דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ז ישיבה קכ"ח כנס מיוחד הישיבה המאה-ועשרים-ושמונה של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, כ"א בשבט התשפ"א (3 בפברואר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 12:00 תוכן עניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 חילופי גברי בוועדות הכנסת 4 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 5 הצהרת אמונים של חברת הכנסת ענת כנפו 5 ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): 6 נאום הבכורה של חברת הכנסת ענת כנפו 6 ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): 7 משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): 10 ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): 11 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 11 סגן שר הבריאות יואב קיש: 11 מאי גולן (הליכוד): 13 מיכל וונש (כחול לבן): 14 ולדימיר בליאק (כחול לבן): 16 משה אבוטבול (ש"ס): 17 אריאל קלנר (הליכוד): 19 עודד פורר (ישראל ביתנו): 20 משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): 21 אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): 22 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 23 סונדוס סאלח (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): 25 סגן שר הבריאות יואב קיש: 26 הודעה אישית של שרת התיירות אורית פרקש הכהן 31 שרת התיירות אורית פרקש הכהן: 31 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון), התשפ"א–2021 36 סגן שר הבריאות יואב קיש: 37 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 45 אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): 48 אריאל קלנר (הליכוד): 49 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 50 משה אבוטבול (ש"ס): 52 עמית הלוי (הליכוד): 53 ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 61 יעקב מרגי (ש"ס): 63 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 65 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 65 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון), תשפ"א–2021 65 ניסים ואטורי (הליכוד): 65 סגן שר הבריאות יואב קיש: 72 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 74 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 75 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 75 עמית הלוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 75 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, כ"א בשבט התשפ"א, 3 בפברואר 2021. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון), התשפ"א–2021. עוד אודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת רם שפע לכהן בכנסת ביום י"ח בשבט התשפ"א, 31 בינואר 2021, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. הצעות חוק שמספרן 190/23, 1267/23 ו-2514/23, שהוגשו מטעמו כמציע יחיד, הוסרו מסדר-היום. כמו כן, משחדלה חברת הכנסת הילה שי וזאן לכהן בכנסת בכ' בשבט התשפ"א, 2 בפברואר 2021, נמחק שמה מהצעות חוק שהייתה שותפה להן עם מציעים אחרים. הצעות חוק שמספרן פ/2058/23 ו-פ/2515/23, שהוגשו מטעמה כמציעה יחידה, הוסרו מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, שאינה מחייבת הצבעה. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה להודיע על חילופי אישים בוועדות משותפות לאור חילופי גברי שהיו בכנסת: בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום – מטעם ועדת החוץ והביטחון, במקום הפנוי יכהן חבר הכנסת שבח שטרן במקומו של חבר הכנסת לשעבר גדעון סער. בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל – מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה, במקום הפנוי יכהן חבר הכנסת ניסים ואטורי במקומה של חברת הכנסת לשעבר מיכל שיר. בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי במסמכי זיהוי ומאגרי מידע – מטעם ועדת המדע והטכנולוגיה, במקום הפנוי תכהן חברת הכנסת יעל רון בן משה במקום חברת הכנסת עינב קאבלה. בוועדה המשותפת ליישומים ביומטריים לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע – במקום הפנוי, כחברת קואליציה מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט תכהן חברת הכנסת יעל רון בן משה במקומה של חברת הכנסת עינב קאבלה. בוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון – מטעם ועדת הכספים, במקום הפנוי תכהן חברת הכנסת רות וסרמן לנדה במקומה של חברת הכנסת הילה שי וזאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << נושא >> הצהרת אמונים של חברת הכנסת ענת כנפו << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן, חברות וחברי הכנסת, לרגע מיוחד נוסף. אנחנו עוברים להצהרת האמונים, ולאחר מכן – לנאום הבכורה, של חברת הכנסת ענת כנפו. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותה בכנסת של הילה שי וזאן, שנכנסה לתוקפה ביום שלישי, כ' בשבט התשפ"א, 2 בפברואר 2021, באה במקומה חברת הכנסת ענת כנפו. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מזמין את חברת הכנסת ענת כנפו לעלות לדוכן. בבקשה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת ענת כנפו, אקרא בפנייך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואת תשיבי: "מתחייבת אני". זה נוסח ההצהרה: אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר_המשך >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שיהיה בשעה טובה. << נושא >> נאום הבכורה של חברת הכנסת ענת כנפו << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, את מוזמנת לנאום את נאום הבכורה. בבקשה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> להישבע לכנסת ישראל – אני מאוד מתרגשת לעמוד כאן היום. נולדתי בירושלים, עיר הקודש, בשכונת קטמון הישנה. אני בת 58, אישה מזרחית, דתייה, שומרת מצוות ומאמינה; נשואה לזאב, שנולד בדימונה לדוד ולאה כנפו, שעלו בגפם מתוניס וממרוקו בגיל שמונה, ובין שאר ההישגים שלהם גידלו משפחה למופת והביאו לי את בעלי היקר, המאמין הכי גדול שלי. אני אימא גאה לארבעת בניי האהובים ירדן, עומרי, קורן ומשה, חמות לכלתי היקרה מאוד נועה'לה וסבתא לנכדתי אורי, ששמה לקוח מסדר ההבדלה שאנחנו עורכים בביתנו מדי מוצאי שבת קודש: "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח"; סוף-סוף תוספת נשית מבורכת לבית משפחת כנפו. אני בת למיכאל, זכרו לברכה, ולמרסל אסרף, שתיבדל לחיים ארוכים וטובים, יוצאי העיר פאס שבמרוקו, ואחות למימי, מישל ודוד אסרף, יועץ הסתרים שלי מאז ומתמיד. אבא, שהגיע לישראל בשנת 1946, היה אחד משמונת האנשים הראשונים שעלו ממרוקו לישראל ופתחו את העלייה לארץ. אבא בא לבנות את מדינת היהודים בארץ ישראל. אבא הוא שעמד מול הרכב המשוריין של הבריטים בשבת השחורה, ב-1947, והמריד את חברי קיבוץ בית השיטה להתנגד בגופם לכניסת המשוריין לקיבוץ. אבא המנוח, שהיה ציוני גאה, נפצע פעמיים: כחייל במלחמת השחרור ב-1948 ובפיגוע של מכונית תופת במחנה יהודה בשנת 1968. גם זאב בעלי היקר תרם את חלקו במלחמת לבנון הראשונה כצנחן בסיירת עורב, ואף הוא נפצע במהלך צניחת לילה במילואים. אימא, שהגיעה לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, אשת כספים מחוננת ללא השכלה פיננסית פורמלית, החליטה להירשם ללימודי כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטה העברית בגיל 50. אימא הייתה לי דוגמה ומופת למנהיגות נשית אמיצה. אימא האמינה שכל ילד צריך לקבל חינוך מצוין כדי לממש את עצמו; דאגה שאני ושתי אחיותיי נלמד מוזיקה, והייתה גאה בי מאוד כשסיימתי בגרות בנגינה בפסנתר בתיכון של האקדמיה למוזיקה בירושלים. כמי שזכתה לחינוך מצוין, גם מבית וגם בבתי הספר שבהם למדתי, חוויתי הלם תרבותי כשפגשתי בצבא, כמורה וכסמ"פ, את נערי רפול – גברים צעירים בני 18 שנפלטו ממערכת החינוך, חלקם בלי לדעת לקרוא ולכתוב. היום אין מעקב על קיום התופעה הנוראית הזאת, כי צה"ל החליט שהוא לא מגייס אותם אפילו לצבא – המסגרת האחרונה שיכלה להשקיע בהם את מה שמגיע לכל ילד בישראל. לימים, כשהייתי חלק מצוות הניהול של בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות, נפעמתי לא פחות מכך שקיימות בישראל פנינים חינוכיות שצריכות להוות מודל לחיקוי עבור מוסדות חינוך בישראל. הפער הזה בין החינוך האיכותי, שלצערי איננו נחלת הכלל, לבין חינוך שאינו מקנה מיומנויות להגשמה ולהצלחה אישית, פוגע בחברה שלנו, בפרט ובכלל. אני גאה להיות חלק מבני ישראל, בניו של עם הספר. אני גאה לעבוד, עד לפני יממה, בתחום ההייטק, בחברה מובילה שנקנתה על ידי חברת אינטל העולמית ומהווה אחת מספינות הדגל של תעשיית ההייטק הישראלית. כמי שהתמודדה לראשות מועצת הר אדר, התכבדתי ושמחתי לשרת את ציבור תושבי הר אדר בשיתוף, ביושרה ובשקיפות ולהביא לידי ביטוי את ערכיי, שינקתי משורשיי המשפחתיים, כשכיהנתי בתפקידי כסגנית ראש מועצת הר אדר. בעולם מכנים אותנו "סטרטאפ ניישן" ומתפעלים מכמות החברות האיכותיות שהעם היהודי היושב בישראל מייצר; חברות משנות חיים. בעבודתי פגשתי אנשי עסקים מקוריאה ומסינגפור – מדינות שהגיעו להישגים רבים, תוצר של השקעה בחינוך – והם אלה שמתעניינים בלימודי גמרא, כדי להתחקות אחר יכולות החשיבה המיוחדות של הראש היהודי. אנו בני אותו עם ש-22.4% מפרסי הנובל בעולם הוענקו לו, ואנחנו מהווים רק 0.02% מאוכלוסיית העולם. איך ייתכן שמעצמת ההייטק, שמגדלת משאב אנושי כל כך ייחודי, מגיעה לתוצאות כה מבישות במדדי החינוך העולמיים? איך ייתכן שהאם היהודייה הגרה בישראל נאלצת להסתפק בהישגים כה נמוכים הפוגעים ביכולות של ילדיה להשתכר בכבוד ולהגשים את ייעודם? כיושבת-ראש מטה החינוך של יש עתיד וכמי שהייתה שותפה מרכזית לכתיבת חזון החינוך של המפלגה אני קוראת לכל ההורים בישראל לבחון היטב את החזון והמצע החינוכי שלנו לפני שאתם בוחרים לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות. המצע של מפלגת יש עתיד בחינוך הוא פרי עבודתו של צוות היגוי מקצועי ומחויב, שעבד שנים בהתנדבות ביחד עם חברי כנסת ואנשי המטה של המפלגה וגיבש תוכניות מעשיות לקידום ילדי ישראל בחינוך. זאת ההזדמנות להודות לחברי צוות ההיגוי: אור-לי להט, עמי שליט, יואל לוי, אביגיל גרינברג, אבנר ברק, רן מאיר, רונית גרינברג, מירב פולימר, חבר הכנסת משה טור פז ושאר חברי הצוות, שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנו כשווה בין שווים. תודה. אני אמשיך לעשות הכול כדי לממש את עשייתנו המבורכת. אני חייבת להיות כנה ולשתף אתכם, חברי הכנסת הנכבדים, ואותך, אדוני היושב-ראש, בהתלבטות שהייתה לי אם לממש את ההזדמנות שהגיעה לפתחי ולכהן חודשיים בלבד כחברה בכנסת ישראל. זאת החלטה לא פשוטה. אני נשלפת ממקום עבודתי ללא התראה מוקדמת, ועם החוק הנורבגי אני אף עלולה למצוא את עצמי בחוץ בתוך כמה ימים, עוד לפני השלמת 60 יום שנותרו עד להשבעת הכנסת הבאה. כמנהגי, אינני מתלהבת מדי ולא אהיה עצובה כשאתפנה. אני מבינה שהכול מאת השם – "נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי. נשבעתי ואקיֵּמה לשמֹר משפטי צדקך", תהילים קי"ט. בכל זאת החלטתי להרוויח את ההזדמנות, לזעוק את זעקת ההורים ולבקש מכם, חברי הכנסת, אלה שיהיו שותפים בממשלה הבאה, להוציא את החינוך מהמטחנה הפוליטית שטוחנת אותו ואת עתיד הילדים והחברה בישראל עד דק; כי בינתיים, כשאתם משחקים במשחקי כוח פוליטיים, הילדים שלנו נמקים מאחורי מסכי הזום. כולי תקווה שבזמן הקצר שניתן לי כחברה בכנסת ישראל, שאני יודעת שלא אחזור אליה כיוון שאינני מתמודדת ברשימה לכנסת הבאה, נוכל להקים את המועצה הלאומית לחינוך. בעוד חודשיים אחזור לקריירה שלי באחת מחברות ההייטק הגדולות, ולצד זה אני מקימה את מועצת החכמות – גוף של נשים, אימהות, סבתות, מורות, תלמידות – גוף שיובל על ידי נשים, אך ישמח לקבל אליו גם אנשים מהמין הגברי. כמו שראינו לאחרונה – ראינו מדינות שמנוהלות בהצלחה כבירה על ידי נשים צנועות וחכמות, שמביאות סוג אחר של מנהיגות לשדה ההשפעה. אני מאמינה שדרך העשייה, הבינה והמנהיגות הנשית חייבת להשתלב בכל תחום של חיינו, וקוראת לכל גבר העומד בראש מערכת לשלב נשים לצידו. אני קוראת מכאן לבני גנץ למנות מייד יושב-ראש – סליחה, לחבר הכנסת בני גנץ, שר הביטחון – למנות מייד יושב-ראש לוועדת חינוך ולאפשר לנו לנהל אותה ולעבוד יחד כדי לטפל בילדי ישראל. אני גאה בראש המפלגה שלי יאיר לפיד על כך שנכנס לתפקידו כשר אוצר, שאותו מילא בהצלחה יתרה, ומינה רוב נשי ומנכ"לית למשרד. שוב שאפו ליושב-ראש מפלגת יש עתיד, שהשכיל לשלב ברשימת יש עתיד לכנסת הבאה הכי הרבה נשים במקומות ריאליים. ככל שתמשיך לבנות מנגנונים של דמוקרטיה ישירה במפלגתך ותאפשר לחוכמת ההמונים שצומחת מקרב 150 המטות והפעילים האיכותיים מכל רחבי הארץ לחלחל ולדייק את קבלת ההחלטות, כך תלך ותתחזק. אני מברכת אותך על תהליך הדמוקרטיזציה של המפלגה שלו הייתי שותפה, ואני קוראת מכאן להורי ישראל לבחון את מצע יש עתיד כשהם באים לבחון באיזו מפלגה לבחור בבחירות הבאות. אני מציעה לכם לבחור מפלגה שתשים את הילדים ככתר לראשה. כשהייתי דוברת ארגון ההורים הארצי בהתנדבות, נחשפתי לפניות וזעקות של הורים שאיבדו את