דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י' ישיבה קי"ד הישיבה המאה-וארבע-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א (15 בדצמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 13:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 נאומים בני דקה 6 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 6 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 6 עמית הלוי (הליכוד): 7 משה אבוטבול (ש"ס): 8 אוריאל בוסו (ש"ס): 9 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 10 טלי פלוסקוב (הליכוד): 10 אריאל קלנר (הליכוד): 11 עוזי דיין (הליכוד): 11 חוה אתי עטייה (הליכוד): 12 יעקב אשר (יהדות התורה): 13 משה גפני (יהדות התורה): 14 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 17 יעקב טסלר (יהדות התורה): 19 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 20 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 23 משה ארבל (ש"ס): 25 יוסף טייב (ש"ס): 26 מאי גולן (הליכוד): 28 סגן שר במשרד ראש הממשלה פטין מולא: 31 אופיר כץ (הליכוד): 33 שלמה קרעי (הליכוד): 34 אוסנת הילה מארק (הליכוד): 35 קרן ברק (הליכוד): 36 אבי דיכטר (הליכוד): 37 ניר ברקת (הליכוד): 38 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 39 ינון אזולאי (ש"ס): 40 יעקב מרגי (ש"ס): 40 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 41 מתן כהנא (ימינה): 41 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 42 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 42 נאום בכורה של חבר הכנסת ניסים ואטורי 42 ניסים ואטורי (הליכוד): 43 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 50 שאילתות ותשובות 53 380. היעדר סיוע לעסקים בשיטפון בנהריה 53 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 53 סגן שר האוצר יצחק כהן: 54 390. שינוי שיטת חישוב דמי האבטלה לשכירים העובדים במקביל כעצמאים 59 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 60 סגן שר האוצר יצחק כהן: 60 397. לקונה במתווה ההנחה בארנונה 65 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 65 סגן שר האוצר יצחק כהן: 66 419. ביטול מס הקנייה על אלכוהול מפוגל 70 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 70 סגן שר האוצר יצחק כהן: 71 420. חתימתך על צו מיסוי על סיגריות אלקטרוניות 75 מיכל וונש (כחול לבן): 75 סגן שר האוצר יצחק כהן: 75 הצעות לסדר-היום 79 ציון יום זכויות האדם 79 תמר זנדברג (מרצ): 80 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 81 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 84 מיכל וונש (כחול לבן): 86 משה אבוטבול (ש"ס): 87 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 89 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 92 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 95 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 95 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א, 15 בדצמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת אוסאמה סעדי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה), שמספרה פ/2177/23. כמו כן, הונחו היום על שולחן הכנסת – הודעת שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין על מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יואב סגלוביץ' ומאי גולן בנושא: הסדרת נושא תרומת הזרע בישראל. הודעת שר החינוך יואב גלנט על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט, בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אריאל קלנר, מתן כהנא, סמי אבו שחאדה וישראל אייכלר בנושא: אוטונומיה ניהולית למנהלי בתי הספר בתקופת הקורונה. הודעת שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן על מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אופיר כץ וע'דיר כמאל מריח בנושא: מיפוי מבנים החשודים שנבנו בשיטת פלקל. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, מיקי לוי וסמי אבו שחאדה בנושא: מדיניות משרד התרבות מביאה לקריסת ענף התיאטראות הפרטיים. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קרן ברק, איילת שקד ועודד פורר בנושא: לטובת הישרדות כלכלת הרשויות המקומיות יש לבחון דרכים להגמשת ההתקשרות עם העסקים הקטנים בכל הנוגע לנכסים המושכרים להם על ידי העירייה. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, היבה יזבק, יעקב אשר, מכלוף מיקי זוהר, בועז טופורובסקי והילה שי ואזן בנושא: זכאותם של עסקים קטנים שנפתחו בשנת 2020 למענקים ולפטור מארנונה עסקית ואגרות. מזכר הבנות בדבר שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת בחריין. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנאומים בני דקה. ראשונת הנואמים – חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השר ניסנקורן, אני מאוד שמחה שאתה נמצא כאן באולם – זאת לא שאילתה אבל הנאום שלי מופנה אליך. לפני כמעט חמישה חודשים חתם שר האוצר על תקנות החרם, ולאחר מכן העביר את התקנות לחתימת שר המשפטים אבי ניסנקורן. התקנות נועדו לשמור על חוסנה של מדינת ישראל ונכתבו בהסכמה פוליטית רחבה. ב-28 באוקטובר 2020 עמד מעל בימת הכנסת שר המשפטים, בעקבות שאילתה שהגשתי, ואמר קבל עם ועדה: התקנות הועברו אליי לפני שלושה חודשים ובשבועיים הקרובים תועבר הסכמתי. הימים חלפו, השבועות עברו, וחבל מאוד שקולו של ניסנקורן נדם בעניין תקנות חוק החרם. לפני שהכנסת תתפזר אני ממש מבקשת ממך בכל לשון של בקשה, השר אבי ניסנקורן, בשמי ובשם מדינת ישראל: חתום בבקשה על התקנות, ובכך נמנע מארגונים הקוראים לחרם על ישראל לקבל הטבת מס ולהשתתף במכרזי הממשלה. זה עדיין לא מאוחר, וזה תלוי אך ורק בך. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, אתה רוצה להשיב? בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אני בעד התקנת התקנות, כמו שאמרתי. אני מכבד את זה שאת מדברת גם בשם מדינת ישראל, אבל אני בעד התקנת התקנות. זה בניסוח משפטי בין הלשכות ויש פער בניסוח. אני מקווה שהפער הזה יגושר ביניהן והתקנות יותקנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה, אבל אדוני, לפחות לפני שתתפזר הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, אפשר תשובה יותר מרחיבה של השר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה שהוא מוצא לנכון. תודה. חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – איננו; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חבר הכנסת עודד פורר – אף הוא איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, "היה היה איש", כתב בנימין זאב הרצל בסיפור קטן, "אשר הרגיש עמוק בנפשו את העוני להיות יהודי". כמו בסיפורים של הרצל, האיש, הגיבור בסיפור, הוא בדרך כלל הוא עצמו, הרצל. ובסיפור הזה האיש שהרגיש עוני בנפשו להיות יהודי מחליט לחזור, לחזק ולהתחבר לשורשיו היהודיים. בתוך הסיפור הזה, במסגרת השיבה שלו למקורות היהדות, האיש מגיע לחג החנוכה והוא מדליק יחד עם ילדיו את נרות החנוכה. בתוך אותם שמונה ימים של חנוכה הוא חושב – כיוון שמדובר באומן בסיפור הזה של הרצל – הוא חושב מה הוא יעשה לילדיו גם לשנה הבאה, וכאומן הוא מצייר את החנוכייה כציור של עץ גדול. בסוף הסיפור – הסיפור הוא יותר מדקה אבל הנאום הוא בן דקה, אז אני מדלג לסוף – בתוך "עבודה מלאת מחשבות כזו", אומר הרצל, "עבר השבוע. הגיע הערב השמיני, שבו דולקים כל הנרות, אף גם התשיעי, השמש הנאמן, שכל תפקידו הוא רק להדליק את האחרים". הרצל אומר: בעיני הגיבור – שלמעשה זה בנימין זאב הרצל בעצמו – כל החזות של החנוכייה, "חזות הכול", כמו שהוא כותב, היא "משל ודמיון להתעוררות האומה". מתחיל נר אחד, והינה עוד חושך, והנר היחידי עוד עצוב למראה. ואחריו יימצא לו עוד חבר ועוד חבר. ובסיפור הזה, בהתחלה, הבודד הזה, שעד התעוררות האומה נחשב כמשוגע בעיני חבריו – מסיים הרצל את הסיפור ככה: "וכשכל הנרות דולקים נשתומם ונשמח על המפעל שנעשה ואין כהונה המאשרת את בעליה כזו של השמש בהיכל האור". << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד, ברשותך, אדוני היושב-ראש: אין דבר יותר מאושר מאשר להיות שמש בהיכל האור. אני אומר את הסיפור הזה של הרצל, שתמונתו כאן, דווקא כאן השבוע, כשיש ממשלה שמשמשת כשמש לאורות גדולים של מהפכה במזרח התיכון, של שגשוג של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת הלוי, זה נאום בן דקה. זה לא – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואת האור הזה אתם רוצים לסיים. אני מאוד מקווה שהאור הזה ימשיך וידלק. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – איננו; חברת הכנסת תהלה פרידמן – לא נמצאת. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אנחנו כעת בימי החנוכה, וחשוב מאוד בימי החנוכה גם לדבר על דבר שאנשים לא שמים אליו לב, וחשוב שידעו על הנושא הזה. הרבה יוצאים לבלות ולשמוח בחגיגות הסילבסטר. אני רק רוצה לציין שאנחנו כיהודים צריכים להיבדל מהשם הזה, היות שבאמת הוא היה אפיפיור, וגם כן, חלק מהנושא הזה – מעבר לנושא שיש פה גם עבודה זרה בכל הנושא של החגיגות האלה של הנצרות, צריכים גם כן לדעת שהיו הרבה טענות שהאפיפיור סילבסטר הראשון הביא לשנאת יהודים ולפעולות נגדם, ופעל בנושא הזה בהיותו אפיפיור. אני חושב שבאמת לא חסרים לנו חגים יהודיים שצריך ללכת ולקחת חגים מתוך עולם הנצרות. בפרט שפה מדובר שבאותה תקופה היו גם השיכורים חוגגים והוללים, חלק מהנושא היה שהם היו באים ומכים את היהודים שגרו בסביבתם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קורא לכולם להיבדל מהחג הזה, לא לגשת לשם, ולשמור, בעזרת השם, על חוקי התורה ומצוותיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת היבה יזבק – איננה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתמול הגעתי לבקר את חברנו חבר הכנסת דוד ביטן בבית החולים. שוחחתי עם הצוות הרפואי. אבל דבר אחד בוודאי יצא משם: הוא זקוק לתפילות של כולנו. חשבתי אולי לומר פרק תהילים אחד, שוודאי שזה יעלה לרפואתו: "למנצח מזמור לדוד. יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך. יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה. יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגל, ימלא יהוה כל משאלותיך. עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו, יענהו משמי קדשו, בגברות ישע ימינו. אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו". לרפואת דוד בן מרגלית, שיחזור לאיתנו הראשון, ובנושא הזה ודאי שאין קואליציה ואין אופוזיציה – כולם מאוחדים בכך, איש יקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואנחנו כמובן מצטרפים כולנו לאיחולי ההחלמה והבריאות לחברנו חבר הכנסת דוד ביטן. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – לא נמצא; חבר הכנסת עופר כסיף – אף הוא לא נמצא; חבר הכנסת אלכס קושניר – גם הוא איננו; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי – – – לדבר על המאפייה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דקה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני עומד כבר ביום הכמעט – עוד מעט הולכים להדליק את הנר שישי של חנוכה. אני רואה פה את החנוכייה ואני לא רואה את חבריי בכנסת מתקוממים. בחג החנוכה היה משהו ממש לא דמוקרטי. עמדו אנשים – רוב האנשים הרגישו מזוהים עם המתייוונים והיוונים, והיה ניצחון של אור על חושך. אנחנו אומרים את זה בתפילה שלוש פעמים: רבים ביד מעטים. זאת אומרת, הרוב הדמוקרטי, הנאור, החכם והאינטליגנטי רצה משהו אחד. הגיעה משפחה ממודיעין והם השתלטו, ולקחנו אותם כסמל. אני לא מצליח להבין איך פה בכנסת אף אחד לא מתקומם על הדבר הזה, ולא רק שלא מתקומם, אלא זה הסמל: המנורה. זה מטריד אותי מאוד. האם אנשים איבדו את הקשר להיסטוריה ואת ההבנה של מה היה בהיסטוריה? ולמה מוכנים להזדהות עם זה, ועוד בשבוע שדנים פה בכנסת על חוק השוויון? תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כבר כמה ימים אחרי שמיעה של השיר שראש הממשלה שר ובחר במילים "יש בי אהבה והיא תנצח". הלוואי שכל אחד מאיתנו ייקח את המילים האלה גם בעבודה הפרלמנטרית. אני רוצה לשתף אתכם, אחרי דיון שיזם חברי חבר הכנסת אריאל קלנר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות על אנשים אוטיסטים בתפקוד נמוך. ביקרנו ביחד בחוות אייל וראינו את החום והאהבה שמלווים את האנשים שמטפלים באנשים האלה. לא היה פתרון, החווה הזאת הייתה בסכנת סגירה, ואני רוצה לברך את מנכ"ל הביטוח הלאומי מר מאיר שפיגלר, שהרים טלפון אישית לאבא של אחד מהחולים – מהילדים; בריא, בחור מותק, יפה, אבל מה לעשות, אוטיסט – ואמר לו שיש פתרון להמשך העבודה של החווה. אז שוב, בואו נמשיך כולנו, יש בנו אהבה והיא תנצח. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לאחרונה אנחנו שמים לב שהממלכתיות באופנה, אז אספר לכם את סיפורם של הממלכתיים. כלפי שלטון החוק הם מאוד חרדתיים; יש בהם כאלה שטוענים שהם ימנים אמיתיים, ואכן, בדרכם הם שיטתיים: הם אינם מושפעים משיקולים מפלגתיים, אבל משתחווים אפיים לאליטיסטים פקידותיים. וגם כאשר אלה, כמו בריונים עריצותיים, עוצרים בשבת אנשים דתיים כי לא חיכו באדיבות ליועצים המשפטיים – כל זה לא מפריע לממלכתיים. גם טיוחים של חוקרים משטרתיים, גם אמצעי חקירה זוועתיים, כמו סחיטת עדים בעניינים משפחתיים או ניגודי עניינים מפלצתיים; גם מינוי 60 שופטים באמצעים הסתדרותיים, ואפילו גרונות יועצים משפטיים לפותים בידי פרקליטים מקצועיים, כל זה לא מפריע לממלכתיים. מה משנתם של אלה, ימנים אמיתיים? הם בזים לציבור שמעריך מנהיג עם הישגים אמיתיים, עם קבלות בנושאים מדיניים, כלכליים וחברתיים; ציבור שמסרב לקנות סחורת "רק לא ביבי" מערוצים כביכול חדשותיים. ובכן חברים, אם להיות תמציתיים: זו אידיאולוגיית הממלכתיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי פרומן – איננה; חברת הכנסת סונדוס סאלח – איננה; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אף הוא איננו. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה. רבותיי, נא לשמור על השקט מאחור, כי אי-אפשר לשמוע את הדוברים. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. מזכירת הכנסת, חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו חוגגים היום את חג האורים, ונשאלת השאלה המעניינת: למה חוגגים את חנוכה שמונה ימים ואת חג פורים רק יום אחד? הרי בְּפּורים – בְּפורים יש לומר – האיום היה איום קיומי, להרוג, לאבד ולהשמיד את כל היהודים. בחנוכה האיום היה לכאורה לא איום קיומי אלא להעבירם מחוקך, מרצונך, מחוקי תורתך. ובפורים שלחו יהודי חשוב, הוא לבש שק וקרא מספד ושלח גם את אסתר המלכה בשליחות שלא נפרט אותה כאן. לעומת זה בחנוכה, כשהאיום לא היה איום קיומי התשובה, התגובה הייתה לקרוא מרד לצאת למלחמה על האימפריה החזקה ביותר בעולם – יותר חזקה יחסית ממה שהיום ארצות הברית ורוסיה בבת אחת. ונשאלת השאלה למה. אני חושב שיש לזה שתי סיבות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> התשובה חייבת להיות קצרה, כי הזמן נגמר. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> התשובה הקצרה אומרת שאיום על הקיום הוא לא יותר חריף מאיום על מהות הקיום – על האמונה שלנו, על דרך חיינו. והתשובה השנייה היא שפשוט היינו בארץ שלנו, ארץ ישראל, ובזאת נסיים. נעיר רק שגם היום, בחנוכה תשפ"א, ממש נראה לי מיותר ללכת לבחירות מיותרות, אבל לפחות זו הבחירה שלנו בארץ ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אתי עטייה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוזי, יש נס פך השמן. שמונה ימים שמנו נתן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הבנת את הסיפור. השליחות של המלכה אסתר זה בפשט, מה שאתה אומר. בעומק – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> אני רק אעיר שנס פך השמן לא מופיע לא במקור הראשון – – – << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחר חברי שדולת ארץ ישראל, בראשות חבר הכנסת חיים כץ וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', יעלו את הצעת חוק מרקם חיים בנוגע להסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. התיישבות חשובה זו אינה מתוך נוחות ולא מתוך אמצעים רבים – רק מכוח הזכות ההיסטורית והאמונה הציונית לשמור ולהגן על ארץ נחלת אבותינו. למשפחות ביישובים הצעירים אני רוצה להגיד כאן היום: עם ישראל מאחוריכן. לפנינו הזדמנות היסטורית לקבוע את מעמדנו על הארץ ולחזק את שייכותנו לכאן. עלינו לפעול בכל כוחנו על מנת לאפשר ליישובים אלה להמשיך ולצמוח. זה הזמן לעשות צעד נוסף להשלמת הצדק ההיסטורי עבור העם היהודי. תודה. חג שמח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, כמובן, כולנו מצטרפים לאיחולי החלמה מהירה לידידינו דוד ביטן. שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה במהרה והוא יחזור, בעזרת השם, לתפקידיו ולדברים הטובים שהוא עשה עד היום, בעזרת השם, בכוחות מחוזקים. אני רוצה לומר, היום התבשרנו בבשורה שהגיעה אלינו מעבר לים על פטירתו של אדם מיוחד במינו, הנגיד הרב אברהם וולפסון ממשפחת וולפסון הידועה. הרבה מאוד דברים טובים וחשובים כאן בארץ קרו ועדיין קורים בזכות המשפחה הזאת. אברהם היה איש מוקיר רבנן, תלמיד חכם בפני עצמו, אבל אדם שעזר בכל התחומים האפשריים ללומדי התורה, לעולם התורה, לפרנסה של אנשים, לפרנסה של הרבה מאוד נשים בציבור החרדי, בהסתכלות רחבה מאוד על צורכי כלל ישראל, בכלל, כנצר למשפחה גדולה, בן לאביו. אנחנו רוצים באמת לנחם את המשפחה הגדולה, ואני חושב שאנחנו צריכים ניחומים גם לעצמנו. רבי אברהם היה מקורב מאוד לגדולי ישראל, איש צדקה וחסד שעשה רבות למען הציבור החרדי ולמען הציבור הכללי, בכלל. אנחנו שולחים תנחומים למשפחה, וחסרונו באמת יורגש מאוד. