דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה קי"ז הישיבה המאה-ושבע-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, ז' בטבת התשפ"א (22 בדצמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 נאומים בני דקה 7 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 8 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 8 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 9 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 9 משה אבוטבול (ש"ס): 10 אוריאל בוסו (ש"ס): 10 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 11 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 11 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 11 קרן ברק (הליכוד): 12 יוסף טייב (ש"ס): 12 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 15 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 15 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 16 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 16 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 17 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 17 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 17 ניסים ואטורי (הליכוד): 18 טלי פלוסקוב (הליכוד): 21 אריאל קלנר (הליכוד): 21 עמית הלוי (הליכוד): 22 ינון אזולאי (ש"ס): 23 מאי גולן (הליכוד): 24 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 24 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 25 הצעות לסדר-היום 25 ציון יום ההוקרה לנשות ואנשי החינוך 25 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 25 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 27 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 28 אוריאל בוסו (ש"ס): 29 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 31 הצעות לסדר-היום 36 ציון יום השפה הערבית 36 היו"ר יריב לוין: 36 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 38 אבי דיכטר (הליכוד): 41 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 46 יוסף טייב (ש"ס): 48 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 50 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 51 הצעות לסדר-היום 57 ציון יום ההצדעה וההוקרה לתורמי הכליה בישראל 57 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 58 ניסים ואטורי (הליכוד): 60 משה אבוטבול (ש"ס): 62 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 64 ינון אזולאי (ש"ס): 66 הצעות לסדר-היום 67 ציון חודש ההתמודדות עם סמים ואלכוהול 67 מיכל וונש (כחול לבן): 67 תמר זנדברג (מרצ): 69 משה אבוטבול (ש"ס): 71 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 73 מאי גולן (הליכוד): 74 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 75 שאילתות ותשובות 87 481. סקר מוקד 105 – אירועי פגיעות בזום 87 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 87 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 87 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו במסגרת חינוכית או טיפולית), התשפ"א–2020 90 אופיר כץ (הליכוד): 91 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 93 ינון אזולאי (ש"ס): 95 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 98 משה אבוטבול (ש"ס): 101 מאי גולן (הליכוד): 102 אוריאל בוסו (ש"ס): 105 קרן ברק (הליכוד): 107 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 108 יוסף טייב (ש"ס): 108 אוסנת הילה מארק (הליכוד): 110 יאיר גולן (מרצ): 113 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 116 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 116 הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית בתאגידים ציבוריים וברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 116 משה גפני (יהדות התורה): 116 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 121 יעקב טסלר (יהדות התורה): 124 אוריאל בוסו (ש"ס): 127 ינון אזולאי (ש"ס): 128 משה ארבל (ש"ס): 130 משה אבוטבול (ש"ס): 133 ניסים ואטורי (הליכוד): 134 יוסף טייב (ש"ס): 136 אוסנת הילה מארק (הליכוד): 137 הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 139 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 140 מרב מיכאלי (העבודה): 144 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 148 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 148 הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34), התשפ"א–2020 149 מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 149 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 152 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 153 הצעת צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020 153 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 154 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) 155 הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020 155 סגן שר האוצר יצחק כהן: 156 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 159 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 164 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 167 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 167 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) 167 הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020 167 הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 175 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 175 הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 177 סגן שר האוצר יצחק כהן: 178 היו"ר יריב לוין: 180 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את הישיבה. היום יום שלישי, ז' בטבת התשפ"א, 22 בדצמבר 2020. הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות דיון מהיר בנושא: פערים דיגיטליים בין החברה הערבית לחברה היהודית בעידן הקורונה. מסקנות הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בעקבות דיון מהיר בנושא: עלייה דרמטית במקרי הרצח בחברה הערבית בשבוע האחרון. מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בנושא: כינון אסטרטגיה להתמודדות עם המתקפה על ישראל בעצרת הכללית של האו"ם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, מכאן אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. אין – אצלי לפחות – רשימת נואמים. המזכירה, אין אצלי את רשימת הנואמים. אין בעיה. מי שנמצא כאן ומעוניין לדבר – אנחנו נתחיל בחבר הכנסת שטרן. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עבר עלינו לילה משמעותי. הצלחנו, אבל אין לנו שמחה בלבד. צריך לומר את האמת: בהנחה שהכנסת הזאת מתפזרת הלילה, היא לא מתפזרת מכוח כנסת שהחליטה לפזר את עצמה אלא מכוח חוק שהוא מאוד ברור וישן, שאם אין תקציב – הממשלה לא מצליחה להעביר תקציב – שזה אולי החוק הכי חשוב שלה, ממילא הממשלה לא מתפקדת והכנסת מתפזרת. אני אומר את זה. אנחנו הצבענו על הדברים האלה קודם. אנחנו רואים את האנשים שלא עובדים, את מקומות החינוך שסגורים, את היעדר קבלת ההחלטות ואת הקבינטים שמתכנסים בלי החלטות אחרי שעות של דיונים. אני חושב שמנהיגות הייתה צריכה לראות גם את הדברים האלה מראש, כמו שאנחנו ראינו את החיבור ואת ההסכם הבלתי-אפשרי הזה. אזרחי ישראל זקוקים לכנסת ולממשלה אחראית יותר. אני מקווה שיחד, אחרי הבחירות הקרובות, וגם בדרך אליהן, נשמור כמה שאפשר על מה שנשאר, על כבודו של המוסד הזה, ונצליח להתחיל להרים בחזרה את המעמד של חבר הכנסת ואיש ציבור בחברה הישראלי. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שטרן. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חיבורים, פיוס, אחיזת ידיים – שום דבר מזה לא החזיק מעמד. אז התחברתם; נכנסתם מתחת לאלונקה והבטחתם לשאת אותה יחד; מכרתם לעם אחדות, חוזק, חוסן, שיתוף פעולה; אמרתם: בלי שטיקים ובלי טריקים. אתם לא באמת הייתם קואליציה. לא היו לכם מטרות משותפות אמיתיות. החיבור שלכם היה תועלתני, ולכן הוא לא החזיק מעמד. שבעה חודשים זה לקח עד שאחיזת הידיים התגלתה כאחיזת עיניים, והינה, אמש שמטתם לחלוטין את האלונקה. העם ראה את הנולד, והוא יצא במחאה – מחאה עיקשת ואמיצה, שגם לה יש חלק בפירוקכם. ובכן, העם הזה מקבל כעת שוב את המנדט לעתיד המדינה. עם ישראל, חזק ואמץ. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת קטי שטרית – איננה; חברת הכנסת טלי פלוסקוב – איננה; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – לא נמצאת; חבר הכנסת ינון אזולאי – לא נמצא; חבר הכנסת משה אבוטבול – איננו, אבל אני מאמין שיגיע. חבר הכנסת עופר כסיף, אני רואה שאתה כאן. בבקשה. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לכל איש יש שם, גם אם הוא ערבי. השנה נרצחו למעלה מ-100 אזרחים ערבים. אני רוצה לקרוא חלק משמותיהם: מוחמד בדראן, בן 27, מזמר; פהמי חינאווי, בן 55, מלוד; אחמד מחמד אל-ג'אמל, בן 29, מכאבול; יוסף אבו סתה, בן 23, מרהט; אחמד אבו ראס, בן 16, מעילוט; דיא מאהר פריג', בן 23, מכפר קאסם; זיאד גריפאת, בן 48, מזרזיר; מוחמד עראקי בן 19, מטירה. אני פונה פה לבית הזה ובעיקר לממשלה להילחם ללא מורא בפשע המאורגן, כדי שהתופת הזאת תיפסק. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. אתה מעוניין? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוותר. חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני אמשיך במאבק שהכנו אתמול בשיירה בכביש 6 וההפגנות, המאבק נגד הפשיעה והאלימות והצורך הדחוף שהמשטרה תקבל החלטה לפעול, החלטה פוליטית לפעול, נגד ארגוני הפשיעה. נקריא את שמותיהם של חלק מהנרצחים בשנה האחרונה, מתוך כמעט 100 נרצחים: סלאמה חוסאם אבו כף, בן 32, מאום בטין; עופר אבו סעדה, 27, מעוספיא; קרלוס אבו תמימי, בן 30, מעוספיא; מחמוד מואיד עדווי, בן 27, מטורעאן; נור אבו אלקיעאן, בן 26, מחורה; עמיד פאדל, בן 32, ממע'אר; עבד אלרחים שלבאיה, בן 50, מקלנסווה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. כפי שהבטחתי, חבר הכנסת משה אבוטבול הגיע. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו באמת תמיד מנסים למצוא סגולות ופתרונות לכל הנושא הזה של הנגיף המגפה המשתוללת ומתאמצים בנושא הזה. אז גם חז"ל נתנו וגם הרבנים נותנים לנו סגולה נוספת, וזה הנושא של שמירת השבת וקידום הנושא והערך של שמירת השבת. אחד הדברים, המיזמים היפים שראיתי, הוא בעיר ביתר עילית. מאוד שמחתי לשמוע שהרבנים שם נתנו הוראה לסגור את שערי העיר 20 דקות לפני השקיעה, כדי שלא יגיעו לחילולי שבת, כי מה שקורה הוא שאנשים שנוסעים צמוד ממש לשבת, גם נוסעים במהירות, וזה יכול לגרום גם לסכנת נפשות ממש, ואחרי זה כולם מגיעים מתנשפים, וגם קרו כמה חילולי שבת. אז ביתר עילית סוגרת בערב שבת את שערי העיר 20 דקות לפני השקיעה בהוראת רבני העיר. אנחנו רוצים לברך את ראש העיר הנכבד הרב מאיר רובינשטיין, את חברי מועצת העיר ואת סגני ראש העיר, שקיבלו החלטה כזאת יחד עם רבני העיר. בכך, בעזרת השם, "לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה", יזכו שהנגיף יימנע לא רק מהעיר שלהם – מכל עם ישראל, אמן ואמן. אני קורא להמשיך הלאה ולאמץ את זה גם בערים חרדיות ותורניות אחרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ביום שישי יחול צום עשרה בטבת. עשרה בטבת הוא היום שבו התחיל המצור על ירושלים, מצור שנמשך שנה וחצי והסתיים לאחר מכן בתמוז, עד החורבן בתשעה באב. לא בכדי, וכמה סמלי, שדווקא בשבוע שלכאורה מתפזרת הכנסת ויוצאים לתקופה שיכולה להיות תקופה של שיסוי ופלגנות, בית המקדש נחרב – גם הראשון, גם השני. מלבד כל העבירות הוא נחרב על שנאת חינם; אנחנו צריכים להרבות באהבת חינם. יום עשרה בטבת גם נקבע כיום הקדיש הכללי, וזה נועד לאפשר אזכרה לכל קדושי השואה שמתו והתאריך שלהם לא ידוע. לכן, חשוב להנציח ולזכור. זה אחד מארבעת הצומות שעליו נאמר שגם אם היה חל בשבת הוא לא היה מתבטל. אז בעזרת השם, שצום זה ייהפך לכולם לששון ולשמחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לכל איש יש שם, גם אם הוא ערבי. נרצחים ערבים בשנת 2020 – חלק מהנרצחים: ראזי עבאס אמארה, בן 35, כפר כנא; ג'יהאד איברהים אבו סאעלוק, בן 33, לוד; ניזאר אחמד זטמה, בן 38, נצרת; מוחמד אמין אבו ריאש, בן 19, לוד; מחמוד מאהר אבו ח'דיר, בן 27, ירושלים; מוחמד חאלדי, בן 40, ח'וואלד. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה. לכל איש יש שם, גם אם הוא ערבי. סלאח פאוזי ג'רבאן, בן 26, ג'יסר א-זרקא; יוסף מוחמד חסארמה, בן 60, בענה; אמיר אמון, בן 24, ירכא; רפיף קרעין, בן 5, ירושלים; נוהאד שמאלי, 28 רמלה; ראיד עבד אל לטיף, בן 40, רמלה; ראואן כתנאני, בן 29, רהט; נאדר אסלאיימה, בן 56, א-זעיים, ירושלים. רחמי האל על כל המתים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכל איש יש שם, גם אם הוא ערבי. נרצחים ערבים בשנת 2020: ופאא עבאהרה, 37 שנים, עראבה; סמי אבו מועמר, 49 שנים, רמלה; פארס חטאר, 25 שנים, ירכא; ביאן אסלאן, 40 שנים, כפר מע'אר, והוא נורה על ידי שוטרים; מוחמד סאלם אלאטרש, 36 שנים, ערד; סובחייה טאטור, 73 שנים, ריינה; סלאם טאטור, 39 שנים, ריינה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני לא מאמינה שזה ייתכן, וככה זה נראה – שזה היום האחרון של הכנסת הנוכחית. צר לי שהגענו למצב הזה. העניין הוא כזה: אחרי שלוש מערכות בחירות החלטנו ללכת לממשלה של פשרה. מראש ידענו שאנחנו מתפשרים באיחוד הזה כדי שלא לגרור את המדינה למערכת בחירות נוספת באמצע המגפה הנוראית שתוקפת את כל העולם. המצב לא השתנה. המגפה לא עזבה, לא אותנו ולא את כל העולם. ובכל זאת, בשיא המגפה, אנחנו נגררים למערכת בחירות נוספת, מערכת בחירות שתשתק את הכלכלה, שתשתק את הציבור, שתגרום להרבה מאוד נזקים. במקום שנצמיח בעת הזאת – אחרי שהשגנו את החיסונים ואחרי שהצלחנו גם בתחום המדיני והבאנו שורה של הסכמי שלום; הראשונים בעולם שהבאנו את החיסונים וכולם מתחסנים – אחרי כל זה, העת הזאת היא להצמיח ולשקם את הכלכלה, ודווקא בעת הזאת אנחנו נגררים לבחירות מיותרות. אני יודעת, ומצפוני שקט, שאנחנו עשינו הכול, כולל הכול, כולל הכול, כדי להימנע מהבחירות האלה, והנזק שייגרם הוא באשמת מי שגרר אותנו לשם – שזה לא אנחנו. צר לי שלכאן הגענו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר סופר – איננו. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חוזר ממש ברגעים אלה מהלוויה של האישה הצדיקה, עולה מצרפת, אסתר היקרה, שנקטפה, נרצחה על ידי בן עוולה. פעילות ספורט נורמטיבית – בן אדם יוצא מהבית, כמו כל אחד מאיתנו, ופשוט רוצח אותה בדם קר. הייתי שם. פשוט מחזה מזעזע לראות שישה ילדים, בעל, אבא ואימא מבוגרים מאוד שבאים וקוברים את הבת שלהם שכל החטא שהיא עשתה זה שהיא יצאה מהבית. עזבה את צרפת לפני 30 שנה, הגיעה לארץ מתוך אהבת הארץ, העם, ולצערנו, היום נפרדנו בדרכה האחרונה. יהא זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אמן. חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת רם בן ברק – איננו; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אף הוא לא נמצא; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – לא נמצא; סגן השר פטין מולא – איננו. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עומר ינקלביץ' פה? היא לא פה? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אין אף אחד למעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם בבידוד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הם בבידוד, אבל אני לא רואה אותם למעלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עומר בבידוד? כמה זמן? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> היא כבר – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמונה חודשים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קרן, זה חוש ההומור. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבינה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מורכב, גם אני לא הבנתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אתם מפריעים לחברת הכנסת יזבק. בבקשה, חברת הכנסת יזבק. בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה שאת לא עוקבת אחרי הטוויטר שלי זה אומר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת יזבק, בבקשה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שנדע מה זה אומר קודם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> טוב, אפשר להתחיל? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת יזבק. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. כבוד היושב-ראש, הנרצחים הערבים הם לא מספרים. לכל אחד מהם יש שם, לכל אחד מהם יש משפחה, לכל אחד מהם היו חיים שלמים, ועל כן ברצוני להקריא חלק משמותיהם. אחמד ריאן, בן 60, מהכפר כאבול; סאמר אבו פאדל, בן 24, כפר קאסם; פארס אבו עראר, בן 22, קלנסווה; שריפה אבו מועמר, בת 30, רמלה; חנין אל-עבד, בת 27, לוד; בהאא מוחמד עלי בדראן, בן 26, ירושלים; מנהל אמון, בן 62, ירכא. יהיה זכרם ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אמן. תודה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. חבר הכנסת טופורובסקי, אני רק אומר: קיבלתי את מכתבך, והאמת, אין לי מה להוסיף על המכתב שאני כתבתי. כל אחד בעמדתו, וזה בסדר. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, גם על זה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כמו בכל שבוע, גם הפעם אקריא את שמות ההרוגים ופרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף: ביום רביעי, 16 בדצמבר, נהרגו משה ושמחה נזרי, בני 75 ו-63, בהתנגשות קטלנית בין רכבם הפרטי למשאית בכביש 90, סמוך ליישוב עוג'ה א-תחֵתא שבבקעת הירדן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עוג'ה א-תחְתא. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למוחרת, 17 בדצמבר, נהרג גבר בן 50 בתאונה חזיתית בין שני כלי רכב בכביש 60 סמוך לסינג'יל. עוד באותו היום נהרגה צעירה בת 24 לאחר שהתנגשה במשאית בכביש 7266 סמוך לישוב דבורייה. אתמול, 21 בדצמבר, נהרג אהוביה סנדק, בן 17, בהתהפכות רכב, כשנמלט עם חבריו מניידת משטרה בכביש 449 באזור בנימין. בשבוע החולף נהרגו חמישה אנשים בכבישים. יכול להיות שזה סופה של הכנסת העשרים-ושלוש. אני מתחייב שאני אמשיך להיאבק בשביל להציל את חיי האדם בכבישים; בשביל שמדינת ישראל תראה במאבק בדרכים ובתאונות הדרכים מלחמה – מלחמה שאפשר ושחייבים לנצח בה. למרות ימיה הקצרים, מיום השבעת הכנסת הנוכחית ועד יום פיזורה נהרגו בדרכים 210 אנשים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לכל איש יש שם, לכל אזרח ערבי יש שם. נרצחים ערבים בשנת 2020: סמיר עומריה, 50 שנה, אבטין; מחמד ג'בארין, 22, אום אל-פחם; נימר נזמי סלימאן, 46, ריינה; עלי בדאווי, 30, כפר קאסם; אחמד שרקייה, 30, ג'ת; מוחמד שרקייה, 40, ג'ת; אמיר אבו חוסיין, 25, באקה אל-גרבייה. 110 אזרחים ערבים נרצחו השנה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין – איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שפיכות הדמים נמשכת והקזת אדם נמשכת. לכל איש יש שם, גם אם הוא ערבי. נרצחים ערבים בשנת 2020: פאדי אבו אלרוב, בן 27, חיפה; יוסף קבועא, נגב, אל-פורעה; אומייה תיתי, 48, בענה; נג'אח מנסור, בן 35, כאוכב; אברהים בחרי, בן 25, טייבה; אדם אמון, בן 20, ירכא. רחמת אללה עליהם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 110 נרצחים השנה בחברה הערבית. לכל אחד מהם יש שם, גם אם הוא ערבי: רסמי עטייה אל אסד, 35, לקיה; נביל עיסא עמאש, 20, ג'יסר א-זרקא; נסרין אלחפיז ג'בארה, 36, טייבה; מוחיי אלדין בדראן, 33, בענה; מוחמד שמאלי, 33, רמלה; זמזם מחמיד, 19, אום אל-פחם; מוחמד סלימאן, בן 20, טירה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכל איש ואישה יש שם, גם אם הם ערבים. 110 נרצחים ערבים בשנת 2020: עמר אל-עמורי, 40, ירושלים; נג'יב עבדאללה, 32, כסרא-סמיע; ופא ג'והר מסארווה, 40, טייבה; סעיד עסאף, 62, זמר; ראמי עסאף, 27, זמר; מוחמד ראאד ותד, 22, ג'ת; חוסיין אבו ג'אבר, 55, כפר קאסם. רחמת אללה עליהם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לכל איש יש שם, גם אם הוא ערבי. כ-110 אזרחים ערבים נרצחו מתחילת השנה. אם צמרת המשטרה הייתה משלמת בתפקידה על אוזלת היד שלה, הרשימה לא הייתה כל כך מתארכת. אני רוצה לקרוא את שמותיהם של אדם בשארה, 55, טירה; עומר כחיל, 20, יפו; עלי חאמד, 34, יפו; חאלד וליד חמאד, 35, אום אל-פחם; ראזי מהלוס, 45, כפר עקב; חנאן יאסין, בת 4, ירושלים; נורה כעבייה, 53, טובא-זנגרייה. אני בטוח שאם כל השמות האלה לא היו ערבים במדינה הזאת, המדינה הייתה מתנהגת אחרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו; חבר הכנסת משה גפני – איננו; חבר הכנסת אליהו ברוכי – איננו; חבר הכנסת יעקב טסלר – גם הוא לא נמצא; חבר הכנסת משה ארבל – לא נמצא; חברת הכנסת אתי עטייה – לא נמצאת. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלתי אם זה הולך להיות דקה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כן. אתמול דווקא קיצרתי. שלוש דקות – דיברתי שתי דקות וחצי. אני מכבד את ההקראה פה של חברי הכנסת הערבים. רציתי לשאול: אין נרצחות ערביות נשים? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קראו, קראו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> קראו? לא, אני כנראה פספסתי, אבל בסדר. אני רוצה לדבר על הטרור החקלאי, על מה שקורה בצפון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה שאתה אפילו לא מזהה שמות של גברים ונשים בערבית זה אומר לא מעט. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אני מבין ערבית, אבל לא שמעתי.) שוכרן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה כואב. שמע, כל רצח זה כואב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפחות שמות היית מזהה, אבל לא נורא, כולם ככה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אני רציתי לדבר על הטרור החקלאי ועל פשיעה בתחום דמי החסות – מה שקורה בצפון היום. חקלאי שלא מוכן לשלם שוחד, בוא נגיד דמי חסות, לכל מיני ארגונים – אני יודע שזה מגיע מהיישובים לידנו קצת, בכפרים, בלי לציין מאיזה עדה הם – פשוט שורפים לו את העסק; נזקים של מיליארדי שקלים בגליל, בגולן ובדרום. בוזזים גם את בסיסי צה"ל, גם שם יש בזיזות. אני יודע שיש חקלאים שהכלים שלהם כל כך יקרים, שהם אומרים: לכל טרקטור יש שם: יש ג'ון דיר, יש פורד, יש פיאט. כל אחד אוהב את הכלי שלו, להבדיל מבני אדם שנרצחים. אבל זה מאוד כואב. זה פוגע במדינה, פוגע בכלכלה ופוגע באנשים שבעצם חיים את היום-יום. הם קונים כלי, לוקחים הלוואה, ומגיעות לשם כנופיות – של מחבלים, אני יכול להגיד, כי זה טרור חקלאי – ומשחיתים את הציוד. דרדרו טרקטורים לתוך מאגרי מים; שרפו את אחד המפעלים הגדולים בגולן בגלל שהוא לא הסכים לשלם דמי חסות. יש טרקטור שיש לו שם, ג'ון דיר, המחשב שלו עולה בערך 200,000 דולר. הוא לא הסכים לשלם – גנבו לו את זה. עד שהוא לא שילם לא החזירו לו. ההתמודדות של החקלאים היא קשה מאוד גם ככה, אנחנו יודעים את זה. כשמייבאים ירקות מחו"ל עוד אפשר איכשהו, בקושי, להרים את האף מעל פני המים, אבל כשגורמים להם נזקים של מיליארדי דולרים במצטבר – מזה קשה להתאושש. זה דבר שצריך להיפסק. האלימות באזורים מסוימים בארץ היא קשה מאוד. נכון, יש רציחות, יש אסונות מבחינת האנשים בשטח. אתם יודעים, חקלאי שמוכר עגבנייה, מלפפון – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, רק אנא, תתכנס למשפט אחרון. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה כולל הפרעות בהתחלה, לא? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. כבר נתתי לך את כל ההנחות שאפשר, את כל התוספות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> ניסיתי להבין, ללמוד ערבית. טוב, אני סיימתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ביותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, הינה, יעיד חבר הכנסת אבידר, קיבלת את כל ההנחות. עוד משפט אתה יכול. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני חושב שצריכים לפעול ליותר – אני אומר תמיד אהבת חינם בתוך ישראל, אבל בכלל, צריך להוריד את האלימות, את רמת האלימות והשנאה. אני חושב שאנחנו יכולים להוות פה דוגמה בבית הזה גם לאנשים בחוץ ולפעול יחד כדי למנוע את הדברים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מאי גולן – איננה; חבר הכנסת עוזי דיין – מוותר; חברת הכנסת אוסנת מארק – איננה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרבה מכם בטח ראו אותי אתמול עם אישה נפלאה, מחלקת ונפגשת עם חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, מאוד רצינו להיכנס גם אליך, אבל לא הצלחנו כי לא סיכמנו מראש. זאת הייתה אישה בת 80, אמיליה לרין, שהגיעה לכאן להעניק ספרים, ספר לכל חבר כנסת. הספר הוא על מצור לנינגרד בשנות מלחמת העולם השנייה, ספר על תקופה של 900 יום של מצור שבו אנשים אכלו 125 גרם לחם ביום. זאת הייתה תקופה שבה ביום היו נפטרים 10,000 איש; 10,000 איש ביום אחד הלכו בתקופה הזאת. אני מדברת כאן בשם אמיליה לרין וכל הקבוצה הזאת. בקשה אחת גדולה: אנא, תקראו את הספר. הספר הזה זה זיכרונות של ישראלים שעברו את התקופה הזאת. מאוד חשוב להם שתלמדו על הימים האלה ותספרו את זה לילדים שלכם, לנכדים שלכם, ותעבירו את הספר הזה אחרי כן לספריות בערים שלכם. זה חלק מההיסטוריה שלנו. אנחנו חייבים לזכור את זה ולהגיד לאנשים האלה תודה על התקופה הקשה הזאת, שהם עברו אותה בגבורה, ולאחל להם המון בריאות ואריכות ימים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על המעמד של הבית הזה, בית המחוקקים, שנפגע. אתמול – זה עוד נושא שצריך לדבר עליו – נהרג בחור צעיר בשם אהוביה סנדק במרדף משטרתי. דבר כזה לא צריך להיגמר במוות, והדברים האלה היו צריכים להיות מתוחקרים עד תום. אבל לאחר מכן הגיע חבר כנסת שהוא לא מסיעתי, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', לשם, לזירת התאונה. שמו לו דוקרנים לרכב; שוטרים התנפלו עליו. זה מצטרף לדבר שקרה עם עוד חבר כנסת לפני חודשים מספר, וכאן זה מהצד השני של המפה הפוליטית – חבר הכנסת יורם להב הרצנו, בהפגנה בבלפור – שגם שם, אני משתומם איך שוטרים מתנפלים על חבר כנסת ואין חסינות, אין כבוד לחברי כנסת. אני חושב, אדוני, שזוהי תוצאה של מסע דה-לגיטימציה הולך ומתמשך שנעשה כלפי נבחרי ציבור, כלפינו כחברי כנסת. יש איזו אווירה שחבר כנסת הוא פושע עד שלא תוכח חפותו – זו פחות או יותר הנורמה. האמת היא שאני מכיר כאן אנשים מהסיעות שלנו – מהסיעה שלי, מסיעות אחרות, כאלה שאני חלוק עליהם, אבל רוב האנשים, הרוב המוחלט של האנשים שאני מכיר כאן הם אנשים שבאו לעשות טוב, באו לשרת ציבור, כל אחד בדרכו ועל פי אמונתו. באנו להתווכח כאן ביחד. אנחנו חייבים לבוא ולחזק את המעמד של הבית הזה ולשמור עליו. הדה-לגיטימציה הזאת, שמגיעה מחוגים מסוימים שבאים לגדל מוסדות אחרים, אלטרנטיביים לנבחרי הציבור – כמו בית המשפט העליון, כמו מקומות אחרים – כל פעם כשאצלם מתגלה איזשהו משהו אז תמיד התגובה היא איזשהו פיהוק, כן? ניגודי העניינים שם – פיהוק; עבריינות שם – פיהוק. חברי כנסת כולם עבריינים עד שלא תוכח חפותם. אנחנו חייבים לעמוד על משמר הבית הזה, כי הבית הזה הוא הבית שמייצג את הציבור. כולנו פה הנבחרים של הציבור, אנחנו הפה של הציבור, והורדה של הבית הזה ממעמדו היא פגיעה בציבור ובדמוקרטיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להצטרף לדברי חברי חבר הכנסת קלנר, אבל לפני כן אני חייב להעיר, כיוון שחברי הכנסת הערבים פה חזרו על הסלוגן, על המנטרה, "לכל איש יש שם, גם אם הוא ערבי", ואני שם לב לזה גם בוועדות ובדיונים כאן, לאיזושהי גזענות שנכנסה אצל חברי הכנסת הערבים – אצל אחמד טיבי, אצל עודה. לא יודע, ניחוח הגזענות הזה, שהם כל הזמן מציגים את הציבור הערבי – פעם הם דורשים אפליה, או באים בטענות על לשכת עורכי הדין. בגלל שהם ערבים אז הם אומרים: אנחנו כערבים צריכים יותר או צריכים פחות. תשתחררו, אחמד, מהשיח הגזעני הזה. לכל איש יש שם, כל כביש – צריך לטפל בו. כל ההיבט של המוצא שאתם מזכירים פה השכם והערב זה משהו שאתם בדרך כלל טוענים נגדו אבל כנראה נגועים בו מאוד עמוק. אני מצטרף לדברי חבר הכנסת קלנר – נשארו לי עוד כמה שניות – הסיפור הזה ששוטר מעז לעצור חבר כנסת. אדוני היושב-ראש יודע, הוא כינס צוות בנושא – חוק החסינות מאוד ברור. למעט רשות יחיד, חבר כנסת יכול להיכנס לכל מקום. הדבר הזה הוא באמת עזות מצח של משטרה. משטרה בדמוקרטיה היא לא מיליציה, היא זרוע ביצועית של החוק, של הדמוקרטיה, של הציבור על פי החוק, וכל דבר אחר פשוט מהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה. זה לא צריך להסתיים במחאה, כמו שאתה עשית, אדוני היושב-ראש – זה צריך ממש להיות מטופל, והכנסת ואדוני צריכים לעקוב אחרי הטיפול של המשטרה בהתנהלות של השוטר הזה, ושחוק החסינות יהיה מאוד מאוד ברור, כי הוא באמת נמצא בליבת הדמוקרטיה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אכן אני מסכים, חבר הכנסת הלוי וחבר הכנסת קלנר. אני יכול גם לעדכן שקצין הכנסת שיגר בהנחייתי מכתב מאוד חד-משמעי וברור לגורמים המתאימים במשטרה, והוא גם פועל מולם כדי להטמיע ולהבטיח שההנחיות וההוראות תהיינה ברורות ושמקרים כאלה לא יישנו עד כמה שניתן. גם השר לביטחון הפנים, גם באירועים קודמים שהיו, גם בעניינו של חבר הכנסת אייכלר וגם בעניינו של חבר הכנסת להב הרצנו – גם בעניינם הדברים מטופלים, ונעשה מאמץ גדול שבאמת הם יגיעו לדרגי השטח ואחרון השוטרים יהיה באמת מודע להוראות חוק החסינות וגם יכבד אותן. אנחנו בעניין הזה נמשיך ונעמוד על המשמר, כמובן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – את חוק – – – שלהם ואת חוק החסינות שלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תראו, אני אומר עוד פעם: צריך לזכור שברוב המוחלט של המקרים מכבדים את חוק החסינות והדברים נעשים כפי שצריך. יש מקרים חריגים. במקרים החריגים האלה צריך לטפל. צריך להטמיע את ההוראות ואת ההנחיות. צריך גם לומר בצער שאותם שוטרים באותם מקרים – בוא נאמר שזה לא המקום היחיד שבו לא מכבדים את ריבונות הכנסת, את מעמדה ואת סמכותה. כפי שהיינו עדים רק הבוקר בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, הבעיה הזאת היא בעיה הרבה יותר עמוקה והרבה יותר רחבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, תודה רבה לך על שאתה מגן על כנסת ישראל. אני חושב שזה בראש ובראשונה כי באמת כבודנו נרמס, וגם אם יש כאלה שיגידו שזה בגלל ההתנהגות שלנו פה, עם כל הכבוד, לא צריכים אחרים לקחת את החוקים שמחוקקים פה ולרמוס אותם. אנחנו רואים זאת בבית המשפט העליון, שרומס אותנו פעם אחר פעם, ובאמת אולי כדאי להגיע לשם, ושהקלפיות יהיו שם, ושם יבחרו, ושם הכול יהיה – כי חבל, בסופו של דבר התוצאה היא אותה תוצאה, אז חבל שזה כך. לעניין הדקה שניתנה לי, השבוע, בעזרת השם, היינו מקווים שייבנה בית המקדש, אבל לצערנו כנראה לא. אומנם אנחנו עדיין מאמינים שאולי ייבנה, אבל עשרה בטבת יחול ביום שישי. עשרה בטבת זה צום שגם הוכרז כיום הקדיש הכללי – הרבנות הכריזה. כל צרותיהם של עם ישראל הוכרזו כצומות, כתעניות, על מנת שעם ישראל ידע ויצטער ביום הזה, לכן גם יום הקדיש הכללי על אלה שנספו בשואה, שאנחנו חושבים ואנחנו יודעים שבזכותם אנחנו פה בארץ הזאת, בזכותם אנחנו קיימים. אבל בל נשכח שאצלם זה התחיל מניצנים שהיו עוד לפני זה, ולצערנו הגענו למצב הזה. לכן אני אומר, אם כל אחד מאיתנו – ביום זה, שאנחנו כנראה מתפזרים בו – אם נקבל על עצמנו, דקה לפני שאנחנו יוצאים, שלפחות מערכת הבחירות הקיימת תבוא, ונרבה בה אהבה ולא מחלוקת – גם אם יש חילוקים, שלא יגיעו למחלוקות; גם אם אין אהבה, שלא נגיע לשנאה. כך אולי נוכל להגיע לממשלה טובה יותר, למקום טוב יותר למען עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גולן, את רוצה לדבר? כן. בבקשה. זה מה שנקרא: בול בזמן. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול נרצחה אימא לשישה ילדים טהורים, זכים, שלא יזכו עוד להיות עם אימא שלהם. היא לא תזכה לחגוג איתם ימי הולדת וחגים; לא תזכה להיות בחתונה שלהם ולזכות לראות את הנכדים. ואני שואלת את עצמי שאלה אחת: האם הגענו למצב שבו רצח של יהודי במדינת ישראל ממשיך לעבור לידנו כאילו לא היה? נכון, לכולנו כואב, כולנו נגיע לנחם את המשפחה, יהיו כמה כותרות, אנחנו נדבר על זה, אבל בסופו של יום, המקסימום שאותו מחבל יקבל זה לעשות קצת על האש עם חבריו המחבלים בכלא, לקבל משכורת מפתח או חמאס, להיחשב לגיבור בעירו ואצל בני משפחתו ולקבל איזה שחרור מול מחבלים אחרים. אני אומרת: מה שטוב לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, ארצות הברית, טוב גם לנו. הגיע הזמן להעלות שוב מחדש – ואני מקווה שכך יהיה בממשלה שיהיה בה רוב ימני – חוק עונש מוות למחבלים. כי ברגע שמחבל יבין שהוא לא יקבל משכורת ויצא כגיבור ושהיד בפני משפחתו ובני עמו ברגע שהוא לוקח חיים של יהודים טהורים, אלא ייאבד את חייו שלו, זה יהיה העונש המקסימלי; זה יהיה הדבר היחיד שיוכל לעמוד אל מול פניו כדי להפחיד אותו ולגרום לו להבין שחיי יהודים אינם הפקר. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום ההוקרה לנשות ואנשי החינוך << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ציון יום ההוקרה לנשות ואנשי החינוך, מס' 2168, 2320, 2454, 2471, 2472, 2476 ו-2477. לפני שנתחיל אני רק אומר שכרגע השעה 16:42, ואני ממתין לשר תורן שייכנס למליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש ישיבת ממשלה, אולי בגלל זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אפשר בזום, דרך המליאה. חבר הכנסת מאיר כהן, יעלה ויבוא אדוני, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי כנסת נכבדים, ציינו בשבוע שעבר יום הוקרה לאנשי החינוך, המליאה נסגרה ב-16:00, ואני מודה ליושב-ראש הכנסת על שאפשר להעתיק את זה להיום. אני רוצה לברך את כל המורים: במגזר הערבי, במגזר היהודי, במגזר הדרוזי, מנהלים, מורות, מורים, גננות, גננים, במגזר החרדי – מלמדים, מנהלי ישיבות – אנשי אחזקה בבתי הספר, המזכירות בבתי הספר, העובדות הסוציאליות בבתי הספר, היועצות החינוכיות בבתי הספר, וכן, למרות שאנחנו בפתחן של בחירות, גם את שר החינוך. להגיד לכולם, משה אבוטבול, ראש עיריית – להגיד לכולם, מוישה: הו, גילינו אתכם. כשיש מלחמות אנחנו מגלים את הצבא החזק שלנו; כשיש שרפות אנחנו מגלים את הכבאים הגיבורים שלנו; לצערי הגדול, היינו צריכים את הקורונה כדי לגלות את המורים שלנו, לגלות את אנשי ההוראה המופלאים האלה, שכל כך הרבה קיתונות של בוז הפנינו אליהם. כל כך הרבה פעמים שמענו: אח, המורים האלה, אם הם רק היו טובים יותר, אילו דורות היו לנו; מה עושים המורים? שלושה חודשים יש להם חופש; איי, מה עושים המורים; אח, מה עושות המורות; איי, מתעוררת בבוקר עם הילדים שלה. אני, שבאתי משם, כל פעם שמעתי את זה ונצבט ליבי ואמרתי: אילו רק ידעתם כמה קשה להיות מורה, מחנך, מלמד, מדריך בישיבה, מדריך בפנימייה. כמה קשה וכמה חוסר הערכה הבענו לאנשים המופלאים האלה. למרות שבתוכנו לכל אחד מאיתנו יש את המורה הפרטי שלו, שהוא זוכר – מעניין, בסקר קטן כאן, כל אחד מאיתנו זוכר את המורה. אני זוכר. היה לי מורה, אללה ירחמו, קראו לו ציון בן כנען, אדוני היושב-ראש. אהבתי אותו בגלל דבר אחד: הוא לקח אותנו – היינו קבוצה של ילדים שקופים, הסלילו אותנו לכל מיני מקצועות הזויים כאלה – והוא אמר לנו דבר אחד: אני מחפש בכם דבר אחד: תהיו סקרנים, ומאז שהוא אמר את זה השיח החינוכי בכיתה שלי, בקבוצה שלי, הפך להיות מרתק. אז אני רוצה להגיד לכל אנשי ההוראה האלה, לכל אנשי ההוראה הטובים, תודה על מה שעשיתם ועל מה שאתם עושים. בשבוע שעבר קטי שטרית, אורלי ואני קיימנו יומיים לכבודם של אנשי החינוך האלה. זכרו, אסור לנו להיות ציניקנים במי שאנחנו מפקידים את ילדינו בידיהם. אנחנו צריכים להיות זהירים בכבודם; אנחנו צריכים להקפיד על זכויותיהם כמו שאנחנו מקפידים על הזכויות של הילדים שלנו. לכן, אני מוצא חובה נעימה מאוד להגיד לכל אנשי ההוראה, לכל המנהלים, לכל האנשים המופלאים האלה שעדיין נמצאים בעיצומם של ימים קשים, בעיצומה של מגפה, אני רוצה להגיד להם תודה – כן, גם בשמה של הכנסת, אני מאמין שבשמו ובשמה של כל אחד ואחת מכם. ואני עושה את זה מתוך גאווה גדולה – לא בגלל שהייתי שם אלא בגלל שהיום אני צופה בקשיים ואני רואה את מקצוע ההוראה שממציא את עצמו מחדש. היו ברוכים, מאושרים ובריאים, חבריי לספסלי ההוראה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. לפני שנמשיך אני מודיע ומכריז שישיבת המליאה תצא להפסקה עד שייכנס שר תורן למליאה, תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:48 ונתחדשה בשעה 17:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. בבקשה, אדוני. רק לטובת צופי ערוץ הכנסת, אני מודיע כי חידשנו את ישיבת המליאה עם כניסתו של שר הרווחה. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בראשית דבריי אני רוצה להודות לחבר הכנסת ווליד טאהא מרע"מ, שנתן לי את הזכות לדבר לפניו כי אני צריך ללכת. תודה רבה. יישר כוח. רבותיי, מדברים על חינוך. זה לא דבר פשוט שאדם חייב לחנך את בניו. היו זמנים ויש אנשים שבכלל לא חושבים שיש להם איזושהי חובה להגיד לילדים שלהם מה לעשות, אולי אפילו אידיאולוגיה שהם יבחרו את דרכם. התורה אומרת שהקדוש ברוך הוא אהב את אברהם אבינו "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הווי אומר שהאדם הראשון שהביא לעולם את המסר של חינוך היה אבי האמונה אברהם אבינו, שגם הביא את עולם החסד של הכנסת אורחים. כולם יודעים שאבי המאמינים הנהיג בעולם את מידת הכנסת האורחים – כשהגיעו שלושה מלאכים, הוא חשב שהם ערבים והוא כיבד אותם והביא להם אוכל – וכך גם החינוך ביסודו הוא מאברהם אבינו. בכוחם של המורים בכל הדורות, המלמדים והמחנכים, להיטיב. הם אלה הנוטעים את היסודות ומשרישים את האותיות ואת האמונה, את החינוך ואת המסורת בליבם ובמוחם הרך של הילדים הקטנים מגיל צעיר מאוד. הרבה שירים, הרבה הלל, נכתבו בהיסטוריה ובשירה היהודית על המלמד שיושב ומלמד – או המורי – שמלמד את הילדים אותיות האל"ף-בי"ת, שיש בהן קדושה גדולה. מאז ותמיד היה המורה, הרבי, המלמד, מגיד השיעור, המחנך, בחדר, בתלמוד תורה ובבית הספר, סמל של העברת השושלת, של מי שעל כתפיו מונח המשך המסורת. אמרנו הרבה פעמים למורים שהם היצרנים של נפש האדם של הדורות הבאים. בידיים שלהם חומרי הבניין של נפש האדם. במאמר מוסגר מותר לי להגיד שכשדיברתי על כך שסוגרים את בתי הספר בזמן המחלה וזו טעות, אמרתי שכמו שמבינים שחנות חומרי בניין זה דבר נחוץ וחיוני בזמן סגר, גם חומרי הבניין של נפש האדם בבתי הספר הם דבר חשוב מאוד גם בזמן סגר. חז"ל מספרים לנו על רבי פרידא. הרב פרידא היה אמורא, והיה לו תלמיד חלש שצריך היה ללמוד איתו 400 פעמים כל דבר, והוא לא קלט. אחרי הפעם ה-400 הצליח התלמיד להבין. פעם אחת, אחרי שהוא סיים ללמוד איתו 400 פעמים, הוא אמר לו שהוא לא מבין. רבי פרידא, בסבלנות אין-קץ, התחיל ללמד אותו שוב 400 פעמים. יצאה בת קול משמיים ואמרה: יכול רבי פרידא לבחור: או לחיות 400 שנה או שכל בני דורו יזכו לחיי העולם הבא בזכותו. רבי פרידא בחר באפשרות השנייה – לזכות את בני דורו בחיי עולם הבא – ואז יצא משמיים שיזכה בשתיהן; גזרו עליו את שתיהן יחד: גם חי 400 שנה וגם זיכה את בני דורו לחיי עולם הבא. אותו דבר יש על רבי חייא, שהפיץ תורה, וגם תקנתו של הכהן הגדול יהושע בן גמלא. רבי יהושע בן גמלא דרש שגם ילדים עניים שאין להם כסף – הוא אבי תלמודי התורה – שכל אחד יש לו זכות ללמוד ולהתחנך. אנחנו צריכים לדעת שמצד שני יש למורים גם אפשרות לקלקל. הדברים הנוראיים ביותר קרו ממלמדים ומורים שלא הצליחו, ובפרט מורים שהייתה להם אידיאולוגיה לקלקל את הנוער. "שמעו נא המורים" אל המורדים במלכות שמיים אמרו בזמנם של הרב קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד, כשיצאו למושבות, כשהייתה שם הידרדרות גדולה וכשהיו שם מורים שלמרות שכל הציבור כיבד אותם, קיבל אותם ושמח איתם שהם רוצים להמשיך את המסורת הישנה – המורים היו הראשונים שמרדו בהם. הייתה להם מהפכה חדשה. אז היה הסוציאליזם והאמונה באדם ובעבודה ובכל מיני דברים שהיום נראים כבר ארכאיים ואנכרוניסטיים. אבל החינוך היהודי המקורי, שחי כבר אלפי שנים, ממשיך לפאר, לרומם ולחנך דורות, ואפילו האנשים שלא נמנים עם הציבור החרדי והדתי מבינים היום שחינוך לערכים ולמוסר, ולא למרד ולנמרוד, זה הדבר החשוב. הדיון הזה הוא לכבד את המורים. אני רוצה לכבד את כל המורים לדורותיהם, לתת כבוד למורים שיושבים בכיתה ומוסרים את נפשם – מורים ומורות – ומוסרים את ימיהם ולילותיהם לחנך דור צעיר שילך בדרך השם לעשות צדקה ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. חבר הכנסת ווליד טאהא יעלה ויבוא. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אכן זו הזדמנות ביום ההוקרה לאנשי החינוך לשלוח מפה את ברכותינו, ברכות חמות, לכל העוסקים במלאכה הקדושה ביותר, בשליחות. אז, בעבר, כשדיברנו על המורֶה והמורָה, השתמשנו במושג "השליח", "שליחות", כי באמת הם עוסקים בשליחות החשובה ביותר בכל חברה עלי אדמות – הם עוסקים בהכנת הילד, התלמיד, לחיים הרחבים כשיתבגרו, ואז התפקיד שלהם הוא חשוב ביותר. ביום זה אנחנו רוצים באמת לברך אותם על העבודה הקשה מאוד שהם עוסקים בה, שהם עושים באופן שוטף, במיוחד עכשיו, בתקופת הקורונה, היושב-ראש – להתנסות בסיוט שקוראים לו למידה מרחוק וזום, וכל הקשיים שמורה שהיא גם אימא לילדים שגם הם צריכים ללמוד מהבית ומרחוק, ועל כן באמת מגיע להם ולהן הערכה רבה מאוד. בל נשכח שהם עוסקים גם – לחלק לא מבוטל מהתלמידים שלהם במסגרת החינוך, המורָה והמורֶה הם מעין פיצוי חברתי בעבור התלמיד, שאולי המסגרת הזאת באמת מספקת לו מפלט אחרון של תקווה בחיים. אני מבקש לעבור לדבר בערבית, להפנות מילים בערבית לנשות ולאנשי החינוך. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ביום זה אני פונה אל המורות והמורים בכל שלבי החינוך, מהגיל הרך, שלוש שנים; אנו דורשים שתהיה אחריות לחינוך הילד מגיל לידה, אבל החוק עכשיו מדבר גיל שלוש שנים. ברכות חמות לכל המורות שמלוות את התלמידים והילדים מגיל שלוש שנים בכל שלבי החינוך: פעוטונים, גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים ואפילו בהכנת התלמידים האלה ללימודים באוניברסיטה. המורים והמורות ראויים למלוא הכבוד וההערכה שלנו, משום שאנחנו בחברה הערבית גאים היום בכך שהאוניברסיטאות מלאות בסטודנטים ובסטודנטיות שלנו. עשרות אלפי סטודנטים ערבים לומדים היום באוניברסיטאות בתוך המדינה ומחוצה לה, וכל זה קודם כול בזכות האל ישתבח ויתעלה ולאחר מכן בזכות המאמצים העצומים המושקעים על ידי כל מורה ומורָה כדי להכין את התלמיד לשלב החשוב מאוד הזה. ככל שתתחזק התודעה והחינוך כך יפחתו הפשע והאלימות, וזה גם אינטרס לאומי ושליחות מוסרית, חינוכית ודתית. עם זאת, אני ער היטב לכך שיש בעיות רבות– –) שלום כבוד השר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> (– – שסובלים מהן המורים וסובלות מהן המורות בחברה הערבית, בייחוד שיש לנו קרוב ל-15,000 מורים ומורות שעדיין לא השיגו את זכותם להיקלט במקצוע שלמדו והם רוצים לעבוד בו. יש גם אלפי מורים ומורות שגומאים מאות קילומטרים כדי להגיע לבתי הספר שהם עובדים בהם, הרחק מאזור מגוריהם. אנו ערים מאוד לקשיים שהמורות הערביות והמורים הערבים סובלים מהן. אנו רוצים לעשות כל אשר לאל ידנו כדי להקל עליהם, והם ראויים למלוא ביטויי האהבה, ההערכה וההלל מאיתנו ביום זה. תודה לכולכם.) תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת אוריאל בוסו יעלה ויבוא, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, למעשה, יום הוקרה לאנשי ונשות החינוך נקבע לימי חג החנוכה, בשבוע שעבר, שבו נאמר: "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד". וכמובן, כמו שאמרו בעלי המוסר, הנרות הללו הם הילדים שלנו, הן הנשמות שלנו. כאשר אנו כהורים שולחים את ילדינו ללמוד במסגרת חינוכית, אנחנו מפקידים את האוצר הגדול והחשוב ביותר שיש לנו בידי אותם אנשי צוות, אנשי חינוך נפלאים, שמשקיעים את מרבית זמנם ומרבית מרצם למען חינוך ילדינו. הנרות הללו קודש הם, ואנו חייבים לראות אותם בעיקר צומחים ופורחים. החינוך הוא יסוד הצמיחה של כל ילד וילדה במשעול החיים. החינוך מהווה את הבסיס והתשתית לכל החיים. אנשי מערכת החינוך המופלאים, שמקדישים את כל עיתותיהם לחינוך הילדים, הם אבן היסוד שלנו; הם המתווים ומנחים את דרך הילדים ואת הנפש הזכה שלהם; הם חורטים גרסא דינקותא, שנחקקת לעולם בלבבות הטהורים, והם אשר נמצאים שם בשבילם בכל מקום ובכל זמן. מורָה, מורֶה, יודעת ויודע לשאול למה היום המצב רוח לא כזה. אנחנו רוצים לקנות מכונית – אנחנו בודקים כמה כוח סוס, כמה סמ"ק, בודקים הכול בשביל לקנות; כשאנחנו שולחים את הילדים שלנו, אנחנו סמוכים ובטוחים שהם נמצאים בידיים הכי טובות והכי נכונות. להם אנחנו צריכים להריע, להם אנחנו צריכים להודות על פועלם יום-יום, שעה-שעה, במסירות נפש של ממש, מסירות והתמדה שאין למעלה ממנה, אין חשובה ממנה. אותה עבודת קודש לא באה לידי ביטוי מספיק במעמדם וגם בשכרם, אדוני סגן השר, ואני אומר את זה בצער גדול. אנשי מערכת החינוך בישראל לא מתוגמלים מספיק בעבור עבודתם. בדוח ה-OECD שפורסם בשנה שעברה עולים נתונים מזעזעים כי מורה בישראל מרוויח אלפי שקלים פחות מבמדינות המפותחות. מורה בתיכון משתכר 50% מהמקובל במדינות המפותחות. המורים בארץ ייאלצו לעבוד כל חייהם כדי להגיע לשכר עמיתיהם במדינות המפותחות. ישראל נמצאת כמעט במקום הנמוך ביותר בעולם בכל הקשור לשכר המורים במערכת החינוך – ואני מדבר בעיקר על המורים הצעירים במערכת החינוך. גם כאשר תקציב החינוך הכפיל את עצמו בעשור האחרון, ועלה ביותר מ-30 מיליארד שקלים, דווקא השכר של המורים הוותיקים עלה באופן משמעותי, ומי שיצאו נפסדים הם המורים הצעירים, שנשארו הרחק מאחור. כנראה, אולי, זה מסביר את הירידה המשמעותית בשנים האחרונות בדרישה לכהן במסגרות חינוכיות. זה כבר לא סוד שיש מחסור במורים בישראל, וחבל שאנחנו לא עושים את הנדרש כדי לעודד ולתת את מה שמגיע למי שמוסר את נפשו והוא האוצר. אם נביט לרגע, ולו לתקופת הקורונה – התקופה המאתגרת שכל אחד ואחד התמודד איתה – תחשבו שמורֶה או מורָה, בתנאים-לא-תנאים, עם ילדים בבית, צריך או צריכה לנהל כיתה שלמה, 30 תלמידים, 25, 35, בזום, להעביר את המסרים דרך המחשב. אצלנו, במערכת החינוך החרדית, זה מרחב קולי – גם זום אין לנו – ומדובר לא ביום ולא ביומיים; חודשים ארוכים שהמורים והמורות הם הראשונים והיחידים שהיו צריכים לייצר ולהמציא את עצמם, יום אחרי הסגר, בדברים שלא היו רגילים אליהם. דווקא חרה לי שבתקופה הראשונה של הקורונה, הראשונים שהיה עליהם את העליהום – על השכר שלהם – על המורים והמורות, למרות שהם המשיכו והשקיעו. אני אומר לכם את זה ממבט של מי שנשוי לאשת מערכת חינוך הרבה שנים. אני רואה בבית את ההתנהלות: אישה צריכה גם לנהל בו-בזמן את משק הבית הפרטי שלה, גם את הכיתה, גם את הילדים. שעות. זו עבודה הרבה יותר קשה מאשר הולכים בשעה 08:00, חוזרים ב-13:00, 14:00, ומסיימים את העבודה. מישהו חשב עליהם? החינוך היה ותמיד יהיה נשמת אפה של היהדות החרדית ומנוע הצמיחה שלה. מרן רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק קדוש לברכה, מסר את נפשו ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו להקים את מערכת החינוך התורנית של ש"ס. בכל ההסכמים, בכל ממשלה – זה הדבר הראשון שהוא עשה. אנשי ונשות מערכת החינוך בישראל, לולא עבודתם המסורה, כל זה פשוט לא היה קורה. אסיים אולי בסיפור קטן שמסמל. בא יהודי אחד למרן רבנו עובדיה יוסף, דפק בדלת, אמר לו: כבוד הרב, אני רוצה לשלוח את הילד שלי למקום מסוים, אבל אשתי לא רוצה. אחרי שתי דקות הרב לבש את הגלימה שלו, אומר לו: בוא. הוא אומר לו: מה בוא? אומר לו: בוא, יורדים למטה. ירד איתו למטה – הוא אומר לו: יש לך מכונית? הוא אמר לו: כן. אבל אתם יודעים איזו מכונית הייתה לאותו אדם? משאית של פינוי אשפה. אומר לו הרב: בוא, עולים. הוא אומר לו: הרב, לא נעים. הוא אומר לו: בוא, עכשיו נוסעים. עלה איתו הרב, זכר צדיק וקדוש לברכה, עם הגלימה שלו נוסע במשאית של פינוי אשפה בירושלים עד מעלה אדומים. הוא אמר לו: בוא. דופקים בדלת, אשתו פותחת את הדלת, כמעט מתעלפת – היא רואה את הרב עובדיה. הוא אומר לה: גברתי, בתי היקרה, הילד שלך – לחינוך טהור וזך. כמובן שבאותו רגע לא הייתה שאלה, אבל זה רק ביטא כמה אצל מרן, בנפשו ובגופו היה כל נושא החינוך. ולכן כאן בכנסת אני חושב שיום החינוך וההוקרה לאנשי ונשות מערכת החינוך הוא דבר מתבקש ומחויב המציאות. אנחנו כאן, הפוליטיקאים, שיודעים לפעמים רגעים שאולי אם ילדים יסתכלו הם יגידו: זה לא זה בדיוק החינוך – והמורים צריכים להיות כנגד – אנחנו כן צריכים להיות סמל של חינוך לאותם תלמידים, לאותן תלמידות, ולהוקיר את מערכת החינוך, לשים אותה בראש מעיינינו. רק כך נזכה באמת לראות את הפירות שלנו גדלים בדיוק כמו שאנחנו רוצים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הרב אוריאל בוסו. אולי אינכם יודעים, אבל גם הוא איש חינוך בעברו, וכמובן שהפירות שלו והתלמידים שלו היום הם רבנים חשובים. חבר הכנסת רם שפע – אינו נוכח. אשר על כן, ישיב על ההצעות לסדר-היום סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש. יעלה ויבוא. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להודות לחברי הכנסת המציעים שדיברו עד עכשיו: חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת אוריאל בוסו, חבר הכנסת הרב אייכלר, שמופיע רביעי ברשימה אבל נאם קודם, כי יש לו שמחה משפחתית. ברשותך, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, בשם משרד החינוך אני מבקש להודות על ציון יום המורה בכנסת ועל קיומו של הדיון החשוב הזה. זוהי ההזדמנות להכיר תודה לנשות ואנשי החינוך העושים לילות כימים בשליחות, במסירות, לטיפוחם והעצמתם של תלמידי ישראל, דור העתיד של החברה הישראלית. לאמירת התודה וההערכה שאני אומר עכשיו שותפים מיליוני תלמידים והוריהם והחברה הישראלית כולה. השנה האחרונה, אדוני היושב-ראש, הייתה ללא ספק אחת השנים המורכבות שידעה מערכת החינוך. נגיף הקורונה חולל שינויים דרמטיים בפעילותה של מערכת החינוך ובאופיו של מקצוע ההוראה. בזמן קצר ובתנאים של חוסר ודאות נאלצו המורים להתאים את אופן הוראתם והתנהלותם למציאות החדשה. התגייסותם המהירה והסתגלותם למציאות החדשה אפשרו, אדוני היושב-ראש, את המשך העשייה החינוכית לצד הנגיף – לצד הנגיף אמרתי, ואני מזכיר: לצד רופאים ושוטרים הפכו המורים האלה לחזית המאבק וההתמודדות עם מגפת הקורונה. עבודתם החיונית הייתה ועודנה עוגן לילדי ישראל ולפעילותו של המשק כולו. זו הזדמנות כפולה להביע הערכה על עשייה ממושכת ועל התגייסות מעוררת השראה בתקופה המורכבת הזאת. עם כניסתו של שר החינוך לתפקידו קבע השר כמה עקרונות לפעולה על מנת להבטיח את התחדשותה ושיפורה של מערכת החינוך. לשניים מהעקרונות הללו זיקה ישירה למעמד שאנו מציינים היום. העיקרון הראשון: חיזוק מעמדו של המורה כך שיזכה להערכה הציבורית ולמעמד הראויים לו; העיקרון השני: העצמת מנהלות ומנהלי בתי הספר והרחבת הגמישות הניהולית והפדגוגית על מנת לאפשר להם לממש את אחריותם ולהצליח בעשייתם החינוכית. בתוך כך, בימים אלה שוקד משרד החינוך על כתיבת תוכנית מערכתית לקידום מעמד המורה אשר תכלול התייחסות לרכיבי השכר בחוזה העסקתם של המורים ודרכים לשיפור סביבת עבודתם ויכולתם לבצע את תפקידם בצורה המיטבית. במסגרת התוכנית יפותחו מסלולי קריירה למורים ולבעלי תפקידים במערכת החינוך, וגם תינתן גמישות ניהולית ופדגוגית רבה יותר למנהלים ולמורים בדרכי ההוראה ובתכניה השונים, בלי לפגוע בחתירה המתמדת לשיפור הישגי הלומדים. מערכת החינוך עוברת בימים אלה שינוי; שיטות ההוראה הופכות חדשניות וטכנולוגיות יותר. צוותי החינוך הם מובילי התהליך ומלֻווים במערך השתלמויות רחב המתאים לרוח התקופה. כבר כיום כל בתי הספר לוקחים חלק בהשתלמויות הכוללות שלושה תחומים מרכזיים: 1. טכנולוגיה ללמידה מרחוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי, אנא, סגן השר מתקשה. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> 2. פדגוגיה מרחוק. 3. שיח רגשי-חברתי בלמידה מרחוק. כמובן שאנחנו נמשיך לקדם את המהלך ולהצעיד את המערכת בכיוונים הללו. אני רוצה – ברשותך, אדוני היושב-ראש, כי אין הרי שום דבר שהוא במקרה בעולם הזה – אומנם בשבוע שעבר נערכנו לציין את יום החינוך, אבל מכיוון שסדר-היום הסתיים, לא צלח הדבר ולא יכולנו לעשות זאת בימים ההם, בימי החנוכה, אז הכנסת השכילה להעביר את ההקדשה של היום הזה, יום החינוך, להיום, יום שלישי, ז' בטבת. אני רוצה להזכיר דברים שחשבתי לומר. אנחנו פחות משבוע ימים מחג החנוכה, ואני רוצה לומר כמה מילים בהקשר הזה. ימי החנוכה קשורים באופן מיוחד עם ילדי ישראל. דבר זה נרמז בשמו של החג – חנוכה, מלשון חינוך. כך גם מובא בספרים, שאחד מטעמי היום-טוב הוא משום שבו חנכו את המזבח ואת בית המקדש. ככה אנחנו גם אומרים בתפילה ב"על הניסים", שכאשר ניצחו ישראל את היוונים הם היו צריכים לטהר את בית המקדש, ורק לאחר מכן הם התחילו מחדש את העבודה בבית המקדש. מובן גם שכמו שהם טיהרו את המזבח והמקדש כדי לחדש שם את העבודה, כך גם היה אצל היהודים עצמם שעסקו בחינוך: הם טיהרו וקידשו את עצמם כדי שיהיו ראויים להדליק את נרות המנורה הטהורה ובכך להשפיע אור וטהרה בעולם כולו. חינוך מתחיל בילדים קטנים ביותר, כמו שכתוב בפסוק: "חנֹך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". יש לחנך את ילדי ישראל ואת הילדים באופן שהחינוך יהיה חקוק בליבם וישפיע על הילד גם כאשר יזקין, דהיינו, אפילו בהגיע האדם לגיל מבוגר יותר, כתוצאה מברכת הקדוש ברוך הוא שהוא זכאי וזוכה לאריכות ימים ושנים טובות, שנים של בריאות ושמחה, גם אז אנחנו מקווים שימשיך בדרך היהדות. יוצא אפוא שחג החנוכה, הימים שהיינו צריכים גם לציין את יום החינוך, את יום המורה, הוא מלשון חינוך, מזכיר לנו גם את החובה לחנך את ילדי ישראל בדרך ישראל סבא, להכניס בהם עוד יותר טהרה וקדושה, באופן שהחינוך יהיה חקוק בליבו של הילד עד שהוא משפיע על כל ימי חייו. ימי החנוכה הם ימים שבהם נעשו ניסים לישראל במלחמתם באומה היוונית, שהטילה את אימתה על העולם ובמרוצת סוסיה היא גם כבשה שטחים נרחבים, היא סיפחה אליה עמים רבים ובישרה על תרבות ישנה-חדשה, תרבות יוון, אשר התמקדה בפיתוח הגוף והנאות העולם. מלחמה על המשך מורשת ישראל, על ערכי הרוח שהנחילו לנו אבותינו, ומלכות הרשעה הזאת רצתה לבטלה, בחסדי ה' הרבים ריחם הקדוש ברוך הוא עלינו וגברה יד בית חשמונאי על האומה החזקה בעולם. וכשהגיעו לבית המקדש הם מצאו אותו מחולל, כל השמנים היו טמאים, הכדים מנופצים, מלבד פך שמן אחד טהור שחתום בחותמת כוהן גדול שהעיד על טהרתו. ונעשה נס – השמן שאמור היה להספיק ליום אחד האיר שמונה ימים. אחד הטעמים שנקרא חנוכה בשמו, מהשורש חנ"ך, כלומר חינוך – שחנכו מחדש, כמו שהזכרתי בראשית דבריי, שחנכו מחדש את בית המקדש. ואז נשאלת השאלה: הרי ישנו דין הנקרא ''טומאה הותרה בציבור'', ומשמעותו: גם כשאין אמצעים טהורים ובנוסף רוב העם טמא מטומאת המתים אשר במלחמה, מותר להדליק בשמן טמא. מדוע טרחו וחיפשו וביקשו שייעשה נס והמנורה תאיר לשמונת הימים? אלא יסוד חשוב לימדונו החשמונאים, שכאשר חונכים דבר חדש, יסודו ושורשו רצוי לעשותו בקדושה וטהרה, כאשר הוא נקי מכל חשש טומאה, וזאת מכיוון שהבניין כולו בנוי על היסודות, ואם היסודות חלשים, חלילה, עתיד הבניין לצאת עקום ואפילו לקרוס ולקבור את יושביו תחתיו.   עניין זה בעצם שייך גם לחינוך האדם את ילדיו וגם את עצמו. בתחילתו זו איזו דרך או הנהגה חדשה, ואז האדם מתבונן על עצמו בעין בוחנת ומחפש את פך השמן הטהור הטמון בנבכי נשמתו, ויאחז בו ועימו יצעד אט-אט. אבל חשוב שנקודה זו שעימה הוא מתחיל לצעוד במסילה העולה תהיה נקייה מנגיעות. ואם ידבק בה במסירות נפש כאותם חשמונאים, תאיר לו אותה מצווה לשאר החיים ותרומם אותו אל דרך ישראל. כאשר נדליק את נרות החנוכה, אל נשכח את הרעיון המוסרי המסתתר מאחורי נרות אלו – אותו לימוד חשוב שלימדונו אבותינו על חינוך עצמנו. לפני שאני מסכם אני רוצה להקריא בפניכם קטע ממאמר, בעצם משיחה שקיים הוד קדושת האדמו"ר מסלונים, זכר צדיק וקדוש לברכה, שהיה בנשיאות מועצת גדולי התורה, ובתכונותיו היה גם מחנך דגול מאוד, ידוע בספריו, בעל הנתיבות שלום, שכל הכרכים וכל מאמר ומאמר בפני עצמו – עולם ומלואו. וכך הוא אמר: תפקידו של מורה מחנך, למעלה מעצם הלימוד והחינוך, הוא יצירת אווירה בכיתה שתהא מתאימה כרקע לבנות עליה אווירה של יראת שמיים – של יראת שמיים ושל אמונה במידות טובות ואהבת רעים. רק עם אווירה כזאת ירגיש הילד כמה שהוא קטן, כי אם הוא מעליב את חברו, וכל שכן כאשר מכהו, החטא של הילד מאוד חמור. האווירה של הכיתה, אומר האדמו"ר, היא ממרכיבי החינוך החשובים ביותר, ומה מאוד מזיק לחינוך אווירה קלה או חס ושלום זולה. ומאידך גיסא אווירה מתאימה, אווירה של רצון להיות גדול בתורה, שמעוררת לשקידה בלימוד, ועוד יותר – אווירה של מידות טובות, שעוזרת לעקור מהתלמידים מידות מושחתות, אם מתולדה ואם מהשפעת חברים רעים, שהזמן הטוב ביותר לעקירתם הוא דווקא בגיל הצעיר. ואז צריך לייצר אווירה כזאת. ועל כך יש כמה וכמה דרכים שדורשות עבודה ברציפות ובעקביות, מהדרכים הקלות – הסיפורים על גאונים וצדיקים, איך שהם היו בעלי מידות טובות בימי ילדותם ואיך שהם אהבו את הזולת והצטערו כשראו את חברם בצרה, ואיך התפילות שלהם ואיך התורה שלהם הייתה בתקופת הילדות. וידוע שכל הדברים האלה משפיעים על הילד, ובמיוחד סיפורי צדיקים שמספרים להם מימי ילדותם, מה הם הצדיקים עשו בגילו, ואילו לשאר סיפורי צדיקים, אין להם השפעה כל כך מיוחדת עליו. וממשיך האדמו"ר ואומר: חז"ל קבעו כי בחינוך הילד צריך להיות שמאל דוחה וימין מקרבת. והכלל הזה של שמאל דוחה וימין מקרבת זה יסוד עיקרי בחינוך. כי הינה לכאורה בחינוך שני כללים יסודיים שסותרים זה את זה. מצד אחד ידוע שהצלחת החינוך תלויה באהבת החניך למחנך, שמתוך זה יש לו אמון מלא לדבריו, כי כשאוהבים לאדם ויש אמון בו שרוצה רק בטובתו, דבריו מתקבלים על הלב ויש להם השפעה מיוחדת. ולהפך, להפך הוא כאשר החניך, יש לו שנאה למחנכו, שאז אין לו שום סיכויים להצלחה ושיקבל השפעה ממנו. מאידך גיסא מצינו בחכמינו בחז"ל שאמרו: הטל מרה בתלמידים. כי המשמעת החזקה בכיתה היא הכרחית – וכל זה אומר האדמו"ר למחנך – ובלעדיה אין כל סיכוי להצלחה. התשובה לזה היא מאמר חז"ל הנזכר שצריך שיהיו שניהם גם יחד כתרין רעין דלא מתפרשין – כמו שני חברים שלא פורשים אחד מהשני, כך שני הפסוקים האלה. תמיד הימין, שהוא הכוח העיקרי, מקרב, ותמיד השמאל, הכוח החלש, הוא הדוחה. והיינו איזון כוחות הנפש שיהיו למחנך, שעיקר יהיה אהבה, ואילו הטלת מרה בתלמידים תהיה מצד הכוח החלש. והחידוש בזה – שגם בעת שהשמאל דוחה, גם אז תהיה הימין מקרבת. האהבה הפנימית שבלב התלמיד תהיה גם בשעה שמוכרח להטיל אימה כדי להחזיק את המשמעת. וכוח עילאי יש גם בתינוקות לדעת ולהרגיש מי שאוהב אותם באמת, וזה אחד העניינים הקשים במלאכת החינוך, שגם את התלמיד הגרוע ביותר והמרגיז והמתחצף כנגדו, כנגד המחנך – הוא מחויב לאהוב אותו, ואחרת אין לו שום סיכוי להצליח. ובמקום שהמורה אינו יכול לאזן את השמאל דוחה והימין מקרבת, מוטב שהחינוך יהיה נוטה ומופרז לצד הימין מקרבת משחלילה יהיה מופרז לצד שמאל דוחה, כי בלי האהבה מצד התלמיד לא תיתכן הצלחה. ומהעניינים העיקריים שבהם תלויה הצלחת החינוך זה הבנת נפש הילד. לכל ילד יש נפש מיוחדת, והמחנך צריך להיות בעל נפש להבין נפש החניך, ובמיוחד במקרים שאין לילד נפש יציבה והוא נתון תחת מצבי רוח, שאז צריך להכיר את נפשו ואת מצבי הרוח שבו. אז מרגיש גם הילד הקטן בתת-הכרתו כי המורה מבין אותו, ועל ידי זה הוא אוהב אותו ונותן בו אמון והוא מקבל את מרותו. ואם המורה המחנך אינו מכיר את נפש הילד, עלול המורה לעשות שגיאות חמורות בחינוך, כי גם לילד לפי ערכו יש משברים שהמחנך צריך לעזור לו לצאת מהם. וכשאינו מכיר את נפשו, כשהמחנך לא מכיר את נפשו של הילד, הוא יכול חלילה לגרום לו פגמים קשים בחינוך – לדוגמה, ילד שסובל מרגש נחיתות וחושב שכולם שונאים אותו, והתוצאות מרגשות אלו קשות ומרגיזות ביותר את המחנך וטועה שסובל על גאות מופרזת ולכן רוצה לשבור את רוחו, ומשריש בו הילוך מחשבה שהוא ילד רע ובלתי נסבל ושהוא לא יצליח בלימודו, ועל ידי זה מערער המחנך את כל כוחות הנפש של התלמיד. ולפעמים זה בבחינת מכה שיש בה כדי להמית בתכונת נפשו. והמומחיות המיוחדת בחינוך היא כלפי ילד בעייתי שמוחו סתום ואינו תופס מה שלומדים, וליבו סגור, ואין לו כל רגש לשום דבר שבקדושה, מידותיו רעות ובלתי נסבל על חבריו ותמיד נדמה לו כאילו כולם רודפים אותו ומבקשים רעתו – הדבר הגרוע ביותר יהיה אם המורה מתייאש ממנו ומשלים עם מצבו הרע שאין מה לעשות. לא – עליו להאמין ראשית כי בכל נפש ובכל ילד יש נשמה קדושה וחלק אלוה ממעל, אך שמסביבם יש אחיזת חיצונים וקליפות וצריך תמיד לחפש עצות איך לפתוח את המוח ואת הלב של הילד. ועל כגון דא נאמר – אומר האדמו"ר – מאמר החכם: אין עצה כמחפש עצות; וכאשר מחפשים עצות, יש סייעתא דשמיא; ואחרי כל העצות אין עצה כמבקש ומתחנן לקדוש ברוך הוא שישלח עזרו מקודש. ומצטט את לשונו של האדמו"ר הראשון לבית סלונים, בעל "יסוד העבודה", כמו שמסופר על אחד מראשי הישיבות שאחד מתלמידיו לא היה רואה סימן ברכה בלימודו או במידותיו, היה צם ומבקש רחמים בעדו – כך צריך להיות גם אצל מורה במוסד החינוך. לסיכום הדברים אני רוצה לומר כך: מורי ומורות ישראל הם ליבה הפועם של מערכת החינוך. הם בעצם סוכני השינוי של הדברים שיכולים לחול בילד בהווה או בעתיד. זוהי הזדמנות להכיר תודה והערכה לפועלם. בצל נגיף הקורונה עמדו המורים בחזית כדי לשמר שגרה לימודית וחברתית וליתן מענה רגשי לילדינו, אשר חוו גם הם טלטלה. הם בהחלט גיבורי התקופה ונושאי הדגל. משרד החינוך ימשיך לפעול לחיזוק מעמדם של המורים, ובכך תחוזק מערכת החינוך כולה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר מאיר פרוש. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום השפה הערבית << הלסי >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנו עוברים כעת אל הנושא הבא, והוא ציון יום השפה הערבית. אני מבקש לברך את חבר הכנסת יוסף ג'בארין על היוזמה החשובה לציין בכנסת את יום השפה הערבית – יוזמה אשר נעניתי לה בשמחה רבה. השפה הערבית היא עולם ומלואו. זכיתי לגדול בבית שבו השפה הערבית תמיד הייתה נוכחת. אבי, פרופ' אריה לוין, חתן פרס ישראל לבלשנות, הקדיש את חייו לחקר הדקדוק הערבי. אימי, גאיל לוין, למדה אף היא את השפה, ועמדה במשך שנים רבות בראש מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה הלאומית, מחלקה אשר בין היתר הייתה ממונה על רכישת הספרים בערבית וניהול אולם הקריאה, אשר שימש דורות של חוקרים וסטודנטים. השפה הערבית היא שפה עשירה, מגוונת ומיוחדת. יש בה עושר לשוני יוצא דופן, שהוא תולדה של הפיזור הגיאוגרפי העצום של הדוברים אותה. השפה הערבית מדוברת בלהגים שונים; כל להג מביא עימו לא רק הבדלים באופן הגיית האותיות או באופן הגיית התנועות, אלא כולל אוצר מילים שלם וייחודי אשר התפתח כתוצאה מהוויית החיים באזור שבו הוא מדובר. הדבר הביא גם לעושר עצום של פתגמים, אשר כל אחד מהם משקף פן אחר באורחות חייהם של הדוברים באותו להג. כך, למשל, קיימים בלהגים של מדינות מדבריות פתגמים רבים הנסובים סביב ספינת המדבר, הלוא הוא הגמל. כך, למשל הפתגם (אומר בערבית ומתרגם:) קרי, מי שאינו יכול להתמודד עם גמל נושך את האוכף, או במילים אחרות: לא חוכמה להיות גיבור על חלשים. השפה הערבית היא גם השפה שבה נכתבו יצירות ספרותיות, מחזות וסרטים יוצאי דופן אשר העשירו את התרבות העולמית כולה. אכן, ידיעת השפה הערבית פותחת בפני הדובר אותה עולם שלם של תרבות מפוארת ומיוחדת המשתרעת על פני יבשות ואשר יש בה כדי להעשיר את עולמו של כל אדם בתחומים רבים ומגוונים. אין צורך להכביר מילים על חשיבות ידיעת השפה הערבית באזורנו, אשר רוב מוחלט של תושביו דוברים את השפה כשפת אם. הדבר חשוב לחיי המסחר, לעולם התיירות וגם ליכולתנו להביא את המודיעין הדרוש להגנת המדינה. חשובה לא פחות היא העובדה שידיעת השפה הערבית יש בה כדי לאפשר הבנה טובה יותר וקשר הדוק יותר בין אזרחי המדינה שהערבית אינה שפת אימם לבין אזרחינו הרבים שהם דוברי ערבית כשפת אם. כבר בכנסת התשע-עשרה, הגשתי יחד עם חבר הכנסת לשעבר עיסאווי פריג' הצעת חוק שנועדה לחייב לימודי ערבית בבתי הספר היהודיים. ההצעה לא התקבלה בהסבר שאין קובעים בחקיקה את התכנים הנלמדים בבתי הספר. עם זאת, הצורך בלימוד הערבית היה ונותר הכרחי, כיוון שהפער בנושא זה הוא גדול ובלתי נסבל. מספר התלמידים בבתי הספר היהודיים הלומדים ערבית ברמה מינימלית הוא נמוך, ומספר התלמידים המסיימים את בתי הספר עם ידע מספיק בשפה הערבית הוא קטן ביותר. אני סבור שמצב זה חייב להשתנות, ואני מקווה שהיום המיוחד שאנו מציינים כאן יסייע בהגברת המודעות לחובה להרחיב ולהעמיק את לימודי הערבית ולהבטיח כי כלל ילדי ישראל ידעו את השפה לפחות ברמה הבסיסית. לצד זה חשוב, בעיניי, להנהיג גם בבתי הספר הערביים את הוראת השפה, כפי שנעשה בלימודי הלשון בבתי הספר ששפת ההוראה בהם היא עברית. העושר הלשוני של הערבית צריך להיות מוקנה לכל תלמיד גם אם הוא דובר את השפה כשפת אם. יתרה מזו, ראוי לעודד את מחקר השפה הערבית כדי שישראל, כמדינה החיה במרחב דובר ערבית ושרבים מאזרחיה דוברים את השפה כשפת אם, תהא מוקד של ידע אקדמי ותתרום את תרומתה להעמקת הידע האנושי ביחס לערבית וביחס למקורותיה. חברות וחברי הכנסת, אנו ניצבים בפתחו של עידן חדש ביחסינו עם עמי האזור בעקבות חתימת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין והסיכומים בדבר נורמליזציה עם ממלכת מרוקו ועם סודאן. אין ספק שזוהי שעת כושר להעמקת לימודי הערבית, שכן יש בהסכמים אלה כדי להסיר הרבה מן הרתיעה מהשפה הערבית, שצריך להודות, לצערי, שעדיין קיימת אצל רבים בחברה היהודית. היום ברור לכולם שהתועלת בידיעת הערבית לחיי המסחר, הכלכלה, התיירות ובתחומים נוספים היא רבה ביותר. אני מקווה כי היום המיוחד הזה יהיה נקודת ציון נוספת שתתרום להעלאת המודעות לשפה הערבית וכי נגיע למצב שבו כלל אזרחי ישראל יבינו ערבית, ומדינת ישראל תהיה למוקד של יצירה, כתיבה ומחקר בשפה הנפלאה הזאת. אני מבקש להזמין את יוזם היום המיוחד, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. אגב, חברי הכנסת, יש תרגום סימולטני לערבית. אם מי מהדוברים יבחר לדבר בערבית, יש כאן אוזניות שאפשר להשתמש בהן באופן מיוחד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר שביום השפה הערבית תנאם בערבית? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אומר לך את האמת, חבר הכנסת סעדי, אני חושב שהייתה חשיבות מאוד גדולה דווקא לומר את הדברים האלה לאוזניים יהודיות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם וגם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לי הרבה מה לשפר, אבל – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> התרגום הסימולטני הוא מערבית לעברית, לטובת חברי הכנסת, אם יהיו דוברים שידברו בערבית לכבוד היום המיוחד הזה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יהיו דוברים. איפה המכשירים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המכשירים על השולחנות של חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המכשירים על השולחן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נמצאים, נמצאים, בוודאי. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני: עמיתיי חברי הכנסת, זאת השנה הרביעית שבה אנו מציינים את יום השפה הערבית בכנסת ובמסגרת הימים המיוחדים של הכנסת. אני רוצה לפתוח ולהצטרף לדבריו של יושב-ראש הכנסת בשתי סוגיות שהוא מציג: ראשית, החובה לחזק את השפה הערבית בקרב התלמידים הערבים ובקרב הערבים ולחזק את מעמדה של השפה הערבית, וגם להדגיש את חשיבות הוראת השפה הערבית לתלמידים דוברי העברית בבתי הספר דוברי העברית. אני חושב שכולנו רוצים שכל האזרחים ידברו את שתי השפות ושתהיה גם אפשרות של דו-לשוניות בכל בתי הספר הערביים והיהודיים. אני גם שואף שיהיה מסלול לימודי, שיאמץ משרד החינוך, שהוא מסלול דו-לשוני. עד עכשיו יש מעט בתי ספר מהסוג הזה, והם בתי ספר פרטיים, אבל אני חושב שחשוב שמשרד החינוך יאמץ גישה של קיום בתי ספר דו-לשוניים ודו-לאומיים כאלטרנטיבה שתהיה לתלמידים יהודים וערבים. אין ספק, כשאנחנו מדברים על השפה הערבית – מדברים עליה כשפה הרשמית, וזה חוזר לחוק המנדטורי שנחקק בשנת 1922, שהפך לחלק מהחוק בישראל, אבל חשוב גם להדגיש שהמעמד הרצוי לשפה הערבית הוא לא רק בגלל החוק הרשמי שנותן לה את המעמד הרשמי הזה; המעמד הרצוי לשפה הערבית הוא בעיקר בגלל השורשים ההיסטוריים, השורשים עתיקי היומין של השפה הזו בארץ הזאת וגם בקרב התושבים שלה, והיא חלק מהזהות של הארץ הזאת.) החלום שלי הוא, כבוד היושב-ראש, שבאמת נוכל להגיע למצב של דו-לשוניות, קודם כול במערכת החינוך, כדי שבאמת יהיה אפשר לאפשר גם לדור הצעיר ולדור הבא מקרב התלמידים היהודים לדבר את השפה הערבית, אבל גם דו-לשוניות במרחב הציבורי. והדו-לשוניות במרחב הציבורי גם מחייבת שככלל, עובדי השירות הציבורי, עובדי משרדי הממשלה, ידעו לתפקד בשתי השפות ולטובת שתי האוכלוסיות, בין שהם ערבים ובין שהם יהודים. ולכן, כשאני חושב על המעמד של השפה הערבית, אני אומנם חושב על מערכת החינוך, וכפי שאמרתי על הצורך לחזק את לימודי הערבית בבתי הספר הערביים ולחזק את לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים, אבל אני חושב גם על מוסד להשכלה גבוהה בשפה הערבית – שלא קיים, ואותו משרד יכול לקחת גם, בוודאי, תפקיד חלוצי בטיפוח ובקידום השפה הערבית ברמה המחקרית וברמה המציאותית. ואני לפעמים באמת תוהה, כשאני מסתכל על המציאות בישראל – נתחיל בכנסת, הפרלמנט של המדינה, של נבחרי הציבור: מדוע הפרלמנט לא יכול לתפקד בשתי השפות? מדוע שהתרגום הסימולטני לא יהיה חלק אינטגרלי ממציאות העבודה בתוך הבניין? אני אומר לכם שאני ביקרתי בפרלמנט הקנדי. אתם יודעים, יש שם שתי שפות רשמיות, אנגלית וצרפתית, ואפשר לראות שיש מנגנון דו-לשוני קבוע, כל הזמן; כל חבר פרלמנט בוחר את השפה שבה הוא רוצה לדבר. לכן זה מתחיל מהכנסת, אבל זה גם משרדי הממשלה. כפי שאתם יודעים, כמעט אי-אפשר לכתוב מכתב בערבית למשרדי ממשלה. גם אם האופציה התיאורטית קיימת, עד שתקבל התייחסות זה אולי ייקח תקופה קיצונית, ואז אנשים לא יעדיפו לעשות את זה, אז צריך גם לאפשר קשר עם הרשויות בשפה הערבית. ואני רוצה להגיד לכם שלפעמים יש דברים בסיסיים שאתם לא יכולים לחשוב עליהם שהם לא קיימים בשפה הערבית. כבוד היושב-ראש, בעקבות העבודה שלנו ברשימה המשותפת, רק בשנתיים האחרונות התחילו אפילו להנפיק תעודות בגרות בשפה הערבית, והצורך הזה עלה כשיותר ויותר סטודנטים התחילו ללמוד באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, אבל גם בירדן, ואז הם ביקשו תעודה בערבית ולא רק בעברית, ומשרד החינוך נענה לכך. אני בשנה האחרונה טיפלתי בתלונות של בתי ספר שעדיין במבחני בגרות לתלמידים הערבים יש גרסה רק בעברית. אלה דברים בסיסיים שבוודאי אין להם מקום במערכת שנותנת את המעמד הראוי של השפה. אתרי ממשלה – הגיע הזמן להבטיח שכל האתרים הממשלתיים, כל האתרים הציבוריים, יהיו נגישים בוודאי גם בשפה הערבית, שכל השירותים הניתנים יהיו גם בשפה הערבית. זה קשור גם להעסקה של האקדמאים והצעירים הערבים בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות, אבל בוודאי גם במגזר הציבורי, שכן אין ספק ששילוב של אנשי מקצוע ועובדים ערבים בשירות הציבורי ובסקטור הפרטי יכול גם לקדם את הנגישות הלשונית של אותה שפה. דוברי השפה הערבית, האוכלוסייה הערבית בישראל כיום – יותר ממיליון וחצי, וזהו עושר תרבותי ועושר לאומי ועושר לשוני שצריך לחזק אותו, וצריך להתייחס אל העושר הזה במבט החיובי – שפה יכולה להיות גשר בין העמים, שפה יכולה להיות גשר בין שתי קבוצות, במיוחד כאשר מתח פוליטי ותרבותי מאפיין את הקשר הזה. כן, לשפה יש הקסם הזה להוות את אותו גשר, ולכן אני אומר שקידום מעמדה של השפה הערבית בישראל הוא חלק אינטגרלי מקידום מעמדו של הציבור הערבי. לכן, אין ספק שאנחנו גם דוחים את אותה הוראה בחוק הלאום שפגעה במעמדה של השפה הערבית, והיום היינו בדיון בבג"ץ נגד חוק הלאום. אני מקווה שבג"ץ בהחלט יתערב ויפסול את החלק הזה שפוגע במעמדה של השפה הערבית, כי את השפה הערבית צריך לחזק, צריך לקדם, ולא לפגוע, כפי שהיינו עדים לכך בחוק הלאום. לכן אני רוצה לסיים בקריאה – שאני רוצה לקוות שהיא מוסכמת על כולם – לחיזוק מעמדה של השפה הערבית במרחב הפרטי, אבל בוודאי במרחב הציבורי, בוודאי על ידי כל רשויות השלטון בישראל. קידום מעמדה של הערבית הוא תנאי הכרחי גם לקידום מעמדו של הציבור הערבי. כבוד היושב-ראש, אני מעריך מאוד את הדברים שפתחת בהם. בדיוק דיברתי עם סטודנט לשעבר של אביך הפרופסור לערבית, ג'אבר עסאקלה, שבאמת אמר כמה הערבית הייתה שגורה בפיו ועד כמה המציאות הזאת צריכה להיות אולי חלק נורמלי וחלק מאותו גיוון תרבותי ולשוני שאנחנו מדברים עליו בכינון של חברה בישראל שתהיה רב-תרבותית, רב-לשונית – לפחות דו-לשונית – באמת ובתמים במציאות החיים. תודה רבה. שוכרן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואני מזמין את חבר הכנסת אבי דיכטר, בבקשה. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שבאמת עומד מאחורי היום הזה כבר הרבה שנים, ונשאר נציג יחיד של דוברי ערבית כשפת אם אחרי שכולם ברחו. אבל כמו שאומרים בערבית – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא רק הוא, גם חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה, אלי, כמובן, וע'דיר, כמובן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. יש לנו את ע'דיר, שאצלה זה אמיתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל גם אדוני היושב-ראש מבין ערבית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בין להבין ללדעת, אתה יודע, כשפת אם, יש פער. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה שחברי המשותפת ברחו מהאולם ברגע שעליתי, אבל גם לזה יש פתגם בערבית: (אומר בערבית ומתרגם,) זאת אומרת – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך? << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הבריחה היא שני שלישים מהגבורה. אז הם עשו את המהלך הזה – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה? למה? אנחנו מדברים על הערבית כגשר, אבי. למה אתה – – – << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, תראה. אני מסכים, אבל על גשר – אתה יודע, אנחנו מכירים את ההפגנתיות הזאת, אבל אני בחברה טובה. גם נשיא המדינה שמעון פרס, זכרו לברכה, כשעלה לנאום, כולנו זוכרים איך חברי המשותפת, או מה שהיה אז, עזבו את האולם, כך שאני באמת מרגיש בחברה טובה. אבל אני לא רוצה לעסוק בזה. אני באמת – נכנס עסאקלה, ומאחר שגם הוא היה סטודנט אצל – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רק שכחתי את המשקפיים. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> מאחר שהוא היה סטודנט – גם אני הייתי סטודנט של פרופ' אריה לוין – אז אנחנו סוגרים פה מעגל מדהים. אבל אני רוצה לעסוק היום, ביום השפה הערבית, דווקא בהשפעות שהיו לשפה הערבית על מה שקורה כאן בשטח, בארץ ישראל, לפני הקמת המדינה ואחרי הקמת המדינה. אני לוקח רק את 500 השנים האחרונות, וזה מעניין. אני לוקח את התקופה העות'מאנית, שלטון האימפריה העות'מאנית. הטורקים הם באמת, החותם שלהם – אני קורא לחותם שלהם בארץ ישראל בשפה הערבית "חותם ג'י". מה זה חותם ג'י? כל המקצועות שאנחנו מכירים – סנדלר זה כונדרג'י – הג'י זה ג'י טורקי; מתקן הפנצ'רים, הפנצ'רג'י – כולנו מכירים את זה; כמובן הח'כודרג'י, וכו' וכו', הירקן. זה מעניין איך התקופה ההיא השאירה כאן לא מעט מילים. אני רק שמתי סט של מילים שעוסק בתקופה הטורקית. כשהגיעו הבריטים – הם היו תקופה קצרה, אבל זה מעניין; הם השאירו חותם מאוד מעניין אצל חלק מדוברי הערבית, בעיקר הדרומיים יותר, הבדואים. זה מדהים לראות איך בתקופה הקצרה יחסית של המנדט הבריטי נוצר פועל בערבית שמחליף את המילה אִמשי – לך, רֻחְ. כולנו מכירים את המילה הזאת; אנחנו לא כל כך יודעים שהמקור שלה הוא בכלל אנגלית בריטית. אנחנו שומעים את הבדואים אומרים: (אומר בערבית ומתרגם:) הלכנו לשם והלכנו לפה. המילה (אומר בערבית ומתרגם:) לך מפה – קוטר מין הון – היא מילה אנגלית, היא מילה בריטית מהתקופה של המנדט הבריטי, כשהמילה השגורה בפיהם הייתהgo there – הסתלק מפה. go there הפך להיות פועל והוא הפך להיות קוטר. יום אחד שמעתי איזשהו זקן סופר, ואני שומע אותו סופר שטרות והוא ספר כך: וואן, וואנין, תלאתה. אני אומר: מה זאת אומרת? וואן, וואנין, תלאתה – לקח one באנגלית והפך את זה לזוגי בערבית, אבל וואנין ותלאתה. ההגייה של הישראלים דוברי העברית היא אולי המהפכה בשילוב בין שפות, מפני שהשפות השמיות, עברית ערבית, הן שפות של שלוש אותיות שורש, בניינים, כמעט אותם בניינים. אני מודה שאת הדקדוק העברי הבנתי הרבה יותר טוב אחרי שלמדתי את הדקדוק הערבי. הסיבה פשוטה: בערבית מספר היוצאים מן הכלל הוא קטן מאוד ובעברית מספר היוצאים מן הכלל הוא גדול מאוד. לפעמים הוא קצת בלתי נתפס. למה צריך להגיד חלונות גדולים ודלתות גדולות? זאת אומרת, אתה מרובע כזה, מקובע, ש"ות" זה נקבה ו"ים" זה זכר. בעברית יש יוצאים מן הכלל; בערבית הסיפור הוא הרבה יותר פשוט. אבל זה מדהים כמה הקרבה בין השפות, לפעמים אפילו דמיון בין מילים, כמה זה עזר לערבב בין המילים, בין השפות, בין המשפטים ובין מילים בתוך המשפטים, והיום, 72 שנה אחרי הקמת המדינה, אתה יכול לשמוע לא מעט משפטים שהם מח'לוט – עירוב של עברית וערבית. אתה יכול לשאול מישהו: כיף חאלכ? מה שלומך? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סבבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואללה, בסדר. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> סבבה בא מערבית, זה נכון. אבל זה מדהים לראות איך אתה יכול במקומות מסוימים לשמוע תשובה בנוסח: ואללה, בסדרין ותלאת גמאמיר. מה זה? בסדר גמור. לקחו את זה ואמרו בסדרין – שני בסדר – ותלאת גמאמיר, שזה שלושה גמור, מה שנקרא. או שאתה יכול לראות בעברית יאללה הולכים – יאללה היא מילה ערבית טהורה. כל ילד: יאללה או יא אללה. איזה יופי. בכלל, את המילה "יא", אתה יכול לשמוע בהרבה מאוד מילים חיוביות או מילים שליליות; אגב, בדרך כלל מילים שליליות: יא מג'נון, או יא חתיכת אפס וכו' וכו' וכו'. אנחנו לקחנו את הנס קפה מאנגלית ועשינו בעברית "נמס", קפה נמס. אני לא מכיר ישראלי שאומר: תכין לי קפה נמס – תביא לי נס קפה. בערבית זה מדהים: אתה יכול לשמוע מישהו אומר לך – אתה שואל אותו: שו תשרב? מה תשרב? הוא אומר לך: נוס' קפה. אני אומר לו: נס קפה, הוא אומר לי: נוס' קפה. בסוף מסתבר שהנוס' קפה זה חצי קפה, חצי חלב – זה נס קפה בתפיסה שאתה שומע בערבית. או שאתה יכול לשמוע לפעמים: תשרב מיץ? תשתה מיץ? אתה שואל מישהו: ווין כונת? איפה היית? והוא אומר לך: טסתי אל ח'ארג', טסתי לחו"ל. בנתב"ג אתה יכול לשמוע את הבודק ששואל אותו: מי ארז לך את הדברים? הוא אומר: ארזת לחאלי – ארזתי לבד, מה שנקרא. אתה שומע את השילוב הזה, זה מדהים. אני מודה שבאחת ההזדמנויות ישבתי עם בחור דובר ערבית כשפת אם, ואמרתי לו שאני חייב לזוז. הוא אומר לי: (אומר בערבית ומתרגם:) אתה תזיז אותי איתך. זאת אומרת, לקחו את הפועל לזוז והפכו אותו בעברית לערבית, שמו אותו בניין שני בערבית, ופתאום אתה שומע את השילוב הזה. אבל נדמה לי שהשילוב הכי קטלני ששמעתי בעשרות שנותיי כדובר ערבית נולד בדבר מאוד מעניין. אני מסתכל ככה על הדור – רובנו מספיק מבוגרים; ע'דיר קצת יותר צעירה: בשנות השבעים, פחות או יותר, השמונים, הרכב הכי פופולרי היה פז'ו 404. למה הוא היה פופולרי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. הוא היה פופולרי בכל מקום, גם ביהודה ושומרון, גם בעזה אבל גם בין הישראלים. למה הוא היה פופולרי? סיבה עסקית: הוא היה מוביל הרבה מאוד פועלים והיה לו גיר ידני. גיר ידני מאפשר לשים עוד נוסע. במקום להסיע ארבעה נוסעים, שלושה מאחור ואחד לפנים, יכולת להסיע חמישה נוסעים; זה עוד 20% הכנסה. הפז'ו הפך להיות רכב מאוד פופולרי. אגב, הוא גם היה אוטו טוב. לאט-לאט הוא הפך להיות מושג, זאת אומרת, היית שואל מישהו: לאן נסעת? הוא היה אומר לך: באז'ינא ע-תל אביב – נסענו לתל אביב. זאת אומרת, פז'ו, נסענו בפז'ו בהתחלה, אבל לאט-לאט הפג'ו – אגב, אנחנו מכירים את זה ממודל יותר ישן, של פריג'ידר. הרי פריג'ידר זו חברה שייצרה מקררים, אבל לאט-לאט פריג'ידר הפך להיות השם הקיבוצי למקררים. אז יום אחד אני שומע מישהו מדבר על באז'ינא ע-תל אביב ואני שואל אותו: כיף באז'יתו? גם אני כבר התקלקלתי, ואני שואל אותי בערבית: כיף באז'יתו? איך נסעתם לתל אביב? והוא עונה לי תשובת מחץ: באז'ינא בל א-פלוקס – נסענו בפולקסווגן. באז'ינא – מלשון פז'ו, ופולקסווגן זו המכונית שהוא נסע בה. אבל נדמה לי שיש מילה אחת שעליה אין מחלוקת. היא לא שובשה, היא נשארה כמות שהיא, היא קיימת בעברית ובערבית ממש באותו פורמט, וזו המילה "ישראל", "איסראיל" – מילה שכמובן לקוחה מהמקורות, גם של היהדות, גם של האסלאם. אבל באמת, המילה "איסראיל", אפילו עם כל ודיבר על זה גם חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אפילו בחוק-יסוד: הלאום המילה "איסראיל", "ישראל", נשמרה: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, (מתרגם את דבריו לערבית.) גם בנוסחים שנוסחו על ידי מגישי הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, ואפילו, ע'דיר, בהצעה שלך, המילה "איסראיל" נשמרה. אני חושב שזה אולי אחד הדברים הכי חזקים שמראה לנו כמה המילה "ישראל" משותפת גם ליהודים וגם לערבים. אין ספק, הקריאה שעלתה פה מכולם, גם מחבר הכנסת יוסף ג'בארין וכמובן מהיושב-ראש, ואני משוכנע שהיא עלתה ותעלה גם מאחרים, היא שאנחנו חייבים גם ללמוד יותר ערבית וגם ללמד יותר ערבית. הסוגיה הזאת פשוט מקוממת שבישראל אני בתור תלמיד בתיכון למדתי שפה שנייה צרפתית. האמינו לי, סיימתי את התיכון ולא השתמשתי בשפה הזאת אלא אם כן נסעתי לצרפת. בישראל שפה זרה שנייה שנלמדת בתי ספר ללא דוברי ערבית חייבת לדעתי להיות ערבית, ואני חושב שהיא לא רק חייבת להילמד אלא להילמד ברצינות, לא רק לתכלית הצבאית, לא רק לתכלית הביטחונית, אלא לתכלית של חיי יום-יום. אתם יודעים, בערבית, כשאתה רוצה להמחיש משהו, אם אתה רוצה להמחיש את זה לרעה תשתמש בפתגם שיש בו חמור, ואם אתה רוצה להמחיש אותו לטובה תשתמש בפתגם שיש בו סוס. אלה, הייתי אומר, קטגוריות מאוד ברורות. לכן אני אומר: (אומר בערבית ומתרגם:) לשונך היא סוסך. תחזק את הסוס – הוא יישא אותך בגאון; לא תתחזק אותו – הוא יבגוד בך ביום פקודה, כשתצטרך אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי דיכטר. אני מזמין את חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני כבוד יושב-ראש הכנסת, כאדם בקי המעריך את השפה הערבית, אני מקדישה לך נאום זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני: שלום עלייך, שפת הדת, האוצר והזהות והשורשים העמוקים באדמה ובלב. שלום עלייך. בין אותיותיך זרחו משמעויות החיים ומבין הביטויים שלך צצו פרטי היופי. את האישה היפה, הגבוהה, העדינה והאצילית, תרגום של החשיבה המודעת והחיה בגשר לקשר והיכרות ובניית האדם והתרבות. שלום עלייך. הוכחת את היציבות שלך למרות כל השוני ונותרת איתנה למרות כל הדחיקה לשוליים, נושאת את מורשת האבות הקדמונים וזורחת בכל חג באור. שלום עלייך, שפת האם שלי. שלום עלייך, שפת הדת.) הערבית היא שפת האם שלי. השפה שלאורה גדלתי והתחנכתי, השפה שבה אמרתי את מילותיי הראשונות, שבה הבעתי את אהבתי להוריי, למשפחתי. הערבית היא חלק מהזהות שלי, חלק בלתי נפרד מהמורשת שלי. כאשר אני אומרת לבן שלי: יא אבני, אני מתחברת למי שאני. כשאימי אומרת לי: אללה יסאהל עליכי – שהאל יהיה איתך – אני מתחברת לשורשים שלי. השפה היא חותם התרבות שלי, שלנו. השפה הערבית, הנכתבת מימין לשמאל בדיוק כמו העברית, יכולה להיות האמצעי המרכזי לדו-קיום שאנחנו כל כך כמהים לו, אבל דווקא מדינת ישראל, שמרכיבה בתוכה פסיפס עשיר ורב-גוני של עדות ודתות, מתקשה לקבל את השפה הערבית. דווקא מדינת ישראל, השואפת להשתלב במרחב, שלחמישית מאזרחיה הערבית היא שפת אם – יש בה ניכור לשפה. לצערנו, במציאות שלנו, דובר ערבית עשוי להיתקל במבטים חשדניים ואולי אף עוינים מעצם ההתבטאות שלו בשפת אימו. כמה סימבולי. חזרתי רק עכשיו מבית המשפט העליון, שם התקיים דיון על חוק הלאום, החוק שהדיר את השפה הערבית מהמעמד שלה. במקום שתוכר כשפה רשמית לצד השפה העברית, הפכה הערבית לשפה בעלת מעמד מיוחד – מעמד מיוחד ונחות, אדוני כבוד היושב-ראש. כמו הערבית, כך הדיר החוק כל מי שאינו יהודי, בניגוד למדינות רבות בעולם שמכבדות את שפת המיעוטים החיים בהן ומכירות בחשיבות העליונה של השפה לפיתוח וחיזוק חוסנה של החברה. השפה העשירה, השזורה בזהותם ובביתם של יהודים רבים יוצאי מרוקו, תוניס, עיראק, סוריה וגם לבנון, אמורה להוות גשר שיחבר בינינו. החיים בעולם הגלובלי והטכנולוגי שבו אנחנו מצויים היום מאפשרים לנו הן כאזרחים והן כעמים להכיר, ללמוד, להיחשף ולבנות קשרים עם אחרים. אני קוראת לכל אחד ואחת להכיר, ללמוד, להיחשף ולבנות קשרים עם אחרים. למדו על האחר, חקרו את שפתו, התעמקו בתרבות שלו, והחשוב מכול – התרחקו מסטיגמות והכללות. בשפה הרוסית יש 130,000 מילים; בשפה הצרפתית יש 150,000 מילים; באנגלית יש 600,000 מילים; בשפה הערבית יש 12,000,000 מילים. השפה הערבית היא הרבה יותר מעבר ל"יא חביבי", "יאללה", "סבבה". השפה הערבית עשירה ועתיקת יומין. עד שנת 2050, אדוני היושב-ראש, מספר דוברי השפה הערבית יהיה גבוה מ-600,000,000 בני אדם. ראו את החשיבות שיש בהבנת השפה למען חיים משותפים במדינה ובמרחב. אני נרגשת, כי זה כנראה נאומי האחרון בכנסת הנוכחית, העתידה להתפזר בעוד כמה שעות. כולי תקווה שהשיח הגזעני והמפלג עוד יחלוף מחיינו, ובמקומו נפתח שיח מאחד של שוויון, של תקווה ושל חיים משותפים, שיתפרס בכל חלקי ושבטי המדינה, מדינת ישראל שאני כל כך אוהבת. השיח הזה יהיה גם בעברית וגם בערבית. סלאם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום כאן בכנסת, כנסת ישראל, אנחנו מציינים את יום השפה הערבית, וכאן המקום לברך את יושב-ראש הועדה לזכויות הילד ד"ר יוסף ג'בארין על היוזמה, יוזמה מבורכת. השפה הערבית שימשה שפת אם של יהדות המזרח. אבותיי דיברו ערבית. אומנם נולדתי בצרפת, הוריי בצרפת דיברו צרפתית, אבל אבא, סבא וסבתא דיברו בבית ערבית. רבי חי טייב "לא מת", רבי יצחק טייב מתוניס – על זה גדלנו. לא רק בשגרה השתמשו בשפה, אלא יצירות רבות וחיבורים תורניים נכתבו בשפה הערבית, נכסי צאן ברזל של ממש ליהדות המזרח וליהדות כולה. הרמב"ם חיבר ספרים רבים בערבית, וגם יצירות מוזיקליות רבות נכתבו בשפה הערבית. ר' דוד בוזגלו הלחין שירים רבים בערבית שהפכו להיות חלק משולחן השבת היהודי, וקיימות עוד דוגמאות רבות אחרות. חברים, התרבות שספגה התרבות היהודית מהשפה הערבית נשכחה, לצערי. התרבות היפה הזאת של יהדות המזרח – אני חושב שדווקא בתקופה זו של שלום משגשג, השפה הערבית, כמו שאמר קודם חברי, יוסף ג'בארין, יכולה להיות גשר, גשר אמיתי בין התרבויות ובין העמים, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ועוד; בעזרת השם, הרשימה תהיה ארוכה מאוד. אנחנו הולכים רחוק, אבל גם לשכנינו הקרובים. ידענו לחיות זה לצד זה במשך שנים רבות, מאות שנים. חבל שבתקופה האחרונה, לצערי, במאות השנים האחרונות, השפה הערבית תפסה קונוטציה שלילית. עלינו לחזק, ללמוד ולתמוך במורשת המזרח, ורק כך נצליח להחזיר עטרה ליושנה. אני גדלתי על השפה הערבית. כשסבא וסבתא לא רצו שנבין אותם, הם עברו – בצרפתית אומרים mode Arab, כך היינו אומרים בבית. זהו, סבא וסבתא עברו ל-mode ערבית. ועד היום, כשאני רוצה לשמח את סבתא אני שר לה כמה שירים בערבית שמזכירים לה את צעירותה. אני באמת חושב ומאמין שהשפה הערבית והשפה היהודית יכולות להוות גשר וחיבור בין העמים. שיהיה שלום אמיתי בין העמים. אמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אלי, אפשר בערבית. בבקשה, יש לי תרגום. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא כל כך יודע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא כל כך יודע ערבית, זו הבעיה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אז תעשה במצרית. אתה מש"ס, אתה צריך לדעת ערבית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני צוחק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בערבית אומרים: בינך לבין ימין סולחה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו לא נריב היום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בסדר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שני הצדדים מוותרים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת המכובדים, אני מאוד שמח להשתתף ביום השפה הערבית. אני היססתי והתלבטתי בעניין שפת הנאום שלי, ואני אומר שלשפה הערבית מגיע לא נאום אחד אלא עשרות נאומים. המשכילים של העידן החדש, המודרניסטים בעולם, גילו את אפלטון ואריסטו אחרי שקראו את כתביהם בערבית. הם הבינו את הפוליטיאה שחיבר אפלטון אחרי שהבינו את העיר האידיאלית. לכן החלטתי לעשות את הנאום שלי קליל. אני רוצה למחות. יושב-ראש הכנסת, אני מוחה על כך שהסרט בערבית נעלם מערב שבת. בעבר, כשהיה ערוץ אחד בטלוויזיה הישראלית, אנחנו בכל יום שישי ישבנו ביחד, בשעה 16:00, לראות את הסרט הערבי, ואני מתכוון לסרט המצרי, כמובן. המשפחות הישראליות ישבו ביחד מול הטלוויזיה וצפו בסרט הערבי. היה מי שהביא גרעינים שחורים, ויש כאלה שהביאו גרעינים לבנים ופיסטוקים, לפי המצב הכלכלי. זאת הייתה תופעה חברתית מדהימה. לצפות בסרט הערבי היה מנת חלקם של כל האזרחים, מזרחים וגם אשכנזים. "יוקאל" זה "אומרים", ואני מאוד אוהב את המילה הזאת, כי אתה תגיד מה שאתה רוצה בלי לקחת אחריות על מה שאתה הולך להגיד. נאמר שהתעניינות הצופים בשורשים אחרים נבעה מההתעניינות באומנות, ובמיוחד ברקדניות הבטן, כמו נג'וא פואד וסאמיה ג'מאל, אבל למען הצדק צריך להגיד שההתעניינות לא הייתה רק מנת חלקם של הגברים אלא גם של הנשים. כאשר רושדי אבאזה, למשל, שיחק בסרטים והיה חם, הוא היה צריך להוריד את החולצה, והינד רוסתום הייתה מסתכלת עליו במבט כזה שגרם לקירות להזדעזע. הם כינו אותה "מרילין מונרו של העולם הערבי". איזה מרילין ואיזה מונרו, זאת הינד רוסתום הגדולה, שהייתה מושא הערצתנו. חוסיין פהמי, כששיחק בשיער הבלונדי שלו, האימהות שלנו התעלפו. ההתעניינות הייתה התעניינות משפחתית. אדוני היושב-ראש, אנחנו, מהדור המבוגר, דורשים את זכויותינו הבסיסיות האומנותיות. אין מנוס מלהחזיר את הסרט הערבי ביום שישי בשעה 16:00 בדיוק, כפי שהיה פעם. זאת זכותנו ולא נוותר עליה. בסוף נאומי, וברצינות: השפה הערבית חשובה מאוד, אך ההתפתחות של החברה הערבית היא לא בהכרח בהתקדמות כלכלית וטכנולוגית אלא בלחגוג את השפות המגוונות והתרבויות המגוונות. ב-2008 היה לי הכבוד לבסס ולהקים את פורום המזרח התיכון החדש, שחיזק את לימוד השפה הערבית, ולהכניס את תנאי הכרת השפה הערבית לבחינות הכניסה לאוניברסיטאות. עדיף שמורי השפה הערבית יהיו ערבים, ורוב מורי השפה העברית יהיו יהודים. אבל תעשו לנו טובה, בבקשה, המורים לאומנות והאנשים הנחמדים צריכים להיות מצרים. תודה רבה, וברכותיי על היום הזה שערך חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אני מברך אותו על היום הזה. תודה.) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, וברוח המחויכת והטובה הזאת אני מזמין את סגן שר החינוך מאיר פרוש כדי להשיב ביידיש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – פריד אל-אטרש. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בכלל סרט ערבי? << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כארבע שנים עמדתי כאן על הדוכן וציינתי לראשונה את יום השפה הערבית בכנסת ישראל. יש חשיבות רבה לשימוש בשפה המשמרת את תרבותו של עם, וכך זה בכל עם – זה מהווה את תעודת הזהות התרבותית של העם. הקשר בין הערבית לבין העברית כשתי שפות עשירות, קרובות ומאותה משפחה הוא רב. עד היום שמרה הערבית הספרותית מבנים וצורות שקיימים להם מקבילים בעברית מקראית וקדומה. לעם היהודי יש היסטוריה עם השפה הערבית. הרבה מהספרות וההגות היהודית של חכמי יהדות ספרד בימי הביניים נכתבה בלשון ערבית, בערבית-יהודית, כלומר נכתבה באותיות עבריות, דהיינו בלשון הקודש, ובשפה הערבית, וכך גם חלק מספרי פרשנות המקרא וההלכה. בערבית-יהודית נכתבו כתביו של רבנו סעדיה גאון, ובהם התרגום הערבי למקרא, המשמש את עדת תימן, וחיבוריו בתחומים המגוונים של ההגות היהודית, הבלשנות העברית וההלכה. גם כתבי הרמב"ם נכתבו בערבית-יהודית, ובהם גם הספר הנודע מורה נבוכים או פירוש המשניות וספר המצוות, אך לא משנה תורה, שנכתב בלשון הקודש. גם ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי נכתב בערבית-יהודית, ועוד חיבורים רבים בהלכה, בפרשנות, בדקדוק ובתחומים נוספים. רוב הממצאים בגניזת קהיר כתובים גם הם בערבית-יהודית, ואנו למדים מכך שגם כאשר היהודים השתמשו בשפת המקום, עדיין הם שמרו על לשונם, כאשר החיבורים נכתבו באותיות עבריות – מה שמלמד בין היתר על חשיבות שמירת הזהות והתרבות, כלומר אף שהם חיו בארצות נכר והשתמשו בשפה המקומית המדוברת, הם ידעו לשמור על לשונם, על הזהות שלהם. לפני כ-80 שנה, אדוני היושב-ראש, הוריי התגוררו בעיר העתיקה, סמוך לשכנים הערבים. הם דיברו ביניהם ערבית. אני זוכר גם ערבים שידעו את שפת היידיש. שנים לאחר מכן אני זוכר, כילד בן 12, שלאחר מלחמת ששת הימים, כאשר המתיחות בין הערבים ליהודים ירדה, הלכתי עם אימי, עליה השלום, לשוק ה"בטראק" בעיר העתיקה, ואימא דיברה עם המוכרים והשכנים בשפה הערבית, שהיא הכירה על בורייה. השימוש בשפה הערבית הוא כלי להמחיש את הרצון להפיג מתיחויות בין הערבים ליהודים, וככל שהמתיחות תרד כך השימוש בערבית יהיה רב יותר. זה גם יעזור להתפייסות בין שני העמים. אקח כדוגמה, אדוני היושב-ראש – אתם יכולים לדמיין לעצמכם ערבי שישתף פעולה, למשל, עם חבר הכנסת איווט ליברמן? ממש לא יכול להיות דבר כזה. למה? אני מדבר על זה שהשפה היא שיכולה לקרב. למה ערבי פה לא ישתף פעולה עם חבר הכנסת איווט ליברמן? כי מבחינתם איווט הוא בוטה, הוא גס רוח כלפיהם. מישהו מאיתנו חושב שאיווט ליברמן הוא יותר יהודי מאשר היושב-ראש יריב לוין? לא. אבל ליברמן יוצר את האווירה והוא נדחה מהחברה הערבית. אני אומר שלא רק מהחברה הערבית הוא נדחה – גם מהחברה היהודית, מהקונסנזוס הגדול, כי הוא הרי גם בימים האלה מנסה לבנות לעצמו קואליציה, מה יהיה, והוא היה רוצה שתהיה קואליציה חילונית, ליברלית. בבוטות, בהתנהלות שלו, בדברים הגסים הוא מרחיק את עצמו מהחברה. אני אומר שגם בתוך החברה החרדית יש כאלה שחושבים שהם החכמים הכי גדולים, ורק מה שהם חושבים – רק כך צריך להיות, אבל אם מישהו חושב שאלה המשתמשים בבוטות בחברה החרדית הם-הם המובילים בדעת הציבור – ממש לא. הבוטים ואלה שמתנהלים בגסות לבסוף נדחקים לצידי המחנה. אני אומר זאת לח"כים הערבים, כדי שהם יבינו שאם יש אצלם התנהלות בוטה בנושאים המדיניים, אז כמה שהם ישקיעו מאמץ כדי לחבב את השפה הערבית, באופן טבעי זה מרחיק אותם מרוב-רובו של הבית הזה. לכן רוב-רובו של הבית הזה לא מתעניין בדיון שאנחנו מקיימים עכשיו על החשיבות של השפה הערבית, ולמה? המליאה ריקה מכיוון שיש נתק; נוצר איזשהו מרחק בין הקבוצה של חברי הכנסת מהמשותפת, שמייצגים את הקיצוניות של הערבים ולא מנסים אפילו להתקרב. ועכשיו, בימים האחרונים, בחודשים האחרונים, יש איזושהי התקרבות בין המדינות הערביות לבין ישראל, כך שאני אומר שכשרוצים לבקש להכניס את השפה הערבית ועל ידי זה גם להפיג את המתיחויות, ההתנהגות הבוטה, הקיצונית, דווקא מרחיקה. אבל יחד עם זאת, עם הרצון ששני העמים יחיו בשלום ובאחדות, אנחנו עושים הכול – אצלנו עושים הכול כדי שלא תהיה חס ושלום התבוללות בעם היהודי. כל אחד – הן עם לבדו ישכון, נאמר בפסוק, ואנחנו עומדים על המשמר, עושים את הכול כדי שחוליות חלילה לא ינותקו מן השרשרת שמחברת אותנו למעמד הר סיני. אני מאמין שגם העם הערבי לא רוצה שתהיה התבוללות בתוך עמו עם בני עם אחר, כי כל אחד גאה באומה שלו. והתשובה של משרד החינוך היא כדלהלן: המשרד ודאי רואה חשיבות רבה בהנחלת השפה הערבית לילדי ישראל. חשיבותה הרבה של השפה למדינת ישראל ולאזרחיה נובעת ממרקם האוכלוסייה במדינת ישראל, ממיקומה הגיאופוליטי של המדינה, ובעיקר מהצורך בהידברות וקיום דיאלוג וחיים משותפים בין דוברי שתי השפות, העברית והערבית. אנחנו מאמינים כי לימוד השפה מסייע להעמקת הקשר בין העמים, להכרת התרבות ולטיפוח סובלנות ורגישות. השפה הערבית, זה לא סוד, היא שפה רשמית במדינת ישראל, והיא אחת ממטרות החינוך כפי שהוגדר בסעיף 2(א)(11) לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 – להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה והמורשת של האוכלוסייה הערבית – וכפי שבא לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל מ-1996. לימודי השפה הערבית הם חובה בכיתות ז'–ט' בהיקף של שלוש שעות שבועיות בכל כיתה בבתי הספר העבריים, וזה גם נאמר בחוזר מנכ"ל תשסז 9/א', סעיף 9.7 – 9.7-12. בכיתות י'–י"ב המקצוע הוא מקצוע בחירה ובמסגרתו מוצעים שני מקצועות: ערבית ועולם הערבים והאסלאם; ערבית ולימודי המזרח התיכון. המשרד מעודד את בתי הספר בארץ ללמד את השפה ומעניק תמיכה תקציבית לחטיבות ביניים ולחטיבות עליונות. בחטיבות הביניים מוענקת שעה צבועה לכל כיתת לימוד שבה נלמדת השפה הערבית בהיקף של שלוש שעות שבועיות. בחטיבות העליונות מוענקות לבתי הספר על פי תבחינים שעות עידוד במטרה לתמוך בתחומי הדעת הערבית והעולם הערבי והאסלאם, והם משתדלים להגדיל את מספר הלומדים בתחומים אלה. בשנים האחרונות ניתן להצביע על עלייה במספר התלמידים הניגשים לבגרות בהיקף של חמש יחידות לימוד בערבית, ובשנת הלימודים התשע"ט ניגשו כ-2,800 תלמידים. בבתי הספר היסודיים נלמדת הערבית כתוכנית רשות, זולת מחוז צפון והעיר חיפה, שבהם יש חובת למידה בכיתות ה'-ו', וההחלטה התקבלה בשל מרקם האוכלוסייה ובמטרה לגשר ולחבר. תוכנית הלימודים לכיתות ה'-ו' היא תוכנית לימודים חדשנית המבוססת על הוראת השפה המדוברת בשילוב מיומנויות של ראשית הקריאה והכתיבה. התוכנית מתמקדת בשיח בערבית מדוברת בנושאים יום-יומיים ובהכרת התרבות הערבית, וחושפת את התלמידים לאותיות ולמילים בערבית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, אם תרשה לי – ואני מקווה שחבר הכנסת ג'בארין יסכים איתי – אני חושב שזאת אחת השגיאות הכי גדולות. ההנחה שאפשר ללמוד ערבית בלי בסיס של ערבית ספרותית, רק כערבית מדוברת, היא בעיניי הנחה שגויה מהיסוד. אין שום יכולת לעשות את זה. הדבר הזה גורם רק לתסכול אצל הילדים ומביא למצב שהם אחר כך לא רוצים להמשיך ללמוד. הלימודים האלה פשוט לא נותנים כלום. אני חושב שהדבר הראשון שצריך לעשת הוא לשים סוף לעניין הזה. להפסיק. התחושה – אני אומר באמת, אדוני סגן השר – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני שומע, אני שומע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – הכוונות הן ודאי טובות, אבל אני יכול להעיד, כמי שמכיר את הנושא מקרוב – זה ממש לצאת ידי חובה. אף אחד לא יוצא אפילו עם ידיעות מינימליות בערבית, לא מכיתה ה' ולא מו' ולא מז' ולא מח' ולא מט', ולצערי הרב גם בחמש יחידות מה שמגיעים אליו הוא רחוק ממה שצריך. קצב הלימוד הוא איטי מאוד. החומר, צריך לומר, עושה הרבה דברים, אבל לא מנצל בכלל את העושר ואת הפוטנציאל העצום, שיכול לגרום לתלמידים באמת להתעניין ולרצות להמשיך בכיוון הזה. אני חושב שכל הנושא הזה, אדוני סגן השר – וזה בוודאי מסר שאני הייתי שמח אם תוכל להעביר אותו גם לגורמי המקצוע במשרד – פשוט מחייב רוויזיה יסודית. יש בארץ הרבה מאוד אנשים שמבינים בתחום הזה. צריך לשבת איתם, צריך לראות איך מביאים את העניין הזה למקום אחר. צריך להבין, מכלל תלמידי ישראל בבתי הספר היהודיים במחזור, אנחנו נשארים עם 2,800 איש שעושים בסוף בגרות בערבית. אני חושב שאלה מספרים פשוט עצובים. אני אומר שוב ומדגיש: בראש ובראשונה, אני אומר לך, אדוני סגן השר, דווקא ביום השפה הערבית, תחסכו את הכסף. להתחיל ללמד ערבית מערבית מדוברת – כבר יותר טוב לא לעשות שום דבר. זאת האמת. ואני – – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – מה שנקרא ערבית קפדנית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, זה בלתי ניתן. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, אדוני סגן השר, אומרים בערבית: – – – ערבית. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – – ערבית אומרים גם בערבית? חשבתי שרק בארמית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואני רואה שחבר הכנסת ג'בארין מהנהן, ובצדק. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מסכים. אני חושב שהגיע הזמן להקים ועדה ציבורית שתבחן את לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים ולהגיש המלצות מקצועיות בנושא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לגמרי מצטרף להצעה הזאת. אני חושב שהיא נכונה ובמקומה, ויפה שעה אחת קודם. אדוני סגן השר, אם אתה תוכל לתרום בנושא הזה, אני חושב שכולם יודו לך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני בהחלט אעביר את המסר ששמעתי כאן מהיושב-ראש ואת דברי החיזוק של חבר הכנסת ג'בארין. אבל לעת עתה, כאשר זה לא קורה, אז אני מנסה להסביר לחברי הכנסת מה המשרד עושה. אולי הוא עושה כאשר אין לו את כל ההבנה הדרושה לדבר הזה. אני מתאר לעצמי שזה נעשה אחרי התייעצות עם גורמים במשרד שמתעסקים – לא רק בגלל שהם מתעסקים במשרד החינוך בתחום הזה אלא בגלל שהם גם בני העדה המוסלמית. בכל אופן, אני אעביר את המסר ששמעתי פה עכשיו. אני חוזר ואומר שכרגע התוכנית של המשרד מתמקדת בשיח בערבית מדוברת בנושאים יום-יומיים ובהכרת התרבות הערבית, וחושפת את הלומדים לאותיות ולמילים בערבית. מטרתה של התוכנית היא להגביר את המוטיבציה של הלומדים הצעירים ללמוד את השפה הערבית, לטפח בהם את אהבת השפה ואת הסובלנות כלפי דוברי שפות אחרות, ולא פחות מזה – להכין אותם לקראת המשך לימוד הערבית בחטיבת הביניים. הלימוד במסגרת התוכנית חווייתי, ומשולבים בו שירים, משחקים, סיפורים וסרטונים, במטרה להגביר את ההנאה מלימוד השפה. בשנת הלימודים תש"ף פותחה תוכנית להוראת הערבית המדוברת בחטיבות העליונות, והיא החלה להילמד השנה, תשפ"א, בכמה בתי ספר, ועתידה להתרחב בשנת הלימודים תשפ"ב לבתי ספר נוספים. אנו מכשירים מורים ופיתחנו חומרי למידה ויחידות הוראה עבור המורים והתלמידים. לצד ההשקעה בלמידת השפה הערבית במגזר היהודי, פועל המשרד באופן ממוקד לחיזוק השפה הערבית ומעמדה כשפת אם בבתי הספר הערביים. מערכת החינוך של החברה הערבית היא חלק מרכזי ובלתי נפרד ממערכת החינוך הכללית בישראל, ומאפייניה הייחודיים מחייבים להעניק לה תשומת לב מיוחדת ופתרונות מתאימים. השפה הערבית היא שפת האם והשפה הלאומית של האזרחים הערבים בישראל. היא נלמדת כשפה ראשונה בכל בתי הספר הערביים, מגני הילדים ועד סיום י"ב, וכן במוסדות להכשרת מורים למגזר הערבי. חיזוק השליטה של התלמידים בחברה הערבית בשפת האם התקנית עומד במוקד מאמציו של משרד החינוך. ההשקעה המיוחדת בתחום השפה הערבית נובעת מהתפיסה ששליטה בשפת האם מהווה תשתית ללמידה בכל תחומי הדעת. לכן, שיפור ההישגים בשפת האם הערבית הוא תנאי הכרחי לשיפור ההישגים בכל המקצועות. מדיניות זו של חיזוק שפת האם בקרב התלמידים בחברה הערבית באה לידי ביטוי בתוכניות לימודים חדשות, פיתוח חומרי לימוד חדשים, מבדקים ייעודיים, תוספת שעות ללימוד שפה ולמידה בקבוצות קטנות. פותחו על ידי המשרד גם תוכניות לימוד לחיזוק השפה הערבית כשפת אם בשלבי הגיל השונים, כדלקמן: על מנת להעשיר את עולמם של הילדים בשפה הערבית, המשרד הטמיע תוכנית רחבה לחיזוק תשתית הקריאה והכתיבה בגני הילדים. כיום בכל גני הילדים במגזר הערבי נלמדת התוכנית "תשתית לקראת קריאה וכתיבה בערבית כשפת אם בגני ילדים". כצעד משלים משמעותי מתקיימים השתלמויות מקצועיות וימי הדרכה לגננות לצורך חיזוק החשיפה לשפה התקנית והקניית אוריינות לשונית ומיומנויות פיתוח חשיבה החל מגיל הגן. יש לציין שהמשרד מפעיל את התוכנית "ספריית אל-פאנוס", שבמסגרתה כל ילד בגן הילדים מקבל ערכת קריאה של שמונה ספרים כדי לחזק את השפה הערבית התקנית ולעודד את הקריאה החופשית של התלמידים. בנוסף, מוטמעת כיום בכל בתי הספר היסודיים בחברה הערבית תוכנית לימודים חדשה לחיזוק השפה הערבית, "חינוך לשוני ערבי: שפה, ספרות ותרבות". תוכנית לימודים זו נחשבת לאחת התוכניות המובילות בתחום רכישת השפה בעולם הערבי. גם במסגרת תוכנית זו מתקיימות השתלמויות מקצועיות וימי הדרכה למורים. יש לציין שהמשרד מפעיל את התוכנית "ספריית אל-פאנוס" גם בכיתות א' וב'. גם בזה מקבל התלמיד ערכת קריאה המונה שמונה ספרים כדי לחזק את השפה הערבית התקנית ולעודד קריאה חופשית. עבור בתי הספר בחטיבה העליונה פותחה תוכנית לימודים חדשה בלשון ובהבעה אשר עומדת בסטנדרטים בין-לאומיים, ובימים אלה מפותחת תוכנית לימודים חדשה בספרות לחטיבות הביניים ולחטיבה העליונה. לשם חיזוק הנושא ואיתור נקודות לשיפור פותחו מבדקים ייעודיים, וכן ניתנת תוספת שעות ללמידה בקבוצות קטנות. פותח גם כלי מבדק קריאה וכתיבה בשפה הערבית לילדי כיתה א' וב' אשר מיועד לאיתור תלמידים מתקשים בשפה הערבית בכיתות א' וב'. מבדק זה בשפה הערבית הוא הראשון מסוגו בעולם. המבדק מוטמע בכל כיתות א' וב' בחברה הערבית. עבור התלמידים המתקשים נבנית תוכנית אישית וניתנת עבורם תוספת שעות לימוד לשם הקניית מיומנויות היסודי בשפה הערבית. כמו כן, במסגרת הפעלת התוכנית לתקצוב הדיפרנציאלי בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים בכלל בתי הספר ניתנות שעות תוספתיות לתגבור אוריינות בשפה הערבית. תוספות אלה מסייעות לקידום ההישגים הלימודיים במבחנים הבין-לאומיים ובבחינות המיצ"ב. חשוב להוסיף ולציין שעל מנת להקפיד על הוראה בשפה ערבית תקנית בכל מקצועות הדעת, מתבצע מבחן בשפה הערבית למועמדים להוראה במגזר הערבי. לסיכום הדברים, אדוני היושב-ראש, במערכת החינוך פועלים לחיזוקה והבטחת מעמדה הראוי של השפה הערבית. הדבר מוצא ביטוי בחיזוק לימודי השפה במגזר דוברי העברית, ובדגש מיוחד במגזר דוברי הערבית. מטרתנו היא מחד גיסא לקדם גשר ודיאלוג בין האוכלוסיות, ומאידך גיסא לחזק את הישגיהם של תלמידי המגזר הערבי. עד כאן, אדוני. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר פרוש. עד כאן ציון יום השפה הערבית. שוב תודה לחבר הכנסת ג'בארין. אני מזמין את סגן היושב-ראש משה ארבל, ונעבור לנושא הבא בסדר-היום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. ובכן, הנושא הבא בסדר-היום הוא "ציון יום ההצדעה וההוקרה לתורמי הכליה בישראל", מס' 2251 ו-2534, אך לפני שאנחנו נתחיל את ההצעות לסדר-היום של חברי הכנסת, שעליהם אמור להשיב סגן שר הבריאות – שאיננו נוכח, וגם אף שר משרי הממשלה אינו נוכח – אני מודיע על יציאת המליאה להפסקה עד שיגיע שר תורן. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:48 ונתחדשה בשעה 18:53.) << הפסקה >> << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום ההצדעה וההוקרה לתורמי הכליה בישראל << הלסי >> << יור >>היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לחדש את ישיבת מליאת הכנסת היום, ז' בטבת תשפ"א, עם כניסתו של השר התורן. עם חידוש הישיבה נעבור לנושא הבא בסדר-היום: ציון יום ההצדעה וההוקרה לתורמי הכליה בישראל, הצעות לסדר-היום מס' 2251 ו-2534. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. אני רק מעדכן את אדוני שכעת אתה מוגבל לחמש דקות בלבד. אני מקווה שתוכל לעמוד במשימה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש להעביר אותו תהליך גמילה – – – מייד לצמצם לחמש דקות – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נבחן בלב פתוח ונפש חפצה את הבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ארגיע את כבודכם – לא מתכוון לעמוד פה בשעתיים הקרובות. אין בתוכנית, לא התבקשתי לעשות את זה וגם לא אעשה את זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עם ישראל מבקש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שברור לכל אחד מאיתנו, כשמדברים על יום ההצדעה וההוקרה לתורמי הכליה, אי-אפשר – אנחנו בתוך השנה – שלא לדבר על איש החסד היקר הרב ישעיהו הבר, שהסתלק מאיתנו השנה אחרי שנדבק בנגיף הקורונה הארור. הרב הבר – מדינת ישראל הכירה אותו; לצערי הרב לא תמיד הוקירה אותו – היה חלוץ אמיתי. לאחר שחווה בעצמו את סבל טיפולי הדיאליזה, לאחר שראה כיצד נער צעיר שהכיר במחלקה, פנחס תורג'מן, קרס מהטיפולים, הקים את ארגון "מתנת חיים". הוא רתם מאות מתנדבים והם תרמו את גופם, פשוטו כמשמעו, למען השני. דרך אגב, זה מביא אותי לאחד הדברים המצערים שאנחנו כחברי כנסת צריכים לשים לב אליהם, וזה הנושא שלפעמים תקנות שאנחנו מתקנים וביורוקרטיות שאנחנו יוצרים, יוצרים עיוותים חברתיים נוראים, למי שלא יודע מה שהוא עבר. מאות נשמות מכל המגזרים והמינים שהסכימו לוותר על חלק מגופם – גמילות חסד בגופם, כפשוטו – כדי שמישהו שהם לא מכירים יזכה לאריכות ימים באיכות חיים – זה מעשה נפלא ובלתי רגיל. הרב הבר, זיכרונו לברכה, ניצח על מלאכת ההסברה כמעט לבדו, שכנע ורתם מאות תורמים. אבל במדינת ישראל רשויות האכיפה עובדות מתוך נקודת הנחה שהאזרחים שקרנים וגנבים. אצלנו האדם חשוד עד שתוכח חפותו, וכך, ברשעות ובזדון, בוקר אחד הרב הבר מגלה כי הוא חשוד בלא פחות מסחר באיברים. האיש שהדליק מאות נשמות, הבעיר את ליבם של אנשים עד שתרמו את גופם, נחשד בסחר באיברים. אם זה לא היה כואב זה היה מצחיק. במשך תקופה ארוכה כל הפעילות הענפה של "מתנת חיים" נבלמה. שנה, שנה שלמה לקח למערכת טחינת הצדק, לגאונים הביורוקרטיים האחראים לאכיפת החוק, לגלות שמאחורי הפעילות של הרב הבר לא עומדים חלילה אינטרסים אישיים. שנה שלמה של כאב הסתיימה בהודעה לקונית מהפרקליטות על גניזת התיק. מי ייתן את הדין על אותם טיפולים מיותרים שהזדקקו להם חולי הכליות שבלי המעצר אולי היו משיגים תרומה? מי ייתן את הדין על אותם תורמים שהשתכנעו ורצו לתרום וברגע האחרון, בגלל החקירה המיותרת, החליטו לוותר? הרב הבר היה אמור להרים ידיים, אבל למרות הכול הוא שינס מותניו ויצא שוב לקרב לשכנע, לרתום, להסביר, להרגיע, ואט-אט שוב תרומות הכליה טיפסו. לצערנו, לפני כשמונה חודשים הוא נדבק בנגיף הקורונה וגופו נדם. לשמחתנו מפעל חייו ממשיך לבעור ביתר שאת. רעייתו, הרבנית רחל, לקחה על עצמה להמשיך את מפעל חייו הגדול, ולמרות הכאב האישי ועל אף הקושי בתקופת הקורונה, עמותת "מתנת חיים" ממשיכה במפעל הגדול של חיבור נשמות, הרכבת הפאזל בין תורמים לנזקקים. וכמה מילים לגיבורי הרוח התורמים. באמת, אדם בא ותורם – כפי שאמרתי, גמילות חסד בגופו, כפשוטו. במאמר חז"ל גמילות חסד מגופו זה שהוא מתאמץ, אבל פה זה תרומת כליה, שהיא מעשה חסד נאצל. בזכותם העולם עומד. כפי שאמר שמעון הצדיק: על שלושה דברים העולם עומד – על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. בעומדי כאן על הבמה כנציג דגל התורה, אני לא יכול שלא להזכיר את הסיפור שהסעיר הרבה אנשים בארץ ישראל, את הרב רביץ, זיכרונו לברכה, יושב-ראש דגל התורה, ששני בניו ניהלו דין תורה קשוח, משא ומתן קשוח ודין תורה. זה אומר: אני אתרום לאבא, זכותי קודם, וזה אומר: אני אתרום לאבא. הוויכוח שניהלו – מי יתרום לאבא את הכליה שהיה צריך לה. מאותו ניתוח מפורסם ומאותו דין תורה מפורסם יצא ספר על כל הוויכוח מהגאון רב שמשון רביץ, שזכיתי שהיה מראשי הישיבה בביתר, שהיה אחד הטוענים לכתר. בסופו של דבר אחיו, רב משה, זכה במצווה. הם ניהלו משא ומתן קשוח שהיה אז לקידוש שם שמיים גדול. מי ייתן ונזכה שאותם אנשים שעומדים בחזית עשיית החסד, בחזית העשייה ובחזית קידוש שם שמיים, יאירו בימים האלה, כשאנחנו צריכים רחמי שמיים, יאירו על כולנו, ולא נדע עוד מחלה ושוד ושבר בגבולנו. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. ההתנהלות כרגע במליאת הכנסת, לטובת אזרחי ישראל וחברי הכנסת שנמצאים כאן, היא חרפה ובושה לממשלת ישראל. זו פעם שלישית היום שאני נועל את ישיבת הכנסת ויוצא להפסקה בשל אי-נוכחות שר תורן. ההתנהלות הזאת, הביזוי הזה של הכנסת הוא תופעה רעה מאוד. אין שום רלוונטיות לקואליציה ואופוזיציה. אני נאלץ כעת בפעם השלישית לצאת להפסקה מישיבת המליאה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:00 ונתחדשה בשעה 19:03.