דברי הכנסת

דברי הכנסת יא / מושב שני / ישיבות קט"ז–קי"ח / ו'–ח' בטבת התשפ"א / 21–23 בדצמבר 2020 / 11 חוברת י"א ישיבה קט"ז הישיבה המאה-ושש-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, ו' בטבת התשפ"א (21 בדצמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 10 1. כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה; 10 2. כישלון הממשלה בתחומי הבריאות, הכלכלה ותכנון ובנייה; 10 3. כישלון הממשלה בתחומי הכלכלה, הביטחון והחברה; 10 4. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; 10 5. כישלונה של הממשלה בתחום הכלכלי, החברתי, האזרחי והמדיני 10 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 10 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 13 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 15 נפתלי בנט (ימינה): 20 תמר זנדברג (מרצ): 22 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 25 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 53 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 54 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 56 איילת שקד (ימינה): 57 יאיר גולן (מרצ): 58 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 59 הודעת הממשלה על הפסקת כהונת שר ועל מילוי מקום של שר 66 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 66 הודעת ועדת הכנסת 67 יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): 67 הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020 67 מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 67 עודד פורר (ישראל ביתנו): 68 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 70 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 72 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 78 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 79 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א–2020 79 חיים כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): 80 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 81 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 83 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א–2020 84 עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): 84 תמר זנדברג (מרצ): 87 מרב מיכאלי (העבודה): 88 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 88 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 91 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020 92 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 92 צבי האוזר (דרך ארץ): 100 יועז הנדל (דרך ארץ): 100 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב והמועד להגשתו לכנסת) 102 יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): 103 מתן כהנא (ימינה): 106 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 106 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 108 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 109 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 110 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 112 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 113 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 116 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 118 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 121 אופיר סופר (ימינה): 122 יאיר גולן (מרצ): 123 משה ארבל (ש"ס): 124 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 125 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 125 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב והמועד להגשתו לכנסת) 125 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 125 עמית הלוי (הליכוד): 126 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 130 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 131 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 132 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 134 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 136 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 137 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 138 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 140 יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): 141 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 143 אריאל קלנר (הליכוד): 144 ניסים ואטורי (הליכוד): 146 ניצן הורוביץ (מרצ): 149 תמר זנדברג (מרצ): 150 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 152 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 153 ינון אזולאי (ש"ס): 154 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 155 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 155 מרב מיכאלי (העבודה): 157 נפתלי בנט (ימינה): 158 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 159 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 162 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 163 איילת שקד (ימינה): 165 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 166 יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): 168 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 277 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 279 הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 287 מיכאל מלכיאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 287 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 291 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 291 הצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מיסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 292 ינון אזולאי (ש"ס): 292 הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 5) (שינוי ההגדרה "הנגב" ותפקידי הרשות וסמכויותיה), התשפ"א–2020 296 ינון אזולאי (ש"ס): 296 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 297 הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 299 יעקב מרגי (ש"ס): 299 עמית הלוי (הליכוד): 300 הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון מס' 5) (קיצור זמן התשובה לפניות ציבור), התשפ"א–2020 302 יעקב טסלר (יהדות התורה): 302 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 304 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 304 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020 305 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 305 הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020 307 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 307 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, ו' בטבת התשפ"א, 21 בדצמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה וקריאה שלישית: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א– 2020, שהוחזרה מוועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון סדרי מינהל (החלטות והנמקות) (תיקון מס' 5) (קיצור זמן התשובה לפניות הציבור), התשפ"א–2020, של חבר הכנסת יעקב טסלר; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א– 2020, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית בתאגידים ציבוריים וברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 5) (שינוי ההגדרה "הנגב" ותפקידי הרשות וסמכויותיה), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל ומיכאל מלכיאלי. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2554/23 וכלה בהצעת חוק פ/2605/23: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת לבישת מדים בהפגנות), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – דחיית קיצור שירות הגברים בצה"ל), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אורנה ברביבאי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הגבלת דמי רישום), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי ערבי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, היבה יזבק וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – ארוחת כריך יומית בבית ספר על-יסודי), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק הספרייה הלאומית (תיקון – פטור ממס והשתתפות המדינה בתקציב), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת צבי האוזר, תהלה פרידמן ואורלי פרומן; הצעת חוק יום לציון זכר קורבנות האינקוויזיציה בספרד ובפורטוגל, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיכל וונש, תהלה פרידמן, צבי האוזר, עמית הלוי, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, מיכל שיר סגמן ועודד פורר; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה בפריפריה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון – הגנה על עתיקות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שיעור היטל השבחה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של מוצר עישון בטעם או בריח מובחן), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיכל וונש, תהלה פרידמן, אופיר כץ, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה, מיכל שיר סגמן, אליהו ברוכי, עאידה תומא סלימאן, סונדוס סאלח, תמר זנדברג ומיקי חיימוביץ'; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הרחבת החובה לציין פרטים בדבר פרסומת והרחבת אחריות לעניין דבר פרסומת ששוגר באמצעות מתקן בזק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלות על מכירה מיוחדת), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – חובת ליווי בכתוביות תוכנית ותשדיר פרסומת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עינב קאבלה, סמי אבו שחאדה, קארין אלהרר ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיאור קולי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר ויעקב מרגי; הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת סונדוס סאלח, אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – שיעור ארנונה לעסק זעיר), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מעבר לרכבים ידידותיים לסביבה בגופים ציבוריים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק הוקרת שירות הלוחם והלוחמת (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אורנה ברביבאי; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – ייחוד כהונה), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-ניכוי מלוא ההכנסה מדמי האבטלה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת ילדים כפולה בלידת תאומים או יותר), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה, סמי אבו שחאדה, איימן עודה, עופר כסיף וסונדוס סאלח; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גילו של עצמאי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר ויוליה מלינובסקי קונין; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תשלום בעד שעות המנוחה השבועית), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק השוואת תנאי שכר לקבוצות שאסור להפלותן (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שכר הוגן לחיילי מילואים שעובדים במשרה חלקית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מאיר כהן, אורנה ברביבאי, יוראי להב הרצנו, עידן רול ואנדרי קוז'ינוב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – זכויות תושב חוזר), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אורנה ברביבאי; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת היתר ישיבה ומתן רישיון לישיבת קבע לקורבנות סחר בבני אדם), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, תמר זנדברג, עאידה תומא סלימאן ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי סגן ראש רשות תשיעי בעיריית ירושלים), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות (תיקון – יעדי איסוף על מכלי משקה גדולים), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – ביטול הסמכות למינוי לכהונה בפועל), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – התיישנות תביעת השתתפות עצמית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק החברות (תיקון – צמצום פערי השכר במשק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ויאיר גולן; הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת ומניעת פעולות בנכסי העיזבון), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה, סמי אבו שחאדה, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה בבתי אבות, בתי דיור מוגן ומוסדות לאנשים עם מוגבלויות), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – זכויות חברתיות), מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוראת שריון), מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין על ידי בן משפחה פונקציונלי), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הקמת נציבות זכויות נפגעי עבירה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – ריאיון עם אדם הרואה עצמו מועמד לשפיטה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – רישום פרוטוקול בוועדה לבחירת שופטים), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות להורה פוגע), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת סונדוס סאלח ואחמד טיבי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שמירת זכאות לביטוח בריאות לשוהים מחוץ לישראל), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק מרכזי צעירים, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, מאי גולן ואלכס קושניר; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחומי אזורי פיתוח א'), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת קרן ברק, אלכס קושניר, מאיר כהן, הילה שי וזאן, קטי קטרין שטרית, יעקב מרגי, ינון אזולאי, מכלוף מיקי זוהר, מיכל שיר סגמן, חוה אתי עטייה, יוסף טייב, אוריאל בוסו, ניר ברקת, שלמה קרעי, יעקב אשר, בצלאל סמוטריץ', טלי פלוסקוב, יפעת שאשא ביטון ואופיר כץ. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בתחומי הבריאות, הכלכלה ותכנון ובנייה; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה בתחומי הכלכלה, הביטחון והחברה; << נושא >> << נושא >> 4. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; << נושא >> << נושא >> 5. כישלונה של הממשלה בתחום הכלכלי, החברתי, האזרחי והמדיני << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי כנסת, אנחנו עוברים מכאן לאנשים אופטימיים במיוחד שהגישו הצעות אי-אמון בממשלה מתוך הנחה שבדרך אחרת היא תמשיך ותחזיק מעמד. אז אנחנו נפתח את פרק הצעות האי-אמון בהצעתה של סיעת יש עתיד-תל"ם, בכותרת הרגילה: כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה, ואני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי להציג את הצעת האי-אמון. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אופטימי במיוחד, בהמשך לדבריך. כן, הממשלה הזאת תסיים את דרכה. חבריי חברי הכנסת, הגופה הזו מונחת לפנינו, וכל ניסיונותיכם להנשים אותה לא יעזרו. הממשלה המנופחת והגרועה בתולדות ישראל נולדה חולה, קרטעה לאורך חייה הקצרים ותלך בקרוב לעולמה כך או כך – עוד שבוע, פחות שבוע, עוד הסדר, פחות הסדר, היא תלך לעולמה. ואני מתחנן אליכם, חבריי בקואליציה, תפסיקו להתעלל בגופה. תפסיקו לעשות מעצמכם צחוק ולהאריך את החרפה הזו. בואו נפזר את הכנסת ונחזור לעם. השיתוק הזה והניהול השערורייתי של הממשלה הזו את משבר הקורונה לא יכולים להימשך. גם אם תדחו בשבועות או בחודשים את הבחירות, הן תבואנה. הממשלה הזו לא תאריך את ימיה. כבר מעל חצי שנה שאתם יחד ולא מצליחים לעבוד. ונתניהו הוא אותו נתניהו, וכלום לא הולך להשתנות. האיש הזה דואג לכיסאו ולמשפט שלו, וכל מעשי ומחדלי הממשלה כפופים למשפט שלו ונובעים רק מהמשפט הזה. שום תעלול פוליטי לא יעזור לכם, חבריי בכחול לבן. תמיד, אבל תמיד, תימצא הפרצה, ושוב אתם תישארו קירחים ומושפלים. הדבר היחידי שיקרה זה שאתם פוגעים באזרחי מדינת ישראל. אני שומע על הפשרות שנזרקות לחלל האוויר כדי להאריך את חייה של הממשלה הגרועה הזו, ורואה את העיניים של חלקים בכחול לבן נפערות שוב. כמו ילדים שבוהים בקסם אתם מתפתים להאמין לו שוב, כאילו לא למדתם כלום מהמרורים שנתניהו האכיל אתכם; כאילו נתניהו לא השפיל אתכם שוב ושוב כשהסתיר את הסכמי השלום – ואנחנו בירכנו על כך; כשנסע לסעודיה; כשסירב למנות מינויים בכירים; כשניסה לרסק את ההפגנות נגדו; כשטיפל בחיסונים כדי לקבל את הקרדיט וכשלקח את תקציב המדינה כבן ערובה לבחירות. שוב ושוב, ובמקום שתגידו די, שוב אתם משפילים את עצמכם ומקווים שמשהו ישתנה. חבריי חברי הכנסת, השימוש בתקציב המדינה כבן ערובה פוליטי של נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים הוא הדבר הנלוז ביותר שכחול לבן נתנו לו יד. כבר שלוש שנים, שלוש שנים מאז 2018, לא עובר פה תקציב מדינה. הכול עומד על כרעי תרנגולת, והתקציב משמש כבן ערובה. עמותות מתחננות לכספים, אי-אפשר לתכנן שום דבר, ובמקום שנשתמש במשבר הזה כהזדמנות להעביר פה חוק הסדרים שיוביל רפורמות ויזרים דם חדש למשק בתקופה הכי קשה שלו, משחקים פה במשחקים. מבקשים להעביר תקציב לשבוע, ואחרי זה ליום אחד. ליום מבקשים להעביר תקציב, עם אופציה להעביר בתוך שבועיים תקציב מדינה, שהוא תקציב כבד. אתם יודעים ואני יודע שזה לא יכול לקרות, שזה לא יקרה וזה לא סביר. אתם פוגעים במשק הישראלי. חבריי לכחול לבן, במקום "ישראל לפני הכול", אצלכם הכיסא לפני הכול. בואו תראו לאן הובלתם אותנו בגלל שאין תקציב: אין מימון לסל התרופות, ועדת התרופות לא יודעת לעבוד כי אין תקציב, השרים יצאו בהצהרה על קיצור התורנויות של המתמחים, וגם לזה אין תקציב; תוכנית החומש למאבק באלימות נגד נשים – גם אין תקציב; תוכנית החומש לחיזוק המגזר הערבי לא תוכל לצאת אל הפועל. איך אתם אומרים ביידיש, הכול כלאם פאדי. בתי החולים הציבוריים שאינם ממשלתיים, כדוגמת שערי צדק, הדסה, מעייני הישועה ועוד, בפני קריסה כלכלית. ב-1 בינואר עומדים לסגור מחלקות בלניאדו, בשערי צדק, בהדסה ובמעייני הישועה, וזה בזמן שיש מגפה שמשתוללת בחוץ ועלייה במספר המאושפזים. בתי החולים הגריאטריים הציבוריים העצמאיים לא קולטים יותר קשישים, את ההורים שלנו. אין כוח אדם ואין להם כסף לשלם; לכל חוקי מענקי הסיוע – מהנחה בארנונה ועד ירידה במחזורים – אין תקנות כי אין מקור תקציבי. רוב תוכניות הסיוע הופסקו או יופסקו ב-1 בינואר; בסוף אוקטובר, מענק סיוע לעבודה הופסק. ניסינו בוועדת הכספים להאריך את התקנות, אך אין מקור תקציבי. 579,000 מובטלים – וזה לפני כניסה לסגר שלישי, ששוב יביא אותנו למיליון מובטלים. ידיד שלי, שאותו לא ראיתי אף פעם פנים אל פנים כי אני רק מתכתב איתו בווטסאפ, ד"ר הוכברגר שמואל – הוא ועוד בעלי מקצוע מתחום הרפואה ומתחום המדע אומרים שהסגר הוא לא פתרון. צריך ללכת לתפיסת עולם אחרת, לקיים פה חיים. והמוטציה הזו, שנמצאת בשערינו, גם אם תאטמו את שדה התעופה ותסגרו אותנו, היא בוא תבוא. בואו נלמד איך לחיות, תפסיקו עם הסגרים האלה. ואני מביע כאן את דעתם של ד"ר הוכברגר שמואל וחבריו, שצועקים בפני כל פורום אפשרי: זו לא הדרך. 87,000 עסקים קרסו, היד לצערנו עוד נטויה, ואין לממשלה הזו שום תוכנית להתמודד עם המצב, כי כאמור אין תקציב. נמשיך. ערב הקורונה 14,000 מסעדות וברים פעלו במדינת ישראל. נכון להיום, סוף שנת 2020, כ-5,000 נסגרו. שליש מהענף הזה נמחק. תבינו לאיזו שוקת שבורה הובלתם את המדינה הזו. הלאה. הרשויות המקומיות מדווחות על עלייה מטאורית של בקשות להנחות בארנונה למשקי בית. כל משפחה שיש בה מובטל אחד יכולה להגיש בקשה לארנונה. הרשויות המקומיות יתקשו להתקיים החל מינואר הקרוב. אבל, חבריי חברי הכנסת, לעומת כל זאת, מצד שני, כל הלשכות המומצאות ומשרדי הממשלה המומצאים – 52 משרדים, שרים וסגני שרים – זה ממשיך לתפקד ולא ייגרע מהם שקל. שמעתי כי מבקשים לקצץ בסמכויותיו של שר המשפטים. הדבר הטוב ביותר, במקום לקצץ בסמכויותיו – נבטל את המשרה. כי אם יקצצו בסמכויותיו הרי אין צורך בכלל במשרת שר המשפטים. חבריי מכחול לבן, בגלל שאתם בצניחה חופשית ומתקרבים לראות את אחוז החסימה מלמטה אתם לא בוחלים בכלום. מעבירים פה חוקים שמשנים את חוקי המשחק ואת סדרי השלטון כאילו אין מחר. זה התחיל במעשה המגונה שעשיתם בחוקי-היסוד של הממשלה כשהבאתם עלינו את הממשלה הפריטטית, ממשלת החילופים האיומה והמגוחכת הזו. זה נמשך כעת, כאשר אתם עושים צחוק מתקציב המדינה, והכול בגלל שיקולים פוליטיים. אתם משחקים בחוקי-יסוד ומשנים אותם לפי צורכיכם כאילו היו פלסטלינה. אין לכם שום כבוד לכנסת, למעמדה ולכללים שהתעצבו פה במשך שנים. זו הסכנה האמיתית לדמוקרטיה, אדוני היושב-ראש. ואם אז, לפני תשעה חודשים, מישהו עוד האמין לכם, חבריי מכחול לבן, שזה לטובת המדינה, היום הרי ברור שזה רק לטובתכם האישית. אתם מתגלגלים לתהום ובדרך מנסים להיאחז בכל דבר. זה לא יעזור לכם, אתם תפגשו את הקרקע בסופו של דבר. הבוחרים יבואו איתכם חשבון על הבגידה הגדולה בהם ועל שיקול הדעת הקלוקל שהביא אתכם על הלום. כמה צעקתי, כמה הזהרתי אתכם, ואתם הייתם בשלכם. אמרנו לכם שעם נאשם בשוחד לא עושים עסקים, שלאדם שלא דובר אמת – לא מאמינים. אז גם עכשיו אני אומר לכם: תעצרו ותפסיקו לנסות להאריך את חייה של הממשלה הזו. תצביעו נגד כדי ללכת לעם, לבחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, שכותרתה: כישלון הממשלה בתחומי הבריאות, הכלכלה ותכנון ובנייה, הצעת הרשימה המשותפת. יציג את ההצעה חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר המקשר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש אי-אמון בשם הרשימה המשותפת, תחת הכותרת: כישלון הממשלה בתחומי הבריאות והכלכלה ותכנון הבנייה. רציתי לדבר, כבוד היושב-ראש, על הכישלון בטיפול במגפת הקורונה, כשכבר היינו בסגר ראשון, סגר שני, התבשרנו על חיסון וראינו את התמונות של ראש הממשלה ושר הבריאות מתחסנים. פתאום יש מוטציה בריטית, שעכשיו אולי מאיימת בסגר שלישי. אנחנו בתוכה, אה? ראש הממשלה כבר – קבינט הקורונה היום התכנס, ומדברים על סגר שלישי. רציתי לדבר על המשבר הכלכלי, על מיליון מובטלים, על יותר מ-100,000 עסקים שקרסו, על הבעיות הכלכליות של ענפים רבים באוכלוסייה הערבית, אולמות – גם הם, כמובן, באוכלוסייה הכללית – מסעדנים, תיירות, על המצוקות הכלכליות. אני הכנתי נאום, כבוד היושב-ראש, אבל לאור רצף האירועים בימים האחרונים אני אעשה את מה שעשה השר אמסלם לפני כמה ימים. אני קורע את הנאום שהכנתי, כבוד השר אמסלם. אני לא רוצה לדבר מהכתוב, אני רוצה לדבר מהלב. אחרי מה שקרה בימים האחרונים, אני ביחד עם חבריי – אחמד טיבי, ג'אבר, סונדוס ועוד – 15 חברי כנסת, עם ראשי רשויות, עם ועדת המעקב, מהבוקר אנחנו בתהלוכת מחאה של רכבים, מצומת כפר קרע, עד שהגענו לכניסה לירושלים והגענו לכיכר מול הכנסת על מנת להשמיע את הזעקה. היינו בשבת בבאקה אל-גרבייה, ואדוני השר, כבוד היושב-ראש, אם הייתם רואים ושומעים את האנשים בבאקה אל-גרבייה אחרי רצח של שלושה אנשים, שלושה צעירים – אמיר אבו חוסיין והדודים שלו אחמד ומוחמד שרקייה מג'ת. כאשר ירו באמיר אבו חוסיין בקיוסק שלו הגיע אמבולנס לנסות להציל את חייו, ואז הדודים שלו נסעו אחרי האמבולנס. ואז, אחרי מאות מטרים ביציאה מבאקה אל-גרבייה, המחסלים חיסלו אותם ביריות בתוך הרכב שלהם. ואנחנו היינו צריכים לעמוד בשבת ולהסתכל בעיניים של הסבא, ג'מיל אבו חוסיין, שדיבר, הוא איבד את הנכד שלו ואת שני ילדיו. והיינו צריכים לעמוד מול האימא, האימא של אמיר, שאיבדה תוך כמה – שעה, חצי שעה – את הבן שלה, בן 20 ומשהו, צעיר, ואת שני אחיה. מה אנחנו נוכל להגיד להם כאשר אנחנו מדברים על 111 הרוגים, נכון להיום? אנחנו מדברים על 15 נרצחים רק מתחילת החודש. ואני רוצה להקריא את השמות שלהם, כי לכל אחד מהם יש שם ויש חיים ויש משפחות, והדם שלהם זועק: עד מתי? אנחנו כל יום בכנסת, אדוני היושב-ראש, במליאה, בוועדות צועקים, זועקים: איפה המשטרה, איפה הממשלה? עכשיו, אל תגידו לנו שזה גנטי, זה תורשתי, זה בטבע, חברה אלימה – לא, אדוני השר. הינה, תסתכל, אנחנו אותו עם – העם הפלסטיני – בשטחים הכבושים, בגדה, ברצועת עזה, בירדן. למה אין לנו את אותם אחוזים? 80% מההרוגים במדינה. סלאם טאטור, סובחיה טאטור, מוחמד בדראן, פהמי חינאווי, אחמד מוחמד אל-ג'מל, יוסף אבו סתה, ריאן אבו חלא, אחמד אבו ראס – ילד בן 16 מעילוט – דיאא פריג' מכפר קאסם, זיאד גריפאת מזרזיר, נימר סלימאן מריינה, עלי בדווי מכפר קאסם, אמיר אבו חוסיין, אחמד שרקייה ומוחמד שרקייה. אללה ירחם אל-ג'מיען. אבל זה לא רק שאנחנו נאבקים על החיים שלנו – זכות בסיסית, הזכות לחיים – אתם גם ממשיכים ורודפים את הציבור, את המיעוט הערבי, גם על קורת הגג שלו. היום אנחנו ישנים למשמע חדשות על עוד רציחות ועל עוד – אנחנו כבר לא סופרים פצועים; חבריי וחברותיי, לא סופרים כבר פצועים. היום ירו על שני צעירים בטייבה; פציעות – כבר לא סופרים אותן. אבל כאשר גם רודפים אותנו על הזכות הבסיסית לקורת גג, ואנחנו מנסים – אתמול ושלשום ובימים האחרונים חבריי אחמד טיבי ווליד טאהא מנסים להציל את הבית של עארף פריג' מכפר קאסם. למי לא הגענו? הגענו עד הדרגים הגבוהים ביותר. הצענו לאטום את הבית – תאטמו את הבית. אדוני היושב-ראש, יש תוכנית שמקדמת עיריית כפר קאסם על 1,400 דונם. אמרנו להם: מה אצה לכם הדרך? תחכו, ואם בסופו של תהליך תכנון זה לא יוכשר, אז הוא מתחייב להרוס את זה. נכון, ווליד? נכון, ד"ר אחמד? הוא חתם, נתן ערבויות. באו כמו גנבים בלילה, בשעה 04:00, איזה כוחות, איזה כוחות, כבשו את כפר קאסם, ועל הדרך גם, יאללה, עוד בית בקלנסווה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכוחות האלו לא היו בבאקה אל-גרבייה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק, אז כשראש הממשלה אמר: כוחותינו פועלים בקלנסווה – אז נכון, אדוני היושב-ראש, גם אתמול הכוחות האלה פעלו בכפר קאסם ובקלנסווה. אבל הכוחות האלה, כשצריך אותם, לא היו לא בבאקה אל-גרבייה ולא בכפר קאסם כאשר היו חייבים להיות שם ולעצור ולמנוע את הפשע ולמנוע עוד רצח ועוד רצח. זה התפקיד של המשטרה. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אני שמעתי את סגן השר פטין מולא, שדיבר בוועדה למאבק באלימות. כל הזמן אתם אומרים לנו: אנחנו רוצים עוד שיטור ועוד תחנות, ולגייס עוד שוטרים, ועוד תקציבים, אז הינה, בניתם תחנה לתפארת בכפר יאסיף, שמשרתת את ירכא, ג'וליס, אבו סנאן, ג'דיידה-מכר, וסגן שר, אדוני השר, בא לוועדה ואומר: זה צחוק מעבודה. השוטרים האלה כל הזמן מתעסקים – כמו שהתעסקו איתנו היום, עם חבריי. כשהגענו לכניסה לירושלים איזה כוחות חיכו לנו. התחילו להתנהג באלימות כלפי הנהגת הציבור הערבי – חברי כנסת, ראשי מועצות, ראשי עיריות. אפילו דקה, שתיים, שלוש להביע מחאה, להביע את הזעם – התחילו להתנהג ולתקוף, וכמובן, יאללה, לרשום דוחות. אני קיבלתי שני דוחות, חברי אחמד טיבי – שלושה דוחות. כל החברים – עאידה ואנטאנס והיבה ווליד וסונדוס, כולם – קיבלנו דוחות. בסדר, יאללה, אבל ככה משטרת ישראל מתנהגת? זה התפקיד של המשטרה? התפקיד הבסיסי של המשטרה הוא להגן על חיי האזרחים, לדאוג לשלום הציבור, ובזה המשטרה והממשלה נכשלה לחלוטין, ולכן היא צריכה, אדוני היושב-ראש, ללכת היום, לפני מחר. ההנשמה המלאכותית – יש יותר מדי מכונות הנשמה שנשארו כנראה ללא תעסוקה, אז קיבלתם עוד, או תקבלו עוד היום, מחר, עוד הנשמה, החייאה מלאכותית לממשלה הזאת, עד 5 בינואר. אבל אתם יודעים שכבר סוף חייה של הממשלה מתקרב, וטוב שהממשלה הזאת תלך כמה שיותר מוקדם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. מכאן אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של סיעת ישראל ביתנו, שכותרתה: כישלון הממשלה בתחומי הכלכלה, הביטחון והחברה. אני מזמין את חבר הכנסת אלי אבידר להציג את ההצעה, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא כבוד גדול להיות חבר כנסת בימים אלה. התהליכים המתרחשים בחברה הישראלית ובפוליטיקה הישראלית מאז השבעתה של הממשלה הנוכחית הפכו את רוב נבחרי הציבור לגנבי דעת, חסרי מילה, חסרי עקרונות ומושחתים ברמה הפוליטית הנמוכה ביותר שזכורה לי במקבץ שנותיי הבוגרות. הממשלה הנוכחית ויתרה על אמון הציבור. היא אינה זקוקה לו יותר. היא יכולה, ברוב אבסולוטי שבידיה, לעשות הכול: להגדיל מספר שרים, לקצר זמן כהונה, להאריך זמן כהונה, לחוקק חוקי-יסוד ולשנות אותם בכל פעם שהיא רוצה. הממשלה הזאת רוצה היום לשנות חוק-יסוד פעם נוספת כדי לדחות את פיזור הכנסת. זה יהיה לא פחות מחוק ביזוי הכנסת. פעם, בימים פחות אפלים, חשבנו ששינוי חוק-היסוד צריך לבטא את רצון העם – הסכמה ציבורית רחבה, ובוודאי שלא משחקי הישרדות של פוליטיקאים כושלים. הדמוקרטיה הישראלית צעירה וחלשה יותר מאחיותיה הוותיקות בעולם. ההבדל אצלנו בין חוק רגיל לבין חוק-יסוד הוא רק בכותרת. אין מערך בלמים ואיזונים בצורת חוקה או בית משפט לחוקה. עד היום הסתמכנו על מושגים כמו ההבנה והמנהג ועל כך שמעולם לא עשו את זה. אז בישראל 2020 חוקי-יסוד משתנים בקלות כרצונם של ראשי הקואליציה. אינטרסים פוליטיים צרים מכתיבים את השינויים הללו ללא כל היסוס וללא חשש מהציבור. קראתי הבוקר את דבריה החשובים של פרופ' סוזי נבות, והיא אמרה: "אולי צריך לזכור כי חברי הכנסת אינם הריבון. הם אוחזים רק בסמכות מוגבלת, סמכות שניתנה להם על ידי העם באמון, והמותנית בכך שאינם עושים בה שימוש לרעה או חותרים תחת עקרונות היסוד של המשטר. הבוקר", היא מוסיפה, "זו לא התפוררות של כחול לבן שאנו עדים לה – זו התפוררות של כללי המשחק הדמוקרטיים שלנו", היא מסיימת. הציבור הישראלי שומע דברים לא פשוטים בחודשים האחרונים, ומסרב להאמין שמחסלים לו את הדמוקרטיה. מאיפה להתחיל? בפברואר 2020 העביר נתניהו החלטה בממשלה על הכנסת כל דיוני הקורונה תחת חיסיון ל-30 שנה. נתניהו, שלא מהסס לחשוף את הכמוסים שבסודותינו, שחשף את מבצע ארכיון הגרעין האיראני, הכניס את כל דיוני הקורונה לחיסיון של 30 שנים ומסרב עד לרגע זה להוריד את החיסיון. למה? מה יש לו להסתיר מאיתנו? מה נאמר שם בדיונים? אנחנו רק מקבלים רמזים בתקשורת, הדלפות. פרופסורית שאומרת שקיבלה כאב בחזה כששמעה שמטילים סגר או פרויקטור שאומר שכשהביאו את החלטת הסגר להחלטה הוא נזקק לכדורים נגד בחילה. מי הביא? הוא לא הפרויקטור, הוא לא היה אמור להיות זה שמביא את ההחלטות האלה? מה הוא אמר בדיונים? לא נוכל לדעת, כי יש חיסיון ל-30 שנה. ב-25 ביוני 2020, כאן, במליאת הכנסת, עבר חוק הסמכת השב"כ להיכנס לכולנו לטלפונים. כשדיברתי על זה, מהיום הראשון אמרו לי: תתבייש, אתה לא מאמין לשב"כ? בוגר יחידה 504 שככה מדבר? השר שטייניץ ענה פה על הפודיום, עלה וטען ללא בושה שטכנולוגית השב"כ היא הכי מדויקת, שהיא תמנע את התפשטות המגפה, וכולם שיתפו פעולה עם ההונאה הזאת. גבי אשכנזי כיושב-ראש חוץ וביטחון הכשיר את השרץ מהיום הראשון, ומאז מאות אלפי ישראלים נכנסו לבידוד שלא לצורך. וגם היום, לאחר חצי שנה, כשכבר ברור שהטכנולוגיה לא מדויקת ואפילו הממשלה מודה בזה, היא לא מבטלת את איכוני השב"כ. אל תאמינו לסיפורים שהממשלה תשתמש בזה רק כאשר מישהו לא ישתף פעולה. המציאות היא: השב"כ בטלפונים שלנו. ואם מאיר בן שבת יחליף את נדב ארגמן בשנה הבאה אז בהצלחה לכל הספקנים, לכל אלה שמאמינים שלהם זה לא יקרה. בהצלחה לכל העיתונאיות והעיתונאים שהתקשרו בשקט לשאול שאלות וסירבו לכתוב על זה אפילו מילה אחת, או לשאול שאלה, כי זה לא טוב להם כרגע. וב-29 בספטמבר 2020 העביר נתניהו את חוק הסמכויות. כאן, באותו היום, קרעתי את נוסח החוק ואמרתי שהחוק הזה הוא לא פחות מפיגוע שמתבצע כנגד אזרחי ישראל. הממשלה השתמשה בחוק הזה כדי להטיל סגרים, הגבלות, זרקה מאות אלפי מובטלים לרחוב, והגענו כבר למיליון מובטלים. פרנסה של אנשים ממשיכה להיהרס כל יום בלי היגיון, בלי תבונה, רק כדי להמשיך לתחזק את החרדה שעל בסיסה נתניהו מצליח להכתיב את השיגעונות שלו. עוד לא התחלנו לנשום מפתיחת הסגר המיותר שעברנו וכל יום מדברים על ריסון, הידוק. אין מנוס מסגר כללי, צועקים שופריו של נתניהו כמו תוכים אחרי המסרים שהם מקבלים. ואתמול התפרסם שיש מוטציה של הקורונה באנגליה ומייד נתניהו מצהיר שאין מנוס מסגר שלישי. מותר לנו לפעמים לקנא באמריקאים. לפני ימים מספר התפרסם שהנשיא היוצא טראמפ רצה לצאת למבצע צבאי וגורמים מקצועיים עצרו אותו; שרים התפטרו. ואז, הרמטכ"ל האמריקאי, מארק מילי, נתן נאום לפנתיאון שהוא לא פחות מאירוע היסטורי בדמוקרטיה האמריקאית, תוך שהוא מבהיר לכולם למי נתונה הנאמנות של הצבא ושבמילים אחרות הוא לא יבצע פקודה לא חוקית. הוא אמר: אנחנו לא נשבעים אמונים למלך או מלכה, לעריץ או דיקטטור. אנחנו לא נשבעים אמונים למדינה, שבט או דת. אנחנו נשבעים אמונים לחוקה האמריקאית, וכל אנשי הצבא על זרועותיו ישמרו ויגנו על החוקה הזאת למרות המחיר האישי שהם יכולים לשלם. תגידו לי, חברותיי וחברי הכנסת, מי היום מבין נושאי המשרות הבכירות במדינת ישראל מסוגל לתת נאום שמירה כזה על הדמוקרטיה? אין אפילו אחד. הם לא נותנים נאום כזה כי הם חלשים, כי נתניהו דרס אותם ואת כל שומרי הסף באשר הם. אז לנו אין חוקה, וחייבים להעביר חוקה שהיא מעל פוליטיקאים, גם כאלה מושחתים שמוכנים למכור את המדינה וכל מה שיש בה לטובתם האישית. אבל המסע הזה חייב להתחיל בהחלפת הממשלה הזאת. אני קורא לשרות ולשרים אבי ניסנקורן, מיכאל ביטון, מירב כהן, אורית פרקש הכהן, חילי טרופר, יזהר שי, פנינה תמנו שטה, אלון שוסטר, ולחברות וחברי הכנסת אסף זמיר, מיקי חיימוביץ', איתן גינזבורג, רם שפע, מיכל קוטלר וונש, עינב קאבלה, תהלה פרידמן, הילה שי וזאן: זה בידיים שלכם. אל תביישו את עצמכם. חשבתם שהציבור יתעייף ויקבל את מה שעשיתם, ועד לרגע זה הוא נותן לכם קרדיט שאולי תתעשתו, אבל הצבעה שלכם היום להארכת חיי הממשלה הזאת תביא עליכם זעם. לציבור אני קורא: לא ניתן יהיה להצעיד את המדינה הזאת לחוף מבטחים לפני שנוציא את נתניהו מבלפור, ואי-אפשר להוציא אותו כשרובנו יושבים בבית עם תה קינמון ג'ינג'ר חמים. פשוט אי-אפשר. תעלו לבלפור. העם שלנו ידע אירועים היסטוריים. היו תקופות שלא האמנו שהגרוע מכול יתממש – וצעדנו כצאן לטבח. אסור לנו לתת לדמוקרטיה שלנו לצעוד כצאן לטבח הדיקטטורה של נתניהו. אחיי ואחיותיי למחאה, נתניהו ינצח – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אני – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תן לי בבקשה להמשיך. תן לי בבקשה להמשיך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קודם כול, הזמן שלך הסתיים – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תן לי בבקשה להמשיך משפט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא אאפשר לך להמשיך, כי – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תן לי בבקשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתן לך משפט אחרון, אחרי שאומר – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. נתניהו ינצח – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – שיש גבול לכל דבר – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. תן לי לסיים משפט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חרפה איך שאתה מדבר – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לי משפט פה לסיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש גבול לכל השוואה ולכל דבר. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אומר יושב-ראש הרשות המחוקקת – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אמת. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ששכח שהוא ראש רשות מחוקקת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בושה וחרפה. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, למרות מה שאתה אומר. 300,000 מפגינים בבלפור עד שהוא יתפטר. ולא תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא מתרגש מהבריונות שלך, מהצעקות שלך, מהגידופים שלך ומאמירות שמקומן לא יכירן גם כאשר יש מחלוקות קשות. ואומר לך עוד דבר, חבר הכנסת אבידר: אף אחד לא נבנה, לא משנאה כזאת ולא מהתנהלות כזאת. האמן לי. תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן להצעת האי-אמון הבאה, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. אני מזמין את חבר הכנסת נפתלי בנט להציג את הצעת האי-אמון מטעם סיעת ימינה. בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על הדוכן הזה, לפני 28 שנים, עמד ראש הממשלה יצחק רבין, זכרו לברכה, ואמר: "אני מבקש שכולנו, כל יושבי הבית הזה, יזכרו: העם לא משרת אותנו, אנחנו משרתים את העם". ראשי הממשלה שלנו נתניהו וגנץ שכחו את האמירה ואת הדבר הכל-כך פשוט הזה. אנחנו פה בשביל לשרת את העם, העם הוא לא צעצוע בשביל הצרכים הפרטיים שלנו. מעולם בתולדות מדינת ישראל, מקום המדינה ועד ימינו אלה, מעולם לא הייתה ממשלה כל כך אגואיסטית, כל כך כושלת, כל כך מסוכסכת, שכל כך לא אכפת לה מהעם. ברגעים האלה, בבית חולים במרכז הארץ יש סבתא בשנות ה-80 לחייה שנאבקת על חייה. היא מאושפזת במחלקת הקורונה, היא חולת קורונה, היא נושמת את נשימותיה האחרונות ובנה לא יכול להיות לצידה. הוא בבית. אבל הוא לא רק מאבד את אימו – בשנה האחרונה הוא גם איבד את מקום העבודה שלו, והוא בחרדה. הוא בחרדה כי הוא לא יודע איך המשפחה שלו תשרוד כלכלית. הוא יודע שדמי אבטלה וחל"ת לא יהיו לנצח, אין קסמים כאלה. עכשיו תדמיינו שהאיש הזה מסתכל למעלה, למנהיגי ישראל, והוא מצפה מהם למזור, לפתרונות, למילה טובה. אז הוא מסתכל לנתניהו, ונתניהו אומר לו: תשמע, איך עקצתי אתמול את בני גנץ, צייצתי שהוא חי בסרט. ואז הוא מסתכל לבני גנץ, וגנץ אומר לו: אני עקצתי את נתניהו עוד יותר, אמרתי לו שהוא חי בסרט. האיש הזה, למה הוא זקוק? הוא זקוק לפרנסה, הוא זקוק לבריאות, הוא זקוק לכבוד עצמי. אני אומר את זה לנתניהו ולגנץ – פרנסה, בריאות, כבוד עצמי, זה מה שהוא צריך. וברגע הכי קשה הזה הוא מסתכל ושומע איך אחד עוקץ את השני שהוא חי בסרט. אז נכון, מר נתניהו, אנחנו חיים בסרט. בסרט בלהות שאתה הובלת אותנו לתוכו. סרט בלהות שבאמצעו מלחמת הקורונה. המנהיגות – פשוט לא אכפת לה. היא לא רואה אותנו ממטר. מתעסקים עכשיו יומם ולילה, כבר שבועות, בתפירת תפקידים, באיזו קומבינה להחייאת הממשלה כדי שיהיה אקזיט שיתאים בדיוק ללו"ז, כדי שתהיה תמונת יציאה טובה לנתניהו, כפי שפורסם. אתם נורמליים? המדינה ואזרחי ישראל הם לא אביזר, הם לא צעצוע שלכם. לממשלה הזאת לא מגיעים עוד שבועיים ולא עוד יומיים ולא עוד שתי דקות. את הממשלה הזאת ואת ראשה לא צריך להאריך – צריך להחליף. ואנחנו, בעזרת השם, נחליף אותה. לכן סיעת ימינה פה אחד תצביע נגד ההחייאה המלאכותית לממשלה הרעה הזאת. ובאותה הזדמנות, מכיוון שבקצב של כל חצי שעה אני מקבל פנייה כזאת או אחרת: בוא, נוציא את האלה נכניס אתכם, תקבלו איזה שרים שאתם רוצים – אנחנו לא נצטרף דקה אחת לממשלה הזאת, כי צריך להחליף אתכם, לא להאריך אתכם. נקודה אחרונה: הרבה אחרי שהקורונה תיעלם הבעיה העמוקה יותר תזדקק לפתרון. העם איבד את האמון לא רק בממשלה – זה מזמן – אבל גם במדינה. לא מאמינים במוסדות המדינה, כי אתם – ואתה, ראש הממשלה, אמור לייצג את הממלכתיות, את מוסדות המדינה, ואתם לא מדברים דברי אמת; אתם אומרים דברים שפשוט אינם נכונים. עובדות רק מהימים האחרונים: ראש הממשלה צייץ בטוויטר שלו: "המדיניות הכלכלית הנכונה שלנו מביאה הישגים גדולים, שמאפשרים לנו לסייע" לאזרחי ישראל, עם ציטוט מהלמ"ס על צמיחה ברבעון השלישי של 38%. 38% צמיחה. ראש הממשלה של ישראל. ואני מסתכל החוצה ואומר: רגע, אולי נופל כסף מהשמיים. 38%. וזה לא איזה צייצן סוג ד', זה ראש ממשלת ישראל. פתחתי את הנתונים, ומה גיליתי? שזה ביחס לרבעון הקודם והקודם, שבשניהם הכלכלה צנחה ב-38%. כלומר, זה כאילו אני אבוא למישהו, אני אחתוך את המשכורת שלו ב-40%, ואז אני אחזיר לו חלק, ואני אגיד: תראה איזה נדיב אני. זו פשוט לא אמת. תגידו את האמת. האמת היא קשה, אבל עדיף להגיד את האמת. למדתי את זה כמנכ"ל, כמ"פ. גם אתם יודעים את זה. לשקר לעם ישראל זאת לא הדרך. עוד דבר. מנופפים בלי הרף כאילו מדינת ישראל היא מהטובות בעולם מבחינת תמותה פר נפש, כאילו אצלנו מתים הרבה פחות מברוב העולם. חברים, זה לא נכון, זה שקר. לפחות נדע את האמת. האמת היא שבישראל מתים, מתו, 338 אנשים פר מיליון. ויש בערך 160 מדינות או 163 מדינות עם הרבה פחות אנשים שמתו פר מיליון: פרגוואי, דנמרק, אסטוניה, הודו, פינלנד, נורבגיה, אורוגוואי, יפן – 23, לעומת 338; אוסטרליה – 35; קפריסין, שכנה שלנו, עם 75 – כמעט חמישית מאצלנו. למה לשקר? תגידו את האמת. מספרים גם: תראו מה קורה בגרמניה, תראו. חברים, יש 120 כניסות יבשתיות לגרמניה. הם בתוך איזה גוש אירופי שמחייב נסיעה. לנו יש כניסה אחת, אנחנו מדינת אי, כמו קפריסין, כמו ניו זילנד, כמו טאיוואן, כמו אוסטרליה, כמו סינגפור. יכולנו להיות הכי טובים בעולם. אז במקום לעשות תרגילי יחצנות ובמקום לספר יומם ולילה איזו גבורה, כמעט גבורה כמו במבצע ששת הימים, במלחמת ששת הימים, כמה אנחנו טובים וכל העולם עולה אלינו לרגל ללמוד מאיתנו, אנחנו יכולים הרבה יותר טוב. הממשלה הזאת, אני באמת מבקש, מפציר בכל חברי הכנסת, גם בקואליציה וגם באופוזיציה: אל תיתנו יד, אל תחיו אפילו דקה אחת את הממשלה הנוראה הזאת, כי אנחנו צריכים להתחיל דרך חדשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, הצעת האי-אמון של סיעת מרצ, שכותרתה: כישלונה של הממשלה בתחום הכלכלי, החברתי, האזרחי והמדיני. אני מזמין את חברת הכנסת תמר זנדברג להציג את הצעת האי-אמון, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמעתי שאתה מכנה את מגישי הצעות האי-אמון אופטימיים כי הם חושבים שיש במה להביע אי-אמון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. לא, לא, לא. אז אמרתי שהם סבורים לא שיש במה להביע אי-אמון, אלא שהם סבורים שאלמלא המהלך הזה הממשלה תצליח להמשיך ולהחזיק מעמד. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כן, שיש עוד ממשלה להביע בה אי-אמון, ולא שהיא מתפזרת מעצמה. אז אני רוצה, אולי באחד הנאומים האחרונים של הכנסת הזו, לסקור במספרים כמה מהישגי הממשלה הזו. אז נתחיל: אפס. אפס פעמים זה המספר שבו התכנס קבינט הפיוס. מישהו זוכר את קבינט הפיוס? אחד ההישגים שהממשלה הזו התהדרה בהם, ובני גנץ אמר: הממשלה תפעל באופן מהותי ומעשי כדי לגשר בין כל חלקי העם והמדינה, ותפעל מתוך תפיסה של פיוס לאומי. אדוני השר דודי אמסלם, תעלה עוד מעט להשיב על ההצעות האלה, ואין ספק שאתה בנאומיך כאן מדי שבוע בתשובה לאי-אמון הפכת לסמל של התפיסה של אותו פיוס לאומי, כששבוע אחרי שבוע התעקשת להשתלח ולהסית נגד חצי מאזרחי המדינה רק בגלל שהם מפגינים על מה שאכפת להם. בינתיים אותם מפגינים רוססו בגז פלפל, נדרסו, ספגו רימונים, אגרופים, דקירות, ובנוסף גם אלימות משטרתית, ולקינוח, רק בשבוע האחרון בתיהם סומנו בגרפיטי מסית שמסמן את הדרך לאלימות הבאה. אני חושבת שלך יהיה חלק גדול בדברי ימי הממשלה הזו בהגעה לאותו פיוס לאומי. תשעה, אדוני היושב-ראש, זה מספר החודשים שבהם לא נמצא פתרון ל-2.5 מיליון התלמידים, תלמידי מערכת החינוך הישראלית. בין זום לזום, בין המסכים, כשמערכת החינוך חזרה היא חזרה לשעתיים בשבוע, ובינתיים מיומנויות הקריאה של הילדים בכיתות א' וב' ספגו פגיעה קשה, בני הנוער בחטיבות ובתיכונים מדווחים על חרדות, על דיכאונות, על בדידות. במדינות העולם, גם אלה שהלכו לסגרים, מערכות החינוך עובדות כמעט כולן, אבל כאן אנחנו עדיין סופרים את מספר הקפסולות שתלמיד או מורה יכול לעבור בהן בשבוע. לדעתי – חוסר הבנה של המושג קפסולה. 24, אדוני היושב-ראש, זה מספר הנשים שנרצחו מתחילת השנה, מכל המגזרים, מכל קבוצות האוכלוסייה, 24 חיים שנלקחו שהיה אפשר למנוע. ובתקופה הזו, בתקופת הקורונה, שהיא במקרה גם תקופת כהונתה של הממשלה הזו, האלימות נגד נשים הגיעה לממדים שקשה לדמיין, החריפה בעשרות ומאות אחוזים. בזמן שהשנה הזו הפכה עבור רבים מאיתנו שנת הבית, שבה לומדים בבית ועובדים בבית, עבור הנשים האלה השנה הזאת הפכה להיות רצחנית ומסוכנת. אבל הממשלה הזו, שאולי מתפזרת עוד מעט ואולי לא, לא עשתה כל כך הרבה כדי להציל את החיים של הנשים האלה. אותם 250 מיליון שקלים לתוכנית הלאומית למניעת אלימות נגד נשים, או לפחות 100 מיליון שקלים שוועדת הכספים דרשה לחירום לעכשיו, לשנת 2020 – לא שמעתי שהם נמצאים על השולחן בוועדת הכנסת, לדאוג שבתקציב 2020, שאמור אולי לעבור עוד מעט, הכסף הזה יהיה. 110, אדוני היושב-ראש, 110 זה מספר הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה. והשנה אפילו לא נגמרה. חבר הכנסת איימן עודה עמד כאן לפני כמה שבועות וזעק מדם ליבו, והתחנן להוציא את ארגוני הפשיעה מהיישובים בחברה הערבית. היום מחוץ לכנסת אני וחברי כנסת נוספים באנו להזדהות עם הצעדה של ועדת המעקב, של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ושל ראשי רשויות, שבאמת צעקו וזעקו כאן: אז מה אם אנחנו ערבים, גם ביישובים שלנו מגיע לחיות בביטחון ובלי פשע ובלי אלימות. 26, אדוני היושב-ראש, 26 זה מספר השעות הרצופות שעובדים הרופאים המתמחים והמתמחות בבתי החולים. הם יצאו היום לשביתה, דווקא בעיצומה של מגפה מסוכנת שבה בתי החולים מתחילת המשבר הזה עובדים כמעט על האדים האחרונים. דווקא עכשיו אומרים המתמחות והמתמחים: אל תיתנו לנו ביד סכין ניתוח אחרי 24 ו-25 ו-26 שעות של ערנות ושל ניסיון להתרכז כמה שאפשר ולמקד את העיניים במקום הקטן הזה, שבו פספוס קטן יכול להיות ההבדל שבין חיים ובין מוות. 364, 364 זה מספר הימים שכרגע מחשבים משנת 2020, שבהם תכהן הכנסת בלי תקציב מדינה. 364, ביום האחרון של שנת 2020 מבקשים לאשר כאן תקציב מדינה. בעוד שבועיים, אם בכלל, אם נגיע בכלל לסוף הערב הזה, אדוני היושב-ראש, רוצים להביא את התקציב לשנה הבאה, שנתיים שמבחינה פיננסית וכלכלית הן אולי המאתגרות ביותר והקשות ביותר בתולדות מדינת ישראל – מבחינת הצורך והיכולת לתקצב תקציב מדינה; לדאוג לכך ששירותי הבריאות, הרווחה, החינוך, בתקופה כזאת יתנהלו כסדרם; שנדע לתכנן מראש את ההכשרות המקצועיות; את מערכת החינוך, להעביר אותה לימים שבהם 18 ילדים בכיתה זה לא קפסולה אלא כיתה קבועה ורגילה, שמספר התלמידים בה הולך ונצמד לממוצע של ה-OECD. אבל התקציב הזה נלקח בן ערובה, הוא נחטף על ידי נאשם בשוחד, שפשוט החליט לזרוק לפח את הצרכים של מדינת ישראל בשעה הזו ולגרור איתו כנסת שלמה וקואליציה שלמה וממשלה שלמה. 65,000, אדוני היושב-ראש, זה מספר העסקים שנסגרו בעקבות משבר הקורונה. 200 עסקים חדשים נסגרים מדי יום; נתון שלא נראה כמוהו מעולם בהיסטוריה של מדינת ישראל. 600,000 מובטלים; 422,000 משקי בית שנקלעו למצוקה כלכלית; 270,000 משפחות שהידרדרו לעוני ו-143,000 משפחות חיות בחוסר ביטחון תזונתי. אתם יודעים מה אלו המילים האלה, "חוסר ביטחון תזונתי"? שאין מספיק אוכל לתת לילדים ולהאכיל את המשפחה. משבוע לשבוע מספר ההלוואות שלוקחים משקי הבית עולה על חשבון העתיד, על חשבון הפנסיות, על חשבון קופות הגמל. 600,000 מובטלים, 200 עסקים חדשים נסגרים מדי יום, ואין מושיע. אדוני היושב-ראש, שני מיליון ו-332,733 אנשים הצביעו בבחירות האחרונות לממשלה אחרת, הצביעו נגד שלטון נתניהו. לעומת זאת, שני מיליון ו-220,428 הצביעו למפלגות שהמליצו על נתניהו. זה בערך 140,000 פחות. בכנסת הזאת רוב האזרחים הצביעו לממשלה אחרת. איך יעלה על הדעת, איך ייתכן שזה שישה חודשים אנחנו נתונים תחת שלטון שרוב הציבור הישראלי לא בחר בו? איך? לשאלה הזאת יש תשובה אחת, קוראים לה בני גנץ. בני גנץ לקח במו ידיו את האמון שניתן בו ובחר לתת אותו על מגש של כסף, ברגע אחד של קריסה, לידיו של נאשם בשוחד, וזה העלה אותנו על מסלול ללא חזרה, על מסלול אל-חזור, ומאז כל תיקון, כל עוד כיפוף של חוק-יסוד, עוד פשרה רקובה, עוד שאלה של מה עדיף, מה הרע במיעוטו, ואולי בשלב הזה בכל זאת נבטיח את קיום הרוטציה כי אולי אחר כך נקבל ממשלה אחרת, ומי עדיף, ליברמן או בנט או סער – כל החישובים וחישובי ותרחישי התרחישים האלה הם תוצאה של אותו רגע מר ונמהר, אותו רגע גורלי, שבו האדם שרוב אזרחי המדינה בחרו בו ורוב המפלגות, רוב חברי הכנסת בכנסת המליצו עליו, בחר לעשות ההפך. וכך נשארנו תשעה מיליון ו-200,000 אזרחי המדינה שמשלמים וימשיכו לשלם עוד הרבה זמן את המחיר של ההתנהלות של שישה ותשעה ועשרה החודשים האחרונים. בגלל שהממשלה הזו וחוסר היכולת שלה להתמודד עם המשבר זה בקליפת אגוז הסבל של אזרחי המדינה מהמשבר כולו. כן, אזרחי המדינה סובלים מהמשבר הבריאותי ומהמוטציה – עכשיו קראתי שיש מילה חדשה למוטציה, האקדמיה המליצה, "תשנית"; אז תשנית הווירוס מכניסה אותנו לחרדות, והמצב הכלכלי וחבילת הסיוע הצנועה במערב מכניסה אותנו לחרדה כלכלית בשל הצורך לבחור בין מחלה לבין פרנסה. אבל המשבר הדמוקרטי, והעובדה שהאנשים שנתנו בהם אמון הכזיבו בצורה כל כך כואבת, זה יישאר איתנו באמת הרבה שנים קדימה. אחרי שכבר נירפא מתוצאות המשבר הזה ואחרי שנצליח לארגן חבילת סיוע, אנחנו לא נשכח אדם אחד, נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים שלקח תשעה מיליון אזרחים ו-61 חברי כנסת בשבי השחיתות וההסתה שלו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להזמין, אולי למופע פרידה לקדנציה הזאת, את חברנו הטוב השב אלינו מהבידוד השר דוד אמסלם. אדוני השר, הבמה שלך. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התגעגענו. מזמן לא ראינו אותך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא מדבר הרבה, איך הם יודעים שזה מופע אחרון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש עוד מחר. עוד מחר. מחר זה אחרון. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל השר, אתה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לפני שאני איכנס לסוגיות יותר מרכזיות, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להראות לך את השעון. יש פה חמש הצעות אי-אמון; שים לב, משעה 16:00, עכשיו אנחנו בשעה 17:00, האנשים הדוברים שעלו כאן פיזרו רעל בכמויות אדירות, וכשאני אבוא להשיב להם אני אהיה המסית. ככה זה עובד. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אצלם – אנחנו חיים בעולם הפוך. אתה יודע, במקורות אומרים, אנחנו כנראה נמצאים בפתחה, בסיפא של תקופת המשיח. מדוע? אומרים שכשיבוא המשיח, או התקופה, העולם יחיה בערכים הפוכים: השקר יהיה האמת, והאמת השקר; הרחמנות היא אכזריות, והאכזריות היא הרחמנות. זה מה שקורה כאן. אני מרגיש שלפחות בדבר אחד יש לי נחמה: שכנראה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתקרבים באמת לביאת המשיח. הרי במה אתם עוסקים? אתם חיים בעולם ערכים הפוך ובהנדוס תודעתי כמעט שעתי, יומי. נתחיל בחברת הכנסת זנדברג – את מדברת על פיוס לאומי? הרי אמרתי, אתם פה, כל יום, כל האופוזיציה – אתם 90% מזמן הכנסת מדברים פה, וגם בתקשורת, בטלוויזיות, באולפנים. מה שאתם עושים – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה הדוגמה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתם בעצם כל היום מרעילי בארות מקצועיים, מסלפים את העובדות, משקרים על בסיס יומי, וכשאנחנו משיבים לכם אתם עוד כועסים. אתם כועסים. אתם בכלל, דרך אגב, כופרים בדמוקרטיה, בוודאי הישראלית הפרלמנטרית. אני מניח שלא באנו לכאן לא עם נשק ולא עם טנקים. אנחנו פה מקבלים רוב בכנסת, וכך הממשלה בעצם קמה. אז לכן בעצם מפלגת מרצ היא בעצם דמוקרטית רק כשזה מתאים לכלים שלה ולממשלה שלה. חבר הכנסת נפתלי בנט, אני אעבור בקצרה לפני, כפי שאמרתי, שאני איכנס לנושאים שאני באמת רוצה לגעת בהם. נפתלי בנט נתן פה איזשהו נאום דמגוגי רגיל. כל שבוע הוא בא ואומר – בדרך כלל הוא גם נוקב בשם: נכנסתי לחנות של משה. היום הוא אמר: יש אישה בבית חולים שכנראה נמצאת במצב בריאותי לא טוב, והבן שלה גם מובטל, ומה נגיד לאימא? ואתה אומר: אתמול ראש הממשלה מצייץ. אני רוצה לספר לך, מר בנט, רק לפני שבוע, כשגדעון סער החליט להקים ממשלה, אתה צייצת לסער: לא מקימים ממשלת "רק לא ביבי". כשזה דגדג לך במנדטים, פתאום לא עניין אותך אותו אחד בקורונה שלו וכו'. הרי כל מה שאתה עושה כאן זה רק פוליטיקה קטנה. זה הסיפור שלך. אז אל תספר לנו שאנחנו מפלגים את העם ושאתה בעצם מגיע לכאן רק כדי לעבוד עבור הקורונה. אני כבר אמרתי לך, מר בנט היקר, אתה, ולפיד, לא נותנים עצה אחת טובה לעם ישראל. כל פעם שאתם עולים לכאן ויורדים אני שואל את עצמי מה טוב עשיתם לציבור, לאחד, שניים, חוץ מלפלג, חוץ מלהסית אחד נגד השני? מה עשיתם? מה עשיתם? אתה מדבר איתי על מדינת אי, שאנחנו מדינת אי, עם כניסה אחת. א. זה לא נכון, יש לנו רשות פלסטינית פה, ונכנסים כמה שרוצים. אבל מה הרבותא במדינת אי? גם אם יש לך ארבע כניסות, אתה סוגר ארבע כניסות, ואז יש לך ארבעה מחסומים. לא הבנתי, אנגליה, בריטניה, היא לא אי? אתם משקרים כל היום, כאילו אם אנחנו אי הכול בסדר. לא הבנתי, ואם לגרמניה יש כמה כניסות, אז מה, אי-אפשר לחסום את הכניסות האלה? סתם אתם זורקים משהו out of the blue, לא קשור לעניין, וממשיכים למחזר אותו. אחד אחרי השני עולים לכאן ומתחילים לתרגם למה אנחנו בכלל לא צריכים להיות עם קורונה. אנחנו מדינת אי, אנחנו ייבאנו את הקורונה. שלחנו – ראש הממשלה נסע, הביא את הקורונה לכאן, ועכשיו הוא גם מביא את המוטציה, רבותיי, ומדביק את האנשים. אתם לא מתביישים? כל פעם אתם מביאים איזה וריאנט שלא קשור לעניין, טוחנים את המוח כדי לשכנע את האנשים כאילו אתם איזה אנשים נבונים, מכירים את הנושא ויש לכם גם נתונים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז למה אין ממשלה, אדוני? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, נפתלי בנט: אתה יודע לבד, מה שמעניין אותך זה הג'וב שלך. שלך ושל לפיד. זה הסיפור. הסיפור – פוליטיקה כזאת קטנה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלתי למה אין ממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כזאת קטנה. דרך אגב, אני רוצה לספר לך, כשהתחילה הקורונה אתה היית בממשלה, וגם לא הבאת מזור לקורונה. ואתה גם יודע, וגם לפיד יודע וכל יושבי הבית יודעים, שהקורונה לא קשורה לממשלה. דרך אגב, תראו מה קורה באירופה. כל פעם אתם נותנים דוגמאות ממדינות כאלה או אחרות – מה קורה אחרי שבועיים? הכול מתהפך, אז אתם משנים את הטיעונים. זה מה שקורה. תסתכלו מה קורה היום באירופה, כמעט כל אירופה נכנסת לסגר. אבל כנראה זה הנגיף, מה לעשות, וכנראה מטפלים בו, חבר הכנסת אלי אבידר, גם בסגרים. ואם יש לך איזה פטנט יותר טוב, בוא תגיד לנו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרנו את זה אלף פעם, אתם לא שומעים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמעתי אותך בקשב. אתם עולים לכאן, וכל הזמן רק, באמת, מתעתעים, צועקים. שום דבר מן העניין לא הבאתם. לא הבאתם אפילו פתרון. מה כאב לכם? מה בנט אמר בשבוע שעבר? ראש הממשלה הלך ופעל בשביל החיסונים האלה? הרי כל מדינה רוכשת חיסונים. רבותיי, זה נכון. אני מניח שלכל מדינה בסוף יגיעו החיסונים, חלקם יגיעו בעוד שנה, שנתיים. אנחנו כבר התחסנו. אני אתמול התחסנתי. וכשאני רואה את הפתרון של הקורונה, זה בוודאי ובוודאי בכיוון החיסונים, ובאמת אני מרגיש גם שיש כבר רווחה, סוג של רגיעה או משהו. הציבור כבר רואה איזשהו כיוון שאיתו אנחנו יוצאים מכל המגפה המסוכנת הזאת והאלימה הזאת שקרתה לנו, ובסופו של דבר יש לנו אור בקצה המנהרה. דרך אגב, לראש הממשלה יש זכויות אישיות גם על הנושא של החיסון של הקורונה. זה מה שמפוצץ אתכם. אתם מבחינתכם מתפללים: שב בבית, אל תביא כלום, כדי שנוכל לעלות לכאן ולהגיד איך לא הבאת את החיסון. אבל מה לעשות, ראש הממשלה הוא דמות בין-לאומית, והוא הפעיל גם את הקשרים האישיים שלו במעמדו הבין-לאומי כדי שאנחנו כבר נתחסן, מה שלא קורה ברוב מדינות העולם. וזה הורג אתכם, בגלל שאתם מתעסקים באמת בפוליטיקה קטנה. לא מעניין אתכם עם ישראל, לא מעניינת אתכם באמת המגפה. ככל שיותר טוב, ככה רע לכם. ככל שיש יותר מזור לעניין הזה, הולך לכם הקלף. אתם מבינים שאתם מאבדים, מה אתם תגידו? מה תספרו? וזה מוציא אותי מדעתי, כמה פוליטיקה קטנה, כמה אתם לא רואים בכלל את הטפל ואת העיקר. יש טפל, יש עיקר. אני אומר, רבותיי, אנחנו צריכים לצאת מהקורונה. הקורונה הזאת לא קשורה למפלגות, לא קשורה לערבים–יהודים, לא קשורה לחרדים–דתיים. זו מגפה עולמית שקורית בכל העולם, כמעט באותן תנודות. וכשסוגרים בתי ספר אתם באים לפה וצורחים למה, וכשפותחים אותם אתם אחרי זה גם צועקים: מדוע פתחתם מוקדם? וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. זאת התעשייה שאתם עסוקים בה כמעט שנה, בגלל שהתפקיד שלכם זה לדכדך את הציבור, להכניס אותו לחרדות, לפחדים, ולהגיד לו: יש פה ממשלה לא מתפקדת. זה בגלל הממשלה. כל מה שאתה – אתה חולה? נדבקת בקורונה? זה בגלל הממשלה. נסגר העסק? זה בגלל הממשלה. הכול זה ראש הממשלה. הכול זה ראש הממשלה. ירד גשם לפני שבוע? זה ראש הממשלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל יש – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הכול זה ראש הממשלה. אצלכם כל דבר זה ראש הממשלה. מה שקשור לקורונה זה רק ראש הממשלה. איך אמרתי, אם יכולתם גם לטעון שראש הממשלה המציא את הקורונה, זה מה שהייתם עושים. שהוא פיתח אותה. כנראה הוא נסע לווהאן, כנראה הלך לסין, הזמין את הקורונה. הזמין את הקורונה, למה? הוא קם בבוקר, לא רוצה שיהיה טוב לעם ישראל, לא רוצה שיהיה טוב לציבור. לא רוצה. ראש הממשלה קם בבוקר, רוצה שיהיה גרוע. אתם מבינים את האבסורד? אתם מבינים לאן הגעתם? אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני מנקה את הכול. אתה העלית סוגיה חשובה מאוד. כשאני היית יושב-ראש ועדת הפנים אני עשיתי על זה דיונים על גבי דיונים. ואני מסכים איתך בסוגיה הזאת, אין מחלוקת. אין מחלוקת שאזרחי מדינת ישראל צריכים לקבל הגנה בכל מקום. אזרח זה אזרח, לא משנה איפה הוא גר, בקלנסווה או בתל אביב, זה היינו הך. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם, סתם עצה קטנה: שמעתי שבאתם היום להפגין ועצרו אתכם. אמרתם שהייתה אלימות של השוטרים נגד ועדת המעקב, ראשי רשויות, בכניסה לירושלים. אני לא ראיתי, אבל חזקה – אם אתם אומרים את זה אז כנראה היה שם משהו. אתם רק טעיתם בדבר אחד: כנראה הייתם צריכים להגיד להם שאתם באים להפגין בבלפור – והכול בסדר. בגלל שהמפגינים בבלפור, המשטרה לא מטפלת בהם. הם חוסמים את כל העיר כל שבוע. כאן, באזרחים רגילים, בנושאים אחרים – שום דבר. אבל לבוא ולעצור את ירושלים ובכלל את המדינה כל שבת, כל יום שישי – דרך אגב, אם הם רוצים גם יום שלישי, גם יום שלישי זה בסדר. רק תגידו את מילת הקסם: אנחנו רוצים להפגין נגד ראש הממשלה – והדלת נפתחת בפניכם ובאמת תפגינו איפה שאתם רוצים, מתי שאתם רוצים וכמה שאתם רוצים, ותסגרו אילו צירי תנועה שאתם רוצים במדינת ישראל. רק תספרו שאתם רוצים להפגין נגד ראש הממשלה. מה שנקרא, החבר'ה בבלפור. ברישיון תרשמו את זה ותקבלו את מה שאתם רוצים, בגלל שהמשטרה כבר מפחדת מהכול. היא כבר הכניסה להחסנה יבשה את המכת"זיות, היא כבר עצמה – דרך אגב, עוד מעט עוצרים את השוטרים שעושים סדר. הכול הפוך כאן. השוטרים הם הבעייתיים; המפגינים, שהם מפירי סדר, כל העבריינות שמתנהלת – הכול בסדר, שטויות, אז מה אם עוצרים רחובות שלמים, מה קרה? אז האנשים לא יצאו מהבית כמה שעות, לא יזוזו, מה קרה, חבר'ה? ואם זה שלוש-ארבע פעמים בשבוע – אז מה? יש לפחות יום אחד חופשי, ביום הזה תנועו איך שאתם רוצים. זה הסיפור, זה הסיפור. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רק המפגינים מול בן-ארי הם בסדר. זה בסדר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להתייחס לכמה נושאים שעלו השבוע ובשבוע שעבר. לא, אני אומר לך, רם בן ברק, אתה יודע את האמת, אתה יודע שאתם מתנהלים במדינת ישראל איך שאתם רוצים, המערכות שלכם, אתם שולטים בהן – גם בתקשורת, גם במשפט, גם בכלכלה, בכל סוגיה. אתם יודעים, איתכם לא מתעסקים. למרות שאתם מיעוט כזה קטן במדינת ישראל, איתכם לא מתעסקים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך אתה מסביר את זה שאנחנו שולטים בכול? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עוד מעט אדבר על זה. כשאני אגיע לדירקטורים אני אקשור לך את הכול. אני רוצה קודם כול להזכיר לכם את מה ששכחתם כנראה. בשבוע שעבר, אני מצטער, לא הייתי כאן ולא יכולתי להקריא את פסוקו השבועי שאני מקריא לכם כל שבוע. דרך אגב, אתכם זה לא מעניין. הדבר הזה שאני הולך להקריא לכם זה שטויות, piece of cake, קטן, שטותי, מה זה. מנדלבליט: מי שתפרו אותי בתיק הזה זה דינה זילבר ושי ניצן. היועץ המשפטי לממשלה, מר מנדלבליט הצדיק, אומר שמי שתפרו אותו זה דינה וזילבר ושי ניצן. מי זאת דינה זילבר? דינה זילבר זו המשנה שלו, שעוד כמה ימים פורשת לפנסיה – ונדבר על זה גם בהמשך, על עבירות המשמעת שלה, שהוא לא עושה כלום – ושי ניצן זה פרקליט המדינה. דרך אגב, הוא מתכוון: המערכת. אתם התחלחלתם כשאני עליתי לכאן, מר סגלוביץ', ואמרתי לפני כמה שנים שהמשטרה תופרת תיקים. את זה לא אני אומר, את זה מנדלבליט אומר, לא אני. אבל אמסלם דוד – אסור לו להגיד דבר כזה, בגלל שהוא חבר כנסת מהליכוד. הוא צריך להיות בבסטות, הוא לא צריך לבוא ולעלות לכאן ולחוקק חוקים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, אתה מתבלבל, אתה מתבלבל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל מנדלבליט, בשר מבשרכם, מותר לו הכול. לתפור תיקים. דרך אגב, הוא הרי מביא – הוא מתכוון שמערכת שלמה תפרה לו תיק. את זה לא אני אומר. דרך אגב, אתם עולים לכאן, אתם, עם קצת כבוד עצמי – אתה, סגלוביץ', לא שואל אותו: תגיד, מנדלבליט, אתה הרי גם מאשים אותנו, את המשטרה; אנחנו תפרנו לך תיק? הרי אתה אומר: אתה ראש התביעה הכללית, אתה היועץ המשפטי, אתה לא פוליטיקאי, אז בוא תספר לי – אתה, סגלוביץ', תעלה לכאן ובמקום לדבר על ראש הממשלה תבוא תגיד לו: תשמע, מר מנדלבליט, אני לא יורד מכאן עד שאתה נותן לי תשובה. למה? הילדים שלי שואלים אותי, השכנים שלי שואלים אותי. זה לא מעניין אותך. שום דבר, בגלל שאתה חי בעולם של מוסר כפול. אמרתי לך, תלוי אם זה אתה או שזה מהצד הזה. הצד הזה חסין, הכול מותר. לכן לפעמים אני אומר לעצמי: אין לכם קצת בושה בפנים? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אין לנו, מה לעשות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין לכם טיפה, קמצוץ, של אמת פנימית? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מה לעשות, אין לנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם עולים לכאן, מטנפים על ראש הממשלה מבוקר עד לילה. תשאלו על הסיפור הזה, הרי לא אני המצאתי את זה, הוא אמר את זה בקולו, לא כתבו בעיתון. אתה שמעת את זה, אתה שמעת את זה, אתה. כלום. שום דבר. מילה. דרך אגב, מעולם לא שמעתי אתכם מדברים על זה. כלום. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אה, לא שמעת? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה צודק. אתה היית – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בבלפור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, בדובאי, באבו דאבי. אתה היית באבו דאבי, ולכן לא שמעתם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשמיע את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי, ככה אומר מנדלבליט, יש לי תיק פתוח. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה הוא אומר את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את זה הוא אומר – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למי, למי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה זה משנה למי? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למי הוא אומר את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך. מר רם בן ברק, אני אספר לך. כשאתה בא לטלוויזיה, רק שנייה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדם כמוך עומד על דוכן הכנסת ומאשים את היועץ המשפטי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, כי אצלך, בגלל שאצלך – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה אתה עושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך מה הבעיה. זאת בדיוק הבעיה. אתם צבועים עד הסוף. מדוע? הרי מי שתופר תיק – הרי הוא סח לפי תומו עם חברו, הוא אמר לו את האמת. הוא לא בא לטלוויזיה לתת איזה טיעון טלוויזיוני פוליטי, הוא אמר את האמת. הוא אמר את האמת: שהמניאק הזה החליט לתפור לו תיק – הכוונה לשי ניצן, ככה הוא כינה אותו. אבל מה מפריע לך? לא שהוא אמר את זה, לא מפריע לך שהוא חושב שהוא תופר תיק; מה שמפריע לך זה שאני אומר את זה פה והוא אמר את זה לחבר שלו. אתה מבין? האמת לא מעניינת אותך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אסביר לך מה ההבדל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי לא מעניינת אותך האמת, מעניין אותך באיזו פלטפורמה אמרו את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, יש הבדל גדול מאוד בין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, אל תפריע לי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לבין שיחות טלפון שלך עם החברים שלך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל זאת האמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אל תפריע לי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל זאת האמת. האמת לא חשובה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני, גם כשאני הולך לחברים שלי אז אני אומר להם את האמת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> האמת לא חשובה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, רגע, מה זה שהיושבת-ראש – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה, רם בן ברק, אני רוצה לספר לך. הבעיה בחיים – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> טוב שאתה אומר את שמי כמו שצריך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבעיה בחיים, יספר לך סגלוביץ', החבר שלך, שכאן תפסו אותו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אמת יש אחת. אחת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אם לא היינו שומעים, לא היה קורה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, תן לי לכתוב סמ"סים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איפה הסיפור? הסיפור – ששמענו את זה בטלוויזיה, הילדים שלנו רואים את זה, ומה הם אומרים? אותך מעניין למה בכלל השמיעו דבר כזה, מה פתאום צריך להשמיע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה הוציאו את זה החוצה – זה מה שמפריע, לא האמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה הוא הוציא את זה החוצה. בוודאי, זה מה שמעניין אותך. מה קרה באמת לא מעניין אותך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יושבת-ראש הכנסת, אל תתערבי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה? גם אותי זה מעניין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, זה מה שמדהים אותי אצלך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> האמת יותר חשובה מאם היא יצאה החוצה או לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי נניח שאני הייתי אומר את זה לחבר שלי ואני הייתי היועץ המשפטי, ואתם הייתם שומעים את מהצד השני – הייתם באים כל יום שואלים אותי למה התכוונתי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, יש הבדל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היית אומר לי: אני אמרתי לחבר שלי? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש הבדל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא נמשיך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש הבדל בין איך שאתה מדבר לחבר שלך לבין איך שאתה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש הבדל, ועדיין, צריך להגיד את האמת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה עומד בפתח של בית המשפט ואומר: תפרו לי תיקים. יש לזה משמעות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מה שאתה לא מבין. אני אסביר לך, רם בן ברק – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אם הוא אומר את זה לחבר אז זה פחות משמעותי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קרן, קרן – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, תן לה, תן לה לדבר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא עוזרת לך. היא עוזרת לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא לא צריך עזרה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה האמת, אני אספר לך. יגיד לך גם סגלוביץ'. אתה יודע, גם בהלכה היהודית, שכיב מרע זו עדות שהיא מאה אחוז. מדוע? בגלל שזה בן אדם שהולך למות, אז הוא אומר את האמת, אין לו מה להפסיד. כשאתה מדבר עם חבר נפש שלך ואתה סח לפי תומך ומוציא לו את כל מר ליבך – זו האמת שיש לך בראש, זאת היא האמת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ועכשיו, מה אתה עושה ומי אתה? אתה היועץ המשפטי לממשלה. ומתי אתה אומר לו את זה? אתה לא אומר לו את זה לפני שמונית ליועץ משפטי לממשלה. אתה אומר לו כשאתה כבר יועץ משפטי לממשלה. זה כמו שאנחנו מוצאים עכשיו שיחה של הרמטכ"ל מדבר ככה על שר הביטחון שלו או על אחד מהאלופים שלו, בטלוויזיה, עם אלוף אחר. נשמע לך הגיוני? נשמע לך? עכשיו, בוא נתייחס לעובדות. מישהו בדק את העובדה הזאת? הרי במשטרה – אני אספר לך ויספר לך סגלוביץ' – חלק מחקירות המשטרה מתחילות מידיעה בעיתון. הרי כאן היועץ המשפטי לממשלה אומר: מחזיקים אותי בגרון, סוחטים אותי. זה לא נשמע לך סביר שאנחנו אמורים לבדוק את זה? לקרוא לו, לשאול אותו קודם כול: מי סוחט אותך? תסביר לנו על איזה רקע סחטו אותך, בוא תסביר לנו. הס מלהזכיר. דרך אגב, אתם לא תעלו לכאן ואתם לא תזכירו דבר וחצי דבר מהעניין הזה. כלום, שום דבר לא קורה. ואני אקשור אותך עכשיו למקרה הבא. אתה יודע, שמעתי היום בדיחה יפה, חביבה. בחור אחד שואל את החבר שלו: תגיד לי, למה החזרת לי את המעיל שהשאלתי לך קרוע? אז החבר ענה לו: תשמע, א. לא שאלתי ממך שום מעיל; דבר שני, החזרתי אותו שלם לגמרי; דבר שלישי, גם כשנתת לי אותו הוא כבר היה קרוע. זה הסיפור, דרך אגב, כשאנחנו מסתכלים עכשיו על מה שקרה עם גב' זילבר. תראה, לפני כשנה בכנסת, כשאני הייתי יושב-ראש הקואליציה, היה פה דיון בכנסת עם שרת המשפטים שקד. גב' זילבר היא באה לוועדת הכנסת, ועדת הפנים כמדומני, יצאה נגד השרה ואמרה דברים חמורים מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מותר לה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. היא עברה עבירה משמעתית, אני אומר לך. כמובן, פנו למנדלבליט, הוא קרא לה לאיזו שיחת נזיפה, ככה זה עובד אצלם. דרך אגב, שם אין תיקים, אין כלום, רק שיחות. גב' זילבר לפני כחודש הייתה במכון הישראלי לאנטי-דמוקרטיה – זה שאתם מכירים אותו – ושם טענה שראש הממשלה הוא פייק מנהיג. תבין מי זה: פקיד, מקבל תלוש מהמדינה, נוהג ברכב ממשלתי – אני לא יודע אם יש לה גם נהג – מתדלק אותו מכספי המיסים שלנו. פקיד אומר: ראש הממשלה הוא פייק מנהיג, והוא גם טוען: אין משילות במדינת ישראל, זאת בעצם סיבה שממציאים האנשים שאין להם בעצם את היכולת. אז מה שקרה, שום דבר לא נעשה. בא מה שנקרא נציב שירות המדינה, שלח מכתב למנדלבליט. אני מספר לך שיש עשרות עובדי מדינה בכל רגע נתון שנמצאים בהליכים משמעתיים בנציבות שירות המדינה על פחות מזה, על פחות מזה. וכמובן ששום דבר לא עושה מנדלבליט. ואז מגישה התנועה למשילות בג"ץ: מדוע לא מעמידים אותה לדין. מתגלגלים, מתגלגלים, מתגלגלים. רבותיי, והגברת עומדת לפרוש בעוד כמה ימים. מנדלבליט אומר: אין הצדקה לנקוט צעדים בעניין הזה בגלל שמה שנקרא הרכבת כבר עברה, והיא פורשת. אתם מבינים איך זה עובד? אני רוצה להגיד לך, מר מנדלבליט: אפשר להעמיד לדין כל עובד, גם ביום האחרון; יש בתקשי"ר סריה של אמצעים וסנקציות, מקנס כספי, הורדה בדרגה וכו'. אבל זה לא מעניין אותם. אבל מה שמרתק אותי בסיפור הזה הוא שכל עובד במדינת ישראל ששומע אותי ויצא נגד מעבידו מבין שאם גב' זילבר, המשנה של מנדלבליט, שאמורה להיות אמונה על החוק, עשתה את זה פעמיים ולא קרה דבר וחצי דבר – אז כנראה לכולם מותר. זה מה שאומר ידידנו מנדלבליט. הרי ככה הוא מפרק גם את השלטון האדמיניסטרטיבי במדינת ישראל, גם את המשמעת. תבינו כמה נזק בן אדם אחד עושה במדינת ישראל, כל יום כמעט, באיזשהו תחום אחר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז איך זה שראש הממשלה מינה אותו, תגיד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו לפעמים עושים טעויות, וגם טעויות קשות. אני אספר לך: אנשים גדולים, הרבה פעמים עושים דווקא הם את הטעויות הכי קשות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בית"ריסט מושבע. איך זה שהוא עבר את – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הסברתי לך, סובה. שאלת – עניתי. אתה יודע, כשאתה מקבל הרבה החלטות, צא מהנחת עבודה שחלק מהן לא החלטות טובות. כולל במינויים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> קודם כול, זה שאתה מודה בטעות זה כבר יפה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני מבקש, דרך אגב – את יודעת מה, בסיכום אני אומר. אני רוצה להתייחס לעוד סוגיה, ברשותכם. אחר כך אני אתייחס למשהו אחר. תראו, בזמן האחרון, בחודשים האחרונים נדרשתי להתייחסות לגבי כל הנושא של הדירקטורים. כשנכנסתי, כשהטילו עליי את תפקיד השר שממונה על רשות החברות. ביקשתי לבדוק מה הפרופיל של דירקטור במדינת ישראל, בעצם מה הפרופיל של נבחרת – תבינו איך קראו לזה: "נבחרת הדירקטורים"; אנחנו מחפשים את הנבחרת. הסתבר לי שלמעלה מ-60% מהם זה אנשים, שכפי שאמרתי לכם הם בני 60 וצפונה, רואי חשבון ועורכי דין – אין לי מושג למה בכלל הסיפור של עורכי הדין נכנס לתמונה, גם בחוק, דרך אגב – משפטנים שמקום מגוריהם נע בין אזור רעננה לתל אביב, ו-60% מהם וצפונה, כפי שאמרתי, אשכנזים. זה הפרופיל, זו עובדה, דרך אגב, דבר עובדתי. אני החלטתי שהחברות שייכות לכלל עם ישראל, ואני רוצה לעשות חלוקה אחרת, להכניס עוד אנשים. יש פה עוד שותפים במדינה הזאת שמנהלים אותה. לא כמו שאומר יאיר גולן: אנחנו בנינו, אנחנו נלחמנו. שאלתי: ואנחנו מה, רק ניקינו לכם את הבתים, מה? לכן אני אומר: החלטתי שאני לא הולך – אני רק אתן לכם סיפור קטן: מתוך הנבחרת של ה-500 איש, בדקתי – היה כתוב בדה-מרקר, ודרך אגב, זה עיתון שאני בוודאי לא אוחז ממנו, בוודאי לא; איך אמרתי, אני לא אוחז ממנו יתר על המידה. אני מספר לכם. קראנו שם באחת הכתבות: אנשים שקשורים בתפקידיהם השונים ליוגב ולפיד, מתוך 500. אני אקריא לכם: ליוגב – 21 מתוך 500 הם יוצאי קבוצת בזק – הוא היה מנכ"ל בזק בינלאומי, כידוע לכם, בשנת 2000; 16 הם יוצאי אוצר; ארבעה בכירים משוק המים. זה מה שכתוב בדה-מרקר. שני בכירים הם מקבוצת אסם-נסטלה, שם עוד לא מצאתי את הקשר אליו, אבל יכול להיות שהוא אוהב במבה ואוהב שוקולד נוטלה. לפיד – חמישה בכירים בערוץ 2 או במועצת הרשות השנייה; שלושה מתמודדים ברשימת יש עתיד בבחירות המוניציפליות. רק סכמתי אותם, זה כמעט 50. 10%, זה משהו. זה מה שנקרא: רק שני אנשים. אני רוצה לספר לכם שזה הפרופיל של הנבחרת. זאת הנבחרת – איך הם לא התביישו לקרוא לזה "הנבחרת". אני רוצה להקריא לכם משהו מעניין ממכתב שקיבלתי אתמול. יש בחור שקוראים לו דב מורן, אתם מכירים אותו. עוד מעט אני אספר לכם על המכתב שקיבלתי. שמעתי אותו בריאיון, ואני מצטט, משהו בסגנון: הגברת בדימונה או האדון בעפולה, לא מעניינים אותם הערכים, הם אנשים בלי ערכים; מה שמעניין אותם זה מצבם הבריאותי והכלכלה. זאת אומרת, הם חיים ביום-יום רק על הקיום שלהם. זה הכול. ערכים לא מעניינים אותם. זה לא מעניין אותם, הערכים. דרך אגב, הוא לא התכוון רק לרעננה-כפר סבא; הוא התכוון ל-70% מאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, מה הערכים של הליכוד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, דקה, לא להפריע לי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני שואל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מעניין אותם. איך בן אדם בא לרדיו או לכלי תקשורת ומדבר ככה, גם אם אתה חושב ככה. אני מקבל מכתב מ-20 בדצמבר, ממי? מקבוצת הגולף של קיסריה: אנחנו 120 בכירים ובכירות בתעשייה במשק הישראלי – דרך אגב, הוא אחד מהם. דרך אגב, אני מעריך שחלק גדול מהם לא רחוק מזה. הוא מדבר על הדירקטורים, שמירת שלטון החוק בדירקטורים. דרך אגב, זה 120 איש, ובדקתי – רובם חתומים גם על העמותה שלפיה ראש הממשלה לא צריך להקים ממשלה, שהנשיא לא יטיל את הקמת הממשלה על ראש הממשלה; רובם חתומים על עצומה נגד החלת הריבונות הישראלית, וחלקם בעצם מאוד פעילים גם בהפגנות, גם במימון שלהן. אלה אותם אנשים, שרק, דרך אגב, משנים את הלוגו של המכתב כל פעם. רובם זה אותם האנשים, וככה הם מהנדסים את התודעה. מה הם אומרים? השר דודי אמסלם אינו מבין מושכלות יסוד, אף הרחיק ללכת בכך שהורה למנהל רשות החברות להתעלם מעמדת היועץ המשפטי לממשלה. רבותיי, אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי נבחרת הדירקטורים – דרך אגב, זו נבחרת הגולף של קיסריה. מבחינתם, כפי שאמרתי, החבר'ה מאור יהודה באים לכסח להם את הדשא, את הגינה, לנקות להם את הבית, לעשות להם את הסבלות ולעשות להם את התיקונים בביוב – אנחנו בנבחרת, אנחנו נבחרת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את מי אתה מעדיף, את פרח לרנר – – – את מי אתה מעדיף – – – של בנימין נתניהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אספר לך, רם בן ברק, הרי אין בן אדם ששומר על החוק כמוני, ככתבו וכלשונו. אני מזמין את כולם, כולל אותך וכולל את הבוס שלך, לפתוח ולקרוא את חוק החברות. חוק החברות הוא ברור מאוד. בעברית. תתפלא, הוא בעברית. באה גב' זילבר והמציאה חוק על דעת עצמה. חוק החברות הוא מפורט, ויש בו פרק איך מנהלים דירקטור במדינת ישראל – פרק. כשאומר לפיד שאנחנו רוצים למנות את חברי המרכז בליכוד הוא יודע שהוא משקר ביודעין. מדוע? הוא יודע שיש סעיף בחוק שלא מאפשר זיקה פוליטית, ואני אספר לך גם מה הוא עושה – הפרשנות שלהם. אם יש 3,000 חברי מרכז – דרך אגב, לכם אין מרכז; אתם ממנים את כולם, מי שאתם רוצים. הנבחרת זה המרכז שלכם. מה קורה? יש לנו כ-4,000 חברי מרכז, יש לנו 6,000 חברי מועצות סניפים, יש לנו 10,000 איש במצטבר; בעל ואישה – יש לך 20,000; הילדים שלהם – הינה, הגעת במדינת ישראל, בסעיף הזה לבד, ל-100,000 פסולים. למה? בגלל שיש להם זיקה פוליטית. דרך אגב, זה בחוק. אז הוא יודע שאי-אפשר למנות אפילו את הבן של חבר המרכז – לא את חבר המרכז, את הבן שלו. זה דבר שצריך לתקן אותו. זה מנוגד לחוק-יסוד: חופש העיסוק. אבל מה זה מעניין אתכם, חוקי-יסוד? כשמדובר עלינו, על השכבות התחתונות במדינת ישראל – הם לא צריכים לנהל כלום, הם צריכים רק לעבוד במפעלי המלט, לבנות לנו את הבתים. מי שמנהל זה אנחנו. איך אמר דב מורן, אין להם ערכים – את זה אומר אחד האדמו"רים שלכם, בן אדם שיושב על מיליארדים, שכל היום יושב במרפסת, אוכל קוויאר, מסתכל על הרולקס, ואחד בשם ביטון מנקה לו את האוטו, ואפללו מנקה לו את החצר, וגב' אוחנה שוטפת לו את הבית, והוא אומר: אין להם ערכים. לא מתביישים. אלה האנשים של הנבחרת שלכם. עכשיו, שמעתי את גב' זילבר. היא הלכה והמציאה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא מתבייש, תגיד, אתה לא מתבייש? אתה עושה להם – – – זה מה שאתה עושה להם. אתה – – – של המזרחים, חרדים, עד מתי? עד מתי? תגיד לי, עד מתי – – – שלך? עד מתי? תירגע קצת, תירגע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא, לזה אני רגיל. אני אספר לך, חבר הכנסת רם בן ברק. אני מתוחכם לא פחות ממך, אני אסביר לך. אתה מפריע לי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא מפריע לי כבר שעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. השר אמסלם בזכות דיבור, אתה לא חייב להיות פה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך, זה מה שאמרו להורים שלי. אני אספר לך. אבא שלי עבד 30 שנה במפעלי שער הנגב. הוא היה פועל בעוף קור, מפעל לעופות. מנהל הקיבוץ הוא בעצם היה מנהל המפעל, מהקיבוץ. לכן, אל תספר לי – זה מה שאמרו לו גם. הכול בסדר, אני לא מצפה ממך לתשובה, זוהי העובדה. לכן אני באתי ורציתי לשנות קצת את המאזן, קצת. להכניס קצת מהפריפריה, קצת חרדים, קצת ספרדים, קצת אתיופים, קצת ערבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא עלינו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חס ושלום, יש נבחרת, יש נבחרת. קצת עולים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תגיד אתיופים, תגיד יוצאי אתיופיה. למה אתה אומר אתיופים – – – שאתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יוצאי אתיופיה, מקבל את התיקון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה מלמד אותו על יוצאי אתיופיה? יפה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מקבל את התיקון, בסדר. חס ושלום, הם לא בנבחרת, לא עומדים בקריטריונים. הם לא ניהלו או היו שותפים לניהול תאגיד של 300 מיליון שקל שאנחנו רוצים. זו החוצפה. הרי מה אתם עושים? אתם שודדים את המדינה, בונים קריטריונים ולוקחים את כל הסמכויות אליכם. אני שר, ונשלחתי על ידי מיליון ו-200,000 איש – קצת יותר אנשים ממי שבחרו בך ובבוס שלך, שבעצם המציא את הנבחרת. אבל מה זה חשוב המיליון ו-200,000 איש האלה? הרי הם צריכים להיות פועלים. בנבחרת? השתגעתם? הם צריכים להיות שותפים לניהול חלק מהחברות הציבוריות? מה פתאום? איך אמרתי, הם ייכנסו לשטוף את אותם חדרים אחרי שהדירקטורים שהיו בנבחרת שתו, אכלו ושפכו קצת קפה על הרצפה, זה התפקיד שלהם. זה דב מורן. לכן, אני באתי עם אג'נדה. אני לא מכיר את הדירקטורים, גם את אלה שאני ממנה, אבל אני הבנתי שהשתלטו פה על המערכת, לא רק של החברות, גם על המערכות הכלכליות ששאלת, גם באקדמיה. צריך להפוך אבן על אבן בגלל שגם בפריפריה וגם המזרחים הם אנשים מאוד מוכשרים, וגם החרדים. אבל אתם רק אומרים את זה בעלמא. איך אמרתי, אם תזרוק את הקוביות ויצא לך עשר פעמים שש-שש, אתה תבין שהקובייה לא בסדר. לא תתחיל לספר לי שכל פעם זה יצא ככה. אבל אתם לא מקבלים את זה, בגלל שאתם אדוני הארץ, אתם מנהלים את האירוע. זה אירוע שלכם, שלכם. רק אתם יודעים לנהל חברות, מה פתאום שאנחנו נכניס אנשים כאלה? ואיך אתם עושים את זה? אתם לכאורה בונים קריטריונים שמתאימים לכם. אבל מה לעשות שחוק החברות הוא מאוד מוגדר? הוא גם קובע קריטריונים מי יכול להיות דירקטור, והוא קובע, דרך אגב, שהשרים ימנו את הדירקטורים – כתוב בחוק, הכול כתוב. החליטו גב' זילבר ומר מנדלבליט לבוא ולהפריע לי בעבודה. מה פתאום לשנות את הדירקטורים, את הנבחרת של כחול לבן? מה פתאום לשנות את הדירקטורים של יש עתיד? הוציאה לי הנחיית יועץ. תבין, היא המציאה חוק. אין דבר כזה בספר החוקים. אתם רוצים לשנות את החוק, אין שום בעיה, תגישו תזכיר חוק, כמו שהגיש מיקי לוי. הכנסת תקבל את זה – אהלן וסהלן, אני מכפיף את הראש. אבל אלה אנשים אלימים, עבריינים בחסות החוק, באמצעות החוק, בגלל שהם קבעו להם את האג'נדה, הם יפריעו לי בעבודה. דרך אגב, שאלתי אותה: אם זה החוק ואנחנו כבר 70 שנה במדינה, אז מה, 70 שנה לא עבדנו לפי החוק? לא הבנתי. אז 70 שנה, כשמיניתם את כל אלה, ולפני, אתם עבדתם שלא לפי החוק? החוק הומצא אתמול בבוקר? באנו רק אתמול בבוקר, אמרנו: שלום הגענו לארץ; אמרו לנו: יש חברות. רק אתמול הבנו מה זה? היא גם אומרת: בנסיבות מיוחדות יש חריגים. אני אספר לך למה הם עשו את החריגים – כדי להכניס את האנשים שלהם איפה שיש תקלה. כשזילבר עכשיו פורשת, אז החבר שלה יכניס אותה. למה? הנבחרת כבר הייתה מזמן, אז יש חריגים. אמרתי: שוויוניות זה שוויוניות, אין חריגים בשוויוניות. גם אם אתה רוצה להכניס את הבן אדם הכי טוב, אז תתחיל בדירוג. יש אחד שקיבל ציון 100? תכניס אותו. מה השרים שייכים לעניין? לא, אנחנו חייבים את העפיצות הזאת – להכניס את מי שאנחנו רוצים. אתה כלום, אתה לא. אתה, מר אמסלם, השר אמסלם, אתה כלום, אתה קרטון. אתה, רק תבוא, נשים לך ותחתום. תבחר מאלה. אנחנו הבאנו אותם, תבחר אתה אחד מאלה. אבל אני לא רוצה אף אחד מפה, אני לא מכיר. לפי תפיסתי והבנתי, דירקטור זה לא תפקיד. אם זה היה תפקיד והיה ג'וב, כמו שאומר החבר שלך לפיד, היה מטפל בזה נציב שירות המדינה: מפרסם מכרז, כמו כל מכרז במדינת ישראל, לכל תפקיד, ובוחן את הבן אדם הכי טוב. דירקטור זה שליחות שחייבת להיות מותאמת לפי השקפת עולמו של השר. רוב החברות במדינת ישראל – זה עוד שקר שהוא ממציא מבוקר עד לילה – הן חברות שעוסקות בכלל בנושאים חברתיים, בכלל לא בנושאים כלכליים. שאלתי אותה: תגידי, הכפר הירוק חברה ממשלתית – אני לא יודע אם אתה יודע; מקווה ישראל, פנימייה – לא נראה לך יותר סביר שבפנימייה הזאת, ב-board שלה תשב אימא, עקרת בית, אחת לפחות, שיש לה שבעה-שמונה ילדים שחלקם למדו בפנימייה? מה נראה לך, שהיא תועיל יותר לפנימייה, או איזה ארבעה רואי חשבון צפונבונים מצפון תל אביב שראו פנימייה רק בסרטים? אני שואל אותך. האם האישה הזאת לא תבוא ותיכנס לחדרים, תבדוק את הניקיון, את האוכל של הילדים, ותבוא ותגיד למנהלים בשפה שלה, הפשוטה: חבר'ה, למה נותנים להם ככה וככה בבוקר? למה לא מכבסים להם את הסדינים? לא, מה פתאום, היא לא ראויה. היא צריכה לנקות את הפנימייה. אני שואל את עצמי: הרי זה רוב החברות במדינת ישראל. משקר מבוקר עד לילה. היו 600 מיליון הפסד, 2 מיליארד – שקר וכזב, תעבור חברה-חברה. דרך אגב, חברה בסקטור הציבורי שמרוויחה הרבה כסף היא על בסיס עסקי לא טוב. אם היא חברה של הציבור, היא כנראה עושקת את הציבור. הרי מחר חברת חשמל יכולה להרוויח בשנה אחת עוד 500 מיליארד, היא רק צריכה להעלות את מחירי החשמל פי 50. וכנ"ל הנמל. אם הנמל מחר יעלה לך את כל התעריפים ב-200% – זה מה שתשלם. תרוויח הרבה, אבל ממי? מהכיסים של כל המדינה. חברות ציבוריות לא צריכות להרוויח יותר מהפחת וההשקעה שלהן. הן של הציבור, אלה מונופולים. אז הוא מתגאה, הבוס שלך, שהיה שר האוצר ולא מבין בכלכלה, שהן הרוויחו 2 מיליארד. למה הן צריכות להרוויח כל כך הרבה? לכן אני רוצה לספר לך. אני באתי לממש את החוק ככתבו וכלשונו. באה גב' זילבר ביומיים האחרונים – דרך אגב, יומיים לפני שהיא עוזבת. אני מניח שאם היא הייתה נשארת שנה-שנתיים, היא לא הייתה כותבת את חוות הדעת הזאת – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל, דודי, הרווח זה מול הפסד קודם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והיא החליטה – אמרתי – החליטה לשנות, להמציא חוק. דרך אגב, אני שר במדינת ישראל, אני לא פקיד. אמרתי, כשאתה מסתכל עליי מדבר כאן, תחשוב שאחריי יש אצטדיון של מיליון ו-200,000 איש, שאומרים לי: דודי, אתה צודק. הם שלחו אותי לפה. דרך אגב, אם אני לא מייצג אותם, הם יורידו אותי, בניגוד אליכם, אותי אישית. יש לנו פריימריז. הם יכולים להיות לא מרוצים – לא בוחרים. ואני מקבל את הדין בכיף. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אתה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל זה לא מעניין את גב' זילבר ואת מנדלבליט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם החליטו להפריע לי בעבודה. לא מצא חן בעיניהם. הם צריכים הרי לרצות את המיליה שלהם. אז אני באתי ונתתי הנחיה, כתבתי מכתב למנכ"ל רשות החברות ואמרתי לו: אדוני, אני לא מקבל את חוות הדעת הזאת; תמשיך לפעול כרגיל, כמו שאני מנחה אותך. מה עשתה גב' זילבר? שלחה לו מכתב. היא כבר מפעילה את הפקידים. דרך אגב, זו עבירה משמעתית לכל דבר ועניין. אם יש להם בעיה איתי, קחו אותי לבית משפט. יש בג"ץ, שמג"ץ, כל הדברים האלה. תפעילו את המערכות האחרות שלכם. היא באה, וכבר נותנת הנחיה לפקיד. אז אמרתי: אין בעיה, חבר'ה, אם ככה, רשות החברות, נא תלכו למנהלים האמיתיים שלכם בכל דבר ועניין – שיחתמו לכם. אני יודע מה, אתם צריכים כוח אדם, אתם צריכים תקציבים, אתם צריכים התנהלות משמעתית כזאת? יש לכם בוסים אמיתיים, תפנו אליהם. אנחנו סתם קרטונים פה. סתם. דרך אגב, זה מה שהם עושים באופן שיטתי. הם לוקחים את הסמכויות אליהם כמעט בכל דבר ודבר, וככה בעצם מתפתחת האי-משילות – שהיא אומרת, היא באה למכון האנטי-דמוקרטי, אני קושר, ואומרת, בשם היכולת, על אנשים שטוענים שאין משילות. אין משילות במדינת ישראל. בוא תנסה לייצר איזו החלטה שאתה רוצה. אין משילות. אני מספר לך. אני עכשיו רוצה לצאת לוועדה, יוצא לוועדת איתור, יושב-ראש רשות החברות עזב. החוק אומר שלא צריך, אין, אין צורך בוועדת איתור. אין צורך. החוק אומר. דרך אגב, גם הפסיקה. אבל מה זה מעניין אותם? הם ממציאים הכול, מה שהם רוצים. עכשיו, זה כאילו נהיה עשרת הדיברות. היא כתבה משהו – נגמר. לא אצלי. לא אצלי. אני לא מקבל. בסוף גם אני בן אדם עם היגיון ויודע לקרוא את החוק. בעברית הוא כתוב. אתם מפוררים את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, עד דינה זילבר ומנדלבליט ביחד, כמעט בכל גזרה. אין כמעט נושא שלא נגעתם בו ואתם הורסים אותו הלכה למעשה. וכל זה בשם שיכרון הכוח. אני אפילו לא מבין את הלוגיקה של העניין הזה. בשם איזו שוויוניות – מה הקשר של שוויוניות? אמרתי לה: אתם יודעים מה, למה לא נקים מאגר לשופטי העליון? תגיד לי אתה. נקים מאגר. נעשה בחינות במדינת ישראל, נמפה 200 איש ששר המשפטים יוכל לבחור אחד מהם. למה? לא יותר טוב, במקום איזו ועדה שאתה אפילו לא יודע מה קורה שם, שיש שם שלושה שופטים ועוד שני עורכי דין שכולם בניגוד עניינים? חס ושלום. רק נבחרת של לפיד. זו החוצפה. אבל מה קורה? אספר לך. מועדון הגולף בקיסריה ישר מזדעק, כותב מכתב לראש הממשלה שאני איני מבין מושכלות יסוד. איך אני אומר דבר כזה נגד היועץ המשפטי לממשלה? אני לא מבין מושכלות יסוד. מושכל אחד אני מבין, שיש חוק וצריך לעבוד לפי החוק. ואני שר במדינת ישראל, אני לא פקיד, ואני גם לא מקבל הנחיות מפקידים. אני שר. והכול התהפך פה, גם השפה, גם בכלל הכתיבה של המכתב. הוא כותב לי: אני מנחה. אתה מנחה אותי? מנין זה בא לך? מנין בא לך שיכרון הכוח, הגדלות, שיכרון הגדלות הזה? אתה מבין לאן זה כבר הגיע? עוד מעט אני אצטרך לשאול אותו בכלל אם אני יכול לצאת לשירותים אצלי בבניין, במשרד, וכמה פעמים גם לפתוח את הניאגרה. כמובן שלא איחרו, ואחריו, הבוקר, איזה 30 מרצים ומרצות למשפטים כותבים אותו דבר לראש הממשלה ולגנץ ולמנדלבליט – פרופ' קרמניצר וכו', כל הפרופסורים למיניהם. אתה יודע שהכול זה יד אחת, הרי כאן ההוא מרים את הקרן – זה נוגח. זו המערכת. על מה הם נזעקו? לא לשאול שנייה את דינה זילבר ואת מנדלבליט: תגידו, איך אתם עוברים על החוק? הרי אתם מלמדים את החוק הזה בפקולטות, הסטודנטים קוראים אותו. אני קורא אותו. אתם חושבים שיש סודות צבאיים? העברית היא עברית. היא ברורה לחלוטין. הכול כתוב. אבל מה זה משנה מה כתוב? זה מה שאני מנסה להסביר. זה לא חשוב. יש כאן אליטה שהשתלטה על המדינה, כפי שאמרתי, בכל הרבדים. זה לא רק בנושא הדירקטורים. אם אתם תראו, במדינת ישראל יש השתלטות. דרך אגב, אני רוצה לומר – הרי מה מפריע להם? הרי אם אנחנו נשים דירקטורים, כפי שאמרתי, ממגזרים אחרים, לא מאותו צבע ומאותה עיר או אותו אזור ואותה הכנסה, אנחנו נשים גם קצת, אתה יודע, מהמעמד הבינוני ומטה. הרי אם הם מבקשים, אדוני השר, ניסיון כלכלי, איזה בן אדם יכול לבוא מדימונה עם תואר שלישי ועם ניסיון כלכלי של חברה של 500 מיליון? אז ספר לי אתה. ולזה הם קוראים שוויוניות. או בקריית שמונה. אתה מבין מה הם גוזרים עלינו? הם גוזרים עלינו כל הזמן, באמצעי הזה, להישאר בקוביות. הם גוזרים עלינו להישאר, כפי שאמרתי, לשטוף להם את הבתים, לעשות להם את הניקיון. אנחנו לא צריכים לנהל חברות במדינת ישראל, רחמנא ליצלן. אנחנו לא מוכשרים. אנחנו לא יכולים לגעת להם בגבינה. דרך אגב, בהתחלה אמרתי שנגענו, הזזנו להם את הגבינה. רם בן ברק, לא הזזנו להם את הגבינה. הם, מבחינתם, העברתי להם את מפעל הגבינות. לאן? לירוחם, לדימונה, לקריית שמונה, למגדל העמק. לא לצפון תל אביב. לא לפינת יש עתיד-ארלוזורוב-סביון. לא. כל עוד אני אהיה השר, זה מה שאני אעשה. גם שתתפוצצו, גם שהם יתפוצצו, זה מה שאני אעשה, בגלל שזאת השליחות הציבורית שלי. זו האמת שלי. אני חי איתה שנים על גבי שנים במדינה. בגלל זה הציבור שלנו שלח אותנו. דרך אגב, אתה אפילו לא מבין, אתה שואל: למה הוא לא מקבל את האלה של בלפור? למה? בגלל שהוא מבין שזה הכול. בלפור זה רק סימפטום. הוא מבין את מה שאתם עושים במדינת ישראל. זה ההורים שלנו וזה אנחנו וזה הילדים שלנו. ותספרו לנו סיפורים – בנאום שלך: אני הייתי עם זה, הייתי עם ההוא, הייתי עם אפללו. עזוב אותך קשקושים. בדירקטורים זה לא שם, וזה לא יהיה בעסקים, זה לא יהיה בתרבות וזה לא יהיה בתקשורת, וזה גם לא יהיה בפקולטות ובמוסדות להשכלה גבוהה. למה? זה מכוון ככה וככה זה יהיה. אם אנחנו לא נשבור את הצינור הזה, זה ימשיך ככה. ויעלה לפה רם בן ברק שעוד לא נולד, עוד 40 שנה, וגם יגיד לבן שלי, או לבן של מי שיהיה פה: חבר'ה, מה קרה לכם? אתם לא מתביישים? הייתי בצבא, היה איתי אחד אפללו, מה אתם מדברים? זה השקר הגדול והנדוס התודעה שלכם. עד שזה לא יהיה הלכה למעשה מבית המשפט העליון – למה שלא יהיו שם שישה מזרחים? למה שלא יהיו שני חרדים? לא הבנתי, מה, זה רק שלכם? דרך אגב, ברגע שזה יהיה אתם לא תקבלו את הפסיקות שלהם, בגלל שאתם – רק אם זה מתאים לכם. הרי אם מחר, רחמנא ליצלן, יהיו שם שלושה חרדים. מה תעשו? תגידו: חבר'ה, אנחנו לא מקבלים את זה, לא מקבלים בשום פנים ואופן. בגלל שאתם, מה שמעניין אתכם זאת התוצאה, וסביבה אתם מייצרים את המנגנון של הנדוס התודעה. זה מה שמכעיס אותי. אני בא לפעול מתוקף סמכותי כשר, ותראה מה עושים פקידים: במקום שאתם תעלו כאן, ואותם פרופסורים צבועים – במקום לתקוף אותם ולהגיד להם: רבותיי, אתם תשמרו על החוק – מה פתאום, הם כותבים שאני לא מבין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע מה מדאיג אותי יותר? אני עוד לא יודע אם אתה אומר הכול בגלל בחירות או שאתה אומר את הכול בגלל שאתה מאמין בזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, אני אסביר לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה לא מכיר את השר אמסלם ואת שליחותו? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אתה יושב כאן, ובמקום לאחד אתה כל הזמן מסית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רם בן ברק, אתה יודע שאני חוזר על זה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תבדוק מאיפה הוא מגיע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אתן לך את התשובה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לי אין בעיה. לי, להבדיל ממך, אין שום בעיה עם שום עדה, ולך יש בעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אתן לך את התשובה. אין לך בעיה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כי אנחנו גדלנו בליכוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אין לך תשובה בגלל שאתה גדלת עם האורווה, אתה לא מבין? גם אני – אם כל החבר'ה של הליכוד היו להם איזה 2 מיליון דולר וכל אחד נוסע על מרצדס, גם לו לא הייתה תשובה. לא הייתה לו שאלה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא נוסע במרצדס. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל זה אתם, לא הבנת, אתם מנציחים את המעמד הכלכלי. אתם מנציחים את המעמד האקדמי, בגלל שהוא מקרין, ואתם מנציחים גם – בגלל זה אתם מזדעקים על הנבחרת. למה הבוס שלך כאן הקים נבחרת דירקטורים? מה קרה לו בבטן? מה מיצי הקיבה הפריעו לו? בגלל שהוא ראה אנשים שהם לא מהמיליה. הוא אמר: חבר'ה, אנחנו חייבים למנות. אמרתי לך, רוב הנבחרת, לדעתי, הם מצביעי יש עתיד. אני הקראתי לך כמה אנשים – לא אני כתבתי, באחד העיתונים. בגלל שזה המיליה שלכם. זה המיליה, זו קבוצת ההתייחסות שלכם, אלה המצביעים שלכם. אז אתה נהיה תמים. אתה שואל אותי: באמת, דודי, אתה מאמין? מר רם בן ברק, אני כבר מגיל 15 מאמין בזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה עצוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה לא הבנת? דרך אגב, אני רואה – אני לא מאמין. אני אסביר לך, אני רואה את העובדות. אני רואה שבקובייה יוצא שש-שש כל הזמן. אני שואל את עצמי, איך זה יכול להיות? איך יכול להיות שאתה זורק את הקובייה, 20 פעם יוצא שש-שש. לזה אין לי תשובה, חוץ ממה שאני מספר לך: מישהו מהנדס את הקוביות, מסדר אותן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי? אמרתי – אתה, לפיד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 30 שנה. 30 שנה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הסברתי. אני מדבר על הקהל שלנו. אני אסביר לך מי מהנדס אותם: אתה, לפיד ואנשים כמוכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלה האנשים. במקום שתעלה לכאן, תגיד לי: אתה יודע מה, דודי? אתה צודק, נבחרת הדירקטורים שייכת לכל עם ישראל – אתם: מה פתאום? זה יהיה רק של הבן שלך ושל הבן של לפיד – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אשכנזים, מזרחים, זה רק בתוך הראש שלך החולה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הבן של סגלוביץ'. זה שייך לכם. אנחנו, אמרתי לך, צריכים רק לפתוח לכם את הביובים, לנקות לכם את העצים ולנקות לכם את הבתים. זה גם התפקיד שלי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, זה אתה אומר. אתה אומר את זה, לא אני אומר לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רואה אותנו – אני צריך להיות בבסטות מוכר לכם בשוק מחנה יהודה ירקות. אני בא לפה ועונה לך? זה מה שמשגע אותך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את זה אתה אומר, לא אני אומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני אתייחס בהמשך, בסיכום, לסיפור של וואלה, גם שם יש לנו אירוע חמור. מכירת וואלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. אני רק חייבת להגיד לחבר הכנסת בן ברק: זוהי שליחותו של השר אמסלם עוד לפני שהוא הגיע לכנסת. זה לא נולד עכשיו, זה מה שהביא אותו לכאן. נעבור לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יאיר לפיד. לכל אחד מהדוברים יהיו שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, השר אמסלם, רק הערה טכנית מעניינת: הנאום החשוב ביותר של מלחמת האזרחים האמריקאית, ואולי הנאום הכי חשוב בתולדות ארצות הברית זה נאום גטיסברג של הנשיא לינקולן. הוא נמשך בערך שלוש דקות. הנאום של "דם, יזע ודמעות" המפורסם של צ'רצ'יל, שכולנו גדלנו עליו, שבעצם הגדיר את הרוח הגדולה של מלחמת העולם השנייה ושל המאבק, נמשך בערך חמש דקות. אתה דיברת עכשיו 56 דקות, ולא הבנתי על מה. אני רוצה להגיד משהו על היום הזה לכל הכנסת. בתוך היום הזה, שהוא יום מטורלל ומכוער, ועושה רושם וגם ייגמר בזה שהכנסת הזאת – ולא דקה מוקדם מדי – תארוז את חפציה ותלך הביתה לטובת בחירות, היה דבר טכני קטן שקרה פה במליאה: על סדר-היום המקורי הייתה הצעת החוק שלי של דמי אבטלה לעצמאים. הייתה הזדמנות אחרונה לכנסת להעביר דמי אבטלה לעצמאים. זה היה על סדר-היום. הרי לפני חצי שנה, כששמתי את הצעת החוק הזאת בפעם הקודמת, אמרה לי הקואליציה – נדמה לי אפילו, השר אמסלם, שאתה אמרת את זה – שתוך שבועיים-שלושה אנחנו נעלה את דמי האבטלה לעצמאים. עברו שישה חודשים, העצמאים מתרסקים, ההצעה לא עלתה. היום הייתה על סדר-היום, ולרגע היה זיק של תקווה שאולי הכנסת תעשה דבר אחד טוב למען העסקים הקטנים, למען העצמאים, למען האזרחים שמתמוטטים. ואז הודיעו לנו היום שיש יום אחד של פער משישה החודשים, ומורידים מסדר-היום את דמי האבטלה לעצמאים, אחרי שהעצמאים כבר ראו – הרי סדר-היום התפרסם – שהינה אולי יש סיכוי קטן לגאולה. פתאום הכנסת הזאת, שאין הליך שהיא לא דרסה ברגל גסה, שאין דבר בפרוטוקול שהיא לא לכלכה עליו, שהיא לא זרקה אותו, לא קימטה אותו, לא ריסקה – פתאום הם גילו שהם מוכרחים להיצמד לפרוטוקול, ועל הפרש של יום אחד גם הכנסת הזאת, כמו קודמתה, ממשלת נתניהו לא תיתן דמי אבטלה לעצמאים, כי מה אכפת לכם מאזרחים שעסק חייהם וחלום חייהם התמוטט, ומה אכפת לכם מ-80,000 עסקים שנסגרו השנה? מה אכפת לכם מכל המשפחות שאין להן איך להתפרנס? אתם עסוקים מדי בגועל נפש הפוליטי, ומגיע לכם שתיפול הממשלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר אמסלם, אנחנו לא נזקוף את הקרדיט על האי-אמון הזה לעצמנו. אתה יודע למה? כי אתם בעצמכם, בממשלה, עם שני הראשים הפריטטיים, באופן פתטי יצרתם את האי-אמון בעצמכם. אתם יצרתם. אנחנו פשוט מאוד מתנדבים להביא את ההצעה לבית הזה כדי לגאול אותו מייסוריו. אנחנו התנדבנו להביא את ההצעה הזו כדי לגאול את אזרחי מדינת ישראל מהייסורים שלהם. דיברו על הכישלון הכלכלי ועל הכישלון הבריאותי, ודיברו על הכישלון בניהול משבר הקורונה. ואכן, כאשר מדברים על הדברים האלה זה כישלון, וזה כישלון מוחץ. אבל על מה שאני הולכת לדבר – ועל זה במדינות מתוקנות נופלות ממשלות ומפטרים שרים – זה על דמם של 111 אזרחי מדינה שנרצחו בגל פשיעה שאין כמותו ולא הכרנו קודם. על אלפי המשפחות שאיבדו את יקיריהן, על אלפי משפחות שהתרסקו בגלל האובדן הזה אי-אפשר להגיד כישלון. אני יותר ויותר משוכנעת שזו מדיניות ולא כישלון, כאשר המשטרה, שתפקידה היחיד בכל המדינות המתוקנות זה להבטיח ביטחון לאזרחים שלה, לא מנסה אפילו לעשות את זה. אנחנו לא בסדר-יומה של הממשלה הזאת, וכשאנחנו עולים על סדר-יומה של הממשלה זה כדי לרקום תוכניות נגד ביטחוננו האישי, נגד יכולתנו להתקיים בכבוד, ולרסק את החברה מבפנים. זאת היא ההרגשה. לפני חודש מסע היחצנות שפצח בו ראש הממשלה הגיע באופן חגיגי מאוד לדיון בוועדה למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית. חוץ מאקט היחצנות הזה, מה קרה מאז, מה התקדם מאז? אני אגיד לך מה התקדם: מה שהתפתח הוא שאנשי הפשיעה, אנשי הארגון, ארגוני הפשיעה, מרגישים יותר בטוחים היום. היחידים שמרגישים שיש להם ביטחון אישי זה הרוצחים, זה הפושעים, שיכולים באמצע היום, בכיכר העיר, לירות באנשים ועוד לרדוף אותם אחרי שהעלו אותם לאמבולנסים ולבצע וידוא הריגה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על דבר כזה אומרים שחוק הלאום – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהוציא אותנו מכלל האזרחות, עדיין פועל כאשר מטפלים בפשיעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא רואים אותנו, ועל זה אתם צריכים ללכת הביתה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, במקום חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חברת הכנסת מלינובסקי, את רוצה לעלות לדבר? << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תמיד טוב שיש חבר לסיעה שנותן גיבוי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אחריה – חברת הכנסת איילת שקד, אם תגיע. יש לך שלוש דקות. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איזה יופי, אז אני מגובה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, השרים, מכובדיי חבריי חברי הכנסת, את זה שהמצב לא מזהיר במיוחד כולנו כבר יודעים, את זה שהחלטתם לריב כמו שני ילדים בארגז חול כולנו כבר יודעים, את זה שלא עם ישראל ולא קורונה ולא המשברים מניעים אתכם – גם את זה כבר כולנו יודעים. אבל מה לעשות, המשבר כבר פה. אתם יכולים להמשיך לריב עד אין-סוף, אבל הקורונה לא הולכת לשום מקום. המשבר, גם הבריאותי, גם החברתי וגם הכלכלי הוא פה, וסביר להניח שעם הזמן אנחנו נראה עוד יותר אנשים שלא מסוגלים לשרוד כלכלית, ועסקים שקורסים, וזה ילווה אותנו עוד הרבה מאוד זמן. אבל אני רוצה, ברשותכם, להתייחס לנקודה נוספת. פניתי עכשיו בכתב לשר הבריאות – בעצם לראש הממשלה, לשר הבריאות וליועץ המשפטי לממשלה. אנחנו רואים פסטיבל שלם סביב נושא החיסונים, וזה הפך להיות מנושא בריאותי נטו לנושא פוליטי נטו, לצערי הרב. פניתי פה בכנסת ליושבת-ראש ועדת קורונה כדי לקיים דיון פומבי ציבורי פתוח, מין שימוע ציבורי על כל נושא חיסונים וכל מה שכרוך בכך. לצערי כנראה הפטרון החדש שלה גדעון סער כבר קצץ לה את הכנפיים. אבל הדיון הזה הוא חשוב, והוא חייב להתקיים. ולא סתם עכשיו שלחתי מכתב לרוה"מ, לשר הבריאות וליועמ"ש, כי בימים האחרונים אני מקבלת פניות מאזרחים שכופים עליהם לעשות חיסון. אני לא איכנס עכשיו להיבטים הרפואיים של החיסונים, לכל השאלות שיש – ויש שאלות, וחובתנו לתת תשובות על השאלות האלה אם אנחנו רוצים שאנשים ילכו ויתחסנו. כי המדיניות זו לא הסתרה, זה כזה זלזול באינטליגנציה של הציבור, ובדרך כלל לממשלה זה נגמר לא טוב – מניסיון, מה שנקרא – אבל כשחברה ממשלתית דורשת מבן אדם להתחסן – חברה ממשלתית, השר אמסלם, זה באחריותך; חברה ממשלתית שכופה על האזרח להתחסן, ואם הוא לא יעשה כך הוא לא יוכל לעבוד, זה כבר יותר מדי. זו פגיעה בחופש העיסוק, זו פגיעה בפרנסה, זו פגיעה בחופש הפרט. איפה הגבול הדק הזה בין בריאות הציבור, חיסונים וכפייה? מה, אנחנו שוללים מאנשים את שיקול הדעת? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הממשלה יותר חכמה מהאזרחים? לא. פניתי ליועמ"ש בפנייה דחופה, ביקשתי להיפגש, ואני דורשת מהממשלה להוציא הבהרה מאוד ברורה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן לחיסונים, עם כל המידע שנדרש, אבל לא לכפייה, כמו בכל דבר בחיים. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי, תודה. חברת הכנסת איילת שקד. יש לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא לכם פרק בסיפור "הגנון של ביבי ובני", פרק מס' 10. הליכוד בתגובה למשא-ומתן עם כחול לבן: אם מישהו חושב שנחזור לממשלה בתוך ממשלה – הוא חי בסרט. כחול לבן עונה לליכוד: אם מישהו חושב שנסכים לדריסת רגל של נאשם בפלילים בנושא מינוי שופטים וגורמי אכיפת החוק – הוא חי בסרט. ואני אומרת: אם מישהו חושב שאפשר ככה לנהל מדינה – אז הוא חי בסרט. תשמעו, באמת, זו הממשלה השלישית שאני רואה – היינו פעמיים בקואליציה, פעם אחת באופוזיציה. יושבים פה חברי כנסת שגם ראו כבר כמה ממשלות בחייהם; אביגדור ליברמן ראה הרבה מאוד ממשלות בחייו. גנון כזה עוד לא היה. ואנחנו נמצאים באחת התקופות הכי קשות שידענו, במשבר בריאותי קשה, במשבר כלכלי קשה, עם כל הזמן עוד ועוד אתגרים. עכשיו שמענו על המוטציה בבריטניה; סוגרים את השמיים, עוד הרבה אנשים יאבדו את פרנסתם. ובמקום לטפל במה שחשוב הם מתקוטטים. במקום לטפל באזרחים הם רבים. תראו, באמת עוד לא ראיתי דבר כזה, לא הייתה עוד ממשלה כזאת במדינת ישראל. אני מקווה שהלילה סופית נוכל להגיד ברוך שפטרנו, ובקרוב לצאת לבחירות ולהקים כאן ממשלה חדשה, ממשלה שתעבוד, ממשלה שתתפקד, ממשלה שלא תיקח את התקציב בן ערובה בסכסוכים הפוליטיים, כי לקחת את התקציב בן ערובה זה לקחת את מערכת החינוך בת ערובה, את מערכת הבריאות בת ערובה, את מערכת הביטחון בת ערובה, וזה דבר שאסור שנסכים לו. ועוד מילה אחת, כחברת כנסת, על מה שהיה היום עם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. אני גם דיברתי עם יושב-ראש הכנסת, ואני שמחה שהוא הוציא הודעה חריפה בעניין. כשחבר הכנסת יריב לוין ואני היינו שנינו שרים בכנסת הקודמת, דיברנו על כמה נשחקה החסינות של חברי הכנסת עם השנים בהרבה מאוד תחומים, והיום ראינו עדות חיה לשחיקת החסינות. שיהיה ברור, חבר כנסת יכול להיכנס לכל מקום כל עוד לא מדובר באיזשהו סוד צבאי או בכניסה שפוגעת בביטחון המדינה. אנחנו כחברי כנסת צריכים לעמוד על החופש הזה ולעמוד על החסינות שלנו, ואני יודעת שיושב-ראש הכנסת חושב כמוני. הוא גם הוציא הודעת נזיפה חמורה. אני מקווה מאוד ששר הבט"פ יעשה סדר ויחדד את הנהלים, כי כדי לבצע את התפקיד שלנו ולפקח על עבודת הממשלה אנחנו צריכים את המרחב הזה. חבר הכנסת סמוטריץ' בסך הכול רצה לפקח על עבודת המשטרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שקד. חבר הכנסת יאיר גולן, אחרון הדוברים, ואחריו ישיב השר אמסלם. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לא חשבתי שאני אסכים כל כך עם חברת הכנסת איילת שקד; בגדול, ממש עם כל מילה. ראשית, אני רוצה להביע את תנחומיי למשפחת הורגן ולכל בית חיננית על הרצח הנורא, ולהביע את תקוותי שהאחראים על הרצח הזה יבואו על עונשם ובמהרה. אבל גם בצל אירועים קשים שכאלה אין מנוס מלומר שמפה, מהבמה הזאת, כל שנותר לי הוא לפנות לבני גנץ ולהגיד לו בצורה ישירה ופשוטה: תביא לסיום הממשלה הנוראה הזאת. זה פחות או יותר השירות האחרון שאתה יכול לעשות לטובת עם ישראל. אז קדימה, תעשה את זה, כי אם אתה לא עושה את זה, מדינת ישראל תמשיך ותנוע על שני צירים ששניהם מובילים לאבדון: הציר האחד הוא ציר השחיתות, ציר שמובל על ידי בנימין נתניהו, למרבה הצער והכאב; והציר השני הוא ציר האופורטוניזם הפוליטי, שמובל על ידך, בני גנץ: עוד יום במשרד, עוד יום בקומה 14, באגף הדרומי של משרד הביטחון. משהו טוב לא יצא מזה למדינת ישראל. המצב הזה, שבו שחיתות ואופורטוניזם פוליטי הם אלה ששולטים בהוויה הישראלית, בציבוריות הישראלית, זה מצב בלתי נסבל. מסוכן מאין כמותו. מסוכן בכל מדינה, ובוודאי ובוודאי מסוכן למדינת ישראל במצבה הרגיש, בטח ובטח על רקע משבר הקורונה והמשבר הכלכלי. אמרתי קודם: מנתניהו אין לי ציפיות, אבל בני גנץ – ממך יש לי ציפיות, והציפייה האחרונה שעומדת בפניך, ואתה צריך פעם אחת בחייך הפוליטיים הקצרים למלא אותה, זה פשוט ללכת הביתה, וכן, להוביל לבחירות. אני רוצה לסיים ולומר שהמענה היחיד למדינת ישראל בעת הזאת הוא מחנה שמאל ציוני גדול וחזק: מחנה שדוגל בדמוקרטיה ודוגל בשוויון; מחנה שיוביל להיפרדות מהפלסטינים; מחנה שיוביל למדינת רווחה כהלכתה, והוכח במשבר הזה שכל החזיונות האלה של ניאו-ליברליזם כלכלי – זה לא עובד; למדינה שתביא להפרדת דת מהמדינה; למדינה שתוביל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים ולשוויון עבור כל אזרחי ישראל. זה העתיד האמיתי שצפוי לנו, זה העתיד היחיד שיכול להוביל את ישראל לחוף מבטחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר גולן. יסכם כבוד השר דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה זמן? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> כמה זמן אתה רוצה? אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו פה כרגע על זמן לא מוגבל. אני קודם כול רוצה לענות ליאיר גולן. אני מציע שלפני שתתייחס לראש הממשלה ותאמר שהוא מושחת וכו', תסתכל על הבוס שלך, שהביא אותך לפה לכנסת, מר אהוד ברק. תסתכל גם על החברים שלו, הפדופיל – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מה קשור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הכול קשור. תסתכל, תדבר עליו קצת, על הכספים שהוא קיבל – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי שאין. דרך אגב, מעולם לא יהיה. לא יהיה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> יש שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי. קודם כול, גם פה אתה משקר, זה כתב אישום אחד, אבל לא חשוב. דרך אגב, על זה בוכה הנביא. על זה בדיוק בוכה הנביא. הרי הוא קיבל כמה מיליוני דולרים מאיזושהי קרן שמחלקת מלגות. הרי בתפיסת העולם שלי, להערכתי, מדובר כאן בהלבנת הון. אבל מה זה חשוב, אתה לא תדבר עליו. ראית אותו עם הכובעים, הצעיפים, נכנס לביתו של הפדופיל, אבל מה זה אכפת לך? הרי יש לך ערכים. זה לא מעניין אותך. כל עד הוא הביא אותך לפה, הכול כשר. לגבי ההערה של חברת הכנסת שקד – אני מסכים עם כל מילה שאמרה שקד, רק היא לא הבחינה בדבר אחד: אין חסינות עוד מעט לחברי הכנסת, וגם אין משילות לשרים. כל הסמכויות הלכו לפקידים. לכן זה לא נוגע רק לחברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקוזק אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בכלל עוד מעט הממשלה לא יכולה לקבל החלטה אפילו לגבי – כמה פעמים אמרתי – שר שהולך לשירותים. לכן מה את מתפלאת, גב' שקד? הרי כשהיית שרת המשפטים הצעתי לך לטפל בחור – איך אמרו חז"ל, לא עכברא גנב, חורא גנב, אבל את החלטת להתעסק עם מינוי שופטים ולא הבנת שזה לא האירוע. השופט, ברגע שהוא מגיע לתוך הבריכה, הוא כבר נצבע בצבעי הבריכה. הסיפור הוא בשיטה. אבל אני מקווה שאנחנו נתקן את זה בתקופה הקרובה. אני מעריך שזאת מערכת הבחירות האמיתית. לאחר שאנחנו נתגבר על הקורונה ועל המצב הכלכלי, זה סלע המחלוקת בתוך מדינת ישראל – מי מנהל את המדינה. האם המדינה מנוהלת – ועוד מעט אתן לכם איזה דוגמה – על ידי פרקליטות, משטרה, בית המשפט העליון, בניצוחו של בית המשפט העליון. יש לו, כפי שאמרתי, שתי זרועות: זרוע אזרחית וזרוע מבצעית; הזרוע המבצעית זה מנדלבליט והפרקליטות, והזרוע האזרחית זה כל העמותות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כל אלה שמחלקים פרסים לעצמם כל הזמן. אלה הזרועות. מתקשר השופט משם, אומר לו: תגיש את אותה עתירה מפה, מנדלבליט והפרקליטות מגישים את התשובה שלהם משם, וככה בעצם אנחנו מכריעים את האירוע. ישראבלוף. כאילו יש לנו פה באמת שלטון חוק, מדינת ישראל עם מערכות מתוקנות. אני רוצה לספר לכם סיפור שנמצא לפתחי בימים אלה. כשהייתי שר התקשורת, חבר הכנסת מאיר כהן, הייתה עסקת סרצ'לייט-בזק. פנו אליי כשר התקשורת, הייתי צריך לחתום על העסקה. אמרתי: חבר'ה, מה צריך לעשות כדי לחתום? אמרו לי: תשמע, תפנה למשרד הביטחון, תקבל את האישור; תפנה לגורמים האחרים, לממונה על התחרות – תבקש את האישור; תפנה ותפנה ותפנה – באמת פניתי לכולם. פניתי לכולם, ואז הם אמרו לי: טוב, תשמע, תחתום. אמרתי: רבותיי, רק שנייה, רק שנייה. אני בכתב החשדות קורא, ואני מקריא לכם, שכותב מנדלבליט על ראש הממשלה: "מעורבותך בענייניו של אלוביץ'", אני מצטט, "ופעולות שביצעת על מנת לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו", ובכלל זה שיעבוד מניות בזק לצורך הנפקה – דרך אגב, זה מה שעשיתי, אותו דבר, פניתי כדי שישעבדו את המניות; "אישור עסקת מכירת יד 2" – צריך להבין, יד 2 זה אתר שרצתה לקנות אותו חברה גרמנית, אתר אזרחי שמוכר מה שנקרא יד שנייה, ששייך לבזק; "אישור עסקת בזק-yes" והטבות נוספות, שהניבו לאלוביץ' במישרין ובעקיפין – תקשיבו טוב עכשיו – "סכומי עתק הנאמדים בלפחות 1.8 מיליארד שקלים". חבר הכנסת מאיר כהן, אני אסביר לך איך הוא הגיע לסכום של 1.8. בגלל שאת יד 2 רצו לקנות ב-800 מיליון שקל, ועסקת yes-בזק הייתה מיליארד שקל. דרך אגב, אלה חברות של אלוביץ', הן לא חברות של מדינת ישראל. בכלל לא, לא שייכות למדינה. אלא מאי? יש חוק בזק ישן, מה שנקרא חוק הבזק – זה לא בגלל חברת בזק – שלא תיקנו אותו מאז קודם המדינה, שאם היום לבזק יש מאפיית פיתות – אני אומר לך אמיתי, זה המצב היום – והיא רוצה למכור אותה, היא צריכה את האישור של שר התקשורת ושל ראש הממשלה. זה המצב גם נכון להיום. אז בא ראש הממשלה, חתם כרגולטור. דרך אגב, כשאני עיכבתי את החתימה, מה עשו סרצ'לייט? כתבו לי מכתב שהם מאיימים עליי בתביעה אישית. זה מה שנקרא – אני כתבתי למנדלבליט אז מכתב ושאלתי אותו: תגיד, אם אני חותם, אני נותן להם הטבה של 6 מיליארד, לא 1.8. אז הוא ענה לי תשובה – דרך אגב, לא הוא ענה לי; לא נאה לו לענות לשרים. אז קיבלתי תשובה ממר לימון, עוזרו, שאני לא נמצא בניגוד עניינים, אני לא מכיר אותם. אתה יודע, נפלתי מהכיסא, ועוד מעט אני אסביר גם מדוע. עכשיו, בגלל שראש הממשלה לא יכול לחתום על עסקת וואלה, הביאו לפתחי גם את עסקת וואלה, ואני אמור לחתום בימים אלה על עסקת וואלה. כתבתי עוד פעם למנדלבליט – הפעם לא כתבתי למנדלבליט, בגלל שמנדלבליט כרגיל לא עונה, אז כתבתי לעוזר שלו ישר. אמרתי לו: תקשיב, מר לימון, אני אבהיר לך שפנייתי אליך נובעת כתוצאה מזה שבפעם הקודמת כתבתי למנדלבליט ואתה השבת לי, אז על מנת לחסוך את הזמן של הדואר הפנימי אני ישר פונה אליך. בוא תסביר לי איך זה מתיישב, אותו סיפור, גם אז לא ענית לי. עכשיו, לשיטתי, טובות הנאה זו שאלה של עובדה. אם אני נתתי לך טובת הנאה, קודם כול, יש הגדרה מהי טובת הנאה. זו שאלה אחת. שאלה שנייה, טובת ההנאה, האם היא מותרת או לא מותרת. שאלה שנייה. דרך אגב, חבר הכנסת כהן, כשאתה מקבל טלפון, אתה מקבל בכנסת את ה-50 שקלים האלה של הטלפון, בחוק זה נקרא טובת הנאה, רק שהיא טובת הנאה מותרת. אני לא חלמתי שכשאתה הולך, נניח, לעיריית דימונה, ואתה מבקש שיוציאו לך נסח על כך שאין לך חובות ארנונה, אז זה שחותם לך נותן לך טובת הנאה. למה? אתה רוצה למכור את הבית שלך, הוא נותן לך טובת הנאה בגובה שאתה מוכר את הבית, והוא מכיר אותך. מה אתה מצפה, שנביא איזה פקידים? עכשיו, אם ראש הממשלה לא היה חותם, הרי הוא היה מקבל תביעה. חבר'ה, זה הבלוף הגדול של תיק 4000. זה התיק. זה השקר הגדול. אני שומע בחדשות, אני רואה, ויושב שם אברמוביץ' שלא טורח אפילו לבדוק או שהוא מטעה בכוונה וזורה חול בגלל שזה האינטרס שלו, ואני רואה את עודד בן עמי וכתבים, והם אומרים לכל הצופים: אתם בבית שומעים? 