דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י' ישיבה קט"ו הישיבה המאה-וחמש-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, א' בטבת התשפ"א (16 בדצמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 6 127. רכבת בעמק חפר 6 רם שפע (כחול לבן): 6 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 6 אוריאל בוסו (ש"ס): 8 128. מלכודות מוות לדו-גלגלי במעקות הבטיחות 10 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 10 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 10 129. העברת תקציב מלווה בהסעת גנים טיפוליים לרשויות המקומיות 12 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 12 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 12 130. סכנה לפגיעה בכ-1,000 תלמידי פנימיות 13 יאיר גולן (מרצ): 14 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 14 שאילתות ותשובות 18 131. רצח ופא מסארווה 18 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 18 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 19 260. מעצר צעיר פלסטיני 21 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 21 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 22 349. שמירת שלומם של מפגינים 23 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 23 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 23 שאילתות דחופות 26 132. שלושה מקרי רצח שלשום בחברה הערבית 27 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 27 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 27 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 30 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 31 131. כמעט לינץ' בקצין צה"ל כשהוא מנוע מלהגיב 32 יעקב מרגי (ש"ס): 32 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 33 ינון אזולאי (ש"ס): 36 124. עיכוב חריג וזלזול בהליכי משפט בפרשת גן הקטנטנים של יעל 38 אופיר כץ (הליכוד): 38 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 39 משה ארבל (ש"ס): 44 שאילתות ותשובות 49 79. הירי באיאד אלחלאק 50 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 50 91. הירי באיאד אלחלאק – פרסום הקלטות האירוע 50 תמר זנדברג (מרצ): 51 211. תיעוד הירי באיאד אלחלאק 51 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 51 328. איאד אלחלאק 52 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 52 271. איאד אלחלאק 52 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 52 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 53 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 62 הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התש"ף–2020 64 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 64 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 68 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 74 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 74 הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום לתוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע), התש"ף–2020 75 אופיר כץ (הליכוד): 75 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 79 תמר זנדברג (מרצ): 83 אופיר כץ (הליכוד): 88 הודעה אישית של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי 94 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 95 הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התש"ף–2020 97 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 97 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 99 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 100 הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2020 102 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 102 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 108 שר ההתיישבות צחי הנגבי: 111 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 120 חיים כץ (הליכוד): 125 הודעה אישית של השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון 133 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 133 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התש"ף–2020 138 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 139 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020 141 ניצן הורוביץ (מרצ): 141 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020 142 מרב מיכאלי (העבודה): 142 שר החינוך יואב גלנט: 144 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 147 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 147 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התש"ף–2020 147 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020 147 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020 147 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 148 << שאילתה >> שאילתות דחופות << שאילתה >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, א' בטבת התשפ"א, 16 בדצמבר 2020. אני פותח את הישיבה. אנחנו מתחילים בשאילתות דחופות, והראשונה שבהן היא שאילתה דחופה מס' 127, של חבר הכנסת רם שפע, שכותרתה: רכבת בעמק חפר. ישיב סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב. בבקשה. בבקשה. << שאילתה >> 127. רכבת בעמק חפר << שאילתה >> << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> שלום, סגן השר. יצא לנו לשתף פעולה לא מעט בענייני תחבורה בתחילת דרכי פה, ועכשיו במסגרת התפקיד שלך, אז באמת אגיד גם גילוי נאות: אני תושב האזור, תושב עמק חפר, ככה שזה נוגע גם לסביבתי. במסגרת הקמת המסילה המזרחית, ממש בימים אלו אושר התכנון של הקמת תחנת רכבת חדשה, אחיטוב-עמק חפר, אבל לאחרונה התקבל עדכון שהתחנה לא תקודם בשלב זה, לצערי. המצב הזה פוגע אנושות בהרבה תושבים, בהמון מועצות אזוריות, כמו שאני מניח שאתה יודע. אז אני רוצה לשאול אותך: מדוע הקמת תחנת אחיטוב-עמק חפר לא כלולה בתכנון של המסילה המזרחית? תודה רבה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת רם שפע, ראשית, כשראיתי את השאילתה שלך, אומנם בשקיפות אמרת שאתה גר במקום, אבל אני יודע גם שמותר לך לעשות ושזאת חובתך לעשות ולעזור למה שקרוב ללב וקרוב לעין, וצריך לפעול בעניין הזה, ואתה מכיר את הצורך מקרוב. אני גם יודע שאתה נוסע בתחבורה ציבורית ואתה רואה, אבל הגורל היום הרחיק אותך, לקח אותך לחינוך. אבל היו לנו הרבה פרויקטים משותפים והרבה מחשבות לעשות דברים משותפים בנושא התחבורה, ואנחנו מקווים מאוד שהימים הארוכים והתקופות בהחלט ייתנו לנו לעשות את זה. במענה על השאילתה שלך, אז אני ככה אקח כמה נקודות שהן בתוך התשובה המקצועית הרשמית של המשרד. קודם כול הם מודים באמת שתחנת אחיטוב, שאושרה סטטוטורית כחלק מהמסילה המזרחית, נשקלת מחדש, נשקל מחדש מקומה, בעקבות עבודת מטה של הרכבת ורכבת ישראל במשרד התחבורה, מכיוון שהנושא המרכזי זה הקרבה של התחנה למסילת מנשה המתוכננת. כידוע, מתוכננת במקביל מסילת מנשה, והמקום אחיטוב מחבר או נמצא באמצע, אז במקום שזה יהיה יתרון לכאורה – כמו שהבנתי זה נמצא בקרבה גם למסילה המזרחית וגם למסילת מנשה, ודווקא זה גורם לכך שהתחנה נשקלת מחדש, ורוצים להעביר אותה ליישוב חריש, שהיא תהיה קרובה למסילת מנשה. גם ענו לי כאן תשובות בקשר להתנגדויות של רשויות מקומיות לכל נושא התמיכה ברכבות, דהיינו, כל מיני דיפו ומתחמי דיפו ומקומות ומסופים שאנשים רוצים או רשויות רוצות רק את ההכנה ורק את המסילה ולא רוצים לתת. אבל בלי שזה נוגע – מה שאגיד לך בקצרה, בנקודות, זה שמתוך תשע תחנות שמתוכננות לקו המסילה המזרחית, בגלל אילוצי תקציב לא יקימו את כולן. יש סדר עדיפויות של מה קודם ומה אחר כך, והמרכיב המרכזי בלהקים תחנה זה המורכבות של הקמת התחנה – ככל שהיא מורכבת יותר, יש יותר בעיה הנדסית והיא גם יקרה הרבה יותר; וגם מספר הנוסעים שהיא אמורה לשרת – ככל שמספר הנוסעים שהיא אמורה לשרת יותר גדול, ויכול להיות שבאמת ביישובי עמק חפר, במקומות האלה, מכיוון שהמיקום, האזור הוא כפרי יותר, אז אולי יש צפי לפחות נוסעים. במקומות אחרים יש צפי יותר גדול, ולכן בתוך מסגרת השיקולים האלה הביאו את זה בחשבון, ויוצאים מנקודת הנחה שהתושבים של המקום ישתמשו בתחנות אחרות. אני אגיד בקצרה: ככלל, המטרה המקצועית או המגמה המקצועית שמקובלת בכל העולם זה שצריך לעשות הפרש גדול, מרחק גדול בין שתי תחנות. אם אנחנו רוצים רכבת שהיא רכבת כבדה, וכל האצה וכל האטה היא כמעט קילומטר, אז אנחנו לא נעשה כל שני קילומטר אלא בין 10 ל-20 קילומטר. במדינת ישראל מדברים על חמישה קילומטר – ככה החליטה השרה, לצמצם את זה עד המינימום של חמישה קילומטר – ולכן הם מרחיקים את התחנות. זאת הסיבה המרכזית. אבל אני אשמח לשמוע, בטח בשאלה נוספת, אם יש לך מה להגיד על הצורך ועל השיקולים האלה – אחד תקציבים ואחד הקמת תחנה. מכיוון שהתחנה הזאת תהיה מורכבת גם ממסילת מנשה וגם מהמסילה המזרחית אמורות להיות שם הרבה מסילות, ורכבות צריכות לחנות. מדובר בתחנה מורכבת וגדולה שצריכה להיות באזור הזה, וזה הביא את משרד התחבורה ואת רכבת ישראל לשקול מחדש את הקמת התחנה במקום הזה, לצערי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת שפע, בבקשה. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> קודם כול תודה על התשובה המעמיקה, אם כי לא משביעת רצון. ככל שאני מבין, וגם בדקתי אצל מי שעשו עבודה מעמיקה, גם ראשי המועצות באזור – זה גם שומרון, גם מנשה וגם עמק חפר – אז א. זה אמור לתת מענה להרבה מאוד תושבים, עשרות אלפי תושבים; ב. ממה שאני מבין, בתבחינים של משרד התחבורה התחנה הזאת כן קיבלה עדיפות, וגם מדובר על להתחיל להקים שם תשתיות. לכן נראה לי שבאיגום המשאבים המשרדי זה נשמע כמו משהו שדווקא כן כדאי להקים אותו בתחילת סדר העדיפויות של הקמת המסילה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שאני מזדהה איתך. גם כשאני דיברתי – לא הסתפקתי בתשובה הכתובה, ודיברתי גם עם המשנה למנכ"ל הרכבת וגם עם עוד מישהי מקצועית שהייתה שם, עם נטלי. גם אמרתי להם שבכל אופן יש דווקא ליישובים המרוחקים האלה, שהם גרים – גם אם אין ריבוי של נוסעים, הצורך שלהם הוא צורך והשימוש שלהם יהיה מאוד מאוד גדול, בגלל היעדר תעבורה אחרת, משנית לרכבת. הטענה הייתה שיכולים להשתמש בתחנה של חדרה או של טירה בעתיד, אבל אני ביקשתי לבדוק, ולא ידעו לתת לי תשובה על מספר הקילומטרים, על המרחקים. אני מזמין אותך לשתף איתי פעולה, לפנות, ונעשה ישיבה יותר מקצועית כדי בכל זאת לבחון מחדש את הקמת התחנה של אחיטוב, שהיא גם תחנה מאוד מאוד עתיקה וותיקה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עמק חפר – – – דיברנו על זה בוועדה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ואני חושב שיש עניין לחדש אותה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> שלום, סגן השרה. קודם כול אברך אותך על הפעילות, ואנחנו יודעים, מתבשרים ממש כל יום, על קווים נוספים שאתם מעודדים, קווי תחבורה. בישרת אתמול שיש קו חדש מלוד למודיעין עילית וחזור; זאת אומרת שאתה קשוב לקהילה, ואני רוצה להעלות כאן בעיה. כתושב פתח תקווה, בגני הדר יש לפחות 150, 200, משפחות של קהילת חב"ד. באופי הייחודיות של החינוך שלהם המון תלמידים נוסעים יום-יום מפתח תקווה ללוד, גם יסודי וגם על-יסודי וישיבות, ואין להם קו. המון ניסיונות נעשו להפעיל קו מיוחד, לפחות בשעות הלימודים, וזה לא מסתדר – זה עולה הון תועפות להורים. יש אפשרות שניסו להשיג – יש קו 174 שיוצא מאלעד לכפר חב"ד. אולי את הקו הזה אפשר להסיע דרך כביש 471? זה סיבוב נוסף אולי של עשר דקות, אבל זה יקל על אזרחים. האם סגן השר יוכל לענות מה האפשרויות שניתן לעשות? תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה. האמת היא שהבקשה הזאת לא הייתה לנגד עיניי. אני מודה לך, בכל אופן, שעניינת אותנו בבקשה הזאת. אתה עושה את המלאכה הנכונה של נציג ציבור שבא לבקש להקים ולייצר קו שייתן מענה לתלמידים. ממש בקצרה – אני לא יודע ספציפית, אני מוכן לבדוק את זה. זאת התשובה הראשונה. ואני אענה בהרחבה – התשובה השנייה היא שאנחנו לא הוספנו קווים עכשיו, ב-2020. אנחנו מחכים לתקציב 2020 ומחכים לתקציב 2021. כל תוספת קווית היא תוספת תקציבית, וקשה לנו להתמודד עכשיו עם התקציב – התווספו לנו הוצאות רבות עליו בגלל הקורונה ועיבוי קווי האוטובוסים. אבל ככלל, אני אגיד לך בקצרה: כשאני באתי למשרד, בכל אופן בחמשת החודשים האחרונים, אני כבר ידעתי גם מתפקידי הקודם שיש מגמה במשרד התחבורה לצמצם את הסעות קווי התלמידים. זאת הייתה מדיניות שאני חולק עליה. גם בימים האלה אני מקיים ישיבות ודיונים בעניין הזה. בתקופת הקורונה היה לי קשה כשהיינו צריכים לתת מענה לקווים הקיימים, מה שמובן מאליו, אבל קווי תלמידים, בעיניי, הם צורך שהוא חלק מהתפקיד של תחבורה ציבורית, בשונה ממה שהמשרד חשב עד היום, וגם חושב כך היום, וגם עשו על זה הרבה עבודה שאני לא ארחיב עליה עכשיו. תחבורה ציבורית לתלמידים היא הרבה יותר יקרה למשק באופן כללי מאשר תחבורה פרטית שתעשה את זה, אבל הם חושבים שמשרד החינוך צריך לעשות את זה. נמצא כאן סגן שר החינוך, והוא יודה לי: מי שנכון יותר שיעשה את זה הוא דווקא משרד התחבורה. משרד החינוך עושה לחינוך המיוחד – הם נמצאים במרחקים גדולים. זה לא תחום ההתמחות שלו. יכול להיות שצריך לקחת את התקציבים שנמצאים במשרד החינוך ולהעביר למשרד התחבורה. אני מבטיחך נאמנה שאם התקציבים של משרד החינוך יהיו במשרד התחבורה, נעשה וניתן תשובה לכל הקווים, כולל לקווים האלה, אבל בכל אופן אני אבדוק ואתן לך תשובה על השאלה ששאלת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השרה. אנא תישאר איתנו לשאילתה הדחופה הבאה, מס' 128, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, שכותרתה: מלכודות מוות לדו-גלגלי במעקות הבטיחות. בבקשה. << שאילתה >> 128. מלכודות מוות לדו-גלגלי במעקות הבטיחות << שאילתה >> << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השרה הנכבד, מתחילת השנה נהרגו 65 אופנוענים, 15% מתוכם נהרגו כתוצאה מפגיעה במעקה בטיחות. המעקה לא מותאם לרכב דו-גלגלי, ועם זאת לא הותקן אף פס הגנה אחד בשנת 2020 לשם טיובם. ברצוני לשאול: כיצד בכוונתך לתקצב את האמור בטרם סיום השנה הנוכחית? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אני מקבל שזאת שאילתה דחופה מאוד, ולכן לא יכולת להכניס במספר המילים המצומצם שניתן לך בשאילתה, אבל אני בטוח שאתה יודע שגם בסוף השבוע ובשבוע שעבר שוב חווינו את החוויות המצמררות האלה של נהגי אופנועים שנהרגים ונפצעים קשה ואנוש, ולא סתם הפגיעות שאתה יודע שהן מזעזעות; קטיעת אברים, שבאה בעקבות אחת מהתאונות האלה – שאלתי באופן מיוחד. עוד אין מסקנות, אבל הייתה היום קטיעת רגל שאנחנו יודעים שהייתה כנראה ממעקה הבטיחות. זה גורם סכנה ממשית לרוכבי האופנוע. אתה מקיים על זה דיונים חשובים ביותר, ואני מודה לך על זה. משרד התחבורה רוצה לשתף פעולה בעניין הזה, ואנחנו בהחלט חושבים שצריך לקדם את התקציבים להמשך התוכנית הרב-שנתית שיש לנו בעניין החלפת מעקות הבטיחות ופסי מיגון. ככלל, בין 2017 ל-2020 הותקנו פסי מיגון לאורך 63 קילומטרים והוחלפו מעקות בטיחות לאורך 570 קילומטרים בסך הכול, אבל מונעים מאיתנו לצאת למכרז חדש, ולכן מאמצע השנה הזאת זה לא נעשה, והתוכנית הרב-שנתית הופסקה. השרה התערבה גם במענה על השאילתה הזאת, והיא רואה צורך אקוטי בהשגת תקציב נוסף לצורך הוספת פסי מיגון בכל המקומות הנחוצים, וכמובן גם מעקות בטיחות. זה נושא מרכזי מאוד שיעלה בדיוני התקציב במשרד התחבורה, והיא תבקש לתעדף את התקצוב של המשך החלפת מעקות הבטיחות ופסי המיגון ולהשיג מקורות תקציביים חדשים. אני חושב שיש גם לך חלק בהעלאת הנושא על סדר-היום. אני מאוד מעריך את זה, ואני חושב שזה שאנחנו מעלים את זה בוועדת המשנה – יש לה תפקיד חשוב גם מול המשרד. זה בדיוק התפקיד של הכנסת והתפקיד של המשרד, ואני חושב שיש לך חלק נכבד בהעדפה ובכך שמעלים את זה על סדר-היום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה על התשובה. אני רק רוצה להזכיר עכשיו, כשיש לי קצת יותר חופש: אנחנו עשינו על זה דיון בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים, ונתיבי ישראל אמרו לנו: תנו לנו אפילו 5 מיליון שקלים, ויש לנו צוות שרוצה להתחיל לעבוד. אחר כך היה דיון המשך בין האוצר לבין משרד התחבורה, ואפילו על מיליונים בודדים – לא הייתה הסכמה על איך להשיג את זה. חבל. אם יש צוות שמוכן לצאת לעבוד, למה לא להוציא אותו לעבוד אפילו במיליונים בודדים? גם אם לא נפתור את הבעיות עכשיו, לפחות שיעבדו בינתיים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אתה ממשיך את השאלה הקודמת בדיונים שעשינו מול משרד האוצר. אמרו לי: ככלל, כשאתה נמצא בתפקיד, אל תאשים את משרד האוצר, אף שבדיונים פנימיים אנחנו אומרים שנושא התקציבים – אנחנו הרי רוצים לעשות, יש לנו עניין לעשות. במקרה הזה אנחנו גם פועלים, והרלב"ד מעלה את זה לראש סדר העדיפויות. אני אמשיך לנסות להגיע להסכמה, מפני שאתה מדבר על תקציב קטן אפילו כדי שנוכל להמשיך בפעילות שלנו להחלפת מעקות הבטיחות. אני אבדוק את זה שוב ואני אעדכן אותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 129, של חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בנושא: העברת תקציב מלווה בהסעת גנים טיפוליים לרשויות המקומיות. אני מזמין את סגן שר החינוך, מכובדנו מאיר פרוש, לעלות לדוכן ולהשיב. << שאילתה >> 129. העברת תקציב מלווה בהסעת גנים טיפוליים לרשויות המקומיות << שאילתה >> << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, למרות שמשרד החינוך אוסר להסיע ילדים לגנים טיפוליים בלי ליווי, הוא עדיין לא העביר תקציב לרשויות המקומיות לצורך זה. ברצוני לשאול: 1. האם בכוונת משרדך להורות על העברת התקציב לרשויות? 2. אם כן – מתי? << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת והשואל, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, 1. זאת השנה הראשונה שבה משרד החינוך מקצה ליווי לתלמידי גנים עם מוגבלויות קלות. זאת, עקב החשיבות שהמשרד מייחס לנושא; 2. הליך הבדיקה והתשלום לרשויות המקומיות בנושא יחל בימים הקרובים. זאת אומרת, אני רוצה לומר כך: עד השנה, המשרד לא היה מממן הסעות לילדים עם מוגבלויות קלות; חשבו אולי שאפשר להסתדר גם בלי זה. אבל אחרי שבאה הדרישה, המשרד קיבל על עצמו את המטלה הזאת, והוא מתארגן עכשיו ומקווה לעשות את זה בימים הקרובים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת עסאקלה, בבקשה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה לך, אדוני סגן השר, על התשובה החיובית שזה יקרה בימים הקרובים. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבך שיש רשויות מקומיות שמתנהלות עם חשב מלווה שלא מאפשר להן לשלם למלוות ולמלווים האלה את המשכורת, וחלק מהם בלי משכורת שלושה או ארבעה חודשים, אז אני מבקש שביומיים-שלושה הקרובים יועבר התקציב לרשויות. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> יש עוד אחד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. אתה יכול לענות. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לשאלה הנוספת של חבר הכנסת עסאקלה, צר לי מאוד אם אני צריך להתייחס לרשויות שיש להן חשב מלווה. אני חושב שתהיה להן בכלל בעיה בקליטת הכסף שאנחנו מדברים עליו, אבל ודאי שאבקש במשרד לנקוט את כל האמצעים האפשריים – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – כדי שנעביר כמה שיותר מהר, ולו כדי שכל רשות מקומית תקבל את מה שמגיע לה עבור הילדים האלה. כמובן, אלה שמתקשים לכלכל את צעדיהם – אם אתה אומר שכבר כמה חודשים הם לא שילמו משכורת – שתהיה להם לפחות האפשרות לממן את הפעולה החשובה הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנא, אדוני סגן השר יישאר איתנו לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה מס' 130, של חבר הכנסת יאיר גולן, שכותרתה: סכנה לפגיעה בכ-1,000 תלמידי פנימיות. בבקשה, חבר הכנסת גולן, אנא גש למיקרופון ותקריא את השאילתה. תודה. << שאילתה >> 130. סכנה לפגיעה בכ-1,000 תלמידי פנימיות << שאילתה >> << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להעלות סוגיה של סכנת פגיעה ב-1,000 תלמידי פנימיות כי המוסדות שלהם עשויים להיסגר. לאחרונה פורסמו קריטריונים לקבלת תקציב שנקרא "מודרכות" שלפיהם לקבלת התקציב יש לקיים פעילות חקלאית ולהעביר את פעילות כפרי הנוער למינהל החינוך ההתיישבותי. הפנימיות שמדובר בהן, שלא היו פנימיות חקלאיות, עלולות להיסגר בשל היעדר תקציב. השאלה שלי היא פשוטה: האם יש תוכנית כלשהי למנוע את סגירתן? << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת גולן, התשובה היא ארוכה, וכדאי גם להקשיב. כפרי נוער המפוקחים על ידי המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער הם מסגרות חינוכיות בעלות אופי קהילתי-כפרי המשלבות בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי או משק ימי. המינהל לחינוך התיישבותי תומך בכפרי נוער מודרכים – היינו, כפרי נוער שאינם כפרי נוער ממשלתיים – על ידי מתן תקציב מודרכות, שמהווה השלמה תקציבית לדמי אחזקה שניתנים לכפרי הנוער, כפי שקבעה ועדת לאור – תקציב שמכונה גם "סל לאור". תקציב זה מועבר במטרה לסייע לכפרי הנוער המודרכים לתקצב את הפעלת המשק החקלאי, לתמוך במימון עלות השכר של צוות הכפר, לתמוך בהקמת תשתיות בכפר, במימון פעילויות לתלמידי הכפר וכיוצא בזה. תקציב המודרכות מוענק על ידי המינהל לכפרי נוער מזה עשרות שנים. בשנת 2017 התברר למינהל כפרי הנוער כי ישנם מוסדות פנימייתיים, אדוני היושב-ראש, שנהנים מתקציב המודרכות אף שאינם עומדים בתנאי הקול הקורא. בהתאם לכך הוציא המינהל הבהרה לכלל המוסדות הפנימייתיים כי הוא מתכנן להתחיל לאכוף את התנאים הקבועים בקול הקורא ולהעביר את תקציב המודרכות אך ורק לכפרי נוער שעומדים בקריטריונים המצוינים בקול הקורא: כפרי נוער שבהם קיימים בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי, שלושתם בפיקוח מלא של המינהל לחינוך התיישבותי, כפרי נוער שבהם מתגוררים מספר מינימלי של תלמידים שמקבלים תקצוב מוחזקות על ידי המינהל וכן כפרי נוער בעלי משק חקלאי מניב. עם זאת, על מנת שלא לפגוע בכפרי הנוער שבמשך שנים קיבלו תקציב מודרכות מהמינהל למרות שהם לא עמדו בתנאי הקול הקורא, נקבעה – אני מתאר לעצמי שזה לפנים משורת הדין – תקופת מעבר של שנתיים, עם אופציה לשנת הארכה נוספת, דהיינו עד לסוף שנת הלימודים תשפ"א, על מנת לאפשר למוסדות הפנימייתיים שקיבלו תקצוב כמוסדות מודרכים עד לאותו מועד להיערך לעמידה בקריטריונים הנ"ל, למרות שכמו שאמרתי, הם לא עמדו בדרישות המינימליות כאמור בקול הקורא. כיום מתקצב המינהל לחינוך ההתיישבותי 44 כפרי נוער מודרכים במסגרת הקול הקורא. האגודה לקידום החינוך, שהזכרת אותה בשאילתה, מפעילה חמישה מוסדות חינוך פנימייתיים, וארבעה מהם בשלב הזה אינם עומדים בדרישות הקול הקורא. המשרד נמצא בשיח מתמיד עם האגודה לקידום החינוך ופועל להתרת חסמים ככל שניתן. חשוב להוסיף ולציין כי תקציב המודרכות אינו תנאי הכרחי להתקיימותו ולתפקודו של מוסד פנימייתי. גם היום נמצאים בפיקוח המינהל מוסדות פנימייתיים שלא עומדים בתנאי הסף לקבלת תקציב המודרכות, ולמרות זאת הם נותנים מענה מצוין לתלמידים שמתגוררים בהם. אבל כאמור, אני אמרתי שלפנים משורת הדין ממשיכים לתת להם, וייתנו להם עד סוף שנת הלימודים התשפ"א, בתקווה שעד אז הם יוכלו להיכנס לתנאים שאותם הקול הקורא מחייב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גולן, אתה יכול לגשת למיקרופון לשאלה נוספת. בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני, אני הבנתי את התשובה ואני מודה לך עליה. אני רוצה להדגיש דבר אחד: אחד המוסדות האלה הוא למשל פנימיית בויאר. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> איך? << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> פנימיית בויאר, מוסד מפואר שעד היום לקח מאות אם לא אלפי תלמידים מהפריפריה, מהשכונות הכי קשות במדינת ישראל, והביא אותם להישגים אקדמיים יוצאי דופן. המוסד הזה, אסור שהוא ייסגר, וכך גם שאר כפרי הנוער. אני קורא לך, מעבר לכללים ולתקנות שהמשרד קבע, לדון עם ראשי הארגון ולהגיע למתכונת שתאפשר את המשך הפעילות של כלל הארגונים האלה. מדובר פה בכפרי נוער שנותנים שירות יוצא מן הכלל לשכבות הכי חלשות במדינת ישראל. אסור שהם ייסגרו. אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה למצוא את השיטה על מנת להמשיך את תקצובם ולהמשיך את פעילותם. לא יעלה על הדעת שמוסד מפואר כמו פנימיית בויאר ייסגר מחר בבוקר כי הוא לא עמד בכללי החינוך החקלאי, כאלה ואחרים. למצוא את הדרך הנכונה ביותר להמשך הפעילות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אומר רק לאדוני סגן השר שאני בשאילתה הזאת מוצא את עצמי – לא יודע איך להגדיר את המצב, אבל אני בוגר בויאר. אומנם זה קרה לפני 33 שנה, אבל אני בוגר בויאר. אני יכול לומר לך שהפנימייה – אני לא בוגר הפנימייה, אבל בית ספר בויאר הוא בית ספר מאוד מיוחד, כי יש בו שילוב של תלמידים ירושלמים עם תלמידי פנימייה מכל הארץ. אני חושב שהפנימייה הזאת הייתה ועודנה מפעל מפואר ממש. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> כך כל הפנימיות. כולן משלבות תלמידי פנימייה עם תלמידים אחרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, ולפחות אני מכיר את מה שהיה אז אצלי בבית הספר, ואני חושב שלעניין הזה צריך למצוא פתרון. זה ברור לגמרי. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תנוח דעתך, כי ייצג את הנושא הזה בטוב טעם חבר הכנסת יאיר גולן, ולכן אני לא צריך להשתמש בזה שגם היושב-ראש אמר, ואז יתחילו פה בשאלה של מה שקרוי "ניגוד עניינים" וזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל בעצם אפשר לומר שכולנו מנועים מלדבר על כל מה שקשור למשרד החינוך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> על הכול. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – מכיוון שכולנו למדנו בבתי ספר. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אנחנו בסך הכול ניסינו להקיף אותך מימין ומשמאל. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> בכל אופן, אני אשתדל להעביר את המסר שלך, אם כי אני חוזר עכשיו על מה שאמרתי: בכל חלוקה תקציבית צריך שיהיה סדר, ולצורך העניין הזה, כמו שאמרתי, יש קול קורא, ובקול קורא הזה מי שזכאי נכנס לתוך זה, לסד הזה, ואז הוא זכאי. מהבדיקה התברר שארבעה מהחמישה שבאגודה לקידום החינוך לא עומדים בזה, ונתנו להם צ'אנס של שנתיים ועוד ארכה של עוד שנה נוספת. אני בכל אופן אבקש שיבדקו את העניין שהזכרת אתה, אדוני חבר הכנסת יאיר גולן, בעניין פנימיית בויאר. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר פרוש. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 132, מאת חבר הכנסת איימן עודה, בנושא: שלושה מקרי רצח שלשום בחברה העברית. ישיב על ההצעה סגן השר לביטחון הפנים גדי דסטה יברקן. אבל אני מוכרח לומר שאני עדיין לא רואה את חבר הכנסת עודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש להחליף, איימן עוד לא הגיע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין בעיה, רק השאלה, אם אפשר. אה, אנחנו יכולים, אוקיי. יש לנו שאילתות רגילות, אז אין בעיה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את סגן השר לביטחון הפנים גדי יברקן, ואנחנו נתחיל בשאילתות הרגילות ונעבור אחר כך לשאילתה הדחופה. השאילתה הרגילה הראשונה היא שאילתה מס' 131, של חבר הכנסת אחמד טיבי, בנושא: רצח ופא מסארווה. חבר הכנסת טיבי, אנא גש למיקרופון להקריא את השאילתה הרגילה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, אנא גש למיקרופון להקריא את השאילתה שלך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אה, אני? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. שאילתה בנושא: רצח ופא מסארווה. יש לך בדפים הירוקים. לא, לא, אתה מסתכל, לדעתי, בשאילתות הדחופות. אתה צריך בדפים הירוקים, השאילתות הרגילות. הינה, הינה, זה בדרך אליך. שאילתה 131, בנושא: רצח ופא מסארווה. זה האחרון, חבר הכנסת טיבי, האחרון בקובץ. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה וסליחה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין שום בעיה. בבקשה. << שאילתה >> 131. רצח ופא מסארווה << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, סגן השר, ופא מסארווה היא הנרצחת ה-13 מאז תחילת השנה – השאלה הוצגה מראש אז, כשהיא נרצחה. נשים מתלוננות במשטרה ורוב מקרי הרצח והאלימות כלפי נשים ידועים מראש. ידועים מראש. ברצוני לשאול: 1. מהו שיעור פיענוח מקרי רצח נשים בחברה הערבית בהשוואה לרצח נשים יהודיות? 2. בכמה מקרים השנה הוגשו תלונות מראש על ידי נשים שנרצחו? 3. מה עושה הממשלה בנושא כדי למנוע את הרצח הבא? אחרי ופא נרצחו נשים נוספות. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, ראשית, אני מביע צער ותנחומים למשפחה ולה. כל אישה שנרצחת – כולנו מזדעזעים וכולנו שותפים למאבק הזה, אז ראשית, תנחומיי. אדוני חבר הכנסת טיבי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני לפרט לך, קצת נתונים מהשנים האחרונות, לשאלתך. להלן נתוני רצח נשים ושיעור פילוחן במגזר היהודי, במגזר הערבי ובשאר המגזרים בשנים 2017–2020. ב-2017, סך מקרי רצח של נשים – 21 נשים נרצחו, במגזר היהודי 11, ובמגזר הערבי 8; בשנת 2018 נרצחו 29 נשים – במגזר היהודי נרצחו 12 נשים ובמגזר הערבי נרצחו 14 נשים; בשנת 2019 נרצחו 18 נשים בסך הכול – 8 במגזר היהודי ו-10 במגזר הערבי; בשנת 2020, שאו-טו-טו מסתיימת, נרצחו 23 נשים – 9 במגזר היהודי ו-14 נשים במגזר הערבי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי סגן השר, שאלתי באחת השאלות מה התוכנית האופרטיבית: מה תעשו כדי למנוע אפשרות של מוות או רצח ידוע מראש, במיוחד אחרי תלונה מקדימה של האישה המאוימת? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. יש לי תשובה מפורטת. אענה לך על הכול. מתוך 23 מקרי רצח של נשים שאירעו בשנת 2020, כמו שציינתי, עד היום, בחמישה מקרים הגישו הנשים תלונות למשטרה קודם ביצוע הרצח. בשניים מן המקרים שבהם נרצחו נשים על ידי בני זוגן, התלונות הקודמות הסתיימו בהרשעתו של בן הזוג וריצוי עונש מאסר. לשאלה השלישית, הטיפול בעבירות אלימות במשפחה מקבל קשב וריכוז מאמצים משמעותי במשטרת ישראל, לרבות פיקוח ובקרה הדוקים, שיתוף פעולה עם גורמי טיפול ובחינת כלים חדשים למאבק בתופעה. המשטרה חוקרת ביתר שאת את עבירות האלימות במשפחה, ולשם כך הכשירה מערך קצינים וחוקרים ייחודי שהוסמך לעסוק בתחום באופן מקצועי, רגיש ונגיש לכל המגזרים. בהקשר זה יצוין כי מועברות הכשרות בנושא, החל מהכשרתם הבסיסית של כלל החוקרים משלב גיוסם, עובר לקורסים מתקדמים במסגרת השתלמות נפרדת לקציני וחוקרי המערך, ימי עיון, שיעורים שבועיים בשגרה ועוד. עוד יצוין כי במסגרת ההכשרות המתוארות מושם דגש על הנהלים המשטרתיים המכתיבים את הטיפול הנדרש והמצופה בחקירות עבירות אלימות בין בני זוג אשר מתווים את דרכי הטיפול המשטרתי, מתוך הכרה בהתמודדות הכרוכה בהגשת תלונה בגין עבירות אלו ובחשיבות הטיפול המקצועי והרגיש. כמו כן, במסגרת ההכשרות המתוארות מודגש הצורך בביצוע חקירה מקצועית לשם הגעה לחקר האמת, תוך כיבוד זכויותיהם של נפגעי אלימות במשפחה, הכרה בצורכיהם ושמירת כבודם ופרטיותם. השנה החלה לראשונה הכשרה בת יומיים לחוקרים שאינם משתייכים למערך, אשר הרחיבה את ידיעתם בנוגע לטיפול בעבירות אלימות במשפחה ומין – הכשרה אחת בכל חציון. המשטרה שמה דגש רב על נושא שיתופי פעולה עם מגוון גורמים רלוונטיים למאבק באלימות במשפחה, באמצעות השתתפות פעילה בפורומים משותפים, ועדות ודיונים העוסקים בהתוויות דרכי עבודה משותפות ויעילות יותר, יצירת ממשקי עבודה והסדרת העברת מידע במקומות ובצמתים הרלוונטיים. בשנים האחרונות קודם והורחב פרויקט מיוחד המלמד קורבנות אלימות במשפחה הגנה עצמית; העלאת המודעות לאלימות על כל רבדיה על ידי מתן הרצאות גם לגורמי חוץ אזרחיים. עם הפרויקטים המשותפים עם משרדים אחרים נמנים בין היתר הרחבת פרויקט עובדים סוציאליים במשטרה, בשיתוף משרד הרווחה והרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול שבמשרד לביטחון פנים, לתחנות משטרה נוספות. הרחבת המהלך, אשר מחזק את המערך הרווחתי לטיפול בנפגעות אלימות, תורם רבות לחיזוק הקשר בין תחנות המשטרה לשירותי הטיפול והמניעה שבאחריות משרד הרווחה במקרים של אלימות במשפחה, כמו גם לשיפור המענה לבגירים המעורבים באלימות במשפחה המגיעים לתחנות המשטרה. כפי שאתה רואה, חבר הכנסת אחמד טיבי, המשטרה בוודאי עוסקת בנושא הזה, וגם בנושא תגבור במערך, גם בעובדים סוציאליים, גם באכיפה. בוודאי בכל מקרה שהמשטרה מקבלת – ואתם גם עדים לכך, וגם אתם, חברי הכנסת ברשימה המשותפת, זה גם המקום להגיד לכם מילה טובה, שאתם מגיעים אלינו למשרד, מוודאים ובודקים, לא רק בנושא של שאילתות, ואנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בוודאי שהמשטרה קשובה לנושא הזה, בניגוד לתדמית שנוצרה, שלכאורה לא מפוענחים הרבה מקרי רצח, ובטח אלימות במשפחה, אבל יש עלייה מגמתית בשיעור מאוד גבוה בנושא הזה, ואנחנו ערים לכך, ובוודאי משטרת ישראל עוסקת בזה יום וליל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. מכאן אנחנו עוברים לשאילתה רגילה מס' 260, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בנושא: מעצר צעיר פלסטיני. בבקשה, חבר הכנסת ג'בארין. << שאילתה >> 260. מעצר צעיר פלסטיני << שאילתה >> << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, שאילתה מסוף אוקטובר לגבי המקרה של ניזאר עביד, שנלקח בתאריך 31 באוגוסט מעבודתו בתחנת דלק בטול כרם. במצלמות האבטחה נראה ואן אזרחי שנכנס לתחנה וממנו קפצו אנשים הלבושים אזרחי, תקפו, נופפו באקדח, דחפו אותו לתוך הוואן ונסעו. ברצוני לשאול: 1. האם ניזאר מוחזק בידי רשויות הכליאה? 2. האם ידוע לרשויות בישראל מה מצבו, וכן מה האמרה של הרשויות לגבי הפרקטיקה הזאת? << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, לשאלתך, בשאילתה שבנדון התייחסת, חבר הכנסת, ידידי, לאירוע אשר התרחש ב-31 באוגוסט 2020. על פי האמור בשאילתה, במהלך האירוע נלקח ניזאר עביד, נושא תעודת זהות מס' 402441679, מעבודתו בתחנת דלק בטול כרם. בהקשר זה צוין בשאילתה: במצלמות האבטחה נראה ואן אזרחי נכנס לתחנה, וממנו קפצו אנשים הלבושים אזרחי ותקפו, נופפו באקדח ודחפו אותו לתוך הוואן – זה מהציטוט שלך, כמובן. נוכח הדברים האמורים בשאילתה מבקש חבר הכנסת לקבל תשובה על השאילות הבאות בנושא. להלן ההתייחסות לשאלתך: ב-1 בספטמבר 2020 נעצר מר עביד בחשד לפגיעה בביטחון באזור יהודה ושומרון, לקשירת קשר לפעילות צבאית ולהסתה באינטרנט. מעצרו של מר עביד בוצע על ידי השב"כ, בשיתוף צה"ל. משכך, שאלות בדבר אופן ביצוע המעצר, דוגמת השאלה השנייה שהועלתה על ידי חבר הכנסת, יש להפנות לגופי הביטחון המוזכרים, אשר ביצעו את המעצר. מר עביד נחקר על ידי יחידת הפח"ע של מחוז ש"י והודה בחקירתו. נכון לעת הזאת, מר עביד מוחזק במעצר במתקן כליאה של שב"ס במגידו. אי לכך, את השאלה הראשונה בשאילתה יש להפנות להתייחסות שב"ס – וכמובן, אם כן, אני בעצמי אענה לך. לסיום, יצוין כי ב-4 באוקטובר 2020 תיק החקירה של מר עביד הועבר לתביעה הצבאית בסאלם לעיון והחלטה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת ג'בארין. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שאלתי השנייה – לגבי הפרקטיקה, פרקטיקה של חטיפת אימה שמתוארת בשאילתה, ואני אישית צפיתי בה בסרטוני האבטחה: עד כמה היא שכיחה, או שהיא נדירה? זאת פרקטיקה מאוד קשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מטבע הדברים, כוחות הביטחון פועלים בסמוי ובגלוי ויש מעצרים שונים. המעצר הזה הוצדק על פי המודיעין, ככל הנראה. הפרקטיקה ייחודית לכל אירוע, לכל אירוע שמתקיים. זה לא שהחליטו לעצור אותו ספציפית בגין מעשה שהוא לא עשה. היה מודיעין, והוא גם הודה במיוחס לו בחקירה. משטרת ישראל וכוחות הביטחון פועלים על מנת לשמור על ביטחון הציבור בכל מיני שיטות ופעולות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אנחנו עוברים לשאילתה מס' 349, של חבר הכנסת מיקי לוי, שכותרתה: שמירת שלומם של מפגינים. חבר הכנסת לוי, בבקשה. אנא, תקריא השאילתה. << שאילתה >> 349. שמירת שלומם של מפגינים << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אבקש את רשותך ואת ההזדמנות שסגן השר נמצא כדי לאחל הצלחה גם לשר, גם למפכ"ל וגם לנציבת שב"ס שנבחרה לעמוד בראש הארגון. תודה רבה. הצלחתכם היא הצלחתנו. אנא, מסור בשמי לשר. שמירת שלומם של מפגינים – לאחרונה אנו עדים לאירועי אלימות רבים נגד מפגינים, אירועי אלימות שהיקפם מתרחב מדי שבוע. אני מבקש לשאול: 1. כיצד נערכת משטרת ישראל על מנת למנוע פגיעה במפגינים? 2. מהי המדיניות שמשרדך מקדם, מנחה, בנוגע להגנה על המפגינים? 3. כמה מקרים של תקיפת מפגינים מוכרים למשטרה מהחודשים האחרונים? 4. האם ישנה תוכנית ברורה להגנה או לשמירה על הסדר? << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מיקי לוי, מענה על השאילתה מ-1 עד 4: 1. משטרת ישראל אחראית לשמירת הסדר הציבורי, ומשכך, במסגרת קיומן של הפגנות, היא נערכת מבצעית בהתאם למאפיינים של כל הפגנה והפגנה. מי כמוך מכיר את התשובה. אז אם תרצה, אני אשמח להמשיך ולענות, אבל אתה יודע, אתה באת משם, מכיר הכול. 2. ההיערכות המבצעית באה לידי ביטוי בעבודת מטה סדורה לקראת אירוע ההפגנה הכוללת את כלל המערכים המקצועיים הרלוונטיים במחוז. 3. בשלב התכנון ובמסגרת המאמצים לשמירה על הסדר הציבורי, למניעת אלימות ולצמצום הפוטנציאל לפגיעה בנפש וברכוש מבצעת המשטרה את הפעולות הבאות: א. ניתוח השטח בהתאם למבנה הפיזי של זירת ההפגנה, מספר המפגינים הצפוי, רמת הרגישות הנדרשת וכיוצא בזה; ב. ביצוע פעולות מודיעיניות הכוללות איסוף, ניתוח והערכת נתונים על איומים אפשריים; ג. ביצוע פעילות מניעה ממוקדת נגד איומים אפשריים כלפי באי ההפגנה והציבור הרחב; ד. קביעת סד"כ להקצאת שוטרים להפעלה באירוע בהתאם למשימות ולניתוח השטח, לרבות הפעלת כוחות סמויים בזירת האירוע; ה. תיחום זירת ההפגנה לטובת אבטחת המפגינים והקטנת החיכוך, ככל הניתן, בין משתתפי ההפגנה ובין אלו שמתנגדים לה; ו. קביעת הסדרי התנועה במרחב הכוללים חסימות צירים ומתן מענה לצירים חלופיים; ז. הקצאת כוחות מקצועיים לתיעוד כולל של אירוע ההפגנה; ח. הקצאת כוחות חקירה לטיפול במפירי סדר, במעוכבים, בעצורים וכיוצא בזה; ט. הקמת מערכי שליטה ובקרה על מתחם ההפגנה; י. שיתוף פעולה מול גורמים חיצוניים, כגון רשות מקומית וגופי חירום והצלה. יודגש כי המשטרה משקיעה משאבים רבים בשמירת הסדר, שלום הציבור וביטחונו, ופועלת למען שמירה על ביטחון הציבור במרחב הציבורי בכלל ובאירועי מחאה בפרט. בכלל זאת, המשטרה פועלת בשקידה למיצוי הדין עם אלה שעוברים על החוק. מענה על שאלה 4, חבר הכנסת לוי: מאחר שאין הוראות – ואתה מכיר זאת – מאחר שאין הוראת חקיקה ספציפית שעניינה תקיפת מפגינים, המשטרה אינה מסווגת אירועי תקיפה המתרחשים בהפגנות. לפיכך, אין בידי המשטרה היכולות להפיק נתונים מדויקים לשאלה זו. אני חייב להגיד, באופן אישי בוודאי – אני אומר זאת מעל כל במה האפשרית – שתפקיד הממשלה, לא משנה איזו ממשלה תהיה, הוא לאפשר לאזרח לממש את זכותו להפגין בכל זמן, בכל נקודה, וכך גם פעלתי, גם טרם כניסתי לכנסת. אני חושב שהזכות להפגין היא זכות יסוד. אין לאזרח את מה שיש לנו, לנבחרי הציבור או לפקידים, אלא רק רצונו למחות ולהביע את מחאתו על כל נושא, ולכן, המשטרה, מתפקידה להגן על המפגינים, על האזרחים, ובוודאי כמובן על פי חוק. אבל אני חייב להגיד שלא היו יחסי ציבור, בטח בבית הזה, למחאות כפי שאנחנו זוכים לראות בשנה האחרונה – וטוב שכך, משום שהנבחרים שנבחרו פה מייצגים את רצון העם. רצון העם הוא לא אחיד, הוא לא אחד. אבל יחד עם זאת, הלוואי שבשאר המחאות שהיו כאן לאורך השנים הייתה אוזן קשבת בבית הזה כפי שאנחנו רואים עכשיו במחאות האלה – וטוב שכך, אבל לא יכול להיות מצב שאנחנו פשוט מתעדפים מחאות ואת חלקן מקבלים, חלקן אנחנו לא מקבלים, וגם המחאות נכנסות לפוליטיזציה. ואמרתי זאת בפעם הקודמת כשאחד, לדעתי – אני לא יודע מי זה היה שהציע להקים ועדת חקירה בנושא של השוטרים, שאולי השוטרים מגינים על ראש הממשלה יותר מדי ומקבלים הוראות. אמרתי ששוטרי משטרת ישראל אינם חברים בשום מפלגה ואין להם מפלגה פוליטית. המפלגה היחידה שיש להם היא אזרחי מדינת ישראל והחוק. אבל יחד עם זאת – ואני אומר: אני חושב שהמפגינים, גם בבלפור וגם בצמתים, זכותם המלאה להפגין בכל מקום, בכל נקודה, ולא משנה איפה, גם בבלפור. אבל, וכאן האבל הגדול, חלק מהאנשים ככל הנראה לא באו במגע עם המשטרה בחיים שלהם, הפעם הראשונה שבחיים שלהם ראו משטרה כנראה זה עכשיו, והם מגלים את המשטרה כאילו עכשיו המשטרה נחתה מהשמיים. לא. יש פה ציבור שלם, גם במחאות של החרדים, גם במחאות של הערבים, ובטח ובטח של יוצאי אתיופיה, שראינו את משטרת ישראל עושה את מה שאמרו לה לעשות, את מה שהורו לה לעשות – להגן על הסדר הציבורי, וברוב המקרים גלשנו גם לאלימות, ואני גם אומר את זה. אבל אז לא היה לזה קמפיין כמו שיש עכשיו בבית הזה ובתקשורת, כאילו שלחלק מהמפגינים, מותר לפגוע בהם, ובחלק מהמפגינים אסור לפגוע, הם איזושהי פנינה מקודשת כזאת. ולכן, שאלתך בנושא הזה היא מאוד חשובה. היא צריכה להיות נכונה לכל מפגין, לכל אזרח במדינת ישראל, ולא רק למי שמגיע לבלפור, ואני יודע שזה מה שאתה חושב, וזה מה שחשוב לי, שצריך להיות. אבל די עם הסלקטיביות הזאת. די עם השיח הזה, שכאילו רק מי שמפגין בבלפור – זכותו מוקנית יותר מזכותו של מי שגר בפריפריה. זה מאוד מכעיס אותי. אני עכשיו לא מנהל שיח פוליטי, אבל אני לא יכול להיות מצב שאנשים יבואו להפגין וזכותם פה תהיה מוגנת יותר מכל חברי הבית הזה. כאילו מה, אסור לערבים להפגין ושם זה בסדר, המשטרה יכולה לפעול? כשהחרדים באים להפגנה, אז מותר להם, לשוטרים, לפעול? עוד לא ראיתי לובי כזה בבית, כשהייתה ב-2015, ב-2019, מחאת יוצאי אתיופיה, ובטח של ערביי ישראל. חובתנו כמנהיגי ציבור לדאוג שכל מי שיוצא למחות על זכותו יחזור הביתה שלם ובריא, ולא משנה לאיזו מפלגה הוא מצביע, אבל הטיפול הזה של שמירה בנושא הזה הוא פוליטי. זה לא יכול להיות המצב. אם אנחנו שוחרי חיים ובאמת שוחרי צדק, צריך להיאבק בנושא הזה ביחד, ולא רק, עם כל הכבוד, כשכל סולתה ושמנה מגיעים להפגין – זהו, זכותם נפגעה. עם כל הכבוד, שליש מהאנשים שמפגינים – אני אומר לכם, כל מי שמגיע להפגין, זכותו ואני תומך בכך, וגם שיפגינו בבלפור, כי לא משנה; מי שבחר את ראש הממשלה אלה אזרחי מדינת ישראל. חובת הממשלה לאפשר לאזרח לממש את זכותו. זה לא משנה אם אני חבר בקואליציה או באופוזיציה. לא נוכל לחבק את החוק כשאנחנו בקואליציה ולהגיד: זה לא מעניין אותנו עכשיו, לא זה מענייננו עכשיו כשאנחנו בממשלה. זכויות אדם הן לכולם, ולא יכול להיות שבבית הזה באופן קבוע – אפשר להוציא את סדר-היום, את כל השאילתות שעלו על מחאות בבלפור, כמה פעמים ומאיזו מפלגה באו כל הזמן לבקש את שלומם של המפגינים, שיחזרו הביתה. מה קרה? יש עד היום עצורים, מ-2019, מ-2015, מהפגנה של יוצאי אתיופיה שאני מטפל בהם, מפגינים חרדים בשכונות שלהם שהתיקים שלהם פתוחים עכשיו. זה לא מעניין? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעניין. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אז די עם הפוליטיזציה הזאת. אני חושב שצריך להוציא את משטרת ישראל מכל שיח פוליטי. המשטרה מגינה על כל אזרח כי זו חובתה וזה תפקידה. יש לי המון ביקורת על המשטרה, ואנחנו נעשה עבודה, נעשה גם ניקוי אורוות. לא כל שוטר פועל על פי מה שאומרים לו, ולצערי הרב, שוב, כאן מח"ש מחזירה שוטרים, בניגוד למה שמשטרת ישראל מנסה לעשות; כופה עלינו בכך שהיא סוגרת תיקים של שוטרים שהואשמו בכל מיני דברים למרות שיש לנו הוכחות. אבל יחד עם זאת, אדוני היושב-ראש, הזכות להפגין היא זכות בסיסית, ואני חושב שמה שעושים כאן חלק מחברי הבית, שמנסים להגיד שלחלק מהמפגינים במדינת ישראל, יש גם זכויות יתר, זכויות יתר ממש, בהם אסור לגעת. כל אזרח שיבוא להפגין, לא משנה גם אם זה בבלפור או בבית המשפט העליון – אבל לא יכול להיות שזכותם של מפגינים מסוימים, כאילו תהיה זכותם חקוקה בחוק או בחוק-יסוד. כולנו שווים בפני החוק, וכך גם צריך להיות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת מיקי לוי – מוותר. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו חוזרים לשאילתות הדחופות. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >> ברשותך, אדוני, כמובן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע. רגע. עוד לא סיימנו, אדוני סגן השר. אנחנו חוזרים עכשיו לפרק השאילתות הדחופות, למענה על שאילתה דחופה מס' 132, של חבר הכנסת איימן עודה, בנושא: שלושה מקרי רצח שלשום בחברה הערבית. בבקשה. << שאילתה >> 132. שלושה מקרי רצח שלשום בחברה הערבית << שאילתה >> << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, תודה רבה שנתת לי את ההזדמנות. כבוד סגן השר, בגלל שהשאילתה היא מיולי 2020, ופה רשום 56 נרצחים, והיום, בדצמבר, המספר עלה ל-102 נרצחים, וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו – אז אני חוזר על אותן שאלות, לגבי התוכנית למיגור הפשיעה. כבוד סגן השר, קראתי את התוכנית. בעמ' 39 כתוב שאחרי עשור מספר הנרצחים בחברה הערבית יהיה זהה לממוצע הכללי. אחרי עשור. השאלה השלישית, כבוד סגן השר: מה נעשה למיגור ארגוני הפשע והנשק הבלתי-חוקי? כל יום ברוב היישובים הערביים יש ירי בלילות. בכל כיום. בכל יום. בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת איימן עודה, במענה לשאלה שלך, שאלה 1: העמקת שירותי המשטרה במגזר הערבי היא משימה מרכזית בתעדוף ארגוני ראשון בתוכנית העבודה של משטרת ישראל. באפריל 2016 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1402, בנושא שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים, שמטרתה לחזק ולהעצים את שירותי המשטרה במגזר הערבי. בעקבות החלטת הממשלה גיבשה המשטרה תוכנית חומש לשנים 2016–2020, שאתה ודאי מכיר אותה, שמטרתה חיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי. בשלהי שנת 2016 אושרה התוכנית, אשר כללה בין היתר הקמת תחנות ונקודות משטרה נוספות, חיזוק תחנות ונקודות משטרה קיימות, גיוס שוטרים נוספים, ובהם שוטרים מוסלמים, חיזוק מערכים מקצועיים והתוויית תוכניות חברתיות-משטרתיות. לפי התוכנית ולצורך יישומה הוקמה בשנת 2016 המינהלת לחברה הערבית, שייעודה לרכז ולתאם את בניין הכוח הנוגע ליישום התוכנית. התוכנית הסתיימה טרם זמנה, בשנת 2018, בשל קיצוצים תקציביים שהושתו על המשטרה ופגעו משמעותית בהמשך יישומה. למרות הקיצוצים המשמעותיים שספגה המשטרה, ולמרות שלא תוקצבה כלל למשימה זו בשנתיים האחרונות, ביצעה המשטרה ויסותים משאביים פנים-ארגוניים, חיזקה מערכים והקימה תחנות ממקורותיה – תחנות טירה וגליל מערבי וחמש יחידות פשיעה במחוזות צפון וחוף. כמו כן, חשוב לציין כי המינהלת לחברה הערבית ממשיכה לפעול ולקדם נושאים רבים במסגרת מגבלות התקציב. לאחרונה גיבשה המשטרה תכנית חומש חדשה לשנים 2020–2024. התוכנית שמה לה למטרה לחזק את המשילות ביישובי החברה הערבית, להנגיש שירותי משטרה לחברה הערבית, להגביר את ההרתעה, לחזק את תחושת הביטחון ולהביא לעלייה באמון במשטרה. להלן פירוט המשאבים שהושקעו עד כה לשם העמקת שירותי המשטרה במגזר הערבי: סך תקני כוח האדם בתחנות משטרה במגזר ובערים מעורבות – 2,859 תקנים; סך התקציב – כ-1.3 מיליארד ש"ח. יצוין כי המשאבים המפורטים לעיל אינם כוללים את מעטפת התמיכה המבצעית במחוזות ובמרחבים השונים, דוגמת מעבדות לזיהוי פלילי, חוקרי זירה ויחידת סיור מיוחדת, יס"מ, ואת מעטפת התמיכה הלוגיסטית במטות, דוגמת אגף משאבי אנוש, אגף ההדרכה ואגף תמיכה לוגיסטית. כעת אנו בעיצומם של דיוני תקציב 2020–2021, וזהו האתגר של תקציב המשטרה הבא. מענה על שאלה 2 – אין אפשרות להשיב על שאלה זו, שכן לא ברור למה כיוונת בשאלה כמה מהרוצחים היו מוכרים למשטרה, היות שהמונח "מוכרים למשטרה" עשוי להתייחס למידע מודיעיני, לרישום פלילי כלשהו ורישום פלילי בעבירות אלימות או להרשעות בעבירות כאלה. במענה על שאלה 3 – הטיפול המשטרתי בארגוני הפשיעה: ככלל, המשטרה רואה בחומרה כל פעילות פלילית ומנהלת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה והמאורגנת בישראל בכלל ובחברה הערבית בפרט. ביטחונו של האזרח הוא היעד המרכזי של המשטרה, וככזה, מושקעים משאבים רבים להשגתו. המאבק של המשטרה בארגוני הפשיעה מבוצע באופן שוטף, ובמסגרתו ננקטות בין היתר הפעולות האלה: שימוש בכלל הכלים החקירתיים, המודיעיניים והטכנולוגיים המצויים בידי המשטרה; קביעת יעדי עבודה שנתיים על ידי היחידות המטפלות בארגוני פשיעה, תוך התאמתם למציאות השוטפת, טיפול בכלל התחומים הנקשרים לארגוני פשיעה – אלימות, אמל"ח, סמים ופשיעה כלכלית; התמקדות בסכסוכים בתוך החברה הערבית והקצאת משאבים מיוחדים לטיפול בסכסוכים אלו; פיקוח שוטף על פעילות היחידות המטפלות בארגוני הפשיעה על ידי גורמי מטה מוסמכים; ביצוע בקרות פנימיות וחיצוניות של היחידות המטפלות על טיב הטיפול והמשך טיפול. במסגרת הפעילות השוטפת המשטרה סיכלה ומסכלת אירועים פליליים רבים, ובכך מונעת סיכון ופגיעה באזרחים. הטיפול בפשיעה החמורה מצריך אורך נשימה ופעולות מודיעין וחקירות מורכבות, ולפיכך לעיתים תיראה התוצאה במלואה רק בטווח הארוך יותר. להמחשת הדברים המתוארים יצוין כי לפני כשישה חודשים נחשף סוכן במבצע רחב היקף בתקציב של מיליוני שקלים שכלל תקיפת יעדים מודיעיניים בכל רחבי הארץ ואיסוף ראיות נגד למעלה מ-60 דמויות משפיעות בעולם הנשק הבלתי-חוקי, הסמים וארגוני הפשיעה במגזר היהודי והערבי. אל הסוכן, עבריין משפיע במגזר הערבי, הוצמד שוטר מיחידת עילית של המשטרה שהפך לסוכן חשאי. כמו כן, לפני כחודשיים פורסמה פעילות של סוכן שהופעל על ידי המשטרה. חבר הכנסת איימן עודה, קודם כול, אני רוצה להגיד לך באופן אישי מילה טובה על הנאום שלך לפני כמה שבועות פה והתמיכה שלך כנגד ארגוני הפשיעה. אני חושב שזה מעשה מנהיגותי, וכל הכבוד. כמו שאתה רואה, המשטרה בהחלט לוקחת את זה, וגם בדיוני התקציב העתידי, שאנחנו עמלים על כך כרגע במשרד – זו גם המדיניות שהשר ואני מתווים, ואנחנו נפגשים. מדיניות זה קודם כול הנושא האזרחי, ביטחון אזרחי מדינת ישראל, וככזה, הוא נושא חשוב, והוא לא נושא נישתי, הוא לא נושא של המגזר הערבי – הוא נושא ביטחון הפנים של מדינת ישראל, ועלינו לעסוק בעניין הזה ביחד ולהיאבק בו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, גם בגלל שאתה מבין קצת ערבית, אני רוצה להגיד לך מה אמר שחקן סורי בשם ג'אוור אל-טושה. הוא אמר: (אומר דברים בערבית ומתרגם.) בתרגום חופשי: עם יד על הלב, אתה מאמין במה שקראת עכשיו? עם יד על הלב, אני רוצה לשאול אותך: ארגוני פשע מאורגן – או שאתם לא יודעים מי הם, או שאתם לא יכולים עליהם, או שמבחינתכם הערבים הם חצר אחורית או שתמלא אתה מה שאתה רוצה. תמלא. השאלה ששאלתי אותך, ואני מבקש עליה תשובה: תוכנית למיגור אלימות – אני קראתי אותה. בעמ' 39, בסיכומים, כתוב כך: ההצלחה תבוא אחרי עשור – כלומר, אחרי 1,000 הרוגים ערבים. אחרי עשור. רק אחרי עשור הממוצע הכללי, הממוצע של הנהרגים הערבים, יהיה זהה לממוצע הכללי. תוכניות החומש במדינת ישראל מצליחות או ב-0% או ב-30% או במקסימום 50%. תוכנית עשור – אתה מאמין למה שכתוב שם? אני מבקש תשובה כנה ואמיתית. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מאמין בתהליכים שנעשו. אתה גם יודע שאנחנו – בוא נדבר על עובדות. ביחס למה שהיה בעבר, יש התקדמות גם בפענוח תיקים, בפענוח תיקי רצח. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה המספר של הנרצחים הערבים? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני עכשיו נותן לך עובדות, חבר הכנסת איימן עודה. העובדות הן – זה לא אומר שזה מספיק, אני אומר לך את זה בכנות. שאלת שאלה כנה – אני רוצה רגע להסתכל על העובדות. בשנים האחרונות, בעשור האחרון, חל שיפור בפעילות של המשטרה בפענוח תיקי רצח, בפענוח תיקי אלימות במשפחה ובתיקים של פשע. חל שינוי, יש התקדמות. היום יש יותר תחנות משטרה ביישובים ערביים ובכפרים, והמשטרה נכנסת – משהו שבעבר לא היה. לפני שבועיים – לא, לפני שבוע וחצי – חנכנו תחנת משטרה בצפון, משהו שלא היה לפני כן. מדינת ישראל עכשיו מצאה גם כסף, גם משאבים. אני לא יכול לדבר על העבר – אני יכול לדבר לפחות על מה שקורה ובעיקר על מה ניתן לעשות בעתיד. אי-אפשר להתעלם מההתקדמות היחסית. אני בוודאי לא שבע רצון ממה שקורה – אני רוצה שזה יהיה יותר. לכן אמרתי לך קודם שהנושא הזה של הפשיעה במגזר הערבי הוא לא בעיה של המגזר – הוא בעיה לאומית של החברה הישראלית פה. לכן, ככזה, גם השר וגם אני מקיימים ישיבות ודיונים במשרד, משום שאני רואה את זה קודם כול כמשהו חברתי-לאומי במדינת ישראל. אנחנו צריכים לראות את זה ככה, ואני מאמין שאנחנו נמצא גם את הדרך המקצועית, המעשית, לפעול בנושא הזה. לכן אני בהחלט מאמין, לשאלתך, בכנות וברצון שלנו, של משטרת ישראל, של המשרד לביטחון פנים. לא משנה מה אני אגיד – בואו נבחן את ההתקדמות לפי מה שקורה. תבחן את קצב הדיונים אצלנו מאז שהשר אוחנה ואני נכנסנו למשרד. מעטים הנושאים שאנחנו עוסקים בהם כמו בנושא הזה – דרך אגב, בלי קשר לשאילתות של הנושא הזה – כי זה חשוב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד סגן השר, אני לא יודע מה ההתקדמות שאתה מדבר עליה. הנושא של האלימות עמד בראש סדר העדיפויות שלנו, חברי הכנסת. התחלנו ב-2015, ומאז האלימות רק גואה ונהיית מסוכנת יותר ומקרי הרצח הולכים וגוברים, גם השנה. אני שומע הרבה פטפטת על הנושא הזה, על הרצינות וכדומה. במבחן המציאות הדברים גוברים, מקרי הרצח רק גוברים, השימושי בירי. אנחנו לא שומעים על שום יחס כמו שצריך – יחס של אכיפת החוק בקרב ארגוני הפשיעה, אז התקדמות אולי זאת באמת לא מילה שמשקפת את המציאות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני בהחלט מסכים איתך שניתן לעשות יותר, ובהחלט זה לא מספק. אני רק ציינתי ביחס לעבר ומה שקורה. בסופו של דבר, יש סטטיסטיקה, ולפי זה אנשים עובדים. אני מסכים איתך שזה לא מספיק, וגם אותי זה לא מספק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, אני חושב שלא מדובר בהתקדמות אלא מדובר בהידרדרות. המספרים מדברים בעד עצמם. אם אנחנו בשנת 2019 שברנו שיא בהגיענו ל-94 הרוגים – בשנת 2019 – עכשיו, נכון להיום, אנחנו ב-106, והיד עוד נטויה, איך שאומרים. כל הזמן אנחנו אומרים – אתה מדבר על מינהלת ועל תקציבים ועל תחנות. אנחנו אומרים כבר שנים שזה לא העניין, זה לא ה-issue. היום בוועדה למיגור פשיעה ואלימות בחברה הערבית בראשותו של חברנו מנסור עבאס – לא אנחנו אומרים את זה; בא סגן שר, חבר הכנסת פטין מולא, ואמר: די עם כל התחנות וגיוס שוטרים. הינה, פתחנו – אתה מדבר על התחנה – נפתחה תחנה בכפר יאסיף שמטפלת בכפר יאסיף, אבו סנאן, ג'וליס, ירכא, ג'דיידה-מכר. אבל פטין מולא, סגן שר, אומר שהם באים, רושמים דוחות, עומדים בדברים כאלה, בעבירות תנועה, הם לא מטפלים בעבירות רצח וארגוני פשיעה. מה שצריך, אדוני סגן השר, זה לא מינהלת. צריך קודם כול החלטה למגר ולרסק את ארגוני הפשיעה, תוכנית אמיתית לטיפול בפשיעה ואלימות. די עם המלל, כי המלל הזה הורג אותנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות לממלא מקום מפכ"ל, ניצב מוטי כהן, שניהל את המשטרה בתקופה לא פשוטה, כשנתיים – משהו שלא היה כדוגמתו, לדעתי, שממלא מקום המשיך כשנתיים בתפקידו, בתקופה לא פשוטה. באמת, אני רוצה להודות לו בעניין הזה. גם שוחחתי איתו הבוקר, והוא מסיים את תפקידו. בהזדמנות הזאת – גם להודות לממלא מקום השב"ס, ממלא מקום הנציב אשר וקנין. גם הוא היה ממלא מקום בתקופה הזאת. שניהם עשו עבודה באמת בלתי רגילה, ובעיקר בתקופה המסובכת הזאת של הקורונה. אני רוצה לאחל הצלחה גדולה למפכ"ל המיועד, ניצב קובי שבתאי. בהחלט מצפה לנו עבודה גדולה ביחד. גם איתו שוחחתי. אני רוצה לאחל הצלחה רבה לנציבה המיועדת, גונדר קטי פרי. אני חושב ששני הגופים הללו הם גופים חשובים שמנהלים את אורח חיינו ביום-יום. כמובן – לאחל הצלחה לראש המוסד החדש, הנכנס. אני רוצה כמובן לחזק את ידי שותפי השר אוחנה על הבחירה המושכלת באנשים ראויים, ומאחל לכולנו הצלחה רבה. מחכה לנו אתגר לא פשוט גם במשטרה וגם בשב"ס. להגיד גם מילה טובה לראש המוסד היוצא על פעולות שכמעט כולן נסתרות, אך בימים אלה רואים וזה גלוי, כל מה שהוא עושה – כל שירותי המוסד, על כל לוחמיו. אני רוצה באמת להגיד תודה לכוחות הביטחון על העבודה בתקופה האחרונה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 131, של חבר הכנסת מרגי. השר במשרד הביטחון. השר מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ברכות לראות אותך כאן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מרגי. << שאילתה >> 131. כמעט לינץ' בקצין צה"ל כשהוא מנוע מלהגיב << שאילתה >> << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, קצין צה"ל תועד בכפר אל-מוע'ייר כשהוא מול קבוצת פלסטינים שמשליכה לעברו אבנים מטווח אפס. הקצין מחמש נשקו, מהסס ונסוג לאחור. לפי תגובת צה"ל, הסרטון היה ערוך. רצוני לשאול: 1. מהם פרטי האירוע? 