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בנאומים בני דקה. מה קורה פה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> פשוט הייתי מודאג שגפני יגיע למיקרופון בלי איזו הערה מכיוון היציע, אבל חבר הכנסת אבידר, אנחנו יכולים למסד את השיטה שבשעה שהנואם הולך אל המיקרופון, זה הזמן שיש לך להעיר, וכך אנחנו ננהל – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מילות קישור. מילות קישור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בדיוק, מילות קישור. ואנחנו נאפשר גם לחבר הכנסת הורוביץ מדי פעם לסייע, אם נמצא לנכון. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים היום בחג החנוכה, ואנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הנס הגדול שאנחנו גם אומרים בתפילות: על הניסים ועל הפורקן. ואני שואל, אדוני היושב-ראש: על מה אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא? על זה שמסרת רבים ביד מעטים, שזה נס גדול. שני צבאות, אחד גדול ואחד מעט – יש יותר חיילים ופחות חיילים ואלה שיש להם פחות מנצחים, זה נס גדול. אבל מה הנס בזה שמסרת טמאים ביד טהורים או רשעים ביד צדיקים? אותו צבא, אותם טנקים, אותם מטוסים, אותם טילים – אותו דבר, רק אלה רשעים ואלה צדיקים, אלה טמאים ואלה טהורים. אז מה, מה הנס בזה? הם התגברו בגלל שהם ניצחו במלחמה. מה הנס? זה לא רבים ביד מעטים, זה לא גיבורים ביד חלשים, שזה נס גדול. מה הנס בזה שמסרת רשעים ביד צדיקים? התשובה, אדוני יושב-ראש הכנסת, רבותיי חברי הכנסת, התשובה לזה היא שכשיש מאבק כלשהו וצד אחד זה רשעים וצד שני זה צדיקים והצדיקים מנצחים זה נס גדול. למה? בגלל שרשעים נוקטים שיטות שהן שיטות לא מקובלות. הם עושים מה שבא להם, איך שהם רוצים, העיקר לנצח. לא מעניין אותם אם יש כללים, יש כללי משחק, יש דברים שלא עושים אותם. פה, המציאות הזאת זו מציאות שהצדיקים מנצחים – זה נס גדול – אפילו שיש להם קווים אדומים, קווים שלא עוברים אותם, והם לא עושים דברים שהרשעים עושים. אני רוצה להגיד לך, אדוני יושב-ראש הכנסת – ובזה אני מסיים, אני מבין שאין לי את כל הזמן שבעולם. הייתי יכול לדבר הרבה זמן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. כבר אין לך זמן בכלל. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני נותן לו את הדקה שלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כבר הוספתי לך שניות כמספר שנותיך בכנסת. זה המון אבל גם זה הסתיים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, אז אני מסיים. אני רוצה להגיד לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני לא יודע, אני הייתי בוועדת הכספים היום; אני לא יודע מה התרחש, אבל כשיצאתי אמרו לי שמחר הולך להיות פה יום ארוך. הכנסת עובדת על רבים ביד מעטים, מעטים ביד רבים. יש רוב ויש מיעוט, כמו שקיים במשטר הדמוקרטי. לא היה מעולם – אני זוכר את הכנסת 32 שנה – לא היה דבר כזה שלא הייתה התאחדות בין הרבים למעטים, בין האופוזיציה לקואליציה, לאפשר לנסוע הביתה להדליק נרות חנוכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחר זה יהיה עד 20:00. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא אהיה עד 20:00. אני לא אהיה. אני לא אהיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני קיבלתי את המכתבים, גם של יושב-ראש סיעת יהדות התורה חבר הכנסת פינדרוס, גם של יושב-ראש סיעת ש"ס חבר הכנסת מלכיאלי, ואני ער לדברים, ואני מקווה שהם יבואו על פתרונם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא זוכר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם אני לא זוכר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על כנסת במדינה יהודית ודמוקרטית. אני צריך לנסוע לבני ברק כדי להדליק נרות. המשמעות של העניין היא שצריך לקרות משהו דרמטי שאני לא אדליק נרות חנוכה בבית. אין מציאות כזאת ולא הייתה מציאות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני ער לדברים. אני מבין. הדברים ברורים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני פשוט רוצה להסביר. לא להסביר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. אי-אפשר כרגע להסביר, אבל הדברים ברורים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני מסיים בזה שאנחנו פתחנו את ישיבת ועדת הכספים באיחולי החלמה ורפואה שלמה לחברנו דוד בן מרגלית, שה' ישלח לו רפואה שלמה במהרה. ואם תאפשר לי, אדוני היושב-ראש, אני מוכן להאריך עוד על חנוכה, אבל אני מבין – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר יוכיח שאפשר גם בדקה לומר את כל אשר על ליבו. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ימי חנוכה שמחים. בשעות האלה ליבנו עם חברנו האהוב, חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה. יש לנו רק משפט אחד להגיד: אל נא רפא נא לדוד בן מרגלית. שתהיה לו רפואה שלמה במהרה ובריאות איתנה, אמן ואמן. עכשיו לגבי העניין של – אני מאוד שמח שיושב-ראש הכנסת הודיע את הדבר הזה, כי אתמול בישיבת הסיעה דיברנו על זה שוועדת הכנסת צריכה לאשר את בקשת יושב-ראש הכנסת, נכון? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז צריך לכנס אותה דחוף, כי הדבר הזה, שבימי חנוכה עד 16:00 יש מליאה ולא יותר – זה היה כל השנים וזה טבעי. אנחנו מתחשבים בבני כל הדתות, וזה הדבר הכי בסיסי בדמוקרטיה ובהתחשבות, ואני מקווה מאוד שתצליח שמחר כבר ב-16:00 אנחנו נסגור את המליאה. גם יש לי חוק מאוד חשוב מחר ואני רוצה להעביר אותו, ואני מוותר בשביל – זאת אומרת, אם לא יגיע התור שלי עד 16:00, אני מוכן לוותר על הדבר הזה, כי אנחנו צריכים ללכת הביתה ב-16:00. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, אני מבין. אני אומר שוב: בעניין הזה אני אבדוק את הדברים. אני גם אשוחח עם יושב-ראש ועדת הכנסת ואנחנו נראה איך נמצא פתרון. למיטב זיכרוני, בעבר מה שקרה הוא שאם היו הצעות לסדר-היום והשעה הגיעה הן פשוט נדחו לשבוע אחר כך. יכול להיות שאפשר יהיה, אם יימצאו מי שהנושא פחות מטריד אותם ויהיו מוכנים לקיים את אותן הצעות לסדר-היום גם אם הן יגלשו קצת מעבר לשעה – אני אבדוק את העניין. אני מעוניין לתת גם לעובדי הכנסת את האפשרות להגיע הביתה בזמן – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ואני מקווה שיימצא לעניין הזה פתרון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבין שזה צריך לקרות היום. צריך פשוט לכנס את ועדת הכנסת לחמש דקות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברור. אנחנו ננסה למצוא לעניין הזה פתרון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני סומך עליכם, בעזרת השם, אבל אני חייב משפט אחד לחנוכה – אמרת שאני יכול להגיד את זה במשפט אחד. כתוב בתפילה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". זה היה הרצון של היוונים. מה זה "להשכיחם תורתך"? יכולים למנוע ללמוד תורה, אבל איך משכיחים משהו שכבר למדו? סליחה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, אני רק מבקש ממש בשני משפטים, כי הזמן – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממש במשפט אחד אני בא ואומר: לא היה אכפת ליוונים שילמדו תורה. יוון אהבה חוכמה, פילוסופיה; הם אהבו חוכמה, אבל הם לא רצו שיאמינו שזאת תורת השם. "תורתך" – הם רצו שילמדו תורה כמו כל החוכמות בעולם. "ולהעבירם מחוקי רצונך" – לא היה אכפת להם שיעשו חוקים מוסריים ונימוסים, אבל לא להאמין שזה של הקדוש ברוך הוא, שזה צו ה'. לכן אנחנו חוגגים את החנוכה – להגיד שתורתנו הקדושה היא תורת ה' ומצוות התורה הן מצוות ה'. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לחברים ומאחל רפואה שלמה לחברנו האהוב חבר הכנסת דוד ביטן. אני מקווה מאוד שנראה אותו חזרה יחד איתנו פועל למען אזרחי מדינת ישראל. חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק הראשונה שלי. אני שמח מאוד שהצעת החוק הראשונה שהצלחתי להעביר עוסקת דווקא בפניות הציבור ובשיפור השירות לאזרח ומתן מענה מהיר יותר לפניות. בתפקידי כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור אני נתקל בעשרות פניות מדי יום הנוגעות למגוון רחב מאוד של נושאים, ומהן עולה הצורך הנואש של האזרח הקטן לקבל סעד ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות בצורה מהירה, ואת זה אני רוצה לקבוע בהצעת החוק. אדוני היושב-ראש, המטרה שלנו היא לשים את האזרח הקטן במקום הראשון, לתת לו את מה שמגיע לו, להתייחס אליו כלקוח. איני יודע אם הכנסת הנוכחית תשלים את ימיה או שתתפזר, אינני יודע אם אצליח להשלים את מלאכת החקיקה, אבל חשוב לי לשתף אתכם ברעיון ולהגיד לציבור שאנחנו פה בשבילו. לשם זה נשלחנו. אנחנו חושבים עליו, דואגים לו ומשתדלים להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי להקל עליו, לסייע ולפשט תהליכים ולהנגיש את משרדי הממשלה לכל פונה. ולסיום, ברוח ימי החנוכה: מעט מן האור דוחה הרבה מהחושך. בואו נכניס מעט אור לאלה שצריכים לכך. נאיר את חייהם של אלפי הפונים ונשמח אותם. משפט אחרון: אני מצטרף לחברים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משפט אחרון, לפני אחרון, אבל עכשיו באמת משפט אחרון – אני מצטרף לחברים: אנא, תיקחו בחשבון את הנושא של ימי החנוכה, של הדלקת נרות חנוכה. לא להיות בבית – הילדים מחכים לנו, ולבוא ולשבור משהו מסוים שלא היה בהיסטוריה, אני חושב שזה לא ראוי, ויהיה ראוי לסיים מחר בזמן, כדי שכל אחד מאיתנו יוכל להגיע הביתה ולהדליק ביחד עם המשפחה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> באמת – – – כמו שאתה חותך אותנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה אדוני מציע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אלי, אני לא יודע אם שמת לב, אבל השבוע לא נהרגו אנשים בתאונות דרכים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר שלא שמנו לב, אבל השבוע כנראה לא נהרגו אנשים בתאונות דרכים, נכון, כבוד היושב-ראש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נהרגו? אה, כי בדרך כלל – יש פה מישהו שמקפיד בכל יום שלישי להגיע ולמנות את הנספים, והיום הוא לא הגיע, אז חשבתי שלא נהרגו. אה, הוא יגיע? טוב, עוד מעט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איפה מיקי לוי – – – איפה הוא? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ברוכי, בבקשה. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני מבקש להוקיר ולספר על ההתרגשות הקיימת באלפי בתי אב בישראל בימי החנוכה בשנה המיוחדת הזאת. את מצוות הדלקת נרות חנוכה אנו זוכים לקיים מדי שנה, ואין ספק שמדובר באחד מרגעי השיא של הבית היהודי. אבל התרגשות מיוחדת יש השנה בקרב המשפחות של תלמידי הישיבות ובני משפחותיהם, שזוכים לפגוש לראשונה את תלמידי הישיבות ששבו הביתה לחופשה קצרה, לאחר שהייה ארוכה בת חודשיים בישיבה על פי מתווה הקפסולות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נגמר הזמן – – – אולי שווה – – – נגמר הזמן. הוא ניצל אותו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני לא חושב שאנחנו צנזורה. כל אחד מותר לו לומר מה שהוא חושב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אבל נגמר הזמן, ויש כאן כללים. הוא סיים את הנאום בן דקה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נדמה לי שכפי שאתה יודע אני תמיד מאפשר לאנשים להשלים עוד משפט ולא עוקב אחריהם בדווקנות כזאת, אבל חבר הכנסת ברוכי, באמת משפט אחרון. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מצוות הדלקת נר חנוכה מכונה בלשון חז"ל "כנר איש וביתו". על כל אחד חובה לדאוג לנר שבבית שלו. אין ספק שהשיבה המרגשת של בני הישיבות מוסיפה אור גדול בבתי המשפחות התומכות בהם בימים מיוחדים אלה. תודה לכם, בני הישיבות, תודה להוריכם ולבני משפחותיכם. בזכותכם, בזכות התורה ולומדיה, יינצל העולם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. סגן השר יצחק כהן – איננו; סגן השר משולם נהרי – איננו. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, ובאמת, אנא, להשתדל לעמוד בזמנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאוד חשוב, סגן השר משולם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בכל אופן, אני יכול לומר בהקשר הזה שנדמה לי – ומזכירת הכנסת תתקן אותי אם אני טועה – שאת המוסד של נאומים בני דקה יזם בשעתו השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר מיכאל איתן, אם אני זוכר נכון. אני זוכר שגם הייתה ביקורת גדולה על המוסד הזה בטענה שאין בזה טעם, חברי הכנסת לא ירצו לקחת בזה חלק וכו'. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, זה היה – – – של שנות השמונים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אז כפי שאנחנו רואים, המוסד לא רק קיים אלא מאוד מאוד פופולרי והנוכחות מלאה, וזה בהחלט מבורך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל אני מוכן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא בטוח שאם הייתי מציע להכפיל את זה לשתי דקות – שלא הייתה גם לזה תמיכה גדולה, אבל זה כרגע לא הזמן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הולך אני באחד מימי החנוכה האביביים ברחוב ופוגש במ', חברי מתקופת הלימודים באוניברסיטה. הוא מציג לפניי את בנו ואומר בגאווה: הילד הזה עושה לי צרות. ומהן הצרות שהילד עושה לך? הוא בא מבית הספר בערב חנוכה ושאל: אבא, המכבים היו דתיים? מ' בחור פיקח, ומבין מייד שנקלע לצרה. הוא מנסה לצאת מן העניין על ידי פיזור מסך עשן: אז עוד לא היה דבר כזה, הוא אומר. אז למה מתתיהו הרג את האיש שרצה להקריב חזיר, אנחנו לא אוכלים סטייק לבן? זה לא אותו דבר, מתפתל האב. זה כן אותו דבר, כשאכלנו בסטקייה שמעתי שמדברים על חזיר, ואתה ואימא קוראים לזה "לבן". טוב, המכבים היו דתיים, נכנע מ'. אז אם היית בזמן המכבים היית נלחם נגדם? לא. ומייד הוסיף, כדי לקדם רעה אפשרית: כי הם היו יהודים. אבל כמו שאני מכיר אותך, לא היית מצטרף אליהם. אני לא יכול לדעת מה הייתי עושה אילו הייתי אז, אז בכלל זה היה משהו אחר. אז נדבר על עכשיו, אומר הבן. למה אנו חוגגים את החג של הדתיים? זה היה ניצחון לאומי כללי, לא של הדתיים, אומר האבא. הילד מחייך. ניכר שהוא הבין היטב את המלכודת שהוא טמן לאבא שלו מראש. ככה? ומה כתוב על הסביבון? נס גדול היה פה. זה לא נס פך השמן של בית המקדש? ומה עשו במקדש? התפללו. חברי ידע מראש שהוא נקלע לצרה. הוא פיקח, ובנו, פיקח כמותו, ידע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה צודק, מיקי, הוא אומר, אנחנו לא עקביים. חברי הבין, ועל כן הוא מיהר להיכנע בוויכוחו. הוא הבין שאם ייכנע בעד החזיר תוך ביטול המשמעות האמיתית של חנוכה הוא יישאל שאלה נוספת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אי-אפשר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם חזיר ואם ככל הגויים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא לא, אי-אפשר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אז למה מדינה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה השורה התחתונה? זאת השורה התחתונה? תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זו הייתה השורה האחרונה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. חבר הכנסת ארבל, אתה תעמוד בדקה. תוכיח שזה אפשרי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הייתי מפתח את העניין של החזיר, אבל זה עניין של טעם. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תרום דקה מזמנך למען רמב"ם. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חברת הכנסת מאי גולן, אנחנו עומדים בערב ראש חודש טבת. בעוד כ-20 יום, בעזרת השם יתברך, יחול יום ההילולה של מרן רבי יעקב אבוחצירא, זכר צדיק וקדוש לברכה, ראש שושלת משפחת המקובלים משפחת אבוחצירא, שהיה קדוש עליון. בדרכו לארץ ישראל נפטר ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. לאחרונה שמעתי כי ראש הממשלה מתעתד לקיים ביקור רשמי וגלוי בקהיר אל מול נשיא מצרים. אני קורא מכאן לעשות הכול על מנת לאפשר חופש פולחן וחופש תפילה ליהודים שרוצים לעלות ביום ההילולה של הצדיק בעוד כ-20 יום, לפעול למען הדבר הזה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למצרים יורדים, לא עולים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למצרים יורדים, לא עולים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ועדיין, לעלות ולהשתטח על קברו של הצדיק הקדוש רבי יעקב אבוחצירא. אני קורא גם לשר החוץ וגם לראש הממשלה לפעול בנושא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משה, ניסע ביחד לאלכסנדריה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אתה עושה פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באתי לצפות בכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברוך הבא. בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום התבשרנו על פטירתו של הנגיד איש החסד הגדול אברהם וולפסון – אבריימי, קראו לו. אנשים בדרך כלל שמעו על קרן וולפסון, על אלפי התלמידים שהם תמכו בהם ועל הסטודנטים שהם תומכים בהם עם מלגות בארץ ובעולם כולו, ועולים ועוד ועוד – כוללים ואברכים, חרדים ושאינם, חילונים ושומרי מסורת ושאינם שומרי מסורת. באמת משפחה לתפארת. אבל אבריימי, מי שהכיר אותו מקרוב ידע שאת המעשים הגדולים שלו הוא עשה בנסתר. ואני יכול לומר לכם, כאחד שעבד שם במשך מעל עשור – 12 שנה – שכל פעם שהוא היה מגיע פה לישראל הייתי הולך איתו, מניע את הרכב ומתחיל סיבוב. סיבוב שהיה – עכשיו אפשר כבר לומר, אבל אז היה off the record. היה לו סיבוב קבוע. הוא היה מסתובב קודם כול בבני ברק ואחרי זה בירושלים, והיה לו סיבוב בראשון ובחולון, והיה עובר לבתים של אלמנות ויתומים. הוא היה מגיע עם סטיפה של כסף ומעטפות והיה עובר אחד-אחד והיה מגיע לאותה אלמנה ולאותו יתום ונותן להם את המעטפה. והוא היה אומר לי: יוסי, אתה מהיחידים שיודעים מה אני עושה. ואני חושב שדווקא אתמול – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, באמת משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כשהקמתי את השדולה ליתומים ולאלמנות, אני חושב שזה הזמן, לאחר פטירתו, לבוא ולקחת את העסק הזה עוד יותר קדימה, לדאוג ליתומים ואלמנות בישראל ולהתחיל לתת את הקריטריונים, שיהיו שוויוניים – שמלגה ליתום ואלמנה תהיה לכל יתום ולכל אלמנה באותו שווי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רק לציין, ערב ראש חודש טבת, חג חנוכה הגדול מלא בניסים ובאור. אני רוצה לברך את דוד בן מרגלית לרפואה שלמה בעזרת השם, רפואת הנפש, רפואת הגוף; שיזכה לחזור אלינו במהרה חזק, עם כוח, שנזכה כולנו בכלל לניסים גלויים, אמן. ברשותכם, אני לא רוצה לדבר היום על הבחירות או על העלויות שלהן, אני גם לא רוצה לדבר על ההיערכות הלוגיסטית לכך מבחינת הקורונה ועל כל הפארסה מסביב. אני כן רוצה לדבר על הצעת חוק אחת שהגשתי, מבין עשרות הצעות חשובות – אבל לצערי הרב היא כנראה לא תקודם, כי הכנסת לצערי צפויה להתפזר בקרוב. נקווה שנימנע מכך. ההצעה שלי מדברת על דבר כל כך אלמנטרי: ארוחה אחת ביום. ארוחה אחת ביום לנוער בסיכון בחטיבות הביניים ובתיכונים. אבסורד, ואולי גם מקומם שאנחנו צריכים בכלל להגיע למצב של הצעת חוק שכזו – משהו שיבטיח משהו כל כך בסיסי וחיוני, בדיוק כמו האוויר שאנחנו נושמים או הקפה שאנחנו שותים בבוקר. נוער בסיכון, חברים, כשמו כן הוא: אוכלוסייה מוחלשת שזקוקה למערכת החינוך יותר מכל אחד אחר; העתיד, לפחות של חלקה, צפוי להיות רע ומר, ואני אומרת את זה מניסיון ומראייה של הנוער הזה יום-יום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד דקה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל נתתי עוד חצי דקה ועוד זה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אעשה את זה יותר מהר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, אי-אפשר. אי-אפשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גולן, אי-אפשר, באמת, אני מתנצל. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמהר. אני אמהר, יש לי פאנץ'. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט קצרצר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה, למען השם, עליהם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר, אי-אפשר. רבותיי, אי-אפשר, באמת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל לא הגעתי לזה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא, את כבר נמצאת הרבה מעבר לדקה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת? וואו, וואו, וואו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רגע, מיקי הפריע לה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל גם הם הפריעו לי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, רבותיי, מספיק. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אני מסיימת, אני מסיימת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט. משפט אחד. אחד קצר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> נתון קטן, בחטיבות הביניים בישראל לומדים היום כרבע מיליון תלמידים. 40,000 נמצאים בסיכון תזונתי במצב שאין להם ארוחה ביום. מצב זה מוכר לגורמי המקצוע במערכת הבריאות, הרווחה, וכלום לא נעשה. לא צריך להיות רופא או איזה חוקר באקדמיה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, חברת הכנסת גולן, זה לא הולך ככה. בבקשה, נו, כן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> וואי, היו פה אנשים עם שלוש דקות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא לא, אני לא רוצה להגיע לשלוש. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אני אסיים. אני מסיימת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט הסיכום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> נזכור רק רגע שאם נמנע את הפיזור הזה נחשוב על הנוער הזה – כי אותם לא מעניינים לא סקרים, לא אחוז חסימה, לא קואליציה ולא אופוזיציה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת, סגן השר פטין מולא, בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה פטין מולא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הרשו לי בתחילת דבריי לאחל איחולי החלמה מהירה לידידי וחברי היקר חבר הכנסת דוד ביטן, שמתמודד ברגעים אלה עם הקורונה. חברים, לצערי בסיעת כחול לבן, יחד עם האופוזיציה, עסוקים בלתקוע מקלות בגלגלי הממשלה. הנושאים החשובים היום הם לא בחירות, לא תקציב דו-שנתי, לא אם תהיה רוטציה עם גנץ. היום הציבור מביט עלינו ורוצה לראות אותנו מתאחדים סביב הבעיות האמיתיות – חברים, אתם מפריעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת זוהר, אתה עומד עם הגב למליאה, נא לשבת. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה פטין מולא: << דובר_המשך >> היום הציבור מביט עלינו ורוצה לראות אותנו מתאחדים סביב הבעיות האמיתיות, התמודדות עם הקורונה, חיסונים, החזרת המדינה למסלול שפוי. כסגן שר במשרד ראש הממשלה אני עסוק בימים אלה בהכנת תוכנית החומש לחברה הדרוזית והצ'רקסית לשנים 2020–2024, בשיתוף ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. הממשלה הזו והעומד בראשה, במאמץ מיוחד, התגייסו לטובת הבנת הצרכים של החברה הדרוזית והצ'רקסית. זוהי בשורה חשובה ששר האוצר תומך במסגרת של תוכנית החומש. מחר עולה הצעת מחליטים בממשלה על הסרת חסמים בתכנון ובבנייה. זו הכרה חיה בכך שמדינת ישראל מבינה שיש צורך דחוף לתקן. זו הייתה בשורה לכל המיעוטים בישראל. זו רק התחלה, ובגוף ההחלטה תוקם ועדה למעקב ולזיהוי החסמים שלא נכנסו. במסגרת ההחלטה נפעל ונתקן, לטובת אזרחי מדינת ישראל ביישובים של המיעוטים. אנחנו עדים כל היום לכך שהעניין היחיד של כחול לבן ובני גנץ הוא הרוטציה, ועוד פעם רוטציה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. סגן השר מולא, משפט אחרון. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה פטין מולא: << דובר_המשך >> אני פונה כאן לראש הממשלה החלופי בני גנץ: קיבלת 25,000 קולות מבני העדה הדרוזית. תביט להם בעיניים, תביט להם בעיניים – איזו בשורה, איזו עשייה לטובת פתרון הבעיות של אזרחי מדינת ישראל הדרוזים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. מספיק. תודה רבה. לא, אי-אפשר, אי-אפשר יותר. תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. רבותיי, נא להתכנס לדקה, באמת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בראשית אני רוצה להצטרף לאיחולי ההחלמה לחברנו היקר דוד ביטן, שיעבור את זה בשלום ויחזור אלינו במהרה. כבר מתגעגעים אליו. היום בוועדת הכספים עסקנו באתגרים שעימם מתמודדים אזרחי ישראל בפריפריה יום-יום. על הפרק היו שלוש רשויות שנמצאות במצוקה, ועל כל רשות עשינו דיון בנפרד: טבריה, קריית שמונה ונהריה. טבריה, שנפגעה באופן קשה עם משבר הקורונה, נמצאת על סף קריסה כלכלית. אבטלת שיא בעיר – משהו כמו 15%. זו עיר תיירות, אבל היא בלי תיירים. אין הכנסות. גם מיליוני שקלים שהועברו אליה בהחלטת ממשלה לא הגיעו, בגלל מלחמות ומאבקים בין משרדי ממשלה וזרועות ממשלה. הכספים בעצם לא הגיעו לעיר. דרשנו תשובות, בראשות יושב-ראש הוועדה גפני, שנלחם בעבור הרשויות בפריפריה, ולשמחתי אנחנו נקבל תוך שבוע תשובה שהכסף הועבר. חיברנו בין המשרדים – ואלה מיליוני שקלים. קריית שמונה, דנו בפעם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לך משפט אחרון, אז תצטרך להתכנס. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק בקריית שמונה, יש לי עוד את נהריה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אי-אפשר. אי-אפשר, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מסיים עם קריית שמונה. דנו בפעם השנייה על סיפור המאפייה בקריית שמונה. זו סוגיה מאוד מאוד עצובה, ומעל 120 עובדי המאפייה בקריית שמונה מרחפת בעצם סכנת הפיטורים. לשמחתי הצלחנו להשיג דחייה של חודש בנושא. במהלך החודש יש לנו שני מסלולים שאנחנו בוחנים לפתרון – אני, יושב-ראש הוועדה גפני, חבר הכנסת ינון אזולאי ומשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שבמהלך החודש הזה נבוא עם בשורה לאותם 120 עובדים, שהם יישארו במקום העבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מסע הציד של מנדלבליט והפרקליטות כלפי ראש הממשלה יוצא משליטה. התוודענו לכך שלאורך כל הדרך נעשו מעשים שלא ייעשו. סחיטה באיומים של עדים; סחיטה בגרון של מנדלבליט על ידי דינה זילבר ושי ניצן; ניגודי עניינים, טיוח חקירות שיכלו לפרום את תפירת התיקים ועוד ועוד. כבר עם הגשת כתב האישום הבנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתכונן לחקירה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תדאג, הם מנסים, הם לא מוצאים כלום. הבנו שהוא נכתב באופן כזה שבו המטרה הייתה מול העיניים, ולעזאזל הפרטים והעובדות. כבר אז שלחתי מכתב דרישה שכתב האישום המתוקן יוגש אליך מחדש, אדוני היושב-ראש, ולא נעניתי. אבל היום כשבית המשפט אומר שחסרים פרטים מהותיים בכתב האישום, מה זה אומר? זה רק מוכיח את כל מה שאנחנו טוענים כבר שנתיים. הכול עורבא פרח; אין כאן כלום מלבד המצאות ודמיונות שנועדו להפיל כאן את שלטון הימין. זו ממש מלחמת האור בחושך. אבל לא יעזור להם. כמו לפני אלפי שנים בחג החנוכה, כך יקרה גם הפעם: האור ינצח. אני מצטרף לדברים שאמר חבר הכנסת גפני קודם לכן על האמצעים שהם עושים כדי לנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. הינה ההוכחה שאפשר לעשות את זה בדקה בלי בעיה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו. חברת הכנסת אוסנת מארק, בבקשה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש הכנסת, ראשית אני מצטרפת לאיחולי ההחלמה לחברי היקר דוד ביטן. אני מבקשת לדבר על מגדל הקלפים המכונה תיקי נתניהו, שמתחיל לקרוס. בימים האחרונים אנחנו נחשפים לעוד ועוד חורים ופרצות בכתבי האישום: באופן שבו נוהלו חקירות, בשיטות שבהן הביאו אנשים לחתום על הסכמי עדי מדינה. רק אתמול התפרסם סיפור שבמצב דברים מתוקן היה צריך להרעיד את המדינה – חקירה פלילית נגד ראש הממשלה נפתחה והתנהלה ללא אישור של היועץ המשפטי לממשלה. זה בניגוד גמור לחוק-יסוד. דבר זה כשלעצמו היה צריך להפסיק מייד את המשפט, בטח כשמוסיפים לזה את המסמכים החסרים שהעבירה הפרקליטות לצוות ההגנה; בטח לאור האופן הפלילי שבו גייסו את עדי המדינה, בשיטות שמזכירות משטרים אפלים. אבל מנדלבליט ושי ניצן סימנו את המטרה ועליה בנו את הקונסטרוקציה המשפטית ההזויה ביותר בתולדות מדינת ישראל הריבונית והדמוקרטית. הערב נדליק נר שישי של חנוכה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> מעט מן האור ידחה הרבה מן החושך. הגילויים הללו הם בבחינת מעט אור שידחה את מסע הרדיפה והציד, יפרום את התיקים התפורים ויגרש את החושך. סוף המגדל הזה, אדוני, לקרוס – והוא יקרוס. אנחנו רק בהתחלה. תודה רבה וחג חנוכה שמח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אוסנת, לא דיברת על השופטים. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, זה בנאומים הבאים. אנחנו הכנו כמה להיום. זה בדקה הבאה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נמצא פה שר המשפטים, הוא ישמח להשיב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברים יקרים, אתמול היה לנו דיון בוועדת כספים על העסקים החדשים שנפתחו בשנת 2020, וזה כבר דיון ה-100 שלי בערך שבו אני פותחת ואומרת – וזה גם מתקשר להיותי יושבת-ראש שותפה, יחד עם חברי חבר הכנסת עודד פורר, בשדולת העסקים הקטנים והבינוניים וגם יושבת-ראש ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים אצל חברי חבר הכנסת יעקב מרגי. הטענה שלנו, הצודקת – ואני לא מצליחה להבין למה אנחנו לא מצליחים להבקיע בעניין הזה – היא שאדם שפתח את העסק שלו בשנת 2020, בינואר 2020, זאת אומרת בינואר או פברואר בשנת 2020 לא היה לו החוש הנבואי הזה לנבא שבמרץ תיפול מגפה עולמית והעסק שלו ייסגר. מה שהוא עשה זה בעצם לקח את כל חסכונותיו, אסף אותם שקל לשקל לשקל לשקל, ושם אותם על עסק חלומותיו. אחד – זה עסק לביגוד, אחד – זה מעדנייה, אחד – זה מסעדה, כל אחד והעסק שלו. אבל שקל לשקל, והוא חשב ש-1 בינואר 2020 זה תאריך מצוין לפתיחת העסק. ומה שקרה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. אחרון, אחרון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה שבינואר ובפברואר, מי שפתח את העסק החדש שלו לא זכאי לפיצוי מהמדינה. מי שפתח בדצמבר 2019 – זכאי, מי שפתח בינואר או בפברואר 2020 – לא זכאי. על כך אנחנו נמשיך להיאבק. את האפליה הזאת אנחנו נתקן. לא ייתכן שהם יקבלו 2,000 שקל לחודש כפיצוי. אני כאן כדי להמשיך את המאבק הזה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבי דיכטר, בבקשה. רבותיי, נא לשמור על מסגרת הזמן. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אותנו הורידו מהרשימה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. אתה רוצה להצטרף? עבר תורך. אתה רוצה לדבר או מוותר? אני לא הבנתי. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רוצה לדבר. בבקשה, חבר הכנסת דיכטר. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לדבר שאתה מתקשה להאמין שהוא קיים. ביהודה ושומרון חיים היום ב-69 יישובים – אנחנו קוראים להם יישובים צעירים, אבל ה"צעירים" האלה אלה משפחות עם ארבע-חמש נפשות, חמישה ילדים מעבר להורים – בתנאים שלפעמים אתה תוהה האם אנחנו בעידן של הקמת המדינה או באמת בשנת 2020, במלאת 72 שנים למדינה. אגב, אנשים שהגיעו לשם בשליחות המדינה, על פי החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן, בונים את ביתם, בונים את עתידם – או ליתר דיוק מקווים שזה מה שקורה. כשאנחנו מרימים את המתג בבית נדלק האור, ופותחים את הברז יש מים, ונכנסים לאינטרנט יש קליטה. אצלם זה לא מובן מאליו. והכנסת הזו אחראית לכך שזה יקרה אצלם בדיוק כשם שזה קורה ברמת השרון או ביפו או בירושלים או בחיפה או באשקלון או בבאר שבע או בכל יישוב אחר בארץ. זה תפקידנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר, אדוני היושב-ראש, זאת אחריותנו. אנחנו לא נוכל לומר שאנחנו לא קשורים לזה כשחס וחלילה נהיה מופתעים לרעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> חג חנוכה שמח לכולם. אני מבקש לאחל לחברנו היקר דוד ביטן רפואה שלמה, ומבקש מהציבור להקפיד על ההנחיות. מכובדיי, על דבר אחד כולנו מסכימים, שבמצב הנוכחי אי-אפשר להמשיך. הממשלה הפריטטית המשותקת חייבת לשנות כיוון, או שכבר עדיף ללכת להכרעת העם. אנחנו חייבים שינוי כיוון. עלינו לשים את מאות אלפי אזרחי המדינה שיושבים בבית ללא פרנסה, בחרדה לעתידם, בראש מעיינינו. עלינו לסייע לעסקים הקטנים לשרוד את תקופת הקורונה ולאפשר להם לחזור לשגרה עם סיום המגפה; עלינו לשנות את מודל החל"ת ולהעביר את דמי החל"ת ישירות למעסיקים, במטרה לעודד חזרה לעבודה; ועלינו לעבור להכשרה ישירה של המעסיקים במקום ההכשרות שמשרד האוצר מנסה לעשות בחוסר יעילות משווע. זה הזמן לעשות שינוי בסדר העדיפויות, ולתת לתושבי המדינה שלנו אופק וביטחון בעתידם – ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה. אתה מוותר? מה? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני הוספתי, כמו שאנחנו עושים תמיד. מי שלא היה כאן בזמן, הוספתי אותו בסוף הסבב. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בסדר. אתם מופיעים ואתה מופיע אחרון. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> במיוחד כשזה הבא בתור. חבר הכנסת זוהר, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, שבה מדינת ישראל כנראה נגררת למערכת בחירות נוספת, מערכת רביעית במספר. זה דבר שאנחנו עושים באמת הכול כדי למנוע אותו. אנחנו לא רוצים שתהיה מערכת בחירות, אנחנו מנסים למנוע מערכת בחירות. גם נאומים בני דקה שאנחנו עכשיו נושאים פה, חברי הקואליציה או רוב גדול של חברי הקואליציה, נועדו כדי למנוע בחירות. אנחנו רוצים לעשות הכול כדי שאזרחי ישראל בתקופה הקשה הזאת לא ילכו למערכת בחירות. לכן אני חושב שבהזדמנות זאת אפשר לומר לכחול לבן שעדיין לא מאוחר; עוד אפשר לתקן; עוד אפשר למנוע את מערכת הבחירות הזאת; אפשר עוד לשבת ולדבר ולהגיע להסכמה, כדי שלא ניגרר למערכת בחירות מיותרת. בסופו של יום, הדבר תלוי בחברי כחול לבן ובעומד בראשם בני גנץ. אני מקווה שהדברים הללו – מה שנקרא, בתוספת הזמן נצליח להבקיע את השער המיוחל, ואולי בכך נמנע את מערכת הבחירות המיותרת הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האמת היא שקשה לדבר אחרי הממלכתיות של חברי מיקי זוהר. אני אשתדל להמשיך באותו קו של חברי. חג החנוכה, חג של אור, חג של שמחה, חג של אחדות. לצערי, אנחנו לא בדיוק נמצאים במקום הזה. אבל היום בוועדת כספים המשכנו את המאבק שלנו על עובדי מאפיית קריית שמונה. אני חושב שהיום זכינו להדליק אור, נר, בבתיהם של 120 משפחות של עובדי מאפייה מרחבית קריית שמונה, ואמרנו להם: אנחנו נותנים לכם עוד קצת כדי שנוכל להגיע ולהסתדר עם משרד הביטחון. המשפחות האלה רוצות להודות לכולנו: ליושב-ראש ועדת הכספים הרב גפני, לאופיר כץ, לאופיר סופר, לקטי – לכל החברים שעבדו. יחד עבדנו והרמנו את זה. גם אלכס קושניר – אני חייב להגיד גם עליו מילה טובה. תודה רבה לכם. ולמשפחות – יחד אנחנו נמשיך ונדליק את האור ונזכה, בעזרת השם, שתמשיכו לחגוג את החנוכה הזה, את חג האור הזה, למשך כל החיים, בעזרת השם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תחילה גם אני מצטרף לתפילות ולאיחולי החלמה מהירה לידידנו דוד ביטן. בזמן שיש מי שמטרלל את המערכת הפוליטית, אני רוצה לספר לאזרחי מדינת ישראל שוועדת הכלכלה בשלושת הימים – מסוף השבוע שעבר, וכן בראשון, שני ושלישי – ישבה והתכנסה לחוקק את רפורמת פריסת הסיבים. כפי שידוע, מעל עשור אנחנו מחכים שתהיה פריסת סיבים לאינטרנט מהיר, פריסה אוניברסלית, אבל זה לא צלח. אני שמח שבמשרד התקשורת, עוד בתקופתו של דודי אמסלם, הגיעו למסקנה שצריך לצאת לדרך. סיימנו זאת היום. מחר תהיה הצבעה אחרונה על הרביזיה. מי שלא יודע מה הערך של פריסת אינטרנט מהיר לתל"ג, לכלכלה, לשוק העבודה – רק שנבין מה עושה טרלול של מערכת פוליטית: תארו לכם שהחוק הזה לא היה מוצא מחוק ההסדרים, תארו לכם שהבשורה הזאת הייתה תקועה בחוק ההסדרים ולא היינו מקדמים אותה. אבל מה לעשות, העיר לי פה סגן שר האוצר: אצלנו במקורות אומרים שהמלאכה נקראת על שם גומרה. כנראה, שר התקשורת החדש – זה על שמו, והחתימה שלו תתנוסס על החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כמו בכל שבוע, גם השבוע אציין את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף: ביום חמישי, 10 בדצמבר, נהרג גבר בן 70 לאחר שהתנגש במשאית בכביש 60 ליד היישוב סוסיא. למוחרת, 11 בדצמבר, בתחילתו של סוף שבוע דמים, נהרג רוכב אופניים חשמליים, גבר בשנות השלושים לחייו, לאחר שפגע במדרכה ברחוב בני אפרים בתל אביב; עוד באותו יום נהרגו ידידיה ואלישיב יונגרייז, בני חמש ושבע, בהתנגשות קטלנית בין רכבם לבין משאית בכביש 1 סמוך לשער הגיא; ביום שבת, 12 בדצמבר, נהרג בשאר מנאע, בן 28, לאחר שהאופנוע שעליו רכב התנגש ברכב בכביש 4 סמוך לעכו; בהמשך היום הקטלני נהרג ילד בן שש לאחר שרכב פרטי פגע בו ביישוב עינב שבדרום. למוחרת נפטרה מדלן שמאילוב כהן, בת 17, לאחר שרכב שנסע במהירות פגע ברכבה בעת שהמתינה ברמזור אדום במוצאי שבת בכביש 412, סמוך לבית דגן. אתמול, 14 בדצמבר, נהרג צעיר בן 20 בתאונת דרכים בין שני כלי רכב בכביש 60, סמוך ליישוב שבי שומרון. שמונה אזרחים נהרגו, עוד שמונה נפצעו קשה – רובם בסוף השבוע. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על 30,000 מפעילי החוגים מהחינוך הבלתי-פורמלי. תראו, כל הסיפור הזה של החינוך הבלתי-פורמלי שבתוך החינוך הפורמלי פשוט לא עובד. גם בחינוך המיוחד – כולנו מבינים את החשיבות של החוגים האלה – גם שם אין מתווה של חזרה. עכשיו, תראו כמה אבסורדים: מורים למוזיקה שהם עובדי משרד החינוך כן יכולים, אבל אם הם בבלתי פורמלי – הם לא יכולים; חוגים במרחב הציבורי או הפרטי אפשר לקיים, אבל אם זה בית עסק או מוסד חינוכי – לא. תראו, יש לי שכנה שכבר 15 שנה היא מורה לפילאטיס. בסלון שלה היא לכאורה יכולה לעשות חוג פילאטיס, אבל בסטודיו, שהיא התאימה אותו לקורונה – שם היא לא יכולה לעשות חוג. עכשיו עוד אבסורד: לקניונים, שאין בהם שום בקרה ושום ניטור, אפשר להיכנס, אבל חוגים, שיש בהם מורה אחד, ומנטרים מי מגיע וכולם מקפידים על הכללים – שם אי-אפשר. כלומר חולצה בזארה, אבל את החינוך של הילדים שלנו – לא. אותו מדריך בין 8:00 ל-14:00 הוא מדביק מאוד ולא יכול להיות עם הילדים שלנו, אבל עשר דקות אחר כך הוא כבר יכול להיכנס לקניון ואף אחד לא עוקב ובודק. חייבים למצוא מתווה לחזרת כל מפעילי החוגים של החינוך הבלתי-פורמלי כדי שיוכלו לחזור למעגל העבודה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, עד כאן נאומים בני דקה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה, ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לדחיית מועדי תשלום מיסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020; הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת ניסים ואטורי << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, בהתרגשות ובשמחה אני מבקש להזמין את חברנו חבר הכנסת נסים ואטורי כדי לשאת את נאום הבכורה. בבקשה ובשעה טובה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת דוד ביטן שלא נמצא פה היום. אני איתו כבר מעל 40 שנה. אני מאוד נרגש. הוא גם חסר לי מאוד כאן. גדלנו ביחד בשכונת רמת אליהו בראשון לציון. עוד מאז הפעילות העירונית גם עשינו פעילות למען הנוער, למען משפחות במצוקה. כמו שאמרתי, גדלתי ברמת אליהו בראשון לציון, אבא שלי עלה מלוב בשנת 1949, אימא שלי עלתה מעיראק בשנת 1951. נישאתי לאביטל, והיום יש לנו שבעה ילדים, שלושה מהם חיילי צה"ל ועוד ארבעה תלמידים. עלינו לרמת הגולן לפני כ-20 שנה. ניסיתי קצת לפעול בחקלאות, להתחבר לאדמה. אני סוחב איזושהי מחלה לפני – אני לא סתם מספר את זה, תכף אני אגיע לעניין ותבינו – אני סוחב איזושהי מחלה מגיל תשע, מחלת כליות קשה. לפני כשש שנים עברתי השתלת כליה לאחר כמה חודשים של דיאליזה. את הכליה תרמה לי אשתי, אשתי היקרה, ומאז היא הצילה את חיי. עברתי שינוי מסוים לפני שש שנים, אבל בשינוי הזה, מה שקרה הוא שקרסתי כלכלית ובריאותית. הסיפור הזה קשה לי – אני לא יודע אם מישהו מכם שם לב, אני מאמין שכולם שמו לב: עוד לא יבשה הדיו במזכירות הכנסת לפני השבעתי לכנסת ועיתונאים התחילו לתקוף אותי. חיפשו אותי 15 שנה אחורה. חיפשו מה הייתי ומה עשיתי. אני גם לא רוצה להגיד מילים לא יפות – מה אמרו. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> ברוך הבא לכנסת. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אני ציפיתי קצת להגינות מסוימת. בואו נגיד שאני נכנס למשחק – שחקן כדורגל, לפני שהוא נכנס למשחק, לא מעבירים עליו ביקורת על איך הוא משחק. בואו, חבר'ה, תנו לי לדבר, תשאלו אותי מה אני עושה, מה עשיתי. כן, פיקדתי על צוות חילוץ בחיל האוויר. אני אומר צוות חילוץ, תמיד אמרתי את זה, זה מופיע בפליירים שלי, והעברתי את זה גם לעיתונאי מסוים, שתקף אותי על זה. מעולם לא נאלצתי לשקר. לא הייתי ב-669. זאת אומרת, אני לא נאלץ – אני לא חושב שאת המשקל שלי יכול לסחוב הכבל של 669. את זה אני משאיר לילדים שלי. הילדים שלי משרתים בכל מיני מקומות, אני לא יכול לפרט את כולם אז אני לא אציין בכלל, אבל מנסים להגיע ליחידות הכי מובחרות. אולי מישהו מהם יזכה להיות ב-669. אני אשמח ואהיה גאה מאוד. במקום שבאתי ממנו הצעירים נלחמים כדי להגיע ליחידות הכי מובחרות שיש. לכן הנושא קרוב לליבי. ולכן אני רוצה לקרוא לכם קטע שכתב חלל צה"ל סמל ראשון עמית בן יגאל, ז"ל. ברשותכם אקרא מהדף, ואני מצטט אותו: "בשנתיים האחרונות אני מציין את טקס יום הזיכרון בדמות שונה מדמות האזרח. הפעם אני בתפקיד החייל על המדים עם הכומתה והתג שמייצג משהו. ופתאום למילים יש משמעות. למעשים יש השלכות. וכל דבר אתה משליך על עצמך. ואם חס וחלילה יקרה משהו, ואם לך יקרה משהו – מה יקרה. וישר מפל מכל צד של עין יורד לו אט-אט ושוטף לי את הפנים. אני מקבל את הכאפה הזאת, של: הלו יש לך משפחה בבית שמחכה לך, לרעש שאתה מביא איתך, לצחוקים סביב השולחן, לבגדים ומגבות על הרצפה. ונשיקה על הראש למאמו. להתקשר לאבא כשאתה בדרך הביתה, ולשמוע בקול שלו שהוא מתרגש גם אם לפני שעה הוא ראה אותך. ובעיקר, בעיקר לראות שאתה בסדר והכל טוב. והמפל נהיה לשיטפון, הגרון מגרד, נשימות עמוקות כדי לעצור את הדמעות. בכל זאת אתה על מדים". עד כאן עמית בן יגאל. חיילי צה"ל הם נשמת אפה של מדינת ישראל. אי-אפשר להותיר אותם לבד בחזית. מחבל שרוצח חייל צה"ל צריך להרוס את ביתו, לא לחשוב איזה חדר או איזה קיר הולכים לשבור. צריך להרוס את הבית שלו מן היסוד; לשלוח את משפחתו; לגרש אותם מכאן. אין להם שום זכות לקבל כאן אצלנו משהו במדינה הזאת. המדינה שלנו יקרה לנו, אנחנו לא יכולים להפקיר את מי ששומר עליה. אם לא חיילי צה"ל, אף אחד מאיתנו פה לא יכול לשבת על כיסא עור משובח או להתווכח עם זה עור של פרה או עור של צבי. זה לא מעניין אותנו, לא מעניין אותי. מדובר בילדים של כולנו, מדובר בילדים שלי. כשאני שולח אותם לצבא ואני מחנך אותם להגן על המדינה בחירוף נפש, הם מצפים לראות את זה שאנחנו נגן עליהם; שאנחנו בבית הזה נגן עליהם. הם לא הולכים לבד למלחמה, יש להם נשק, יש להם טנקים, יש הכול. צריך להבין: אנחנו הגב שלהם, אנחנו הנשק הכי חזק שלהם כאן בכנסת. לעניין גיוס לצה"ל, אני יודע שכאן בבית הזה אוהבים לתקוף את החרדים שלא משרתים בצה"ל. האם מישהו מאיתנו חשב מה קורה עם הערבים? למה הערבים לא צריכים לשרת בשירות לאומי? לא חייבים בצה"ל, שישרתו בשירות לאומי. החרדים גם יכולים לעשות שירות לאומי. יש פה מים, אולי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. אני מבקש להביא לחבר הכנסת ואטורי כוס מים. סליחה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי בטוח שיש פה, התייבש לי הפה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא, זה אמור להיות כאן. אתה צודק. אנא להביא כוס מים – שיהיה בדוכן הנואמים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי הערבים, אני חושב שיש הרבה מה לעשות איתם בשירות הציבורי. הם יכולים להתנדב כדי למנוע את האלימות בחברה הערבית; שישרתו בחברה שלהם, שישרתו את החברה שלהם, שירימו את החברה שלהם. שלא יבואו לבכות פה אצלנו. הם מספרים לנו שיש להם בעיה, יש להם בעיה של אלימות, שיש להם – אני לא הרבצתי לאף אחד שמה, אני חושב שגם אתם לא. הם צריכים לדעת להסתדר, להסתדר על ידי שירות לאומי. לא יהיה שירות לאומי – לא היה ביטוח לאומי. לא יקבלו כלום מהמדינה אם לא ייתנו למדינה. הילדים שלנו הולכים ומפסידים שלוש שנים בצבא – לא מפסידים, הם מרוויחים, אבל בואו נגיד שככה זה מבחינת אנשים שמסתכלים מהצד, מהחברה הערבית. אתם לא עושים צבא, מתחילים ללמוד. הבנים שלנו יוצאים מהצבא, אם הם לא נשארו בקבע – והם כבר סיימו תואר ראשון. ערביי יו"ש, יש לי משהו לגלות לכם – אולי גם לכם יש משהו להגיד לנו: אתם שיקרתם עלינו ואנחנו עבדנו עליכם. המנהיגים שלנו עבדו עליכם. אין לנו מה לתת לכם. אין לנו שום דבר לתת לכם. כל הנושא של משא ומתן דבר, אחד הביא לזה: אתם חושבים שמגיע לכם משהו. מדינת ישראל היא ריבונית. אנחנו אחראים על כל הארץ הזאת. היא כולה שלנו כבר אלפי שנים וזה לא ניתן לשינוי. תראו, אני למדתי משפטים – סיימתי בתחילת השנה הזו משפטים – ובאחד הסמינריונים שעשיתי, בהדרכת ד"ר חגי ויניצקי, עסקתי – ההתמחות שלי היא בעצם בדיני יהודה ושומרון. לא יכול להיות שמדינה היא כובשת של שטח שהוא לא ריבוני של מדינה אחרת. לא יכול להיות כזה דבר. אי-אפשר להגיד כזה דבר; אי-אפשר להמציא את זה אפילו. לגבי התנחלויות בלתי חוקיות – אלה לא התנחלויות. אני תכף ארחיב על זה, בסוף. אני יודע שגם הנאום שלי תלוי בזמן, זאת אומרת, ככל שאני אאריך, ככה אני אהיה יותר זמן חבר כנסת. כי בעצם זה יהיה קצר. אחרי זה, יכול להיות שמתפזרים עוד, אם נגיע לפני השעה 16:00. אני לא יודע כמה הכנסת תשרוד. אנחנו רואים שיש אופוזיציה בתוך הממשלה. יש ממשלה בתוך ממשלה. כחול לבן מתנהלים – עושים מה שהם רוצים. אין כאן חיבור בכלל, כל דבר אפשר להשליך על נתניהו ולחשוב שהכול יהיה בסדר. למה? כי יש כאילו גיבוי של התקשורת. אני גם סמוך ובטוח שכל ההתקפות עליי היו בגלל שתמכתי בנתניהו בתקשורת. כשאמרו שאני מחליף את גדעון סער, מייד הזמינו אותי לראיונות, ואמרתי את האמת, האמת שנמצאת לי בלב – כמו שעכשיו אני מדבר. חבר'ה, הדפים שלי כמעט ריקים. אין לי כיתוב, אני לא יכול לדבר עם כיתוב. למה? כי אני חייב לדבר מהלב, חבר'ה. חברים שלי, אחים יקרים, אני מדבר מהלב. זה מה שיש לי, אין לי משהו אחר. אני לא יכול להמציא דברים, כי שקר לא יכול להתגלגל, כן? אז זה מה שאני יודע. אנחנו רואים הסתה פרועה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הסתה לרצח של משפחתו, של אשתו, של בנו. אני לא מבין מה זה קשור. אני לא הייתי רוצה שאתם – סליחה, לא אתם – שיקומו אנשים ברחוב ויצעקו לאשתי שרוצים לרצוח אותה או את בני או את בניי, כשבעצם כולנו אחים, כולנו משרתים בצה"ל. גם הילדים שלי משרתים בצה"ל. אי-אפשר לאיים עליי שירצחו את הילדים שלי, ובטח ובטח אני לא מקבל את זה שיעשו את זה לראש הממשלה. אתם יודעים, יש איזה משפט שהמציאו, "מושחתים, נמאסתם". אתם יודעים, אמרו לו "מושחתים, נמאסתם". השאלה, האם מישהו מכם זוכר למי עוד אמרו את זה? אמרו את זה ליצחק שמיר – מלח הארץ, אדם משכמו ומעלה. אני לא חושב שהוא היה מושחת – להפך לגמרי, ההפך הגמור. אמרתם שהוא צנוע? נכון. גם לו אמרתם "מושחתים, נמאסתם". מה חשבתם, שאנחנו נאכל את הבלוף הזה? אנחנו, הליכודניקים, בכל מקום הולכים אחרי בנימין נתניהו, ואין לנו אינטרסים. מי שיש לו אינטרס ועזב את המפלגה – בסדר; או מי שנתניהו פיטר אותו אז הוא יושב פה בכנסת ומלכלך עליו – על מה, על מה ולמה? אז הוא החליט לפטר אותך. ואני לא אציין פה שמות, נחסוך את זה מכם. אני רוצה לשאול, בבית הזה כאן, אם יש פה מישהו מהשמאל – אני רואה שכולם יצאו, אולי מיקי יוכל לענות לי: האם יש מנהיג בליכוד שכיבדתם אותו ?יש מישהו כזה? אני אגיד לכם – בסדר. יש מנהיג אחד שאני יודע שיש פה מפלגות בבית הזה שהשתמשו בשם שלו, ואמרו: מנחם בגין, שנתניהו יתנהג כמו מנחם בגין. הוא מורי ורבי, אני אוהב אותו, אני גדלתי על התורה שלו, אבל מה אמרתם על בגין? בואו נסתכל רגע על הדברים. קראתם לו "רוצח", קראתם לו "נאצי". ספרתם חללים מחוץ לביתו בלוח כזה עם מספרים. אני מקווה שאף אחד לא קיווה שימותו חללים בלבנון כדי לספור לראש הממשלה מנחם בגין במספרים את חללי צה"ל. למה? כי רצו לשבור אותו. שברתם אותו, ניצחתם אותנו ב-1992 עם הסיסמה "מושחתים, נמאסתם". הפעם זה לא יקרה. נתניהו חזק. אחד היתרונות שלו – גם אם תגידו, אתם יודעים מה, שהוא קיבל עיתונות אוהדת, על זה הוא נשפט – בולשיט. דבר אחד תזכרו: נתניהו חזק, נתניהו לא נשבר, וזה גומר אתכם. אתם לא מסוגלים לקבל את זה שנתניהו איתן, והוא המנהיג הכי חזק שהיה לישראל. ואני לא סתם אומר את זה. נתניהו המנהיג הכי חזק. הוא לא נשבר, הוא ממשיך לכהן. אנחנו נמשיך לבחירות, נוספות וגם ננצח. אני אגיד לכם מה הבעיה. זה לא שלא קיבלתם את נתניהו או לא קיבלתם את יצחק שמיר, לא קיבלתם את בגין – לא קיבלתם אף אחד. לא קיבלתם את כל מנהיגי הימין, ומנהיגי הליכוד בפרט. חשבתם שאנחנו קופים ושירדנו מהעצים. אני אגיד לכם מה הבעיה, ואני אומר את זה לכל הליכודניקים שעכשיו מקשיבים לנאום שלי: אתם לא קיבלתם אותנו כליכודניקים. את הליכוד לא קיבלתם. בכל מקום אתם תוקפים אותנו. עובדה, תראו מה עשיתם לי. יש לי שבעה ילדים קטנים בבית. אני חינכתי אותם לתורה, למצוות, למעשים טובים. מה קרה? אני אגיד לך מה הבעיה – כי כולנו קופים, גם אני קוף – אתם חושבים שאני קוף. ואני למדתי, כל הסיפורים לא יעזרו, למדתי משפטים. אני עכשיו מסיים תואר שני בתוכנית לבכירים באוניברסיטת תל אביב, ואני אצליח ואני אתקדם ואני אהפוך את כל התארים שלי לישראליים. ואני לא מתבייש. אם תשאלו אותי, אני אספר לכם כל מה שעשיתי. ואם יהיה זמן ולא ייגמר המושב הזה, תכף אסביר גם למי שלא הבין על הנאום שלי. בואו נאמר שאם הייתי מיש עתיד לא היו מדברים איתי ככה. לא הצליחו להתמודד עם הדעה שלי ועם מה שאני אומר. כמו שאמרתי עכשיו, הם לא הצליחו להתמודד עם זה בשידור, אז הלכו וכתבו משהו. הבן אדם התקשר אליי באמצע הלילה. סיפרתי לו על חלום שלי שחלמתי בלילה. הוא כתב את זה. הוא אמר שהוא קם – הוא אמר: הרגע קמתי, תן לי שעה להתעורר ואז נדבר. אני יודע שזה לא נאום פתיחה סטנדרטי ומקובל, אבל תשמעו, הדברים כואבים. חיכיתי הרבה זמן להגיע לכאן ולהגיד את הדברים שיש לי על הלב. אני ליכודניק, ואתם יודעים מה, תקראו לזה ביביסט. ואני גאה, אני גאה להיות כזה. אני באתי מהשכונה, אני באתי מלמטה. לא מתבייש, לא מתבייש. באתי מלמטה ועבדתי קשה. כשקרסתי כלכלית הלכתי להשיג פרנסה לילדים שלי, ואני לא מתבייש בזה. עבדתי בכול, ואנשים פה יודעים שאפילו עבדתי כטבח. עבדתי כטבח. אני יכול להבין את העצמאים שהעסקים שלהם נפלו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> עשית את זה לא רע בכלל. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, היית אצלי – פעמיים לפחות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> נכון, חוף הכינרת. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. זה הנאום שלי, עליזה, אני לא אאריך. אני לא אתן את ההסבר אחר כך. את הדפים האלה נשמור לאחר כך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ניסים, תתרגל למטבח הפוליטי. שם האש והחום גבוהים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול בסדר, אני חסין. תודה רבה. טוב, אני לא יכול לשכוח – קודם כול את אחינו הדרוזים. אני יודע שהיה כעס בקשר לחוק הלאום. אני אגיד לכם דבר אחד, אחיי הדרוזים. אתם יודעים שאני אוהב אתכם, והרבה דרוזים בצפון הצביעו לי. הברית עם הדרוזים היא בל תנותק. חוק הלאום בא להגן עליכם, בסופו של דבר, כי ברגע שהוא מגן עלינו, על הריבונות שלנו בארץ ישראל, אתם חלק מהחבילה הזאת, ואתם איתנו יד ביד. צריך לעזור לכל מי שעושה צבא, לחייל צה"ל דרוזי, מוסלמי, יהודי, לכולם. כדי לחזק את הפריפריה כל חייל צריך לקבל 2 דונם בגליל. אנחנו רוצים לייהד את הגליל. נקרא לזה "לייהד" – גם דרוזים יכולים להתיישב. צריך לפתח את הכפרים הדרוזיים, להשקיע בחיילי צה"ל. קודם כול, כשחייל חוזר הביתה אחרי שלוש שנים – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בנאום הראשון שלך אתה מדבר כך? << קריאה >>קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מכיר אותך, אני לא יודע – – – חבר כנסת, אבל זה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אבל עם כל הכבוד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, לא מקובל להפריע בנאומי בכורה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מקובל, אבל אני לא יכול לשמוע את הדברים הלאה ולשתוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. לא מכובד ולא נוהגים כך. אפשר לחלוק, יהיה לך מספיק זמן להתווכח איתו – לא בנאום הבכורה. תודה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מקובל – זה נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא בנאום הבכורה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מקובל. קשה לשמוע את הדברים, אני יודע. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, כי זה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתם תעשו שירות לאומי. אחרי זה תדבר על איך לדבר. חבר'ה, אני באתי מהפריפריה. אני אשאיר משהו קטן על הפריפריה. הרפואה אצלנו חולה. אינטרנט – אין. אני מגיע לכנסת ופתאום יש לי אינטרנט, פתאום הפלאפון עובד – אני לא יודע, אני לא מכיר את הדבר הזה, אני לא רגיל לזה. הגעתי לעיר הגדולה, לירושלים עיר הקודש, ופתאום הכול עובד. יש אינטרנט בפלאפון. חבר'ה, זה מפתיע. אמרתי שהרפואה חולה. חברים, אם לא חברי כץ, אופיר כץ – מרוב כצים בליכוד צריך לזכור – אופיר כץ, כמובן, אני יודע שדאגת בשבועיים-שלושה האחרונים לתקציב לבית חולים פורייה. תודה רבה, הרגשתי את זה אישית. 