1.8 מיליארד שקל מכיסו של כל אזרח ואזרח פה. אני נדהמתי. חשבתי שיבוא היועץ המשפטי ויגיד: חבר'ה, זה לא מכיסם של האזרחים, זו לא טובת הנאה. שתק, מילא פיו מים. רבותיי, זה השקר הגדול, אותו אחד שכל יום אתם באים לפה ומהללים אותו. את זה כתב מנדלבליט, לא אני. אני עכשיו פונה לכל אזרח ששומע אותי. אם אני עכשיו חותם על וואלה, אותו סיפור בדיוק כמו שראש הממשלה חתם על העסקה של בזק-yes ויד 2 – דרך אגב, אתר גרמני. בעצם העניין שאתה עצרת את העסקה הזאת, אתה עצמך, מר מנדלבליט, גרמת לזה שלא יגיעו 800 מיליון שקל לבזק מכסף גרמני על חברה של יד 2, ואתה פגעת בכל הפנסיונרים שהשקיעו בבזק. אתה. אז עכשיו אתם אומרים – אני שואל את עצמי אם לחתום או לא לחתום. שאלתי גם אותו: אתה יודע מה, נגיד חתמתי, ומחר, רחמנא ליצלן, וואלה יכתבו עליי איזו כתבה טובה או גרועה, ואני אתקשר אליהם, מה דיני? הוא אומר לי: יפה שאלת, תפנה אליי כל פעם ואני אנחה אותך מה לעשות. הוא מנחה אותי מה לעשות. זאת אומרת, אני אשב, וכל פעם שכותבים כתבה – בציניות הוא עונה לי, כמובן – אני אשלח לו את זה, ואני אגיד לו: תגיד, מותר לי להתקשר אליהם או לא, מה אתה אומר? תראו, זה אבסורד, לאן הוביל אותנו הגאון מווילנה מר מנדלבליט, במדינת ישראל. תראו לאן הגענו, לאיזה שפל הגענו. לאיזה שקר בכלל הוא המציא בכל הסיפור הזה של 1.8 מיליארד שקל. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם שכשהייתי במשרד התקשורת רצינו להוריד את המחירים, בקורונה. אני ישבתי עם הפקידים ואמרתי להם: רבותיי, נוריד את זה, אני מבקש להוריד את המחיר בהדרגה. סימנתי להם, בגלל שחשוב לי הכיוון; אם זה ייקח שנה, שנתיים, זה פחות חשוב. העיקר הכיוון, שאנחנו הולכים בדרך הנכונה. אז עכשיו, מר מנדלבליט, על מה אתה מאשים את ראש הממשלה? לא הצלחתי להבין. מה הקשר בין טובת הנאה לניגוד עניינים? בוא, תספר לי. מה הקשר בין זה שאני חותם כרגולטור בגלל שמישהו יכול למכור את החברה שלו, לבין זה שאני נותן לו טובות הנאה? בוא תספר לי את החוכמה המשפטית המבריקה שלך. אתה הרי דוקטור, אמרו. בוא תספר לנו, בוא תספר לנו את השקר הגדול שאתה כבר מפיץ למעלה משנתיים, אתה וכל הסביבה שלך, כולל אצל כל התקשורת. זה הבלוף הכי גדול, זה תיק 4000 השקרי והנבזי הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המקשר דוד אמסלם. אני קורא לחברי הכנסת לשבת במקומותיהם. אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעות האי-אמון של סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה ומרצ. ההצבעה היא בנפרד, וכרגע ההצבעה היא על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם, בנושא: כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה. ובכן, אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 33 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 33 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים, ואני קובע שההצעה לסדר –סליחה, הצעת האי-אמון לא התקבלה. אני עובר להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, בנושא: כישלון הממשלה בתחומי הבריאות, הכלכלה ותכנון ובנייה. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 28 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה: 28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, ואני קובע שהצעת האי-אמון לא התקבלה. אני עובר להצבעה על הצעת אי-אמון של סיעת ישראל ביתנו, בנושא: כישלון הממשלה בתחומי הכלכלה, הביטחון והחברה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 26 נגד – אין נמנעים – 3 הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן 26 בעד, אין מתנגדים, שלושה נמנעים, ואני קובע שגם הצעת האי-אמון הזו לא התקבלה. אני עובר להצבעה על הצעת אי-אמון של סיעת ימינה, בנושא: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה – 33 נגד – 1 נמנעים – 2 הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 33 בעד, מתנגד אחד, שני נמנעים, ואני קובע שגם הצעת האי-אמון הזו לא התקבלה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לעדכן לפרוטוקול כי חבר הכנסת איימן עודה הצביע בטעות במחשב נגד, אך כוונתו הייתה להצביע בעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ולכן, 34 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד, ואני קובע שגם הצעת האי-אמון הזו לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – איימן הצביע נגד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא, תיקנו את זה לפרוטוקול, ואני חושב שזה לא נבע מסיכום עם חבר הכנסת מנסור עבאס. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת מרצ: כישלונה של הממשלה בתחום הכלכלי, החברתי, האזרחי והמדיני. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה – 34 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעת האי-אמון הזאת לא התקבלה, ובכך נדחו כל הצעות האי-אמון שהגישו הסיעות השונות. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונת שר ועל מילוי מקום של שר << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד להזמין את השר המקשר דוד אמסלם למסור שתי הודעות בשם הממשלה, בבקשה. הודעות אלו אינן דורשות הצבעה. לאחר מכן תהיה הודעה בשם יושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע לכנסת כי חברותו בממשלה של שר התקשורת יועז הנדל נפסקה ביום 16 בדצמבר 2020 בשעה 18:00, וזאת בחלוף 48 שעות מהמועד שבו נמסר לידיו של השר יועז הנדל כתב העברתו מכהונתו בממשלה בהתאם לסעיפים 22(ב) ו-43ד(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. כמו כן, אני מתכבד להודיע לכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי משעה שנפסקה חברותו של השר יועז הנדל בממשלה, החל ראש הממשלה החלופי למלא את תפקיד שר התקשורת, וזאת בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, נוכח זיקתו של השר הנדל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המקשר. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה בשם יושב-ראש ועדת הכנסת, על ידי חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי חבר הכנסת אליהו ברוכי יכהן כממלא מקום קבוע בוועדת החוקה, חוק ומשפט מטעם סיעת יהדות התורה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. << הצח >> הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1379; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבות 110 ו-112; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי מזכירת הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני אעשה את זה בקצרה. אני מתכבדת להביא לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, שיזמה הממשלה. הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול הוקמה בשנת 2017 כאיחוד של הרשות למלחמה בסמים ולשימוש לרעה באלכוהול עם אגפים שונים במשרד לביטחון הפנים שעסקו במניעת אלימות. עד לאחרונה הרשות הזאת פעלה במסגרת המשרד לביטחון הפנים. ב-31 במאי 2020 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 31, ובה הוקם המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי. במסגרת החלטה זו הוחלט להעביר את הרשות למשרד החדש ולהעביר את הסמכויות הנוגעות לו מהשר לביטחון הפנים לשרה לחיזוק וקידום קהילתי. העברת הסמכויות הזאת אושרה למוחרת בכנסת. מה שבעצם מונח כאן היום על שולחן הכנסת זה מהלך משלים להחלטה הזאת, מהלך שמסדיר את העברת הרשות למשרד. בין התיקונים האלה מוצע, למשל, לקבוע כי מניעת עבריינות לא תהיה עוד בין תפקידיה של הרשות, בגלל שזה תפקיד שנמצא תחת המשרד לביטחון הפנים. עוד מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת הפועלת כיום ליד הרשות תייעץ לשרה לחיזוק ולקידום קהילתי כמי שמתווה את המדיניות במשרד. בנוסף, מוצע לתת ביטוי למהלך שהוחל בו לאחרונה, שבמסגרתו מונו במרבית הרשויות המקומיות בישראל מנהלים יישוביים למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי המנהלים היישוביים יהיו חברים בשתי ועדות עירוניות סטטוטוריות שעוסקות בתחומי פעילותם: הוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים והוועדה למיגור האלימות. אני רק רוצה להגיד לכם שלמיטב הבנתי, ולאחר הדיון, הבנתי שהעברת הסמכויות הזאת חשובה כדי שהפעילות הזאת תימשך וכדי שאנשים לא יאבדו את מקום העבודה שלהם. להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות דיבור. אני אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לחוק לא נרשמו הסתייגויות. יש בקשות דיבור של חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר, בדרך כלל, את יודעת, כשמגיעים ללוויה ומלווים אדם בדרכו האחרונה אז נהוג להספיד. בדרך כלל כשמספידים מדברים בשבחו של אדם ולא מדברים בגנותו. אני לא יודע אם אנחנו נמצאים עכשיו בדרכה האחרונה של הממשלה הזאת; אם אנחנו כבר עוד מעט צריכים להגיד עליה קדיש ומלווים אותה ללוויה שלה, אבל ברור לחלוטין שככל הנראה אנחנו נמצאים בפתח בית העלמין ששם הממשלה הזאת תיקבר בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל, ולא במקום טוב. אי-אפשר להגיד מילים טובות על הממשלה הזאת בימים האלה. אפילו על המשא ומתן שאתם מנהלים כדי להציל, לכאורה, את הממשלה הזאת אי-אפשר להגיד משהו טוב. על מה אתם מנהלים משא ומתן? על מה דיברתם ביניכם לבין עצמכם באותם לילות, כשאתם דנים איך אתם אולי מאריכים את חייה של הממשלה? דיברתם על קצבאות הנכים, דיברתם על הקשישים, דיברתם על המלחמה באלימות במשפחה, דיברתם על מערכת הבריאות, על מערכת החינוך, על הרפורמות במערכת החינוך? לא. עסקתם בדבר אחד בלבד – חלוקת העוגה הפוליטית והכיבודים הפוליטיים ביניכם לבין עצמכם. ומה שאנחנו עושים היום פשוט זועק לשמיים, עד כמה הממשלה הזאת מנותקת מהציבור. יותר משבעה חודשים אחרי שהוקם משרד בלתי נחוץ בעליל, עם שם לא כל כך ברור, שאף אחד לא מבין מה הוא עושה ומה הוא לא עושה – נניח שרציתם לצקת לתוכו סמכויות, ונניח שאתם חושבים שחשוב לצקת לתוכו סמכויות – שבעה חודשים אחרי הקמת הממשלה, עכשיו אתם עוד מקימים את המשרד? זה התהליך, זה התהליך? זה בדיוק מראה עד כמה הממשלה הזאת קמה עקום, חיה בצורה עקומה, בלי שום גיבוי ציבורי, בלי שום אמון ציבורי ובלי שום יכולת למשול. והחוק הזה שעובר כאן היום הוא אולי אחד החוקים האחרונים שעוברים בכנסת הזאת – יכול להיות שלא, יכול להיות שתאריכו באיזושהי הנשמה מלאכותית את חייה של הממשלה הזאת, אבל החוק הזה הוא הדוגמה לניתוק שלכם ממה שקורה בציבור, ממה שנחוץ ומאיך צריך לנהל מדינה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אינו נוכח? הוא פה. יכול להיות שהוא מוותר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> סליחה, לא ראיתי. הסתכלתי לפה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מוותר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; אני לא טועה? חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר – נוכח. אחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם משהו. לפני כשבועיים בוועדת העלייה והקליטה הצלחנו לדאוג לכך שחיילים בודדים בעלי היתר עבודה תוך כדי השירות הצבאי שאיבדו את עבודתם יקבלו חלף דמי אבטלה על סך 1,500 שקלים בכל חודש עד יוני 2021. איך עשינו את זה? נברנו בתוך התקציבים של משרד הביטחון, מצאנו כסף שמשרד הביטחון לא יכול לממש השנה, ובהסכמה של כולם – אני חייב לומר, בהובלתו של דוד ביטן – הצלחנו להגיע לסיכום. יצאנו בבשורה לאותם החיילים שמשרתים בצבא ונשארו ללא הכנסה, אבל אז נתקלנו בקיר. הקיר של הביורוקרטיה של משרד הביטחון. עברו מאז שבועיים וחצי, ושום דבר לא קורה. אנחנו לא מקבלים תשובות ממשרד הביטחון. אני מבין, שר הביטחון עסוק מאוד בניהול משא ומתן קדחתני על שרידותו הפוליטית, אבל יש עוד שר במשרד הביטחון, קוראים לו מיכאל ביטון. כל הפניות שלנו גם לשר הזה וגם לשר הזה וגם ללשכות ולכל העולם ואשתו כרגע נשארו ללא מענה. אז אני שואל את עצמי: תגידו לי, מה החיילים הבודדים האלה שמשרתים בשירות סדיר אשמים בזה שאתם לא מצלחים להסתדר אחד עם השני? גברתי היושבת-ראש, אני כבר לא יודע למי לפנות, באמת. יש חיילים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך. יש חיילים בודדים שמשרתים בשירות סדיר והם בעלי היתר עבודה ואיבדו את עבודתם. בוועדת הקליטה הצלחנו להגיע לסיכום שהם יקבלו 1,500 שקל בכל חודש. אבל משרד הביטחון תוקע את זה ולא רוצה לקדם את זה, למרות שהוא הביע את הסכמתו בוועדה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני פונה לחברי הכנסת, פונה לכולם – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שאילתה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בואו סוף-סוף נקדם את הסוגיה הזאת, נשים לשתי דקות את המחלוקות הפוליטיות בצד ונביא את הדבר הזה. זה כבר סוכם, תתעוררו – יש חיילים שאין להם מה לאכול. אני פונה למיכאל ביטון, כי אני יודע שאדון בני גנץ עסוק מאוד בכן למנות או לא למנות מנכ"ל למשרד ראש ממשלה חליפי כזה או אחר: בואו נעשה את זה, בואו פשוט נאשר את הכסף הזה כדי שלחיילים האלה יהיה מה לאכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. אנחנו איתך. אפשר שאילתה, לדעתי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את יודעת כמה שאילתות? דיברתי איתם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל אמרת שזה עבר כבר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה עבר, זה הוחלט. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז עכשיו צריך לבצע. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מחכים לביצוע, זה לא קורה. זה פשוט לא קורה. ביורוקרטיה של משרד הביטחון, חוסר אכפתיות, אטימות מוחלטת. קיר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת? נגמרו בקשות רשות הדיבור. השרה לקידום קהילתי רוצה לדבר על חשיבות החוק. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר ולשים בפניכם כמה חשיבות יש להצבעה היום, שכן ראשית כול ולפני הכול היא באה להגן על אותם עובדים שעברו ביחד עם הרשות מהמשרד לביטחון פנים למשרד שאני עומדת בראשו, המשרד לחיזוק קהילתי. אני רוצה לומר לכם כמה דברים. כשאני נכנסתי למשרד הזה, ידעתי שכשאני דורשת את הרשות, אני באה להציל אותה. ומי שלא מבין את העניין הזה, אז לא רק שהוא לא מעורה בפרטים, הוא עלול לעשות שגיאה ולפגוע, ולא רק באותם עובדים. כשאני לקחתי את הרשות היו לי על השולחן למעלה מ-700 מכתבי פיטורים. של מי היו מכתבי הפיטורים האלו? של עובדי הרשות. תשאלו אילו עובדי רשות? אלו שנמצאים יום-יום הלכה למעשה בשטח, שנותנים את העזרה, שמונעים את האלימות בבית הספר, מדריכי מוגנות, מדריכי רחוב, סיירות שאמורות למנוע התקהלויות של ונדליזם, עם אותם אנשים שנמצאים לפעמים בחוסר מעש ואותם צעירים שנפלטו ממערכת החינוך בטרם הזמן, אפילו עוד לפני 12 שנות לימוד ומצאו את עצמם לא רק ברחובות אלא בהתנהגויות אנטי-חברתיות, ביניהן גם שימוש באלכוהול, סמים. ראינו שברגע שאנחנו נכנסנו, כל ראשי הרשויות פנו אלינו בבקשה אמיתית. כמה חשיבות יש לנושאי המשרה הללו בעבודה המאומצת המשותפת ביחד עם ראשי הערים ברשויות המקומיות. הרשות מפוזרת ב-255 רשויות מקומיות בפריסה ארצית, בחברה הערבית, בחברה היהודית. כמעט לא תגיעו לרשות מקומית שאין בה נציגים של המשרד. אבל מה שיפה זה שהצלחנו לא רק להציל את כל אותן משרות – כי המשרד לביטחון פנים, אפשר גם להבין בחלק מהמקרים את ההעדפה שלהם: זה לא הבית הטבעי לפעילות חברתית, משרד של אכיפה ושל שיטור. לכן כשהיו צריכים לעשות שם קיצוצים רוחביים – גילינו שרוב הקיצוצים, כ-100 מיליון ש"ח, הושתו על הרשות. לכן היו מכתבי פיטורים, לכן הייתה אפס פעילות של הרשות ברשויות המקומיות. לא היה תקציב לשלם משכורות ובטח לא להפעיל את התוכניות הקיימות ולא תוכניות חדשות. מהרגע שנכנסתי – הרי לא בכדי בחרתי גם את זה, גם את 105 להגנה על ילדים ברשת וגם תחומים נוספים, כמו גם אגף מיוחד לחברה הערבית, שמדבר על העצמה, על הכשרות של נשים כדי לשלב אותן בשוק התעסוקה, על מניעת אלימות במשפחה – כל אותם מוקדים של קצה הרצף החברתי שנמצאים תחת המשרד הזה. כשאני באתי למשא ומתן מול האוצר, זה לא היה קל. ראשית, האוצר אמר: המשרד לביטחון פנים כבר ויתר על הכסף הזה, זה כסף שנספר, תלכי לריב עם המשרד לביטחון פנים. כמובן שזה לא רק שלא אפשרי – שואף לאפס לנסות ולהוציא כספי מעבר מהמשרד לביטחון פנים. הצלחנו להציל את כל המשרות הללו. אבל לא רק את האנשים ואת המשפחות שלהם, שמביאים משכורות הביתה, בטח בתקופה של קורונה, וכל מפרנס כזה הוא עולם ומלואו בעבור אותם ילדים שלו בבית; הרי הוא עולם ומלואו גם בעבור אותם ילדים שנמצאים בקצה הרצף החברתי של מדינת ישראל, אותם ילדים שעוברים שיימינג, חרם, אלימות בבתי הספר. אלה מדריכי המוגנות שלנו. בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו, ראשי הערים מבקשים עוד ועוד מדריכי מוגנות. כמעט בכל בית ספר יש דרישה, ואנחנו גם נותנים להם חופש יצירתי. זה הדבר הראשון שעשינו, מנענו את הפיטורים. אבל, להזכירכם, המשרד הזה בא כדי להשקיע בהון החברתי ולקדם תוכניות ופרויקטים להעצמת הקהילות השונות בחברה הישראלית. אנחנו מדברים על מספר מישורים מרכזיים, שהראשון שבהם הוא הציר המניעתי, הגברת הביטחון האישי הבסיסי של כלל האזרחים בכל גיל ובכל קהילה באמצעות הרשות לביטחון קהילתי, מניעת אלימות והתנהגויות סיכוניות מזיקות. הציר ההעצמתי, שכמובן הוא חלק בלתי נפרד, הוא העצמת הקהילה, חיזוק הלכידות החברתית, הגברת תחושת השייכות למקום, הצמחת מנהיגות קהילתית מקומית, הגברת האמון והגברת האחריות החברתית בממד רב-גילי. לאחר שיותר מדי שנים ועדות ודוחות שונים מצביעים על הצורך בגורם מתכלל למאבק בסמים ובאלכוהול ובבניית מדיניות אחידה לכלל משרדי הממשלה ואחידות בנתונים, המשרד לחיזוק וקידום קהילתיים מקים בימים אלו, סוף-סוף, לראשונה במדינת ישראל, מרכז ניטור שייעודו יהיה מתן מידע אובייקטיבי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה מפריע לך? דנית, אתם מפריעים פה לשרה לדבר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כבוד השרה, אני רק רוצה לציין לשבח את המנכ"ל שלך. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> חגי רזניק, בוודאי. אני רוצה לומר לך – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. אתה צודק לגמרי. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, אני כל כך שמחה שהעלית את הנושא הזה, כי חגי רזניק הוא אולי דוגמה חיה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת עטייה, אתם מפריעים. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – לילד שהגיע מקצה הרצף החברתי, והגיע, אני חושבת, להישגים מטורפים: מנכ"ל מועצה אזורית, מנהל פנימיות, מנכ"ל משרד השיכון והמנכ"ל של המשרד הזה. והוא אומר לי שהוא אף פעם לא עבד כל כך קשה כדי להביא פרויקטים חברתיים כאלה חשובים. אז אני רק רוצה לומר לכם שלא רק שאנחנו עושים, יש לנו הרבה מאוד תוכניות, פרויקטים. אני מזמינה אתכם גם להיכנס. ואני יודעת שיש לנו ערב עמוס, אז אנחנו לא נוסיף ונלאה אתכם, רק אגיד שברגע שהרשות עברה למשרד שלי, הצלנו את הרשות, הצלנו את העובדים, הצלנו את השירותים, הוספנו פרויקטים חדשים, הוספנו בית ספר להורות, הוספנו מרכז ניטור. אנחנו מגינים על אותן אוכלוסיות במצוקה, שלא ייפלו לא לסמים, לא לאלכוהול ולא להתנהגויות אנטי-חברתיות. אנחנו מעצימים את התוכניות. יש לנו תו תקן קהילתי, יש לנו קהילה בשמורה. לסיים? אז אנחנו לא נמשוך זמן. אני בהזדמנות נוספת אבוא ואציין את כל הפרויקטים המאוד-חשובים והחברתיים שהמשרד שלי עושה, גם בשנה שהיא שנה כזאת הפכפכה. תודה רבה. אני מבקשת את הצבעתכם. ושמרנו על כל הזכויות של העובדים. אתה שומע, חיים כץ? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה באנו לפה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> על כל הזכויות. היינו שם יותר מההסתדרות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אני וחגי רזניק אמרנו: אנחנו נהיה שם עד אחרון העובדים, וכך היה. אני מבקשת את תמיכתכם, כדי שנהיה שם כחומה בצורה גם בעבור העובדים וגם בעבור השירותים שנהנות מהם האוכלוסיות החלשות ביותר במדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשרה אורלי לוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. אי-אפשר להצביע למטה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני צריך לעלות. אפשר להצביע מפה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו נמתין שתעלו למעלה להצבעה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, סליחה, עם כל הכבוד – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אין שום סיבה לחכות. היה פה איזשהו חוסר הבנה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אין חוסר הבנה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תסמכי על שיקול הדעת שלי. באמת היה חוסר הבנה. פעם ראשונה שאני אומרת לו שהוא לא יכול להצביע, למי שביקש. כולם עלו למעלה, תפסו את מקומם? אנחנו נצביע. הגיע? הינה הם. חברי הכנסת פינדרוס, שטרית, תשבו, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על החוק בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–14 – 34 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–14 נתקבלו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – 34. אני מוסיפה את חבר הכנסת קיש, שזה 35. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אני מחפשת כמה דקות. הזיזו ואף אחד לא טרח להודיע שהזיזו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העבירו לכם לסיעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודעת, מה לעשות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> גם לי לא אמרו. גם אני לא הייתי שם מעולם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – כמה דקות לחפש איפה העמדה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מעולם לא ידעתי שהחליפו לי. בסדר, נוסיף את חברת הכנסת שטרית ואת חבר הכנסת קיש, שנמצא פה למטה. 36 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. תשבו, בבקשה, עכשיו כל אחד יודע איפה הוא יושב? חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת שטרית, אתן יודעות איפה אתן יושבות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עכשיו נודע לי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 35 נגד – 21 נמנעים – אין חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – 35. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אין סיבה. זה לא לא עבד לך. בעד – 35, אני מוסיפה את יואב קיש – 36, נגד – 21. אני מודיעה שהצעת חוק – – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> סונדוס, את לא הגעת. אני מודיעה שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון מס' 2) (הזכות לשוויון), של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב והמועד להגשתו לכנסת), מטעם ועדת הכנסת. מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל וונש ואבי דיכטר בנושא: כינון אסטרטגיה להתמודדות עם המתקפה על ישראל בעצרת הכללית של האו"ם. מסקנות הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי בנושא: עלייה דרמטית במקרי הרצח בחברה הערבית בשבוע האחרון. מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אופיר כץ, אימאן ח'טיב יאסין ואוריאל בוסו בנושא: חוסר בליווי ומעטפת שיקומית מקצועית לפעוטות וילדים שעברו התעללות. מסקנות הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אנטאנס שחאדה בנושא: עלייה מדאיגה ברמת התחלואה בקרב החברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1374; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 107; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, התשפ"א–2020. יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת חיים כץ. << דובר >> חיים כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א–2020. כמה דוד ביטן נלחם שהצעת החוק הזאת תגיע אליו לוועדה. הנושא של חיילים בדרך כלל, או באופן קבוע, נמצא בוועדת העבודה והרווחה. הסכמתי איתו וסיכמנו שנעשה ועדה משותפת שהוא ינהל אותה. לצערי הוא לא הצליח לנהל אותה, ולצערי הוא גם לא עומד פה היום ומקריא אותה. אז מפה, בשם כולם, גם אלה שירצו לרוץ מבחוץ, אנחנו מאחלים לו החלמה מהירה ושיחזור לפה להקריא חוקים. ההצעה הזו היא הצעת חוק ממשלתית המקנה זכות למענק חד-פעמי לחיילים משוחררים שסיימו את שירותם בשנת 2020, נוסף על מענק בסך 500 שקלים חדשים, שאושר בעבר. יקבלו את המענק גם מי ששירתו במשמר הגבול, במשטרה, בשב"ס או בשירות מוכר אחר לפי חוק שירות ביטחון, וכן מי ששירתו בשירות לאומי אזרחי ומי שהתנדבו לשירות לאומי. המענק ישולם עד חודש לאחר השחרור. גובה המענק החד-פעמי משתנה לפי משך זמן השירות: חייל משוחרר ששירת 22 חודשים לפחות יקבל מענק בסך 1,800 שקלים חדשים; חייל משוחרר ששירת פחות מ-22 חודשים יקבל מענק בסך 1,000 שקלים חדשים; חייל משוחרר שהיה חייל בודד בעת שחרורו, או מי שבתקופת שירותו אושרה בקשתו לתשלומי משפחה, יקבל מענק מוגדל בסך 4,500 שקלים חדשים. ירדנה, מה? אם את רוצה אני אגיד את מה שאת רוצה להגיד דרך המיקרופון פה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הכול בסדר. אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. בנוסח הממשלתי של ההצעה המענק המוגדל שציינתי ניתן רק לחיילים בודדים או חיילים שקיבלו תשלומי משפחה ששירתו בשירות צבאי, ולא ניתנה זכאות מקבילה למשרתים משוחררים שעומדים בקריטריונים דומים ושהתנדבו לשירות לאומי או שירתו בשירות לאומי אזרחי. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית עמדה הוועדה על הצורך להכליל גם את הקבוצה הזאת בזכאות למענק המוגדל, ואכן, הוועדה הרחיבה את הזכאות למענק המוגדל גם למי שבעת שירותם בשירות לאומי או בשירות לאומי אזרחי נחשבו בודדים – קרי, שהוריהם גרים דרך קבע בחו"ל, או שהם יתומים משני הוריהם, או שהם מקבלים קצבת ילד נטוש לפי חוק הבטחת הכנסה. הוועדה החליטה לתת זכאות למענק מוגדל גם למי ששירת בשירות לאומי אזרחי ומקבל דמי כלכלה כנשוי או כנשוי עם ילד אחד לפחות – מה שעשויים להיחשב כמקבילים לתשמ"ש המשולם לחיילים – וכן למי ששירת בשירות לאומי והוא נשוי. הוועדה סברה כי ראוי להרחיב את הזכאות למענק למי ששוחרר עד יוני 2021, אולם בשל אילוצים תקציביים הדבר לא הסתייע. במידת הצורך אני מקווה שתובא לשולחן הוועדה הצעת חוק נוספת בעניין. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח המונח לפניכם, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. אפילו אתה, עידן רול, תצביע. אל תרוץ מבחוץ, תתמוך. תתמוך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. לחוק לא הוגשו הסתייגויות, הוגשו כמה בקשות דיבור. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אז יש בחירות או אין בחירות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בחירות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש בחירות. נכון? זה דז'ה וו, נכון? איך אומרים בצרפתית דז'ה וו? מי שולט פה בשפה היפה הזאת? אזרחי ישראל שצופים בנו כרגע והצופים הנאמנים של ערוץ 99 שואלים את עצמם כרגע: למה? למה אנחנו הולכים לבחירות, אדוני היושב-ראש? בגלל ששני ראשי הממשלה לא מסוגלים להגיע להסכמות סביב התקציב. עכשיו, זה מגוחך, כי בסרט הזה לא רק שהיינו שלוש פעמים במשך שנה וחצי, ובקמפיינים, אלא גם היינו באוגוסט. תבדקו מה אמרנו באוגוסט כשהיו דיונים סביב התקציב וסביב הארכת תקציב. אנחנו בישראל ביתנו אמרנו שהתקציב זה דבר הכרחי שהכלכלה חייבת בתקופת המשבר. אמרו לנו: לא, אפשר לדחות. הביאו כל מיני פשרות, 100 יום, 120 יום, 90 יום. בסוף הגענו ליום הזה. אם שום דבר לא ישתנה, בעוד 24 שעות הכנסת העשרים-ושלוש מתפזרת, ואזרחי ישראל צריכים לשאול את עצמם מי אשם בזה שאנחנו הולכים לבחירות, דרך אגב, גם בלי תקציב. מי אשם? אני חושב שמי שאשם זו הממשלה הבזויה הזאת, שלא מסוגלת להעביר תקציב. לא מעניין אותי כל הוויכוחים פה. היה פה השר אמסלם לפני שעה, דיבר פה במשך 50 דקות, הזכיר פה את אביחי מנדלבליט, דינה זילבר, הזכיר פה את כל מערכת המשפט. לשאלה הפשוטה הוא לא ענה: למה אנחנו הולכים לבחירות? למה הממשלה הזאת לא מסוגלת להעביר תקציב? מה הממשלה הזאת תגיד ל-800,000 מובטלים? מה הממשלה הזאת תגיד לקשישים, שהקצבאות שלהם לא הועלו כתוצאה מהיעדר תקציב? מה הממשלה הזאת יכולה להגיד לסטודנטים, שלא יקבלו שום סיוע כי אין תקציב? אני קראתי הבוקר שכל אנשי המקצוע אומרים שאם אין תקציב, קרוב ל-40 רפורמות בתחום הכלכלה פשוט יוקפאו עד הממשלה הבאה, אם בכלל תהיה הממשלה הבאה, כי יש כאלה בתוך הממשלה הזאת שאומרים: תהיו מוכנים לבחירות חמישיות, שישיות, שביעיות, עד שראש הממשלה לא יקבל 61 בשביל החוק הצרפתי. אז הינה, אני אומר לכם בשידור של ערוץ הכנסת: ראש הממשלה מוביל אותנו לבחירות בגלל שהוא רוצה להפוך את מדינת ישראל למונרכיה, בגלל שהוא רוצה לקבל 61 בשביל לא לעמוד למשפט. זו הסיבה היחידה שמדינת ישראל, בשיא המשבר הכלכלי והבריאותי – הרי כל העולם בשיא המשבר, נכון? ומדוע בשיא המשבר מדינת ישראל הולכת לבחירות? בגלל משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אם מישהו יספר לכם משהו אחר, אל תאמינו. היום כבר לא מאמינים למילה של פוליטיקאי. פוליטיקאי יושב באולפן, אומר שהוא לא ישב בממשלה ומייד אחרי הבחירות נכנס לממשלה. אז הינה, אני אומר לכם: אל תאמינו לפוליטיקאים שיספרו לכם סיפורים, פשוט תעשו גוגל ותבדקו מה הפוליטיקאים אמרו בשנה וחצי האחרונות מאז שהתחילו הבחירות באפריל, ותאמינו לאלה שלא הפרו את ההבטחה ושעמדו במילה שלהם, ואז נדבר. צר לי, אדוני היושב-ראש, שזה המצב, אבל כנראה שזה המצב. אנחנו נצטרך ללכת לבוחר, לבקש את הרשות ולבקש את המנדט, ואני אומר לכם שזו ההזדמנות שלנו להחליף את הממשלה הבזויה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת חיים כץ, אני רוצה לברך אותך על החוק הזה, על ניהול הוועדה. ראיתי איך הצלחת להרחיב את האוכלוסיות שנכנסו לחוק הזה, ולכן באמת זה אולי אחד החוקים האחרונים בכנסת הזאת, והחוק הזה מאוד מאוד חשוב. מפה אני גם רוצה לאחל בריאות שלמה לדוד ביטן, שגם הוא כמובן לקח חלק בדחיפה הזאת. זה אולי בשורה קטנה לחיילים המשוחררים, זה מאוד חשוב, אבל אני בכל זאת רוצה להעיר את תשומת ליבכם לכך שמדובר בפלסטר מאוד מאוד קטן, שאולי מסייע בטווח קצר אבל לא נותן פתרון בטווח ארוך. אני חושב שהגיע הזמן שממשלת ישראל תיקח אחריות על החיילים המשוחררים ובייחוד בייחוד על החיילים הבודדים, שהופכים להיות אזרחים בודדים מיום שחרורם, והופכים להיות תלויים בעמותות – שעושות כמובן עבודת קודש כדי לטפל בחיילים האלה, אבל אני חושב שהמדינה צריכה לקחת אחריות ולטפל בחיילים הבודדים המשוחררים כדי שלא יהיו אזרחים בודדים. זה לא הרבה כסף, זה רק עניין של החלטה. ולכן אני מברך על החוק הזה ובכל זאת אני שם תמרור אזהרה: זה מעט מדי וחייבים לפעול לחקיקת חוק חייל בודד משוחרר, שהממשלה תיקח אחריות על החיילים הבודדים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב – מוותרת. אם ככה, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. נמתין שתעלה, אלכס. נמתין שחברי הכנסת יתפסו את מקומותיהם. עודד פורר יכול להישאר פה, בסדר גמור. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א–2020. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1 – 44 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן 44 בעד, ואני מוסיף את הקול של עודד פורר, חבר הכנסת עודד פורר; אם כן, יש לנו 45 בעד, אין לנו נגד ואין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א–2020. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 42 נגד – אין נמנעים – אין חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 42 בעד, ואני מוסיף את הקול של חבר הכנסת עודד פורר, אז יש לנו 43 בעד, אין לנו קולות נגד ואין נמנעים. אם כן, הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/859; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 111; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה – הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א–2020. יציג את החוק חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א–2020. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זו מקורה בהצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידי חברות הכנסת קארין אלהרר ותמר זנדברג. הצעת החוק שבפניכם מבקשת להאריך את תקופת ההגנה מפני פיטורים של אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות. כיום חוק עבודת נשים קובע כי מעסיק של עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות לא יפטר אותה בימים שבהם נעדרה מעבודתה בשל שהייתה במקלט, או במשך תקופה של 90 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות – היינו, מרגע שיצאה מהמקלט וחזרה לעבודה 90 ימים היא מוגנת מפיטורים. כעת מוצע, חבריי חברי הכנסת, להאריך את התקופה ל-150 ימים שבהם המעסיק לא יוכל לפטר עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות. הארכת תקופת ההגנה תסייע לאישה שחזרה לעבודתה לאחר שהייה במקלט לנשים מוכות, תעודד את עצמאותה ולא תחייב אותה, במקרים רבים, לחזור ולחיות עם בן הזוג המכה והפוגע. חשוב לשים לב, חבריי חברי הכנסת, גם אדוני יושב-ראש הקואליציה: בנוסח שבפניכם מופיעה גם הסתייגות שאני הגשתי להצעת החוק, ובה אני מבקש לקבוע כי מעסיק שהעסיק עובדת שיצאה ממקלט לנשים מוכות ולא פיטר אותה בתוך התקופה המוגנת המוצעת בהצעת החוק יקבל מהמדינה מענק בגובה של 5,000 שקלים. אני מבקש, גברתי המזכירה – בהסתייגויות שהגשתי גם הגשתי הסתייגות לחלופין, אם מאריכים את התקופה המוגנת ל-180 ימים במקום 150 ימים. את הלחלופין הזה אני מוריד, ומבחינתי נצביע רק על החלק הראשון של ההסתייגות, בלי הלחלופין. זאת אומרת שמעסיק שימלא את מלוא חובתו ויקיים את העסקת האישה במשך 150 ימים יהיה זכאי לאותו מענק של 5,000 שקלים. אני סבור שבתקופה כזו, שבה עסקים רבים כורעים תחת הנטל הכלכלי, הוגן ונכון שהמדינה תעניק למעסיקים שמגבילים אותם מבחינת פיטורי עובדת שלהם מענק כספי שמסייע להם ומשתתף איתם בנטל. צריך להבין, המענק הזה לא יפצה על כל המשכורת, זה לא איזה מענק שאיתו הם ישנו את המערך העסקי שלהם, אבל הוא מענק שיוצר שותפות בין המדינה לבין המעסיק לבין העובדת, כדי שיראו את העניין הזה לא כאיזה עונש שהמדינה מטילה עליהם אלא כחובה מוסרית משותפת, גם של המעסיק, יחד עם המדינה, כדי לדאוג לאותה עובדת. אציין כי בפני הוועדה הוצגה עלות תקציבית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ונקבע כי מענק שכזה למעסיקים שהעסיקו עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות לא עולה על 6 מיליון שקלים בשנה, ולכן ההסתייגות שהגשתי בעניין אינה הסתייגות תקציבית ולא דורשת 50 אצבעות. אני קורא לכם לתמוך בהסתייגות הזאת, ולהקל במעט על חלק מהמעסיקים דווקא בתקופה הקשה הזאת. במהלך הדיונים בהצעת החוק הוצגו בפנינו קשיים שהתעוררו בתקופה האחרונה בשל משבר הקורונה ויישום הוראות חוק עבודת נשים, והובא לידיעתנו שנשים רבות ששהו בתקופה של לידה והורות ושבו לעבודה הוצאו לחל"ת מייד עם חזרתן לעבודה, בשל המצב. אותן נשים איבדו את תקופת ההגנה מפני פיטורים בזמן שהייתן בחל"ת וכאשר ישובו לעבודה ניתן יהיה לפטר אותן באופן מיידי. משרדי הממשלה הסכימו שיש לפתור את הבעיה והציעו לתקן את חוק עבודת נשים כך שעובד או עובדת שהוצאו על ידי מעסיקם לחל"ת בתוך תקופת 60 הימים שבהם הם מוגנים מפיטורים – תקופת החל"ת הזו לא תיספר בתוך התקופה המוגנת. הוועדה קיבלה את הפתרון, והנוסח שלפניכם קובע כהוראת שעה כי תקופה של חל"ת לא תובא במניין ימי ההגנה מפני פיטורים אחרי תקופת לידה והורות. עוד מוצע כי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יהיה רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה או לתקופת הלידה וההורות, ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או תקופת ההיעדרות. כלומר, שמרנו על המצב הקיים מבחינת היכולת של ההגנה בתוך אותם 60 ימים, כפי שזה היום. מדובר בהצעת חוק חשובה, שמסייעת לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות וכן מציעה פתרון לנשים ששבו מתקופת לידה והורות והוצאו מייד לחל"ת. להצעת החוק הזאת, כאמור, הוגשה ההסתייגות הזאת בדבר המענק למעסיקים, וכן הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש שוב מהכנסת לקבל את ההסתייגות ולאשר את הצעת החוק הזו בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אני הסרתי את החלק של ה-8,000. הותרתי את ההסתייגות על ה-5,000 ל-150 ימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> ההסתייגות הייתה על 180 יום ו-8,000, והלחלופין הייתה על 150 יום ו-5,000? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> 5,000. רק נוודא שזה אכן הנוסח. כן. אז אני מסיר את ההסתייגות ומשאיר את הלחלופין. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. לחוק הוגשו הסתייגויות, אנחנו נצביע בהמשך. יש בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת שכבר כמה פעמים חשבנו שזה הולך להיות הנאום האחרון בכנסת הזו, ובכל פעם שנעלה לפה זה כנראה מתקרב, אז אני יכולה לומר בהקשר להצעה הזו שבאמת באמת קצרים ורעים היו ימיה של הממשלה הזו, וכתוצאה מזה – גם של הכנסת הזו, אבל בכל פיזור כזה יש גם דברים קטנים שכן מצליחים לעשות לטובתם של האנשים, או במקרה הזה – נשים. אנחנו כבר יודעות ויודעים שנשים היו, ועדיין, הנפגעות העיקריות ממשבר הקורונה בשני תחומים או בשני היבטים עיקריים: פעם אחת, באלימות המטורפת שגאתה. אמרתי קודם בהצעת האי-אמון בממשלה ש-24 נשים נרצחו מתחילת השנה ושהפניות למקלטים לנשים מוכות, למוקדי הסיוע, למוקדי הרווחה, זינקו בעשרות ובמאות אחוזים בתקופה הזו, וזאת בגלל שהבית – שהפך עבור כולנו למקום העבודה או מקום הלימודים בנוסף למקום המגורים בתקופה הזו – עבור יותר מדי נשים הפך להיות למקום מסוכן, אלים ומאיים. פעם שנייה, מפני שהמשבר הכלכלי, לפי מחקרים היום אנחנו יודעים שהוא מאיים להחזיר נשים עשרות שנים ואולי אפילו 100 שנים אחורה. תקשיבו טוב, חברות וחברים. בזמן שחברינו ועמיתינו הגברים חזרו לעבודה, עבדו מהבית, עבדו תוך כדי הזום, איכשהו הסתדרו והמשיכו בחייהם, הנשים הן ששילמו מחיר כלכלי, שאנחנו עדיין לא מתחילות להבין אותו, בקידום בעבודה או בעבודה בכלל. בזמן שהן מתפעלות את הזום של א'3 ושל ד'2 מהבית, יותר מדי נשים לא יכלו להמשיך ולעבוד בעבודות המקצועיות והמקצועניות שלהן, גם אם הן עורכות דין ומנהלות ואדריכליות, ובכל המקצועות שלא יהיו. נשים במקצועות המוחלשים, שגם כך היה בהם חלק גדול יותר לנשים עוד לפני המשבר, הן הראשונות שפוטרו והאחרונות לחזור לעבודה כאשר החל"ת נגמר ומחזירים את העובדים והעובדות למשק. בדברים האלה אנחנו עדיין לא מתחילים ומתחילות להעריך את הנזק שנגרם. הצעת החוק הזו באה לעשות תיקון באמת קטן, באמת קטנטן, בשני היבטים: האחד, התיקון המקורי שחברתי קארין אלהרר ואני הבאנו כאן לכבוד היום הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים, והוא שנשים שנאלצו לצאת למקלט לנשים מוכות, כאשר הן חוזרות למקום העבודה שלהן הן תהיינה מוגנות מפיטורים למשך חצי שנה, ובסיכום עם משרדי הממשלה קיצרנו את זה ל-150 ימים, תקופת הגנה מכובדת; התיקון השני, שביקש מאיתנו משרד העבודה להוסיף, הוא הגנה נוספת מפני פיטורים לנשים שחזרו מחופשת לידה והוצאו לחל"ת קורונה. עד היום הנשים האלה היו הראשונות שמפוטרות, ואנחנו הוספנו להן שכבת הגנה שלא הייתה קיימת קודם. אני רוצה מאוד להודות לחברתי קארין אלהרר, שהגישה הצעת חוק – שתינו הגשנו במקביל ואיחדנו אותן; אני רוצה להודות לחברתנו מיכל רוזין, שיזמה את ההצעה הזו בכנסת הקודמת, ואנחנו ירשנו אותה ממנה; אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה עודד פורר ולכל צוות הוועדה: לדלית אזולאי, מנהלת הוועדה, ולענת מימון, היועצת המשפטית, על הטיפול המהיר, היעיל והמסור בהצעת החוק הזו; אני רוצה להודות לצוות שלי: ללב ים גונן, ליטל שוורץ וניב שובל, שעובדים קשה כל השנה. לפני פיזור הכנסת זכינו גם להעביר הצעת חוק. אני מבקשת מכולכם תמיכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מרב מיכאלי – נוכחת. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, החוק הזה שאנחנו נעביר כאן עכשיו הוא באמת אפס קצה של ההגנה שנדרשת לנשים נפגעות אלימות ולילדות וילדים נפגעי אלימות במדינת ישראל. אני אחזור ואזכיר כאן בפעם המי-יודעת-כמה את התוכנית הבין-משרדית שאחת או שתיים או שלוש מממשלות נתניהו גיבשו, אישרו ואפילו באופן חלקי כמעט, קצת, תקצבו, אבל בכל מקרה בשום שלב לא באמת יישמו ולא באמת הוציאו לפועל. ולכן אנחנו עדיין – ובשנת הקורונה אפילו יותר – במצב שמאות אלפי נשים סובלות יום-יום מאלימות בלתי נסבלת, ומאות אלפי ילדות וילדים חשופים לאלימות הזאת ולפעמים סובלים ממנה בעצמם. זה אומר שאנחנו עם נשים שמאבדות את חייהן, נרצחות על ידי בן זוג או בן משפחה קרוב, וממשלות ישראל בגדול ממשיכות לא לעשות שום דבר לגבי זה. הכנסת הזאת צריכה להתפזר, והיא צריכה להתפזר כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. ואחרי הבחירות הבאות שתהיינה, אחד הדברים המרכזיים שצריך לעמוד לנגד עיני כל מי שתלך או ילך לבחור בקלפי הוא העובדה שאי-אפשר להשאיר את הזירה הזאת של אלימות בתוך הבית והמשפחה מדממת ומופקרת באופן שבו היא נמצאת היום. פשוט אי-אפשר. אני מפצירה בכם ובכן להצביע בעד הצעת החוק החשובה בכל זאת הזאת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, למרות כל המתח ששורר באוויר בכל הנושא – יוצאים לבחירות או לא יוצאים לבחירות, אנחנו בעצם היום עושים דברים טובים למען האזרחיות של המדינה. אני רוצה באמת לברך על העובדה שהחוק המצוין הזה שהגישו חברותיי חברות הכנסת תמר זנדברג וקארין אלהרר הובא לקריאה שנייה ושלישית וייכנס לספר החוקים. אני מאוד מקווה שהכנסת תשכיל להבין שגם בשעות קשות אסור לנו לנטוש את האזרחיות שמחכות וסובלות מאלימות, נמצאות בתוך המקלטים, יודעות שכדי להשתקם בחיים אחרי המקלטים הן לא צריכות מעכשיו להתחיל לדאוג אם תהיה להן פרנסה או לא תהיה להן פרנסה, אם יקבלו אותן בחזרה לעבודה, אם יפטרו אותן. אנחנו היום לפחות מורידות מהגב שלהן את הדאגה הזו. אנחנו אומרות להן ואומרים להן: יש לכן את מלוא החופש להתחיל להשתקם מבחינה חברתית ונפשית, לדאוג לעצמכן, לילדים שלכן. אני גם מאוד מקווה שנחתום את הערב הזה בהעברת הצעת החוק שלי, שתבוא גם כן להצבעה בקריאה ראשונה. אני שוב מברכת על הצעת החוק הזו ומקווה שכולם, 120 חברי כנסת, יתייצבו להצביע על חוק חשוב זה. סוף-סוף אולי יהיו לנו גם דברים טובים לעשות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – מוותרת; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. לחוק הוגשה הסתייגות אחת. חבר הכנסת עודד פורר הסיר את הסתייגות מס' 1, לסעיף מס' 1. אני מבקש מחברי וחברות הכנסת שכל אחד יתפוס את מקומו. הרב טסלר, חבר הכנסת טסלר, בבקשה. לעלות כל אחד למקומו הוא. אם כן, חבר הכנסת עודד פורר הסיר את ההסתייגות מס' 1, לסעיף 1. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א–2020. חבר הכנסת – בסדר, רגע, רגע, לאט-לאט, בסדר. חבר הכנסת עודד פורר הסיר את ההסתייגות מס' 1, לסעיף 1, לכו נצביע עכשיו על הסעיפים 1–3, כנוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–3 – 59 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 59 בעד. אני מוסיף את הקולות של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת יעקב מרגי – ביחד יש לנו 62 בעד. סעיפים 1–3, כנוסח הוועדה, התקבלו בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות לחלופין אחרי סעיף 3. מי בעד ומי נגד? הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 28 נגד – 27 נמנעים – אין ההסתייגות לחלופין של חבר הכנסת עודד פורר אחרי סעיף 3 נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 28 בעד – ואני מוסיף את חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אם כן, יש לנו 30 בעד, יש לנו 27 נגד, ואני מוסיף את חבר הכנסת מרגי – יש לנו 28 נגד. חבר הכנסת נהרי, הלוח לא עובד? הלוח לא עובד? לא עבד. אז יש לנו 29 נגד. אוקיי, אז אם ככה, ההסתייגות לחלופין התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א–2020, על סעיפים 1–3, כולל ההסתייגות לחלופין שהתקבלה עכשיו בקריאה השנייה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 33 נגד – 27 נמנעים – אין חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן 33 בעד, ואני מוסיף את חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אם כן, יש לנו 35 בעד, נגד – 27 קולות, ואני מוסיף את חבר הכנסת מרגי. אם כן, יש לנו 28 נגד ואין לנו נמנעים. החוק התקבל וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמין את חבר הכנסת יואב סגלוביץ' לברך במקום חברת הכנסת קארין אלהרר. קארין אלהרר היא יוזמת החוק. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך על אישורה של הצעת החוק החשובה הזו בשמה של חברתי יוזמת החוק, חברת הכנסת קארין אלהרר, שנבצר ממנה להיות כאן היום ולהודות לכל מי שהביא לאישורה: לחברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין, שיזמה את החוק במקור; לחברת הכנסת תמר זנדברג, שהצטרפה לקידומה בכנסת הנוכחית; לשר המשפטים אבי ניסנקורן וליושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה חבר הכנסת עודד פורר, שפעלו גם הם כדי שהחקיקה תושלם במהירות עוד בכנסת הזאת, וליועצות הפרלמנטריות מיכל טהון, קורל רבין ושקד אליהו. ההגנה על עבודתן של נשים מוחלשות חשובה במיוחד בתקופת הקורונה, שבה נשים היו הראשונות למצוא את עצמן מפוטרות ומוצאות לחל"ת. ולכן אישור הצעת החוק הוא צעד חשוב לנשים, לשוויון ולחברה הישראלית. תיקון החוק כך שלא יאפשר פיטורי אישה כשהיא יצאה לחופשת לידה בעודה נמצאת בחל"ת יחולו גם רטרואקטיבית על כל מי שילדה מאז תחילת המשבר, בכך שיאריך את תקופת ההגנה עליה מפני פיטורים ב-60 ימים נוספים, כאורכה המקורי של חופשת הלידה. באשר לאוכלוסיית הנשים השוהות במקלט לנשים מוכות – כיום התקופה הקבועה בחוק עבודת נשים שבה לא ניתן לפטר אישה השוהה במקלט לנשים מוכות עומדת על 90 יום, והארכתה לכדי 182 ימים תאפשר זמן ארוך יותר להתארגנות מחדש לאחר היציאה מן המקלט מבלי החשש לאבד את מקור פרנסתן. זו הצעת חוק שתגן גם על מי שנאבקות על חייהן בכך שלא תציב מולן את הבחירה ואת הברירה בין שיקום או פרנסה, וגם על מי שמביאים חיים לעולם, בכך שההגנה עליהן ועל פרנסתן לא תיפגע בשל משבר הקורונה. על כן אני מברך על אישורו של החוק החשוב הזה, תודה רבה. וכל הברכה הזאת, כפי שאמרתי, היא בשם חברת הכנסת קארין אלהרר, יוזמת החוק. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020<<הצח >> [מס' מ/1378; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 108; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020. יציג את החוק חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. לפני שאקריא ואומר את התוכן, חשוב לדעת, מה שנקרא, שזה חוק שמאפשר פריסת סיבים אופטיים סוף-סוף במדינת ישראל לאחר עשור אבוד, יותר. הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית, שאליה מוזגה הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת צבי האוזר יחד איתי ועם חברי הכנסת איתן גינזבורג, משה ארבל, עודד פורר, יצחק פינדרוס וניצן הורוביץ. מטרתה של הצעת חוק זו היא לקדם פריסה של רשת תקשורת מתקדמת, המבוססת על סיבים אופטיים או על טכנולוגיה שוות ערך, שתאפשר גלישה ברשת האינטרנט במהירות גבוהה בהרבה ממהירות הגלישה המרבית כיום, וכן שימוש ביישומים ובשירותים מתקדמים בכל תחומי החיים. הצורך הדחוף באינטרנט מהיר ברור לכולנו, והוא התחדד עוד יותר כעת, בתקופת משבר הקורונה, שכתוצאה ממנו המשק הישראלי עבר, במידה רבה, לעבודה מהבית וללימודים מרחוק, באמצעות האינטרנט. מעבר לכך, פריסת רשת מתקדמת ושיפור מהירות הגלישה צפויים כמובן לקדם צמיחה כלכלית במשק, ולהביא את ישראל ליישר קו עם מדינות העולם המתקדמות שאחריהן – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אי-אפשר. רק רגע, אי-אפשר. אם אפשר, בבקשה, חברי וחברות הכנסת, אם אפשר בבקשה שקט. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה, יוליה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, יוליה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, את מפריעה לנו. מפריעה לחבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הוא פשוט דואג לך. את יודעת, מי שמפריע לי אחר כך משלם על זה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מפריעה לכל כך הרבה אנשים, אז אתם בתור. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> את לוקחת סיכונים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אני אוהבת אותך. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה, תודה, זה הדדי. ישראל מיישרת קו עם מדינות העולם המתקדמות, שאחריהן היא מפגרת, לצערי, לפחות בעשר שנים. ההסדר המוצע גובש בעקבות עבודה של צוות בין-משרדי, שבחן בין היתר את הכדאיות הכלכלית של פריסת רשת מתקדמת, כולל הוראות שיתמרצו את החברות הפועלות בשוק האינטרנט לפרוס רשת תקשורת מתקדמת שתגיע לכל בית ובית בישראל. בהקשר זה אזכיר כי כבר היום החוק אינו מונע פריסת תשתית מתקדמת ברחבי הארץ, וחברת בזק אף עשתה כן ופרסה תשתית של סיבים אופטיים באזורים נרחבים בישראל, אך נמנעה מהפעלת התשתית כך שתגיע לצרכן הביתי. בהתאם לממצאי הצוות הבין-משרדי, הסיבה העיקרית לכך נעוצה באי-כדאיות כלכלית מבחינתה של בזק, הנובעת מחובת האוניברסליות החלה עליה לפי החוק. משמעות חובה זו היא שאם בזק תחבר אפילו צרכן ביתי אחד לרשת הסיבים שפרסה, היא תחויב לחבר לרשת כל צרכן שיבקש זאת בכל הארץ, בתוך שנה. חיבור זה כרוך בעלויות נכבדות, וכולל אזורים שאינם כדאיים לבזק מבחינה כלכלית. לפיכך הציע הצוות לתקן את החוק ולבטל את חובת האוניברסליות לעניין הזה, תוך מתן תמריצים לבזק ולחברות אחרות הפועלות בשוק התקשורת, המאופיין בחסמי כניסה גבוהים, לפרוס תשתית מתקדמת, כלל-ארצית. לפי המוצע, לחברת בזק תינתן זכות ראשונים – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לפי המוצע, לחברת בזק תינתן זכות ראשונים בבחירת האזורים שבהם תפרוס רשת מתקדמת. האזורים שעליהם מדובר בהצעת החוק הם, ככלל, אזורים סטטיסטיים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כלומר יחידות גיאוגרפיות קטנות הכוללות ברוב המקרים בין 3,000 ל-5,000 תושבים, וכל משק בית בישראל משתייך אליהן. אם כן, בזק תודיע לשר התקשורת על האזורים שבהם היא מבקשת לפרוס תשתית מתקדמת בתוך חמישה חודשים, והשר יוכל להאריך זאת בחודשיים נוספים, במקום בתוך חמש שנים, כפי שהציעה הממשלה במקור. השר יקבע ברישיונה של בזק חובת פריסה בהתאם לאזורים שבחרה, ובזק תפרוס בהם תשתית מתקדמת בתוך שש שנים. לגבי האזורים שבזק בחרה שלא לפרוס בהם רשת מתקדמת, מה שנקרא בלשון החוק אזורי התמרוץ, תוקם קופה מיוחדת, המכונה קופת התמרוץ, שתנוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. לפי המוצע, כל שחקן בשוק התקשורת שיש לו זיקה לשירותי הרשת המתקדמת וצפוי ליהנות מהם, ישלם לקופת התמרוץ תשלום חובה של 0.5% מהכנסותיו בכל שנה. כספים אלה ישמשו אך ורק למימון פריסת רשת מתקדמת באותם אזורים, ויוקצו לחברות התקשורת באמצעות מכרזים שתוציא ועדת מכרזים שהוקמה לעניין זה. בעניין זה מוצע לקבוע כי השר יוכל להורות כי אזורי תמרוץ מסוימים יקבלו עדיפות בהקצאת הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ בשלוש השנים הראשונות לאחר הקמתה, לפי שיקולים שנקבעו בהצעת החוק, הדומים במהותם לשיקולים שבקביעת אזור עדיפות לאומית. חוץ ממצב ביטחוני, בין היתר מדובר על מצב סוציו-אקונומי באותו אזור, דלילות האוכלוסייה, וכן מיקומו הגיאוגרפי והמרחק שלו ממרכז הארץ. נתנו את דעתנו שבקריטריונים האלה לא תקופח הפריפריה, לא יקופחו היישובים הערביים, שפרוסים בדרך כלל באזורים מרוחקים בפריפריה, וגם יישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, ששם הכדאיות לחברות קטנה, ולכן קופת התמרוץ תתייחס לזה. חשוב להדגיש כי ככלל חברת בזק וחברות הקשורות אליה לא יוכלו להתמודד במכרזים לפריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ, כלומר באזורים שבהם בזק בחרה שלא לפרוס רשת מתקדמת. הוראה זו נועדה לתמרץ את בזק לבחור מלכתחילה לפרוס רשת כאמור באזורים נרחבים ככל האפשר. האינטרס שלנו שבזק תבחר כמה שיותר אזורים ותפרוס בהם. חברי הכנסת, בשל חשיבותה הרבה של הצעת החוק, ועדת הכלכלה בראשותי נרתמה למלאכת החקיקה – פינינו את כל לוחות הזמנים לשבוע וחצי; מלאכת החקיקה הייתה אינטנסיבית, בלוחות זמנים קצרים, והקדישה שעות רבות לדיונים בהצעה על אף סדר-היום הצפוף. אני מקווה שהתוצר הסופי המונח בפניכם אכן יביא לקפיצת מדרגה טכנולוגית שאנו כל כך זקוקים לה, לטובת הציבור והמשק כולו. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני מבקש במעמד זה להודות למנכ"לית המשרד גב' לירן אבישר בן-חורין; למר עופר רז-דרור, ראש אגף כלכלה, ולצוות לשכתו. ואני אומר לכם בנימה אישית – לעו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ולצוות לשכתה; באמת, יועצים משפטיים שמצויים בחומר. היא יורדת לדקויות, שום שאלה לא אתגרה אותה, היא ידעה לענות, היא מצויה בחומר, וזה דבר שמצאתי לנכון לציין כאן. למר עמית פרסיקו, יועץ השר, שלא הפסיק לקדוח, כמעט הגיע ליפן; לעו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, ולעו"ד נעמה דניאל, שמה שאמרתי על דנה נויפלד ממשרד התקשורת ודאי שחל עליכם, וזה כבוד גדול וגם ביטחון. אתה יודע, הם כמו מפקד שיודע שיש מאחוריו חיילים: אמיצים, יודעים את המלאכה. זה מה שאתם, וזה יותר קל, יותר בטוח, זה חוסך לי הרבה שעות, ואני שמח שיצא לי – זו זכות לעבוד איתכם. כנ"ל גם לגאיה, לא שכחנו אותה; לד"ר עידית חנוכה, מנהלת ועדת הכלכלה, ולצוות הוועדה; לצוות לשכתי – פנינה שלי איפרגן, לנתנאל ושלמה, לשר התקשורת היוצא. אני אומר לכם, מהרגע שקמה הממשלה היוצאת – אם תצא – שר התקשורת יועז הנדל היה חרד, ואמר: איך אני יכול להביא את הצעת החוק הזו גם בלי חוק ההסדרים כדי שהיא תחוקק? רבותיי, אנחנו באיחור של מעל עשור. יש לזה תרומה אדירה, ואני שמח שהצלחת לפעול. אני אומר לכם שנערי האוצר – אני לא יודע אם הם עדיין נערים – חששו מאוד להפקיד את החוק הזה בידינו, פחדו שאנחנו נעשה להם שם כל מיני פריש-מיש, כל מיני עקיצות. הבטחתי להם בתחילת הדרך: אם זה לא ענייני, זה לא ייכנס; אם זה ענייני, יהיה תיקון; אם זה תיקון מהותי והוא ענייני ונצרך, יהיה תיקון – וכך היה. ומי שמכיר את התנהלותי, אני שמח – אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה. אני שמח על הזכות – גם אומרים, "מגלגלין זכות על ידי זכאי". שוב, תודה רבה לכולם. אני מבקש לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מציג את החוק הבא – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מאה אחוז. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ולא הוגשו בקשות רשות דיבור. אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק התקשורת – אני רק מבקש מחברי וחברות הכנסת שכל אחד יתפוס את מקומו. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020. חבר הכנסת האוזר, אתה מדבר אחר כך? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אני מדבר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוא מברך על החוק הזה עוד לפני הצעת החוק הבאה. מצביעים מכאן חבר הכנסת מרגי, שסיים רק עכשיו להציג את החוק, חבר הכנסת האוזר, שמברך מייד אחר כך – לעלות למעלה – וחבר הכנסת פינדרוס, שמציג את החוק הבא. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני לא עולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש לא מרשה, אז תעלו למעלה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל אני לא אספיק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אבל הורדתם אותי להציג את ההצעה הבאה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, חבר הכנסת פינדרוס מציג את החוק הבא. פינדרוס כן. חברת הכנסת מאי, אנחנו נמתין כמה דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להצביע, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רק רגע אחד, חכה רגע לחברת הכנסת מאי גולן. אתה גם רוצה לברך? << קריאה >> יועז הנדל (דרך ארץ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור, כן, בסדר, אחרי ההצבעה. רק מלמעלה, רק מלמעלה. חבר הכנסת ואטורי, למעלה, בבקשה. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> סליחה, הוא רוצה לדבר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> למה הוא מדבר? רק למעלה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא עכשיו, לא עכשיו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נמתין עוד דקה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני, מה קורה עם ההצבעה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מחכים שחבר הכנסת ואטורי יעלה, יתפוס את מקומו. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה זה? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זו הצורה, טוב. אנחנו מצביעים כעת בקריאה שנייה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020 – הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–10 – 35 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן 35 בעד – אני מוסיף הקולות של חבר הכנסת האוזר, חבר הכנסת מרגי וחבר הכנסת פינדרוס, אז יש לנו 38 בעד, אין קולות נגד ואין נמנעים. אם כן, בקריאה השנייה הצעת חוק התקשורת עברה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020 – הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 34 נגד – 1 נמנעים – אין חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן 34 בעד, ואני מוסיף שלושה קולות, של חבר הכנסת האוזר, חבר הכנסת מרגי וחבר הכנסת פינדרוס. אם כן, יש לנו 37 בעד, קול אחד נגד ואין קולות נמנעים. אם כן, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א–2020, עברה בקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חבר הכנסת האוזר רוצה לברך – אחד היוזמים של החוק. הוא מוזמן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יועז הנדל כשר התקשורת לשעבר, אולי גם לעתיד. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נדמה לי שהיום אנחנו מציינים את היום הקצר בשנה, אבל היום הזה הוא יום קצר אך חשוב. נדמה לי שנעשית פה היסטוריה, וסוף-סוף מדינת ישראל נערכת כפי שמדינה מתוקנת צריכה להיערך לאתגרי המאה ה-21. אני רוצה לברך בראש ובראשונה את ידידי ורעי השר היוצא, שר התקשורת היוצא יועז הנדל, שעשה בשישה חודשים מהפכות שלא נעשו פה בשש או בתריסר שנים; ובהזדמנות זאת – להודות גם למנכ"לית המשרד לירן אבישר בן-חורין, וליושב-ראש ועדת הכלכלה, שלקח את החוק הזה ובמעשה מרכבה ראוי, זריז ויאה העביר את החקיקה. חברים, אנחנו מדברים על סיבים אופטיים, על רשת מתקדמת, על כל מיני מושגים מורכבים. בסופו של דבר מה שנעשה כאן זה הנחת התשתית החוקית לפריסה של תשתית למצוינות במדינת ישראל. זה הסיפור. ישראל מתגאה לכנות את עצמה ברבע המאה האחרונה סטרטאפ ניישן, מדינת ההזנק. ישראל ברבע המאה הבאה צריכה לעבור מסטרטאפ ניישן לאימפקט ניישן. ממדינת הזנק למדינת השפעה. ואי-אפשר לעשות את זה ללא תשתית טכנולוגית ראויה, אמיתית, כיאה למדינה שהטכנולוגיה היא הגורם המכריע ביצוא שלה, בייצור שלה ובנתינה שלה, בחזקת אור לגויים. חברים, ישראל בעתיד מתבססת על נכסיות טכנולוגית. מדינה קטנה של 10 מיליון אנשים, וכמו שאמרתי, היכולת שלה לשמש אור לגויים זה רק אם היא תוביל מבחינה טכנולוגית. אי-אפשר להוביל במאה ה-21 טכנולוגית ללא רשת סיבים אופטיים; זה הכבישים, הגשרים והדרכים של המחר. תודה רבה, אדוני השר, ויום חג לכולנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי האוזר. חבר הכנסת יועז הנדל, בבקשה, שר התקשורת לשעבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל המפלגה מברכת? << דובר >> יועז הנדל (דרך ארץ): << דובר >> גם אתם יכולים לברך. חברים, אנחנו נמצאים בכאוס פוליטי, ובכל זאת אני מאוד מתרגש, אני חייב להגיד. מבחינתי הדבר הכי חשוב לשר בממשלה זה להיות משימתי וענייני. שני רבדים שבהם שר צריך לעבוד. מתווה הסיבים שחברי הבית הזה הצביעו עכשיו בעדו בהסכמה מלאה הינו משימה שקיבלתי על עצמי מהרגע שנכנסתי למשרד התקשורת לפני שבעה חודשים. הפוליטיקה הביאה לכך שאני משלים את המשימה הזאת מחוץ למשרד, אבל האחריות על מדינת ישראל ועל התשתיות שלה עדיין על הכתפיים שלי וגם על הכתפיים של שאר החברים בבית הזה, ולפעמים גם בתקופה כזאת אפשר לברך שקורים כאן דברים טובים, ואני חושב שזו ברכה גדולה. נדמה לי שאין אזרח ישראלי אחד, במיוחד בתקופת הקורונה, שלא מרגיש על בשרו את תופעת תשתיות התקשורת הקלוקלות, את העשור האבוד בתחום תשתיות התקשורת: כיסוי לטלפונים הניידים שמציב אותנו במקום 99 בעולם, אומת הסטרטאפ; נכון שקפצנו באיזה שבעה מקומות בשלושת החודשים האחרונים, אבל עדיין אנחנו במקום לא טוב. תשתיות האינטרנט המהיר סבלו מפיגור של עשור לעומת מדינות אחרות בעולם. תחשבו על זה, על היכולות שלנו, על הפוטנציאל ועל תקרת הזכוכית ששמו לנו בגלל העשור האבוד של התשתיות. אני יכול להגיד לכם עכשיו בסיפוק ש-30% מבתי האב בישראל מתחברים ומחוברים לסיבים אופטיים ממש עכשיו, ויכול להגיד לכם עוד יותר בסיפוק שבשנה הקרובה ובשנתיים הקרובות רוב אזרחי מדינת ישראל יזכו בתשתיות תקשורת מתקדמות, באינטרנט מהיר, סיבים אופטיים, וכל זה בעקבות החקיקה הזאת ובגלל רבים וטובים שעבדו וטרחו והסכימו לשים את המחלוקות הפוליטיות בצד כדי לעבוד על הדבר הזה. התשתיות – מה התפקיד שלהן בסוף? לחבר את מדינת ישראל, לחבר את הפריפריה למרכז, לחבר אותנו אחד לשני, לחבר מגזרים, ולכן אני שמח שהחוק הזה עבר בהסכמה. שסיעות הבית – ערבים, יהודים, חרדים, דתיים וחילונים – הבינו את החשיבות של הכלי. בסוף זה כלי, אבל זה כלי כדי לפתח ולחבר אותנו אחד לשני. ובעיקר בעיקר, צריך להגיד, דווקא בתקופה כזאת של משבר כלכלי וכאוס פוליטי, זהו מנוע צמיחה כלכלי עצום: 1% עלייה בתמ"ג, שזה 13 מיליארד שקל בשנה. תחשבו מה הפסדנו בכל העשור הזה שלא עשינו את זה. כאשר יש תשתיות סיבים – 3% עידוד בשוק התעסוקה, מקומות עבודה, 4.8% עלייה בחברות הזנק. בכל מדינה שיש בה תשתיות סיבים אנחנו רואים צמיחה כזאת. חיסכון של 75 עד 475 אירו לנפש בשנה איפה שיש תשתיות כאלה. תחשבו על המספרים האלה ועל מה איבדנו כשלא עשינו את זה עד עכשיו כי לא הצלחנו להעביר את זה בחקיקה. ובעיניי – אתם יודעים מה, ואני אומר את זה עכשיו כשר יוצא – בעיניי זה ההישג הכי גדול של הממשלה הזאת. מול כל הוויכוחים, מול כל הארעיות, מול הכאוס הפוליטי, ממשלה שאני כבר לא חלק ממנה, זה הישג משמעותי לכולנו, לאזרחי מדינת ישראל. בדרך הקשה והמפותלת הזו שהחוק הזה עבר אמרו לי שאי-אפשר לנצח. אי-אפשר לנצח שר אוצר, רק שועלים פוליטיים ותיקים יעבירו חוק ללא חוק הסדרים וללא תקציב. אבל אני אגיד לכם שבסוף הענייניות ניצחה את הקטנוניות. ענייניות, פשוט ענייניות, של כולם, אגב, של כל חברי הבית הזה. מתווה הסיבים הוא לא מלחמה ולא ניצחון של אף אחד על אף אחד. הוא פשוט מהלך מתבקש, היגיון מסדר, פעולה למען טובת האזרח. וזה מה שחשוב. אז אני רוצה להודות לכם, לכולכם, שהצבעתם בעד. תכף אנחנו נכנסים לקמפיין בחירות, כנראה, ואז פחות נודה אחד לשני, אז אני רוצה לנצל את הרגעים האלה, האחרונים – ואני מקווה שלא תהיה הרבה שנאת חינם בקמפיין הבחירות – ובכל זאת, להודות לכולם, ללא יוצא מן הכלל, אלה שבעדי ואלה שנגדי, כי המהלך הזה חשוב למען אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה להודות לכם שפעלתם למען הציבור, ככה פשוט. וההישג הזה הוא לא שלי לבד, יש לו שותפים רבים וטובים: יושב-ראש ועדת כלכלה, חבר הכנסת יעקב מרגי, והצוות שלו – הוא היה שותף אמיתי לדרך, שליח ציבור אמיתי בכל רמ"ח אבריו, וכשצריך ידע לשים את האזרח ואת טובתו לפני הפוליטיקה; בכלל, אני רוצה להודות לאנשי ש"ס שלקחו את החוק הזה ועזרו לי, לארבל ולאזולאי ולחברים טובים אחרים שפשוט דחפו ועזרו כדי שזה יעבור פוליטית; למנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין, שמרגע כניסתה למשרד הבינה את החשיבות החברתית של חיבור פריפריה למרכז, את החשיבות החברתית שלאדם במטולה או בחולות חלוצה או בכפר ערבי או ביישוב יהודי בקצה תהיה תשתית אינטרנט מתקדמת והוא יוכל לעבוד בזמן אמת עם עמק הסיליקון או עם רמת החייל, עם כל חברת הזנק, לעבוד מהבית, לפתח את עצמו ולפתח את סביבתו; לראש המטה שלי במשרד התקשורת, עמית פרסיקו, שקודם הזכירו אותו, שדחף ותפר ברגישות וחפר וחיבר את כל הקצוות הפתוחים; לצבי האוזר, שותפי לדרך; לבני גנץ – אני רואה שהיום מכפישים אותו, אז אני רוצה להודות לו על הגיבוי שהוא נתן לי בממשלה כדי להעביר את זה; לכל הצוות במשרד התקשורת – עופר רז-דרור ואגף הכלכלה, דנה נויפלד והצוות המשפטי; לאנשי אגף התקציבים, ובראשם סגן ראש אגף תקציבים אסף וסרצוג והצוות שלו; וכמובן ליועצים המוכשרים שלי – ענבל, חן, חגי ויותם. יש לי הרבה לקחים ומסקנות ברמה הפוליטית משבעת החודשים האלה. המרכזי שבהם הוא לעבוד מהר, לדחוף, לבצע – למען הציבור. מגיע לציבור, בתוך הכאוס הפוליטי הזה, לא רק דיבורים, אלא גם עשייה. תודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יועז הנדל. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב והמועד להגשתו לכנסת) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/868).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב והמועד להגשתו לכנסת), לקריאה ראשונה. יציג את החוק חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה. אני סוגר את רשימת הדוברים. נוסיף את איימן עודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר >> אני רוצה לברך אותך, השר לשעבר יועז הנדל – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רשום? אני ביקשתי להירשם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> על עיוור. אתם רשומים קבוע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – וגם את צביקה, שנתן לי להיות אחד המציעים בחוק וזיכה אותי להיות אחד מהמציעים. אני חושב שהוא חשוב, והוא סגירת מעגל מבחינתי. כמו שאמרתי, כשאני עברתי לביתר עילית, גם לתשתית טלפון לקח כמה שבועות להגיע לשם. החוק הזה ייתן באמת לאזרחי ישראל – לא הרוב, שנמצא במקומות שמקבלים תשתיות אינטרנט ויקבל תשתיות אינטרנט; לאותו מיעוט שנמצא בפריפריה. על כך תודה לך. אתה יודע, אילו הגעת למלכות רק לדבר הזה, לאותה תקופה קצרה – דייך. עשית את עבודתך, ואני רוצה להודות לך על כך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני יודע שזה קצת מוזר, אבל אני רוצה כן להביא בפניכם, בתוך הכאוס הפוליטי, הצעה שבעצם יש בה כמה חלקים. אני אסביר. קודם כול אני אקריא את מה שאני אמור להקריא. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק התקציב והמועד להגשתו לכנסת), מטעם ועדת הכנסת. בתיקון לחוק-יסוד: הכנסת שהתקבל בחודש אוגוסט האחרון נקבע כי התקופה לקבלת חוק התקציב לשנת הכספים 2020 תסתיים ביום ז' בטבת התשפ"א, 22 בדצמבר 2020. כידוע, התקציב לשנת 2020 טרם הוגש לכנסת, ואם לא יידחה המועד לקבלתו, תתפזר הכנסת מחר אחרי חצות. הצעת החוק שבפניכם כוללת הוראות מיוחדות לעניין חוקי התקציב לשנות הכספים 2020 ו-2021, באופן שימנע את היציאה לבחירות. מוצע לקבוע כי על הממשלה להניח את חוקי התקציב, הן לשנת 2020 והן לשנת 2021, עד יום ח' בטבת התשפ"א (23 בדצמבר 2020). בוועדה סוכם כי המועד להנחה יידון שוב בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, שכן נציגי האוצר טענו כי המועד המוצע לעניין תקציב 2021 הוא קרוב מדי. לעניין שנת 2020, אי-קבלת חוק התקציב עד ט"ז בטבת התשפ"א, 31 בדצמבר 2020, תביא להתפזרות הכנסת ביום י"ז בטבת התשפ"א, 1 בינואר 2021, ולעניין שנת 2021, אי-קבלת חוק התקציב עד יום כ"א בטבת, 5 בינואר 2021, תביא להתפזרות הכנסת ביום כ"ב בטבת התשפ"א, 6 בינואר 2021. התפזרות הכנסת בכל אחת מהנסיבות האמורות – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס, אתה מאמין בזה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תאמין לי שאני אגיע אליך. – – תוביל לבחירות לכנסת העשרים-וארבע ביום י' בניסן התשפ"א, 23 במרץ 2021. לבסוף חשוב לציין שאנו מודעים לכך שמדובר בשינוי בחוק-יסוד שנעשה כבר פעם שנייה, דבר שבוודאי אינו רצוי מבחינת היציבות והוודאות. אין זה דבר שגרתי שקובעים הוראת שעה בחוק-יסוד. אנו מודעים גם לכך שהוגשו עתירות נגד התיקון מחודש אוגוסט, ובית המשפט אף הוציא בעניין זה צו על תנאי. אולם לא צריך להרחיב על כך שאנו מצויים בתקופה לא פשוטה מבחינה בריאותית, כלכלית ופוליטית. בכוונתנו לעשות ככל האפשר כדי למנוע קיום מערכת בחירות רביעית בתוך פחות משנתיים, ולסייע למשק לצאת מהמשבר. קבלת החוק תחייב את הכנסת ואת הממשלה לדיונים אינטנסיביים ועבודה מאומצת, אך אנו מקווים שנצליח להגיע למצב שבו יעברו שני תקציבי מדינה בהקדם, דבר שיעזור למדינה לצלוח את המשבר בצורה מיטבית. אבקש מהכנסת לאשר את ההצעה בקריאה הראשונה ולהחזירה לוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. כן? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> רצית משהו באמצע? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, הוא לא רצה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להוסיף משפט אחד. אני מבין את הסיטואציה ואני מבין את התחושה, אבל יש דבר אחד שאני חושב שהוא מוסכם על כל חלקי הבית בכאוס השלטוני שנמצא כרגע – ואנחנו נמצאים בכאוס, אני לא מסתיר, אני חלק מהקואליציה ואנחנו נמצאים בכאוס: אי-העברת תקציב 2020 תשתק את המדינה כולה, ולכן אני חושב שזה צריך להיות משהו שמוסכם על כל הבית. גם אם יוצאים לבחירות ב-23 במרץ, כפי שכנראה יהיה – כולנו יודעים מה קורה בחוץ, כנראה נצא לבחירות ב-23 במרץ – תקציב 2020 צריך להיות מונח וצריך לעבור במליאת הכנסת, ואם לא, אנחנו בכאוס שלטוני. מיקי, מי כמוך יודע את זה. ולכן אני רוצה להציע לאופוזיציה ממקום אמיתי: אתם יודעים הרי, כולנו מודעים למציאות, בסופו של דבר אנחנו יוצאים לבחירות ב-23 במרץ. נעביר את החוק הזה בשביל לאפשר להעביר את תקציב 2020 בשבוע הקרוב, בשביל שלא ייווצר באמת כאוס. יכול להיות שגם בבחירות הרביעיות לא תהיה הכרעה, ואנחנו נימשך לדיוני תקציב לשלושה-ארבעה חודשים, ואז אנחנו ב-2021 אפילו לא נמצאים במצב שאנחנו 1 חלקי 2020, כפי שאתם מודעים, ולכן אני חושב שהאופוזיציה והקואליציה צריכות להצביע בעד הצעת חוק זו. תודה רבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה אומר שתקציב 2021 – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים, שננעלה. חבר הכנסת מתן כהנא, ראשון הדוברים, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פינדרוס – עומד פה מציע החוק, חברי חבר הכנסת פינדרוס, ומצהיר קבל עם ועולם שברור לחלוטין שאנחנו הולכים לבחירות ב-23 במרץ. אז אני שואל אתכם, חבריי: בשביל זה שכולם יודעים שממילא הולכים לבחירות ב-23 במרץ אנחנו הולכים עכשיו לשנות חוקי-יסוד? אנחנו הולכים לשנות עכשיו חוקי-יסוד כדי לקבל דחייה של שבועיים בבחירות? אנחנו הולכים לשנות חוקי-יסוד כדי לאפשר לשני ראשי הממשלה הכושלים שלנו להמשיך לשחק איזה משחק ביניהם למי יותר נוח ומתי ללכת לבחירות, כשמיליון מובטלים יושבים בבית ואנשים מתים מקורונה? אנחנו, בשביל השבועיים דחייה הזאת שעליה הצהיר פה זה שהגיש את ההצעה, הולכים לשנות חוקי-יסוד. זאת הזניה של כל הכנסת, של חוקי-היסוד האלה, ומה לנו אחר כך כי נלין ששופטי העליון מרשים לעצמם לגעת בחוקי-היסוד שלנו, אם ככה, בכזאת קלות, בכזה זלזול, עולים כאן חוקי-יסוד, כדי להשיג שבועיים הארכה ביציאה לבחירות? זו פשוט בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. לפני שהכנסת תתפזר צריך להגיד תודה רבה לכל עובדי המשכן פה. תודה. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת פינדרוס שיצא – כלכלית-טכנית הוא צודק. מה לעשות, ביום ראשון הבא, ב-1 בינואר, יחסרו 5 מיליארד כדי לסיים את החודש. אני אומר לכם, כאוס כלכלי כזה מזמן לא קרה. אבל מה אתם דורשים מאיתנו, ממשלה כמוכם, כושלת? שלוש שנים אין תקציב מדינה, שלוש שנים אנחנו מתחננים אליכם: תביאו תקציב מדינה, אנחנו נצביע בעד. אז היום, בדקה ה-90, אתם באים אלינו, האופוזיציה: תבינו, תצביעו בעד, תגלו אחריות. איזו אחריות אתם גיליתם, ממשלה כושלת שכמותכם? להביא היום תקציב מדינה ליום אחד – ליום אחד – ב-2020, כדי שיהיה כיסוי ב-2021? אז טכנית זה צודק, נכון. אבל מה לעשות, שלוש שנים לא עשיתם חשבון, לא לאזרחי המדינה, לא למדינת ישראל, לא לחברי הכנסת. החזקתם את תקציב המדינה כבן ערובה לצרכים פוליטיים, צרכים פוליטיים של ראש ממשלה כושל, שמחזיק את השוט הזה כנגד האשמות שעומדות מולו. תקציב מדינה שמאפשר לו, בכך שלא יביאו אותו והוא לא יעבור, פתחי מילוט כדי לצאת לבחירות. לא ריחמת על אזרחי מדינת ישראל. שלוש שנים המדינה הזו מתנהלת ללא תקציב – פלא. איך זה מתנהל? אני אגיד לכם: כשאין תקציב, אין תוכנית למדינה. אזרחי מדינת ישראל, שלא תחשבו שאם אין תקציב הכול טוב – כשאין תקציב אין תוכנית עבודה. זה אומר שהשרים לא יכולים לתכנן; זה אומר שאי-אפשר לתת את הכסף לאלה שזקוקים לו – לעסקים, לעצמאים, לכל המשק הזה, לחינוך, לבריאות, לשום דבר. יש חמישה-שישה בתי חולים שנמצאים בפני קריסה. ב-1 בחודש הדסה עין כרם, מעייני הישועה, שערי צדק ועוד שני בתי חולים סוגרים מחלקות, כי הם לא קיבלו כסף, כי שלוש שנים אין פה תקציב. היום אתם באים להגיד לנו: תבינו, תצביעו בעד? שלוש שנים לא הבאתם אותו ועכשיו נזכרתם, בדקה ה-90, להביא תקציב – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ליום אחד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, תוך שבוע יסיימו. פתאום. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לכם – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוסאמה, תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אל תתלו בנו תקוות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, באמת עולים לכאן חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית, וכל אחד מהם מדבר ברוח הדברים שמעניינים את המפלגה שלו, את המנהיג שלו, את האינטרסים המפלגתיים והאישיים שלו. ואנחנו, כנציגי החברה הערבית, צריכים לעלות הנה כדי לדבר בשמם של 1.7 מיליון ערבים, שנמצאים בתקופה הכי קשה שידעה החברה הערבית מאז קום המדינה. אנחנו מדברים על שנה שבה נשברו השיאים במקרי הרצח בחברה הערבית. עברנו 110 הרוגים בשנה אחת, כאשר כנופיות הפשע משתוללות ומטילות אימה על חברה שלמה. אנחנו פה כדי לבקש באופן מיידי לטפל בארגוני הפשע, לפרק את ארגוני הפשע. אנחנו פה כדי לבקש באופן מיידי תוכניות לתכנון ובנייה. רק הלילה נהרסו בחברה הערבית שני בתים, מה שנקרא בשקר – שקר – בנייה לא חוקית. אנחנו מדברים על בנייה, יא חמד, שלא רוצים שתהיה חוקית, ואתה יודע את זה: לא מסירים את החסמים מהתכנון, לא מאפשרים הרחבת שטחי בנייה, ואז גם הורסים לנו את הבתים. אנחנו רוצים באופן מיידי תוכניות לתכנון ובנייה; אנחנו רוצים באופן מיידי תוכנית חומש לתמיכה ברשויות הערביות, שבקושי סוגרות את החודש, בקושי משלמות את המשכורות של העובדים שלהם; אנחנו צריכים תוכנית באופן מיידי לסיוע כלכלי לאזרחים הערבים, שבקושי מסיימים חודש בשל הקשיים שגרמה להם תקופת הקורונה. אנחנו לא נמצאים במשחק של עשירים, אנחנו לא נמצאים במשחק של מי ייקח, מה ומתי – האם המפלגה הזאת תיקח עכשיו או המפלגה ההיא, מי יכופף את היד עבור השני; אנחנו מדברים על חיים ומוות. על חיים ומוות. האזרח היהודי נאבק למען שיפור תנאי חייו, וזה בסדר; אני נאבק על שתי זכויות יסוד שאני לא מקבל אותן כמשהו טבעי: זכות היסוד שלי לחיות, זכות היסוד לחיים – 110 הרוגים בשנה הזאת; והזכות השנייה שלי, הזכות שלי לבית, לקורת גג. מגיע לי בית, מגיעה לי קורת גג. ואני לא מקבל את זה לא כי אני בריון, לא כי אני מפר חוק – כי לא מאשרים לנו תוכניות לבנייה. לאן נלך? היינו 150,000 כשקמה המדינה, היום אנחנו 1.7 מיליון. לאן נלך אם האדם לא יבנה על האדמה הפרטית שלו? אנחנו לא מדברים על בנייה באדמות מדינה, אנחנו מדברים על בנייה באדמה פרטית שלא מאפשרים את הכנסתה לשטחי הבנייה, לשטחי התכנון. ועל כן הצרות של העשירים הן לא הצרות שמעניינות את האזרח הערבי. האזרח הערבי רוצה חיים, רוצה חיים מכובדים, רוצה לבנות בית בפרוצדורה טבעית של להוציא רישיון בנייה. לא מאפשרים לו. הרשות הערבית רוצה לסיים חודש בכבוד, לשלם לעובדים, לנקות את הרחובות, לעסוק בשירותים שוטפים, ואין לה יכולת לעשות זאת. האזרח הערבי היה הכי מופסד בתקופת הקורונה הראשונה. מזה שנה למעלה מ-50% מהאזרחים הערבים נמצאים מתחת לקו האדום של העוני. מי דואג לכל אלה? זה מה שמעניין את האזרח הערבי עכשיו, ללכת כל כמה חודשים לבחירות? ומי יתקצב את הרשויות בתקופת ההמתנה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, נא לסיים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – תקופת המעבר הזו? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה הדבר האחרון שמעניין את האזרח הערבי. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. ואחריו יעלה חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע למה אנחנו דנים בכלל בהצעת החוק הזאת, כי הבוקר הייתי בישיבת הכנסת, וממלא מקום היושב-ראש אמר באופן ברור: אנחנו בסך הכול דוחים את מועד ההודעה על הבחירות, שיהיו ב-23 בחודש, השבועיים האלה. ואם אתם חושבים שאתם מביאים את זה בשביל להעביר תקציב 2020 – יכולתם לעשות את זה לפני הרבה זמן, אתם מביאים תקציב ליום אחד. עד 31 בדצמבר 2020 צריך להעביר אותו. אז כל ההצגה הזאת שאנחנו עוברים עכשיו זה רק בשביל דבר אחד: להגיד מי אשם בתאריך הבחירות, מי אשם בהקדמת הבחירות, האם הליכוד או כחול לבן. כל מי שיושב בממשלה אשם בהקדמת הבחירות. כל מי שיושב בממשלה. אבל לדבר החשוב: מחר, אדוני היושב-ראש, מתקיים דיון בבית המשפט העליון בנושא חוק הלאום. פורום עורכי הדין הדרוזים, עם הרבה עמותות אחרות דרוזיות, כולל אני, כולל כמה חברי כנסת לשעבר, אנחנו חתומים על הבג"ץ. אני מקווה שבית המשפט ייתן סעד בנושא. אנחנו כישראל ביתנו אמרנו מההתחלה, גם היושב-ראש: בואו ניקח את מגילת העצמאות, נהפוך אותה לחוק-יסוד, ועל בסיסה תתבסס החוקה של מדינת ישראל. לא נעשה הדבר הזה. ואני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, שמעתי את חברי טאהא מדבר על הנושא של תכנון ובנייה. אני אומר לך: נושא התכנון והבנייה הוא הנושא החם ביותר גם במגזר הדרוזי. צעיר לא יכול לבנות את הבית שלו. רק לפני שבוע הגיעו אליי שני קצינים, ואני אומר "שני קצינים" כי שניהם באמת אנשים מיוחדים, ביחידות הכי נבחרות במדינת ישראל, בצה"ל, שאומרים לי: אין לנו חשמל, אין לנו חשמל בבית. אנחנו גרים בבית 15 שנה ואין לנו חשמל. הרי המדינה לא הולכת להרוס להם את הבתים, ואנחנו יודעים שבאיזשהו שלב נסדיר את העניין. למה לתת להם לסבול בחורף הקשה הזה, לשני הצעירים מחורפיש? אני יודע שמאוד קר שם בחורף. הם חוזרים מהצבא הביתה, לילדים הקטנים שלהם, והם רואים שהם בלי חשמל. הם תלויים בשכן שיביא להם חשמל, מרחק של 500–1,000 מטר. האם באותו יום גשום וקר, כשינותק החשמל, הוא ישאיר את הילדים והאישה לבד בבית בלי חשמל? זה המצב שלנו היום. אני מקווה שמחר נקבל סעד מבית המשפט העליון. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תיפול ושנלך כמה שיותר מהר לבחירות. וכל מי שאשם, יושב סביב, בממשלה, בקואליציה. אתם רציתם את הבחירות האלה, אבל רציתם להפיל את זה אחד על השני. מי אשם בבחירות האלה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, דובר היום רבות על המוטציה החדשה שמצאו בבריטניה, ואני חייב להגיד שלנו יש כבר מוטציה מזמן, שנקראת ממשלת ישראל. ממשלת ישראל היא מוטציה מלכתחילה. דרך אגב, היא לא מוטציה גנטית, נקודתית, היא מה שמכונה בשפה המקצועית מוטציה כרומוזומלית – דרך משל, כמובן. למה? משום שלא חבר ממשלה אחד פגוע בהתנהלותו אלא מספר רב שלהם, אם לא כולם. ממשלת גנציהו, הייתי קורא לה, עברה מוטציה, קודם כול מממשלה שמשרתת את הציבור לממשלה שהפכה לאדון ולכובל את הציבור. ממשלה שאמורה להיות צוות של אינדיבידואלים שחושבים הפכה לעדר שהולך כעיוור אחרי משיח שקר נכלולי. עומד פה כל שבוע, וגם היום, כהרגלו, השר אמסלם – סר הטעם, סר בסמ"ך, כמובן. ברבורי ההבל שלו כבר שברו כל שיא. הסתה, רגשי נחיתות – שמנוצלים על ידי הבוס שלו, דרך אגב – נגד זילבר, נגד מנדלבליט, נגד התקשורת, נגד האליטה. הוא קורא יפה את דף המסרים מבלפור. לא מדובר פה על אליטה, מדובר פה, אם כבר, על מעמדות שליטים. וכשמדובר על מעמדות שליטים, אותם מעמדות הם אלה שבדיוק אליהם שייך הרודן מבלפור, וחבר מרעיו. הם אלה שנכון לראות בהם מעמדות שליטים ונצלניים. אמסלם והאחרים, אותו סר הטעם בסמ"ך, כאמור קורא את דף המסרים מבלפור ומסב את תשומת הלב או מנסה להסב את תשומת הלב מכישלונות הממשלה להסתה, לשנאה, והכול על בסיס שקרים. והיום הוא עוד הוסיף חטא על פשע וכזב על שקר, כאשר דיבר עליהם כאילו הם דואגים לפריפריה, למוחלשים. אז בואו נראה כמה נתונים מהתקופה של הקורונה – הממשלה שדואגת למוחלשים ולפריפריה. מתוך דוח העוני של ארגון לתת, שפורסם ממש לאחרונה, שיעור העוני בישראל עומד על קרוב ל-30%. מי אשם? תחת ממשלת נתניהו וסר הטעם וחבריהם 268,000 משקי בית הצטרפו למעגל העוני בזמן הקורונה; 39% זה שיעור משקי הבית במצוקה כלכלית – זה עלה בהרבה; מעמד הביניים התכווץ ב-15.5%; קרוב ל-11% – שיעור משקי הבית שנאלצו לוותר על מזון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד כמה שניות, ברשותך, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שניות, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עלה ב-70% הצורך בסיוע מגורמים חיצוניים; 58% מהמידרדרים למצוקה כלכלית אינם בעלי השכלה גבוהה, גם בגלל הממשלה; אי-ביטחון תזונתי – 22.6% משפחות חיות באי-ביטחון תזונתי בארץ. יש פה אין ספור נתונים שאין לי זמן לקרוא, כולל משפחות שצריכות לוותר על רכישת תרופות – כמעט 62%. זאת הדאגה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבר אמרת את זה קודם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זאת הדאגה לפריפריה שמוכר לנו כאן סר הטעם כל שבוע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הכנסת הזאת צריכה להתפזר והממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורלי פרומן. אחריה – חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם אלה שחושבים להצביע על הישארותה של הממשלה הכושלת הזאת, אני באמת לא מבינה מה אתם נלחמים לשמר. איזה דבר טוב צמח מהקואליציה הזו, שנוצרה בצורה עקומה כמו עץ ששתלו אותו עקום? אין לה סיכוי להתיישר, הקואליציה הדו-ראשית הזו, כזה מושך לכאן, ההוא מושך לשם – פשוט עקום. חבריי דיברו פה על אינטרסים זרים שמכתיבים מדיניות. והינה, רק היום בוועדת החינוך הסבירה לי בגמגום נציגת משרד האוצר כי יהיה קשה ומורכב להעביר את חוק חינוך חינם לילדים מגיל לידה. להעביר יחידה למשרד החינוך – מורכב ויקר, ממש בלתי אפשרי. כל זאת כשאנחנו כולנו היינו עדים לפתיחה של משרדים חדשים, העברה של תחומים ממשרד למשרד, תוך התעלמות מכל מורכבות ומכל קושי. זה ממש קרה פה לפני כמה שעות, גם היום. משרדים חדשים צצו עם מנגנונים שלמים ותקציבים – מיליארדי שקלים מהתקציב, שלא קיים. אז כשרוצים הכול אפשרי. כן, כשראש הממשלה רוצה, הכול אפשרי. האם אין עדיפות לחינוך, אדוני ראש הממשלה, מגיל לידה? לא הוצאה כספית סתמית אלא השקעה בעתידנו, בצמצום הפערים ובהרחבת מעגלי התעסוקה ופריון המשק. זה צריך להיות האינטרס מספר אחת להכתבת המדיניות. כי התינוקות האלו של היום הם העתיד. אילולא הם, לא יהיו לכם משרדים חדשים. הם המתיישבים העתידיים של משרדי ההתיישבות, הם הסטודנטים והמרצים של משרד ההשכלה הגבוהה, הם דור העתיד של משרד הסייבר והדיגיטל, הם המתמחים ברפואה במערכת הבריאות, אותם אלו שאתם, הממשלה הזו, ממשיכה להתעלל בהם עם 26 שעות תורנות. והם, כמו כל דור, החיילים העתידיים של משרד הביטחון. התינוקות הללו הם האוצר הגדול של כל משרד שמהסס להשקיע בהם ורואה את ההוצאה ולא את התנובה. אם אדם הוא תבנית נוף מולדתו, אני קוראת היום לכולכם לשבור את התבנית הנוכחית ולספק לדור העתיד תבנית אחרת, ראויה, שמיטיבה איתם מיום לידתם ומנחילה להם אהבת אדם, אהבת הדעת ואהבת הארץ. מולדת שבה מוסר ושלטון צועדים יחד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. אחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי, ואחריו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי השרים, חבריי חברי הכנסת, די. די. אני באמת חושב שגם אנחנו צריכים לדעת מתי הגזמנו. מתי המאסנו על אזרחי מדינת ישראל את המושג הזה של פוליטיקה. מתי מסתכלים עלינו, ולא משנה אם אנחנו קואליציה או אופוזיציה, שואלים אותנו: מה אתם עושים שם? חינכנו אותם, לימדנו אותם, אמרנו להם לעשות טוב, ואנחנו עושים רע. עוד יום נמשוך, עוד שבועיים תמשכו, ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר החוץ, שר האוצר, שר המשפטים. די. די באמת. אנחנו יושבים היום בוועדת הכנסת, מסתכלים על היושב-ראש שמנהל אותה ויודעים שהוא לא מאמין למה שהוא אומר. אומרים שיש חוק לעוד שבועיים, ועד אז יהיה תקציב 2021. ואם לא יהיה, נלך אז לבחירות. וכולם יודעים שהולכים לבחירות. השר ליצמן, רק אולי יותר טוב ללכת לבחירות ארבעה ימים לפני פסח, כדי שאולי גם לא נעבוד, אולי יהיה לנו פטור מההכנות לפסח, אולי רוצים לדחות את זה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << קריאה >> ביעור חמץ. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ביעור חמץ צריך לעשות היום, אתה יודע את זה. אבל אני אומר באמת, אנחנו מסתכלים, מנסים להסתכל מהצד. אנחנו הולכים לבתים שלנו, הולכים לשכונות שלנו, מקבלים טלפונים, מסתכלים על הפנים של האנשים. קורונה זה אירוע לכולנו. ולקורונה יש תוצאות – יש אבטלה, יש בתי ספר סגורים, יש אנשי תעשייה, אנשי הייטק – אומרים להם: תיסעו, תחזרו; כן סגר, לא סגר; כן בידוד, לא בידוד; יש מנהל, אין מנהל. אז בואו נעצור את זה. אז בואו נעצור את זה. הרי אנחנו יודעים, וגם אתם בקואליציה יודעים שלממשלה הזאת אין תוחלת. היא לא מתפקדת. לרוב שרי החוץ מהכורסאות והמכוניות נמאס להיות שם. אנחנו ישבנו למעלה. אני אמרתי: אני, כשיצאתי בפעם השנייה עם אשתי, הבאתי חבר. אמרו לי: תגיד, אתה השתגעת; אתה פעם שנייה יוצא עם בחורה, מה אתה מביא חבר? אמרתי: אני ראיתי הרבה חברים שאכלו אותה, אני צריך מישהו מהצד שיגיד לי אם אני בכיוון. אומרים לי: תגיד, מאיפה למדת את זה? אמרתי: תראו, אני יכולתי להיות מג"ד – אתה יודע את זה, יאיר. בסוף אתה לוקח סמל בן 20, ואומר לו: תעלה על הגבעה. יש דברים שכשאני בתוך המציאות, אני בתוך הקרב – אני לא רואה. צריך מישהו, גם אם הוא צעיר ממני ב-20 שנה, גם אם הוא לא שר, גם אם אין לו שני אאודי, שיסתכל על הגבעה רגע בצד ויגיד: תגידו, זה אתם? זה אתם שחינכתם אותנו? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אני העדפתי את הדוגמה עם הדייט. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, הדייט יצא מצוין. אתה יודע מה ההבדל? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שבדייט הוא אמר לי: שטרן, אם אתה לא לוקח, אני לוקח. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הבנת? פה זה בדיוק ההפך. פה אנחנו אומרים להם: די. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הרב רפי, שר ירושלים, נדמה לי, באמת, תצא קצת החוצה, תסתכל – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – מה אומרים גם התלמידים שלך על איך אתם נראים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – על איך כולנו נראים יחד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא. פה, פה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שחררו אותך, אני מבין. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השוטר שחרר אותך. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הפער בין המקום שאני מגיע ממנו ובין הדיון הזה ממחיש את הניתוק. זה באמת מסוג הרגעים שבהם קשה להיות חבר כנסת במדינת ישראל. איבדנו הלילה רעיה ואם לשישה ילדים בפיגוע רצחני נורא ואיום בצפון השומרון. עברנו אירוע טרגי, שלא משנה בכלל מה הרקע שלו – אסור שהוא יסתיים באופן הזה, וכל כך הרבה אנשים כואבים ובוכים ומתאבלים. וזה מצטרף לכאב יום-יומי של אנשים, שמאבדים את הפרנסה, את הכבוד העצמי, את שלום הבית והמשפחה. ואו-טו-טו, למניינם, 1 בינואר, ואין תקציב, מה שאומר שיתוק של משרדי הממשלה: אין יותר מענקי קורונה. אין יותר שירותים לאזרח, ואנשים שואלים את עצמם: מה אני עושה מחר בבוקר? ושני ראשי הממשלה מתעסקים, תסלחו לי, בלצייץ אחד על השני מי חי בסרט. תתביישו לכם. וכולנו, מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – על מה אנחנו צריכים להצביע עכשיו? אתם חושבים שנוח לנו, קל לנו כאופוזיציה, לפזר את הכנסת הזאת וללכת לבחירות בתקופה הזאת? חודשים, בניגוד לדנ"א שלנו כאופוזיציה, התנגדנו לבחירות. אתם יודעים את זה כקואליציה. תמכנו בעוד חוק, בעוד חוק, בעוד חוק שהבאתם. התוכניות שלכם לקורונה – יותר טובות, פחות טובות – עברו פה אחד בוועדת הכספים, כי גילינו אחריות, כי הבנו שישראל לפני הכול זאת לא סיסמה, זאת אחריות, זאת מחויבות שלנו כשליחי ציבור. איך אפשר ככה לנהל מדינה? איך אתם מסוגלים להסתכל בעיניים של אזרחי מדינת ישראל – ותסלחו לי שאני שוב חוזר לזה – שקוברים את מתיהם היום? הם מסתכלים עלינו, על הבית הזה, ולא מבינים איך יכול להיות שאין תקציב. דיברתם על אחדות. אני בנאום הראשון שלי פה אחרי הקמת ממשלת האחדות התפללתי, פרגנתי, החמאתי, קיוויתי שאתם באים לדבר הזה באמת בכוונות אמיתיות. אז מה אם אנחנו בחוץ? אנחנו לא העניין בכלל. אני ממש, אני מתחנן מכולנו בבית הזה, וזה נראה שהבחירות עכשיו הן כבר בלתי נמנעות – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני מסיים, היושב-ראש. – – באמת מדם ליבי, שאחרי הבחירות האלה ניתן לעם ישראל משהו אחר. מגיע לו, אחרי שנתיים, להגיע למנוחה ולנחלה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שנתעסק במה שכואב לו, בחיים האמיתיים שלו, ביום-יום, ולא בפוליטיקות קטנות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, באין חזון ייפרע עם. אף אחד מאזרחי מדינת ישראל, ואולי גם מחברי הכנסת והשרים, לא יכול להסביר לעצמו ולאחרים באיזו מערבולת אנחנו חיים, על מה הכנסת מתפזרת ואיזו תקווה מחכה לה לאחר הבחירות, לאחר ארבע פעמים שהולכים לבוחר. אפשר להסביר את זה בהרבה הסברים מבניים. אני הצעתי כבר את ההסבר שלי. כל אחד יכול להבין, שהקואליציה, שהממשל הקואליציוני מורכב מפאזל של מפלגות; זה לא נשיא ארצות הברית שנבחר והוא הנשיא, וכל ה-50% שהצביעו למישהו אחר לא שווים כלום, אלא כל אחד, בקואליציה או באופוזיציה, יכול להיות שותף בעשייה הציבורית על ידי זה שיש מפלגות קטנות וגדולות. הסיפור הזה של העלאת אחוז החסימה, שיצר גושים שאינם יכולים להתחבר – הגושים האלה נוכחים במדינת ישראל ופוגעים בכל אזרחי ישראל. שלוש-ארבע פעמים, פעם אחר פעם, הולכים לבחירות, ואי-אפשר להקים קואליציה. וגם הפעם, אם זה יהיה באותו אחוז, יהיה אותו מצב. אבל נעזוב את השאלה המבנית, נדבר יותר על השאלה התוכנית, מבחינת התוכן. כולם מדברים על זה, וכולם צודקים בטענה שיש לנו שנת קורונה נוראה שכזאת ואיך יכול להיות שכשההיסטוריה תכתוב את פרשת הקורונה היא תספר שבאותו זמן על ספינת הטיטניק של הקורונה, המנגנים ניגנו, המלצרים מלצרו והפוליטיקה התנהלה. אף אחד לא יאמין. עכשיו, אדוני היושב-ראש, כשהקדוש ברוך הוא שלח לנו את החיסונים וישראל קיבלה את זה מהראשונים, זאת ממש בשורה טובה. בעזרת השם, אנחנו מקווים שזה יצליח ונוכל לצאת מן האפלה הנוראה הזאת של הקורונה. אז במקום שאנחנו נתחיל לשקם את הכלכלה ואת החברה ונבין את הנזק הגדול והנורא שנעשה בתקופת הקורונה, אנחנו הולכים ומתפזרים ולא מביאים שום בשורה. לכן אני לא יודע אם יש עדיין למי לדבר, כי נדמה לי שכולם נגררים כמו בסחרחרת, במערבולת בים בספינה טרופה, אבל אני מעז לבקש מבני גנץ, שהוכיח הרבה הרבה יושרה ותום לב, שעוד היום ועוד הלילה יחשוב על מה שטוב למדינת ישראל וכן יחזור, ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו יקים ממשלה יציבה כמה שאפשר, על בסיס מוסכם של דברים שמוסכמים על כולם, ובלי לנסות ללכת בכוח. אני רוצה להגיד גם – לא לניסנקורן אישית אבל למושג שנקרא ניסנקורן – מר ניסנקורן צריך לדעת שפוליטיקה, חיי ציבור ושותפות בין ציבורים לא הולכים בכוח הזרוע. גם אם כרגע יש לך את משרד המשפטים וגם אם כרגע המערכת המשפטית חושבת שהיא יכולה להיות דיקטטורה, לא כך אפשר לנהל מדינה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ישראל, אין לך מילה לומר לנתניהו, העבריין הראשי במצב שאליו נקלענו? אין לך מילה להגיד עליו? איזו בקשה קטנה, להגיד: ראש הממשלה, אולי תהיה קצת פחות מושחת, לשם שינוי? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם לא היית אומר שהוא עבריין, ובכך עברת על החוק שאומר שכל אדם הוא זכאי עד שיוכח אחרת, הייתי אומר לו מילה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נאשם בפלילים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתי אומר לו מילה. אני מוכן לומר גם לו מילה, ואני אגיד לו שהוא צריך ויכול לעשות את הדברים האלה. הוא עשה דברים הרבה יותר גדולים. אם הוא יכול לעשות הסכמים עם כל העולם, הוא יכול לעשות הסכם גם עם בני גנץ. אבל יש לי תחושה שבני גנץ עצמו היה רוצה את הדבר הזה. הוא פוחד שהוא יישאר לבד. אני בטוח שגם בכחול לבן יש עוד אנשים אחראיים. עוד הלילה – אם יהיו כאלה שירצו לפרוש, שיפרשו. עוד הלילה, בנימין גנץ, אני קורא לך – אם זה שווה איזו קריאה, אם אתה עוד יכול, אם אתה לא פוחד – ללכת, להקים ממשלה לארבע שנים. תגיעו להסדרים, כי עם ישראל צריך ממשלה יציבה, ובעוד ארבע שנים, בעזרת השם – או שאתה או שמישהו אחר – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עם ישראל לא מעוניין בהם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עם ישראל מעוניין בהם יותר מאשר בך, והעם הוכיח את זה שלוש פעמים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עם ישראל – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עם ישראל בחר בבני גנץ. גם הצד שבחרו בך בחרו בבני גנץ ולא בך. עם ישראל שבחרו בנתניהו גם רוצים את נתניהו. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בסקרים אנחנו – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן, אדוני היושב-ראש, אני קורא ברגע האחרון: התעשתו, בנימין נתניהו, בני גנץ. תקימו את הממשלה מחדש, ולא ללכת לבחירות ולשרוף 3 מיליארדים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, ואחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא רוצה לדבר על הממשלה הזאת. אין מה לדבר עליה. זאת ממשלה גרועה. כל יום שיעבור כשהיא מתפקדת זה נזק למדינת ישראל. היא צריכה הייתה להתפזר מזמן, ואני מקווה שהיא תתפזר מחר בלילה. לא מזמן ראיתי קריקטורה מאוד מעניינת, ובה עומד נתניהו ומאחוריו יורד מבול, והוא נואם ואומר: תראו לאיזה הישגים כבירים אני לוקח אתכם – ברגעים אלה ממש, בעוד אנחנו מדברים, אני ממלא את הכינרת. אני חושב שהקריקטורה הזאת מייצגת את נתניהו בחלק גדול מאוד, במה שהוא מתאר. ההישגים הכבירים שלו, הרבה מאוד מהדברים שאתה עושה היום, קורים לא בגלל אלא למרות. הם קורים כי הם צריכים לקרות. דוגמה אחת היא הנורמליזציה עם מרוקו, שאני מקווה שתגיע בקרוב. לא בגללך היא קרתה, לא אתה הבאת אותה. אני מזכיר לך, נתניהו, שמשרד אינטרסים, כמו זה שאומרים שייפתח בקרוב, נפתח מייד אחרי החתימה על הסכמי אוסלו, וראש הממשלה דאז יצחק רבין, זיכרונו לברכה, סיכם על פתיחת משרד האינטרסים הזה מייד לאחר ועידת קזבלנקה ב-1994. הנורמליזציה עם מרוקו, שאני גאה שהיה לי חלק בה, קורית כי האינטרסים הבשילו לכלל מעשה, ולא מעט בזכות וושינגטון, כמו שאר ההסכמים. נוצר מצב שיוזמה ישראלית לקידום אינטרסים אמריקאיים ואינטרסים מרוקאיים הובילו לזה שאנחנו הרווחנו פתיחת נציגות. אני מאוד שמח על כך, ואני אפילו מברך אותך, אדוני ראש הממשלה, על זה שזכית להיות זה שיחתום על ההסכמים, אבל הם לא קרו בגללך, נתניהו. אפשר אפילו להגיד שהם קרו למרות שאתה ראש ממשלת ישראל, ומי כמוך יודע איך בהדלפות מכוונות בשנתיים האחרונות ובלרוץ לספר לחבר'ה כמעט הכשלת את המהלך. מי כמוך יודע שהדבר הזה קרה לא בגלל נתניהו אלא למרות נתניהו. אז אני מאחל לך טקס חתימה נעים. אני מקווה שלא תטרפד אותו בהתבטאויות, כמו שעשית לא מזמן אל מול סעודיה, ומאחל לנו ולאחינו המרוקאים שניהנה כולנו מיחסי נורמליזציה ושלום טובים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אופיר סופר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, תגידו, חברי הקואליציה, כחול לבן, הליכוד וכל השאר, מי כותב לכם את החומר? כאילו, חייב להיות מישהו שכותב לכם חומר. לא יכול להיות שלבד חשבתם על הרעיונות האלה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מישהו נותן להם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש מישהו שכותב לכם את החומר, אבל אני לא משוכנע, מניסיון העבר שלי, שכשאתם כותבים אותו או מדברים עליו, אתם לא משתמשים בחומר. אני לפעמים מרגיש כאילו הלגליזציה כבר כאן. מה גורם להצעת חוק כזאת, שמגיעה לפה היום – חוק-יסוד, דרך אגב? שמענו את חבר הכנסת פינדרוס: אני יודע את הזהירות הנדרשת בחוקי-יסוד. באמת אתם יודעים? שיניתם את חוקי-היסוד בהינד עפעף באמצע הלילה. עד כדי כך הייתם טיפשים שאני בוועדה בזמנו שדנה בשינוי של אותה ממשלת חליפים, אמרתי להם: תקשיבו, 70 חברי כנסת זה לא חוקתי – וה-80 שיש שם בפנים. הם עשו לי ביד ככה, כי הם מיהרו. מי כותב לכם את החומר כשאתם באים לפה היום, לכנסת הזאת, לספר לנו איזה סיפור מופרך בזמן שאתם לא מדברים אחד עם השני? כחול לבן בהדלקת נרות נכנסו לבידוד. למזלם יש להם תירוץ: הם מבודדים. הם בודדו את עצמם מהערכים שבשבילם הם הלכו איתנו. כן, אנחנו הלכנו איתכם עם ערכים ברורים, ומה היה? מצאתם את עצמכם נושאים על אלונקה ראש ממשלה נאשם בשוחד. את הערכים שמתם בצד. אמרתם: נבוא נאסוף אותם אחר כך. ערכים לא אוספים אחר כך. זה נכון, צריך להגיע לפשרות, אבל לא מתפשרים על הדבר שבגינו אתה הולך וקורא: בואו איתי. את זה לא עושים. אז כן, אתם בבידוד ולא רק שאתם בבידוד, אתם גם בפיצול, כי יש אנשים אצלכם שהבינו פתאום – וואו, הם מסתכלים אחורה, לא מוצאים את הערכים. איפה שמנו אותם? במסדרון? בחדר? היכן? מי כותב לכם את החומר, את החומר שאת כותבים ואתם מגישים לנו כאן? אנחנו צריכים בסוף להישיר מבט לציבור ולהסביר מדוע הולכים לבחירות האלה. אז מה אתם מספרים סיפור שב-5 בינואר יהיה תקציב 2020–2021 כשגבי אשכנזי אומר: עד אוקטובר, אם לא – אין בלתו, ומאז לא שומעים על גבי אשכנזי מילה והוא לא אומר מילה? כל האנשים שישבו פה בספסלים יחד איתנו וצקצקו בלשונם דקה אחרי שהם היו בקואליציה, וקראו לנו: אתם לא מבינים, אתם עכשיו נושאים, חבריי בכחול לבן, שני אנשים על אלונקה: האחד שמו בנימין נתניהו, והשני שמו בני גנץ, והערכים שלכם במבואה. ולאנשי הליכוד, שמה שמאפיין אותם בכל השנה האחרונה הוא שקט הס מערכים, אתם נמצאים תחת האלונקה, ואתם מתנשפים שם. מהרגע שאתם מתנשפים – בא גדעון סער ואמר ועשה מעשה, אומנם באיחור, אבל עשה מעשה, ואמר: עד כאן; מה אתם עושים? מנאצים דקה אחרי זה. אז כן, אתם גם סוחבים אלונקה, אבל אתם מובילים את כולנו באלונקה הזאת לעברי פי פחת, לשם אתם לוקחים אותנו. אז מי כותב לכם את החומר אני לא יודע, אבל החומר שאתם משתמשים בו הוא כנראה חומר משובח, ששיבש את דעתכם עליכם לגמרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר סופר. אחריו – חברת הכנסת איילת שקד. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, הבוקר התברר לנו על הרצח המזעזע של אסתר הורגן, השם ייקום דמה, ועדיין פרטי האירוע אינם ידועים. אך ככל שהם ידועים, אנחנו יודעים עד כמה הרצח הזה היה ברוטלי, עד כמה פראי אדם עשו אותו ומול איזה – קשה לומר על זה "חומר אנושי" – מול איזה תתי-אדם, מול איזה חיות אנחנו צריכים להתמודד כאן, במאבק שלנו על הארץ הזאת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קשה ללכת לבחירות תוך כדי משבר קורונה. זה אולי אפילו לא אחראי ונראה קצת מסוכן. אבל צריך לומר שהממשלה הזו נכשלה בבריאות, נכשלה בכלכלה, נכשלה בחינוך ילדי ישראל. היא נכשלה בגלל הזחיחות, בגלל הציניות שהיא לא טורחת לוותר עליה אפילו לכמה דקות. אתמול, מייד לאחר היוודע הסכם הפשרה, יצאו הודעות מבישות, מזלזלות, שבזות לאזרחי ישראל, מטעם סיעת הליכוד ומטעם סיעת כחול לבן. אני אגיד בכנות שקיוויתי שילדיי לא ייחשפו להודעות האלה. כמה בושה, כמה בוז יש בהן, כמה שפלות להנהגה הנוכחית של מדינת ישראל. ממש קיוויתי שילדיי לא יראו את התוכן הזה. מה הם יחושו כלפי המנהיגות בישראל? וכל הכישלון הזה קורה בגלל הזחיחות הזאת. אנחנו צריכים ללכת לבחירות מהירות, קצרות ותכליתיות. זה נכון, זה מסוכן, אבל כל יום בניהול המוטציה הדו-ראשית הזאת מסוכן הרבה יותר. קרה גם אירוע קשה היום בבנימין, זה אירוע שצריך להיחקר בכובד ראש. אני רוצה לדבר כאן על התנהלות המשטרה אל מול התנהגותו האחראית, שמכוח חוק, של חברי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; התנהגות מסוכנת וחסרת אחריות של המשטרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עשינו צחוק: עשינו צחוק מהחוק, עשינו צחוק מחוק-יסוד: הממשלה ומחוק-יסוד: הכנסת, עשינו צחוק מכל נורמה ציבורית אפשרית, עשינו צחוק ממשרתי ציבור ישרי דרך, עשינו צחוק מהאמת, עשינו צחוק מבתי המשפט, עשינו צחוק מהיועץ המשפטי לממשלה, מפרקליט המדינה והיועץ המשפטי לכנסת, עשינו צחוק מהמשטרה ומהעומד בראשה, עשינו צחוק מהכנסת ומחברי הכנסת. עשינו צחוק מעצמנו, כי אנחנו שבויים בידי ראש ממשלה מושחת, מפלגות מסואבות או סקטוריאליות או אופורטוניסטיות להחריד. עשינו צחוק מעצמנו, כי ראינו באנשים מושחתים או רופסים מנהיגי העתיד – מנהיגים שעוד דקה יהפכו לנחלת העבר. עשינו צחוק, ועכשיו אנחנו נבכה. ואנחנו נבכה הרבה שנים קדימה אם לא נבנה חלופה שלטונית ואם לא נשנה כיוון ערכי. אמת, יושרה, עבודה קשה, מסירות לעם ואומץ לב ציבורי – רק באלה טמון עתידה של ישראל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה מעל הבמה החשובה הזאת להודות לרבנית יעל שבח, שכיבדה אותי בספר הביכורים שלה, "א' אלמנה", והבטחתי לה שאני אקריא דבר תורה על פרשת השבוע, פרשת ויגש, מתוך הספר. רק לאלה שעדיין לא קראו – זה לא ספר דברי תורה, אבל יצא שיש בו דבר תורה מהרב רזיאל, השם ייקום דמו, על פרשת השבוע הזו. וכך היא מספרת על לבונה, האולפנה ששם היא הייתה מלמדת, והרב רזיאל עשה את שבת פרשת ויגש ביישוב ניצן, של מגורשי גוש קטיף. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ביקר רזיאל ביישוב של מפונים, והוא לא אהב את התחושה: הייתה זו שבת פרשת ויגש. רזיאל נתן לתלמידות דבר תורה שגרם לוויכוח, לפולמוס אדיר בשכבה. הן ישבו סביב שולחנות, הוא נעמד במקומו והחל לדבר. הוא דיבר על רצון ה'. האם ייתכן שה' רצה שיהיה לעם ישראל רע? האם ייתכן שזה הטוב האמיתי? והוא בחר לענות על זה בדרכו, שלו לפי הסיפור של יוסף הצדיק, כאשר על פי אחד המפרשים, רק כאשר יהודה ניגש אליו, "ויגש אליו יהודה", יוסף מגלה שבעצם לאביו לא הייתה שום נגיעה בדבר מכירתו למצרים. הרי עד לאותו רגע, מבחינת יוסף, יעקב הוא היוזם של המכירה, שהרי הוא זה ששלח אותו לאחיו. יוסף לא יודע שאחיו פעלו מעצמם, וכל השנים הוא חשב שאכן זה בא מאביו, עד שבא יהודה ומספר לו שאביו חושב שבנו יוסף מת. המשיך הרב רזיאל, וקישר את העניין לצרות הבאות על עם ישראל, והסביר שפעמים רבות מגיעות לעם ישראל צרות בהסתר פנים של ה', והוא כביכול לא שותף ולא יוזם בעצמו את הצרות. כתוצאה מכך, אנחנו לא מספרים לה' על צרותינו, ולא מתפללים ולא מצפים שיושיע אותנו מהן, מתוך מחשבה שה' בוודאי עושה את זה מרצון. וזה סיכום העניין: יש מציאות של רע שנעשה בעולם בהסכמת ה' אבל לא מרצונו, וה' יתברך מצפה מאיתנו שנפנה אליו, ושנבקש ממנו לשנות את הגזרה לטוב. נספר לו על כאבינו וצרותינו, ונבקש שיאמר די למרעים. כל העת שדיבר, הבנות קוטעות אותו וסותרות את דבריו, מסרבות להניח לרעיון הזה את דעתן. הן שאלו שאלות וקבלו על דבריו ברמה שגם הוא עצמו אמר להן לבסוף שייתן להן תשובה בשבת השכבה הבאה. את הדיון הזה התלמידות לעולם לא ישכחו, בעיקר כי שבועיים לאחר מכן נרצח הרב רזיאל, וזה בעיקר סתם את הגולל, ואולי נתן את התשובה היחידה שיכלה לסבר את אוזנן. אכן, יש רע בעולם – בפרט השבוע, שנתבשרנו על רצח אכזרי של אישה, אימא לשישה ילדים, שכל שביקשה הוא לחיות. וכעת מסיימת הרבנית יעל שבח: כל מה שנותר הוא לבקש מה' יתברך שיביא לנו גאולה וישים קץ לסבלותינו. אמן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >>סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב והמועד להגשתו לכנסת) << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אנטאנס. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו היום היינו בהפגנה, שיירת מכוניות שיצאה מכפר קרע דרך כביש 6, מחאה לגיטימית, דמוקרטית, מתורבתת, כדי למחות על הפשע שנעשה כלפי האוכלוסייה הערבית במדינה, כדי למחות על היעדר מדיניות של המשטרה והיעדר החלטה פוליטית לטפל בארגוני הפשע והאלימות בחברה הערבית. היעדר מדיניות זאת החלטה. זאת מדיניות. היעדר החלטה זאת החלטה, כל תלמיד שנה א' במינהל ציבורי יודע את זה. כבר 110 הרוגים מתחילת השנה. 110 הרוגים, נרצחים – והפענוח כמעט רק 30%, במקרה הטוב, הפענוח של המשטרה את הרציחות. אין איסוף נשק, אין טיפול כלכלי, אין טיפול בארגונים, אין טיפול בשליחיהם, אין טיפול יסודי בפשע הזה. בו זמנית, הממשלה ממשיכה להרוס את הבתים הערביים. להרוס – כי היה חוסר תכנון ביישובים הערביים, חוסר קרקעות לבנייה, חוסר פתרונות לזוגות הצעירים, שנאלצים לבנות ללא היתר. הרישיון, בהחלטת ממשלה הינו – אי-אפשר להשיג רישיון לבנות בית, קורת גג. אלה זכויות בסיסיות ביותר לכל אזרח בכל מדינה, לא רק במשטר דמוקרטי, אפילו במשטרים לא דמוקרטיים – זכות, אפשרות, לקנות בית, לבנות, לחיות. והפגם, או הבעיות הללו – פשיעה, אלימות, היעדר טיפול, המשך הרס הבתים, הזנחת התכנון – משקפות את בעיית האזרחות של האזרחים הערבים. אנחנו דורשים: הפתרון המהותי של בעיות האלימות ושל הבנייה ושל הפיתוח הכלכלי ושל הקורונה, שהממשלה מזניחה ביישובים הערביים, הוא אזרחות שווה, אזרחות מלאה, ולא לנסות לתת פתרונות לא לגוש או למחנה של נתניהו ולא למחנה של לא נתניהו. אנחנו נאבקים מול שני המחנות הללו על אזרחות מלאה, אזרחות שווה, כי רק אז אפשר באמת לדבר על פתרון מהותי, יסודי, לכל בעיות החברה הערבית בישראל. אנחנו רוצים אזרחות מלאה, אזרחות שמאתגרת – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – את תוחלת האזרחות הנוכחית שמוקנית לאוכלוסייה הערבית, מבלי לוותר על הזהות. ונמשיך להילחם, להיאבק, כדי לפתור את הבעיות של החברה הערבית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. תודה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלכס קושניר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בכבוד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אישה יוצאת מביתה לריצה בטבע, יש דבר יותר טבעי מזה? אני חוזר: אישה יוצאת מביתה לריצה בטבע. יותר מדויק: אישה יהודייה יוצאת מביתה, כאן בארץ ישראל, במדינת ישראל, לריצה חופשית באזור המגורים שלה, בטבע שליד ביתה, לשאוף אוויר, להיות בריאה, יש משהו יותר טבעי מזה? יותר חופשי מזה? לא על זה דיברנו כשאמרנו: עם חופשי בארצנו? לא לפיכך נתכנסנו, נציגי מועצת העם? לא בשביל זה, אדוני היושב-ראש, הקמנו את המדינה? והאישה הזאת פוגשת ביער, פוגשת בדרכה, את הדבר הכי לא טבעי, את האויב הכי אכזרי של הטבע האנושי. מפלצות אדם. הכי אכזרי לטבע המוסרי בכלל. בכלל. יצורים שפלים מתנפלים על אישה חסרת ישע, מרוצצים את ראשה באבנים. פחדנים עלובים. פחדנים עלובים. אישה בריאה, מהירה, חופשייה. כמה מאור פנים היה בך, אסתר, כמה טבעיות. איזו שייכות טבעית לעם שלנו, לארץ שלנו. שייכות שהביאה אותך לפני עשרות שנים לעלות מצרפת לכאן, לגן העדן שלנו כאן. ולעומתך, מי ניצבה לעומתך אתמול? מוטציה של אדם. לא בני אדם, מוטציה חולנית וברברית. חיות מהלכות על שתיים. כל זה, אדוני היושב-ראש, שרות ושרי ממשלת ישראל, כל זה קורה אצלנו במדינת ישראל הריבונית. איך זה יכול להיות? אם יש משהו שהיה ועדיין מוסכם על כולנו הוא שהמדינה הזאת הוקמה בשביל להגן על העם היהודי, על כל יהודי בכל העולם. "השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליוני יהודים באירופה", כתבנו – כתבו מייסדי המדינה במגילת העצמאות, "הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי". מה הפתרון? חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל. זה הבסיס. יש עוד יעדים חשובים למדינה, אבל זה הדבר הכי בסיסי והכי מחייב אותנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> להגן על החיים של העם שלנו. "עזרת ישראל מיד צר" – עוד דקה, אדוני. המסקנה העיקרית של אתמול: אנחנו חייבים ומחויבים לעשות שינוי דרמטי במדיניות. לא רק שידנו הארוכה תתפוס את מפלצות האדם האלה, זה המובן מאליו, וזה קורה, וצריך להפסיק עם ההודעות האלו. להפסיק עם ההודעות האלו. צריך מהפך מן היסוד במדיניות הענישה וההרתעה: לא להכניס אותם למלון עם קנטינה וטלוויזיה ומשכורת מהרשות הפלסטינית, שאחרי זה קוראת כיכרות על שמם. הם נכנסים טירונים לבית ספר הזה לטרור, יוצאים קציני טרור, אדוני היושב-ראש. אני מסיים. לתקן את חוק הטרור; לא להסס, במקרים האלה בוודאי, להטיל עונש מוות, לשים אותם כל חייהם בצינוק. לא מחזירים חיות טרף לגן ילדים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגרש את התומכים – משפט אחרון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, אני לא מאפשר. תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. ואני ברגע זה מוציא את ישיבת המליאה להפסקה, עד אשר יתכבד ויבוא לכאן שר משרי הממשלה המנופחת הזו, שלא בא לכבד את כנסת ישראל. אנחנו בהפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:08 ונתחדשה בשעה 21:09.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה פעם נוספת, בהיכנס שר תורן. אני לא אאפשר לכנסת להיות כאן בדיון בלי שיהיה שר אחד ממעל 30 השרים שנמצאים בממשלה הזו שיכבד את דיוני הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא רלוונטי. אני מכבד את הכנסת ולא מכבד את הרשימה המשותפת. תודה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אה? מה זה? << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה? למה לא מכבד? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמרתי שהכבוד הוא כבוד לכנסת, לא כבוד לרשימה המשותפת. אני מכבד גם את חברי הכנסת מכלל הרשימות. אם דבריי לא הובנו כהלכתם, אני מתנצל. אני אמשיך בדיון. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היושב-ראש, האם אתה מכבד באופן כללי את חברי הרשימה המשותפת? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה תלוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באופן כללי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מי מהם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כללי, כללי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני בכובעי כיושב-ראש מכבד את כולם. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אני הייתי יושב-ראש והיו שואלים אותי על ש"ס, הייתי עונה בחיוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני לא בטוח שאתה מכבד את כל חברי הרשימה המשותפת, אבל נשאיר את זה לדיון – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> טיבי, יכול להיות – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תמשיך, אני נהנה מהשיח. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יכול לפרט? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קושניר, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה יודע איזה ביטוי שמעתי היום הכי הרבה בכנסת מחברי הכנסת – אגב, מכל הסיעות, גם קואליציה וגם אופוזיציה? כולם אמרו לי, פחות או יותר, את אותה המילה, אמרו: אני מרגיש בחילה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והמילה הזאת כל כך מתארת את מה שאנחנו עוברים כאן. הרי לא בטוח שאנשים מבינים בכלל על מה אנחנו דנים פה, אז אני אנסה להסביר ככה בקצרה. בעצם, הממשלה מנסה כרגע לדחות את קץ ימיה ומנסה לדחות את אישור התקציב לשנת 2020, שמסתיימת בעוד כשבוע. והיא גם חושבת שאנחנו מטומטמים ונאמין לה שתקציב 2021 היא תוכל להעביר עד 5 בינואר. ובאמת, אני לא מצליח להבין על מה אתם כל כך נאבקים, למה אתם כל כך מנסים להחזיק בקרנות המזבח? הרי זה לא עובד לכם. אתם פשוט לא מסוגלים לעשות שום דבר. אתם מוליכים את העם הזה לתהום. יש פה בעצם שני שחקנים: האחד הצאר מבלפור, והשני השואף התמידי לבלפור, שכנראה אף פעם לא יגיע לשם. והם לא מצליחים להגיע לשום הסכמה. אחד מטיל את האשמה על השני, והשני מטיל את האשמה על הראשון, וכולם מאשימים אחד את השני שהם חיים בסרט. אני לא יודע אם הם חיים באותו סרט, אבל אני חושב שברור שלשני הסרטים שלהם אנחנו חייבים לשים סוף כאן. וזה, אגב, מאוד סימבולי שאנחנו דנים על פירוקה של הממשלה הזו ב-21 בדצמבר, כי 21 בדצמבר זה הלילה הכי ארוך בשנה, ואני מאוד מקווה שהלילה הכי ארוך לעם ישראל ייגמר ואנחנו נגאל את העם מהממשלה הגרועה הזאת, ובאמת נשים את ישראל לפני הכול ולא את בני גנץ יחד עם ביבי נתניהו מעל כולם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני סגן היושב-ראש. בקושי שבעה חודשים עברו מאז הושבעה הממשלה. שבעה חודשים של רמייה פוליטית, של משרדים וכיסאות בזבזניים ומיותרים, של נבחרי ציבור שטמנו את ראשם בחול והתעלמו מהמובן מאליו: המובן מאליו שמואשם בפלילים לא יכול לכהן כראש ממשלה; המובן מאליו שראש ממשלה המואשם בפלילים בנסיבות הנוכחיות הוא לא אדם שניתן לסמוך עליו או על מילותיו. במשבר האדיר שבו נמצאת החברה הישראלית, משבר בריאותי וכלכלי חמור ביותר שלא חווינו כמותו, משבר שעוד ישפיע על החברה לזמן רב, אין ממשלה, אין תקציב ואין אופק. למה, למה היינו צריכים להגיע למצב הזה? עצוב שדווקא אתם, חברי כחול לבן, הכשרתם את הנאשם. מאכזב שדווקא אתם אלה שעזרתם במו ידיכם לנאשם להיות מבוצר בתפקידו. במציאות הקשה הזו, שבה עסקים סגורים, מאות אלפי מובטלים חווים את המשבר על בשרם, ראש הממשלה עסוק בחיפוש תירוצים עלובים ושקרים להסתיר את האמת, את כישלונו, את שחיתותו. כשהחלטתי להצטרף לבני גנץ, האמנתי בשינוי האמיתי שאני רוצה לעשות כאן, תיקון חוק הלאום, הקפאת חוק קמיניץ. בהמשך אפילו הייתה בי תקווה שאולי בני גנץ ייקח אחריות ויתקן את חוק הלאום מתוך הממשלה, כפי שהוא הבטיח יחד איתי בכל כנס ובכל חוג בית. אך אוזלת היד והבריחה מהאחריות של גנץ בממשלה הזו מהיום הראשון שלה העצימו את האכזבה הגדולה שחווה כל מי שהאמין בו. הדיון מחר בבית המשפט העליון בנוגע לחוק הלאום היה יכול להימנע לו רק היינו מתקנים את החוק הגזעני והמפלה ומעגנים בו את ערך השוויון. אבל פה, במליאה הזו, כאשר קראו בשם בני גנץ כשהעליתי את התיקון שלי לחוק, הוא לא נכח, הוא ברח. צר לי, בני, אך לא לנו נתניהו שיקר, אלא לך. הפחדנות וחוסר המנהיגות שלך הובילו אותך לקטסטרופה הזו שנקראת ממשלת נתניהו החמישית. הוא שיקר לך, אך המפסידים הם כולנו, כל אזרחי ישראל שכבר שנתיים בני ערובה לנאשם בפלילים שפשוט בורח ממשפטו. בבחירות הבאות, אני כבר עכשיו אומרת ומודיעה לכל הפוליטיקאים ששיקרו לנו, אל תטרחו לבוא אלינו לכפרים, תחסכו מעצמכם ומאיתנו את ביקורי הנימוס. אנחנו לא ניפול יותר ללוקשים ולשקרים שלכם. אזרחי ישראל זקוקים למנהיגות אמיתית. הגיע הזמן שממשלת הג'ובים והמשרדים המומצאים תלך, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת כמאל מריח. חבר הכנסת אחמד טיבי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. חבר הכנסת טיבי יעלה ויבוא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> טיבי, מה יהיה, לא תנהל את הישיבה ביום רביעי? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מזימה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לקחו לך. אתה רואה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא בטוח. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא בטוח? אתה יודע מה, אני לא מתווכחת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יכול לשאול. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שאלה לגבי נוכחותה של רע"ם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה השאלה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> האם הם יהיו או לא יהיו? רק אינפורמציה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קראתי אצל עמית סגל שהם יימנעו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גדול. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רבותיי חברי הכנסת, היום הייתה מחאה על ידי שיירת מכוניות בכביש 6 שהגיעה לכאן לכנסת, שארגנה ועדת המעקב בגלל מרחץ דמים, טרור חברתי בתוך היישובים הערביים, חלקו הגדול מאורגן על ידי פשיעה מאורגנת, מאפיות, כנופיות, סוחרי נשק וסוחרי מוות. בבאקה אל-גרבייה אמיר אבו חוסיין נורה בחנות שלו. ראיתם את הסרטון. לאחר מכן הגיע אמבולנס – לא משטרה, אמבולנס קודם – ולקח אותו לבית חולים; שני דודיו, אחמד ומוחמד שרקייה, ליוו את בן אחותם הפצוע ברכב מאחור. הרכב של הרוצחים שרצחו את אמיר ירה בנשק אוטומטי בכביש ראשי, וגם אז לא הייתה משטרה. יש דברים שלא צריכים תקציב, לא צריכים תוכנית למיגור הפשיעה, לא צריכים את ממשלת ישראל כדי שתתכנס; צריכים החלטה, החלטה למגר את ארגוני הפשיעה, ואנחנו קוראים פעם אחר פעם: תמגרו את ארגוני הפשיעה. מי יכול למגר ארגוני פשיעה, האזרח הפשוט, ראש המועצה, חבר הכנסת, איש הדת? במאפיות נאבקת מדינה, משטרה. אגב, משטרת ישראל היא משטרה חזקה, מקצועית, וכשהיא רוצה היא יכולה. בנתניה היא הצליחה, היא מיגרה את ארגוני הפשיעה בנתניה, כבוד השר. היא מיגרה. היא החליטה ומיגרה את ארגוני הפשיעה. אין החלטה למגר את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. אומרים: אין תקציב לתוכנית. אגב, בתוכנית יש סעיף שאומר שהצפי הוא למגר בתוך עשר שנים את תופעת הפשיעה. עשר שנים? מאז שנתניהו הופיע בוועדה למיגור הפשיעה ועד היום נרצחו ונהרגו 20 בני אדם; מאז שנתניהו הופיע אצלי בוועדה לפני שמונה שנים נהרגו ונרצחו 500. לא צריך תקציב, צריך החלטה. והחלטה אין. לא רק שהבנים שלנו נהרגים ויש הקזת דם – את הבתים הורסים. בכפר קאסם, הבית של עארף פריג', אומרים שהוא באזור התעשייה, לא במסגרת התכנון. העירייה וראש העיר עשו מתווה – הבית ייכנס באופן עתידי; על מה ההריסה, להרוס את הבית? גם בקלנסווה הרסו בית. אנשים נהרגים, בתים נהרסים. זאת ממשלה שאפשר להנשים אותה? ממשלה כזאת צריך להפיל, ואנחנו ברשימה המשותפת נפיל את הממשלה הזאת ונצביע נגד הצעת החוק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת עידן רול יעלה ויבוא, בבקשה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. אני מבקש לאפשר לדובר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יצא מבידוד, תודה לאל. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. תודה לאל שהסתיים הבידוד. כנסת נכבדה, אתם תסלחו לי אם אני אעצור לשנייה את אולימפיאדת הנוכלות הזאת שמתקיימת פה על ידי נתניהו וגנץ, ואתעסק במשהו שמטריד באמת את אזרחי ישראל בחוץ, וזה הקורונה. היום בדרך לכנסת עצרתי להסתפר, והספר שלי אומר לי: תגיד, מה אתה חושב שיהיה? אני, בתמימותי, לרגע חשבתי שאולי הוא מדבר על מה יקרה עם פיזור הכנסת ומה יקרה עם בני גנץ. זה, כמובן, לא עניין אותו בשום צורה. הוא שאל: מה אתה חושב שיהיה, יהיה סגר שלישי? ואני אמרתי לו: כמו שהממשלה הזאת מתנהלת, כנראה שכן. וזה מה שמעניין את האנשים בחוץ, כי הקורונה עדיין כאן, למרות שראש הממשלה מתרוצץ עם חבילות חיסונים בכל הארץ, כאילו מינימום הוא פיתח את החיסון. הקורונה עדיין כאן, ובעלי העסקים מסתכלים באימה על סגר שלישי. ואני לא מצליח שלא לחשוב על רמות הניתוק בממשלה הזאת, שמצליחה להתעסק בהנשמה מלאכותית כבר שבוע שלם אבל לא מצליחה לסגור את נתב"ג ולחייב בבדיקות, במשך חודשיים. מטורף בעיניי שאפשר באמת לעשות בדיחה ופלסטלינה מחוקי-יסוד כדי לייצר את הממשלה, ולנסות לעשות את אותו הדבר כדי להחיות אותה שוב לעוד כמה רגעים באמת מושחתים ונטולי הצדקה, אבל אף אחד בממשלה הזאת לא הצליח עדיין לסגור את המכרז של הבדיקות המהירות בנתב"ג. ואף אחד לא הצליח לחשוב, עד שהבאנו מאות מקרי קורונה בשבוע חזרה מחו"ל, שאולי ממדינות אדומות חייבים לחייב בבדיקה ובבידוד, ולאכוף את זה. כי אנחנו רק כמעט שנה בתוך המשבר. אז תסלחו לי שאני לא מתלהב מכל החגיגה המביכה באמת שקורית פה הערב, בהתנגחות של כחול לבן, שמעלים חוק להצבעה ומתכוונים לא להגיע אליו וכל המשחקים האלה. זה מביך בשבילנו, אבל זה בעיקר כואב לציבור ולבעלי העסקים, שאשכרה צריכים, בסופו של יום ואחרי שהפוליטיקה המאוד-קטנה הזאת תיגמר, לחשוב איך הם שורדים את החודשים הקרובים ומצילים את העסק שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלום, ערב טוב היושב-ראש, חברי הכנסת, אלה השעות האחרונות, שעות הדמדומים של הכנסת. חברים, חברים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אומרת, אלה השעות האחרונות, שעות הדמדומים של הכנסת הזאת. השעות האלה בעצם משקפות את האופן שבו היא התנהלה. היא נולדה בחטא, הממשלה הזאת, חטא היוהרה של מחשבה שאם היא תהיה גדולה, מנופחת, והיא תספק יותר ויותר תפקידים – כאן הרחיבו את השולחנות ושמו עוד ועוד כיסאות; העלו אותנו לטריבונה, כדי שנהיה ביציע, וחס וחלילה לא נפריע לעבודת הקודש של הממשלה הזאת. אנחנו צפינו בכם, וראינו את חוסר התפקוד המשווע, וראינו איך ההבטחות לציבור, אחת-אחת, מופרות. קורונה שלא מטופלת – הלוואי שלא מטופלת; ניחא, עוד אפשר היה להסתדר עם זה – מטופלת באופן שלומיאלי, שפוגע באזרחים; שיוצר מציאות כאוטית, שבה אנשים שואלים אותנו, יום-יום, ואין לנו תשובות כנבחרי ציבור, למה מתקבלות החלטות כל כך פוגעניות, שלא לוקחות בחשבון את צורכי הציבור. הם מחליטים החלטה כזאת בבוקר, ובערב כבר יש החלטה סותרת. מה בערב? שעתיים אחרי. אמרתם תקציב? אנחנו ב-21 בדצמבר. נשמע לכם הגיוני שהדיון בין כחול לבן לליכוד זה הוספת עוד שבועיים לתקציב, שיאושר ב-2021 או ב-31 בדצמבר, תקציב לשנה אחורה? תגידו, השתגעתם? אתם באמת חושבים שציבור שצופה בנו, מסתכל עלינו ויכול להרגיש שהדבר הזה שנקרא ממשלה וכנסת ישראל עובד בשביל הציבור? והדבר הכי אבסורדי, הכי מגוחך הוא שדיברתם על אחדות. לא היה פה יום, לא הייתה פה שעה שלא רבתם ולא התכתשתם, והייתם קואליציה בתוך קואליציה, והוועדות היו ללעג בפני הציבור. לא הייתה פה דוגמה אישית, ולא היה פה שום דבר שיכול היה ללמד ששליחי הציבור ראויים לאותו ציבור מופתי, צריך לומר; שאמרו לו: סגר – נכנס לסגר; אמרו לו: אל תעבוד, נטפל בך, ונפתח – ולא פתחו. ושיקרו והונו. כן, זה אתם. אז כשאני עומדת פה הערב וחושבת על סוף ימיה של הכנסת, בין שזה יהיה מחר – זה כנראה נוסע לשם, ובין שזה יהיה ב-5 בינואר, רחמנא ליצלן, אני אומרת: באמת הגיע הזמן שהבושה הזאת, שנקראת כנסת ישראל, והממשלה הזאת, שעשתה כל טעות אפשרית ופגעה באופן מכוון בציבור בישראל, ילכו מהעולם הזה. ועכשיו הכול יחזור לציבור, ויצטרך לשקול הציבור בכובד ראש מי הוא רוצה שיהיו מנהיגיו, מי הוא רוצה שיוביל אותו. מי עמד במבחן, שמה שהוא הבטיח – הוא קיים, מי עמד בערכים ובנורמות שמה שהוא אומר לציבור, הוא עושה בעצמו, ואיך נכון שמדינת ישראל תיראה בשנים הבאות. אני סומכת על הציבור. יש לי אמון מלא בו, ואני מאמינה שההחלטות הנכונות יתקבלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ברביבאי. חבר הכנסת בועז טופורובסקי יעלה ויבוא, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בדברי הימים של מדינת ישראל ילמדו על הכנסת העשרים-ושלוש. בדברי הימים של האנושות ילמדו על השנה הזאת, 2020. וכשילמדו על 2020, יספרו איך התמודדו ואיך התמודדה האנושות עם המגפה הזאת שנקראת קורונה, בעצם המגפה הגלובלית הגדולה ביותר שידעה האנושות. וכשילמדו בישראל איך התמודדה הממשלה, יתביישו בנו, יתביישו בכם – בממשלת ישראל, בקואליציה הזאת, שקיבלה אמון וקמה עם 72 חברי כנסת בשביל לטפל, כפי שהיא הגדירה, במגפת הקורונה, ומהיום שהיא קמה היא עשתה הכול חוץ מלטפל בקורונה. היא הוציאה כספים שלא שלה, של הדורות הבאים, בשביל לחלק לאזרחים בשביל שיפגינו קצת פחות. וזה לא עצר אותם, הם הפגינו והמשיכו להפגין. היא הייתה אמורה לטפל בבריאות, אבל כל ישיבה שדיברה על הבריאות, ושהייתה אמורה לקבל החלטות על בריאות הציבור, נדחתה ונדחתה, ונדחתה, והיו שם ריבים וצעקות. והיו כל מיני דיבה ודברים שנאמרו שם והוצאו אל התקשורת, הדלפות וכיוצא בזה. וזה המשיך עם הרס של הכלכלה הישראלית, עם פילוג בחברה הישראלית, עם שנאה, עם חוסר אמון שהמנהיגים הפגינו אחד כלפי השני – אם אפשר לקרוא להם מנהיגים; הם עשו הכול, הרי, חוץ מלהנהיג. האנשים שהבטיחו לציבור – אם זה גנץ ואם זה נתניהו – להקים ממשלת פיוס, הקימו ממשלת שנאה ופילוג. ממשלה נוראית. מעל 3,000 הרוגים, נכון לעכשיו, ואנחנו ממשיכים. מדברים על מוטציה, אבל המוטציה זו הממשלה הזו. מדברים על נגיף, אבל נגיף זו הממשלה הזו, שעוזרת להרוס את עם ישראל, את מדינת ישראל, את אזרחי ישראל. מדברים על זה שעכשיו נקדם בחירות או לא נקדם בחירות, אבל הכול לא לגופו של עניין אלא לגופו של אדם. הפוליטיקה מובילה את אלה שמתיימרים להנהיג אותנו. אתם לא שומעים אותם מדברים על הקורונה – אתם לא שומעים אותם מדברים על מה שחשוב באמת לציבור הישראלי. הם מדברים על כן רוטציה, לא רוטציה, כן הקשיב לי, לא הקשיב לי. מדברים על זה שהתקציב חשוב אבל משאירים אותו כבן ערובה, בן ערובה של הפוליטיקה המגעילה. זו הממשלה הגרועה ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברי הממשלה יודעים את זה. חברי הקואליציה יודעים את זה. זו בושה למדינת ישראל. בושה למדינת ישראל, וראוי שהממשלה הזאת תיפסק, ועם ישראל יבחר ממשלה וכנסת חדשה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טופורובסקי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאיפה להתחיל? תגיד לי אתה מאיפה להתחיל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> פרשת השבוע? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מאיפה אתם, השר אקוניס, שואבים את הבושה להגיע לבית הזה עם הדבר הזה? במקום להביא תקציב מדינה אתם מבקשים לדחות עוד פעם, עוד פעם? ועל שום מה הדחייה, חברי השר אקוניס? על שום המריבות שלכם ביניכם ובין עצמכם. על שום החידלון שלכם בניהול ענייני המדינה. על שום חוסר היכולת שלכם לגבש תקציב מדינה. כן, השר אקוניס, תקציב מדינה – המסמך הזה שהוא האני מאמין שלכם, של הממשלה. האני מאמין שקובע סדרי עדיפויות, שעושה סדר באופן חלוקת כספי הציבור, שמגדיר יעדים של מאמץ והתגייסות לאומיים. בשנים רגילות אזרחי ישראל צריכים תקציב. קל וחומר עכשיו, בעת חירום, אנחנו זקוקים לתקציב. אבל לא, שוב דחייה. סיפרו לנו הרי שהממשלה הזאת הוקמה למען המאבק בקורונה. אבל היא קרסה למול הקורונה. אנחנו נמצאים במצב קטטוני לא בגלל הקורונה, השר אקוניס, אלא בגלל ההתמודדות הכושלת שלכם מול האתגר. בגלל היעדר המענה, בגלל החידלון, בגלל העיסוק האובססיבי שלכם במערכת המשפט, או יותר מדויק – במשפטו של הנאשם נתניהו. ואתם יודעים מה הכי עצוב? שלא אכפת לכם. פשוט לא אכפת לכם מאזרחי ישראל. לא אכפת לכם מפושטי הרגל, לא אכפת מעצמאים ומבעלי העסקים הקטנים. לא אכפת לכם מהסטודנטים ומהצעירים שנמצאים בחל"ת מי יודע כבר כמה זמן. לא אכפת לכם מהאומנים ומאנשי התרבות, מהמסעדנים. פשוט לא אכפת לכם. ממה כן אכפת להם, חברותיי וחבריי חברי הכנסת? אכפת לכם מהג'ובים שלכם, מסידורי העבודה שאתם מסדרים למקורבים שלכם שמקיפים אתכם. אכפת לכם מרוטציות וגזירות סרטים אדומים עם מטוסי אייר פורס 1 ישראליים במאות מיליוני שקלים. אכפת לכם, חברי השר אקוניס, מפמליות ומתקציבי כיבוד נדיבים – הו-הו, נדיבים מאוד מאוד. לממשלה הזאת אין תקציב כי אין לה אני מאמין. אין לכם אני מאמין, השר אקוניס, זולת אתם עצמכם. הדבק שמחבר אתכם לכיסאות שלכם הוא החיבה לג'ובים, לכיסאות. אדוני היושב-ראש, אין טעם לדחייה, ולפיכך אנחנו נתנגד לה ונצא לבקש את אמון אזרחי ישראל, את אמון הריבון, כדי להקים כאן, בבית הזה, מכוח אמון חברי הכנסת, ממשלה אחרת, עם הנהגה אחרת; כזו שנאמנה לעקרונות ולערכים, שבאה לתקן ולרפא, בהובלת יאיר לפיד, שתוביל אותנו למקום טוב יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת להב הרצנו. חבר הכנסת והשר אופיר אקוניס, יעלה ויבוא. בכובעו כחבר כנסת הוא עולה לדבר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שלוש דקות. שלוש דקות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ודאי, ודאי, חד-משמעית. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השאלה מתי השר אקוניס עמד בשלוש דקות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> היום זה יקרה. בבקשה, מכובדי. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, זה סופו של כל בלון. כבר עם הקמתה הייתה כחול לבן בלון נפוח מלא באוויר שלא מציע כלום ולא אומר שום דבר. כחול לבן לא עושה לעצמה הלילה הזה חרקירי, אדוני היושב-ראש, היא מתאבדת בקפיצה מגג הבניין הזה. זוהי התאבדות, אדוני, מהירה ומיידית. וכחול לבן, אדוני, שוברת את כל השיאים של כל מפלגות האווירה מאז 1977, שלא אמרו כלום וזכו לאמון של ציבור לא קטן, לצערי. כחול לבן התפרקה מהר יותר מד"ש; שנאה אחד את השני יותר מאשר קדימה; התרסקה יותר מהר מאשר מפלגת המרכז. והמפלגה הזאת, אדוני, שהונתה למעלה ממיליון ישראלים, מיליון מצביעים, יחד עם חבורת יש עתיד, שהייתה חלק מן המיזם הזה – המיזם הזה – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – אחד שמאל, אחד ימין, אחד שמאל, אחד ימין, בלי דעות, בלי השקפת עולם. המושבים הריקים, אדוני היושב-ראש, של כחול לבן, מעידים במידה רבה על ריקנותה של כחול לבן. הרי אמרתי, והייתה נגדי ביקורת לא קלה בעניין הזה – אמרתי ברדיו ובטלוויזיה: בני גנץ, תגיד מה אתה אומר. מהן עמדותיך על מדינה פלסטינית, על כלכלת שוק מול כלכלה ריכוזית, על ההיבטים החברתיים? דממה. וכשהופרה הדממה, אדוני היושב-ראש, ראיונות סכריניים, ראיונות מתקתקים, עם אוזנייה באוזן, שגם בהם לא נאמר כלום. אדוני היושב-ראש, כחול לבן הביאה לבית הזה אנשים חסרי כל ניסיון פוליטי, שלא הזיעו ולא התאמצו להגיע לכאן. בלי יום אחד של ניסיון פוליטי כיהנו שרות ושרים בממשלה. מי שחושב שהדבר איננו משפיע על התפקוד טועה טעות חמורה. צריך ללכת במסדרונות הבית הזה לעיתים שנים, או בוודאי חודשים ארוכים, כדי להבין איך זה עובד, איך עובדת ממשלה, איך עובדת כנסת, איך עובדת המערכת הפוליטית. רק לא ביבי, שנאה והסתה של שנה וחצי – זו הייתה האג'נדה, זו הייתה השקפת העולם. אדוני היושב-ראש, ידעו אזרחי ישראל: הלילה הזה כחול לבן, השותפה הפוליטית הגרועה ביותר שיכולנו לאחל לעצמנו, דרדרה את ישראל לבחירות המיותרות והבזבזניות ביותר בתולדותיה. אבל חברת הכנסת ברביבאי, אני מסכים איתך. גם אני סומך על אזרחי ישראל. אמרת שאת סומכת עליהם, שמעתי את נאומך, וגם אני סומך עליהם, אדוני היושב-ראש. הם חכמים ונבונים, ואינם מאפשרים שיהנדסו להם תודעה. היום הזה – לצערנו ככל הנראה עד מחר בלילה, תתפזר הכנסת הזאת ונלך בסוף חודש מרץ לבחירות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ילכו אזרחי ישראל אל הבחירות ויצביעו שוב למפלגה היחידה שיכולה להוביל את ישראל בניסיון, ובאחריות יצביעו שוב לליכוד. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר וחבר הכנסת אופיר אקוניס. חבר הכנסת יואל רזבוזוב יעלה ויבוא. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנראה אנחנו מצפים לפיזור הכנסת. הכנסת תסיים את ימיה, אפילו אולי שעות אחרונות, אבל אם – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עובדי הסיעות, אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם נחשוב מה היה כאן בתחילת הכנסת העשרים-ושלוש, על מה דיברו כאן – על אחדות, ממשלת אחדות לטובת אזרחי ישראל, משבר הקורונה, להציל, יש אלונקה, צריך לסחוב אותה. אני עמדתי כאן, עמדו כאן עשרות רבות של שרים וסגני שרים: לבוא לסחוב את האלונקה, להישבע, להישבע אמונים – לחמם את הכיסא, בשביל זה הם באו. אבל ממשלת אחדות – נתניהו, גנץ – מנתניהו אני לא מצפה לכלום, אין לי שום ציפיות ממנו, הוא עסוק בענייניו האישיים, אזרחי ישראל הם בני ערובה שלו, אבל גנץ? גנץ היה איתנו כל הקמפיינים, דיבר, דפק – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> זו אחת הבעיות העיקריות שלו. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – דפק על החזה, אמר: אני ואני, לטובת הציבור. נכנס לפה ואמר: אחדות לפני הכול, אזרחי ישראל לפני הכול. אבל איפה הוא? פתאום נעלם, בהצבעות הכי חשובות הוא נעלם. לא סיפק את הסחורה. ואני חושב שהוא צריך לבקש סליחה. הוא צריך לבקש סליחה מאנשי עולם התרבות – 290 יום עולם התרבות סגור, כמה מאות אלפי משפחות ללא פרנסה; מתעשיית הכושר – חדרי הכושר, הסטודיו, מחול, פילאטיס, יוגה – גם הם יושבים חודשים רבים, כמעט שנה כבר, ללא עבודה; בעלי עסקים שלא קיבלו פיצויים, שמעו רק הבטחות; מסעדנים. בכלל, כ-100,000 עסקים הולכים להיסגר, ופה הם משחקים בג'ובים, בסיסמאות, בשר המים, שר הסייבר, השר לשוויון חברתי, שר לענייני לא יודע מה. המציאו לעצמם תפקידים, ג'ובים וככה, ופתאום הכנסת מתפזרת. אנחנו עומדים, אני עומד כאן, עכשיו כולם יושבים פה ואנחנו מפזרים את הכנסת, כנסת שלא עשתה כלום. כנסת שבאה להגן על אזרחי ישראל בעת משבר, והיא פגעה בהם. ועל זה הם צריכים להתנצל, לבוא לכאן ולהתנצל, במיוחד בני גנץ. הוא רימה מיליון ו-200,000 מצביעים שבאו והאמינו בו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואל רזבוזוב. חבר הכנסת אוסאמה סעדי יעלה ויבוא. אני שוקל להפריד ביניכם, עובדי סיעת הליכוד. אולי תעברו לאופוזיציה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עליזה לא פה, אז אתם עושים מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לברך אותך, אדוני היושב-ראש, שבאת היום והשתתפת בסיומה של תהלוכת המחאה נגד השתוללות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. עמדתך חשובה לנו, זו עמדה עקבית שאתה מביע גם בוועדות וגם בכנסת, וגם היום, שתבוא ותשתתף באופן פעיל – אנחנו מאוד מאוד מעריכים את זה. אדוני היושב-ראש, אתה גם משפטן, ואנחנו כאן רומסים את כל חוקי-היסוד ואפילו עושים פלסתר ועושים – – חוקא ואטלולא? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חוכא ואטלולא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – חוכא ואטלולא מכל המוסד הזה שנקרא חוקי-יסוד. אתה תסכים איתי. מה זה עכשיו, אחרי שקיבלנו את פשרת האוזר ודחינו את זה ל-100 יום, כאשר אין תקציב – חברת הכנסת יזבק, אין תקציב למדינה מאז 2018; התקציב האחרון שאושר, תקציב דו-שנתי, היה עוד לפני שהתפטרתי ברוטציה בשנת 2017, בכנסת העשרים. עשינו את זה דו-שנתי, ומאז אין למדינה תקציב והיא חיה על 1 חלקי 12. איך אפשר לנהל ככה מדינה באחד מהמשברים הבריאותיים הקשים ביותר – לא רק בישראל אלא בעולם? היום אתה שמעת איתי, וחבריי כאן שמעו, את הזעקה של ראש ועד ראשי הרשויות הערביות, עו"ד מודיר יונס, שאמר: אם המצב הזה יימשך עם ההשתוללות של הרצח והפשע, איך אנחנו, ראשי מועצות ועיריות שעומדים בחזית, עם האנשים – איך הם יילחמו באלימות ובפשיעה עם אפס תקציב? איך הם יכולים להיאבק נגד מגפת הקורונה עם אפס תקציב? ולכן הוא אמר: אם המצב הזה יימשך, אנחנו ניתן את המפתחות למשרד הפנים, שהוא ינהל 67 מועצות ועיריות. אתם צריכים לשמוע את הזעקה הזו. ועכשיו שמענו את השר אקוניס עם שיר האשכבה, נאום האשכבה של הממשלה הזו. הוא דיבר על כחול לבן, על הבלון שהתפוצץ, אבל מה עם הליכוד וביבי נתניהו, וגם שר האוצר – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שכבר שנה אומרים: אי-אפשר לעשות תקציב ל-2021, יש מגפה, יש שינויים, אנחנו אולי נעשה את זה בפברואר, במרץ, אדוני היושב-ראש, ואז פתאום מביאים לנו חוק כזה היום, חוק ישראבלוף, שתוך שבוע אנחנו כאן בכנסת – ואתה היית חבר כנסת חדש, אבל יש חברי כנסת ותיקים; איך אפשר להעביר תקציב בשבוע? לשנת 2020 נגיד, ניחא, אנחנו כבר בסופה – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אבל תקציב 2021, איפה כל הרפורמות שהתגאה בהן שר האוצר? הכול ירד לטמיון. ולכן, זה חוק שצריך להוריד אותו מהר ככל האפשר, ואנחנו כמובן צריכים להפיל את הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת אריאל קלנר יעלה ויבוא. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להבהיר את מה שהיה אמור להיות ברור מאליו: לבג"ץ אין שום סמכות לדון בחוקי-יסוד, גם לשיטתו. בג"ץ לקח לעצמו סמכות לדון בחוק רגיל, במהפכה החוקתית, מחטף שהוביל אבי המהפכה אהרן ברק, על בסיס חוקי-היסוד שאליהם החל להתייחס כאל חוקה. במרץ 1992, עת חוקק חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, יותר מ-50% מחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לא נכחו בהצבעה על החוק. האם מישהו מעלה על דעתו שזו הייתה התייחסותם של חברי הכנסת אילו היו יודעים שהם מחוקקים חוקה? אפילו ראש הממשלה דאז לא נכח. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמו חוק-היסוד היום – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אוה. הבדל, הבדל. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוק-יסוד – – – אתם מבזים את המוסד הזה של חוקי-יסוד. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כעת – מחר – בג"ץ מעוניין להשתלט באופן טוטלי על מדינת ישראל ולקחת לעצמו מלוכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שהולך לקרות מחר בדיון על חוק-יסוד: הלאום. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אל תעשו צחוק מחוקי-יסוד. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה בכלל לא משנה מה הוא יפסוק. זה בכלל לא משנה מה הוא יפסוק. עצם הדיון, חבר הכנסת הורוביץ, עצם הדיון. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> תראו מה אתם עושים פה היום, ואז באים בטענות לבג"ץ למה הוא מתערב. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אז, את חוק-יסוד של אז הוא הפך לחוקה. את חוק-היסוד של היום – אתם באים ומתלוננים, אבל את חוק-היסוד של אז הוא הפך לחוקה. על סמך חוק-היסוד ההוא הוא פוסל חוקים, חבר הכנסת הורוביץ. אבל בואו נגיד שאנחנו מקבלים את התזה המעוותת הזאת ולבית המשפט מותר לעצור חקיקה אם היא נוגדת חוק-יסוד, בואו נגיד. אבל מאין לבית המשפט יש את הסמכות לדון בחוק-יסוד ולהתערב בחקיקת חוק-יסוד? באיזו זכות, מתוקף איזו סמכות? הרי החוק שמסמיך אותו, לשיטתו, לפסול הוא חוק-יסוד. מה מגביל את כוחו של בית המשפט? זו איננה דמוקרטיה. דיקטטורה, אוליגרכיה – אולי. דמוקרטיה זה לא. ואתם בשמאל, חבר הכנסת הורוביץ – קולכם לא נשמע, כי זו פשוט צביעות: יש לכם רוב מוחלט בבג"ץ, ובגלל זה אתם מוכנים לרמוס את כבוד הבית הזה ואת כבוד הציבור. לעומת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שבאמצעותו פועל בג"ץ פעם אחר פעם כדי לפגוע בצביונה היהודי של המדינה, חוק-יסוד: הלאום בא לעגן את היותה של מדינת ישראל מה שהיא מלכתחילה הייתה אמורה להיות: מדינה יהודית. ומחר בג"ץ ברוב חוצפתו הולך לדון בכך. מעל 60 חברי כנסת תמכו בחוק-יסוד: הלאום, חברי כנסת שמייצגים את רוב העם. הדמוקרטיה בסכנה. כן, היא בסכנה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אזרחי ישראל שצופים בנו – שימו לב, אני כבר מסיים אדוני, גם קצת הפריעו לי – אזרחי ישראל, שימו לב, שוללים את חירותכם הפוליטית. הזכות שלכם לנהל את המדינה באמצעות פתק בקלפי, ובקרוב ככל הנראה נלך לקלפי – על זה ורק על זה יהיו הבחירות האלה. ובעזרת השם אנחנו נחזיר את המדינה לעם. זהו המאבק שלי מיום כניסתי לכנסת – להשיב את המדינה לעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העם ברחובות מפגין נגדכם. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נחזיר את המדינה לעם. ולשופטי בג"ץ אני אומר: שימו לב, אתם עומדים לכרות את הענף שעליו אתם יושבים. ומי שכורת את הענף שעליו הוא יושב, בסוף הוא נופל. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. חבר הכנסת ניסים ואטורי יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי את חברי הכנסת הערבים מקודם מדברים על אלימות בחברה הערבית, רציחות וכל מה שלא היה. אני רוצה להזכיר לכם שהיום נרצחה אסתר הורגן, השם ייקום דמה, אם לשישה מטל מנשה בצפון השומרון. אם אתם לא תדעו לגנות רצח כזה – למה תחנכו את האנשים אצלכם בבית? הרי אתם, השפה שלכם היא רצח. אם לא תגנו את זה עכשיו, אל תצפו – מחר יש לכם רצח בשכונות שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החקירה נגמרה? נגמרה החקירה? אתה יודע מי – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לי מה להתבייש. אני אומר את האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע מי רצח אותה? אתה יודע מי רצח אותה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה רוקד על הדם. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מה זה "אתם"? מי זה "אתם"? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני דיברתי על חברי הכנסת הערבים, שבאים לפה ומדברים – אני מבין שאתם הסנגורים שלהם. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבל, זה הנאום האחרון שלך. תגיד מילה אחת – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו לך תשעה ימים של שיכרון חושים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תתבייש לך. אתה רוקד על הדם. תכבד את זכר האישה שנרצחה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מגנה כל רצח בחברה הערבית, חבר'ה, אני גם מגנה. אנחנו לא מקבלים את זה. אתם לא יכולים להטיף – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תכבד את זכר האישה שנרצחה שאתה כביכול משתמש ברצח שלה בשביל לעשות הון פוליטי ציני, תתבייש לך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת תמר זנדברג, קריאת הביניים נשמעה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נאמת נאום ראשון, נאום בכורה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו, אני לא מבין מה אתם רותחים כל כך. זה כנראה מאוד מפריע לכם. אתם צריכים לדעת דבר אחד: לא תגנו? אתם בעצם מחנכים את הציבור שלכם לזה. לזה בדיוק. אתם מסיתים. אתם מסיתים, נקודה. לגבי הבחירות האלה, אנחנו הולכים לבחירות, כנראה, ואין מנוס מזה, בגלל שבעצם יש לנו אופוזיציה בתוך הממשלה. מאשימים את נתניהו באישום של כתבות אוהדות שהוא קיבל בוואלה או מה שזה לא יהיה. אני חושב שהנאשם הגדול כאן זה בני גנץ, שמביא אותנו לבחירות במצב הזה. הרסתם את המדינה. אתם טוענים שנתניהו, וכו' וכו'; הממשלה לא עבדה. כל הזמן עסקתם בלדחוף מקלות בגלגלים. ככה לא עובדים. ככה לא עובדת קואליציה. הייתם בעצם אופוזיציה. נשארנו לבד, ואנחנו ננצח. הולכים לבחירות האלה, ובנימין נתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה של ישראל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. חבר הכנסת ניצן הורוביץ יעלה ויבוא. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, סבתי, עליה השלום, הייתה אישה פיקחית. היה לה פתגם כזה, היא הייתה מדברת תמיד, והיא הייתה אומרת: מסרגל עקום לא יכול לצאת קו ישר. ובערב הזה אנחנו בעצם רואים את החור בקצה הסרגל ואת סופה של הממשלה העקומה הזו, שלידתה בחטא. ואני בעניין הזה מאשים בראש ובראשונה, ושיהיה ברור, את כחול לבן ואת בני גנץ. וכדאי לנפץ פה הערב איזשהו נרטיב כזה, שחוזרים עליו פעם אחר פעם אחר פעם, שלא הייתה אופציה אחרת והוא היה חייב ללכת לממשלה הזו. זה לא נכון, ואני אומר את זה מידיעה. מדוע זה לא נכון? כי יש תהליך, ויש מה שנקרא "מעשה פוליטי". שום דבר בעולם, ואני אומר את זה באחריות, לא חייב את בני גנץ לרוץ באותו יום מר ונמהר – אני זוכר, זה היה בשעה 15:30 – להציג את מועמדותו ליושב-ראש הכנסת, ובכך לשבור את המפלגה של עצמו, לבגוד בהבטחה שנתן ליותר ממיליון בוחרים, להיכנס לממשלה תחת נתניהו, למרות שאמר שלא יעשה את זה. ואז אומרים לי: אבל באותו יום לא הייתה ממשלה של 61 לבני גנץ. אבל היה לו – ואת זה, מיקי זוהר, אתה זוכר בדיוק כמוני – היה לגוש של בני גנץ רוב בכנסת, והיה אפשר להתחיל לעבוד – לעבוד על חוקים, לעבוד בוועדות. משום מה לבני גנץ באותו יום, לא יודע, נגמר, לא יודע מה נגמר לו בדיוק – החשמל, הפיוז קפץ, משהו שם נשבר, וחמישה ימים אחרי שהוא קיבל את המנדט, הוא שבר את העסק. אחר כך התחילו להגיד: לא הייתה לו ברירה כי לא הייתה ממשלה חליפית. הייתה, ועוד איך. הייתה כנסת. ואני אומר את זה – לא היו חייבים באותו זמן לתת את ראשות הכנסת, את יושב-ראש הכנסת – אנחנו יודעים כולנו, חברי הכנסת, כמה חשוב התפקיד הזה – דווקא ליריב לוין. איזה נכס כחול לבן מסרה בידי הימין. זאת איוולת פוליטית. באותו יום היה מועמד אחר, מאיר כהן. הוא יכול היה להיות יו"ר כנסת, מה שנקרא, מהגוש שהיה לו רוב בכנסת. הינה, זה למשל צעד פוליטי, שרק, אני לא יודע, אדם חסר כל ניסיון או הבנה מוסר תפקיד כמו יו"ר הכנסת ליריבים הפוליטיים שלו ומוותר על כזה נכס אסטרטגי. הוא יכול היה להשאיר את זה בידיו, יכול היה לנהל את הכנסת ואת כל התהליך כאן, אבל הוא נשבר, הוא נכנס לממשלה שלא היה צריך מלכתחילה להיכנס אליה ולא הייתה צריכה לקום. ולסיום, שלוש פעמים – לא בסקרים; שלוש פעמים לבוחרים שלא רצו ממשלה בראשות נתניהו היה רוב בקלפי – לא בסקרים, בקלפי. אז עכשיו הבוחרים האלה לא נעלמו לשום מקום ושום דבר לא השתנה, לכן גם בפעם הרביעית שאנחנו צועדים אליה יהיה רוב לממשלה אחרת, רק הפעם יהיו בראש הגוש אנשים שלא ינהגו באיוולת פוליטית וימכרו את הנכסים הפוליטיים שבידם וייכנעו ויישברו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> יישברו באמצע הקרב, מה שנקרא, בלי תנאי בכלל. לא ראיתי דבר כזה מימיי – איוולת פוליטית – וכבר יש לי פה איזה קצת קילומטרז'. ננצל את הרוב שלנו כדי להקים כאן ממשלה חדשה, תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, לפני פיזור הכנסת, אם אכן היא מתפזרת, אני רוצה להודות באופן מיוחד לסדרנים פה, שבגלל הקורונה אחרי כל דובר, כבר חודשים ארוכים, כל פעם מנקים ומחטאים פה ובמיקרופונים מהצד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מצטרף. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> זו באמת עבודה חדשה שנוספה בימים אלה, ובאמת תודה וכל הכבוד לכולכם ולכולכן מכולנו. גם היום וגם בשבועות האחרונים ובחודשים האחרונים דיברנו הרבה על הקריסה הפוליטית והדמוקרטית והאזרחית הזו, שהביאה, כמו שאמר חברי ניצן הורוביץ, ללידה בחטא של הממשלה המנופחת, המושחתת והכושלת הזאת; קריסה של מנהיג מחנה, שבחר במו ידיו לשבור את הרוב שניתן לו כדי להיכנס לממשלת מושחת, ונוכל, שמגע ידו כמו מגע הזהב של המלך מידאס, רק הפוך – המגע השחור של המושחת נתניהו, שמפרק כל מה שהוא נוגע בו וכל מה שהוא בא איתו במגע. אני רוצה, בשתי הדקות הקצרות האלה, להתמקד בסיבה שזה קרה, למה זה קרה, כי בכך טמון גם לקח שלנו, המחנה הדמוקרטי הישראלי, לעתיד. זה קרה מפני שבאותו מחנה היו שניים, שלושה, ארבעה, שהלכו ורצו בגוש "רק לא נתניהו", וברגע האמת נעמדו והחליפו את נקיטת החפץ, את השבועה "רק לא נתניהו" בשבועה אחרת: "רק לא ערבים". כי היו כאן כאלה, גנץ הנהיג אותם ונכנע להם, אבל הם אלה שהובילו את הקו שאמר: לא ניתן בשום פנים ואופן שותפות פוליטית אזרחית, דמוקרטית שמבוססת על חברות שוויונית ושווה בכנסת, שמבוססת על אזרחות שוויונית בציבור. אגב, אותם שניים כבר דילגו מזמן למקום אחר. כמו שהם לא ספרו אף אחד, גם את גנץ הם לא ספרו, והם כבר מזמן במסגרת הפוליטית הבאה, בדרכם למעילה הבאה באמון. אבל לנו, חברות וחברים, לנו, לנציגי הציבור מהמחנה הדמוקרטי ולציבור עצמו, יש כאן לקח מאוד מאוד חשוב. אם אנחנו נמשיך לשחק בפוליטיקה יהודית ופוליטיקה ערבית נפרדת, לעולם לא נצליח במשימה שלנו להחליף את שלטון הימין המושחת והכושל, לא נצליח בזה. רק אם נעמוד ביחד, יהודים וערבים, נתנגד לדה-לגיטימציה ולהסתה ולניסיונות להפריד בינינו ונגיד שכן, בוחר ובוחרת, ערבי ויהודי, שווים הם, והקול שלהם שווה בקלפי ובכנסת, ובוועדה, ובמליאה, ובציבור – רק אז נוכל להציג לציבור שלנו חזון שיתופי, יהודי-ערבי, אזרחי ודמוקרטי, ונוכל להציע למדינת ישראל עתיד חדש וטוב יותר, תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת מאיר כהן, יעלה ויבוא. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל הכבוד, תמי, על השותפות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, יש מצווה מהתורה להיות בשקט עכשיו. וקידשתו – הוא כהן, צריך לכבד אותו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אחד מוותיקי אנשי המשמר שפגשתי היום אמר לי בזו הלשון: כל יום אני חושב שראיתי כבר את הכול, עד לבוקר שלאחריו. כמה שהוא צודק. מה שמתרחש לנגד עינינו הוא חסר תקדים ובלתי נתפס. זאת אחת הפעמים הבודדות שבהן המשבר והאנדרלמוסיה העוברים על המדינה מחווירים לעומת מה שמתרחש כאן בקרב ההנהגה, אדוני היושב-ראש. הבלגן בין שתי השותפות לממשלה כל כך גדול, עד שהן אפילו לא מצליחות להגיע להסכמה על דרך הפרידה. אני לא רוצה לומר לחבריי מכחול לבן, "אמרנו לכם", אבל אני אומר לכם כעת: הרימו את ראשכם וצאו מהממשלה הרעה בתולדות המדינה. המריבות ביניכם לבין עצמכם גורמות לנו להחוויר. זאת הפעם הראשונה בכנסת ישראל שהקואליציה ממלאת את תפקידה של האופוזיציה בצורה מוצלחת ביותר. התחייבתם לממשלת אחדות – קיבלנו ממשלה של מריבות. הבטחתם ממשלת חירום – ישראל קיבלה ממשלה של שיתוק. מדינת ישראל נמצאת בערבו של סגר שלישי ותראו במה אתם עסוקים. אזרחי ישראל, שמצפים מההנהגה שלהם למצוא פתרונות, עדים מדי יום, מדי ערב, למריבות שלכם, להתפרקות הטוטלית שלכם כממשלה. ממשלת ישראל השלושים-וחמש סיימה את דרכה, היא כבר לא כאן. מכונת ההנשמה בדמותה של פשרת הכניעה לא תציל אותה. מדינת ישראל הולכת לבחירות רביעיות בשנתיים, בחירות שיכולנו למנוע אותן. בחירות בזמן קורונה הן דבר רע, הן דבר רע, אבל לצערי הגדול הן הזדמנות אמיתית להחזיר את המדינה לאזרחיה, הזדמנות להקים ממשלה שתיתן מזור למצוקות האזרחים, לעצמאים, למובטלים, לעסקים הקורסים, למאות האלפים שבחל"ת; ממשלה שתדבר לאזרחים בטון ברור, שתקבל החלטות; ממשלה שתיתן לאזרחיה נחת ותביא להם בשורה של תקווה, מה שאתם לא הצלחתם לתת. לא הפרענו לכם, יכולתם לעשות את זה, אבל אתם רבים אחד עם השני. רגע לפני קריסת הממשלה יש לכם הזדמנות, חבריי מכחול לבן, לעשות דבר טוב אחד – לסיים את דרכה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת איימן עודה יעלה ויבוא. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מאז שבנימין נתניהו חזר לשלטון, משנת 2009 עד עכשיו, נרצחו 1,000 אזרחים ערבים והתווספו 3,000 יתומים חדשים. משרד ראש הממשלה הכין תוכנית, כביכול, למיגור האלימות והפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. כתוב בתוכנית שבאוקטובר 2019 הנחה ראש הממשלה מר בנימין נתניהו את ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה – מה זאת אומרת אוקטובר 2019? כלומר, מייד אחרי המחאה הציבורית שלנו לפני כשנה. בסיכום של התוכנית הזו כתוב כך, כבוד היושב-ראש: אנו מעריכים שיידרש מאמץ מתמשך של עשור, עשור לפחות, להפחתת התופעה הבלתי-רצויה עד לרמה שדומה לשיעורים בחברה הכללית. כלומר, צריך עשר שנים בשביל שהפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית תתחיל לרדת. זאת אומרת, התוכנית הזו היא גזר דין מוות ל-1,000 ערבים. אם יש 100 ערבים בכל שנה – בעשור 1,000 ערבים. גזר דין מוות ל-1,000 ערבים, 3,000 יתומים ערבים יתווספו למספר היתומים. היום האוכלוסייה הערבית עוד מוכיחה שאף אחד לא ייתן לנו את הזכויות שלנו – אנחנו ניקח אותן במו ידינו. חסמנו את כביש 6, אנחנו נחסום את איילון. תהיה שביתה כללית, לא ברמה של המוסדות באוכלוסייה הערבית ותו לא, אלא הצעירים שלנו יעמדו בכניסות וביציאות של היישובים משעה 03:00 עד 09:00, ולא ניתן לאף אחד לצאת מהיישובים שלנו – לא עובדי בניין, לא עובדי שירותים, לא רופאים, לא הייטקיסטים, לא נהגי משאיות, לא ניתן לאף אחד. שביתה כללית, שתשבית את המשק כולו. חייבים להפנים, לעומק, שהחיים במדינה לא יהיו טבעיים אם החיים אצלנו לא יהיו טבעיים, לא יהיו נורמליים. אף אחד לא יחיה בשגרה אם החיים אצלנו הם במצב חירום. זהו המאבק שלנו, וכל בן אדם בהיותו בן אדם צריך לעמוד לצידנו. את התוכנית הזו אנחנו דוחים מכול וכול עד שישפרו את הדברים המהותיים בשביל שיהיה ביטחון אמיתי בקרב האזרחים הערביים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. רק לגבי רע"ם, אתה רוצה להתייחס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר יעלה ויבוא – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר, בין יום רביעי לחמישי, כולנו הזדעזענו מהמקרה של יוסף פליישמן, שנחטף מביתו; אדם קשיש במאה שערים נחטף מביתו באישון לילה. בסופו של דבר המשטרה ראתה שזה לא האדם, זרקה אותו ברחוב בגבעת המטוס, ועוברי אורח טובים שראו אותו אספו אותו ולקחו אותו לבית החולים. הרופאים אומרים שאם הוא היה ממשיך להיות – כמה שעות, הוא לא היה היום בין החיים. משטרת ישראל חטפה אותו מביתו. תגובתה של משטרת ישראל הייתה: הגענו לכתובת שמסר לנו האדם שהתלונן וזו הייתה טעות טכנית. בקיצור, טעות בזיהוי. כמו כנופיית פושעים, טעות בזיהוי. פשוט כך דיברו. במילים אחרות – מכבסת מילים. לוקחים אדם שאין לו שום עבר, לוקחים אדם שבכלל לא מכיר את האירוע, שולפים אותו יחף מביתו באישון לילה ולאחר מכן זורקים אותו. הייתם לוקחים אותו ומחזירים אותו הביתה, לפחות, אבל זה אותם לא מעניין. האיש סובל כרגע ממחלות, הוא חזר לביתו. יחד עם זאת – זה הצד של האטימות, ויש צד שאינו האטימות, יש צד של הלב הרחב. השבוע זה התחיל מהציוץ של העיתונאי אריאל אלחרר, עיתונאי מוכשר, ובכלל אדם – אני מכיר אותו והוא עצמו גם בעל חסד. אריאל צייץ, ובעקבות הציוץ שלו התאספו אזרחים רבים ונרתמו למלאכה לשפץ ולעזור בגופם, בממונם, לאותו אדם, לאותו קשיש. הם התנדבו, כל אחד במה שהיה יכול. אותם אנשים הם לא אנשים, זה מלאכים. אני רוצה דווקא מעל במה זו להזכיר את שמותיהם: איילת כהן, ישראל פרוש – אזרח, לא ראש עיר, ישראל פרוש – שמואל בוזלי וכמובן מוריה תשובה ואריאל אלחרר, שיזמו זאת. יש כאלה שבונים, יש כאלה שהורסים, יש כאלה עם אטימות ויש כאלה עם לב רחב. אני חושב שגם בכאוס הזה שאנחנו נמצאים בו צריך למצוא את נקודת האור. נקודת האור בקצה המנהרה היא אותם אנשים טובים; אותם אנשים רחמנים שפגשו אותו באמצע הדרך ואותם אנשים רחמנים שבאו לביתו, שיפצו, ויחד עם שיפוץ הבית שיפצו לו את הנפש, נתנו לו הרגשה טובה, ועל כך מגיעה להם מילה טובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. בבקשה, אדוני יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> נראה לי שכל מי שיושב פה מבין ערבית, אבל אני אתחיל בכך שיש פתגם בערבית שאומר: אללי אסתחו מאתו – מי שפעם התביישו הלכו לעולמם. כבר מפסיקים להתבייש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אבדה הבושה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הממשלה הזו פשוט חסרת בושה – להביא הצעה לקבל ארכה של שבועיים כשאנחנו יודעים שהבחירות יתקיימו בעוד שלושה חודשים, וסתם להביא ארכה כדי להעביר זמן. ואני אומר, לפחות החלק של כחול לבן בממשלה הזו אני חושב שגם איבד את הבושה. אם אתם, כחול לבן, מאסתם, התייאשתם, לא יכולים להמשיך בממשלה הזאת – תהיו עם עמוד שדרה, תיכנסו למליאה, תצביעו נגד ההצעה, תפילו אותה. אבל לברוח זו לא אופציה. זו לא אופציה, לפחות לא אופציה אחראית. כל יום נוסף של הממשלה הזו הוא אסון; כל יום נוסף של הממשלה הזו זה עוד קורבנות של הפשיעה והאלימות; כל יום נוסף של הממשלה הזו זה הריסת בתים – רק הבוקר, לפנות בוקר, הרסו שני בתים; בכל יום נוסף של הממשלה הזו אלפי עסקים נסגרים; בכל יום נוסף של הממשלה הזו יש יותר עוני ויותר משבר קורונה והשלכות משבר הקורונה. לכן, הגיע הזמן שאנחנו לא ניתן חבל הצלה לממשלה. מי שנותן חבל הצלה לממשלה הזו הוא למעשה שותף לפשע. הממשלה הזו היא ממשלה פושעת, פושעת כלפי אזרחים שלנו, במיוחד האזרחים הערבים, שסובלים גם מחוקים גזעניים, גם מיישומם של חוקים גזעניים בשטח, הריסת בתים יום-יום, יום-יום. הגיע הזמן להפסיק עם הממשלה הזו. לכן אנחנו ברשימה המשותפת נצביע נגד ההצעה הזו ונפיל את הממשלה, ואני מקווה שיהיו אמיצים מכחול לבן שייכנסו ויצביעו נגד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, האמת, מי שנמצא בכנסת הזו בארבע הקדנציות האחרונות כבר מכיר לילות כאלה, כבר עבר לילות כאלה – לילות שבהם אנחנו יודעים שעושים איזושהי הצגה במליאה, סחבת במליאה, ומביאים הצעת חוק שהיא כאילו נראית טכנית, למרות שהיא הצעת חוק-יסוד, ומנסים למשוך זמן עד שתיפול ההחלטה. עד שתיפול ההחלטה – לא במליאה פה, לא לפי רצון נבחרי הציבור, כלומר לפי רצון הציבור, אלא לפי רצונו של הרודן; לפי רצונו של ראש ממשלה מואשם בפלילים, שמנסה להציל את עורו ומשווק את עצמו כמשיח שכולם מחכים לו, המנהיג הגדול והכול יכול אשר מטביע את כולנו בבוץ. מה שקורה הלילה, כמו בלילות שקדמו לו, הוא בעצם ביטוי למשבר הפוליטי האמיתי הקיים במדינה כבר יותר מעשור. משבר פוליטי שבו הממשלה המובלת על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצם לא משרתת את הציבור, אלא עושה שהציבור ישרת את ראש הממשלה. זה משבר פוליטי כי לא קיימת ולא הוצעה אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הזה. גנץ התקפל כי הוא ידע שהוא לא מציג שום אלטרנטיבה אמיתית ושהוא לא מביא בשורה. הוא היה מוכן לשים את היד שלו ביד של בנימין נתניהו למרות כל ההבטחות שהוא הבטיח לציבור, כי אין לו משהו אחר להציע. ואם אנחנו נלך לבחירות, הפעם צריך לחשוב טוב מאוד איזה סוג של אלטרנטיבה פוליטית הציבור מחפש. הרשימה המשותפת הציעה אלטרנטיבה כזו. הציעה אלטרנטיבה והצליחה לצבור כוח. אבל לא מספיק כדי להפיל. זה היה מספיק כדי לכרסם בכוחו של הרודן. אבל הפעם אנחנו אומרים: זה לא עניין של אדם וזה לא עניין של להפיל ראש ממשלה, אלא העניין זה לשנות את המפה הפוליטית; לשנות את השלטון הקיים, אשר מדכא את כלל האזרחים ובעיקר מדכא את האוכלוסייה הערבית במדינה הזו – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ומכרסם בשולי הדמוקרטיה, מנציח כיבוש ומצב של מלחמה בכל מה שהוא מדבר עליו כאפקט של שלום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הגיע הזמן באמת שניפטר מהממשלה הזו – לא לתת לה אורך חיים, וללכת לבחירות כבר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת מרב מיכאלי תעלה ותבוא. שלוש דקות לרשותך גם כן. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בני גנץ, מה אתה עושה, מה אתה עושה? אתה בכלל לא כאן. מבלה עכשיו שבועות ארוכים במאמצי-על בשביל להשיג עוד כמה שבועות, עוד כמה ימים, לדחות את הקץ של הבחירות, ואז אתה בכלל לא כאן. מה אתה עושה? מנסה לסדר לעצמך עוד צ'אנס, למה בדיוק ולאיזו מטרה? מה זה בדיוק הדבר הזה שלא קרה בשמונה חודשים של קריירת ראש ממשלה חליפי ויקרה עכשיו? בול עכשיו זה יקרה – מה זה הדבר הזה? פתאום יהיה פרקליט מדינה, מנכ"ל משרד המשפטים? אולי תהיה פתאום תרבות בארץ, לא יהיו מובטלות ומובטלים? אולי האיש הזה פתאום יבין שהוא לא באמת יכול לכהן עם שלושה כתבי אישום והוא יפנה לך את הכיסא. מה אתה עושה, בני גנץ, מה אתה עושה? מה יקרה עכשיו – פתאום כולם יקבלו את הפיצוי שהם צריכות וצריכים לקבל מהממשלה הזאת? כן, זה מה שיקרה? אני לא יודעת איך לספר לך את זה, בני גנץ – זה לא יקרה. לא ברור על מה אתה נותן לעצמך עוד צ'אנס. לא נעים להגיד את זה, אבל לפני שמונה חודשים, כשאתה התחלת את המסע המשפיל הזה, אני עמדתי כאן על הדוכן הזה ואמרתי לך. מה לא היה ברור? מה לא היה ידוע? אני אמרתי, ואני גם פעלתי לפי מה שאני אמרתי, ולפי מה שהבטחתי, בניגוד לשני האנשים האחרים מהמפלגה שלי שהצטרפו אליך למסע ההשפלה הזה, לבגידה בבוחרות ובבוחרים, להתאבדות למען נתניהו – ואני עכשיו נאבקת להציל את המפלגה שלי מהאסון שהם הביאו עליה. בניגוד אליכם, אני נאבקתי כאן יחד עם אחרות ואחרים נגד הגבלה על הפגנות, נגד מעקבי שב"כ, נגד פגיעה בעסקים קטנים, בעצמאיות ועצמאים, נגד חוסר היגיון מוחלט בכל צעד וצעד שהממשלה הזאת עשתה – סגרים וחצאי סגרים והשארת ילדות וילדים בבתים. נגד כל זה אנחנו נאבקנו כאן; כי אני, בזמן הזה, ייצגתי את הבוחרות והבוחרים שלי. אני נשארתי נאמנה להבטחה שאנחנו הבטחנו – אתה הבטחת לבוחרות והבוחרים שלך. אז מה אתה עושה, בני גנץ, מה אתה עושה? אתה, ששנים שירת את המדינה, מה אתה עושה? במקום ללכת לבחירות ולבקש עוד צ'אנס מהציבור, אתה מסדר לך כאן עכשיו עוד צ'אנס על חשבון הציבור, על חשבון תקציב המדינה, על חשבון המערכת הפוליטית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז התשובה, אדוני, היא לא. אתם נכנעתם, אתם נכשלתם. צריך עכשיו להפיל את הממשלה הזאת. לכו הביתה. אפשר לעשות את זה אחרת. תנו לאחרות ואחרים לעשות את זה אחרת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת נפתלי בנט יעלה ויבוא. בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השנה האחרונה הייתה מאוד מטלטלת עבור אזרחי ישראל. נלקחו מאיתנו דברים שאנחנו רואים כמובנים מאליהם – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – חופש התנועה, הזכות להתפרנס, חינוך, הבריאות שלנו. ובאירוע כל כך קיצוני, האזרחים מצפים שהמדינה תהיה שם לצידם, והם הסתכלו וראו ששרי הממשלה עושים בדיוק הפוך. במקום לעזוב הכול ולהירתם בכל הכוח לטפל במשבר, שרים ושרות בממשלה, במשרדים עצומים כמו חינוך, כמו תחבורה, כמו כלכלה, המשיכו כרגיל לנצל את המשרדים העצומים שלהם לג'ובים וכבוד ולמופעי יחצנות וגזירת סרטים. זה דבר בלתי נתפס. ברגע המבחן העליון של ממשלה, שזה משבר, כמו מלחמה – דמיינו, למשל, אם במלחמת יום הכיפורים גולדה הייתה מוציאה הודעות תקשורתיות נגד דיין: איך עקצתי אותך, ואיך אתה חי בסרט, בזמן שאנשים בחזית – זה בדיוק המצב שבו אנחנו נמצאים. במקרה הזה החזית זה בתי החולים, הקורבנות עקפו את המספר של מלחמת יום הכיפורים, ומנהיגי מדינת ישראל גם בעצם ימים אלה ממשיכים בקומבינות ובסידורים. אני מפציר גם בקואליציה להתגייס היום להצביע נגד הדחייה, נגד הארכת החיים המיותרת. לא כי בחירות זה דבר טוב; בחירות זה דבר רע, בחירות רביעיות בשנתיים זה דבר איום ונורא, שקרה רק במדינות באבדון, אבל יש רק דבר אחד יותר גרוע מבחירות, וזה המשך הממשלה שתירשם לדיראון בדברי ימי ישראל כממשלה הכי גרועה בתולדות מדינת ישראל. אני מבקש משרי הממשלה: תצטרפו, תסיימו את הסאגה הרעה הזאת, ואנחנו בעזרת השם נקים משהו חדש, משהו עם רוח טובה של יזמות, של עשייה, ולא של פוליטיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נפתלי בנט. חבר הכנסת עפר שלח יעלה ויבוא. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אני לפני. סליחה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היא צודקת. מה, בגלל שהיא גם ערבייה וגם אישה? << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה, אני מדברת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה יש לך נגד המשותפת, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתנצל, לפי הרשימה שיש לי כאן השמות היו באופן הזה, וסימנו לי חץ. אני מתנצל בפני חבר הכנסת עפר שלח, יש חץ בצד. חברת הכנסת סונדוס סאלח, ואחריה – חבר הכנסת עפר שלח. אני גם אציג בפנייך – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עפר, סליחה. גם ערבייה, גם אישה – לא נפגע בה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה לא מכוון, פשוט השמות היו בסדר הזה, והיה חץ בצד שלא שמתי לב אליו. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איימן, זה לבקשת רע"ם, זה היה מול מישהו מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תוספת של דקה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> וואי, וואי, וואי, וואי, וואי. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כשבן אדם נפטר והולך לעולמו, בדרכו האחרונה אנשים מספידים אותו, אומרים דברים טובים עליו. גם אם הוא לא היה הבן אדם הכי טוב שיש, עדיין מנסים לסגור את המעגל הזה, את הדרך הזו, ולזכור אותו בדברים טובים. והערב הממשלה הזו והכנסת הזו בדרך לפיזור. הממשלה והכנסת הולכות לעולמן, ואני לא יודעת באילו מילים להספיד ומה להגיד על הממשלה הזו, ומה נזכור לה דבר אחד טוב. אותה ממשלה, אותה כנסת, שהשאירה למעלה ממיליון מובטלים; השאירה עסקים קטנים, ייבשה אותם – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – גם כלכלית וגם חברתית; השאירה כל כך הרבה אנשים פצועים בכל התחומים; השאירה והעמיקה פערים חינוכיים גדולים מאוד, במיוחד בין התלמידים והתלמידות הערבים והיהודים; השאירה עשרות אנשים שנרצחו ועשרות נשים שנרצחו ושילמו בחייהן כתוצאה מאוזלת יד גם של הממשלה והזרועות שלה, במיוחד הפקרה של המשטרה. היום יצאנו בבוקר בשיירת רכבים כצעד מחאה בחברה הערבית נגד המציאות, נגד האלימות והפשיעה בחברה הערבית: 110 קורבנות שילמו ואיבדו את חייהם, שילמו מחיר כבד כל כך בגלל אוזלת ידה של הממשלה, בגלל הפקרה של המשטרה, בגלל הנשק החם הפזור במרחב הציבורי, שמסכן את חייהם של כל כך הרבה אנשים ומשפחות ויישובים שלמים. אין אפילו יישוב אחד שלא כאב לו או איבד חיים של בן אדם אחד לפחות בחברה הערבית. בינתיים הממשלה מפנה עורף לחברה הערבית. מפנה עורף. והמשטרה, שהקצב האיטי שלנו בשיירת הרכבים הפריע לה, לא יודעת שהקצב שלה בלפעול נגד האלימות והפשיעה ונגד כנופיות הפשע בחברה הערבית, הקצב האיטי והכמעט-אפסי שלה הוא זה שמוציא אותנו מדעתנו, הוא זה שמביא אותנו לצאת למחאות ולהחמיר ולחזק את הצעדים שלנו עוד יותר, ואנחנו יחד נשנה את המציאות הזו. אנחנו לא מאמינים במשטרה, ולא מאשרים את התוכנית של הממשלה, שרק רוצה לחזק את תחנות המשטרה ולהגדיל את הגיוס ולהרחיב את הגיוס למרכזי המשטרה בחברה הערבית. כי אנחנו רואים כל שני וחמישי את ההפקרה ואת העשייה של המשטרה, ששותפה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לרצח בזה שהיא לא מונעת אותו. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סאלח. חבר הכנסת עפר שלח יעלה ויבוא, הפעם זה סופי. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת איימן עודה, לכבודך – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אני חושב שאני אפתח בציטטה מקרל מרקס – ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים, פעם כטרגדיה ופעם כפארסה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל הוא לא קומוניסט. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואנחנו – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה בשביל עופר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה בשבילי. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו, שהיינו שם בטרגדיה, אנחנו שראינו את בני גנץ זוכה לממשלה, מפרק את המהלך הפוליטי שעשינו, שהיה יכול לשנות פה את התמונה הפוליטית בישראל, ונכנס לתוך עתיד ידוע מראש – ולי באופן אישי מותר להגיד "ידוע מראש", מפני שאמרתי אותו לבני גנץ 36 שעות על השעה לפני שהוא החליט להיכנס לממשלת נתניהו – אנחנו ראינו את הטרגדיה, והיום אנחנו רואים את הפארסה. כי מה שמונח לפנינו כאן, מה שקורה לעינינו הוא ביזוי של כל מה שהבית הזה אמור לייצג באחת השעות שבהן הבית הזה אמור לייצג אותו באופן החזק ביותר מול אזרחי ישראל בשעתם הקשה. והפארסה הזאת הייתה מצחיקה אלמלא היא הייתה על חשבוננו, ואלמלא נזקה, ונזקה לטווח ארוך הוא עצום. כי בואו לא נשלה את עצמנו, הנזקים של מה שעשו בני גנץ וגבי אשכנזי וחבריהם, שהתחיל במאי השנה ומסתיים בימים האלה – הנזקים האלה ילוו אותנו זמן רב. אם לא מה שהם עשו, אין סרט שבית המשפט העליון ברוב של 11 מול אפס מאשר שאדם עם שלושה כתבי אישום יוכל להרכיב ממשלה בישראל; אם לא מה שהם עשו, אין סרט שהחקיקה המעוותת שלוקחת את כל חוקי-היסוד של הממשל הישראלי ומעוותת אותם באיזה מין תרגיל משונה של ממשלת חילופים, שאף אחד לא מבין אותו עד היום – אין סרט שהדבר הזה עובר בבית הזה; אם לא מה שהם עשו, אין סרט למה – יכול להיות שיש כאלה פה שמצפים לו, אבל בעיני ובעיני מיליון ו-200,000 איש שהצביעו לכחול לבן עם בני גנץ בראשה הוא חזון העוועים שהולך, אם לא יקרה משהו יוצא דופן, לקרות לנו בכנסת הבאה, שבה יהיה רוב של 80 מנדטים ויותר, על פי הסקרים הנוכחיים, לימין הישראלי; אם לא מה שהם עשו, כל הדברים האלה לא היו קורים. זאת אומרת, זאת אחת הפארסות הכי עצובות שראינו בימי חיינו, והיא כל-כולה נובעת מחזון העוועים הזה, שאמר: בואו נביא לפוליטיקה אנשים שהם לא פוליטיקאים, שאין להם עניין, שלא למדו, שלא רוצים ללמוד, הם לא יציגו לנו עמדות, הם לא יגידו לנו בעד מה הם, הם יגידו לנו שישראל מעל הכול במקום להגיד לנו בעד מה הם מאמינים, ואנחנו נצביע להם. ואם מהדבר הזה המחנה הזה והבוחרים בישראל בכלל ייגמלו, אז אולי המחיר של הפארסה הזאת יהיה פחות נורא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הגענו היום לכנסת בשיירה ארוכה, גדולה מאוד, שייצגה את החברה הערבית ואת הציבור הערבי במחאה צודקת וכואבת נגד הפשיעה, נגד האלימות המתפשטת. עוד לא סגרנו את השנה ואנחנו עם 110 קורבנות, ולא רק של הפשיעה ושל האלימות – קורבנות של המדיניות הממשלתית הפושעת נגד החברה הערבית; מדיניות ממשלתית שמתעלמת מרצח יום-יומי, מנשק משתולל בתוך החברה הערבית. כולם בממשלה יודעים מה המקור של הנשק, כולם בממשלה יודעים איך לפתור את הבעיה של הנשק ושל האלימות ושל הפשיעה, אבל אף אחד לא רוצה לעשות כלום. למה? כי זה קורה בחברה הערבית, כי זה מופנה נגד החברה הערבית. יש ממשלה כאן שלא רוצה חברה ערבית חזקה. רוצים פירורים של חברה, רוצים חברה מפורקת, חברה חלשה. הם חושבים שאם יחלישו אותנו מבפנים חברתית זה ימנע מאיתנו גם להיאבק נגד המדיניות הגזענית. אבל לא, המחאה שלנו היא קודם כול מחאה נגד מדיניות, מחאה נגד הפוליטיקה, מחאה נגד הלך הרוח המדיני במדינה הזו, נגדנו, נגד החברה הערבית. מה שקורה בתוך החברה הערבית זה חלק מהמדיניות הגזענית שמדכאת את החברה הערבית. אנחנו מבחינתנו לא נמשיך לשתוק. לא שתקנו קודם ולא נשתוק בעתיד. השיירה שהייתה היום היא רק חלק מהמאבק העממי שנוביל בקרוב. אנחנו כן יודעים טוב מאוד שיש כעס רב בקרב החברה הערבית, ואת הכעס הרב הזה אנחנו רוצים להפוך לאקט פוליטי, עד שאנחנו נשיג את ההחלטה המדינית הראויה. וכן, אנחנו כאן דורשים החלטה מדינית לאסוף את הנשק, לפענח את התיקים ולא להביא לנו תוכניות של פתיחת עוד תחנות משטרה ושל גיוס עוד ערבים למשטרה. זה פשוט מראה על מדיניות הממשלה הזו, באיזו מדיניות היא מתייחסת לחברה הערבית. היא רוצה להעביר את המדיניות הביטחוניסטית שלה לחברה הערבית – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – דרך תחנות משטרה, ולא לפתור את הבעיה המרכזית, האלימות והפשיעה. אנחנו מאשימים ונמשיך להאשים את הממשלה ואת המשרד לביטחון פנים, כל עוד אין החלטה ראויה ומספקת כדי למנוע את הרצח הבא. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. רק תרשי לי, גברתי, לתקן אותך. זו לא בעיה של המגזר הערבי, זו בעיה של כולנו יחד. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מקווה. אם זה של כולנו, אז חשוב שכולם יפעלו. ואני מאוד מעריכה שאתה גם היית איתנו היום. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום נרצחה אימא לשישה ילדים, אסתר הורגן, זיכרונה לברכה, ואם לא הייתי הערב בכנסת אז הייתי מצטרפת לריצה לזכרה. ככל הנראה היא נרצחה בגלל שהיא יהודייה. אני מאמינה ומקווה שכוחות הביטחון ישימו ידם על הרוצח או על הרוצחים, ושהם יבואו על עונשם. מחר עומד להתקיים בבית המשפט העליון דיון די הזוי, אני חייבת להודות, על חוק-יסוד: הלאום – מדינת ישראל מדינת העם היהודי. צריך להבין שלבית המשפט העליון אין שום סמכות להתערב בכלל בחוקי-יסוד. הרי הוא שאב את הסמכות שלו, כביכול – לקח את הסמכות שלו לפסול חוקים רגילים – אם – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם זה חוק-יסוד, זה בסדר? << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא, זה לא בסדר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוק-יסוד – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> מה שהכנסת הזו עושה מחוקי-היסוד זה ביזוי של חוקי-היסוד, ואתה תראה שבגלל זה הממשלה הזו תעוף הביתה. אבל חוק הלאום זה חוק שעבר תהליך ארוך מאוד של חקיקה של כמה כנסות, ובכנסת העשרים הוא עבר תהליך מאוד יסודי ורציני, ודרך אגב, לצערי בסוף רידדו אותו כדי להגיע להסכמות. אני אומרת לכם שאין שום סיכוי שבג"ץ יתערב בחקיקה, פשוט כי לא השאירו לו תירוץ להתערב בחקיקה, אבל עצם הדיון כשלעצמו הוא מקומם, כי לבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקי-יסוד, ואני מסכימה איתך שה-abuse, או יותר נכון ההתעללות שעושה הקואליציה המתפוררת הזו בחוקי-היסוד, זה עובר כל גבול. מה שהקואליציה הזאת עושה לתקציב המדינה זה abuse, התעללות שעוברת כל גבול, ולכן הקואליציה הזו תבוא על עונשה ותחזיר את נשמתה לבורא, מה שנקרא, במהרה בהקדם. אבל זה לא אומר שבדמוקרטיה הישראלית, שהיא דמוקרטיה מאוד חזקה, לבג"ץ יש סמכות לפסול חוקי-יסוד, כי אין לו. ואני אומרת לכם שגם הדיון בעתירה הזו הוא מיותר. העתירה הזו הייתה צריכה להידחות על הסף, אבל זה לא קשור למה שהם עושים היום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> ואני אומרת לך, אוסאמה, שהם לא יצליחו במזימה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שקד. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אחרון הדוברים, ואחריו יסכם חבר הכנסת פינדרוס. בבקשה, אדוני. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, לבקשת הקואליציה – הממשלה. יו"ר הקואליציה בשם הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו ממשלה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> איזו ממשלה? שאלה טובה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, אתה בטח עקבת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לשאול גם אותך לגבי רע"ם, או לדלג? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושב שקיבלת תשובה בינתיים. אין עדכון מאז. אתה בטח עקבת אחרי המקרה המזעזע של המעצר של יוסף פליישמן במאה שערים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם אתה קורא על ההתנהלות של המשטרה ושל השוטרים ואתה לא מאמין איך הם עושים דבר כזה לקשיש באישון לילה. ואני רוצה להגיד לך שנראה לי שאם אתה עוקב אחרי ההתנהלות של המשטרה בישראל, אתה רואה שאין לך משטרה אחת. אין משטרה אחת בישראל. אני יכול להצביע אולי על שלוש משטרות בהתנהלות של המשטרה: יש את המשטרה שפועלת כשיש אירוע על בסיס לאומי; אתה רואה את המהירות, את המעורבות של כל הגורמים, את השימוש באמצעים הטכנולוגיים, ואתה רואה שהמשטרה הזו פועלת כמעט ב-100% מהמקרים כדי להגיע למי שמעורבים באירוע. יש גם את המשטרה שפועלת כנגד המעשים הפליליים בתוך החברה היהודית; אני חושב שאפשר לומר שכמעט בכל מקרה של הריגה או רצח של יהודי המשטרה ידעה למצוא את המבצע. ולכן בשתי המשטרות הללו אתה מזהה את הפעילות המיידית, הפעילות המהירה, חובקת כל האמצעים. אבל יש את המשטרה שרואים כשיש מקרה פשיעה בתוך החברה הערבית; פתאום המשטרה הזו חסרת אונים, פתאום אין לה את הכלים להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית, ואז אתה רואה את פערי הפיענוח בין החברה הערבית לבין החברה היהודית. בחודש הזה, כבוד היושב-ראש, נרשם שיא של נרצחים. שיא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אולי היא אומרת: אם כבר פשע, לפחות שיהיה מאורגן. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שיא של נרצחים בחברה הערבית. יותר מ-100 נרצחים. שיא של אולי 20 שנה. איפה המשטרה היעילה? איפה המשטרה המקצועית? איפה הכלים הטכנולוגיים שיש למשטרה? כל זה נעצר כאילו לא קיים כאשר זה מגיע ליישובים הערביים. לכן חידשנו היום את המאבק, עם אותה שיירת רכבים שיצאה מהצפון, מהנגב, לכביש 6 – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – עד להפגנה כאן, אל מול משרד ראש הממשלה ואל מול הכנסת. ואני אומר לך, כבוד היושב-ראש, אנחנו נמשיך את המאבק הזה עד שמי שאחראי לאכיפת החוק יפגין נוכחות וימלא את חובתו לפי החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. יסכם חבר הכנסת יצחק פינדרוס, ממלא מקום יו"ר ועדת הכנסת. יעלה ויבוא. ההצבעה תהיה שמית, לבקשת הממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר'ה, פינדרוס הולך לנאום ארוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר >> מיקי, אני בטוח שאתה תעזור לי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני בטוח שאתה תעזור לי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הוא הביא איתו ספר. אולי זה סדר התפילה ליציאת נשמה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יכול להחליף אותו, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם תבקש בנימוס יפה להחליף, יכול להיות שאני אתן לך, כחבר ועדה משותפת, כשנקים – אנחנו ניתן לך קצת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש רק, ברשותך, לנצל את הבמה לשלוח איחולי בריאות איתנה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת גינזבורג. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הוא בבידוד. הוא בריא. הכול בסדר. אנחנו שולחים איחולי החלמה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ואני חושב באמת שצריך להתחיל בפרק תהילים לרפואתו של דוד ביטן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נצטרף בהחלט. דוד חי בן מרגלית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> דוד חי בן מרגלית. שיר המעלות, "ממעמקים קראתיך ה'. ה' שמעה בקולי, תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה, ה' מי יעמד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לה' משמרים לבקר שמרים לבוקר. יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו". לרפואתו של ידידנו דוד חי בן מרגלית. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> מי שבירך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להתחיל מדבריך, יוסף ג'בארין. אתמול יצא לי לבקר יחד עם כבוד הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, את יוסף פליישמן. אנשים לא חפים מטעויות, אנשים יכולים לטעות, וכשעוצרים אדם בטעות – זה דבר שיכול לקרות, לצערנו. זה לא צריך לקרות, אבל יכול לקרות. בשביל זה לא צריך להקים בדיקה ולא ועדת חקירה. צריך לעשות בדיקה פנימית, בצורה מסודרת, איך קורית טעות כזאת, שהיא לא תחזור על עצמה. אבל להוציא אדם לא כל כך בריא ב-05:00, בקור הירושלמי – לירושלמים שבינינו, גם אלה שהגיעו מהצפון לגור בבית צפאפא – להוציא אותו מתחנת מוריה, אדם מבית ישראל, בקור הירושלמי, ב-05:00; אדם כזה, בלי נעליים, בלי גרביים, בקור הירושלמי, כי הוציאו אותו מהמיטה – להוציא אותו החוצה לרחוב, זה מעשה בלתי אנושי בעליל. ועל מעשה כזה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המשטרה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן, אותה משטרה, אחמד – אני ביקשתי מכם, חברי הכנסת, להקים ועדת חקירה לבדוק את התנהלות המשטרה, וכולם פה, קואליציה ואופוזיציה, התאחדתם נגדי בעניין הזה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן. התאחדו כולם נגדי על הקמת ועדת החקירה. חוץ מאחמד, נכון. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נכון, חוץ מהרשימה המשותפת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא רק אחמד, זה כל הרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חוץ מהרשימה המשותפת התאחדו פה כולם להצביע נגדי על הדבר הנוראי הזה. רבותיי, אני חוזר שוב: להוציא בן אדם, בלי נעליים, בלי גרביים – הוציאו אותו מהמיטה בטעות, וגילו את הטעות ב-05:00. גם אם אתם חושבים שהוא יכול לעלות על תחבורה ציבורית – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ערבים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> להוציא אותו החוצה בקור הירושלמי כשהמקום היחיד שהוא יכול להגיע אליו זה – לאן? מצאו אותו אחרי 12 שעות בגבעת המטוס. אני עוד לא יודע מה הנזק שנעשה לו, אבל אני מדבר על חוסר האנושיות של אותו שוטר, קצין, או מי שלא יהיה. וזה לא דבר במחיר של ש"ג, כי טעות כזאת – מישהו צריך לבדוק אותה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מאוד מוכר לנו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התופעה הזאת מאוד מוכרת לנו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נגד אלימות משטרה וגם נגד ההתנחלות שם בגבעת המטוס. גם וגם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין את ההיגיון האנושי של אותו אדם שישב שם. איפה ההיגיון האנושי של אותו אדם? לאן הוא חשב שהוא יגיע, לאן הוא חשב שהוא ילך? הייתי אצלו אתמול ואני אומר לכם: להבין שהוא לא בריא זה לא דבר מורכב שלא מצליחים להבין אותו; זה דבר שרואים אותו מייד. אתה רואה את הבן אדם – אתה רואה את הדבר הזה. אני שמח שאמיר אוחנה הגיע במוצאי שבת למקום, אבל אני חייב לומר לכם שהביקור לא מספיק. צריך להקים בדיקה לדבר הזה – לא על המקרה הזה, על ההתנהלות. והיום אחר הצוהריים – אני לא יודע כמה תהיה מרוצה ממה שאני אגיד עכשיו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עד שאדוני שואל מה היה לה, למשטרה, אנחנו צריכים לשאול גם על מח"ש לא פחות שאלות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תשמע, כשנותנים לקבוצה של בוגרים לחקור את עצמם ולבדוק את עצמם ולראות איך הם עצמם מתנהלים, זה שווה בדיוק את הכסף שלו, בשביל הדבר הזה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> היה עוד מקרה. אני רואה את חלק משרי הממשלה, אבל אני לא רואה פה את השר אמיר אוחנה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הוא פטור מלהצביע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> היום אחר הצוהריים הייתה תאונה שצריכה להיבדק, איך היא הייתה, ונהרג בחור בשם אהוביה סנדק, שהיה שם עם עוד נערים. באו להוציא אותם, לבדוק מה קרה איתם. אתם יודעים כמה זמן היה עד שגילו את ההרוג? כמעט שעה. אתם יודעים לאן פינו את הפצועים? למגרש הרוסים. הגיע חבר כנסת; הוא לא מהסיעה שלי, הוא אפילו לא בקואליציה – אם אתם ממש במתח, הוא אפילו לא בקואליציה – בצלאל סמוטריץ', חבר כנסת. הסבירו לי קודם – אני ראיתי היום שבוועדת הכנסת מזדעזעים: קודש הקודשים, חוק-יסוד. יש חוק חסינות של חברי הכנסת. אמרו שלא מרשים לצלם כי פוחדים שיראו מה קורה שם. הגיע חבר כנסת. הוא יצא מכאן, אף שהוא רצה לקדם את חוק מרקם החיים, נכנס לאוטו, נסע לשם, הגיע. תופס אותו שוטר, פיזית, ולא נותן לו לעלות. הוא מצליח להשתחרר, הוא רץ קדימה, וצועק לו הקצין למטה: איך הצלחת לעבור את השוטר למטה? מה אתה עושה פה? הוא חבר כנסת. עם חסינות. אני לא יודע אם ראיתם את הסרטון. תופסים אותו ומורידים אותו בכוח. עכשיו, יכולים להיות חילוקי דעות על מה הנערים האלה עשו שם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס, פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> יכולים להיות חילוקי דעות, כמו שאמרתי קודם, על הטעות, על למה עצרו את יוסף פליישמן. אבל איפה האנושיות? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש הערת ביניים לחבר הכנסת טיבי. אולי הוא מסכים איתך לראשונה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה, אדוני. יכול להיות שאדוני לא מתעניין מה היה בצוהריים בכניסה לירושלים, כאשר קצינים תקפו חברי כנסת ערבים. תקפו אותם פיזית, כולל חבר כנסת שחבר ברשימה המשותפת, שהוא יהודי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני גם ראיתי את זה, חבר הכנסת טיבי, אבל הבעיה היא – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע מה קורה בבלפור כל שבוע לחברי כנסת? אתה יודע מה קורה בבלפור? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כנראה שאותך לא מזהים, אולי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תשמע, חבר כנסת יהודי שמחלל שבת צריך לבדוק את עצמו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מחלל שבת – אני עולה לבלפור במוצ"ש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מוצ"ש זה משהו אחר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע כמה חברי כנסת אוכלים שרצים? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל אני חייב להגיד לך, אחמד, אני אומר לך שאני מזועזע מאותו דבר, מאותם אנשים שרוממות החוק בפיהם ומדברים כל הזמן על שמירת החוק. אותם אנשים – יש איזה חוק כזה מוזר, כן, חוק-יסוד: הכנסת, שנותן חסינות לחברי כנסת, והם פתאום שוכחים, לא יודעים את הדבר הזה. אז אחמד, אני מזדהה עם מה שאמרת. אותם אנשים שצריכים לשמור על החוק הם אלה – אתה יודע מה הבעיה? אגיד לך מה הבעיה: בכנסת העשרים-ואחת, כשנכנסתי, בוועדה המסדרת אמרתי משהו על המשטרה; קפצו עליי חברי כנסת: אתה חדש פה, תיזהר, אל תדבר על המשטרה, אתה לא מבין עם מה אתה מסתבך. קפצו עליי פה מכל הסיעות, אמרו לי: תשמע, תשמע, תשמור על עצמך. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה יודע מה הבעיה? אין שום בקרה חיצונית. זאת המערכת היחידה במדינת ישראל. כי על משרד השיכון יושב מבקר המדינה; על עיריות יושבים מבקרים, רואי חשבון חיצוניים, יושבים מבקרים. המשטרה היא הגוף היחידי שאין לו אף גוף בקרה חיצוני. הוא לא חייב דין וחשבון לאף אחד, לאף אחד הוא לא חייב דין וחשבון. הוא מקדם את עצמו, בנהלים שעדיף לא לדבר עליהם פה. הוא דואג לעצמו. הכול סגור, והוא שומר הסף, ולכן אסור לדבר עליו. דרך אגב, בדיוק כמו משרד המשפטים. אסור לבדוק אותו, אסור לנהל אותו, אסור לבקר אותו. הדבר היחיד, דרך אגב, שמשפיע עליהם, אתם יודעים מה זה – זה התקשורת. זה הדבר היחיד שמשפיע עליהם. אז אם שבוע אחד בבלפור הם תקפו יותר מדי חבר כנסת מישראל ביתנו שהתנהג בהפגנתיות בבלפור, ויש על זה רעש וצלצולים – אז באותו יום נכנסים ג'יפים של משמר הגבול ושל משטרה לתוך שכונת מאה שערים, ואז יש תמונה מאזנת. ואם נכנסו לתוך התנחלות, אז יום למוחרת נכנסים לאיזה כפר ערבי בשביל שתהיה תמונה מאזנת. וכך אנחנו עושים לעצמנו כותרת, כותרת מאזנת. ואם עצרו חבר ערבי מהרשימה המשותפת אז דואגים שגם יהיה חבר יהודי, בשביל שיהיה איזון. הם כל הזמן דואגים לאיזון, איזון תקשורתי. שלא יגידו שרק לאלה מרביצים, שלא לאלה. אבל רוממות החוק – לא רלוונטי. מה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעיסאוויה כל יום עושים את זה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תגיד לי, אני יכול להיכנס לעיסאוויה לראות את זה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא ייתנו לי להיכנס. אני יכול להיכנס אולי עם ממוגן ירי. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אני אקח אותך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה תיקח אותי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אקח אותך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני איתך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס, יכול להיות שיושב-ראש הישיבה, שעקב אחרי ההפגנה היום והשתתף בה בסוף ראה את הסרטון שבו קצין תוקף את סגן היושב-ראש הוותיק ביותר בכנסת? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא, אני ראיתי את זה. אבל כנראה שהוא לא זיהה אותך. אולי הוא לא ידע שאתה חבר כנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה השוטר היחיד במדינת ישראל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, אני רוצה להגיד לך – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גם אנחנו – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מילא, פרח חינוך החרדי – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה חמור מאוד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – שלא מזהה את אחמד טיבי, זה בגלל שהוא לא למד לימודי אזרחות. אבל שוטר כנראה למד לימודי אזרחות; איך הוא יכול ללמוד לימודי אזרחות בלי לזהות את אחמד טיבי? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא תקף אותי – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, בלי צחוק, עניתי להם: אם היית אומר שאתה הולך להפגין בבלפור, תאמין לי, היו עוזבים אתכם שתחסמו את כל מה שאתם רוצים. טעיתם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אני רוצה לתקן אותך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> היית צריך להגיד: אנחנו הולכים להפגין בבלפור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> דודי, אתה מזלזל באינטליגנציה של המשטרה. דודי, אפילו שאני חבר איתך בקואליציה ואני מסכים איתך מאוד, הפעם אני לא מסכים איתך. תדע לך שמי שמכיר את הדנ"א המשטרתי, איך הוא עובד – הוא עובד מאוד מסודר. הוא חייב לאזן תמונה. אם הוא תוקף מפגין בבלפור, הוא באותו יום צריך להיכנס לאיזה שכונה חרדית ולתקוף. אם הוא נכנס לאיזה התנחלות, הוא באותו יום חייב להיכנס לאיזה כפר ערבי. הוא חייב שהתמונה תהיה מאוזנת. הוא יושב עם עצמו, ואז ככה: הוא יכול לבוא לוועדה של מיקי חיימוביץ' ולהסביר שהוא לא הרביץ להם, רק להם; ואחרי זה אם מגיע משה ארבל ושואל אותו, הוא אומר: לא, לא, לא נכון. אני הרבצתי רק להם, ולאלה דווקא לא הרבצתי. זאת אומרת, הוא חייב לאזן את התמונה, כי יש רק גוף בקרה, וזה מה שאמרתי. גוף הבקרה היחיד על משטרת ישראל, היחיד, אין לו מבקר מדינה, אין לו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> המחלקה לחיבוק שוטרים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> יש לו רק תקשורת. דודי מכיר, היה בירושלים סיפור באמת כואב. סיפור כואב, עם פגיעה בילדים, ואני, כממלא מקום ראש העיר, במשך תשעה חודשים ישבתי מול המשטרה וניהלתי איתם דיאלוג על התיק הזה: צריך לעצור, יש פה מישהו שפוגע בילדים, וצריך זה, וצריך זה. סיפור מפחיד. יום אחד באתי למגרש הרוסים, מיקי בוודאי מכיר את המקום הזה; באתי לקצין ואני רואה שהקצין עומד לצאת. חסמתי לו את הניידת. בקיצור, הוא נבהל ואומר: אתה נסער, מה קרה שאתה חוסם אותי? אמרתי לו: נודע לי שהפוגע הוא גם סיקריק – אז היה אטרף במשטרה לעצור סיקריקים. אמרתי לו: נודע לי שזה שפוגע בילדים הוא גם סיקריק. אז כבר היה לו לא נעים כי הוא כבר מבטיח שתוך שבועיים ייתן תשובה וזה תשעה חודשים. הוא קם וחזר – אני רואה את ראשי הכנסת. הוא קם וחזר אליי, ואמר לי העוזר שלי: יש לי פתרון בשבילך, תביא את רביב דרוקר. אני מביא לפגישה היום את רביב דרוקר. והסיפור הסתיים. מיקי, מיקי, יהיה לך זמן לדבר איתו, אני מבטיח לך שאני אתן לך גם זמן שיחה עם דודי אמסלם. אני מספר לו משהו שאני חושב שכשר בממשלה שעוד הולכת להיות הרבה זמן, גם אם תהיה ממשלת מעבר – הוא חייב לדעת על הסיפור. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – אני מכין לך מחליף. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> רביב דרוקר – הביאו אותו. משטרת ישראל קיבלו בקשה מרביב דרוקר לתשובות. אמרו להם שהולכים לשדר את הכתבה בעוד 24 שעות, ויש להם 12 שעות לענות תשובות. אתם יודעים מה קרה? אני ביקשתי אדם אחד במשך תשעה חודשים שיטפלו בו כי הוא פוגע, ודרך אגב, מהחברה החרדית, שלא מגישה תלונות – הוגשו 60 תלונות. מהחברה החרדית, שאתם תשמעו בתקשורת שלא מגישים שם תלונות, 60 תלונות הוגשו. ראה זה פלא, הגיעה בקשה מערוץ 13, מרביב דרוקר, לתשובות, ומנכ"ל עיריית ירושלים כינס ישיבה גדולה: מה קרה, מה זה. פתאום כולם התעוררו. 12 שעות לפני שידור הכתבה נעצרו שלושה אנשים, פתאום גילו שיש עוד שניים. נעצרו שלושה אנשים, והסיפור הסתיים. אנשים מאחורי סורג ובריח עד היום. תשעה חודשים התנהלות של אנשים, שתאמין לי, הם חברים, אני מכיר אותם, ישבתי מולם עם תלונות מסודרות, הכול מסודר – ולא. אבל מה, רביב דרוקר, והמעצר קרה בסוף. לכן אמרתי לך, הדבר היחיד – אם לא נקים להם גוף בקרה אמיתי, גוף הבקרה היחיד שיכול להיות זה התקשורת. אז אותו דבר היה היום, סיפור מזעזע. לא נותנים לחבר כנסת לגשת, לא נותנים לאף אחד לצלם, לא נותנים לאף אחד לראות עד שיטשטשו ראיות. מזיזים ניידת שהייתה מעורבת בתאונה תוך כדי, בלי שהגיע חוקר תנועה. הכול בסדר, וכשמגיע חבר כנסת לצלם אז פשוט תופסים אותו פיזית ולא נותנים לו, והקצין עוד קם ואומר: איך הוא העז להגיע. אז אני מבקש משרי הממשלה שנמצאים, אולי אפשר לבקש לפחות – אותם ארבעה ניצולים שעכשיו נמצאים במגרש הרוסים, אני מציע, אני לא יודע אם כולם יודעים מה יכולים לעבור במגרש הרוסים; אותם ארבעה שנמצאים, שלפחות יקבלו יחס הוגן. אם לא הייתי פה צריך, במצוות הקואליציה, לעמוד ולנאום, כנראה הייתי הולך לשם. אולי גם הייתי מקבל קצת מכות, ולא היו נותנים לי להיכנס, וכן נותנים לי, ומותר לך, ואסור לך להיכנס – תקשיב, אני גם חרדי וגם ימני, זה מסוכן, זה מסוכן. כאלה, צריך לתפוס אותם בזמן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – איך, איך? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה יכול להרחיב? אתה יכול להרחיב, חבר הכנסת טיבי? תפרט, תפרט, בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, אני כבר מזמן מזמן אמרתי לך: את האמרות שאתה אומר במסדרון תגיד לי בקול, זה – 1; 2. אני רוצה להגיד לך: גם ברשימה המשותפת יש דעות מגוונות, גיליתי. אני שומע את זה בתקשורת מדי פעם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כולנו חושבים אותו דבר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> יש דעות מגוונות. יש דעות מגוונות. יש דרום, יש צפון, יש מרכז, יש פריפריה. יש דעות מגוונות. אנחנו פלורליסטים מאוד בסיעה אצלנו, ויש דעות מגוונות. יש דעות מגוונות. אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחד, ובזה אנחנו, להבדיל – להבדיל, אבל דומים לכם: כולנו בסוף שלוש פעמים ביום אומרים "ולירושלים עירך". שלוש פעמים ביום אומרים "ותחזינה עינינו", כולל בשבתות וחגים, ובחגים אנחנו אומרים את זה ארבע פעמים וביום כיפור חמש פעמים. וכולנו מחכים לשיבת ציון, כולנו. לא יעזור. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בינתיים, כולנו מחכים לבנימין נתניהו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עכשיו השאלה היא טקטית: האם אנחנו נעשה את זה עם נתניהו או עם – תציע הצעה נגדית; עם נתניהו או עם – תגיד איזה שם, שאני אדע מי האלטרנטיבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הקואליציה מחכה לנתניהו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נתניהו – או? תגיד לי, תעשה לי. עם נתניהו או עם? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מחכים לרע"ם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אנחנו מחכים, אמרתי לך, למשיח בן יוסף, למשיח בן דוד, שיבוא ויבנה לנו את בית המקדש, לזה אנחנו מחכים. אבל בינתיים אנחנו מתמודדים עם המציאות, ואנחנו שואלים אותך – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל יש מכרז? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – אתה אומר: לא עם נתניהו. עם מי אתה מציע לעשות את זה? תגיד לי את מי אתה מציע. מכיוון שאני מעריך אותך כאיש חכם, אם תיתן לי עצה חכמה, יכול להיות שנשקול אותה. תגיד לי מה האלטרנטיבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מינהל תקין, היה מכרז למשימה הזו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, במבט לאחור, הציעו לנו ללכת עם מישהו לפני חמישה חודשים. אתה היית חוזר על ההצעה הזאת היום שוב? עם יד הלב, היית חוזר על זה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אז מה, אנחנו הבנו את זה לפני חמישה חודשים, אז אנחנו הטיפשים? בואו נהיה הגונים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא. אתם בכיס של מישהו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני יצאתי מהכיס, אני עכשיו אובייקטיבי. תן לי הצעה אלטרנטיבית. אתה אומר: נתניהו לא – הבנתי. עם מי אתה מציע? הצעת לפני שישה חודשים, אני חושב שאתה לא חוזר על ההצעה הזו – כך אני חושב, אלא אם כן אתה צריך עוד כמה ימים להיות משוכנע לא לחזור עליה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני בדרך כלל לא ממליץ על אנשים על סף אחוז חסימה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מתחת לאחוז החסימה אתה לא ממליץ. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על סף. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> על סף. ראשית, אני אכן מקווה שאותם עצורים יקבלו את היחס ההוגן וההגון במגרש הרוסים כשאנחנו פה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> רק לציין, הם לא במגרש הרוסים, הם במשטרת אריאל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> במשטרת אריאל. אני מאוד מקווה, ואני סומך על משה ארבל, כעורך דין שמבקר עצורים, שהוא יודע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – של הקשיש שנעצר ללא עוול בכפו – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> פליישמן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יוסף פליישמן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אתמול התבטאתי ואמרתי לגבי יוסף פליישמן שזה מעשה אכזרי, לא אנושי, והשוטר או השוטרים שעשו זאת חייבים לעמוד לדין, נקודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לי לא מספיק שהשוטרים יעמדו לדין, זה צריך להיות זעזוע. מישהו מהקצינים מעליהם צריך לתת את הדין על הדבר הזה. כי עוד הפעם, בסוף השוטר המסכן, כמו אותו שוטר שעצר היום את סמוטריץ', הוא שוטר מסכן. הוא קיבל הוראה מהקצין שלו. כשהגיע סמוטריץ' למעלה, הוא אומר לו: איך נתת לו לעלות? הוא קיבל הוראה לא לרדת – הוא קיבל הוראה לא לתת לו לעלות. מישהו הכריח אותו לא לעלות. מישהו הכריח אותו לא לתת לו לעלות. אני אומר שוב את הדבר הזה. אנחנו מדברים על אנושיות, ואנחנו השבוע בהפטרה – זו הפטרה שנקראת אחת להרבה מאוד שנים. הפעם האחרונה שקראנו אותה הייתה לפני 20 שנה, הפעם הבאה זה עוד שלוש שנים, אבל יש לנו את זה לפני 20 שנה. מי היום צעק לי בוועדת הכנסת שהוא בקי בתנ"ך? הוא לא פה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה מנסור עבאס, אולי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בגבעון, שלמה המלך – בא אליו אלוקים בחלום ושאל אותו: מה אתה רוצה? פרעה חלם על הפרות שלו, איך תהיה הכלכלה, הכלכלה תעבוד, הכלכלה לא תעבוד. באו לשלמה המלך בחלום, כמלך, ושאל אותו אלוקים: מה אתה רוצה? אתה רוצה להיות עשיר? מה שאתה רוצה. קיבלת מלוכה, עלית לגדולה, תגיד מה אתה רוצה. הוא הבן של דוד המלך, הוא הולך להחזיק את שושלת ממלכת יהודה, ממלכת בית דוד. מה אתה רוצה? אומר שלמה המלך: אני לא רוצה עושר, לא רוצה נכסים, לא רוצה שלטון, לא רוצה כלום. אני רוצה שתיתן לי דעת – "ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע, כי מי יוכל לשפט עמך הכבד הזה". הוא מבקש דבר אחד, הוא מבקש כמו המנהיגים לפני כן: תן לי את הלב, לא את המוח – את הלב, להבין. את החוכמה, את התחושה, את הלב – הפוך ממה שדיברנו קודם. לחוש ולהרגיש את הלב הרחום על הדבר הזה. ועל זה אלוקים שמח כל כך בחלום שלו, והציע לו לתת פעמיים: נתן לו גם עושר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבין שהוא לא מסיים עד שעליזה בראשי תגיע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני חושש שאתה צודק. אני חושש מאוד, לפי היציאה של היושב-ראש מפה, ואני רואה שגם יושב-ראש הקואליציה יצא. זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן – אני בהחלט רואה כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי משהו על הרבי מסאטמר. אולי – – – שהלכו ימינה יחזרו בתשובה. משהו על הרבי מסאטמר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני כבר שאלתי אותך מזמן. אני את עמדתך הפוליטית לא מבין. תסביר לי לשיטתך מה ההבדל בין יפו לשכם. תסביר לי. אתה מצטט כל הזמן את הרבי מסאטמר – זה בסדר. תסביר לי לשיטתך מה ההבדל בין יפו לשכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אשמח, אני אשמח – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני בזה בדיוק כמוך, אין הבדל בין יפו לשכם. אבל אני אומר את זה, אתה לא אומר את זה. תגיד, יש הבדל בין יפו לשכם או לא? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אשמח לעלות ולהסביר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אחמד אולי ישמח. אולי תעזור לו, כי הוא כל הזמן חוזר על הרבי מסאטמר ואני מוכן להתמודד עם הטענה הזו, רק שיגיד לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תבקש מהיושב-ראש, פינדרוס. אני אשמח, זו ההתמחות שלי. אם היושב-ראש יאפשר, אני אשמח. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כל הארץ אותו דבר, נכון? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אותו דבר, אני מסכים. אז למה שתי מדינות? מדינה אחת. למה שתי מדינות? בזה אני מסכים איתך, למה שתיים? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לקואליציה הוא מכניס רק את רע"ם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אסביר לך. יש הבדל בין המושג "מולדת" למושג "מדינה". המולדת היא גם יפו, גם שכם, גם עזה – זו המולדת. המדינה זה משהו מדיני, עם גבולות, הכרה בין-לאומית. העיקרון של שתי מדינות – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל למה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבא שלי נולד ביפו, סבא שלי נולד ביפו, ולכן זו המולדת שלי ושל סבא שלי. היא כיום חלק ממדינת ישראל. הרשימה המשותפת דורשת שיהיו שתי מדינות על בסיס 67', כאשר יש הבדל בין מולדת לבין מדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זכותך להגיד שאתה רוצה מדינה, אבל כשאתה בא ואומר "כובש" – אני כובש גם ביפו, לשיטתכם. מה ההבדל בין הכיבוש שלי ביפו לכיבוש שלי בשכם? הצלחתם להזיז אותי משכם קצת, זה נכון. אבל מעבר לזה, מה ההבדל? הוא צועק לי: סאטמר – מה ההבדל? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרתי לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה אומר: אני פרקטי, אני לא קשור לכיבוש. אני עכשיו מוריד את הטיעון של הכיבוש. אם אתה – כיבוש, כיבוש, זה הכול. כיבוש זה יפו, כיבוש זה תל אביב, כיבוש – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההבדל ביני לבינך – אני מאמין בחוק הבין-לאומי. אני מאמין בחוק הבין-לאומי, זה ההבדל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ואם אני אצליח – אחרי הנשיא ביידן, לא עכשיו – להעביר חוק בין-לאומי שזה ישראל, אתה אומר: הכול בסדר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממשל טראמפ לא העביר שום דבר על פי החוק הבין-לאומי אלא על פי הקשר המושחת בין ביבי לבין גיסו של טראמפ, מה שמו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, חתנו – ג'ארד קושנר, יהודי יקר מאוד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בינתיים יש חקירה נגד קושנר, לפי הניו יורק פוסט, על 650 מיליון דולר, שהסתבך קצת – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הלוואי עליי. חקירה של 650 מיליון דולר? 650 מיליון דולר חקירה? תשמע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא גנב גדול. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, לפי הרבי מסאטמר מותר לרשימה המשותפת להתמודד לפרלמנט במדינה היהודית? שאלה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ציונית? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפי הרבי מסאטמר הדיון הוא בכלל על הציונות, לא לגבי הפלסטינים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני יודע, הלכתם צעד קדימה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מבחינתו הפלסטינים הם דווקא בסדר גמור. הבעיה אצל הסאטמרים זה הציונות – בצדק. לא רק אצל הסאטמרים, אצל רוב היהדות החרדית, לא רק הסאטמרים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם כך, אני שואל אותך, למה משפחת הירש לא מצביעה לרשימה המשותפת? כי אפשר, מי שפלסטיני יכול. הם אומרים שהם פלסטינים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא רוצה לייצר כאן רושם מוטעה – אצל רוב החרדים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמו שאמרתי לכם בבוקר, דעתי לא נוחה מהשבר בחצר גור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא נוחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אבל לא הרחבת בנושא בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני חושב שאתה והרב ליצמן מסכימים בעניין הזה. אני בטוח שאתה והרב ליצמן מסכימים בעניין הזה, אין לי ספק. הרב גפני לא היה בטוח בזה, אבל אני חושב שאתה והרב ליצמן – הינה, הרב ליצמן נכנס עכשיו. הוא מסכים איתך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אחזור על מה שאמרתי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אין צורך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מאוד מודאג מהקרע בחצר גור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה מאוד מוטרד. אל תהיה מוטרד, הכול בינתיים תחת שליטה. היו הרבה שחשבו שאנחנו ניעלם, ואנחנו אכזבנו אותם. אנחנו עדיין פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אכזבנו הרבה. גם מחברינו היהודים אכזבנו הרבה. גם מחברינו המוסלמים, אבל גם מחברינו היהודים אכזבנו הרבה. אנחנו עדיין פה, זה בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה יודע שמסופר על אחד מראשי הציונות בקום המדינה שלקח את הילד שלו למאה שערים ואמר לו: תסתכל, אלה עוד כמה שנים ייעלמו. התופעה הזאת תיעלם. מה לעשות, זה לא נעלם, אנחנו עדיין פה. הרב ליצמן פה, אני פה, הרב ארבל פה, הרב ברוכי, הרב טסלר, כולנו פה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד, כל אחד מכם הוא רב? כל אחד? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אצלנו החרדים, "רב" זה הגדרה של מי שהוא זכר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> או מישהו שרב עם החבר שלו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, זכר. לא חייבים לריב עם אף אחד. זה הגדרה, כמו שאומרים "מר", אומרים "רב". אפילו אלעזר שטרן יכול להיקרא רב אם הוא ירצה, אלא אם כן הוא יירשם לאיזו תנועה כפרנית. כל זמן שהוא נרשם בתנועות האורתודוקסיות, הוא יכול להיקרא רב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אני מקבל תלונות רבות מבתים רבים של תושבים שבהם אחד מבני הזוג מעוניין לראות ערוץ הכנסת כעת ובן הזוג השני מעוניין לעבור לערוץ אחר. אנחנו פשוט גורמים לבעיות בשלום בית במשך זמן ארוך. אולי כדאי – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> יש גם אפשרות להכריז על הפסקה בדיון, גם זאת אופציה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה לא נהנה? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הפסקה קלה, לשתות איזה תה, לא יזיק. ככה, כמה דקות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני בהחלט יכול להחזיר לו את הכדור. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה ופינדרוס מבזים את הכנסת. זה ביזוי הכנסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני יכול להחזיר לו את הכדור. מכיוון שהוא ואחמד טיבי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הביקורת שלך במקומה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה ביזוי של הכנסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הוא ואחמד טיבי בשבוע האחרון יושבים יחד בנשיאות הכנסת, אז הקשר הישיר שלהם עם יושב-ראש הכנסת הוא הרבה יותר קרוב מאשר שלי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לצערי הרב, התקנון מאפשר לך להישאר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, כן, נכון. הביקורת של חבר הכנסת סעדי במקומה. זה בהחלט מבזה את הכנסת, אבל התקנון מאפשר את זה, ואנחנו נתבזה בכבוד. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אוסאמה, תסביר מה אתה מציע. אוסמה, אני אוהב לקבל עצות חכמות. כמו ששאלתי את אחמד טיבי, והוא עוד לא הציע לי, על מועמד אלטרנטיבי לנתניהו. הוא עוד לא הציע לי. יכול להיות שעד סוף הערב הוא ימצא. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ביום שני הייתה הצעת אי-אמון. אוסאמה הציג. מי היה מועמד לראש הממשלה? אני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אחמד, חברך לסיעה מיפו באמת הצליח לשכנע אותך שאני הולך להיות סאטמר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש תחרות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אל תדאג. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, אתה לא יכול לאכזב אותנו, לנו אין ציפיות. הכול בסדר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לכם אין. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תהיה בריא. כבוד הרב, תהיה בריא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שאלת קודם על הרבי מסאטמר, אז אני אענה לך על זה. אנחנו כולנו, ואמרתי את זה קודם, מתפללים שלוש פעמים ביום. גם חסידי סאטמר, גם אנחנו, כולנו, ואני מאמין שגם אלעזר שטרן. גם "ולירושלים עירך" וגם "ותחזינה עינינו". עכשיו השאלה היא טקטית, ולכן שאלתי את אחמד טיבי, כי אם הוא יביא לי הצעה טקטית יותר טובה אז יכול להיות שאני אקבל אותה. לכן שאלתי. הוא הציע לנו לפני כמה חודשים לא ללכת עם נתניהו, ללכת עם מישהו אחר. האם הוא חוזר על ההצעה? הוא לא ענה אם הוא חוזר על ההצעה. ההצעה היחידה שהוא הציע לי זה את אחמד טיבי כראש ממשלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הייתה הצעה היום, הצבענו – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אחמד, אמרתי לך קודם: זה יקדם אותי ל"ולירושלים עירך" ול"ותחזינה עינינו" או ירחיק אותי? אם אתה מוכיח לי שזה מקדם אותי, יכול להיות שאני אתקדם איתך. בסוף, אמרתי לך, השאלה בינינו לסאטמר היא טקטיקה, לא אסטרטגיה. היא שאלה טקטית, לא אסטרטגית. כולנו רוצים להגיע ל"ותחזינה עינינו" ול"ולירושלים עירך". אם, אחמד טיבי, אתה אומר לי שההצעה שלך לראש ממשלה יכולה לקדם אותי לשם, זאת הצעה שצריכים להביא אותה לגדולי ישראל ולשקול אותה. בינתיים אין לנו הצעה אחרת, אין לנו אלטרנטיבה אחרת, נכון? או שאתה חושב שיש? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במרץ, אם יש בחירות, נתניהו הוא לא ראש ממשלה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הבנתי, ומה האלטרנטיבה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הציבור יחליט. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שאלה לא נכונה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> גם את זה הבנתי, שאלתי מה האלטרנטיבה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שאלה לא נכונה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> משום שאנחנו לא במשטר של בחירות ישירות. אנחנו במשטר פרלמנטרי – – – השאלה היא אם יש אדם ראוי אלא אם יש רשימה ראויה. אתה משנה את השאלה לפי הנוחות שלך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, כי אני שאלתי שאלה. אמרתי מאוד ברור מה המשימה שלי, ושאלתי מה הטקטיקה, לאן אני צריך ללכת עם המשימה הזאת. שאלתי אותך שאלה טקטית, מה אתה מציע לי. אם תציע לי הצעה טובה ומכובדת, אני אוכל להעלות אותה בפני חכמי ישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר שאלה יותר קלה? מתי ההצבעה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מתי שאנשי עליזה בראשי, שנמצאים כאן באולם – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו ממתינים כנראה לסיום הבידוד של גב' בראשי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כשגב' בראשי תסיים את הבידוד שלה ותעדכן, אנחנו ניכנס להצבעה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עליזה, בבקשה. רוצים עליזה עכשיו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שר הבריאות היה כאן קודם. אולי תפנו אליו, שימצא פתרון לשחרר אותה מבידוד, ואז היא תוכל להגיע לכאן ולהגיד לי להפסיק את הדיון ולעבור להצבעה, ואנחנו נעבור להצבעה. ברגע שזה יקרה, אכן כך יהיה. אדוני השר, אני טועה? יש מישהו חוץ מעליזה בראשי שיכול להגיד מתי מסיימים? לא. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ויהי ערב ויהי בוקר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אפשר לנצל את הבמה החשובה הזאת, אם אין עוד מה להרחיב, לאחל מזל טוב לכתב לענייני משפט של גלובס אבישי גרינצייג, לרגל יום ההולדת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה באמת התחום שלך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש פתרון – – – עד שיקומו תלמידיהם ויגידו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך את האמת. יש דיון הלכתי מאוד נרחב על העניין הזה בשולחן ערוך, על אדם שנמצא בעיסוק ציבורי. אתה יודע שיש מחלוקת בשולחן ערוך בעניין הזה. אם אדם נמצא, למשל, בוועדה מקומית או בדיון בוועדת הכנסת, או נמצא בוועדת כספים, או נמצא במליאה והוא צריך לעשות דיון, האם הוא חייב בתפילה או פטור? יש מחלוקת גדולה בשולחן ערוך אם הוא חייב או לא. כיוון שעוסק במצווה פטור מן המצווה, אז, כפי שאמרת – אז יכול להיות שלא יועיל לך. עד אז נצטרך לשאול את הרב הראשי או איזה רב אחר שיפסוק בזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה ימות המשיח, זה "ותחזינה עינינו", שאתה תשאל את הרב הראשי מה ההלכה, זה "ותחזינה עינינו". << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן? אז אתה תהיה רגוע? יש לי חדשות בשבילך, זה לא יקרה, גם לא בתיאוריה. אתה יודע למה? לא בגלל האישיות, לא בגלל האישיות – בגלל מי שהוא כפוף לו. לנו יש מזל. מועצת גדולי התורה שלנו, הם לא כפופים. אין להם מישהו שמשלם להם משכורת או יועץ משפטי לממשלה שנותן להם הנחיות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אלעזר שטרן, אולי תרצה שהוא ירחיב לגבי עשרה בטבת, שחל ביום שישי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> והם פטורים בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש כמה פרטים בנושא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ערב שבת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, ערב שבת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הם פטורים בעניין הזה. הם פטורים מלתת דיווח ליועץ המשפטי ולחשב הכללי ולדבר הזה. לכן אנחנו גאים להיות כפופים להם, לשמוע בקולם ולשמוע להוראות שלהם. כן, זאת הסיבה. הבעיה היא המבנה, הבעיה היא לא האישיות. אנחנו מכבדים מאוד את האנשים. דרך אגב, אתמול כשהלכתי להתחסן באופן פומבי, הלכתי לעשות את זה עם הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, כאמירה שאנחנו הולכים בגלל שההלכה אומרת לנו לעשות את זה. אחרי זה הייתי גם אצל מרן שר התורה, גם, שאמר לעשות את זה. אבל ההליכה לבית החולים איתו הייתה בדיוק בשביל האמירה הזאת. אנחנו מאוד מכבדים אותם, אבל בפסיקות, כפי שאמרת, בסופו של דבר אנחנו יונקים מגדולי ישראל ממרנן ורבנן, בדיוק בגלל הסיבה הזאת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כמו שאמרת – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> המבנה. יש לי ויכוחים עם אחרים. המבנה התפיסתי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי כדאי לבטל אותו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה אתם שורפים פה את הלילה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תמצא אלטרנטיבה. הגמרא אומרת "לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי", אתה מכיר את הגמרא הזאת. אני אמרתי בוועדת הכנסת שאם בחוק השוויון אנחנו נהיה כפופים למועצת גדולי התורה – אני חושב שהיית איתי ביחד, אמרתי את זה – אנחנו מוכנים ללכת גם על חוק שוויון עם בית הדין שקובע את זה. אבל תחליט שיש מישהו שקובע את זה. הרי צריך בסוף – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה צריך להחליט? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כי אתה צריך ממונה על שירותי הדת. גירושין ונישואין לפי הסטטוס קוו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל לא יושבים פה בשבילך לשמוע למועצת גדולי התורה. החלטת לעצמך. אז תן לכל אחד להחליט, ותבטל – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה חוזר לדיון שהיה לי קודם עם אחמד טיבי ואוסאמה סעדי ועם כל החברים. זה הדיון. אם הזכות שלנו בארץ הזאת – באלון מורה, בשכם, בחברון, יריחו, בני ברק, ירושלים, ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד, חיפה – היא הזכות האלוקית שנתן לנו, אז על פי הזכות האלוקית יש הסכם, שאתה מכיר אותו: "אם בחקתי תלכו – – – נתתי שלום בארץ". זה תלוי אחד בשני. אתה לא יכול להגיד: אני מקיים את ההסכם חד-צדדית, נכון? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אמרתי לך, אני מקבל – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זו לא המערכת הפוליטית של מדינת ישראל, שהסכמים לא חייבים להיות מקוימים. אנחנו מקיימים, זה הסכם דו-צדדי. אנחנו צריכים לכבד אותו, ההסכם הוא דו-צדדי. אז אם אנחנו רוצים לשבת לבטח בארץ, יש לזה כללים. אז לא יכולה להיות הפקרות בנישואין וגירושין; לא יכולה להיות הפקרות בשמירת שבת; לא יכולה להיות הפקרות בלימוד תורה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אני מקבל שאלות מהקהל תוך כדי: איפה חשת יותר משמעותי – כמ"מ יושב-ראש ועדת הכנסת או כמ"מ יו"ר ועדת הכספים? שאלת הקהל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני כבר אענה לך. אתה תקבל על זה תשובה מנומקת יותר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה לא שלי, שאלות מהקהל, אנשים חשובים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה תקבל על זה תשובה מנומקת ומוסברת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> קודם כול, אני צריך לומר את האמת: להיכנס בנעליו של הרב גפני זה הרבה יותר מרגש, ולא בגלל שאני מזלזל באיתן גינזבורג ידידי. אבל הרב גפני, בכל אופן הוא בעל ניסיון ובעל מוניטין בכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> את סומכת עליהם? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> להיכנס בנעליים שלו, זה מקום הרבה יותר מרגש מאשר יושב-ראש ועדה שנמצא חצי שנה בוועדה. זו שאלה מכשילה. אף שאיתן, אני מכבד אותו מאוד, הוא הרבה יותר משמעותי. 2. להעביר 411 מיליארד שקל וחוק שאתה רואה את המתח באוויר אם הוא יעבור או לא יעבור, לעומת להעביר חוק שאתה לא רואה כאן את המתח באוויר – אני לא רואה את כולם במתח – המשמעות היא בחוק שאתה מעביר 411 מיליארד. והראיה שאני עומד כאן יומיים לפני 22 בדצמבר על פי החוק שחוקקתי אז. זאת אומרת, זו תוצאה של אותו חוק. אז ברור שהמצב הוא לגמרי שונה כרגע. אבל אני רוצה לחזור, אלעזר, למה ששאלת, והוא דבר נכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני, דרך אגב, קיבלתי תשובה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הדרך היחידה שלנו להיות כאן, בארץ הזאת, זה על ידי קיום שלנו את החוזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, אל תעשי את זה. אל תעשי את זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ולכן זו לא שאלה פרטית שלי – אם האומה תקיים את זה. ולכן, אני צריך להביא את האומה הכי קרוב לשמירת שבת; את האומה – הכי קרוב לטהרת המשפחה; את האומה – הכי קרוב לנישואין וגירושין על פי ההלכה. הכי קרוב. אני יודע שאני לא יכול להביא אותם ל-100%, אמרתי. השאיפה שלי היא ל"ותחזינה עינינו". אני צריך לעשות הכול, ולמנוע כל דבר שיכול למנוע את זה. ולכן, אם אתה שואל אותי כמה אני אצטער אם הכנסת תתפזר בעוד 24 שעות, מקום שהעבירו בו את חוק השוויון, לפני שמעבירים את זה בקריאה ראשונה – אני אשמח, אני חייב לומר לך. אני לא אהיה כל כך עצוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז יאללה, תרד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה דעתך על החור בשכבת האוזון? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> על? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> החור בשכבת האוזון וההתחממות הגלובלית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אז הסברתי לו ואמרתי לו. אנחנו מאמינים ב"אם בחקתי תלכו – – – ונתתי שלום בארץ". השלום בארץ תלוי ב"אם בחקתי תלכו". השלום הגלובלי תלוי – אתה יודע, עכשיו הולכים לעשות שלום או עשו שלום עם מרוקו – אני לא יודע, עוד לא הביאו את זה לכנסת; מלך מרוקו תמיד ידע, כשהייתה שם עצירת גשמים, לבקש מהיהודים להתפלל. כי הוא ידע – והגמרא מביאה שאם אומות העולם היו יודעים מה בית המקדש מביא להם – ברכה ביבול בשדה, בצאן, בבקר, בכל המערכת הכלכלית שלהם – הם היו שומרים על בית המקדש. שומרי הווקף היו באים לשמור על בית המקדש, כי הברכה באה משם, המקור של הברכה מגיע משם. ולכן הם בטוח היו מגיעים משם לעשות את הכול. יש לך עוד שאלות, או שאתה סיימת את השאלות שלך להיום? לא, כי אמרת שיש שאלות מהקהל, אז לא הייתי בטוח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש רבות. יש רבות ומגוונות, עוד לא הספקתי לעקוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נו, אז בוא נתקדם איתן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן ביקשה דברי תורה. היא אמרה שללא דברי תורה היא תצא מהמליאה, והיא עשתה את זה. אז אולי כדאי להתחשב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אולי היא לא שמה לב, אבל העיקרון של "בחקתי תלכו" הוא לא איזשהו דבר תורה להגיד אותו כאמרה, הוא משהו מהותי בכל המהות שלנו. דרך אגב, "אם בחקתי תלכו" – חז"ל לומדים שזה הולך על לימוד התורה. ולכן מסירות הנפש שהייתה לנו, שלא הסכמנו לוותר על החינוך של הילדים ועל עולם הישיבות, על הישיבות שילמדו, כי זה הדבר היחידי שישמור עלינו. זה הדבר היחידי שישמור עלינו. בצלאל, היה פה ויכוח איפה הנערים עצורים כרגע, החברים של ההרוג. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואיפה תפקיד הבן אדם? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה האחריות של האנשים? זה הדבר היחידי? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> בשער בנימין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אה, בשער בנימין? לא באריאל, ולא בזה? יבוא השלישי ויכריע ביניהם. הכריע. אתה צריך להגיד לנו אם בשער בנימין אתה רגוע לגבי היחס שמתייחסים לאותם עצורים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, הם הגיעו לשם כשהם אזוקים, הם היו אזוקים במקום ציבורי. ואני גם כתבתי מכתב לראשת מח"ש היום על הדבר הזה, בין היתר. זה חמור מאוד, מה שנעשה איתם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, אבל השאלה היא כרגע, מה המצב שלהם כרגע. עזוב ראשת מח"ש, אתה יודע, נותנים לחתול לשמור על החלב ועל השמנת, התוצאה של זה היא לא מרנינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בדף היומי של מחר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אולי נושא התכלת? כאיש זילברמן, להרחיב בנושא התכלת? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – כ"ט, ל', בואו נתחיל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מודה ומתוודה שאני לא בחלק של הדף היומי. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מתן כהנא אומר "דף יוימי". אתה יודע מה זה "דף יוימי"? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נכד של החתם סופר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אלעזר, אתה שוכח, מתן בסוף תלמיד של הרב בינה. למד בנתיב מאיר, נכון? למדתם יחד בנתיב מאיר? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> מה עשית אותי? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – צעיר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הרב בינה, עד היום בהברה אשכנזית מדבר הבן שלו. גם הבן שלו בנתיב אריה מדבר בהברה אשכנזית. מתפלל – לא, מדבר – כן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> במי מהתלמידים הוא גאה יותר? זו השאלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשאל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני שאלתי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא שאלתי אותו אף פעם. אני מכיר את התלמידים בנתיב אריה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שאלתי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נו? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מטעמי צניעות אני לא רוצה להגיד. לא בין שנינו, בין מי שמדבר ככה וככה. אמרתי לך, אני מבטיח לך, תרד מהדוכן – דרך אגב, כמה שיותר מהר יותר טוב – תבוא לכאן, ואני אתן לך תשובה מדויקת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני הצעתי לך לגשת לחברי נשיאות הכנסת ולבדוק איתם מתי אני יורד מהדוכן. אני גם אודה לך על העניין. זה לא משהו אישי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה אמרת שני דברים חשובים עד עכשיו. אחד, שאין סיכוי שתישמע לרבנות הראשית. הרבנות הראשית – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. אבל אני חושב שמדינת ישראל צריכה להתנהל על פי הרבנות הראשית. אמרתי – בחיים הפרטיים שלי. מדינת ישראל צריכה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא משנה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, גם אני – שמע, בכל מה שנוגע לכלל, היא צריכה להתנהל, כי זה הכי קרוב שאמרתי שאני יכול להגיד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל הרבנות הראשית, אתה יודע שהיא נותנת פסיקות לחיים הפרטיים של כולנו. אז אתה אמרת שלא תישמע להן. זה דבר אחד – – – להתקדם מפה יחד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> והנושא השני? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאתה חושב שזה טוב שהממשלה הזאת תתפרק. אז למה אתה מושך את הזמן? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה חושב שאנחנו נהיה מוכנים לממשלה – אתה חושב שיהדות התורה תסכים לממשלה שלא מעבירה את החוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות שתורתם אומנותם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז יאללה, תרד. אתה צודק, אז תרד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חוק שלא מסדיר את עניין הגיור האורתודוקסי בצורה מסודרת? חוק שמעביר את חוק השוויון, ואתה יודע מה המשמעות של זה, בניגוד לחברת הכנסת שרבה איתי בוועדה, שלא הבינה למה אני כל כך לא מסכים; היא חשבה שיש לי משהו נגד דרוזים. אתה יודע את האמת, שהנושא הוא לא הדרוזים והנושא הוא לא הזכויות של הערבים. לא השוויון של הערבים ולא של הדרוזים, לא שם הבעיה שלי, ואתה יודע את זה. אתה חושב שאנחנו נסכים שממשלה כזאת תמשיך לכהן? יש לך ספק? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז למה אתה מושך את הזמן? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אגיד לך בדיוק, ואמרתי את זה בתחילת דבריי כשהצגתי את החוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע כמה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בחוק הזה יש בעצם שלושה – מי שקורא את החוק בעיון קורא שם בעצם שלושה סעיפים. יש תאריך שבו הממשלה חייבת להעביר את תקציב 2020 ותאריך כמעט לא ריאלי שבו היא צריכה להעביר את 2021, כשכולם יודעים שהסיכוי הוא לא גבוה, וזה אומר שיש בחירות ב-23 במרץ. עכשיו, רצון, אם אני אהיה כן עם עצמי – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, עוד דבר. לא, פינדרוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – ואתה שם לב שאני מנסה לדבר בכנות איתך, אלעזר. שנייה, תן לי לסיים. אתה שאלת למה, אני מנסה להסביר לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מנכ"לית ועדת הבחירות אמרה לך ולי – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שהיא צריכה פתרון טכני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – שאם לא נכריז היום, קיימת סכנה לבחירות עצמן, לטוהר שלהן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בעיות טכניות אפשר לפתור. אבל אני רוצה לומר לך כבר עכשיו כאן, אני אומר לך את זה עכשיו: אתה יודע בדיוק כמוני – עמדו פה חברי כנסת בשורה, ועלו פה שבוע-שבוע בדמעות שליש על העמותות לנוער, ועל עמותות כאלה, ועל פרויקטים כאלה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שנייה. אם תקציב 2020 לא יעבור, והדרך היחידה שהוא יעבור זה אם תעבירו את החוק הזה היום בלילה – אם הוא לא יעבור, המשמעות של זה היא שכל אלה שעכשיו יצביעו נגד יעמדו פה בעוד שלושה-ארבעה חודשים, כעת חיה, אמיתי, לא משנה מאיזה מפלגות – כמובן, אלה שיעברו את אחוז החסימה – ויצעקו: איך סגרו פרויקטים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ואז יגיד החשב הכללי: תקשיבו, אני לא עבדתי 1 חלקי 12, אתם זוכרים, כי אין תקציב 2020 – אני עובד לפי סדרי העדיפויות שלי. אני לא חייב לכם אפילו דין וחשבון; אני לא יודע מי אתם, ואני לא חייב כלום. לכן הצורך שלך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה קרה עד עכשיו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כי מישהו התנה את זה בזה שהוא ימנה גם יועץ משפטי לממשלה וגם ימנה שופטים וגם ימנה דברים אחרים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נכון, כי לא יכלו להעביר תקציב 2020. אתה יודע שלא יכלו להעביר תקציב 2020. הרי אתה לא תמים פה. אתה לא מהמפלגה החדשה הזאת שתמימה ועוד לא יודעת איפה היא נמצאת. ביום שהיא תגלה, היא כבר לא תהיה פה. אתה הרי קצת יותר אינטליגנט, נכון? אתה יודע את האמת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה יודע שאם לא יעבור 2020, אז חברך לסיעה מיקי לוי יעמוד פה ויצעק: מה קורה עם התקציב של אלה, מה קורה עם העמותה הזאת, מה קורה עם הדבר הזה, מה קורה עם הפרויקט הזה? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ואז יגיד לו החשכ"ל: אי-אפשר. עכשיו, אני אומר לך בכנות: אם היינו אמיתיים, בלי צביעות – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה מתכוון ל-2021. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> 2020. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> 2020 כמעט הסתיימה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. אדוני השר, היית גם שר אוצר, ואתה יודע: המדינה מתפקדת לפני אישור תקציב 1 חלקי 12 מהתקציב הקודם. מה היה קורה אם לא היה תקציב קודם? אם אין תקציב 2020, מה קורה במשבר שאין בו תקציב קודם? כל הכללים משתנים. הכול משתנה. על זה אני מדבר. אני אומר: הצורך של כולנו פה היום – המינימום, בשביל לתת אורך נשימה, בשביל שלא יעמדו פה ויצעקו "אוי" – זה לתת את תקציב 2020. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> היה רצוי להביא את 2020 – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מאלה שמאמינים שבכל מקרה יהיו בחירות ב-23 במרץ. אני אומר את זה הרבה זמן. אני מאמין בדבר הזה. אבל בואו לפחות ניתן אופציה להעביר את תקציב 2020, בשביל שנוכל לתפקד לפחות רבעון וחצי עד אחרי הבחירות. ב-23 במרץ יהיו בחירות? נקווה שתהיה הכרעה בבחירות האלה, על אף – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לציין שבנו של חבר הכנסת האוזר, מיכאל האוזר טוב, חוגג ביום חמישי יום הולדת, ומגיע לו מזל טוב גם כן. רוב הפניות שאני מקבל, חבר הכנסת טיבי, זה שאנשים מבקשים לשמוע אותך יותר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מבין שמנגנון הכניסה למפלגתו של סער זה קשר לעיתונות. אני מבין שמנגנון סף הכניסה למפלגתו של סער זה קשר לעיתונות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יום חמישי, מה יהיה בתפריט? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> חבר הכנסת פינדרוס, החוק הזה זה ביצה שנולדה או ביצה שלא נולדה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מר האוזר, האמת היא שהייתי יכול להאשים אותך בזה שאני עומד כאן. מר צבי האוזר, אני יכולתי להאשים אותך, כמי שהעביר את החוק לפני 110 ימים, וגרם לנו לעמוד פה, כשידענו כבר אז – דרך אגב, אני מזכיר לך, בוועדת הכספים גם אמרתי לך את זה – שנעמוד באותו מצב בעוד 110 יום, ידענו את זה כבר אז. זה היה סוד גלוי. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> ידעת שלא יעבירו תקציב בישראל? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> השאלה לא הייתה אם יעבירו תקציב, אלא השאלה אם תתנהל ממשלה בתוך ממשלה או שתתנהל שותפות. השאלה לא הייתה אם יעבירו תקציב. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> תקציב. למה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מכיוון שזו שעת לילה מאוחרת, וזה אפילו משודר, ובכנסת לא מצוי לדבר אמת, אז בואו נדבר אמת: הדיון הרי לא היה אם תקציב או לא תקציב – הדיון היה אם מתנהלת ממשלה בתוך ממשלה או לא. מכיוון שגילינו תוך כדי אותה ועדה – אני מזכיר לך – שאפילו לא מתחילים את 100 ימי החסד, וממשיכים לנהל ממשלה בתוך ממשלה, אז ידענו שנגיע לסיטואציה הזאת. עכשיו הצורך שלנו – ואמר את זה בצלאל הבוקר בוועדת הכספים מאוד יפה – הוא לפחות למצוא פתרון לשני דברים: להעביר את תקציב 2020, כי איך אנחנו נתנהל לפחות לרבעון וחצי – בתקווה שתהיה הכרעה בעוד רבעון. אבל לפחות שנתנהל בתקופה הזאת. יש שם אזרחים, יש שם עמותות, יש שם אנשים שצריכים לתפקד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם לא היית מגיש – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה זוכר את הדמעות שליש של כל חברי הכנסת שהעלו הצעות לסדר-היום כל שבוע? פעם זה על נוער בסיכון, פעם זה על נשים בסיכון, פעם זה על נשים מוכות, פעם זה על דברים אחרים. כל פעם זה על משהו אחר שנופל ומתמוטט ואין פוצה פה ואין מצפצף. עכשיו האחריות היא פה של כולנו. אנחנו נמצאים בסיטואציה מסוימת, בכאוס פוליטי במדינת ישראל, בחוסר הכרעה. הבוחר הישראלי לא בקי, אז נמצאים במצב הזה. עכשיו, מה אתה עושה בסיטואציה הזאת? האם אתה מקבל החלטה שאתה מעביר? והמשמעות של החוק היום, אתה יודע לקרוא, זה בסך הכול שמעבירים את 2020, כי 2021 זה עד 5 בינואר. מהיכרותך – עכשיו יש לך גם היכרות – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> למה ללכת סחור-סחור? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נכון, אז בואו נעביר את זה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – לגשת לבוחר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אין בעיה, אבל בינתיים להעביר את תקציב 2020, שבתחילת 2021 יתפקד. אני בעד לגשת לבוחר. לא רק אני – אתה יודע שגם ראש הממשלה רוצה לגשת לבוחר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת טיבי, יום ההולדת שלך היה בתאריך הלועזי או בתאריך העברי שלשום? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> נצא לבחירות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תנו לנהל את זה. נצא מהמשבר ונצא לבחירות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אנחנו מבררים פה סוגיה חשובה: יום ההולדת לחבר הכנסת טיבי – אני שואל אם זה בתאריך העברי או המוסלמי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה לפי הירח או לפי השמש? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפי הלועזי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ומתי החגיגה האמיתית? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה היה שלשום, בשבת. ולכן הכנסת לא ציינה את זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבין. מזל טוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך – וקודם צביקה האוזר אמר את זה, דווקא, צביקה העלה את זה, את הנושא הזה של היום הכי קצר בשנה. אתה יודע שבמקורות – אמרת "לועזי", ולכן אני מתפלא עליך, אתה מוסלמי, לפחות היית צריך לכבד את התאריך שלכם, שהוא הירח. אתה יודע מה המקור של החגים הלא-יהודיים שיש עכשיו? אתה יודע שבמשנה – שאלת אם ביצה שנולדה או ביצה שלא נולדה, וביקשתי ממך כבר לפני שנה ללמוד ביצה, אבל במסכת עבודה זרה, שנכתבה לפחות כמה מאות שנים טובות לפני הספירה, ולפני הסיפור שזה היה ביום ברית המילה של ישו ויום הלידה של ישו, נכתב בדיוק הדבר הזה. המדרש אומר שהאדם הראשון ראה שהיום מתקצר ונהיה קצר. הוא היה בטוח שהעולם נחרב, והוא חשב שזה בגלל החטאים שלו. לבש שק ואפר והתחיל להצטער על היום. עברו 16 יום, והוא ראה שהיום מתחיל להתארך בחזרה, כי הרי יש את התקופה הזאת של שמונת הימים לפני התקופה ושמונה ימים אחרי התקופה. הוא ראה שהיום מתחיל להתארך בחזרה, עמד ושמח, ועובדי האלילים שעבדו את השמש והירח קבעו את שני הימים לחג – את שמונת הימים לפני ואת שמונת הימים אחרי. משם נולדו כל התאריכים שאתה מכיר. ואז הלבישו עליהם לידה וברית מילה וסיפורים, וכן היה ולא היה. הכול נובע – אני אצטט לך את המדרש, רק שתדע; איפה מאי גולן? רצתה מדרש, אז אני אצטט לה את המדרש. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אבל, פינדרוס, אני רציתי לשאול אותך משהו אחר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> רגע, אני אצטט לה את המדרש, שתדע על מה מדובר. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> האם אפשר על ידי היקש לקבוע שהיום הקצר בשנה הוא יום טוב? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, זה חג שהיהודים לא חוגגים אותו, בהגדרה. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אבל בהיקש, בהיקש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא רק שלא חוגגים אותו אלא על פי ההלכה, בגלל שזה יום של עובדי האלילים, אנחנו לא קונים מעובדי אלילים באותם ימים סחורה, כי אנחנו יודעים שאת הכסף הם ירוצו לתת לאליל שלהם. לכן המשנה בעבודה זרה – אומר המדרש: שמונה ימים קודם התקופה, "לפי שראה אדם הראשון יום שהיה מתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי" חוזר העולם לתוהו ובוהו. זה תהליך – העולם יחזור לתוהו ובוהו. "עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפילה". כיוון שנפלה התקופה וראה יום שמאריך והולך – סליחה, לא 16 יום – "אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים – זה ה-16 ימים שאמרתי קודם. "לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים"; הוא קבעם לשמיים והם קבעום לעבודה זרה. רק שתדע שהשמות של הימים האלה זה סטרנורא – ההסתר של האור – סטרנורא. זאת אומרת, לא רק משנה בביצה – יש משנה בעבודה זרה. וקלנדא – קלנדא זה הימים שחזרו לאחר התקופה. אז הוא עשה פעמיים חג. אבל מכיוון שהם קבעו את זה כחג, שהם שימשו לשמש ולירח, כי הם חשבו שהם מובילים את העולם; הם חשבו שהשליח הוא המשלח – הם התבלבלו, ולכן אנחנו אפילו לא קונים מהם סחורה בימים האלה. בדיוק בגלל אותה תקופה. ובסוף, אתה מכיר את ההיסטוריה, משכתבים אותה, אז קבעו חג כזה, אמרו שהוא נולד, אמרו ששמונת הימים זה הברית שלו. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אז פינדרוס, איך אפשר לעשות היקש לחוק שנולד היום? קונים או לא קונים? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך עוד פעם. אם ייקחו את החוק, כמו שאני אז אמרתי לך, ולא ישתמשו בו ב-110 ימים להביא תקציב, אלא ישתמשו בו ב-110 בשביל שתהיה ממשלה, אז תהיה ממשלה. אם לא, צריך לדאוג היום שה-2020 יעבור, ואת זה צריך לעשות היום בחקיקה; כולנו צריכים להתגייס לדבר הזה, ש-2020 יעבור, כי 2021, גם לפי החוק הזה – הרי זה לא מעשי. וגם צריך 61 ל-2021. אבל ש-2020 יעבור, בשביל שהמדינה תוכל איכשהו לתפקד בתוך המשבר, ונצא לבחירות ביום מאוד מיוחד. אני לא רוצה לאכזב את אלה שלא – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין, בוועדת הכספים כולם מדברים: צריך תקציב, צריך תקציב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> וכשמגיעים לתקציב מצביעים נגד. אתה מבין? אחד בפה ואחד בלב. זה מה שמשגע. שלפחות את 2020 יעבירו כל אלה שמדברים בשם העמותות ובשם המסכנים ובשם המובטלים ובשם כל אלה מצביעים נגד. זה האבסורד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עכשיו את יודעת באיזה תאריך נקבעו הבחירות באותו יום שאני והאוזר היינו בוועדת הכספים באותו ערב? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה יום מאוד מיוחד, שתדעו לכם. קטי, תדעי לך, זה יום מאוד מיוחד. זה י' בניסן. מה היה בי' בניסן? קשרו את האליל של מצרים לכרי המיטה, את קורבן פסח, הכבש. הוא היה האליל של מצרים, קשרו אותו לכרי המיטה, שם נשברו אלילי מצרים. שם נשברו אלילי מצרים. האליל אז נשבר. אז יש לנו סיכוי – אתה חשבת על זה, דודי? יום הבחירות יוצא ב-23 במרץ, וזה י' ניסן, זה היום שקשרו את אלילי מצרים. כל אחד שאומר – אתה יודע, כמו שההוא אמר, "לי יארי ואני עשיתיני" – אני בעל הבית של העולם, אני אעשה, אני אפתח מפלגה, אני אפיל את הממשלה, אני אסדר, אני הכול. אז העבודה הזרה הזאת של מצרים, קשרו את האלילים האלה לכרי המיטה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יום כניסת יהושע לארץ ישראל, 23. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> יום הכניסה לארץ ישראל. אבל זה התחיל, הדבר הראשון היה אלילי מצרים. עכשיו אולי אתם תספיקו בממשלה, באמת, אם עכשיו אנחנו מדברים על יום הכניסה לארץ ישראל: יש 25,000 יהודים שנמצאים שם בהתיישבות הצעירה, למה אי-אפשר לגמור את זה? זו החלטה אחת פשוטה. לא חקיקה, לא צריך הסדרה, שלושה-ארבעה חוקים. החלטה פשוטה מאוד: לחבר אותם לחשמל, לחבר אותם למים, לחבר אותם לתוכניות. החלטה פשוטה מאוד שבה אפשר לגמור את העניין הזה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה בטוח שאתה רוצה להישאר בממשלה הזו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מר מרגי, אתה נראה כועס. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למי מחכים, אתה יכול להסביר לי? שלפחות אם אני סובל, אני אדע בשביל מי, אם זה ראוי או לא ראוי. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> היושב-ראש אמר שלעליזה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה? למה אתה כועס? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני מוכן לסבול על מי שראוי לסבול בשבילו. מי שלא ראוי, אני לא מוכן לסבול בשבילו. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מרגי, היושב-ראש אמר שמחכים לעליזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למי לא ראוי לחכות? בוא נשאל אותך שאלה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מתי אתה זוכה בירושלים עיר הקודש להגיד תיקון חצות? מתי אתה זוכה לזכות כזאת? אתה ערב עשרה בטבת, כמה ימים לפני עשרה בטבת. אתה יכול לזכות, להגיד תיקון לאה, להגיד תיקון רחל, כמו בן אדם. למה אתה צריך לכעוס? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מעמד כזה מזכיר לי קינות של איכה יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב פינדרוס, אם לא תזדרז, נגיע למגילת אסתר. נראה לי ככה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, ט"ו בשבט – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שמע, אם אני אצליח להעביר את הזמן של האנשים שצריכים לחכות עשרה ימים לאישור של משרד הפנים להיכנס לארץ, אז היה זה שכרי. לא צריך להגיע עד מגילת אסתר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נגיע לעשרה ימים. לפחות אז יאשרו להם להיכנס, יאשרו ליהודים להיכנס לארץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, תעבור קצת לדברים שקשורים לבריאות. מה עם החיסונים? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה יודע שמאז הבריטים לא היה מצב כזה, שלא נתנו ליהודים להיכנס לארץ? מאז הבריטים לא היה דבר כזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חסמו יהודים, לא נותנים להם להיכנס לארץ. תראו מה הקורונה עשתה לנו. השתגענו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, תעשה בדיקה מי מתחסן פה. בוא נעשה בדיקה מי הולך להתחסן. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> פינדרוס, אתה רוצה שאני אביא לך את החקיקה הבריטית – יש לי כרך – שתוכל להקריא קצת? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> עד שאתה תסיים, גם עליזה תסיים את הבידוד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני זכיתי לזכות מיוחדת, אחרי ברכה של מרן שר התורה, שבירך את כולם, דרך אגב, שילכו להתחסן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יפה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> והלכתי יחד עם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – שהחרדים לא יתחסנו. הזהירו כולם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> החרדים הראשונים בתור להתחסן. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הראשונים שמתחסנים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הראשונים בתור להתחסן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ומה עם המכשור הרפואי? מה עם תאי לחץ? מה עם כל הדברים האלה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הם חשבו שאנחנו רוצים את תלמודי התורה כי אנחנו מכחישי קורונה, שאנחנו רוצים את הישיבות בגלל שאנחנו מכחישי קורונה. הפוך: רצינו את תלמודי התורה בשביל להינצל מהקורונה. רצינו את הישיבות ואת לימוד התורה בשביל להינצל מהקורונה. רצינו את הישיבות ואת לימוד התורה בשביל להינצל מהקורונה. ואתה יודע, מחביאים את זה, לא שמו לב: ביום שהישיבות התחילו בפול גז, ביום שהישיבות התחילו, התחלואה התחילה לרדת, דרמטית. לא הבינו מה קורה. דרמה. פתאום זה יורד. אחרי שבוע כבר התחילו פתאום לראות: משהו קרה פה. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> רגע, וכשהם הפסיקו זה עלה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן. יצאו לחופשת חנוכה והתחילו, וביקשו גדולי ישראל שלא יעשו – ולא עמדו בזה כי הם היו סגורים בישיבות 60 יום – והתחלואה עלתה. אין מה לעשות. תיכנס, אתה יכול לראות בגוגל – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – החזיקו את הידיים למעלה או למטה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> להסתכל במפות ולראות את זה. לא יעזור כלום. אי-אפשר לברוח מזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, מבקשים שאני אשאל אותך שאלות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אי-אפשר לברוח מזה, רבותיי. אתה יודע, אוהבים לטשטש. זאת המציאות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, חברים רוצים לשאול שאלות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> "אם בחקתי תלכו – – – ונתתי שלום בארץ". ואם, חס וחלילה, הפוך, יבוא – לא רוצה להגיד, אבל סדר שלם בפרשה, סדר שלם. הבעל קורא קורא את זה בשקט בדיוק בגלל זה. חבר'ה, אין משחקים. זה לא איזה משחק, אנחנו לא משחקים בנדמה לי. יש בסוף הקדוש ברוך הוא שמנהל את העולם, ויש לו דרישות מאיתנו. לא היית, ואמרתי לאחמד טיבי – לא לאחמד טיבי, לאלעזר שטרן: החוזה הוא דו-צדדי, החוזה הוא לא חד-צדדי. החוזה הוא דו-צדדי. זה לא משחק. אנחנו בחוזה דו-צדדי. אנשים שואלים אותנו מאיפה אתם באים, מאיפה זה. כללי הדמוקרטיה, מאז המהפכה הצרפתית זה לא עבד. אין מה לעשות. זה חוזה דו-צדדי: "אם בחקתי תלכו – – – ונתתי שלום בארץ". אם לא, אנחנו בבעיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, יש אנשים ששואלים אותי שאלות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת טיבי, ספי עובדיה – אני לא מבין בכדורגל – טוען שהשידור כעת ממליאת הכנסת זה כמו פנדלים בגמר המונדיאל. עד כדי כך? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, פינדרוס, אמרו שזה הנאום של החיים שלך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא? אני לא מבין. אני רק שואל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> רגע, זה מחמאה או הוא יורד עליי? אני רוצה לדעת. אחמד, אני חייב לדעת. אני לא יכול להמשיך בלי זה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני לא מבין בכדורגל. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> גמר המונדיאל זה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> דודי, אני מעריך אותך – בכדורגל הוא מבין יותר טוב. אני מעריך אותך – בכדורגל הוא יותר טוב. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בעוד כמה דברים הוא מבין יותר טוב. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תקשיב. ספי מחמיא לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ספי עובדיה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן, זה מחמאה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת מחמאה. אבל הבעיה שאתה מחמיץ את הפנדלים. את הפנדל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, יוסי דוידוב אומר שהוא צופה בך. הוא רוצה אותך לתוכנית שלו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד, דיברת כל הזמן על דברים קלילים ודברים כבדים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, יש לך הזמנה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קטי, חלאס, יא קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אומרים לי: תגידי לפינדרוס שהוא מוזמן מחר לתוכנית של יוסי דוידוב – כי אתה כוכב עכשיו. אתה לא מבין. אני מקבלת מלא שאלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, למה היא מפריעה לו, לטיבי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תשאלי את פינדרוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תגיד לי, דודי, מותר לשאול ביידיש? ווער איז יוסי דוידוב, איכוויסנישט. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה צריך רק לענות לחבר הכנסת טיבי, שבסוף הוא אמר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה להבין. טיבי, מה אתה אומר, אתה אומר שאני מחמיץ את הפנדל? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כן. אבל אתה צריך להסביר לו שבסוף השריקה האחרונה היא הקובעת. אתה עדיין עוד בפנדלים. בסוף התוצאה היא הקובעת, אם ניצחת או לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הטלפון שלי מוצף בשאלות: תשאלי את פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בסוף, אחמד, גם אם אתה צודק, יש לקבוצה הזאת קפטן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שיחכה עד סוף הפנדלים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. לא רק זה. יש קפטן למשחק. אני עובד לפי הכללים שהקפטן קובע. לא אני. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל הזמן הציבור שולח לי – מתברר שיש רייטינג לערוץ הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו מפרגנים גם לסיעת יהדות התורה, ובפריים טיים אני מעביר את השרביט לחבר הכנסת ברוכי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין, פינדרוס, מלא שאלות – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה ברוכי עכשיו? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה פנדלים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הערוצים שואלים אותי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא היה לפני שעתיים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מציע שתשלח לו שאלות על זה. תשלח לו שאלות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מר פינדרוס, אתה יכול לדבר. מר פינדרוס, תדבר כמה שאתה רוצה. אני הבאתי איתי הגדה של פסח. אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, אמרו לי שאתה מתפלל שחיים כץ לא יגיע. בלעדיו – כוכב הערב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> רגע, את עכשיו מספרת לי חידוש שלא ידעתי, ואני צריך לוודא את זה עם דודי אמסלם. הסיבה שאני פה זה חיים כץ? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לדעת, כי אם אני אדע, אני אדע מה לעשות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא. כל העיתונאים היום, עיניהם נשואות אליך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. הסיבה שהקפטן החליט שאני פה זה חיים כץ? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. כולם, כל עיני האומה נשואות אליך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עכשיו אני אשאל, אם לחיים כץ יבטיחו שיביאו את חוק ההסדרה, כי גם אני בעד חוק ההסדרה, הוא יבוא יותר לאט? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה שאתה רוצה. כל התשובות נכונות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת. אני אשתף פעולה איתו, ונסגור את העניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל החבורה של גדעון סער. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול לעשות שני דברים: גם חוק ההסדרה, גם חוק קמיניץ, ואז אתה מרצה את כולם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חוק קמיניץ – לא הייתי פה, לא יודע מהו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אחמד, תנצל, תגיד לו, קמיניץ – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תסביר לי מה זה חוק קמיניץ, כי אני לא יודע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חוק קמיניץ? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן, מה זה? תסביר לי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חוק קמיניץ בא להחמיר את חוק התכנון והבנייה, תיקון 116 – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה בא להגיד שכל הסוכות בבני ברק יכולות להישאר כמו שהן לעולם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, באמת, מה זה חוק קמיניץ? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה קנסות מוגזמים, קנסות גבוהים על מה שקרוי עבירות בנייה, והאצת ההריסות ללא אפשרות אפילו לפנות לערכאות. זה האיץ את תהליכי ההריסה ביישובים הערביים, ביישובים הערביים-דרוזיים, במושבים. בבני ברק זה לא חל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה זה לא משפיע? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא חל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא חל? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה? זה חוק – כאילו כתוב שם, כל יישוב ערבי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא הורסים לכם. לא הורסים לכם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לדעת. פעם חוקקו חוק כזה בכנסת שיישוב ערבי ייהרס, יישוב יהודי לא ייהרס? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מר פינדרוס, תשאל אותו אם הוא קורא לערבים להתחסן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מי שהעביר את חוק קמיניץ זה אני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אחמד, אתה קורא לערבים גם להתחסן או לא קורא להם? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אנחנו החרגנו עבירה על בנייה בקטע המינהלי עד 50 מטרים – – – והם בונים אלפים בלי רישיון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האמת היא, קיבלתי שאלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, תענה עליה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, קיבלתי שש שאלות. אחת מהן היא שלך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, תענה על כולן. אני רואה שאתה עוזר – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אחמד טיבי, אתה עוזר לבני ולביבי להגיע להסכם, וזה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בואו נצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה משתף פעולה עם הקואליציה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> לא, רק מנסור עבאס עושה את זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אחמד, ביבי ביקש שתענה בהרחבה על התשובות, לא בצורה מצומצמת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קיבלתי עכשיו: הוא אומר שהוא לא מבין בכדורגל. קיבלתי מנועם זיגמן תמונה שלך בקבוצת כדורגל. זאת התמונה שלך? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תסתכל מי בקבוצה, תבין כמה אני מבין בכדורגל. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זאת התמונה שלך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תסתכל מי בתמונה, תבין מי מבין בכדורגל. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת התמונה שלך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תסתכל מי בתמונה, תבין מי מבין בכדורגל. יום אחד – סיפור אמיתי. דודי, אני חייב לספר לך. בוא, אחמד, אני חייב לספר לך את הסיפור הזה, תכיר קצת. חוק קמיניץ, אני לא יודע מה זה, אבל את החברה החרדית אני מכיר. יום אחד פיטרו 80 סייעות בעיריית ירושלים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שאלת מה זה חוק קמיניץ. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> חוק קמיניץ נועד כדי לפתור את הנושא של הבניות הבלתי-חוקיות במדינת ישראל. לא קשור לערבים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יא חראם, יא חראם. לא קשור לערבים חוק קמיניץ? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הרי אתה יודע לבד, במדינת ישראל אין חוק ליהודים, חוק לערבים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הורסים לערבים, בונים ליהודים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה מבין שזה לא ככה. גם הוא יודע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הורסים לערבים, בונים ליהודים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה הוא קרוי על שם קמיניץ? ארז קמיניץ – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה יהודי קיבל קנסות של 600,000 שקל? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> ארז קמיניץ בעצם הוביל את החוק הזה מבחינת משרד המשפטים, ולכן הם הדביקו לו את השם חוק קמיניץ. כאן מדובר בחוק בעצם על מה שנקרא קנס מינהלי, זה הסיפור, כדי להתמודד עם עבירות הבנייה במדינת ישראל, ככלל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרב פינדרוס, מה עם מלכת היופי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מקבל הסבר על חוק קמיניץ, ואתה מדבר איתי עכשיו על זה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> החרגנו בחוק עבירות בנייה עד 50 מטר, שזה יהיה דרך בתי משפט רגילים, כמו שהיה עד אז. לכן, מי שעושה בנייה מעל 50 מטר, ועושה עבירת בנייה, יש מה שנקרא אכיפה מינהלית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לעתיד או לעבר? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> קדימה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה אתה רוצה? זה קדימה, אחמד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אגב, אני לא אומר את כל מה שאני מקבל מהיהודים ששולחים לי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עכשיו אני אספר לך על הכדורגל, על המשחק הזה. זה משחק שדודי אמסלם הכיר. היה לנו פרויקט משותף בירושלים – משום כבוד הקואליציה לא נזכיר של מי היה הפרויקט המשותף – אבל היה לנו פרויקט משותף בירושלים. יום אחד פיטרו סייעות – 80 סייעות חרדיות, עמדו לפטר אותן. ואני הייתי צריך לדבר עם ראש העיר – הייתי ממלא מקום שלו. אמרו: לראש העיר יש היום משחק של נבחרי העירייה מול מנהלי המחלקות. אמרתי: אבל אני לא מבין בכדורגל. אמרו לי: אבל ראש העיר שם. אמרתי: אין בעיה. לבשתי מדים של כדורגל, נכנסתי למגרש, סגרתי עם ראש העיר שאותן 80 סייעות לא יפוטרו, ויצאתי. צלם העירייה – יוסי גוטסמן שלח את הצלם של העירייה. צילם. יום אחד אומרים לי: תקשיב, התמונה שלך פורסמה במאה שערים אצל הקנאים. יש הרבה מהחברים שלי שהלכו לשם, חטפו מכות. אמרו לי: היא פורסמה אצל הקנאים. הייתי עם אשתי והילדים באוטו, נכנסתי לתוך מאה שערים. אני רואה קבוצה של קנאים עומדים ומסתכלים על התמונה. אני פותח את החלון, ומה לעשות, גדלתי באזור שם. כמו שאני יודע להגיד לך סבאח אל-ח'יר עם המבטא הנכון, אני גם יודע לדבר ביידיש עם המבטא שלהם. אז אני אומר להם: נו? עס א פעסטע בילד? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, אחמד, אתה בלי המבטא. הוא עם המבטא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הם מסתובבים אחורה. הדבר האחרון שהם חלמו לתפוס זה אותי שואל אותם: איך התמונה, תמונה טובה או לא טובה? הם היו בהלם, וזאת התמונה הזאת. אני אגיד לך את האמת, אין לי מושג בכדורגל. אין לי מושג. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס, אני בעד – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם עושים צחוק. יש לנו הצעת חוק מהירה. אפשר לעשות הפסקה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בהחלט, בהחלט. לשחק בבית"ר ירושלים זה לא לימוד גמרא, לא לימוד משנה, זה לא כל הדברים. אנחנו ציטטנו ממסכת עבודת זרה שלא עושים עם גויים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בשבת? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לשחק כדורגל עם גויים, בשבת? שרק הערבים ישחקו. לא רוצה אף יהודי שישחק בבית"ר ירושלים בשבת. רק ערבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, רוצים שתעבור לנושא אחר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לעבור לנושא אחר? למה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נראה לך כדורגל? הם יאכלו אותך חי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה יאכלו אותי חי? אני לא מבין, את בית"ר ירושלים מכרו לאיחוד האמירויות, ראיתי. מה הבעיה? לא הבנתי. באיחוד האמירויות זה יהודי? השייח' מאיחוד האמירויות שקנה את בית"ר ירושלים, יהודי או ערבי? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> ומה עם הצופים, מה עם הצופים? אתה רוצה שבבית"ר ישחקו רק ערבים. ומה עם הצופים? גם רק ערבים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצופים ייקנו כרטיסים ביום שישי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בשבת כן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> רק ערבים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצופים יכולים לקנות כרטיסים ביום שישי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס, אתה יודע שאפשר להגיש תקציב גם אחרי שהכנסת מתפזרת? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. אתה תקרא את החוק. הגשת התקציב לא מונעת בעצם את הדבר הזה שהכנסת תפזר. היא לא מונעת. תגישו תקציב 2020, יישאר תאריך הבחירות. אמרנו: ביום שנכנסו לארץ, ביום שקשרו את האליל של מצרים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, ביקשו להעיר שבית"ר לא משחקת בשבת, אז בבקשה, כבוד. בית"ר לא משחקת בשבת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הוא שאל אם שחקן ערבי משחק בשבת, אמרתי לו: רק ערבי שישחק בשבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל בית"ר לא משחקים בשבת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני לא נגד בית"ר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפרופו השייח' שאתה מדבר עליו, האם אתה מסכים שהוא ירכוש, השייח' הזה, חצי מישיבת מיר? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה הוא יעשה, ירכוש? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חצי מישיבת מיר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> השאלה היא כמה הוא ייקח שכירות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המחיר? המחיר זה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. אם הוא ייקח שכירות זולה, אנחנו נשקול את זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> דרך אגב, תסביר לו שכשאנחנו מקבלים תרומה גם מגוי לטובת לימוד תורה, הכול בסדר. רק שיבין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> דרך אגב, מה שהוא ייתן זה לשם שמיים. אני הייתי בזמנו אצל הרב אלישיב, לשאול אותו על תרומות. אתה יודע, במקומות שאתם לא אוהבים שיהודים גרים – אני לא יודע, החלטתם שתי מדינות, בין-לאומי, אני לא הצלחתי להבין את ההיגיון, אבל בסדר. אם לך זה מסתדר, זה בסדר. זכותך. אבל רק אספר לך, יש אוונגליסטים שאוהבים לתת להם כסף. אז אמר לי אז הרב אלישיב, שאם הם נותנים לשם שמיים, לא; אם הם נותנים בשביל לקבל כבוד ולעשות ביזנס – אני לא חושב שהשייח'ים האמירתים נותנים כסף לשם שמיים, נכון? נכון? הם נותנים לא בגלל שהם מרגישים שהם עושים איזו מצווה דתית. הם עושים את זה משיקולי מסחר, משיקולי יוקרה. טוב להם להצטלם עם זה. זה טוב להם, וזה בסדר גמור. אם זה אוונגליסטים, זאת שאלה הלכתית. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מעבר לזה שאנחנו לא עוסקים בשאלות היפותטיות. כשיבוא השייח', נדון בעניין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, ביקשו שתעבור קצת ליהדות המזרח. אתה יכול? אני פשוט מאוד לא מפסיקה לקבל הודעות מה להגיד לך להגיד. אז מבקשים עכשיו הרצאה בנושא יהדות המזרח. דבר על הרבנים הגדולים שהיו במרוקו, בעיראק – כל הרבנים האלה. על השולחן ערוך. תגיד לנו משהו – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מבקשים על התכלת, על התכלת – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> את יודעת שעיקר מסורת התורה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לאזן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה זה לאזן? א. לא דיברתי על חכמים משום מקום – לא מפולין, לא מליטא ולא מזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עוד לא, עדיין לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> על זה לא דיברתי עד עכשיו. עוד לא הגעתי לשם. אבל אם את רוצה לדעת, אני רוצה להגיד לך שכמות התורה והחוכמה שהגיעה מארצות המזרח היא בלתי נתפסת. הכעס האמיתי שלנו – שלנו – את יודעת שהסיבה שיהדות התורה לא נכנסת לממשלה, למה? מה היה הוויכוח שלנו עם התנועה הציונית? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה שהם עשו ליהדות המזרח; מה שהם עשו ליהודי צפון אפריקה, שבאו תמימים. הם באו תמימים, כי לא היו להם – תסלחי לי – את הג'וליקים האלה, שגדלו בוולוז'ין, לקחו יהודים והעבירו אותם על דתם. אז היו תמימים, כמו אלה מכחול לבן פה היום, תמימים כאלה. לא הבינו – מה רע? באנו לארץ ישראל, אנשים טובים, יהודים טובים, אהבת ישראל. רוצים שנלך לקיבוץ? נלך לקיבוץ. מה יעשה הנער ולא יחטא? אם את זוכרת, יוסף אלון, הדוד של משה קצב, היה גזבר בעיריית ביתר בתקופתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, גם בבית שמש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אמר לי יוסף אלון: הגעתי לבד עם אימא בגיל 17, ילד דתי שהגיע בגיל 17 לבד – הכניסו אותי בגיל 17, בכוח, לבריכה מעורבת, בשבת. כשהוא עלה לארץ הכניסו אותו לבריכה מעורבת בשבת. מה יעשה הנער ולא יחטא? וככה עשו לאלפי יהודים תמימים. התמימות שלהם, של יהדות המזרח – לקחו להם את היופי ואת החוכמה ואת התורה. מי כתב את השולחן ערוך. איפה האריז"ל גדל? איפה גדלו כל החכמים? איפה היה הבן איש חי? איפה היה כף החיים? איפה היו כל החכמים? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ליד דודי אמסלם, אני מבקש להודות לבג"ץ. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ולמנדלבליט. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה לומר, בזכות בית המשפט העליון, אנחנו זכינו שלא תהיה ראש עיר, ותעמוד פה עכשיו ותמשוך את הזמן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> משה, השעה עושה לך את זה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בג"ץ פסל אותו באילת. בזכות זה אנחנו זכינו בו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא משנה מה, עצם זה שאתה מודה לבג"ץ – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תקשיב – – – של ערוץ 20 אומר שאתה יותר מעניין מנטפליקס. אתה יודע מה זה? הרבה יותר מעניין מנטפליקס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אענה לך על זה. אתה יודע על מה אני מודה לבג"ץ? בדיוק על מה שאמרתי עכשיו. הרי מה היה הוויכוח שלנו עם היהדות הספרדית לפני 70 שנה? אמרנו להם: אתם תמימים. אתם לא מכירים את האשכנזים האלה. אנחנו מכירים אותם, אנחנו מכירים אותם מוולוז'ין. אתה יודע, לסבתא שלי היו שתי אחיות. הייתה לה אחות שהתאבדה ביד מרדכי. אתה יודע על מה היא התאבדה? מנוחתה עדן, הסבתא, היום אני יכול לספר את זה, לא סיפרו את זה במשפחה. כי בשומר הצעיר היה אחד שפיתה בנות ואמר להן: תגיעו לארץ, אני אתחתן איתכן. הן הגיעו לארץ, מבתים דתיים. היה ראש הקהל של קלם; הוא בא לבת שלו, שהייתה מהבית הכי עשיר, ונתן לה הרגשה שהתאהב בה. היא הגיעה לארץ, והיא גילתה שהוא עשה את זה ל-18 נערות, אז היא התאבדה. היא קבורה ביד מרדכי. על התמימות הזאת, שנופלים בתמימות שלהם. הוויכוח גם עם היהדות הדתית-לאומית לפני 70 שנה היה על זה. אמרנו להם: חבר'ה, אתם לא מבינים עם מי אתם מתעסקים, אנחנו מכירים אותם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך על בג"ץ. בוא אני אגיד לך על בג"ץ. אני יותר גרוע מדודי אמסלם. כואב לי שדודי עומד פה כל יום באי-אמון ומדבר על היועץ המשפטי לממשלה – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל אם היית ראש עיריית אלעד, מי היה עומד פה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – ועל הסגן שלו ועל הפרקליטות. הבעיה היא שופטי בית המשפט העליון. אתה יודע למה? כי הם חשבו שהם דופקים את הדתיים עם זה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בזכותם אתה פה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עזוב. זה שהם התכוונו לרעה – אמרתי, סיפרתי מקודם שבירנבוים הלך עם הנכד שלו במאה שערים, ומה הוא אמר לו? אלה ייעלמו בעוד כמה שנים. תסתכל כדי שתזכור שהיו פעם יהודים כאלה. זה שהם מתכוונים לרעה, ואלוקים חשבה לטובה, כבר ראינו את זה אצל יוסף הצדיק. הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם, אני לא מוטרד. אני לא מוטרד. זה שבג"ץ חושב שהוא עושה את זה לרעה – הוא עושה את זה לטובה. זה שיאיר לפיד חשב שהוא יעשה חוק גיוס, ויקצץ ויעשה, והציבור החרדי ייחלש – הוא התחזק עוד יותר. נהיה חוסן פנימי. נהיה חיזוק פנימי ברמה שלא הייתה לפני כן, וכולנו יודעים את זה, חיזוק שלא היה שנים קודם. פריחת עולם התורה – לא היה קודם. תמיד מתי זה נהיה? כשהם מנסים ללחוץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – למה כשמדברים על התאבדויות לא כותבים את זה ביתד, כדי שאולי אחרים, חלילה וחס, לא יעשו את זה? יושבת-ראש שדולת מניעת התאבדויות בישראל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> היא, כיושבת-ראש שדולה, יודעת את מה שאני יודע, וכשהייתי בעיריית ירושלים וטיפלתי במקרים כאלה, שפרסום של מקרים כאלה גורם לאחרים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, יש שתי גישות. יש שתי גישות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שנייה. אבל מה לעשות שבאופן יחסי, יחסי – אני לא אומר שאין; אני לא מאלה שמטאטאים, אני אומר לך שיש, אבל באופן יחסי יש הרבה פחות, כי זו לא אופציה לגיטימית. זאת לא אופציה לגיטימית כי לא מדברים עליה, היא בכלל לא קיימת בשיח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה. יש שתי גישות. יש שתי גישות. גישה אחת אומרת – מדברים על זה ומונעים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הבנתי. אומרת היושבת-ראש שאין לנו זכות לחשוב את הגישה השנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אומרת שיש מומחים שאומרים שיש שתי גישות. גישה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה לא נגמר. הדיון שלא נגמר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זו דרישת שלום מיתד נאמן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> היא שאלה שאלה, קטי. היא לא התפרצה. אני אתן לך. קטי, גם אם יש ויכוח בין מומחים, אני לא חושב שהיא יכולה לטעון: למה אתם שומעים למומחים האלה ולא למומחים האלה. זה – 1. אני עוד מעט אענה לך עוד תשובה, אבל אני אענה לשאלה של אחמד. כששואלים אותי על בעיות בחינוך החרדי, למה לא עושים אחרת, תמיד יש לי תשובה מעניינת. אבל אני כבר אגיע אלייך, לתשובה. כן, אחמד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, זה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> רגע, אחמד. לא – – – אחמד טיבי, אני כבר איתך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחמד, אתה – – – זה נושא חשוב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> פינדרוס, העמידה הזו זה מהתסמינים של החיסון? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס, שאלה מהקהל. שאלה מהקהל. אפרופו בית"ר ירושלים, מה יהיה לפני – ערבי בבית"ר או מזרחי ביהדות התורה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, יש פה פנייה אליך, פינדרוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה יהיה לפני – ערבי בבית"ר או מזרחי ביהדות התורה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למרות שאני מתנגד לחלק הראשון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אגיד לך. אתה מזכיר לי סיפור. היה ראש ישיבה במיר. היה ראש ישיבה במיר, קראו לו מרן הגאון רב חיים שמואלביץ, זיכרונו לברכה. בא אליו יהודי והתחיל להסביר לו ברוב טובו, לאט-לאט – אמר לו: כבוד הרב, אני המשיח, ויש לי הוכחות. אמר לו הרב: בסדר, קיבלתי, ומה עכשיו? הוא אמר לו: כיוון שאני משיח, אני צריך למסור שיעור בישיבה. המשיח מוזמן למסור שיעור בישיבה. אמר לו הרב שמואלביץ – ואת זה אני עונה לך על יהדות התורה, על מזרחי ביהדות התורה – אחמד, אתה חייב לקבל תשובה. אמר לו הרב שמואלביץ – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יצחק, מה שרץ ברשת – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – משיח צריך לתת שיעור בישיבת מיר, זה נכון, יש רק בעיה שצפוף פה, כי יש הרבה מהמשפחה שמחכים בתור. אז הבעיה ביהדות התורה היא לא שלא נותנים למזרחי להיכנס – צפוף שם. גם אותי מכניסים בנורבגי, חצי נורבגי, רבע נורבגי, מחזירים, מוציאים. ברוכי, מסכן, היה צריך לצאת לחודש, לחזור לחודש. צפוף שם – זאת הבעיה; זאת לא בעיה של מזרחים. לש"ס יש כמה מיותרים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, תקשיב, אני לא צוחקת. יש פה באמת פנייה. אנשים אומרים שהם צופים בך כרגע, ושבבקשה תיתן הרצאה על חשיבותו של החיסון ולמה צריך להתחסן ותקרא לכל האנשים לצאת להתחסן, כי זה מציל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עשיתי את זה בסרטון אתמול, תחת המטרייה של – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אז בבקשה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אוקיי, אני אעשה את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת לך, אמיתי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> קטי, אני רוצה לענות לך במשל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הטלפון שלי קרס בגללך, פינדרוס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> קטי, אני רוצה להגיד לך: לא רק הטלפון – כל המדיה. כל הצייצנים. כולם פה על זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הרב טסלר, יש פה בקשה מאחמד טיבי שאולי ויז'ניץ יוותרו על המקום ביהדות התורה ויכניסו מזרחי במקום. אמרתי להם שצפוף. אחמד טיבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, ואם לא תזכיר את יוחאי דנינו, הוא זורק אותך מהקבוצה. אז בבקשה תגיד מילה טובה גם על יוחאי דנינו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, על השאלה ששאלת מקודם – למה אנחנו שומעים למומחה כזה ולא למומחה אחר. יום אחד אני נקראתי להרצאה, הזמינו אותי אליה, על הנושא של ההתפרקות של החרדים. הייתה כתבה שהחרדים מתפרקים ונגמר הסיפור, הם מתפרקים. ואז עמד לפניי – אני אפילו לא ידעתי, בכנות – כמו בכדורגל, לא קראתי את המאמר של אבישי בן חיים, שאני מאוד מעריך אותו, אבל לא יצא לי לקרוא אותו. הייתי צריך לתת הצהרה לתקשורת חוץ – כן התפרקות או לא. אני לא יודע על מה מדובר. מה עושים? אין לי את הכישורים של דודי אמסלם לעמוד פה בכל יום שני כמו שהוא עושה את זה, והוא עושה את זה בטוב טעם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> יצחק, אני נהנה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> קטי, עמד לפניי הנואם והסביר ברוב טובו על ההתפרקות של המגזר החרדי. הוא אומר ככה: החרדים אומרים שיש רק 5% נשירה, ולפי מה שיש לי מהממ"מ של הכנסת – והוא מסביר באנגלית את החשיבות של הממ"מ של הכנסת – זה לא נכון; יש 9.2% נשירה, או 8.2%, 9.2% נשירה. ולכן זה נורא ואיום וצריך לעשות סוף לחינוך החרדי. אז אמרתי לו: הרמת להנחתה. אמרתי לכל העיתונאים – היו שם עיתונאים מכל העולם: סינים, גרמנים, יפנים, אנגלים, בלגים – אמרתי להם: תגידו לי אתם – אתה יודע מה, אני יכול לשאול את זה גם במגזר הערבי: כמה מכם מכירים, במדינה שלכם, שהילדים ממשיכים באותן עמדות, באותה תרבות, של ההורים, באחוזים? כמה? איזה אחוז נחשב הצלחה? כמה אתה חושב נחשב הצלחה לכך שההורים והילדים ממשיכים באותה תרבות? אם זאת המטרה; אם זאת לא המטרה, אז אין בעיה, אבל אם זאת המטרה – כמה אחוז? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, אתה לא תאמין, מבריטניה מצלצלים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אמרתי לו ככה: אתה מסביר לי שיש בעיות בחינוך החרדי. אני כרגע מצליח גם לפי הממ"מ, שהסברת את חשיבותו, ב-92%. אני חושש שאם אני אקבל את העצה שלך, אני אצליח, אבל ב-89%, ומה עם ה-3% שאני איכשל בהם? אני מעדיף להישאר עם 92% ולהמשיך הלאה עם אותו חינוך. אל תפריע לי. אל תתערב לי. תן לי להמשיך עם אותו דבר. זה – 1; 2. אני רוצה להגיד לך עוד משהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, מבריטניה – אני לא צוחקת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת קטי, הם בטח רוצים שיבואו אליהם לשם – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הם רוצים אישור כניסה, ותגידי להם שאני לא ממשרד הפנים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> המוטציה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תסבירי להם שאני לא ממשרד הפנים, זו החלטה של משרד הפנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל קטי, את רוצה לשמוע על החיסון, אז אני אגיד לך משהו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, זה מבריטניה. אני לא צוחקת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – ואני אגיד לך גם למה הלכתי להתחסן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היא לא רוצה. מבריטניה רוצים לשמוע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן. מבריטניה רוצים – – – חיסון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא בגלל שאני רופא ולא בגלל שאני יודע לבדוק ברפואה. ביהדות, בניגוד למדע, מאמינים שהמדע זה הכלי והאמצעי. בסוף יש הקדוש ברוך הוא, אלוקים, שמנהל את העולם. ומי שקצת התבלבל ולא שם לב לזה, אז אולי הקורונה תעיר אותו, ומי שהקורונה לא תעיר אותו, לא נעים לי להגיד לו, משהו אחר יעיר אותו, כי בסוף יכירו וידעו כל יושבי תבל, משהו יעיר אותם בסוף. אני מציע להם מהר לתפוס את הקורונה, שתעיר אותם, שלא יצטרכו לחכות לשלב הבא. אבל בסוף, קטי, אנחנו עושים השתדלות. ומה אומרים? את יודעת איזו ברכה אומרים על תרופה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> איזו ברכה אומרים על תרופה? דודי בטח יודע איזו ברכה אומרים על תרופה: יהי רצון שיהיה עסק זה לי לרפואה. למה? אנחנו רוצים לעשות את ההשתדלות שלנו. עכשיו, כשיש לך מחלה, ואתה רואה שמתו 3,100 אנשים – היום ליוו בירושלים וליוו בעוד מקומות בארץ חולים שמתו. יש לך רופאים שאומרים שהדבר הזה יכול לעזור, ועכשיו אתה צריך לעשות השתדלות. לא בגלל שאני מצאתי את זה. עסק זה לרפואה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, אתה חייב לקצר, כי יש הרבה מאוד פניות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל אני לא מחליט את זה לבד, ולכן הלכו לכל חכמי ישראל. אני הייתי אתמול אצל הרב קנייבסקי, מרן שר התורה, ואמרנו לו שאנשים מפחדים, אז הוא אמר: מה אתה רוצה שאני אעשה, תרגיע אותם, שלא יפחדו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> העסק הזה, על פי הדת עושים. עכשיו, אני לוקח תרופה בשביל מצוות הדת, כי בזכות שעשיתי את ההשתדלות שלי – לא בגלל שהתרופה תציל אותי – אני אומר: יהי רצון שיהיה עסק זה לרפואה. כמו שהודיתי על זה, שאני מקווה שתעזור לי השתייה עכשיו. זה בלי קפה, זה לא טוב, אבל רק היושב-ראש מקבל קפה עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, יש כמה שאלות, אז תבחר על מה אתה עונה. אחת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שאלה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> היא שואלת, היא שואלת שאלה, רגע. יש לה כמה שאלות שהיא קיבלה מאנגליה, ואתה צריך לרחם, כי מאנגליה לא נותנים להיכנס לארץ, לפחות לשאול שאלות שייתנו להם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, אומרים – – – מבקשים שתתייחס לבית שמש, היא בת 70, אז זה אחד. שתיים, תתייחס לנושא של נוער שוליים, ואם יש לך עוד קצת זמן אז תספר עוד פעם על פרשת השבוע. להמשיך? יש עוד כמה בקשות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בסדר גמור. כבר, כבר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> פינדרוס, שמת לב כמה מעניינת את אחמד טיבי בית"ר ירושלים? שמת לב? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אספר לך. אני, כשראיתי את אחמד טיבי – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> ודרך אגב, ביהדות התורה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני, כשראיתי את אחמד טיבי עם המסכה הצהובה, אמרתי לו: אתה בית"ר ירושלים, אז הוא אומר לי: מה פתאום, זה שלנו, של הסיעה. אבל אז קרה לו פנצ'ר והוא היה מבודד, ואני הייתי יושב-ראש ועדת כספים, והוא עולה לי עם חולצה צהובה. אני אומר לו: אחמד, עבדת עליי, אתה בסוף אוהד בית"ר, לא יעזור, יש לך את זה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> קיבלתי עכשיו, איזה רופא כתב לי: אם מישהו חושב שיש תופעות לוואי לחיסון, תראו מה קרה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס. קטי, אפשר? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אחמד, הוא טוען שהנאום שלי עכשיו זה תופעות לוואי. אתה דוקטור, זה יכול להיות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע – – – עוד כמה בקשות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, אתה דוקטור. אומר מרגי שמה שאני עושה פה עכשיו זה תופעת לוואי של החיסון. לא, אחמד טיבי מכחיש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא של החיסון. של פינדרוס. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מכחיש. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא אחראי לשאלה, אבל בחור דתי שואל אותי, לשאול אותך – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> איזו כיפה יש לו שם? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – למה בקהילה שלך, זילברמן, מרביצים לערבים? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא בסדר. מי שמרביץ לערבים, תאמין לי, לא רק זה, עף מהישיבה ועף מכל זה, בהוראות, והם יודעים את זה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מתנגד – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא רק שאני מתנגד – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרב פינדרוס, אולי אפשר לקיים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – אני אמרתי לילדים שלי הקטנים – הקטנים, ילדים בני חמש, שש, שבע – והמשטרה באה כל הזמן, שם יש מריבות. אמרתי לילד שלי: אני מבטיח לך, מבטיח לך, אתה פעם בתגרה ושוטר עוצר אותך, פעם אחת, אני מתקשר למשטרה שישאירו אותך שם. לא מתקשר למשטרה לבוא לשחרר אותך בערבות – אני מתקשר שישאירו אותך שם. שמור על עצמך. אני אומר את זה לכל הילדים אצלי בקהילה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, שואלים מה פירוש שם המשפחה שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אין דבר כזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רוצים לדעת למה קוראים לשם המשפחה שלך פינדרוס. פינדרוס, רוצים שתסביר מה המשמעות של המילה פינדרוס. גם את זה ביקשו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> יש פה חבר כנסת שפעם הסביר לי – איך קוראים לו, חבר כנסת דווקא מיש עתיד; בחור טוב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם כבר הלכו לישון כולם. הם הלכו לישון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בחור מאוד נחמד שאני מיודד איתו – ברח לי השם – הוא דווקא ניסה להסביר לי ואני לא זוכר כרגע. אז השאלה הזאת, אני מרגיע אותך. אנחנו נגד ריב, נגד שילדים יריבו, ויש שם בעיה כי שני הצדדים – אחמד, כשאתה שואל את השאלה, פה צריך להיות הגונים: שני הצדדים נהנים מזה, הילדים מפה והילדים פה נהנים מהדבר הזה. גם כשאני גדלתי – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה כמו הילדים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – כשהייתי ילד גרנו – עוד לא היה כביש מס' 1, היה שטח הפקר, קראו לזה אז, בינינו לשייח' ג'ראח, והייתה גינת משחקים משותפת, טדי קולק חלם על גינת משחקים משותפת. אז בגינת המשחקים המשותפת, תתאר לעצמך שכל שבת אחרי הצוהריים הלכו מכות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פינדרוס, אפשר מהפרקים הקודמים, מה היה עד עכשיו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ערוץ הכנסת יוציא לך פרוטוקול מסודר. מאיפה הגעתם פתאום, ישראל ביתנו? מאיפה אתם? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תקציב – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הדיון הוא לא על ביבי. אתם יכולים לחזור בחזרה, תחזרו כשהדיון יהיה על ביבי, תחזרו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ביבי לא עלה על השולחן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרו לנו שיש פה סרט, אז נכנסנו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא ביבי, לא משה ליאון, לא ליברמן. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כל הנושאים האלה לא עלו על הפרק, אתם יכולים ללכת לנוח – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע מה צייצו בטוויטר? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אעדכן אתכם כשנגיע לפרק – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע מה צייצו בטוויטר? שכדאי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – של ביבי נתניהו פרק א' עם ליברמן, פרק ב' בלי, פרק ג' עם, פרק ד' בלי, פרק ה' בלי, פרק ו' עם – אנחנו נבקש מישראל ביתנו לבוא להגיב. עד אז אתם משוחררים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> פינדרוס, מה עם איווט? הוא שואל מה עם איווט. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> איווט. איווט. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה "מה עם איווט"? אמרתי, אנחנו עכשיו לא בפרק א' עם, פרק ב' בלי, פרק ג' עם, פרק ד' – לא בעניין. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> פינדרוס, למה הערבים מרביצים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמו תמונה שלך – לך. אנשים רוצים שתסיים את הפיליבסטר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה יודע, אחמד, אני חוזר לתחילת הנאום שלי. אני אמרתי לך בתחילת הנאום – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יכול לחזור מהתחלה על הכול? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – שאנחנו לא בכיס של ביבי, רק אתה לא מביא לנו אלטרנטיבה. עכשיו, מה אתה חושב, שאני מרוגש מזה שמשווים אותי ושמים לי אותו שלט כמו ביבי? הוא לא אליל אצלי, אנחנו לא בכיס. לא הבאתם אלטרנטיבה, והאלטרנטיבה שהצעתם לנו לא רלוונטית. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו אני מבין למה הוא מסתובב בלי ארנק – כי אתם בכיס שלו. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> פינדרוס, חמש דקות אחרונות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כמה שנים בכנסת לקח לך להבין את זה, כמה שנים בכנסת לקח לך להבין את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רגע, פינדרוס, זה רק בזכות הנאום שלך הכול. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אומר לך, כמישהו שיושב בסיעה של אחמד טיבי, אני מתפלא עליך שזה לקח לך כל כך הרבה שנים. היית צריך להבין את זה הרבה קודם. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הרבה קודם היית צריך להבין את זה. אני מתפלא עליך. כל כך הרבה שנים. שמעת מה הוא אמר? הוא אומר: סוף-סוף הבנתי, לא אתם בכיס של ביבי, ביבי בכיס שלכם. אמרתי לו: תגיד לי, כמה שנים ליד אחמד טיבי לקח לך להבין את זה? כמה שנים לקח לך להבין את זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> פינדרוס, חמש דקות – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חמש דקות אני יורד? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, אתה חייב לראות את זה, אני מתה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם סגן שר הבריאות אומר, ואתה גם תיתן את זה כהנחיה, כשגרוטו עוד נמצא, שישחרר, אנחנו משתחררים מבידוד. נשתחרר מבידוד, עברנו את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, אתה חייב לראות את זה. לא, זה גדול. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תשלחי לי את זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> פינדרוס, שאל אותי מישהו בבדיחותא עכשיו אם אפשר למסור דרישת שלום באמצעותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם רוצים שתמסור דרישת שלום לכל מיני. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אם אפשר למסור דרישת שלום באמצעותך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אגיד לך. אני אמרתי ואני אחזור. מכיוון שאמר יואב שאני בסוף דבריי ואני עוד מעט אקבל אישור מעליזה לרדת – כנראה שהם שחררו אותה מבידוד – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם יעקב אשר יחזור – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד, אתה קיבלת חיסון? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לדעתי אתה תרד מהדוכן אחרי 21 יום, החיסון השני. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא עשה את החיסון עכשיו – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מחר אתה תקבל במייל דברי הפצה: נאומך מיום כך וכך, ייגמר לך המייל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אחמד, אבל למה אתה מתחמק מהשאלה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – ביקשו ממנו – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> טיבי, למה אתה לא עונה על השאלה אם תתחסנו או לא, למה? למה הוא לא עונה? זה דוקטור או לא דוקטור? תענה על השאלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רציתי לענות – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, אני רוצה שאתה תענה, לא סומך עליו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואללה, אני התחסנתי – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא אתה, תגיד לכולם. תגיד ברמקול, אתה קורא לכולם להתחסן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא שמעו אותך. אנשים שואלים פה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נהפכת לסלב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אחמד, רוצים משהו מסודר. רוצים משהו מסודר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה לא נותן לי לדבר. אנשים מפריעים פה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משה, אין לך שם מיקרופון. אתה סתם עומד ליד – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – זה אסור. אתה רואה, אני שומר חוק. בבזל בניתי את מדינת היהודים, הוא אמר. אני נעמד כמוהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תראה, אחמד, בגלל שהייתי באמצע לשאול אותך על השיטה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בגללך הטלפון שלי מתפוצץ מיהודים חביבים – – – מי זה הרב מערלוי? האדמו"ר מערלוי. אמרו לי שהוא היחיד שיכול להוריד אותך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שאלת קודם על הימין ביהדות התורה. הוא היה האדמו"ר ששמר על הסממן הימני בימים הקשים של יהדות התורה, כשהיא עוד חשבה להצטרף לכל מיני ממשלות כאלה של כל מיני גנצים, שהצעת לנו פעם להצטרף. אז אני אגיד לך, יש פה עוזר של הרב אייכלר שכותב טורים מאוד יפים בעיתון. אז כשגנץ נכנס, הוא ניגש אליו ואמר לו: שלום מר גנץ, שמי יצחק פינדרוס. הוא כתב בטור שלו שאחרי זה גנץ פגש אותי, ואז אמרתי: פינדרוס, והוא אמר: תפסיק לעבוד עליי. דרך אגב, הוא אז לא הכיר את גנץ, הוא לא ידע שגם הייתי ניגש אליו ואומר לו: פינדרוס, הוא לא היה זוכר שמישהו דקה קודם לכן אמר לו. זה בסדר גמור. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שאלה – מה דעתך – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, בואו נעשה שאלות ותשובות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך – שאלת על האדמו"ר מערלוי. הוא האיש שיש לו זכות – העיר שאני עמדתי בראשה, הוא היה מהמייסדים של העיר הזאת, והוא שמר במועצת גדולי התורה על הסממן הימני. יש לנו סגן שר, הרב פרוש, אתה יודע איך הוא נהיה נציג הימין? הרי אבא שלו היה חלק מהתרגיל של מי שרצה לעשות – מה קרה? הוא היה יחד עם עוד חברי מועצת גדולי התורה, יהודי יקר מאוד, יהודי קדוש מאוד מהונגריה, ועשה הכול בשביל הדבר הזה. אז שתדע לך מי היה האדמו"ר מערלוי. היה תלמיד חכם גדול מאוד, והוא היה סוג אדמו"ר – התפללו נוסח אשכנז – סוג אדמו"ר ליטאי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> עכשיו פותחים את הפינה "הכה את המומחה". בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יהודה שואל אותי – הוא בטח חרדי: מה דעתך על הביטוי "או ביבי או טיבי"? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מסכים. אתה אמרת את זה קודם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תענה. התשובה שלך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מסכים. אני מסכים. כרגע, בסיטואציה הקיימת, זה מה יש. זה מה יש. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל הוא לא פה, הוא לא פה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה מה יש. זה מה יש לנו. אני חוזר – אני אטריד אותך עם השאלה: הצעת לנו לפני חמישה חודשים ללכת לקואליציה עם מישהו אחר. היית חוזר על ההצעה? היית חוזר על ההצעה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אחמד, אתה לא נתת לו תשובה אחרת. הוא אומר לך: לא ביבי – מי כן? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נכון. נכון. יש שני אנשים שיכולים לנהל פה מדינה: זה ביבי או אתה. עכשיו, מי מקרב אותי ל"ולירושלים עירך"? מי מקרב אותי ל"ותחזינה עינינו"? זו השאלה העומדת על הפרק, מה לעשות? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תחזור על הסיסמה. פינדרוס, תחזור על הסיסמה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, את זה אתה חייב לראות, פינדרוס. פינדרוס, את זה אתה חייב לראות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הוא אמר לי, הוא אמר לי, הוא אמר לי. זה בסדר. אבל את כל הפניות האלה, קטי, צריך לדעת מה הכתובת. הכתובת היא – יש את רכזת הקואליציה עליזה בראשי, ואיתה צריך לסגור את העניין הזה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא רק "זה מה יש". בוא תשדרג רגע את התשובה. הוא שואל אותך – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, הוא שאל אותי על משהו אחר. לא, היא שאלה למה אני לא קם ויורד, כי שלחו לי סיסמה כמו שעשו לביבי: לך. למה אני לא הולך. אמרתי לה: תפני לכתובת – עליזה בראשי. מה, אני קובע? ביבי קובע? עליזה בראשי קובעת. תשאלי את דודי אמסלם אם הוא מעז – מעז – לרדת לפני שעליזה אומרת לו לרדת. אתה פעם העזת לעשות את זה? לא העזת. אם דודי אמסלם, שליווה אותי בעיריית ירושלים בימיי הראשונים כשנכנסתי לתפקיד ובקושי הבנתי מה הולך שם בכיכר – הוא ליווה אותי, ואני אפר את דברו? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, אני מציעה שכולם יעשו איתך סלפי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שאני אוותר? אז אחמד, אני חוזר שוב: האפשרות שלנו, מכיוון שאין לנו אפשרות אחרת כרגע, היא או טיבי או ביבי – כן, כי אני לא מאלה שמאמינים ב"ביבי קוסם". הדבר שיקדם אותנו ל"ותחזינה עינינו" והדבר שיקדם אותנו ל"ולירושלים עירך", והדבר שיקדם אותנו, את עם ישראל, ליותר קשורים למסורת, יותר קשורים לבורא עולם, יותר קשורים ל"אם בחקתי תלכו", זה החצי הזה של הבית, מה לעשות? זאת המציאות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן, אחי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> החרם של הגאון מווילנה על החסידים עדיין קיים? פינדרוס, החרם של הגאון מווילנה על החסידים עדיין קיים? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אל תענה לו, הוא לא מקשיב לתשובות שלך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. אתה יכול להרגיע אותו. אתה יכול להרגיע אותו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יוסל לנדאו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה יכול להרגיע אותו, לא. התשובה היא לא. אם הוא לא שם לב, הוא היה יכול לבוא לבדוק, התפללתי מנחה עם הרב אייכלר היום, וגם עם הרב טסלר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש פה בקשה שתדבר על תאי הלחץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תאי הלחץ והמכשור בבתי החולים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתם יודעים, תאי הלחץ זה אחד הדברים המדהימים. דודי, עכשיו אתה צריך להסביר לי – כל אנשי תאי הלחץ הם חברי מרכז ליכוד. שר הבריאות והסגן מהליכוד, ואני צריך להתעסק עם זה? אתה מוכן להסביר לי? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, לא להגיד סתם דברים שאתה לא עומד מאחוריהם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אמרתי, ואני אומר לך היום: תדעי לך, כל הדבר הזה, שהמדינה הזו התלבשה על המערכת הרפואית גם כשלא מבקשים ממנה כסף, ולא נותנת חופשיות, ומנהלת את המערכת הרפואית כאילו היא זה – וניגוד העניינים הזה בין בתי חולים ממשלתיים לבתי חולים פרטיים לבתי חולים ציבוריים, וסוג הניהול הזה של האוצר מרחוק, ועוד כל מיני פקידים – זה דבר שצריך להיפסק. אנחנו העלינו את זה, וחיים כץ נעלם גם עכשיו מהדיון, אבל אני כבר רודף, מחפש את חיים כץ כבר הרבה זמן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא פה. הוא פה. הוא פה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> פעם בבידוד, פעם היה, פעם לא היה, אבל חיים כץ – היה צריך להיות עוד דיון. היה צריך להיות עוד דיון, זה הסתיים. עמד פה סגן שר הבריאות, אמר לי: תפנה למשרד האוצר. פניתי למשרד האוצר – חזרו למשרד הבריאות. פניתי למשרד הבריאות – חזרו למשרד האוצר. אני עד היום – הגשתי שאלתה בזמנו, ויואב קיש ענה לי עליה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נראה לי שאלה שביקשו לשאול אותך מתחרטים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מקווה. שידרו מהטלוויזיה שזה כבר לקראת פתרון. אבל זה לא רק תאי לחץ. זה ה-MRI, זה תאי לחץ, זה כל המכשור הרפואי שאתה יכול להביא בקלות. אתה יודע שמישהו הביא לי שהוא יכול להקים פה מכשור רפואי לטיפולים הכימותרפיים, לעשות את זה במכשיר שהרבה פחות מזיק והרבה יותר מדויק. הוא רק צריך רישיון לעשות את זה, הוא לא רוצה כסף. אין. מסבירים לו שהוא הולך לעבור פה ויה דולורוזה, ואת הבדיחה הידועה שהיו מספרים פעם – אני הרי בן לעולים מארצות הברית, אז מה הייתה הבדיחה שהייתה רצה בארצות הברית? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרב פינדרוס, הרב פינדרוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה להיות מיליונר בארץ, מה אתה צריך לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אתה מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> רוצה להיות מיליונר בישראל, מה אתה צריך לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לבוא מיליארדר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לבוא מיליארדר, בדיוק. תאמין לי, אתה צריך לעבור ויה דולורוזה ולאבד את המיליארד. וזה דבר שהוא ממש ממש מזעזע, הוא מזעזע לחלוטין. יואב, יואב אני מקווה שהדברים שאתם אומרים לציבור במשרד הבריאות יותר אחראיים, כי אמרת לי שאנחנו לקראת הסוף – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך – – – לא חג השבועות הזה, חג השבועות – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לפי הפסוק של "אלף שנים בעיניך כיום אתמול". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הרב פינדרוס, יש פה עוד שאלה. אפשר? שאלה מהציבור, מאוד חשובה: למה סוגרים את המקוואות לגברים בבני ברק כל יום ב-10:00? זה מוקדם להרבה אנשים, וזה ממש לא אנושי. אני מקריאה שאלות מהציבור. ככה, בלי סינון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה לא משודר, מה אני אענה לך? שילכו לעבוד, יקומו יותר מוקדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> היא צודקת, זה עוד לפני הנץ, זה עוד לפני הנץ. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תראה כמה שאלות יש לי. אתה לא מאמין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרב פינדרוס, בוא נעשה דיון על שיטת החינוך של ליברמן. אולי משרד החינוך יסכים להכיר בזה בתור שיטה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שלא יכיר. לא יפריע ולא יכיר. שלא יפריע. דיברנו על זה. אנחנו לא רוצים מעורבות של משרד החינוך בחינוך אצלנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז אולי על התכלת, על התכלת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים מעורבות של משרד החינוך בחינוך אצלנו. תעשו טובה, תנו לנו. אנחנו, דרך אגב, רואים את התוצאות של החינוך השני – עזבו, תנו לנו להישאר עם שלנו. קודם הסברתי את זה בפרוטרוט. תן לי להישאר עם ה-92% – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 89. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – כי אני חושש שאני ארד ל-89% אם אני אשנה את השיטה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אגב, מתברר שהחרדים נוהרים לערוץ הכנסת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הרב פינדרוס – שאלה מהציבור: חבר הכנסת פינדרוס, מה שלומך? למה החרדים לובשים שחור-לבן? אנחנו רוצים לדעת באמת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הסיבה? להיות שונים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> להיות שונים. זו הסיבה האמיתית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוה, הינה הגיע לפיד. יאיר לפיד הגיע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני, כשאני רואה את יושב-ראש האופוזיציה ואת שר החינוך נכנס אני מבין שאנחנו מתקרבים לקראת סיום הנאום של ההסבר על החוק החשוב הזה, שהוא חוק-יסוד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פינדרוס, אני מרגיש שעוד לא הבנו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תדע לך, יאיר, כשתלכו לבג"ץ להגיד שלא היה דיון רציני על החוק, אנחנו נביא את הדיון של שלוש השעות האחרונות ונוכיח כמה הוא היה רציני. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פינדרוס, אני מרגיש שאתה – – – עוד כמה מילים. עוד קצת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> האמת היא שאני בשבילך מצטער שלא היית לפחות בחלק הראשון של הדיון – שאל את ידידך אלעזר שטרן. היה דיון מאוד מאוד אינטליגנטי, אמיתי ורציני. בתחילת הדיון היה דיון אמיתי, אינטליגנטי ורציני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון, בטח, על הרבנות הראשית ועל – תתחיל עוד פעם מההפטרה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תוך כמה זמן – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עודד, עודד, עודד, רגע, רגע, רגע, עודד, ההפניה אם לחזור או לא לחזור זה עליזה בראשי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תוך כמה זמן מאי גולן היא חברת קבינט? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר את זה בציניות ובזלזול. לפניך, זה בטוח. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא אהיה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לפניך, זה בטוח. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא אהיה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יפה – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> למה שלא תהיה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לפניך, זה בטוח. עכשיו תענה לו ברצינות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אחמד, מהיכרותך את חברי הקבינט – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> למה שלא תהיה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני את חלקם הגדול הייתי מחליף עם מאי גולן, בלי להזכיר שמות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה אמרת? עוד פעם, לא שמעתי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מהיכרותי את חברי הקבינט, בכבוד גדול, את חלקם הגדול הייתי מחליף במאי גולן. אני חושב שדודי מסכים איתי, לא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מאי, גדול. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא הרים לי להנחתה, טיבי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אחמד, גם אתה נפלת בדבר הזה שבשביל להיות חבר קבינט צריך להיות גנרל? אני לא חושב שאתה חושב כך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא גנרל, יכול להיות מאי גולן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני חושב, מבחינת – אמרתי שהוא רציני. דיברנו על רצינות העניין. יושב-ראש האופוזיציה, עצרתי אותך, רצית להגיד משהו חשוב, כנראה, לעם ישראל. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רק רציתי, היות שפספסתי את החלק הראשון אולי נעשה אותו עוד פעם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לעשות אותו עוד הפעם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני עוד לא אמרו לי, עוד לא אמרו לי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה, אבל יש עוד שאלות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש הממשלה, אני חייב לומר לך דבר מאוד מעניין: ניסיתי במשך שעתיים פה על הדוכן – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה רבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – אולי יותר, לשאול את כל חברי הכנסת – מכיוון שמסתובבת הרי שמועה שאנחנו בכיס של ראש הממשלה, אז אמרתי להם: אני מוכן לצאת מהכיס, ושאלתי את כל חברי הכנסת כאן אם יש להם מישהו להמליץ לי, אחר. ואני חייב לומר שלא הייתה שום הצעה. אז לכן אנחנו נשמח מאוד שחברי הכנסת יתמכו בחוק הזה, חברי הכנסת כולם יתמכו בחוק הזה, כי הוא נכון לקואליציה. שאלתי, לא הציעו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה תשמח? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שמה, שיתמכו בחוק? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן, כי יעבור תקציב 2020. אמרתי לך מה תכלית החוק. אמרתי גם מה אני חושב, אני חושב כמוך – 23 במרץ. אבל תקציב צריך לעבור, והחוק הזה, המשמעות שלו היא שתקציב צריך לעבור למען אזרחי ישראל, גם אלה שבחרו אתכם, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מודה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס, שעשה כאן את הבלתי-יאומן. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת. מי שמקומו ביציע, שיעלה. אם אפשר – יש הצבעה שמית, אני מבין, אז בסדר גמור. אני מזמין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ידידיי חברי הכנסת, אני התעכבתי – ופינדרוס, אני מודה לך על יכולתך – התעכבתי משום שבשעה 24:00 בדיוק קיימתי שיחה עם אחד מראשי החברות הגדולות בעולם שמפתחות חיסונים. אני ביקשתי ממנו להקדים מיליוני חיסונים למדינת ישראל, ובאותה הזדמנות – וכדאי לכם להקשיב לזה, תקשיבו, אני לא באתי לבטל את זמנכם – אני שאלתי אותו מה ההתפתחות לגבי המוטציה, ועל זה נסבה רוב השיחה, שאגב, התקיימה עם ראשי משרד הבריאות. קודם כול הוא סיפר שיש להם פיתוחים, או שיש להם מעקב, מחקר עכשיו, על החיסון, וההערכה שלהם היא שהחיסון שהם פיתחו והחיסונים שיש בידינו – הם יכולים באפקטיביות גדולה לטפל במוטציה. הם ידעו את זה תוך תקופה של ימים, וזו כמובן בשורה גדולה מאוד לאנושות, אם הדבר הזה נכון, בשורה גדולה מאוד לעם ישראל. זה מה שאני עשיתי עכשיו, בשעה הזאת. במשך היום, כמובן, עבדתי יחד עם חבריי לסגור את השמיים נגד המוטציה הזאת. אני מקווה שהיא לא במדינת ישראל, אבל ייתכן מאוד שהיא כבר כאן. יכול מאוד להיות שהיא כבר כאן. אני חושב שבשעה הזאת היינו צריכים ללכד כוחות והיינו צריכים למצוא כל דרך למנוע את הבחירות המיותרות האלה. היו לנו הסכמים עם כחול לבן, ברגע האחרון בני גנץ נסוג בעניין הזה. בייחוד הוא נסוג מהדברים שהסכמנו עליהם כדי לעצור את הדיקטטורה הפקידותית-משפטית פה, אבל הוא לא עמד בלחץ של ניסנקורן וחבריו. אנחנו כמובן לא יכולים להסכים לזה, ולכן ככל הנראה כחול לבן, כולל האנשים שלה שהולכים להצביע כאן הערב, הולכים לגרור אותנו לבחירות מיותרות. אני רוצה להגיד לכם, אני לא חושש מהבחירות, אנחנו ערוכים לזה, אנחנו ננצח, הציבור בישראל יודע מי מביא מיליוני חיסונים, ארבעה הסכמי שלום, מי בולם את איראן, מי מביא ביטחון ומי ישקם כאן את הכלכלה בתנופה רבה. אבל זה מיותר, ואדוני היושב-ראש, יותר מזה אין לי מה להגיד. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממשלת השיתוק בקורונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני אצביע בעד המשך – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שהסית נגד אזרחים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – קיום הממשלה. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> המסית הראשי מדבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ראש ממשלה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת עודה, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. שב מייד. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה – – – אתה תפסיד בבחירות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עודה, אני לא רוצה להוציא אותך מהאולם. שב. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> המסית הראשי פותח את הפה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני לא צריך עזרה, תודה רבה. אדוני ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, על מי אתה עובד? הרי לא מעניינת אותך המוטציה, מעניינת אותך רק הרוטציה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק התקציב והמועד להגשתו לכנסת) בקריאה הראשונה. הוגשה בקשה להצעה שמית, ולפיכך אנחנו נעבור להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – נגד נפתלי בנט – נגד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – נגד עמית הלוי – בעד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – נגד אסף זמיר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – נגד אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד ע'דיר כמאל מריח – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – נגד יעקב ליצמן – בעד יאיר לפיד – נגד אוסנת הילה מארק – בעד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי קונין – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד סונדוס סאלח – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – נגד תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – בעד עינב קאבלה – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – נגד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא קראי בבקשה בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת אסף זמיר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי פה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> וואו, איזו דרמה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, שקט, אנחנו באמצע הצבעה. תודה רבה. שקט. שקט, בבקשה. חברת הכנסת מארק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיקי חיימוביץ' – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת מירב כהן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לא להפריע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אבי ניסנקורן – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח עינב קאבלה – אינה נוכחת שלמה קרעי – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש במליאה חבר כנסת שנמצא, טרם הצביע ומעוניין להצביע? רק רגע אחד, חברות וחברי הכנסת, האם יש מישהו כזה? בבקשה, חבר הכנסת זמיר. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אסף זמיר – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נמצאת כאן חברת הכנסת שיר סגמן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) מיכל שיר סגמן – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ונמצא חבר הכנסת שפע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) רם שפע – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת, מספיק. חבר הכנסת – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לך, לך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא להוציא אותו מהמליאה מייד. נא להוציא אותו מהמליאה מייד. רבותיי, תמה ההצבעה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חבר הכנסת שחאדה, מספיק, תירגע. הכול בסדר. תירגע. תירגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 47, נגד – 49, אין נמנעים. אני מציע לכל אלה שמוחאים כפיים רק לזכור שהניסיון מלמד שאלה שמחאו כפיים בהצבעות על פיזור הכנסת, בדרך כלל לא מעטים מהם לא נבחרו לכנסת הבאה, אז לא לשמוח לפני הזמן. רבותיי, אני קובע שהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק התקציב והמועד להגשתו לכנסת), לא התקבלה וירדה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/869).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה. ההצעה מגיעה מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, וקיבלה פטור מחובת הנחה. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת – קודם כול, אני מקדים ואומר שלהצעת החוק הזאת דרושים 61 חברים להצבעה. מבקשים לפחות להישאר להצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לשבת. אני מבקש לשבת. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> 61 אמרנו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, לחוק הזה נדרשים 61 חברים כדי שהוא יעבור. אז מי שרוצה להישאר ולהצביע, נא להישאר באולם, אבל לשבת, כי אי-אפשר לשמוע את הדובר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אגב, הצעת החוק הזאת עברה בתמיכת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשבת. נא לשבת. חבר הכנסת כסיף, מספיק ביזיונות עשית ליום אחד, נא לשבת. תודה, שב. תודה רבה, שב. שב במקומך. תודה רבה. נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חצוף – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשבת. חברת הכנסת גולן, אני לא צריך עזרה. נא לשבת, תודה רבה. תודה רבה. אדוני ראש האופוזיציה, חבר הכנסת בנט, אדוני ראש האופוזיציה, חבר הכנסת בנט, נא לשבת. נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. תודה רבה. נא לשבת. אדוני יושב-ראש הקואליציה, גם נא לשבת. חברת הכנסת מאי גולן, חברת הכנסת פלוסקוב, נא לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז שהם ישבו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה לשבת. בבקשה לשבת, תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק הזאת אנחנו זקוקים ל-61 אצבעות, על מנת שנוכל להעביר את זה. אני אתן בתמצות – כי הזמן גם קצר – מה מהות הצעת החוק. הצעת החוק עושה סדר בשני דברים: 1. את חלק מהוראות השעה שהיו עד היום בשלושת הסבבים האחרונים היא מכניסה לחוקים קבועים, ואני אפרט. הסמכת יו"ר הוועדה המרכזית לדחות חלק מהפעולות: עד היום יש זמנים קבועים בחוק; אנחנו חוששים, בגלל תקדימים של פעמים קודמות, שהזמנים לא יסתדרו – לא יתכתבו עם המציאות – תהיה סמכות ליושב-ראש הוועדה, בהסכמת הסגנים, הנשיאות אצלו, לבוא ולשנות חלק מהזמנים. זה מהווה גם קיצור מועדים לרישום מפלגה. רשויות ציבוריות לא יוכלו למנוע מעובדים שלהן לבוא ולעבוד בתוך מערך הבחירות. למה? בגלל חשש – היו כמה מערכות בשנים האחרונות, ואנחנו חוששים שיהיו מעסיקים שלא יאפשרו לעובדים שלהם לבוא ולעבוד בוועדת הבחירות; אז הקביעות שלהם במקומות עבודתם תישאר. עוד דבר. הסמכת יו"ר הוועדה המרכזית, יחד עם סגניו, לתקופה של 90 יום, בשונה ממה שהיה עד היום – 60 יום. מוצע לקבוע בהוראת שעה כללים שיאפשרו לכלל הבוחרים לממש את זכותם. הנושא הוא בעיקר בתי חולים, מבודדים, חולים ומבודדים, בקלפיות שיוצבו. אם עד היום היו קלפיות כאלה רק בבתי חולים, בפעם הזאת, בגלל החשש שהעלו בפנינו שלא נרצה להוציא את אותם קשישים מבתי האבות, להיות חשופים, יהיו קלפיות מיוחדות בתוך בתי האבות. עכשיו, התקנות הקבועות, הגבלות על פעילות שקובעת הממשלה מכוח חוק הקורונה, לא יחולו על מקומות הקלפי. יש חוק הקורונה המרכזי, שמגביל את מספר המשתתפים בכל מקום, והצעת החוק הזאת מחריגה את מקום הקלפי על מנת שיו"ר הוועדה יוכל להחליט. בדיוק כמו שהכנסת מוחרגת בחוק, כך כל מקום של קלפי, באישור משרד הבריאות, על מנת לתת תקנות נקודתיות. אם יהיה סגר במדינת ישראל, יום הבחירות יהיה מוחרג מהסגר. כנ"ל, בכל המקומות שיש בהם קלפיות לא יוחלו עליהם כל הדינים האלה. חיילים – עד היום חיילים יכלו להצביע שלושה ימים לפני מועד הבחירות. על פי ההצעה שנמצאת לפנינו – עד שבוע. סיימנו? אוקיי. יש עוד דברים. אנחנו צריכים 61 אצבעות, ואני קורא לכולם לתמוך. בוועדה עצמה גם האופוזיציה תמכה בהצעה – למעט אולי אחד. העברנו את רוב הדברים פה אחד. יש עדיין דברים שהם בחילוקי דעות. לקראת השנייה והשלישית מחר נגיע להסכמות עם כולם, כמה שניתן, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. רוצים הצבעה שמית? השר מסכם. מי השר המסכם? זה לא שר מסכם, זה שר בשם הממשלה. יש דוברים, אני יודע, אני רק רוצה לדעת מי אמור להיות. השר אמסלם, אתה תהיה השר המסכם? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תעשה הצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. יש רשימת דוברים. רבותיי, יש רשימת דוברים. חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חבר הכנסת כסיף, אתה מוותר? אתה רשום לדבר – אתה מוותר, תודה; חבר הכנסת מתן כהנא – מוותר? איפה אתה? מוותר? אתה רשום לדבר, אתה מוותר? מוותר; חברת הכנסת אורלי פרומן – לא נמצאת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – מוותר; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – מוותר; חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר; חברת הכנסת סונדוס סאלח – מוותרת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת אבידר – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חבר הכנסת אוסאמה סעדי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. רבותיי, נא לשבת כדי שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. אני אוסיף את קולו של חבר הכנסת ינון אזולאי, שצריך להציג את החוק הבא ונשאר כאן בתוך המליאה. אני מזכיר שיש צורך ב-61 כדי שהחוק יעבור בקריאה הראשונה. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה). רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 74 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף את קולה של חברת הכנסת שקד ואת קולו של חבר הכנסת ינון אזולאי, שניהם בעד, ואת קולו של חבר הכנסת פטין מולא. שלושה קולות נוספים בעד, כך שיש לנו 77 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ותוחזר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונ,ה מטעם הכנסת, הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון) (תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התשפ"א–2020, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לנו שינוי? נשאיר ככה. אנחנו עוברים להצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 5) (שינוי ההגדרה "הנגב" ותפקידי הרשות וסמכויותיה), התשפ"א–2020. אתה רוצה שזה יהיה הבא? מאה אחוז. << הצח >> הצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מיסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/861).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו נעבור קודם להצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מיסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, לקריאה ראשונה, הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אני מזכיר שהצעת החוק הזו היא הצעה תקציבית – – << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ה-50. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ולכן יש צורך לפחות ב-50 חברי כנסת שיצביעו בעדה בקריאה הראשונה. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני אשמח שגם תישארו אחר כך להצעת החוק שלי, של הרשות לפיתוח הנגב. חבריי מהאופוזיציה, האמת, "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד", אנחנו מאמינים בכך, ולכן אנחנו עושים את מה שנכתב למעלה. לגבי הצעת החוק של חברי הכנסת, יושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני ויעקב אשר, הצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מיסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש, בהצעת החוק הזאת יש בקשה לדחות את התשלומים שלאו דווקא בנגיף הקורונה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי השרים כץ, גלנט ורגב, מכובדיי השרים, נא לשבת. נא לשבת. אי-אפשר לנהל כך את הדיון. בבקשה לשבת. תודה רבה. בבקשה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בהצעת החוק הזו מוצע להסמיך את מנהל רשות המיסים לדחות תשלומים ומקדמות, לאו דווקא בנגיף הקורונה אלא בכל מקרה חירום אחר שהוכרז עליו, וכן לדחות את המענק לעידוד התעסוקה שהביאה הממשלה עד סוף דצמבר – שמי שלא הגיש יוכל להגיש ולעשות תיקונים עד סוף חודש דצמבר. מספיק. הדבר הנוסף הוא חיילים משוחררים: עבודה מועדפת תוכל להיות לשנה נוספת: במקום לשנתיים, לשלוש שנים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה הרב גפני, כמובן לחברי הוועדה, ליועצת המשפטית שגית, לשלומית ולכולם, לכל האנשים שעוסקים במלאכה. ומבקש את תמיכתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. השר כץ, השרה רגב, אם אתם מעוניינים להצביע, נא לשבת. אני מזכיר שההצעה הזו היא הצעה תקציבית, היא מחייבת תמיכה של לפחות 50 חברי כנסת בקריאה הראשונה. אני אוסיף את קולו של חבר הכנסת ינון אזולאי, שנמצא כאן במליאה והציג את הצעת החוק. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לדחיית מועדי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. יש לנו רשימת דוברים. אני רוצה לוודא שכולם ויתרו. חברת הכנסת קטרין שטרית, קטי שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שטרית מוותרת על זכות הדיבור? מאה אחוז; חברת הכנסת פלוסקוב – מוותרת, תודה רבה; חבר הכנסת סגלוביץ' – מוותר; חבר הכנסת כהנא – מוותר; חברת הכנסת זנדברג – איננה; חבר הכנסת אזולאי – דיבר; חבר הכנסת כסיף – מוותר; חבר הכנסת הלוי – איננו, הוא נמצא כאן? מוותר; חבר הכנסת אבידר – מוותר; חבר הכנסת קלנר – מוותר; חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת שחאדה, חבר הכנסת שחאדה – מוותר, תודה; חבר הכנסת בוסו – גם הוא מוותר; חבר הכנסת טאהא – איננו; חברת הכנסת ח'טיב יאסין – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת קושניר – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת שטרן – מוותר; חבר הכנסת פורר – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – גם הוא מוותר; חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת מרגי, מוותר? תודה; חבר הכנסת פינדרוס – בטח מוותר, כן; חברת הכנסת תומא סלימאן – מוותרת; חברת הכנסת ברק – מוותרת; חבר הכנסת סופר – איננו; חבר הכנסת הורוביץ – מוותר; חבר הכנסת עמאר – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת ארבל – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – גם הוא מוותר; חברת הכנסת פרומן – איננה; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חבר הכנסת ואטורי – מוותר. תודה. אם כן, רבותיי אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מיסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 70 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת אזולאי. לפיכך, 71 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לדחיית מועדי תשלומי מיסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת הכספים להכנה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 5) (שינוי ההגדרה "הנגב" ותפקידי הרשות וסמכויותיה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/866).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו חוזרים לסעיף שמסומן 10 בסדר-היום – הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 5) (שינוי ההגדרה "הנגב" ותפקידי הרשות וסמכויותיה), התשפ"א–2020, לקריאה הראשונה, של חברי הכנסת אזולאי, ארבל ומלכיאלי. יציג את ההצעה חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חברי הכנסת, אני מבקש להציע את הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב. בהצעת החוק אנחנו בעצם מצרפים את מחוז דרום – אשקלון, אשדוד, קריית מלאכי, באר טוביה, ועוד ערים שלא היו, מועצות אזוריות שלא היו – שייכנסו לרשות לפיתוח הנגב, וכן מוסיפים סמכויות. אבקש את תמיכת החברים בהצעת חוק זו. ואני רוצה שוב להודות לכל חבריי חברי הכנסת, לאלכס קושניר, שהיה שותף, לחבריי, כמובן, משה ארבל ומיכאל מלכיאלי, ולייעוץ המשפטי – שלומית, על העבודה הטובה שעשתה, ולשגית כמובן. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. יש לנו רשימת דוברים: חבר הכנסת כהנא – איננו; חבר הכנסת רול, חבר הכנסת עידן רול – מוותר; חברת הכנסת יזבק – איננה; חברת הכנסת פרומן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, היא פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, סליחה. מוותרת? תודה; חברת הכנסת פרומן – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת קלנר, חבר הכנסת קלנר, איננו פה? נמצא – מוותר; חברת הכנסת מיכאלי – מוותרת; חבר הכנסת סופר – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר ; חבר הכנסת ואטורי, חבר הכנסת ואטורי – מוותר; חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, לא היו הרבה כנסות שאנחנו בהן לשון המאזניים, כלומר, ההפרש הוא רק שני קולות, ואנחנו הצבענו ב-11 קולות. אני חושב שיש בזה אמירה מאוד מאוד חשובה. אותם אנשים, אותה ממשלה, אותו ראש ממשלה, העביר את חוק הלאום, שראה בנו קבוצה לא לגיטימית בכלל בכלל. אני פונה לכולם שיפנימו עמוק עמוק שאנחנו אזרחי המדינה; ששאבנו את הלגיטימציה שלנו בעיקר מהיותנו בני המולדת הזו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו מתעקשים להיות גם לגיטימיים וגם משפיעים, כמו שהיינו בלילה הזה. אני רואה פה את מי שהעביר את חוק הלאום, חבר הכנסת אבי דיכטר, שבתקופת הבחירות פנה לאזרחים הערבים ואמר לנו (אומר בערבית: התעוררו, ערביי ישראל,) בשפה כל כך קולוניאליסטית, במבטא כל כך קולוניאליסטי. דרך אגב, אני חושב שהאמירה הזו הוסיפה לנו עוד מנדט. אנחנו נמשיך בראש מורם ונשפיע – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – נמשיך גם בכנסת הבאה וגם בכנסת אחריה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כמו שהשפענו בלילה הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חוק הלאום יישאר פה הרבה אחריך. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יישר כוח, חברי הרשימה המשותפת, יישר כוח. ביי ביי, ביבי, ביי ביי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 5) (שינוי ההגדרה "הנגב" ותפקידי הרשות וסמכויותיה), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה. אני אוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת מלכיאלי ואזולאי. ואנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לי הצעת חוק – – – עכשיו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כולם מסכימים, אני מסכים, רק צריך לוודא שיש הסכמה של כולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, של סיעות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כל הסיעות צריכות להודיע, כן. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> רגע – – – רגע, אם אתה רוצה אני מוכן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כל הסיעות צריכות להודיע למזכירות שהן מסכימות. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 נגד – אין נמנעים – 10 ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 5) (שינוי ההגדרה "הנגב" ותפקידי הרשות וסמכויותיה), התשפ"א–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, בצירוף קולותיהם של חברי הכנסת מלכיאלי ואזולאי, 43 בעד, אין מתנגדים, עשרה נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 5) (שינוי ההגדרה "הנגב" ותפקידי הרשות וסמכויותיה), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה הראשונה, והיא מועברת לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/862).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, לקריאה הראשונה. הצעת החוק של חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי ומשה גפני. בהזדמנות הזו אני מבקש לאחל החלמה מלאה ומהירה לחברת הכנסת הילה שי וזאן. יציג את הצעת החוק לקריאה הראשונה חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף לברכות לחברת הכנסת הילה שי וזאן, שאני מציג את החוק שהיא הגישה, ואני הצטרפתי אליה. אני מקריא את הנאום שהיא כתבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשמור על השקט, אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מכובדיי השרים, נדירים הנושאים שאינם נמצאים במחלוקת בחברה הישראלית. עוד יותר נדירים נושאים שאינם נמצאים במחלוקת בכנסת – על אחת כמה וכמה במושבה של הכנסת הנוכחית. לפני שבועיים גיליתי לשמחתי שיש נושא אחד שכנראה אין עליו מחלוקת: זוגות שחתונתם התבטלה בגלל הקורונה וצריכים לקבל את כל כספם חזרה. כשהצעת חוק זו עברה בקריאה טרומית הצביעו בעדה 61 חברי כנסת – לא היו מתנגדים. אני חייב לומר בכנות, התרגשנו מאוד שההצעה עברה, אך עוד יותר התרגשנו שלרגע אחד הייתה אחדות במשכן הזה. גם כעת, כשהבחירות עומדות ממש מעבר לפינה, כשהכנסת מצטיירת על ידי התקשורת כשסועה מאי-פעם, היא יודעת לשים לרגע אחד את כל המחלוקות ולהירתם למען מטרה חשובה זו. אלפי זוגות – נשואות עיניהם אלינו היום. אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק הזה בקריאה ראשונה. מחר היא תידון בוועדת הכלכלה. יהיה מתווה מאוזן, ואני מקווה שגם האולמות יחיו עם זה בטוב וגם הזוגות יקבלו את רוב כספם אם לא את כל כספם. תודה רבה, אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. יש לנו רשימת דוברים. חברת הכנסת טלי פלוסקוב – מוותרת; חבר הכנסת סגלוביץ' – מוותר; חבר הכנסת כהנא – איננו; חברת הכנסת זנדברג – איננה; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת כסיף – מוותר. חבר הכנסת הלוי – איננו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא, אני פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נמצא. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, דקה אחת. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, מה שקרה כאן הערב הוא כתם על הכנסת, הוא כתם על הפרלמנט הישראלי. מה שניצח כאן הערב זה פוליטיקה פרסונלית בזויה – כולל ביזוי של מנדט, כולל ביזוי של אמון הציבור, שניתן למי מחברות הכנסת כאן. הפוליטיקה הפרסונלית הזאת אולי – אולי – ניצחה בקרב הזה; היא תפסיד במלחמה, כיוון שאזרחי ישראל, חשובה להם המדינה, המדיניות, הכלכלה, הביטחון, הזהות של המדינה הזאת. הדברים האלה ינצחו בבחירות הקרובות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלי אבידר – מוותר; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת שחאדה – מוותר; חבר הכנסת בוסו – מוותר – איפה חבר הכנסת בוסו? מוותר; חבר הכנסת טאהא – איננו; חברת הכנסת ח'טיב יאסין – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי? חבר הכנסת לוי? חבר הכנסת לוי? מוותר? תודה; חבר הכנסת קושניר – מוותר; חבר הכנסת שטרן; חבר הכנסת פורר – איננו; חבר הכנסת מרגי – דיבר; חבר הכנסת פינדרוס – מוותר; חברת הכנסת תומא סלימאן? חברת הכנסת תומא סלימאן – מוותרת; חברת הכנסת ברק – איננה; חבר הכנסת סופר – איננו; חבר הכנסת טייב – איננו – נמצא? מוותר; חבר הכנסת הורוביץ – איננו; חבר הכנסת עמאר – איננו; חבר הכנסת ארבל – חבר הכנסת ארבל מוותר; חברת הכנסת פרומן – איננה; חבר הכנסת מאיר כהן – אף הוא איננו; חבר הכנסת ואטורי – חבר הכנסת ואטורי מוותר. אם כך, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 44 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה הראשונה ותועבר להכנה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת הכלכלה. אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, אני לא שומע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, אני עברתי לנושא הבא, אבל אני מודיע לפרוטוקול שגם חבר הכנסת ארבל הצביע בעד הצעת החוק הקודמת. << הצח >> הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון מס' 5) (קיצור זמן התשובה לפניות ציבור), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/863).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון מס' 5) (קיצור זמן תשובה לפניות ציבור), התשפ"א–2020, לקריאה הראשונה, של חבר הכנסת יעקב טסלר. בכבוד, בבקשה. חבר הכנסת טסלר, בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מונחת לפניכם לקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות). עניינה של הצעת החוק היא לעגן את זכותו של פונה לקבל מענה לפנייתו תוך פרק זמן סביר. מתן מענה לפניות בפרק זמן בלתי סביר פוגע באמון הציבור בשירות הציבורי ובנבחרי הציבור ולעיתים אף עלול לגרום לנזק של ממש לאדם הממתין למענה. חבריי חברי הכנסת, המטרה המשותפת לכולנו היא שדרוג וייעול השירות הניתן לציבור. מוצע בזאת לקצר את הזמן למתן מענה מ-45 ימים ל-14 ימים. חברים, אבקש שתתמכו בהצעת החוק החשובה הזו למען אזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני עובר לרשימת הדוברים. חבר הכנסת כהנא – איננו; חבר הכנסת רול – מוותר; חברת הכנסת יזבק – מוותרת; חברת הכנסת פרומן – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת קלנר – איננו; חברת הכנסת מיכאלי – מוותרת; חבר הכנסת סופר – איננו; חבר הכנסת טאהא – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת ואטורי – מוותר. אם כך אנחנו עוברים להצבעה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, מי שרוצה להצביע. עלו למעלה, אז אנחנו נמתין למי שעלה. מכובדיי, אפשר לעבור להצבעה? אפשר לעבור להצבעה? יופי. אם כך, אנחנו עוברי להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון מס' 5) (קיצור זמן התשובה לפניות ציבור), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה. הצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא לוחץ לי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף את קולך, חבר הכנסת טיבי, אין בעיה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון מס' 5) (קיצור זמן התשובה לפניות ציבור), התשפ"א–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 51 בתוספת קולו של חבר הכנסת טיבי, אין מתנגדים – – – << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נלחץ לי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קוז'ינוב, כן? << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מבקש להוסיף אותי בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז, אין שום בעיה. אני מוסיף גם את קולו בעד. בעד אתה מבקש? בעד? << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אני מוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת קוז'ינוב וטיבי, שמערכות ההצבעה שלהם לא עבדו. אם כך, בעד הצביעו 52, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון מס' 5) (קיצור זמן התשובה לפניות ציבור), התשפ"א–2020, הקבלה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשמור על השקט, אי-אפשר לשמוע כלום. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> – – (עונש מזערי בעברה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו במסגרת חינוכית או טיפולית), התשפ"א–2020, של חבר הכנסת אופיר כץ. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/864).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לעדכן רק שהתווסף לנו חוק נוסף לסדר-היום, בהסכמת כלל הסיעות, ואנחנו נגיע אליו לאחר הצעת החוק הבאה, שהיא הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני מתכבדת להציע את הצעת החוק הזו לקריאה ראשונה. זה חוק חשוב. האמת היא שהיו לנו מספיק ריגושים הלילה, אבל התווספה לי התרגשות נוספת, כשקיבלתי לפני שעה את ההודעה הזאת, שאני הולכת להקריא, מאדם שאני לא מכירה. אזרח במדינת ישראל, בן 56, נשוי, אבא לשתי בנות. ככה הוא ביקש ממני. אני רק הסרתי את השם. למה אני פונה אלייך – הוא אומר לי – אני אחרי טיפול מקצועי וארוך בשל היותי בעבר גבר אלים מאוד. פגעתי קשות באשתי, באלימות קשה: כלכלית, מילולית ופיזית. עברתי טיפול מקצועי ועברתי סדנאות רבות בנושא, כולל טיפול פסיכולוגי. רעייתי, בת 54, ואני חזרנו להיות משפחה לאחר שנה שלמה שבה היינו פרודים. בלי הטיפול האינטנסיבי לא הייתי נגמל מהאלימות. מעולם לא נחשפתי. כיום אנחנו משפחה מאושרת ללא אלימות כלל. קנינו בית מדהים, ואת מוזמנת אישית לראות איך החיים נהפכו לטובה. אני עוקב אחרייך ורואה שאת מקדמת חוק לטיפול בגברים אלימים. אני שמח על כך מאוד, ואשמח לסייע לך בכך בהתנדבות. אני מוכן שתזמיני אותי לוועדה להסביר כמה את צודקת ולחשוף את עצמי לטובת החוק שאת מקדמת. זה גבר אחד שנותן עדות על מה שאנחנו היינו רוצים שכל גבר אלים יהיה מחויב לקבל: טיפול – כדי שייגמלו מההתנהגות האלימה. קיימנו שיחות, גם עם האוצר, גם עם משרד העבודה והרווחה וגם עם משרד המשפטים. כולנו סיכמנו את הנוסח שבידכם. אני מאוד מקווה שתעזרו לכך שהחוק יעבור היום בקריאה ראשונה, כדי שנבטיח את המשך החקיקה שלו, כדי שסוף-סוף נסיט את אור הזרקורים לאיפה שהוא צריך להיות: לטפל בגברים האלימים, שהם בעצם הבעיה שממנה סובלים וסובלות בחברה שלנו. אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני עובר לרשימת הדוברים. חבר הכנסת כהנא – איננו; חבר הכנסת רול – מוותר; חברת הכנסת יזבק – מוותרת; חברת הכנסת פרומן – איננה; חבר הכנסת טייב – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת קלנר – איננו; חברת הכנסת מיכאלי – מוותרת; חבר הכנסת סופר – איננו; חבר הכנסת טאהא – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו, וחבר הכנסת ואטורי אף הוא איננו. אם כך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה על הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020, בקריאה ראשונה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020<< נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/869).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנושא האחרון על סדר-היום: הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020, בקריאה הראשונה, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. ואני מזמין את חבר הכנסת מלכיאלי להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני באמת רוצה להודות לך שאתה מעלה את ההצעה הזאת. השבוע ביום חמישי זה יום השנה לפטירתו של מוטי בן שבת, ז"ל. ואני חושב שזה מאוד מרגש שביום הזה אנחנו מעבירים את הצעת החוק הכל-כך חשובה הזאת. אני רוצה להודות לשר דרעי על תמיכתו בחוק הזה; ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חיים כץ; לליאת רון, שמלווה את הצעת החוק הזאת, ולגב' בן שבת, חוה בן שבת, האימא היקרה, שכל כך חשוב לה החוק הזה; חשוב לנו החוק הזה. ואני קורא לכל חבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה והחברתית הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, להצעה זו לא נרשמו דוברים. ולפיכך אנחנו יכולים לעבור להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת, מי שמעוניין להצביע. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לא יכול לשבת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מי שמעוניין לדבר, אני אאפשר לו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אני מעוניין להצביע. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פיזרנו את הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אם צריך אני אבקש מחבר הכנסת פינדרוס לחזור לדוכן, אם רוצים למשוך עוד זמן. טוב, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 15, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, ז' בטבת התשפ"א, 22 בדצמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:37. << סיום >>