דברי הכנסת

דברי הכנסת יד / מושב שני / ישיבה קכ"ד / כ"ז בטבת התשפ"א / 11 בינואר 2021 / 14 חוברת י"ד ישיבה קכ"ד כנס מיוחד הישיבה המאה-ועשרים-וארבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ז בטבת התשפ"א (11 בינואר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 12:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 נאומי בכורה של חברי הכנסת 6 ולדימיר בליאק (כחול לבן): 6 יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): 7 משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): 9 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 12 הצהרת אמונים של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה 14 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 15 הודעת הממשלה על הפסקת כהונת שרה ועל מילוי מקום שרים 15 השר לשירותי דת יעקב אביטן: 16 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 16 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 17 הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה), התשפ"א–2021 17 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 17 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 19 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 21 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 23 חילופי גברי בוועדות הכנסת 26 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 26 הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"א–2021 27 ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): 27 אופיר כץ (הליכוד): 29 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א–2020 31 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 32 הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2021 34 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 34 מרב מיכאלי (העבודה): 38 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 41 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 41 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021 42 ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): 42 אופיר כץ (הליכוד): 46 קרן ברק (הליכוד): 47 עודד פורר (ישראל ביתנו): 49 ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): 53 הודעה אישית של חבר הכנסת יעקב אשר 64 יעקב אשר (יהדות התורה): 64 הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א–2021 65 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 65 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 67 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 67 הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 68 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 68 אוריאל בוסו (ש"ס): 69 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 70 יועז הנדל (דרך ארץ): 74 הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021 77 סגן שר האוצר יצחק כהן: 77 מאי גולן (הליכוד): 79 משה ארבל (ש"ס): 82 אריאל קלנר (הליכוד): 82 נאום בכורה של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה 84 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 84 איתן גינזבורג (כחול לבן): 86 הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021 88 סגן שר האוצר יצחק כהן: 88 יעקב טסלר (יהדות התורה): 91 יועז הנדל (דרך ארץ): 92 אריאל קלנר (הליכוד): 94 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–2021 95 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 96 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 97 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 100 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 102 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 102 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 – הוראת שעה), התשפ"א–2021 102 חיים כץ (הליכוד): 102 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ז בטבת התשפ"א, 11 בינואר 2021. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה), התשפ"א–2021. הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א–2020. עוד אודיעכם כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת עפר שלח לכהן בכנסת ביום י"ד בטבת התשפ"א, 29 בדצמבר 2020, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. כמו כן, הצעות החוק מהכנסת העשרים-ושלוש שמספרן 10/23, 54/23, 238/23, 1433/23, 1319/23, 1320/23, 1321/23, 1322/23, 1515/23, 1634/23, 1717/23, 2072/23, 2192/23, 2302/23, 2403/23 ו-2543/23, שהוגשו מטעמו כמציע יחיד, הוסרו מסדר-היום. עוד הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת ממלכת מרוקו בדבר פטור מדרישות אשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים או דרכוני שירות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומי בכורה של חברי הכנסת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן לפרק המיוחד והמרגש של נאומי בכורה. ראשון הנואמים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אני מזמין אותך בכבוד לשאת את נאום הבכורה שלך כאן בכנסת, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן על הדוכן הזה ומתקשה לעכל את הרגע. אני חושב על אותו ילד קטן, מגמגם, שנולד בעיר קפואה במחוז נידח בסיביר והגיע לרגע הזה. אני חושב על הילדות בצל השבר הגדול של פירוק ברית המועצות, בצל המשבר הכלכלי, על החנויות הריקות, על חוסר הוודאות שעטף אותנו בכל רגע. אני חושב על הוריי היקרים מריה וניקולאי, על אחותי הבכורה מרינה, שדאגו להעניק לי את המעטפת החמה בתנאים בלתי אפשריים. אני חושב על הדרך שהילד הזה עשה מספסל הלימודים, מתחרויות ריצה ואתלטיקה ברחבי ברית המועצות ולאחר מכן בנחרת רוסיה, ועד לכאן. אני חושב על העלייה בגיל 25, על המעבר לארץ רחוקה, קצת חמה יותר, לא הרבה, שהפכה להיות בית, המולדת. אני נזכר בהלם התרבות, בפערים של שפה, של הבנה, של מהות. אני נזכר בקושי להתחיל מחדש, להתפרנס, לאחר קטיעת הקריירה המבטיחה בארץ המוצא. אני נזכר כיצד אחרי יום הלימודים באולפן הייתי הולך ברגל מחולון לתל אביב, חוסך חמישה שקלים של האוטובוס כדי להגיע לעמדת השמירה שלי בחניון הקטן בדרום תל אביב. אני נזכר בלימודי החשבונאות והמשפטים המרתקים, במקביל לעבודה במשרה מלאה. אני נזכר בדלתות שנסגרו בפניי ובתיוגים שחוויתי ועודני חווה. אני נזכר בעבודה הקשה שעשיתי במחויבות ובנחישות, ובנכונות להשקיע כדי להצליח. ואני יודע, אני יודע שזה לא רק הסיפור שלי. יחד איתי היו שם גם סרגיי, בוריס, יאנה, אלכס, אירנה, ויקטור, סבטלנה, ועוד הרבה שמות, שעבור מי שלא הגיע משם תויגו במילה אחת: רוסים. גם אם היינו כל אחד לעצמו בעיר שלו, היינו דור שלם של צעירים שבאו משם, או נולדו להורים שבאו משם, וחיו כאן אבל גם שם. כבר לא שייכים לשם, אבל מאוד רוצים להיות שייכים לכאן, ונתקלים במחסום שהחברה הישראלית הציבה. למדנו שכדי להיות ישראלים אנחנו צריכים לוותר על הבית, על השורשים, להסתיר את היולקה שלנו, את פושקין המופלא, את המבטא המשונה. אבל טעינו, טעינו בגדול, ויש לי, לנו, את הזכות לתקן. הדור שלי, הדור של הצעירים יוצאי חבר העמים, היום חזק יותר, נחוש יותר. אולי ויתרנו בהתחלה, אבל היום אנחנו כבר לא מתביישים. היום אנחנו כבר לא מסתירים. היום אנחנו עומדים כאן ודורשים להיות חלק בלי לוותר. מאז שהגענו לכאן נרתמנו בכל הכוח, סחבנו יחד את האלונקה, ואין לנו שום כוונה להפסיק, אבל יש לנו בקשה: תפסיקו לשפוט אותנו. המאבקים שאנו מנהלים והשאיפות שלנו הם לטובת כלל הציבור. שנים רבות אני נלחם על הפנסיות לציבור העולים, אך גם על זכויות בעלי העסקים הקטנים מכל המגזרים והעדות, כי הייתי עצמאי במשך 15 שנה וניהלתי משרד, ואני יודע מהי דאגה לעובדים. ולמרות הכול, היום הדור שלי יודע שלעיתים לא סופרים אותו, שלמרות הישגיו הכבירים לא תמצאו אותו ברשימות המשפיעים והמבטיחים. מוזר. הוא יודע שלוקחים אותו כמובן מאליו ושמתייחסים אליו אך ורק במסגרת הקול הרוסי. אבל הוא יודע עוד משהו: הקמנו כאן משפחות, אנחנו הורים לילדים שהם צברים, ונעשה הכול, כל מה שצריך, כדי שהאפליה, השנאה, הזלזול, ההקטנה וסימני השאלה על היהדות ועל המנהגים לא יגיעו לילדים שלנו. נעשה כל מה שצריך שהילדים שלנו יזכו להזדמנות אחרת, להזדמנות להיות בדיוק כמו הילדים של כל ישראלי אחר בארץ, ולא משנה מאיפה הוא הגיע. היום הדור הזה יודע לומר: יש לנו את הנובי גוד, וזה החג שלנו. זה נכון, אני לא חבר הכנסת הראשון שיצא מברית המועצות לשעבר, אבל אני בן לדור הזה, ואני מתחייב להיות הקול שלו ושל כל ישראלי אחר שנאבק היום כי אין לו ארץ אחרת. הדלת שלי תהיה פתוחה לכל פנייה, לכל בקשה, בכל השפות. (אומר ברוסית: הדלת שלי תמיד תהיה פתוחה עבורכם.) זאת הולכת להיות משימה קשה, ואני מבקש להודות לאשתי מרינה, שנמצאת כאן, ולבנותיי רומי ומיה, על התמיכה, על העזרה, על ההבנה שהמטרה הזאת היא שלהן בדיוק כמו שלי. המשימה של כולנו. ועוד משהו חשוב, כמי שבא משם וזוכר היטב דבר או שניים, אני יודע מהו פולחן אישיות, מהי הסכנה בהשתלטות על התקשורת, במנהיג חזק מדי, ברעיון אחד ובתיוג שלילי של מתנגדים. ולכן אני מייצג כאן את יש עתיד, המפלגה אשר פועלת על מנת לשמור על הדמוקרטיה, על שלטון החוק ועל עצמאות בתי המשפט, ולהקים כאן ממשלה חדשה שפויה וליברלית. ולכן אני מתחייב, כמילות שירו של אהוד מנור: "לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה". תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, והמון המון הצלחה בכהונה שלך. אני מזמין את חבר הכנסת יואל רזבוזוב לברך את חבר הכנסת ולדימיר בליאק בעקבות נאום הבכורה שלו. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באמת כבוד גדול הוא לי לברך את חברי, שהיום הוא חבר כנסת, ולדימיר בליאק, אחרי נאומו המרגש. מאוד התרגשתי, והסתכלתי על מרינה שיושבת שם, וחשבתי על אימא שלו מריה ואבא שלו ניקולאי – האם בכלל הם חשבו שהבן שלהם יעמוד כאן, על הדוכן הזה, וייתן את נאום הבכורה? לפי מה ששמעתם בנאום, הם הגיעו מאזור נידח שברוסיה, בסיביר, קמרובו – למרות שאני הגעתי מבירוביג'אן, מאוטונומיה יהודית, מבחינתנו קמרובו הייתה עיר בירה, הייתה משהו גדול, אבל זאת עדיין עיר בסיביר הרחוקה. ילד מצטיין משם, סטודנט שלמד שם בהצטיינות, היה ספורטאי מצטיין, הגיע לארץ, וגם כאן הוא הצטיין. אנחנו שומעים הרבה סיפורי עלייה, סיפור העלייה של ולדימיר, של חבר הכנסת בליאק, הוא אחד מרבים, אבל יש בו באמת הרבה תובנה, הרבה חוכמה, אבל בעיקר מודל להרבה צעירים, בני דור אחד וחצי. איך ולדימיר, למרות כל הקשיים, חסך חמישה שקלים לאוטובוס, הלך מחולון לתל אביב לאולפן; ואיך הוא סיים את התארים שלו כאן – אחרי שהוא סיים את התארים שלו ברוסיה בהצטיינות הוא סיים כאן תארים בהצטיינות; איך הוא הקים עסק משלו, וכרואה חשבון, כמשפטן, הקדיש – אני גם מכיר את זה אישית – עזר, כתרומה, להרבה הרבה עמותות ועסקים שהיו צריכים את העזרה שלו. אני חושב שזאת ההתממשות של חזון הציונות. זאת הציונות בהתגלמותה. בסופו של דבר, כשהוא הצטרף לשורות של יש עתיד וראיתי שהוא מומחה וספורטאי מקצועי באתלטיקה, אמרתי: זה אצן למרחקים ארוכים. באמת, באורך נשימה הוא הגיע לכאן, אחרי שמונה שנים שהוא הצטרף אלינו. לא בשביל תפקיד, לא בשביל ג'וב. הוא אומר: אני כאן בשביל האידיאולוגיה; אני רוצה כאן מדינה טובה יותר. הוא הלך איתנו את כל הדרך, ועכשיו הוא כאן. באמת גאווה גדולה ליש עתיד. כמו שאמרתי, וגם חבר הכנסת בליאק אמר כאן בנאום הזה, דור אחד וחצי, אותם עולים שהגיעו כילדים, כבני נוער, כחבר'ה צעירים, הרבה מאיתנו הגיעו להישגים אדירים. למרות כל הקשיים, הם הגיעו באמת בזכות לדברים, ומי שלא עלה ולא חווה קשיי עלייה לא מצליח לתאר. ועדיין אני רואה שהרבה פעמים – ואני עוקב אחרי זה כבר שנים – בכלי תקשורת שונים עושים מין במה ייצוגית לחבר'ה צעירים, 40 עד 40, ומשבחים אנשים על ההישגים שהם הגיעו אליהם, ושהם תרמו לקהילה, ואני כמעט לא רואה שם, ויש שנים שבכלל לא, שמות של בני דור אחד וחצי, של דוברי הרוסית. אני מדבר על הצלחה בעסקים, הצלחה בהייטק, הצלחה במגזר החברתי, במגזר הפיננסי. אני אומר לכם, אני מכיר אלפים, אלפי אנשים שהגיעו להישגים באמת אדירים, והם לא שם. כמו שוולדימיר אמר, הם טובים כקול הרוסי בשביל הבחירות, אבל הם לא טובים בשביל להראות שלמרות כל הקושי הם הגיעו להישגים הגדולים הללו. אז בשם חבר הכנסת בליאק אני פונה לאותם אנשים שמסקרים ויוצרים את הטבלאות האלה: תיקחו בחשבון את החבר'ה האלה שעלו כדור אחד וחצי; הם הצליחו כאן במדינה, הם הצליחו, כמו שאמרתי, בזכות גדולה, שירתו את המדינה, וחשוב שגם הם יופיעו שם. שוב אני רוצה להגיד שבאמת זה כבוד גדול לי לעמוד כאן ולברך את חבר הכנסת בליאק, שהוא גם חבר טוב, ובאמת איש משכמו ומעלה. חשוב שיהיו אנשים כאלה כאן בכנסת ישראל. תודה רבה, שיהיה בהצלחה, ולדימיר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רזבוזוב, ושוב, ברכות גדולות לחבר הכנסת בליאק והרבה הצלחה. אנחנו עוברים מכאן – בשמחה גדולה ובברכה יעלה ויבוא חבר הכנסת משה טור פז כדי לשאת את נאום הבכורה שלו כאן בכנסת, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם". דברים אלו מתוך ספרו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק "ימי זיכרון" הם הטקסט המכונן המנחה אותי בדרכי. הם הנותנים לי את הכוח והאמונה לפעול בעולם מורכב, והם המביאים אותי לכאן, לדוכן זה בכנסת ישראל. דע מאין באת. לפני 101 שנים יצא סבי משה יהודה, שעל שמו אני קרוי, אז צעיר פולני, ציוני דתי, לרחובות ורשה עירו. בפינת אחד הרחובות ראה חייל פולני שיכור מכה באכזריות איש יהודי מבוגר. כמו בסיפור המכונן על משה רבנו, שאותו קראנו בתורה השבת בפרשת שמות, מחליט גם סבי להגן על החלש. על משה רבנו נאמר: "ויפן כה וכה וירא כי אין איש", והפרשנים מפרשים כי במקום שאין אנשים, צריך היה משה להיות לאיש. כך נהג גם סבא שלי: הציל את היהודי מהחייל הפולני, וכמו משה בשעתו נאלץ גם הוא להימלט מאימת השלטונות ועזב את פולין לאנגליה. 18 שנים מאוחר יותר, בסוף אוגוסט 1939, נוסע אותו משה יהודה, כשהוא כבר בעל משפחה ובעלים של חנות לספרי קודש, אל פולין העומדת להיכבש בתוך ימים ספורים. בחושיו ההישרדותיים הוא צופה את הבאות, ובא לשכנע את בני משפחתו שהיו בוורשה להימלט עם תעודות המעבר שהשיג עבורם. הרכבת מלאה חיילים גרמנים הנוסעים אל החזית, וסבי משחד את שומר הקרון על מנת לקבל את תאו הקטן לשעה קלה, להניח בו תפילין. כשהוא מגיע לבית הדוד ומנסה לשכנע אותו לברוח עימו, מגרש אותו הדוד בבושת פנים ואומר לו: ציוני, צא מביתי. סבא חזר לאנגליה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה בתחושת כישלון, ובליבו ידע שבני משפחתו לא ישובו מן השואה המתרגשת לבוא על אירופה. עוד תשע שנים חולפות, ודודתי אסתר ציילינגולד, אחותו הגדולה של אבא שלי בן ה-91, עולה לירושלים מלונדון לבדה. היא עובדת כמורה בתיכון הדתי אוולינה דה רוטשילד, לוחמת בקרבות הקשים על העיר העתיקה במלחמת השחרור, עד למותה בקרב שבו נפל הרובע. כשהייתה על ערש דווי בבית החולים והציעו לה סיגריה כתחליף עלוב למורפיום שאזל, היא נרתעה למרות כאביה ואמרה: שבת היום. אלו היו מילותיה האחרונות לפני מותה. זהו הסיפור המשפחתי שעליו גדלתי, סיפורה של אישה אמיצה שהייתה ציונית ופעלתנית, מעורה בתרבות העולם, שנלחמה על ערכיה הדתיים והלאומיים, שהייתה אשת חינוך ולוחמת כאחד. בדרכה אני משתדל ללכת. הוריי, אשר ועדנה קילינגולד, עלו ארצה כמעשה ציוני לפני יותר מ-60 שנה. הם נושאים כל חייהם, בלשונה של לאה גולדברג, את כאב שתי המולדות – כמו שתיאר יפה לפניי ולדי – ובזכות הכרעתם האמיצה אפשרו לי לחיות חיים מלאים בשפה אחת ובמולדת אחת בארץ ישראל. מאז סבא רבא שלי באנגליה, דרך אחי אבי, זיכרונו לברכה, ואחותי אסתי, תיבדל לחיים ארוכים, ועד רבים מאחייניי היום, המקצוע הנפוץ ביותר במשפחתי הוא עבודה סוציאלית. האלטרנטיבות האחרות במשפחה הן עיסוק בביטחון ישראל, כאחי אלי, או עיסוק בעשייה חינוכית, כפי שבחרתי אני. מהוריי ינקתי רוח ערכית של שליחות ושירות ציבורי, ואותה אני מנסה להעניק גם לילדיי ולתלמידיי. זכיתי גם להורים רוחניים בישיבה ובאקדמיה, ובתוכם רבני ישיבת הר עציון, הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין, זיכרונם לברכה, וחותני-מורי פרופ' אבי רביצקי, שהצמיחו אותי לחיי תורה עם דרך ארץ, חיים הנטועים עמוק בשורשי מורשת ישראל, וענפיהם משתרגים ומשתלבים גם בזמן הזה; חיים שיש בהם אהבת תורה ויראת שמיים; חיים שיש בהם אהבת הרע, המשפחה והקהילה ורדיפת זכויות האיש והאישה; חיים שמותר ורצוי לשאול בהם שאלות שאין עליהן תשובה; חיים שיש בהם חול וקודש בכפיפה אחת, שיש בהם תפילה לשלום על ישראל ועל כל יושבי תבל. על הביטוי "במספר שמות" שקראנו השבת בתורה נהג רבי הרב עמיטל לומר לנו שאדם הוא חלק מהכלל, חלק ממספר, אבל הוא גם שם פרטי ייחודי. "אל תהיו עמיטלים קטנים", אמר הרב עמיטל, שגם עמד מעל בימה זו עת כיהן כשר בממשלת פרס לאחר רצח ראש הממשלה רבין והביא למשכן זה יהדות של מאור פנים, של קידוש השם, של חיפוש המכנה המשותף. זהו בית המדרש שממנו אני בא לכאן היום. וכמה מילים על חינוך. מחצית מחיי, 24 שנים, אני עוסק בחינוך – כמורה בתיכון פלך בירושלים, כמרצה צעיר באוניברסיטה העברית, כמנהל בית הספר התיכון בקיבוץ שדה אליהו ליד העיר בית שאן, כראש מינהל החינוך של העיר ירושלים, כמנהל רשתות חינוך וכיזם חינוכי. את כל אלו אני מבקש להביא למשכן הזה. מגפת הקורונה מצאה את מערכת החינוך הישראלית בשעתה הקשה ביותר וגם בשעתה הגדולה ביותר. כמו בימי מלחמה, הגנרלים התגלו במערומיהם, אבל בשביל המנהלים והמורים, כדברי וינסטון צ'רצ'יל, זו הייתה שעתם היפה ביותר. המערכת הגדולה, זו שאומרת לכל מורה מה ילמד, איך ילמד, כמה ילמד, מתי ילמד ואת מי ילמד, התגלתה כלא רלוונטית. השליטה הארכאית שאוחז משרד החינוך בגרונם של בתי הספר לא החזיקה מעמד כשנדרשה מערכת החינוך לגמישות, להשתנות, לפעולה יצירתית ולהמציא את עצמה מחדש. בשטח – בשטח קרו דברים נפלאים. המורים למדו ללמד באופן מותאם אישי, המחנכים ערכו ביקורי בית, המנהלים בנו מערכת חדשה כל שבוע. האילוץ הפך להזדמנות. כאן נמצאת התשוקה שלי, פה נמצאת הזהות המקצועית שעימה אני מגיע היום לכנסת. אני נמצא כאן כשליחם של 200,000 מורים ומחנכים בישראל המרגישים שהגיע הזמן לשנות את החינוך. באנו לשנות. ועתה, כמה מילים על העתיד. לתפיסתי, אחת המשימות החשובות ביותר שעל מערכת החינוך לקחת על עצמה במדינת היהודים היא משימת החיבורים. מדינת היהודים מוכרחה לתת מקום והכרה לתרבויות השונות בתוכה, יהודיות ושאינן יהודיות. הראיתי פעם למנכ"ל משרד החינוך הקודם נתון של המשרד עצמו אשר מראה כי 95% מהתלמידים מעידים כי לא פגשו תלמיד שונה מגזרית מהם לאורך כל שנות לימודיהם. 95% מהילדים שלנו – שלכם, חברי הכנסת, וגם שלי – לא יפגשו ילד ערבי אם אינם ערבים, לא יפגשו ילד חרדי אם אינם חרדים, לא יכירו דתי אם אינם דתיים בעצמם. אני מבקש לבנות גשרים ולחבר חיבורים. הדבר החשוב ביותר שעשיתי כמנהל בית ספר היה להכניס את ילדי העיר בית שאן לבית הספר של הקיבוצים והמושבים, שילמדו ביחד, וזה עבד נהדר. הדבר החשוב ביותר שעשיתי כמנהל מנח"י, מינהל החינוך של העיר ירושלים, הוא תוכנית למידה משותפת בין יהודים לערבים, והדבר החשוב ביותר שאני עוסק בו בשנים האחרונות הוא שילוב חרדים בצה"ל ביחידות לוחמות. יותר מ-1,000 חרדים התנדבו לשירות משמעותי בגבעתי ובצנחנים במקומות שבהם הייתי שותף, ועל כך גאוותי. אספר לכם על חיבור מדהים שאותו חוויתי ממקור ראשון. הוא כל כך מדהים שלפעמים אני צריך לצבוט את עצמי כדי להשתכנע שהוא אמיתי. אני משרת במילואים כקצין אג"ם באוגדת עזה. לפני כמה שנים סיימתי ישיבה אצל יהודה, מפקד האוגדה, בשעת לילה מאוחרת, ופתאום הגיע טלפון: סע למוצב הברך. למי שמכיר, מוצב הברך חוצץ בין העיר שדרות לבין העיירה בית חאנון ברצועה. בסביבות 22:00 הגעתי לשערי המוצב. את השער פתח לי חסיד גור, הוא היה הש"ג – זיהיתי את החסידות לפי הפאות המגולגלות מתחת לכיפה. נכנסתי בשערי הפלוגה המבצעית החרדית בחטיבת גבעתי, היו שם קרוב ל-100 חרדים ששירתו בפלוגה – לא חרדים בכאילו, לא על יד; חרדים לדבר השם – והפלוגה נראתה מעולה, מבצעית, מתוקתקת, כמו שפלוגה בצה"ל צריכה להיראות. זה ייתכן, השילוב אפשרי, ויכולות להיות עוד עשר פלוגות כאלה, עוד 20, וזה גם יקרה. ובגלל החיבורים הגעתי ליש עתיד. המפלגה שקראה לי – המתנחל והקיבוצניק מכפר עציון, איש הציונות הדתית – להצטרף אליה, מפנה את קריאתה לכל חלקי הציבור הישראלי: חרדים, ערבים, חילונים ודתיים מוזמנים כולם להצטרף לפרויקט המשותף של חיים ישראליים במאה ה-21, המרכז הישראלי הליברלי פתוח לכולם. וכך גיליתי בחוג בית משותף בירושלים שעידן רול ואני משרתים יחד במילואים, ושאורנה ברביבאי ייסדה חלק מהמסלולים לשילוב חרדים שבהם אני שותף; שעם מאיר כהן אני חולק את החוויה הייחודית של ניהול בית ספר בפריפריה; שקארין אלהרר העבירה את תיקוני הגיל הרך החשובים שבהם אני מאמין, ושאלעזר שטרן הציל אותי פעם כשנעקצתי על ידי עקרב בבה"ד 1. אולי מעניין מכול – את אבן הפינה לשכונה הנבנית היום ממש מול ביתי בכפר עציון הניח ראש המפלגה יאיר לפיד. כי כך נראה מרכז פוליטי, כך נראית מפלגה ליברלית המכילה בתוכה רבים ושתחתיה צריך להתכנס בימים אלו כל המרכז הישראלי הגדול. מפלגה המושיטה יד לכל גווני החברה הישראלית. כן, דעו לכם, חבריי חברי וחברות הכנסת, זה אפשרי – מפלגה שיש בה מגוון מגזרים, קשת דעות, מכנה משותף רחב ועמדות ברורות של אהבת החברה הישראלית, אהבת המדינה, יושרה ועבודה קשה בשירות הציבור, ועוד דבר אחד קטן: אופטימיות. אי-אפשר להיות איש חינוך בלי להיות אדם אופטימי המאמין באדם וביכולת להשתנות. נדמה לי שאי-אפשר להיות חבר כנסת בלי האמונה שיש עתיד טוב יותר. נכון, זמני קצוב. הכנסת פיזרה את עצמה ואנו בתקופת בחירות. תשעה חודשים מלאו לכנסת הזו בקושי, ועוד מעט תבוא לעולם כנסת חדשה. אין שמחה בציבור על ההתפרקות הזו, יש עייפות. הצטרפתי לחודשיה האחרונים של הכנסת העשרים-ושלוש, ואני מקווה להיות עימכם בדרך הזו ככל שאידרש. המשורר הנפלא ט' כרמי כתב: "קשה לשתי קונכיות לשוחח שיחה של ממש, כל אחת מטה אוזן לים שלה. רק שולה הפנינים או סוחר העתיקות יכול לקבוע בלי חשש: אותו ים". כמו הנוסע בספינה הקודח חור בקרקעית חדרו ומתעלם מכך שהמים מאיימים להטביע את כל הספינה, כך עלולים המים להציף את כולנו אם נמשיך להתעלם זה מזה. הקונכיות בחברה הישראלית מדברות כל אחת אל עצמה. אנו זקוקים למנהיגות בעלת מבט על, שתקבע ללא חשש שאנו כולנו חלק מאותו ים, אותה חברה, אותה מדינה. אבקש לסיים בתודה להוריי, למשפחתי, לאשתי ולילדיי, לחבריי הטובים, לקהילות שבהן אני חי ולריבונו של עולם, על הכוחות והחיבוק שהם מעניקים לי לאורך הדרך ובזמן הזה. יהי רצון שאהיה ראוי להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז והמון בהצלחה. אני מזמין לכבד אותך ואותנו בברכה את חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת, בני המשפחות של הח"כים הטריים, גברתי מזכירת הכנסת, אני בכבוד גדול מאוד מברך את קינלי, באתי לברך את קינלי בשם מפלגת יש עתיד. משה טור פז, כך קוראים לו, אבל בפינו הוא מכונה קינלי. אם הרמקולים היו דוממים, אדוני היושב-ראש, והיינו מסתמכים רק על עדשת המצלמה, היה זה מחזה קצת שונה ולא אופייני. אני, יושב-ראש סיעת יש עתיד, מברך חבר כנסת חדש, חובש כיפה, מהציונות הדתית, שכל חייו צמח בתוך הציונות הדתית. המציאות הישראלית היא הרבה יותר מורכבת מהפלגנות שכל כך, כל כך, מאיימת עלינו בזמן האחרון. היא מגוונת ומעניינת. הינה אני, מאיר כהן שנולד בדימונה, עלה ממרוקו, חבר יש עתיד, מברך חבר כנסת חדש, את קינלי, בן לניצולי שואה, שנולד בארצות הברית וחי כיום בכפר עציון. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, זה בדיוק מה שמיוחד ויפה בסיעת יש עתיד ובעוד מפלגות אחרות; זה בדיוק מה שמייחד את המדינה הטובה שלנו, שאנחנו כל כך הרבה חובטים בה בזמן האחרון. זאת הייתה משאת נפשם של ההורים של קינלי, ההורים שלי וההורים של כל אחד מאיתנו, ובוודאי הסבים והסבתות, שיגיע יום שלמרות שדעותינו אינן שוות ולמרות שפרצופינו אינם שווים, אנחנו יודעים להתאגד בתוכה של המדינה ולייצר בה את השיח הפוליטי. זה גם מה שמאפיין מפלגת מרכז אמיתית, וזה בדיוק מה שאנחנו כולנו צריכים – לא משנה מהיכן אתה בא ולא משנה את מה אתה מייצג. אבל כשאתה דר בכפיפה אחת בעולם הפוליטי, אתה צריך להיות מחויב לאותה מתינות שמאפיינת אותך, לאותה דרך ארץ שמאפיינת אותך, לאותה הקשבה שכל כך מאפיינת אותך כאיש חינוך. בדומה אליי, קינלי, גם אתה הגעת לפוליטיקה הארצית מתוך חדרי המורים, הכיתות ומסדרונות בתי הספר. שנינו מבינים כי החינוך הוא השדה האמיתי לעיצוב הדורות הבאים ולשינוי האמיתי. באותה נשימה, שנינו מבינים את השינוי המיידי שאנחנו עושים מכאן, מכנסת ישראל. שנינו מדברים על חינוך, חינוך, חינוך, כי שם אתה גדלת. אתה צפית בתלמידים הנהדרים שלך, וראית איך שהם מתפתחים והופכים לפרחים ולמנהיגים בתוך המדינה, וכך אני צפיתי בתלמידיי. והינה הצטרף עוד קול לתוך המפלגה הזאת, שרובם אומרים שאם יש משהו שחשוב בחיינו זה חינוך, חינוך, חינוך ועוד חינוך. אני רוצה לספר לכם בקצרה על משה: נולד בארצות הברית, בן לניצולי שואה, עלה ארצה כשהיה בן שנה. את ילדותו העביר בחיפה, בירושלים. למד בישיבת נווה שמואל ובישיבת הר עציון. סיים את לימודיו האקדמיים כבוגר תואר ראשון במחשבת ישראל ובמקרא, ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל – ממש כמוני – סגן אלוף בצבא; שירת במילואים כמפקד גדודי הסיור של חטיבת "שועלי מרום" – שם נפגשנו. בשנת 2005, לקראת תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, היה משה מיוזמי ומקימי פורום "יום פקודה" – פורום קצינים דתיים למאבק בסרבנות. כיהן כיושב-ראש תנועת נאמני תורה ועבודה, כמנהל בית ספר, ואף כראש מנהל חינוך בעיריית ירושלים. משה יקירי, אני מרשה לעצמי, אולי ממרום גילי, גם לברך בשם כל חברי הכנסת, כחבר כנסת חדש – אדוני, סליחה שאני מתפרץ – בראש ובראשונה כחבר יש עתיד, אני מברך אותך. אנחנו מחבקים אותך לחיקנו – בשמי, בשם יאיר לפיד, בשם חברי הכנסת הטובים מכל המפלגות שנמצאים בכנסת הזאת. ברוך הבא. ברוך הבא למקום הזה. גם אם אנחנו נמצאים בתקופת מעבר – כמו שאתה רואה, נכנסתי היום ושאלתי: כמה חברי כנסת? יש 48 חברי כנסת. באים, עובדים. גם כשכולנו עסוקים בבחירות תמצא עניין, גם בבחירות וגם בעבודה בכנסת. דבר אחד אני רק רוצה להגיד לך, ודווקא כאנשי חינוך, ולהגיד את זה לכולנו שנמצאים כאן בכנסת: יש פוליטיקאי אמריקני מאוד מעניין שקוראים לו ראלף ניידר. הוא אמר את הדבר הבא, וזה המשפט שצריך להוביל את כולנו כאן: תפקיד המנהיגות הוא לייצר מנהיגים נוספים, לא מונהגים נוספים. ואם, בעזרת השם, זה יהיה הדבר, האמן לי שהמדינה הזאת תזכה. תודה רבה לכם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. ושוב, ברכות לחבר הכנסת משה טור פז ובהצלחה. חברות וחברי הכנסת, עד כאן הפרק הראשון להיום של נאומי בכורה. << נושא >> הצהרת אמונים של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן אנחנו עוברים לרגע מרגש ויוצא דופן נוסף – אנחנו עוברים להצהרת האמונים של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותה בכנסת של מירב כהן, שנכנסה לתוקפה ביום שישי, כ"ד בטבת התשפ"א, 8 בינואר 2021, באה במקומה חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מזמין את חברת הכנסת רות וסרמן לנדה לעלות לדוכן. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, אקרא בפנייך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואת תשיבי: "מתחייבת אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשעה טובה ובהצלחה. אנחנו נשמע היום, בהמשך סדר-היום, את נאום הבכורה שלך. בהצלחה. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונת שרה ועל מילוי מקום שרים <<נושא>> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן לסעיף הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, שעל פיה חברותה בממשלה של השרה לשוויון חברתי מירב כהן נפסקה ב-8 בינואר 2021 בשעה 12:05, וזאת בחלוף 48 שעות מהמועד שבו מסרה השרה מירב כהן את כתב התפטרותה מן הממשלה, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה; הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, שעל פיה בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, קבעה הממשלה כי השר איציק שמולי ימלא את תפקיד השר לשוויון חברתי במקום השרה מירב כהן נוסף על תפקידו כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, שעל פיה בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, קבעה הממשלה כי השר יואב גלנט ימלא את תפקיד שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה נוסף על תפקידו כשר החינוך, והשר יובל שטייניץ ימלא את תפקיד שר משאבי המים נוסף על תפקידו כשר האנרגיה, וזאת במקום השר זאב אלקין, אשר מילא תפקידים אלה. ימסור את הודעת הממשלה מכובדנו השר יעקב אביטן. בבקשה. ההודעות הללו אינן מחייבות הצבעה. אני מקריא את הסעיף, ואתה, כנראה, במקרה הזה, איך אומרים, כנהוג במקומות אחרים, פשוט חוזר אחרי שליח הציבור, כן? הינה, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מבקשת הממשלה להודיע לכנסת כי חברותה בממשלה של השרה לשוויון חברתי מירב כהן נפסקה ב-8 בינואר 2021 בשעה 12:05, וזאת בחלוף 48 שעות מהמועד שבו מסרה השרה מירב כהן את כתב התפטרותה מן הממשלה, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד הממשלה. כמו כן, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מבקשת הממשלה להודיע לכנסת כי בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, קבעה הממשלה כי השר איציק שמולי ימלא את תפקיד השר לשוויון חברתי במקום השרה מירב כהן נוסף על תפקידו כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בנוסף, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מבקשת הממשלה להודיע לכנסת כי בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, קבעה הממשלה כי השר יואב גלנט ימלא את תפקיד שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה נוסף על תפקידו כשר החינוך, והשר יובל שטייניץ ימלא את תפקיד שר משאבי המים נוסף על תפקידו כשר האנרגיה, וזאת במקום השר זאב אלקין אשר מילא תפקידים אלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. כאמור, ההודעה איננה מצריכה הצבעה, ולפיכך אנחנו יכולים לעבור לסעיף הבא שעל סדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1387).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, ויציג את הצעת החוק שר העבודה, הרווחה ומעתה גם השירותים החברתיים חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, בעקבות משבר הקורונה הוארכה, כידוע, הזכאות לדמי אבטלה. הדבר הזה יצר לקונה מסוימת בחוק, שיש בכוחה לפגוע ב-50,000 נשים יולדות בתקופת הקורונה. מדובר בנשים שפוטרו מעבודתן או הוצאו לחל"ת ובגלל שהן נמצאות במצב ארוך יחסית של חוסר תעסוקה, החל מחודש מרץ, הן עלולות שלא לעמוד בתנאים שקובע החוק היבש לגבי הזכאות לדמי לידה. אגב זה, גם זכאותן לדמי אבטלה נפגעת, מכיוון שיולדת, גם יולדת, בסופו של דבר לא יכולה לקבל דמי אבטלה למשך 15 שבועות מהרגע של הלידה. זאת אומרת שלגבי אותן עשרות אלפי נשים עלול להיווצר פה מצב בהחלט לא רצוי שבו הן גם לא תוכלנה לקבל דמי לידה וגם תישללנה מהן הזכאות לדמי אבטלה, דבר שהוא כמובן בלתי מתקבל על הדעת. נשים ממילא, אדוני היושב-ראש, בתקופת משבר הקורונה – רואים את זה בכל הנתונים, גם של שירות התעסוקה, של גם הביטוח הלאומי – נפגעו דרמטית יותר מגברים, ולכן אנחנו צריכים לעשות את הכול כדי לנסות למזער את הפגיעה היכן שניתן. ובמקומות שבהם ניתן למנוע אותה כמובן שעלינו לעשות את זה. לפיכך, ההצעה שמובאת לכנסת היא כדלקמן: כל מי שהייתה זכאית לדמי אבטלה לפני הלידה ותלד בין ינואר ליוני 2021, תוכל לקבל דמי לידה אפילו שלא עבדה, כמובן בעל כורחה, בעשרת החודשים שקדמו ללידה. אני באמת תקווה שהכנסת תאשר היום את החקיקה במלואה. אני מקווה שנספיק לעשות את זה, כיוון שהחל מ-14 בינואר בעצם זה המועד שבו נשים, חלילה, תתחלנה להיפגע מהמצב החוקי הבעייתי שבעטיו אנחנו מתקנים את החקיקה הזו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא היה אפשר להכניס את זה לתקנת הקורונה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לכמה זמן הצעת החוק הולכת אחורה, לשנה אחורה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> בכל מקרה החוק מתקן גם לנשים – אם חלילה לא נספיק לתקן את זה עד 14 בינואר, לא תהיה פגיעה בנשים, זה יתוקן גם אחורה, כלומר, המועד הקובע זה 1 בינואר, וב-1 בינואר אין עדיין נשים שבעצם לא צברו עשרה חודשים, כי הקורונה התחילה, כידוע, בחודש מרץ. מה שאלת, מאיר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר שאנחנו בוודאי נתמוך בשמחה גדולה וכמה שיותר מהר, אבל לא היה אפשר להכניס את זה לתקנות הקורונה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> היה ניסיון כזה, למיטב ידיעתי, והוא לא צלח, אבל אני שמח שלפחות – קודם כול צריך להגיד מילה טובה ליושב-ראש הכנסת, שאפשר ומאפשר היום גם לוועדת העבודה והרווחה להתכנס תוך כדי דיון כדי שנוכל למצות את התהליך הזה. גם סביר להניח – אני מניח שעוד יהיו ימים במליאה ונוכל להשלים את התיקון הזה, גם בעזרת האופוזיציה, כמה שיותר מהר. אני רוצה להודות לשר האוצר על שיתוף הפעולה והיוזמה המשותפת – גם לו, גם למנכ"ל הביטוח הלאומי, ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, וכמובן לך, יושב-ראש הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר איציק שמולי. נרשמו לדיון דוברים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת אוריאל בוסו – לא נמצא; חבר הכנסת אלכס קושניר – לא נמצא; חבר הכנסת עמית הלוי – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני בהחלט גם כן מברך על החוק. אני חושב שזה דבר מחויב המציאות, ולכן אנחנו תומכים בהצעת החוק. אני עליתי לדבר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על נושא מאוד כאוב בחברה הערבית, וזה מעשי הרצח שקורים יומם ולילה ביישובים הערביים, בכפרים הערביים, ואני רוצה להזכיר שני מקרים מאוד טרגיים שקרו בסוף השבוע שעבר. הראשון זה הרצח של סלימאן נזיה מסארווה. הוא בן יחיד לעו"ד נזיה מסארווה, ראש מועצת כפר קרע לשעבר, ואימו היא מנהלת בית ספר ביישוב. ומה שמכעיס ומגדיל את הכעס – מה שנאמר לנו ומה שהתפרסם הוא שהייתה טעות בזיהוי. זאת אומרת, בן יחיד של משפחתו, של אביו, משפחה נורמטיבית, נהרג ונורה בגלל טעות בזיהוי של עבריינים. הדבר מאוד מתסכל. אנחנו, כמנהיגות מקומית, מאוד מאוד מתוסכלים ממה שקורה. יום למוחרת, כשהיה יושב ברכבו, נורה סלימאן אגברייה, ראש העיר אום אל-פחם לשעבר, והוא מתאושש בימים אלה בבית חולים העמק בעפולה. המצב בלתי נסבל והמצב מאוד מאוד נוראי, ואין מילים לתאר אותו, והתחושות הן מאוד קשות. אני יודע שהממשלה והמנכ"לים שקדו על תוכנית ממשלתית למיגור האלימות; אני יודע שתוכניות ממשלתיות – התוצאות שלהן לוקחות המון זמן; לוקח שנים שיהיו תוצאות. אבל אני כאן קורא למפכ"ל החדש של המשטרה: אפשר להקים יחידה שתתמקד אך ורק בפשיעה בחברה הערבית, ואני אוסיף עוד ואומר: שתתמקד אך ורק בפשיעה במרכז והצפון; הפשיעה הזאת לא קיימת ברמה הזאת בדרום. היא לא קיימת. ארגוני הפשיעה משתוללים ביישובים ובכפרים הערביים במרכז ובצפון. ולכן, לפני כל התוכניות – וכל דבר הוא מבורך – לפני הכול צריך להתמקד ולהקים יחידה מיוחדת לטיפול, שתהיה עם יעדים ברורים ושיהיה מעקב אחר היעדים האלה. רק דבר כזה יציל אותנו – לפחות לעצור את הדימום עכשיו, אדוני היושב-ראש, לפחות לעצור את הדימום מיידית. כשיש לנו נפגע בתאונת דרכים, קודם כול מצילים אותו, עוצרים את הדימום, מגיעים האנשים של הטראומה, ואחר כך עוברים לטיפול היותר-מעמיק. עכשיו הקריאה שלי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היא להקים יחידה מיוחדת במשטרת ישראל. יש את המשאבים, יש את הכול. מדינת ישראל היא לא מדינה ענייה. כמה מאות של שוטרים יכולים לתת להם את הכלים לטפל בכנופיות הפשע. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני זוכר איך ב-2018 – – – היישובים הערביים – – – לא הייתה הרשימה המשותפת, הערבים הצביעו נגד הדבר הזה. אנחנו הזהרנו – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו הצבענו נגד, כי זה לא הפתרון. זה חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוסאמה, רגע – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תחנות משטרה זה חלק מהבעיה, אתה יודע את זה. איפה שיש תחנות יש עלייה בפשיעה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע את זה, ובגלל שאני יודע את זה חייבים לעשות את זה. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם זה היה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יעקב טסלר – איננו; חבר הכנסת ניסים וטורי – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, למה "איננו"? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, אדוני, לא ראיתי. אז אתה מוזמן בכבוד רב, וברוך השב אלינו. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אני לא טועה בזה שנכנסת ממש כרגע, נכון? כי אני לא ראיתי אותך קודם. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> זה בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רציתי קודם כול לומר שהחוק הוא מאוד מאוד חשוב, וכמובן שצריך לתמוך בו. אבל אני שואל את עצמי היום, כבר מאתמול, מאז פסיקת בג"ץ שמונעת את הזכות של חולים שומרי חמץ בפסח לא לראות – "לא יראה לך חמץ" – לא לראות חמץ בפסח, ומחייב את בתי החולים לאפשר להכניס חמץ בפסח – חבר הכנסת סעדי, חבר הכנסת אלחרומי, אני רוצה שתשאלו את השאלה הבאה: באיזו זכות אתם טוענים שצריכה להיות פה מדינה יהודית ודמוקרטית? מדינה דמוקרטית – אתם מבינים. באו לפה אנשים מכל העולם, כמו בכל מדינות המהגרים, וצריך להכיר בזכויותיהם – יהודים, ערבים. אבל למה לקרוא לזה מדינה יהודית? מה אנחנו נשיב? כי אנחנו אלפיים שנה בגלות לא יכולנו לקיים את התורה שלנו כמו שהתורה ציוותה לנו בארץ ישראל. לא נתנו לנו לאכול מצות בפסח, לא אפשרו לנו לקיים את התורה והמצוות כראוי. אנחנו רצינו מדינה יהודית, ששם נחיה את שפת התורה – איך אומר השיר, אדוני היושב-ראש –­ שם נחיה את שפת התורה; שם אנחנו נקיים את התורה, שם אנחנו נחיה כיהודים, ושם תהיה משמעות להיותנו יהודים, כי בהיותנו בגולה – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> בגולה לא הייתה משמעות? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היו הרבה יהודים – גב' מיכאלי, אני עכשיו לא בשביל פולמוס פה, כי אין לי כוח. אני, ברוך השם, שבתי, אבל אני רוצה להגיד את דבריי. אחר כך, כשתרצי, תגידי את דברייך. העם היהודי בגולה – היו הרבה אנשים שבאמת התבוללו. הם באמת חשבו שלהיות יהודי זה מעשה בלתי אפשרי וגם בלתי רצוי. מיליוני מיליוני יהודים התבוללו בארצות הברית, ברוסיה, בכל מיני מקומות, הרבה לפני המלחמה, ומי שכן החזיק מעמד זה אלה שדווקא כן רצו להישאר יהודים. ואלה וצאצאיהם, אפילו שלא שמרו את התורה, באו לארץ ישראל. האחרים לא באו בכלל לארץ ישראל. עכשיו באנו לארץ ישראל, והיו פה המון המון המון אנשים, חילונים ודתיים, אבל אצל כולם היו דברים שבקונסנזוס, כמו חמץ בפסח – עד כדי כך שהיה אפילו חוק חמץ, והחוק התקבל בצורה דמוקרטית, כמו כל דבר. כשבודקים אנשים שנכנסים לכל מיני מקומות עם תיק על כל מיני דברים אף אחד לא שואל: באיזו זכות אתה בודק בתיק שלי? כי ידעו שזאת הזכות של המדינה לקבוע חוקים. הזכות של מדינה דמוקרטית לקבוע חוקים, והזכות של מדינה יהודית לקבוע חוקים יהודיים דתיים. בא בג"ץ ואומר: לא. בג"ץ פוגע בעצם בזכויותיהם של רוב החולים, שרוצים לשמור חמץ בפסח, כולל האנשים שאינם דתיים, והכול בשם שמירת חופש הפרט. למה הפרט הזה, הזכויות שלו חשובות יותר משל 99% או 89% הפרטים האחרים ששוכבים בית חולים לא מרצון? זאת הצביעות הנוראה ביותר של שימוש בשם הדמוקרטיה ובשם השוויון. אין לך דבר בלתי שוויוני יותר מאשר לאפשר ל"להכעיסניק" אחד להכניס חמץ בפסח דווקא לבית חולים. אם הוא לא יהודי אז הוא גם לא חייב. מי שלא חייב בלא תאכל חמץ לא חייב באכילת מצה. אנחנו לא דורשים ממי שאינם יהודים לשמור פסח. למרות שמאפיית אבולעפיה, למרות שהוא לא חייב על פי ההלכה, שנים רבות הוא סגר את המאפייה ביפו בפסח, מתוך התחשבות בעם היהודי. בג"ץ מערער בזה את יסוד קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל. אם יש משהו אנטי-ציוני, אנטי-יהודי ואנטי-דמוקרטי זה שלטון הבג"ץ בארץ ישראל. אני מקווה מאוד שבבחירות תחזקנה ידיהם של אותם אנשים שרוצים למגר את הדיקטטורה הזאת ולהחזיר את מערכת המשפט לתפקידה כשופטת ולא כמחוקקת, וודאי שלא כהורסת את מדינת היהודים בארץ ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר, ושוב, ברוך השב אלינו לכאן. חברות וחברי הכנסת, נמשיך ברשימת הדוברים: חבר הכנסת יועז הנדל – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אריאל קלנר – אף הוא איננו; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, איפה חבר הכנסת אייכלר, יצא? דיבר ויצא. רציתי לאחל לו קודם כול ברוך הבא. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני מייצג אותו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה מייצג אותו? אז בוא. אני לא התכוונתי לדבר על הנושא שהוא העלה, אבל כן התכוונתי לדבר על נושא שקשור, אדוני היושב-ראש, כבוד השר. חנות קינג סטור אלמשהדאווי פתח סניף בעכא, עכו, לפני חודש – תושב עכו, ינון אזולאי. אנשים מתחילים לבוא ולקנות רגיל. יש לו הרבה סניפים, גם ביישובים הערביים וגם ביישובים מעורבים וגם ביישובים יהודיים. ואז, כבוד שר הדתות, הרב יוסף ישר – אני קורא את שמו נכון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – שר הדתות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר, אני פונה לשר הדתות ואני אומר לו שהרב יוסף ישר, הרב הראשי של עכו והמחוז – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> עכא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשמע, הינה, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה – מוציא קריאת קודש, קריאת קודש: תושבי עכו, יהודים יקרים, לצערנו הרב, בעירנו עכו נפתח סניף של קינג סטור שפתוח אף בשבת, בשבת קודש, נוסף לכך שהוא מוכר נבלות וטרפות ומוצרי מזון לא כשרים. דווה ליבנו לראות יהודים יקרים, דתיים, שומרי מסורת, שנסחפים אחרי פרסומים של מבצעים לרגל הפתיחה וקונים שם בימות החול ובכך מחזקים את ידיו לפתוח בשבתות וגורמים בעקיפין לחילול שבת. אנו מבקשים מכם, ציבור יקר, אנא, למען השבת הקדושה, הדירו רגליכם ממקום זה גם בימות החול. ללא ספק אנו מאמינים שברכת "כי היא מקור הברכה" תתקיים בשומעים לנו. זה רב ראשי, חבר הכנסת גינזבורג, רב ראשי במדינת ישראל, אדוני שר הדתות, שקורא להחרים חנות, סופרמרקט שפתוח בעכו, קורא ליהודים להחרים את העסק הזה. זוהי גם עבירה על החוק, זו גם גזענות לשמה, זו כפייה דתית. ולכן, כאשר חבר הכנסת אייכלר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. ולכן אני פונה היום ליועץ המשפטי לממשלה בנושא הזה, אבל טוב שאתה, אדוני שר הדתות, נמצא כאן היום. אני חושב שלא יכול להיות דבר כזה. אני מבין שאולי מישהו פרטי מחליט לא ללכת לקנות, להחרים אותו – זכותו. אבל רב ראשי במדינה, במדינת ישראל, שבא וקורא להחרים עסק, בניגוד לחוק, בניגוד לכל מינהל תקין, בניגוד למוסר – איפה נשמע דבר כזה? ואז הרב אייכלר בא וזועק את זעקת החמץ בבתי החולים ומדינת בג"ץ, אבל על זה לא מוציאים מילה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו עוברים מכאן להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה). << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נצביע מכאן או שנעלה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני מעדיפה שתצביעו מהמקום שבו אתם צריכים לשבת, אבל מאחר שאתה דיברת, אותך אני יכולה להוסיף מכאן. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כדי להצביע צריך לעלות? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן. ירדנה מאשרת לנו כחריג הפעם. אנחנו עושים את מה שירדנה אומרת. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? אנחנו מוסיפים את ההצבעה מכאן. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מרב מיכאלי – בעד; אלחרומי – בעד; אוסאמה סעדי – בעד; ולדימיר, ההצבעה הראשונה שלך – בעד; מי עוד כאן? אזולאי – בעד. סך הכול עשרה חברי כנסת בעד. הצעת חוק הביטוח הלאומי עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדות האלה: מטעם סיעת הליכוד: בוועדת הכנסת – במקום חבר הכנסת עוזי דיין תכהן חברת הכנסת מטי יוגב, ובמקום חברת הכנסת טלי פלוסקוב יכהן חבר הכנסת שבח שטרן; בוועדת הכספים – במקום הפנוי לסיעה תכהן חברת הכנסת חוה אתי עטייה, ובמקום חברת הכנסת חברתי עטייה, שכיהנה כממלאת מקום, תכהן חברת הכנסת מטי יוגב כממלאת מקום; בוועדת הכלכלה – במקום הפנוי לסיעה תכהן חברת הכנסת מטי יוגב; בוועדת החוץ והביטחון – במקומות הפנויים לסיעה יכהנו חברי הכנסת עמית הלוי ושבח שטרן כחברי הוועדה, וחברת הכנסת מטי יוגב תכהן כממלאת מקום. כמו כן, במקום חבר הכנסת עמית הלוי, שכיהן כממלא מקום, יכהן חבר הכנסת נסים ואטורי כממלא מקום; בוועדת הפנים והגנת הסביבה – במקום הפנוי לסיעה יכהן חבר הכנסת נסים ואטורי; בוועדה המיוחדת לזכויות הילד – במקום הפנוי לסיעה יכהן חבר הכנסת שבח שטרן. בוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול – במקום הפנוי לסיעה יכהן חבר הכנסת נסים ואטורי. מטעם סיעת כחול לבן: בוועדת החוץ והביטחון – במקום חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שכיהנה כממלאת מקום, תכהן חברת הכנסת רות ורסמן לנדה כממלאת מקום; בוועדת החוקה, חוק ומשפט – במקום חבר הכנסת הילה שי וזאן תכהן חברת הכנסת רות וסרמן לנדה; בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית – במקום חברת הכנסת תהלה פרידמן תכהן חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. << נושא >> הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"א–2021 << נושא >> [מס' מ/1385, פ/2228; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 123; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. היא קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר >> ברשות גברתי היושבת בראש, אדוני השר, השר לשירותי דת הרב יעקב אביטן, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אציג את החוק – אוסאמה, עלית קודם, דיברת על העיר עכו, דיברת על הרב יוסף ישר, הקראת מכתב, קריאת קודש. האמת, אני לא מכיר את העובדות, אבל עובדה אחת אני מכיר: אני מכיר את הרב יוסף ישר עוד מהיותי ילד – גדלתי בעכו, והזכרת זאת. אני מכיר את הרב יוסף ישר בתור אדם ישר דרך, סבלני, שומע את האחר, תמיד תראה אותו במאור פנים. אם הוא הגיע למצב כזה, כנראה כלו כל הקיצים, ואני אגיד לך על מה אני מדבר. פעם הום סנטר פתחו בשבת, כשלא היה צורך, בעכו, ואני זוכר את המאבק שהיה. מו"ר אבי, זיכרונו לברכה, היה שותף למאבק נגד הפתיחה בשבת, כי היה שם גם ציבור דתי, ואמרו: בעיר הזאת אף פעם לא היה דבר כזה, בואו נגיע להבנות. יד ביד – הרב יוסף ישר, שייבדל לחיים טובים, ואבי ז"ל, הלכו בהידברות, ובסופו של דבר הצליחו וסגרו. הייתה תקופה שבסוף פתחו, אבל היה פעם – אם אתה זוכר, בערב כיפור אחד, היו דווקא עם המגזר הערבי פרעות; באו היהודים, הערבים, אתה יודע איך זה הלך שם, וזה היה מתחת לבית שלנו. שרפו בית אחד, ובעכו העתיקה הייתה מלחמה. יצא, מהציבור עצמו, שלא קונים אצלם, שלמגזר הערבי לא הולכים. שוב הרב יוסף ישר, שייבדל לחיים טובים, ומו"ר אבי ז"ל, הלכו בהידברות ועשו. אני לא יודע מה קרה פה. אני לא יודע. אבל את הזעקה של השבת, בתור רב עיר, לא שמותר לו – הוא חייב לזעוק אותה. הוא חייב לזעוק את הזעקה הזאת. נכון שאדם שאיננו יהודי אסור לו גם לשמור שבת. אסור לו לשמור שבת. אתה, אם תרצה לשמור שבת, אני אזמין אותך אליי בשבת שתבוא באוטו, כי אסור לך לשמור שבת, בסדר? אבל היה. כנראה שיש פה משהו. ולכן אני אומר, אוסאמה, אני לא בטוח ששוחחת עם הרב הראשי לפני שעלית לפה. תאמין לי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מדובר שם על נבלות וטרפות. זה שהרב יוצא מגדרו ואומר שגם מי שקונה נבלות וטרפות ולא יקנה אותן בשבת – אתה יודע מה, זה מראה עד כמה הרגישות שלו, שהוא אומר: תשמע, גם אם אתה קונה, לפחות אל תעשה שתי עבירות. זה לעניין הזה. אני חושב שאם תרים טלפון לרב יוסף ישר תשמע את כל התמונה, זה יהיה משהו אחר. ואני אומר לך שהוא שנים שם, והוא רב שמתפקד מבית הכנסת לבית הכנסת, לכולם. אין אצלו: זה כך, זה עם כיפה, זה בלי כיפה; אצלו, כולם – זה יהודי, ערבי – כולם כולם, הוא מכבד אותם. וזה המקום שבו גדלתי, כך חונכתי, לכבד כל אדם. אז, תאמין לי, אחרי זה תרים לו טלפון, אתה תיהנה גם מהשיחה איתו. לעצם החוק עצמו. אדוני, אני מתכוון להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"א–2021. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגה הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2020, שיזמו חברי הכנסת אופיר כץ וקטי שטרית. עוד לפני שהממשלה הביאה את הצעת החוק הזאת, אתם הגשתם את הצעת החוק הזאת, שהיא הצעה חשובה, ואנחנו תכף נדבר עליה – אבל קודם כול יישר כוח על זה שעשיתם, ובסופו של דבר אתם גם מצליחים להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. אמרתי בוועדה שלפעמים כשאתה מגיע עם הצעת חוק ממשלתית, אז בעצם הפרטית נבלעת. אני אומר לך שזה לא נבלע. הצעת החוק שלכם היא הצעה ראויה ונכונה, שמועילה לאלפי ועשרות אלפי חקלאים בעם ישראל, שדווקא בתקופה הזאת יצליחו לחסוך עוד אלפי שקלים. ועל זה מגיע לכם יישר כוח. סעיף 45 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003, קובע כי מעסיק חייב בתשלום היטל על העסקת עובד זר בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה ששילם לעובד הזר בשנת מס מסוימת. כן קבע הסעיף כי אם העובד הזר מועסק לפי ההיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות יעמוד שיעור ההיטל על 10%. בשנת 2016 נקבע בוועדת הכספים בהוראת שעה פטור מהיטל על העסקת עובד זר בענף החקלאות עד 31 בדצמבר 2020. בהצעת חוק זו מוצע להאריך את הוראת השעה כך שהפטור מתשלום ההיטל האמור בענף החקלאות יוארך בשנתיים נוספות, עד 31 בדצמבר 2022. להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות. לפני שאני מבקש לאשר אותה, אני מבקש להודות ליושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני, על זה שהוא דחף שההצעה הזאת תגיע לשולחן הוועדה וגם תעבור, גם בשיחות שלו וגם בנוכחותו. אני רוצה להודות לרב משה גפני בכלל על כל הפעילות שהוא עושה. הכול הוא מצליח להביא בהסכמה מלאה בוועדה, וזה אחד הדברים הכי חשובים, להביא בהסכמה של קואליציה-אופוזיציה. אלה הדברים שהכי חשוב להביא להם בוועדה. ככה זה מקבל רוב ומקבל משמעות שהיא א-פוליטית. לכן אני מודה לרב גפני, ואני מודה לצוות הלשכה המשפטית – שגית גם בצוות, לא? היא מעל כולם, אבל צריך להודות. וכמובן לאייל, שיר ושלומית – כל מי שעסק בנושא, אני רוצה להודות לכם, וגם להנהלת הוועדה בראשות טמיר. הצעת החוק הזאת הוגשה ללא הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי. להצעת חוק התוכנית להבראה כלכלית בישראל לא הוגשו הסתייגויות. הוגשה בקשת דיבור. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. אחריו נצביע בקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> גם לי יש בקשת דיבור. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא רשום, אבל יש לך הזדמנות אחר כך, אולי. בבקשה, חבר הכנסת כץ. חמש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. קודם כול – להודות לך, ממלא מקום יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ינון אזולאי, שהחליף כבר בשניים או שלושה דיונים ועושה על כולנו רושם כאילו הוא מנהל את הוועדה כבר איזה עשר שנים. יישר כוח גדול ותודה על העזרה. מגפת הקורונה וההשפעות שהיא הביאה איתה הוכיחו כי יש משמעות גדולה לתוצרת חקלאית ישראלית ויש חשיבות לחיזוק המשק המקומי בנוסף ליבוא. ההגבלות וההנחיות המיוחדות שנוצרו בהשפעת המגפה הוכיחו עוד יותר כמה גדול הצורך לתמוך בחקלאים הישראלים שלנו. בחודשיים האחרונים קיבלתי פניות רבות מחקלאים רבים ברחבי הארץ על סיום פטור העסקת עובדים זרים. כמו שחבר הכנסת ינון אזולאי אמר, זאת הייתה הוראת שעה שהחלה ב-2015 והסתיימה בדצמבר 2020, והם חששו מהסכום הנוסף שהיה מוטל עליהם אם לא היינו מאריכים את הוראת השעה. ענף החקלאות התמודד עם קשיים רבים עוד לפני התפרצות הקורונה. המגפה גרמה למחסור רציני בידיים עובדות בענף. הטלת מס מעסיקים על עובדים זרים נועדה לעודד עבודה מקומית בתחום, אבל כפי שניתן לראות, גם לאחר השפעת נגיף הקורונה על שוק התעסוקה לא היה ביקוש. לכן הבנו כי הטלת המס תטיל קושי על ענף החקלאות הישראלי ועל החקלאים היקרים שלנו. בעקבות המצב הגשתי יחד עם חברתי חברת הכנסת קטי שטרית הצעת חוק שנועדה להאריך את הפטור על היטל העסקת עובדים זרים. לשמחתנו הרבה, שוב שר האוצר ישראל כץ נענה בחיוב לבקשה והודיע כי יתמוך במהלך. ועל כך, בשמי ובשם החקלאים הרבים שחיכו לזה, אני מודה מכאן לשר האוצר. הצעת החוק שמונחת לפניכם מציעה להאריך את הפטור, הקובע מס מעסיקים בשיעור של 0% על עובדים זרים בחקלאות. ההארכה תינתן לשנתיים נוספות, עד 31 בדצמבר 2022, על מנת לאפשר לענף להתאושש ולצמוח. זוהי בשורה חשובה לעובדי ענף החקלאות בארץ. אני מודה ליושב-ראש מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג', ולמזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח, שיחד עם החקלאים הציפו בפניי את הבעיה וליוו את החקיקה. כמו כן, אני מודה ליושב-ראש ועדת הכספים גפני, שגם מהרגע הראשון תמך והניע את המהלך וסייע לכך שהיום אנחנו מעבירים את זה בקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. אנחנו עוברים מכאן להצבעה על הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. כעת אנחנו עוברים לקריאה שנייה. הצבעה. בתום הדיגיטלי אנחנו נשאל את השמות. הצבעה מס' 2 בעד סעיף 1 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר – בעד; חברת הכנסת מיכאלי – בעד; מאיר כהן, הצבעת, בבקשה? כן; חבר הכנסת אשר – בעד; חבר הכנסת אלחרומי – בעד; חברת הכנסת סונדוס – בעד; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד. עוד מישהו? אופיר, הצבעת? בסך הכול נוספו שמונה לחמישה – בסך הכול 13 בעד. החוק התקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 5 נגד – אין נמנעים – אין חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מי שמבקש עוד להצביע – בבקשה. חבר הכנסת ולדימיר וחבר הכנסת אשר – בעד; חברת הכנסת מיכאלי, חבר הכנסת אלחרומי, חברת הכנסת סונדוס – חבר הכנסת מאיר כהן ביקש להצביע? לא, הוא הצביע, אין צורך. חבר הכנסת סעדי, אתה מצביע? בעד. חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד. בסך הכול 12 בעד. החוק עבר גם בקריאה שלישית ואושר. בהצלחה. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א–2020 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים מכאן – בגלל שלא הגיעה הצעת החוק מהוועדות אנחנו מדלגים לפיצול: הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א–2020. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט יעקב אשר. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מבקש לקבל את תמיכתם של חברי הכנסת בהחלטת הוועדה לפצל את הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה). הצעת החוק מבקשת לדחות את כניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים בשנה וחצי, ולקבוע שסעיפים מסוימים בו ישולבו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, שימשיך לחול עד כניסתו של חוק המידע האמור. אני אומר בשתי מילים: מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד, שמדברת על כך שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בשבוע הקרוב רפורמה גדולה מאוד בכל הנושא של המידע הפלילי, שכל הרעיון שלו הוא שהשימוש במידע הפלילי יהיה מוסדר, נכון ואמיתי למה שצריך. כי מה שקורה הוא שהרבה מאוד אנשים, גם כאלה שיש להם רישום פלילי חד-פעמי, שמעדו פעם אחת בחייהם בצורה כזו או אחרת – במשך שנים רבות הדבר הזה מהווה חסם מבחינתם, זה מצד אחד. מצד שני, התקנות גם אמורות לסגור הרבה מאוד מקומות – שלא יהיה מצב שבו אדם שחלילה הורשע בעבירה מסוימת ייכנס לעבוד או יקבל אישור ויעבור ועדות מכרזים כאלה ואחרות לתפקידים שבהם הוא חלילה עלול לשוב – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רק להגיד – – – חוק השבים בא מתוך המשפט העברי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הכול מגיע משם בסוף, השאלה מה מסלפים בדרך – זו הבעיה. אבל את זה אנחנו ניישר. אנחנו לאט-לאט מיישרים. ועדת ההסכמות עובדת איתנו, ואנחנו מיישרים את הדברים. אבל באמת מדובר פה על הצעת חוק מאוד חשובה. דא עקא, גברתי היושבת-ראש, שהגיעו נציגי הממשלה ואמרו שהם אינם מסוגלים להכין את החוק כבר לשבוע הבא, כפי שחוקק בהתחלה, מאחר שמערכות המחשוב – זה לא רק מערכות מחשוב, אלא יש פה שילוב של מערכת המחשוב עם הרבה מאוד ספציפיות משפטית של המון תהליכים, ופשוט התאריך שנקבע הוא לא תאריך ריאלי. הם ביקשו מאיתנו לאשר את זה לשנה וחצי, אני חושב, להאריך את הדבר הזה, ואנחנו בדיון בוועדה החלטנו להאריך את זה בשנה, ולתת אפשרות לשר להגיש לוועדת חוקה אפשרות להאריך בעוד חצי שנה בלבד, רק אם יהיה צורך אמיתי. וביקשנו וממשרדי הממשלה באמת לסגור את העניינים עד כמה שאפשר יותר מהר כדי שזה יוכל לחול בצורה טובה. בין יתר הדברים, נתקלנו בזה שיש דברים שאפשר להחיל אותם היום, שהם לא תלויי מחשוב והם כבר גם די ברורים מבחינה משפטית. לכן אמרנו: אל תמנע טוב מבעליו, ו"בעליו" פה, לצורך העניין, זה האזרחים והאזרחיות שלנו. אפשר היום כן להחיל בפועל כמה תיקונים. לכן אני יזמתי את הפיצול הזה, גברתי, וביקשנו אישור באמת לפצל את זה. היום, באקט הזה שאנחנו נמצאים בו כרגע, אנחנו מאשרים את הפיצול. לאחר מכן אני אעלה ואבקש גם כמובן לאשר את ההחלטה לדחות, ולאחר מכן הוועדה תמשיך ותדון, וכבר קבענו ביום רביעי דיון. ינון, אני רוצה להודות ליושבי-ראש ועדת ההסכמות, מאיר כהן ומיקי זוהר, שלא נמצא כאן כרגע, על כך שהם אישרו לנו את הדיון. קבענו כבר ביום רביעי את המשך הדיון, מתוך מגמה להביא בתוך שבוע-עשרה ימים את התיקונים שאפשר לעשות, בלי קשר למה שעכשיו אנחנו גם נדחה – בפיצול נדחה את החלת החוק המלאה, אבל כמה וכמה תיקונים שטובים לאזרחי ואזרחיות מדינת ישראל אנחנו נעשה כבר עכשיו. אני מודה לך, אדוני, על הענייניות שלך. באמת ראיתי את זה כבר בכמה וכמה דברים – ענייניות במה שלא סובל דיחוי. מבחינתך, מה שלא סובל דיחוי זה מה שמיטיב עם הציבור. אם הדברים יכולים לחכות – הם יחכו לאחר הבחירות ונטפל בהם בצורה הנכונה. נוכח הדחיפות הזאת אנחנו מציעים לפצל את הצעת החוק, כך שחלק אחד, כמו שאמרתי, בדבר דחיית הכניסה לתוקף, יובא לאישור הכנסת היום. החלק הנותר, הכולל את אותם סעיפים שיש לשקול אם לשלב כבר עכשיו בחוק המרשם הפלילי, יידון בוועדת החוקה ביום רביעי הקרוב, בעזרת השם, תוך ליבון הסוגיות המתעוררות וניסיון לתת לכך מענה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהחלטת הפיצול. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. נרשם לדיבור, להתייחסות – חבר הכנסת אוסאמה סעדי – פה? חבר הכנסת אוסאמה סעדי איננו. מוזר, הוא ביקש בדיוק את זה. אנחנו עוברים מכאן להצבעה על הצעת ועדת החוקה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה – 5 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אבוד לך, ידידי. טיימינג זה הכול. מכאן אני אאסוף אצבעות: חבר הכנסת אשר – בעד; חברת הכנסת מיכאלי – בעד; חבר הכנסת ולדימיר – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; חבר הכנסת טור פז – בעד; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – בעד; חברת הכנסת סונדוס – בעד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הצבעתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קטי, הצבעת. שלום, יקירתי. מוסיפה שבעה. סך הכול 12 בעד. ההחלטה התקבלה ואושרה. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1383; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 123; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מאחר שההצעות עוד לא הגיעו, אנחנו עוברים לסעיף 9 – הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. היא קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. את הצעת החוק יציג יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אהבתי את מה שאמרת קודם. מאיר, מאיר, שמעת? היושבת-ראש אמרה קודם שעכשיו אנחנו נאסוף אצבעות. זה התקופה לאסוף אצבעות, חברים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל לא לעשות את זה לא בהסתה ולא נגד אחרים. לאסוף אצבעות זה בסדר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בסדר, אנחנו מסכימים, תמימי דעים – אני שמחה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יעקב, יעקב, אני עכשיו מגייס את כל הרשימה – 15, ואין שום קואליציה. אתה יודע, הקואליציה יצאה לחופשה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוסאמה, למה? למה? באנו בטוב. למה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אוסאמה, לא יודע – אומרים שאתם כבר בקואליציה הבאה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה – אומרים, אומרים. מה שאומרים לא נכון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים). זהו אחד החוקים הנכונים, ואנחנו עושים אותו תוך כדי תנועה וגם משפרים אותו. ההצעה הזאת היא הצעת חוק ממשלתית, שמבקשת לקבוע הסדרים שעניינם הארכה אוטומטית של תוקפם של מגוון אישורים רגולטוריים, בהמשך להסדרים דומים שנקבעו מתחילת ההתמודדות עם משבר הקורונה. קטי, יש לך קול, בלי עין הרע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמיתי? עד לפה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה שתקשיבי, זו הצעת חוק מצוינת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה עוד מהימים שהייתי מורה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההגבלות שהוטלו במשק בתחילת משבר הקורונה הקשו על עבודת הרשויות הציבוריות, שהיו צריכות לחדש אישורים רגולטוריים שפקעו באותה תקופה, וכן הקשו על המפוקחים לפעול לחידוש אותם אישורים. לכן ביקשה הממשלה לקבוע הארכה אוטומטית לאישורים רגולטוריים, והכוונה – אוי, כמה פעמים כתבו לי פה "רגולטוריים", וזה כל כך קשה לי עם – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה יותר טוב מ"אפידמיולוגיים", זה עוד אפשרי. תגיד תודה שזה "רגולטוריים" ולא "אפידמיולוגיים". << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, זה נכון, יותר קל. הכוונה באישורים אלה – שיניתי – היא לסוגים שונים של רישיונות, היתרים ואישורים שניתנים ככלל בידי רשות ציבורית לצורך ביצוע פעולות או פעולה בידי אדם לתקופה העולה על חודש, או לפטור מביצוע פעולה. לדוגמה, אישור עשוי לכלול רישיון עסק, אשרת שהייה, היתר כיבוי אש, רישיון שימוש בקנביס רפואי ועוד ועוד. החוק המקורי, שנחקק בסוף יוני 2020, קבע תקופה שאישורים שפקעו במסגרתה הוארכו אוטומטית בשלושה חודשים, ותקופה נוספת שאישורים שפקעו במסגרתה הוארכו בעשרה שבועות נוספים. תקופות אלה הוארכו בצו בשלושה חודשים נוספים. חשוב להדגיש שהארכת האישורים מכוח החוק היא אוטומטית ואינה מחייבת הגשת בקשה או תשלום אגרה – שלא נפיל עוד משהו על הציבור – על עצם ההארכה. אולם, הרשות הציבורית יכולה להחליט כי ההארכה לא תחול לגבי אישור מסוים, או שתקופת ההארכה לגביו תהיה קצרה יותר. בשל חוסר הוודאות הקיים באשר לחזרתו לפעילות מלאה של המשק בישראל, מוצע להמשיך ולהאריך באופן רוחבי את תקופת תוקפם של אישורים רגולטוריים שפקעו ושיפקעו בתקופה שתחילתה ב-1 בספטמבר 2020 וסיומה שנה וחודש לאחר מכן. לפי המוצהר, ראש הממשלה יהיה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור ועדה של הכנסת, להאריך תקופה זו בתקופת נוספות – נקווה שלא יבקשו את זה – שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות, רפואיות וכו'. במהלך הדיון בוועדה, גברתי היושבת-ראש, דרשנו להכליל בהארכת האישורים גם אישורי העסקה ושהייה של מטפלים סיעודיים. דווקא בימים אלה של הקורונה חשוב שיהיו לאנשים הזקוקים לסיוע בסיעוד ביטחון, ודאות שהמטפל שלצידם יוכל להמשיך ולהיות לידם ללא ביורוקרטיה מיותרת. עוד הישג שאליו הגענו במהלך דין ודברים בדיוני הוועדה אינו קשור דווקא לקורונה אלא מהווה בשורה גם בימים רגילים. אישורים נלווים להיתרי בנייה – ראש עיר נמצא פה לידי, כאן איתנו, והוא יודע שיש להיתרי בנייה הרבה אישורים שבאים איתם, וברגע שהיתר הבנייה עצמו, דוחים אותו – ביקשנו שהאישורים הנוספים יידחו ביחד איתו ולא יפוגו כעבור שנה. מי שהוציא היתר בנייה יודע כמה אישורים מרשויות שונות נדרש לצרף לכל היתר. כבר בימים הקרובים מינהל התכנון יוציא הנחיה לכל ועדות התכנון והבנייה בארץ על תוקף האישורים, גם ללא קשר לקורונה, ואני מברך את מינהל התכנון, את משרד הפנים ואת שר הפנים על ההחלטה הזאת, שבאה בעקבות הדיון בוועדה. לפי המוצע, אישור רגולטורי שיפקע בתקופה האמורה יוארך באופן דיפרנציאלי בהתאם לתקופת תוקפו המקורית של האישור: אם תוקפו של האישור עד שנה, האישור יוארך בשלושה חודשים; אם תוקפו של האישור משנה ועד שלוש שנים, האישור יוארך בחצי שנה; אם תוקפו של האישור שלוש שנים ומעלה, האישור יוארך בשנה. לצד זאת, מוצע לאפשר כמה החרגות בהסדר המוצע: 1. ברשימת האישורים שמתווה ההארכה האוטומטית לא יחול עליהם – אלה ההחרגות – במסגרת זו הוועדה החריגה היתרי העסקה ואישורי שהייה של עובדים זרים בתחומי הסיעוד והחקלאות, כמו שציינתי קודם; 2. רשימת אישורים שיחול עליהם מתווה שונה של הארכת האישורים: במסגרת זו, כדי לעזור לעסקים לחזור לפעילות, תיקנה הוועדה תוך כדי ישיבתה, במגמה לעזור לעסקים הקטנים, באישור הממשלה – הממשלה לא כל כך אהבה את זה, אבל בסוף קיבלה את זה – הסדר מיוחד שמאריך היתרים זמניים של רישיונות עסקים שפוקעים במהלך התקופה האמורה לפרק זמן ארוך יותר; 3. רשימת אישורים שבעתיד תיקבע לגביהם הארכת אישורים לצורך ויסות עומסים ברשות המקומית – זה דבר נוסף. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ואין לה הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. להצעת חוק הארכת תקופות לא הוגשו הסתייגויות, אבל הוגשה בקשת דיבור, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי, חמש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. חבריי, חברותיי חברות הכנסת, אני רוצה לשאול: למה בכלל היה צריך להגיע לבג"ץ בשביל שמי שתרצה, תוכל לאכול סנדוויץ' בבית חולים? לא, באמת, למה צריך להגיע עם הדבר הזה לבג"ץ? אני גם אני אענה לכם למה: כי למדינת ישראל אין מנהיגות – אין מנהיגות שמסוגלת לפתור בעיות, לקבל החלטות, לחבר בין חלקי הציבור, לענות על הצרכים השונים, למצוא איך לשלב מדינה יהודית עם מדינה דמוקרטית ואיך לשלב את הזכויות השונות של החלקים השונים בחברה הישראלית. מה שהאנשים שמאכלסים את השולחן הזה של הממשלה יודעים לעשות זה לגרום לחלקים השונים האלה בחברה להיכנס אחד בשני, לריב, ללכת לבית המשפט העליון אחד נגד השני, וכשבית המשפט העליון נאלץ לקבל החלטה – אז לגדף אותו, להאשים אותו, לאיים בלחוקק נגדו, חבל על הזמן. חבר הכנסת משה גפני, חברי, התנפח ואמר שהשופטים חצופים – הם מנצלים את התקופה שאי-אפשר להעביר בכפייה חקיקה שתעשה כפייה. מה אתם יודעים, ממש נורא. כל הדבר הזה לא היה צריך להגיע מראש לבית המשפט. כל הדבר הזה צריך להיות הידברות – הידברות של מי שממש נורא נורא נורא חשוב לה לשמור על חמץ כהלכתו, לעומת מי שממש ממש ממש לא יכולה בשום אופן לא לאכול חמץ. אפשר למצוא לזה פתרונות, כמו שאפשר למצוא פתרונות לנישואים, לגירושים, לאלימות ולאונס; כמו שאפשר למצוא פתרונות לסכסוכים על מלא מלא מלא נושאים אחרים – כמו שאפשר וצריך למצוא פתרונות לסכסוך בינינו לבין שכנותינו ושכנינו הפלסטינים; כמו שאפשר וצריך לשמור על הביטחון שלנו, הביטחון האישי שלנו, הכבוד האישי של כל אחת ואחד מאיתנו. אבל אין במדינת ישראל היום מנהיגות שבכלל מעוניינת לעשות את זה. אין במדינת ישראל מנהיגות שזה בכלל בסדר העדיפויות שלה. יש במדינת ישראל ראש ממשלה שמשתמש בכל הנכסים שלנו, לא משנה אם זה כסף או בריאות או יהדות או לא יהדות – ערביות – לטובתו – לטובת הקמפיין שלו, לטובת המשפט שלו, לטובת המשפחה שלו – מה זה משנה? לטובת עצמו. ויש לנו המון המון אנשים שמשתפות ומשתפים איתו פעולה בזה. ועכשיו יש לנו אנשים שרוצים רק לא את האיש הזה, ואין אף אחד ואף אחת שמציע דרך, ערכים, מנהיגות למדינת ישראל. זה הדבר, חברות וחברים, שאנחנו הכי הכי צריכות וצריכים, ועל זה, בדיוק על זה, צריכות להיות הבחירות האלה, משום שאפשר להשיג את זה, וצריך להשיג את זה, ומהר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכאלי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הארכת התקופות, התשפ"א, בקריאה שנייה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> למה לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הוראת שעה – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי, נקריא את הכול: הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2021, בקריאה שנייה. עכשיו הכול ברור. הצבעה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–6 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני מקריאה מכאן מי מצטרף: חבר הכנסת ולדימיר – בעד; חברת הכנסת מיכאלי – בעד; חבר הכנסת טור פז – בעד; חבר הכנסת איציק כהן – בעד; מי עוד? חברת הכנסת ברק – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; יברקן, מצביע? הצבעת. חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד. סך הכול, החוק התקבל בקריאה שנייה, עם 12 מצביעים בעד. אנחנו עוברים מכאן לקריאה שלישית. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 5 נגד – אין נמנעים – אין חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני לוקחת מפה הצבעות: חבר הכנסת ולדימיר – בעד; חברת הכנסת מיכאלי – בעד; חבר הכנסת טור פז – בעד; חבר הכנסת איציק כהן – בעד; חברת הכנסת קרן ברק – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד. סך הכול עוד שבעה – סך הכול 12. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית והתקבל. בהצלחה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יש לנו קצת עיכובים בקצב הגעת החוקים, אבל אנחנו לא יוצאים להפסקה ואנחנו ממשיכים. הצעת החוק שאנחנו עוסקים בה מופיעה בסעיף 8: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021, קריאה שנייה וקריאה שלישית. היא קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – ליתר ביטחון. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן. לפחות. זה לפי הקצב שזה מגיע. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1386; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 123; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> טוב, חבר הכנסת ינון אזולאי מגיע? בבקשה. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר >> ברשות גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, השר לשירותי דת הרב יעקב אביטן, חבריי חברי הכנסת וסגן השר, סגן שר האוצר הרב יצחק כהן, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4). הצעת החוק שבפניכם מתקנת הוראות הנוגעות למענק הסיוע להוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של נגיף הקורונה החדש ולמענק עבודה מכוח חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים, וקובעת מענק חדש לסיוע בשל פגיעה ממושכת בעקבות השפעתו הכלכלית של נגיף הקורונה החדש – אגב, צריך לדעת עד מתי קוראים לו "הנגיף החדש", הוא כבר נמצא איתנו עוד מעט שנה. אני חושב שכבר אפשר להוציא לו את "החדש". אבל אולי אפשר להוציא אותו לגמרי. חוק התוכנית לסיוע כלכלי קובע כי מענק הסיוע להוצאות קבועות יינתן במתכונת דו-חודשית מהחודשים מאי ויוני 2020, כאשר החל מחודש נובמבר ודצמבר 2020 המענק יינתן במידה שקבע זאת שר האוצר בצו ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. הצעת החוק שבפניכם קובעת כי גם המענק עבור חודשים ינואר ופברואר 2021 יינתן ללא דרישה זו, וקובעת כך גם לגבי מענק העבודה בחודשים אלו מכוח החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים. כמו כן, נקבע שאחד מתנאי הזכאות למענק הסיוע להוצאות קבועות יהיה פגיעה במחזור העסקאות בתקופת המענק ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019 בשיעור של 40%, אולם נקבע כי המענקים עבור חודשים ספטמבר ואוקטובר 2020 ונובמבר ודצמבר 2020 יינתנו גם לפי פגיעה בשיעור של 25% בלבד. בהצעת החוק שבפניכם מוצע להחיל הקלה זו גם על המענק עבור חודשים ינואר ופברואר 2021, ששר האוצר יוכל להחיל זאת גם עבור המענקים הבאים. הצעת החוק כוללת הוראה לגבי מענק סיוע חדש עבור פגיעה ממושכת בעקבות השפעות הנגיף, שיינתן למי שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 נע בין 18,000 שקלים ל-400 מיליון שקלים חדשים ואשר הפגיעה במחזור עסקאותיו עולה על 25% ביחס לתקופה שלפני התפרצות נגיף הקורונה. סכום המענקים ייקבע לפי גובה מחזור העסקאות, כאשר הוא מתחלק לעוסקים שמחזור העסקאות שלהם הוא עד 300,000 שקלים וגבוה מ-300,000 שקלים. עוסקים שמחזור העסקאות שלהם הוא עד 300,000 שקלים יקבלו מענק שינוע בין 3,000 שקלים ל-9,000 שקלים כתלות בפגיעה במחזור העסקאות עקב משבר הקורונה. עוסקים שמחזור העסקאות שלהם גבוה מ-300,000 שקלים יקבלו מענק שנע בין 9,000 שקלים לבין 50,000 שקלים כתלות בסכומי המענקים להוצאות קבועות שקיבלו. במקור קבעה הצעת החוק כי כל עוסק יהיה אמור לקבל סכום מענק שונה, כזה שישווה את מחזור העסקאות של שנת 2020 לזה של 2019, כך שיכול להיות שיהיו עוסקים שלא היו זכאים לפי ההסדר המוצע למענק אם המחזור שלהם בשנת 2020, כולל מענק ההוצאות הקבועות, עולה על המחזור בשנת 2019. עם זאת, בעת הדיון בוועדה התברר כי קיים קושי תפעולי לביצוע ההוראות ברשות המיסים, והפשרה שהתקבלה – וברצוני לשבח גם את שר האוצר ואת חברי הוועדה שבחרו בפתרון ביניים, ואת חברי חבר הכנסת אופיר כץ, שהעלה זאת ואת הבקשה בכלל לעשות את הדבר שהיה בסעיף 14(ב), ואת חברי הוועדה שבחרו בפתרון ביניים שגם אפשרי תפעולית – היא שעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 הוא עד 90% מחזור עסקאותיו בשנת 2019 יהיה זכאי למלוא המענק, ועוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 הוא לפחות 90% ממחזור עסקאותיו משנת 2019 יהיה זכאי ל-65% מהמענק. הצעת החוק גם מסדירה, בפשרה הזאת שהושגה לאחר דיון, הגשנו רוויזיה על הסעיף הזה – אני רוצה להודות פה באמת במיוחד לשגית, היועצת המשפטית של הכנסת, שנכנסה בעובי הקורה, יחד עם צוותה, ונודה להם בהמשך על הפשרה שהושגה. הצעת החוק גם מסדירה את תנאי הזכאות למענק לעוסקים שהחלו בפעילותם במהלך שנת 2019 או בשנת 2020 כך שיהיה ניתן לחשב את הפגיעה בעסקאותיהם תוך מתן משקל להיותם עוסקים חדשים, כאשר לגבי עוסקים שהחלו את פעילותם בחודשים ינואר או פברואר 2020 הוקל התנאי ביחס למספר המענקים שעליהם לקבל משלושה לשניים לפחות, שניים מתוך ארבעה – אופיר, מה שביקשת, וזה נכנס בשם הוועדה. ושוב, יישר כוח על הרגישות בשביל אותם עסקים, שאנחנו יודעים שגם ככה הם לא קיבלו את המענקים המגיעים להם, ואנחנו חשבנו שמגיעים להם. אבל האוצר הסכים פה לעשות את התיקון הזה, שיהיו לפחות שניים, במקום שלושה כמו כולם, בעסקים חדשים. אנחנו חושבים שזה נכון וראוי על מנת לעשות עוד צעד למען העסקים החדשים האלה. המקור התקציבי של המענק החדש והמשך ההטבה בנוגע למענק הסיוע בהוצאות קבועות מגיעים ממענק הסיוע להוצאות קבועות שאמור להינתן עבור חודשים מאי ויוני 2021, כך שהסכום שיוענק לכל עוסק במענק זה יהיה מחצית מהסכום הרגיל של המענק. בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראה הקובעת שככל שלא יהיה מקור תקציבי למענק עבור החודשים מאי-יוני 2021 בקופסאות הקורונה או בחוק התקציב לשנת 2021, שר האוצר לא יהיה רשאי להעניק מענק עבור אותם חודשים. היה פה גם תיקון לארנונה – אופיר, תתקן אותי – וגם קרן ברק, שתמיד הייתה עם העסקים החדשים – קרן, אתם לא צריכים את זה עכשיו. אין לכם פריימריז, עזבו. לי יש פריימריז, תנו לי – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תנו לי. כן, אצלי יש פריימריז. תעזבו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אז יש פריימריז כל התקופה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> קטי, קטי, קטי, אני צריך להתנצל, אמרת שסכסכתי בינך לבין – אז ההתנצלות פה, הינה, מעל הדוכן, מתנצל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, נכון. ביני ובין ישראל כץ. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, לא. לא תכננתי לסכסך. הסתכסכתם לבד. אני באמת שלא עשיתי כלום, אבל בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל השלמנו, השלמנו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני חושב שראוי לעשות את התיקון גם בהנחה בארנונה לאותם עסקים חדשים. ואני בכלל רוצה להגיד תודה רבה גם לשר האוצר ויחד עם זאת לתמיר, ראש המטה הכלכלי של שר האוצר, שאני אומר לכם, הוא נמצא בוועדה ועושה רבות למען האיחוד בתוך הוועדה, להביא מה שאפשר לכל חברי הוועדה שבאים ותומכים עוד פעם ביחד; כמובן ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת הרב משה גפני, שעושה רבות, ואמרנו את זה קודם, גם בשביל לאחד בין השורות, גם להביא הישגים לוועדה. הוא תמיד הוא מדבר על הישגים כלליים, לכולם. גם כשהוא לא לוקח לעצמו קרדיט, אני אומר לכם שמגיע לו הקרדיט הזה. אני רוצה להודות ללשכה המשפטית של ועדת הכספים, אמרנו, בראשותה של שגית, שעדיין גם בוועדת כספים; כמובן, לאייל, לשלומית ולשיר, להנהלת הוועדה. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות, ואבקש מחברי הכנסת להצביע עליהן בנוסח שאישרה הוועדה. יש הסתייגות אחת שהוגשה, ואני מבקש להסיר את ההסתייגות הזאת ולהצביע בעד החוק ככתבו וכלשונו, שהגיע מהוועדה. תודה רבה לכם. ונמשיך לעשות למען אותם עסקים; שנזכה באמת להמשיך לעשות למען אותם עסקים, שגם ככה נמצאים במצב גרוע מבחינתם, אני אומר, בכל הנגיף הזה. נתפלל כולנו שהנגיף הזה יעבור ויחלוף כלא היה – וירפא אותנו גם ריפוי גופני, גם ריפוי נפשי וגם ריפוי חברתי, שאנחנו כה זקוקים לו. היום יש חיסונים וחיסונים וחיסונים, אבל החיסון הכי טוב לעם ישראל זה להוסיף אהבה ואחווה בינינו, במיוחד בתקופה של בחירות. אני קורא לכולם, דווקא בתקופה הזאת, לגלות יותר רגישות, יותר אהבה ואחווה לשני. ובואו, בשביל להיות יותר גדול מהשני, תעלו על השולחן ולא נדרוך על האחרים. תודה רבה לכם. אני מבקש להצביע בעד. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, לסעיפים 1–11, ולכן אנחנו עוברים להצבעה, כנוסח הוועדה. << דובר >> קריאה: << דובר >> את קודם קוראת את רשימת המסתייגים לאחרי סעיף 11. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי, מאה אחוז. לא הוגשו הסתייגויות לסעיפים 1–11. כן הוגשו הסתייגויות לאחר סעיף 11. אני לא רואה את המסתייגים אבל אני בכל זאת מקריאה את שמם: חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סלאח ואימאן ח'טיב יאסין נרשמו להגשת הסתייגויות. מאחר שהם לא כאן, אנחנו לא נצביע על ההסתייגויות שלהם. הוגשו בקשות לרשות דיבור. חברת הכנסת מרב מיכאלי כאן? אינה נוכחת; חברת הכנסת הילה שי וזאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. סליחה, חבר הכנסת אופיר כץ ואחר כך קרן ברק. בבקשה, חמש דקות. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח ומברך על החוק שעומד לפניכם. אנחנו מביאים היום סיוע כלכלי נוסף לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו נמצאים כבר כמעט שנה בתקופה מאוד מורכבת, מתמודדים עם מגפה עולמית שפוגעת במצבן הכלכלי והבריאותי של מדינות רבות. אבל הינה, ראשונים בעולם, אנחנו בדרך החוצה מהמגפה, בזכות ראש הממשלה. רק אתמול נחתו פה עוד 700,000 חיסונים של פייזר. כל העולם נושא עיניו לישראל, מדינה כל כך קטנה עם הישג כזה עצום. בשבוע שעבר סיירתי יחד עם חברי שר הבריאות יולי אדלשטיין בשטח, בצפון, במוקדי החיסונים. היינו במגדל העמק, נצרת, נוף הגליל, עפולה, בית שאן, וראינו איך המבצע מתנהל – פשוט חסר תקדים. תושבים שפגשנו סיפרו לנו על ההתרגשות העצומה מקבלת החיסונים ועל כך שאנחנו בדרך החוצה, בעזרת השם, ליציאה מהמשבר. בתחום הכלכלי ראש הממשלה ושר האוצר מביאים פעם אחר פעם תוכניות כלכליות טובות, שמייצבות את המשק ומספקות חמצן כלכלי לציבור הישראלי. אנחנו בוועדת הכספים מקבלים את התוכניות האלה ויושבים שעות וימים ארוכים על מנת לשפר ולייעל אותן, על מנת לסייע לאזרחי ישראל כמה שיותר. שר האוצר הביא, לדוגמה, תוכנית רשת ביטחון כלכלי, שהגיעה לוועדת הכספים ביולי – תוכנית מצוינת, שמספקת מעטפת לשכירים, עצמאים ובעלי עסקים. במהלך ישיבת הוועדה נאבקתי כדי שמענק ההסתגלות לבני 67 ומעלה יוארך עד יוני 2021, ולא עד סוף דצמבר 2020 כפי שביקשו – והצלחתי במאבק. תבינו, אם השינוי לא היה קורה, היום המבוגרים בחברה שלנו לא היו מקבלים מענק הסתגלות. מדובר באלפי שקלים בחודש. אנחנו משנים באחריות, לטובת האזרחים, שמים את העניינים הפוליטיים בצד ודואגים למצב הכלכלי של כלל אזרחי מדינת ישראל. התוכנית שאנו מביאים היום היא השלמה ושדרוג של התוכנית הקיימת: הארכת הרחבת הזכאות למענק הוצאות קבועות למי שמחזור העסקים שלו נפגע ב-25% ומעלה; הוספת מענק חד-פעמי לעסקים שסבלו מפגיעה ממושכת בסכום של עד 50,000 שקלים; הארכת הזכאות למענק סוציאלי לעסקים גם לחודשים ינואר-פברואר 2021. יחד עם חבריי חברי הוועדה, גם כאן הובלנו לשיפור התוכנית. בנוסף, ביקשתי לעשות תיקון לחוק בחוק אשר יקל וירחיב את האפשרות לקבלת המענק החדש לעסקים החדשים, ואכן הצלחתי. הקריטריונים ישונו, ואלו יצטרכו לעמוד בקבלת שני מענקים במהלך 2020 מתוך ארבעה במקום שלושה מתוך ארבעה – דבר שיאפשר לעוד עסקים רבים להיות זכאים למענק. אני מבקש להודות לשר האוצר, שכמו תמיד גם הפעם הגיע לוועדת הכספים, הקשיב לחברי הוועדה, ישב איתנו יחד חמש שעות וחצי, ויחד איתנו שינה וייעל את התוכנית על מנת להביא לתוצר הטוב ביותר – כל זאת בניגוד לגורמים פוליטיים אחרים במפה, שכנראה היו עסוקים מדי בחודשים האחרונים במסעות יח"צ וכתיבת ספרים, או לחלופין בציוצים בטוויטר ובסכסוכים פנים-מפלגתיים. זמן לבוא להשפיע ולהשמיע בוועדת הכספים, המקום שבו אפשר לשנות, לא היה להם. זה כל ההבדל בין מי שמדבר לבין מי שעושה. אני רוצה שוב להודות לשר האוצר, לחבריי חברי ועדת הכספים, ליושב-ראש גפני ולממלא המקום ינון אזולאי, שעושה עבודה באמת יוצאת מן הכלל – ינון, יישר כוח גדול. אני מודה לייעוץ המשפטי של הוועדה – שגית, אייל – ולעובדי הוועדה. תודה לכולם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת כץ. חברת הכנסת קרן ברק, ביקשת להתייחס. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חברים יקרים, אנחנו כאן היום, אומנם אחרי פיזור הכנסת אבל עדיין בתוך משבר הקורונה, מאשרים בעצם את התוכנית הכלכלית. אני גאה על זה שדווקא סביב התוכנית הזאת לא היו חילוקי דעות. העברנו את זה כאן ממש אחרי פיזור הכנסת, גם בקריאה הראשונה, על ידי קולות של כל סיעות הבית. אחרי זה הגענו לוועדת כספים, גם שם לא היו התנגדויות מהותיות, והעברנו את זה כמעט פה אחד. תודה רבה למי שניהל את ישיבת הוועדה, חבר הכנסת ינון אזולאי, שעשה את זה בצורה מאוד יפה. תודה רבה גדולה לשר האוצר ישראל כץ, שרתם את כל הכוחות, גם מהאופוזיציה, גם מהקואליציה – שהתפצלה לנו בדרך – והביא את התוכנית הזאת, שהיא בשורה ענקית לאזרחים. אותן קפסולות של מענקים לאזרחים – אנחנו בעצם משמרים אותן גם אחרי שהתפזרנו מהכנסת. אותן קפסולות שבהן אנחנו יכולים לתת לאזרחי מדינת ישראל ולעסקים את הכסף שמגיע להם ושהם זקוקים לו – אנחנו בעצם שימרנו גם אחרי פיזור הכנסת. יותר מזה, הקדמנו מענקים דווקא בעת הזאת, ומכיוון שאנחנו היינו מספיק אחראים, הבאנו את התוכנית הזאת, בעצם את הביטחון הכלכלי, עד מאי-יוני. אנחנו יודעים שסביר להניח שבעזרת השם אנחנו נצא מהמשבר הזה ראשונים בעולם, לפני כן, אז הקדמנו את המענקים כדי שנוכל לתת את הכסף עכשיו למי שזקוק לו יותר מכול ברגע זה. כמובן שאם חס וחלילה יזדקקו לזה גם אחרי זה, אנחנו נדע לעשות את ההתאמות האלה, כי בעזרת השם אנחנו אלה שנרכיב גם את הממשלה בפעם הבאה, מהסיבה הפשוטה שאנחנו אלה שהבאנו את בשורת ההתחסנות לעולם כולו – אנחנו הראשונים שהתחלנו את החיסונים; אנחנו הראשונים שמגיעים למאות ומיליוני מחוסנים כבר בשבוע הזה; אנחנו גם נהיה, בעזרת השם, הראשונים שנחסן את כל אזרחי מדינת ישראל, ראשונים, ונצא מהסגר ראשונים. אתם רק יכולים לדמיין לעצמכם את האירוע הזה שבו הכול חוזר לחיים שחיינו לפני כן, לחיים שהיינו רגילים אליהם. נצא מהבית, הילדים ילכו לבתי הספר, אנחנו נסתובב בגינות, אנחנו נוכל ללכת למסעדות, נחזור ללכת לאולמות אירועים, נחזור לחדרי הכושר, נחזור לעשות קניות – כל מה שהיינו רגילים אליו לפני כן. אנחנו נהיה הראשונים בעולם שנחזור לשם, למקום הזה, וברגע שאנחנו נהיה הראשונים בעולם ועיני כל העולם יהיו נשואות אלינו, אני מאמינה שכולם יבינו שזה לא קורה סתם. מי ששם לעצמו יעד זה ממשלת הליכוד; מי ששם לעצמו יעד זה ראש הממשלה שלנו, שנלחם. ברגע שהוא שם לעצמו יעד ולא עוצר ומציק ונלחם על זה שאנחנו נהיה הראשונים, אנחנו גם באמת הופכים להיות הראשונים בעולם. לכן אני שמחה שאנחנו נהיה הראשונים שנצא מהסגר, שנצא ממשבר הקורונה. כל מה שאנחנו זקוקים לו עכשיו זה שכן נשמור על הוראות הסגר כמה שאפשר. אני גם אומרת מפה תודה לכוחות הביטחון, למשטרה, לכל מי שעוסק במלאכה כדי שבאמת נוכל לשמור על הידוק הסגר עכשיו, ויחד עם החיסונים זה יביא אותנו להיות המדינה המובילה בעולם. לגבי החוק הזה, אני שמחה להיות מאלה שישבו בוועדת כספים ודנו בחוק, והבאנו את הבשורה הזאת לכלל האזרחים ובעיקר לעסקים הקטנים. אני היושבת-ראש של ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים, ועשינו לא מעט בקדנציה הזאת למען העסקים הקטנים והבינוניים, גם כיושבת-ראש הוועדה. גם עם חברי פה, חבר הכנסת עודד פורר, כיושבי-ראש השותפים של השדולה למען העסקים הקטנים והבינוניים, עשינו 24/7 למען העסקים. בישיבה הזאת – לצערי, לא היית נוכח בה, אבל בישיבה הזאת הבאנו את הפטור מארנונה עסקית קדימה עד סוף השנה לעסקים שנפגעו מהקורונה, וגם הצלחנו להזיז טיפה אחורה פטור מארנונה, גם לחודשים נובמבר-דצמבר, וגם כמובן ינואר וקדימה. זה היה הישג משמעותי ששר האוצר נענה לו תוך כדי הדיון, ועל כך גאוותי. אני מבטיחה שאנחנו נמשיך לדאוג לאזרחים, למדינה, למובטלים שבעל כורחם הם מובטלים, ואנחנו נמשיך לשלם להם חל"ת. הם לא מעוניינים להיות מובטלים. אנחנו נמשיך לשלם להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> איזו עמידה בזמנים. תודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה. חברי הכנסת מהמשותפת, אתם לא הייתם כאן כשקראתי לכם להסתייג, ולכן אתם לא תקבלו רשות דיבור, אבל אנחנו כן נצביע על ההסתייגויות שלכם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את בטוחה – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני בטוחה שאני מנהלת את המליאה לפי הפרוטוקול, ידידי, וכשאתה תשב על הכיסא הזה אני מציעה גם לך לנהל על פי הפרוטוקול. בבקשה, חבר הכנסת פורר, חמש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, יש פה שר? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נוכח כאן שר? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. שר הדתות כאן. חברי הכנסת, גברתי היושבת בראש, אני הייתי שמח יותר אילו לא היינו צריכים להתכנס כאן כדי לאשר סיוע מיוחד לעסקים, אבל אני חייב להוריד את מפלס החגיגיות שיש בקואליציה ואצל חברי הממשלה על תוכנית הסיוע לעסקים. לצערי, אנחנו נדרשים היום להוציא עוד ועוד כסף רק בגלל שממשלת ישראל פחדה לעשות את מה שהיא אמורה לעשות, רק בגלל שממשלת ישראל פחדה לבחור בדרך שהיא החליטה שהיא אמורה לבחור בה: אותה תוכנית רמזור מפורסמת שעליה דיברו, שאמרה איפה סוגרים ואיפה פותחים. לאן נעלמה התוכנית הזאת? לאן היא נעלמה? הכניסו את כל מדינת ישראל לסגר רק בגלל שמפחדים להתמודד עם כמה חברים בקואליציה שלא מוכנים שיסגרו אזורים מסוימים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא תצליחו להסביר, וזה לא קשור לדת, וזה לא קשור ליהדות – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וזה לא קשור לאהבה ולא קשור לשנאה. זה קשור למה שהממשלה החליטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תוכנית הרמזור אמרה דבר אחד מאוד פשוט: איפה שיש הרבה מאומתים – נסגור; איפה שיש מעט – נפתח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – די, מספיק. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איפה עוד פורסם? לא אצלנו, לא אני פרסמתי, לא ישראל ביתנו פרסמה. אתמול פורסם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מה זה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – 26% מאומתים בביתר עילית, 4% מאומתים בתל אביב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז למה הדין צריך להיות אותו דבר? בגלל שאתם פוחדים לסגור איפה שיש הדבקה, בבני ברק או בביתר עילית, אז אתם בכל זאת תסגרו את כל המדינה, רק כדי שלא תצטרכו לחזור ולהגיד: אין מה לעשות, אנחנו סוגרים איפה שיש הרבה הדבקה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> פופוליסט. פופוליסט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, אני חייב לומר ליושב-ראש ועדת החוקה שצועק "פופוליסט", וסיפורים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איך אתה מזניח את הציבור שלך, איך אתה מזניח את הציבור שלך? אתה היית צריך להוביל לזה שאיפה שיש הדבקה, שאיפה שאחוזי ההדבקה גבוהים – שם צריך לסגור, כדי להקל על הציבור, אם זה המצב. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אתם מאפשרים פעם אחר פעם לסגור את כל מדינת ישראל, למרות שלא צריך לסגור את כולה; למרות שאתם קבעתם, הממשלה שלכם קבעה בתוכנית הרמזור: נסגור איפה שאדום, נפתח איפה שירוק. אז מפחדים לקבל את ההחלטה איפה שאדום פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, ובסוף צריך לסגור את כל המדינה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה הסיפור כולו. זה הסיפור כולו. עכשיו עוד מילה לגבי התוכנית עצמה, מילה לגבי התוכנית עצמה. כשמדברים פה על פטור מארנונה עסקית, אני חוזר ואומר לכם, חברים, ואתם יודעים את זה, וגם מי שיושב בוועדת הכספים יודע: במקום לעשות את זה בדרך המלך ולקבוע פטור, ושהפטור יינתן לעסקים באופן ישיר, הולכים ועושים – כותבים נוח בשבע שגיאות: שולחים את בעל העסק לקבל מכתב מרשות המיסים, רק שרשות המיסים לא מוציאה כל כך מהר את המכתב, אם היא מוציאה. היא נותנת את המענק, והמכתב, לוקח להוציא אותו שלושה וארבעה חודשים. עם המכתב הזה הוא צריך ללכת לסוכנות לעסקים קטנים. מהסוכנות לעסקים קטנים זה עובר לעירייה, ובסוף הפטור מארנונה לא רק שלא מגיע אלא שהרשויות המקומיות, גברתי, מוציאות עיקולים ותביעות כנגד בעלי העסקים הקטנים. אז לפני שכותבים הצעות חוק של פיצויים, ולפני שבאים ושולחים את כולם לעשות את כל הרנדוו הזה מסביב בשביל לקבל את הפטור מארנונה – ואפשר לחשוב איזה סיוע; סגרתם למישהו את העסק ואתם אומרים לו: נעזור לך באיזשהו פטור מארנונה; במקום כל זה, אל תפחדו לעשות את מה שצריך, גם אם ליצמן קצת יצעק וגם אם אריה דרעי קצת יכעס. תעשו את מה שאתם אמרתם שתעשו, תפעלו לפי תוכנית הרמזור. תעשו בדיוק בדיוק את מה שאמרו המומחים שאתם לקחתם – תסגרו איפה שיש אחוז הדבקה גבוה ותפתחו איפה שיש אחוז הדבקה נמוך. ככה, פשוט. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פורר. אני אומרת לחברי הכנסת, קודם, כשזה היה בהסכמה, לא הייתה לי בעיה שההצבעה תהיה מהמקומות כאן. תתפסו בבקשה את המקומות שלכם, בגלל האי-הסכמה שיש כאן. לך אני אאפשר להצביע מכאן, בגלל שאתה דובר. תעלו בבקשה למקומות לפני שאנחנו עוברים להצבעה. תעלו בבקשה למקומות שלכם. אני אמתין. אני ממשיכה להקריא את בקשות הדיבור לחוק הזה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי רוצה להתייחס לפני שנעבור להצבעה. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר >> האמת, כולנו היינו רוצים שלא יהיה נגיף קורונה ושלא יהיה חוק של כלכלה, כלכלי. אבל עוד דבר אנחנו רוצים. ידידי היקר עודד, היום בוועדת הכספים זעקת על אופיר כץ: תפסיק להיות פופוליסט בכל דבר, תפסיק לעשות פוליטיקה מכל דבר. מה עשית פה עכשיו, אם לא פוליטיקה? עשית פוליטיקה לשמה. פוליטיקה לשמה. כי אם הייתי מפעיל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תתבייש – – – משקר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דבר פשוט – – – מה פוליטיקה? מה, אני צריך להתבייש? אתה צריך להתבייש. מה, אני משקר? אלה הנתונים שאתם נותנים. אתם נותנים את הנתונים. אני לא אמרתי שאין קורונה. אני לא אמרתי שאין קורונה, אבל בביתר עילית יש 29% נדבקים – – – 25% ובתל אביב 4%, אז למה דין אחד לכולם? למה, כי אתה יודע להפעיל לחץ? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עודד, אני אגיד לך למה, אני אגיד לך למה – כי אם היינו מטילים את רמזור השנאה בישראל ביתנו, הייתם באדום אדום, אדום בוהק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קשור לשנאה? מה קשור לשנאה? מה הקשר לשנאה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדום בוהק. כי אם לעמוד פה – אני אסביר לך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הסיפור הוא מאוד פשוט. תסביר לי למה איפה שיש 30% נדבקים לקח עד שסוגרים את זה – עד שהם הגיעו ל-25% נדבקים, סגרו שם, וב-4% בתל אביב סוגרים. עכשיו תסביר לי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עכשיו, אתה רוצה לשמוע? אני אסביר לך. אתה יודע שבתל אביב אנחנו לא רואים את כל התמונות של כל הפרות הסגר. זה הרי מביא את ההדבקה. הרי מזלזלים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא דיברתי על – – – לא דיברתי על הפרות סגר, דיברתי על מספרים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה לא דיברת על השנאה שהתקשורת עושה? למה לא דיברת? אני שואל אותך שאלה, עודד: למה לא דיברת על השנאה שהתקשורת מלבה? אני אגיד לך למה זה קשור. אני אגיד לך למה – כי אתה לא אומר את הדברים מהלב באמת, עודד. אתה לא באת ואמרת מדאגה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לגבי אחוזי הנדבקים, אני אומר לך דבר מאוד פשוט – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אסביר לך דבר אחד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – אם יש 30% הדבקה ברחובות, תסגור את רחובות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה יודע למה יש 30% הדבקה בביתר? אני אסביר לך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם יש 30% הדבקה בביתר עילית, תסגור את ביתר עילית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עודד, אתה יודע למה יש 30% הדבקה, 29% הדבקה בביתר? כי שם האנשים ממושמעים, הולכים לעשות בדיקות גם כשהם לא מרגישים תסמינים, בשביל לדעת לא להדביק את השני. בתל אביב לא עושים את זה. אין תורים. אין תורים שם. למה? למה אין תורים שם? מכיוון שהם לא ממושמעים. שם גרים משפחה עם שני ילדים וכלב. תבוא לבני ברק – ב-70 מ"ר גרים לך עשר נפשות. אז מה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה שנדבר למה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שם ההדבקה יותר, אז מה נעשה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה יודע למה? בגלל שקשה לכם לתת לנו לחיות ברווח ולא בצמצום. אתם מחפשים את הצמצום שלנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי מחפש את הצמצום שלך? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתם מחפשים את הצמצום שלנו. אתם מחפשים לצמצם אותנו בכמה שיותר מקומות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי מחפש את הצמצום שלך? תוותר על הקצבאות ושלח את החבר'ה לעבוד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים את זה. אנחנו יודעים את זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הסיפור? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זו הבעיה. עודד, זו הבעיה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הסיפור? מה קשור הצמצום? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עודד, אתה יודע, אם אנחנו נעבור רק מאחורי זה, מהפרסה, הרי כולנו מדברים ויודעים את האמת שזה לא ככה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אותו דבר, אותו דבר אני אגיד לך גם שם. אותו דבר אני אגיד לך גם שם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה לא ככה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אותו דבר אני אגיד לך שם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> וחבל, חבל שדווקא כשאנחנו מביאים כזה חוק חשוב – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי אתה תרצה שהילדים שלך ילמדו מתמטיקה ואנגלית ומדעים, ואתה לא תרצה שהילדים שלך יגדלו בלי לדעת – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> או – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חבל, חבל מאוד. אני, טוב לי במה שהילדים שלי לומדים, טוב לי החינוך שאני נותן לילדים שלי. אני מעדיף שהחינוך של הילדים שלי יהיה חינוך טהור. אני מעדיף, אני אומר לך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתמטיקה זה לא טהור? מתמטיקה זה לא טהור? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אומר לך, בשבילי, על ימין שהוא שמאל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתמטיקה זה לא טהור? זה חטא? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> על ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין, ככה חונכתי, ככה אני אלך, ככה הורה לי מרן רבנו עובדיה יוסף לדורי-דורות, לדורי-דורות אנחנו שם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ללמוד מתמטיקה זה חטא? מה קרה לכם? מה, ירדתם מהפסים? מה, ירדתם מהפסים – – – את החיסונים, מי יביא את החיסונים אם לא יהיו פה רופאים? על מה אתם מדברים? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה צועק ואתה לא שומע את התשובות. לא העניין לצעוק, עודד. אתה יודע שאני מכבד אותך. אבל אתה יודע טוב מאוד שהחינוך חשוב, בדמנו. אנחנו מוכנים, שתבין – אנחנו לפעמים יודעים שאנחנו משלמים על זה מחיר כבד, תקשורתית, בריאותית, כי החינוך של הילדים שלי חשוב לי יותר מכול. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרתי לך לא לחנך את הילדים – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מוכן להפסיד דברים אחרים בשביל הילדים שלי, מהבריאות שלי, בשביל הילדים שלי – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הילדים שלך לומדים מתמטיקה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – את הפרנסה בשביל הילדים שלי. מה שאתם לא ידעתם – עדיין לא הגעתם להבנה הזאת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ינון, הילדים שלך לומדים מתמטיקה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תגיעו להבנה שהילדים הם דור העתיד האמיתי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה רוצה שהילדים שלך ילמדו מתמטיקה, אבל של המצביעים שלך לא? למה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> די עם הפופוליסטיות הזאת. די. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הפופוליזם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> די, מספיק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם רוצים שיהיו לכם קבוצות – – – שלא יוכלו לעבוד בכלל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> קחו את זה למקום נכון. תפסיקו. קחו את זה למקום נכון, עודד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת הטעות. זאת הטעות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עודד, קח את זה למקום נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לימודי ליבה זה לא שנאה, זה אהבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה יודע מה זה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אוהב את הציבור, כי אני רוצה שיהיו לו כלים לעבוד. זה הסיפור. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני בטוח שאתה אוהב ואני בטוח שאתה דואג. אני בטוח שאתה אוהב ואני בטוח שאתה דואג, אבל תשאיר לנו, אנחנו מכירים את הציבור שלנו ויודעים לדאוג להם. תאמין לי, אנחנו יודעים לדאוג להם בצורה הכי טובה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ינון, ינון, ינון – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בצורה הכי טובה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפני רגע אמרת שהם לא – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – 50% מהערים האדומות הן לא – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפני רגע אמרת שהם עניים. למה הם עניים, בגללי הם עניים? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני רוצה, עודד – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגללי הם עניים? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> עודד – – – הערים האדומות – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ברוך השם, אנחנו עשירים. עשיר זה עיניים, שיניים, ידיים, רגליים. יש לנו את זה. איזהו עשיר? השמח בחלקו. אנחנו שמחים. היה מדד של הלמ"ס עכשיו, מה אומרים על תושבי בני ברק? התושבים הכי מרוצים, הכי שמחים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ינון, ינון – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה קרה? יש להם את הסיפוק הכי גדול בחיים. מה קרה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ינון, תעצור. ינון – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה? כי הם מסתפקים במועט, כי טוב להם מה שהם. טוב לי מה שאני. טוב לילדים שלי מה שהם. לא חסר לנו כלום. אתה יודע מה ההבדל בין יעקב לעשו? אני אגיד לך. יעקב אמר "יש לי כל", עשו אמר "יש לי רב". ומה ההבדל? מה ההבדל? אומר, שמע, "רב" – כמה שתרצה עוד יהיה לך עוד, עודד. יעקב אמר "יש לי כל", מה שיש לי – הכול. אנחנו, ואני בטוח שגם אתה כזה – ואני לא מכליל אף אחד – אבל מי שרוצה להיות שמח, שירגיש שיש לו כול. מי שרוצה כל היום לרדוף, אז יש לו רב. מה נעשה? יש לי רב לדברים אחרים, אבל יש לי כול. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לי יש כול. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עודד, ברוך השם, שתמיד יהיה לך כול. שתמיד יהיה לך בריאות ונחת מהילדים שלך. אני מאחל לך את זה מכל הלב ולכל החברים פה. ולכן אני מבקש, אם עושים מאמץ להצביע, שכולם יצביעו בעד החוק הזה. ואתם יודעים, אני לא הודיתי קודם: יש לי יועצים טובים בלשכה, ובראשם גיל גולן, שבאמת ליווה אותי כל החוק, כשאני ניהלתי את הדיון הזה. וגם כמובן נתי בן עטר, יהודה עמר, אבל תודה רבה. ואני מבקש להצביע בעד החוק ולדחות את ההסתייגות. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021. לא הוגשו הסתייגויות לסעיפים 1–11, ולכן אנחנו נעבור להצבעה כנוסח הוועדה על סעיפים 1–11, כולל. הצבעה – בעד, נגד. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–11 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–11 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 23. אני מוסיפה את חבר הכנסת יעקב אשר. יעקב אשר, אני מוסיפה אותו בעד – 24 הצביעו בעד. אושר כנוסח הוועדה, 1–11, כולל. סליחה, 25, כולל חבר הכנסת ינון אזולאי, כנוסח הוועדה. להצעת החוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) הוגשה הסתייגות אחרי סעיף 11, של חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין – להלן: קבוצת סיעת הרשימה המשותפת. ההסתייגות האחת הזאת – אנחנו עוברים להצבעה עליה. בבקשה, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 16 נמנעים – 1 ההסתייגות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ההסתייגות אחרי סעיף 11: בעד – ארבעה, נגד – 16, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה, אבל אני רוצה להוסיף לנגד את חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת ינון אזולאי – סך הכול 18 מתנגדים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה, מי בעד? מי נגד? הצבעה כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הצבעה בעד החוק – 24, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיפה את חבר הכנסת יעקב אשר, ואני מניחה שאתה בעד החוק של עצמך, חבר הכנסת ינון אזולאי. סך הכול 26. החוק התקבל בקריאה שלישית, כנוסח הוועדה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יעקב אשר << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר ביקש הודעה אישית, בבקשה. אחר כך תציג את חוק המידע, כבר ברצף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אי-אפשר שלא להגיב על דברי הבלע וההסתה האלה. נמצא פה חבר כנסת מישראל ביתנו שהוא עיוור צבעים. אצלו ברמזור יש רק צבע אחד: שחור. רק זה מעניין אותו ברמזור – חרדים, ואולי קצת ערבים לפעמים, תלוי במצב הפוליטי. אני אומר לכם דבר אחד, ידידיי חברי הכנסת: אם שבוע ימים עודד פורר וחבר מרעיו לא יזכירו את השם חרדים או גפני או דרעי או ליצמן, אין להם על מה לדבר, אין מה להציג. אין להם שום הישג, שום דבר. הם נהיו דוקטורים מכחישי קורונה, אבל דוקטורים בהתמחות לחרדים. פשוט לקושש קולות. מה עשיתם בכל הקדנציות האחרונות חוץ מלשלוח אותנו לבחירות הלוך ושוב? רק חרדים, חרדים. כל הופעה של אביגדור ליברמן, מדברים איתו על הכור, על איראן – הוא מגיע לחרדים; ידברו איתו על מזג אוויר – הוא יגיע לחרדים. די להסתה הזאת. תפסיקו, מספיק אמרתם כבר. הרי שנים ישבתם פה ודיברתם נגד מפלגות אחרות, לא נגדנו. פתאום אתם אומרים: מרצ כן, חרדים לא. תפסיקו עם ההסתה. הציבור כבר לא קונה את זה. רואים את המצב שלכם בסקרים. אתם לא מתרוממים. תפסיקו, תחפשו נושאים לדבר עליהם. תטפל בעסקים הקטנים, לא בחרדים. בושה וחרפה. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. אני מציע שתישאר להציג – רגע, אני אכריז. << נושא >> הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א–2021 << נושא >> [מס' מ/1384; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 122; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. היא קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, יציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. בהמשך להצעה שקיבלה קודם הכנסת לפיצול החוק, של ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת חוק ותקנת השבים (תיקון), התשפ"א–2021. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, התקבל בכנסת לפני כשנתיים, לאחר שנדון בוועדת החוקה במשך זמן ממושך. חוק זה נועד להחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א, אשר עורר קשיים שונים. החוק אמור היה להיכנס לתוקף, גברתי היושבת-ראש, ב-16 בינואר 2021, בעוד כמה ימים. בשל הצורך בהמשך היערכות של משרדי הממשלה, גם בחלק המחשובי, שכולל אלפי פריטים, וגם בחלקים המשפטיים הפליליים, מוצע כעת לדחות את כניסתו של החוק לתוקף ולשלב בחוק המרשם הפלילי הקיים רק חלק מהסעיפים; אלו אשר אינם דורשים היערכות מיוחדת מראש. את זה אנחנו נעשה בהליך חקיקה נפרד. הממשלה ביקשה לדחות את הכניסה לתוקף בשנה וחצי, אולם ועדת החוקה החליטה לדחותו בשנה בלבד. ואם תידרש חצי שנה נוספת, תדון בכך ועדת החוקה, לבקשתם, בצו של שר המשפטים והשר לביטחון הפנים. ועדת החוקה תמשיך, כאמור, בימים הקרובים לדון באפשרות לתקן כבר עכשיו ולהכניס לתוקף חלק מהסעיפים שאינם תלויי היערכות מיוחדת ואשר פוצלו מהצעת החוק בשל הדחיפות. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בנוסח שהכינה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. להצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשפ"א–2021, לא הוגשו הסתייגויות ולא בקשות דיבור, ולכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה וקריאה שלישית. הצבעה בקריאה שנייה, בבקשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד הצביעו עשרה. קטי, את רוצה שאני אוסיף אותך כי לא הספקת להגיע? אז 11. חברת הכנסת קטי שטרית; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; חבר הכנסת טייב – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד. בסך הכול כמה נוספו לנו? 4. בסך הכול 15 בעד. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית. הצבעה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים. הצבעות: חבר הכנסת טייב – בעד; חבר הכנסת אזולאי – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד. בסך הכול 15 בעד. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון), התשפ"א–2021, עבר בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. בהצלחה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים, העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021; הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קצב הגעת החוקים הוא תוך כדי תנועה. << נושא >> הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1388).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עוברים לקריאות הראשונות, ואנחנו בקצב כניסת החוקים. הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה, בכפוף לקבלת פטור מחובת הנחה ובכפוף להנחה על שולחן הכנסת, שהתקבלה. תציג את הצעת החוק השרה פנינה תמנו, בשם שר המשפטים, בבקשה. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הסליקה האלקטרונית של צ'יקים ללא כיסוי, התשפ"א–2021, נועדה להשלים את הרפורמה שתאפשר ללקוחות להתנייד בין בנקים באופן מקוון ובטוח. צ'ק הוא אמצעי תשלום נפוץ בישראל, וכדי להבטיח שלקוח שירצה לעבור בין בנקים יוכל לעשות זאת באופן פשוט ובטוח גם לגבי הפעילות שלו בצ'קים, נדרש לבצע תיקוני חקיקה שיאפשרו זאת מבחינה משפטית. עיקרי התיקון: שינוי שם "חוק סליקה אלקטרונית של שיקים" ל"חוק סליקת שיקים"; קביעת התאמות שונות המבטיחות כי הסליקה תותאם לבקשת הלקוח לעבור מבנק לבנק; התגברות על פקודת השטרות, המאפשרת לבנק החדש להיכנס לנעלי הבנק הישן ולכבד את הצ'קים אף שנמשכו על חשבון הבנק הישן; הוספת מנגנון עיצום כספי על הפרה של הוראות מרכזיות בחוק סליקת שיקים; תיקונים והתאמות לחוק שיקים ללא כיסוי, ובהם תיקון המבטיח כי צ'ק שסורב, הן בחשבון הישן והן בחשבון החדש, לא יימנה פעמיים; התאמות הנוגעות לאופן פרסום מספרי החשבונות המוגבלים לנסיבות של העברת חשבון מבנק לבנק. הרפורמה העוסקת במעבר של לקוח מבנק לבנק עתידה להיכנס לתוקף בספטמבר 2021. לפיכך, ישנה דחיפות בהשלמת תיקוני החקיקה הנדרשים הנוגעים להעברת פעילות בצ'קים מבנק לבנק – זמן מספיק מראש על מנת לתת לבנקים זמן היערכות מספיק, וכדי שלקוח יוכל להעביר את כלל הפעילות הפיננסית שלו, לרבות לעניין הצ'קים, באופן פשוט ובטוח. לולא ניתן יהיה לנייד גם את הפעילות בצ'קים בין החשבונות, שהיא כאמור פעילות נפוצה ומקובלת בשוק הישראלי, ייתכן שלקוחות רבים היו נמנעים מלעבור בין בנקים, והתחרות הצפויה כתוצאה ממהלך זה הייתה נפגעת. על כן, וכדי להסיר את החסם התחרותי הנ"ל, מקודמת הצעת החוק. לאור האמור לעיל, הממשלה תומכת בהצעת החוק ומבקשת שתועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. תודה רבה. מה שהממשלה מבקשת זה ועדת חוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. להצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה) הוגשה רשימת דוברים. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אחר כך יש תלונה למה אתם לא מדברים. אני מצטערת. חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – נוכחת? חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יועז הנדל – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. כדאי שתשבו במקומותיכם. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, היושבת בראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אתמול קיבלנו תזכורת נוספת בפסיקה של בית המשפט העליון, שדחה את בקשת הרבנות לדיון יותר מורחב בנושא החוק שמוגדר "חוק החמץ". לצערנו, פעם אחר פעם אנחנו מקבלים תזכורות למה באמת צריך מישהו שישמור על המסורת, על הערכים. אנחנו מאוד מאוד מקווים שבימים הללו, כשבכל האיחוד האירופי מתמודדים היהודים עם עתירות וחוקים נגד השחיטה, נגד מילה, לא ילמדו באמת מפסיקה של מדינת היהודים. במדינת היהודים קבעו שחמץ זה דבר שהוא שייך רק אולי לנישה ולגוף מסוים. למעשה, כבר הוצעו פשרות על ידי הרבנות, אולי במקומות מסוימים יהיה אפשר להכניס בהסכמה, בהתאמה – אני יודע שיושב-ראש ש"ס, השר הרב אריה דרעי, הנחה את חבר הכנסת עו"ד משה ארבל להגיש חוק, חוק זכויות החולים, ששם בחוק הזה למשל נותנים את האפשרות למנהל בית החולים לפעול לפי התבונה. למשל, בית חולים בנצרת אין דינו כמו בית חולים מעייני הישועה, ועוד ועוד, אבל ודאי לבוא להסכמה, בטח בתקופה כזאת, כשהחקיקה היא מוגבלת. בית משפט נוהג בניתוק מהעם. אנו במדינת יהודים. אני מאוד מאוד מקווה שבאמת – גם היועץ המשפטי לממשלה אגב תמך בפשרות שהוגשו לבית המשפט העליון; מה היה בוער להגיש פסיקה כזאת בעידן כזה? אני מקווה ומאמין שבכנסת הבאה יהיה את הרוב הדרוש לחוקק חוקים נכונים, דתיים, מסורתיים, למען הערכים, לשמה של המדינה היהודית שבה אנחנו נמצאים, ונקווה שבאמת בית המשפט ידאג לקבל את חוות הדעת הנוספות שמגישים לו כרגע גם היועץ המשפטי לממשלה, להמתין עם הפסיקה הזאת בשביל שנרגיש שבית המשפט מייצג את כלל העם, ולא שחלק ממנו שאינו מייצג. אני למעשה ציפיתי מהגופים הליברליים שיטענו נגד בית המשפט בשם חופש הדת. אם זה לא נקרא חופש הדת, אז מה זה נקרא? כפייה חילונית לחלוטין. אבל אני סמוך ובטוח שגם הנושא הזה יתוקן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סליקת – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> טוב. בבקשה, בוא. קריאה ראשונה, אתה יכול לדבר. אני אומרת בקול שאם חברי הכנסת מהמשותפת שנרשמו ואינם נוכחים יגיעו, אני אתן להם לדבר גם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, ואני שמח שאתה נמצא כאן, חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני שמעתי את אייכלר מדבר. אני בדרך כלל לא מגיב, אבל ההשתלחות חסרת הפשרות שלו וחסרת התקדים בבתי המשפט היא פשוט נוראה. לדבר על בתי המשפט כמחריבי היהדות? וצר לי, יכול להיות שזה מעורר אצלכם גיחוך, אבל אתם יושבים כאן ואתם לא מעירים לו. עכשיו, אני לא מטיל דופי, לא בכם, ואני יודע שאתם עושים את – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סגן השר איציק כהן. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם לא, אני אתחיל לדבר במרוקאית. רק רגע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, איציק בהקשבה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> צריך להזכיר לחבר הכנסת אייכלר שהגם שבית המשפט או המשפט הישראלי הוא על פי דבריו חילוני ומאיים על היהדות ומאיים על המדינה היהודית, בסופו של דבר מקור השראתו מהמשפט העברי. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> שאלה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה. אתה דיברת היום, חבר הכנסת אשר, על – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מאיר, שאלה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. – – לא תעמוד על דם רעך – זה מהמשפט העברי; עשיית עושר ולא במשפט – מהמשפט העברי; אפילו בשאלות ירוקות, חוק ציד חיות הבר שלא לשם שעשוע – מהמשפט העברי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מאיר – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה. ועולה כאן חבר כנסת – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חמץ בפסח? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ועולה כאן חבר כנסת ושופך בליסטראות, אש וגופרית על המדינה, על שופטיה, על הפרקליטות, וקולכם לא נשמע. אז אני אומר דבר כזה – ואני אומר לחבר הכנסת אייכלר, שאני מאוד מעריך אותו, אני עובד איתו בוועדות: יש באמת גבול למה שאפשר להעלות, ואם הוא חושב שהוא יעלה עם בליסטראות על בתי המשפט ויהרוס אותם, אז אנחנו נמצאים כאן. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מאיר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל אנחנו מבקשים דבר אחד – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהן. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – החמץ – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת יועז הנדל, בבקשה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא רק – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל מצד שני, אסור שיעלו עם בליסטראות על תורת ישראל ועל המסורת שלנו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אף אחד לא עושה את זה, אתה יודע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ההורים שלך והסבא והסבתא שלך – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אף אחד לא עושה את זה, אתה יודע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – ואתה, מקפידים על זה, ואת זה רוב הציבור רוצה, אז למה אין אוזן קשובה – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – בבתי המשפט? << דובר >> יועז הנדל (דרך ארץ): << דובר >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> למה הולכים לפי השקפת עולם אישית? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הוא כבר יסיים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זאת השאלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, בוא נאפשר לחבר הכנסת הנדל לדבר. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יועז הנדל (דרך ארץ): << דובר_המשך >> טוב, אני מודה לכם על הוויכוח הזה. קודם כול, אני חושב שגם בלהט הוויכוח אפשר להסכים שמוסדות המדינה שלנו משמעותיים וחשובים, ואפשר לבקר אותם אבל כדאי לשמור עליהם. אנחנו לא רוצים מדינה שבה אין דין ואין דיין. ועכשיו אני רוצה להגיד לכם שדווקא בימים האלה, כשאני מסתכל מסביב ומנסה להבין מה מטריד את אזרחי מדינת ישראל, מה הם רוצים, בחירות רביעיות בשנתיים? הם רוצים יציבות ותקווה. יציבות כלכלית, לדעת שהם חוזרים הביתה ויש להם פרנסה קבועה; יציבות בתחום הבריאותי, לדעת שהם יצאו מהמשבר הזה, ויצאו מהמשבר הזה לתוך פרנסה ולחזרה לשגרה; הם רוצים יציבות פוליטית כי הם רוצים לדעת שהממשלה שמוקמת מחזיקה מעמד, ושרים שמקבלים על עצמם לפתח תהליכים ולהוביל תהליכים, גם מביאים את זה לידי מימוש. וכאן אני חייב להגיד שאנחנו נכשלנו. ואומנם העברנו פה רפורמה אחת, ואני גאה בכך שהייתי חלק ממנה והובלתי אותה, רפורמת הסיבים האופטיים, אבל תהליכים לא נגמרו במדינת ישראל בשנתיים-שלוש האחרונות. הם רוצים יציבות ולדעת שהפוליטיקאים שהם מצביעים להם נמצאים כאן לפרק זמן מה, מצליחים לבטא את קולם, להשמיע את קולם, והם רוצים לדעת שבערבו של יום, אחרי משברים, אחרי ויכוחים, אחרי קמפיינים פוליטיים ותקופת בחירות, העם הזה מסוגל להתאחד ולעבוד ביחד, וברגעי משבר כך הדברים היו במשך שנים ארוכות, והציבור הישראלי כולו, כל המגזרים, כל העדות, כל החלקים, רוצה בסופו של דבר יציבות ותקווה. אנחנו במערכת בחירות רביעית. זו אכזבה גדולה, אכזבה גדולה מאיתנו, אכזבה גדולה מצד הציבור, אכזבה גדולה מראש ממשלה שלא מצליח להחזיק את הממשלה שלו, לא מצליח להקים ממשלה בפעם השלישית, ועכשיו מוביל אותנו לבחירות רביעיות. כל מה שנדרש כדי לחזק את אמון הציבור זה להבטיח לו שיש אופק, שיש תקווה חדשה. ואני מבקש לעמוד מעל הבמה הזאת ולומר לכם שאנחנו מחויבים, כולנו, גם אתם, מחויבים להציב תקווה, ואת זה עושים דרך קמפיין שמנהל ויכוח אמיתי על עקרונות, על אידיאלים, ולא דרך השמצות ודה-לגיטימציה. היה לנו מספיק בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. אני מקווה שמערכת הבחירות הזו תדע לבטא ויכוח, עומק אידיאולוגי והרבה תקווה, וכן, בסוף גם יציבות למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> את בחוק הבא. אם כך, מאחר שתמו הדוברים, אנחנו נעבור להצבעה על חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021. ההצבעה היא להעביר את החוק הזה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצבעה, בבקשה. הממשלה ביקשה שזה יהיה בוועדת חוקה, חוק ומשפט. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – שבעה. אני מוסיפה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא הספקת. אני מוסיפה את חברת הכנסת קרן ברק – בעד. סך הכול שמונה בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> וגם סגן השר איציק כהן בעד, זאת אומרת אנחנו תשעה בעד. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1389).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021, קריאה ראשונה, בכפוף לקבלת פטור מחובת הנחה ובכפוף להנחה על שולחן הכנסת – אני מניחה שזה התקבל. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> לפני שאני אציג את הצעת החוק, שני נושאים – אתייחס אליהם בקצרה. נושא אחד זה הדיון שהיה פה קודם עם הצעקות והצרחות של עודד פורר, שהציבור מביט, מנסה להקשיב ולשמוע, והוא לא מבין שום דבר חוץ מאשר שצף קצף של שנאה ומשטמה, בלי סיבה, בלי שום קשר. נושא שני, גברתי היושבת-ראש, שאני רוצה להתייחס אליו זה הניסיון להעביר את הרשות לניצולי שואה מאיפה שהיא נמצאת כבר עשרות שנים ואף אחד לא נוגע בה למשרד לשוויון חברתי. זה דבר שלא ייעשה. הרשות לניצולי שואה זה לא נושא למשא ומתן קואליציוני. הניצולים לא מפסיקים לשלוח מכתבים, התנגדויות. הדבר הזה לא ייעשה, הסברתי את זה גם לשרה מירב כהן, שכבר התפטרה, היא כבר לא נמצאת שם. עכשיו זה עבר לשר איציק שמולי. הסברתי לו שלא ינסו אפילו להזיז אותה ממקומה, כיוון שבמשרד האוצר דואגים לה כאקס-טריטוריה. התקציב שם הוא 5.5 מיליארד שקל. הם כל הזמן בטיפול ובמעקב. אז מפה אני קורא לשר איציק שמולי: הרף, תניחו לרשות הזו איפה שהיא נמצאת, אל תזיזו ואל תזעזעו. הניצולים, ניצולי השואה, מבוגרים מאוד, הגיל 90, 95 צפונה. ואנא, תניחו להם, תפסיקו להציק להם. לא נוגעים ברשות לניצולי השואה, לא מזיזים אותה לשום מקום, היא תישאר במקום. כך היה בעבר וכך יהיה בעתיד. תודה רבה. עכשיו, לגבי הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (הרחבת מקורות המימון לתאגידי אשראי חוץ-בנקאי), התשפ״א–2020, מה שנקרא "תיקון חוק נאווי" – גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוק האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים בישראל הוא שוק ריכוזי ביותר, שנשלט כמעט במלואו על ידי הבנקים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מקורות המימון השונים של נותני האשראי. כך, בעוד שבנק רשאי להשתמש בפיקדונות הציבור לצורך מתן אשראי, נותן אשראי חוץ-בנקאי אינו יכול לעשות כן, ועליו להשתמש באפיקי מימון אחרים. הבדל זה מעניק יתרון מובנה לתאגידים הבנקאיים בתחרות עם תאגידי אשראי חוץ-בנקאי, משום שהריבית אשר משולמת כיום בעבור פיקדונות הציבור נמוכה משמעותית מזו שמשולמת בעבור שאר מקורות המימון. אבקש מחבריי חברי הכנסת להתייחס – אנחנו נמשיך להסביר. מענה אפשרי ליתרון המבני של הבנקים על פני נותן אשראי חוץ-בנקאי הוא גיוון והרחבה של אפשרויות המימון של תאגיד כאמור נותן אשראי חוץ בנקאי. צעד זה יכול להוריד את עלויות המימון של נותן האשראי החוץ-בנקאי, ובכך להגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים הקטנים והבינוניים. הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (הרחבת מקורות המימון לתאגידי אשראי חוץ בנקאי), התשפ"א–2020, תאפשר לנותני האשראי לגוון ולהרחיב את מקורות המימון לצורך מתן אשראי, ובכך תוביל להוזלה בעלויות המימון ותאפשר לגופים אלה להתחרות במערכת הבנקאית. במסגרת זו, אדוני היושב-ראש – שלום לך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> וברכה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – בטיוטת החוק מוצע לאפשר לנותן אשראי חוץ-בנקאי גדול להגדיל את תקרת הגיוס לתעודות ההתחייבות מ-5 מיליארד ש"ח – שימו לב, רבותיי, מ-5 מיליארד ש"ח ל-15 מיליארד ש"ח, ולגייס חוב באמצעות ניירות ערך מסחריים, אג"חים, בהינתן שחלות לגביו הוראות לגבי הלימות הון ונזילות. כך יתאפשר לנותני האשראי להגדיל משמעותית את מקורות המימון הזולים יותר ולהפחית את התלות במערכת הבנקאית, ולגרום לתחרות הוגנת והוזלת האשראי החוץ-בנקאי, הורדת העלויות – אדוני היושב-ראש, חוק חשוב, במסגרת החוקים ששר האוצר מריץ. בנוסף יוסרו מגבלות שונות לעניין גיוס תעודות התחייבות מכלל נותני האשראי. מגבלות אלה הגבילו את מרחב ההתנהלות העסקית של נותני האשראי החוץ-בנקאיים, ולמעשה מנעו מחלקם לגייס חוב באמצעות תעודות התחייבות. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אבקש להצביע בעד הצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר יצחק כהן. יש לנו רשימת דוברים. חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו; חברת הכנסת סונדוס סאלח – איננה. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, פעם שנייה זה מזל, פעם שלישית – משהו טוב באמת הולך לקרות לי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אולי מכוון? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. זה לא דבר מובן מאליו לידך. תראה מה זה, ראיתי יושבי-ראש – ואני: הקדוש ברוך הוא, בבקשה, שיושב-ראש הכנסת יהיה יריב לוין – בוא תראה איך זה קורה. השאלה עכשיו מה עוד אני יכולה לבקש, מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני אגיד לך באוזן מה את יכולה לבקש. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אדוני היושב-ראש הנכבד, חבריי חברי הכנסת, מי שבידיו השליטה על העבר, בידיו השליטה על העתיד; מי שבידיו השליטה על ההווה, בידיו השליטה על העבר. הציטוט הזה הוא מתוך הספר המפורסם 1984 של ג'ורג' אורוול. ולמה אני מזכירה אותו היום? בגלל כמה אדונים, בין היתר בעלי השליטה ברשתות החברתיות השונות. מדהים פשוט איך כל אבירי הדמוקרטיה, חופש הדיבור וזועקי סתימת פיות, מתגלים בעצמם כסותמי הפיות הכי גדולים שיש. אותם אדונים נכבדים הפכו להיות הצנזורים של אזרחי העולם. סתימת הפיות הזו, שמבוצעת מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי, הגיעה לשיאה בימים האחרונים. הם יקבעו לנו מה נחשוב, כיצד נתבטא ומה נכתוב, ואיכשהו, איכשהו – תיארו מופתעים, כן – סתימת הפיות היא תמיד של קולות הימין. תמיד. למה? כי הז'אנר הנאור – לא אנחנו, כמובן, הנאור – מלא בדמוקרטים ופלורליסטים דגולים משכמם ומעלה. כל מה שלא נראה להם הם ימחקו ויצנזרו. אלה סותמי הפיות במסווה של ליברלים. רוצים דוגמה אישית? אדוני היושב-ראש, דוגמה אישית? לפני כמה ימים פרסמתי בסך הכול ציוץ תמיכה בנשיא האמריקני דונלד טראמפ. ציוץ קצר ופשוט על התמיכה הבלתי-מסויגת והמופלאה שלו במדינת ישראל. למה? כי לפני שאנחנו אנשי העולם הגדול אנחנו קודם כול יהודים וישראלים, ומה שעשה טראמפ למדינת ישראל לא עשה שום נשיא לפניו, וספק אם יעשה אחריו. מישהו בטוויטר כנראה לא אהב את הציוץ הזה, ועם עובדות הרי אי-אפשר להתווכח, וגם עם אותה תמיכה יוצאת דופן של הנשיא טראמפ. אז מה עושים במקרה כזה? מתחילים למחוק. למחוק ולחסום אנשים שאהבו את הציוץ – עוד מחיקה ועוד חסימה. וככה, בצורה מאוד מאוד שיטתית, בפחות מ-72 שעות, בצורה לא מפתיעה, נעלמו להם מעל 500 תומכים מחשבון הטוויטר שלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מדהים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד דוגמה קטנה, והיא לא כל כך קטנה: מדף הטוויטר של ראש הממשלה נתניהו נעלמו גם עשרות אלפי עוקבים בימים האחרונים. ככה, בצורה מפליאה. נשאלת שוב השאלה הפשוטה: למה? כי כנראה למישהו קשה להתמודד ולהתעמת עם עובדות ועם דעת הרוב, אז הכי הכי קל למחוק, להעלים ולחסום. אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, דף הטוויטר שלי או של ראש הממשלה הם רק כמה דוגמאות, דוגמאות קטנות אפילו, אבל הן ממש ממש לא כל הסיפור. יש פה משהו הרבה הרבה יותר גדול. רשתות חברתיות שהשתלטו על חיינו מחזיקות בכוח כלכלי ותקשורתי עצום, יש שיאמרו בלתי נתפס בעליל. אולי הגיע הזמן שלנו כנבחרי ציבור, כריבון האמיתי של העם, להשית רגולציה וכללים ברורים, ובעיקר שקופים, על אותן רשתות חברתיות שכבר מזמן, אבל מזמן, חרגו מכוחן הטבעי. אם לא נתעשת ונעשה מעשה נהיה נתונים לגחמות של מספר מצומצם של אנשים, ובעיקר בעיקר – וזו לדעתי הסכנה האמיתית – להשקפת עולמם, שהיא, רחמנא ליצלן, מה לעשות, שונה משלנו. בעוד 70 יום, אדוני היושב-ראש, הציבור שאותו אנחנו מייצגים, אני מייצגת, ילך באמונה שלמה, בעזרת השם, להצביע לליכוד, להצביע למחנה הלאומי, להצביע, מה לעשות, לראש הממשלה בנימין נתניהו. ואני מציעה הצעה קטנה, ככה, לכל אלו שהצביעו בשנים האחרונות ללפיד, גנץ, ליברמן ועוד שלל מטאורים כאלה ואחרים: לעצור לרגע, רק לשנייה, לקחת נשימה עמוקה ולומר לעצמם את האמת הפשוטה, כי הרי כל נבואות הזעם של האנשים שהצביעו להם, בשבילם ועבורם, התבררו ככל כך לא נכונות ומופרכות. אולי פעם אחת, רק פעם אחת, נצביע כולנו ללא סייג לאותו מנהיג שדאג שאותן נבואות קודרות לא יתממשו, לאותו אחד שהביא לנו חיסונים לפני כל העולם – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למי שהביא לנו ארבעה הסכמי שלום בפחות מחודשיים; למנהיג, מרגי, שדואג לשקם את הכלכלה בישראל בזמן משבר הקורונה. בקיצור, להצביע נכון. אני מסיימת. אדוני היושב-ראש, סתימת הפיות שראינו בימים האחרונים צריכה להדליק לכולנו, לכולנו, נורה אדומה ובוהקת. בעצם, יש כבר מישהו שהדליק לכולנו את אותה נורה. את המשפטים הבאים כולכם ודאי מכירים: מלחמה היא שלום, עבדות היא חירות, בורות היא כוח – גם המשפטים האלו הם מאותו ספר שהזכרתי בראשית דבריי. הנדסת התודעה שלנו קיימת כאן ועכשיו בגרסה הטכנולוגית המתקדמת שלה. העידן החדש שבו אנו ניצבים מחייב אותנו לנקוט צעדים לא שגרתיים, וזאת מסיבה אחת פשוטה: הימין בעולם כולו נמצא תחת מתקפה, וחייבים, אבל חייבים, לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מאי גולן, ואני בהחלט מצטרף לקריאה שלך. אני חושב שאנחנו נידרש בקדנציה הבאה לעסוק במצב הפשוט-מטורף הזה שמי ששולט ברשתות החברתיות האלה והוא בעל המאה הופך לבעל הדעה ומחליט מה כן יבוא לידי ביטוי ומה לא. אני חושב שצריך להעביר קו מאוד ברור בין זה – דבר שאסור להסכים לו – לבין הניסיונות שאנחנו עדים להם לעשות גם כל מיני צנזורות על הרשת, שגם לזה אסור להסכים. ונדמה לי שבעניין הזה חופש הביטוי צריך להיות מוחלט, מלא, לא מוגבל, לכולם. בטח ובטח שמי שצריך לקבל החלטות אם דברים הם מסיתים או יש בהם כניסה לעולמות שאסור להיות בהם אלה המחוקקים, ובהתאם לחוקים – גם רשויות אכיפת החוק בכל המדינות, ולא מישהו שבזכות היותו בעל הון שולט היום ברשת כזו או אחרת. אני חושב שהדבר הזה הוא בהחלט אתגר גדול. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב טסלר – איננו; אתה רוצה להירשם? אין בעיה. חבר הכנסת יועז הנדל – איננו. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים מתנהל שיח, לצערי הרב יותר מדי, ברשתות, בנושא מתן חיסונים לאסירים בבתי הסוהר. החלטתו בחוסר סמכות של השר לביטחון הפנים שלא לחסן אף אחד מאסירי ישראל – לא רק הביטחוניים, כל אסיר מעל גיל 60 שזכאי לחיסון – היא החלטה שערורייתית ומסוכנת. במוצאי שבת שלח לי השר לביטחון הפנים את הפוסט שציין בפייסבוק והביא דוגמה מרוצחים נתעבים שהמכנה המשותף שלהם הוא שרובם הם בכלל מתחת גיל 60. כבוד השר לביטחון הפנים, הם לא זכאים לחיסון גם ככה. אנחנו מדברים על אסירים מעל גיל 60 שמצבם הרפואי מעורער ונכנסים לבתי הסוהר, ובביקורי פתע שאני עורך שם נכנסות עובדות סוציאליות ונכנסים סוהרים מבחוץ ועלולים לסכן את חייהם. המחיר החברתי שלנו, שנשלם אחר כך, על מיטות אשפוז ועל מכונות הנשמה ועל מכשירי אקמו הוא הרבה יותר גבוה. בואו נפתור את זה בקשב, בהבנה. אסירים – נגזר עליהם עונש מאסר. לא נגזר עליהם עונש לא לקבל שירותי רפואה. בהינתן שהחלטת משרד הבריאות היא לחסן את אזרחי ישראל מעל גיל 60, ובקרוב גם מעל גיל 55, אנא ממך, תשקול את הבקשה פעם נוספת ותעשה סטופ לחרפה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אמש פורסם כי עו"ד גל דבוש, פעילה מוכרת למען המסתננים, תהיה אחראית לטיפול הממשלתי בהסתננות מאפריקה. אדוני, לפולישוק לא היו כותבים פרק מופרך כל כך. עו"ד דבוש היא אחת הפעילות המרכזיות בהתנגדות למדיניות הממשלה ביחס למסתננים. היא הובילה קמפיינים ופעילות ענפה בארגונים ועמותות שונות, ביניהן רכזת פרויקט מיצוי הזכויות במרכז לקהילה האפריקאית בירושלים. בעבר זה היה גוף שהיה פעיל בקמפיין נגד החזרת מסתננים לאוגנדה, ואף הציג את מדיניות הממשלה כמקבילה לזו של גרמניה הנאצית, לא פחות. היא אף שימשה כעמיתת התוכנית לסיוע משפטי למבקשי מקלט של ארגון היא"ס, ארגון שפועל להשארת מסתננים בלתי חוקיים בישראל. אדוני היושב-ראש, הכינוי שלה בעמוד הפייסבוק למאבק הוא "מאבק של בני האור מול בני החושך". זאת נציגה שאמורה לייצג את מדיניות הממשלה, את המדינה, בבג"צים? האם מישהו מאמין שאחת כמו עו"ד דבוש יכולה להיות נטולת פניות בתפקידה? בני גנץ, שר המשפטים, בכובעך כשר הביטחון, האם היית ממנה את חנין זועבי לאחראית לתפיסת ספינות להברחת נשק לעזה? זו בערך ההשוואה. השתגענו סופית? מה קרה לנו? אני פונה מכאן לשר המשפטים בני גנץ: בני, יש לנו מחלוקות רבות, אבל אי-אפשר להסכים על כללי מינהל ציבורי כל כך בסיסיים? האם לא נמצא בישראל מועמד שאינו בעל עמדות כל כך רדיקליות ביחס למדיניות הממשלה? שימו לב, העניין הועבר לבחינת הלשכה המשפטית של משרד המשפטים, אשר קבעה – תעשו פרצוף מופתע, אזרחי ישראל – כי בנסיבות העניין אין מקום להטיל מגבלה כלשהי, ואין צורך בעריכת הסדר ניגוד עניינים. היא הרי לא נבחרת ציבור, רק לנבחרי ציבור צריך לעשות הסדרי ניגוד עניינים. רק הם יכולים להיות בניגוד עניינים. אחר כך מתפלאים שיש ירידה באמון הציבור במערכו המשפט והאכיפה. מי בכלל יכול לתת בכם אמון? אתם חושבים שכולנו מטומטמים? אני לא מוכן לקבל מציאות שבה גורמי שמאל רדיקליים המונים בלחץ חמישה מנדטים מכתיבים מדיניות בהיותם פקידים. אני פונה כאן לשר המשפטים בני גנץ – בתקופה הקרובה אתה עדיין מכהן כשר המשפטים – תטפל בזה. בכנסת העשרים-וארבע אנחנו כבר, בעזרת השם, נדאג לתקן את הכול ולהשיב את האיזונים למערכות החוק והשלטון במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. אם כן, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה. סגן השר כהן, חבר הכנסת טסלר – אם אני מזהה נכון מהגב – אנא, נא לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את הקולות של מי שמקומם למעלה ומעוניינים להצביע: חברי הכנסת מרגי, טסלר, קלנר, ארבל, מאי גולן – אני מבין שכולם בעד. חברת הכנסת וסרמן לנדה, את רוצה שאני אוסיף את קולך גם בעד, או לא? מאה אחוז. אם כך, אנחנו שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021, התקבלה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> נאום בכורה של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו מכאן עוברים, שוב, בכבוד ובהתרגשות, לנאום בכורה של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות הכנסת, עובדי ועובדות המשכן, מזכירת הכנסת וצופים יקרים, הגעתי לכנסת ישראל לזמן קצר, קצר מאוד. ובכל זאת, אני מבקשת לספר לכם מאין באתי ומה חשוב לי לקדם. גדלתי במקום צנוע, ברחוב קרן היסוד באזור ד' באשדוד, להורים טובים וצנועים שעלו ארצה מליטא – פאפא פיצה ומאמא סופה – ואת הייחוס המכובד שירשתי, כצאצאית של הגאון מווילנה, ינקתי מסיפוריו של אבא. הייחוס והנימוסים הליטאיים שעליהם חונכתי השתלבו עם משחקי מחניים בשכונה עם ילדי עולים מגיאורגיה, לטביה, ליטא, רוסיה, מרוקו, רומניה, ועוד ועוד. לא עניין אותנו מי הגיע מאיפה, רק מי שיחק הכי טוב. כשאבא סיפר לי, בגיל שמונה, שנעזוב את הארץ לדרום אפריקה, הובלתי הפגנת ילדים מבית הספר היסודי ארזים נגד הגזרה. זה לא באמת עזר לי. בהיותי בת תשע עברתי עם משפחתי לחיות בדרום אפריקה. התקופה הייתה פוסט אפרטהייד. חוקית, כבר מותר היה לאדם שחור לשבת על ספסל שכתוב עליו Whites Only – רק לבנים – אבל אף אדם שחור עוד לא העז באותה התקופה. אני זוכרת שכילדה לא באמת הבנתי על מה כל המהומה. הרי באשדוד שיחקתי מחניים עם ילדים מכל מיני צבעים. עוד בגיל שמונה, אחרי אותה הפגנה, ידעתי שאשוב ארצה ברגע שרק