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, עם כניסתו של כבוד שר התרבות חילי טרופר כשר תורן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אומר לך שיש לו תרבות, נשאר פה עד סוף – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא, כמובן, גם הביקורת שהייתה לי קודם על היעדר שר תורן היא חלילה לא הייתה כלפיו, מכיוון שהתורנות שלו מתחילה בשעה 19:00. אני מתכבד לחזור ולפתוח בשלישית היום את ישיבת מליאת הכנסת, ז' בטבת תשפ"א, 22 בדצמבר 2020, ולהמשיך בציון יום ההצדעה וההוקרה לתורמי הכליה בישראל, ולהזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי. יעלה ויבוא אדוני, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך חמש דקות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רציתי לספר לכם קצת על עצמי. אני יודע שפה דיברנו קצת קודם, ולא יודעים, אבל אני מושתל כליה. אולי שמעתם – דיברתי קצת בנאום הפתיחה שלי על זה. אני זכיתי ואשתי תרמה לי כליה לפני כשש שנים. אני חייב לספר לכם שהנושא הזה מאוד כאוב. אתם צריכים להבין שאנשים יושבים בחדר דיאליזה כזה, באולם, כולם יושבים מחוברים למחשבים במעגל – מלבני כזה, אתם יודעים – אחד מול השני. אתה מגיע בבוקר ואתה שואל: איפה אבי? שכב פה לידי אתמול. אומרים לך: תשמע, הוא לא שרד את הלילה. הוא לא הצליח להגיע היום בבוקר כי בעצם הוא נפטר בלילה. וזה ככה אחד אחרי השני. אתה נמצא שם. הייתי בן 45 עם ילדים, אמצע החיים, ועברתי תקופה קשה מאוד בתקופה הזאת. זאת הייתה תקופה של דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, משהו כמו שלוש שעות להיות מחובר למכונה. כל הדם עובר דרך המכונה שמסננת את הדם. אני יודע שאני נוגע פה בפרטים קטנים, אבל בעצם זו מהות החיים שלך באותו זמן. כשאתה יוצא משם כולך מעולף כבר ולא יכול לתפקד. הייתי אז בעל עסק, הייתי חייב להגיע לעסק, אבל לא תפקדתי. את הסיפור כבר סיפרתי בנאום שלי, בנאום הפתיחה. קרסתי ממש, בריאותית וכלכלית. אני יודע שנמצא פה חבר כנסת חילי טרופר, שתרם לאיש שאינו מכיר. אתם לא מבינים את הגדולה הזאת. אדם שקם מהמיטה, תשמע, הוא חצי מת, ובא איזה אדם שאתה לא מכיר ואומר: תשמע, אני תורם לך כליה. אני שומע את זה מחברים, למרות שאשתי תרמה לי. ואשתי – יש פה חלק, כן, כאן, בבטן, יש לי חלק מאשתי, שזו הכליה שלה. היא עם כליה אחת עכשיו, וכליה אחת אצלי. חילי, השר, חבר הכנסת חילי טרופר, אני לא אומר את זה בגלל שאתה כאן, אבל תשמע, זה דבר אדיר. אנשים צריכים להבין את זה. אני אומר, אנשים ששומעים אותי עכשיו צריכים להבין: זה פשוט להעיר בן אדם. אני מרגיש כאילו שכבתי במעין קבר כזה, כבר הייתי בעולם הבא, ואז פתאום אתה קם ומתחיל ללכת. תשמעו, אני מתעורר מניתוח, פותח עין אחת – עשיתי את זה בבית חולים בילינסון. יש לציין שהרופאים בישראל הם מדהימים בקטע הזה. מחברים, פשוט – פותחים את הבטן, לוקחים כליה מאדם בחדר הניתוח ליד, מחברים אותה, מחברים לעורק ראשי, מחברים לזה, ואז פתאום הגוף מתחיל לעבוד. אתה לא מבין מה קורה איתך. אני פותח עין אחת ואני מרגיש שהקיבה זזה, כי הכול לא עובד, כי בעצם יש רעלים בגוף, אפילו שהדיאליזה מוציאה את הרעלים, אבל עדיין היא מוציאה הכול הכול מהדם, ואתה מרגיש שאתה פשוט בן אדם מת, מת מהלך. הרב ישעיהו הבר, שלא זכה לראות אור היום – אני אומר, הוא חלה בקורונה – הקים את "מתנת חיים". היא נוסדה בשנת 2009. גויסו כ-1,000 תורמים עד היום. אני רואה את הסיפור שלי כמאוד כואב, ואני אומר את זה בגרון ניחר, חנוק כרגע – לדעת שיש 1,000 כאלה שתרמו. עכשיו, רוב-רובם, אני אגיד, 697 אנשים, אולי קצת יותר, אולי 700, בערך, תרמו כליה לאנשים שהם לא מכירים בכלל. זה דבר אדיר, ואנחנו יכולים להיות גאים בו כעם כשרואים את זה קורה בישראל. לצערי, 98% מהתורמים הם דתיים; רק 2% הם משאר האנשים בעם. כנראה שרואים את זה כשליחות. ונשאלת השאלה: אנשים חוששים – אני יודע שאני חייב לנצל את המעמד הזה ואת העמדה שאני נמצא בה כרגע כדי לעודד תרומה. אנשים שואלים: האם יש סכנה להישאר עם כליה אחת? אז אני אומר: לא, אין סכנה. קיבלנו שתי כליות כדי לעזור לאנשים אחרים, כנראה, כי אם יש איזו מחלה ויראלית או משהו, זיהום שפוגע בכליות, הוא יפגע בשתיהן. אתה לא תישאר עם אחת. היום אני מתפקד, ברוך השם, עם תמיכה של כדורים. החיים שלי השתנו מאותו רגע. אני קורא לכל מי ששומע עכשיו, קודם כול להגיד תודה רבה לכל מי שתרם כליה בחייו, לאורך כל הזמן הזה. התרומה היא בל תתואר. אני חוזר על הדברים, אני יודע, אבל חשוב להבין את זה. זה דבר מדהים. כמו שאני זכיתי, אני מקווה שיהיו עוד הרבה תורמים שיתרמו לאנשים שכרגע שוכבים חולים. אני רוצה להגיד לאלה ששוכבים עכשיו בדיאליזה ואולי שומעים אותי בטלוויזיה – כי יש מסכים; אתה יושב שלוש שעות ובעצם אתה רואה טלוויזיה, ואולי רואים גם את ערוץ הכנסת: יום אחד גם אתם תזכו לתרומה. למרות שהתור ארוך, אל תאבדו תקווה. יום אחד גם אתם תרגישו כמוני, כמו שאתם רואים שאני עומד פה היום, ולא חלמתי שזה יקרה בזמן ששכבתי במיטת חוליי. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושבת בראש, כנסת נכבדה, כבוד השר היקר, אני רוצה באמת להיות קצת פחות שגרתי ולקרוא מכתבים של אנשים חשובים ששלחו אליי על פי בקשתי. מכתב אחד הוא מיהודי שנעזר על ידי מישהו אחר וקיבל כליה ממנו. לכבוד ידידי היקר חבר הכנסת משה אבוטבול שליט"א. לכבוד ציון תורמי הכליות בארץ, ברצוני לשתף אותך, ודרכך גם את כלל הציבור, בסיפור האישי שלי, להמחיש ולהעצים את המושג "תרומת כליה". אני ראש כולל ואב לשבעה ילדים קטנים. לפני כשנה, לצערי, אובחנתי כחולה באי-ספיקת כליות, והיא אילצה אותי לעבור טיפולי דיאליזה מתישים ומפרכים – טיפולים שגרמו לי עצירה של החיים וצער לי ולמשפחתי. המחשבה בסיום הטיפול, שמתיש את הגוף, היא שהינה, בעוד יומיים זה שוב חוזר ושוב חוזר, והכול נהיה כבוי סביבך. והינה, לפני תקופה התבשרתי על ידי ארגון "מתנת חיים" שנמצא אדם שמתאים לי לתרומת הכליה, והוא מוכן ממש בשמחה להיכנס לחדר הניתוח כדי להציל את חיי ואת חיי משפחתי. אדם צעיר, אב לארבעה ילדים קטנים, נכנס לפני שבועיים לחדר ניתוח, הכליה שלו עברה אליי, אני נולדתי מחדש, ואני ומשפחתי המורחבת חזרנו לחיים חדשים. זה מעשה אצילי ומרומם, שיותר קשה להסביר ולהבין איך זה – כוחו ועוצמתו של עם ישראל. ראויים כל אותם התורמים לכל שבח, תהילה וכבוד. כמובן שזה בעילום שם, כבקשתו. זה מכתב של מי שקיבל כליה. ביקשתי גם מחבר טוב שתרם כליה מעירנו בית שמש שיכתוב לי גם כמה מילים, והוא כתב לי: כאחד שזכה לתרום כליה, מרגש אותי כל פעם שאני נפגש עם המושתל שלי, שברוך השם יכול לתפקד כאדם רגיל ולשמש כאבא בריא לשמונה הילדים שלו ולא להיות חולה ולהתייסר עם טיפולי דיאליזה ארבע פעמים בשבוע וגרוע מכך, חס וחלילה. ארגון "מתנת חיים", כשמו כן הוא – התורם כליה נותן מתנה של חיים לבן אדם. משמעות נוספת יש למתנת חיים: התרומה נותנת לתורם מתנה נפלאה לחיים – ההרגשה שזכית להציל נפש מישראל על ידי תרומה של חלק ממך, חלק מהגוף שלך; זה ממלא את כל-כולך בהרגשה נפלאה ומרוממת. אלו מכתבים שמדברים בעד עצמם. אחרי קריאת שני המכתבים המרגשים הללו אי-אפשר שלא להזכיר את היוזם והמחולל של המפעל הגדול והנפלא "מתנת חיים", המנוח הרב ישעיהו הבר זצ"ל, שהציל אלפי יהודים על ידי מערך שלם של השתלות כליות שהצילו וחידשו לאנשים את החיים שלהם, שניתנו להם במתנה. לא אשכח את המפגש הראשון שלי איתו בירושלים, כשגישרתי בינו לבין יהודי יקר מחוץ לארץ שבסך הכול ביקש לסייע ליהודי בארץ, להשתיל לו כליה ולהציל את חייו. ההתרגשות שלי התעצמה יותר ויותר כאשר לאחר שנתיים חברי מחו"ל הכיר לי את אותו האיש היקר, המושתל, שברוך השם נראה אחרת לאחר ההשתלה. זה מקרה אחד מני רבים שהרב הבר היקר טיפל בהם. בלי ספק הרב הבר, שבעצמו עבר השתלת כליה, ידע את הסוד המוצלח כיצד לגשר ולחבר בין התורמים לנתרמים, להמשיך בכך וללוות את כל התהליך מהתחלה ועד תום. נפרדנו ממנו בעקבות פטירתו מן הקורונה, איש חסד גדול שהמון חייבים לו את חייהם. הוא תמיד היה מזכיר לי שרוב התורמים של הכליות היו מעירנו בית שמש, ששם שימשתי כראש העיר, וגם ערכנו ערב הוקרה למענם, להודות להם ולחזק את אותם אנשים על פועלם הרב. אני עצמי, בשליחותו, קראתי ביום ההילולה של אהרן הכהן בירדן את שמותיהם על קברו של אהרן הכהן לברכה והצלחה. אני שמח שכעת רעייתו היקרה רחל ממשיכה את מפעל חייו, ובעצם ממשיכה לתת חיים במתנה לעוד ועוד אנשים בארץ ובעולם. מכאן נשלח לה את מיטב הברכות על פועלה, ונירתם ונקרא לציבור להיות שותף מלא בעשייה רפואית זו, בעלת החסד ממדרגה ראשונה. מאוד שמחתי גם לשמוע מידידי היקר חבר הכנסת הרב ינון אזולאי על שפעל בחקיקה למען פעולות ברוכות אלה, שתורמי הכליה יקבלו גם דמי מחלה וחופשת מחלה ממקום עבודתם – דבר שנכנס לספר החוקים. אני רוצה רק בסיום לציין ברגש את המעשה הנאצל של הנער מעירי בית שמש, דניאל מדמון ז"ל, שנפטר לפני כמה ימים מנפילה ותרם לאחר מותו את כליותיו, בהוראת הרבנים. זה מוכיח מה זו ערבות יהודית הדדית, ושלעם הזה שלנו יש עוד תקווה, בעזרת השם. נאחל ברכה, בריאות והחלמה לכל חולי עמו ישראל, ולכל התורמים והנתרמים – יישאו ברכה מאת ה'. אמן ואמן. רפואה שלמה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב – השר חילי טרופר. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> האמת שזה יצא די מדהים, כי במקרה יצאתי תורן מליאה, ואני מחובר כמובן ברמה האישית לסיפור הזה. לפני תשעה חודשים תרמתי כליה. לא הייתי אמור להיות פה בכלל אלא רק להקריא את תשובתו של שר הבריאות, אבל אם כבר, אז אני אגיד ברמה האישית שהחוויה היא בעיקר של ערבות הדדית במובן הפיזי ממש. יאיר, שלא הכרתי אותו עד שתרמתי לו, אבל מאז אנחנו מכירים, כמו שד"ר ואטורי סיפר, זה מישהו שהיה תשע שעות כל לילה בדיאליזה. בחיים שלנו קשה לדמיין איך צולחים אותן כל לילה מחדש. היום, כשאנחנו מדברים בכל יום שישי – הוא חזר לחיים. זו זכות גדולה. את הזכות הזאת – והזכירו אותו כבר פה, אבל ראוי שיזכירו אותו שוב – העניק לי הרב הבר, זכרו לברכה, שבאמת התקשרתי אליו כששמעתי על הדבר הזה. הוא ליווה אותי בכל התהליך, הגיע איתי, ביקר אותי אחרי הניתוח, בהתאוששות, ועוד היינו בקשר גם כשהקורונה באה. הוא היה בקבוצת סיכון והוא דווקא מאוד נשמר. איכשהו בכל זאת הקורונה תפסה אותו והוא איבד את חייו, אבל הוא השאיר אחריו באמת הרבה מאוד אנשים בחיים. קשה לחשוב על אנשים – בדרך כלל הגיבורים הם אנשים שהצילו חיים במלחמה. אז הרב הבר היה גיבור לא במלחמה אלא בחיים – הוא הציל חיים של מאות אנשים. אולי רק ברמה יותר רחבה: אלה לא ימים מפוארים לישראל, ובטח לא לממשלה ולכנסת הזאת, שמתפזרת הערב, אבל דבר אחד שאנחנו לגמרי יכולים להיות גאים בו זה שאנחנו במקום הראשון בעולם בתרומות אלטרואיסטיות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> באמת? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> כן. אין עוד אף מדינה שקרובה בכלל, זה בלי פרופורציות בכלל. מספר התרומות האלטרואיסטיות בישראל זה פי – תיקחו את כל המדינות בעולם ביחד, לדעתי הן לא מגיעות למספר הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> וואו. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אז יש לנו במה להתגאות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב לשמוע. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> כן. אני מקריא את תשובתו של שר הבריאות לכבוד היום המיוחד הזה, יום השתלות הכליה: כידוע, זו שנה מאתגרת במיוחד הן למערכת הבריאות העולמית והן למקומית. מגפת הקורונה מעסיקה את העובדים בתחומי הבריאות, ובמרבית הפעילויות השגרתיות נאלצו להצטמצם או לשנות התנהלות. מתחת לרדאר של תשומת הלב הציבורית המשיכו מתאמות ההשתלות בארץ לפעול בהתמדה ועקשנות – כאן אני אזכיר ברמה האישית את נטע, שליוותה אותי בבית החולים הדסה – ובלבד שלא לוותר על תרומות איברים. כמובן שבוצעו ההקפדות וההתאמות הנדרשות לתקופה זו, ופרט להשהיה קצרה של השתלות מתורמים חיים, הפעילות של המרכז הלאומי להשתלות לא פסקה. בבואנו לסכם את שנת 2020, למרות הירידה הטבעית במספר התורמים הנובעת מהשלכות המגפה והסגר, נשמרו שיעורי ההסכמות לתרומה, העומדים על 61%. בהשוואה למדינות מערביות אחרות, שבהן חלה ירידה של 30%, 50% ואפילו 80% במספר תורמי האיברים, אצלנו הירידה הייתה של 18% בלבד. למרות הירידה במספרים, בכל זאת המספרים מרשימים: 66 איש זכו בהשתלת כבד, 17 – בהשתלת לב, 31 – בהשתלת ריאות ו-110 – בהשתלות כליה. ההפתעה הגדולה התרחשה בקרב התורמים החיים. למרות השהיה של חודש וחצי בפעילות השתלות הכליה, חלה עלייה של 40% בקרב התורמים האלטרואיסטים, מ-127 בשנת 2019 ל-177 עד לפני ימים אחדים, ועד סוף דצמבר המספרים עוד יעלו. בחדרי הניתוח משוריינים חדרים לניתוחי השתלות. תורמים אלו תרמו כליה לאדם שאינו קרוב משפחתם מתוך תחושה של הכרת הטוב, נדיבות ורצון עז להציל חיים. אחדים מהם תרמו דרך מאגר ההצלבות הלאומי של משרד הבריאות. תוכנית ההצלבות הלאומית מאפשרת לזוגות בני משפחה שאין ביניהם התאמה למצוא התאמות על ידי הצלבה בין זוגות. תוכנת מחשב ייעודית יודעת למצוא התאמות גם בין שלושה, ארבעה ויותר זוגות. ההתאמה משמעותה שאני אתרום כליה לאדם זר ומישהו אחר יתרום לבן משפחתי, וגם בן משפחתו של הזר שתרם יקבל השתלה באותו סבב התאמות. בזכות שלושה תורמים אלטרואיסטים שנרשמו ישירות במאגר ההצלבות הלאומי שבמרכז להשתלות נוצרה שרשרת של שמונה זוגות ובוצעו שמונה השתלות. בשרשרת זו נכללה גם כליה אחת שהוטסה מתורם ישראלי לחולה מצ'כיה וכליה מתורם מצ'כיה שהוטסה להשתלה בחולה ישראלי. אני שואף להגדיל את שיתופי הפעולה עם מדינות זרות כדי להגדיל את הסיכוי למציאת התאמות. אני מבקש להוקיר את המשפחות השכולות שיקיריהם נפטרו ותרמו את איבריהם, וכן להוקיר את התורמים החיים שתרמו כליה לבן משפחתם או לאדם שאינם מכירים. בהזדמנות זו אני פונה לנוכחים ולציבור הישראלי: חתמו על כרטיס אדי. עוד 6,000 חתימות חדשות ונגיע למיליון חתומים. תחתמו על הצלת חיים. חתמו על ערבות הדדית. עד כאן דבריו של שר הבריאות יולי אדלשטיין, ואני מצטרף, כמובן, לקריאתו: תחתמו על כרטיס אדי ותצילו חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר חילי טרופר, ושאפו גם על התרומה האישית שלך. ביום מיוחד זה שווה לציין את זה, אז תודה לך. עמדה נוספת – של חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת, אני רק רוצה להגיד מילה, מילה קטנה: תודה רבה לכל התורמים. גם אנחנו צריכים שיהיו לנו הזכות והאומץ לעשות זאת. כבוד השר, תודה רבה לך. אתה פשוט נותן אומץ וזכות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> השראה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> השראה וגם אומץ – הוא מחדיר אומץ באחרים. אני אומר לך שאנשים – גם אנחנו, אני, אני לא יודע אם יש לי האומץ לעשות דבר כזה. אני חושב שאחד כמו השר שעושה דבר כזה, זה פשוט נותן לאחרים, משרה עליהם אומץ. אני אומר לך, זו זכות גדולה, ורק לברך אותך על כך ושירבו כמותך בישראל. תודה. << קריאה >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מכולנו, מכל הבית הזה, כבוד השר. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון חודש ההתמודדות עם סמים ואלכוהול << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: ציון חודש ההתמודדות עם סמים ואלכוהול, מס' 2498, 2533, 2536 ו-2545. חברת הכנסת מיכל וונש – אינה נוכחת. היא פה? אה, היא שם. אני רגילה לראות רק את רם שפע מגיע משם, מגיח. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> כל כך מהר התרגלת לטוב הזה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כל הטוב הזה, כן. יש לך חמש דקות. לא שומעים אותך. את מדברת? היא מדברת והרמקול לא עובד. לא שומעים. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> שומעים? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עכשיו כן. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז נתחיל מההתחלה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי וחברות הכנסת, חודש דצמבר הוא חודש המודעות הלאומי להתמודדות עם סמים ואלכוהול. בזמן שאנחנו, נבחרי הציבור, עסוקים במדיניות פלסטרים – הסכמים, משאים ומתנים, מי ינצח ומי יפסיד, מי ניצח ומי הפסיד – יש מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל שחיים במציאות שונה לחלוטין. אפשר להגיד שהם מנותקים, למרות שלא ברור מי המנותק כאן. הם עסוקים בהישרדות יום-יומית ובהתמודדות עם מחלת ההתמכרות. במציאות זו מכורים נאבקים על חייהם ממש, יום-יום. משפחות ממש כמו שלנו, שביום אחד השתנו להן החיים, מחפשות מקורות מימון ודרכים להכניס לטיפול את היקרים להם מכול. צוותים שמצילים חיים נלחמים עם ומול ביורוקרטיות כדי שיוכלו להמשיך בעבודת הקודש שלהם. זו מציאות שאולי נשמעת רחוקה להרבה מחברי הכנסת, אבל הנתונים מעידים על כך שאחד מכל עשרה ישראלים מכור למשהו – לתרופות מרשם, לסמים, לאלכוהול, לניקוטין, להימורים, למין, לפורנוגרפיה – ולכן המציאות הזאת אינה רחוקה מאף אחד מאיתנו. רק החודש התאבד החייל שגיא בן דוד, זכרו לברכה, ששקע בחובות כבדים בעקבות התמכרות קשה להימורים; רק החודש נפטרה ממנת יתר יולי זולקוביץ', זכרה לברכה, בת 18. במדינת ישראל לא עובר שבוע אחד ללא אובדן חיים שקשור להתמכרות לחומרים ממכרים או להתנהגויות ממכרות. כמה טרגדיות צריכות לקרות כדי שנתעורר ונבין שנושא ההתמכרויות נמצא בתת-טיפול מתמשך, משך שנים ארוכות, שעולה למדינת ישראל כ-7 מיליארד שקלים בשנה? הקורונה לא חידשה דבר. היא הציפה וחידדה פערים קיימים והציבה בפנינו אתגרים חדשים, ובהם מגפה נוספת, שקטה – מגפת בריאות הנפש, שבין היתר מובילה אזרחים רבים, וביניהם בני נוער רבים, לחפש דרכי בריחה או תרופה למשבר ולמצוא אותם בחומרים ובהתנהגויות ממכרים. לצד זה יש להביא בחשבון, בגלל הנורמליזציה, ירידה משמעותית בתפיסת המסוכנות של החומרים וההתנהגויות הממכרות. זוהי מציאות מסוכנת שתישאר איתנו עוד זמן רב אחרי שמשבר הקורונה יהיה מאחורינו. חשיפת האתגרים שהביאה איתה הקורונה מהווה הזדמנות ואף חובה אדירות למדינת ישראל ולהנהגתה להתמודד סוף-סוף עם האתגרים הללו מהשורש, בצורה הוליסטית, מקיפה וארוכת טווח. חיוני לשים סוף למדיניות הפלסטר ולהתחיל לרפא את הפצעים ביסודיות לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל, ללא הבדל. בוועדה להתמודדות עם סמים ואלכוהול בראשותי, שבוחנת את כל הנושאים דרך הפריזמה של ההתמכרויות, אירחנו הורים אמיצים רבים שאיבדו את היקר להם מכול בנסיבות שונות. ההורים הללו, שחוו את האובדן הקשה מכול, בחרו להתמודד ולנסות למנוע את המקרה הבא. כך, בשבוע שעבר אירחנו את הוריו של עומר לב, זכרו לברכה, שנפטר לפני כשנה ממנת יתר לאחר שימוש בתרופות מרשם בגיל 25. אילי ורון, שלאחר מותו של בנם הקימו את המיזם "להעיר את עומר", שנועד להעלות מודעות להתמכרות לסמים ואלכוהול, חלקו את סיפורם איתנו. אילי ורון, כמו הורים רבים שאיבדו את היקר להם מכול, לצד מי שמוכר כמכור ובוחר בכל יום מחדש ליישם ולהשתמש בכלים שניתנים לו על מנת להציל את חייו, לצד המשפחות שנאלצות להתמודד עם שינויים בלתי נסבלים ולא צפויים בחייהם, לצד הצוותים המטפלים ועובדי הממשלה השונים שעוסקים בנושא – הם-הם התקווה, ההשראה והדוגמה ללקיחת אחריות אישית גם עבורנו בבית זה. דווקא כעת חיוני שכולנו נלמד מהם על לקיחת אחריות אישית ועל לקיחת אחריות ממלכתית – אחריות ממלכתית שתטפל בצורה מתכללת במשבר החברתי-נפשי שפוקד אותנו; אחריות ממלכתית שתטפל בנושא ההתמכרויות בצורה יסודית וראויה; אחריות ממלכתית שתטפל בפערים מהשורש ותמנע את קיומם של אותם דיונים שנה אחר שנה, את העלאת אותן מסקנות ואת האכזבה שבאי-יישומן. עלינו לוודא שיקום גורם מתכלל עצמאי ומתוקצב, עם סמכויות לרכז ולפקח על התהליכים של הגדרת כל הרצף – איתור, חינוך, זיהוי, מניעה, טיפול, שיקום ומחקר – על אחת כמה וכמה לקראת תהליך לגליזציה, כש- ואם יקודם. בנוסף, וכצעד ראשון בתיקון נושא ההתמכרויות, שהטיפול בו הוחרג ממסגרת הרפורמה לבריאות הנפש, הגשתי הצעת חוק שמשלימה את אותה רפורמה בבריאות הנפש משנת 2015, שהובילה לכך שלנושא ההתמכרות יש לא אבא אחד או שניים אלא שלושה אבות, וכך נופלים יתומים רבים בענייני חיים ומוות בין הכיסאות השונים. הצעת החוק מעבירה את סל בריאות הנפש לגמילה מאחריותו הישירה של משרד הבריאות אל קופות החולים, ובכך מאחדת את הטיפול בהתמכרות עם נושא בריאות הנפש תחת גורם אחד. במדינת ישראל בת ה-72 חיוני לקחת אחריות על מנת לזהות ולמצות את ההזדמנויות האדירות שלצד המשבר – לטובתנו, לטובת ילדינו ולטובת העתיד המשותף כאן. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת וונש קוטלר. חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. תודה למיכל וונש קוטלר על היוזמה של היום הזה ועל העמידה בראש הוועדה החשובה הזאת. אני עמדתי בראש הוועדה הזאת בכנסת העשרים, ואני רוצה לשתף אתכם קצת בחוויה, איך נחשפתי לנושא הזה של התמכרויות. אני הגעתי לוועדה בתור חברת כנסת שתומכת בלגליזציה, וחשבתי שזה יהיה מעניין וחשוב שחברת כנסת שתומכת, במפלגה שתומכת בלגליזציה, תעמוד בראש ועדת הסמים ותקדם את הנושא משם. אגב, בהתחלה זה היה – יושב-ראש הכנסת קיבל עצומות שקוראות להדיח אותי, והיו מחאות וכל מיני דברים כאלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זוכרים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אבל אני הגעתי לוועדה וגיליתי את כל עולם התוכן של הוועדה, ובעיקר את נושא ההתמכרויות. גיליתי את אחת הפינות החשוכות ביותר לא רק של החברה הישראלית אלא גם של מבוכי הנפש. לא מספיק יודעים את זה: מחלת ההתמכרות היא מחלה פסיכיאטרית, היא מחלת נפש. יכולים להיות טריגרים, יכולות להיות לה נסיבות חיים, אבל בעיקרו של דבר היא מחלה מתחום בריאות הנפש. היא זורעת הרס ועושה שמות לא רק בנפשו של האדם וביכולת שלו, ביכולת ההתמודדות והתפקוד, אלא במשפחה. זה ממש כמו איזה דיבוק שמשתלט על המכור ובאמת הופך אותו לאדם אחר. אחר כך תהליך השיקום וההחלמה – גם השיקום, ולא רק הפנימי והנפשי אלא גם החברתי – הוא תהליך מאוד מאוד סיזיפי, קשה, והוא מתבצע באמת במקומות שהם לא גלויים לעין, לא חלק ממערכת הבריאות הרגילה, הלגיטימית. יש עדיין סטיגמה מאוד מאוד קשה על נושא ההתמכרות. זה משליך על המון דברים: על דיור, על יכולת למצוא עבודה, על פשע, כמובן, על עבירות אלימות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אלימות במשפחה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בדיוק. ויש קשר לעוד כל מיני תופעות חברתיות, כמו לדוגמה אלימות במשפחה, כמו לדוגמה פוסט-טראומה – פוסט-טראומה גם כתוצאה משירות צבאי, גם כתוצאה מטראומה מינית, מטראומות ילדות משפחתיות. באמת מדובר בעולם שלם, וההתמכרות היא דרך, היא מעין מעגל, היא סבוכה בתוך עולם שלם, והרבה פעמים המערכות החברתיות והמדינתיות לא בדיוק יודעות איך להתמודד איתה. אני כן אקשר את זה בחזרה לנושא הלגליזציה. אחד הדברים שהבנתי זה שהדחיפה שלנו את הסובלים מהמחלה הזאת אל זרועות האכיפה, התיוג שלהם כפושעים – מכיוון שהם באמת מבצעים עבירות, מכיוון שהסמים הם ברובם לא חוקיים – מפספס כאן את הצורך האקוטי והחשוב מאוד בטיפול אישי, פסיכולוגי, שיקומי, משפחתי. ההתבוננות שלנו על התופעה הזאת, על תופעת ההתמכרות, דרך העיניים הטיפוליות – לא רק של הרווחה אלא גם של מערכת הבריאות ובריאות הנפש – הוא מאוד מאוד מאוד חשוב וקריטי. אנחנו בוועדה – אני יודעת שגם חברת הכנסת וונש ממשיכה במגמה הזאת, של להסתכל על נושא התחלואה הכפולה: מחלת נפש ביחד עם מחלת ההתמכרות; להבין שאותן ההתמודדויות שמלוות את המכורים – שהרבה פעמים אנחנו רואים אותם רק בסרטים, כמו בפגישות של קבוצות תמיכה שאומרים: רק להיום, וסופרים את הזמן, ואומרים: אני מכור כל חיי, גם כשאני משתקם וגם כשאני כבר מדריך ועוזר לאחרים, כי אני יודע שתמיד אני יכול ליפול בחזרה למקום הזה – זה אחד הדברים החשובים ביותר בהבנה של התופעה הזאת. עדיין, לצערי הרב, היא באמת נשארת מאוד מאוד מאוד רחוקה מהעין. בביקורים שלי גם בכפרי גמילה, גם בתחנות טיפול יום, באמת המפגש הוא עם מקום נפשי מאוד מאוד קשה וחבוי וסבוך. אני שמחה שהיום הזה מצוין כאן בכנסת, ודווקא ביום האחרון, שבו הכנסת מתפזרת, כדי באמת להצדיע לגיבורים האלה, שמתמודדים אולי את ההתמודדות האישית הקשה ביותר האפשרית, והרבה מהם יכולים לה; היא גם גובה קורבנות, צריך לומר, אבל הרבה מהם יכולים לה. אני רוצה ביום הזה להצדיע לאלה שבאמת הפכו את ההתמודדות שלהם למסע גבורה. חלקם גם התחילו לעזור לאחרים בהרבה מתחנות הטיפול והעזרה העצמית. אנחנו פוגשים מכורים ומכורים לשעבר שהופכים את התורה ואת ההתמודדות שלהם למשימה הלאה. אני רוצה לומר שהמקום של הטיפול הזה – לצערי, היחידה הזאת לסמים ואלכוהול נודדת. גם כשהיא הייתה במשרד לביטחון הפנים אני חשבתי שזה לא המקום המתאים. המקום המתאים ליחידה הזאת הוא במשרד הבריאות, ביחידה לבריאות הנפש. אני מקווה שנדידת המשרדים בעתיד תביא אותה למקום הראוי לה ותעמיד אותה במוקד ההתמודדות הלא-פשוטה הזאת, אבל שבאמת יש לה הרבה מאוד ניצולים וגיבורים. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. הם באמת גיבורים. כולנו מכירים כאלה. חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, היום אנחנו מציינים את חודש ההתמודדות עם הסמים והאלכוהול. יש משפט שאומר: בלב-ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות. המשפט העוצמתי הזה מופיע בטלפון של חבר, בפתיחון של הטלאפון של מנכ"ל ארגון "מכורים לחיים" מר רפאל צור בעירנו בית שמש. רפאל פתח בבית שמש, בעת כהונתי כראש העירייה, כמה בתים כאלה שעוזרים להרבה הרבה מאוד נערים, מבוגרים ועוד שנכנסו למעגל ההתמכרות. הוא הכניס אותם למסלול אחר, למסלול של חיים. אני רוצה באמת, מעל במה חשובה זו, לחזק דווקא את אותם ארגונים – כמובן גם אותו, ואת אותם ארגונים נוספים שעושים עבודה נהדרת ומצליחים להציל הרבה הרבה מאוד נערים ונערות מכל ההתמכרויות האלה, שבעצם היינו יכולים לראות אותם במחוזות אחרים, כפי שאנחנו גם רואים אותם; אותם אלה שעושים עבודה נהדרת, כמו "רטורנו", שגם הוא ארגון סמוך לעיר שלנו בית שמש, ושם הצילו במשך השנים ממש מאות נערים שנגמלו מכל מיני התמכרויות. היה לי, לצערי, ביקור מאוד מאוד מאוד כואב בתל אביב לפני כמה שבועות, וראיתי שם, ליד גינת לוינסקי, את ישראל השנייה שלנו. הכאב גדול – לראות כל מיני אנשים שמכורים לסמים, מכורים לכדורים, מכורים לכל מיני דברים שבאמת הנפש היפה לא סובלת אותם. אבל הכאב הוא גדול, אז אם אנחנו לא נחזק את אותם ארגונים, למען אלה שחייבים את הסיוע שלנו, הארגונים הללו יקרסו. אנחנו כנציגי ציבור ושליחי העם נדרשים לחזק מאוד את המסגרות הללו גם בימי קורונה, כשהקושי הוא כפול ויותר, כי הם לא יכולים לגייס כספים וכל השמיים סגורים, איך שאומרים, וגם בימי שגרה, כי בעצם כמה שאתה משקיע באותם ארגונים תמיד יש הוצאות נוספות, בלתי צפויות. לכן אני באמת חושב שאנחנו חייבים לעשות את הכול למען אלה שמצליחים להוציא מאותו אדם את הדבר הרע הזה ולגמול אותו מאותו הרגל כפייתי ולתת לו חיים חדשים, לאותו אדם. חייבים לעשות את זה, את הטיפול שם, ברגש, בחמלה, באהבה, וכמובן – באותה נחישות הנדרשת בטיפול מהסוג הזה. רבים הם הארגונים כיום, אבל ללא חיזוק ממשלתי ותקצוב מותאם – ואני שמח שיש פה גם שרים שמאזינים לדבריי – הם לא ישרדו את הקושי, ואנחנו נמצא את עצמנו לבד. והרי רשויות הרווחה, כולם יודעים, לא יוכלו להתמודד בכוחות עצמן; הן חייבות את הארגונים האלה שיהיו להם כמעטפת לטיפול בבעיות הקשות האלה. אני אומר שוב: זה לא צריך להיות רק חודש ההתמודדות או יום ההתמודדות או לציין את זה; זה צריך להיות כל השנה, כי המכה הזאת היא מכה מאוד קשה. היא נמצאת בהרבה מקומות בארץ, בהמון ערים. אני יודע כמה זה קשה, קשה מאוד מאוד מאוד, להתמודד עם משפחה שבה האבא שתיין או האימא מכורה לסם כזה או אחר, או במצב הפוך – כמה צריך לשקם את הילדים האלה. כמה אנחנו יכולים לעזור לאותה משפחה אם נטה כתף, נשקיע באותם ארגונים. יש להם המון הוצאות. מי שמכיר אותם – אני פשוט נחשפתי לידידי רפאל מ"מכורים לחיים", רפאל צור. הוא ישב ופתח לפניי את הכול, אבל – מאין יבוא עזרי? אף אחד לא עוזר לו. גם פנייה שלו, לצערי, לשר הבריאות לבוא לביקור עדיין לא נענתה. אבל חייבים. ברגע שאנחנו נהיה חלק מתוך זה יהיה לנו קל לתקצב אותם, יהיה לנו קל להזדהות עם הקשיים של הארגונים האלה, הנפלאים. ואני מסיים את דבריי. אני קורא דווקא לשר הרווחה, לשר הבריאות: תקימו אולי באמת קבינט מסוים לכל הנושא הזה של המכורים לסמים, לכל הארגונים האלה. תיתנו כתף. אני מבטיח לכם דבר אחד: רק טוב יהיה מזה לעם ישראל. ועוד דבר – כל אדם שמציל ילד כזה או נער כזה בעצם מציל עולם מלא. תנו את דעתכם על זה, ונצליח יחד להציל את העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אליהו ברוכי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, שרים, דברים שרואים מכאן לא רואים משם – זה משפט שאמר בעבר ראש ממשלה בישראל ששינה את עמדותיו הפוליטיות וקומם נגדו רבים מחבריו. בנושא החשוב שאותו אנו מציינים רגע לפני שהכנסת מתפזרת, אני אומר בגילוי נאות – דברים שרואים מכאן לא רואים משם. בין תפקידיי בוועדות הכנסת השונות שובצתי כחבר בוועדה שאינה מוכרת, יחסית: הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. בעבודת הוועדה, לצידה של היושבת-ראש הראויה לשבחים, חברת הכנסת מיכל וונש קוטלר, נחשפתי לעולם של התמודדות בממדים ובמספרים שלא הכרתי. מיכל, כאן המקום להודות לך גם מעל בימת הכנסת על עבודת הקודש שלך במסגרת התפקיד הזה. אני רוצה לספר על דוגמה, דוגמה אחת בלבד – יוסי. בין המקומות שבהם ביקרתי יצא לי להגיע לפני כחודשיים למרכז הגמילה "רטורנו", שבו שהה יוסי. את "רטורנו" הקים ומנהל הרב איתן אקשטיין, שליווה בשנות פעילותו בתחום עשרות אלפי צעירים וצעירת שקיבלו, או יותר נכון לקחו, את חייהם במתנה. יוסי עבר מסלול של שבעה חודשים ב"רטורנו". הוא עבר מחיי חברה תוססים לנתק כמעט מוחלט מהעולם שבחוץ והתמסרות לסדר-יום מחודש. יוסי עמל ועבד על עצמו יום-יום, שעה-שעה. כשהוא סיים את המסלול ב"רטורנו" הוא החל לעבוד בשכר ועבר לגור בהוסטל עם חברים שנמצאים במעמד דומה לשלו. שוחחתי רבות עם יוסי, נפגשתי איתו, למדתי לעומק עד כמה שאני יכול את ההתמודדות האישית שלו, מתוך הבנה ש"כמה יוסי איכא בשוקא". לקראת חג החנוכה יצרתי איתו שוב קשר. נפגשנו שוב. הוא בדיוק החל לעבוד כמסדר סחורה במדפים באחת מחנויות הסופרים בבית שמש. בכנות נדירה שאופיינית לאנשים מסוגו הוא שיתף אותי בגילוי לב איך הידיים שלו רועדות כשהוא חולף ליד המדפים של האלכוהול בחנות. זה מישהו שחי בתוכנו, הוא בשר מבשרנו, וברגע זה ובכל רגע הוא נאבק ומתמודד עם איום מפלצתי שעלול להפיל אותו חזרה לתהום עמוקה. איך אתה מצליח? שאלתי אותו. איך אפשר להחזיק ככה לאורך זמן? יוסי ענה לי תשובה שהיא מסר חינוכי עמוק לא רק לאנשים במצבו אלא לכולנו; אולי לנו, הפוליטיקאים, המסר הזה נכון עוד יותר: תראה, הוא אמר לי, אני לא מתכנן לאורך זמן, אני מסתכל על היום, רק על היום. כך עברתי את יום האתמול, כך אני עובר את היום, וגם מחר בבוקר, בעזרת השם, אסתכל על היום החדש בתקווה שאצליח לעבור אותו נכון, בצורה הנכונה. סיפורו של יוסי הוא סיפורם של עשרות אלפי אנשים, של מאות אלפי בני משפחה שתומכים בהם. הלוואי שנדע להוקיר, ללוות אותם, ובעיקר – לא להפריע להתקדמות הראויה להערצה שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה לחבר הכנסת ברוכי. חברת הכנסת מאי גולן. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> הכותרת של ציון חודש ההתמודדות עם סמים ואלכוהול בדרך כלל, בדרך כלל, ככה עוברת לידנו. אנחנו שומעים, אנחנו מזדהים, אבל אנחנו לא באמת באמת מבינים מה קורה שם, מה הולך שם, מה עובר על אותם אנשים. בתור מי שהייתה ילדה ונערה מתבגרת שבמדרגות בניין הבית שלה דילגה מעל נרקומנים, מכורים שבדרך כלל התעלפו בחדר המדרגות וסוחרי סמים שניהלו עסקאות בפתח דלת הכניסה, אני לא יכולה להתעלם. שני צדדים יש למטבע הקשה והאכזרי הזה: האחד הוא המכור, זה שסובל והוא שקוף, זה שכמעט אף אחד לא מאמין לא בו ולא לו והוא מהווה מטרד; הצד השני הוא זה שמנסה לנהל חיים נורמטיביים, לגדל משפחה, לגדל ילדים אל מול המראות הקשים והבלתי-נסבלים האלה, שלא לדבר על מסוכנים. דברים נורמטיביים כמו גינת שעשועים או סתם לרדת אחר הצוהריים לקנות חלב לא היו אופציה, לא עבורי ולא לשאר ילדי השכונה. בגינה, למשל, איפה שהיו צריכות להיות נדנדות ומגלשות, הם היו שוכבים עם המזרק והבקבוק, ולרדת אחר הצוהריים לקנות חלב זה היה סתם כמו איזה סיכון מיותר – ששווה לקחת או לא שווה לקחת? כי בכל זאת יש איזה מכור שהוא רעב או צריך את המנה הבאה שלו והוא יתקוף, הוא יתקוף בלי לחשוב פעמיים. אני לא יכולה לשכוח את הנרקומנית העירומה כביום היוולדה ששכבה בפתח הבית שלי. אני ואימא שלי עלינו את כל ארבע הקומות עד הקומה הרביעית שלנו, ומאחורי הקיר ומאחורי הדלת שכבה בחורה רועדת, בוכה, מכורה. הרגש הראשון הוא פחד, הוא אימה, הוא אפילו כעס גדול. למה אנחנו צריכים לראות את זה? למה אנחנו צריכים להתעמת עם הדבר הזה שחי בקרבנו? ומהר מאוד, מהר מאוד מתחלף הרגש הזה ברחמים, בכאב. אני עמדתי מחוץ לדלת, מחכה, אימא שלי נכנסה לתוך הבית, הביאה שמיכה, הביאה בגדים, הביאה אוכל. אותה מכורה, אחרי כמה דקות קמה ועזבה את המקום. זה מראה שאני לעולם, אבל לעולם, לא אשכח. התחנה המרכזית הישנה בתל אביב ודרום תל אביב בכלל הפכו לנגע אחד גדול, ענק ומכוער של סמים, של אלכוהול. אגב, זה לא רק דרום תל אביב; עוד ערים רבות עם שכונות קשות יום נוספות ברחבי מדינת ישראל, מקומות קשים שמושכים אליהם את כל מי שהחיים התאכזרו אליהם או מי שהחליטו בעצמם להתאכזר אל החיים. כמעט בכל אחת מהערים האלה יש מרכזי תחליף סם. המרכזים האלה, עוזרים ככל שיהיו, הפכו למוקדים לסחר בסמים, והמעגל הנוראי הזה פשוט לא מצליח להישבר. דווקא עכשיו, בימים כמו אלו שאנחנו עוברים, ששום דבר, אבל שום דבר, הוא לא בגדר הנורמלי, בגדר השפוי, מאז הגעת נגיף הקורונה לעולם, כמויות של בני נוער חסרי מעש, חסרי תוחלת, חסרי מהות וכיוון, בעל כורחם מסתובבים ברחובות ומתמכרים לאלכוהול וסמים, ללא ידיעה אפילו למה הם נכנסים. זה – בלי אפילו לדבר על הנוער בסיכון שגם ככה, גם ככה בקושי הרים את הראש לפני משבר הקורונה, לפני כל הקושי הזה שנפל על כולנו ולא ידענו אפילו איך להתמודד איתו בתחילה. אני רוצה לסכם, חברים, שישנו צורך אקוטי היום, אפילו קריטי, יש לציין, לתגבר את ההסברה והמודעות בנושא, החל משלבים מוקדמים – כבר בבית הספר, בתיכונים, ובמקביל גם בתנועות הנוער השונות. כמו כן, יש להוסיף בדחיפות, בדחיפות יתרה, תקנים לעובדים סוציאליים שיטפלו ספציפית, בצורה ייעודית, בבעיה הזאת, שהולכת וגדלה לממדים מפלצתיים שאנחנו אפילו לא מעכלים, כי כולנו חושבים שזה בחצר האחורית של מישהו, אחר אבל אנחנו לא מבינים שזה ממש כאן, לידנו, בחצר שלנו. הרשויות בעיקר הן שצריכות להתמודד עם הבעיה, אבל הן צריכות לקבל עזרה בפיזור מוקדי קבלת תחליף הסם לעוד ערים, ולא להיות אלו שסובלות לבדן תחת הנטל הקשה והכואב הזה. פיזור שווה, אגב, לא יעזור רק לרשויות; הוא יסייע גם למכורים עצמם להתרחק ממוקדי הסחר שמגיעים עד אליהם בדיוק, אבל בדיוק, באותה שנייה מכרעת שהם מנסים להיגמל. התמכרות לאלכוהול וסמים – עוד נושא שלא יטופל בגלל אנשים שהכיסא הפוליטי שלהם יותר חשוב להם מהחברה הישראלית. כולי תקווה שנתעורר כולנו בהקדם מהשנאה הפוליטית היוקדת אחד לשני ונעבור לעבר שיתוף פעולה אמיתי לכלל החברה הישראלית, לחלשים, לשקופים ולאלה שקולם באמת אינו נשמע. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תשיב השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי אבקסיס. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, השר, יושבת-ראש הוועדה, מיכל וונש – – הייתה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> התיק שלה עוד פה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – וכמובן לכל הח"כים הנמצאים והמציעים. מאי, שמעתי אותך ולא יכולתי שלא לתאר את הילדה הקטנה שמסתובבת ככה בחדרי המדרגות. לעיתים היו סיפורים בשכונות כשאנחנו היינו ילדים קטנים, ואני מודה שזה בעיקר היה בשכונות מסוימות, שהן מנת חלקם של אלו שלא שפר עליהם גורלם ונולדו לבתים קצת חלשים כלכלית. הם נאלצו להיחשף הרבה מאוד פעמים למה שאת מתארת, ומן הסתם זה גם היה כך אצלך. לצערי הרב, אותם ילדים, בחלק מהמקרים הפכו להיות אחר כך התופעה הזאת בעצמם. לכן חשוב לי להדגיש ולומר שתופעת השימוש באלכוהול וסמים היא תופעה חברתית שהולכת ומחמירה, לצערי הרב. ההשפעות הקשות של השימוש ההולך וגובר הן מרחיקות לכת ומשפיעות על כל רבדי החברה. יש מי שנוח לו לחשוב שהשפעות מתבטאות במכורים הקשים, שאליהם רוב הילדים לא נחשפים. האירועים הקשים והתמונות הקשות נמצאים בשולי החברה, נמצאים ברחובות, נמצאים במקלטים, נמצאים בגני שעשועים עזובים, נמצאים בחדרי המדרגות. אבל אסור לנו לשכוח שההשפעה, תהיה רחבה ככל שתהיה, זה לא הרוב, כי אנחנו צריכים לזכור שיש לא מעט אנשים שנמצאים ברצף הזה; כשאנחנו שומעים סיפורים כמו של מאי על אותה בחורה עירומה שנמצאת בחדרי המדרגות, על אותו אחד ככה עם המזרק ביד שנמצא בגינות השעשועים באמצע הלילה – זה לא הרוב, אלה תופעות הקצה. בדרך יש כל כך הרבה ילדים, נערים, אנשים ואוכלוסיות מוחלשות שעוד אפשר להציל אותם. כמובן שאני לא מוותרת גם על מקרי הקיצון, אבל יש הרבה מאוד מה לעשות כדי למנוע, כדי לטפל עוד בטרם הטיפול קשה מדי. על כל מגביר – ואנחנו לא יכולים להתעלם כמובן גם מתופעת האלכוהול, שמגביר את הסיכוי לאלימות באופן משמעותי. שימוש באלכוהול וסמים חושף נערות ונשים לתקיפה מינית, וככל שגיל המשתמש יורד, חבר'ה, הסיכון עולה. מדובר במשבר חברתי המתאפיין למשל בעובדה שאחוזי המשתמשים בקנביס עולים בהתמדה בשנים האחרונות. אנחנו רואים את גיל המשתמשים הולך ויורד. אנחנו רואים גם את הזליגה של הקנביס הרפואי לאותן אוכלוסיות בסיכון, לאותם ילדים ונערים. אני אספר לכם שזה מגיע עד לכדי כמעט שליש מהאוכלוסייה במדינת ישראל. שליש מהאוכלוסייה במדינת ישראל משתמשים. זה אחד מהנתונים הגבוהים ביותר בעולם. כמי שלאורך כל דרכה הפוליטית – ואולי גם נכנסתי לדרך הפוליטית דווקא בגלל אותם ילדים, נערים ונערות, שאפשר היה להציל אותם. זו אוכלוסייה מדאיגה ביותר. זו גם אוכלוסייה עם אתגרים קשים, אבל עם יכולת תיקון ושינוי הגדולה ביותר. קרוב לשליש מבני הנוער התנסו בקנביס במדינת ישראל. שליש מבני הנוער. רוב בני הנוער התנסו באלכוהול. אלה נתונים שכל הורה חייב להפנים, ולא לחשוב שהם לא נוגעים לילדיו. בפועל, תדע כל אם וידע כל אב: אין נער או נערה שלא נחשפים לחומרים האלה, שלא רואים את החברים שלהם, שלא רואים אנשים אחרים, בין שיש להם קשר כזה או אחר אליהם ובין שלא. חשוב שנדבר איתם, חשוב שנתייחס לנושא, משום שמדובר בסכנה אמיתית. אני יכולה לספר לכם שהמשרד בראשותי מוביל את ההתמודדות עם התופעות האלה באמצעות הרשות לביטחון קהילתי שתחת אחריותנו. זה מאבק סיזיפי וחשוב ויש לו כמה פנים. המשרד פועל בשתי זרועות מרכזיות: האחת, זרוע המניעה – תוכניות לאומיות למניעת התנהגויות שליליות וטיפול באוכלוסיות הקצה באמצעות הרשות לביטחון קהילתי, מי שמכיר, הרשות למלחמה בסמים, אלכוהול ואלימות, והיא פרוסה ב-256 רשויות בארץ; הזרוע השנייה היא זרוע העצמה, והיא מתמקדת ביוזמות לפיתוח קהילות והתערבויות מבוססות קהילה. חשוב לי לציין כי בזכות הקמת המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי – ויגחכו כמה שיגחכו – דווקא בתקופה הזאת הצלחנו לעצור פגיעה אנושה בתפקודה של הרשות לביטחון קהילתי. הלכה למעשה הצלנו את הרשות למלחמה בסמים, באלכוהול ובאלימות, כי אני אחזור ואספר שהיא חוותה קיצוץ של 50% בתחילת 2020. כשאני הגעתי למשרד – 750 מכתבי פיטורים לכל אותם מדריכי מוגנות, למדריכי רחוב, לכל אותם אנשים שמטפלים, בין השאר, גם באותם מכורים חדשים, הילדים שנחשפים לזוועה הזאת, שבסוף אנחנו יודעים לאן היא מגיעה. אבל לא זו בלבד שעצרנו את הקיצוץ והפיטורין שלהם, שהיו מביאים בעצם כמעט לקריסה של הרשות כולה – אני מצאתי אפס שקלים לתקציבי פעילות. אפס שקלים לתקציבי פעילות – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אותם מדריכי מוגנות עושים גם עבודת מניעה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> בוודאי. הם עושים גם את ההדרכות בבתי הספר, והמדריכים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ופעילויות אחר הצוהריים. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אני פגשתי גם את אורלי בעפולה ואת החבר'ה המדהימים האלה. איזו עבודה הם עושים בקורונה. יש גם משהו אימהי כזה באותם מדריכים ומדריכות, שאתה רואה שהם גם הופכים להיות האוזן הקשבת, הם הופכים להיות מין מגנט לאותם ילדים, ואחר כך הם באים ומספרים להם על דברים נוספים, על פגיעות נוספות. אבל בואו לא נשכח שכדי לממן את הסמים האלה הנערים והנערות האלו גם נאלצים לעשות הרבה מאוד דברים אחרים, אנטי-חברתיים: פשע, לעיתים גם הפקרות, על מנת לממן את הסמים, שגומרים להם לא רק את הבריאות הפיזית אלא גם את הנפשית. אין ספק שמדובר בתחלואה כפולה. אז אני אספר לכם שהצלחתי לגייס עשרות מיליונים כדי שהרשות לא רק תוכל לחזור ולפעול, אלא עשרות מיליונים חדשים לתקציב לצורך ההתמודדות עם משבר הקורונה. חלק מהתוכניות כבר יצאו. על חלק אני אספר לכם כבר עכשיו. משבר הקורונה מייצר רמות גבוהות של חרדה, לחץ, מצוקה נפשית, מביא לעלייה חמורה בשימוש בחומרים ממכרים, התמכרויות באוכלוסייה בקרב בני נוער ומבוגרים כאחד, אז לצורך ההיערכות להתמודדות עם המצב נעשתה במשרדי עבודת מטה מקצועית והוחלט לחזק כמה תוכניות קיימות וליזום תוכניות חדשות בהתאם למחקרים בתחום. תקצר היריעה מלתאר את כל התוכניות, אולם ברמה הלאומית אני רוצה לציין כמה הישגים חשובים שישרתו כמובן את המאבק החשוב הזה. הראשון הוא שהצלחתי להביא להחלטת ממשלה בנושא של הקמת מרכז ניטור לאומי שירכז את כל הנתונים בכל מה שקשור להתמכרויות לסמים ואלכוהול מכל הגופים העוסקים בכך במדינה. היום לכל משרד יש את הנתונים שלו; הם נשמרים שם, הם לא יוצאים החוצה, במקרה שאוספים בכלל נתונים. גברתי היושבת-ראש, את יודעת שכשאני באתי למשרד ישר ביקשתי נתונים: אילו תוכניות עובדות? מה לא עובד? כמה מכורים יש? על מה אנחנו מדברים? אין נתונים. אז כמובן שהבאנו כסף גם כדי לעשות את הסקרים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לאסוף את הנתונים. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> עשינו סקרים גם בקרב בני נוער, עשינו גם את העניין – אבל מסתבר שבכל משרד יש נתונים שאף אחד לא ביקש, יש נתונים שלא זרמו למקום אחד. את הדבר הזה אנחנו מתקנים. אז מרכז הניטור הלאומי ירכז את כלל הנתונים בנושא סמים ואלכוהול מכל הגופים העוסקים בכך במדינה, ובאמצעות האחדה של הנתונים, הנגשה שלהם, גיבוש המלצות והצעות למדיניות, אני מאמינה שכך ניתן יהיה לשפר דרמטית את יעילות ההתמודדות עם התופעות הללו, כי כשיש נתונים אפקטיביים אז הם משמשים לנו כלי משמעותי לעבוד איתו ולדעת קודם כול מה היקף התופעה ועם מה אנחנו צריכים להתמודד. השני – ואני שמחה מאד לבשר לכם עליו – הוא פיילוט של פרויקט עיר ללא התמכרויות. הוא יוצא לדרך בימים אלה ממש בשיתוף עם מפעל הפיס – וצריך להגיד להם תודה רבה – ובהובלה משותפת עם המרכז הישראלי להתמכרויות. הפיילוט שואף לתכלל את כלל הגורמים העירוניים במניעה וטיפול של כלל ההתמכרויות – תקשיבו: לא רק סמים אלא הימורים, משחקי מחשב, אלכוהול, מין ועוד; התמכרויות לא מתחילות ונגמרות בסמים ואלכוהול. הפיילוט החשוב הזה ממחיש שהדרך היחידה להתמודדות עם בעיה מורכבת זו, נוסף להרחבה ותכלול של כלל המענים ברמת הרשות המקומית, היא על ידי טיפול בגורמים לה. אנחנו צריכים להבין שסטרס, לחץ, מצוקה נפשית, בסופו של דבר מביאים אנשים ליפול לתוך ההתמכרויות הללו. זה יהיה לפעמים גם סוג של בריחה ממציאות קשה מדי. אבל בסופו של דבר השימוש באלכוהול וסמים הוא רק הסימפטום והוא לא הגורם. אז אני לא יכולה להתעלם מהמצב הפוליטי ומהעובדה שהיוזמות החשובות הללו עלולות להיתקל במחסומים עקב היציאה לבחירות. אני מקווה מאוד שמה שיוחלט היום בממשלה על מסגרת תקציב, כדי שנוכל בהחלט להמשיך ולעבוד – כפי שאתם יודעים, אני התנגדתי ליציאה לבחירות בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כולנו. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> זו לא העת לכך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא כולנו, קרן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כולנו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מהצד הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> רוב מי שנמצא פה עכשיו. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אני באמת חושבת שבתקופה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני חושבת שאפילו השר חושב שזה לא היה טוב. זה כולנו, בעצם. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> כן, בעיקר כאשר אנחנו רואים כמעט את הסוף בכל מה שקשור לחיסונים. אני חושבת שזה חוסר אחריות משווע. אנחנו היינו פה וכולנו שמענו ח"כים בפרסה שמדברים על כך שחייבים בחירות לפני שהחיסונים יעבדו, כי הם נקודות זכות לראש הממשלה. כשאתה מסתכל עליהם אתה אומר: האנשים האלה הזויים, הם מסוכנים. במו ידיהם הם חותמים עכשיו על תעודת פטירה לאנשים בשביל רווח אלקטורלי; בשביל עוד כמה קולות בקלפי הם יעמידו אנשים בסכנה. ומה שהכי כואב, כמו במלחמה, זה השעות האחרונות שלפני הפסקת האש. זו באמת הישורת האחרונה, ובה אנחנו צריכים להיות הכי ערניים, כי אלו אבדות מיותרות שאפשר וכדאי וצריך וחייבים להציל. אבל במשחק הפוליטי הם לוקחים שבויים – הם לוקחים שבויים את האוכלוסיות בסיכון, את אותם אנשים שאולי לא ישרדו. אני יודעת על מה אני מדברת – חמי היה במצב קשה מאוד בבית החולים, ואת כל החגים של ראש השנה עברנו תחת הפחד הזה. חצי מהמשפחה הייתה כמובן בבידוד. אף אחד גם לא יכול היה להיות איתו. אחיו נפטר בזמן שהוא במצב קשה בבית חולים והוא אפילו לא היה בהלוויה שלו. כשאנחנו מקבלים טלפונים באמצע החג ובכיפור שצריך לחבר אותו ולהרדים אותו – והפחד. הבן שלו, שבעצמו לוחם ובעצמו היה חולה בקורונה, כי נדבק ממנו, הוא מתחנן אליהם בטלפון, אל הרופאים: הבחור הזה הוא חובש פלוגתי, חובש קרבי בגולני, עבר את כל מלחמות ישראל – אל תרדימו אותו, כי אנחנו צריכים את רוח הלחימה. תודה לאל, לא הרדימו אותו. תודה לאל, הוא יצא מזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מזל. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אבל יש תופעות לוואי שאנשים לא מבינים. אני מקווה מאוד שהוא יחזור ויעמוד על רגליו. אבל היציאה הזאת, תוך כדי כך שחלק מנבחרי הציבור יודעים שהם גוזרים מחלה קשה על אנשים שלא יספיקו לקבל את החיסון, ולעיתים אפילו מוות – מוות מיותר, עד לכדי כעס ממש. אבל היי, זה אולי ימנע מאחד מהפוליטיקאים פה נקודות זכות. כמה אכזרי בן אדם יכול להיות? אני יודעת שבפוליטיקה אי-אפשר לדבר על נימוסים ונעימות, אבל אכזריות? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> פוליטיקה היא אכזרית משחר ההיסטוריה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אנחנו אכזריים אחד לשני, אולי, הפוליטיקאים, אבל לציבור? לקשישים? לאוכלוסיות הסיכון? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> ומדברים על זה בריש גלי: צריך לצאת לבחירות לפני שהחיסונים ייתנו את האפקט. הזוי, מפחיד. אבל נמשיך לענייננו. אני חושבת שכדאי שאולי לפחות נשתף פעולה ונסכים ונשכיל לאפשר לתוכניות מצילות חיים להתקיים, כפי שמפעיל המשרד הזה, אז אני אספר לכם בקטנה ובקצרה: בתחום המניעה, לנוכח המצוקה בקרב בני נוער והשימוש בחומרים ממכרים, הרשות מגבירה את כל פעילות הדרכת ההורים וההסברה להורים ברשויות המקומיות, מתן כלים לזיהוי מצוקות, חרדה, דיכאון, שימוש בחומרים בקרב בני נוער, היכרות עם פתרונות ושירותי תמיכה בקהילה ותקשורת מקרבת ואמפתית בתקופה זו עם בני הנוער, ולכן מדריכי הרחוב כל כך חשובים. בנוסף, נערכות הכשרות אנשי מקצוע בנושא טיפול ומניעה, הכשרות למתנדבי שנת שירות, מדריכים בחינוך הבלתי-פורמלי ובעלי תפקידים נוספים. מתבצעות פעולות לגיוס מתנדבים בקהילה, סיירות הורים, שומרי סף לזיהוי שימוש בחומרים בקרב מתבגרים במרחב הציבורי ומתן כלים לפעולה. התארגנויות קהילתיות – המינהלים היישוביים ברשויות המקומיות מסייעים ומובילים את כינוס הוועדה העירונית למאבק בסמים ופורומים נוספים המאפשרים קבלת תמונה של הבעיה ברמה של הרשות המקומית, של המוניציפלי. יצירת חיבורים ופעילויות מותאמות בין חינוך, רווחה, משטרה וחינוך בלתי פורמלי. אני אספר לכם שנבנה מערך איתור וחלופות לבני נוער. מדריכי המוגנות בבתי הספר ובקהילה מאפשרים להגביר את היכולת של אנשי המקצוע לאתר בני נוער בסיכון, למנוע תופעות מסכנות ולהפעיל חלופות כמו מגרשים מוארים במרחב הציבורי, תעסוקה. גם המצלמות, כל הנושא של הרשות של המצלמות, אנחנו הרי יודעים שבמקומות שבהם העין הגדולה, האור – גם יש לנו ניידות שנפרסות ופותחות זולה בכל מיני מקומות שרואים שם צעירים, מוציאים משחקי קופסה, ולאט-לאט יוצרים איזשהו חיבור עם אותם ילדים, נערים מנותקים, והרבה פעמים זה מביא לכך שהילדים האלה נכנסים למסגרות של טיפול ושיקום. מתבצעים מבצעים נקודתיים, פעילות נקודתית לצמצום תופעות של שימוש במועדים המועדים לפורענות כמו הסילבסטר, מסיבות טבע ועוד. יש לנו גם תוכניות מדהימות של שיתוף פעולה גם עם מתנדבים ברמה היישובית וברמה הארצית בכל מה שנוגע למסיבות הטבע, שלצערי הרב אנחנו מודעים להן כשאנחנו שומעים קטסטרופות שקורות, וזה מצריך מענה מערכתי הכולל בתוכו מתנדבים, מדריכים, משטרה ועוד. בתחום הטיפול והשיקום פועלים ברשויות המקומיות, מטעם הרשות למאבק בסמים ואלכוהול, עובדי איתור שתפקידם לייצר את הקשר הראשוני והאמון בשטח עם מכורים וקבוצות מודרות, ולאחר מכן – הנגשה ותיווך לשירותים הקיימים. אנחנו שולחים אותם גם לגמילה, וצריך לזכור את זה. עובדי תל"מ – תמיכה, ליווי ומעקב – נותנים תמיכה וליווי אישיים למסיימי תוכניות – תוכניות טיפול, מאסרים בריצוי מלא ועוד – כדי לשמר את תוצאות השיקום שלהם ולמנוע הידרדרות בהמשך. רכזי טיפול ושיקום נותנים מענה מתכלל ומקצועי ברמה היישובית. אני רוצה לומר לכם שברמה המחוזית והארצית ובמטה יש תוכניות נוספות, כמו תוכנית הכנה למכינה "אחד משלנו" – מסגרת מקדמית חוץ-ביתית כהכנה למכינה קדם-צבאית עבור נערים המשתחררים מכלא אופק או נערים המצויים בתוך ההליך הפלילי למניעת המשך ההידרדרות ולמניעת המשך השימוש תוכנית "מהרחוב לשיקום" – תוכנית לאומית בין-משרדית של משרד הבריאות והמשרד שלי, המשרד לחיזוק וקידום חברתי, למזעור נזקים וסיוע למכורים המצויים בשימוש פעיל בסמים המתגוררים ברחוב. בחמישה מרכזים אנחנו עושים את זה: בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ואשדוד; הקמת מרכז ניטור, כפי שסיפרתי לכם עליו, בהחלטת ממשלה מ-29 בנובמבר, והובלה וריכוז צוותים בין-משרדיים ובין-ארגוניים, וועדת היגוי למרכז הניתור והמידע, כפי שתיארנו קודם. תוכניות בפיתוח – מענה נייד לנוער משתמש בפריפריה. לצערי הרב, אנחנו יודעים שלפריפריה, כרגיל, חלק מהתוכניות אפילו לא מגיעות. בחלק מהמקרים לראשי הערים אין את היכולת להביא מהכיס שלהם ולטפל בנושאים הללו כדי להביא תוכניות אקסטרה. ערים חזקות כמו תל אביב, שיש להן, אני חושבת, אולי סל מיסים שהוא כמעט כמו אחד המשרדים הגדולים ביותר במדינה, יכולות לתת אקסטרה, להוסיף. אנחנו רואים הרבה מאוד פעילויות שנעשות בערים הגדולות. בפריפריה – לא בגלל שלא רוצים להתעסק בזה; בגלל שהרבה פעמים ראשי הערים נאלצים להסתמך על מענקי איזון, כי התקציב שהם מביאים מהמיסים לא מספק אפילו בעבור החובה הבסיסית שלהם לאזרחים במתן השירותים. ולכן, את הדבר הזה אנחנו מנסים לתקן ולשפר, והנגשת השירותים האלה לנוער משתמש בפריפריה, ביישובים קטנים ובמועצות אזוריות מתוקצבת ולקראת יציאה למכרז להפעלה. פיילוט של מרכז למשתמשים בקנביס; פיילוט של איתור ומתן מענים ראשונים במסיבות טבע מסכנות חיים; פיילוט עו"סים – אני אספר לכם, זה פיילוט חדש בבתי ספר, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, כדי לאתר ולתת מענה ראשוני למתבגרים על רצף השימוש. צעירים בשימוש באקדמיה – אני יכולה לתת לכם הרבה מאוד נושאים – זה העלאת המודעות לשימוש בעייתי, הנחיית צוות ומתן מידע. מי שהיה בהודו מכיר את הבית בהודו. הבית בהודו הוא שלוחה של הרשות – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שלוחה של הרשות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. כמובן שאנחנו לא כותבים שם "מלחמה בסמים ובאלכוהול", כי אנחנו רוצים לקרב אותם. אז זה בית שאנחנו מממנים שם, עושים שם עבודה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> של מדינת ישראל. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> כן, של מדינת ישראל. שם זה מקלט לכל אותם צעירים ישראלים שהם אחרי צבא. הרבה מאוד מהם הם לוחמים שרוצים קצת לפרוק. אבל לא באים לתת להם – לקדוח להם בראש שזה אסור ולא בסדר, אלא יותר בשימוש המושכל, באחריות, מה הסיכון. נמצאים שם רק כאותות אזהרה, וגם כדי שיהיה מקום שבו יוכלו לגעת ולהגיע, לדעת שזה הבית ויטפלו בהם בכל מה שצריך. הדבר הזה – אני יכולה לומר לכם שאפילו 150,000 שקל שהיו חסרים כשאני נכנסתי למשרד לא ניתנו לאותה משפחה שמחזיקה את הבית הזה גם בתקופת הקורונה, והולכים לסגור את זה לחלוטין. אז כמובן – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא יסגרו, כי את נעמדת על רגלייך האחוריות והסטת תקציבים. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אבל לא רק זה – אנחנו צריכים לזכור שיש גם מרכזי איזון לאותם אנשים שחוזרים, כי אם הם מגיעים לאשפוז פסיכיאטרי, הסיכוי שלהם להשתקם נמוך מאוד. אותם נערים שחוזרים, לפעמים במשברי חיים כאלה ואחרים ולאו דווקא אנשים שעשו טיול אחרי צבא, נמצאים במצבים שבאותו רגע אתה צריך לתת להם טיפול אחר, והמקום של בית חולים פסיכיאטרי רק מעצים את התלות בחומרים ממכרים אחרים, במרשם רופא, והרבה פעמים האנשים לא חוזרים לתפקוד נורמטיבי. זה מין מקום כזה של כפר איזון, כפר נופש מסוים, נופש לנשמה ולגוף, לחזור לאט-לאט למצב הנורמטיבי. אז אנחנו מדברים גם על פיתוח מודלים ותחומי תוכן חדשים: אנשים בתחלואה כפולה; מכורים לתרופות מרשם; מענים אמבולטוריים לצעירים מכורים לקנביס; חיילים שנפלטו מהצבא; השפעות אלכוהול על העובר; מוות ממנת יתר. אנחנו פותחים עכשיו גם בפרויקט משותף עם הצבא כדי לאתר וגם לטפל בחיילים – ויש חיילים מכורים ברמה כזאת או אחרת, ויש גם משתמשים שעושים את זה לבילוי, אבל בצבא. אני רק אספר על קרן החילוט, שזה משהו מקסים – קרן, את חייבת לשמוע. לוקחים כסף מלוכלך, כסף שהמדינה מלאימה מאותם ארגוני פשע, סחר בסמים וכדומה, ואנחנו מעבירים אותו ומנקים אותו ומכשירים אותו לעשות דברים טובים בחברה, ואנחנו מדברים על עשרות מיליונים בשנה. הכספים האלה, שבאו מפעילות עבריינית, מיועדים על פי חוק לרשות – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה עשו איתם לפני כן? << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול. אנחנו קוראים כל הזמן, וגם עכשיו יוצאת בחזרה, לשנה החדשה, קרן חילוט נוספת. אני קוראת לכל ראשי הערים, ראשי המועצות והיישובים לפנות אלינו – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תתפסו את העבריינים, כדי שיהיה לנו כסף. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> כמה שיותר נתפוס עבריינים בסחר בסמים – יהיה לנו כמה שיותר למנוע את התופעה הרעה שלהם, אבל גם כדי לטפל – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ומה עשו עם הכסף הזה לפני כן, את יודעת? << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> כנראה הלך לאוצר המדינה בדרך כזאת או אחרת. אני לא יודעת, יש כל מיני קרנות, אבל פה באמת אני רוצה לומר שאנשי הרשות יושבים ועוקבים אחרי פסקי הדין ואחרי האישומים, כדי לדעת איפה הם יכולים לשים את הכסף, ואם הם נרדמים אז הם איבדו גם כסף. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> וואו. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אז אני יכולה לומר לכם שזה באמת גדול, זה מדהים, זה עושה פרויקטים מבורכים. ואמרתי, מעבר לעניין של המצלמות, אני רוצה לעשות פרויקטים לאנשים, פרויקטים אנושיים, ולשם אנחנו מכוונים את ועדת ההיגוי, גם של קרן החילוט. אז אני לא אוסיף עוד. אני רק אומר שזה מאבק של כולנו ביחד. פניתי גם למשרד הבריאות כדי שיכירו, כפי שקורה בעולם, בנושא הזה כתחלואה כפולה, כי ברור לנו שאי-אפשר להתייחס לזה בלי להבין את הממד הרגשי הנפשי של אותם אנשים. כדי שהם יוכלו לחזור לתפקוד מלא עלינו להיות שם רשת ביטחון שלהם. זה גם ברמה האנושית, בעבור כל אחד ואחד מהם – למנוע את הטרגדיה האישית שלהם ושל הסובבים אותם – אבל גם ברמה הלאומית – לחזק את החברה הישראלית כולה. אני מאמינה שהצלת חיים היא זכות גדולה בעבורנו, אבל אתה לא מציל את החיים רק של אותו בן אדם, אלא של הדורות הבאים הבאים הבאים, כפי שידענו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> וגם של כל המעטפת המשפחתית. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> בוודאי. אני אסיים באנקדוטה קטנה. ברצח קין והבל הקדוש ברוך הוא אומר: איה אחיך? ואז הוא אומר: השומר אחי אנוכי? וכדומה. ואז הקדוש ברוך הוא אומר: דמי אחיך זועקים. מה זה דמי? למה לא דם אחיך? למה דמי? למה ברבים? אז זה מדבר על כך שעד סוף הדורות, הילדים שהיו אמורים להיות לו והילדים שהיו אמורים להיות לילדים שלו וכדומה. לכן אני אומרת שכשאנחנו מצילים פה נפש אנחנו מצילים גם את הילדים שלו ואת הילדים הבאים, ויש בזה גם מעשה טוב, אנושי – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מדהים. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – אבל גם מעשה רוחבי גדול שישפיע לטובה על החברה כולה. תודה רבה, ובעזרת השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לך, השרה אורלי לוי אבקסיס. תמיד מרתק ומעניין לשמוע על הפעילות הברוכה שלך, ותמיד אני תוהה מה היה לפני – – בריאות. זה כשמדברים דברים טובים. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> זה כשאומרים Break a leg. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה מרוב אהבה, התשבחות. – – מה היה לפני שנכנסת למשרד הזה וכמה המשרד הזה חשוב וחיוני חברתית לחברה כולה. אז באמת תודה לך. אני גם רוצה להגיד פה – אני רואה שהיא הלכה, חברת הכנסת מיכל וונש קוטלר – על היום הזה שהיא יזמה, בעצם, וכל הכבוד לה. באמת זה עבר כחוט השני, התודות שנאמרו על התפקוד שלה בוועדה ועל תרומתה לנושא הזה. אז למרות שהיא לא נמצאת כאן – מכאן אנחנו אומרים לך תודה, מיכל. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו נעבור עכשיו לשאילתה של חברת הכנסת סונדוס סאלח, שאילתה מס' 481, בנושא סקר מוקד 105 – אירועי פגיעות בזום. << שאילתה >> 481. סקר מוקד 105 – אירועי פגיעות בזום << שאילתה >> << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. בהמשך לדיון בוועדה לזכויות הילד והילדה בתחילת החודש, ברצוני לשאול: 1. האם קיים פילוח של אירועי תקיפות ופגיעות בזום לפי לאום? 2. האם קיימים פילוחים של אירועי תקיפות ופגיעות לפי שפת אם של הפוגע או הנפגעת או לפי יישוב? 3. אם אין – האם יש אפשרות לפילוח ותיעוד כזה? תודה. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> חברת הכנסת סונדוס, ראשית, אני מודה לך על השאילתה. נאמר שמשבר הקורונה מייצר מציאות חדשה ומאתגרת – את זה כבר כולנו יודעים. בן לילה השתנו החיים של כולנו, ילדים, נוער, מבוגרים. הלימודים והעבודה עברו למרחב הווירטואלי, ויחד איתם עברו גם ההתנהגויות השליליות, ואפילו התרחבו, כי מי שנמצא מאחורי המסך והמקלדת מרגיש גם הרבה יותר ביטחון לעשות את הפעולות האלה. אז נושא ההגנה על קטינים ברשת, בייחוד בתקופה הזאת, נמצא בראש סדר-היום של המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. המטה להגנה על ילדים ברשת, 105, נמצא בחזית המאבק בתופעות השונות של פגיעה ואלימות ברשת כלפי ילדים. באפליקציית הזום באופן ספציפי אירועי הפגיעה מתרחשים כשגורמים שאינם שייכים או מוזמנים לאותו שיעור במפגשי זום נכנסים לקבוצה, פוגעים במשתתפים בה באמצעות שיתוף חומרים פוגעניים – ונחשפנו לזה לא מעט – מיניים, אפילו חומרים פדופיליים, גזעניים, העלבה לפעמים ושיימינג של הנוכחים באותו אירוע, מתוך כוונה להפריע למהלך התקין של הפגישה שמתרחשת בזום, אבל הרבה מאוד פעמים מתוך רצון לפוצץ אותה, והרבה מאוד פעמים זה גם אנשים שרוצים לספק את היצר הסטייתי-משהו, שאולי אפילו נהנים מכך שילדים נחשפים לאותן התנהגויות בעייתיות. אנחנו גם בפגישות עם זום כדי להגן על כל אותם ילדים, ואנחנו מנסים להכניס עוד כל מיני חישוקים ובאמת לנסות למנוע את היכולת של אותם אנשים להיכנס לפגישות שהם לא מוזמנים אליהן בכלל, וגם כמובן לעקוב אחריהם ולדעת מי האנשים כדי למצות איתם את הדין. אז במסגרת המאבק בתופעה, מטה 105 איתר וחשף קבוצות בווטסאפ ובטלגרם שכונו "מפוצצים שיעורי זום" שכל מטרתן הייתה לקבל גישה לשיעורים. דרך אגב, זה קרה בכל המגזרים ובכל הפלחים של החברה הישראלית – זה יכול להיות מילדים שרצו להרוס את הפגישה ולהיכנס ואפילו לחמוד לצון לפעמים, אבל יש גם עבריינים, ועברייני מין ביניהם. מפקדת יחידת 105 העבירה הודעה גם איך אמורים להתנהל. דרך אגב, זה קרה גם בקבוצות של מורים. מפקדת ה-105 נחשפה לזה במקרה, והיא גם העבירה תוך כדי בקבוצה את הסיכון, ומה זה אומר, ואיך צריך לסגור, ומה צריך לעשות, אבל זה כמובן בגלל שהיא נחשפה באותו זמן. זה גובל בפלילים. המוקד שלנו עובד נון-סטופ כדי להגן על ילדים בכל המגזרים של החברה הישראלית. עשינו קמפיין הסברתי מאוד מאוד נרחב. אני לא יודעת אם נחשפת אליו, אבל עשינו קמפיין גם בשפה הערבית, והפעם באמת ניסינו להתאים את זה. גם לקחנו לתשומת ליבנו את מה שאמרתם לנו, כי לפעמים גילינו שכשעושים תרגום לשפה הערבית – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא לא מדויק. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – לא רק שהוא לא מדויק, הוא הרבה פעמים גם חוטא למטרה, ופה אני מקווה מאוד שזה עבר את – כי שמענו באמת תשבחות על כך שזה נעשה נכון וזה נגיש וזה באמת מדבר אל ההורים ואל הילדים כאחד. אבל זה רק קצה הקרחון. אני אספר לכם שהמטה הלאומי להגנה לילדים ברשת, מוקד 105, פרסם דוחות על הפגיעות באפליקציות זום שהגיעו אליו וטופלו, ואף מידע הסברתי כיצד להשתמש באופן נכון ובטוח יותר בזירה וכיצד להימנע מפגיעות. בפניות המגיעות למוקד אשר נוגעות לפגיעות באפליקציית זום, המטה מתערב באופן אקטיבי, הן ברמה האזרחית והן ברמה האכיפתית הפלילית. כמו כן, בהובלתי פתחנו דרך מטה 105 שיח וערוץ תקשורת ישירה עם בכירי זום העולמית. עשינו מפגש כדי לחשוב באופן משותף על פעולות בתחום המניעה. יש לנו גם תוכניות לפברואר, שזה חודש המוגנות ברשת, ובהחלט, אם יש רעיונות לאנשים אנחנו נשמח מאוד לקבל, אבל יהיו כמה הפתעות, ואני מקווה שהדברים יצאו לפועל. עכשיו בנוגע לשאלה שלך, בנוגע לשאלה על פילוח אירועי הפגיעה בזום, אז המטה, לצערי, לא מבצע חלוקה פנימית לפי שפה, מכיוון שהמידע שנאסף במוקד לא מפוענח ולא מפולח באופן מיוחד לשפת הפנייה, דהיינו, יכול להיות אירוע פגיעה באפליקציית זום בחברה הערבית אך הפגיעה עצמה היא בשפה העברית ולהפך. לגבי מיקום הפגיעה, יישוב, ניתן לזהות את מקום הפגיעה – כן, את זה אנחנו יכולים לעשות, באיזה מפגש התקיימה, באיזשהו בית, באיזה בית ספר וכו' – אבל קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לאתר את מיקום הפוגע, מכיוון שהוא יכול לחדור לפגישה מכל מקום ברשת, מהארץ ואפילו מחוץ לארץ. בנוסף יש לא מעט יישובים מעורבים, ופילוח כזה לפי שם היישוב לא תמיד מעיד בהכרח על החברה הערבית או החברה היהודית, האוכלוסייה המעורבת באירוע. היכולת של המטה לפלח נתונים בצורה מהימנה – ופה הבשורה האמיתית – עתידה להשתנות. אני אספר לך, זה אחד הפרויקטים היפים ביותר של שיתופי פעולה כדי להגן על ילדים ברשת. יש שם גם פן משטרתי, אכיפתי וכדומה וגם אזרחי וכמובן כל המשרדים הרלוונטיים – החינוך, הרווחה, המשפטים וכדומה. כשיש אירוע הוא לא נגמר רק בטיפול הנקודתי – הוא ממשיך, אם צריך לשתף את בתי הספר, אם צריך לשתף את הרווחה, אם צריך לעשות פעולות משפטיות נוספות, זאת אומרת, הוא גורם מתכלל. אממה, כשאני נכנסתי אמרתי להם: תגידו לי מה עובד כמו שצריך ומה לא עובד. אז כוח אדם יש שם, נהדר, אנשים עם שליחות, אנשים שנמצאים, מה זה מגויסים לעניין. הם עובדים עם שלוש תוכנות ישנות. כשהם עובדים – אני הייתי בשוק, גברתי היושבת-ראש – יש להם כמה מסכים, והם צריכים להצליב ולהעביר מהתוכנה הזאת לתוכנה הזאת לתוכנה הזאת. הבאתי מיליוני שקלים ל-105 כדי להצעיד אותה לשיא הטכנולוגיה בעניין הזה. הכסף כבר אושר, הועבר, ובעזרת השם אנחנו הולכים להשתדרג ברמה כזאת שלחיצת כפתור תיתן לנו את הפילוח שאנחנו נרצה, ולכן גם נדע יותר עם מה אנחנו מתמודדים, איפה יש קשיים, איפה יש מענים, איפה יכול להיות שנפל לנו בין הכיסאות. השדרוג של המערכות הטכנולוגיות של 105 יביא לכך שניתן יהיה לשדרג את כל התוכניות הקיימות, לאפשר פעילות מסונכרנת, יעילה, מהירה יותר, מרגע קבלת הפנייה על הפגיעה במוקד, וגם פילוח נתונים מקצועי ומהימן יותר. אני רק אספר שהמטה הלאומי 105 מקיים הסברה נרחבת בנושא גלישה בטוחה ברשת, באתר, במדיה ובהרצאות לציבור. מתקיימות עשרות הרצאות להורים, לילדים ולאנשי מקצוע בכל רחבי הארץ בנושא שמירה על הפרטיות, וכן בהעברת כללי בטיחות בעת שימוש באפליקציות לשיחות וידיאו. נציגות משרד החינוך במטה מנחות את צוותי החינוך באפשרויות למניעת הפגיעות, אם בהתנהלות פנימית בתוך הזום ואם בהכשרת המורים ביישומים – לקחת אחריות על האירוע, לנטרל את הפוגע ולהוציא אותו מהפגישה. אני אספר לך גם, חברת הכנסת סונדוס – אני בטוחה שזה יעניין אותך – שגם בזכותו של אורן הלמן, שהוא במקרה סמנכ"ל בחברת החשמל, אבל הוא אבא לילדה עם צרכים מיוחדים, והוא הפנה את תשומת ליבי לכך שהילדים עם הצרכים המיוחדים, בשבילם לפעמים הרשת זה החברים היחידים שיש להם, ולכן הם יותר פגיעים, ולפעמים הם גם לא מבינים שהם נפגעים, אבל הם יהיו מוכנים לעשות כמעט הכול כדי לשמר את החברויות האלה ואת היחס וכדומה. לכן אנחנו עשינו מפגש מתכלל כדי לראות איך אנחנו לא רק מנגישים את זה – גם להורים לילדים עם צרכים מיוחדים וכדומה; דרך אגב, רב-שפתי, כי ילדים עם צרכים מיוחדים בשפה שהיא לא – אז בסוף הם נופלים בין הכיסאות, ולכן הפתרונות האלה, גם של הטכנולוגיה, גם של ההסברה, שהבאנו לשם מיליונים כדי להסביר את זה בכל השפות שאפשר לעשות את זה, והתחלנו עם השפה העברית והערבית, וגם הנושא כמובן שבלחיצת כפתור נדע לפענח מאיזה מקומות, אזורים וכדומה, נוכל לתת תשובות יותר מדויקות, אבל מעבר ללתת תשובות, נוכל לתת פתרונות יותר מדויקים ולהציל יותר ילדים. ומה שיפה כאן זה השילוב. קודם דיברתי על הרשות לביטחון קהילתי. אני מביאה אותם לידי סנכרון של 105 ושל הרשות, וכמעט כל רשות מגיעה היום, ואני יכולה לספר לכם על עשרות רשויות שמקבלות את ההדרכה של 105 על הסכנות ברשת. זו הזדמנות נוספת לומר: אם יש עוד ערים שמעוניינות, ויישובים, כמובן – לפנות אלינו. אנחנו נתאם את זה, נעשה את זה. אני חושבת שההורים, ברגע שהם מקבלים את הכלים, גם זה מוריד מאיתנו לפעמים לחצים, כי מרוב שאנחנו שומעים, שומעים, שומעים, שומעים, אנחנו חושבים שכל ישיבה של ילד מול המסך – היא אומנם פוטנציאל לפגיעה, אבל אנחנו ישר חושבים שיש שם איזושהי היפגעות או איזשהם שיטוטים בכל מיני מקומות, ולא כך הדבר. אז כשהורים מקבלים את הכלים הם יודעים מתי לתקן, מתי לראות שבאמת יש איזשהו אירוע, וגם לא להיות אדישים, כמובן. אז הטכנולוגיה כבר מגיעה, הפענוח יהיה קל יותר, ובעזרת השם נצליח לצמצם כמה שאפשר את נושא ההיפגעות של הילדים ברשת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו במסגרת חינוכית או טיפולית), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/871).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעות החוק. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו במסגרת חינוכית או טיפולית), התשפ"א–2020 – הכנה לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, גברתי השרה, לפני שאני מתחיל אני רוצה להגיד, גברתי השרה, שאני מכיר את עולם התוכן של המשרד בראשותך, וגם אני נחשפתי לאותה בעיית תקציב שלא רק איימה על הפעילות החשובה מאוד, היא איימה גם על אותם מדריכי מוגנות שבאמת פועלים במסירות ועושים עבודת קודש, והם דיברו איתי במסגרת הכובע הקודם שלי. באמת יישר כוח גדול על זה שגם הצלחת להציל גם את התוכניות המאוד-מאוד חשובות לבני הנוער וגם את אותם מאות עובדים שלא איבדו את מקומות העבודה, וגם הרחבת והגדלת. באמת כל הכבוד ויישר כוח. 89 חברי כנסת, 89 חברי כנסת שלא יכלו להישאר אדישים לסיפורים הקשים; 89 חברי כנסת שראו את הסבל של ההורים; 89 חברי כנסת שהבינו שקיים פה עוול זועק לשמיים; 89 חברי כנסת שלקחו אחריות והבינו שזהו תפקידנו לתקן אותו; 89 חברי כנסת שהצביעו בעד החוק שלי להחמרת ענישה למתעללות בפעוטות. כמעט מכל סיעות הבית הגיעו והצביעו בעד, שיקפו את רצון הציבור, ייצגו נאמנה את מה שאזרחי ישראל מבקשים – צדק לילדים שלנו. ובכל זאת, אתמול בוועדה הגיעו נציגי משרד המשפטים והמשיכו להתנגד לחוק כלשונו, המשיכו להגיד שענישה מחמירה לא מרתיעה, שהחקיקה אינה נדרשת בצורתה, שמדיניות הענישה הנוכחית טובה ונקבעת לפי האינטרס הציבורי. תנו לי לשאול אתכם שם באולימפוס: מי מחליט מהו האינטרס הציבורי, אתם, במשרד המשפטים? האם שגינו ובטעות חשבנו שהציבור הוא שמחליט? האם חרגנו מסמכויותינו כשהאמנו שאנחנו יכולים לשנות תופעה כזאת מזעזעת? תתעוררו. מה משקף יותר את רצון הציבור מ-89 חברי כנסת שהצביעו בעד החוק? זוהי חובתנו. הציבור שם בנו את מבטחו לתקן את מה שמקולקל, לטפל בחוסר הצדק, לחזק את החלש ולהיאבק לטובתו. הבו לנו חברי כנסת צייתנים, מחוקקים מסורסים, תקשורת חרישית ועוטפת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה ותואמת את עמדתנו. אני מאמין בחבריי חברי הכנסת. אני באמת מאמין שאנחנו בדרך הנכונה לעשות את השינוי למען הילדים שנפגעו ואיבדו את תמימותם, למען ההורים שלא ישנים בלילות, למען דור העתיד ולמען חברה טובה יותר. אנחנו נבחרי הציבור. לא יקום איש אחר ויעשה את השינוי במקומנו, רק אנחנו. החובה מוטלת עלינו. היום בבוקר התקיים דיון הוכחות בעניינה של הסייעת של כרמל מעודה, לירז נתן. ההורים ראו בפעם הראשונה את הסרטונים. לפי הדיווחים היא נראית שם יושבת על ילדה, חונקת את הילדים, דוחפת אצבעות לפיהם; היא כבלה אותם לכיסאות והטיחה אותם לרצפה. ראיתם את התגובות של ההורים שם – הזעקות, הצרחות כשהם רואים את הילדים שלהם חוטפים ואין להם מה לעשות כשהם רואים את זה? איך אנחנו יכולים להסתכל להם בעיניים ולא לקום ולשנות? בדיון ההכנה אתמול לקריאה ראשונה בוועדת חוקה ביקשתי מרפאל ורבקה אזולאי, הוריו של אהרון, להגיע לדיון. רציתי שנציגי משרד המשפטים יראו בעיניהם, שישמעו באוזניהם את העדות המצמררת; לא עוד מספר תיק, מסמכים או מחקרים – בשר ודם. אני רוצה לצטט לכם את דבריהם: הוא היה בן שישה חודשים, ילד בריא ומחייך. השארנו אותו לשעתיים וחצי בשביל ללכת וללמוד עברית באולפן. לא דיברנו מילה אחת בעברית. המילה הראשונה שלמדנו כשקיבלנו את הטלפון מהמטפלת היא "דחוף". הוא היה איתה רק שעתיים וחצי. מצאנו אותו מת, לא נושם, אבל הוא לא רצה לעזוב. היינו איתו כל יום וכל לילה, לא עבדנו. היום הוא בן ארבע – עיוור, לא מדבר. אנחנו לא ישנים שלוש שנים וחצי, אלו החיים שלנו. חיכינו לבית משפט שיעשה צדק, לא רק לנו – לכל הילדים, אבל ראו אתמול המטפלות ושמעו: מי שהרסה חיים של משפחה מקבלת עד שישה חודשי עבודות שירות ו-5,000 שקל קנס. אני מתבייש. סוף ציטוט. אם הייתם יכולים כולכם לראות את המבט בעיניים שלהם, לשמוע את הרעד בקול שלהם, להרגיש את נפשם המרוסקת – לא היה מישהו אחד בוועדה שלא היו לו דמעות בעיניים. תדע כל מי שתרים יד על חסר ישע שמקומה יהיה בכלא. אני מבקש מכם להצביע בעד הצעת החוק הזאת, ולעשות צעד נוסף ליצירת עולם בטוח יותר עבור היקרים לנו מכול. אני מבקש להודות למטה המאבק לגיל הרך, שעושים עבודת קודש. זה בזכותכם ושלכם. לסיום, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להגיד: חבל. חבל שלא יכולנו למנוע את הבחירות המיותרות האלה ולהמשיך לקדם חוקים חשובים כל כך כמו זה, אבל כנראה זה לא נמצא בסדר העדיפויות של כחול לבן, שהעדיפו לשלוח אותנו למערכת בחירות נוספת. השר מטעמם, שר המשפטים ניסנקורן, מגן באופן אוטומטי ולא ברור על מערכת המשפט ולא משנה באיזה תחום: פלילי, חברתי – הכול. הוא בולם. רק לא לגעת. הוא מסרב להכיר בליקויים וגם מעכב את מי שמנסה לתקן אותם. כך קרה לי בחוק הזה. אני שמח שאחרי מאמץ מרוכז אנחנו מעבירים היום את החוק בקריאה ראשונה. המשמעות היא הקניית רציפות לחוק לכנסת הבאה. אני מתחייב לכם, ההורים בבית: הדבר הראשון שאעשה בכנסת הבאה, בעזרת השם, הוא להמשיך את הליך חקיקת החוק והעברתו בקריאה שנייה ושלישית. אני אמשיך לשמש לפה לכם ולילדים של כולנו. אנחנו עושים היום משהו חשוב וטוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ, ריגשת מאוד. אנחנו נקווה שזה יעבור היום בקריאה ראשונה, ונוכל אחרי זה להעביר את זה דין רציפות ולקדם את זה במהרה. נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', מוכן ומזומן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אתמול בערב עמדתי על הדוכן הזה ונתתי נאום עצוב וכואב ביום עצוב וכואב, יום שבו איבדנו בטרור אם ורעיה – הבוקר ליווינו אותה למנוחות; יום שבו איבדנו עלם חמודות באירוע טרגי שאסור היה בשום אופן שיסתיים ככה באזור בנימין; יום של פוליטיקה צינית מנותקת מאזרחי ישראל. קיבלתי הרבה מאוד תגובות כואבות ומתוסכלות על הנאום הזה, ואני מבקש לרגע לאזן ולהאיר את הצד השני. אסור בשום פנים ואופן שהחסרונות האלה והקשיים האלה יצבעו לנו את המציאות כולה בשחור. זה לא נכון, וזאת כפיות טובה גדולה כלפי ריבונו של עולם. במדינת ישראל יש הרבה יותר אור מחושך, הרבה יותר טוב מרע. יש בה כל כך הרבה תורה וקדושה. היא עצמה מפעל גדול של קידוש השם בעצם קיומה, בהווייתה, בשיבתו של העם היהודי אל בימת ההיסטוריה אחרי אלפיים שנים מעפר ומאפר. יש בה קיבוץ גלויות, יש בה השבת כבוד עם ישראל וכבודו של ריבונו של עולם; יש בה מצוות יישוב הארץ למהדרין; יש בה כל כך הרבה חסד ורווחה, ערבות הדדית ואהבה בהקשר הציבורי, הממלכתי ובהקשרים פרטיים, באמת בין כל חלקי האוכלוסייה – נפגשים יחד בצבא, במילואים, במקומות העבודה, בלימודים, בשמחה, בשמחות ובעוד יותר שמחות. כן, יש גם חסרונות, ליקויים, קשיים ואתגרים, ואנחנו באופן טבעי שמים אליהם לב קודם כול, כי אל הטוב התרגלנו, הוא כבר מובן מאליו. ואולי גם אנחנו מחפשים את הרע כי יש לנו עניין לתקן אותו – זאת שליחותנו, בשביל זה אנחנו כאן – אבל שוב, אסור בשום פנים ואופן שהמציאות תיצבע לנו בשחור. הפרשיות שלנו מלמדות אותנו אולי יותר מכול שהמציאות שלנו היא סוג של פטה מורגנה. בפרשה הקודמת, כשיעקב אבינו מתאבל, כואב ובוכה מרה כשיוסף נמכר והוא חושב ש"טרֹף טֹרף", האמת היא שריבונו של עולם מכין את ירידתו של יעקב למצרים, במקום בשרשרות של ברזל – בכבוד גדול, "בעגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו". ובפרשה שנקראה כשיעקב יורד שש, שמח ומאושר, כולו מלא חיוניות כי הוא הולך לפגוש סוף-סוף את יוסף – "עוד יוסף חי" – האמת האלוקית היא שהוא יורד לגלות חשוכה, ארוכה, כואבת, לקיים את ברית בין הבתרים של "גר יהיה זרעך בארץ לא להם". אנחנו חווים את הקשיים ותפקידנו להתמודד איתם, לכאוב אותם ובעיקר לחתור לתקן אותם. אבל אנחנו יודעים שהקשיים האלה הם קשיים של בניין גדול מאוד שריבונו של עולם עוסק בו בהחזרת שכינה לציון ושיבת עם ישראל לארצו ותיקון העולם בגאולה שלמה. אז שוב: עת לכאוב, לספוד ולבכות, אבל בשום פנים ואופן לא להיות כפויי טובה למציאות, למדינת ישראל על מערכותיה השונות, לריבונו של עולם, ולא לשקוע במרה שחורה, וחשוב, רגע לפני כניסה לעוד מערכת בחירות קשה – ברוח טובה, בשמחה, באופטימיות, בתקווה ובאמונה גדולה. תודה רבה. שיהיו לכולנו, בעזרת השם, בשורות טובות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמוטריץ'. רשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אי-אפשר להירשם שוב. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – גמר את המכסה שלו אתמול עד הכנסת הבאה; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מוותרים כולכם? בסדר. חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – מוותר; חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי פלוסקוב – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; אני – מוותרת. חבר הכנסת ינון אזולאי – עולה? אני אולי אדבר אחרי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה, פיליבסטר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מחזיר לכם בשמחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון, אתה יכול למסור ד"ש? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למי אתה רוצה? גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כבוד סגנית מזכירת הכנסת, האמת, אני לא איחלתי לך בהצלחה, פרח לי, אז שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> היא סגנית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, סגנית מזכירת הכנסת. זכינו ויש גם מזכירת הכנסת וגם סגנית, את רואה? אז שיהיה בהצלחה, ושלא תצא תקלה תחת ידך, ובכלל – ידינו. האמת, לפני שאני אדבר, אני גם רוצה להודות לאישה מאוד חשובה פה, שהיום לא ראיתי אותה, וביררתי. קוראים לה ציונה. ציונה אישה מיוחדת. אתמול עד 02:00 עמדה פה והכינה לכולנו, וכנראה שהיום קצת התעייפה. שהקדוש ברוך הוא ייתן לה כוחות ושהיא תצליח תמיד להמשיך ולחייך אלינו. יחד עם זאת, הצעת החוק שלך, אופיר חברי, היא הצעת חוק חשובה, אבל אני לא יודע, משום מה תמיד אתה מוצא את המחסום הזה, מחסום שנקרא משרד המשפטים; כל הצעת חוק שאנחנו מביאים או משהו, תמיד אתה מוצא את משרד המשפטים שמתנגד לך, כל דבר, לא משנה מה תגיד. תגיד להם: בוא נביא עכשיו חוק שעכשיו זה לילה, יגידו לך: רגע, רגע, אנחנו צריכים להתנגד. אתה לא יודע על מה אתה מדבר בכלל, הם לא יודעים אפילו על מה הם מדברים. בשבוע שעבר הייתה הצעת חוק שלי, חוק הרשות לפיתוח הנגב, והכול היה בסדר. פתאום: רגע רגע, אחרי שכמעט הגענו להצבעה – אתה היית – פתאום מביאים לך איזו שאלה שלא קשורה, לא רלוונטית בכלל כרגע, אבל אם אפשר לעכב, למה לא לעכב? אני רוצה לדון אותם לכף זכות, אולי. כתוב שכל עכבה לטובה, אז בואו נדון אותם לכף זכות. אבל זה קצת משליך לנו על מערכת המשפט שלנו – מערכת המשפט שלנו פה, קרוב מאוד. היום דנו בבג"ץ על חוק-יסוד. חוק-יסוד – דנים בבג"ץ. אני אומר, אולי כדאי שבמקום לבזבז מיליארדים, באמת מיליארדים שלמים, אתה יודע, לזרוק אותם לזבל בבחירות אחרי בחירות אחרי בחירות, ולא ניכנס כרגע – מי אשם ומי לא אשם, בוא נשים קלפי בבית המשפט העליון, יקומו השופטים ויבחרו;, הם מוכנים לשלם על זה, יעשו את זה ונגמור את הסיפור. למה אנחנו כל פעם צריכים להגיע למצב הזה? הם בעצם קובעים לנו את המדיניות, קובעים לנו את החוקים. כל חוק שאנחנו מביאים לפה הם יכולים להפר. אבל באמת אני מקווה שרגע אחד לפני פיזור הכנסת – שאתה יודע, מתמוגגת מאליה, זה לא שמישהו עושה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מתפוגגת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> סליחה, היא מתפוגגת ומתפוררת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בדיוק, אמרת – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, אולי יש כאן גם מתמוגגים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא נראה לי שיש מישהו כזה, אבל – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לצערנו אנחנו יודעים, אנחנו הולכים לבחירות, והבקשה שלי כחבר כנסת – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אה, לא נעצור אותן? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין סיכוי. – – שלי כחבר כנסת לכל סיעות הבית, שבאמת אולי כמה שפחות שנאה, להרבות אהבה, וככה אולי נגיע לממשלה שהיא יותר יציבה ויותר טובה, ויחד נוכל לעשות דברים טובים למען עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. חברת הכנסת קטי שטרית. מי שרוצה לדבר, שיהיה נוכח במליאה בבקשה כשקוראים בשמו. מה זה הצלצול הזה? יש פה צלצול שאמור לא להיות מצולצל. רמקולים ומוזיקה, אנשים יירגעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> האמת היא שזה רעיון לא רע, אם יהיו פה רמקולים ומוזיקה אנשים יירגעו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מוזיקה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בגלל זה אני אומרת, יכולה להיות מוזיקה שמחה, מרגיעה, לפי רמת העצב או השמחה פה. כן, שלוש דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, יוזם החוק אופיר כץ, תודה רבה לך בשם כל אותם הורים ששלחו לנו – אני חושבת שלא רק לי אלא לכל חברי הכנסת – כל כך הרבה הודעות מתחננות ומבקשות דבר שהוא מובן מאליו: להגן על הילדים שלהם ועל הפעוטות. ולכן, כל הכבוד לך. יוזמה ברוכה ונהדרת. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה נרחבת ומזעזעת של התעללויות בחסרי ישע. מדֻווחים מקרים שבהם תינוקות, פעוטות וקשישים – זה גם כולל אותך, אוסאמה, אתם מדברים על אלימות כל הזמן, אז אולי כדאי שתקשיב בזמן שאני נואמת. תודה לך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא קשור לאלימות, זה קשור למשהו אחר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אלימות זה דבר מאוד חשוב, נכון, סונדוס? סונדוס מדברת על זה כל הזמן בכל מקום, אז אולי כדאי להקשיב. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מדבר על זה כל הזמן. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אני מודה לך. מדֻווחים מקרים שבהם תינוקות, פעוטות – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – במיוחד לחוק חשוב של אופיר כץ – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כשמתעללים בפעוטות וחסרי ישע, לא משנה צבע, גזע או עדה. זה רוע, זה רוע. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, אז תודה רבה. מדֻווחים מקרים שבהם תינוקות, פעוטות וקשישים עוברים התעללות, ואין ביכולתם להגן על עצמם. למרות המעשים הנוראיים האלה, העונשים שנגזרים על העבריינים המורשעים נחשבים מקילים ביחס לחומרת המעשה. גם במקרים הקשים ביותר, שבהם האלימות מתועדת, בתי המשפט הסתפקו בהטלת עונשים קלים בלבד, ורק ביום ראשון השבוע גזר בית המשפט המחוזי בירושלים עונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 5,000 שקלים על מטפלת שהורשעה בתקיפת תינוק בן כמה חודשים, שהפך לנכה ואיבד את ראייתו בעקבות התקיפה. העונש המגוחך הזה והמזלזל בחיי אדם הוא למעשה העונש המקסימלי שהוצע במסגרת הסדר הטיעון, וזה כשלעצמו דבר מקומם – להציע עונש כל כך מקל במסגרת הסדר טיעון למורשעת בתקיפת חסר ישע. אני מבקשת לומר כאן באופן חד וברור: אדם המתעלל בחסר ישע מהווה סכנה לחברה, ולכן יש להטיל עליו עונש מאסר שיש בו אלמנט הרתעתי, כדי לעקור תופעה זו מהשורש. לצערי הרב, למרבה האבסורד, חלק מהמטפלים אפילו חוזרים בחזרה לעבוד בתחום וחזרו בחזרה לתקוף ולהתעלל. נוסף על עונשי המאסר בפועל, מוטב שאותם מורשעים בעבירות אלימות בחסרי ישע לא יועסקו יותר בעתיד במקצועות הטיפול. כמי שבשגרת יומה דואגת לשלומם ולבריאותם של קטינים וחסרי ישע, אני שוב חוזרת ומברכת את חברי חבר הכנסת אופיר כץ על החוק המבורך שהוא יזם ושהוא מוביל. כולי תקווה וציפייה שהחוק הזה יעבור ויהווה גורם הרתעה למי שבמוחו כוונה לתקוף חסר ישע בעתיד. ממה אתם עשויים, אותם תוקפים? ממה אתם עשויים? כמה רוע יש בכם לתקוף חסרי ישע, לתקוף תינוקות שלא יכולים להגיב, שאפילו לא יכולים לספר על שאתם מתעללים בהם ועל מה שאתם עושים להם? תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. אני לא חושבת שהם צופים בנו כרגע, אבל תודה על המילים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בזכות אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בזכות אופיר כץ – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> היא פנתה למתעללים, היא מדברת על המתעללים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ההורים צופים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ההורים כן. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה אבוטבול, התגעגענו אליך פה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עכשיו דנים בהצעת חוק העונשין על עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע בידי האחראי לו במסגרת חינוכית וטיפולית של חבר הכנסת ידידי אופיר כץ. אני רוצה לומר כמה מילים בנושא הזה גם כמחנך בעברי במשך שנים רבות. חווינו תופעות שונות עם תלמידים כאלה ואחרים, שאחרי שמסתכלים בהם רואים את המבט הכבוי שלהם. היה מאחורי המבט הזה סיפור קשה ועצוב של תקיפות שהנער עבר, הן על ידי המשפחה, הן על ידי בוגרים כאלה ואחרים, וחלק גם בתוך מערכת החינוך. בלי ספק, תוקפים אלו, שבעצם הרסו את חייו של הילד בהתעללות שלהם בו, לא יכולים שלא לקבל את עונשם הכבד, גם אם זה אחד מתוך מערכת החינוך שפשע בתפקידו וביצע את אותו דבר איום ונורא. החוק חייב להביע את סלידתנו ואת אמירתנו הברורה נגד כל חדלי האישים הללו. צר היה לי לשמוע שבעבר היה מישהו ממשרדי הממשלה, במשרד מאוד מסוים, שגם שם פשע בנערים דרך הרשת המקוונת ונתפס בקלקלתו. זה דבר שאסור שיישנה ואסור להמשיך לראות דברים מהסוג הזה. לצערנו, היום הכול פרוץ. ילדים נחשפים למדיות מסוכנות, ומשם הדרך קלה ליפול ברשתו של איש איום שיהרוס את חייו של אותו נער אומלל. הרבה זלזלו בגדולי ישראל שתקפו את השימוש באינטרנט הלא-מסונן והמבוקר, על ההשלכות הקשות שלו – כך אמרו הרבנים. טענו כנגד הרבנים שזו פרימיטיביות. מה אנחנו רואים היום? כיצד כל העולם נאבק בכל הרשת הפרוצה, שהמיטה שואה רוחנית וחינוכית על הנוער שלנו ועל הצעירים שגלשו למקומות מסוכנים ומפוקפקים, ומשם הדרך לביצוע מעשים קשים ורעים קצרה מאוד. חובה גם על זה לתת את הדעת ולהילחם בזה, כי לפני שחסר הישע נתקף, בואו נראה מהיכן למד את זה אותו פושע וביצע את אותו הדבר. אני לא יכול שלא לזכור סיפור איום ונורא ששמעתי, שהיה לפני כמה שנים בארץ: נערים תקפו בצורה ברוטלית וקשה ושדדו נהג מונית, ולאחר מכן בחקירתם בבית המשפט ובמשטרה נאמר הדבר האמיתי שגרם להם. הם חזרו מסרט ושם בסרט הם ראו את הסצנה הזאת, והם פשוט ביצעו את זה באותו נהג מונית. כלומר, צריך גם לדעת שלפעמים כך זה קורה – כשרואים דברים כאלה איומים ונוראים, הדרך של אותם פושעים היא רק לבצע את מה שהם רואים. אנחנו חייבים לחזק את החוק. אופיר, עשית דבר נעלה ונאצל – להגן על אותם רבבות ילדים אומללים שבעצם אין להם אבא, אין להם אימא. ההורים שלהם הם אנחנו כאן שמחוקקים את החוק ומחזקים את ידיך להמשיך להצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הימים האלה ייזכרו כימים שבהם בג"ץ שוב מבצע פיגוע בדמוקרטיה הישראלית. ולא, אני לא מדברת על הדיון עצמו שהתקיים היום בחוק הלאום – שאני מבטיחה לכם, למקרה שמישהו פה תהה, שיישאר כאן לנצח נצחים, מבטיחה לכם – אלא בעצם השאלה מדוע בג"ץ דן בחוקי-היסוד. בלי סמכות אמיתית, בלי רשות, שופטי בג"ץ שודדים לנו לאור יום את עקרון הפרדת הרשויות, שודדים לנו את המשילות, שודדים לנו את העצמאות. ולמה? כי מבחינתם, שוב, אם מישהו תהה, הם הריבון. הם לא רק השופטים – הם השרים, הם נבחרי הציבור, הם אלו שיקבעו לנו מהי מדיניות הממשלה והם גם יישמו אותה בפועל, תרתי משמע. במקרה שכזה חשוב להזכיר להם: אנחנו נבחרי הציבור האמיתיים, נשלחנו לכנסת על ידי הציבור, אבל, אבל, מהווים אך ורק תפאורה ססגונית שלהם, יש לציין. מבחינתם אנחנו פשוט אוויר, לא יותר. אז זהו, שלא. הבחירות הקרובות, שמגיעות לצער רובנו, רובנו השפוי, הן ללא ספק הבחירות מהחשובות שידענו ומהחשובות שהולכת לדעת מדינת ישראל. לחוק-יסוד: ההגירה, לדוגמה, שהגשתי בכנסת הנוכחית – ומפלגת כחול לבן, שבקרוב קרוב תיעלם מהמפה הפוליטית, דאגה להפיל את החוק הזה ממש קצת לפני שהוא עלה להצבעה – הייתה מטרה אחת: למנוע משופטי בית המשפט העליון להמשיך ולהתערב בחקיקה של הכנסת בנושא המסתננים הבלתי-חוקיים, ויש שיאמרו שיעצור בכלל את ההתערבות הגסה שלהם בכל מה שהציבור שלח אותנו לעשות, עבורו, בסך הכול. עשרות אלפי מסתננים, למי שעדיין לא יודע, מסתננים בלתי חוקיים, קלטו – קלטו ממש מהר, יש לציין – שיש פה מדינה שאין לה מדיניות הגירה מוסדרת, אבל יש פה בג"ץ, ולכן הם ממשיכים וממשיכים וממשיכים להגיע מכל רחבי העולם; זה כבר לא רק אריתריאה וסודן. הצעת החוק שלי, חוק-יסוד: ההגירה, נועדה להתגבר על התירוץ האולטימטיבי של בג"ץ – כבוד האדם וחירותו, מה שלא יהיה נתון לשיקול דעתם של שופטי העליון – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. – – חוק קריטי וחשוב – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בית המשפט לא – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חוק קריטי וחשוב שאני מתכוונת, בעזרת השם, להילחם עליו גם בכנסת הבאה, עד אשר תיקבע פה מדיניות הגירה מוסדרת שתפעל להחזרת המסתננים לארצות מוצאם ולכלל המדינות שמהן הגיעו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, תודה. נא לסיים. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משנה כמה תצעקו וכמה תגידו, כלל מדינות העולם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוסאמה, אוסאמה. תודה, נא לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק אם נרכיב – וזה המסר החשוב ביותר שלי כאן, חברים, ולציבור ששומע אותנו, ואני יודעת שלא מעט שומעים אותנו – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת, עוד משפט. רק אם נרכיב ממשלה של המחנה הלאומי בלבד ויהיה לנו רוב של 61, נוכל לקדם את זה בכנסת הבאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גדעון סער הוא – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הפריעו לי, תן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עוד דקה? נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, הכנסת, הכנסת היא הרשות המחוקקת. היא המחזיקה בסמכות האספה המכוננת. אני מבטיחה לכם שאיאבק בכל ניסיון להשליט את השקפת עולמם המעוותת של שופטי בית המשפט העליון, של השמאל הקיצוני, כאילו הם היו שליטי הארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עקרון הפרדת הרשויות הוא הבסיס לכל דמוקרטיה, ומי שרוצה לגדוע אותו, כמו שופטי בג"ץ, ייפול עם כל הענף שלו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוסו, אין לך פריימריז. למה אתה מדבר? << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> – – – להגיד תודה רבה לאוסאמה סעדי, שנתן לי את רשות הדיבור. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשעולה ההצעה של חבר הכנסת אופיר כץ בעקביות, לטפל באמת בחסרי ישע, במי שקולם לא נשמע – ועל כך מגיעה לו תודה רבה – דווקא הערב אני רוצה אולי להזכיר עוד חסרי ישע. בשבוע האחרון נחשפנו לסיפור של יוסף פליישמן – סיפור מזעזע כשלעצמו – שנלקח באישון ליל מהמיטה. כששאלו אותו על זהותו נלקח למשטרה, ולאחר מכן התברר שהייתה טעות בזיהוי, אבל הוא נשלח כלעומת שבא, ללא התנצלות. לא החזירו אותו. התברר שהאדם הזה לוקח תרופות. הוא יצא החוצה, ולאחר ש-10–12 שעות הוא לא הגיע, חיפשו אותו ומצאו אותו בהיפותרמיה. הוא אושפז בבית החולים. שעה-שעתיים מאוחר יותר זה היה יכול להיגמר בטרגדיה ובאסון. כמובן, מפקד מחוז ירושלים מינה קצין בודק, סגן ניצב, אבל לצערי ממחוז ירושלים. יש כל כך הרבה שאלות על המקרה המזעזע הזה, וכמובן שהיו אנשים נפלאים שהציפו את הבעיה, והעיתונאי אריאל אלחרר הציף את הבעיה, וסייעו לאותו יוסף פליישמן. אבל אותם חסרי ישע שקולם לא נשמע – איך המקרים הללו לא יחזרו פעם אחר פעם? איפה קולם של אותם האנשים? השוטרים מגיעים ורואים שאותו אחד לא עונה ולא מדבר, וחשבו שהוא לא רוצה להזדהות, אבל הוא פשוט פגוע נפש – וקולם לא נשמע. גם הערב הייתה הפגנה כאן בירושלים – גם אתה, היושב-ראש, התייחסת לנושא – הפגנה בירושלים. אם אני מסכים עם ההפגנה או לא מסכים עם הפגנה זו לא השאלה, אבל "לשמחתנו", במירכאות, המכת"זיות יצאו מהמחסנים. הן לא היו בחודשים האחרונים בבלפור, המכת"זיות הללו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הן היו בחל"ת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> היו בחל"ת, המכת"זיות. ופתאום, במלוא התעוזה, מה שהם הוציאו בשעתיים-שלוש האחרונות, משטרת ירושלים, לדעתי בכל חצי השנה האחרונה לא הוציאו על בלפור. למה? למה דמם של אותם בחורי ישיבות, או החרדים, או לא משנה מי – כשמדובר בגוף אחר אפשר לפגוע ולרמוס? שאלתי גם את מפקד מחוז ירושלים: מה שקרה עם יוסף פליישמן – אתם מתארים לעצמכם, אם הייתם לוקחים מבוגר בצפון תל אביב, גוררים אותו באמצע הלילה, אומרים לו "טעינו" וזורקים אותו מתחנת המשטרה בלי להתנצל, האם זה היה עובר בשתיקה? לכן, אני קורא – השר לביטחון פנים, אני יודע שהוא מינה קצין בודק. עדיין לא שמענו תשובות. גם למפקד מחוז ירושלים: תתחילו להרגיע. ישנם אנשים שעומדים מאחורי כל הפעולות הללו. ישנם חסרי ישע שקולם לא נשמע. בשביל שהטרגדיות הללו לא יקרו עוד פעם ולא ייגמרו בטרגדיות שאחר כך יצטרכו לתת עליהן תשובות, תתחילו להפעיל את השכל ואת האנושיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, שאין – צריך להיות פה שר; דרך אגב, זה תפקידך כיושב-ראש לוודא – וחבר הכנסת אופיר כץ, אני מברכת אותך על הצעת החוק החשובה הזאת. אני חושבת שמהיום הראשון שלך כאן בכנסת זה דגל שאתה נושא, ואני מכירה את כל המלחמות הסיזיפיות שלך במשרד המשפטים בעצם לאשר את המובן מאליו, ושילדינו התינוקות – וגם לא התינוקות; כל ילד באשר הוא, בין שהוא יכול לדבר ולהתריע ובין שהוא לא יכול לדבר ולהתריע, ילך בבוקר למוסד חינוכי ויחזור שלם. אנחנו מפקידים את ילדינו, את הדבר היקר לנו ביותר, במקומות שנראים לנו בסדר, אבל מה בעצם אנחנו יודעים עליהם? אנחנו לא יודעים עליהם הרבה, והתחושה הזאת שבסוף אתה משאיר את הדבר הכי יקר לך בידיים של אנשים שהם מזוכיסטים – סליחה, סדיסטים – או מתעללים, זה הפחד הכי גדול של כל אחד ואחד מאיתנו. חסרי הישע האלה, תפקידנו לדאוג להם, והחוק הזה הוא התחלה בהיפוך של הסדר, שאני מקווה שנעשה פה בכנסת הבאה – נעשה פה שינויים מרחיקי לכת בהיפוך של הסדר. משרד המשפטים צריך להבין שהוא צריך להגן על החברה, על הנפגעים בחברה, על חסרי הישע. במקום זה, בדרך כלל, תמיד הוא מגן על העבריינים, על הנחקרים, על כל זכויות הפרט – שאינני מקילה בהן ראש; צריך במדינה דמוקרטית לשמור על זכויות הפרט של הנחקר והנאשם, אבל קודם כול צריך לשמור על החברה ועל הנפגעים ונפגעי העבירה בחברה, וזה תפקידנו כאן. לכן אני גם רוצה לספר על הצעת חוק שלי, שגם נתקעה ככה – הצעת חוק זיהוי ודיווח על מקרים ועל ילדים שעברו התעללויות, הצעת חוק שבה בעצם אנחנו הופכים את כל המורים וכל העובדים הסוציאליים למעין סניפים: הם יצטרכו לעבור הכשרה, יהיו חייבים לעבור הכשרה, כדי שידעו איך לזהות ואחר כך לאן לדווח על מקרי התעללות בילדים. תחשבו על אותם ילדים שעוברים התעללויות בגיל גן או בגיל כיתות א' או ב' ואף אחד לא מזהה; הם עוברים את התעללות הזאת ואף אחד לא יודע שהם עוברים אותה. הרי ההתעללות הזאת לא נפסקת, היא נמשכת ונמשכת ונמשכת עד גילי העשרה. הילד בן השש שעובר התעללות, או הילדה – ההתעללות הזאת לא נגמרת בגיל שש או שבע, היא נמשכת עד גיל 20, ואף אחד לא יודע על זה. אם אנחנו נעביר את החוק הזה שמורים, 180,000 מורים, יצפו בילדים האלה, ידעו לזהות את המקרים האלה ואחרי זה ידעו לאן לדווח, אנחנו נעצור את ההתעללות הזאת בגיל שש או שבע ונחסוך בחיי אדם ובנפש של ילדים רבים, שהיום הנפש שלהם נרמסת, נגמרת לגמרי, ואי-אפשר לשקם אותם אחרי זה. אז תודה רבה לך, אופיר, על תחילת הדרך. זו רק ההתחלה. אני מקווה שבכנסת הבאה נעביר לזה דין רציפות, כולנו פה ביחד, בטח באגף הזה – שנמשיך להיות כולנו חברים, בעזרת השם, בכנסת הבאה – נעביר את זה דין רציפות, נביא את זה לקריאה שנייה ושלישית ונמשיך את כל הפעילות הזאת לטיפול בחסרי הישע, ובילדים בפרט. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת היבה יזבק. חברת הכנסת היבה יזבק – מוותרת; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן. אולי הרב גפני רוצה במקומו? אתה מגיע? אתה מלמעלה. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ערב טוב. גם אני רוצה להצטרף למברכים, חבר הכנסת אופיר, ולומר שבחושך הזה שאנחנו נמצאים בתוכו, של היעדר משילות, העניין הזה של טיפול או ענישה של הפוגעים בחסרי ישע – המשמעות היא הרבה יותר רחבה. המשמעות של הדבר הזה היא לא רק לגבי אותם חסרי ישע, שהם כמובן באמת ראויים להגנה. צריך להגיד את האמת: אנחנו מתעסקים פה בהרתעה, למרות שאנחנו באמת מתקשים – מי שכבר מסוגל לפגוע בחסר ישע, האם החמרת הענישה תרתיע אותו עוד יותר? לכן אני חושב, אני מקווה, כמובן, שזה יצמצם את הכול. אני חושב שבני עוולה שמתעללים בחסרי ישע – הלוואי שזה מה שירתיע אותם. אבל מעבר לעונש עצמו, אני חושב שיש כאן סוג של מסר, סוג של אמירה שלנו כחברה, מה אנחנו בשום פנים ואופן לא מוכנים לסבול. אנחנו מדברים על חסרי ישע, אבל אנחנו מדברים על דפוסי התנהגות שהם הרבה מעבר לכך, בהיבטים של התעסקות או פגיעה בחלשים. אני חוזר ומברך שוב, ומקווה שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים – אינם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> תהיה צנוע בדרישותיך. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב. השבוע נדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הצעתו של חברי חבר הכנסת אופיר כץ על תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע על ידי הגורם האחראי. לצערי, המקרה שדובר עליו רבות השבוע, ואף נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים וקיבל את פסק הדין הסופי לכאורה בבית המשפט המחוזי, זה מקרה של התעללות של מטפלת בילד קטן, בן להורים עולים מצרפת. כשפנו אליי לראשונה כמה ימים לפני פסק הדין, לפני שבועיים, ניסיתי ללוות אותם בשעות הקשות. אז הם הוזמנו לוועדה על ידי חברי חבר הכנסת אופיר – ואני מודה לך על כך – כדי להביע את צערם וכאבם, ואני אומר שבעצם זהו צער של הילד שלהם, רק שאינו יכול להביע את הטראומה שעבר ואינו יודע לספר את אשר אירע מלבד לבכות על מצבו ולשאת עימו את הנזק של ההתעללות וההשלכות הנובעות מכך למשך שנים ארוכות. צריך שהצורך החשוב בהענשת העושים מעשה חמור שכזה יהיה גדול מאוד, ואני חושב שהוא מתבקש מאליו. מחובתנו לעטוף את הילדים בעטיפת הגנה שתרתיע מלפגוע ולהתעלל בהם אחת ולתמיד. כולנו, כהורים לילדים ששולחים אותם למסגרת חינוכית החל מהגיל הקטן – לפעוטון, למעון – וכלה במוסדות החינוך, בבתי ספר, בתלמודי תורה, אנו נותנים לצוות החינוכי את היקר לנו מכול, וסמוכים ובטוחים שהם נמצאים במקום הבטוח ביותר, תחת השגחה אמיתית והצוות החינוכי והטיפולי הטוב ביותר, אך כעת לצערי אנחנו רואים מצב ומקרים כואבים שחוזרים ונשנים. המצב משתנה ומותיר את ההורים דואגים דאגה יתרה, מעבר לדאגה הבסיסית של כל אב ואם ששולחים את בנם למוסד חינוכי ומקווים לקבלו בחזרה כשהוא בריא ושלם בגופו ובנפשו. כמחוקקים אנו צריכים לדאוג לכך שרף הענישה על מקרים חמורים יהיה רף הענישה הגבוה ביותר ובלתי מתפשר. תדע כל מטפלת שתפשע או שתתעלל בילד קטן או בחסר ישע שהמחיר שתשלם הוא מחיר כבד מאוד. זה גם מה שדרשתי אתמול בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כשפניתי לאחת מהנציגות של משרד המשפטים – שלא ניתן להתפשר – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ואני דורש שלא יהיה עונש מקל בדבר הזה, וגם אם זו הפעם הראשונה, היא תצטרך לשלם, ולשלם ביוקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת. חברת הכנסת אוסנת הילה מארק, בבקשה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אתמול היה פה יום קשה ועצוב למדינת ישראל. בשעה שנתוני התחלואה מטפסים לממדים מבהילים, בשעה שהכלכלה הישראלית עוברת משבר שלא היה כמותו, נרקמו על הגב של הציבור מזימות פוליטיות, אינטרסנטיות, שהביאו לפיזור הכנסת. מדינת ישראל נגררת מהיום לבחירות בגלל קומץ מטורף של אנשים שבחרו בטובתם האישית על חשבון הציבור; בגלל קומץ אנשים שנכנסו לכנסת על גבם של אחרים, ובשעת המבחן, בשעה שמוטלת עליהם החובה להצדיק את המקום שלהם, להכיר טוב למי שהביא אותם לכאן, לעבוד באמת ובאמונה למען עם ישראל, בחרו לקדש את האינטרס האישי הצר שלהם, ירקו בפרצוף של הציבור ושל האנשים שבזכותם הם כאן וגררו את כולנו לבחירות. אם לא הסכמתם להחלטות והדרך של המפלגות ששלחו אתכם לכאן, קומו ותתפטרו. לכו הביתה. תעמדו באומץ מול הציבור ותגידו שזה גדול עליכם. אבל לקחת את המנדט שניתן לכם ולרמוס אותו, להשתמש בו לצורך האישי שלכם, להתנהל כסוסים טרויאניים בתוך המפלגות שלכם, זה בזוי, זה נמוך, זה שפל. כבר ראינו דבר או שניים בפוליטיקה הישראלית, אבל לשפל שכזה לא יכולנו לצפות. מיכל שיר, שהייתה יושבת בכנסת, אם היא נכנסה לכנסת הזאת עם פתק שכתוב עליו "מחל בראשות נתניהו" – הרי בלעדי הפתק הזה לא היית רואה את המליאה הזאת. הרי ראינו את הסקרים שהתפרסמו לפני קצת יותר משנה: אם גדעון סער היה עומד בראשות הליכוד, מיכל שיר לא הייתה יושבת כחברת כנסת. היא כאן בזכות בנימין נתניהו. מיקי חיימוביץ' הייתה זוכה לשבת כאן אם גנץ לא היה אוסף אותה יחד עם הפליט מהמרוץ לראשות עיריית תל אביב? כל חברות הכנסת שיושבות פה בחסדיו של החוק הנורבגי לא מרגישות אפילו דגדוג של הכרת הטוב למי שהביא אותן לכאן. בושה. אני מציעה לכל מלקטי הפליטים למיניהם, לכל מי שמציע מקומות במפלגות עתירות מנדטים וירטואליים, לחברי כנסת שמקפצים ממפלגה למפלגה: דעו, מי שבגד בבית שלו, יבגוד גם בכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שהעדיף כפיים וחיבוק כדי לקבע שריון במפלגות אווירה, יבגוד גם בכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחד טוב בכל הסיפור הזה יצא אתמול מפיזור הכנסת: אבי ניסנקורן לא יחזור יותר למשרד המשפטים, וייקח איתו הלאה את הדיקטטורה ההסתדרותית שלו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> רק עוד משפט אחרון. מי שמאפשר את המשך הדריסה של הפרדת הרשויות במסווה של שמירה על שלטון החוק, לא יוכל להמשיך את ההפקרות הזאת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכם, ההורים שעומדים כאן היום ושומעים אותנו מדברים על החוק הזה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לכם אני אומרת – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולך אני אומרת, אופיר כץ: כל הכבוד. יישר כוח על כל מה שאתה עושה, ושעמדת בצורה איתנה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מול חבר הכנסת אבי ניסנקורן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו ביחד נמשיך לעשות את החקיקה החשובה והמכבדת הזאת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח, בדרך; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חבר הכנסת אבי דיכטר – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת יאיר גולן, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהזדמנות זו שאני אחרון הדוברים, אני רוצה לפנות באופן אישי לראש הממשלה מר בנימין נתניהו – לומר לך: שמעתי אותך אמש מאשים את בני גנץ בהכשלת מאמציך לשמור על הממשלה כמתפקדת, ושמעתי שוב את האשמותיך נגד מערכת המשפט, ובמיוחד נגד בית המשפט העליון. החלטתי – אני יודע שזה מפתיע – לעזור לך ולהקריא לך מתוך כתבה בעיתון ושאר מקורות סיפור על מדינה רחוקה שללא ספק יהיה לך לעזר רב. במדינה הרחוקה הזאת, המוגדרת רפובליקה נשיאותית, נפל דבר: עומד להיחקק חוק חדש, החוק להגנת זכותו של העם לעצמאות, ריבונות, הגדרה עצמית ושלום. 14 מחוקקים מהאופוזיציה התנגדו בנימוק כי מדובר בחוק שאינו חוקתי, אבל אל חשש – הפרלמנט במדינה מונה 92 חברים, בדומה לממשלה ולמערכת המשפט, הוא נשלט בידי מפלגתו של השליט, ולכן החוק בוודאי יעבור. הנשיא האוטוריטרי מתכוון להתמודד בנובמבר 2021 לכהונה נוספת אחרי שכבר פעל להסרת כל המגבלות על כהונות רצופות. הא הרחיב את מספר השופטים בבתי המשפט ומינה את תומכיו למשרות שיפוט ולסוכנויות ממשל אחרות. בתפקיד סגניתו – לא ייאמן – מכהנת אשתו. אדוני היושב-ראש, באפריל 2018 פרצה מחאה נרחבת במדינה, הגדולה ביותר שידעה זה עשורים. השליט כינה את מובילה המחאה ותומכיה "בוגדים במולדת" וכן "טרוריסטים". החוק שאושר אתמול נועד להעניק לו את הסמכות להכריז רשמית על האזרחים ככאלה ובכך למנוע מהם להציג את מועמדותם בבחירות. החוק החדש קובע עונש של עד 15 שנות מאסר לכל מי שיורשעו בבגידה, ומסמיך את השליט, באופן חוקי, לקבוע לבדו אם אדם נחשב לבוגד במולדת, הגדרה שתאסור עליו להתמודד לכל משרה ציבורית. תודו, איזה רעיון נפלא, חבריי מהליכוד. הכתבה היא מאתר הארץ, מוויקיפדיה, המדינה היא כמובן ניקרגואה והשליט הוא דניאל אורטגה. הוא קצת יותר מבוגר מנתניהו, ואת השכלתו הוא רכש במוסד יוצא מן הכלל – אוניברסיטת הידידות בין העמים של רוסיה. הוא מכהן – הדמיון פשוט מצמרר – 14 שנים, במקרה שלו ברציפות. הוא מואשם על ידי יריביו – לא תאמינו – בפופוליזם ובשחיתות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> בשנת 2009 פסק בית המשפט בניקרגואה, שנשלט על ידי שופטים סנדיניסטים, שההגבלות בחוקת ניקרגואה האוסרות על מתמודד לרוץ לשתי כהונות רצופות – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – או לנשיא בכהונה שלישית – אני מייד מסיים – פוגעות בזכויות האדם של אורטגה, ועל זה ניתן לומר שגם ציניות מוחלטת היא מפלטו המועדף של הנבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> יש לומר בצער, בצער רב, אדוני: ישראל הופכת ונעשית רפובליקת בננות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. נא לעלות למעלה, בבקשה. לעלות למעלה, בבקשה. אנחנו נעבור להצבעה – בסדר, נמתין, נמתין – בקריאה ראשונה. נמתין עד שיתפסו כל אחד את מקומו. אנחנו מחכים לחברים שיתפסו את המקומות. אפשר? אוסאמה, יש אישור? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוסאמה אמר שאפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו במסגרת חינוכית או טיפולית). הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת חוק הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו במסגרת חינוכית או טיפולית), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן 30 בעד – אני מוסיף את הקול של חבר הכנסת אופיר כץ – 31 בעד; ווליד טאהא, היית נוכח פה? רק לפרוטוקול. יש לנו 31 בעד ועוד ווליד טאהא לפרוטוקול, אין קולות נגד ואין נמנעים. אם ,כן הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה מטעם הממשלה: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021); הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020; הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית בתאגידים ציבוריים וברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/865).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית בתאגידים ציבוריים ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אופיר, ברכות על העברת החוק. אנחנו – אתם, אני לא יודע – נוכל להמשיך אותו בכנסת הבאה. אני לא מבין למה הולכים לבחירות. אין לי אפילו מושג איך יכול להיות דבר כזה. אני לא זוכר ב-32 שנותיי בכנסת שהיה דבר כזה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל. אבל אני מברך אותך. זה חוק חשוב מאוד, ומתאים גם לתקופה הזאת, שבה אנחנו מדברים על התעללות בחסרי ישע. החוק שאתה הבאת לקריאה ראשונה – המשמעות של קריאה ראשונה זה שאנחנו צופים פני עתיד ואפשר יהיה להמשיך אותו ולהתאים אותו למציאות הקשה שאנחנו חיים בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אפשר להצביע – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אפשר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש, אדוני היושב-ראש – ביקשתי גם בוועדת החוקה להעביר, גם כן מאותה סיבה, היות שפתאום התברר לי שאנחנו הלכים לבחירות, מה שלא חשבתי שיקרה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם לי זה התברר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. אני מדבר על הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית. מיותר אפילו להסביר מה שהסברתי בפעם הקודמת, כשזה עבר בקריאה טרומית. אומר רק במשפט, שנדע על מה אנחנו מדברים. מדברים כל הזמן על שילוב חרדים במערכות השונות במדינת ישראל. מתברר – פנה אליי חסיד גור שעובד בנמל אשדוד. הוא רצה להביא קבוצה גדולה, ומנהל הנמל, נדמה לי, או אנשים בנמל, אמרו לו שהחוק שגפני העביר – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חסיד גור פנה אליך? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. למה? לא, זה בסדר. ואז – מה? << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> זה הסיפור. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זאת הייתה שאלת תם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא קצת תמים, בדיוק, שאלת תם. על כל פנים, הוא אמר: אני רוצה להביא קבוצה שרוצה לעבוד בנמל. החוק שהעברתי בשעתו נתן – החקיקה – ייצוג הולם במשרדי הממשלה ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, אבל בחברות ממשלתיות אין נושא של ייצוג הולם. לא שבחוק ההוא פתרנו את הבעיות – הבעיות נשארו בעיות קשות. הייתה אומנם החלטת ממשלה בעניין הזה, אבל צריך לעקוב אחרי הדבר הזה. מבקר המדינה היה בוועדת הכספים בשבוע שעבר. הוא בא וביקש לאשר את תקציב מבקר המדינה, ושאלתי אותו, מתוך 350 עובדים או יותר, כמה חרדים עובדים במשרד מבקר המדינה. הוא אמר לי: חמישה. הוא אמר בוועדה. בירושלים אנחנו בערך 37% באוכלוסייה, ואנחנו בקושי 2% מעובדי העירייה. כשמדברים על שילוב חרדים בעבודה, אין אמירה אמיתית. זה טוב כדי לעשות מזה כותרת ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונים – שם זה טוב – אבל כשזה מגיע לאופן מעשי – ואנחנו מלאים בתיקים. נמצאים פה הרב מקלב והרב פינדרוס. אנחנו מלאים בבקשות של אנשים חרדים, גברים ונשים שלא מקבלים אותם לעבודה. אני זוכר, לפני שנה או שנתיים, הייתה מודעה באחד העיתונים החילוניים, הייתה מודעה שמחפשים עורך דין צעיר במשרד עורכי דין גדול בתל אביב, צריך משהו דחוף. לקחנו עורך דין שיש לו זקן מדובלל כזה, עם פאות, עורך דין מעולה; אם יש דברים שאני צריך בהם עורך דין, אני לוקח אותו. אמרנו לו: תיסע לתל אביב היום אחר הצוהריים – כתוב בעיתון – ותציע את עצמך, נראה מה יהיה. הוא נסע לשם. ההוא מסתכל עליו, המנהל מסתכל עליו, רואה אותו, אומר לו: לא, לא, לא, הסתדרנו. למה? בגלל שהוא בטוח שברגע שמגיע עובד חרדי, אז או שהוא מוצא איזה קבר מתחת לכיור ועוצר את העבודה או שהוא סתם עושה בעיות. אלה עובדים מצוינים. אני מדבר עם ראשי המשק. יש עובדים חרדים ועובדות חרדיות מצוינים, באמת, הם גם מתמסרים לעבודה, אבל לא מקבלים אותם לעבודה. תראו במשרדי הממשלה, תראו בעיריות – לא מקבלים אותם לעבודה. אני מציע בהצעת החוק הזאת, לא רק במשרדי הממשלה אלא גם בעיריות וגם בחברות הממשלתיות דוגמת נמל אשדוד – ולא רק; יש סדרה ארוכה של נושאים – שאם אכן מתכוונים לשלב חרדים בעבודה ואנחנו מעוניינים בזה, אז צריך לבצע את ההליך הזה, שהוא הליך ברור לחלוטין. אדוני היושב-ראש, אתה מעורה בחברה הישראלית מאוד מאוד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם בחברה החרדית. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החברה החרדית גם היא בחברה הישראלית. אתה מעורה גם בחברה החרדית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הרב גפני, גם בחברה הערבית הוא מאוד מעורה – – – מנסור עבאס, רע"ם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמעט רציתי להגיד משהו, אבל השארתי את זה. זה נכון מה שאתה אומר. על כל פנים, אם לא יעשו את זה בטובות, זה לא יהיה טוב. או שמדברים על שילוב אמיתי – אם לא, החברה גדלה. אי-אפשר להשאיר את המצב הזה, ואנשים רואים היום הכול. זה לא יכול להיות. אתה יושב בעירייה מסוימת, אתה בא להתקבל שם בקבלת קהל, ואתה לא רואה ולא מוצא עובד חרדי. זה לא יכול להיות, הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. וייאמר לזכותם של חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק הזאת – גם בהצעת החוק הקודמת וגם בהצעת החוק הזאת לא היו מתנגדים מבין חברי הכנסת. אני מוכרח להמשיך את דבריו של אופיר כץ – ובזה אני מסיים – על משרד המשפטים. אני הגשתי הסתייגות על הצעת חוק של אופיר פינס בשעתו, לשלב כל מיני קבוצות – הבאתי הסתייגות על הציבור החרדי. ישבו שם אנשי משרד המשפטים. פעם זה היה דיון בוועדת החוקה ופעם דיון בוועדת הפנים, שהיה על רשויות מקומיות; בוועדת החוקה זה היה על דירקטוריונים. ישבו שם עם נציגי משרד המשפטים, ואני אומר לכם – לא בדיחה של פורים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> הרב גפני, אתה מקנא בפיליבסטר של פינדרוס אתמול? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מסיים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> עוד מעט 24:00. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, פינדרוס עשה את עבודתו נאמנה. בסדר גמור. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> השאלה היא אם הוא יכול לזכות לשדרוג. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, אין בעיה. בקיצור, יושבים שם נציגי משרד המשפטים ואומרים: אי-אפשר לתת ייצוג הולם לחרדים. למה? בגלל שחרדים הם לא דת, לא גזע ולא מין. ככה אמרו אנשי משרד המשפטים בוועדה. טוב, הם למדו משפטים, מה אני יכול לעשות? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> צריך ללמוד גם מילים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל בסופו של דבר העברנו את החוק. אני חושב שבסוף משרד המשפטים שיתף פעולה. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לתמוך בהצעת החוק הזאת. גם מה שאמרתי לגבי החוק הקודם של אופיר – אני פשוט מבקש שתחול על זה רציפות, ולכן, אם זה לא יאושר היום – אני לא מאמין שאני מוציא את המילים האלה מהפה: אנחנו הולכים לבחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת הכספים ומציע החוק חבר הכנסת משה גפני, ידידי. עכשיו אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, אם ירצה להשתתף בדיון, הוא עודד פורר – אינו נוכח; יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; תמר זנדברג – אינה נוכחת; מרב מיכאלי – אינה נוכחת. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> נוכחת, מוותרת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> היא נוכחת, סליחה – מוותרת, נוכחת ומוותרת. סלחי לי. סונדוס סאלח – אינה נוכחת. בצלאל סמוטריץ', מעוניין? בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, נהרג אתמול באירוע מצער, טרגי וחמור מאוד מאוד מאוד במהלך מרדף משטרתי. יהיו אשר יהיו הנסיבות שהביאו אל המרדף הזה, תוצאה כזאת היא בלתי מתקבלת על הדעת. ככל הנראה – אני נזהר מלקבוע מסמרות, אבל איך שזה נראה היה בשטח – רכב הבילוש שרדף אחרי הרכב שבו הוא נסע פגע ברכב שלו. התוצאה הטרגית היא התהפכות של הרכב, ארבעה פצועים ועלם חמודות מקפד את חייו. זה אירוע חמור שחייב להיחקר. השוטרים שירו באיאד אלחלאק והשוטרים שירו בסלומון טקה נעצרו על ידי מח"ש לחקירה ואחר כך שוחררו למעצר בית, כדי לא לפגוע ולא לשבש חקירה. נהג נורמטיבי שחלילה מעורב בתאונת דרכים שגובה חיי אדם נעצר לחקירה, ואחר כך – מעצרי בית. השוטרים שהיו מעורבים באירוע החמור הזה לא נעצרו וספק אם נחקרו. אני חושש, אני אומר את האמת. אני חושש שיהיה מי שינסה לטשטש ולטייח ולא להגיע לחקר האמת, וכבר היו דברים מעולם, בפרשיית אום אל-חיראן ואחרות. לא בטוח שסתם משטרת ישראל ביקשה למנוע גם ממני, כחבר כנסת, לממש את תפקידי ואחריותי ולהגיע אתמול לזירה. צריך לומר בצורה חד-משמעית: ההתייחסות אל הנוער הזה ביהודה ושומרון – אני מפחד לומר את המילה בפה – כאל מחבלים או טרוריסטים היא שחיתות מוסרית ראשונה במעלה שבסופו של יום מביאה להפקרת דמם. לו במדינת ישראל הייתה תרבות, קצת, של חקר ביצועים, אז ימ"ר ש"י והמחלקה היהודית בשב"כ היו נסגרות כבר מזמן. לא רק שהן שנים לא מצליחות להתמודד – הן רק מזיקות, פוגעות, מחריפות את הניכור, את התסכול, את הכעס ואת האלימות. זה מתחיל, אדוני היושב-ראש, הרבה מאוד שנים אחורה. אחרי הרצח שעשה ברוך גולדשטיין במערכת המכפלה, הוקם צוות מיוחד לאכיפת החוק על ישראלים בשטחים. אחר כך שי ניצן עמד בראש המחלקה לתפקידים מיוחדים, עם סטנדרטים שאין להם אח ורע, אבל זה החריף מאוד, ועל זה אני אומר: לא אסלח ולא אשכח. ובוגי יעלון כשר ביטחון, לפני חמש שנים, אחרי האירוע החמור של דומה, בשחיתות מוסרית שאין למעלה ממנה הוא הגדיר אותם טרוריסטים, הכריז עליהם ארגון טרור והתיר את דמם. מדובר בנוער עם כל כך הרבה אהבת הארץ, עם כל כך הרבה קדושה, עם כל כך הרבה מסירות, עם כל כך הרבה כאב צודק ואמיתי על רצח יהודים, ועוינות שנתפסת – סובייקטיבית, במידה רבה של צדק – בהתיישבות, בהריסות וכו'. הם טועים בדרך, אין ספק, הם מתבלבלים, עושים מעשים שלא ייעשו, אבל מול נוער כזה, שטועה בדרך, מחנכים, מטפלים, משקמים, לא מפעילים אגרוף ברזל – שב"כ. שב"כ זה ארגון שמסכל טרור. את השב"כ אתם מפעילים מול הנערים האלה? התחושה היא שהכול הכול מותר, ואז מגיעים לאירוע כזה, ואני אומר את האמת, המדינה הייתה רועדת אם היה מדובר – היו לנו מקרים כאלה בעבר, אבל מדובר בנער גבעות, אז עולם כמנהגו נוהג. השוטרים לא נעצרים לחקירה. הייתם מעורבים באירוע, אולי אפילו חשד לגרימת מוות ברמות כאלה ואחרות, יש רשלנות, יש הריגה, יש יותר מזה, חלילה. אני קורא לממשלה, לכל מי שירכיב אותה, לפרק את ימ"ר ש"י. קוראים לזה "המחלק לפשיעה לאומנית". נדמה לי שבתשובה על בקשת חופש מידע: 170 ומשהו אירועים במגזר היהודים, רק שניים בשנה במגזר הערבי – פשיעה לאומנית. אתם יודעים כמה זריקות אבנים ובקבוקי תבערה היו אתמול ביהודה ושומרון? עצור אחד יש? שלא לדבר על הרוג, חלילה. מאות מקרים בחודש של אבנים, בקבוקי תבערה על אזרחים, על מכוניות, על חיילי צה"ל, אבל על המתיישבים, החבר'ה האלה – אגרוף ברזל. אנחנו לא נשתוק על המוות הזה. משטרת ישראל והמחלקה לחקירת שוטרים יהיו חייבות לחקור אותו עד תום, להפיק את הלקחים קדימה, בעיקר בהיבטי הרוחב; להפסיק לחשוב שתופעות של נוער נושר ושוליים ברמות כאלה ואחרות ממגרים באגרוף ברזל. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> אין-ספור פעמים עולים פה על הדוכן – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זו בושה. אני אומר, אנחנו לא נאפשר לטייח את המוות המיותר הזה, ואני מאוד מקווה – ואומר לך בדמייך חיי – שהתוצאה שלו תהיה שינוי מקצה לקצה של היחס אל הנוער הזה; סגירת אותן מחלקות מזיקות, טיפשות, פילים בחנות חרסינה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמוטריץ', שנאם מדם ליבו. אני מצטרף לחלק מהדברים בכך שאומר שאין ספק שלא נוכל לאפשר מצב שבו תהיה פגיעה ביהודים באשר הם, גם אם הם טעו בדרך. יש צורך לטפל בסוגיה, כפי שהגדרת, ולכן אני מכבד את הדברים. נעבור להמשך רשימת הדוברים. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – נאם מספיק אתמול ואינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מנצלים את רגעי הכנסת העשרים-ושלוש האחרונים. נותרו לה, לפי ההערכות שלי, כשעתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כולל מע"מ. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך את מה שידידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כרגע אמר. אל תגידו שאין אפליה חמורה נגד המגזר החרדי על ידי משטרת ישראל. הינה, על פי תיעוד המתפרסם בשעה האחרונה בתקשורת, המשטרה מתיזה כמויות אדירות של בואש לעבר המפגינים בהפגנת חרדים המתקיימת עתה בירושלים. השתוללות המשטרה לא הפסיקה אלא רק לאחר שהתרוקן הבואש במכת"זית. התחושות בציבור החרדי הן כי המשטרה נוקטת מדיניות מחמירה כלפי החרדים, והיד קלה על המכת"זית. בהפגנות בבלפור המשטרה נוקטת גישה עדינה ומכילה. לעומת זאת, אצל החרדים המשטרה מתחילה מייד בהתזת מים או בואש ומפעילה אמצעים לפיזור הפגנות ללא התראה מראש ואף כנגד חפים מפשע. בהפגנות הערבים לא מתיזים בואש; בהפגנות בבלפור לא מתיזים בואש; בהפגנות הדגלים השחורים לא מתיזים בואש. בהפגנת החרדים מרוקנים מכת"זית שלמה של בואש. בחצי שנה של הפגנות בבלפור לא הוציאה המשטרה כל כך הרבה אגרסיות כמו בחצי שעה של הפגנת חרדים בירושלים. הזכות להפגנה חייבת להיות זהה לכל האזרחים – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למה חסמו לי את הדרך שם? << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי, מי חסם? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למה חסמו לי את הדרך – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה אנחנו צועקים. על זה אנחנו מחכים לקבל תשובות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למה הם חסמו – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא נכנס לאופי – מי צודק ומי לא צודק. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הם לא צודקים – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כרגע אני לא יודע מי צודק ומי לא צודק – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל אנחנו רואים יום אחרי יום, כל פעם שיש את ההפגנות האלה, רואים בדיוק את האפליה בין בלפור לחרדים, בין הדגלים השחורים לחרדים, בין הערבים לחרדים. חד-משמעית. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כל מי שיחסום נתיב תחבורה – הכי אגרסיבי. לא משנה אם הפגנה או לא הפגנה, מי שיחסום נתיב תחבורה, צריך להעיף אותו בכל דרך – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מסכים איתך. יש חוק וצריך לשמור על החוק ויש דרך איך להפגין. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכת"זיות מים אצל החרדים – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמו שאנחנו מצפים לשמור על החוק, אנחנו גם מצפים ממשטרת ישראל שתתנהג בהתאם. כמו שאמרתי, אני לא איכנס לאופי ההפגנה ואם היא מוצדקת, אבל העיקרון חייב להיות זהה. לא ייתכן כי ינקטו יד קשה רק נגד מפגינים חרדים. לפעמים, יעקב, אני תוהה לעצמי אם ההבדל הוא באיזה כביש חוסמים או ההבדל נעוץ בזהות המפגינים. התנהגות זו מצטרפת למקרה המזעזע השבוע עם מעצרו של יוסף פליישמן, שנשלף ממיטתו באמצע הלילה, נגרר החוצה, ללא נעליים ובלי להתלבש, כאילו היה מדובר בפצצה מתקתקת. אם השוטרים היו מפעילים מעט שיקול דעת הם היו מבחינים, במבט חטוף, כי מדובר באדם שאינו בריא וכי הוא אינו המבוקש לחקירה. אבל מה שחמור יותר מהמעצר המחפיר הוא דווקא השחרור המזעזע. לאחר שהמשטרה עלתה על הטעות, במקום להתנצל ולהסיע אותו לביתו, שחררו אותו מהתחנה באמצע הלילה, בקור הירושלמי של אמצע החורף, ללא ביגוד מתאים, ללא נעליים ובלי לוודא שיש לו דרך להגיע הביתה. לאחר שעות של חיפושים הוא נמצא במצב קשה, ורק בנס חייו ניצלו. חברים, חברי הכנסת, מאיפה מגיעה האכזריות הזאת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרב טסלר, צריך לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. משפט אחרון. מה חשב הקצין התורן בתחנה בזמן ששחרר אדם כזה לרחוב? האם המשטרה איבדה לגמרי כל צלם אנוש? האם חיי החרדים הפכו הפקר? אין דין ואין דיין? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טסלר. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי יושב-ראש ועדת הכספים, אני חושב שזה רגע חשוב בהעלאת הייצוג ובהצפת הנושא, כמי שבאמת דואג לשוויון אמיתי, דואג לאוכלוסייה – ולכך נשלחנו לכנסת. דווקא בהקשר הזה אני רוצה להזכיר שמחר הייתה אמורה לעלות הצעת חוק שאני הגשתי בנושא המתמחים – לתקן את העוול. פניתי לשר המשפטים וניסיתי לדבר על ליבו. חשבתי שכמי שהגיע מסיוע לעובדים ולחלשים, הוא כן ינסה לדאוג לשוויון – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> תשכח מזה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל בסוף זה לא קורה. אני אומר לך, שר המשפטים, אדון ניסנקורן, הרי לפי כל הסקרים הערב אתם נמצאים על אחוז החסימה – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – מתפעלים ממנו – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כשלפני שנה הייתם עם 35 מנדטים, 18, 20. כנראה שמשהו בשיטה שלכם לא עובד. תסתכלו על הנציגים של המפלגות החרדיות ועל מי שבא לייצג באמת את מי ששלח אותו ועושה את הדברים הנכונים. אולי זו השיטה הנכונה? אולי לכך נשלחת לכנסת? אבל לא להיות אטום. את העוול של המתמחים – מחר הולכים להיות עוד כמה אלפים שהולכים לעשות מבחני לשכה. אני יודע שלפחות 60%–70% מהם ייכשלו ולא יעברו, כי זו השיטה המושחתת. אני חושב שיש היום יותר הצדקה – חברת הכנסת אוסנת מארק, אני מוכרח להתנצל, חלקתי עלייך. באת עם הצעה לביטול לשכת עורכי הדין. אני חושב שהיום מובן לי יותר, ואני סמוך ובטוח שבכנסת הבאה – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – תהיה לזה יותר הסכמה ציבורית. זה גוף שאין בו צורך – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> מסואב. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – גוף מסואב שפשוט לא חשוב לציבור. יש כאן שיטה שלא עובדת. לכן אני אומר למתמחים ששומעים אותי ומחר הולכים להיבחן: אל תדאגו. הכנסת הזאת תתפזר, אבל מי שנלחם בשבילכם ימשיך להיות, ודווקא מי שסגר לכם את הדלתות, לדעתי לא יהיה בכנסת הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – נוכח ומוותר; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי פלוסקוב – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת ינון אזולאי נוכח, נוכח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, כבוד השר, האמת, אני רוצה קודם כול לברך את הרב גפני על הצעת החוק. האמת שאני לא מבין למה צריך כזה חוק. למה זה לא ממילא? למה אנחנו כל דבר צריכים לחוקק? למה כלל העם לא נמצא בחקיקה ואנחנו צריכים להיות בחקיקה, הא, מרגי? יושב-ראש ועדת כלכלה, מבין במספרים, תן לנו איזה – למה זה ככה? מה הנוסחה שאנחנו צריכים להיות ככה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זאת הנוסחה של הבואש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איזה בואש? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בהפגנות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אתה אמרת – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא קשור. מי שיחסום לי נתיב תנועה ראשי, עורק תנועה ראשי, יחטוף ממני בצורה הכי קשה, ולא משנה מי הוא ומה הוא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז בוא נגיד ככה – הרמת לשם, אז נמשיך. אני מסכים איתך וכולנו מסכימים בבית הזה שהתפרעות לא צריכה להיות בשום אופן לחסום כבישים, ולא לחסום את החיים של האזרחים. אבל משטרת ישראל פושעת מפעם לפעם. קודם עמד פה בצלאל סמוטריץ' וסיפר לנו על מה שהוא היה עד לאחר הרצח או ההריגה – לא משנה מה – שאותם פושעים, שהגיעו מהבולשת, הרגו ילד; עזוב, לא משנה מה. במרדף, אם אתה לא יודע לרדוף, אל תרדוף. מה זה צריך להיות? מה, אנחנו באיזה מדינת עולם שלישי? איפה אנחנו נמצאים בכלל? משטרת ישראל עושה מה שבא לה, עוצרת את האנשים בצורה – איך שהיא רוצה, לוקחת את הבואש, שהיא לא משתמשת בו בבלפור, לא משתמשת בו בשום מקום, אבל כשמדובר על החרדים היא עושה את זה. אני נגד ההפגנות של פלג. אני אגיד בשמם – נגד הפגנות. זו לא הדרך וזו לא הצורה; שיתחילו להתנהג גם בדרכי נועם, שלא יחללו את שם שמיים. אבל יחד עם זאת, אין למשטרת ישראל זכות לעשות את זה. היא לא יכולה לבוא ולהכות בהם פעם אחר פעם. פעם זה הם ופעם זה חרדי אחר שהלך ופעם זה הקשיש, רבי יוסף. כל פעם זה משהו אחר. הגיע הזמן שמשטרת ישראל תפסיק עם העשבים השוטים שלה, כי כבר מתחיל להיות שם יותר שוטים מאשר עשבים. מספיק. כל פעם באים ומתנצלים ומתנצלים. אנחנו הרי יודעים שיש שוטרים טובים – אנחנו כל פעם צריכים להגיד: יש שוטרים טובים ורוב המשטרה טובה – אבל די. כל פעם אנחנו רק רואים את המקרים שמתרבים. כמה אפשר כבר? מה, הם חיות? מה אנחנו לא בני אדם? מה אנחנו? אנחנו לא פחות מאותם שוטרים מבחינת בני אדם, ולפעמים אף יותר מהם. עוד מעט יעלה חברי חבר הכנסת משה ארבל, שלוקח גם את נושא העצירים והאסירים. הוא יספר לכם, רק מההפגנה עכשיו, דבר שתזדעזעו ממנו. הוא עזב את הכול והלך לראות דבר – אבל כדי להשאיר אתכם במתח – לראות עד כמה המשטרה פושעת בתפקידה, מתנהגת בעבריינות כלפי החלשים, כלפי חסרי הישע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה ארבל, אנחנו במתח. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר התרבות, חבריי חברי הכנסת, לפני כשעה קיבלתי פנייה מאיש צוות רפואי בבית החולים שערי צדק שדיווח לי בזעזוע על עציר – שאין לי שום הסכמה איתו, לא בדרך ולא בהפגנה ולא על משהו שהוא הפגין – בן 18, יליד 2002, שהגיע לבית החולים שערי צדק למיון כאשר הוא אזוק ידיים ורגליים למיטה. אזוק ידיים ורגליים – למחבלים לא תמיד עושים כך. אזקו אותו בידיים וברגליים למיטה. עזבתי הכול, למרות שידעתי שיש הצבעות, ונסעתי מייד לשערי צדק. הקשו עליי להגיע אליו ולגשת אליו. ניצלתי את תעודת חבר הכנסת כדי לראות בעיניי שכך הם פני הדברים. לא האמנתי, ואכן, הוא היה אזוק בידיים וברגליים למיטה, נער שברירי כבן 18. פניתי לשוטרים במקום וציינתי בפניהם שמדובר במקום ציבורי. סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי וגם פסיקת בג"ץ רבינוביץ' אוסרת על איזוק של אדם במרחב ציבורי אלא במקרים חריגים. כל המקרים החריגים לא היו שם. היה שם תגבור של כוחות. מדובר על קצין משטרה בדרגת רב-פקד ועוד חמישה שוטרים על נער בן 18 אחד. כאשר נזקק לקום לשירותים, הוא היה אזוק בידיים וברגליים, וסליחה מכבודכם, את הרוכסן הוא לא הצליח לרכוס כשיצא מהשירותים. יש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם. דרכם לא דרכי. ההפגנות, בטח לא על נושאים כאלה שגדולי ישראל הורו במפורש לנהוג אחרת מההנהגה הזאת, לא מקובלות עליי. ועדיין ההתנהגות הזאת של משטרת ישראל – כשאני פונה לקצין משטרה ומציג את עצמי כחבר כנסת ומציין בפניו שהוא עובר על החוק והוא מצולם, התגובה שלו היא: תתקדם לי מהעיניים, אתה מפריע לשוטר במילוי תפקידו. זו שערורייה שאין כדוגמתה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה ענית לו? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא התווכחתי איתו, אבל אני רק הודעתי לו שבכוונתי – כל האירוע היה מצולם – נוסף לתלונה למשטרת ישראל, לפנות גם למח"ש בעניינו – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מאיפה לך מח"ש – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ולעקוב אחרי הדבר הזה. צריך דבר אחד פשוט: הייתה לי הצעת חוק שלצערי הרב – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא אמרת לו שהוא חצוף? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שר הבט"פ לא אישר אותה, והצעת החוק הזאת מבקשת דבר פשוט: כאשר משטרת ישראל – הצעת חוק של חבר הכנסת ינון אזולאי ושלי – מבצעת במרחב ציבורי איזוק לא חוקי כמו הדבר הזה – חמישה שוטרים עם נשק ארוך שלוף – ופוגעת בכבודו של אדם, תהיה לו עילה לתביעה נזיקית בלי הוכחת נזק. כאשר המשטרה תבין שעל כל פעולה כזו היא צריכה לשלם 50,000 שקל – על לשון הרע אפשר לתבוע 100,000 שקל בלי הוכחת נזק. זה יותר גרוע מלשון הרע – הוא בחזקת חף מפשע, הוא לא הורשע, הוא לא הועמד לדין. ההשפלה הזאת פעם אחר פעם במרחב ציבורי היא ביזיון. אנחנו יכולים לא להסכים על הדרך שלהם ולהתנגד נחרצות לחסימת כבישים. חסימת כביש מס' 1 משמעותה היא פיקוח נפש – אמבולנסים לא יכולים לעבור. אני נגד ההתנהגות הזאת, אבל אני גם נגד זה שמשטרת ישראל, האמונה על שמירה על החוק, עוברת על החוק. זה צלם בהיכל. הם אמורים לאכוף את החוק, אמורים לשמור עליו ולקיים אותו ולא לפגוע בכבודם של אנשים. מדובר בבני אדם. אדם נמצא בבית חולים, ריבונו של עולם, במיון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל חבר הכנסת ארבל, אני חושב שבסופו של דבר זה עוד יגיע למח"ש. עוד יוציאו לך תמונות שהוא בעצם עם מטען עליו, הוא היה מסוכן, בגלל זה הוא היה ככה – מסוכן לציבור. גם זה יכול להיות. אני מאמין לכול. תשאל את בצלאל, אתמול כשהוא נכנס פנימה, למה עצרו אותו ולא נתנו לו להיכנס. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להאמין שהשינויים האלה לא יהיו בבת אחת, אבל אם כל פעם, כל פעם, כל פעם, נקום ונלך ונבדוק ונפקח – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חד וחלק. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ונעשה את העבודה שלנו – כן, אמורים לפקח על עבודת הממשלה והמשטרה – השינוי הזה בוא יבוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן נמצא פה. איך בין דא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איך בין דא. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא היה לו ספק. לא היה לו ספק. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו רוצים לדון על נושא הרחבת הייצוג החרדי ההולם של בני הקהילה – האוכלוסייה – החרדית בתאגידים וברשויות המקומיות. אני רוצה באמת לפתוח בברכה לראש משביר, לידידי חבר הכנסת הרב משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, וכן לחבר הכנסת הרב יעקב אשר, יושב-ראש ועדת החוקה, על החוק הצודק הזה. יש בו המון צדק, ואני גם אסביר למה. אני רוצה להזכיר שכראש רשות, העיר בית שמש, ראיתי עובדים מצטיינים מאוד מקרב המגזר החרדי, שהגיעו לגור בתוך עירנו בית שמש, שכבוד גדול היה להעסיק אותם בתוך הרשות המקומית שלנו. אכן, אני שמח שבמשך זמן כהונתי הצטרפו עובדים רבים – כמה מאות עובדים – למעגל העשייה בעיריית בית שמש. הם התקבלו בגלל הכישרון, בגלל העשייה, בגלל מסירות הנפש לעבודה, בגלל מוסר העבודה הגבוה וגם בגלל התעודות שהחזיקו לצידם. צר לי שעדיין משרדי הממשלה ממשיכים להערים קשיים על קבלת עובדים חרדים במשרדי הממשלה השונים, וזאת חרף מאמציו של שר הפנים הרב אריה דרעי, שגם פעל רבות בנושא. דבר כזה אלמנטרי ופשוט – מקום עבודה – צריך להתאמץ לחוקק חוק כזה? כמה שזה עצוב. כמה אנחנו נראים גרוע שאנחנו צריכים להילחם על כך. זה מאוד מזכיר את הקמת המדינה, כשהיו צריכים פנקס אדום או פנקס כזה או אחר כדי לקבל מקום עבודה. הפעם שינו את זה: במקום פנקס אדום – פנקס שחור; מי שהוא קצת לא בתלם לא מארגנים לו מקום עבודה. עובד חרדי יודע היטב לכבד את מעמדו ונזהר מגזל זמן ומגזל ממון. אני גם נזכר שכאשר נבחרתי לראשות העיר בית שמש, יצאתי לראות כיצד יוזמים מקומות עבודה חדשים. נסעתי למודיעין עילית לראות מיזמים של ידידי, ראש העיר שם, הרב יעקב גוטרמן. שם ראיתי מיזמי עבודה לנשים חרדיות. ממש קידוש השם לשמוע את המעסיקים שלהן, לדוגמה מוויזה ועוד כל מיני עסקים – כיצד אותן נשים נזהרות אפילו לצלם דף צילום בלי להגיע לבקש רשות, ניגשות לבקש אישור וגם דואגות לשלם על כך. אותן נשים עשו קידוש השם בהתנהגות שלהן. אז האם על זה אנחנו נאבקים? האם על זה, על עובדים כאלה יקרים, אנחנו צריכים לחוקק חוק? למה זה לא צריך להיות מובן מאליו? למה אנחנו צריכים להילחם על דבר כזה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קורא לכולם – גם לחבריי היקרים ראשי הרשויות – לאמץ את החוק הזה ולקבל עוד מאות עובדים חרדים, כי הם באמת יכולים להוסיף לכם – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – להצלחת העיר שלכם בכל מקום ומקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. יעלה ויבוא. אחריו – חבר הכנסת עוזי דיין. בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דיברתי רבות בשבוע האחרון בנושא שילוב של חרדים בחברה. אני יודע שמעורבים. אמרתי גם ערבים, במגזר הערבי, אבל אני כרגע רוצה להתמקד בנושא שלנו. אם אנחנו רוצים באמת שהם ישתלבו, צריך לשלב אותם גם במקומות ממשלתיים וכו', צריך לתת להם את ההזדמנות הזאת. אם לא נשלב אותם בחברה, איך נוכל לדרוש מהם באמת שיצאו לעבודה? היום אנחנו יודעים שהמגזר החרדי יכול להיות דוגמה עבור מגזרים אחרים שעדיין עוד לא התעוררו לעניין הזה של התנדבות בחברה, לא הבינו שמדינת ישראל קיימת בזכות אנשים שמתנדבים. אנחנו רואים את ההתנדבות בזק"א, בהצלה וכו' וכו'. אני חושב שצריך לתת את ההזדמנות הזאת ובאמת לחבק את החברה החרדית; כמובן, להמשיך גם בנושא של שירות לאומי, כמו שאמרתי. עכשיו, אי-אפשר להתעלם מהעניין שקודם כול זה הנאום האחרון שלי כאן, נראה לי, עד הבחירות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש עוד חוקים אחר כך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש עוד חוקים? לא נרשמתי שם. לא הודיעו. בסדר. אני רוצה להגיב כאן לדברים שנאמרו, גם ממפלגה שנקראת ימינה, בנושא הסיפור עם האלטרנטיבות ללא הליכוד. יש מעשיות חסרות בסיס. במקרה כזה, חייבת להיות ממשלה עם לפיד, זאת אומרת, לא יכול להיות שיגידו: לא יושבים עם נתניהו, ולפיד לא בתמונה כאן בתפקיד בכיר מאוד. אני רואה את התמונה. מי שבונה על לפיד, שבעצם חיפש את הכסף בין יצהר לבין איתמר, לא יכול להקים ממשלת שמאל, זאת אומרת, זו יכולה להיות רק ממשלת שמאל. לא יכול להיות שתהיה פה ממשלת ימין – הרי הם קוראים לעצמם "ימינה". שמעתי גם את בנט פה מדבר בצורה מאוד נלהבת. גם אני מאותו ציבור שלו, ציבור הסרוגים, ואני אומר לכם: כל ההתלהבות הזאת – הרי אתה היית שר הביטחון, היית חלק מהממשלה הזאת. אתה יוצא החוצה, דקה אחרי זה, ופתאום אומר: נכשלו. מי נכשל? בקדנציה הקצרה הזאת היית חלק מהממשלה הזאת, אדון בנט. אתם עומדים פה, על הדוכן הזה, ומדברים בהתלהבות כאילו שאתם מאיזו גלקסיה אחרת ובאים להעביר ביקורת על הממשלה הזאת. אתם הייתם בממשלה, ריבונו של עולם. אתם לא קשורים לכאן? כאילו מה? לא הבנתי את זה. אתם ביציע של המבודדים? לא הייתם חלק מהמעשים של הממשלה הזאת? אתם חלק מהגועל נפש שהיה בממשלה הזאת. אתם הייתם אופוזיציה בתוך הממשלה הזאת. כל הטענות כלפי נתניהו – אתם יותר חמורים ממנו. הוא ניסה לעבוד, הוא עבד לבד והביא את החיסונים, עשה פה דברים מצוינים. אתם מבחוץ רק זורקים דליים של בוץ. ככה לא תקימו ממשלת ימין. האופציה היחידה בממשלה הבאה היא חרדים, ליכוד וימין – ימין אמיתי ולא ימין שנכנס פנימה ובעצם ועובד כוועדת ביקורת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ינון, מה, אתה מוותר ככה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. אמרתי שלא – – – << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אני הבנתי, אבל מה? אתה יודע שבמודים דרבנן, בחזרת הש"ץ, אנחנו אומרים אותו עוד פעם, כי בהודיה אי-אפשר על ידי שליח – כל אחד יכול בעצמו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה באמת להודות, בשמי ובשם כל המגזר החרדי, ליושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני על הצעת החוק. נכון שלכאורה זה אמור להיות משהו שמובן מאליו. עולים – אמור להיות משהו מובן מאליו; חרדים – אמור להיות משהו מובן עליו; ערבים. משום מה, פתאום נהיה פה ברדקייה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – הסתה לבחירות – – – << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אין בעיה. נפרגן לו גם את זה. לצערי, אנחנו נחשפים מיום ליום לאפליה. בכל דבר, לצערי, שקשור לציבור החרדי פתאום אנחנו רואים התנהלות שונה, אם זה בהפגנות ואם זה במקומות העבודה. הרב גפני, אני חושב שהצעת החוק שאתה מציג פה היום היא אבן דרך לשינוי אמיתי ומהותי כלפי המגזר, ואנחנו צריכים להודות לך על כך. אבל אני חושב שאנחנו צריכים גם לשים לב, כי כשיהיה חוק ויחוקק בקריאה שנייה ושלישית – זה דבר אחד, אבל יעדים הם דבר שני. הרי החוק לייצוג הולם של עולים כבר קיים, אבל היעדים עומדים על אפס כבר כמה שנים. אז אני באמת מבקש שכשיעבור החוק בקריאה שנייה ושלישית – לדאוג שגם ייקבעו יעדים וגם שיעמדו ביעדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למען האומה – מוותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מוותר. תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חברת הכנסת הילה אוסנת מארק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – קשה לעבוד – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תאמין לי – – – לך את זה כל כך הרבה שנים שזה לא הסתדר – – – << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> ינון, תשמע, אני עכשיו אני אלמד אותך שיעור ראשון שלומדים בשנה א' במשפטים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשיעור הראשון שלי בשנה הראשונה בלימודי משפטים לימדו אותנו שהכול שפיט, נכון? שפיט גם שפיט – כך אמר עמוד האש לפני המחנה אהרן ברק. ארבל, זה בשבילך. ארבל, זה בשבילך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> איפה למדת משפטים? << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול שפיט. לא יודעת. בסוגיות של גירוש מסתננים – הכול שפיט; בהריסת בתי מחבלים – הכול שפיט; במינוי פקידים במשרדי הממשלה – הכול שפיט; בהתערבות בוטה בחקיקת-יסוד – הכול שפיט. אבל עתירה מהותית שעניינה דריסה ברגל גסה של חוק-יסוד – זה כבר לא שפיט. באותו שיעור ראשון בשנה הראשונה למדנו על המדרג החוקי הנורמטיבי של מדינת ישראל. לימדו אותנו שלחוקי-יסוד יש עליונות נורמטיבית על חקיקה ראשית ושלחקיקה ראשית יש עליונות נורמטיבית על תקנות. לפני שבועיים למדנו דבר חדש: לחוות דעת שהוציאו בחטף מהבוידעם של משרד המשפטים יש עליונות נורמטיבית אפילו על חוק-יסוד. על סמך חוות דעת של פקידה החליטו שופטי בג"ץ לדחות עתירה שעניינה דיון מהותי בחוק-יסוד. הוועדה לבחירת שופטים התכנסה ומינתה 61 שופטים בחוסר סמכות ובניגוד גמור לחוק-יסוד: השפיטה – בזה שופטי בג"ץ החליטו לא לדון. מה חשבנו, שהקליקה של אסתר חיות תדון נגד הפעולות והמעשים שלה? אז חשבנו. לעומת זאת, היום התכנסו שופטי בג"ץ, ברוב חגיגיות, כדי לדון בעתירה לביטול חוק-יסוד. הדיון של היום אולי לא יכול לעצור את הבחירות, אבל הוא בהחלט היה יכול להיות מיותר. התערבות בחוק-יסוד מרוקנת מכל תוכן את הדמוקרטיה שלנו, והיא תשלים את ההפיכה השיפוטית. אסור שזה יקרה. ההחלטה לדון בעתירה היא החלטה אומללה, אבל ההחלטה להתערב בחקיקת-יסוד תהיה בבחינת עלייה של שופטי בג"ץ – באמת עם D9 – על בית המשפט, ממש ככה. שופטי בג"ץ יהיו אלה שיהרסו את בית המשפט אם יעזו להתערב בחוק-יסוד. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת אוסנת הילה מארק, תודה רבה. חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי דיכטר – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים כץ – אינו נוכח; מאי גולן – אינה נוכחת. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפשר להצביע מפה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אפשר להצביע מפה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ אינו נוכח, הוא גם לא ברשימה. נעבור להצבעה על הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית בתאגידים ציבוריים וברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, בקריאה ראשונה, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית בתאגידים ציבוריים וברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוסיף כבר להצבעה את חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת אוריאל בוסו, חבר הכנסת ואטורי – אלה שישה קולות; חברת הכנסת מרב מיכאלי – שבעה קולות; יוסף טייב – אלה שמונה קולות, ויש לנו עוד שלושה קולות בהצבעה האלקטרונית. בסך הכול 11 קולות בעד. אם כן, החוק עבר בקריאה ראשונה, ויעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/862; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 116; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> קצר – לא מבטיח. בחקיקה צריך לפרט לפרוטוקול את כל הליך החקיקה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא צריך, אני אתמול העליתי צ'יק-צ'ק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כמשפטן, כמשפטן. כשבית המשפט המכובד נדרש לפרשנות החוק הוא צולל לדברי ההסבר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בדיוני הוועדה, לא פה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ובסוף עושה מה שבא לו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אם הוא עושה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית שיזמה חברת הכנסת הילה שי וזאן יחד איתי ויחד עם חבר הכנסת משה גפני. היום אתה פעיל חקיקה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ואנוכי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אומר לי פינדרוס שהוא היה בין המציעים ונמחק. אני את הקרדיט מוכן לתת. לא מבין, אבדוק למה. מטרת הצעת החוק היא לתת מענה למצב הייחודי והחריג שנוצר בשל משבר הקורונה וההגבלות שהוטלו בעקבותיו בכל הנוגע לקיום אירועי שמחות, ובפרט חתונות. כידוע, בשל הגבלות הקורונה, ובהן הגבלות על התקהלויות, בוטלו אירועים רבים, כך שהחוזים שנחתמו בין בעלי אולמות וגני אירועים לבין מזמיני האירוע לא קוימו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> השתכנענו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מזמיני אירועים רבים שילמו לבעלי האולמות מקדמות בסכומים נכבדים, שחלקן טרם הושבו עד היום, למרות שהשירות כולו, כולל האירוע, כלל לא ניתן למזמינים. בטרם אפרט את עיקרי הצעת החוק, חשוב לי לומר שלא בקלות הגענו למצב של התערבות המחוקק בהתנהלות של ענף ספציפי. דרך המלך מבחינתנו הייתה לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, כלומר לתת לצדדים להגיע להסכמות ביניהם ביחס לקיום החוזים, ללא הסדרה מחייבת ונוקשה. לצערי, ההתנהלות בענף, שגובלת לא פעם בפרקטיקות בלתי הוגנות כלפי הצרכנים והיעדר רצון טוב להגיע להסכמות – גם לא במסגרת שולחן עגול שניהלנו כאן, בכנסת – הביאו אותנו למסקנה הבלתי-נמנעת שללא הסדר חקיקתי לא יינתן מענה לצרכנים שכספיהם מוחזקים אצל בעלי האולמות. עקרונות ההסדר המוצע נקבעו בין היתר בהסתמך על עבודתו של צוות בין-משרדי שריכז משרד המשפטים בנושא קיום חוזים בתקופת משבר הקורונה. הצוות המליץ עוד בחודש יולי האחרון לעגן בחקיקה הסדרים פרטניים לגבי חוזים בענפים מסוימים, בעלי מאפיינים ייחודיים, ובהם ענף האירועים, והציע מתווה שנועד לתמרץ את הצדדים לחוזה לנהל משא ומתן כדי לגבש הסכמות חדשות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> השתכנענו, יו"ר הוועדה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הפרוטוקול עוד לא השתכנע. לצערנו הרב, מהנתונים שאספו משרד המשפטים והרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן והונחו בפנינו, ברור כי המלצות הצוות לא יושמו במלואן, שכן במקרים רבים לא הושגה כלל הסכמה בין הצדדים. לכך יש להוסיף את חוסר הוודאות שבדיני סיכול חוזים הקבועים בדין הישראלי, המחייבים פנייה לבית משפט לצורך יישומם, וגם אם ההערכה היא שבית המשפט יכריע לטובת השבה של כספי המקדמות, סברנו שנכון יהיה לקבוע בחקיקה כללים ברורים, כדי להבטיח כי מזמיני האירועים יקבלו בחזרה את כספי המקדמות ששילמו. עוד אציין שנקודת המוצא של הצעת החוק, כמו גם של מסקנות הצוות הבין-משרדי, היא שחוזים יש לקיים, ולכן יש לתמרץ את הצדדים לחוזה להגיע להסכמה על מועד אחר לקיום האירוע שבוטל. כעת אפרט על עיקרי ההסדר המוצע: ההסדר יחול רק על אירועים שהחוזים לקיומם נחתמו לפני 12 במרץ השנה, טרם הטלת הגבלות ההתקהלות בשל מגפת הקורונה, ובוטלו עקב אותן הגבלות. כל ההסכמים שהיו אחרי התאריך הזה – החוק לא מדבר עליהם. כלומר, מדובר במצב שבו הצדדים לחוזה לא צפו ולא היו יכולים לצפות את השלכות המשבר, את חומרתו והיקפו, ולכן רק במקרים אלה ראוי לקבוע הסדר כה יוצא דופן. לפי המוצע, ועל אף האמור בכל דין או חוזה, על הצדדים לנהל קודם כול משא ומתן כדי לנסות להגיע להסכמות על קיום החוזה בתום לב, כלומר על דחיית האירוע למועד אחר בפרק זמן סביר שלא יעלה על חמישה חודשים. חובת תום הלב, שהיא עיקרון יסודי בדיני החוזים, צוינה כאן במפורש, כדי להבטיח שבעלי האולמות, שממילא הם הצד החזק במערכת היחסים החוזית, בשל פערי הכוחות והמידע בין הצדדים, לא יפעילו פרקטיקות לא הוגנות כלפי מזמיני האירועים, דוגמת העלאה דרמטית של מחירי המנות כתנאי לקיום האירוע במועד אחר. אם הסכימו הצדדים על מועד אחר לעריכת האירוע לאחר שניהלו משא ומתן, וגם אירוע חלופי זה בוטל בשל הגבלות נגיף הקורונה, מפעיל אולם האירועים ישיב למזמין האירוע את המקדמה ששילם בתוך חודש מהמועד המתוכנן לעריכת האירוע. מפעיל האולם יהיה רשאי להפחית מסכום המקדמה רק את ההוצאות הנוגעות לעריכת אירוע הטעימות, שלא יעלו על 2,000 ש"ח. גם במקרים שבהם מפעיל אולם האירועים החליט שלא לנהל משא ומתן עם המזמין, או ניהל איתו משא ומתן שלא בתום לב, סכום המקדמה יושב למזמין בתוך חודש ממועד פנייתו בכתב למפעיל האולם, בניכוי ההוצאות הנוגעות לאירוע הטעימות בלבד, כפי שאמרנו. אם הצדדים לא הסכימו על עריכת האירוע במועד אחר, או אם מזמין האירוע החליט שלא לנהל משא ומתן, מפעיל אולם האירועים ישיב למזמין את המקדמה ששילם בתוך חודש מיום הודעתו של המזמין בכתב, והוא יהיה רשאי להפחית מסכום המקדמה גם הוצאות הנוגעות לעריכת אירוע טעימות, כפי שציינתי, וגם דמי ביטול שלא יעלו על 5% ממחיר האירוע שסוכם בין הצדדים מלכתחילה, או על 3,000 ש"ח – הנמוך מביניהם. דמי הביטול נקבעו כדי לתמרץ את הצדדים להגיע להסדר חלופי וכדי להביא לאיזון ראוי בין מצוקת בעלי האולמות לבין מצוקת מזמיני האירועים, שברובם הם זוגות צעירים בתחילת דרכם. כפי שציינתי גם בדיוני הוועדה, ההסדר המוצע הוא בבחינת פשרה. לדעתנו, צרכן ששילם עבור שירות ולא קיבל אותו, זכאי להשבת מלוא הסכום ששילם בעדו, ללא דמי ביטול. יתרה מזו, בדיוני הוועדה שבנו ואמרנו כי אנו מבינים לליבם של בעלי האולמות, ואף ננסה לסייע להם לקבל סיוע מהמדינה, ועשינו זאת בעבר, במתווה הראשון, ואם יש עיוותים נמשיך לעמוד לימינם, אולם הצרכנים אינם ספקי האשראי של בעלי האולמות, ולא ראוי כי הם שייאלצו לשאת בנטל הנובע מהטלת הגבלות הקורונה על בעלי האולמות. עם זאת, כדי שההסדר יהיה מאוזן ומידתי ככל הניתן, החלטנו בכל זאת לאפשר לבעלי האולמות לנכות דמי ביטול מוגבלים, במטרה לתמרץ את הצדדים לעשות מאמץ נוסף להגיע להסדר ביניהם. עוד מוצע כי בית משפט יהיה רשאי לפסוק לטובת מזמין האירוע פיצויים, לדוגמה בסכום של עד 10,000 שקלים חדשים, אם מפעיל אולם האירועים לא השיב לו את המקדמה לפי החוק. לבסוף, אני מבקש להדגיש כי כדי להביא להסדר מאוזן ככל הניתן, החלטנו לקבוע שהוראות החוק המוצע לא יחולו אם הצדדים לחוזה הגיעו להסכמה אחרת ביניהם לגבי המקדמה לאחר שהוטלו הגבלות הקורונה, בתנאי שההסכמה תהיה מפורשת, בכתב ובנפרד מכל הסכמה אחרת. בכך יתאפשר לצדדים לממש את חופש החוזים שלהם. חברי הכנסת, אני סבור שהצעת החוק המונחת בפניכם מהווה הסדר הוגן ומאוזן. כולנו מקווים שתימצא הדרך לסייע לבעלי האולמות וכי בחודשים הקרובים נהיה עדים להתאוששות של הענף ולסיום משבר הקורונה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני מבקש במעמד זה להודות לחברת הכנסת הילה שי וזאן, יוזמת החוק, ולאחל לה החלמה מהירה, לעו"ד רני נויבואר, יועצת משפטית במשרד המשפטים, לעו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, לעו"ד נעמה דניאל, שנמצאת איתנו כאן, לד"ר עידית חנוכה, יו"ר ועדת הכלכלה; לצוות לשכתי – פנינה שלי איפרגן, נתנאל ושלמה, ולכל העושים במלאכה, לעובדי הכנסת המסורים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לי לא? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> וגם ליושב-ראש הישיבה הזאת. תודה רבה לכולם, אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו כמה בקשות לרשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת תהלה פרידמן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מרב מיכאלי תעלה ותבוא, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא האחרונה? כי אנחנו רוצים להצביע, יש לנו ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני לא מחליט, יש פה רשימה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לברך על הצעת החוק הזאת. אני מקווה שזה ישים סוף לבעיה הכואבת הזאת, ואני מקווה שככל שיהיה צריך גם לסייע לבעלי אולמות או לבעלות אולמות, אז גם הדבר הזה יקרה בהמשך. אבל מעבר לזה, אני רוצה להגיד: באמת, ביבי? זה המסר שפותח את קמפיין הבחירות שלך? רק אני אקים ממשלת ימין; כל השאר – הסערים, הבנטים – לא יצליחו בלי השמאל. באמת? אתה יכול? אז מי זה שב-2009 הקים ממשלה רק בזכות קולות השמאל של אהוד ברק? מי זה שב-2013 הקים ממשלה רק בזכות הקולות של ציפי לבני ויאיר ללפיד? מי זה שב-2015 רצה להקים ממשלה עם בוז'י הרצוג, וב-2019 – עם אבי גבאי? מי זה שב-2020 הקים ממשלה רק בזכות השמאל החלש בני גנץ, וכמובן הניסנקורנים? מי זה הנתניהו החלש הזה שלא יכול בלי השמאל? כי נתניהו לא יכול בלי השמאל, חברות וחברים. בלי להאשים את השמאל הוא היה גומר בתור יו"ר אופוזיציה כושל, בלי להסית נגד השמאל הוא לא באמת היה מקבל קולות, ובלי המנדטים של מפלגות השמאל אף פעם לא הייתה בעצם ממשלת נתניהו. נתניהו לא יכול בלי השמאל. אז יאללה, כמה זמן נמשיך לאכול את הספין הדלוח והמשומש הזה של נתניהו על השמאל? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תחזרי על – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מתי נפסיק לתת לו לקבוע לנו את השפה, את התודעה ואת המושגים שאנחנו חושבות וחושבים, מדברות ומדברים בהם? בואו נלך לבחירות האלה בהחלטה להפסיק לשחק את המשחק ההרסני הזה – כן, כן, אתן ואתם, שכותבות וכותבים לי: אני מסכים איתך בהכול, אבל אני לא שמאל, או אתן שאומרות ואומרים: פשוט הלכתן יותר מדי לשמאל. בואו נלך לבחירות האלה לא כדי להצביע לאיש הזה שמסית נגד השמאל, גם נגד השמאל, אלא כדי להצביע לעצמנו, לאינטרסים שלנו – לאינטרס שלנו למדינה שנותנת לנו בריאות וחינוך ורווחה כמו שצריך וחינם. להצביע בעד מדינה שדואגת לעצמאיות ולעצמאים שלה, לעסקים הקטנים שלה; מדינה שדואגת לקשישות ולקשישים שלה באמת, ולא עושה להם קליפ וספין במקום אוכל ותרופות. בואו נצביע בעד מדינה שנאבקת באלימות נגד נשים, באלימות מינית, באלימות בחברה הערבית – נאבקת באלימות בכלל; בואו נצביע בעד מדינה שעושה הסכמי שלום גם עם השכנות והשכנים מהסכסוך הקרוב, הסכסוך הזה שהוא הבעיה הכואבת והמדממת שלנו; בואו נצביע בעד מדינה שתשים גבול בינינו לבין הפלסטיניות והפלסטינים, גבול של שלום וביטחון; בואו נצביע למדינה של העם היהודי שיש בה שוויון וחופש דת. בכלל, בואו נצביע בעד. בעד, לא נגד – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – לא נגד השמאל, לא נגד החרדים, לא נגד האשכנזים ולא נגד הערבים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בעד מדינת ישראל, בעד החיים המשותפים שיכולים להיות לנו כאן, כי תאמינו לי, הם יכולים להיות ממש וואו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תוריד את כל ש"ס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל – אי-אפשר להוריד את ש"ס. מה זה? חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני נוכח ואני מוותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק. אני רק מבקש שחברי וחברות הכנסת, כל אחד יעלה לתפוס את מקומו, בבקשה. לעלות, בבקשה. אתה פה, מציע החוק – פה. אם כן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–7 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 התקבלו << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 19 קולות בעד, ואני מוסיף את קולו של חבר הכנסת מרגי – יש לנו 20 בעד, אין נגד ואין נמנעים. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, לפרוטוקול. אם כן, הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, התקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 20, ואני מוסיף את קולו של חבר הכנסת מרגי להצבעה, ויש לנו 21 קולות בעד. את קולו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי אני מוסיף רק לפרוטוקול. אם כן, אני מודיע שהצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34), התשפ"א–2020, שהחזירה הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעות חוק המקרקעין. הצעת צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020. מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא: תוכנית של 273 מיליון שקל ללימודי הייטק יוצאת לדרך. תודה. << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1377; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 110; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיה חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תציג את החוק חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', יושבת-ראש ועדת הפנים של הכנסת. בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מזכירת הכנסת, חברי וחברות הכנסת, אני רק רוצה לציין שלהצעת החוק הזאת מוצמדת הצעת חוק ברוח דומה שהגיש חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס׳ 34), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בהצעת החוק הזאת מוצע לתקן את חוק המקרקעין ולקבוע הסדרים מיוחדים לעניין הקמת מתקנים פוטו-וולטאיים אשר יקלו ויקדמו הקמה של המתקנים האלו בבתים משותפים. במסגרת ההתמודדות עם משבר האקלים העולמי וההתחממות הגלובלית והמחויבות של ישראל בוועידת פריז, נקבעו יעדים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. בהמשך לכך קבעה הממשלה יעד של 30% ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת בשנת 2030. היעד שנקבע דורש תוספת של 12,000 מגה-וואט אנרגיות מתחדשות, בעיקר באמצעות אנרגיה סולרית, בשל המאפיינים של ישראל, כמובן. הקמה של מתקנים כאלה על גגות בתים היא חלק משמעותי מהאפשרות להשיג את היעדים החשובים האלה שקבעה הממשלה. בנוסף, להקמה של המתקנים האלה יש ערך חברתי וכלכלי עבור הדיירים עצמם: המתקן הוא מקור להכנסה בטוחה נוספת לטווח ארוך אשר אינה דורשת מאמץ והשקעה רבה. על אף כל זאת, הקמת המתקנים כאמור על גגות בתים היא נדירה, וכמעט שאין מתקנים על גגות של בתים משותפים. אחד החסמים המרכזיים הוא נוסחו של חוק המקרקעין היום, שלפיו הקמה של מתקנים כאלה על גגות של בתים משותפים מתאפשרת רק בהסכמה של כל בעלי הדירות כולם. זה מה שהיה עד היום חסם מרכזי להקמה של המתקנים, בגלל שהסכמה כזאת קשה מאוד להשיג, הסכמה של 100%; זה מאוד סבוך ומאתגר. לכן הצעת החוק הזאת מבקשת לקדם ולפשט את ההקמה של המתקנים האלה על מנת ליצור הסדרים חדשים, כמובן תוך שמירה על זכויות בעלי הדירות בבית המשותף. הצעת החוק קובעת שני הסדרים מרכזיים: ההסדר הראשון מאפשר לרוב של שני שלישים מבעלי דירות בבית משותף לקבל החלטה על התקנת מתקן פוטו-וולטאי או מתקן אגירה המיועד לשמש את כל בעלי הדירות בבית המשותף, כדי להתגבר על חסמים פוטנציאליים – אני לא אפרט יותר, אתם יכולים להבין כמובן את המורכבות. כמו שציינתי, יש במתקנים האלה תועלות, גם ישירות כלפי בעלי הדירות בבית המשותף וגם בעבור הציבור בכללותו. מנגד, כדי להבטיח את ההגנה על זכויות הקניין של כלל בעלי הדירות בבית המשותף, לרבות של אלה המתנגדים, הוצע לקבוע איזונים שונים, המפורטים בהצעת החוק, וזה מה שעשינו היום. כך, מוצע לקבוע כמה תנאים מקדימים שרק בהתקיימם יהיה ניתן לקבל את ההחלטה הזאת. לקצר עוד יותר? אני אשתדל לקצר. טוב, תראו. אני אגיד לכם, בשורה התחתונה, מדובר בחוק חשוב, שיקדם את כל הנושא הזה של התקנה של מתקנים פוטו-וולטאיים על בתים משותפים. מעבר לזה אנחנו הכנסנו בהצעת החוק הזאת גם את הפטור מהיטל השבחה על מתקנים של דו-שימוש על מאגרי מים, שזה גם דבר מאוד מאוד חשוב. אנחנו ככה גם נחסוך בשטחים פתוחים וגם באמת נגדיל את ההיצע של השטחים עבור המתקנים הפוטו-וולטאיים בארץ. אני חושבת שמה שעשינו היום זה צעד עצום בכל מה שקשור לקידום השגה של יעדי האנרגיה המתחדשת בישראל. אני רוצה להודות לך, שר האנרגיה, על התמיכה והעזרה שאתם נתתם לנו בכל היום הזה; עשינו מרוץ כזה, ממש מרתון, וזה היה קשה, אבל יש שכר. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהקמנו ועדה משותפת כדי להעביר את החוק הזה, לחבר הכנסת יעקב אשר, שגם מבידודו, בזום, סייע ועזר לדון בנושא. אני יודעת שאנחנו ממהרים, אבל בכל זאת, תנו לי לפחות להגיד תודה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שצריך להודות לו באופן מיוחד, בגלל ששלחו לו הודעה לא כל כך – – – לא, אני אומר לך. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני מודה לו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני הרי הייתי שותף בזה – – – << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> נכון, ובסוף הצלחנו. בסוף, בכוחות משותפים, הצלחנו – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אבל צריך להודות לו על זה. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אבל הודיתי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – כי ההודעה ששלחו לו – – – << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> בסדר, אני מודה לו. אני חושבת שבסופו של דבר כולנו יצאנו מורווחים גם מהתיקון שנעשה בעקבות ההערה שלו. אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לצוות המסור של ועדת הפנים והגנת הסביבה, למנהלת הוועדה לאה קריכלי והצוות שלה ולעו"ד תומר רוזנר ועו"ד רוני טיסר, על העבודה המאומצת שלהם בדיונים בצו הזה, ולצוות הלשכה המסור שלי – ענבר שדה, אדם סגל, גיא עציון וברקת שמאי. אני מבקשת את תמיכתכם בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. לחוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשה בקשת רשות דיבור אחת, של מרב מיכאלי, והיא אינה נוכחת. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א–2020. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–14 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–14 נתקבלו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן 11 בעד – ואני מוסיף את מיקי חיימוביץ' בעד, רם בן ברק, משה ארבל, ינון אזולאי, טלי פלוסקוב – זה חמישה; חמישה ועוד 11 – יש לנו 16 בעד. אז אם כן, הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א–2020, עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 12 בעד – אני מוסיף את רם בן ברק, את מיקי חיימוביץ', את מכלוף מיקי זוהר, משה ארבל, טלי פלוסקוב ואופיר כץ – שישה, ועוד 12, יש לנו 18, ועוזי דיין, יש לנו שבעה ועוד 12, זה 19 – 19 בעד. אם כן, חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א–2020, התקבל, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. דברי ברכה לשר האנרגיה, בבקשה. גם בועז טופורובסקי. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> תודה רבה. אני רוצה להודות למיקי חיימוביץ' ויעקב אשר. אנחנו קבענו יעד שישראל תגיע תוך כמה שנים למקום ראשון בעולם בחשמל מהשמש, והגענו כבר למקום שני, לפי ארגון האנרגיה הבין-לאומית. ההצעה הזאת, שמאפשרת הקמת מתקנים סולריים על מאגרי מים, שאומרת שלא צריך רוב מוחלט אלא רוב גדול של הדיירים בבתים כדי לפרוס מתקנים של שמש ועוד דברים, תאפשר לנו – לא מסתפקים במקום השני בחשמל סולרי – תאפשר לנו בתוך חמש, שש שנים להגיע למקום הראשון בעולם בחשמל מהשמש. אני מודה למשרד האנרגיה, לרשות החשמל, לוועדת הפנים, ליושבת-ראש, לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ליעקב אשר ולכולם. הצעה מצוינת. תודה לכל העוסקים במלאכה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> וכמובן גם לבועז טופורובסקי. לא קלטתי שזה מוצמד להצעת החוק שלך, סליחה. מודה גם לך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הצעת החוק הזאת – בעצם החוק הזה זה חוק שמוצמד לחוק שלי, ואני גאה שזה נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זו מהפכה ששווה בגודלה ובהיקפה למהפכה של דודי השמש במדינת ישראל, שנכנסה בשנות השבעים. זו מהפכה בתחום ייצור החשמל ובתחום האנרגיה הירוקה. תודה לכל המעורבים בדבר, ואני קורא לכל בעלי הבניינים המשותפים: התקינו פאנלים סולריים, ובואו נייצר חשמל ירוק במהרה בימינו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020. תציג את הצו יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> היה לנו יום עמוס היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני מתכבדת להביא בפני הכנסת את המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020. תראו, בשנת 2010 ו-2018 הכנסת אישרה שתי רפורמות מקיפות בחוק רישוי עסקים, שנועדו להקל ולפשט את ההליך הזה. במסגרת אותן רפורמות נקבעה בין היתר החובה של המשרדים בהליכים האלה לפרסם מפרטים אחידים באינטרנט שבהם ירוכזו כל התנאים הנדרשים מטעמם לקבל רישיון עסק. אני חייבת להודות, זה מאכזב אותי מאוד לדעת שכל כך הרבה שנים עברו בלי שהמפרטים האלה פורסמו, ואני הבעתי את מחאתי במהלך הישיבה היום, אבל אנחנו היינו חייבים להאריך אותם, לפחות בזמן קצר, על מנת שהם יעמדו בכך. לכן אנחנו פרסמנו מועדים חדשים לפרסומים האלה: פעימה ראשונה – 1 בינואר 2021; פעימה שנייה – לא, זה מה שביקשו, היה בעבר. אנחנו קיימנו אתמול והיום דיונים בבקשת שר הפנים לדחות בחצי שנה את הפרסום של כמה מהמפרטים האחידים. במהלך הדיונים החליטה הוועדה להמליץ על אישור הצו, בכפוף לכך שדחיית פרסום המפרטים לגבי חמישה מסוגי העסקים המנויים בצו – המפרטים לעניין טיפולי יופי, בתי קפה ומזנונים, עסקים למשלוח מזון, מכבסות ונגריות – תהיה לארבעה חודשים, ולא לחצי שנה כפי שביקש שר הפנים, וזאת מתוך רצון לסייע לעסקים, שגם כך מצויים בקשיים רבים. אדוני היושב-ראש, מה קורה פה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, נו נו נו. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אם כן, מונחת בפניכם המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה לאישור הצו, בכפוף לשינויים שעליהם המליצה הוועדה. אני שוב רוצה להודות לצוות המסור של הוועדה – למנהלת לאה קריכלי, לעו"ד תומר רוזנר, לעו"ד לירון אדלר – ולצוות שלי, ענבר, אדם, גיא וברקת. אני אשמח לקבל את תמיכתכם בצו הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. לא נרשמו דוברים, ואנחנו עוברים להצבעה על הצעת צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020. נא לתפוס את המקומות, אין הצבעה מהאולם פה, חוץ ממיקי חיימוביץ', מציעת הצו. אני מבקש שכל אחד יתפוס את מקומו, אני לא יכול לנהל רישום. רם, לעלות למעלה, אני מחכה שתי דקות, לעלות למעלה, שכל אחד יתפוס את מקומו בבקשה. חבר הכנסת ואטורי, אם אתה רוצה להצביע – מלמעלה, בבקשה. אם לא – לא. אני מחכה שיעלו למעלה. אם כן, אנחנו מצביעים על הצעת צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הצעת הצו – 11 נגד – אין נמנעים – אין צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן 11 קולות בעד, אין קולות נגד, אין נמנעים. צו רישוי עסקים (דחיית מועד לפרסום מפרטים אחידים), התשפ"א–2020, אושר. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1380).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1381).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021), לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר יצחק כהן. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ישנם רגעים בחיי אומה שכולם צריכים להתאחד. יש פה חוק מאוד מאוד מאוד דרמטי. מוריי ורבותיי, אם היום הוא לא יעבור בקריאה ראשונה וירד לוועדת הכספים להמשך החקיקה, תהיה פה קטסטרופה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תגלו, תגלו בגרות. עד הלילה בחצות היה אמור לעבור תקציב המדינה. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר של מדיניות הממשלה, וקובע את הסכומים שהוקצבו לכל אחת מהמטרות שלה: חינוך, רווחה, בריאות, ביטחון. באמצעות התקציב הממשלה והכנסת קובעות את סדר העדיפויות. מאחר שממשלת האחדות לא הצליחה להגיע להסכמות ביחס להעברת התקציב, אנחנו נאלצים לפתוח את שנת 2021 באופן חסר תקדים, שנה שנייה ברציפות, ללא תקציב מדינה מאושר. אומנם לא הצלחנו להגיע להסכמות ביחס להמשך קיום הממשלה והכנסת, אבל היום, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכולכם, מכולכם, מכל סיעות הבית, אופוזיציה וקואליציה, למנוע בשל אי-העברת התקציב הפחתה חדה – תשימו לב, מי שלוקח אחריות על עצמו – קיצוץ חד של 100 מיליארד ש"ח בפעילות הממשלה. מדובר ב-100 מיליארד ש"ח, אם זה לא יעבור הלילה. רבותיי, מי שלוקח אחריות על עצמו – חמור מאוד. מדובר בפגיעה אנושה בתחומי הבריאות, הכלכלה, החינוך, הרווחה, הביטחון ותחומים רבים נוספים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש שתרשום – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תהרוס את המדינה, פורר. פורר, תהרוס את האזרחים. תשלח מיליון מובטלים הביתה, עודד פורר. מה אכפת לך מהמדינה? פגיעה אנושה בתחומי הבריאות, הכלכלה, החינוך – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> תרד, תרד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. אני מבקש מכולם להצביע בעד, וגם בחוק השכר. אדוני, אני מבקש גם אותו לעלות בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, ראשון הדוברים, ואני נועל את רשימת הדוברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעלתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני הודעתי שאני נועל. אני יכול – ברגע שהדובר הראשון נקרא אני יכול לנעול את רשימת הדוברים. הרשימה נעולה. ראשון הדוברים, שלמה קרעי, מוזמן. נעלתי. הרשימה נעולה, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מבקש להעביר את זה לוועדת הכספים של הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לוועדת חוקה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי – לא נמצא; חבר הכנסת טסלר – מוותר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ועדת הכספים, ועדת הכספים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לוועדת חוקה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לוועדת הכלכלה או ועדת הכנסת. שישלחו את זה לוועדת הכנסת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לוועדת הכספים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לוועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה אתם רוצים לעשות? מה אתם רוצים לעשות? מה אתם רוצים, שלא יהיה תקציב ממשלתי? מה אתם רוצים? מה אתם רוצים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא ייאמן, לא ייאמן. להצביע ולהעביר לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תציג גם את חוק יסודות התקציב, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – בעקבות משבר הקורונה, מוצע – – – בגובה השכר הממוצע במשק – – – על כן מוצע בהוראת שעה להקפיא את מדד השכר הממוצע במהלך 2021. יובהר כי גם בעבר, נוכח המשבר הכלכלי של 2002, הקפיאה המדינה בחקיקה את השכר הממוצע במשק כדי למנוע התייקרות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איציק, שנייה. אתה צריך להציג את חוק יסודות התקציב. הצגת את שניהם? בסדר גמור. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> להעביר את זה בקריאה ראשונה לוועדת הכספים של הכנסת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ראשון הדוברים, חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – מוותר. חבר הכנסת אלכס קושניר. הרשימה נסגרה. בבקשה. אם אפשר, חברי וחברות הכנסת, לאפשר לחבר הכנסת אלכס קושניר לדבר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני לא יכול לדבר כך, יש פה תוהו ובוהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלכס, השעון – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא נכון. לא, אני לא יכול לדבר, תראי מה הולך פה. אף אחד לא מקשיב לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא עושה הצגות. לא עושה שום הצגות. רוצה להבין מה הולך. אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, אני מבקש שתעצור את השעון, אני לא יכול לדבר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני לא יכול לדבר. תעצור את השעון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תעצור את השעון, בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אתה לא נותן לי זכות דיבור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נתתי לך זכות דיבור. תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה, תראה מה הולך פה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, תעצור את השעון, בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי המזכירה, אני יכול לדבר ככה? תגידי לי, זה בסדר? מה זה הדבר הזה? יש פה הרבה יותר חברי כנסת, אני רוצה שכולם ישמעו אותי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם כולם שומעים, אתה יכול לדבר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אז אני אגיד לך כך, אדוני יושב-ראש הקואליציה: אתם הקמתם את הממשלה – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם פוגעים באזרחי ישראל, לא בנו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר. אתם הקמתם את הממשלה הזאת במאי. בהסכם הקואליציוני שלכם, אם אני זוכר נכון, היה כתוב שאתם חייבים בתוך 90 יום להעביר תקציב מדינה 2020. מתוך כל מיני סיבות, שכבר לא שמורות לכם אלא שמורות לכולם, או ידועות לכולם, לא הצלחתם להעביר את התקציב. למה? כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא רצה לתת אפשרות לראש הממשלה הרזרבי לשעבר בני גנץ את הרוטציה. לקחתם את התקציב כבן ערובה, אז לא העברת אותו, ואז כחול לבן, הנדל והאוזר – שהם כבר היום בכלל במקום אחר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, בבקשה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואז כחול לבן, שהם והאוזר כבר היום בכלל במקום אחר – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, בבקשה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שהם כבר בכלל במקום אחר, החליטו שהם נותנים לכם ארכה עד 23 בדצמבר, עד היום, להעביר את התקציב, וגם אז, במשך שלושה חודשים לא כל כך עשיתם משהו. למה? כי עוד פעם, שמרתם על ראש הממשלה שלכם, כדי לא לנעול אותו ברוטציה; ועכשיו, היום, פתאום אתם בלחץ. מה קרה? ולכל אלה שמאשימים בכל מיני דברים, אני רוצה להסביר דבר מאוד פשוט: אתם מעלים פה הצעת חוק ממשלתית. הצעת חוק ממשלתית יכולה לעבור גם מחר, אבל משום מה אתם לחוצים להעביר אותה היום עד 24:00, אז אולי תסבירו לנו למה? אדוני השר אקוניס, אתה יודע להסביר למה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, אתה יכול להסביר לי למה הצעת חוק ממשלתית, אתם כל כך לחוצים להעביר אותה עד השעה 24:00? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ומה יקרה אם זה יקרה מחר ב-11:00? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה? זו הצעת חוק ממשלתית. זו הצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר, תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סגן שר האוצר – חברי מיקי, סגן שר האוצר אמר לי שהוא יודיע כאן שלא ישתנו נהלים של מי שמקצה, לא הממשלה אלא החשכ"ל. הוא יודיע על זה כאן, עכשיו, בשביל – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מחר יהיה שינוי גם בנוסח בוועדה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה קרה? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> דקה. חשוב מאוד, לשאלת רבים, רבותיי: הנוהל של תקציב המשכי ינוהל על ידי אנשי המקצוע והחשב הכללי. מי שלא הבין את זה, אני חוזר: אנשי המקצוע במשרד והחשב הכללי. העברת חוק-היסוד הזה לא – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן שר האוצר, תודה רבה. לא קיבלת רשות דיבור. אלעזר שטרן, סיימת? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני מסיים. אל תדאג, אני לא מושך את הזמן. היה חשוב ההסבר של סגן שר האוצר, שמי שיהיה אחראי לזה הוא החשב הכללי. זה מניח את דעתי בעניין הזה. אני חושב שהדגש הוא חשוב, במיוחד שזו תקופה של בחירות. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. חבר הכנסת עמית הלוי – לא נוכח. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רגע, אני קודם בקשתי להעביר את זה לחוקה. אני חוזר בי ומבקש להעביר את זה לוועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – מוותרת; חבר הכנסת פטין מולא – מוותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, לפני שנמשיך ברשימת הדוברים, אני מבקש להקריא הודעה כפי שנוסחה על ידי ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, וההודעה היא כדלקמן: היום בחצות הכנסת מתפזרת לפני גמר תקופת כהונתה, לאור העובדה שלא הועבר חוק תקציב לשנת 2020 עד היום. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה והצעת חוק יסודות התקציב, שמובאות על ידי הממשלה, קובעות מנגנון עדכון לתקציב המשכי, ואינן מהוות חוק תקציב לשנת 2020, ולפיכך לא קשורות ולא מונעות את התפזרותה של הכנסת בחצות. מכאן אני ממשיך ברשימת הדוברים – אתם מושכים: חבר הכנסת לוי – מוותר; חבר הכנסת רול – מוותר; חבר הכנסת סגלוביץ' – מוותר; חבר הכנסת טופורובסקי – מוותר; חבר הכנסת עמאר – מוותר; חבר הכנסת פורר – מוותר. נא לעלות למעלה, מי שיושב למעלה. נא לשבת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יריב, חכו לנו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז בינתיים הודעה למזכירת הכנסת, עד שנעבור להצבעה. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, שהוחזרה מוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) << הצח >> (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אני מבין ששתי ההצעות, המזכירה, מחייבות 61 בקריאה הראשונה. נא לשבת כולם. נא לשבת ונא להיות ערניים, כדי שלא יחסרו לנו ה-61, אם החוק יעבור. נא לשבת. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אתם מוכנים? אתם רוצים לחכות? כולם יושבים? כולם יושבים? כולם נמצאים? חבר הכנסת בן ברק, שב במקום, כי לא תוכל להצביע. חבר הכנסת טופורובסקי, אתה לא תוכל להצביע מפה. אתה לא מצביע? אז זה בסדר. אנחנו יכולים לעבור להצבעה. נא לשבת. חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מרגי, אנא, שבו. אם כן, יש בקשה בשם הממשלה, כפי שנמסרה על ידי יושב ראש הקואליציה וגם על ידי השר פרץ, לקיים הצבעה שמית. לפיכך אנחנו נעבור להצבעה שמית על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021), בקריאה הראשונה. אני שוב מזכיר: נדרשים 61 קולות בעד כדי שהחוק יעבור. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> גם בחוק הבא. צריך להגיד שגם בחוק הבא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אמרתי. אמרתי קודם – הזכרתי שוב. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נמנע אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח עמית הלוי – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – אינה נוכחת אסף זמיר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – בעד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – בעד עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת תמר זנדברג – אינה נוכחת אסף זמיר – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם מישהו שלא הצביע ומבקש להצביע? כן, חבר הכנסת אבידר. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשם חבר הכנסת) אלי אבידר – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש מישהו נוסף שלא הצביע? רבותיי, אם כך, תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, אנא, לסכם את הקולות. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה הבאה מייד. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – 61 גם בהצבעה הבאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היא אלקטרונית או שמית? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> היא תהיה אלקטרונית, וכולם לשבת במקומות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז רבותיי, ההצבעה הבאה היא אלקטרונית, והיא הצבעה שמחייבת 61. אנחנו מחכים, בזמן שנעשה את הספירה על חוק יסודות התקציב. נא לעלות, מי שמקומו ביציע. חבר הכנסת שטרן, אנא, עלה, שתוכל להצביע. פשוט חבל על הזמן, אנחנו ממש על הקצה. אנא, שכל אחד ישב במקומו כדי שנוכל לעשות את הדברים במהירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, תעשה שמית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם רוצים להספיק אחרי זה עוד שני חוקים – גבולי, גבולי מאוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אלה תוצאות ההצבעה: בעד – 63, נגד – 10, נמנע אחד. לפיכך, הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר להמשך דיון בוועדת הכספים. מכאן אנחנו עוברים להצבעה הבאה – הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020, בקריאה ראשונה. אני מבין שזה הוצג במסגרת הדיון המשולב, אדוני סגן השר. החוק הזה, אני מבין, לא מצריך 61. נכון? חבר הכנסת זוהר? לפי מזכירת הכנסת, החוק הזה לא מצריך 61 בקריאה הראשונה. אם כן נעבור להצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 63 נגד – 10 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדת הכספים את הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 63, נגד – עשרה, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/869; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 116; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה והשלישית. מציג את הצעת החוק חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שכבר אתמול הארכנו בהצעת החוק הזאת, אין מה להאריך עכשיו. אני רק רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה יעקב אשר, שליווה את כל השעות הרבות של הדיונים האלה בזום; להודות ליועץ המשפטי אלעזר שטרן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, רק תגיד מילה על החוק, לפחות משפט, כדי שיהיה ברור במה מדובר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אלו הוראות שעה לניהול הבחירות בסמיכות לבחירות קודמות במקומות של קורונה. יש הרבה דברים: איך מנהלים את הבחירות בזמן קורונה; נושא ההלוואה מעוגן בחוק הזה. אני רוצה להודות לניצן רוזנברג, לאלעזר שטרן מהלשכה המשפטית, לגור בליי, לאסף פרידמן, לנטלי, חופית, שמרית, דין לבנה ואורלי עדס, שבמשך שעות רבות ליוו את הוועדה, ולהודות לכל חברי הוועדה – קואליציה ואופוזיציה – שהתעלו על עצמם ברגע ההצבעה ומשכו את כל ההסתייגויות. העברנו את הצעת החוק הזאת פה אחד בתמיכה של כולם. אני רוצה להודות לכולם. להצעת החוק הזאת זקוקים ל-61 אצבעות, ואני מבקש לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020. להצעת החוק אין הסתייגויות ולא הוגשו בקשות דיבור. לפיכך, אנחנו נצביע על הצעת החוק בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. אני רק רוצה לדעת שכולם יושבים במקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יש, יש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היו בקשות דיבור? סליחה, אז אם היו בקשות דיבור, צריך לראות שכולם ויתרו עליהן. חבר הכנסת קרעי – איננו? מוותר על הדיבור; חבר הכנסת רול – מוותר; סעדי – מוותר; פרידמן – מוותרת; מלכיאלי – מוותר; פינדרוס – מוותר; פורר – מוותרת; כהנא – איננו; מרב מיכאלי – מוותרת; הורוביץ – איננו; האוזר – מוותר, אני מבין. מאה אחוז. אם ככה, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. רבותיי, נא להיות מרוכזים. הצבעה בקריאה השנייה, בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–14 – 70 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–14 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, תהיו מרוכזים, תאמינו לי. בעד – 70, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך הצעת החוק עברה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. מכאן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית, שמחייבת 61 קולות בעד. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 68 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 68 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1382).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, לקריאה הראשונה. אני מזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן להציג את הצעת החוק, שאני מבין שאיננה מחייבת 61 בקריאה הראשונה. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020. העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצאים כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. מאז תחילת התפרצות המגפה, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות נגיף הקורונה החדש, הוטלו הגבלות שונות, בין השאר על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, הגבלות שלא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה. על כל פנים, אדוני, אני אדלג על הנאום, מכיוון שהחברים רוצים להצביע. על כן, העלייה בשכר הממוצע היא מלאכותית ואינה משקפת עלייה בשכר של העובדים במשק. כתוצאה מכך עלולים להיווצר עיוות, וההשלכות יקשו על המשק להשתקם ממשבר הקורונה. על כן, מוצע בהוראת השעה, אדוני היושב-ראש, להקפיא את מדד השכר הממוצע במשק במהלך 2021. יובהר כי גם בעבר, נוכח המשבר הכלכלי בשנת 2002, הקפיאה המדינה בחקיקה את השכר הממוצע במשק כדי למנוע גל התייקרויות. בנוגע לעליית שכר המינימום כתוצאה מעליית השכר הממוצע, ממחקרים שנעשו אצלנו עולה כי להעלאת שכר מינימום יש השפעה שלילית על התעסוקה. צמצום תעסוקה ניכר יותר מתרחש בחברות שמעסיקות שיעור גבוה יחסית מהעובדים שלהן שמשתכרים סביב שכר המינימום. אדוני היושב-ראש, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה ולהעביר אותה לוועדת הכספים של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, יש לנו רשימת דוברים: חבר הכנסת קרעי – מוותר; חבר הכנסת טסלר – איננו; חבר הכנסת קושניר – איננו; חבר הכנסת שטרן – מוותר; חבר הכנסת הלוי – איננו; חבר הכנסת עסאקלה – איננו; חברת הכנסת זנדברג – איננה; חברת הכנסת מיכאלי – מוותרת; חבר הכנסת כסיף – איננו; חבר הכנסת בוסו – איננו; חבר הכנסת טאהא – איננו; חבר הכנסת סגן השר מולא – איננו; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת רול – מוותר; חבר הכנסת סגלוביץ' – מוותר. לפיכך, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת כדי שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. נא לשבת. חברי הכנסת שחאדה ואבו שחאדה, אנא, בבקשה, לשבת, כדי שנוכל לעבור להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – 0 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדת הכספים את הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 32, אין מתנגדים, נמנע אחד. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לכספים רוצים? מאה אחוז. כולם מסכימים לכספים? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להוסיף אותנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא הבנתי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי מודיע שגם הוא תומך, אבל העמדה לא פעלה. אם כך, 33 בעד, אין מתנגדים ואחד נמנע. יש הסכמה לוועדת הכספים, אני מבין שכולם רוצים לוועדת הכספים. אם כך, זה יעבור לוועדת הכספים. אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום להיום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> תכף אומר. ראשית, אני אומר שתם סדר-היום, ובשעה 24:00, בחצות, משלא אושר תקציב המדינה לשנת 2020, אני מכריז על כך שהכנסת מתפזרת בשעה הזאת, וכי הבחירות לכנסת העשרים-וארבע תתקיימנה ביום י' בניסן התשפ"א, 23 במרץ 2021. צריך לומר שאנחנו מצויים בתקופה מורכבת, מרובת אתגרים וגם מרובת מחלוקות. נדמה לי שזה לא סוד שהמחלוקות הקיימות בציבור מצאו את ביטוין באופן טבעי גם כאן, בבניין הזה. אני מוכרח לומר שלצערי הרב לא עלה בידינו – כולנו – למצוא מספיק מן המשותף כדי להימנע מסבב בחירות נוסף וכדי לאפשר לכנסת העשרים-ושלוש ולחבריה לממש במלואו את המנדט שניתן לנו. אנחנו יוצאים כולנו למערכת בחירות לא פשוטה. אני קורא מכאן לכל אחת ואחד מאיתנו ולכל אחת ואחד מאזרחי ישראל להימנע מהחרפת המתחים ולעשות כל שניתן כדי שמערכת הבחירות תתנהל ותסתיים באופן מסודר וללא גילויי אלימות. אני מבקש להודות לכל אחת ואחד מכם, וכמובן לאנשי הנהלת הכנסת בראשות המנכ"ל סמי בקלש, לאנשי מזכירות הכנסת בראשות המזכירה ירדנה מלר הורוביץ ולכלל עובדי הכנסת, על העבודה המשותפת והמאמץ הגדול שעשינו, כולנו ביחד – אני חושב שבהצלחה גדולה – לקיים את שגרת העבודה הפרלמנטרית גם בתנאים המסובכים של התמודדות עם נגיף הקורונה. אנחנו נכנסים מכאן לתקופת הבחירות שלאחר התפזרות הכנסת. החלטה רשמית על פגרת הבחירות וההסדרים שאנחנו נוהגים לעשות תמיד צריכה להתקבל בוועדת הכנסת. אני פניתי בעניין הזה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גינזבורג וביקשתי ממנו, אם אפשר, לכנס את הוועדה כבר מחר, או במועד הקרוב ביותר האפשרי, כדי שהכללים ייקבעו בצורה מסודרת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם סדר-היום של מחר? << דובר_המשך >> היו"ר יריב לוין: << דובר_המשך >> אני עונה. אם הדבר הזה אכן יקרה מחר בבוקר, בזה גם יש מענה על השאלה על סדר-היום. אם לא – אני אקיים מחר בבוקר התייעצות עם יושב-ראש הקואליציה ועם מרכז – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סדר-היום שקיבלנו כבר לא אקטואלי. << דובר_המשך >> היו"ר יריב לוין: << דובר_המשך >> לא קיבלנו. אני אמרתי בנשיאות שאם תהיה התפזרות, כל מה שקורה ביום רביעי יהיה נתון כמובן להסכמות. אני לא חושב שנכון שאני אקבל פה איזשהן החלטות חד-צדדיות בעניין הזה, ולכן, אם לא תהיה החלטה של ועדת הכנסת, אני איוועץ מחר בבוקר גם ביושב-ראש הקואליציה וגם במרכז האופוזיציה חבר הכנסת מאיר כהן, ואנחנו ננסה ביחד להגיע להסכמה ולהבנה גם על סדר-היום למחר, אם בכלל, וגם באשר להמשך ההתנהלות, כל עוד ועדת הכנסת לא תתכנס ותקבל את ההחלטה המוסמכת והרשמית. אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום, ובכפוף כמובן להודעה ולדברים שאמרתי כרגע, אם אכן יוחלט שתתקיים מחר ישיבה, היא תתקיים מחר, יום רביעי, ח' בטבת התשפ"א, 23 בדצמבר 2020, ואם תתקיים – תיפתח בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:51. << סיום >>