היכולת להתמודד עם השלכות עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, לאיבוד גבולות וחשיפת ילדים בגילים צעירים לסמים, אלכוהול, תכנים מיניים ועוד מיני מרעין בישין, שהציבו את ההורים באתגרים קשים מנשוא. אחת מההמלצות החשובות של צוות ההיגוי של יש עתיד בחינוך היא להקים את המועצה הלאומית לחינוך, שתפקידה יהיה לתכנן את התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, לקדם את מערכת החינוך בישראל להיות אחת המערכות המובילות בעולם. אזרחים המגשימים את עצמם מועילים לחברה. כדי שיוכלו לספק את צורכי הצבא, האקדמיה ושוק העבודה, אני מפצירה בכם לתמוך בהקמתה של המועצה הלאומית לחינוך. באתי לכאן רק כדי לזעוק בפניכם: כשזה מגיע לחינוך, תהיו ענייניים ותשאירו את המשחקים הפוליטיים מחוץ לתחום. בידיכם הכוח, בידיכם הכסף, וזה מה שיביא לכם הכי הרבה כבוד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, וברכות גדולות לחברת הכנסת ענת כנפו. בהצלחה. לאחר הברכות של חברי הכנסת – אתם יודעים, בקצב השינויים שיש לנו כאן, אנחנו נזמין את מי שכבר נחשב ותיק, את חבר הכנסת משה טור פז, לברך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע. חבר הכנסת טור פז, רק נאפשר לחברת הכנסת כנפו לשבת, כדי שהיא תוכל לשמוע את הדברים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ענת כנפו, אני יודע בדיוק מה את מרגישה. את לוחמת שטח במפלגת יש עתיד, ועוד קודם לאורך כל חייך. נולדת וגדלת בירושלים, נשואה, אם לארבעה, סבתא לאורי – שמענו. התחלת לעבוד בגיל 14. למדת בתיכון האקדמיה למוזיקה וניסית להתקבל לקורס טיס, עוד לפני בג"ץ אליס מילר. לאחר מכן שירת כסמ"פ בפלוגת נערי רפול, ושם, כפי ששמענו, נחשפת לפער בין אלו שיש להם ואלו שדואגים להם לבין אלו שאין להם, ומרגע זה – אולי בעצם מרגע הולדתך – את לוחמת צדק. פתחת עסקים, נלחמת למען עסקים, השגת ארבעה מתוך תשעה מנדטים כסגנית ראש מועצת הר אדר בבחירות, ועבדת עד לאחרונה ממש במובילאיי, בשיווק בין-לאומי, כשבדרך את מצטרפת ליש עתיד, מקימה ומנהלת את פורום החינוך ונלחמת את מלחמתם של הילדים בכל מקום שאת. כנסת ישראל יכולה להתברך באשת ערכים ומעשה, וכמצטרף חדש אני מברך אותך, ענת כנפו, על הצטרפותך לכנסת ישראל. היות שכפי שאמרת, בעוד כחודשיים זה מסתיים, אין לי אלא לעוץ עצה מארבעת השבועות שלי במליאה: במקום שאין אנשים השתדלי להיות אישה. תהיי בדיוק כמו שאת, הילחמי על ערכייך, ואנחנו מברכים אותך ביש עתיד על הצטרפותך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. עד כאן הצהרת האמונים ונאום הבכורה של חברת הכנסת ענת כנפו, ושוב, הצלחה גדולה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1392).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק סגן שר הבריאות יואב קיש, בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, ברכות לחברת הכנסת החדשה ענת כנפו. מאחל לה הצלחה ושבאמת תצליח להיות גם בכנסת עם יותר יציבות ומשמעות וחקיקה. אני פה בשביל לדבר על תיקון לחוק הקורונה בכל הקשור לסמכויות הממשלה בכניסה ויציאה ממדינת ישראל. אני אגיד בקצרה שאנחנו נמצאים במציאות שונה, עם חשש מאוד גדול לכניסת מוטציות ווריאנטים של הנגיף, והדבר המרכזי שאנחנו חוששים ממנו, חוששים שיהיה בסופו של דבר, הוא שייכנס משהו שגם יכול לערער את "כיפת הברזל" שלנו, נקרא לזה, בנושא המגפה, וזה החיסונים. הדבר הזה – יש לו משמעות כבדה מאוד בחיי אדם, ולכן הממשלה כבר עכשיו, בימים אלה למעשה, מונעת את הכניסה והיציאה ממדינת ישראל ועושה זאת רק במשורה, דרך ועדת חריגים – גם ליציאה וגם לחזרה. יש כמה אלפי אזרחים ישראלים שהיום נמצאים בחו"ל ורוצים לחזור, והם יחזרו בתהליך מוסדר. יש כל יום טיסה יומית שיוצאת לפרנקפורט, שגם מוציאה וגם מחזירה. בהצעת החוק הזו אנחנו בעצם מסדירים את הכלים החוקיים שיאפשרו לממשלה להתקין תקנות שיסדירו את הכניסה והיציאה תחת ההגבלות והחשש הגדול מכניסה של מוטציה או וריאנט בצורה לא מבוקרת. רבותיי חברי הכנסת, ביום ב' באב התש"ף, 23 ביולי 2020, אושר בכנסת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, המעגן בחקיקה ראשית את סמכות הממשלה לנקוט אמצעים מיוחדים להתמודדות עם נגיף הקורונה. החוק מסמיך את הממשלה להכריז על קיומו של מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ומשפורסמה ההכרזה על מצב חירום כאמור – להתקין תקנות, בין השאר לעניין הגבלת פעילות במרחב הפרטי והציבורי ולעניין הגבלת פעילות בבתי עסק ומקומות פתוחים לציבור ועוד. אנחנו היום מתמודדים עם גל תחלואה שלישי, החמור ביותר שהיה מאז תחילת המגפה. בגל הנוכחי מספר המאומתים הגיע לשיא של מעל 10,000 חולים מאומתים ליום, וקיים עומס מאוד משמעותי בקופות החולים, בבתי החולים, עם שיאי תחלואה קשה שלא נראו כמותם; כל זאת כשבמקביל מתבצע מהלך של מבצע חיסונים אינטנסיבי. כבר בתחילת ההתמודדות עם נגיף הקורונה עלה הצורך בהטלת מגבלות על חוזרים לישראל מחו"ל כדי למנוע את התפשטות הנגיף והחמרת רמת התחלואה במדינה. בתקופה האחרונה הצטרפו לחששות האלו גם חששות ממוטציות של הנגיף, וההערכה היא כי המצב הנוכחי של התחלואה הגבוהה נובע ככל הנראה מהתפשטות של הווריאנט האנגלי, שהוא מידבק יותר מזן הקורונה המקורי, וגורם, לפי דיווחים שנבדקים בימים אלה – החשש הוא גם לתחלואה קשה ותמותה גבוהה יותר. ככל שהזמן עובר אנחנו רואים שיש וריאנטים מוטנטיים נוספים במדינות שונות, והכניסה של וריאנט לישראל, שעלול לגרום לעמידות לחיסון, יוצרת חשש משמעותי מהחמרה בהתפשטות הנגיף ובתחלואה ממנו בישראל. שלילת האפקטיביות של החיסונים – זה החשש המרכזי. זוהי סכנה ממשית לעלייה בתחלואה ובתמותה וסכנה ממשית לבריאות הציבור בישראל, ויש לנקוט צעדים מהירים כדי לבלום אותן. מאחר שהזיהוי של וריאנט במדינה מגיע באיחור, לאחר שכבר הייתה הדבקה בתוך המדינה, חשוב לנקוט פעולות מניעה שימנעו אפשרות של כניסה של אותם וריאנטים לישראל. בהתאם לכך, כדי למנוע סכנה חמורה לבריאות הציבור, ובמאמצים לבלום את התפשטות הנגיף בישראל, מוצע לתקן את החוק באופן שיאפשר לממשלה לקבוע הגבלות בתקנות לפי החוק בכל הנוגע לכניסה של אדם לישראל ויציאה ממנה בכל המעברים: באוויר, בים וביבשה. כדי להפחית את הסיכון הנשקף מחולי קורונה המגיעים לישראל, מוצע להסמיך את הממשלה לחייב את אותם אנשים לבצע בדיקת קורונה במועד שייקבע בתקנות, וכן מוצע לקבוע כי השימוש בסמכות הממשלה להתקין תקנות לעניין איסור יציאה מישראל וכניסה אליה יותנה בכך שהממשלה שוכנעה – על ידי חוות דעת אפידמיולוגית – שאכן קיים סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל, וכי כניסה לישראל ממדינות אלה עלולה להוביל להחמרה נוספת בתחלואה. צריך לשקול גם שאין בהתקנת תקנות כאמור כדי לפגוע יתר על המידה, וכן לשקול את הצורך בתקנות מול מידת הפגיעה בזכות הכניסה לישראל והיציאה ממנה לפי סעיף 6 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו כן, תוסדר פעולתה של ועדת חריגים שתאשר התקיימותם של סייגים לאיסור הכניסה לישראל או היציאה ממנה, ככל שייקבעו בתקנות, ולכן מוצע לתקן את הוראות החוק, להקנות לממשלה סמכויות מקיפות יותר לעניין הטלת הגבלות על הפעלת כלי טיס, כלי שיט, נוסעים ואנשי הצוות בהם. בשל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (תיקון מס' 6). תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן לרשימת הדוברים. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם יודעים, אני מחשיבה את עצמי לאדם די אופטימי ותמיד מנסה לחשוב חיובי, אבל דווקא במקרה הזה, אני רוצה לתאר לכם תסריט שיכול להתברר כמאוד ריאלי והגיוני במצב שאנחנו נמצאים בו היום אם לא נצליח להרכיב ממשלה של המחנה הלאומי בעוד 48 ימים. אז אני מתכבדת להציג בפניכם את ממשלת הבג"ץ: ראש הממשלה – אסתר חיות; שר האוצר – חנן מלצר; שר הביטחון – עוזי פוגלמן; שרת האוצר – דפנה ברק ארז; שר התחבורה – יצחק עמית; שרת הקליטה – ענת ברון; השר לביטחון פנים – אלכס שטיין. אני יכולה להמשיך עוד ועוד, אבל נראה לי שהבנתם את הרעיון. אותם שופטי בג"ץ שמניתי הם אלו שיהוו למעשה את ממשלת ישראל, או ליתר דיוק, את ממשלת הצללים. הם יקבעו, הם יפסקו, הם יחליטו על מדיניות – ואז גם יישמו אותה בפועל. למקרה שתהיתם, הדיון שהתקיים אמש בבג"ץ בשאלת חוקי-היסוד הוא רק הפרומו למה שמחכה לנו בכנסת הבאה אם חס ושלום לא נצליח להרכיב ממשלה יציבה של המחנה הלאומי. אנחנו למעשה רק תפאורה, סוג של ניצבים בתיאטרון האבסורד של בג"ץ. עזבו אתכם מחקיקה, מדיונים בוועדות, משאילתות, מהצעות לסדר-היום – כל זה לא נחוץ; יש לנו את שופטי בג"ץ. הם הרי המהות, הם הקיום, הם הבריאה. כן, כן. אותם שופטים שאחראים לעובדה שהמסתננים הבלתי-חוקיים עדיין איתנו ולא חזרו לארצות מוצאם; אותם שופטים שפסלו שלוש פעמים את חוק המסתננים שגיבשה הממשלה, שלוש פעמים עיקרו, סירסו ודרסו אותו, תוך כדי שהם צוחקים עלינו בכך כשהם שולחים אותנו לעשות תיקונים – תיקונים קטנים כאלה ואחרים שהם מבקשים – כשבפועל הם יודעים שאין להם שום כוונה בכלל לתקן כלום ושום דבר. אלה אותם שופטים שגם עיקרו, סירסו ודרסו את חוק הפיקדון – החוק היחיד שעוד טמן בחובו איזשהו תמריץ ליציאה מרצון של אותם מסתננים שכבשו שכונות שלמות בישראל. אתם בכלל מדמיינים לעצמכם באיזה מצב היינו יכולים להיות היום? שכונות שלמות בדרום תל אביב, בפתח תקווה, בלוד, באילת, בחיפה, באשדוד, בקריית מלאכי ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ – כל אלה היו חוזרות לתושבים הוותיקים שלהן. השקט, השפיות, הביטחון, הניקיון, תחושת הבית הבסיסית שנעלמה באלימות גסה – גם כל אלה היו חוזרים. אבל במקום זה, ובגלל שופטי בג"ץ – ושאף אחד לא יתבלבל, אך ורק בגללם – הם עדיין איתנו; הם מהווים עול כלכלי, חברתי, חינוכי, ערכי וביטחוני קשה מנשוא על תושבי השכונות האומללים. אני עומדת כאן מעל בימת הכנסת הנכבדה, מישירה אליכם מבט ואומרת בשם כל אותם תושבי שכונות: לא נשכח ולא נסלח. ואם כבר לא נשכח, אז אנחנו בוודאי לא מתכוונים לשכוח ולעבור לסדר-היום על אותו סרטון שכולנו נחשפנו אליו בימים האחרונים – סרטון מזעזע ואכזרי של הדור השני של המסתננים שכבר בא עלינו לרעה, מכה ומרביץ באופן ברוטלי ואכזרי מאין כמותו לדור הצעיר שלנו בשכונות שאיכשהו עוד שרד. אני מבטיחה לכם שכזאת אלימות לא תראו ברחביה או ברמת אביב, היכן שגרים אותם שופטים, שכנראה דם אחר זורם בעורקיהם, לא אותו דם שלנו, ולכן הדאגה לזכויות אדם לא נוגעת להם. טוב, בעצם היא נוגעת להם רק כשמדובר במסתננים בלתי חוקיים, וכמה שיותר אלימים – ככה יותר טוב, ככה יותר נדאג להם. אנחנו מבחינתם אוויר. אוויר. ישראל? מדינת היהודים? הצחקתם את שופטי בית המשפט העליון. ישראל היא מדינת כל אזרחיה, על פי תפיסת עולמם המעוותת והמנותקת. לסיום אני רוצה להקריא לכם ציטוט קצר על מערכת המשפט שלנו: "בדרך כלל שר המשפטים בארץ נבחר בצורה כזו שיודעים שהוא יהיה אוהד לנשיא בית המשפט העליון. אם יש איזה חשש שמישהו עלול להיות לא אוהד אז עוצרים אותו במשטרה או חוקרים אותו". כן, חברים, את המילים האלה אמר לא אחר מנשיא המדינה שלנו, אותו נשיא שגורמי השמאל וגורמי המשפט אוהבים מאוד להלל ולשבח על בסיס יומי. פעם, לא מזמן, מסתבר, הוא חשב אחרת; פעם הוא גם הבין שמשהו רקוב מאוד במערכת המשפט שלנו. אבל היום – אהוב התקשורת, נשיא המדינה נשמע כבר אחרת לגמרי. אז אם אנחנו לא רוצים להגיע למצב כפי שאותו רובי ריבלין תיאר באותו ציטוט, הבחירה היא בידיים שלכם, בידיים של המחנה הלאומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני סגן השר, בהמשך לדבריך – לאחר שלא ראתה את משפחתה מאז תחילת הקורונה, מ', קצינה בודדת המשרתת במודיעין, קיבלה אישור מהצבא לצאת לביקור משפחתה בניו יורק. למרות שהייתה צריכה לחזור ארצה כבר בסוף השבוע שעבר, מ' תקועה בחו"ל ולא יכולה לשוב לצבא; דניאל, יהודי בריטי שיחד עם משפחתו היה באמצע תהליך עלייה, נתקע בלונדון כאשר אשתו והילדים כבר הגיעו ארצה. בכל ערב המשפחה בוכה בטלפון ומתחננת למצוא דרך להתאחד; דוד, איש עסקים שיצא לעבודה במיאמי, אינו יכול לחזור להיות עם משפחתו; מיכאלה, שיצאה לדרך לפני ימים רבים, לא הגיעה להיפרד בזמן מאביה, שנפטר מסרטן. אלה הם רק חלק ממאות, אדוני סגן השר, מאות הסיפורים שמגיעים ללשכתי בכל יום בשבוע האחרון מאז ההחלטה לסגור – ואנחנו מבינים אותה, כמובן – את הטיסות היוצאות והנכנסות לישראל. אלה, המילים שלי, הן רק מילים לעומת המצוקה שאני שומעת בצד השני של הטלפון בשיחות שאני מקבלת. אין עוררין, אדוני סגן השר, אין עוררין על האתגר הבריאותי הגדול שמדינת ישראל נמצאת בו, אבל אני כאן דווקא לזעוק את זעקת אלפי הישראלים – שככה עברת לסדר-היום – שתקועים בחוץ לארץ. ואני כאן לספר לך, אדוני סגן השר, שרבים מהם הם עולים חדשים וותיקים, שמן הסתם מוצאים את עצמם נדרשים לטוס יותר, גם לצרכים אישיים – כיוון שיש משפחות חולות בחוץ לארץ – או עסקיים ושנתקעו בחוץ לארץ ואינם מצליחים לחזור הביתה, עם השלכות קשות. וזה הפך אזרחים שומרי חוק ומכבדי חוק – שרובם אף התחסנו בטרם צאתם מתוך מילוי החוק – נמנעת ונשללת מהם זכותם הבסיסית כאזרחים לשוב הביתה בחסות המדינה שאליה הם עלו כשהם השאירו הכול מאחור, אדוני סגן השר. גם בנושא זה ההחלטה שהתקבלה יוצאת אל הפועל ללא כל תוכנית ובניתוק מהמציאות. כך, למרות