אוכל. ואכן, עליתי ארצה בגפי, בגיל 17, אחרי שסיימתי את התיכון. "חיילת בודדה" קראו לזה, "קטינה חוזרת". התעקשתי לסיים את לימודי התואר הראשון בבר-אילן במסגרת עתודה אקדמית בהצטיינות, כדי שאבא יהיה גאה, לשרת כקצינה בחיל המודיעין, למרות שנאלצתי להמתין ביחידת המעבר כחמישה חודשים – בכל זאת, עולה חדשה – ולסיים את התואר השני בהצטיינות, הפעם כדי שאימא תהיה גאה, ולהתקבל לקורס הצוערים של משרד החוץ. בדרך לשם, עבדתי לאורך כמה שנים טובות במשמרות במלון שרתון תל אביב, כדי לחיות. לא ישראל הראשונה ולא השנייה – הייתי פשוט רות, קטינה חוזרת, עם ניצוץ בעיניים, עקשנית ונחושה לתרום למקום הזה. כשהגיע תורי לצאת לשליחות מטעם המדינה במסגרת השירות הדיפלומטי במשרד החוץ, נלחמתי לצאת לקהיר. לא הכרתי אז כלל את השפה הערבית, שהרי לא גדלתי בישראל, ואני זוכרת היטב את הספקנות והתהייה של רבים במשרד החוץ על הרצון שלי לצאת בגפי למקום כל כך מורכב בלא שהייתה לי כל זיקה למקום או לשפה. אבל אם נניח לרגע את הציניות בצד, הרי לשם כך עליתי ארצה, כדי לשרת את המדינה הכי הכי שרק אפשר. ומה יותר "לשרת" מאשר להיות נציגת מדינת ישראל במדינה מוסלמית עם כ-100 מיליון בני אדם? משרד החוץ העמיד לרשותי שני מורים פרטיים, שבמשך חודשים ישבו איתי שמונה שעות ביום ולימדו אותי לקרוא ולכתוב ערבית. מי שמכיר אותי כבר יודע: זה היה תחילתו של רומן, רומן שטרם הסתיים, עם השפה הערבית והעולם הערבי, על ההזדמנויות והאתגרים שהעולם הזה טומן בעבור מדינת ישראל. שלוש שנים חייתי בקהיר; אישה צעירה, יהודייה, אשכנזייה, נציגת השגרירות הישראלית, (אומרת בערבית: השגרירות בבניין.) למדתי כל כך הרבה ברחובות המאובקים של קהיר: שלכל מילה יש לפחות ארבע משמעויות; שהדברים החשובים באמת הם תמיד מתחת לפני השטח ובין השורות; שסבלנות, (אומרת בערבית: סבלנות,) היא ערך עליון. למדתי צניעות מהי, וירקתי דם בתחילת דרכי בניסיון לדבר (אומרת בערבית: ערבית מדוברת.) למדתי המון. המשכתי משם לתואר שני נוסף בהרווארד, במסגרת מלגת קרן וקסנר, ושבתי ארצה לשרת את המדינה, הפעם כיועצת של הנשיא המנוח שמעון פרס. רות מאזור ד' באשדוד, זו שחזרה ארצה כחיילת בודדה, במשכן נשיא מדינת ישראל. הייתי גאה ונרגשת. בעשור האחרון שירתי כסמנכ"ל וראש האגף הבין-לאומי במרכז השלטון המקומי. הכרתי את נימיה של מדינת ישראל, את הכפרים והערים, המרכז והפריפריה, הרחוב היהודי והערבי. וכל זאת תוך חיים משותפים עם אביב שלי והילדים המתוקים שלי בלוד, אחת הערים העתיקות והמיוחדות ביותר במדינת ישראל. עברתי מסע בדרכי אל הדוכן הזה. מסע מרתק, מורכב, מאתגר, מלמד. כולנו עדים לכך שהארץ היום מלאה בעוינות ובציניות, בפילוג ובחשדנות. אבל היא גם מלאה ביופי, בטוב, ביוזמות מבורכות ובהרבה מאוד אהבה. אני רואה את היופי הזה, אני מריחה אותו, אני פוגשת בו הרבה. ולא, אני לא נאיבית. קשה להאשים יהודייה ששירתה בגפה כדיפלומטית במדינה ערבית במשך שלוש שנים בנאיביות. גם אם מאוד רציתי לא באמת יכולתי להישאר נאיבית במצרים. למרות התקופה הקצרה שעומדת לרשותי ולמרות המורכבות הפוליטית, אנסה לעשות הכי טוב שרק אפשר. אפעל בכל כוחי במעט הזמן שיש לי כדי לקדם את הנושאים שאותם אני מקדמת זה שני עשורים: שילוב המיעוט הערבי במיינסטרים הישראלי, קידום לכידות חברתית וערבות הדדית בין השבטים השונים במדינה וחיזוק הקשרים בין העם בישראל לבין עמי האזור הערביים. סוגיה אחת כאובה ובוערת במיוחד צורבת את גרוני – מכת האלימות והפשיעה שמשתוללת ברחוב הערבי. חובתנו המוסרית, הערכית והחוקית, של כולנו, להשיב את הביטחון לרחוב הערבי, לשלב כוחות, ליישם תוכניות שנכתבו ופורסמו למכביר ולהזרים להן תקציבים. על כולנו, החברה הערבית מחד ומוסדות המדינה מאידך, לגלות מנהיגות אמיצה, להגביר אכיפה, לשלב תוכניות למניעת אלימות בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי ביישובים בחברה הערבית ולהעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות, כי המצב כבר מזמן יצא מכלל שליטה ועלינו להשיב את השפיות לרחובות של כולם. אני אימא, וכאימא אני פונה לכל אם שאיבדה בן או בת באלימות המטורפת הזו ובוכה יחד איתך, כואבת את הכאב שלך: בואו ביחד נקדם פתרונות במקום לכאוב עוד. ברור לי שאינני יכולה לרפא את המחלה הזאת, האלימות והפשיעה ברחוב הערבי, לבד, אבל כן אפשר לעשות את זה יחד. אני מבקשת ומזמינה את מי שהנושא יקר לליבו, מתוך הבית המכובד הזה ומחוצה לו: בואו, בבקשה, נעשה את זה יחד. בספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ו', נאמר: "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם". על כך הגדיל לעשות רש"י ואמר שאם אין שלום אין כלום, והשכיל הרמב"ן ואמר: חשוב השלום לא רק עם השכנים אלא גם בינינו. תודה רבה על הזכות ועל הכבוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רות וסרמן לנדה, ובאמת איחולי הצלחה. אני מזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג, יושב-ראש ועדת הכנסת, לברך. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, האמת שזוהי זכות גדולה כשביקשת ממני לברך אותך כאן על הצטרפותך כחברה בבית המחוקקים הישראלי, הבית, הבית של אזרחי ישראל, משכן הדמוקרטיה הישראלית. הרזומה שלך, רות, מדבר בעד עצמו, ובאמתחתך רשימה ארוכה ומרשימה מאוד של תארים ממוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובחו"ל – מנית את חלקם. אבל מה שבעיניי מרשימה יותר, והיא עוברת כחוט השני לאורך כל חייך, גם הבוגרים והמקצועיים, זו הזיקה שלך לארץ ישראל, למדינת ישראל, גם בפן המדיני וגם בפן החברתי, מתוך גבולות הארץ ומחוצה להם, ולעיתים אני חושב שאולי זר לא יבין זאת, אבל מי שעשה עלייה יבין זאת. למשל, כפי שציינת, כשהיית בת 17 בחרת לעזוב את המשפחה ולעשות עלייה. להגיע ולהתגייס לבדך לצה"ל אחרי שהמשפחה שלך נותרה שם, בדרום אפריקה, כשהייתם קטנים ועברתם לשם. וכך למשל היה כשהחלטת ללמוד ערבית רק כדי לשרת כדיפלומטית בקהיר, במדינה הכי לא צפויה. אני לא בטוח שזו המדינה הראשונה בקרב הצוערים שהם רוצים לשרת בה כשירות דיפלומטי ראשון. ויש שיאמרו שהיית גם דיפלומטית מצטיינת. ואחר כך – יועצת נשיא המדינה, היועצת המדינית של נשיא המדינה שמעון פרס, זיכרונו לברכה, בענייני חוץ והתפוצות. וכך גם היה כשהיית שותפה, יחד עם בעלך אביב, בהקמת הקרן לפיתוח העיר לוד, במטרה לקדם פרויקטים משמעותיים לטובת העיר, לטובת התושבים בעיר; לקדם תהליכים עירוניים בתחומי ההשכלה, התעסוקה, חיזוק המעורבות הקהילתית. איך פעלתם לטפח פסיפס תרבותי עשיר שמאוד מאוד ייחודי לעיר לוד, ששם בחרתם לקבוע את חייכם; עיר שנסמכת על היסטוריה ומודל קהילתי דו-לאומי משמעותי. וגם אחר כך בשלטון המקומי, ששם כיהנת כסמנכ"לית לקשרי חוץ וליווית הרבה מאוד רשויות מקומיות, לראות איך אפשר ליצור מנגנוני צמיחה וכלכלה, דברים חינוכיים, תוך רתימת שותפים רבים מכל המגזרים, מכל התחומים, ובייחוד, בייחוד, מהמגזר הערבי, שאיתו קשרת קשר מיוחד ומשמעותי. אז לא, רות, את לא נאיבית, כמו שאמרת; את אשת אשכולות, את אשת עשייה של ממש, וכל העשייה שלך לאורך השנים מסרטטת דמות שמונעת מדרך, מאידיאולוגיה, מתפיסת עולם, מרצון עז לתרום למדינה, לתרום לחברה הישראלית. ואלה שמכירים אותך גם יודעים להעיד על התכונות שייחדו גם את רות ההיא מהמגילה – חריצות, צניעות והכרת הטוב. לכן ניכר שאת אשת חזון ואת יודעת גם לממש אותו, לא רק לדבר עליו, בדרך של עשייה משמעותית. ואני בטוח שהערכים שמניעים אותך, השקדנות, הדבקות במטרה, יסייעו לך לבצע את התפקיד הפרלמנטרי שלך באופן מיטבי ולהיות חברת כנסת ראויה גם בתקופה הקצרה שבה הכנסת עוד מכהנת, הכנסת הזו. וכן, אנחנו מצויים, אדוני היושב-ראש, בתקופה פוליטית מורכבת, שבמהלכה הציבור מביט אל עבר יושבי הבית הזה בעין ביקורתית ביותר, דעתנית יותר וסלחנית הרבה פחות. האמת, בצדק. לציבור מגיע יותר. וזה התפקיד שלנו, כשליחי ציבור, להעניק לו יותר. חברת הכנסת וסרמן לנדה, את שליחת ציבור בכל רמ"ח איברייך. את הדוגמה החיה לכך ששליחות ציבורית לא מתחילה בחברות בכנסת והיא גם לא מסתכמת בה. במשך שנים נטלת על עצמך תפקידים שונים ומגוונים כשליחת ציבור למען המדינה ולמען החברה הישראלית, כי זה בנפשך, ולכן אין לי צל של ספק שתקופתך כחברת כנסת תוכיח את עצמה, אם תמשיכי לכהן בכנסת הבאה ואם לאו, כי השליחות הציבורית תקנן בך ותכווין אותך בכל אשר תפני. ולסיום, אדוני, אני רק רוצה לצטט משהו קטן. בנאום הבכורה שלי ציינתי שלבית הזה – אני מצטט – שני תפקידים שונים: אחד מתפקידיו הוא להתקדם עם רוח הזמן, לעשות טוב ולא למנוע טוב מאחרים, לשרת את הציבור ולספק את החלומות מצד אחד, אבל גם את הצרכים הכי פשוטים של החיים, הצרכים הבסיסים, מצד שני. ואין לי ספק שהרוח הזאת, רות, פועמת גם בך והיא תסייע לך לקדם את החברה בישראל, על כלל הרבדים בה, על הגוונים שלה ועל הייחודיות שלה. אני שמח, כיושב-ראש סיעת כחול לבן, על הצטרפותך לשורות סיעת כחול לבן בכנסת ומאחל לך הצלחה רבה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. ושוב, ברכת הצלחה גדולה. עד כאן פרק נאומי הבכורה. << הצח >> הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1390).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. יציג את ההצעה חברנו סגן שר האוצר יצחק כהן. בבקשה. אני יכול לומר שסגן השר כהן עשה שגיאה שכשנכנס לכנסת לא קבע תעריף לפי חוקים במקום משכורת גלובלית, אבל את הנעשה אין להשיב, אני חושש. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש והיושב-ראש החלופי. ניתן ליושב-ראש לשבת, להחזיק את הפטיש ביד. יענק'ל, לאן אתה הולך? תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיות בחתום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2020, חוק ה-sandbox – אני אסביר. יועז, אתה תאהב את החוק הזה. בתור רגולטור לשעבר אתה מאוד תאהב אותו. << קריאה >> יועז הנדל (דרך ארץ): << קריאה >> אחרי שהעברנו את מתווה הסיבים, איזה חוק שאתה רוצה – אני איתך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חוק החמץ. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חוק החמץ. איפה אתה בעניין הזה? << קריאה >> יועז הנדל (דרך ארץ): << קריאה >> של מה? של החמץ? אני אוכל רק כשר בפסח. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לגבי הפסיקה של אסתר חיות, שאנחנו – – – << קריאה >> יועז הנדל (דרך ארץ): << קריאה >> אני מכבד את פסיקות בית המשפט. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כולנו מכבדים, אבל יש גם תורה, יש גם עם ישראל. גם אותם צריך לכבד. << קריאה >> יועז הנדל (דרך ארץ): << קריאה >> צריך לכבד. יש פה יושב-ראש מכובד, שיגיד לך שקודם כול מכבדים את פסיקת בית המשפט, דינא דמלכותא דינא, ואחרי זה כדאי שננהל דיון אמיתי ועקרוני מה הציפיות – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> "תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב". זה לא זמני, זה לא ניתן לשינוי. אתה מכיר את 13 העיקרים של רמב"ם? זאת התורה, לא תשתנה בשום זמן – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד סגן השר, הוא כרגע לא במפלגה עצמאית, הוא צריך לקבל אישור לגבי המסרים מהדירקטוריון, אז תניח לו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוי ואבוי. << קריאה >> יועז הנדל (דרך ארץ): << קריאה >> החברים מש"ס – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוי ואבוי. אבל הוא, יש לו דעה עצמאית. << קריאה >> יועז הנדל (דרך ארץ): << קריאה >> יש לי דעה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זאת התורה, לא תשתנה בשום זמן, חס ושלום. אחד מ-13 העיקרים של הרמב"ם. << קריאה >> יועז הנדל (דרך ארץ): << קריאה >> אני אוהב את הצביון היהודי של המדינה ואוהב את זה שאנחנו לא כופים על אף אחד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא קשור צביון. מה קשור צביון? קשור עם ישראל וארץ ישראל על פי תורת ישראל. מי שלא הפנים את זה יפנים את זה בעתיד; רק חבל שבדרך נסבול. אדוני היושב-ראש, מה שמונח פה לפני חברי הכנסת זה הצעת חוק שנקראת חוק ה-sandbox, ארגז חול, ארגז משחקים. אני אסביר. בשנים האחרונות קמות חברות רבות בתחום הפינטק; תחום שבמסגרתו נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשנית לצורך אספקת מוצרים ושירותים מסוגים שונים בתחום הפיננסי. תחום הפינטק הוא אחד התחומים המתפתחים ביותר בתחום חברות הסטרט-אפ בישראל. לפי הערכות, בשנת 2019 פעלו יותר מ-500 חברות פינטק בישראל, שגייסו 1.8 מיליארד דולר לטובת פעילותן. לפי הערכות אלה, אדוני היושב-ראש, ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתחום זה. עם זאת, רק מיעוט מחברות הפינטק מציעות את מוצריהן בשוק הישראלי. אני אסביר למה. תחום הפינטק טומן בחובו יתרונות רבים לצרכנים, למערכת הפיננסית, לכלכלה הישראלית, וביניהם שיפור השירות לצרכן והפחתת עלויות, שיפור התחרות בישראל על ידי כניסת שחקנים חדשים לשוק, הגברת הנגישות למוצרים פיננסיים, עידוד תעסוקה במקצועות בעל פריון גבוה וייעול הסביבה העסקית בישראל. מטרתו של חוק זה היא ליצור מסגרת אסדרה, רגולציה, שתתואם לתחום הפינטק ושתאפשר לחברות בתחום הפינטק לפעול בישראל. החוק יוביל להקמת תוכנית ייחודית, מעין מגרש משחקים רגולטורי, מה שנקרא regulatory sandbox, שתהווה סביבת ניסוי חדשנית בישראל בשיתוף פעולה ראשוני של כלל הרגולטורים הפיננסיים בישראל, כדי לתמוך בפעילותם של הפינטקים בישראל. מגרש המשחקים הרגולטורי, ה-sandbox, יאפשר לרגולטורים לתת הקלות רגולטוריות תוך גידור הסיכונים, ובכך יקל על חברות פינטק לנסות את מוצריהן החדשניים בשוק הישראלי ולהיטיב עם הצרכנים. בנוסף, כל חברה שתשתתף בתוכנית תלווה באופן צמוד על מנת להבטיח את הצלחת התוכנית. חבריי חברי הכנסת, זה באמת צעד אחד גדול קדימה. עצם זה שכל הרגולטורים משתפים פעולה ביחד לטובת עניין כל כך רגיש וטוב – אבקש מכולם להצביע בעד ולהעביר את זה לוועדת הכלכלה של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר הרב יצחק כהן. נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו; חברת הכנסת סונדוס סאלח – איננה; חברת הכנסת מאי גולן – איננה. חבר הכנסת יעקב טסלר? יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר הדתות, סגן שר האוצר, חבריי חברי הכנסת, פסיקת בג"ץ מאתמול לדחות את בקשת הרבנות הראשית לקיים דיון נוסף בהחלטה לאפשר הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח משמעה הדרת מרבית הציבור היהודי מבתי החולים במהלך חג הפסח. על פי סקר שפורסם לפני שנתיים במסגרת מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה, מרבית אזרחי ישראל מקפידים שלא לאכול חמץ במהלך חג הפסח. ההחלטה לקבל את העתירה של מיעוט קטן שאינו מייצג את כלל האוכלוסייה ולהתעלם מהרוב המוחץ השומר על איסור חמץ בפסח הינה, בנוסף לפגיעה ברגשות הציבור, גם פגיעה בבריאות הציבור. על פי מה שטענה הרבנות בבקשה לדיון נוסף, מתן אפשרות להכניס חמץ לבתי החולים, כולל שימוש בכלים של בתי החולים, תמנע מהם להעניק כשרות לפסח. רוב הציבור היהודי יימנע מלהתאשפז בבית החולים במשך חג הפסח. מי יישא באחריות? מי יכול לקחת את זה על עצמו שאחד שזקוק לטיפול רפואי יחשוש להגיע לבית חולים, בגלל ששם חס ושלום הוא ייכשל באיסור חמץ בפסח? כבר התרגלנו, חברים: בג"ץ מתערב פעם אחר פעם בתחומים שאינם בתחומי סמכותו. הוא הפך להיות המחוקק, השופט והמוציא לפועל. לקח לעצמו את הסמכויות של כל הרשויות. מתערב בחקיקה של הכנסת, בעבודת הממשלה, בכל נושא ועניין, כטוב בעיניו. כאזרחים חרדים, הנמנים עם המיעוט בינתיים, אנו אמורים לזכות להגנה בבג"ץ. אך אין תחום אחד שבו בג"ץ פעם אחת – פעם אחת – פסק לטובת הציבור החרדי או בעניין דתי. תמיד הוא נגד. כך בעתירות כנגד חילולי השבת, בנושא הכשרות, אדוני השר, בנישואים וגירושים כדת משה וישראל; התערבות בתחומי הגיור, ועוד אין ספור נושאים. הצד השווה הוא שתמיד הפסיקה היא נגד הציבור החרדי ובניגוד להלכה היהודית. אדוני היושב-ראש, הכנסת מייצגת את הציבור, מדינת ישראל היא מדינה יהודית, הבג"ץ אינו מייצג את אף אחד זולת עצמו. ולכן חובה עלינו, כולנו יחד, להגביל את כוחו, את הסמכויות שלקח על עצמו שלא כדין. אני מקווה שלאחר הבחירות יהיה לנו מספיק כוח, בעזרת השם, ליישם זאת. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב טסלר. חבר הכנסת יועז הנדל יעלה ויבוא. << דובר >> יועז הנדל (דרך ארץ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת טסלר, אני גם רוצה לדבר על בתי חולים, אבל מכיוון אחר, דווקא מכיוון שאני חושב שכולנו נסכים, מכל מפלגה שהיא. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל היום הוא יום הרופא ויום הרופאה. לי יש נגיעה אישית ברפואה – אני נשוי לה כבר מעל 16 שנה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> קיבלת אישור של היועץ המשפטי של הכנסת? זה לא ניגוד עניינים? << דובר_המשך >> יועז הנדל (דרך ארץ): << דובר_המשך >> יש תמיד ניגודי עניינים, אבל אני לוקח את זה כפיקוח נפש. אני חי איתה בבית, מגדל איתה ארבעה ילדים, עם הרפואה הציבורית. אני זוכר שב-2011 הייתי יועץ ראש הממשלה – תראו כמה זמן ראש הממשלה נמצא, הגיע הזמן שנגיד לו תודה ונחליף. אני זוכר שהייתי יועץ שלו והתחיל משבר המתמחים. המתמחים מחו. ואפרופו ניגוד עניינים, אדוני היושב-ראש, יום אחד חזרתי הביתה ואני מוצא את המתמחים אצלי בבית, את ארגון המתמחים יושב בסלון. אני יועץ במשרד ראש הממשלה, יועץ של ראש הממשלה, ראש מערך ההסברה, ואשתי מפגינה נלהבת. קשה להיות ניטרלי בניגוד העניינים הזה כשהדברים נוגעים בך. אבל האמת היא שלא נזקקתי לאותה שביתה מ-2011, שהסתיימה יפה – ותראו, מאז לא השתנה כל כך הרבה, גם אז ליצמן היה עם האצבע על הדופק – כדי לדעת שיש קשיים, קשיי יום-יום, לרופאים ולרופאות. אני חייתי אותם במשך הרבה מאוד זמן, ועדיין חי אותם: המסירות, הלילות הארוכים, לפעמים משמרות ארוכות מאוד, תורנויות. אני בחרתי באשתי כשהיא הייתה סטודנטית לרפואה וקיבלתי את כל הרפואה הציבורית ביחד. אבל בכל זאת נדמה לי שדווקא היום, מכיוון שהרפואה הציבורית זוכה לכל כך הרבה השמצות בשנים האחרונות, דווקא היום בתקופת קורונה אנחנו מגלים את המערכת הזו במלוא עוצמתה – כשקופות החולים מחסנות במהירות, כשבתי החולים מלאים עד אפס מקום בחולי קורונה, כשאין מספיק מיטות לאשפוז ובכל זאת כוח האדם, הרופאים והרופאות, עושים מעל ומעבר כדי לתת מענה לציבור ולתת מענה לפעמים כשהמדינה לא נותנת את הגיבוי המספק. כמו שאנחנו יודעים מהמגזר השלישי, איפה שהמדינה לא קיימת, איפה שיש כאוס, אין ריק – אחרים נכנסים ועושים חסד או עוזרים, וכך גם ברפואה הציבורית. אני רוצה להגיד כאן שאחרי שאבק המלחמה בנגיף הזה, באויב הבלתי-נראה, ישקע, אנחנו צריכים לא רק להפיק את הלקחים אלא גם לממש אותם: חלוקת משאבים, כוח האדם שצריך לטפח אותו, הרופאים, הרופאות, שעות העבודה שהן בלתי סבירות. אני זוכר סיפורים על ניתוחים באשמורת האחרונה של הלילה, כשמישהו מגיע, והרופאים עייפים אחרי 30 שעות שהם לא ישנו; העצמת קופות החולים – כדאי לראות את זה מהתהליך הנוכחי, האשפוז הביתי; להשקיע במערכת הבריאות מתוך מחשבה ארוכת טווח. עם חוסר היציבות הפוליטי קשה מאוד להשקיע בתוכניות ארוכות טווח – אז הגיע הזמן. לכם, הרופאים, אני רוצה להגיד, ואני בטוח שאני אומר את זה בשם כל הסיעות בבית הזה, ובשמך, אדוני היושב-ראש – אני רוצה להגיד לכם תודה רבה. לא מספיק אומרים לכם את זה. הרופאים והרופאות של מדינת ישראל, אנחנו מעריכים את העבודה המסורה שאתם עושים. אנחנו יודעים עד כמה זה קשה, ולא רק ברמה האישית. ואני מקווה שנזכה לעוד הרבה רופאים ורופאות שעושים ונותנים מעצמם למען מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יועז הנדל. אני סמוך ובטוח שכשתגיע הביתה היום לא תמצא הפגנה בסלון אחרי הדברים הללו. יישר כוח. חבר הכנסת אריאל קלנר יעלה ויבוא. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, העולם השתגע. רק ככה אפשר להסביר מדוע מנהיגים מכל העולם מתקשרים להתייעץ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הם לא שמעו כנראה על המחבר של הספר המפורסם "איך לנצח מגפה". למה הם לא מתייעצים איתו? הם לא שמעו גם על המומחית הגדולה, יושבת-ראש ועדת קורונה, המיועדת לתפקיד ממלאת מקום ראש הממשלה, יפעת שאשא ביטון. איך הם לא שמעו על גדעון סער והמודל הסלובקי – שנכשל לחלוטין, אגב? איך לא שמעו לאיש עם התחזיות המדויקות יאיר לפיד? משום מה מתעקשים, בוחרים להתקשר לנתניהו. מוזר. סיפרו לנו על מחסור בחיסונים. זוכרים את יאיר לפיד מדבר על חמישה חיסונים שיגיעו בינואר – מדינת ישראל מובילה את תחום החיסונים ובדרך להיות המדינה הראשונה בעולם שיוצאת מהקורונה, הישג מטורף. סיפרו לנו על מערכת בריאות בקריסה – מערכת הבריאות התמודדה ומתמודדת עם נגיף הקורונה באופן מעורר השתאות לא רק בארץ; מחלקות נפתחו, טיפולים בוצעו בזמן, וכל הדיבורים על מערכת קורסת התבדו. סיפרו לנו על כלכלה בקריסה – נתוני האשראי של מדינת ישראל לא נפגעו ולא ייפגעו; מדינת ישראל, על כלכלתה האיתנה, תעבור את הקורונה ותעלה על מסלול הצמיחה עוד בשנה זו. סיפרו לנו שמדינת ישראל היא היחידה שבוחרת בסגר על פני התמודדות – רוב מוחלט של המדינות המתקדמות ביותר בעולם לא הצליחו להימנע מסגר; אבל לא אכפת לקשקשנים לקשקש. מה אכפת להם לבלבל את הציבור? למה להם להתעסק בעובדות? המציאות מאתגרת. אנחנו במשבר עולמי. יש אנשים שאיבדו את חייהם; יש את אלה שאיבדו את יקיריהם; יש אנשים שאיבדו את מטה לחמם. אבל ההתמודדות של מדינת ישראל עם המשבר הזה היא טובה בכל פרמטר השוואתי, ובעזרת השם, עם ההישג המדהים הזה של החיסונים, אנחנו נצא מהמגפה הארורה הזו ראשונים בעולם. הישג מטורף לטובת כלל אזרחי ישראל; הישג עצום של זה שכל הגמדים הקטנים מאשימים אותו שהוא דואג רק לעצמו – איזו קטנות. הם מאשימים אותו, אדוני היושב-ראש, במה שהם אשמים בו. אני מאחל לילדיי ולילדי ילדיי, שעוד טרם נולדו, ולילדי כולנו כאן, שיהיו להם מנהיגים שדואגים רק לעצמם כמו בנימין נתניהו. תודה רבה ובריאות איתנה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר, אחרון הדוברים. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. אני אאפשר גם לחברי כנסת שנמצאים כאן באולם – להוסיף אותם לאחר מכן. נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. הצבעה. מי שבעד – הוא בעד, ומי שנגד – הוא נגד. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה הן שניים בעד. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת אריאל קלנר כתומך. אם כן, שלושה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת הכלכלה של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1391).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה בסדר-היום, ועוד לפני שנציג את הצעת החוק הבאה, לאור היעדרותה של השרה – אה, ברוכה הבאה, השר פנינה תמנו שטה. אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה בסדר-היום, הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. תציג השרה לקליטת עלייה פנינה תמנו שטה, בשם שר המשפטים – תעלה ותבוא. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–2021, של הממשלה, מבקשת לתקן את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, כדי להתמודד עם העלייה הצפויה במספר החייבים שיבקשו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בשל קשיים כלכליים שגרמה מגפת הקורונה ולהתאים אותם למאפיינים המיוחדים של חייבים אלו. המטרה של ההצעה היא לעודד את החייבים להגיע להסדר חוב, כדי לאפשר להם לטפל בחובות ולחזור לפעילות כלכלית מלאה ותקינה. הצעת החוק מאפשרת לחייבים – חברות ואנשים פרטיים – לקבל עיכוב הליכים לתקופה מוגבלת כדי שיוכלו לנהל משא ומתן עם הנושים שלהם ולגבש הסדר חוב בלי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ובלי למנות נאמן שיבוא בנעלי ההנהלה או החייב, תוך מתן הגנות מאזנות לנושים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנחקק בשנת 2018, יצר רפורמה מקיפה בדיני חדלות הפירעון, ומבקש לתמרץ חייבים לטפל בקשיים כלכליים בשלב מוקדם, כדי לשפר את הסיכוי לשיקום כלכלי ולהגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים. לכן החוק יצר שני הסדרים: הליך חדלות פירעון מלא, שבמסגרתו ניתן צו לפתיחת הליכים, והשליטה בנכסי החייב ובתוכנית השיקום עוברת לנאמן חיצוני; הליך אישור הסדר חוב, שרובו נעשה מחוץ לבית המשפט. המצב הייחודי שיצר משבר הקורונה הוביל למסקנה שלא די בכלים שקבועים כרגע בחוק הקיים, ויש צורך בקביעת מסלולים ייחודיים לעת הזאת. עסקים שנקלעו לקושי כלכלי בשל ההגבלות שהטילה הממשלה, שבימים כתיקונם יכלו לעמוד בהתחייבות כלכלית השוטפת שלהם, לא יכלו לצפות את המשבר ותוצאותיו ולהיערך אליו מבעוד מועד. לכן, בנוסף, במקרים רבים הסיבה לקושי הכלכלי לא נובעת מניהול בעייתי או מתוכנית עסקית לא מספיק טובה אלא מנסיבות חיצוניות שקשורות לנגיף ולמאמצים למנוע את התפשטות הקורונה בישראל. בשלב זה, לנוכח התקדמות מבצע החיסונים הארצי והצפי לחזרה הדרגתית של פעילות המשק בחודשים הקרובים, נראה שיש עסקים ויחידים שארגון מחודש של חובותיהם יאפשר להם לחזור למסלול עסקים תקין, וזוהי אוכלוסיית היעד שהצעת החוק מבקשת לסייע לה. זה חוק שהוא נדרש. מוצע להוסיף לחוק לתקופה של שנה אפשרות לעכב הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד חייב המעוניין לגבש ולאשר הסדר חוב. עיכוב ההליכים נועד לאפשר לחייב מרחב נשימה לגיבוש ואישור של הסדר החוב. עיכוב ההליכים מגביל את יכולתם של הנושים לפעול באופן עצמאי לגביית חובם, ולכן נחוצות הגנות כדי לוודא שזכויות הנושים לא ייפגעו; זה איזון שהוא נדרש. בהליכי חדלות פירעון מלאים ממונה נאמן שחלק מהתפקיד שלו הוא לוודא שענייניו של החייב מתנהלים לטובת הנושים. הצעת החוק מציעה שהחייב ישמור את השליטה בנכסים שלו בתקופת עיכוב ההליכים בלי מינוי נאמן, כיוון שאנחנו נמצאים בנסיבות ייחודיות של משבר כלכלי, ואפשר להניח שהקושי הכלכלי נובע מנסיבות חיצוניות, כפי שאמרתי, שלא יכולנו לצפות ושהחייבים לא יכלו לצפות. מסיבה זו הצעת החוק כוללת הגנות חלופיות לנושים, שעוצבו תוך הבאה בחשבון של תנאי הכניסה להליך, תקופת עיכוב ההליכים הקצרה המוצעת והנסיבות הייחודיות שבגללן הגיע החייב לקושי כלכלי. אנו סבורים כי ישנה חשיבות גדולה בקידום הצעת החוק הממשלתית, ומבקשים לעבירה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשרה פנינה תמנו שטה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי יעלה ויבוא. אני ברשותכם נועל את רשימת הדוברים, לאחר שצירפתי כמובן את סגן יושב-ראש הכנסת המיתולוגי, הלוא הוא חבר הכנסת אחמד טיבי, ד"ר אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה עולה על כולם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, כבוד השרים, חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, אנחנו לבד, שני ח"כים יחידים במליאה; חוץ ממך, סגן היושב-ראש, שרה ושר. מדובר, גברתי השרה, בהצעת חוק באמת חשובה מאוד, חברתית מאוד, במיוחד בתקופת הקורונה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם נצביע על חוק לבטל את הגזענות, גם הוא יצביע איתנו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. אנחנו כמובן תומכים בחוק הזה. אני הייתי מאלה שליוו את החוק הזה מתחילתו ועד סופו, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. טוב שמשרד המשפטים מצא לנכון להביא את החוק הזה בתקופה הזאת, ממש לפני יציאת הכנסת לפגרת הבחירות. אבל אני ביקשתי לעלות, אדוני היושב-ראש, ולדבר על הנושא שאתה התייחסת אליו, וזה הנושא של החיסון לאסירים. אני חושב שמה שעושים לאסירים – לא רק בעניין החיסון; אני ואתה היינו בכמה ועדות, במיוחד בוועדת הפנים, והאסירים, הזכויות שלהם נפגעות, נפגעו ועדיין נפגעות באופן הקשה ביותר בגלל הקורונה. כל הזמן נאמר לנו: אנחנו רוצים לשמור על הבריאות של האסירים ושל העצורים, כמובן, ושל הצוותים, של הסוהרים. לכן, מכיוון שמדובר במקום סגור, אז ההתפרצות, אם תהיה התפרצות, היא תהיה התפרצות קשה ביותר, ובאמת ראינו בכמה בתי כלא, בתי סוהר, שבאמת הייתה בהם התפרצות וחלק מהאסירים נדבקו. דיברנו רבות, אני ואתה, גם על העניין הזה של שלילת זכויות לביקורי משפחות. יש אסירים שלא ראו את המשפחות שלהם במשך חודשים. אבל אני חושב שהשיא הגיע בהחלטה האחרונה – החלטה לא סבירה, לא מידתית, שאין לה שום היגיון, אין לה שום בסיס, של השר לביטחון פנים, שמונע מהאסירים להתחסן. גם ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה: האסירים – התיעדוף שלהם יהיה כמו של יתר הקבוצות, זאת אומרת, יתחילו להתחסן האסירים מעל גיל 60, עם רקע, עם זה. אבל התשובה של השר לביטחון פנים מעידה באמת שההיגיון נעדר ממנה. חוץ מזה, לבוא בעזות מצח – אין, אין, אני מנסה לברור את המילים, אבל שהשר לביטחון פנים יגיד ליועץ המשפטי לממשלה: זו החלטתי ואני לא מקבל את עמדתך ואת חוות הדעת שלך, ואם אתה רוצה לשנות את החלטתי, תלך, תגבש רשימה ותגיש את זה ב-4 בפברואר, זה באמת שיא החוצפה. אז אני מבין שהשר לביטחון פנים, גם כשהיה במשרד המשפטים היה נגד, וכל זה היה לעומתי, אבל למה מכניסים פה שיקולים של חיי אסירים? אמרת נכון: האסיר נשפט, קיבל את עונשו. האחריות לבריאות שלו מוטלת על הרשויות, על השב"ס ועל המשרד לביטחון הפנים ועל הממשלה, ואין להגיד היום: בגלל שאתה ביצעת עבירה כזאת וכזאת, אני לא נותן לך להתחסן. זה פגיעה באחריות, זה מעילה באחריות. מוטלת אחריות על השר, הוא אחראי לכל המערכת, לדאוג לשלומם ולבריאותם של האסירים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אתה, כסנגור וכעורך דין – אני לא בטוח גם שאסיר שחלה בקורונה בעקבות ההחלטה הזאת, לא עומדת לו האפשרות לתבוע נזיקין באופן ישיר את השר אוחנה – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהחלט. בהחלט. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – כי אין לו – הוא לא חסין מפני תביעה כזאת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהחלט. בהחלט. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הוא לוקח את האחריות על עצמו – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – בהיעדר סמכות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה היעדר סמכות, חריגה מסמכות, החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני – כל העילות שאתה רוצה, אדוני היושב-ראש. ועכשיו, כשמוגשות העתירות ובג"ץ יתערב ויגיד: אני מחייב – אז יבואו ויגידו: הינה, הבג"ץ מתערב עוד פעם בהחלטות. אבל אם ההחלטה היא הזויה והחלטה בלתי סבירה, והממשלה וראש הממשלה וכל הממשלה לא מתערבים ולא שומעים ליועץ המשפטי לממשלה, אז מאין יבוא המזור לאסירים האלה? אז טוב שיש בג"ץ. ובסוף באים ומאשימים את בג"ץ שהוא מתערב בהחלטות של הממשלה ואיפה הפרדת הרשויות – זה בגלל החלטות פוליטיות חסרות כל בסיס הגיוני, ובמיוחד במצב בריאותי. ולכן, כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, האחריות היא על השר. ואם מישהו יחלה, אז בהחלט זו עילה נזיקית לתבוע את השר באופן אישי, שמונע בלי שום סיבה. ולכן אני קורא לו עוד היום להתעשת ולעזוב את כל השיקולים האחרים ולתת את החיסונים לאסירים על פי אותה החלטה של תיעדוף של כלל הציבור. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יועז הנדל – אינו נוכח. אחרון הדוברים – יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד שר החוץ, רבותיי חברי הכנסת, שר הדתות, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, גם אני אתייחס להחלטה השערורייתית הבלתי-אנושית של השר לביטחון הפנים להפר את ההמלצה וההוראה של הדרג המקצועי במשרד הבריאות לחסן את אוכלוסיית האסירים בבתי הכלא בישראל. בתי כלא הם מקום סגור. התחלואה במקום סגור היא גדולה יותר. דרגי המקצוע ביקשו לחסן בעיקר את כל מי שמעל לגיל 60 בתוך הכלא. בא השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ואומר: לא רוצה; אני, על דעת עצמי, מחליט לא לקבל. הוא ענה בכתב לגרוטו, לפרופ' גרוטו, הוא אף קרא לדרגי המקצוע ואמר להם: זאת החלטתי; אם אתם רוצים אחרת, תתמודדו ברשימה לכנסת. ככה הוא ענה לדרגי המקצוע במשרד הבריאות. יתרה מזאת, אני אומר וטוען כי חובה על ישראל, ככוח כובש, לחסן את כל התושבים שתחת כיבוש, את כל התושבים, גם בגדה המערבית וגם ברצועת עזה, שנמצאת במצור. אילו יכולות יש ברצועת עזה, למשל, של אחסון של פייזר, חיסוני פייזר? אתם יודעים שצריך יכולות אחסון בטמפרטורה 70 מעלות מתחת לאפס וכדומה. במקום זאת, אני קורא מדי פעם שיש ניסיון סחיטה תמורת החיסון מול רצועת עזה. יתרה מזאת, יש כ-30,000 אנשי צוות רפואה פלסטינים גם בגדה וגם ברצועה, למה הם לא יחוסנו ראשונים? לפי החוק הבין-לאומי, כבוד שר החוץ, ואתה אמור לדעת את זה יותר מכל האחרים, לכוח הכובש יש אחריות לעיתים גם לפנות אשפה, גם לטפל בענייני הציבור שתחת כיבוש. וישראל היא עדיין כוח כובש לפי החוק הבין-לאומי. ולכן יש כאן גרימת נזק במזיד לבריאות של האסירים. אסיר הוכנס לחדר, כמו שאתה אמרת, כבוד היושב-ראש, אחרי שנפסק ונגזר דינו על ידי בית המשפט. אי-אפשר להעניש אותו שנית על ידי פגיעה בבריאותו. זה עוד לא קרה בעולם. לא קרה כדבר הזה. אמרתי שערורייתי? יש כאן פגם מוסרי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גם עלות–תועלת. נניח שהוא יחלה ותצטרך להקצות לו אחר כך מיטה בבית חולים, מכונת הנשמה ומכשיר אקמו, החיסון לא יותר זול? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפי השר אוחנה, אני לא בטוח שהוא יאפשר לו את הטיפול. כנראה שהוא יעדיף שהוא ימות. אני אומר את הדברים הקשים האלה, אבל זאת המסקנה מהדברים שהוא אמר. לכן התביעה היא א. אוכלוסיית האסירים, כולם, ללא יוצא מן הכלל; ב. 30,000 אנשי צוות רפואי, גם בגדה וגם ברצועה, וכלל האזרחים, שנמצאים חלקם תחת כיבוש וחלקם תחת כיבוש ועוצר, ושיעור התחלואה שם הוא 24%, בהשוואה ל-5% במדינת ישראל. כל הנתונים האלה מחייבים את ההחלטה של מתן חיסונים. מי שמתהדר בזה שהוא עבר את ה-10% מחוסנים באוכלוסייה שלו, או יותר, צריך גם שיהיה אחראי, כי זה יכול להיות גזר דין מוות על מי שנמצא בתוך הכלא או אפילו מי שנמצא בכלא המצור והסגר במקומות אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. ובכן, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. אני מחדד ומבהיר, כמובן, שמי שבעד הוא בעד, חבר הכנסת טיבי, ומי שנגד הוא נגד. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר להוסיף, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, כן, בהחלט. ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף את חבר הכנסת אוסאמה סעדי כתומך, ולכן חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. כעת מליאת הכנסת תצא להפסקה עד לשעה 16:30. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:57 ונתחדשה בשעה 17:03.) << הפסקה >> נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מחדש את ישיבת הכנסת, גבירותיי ורבותיי. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 – הוראת שעה), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 – הוראת שעה), התשפ"א–2021 << נושא >> [מס' מ/1387; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ובכן, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 – הוראת שעה), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חיים כץ. בבקשה, אדוני. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, ואללה, אנחנו מדברים לכנסת מלאה ולאומה. אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה לא נורמלית. נחתה עלינו הקורונה, ותופעות לא שגרתיות, לא שפויות, קורות במשק העבודה הישראלי. מאז מרץ האחרון אנשים נמצאים בחל"ת – חופשה ללא תשלום – וזה יגיע עד יוני 2021. נכון שאותם אנשים שנמצאים בחל"ת מקבלים את שכרם; יחד עם זה הם מאבדים את כל הזכויות הפנסיוניות שלהם. אני לא יודע אם הם לא מאבדים ביטוחים, תקופות אכשרה לביטוחים. קורה משהו – הם רואים 70% מהמשכורת נכנסת, אבל משהו קורה. באה ממשלת ישראל והגישה הצעת חוק ממשלתית שבאה לעגן את מצב השכירות במשק שהולכות ללדת. במצב נורמלי בן אדם שמקבל דמי אבטלה והוא לא עובד לא יקבל דמי לידה; הוא יקבל דמי לידה בסכום מוגדר, קטן. היום, בתקופת החל"ת, קבעו ואמרו שעובדות שכירות, יקבלו דמי לידה, קרי משכורת מלאה – לא חל"ת, 70% – משכורת מלאה, ואחרי שיגמרו לקבל את דמי הלידה ימשיכו לקבל חל"ת כאילו לא קרה כלום. אם אישה במצב נורמלי ילדה ויצאה לחופשה של שלושה חודשים, קיבלה את המשכורת ואחרי זה הייתה רוצה להאריך את התקופה – היא לא הייתה מקבלת משכורת, או שהייתה מנצלת חופשה שנתית. היום בתקופת הקורונה יש שיפור לשכירות. אז פנתה אליי חברת הכנסת חוה אתי עטייה ואמרה לי: למה רק לשכירות? למה אנחנו לא דואגים לעצמאיות? אמרתי לה: ואללה, את צודקת. פניתי לשר האוצר ואמרתי לו: תשמע, פה יש לנו הזדמנות לנסות ולשפר את מצב העצמאיות במדינת ישראל ולתת להן דמי לידה בדיוק כמו לשכירות. כשאתה רואה את זה ואתה שומע על ההטבות לעצמאים, לפעמים אנחנו לא יודעים בגלל מה ומאיזו סיבה אנחנו שומעים את מה שאנחנו שומעים. גם אני, כשנכנסתי לתוך העניין הזה, די נדהמתי. יש שני סוגי עצמאים: מצב אחד של עצמאים: בן אדם שהעסק שלו נפגע מעל 40% בשנת 2020 משופה מהממשלה בשני תשלומים. בואו ניקח דוגמה ונעשה את זה בחשבון קליל כזה, כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. עובדת עצמאית – עצמאים לא יולדים, אז אנחנו מדברים על עצמאיות – שמרוויחה 10,000 שקל לחודש והעסק שלה נפגע ב-40%, היא תקבל היום 6,000 שקל במקום 10,000 שקל, אבל היא תקבל מענק סוציאלי מהמדינה של עוד 7,000 שקל, והיא תקבל החזר הוצאות קבועות של 4,000 שקל, קרי, היא תרוויח היום 17,000 שקלים; אתמול היא הרוויחה 10,000, והיום אותה עצמאית – אני לא מבין, גם אני, כשראיתי את המספרים, שאלתי אם זה נכון, אם אין פה טעות. אותה עצמאית שהרוויחה 10,000 ונגיד שהחזר הוצאות היה לה, אבל היא מקבלת מענק סוציאלי של 7,000 ועוד 6,000, כי היא ירדה ב-40%, ואללה, יש לה 11,000 לפחות – 13,000, למרות שהרוויחה 10,000. לא אמרתי כלום. עצמאית שנפגעה בפחות מ-40%, ואללה, מצבה יותר רע, כי מה קורה? היא ירדה ב-30%, המשכורת שלה 3,000. היא תקבל החזר הוצאות קבועות של 4,000. היא לא תקבל מענק סוציאלי כי היא לא נפגעה ב-40%. זאת אומרת, אם היא הייתה עושה מתמטיקה, היא הייתה אומרת: אני צריכה להיפגע לפחות ב-40%, כי אני מרוויחה עוד 7,000 שקלים. היא מאבדת 7,000 שקלים בגלל שהיא ירדה רק ב-30% ולא ב-40%. זה מטורף. כשבאנו ועשינו את החשבון הזה, אמרנו – כל הזמן אנחנו צועקים שהעצמאים נפגעים, אז אני לא רוצה – שיקבלו, נצ'פר אותם הלאה; אנחנו בתקופת קורונה, תקופה קשה. לצערנו נפטרים, מתים מהקורונה כל יום 40, 50 אנשים. נפטרו לנו בינתיים – ואני אומר בינתיים – 3,647, אם אני לא טועה – זה המספר האחרון שראיתי היום בעיתון – ולכן אנחנו צריכים לעודד ילודה. אז באנו ואמרנו: אנחנו צריכים לעודד ילודה, ואנחנו נותנים פה מענקים, ואללה, יפים. על מה אני מדבר? קודם כול הבסיס לחישוב המשכורות והמענקים זה שנת 2019, טרום הקורונה. אלה שנפגעו מהקורונה – 2019, יש להם את זה, לא נפגעו מהקורונה, לצורך העניין. אני, כשאני מחוקק חוק, אני יורד לפרטים, ואני רואה שיש כאלה, ולו גם מעט, שדיווחו על עלייה של שכר בתקופת הקורונה; יש כאלה שירדו ויש כאלה שעלו. אנחנו לא צריכים לפגוע בהם, אז אמרנו: כל אחת תבחר את המענקים לפי מה שהיא רוצה – 2019, 2020, 2021. אם היא דיווחה ב-2021 על עלייה בשכר ושילמה על עלייה בשכר, היא תקבל את מענק הלידה לפי השכר הגבוה. היא תקבל לפי השכר הגבוה. אם היא לא דיווחה או ירדה – יש לה את 2019, טרום הקורונה, וזה הבסיס למענקים. ניקח עצמאית – אנחנו מדברים על עצמאיות, כי זו התוספת של החקיקה הזאת. בשישי אחר הצוהריים, בשיחות עם שר האוצר, נולדה התוספת של העצמאיות – לפני כניסת השבת; שאף אחד לא יכעס. זה היה לפני כניסת השבת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חוץ ממני אף אחד לא כאן. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אבל אנשים שומעים. בוא, אני ראיתי איך נולד לו החוק היום – את כל הוויכוחים ואת כל הזה. עזוב. אנחנו לא קיבלנו את כל מה שאנחנו רוצים, אבל יולדת עצמאית שילדה – כל תהליך הלידה נחשב מאוגוסט, מאוגוסט 2020: כל מי שילדה מאוגוסט 2020, לכל תקופת החל"ת, ונכון להיום זה עד יוני 2021, החל"ת; אם התקופה תתארך אז כל העסק הזה יתארך. ניקח את אותה עצמאית שדיווחה על ירידה של 40%. אז אם היא תלד היא תקבל את המענק הסוציאלי של 7,000 שקלים, תקבל את ההוצאות הקבועות של 4,000 שקלים ותקבל את המשכורת שהייתה לה, 10,000 – היא תקבל 21,000 שקל. בשלושה חודשים – ואללה, שלוש משכורות; זה כפול מהמשכורת שלה. סיבה טובה להיכנס להיריון, אחמד. סיבה טובה, אני אומר לך. עצמאיות, הזדמנות גדולה. אותה עצמאית שדיווחה על פחות מ-40%, תקבל 4,000 ועוד 10,000 – יהיו לה 14,000. השכירה תקבל 19,000, פלוס הארכת תקופת החל"ת. עכשיו אני צריך להקריא, כי יש גם פרשנויות בניסוחים, כי יש שני גופים שמשלמים את זה: האחד – הביטוח הלאומי, והאחר, את המענקים – משרד האוצר; את המענקים משלם משרד האוצר, ואחד – הביטוח הלאומי, ויהיה שיפוי מלא לביטוח הלאומי. לכן יש ניסוחים שכתבה היועצת המשפטית, דברי פרשנות צריכים להיות כתובים על מנת שלא נופתע. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 – הוראת שעה), התשפ"א–2021. מוצע לקבוע כי מבוטחת שהייתה זכאית לדמי אבטלה וילדה, אבל הרתה בזמן שכבר לא עבדה ולכן אינה זכאית לדמי לידה, תהיה בכל זאת זכאית לדמי לידה. הצעת החוק הממשלתית ביקשה שההוראה תחול לגבי יולדת מינואר 2021, אולם בעת הדיון התאריך הוקדם למי שילדה החל מאוגוסט 2020. כדי לתת מענה על פניות שהגיעו לוועדה וטענו לפגיעה במי שילדה לפני החודש התשיעי או שהייתה מובטלת בתחילת שנת 2020 – כי בלידה לפעמים התינוק לא יודע שהוא צריך לחכות תשעה חודשים, הוא יוצא קצת לפני. בנוסף קבעה הוועדה כי מי שזכאית לדמי אבטלה וילדה בתקופה שמיום 1 למרץ 20 ועד תום התקופה – תהיה זכאות לדמי אבטלה בשל הקורונה – תהיה זכאית לתשלום השווה לדמי האבטלה שהייתה זכאית להם אילו לא ילדה במשך 15 שבועות מיום הלידה, למעט אותו פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה. הוראה זו מסייעת לנשים שתקופת האכשרה שצברו בתשלום דמי ביטוח לא הייתה מזכה אותן כלל בדמי לידה או שהייתה מזכה אותן בדמי לידה לתקופה חלקית בלבד. חידוש חשוב שעלה בעת הדיון בוועדה הוא כי מבוטחות עצמאיות יוכלו להביא בחשבון לעניין קביעת דמי הלידה את הכנסותיהן בשנים 2019, בשנת 2020 או בשנת הלידה, 2021, לפי הגבוה מבניהם. אדגיש כי ההסדר אינו גורע מהעצמאיות מענקים שהן היו זכאיות לקבל מכוח חוקים אחרים. הטבות אלה יחולו גם לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה, כפי שהן חלות לגבי יולדות גם היום. גם היום משפחת אומנה מקבלת כאילו לידה, והורה מאמץ, הורה מיועד. אני חושב שעשינו מהלך יפה היום. שיפרנו קצת את המצב. אני רוצה לתת תודות גדולות לאתי חוה עטייה, שהאירה את עיניי בנושא העצמאיות, לענת כהן שמואל, מנהלת הוועדה, לנועה בן שבת, היועצת המשפטית של הוועדה, לצוות שלי, מרינה, מיכאל ורון, למנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, שלא חסך מזמנו והופיע ביום שישי אחרי הצוהריים ובא לדבר איתי על איך אנחנו מקדמים, לשר האוצר ישראל כץ, שהיה שותף מלא לשיפור מצב העצמאיות. בתקווה שהקורונה תיגמר ונחזור לחיים נורמליים ולא נצטרך להאריך את ההסכם. אני מקווה שהכנסת, שאין בה יותר מדי חברים, תאשר את הצעת החוק וניתן מזור. התשלום יהיה, אם אני לא טועה, רטרו – יבוצע תוך חודשיים רטרו מהתקופה המיועדת. תודה רבה. אני מקווה שנקבל את התמיכה בקריאה השנייה והשלישית. כפי שאתם מבינים, אין הסתייגויות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שוכרן. תודה רבה. ובכן, רבותיי, בשל העובדה שאין הסתייגויות ואין בקשות דיבור, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 – הוראת שעה), בקריאה שנייה. הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–3 – 3 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – שלושה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף את חברת הכנסת אתי עטייה – ארבעה בעד, אין מתנגדים. התקבל בקריאה שנייה. עכשיו אנחנו עוברים לקריאה השלישית. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 3 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 – הוראת שעה), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – שלושה, נגד – אפס, אבל יש תוספת סגולית שהיא חברת הכנסת אתי עטייה, אז זה ארבעה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, והפכה להיות חוק לכל דבר. אני מברך אותך, את המציעים, את היוזמים. של מי הצעת החוק במקור – שלך, אתי? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << קריאה >> לא. ממשלתית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא ממשלתית. למה אתה מאלץ אותי להגיד דבר טוב על הממשלה? << קריאה >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << קריאה >> אתה לא מקשיב. אתה יושב על הדוכן ולא מקשיב למה אני אומר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הקשבתי לכל מילה. << קריאה >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << קריאה >> אמרתי לך, הצעת חוק ממשלתית, שעברה הרבה מאוד שיפורים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרן, את הצבעת או לא? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני לא – אני מבינה שחלק אושר וחלק – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא הבנתי. זה בעיות בתוך הליכוד, כנראה. תודה רבה. באופן מפתיע תם סדר-היום. לא יודע מתי תתכנס הישיבה הבאה. הישיבה הזאת adjourned, נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:21. << סיום >>