100 מיליון שקל, יפה מאוד. אנחנו עכשיו פה צוות לפריפריה. צריך לעזור לפריפריה. הרפואה חולה, ואני לא רוצה לספר לכם על מקרים שהיו לי, שבהם הגעתי לבית חולים כשהייתי חולה. היה לי עצוב, יצאתי מהמיון עם דמעות בעיניים כי הרופאה לא הבינה אפילו איפה נמצאת הכליה שהשתילו לי, מקדימה או מאחורה. חבר'ה, לתושבי הפריפריה מגיעה רפואה בדיוק כמו לתושבי המרכז וירושלים. אנחנו לא בני אדם, אנחנו לא משלמים מיסים, אנחנו לא משרתים בצה"ל? אנחנו משרתים את המדינה בדיוק כמוכם וגם לנו מגיעה רפואה ומגיע לנו להיות מחוברים לעולם. אני יכול להתחבר לסוריה ולדמשק, זה יותר קרוב לי. אני רוצה להגיד משהו לחברים שלי, למי שאוהב אותי, למשפחה שלי, לילדים שלי, בעיקר, לילדה הקטנה שלי בת החמש, ולילדה שלי בת התשע, שכבר מבינות מה קורה: תהיו חזקים, אני חזק. ביחד ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין מחיאות כפיים, רבותיי. חבר הכנסת זמיר, אתה יודע, יש דברים שלא עושים, אפילו בצחוק. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי, ובהצלחה גדולה. אני מזמין את השר אמיר אוחנה לומר דברי ברכה, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, צפיתי קודם בנאומים בני דקה שהיו כאן לפנינו, והלב התרחב מכך שכמעט כל דובר, ממש כמעט כל דובר, פתח באיחולי החלמה מהירה לחברנו האהוב – אני חושב שהוא אהוב על רבים מאוד בבית הזה – חבר הכנסת דוד ביטן. ניסים, שמצטרף אלינו היום, אני מכיר את הקשר הקרוב וארוך השנים שלך לחברנו ביטן. שמעתי גם בדבריך את האיחולים, ואני מבקש לפתוח באיחולי החלמה מהירה ורפואה שלמה. אני מאמין, בעזרת השם, שה' יברך את דוד בבריאות טובה והוא יחזור אלינו בשלום, מהר, כפי שהוא יודע, עם הרבה אנרגיה. אני מאוד שמח לפתוח בדבר הזה. אנחנו מקבלים היום בברכה, חבריי, את מי שנבחר – נבחר בפריימריז – בליכוד כנציג המועצות האזוריות, ומתגורר במושב אלוני הבשן שברמת הגולן. רמת הגולן – זו עוד הזדמנות להכיר טובה ולהודות לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, על ההכרה ההיסטורית בריבונות הישראלית על הגולן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשמור על השקט, בבקשה. חבר הכנסת זוהר, אנא, אנחנו לא שומעים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני מנסה להציל את המצב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר להציל אותו בחוץ, אם ממש רוצים, אבל אנחנו רוצים לשמוע את הברכות לחבר הכנסת ואטורי. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> ניסים ואטורי, שגדל בראשון לציון, בן לתקוה, שעלתה מעיראק, ולאברהם, שעלה מלוב, היה ממקימי נוער הליכוד בשנות התשעים, לפני כמעט 30 שנה. לימים בתו בת אל, שאותה זכיתי להכיר במסגרת הפעילות שלה ושלי במסגרת תנועת הליכוד, נבחרה כיושבת-ראש נוער הליכוד. יש כאן סגירת מעגל משפחתית, אידיאולוגית. אבל יש כאן עוד דבר: יש כאן נאמנות. נאמנות, אולי באופן סמלי, לדרך; נאמנות להולכים בה – אולי, באופן סמלי, באופן הפוך לנסיבות שהביאו אותך לבית הזה בעיתוי הזה – נאמנות לסולליה ולמוביליה של הדרך. גם בימים שחלומך להיבחר לכנסת נראה רחוק אתה לא ויתרת. התמודדת על מקום שלא היה בקדמת הרשימה, וכשהמקום נדחק, גם אז דבקת בתנועה שבה גדלת. שמת את טובת הכלל בראש מעייניך, ולא ראית רק את טובתך האישית. אני מאמין באמונה שלמה שאתה זוכה היום לגמול על המידות הטובות האלה. המידות האלה, שבזכותן אתה רואה בעצמך שליח של תנועה ולא רואה בתנועתך קרדום לחפור בו לשם קידום אישי, שררה וכוח. כך היית כנער וכצעיר בסניף ראשון לציון; כך גידלת את בתך ואת שאר בני ביתך; וכך נשארת – נאמן לדרכך ולחבריך לדרך. כמו שאמר מורנו ורבנו ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי בהקשר אחר – הוא דיבר על השפה העברית: "שלשלת פז נצחית בין שיר תל חי ורעם הפלא של סיני". בקשה אחת לי אליך, שהיא גם עצה, אולי עצה טובה: אל תשתנה. הישאר כחוליה המקשרת, אותה "שלשלת פז", בין דור המייסדים לבין דור הממשיכים; הישאר כשאתה, היות שמידות טובות אלו שטמונות בך גרמו לשולחיך לבחור בך לייצג את מכלול ערכיהם בכנסת ישראל, כחוליה בשרשרת של אותה "שלשלת פז נצחית" של תנועת ז'בוטינסקי לדורותיה. ניסים הוא חבר הכנסת השני שזכיתי לקחת אחריות על כניסתו לכנסת באמצעות הפעלתי את החוק הנורבגי, אחרי חברנו היקר עמית הלוי, ואם לשפוט לפי הסטנדרטים שהציב עמית, אני חושב שאני יכול לומר שזה היה צעד שהוסיף הרבה כבוד לבית הזה בכלל ולתנועת הליכוד בפרט. אני תקווה ואמונה, ניסים, כי כך יהיה גם איתך. לפני 20 שנה עזבת את העיר שבה גדלת ועלית לגולן. התיישבת באלוני הבשן, מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי; ולמי שלא יודע, זהו גם היישוב המזרחי ביותר במדינת ישראל – לא מזרחי מבחינה דמוגרפית, אבל מזרחי מבחינה גיאוגרפית – מרחק של כמה מאות מטרים מגבול ישראל–סוריה. ממש לא אזור הנוחות, אבל כן אזור הציונות ויישוב הארץ. הבנת, ניסים היקר, שרק אם ניאחז בקרקע, נגשים את השאיפה להקים בית איתן בארצנו, ורק כך נעקור מליבות אויבינו את השאיפה להשיבנו לתפוצות. הבנת אז, ניסים, את מה שהיום רבים כל כך יודעים: ההתיישבות לא רק שאיננה המכשול לשלום; ההתיישבות היא התקווה והדרך היחידה להגיע, ביום מן הימים, לשלום. ואם כבר מזכירים שלום, זכית להיכנס לכנסת בימים מיוחדים, ימים היסטוריים, שבהם אנחנו רואים בעינינו את חלום הדורות לשלום עם ארצות ערב מתגשם, קורם עור וגידים, ולנגד עינינו מתחוללת מהפכה ביחסים שבין ישראל לעולם הערבי, שמבין היום יותר מתמיד שישראל איננה איום בעבורו, היא הזדמנות. הסכמי השלום שכבר נחתמו ואלה שעוד ייחתמו נושאים בחובם הזדמנויות אדירות למדינת ישראל ולשכנותיה, בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ, בתיירות, גם בביטחון הפנים. כמתיישב, עסקת בחקלאות וראית בכך שליחות; המשכת לניהול פרויקטים ברמה המקומית וגם ברמה הלאומית; וכל זאת תוך שאתה משלים את לימודי המשפטים – אני בטוח שהלימודים יהיו לך לעזר רב מאוד בעבודתך הפרלמנטרית. ניסים, בנית את עצמך והגעת עד לפסגת השאיפות של כל איש ציבור במדינת ישראל: כהונה כאן, בכנסת ישראל, בכוחות עצמך. לא ירשת את כהונתך בכנסת, אינך נסיך; הגעת אליה בזיעת אפיך. הגעת כדי לייצג את ישראל הפשוטה, הצנועה, הטובה, אם מותר לי לומר – ארץ ישראל הישנה והטובה. אלה הן גם התכונות שמאפיינות אותך, באופי נעים-המזג שלך, בנועם, בצניעות ובדרך ארץ. בעולם הציני, השקרי, הקר והאכזרי שלעיתים אנו רואים כאן בכנסת, אתה מכניס חום אנושי; אתה מכניס אכפתיות וטוב לב. בעולם הזה, אנחנו צריכים יותר ניסים ואטורי. כבוד גדול בעבורי, ניסים, לברך אותך עם הצטרפותך לבית הנבחרים. אני אתן לך עצה שנתתי לעצמי בנאום הבכורה שלי: נסה לראות כל יום כאן כאילו הוא יומך הראשון בתפקיד; זכור את תחושת השליחות המפעמת בך היום – שמענו אותה קודם בנאום שלך – לכל אורך כהונתך, ואני מקווה: כהונותיך; אל תאבד את התכונות הטובות שהביאו אותך לכאן, כי זה מה שאנו צריכים בבית הזה: שלשלת פז נצחית. ברוך בואך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמיר אוחנה, וברכות גדולות לחבר הכנסת ניסים ואטורי. אנחנו כולנו מאחלים לך הצלחה גדולה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאום הבכורה של חבר הכנסת ניסים ואטורי. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, שהוא שאילתות ותשובות לשר האוצר, או למעשה שעת שאלות של חבר הכנסת מיקי לוי לסגן שר האוצר, בתוספת עוד שאילתה אחת של חברת הכנסת וונש. אני מזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן לעלות לדוכן כדי להשיב, ואת חבר הכנסת לוי – לגשת למיקרופון, כדי להציג את השאילתה הראשונה, מתוך ארבע שאילתות שלו, שמספרה 380, וכותרתה: היעדר סיוע לעסקים בשיטפון בנהריה. בבקשה, סגן השר כהן. בבקשה, חבר הכנסת לוי. << שאילתה >> 380. היעדר סיוע לעסקים בשיטפון בנהריה << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בינואר 2020 פגע במרכז העיר נהריה שיטפון עצום, וכתוצאה מכך פעילותם של 200 עסקים קטנים נפגעה או הושבתה. חודשיים לאחר מכן, בעודם מדממים, פרצה מגפת הקורונה, ואיתה הגבלת פעילות המשק. רצוני לשאול: 1. האם תקדם מתווה סיוע ייעודי עבורם נוכח הנסיבות? 2. אם כן – מהו ומתי? 3. אם לא – מדוע עד כה לא קיבלו כל סיוע? העירייה אכן קיבלה סיוע, אבל העסקים הקטנים לא קיבלו אפילו שקל אחד. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, חברי היקר, איש חיל, מיקי לוי, חבר הכנסת החרוץ, הפרלמנטר המצטיין – אני אומר לך, אני חותם על זה – שלא מפספס שום נושא. אבל בדבר אחד אני מתפלא עליך – אתה יודע שאנחנו נמצאים לקראת סיומה של שנת 2020. אנחנו מתקרבים במהירות לשנת 2021. ידידי מיקי לוי, אם חלילה לא יאושרו התקציבים, ויותר מזה, אם חוק-היסוד שבא לקבוע מסגרת – כי אנחנו ניכנס לשנת 2021 בלי תקציב, חלילה; אני עדיין מאמין שיקרה נס חנוכה, הבאתי כמה דברים על חנוכה שתשמח לשמוע. אם ב-1 בינואר 2021 לא יהיה תקציב, לא יהיה אישור של 2020, ולא יהיה אישור של חוק-היסוד שבא להסדיר את המסגרת, אנחנו נצטרך להתייחס למספרים האחרונים, שאושרו במרץ 2018 של תקציב 2019, ואתה מכיר את זה מצוין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 2017. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. מרץ 2018, תקציב של – שלום, ד"ר אחמד טיבי, סגן יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תמיד. תמיד הוא היה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה ניתן בתמורה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, זה לא מסעוד עבאס. הכול בסדר, אפשר להמשיך? מיקי, לסבר לך את האוזן – קצת מספרים: התקציב ההמשכי של שנת 2020, לפי מה שאמרנו, הוא ממרץ 2018, תקציב 2019, ועומד על 400 מיליארד. המסגרת לתשלומי חוב – כ-80 מיליארד. תוכנית מפורטת, שאישרנו אותה פה יחד איתכם – 11 מיליארד. שים לב, מיקי: מגבלת ההוצאה לשנת 2020 – 412 מיליארד, אחרי האישור של ה-11, בנוסף על ה-400. מגבלת ההוצאה עם הטייסים לשנת 2021 – 426 מיליארד. הוצאות קורונה לשנת 2021, הקופסאות, זה 50 מיליארד. החוב בשנת 2021, מיקי, עולה בהרבה על 80 מיליארד. אם חוק-היסוד לא יאושר – מחר, אתמול, מוחרתיים, מיקי – כל מה שהקראתי עכשיו נכנס פנימה לתוך ההוצאה, דבר שיגרום לקיצוץ אוטומטי של עשרות אחוזים. זה קטסטרופה. אני פונה פה בלב נרגש לכל חברי הבית הזה, ותעזור לי בזה, גם לחברי כחול לבן: זה לא פוליטיקה. זה לא פוליטיקה. זה לא קשור להסכמים, לרוטציות. זה לא קשור לגן ילדים. לא. זה דבר שמתבקש. אל תדחו את האישור של חוק-היסוד, כי כל מה שהקראתי עכשיו – הכול יגלוש פנימה, מיקי. הכול יגלוש פנימה, ותיגרם פה קטסטרופה תקציבית. אפשר לעצור את זה, אפשר לבלום את זה. הכול ישותק, מיקי. כל משרדי הממשלה, הכול. אז אנא ממך, לך יש השפעה, לך יש גם אחריות – מה שאין לאחרים. חוק-היסוד הזה חייב לעבור היום. ביום ראשון מקסימום נאשר אותו בממשלה, ולהביא אותו לחקיקת בזק כדי שהחוק הזה יעבור. כבר אמרתי מה יקרה אם הוא לא יעבור. ידידי מיקי, לשאלתך לגבי העסקים בשיטפון בנהריה – אנחנו זוכרים את האסון הגדול הזה, זוכרים אותו מצוין. בעקבות השיטפונות שהיו בנהריה בשנת 2020 החליטה הממשלה להקצות תקציב בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח לעיר נהריה לתיקון נזקי השיטפונות, חיזוק התיירות, שיקום מצב הניקוז ותשתיות המים בעיר. מבדיקה שערך משרד האוצר, מרבית הסכומים בהחלטה תוקצבו, או בהליכי ביצוע. מלבד החלטת הממשלה אושרה גם תוכנית הבראה, שבמסגרתה אושרו לה הלוואה וכן מענק בהיקף של 25 מיליון ש"ח – בסך הכול 50 מיליון ש"ח. מיקי, אתה יודע ואתה היית שם. המדינה מעולם לא שיפתה עסקים על אסונות טבע מלבד אסונות של פח"ע, כמו שהיה בשרפה הגדולה, שבה 80,000 בתים פונו. אתה זוכר את זה. אז המדינה שיפתה באמצעות קרן מס רכוש. כמובן, ניתן לרכוש ביטוח מתאים, אך לאור העובדה שלאחר השיטפונות, כפי שאתה ציינת, התפרץ נגיף הקורונה, כלל העסקים בנהריה זכאים לכל כלי הסיוע במסגרת תוכנית הסיוע של הקורונה, לרבות מענק הוצאות קבועות, מענק סיוע סוציאלי, החזר הוצאות ארנונה והלוואות בקרן בערבות מדינה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן השר, זה בסדר. אני מכיר את כל הדברים האלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ברור שאתה מכיר. אמרתי שאתה מכיר, ציינתי שאתה מכיר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לשיטתך, אני מסכים עם כל מה שאמרת. אני מדבר מתוך כאבם של 200 בעלי עסקים שעסקיהם נפגעו בשיטפון הגדול. כשהשר כחלון, שהיית סגנו, רצה לשפות את אותם תושבים בכרמל שבתיהם נפגעו, הוא מצא את הדרך. אני מתחנן שתמצאו את הדרך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, מיקי, יש הבדל בין פעילות חבלנית עוינת לבין אסונות טבע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זה לא נקבע. לגבי אסון הכרמל לא נקבעה פעילות פח"עית. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה נקבע, נקבע. חד-משמעית. אחרת לא יכולנו לשפות אותו. זה חוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נקבע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חד-משמעית. גם המשטרה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן שר האוצר, מתוך כבוד אליך – אני מתחנן, תמצאו פתרון ל-200 איש שאיבדו את כל עולמם. אני מאוד מחזק אותך על מה שעשיתם לעיר נהריה. צריך למצוא דרך לשקם את אותם 200 עסקים. זה לא הרבה כסף. יש לי שאלת המשך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה. אבל דקה אחת, סליחה, מיקי. לגבי השרפה בכרמל, כל הגופים – משטרה, שב"כ, מכבי אש, כל מי שטיפל בנושא הזה – נתנו את ההגדרה של פעילות חבלנית עוינת. בגלל זה אפשר להפעיל את קרן מס רכוש. אגיד לך עוד משהו – גם היית שם – כשמס רכוש מפצה, היא מפצה. כלומר, חברות הביטוח יוצאות מהמשחק. אבל היו מצבים שהפיצוי של מס רכוש, במיוחד בכרמל, בווילות גדולות של אנשים בעלי מעמד גבוה, היה פחות מהפרמיה שהם רכשו באופן פרטי. אנחנו הגענו אז להסכם עם חברות הביטוח, וזאת הייתה שעתן הגדולה של חברות הביטוח – הן הסכימו לשלם את הדלתא מעל הפיצוי של המדינה במקרה שהדלתא הייתה יותר גבוהה מהפיצוי שהם קיבלו. כך שגם הן נרתמו, ופה המקום לומר להן מילה טובה. זה היה באמת מבצע מהיר מאוד. הזכרת את השר משה כחלון, וגם אני רוצה להזכיר אותו לטובה במסגרת הדברים שהוא עשה, הדברים הטובים. זה היה מבצע בזק להחזיר את המצב לקדמותו, לחזור לשגרה. ואכן, כולם קיבלו פיצוי, ומי שפרמיית הביטוח שלו הייתה יותר גבוהה מהשיפוי שהוא קיבל מהמדינה – חברות הביטוח שיפו אותו על זה. על כך ברכתנו גם למדינה וגם לחברות הביטוח. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני ימצא את הדרך איך להגיע לליבם ולשקם את עסקיהם של העסקים בנהריה. לצורך העניין הזה, אדוני, בשבוע שעבר הבאתי לדיון מהיר בוועדת הכספים את קריסתם של בתי החולים השיקומיים הגריאטריים הציבוריים העצמאיים. אין הרבה כאלה, יש ארבעה במדינת ישראל. ההורים שלנו נמצאים שם. הולכים לסגור חלק מהם, וחלק מהצוות הרפואי כנראה עוזב בגלל שאין יכולת לשלם שכר. העליתי את הנושא הזה בוועדת הכספים, דנו בעניין הזה. אני מבקש, מתחנן להתערבותך האישית. מדובר בהורים שלנו. אני יודע שאין לך תשובה בשבילי, אעביר לך את זה ליד ואני סומך עליך שתמצא את הדרך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי, אשמח מאוד שתעביר לי את החומר. נקבע פגישת עבודה, נקרא לאנשי המקצוע ונראה במה אפשר לסייע, בעזרת השם. אני חוזר על זה: מיקי, אתה יודע שבלי תקציב אנחנו כולנו משותקים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה צודק. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אנא, תפעילו את השפעתכם גם על חברי כחול לבן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל יש תקציב – במסגרת משרד הבריאות היום אפשר למצוא תקציב מועט לארבעה בתי חולים גריאטריים, שהחולים שם הם ההורים שלנו, והם לא מקבלים את השירות המתאים בגלל הקורונה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אשמח שתעביר אליי את החומרים ואשמח לקרוא לאנשי המקצוע. יש לך עוד 18 שאילתות, אדוני. יש לך עוד 18 שאילתות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני כבר בדרך לשאילתה הבאה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לאט-לאט, אל תמהר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השאילתה הבאה, חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. דקה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, זו שאילתה מחוץ למניין, מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, כן, אמרתי שאלת המשך – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל הכבוד. רק אתה יכול, תאמין לי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מנצל הזדמנויות, חבל לי על כל רגע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רק אתה יכול, מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ניצלתי את ההזדמנות, אני מודה. << שאילתה >> 390. שינוי שיטת חישוב דמי האבטלה לשכירים העובדים במקביל כעצמאים << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, שינוי שיטת חישוב דמי האבטלה לשכירים העובדים במקביל כעצמאים: בחקיקה הקיימת ישנו עוול הנגרם לשכירים מבקשי אבטלה העובדים במקביל כעצמאים נוכח קיזוז הכנסתם כעצמאים מדמי האבטלה המגיעים להם. לדוגמה, רק כדי שנבין: מורה שמקבלת שכר ממשרד החינוך של 6,000 שקלים ומלמדת שיעורים פרטיים ומגישה – מקזזים לה את התוספת הזו. אני מבקש לשאול: 1. האם בכוונתך לתקן את העיוות הזה באופן זמני נוכח המשבר? לפחות באופן זמני. 2. אם כן – מתי? 3. אם לא – מדוע? 4. האם הדבר נכון גם לשכירים העובדים בשתי עבודות שחזרו לעבוד רק באחת מהן? תודה רבה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> שאלה טובה. שאילתה רגילה מס' 390 של חבר הכנסת מיקי לוי בעניין שינוי שיטת חישוב דמי האבטלה לשכירים העובדים במקביל כעצמאים. מיקי, דמי האבטלה נועדו לסייע זמנית במצב של היעדר הכנסה מעבודה של המובטל, ולכן מנוכים מדמי האבטלה הכנסות של הפרט מעבודה. חלק קטן מן המובטלים עקב משבר הקורונה הינם מובטלים אשר עבדו בשתי עבודות אך נשארו לעבוד בעבודה אחת, כאשר העבודה הזאת יכולה להיות עבודה כעצמאים או כשכירים. לביטוח הלאומי אין מידע על הכנסות העצמאים באופן שוטף אלא רק באופן שנתי, לכן יש לו קושי בחישוב השכר החודשי של עצמאי כפי שהדבר נעשה אצל שכיר. אולם על מנת להקל על העצמאים בזמן הקורונה, הביטוח הלאומי – ופה גם הזדמנות לתת להם מילה טובה על כל תקופת המלחמה בקורונה; הם עמדו בחזית, יחד עם האנשים ממשרד האוצר, ובאמת נתנו מענה מיידי, אפס ביורוקרטיה, משהו ראוי לחיקוי – הביטוח הלאומי אפשר להם לתקן את המקדמות שעליהן הם מדווחים ולהפחית את הסכום שעליו דיווחו בהתאם לצפי ההכנסות החדשות, כאשר בהתאם לתיקון זה גם הניכוי מדמי האבטלה יופחת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז תיתנו הוראה לביטוח הלאומי שיתחשב בהם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> א. הוא מתחשב, הוא מתחשב בהם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הביטוח הלאומי באמת עשה עבודת קודש. אני אומר לך שגם מנכ"ל הביטוח הלאומי אמר לי שיש לקונה בעניין הזה, והוא צריך לתקן את זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זו הסיבה שאמרתי לך על התיקון, מה שהוא כן מאפשר להם לעשות. אבל הוא כן מתחשב בהם. אבל אתה יודע, מיקי, אנחנו כל הזמן מקבלים משוב ומתקנים תוך כדי תנועה. מה שאתה אומר – אני אדבר עם אנשי המקצוע במשרד ועם מנכ"ל הביטוח הלאומי שיביעו את דעתם לגבי השאלה הזאת. שאילתה נוספת בנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאילתת המשך, כן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שאילתת המשך – ואני מנצל את זכותי: זכאות להטבות המס ביישובי גבול הצפון. אחד מתנאי הזכאות להטבות המס ביישובי הגדר בגבול הצפוני הוא מרחק מהגבול. המרחק מגבול הצפון נבחן על פי הקו הכחול – שנבין, הקו הכחול זה לא הגדר הממשית עכשיו אלא החלק הפנימי – ולא לפי המרחק מהגדר פיזית, כפי שנעשה בעוטף עזה. על כן, אחוז הזכאות של תושבי מצובה – יישוב אחד, אחד, בגלל שהוא נמצא במין כניסה כזו של הגדר – מופחת ביחס ליישובים שכנים שקרובים לגדר עצמה. ההבדל הוא במטרים בודדים, בגלל המרחק בשטח בין הקו הכחול לגבול בין הגדר הקיימת. דהיינו, הקו הכחול במצובה, בגלל שהוא פנימי, בגלל תוואי השטח, הוא לא צמוד גדר ואז מצובה, בהפרש של כמה מטרים, לא מקבלים את הטבות המס – והם יישוב שוכן גדר, יישוב שוכן גדר. האם תפעל לשינוי דומה גם ביחס לגבול הצפוני? אם כן – מתי? אם לא – מדוע? אדוני, זה באמת מורכב, זה לא פשוט. אינני מצפה שתדע את התשובה. אני מבקש, ברשותך וברשותו של היושב-ראש, לתת לך את זה ביד כדי שתיתן את זה לאנשי המקצוע במשרדך, כדי שהם ישיבו לי תשובה רצינית ובדוקה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אשמח, תביא את המסמך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל השאלה הזו חוזרת על עצמה מדי פעם, מעת לעת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה רק יישוב אחד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, גם בדרום היו כמה יישובים כאלה, שהופ – נוגע, אפעס, נוגע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בדרום כולם בגבול המערכת, פה יש גבול כחול. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל מיקי, זו חקיקה, והיא הייתה אצלכם – גם במליאה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זו החלטת ממשלה, אתה יכול לשנות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה גם במליאה וגם בוועדת הכספים, שאתה חבר בה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אנחנו עובדים, אדוני. המליאה ריקה – זה לא חשוב, אנחנו עובדים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אני אומר, לא זה. זה היה בכנסת, הטבות המס. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל יש רק – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה היה גם בוועדת הכספים, שאתה חבר קבוע בה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה בצפון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא משנה, גם בהתייחס לדרום. יכולת להעלות את זה באותה הזדמנות, כי אלה אותם מאפיינים, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני, יש החלטת ממשלה. רק יישוב אחד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא משנה. אלה אותם מאפיינים שדנתם בהם בתוך ועדת הכספים. למה לא העלית את זה בזמנו? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> העליתי את זה. זה בגלל תוואי השטח, בגלל תוואי השטח – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל כל המגבלה היא תוואי שטח. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – קיבוץ מצובה אינו מקבל את המגיע לו. אני מבקש – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני לא נגד מצובה, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יופי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל כשהיה הדיון הזה על כפרי הדרום – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> העליתי את זה, אני נשבע לך. אני אביא לך את הפרוטוקול. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל יכולתם למצוא פתרון, כי זה היה בידכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מכיוון שהייתה החלטת ממשלה, היה קשה. אני פונה אליך כסגן שר האוצר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אעשה, אני אביא את זה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אחלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל בפעם הבאה שזה מגיע לוועדה, אני מבקש לחפש עוד יישובים כאלה, שהופ-הופ נוגעים בשפיץ. << שאילתה >> 397. לקונה במתווה ההנחה בארנונה << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאילתה הבאה: לקונה במתווה ההנחה בארנונה. אדוני סגן השר, אדוני היושב-ראש. מתווה ההנחה בארנונה לעסקים כפוף למתווה הירידה במחזורים, שממנו מופק האישור לרשות המקומית, בהתאם, וכך נוצרת פגיעה בעסקים שנפתחו החל מסוף שנת 2019 ואין להם יכולת השוואתית לחודשים חופפים בשנה החולפת כי הם חדשים. רצוני לשאול: 1. מדוע? 2. האם תפעל לשינוי, כך שאותם עסקים יזכו גם כן להנחה? הרי הם יכולים להוכיח שהם סגורים ואין להם הכנסות, כי הדוחות הכספיים שלהם יהיו אפס. 3. אם כן – מתי ובאיזה נוסח? 4. אם לא – מדוע? 5. אילו תוכניות סיוע נוספת יקודמו? אדוני, זה ממש – משרדך טיפל בנושא הארנונה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> כן, כן, אני בודק מה השאילתה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה, לא מופיעה השאילתה הזו? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מופיעה, מופיעה, רק לא לפי הסדר. מיקי, שמעתי, תמשיך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז יש לי שאילתת המשך. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא לא לא, תשובה על הארנונה אתה צריך לקבל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> על הארנונה. הסיפור הוא פשוט: ב-2019 הוא פתח עסק, עדיין אין לו דוחות כספיים שעל פיהם הוא יכול להביא לרשות המיסים ולקבל פטור מארנונה, אבל העסק סגור, הדוחות הכספיים שלו הם אפס. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אוקיי, בסדר גמור. שאילתה של חברי מיקי לוי 397, בעניין לקונה במתווה ההנחה בארנונה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, כן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שב, למה אתה עומד? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני נהנה לראות אותך, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי, הנחות בארנונה בשל משבר הקורונה בגין החודשים יוני 2020 עד יוני 2021 קבועות בתקנה 33א לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג–1993. תקנה זו מתבססת על קריטריונים לזכאות עסקים ומענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות כפי שנקבעו בחוק הסיוע הכלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), התש"ף–2020. אתה שר את זה, אתה מכיר את זה בעל פה. ככלל, ידידי, מענק סיוע כאמור ניתן לפי הירידה במחזור העסקאות של העסק בין התקופה שבגינה הוא מבקש מענק לתקופה המקבילה בשנת 2019. גם הנחה בארנונה ניתנת לפי ירידה במחזור העסקאות אך לא בהכרח בסכומים זהים, וזאת בעבור החודשים העוקבים. עסק שנפתח לאחר תחילת 2019, כך שלא בהכרח יש תקופה מקבילה בשנת 2019 שאליה ניתן להשוות את הירידה במחזור עסקאותיו ביחס לתקופה שעבורה הוא מבקש לקבל מענק – משעברו החודשים העוקבים לה יוכל לקבל הנחה בארנונה. יראו את מחזור עסקאותיו ביחס לתקופה שבה כן פעל בשנת 2019. נתנו לו פתרון. נתנו לו פתרון. הדבר קבוע בסעיף 8(2) לחוק האמור, שמתייחס למצב כאמור, וקובע כיצד יחושב מחזור העסקאות של עסק עבור התקופה המקבילה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אין מקבילה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יראו אותה כאילו – אמרתי לך, אני חוזר – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זאת אומרת שאם פתחתי עסק באוגוסט 2019, ייקחו – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה שבה כן פעל בשנת 2019, אני הסברתי, הגם שלא פעל בפועל. גם כשלא פעל בפועל, אני הסברתי. עכשיו לשאלה שלך: מענה לעסקים שנפתחו בחודשים ינואר או פברואר 2020 ניתן בסעיף 10 לחוק האמור, כאשר עסק שעומד בשאר התנאים האמורים בו נדרש להראות ירידה כלשהי במחזור עסקאותיו בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, והזכאות לפיו מזכה מאליה בהנחה מארנונה לחודשים העוקבים. כך למעשה ניתן מענה לעסקים אשר לכאורה אין להם יכולת השוואתית לחודשים חופפים. כך שכולם קיבלו פתרון, מיקי. כולם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. שאלת המשך, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תפדל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מתווה הארנונה – גם כן על תאגידים עירוניים. מתווה הקלה מארנונה שקידם משרדך משאיר בחוץ עמותות ותאגידים עירוניים – גם כאלו שהחלק של העירייה בהם הוא מזערי, כדוגמת גני החיות, הספארי וכו' – שאינם יכולים להגיש מתווה לירידה במחזורים שהינו תנאי סף להיכלל במתווה. מדוע? האם תפעל לשנות זאת? אני אסביר. אם לעיריית רמת גן יש 10% אחזקות – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, אני איתך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני – אם לעיריית רמת גן יש 10% אחזקות בספארי ברמת גן, לכאורה יש לעירייה אחזקה, ולכן אותו תאגיד אינו זכאי להנחה בארנונה. לעיריית רמת גן יש רק 10%, אבל הארנונה היא גדולה. בגלל שהוא תאגיד, ולעירייה יש אחזקות – הוא לא זכאי להנחה בארנונה. לטעמי אין שום היגיון אם הוא תאגיד או לא תאגיד, אם יש לעיריית רמת גן אחזקות או לא. אין לך תשובה, ואני לא מצפה לתשובה, ולכן אני מבקש לתת לך גם את שאלת ההמשך הזאת, לאנשים המקצועיים במשרדך, כדי שישיבו לי לאחר בדיקה עמוקה ורצינית. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי, השאלה הזו כבר נשאלה. גם אצלנו בוועדה וגם פה במליאה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה על תאגידים, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תאגידים, תאגידים. שיטת חישוב אחרת לגמרי. אבל תביא את השאילתה, כרגיל, אני אשמח לשרת את אדוני. שלום היושבת-ראש. מיקי – טקס. יש לך עוד שאילתה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל השתכנעת שניתן מענה לעסקים, חוץ מהתאגידים, מיקי? תגיד מילה טובה, מה קרה? תגיד מילה טובה, מה יש? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא. יש כאלה שרצו מהם את ה-2019 כדי לבקש בקשה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה, תיקח את התשובה שלי ותבדוק את זה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תמר, לא ענית. << שאילתה >> 419. ביטול מס הקנייה על אלכוהול מפוגל << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני, פה אני באמת מבקש תשומת ליבך לתיקון עוול מתמשך. ביטול מס הקנייה על אלכוהול מפוגל, שהופך להיות מצרך יקר ערך בימים טרופים אלה. יצרנים ישראלים משלמים מס קנייה על אלכוהול הנקנה כחומר גלם – בניגוד לייבוא בשאילתה קודמת בעניין השבת המוצר הממוסה – בגלל חשש כאילו לזליגה לשוק המשקאות החריפים, בשעה שלאותו מוצר יש תוספת של חומר מר חזק כדי למנוע שתייה שלו. 1. אם כך, מהן ההצדקות למיסוי? 2. מדוע לא לבטלו? 3. מה ההצדקות להקלה ביבוא המוצר? אם תרשו לי, הסבר קצר: לא יכול להיות שנביא מטורקיה את כל הכוהל לשטיפת הידיים וכשיצרנים ישראלים מביאים את חומר הגלם מוטל עליו מס קנייה, ואז הם לא יכולים להתחרות בכוהל שמיובא מטורקיה ככוהל. התשובה שענו לי, והלכתי לכימאים לבדוק את זה, היא שלכאורה יש בעיה שזה לא יזלוג לשוק המשקאות החריפים; אין אפשרות כזאת, כי הכוהל שמגיע לבתי החרושת הישראליים, כמו ד"ר פישר, הוא עם חומר מר, שאינו מתאים למשקאות אלכוהוליים. לכן אני מבקש – אל תשיב לי אפילו: תורידו את מס הקנייה, כדי להציל את העסקים ואת התעשייה במדינת ישראל. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אני אשיב לך, אני אשיב לך. קודם כול, כל נושא האלכוהול המזויף, שלצערי מתגלגל לידיים של צעירים וצעירות, זה קורע את הלב. פשוט קורע את הלב. תופעה, אגב, שלא הייתה, לא הייתה בארץ. אני לא יודע מתי היא התחילה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היא התחילה עוד כשהייתי מפקד מחוז. גילינו מין כאלה שעושים את האלכוהול בביתם, 1,000, 2,000, 5,000 בקבוקים, וצעירים מתים בגנים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> וזה רעל, זה רעל. מוכרים לנו את זה בזול, ולראות את הנערות הצעירות האלה ואת הנערים הצעירים משתמשים בזה זה פשוט קורע את הלב, קורע את הלב. כשאתה בא לדבר איתם, אין עם מי לדבר. פשוט אין עם מי לדבר. לגבי השאילתה הרגילה 419 שלך, יקירי, בעניין ביטול מס קנייה על אלכוהול מפוגל. לשאלה הראשונה – חומר פיגול יכול להיות שונה. יש חומר פיגול שאין לו טעם וריח, כמו מתנול. הריח שלו דומה מאוד לריח של אלכוהול נקי, ולכן בעת שתייתו לא ניתן לדעת אם מדובר במשקה מזויף, אדוני שר המשפטים, או לא. שאלה חשובה מאוד, דרך אגב. דיברתי על התופעה של האלכוהול – במיוחד על התעשייה של הזיופים, שהיא מתגלגלת, בגלל המחיר הזול, לצעירים. ולראות מראות של נערות צעירות ונערים צעירים שותים את הרעל הזה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה הקשר? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דקה, רגע, אני מסביר לשר המשפטים את התופעה שמתחוללת פה בארץ. זה פשוט קורע לב. לדעתי אתם צריכים לתת את הדעת, להיכנס בצורה – אני לא יודע, יכול להיות שזה כמו סמים, יותר גרוע מסמים, אבל הנזקים שלהם זה – אני אחזור לתשובה. חומר פיגול יכול להיות שונה. ישנו חומר פיגול שאין לו טעם וריח, כמו מתנול. הריח שלו דומה מאוד לריח של אלכוהול. אלכוהול נקי. זיוף. ולכן בעת שתייתו לא ניתן לדעת אם מדובר במשקה מזויף או לא. מתנול עלול לגרום לעיוורון ואף למוות. לצערי, הוא גם גורם לזה. לכן יש הצדקה למסות אלכוהול מפוגל בהתאם לנסיבות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז תמסו גם את הכוהל מטורקיה, כדי שנוכל להתחרות בו. הוא מגיע ללא מיסים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לשאלה השנייה – אתה צודק. המערכת עדיין לא קיבלה החלטה סופית. זה נבחן ברשות המיסים בימים אלה ממש אך טרם התקבלה החלטה סופית, ואני אתן לך את ההחלטה ברגע שתתקבל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מבקש לדעת מי מטפל בזה ברשות המיסים. אני מבקש שתיתן לו הוראה להיפגש איתי, ואני אבוא עם כימאי שיסביר לו את ההבדל ולמה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה שאתה תזכור את הימים שהיית מפקד מחוז ירושלים, ותראה מול עיניך את הצעירות ואת הצעירים שמתגלגלים – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אדוני, זה לא מגיע לשם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה לא מגיע? איך לא מגיע לשם? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תקשיב. ד"ר פישר, שמביא את כל הדברים האלה, לא ייתן לחומר הזה לזלוג; מה עוד שהחומר שמגיע לאלכוג'ל לניקוי הידיים הוא עם חומר מר, שלא מאפשר לייצר ממנו אלכוהול לשתייה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שהריח שלו דומה מאוד לריח של אלכוהול נקי, וזה מה שקורה בתעשיית הזיופים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה לא נכון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה לא נכון, מיקי? אלה עובדות. אל תגן עליהם. הפוך, תילחם בהם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה להיפגש עם האיש. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אבקש בשמך, בשמחה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בבקשה, שייצרו אתי קשר, אני אבוא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עד עכשיו לא הייתה בקשה אחת שלך שלא התקיימה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. הינה, אני מבקש – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז תפרגן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מפרגן. תן להם הוראה לא לקבל החלטה עד שהם נפגשים איתי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אל תגזים, אני לא יכול לעצור מערכת שלמה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יכול, כולה אלכוג'ל, מה קרה? אני רוצה להציל את התעשייה המקומית. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לשאלה השלישית שלך, יקירי, כמוצר מוגמר, אלכוג'ל אינו מוצר עם השפעות חיצוניות שליליות, ולכן לא מוטל עליו מס קנייה כמו על כוהל מפוגל. אוקיי? עליו דווקא לא מטילים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה להיפגש איתם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כיום אלכוג'ל, אני לא יודע אם זה יגיד לך משהו, מסווג כפרט מכס 38.08.9490 – אומר לך משהו? – והוא חייב במכס של 12%. הטלת המכס נועדה להגן על המפעלים בארץ, על מה שאתה מגן זה בא להגן, אוקיי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ברשותך, אני אדבר עם מנהל המכס ואני אקבע פגישה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בשמחה. אבל הם תמימי דעים איתך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. מיכל קוטלר וונש, בבקשה. << שאילתה >> 420. חתימתך על צו מיסוי על סיגריות אלקטרוניות << שאילתה >> << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> השאלה שלי: בדוח הכנסות המדינה מ-2017–2018 צוין שעדיין לא הוטל מס על סיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין וחומרי טעם אך אינן מכילות טבק. משרדי האוצר והבריאות שוקדים על המלצות למיסוי הסיגריות האלקטרוניות. רצוני לשאול, כבודו: לאור תמיכת משרד הבריאות – מה מעכב את המיסוי הזה? האם גובש מודל המיסוי? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> זהו? << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> זהו. יש לי עוד, אבל נשמע את תשובתך. זה פשוט, זה אמור להיות יחסית פשוט. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שאילתה רגילה מס' 420, של חברת הכנסת מיכל וונש, בעניין צו מיסוי על סיגריות אלקטרוניות. רשות המיסים בוחנת, בשיתוף משרד הבריאות, את האפשרות להטיל מס קנייה על סיגריות אלקטרוניות. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> כבר הרבה זמן היא בוחנת, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז מה לעשות? << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רוצה לציין בפניך – אני לא יודעת אם אתה מכיר את המוצר, אבל סיגריות אלקטרוניות הן מוצר העישון היחיד בישראל שאין עליו מיסוי היום. בני הנוער התנסו בסיגריות אלקטרוניות בשנה האחרונה, ומתמכרים לעישון דרך הסיגריות האלקטרוניות, שאיננו ממוסה. אני אומר עוד יותר מכך: נקודות המכירה הן ברדיוס של קילומטר מבתי ספר תיכוניים. אנחנו ממתינים להבין מה מונע את החתימה על צו המיסוי? זה לכאורה מאוד מאוד פשוט, משרד הבריאות כבר הסכים לכך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> א. אני מאוד מזדהה עם העמדה שלך. בכלל, כל דבר שממכר, אם זה סיגריות אלקטרוניות, אם זה אלכוהול, או סיגריות רגילות או סיגריות לגלגול – אנחנו תמימי דעים. לגבי כל דבר שהוא ממכר ופוגע בצעירים, מושך אותם, צריכים לעשות הכול, הכול, אבל הכול, בכדי למנוע. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז רק צריך לחתום על הצו, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני מסביר לך. את שואלת, אני עונה, יש לך אחר כך אפשרות לעוד שאילתה נוספת. כפי שאמרתי לך, אנחנו בוחנים יחד עם משרד הבריאות את האפשרות להטיל מס קנייה על סיגריות אלקטרוניות. מאז קבלת עמדת משרד הבריאות, בסוף שנת 2019, רשות המיסים בוחנת את שיטת המיסוי הרצויה. בכל הטלת מס חדש על טובין יש לבחון היטב את כל ההשלכות של המיסוי, וביניהן אופן הטלת המס – אחוזי או קצוב ליחידה, או שילוב של שניהם. שקיפות לציבור החייבים במס, פשטות ככל שניתן בחישוב המס – – – << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני, זה כמו כל מוצר עישון אחר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> פשטות ככל שניתן בחישוב המס, השוואת המס למוצרים זהים, תחליפים אחרים, יכולת לבקר ולאכוף את תשלומי המס, תחזית לתוספת ההכנסות מהמיסוי החדש, ועוד. היות שמדובר בשיקולים רבים ומורכבים, בחינת הטלת המס דורשת זמן. אבל את צודקת, זה לוקח יותר מדי זמן, צריך לזרז אותם, שיגישו כבר מסקנות. אנחנו נשמח לעשות את זה. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מזכירה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, יש לך אפשרות לארבע שאילתות נוספות, אני מרשה לך חמש. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני למדתי ממיקי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי, גם דברים טובים אתה עושה. היות שבשנה האחרונה היינו בתקופת בחירות ובמהלכה לא קידמנו רפורמות מיסוי, ולאחר מכן נקלענו למשבר הקורונה, בחינת הנושא התעכבה. רשות המיסים תמשיך לקדם את בחינת הנושא וגיבוש ההמלצות, במקביל למשימות הרבות שנעשות ברשות בעת הזאת – ואת יודעת מה רשות המיסים עושה בעת הזאת, במלחמה הזאת. מסקנות והמלצות יוגשו לשר האוצר להחלטתו הסופית מהר ככל שניתן. שאילתה נוספת. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לציין, שדווקא בתקופת הקורונה, שבה הרמה והצריכה של סיגריות, של עישון באופן כללי ובטח ובטח של בני הנוער וסיגריות אלקטרוניות, רק הולכת וגוברת, אז הדחיפות היא דווקא בעת הזאת, תקופת הקורונה, כך שזה לא תירוץ. ואני גם רוצה לומר שכבר ב-2019, צוות מקצועי משותף למשרד האוצר והבריאות דן וגיבש את הנוסחה למיסוי, וישנה טיוטה לצו, כפי שאמרתי. לא באמת נדרשת עוד עבודה, ואנחנו מבקשים לדעת מתי יחתמו על הצו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי, הסברתי ואני מזדהה עם כל מה שאת אומרת ומסכים עם כל מה שאת אומרת. ברשותך, אני אומר להם, אני אעביר את עמדתך, אזרז אותם ואבקש מהם שיפעלו כמה שיותר מהר. אין לנו כוונות לא לעשות את זה. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז צריך לעשות את זה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> צריכים רק לעשות, כמו עוד הרבה דברים, בסדר. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש לך עוד שאילתה, אם את רוצה. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה לא משנה, כי אני מבינה שנמשיך ונדוש בזה – רק צריך לזרז את הנושא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את יכולה בנושא אחר. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אין לי בנושא אחר, תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אני לא סיימתי, יש משהו לחנוכה, משהו קצר שייקח איזה שעה בערך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש סדר-יום. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בסדר, אני רק רוצה – איפה עליזה? טוב, תודה רבה. חג שמח, תודה לכל השואלים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, אדוני. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום זכויות האדם << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא ציון יום זכויות האדם הבין-לאומי, הצעות מס' 1951, 2228, 2386, 2452, 2453, 2468, 2473, 2475 ו-2478, ואני קוראת למגישת ההצעה הראשונה לסדר-היום, חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברים, אתמול היה דיון בבית המשפט העליון, בבג"ץ, בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד ניתוקי חשמל. הטענה היא שהזכות לחשמל, הזכות לאור, היא זכות אדם, וכאשר מנתקים משפחה – בגלל חוסר כיס, בגלל שהיא ענייה – מהזכות לאור בבית, למים חמים, לחימום בחורף, זאת פגיעה בזכות האדם של אותה משפחה. לפני חמש שנים, כאן בכנסת, יחד עם האגודה לזכויות האזרח ויחד עם ועדת הכלכלה, עשינו דבר דומה לגבי ניתוקי המים, ומאז, מאז 2015 לא מנתקים יותר מים לחייבים במדינת ישראל. יש דרך להגיע להסדרי חוב, יש דרך לגבות, ולפעמים, כן, יש משפחות שלא יכולות לשלם; האם בגלל זה הן לא יתקלחו או לא יחממו את הבית? לא. זו, חברות וחברים, זכות אדם, ואני אומרת את זה בגלל שהאגודה לזכויות האזרח, ארגון זכויות האדם הוותיק והחשוב בישראל, וארגוני זכויות אדם נוספים בימים אלה, בשנים אלה, נרדפים רדיפה פוליטית בזויה, קשה ומסוכנת – כן, בגלל שהם דואגים לזכויות אדם באשר הוא אדם, באשר הם בני אדם; כן, גם ערבים, גם פליטים, גם פלסטינים, גם נשים, גם יוצאי אתיופיה. בעיני שוחרי זכויות האדם כל אדם הוא אדם, ועל העמדה, על ההבנה, על התובנה הפשוטה הזאת יש כאן בשנים האחרונות, מתחוללת כאן רדיפה נגד מגיני זכויות האדם ושוחריהן. אז רציתי להזכיר עשייה קטנה בנושא הזכות לחשמל והזכות למים, שבוודאי מקובלת על כולנו, שמובילים אותה אותם ארגונים שזוכים כאן לרדיפה. יש כאן חברי כנסת שביטלו רק לפני שבוע השתתפות בכנס של האגודה לזכויות האזרח לרגל יום זכויות האדם הבין-לאומי. בבית הספר הריאלי בחיפה מנכ"ל ארגון בצלם – בוטלה השתתפותו בשיחה עם תלמידים. אנחנו בתקופה קשה לביטוי של זכויות האדם בישראל, אבל אני חושבת שביום כזה חשוב שנרומם ונזכיר, ונצדיע למגיני זכויות האדם, לארגוני זכויות האדם, לרעיון של זכויות האדם. מדינת ישראל הייתה בין הדוחפות לאימוץ ההצהרה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם ב-10 בדצמבר 1948. בשנה שקמה מדינת ישראל, המדינה הזאת, שהייתה בית לעם נרדף ושזכויות האדם שלו הופרו באופן הבוטה ביותר, הזוועתי, המפלצתי והקיצוני ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית, אנחנו היינו אלה שדחפנו להכרה ולהצהרה של האו"ם – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – הם לא בני אדם – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – ברעיון הזה של יום זכויות אדם בין-לאומי, שמצוין מאז בכל שנה. והיום, דווקא ביום שהכנסת מציינת את היום הזה, הגענו לוועדת הכנסת לדון בהוספת סעיף השוויון לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. רעיון השוויון הוא בוודאי מהרעיונות המרכזיים והמכוננים של זכויות האדם, מכיוון שהוא קובע שכל בני האדם הם שווים, וזה המשפט הראשון של ההצהרה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם שאימצה העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1948 – שכל בני האדם נולדו שווים וחוננו בתבונה ובמצפון, ולכן עלינו לשמור, להבטיח שוויון ביניהם ולפעול לטובת האחווה הגלובלית והבין-לאומית. איזה יופי, איזו נשגבות. ודווקא ביום כזה, כשאנחנו מציינים הצהרה כזאת, נאלצנו לבוא היום לוועדת הכנסת ולשמוע שיש כאלה שרוצים לצמצם את השוויון הזה, להכפיף אותו לרעיונות אחרים, לקבוע שהוא ליהודים בלבד או לגברים בלבד או לסטרייטים בלבד, ובלבד שלא נחיל את הרעיון הזה באופן מאוד מאוד רחב ומכיל. אני לא יודעת אם החוק הזה, חוק השוויון, יזכה להשלים את דרכו כאן בבית, ואם כן, באיזה נוסח. אני כן יודעת שאנחנו נמצאים בשנים קשות ומאתגרות לעצם הרעיון של זכויות אדם, לאנשים ולנשים שמגינים על זכויות האדם, ואני חושבת שבדמדומי ימיה של הכנסת הזאת – אם אכן אנחנו נמצאים בכאלה – חשוב שתהיה הבמה שנוכל להגן, לרומם, להזכיר, לפאר ולהדר את מגיני זכויות האדם באשר הם, את אלה ששילמו לפעמים בחייהם ומשלמים גם היום בחירות שלהם, בחופש הביטוי שלהם, עבור ההגנה על הרעיונות הנשגבים האלה, שנמצאים כרגע באתגר משמעותי במדינת ישראל, אבל בתקווה שנחזור לימים שבהם אנחנו שואפים לקדם יותר ויותר את זכויות האדם בכל דרך שיש, ולא לרדוף אותם ולהצר ולצמצם אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדי שר המשפטים, רבותיי חברי הכנסת, סגן שר האוצר, היום הוא היום הבין-לאומי לזכויות אדם. דווקא ביום הזה – צירוף מקרים מאוד מעניין וחשוב – ועדת הכנסת דנה בהכנה לקריאה ראשונה של חוק-יסוד: השוויון. זכויות אדם זה מושג שפותח בהגות הליברלית על ידי הפילוסוף ג'ון לוק. זכויות האדם נחלקות לשלושה סוגים: זכויות טבעיות, זכויות פוליטיות וזכויות חברתיות. יש דברים שהם מובנים מאליהם, אבל גם את המובן מאליו יש לומר ולשנן ולחזור ולומר: הזכות לחיים, הזכות לביטחון, הזכות לחירות – מן הזכות לחירות נגזרת הזכות למחשבה, חופש המצפון, חופש הדת, חופש ההתאגדות, חופש הביטוי, הכולל גם את חופש העיתונות, זכות ההפגנה והמחאה, גם זכות הקניין, הזכות לשוויון בפני החוק – כן, שוויון בפני החוק – והזכות להליך הוגן, הזכות לכבוד, שממנה נגזרות זכויות, למשל שלא ייאמר נגדך לשון הרע, והזכות לפרטיות. אלה זכויות טבעיות. יש גם זכויות פוליטיות-אזרחיות, שעומדות ביסוד של המשטר הדמוקרטי: הזכות לבחור, הזכות להיבחר, חופש ההתאגדות, הקמת מפלגה, הקמת תנועה – ויש הזכות לנאום בלי שקטי שטרית תדבר בטלפון. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו זכות טבעית, לא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בכל הקשור לשוויון אני תמיד – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. ויש הזכויות החברתיות, שהן הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, זכויות עובדים וקיום בכבוד. אבל ראו זה פלא, מה מתרחש היום – ראיתי בוועדה: אנחנו דנים בחוק שוויון, ויש אנשים שאתה רואה שהם ממש ממש מתנגדים לערך השוויון. הוא אומר לך: זה טוב שיש שוויון, אבל לא בחוק-יסוד. פלא שמדינת ישראל, המשווקת את עצמה כמדינה דמוקרטית, חלק מהמערב, אין בה תנאי היסוד למשטר דמוקרטי, והוא שכל בני האדם שווים בפני החוק, שכולם שווים, בחוק-יסוד. זה איננו בספר החוקים, בחוקי-היסוד, ערך השוויון. לכן הפרקטיקה והמדיניות בכל תחומי החיים הן מפלות. אין תחום אחד בחיים שבו יהודים וערבים שווים במדינת ישראל, חוץ מנקודה אחת: ביום הבחירות One Person – One Vote. לכל אחד יש זכות הצבעה – גבר, אישה, יהודי, ערבי, חילוני, חרדי. לכולם יש זכות לבחור. אבל לפני הבחירה וגם אחרי הבחירה – אפליה בכל התחומים: תקציבים, תשתיות, תעסוקה, תכנון ובנייה, מערכות חינוך, הקצאה שוויונית של קרקע. אני מגיש בכל קדנציה חוק הקצאה שוויונית של קרקע – לא כותב: בין יהודים לערבים, לא כותב: גברים ונשים – הקצאה שוויונית של קרקע לכלל האזרחים במדינה. בכל פעם הממשלה מפילה את החוק כי היא אומרת שהיא חוששת שמא גם הערבים ייהנו מהקצאה שוויוניות של קרקע, כאשר ביישובים של הערבים מצוקת התכנון והבנייה והריסת בתים היא אחת המצוקות הקשות ביותר והכואבות ביותר. זוגות צעירים, חלקות אדמה – כמעט ואין. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת טיבי, צריך לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא עשר דקות? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא, חמש דקות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני אסיים. ואז מגיע החוק הלאום, שיוצר מדרג בין אזרחים – אזרח שיש לו הכול: זכויות פרט, זכויות קולקטיביות, זכות הגדרה עצמית, הזכות "להתיישבות", בגרשיים, ואחרים, שמתייחסים אליהם כאל אורחים נסבלים. אנחנו לא אורחים, רבותיי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ברור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לנו אין זכויות בארץ הזאת – לנו יש זכויות, פינדרוס, על הארץ הזאת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש אמירה, אפרופו שוויון, שיש מקום אחד שבו כל האנשים שווים, בבית הקברות – חוץ מאשר במדינת ישראל: אפילו בתקצוב של בתי קברות יש אפליה, עד שהתערב בית המשפט לאחרונה בעתירה של עדאלה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אפילו בבית הקברות יש אפליה. יש אפליה גם בביטחון אישי ולכן, ערבי חי וערבי נרצח – יש אפליה ביחס אליו ואפליה בהרגשה של ביטחון אישי. על הדברים האלה אנחנו נאבקים, כדי שיהיו ערך שוויון וזכויות אדם. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה, תודה רבה לך. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ערך השוויון כולל – – – << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אחמד, אולי אחרי הדברים אני אצטרך לבקש עוד כמה דקות בשביל הודעה אישית, כי התייחסת למה שדיברתי על השוויון, אבל זה בסדר, אתה יכול לצאת. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני חייב להתחיל לשם שינוי במה שתמר זנדברג התחילה, שבג"ץ אמר אתמול שהזכות לחשמל היא זכות מוקנית לכל אזרח – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לכל אדם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכל אדם, זכות אלמנטרית. אז אני רוצה לספר לך – יש ילדה בשם רז בן חמו, שנולדה תוך כדי תאונת דרכים ומאז היא מחוברת למכונת הזנה. היא נולדה בתאונת דרכים. אבל מה לעשות, היא גרה באחד מאותם יישובים שבעקבות דוח טליה ששון כבר 20 שנה המדינה לא עושה שום דבר במקומות האלה, ואז חברת חשמל לא יכולה להגיע לשם להזין חשמל, והיא בסכנת חיים. יש לה שכן, יהודה קורנביין מהיישוב בני אדם, שמחובר לסירוגין למכונת הנשמה ומכשירים רפואיים שונים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> יש גם פלסטינים כאלה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל מה לעשות, יש דוח טליה ששון, ממשלה שלא יודעת להחליט, מפחדת מאותו בית משפט עליון שאנחנו רוצים בחוק השוויון לתת לו כוח להחליט, ולכן היא לא מקבלת החלטה, ואז אין חשמל. אני רוצה להגיד לך סוד. אני לא יודע אם את יודעת אבל מניסיון, ותבדקי בפסקי הדין – אם הם ילכו לבית המשפט העליון, בית המשפט העליון יחכים להסביר למה אותם 25,000 אנשים, בני אדם עם זכויות אדם, אנשים, נשים וילדים, לא מגיעה להם הזכות האלמנטרית לחשמל. תאמיני לי, לא רק שהם יסבירו את זה, אם תצליחו חלילה להעביר את חוק השוויון, הם גם יסבירו איפה כתוב בחוק השוויון שלהם לא מגיע חשמל. מאיפה אני יודע את זה? חוק כבוד האדם וחירותו – אני מציע לך לבדוק בדברי ימי בית המשפט העליון במה הוא משתמש בו. אני ניגשתי לבית המשפט העליון לבקש פרויקט הזנה לילדים חרדים בביתר עילית. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתי ראש עיר בביתר עילית, פניתי לבית המשפט העליון לתומי, בטעות. שכחתי שחרדי, אין לו מה לפנות למוסד הזה, ופניתי. היה שופט מלומד בשם חשין, אני לא יודע אם אתם זוכרים אותו, היה סגן נשיא בית המשפט העליון. הוא היטיב להסביר שבגלל חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוא גובר על כל החלטה אחרת ואין אפשרות לתת הזנה לאותם 10,000 ילדים בביתר עילית, בגלל חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. רבותיי, אנחנו מדברים פה – ואני שמח ששר המשפטים פה – על מצעד הצביעות. הרי אתם משתמשים – לא אתם פה; אנחנו לתומנו – ב-1992 חוקקו, יחד עם הרב רביץ ז"ל, את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; בית המשפט העליון השתמש בזה פעם אחר פעם אחר פעם, לא ספרתי את הפעמים, בשביל לפגוע בזכויות יסוד אלמנטריות, בזכויות אדם אלמנטריות של ילדים, נשים וגברים חרדים. רק לזה הוא השתמש בו – הוא כמעט, אני מציע לכם לבדוק, זה 10:90; הוא השתמש בזה אולי ב-10% בשביל לתת זכויות, אולי לערבים, אולי לאנשים אחרים – בשביל לפגוע בזכויות אלמנטריות. ביום זכויות האדם אני קורא מכאן למפלגה שחרתה על דגלה את זכויות האדם, והוא מכהן היום כראש ממשלה חליפי ושר הביטחון: תביא לממשלה היום הסדר הומניטרי לאותם 25,000 אנשים, נשים וילדים, שסובלים מהיעדר חשמל, היעדר תשתיות, היעדר כבישים באותם 70 יישובים, שהם על קרקעות מדינה ורק מסיבות ביורוקרטיות לא קיבלתם בממשלה החלטה אמיצה לבוא ולהסדיר אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, שהיום אנחנו מציינים 72 שנים לאישורה, לאחר השמדתם השיטתית של ששת המיליונים – בעצם בהכרזה הזאת קיבלו על עצמן מדינות העולם אחריות ומחויבות: לעולם לא עוד. לשם כך, הן התחייבו ליטול אחריות על מנת להבטיח להגן ולקדם זכויות יסוד לכל אדם באשר הוא. הכרה ויישום עקבי של זכויות אלה הכרחיים למימוש המנדט שקיבלו מדינות העולם כנאמנות הדין הבין-לאומי וזכויות האדם. יישום מפלה או מוסר כפול בהחלת העקרונות הבסיסיים שעל בסיסם נבנתה מערכת הדין הבין-לאומי וזכויות האדם מערערים את המערכת כולה. חובתנו לזכור ולהזכיר אינה כלפי העבר אלא כלפי העתיד. ההיסטוריה של העם היהודי מעידה על ההכרח להילחם במוסר כפול, לא רק למען העם היהודי או המדינה היהודית אלא על מנת להבטיח ולממש את מחויבות נאמני זכויות האדם כולם בעולם של שוב ושוב. המוסר הכפול נגד מדינת ישראל, המדינה היהודית היחידה, בזירה הבין-לאומית – שבה חברות מדינות לאום רבות – שומט את הקרקע תחת המערכת כולה. כך, גם השנה, בימים אלה ממש, העצרת הכללית של האו"ם משמשת כזירה ליישום אסטרטגיית המתקפה על ישראל תוך שימוש בכלים משפטיים ותודעתיים, ובה כבר עברו 17 החלטות נגד התנהלותה וריבונותה של מדינת ישראל, ושבע החלטות כלפי העולם כולו. כך, בעיצומה של מגפה עולמית ארגון הבריאות הבין-לאומי מעביר החלטות על אודות הפרות, לכאורה, של זכויות הבריאות על ידי מדינת ישראל. כל זאת בעוד שני חללים, הדר גולדין ואורון שאול, ושני אזרחים, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, מוחזקים בשבי חמאס, ארגון טרור רצחני בעזה, מעל שש שנים, בהפרה בוטה של הדין הבין-לאומי. ולמרות גינויים והחלטות לא נעשה מאומה להשיבם, על מנת להבטיח את מימוש עקרונותיו של אותו דין בין-לאומי. ישראל, הזוכה ממדינות העולם ליחס שפעם היה שמור ליהודים עצמם, היא היחידה הסופגת גינויים ומתקפות שיטתיים על ידי הקהילה הבין-לאומית ומוסדותיה, בעוד מדינות כגון סין, איראן וסוריה ממשיכות להפר ברגל גסה את זכויות האדם. במקביל נמשכת ההתעלמות מהמוסר הכפול, ובכך מתחזקת מה שנקרא תרבות החסינות של כל אותם משטרים. דווקא כעת – וגם במסגרת מה ששמענו כאן לגבי זכות השוויון במדינת ישראל – במציאות זו, חיוני לעגן ולאשרר את מגילת העצמאות, שעל בסיסה קמה וקיימת מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, שאליה שב העם היהודי אחרי אלפי שנות גלות. דווקא ביום זכויות האדם הבין-לאומי, שבו מציינים את אימוץ ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, עלינו להבין, להפנים ולפעול כדי להבטיח שעקרונות היסוד שעליהם מבוססת אותה הכרזה, כגון עקרון האוניברסליות, ההדדיות והסמכות, יישמרו. המוסר הכפול נגד העם היהודי והמדינה היהודית פוגע לא רק במדינת ישראל או בעם היהודי אלא חושף ומעיד על כישלונה של הקהילה הבין-לאומית לקיים את מחויבותה וליישם באופן עקבי את ערכי הדין הבין-לאומי ואת זכויות האדם של כולם. כפי שהצהיר הנשיא ג'ון פ' קנדי: זכויותיו של כל אדם פוחתות כאשר זכויותיו של אדם אחר מאוימות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חברי כנסת, שרים, ראשית מכאן אנחנו נושאים תפילה לחברנו היקר והנעלה חבר הכנסת דוד ביטן בן מרגלית, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, ומאחלים לו רפואה שלמה. שמחים לשמוע שהיום, בערך בשעה 16:00, תיערך תפילה בכותל המערבי למענו. אנחנו מאחלים לו כולנו רפואה שלמה, אמן. היות שאנו מציינים כיום את יום זכויות האדם הבין-לאומי, אז יש גם דברים מצערים בתוך היום הזה לשמוע ולדעת, כמו שאנחנו שומעים במקביל על ידיעה עצובה שהשלטונות הסיניים מתנכלים ליהודים ושהם – כדבריהם של אותם יהודים שנמצאים שם – מדליקים נרות חנוכה בפחד. מדובר ביהודים בקאיפנג, זה השם של העיר, ומדברים שם על סגירת בתי ספר יהודיים, הרס מבנים, חשש ממעצרים, הסרת מזוזות, איסור על בתי כנסת, וכבר כמה שנים שהם חיים שם בפחד. המצב שם מחמיר. אומרים להם: לא תהיה כאן שום זהות יהודית, אך שם יש קהילה של כ-1,000 יהודים, והן אחת הקהילות העתיקות ביותר במדינת סין. לצערנו יש עדיין עדויות לנושא הזה, אך משום מה, לצערי, אני שומע שממשלת ישראל ומשרד החוץ אצלנו לא מתערבים בנושא; מתעלמים מהפניות שם. אולי באמת הם מפחדים מהענק הסיני, אבל עלינו לדעת שזכויות האזרח וזכויות האדם, וחופש הביטוי והדת, זה גם בכל מה שנקשר לעולם היהודי, לעולם התורני. נושא אחר, אבל גם עצוב מאוד: זכיתי להיות כמה פעמים בשנה האחרונה בסיורים בהתיישבות הצעירה – יהודים יקרים שמסרו את נפשם להגיע לחולות ולטרשים, וליישב את אדמת ארץ ישראל. הם הגיעו כחלוצים, מעשה ציוני לכל דבר, רק מה, יש בעיות קשות ומחסור במים, חשמל, תשתיות, ביוב, צנרת. יש החלטת ממשלה מוכנה, וגם אפילו משאבים לכך, אבל יש מי שדואג לתקוע מקלות בגלגלים ולעצור את המתיישבים בכוח הפוליטיקה הזולה – וזה עצוב. נו, באמת, היכן זכויות האדם? למה לא נשמע, לדוגמה, את אנשי מרצ, שדיברו מקודם על נושא זכויות האדם? למה שם הם לא מסייעים לאותם מתיישבים? האם בגלל שכשמדובר בילדים יהודים ללא תנאים אנושיים, שם נאלם קולם? כנראה שזכויות האדם זה רק כלפי ילדים קטנים מהמגזר הערבי. רק שם שומעים אותם? הצביעות הזאת חייבת להיפסק. ולנושא האחרון. אנחנו מוצאים – מדברים על זכויות האדם, בואו נזכור גם כן שיש עוד בני אדם, שנקראים העולם החרדי. בעולם החרדי אנחנו יודעים שישנם רבבות רבבות של תלמידים שנמצאים בתת-תנאים של לימודים, אם זה כי הם נמצאים בכיתות של קרוונים, מקלטים, דירות צמוקות; אם זה הנושא שהם לא מקבלים תקצוב מלא כמו שמקבלים ילדים אחרים, בניהם של אלה שנמצאים פה ויושבים פה בכנסת; אם זה נושא של תוכניות לימוד שנמנעות מהם ולא משווים אותן, תוכניות העשרה – שם אנחנו לא רואים לא שוויון ולא זכויות האדם, ולא שום דבר. העיקר רק שיודעים לבוא ולהטיף לנו: תלמדו ליבה, ליבה, ליבה. אז קודם כול, התורה כוללת את הכול, ברוך השם. אבל גם אלה שיצאו בהוראת הרבנים שלהם ללכת ללמוד, והוציאו תואר ראשון, תואר שני, אני רוצה קצת להסיר את המסכה מהצביעות. אותם אלה שכן הלכו ללמוד והוציאו תארים, האם הם כן מתקבלים לעבודה במשרדי הממשלה? הרי קיימת שם אפליה חמורה ולא מקבלים עובדים מהמגזר החרדי. אפילו דוח חריף שיצא בנושא הזה על החלטות שהתקבלו לתעדף את אותם עובדים – לא נעשה שום דבר בנושא הזה. אז זה מוכיח שלא מעניין אותם לא ליבה ולא כלום. הנושא החרדי לא מעניין אף אחד. לצערי, כנראה שדמוקרטיה או חופש ושוויון זה שייך למגזרים אחרים, אבל המגזר החרדי ימשיך לסבול פה כל זמן שלא יכירו בערכיו התורניים. לכן ביום כזה חשוב, של כבוד האדם וחירותו, שהוא יום בין-לאומי, אז גם ישראל נמצאת בתוך ה"בין-לאומי" הזה, והעולם החרדי מצפה שגם פה יהיו שוויון וצדק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> את יושבת על כיסא – – – בלי כיסוי? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כשאני אורחת אני לא – – – אם אתה רוצה, אז נוכל לדסקס על זה אחר כך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אכזבת אותי ממש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מדוע? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כי היה לך עיקרון, הערכתי אותו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש לי עיקרון. העיקרון הוא שכשאני אורחת – זה לא הכיסא שלי. אם הייתי יושבת-ראש הכנסת – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא היה לך – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> – – הייתי מבקשת שהכיסא הזה יוחלף. אבל אני לא, אני סגנית. גם כשאבוא לביתך לא – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> גברתי האורחת, סגנית יושב-ראש הכנסת, אני לא יודע אם יש פה שר, חבריי חברי הכנסת, ציון יום זכויות האדם הבין-לאומי בכנסת ישראל הוא אירוע חשוב. אין ספק שמהפכת שיח הזכויות בעולם – אף שבצידה לא מעט עיוותים ואיבודי פרופורציות ומשקלים נכונים – אין ספק שהמהפכה הזאת תרמה ותורמת הרבה מאוד לעולם טוב יותר, עדין יותר, רגיש יותר, מוסרי יותר. הבעיה היא שבשוליים שיח הזכויות הופך לקרדום פוליטי כדי לחפור בו לקידום אג'נדות מסוימות מאוד. ואין דבר שמזיק יותר לזכויות האדם וליכולת לגבש סביבן קונסנזוס מהשימוש החד-צדדי בהן – שלום, אדוני היושב-ראש – אין דבר שמזיק יותר לזכויות האדם מהשימוש החד-צדדי והניסיון להפוך אותם לכלי לקידום אג'נדות מסוימות מאוד. כשזכויות אדם הופכות לשם נרדף כדי להיאבק באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, כשזכויות אדם הופכות לפריבילגיה של קבוצות מאוד מסוימות, אם מדובר על ערבים או על מסתננים ומהגרי עבודה, שם יש זכויות אדם. אבל במקומות אחרים, כשזה פחות משרת את האג'נדה של השמאל, שבדרך כלל נושא את זכויות האדם – ופתחתי בלברך אותו על הדברים הטובים שהוא עושה בהקשר הזה – שם פתאום זכויות האדם נעלמות ואינן. הדוגמה הפשוטה, שאנחנו רואים אותה לנגד העיניים שלנו בימים האחרונים, זו החלטת הממשלה שגובשה להסדרת ההתיישבות הצעירה; החלטה מינימליסטית, בראייתי, רחוקה מלהיות מספקת. החלטה שנעדרת את הערך הציוני, הלאומי, החשוב של התיישבות, של פיתוח ההתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל. החלטה באמת מינימליסטית שביקשה לתת מענה לזכויות האדם, המינימום שבמינימום: כמעט 20,000 מתיישבים, גברים, נשים, ילדים וטף, נשלחו על ידי ממשלות ישראל השונות להקים ולהתגורר בהתיישבות מפוארת, אבל לא יכולים להפעיל מכונת כביסה שלא בתורנות, לא יכולים לחמם לילדים, בקור של אפס מעלות לפעמים, בחורף, בהרים, לא יכולים לקבל גני ילדים וכיתות לימוד, שלא לדבר על דרכים ושבילים וכבישים. אבל מינימום, של חשמל, של מים? אז ישבו על המדוכה אנשי המקצוע, בהכוונה של שני השרים הרלוונטיים – שר ההתיישבות צחי הנגבי, השר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון – וכתבו באמת את הצעת המחליטים הכי מינימליסטית שיש. אין בה אלמנטים, שאני הייתי שמח שיהיו בה, של הסדרה, פיתוח וקידום; יש בה באמת את המינימום של מחויבותה של מדינה לאזרחיה, שהם שווי חובות, משרתים בצבא, עושים מילואים, משלמים מיסים, והם לא שווי זכויות – אין להם זכויות אדם, ובוודאי שלא זכויות אזרח במדינה דמוקרטית מתפתחת, מפותחת, מתוקנת כמו מדינת ישראל. את המינימום הזה לא הצליחו שני ראשי הממשלה שיושבים פה בדרך כלל, בנימין נתניהו ובני גנץ. את המינימום הזה הם לא הצליחו להביא. ואין תירוצים, אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את זה מצוין: היועצים המשפטיים תומכים אז אין תירוץ. אי-אפשר להתחבא מאחוריהם. הרבה פעמים פוליטיקאים לא רוצים לקדם תהליכים, ונוח להם להתחבא מאחורי – אין התנגדות של יועצים משפטיים, אין התנגדות של גורמי מקצוע, אין התנגדות מדינית, אין כלום. יש חוסר רצון. חבר הכנסת חיים כץ, ידידי ושותפי לראשות שדולת ארץ ישראל בכנסת, ואנוכי מעלים מחר את הצעת החוק – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אנחנו מחויבים לסיים בשעה 16:00 – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני ממש מבקש כי – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים, בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שלא נמצא את עצמנו במצב שלדוברת האחרונה לא יישאר זמן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים. ובכל זאת נראה לי שהמתיישבים ראויים לזה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי מוותרת, אז אם כן זה בסדר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו מעלים מחר את הצעת חוק מרקם חיים, שמבקשת לחייב את המדינה להסדיר את היישובים האלה, אחרי כל כך הרבה שנים של סחבת והתעללות, ומחייבת את כל רשויות השלטון במדינת ישראל להתייחס אל היישובים הללו כאל יישובים לכל דבר ועניין החל מקבלת החוק. אני מצפה, אדוני היושב-ראש, ממך, מראש הממשלה ויושב-ראש מפלגתך נתניהו, מכל חברי הליכוד, ואני מצפה מכם, חבריי למפלגות החרדיות, אני מצפה מכל מי שמגדיר את עצמו ימין, אבל לא רק – מכל מי שמגדיר את עצמו תומך בזכויות אדם – להעביר את החוק הזה מחר – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולא להסתפק רק בטרומית; להמשיך בראשונה, בשנייה ושלישית עוד לפני פיזור הכנסת, לעשות צדק ולקיים זכויות אדם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. חברת הכנסת מיכאלי ויתרה, ולפיכך לאחר חברת הכנסת פורמן ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אדבר בישיבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, בבקשה, אין שום בעיה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האם לכל אדם באשר הוא אדם חבילת זכויות מרגע לידתו ועד מותו? האם הזכות לשוויון, לחירות, לחיים, לביטחון, לכבוד, לבריאות, הזכות לעבוד והזכות לחינוך ולאי-אפליה עטופות כולן בעטיפת מתנה וניתנות לאדם מייד עם נשימתו הראשונה? ובכן, כמובן שלא. ראשית, תלוי מאוד היכן נולדים. האדם הראשון, וגם חווה, על פי הסיפור המקראי, חיו בגן עדן – סביבת חיים מיטיבה, עולם עתיר זכויות. עם הגירוש הם איבדו את חלקן הגדול, ומאז נידונו לעמול ולהתאמץ. אך ישנם מקומות שבהם גם מאמץ כביר לא משיג זכויות – בעולם כולו, וגם במדינת ישראל. שיח על זכויות האדם לא מוכרח להיות פוליטי ופלגני. הרי זו בדיוק הייתה מטרת ההכרזה של האו"ם בדבר זכויות האדם בדצמבר 1948: הסכמה עקרונית שלכל אדם זכויות יסוד, כל אדם, ועל הבסיס הזה כל מדינה תנסח את החוקים ואת החוקה שלה. בישראל נחקק חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו כמעט 50 שנים אחרי הצהרת האו"ם. ההסכמה הרחבה ביותר שהצליח נוסח החוק להכיל היא בנוגע להגנה על החיים, על הקניין, על חירות ועל הפרטיות. אך בישראל של 1994 לא הוזכרו בחוק היסוד זכויות כמו הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, חופש המחאה, חופש ההתארגנות. וזה הרקע לעובדה שבישראל של היום גם לנושא בסיסי וחשוב כמו זכויות האדם ושמירה על זכויות האדם למדנו להתייחס באופן יחסי. די לנו בכך שמצבנו טוב דיו, שבד' אמותינו אנחנו לא נחשפים להפרה של זכויות אדם. אבל לצערי, גם באופן יחסי מצבנו איננו מניח את הדעת, כי בישראל של שנת 2020 לא נשמרת זכותו הטבעית של כל אדם ואדם בישראל לחירות ולשוויון; לא נשמרת הזכות הטבעית לחיים ולביטחון, לחופש התנועה ולפרטיות; וגם כשנשמרת באופן מסוים חירות המחשבה והמצפון ונראה על פניו שמתקיים חופש דת, הרי שיש פולמוס ציבורי רחב ונוקב על שאלות חופש הביטוי, חופש ההתקהלות וההתאגדות. ומה בדבר הזכות לעבודה והגנה מפני אבטלה? בישראל של 2020 כמיליון בני אדם מובטלים, 150,000 משפחות הצטרפו השנה למעגל העוני. איך ניתן לשמור על זכויות טבעיות של כל בן אנוש? כמה זמן יחלוף עד שקשה יהיה לשמור על צלם אנוש? בישראל 2020 מסתמנים תהליכים מסוכנים: שוויון הוחלף בגזענות, אחווה הוחלפה בקריאה "בוגדים" וראש הממשלה מכונה "מלך". השיסוי והשסע בשירות השלטון. בישראל 2020 יש אווירה שבה זכויות אדם נדחקות לסוף סדר העדיפויות. ומי מגן על זכויות האדם? ובכן, זהו אחד מתפקידיה של מערכת המשפט, והינה, גם זו מצויה במתקפה יום-יומית. יש לנו עבודה רבה. היום מציינת הכנסת את יום ההוקרה לנשות ואנשי החינוך. הייתה לי הזכות לשבת בראש כנס ייחודי עם חברי חבר הכנסת מאיר כהן, ולארח מורים, מנהלים, גננות, יועצות חינוכיות, תלמידים, הורים, אשר בחרו את אנשי החינוך, שיבחו אותם ואת עבודת הקודש המוטלת עליהם. הזכות לחינוך היא אחת מזכויות היסוד, ולפיה כל ילד בישראל, אבל לצערי רק מגיל שלוש, זכאי לחינוך חינם. אני מקווה שבעתיד הקרוב נרחיב את טווח הגילאים, החל מגיל לידה. אבל אסור שהדבר יילקח כמובן מאליו. הזכות לחינוך, שהיא כה מובנת ובסיסית עבורנו בישראל, קופחה בעקבות הקורונה. ימי לימוד רבים בוטלו. אני מאמינה שיכולנו להתמודד בצורה טובה יותר עבור הילדים. מדינת ישראל ומערכת החינוך עוד יתמודדו עם התוצאות והמחירים, כי על החינוך ועל הזכות לחינוך עלינו לשמור ולשמר. החינוך הוא סוד הכוח שלנו, הוא הבסיס לחוסנה של החברה, ואנשי החינוך שלנו הם עמוד התווך ואבני הראשה למיצוי זכותם של הילדים לחינוך ולהשכלה. דרך ארוכה עשה האדם הראשון מיום גירושו מגן העדן ועד לעולם הנאורות, שבו החלה חשיבה מודעת על זכויות. אני רוצה להדגיש היום כי העיסוק בזכויות האדם אינו טריטוריה בלעדית של ארגונים כמו אמנסטי או האגודה לזכויות האזרח. עיסוק בזכויות האדם, כמו עיסוק בחובותיו האזרחיות, חייב להיות נחלתה של החברה כולה, כל אדם ואדם, ובוודאי אנו, נבחרי הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אדוני שר המשפטים, מאחר שאנחנו צריכים לנעול את המליאה ב-16:00, אני מתקשה להאמין שאתה תסיים בתוך דקה את התשובה, אז אני מציע שפשוט נדחה את התשובה למועד אחר, אלא כן אם התשובה שלך היא שני משפטים. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו נדחה את התשובה למועד אחר, וכך גם את הדיון בציון יום ההוקרה לנשות ולאנשי החינוך, שהיה צריך להתקיים היום, וכן את יתרת הצעות החוק שנמצאות על סדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א–2020, שהחזירה הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:01. << סיום >>