פרסום מידע בסיסי לציבור בנוגע להנחיות – שעליו סיפרת לנו – ואתר שמיועד להגשת בקשות לוועדת החריגים, קיימים פערים רבים בהנגשת המידע, בשקיפות וביכולת לממש את המדינות הלכה למעשה. בין הבעיות העיקריות: חוסר תכנון ומידע על טיסות חילוץ ועיכובים באישור חברות ושדות התעופה, מעבר כמובן לישראייר ופרנקפורט – אגב, חלק מהאנשים הגיעו לפרנקפורט, והודיעו להם שגרמניה לא מרשה להם להיכנס בכלל – על מנת לאפשר לכל אזרח להגיע ארצה בכפוף להנחיות ולאישור הנדרשים. ללא פרסום מסודר של כל הטיסות האפשריות או הפניה אליהן מאתר ממשלתי, או בלי מספר טיסות הולם, אין באפשרותם של אזרחים לתכנן את שיבתם ארצה גם כשמתקבל האישור. משכך, ועדת החריגים שעליה סיפרת לא עוזרת למי שאין ברשותו פרטי טיסה חזרה. לחלק מהם, אני גם שמחה לבשר לך, פגה הבדיקה השלישית של הקורונה בעודם בדרכם ארצה, כיוון ש-72 שעות אחרי היא כבר לא רלוונטית. היעדר ההנגשה פוגע ביכולתם של עולים למלא את טופס ההפניה לוועדת החריגים שעליה סיפרת; בלי תרגום של המבוא לטופס, שכולל את כל הסעיפים החריגים – זה לא נמצא, לא באנגלית ולא בשפות אחרות שנפוצות בקרב עולים חדשים, צרפתית, רוסית – המידע אינו נגיש באופן בהיר ואינו ברור לנוסעים שמנסים בזמן מצוקה אנושית גדולה להבין את הכללים וההנחיות. אל מול כישלון ביצועי זה שוב הוגש בג"ץ, מאי גולן – שוב הוגש בג"ץ, כן. למה? כי שוב מגלגלים תפוח אדמה לוהט שנובע מחוסר תפקוד של הרשות המבצעת והמחוקקת, שבסמכותה לפקח, אל הרשות השופטת. ממשלת ישראל מתנהלת ללא תוכנית מסודרת בשום נושא מחודש מרץ, ללא מדיניות עקבית וללא תכנון ראוי כמעט שנה. זהו עוד סימפטום שהקורונה רק מבליטה ומחדדת – התנהלות ללא קביעת יעדים, ללא היתכנות ביצוע, עם השלכות אנושיות קשות על כל אזרחי ישראל, בתקופה בין הקשות שידעו. לכך אין חיסון. נדרשת תוכנית ארוכת טווח, הוליסטית, שתיושם באופן שוויוני בכל נושא על מנת שנצלח כולנו את האתגר הכלכלי, הבריאותי, החברתי, הנפשי, מהקשים שידעה מדינת ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה ארבל – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – גם הוא לא נמצא; חבר הכנסת מתן כהנא – לא נמצא. חבר הכנסת ולדימר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, בואו נדבר על הצלחה כבירה של הממשלה במשבר הזה – בואו נדבר על הצלחתה הכבירה בהשמדת העסקים הקטנים. 100,000 עסקים קרסו מתחילת המשבר; 100,000 משפחות בחרדה קיומית; 100,000 חלומות שהתרסקו. מסעדות ובתי קפה סגורים כבר חמישה חודשים, והתחלואה בשיא. 50% מהמסעדות בארץ נסגרו או נמצאות בסכנת סגירה, ואין שום מדינה בעולם – אין שום ממשלה בעולם שריסקה את ענף המסעדנות כמו ממשלת נתניהו. הצלחה כבירה. חנקתם את חנויות הרחוב, את חדרי הכושר, את הספרים, עצמאים קטנים שרק רצו לעבוד ולהתפרנס בכבוד – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פשוט ניסו להציל חיים – – – היינו צריכים לתת – – – היינו צריכים להיות – – – בושה וחרפה. יש לכם עוד טענות. הממשלה הראשונה שהביאה חיסונים מכל העולם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – הממשלה ריסקה אותם והשפילה אותם שוב ושוב, בלי חמלה, בלי מחשבה, בלי אופק לעתיד. וגם היום, כמעט שנה אחרי פרוץ המשבר, אין לממשלה הזאת שום תוכנית סדורה לחזרה לפעילות עבור המגזר העסקי. כמה פעמים הם הבטיחו דמי אבטלה לעצמאים? לא מענקים עם נוסחאות מסובכות – דמי אבטלה במתווה פשוט ויעיל, שאנחנו ביש עתיד מציעים כבר שלוש שנים, והקואליציה הפילה את המתווה ב-2018, ב-2019 וב-2020. מדוע? כי לא אכפת לכם. כי לא אכפת לראש הממשלה הזה, כי הוא עסוק במשפט שלו, בהטבות המס שלו ובקואליציה שלו וביחס בין מספר המתים למספר המנדטים. מספר המתים ומספר המנדטים. זה היה חייב להתנהל אחרת. אנחנו ננהל את זה אחרת. אחרי הבחירות אנחנו נקים כאן ממשלה חדשה, שפויה וליברלית, וסוף-סוף ציבור העצמאים ידע כי יש ראש ממשלה בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ישנו פתגם עממי שאומר: השבע לעולם לא יבין את הרעב. זו התמצית של הכאב הגדול שהיה לנו לקראת כניסת שבת האחרונה, שבת המלכה – ההחלטה של בית המשפט להקפיא את הפרויקט החברתי ביותר של שר הפנים היקר הרב אריה דרעי, וזאת בעקבות עתירה קנטרנית של עמותת פתחון לב – כן, אותה עמותה שמספרת בכל מקום שהיא עוזרת לנזקקים, ידעה לגרום ל-300,000 משפחות בלמעלה מ-200 רשויות, 2 מיליון נזקקים מכל החוגים, דתיים, חילונים, ערבים, חרדים, מכל ערי הארץ, עם קריטריונים ברורים שאושרו על ידי אנשי המקצוע והיועץ המשפטי – כולם שם המתינו לרגע החלוקה, שתסייע בידם לצלוח את הימים הקשים הללו, ימי הקורונה, ימי הסגר הקשים; רבים מהאנשים האלה נמצאים בחל"ת ומתקשים לשלם למכולת, המקרר ריק – והינה, חודשים רבים לפני הכרזת הבחירות, לוקח כאן אחריות השר הרב אריה דרעי, שקשוב מאוד לרחשי לב הציבור ונוגע לו כל מקרה כזה; הוא פועל בנחישות להשגת התקציב האדיר של 700 מיליון שקלים לחלוקה לציבור – עבודה רבה וקשה של חודשים, הלוך ושוב. קשיים רבים נערמו בפרויקט; על הכול חשבו, אבל על עמותה שתתנהג באכזריות ותעתור לבית המשפט ותעצור את המיזם – על זה לא חשבו, כי כנראה זה היה תסריט דמיוני, שאלה שאמורים להיות אמונים על נתינה ולחלק לנזקקים הופכים כעת להיות אויבי הנזקקים. לא להאמין שכך יהיה. בתקשורת פורסם על שכרם הענק של מפעילי העמותה, כפי שמשתקף בדוחות הכספיים שלהם, ואכן כבר ציינתי שהשבע לעולם לא יבין את הרעב. אם הם, מנהלי העמותה, מקבלים כזה שכר עתק, אז כל השאלות נגמרות, הכול ברור. הדאגה שלהם היא לדברים אחרים ולא בדיוק לנזקקים. במשפט שלמה המפורסם, כאשר רבו הנשים על התינוק החי וכל אימא אמרה שהתינוק שלה, הציע שלמה המלך, החכם מכל אדם, בחוכמתו לאימהות: בואו ונחתוך את התינוק לשני חלקים, וכל אימא תקבל חצי מגופו. האימא המתחזה הסכימה מייד וצעקה: לא לי ולא לך; ואילו האימא האמיתית אמרה: תנו לה את הילד, רק אל תהרגו אותו. וכך שלמה ראה לפי התגובות מי האימא האמיתית הזו, שמוכנה לכול – רק שהילד ימשיך לחיות, והייתה מוכנה גם לוויתור בסיפור העצוב הזה. ולכן, גם כאן הוכיחה יותר מכול העמותה, עמותת פתחון לב, בעקשנותה בעתירה, שהם האחרונים שיכולים לייצג את הרעבים ואת הנזקקים. השמחה שלהם מהפסיקה מוכיחה שמטרותיהם אחרות ממטרות החלוקה לנזקקים. הם האחרונים שהייתי מפנה אליהם. ויותר מכך כואב שהשופט, לאור המצב, ובראותו את האובססיה של העמותה מול הכאב בעיניים של מיליוני הנזקקים – למה הוא לא פעל כשלמה המלך? הוא היה צריך לאפשר את החלוקה הצודקת לאזרחים. למה לדחות את החלוקה? למה גם בדבר כזה טהור וחברתי, שעוזר לכולם, גם בזה בית המשפט מתערב ופוגע באזרחים? שמענו גם על מקרי התאבדויות של אנשים בתקופה הזאת מחוסר מזון. זה אומר רבות על השאלה מדוע לעם אין אמון במערכות הצדק והמשפט. לבסוף, הצעתי לעמותת פתחון לב, לאחר המעשה החמור שלהם, היא שיעשו באופן דחוף שינוי השם ברשם העמותות ל"חסרי לב" או "חסרון לב", כי על חסרון הכיס שגרמו למיליוני איש לא יוכל איש לסלוח להם. אכן, השבע לא יכיר ולא יבין את הרעב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת תהלה פרידמן – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי – לא נמצא; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – לא נמצא; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אף הוא לא נמצא. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. סגן השר קיש מסכם, אבל יש עוד זמן, יש עוד דוברים. זה בסדר, הוא יכול להגיע בעוד כמה דקות. נמצאים פה לפחות שניים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, גונבים אתכם, אזרחי ישראל. גונבים אותנו. בעודנו משחקים בבחירות, בג"ץ דן אתמול בחוקי-יסוד. גם בחוקי-יסוד הוא כבר דן, וזו בדיוק השיטה: קודם דיון תיאורטי, אחר כך מכניסים איזו פסקה לא מחייבת כדעת מיעוט, וכעבור תקופה נשענים עליה ונוטלים סמכויות שמעולם לא היו להם ומעולם לא היו אמורות להיות להם. את כל זה כמובן עוטפים בטרמינולוגיה משפטית לכאורה, ממציאים מונחים כמו "עקרונות היסוד של השיטה", "שימוש לרעה בסמכות מכוננות"; המטרה היא אחת: לקחת עוד סמכות שלטונית, עוד סמכות שלטונית, ולרוקן את הדמוקרטיה הישראלית מכל תוכן; זאת, כחלק מהמאבק הגדול לריקון התוכן הלאומי של המדינה היהודית. הדיון כעת תיאורטי לכאורה, וזה לא מעניין אף אחד. בזמן שאנחנו עסוקים באלף ואחד נושאים אחרים – הבאת חיסונים ושיקום הכלכלה ועוד כהנה וכהנה – בבג"ץ מנצלים את הרגע לקידום מעמדם הפוליטי, הכול על חשבון הדמוקרטיה והחירות הפוליטית של אזרחי ישראל. שימו לב, בג"ץ הופך את היוצרות: לא עוד הוא פועל מכוח החוק של הכנסת, אפילו לא חוק-יסוד, אלא הכנסת, בית הנבחרים, אלה שנבחרים בבחירות דמוקרטיות ומייצגים את הציבור, הם שצריכים את אישור בג"ץ. על פי זה, חוקי המדינה שמחוקקים כאן בכנסת, אפילו חוקי-יסוד, אינם אלא בסך הכול המלצה שמובאת לאישור העליונים. חשוב להבין כי לבג"ץ מעולם לא ניתנה שום זכות לפסול חוקים. הוא לקח אותה לעצמו תוך שימוש מניפולטיבי בחוקי-יסוד שעברו באישון לילה, ברוב קטן ומקרי, בכנסת דלת-משתתפים בתקופה של מערכת הבחירות 1992, ושרוב חברי הכנסת לא העלו בדעתם את השימוש שייעשה בהם. היום הם כבר מעיזים לדון, אדוני היושב-ראש, בחוקי-יסוד. בעוד קצת יותר מחודש וחצי נלך לבחירות. אם לא נצליח, חלילה, להביא לרוב מובהק לממשלת ימין ואזרחי ישראל יבזבזו קולות על מפלגות שאינן מחויבות קודם כול לממשלת ימין, העריצות המשפטית הזאת תמשיך לרדות בנו, לפגוע בביטחון, במדיניות ההגירה בארץ ישראל ובזהותה היהודית של מדינת ישראל. הפעם הזאת, אדוני היושב-ראש, בעזרת השם, יהיו מעל 61 מנדטים לימין, ונוכל לשים סוף לעריצות המשפטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אדוני סגן שר הבריאות, אתם באים לכאן פעם אחר פעם כדי לחוקק סמכויות כאלה וסמכויות אחרות ולתקן תקנות כאלה ותקנות אחרות, אבל אני חייב לומר, ואני אומר זאת לא בפעם הראשונה: הבעיה לא בחוקים שאתם מחוקקים, הבעיה היא באיך שאתם מנהלים את האירוע. כי לחוקק ולהביא לפה, מעכשיו לעכשיו, מהר, חקיקה – בזה אתם מצטיינים; בלנהל אתם נכשלים פעם אחר פעם. אתם סגרתם את חנויות הרחוב ואפשרתם לרשתות הגדולות להפוך את עצמן למעין רחוב. אתה רואה את בעלי העסקים הקטנים של חנויות הבגדים, של חנויות הצעצועים, של המסעדות: הם נדרשים לפנות לבג"ץ כדי להבין למה הם סגורים והחנות ליד, של רשת גדולה, פתוחה ומוכרת את מה שהם מוכרים. המסעדה סגורה ואתה לא יכול לקחת טייק-אווי ממסעדה, אבל אתה יכול ללכת לכל אחת מרשתות הסופר ולקנות שם אוכל מוכן ואפילו לאכול במקום, וזה בסדר. אתם לא אוכפים אותם, לא בבני ברק ולא בטמרה. הכי קל לבוא איפה שלא צריך, הכי קל לבוא איפה שהציבור יותר ממושמע. והנתונים ברורים, אתם לא יכולים להתעלם מהם: בחודש ינואר חילקה המשטרה בהרצליה 110 דוחות, והרצליה נמצאה בסוף חודש ינואר עם 5% תחלואה; בתל אביב חילקה המשטרה 155 דוחות – לכל 10,000 נפש, חשוב להגיד; זאת אומרת, אנחנו בודקים את זה יחסית. בתל אביב – 155 דוחות לכל 10,000 נפש, 7% תחלואה; בבני ברק, עם 21% תחלואה – 59 דוחות. אז אל תספרו לי שאתם מנהלים את האירוע, אל תספרו לי שבאמצעות התקנות האלה או החקיקה הזאת תצליחו להוריד את התחלואה, כי אתם עושים בדיוק הפוך. בדיוק הפוך. תבואו לפה עוד פעם עם עוד חוק ועוד תקנה ועוד חוק ועוד תקנה, ותסגרו עוד עסקים ועוד בעלי עסקים יפשטו את הרגל, ולא תצליחו לנצח כי לא תעשו את זה לפי נתונים. אם לא תנהלו את זה לפי הנתונים לא תצליחו להתגבר. אם אתם באמת רוצים לנהל את האירוע הזה, ואתם באמת רוצים להוציא את מדינת ישראל מהמשבר – אז מתחילים לנהל את האירוע כמו שמנהלים, ומקבלים את ההחלטות לפי נתונים, ועושים את הסגר כסגר דיפרנציאלי. ואז גם עושים סגר אמיתי, מתגברים איפה שצריך בערים אדומות ומשחררים בערים ירוקות; ופותחים ומכינים את מערכת החינוך לא רק לפתיחה הקרובה – גם לשנה הבאה. קיימתם דיון בממשלה על זה, אדוני סגן השר? יש תלמידים שלא היו יום אחד בבית הספר, אולי שלושה ימים הם היו. מה יקרה בספטמבר בשנה הבאה? איך תפתחו את מערכת החינוך? תמשיכו עוד פעם עם כן זום לא זום, כן סגר לא סגר? תכינו תוכנית מסודרת. אתם יכולים להוציא את מערכת החינוך ממשבר הקורונה הזה, להפוך להיות דוגמה ומופת בעולם, לעבור לקבוצות קטנות, לעבור באמת ליכולת לנהל את האירוע הזה. כנראה – ובזה אני אסיים, אדוני – הקורונה כאן כדי להישאר איתנו בצורה כזאת או אחרת, אז כדאי שתתחילו לנהל את זה, איך חיים לצד הקורונה, איך מתגברים ומקטינים את התחלואה לצד הקורונה בלי לסגור את כולם בבית, כי אתם רואים כבר היום שזה ממש לא הפתרון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 200,000 מורים יש במדינת ישראל. כמה מחשבים נרכשו עבורם על ידי משרד החינוך? אפס. נגיף הקורונה יצר שלוש חזיתות מרכזיות שבהן נאלץ להתמודד הציבור הישראלי: החזית הבריאותית, שבה קיפחו את חייהם 4,888 אנשים עד כה; החזית הכלכלית, שהביאה לקריסת עסקים, למספר שיא של מובטלים ודורשי עבודה ולציבור שלא יודע כיצד לגמור את החודש; והחזית החינוכית, שבה תלמידים נאלצים ללמוד בתנאים לא פשוטים, בתנאי בידוד ושחיקה, הורים צריכים לספק את התמיכה הלימודית, הנפשית והפיזית לילדיהם שנמצאים בבית, וציבור המורים מתמודד עם