2. מהן ההוראות הצבאיות במקרה כזה? 3. האומנם הקצין היה אמור לירות והיסס? << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד יושב-ראש המליאה, חבר הכנסת יעקב מרגי, חברי כנסת נכבדים, ראשית אני רוצה לקרוא גם את הדברים הרשמיים, לאחר שבאמת קיימתי בירור מעמיק עם צה"ל לפרטי פרטים, כי קיבלתי בהתחלה תשובה כללית על העמדה אבל לא על פרטי האירוע, ואחרי זה אני גם רוצה להוסיף עוד כמה נקודות. במקרה המדובר, הפרת הסדר הייתה הפרת סדר אלימה, המאורגנת ביום שישי הרביעי ברציפות בגזרת בנימין במרחב הכפרים אל-מוע'ייר וכפר מאליכ, הסמוכים לציר אלון. כוחות חטיבת בנימין נערכו עם סדר כוחות משמעותי הכולל כוחות צה"ל, מג"ב, משטרה, מינהל אזרחי וכוחות איסוף על מנת להגן על הציר ולמנוע את זליגת הפרת הסדר למרחב שבו נעים המתיישבים. כחלק מההיערכות המקדימה להגנה נפרסו הכוחות על פני שטח נרחב באופן גלוי ובאופן סמוי. הקצין שנראה בסרטון היה חלק מהחוליה שהתמקמה במארב נסתר, בין סלעים, על מנת להפתיע את מפירי הסדר בדרכם לזרוק אבנים על הציר. כוח המארב בפיקודו של הקצין הזה הצליח להפתיע 15–20 מפירי סדר מטווח אפס ולהביא לבריחתם בחזרה לתוך הכפר לפני שהצליחו לממש את כוונתם לזרוק אבנים על רכבים בציר אלון. הסרטון המוזכר בשאילתה הוא סרטון מגמתי שמציג שניות בודדות בלבד – כ-17 שניות – מתוך האירוע בניסיון לצייר תמונה חלקית ומוטעית. בסרטון הערוך נראים פורעים שבזמן מנוסתם, לאחר שהופתעו, משליכים כמה אבנים אל עבר הקצין. החיילים הנוספים שהיו עם הקצין במארב, ושאינם מצולמים באופן מכוון, הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות כנגד הפורעים כפי שמתבקש באירועים מסוג זה. בהתייחס לקצין המופיע בסרטון, הקצין חתר למגע באופן כזה שהתרחק מעט משאר חברי החוליה. הקצין העיד לאחר האירוע כי לא חש סכנה ולא ראה צורך לעשות שימוש בנשקו – שהיה מביא לנזק משמעותי מעבר לנדרש כפי הבנתו את הסיטואציה המבצעית שבה היה שרוי. בשום שלב הקצין לא היסס לעשות שימוש בנשקו האישי והוא לא חש סכנת חיים, ועל כן לא ירה. הקצין והצוות עמדו במשימה, שהייתה מניעת התקרבות מפירי סדר לציר אלון והרחקתם מסביבה אזרחית, בצורה מוצלחת מאוד. החיילים ביצעו מרדף אחרי מפירי הסדר ועצרו מפר סדר, והוא הועבר להמשך חקירה לטיפול גורמי הביטחון. הסרטון החלקי והמגמתי אינו משקף כהוא זה את פעילותם הנחושה של לוחמי צה"ל במהלך האירוע. כוחות צה"ל ימשיכו לפעול בנחישות לשם שמירה על הסדר הציבורי והגנה על חיי אזרחי מדינת ישראל במרחב. אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות, חבר הכנסת מרגי. כשצפיתי בסרטון, וגם בקטע הזה – אפילו לבדו, הוא עומד בפני עצמו – השאלות ששאלתי את עצמי, כמוך וכמו רבים שצופים, היו אם בכלל לקצין הזה הייתה זכות לבצע ירי בנשק. הלכתי להוראות פתיחה באש, ושם כתוב מפורשות: הפרת סדר שהופכת לאלימה ומסכנת חיים – רשאי הקצין לעשות נוהל מעצר חשוד של ירי באוויר וירי ברגליים, ואם צריך לבלום את סכנת חיים – גם ירי על מנת להרוג. אחד האירועים הקשים – היו כמה אירועים שבהם נזרקו אבנים וסלעים מגגות ביהודה ושומרון. לצערנו היו גם הרוגים, חיילי צה"ל, מסלע, ובעצם צה"ל אמר: אבן יכולה להרוג וסלע יכול להרוג, ועובדה ששינו את הוראות הפתיחה באש מהסיבה הזאת. עכשיו, אותו קצין אמר בתחקיר: אני לא פחדתי. תוכנית העבודה שלנו הייתה שהם בורחים ממני ונופלים לידיים – ולהם יש אמצעים להפרת סדר, ואתה בולם אותם ועוצר אותם. עכשיו, הרוג ביהודה ושומרון זה גם רע למדינת ישראל, כי זה דלק להפרות הבאות. אני רציתי לוודא שהקצין הזה ידע מה הוא יכול לעשות, ואז, ראיתי בזה – בהתחלה, אמרתי: רגע, למה אתה לא יורה? יש לך זכות, כי אותו פלסטיני לא הרים אבן קטנה, הרים אבן בקוטר של 10 ס"מ, וזה דבר שהורג. אם זה פוגע לך בפנים זה יכול להרוג, כבר היו מקרים. הוא גזר על עצמו איפוק, אבל לא איפוק של חוסר ידיעה מה הסמכויות שלו – הוא פיקד על הכוח – אלא: אני מנהל את האירוע, עוצר אותם בפועל, עומד ביעד שלי ולא מוסיף דלק למדורה. זה הזכיר לי אירוע שגם אני הייתי שותף לו ב-1988. נגזר עלינו בגולני להיות נערי האינתיפאדה, בקבאטיה, בג'נין, בשכם, ובדיר אל-בלח ובעוד כמה מקומות, בג'לזון, ושם יום אחד אנחנו עושים מארב, וקבוצת מפירי סדר – מפתיעים אותם, ואז יש רגע שהם בורחים, ושם עוד היה מותר לעשות נוהל מעצר חשוד. אבל אתה אומר לעצמך: תשמע, אתה לא בסכנת חיים, אתה בשליטה מלאה. בקור רוח אתה עוצר את עצמך; אתה מונע פעולה גם כשאתה יכול לבצע – זאת גבורה. פעם האלוף גדעון שפר סיפר לי סיפור – ובזה אני אסיים. הוא אלוף עם צל"ש. הוא נטש מטוס בגובה 15 ק"מ, ואף אחד לא האמין שהוא יישאר חי. הוא ירד, היה שבוי. חזר ונהיה ראש אכ"א – אלוף בצה"ל, מעוטר מאוד. אני אספר לך סיפור שהוא קיבל עליו צל"ש. תשמע את הסיפור הזה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בתגובת דובר צה"ל מופיע שהם ברחו. השאלה: אם הם נאלצו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> עצרנו על המקום אחד מהם. אחד נעצר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כולם היו צריכים להיות עצורים. לא דיברנו על – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כן, אבל רבי משה, אם אני אשאל אותך שאלה בפסיקת הלכה, רבי משה, פסיקת הלכה של דיינות, אז אני אתן לך את הבכורה, כי אני יודע שאתה סייפא וספרא – ורישא, והכול – אתה בקי. אני אומר לך שיש מפירים, והם רצים לכל עבר. אתה יכול לרוץ, לתפוס אחד, אתה לא תופס 20, אבל האחד הזה מביא מודיעין ומסגיר את חבריו, ולמקום הזה שהיה בו מארב הם לא יבואו. אתה יודע מה? עוד דבר: ברוך השם – אנחנו צריכים להכיר בזה – ברוך השם, כרגע אנחנו שומרים על מציאות ביטחונית שקטה וטובה, זאת אומרת שחיילי צה"ל עומדים על משמר ארצנו והם מביאים תוצאות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> משמר ארצנו וערי אלוקינו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> בדיוק: "מן הים הגדול עד לבוא הערבה / ביבשה, באוויר ובים". אז קודם כול הם עמדו ביעד הם מנעו פגיעה באזרחים. עצרו אחד – יביא מודיעין – יעצרו אחרים. בכל לילה יש מעצרים. הדבר הזה נעשה. עכשיו, רבי משה, אתה עצרת סיפור טוב באמת. אז האלוף גדעון שפר יוצא למשימת צילום מעל עיראק, למרות שהוא כבר נפצע והכול, במבנה לצילום – בכלל לא לריב עם אף אחד, לאסוף תוצאות. פתאום מגיחים לעברם מיגים. עכשיו, הוא יכול לנהל קרב אוויר, וטייסים בצה"ל ברוב קרבות האוויר ניצחו את היריב הערבי, אבל משימתו הייתה צילום, והוא עמד במשימה. תראה מה עושה האיש החכם הזה. הוא אומר: אני עכשיו על פנטום, יש לו שני מנועים, אני עכשיו רץ קדימה לארץ ישראל, והמיגים רודפים אחריי. ואני מחשב בראש שבנקודה מסוימת הם כבר לא יכולים לחזור לבסיס, כי אין להם מספיק דלק, ושני המיגים האלה נופלים כי אין להם דלק לחזור לבסיס. אז על האיפוק הוא קיבל זכות גדולה. אז לפעמים זה לא בגלל פחד וחוסר הוראות פתיחה באש, אלא זו החלטה של קצין לפעול בתבונה. תודה רבה. << יור >>היו"ר אליהו ברוכי:<< יור >> שאלת המשך, חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >>יעקב מרגי (ש"ס):<< דובר_המשך >> מכובדי השר, אני שמח שידידי משה ארבל שאל את ההמשך, אבל אני רוצה שמכך ששאלנו שאילתה, שלא ישתמע שיש לנו איזה צימאון לירות בגבם של מפגינים או – חסנו על כבודם של חיילי צה"ל, ואני שמח שהתשובה האמיתית היא שזה סרטון מגמתי וערוך. תרשה לי, בהזדמנות הזאת, בחג החנוכה, לברך ולחזק את ידי כל העושים במלאכה, כל כוחות הביטחון, חיילי צה"ל וזרועות הביטחון, מפקדיהם וחייליהם. תבורכו על העבודה ועל המשימה הקדושה. << דובר_המשך >>השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון:<< דובר_המשך >> אשריך. חבר הכנסת מרגי, באמת החג הזה – אתה יודע, אני אמרתי לגדוד נצח יהודה, שאתה מכיר אותו – 13,000 בוגרים חרדים שלוחמים בצה"ל, 13,000 ששומרים על אורח חיים דתי וחרדי והקימו משפחות וקהילות. עכשיו אנחנו בחנוכה, אז אמרתי להם: אתם יודעים מה יפה אצלכם? אתם שילוב של מכבים וחשמונאים – אתם כוהנים של תורת ה' אבל אתם מכבים, ועשיתם את "מי לה' אליי". אז קודם כול באמת אתה צודק. צריך להוריד את הכובע בפני כל הלוחמים על העבודה הסיזיפית, היום-יומית, בכל הגבולות וביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול חנוכה שמח, וגם אני מחזק את ידי חיילי צה"ל, שעומדים על משמר ארצנו, כמובן. אדוני השר, בשבוע שעבר דיברנו, שוחחנו כבר במשך שבועיים, על מאפיית קריית שמונה. כידוע לך, אתמול הגענו להבנה בוועדת הכספים שנותנים עוד חודש, ולא תצא הזמנת ביצוע עבור מאפייה אחרת אלא ימתינו עם זה כחודש על מנת לראות במה אפשר לעזור. אז קודם כול אני מודה לך, כי אני יודע שאתה עזרת וסייעת. אני גם מבקש, ותקרא לזה שאלה: איך אנחנו באמת מיישמים, שהדברים יישאו פרי? כלומר, איך עושים עוד את המאמצים באמת כדי להגיע לאיזושהי הסכמה והבנה למען אותם 120 עובדים – ואני מדגיש: עבור העובדים שאתה יודע כמה הם קרובים לליבך, לליבי, לליבנו? תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי, אתה מעלה סוגיית אמת, ואתה איש אמת, ואתה באמת פעלת למען המאפייה הזאת בקריית שמונה ולמען 150 עובדים, שזה עיקר הדבר – הפרנסה שלהם. את כל פרטי האירוע פירטנו בעבר, אבל בסוף אנחנו לא רוצים לראות מאפייה שנסגרת. חיפשנו דרכים ורעיונות. אנחנו עוד לא הגענו לפתרון מוגמר, אבל פנינו גם לאנשי משרד הביטחון, למנהלים, פנייה גם של שר הביטחון גנץ וגם שלי: בואו ניקח איזה פסק זמן של חודש לחפש פתרונות. ברגע הזה באמת חשוב לי לציין דווקא אדם בשם אבי דדון, שהוא ראש מינהל הרכש. באירוע הזה ידיו כבולות, כי יש מכרז ויש זוכה, ויש חוק ויש יועצים משפטיים, ואם אתה מפר מכרז, אתה מפר חוק, ואתה לא רוצה להיות מפר חוק. מצד שני, האיש הזה כיתת רגליו בדרום והלך למגדלי עגבניות במושבים וקנה מהם עגבניות לצה"ל, והלך לגולן למגדלי תפוחים וקנה תפוחים לצה"ל, ולקח מפעל שנמצא בתל חי שהיה צריך לעזוב את אזור קריית שמונה והעביר אותו – בתוך שנה וחצי יהיו 200–300 עובדים בתוך קריית שמונה; הוא שמר על הפרנסה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך לכתת רגליים – נסע לדרום. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אתה צודק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא כיתת רגליו לדרום – נסע לדרום. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אופיר כץ, איש עפולה, שנלחם על שוויון בבריאות, בפריפריה – אנחנו מאותו המסטינג, אני ואתה. אתה יודע שהמרחק מירוחם לתל אביב הוא יותר קטן מאשר מתל אביב לירוחם, כי אנחנו נוסעים כל יום בכיף לעבודה, לירושלים ותל אביב. הם, כשהם באים לירוחם, הם אומרים: שמע, אני צריך לצאת למסע, אני הולך לרופא לבדוק אם אני אגיע אליך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה, עד עפולה עכשיו? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מה פתאום, מרכז הארץ זה עפולה וירוחם. תל אביב זה לענייני מסחר וסידורים. זה קניון גדול, כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, משרד החוץ אצלכם, אתם יכולים לדאוג שיהיה דרכון לתל אביב. זה יהיה יותר קל. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ינון אזולאי, בוא תציל את הממשלה ונוכל לעבוד ולהשיב על שאילתות, ולא עכשיו להתנגח על עוד ועוד עניינים. אבל רק נסיים ברצינות: באמת יש לנו חודש, חלון הזדמנויות להציל את המאפייה. לא נוכל בלי גיבוי משפטי. המכרז יצא לדרך. גם הזוכים, שרוצים לקבל את הזכייה שלהם, כבר פונים אלינו ואומרים: אם תפגעו בקניין שלנו, תגיע תביעה מצידנו. עכשיו, הזוכה בקריית שמונה זכה ב-26% מייצור הלחם של צה"ל, אבל בתעריף – הוא זכה, אבל בתעריף נמוך לדעתו, תעריף הפסדי. אם יימצא מתווה ששותפים לו האוצר וועדת הכספים ומשרד הכלכלה ותהיה לו איזושהי השלמה לשנתיים-שלוש שבהן המכרז בתוקף – הוא ימשיך לייצר לחם, תהיה לו השלמה תקציבית, יהיה מכרז נוסף והוא יזכה ביותר אזורים, ובא לציון גואל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. << שאילתה >> 124. עיכוב חריג וזלזול בהליכי משפט בפרשת גן הקטנטנים של יעל << שאילתה >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה מס' 124. יציג את השאילתה חבר הכנסת אופיר כץ, וישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בפרשת ההתעללות בפעוטות בגן הקטנטנים של יעל הוגש כתב אישום בנובמבר 2018 וטרם נקבע גזר הדין. לפני כשבועיים וחצי נאמר להורים כי הדיון הבא נדחה למרץ מכיוון שהשופטת יצאה לשבתון של חודשיים. ברצוני לשאול: מה התייחסותך לנושא, שזה לוקח כל כך הרבה זמן? << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> קודם כול, בוא נגיד את העובדות. כתב האישום באמת הוגש בנובמבר 2018, וכרגע אנחנו בשלב הטיעונים לעונש, והתבקש תסקיר שירות מבחן. בלעדיו לא יכול בית המשפט לתת גזר דין. בתקופה שחלפה הוגשו מטעם שירות המבחן ומטעם ההגנה שלוש בקשות שעניינן דחיית מועד הדיון בשל היעדר תסקיר שירות מבחן. בבקשה האחרונה, שהוגשה בתאריך 22 בנובמבר על ידי שירות המבחן, נכתב: עקב טעות שאירעה בשירותנו הקשורה במעבר לתוכנה חדשה, נשמטו מעינינו פניות אלו. לכן לא התחלנו את הטיפול בהן, ואנו מצירים על כך. אנו מודעים לעובדה כי ניתן לנו זמן סביר לביצוע האבחון ולהשלכות של בקשה זו על הנאשמות ועל עבודת בית המשפט. בנסיבות האלה באמת קבעו את הדיון ל-31 במרץ. באופן כללי אני חושב שדיונים בנושאים של התעללות בפעוטות צריכים להידון בצורה מהירה. כמובן, צריך לתת לצדק להיראות, גם מצד התביעה וגם מצד הסנגוריה וגם מצד הנפגעים, אבל ברור שדיונים צריכים להתנהל בצורה מהירה. זה לא בריא שדיונים לא מתנהלים. יש פה עובדות שתוארו, של תסקיר מבחן שבאמת, אם רק היה מוגש אז יכול להיות שכבר היה ניתן לתת החלטה בתיק הזה. אני חייב להגיד לך שהנושא הזה של איך אנחנו במדינת ישראל משרשים את הבעיה הזאת של תופעות של האלימות וההתעללות בפעוטות חסרי ישע, משהו שאתה מטפל בו כבר תקופה ארוכה – זו תופעה באמת מאוד מאוד כבדה. דרך אגב, אם דודי אמסלם לא היה משתק את ועדת שרים לחקיקה, אז יכול להיות שכבר היה אפשר לדון בזה כבר לפני חודש או חודשיים בוועדת שרים לחקיקה, ולא – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך שבוועדת שרים לחקיקה לא תהיה בעיה, אבל לא רצית להתקדם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אמרת לי, אבל דה פקטו דודי אמסלם שיתק את ועדת השרים לחקיקה, כולל בנושאים האלה, והנושא הזה הוא נושא שנדון כבר הרבה זמן. עדיין, בסוף צריך לראות את הפתרון. הפתרון צריך להיראות לא רק באכיפה ולא רק בעונש; צריך להיות גם פתרון מניעתי. מדינת ישראל, הרבה מאוד שנים אומרים שהיא צריכה ללכת למצב של לימודי חובה מגיל אפס עד גיל שלוש, ואז אלה לימודים מפוקחים, לימודים שהגננות והסייעות בהם הן גננות שהן עובדות עירייה או עובדות משרד החינוך, פלוס הפיקוח של המצלמות ועמידה על זה – לראות שבאמת יש מצלמות בכל מקום – ועמידה על הנושא הזה של רישום פלילי, שמי שיש לו רישום פלילי לא יעבוד. לצערי, מדינת ישראל לא מתקדמת בשנים האחרונות בנושא הזה. אנחנו רואים שפעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם – בכל פעם באה הממשלה, בכל פעם לפני בחירות מדברים על חינוך חינם מגיל אפס עד גיל שלוש. זה דגל שעולה בכל פעם – גם על ידי כחול לבן, כמובן; אנחנו מאמינים בזה ורוצים את זה – רק כשאתה מגיע לרגע האמת באים שר החינוך ושר האוצר ואומרים: זה עולה 5 מיליארד שקל לכל שנתון, אי-אפשר לעמוד בזה. אנחנו יודעים מה הנזק. יש דוח של בנק ישראל, ובנק ישראל אמר שההשפעה של חינוך חינם מגיל אפס עד גיל שלוש ברמת הפריון היא השפעה דרמטית, ברמת היכולת של צעירים – גם לשוויון הזדמנויות, גם להתפתח וגם לייצר אנשים עם יכולת יותר טובה להשתלב בשוק העבודה, בסופו של דבר; ההשפעה של חינוך בגיל אפס עד שלוש היא השפעה דרמטית להמשך החיים, וזה נדחק כל הזמן החוצה – זה נדחק החוצה כי מסתבר שבישראל השאלה מי שר המשפטים יותר חשובה משאלת החינוך. ואני אומר, אנחנו צריכים להיות במצב ששמים באמת – ואני מקווה שנגיע לממשלה ששמה באמת את החינוך בראש סדר העדיפויות, ואת הרווחה בראש סדר העדיפויות, ואת הבריאות בראש סדר העדיפויות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אנחנו נלחמים על זה ברמה התקציבית, ולצערי אין תקציב, אז אי-אפשר אפילו לדבר על זה. אני חושב שהנושא של בריאות וחינוך, חיזוק הבריאות הציבורית וחינוך חינם בגיל אפס עד שלוש, אם באמת הייתה הממשלה, וראש ממשלה – הרי זה אותו ראש ממשלה כבר 11 שנים – היה אומר: חשוב לי שהבריאות בפריפריה לא תיפגע – כי כרגע הבריאות בפריפריה, כל אחד יודע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל איך הגענו לבריאות בפריפריה? אמרת לי על השופטת שיצאה לחופשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הגענו לזה כי אתה נוגע בנקודה אחת, ואני – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חבר כנסת, יש לי רק לשאול שאילתות. זה לא מוצא חן בעיניך? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מכבד. בסדר. לא, לא, מוצא חן בעיניי. מותר לי לתת תשובה קצת יותר רחבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הגעת לבריאות בפריפריה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתה נוגע בנקודה אחת, ואני אומר לך שהבעיה במדינת ישראל היא קודם כול בעיה מניעתית – הבעיה היא מניעתית בתחום החינוך, ואותו דבר גם בתחום הבריאות ובתחום הרווחה. הבעיה המניעתית – להשקיע כספים, ובדברים האלה לעשות את זה ברמה הציבורית ולא ברמה הפרטית. כי קשה, בכל פעם אנחנו באים, והמערכת – גם ההורים אבל כמובן המערכת – מצליחה לעלות על מישהו או על גן שמתנהל בצורה פסולה של התעללות בפעוטות, ואז מנסים למצות את החלק העונשי בנושא הזה. אנחנו נדבר על זה גם בהמשך היום – יש לך הצעת חוק טרומית בנושא הזה. אבל אני אומר לך שבסוף בסוף הדבר לא ייפתר בצד העונשי, אין סיכוי שזה ייפתר בצד העונשי. זה ייפתר רק בצד המערכתי, ורק אם מדינת ישראל תחליט שהיא שמה את החינוך בראש מעייניה והיא אומרת: אני עושה דברים ששמים את הנושא הזה בראש מעיינינו. הרי שנים שנים שנים מדברים אם חינוך לגיל הרך צריך להיות במשרד העבודה והרווחה או במשרד החינוך. שנים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כולם מסכימים שזה צריך להיות בחינוך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז לא. מה זה כולם מסכימים? שנים זה לא קורה, כי שנים אומרים: אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה בגלל רמה תקציבית, או שיש שר עבודה ורווחה שבאופן ספציפי בשנה מסוימת מתנגד – גם זה קרה בשנים עברו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הנוכחי גם מסכים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הנוכחי גם מסכים שזה צריך לעבור למשרד החינוך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. ואני אומר, בסופו של דבר יש פה מקרים, וקשה להתייחס לכל מקרה פרטנית, והנפש של ההורים עולה על גדותיה. צריך לראות איך אנחנו עושים ענישה יותר חמורה ואיך באמת אנחנו מחזקים את מערך הענישה ומייעלים את מערך הענישה ואיך אנחנו מייצרים מצב שהצדק נראה יותר מהר. אני מסכים עם כל האמירות האלה. יש רק נקודה אחת שאנחנו לא מסכימים עליה, אבל במהות אני מסכים. ויש לנו מצד שני את כל המערך המהותי, שזה המערך של החינוך – איך משקיעים כסף בחינוך. בכל פעם שבאים – על זה קשה לדבר, כי זה כסף גדול, על זה קשה לדבר, כי זו רפורמה אמיתית, ואז תמיד נדחקים הצידה עם הנושא הזה וזה אף פעם לא נדון, ולצערי גם אין תקציב, וכשאין תקציב, אי-אפשר לדון בזה. אני אגיד עוד משהו שקשור לחינוך, הוא לא קשור לשאילתה: אנחנו יודעים – למשל בחינוך המיוחד של החינוך החרדי אנחנו יודעים שחסרים כמה עשרות מיליוני שקלים בשביל להשוות את התנאים שלהם לתנאים של ילדים עם מוגבלות בחינוך שהוא תחת פיקוח – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מוכר שאינו רשמי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נכון. וזה בכל פעם בא לגפני לוועדת הכספים, ובשעתו זה בא גם לוועדת החינוך, אצל מרגי, כשהוא היה יו"ר ועדת החינוך. כל מי שיושב מאחורי השולחן מסכים שצריך ליצור פה שוויון בחינוך, וזה באמת משהו שמתחייב, כי זו האוכלוסייה הכי חלשה, אלו ילדים עם מוגבלות, וזה לא קורה, וזה כמה עשרות מיליוני שקלים. אז אם זה לא קורה וזה כמה עשרות מיליוני שקלים וזה מתחייב – יש החלטת בג"ץ על כיתות א'-ב' – אז מתחכמים ואומרים: בג"ץ דיבר על השוואה בכיתות א'-ב' אבל לא על השוואה לגיל הגן, אז מתחכמים; אבל אם לא עושים את זה, שזה כמה עשרות מיליוני שקלים – וזה לא עניין של סקטור; זה במקרה הזה הסקטור החרדי, אבל מה זה משנה? זה לא רק הסקטור החרדי, יש עוד סקטורים שם, אבל זה ברובו הסקטור החרדי, אבל מה זה משנה? אתה רואה את ההורים האלה ואתה רואה את העוול שנגרם, וההורים האלה ממשיכים את המלחמה אחרי שהילדים שלהם כבר אחרי גיל הגן, אבל הם ממשיכים את המלחמה. כמו שאתה לוקח מלחמה, גם הם לקחו מלחמה. מדינת ישראל צריכה לחזור לאיזושהי שפיות. אנחנו איבדנו קצת שפיות. אנחנו עובדים כל הזמן על פסילות, על שיסוי, על לראות איך מחרבים את מערכת המשפט; לא עובדים על הדברים שחשובים לכל אחד, שזה חינוך ובריאות – קודם כול שני הדברים הבסיסיים האלה – ולא עובדים על החלק המניעתי. אז בסדר, אז תהיה עוד שאילתה על עוד מקרה, ואני אבדוק עוד מקרה, ובסופו של דבר ההנחיה של הפרקליטות – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מקרה כזה זו משפחה, אלה הורים שסובלים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מסכים. אני מסכים. אני מסכים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל יום כזה עובר ואומרים להם: עוד כמה חודשים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מסכים. אני מסכים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי השאילתה – העניין הוא שהיא יוצאת לחופשה. גם ככה זה לקח כל כך הרבה זמן, אז – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז מה אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל: אין אפשרות שזה יהיה יותר מהר, לקצר את הסבל? אני באמת שואל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תשמע. זה עולה לדיון בעוד שלושה חודשים. אני לא יודע לזרז את זה. אני לא יודע להיכנס למערכת המשפט ולהחליט על כל שופט אם הוא יוצא או לא יוצא. אני מסביר את האירוע, למה זה קרה. יהיו הכרעת דין וגזר דין במועד שנקבע. אני לא רואה פתרון אחר לנושא הזה. כן, חבל באמת שזה נפל בין הכיסאות בגלל תסקיר המבחן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת משה ארבל. בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר המשפטים, חברי הכנסת, פסיקת בית המשפט העליון, בג"ץ, בנוגע למרווח המחיה של אסירים לא מקוימת בשל היעדר תקציב מדינה. זה אומר שאסירים חיים בתת-תנאים מבחינת מרווח המחיה שלהם לפי פסיקת בית המשפט. ההצעה לסדר-היום שהגשתי, ואושרה כדחופה כנראה לא תעלה היום בשל לוחות הזמנים, אבל אני כן מבקש להעלות את זה היום כשאלה לכבודו. שלוש שנים לא ראה אף אחד משופטי בית המשפט העליון הזדמנות אחת לבוא ולבקר במתקני כליאה ולראות את מצבם של האסירים. דבר נוסף, מתחילת תקופת הקורונה לא היה שופט אחד – הם מוסמכים בחוק לבוא אפילו לביקורי פתע או לביקורים מתואמים מראש – שטרח להיכנס למתקן כליאה לראות את מצבם של האסירים. כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, זה נושא שמונח בכלל כשאתם בודקים את כשירותם של אותם אנשים ששולחים למאסר? כך צריך להיות. זו סמכותם בחוק, אותה רגישות למצבם של האסירים. גם עם מיקי חיימוביץ', יושבת-ראש ועדת הפנים, ביצענו כמה וכמה ביקורי פתע. מצבם של האסירים בהרבה מאוד מקומות גרוע מאוד. זה לא בתחום סמכותך, אבל עדיין, בסופו של דבר, נושאי משרה שיפוטית חייבים להבין את החשיבות של זה. שלוש שנים – אף אחד מהם. פניתי לנשיאת בית המשפט העליון. היא ציינה בפניי שאין לה סמכות בחוק לחייב, אבל השאלה: כראש המערכת, האם וכמה אתה פועל לטובת הדבר הזה? תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. אז תראה, כיוון שזה באמת לא עלה על סדר-היום, אין לי תשובה מסודרת – כי אני מבין שהנהלת בתי משפט כן ישבה על השאילתה שאתה הגשת וכן הכינו תשובה מסודרת – אבל אני כן רוצה להתייחס לנושא הזה. בסופו של דבר, אני מסכים שהנושא של זכויות עצורים וזכויות אסירים זה נושא שמתחבר בסוף גם לכבוד האדם. אז יכול להיות שבן אדם עבר עבירה; זה עדיין לא אומר שהוא לא זכאי לזכויות מינימליות של כבוד האדם, ולרצות את העונש שלו אבל בצורה מכובדת, בצורה שבעצם מכבדת אותו ואת מדינת ישראל. בג"ץ הרי הכריע. דרך אגב, בג"ץ הכריע כמה פעמים. הייתה הכרעה של בג"ץ קודם כול על חוק שרצו להפריט את בתי הכלא, ואחרי כמה שנים בא בג"ץ ואמר שזה דבר לא ראוי ולא חוקתי, ולא נתן אפשרות להפריט את בתי הכלא. ואתה שואל אותי – למשל בנושא הזה אני שמח שבג"ץ התערב כי אתה יודע, תמיד אומרים: האם בג"ץ יכול להתערב? לא להתערב? הוא התערב במובן של כבוד האדם, ובמכרז כפי שיצא אז – המכרז היה מכרז שכולו רווח כספי, ובג"ץ באמת עצר את התהליך הזה, אחרת היינו בישראל היום עם בתי כלא פרטיים והיינו שואלים שאלות עוד יותר קשות על בתי כלא פרטיים. זה החלק הראשון. אחר כך בג"ץ גם התערב ובא ואמר: חייבים להיות תנאים מינימליים לאסירים וגם נקב בגודל במטרז', זאת אומרת כמה מטרז' צריך להיות ברמה של אזור פנוי, מטרז' לאסירים, ובעצם חייב את המדינה לייצר פה תוצאה. התפקיד של בג"ץ קודם כול הוא לקבל החלטות ולא לעשות את הבקרה, כי זה התפקיד של מבקר המדינה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – בחוק – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, לא, אני לא אומר שלא. אני אומר: התפקיד העיקרי של בג"ץ זה לקבל את ההחלטה, תפקיד הביצוע בעצם מונח לפתחה של הממשלה, ותפקיד הביקורת מונח לפתחו של מבקר המדינה. זה בגדול, כן? ברור שהרשות השופטת שבאה ורואה ומתרשמת וכו', יש לזה חשיבות, ויש לזה חשיבות גם במובן – אני מאוד אשמח אם יהיו ביקורים של הרשות השופטת, גם ברמה של מעמדה של הרשות השופטת ואיך היא נתפסת בציבור, אבל אני חושב שהתפקיד המרכזי בסוף זה לקבל את ההחלטה השיפוטית. מה שקורה בנושא הזה – בעצם יש שתי דרכים. אני אומר את זה בצורה מאוד פשטנית, אבל יש שתי דרכים להתמודד עם הדבר הזה: או להקטין את מספר העצירים דרסטית או להגדיל את המטרז' של בתי הכלא. והנוסחה פה היא לא נוסחה מסובכת, כן? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה לא רק מטרים, זה גם – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ברור, ברור, ברור, אבל זה מתחיל מבינוי, הכול בסוף מתחיל מבינוי וממטרז'. זה גם תנאים, זה גם שאין לך מקקים, אבל בסוף זה מתחיל ממטרז', בלי מטרז' זה לא יעבוד; או פחות עצורים. עכשיו, תראה מה קורה ברמת העצורים. ברמת העצורים והאסירים, אז יש באמת תופעה – ואנחנו רואים אותה, דרך אגב, בכנסת הנוכחית – שמצד אחד באים ואומרים שמדיניות – דרך אגב, מדיניות ארוכת שנים – של מערכת התביעה ושל כל המערכות בישראל: צריך ללכת על הליך שיקומי, וכמה שאפשר לשקם אסירים וכמה שאפשר למנוע מאסרים לטווח ארוך, אם אפשר להימנע; כמובן, כנגד הרתעה וכנגד ענישה – יש פה ערכים של הרתעה וענישה שהם ערכים חשובים. מצד שני, אנחנו רואים בכנסת הנוכחית שכל פעם שמגיע לך איזשהו מקרה, כמו למשל התעללות בפעוטות או התעללות בקשישים או התעללות בצוות רפואי או עבירות מין, אז באים חברי כנסת – וגם, אני לא יכול לא לקבל את זה כאמירה – ואומרים: אנחנו רוצים שהצדק ייראה ושאותם מתעללים יהיו בבית כלא כמה שיותר זמן. והמתח הזה זה מתח טבעי, בין הצורך לעשות שיקום ודרך השיקום לצמצם בעצם את הפשיעה לבין הצורך להרתיע ושהצדק ייראה, לעשות ענישה ושאנשים ייכנסו לכלא. המתח הזה תמיד קיים. בעצם כל הדיון על העניין של עבודה לתועלת הציבור, ואנחנו כל היום רואים את הדיון הזה: האם לשלול עבודה לתועלת הציבור או לא? כי יש היום עד תשעה חודשים – וזה בהוראת שעה, דרך אגב, שעוד שנה או שנתיים כבר פוקעת – כל הדיון הזה הוא בדיוק אותו דיון שמתנגש. שופט בא ואומר: למרות שהחלטתי על תשעה חודשי מאסר, אני מחליט להמיר את זה בעבודה לשירות הציבור, שזה בעצם חלופה של מאסר. כל הדיון הזה מתחדד, אתה יודע, בפעוטות וכו' – עוד פעם אותו דיון. כל הדיון על פשיעה של הנשק – אנחנו רוצים היום להחמיר בענישה של אנשים שאוחזים בנשק לא חוקי. אנחנו רואים את התופעה הזאת בייחוד במגזר הערבי. אחר כך זה זולג לעוד מגזרים, אבל זה מאוד מאוד בולט במגזר הערבי, וזה מוביל לפשיעה. אז לכן, אני מנסה לבוא ולהגיד: החלק של מספר האסירים בישראל, כשאתה מסתכל במחקר השוואתי – מול ארצות הברית הוא הרבה יותר נמוך, מול חלק ממדינות אירופה הוא יותר גבוה. ישראל נמצאת פה באיזשהו מקום באמצע, נגיד. במדינות סקנדינביה, נגיד, יש הרבה פחות אסירים לנפש; בארצות הברית יש הרבה יותר אסירים לנפש. בסופו של דבר זו התמודדות, וזו התמודדות של המערכת, עוד פעם, מול ענישה – שיקום. זה התמודדות מאוד מאוד מורכבת. ואני חייב להגיד לך פה, מה שאני מנסה כל הזמן – וזה חלק מהוויכוח שהיה לי עם אופיר כץ – כשמקבלים החלטה, כשאתה מקבל את ההחלטה מהבטן, מהבטן קל לבוא ולהגיד: צריך להכניס לכלא לכמה שיותר זמן, כי זה הבטן. אתה רואה מישהו שעשה משהו – אתה אומר מהבטן: כמה שיותר זמן. כשאתה חושב במובן המקרו של השיקום ואיך אתה רוצה להימנע מזה – וזה נגיד גם מתקשר למשרד של השרה אורלי לוי – אתה נכנס לאירוע שאתה צריך לחשוב איך אתה בסוף מצמצם את הפשיעה, וזה אירוע קצת יותר מורכב, אבל בסוף, יש פה אירוע. אני מנסה להגיד שבעיית בתי הכלא לא תיפתר דרך צמצום האסירים, כי אין פה את האפשרות באמת לצמצם את זה בצורה דרמטית, למרות שעשו צעדים בשנים האחרונות, בגלל כל השיקולים הנגדיים שקיימים פה. אחר כך יש לך את החלק השני. החלק השני זה בינוי. בבינוי, עוד פעם אנחנו נכנסים לסוגיה של התקציב. בטיוטת חוק ההסדרים שישראל כץ העביר בשעתו, עוד לפני חודש אוגוסט, היה פרק שהתייחס לבינוי שמתכתב עם פסיקת בג"ץ. היה שם פרק שאמר איזה בינוי יעשו לבתי כלא בארץ על פני חמש השנים הבאות, ממש ברמה של התחייבות למטרז' והתחייבות לבתי כלא – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כראש המערכת, אתה לא חושב שראוי להוציא קריאה לשופטים: תמצאו זמן פעם בחודש – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן, בסדר. אבל – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תראו בעיניים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> א. כן, אני חושב שזה טוב – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – לעשות את זה הם יכולים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> א. כן. אני אפנה לנשיאה, אני אשמח אם הם יעשו עוד פעם סיור, אבל אני אומר לך, יש דוח של מבקר המדינה שאומר שלא מקיימים את החלטות בג"ץ. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתם לא – – – דוח המבקר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה שאני אומר – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – בדוח המבקר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נכון. לא מקיימים את דוח המבקר, ואנחנו בסיטואציה של חוסר תקציב, שזה הביזיון הכי גדול, כי בסיטואציה כזאת – ואני לא נכנס עכשיו, אני יוצא רגע מהפוליטיקה. אנחנו חייבים, אם תיקח את הנושא הזה כדוגמה, אתה חייב הוצאה לצורך בינוי. זה גם הוצאה חד-פעמית וגם הוצאה קבועה, כי החד-פעמי זה הבינוי אבל אחר כך זה גם התחזוקה, זה גם כוח אדם, ואתה חייב את זה, כי הצפיפות היום היא מטורפת. אז בחלק הזה יש החלטה מסודרת – שדרך אגב, גם לא פותרת את כל הבעיה, היא פותרת חלק מהבעיה, כי ההחלטה הזאת, היא עושה בינוי, היא מתכתבת עם תקווה שמספר האסירים גם ירד פר נפש, אבל בסופו של דבר היא מייצרת איזשהו פתרון שבכל זאת מייצר, גם כנגד גידול האוכלוסייה, פתרון יותר אגרסיבי וצמצום הבעיה. אבל זה מיליארדים, וזו כבר החלטה מסודרת, ואפילו היה ויכוח באיזה בתי כלא כן, לא – האם במגידו כן? במגידו לא? ופנו אלינו מבתי הכלא, אבל כל עוד אין תקציב, כאילו, אתה יודע, זה שכוב שם, ובלי עיסוק. אתה יודע, אז השופטים יבקרו והשופטים יראו שלא מקיימים את החלטת בג"ץ – הרי כולם יודעים את זה – ועוד מישהו יעתור, והשופטים יבואו ויגידו שיש פה ביזיון של החלטת בג"ץ, אבל בסוף, בלי ממשלה שבאה ואומרת: אני שמה את זה בתקציב מדינה, עם כל הקשיים, ולא דוחקת את זה תמיד הצידה, זה לא יקרה. זו הסיטואציה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לשאילתות הבאות. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, יש כמה שאילתות, כולן באותו נושא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש חמש שאילתות, כן – תמר זנדברג, עופר כסיף, אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז אני מציע שכל אחד ישאל והשר יענה לכולם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, כן, בסדר גמור. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מקובל? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, בסדר. בבקשה. << שאילתה >> 79. הירי באיאד אלחלאק << שאילתה >> << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד שר המשפטים, ב-30 במאי השנה איאד אלחלאק, צעיר פלסטיני תושב ירושלים המזרחית, בן 32, נורה למוות כשהיה בדרכו למוסד לבעלי צרכים מיוחדים. מאז עברו הרבה חודשים. השאלה המקורית הייתה על החקירה, אבל בינתיים, כמובן, החקירה הסתיימה, אבל אשמח לעדכון לגבי תמונת המצב היום, לגבי הגשת כתבי האישום. עד היום – זו השאלה השנייה – לא פורסמו סרטונים שנוגעים למקרה. מדוע לא יורה השר לפרסם את הסרטונים, ככל שהם מתעדים כל היבט שקשור למקרה הרצח הזה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. כשלא היית דיברנו על זה שכל חברי הכנסת יציגו את השאילתות והוא יענה במשולב על הכול. << שאילתה >> 91. הירי באיאד אלחלאק – פרסום הקלטות האירוע << שאילתה >> << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בסדר גמור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, האמת שהגשתי כמה שאילתות בנושא הזה, אבל אקרא את האחרונה ביותר, שנוגעת באמת לחקירה, שכבר קיבלנו עדכונים לגביה לאורך הזמן, אבל נותרה שאלה מאוד מאוד מהותית שלא נפתרה. השאלה נוגעת לקלטות של האירוע ממצלמות האבטחה. פרסמה מח"ש שאין צילומים של האירוע. ככל הנראה – ככל הנראה, אם אנחנו מבינים נכון – הכוונה היא שאין צילומים של חדר האשפה עצמו, של מקום הירי, אבל לפי בדיקה של עיתון הארץ כבר לפני כמה חודשים, בנתיב הבריחה של איאד אלחלאק היו לפחות עשר מצלמות שונות לאורך הנתיב, ולא יעלה על הדעת שעשר מצלמות, במקרה, במיקום האירוע הזה, לא פעלו. לכן השאלה היא, האם נבדקו המצלמות האלה בכללותן? האם האירוע נבדק כאירוע כולל, שהייתה דרך שגם הובילה אליו, או שהייתה, מה שנקרא, איזו הקטנת ראש, שהתמקדה באירוע הזה – לא הייתה מצלמה, כן עבדה, לא עבדה, לא יודעת למה; גם זה ראוי לחקירה – ובזה הסתפקו, ובעצם נשארנו עם השאלות מהאירוע הטרגי הזה ללא תשובות? לא הקראתי את השאילתה, אבל זו רוח הדברים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << שאילתה >> 211. תיעוד הירי באיאד אלחלאק << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, גם באותו נושא. כשלושה חודשים לאחר ששוטרי מג"ב ירו למוות באלחלאק לא שוחרר תיעוד הירי, למרות שבזירת האירוע יש לפחות שבע מצלמות – שתיים בחדר האשפה שבו הסתתר אלחלאק. ברצוני לשאול: 1. האם בידי המשטרה תיעוד הירי ממקור כלשהו? 2. אם כן – מתי בכוונתה לשחרר התיעוד? 3. אם לא – כיצד המשטרה מסבירה את המחדל בהפעלת המצלמות? תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << שאילתה >> 328. איאד אלחלאק << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אתה רואה שיש הרבה שאילתות בנושא הזה מכמה חברי כנסת, מרוב הסיעות. בזמנו גם פנינו בשאילתות לשר לביטחון הפנים, למשטרה. התשובה שלו הייתה: מכיוון שהתיק הועבר למח"ש, אז תפנו גם למשרד המשפטים. אני מבין שבינתיים, מאז שהגשנו את השאילתות עד היום, יש התפתחויות, ובטח אתה תתייחס אליהן, ויש גם החלטה של מח"ש על הגשת כתב אישום. עורכי הדין של המשפחה זומנו למח"ש וקיבלו את ההודעה. העמדה של המשפחה ושל הסנגורים היא שגם לנוכח כל התיעוד שלא פורסם עד עכשיו והקלטות, הם חושבים שהעבירה שעומדים לייחס לשוטרים היא העבירה הקלה ביותר שיש בעבירות ההמתה. אני חושב שמדובר במקרה באמת טרגי, שזעזע את כל מי ששמע עליו, במיוחד כשמדובר בצעיר אוטיסט, בעל צרכים מיוחדים. נשמע את התשובה ואחרי זה גם נשאל שאלות בעקבות התשובה העניינית שלך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. לא שמתי לב, דילגתי עליך, אז בבקשה. << שאילתה >> 271. איאד אלחלאק << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, במסלול 150 המטרים שבו הלך איאד אלחלאק, אללה ירחמו, עד שנורה למוות על ידי שוטרי מג"ב, התגלה כי היו עשר מצלמות, ובהן שתי מצלמות שמיקומן קריטי לתיעוד האירוע. במח"ש, שאספו את הסרטונים, טוענים כי אין תיעוד. ברצוני לשאול: 1. האומנם? 2. אם כן – כיצד משליך הדבר על החקירה, או כיצד השליך על החקירה, לגבי כתבי האישום? 3. למה כשיש אירועים, המשטרה משחררת מייד סרטונים, וכאן, למרות הדרישה הציבורית ודרישת התקשורת, ההורים, האבא והאימא של השהיד איאד, לא פורסמו עד היום הסרטונים? ויש המון מצלמות במקום. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> קודם כול, אני מצטרף לאמירה שיש פה אירוע מזעזע. אני בעצמי – יש לי ילד בן 20 שיש לו אוטיזם, אז ברור שזה גם ברמה האישית. אני שומע על איאד ורואה בעיניים שלי את הבן שלי. אי-אפשר להתנתק מזה. זה אירוע מזעזע. זה אדם חסר ישע שבסך הכול בא, במסגרת המתכונת היומית שלו – ויש לו מתכונת יומית, ללכת למקום שהוא הולך אליו כל בוקר – ופתאום נקלע לאיזושהי סערה, לא הבין מה קרה, ברח ונפטר. אני מבין את הזעזוע של האירוע, וכמה שאותו ילד – מבוגר, אבל הוא ילד – את התחושות שלו באותו רגע, את הבהלה שלו והאי-הבנה שלו של הסיטואציה, ואת הכאב הענק של ההורים שלו. ברור שאי-אפשר שלא להתחבר לזה ולא להרגיש את זה. גם ביקשתי שמח"ש יבדקו את זה בצורה הכי מהירה שאפשר. אני לא יכול להיכנס לנעלי הפרקליטות ולהחליט במקומם על מדרג הענישה או ההכרעה בחקירה – חס וחלילה ששר משפטים יעשה כזה דבר; זה לערבב בין פוליטיקה לבין תפקוד עצמאי – אבל כן צריך לראות איך הנושאים האלה מטופלים, איך מטופלים בצורה יסודית ואיך משקפים את זה גם לציבור. אז קודם כול העובדות. העובדות הן שב-21 באוקטובר – זאת אומרת לפני כחודש וחצי – הודיעה המחלקה לחקירות שוטרים לבאי כוחו של השוטר החשוד בגרימת מותו של איאד אלחלאק המנוח כי נשקלת העמדתו לדין בעבירה של המתה בקלות דעת, וזאת, בכפוף לשימוע שייערך לו. כרגע התיק מצוי בשלב העברת חומר חקירה ותיאום מועד לשימוע כאמור, זאת אומרת, יהיה בתקופה הקרובה שימוע לאותו שוטר. החלטה זו התקבלה לאחר חקירה יסודית ומקיפה של האירוע – ואני אומר לכם שהכרעה בנושא הזה בסופו של דבר הגיעה עד לגורמים הגבוהים ביותר בפרקליטות – ולאחר בחינת מכלול נסיבות העניין. הודעה נמסרה לבני משפחת המנוח בפגישה שנערכה עימם לפני שההחלטה נודעה לציבור. עכשיו, קודם כול לגבי המצלמות. במסגרת פעולות החקירה שביצעו חוקרי המחלקה תושאלו עדים ונתפסו מצלמות האבטחה הנוגעות לכל מרחב התרחשות האירוע, לרבות המצלמות המוצבות ברחוב שבו אירע המרדף אחרי המנוח. לגבי המצלמות במתחם שבו היה אירוע הירי, שתי המצלמות שהיו באירוע הירי, אז שם, באמת, המתחם הזה שייך לעיריית ירושלים ומנוהל על ידי חברת ניקיון פרטית, ובאותו יום הן לא היו מחוברות לחשמל. הניתוק מהחשמל התרחש יום לפני האירוע על ידי אחד מעובדי המקום, ולכן אין תיעוד מהירי עצמו. אני לא אומר שאין תיעוד ל-150 המטר, אבל לאירוע הירי עצמו אין תיעוד, ובנושא הזה בעצם אין למח"ש את הראיות האלה. ההחלטה לשקול להעמיד לדין את השוטר היורה בחשד להמתה בקלות דעת התקבלה לאחר בחינת חומר הראיות, נסיבות ביצוע הירי וניתוח מעמיק של ההיבטים המשפטיים של האירוע. יש כרגע צו איסור פרסום של שמות החשודים. ברגע שיוסר אז גם יהיה אפשר להגיד את השמות שלהם. לגבי מדרג הענישה, בעצם, בנושא של מוות יש מדרג ענישה: גרימת מוות ברשלנות, שזה עד שלוש שנות מאסר; המתה בקלות דעת, שזה עד 12 שנות מאסר; המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, שזה עד 15 שנות מאסר; בנסיבות אחרות – עד 20 שנות מאסר; רצח בנסיבות מחמירות – שזה מאסר עולם. במקרה הזה הפרקליטות הגיעה למסקנה שזה במדרג של עד 12 שנות מאסר, זאת אומרת המתה בקלות דעת, וזו כרגע העמדה של הפרקליטות. זה כפוף לשימוע, כמובן. אני מקווה שהשימוע ייעשה כמה שיותר מהר ושהתהליך הזה יתברר בבית המשפט בצורה המהירה ביותר האפשרית, ובאמת שתתקבל החלטה בנושא הזה בצורה הכי מהירה. אני רוצה להגיד עוד משהו, את הסקת המסקנות שלי לגבי התהליך, כי לגבי ההכרעה, עוד פעם, זה לא בסמכות שלי, זה בסמכות של הפרקליטות, אבל לגבי התהליך – אני ביקשתי ממח"ש ומהיועץ המשפטי לממשלה לשנות את נוהל הטיפול במקרים של חסרי ישע, לשים את זה בראש מדרג הטיפול של מח"ש במקרה שיש תלונה על עבירות כאלה, ובאמת יצאה הנחיית מדיניות חדשה של היועץ המשפטי לממשלה שבכל מקרה של טענה לפגיעה בחסרי ישע על ידי המשטרה או על ידי גורמים אחרים יהיה טיפול מזורז, והמדיניות הזאת כבר פורסמה ונכנסה לתוקף. לכן סל הטיפול במקרים כאלה צריך להיות סל טיפול מזורז בעדיפות גבוהה של מח"ש, וזה כבר ברמת ביצוע. זה לא ברמת תכנון, זה כבר ברמת ביצוע. דבר נוסף – אני עובד כל הזמן לשפר את עבודת מח"ש ולשדרג את עבודת מח"ש. כמה דברים שכבר עשינו – הייתה טענה מוצדקת, לא ברמה הפרסונלית אבל ברמה העקרונית, שלא נכון שבחקירות של מח"ש – שיחידת החקירות של מח"ש תנוהל בעצם על ידי המשטרה. אז באמת ראש יחידת החקירות של מח"ש כבר בחופשת שחרור; במגמה להגיע לחופשת שחרור. אנחנו פרסמנו מכרז לראש יחידת חקירות חדש שיהיה אזרח, שלא יהיה שוטר. שני הסגנים שלו שהיו שוטרים יצאו לחופשת שחרור, ואנחנו בתהליך שבתוך חודש-חודשיים ראשי יחידת החקירות במח"ש – זה ראש היחידה ושני הסגנים – יהיו אזרחים ולא יהיו שוטרים. זה – דבר אחד. דבר שני, שדרגתי את המענה על פניות, גם ברמת המענה הטלפוני שהקמתי למח"ש, איישתי ותקצבתי; שדרגתי את מערך הפרקליטים שם – הוספתי כמה פרקליטים שם שגם יטפלו בתיקים שמצריכים טיפול מזורז וגם יעשו את הניתוב יותר מהיר. כשיהיה פרקליט מדינה קבוע אז יש עוד צעדים שאני רוצה לעשות בנושא מח"ש, רק הם מחכים לפרקליט מדינה קבוע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. האם יש למי מהח"כים שאלת המשך? בבקשה. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא שמעתי התייחסות לגבי המצלמות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני אמרתי, בתוך אותו מתחם אין מצלמות. לגבי חומרי החקירה האחרים שנאספו, אז יש חומרי חקירה נוספים, אבל אין כרגע חומרי חקירה שהועברו לצד השני לקראת שימוע, ואני מניח שכשיהיה משפט אז הם כבר יתבררו לפני כולם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז בעצם יש סרטונים שמתעדים עד לכניסה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן, לפי מיטב ידיעתי. איפה שאין זה במתחם עצמו. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השאלה רק, כבוד השר, לגבי המצלמה באותו חדר שהרצח קרה בו – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן, שתי מצלמות היו שם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה שהיה ניתוק יום לפני – אני לא יודע, הנסיבה מאוד מחשידה, לגבי ההשתלשלות הזאת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, אלה העובדות – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש רק אם השר יוכל – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, אלה העובדות שיש בידי מח"ש. אני לא יכול להגיד. העובדות שיש בידי מח"ש הן שאותה חברת ניקיון פרטית, יום לפני ניתקה את המצלמות. הרי אף אחד לא ידע לצפות שיום אחרי – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני יודע – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אם מישהו משקר בקטע הזה או אם מישהו פה העלים דברים בדיעבד, זה לא מידע שיש בידי מח"ש. המידע בידי מח"ש זה שחברת ניקיון שלא קשורה לאירוע ניתקה יום לפני את המצלמות. זה המידע שיש בידי מח"ש. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ידוע לנו מה הסיבה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יכול להיות, זה לא רשום לי. לא רשומה לי הסיבה. אני לא יודע להגיד. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בגלל הטרגיות של המקרה, אני אשמח אם השר יוכל לברר את נסיבות הניתוק המסתורי הזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מסכים. אני אנסה לברר את העובדה הזאת. אני אנסה לברר את העובדה הזאת, למה זה נותק, ולתת את התשובה הזאת. אני מסכים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> האמת, הייתה לי אותה שאלה לגבי שאר הסרטונים, אבל אני רק רוצה לוודא שהבנו: כלומר, מה שמח"ש מסרו כרגע זה ששאר המצלמות חוץ מאלה שנותקו הן חלק מחומר החקירה. אם כך, למה הן לא מפורסמות? למה הן לא מועברות לבאי כוח? זה חלק מהתיק. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני אומר: כרגע אנחנו עוד בטרום-שימוע. כרגע זה הועבר לצד השני – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> הועבר לצד השני? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – לצד השני, הועבר לקראת שימוע. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אהה. זאת אומרת, באי כוחו של המשפחה של איאד אלחלאק כרגע אוחזים בצילומים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. תראי, הרי אין פה משהו שלא יהיה גלוי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> הוא אומר: לפני שבוע זה הועבר אליהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי שהועבר למשפחה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אה, לא למשפחה? אמרת לצד השני. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אמרתי שחוקרי – אני אמרתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אהה, לחשודים. אבל נפגעי העבירה – הם לא חלק מהמשפחה של נפגעי עבירה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תמר, את שואלת אותי משהו שאני לא יודע לתת עליו תשובה מסודרת. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני בעד שקיפות בנושא הזה, וכל מה שאפשר לתת ברמת שקיפות – אני גם אוודא את זה – כל מה שאפשר לתת ברמת שקיפות ולא פוגע בעצם בהליך המשפטי יינתן, גם לציבור וגם למשפחה. וגם, אם יש את המידע למה היה ניתוק יום לפני זה, גם זה דבר שאני אברר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אני רציתי לשאול בהמשך למה ששאלו חבריי לגבי מצלמות גוף של השוטרים. שמענו ודיברנו על הנושא של המצלמות בחדר. האם לא היו מצלמות גוף על השוטרים שהיו בתוך החדר? אם לא – מדוע? זה לא תקין. אם כן – האם יש שימוש וגילוי של הצילומים ממצלמות הגוף? תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, אתם מכניסים אותי לתחום של השר לביטחון הפנים. אני לא מתיימר להיות השר לביטחון הפנים. אני יודע שלגבי תיעוד הירי עצמו – אין תיעוד. אין תיעוד בידי מח"ש, אז כנראה לא היו מצלמות גוף וגם לא – ואמרתי: היה ניתוק של החשמל יום לפני. אין תיעוד של הירי עצמו. אני לא אומר שאין תיעוד של המסלול. אני אומר עוד פעם: חומרי החקירה לא חשופים לפניי, אבל התשובה שניתנת לי: אז תושאלו עדים ונתפסו מצלמות אבטחה הנוגעות לכל מרחב התרחשות האירוע, לרבות המצלמות המוצבות ברחוב שבו אירע המרדף אחר המנוח, אז לכן אני מניח שזה כן קיים. ואמרתי: כל מה שאפשר לשקף לציבור אני אדאג שישקפו לציבור, אם זה לא פוגע בהליך המשפטי. והשאלה באמת למה היה ניתוק לפני כן, יום לפני כן – אם יש תשובה, אז אני חושב שחשוב שהציבור ידע אותה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אפרופו מצלמות גוף, כבוד השר, אני הגשתי הצעת חוק, אימצתי הצעה של מכון זולת, שבראשו עומדת חברתי לשעבר זהבה גלאון, שמחייבת שוטרים במיוחד באירועים כאלה להיות עם מצלמת גוף, והתיעוד יינתן לא בהחלטה של המפקד או המשטרה אלא על פי דין שמחייב אותם לשחרר את המצלמות. אני מקווה שבבוא היום – למרות שזה ביטחון פנים, אבל גם למשרד המשפטים אמורה להיות עמדה – אתה ומשרד המשפטים תתמכו בהצעת החוק לשים מצלמה ולחייב מצלמת גוף לשוטרים כאלה, והאירועים האלה מוכיחים כמה זה חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני לא רוצה לשאול מה ששאלו חבריי בעניין המצלמות, אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שעלו בתשובה שלך, כבוד השר. דבר ראשון זה העניין של מח"ש באופן כללי, המבנה של מח"ש. אני אומר לך, אנחנו בחברה הערבית נכווינו המון. אני חושב שגם סגן השר לביטחון הפנים אמר את זה בעצמו, ואני חושב שמשה ארבל הגיש הצעה בעניין של מח"ש. אנחנו, אין לנו אמון במח"ש. מאז שנות ה-2000, שנת 2000, אירועי אינתיפאדת אל-אקצא, עד היום נהרגו יותר מ-50 אזרחים מירי של שוטרים, ואולי יש מקרה אחד שהוגש בו כתב אישום, ובשאר – כל התיקים נסגרו. התיק של ח'יר חמדאן, שנורה בכפר כנא בגב שלו, עכשיו חזר לבג"ץ אחרי שמח"ש סגרה את התיק. גם כאן, עם איאד אלחלאק, שהיד איאד אלחלאק – אתה דיברת על הדרגות של ההמתה, ואנחנו תיקנו את ההגדרות בחוק העונשין: במקום רצח והריגה יש רצח בנסיבות מחמירות, יש המתה – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בקלות דעת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בקלות דעת, והדרגה השנייה היא המתה בנסיבות מחמירות, שזה פחות או יותר שווה לעבירת ההריגה שהייתה בחוק העונשין הקודם. אבל לבוא בתיק כזה מזעזע – ואני יודע עד כמה אתה מעורב בזה אישית, כי אמרת באמת שיש לך בן שהוא אולי באותו גיל, ואתה מכיר את התופעה הזאת מקרוב – לבוא ולהאשים בדרגה השלישית, אני חושב שזה מאוד מאוד מאוד נותן איתות ולא מהווה הרתעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, אוסאמה, אני אגיד לך, לגבי המקרה עצמו – המקרה מזעזע. לגבי השאלה מה בעצם העבירה, אז תראה: יש פה אירוע שאני לא יודע – הרי אני לא הייתי בתשאול של השוטרים ובחקירה שלהם, ואני לא יודע מה היה הלך הנפש שלהם באותו רגע. לכן, יש פה אירוע שקצת קשה לבוא מבחוץ ולהגיד מה העבירה הנכונה. אני כן יודע שברמה של הפרקליטות זה הגיע לדרגות הגבוהות ביותר, עד למעורבות של המשנה לפרקליט המדינה בקבלת ההחלטה. זה לא התקבל רק על ידי מח"ש בלי התייעצויות פנימיות – הייתה פה התייעצות על העבירה ברמה של הדרגות הגבוהות ביותר בפרקליטות, זאת אומרת, התייחסו לזה במלוא הרצינות. אני לא יודע היום לנתח את הדבר הזה, כי זה גם לא התפקיד שלי. אני יודע רק דבר אחד: זו לא החלטה שהתקבלה כלאחר יד, זו באמת החלטה שהתקבלה אחרי הרבה מאוד שיקול דעת בתוך הפרקליטות. זה – דבר ראשון. הדבר השני – לגבי מח"ש: תראה, הרי בסוף החיים זה אלטרנטיבות. צריך מחלקה לחקירת שוטרים. היא לא יכולה להיות בתוך המשטרה, היא חייבת להיות גוף ציבורי, ולכן האכסניה שנתנו זה אכסניה בתוך משרד המשפטים. המחלקה הזאת צריכה לקבל קודם כול מספיק תקציבים לתפקיד שלה, אז אני שדרגתי את התקינה עד כמה שיכולתי גם בהיעדר תקציב. גם בהיעדר תקציב הוספתי – דרך אגב, משרד האוצר נרתם לקטע הזה – עוד כחמישה עורכי דין למחלקה הזאת, ובסך הכול יש 18 עורכי דין. בנושא ההפרדה ביחידת החקירות, כשראיתי שהצמרת של יחידת החקירות מורכבת משוטרים, עשיתי את השינוי, ועכשיו הוא בעצם – אנחנו כבר אחרי ההחלטה, אנחנו בסוף שלב הביצוע, וכבר יצא מכרז לראש יחידת החקירות, ושני הסגנים כבר בחופשת פרישה. אז אנחנו בעצם כבר בתהליך מתקדם, ובאמת אני אומר: בתוך חודשיים אנחנו – וגם הצלחתי לקבל תנאים מספיק טובים לראש יחידת חקירות, בשביל שיהיו אנשים איכותיים שירצו ללכת לתפקיד הזה ברמת תנאי שכר. השירות לציבור ונוהל מדיניות שמשפר גם את הזמנים – דרך אגב, הזמנים שחייבנו את מח"ש בנוהל המדיניות שלהם להכריע בתיקים הם יותר מהירים מהזמנים שיש לפרקליטות בתיקים אחרים, זאת אומרת, מח"ש לקחה על עצמה תהליך יותר מזורז מהפרקליטות בתיקים אחרים, ובייחוד בפשעי שנאה וגזענות ופשעים כנגד חסרי ישע. אני לא אומר שזה סוף הטיפול שצריך לעשות במח"ש. אני חושב שמח"ש עדיין צריכה להשתדרג באיכות העבודה שלה, וזה אומר שאחרי שיהיה ראש יחידת חקירות, אחרי שהמכרז יאויש, צריך לשבת איתו ולשמוע את הצרכים שלו, אחרי שהוא לומד את הנושא הזה – איך הוא רוצה להמשיך לשדרג את החקירות במח"ש. יש סוגיות שכרגע הן עדיין לא פתירות וצריך לפתור אותן. אין היום במדינת ישראל יחידת מז"פ מספיק טובה כאלטרנטיבות למשטרה. זה דבר שצריך להיפתר בסופו של דבר. אנחנו בסיטואציה שיש שאלה שעומדת כרגע תלויה באוויר – עוד פעם, מחכה לפרקליט קבוע. הפרקליט שוועדת האיתור המליצה עליו כרגע, עמית איסמן, בא ואמר שהוא חושב שצריך להפריד בכלל בין החקירות לבין הפרקליטות בתוך מח"ש – לשים אותם בתוך משרד המשפטים, אבל בשתי יחידות נפרדות. הוא רוצה לעשות שם שדרוג גם בתוך תהליך קבלת ההחלטות בתיקים. אנחנו חייבים באמת להמשיך להשתדרג במח"ש ולהחזיר את האמון במח"ש, אני מסכים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, קודם כול, בשם הרשימה המשותפת, אני רוצה להעריך כמה דברים שקידמת יחד איתנו, וזה גם הקפאת חוק קמיניץ, גם העלאת העונש למי שנושא נשק וסוחר בנשק, ועכשיו – הסרת החסמים בתכנון ובנייה. חשוב לי לדעת אם התוכנית תובא מחר, אם מביאים אותה. השאלה הנוספת, בבקשה: הצפי ליישום בהקדם, וגם התקצוב, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הסרת חסמים בנושא של הבנייה: כבר יש, מבחינת משרד המשפטים – למרות שלפני שלושה שבועות הממשלה נתנה לנו חודשיים לסיים את העבודה, אנחנו כבר סיימנו את העבודה, כפי שאתה יודע, וכפי שדיברנו על זה, ביחד איתך וביחד עם אוסאמה, אחמד ואחרים, ומנסור – בעצם כל חברי הרשימה המשותפת מיודעים בנושא הזה באופן שוטף – וגם גורמים בכירים, כולל השייח' במגזר הדרוזי. בעצם, את הנושא של העבודה על הסרת החסמים, המלצות – אנחנו סיימנו אותן, גם אחרי ששמענו את ההערות שלכם. זה מונח כרגע לפתחה של הממשלה. אנחנו ביקשנו שזה יעלה לסדר-היום, ובהנחה שיש מחר ישיבת ממשלה – אני מקווה שתהיה ישיבת ממשלה – זה אמור להיות על סדר-היום, בתקווה שזה באמת יאושר. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב, כי בעצם במקביל להחלטה על הקלות במדיניות האכיפה לפי קמיניץ, שקיבלנו גם כן לפני כמה שבועות, וגם אחרי דין ודברים ארוך איתכם, אנחנו צריכים להשלים את החלק של התכנון, כי בלי התכנון אנחנו לא נייצר תוצאה. הסרת חסמים זה דבר מאוד מאוד מרכזי, והסרת החסמים צריכה גם להתייחס לקשיים הייחודיים שקיימים גם במגזר הערבי – ואנחנו יודעים שיש דברים ייחודיים במגזר הערבי: המבנה של בעלות פרטית והמבנה של רישום חסר – לכן, יש דברים שאם אנחנו לא נשלים אנחנו נהיה בבעיה בתכנון. אנחנו רוצים להגיע לתכנון. לכן, קמיניץ, שגם ריכז את זה, אבל ריכז את זה ביחד עם גורמים נוספים – ועוד פעם, בהתייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל איתכם – באמת הביא תוכנית שאני חושב שהיא מאוד יסודיות ומקיפה, והיא גם פורסמה, וזה אחרי שקיבלנו את הערות הציבור, שמתייחסת גם למגזר הערבי וגם למגזר הדרוזי. אף פעם אין תוכנית מושלמת, אבל זאת תוכנית שיכולה להניע את הדברים קדימה ולייצר שינוי. במקביל, אנחנו בדין ודברים גם אצלי, בתוך משרד המשפטים – רשם המקרקעין עם הטאבו, שאחר כך גם ייקח על עצמו ברמת היישום את החלק של היישום ויזרז גם את היישום בנושא הזה, כי חלק מהדברים זה הוכחת בעלות: מצד אחד ברישום כתוב דבר אחד, ובשטח יש דבר אחר, וצריכים להוכיח את הדברים בשביל להתקדם אחר כך ביישום. אנחנו גם רתמנו את הטאבו שיהיה חלק מהתהליך הזה, שיזרז את התהליך ויעזור בתהליך הזה. אז אני מאוד מקווה שזה יעלה מחר. אם לא – כי ישיבת הממשלה נדחתה כמה פעמים – אם תהיה ישיבת ממשלה ביום ראשון – שזה יעלה ביום ראשון; אני מקווה שמחר. כרגע זה על סדר-היום, ואני מקווה שזה יישאר על סדר-היום, והכוונה שלנו היא להציג את זה בצורה מסודרת בישיבת הממשלה ולאשר את זה בישיבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. סיימנו עם פרק השאילתות. << הצח >> הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1633/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לחקיקה. נתחיל עם הצעת החוק הראשונה – הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התש"ף–2020, הצעת חוק של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי מזכירת הכנסת, חברי הכנסת, החוק שאני מבקשת להביא להצבעה היום נולד בין השאר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, הגב שלך מאוד יפה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> ברשותך, אתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברי כנסת יקרים, החוק שאני מבקשת להביא להצבעה היום נולד, בין השאר, אני חייבת להודות, בנסיבות קשות – תוצאה של המציאות שאנחנו חווים כבר כמעט שנה: נגיף הקורונה שהתפשט בכל העולם, הגביל את היכולת של האזרחים להגיע למקום עבודתם, כמובן בשל הצורך בריחוק חברתי, איסור התקהלות, וכמובן כל אותם סגרים שחווינו. עם בחירתי לתפקיד יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחד הדיונים הראשונים שערכתי בוועדה עסק בניסיון להבין דווקא מהם הלקחים, מה אנחנו כאנושות יכולים ללמוד, מהם הלקחים החיוביים, אם יש כאלה; אני יודעת שזה קשה להאמין, אבל יש גם לקחים חיוביים שאנחנו יכולים ללמוד מהקורונה. בדיון דנו בין היתר בכל מה שקשור למשל לאשפה שמושלכת דרך קבע בטבע שלנו ובמרחבים הציבוריים. דיברנו גם על חיות הבר, שפתאום פחות חששו מאיתנו, בני האדם, וראינו איך הן יוצאות לשטחים הטבעיים שלהן. כמובן גם דיברנו על השינוי האדיר שהקורונה הביאה איתה לעולם העבודה שלנו בכך שהיא בעצם כפתה על מעסיקים לאפשר לעובדים לעבוד מהבית. המהפכה של עבודה מהבית היא לא רעיון חדש, זה מהלך שכבר נבדק ונבחן במשך זמן רב, אבל פשוט הקורונה נתנה לזה תאוצה ואפשרה לעשות מין סוג של פיילוט בשידור חי רחב-ממדים ורחב-היקף. מסתבר שכבר לפני שנתיים, עוד הרבה לפני פרוץ מגפת הקורונה, נציבות שירות המדינה התחילה בבחינה מעמיקה של האפשרות להעביר עובדים מהמגזר הציבורי לעבוד כמה ימים בשבוע מהבית, ואז הגיעה הקורונה ובעצם כפתה על כולם את הניסוי הזה. הם התחילו לעבוד מהבית, ואז כל מה שנשאר זה לבדוק איך זה עובד ואם זה עובד טוב. אז בסקר שביצעה נציבות שירות המדינה בתקופת הקורונה עלה ש-92% מהעובדים בשירות המדינה שהתנסו בתקופת הקורונה בעבודה מהבית היו רוצים להגדיל את תדירות מודל העבודה הזה גם בימי שגרה. 40% מהעובדים, לפי הסקר, אמרו שהעבודה הזאת סייעה להם מאוד, בין השאר כמובן בנושא חיסכון זמן של פקקים וכל מה שקשור בזה, וגם היא אפילו הסיחה את דעתם מהמצב שנוצר בעקבות המגפה והסגר. שאלו גם את המנהלים מה דעתם על זה, המנהלים במקומות העבודה במגזר הציבורי. כ-84% מהמנהלים הביעו רצון להגדיל את תדירות העבודה מהבית של העובדים הכפופים להם. עוד נתון משמעותי שעלה בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה שקיימתי בנושא הוא שההחלטה על מתן זכות לכל עובד במגזר הציבורי לעבוד יום אחד בשבוע מהבית תביא לחיסכון – שימו לב לנתון הזה: אנחנו מדברים על בין 850 מיליון ל-1.2 מיליארד שקלים בהוצאות למשק בשנה. זה סכום עתק וזה חיסכון. אם עד עכשיו הזכרתי את המגזר הציבורי, חשוב שאדבר גם על המגזר הפרטי, שהוא, כהרגלו, אנחנו יודעים, לא מחכה להחלטות ממשלה ומקדים את המגזר הציבורי. אז עם פרוץ משבר נגיף הקורונה ראינו מספר גדל והולך של חברות פרטיות שמעסיקות מספר עצום של עובדים שקיבלו החלטה עקרונית בחברה: לאפשר לעובדים בחברה לעבוד מהבית יום אחד או כמה ימים מתוך השבוע. הנתונים שמגיעים מתוך החברות שהתחילו בפרקטיקה הזאת מראים עלייה גבוהה מאוד בתפוקת העובדים ושהחברות מאוד מרוצות מההסדר החדש הזה, כך שהן בהחלט שוקלות לאמץ אותו באופן קבוע, ולא רק בתקופה המגבילה של נגיף הקורונה. עוד סוגיה חשובה מאוד באותו דיון העלה נציג משרד התחבורה – ההשפעה גם על תאונות הדרכים וגם על העומס בכבישים. תחשבו על זה: אם חצי מיליון עובדים, כשמינית ממניין העובדים במשק שלנו, יעבדו יום בשבוע מהבית, התועלת התחבורתית השנתית הצפויה היא חיסכון של 1.2 מיליארד שקלים, כלומר, יש פה win–win מכל הבחינות. תחשבו על הפקקים האין-סופיים. תנסו להעריך מה המשמעות אם נפח עובדים משמעותי כל כך ירד כל יום. ההשפעה תהיה דרמטית, וגם זמן עבודה ייחסך. אנחנו יודעים שזמן עבודה שווה כסף, שווה הרבה מאוד דברים. יש גם מחקר שהוכן לבקשת חבר הכנסת רם שפע, ששותף להצעת החוק שלי, על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, בנושא העבודה מרחוק. במחקר הזה עלה שבמדינות רבות השייכות לאיחוד האירופי, וגם בארצות הברית ובאוסטרליה, מקודמת מדיניות שהמטרה שלה היא לעודד עבודה מרחוק גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. בחלק מהמדינות הדבר הזה גם מעוגן בחקיקה. המדינות המובילות בשיעור העובדים המועסקים בעבודה מרחוק באיחוד האירופי הן הולנד, פינלנד ולוקסמבורג. בכל אחת מהמדינות האלה, נוסף לשיעור גבוה של עובדים שעיקר עבודתם מהבית, אני אומרת, יש גם עשרות אחוזים של עובדים שחלק מהעבודה שלהם היא מהבית; מדברים פה על עשרות אחוזים. בארצות הברית, שימו לב, כל הסוכנויות הממשלתיות מחויבות לגבש תוכנית ליישום עבודה מרחוק ולמלא אחר דרישות שיעודדו את השימוש בה בהתאם לחוק ממשלתי משנת 2010. הסוכנויות הן בעלות הסמכות להגדיר אילו עבודות אפשר לבצע מרחוק ובאילו זמנים, ובאחריותן ליידע את העובדים על הזכות שלהם לעבוד מרחוק, לקבוע יעדים שיאפשרו לסוכנויות למדוד את התפוקה של העבודה מרחוק, לדווח על התוצאות וגם לדאוג לכך שהמעסיקים והעובדים יעברו הכשרות מתאימות. בנוסף, החוק בארצות הברית מחייב למנות אדם שישמש יועץ להנהלת הסוכנות ויהיה אחראי ליישום המדיניות הרלוונטית בתחום הזה. יש גם נתונים על כך, ומדווחים על כך שזה שיפר את העבודה, את הביצועים, את התפוקה, והעלה את המוטיבציה ואת הרצון של האנשים לעבוד עבור הסוכנויות האלה. אני רוצה לעבור ולדבר על החוק עצמו. אני חייבת גם להגיד שהיוזמה לקדם עבודה מרחוק נתמכת על ידי משרדי ממשלה רבים. למשל אני יכולה לספר לכם שבדיון הצהיר מנכ"ל משרד הפנים שהמשרד שלו תומך, ומקדם את היוזמה למתן אפשרות לעובדים לעבוד מרחוק בחלק מהשבוע, שבוע העבודה. גם מנכ"ל השלטון המקומי הודיע כי הם תומכים ביוזמה ובחקיקה וכי לדעתם השלטון המקומי צריך ליישם אותה. אז לאחר שקיימנו את אותו דיון בוועדה – וכמו שאמרנו קודם, ראינו את התועלות הגדולות של מתן אפשרות לעובדים לעבוד חלק מהשבוע מרחוק – היה צריך לעדכן את החקיקה בהקדם על מנת להניח תשתית חוקית שתאפשר את ההסדרים של עבודה מרחוק. ככה בעצם נולדה הצעת החוק הזאת, שגיבשתי עם חברי חבר הכנסת רם שפע, וזאת גם הזדמנות להודות לו ולצוות שלו על שיתוף הפעולה בנושא. אז כמה מילים על הצעת החוק עצמה. עיקרה של הצעת החוק, או הייתי אומרת הליבה שלה, היא בכך שאנחנו קודם כול מייצרים הסדר שהוא וולונטרי ולא כפוי. אנחנו לא מכריחים פה אף אחד. זה הסדר שגם המעסיק וגם העובד צריכים להסכים לו. בלי הסכמה של מי מהצדדים, כל מה שכתוב בהצעת החוק הזאת שמונחת לפניכם לא יכול להתקיים. זה בעצם התנאי הבסיסי. בהינתן שהתנאי הזה באמת מתקיים, אז אם בחרו שני הצדדים להיכנס להסדר של עבודה מרחוק, לפי הצעת החוק ישנם תנאים שעל שני הצדדים לקיים: קודם כול, הצעת החוק קובעת ששני הצדדים, העובד והמעסיק, בבואם לקבוע הסדרים של עבודה מרחוק, הם חייבים לעשות זאת באמצעות חוזה כתוב שיסדיר את התנאים בצורת ההעסקה הזאת. צריך לסגור את הדברים האלה כדי שהדברים יהיו ברורים ולא יהיה פה מצב שאנשים יבואו ויגידו שיש פה איזו אפליה או מריעים את תנאי עבודתם. שנית, הצעת החוק קובעת שהמעסיק רשאי לאפשר לעובד לעבוד לפחות יום אחד בשבוע מרחוק, וקביעת היום הזה או הימים שבהם העובד יעבוד מרחוק תיעשה בהסכמת שני הצדדים. אגב, בדיון, למשל, היה גוף פרטי שסיפר שהם קבעו יום אחד קבוע לכולם; היו מקומות שזה תלוי בעובד, איזה יום הוא מחליט. הצעת החוק גם קובעת כי העובד והמעסיק רשאים להסכים במסגרת ההסכם שקבעו ביניהם לעבודה מרחוק על חלופות סוציאליות שהעובד זכאי להן דרך קבע ואינן יכולות להתקיים במסגרת העבודה מרחוק, וכל זאת בתנאי שאף אחת מהזכויות הסוציאליות שהעובד זכאי להן לא ייפגעו. עבדנו על זה קשה, ויש פה עניין, ובטח מעגנים – שזכויות לא ייפגעו כתוצאה מההסכם הזה. בנוסף, בהצעת החוק קבענו חובה על המעסיק לוודא כי לא תיפגע פרטיותו של העובד עקב שימוש באמצעים שמהם הוא עובד מרחוק, וגם קבענו כי חוק הביטוח הלאומי יתוקן כך שביטוח תאונות עבודה יחול בכל מקום שבו העובד מבצע את עבודתו, גם אם זו אינה מתבצעת בחצרי המעסיק אלא מרחוק. אז כמו שאמרתי, הצעת החוק הזאת מניחה תשתית רעיונית-משפטית חשובה לתחום העבודה מרחוק, התחום הזה שפרץ לחיינו בתקופה האחרונה ונראה שגם ימשיך ללוות אותנו לאחר סיום ההתמודדות עם נגיף הקורונה. והחקיקה הזאת נדרשת. יש להצעת החוק, הזאת מלבד חיסכון אדיר למשק, כמו שציינתי, גם היבטים סביבתיים, ופה אני מתחברת גם מההיבט הזה. אנחנו נקל את העומס בכבישים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – נחסוך בפליטות ובזיהום אוויר, רעש תחבורתי, ולא פחות חשוב – ובזה אני בטוחה שתסכים איתי – נהיה יותר עם המשפחה, וגם זה חשוב, וצריך לזכור גם את זה. אז אני קוראת לכם, חברות וחברי הכנסת, להצביע בעד ההצעה, כדי שנוכל לקדם אותה במהירות לאישור סופי בשלוש קריאות במליאת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. על הצעת החוק ישיב סגן שר הרווחה משולם נהרי, בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת להסדיר בחקיקה את נושא העבודה מרחוק נוכח משבר הקורונה, שהביא עימו בין השאר הסדרי עבודה מרחוק שיושמו כמעט בכל משק התעסוקה הישראלי. הצעת החוק רואה באופן חיובי עבודה מרחוק של עובדים, גם לאור הניסיון בזמן משבר הקורונה וגם לאור פיילוט שבוצע במגזר הציבורי, ומבקשת לעגן הסדר וולונטרי שבמסגרתו רשאי המעסיק לאפשר לעובד או לקבוצת עובדים הסדר של עבודה מרחוק. על פי ההצעה, ההסדר ייקבע בהסכם בכתב בין המעסיק לעובד; העובד לא יחויב להסכים והמעביד לא מחויב להציע הסדר שכזה. ההסדר המוצע כולל לפחות יום בשבוע – חשוב לשמוע את זה, מיקי – ההסדר המוצע כולל לפחות יום אחד בשבוע שבו יועסק העובד מרחוק באופן קבוע, שמירה על זכויותיו הסוציאליות של העובד וכן על פרטיותו. לבסוף, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שביטוח מפני תאונות עבודה יחול גם על מקרים שבהם העובד עובד בהסדר של עבודה מרחוק. הצעת החוק תואמת את העמדה המקצועית של המשרד בעניין הסדרי עבודה מרחוק כפי שנכתבה בגילוי הדעת שהכין משרדנו ופורסם באתר המשרד, ומאמצת רבים מהנושאים שנדונו שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מעניין אותם, אבל זה בסדר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> עם זאת, בשל חשיבות הנושא, יש צורך להסדיר את הסוגיה באמצעות חקיקה ממשלתית שתכלול את עמדות המשרדים השונים המעורבים, וכן את עמדות הצדדים ליחסי העבודה. לגופה של ההצעה נעיר בין היתר את ההערות הבאות: יש לקבוע כי היוזמה להסכמה בעניין עבודה מרחוק יכולה לבוא מכל אחד מהצדדים, הן מהמעסיק והן באמצעות בקשה של העובד. בנוסף, ההגבלה של יום אחד בשבוע עלולה להגביל הסדרי עבודה מרחוק שעניינם חלקי ימים או הסדרים של כמה ימים בחודש. לא תמיד זה טוב להגביל את זה ליום אחד; אם זה טוב אז זה טוב. לעמדתנו, יש לאפשר גמישות מקסימלית לצדדים בקביעת ההסדר ביניהם, לרבות מספר הימים. מיקי, את שמעת אותי, כן? חבל, אמרתי כמה דברים מעניינים והערות להצעתך. הצעתך היא הצעה טובה וראויה, במיוחד כאשר זה מתבצע בהרבה תחומים, ומסתבר שזה גם מועיל ויש תפוקה ויש הכול וזה טוב לכולם, זה נהנה וזה לא חסר. אבל קודם כול, יש פה עניין ההגבלה ליום אחד. אני לא יודע אם זה טוב. עמדת משרדנו היא לא להגביל את זה ליום אחד אלא להפך – לאפשר גמישות מקסימלית. דבר שני – כמובן מה שהזכרת, שזה צריך להיות בהסכמה מראש, גם של המעסיק וגם של העובד. בסוף מדובר בזכויות סוציאליות שצריך לעגן אותן והכול. לבסוף, מה לעשות, אלה דברים שאין מהם מוצא: על מנת להתאים את דיני העבודה להסדרי העבודה מרחוק כמוצע בהצעת החוק נדרשים תיקונים עקיפים בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון בקבלה לעבודה), התשס"ב–2002, בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, וכן בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951. אלה תיקונים שנדרשים כתוצאה מהצעת החוק הזאת, וההצעה הזאת באמת ראויה. ובזמן שנותר לי, אני מבקש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הממשלה תומכת? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הממשלה לא מתנגדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. אם יש הסכמה אז למה לא להסכים? למה להתנגד? נכון? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אני רוצה להבין. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> איתן, אם יש הסכמה אז למה להתנגד? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> בסדר. ירדנה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה גם לא יעזור. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני רוצה להקדיש כמה דקות לידיד עם ישראל וידיד נפש שלי שהלך לעולמו, וכעת זו הלווייתו; הוא מחוץ לארץ, הוא בא לארץ. זה הרב אברהם וולפסון, מי שמכונה אבריימי וולפסון, ממשפחת וולפסון הידועה, שהקדישה את כל חייה למען עם ישראל, למען קירוב, למען עולם התורה, למען החסד, למען הנוער, הנוער בסיכון, ומזילים מכספם מיליוני דולרים בשנה גם בחוץ לארץ וגם בארץ זה כבר כמה עשורים. הידיד שלי הזה, זיכרונו לברכה, אבריימי, כבר שלושה עשורים אנחנו מלווים אחד את השני, וכל פעם שצריך עזרה וסיוע, אם זה למוסדות, אם זה לישיבות, אם זה לאנשים שנזקקים, אלמנות ויתומים, אם זה לקראת החגים, ביטחון תזונתי – מי שרצה לדעת מה זה ביטחון תזונתי היה הולך אליו ורואה מה זה ביטחון תזונתי. האדם הזה, היה אכפת לו מהרעבים, מאנשים שאין להם. הוא לא מחכה שיבקשו ממנו; לפני שמבקשים ממנו הוא שואל, הוא כבר ניצב, הוא כבר היה מוכן ועוזר לכל אחד ואחד. תמיד כשביקשנו ממנו הוא היה הראשון שנחלץ, ותמיד הוא אמר וביקש תנאי אחד: לא לפרסם. אם מפרסמים אני לא רוצה להיות שם. הכול בלי פרסומת – סכומים אדירים שהוא דאג ונתן לכל מיני תחומים. הרבה מהמערכות שקיימות היום במדינה, כולל במשרד הרווחה, תקציבים שנמצאים בבסיס – עוד כשהאבא היה בחיים הוא הביא את הכסף הזה ודאג שיהיה בבסיס. הוא היה בקשר עם ממשלת ישראל, ובהסכמים, אם במשרד החינוך ואם בעוד הרבה תחומים, הוא דאג להביא כספים, לדאוג שגם מממשלת ארצות הברית ולעגן את זה, ואנחנו נהנים מזה עד היום, אם זה בנוער בסיכון, אם זה בביטחון תזונתי, אם זה בהרבה הרבה דברים – זו המשפחה שדואגת וממשיכה. זה כולל את תגלית – הם שותפים בתגלית, שותפים בכול. הם הראשונים ששותפים לכל העשייה הישראלית, וזו אבדה לכולנו. חבל על דאבדין ולא משתכחין. אני כואב ודואב. ידיד כזה קשה למצוא, אין דברים כאלה, והאנשים האלה, כולל – מיקי, כולל באודסה, כולל באודסה, מי שהחזיק והניח את היסודות הוא האנשים האלה, אבריימי וולפסון והאחים שלו והאבא, זיכרונו לברכה. בכל חבר המדינות, בכל בתי הספר הם תמכו. הם הראשונים שנתנו תקציב. לצערי, ממשלת ישראל הלכה והקטינה והקטינה את זה, אבל הם המשיכו עד עצם היום הזה להשלים את כל החסר וגם להביא עוד. בנושא של הסטודנטים באוניברסיטאות בעולם, עד היום הם מלווים את זה, וגם תגלית. קשה למצוא אנשים כאלה, שכל מה שיש להם שייך לעם ישראל. הם לא רואים את זה כנכס אישי שלהם; הם רואים את עצמם כשליחים לעם ישראל, והם מחויבים לדאוג לכל אחד ואחד באשר הוא. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לכבוד סגן השר. אנחנו נעבור להצבעה. חברי וחברות הכנסת, לא יתאפשר להצביע שלא מהמקום. אנחנו מצביעים על הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק) – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, אנחנו נמתין רגע אחד שחבר הכנסת יוראי להב יעלה למקומו. מיקי יכולה, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם רם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם רם. גם – – – << קריאה >> רם שפע (כחול לבן): << קריאה >> לעלות? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, כן. יש הצבעה. אנחנו ממתינים שיעלו למקומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עוד לא, עוד לא. אנחנו מחכים שרם שפע יגיע למקומו. חבר הכנסת עמית הלוי, אם אתה רוצה להצביע, אוקיי. אני חוזר: אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התש"ף–2020. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה: 36 בעד, אין קולות נגד ואין קולות נמנעים. הצעת החוק התקבלה. הצעת החוק תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפנים, הפנים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הפנים? רק רגע אחד. יש מישהו שמתנגד שזה יעבור לדיון בוועדת הפנים? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כן. העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> העבודה והרווחה. אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עובר לעבודה והרווחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל היא רוצה שזה יעבור לפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז זה עובר לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצעת החוק תעבור לדיון בוועדת הכנסת להחלטה לאיזו ועדה להעביר את הצעת החוק לדיון. הצעת החוק הבאה – לפני זה יש הודעה למזכירות הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> את צודקת, 36, נכון. אני מוסיף למספר הקולות את הקול של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' בעד, אז יש לנו 37 בעד. סליחה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיעה חברת הכנסת מאי גולן כי היא חוזרת בה מהצעת חוק לטיפול בכתות פוגעניות, התש"ף–2020, שמספרה פ/2089/23. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום לתוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/720/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה –הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום לתוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע), התש"ף–2020. יציג את החוק חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, שרות, חבריי חברי הכנסת, שנה וחצי, שנה וחצי אני נלחם בשביל לעמוד כאן עכשיו ולהעביר את הצעת החוק הזאת. שנה וחצי עוד ועוד הורים מצטרפים למלחמה הזאת שנה וחצי התופעה הזאת מחמירה וגדלה; אנחנו פותחים את העיתונים, את מהדורות החדשות, ורואים עוד פעוטות, עוד קטנטנים שחוטפים מכות, דחיפות, בעיטות, שעוברים התעללות, שהופכים מילדים שמחים ומחייכים לילדים פגועים; סרטונים שכל אחד שצופה בהם חושב לעצמו: אם זה היה הילד שלי. אז זהו, שיש לילדים האלה הורים שלא צריכים לדמיין. הסיוט הזה קורה להם במציאות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני כשנה וחצי נחשפה פרשת כרמל מעודה. יחד עם מדינה שלמה גם אני הזדעזעתי מהסרטונים הקשים. היא קשרה פעוטות לכיסאות במשך שעות, טלטלה תינוקות, סטרה, צבטה ומשכה בראשם של הפעוטות. הסתכלתי על הסרטונים, הצטמררתי והתחייבתי שאני אעשה הכול על מנת שמקרים כאלה לא יחזרו. בדקתי את גזרי הדין שהמתעללות האלה מקבלות ונחרדתי. איך ייתכן, איך ייתכן שאלו הפוגעות ביקרים לנו מכול מקבלות עונשים כאלה מגוחכים? קנסות, עבודות שירות. אני רוצה שיגידו לי פה איזה סכום מכפר על פגיעה בילדים שלנו – 5,000 שקל? 8,000 שקל? יש פה מישהו שהיה שלם עם עונש כזה אם הפגיעה הייתה בבן שלו או בבת שלו? תראו לי אחד. ב-2017 ניתן גזר דין לגננת ביבנה שהורשעה בתקיפה. הגננת הטיחה את הפעוטות על המזרנים, משכה בידיהם הקטנות בחוזקה, וכשאחד מהפעוטות קם מהמזרן היא משכה אותו מהשערות והטיחה אותו חזרה על המזרן. מזעזע, נכון? אז זהו, גזר הדין היה 2,000 שקל ו-8,000 שקלים נוספים פיצוי להורים. גן ניצנים בחולון – ניתן גזר דין ב-2017. שלוש סייעות הואשמו בתקיפת קטינים: דחיפות, הטחות, משיכות, גרירות ומכות; שעות ארוכות של סרטונים שבהם הפעוטות האלה עברו גיהינום. מה הן קיבלו? שישה חודשי עבודות שירות. ב-2018 ניתן גזר דין לגננת במודיעין שגם היא הורשעה בתקיפה. הפעוט הקטן הפריע לה, אז היא התיישבה עליו ושיחקה בטלפון שלה כשהוא בקושי יכול לנשום. היא קיבלה שלושה חודשי עבודות שירות. ואיפה? בבית אבות, כמובן. מחסר ישע אחד לחסר ישע נוסף. אה, וגם קנס של 2,000 שקלים ופיצוי של 5,000 שקלים להורים. בשלב הזה יכולנו להיות במקום אחר. הצעת החוק הזאת כבר הייתה יכולה להתקבל בקריאה שלישית, והיינו צעד אחד קדימה במיגור התופעה המחרידה הזאת. אבל במשך חודשים ארוכים אני מנסה לקדם את החוק מול שר המשפטים ניסנקורן – שאני מבין שגם עכשיו הוא לא נמצא פה, מפתיע – אך נתקל בהתנגדות קשה, ואני באמת לא מצליח להבין למה. אני לא חושב שיש עוד אדם אחד מלבד השר ניסנקורן ואנשי משרדו שלא חושב שמוכרחים להעביר את החוק הזה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> באיזו טענה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שרציתי לשאול אותו, אבל הוא לא פה. רציתי לשאול אותו: למה זה בתחתית סדר העדיפויות שלך, אדוני שר המשפטים? איך אפשר להישאר כל כך אדיש למצב כשכל יום אנחנו רואים מקרים חדשים של התעללויות? איך אפשר להישאר אדיש לזה? הורים מכל הפרשות שאני בקשר רצוף וישיר איתם – אגב, הם נמצאים פה גם היום, תבינו עד כמה זה חשוב להם. אנשים מדהימים, כולם, אלה שפה עכשיו ואלה שצופים בנו בבתים, ותאמינו לי, אני עם דמעות בעיניים – כמה הם סבלו, כמה הם סובלים. בזמן שהמתעללות האלה יוצאות לחופשי, הם נגררים שנים ארוכות עם טיפולים פסיכולוגיים עבור ילדיהם. בזמן שמערכת המשפט מתרכזת בשיקום של המתעללות, להורים האלה נעצרים החיים. הם משלמים על הליקויים פה. בחודשים האחרונים אני פועל בכל הכלים שיש לי בשביל לתקן את הליקויים בתחום הזה. הייתם מאמינים שהיום אין שום דבר שימנע ממי שהורשעה בתקיפה או בהתעללות בפעוט לחזור ולעסוק בתחום הטיפול בהם? זאת פשוט הפקרות. הגשתי הצעת חוק שתאסור את הדבר הזה – מי שהורשעה או הואשמה לא תתקרב יותר לילדים שלנו. והטיפול של מערכות אכיפת החוק והמשפט בתיקים האלה – אני מקבל כל כך הרבה תלונות. היחס הלא-אכפתי שההורים מקבלים מהמערכת – אני לא מאחל את זה לאף אחד, תאמינו לי, דחיות חוזרות ונשנות, מידור הורים ממידע, גרירת רגליים. למה זה מגיע להם? הם לא עברו מספיק? אני מעלה פה כל שבוע דיונים ושאילתות בנושא – דיון בוועדת חוקה לפני שבועיים, דיון בשבוע הבא בוועדה לזכויות הילד, וגם היום הייתה לי שאילתה דחופה לשר המשפטים. זה לא נגמר כאן. לפני כחודש פנה אליי הורה בטוויטר. הוא ביקש להיפגש איתי. כמובן שנפגשתי איתו. הוא שיתף אותי במקרה ההתעללות שעבר בנו. הוא הראה לי את הסרטון הנוראי. כאב לי, נחנקתי. הוא סיפר לי שאין מעטפת שיקומית להורים ולילדים הנפגעים – הם פשוט נשארים לבד. הם סוחבים איתם את הטראומות והטיפולים שנים ארוכות, ואין להם הכוונה. הם לא יודעים אם לשלוח את הילד לגן, לא לשלוח אותו, להעביר אותו לגן אחר, לדבר איתו על המקרה – אף אחד לא מכווין אותם. אין להם עזרה משום מקום. יזמתי על זה דיון בוועדה לזכויות הילד ונדהמתי מהתשובות של משרד העבודה והרווחה. אף אחד לא העלה בדעתו שההורים האלה צריכים הכוונה מקצועית וטיפולית, שהם צריכים עזרה. את זה אמרה נציגת המשרד שלך, השר שמולי. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שהיא אמרה. אתה יכול לבדוק. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שהיא אמרה. אתה יכול לבדוק. זה מה שהיא אמרה – שאין תוכנית כזאת. אמרה או לא אמרה? הינה, גם חברת הכנסת קארין אלהרר הייתה בדיון. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מהרגע שידעתי שהחוק הזה יעלה היום, התחלתי במאמץ מרוכז יחד עם מטה המאבק וההורים. עברנו פה חבר כנסת אחרי חבר כנסת בשביל להסביר לכם את החשיבות העצומה של החוק הזה. זאת ההזדמנות להגיד תודה להורים הגיבורים, למטה המאבק האמיץ והלוחם, שלמרות שיש להם את כל הסיבות לאבד את האמון, הם ממשיכים לקוות, ממשיכים להיאבק. אתם אלה שנותנים לי את הכוח להמשיך להילחם. בזכותכם יבוא השינוי. היום, יחד איתכם, חבריי חברי הכנסת, נעשה את הצעד הראשון לתיקון העוול הנוראי הזה. אני מקווה ומאמין שנעשה את הדבר הנכון. זאת אחריות שלנו לטפל בתופעה הזאת. מוכרחים להתעורר, לעשות את השינוי ולהביא צדק לילדים. אני מבקש מכולכם להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר כץ. על הצעת החוק ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבי, לא לוותר על משרד המשפטים, אבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכול קשור. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> הצעת החוק מבקשת להטיל עונש מזערי של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כעונש חובה על כל אדם שהורשע בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף 368ב לחוק העונשין או בעבירה של התעללות בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק העונשין. סטייה מהעונש המזערי תתאפשר רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. בדברי ההסבר להצעת החוק מתוארת תופעה נרחבת של התעללות בקטינים וחסרי ישע שאין ביכולתם להגן על עצמם. כמו כן, דברי ההסבר מתייחסים לגזרי הדין הנגזרים על מורשעים שתקפו, התעללו בקטינים וחסרי ישע שהיו תחת אחריותם ורואים בהם כמקילים. בדברי ההסבר נטען כי מקרים בודדים הסתיימו בהרשעה, ובמקרים שבהם הוטל עונש מאסר בפועל, עונשי המאסר היו נמוכים משמעותית מהעונש הקבוע בחוק. כרגע, בעקבות הפנייה של חבר הכנסת אופיר כץ, נעשתה גם עבודה נרחבת במשרד המשפטים, גם תחת הנחיה שלי, ויש כרגע הצעת חוק ממשלתית שעוסקת בנושא הזה, מטפלת בנושא הזה בצורה מאוזנת ומידתית, לדעתי, וגם נותנת פתרון לנושא הזה. אני רוצה להגיד באופן כללי – אני חושב שבסופו של דבר הנושא של התעללות בקטינים חסרי ישע הוא חמור מאוד. מה שקורה במדינת ישראל בנושא הזה מחייב באמת התייחסות של מערכת החינוך; מחייב התייחסות של מערכת העונשין; מחייב התייחסות של הפרקליטות; מחייב התייחסות של כנסת ישראל. אני מסכים בנושא הזה. בגלל זה גם נרתמתי וקיימתי כמה ישיבות עם חבר הכנסת אופיר כץ. אני גם חייב להגיד שיש בנושא הזה מעורבות נרחבת של שר העבודה והרווחה חבר הכנסת איציק שמולי, גם הוא עסק בנושא הזה. הטיפול הוא לא רק טיפול בתחום העונשין, הטיפול פה בעצם צריך להיות טיפול משולב: טיפול אחד הוא בשאלה הבסיסית – אמרתי את זה לפני כן – אם יש במדינת ישראל חובה, ומדינת ישראל לוקחת על עצמה את החינוך לגיל הרך, גילאי 0–3. זאת השאלה הכי חשובה והכי בסיסית. העמדה של כחול לבן – כן; העמדה של מפלגת העבודה – כן; העמדה של גוש כחול לבן – כן; העמדה של שר העבודה והרווחה – אני לא יודע אם אחר כך אתה גם דובר, לכן אני מרשה לעצמי קצת לדבר. אחר כך גם לשר העבודה והרווחה יש? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. אז העמדה של שר העמדה והרווחה, כפי שאני מכיר אותה מקרוב, היא כן. יש פה תמיד שאלה של טריטוריה. אני חושב ששר העבודה ישמח לתת למשרד החינוך לטפל בזה, אם באמת עובר חוק חובה לגיל הרך. זה הדבר הנכון למדינת ישראל. דרך אגב, זה גם הדבר הנכון לכלכלת ישראל, כי יש דוח מאוד מאוד נרחב של בנק ישראל שבא ואומר שחינוך לגיל הרך חובה ישפר את הפריון במדינת ישראל בצורה משמעותית, כי זה גיל קריטי גם לצמצום פערים וגם להקניית הרגלי חינוך מיידיים. אנחנו יודעים שמה שנתפס אצל הפעוט בגיל אפס עד שלוש משליך אחר כך על כל החיים שלו. ולכן זה נושא מאוד מאוד חשוב – קודם כול החינוך. הדבר השני הוא נושא האכיפה של המצלמות. בנושא האכיפה של המצלמות, חוק המצלמות, עמדנו על זה גם אני וגם שר העבודה והרווחה שהנושא הזה ייאכף. אני יודע ששר העבודה והרווחה עשה הסטה של עשרות פקחים לטובת האכיפה של חוק המצלמות, ואנחנו גם תומכים בהרחבת האפשרות לשימוש בחוק המצלמות, תוך הגנה על הפרטיות ותוך הגנה על מידתיות, אבל אנחנו כן חושבים שזה דבר מאוד מאוד חשוב. אני גם אשמח אם יינתן לשר העבודה והרווחה בכל זאת – אני מוכן לקצר ולתת לשר העבודה והרווחה להשלים, אם זה אפשרי. בכל מקרה, הדברים האלה – אי-אפשר להתעלם מהם כשמדברים על ההתעללות בפעוטות חסרי ישע. אני חושב שזה חלק מהנושא וחלק מהנגזרת שצריכים לעשות. אני רוצה רגע להתייחס להצעה הממשלתית ולדרך שעברנו בהצעה הממשלתית. היה לנו היום בתחילת המושב דיון על הנושא של היחס בין שיקום לבין הרתעה וענישה ועל דוח ועדת דורנר, שניסה בשעתו להתמודד עם הנושא הזה. זאת שאלה עתיקת יומין, הנושא הזה, כי הלב אומר תמיד להחמיר בענישה, ואחר כך כשבאים ומסתכלים על מדיניות השיקום ואיך אנחנו מונעים פשיעה, הדברים תמיד יותר מורכבים. בכל מקרה, הפערים העיקריים בין הממשלתי לבין הפרטי נעוצים בשלושה דברים: הדבר הראשון שאנחנו חשבנו שצריכה להיות פה זה הוראת שעה לחמש שנים, בשביל ללמוד את ההתרחשות בפועל ואת ההשלכות של זה ואת ההשפעה של זה על היקפי הענישה והיקפי הפשיעה, ללמוד מזה מה זה אומר קדימה ואיך צריך להתנהל, כי במעט מאוד חוקים בספר החוקים יש ענישת חובה, אפשר לספור אותם על כף יד אחת. לכן, זה הנושא הראשון. הדבר השני זה הנושא של עבודות שירות. יש פה בקשה להחריג את עבודות השירות מהאפשרות ברף הענישה. אני חייב להגיד שזה נושא הרבה יותר רחב מהחוק הספציפי הזה, כי עבודות שירות באופן כללי בספר החוקים הפלילי נחשבות לחלופת מאסר, ולכן הדיון בנושא הזה צריך להיות דיון הרבה יותר עמוק והרבה יותר רחב: האם מדינת ישראל רוצה להמשיך עם המדיניות של עבודות שירות או להפסיק עם המדיניות של עבודות שירות. זה דיון הרבה יותר רחב מהחוק הספציפי הזה, כי זה דיון שמתייחס כמעט לכל חוק בספר העונשין ולכל ענישה שלא חורגת מתשעה חודשים של ענישה בפועל. לכן אני חושב שבחלק הזה – ואנחנו אמרנו את זה – הדיון בנושא של עבודות שירות לא צריך להיות פה. הדיון בנושא של עבודות שירות צריך להיות דיון עקרוני, דיון כללי, ולא דיון ספציפי בחוק ספציפי, כי אני אומר שיש עוד עבירות פליליות חמורות מאוד שבהן יש שיקול דעת לשופט להחליט על עבודות שירות, ולכן הדיון פה הוא הרבה יותר רחב. הדבר השלישי הוא דווקא החמרה. אנחנו חשבנו שגם במקרים של תקיפות קלות יחסית צריכים להחמיר בענישה לעומת המצב החוקי היום, דבר שהצעת החוק לא דיברה עליו. אנחנו אמרנו שגם במקרים שלא גרמו חבלה צריך לקבוע החמרה, לנוכח הדבר החמור הזה. עם כל מה שאני אומר, אני חושב שיש פה תופעה מאוד מאוד חמורה, ואני חושב שכנסת ישראל חייבת לתת ביטוי לתופעה החמורה הזאת, ולכן אני לא אתנגד להעביר את זה היום בטרומית, אני אתמוך בלהעביר את זה היום בטרומית. אנחנו כן נרצה שבהמשך החקיקה זה יוצמד להצעת החוק הממשלתית ויוצמד לעקרונות שקיימים בספר החוקים, אבל אנחנו כן נתמוך היום בהעברה של זה בטרומית, מתוך כוונה שאחר כך תהיה עבודת מטה עם משרד המשפטים. מצד אחד תהיה החמרה, אמרתי, בעבירות שאין בהן חבלה של ממש, ואנחנו נחמיר בספר החוקים. מצד שני אנחנו נהיה בסיטואציה שאנחנו לא נעשה משהו שסוטה מהנורמות שקיימות באופן כללי בספר החוקים לגבי חקיקות. אבל בנושא הזה של קביעת עונש מינימום – בנושא הזה באופן חריג אני אתמוך כמשרד המשפטים. אלה בעצם הדברים. אני בא ואומר עוד פעם שהדיון צריך היות דיון כולל – חינוך, אכיפה, ענישה. הענישה צריכה להיות הרתעתית, והיא מצד שני היא צריכה גם להתיישב בסופו של דבר עם הנורמות הקיימות. נתמוך בטרומית, מתוך כוונה שאחר כך תיעשה עבודה עם משרד המשפטים, ואם זה יהיה רלוונטי,­ זה יבוא למצב שאנחנו בוועדת שרים לחקיקה נסדיר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי, אבל אתם רוצים שמית גם פה, הבנתי. אני – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> זה לא לנצח. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, זה לא לנצח, אני לא מתכוון לדבר לנצח. אני אעמוד בלו"ז של שתי הדקות. אין לי שום כוונה לא לעמוד בלו"ז הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא כמעט ירד, אופיר. עכשיו אתה הארכת את זה בעוד שתי דקות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך את האמת, אופיר, אני בדרך כלל – – – << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> – – – לתשובה על השאילתה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> אני מתגעגע לתשובה על השאילתה – – – לא מזמן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה ממשיך באותו אירוע. אני חייב להגיד משהו: כשרואים את המשפחות שנפגעו, הלב שלך לא יכול שלא לצאת אל המשפחות, ובאמת הנזק לילדים ולפעוטות הוא לפעמים נזק בלתי הפיך, אתה לא יכול לשנות את הנזק הזה. לכן, למרות שמדובר פה בנושא חריג של עונש מינימום, וזה נושא שאנחנו בדרך כלל לא נוטים לקדם אותו, עדיין יש לנו פה אירוע שחייבים להתחשב בו בתוך המכלול, עם הפערים שקיימים – ואני לא מסתיר את הפערים שקיימים. הם קיימים. בטרומית ראוי שזה יעבור, וראוי שבסופו של דבר כנסת ישראל כן תתייחס לזה, עם ההתאמות שנצטרך לעשות אחר כך, בהמשך הדיון. זה מצב הדברים וכך אני רואה את זה, אז תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. יש כאן 20 חתימות. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אני רוצה להתנגד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> את מתנגדת לחוק? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב. יש לך שלוש דקות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברים, מדובר בהצעת חוק חשובה, אני חייבת לומר. חשובה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ולמרות זאת את מתנגדת? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כן. אני אגיד את שתי ההסתייגויות שלי, אחת מהותית ואחת לפרוצדורה ולאופן שבו הדברים נעשים. ברמה המהותית, באמת ברמה העקרונית יש לנו בעיה עם הנושא של החמרות ענישה, יש לנו בעיה עם הכלי הזה. זה לא הכלי הנכון, זה לא הכלי המתאים באופן כללי לטפל באירועים ובדברים. במקרה הזה, אין ספק שזו הצעה נחוצה וחשובה. גם אנחנו קיבלנו את כל ההודעות מההורים, ואני חייבת לומר שהן באמת קורעות לב. בתור אימא לתינוקת – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – שאתמול מלאו לה עשרה חודשים אני לא הייתי רוצה לחשוב ולדמיין לעצמי סיטואציה שאני הייתי בכלל צריכה להזדקק למצלמות או לאיזשהו דיווח על מה שקורה, אם הייתי שמה את התינוקת במעון או בגן או במקום – באמת, מדובר בחסרי ישע, תינוקות; לא יודעים לדבר. חלקם מתקשים להביע מצוקה או שהרבה פעמים הם מביעים אותה בצורה אחרת, וההורים, לפעמים לוקח להם זמן לפענח. תארו לעצמכם את כאב הלב של הורים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> וזה תמיד גנים – אתה סומך על הגן. אתה סומך. זה אנשים כמוני, כמוך, זה לא אנשים חשודים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לגמרי, לגמרי. תארי לעצמך, גברתי היושבת-ראש, ואני בטוחה שאת באמת – יש לי צמרמורת מהמחשבה שאנשים שאתה סומך עליהם עם הדבר היקר לך מכול – את מקבלת חזרה את הילד ולפעמים את אפילו לא יודעת לפענח – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ותחשבי, מעבר להתעללות, על התחושה הנוראית של הורים שלא יודעים לפענח – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> את הפגיעה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – את הפגיעה, ורק אחר כך מבינים כמה זמן, חס וחלילה, אלוהים ישמור, הילד או הילדה נפגעו בלי שההורים יוכלו לחלץ מהם את המצב הזה. רק מה הבעיה? תראו, אנחנו היום ככל הנראה ביום רביעי האחרון של הכנסת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> זה תלוי בכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בכם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לא, זה תלוי בכם. אנחנו לא אחראים להבאת התקציב. אתם אחראים להבאת התקציב ולא עשיתם את זה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתם יכולים לתמוך. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בחרתם לא לעשות את זה. אתם לא הבאתם את זה להצבעה. במה נתמוך? אם תביאו להצבעה אנחנו נשקול את זה, אבל אתם לא הבאתם להצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תתמכו בתקציב 2020? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> למה? כי היה לכם חשוב יותר לשמור לנאשם בשוחד ובשלושה כתבי אישום חמורים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הבנו. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – נתיב מילוט מאשר להעביר תקציב – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הבנו. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – ולעשות את הדבר הטוב והנכון לטובת מדינת ישראל. ולכן – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – מה הבעיה שלי? שעכשיו כל אותם הורים שכתבו לי במיילים ובווטסאפ ובסמ"סים – אני לא יודעת מה לענות להם. כל כך מחכים ומפללים לחוק הזה, והם יגלו שחס וחלילה החוק הזה יעבור בקריאה טרומית ושם ייעצר ולא יתקדם לשום מקום ולא יקרה איתו כלום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> מדובר בחוק חשוב, וחבל מאוד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לפחות צריך להעביר אותו בקריאה הראשונה, כדי שיוכל להתקדם ולפחות להישאר איתנו עד לכנסת הבאה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> וכמובן שאם זה יגיע, לאיזו ועדה שלא יגיע, אני מקווה שבזמן הקצר שנותר לפני שאתם תפזרו את הכנסת נוכל לעשות את הדבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה. יש לך שלוש דקות. אחרי זה תהיה הצבעה שמית. כן, יש לנו פה 20 חתימות שביקשו הצבעה שמית. מפתיע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה להגיד רק שאני מאוד מאוד שמח שאחרי מאבק ממושך שלי מול משרד המשפטים – כבר שנה וחצי; מהיום הראשון שלי פה אני עם החוק הזה. זה מאבק של כמה חודשים, והצלחתי להביא לזה ששר המשפטים יצביע בעד החוק שלי והוא יהיה כלשונו. לגבי ההמשך אנחנו נדבר. אני לא מקבל פה שום התניות. אני מקווה שאתם תביאו את הממשלתית בהמשך לשלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה שמית. יש פה בקשה להצבעה שמית, ולכן אנחנו עוברים עכשיו להצבעה שמית – הצבעה שמית על הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום לתוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע), 2020. אנחנו מתחילים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – בעד עמית הלוי – בעד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל וונש – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – בעד אסף זמיר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – בעד אלי כהן – בעד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – בעד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – בעד עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תחזרי בבקשה על השמות של הח"כים שלא היו, הח"כים והשרים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – בעד דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת אסף זמיר – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד יצחק כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי קונין – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מישהו מהנוכחים נמצא כאן ולא הצביע? כן, יעקב אייכלר. סליחה, ישראל. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – בעד << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש עוד מישהו שנמצא כאן ולא הצביע? אנחנו עוברים לספירה. תודה רבה. תמה ההצבעה. עוברים לספירה. 89 בעד, אין מתנגדים. אני מודיעה שהחוק עבר, ועובר לוועדת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה? כמה היה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 89 בעד, ללא מתנגדים. הצעת החוק עברה, ועוברת להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. שאפו. << נושא >> הודעה אישית של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעה הבאה – הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע) – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא? סליחה, נכון, אני מתנצלת. יש הודעה אישית של שר הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי, לגבי החוק הקודם שהצבענו עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, זו הודעה אישית, זו לא התנגדות. יש לך חמש דקות. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי השרים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> כן. – – חבריי וחברותיי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה באמת לברך את חבר הכנסת אופיר כץ על העברת החוק. אני חושב שמגיעות התודה והברכה גם לשר המשפטים. זה לא דבר טריוויאלי לעגן עונשי מינימום בחקיקה. עשינו את זה בעבר בכל מיני סוגים של עבירות כאלה ואחרות. אני חושב שבאחד החוקים שעברו בכנסת התשע-עשרה עיגנו ענישת מינימום לתוקפים של בעלי חיים, אז ודאי שיש הצדקה, ויש שיאמרו כפולה ומכופלת, כאשר מדובר בפעוטות חסרי ישע. אז אופיר כץ – אני לא רואה אותו – באמת יישר כוח על החוק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא יצא למטה המאבק. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> ובהזדמנות הזאת גם תודה גדולה לחברי הכנסת, שעושים פה באמת הרבה מאוד עבודה בהקשר הזה של הקידום של ההגנה על חסרי ישע בכלל ופעוטות בפרט. אני רוצה באמת לציין לטובה הרבה מאוד שותפים שלנו, גם בוועדה לזכויות הילד, גם בוועדת העבודה והרווחה, בוודאי, שביחד אנחנו מנסים לקדם כמה וכמה מהלכים שתכליתם להגביר את חומת ההגנה על פעוטות חסרי ישע. אני הצטערתי על אחד המשפטים שאמר קודם חבר הכנסת אופיר כץ. זה בסדר, לפעמים נאמרים פה דברים בלהט הדיון, אבל אני רק אומר לכם את הדבר הבא: אני לא חושב שאני צריך לעמוד פה, לנוכח הרקורד שלי בשנים האחרונות, ולתאר לכם עד כמה גדולה המחויבות שלי בכל מה שקשור להגנה על חסרי הישע, גם בהקשר של פעוטות במסגרות לגיל הרך. לכן, במקביל למהלכים הללו אנחנו מקדמים שלושה מהלכים חשובים מאוד. הראשון שבהם זה חוק המצלמות, שחוקק עוד בכנסת הקודמת אבל הוכנס לתוקף, על אפם ועל חמתם של הרבה מאוד גורמים בתוך הממשלה, וגם לאחרונה נמצא התקציב שמאפשר את התקנת המצלמות בעצם בסבסוד כמעט מלא של המדינה, בטח באשכולות 1 עד 5, ובחלק מהמקומות גם באשכולות הנוספים. זה דבר חשוב מאין כמותו, כיוון שהמצלמות הן פעולה משלימה לכל הדברים הנוספים שאנחנו עושים. אם וכאשר קם חשש להתעללות או לפגיעה באחד מחסרי הישע, אנחנו זקוקים למצלמה. אנחנו זקוקים לה כיוון שילדים בגיל הרך לא יכולים להעיד – מה שמקשה עוד יותר לאסוף ראיות נגד התוקפים. הדבר השני מדבר על תגבור משמעותי מאוד של הפיקוח. אני רוצה לומר לכם מעט בבושה שיש בערך 20 פקחים במשרד העבודה על יותר מ-5,000 מסגרות. זה ברור לכולם שבהיקפים הללו לא ניתן באמת לעשות פיקוח רציני, ולכן אחת ההחלטות הראשונות שאני קיבלתי במשרד זה להכפיל פי שישה את מספר הפקחים שיוצאים אל השטח בכל יום ועושים פיקוח אפקטיבי על מה שקורה במסגרות הללו. במבצע הראשון שעשינו לפני חודש דצמבר – זה כואב לומר – מצאנו עשרות רבות של מטפלים ומטפלות שלא אמורים בכלל לעבוד עם ילדים, אפילו עם רישומים פליליים, וזה רק מדגיש את החובה ואת ההכרח להמשיך ולא להוריד את הרגל מהגז בכל מה שקשור לתגבור של מערך הפיקוח. המהלך השלישי והחשוב ביותר, לטעמי, זה קידום התקנות של חוק הפיקוח. חוק הפיקוח חוקק בכנסת הקודמת על ידי חברות הכנסת שאשא ביטון ואלהרר. זה חוק חשוב מאין כמותו, אבל כדי להכניס אותו לתוקף אנחנו, כמובן, חייבים את התקנות. התקנות הן דבר חסר תקדים, שמעגן לראשונה גם את היחס בין מספר מטפלות למספר ילדים, הגבלת גודל הקבוצה, יוצר סטנדרטים של הכשרה. אין יותר מצב שבו כל מי שרוצה נכנס לפעוטון, אלא אנשים צריכים לבוא עם עבר נקי ועם הכשרה ראויה, עם סטנדרטים של בטיחות, וכך הלאה וכך הלאה. אנחנו העברנו את התקנות אחרי עבודה משותפת עם משרד המשפטים. אני מקווה מאוד שממש היום או מחר נוכל כבר לקבל את ברכת הדרך ממשרד האוצר, ואפילו אם הכנסת הולכת להתפזר בשבוע הבא, אז יקרה אחד משניים: או שנספיק להעביר את זה בוועדה או שנדון בזה בתוך תקופת המעבר. אני חושב שעל הדבר הזה הכנסת תוכל לייצר פה קונסנזוס. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/520/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור לחוק הבא – הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת זו הצעת חוק שכבר ארבע קדנציות – זה לא כל כך הרבה זמן במחוזותינו – אני מנסה לקדם אותה. מדי פעם, פעם בשבוע, פעם בחודש, פעם בחודשיים, אנחנו מגלים עוד עוקץ, עוד פרשייה שמתפוצצת, ובאמת הלב כעוס כולו ורותח מזעם, ולא תמיד מוצאים פתרון. אני רוצה לומר במה דברים אמורים. כולנו כבר התרגלנו למראות של כל מיני עוקצי קשישים, ניצולי שואה, אנשים בעלי מוגבלויות, ואנחנו רואים את אותם אנשים מנוולים מגיעים לאותם קשישים הביתה ומוכרים להם 20–30 תנורים, 30 טלוויזיות, עוקצים אותם בכרטיסי אשראי, חיים על חשבונם שנים על גבי שנים. מדי פעם תופסים אחד, וכשתופסים את האחד הזה אז מתחילים לגלות מיהו אותו נבל, ומגלים שהאיש הזה – זה לא הקשיש הראשון, לא ניצול השואה הראשון שהוא עוקץ, אלא עוד אחד ועוד אחד. הוא בא לאנשים עם קשיי שפה, עולים, ומחתים אותם על מסמכים, ואותו אחד בכלל לא יודע על מה הוא מדבר. ואחרי חמש, שש או שבע שנים מגיע אחד מבני המשפחה, מסתכל על כרטיס האשראי, על החיובים בשנים האחרונות, ומגלה שאותו אדם משלם כבר שש ושבע שנים בהוראות קבע כשהוא בכלל לא מכיר את הדבר הזה. ואז אותם אנשים נתפסים, והמשטרה מגישה כתבי אישום, ואז בסופו של דבר זה מגיע לבתי המשפט, ויש איחוד תיקים, ומגיעים איתו להבנות ולהסכמות. רבותיי, כל אחד מאותם קשישים, מאותם ניצולי שואה, מאותם בעלי מוגבלויות או קשיי שפה, כשהם נעקצים וגונבים להם את הפרוטות שיש להם מהביטוח הלאומי או מהפנסיה שלהם – זה יכול להיות אבא של כל אחד מאיתנו; זה יכול להיות בן משפחה של כל אחד מאיתנו. צריך גם להגיד הרבה הרבה תודה לכלי התקשורת. אנחנו מרבים לפעמים גם לבקר אותם. אני חושב שהעבודה האינטנסיבית של הרבה מכלי התקשורת בישראל על מנת למצוא את אותם מנוולים – יש להם חלק גדול בהצעת החוק הזאת, כי בכל פעם שאני רואה עוד תחקיר, אז הלב כועס, ובאמת אתה בא לכאן ואומר: ריבונו של עולם, לאן אנחנו לוקחים את זה? אני כן רוצה לומר שדיונים שלמים בהצעת החוק הזאת התקיימו בוועדה לצדק חלוקתי של חבר הכנסת מיקי זוהר, שהעלה את הנושא הזה אצלו בוועדה פעם אחר פעם, אבל בסופו של דבר אנחנו מבינים שרק הצעת חוק מסודרת תעשה סוף לאותה אלימות נוראה מצד אותם מנוולים שבאים ועוקצים את אותם קשישים. הצעת החוק הקודמת דיברה על אלימות. הצעת החוק הזאת מדברת על ניצול, על גנבה, שלוקחים את אותו קשיש, לוקחים לו את כרטיס האשראי ומגהצים את זה לאורך זמן. קשה לאדם בגיל 80, 90, ללכת להתעמת עם גופים גדולים, והוא מחליט לשלם. אני רוצה להודות לכמה מכלי התקשורת שהובילו את הדבר הזה בתחקירים ולא הורידו את זה מסדר-היום. אני רוצה להודות לעיתונאי לשעבר יקותיאל משי, יועץ של הרב משולם נהרי, שבמשך שנים העלה את הנושא הזה גם אצלי וגם בוועדות השונות של הכנסת; אני רוצה להודות לאדוה דדון, שלא מורידה את הנושא הזה מסדר-היום; לרינה מצליח, שגם היא מעלה את הנושא הזה מדי פעם, על החשיבות; איציק מצרפי – על אתר מאקו, שנותן במה להעלות לסדר-היום את העזרה ואת המחויבות שלנו לאותם אנשים; לסיוון כהן מהכול כלול; לחיים אתגר מיצאת צדיק, שלא מרפה מלתפוס את אותם אנשים – הם עושים עבודת קודש – להשפיל אותם ציבורית, להראות את קלונם ברבים ולהתרחק מהם; אבי מימרן, שלא מרפה מהנושא הזה על מנת שהנושא הזה יבוא לידי תיקון. אני יודע שיש עמדה מקצועית במשרד המשפטים שמתנגדת לענישה, אני יודע את זה, אבל אני חושב – ואני כן פונה לשר המשפטים, ידידי אבי ניסנקורן, שבאמת יש לו לב רחום, וכל הצעות החוק החברתיות שלי ביחד איתו קודמו במהירות האפשרית. אני, בעזרת השם, אומר לך, כבוד השר – אני יודע גם מה העמדה של בכירים במשרד המשפטים, ויחד איתך אנחנו נקדם פה הצעת חוק. זו הצעת חוק חשובה מאין כמותה. קודם כול, הכנסת היום תגיד שאנחנו לא מוכנים לסבול את הדבר הזה; אנחנו לא נהיה מוכנים להסדרי טיעון לאותם אנשים, לא נהיה מוכנים להקלות בעונש של אותם אנשים, כי בסוף אותם אנשים יכולים להיות האבא שלי, אבא של כולם. אני רוצה להודות גם ליועץ החקיקה שלי, עו"ד עקיבא חופי, על הכתיבה של החוק הזה, ולשאר הצוות שלי. אני מבקש מכל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת, ונקווה שנוכל להשלים את החקיקה כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעת החוק שר המשפטים אבי ניסנקורן. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> כמו שציינת, שר המשפטים מתנגד לעונשי מינימום. אני חייב גם להגיד שאני מבין את ההתנגדות של משרד המשפטים, כי לקחת את ספר החוקים ולהתחיל לעבור חוק-חוק – תגיד, מה בעצם מצדיק עונשי מינימום? אני חושב שבציבוריות הישראלית יגידו על כמעט כל חוק: בואו נעשה עונש מינימום. מצד שני, אנחנו כן רוצים לתת שיקול דעת לשופט וכן רוצים לתת שיקול דעת למצב, ולא כל מקרה מצדיק עונש מינימום, וזה נושא מאוד מאוד מורכב. אנחנו בדיוק דנו לפני זה בהצעת החוק של אופיר כץ, בדיוק על אותו עיקרון של כן עונש מינימום, לא עונש מינימום. אני אגיד לך, בגישה שלי אני חושב שיש פה אירוע שאפשר להעביר את זה בטרומית, אבל אחר כך תצטרך לשבת עם משרד המשפטים ולהגיע להבנות. אנחנו מצד אחד רוצים להילחם באירוע הזה של עושק קשישים, ומצד שני אנחנו צריכים באמת לשבת ולראות דברים בצורה נאותה, אז זה יצטרך להיות כפוף אחר כך למשרד המשפטים. אני לא יודע להבטיח מה יקרה קדימה, אבל נחפש פתרון. אני רק אומר עוד פעם: עונשי מינימום הם לא הפתרון בספר החוקים הפלילי למצבי הדין הפלילי. אני חושב שזה כאילו פתרון קל; זה לא הפתרון האמיתי. אבל אני אומר, נעביר את זה בטרומית, אחר כך נשב. גם לי יש סמכות לבקש להעביר את זה לוועדת הכנסת, נכון? גם לי יש סמכות לבקש, כשר? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אפשר לוועדת כנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, לא. אני רוצה שזה יעבור תחת פיקוח שלי, כדי שאני אדע – אחר כך לפקח על זה. אני אבקש ועדת כנסת לפני ועדת חוקה אחר כך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה הוחלט, לאיזו ועדה? אתה לא יכול, אתה יכול לבקש ועדה ועדה. אתה יכול לבקש שזה יחוקק בוועדת כנסת? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קרן, הצבעה שמית? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא שמית, איזה שמית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברים, זאת פעם אחרונה שאני מחכה. אתם יודעים שיש הצבעה, זו לא הפתעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מי אמר שזה יהיה שמית? אני יושבת פה, לא אמרתי שזה יהיה שמית. זאת הפעם האחרונה שאני מחכה להצבעה. זאת הפעם האחרונה. בפעם הבאה אל תבקשו את זה. מלכיאלי יכול היה להישאר כאן, היחיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם רוצים להצביע – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו עולים למעלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מלכיאלי? מלכיאלי דווקא יכול היה להישאר פה, היחיד, אבל בסדר. איפה מלכיאלי, הגיע? אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשים (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – 47. אני מוסיפה את הצבעתו של יעקב אשר, שהגיע. ראיתי אותו לוחץ וזה לא נלחץ. בעד – 48, אין מתנגדים. ההצעה תעבור לוועדת הכנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוקה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מבקשים פה ועדת חוקה, אז זה יגיע לוועדת הכנסת להכרעה לאיזו ועדה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תוסיפי אותי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל היינו בדרך לעלות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל אני חיכיתי המון המון המון המון זמן. אי-אפשר להוסיף אתכם. תודה. << הצח >> הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2209/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי ההסדרה, התשפ"א–2020. אני מודה שאני מתרגשת. יש לך עשר דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת בראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה בפתח הדברים – אני לא רואה אותו פה, אבל אני רוצה מאוד להודות לחבר הכנסת פינדרוס, שניאות להחליף את הצעת החוק הזאת בהצעת חוק שלו שהייתה אמורה לעלות עכשיו, כדי לוודא שבסדר-יום הקצר של המליאה היום, עד 16:00, בעקבות חג החנוכה, ההצעה חשובה שאנחנו נעביר עכשיו, בעזרת השם, תצליח לעבור. אז באמת תודה רבה תמסרו לחברי הכנסת פינדרוס, שידוע כאיש תומך התיישבות, ובעצמו הוא היה ראש עיר ביהודה ושומרון. תודה כמובן לכל החברים והשותפים, ותכף אני אמנה אותם. אני רוצה רגע להתחיל ולהסביר על מה אנחנו מדברים. אתמול ציינה הכנסת את יום זכויות האדם הבין-לאומי. יש קרוב ל-20,000 מתיישבים חלוצים ביהודה ושומרון, נשים, גברים, ילדים וטף, שהם שווי חובות במדינת ישראל, מלח הארץ, משרתים בצבא, עושים מילואים, משלמים מיסים, אזרחים טובים, אבל הם אינם שווי זכויות. אני מדבר עכשיו על זכויות האדם, אדוני השר יזהר שי; לא רק זכויות האזרח – אפילו זכויות האדם במובן הכי בסיסי, מה שאנחנו קוראים זכויות מדור ראשון: חשמל, מים. אנחנו בחורף, טמפרטורות קפואות בהרים, ביישובים, ואין יכולת – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין זכויות – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – לחמם, אין יכולת לכבס, לאפות, כי אין חשמל מסודר ואין מים מסודרים. מרכיבי ביטחון, הזכות לחיים – עומדים יועצים משפטיים ואומרים שאי-אפשר לשים גדר, מצלמה ומכ"מ ושב"ם במסגרת מרכיבי ביטחון כדי למנוע חדירות ופיגועי טרור, חלילה, כי מדובר ביישובים שלא הוסדרו. קרוב ל-70 יישובים נמצאים על הקרקע 20 שנה ויותר. כאן אני רוצה להזים שקר: לא מדובר באנשים ספורדיים שקמו בוקר אחד והחליטו לטפס על הגבעות ולהקים יישובים. כל השכונות והיישובים הללו הוקמו בברכתן, בשליחותן ובמימונן של ממשלות ישראל השונות על אדמות מדינה. אגב, גם דוח ששון וגם דוח לוי, שהסיקו מסקנות הפוכות לחלוטין ברמה המשפטית, נשענים על אותה תשתית עובדתית שלפיה הממשלות השונות על כל משרדיהן הרלוונטיים הקימו את היישובים האלה וקראו לאנשים לקבוע בהם את ביתם ואת חייהם כמעשה ציוני, חלוצי, התיישבותי, אסטרטגי. אחרי ששלחנו אותם לשם שכחנו אותם איפשהו בדרך – שכחנו, מה לעשות, שיש יישוב צריך בית ספר, גן ילדים, מרפאה ומתנ"ס, וכפי שאמרנו קודם, חשמל, מים, תאורת רחוב, אמצעי ביטחון, שבילים ודרכי גישה. יש יישובים שעם הגשמים, גשמי הברכה הטובים והחשובים של הימים האלה, לא יכולים לצאת ולבוא מהבית או מן היישוב כי המים חוסמים את הדרך. אני לא מדבר עכשיו גבוהה-גבוהה על ציונות, ערכים והתיישבות. הייתי צריך לדבר על זה, זאת האמת – זה המשך המפעל הציוני עם האחיזה העיקשת שלנו באדמת ארץ ישראל – אבל מינימום של זכויות אדם ואזרח. עכשיו תראו, שני שרים, שיבואו על הברכה, שר ההתיישבות צחי הנגבי והשר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון, ישבו על המדוכה, קיבלו החלטה – ולמיטב ידיעתי השר ביטון קיבל אותה גם בברכתו של יושב-ראש מפלגתו שר הביטחון בני גנץ – שנכון לאפשר לתושבים ביישובים האלה, ההתיישבות הצעירה, מינימום של חיים נורמליים. נתנו הנחיה, ובברכתם ישבו על המדוכה הצוותים המקצועיים – לא המתנחלים; לא סמוטריץ' – ישבו הצוותים המקצועיים במשרד הביטחון, במינהל האזרחי, בחטיבה להתיישבות, היועצים המשפטיים, וגיבשו הצעת מחליטים – אמרתי כאן על הדוכן הזה אתמול, ואני חוזר ואומר – מינימליסטית. אני לא שמח בה; אני רוצה הרבה יותר – אני רוצה פיתוח של ההתיישבות. אבל בהובלה של שני השרים הללו, בעיקר בגבולות הגזרה שסרטט השר ביטון – וזה בסדר, כחול לבן לא מפלגת ימין, מה אפשר לעשות – הביאו החלטת ממשלה שקיבלה את ברכתם של כל היועצים המשפטיים ואנשי המקצוע הרלוונטיים במערכות השונות. אין תירוצים, אין מניעה משפטית, אז ראש הממשלה האמיתי אבי ניסנקורן לא יכול לקפוץ ולהגיד: היועמ"ש לא מסכים, נכון? אין מניעה אמיתית. החלטת הממשלה הזאת, למרבה הצער, לא מתקדמת. היא מונחת על השולחן, היא ממתינה והיא לא מתקדמת. ולכן, בלית ברירה – אני אומר את האמת, אני עומד על הדוכן עכשיו ברגשות מעורבים. מצד אחד, אני שמח שבעזרת השם, לפי ההודעות שהוציאו המפלגות השונות, הצעת החוק הזאת תעבור. האתגר הגדול יהיה לא להסתפק כמובן בקריאה הטרומית אלא לחלץ חושים, וכולם יצטרכו להתגייס לזה – יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הקואליציה – כדי להצליח בבליץ מאוד מהיר להעביר את זה בשבוע הקרוב, עוד לפני פיזורה של הכנסת, שלוש קריאות נוספות; לא קל אבל אפשרי. עשינו את זה. הכנסת הזאת, הבית הזה, ידע להעביר חוקים מהר יותר, נחוש יותר, כשזה נכון. אז אני שמח מצד אחד אבל אני עצוב מצד שני, מכיוון שאנחנו עושים את זה בלית ברירה. אפשר היה להגיע לתוצאה דומה בהחלטת ממשלה מהירה שכוללת תקציב, כוללת תקנים, כולל את כל הדברים – שנכון, אדוני השר הנגבי, אתם הובלתם בכישרון רב ובתיאום; חשוב לומר את זה – בתיאום. אדוני שר המשפטים, שמעתי אותך קופץ. לא הקשבת לדבריי. אני לא מדבר על הצעת החוק. הצעת המחליטים שגיבשו השרים ביטון ממפלגתך והשר הנגבי עברה, קיבלה את ברכתם ואישורם של היועצים המשפטיים במשרד הביטחון והמינהל האזרחי, יועמ"ש איו"ש, קיבלה את ברכתם של אנשי המקצוע במינהל האזרחי במשרד הביטחון. שוב, לא אני כתבתי אותה; אני הייתי כותב הרבה מעבר לזה. היא סופר-מינימליסטית, וכפי שאמרתי, גנץ נתן לה את ברכת הדרך. אז פתאום הולכים לבחירות. כנראה ישב איזה אסטרטג, עשה איזה סקר, ראה פתאום שכדאי לשבור שמאלה כדי ששישה המנדטים שעוד יש לכם בסקרים לא ייעלמו, אז פתאום החלטתם שאתם תשברו שמאלה ותעשו פוליטיקה – על הגב של מי? על הגב של 20,000 מתיישבי יהודה ושומרון, חלוצים, גיבורים, שנשלחו על ידי הממשלה, קצינים בכירים, אנשי כלכלה בכירים, חקלאים, מלח הארץ, על הגב של הילדים שלהם, של החורף, של הבישולים, של האוכל, של הכביסות, על הגב של הביטחון והחיים שלהם – על זה, אבי, אתם עושים פוליטיקה? על זה אתם עושים פוליטיקה? אז אני מאוד מקווה שהכנסת הזאת, שמשקפת את העם, הריבון האמיתי, ומשקפת את התמיכה הגדולה שיש בעם לצדק הזה, לזכויות האדם והאזרח האלה, להתיישבות החלוצית והציונית הזאת – הכנסת הזאת תתקן את מחדלי הממשלה. אבל לא מאוחר מדי. אנחנו נעשה הכול, בעזרת השם, ופה אני אומר לידידי, רעי ושותפי לראשות שדולת ארץ ישראל חבר הכנסת חיים כץ – חיים, זה השלב שאני אומר לך תודה, תקשיב – ולכל חברי שדולת ארץ ישראל תודה גדולה על הדחיפה, על ההובלה המשותפת של התהליך הזה. ואתה, אדוני, אני בטוח, תחלץ חושים כדי להעביר את החוק הזה בשלוש קריאות בימים הקרובים, עוד לפני שמתפזרת הכנסת. אני מאוד מקווה שכל הכנף – עזבו ימנית; ההגונה, האנושית, האזרחית, זאת שמרימה תמיד את דגל זכויות האדם, תתגייס כדי שהחוק הזה יעבור, ובמקביל, לא מאוחר להתעשת, חבריי השרים. אדוני ראש הממשלה, אני שומע שעושים פה מסחרה כל היום מול כחול לבן על החלטות ממשלה – זה רוצה מינויים, זה רוצה זה. אל תעביר שום דבר בממשלה בלי שתכריח את גנץ להביא את הצעת המחליטים, שכפי שאמרתי, גובשה על ידי שר שלו, השר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון, השר ביטון. תאמינו לי שאם אני הייתי מגבש אותה, או השר בנט היה מגבש אותה כשר ביטחון, היא הייתה נראית אחרת לחלוטין. הלכתם למינימום – את המינימום הזה תעבירו. השר הנגבי, אני שוב מודה לך על הדחיפה הגדולה. אני קורא גם לך, אבי: שימו את הפוליטיקה בצד. שימו את הפוליטיקה בצד. לאפשר לאותם מתיישבים שנשלחו על ידי הממשלות השונות, וכל עוד הם שם זו אכזריות למנוע מהם את הביטחון, את המים, את החשמל. אתם עושים את זה לבדואים, אתם עושים את זה למסתננים, אתם עושים את זה לכל כך הרבה אנשים, אבל את מלח הארץ, את האנשים האלה, אתם שוכחים ושמים בצד בגלל פוליטיקה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה זה יעזור? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא, אני אומר לך שהצעת המחליטים הזאת, חבר הכנסת ארבל, מכיוון שהיא גובשה עם כל אנשי המקצוע, והיא באמת מינימליסטית, היא תאפשר כבר ממחר בבוקר למשרדי הממשלה ברשויות השונות לתת את השירותים המינימליים ליישובים הללו, ובעזרת השם היא גם תאיץ את הליך הסדרתם. המצב הנוכחי בלתי מתקבל על הדעת. אז שוב, תודה לכל חברי הכנסת שיתמכו בזה. תודה מראש לכל מי שהתגייס כדי לעשות את האפשרי – אני אומר לכם: את האפשרי – ולהעביר את זה בעוד שתי קריאות נוספות בכנסת הזאת לפני שהיא מתפזרת. תודה, השר ביטון. שמח שבאת. הודיתי לך כאן מקרב לב על גיבוש התהליך הזה, אבל תשלים אותו. תשלים אותו. אל תיתן לפוליטיקה קטנה של שותפיך למפלגה למנוע. תשלים את זה. תביאו את זה לממשלה. תעשו צדק ותנו זכויות אדם למי שמגיע להם. אנחנו, את החוק הזה, את חלקנו, נעשה ונצליח. תודה לכולם. חנוכה שמח. חודש טוב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה פתאום שמית? אין שמית. אף אחד לא ביקש. רגע, עוד אין הצבעה. יש תשובות. חבר הכנסת סמוטריץ', אני מבינה שיש להצעה הזאת שני משיבים, וזה על דעתך. אין? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. גם שר המשפטים וגם שר ההתיישבות. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> לא לא לא. רגע. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> הממשלה עונה. כיוון שאחד מהם מתנגד – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא, מה פתאום? יש שלוש דקות. מכיוון שאחד מהם מתנגד, אז אחר כך יש שלוש דקות לחיים כץ. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – – לבוא ולהגיד – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> שהוא יגיד – חיים? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> שמית, שמית. אנחנו רוצים שמית. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הצבעה שמית. הצבעה שמית. אני רוצה הצבעה שמית. אני יו"ר הקואליציה, מותר לי לבקש שמית. אני מבקש שמית. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ישיב שר המשפטים – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> קרן, אחרי שהשר ישיב, אני אעלה במקום – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אז אני אהיה שלוש דקות אחריהם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ישיב שר המשפטים, ואחר כך ישיב גם שר ההתיישבות צחי הנגבי. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> יש פער בין הסדרה לבין חקיקה גורפת. הצעת החוק מדברת על חקיקה גורפת, וכהצעת חוק שמדברת על חקיקה גורפת, אנחנו חושבים – אני מדבר בדעת משרד המשפטים – שיש מניעה להצעת החוק כפי שהיא נמצאת כרגע. בעצם הצעת החוק לא מבחינה בין מקרקעין מוסדרים או מקרקעין שניתן להסדיר לבין מקרקעין שיש בעיה וקושי להסדיר אותם, כמו מקרקעין שנמצאים על – מקרקעין פרטיים. בלי בחינה של כל אחד מהמקרקעין וללא העברה של סוגיה זאת בחוק, יש מניעה חוקתית לקדם את ההצעה. בהקשר זה אנחנו יכולים ללמוד מפסק הדין שניתן בשנה האחרונה בעניין חוק ההסדרה, בג"ץ 1308/07. בפסק דין זה עמד בית המשפט העליון על הקשיים הגלומים ועל הפגיעה בקניין הפרט על בסיס החלטה קטגורית שאינה מבצעת איזון ובחינה נקודתית של נסיבות העניין. במובן זה ניתן לומר כי במקום שבית המשפט חיווה את דעתו ביחס לחוק שאינו חוקתי וביטלו, הרי שהדברים יפים אף ביתר שאת גם ביחס להצעת החוק הנדונה פה. הצעת החוק גם לא מסבירה את ההבדלים בין מדיניות האכיפה באזורים שאליהם מתייחסת הצעת החוק לבין אזורים אחרים ומייצרת פער במדיניות האכיפה – דבר שגם מעלה קושי חוקתי בהיבט השוויון, קושי שעלול לעלות ועולה כדי מניעה חוקתית, שכן זה מייצר מדיניות אכיפה לא אחידה במדינת ישראל. מעבר לזה, הצעת החוק מייצרת קשיים בגזרה המשפטית הבין-לאומית, ומהסיבות האלה, שאני לא אפרט אותן, גם בראיית הזירה הבין-לאומית, אנחנו חושבים שהצעת החוק הזה היא מוטה ולא נכונה. מעבר לזה, הצעת החוק המכפיפה את המינהל האזרחי לצוות ייעודי, דבר שגם מעלה קשיים. אנחנו חושבים שהנושא הזה של ההסדרה באופן כללי צריך להיות בידי המינהל האזרחי בלבד, ולא בידי צוות ייעודי חיצוני. עכשיו אני רוצה להגיד באופן כללי: משרד הביטחון כרגע עוסק בהסדרה. ניתן להסדיר יישובים רבים ובתים רבים, לא את כולם, אבל יש כרגע מתווה הסדרה שמשרד הביטחון עובד עליו בצורה מסודרת ובאופן שאלפי יחידות יכולות להיות מוסדרות. הצעת החוק הזאת עושה דווקא עוול לאותן יחידות, כי במקום לעבוד בצורה נכונה, גם ברמה של הפסיקה הישראלית וגם ברמה שמתיישבת בעצם עם עקרונות בין-לאומיים ועם עקרונות הפסיקה של בג"ץ, הצעת החוק הזאת באה – כפי שנעשה בעבר בחוק ההסדרה – ובמקשה אחת מתעלמת מהכול ועושה את זה באופן חד. הדבר הזה יקשה את ההסדרה ולא יקל את ההסדרה. המדיניות הנכונה צריכה להיות המשך מדיניות מסודרת של הסדרה תוך בחינה פרטנית של בית מגורים אחרי בית מגורים כדי לראות מה ניתן להסדיר. אנחנו לא נגד הסדרה, אנחנו בעד הסדרה; משרד הביטחון בעד הסדרה; אני אישית בעד הסדרה. צריך לעשות את זה בצורה מסודרת, מושכלת, באופן שמאזנים ובאופן שזה עומד במבחני הפסיקה ובמבחני המשפט הבין-לאומי. לכן אנחנו שוב שהצעת החוק כפי שהיא – יש מניעות להעביר אותה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש מה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מניעות להעביר אותה, ואני אתנגד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תהיה ברור. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> דבר ברור. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אומר, יש מניעות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא שומעים אותך בכלל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא שומעים אותי בכלל? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בכלל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> טוב, אני מקווה ששמעו אותי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, לא שמעו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני אמרתי: הצעת החוק כפי שהיא – יש מניעות להעביר אותה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מניעות? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מניעות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב. ישיב שר ההתיישבות צחי הנגבי. חיים רוצה במקום סמוטריץ'. חיים יבוא במקום סמוטריץ'. גם עשר דקות, נכון? ירדנה, גם עשר דקות? חמש? את בטוחה? טוב, יש לך חמש דקות. << דובר >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, לפעמים אומרים: ישועת ה' כהרף עין, ובמקרה הזה אני יכול לומר: ישועת הכנסת כהרף עין. כי לפני כמה ימים השר מיכאל ביטון ואנוכי – אני לפחות יכול לדבר על עצמי – קיווינו שהינה, הינה, אחרי הרבה מאוד שנים, אנחנו מביאים לממשלה, בשיתוף פעולה, פה אחד, בעצה אחת, בלב אחד, הצעת החלטה שמסדירה ומקדמת את מרקם החיים הראוי בבתיהם של אלפי משפחות ביהודה ושומרון, ההתיישבות הצעירה, והמהלך הזה שלנו סוכל. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> זה לא התיישבות צעירה, זה מאחזים בלתי חוקיים. ממתי זה התיישבות צעירה? מאיפה ההמצאה הזאת? אנחנו שנים נאבקנו להוריד אותם מהקרקע. כל פעם זה עלה באופן בלתי חוקי. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> תודה. תודה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> הלכנו על זה מכות. על מה אתה מדבר? איזה התיישבות צעירה? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> תודה. תודה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת גולן, אתה מפריע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תענה. חבל על הזמן. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אל תענה. תמשיך בשלך. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אני מתבייש שהיית קצין בכיר בצבא. ככה אתה מדבר על אנשים שכל חייהם – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הקדישו. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – נאחזים באדמת המולדת כדי להציל אותך ואותי? זה בושה. אבל כבר למדנו – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> קבלו על זה החלטות. אתה היית שר, לא קיבלת החלטות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת גולן, קיבלת תשובה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> היית יכול ליישב חוקי. אתה היית יכול ליישב חוקי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת גולן – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – מתיישב לא חוקי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת גולן. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> לפחות תתבייש. 20 שנה או יותר היית במדים, והיום אתה מבזה את המעמד של צה"ל. אז לפתע קיבלתי טלפון מאנשי השדולה לארץ ישראל בכנסת הזאת, בראשות בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ, וחברים רבים אחרים. מסתבר שעל סדר-יומה של הכנסת מונחת הצעת חוק שיודעת לתרגם את הרצון שלנו בהחלטת ממשלה ולהפוך אותה להחלטת הכנסת. ואכן ממש, כפסע, אולי בימים האחרונים, בשעות האחרונות, כשהכנסת עוסקת בנושאים רציניים, יכולה הכנסת להתאחד בלי קואליציה, בלי אופוזיציה – רק אנשים שיש להם לב לארץ ישראל, להתיישבות, לחלוצים, לציונות, לאלפי ישראלים וישראליות שעברו ליהודה ושומרון לא על דעת עצמם, לא כאיזו גחמה, אלא על בסיס מדיניות מובהקת של ממשלות ישראל לדורותיהן, לחזק את האחיזה שלנו בארץ ישראל המערבית, ליישב את שטחי המולדת, ולבנות שם חיים למדינת ישראל. אז שמענו עכשיו חבר כנסת זועק שאלה מאחזים בלתי חוקיים. המילה "מאחזים" לא מפריעה לי. עם ישראל אלפיים שנה נאחז בשורשים שלו, בתורה שלו, בהיסטוריה שלו, בזיקה שלו לארץ ישראל. נאחזנו והצלחנו, ועכשיו ב-72 השנים האחרונות, ועוד לפני זה, מתחילת ימי הציונות, אנחנו נאחזים באדמת המולדת, אז המילה "מאחז" לא פגומה בעיניי. אבל להגיד "בלתי חוקיים" – יישובים שקמו על בסיס החלטות הממשלה בישראל הם חוקיים בדיוק כמו תל אביב – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איזה החלטות ממשלה? איזה החלטות ממשלה? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – בדיוק כמו חיפה, בדיוק כמו ירושלים, בדיוק כמו באר שבע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תל אביב. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איזה החלטות ממשלה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה החלטות? איזה החלטות? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אז אומרים: רגע, אלה יישובים שעדיין לא הסדירו להם את התב"ע, התב"ע לא מוסדרת. ידידיי, עשרות יישובים בישראל, במשך עשרות שנים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> התב"ע לא מוסדרת. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – עלו על הקרקע ולא הייתה להם תב"ע מוסדרת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אתם יודעים, אני אספר לכם על קיבוץ אלומות, הקיבוץ שבין מייסדיו שמעון פרס נשיא המדינה, זכרו לברכה. היישוב הזה עלה על הקרקע, גברתי היושבת-ראש, ב-1941. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ומתי הוא הוסדר? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צריך לקרוא להם אלימות, לא אלומות. אלימות. גזלנים, כורתים עצים, שורפים שדות – פשע נגד האנושות, זה כל ההתנחלויות האלה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אבל את התב"ע – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו קרקע שנגזלת. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – היישוב, הקיבוץ אלומות, קיבל ב-1981. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף, זה שתצעק – לא תשנה את ההיסטוריה של מדינת ישראל. תצעק – זה לא ישנה את ההיסטוריה. ההיסטוריה היא אחת, אי-אפשר לשחזר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם מאבדים, אתם מאבדים, אתם מאבדים, בטח את המוסר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש שם עם, עם – – – שאתם גוזלים את האדמות שלו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מכעיס. המציאות והאמת מאוד מכעיסות. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> ולא יעזור, זאת המציאות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> המציאות מכעיסה, אנחנו מבינים, אבל תיתן בבקשה לשר להשיב. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שאתם – – – מה קרה? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אז קיבוץ אלומות עלה על הקרקע ב-1941. זה לקח 40 שנה – ואם נוריד את השנים של עד קום המדינה למעלה מ-30 שנה – להסדיר את התב"ע, תוכנית בניין עיר המאושרת של קיבוץ אלומות. אף אחד לא זעק: זה יישוב בלתי חוקי, ואף אחד לא זעק: זה מאחז בלתי חוקי – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל ההתנחלויות לא חוקיות. כולן פשע. כולן גזל. כולן יעופו. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – ואף אחד לא אמר: תושבי קיבוץ אלומות ועוד עשרות קיבוצים ומושבים וערים בישראל לא זכאים לביוב, לחשמל, למים, למרכיבי ביטחון, לתקשורת – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. יש כאן שיטה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יש עשרות אלפים בלי חשמל ובלי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש 30 יישובים לא מוכרים. איפה – – – איפה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברי הכנסת, זה שאתם צועקים כדי שלא ישמעו את הדברים, זה רק מוסיף לו זמן. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אני לא שומע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה רק מוסיף לו זמן. דבריו יישמעו גם אם תמשיכו לצעוק. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> ואני רוצה לספר לכם משהו על הצעת ההחלטה שנוסחה על ידי משרד הביטחון ועל ידי משרד ההתיישבות. מיכאל, זה לא יהיה סוד, ואני אומר שאתה דרשת שבהצעה הזאת אנחנו נקצה משאבים למינהל האזרחי, כי באמת, אי-אפשר לבוא למינהל האזרחי ולתבוע ממנו להסדיר את מעמדם – סליחה, גברתי. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברי הכנסת – אנטאנס, חבר הכנסת שחאדה, אתה מפריע, ואני אוסיף לו זמן. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתם פשוט מאריכים את הזמן של התשובה שלו בצעקות שלכם – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – כי את הדברים שלו ישמעו. גם אם תצעקו ותנסו שלא ישמעו – ישמעו. קדימה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> כמה זמן – – – כמה זמן? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מוסיפה לו את הזמן, הוא ידבר, הכול בסדר. תודה רבה. תודה רבה. אני באמת צריכה עזרה. כן. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> תודה. ואנחנו, גברתי היושבת-ראש, הסכמנו כמובן לחזק את המינהל האזרחי, להקצות לו תקנים, להקצות לו משאבים, מכיוון שאי-אפשר לבוא בדרישה לגוף שיש בו היום מספר מועט, מינימלי, של עובדים – לבקש מהם להסדיר עשרות יישובים. בהחלטה שלנו הופיעו 46 יישובים ביהודה ושומרון שמן הראוי להשלים את מהלכי ההסדרה שלהם. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אם ניתן חותמת לשוד, זה עדיין שוד, ולא יעזור לא לך ולא לכנופיה שלך. זה שוד. על השוד הזה אתם תשלמו וכל – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת כסיף, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יופי. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אכן, כללנו בהצעת ההחלטה תקציב ראוי למינהל האזרחי. כמו כן, כללנו בה תקציב לחטיבה להתיישבות, מכיוון שהחטיבה להתיישבות בסופו של דבר היא הגוף המיישב המוביל, המרכזי, במדינת ישראל, וגם לו צריך להעניק את הכלים הבסיסיים לחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> לכן, רבותיי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. תתכנס לסיום, השר הנגבי. צריך לסיים. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אוקיי. אני חייב להשיב לחבר הכנסת אחמד טיבי. זו שאלה מכובדת ומנומסת, כדרכו, לא בצעקות, אלא בסקרנות אמיתית. אני אומר כך: ברשימה נכללו אך ורק יישובים שהם לא על קרקע פרטית, לא על קרקע של אנשים; זו קרקע מדינה, שלגביה אכן צריכים להיערך עדיין תהליכי הסדרה, אבל בשום יישוב מהיישובים שברשימה – אלו 46 יישובים – לא מדובר בקרקעות פרטיות, כדי לעמוד בסטנדרט שהיועץ המשפטי לממשלה, הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון – למעשה כל ישראלי לא רוצה שיישוב יוקם תוך כדי פגיעה באחר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אני רוצה לבקש מהכנסת ולהצטרף לאמירות שנאמרו כאן: לחוק הזה יש משמעות אך ורק אם נעביר אותו בשלוש קריאות, אחרת הוא זעקה באפלה. הכנסת אולי תתפזר בשבוע הבא. לכן, גברתי היושבת-ראש, אבקש, אם ניתן, לאחר מכן להעביר ליושב-ראש הכנסת את בקשתנו לקדם את תהליכי החוק הזה גם בשבוע הבא עד להשלמתו. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי. תודה רבה. תודה רבה לשר הנגבי. ביקש להתנגד – באופן חריג אנחנו מאשרים, יושב-ראש הכנסת אישר – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. יש לך שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, על זה בדיוק נאמר "הרצחת וגם ירשת", על זה בדיוק – שאתם גוזלים קרקע של הבעלים שלה, קרקע של פלסטינים, ועכשיו אתם אומרים שזאת קרקע מדינה. איזו מדינה יש שם? איזו מדינה? יש מדינה אחת והיא המדינה הפלסטינית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתי הייתה כזאת? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא המדינה הפלסטינית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתי הייתה כזאת? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא המדינה הפלסטינית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשטחים – – – יש מדינה פלסטינית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מה אתה מדבר? מה אתה מדבר שטויות? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואתם עוד – השר הנגבי, אתה עוד מזיל דמעות: יש שם תושבים, יש אזרחים. מי שלח אותם? אתם שלחתם אותם ואתם תחזירו אותם לתוך הגבולות של המדינה. אני לא שמעתי אותך, השר הנגבי – לא שמעתי אותך ולא שמעתי אתכם, כולכם, לא שמעתי אתכם: יש 30 יישובים בלתי מוכרים. יש עשרות אלפים שאין להם חשמל, אין להם מים. 35 יישובים בלתי מוכרים בנגב. 35. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש, גברתי היושבת-ראש, אי-אפשר. אתה צועק לי – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני לא רוצה לקבל ממך את זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול, תן לחבר הכנסת סעדי להשיב. אני מבינה שהדברים מקוממים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תן לו להשיב. הוא לא משם – הוא משם. קדימה. זה גם היה בניגוד – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא שמעתי את כל שרי הממשלה, אותך, השר הנגבי: 35 יישובים בלתי מוכרים בנגב. אין להם מים, אין להם חשמל, אין להם תשתיות, אין להם כבישים. מה פתאום עכשיו פתאום השר הנגבי רוצה לעשות את החוק הזה, להעביר את הזה בשנייה ושלישית? מה עם תקציב המדינה? מה עם תקציב המדינה? למה אתם לא מעבירים? למה אתם לא מעבירים? זו הפוליטיקה שלהם. ואתה עוד מתגאה וראש הממשלה מתגאה בהסכמי השלום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה שמדינות ערב ישמעו – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מה אתם עושים פה היום – שאתם מספחים שטחים, שזה פשע בין-לאומי, זה פשע מלחמה. לא יעזור לכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. אני מבינה שלא שמעת את מילותיו – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – – את ההיסטוריה של מדינת ישראל ואיך יישובים קמים כאן באופן קבוע. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את לא יודעת את ההיסטוריה, ואין לך סמכות, גם בתור היושבת-ראש, להתחיל לחלק פה ציונים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני מבקשת אותך – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין לך את הסמכות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חוצפה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ישיב חבר הכנסת חיים כץ, במקומו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', מציע החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך שלוש דקות מהרגע שתתחיל, בסדר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את דבריו הנרגשים של חברי אוסאמה סעדי. זה נראה לך נורמלי שמקימים יישוב בשנת 1992 ולא נותנים שם שירותי רפואה? שאין שם כביש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אסור לשלוח אזרחים לשם. זה לא שלך. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נראה לך נורמלי שליישובים הבלתי-מוכרים – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אסור – – – אסור להקים יישובים שם. אסור. זה פשע. זה פשע. זה פשע. זה פשע. זה פשע. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנגב אנחנו דואגים ופה מפקירים? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא שלך. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואין בהם הכרה. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה, אתה לא כסיף. זה נראה לך נורמלי ש-103 ילדים ביישוב, לא מקימים להם גן? ששולחים אותם ברכב ממוגן ירי? זה נראה לך סביר – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תחזירו אותם הביתה. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שראש הממשלה החליפי – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה אתה מבלבל את המוח – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאני שומע אותו ברדיו ובטלוויזיה עם: העיקר מדינת ישראל, נותן שבמדינת ישראל יהיו 73 יישובים שלא מכירים בהם? הם תת-יישוב. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מקום המדינה. מה עשיתם עם זה? מה עשיתם עם זה? << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נראה לך שיש ילדים שצריכים הנשמה, ואם יש הפסקת חשמל מצרפים להם מצבר של אוטו? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם פה בנגב, קרוב – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נראה לכם? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם פה קרוב, בנגב. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שגם אתם תבינו שליהודים במדינה הזאת יש זכויות – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא רק לכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכל גבולות המדינה – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גם ליהודים במדינה הזאת יש זכויות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> וילד קטן – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברי הכנסת כסיף ועסאקלה, תשבו, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף, תשב, בבקשה, לפני שאני מוציאה אותך מהאולם. זו תהיה הפעם השלישית. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ליהודים יש כאן זכויות. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אין סיבה בעולם שיהיו 73 יישובים עשרות שנים בלי חשמל, בלי מים, בלי שירותים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בנגב. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הבית שלהם. זו אדמת מדינה, זה לא אדמות פלסטיניות. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה פשע. זה פשע. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תתחילו – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה פשע. זה פשע. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היבה, תתחילי להבין – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת יזבק, שבי, בבקשה. חברת הכנסת יזבק, שבי, בבקשה. אני מוסיפה לך את הזמן. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פשע – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תתחילי להבין שגם – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שם מגיע לאנשים הרבה יותר ממה שהם מקבלים. וזה לא רק לבוא לטלוויזיה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מגיע להם לחזור לפה, לגבולות המדינה. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולהגיד: עזבו שטיקים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תחזירו אותם. למה שלחתם אותם לשם? תחזירו אותם. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עזבו טריקים. אנחנו רוצים לתת למדינה, והגיע הזמן, ובחקיקה הזאת אני מקווה שכך יהיה – שהיישובים האלה והילדים האלה והאזרחים האלה יקבלו את מה שמגיע לכל אזרח בכל מדינה בעולם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה שוד. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מצפה – אחמד, אני אוהב אותך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תחזור למקומך, בבקשה. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אחמד, אני אוהב אותך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה שוד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תחזור למקומך, בבקשה. תחזור למקומך. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מצפה שגם הילדים האלה והאזרחים האלה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יקבלו תנאים אנושיים בסיסיים, כפי שמגיע לכל אזרח בעולם. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ. אנא, לשבת. כל אחד שיחזור למקומו. תרגיעו. חברי הכנסת, בצלאל סמוטריץ', מציע החוק, יצביע מכאן; חברת הכנסת אורלי פרומן תצביע מכאן, כי היא מציעת החוק הבא. כל השאר חייבים לשבת במקומם. כולם יושבים במקומם. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברי הכנסת של המשותפת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2020. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 נגד – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2020, לדיון בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – 59. אני מוסיפה את חבר הכנסת סמוטריץ', אני מוסיפה את חברת הכנסת אורלי פרומן: בעד – 60, נגד – 40. אני מודיעה שהצעת החוק עברה, ותעבור לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת הכנסת, ועדת הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> היא תעבור לוועדת הכנסת להכרעה. << נושא >> הודעה אישית של השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אחרי ההצבעה ביקש השר מיכאל ביטון הודעה אישית לגבי הדברים שחבר הכנסת סמוטריץ' אמר. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> יושבת-ראש המליאה, חברי הכנסת, יש מי ששמח על ההצבעה הזאת ויש מי שעצוב, אבל ההצעה הזאת לצערי ריקה מתוכן, ריקה ממעשים, והיא בלוף מתמשך של ממשלת ישראל. ביקשתי לעלות לדוכן – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה חלק ממנה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ביקשתי לעלות לדוכן כי ציטטו אותי יתר על המידה פה, על הדוכן, רבים וטובים – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מיכאל – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סמוטריץ', תן לי רק, אתה יודע – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברתי, הוא הפך – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני חייב להעמיד על דיוקם את הדברים ואת התפיסה שלנו באירוע הזה ואת האמת לאמיתה: מדינת ישראל הפקירה את המשילות ביהודה ושומרון. מדינת ישראל הפקירה את השירות לאזרח ביהודה ושומרון, בין שהוא פלסטיני, בין שהוא יהודי. היא העמידה גוף שנקרא המינהל האזרחי, שלא בנוי לטפל ולשרת את גודל האוכלוסייה, את המורכבות ואת האירוע הזה שנקרא החיים האזרחיים ביהודה ושומרון. הימין שמח על ההצבעה הזאת, אבל הימין הביא החלטה ב-2011 שהוא מכשיר עשרה יישובים ביהודה ושומרון, ועברו עשר שנים ולא הכשירו כלום; וראש הממשלה, שהוא אותו ראש ממשלה, הקים צוות ב-2015 וב-2017 וב-2018 להסדרה ביהודה ושומרון, ושום הסדרה ושום דבר; וגולת הכותרת האחרונה – חוק ההסדרה, שידעו שלא יעבור בממשלה ותלו בו את כל התקוות, ואין חוק הסדרה ואין הסדרה ואין סדר ביהודה ושומרון. אבל מה כן יש ביהודה ושומרון? יש אזרחים שסובלים. יש אזרחים יהודים ביישובים מסוימים שהממשלה החליטה להקים – בעשהאל, בעוד מקומות – אבל הממשלה מחליטה ולא עושה כלום, ובאמת לגבי האזרחים הללו שהממשלה החליטה שיקום אצלם יישוב, היא לא ביצעה ואין להם חשמל ואין להם מים. אבל אותה ממשלה וקבינט ביטחוני-מדיני החליט שיש גם אזרחים פלסטינים בשטחי C, ועבורם צריך להקים, לפי גידול טבעי, הקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל קבע בהחלטה שהוא יקים חמש שכונות לפלסטינים בשטחי C, וגם את זה הוא לא עשה. בעצם לא עשו דבר. אז עכשיו לעשות, אולי יום לפני בחירות, איזו הצעת חוק, ושמישהו יפרסם שהוא קידום עוד חוק או חוק בקריאה טרומית, זה מצטרף להר של החלטות וחקיקה שאין בהן כלום. מה צריך לקרות ביהודה ושומרון? ביהודה ושומרון צריכה להיות משילות. המשילות הזאת תתקיים רק אם המינהל האזרחי יקבל עשרות תקנים של מתכננים, של פקחים, של רכזי תחומים. כרגע יש לו 17 פקחים על סביבה ובנייה; זה מספר לעיירה קטנה, והם אמורים לטפל במיליונים. זה לא יקרה. התנאי הראשון למשילות ביהודה ושומרון זה מינהל אזרחי עם עשרות תקנים חדשים ועם גב באכיפה – שהוא לא צריך לחפש יחידה צבאית שתבוא איתו להריסה. זאת האמת. הנתון השני – אנחנו יושבים כאן בחודש דצמבר. יש נובמבר, יש אוקטובר. בכל חודש יש מאות עבירות בנייה ביהודה ושומרון, מאות, של יהודים ופלסטינים. ממשלת ישראל רוצה משילות – שתמצא דרך לאכוף בכל עבירות הבנייה החדשות כל חודש, וכל חודש יש מאות, והאומדנים כרגע: 4,00 בב"חים, בנייה בלתי חוקית, של יהודים, ו-4,000 בב"חים, בנייה בלתי חוקית, של פלסטינים, וכל יום שעובר, כל חודש שעובר, יש מאות נוספים. אין משילות ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני לקראת סיום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סמוטריץ', אתה איש יהודי ששומר על אמינות ויושרה של יהדות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לכן אתה צודק. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז אם אתה בממשלת ימין עשר שנים – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני לא. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – והאנשים הללו 20 שנה בלי מים וחשמל, לא בקוסמות שלך, של איזה מחטף של הצבעת חוק, אתה תביא להם מים וחשמל. אולי ההפך – אולי היום הרחקנו אותם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מי שצריך להביא להם מים וחשמל זה ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ואז הגיע חבר הכנסת צחי הנגבי, ואמרתי לו: בוא נלך לכיוון של מרקם חיים, של הומניטרי. בוא נפתור בעיות שאפשר לעשות לפי חוק – מים ותשתיות וכבישים למי שמותר, למי שחוקי – וככה בנינו את ההצעה. אבל אמרתי לו עוד דבר – אמרתי לו: ההצעה הזאת לא תובא לא לממשלה ולא לכנסת בלי גיבוי של היועץ המשפטי לממשלה ובלי ברכת ראש הממשלה ושר הביטחון. והתחלנו לדון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> התחלנו לדון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, סליחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, מיכאל, האמן לי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – הודעה אישית. יש עוד הצעות חוק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ככה זה. כי זה החוק. כן, החוק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה לא היית אמור בכלל לדבר. בגלל שהזכירו את שמך אז באת, ויש לך חמש דקות. אתה לא עונה על הצעה לסדר-היום עכשיו. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, מזל שלפני הקמת המדינה לא היית בתפקיד. לא הייתה קמה המדינה בשנה הזאת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה לא סתם משיב, אתה בהודעה אישית, אז קדימה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אתה היית בתפקיד שלי כמה שנים במשרד הביטחון, ולא ראיתי שהבאת למישהו מים או חשמל, אז בוא – – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי חמישה חודשים. הייתי חמישה חודשים בתפקיד. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> בוא, שכל אחד מכם יגלה צניעות בעשייה שלו. תודה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – חמישה חודשים, חמישה חודשים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, השר. גם בתי ספר וגם קופות חולים – הכול חשוב למרקם חיים. << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1461/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי פרומן) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התש"ף–2020, של חברת הכנסת אורלי פרומן. יש לך עשר דקות. לא היה לה מיקרופון? << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבל על הזמן, חבר'ה. מה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אני אתחיל לך את זה. בסדר. זה בסדר. תשבי, תשבי. אני אתחיל מהתחלה. תן לה לשבת שם. המיקרופונים היום – לא שומעים אותם. רק לפני דקה התחילו לשמוע פה במיקרופונים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), אשר מבקשת לעגן בחוק את הזכות לחינוך בגיל הרך מגיל שלושה חודשים ועד לגיל שלוש. תחום החינוך בגיל הרך מהווה אחד מנושאי הליבה החשובים בתהליך צמיחת האדם. החינוך והטיפול בשנים הראשונות לחיים הם השלב החשוב והמהותי ביותר בהתפתחות הכוללת של הילדים. תינוקות ופעוטות מיום הלידה עד גיל שלוש נמצאים בשלב רגיש ביותר מבחינת התפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית, החברתית והמוטורית, וקיים קשר הדוק בין הישגים לימודיים, התקדמות בחיים, רכישת השכלה, מקצוע ורמת הכנסה לבין ההשקעה הראשונית בחינוך ובטיפוח של הפעוטות. חוק לימוד חובה, התש"ט–1949, שהורחב במהלך השנים, קובע היום כי המדינה מחויבת להעניק לילדים בישראל מסגרות חינוכיות מגיל שלוש בלבד. למעשה, המדינה אינה מעורבת בתהליכי החינוך בגיל הרך, מגיל לידה עד שלוש, אלא באמצעות חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, שנועד לקדם עבודת נשים ולאפשר לאימהות לילדים קטנים להשתלב בהכשרה מקצועית ובשוק העבודה. בכל שנה נולדים בישראל כ-180,000 תינוקות. שכר הלימוד במעונות לפעוטות בישראל הוא גבוה ביותר, מ-2,300 עד כ-4,000 ש"ח לחודש במעונות ובגנים הפרטיים. עשו חשבון לבד: ילד-שניים בגנים – כמה עולה לזוג צעיר לממן חינוך לילדיהם. מכיוון שמספר המקומות במעונות המפוקחים מוגבל, הם מסגרת בסך הכול עבור 23% מהפעוטות בישראל. כ-27% נמצאים בגנים פרטיים, ואילו 50% מהילדים נשארים בבית, במשפחתונים, אצל מטפלות, ואנחנו לא בדיוק יודעים איפה הם באמת נמצאים, ושמענו על זה היום בנסיבות הקשות. עובדה זו מובילה ליצירת פערים משמעותיים בקרב אוכלוסיית הגיל הרך. ילדים הגדלים בקרב משפחות שידן אינה משגת לממן חינוך בגיל הרך חווים לעיתים קרובות חסך בגירויים, בתמיכה רגשית, בהתפתחות פיזית ובסביבה פיזית בטוחה. על פערים כאלה קשה מאוד לגשר לאחר גיל שלוש, שבו מתקבעות כ-80% מהיכולות המוחיות של ילדים. המצב הקיים מגדיל פערים חברתיים וכלכליים ויוצר אי-שוויון בהזדמנויות לפעוטות כבר בתחילת חייהם ובשלב המשמעותי בהתפתחותם. על המדינה מוטלת החובה לאפשר שוויון הזדמנויות בחינוך, שוויון אשר ניתן לקדם רק על ידי מתן חינוך מקצועי חינם לפעוטות. בנוסף, בעוד שבאחריות משרד החינוך פועלת המועצה לגיל הרך, שממונה על תחום החינוך מגיל לידה עד גיל שש, הרי משרד החינוך בפועל אחראי רק לחינוך מגיל שלוש ומעלה, והחינוך הקודם נמצא תחת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. השקעה בחינוך בגיל הרך מועילה לא רק לפעוטות, באמצעות הענקת שוויון הזדמנות, אלא גם להוריהם: קידום נשים בעבודה, הזדמנות לאימהות לצאת לעבודה, להגדיל את ההכנסה המשפחתית, למזער את ההוצאה המשפחתית על חינוך – מה שיאפשר לזוגות הצעירים בתקופת בניית הקן המשפחתי גם אתנחתה כלכלית. בנוסף, השקעה בגיל הרך מניבה רווח משמעותי למדינה: לפי נתוני הבנק העולמי, כל דולר שמושקע במסגרות איכותיות לגיל הרך משמעותו הכנסה של בין 6 ל-17 דולר באמצעות תשלומי מיסים. על כן, רבותיי, אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק ולפעול למען הענקת חינוך וטיפול איכותי, מקצועי ומפוקח חינם לילדינו, וזאת כשהמדינה לוקחת אחריות על זכותם של הפעוטות לקבלת חינוך מגיל לידה. אמרו כן לצמצום הפערים בין האוכלוסיות השונות; אמרו כן ליצירת רצף חינוכי כולל מגיל לידה עד גיל שש; אמרו כן לשוויון הזדמנויות, להכנסה גבוהה יותר בעתיד, להגשמה עצמית גבוהה יותר בעתיד; אמרו כן להורים הצעירים, שיוכלו לצאת לעבודה ולחסוך הוצאה כספית משמעותית בעת שהם בונים את הקן המשפחתי גם מבחינה כלכלית. וזכרו: כולכם, חבריי מכל סיעות הבית, הורים לילדים, סבים וסבתות לילדים. בואו נאפשר לפעוטות של כולנו, לפעוטות בכל מדינת ישראל, חינוך איכותי, מקצועי, בטוח ובר-השגה לכולם. מדינת ישראל חייבת, אדוני השר, תוכנית לאומית כוללת ומקיפה לגיל הרך, מגיל לידה עד גיל שלוש, תחת אחריותך במשרד החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/340/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מוצמד לחוק הזה החוק של חבר הכנסת ניצן הורוביץ. יש לך שלוש דקות לנמק את ההצעה. אחריו יש גם הצעה חברת הכנסת מרב מיכאלי – נמצאת פה? אוקיי, גם לה יהיו שלוש דקות. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר החינוך, מכל הנושאים שעלו היום, ואני חושב שגם בחודשים האחרונים בכנסת הזאת, כנושא, אין לי ספק שזה הנושא החשוב ביותר, שטומן בחובו את השינוי החשוב ביותר מבחינה חברתית וכלכלית: לתת חינוך בחינם מגיל לידה; אני לא אוהב להגיד מגיל אפס – מגיל לידה. בהצעת החוק הזאת מדובר על שלושה חודשים; להכניס את השנתונים האלה – שנה ראשונה, שנה שנייה, שנה שלישית, אולי התקופות הכי מכריעות בחיים, שמתעצבות בהן האישיות וגם יכולת הלמידה אחר כך של הילד – לתוך מערכת החינוך באופן הרמוני. אין ספק שזה שינוי עצום. אגב, זה קיים כבר במדינות שונות בעולם, יש לנו מודלים, וברור שזה היה צריך לקרות כאן כבר מזמן. לצערי הגילים האלה, הכל-כך חשובים, אפילו לא נמצאים באחריות משרד החינוך אלא באחריות גורמים אחרים, כך שאין input חינוכי לעניין. אדוני השר, ברור שזה צריך לבוא מהממשלה. ברור, אני לא חולק על זה. זה דבר עצום בגודלו, נדרש פה תקציב גדול, אבל אני אומר דבר כזה, ואני חושב שזאת אמירה שהכנסת כולה יכולה להתאחד סביבה: בעוד שבוע אנחנו מתפזרים. זה בעצם יום רביעי האחרון שעולות בו הצעות חוק. לצערי, גם אם הצעת החוק הזאת תעבור בקריאה טרומית, אני לא רואה איך היא ממשיכה הלאה, לנוכח פיזור. אני חושב שביום כזה, שהוא היום האחרון שעולות בו הצעות חוק, אפשר להתאחד כולנו יחד סביב אמירה שחינוך חייב להיות חינם מגיל לידה, תחת אחריות משרד החינוך, באופן הכי ראוי, הכי הוגן, לתת מענה להורים, להפסיק עם כל השוק הפירטי הזה, התשלומים, חוסר הפיקוח וכל הדברים הרעים שמלווים את המציאות הנוכחית, ולעשות חינוך מגיל לידה ועד גיל 18 או עד האוניברסיטה תחת אחריות המדינה, כמו שצריך, כמו שכולנו בעצם רוצים. אני לא חושב שיש פה מישהו שמתנגד לזה באופן עקרוני, אפילו לא חבר כנסת אחד. לכן אני קורא לחברי הכנסת, וגם לך, אדוני שר החינוך, כן להביע תמיכה בהצעת החוק הזאת. כן, אני מודע לעניין שהדבר צריך לבוא מתוך הממשלה, אבל אנחנו לא בזמנים רגילים, ואני חושב שגם כאמירה, כהכרזה, יש לזה חשיבות גדולה מאוד. תודה רבה, ואני קורא לכולם לתמוך בהצעה הנכונה והצודקת הזאת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הורוביץ. << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/505/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי, שגם היא הצמידה את החוק שלה לחוק של חברת הכנסת פרומן – יהיו לך שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, גברתי. יאיר גרבוז מספר בספר שלו "תמיד פולני" שהסקת המסקנות שלו השתבשה כשהוא היה בא הביתה מבית הספר ומוצא פתק על המקרר: הלכנו ללוויה, יש שניצל במקרר; או שלמוחרת הוא היה בא והיה פתק על המקרר: הלכנו לחתונה, יש שניצל במקרר. ואני שואלת אתכם ואתכן, חברותיי וחברי הכנסת: לא הבנתי. ילדה או ילד בגיל 17 שבועות שלאימא שלהם כבר נסתיימה חופשת הלידה והיא צריכה לחזור לעבוד ולהתפרנס ולפרנס את הבית – מה היא תעשה? תשאיר פתק לילד בן 17 שבועות על המקרר: הלכתי לעבודה, יש שניצל במקרר? לא הבנתי. מה מצפה כנסת ישראל, ממשלת ישראל – מה היא מצפה שפעוטות, תינוקות בני 18-17 שבועות, יעשו כשאימא שלהם צריכה לחזור לעבודה? אה, היא מצפה מאימא שלהם לא לחזור לעבודה. בואו נגיד את האמת – ממשלת ישראל מצפה מאימהות לא לחזור לעבודה, קודם כול, בטח לא בחצי שנה הראשונה, אפילו שנה. משום שאנחנו, חברתי היושבת-ראש, אנחנו, הפמיניסטיות, השגנו לעצמנו לא רק את הצ'ופר הגדול של חופשת לידה, שלצערי כרגע רק אימהות מקבלות אותו באופן ישיר, אלא את הזכות לשמור לנו את מקום העבודה שנה שלמה, כי אי-אפשר לפטר אותנו בזמן השנה הראשונה של הילדה או הילד. אוקיי, אז נניח שבשבועות האלה, בתשעה החודשים שנשארים אחרי תקופת הלידה, אנחנו אמורות להישאר בבית בלי שישלמו לנו על זה. זה – אנחנו אמורות לפרנס את עצמנו, אבל לפחות שומרים לנו על מקום העבודה. אוקיי. הילדה בת שנה. עכשיו מה? מה אמורה לעשות אימא לילדה או לילד בן שנה? ללכת לעבודה – ומה? הילד אולי יכין לה אוכל כשהיא תחזור מהעבודה. הוא יעשה לה שניצל בגיל שנה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> רעיון לא רע. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> העיוות הכל-כך כל כך עמוק בשיטה שלנו, שבה ממשלה אחרי ממשלה וכנסת אחרי כנסת – כי הצעת החוק הזאת מועלית כבר כל כך הרבה שנים שוב ושוב, וכל פעם מחדש הממשלה והכנסת מרשות לעצמן להפיל את ההצעה הזאת, ואיכשהו אימהות ותינוקות ימשיכו להסתדר. ובכן, חברת וחברים, זה לא באמת עובד. זה נזק לילדות וילדים, זאת פגיעה אנושה באימהות ובכלל בהורים שצריכים וצריכות לשלם על החינוך הפרטי, לפעמים הפיראטי זה. והכנסת הזאת, שהעבירה פה עכשיו החמרה בעונש של מטפלות מתעללות בפעוטות, הגיע הזמן שתיתן פתרון כמו שצריך למטפלות ולמורות ולמורים, כמו שצריך, כבר מהגיל שאדם הוא או היא אדם. אם ברור לכולנו שהם אדם, אז בואו נתייחס אליהם בהתאם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. את בעצם אומרת שזו חקיקה משלימה לחוק המטפלות המתעללות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה היה אמור להיות ההפך – החקיקה ההיא הייתה אמורה להיות משלימה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> משלימה לזו, נכון. אוקיי. ישיב במשולב שר החינוך יואב גלנט, ואחרי זה – התנגדות. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא התנגדות, זה השלוש דקות הממשיכות שלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הכול בסדר, לא צריך להתעצבן. יש לך עשר דקות. << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת אורלי פרומן, ניצן הורוביץ, מרב מיכאלי, כנסת נכבדה, הצעות החוק, כולן ביחד וכל אחת לחוד, הן אכן הצעות חוק חשובות, ואין ויכוח על כך. הבעתי את עמדתי בעניין כבר בעבר, ואני חוזר על כך: החינוך לגיל הרך צריך להימצא תחת אחריות משרד החינוך. יש לכך חשיבות למען הילדים, למען השכלתם, למען חינוכם, למען עתידם ולמען התפתחותם. בחודשים האחרונים היינו עדים כולנו לכמה אירועים קשים ובלתי נתפסים של התעללות בילדים במעונות היום. האירועים האלה זעזעו אותי באופן עמוק, גם כאב לילדים וגם כשר החינוך. בשל כך, ובהתאם לסיכומים מן העבר, קראתי אני לאחרונה פעמים אחדות לקדם באופן מיידי את העברת האחריות לגיל הרך ומעונות היום והמשפחתונים ממשרד העבודה והרווחה אל משרד החינוך. אפתח סוגריים ואומר שבמדינת ישראל, לטעמי, צריך להיות משרד אחד בלבד שאחראי לחינוך. האחריות הזאת נמצאת היום בעיקרה במשרד החינוך, אבל בעוד ארבעה משרדים נוספים. אחד מהם הוא משרד העבודה; השני הוא משרד הרווחה. יש עוד שניים. מן הראוי שחינוך ילדים מגיל לידה ועד גיל 18 לפחות, ובהמשך בלימודים אקדמיים, ייעשה תחת משרד אחד, שהוא משרד החינוך. במיוחד נכונים הדברים לגבי ילדים צעירים, אשר בשנים הראשונות לחייהם רוכשים חינוך וידע שישמשו אותם כל חייהם. מחקרים רבים, כידוע – כפי שציינה גם חברת הכנסת פרומן – מחקרים רבים מראים שהשפעה על עיצוב אישיותם, דמותם ובמובנים רבים אופיים של תלמידים נעשית בשש השנים הראשונות לחייהם. איכות החינוך והטיפול במסגרות עד גיל שלוש היום נמצאת בחלקה במקומות בעייתיים, בין היתר בשל כך שהתקינה המותרת של מספר המחנכות או המטפלות לילד נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות המתקדמות ב-OECD, והקבוצה המרבית גדולה מדי; בין היתר בשל המחסור בכוח אדם מקצועי הנובע מהיעדר תהליכי הכשרה ומסלולי פיתוח מקצועי; בשל ההיקף הנמוך של המשאבים המוקצים; בשל היעדר ליווי של בעלי מקצוע בתחומי החינוך, הטיפול; בשל היעדר פיקוח אפקטיבי על המסגרות. אינני אומר, חלילה, שבכל המקומות יש בעיות. ההפך הוא הנכון – רוב ניכר מהגננות והמטפלות עושות את עבודתן נאמנה ובמסירות – אבל אי-אפשר שלא להיות ערניים למה שקורה לנו שנים ארוכות, כולל בתקופה האחרונה. בעשור האחרון נדונה העברת האחריות למעונות היום והמשפחתונים למשרד החינוך כמה פעמים, ואני אפרט אותם: בוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בשנת 2011, ובוועדה למלחמה בעוני בשנת 2014 – ועדות אלה המליצו על העברת האחריות למשרד החינוך, כאמור, לפני כעשור; ועדה בין-משרדית בהובלת משרד ראש הממשלה המליצה גם היא בשנת 2016 כי על מנת להעמיק את איכות הטיפול במעונות היום והמשפחתונים יש להעביר אותם למשרד החינוך. כידוע, למשרד החינוך יש ניסיון רב בפיקוח על מסגרות חינוך וטיפול מגיל שלוש ואילך. אני מזכיר לפורום שמגיל שלוש עד שש יש כחצי מיליון ילדים, והמספר בין גיל לידה לגיל שלוש הוא מספר דומה, גדול במעט, בשל הגידול והריבוי הטבעי. זוהי יכולת שניתנת להרחבה לגילים הצעירים יותר באופן מהיר ובהינתן המשאבים המתאימים. כמו כן, למשרד החינוך יש גופי חינוך והכשרה ומנגנוני פיתוח מקצועי שניתן להרחיב למחנכות ולמטפלות במעונות יום ומשפחתונים. בנוסף, המשרד יוכל לקדם את יישומו של חוק הפיקוח באופן מהיר, תוך מתן ההדגשים המתאימים בהיבטי הבטיחות והביטחון האישי של התלמידים במעונות היום. כפי שהצעתי, העברת האחריות באופן היעיל והמקצועי ביותר צריכה להיעשות על פי המתווה הבא, שציינתי גם בפני הוועדות השונות בכנסת: בשלב הראשון – העברת האחריות למעונות היום והמשפחתונים המסובסדים בלבד ויישום חוק הפיקוח, תוך העמדת המשאבים המלאים והראויים לביצוע הרישוי והפיקוח על כלל מעונות היום; בשלב השני – הרחבת האחריות לחינוך ולטיפול בכלל מעונות היום והמשפחתונים, כולל שיפור איכות הטיפול באמצעות שיפור היחס בין מטפלות או גננות לילדים וצמצום גודל הכיתה המרבי, הטמעת תוכניות לימודים מותאמות וקבלת אחריות להכשרה והסמכה של המטפלות, של המחנכות והמחנכים, כתלות בהעמדת המשאבים המתאימים לנתוני ההכשרה וההסמכה. הצעתי זו הובאה גם בכתב בפני שר העבודה והרווחה וגם בפני הממשלה, והיא נמצאת גם על סדר-יומה של המועצה לגיל הרך, אשר בראשה אני עומד. הדבר הזה הועלה על ידי גם לפני ימים אחדים בישיבתה של שדולת הכנסת של ועדת החינוך לנושא הזה. חבריי חברי הכנסת, על אף חשיבות הנושא ונחיצותו, זהו נושא מורכב בעל השלכות תקציביות, מינהליות ופדגוגיות רחבות היקף, ואין מקום לקבוע אותו במסגרת הצעות חוק פרטיות בלי שהושלמה עבודת מטה בעניין זה על ידי הממשלה. למותר לציין כי הצעות החוק האמורות לא נדונו בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולכן, בהתאם לרישא של סעיף 66(ה) לתקנון הממשלה הזמני, הצעות חוק פרטיות שיובאו לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביהן ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד להן. נוכח האמור אבקש מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעות החוק, ולתת לממשלת ישראל ולי כשר החינוך להשלים את המהלך להעברת החינוך לגיל הרך למשרד החינוך, כפי שקבעו ועדות שונות לאורך עשור וכפי שאמרתי אני במהלך החודשים האחרונים, עת אני מכהן כשר החינוך. אזכיר ואומר שהיקפי התקציב הנעוצים בעניין הם היקפים של מיליארדים רבים. אנחנו משקיעים בכל שכבת גיל, בכל שכבת גיל, סדרי גודל של מיליארדי שקלים. תכפילו את זה בשלוש שכבות גיל ואתם מגיעים לעשרות מיליארדים. משרד החינוך בראשותי מחויב לפעול באופן מיידי למיצוי יכולותיו המקצועיות, הארגוניות והניהוליות לטובת העמדת מענה חינוכי בסטנדרטים הנדרשים עבור הילדים בהיבט הפדגוגי, החברתי והחינוכי; זאת כמובן בכפוף להקצאת המשאבים המתאימים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אם כך, כאמור, אני ממליץ לחברי הכנסת להתנגד להצעה, ואומר במקביל שממשלת ישראל ואני, כמוביל העניין, כשר החינוך, נפעל ליישם את העברת ילדי הגיל הרך מגיל לידה ועד גיל שלוש לאחריות משרד החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לפני שישיב חבר הכנסת לפיד יש הודעות של סגנית מזכירת הכנסת, ואז נעבור לתשובה, בסדר? כן, קדימה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס׳ 62), התשפ"א–2020, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האישה. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת בועז טופורובסקי, עינב קאבלה וחמד עמאר בנושא: הטמעת טכנולוגיות המצילות חיי אדם בכבישים מתוך בחינת התקדמות הטמעת הרכב האוטונומי בישראל. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התש"ף–2020 << הצח >> (הצעת חברת הכנסת אורלי פרומן) << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020 << הצח >> (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת יאיר לפיד ישיב על דברי השר גלנט. יש לך שלוש דקות, ואחרי זה אנחנו נסיים, נכון? << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נצביע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נצביע, בוודאי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, החיסונים מתחילים להגיע לכל העולם מוקדם מהצפוי. זה טוב שיש חיסונים, אני שמח שיש חיסונים. אני חשבתי שזה ייקח עוד חודשים. חברת פייזר הקדימה את לוח הזמנים, ה-FDA זירז הליכים. אני קורא לכולם להתחסן. אני מוכן להתחסן מחר בבוקר. יש לא מעט מדינות שיקבלו החודש את החיסונים. מחסנים כבר באנגליה, לפנינו. בוריס ג'ונסון לא טוען שהוא הביא את החיסונים; לא נסע לשדה התעופה של לונדון להתחבק עם מקרר. באמריקה יחלקו בשבועיים הקרובים 20 מיליון חיסונים; אף אחד לא חושב שזה בזכות הנשיא טראמפ. סינגפור מתחילה לקבל חיסונים. קנדה מתחילה לקבל חיסונים; ג'סטין טרודו לא חוגג בטלוויזיה. החיסונים הם לא הישג פוליטי. כל מי שיכול לשלם יקבל חיסונים. יש מדינות שאנחנו מקבלים חיסונים לפניהן מסיבה אחת: שילמנו יותר. כל הטלפונים של נתניהו באמצע הלילה זו הצגה. זה בכסף. מי שמוכן לשלם יותר יקבל חיסונים מהר יותר, אז שילמנו יותר. טוב עשינו. אין מדינה בעולם המערבי שלא קנתה מפייזר ומודרנה חיסונים. אין מדינה בעולם המערבי שלא תקבל מפייזר ומודרנה חיסונים. נתניהו פישל בקורונה מההתחלה ועד הסוף, אז הוא המציא לעצמו קמפיין חיסונים. במקום הקרב נגד המגפה הוא מנהל קרב על התודעה. להגיד את האמת לאזרחים זה ערך. האמת היא ערך. הממשלה הזו איבדה את אמון הציבור מפני שהיא כל הזמן משקרת. נתניהו אמר השבוע בישיבת הממשלה: בישראל נתוני תחלואה מהנמוכים בעולם. באמת? בואו נדבר נתונים: את ישראל אי-אפשר להשוות לאירופה, כי יש שם גבולות פתוחים. את ישראל צריך להשוות למדינות אי, מדינות שאפשר לסגור דרך שדה התעופה, מדינות כמו ניו זילנד, סינגפור, טאיוואן, קפריסין. בניו זילנד יש 25 מתים, בסינגפור 29 מתים, בקפריסין, פה לידנו, 84 מתים, בטאיוואן 7 מתים ובישראל 3,014 מתים – פי 100 מסינגפור. ככה נתניהו ניהל את זה, עד כדי כך רע. בכלכלה הוא פישל אפילו יותר. כל המדינות שהזכרתי, בכל המדינות שהזכרתי נסגרו פחות עסקים, האבטלה יותר נמוכה, הגירעון הרבה יותר נמוך. מעמד הביניים הישראלי הופך להיות לנגד עינינו העניים החדשים, נקברים תחת הניהול הכושל של הממשלה הזאת. כדי שנשכח כמה רע הוא ניהל את זה נתניהו החליט ללכת לבחירות עם קמפיין שקרי שאומר: החיסונים זה בזכותי. הם לא בזכותך – הם בזכות מדענים ורופאים שעבדו בארצות הברית ובגרמניה. במקום לרדת מהבמה בבושת פנים, נתניהו עושה מסיבה של פייק ניוז. הגיע הזמן להחליף אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להצביע מפה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתן לך להצביע מפה. תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. אנחנו עוברים להצבעה. יש שלוש הצבעות, מי שרוצה להישאר. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התש"ף–2020, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ההצעה של חברת הכנסת אורלי פרומן: 44 בעד, ועם אבידר זה 45 – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – ועם אורלי פרומן זה 46 בעד, אין מתנגדים. אני מודיעה שהצעת החוק עברה ותעבור לוועדת החינוך. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת ניצן הורוביץ. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני בעד. כן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה? לא נלחץ לך? 45 בעד. אני מוסיפה את חברת הכנסת אורלי פרומן, את חבר הכנסת אלי אבידר – לא נלחץ לך? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נלחץ. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> את חבר הכנסת מנסור עבאס – לא נלחץ; את השרה עומר ינקלביץ' – לא נלחץ. אז זה 49 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה, ועוברת לוועדת החינוך. אנחנו עוברים להצעת החוק השלישית, הצעת החוק של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020, לוועדת החינוך, התרבות והספורט התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להוסיף אותי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 45 בעד. אני מוסיפה את חברת הכנסת אורלי פרומן, את חבר הכנסת אלי אבידר – 47 בעד, אין מתנגדים. אני מודיעה שגם הצעת החוק הזאת עברה, והיא עוברת לוועדת החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2020, תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לקראת קריאה ראשונה. חברים יקרים, חנוכה שמח, חודש טוב ומבורך. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ו' בטבת התשפ"א, 21 בדצמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:02. << סיום >>