אתגר אדיר, חינוכי ונפשי. לצערי, התפקוד הלקוי של משרד החינוך במגפה הזו הוא מחדל שגובה מחיר כבד מדי יום, וגם יגבה בעתיד, כי הוא כושל בצעדים הבסיסיים ביותר שיש לנקוט. תלמידי ישראל נמצאים במקום האחרון בעולם במספר ימי הלמידה בתקופת הקורונה. ללא חזון, ללא תוכנית, ללא יכולות ביצוע וללא מנהיגות, תוך התבצרות במגדל שן של שמרנות, קיבעונות ונתק מהצרכים ומהמצוקות העולות מהשטח, מחמיר המחדל של משרד החינוך את הנזק והקושי של המורים, ההורים והתלמידים. מעשרות פניות שמגיעות ללשכתי מכל רחבי ישראל ומכל המגזרים עולה כי נוסף לאתגר החינוכי, מורים רבים מתקשים להתמודד מבחינה טכנית עם הלימודים מרחוק. למורים אלו אין מחשבים בבית, ואם יש, הם משמשים את ילדיהם, שגם הם צריכים אותם. המורים האלו נאלצים ללמד בעזרת הטלפון, שמגביל בצורה משמעותית את היכולת שלהם ללמד, להיות בקשר עם התלמידים ולמלא את תפקידם. לא יעלה על הדעת שמקום עבודה כלשהו, גם משרד החינוך, לא יספק לעובדים שלו, למורים, מחשבים ואמצעים בסיסיים. זו שערורייה. בדיוק כמו שמפקד לא ישלח את חייליו לשדה הלחימה ללא נשק. אני קורא למשרד החינוך לפעול במהירות, לצייד את כלל המורים במחשבים ובציוד בסיסי שיאפשר להם למלא את תפקידם החינוכי והחיוני בתקופה הזו. מהיכרותי העמוקה עם משרד החינוך במשך עשרות שנים ובמגוון תפקידים בשדה החינוך הארצי, אין בעיה של תקציב, גם לא בעיה של יכולת; זו בעיה של רצון ושל מוטיבציה. נקודה נוספת באותו עניין, ביחס למגזר החרדי, בדגש על המגזר הממלכתי-חרדי: בשל הגבלות דתיות ותרבותיות, ברוב הבתים החרדיים אין מחשבים, וברבים אין גישה לאינטרנט. הלימודים מרחוק מתבצעים באמצעות הטלפון. במשפחות החרדיות אין מספיק טלפונים היכולים לאפשר לילדים ללמוד. לעיתים ילדים אלה נאלצים להתגודד בכמה קבוצות גיל סביב מכשיר טלפון אחד וללמוד תוכני לימוד שלא בהכרח מתאימים לגילם ולצורכיהם הפדגוגים. אני קורא למשרד החינוך לקדם פתרון גם לצרכים של תלמידים אלו בחינוך החרדי באמצעות אספקה של טלפונים כשרים למשפחות או בכל פתרון אחר שיסייע בכך. אחרי הבחירות אנחנו ביש עתיד נקים ממשלה ליברלית שעובדת בשבילכם. יש עתיד תוביל אותה, והיא תדאג למורים ולחינוך ראוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, ביממה האחרונה מפלס הכעס והעצב בחברה הערבית הרקיע שחקים. הציבור שלנו תמיד תבע, דרש מאבק של המשטרה בפשיעה ובפושעים. תמיד. זו דרישה שלנו. אבל יש הבדל בין דרישה שהמשטרה תפעל נגד הרעים והפושעים לבין פגיעה והריגת הטובים שבבנינו. אחמד חג'אזי, רחמת אללה עליהו, סטודנט לסיעוד – אין אדם שלא אהב אותו ביישוב ומחוצה לו, אני מכיר את משפחתו – הציץ כי שמע יריות, ואז נשק אוטומטי בשכונה מאוכלסת פילח את גופו והוא נהרג. גם ד"ר ערמוש, רופא, נורה ברגלו. שוחחתי איתו אתמול, הוא אמר לי: ראיתי את המוות; הוא אומר לי: השוטר הגיע אליי עם אקדח. רק בגלל שהייתי מאחורי הרכב לא נהרגתי גם אני כמו אחמד. אני חוזר ואומר: אנחנו דורשים מהמשטרה שתפעל – כי היא לא פועלת כבר שנים רבות – כמו שעשתה בנתניה. בנתניה היא יכלה. השאלה אם בשכונה שבה אתה מתגורר, הוא מתגורר, היא מתגוררת, שוטרים היו יורים בנשק אוטומטי בצורה כזאת. אני חושב שלא. וכשאני אומר שאנחנו רוצים מאבק בפשיעה אני מדבר על מוכנות אישית, קולקטיבית, נפשית, חברתית, של החברה כולה, למאבק בפשיעה בגלל היעדר ביטחון אישי. זאת לא רק בקשה, "תפעלו", זה הפגנות, זה דרישות. באיטליה, מכובדי היושב-ראש, הקימו בית דין מיוחד לפשיעה, פושעים ומאפיות, והיה כלא מיוחד בשבילם, כי המדינה הכריעה ואמרה: אנחנו נאבקים בפשיעה. אגב, כך היה לגבי נתניה, נהריה ויישובים אחרים. הייתה הכרעה. פה עדיין אין הכרעה. מדי פעם יש מעצר פה, מעצר שם. איך זה שכבר עשור יש הברחות נשק, בעיקר מבסיסי הצבא, ומדי פעם יש עצורים בהברחות, ואחר כך הם משתחררים, חלק על תנאי, חלק שישה חודשים, חלק עם קנס כספי? ככה נאבקים בפשיעה מאורגנת? זאת לא דרך להיאבק בפשיעה מאורגנת. אין הכרעה. ויש רושם מוצק, חזק, אצלנו, שאתם מאוד לא מחוברים לכאב שלנו. אתה מכיר את זה, אתה מכיר את זה מאצלכם. אז נהרג אחמד, נפצע עוד רופא – ואז בתגובת המשטרה כתוב שהשוטרים פעלו כראוי. מה ראוי בזה שאחמד נהרג? מה ראוי? בכלל, בהודעות הראשונות דיברו על ארבעה מעורבים, כולל אחמד וד"ר ערמוש. זה קומם מאוד את האנשים. לכן ראיתם את האנשים שיצאו לצמתים גם בטמרה, באום אל-פחם, בנצרת, איפה לא. וזה יימשך, הכעס הזה. הדרישה שלנו היא ברורה, אולטימטיבית, ונמשיך. נכון, זה תהליך ארוך, מכובדי היושב-ראש – אין דברים של לחיצה על כפתור במאבק בארגוני פשיעה – אבל אתמול, מה היה? שוטרים שארבו לפושעים שבאו או לחסל או לעשות דמי חסות, פצועים – ומי שהזמין את הרצח או את הפרוטקשן עדיין חופשי. חשוב שהציבור ידע שצריך להעניש את מי שהזמין את הפשע הזה וצריך לשמור על חיי האזרחים, האנשים הטובים בינינו, שעושים הכול כדי להצליח להתרחק מהרע ולשמור על הטוב, ולשמוע את זעקת האימא שקורעת כל לב. גם לאימא ערבייה כואב, ולאחרונה לאימהות של הערבים כואב יותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היו"ר, חברות, חברים, האמת שקשה לי היום יותר מתמיד לעמוד כאן, אבל בכל זאת החלטתי שאני מגיעה מהצפון במיוחד כדי להשמיע את הזעקה הזאת. זאת לא הזעקה האישית שלי, זאת הזעקה של חברה שלמה. מזעיקים אותנו בתקופה האחרונה כדי לאשר כל מיני תקנות. אני לא רוצה לזלזל באף תקנה – הכול חשוב – אבל אני פונה ושואלת מכאן אם לא הגיע הזמן לדון ולאשר תקנות כדי להפסיק את מרחץ הדמים בחברה הערבית. ריבונו של עולם, כמה אפשר עוד לשלם? איזה מחיר? בחודש הזה, חודש אחד, אנחנו עם 16 נרצחות ונרצחים. לא ייאמן מה קורה כאן. לא ייאמן. לאף אחד לא מזיז, ומה שקרה אתמול בטמרה – זה הגיע לשיא. ניסיתי להסתכל על כל התמונה ולראות, וגם לקרוא את התגובות מהצד השני, ההשוואה מצד מסוים: תסתכלו על הלוויה, תעשו השוואה למה שהיה לפני יומיים. אבל אף אחד לא טרח אפילו להגיד שכאן נרצח צעיר בידי המשטרה – שוב המשטרה הזאת, שהיא אחראית בפועל לשמור על חיי אדם, אבל מה שקורה – היא רוצחת. לא יכול להיות שאנחנו נמשיך לשלם את המחיר הזה ונשתוק. אני אומרת כאן, ומי שרוצה – שישמע וייקח את הדברים לידיו: החברה הערבית הגיעה לנקודת אל-חזור בנושא הזה. מי ששמע או רצה לשמוע את הכאב של אום ג'אבר, (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ומפה אני רוצה לומר לאום ג'אבר: אלוהים ינחם אותך ויחזק את ליבך, וכך גם לאום אדהם ולכל האימהות השכולות ולכל האחיות מוכות היגון ולכל הנשים הנשואות ולכל הילדים שהתייתמו שאנחנו רואים אותם ואף אחד לא רואה אותם. אנו חיים במדינה שמחשיבה את עצמה למדינת חוק, אבל המדינה הזאת, בחוקים שלה, בכל פעם מקפחת אותנו. הגענו למצב שהיא הורגת אותנו. הגיע הזמן שהמדינה תישא באחריות שלה, והגיע הזמן שאנחנו כחברה גם נתקומם ונאמר: די, מספיק, אין אפשרות ליותר מכך. אחמד, רחמי האל עליו, לא הכרתי אותו מקודם, אבל את המשמעות – גם אחד שלא מבין ערבית יכול להבין מי הוא אחמד.) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (אחמד הוא כמו כל הנערים שלנו, כמו כל הבנים שלנו, שחיי היום-יום שלהם קשים מנשוא כדי שיחיו בכבוד, שילמדו, שיהיה להם עתיד. אום אחמד היא אֵם כמו כל האימהות שבעולם. היא רוצה לראות את הבן שלה מסיים את לימודיו ומצליח וחי ומקים בית ומשפחה. מכאיב לי כאם. אתמול הסתכלתי בעיניים של אום אחמד, ולא יכולתי לנשק את הראש שלה או לומר מילה. מה יכול להיות נורא מכך?) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה, תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, על הדברים החשובים. חברת הכנסת סונדוס סאלח תעלה ותבוא, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> רק ברשותך, חברת הכנסת סונדוס סאלח, אני לא אאפשר לך להתחיל לדבר עד שייכנס שר תורן למליאה. אני כרגע מוציא את המליאה להפסקה עד לכניסתו של שר תורן. << קריאה >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> יש הצעה אחרת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, מה, אדוני? << קריאה >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> שהיא תמשיך לדבר עד שהשר יגיע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בלי הפסקה, בלי הפסקה. היושב-ראש, הייתה פה אורית, שנייה הלכה, היא לא – ישבה פה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת סאלח, בבקשה. אני מחדש את דיוני המליאה עם כניסתה של השרה. בבקשה, גברתי. << דובר >> סונדוס סאלח (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הרצח אתמול בטמרה זעזע את כל היישובים הערביים, את כל החברה הערבית, את כל אחד ואחד, כי קצה נפשנו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תרשי לי לתקן אותך: את כל החברה, לא רק הערבית. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר_המשך >> כן, את כל החברה, ובמיוחד את החברה הערבית. כבוד היושב-ראש, אני מודה לך על התמיכה וההצטרפות שלך למכתב שלי ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נפרדת ממח"ש – לחקור את ההתנהגות והתנהלות של המשטרה במקרה הרצח בטמרה. מה שקרה בטמרה – אנחנו אלה שרוצות ורוצים שהמשטרה תרסן ותילחם בפשיעה המאורגנת שחוגגת ביישובים הערביים. אנחנו הראשונות והראשונים שרוצים שהמשטרה תעשה את העבודה שלה. יחד עם זאת, אנחנו לא נותנים לגיטימציה להוצאה להורג ומשפט שדה. מה שקרה בטמרה זה שהמשטרה לקחה על עצמה תפקיד גם של שוטר וגם של שופט ונתנה פסק דין בשטח. הקורבן, אחמד, שילם מחיר כבד, כבד מאוד – מחיר בחיים שלו, בנפש שלו. אדהם בזיע מנצרת ואחמד מטמרה העלו את מניין ההרוגים בחברה הערבית ל-16 קורבנות רצח, קורבנות של רשלנות המשטרה, קורבנות של הנשק הפזור במרחב הציבורי. זה המחיר שאנחנו משלמים. את שנת 2020 סגרנו עם למעלה מ-113 קורבנות שאיבדו את חייהם, ובשנה הנוכחית, 2021 – 16 קורבנות, ואנחנו רק 32 ימים; זאת אומרת, יום כן, יום לא, אנחנו מוצאים עצמנו עם עוד הרוג, עם עוד משפחה שכולה, עם עוד ילדים יתומים, עם עוד אבא ואימא שבוכים ימים ולילות בגלל האובדן הקשה של הבנים שלהם. זו מציאות עגומה וקשה מאוד, ואנחנו רואים ורואות שזה הופך להיות מדיניות – מדיניות שמאפשרת לנשק להישאר ואף לסכן את חייהם של יותר ויותר אנשים. גם המרחב הציבורי מסוכן לנו וגם המרחב הפרטי מסוכן לנו. התחומים השונים בחיים כל כך חונקים אותנו בחברה הערבית. אנחנו דורשים ודורשות חקירה מיידית, עניינית, ולא במח"ש. רק בשנת 2018 נסגרו למעלה מ-1,766 תיקים במח"ש. דוח מבקר המדינה של 2017 מראה שרק ב-3% מהתיקים הועמדו שוטרים לדין. מח"ש היא מחלקה לקידום שוטרים ולא לחקירת שוטרים. אנו דורשים מחלקה נפרדת, עניינית, מקצועית, אנושית, הוגנת, שתטפל במקרים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סונדוס סאלח. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. סגן השר יסכם. יעלה ויבוא חבר הכנסת סגן שר הבריאות יואב קיש. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאתייחס לנושא, אני רוצה לומר לאותם חברי כנסת שהתייחסו לאירוע הקשה בטמרה שכולנו, כל עם ישראל, כואב את המוות המיותר של אחמד חג'אזי, זיכרונו לברכה. לממשלת ישראל, בראשות שר הבט"פ, יש תוכנית למיגור הפשיעה במגזר הערבי, והמאבק הזה הוא שלנו לא פחות מאשר של אף אחד אחר. אני הובלתי פתיחת תחנות משטרה במגזר הערבי כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, בניגוד לבעיות שהיו לנו במגזר הערבי – חבר הכנסת טיבי, אתה יודע טוב מאוד מי ניסה למנוע את הדבר הזה מאיתנו. אני אומר לך, הליכוד נחוש לטפל בפשיעה במגזר הערבי. עכשיו, ברשותכם, אני רוצה לדבר על הנושא שלשמו התכנסנו, וזה החקיקה ומצב התחלואה. נמצאת פה השרה אורית פרקש כהן, שהיא נציגה של כחול לבן בקבינט הקורונה. אני חייב לומר לך, השרה, שהמדיניות שמנסה להוביל בני גנץ בממשלה – אם אני אנסה להמשיל את זה למשהו אחר, רק כדי להבהיר – בואו ניקח את הקבינט הביטחוני; לקבינט הביטחוני-מדיני מגיע שר הביטחון, מגיע הרמטכ"ל כוכבי, הרצי, ומציגים את התוכנית שלהם. אנחנו באמצע לחימה קשה בגזרה הצפונית, והם מציגים את התוכנית המורכבת שלהם לנצח את החיזבאללה. ואז יעלה וידבר שר הבריאות החליפי, והוא יגיד שהוא מתנגד לעמדת משרד הביטחון ושהוא חושב – המומחים שלו אמרו לו לתקוף מדרום עם חיל אוויר ולא מצפון עם הטנקים, וייצר מבוכה, חוסר הסכמה, חוסר פעילות ושיתוק של הממשלה בקרב ובמלחמה. אז אני חושב, עם כל הכבוד לכל המומחים, בסוף, כשאתם מבקשים לפתוח ולפתוח – מי שמטפל בתחלואה ובחולים במדינת ישראל אלה בתי החולים, זו מערכת הבריאות, והם אמונים על המצב הזה, והם מתמודדים היום עם תחלואה קשה מאוד: 1,200, 1,100 חולים קשים בבתי חולים זה שיא שלא היה לנו – חולי קורונה שלא מאפשרים לנו לעשות פה כרצונכם. ואני אומר דרכך לראש הממשלה החליפי בני גנץ: אתה תגיע לממשלה, תאמר את דעתך, תשפיע מתוך הממשלה, אבל אל תפעל לשיתוק לאומי. אל תייצר אירוע שבו מדינת ישראל לא מסוגלת להתמודד עם הקורונה, כי זה מה שהיה בישיבה האחרונה, ולשם אתם מובילים. אנחנו במשרד הבריאות נבקש לחכות עם הפתיחה עד יום ראשון, מכמה סיבות טובות: סיבה ראשונה – שעד תאריך זה עוד כ-200,000 איש ישלימו את כיפת הברזל האישית שלהם; החיסון ייכנס לשיא תוקפו לעוד 200,000 איש באוכלוסיית הסיכון. ההזיה הזאת, שבאים אלינו ואומרים לנו: תפתחו מחר – למה? ככה – זה לא יכולה לעבוד. יש לנו אחריות, מספיק עם הפופוליזם הזה. שלום לשר הבריאות. מאוד מאוד חשוב שנמשיך עם מדיניות זהירה, מושכלת. לא להיכנע לפופוליזם. אנחנו במצב מאוד מאתגר. אמרתי, אנחנו עם אחוז בדיקות חיוביות שנע בין 9% ל-10%, עם חולים קשים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עשיתם עם הדיפרנציאציה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לראות את הירידה בחולים הקשים החדשים, ושתבוא לידי ביטוי כמובן גם בהצטברות החולים הקשים במערכת. כשנראה שהדבר הזה קורה, את האפקט, כשמתחילים לראות – אני מאמין שזה קורה; אנחנו מתחילים לראות את הירידה המתונה בגרפים האלה. כשאנחנו נראה את זה קורה, אז באמת ביום ראשון אפשר יהיה לבחון ללכת להקלות מאוד מצומצמות. זה לא כולל – אני אומר את זה בצורה הכי ברורה – לא את המסחר ולא את החינוך. כשהתחלואה משתוללת ברמות האלה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על איזה הקלות אתם מדברים? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יש הרבה דברים אחרים שהם ברמות – אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. הממשלה תדון ותחליט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בנושא של גני הילדים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לחדד את המסר שאנחנו לא במצב שאנחנו יכולים לפתוח ולפתוח. אנחנו במצב של תחלואה גבוהה מאוד; אנחנו במצב שאנחנו רק עכשיו מתחילים לראות את השפעת החיסונים, וגם זה עוד לא מובהק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו שנה מהאירוע. את מערכת החינוך לא יכולתם לעשות עם קפסולות, עד עכשיו? לפתוח את מערכת החינוך בקפסולות? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מערכת החינוך עברה שינויים רבים במהלך השנה הזאת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה שינויים? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כל פעם שהיא נפתחה, היא נפתחה בצורה שונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שיש לו ילדים במערכת החינוך – – – מה שאמרת לא נכון, פשוט לא נכון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מניח שגם אחרי הגל השלישי וגם כשנעבור את הגל השלישי יעשו התאמות, ואנחנו נהיה חייבים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מערכת החינוך עשתה את אותן טעויות עוד פעם ועוד פעם עוד פעם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך רק דבר אחד: התחלנו עם מערכת החינוך אולי הכי צפופה ב-OECD, אולי אחת פחות, ונתוני הפתיחה שלנו מאוד קשים, במיוחד לנוכח מגפה שמבוססת על התקהלויות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל לא עשיתם שום דבר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עשו הרבה מאוד דברים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כלום. כלום. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר, לנוכח המוטציה, הווריאנט הבריטי, צריך להמשיך. לא להתעייף. אני מקווה שביום ראשון הממשלה תאמץ את עמדת משרד הבריאות ולא משרד הבריאות הפריטטי, שאני לא יודע מי שם קובע, אבל הם בטח לא אחראים למה שקורה בבתי החולים, והגיע הזמן שנוכל לנהל את האירוע הזה בלי פוליטיקה, ובעיקר – לפי עמדת אנשי הבריאות במשרד הבריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השרה אורית פרקש הכהן, גברתי מבקשת למסור הודעה אישית או לדבר בשם הממשלה? הודעה אישית – אז זה יהיה מייד לאחר ההצבעה. אם כן, אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. חבר הכנסת טיבי, מי שבעד – בעד; מי שנגד – נגד. << קריאה >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> ירוק, ירוק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד זה הירוק, נגד זה האדום – הבהרה חשובה. הצבעה. מייד לאחר תוצאות ההצבעה האלקטרונית אצרף את חברי הכנסת שנוכחים כאן במליאה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 3 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> היית בזמן ההצבעה? ובכן, 20 בעד, שלושה מתנגדים, נמנע אחד. אני מצרף את חברת הכנסת קטי שטרית כתומכת. כבודו היה כאן בזמן ההצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתי שניות – עד שראיתי על הלוח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הרב רפי פרץ גם כן בעד; סגן השר יואב קיש – בעד; חבר הכנסה משה אבוטבול – בעד. אם כן, 24 בעד, שלושה מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. << נושא >> הודעה אישית של שרת התיירות אורית פרקש הכהן << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השרה אורית פרקש הכהן, לרשותך חמש דקות. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני יושבת כאן במליאה כשרה בממשלה הזאת. שמעתי את סגן שר הבריאות יואב קיש מכנה את עמדת כחול לבן בנושא שכולנו עסוקים בו, בנושא נגיף הקורונה, "משתקת את המשק", כאילו שבאמצע קרב מגיע שר הבריאות ומעיר הערות. אני חושבת שלא יכולה להיות הצגת דברים רחוקה ושטוחה יותר מהאמת ומהמורכבות של נגיף הקורונה. אני חושבת שבדברים שאתה אמרת יש הרבה מאוד מהבעיה שנעוצה בטיפול בקורונה עד כה – ללכת כל הזמן על אותו הדבר עוד פעם ועוד פעם, גם כשזה נכשל, ולצפות לתוצאות אחרות. אני רוצה לפרט למה אני מתכוונת. קודם כול, נסתכל על הנתונים: קיבלנו מתנה – יש חיסונים. המספרים והמגמות יורדים, למרות ההפחדות הבלתי-פוסקות שלכם, יואב, של משרד הבריאות, ואני חושבת שלציבור מגיע לדעת את האמת: עשרות אחוזים של ירידה בגילי הסיכון למחלות ולנפטרים בחולים; עשרות אחוזים ירידה בתוספת חולים קשים, וגם במספרים מוחלטים יש יציבות בחולים קשים במדינת ישראל. עם כל הכבוד, דיוני ממשלה – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> איך זה מסתדר – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – דיוני ממשלה והחלטות – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – איך זה מסתדר אם יש עשרות אחוזים של ירידה ויש יציבות בתחלואה? משהו לא מסתדר לי במתמטיקה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – של ממשלה – כשממשלה יושבת ומקבלת החלטות היא לא משרד הבריאות, היא לא הנהלת בתי חולים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> דברי על הנתונים. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני אדבר על הנתונים. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> לא, אבל תסבירי. את אומרת – אני מקשיב לך. אני שואל אותך. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> תן לי להסביר. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני שואל אותך: עשרות אחוזים ירידה, יציבות – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> כשממשלה יושבת ומקבלת החלטות בנושאים של בריאות, היא לא יושבת כשר בריאות – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – זה לא עובד. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – היא שוקלת שיקולים רבים: היא שוקלת שיקולי תחלואה, היא שוקלת שיקולי תמותה, אבל היא גם שוקלת את הנזקים הבריאותיים של הסגר, את הנזקים הנפשיים של הסגר. היא גם יודעת שמספר ההתאבדויות גדל; היא גם יודעת שמספר האובדניים והמחירים הנפשיים שהחברה משלמת בגין הסגר קפץ בעשרות אחוזים; היא גם יודעת שיש מחיר כלכלי אדיר לסגר; היא גם יודעת שאנשים איבדו את פרנסתם, שיש בעיות של אובדן כושר, של השמנה, של פגיעה בחולים, של אי-יכולת לטפל בחולים אחרים ועוד ועוד. תן לי לספר לך סיפור, סגן שר הבריאות. עד לרגע זה, למרות הבקשות שלי, פעם אחת בישיבת ממשלה לא בא משרד הבריאות והציג גם את המחירים הבריאותיים של הסגר. כל פעם אותן מילים: מאומתים, נפטרים, חולים. לא מזלזלת בזה, אנחנו באתגר אדיר, אבל שבודקים ומכמתים מחירים בריאותיים צריך לדבר גם על המחלה הסמויה ועל הנפגעים הסמויים בסגר הזה מהסגר, כלומר מהמגפה – על הנפגעים הסמויים מהקורונה, שגם הם בגין הסגר. אלה נתונים שלא מעלים לנו בכלל. בוא נדבר על העומס בבתי החולים: 1,100 חולים – במגמת ירידה. בוודאי שאין עלייה. יש בשבוע האחרון ובשבועיים האחרונים ירידה של עשרות אחוזים בגילי החיסון, בתוספת החולים הקשים, וכולנו יודעים שאלה הנתונים. באים לממשלה ואומרים: בואו נסגור את הכול בגלל עומס בבתי החולים. באה שרה כמוני, למשל, ומבקשת נתונים מפרויקטור הקורונה – מקבלים החלטות על בסיס נתונים: אני רוצה לדעת, בחמש השנים האחרונות, מה היה העומס בבתי החולים מדי שנה בחודש ינואר, חודש קשה במערכת הבריאות? "אין אפשרות לספק לך את הנתונים" – זוהי התשובה. כולנו יודעים שהשפעת נעלמה; כולנו יודעים ולא מזלזלים בעומס הקשה ובעבודה המסורה והמדהימה שעושה מערכת הבריאות, אבל נתונים אין, ואני אגיד לכם למה: כי הנתונים מראים שמערכת הבריאות, שסבלה מהרעבה קשה בממשלה שלכם, בממשלת הליכוד, הייתה ועודנה במצב שמותח את השמיכה ובעומס גדול. אבל עדיין צריך לדעת את הנתונים. ומה אני אומרת? כשמסתכלים באמת על הנתונים – לא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם סגר כשיטת עבודה, כמה שנותן את הפתרון – כשאנחנו מסתכלים על מספר הערים המחוסנות בישראל, יש כבר יותר מעשר ערים עם 85% ומעלה בגילים המחוסנים. יש עוד עשר ערים או יותר בדרך, בשבוע הבא הן יגיעו לשם. מהן לא יבואו החולים הקשים והנפטרים, אדון סגן שר הבריאות. אנחנו יודעים מאיפה הם יבואו – מהיכן שמצפצפים על הסגר, באלפים, בעשרות אלפים, באוכלוסיות שלמות ובאירועים שלמים, ששם יש אתגר מנהיגותי לממשלה לטפל בו. לסגור עוד פעם את תל אביב ואת נהריה ואת כל המקומות האלה, עם נתוני תחלואה ואחוזי חיסונים מרקיעי שחקים, זאת לא תוכנית עבודה לטווח הארוך. תוכנית עבודה לטווח ארוך, מבחינתי – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> את יודעת מה קורה במגזר הכללי? את יודעת על מה את מדברת בתחלואה במגזר הכללי? << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר לך למה אני מתכוונת. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אין לך מושג בנתונים. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> נהייתה איזו אופנה פופוליסטית שכל מי שמציע תוכנית עבודה אחרת – הוא נהיה מכחיש קורונה, הוא נהיה משוגע. אז אני רוצה להסביר לך בזעיר אנפין מה אנחנו אומרים, פעם אחת: יש 200,000 איש מעל גיל 60 שפשוט לא מתחסנים. זה לא קשור להכרזות של הממשלה, של ראש הממשלה, על שלושה ימים או יומיים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – אין שום קשר. הם פשוט לא הולכים להתחסן. הם יכלו להתחסן בשבוע האחרון. צריך מבצע ממוקד שיביא את האנשים ויתמרץ את האנשים להתחסן, ואת זה עושים קודם כול בניטור מדויק שלהם, ודבר שני – בלחץ אדיר לפתיחה של דברים בתו ירוק לאנשים מחוסנים, לאנשים עם בדיקות, לאנשים עם תעודת מחלים, כדי שאנשים ירצו להתחסן ויהיה להם אינטרס לכך. דבר שני, מערכת הבריאות – כן, יואב, להציג תוכנית איך מטייבים את העמידה בעומס של בתי חולים, כי יש לי משהו לספר לך: אחרי המוטציה הבריטית ואחרי המוטציה הדרום-אפריקאית תגיע עוד מוטציה; וירוסים, דרכם להישאר, ולכן צריך להציג תוכנית שבה מטייבים ומייעלים את העומס בבתי החולים במדינת ישראל. למה כל בתי החולים הפרטיים במדינת ישראל הם בכלל לא חלק מהמאמץ? תסביר לי, למה הם לא חלק מהמאמץ של מערכת הבריאות? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> זה אותם רופאים. את יודעת על מה את מדברת בכלל? << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> כוח אדם אדיר וגדול שלא מטפלים בו. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> הרופא שבבית החולים הפרטי עובד וקורע את עצמו בבית החולים הציבורי. מאיפה ההמצאה הזאת? << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני לא מזלזלת – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> את פשוט לא מכירה כלום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השרה, הדיון הוא באמת באמת מרתק – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> את פשוט לא מבינה כלום. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני מבקשת לסיים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – אבל מכיוון שזאת לא ישיבת ממשלה – לכנסת יש כללים משלה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני מבקשת לסיים. אני חושבת שהקול הזה שאנחנו משמיעים הוא חשוב מאין כמותו, ולו רק בגלל הניסיון להדביק לכל קול של חשיבה אחרת חוסר לגיטימיות. עצם הדיון, עצם העלאת חלופות אחרות לטיפול, הם חשובים מאין כמותם. בעולם שבו הגבינה שלנו זזה וזכינו למיליוני חיסונים, ובעולם של מיליוני ישראלים מחוסנים, הגיע הזמן לדיון אמיתי וער על שילוב בין המשך שמירה וריסון, כמובן, והגבלות על הציבור ושל שינוי מחשבה ופתרונות אחרים ויצירתיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשרה אורית פרקש הכהן. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון), התשפ"א–2021. יציג את התקנות סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. יעלה ויבוא. אתם מעמידים במבוכה את חבר הכנסת טיבי. אתה בדילמה קשה: ממשלת ישראל מציעה עמדות מנוגדות, ואתה כאופוזיציה לא יודע לאיזו ממשלה להתנגד. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאתחיל בתקנות, אני באמת רוצה להתייחס לדבריה של השרה אורית פרקש הכהן. קודם כול, אין לנו שום בעיה לשמוע דעות שונות. אני מברך על זה, אני חושב שזה חשוב. אנחנו נשמע אותן גם בממשלה. הבעיה הבסיסית היא שגנץ מנצל את הכוח הפריטטי שלו בשביל לשתק את הממשלה אם לא מסכימים לדעותיו. אין לי בעיה – תבואו לממשלה, תציגו, נתווכח ונצביע, אבל אל תנצלו את הכוח הפריטטי בשביל לשתק את הממשלה. פה הביקורת שלי כלפיכם. אני מעולם לא אמרתי שאני מתנגד לשמוע כל דעה. אני תכף גם אתייחס לנתונים. אני אגיד לך יותר מזה: אם חסר לך איזה נתון, בפעם הבאה תפני אליי – תקבלי את כל המידע, כמו שפרופ' ערן סגל פונה ומקבל את כל המידע. הכול בשקיפות מלאה לציבור, הכול נמצא, כולם יודעים הכול. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לי אמרו שאין נתונים על הנושא. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז תפני אליי ותקבלי את הכול, ואם אין, אני אגיד שאין, כי אין לנו. יכול להיות, לא הכול יש למשרד הבריאות. אני לא יודע מה ביקשת ספציפית; כל מה שיש, מקבלים. אנחנו לא מסתירים כלום. אנחנו משתפים. הדבר היחיד שאני דורש מכם בממשלה זה להיות קשובים, להתווכח ולהצביע, ולא לנצל כוח פריטטי לשיתוק. לגבי מה שאמרת, אני לא מבין איך זה מסתדר. מצד אחד את אומרת: ירידה של עשרות אחוזים בחולים הקשים – – << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> בגילאי הסיכון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – בגילי הסיכון, שאנחנו יודעים שהם מרכיבים את רוב החולים הקשים – מצד אחד זה, ומצד שני את אומרת: אבל אנחנו עוד לא רואים את זה במספר החולים הקשים במערכת. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> רואים. יש ירידה בתוספת חולים קשים, ואתה יודע את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> את יודעת כמה חולים קשים יש היום במערכת? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> כן. 1,100. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו ב-1,100. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> 1,100, ו-300 פחות – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היינו בשיא ב-1,200. אנחנו בין 1,200 ל-1,100. אז איך עשרות אחוזים – – – << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> תוספת חולים קשים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת כמה חולים קשים התווספו אתמול? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> ירידה בחולים קשים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה חולים קשים התווספו אתמול למערכת? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> 100. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> 130. 129, ליתר דיוק. תסתכלי על כל המספרים: אנחנו בעלייה בשלושת הימים האחרונים. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> בירידה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו בעלייה מ-100. היינו בשיא של 160, תביני. תסתכלו על הנתונים, אל תזייפו ואל תבלפו. פשוט הזוי. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אני מסתכלת על הנתונים, אבל על כולם, על שני הצדדים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד דבר – חוסר הבנה בסיסי – אתם באים ומסתכלים על מספר המונשמים או על מספר החולים במצב קשה; את אומרת לי: בוא נראה מה היה בינואר. את יודעת את ההבדל העצום בין מחלקה פנימית רגילה לבין מחלקה פנימית קורונה? את מבינה את העומס על הצוותים? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> מה זה קשור? דיברנו עכשיו על נתונים. מכירה. מבינה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז איך את יכולה להשוות? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא משווה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זו לא אותה מיטה. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא משווה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> את אומרת לי: היו לך 1,000 חולים קשים משפעת לפני שנה, והיום יש לך 1,200 חולים קשים של קורונה. זה פי שלושה או ארבעה בעומס על הצוותים. אתם לא מבינים את זה? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אז אני מבקשת תוכנית למערכת הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם לא מבינים. עזבי תוכנית, אבל בואי נתחיל מזה שאת לא יכולה לבקש השוואה בין מחלקה רגילה למחלקת קורונה. זה פשוט חוסר הבנה בסיסי – – << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא זה מה שדיברנו. יואב. יואב. יואב – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איך בית חולים מתנהל בעומסים על הצוותים, בקושי של הטיפול בקורונה. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> יואב, אם אתה לא יכול להתמודד עם העובדות – זה לא בסדר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> גם כן, אתם סופרים את המונשמים. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אתה לא בסדר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת שאנחנו עושים היום הכול בשביל לא להנשים את האנשים, אז מה ההיגיון לספור את המונשמים, כשאנחנו עושים הכול להימנע מלהגיע לשם? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אתה לא מתמודד עם הנתונים שלי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אגיד לך מי אמר לי שאם היו מנשימים אותו, הוא לא היה שורד – – << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אתה לא מתמודד עם הנתונים שלי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למזל הגדול של כולנו הוא שרד. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אתה בורח למקומות אחרים כי אין לך מה להגיד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מתייחס לדברים שאמרת ומראה לך כמה הם שגויים, לא רציניים ומבוססים על חוסר הבנה בסיסי של מערכת הבריאות. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אין בעיה. נשב בסגר עוד חצי שנה. 10,000 איש יהיו בלוויות, במסגדים, והקורונה תיעלם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> את יודעת מה זה R? השרה פרקש הכהן, את יודעת מה זה R? את יודעת מה זה R? כי האשמת, אמרת: יש ערים – למה בתל אביב ונהריה – את יודעת מה זה R? את יודעת כמה ה-R במגזר הכללי היום? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> עולה. עולה. אני יודעת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עולה. כמה הוא? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> יודעת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ה-R במגזר הכללי עומד על 1.05. את יודעת כמה ה-R במגזר החרדי, שלפני שנייה האשמת אותו בכל מיני האשמות? את יודעת? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא דיברתי על המגזר החרדי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אמרת: איפה שלא מצייתים, הלוויות וזה, אז דיברת על הדברים האלה. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> איפה שלא מתחסנים. איפה שלא מתחסנים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אולי על הערבים. ה-R במגזר החרדי הוא 0.88. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> זה אחוז מאומתים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו מה את מציעה לנו? בואו נפתח במקומות – בתל אביב, במגזר הכללי, איפה שה-R גבוה, נגיע להתפרצות. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> יואב, זה אחוז מאומתים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מי יטפל בחולים האלה? בתי החולים הציבוריים הפריטטיים של גנץ? ואת יודעת מה, כן, אני אגיד לך: ראינו את הסרט של אורלי וגיא; אתם עושים לנו את הסרט של אורית וגנץ. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> ורצים להתחסן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> על דבר אחד אנחנו מסכימים – שהחיסונים הם סופר-חשובים. אני שמח שאתם מצטרפים לקריאה של ראש הממשלה מאתמול לאותה אוכלוסייה להגיע ל-90%. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אנחנו אמרנו את זה קודם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח ומברך על זה שלפחות בנושא החיסונים אתם מבינים את הנושא ואתם קוראים יחד איתנו להגיע להתחסן. זה מאוד מאוד חשוב. אם יש משהו בכל הגל השלישי הקשה הזה שיכול לעצור אותו ולבלום את התחלואה הקשה והתמותה זה אך ורק החיסונים. עברנו חודש ינואר קשה, עם מספרים קשים של תמותה וחולים קשים. אנחנו בפתח חודש פברואר, שבו ייתכן שנמצא את עצמנו באותה תמונה, אלא אם – ואני אומר עוד פעם: בכל יום שעובר ואנשים מתחסנים, הם בונים לעצמם את כיפת הברזל האישית שלהם מהמגפה. לכו להתחסן. זה חשוב מאוד. זה מציל חיים. המאמץ שלנו הוא להגיע ל-90% מכלל ה-50 פלוס. אנחנו עובדים על זה בכל הכוח, ואני מבקש מכל מי ששומע ורואה: לכו להתחסן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה רומז שצופי ערוץ הכנסת הם בדרך כלל בני 50 פלוס? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אבל יש ביניהם גם צופים בגיל 50 פלוס. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מונחת בפני הכנסת הצעה לאישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, לפי סעיף 4(ד)(2)(ג) לחוק סמכויות הקורונה. בהתאם למנגנון בחוק, תקנות מכוח סעיפים 6 ו-7 לחוק, שהותקנו על ידי הממשלה, שעניינן הגבלות על המרחב הפרטי והציבורי, יידונו בוועדה בכנסת בתוך שבעה ימים. מכך, כשזה לא קורה, זה אמור להגיע למליאה. זה המנגנון, והגענו למליאה. בשבוע שעבר המליאה אישרה חלק מהתקנות בנושא, וכעת מובאים לאישורכם יתר ההסדרים בתקנות שהארכתם מתבקשת, הנוגעים להגבלות על מקומות ציבוריים ועסקיים, הגבלת אירועים ועוד. יצוין כי התקנות המובאות מציעות להאריך את התוקף עד 31 בינואר 2020. אומנם מועד זה חלף, אבל המשמעות היא שללא אישור המליאה תבוטל האחריות הפלילית לעשיית עבירות הנובעות מהתקנות ויוחזר כל קנס ששולם, ולכן אבקש לאשר תקנות אלה, שאושרו לאור נתוני התחלואה במטרה לצמצם את התפשטות הנגיף בישראל. תקנות 1 ו-2 הן לעניין תיקון והארכת תוקפן של ההוראות בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שתיקונן והארכת תוקפן לא נכללו בהחלטה בדבר אישור תקנות הידוק ההגבלות שהתקבלה על ידי הכנסת ביום י"ד בשבט התשפ"א, 27 בינואר 2021, ותקנות 3 עד 9 – לתיקון תקנות הידוק ההגבלות. תודה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות. ברשותכם אעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, סגן השר לביטחון הפנים חבר הכנסת גדי יברקן, יעלה ויבוא. יש 30 דוברים. אני נועל בזה את רשימת הדוברים, לידיעת חברי הכנסת. שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, קודם הקשבתי לך בקשב רב, לדבריך החשובים מאוד בנושא האלימות והפשע במגזר הערבי. קודם כול, אתה יודע, אני בהחלט כואב את מה שקרה ומשתתף בצער המשפחה של האח שנהרג בחילופי האש. כרגע הכול נבדק, כמובן. אני רוצה להביא תזה אחרת: אני מאמין שהפשיעה בחברה הערבית היא לא בחברה הערבית בכלל – היא בכלל של החברה כולה. כל עוד אנחנו, הממשלה, או כל אזרח, או אתם, חברי הכנסת מהרשימה, או מכל הבית הזה, יחשבו שהפשיעה במגזר הערבי היא רק במגזר הערבי, הוא טועה – טועה ומטעה – משום שמדינה לא יכולה להתנהל במגזרים, כפי שאנחנו רואים את זה. ערביי ישראל הם חלק בלתי נפרד מהחברה בישראל. חבר הכנסת טיבי, אתה ואני לא נסכים לעולם בנושאים מדיניים; אני אחלוק עליך ואתה תחלוק עליי; אני אנהל איתך דיאלוג עד הפיסה האחרונה של ארץ ישראל. אני מכבד את דעתך. כל עוד אנחנו חיים באותה מדינה, אין לי פריבילגיה לא להילחם את מלחמתך בשכונה. ולכן מי שחושב שהאלימות כלפי החברה הערבית, בתוך החברה הערבית, היא רק עניין שלכם, טועה. וכאן המדינה כולה מפסידה. אנחנו בימים אלה, אתם גם רואים את זה, עושים משהו שאנחנו יכולים באמת – והמשטרה מגויסת בשיא כוחה כדי להיאבק בפשיעה. למרות המקרה הטרגי – ואתם יודעים היטב שבשנה האחרונה משטרת ישראל פועלת, פותחת תחנות משטרה ומפעילה כוחות סיור. זה לא מספיק. אני רוצה לדבר על התפיסה – לנתק את הנושא הזה של הפשיעה בחברה הערבית. החברה הערבית היא חלק מהחברה הישראלית, ואני משוכנע שאתה תסכים איתי. ומי שחושב שהנושא הזה יפגע רק בחברה הערבית, טועה. משטרת ישראל פועלת, ואתם ראיתם את זה – אני הייתי מצפה שאתם תתמכו במשטרה, תשימו בצד את הטרגדיה שקרתה. הניסיון שאנחנו עושים חייב להיות משותף, יחד עם ההנהגה ויחד עם האזרחים. אבל זה לא משנה מי יהיה במשרד, לא משנה זהותו של ראש הממשלה אשר יהיה; אנחנו צריכים להבין בתפיסה שערביי ישראל הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. ותאמין לי, כמי שנולד במדינה שמאכלסת 78 ניבים באתיופיה, שקיימת יותר מ-3,000 שנה ויש בה מוסלמים ונוצרים ויהודים שחיו בה – כל עוד כבוד האדם לא יהיה במרכז, שום חברה לא יכולה להחזיק מעמד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ולכן, הנושא של המאבק בפשיעה במגזר הערבי חייב להיות של כולם ביחד. אני יודע שאתם מייצגים את הציבור שלכם נאמנה. חלקתי עליכם פה כשהגיעו הסכמי שלום, הסכמי אברהם, ולצערי הרב אתם הצבעתם נגדם; הציבור הערבי נהנה לא פחות מהסכמי שלום. רק עם דובאי – כמיליארד שקל מאז שהסכמי השלום הגיעו. והיום אני, כמי שעלה מאתיופיה והמשפחות שלי הגיעו מסודאן – היום בני המשפחה שלי יוכלו ללכת להקים אנדרטה על אדמת סודאן ולקרוא קדיש על יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל. אין משהו יותר חשוב משלום. אנחנו צריכים להתחיל לחנך בחברה הישראלית – הלוואי שאת השפה הערבית היו מלמדים בכל בית ספר, מעכשיו, בכל גן, כי ככה שוברים מוסכמות, בתרבות ובשפה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת אחמד טיבי, אני לצידך, לצידכם, לצד ציבור הערבים אזרחי ישראל, והנושא הזה בכלל אמור להיות נושא א-פוליטי. מדובר בחיי אדם. משטרת ישראל פועלת, עושה את המקסימום האפשרי, ואני מצפה שאתם תביאו את הדוגמה האישית ותעמדו לצד המשטרה, על הניסיון. כשאנחנו עושים, קורים דברים, טעויות – נתקן. אבל אי-אפשר תמיד לבקר את המשטרה, שהיא בעצם השלוחה והזרוע של מדינת ישראל מול האזרח. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן השר לביטחון הפנים גדי יברקן. חבר הכנסת אחמד טיבי יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשות אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי הרישום אימאן ח'טיב מופיעה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש כאן פריבילגיה של סגני יושב-ראש. אנחנו, אנחנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אז זה בסדר. הדוברת תהיה אחרי ד"ר אחמד? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה לבקשת הסיעה וזה מתואם, השינוי הזה. זה בסדר. אין פרוטקציות. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש חבר הכנסת ארבל. בנאום הקודם דיברתי על הפשיעה ועל הרצח בנצרת והרצח בטמרה, ורצח לפני בבאקה, באום אל-פחם, איפה לא? שמעתי אותך, סגן השר. אתה בא מהקהילה האתיופית, שסבלה מנחת זרועה של המשטרה. סלומון טקה נורה ונהרג, וכולכם זעקתם וכעסתם – ובצדק, בצדק זעקתם; אבל כאשר אתם הפגנתם, לא היו שוטרים עם נשק, לא ירו נגדכם גז מדמיע. נתנו לכם למחות, לזעוק, ובצדק למחות ולזעוק, כי זה הדם שלכם. אצלנו כשמוחים בצומת אום אל-פחם או בטמרה, מדכאים את המחאה, בסופו של דבר. גם כנגד זה צריך למחות ולהגיד דברים. מכאן אני רוצה לעבור לחוק הזה לגבי מניעת טיסות, סגירת נתב"ג. אנחנו מוצפים בקריאות של אזרחים שנמצאים באיסטנבול, בדובאי, סטודנטים בירדן ששבו למעבר הירדן ולא נתנו להם לעבור, באירופה, איפה לא. אזרחים – חוק-יסוד אוסר על מניעת כניסת אזרחים למדינה, ואז בוועדת חוקה הסבירו לנו שזה לא איסור כניסה אלא תעדוף כניסה. אנשים הפכו להיות פליטים, לא נשאר להם כסף, לאנשים, למשפחות; כל יום אנחנו מקבלים טלפונים. לכן עיכבתי את הדיון והצבענו נגד בוועדת חוקה, אבל גייסו את הקואליציה והייתי לבד. אבל חשוב שנשמיע את הזעקה של האזרחים, יהודים וערבים, ערבים ויהודים, שנמצאים בחוץ לארץ ונתקעו. פינדרוס דיבר על גופה שלא נותנים לה להיכנס. גופה. מה קרה? אנחנו בעד קיום כל הוראות משרד הבריאות; אפשר להכניס את האנשים עם הגבלות של שמירה על ההוראות, אבל לא להשאיר אותם בחוץ לארץ ככה – תסתדרו, בלי כסף? תוכניות כאן מתרסקות, לימודים, משפחה. אי-אפשר ככה. לכן אנחנו נגד ההרחבה הזאת בחוק של איסור טיסות, מניעת כניסה. אזרח שנמצא בחוץ לארץ ורוצה לחזור, מכובדי היושב-ראש, יש לאפשר לו זאת. אחר כך להגיד לו: אתה צריך להיות בבידוד כי היית בחוץ לארץ, זה כן, אבל לא להשאיר אותו עם הילדים בחוץ לארץ, זרוק, ללא פתרון באופק, ואז מביאים חוק דרקוני שסוגר את הכול. לא נסכים. אנחנו נגד, ואנחנו נמשיך לזעוק וללחוץ כדי לאפשר לאזרחים האלה שנתקעו בחוץ לארץ לחזור כל אחד לביתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. בהחלט, אני סבור שמן הסתם גם תוגש עתירה לבג"ץ בנושא הזה. מדובר בפגיעה לא מידתית לחלוטין. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – מוותר; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בטוח שהוא מוותר? בדקת איתו? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני התייעצתי איתו. בכובעי כסגן יו"ר שאלתי אותו בכובעו כחבר הכנסת, והוא אמר לי שהוא מוותר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אה, יפה. ממנו ילמדו. ממנו ילמדו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר יעלה ויבוא. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למה לדעתך, אדוני היושב-ראש, המסתננים כל כך חשובים לשמאל? מדוע מעלימים את המידע שרובם המוחלט אינם פליטים כלל וכלל? למה התקשורת הישראלית אינה מסקרת את המציאות הקשה בדרום תל אביב? מדוע מסתירים ומטייחים את מספר מקרי הפשע שמבוצעים על ידי מסתננים? מדוע אזרחים חלשים המתגוררים באזורים שמאוכלסים במסתננים לא מעניינים את חסידי זכויות האדם? מה, הם לא רואים את זה? והתשובה היא אחת: המסתננים הם הדרך האפקטיבית ביותר במאבק נגד מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אגב, אני ממליץ מאוד לקרוא את הספר "ניידים ונייחים" של ד"ר גדי טאוב. לטעמי הוא מסביר את הנושאים בצורה מושלמת. בשנת 2007 עמד כאן בכנסת חבר הכנסת וילן, והסביר שמדובר בסך הכול ב-288 אנשים; כיום יש כבר מעל ל-30,000 מסתננים – רובם המוחלט, כאמור, אינם פליטים ולא מבקשי מקלט; אולי מבקשים, אבל פליטים הם לא. כאשר רוב מוחלט של המסתננים הם גברים צעירים בגילי העבודה, זה לא במקרה. כך לא נראים פליטים – כך נראים מהגרי עבודה, גם בארץ וגם בעולם. דרך המסתננים, ובאמצעות שיח זכויות האדם, אפשר לרמוס את זכויות האזרח, וכך לרוקן את מדינת הלאום מתוכן. כך, במקום להגיד שהם פועלים כנגד הרוב במדינה, הם מגדירים את עצמם כחומלים, ואת אלה שמבקשים להגן על מדינת הלאום – כגזענים וחשוכים. לאומיות זה עולם ישן בעיניהם, ועולם ישן – עדי היסוד נחרימה. ומי הזרוע הביצועית הראשית של מדיניות זו? כמובן בג"ץ. עמותות שמאל וקרנות שונות במימון זר משתפות פעולה ומקבלות גיבוי תקשורתי, מאגפות את הממשלה והכנסת ומתמרנות את הדמוקרטיה דרך בג"ץ. דלתם של השופטים פתוחה כמובן לקבל כל עתירה בנושא; ארבע פעמים בעבר הם ביטלו הסדרים וחוקים שנועדו להוצאתם של המסתננים, גנבי הגבול, משטח מדינת ישראל. מלחמתו של השמאל בעד המסתננים היא הדגל האנטי-דמוקרטי המונף בראש התורן ומסמן את העברת הבעלות על המדינה אל הרשות השופטת כדי לרוקנה מתוכנה הלאומי, התוכן הלאומי שהוא-הוא תכלית הציונות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכם. תכלית הציונות היא כאמור הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל – לא מדינת כל אזרחיה או מסתנניה. אני כאן, ואיתי רבים אחרים, ואנו נמשיך במאבק על דמותה וצביונה של המדינה, מדינת הלאום של העם היהודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי האוזר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין תעלה ותבוא. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, ד"ר אחמד, אתה היית בוועדת החוקה והתנגדת, וזה לא עזר. אני הייתי בוועדת הכלכלה והתנגדתי – אני ועוד חבר. ואז, אותו תהליך: הוזמנו עוד חברים שחייבים לתמוך בכל החלטה של הממשלה, ולא משנה מה: לא משנה אם היא צודקת, לא צודקת, אם היא אנושית, לא אנושית; ואז היינו גם למיעוט, וחבל. חבל שההתנהלות הזאת – כולה מתנהלת בצורה של אינטרסים פוליטיים נטו ולא משהו אחר. אני הזדעזעתי. מצמרר לשמוע את הסיפור של הילד – הגופה של הילד שלא הורשתה להיכנס בגלל שהייתה במטוס זר. אנחנו כאן – וכשאני אומרת "אנחנו" אני מדברת על חברי הכנסת הערבים ברשימה המשותפת – תמיד דואגים לאינטרסים של כלל האזרחים, ובתוך זה, ובראשם, וזכותנו, לאינטרסים של החברה שלנו, של הילדים שלנו. וכן, אתה צודק, אנחנו מוצפים יומם ולילה בפניות של אנשים ושל סטודנטים שתקועים. יש קבוצה של 200, 200 אזרחים ישראלים, יהודים וערבים, שתקועים באיסטנבול. דיברתי עם מישהי שאחראית בוועדת החריגים על להוציא מטוס חילוץ. למה אנשים צריכים להיתקע שם ולשלם עוד כסף על מלון, עם ילדים קטנים? אין להם את הכסף הזה בכלל. עוד יותר גרוע, במקרה שהם יכולים לטוס לפרנקפורט, אחרי כל ההחרגות – זה גם עלות טיסה, גם בדיקת קורונה, גם בתי מלון, שאין מאיפה לשלם, ורוב הסיכויים שהם לא יעלו למטוס. שוב, אנחנו נסתכל על המקרה הזה כמקרה למידה על המציאות המעוותת שאנחנו חיים בתוכה. זו פשוט מאוד בושה לכל מי שיושב ויכול לעשות אחרת ולא עושה את זה. ותסלחו לי, כן, זו בושה. אני רוצה לחזור לסיפור של אחמד חג'אזי. מאז שנת 2000 יש לנו קרוב ל-1,500 נרצחים ונרצחות בחברה הערבית. ליתר דיוק, 1,466. מישהו יכול לדמיין את הדבר הזה? ואני רוצה לספר את הסיפור של אחמד, שכולם יבינו – תרשה לי – שכולם יבינו על מה הוא נרצח. אחמד – בחור למופת. איש מאמין, איש של ערכים, צעיר עם ערכים שחלם להיות אח מוסמך ולתרום את חלקו לבריאות. החלום שלו התגשם בזה שהוא נכנס לבית הספר לסיעוד. ביום הראשון, כשהוא לקח את המדים – הוא לא הצליח להיות אפילו יום אחד בסטאז'. למוחרת הוא היה אמור להיות בסטאז' בבית החולים כרמל. מה העוול שלו? העוול שלו הוא שהוא הלך לחבר שלו כדי ללמוד את החומר למבחן שלמוחרת. הם שמעו את היריות, והוא הביט מהחלון – אפילו לא העז לצאת אל הרחוב – ואז הכדור פגע ישירות בחזה שלו. גם זה שנרצח היה אמור לקבל את הדין, אבל לא דין מוות. המשטרה יודעת שהבן אדם שאיים – וצריך לתת דין וחשבון – נמצא בתוך השכונה. איך היא עושה מרדף, והכדור ישר במקום שגורם רק למוות? זה הטיפול של המשטרה. הקלות בלחיצה על ההדק כלפי הערבים – בל ייאמן איזו קלות יש. ושוב אני אומרת: הגיע הזמן לתקנות חירום גם בנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה אבוטבול יעלה ויבוא. עטרה לראשנו, רבי משה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה לא נאמר, נכתב, שודר בתקשורת, על ההלוויה רבת-המשתתפים של גדולי ישראל שנערכה בתחילת השבוע? לא היה גוף תקשורתי שמכבד את עצמו שלא נתן במה ובימה לכל מי שרק ירצה לחבוט במגזר החרדי ככאלה שמביאים את המגפות, מרעילי בארות – הכול, הכול, על המוטציה החרדית שמתפשטת במהירות האור והורגת בדרכה רבבות-רבבות. לא יעזור גם אם מוכיחים שהתחלואה בכלל בירידה במגזר החרדי, וששם שומרים ברובם על כללי וצווי הבריאות, כהוראת גדולי ישראל מכל החוגים. את מי זה מעניין? אסור לבלבל את המסיתים עם עובדות. הם חייבים כעת לפעור פה במלוא המרץ כנגד החרדים, הרבנים, המנהיגים הפוליטיים שלהם. זו ההזדמנות – יש בחירות, רייטינג – ההזדמנות לעשות סיבוב על החרדים. אסור לפספס. כמובן שבראש המסיתים מוביל חבר הכנסת אביגדור ליברמן, איש האתמול; האיש שלא התבייש להסתפר בסגר במספרה וצפצף על החוק ואירח את בנו וכלתו, למרות האיסור, בליל הסדר, ועוד הפרות מצידו שמוכיחות יותר שהוא האחרון שיכול להטיף לאחרים בדברים שהוא בעצמו נגוע בהם, ומלא בחמאה בראשו. זוהי הפוליטיקה הזולה שלו, הרוויה בניחוחות אנטישמיים, שכביכול החרדים הם מוצצי דם התקציב ולא תורמים דבר למדינה, וכאשר הוא היה צריך אותם – הוא עשה גם עשה איתם עסקים פוליטיים, ובא לרבנים וכרע ברך אצל הרבנים. הוא הציג את הרשימה שלו לבחירות אתמול, וכדאי לשמוע, לדעת, ממי וממה היא מורכבת, כפי שציין זאת העיתונאי יהודה שלזינגר מישראל היום: מקום ראשון, איווט – קרא לא לציית להנחיות הקורונה; מקום שלישי – טען שהחיסונים הם בכלל בזבוז כסף; מקום רביעי – הפגין לצד מכחישי הקורונה; מקום חמישי – הודיעה שהיא לא תתחסן. אכן, מופת של אחריות ציבורית. בושה וחרפה. עדיף להסתתר לפני שמטיפים לאחרים. הצביעות חוגגת במלוא עוזה, והתקשורת – כרגיל, כרגיל, שותקת, כי אם זה לא חרדי אז זה לא מעניין כלום. הייתה השבוע גם לוויה המונית מאוד במגזר הערבי. שמעתם את איווט או את חבורתו מטיפים? מעירים? התמונות היו זהות, אבל שתיקת הכבשים שלו ושל שאר הפוליטיקאים והתקשורת הייתה בולטת מאוד. למה שם הם שותקים? כי אולי הם בונים על הקולות של הערבים? אולי כי אם זה לא חרדי אז זה לא מעניין? אני יודע? היכן אבירי הצדק הדו-פרצופיים שלוקים בראייה סלקטיבית וחייבים לעבור בדיקת ראייה ואולי גם ניתוח לייזר? אבל אנחנו רואים את הצביעות של התקשורת ומבינים שאכן זה רק מחזק את מה שכל השנים חשנו – שהתקשורת מנסה לעצב את העם ולזרוע שנאה נגד הציבור החרדי. הם אוהבים את זה, הם אפילו נהנים, בהשאלה, מלראות דם בכיכרות. הכה את החרדים – והצל את המפלגה שנמצאת בגבול אחוז החסימה. הכה את החרדים – והצל את המדינה. בתוך כך – אני רוצה לסיים – כמה נעים לראות ולשמוע שבעיצומו של גל ההסתה החמור ראש עיריית עפולה אומר: אני מזועזע מההתבטאויות על סף האנטישמיות נגד הציבור החרדי. הוא גם שיגר הודעת תמיכה וחיזוק לתושבי עירו החרדים. ראש עיריית לוד: אני מברך כל ראש עיר בישראל בציבור החרדי. זוהי האמת, וכל השאר פוליטיקה זולה. תתבייש לך, איווט. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חברת הכנסת תהלה פרידמן – איננה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – פעם ראשונה, נראה לי, אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי יעלה ויבוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אה. עבד קשה כדי להשיג את זה. הרבה בזכותו של כבוד שר הבט"פ הוא חבר כנסת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק בזכותו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, לפני חמישה ימים נשא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נאום חוצב להבות, ובו הוא טען שמאשימים אותו בלא פחות מעלילת דם. אני מניח שזה לא מבורות, מכיוון שאף אחד לא האשים את ד"ר מנדלבליט בשימוש בדם למצות בסדר הפסח שלו; אז זה די ברור שהחלטת, ד"ר מנדלבליט, ליצור תעמולה שנועדה להציג אותך כקדוש מעונה שמקריב את עצמו על ערכי הדמוקרטיה – על מזבח ערכי הדמוקרטיה, כפי שרק אתה מגדיר אותם. אני מציע לך: אל תיקח על עצמך האשמות שאתה לא אשם בהן. מספיק הדברים שאתה אשם בהם – ואני אומר לך כאן בדיוק במה אתה אשם. במילה אחת אומר זאת: קוראים לזה אוטוקרטיה, אבסולוטיזם, שלטון יחיד. לא היססת לקבוע בנאום הזה בשם כולנו – ואני מצטט: "כולם קיבלו כהנחת מוצא לשיח שהתנהל את קיומם של עקרונות היסוד הדמוקרטיים" – מהם? ככה קבעת – "העיקרון לפיו הרשות המבצעת כפופה לשלטון החוק והעיקרון בדבר עצמאות שיקול הדעת המקצועי של גורמי הייעוץ המשפטי ואכיפת החוק". עקרון-על בדמוקרטיה: עצמאות שיקול הדעת של היועץ המשפטי. זו הנחת מוצא שלך בלבד, אביחי מנדלבליט. אתה קורא לזה – ואנחנו מכירים את זה – מניעה משפטית; פקיד אחד, אדוני היושב-ראש, מחליט לומר שמשהו אסור, וזהו. איפה נשמע דבר כזה? יותר מבג"ץ. בבג"ץ יושבים שלושה ושומעים את שני הצדדים – יש דיון. התעלה על בג"ץ. שום דבר. פקיד אחד, בלי שום סמכות בחוק, חומס את הסמכות הזאת – צריך לומר את הדברים ביושר – וקובע שיש לו כוח אבסולוטי מעל לחוק. אנחנו יודעים שזה חמס, שאין לו שום סמכות להחליט. הרי הדיון הזה התחיל כבר ב-1962. היו ויכוחים בין שר המשפטים ליועץ המשפטי; הייתה ועדה; קראו לה, אדוני היושב-ראש, ועדת אגרנט. תרשה לי לצטט – הרי כולם דוקטורים ואמורים לדעת לקרוא – אז הינה ועדת אגרנט מ-1962: הסדר הטוב במדינה מחייב כי בדרך כלל תתייחס הממשלה לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה – זה סעיף אחד. סעיף ב': "על אף האמור לעיל, רשאית הממשלה להחליט כיצד עליה לפעול במקרה מסוים לפי שיקול דעתה שלה". כלומר, ישבה הממשלה, שמעה את היועץ המשפטי, החליטה שלא – רשאית לפעול לפי שיקול דעתה שלה, בניגוד לחוות הדעת של היועץ המשפטי. ההחלטות האלה אומצו על ידי הממשלה, ואחר כך בוועדת שמגר. אבל לא מעניין את ד"ר מנדלבליט מה שמגר אומר, מה אגרנט אומר ומה החוק אומר – רק אוטוקרטיה; רק מה שאתה אומר. עכשיו אני רוצה לומר לך במה אתה אשם בקורונה; מה גרמת בידיים. לא מצות ולא דם, ואל תהלך אימים בתעמולה זולה. פשוט הפרת את החוק תחת הכותרת הזאת, "מניעה משפטית", ואני אתן שתי דוגמאות, ברשותך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> רק תבחר את הדוגמה הטובה יותר, כי זמננו תם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> דוגמה אחת – נתחיל בדוגמה הזאת – הכריח את הממשלה, הכריח את הממשלה, להפסיק עם תקנות לשעת חירום ולחוקק את הכול בכנסת. הינה תשובה מהנאום עצמו: הממשלה אינה מוסמכת – קובע היועץ המשפטי לממשלה – אינה מוסמכת להתקין תקנות שעת חירום מקום שבו הכנסת פעילה, וניתן לחוקק את הדברים בדרך המלך. מאיפה, ריבונו של עולם, יועץ משפטי בישראל מביא את זה? איפה זה כתוב? יש חוק-יסוד: הממשלה, סעיף 23: ממשלה רשאית – הכנסת הסמיכה את הממשלה לתקן תקנות לשעת חירום. זה רציונל מאוד פשוט, כן? אי-אפשר בשעת חירום ללכת כל פעם לכנסת לחוקק. אבל הכנסת הסמיכה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היה ב-1949, זה היה בשנות החמישים וזה היה בשנות השישים, והכנסת הייתה פעילה – לא הפריעה לממשלה להתקין תקנות שעת חירום. רק הוא החליט היום שאי-אפשר. אבל זה קרה. הרי בשנות השמונים, תוכנית הייצוב הכלכלית – היו אף היו תקנות לשעת חירום. הכנסת הייתה פעילה. לא היו פה הפצצות על הכנסת. היא הייתה פעילה. עשו תקנות לשעת חירום. לא – מנדלבליט אומר: לא, אתם לא תעשו תקנות לשעת חירום, הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כחבר כנסת אתה צריך לברך על זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אדוני היושב-ראש, הכנסת יכולה לפקח על הפעולות. אני לא יכול לברך על זה. אני אומר: ממשלה בעת חירום – תחשוב על מלחמה, ואנחנו במגפה. פה יושבים באופוזיציה ומשווים את זה ליום כיפור ואומרים שיש 4,000, 5,000 מתים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כאשר ניתנה לממשלה האפשרות להתקין את התקנות – וניתנה לממשלה האפשרות – הן לא יכולות להיות לנצח. הן אמורות להיות לחירום, לפרק זמן מסוים – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בזמן המלחמה, בזמן המלחמה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – ולהביא את זה לכנסת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל המגפה – עכשיו משתולל וריאנט בריטי. יש עכשיו איגוף משמאל ואיגוף מימין. זו בדיוק ההגדרה של שעת חירום. כך היה בשנות השמונים, כך היה בשנות החמישים, וכך היה בשנות השישים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ההעברה לכנסת מסכנת את התקנת התקנות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, העברה לכנסת מעכבת – הינה, תראה מה קרה היום – את האפשרות של ממשלה לפעול באופן מהיר, באופן דינמי. שמעת את סגן שר הבריאות קודם, בדיוק בנקודה הזאת. כן, מעכבת. אבל אני מדבר על הקביעה הנורמטיבית. הוא אומר: אי-אפשר, אי-אפשר. אם הכנסת פעילה, צריך לחוקק בדרך המלך. על איזה מלך הוא מדבר? על עצמו. איזו דרך מלך? מי המלך פה שקובע דרך המלך? דרך המלך נקבעה בחוק-יסוד: הממשלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא. אנחנו מלינים על הפעלת הרשויות ועל זה שבית משפט מתערב, ואתה לוקח כמובן מאליו את התערבות הממשלה בעבודת הכנסת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אומר שהכנסת הסמיכה, אבל זה חוק-יסוד. זה חוק-יסוד. אומנם הוא פלסטלינה היום, בג"ץ יכול לדון בחוק-יסוד אם בא לו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> היא הסמיכה לחירום – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסמיכה לחירום. המצב הוא מצב חירום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – לתקופה מסוימת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. לא כתוב. מאיפה הבאת את זה? לתקופה מסוימת – כתוב "לחודש"? כתוב "לחודשיים"? איפה זה כתוב? תסתכל, תקרא את חוק-יסוד: הממשלה, סעיף 23: בשעת חירום, הממשלה – והיו דברים מעולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נלבן את זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היו דברים מעולם, אבל הפעם לא. למה? אוטוקרטיה. החליט היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הדוגמה השנייה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> החליט היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> התחלת לסקרן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. החליט היועץ המשפטי שזה לא דרך המלך. רק לו הפריע. זה לא הפריע לאף יועץ משפטי, לא בשנות השמונים, לא בשנות השישים. רק עכשיו הפריע. דוגמה שנייה – גם כן, לא עלילה ולא אגדות אנדרסן – מניעה משפטית. קבע היועץ המשפטי: יש מניעה משפטית לאסור הפגנות; הבחין, אדוני היושב-ראש, בין הזכות להפגין לכל זכות אחרת. מאיפה, ריבונו של עולם, בדמוקרטיה, בתורה דמוקרטית, בתורת המשטר הדמוקרטי, לוקח לעצמו היועץ המשפטי לומר: הזכות להפגין היא יותר מהזכות להתפרנס או להתפלל? איפה זה קיים? זה לא קיים באף משטר דמוקרטי. לא שאנחנו מנענו את הזכות להפגין, אדוני היושב-ראש. לא מנענו, כן? הזכות להפגין היא חלק מחופש הביטוי. יש חופש ביטוי. מה, לא נשמע קולם של מתנגדי הממשלה בספרה הציבורית, הם אומרים. אתה מבין את המשמעות? לא נשמע קולם. יש תוכנית טלוויזיה אחת, יש ערוץ אחד, שלא נשמע בהם קולם של מכפישי נתניהו, מתנגדי נתניהו? מישהו מנע חופש ביטוי? אנחנו אמרנו ככה: התקהלויות בעת הפגנה – לא הפגנה, אפשר להפגין. הם אומרים: תתפללו ביחידות – אפשר להפגין ביחידות. לא היו הפגנות של אסירי ציון? יחידים עמדו, חמישה – השפעה בכל העולם. יש רשתות היום. מישהו מנע חופש ביטוי? אגב, חופש הביטוי, בזמנו – אמרת שהתחלתי לסקרן – חופש הביטוי בזמנו, אמנון רובינשטיין הציע את זה כחוק-יסוד – כידוע, הוא הציע ארבעה חוקי-יסוד – הציע את זה כחוק-יסוד; לא עבר בכנסת כאן. עברו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק. באו אחרי זה, הפסיקה וזה, אמרו: בסדר, חופש הביטוי – חלק מכבוד האדם. בסדר, אז הוא חלק מכבוד האדם – ניחא, אני בעד חופש הביטוי, אבל הוא יותר מחוק-יסוד: חופש העיסוק? עכשיו, הלך מנדלבליט ואמר ככה: רק אם תסגרו את כל המשק נאפשר לכם להגביל הפגנות. שוב אני אומר: התקהלות בהפגנות. כלומר, אם אנחנו נגרום לזה ששני אנשים בפס ייצור לא יוכלו ללכת לעבוד, להתפרנס, רק אז יימנעו ההפגנות. נשמע כדבר הזה? מה זה הדבר הזה? זו דמוקרטיה? באמת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר משפט מסכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ארבע דקות אחרי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נצטרך להפיק – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת ארבל, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כדי שהוא לא יוכל להשתמש בסרטון ולהגיד שאני סותם לו את הפה מול מנדלבליט, אני מאפשר לו לדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הבנתי אותך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שהקשבת. אני אשמח לשמוע את דעתך כחבר כנסת מאוד בכיר בש"ס – ברצינות, לא בסרטון ולא בכלום. זה עסק רציני, ואני אומר לך את זה במלוא הרצינות, במלוא הרצינות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לבודד את הדעות שלו מהמאבק על הדמוקרטיה, ארבל. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מיקי, איזה אותיות בסוף קיבלתם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שלנו. מי שלא מכבד הסכמים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בכבוד, חבר הכנסת עמית הלוי, משפט סיכום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> במלוא הרצינות אני אומר לך – למיקי לא תמיד אפשר לומר ברצינות. אני אומר לך, במלוא הרצינות: אחד הלקחים שצריך להפיק – אנחנו נפיק הרבה לקחים מהקורונה, ואם יש לקח חשוב מהקורונה זה הדבר הזה: להפסיק את המשטר האוטוקרטי הזה, להפסיק את הנוהג הזה שמתקבע פה בשיח ומוציא מושגים: "שיח הנאמנות" ו"שיח המשילות". הוא הוציא – הנאום הזה רווי מושגים חדשים שממשיכים את "הדמוקרטיה המהותית" ושאר המושגים האלה. אנחנו צריכים אחרי הבחירות – ואני מאוד מקווה שתתייחס לזה ברצינות וגם תיתן כתף לעניין הזה – להחזיר את ישראל לדמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת ווליד טאהא יעלה ויבוא. אדוני, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הזכות לחיים היא זכות יסוד בסיסית, אוניברסלית, שכל משטר עלי אדמות חייב לספק עבור האזרחים שלו, ואני אנצל את ההזדמנות שהשר לביטחון פנים נמצא במליאה כדי לומר שהזכות הבסיסית האוניברסלית הזאת איננה מובנת מאליה עבור האזרחים הערבים. השר לביטחון פנים, האזרחים הערבים יוצאים להפגין ולהקים אוהלי מחאה מול תחנות המשטרה כדי לבקש מהם, מהשוטרים, לעשות את העבודה שלהם – להגן על החיים של האזרחים – וכדי לדרוש שהמשטרה תאסוף את מאות אלפי כלי הנשק שמסתובבים בידי הילדים, כאילו הדבר הזה לא היה מובן מאליו, אדוני היושב-ראש; כאילו הזכות לחיים היא מובנת מאליה עבור כל אזרח, בלבד שאינו ערבי, כי אם הוא ערבי אז הזכות לחיים היא לא ממש מובנת מאליה עבורו. אז השר לביטחון פנים, הגיע הזמן שהמשטרה תעשה את העבודה שלה כדי להגן על החיים, על הזכות הבסיסית של כל אדם, של החברה הערבית. הם לא צריכים להקים אוהלי מחאה כדי שהמשטרה תעשה את העבודה שלה, והם לא צריכים למחות כדי שהמשטרה תעשה את העבודה שלה, והמשטרה לא צריכה לחכות לשום תוכנית כדי שהיא תעשה את העבודה שלה, והיא לא צריכה לחכות לשום תוכנית כדי לאסוף את מאות אלפי כלי הנשק שנמצאים בידי הילדים, שעושים בהם שימוש אכזרי כלפי חפים מפשע. והדבר האחרון, לפני שאני עובר לסוגיה השנייה, שגם כאשר באים למחות על אדם שנורה ונהרג על ידי המשטרה, המשטרה מתמודדת עם האזרח הערבי עם נשק ואקדחים ועם כלים לפיזור הפגנות, כאילו היא גם לא מתחשבת ברגשות שלהם. הייתי אתמול – נקלעתי בין המשטרה לבין האנשים האלה; גז מדמיע, נשקים – למה נשקים? הנקודה השנייה, אדוני היושב-ראש – הממשלה החליטה על סגירת שדה התעופה, המעבר היחיד של מדינת ישראל לאלה שמגיעים אליה מחו"ל. << קריאה >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> כן, והמעברים הקרקעיים. לא רק שהיא סגרה אותו בפני מבקרים מחו"ל, היא סגרה את המעבר היחידי גם בפני האזרחים שלה, וכמעט בלי התראה מוקדמת. אז איך יכול להיות שאותו אזרח ממוצע, שגם ככה משלם את המחיר של הקורונה – גם מענישים אותו כאשר הוא צריך לחזור לארץ והוא לא מוצא אפשרות? נשים עם ילדים תקועים בכל מיני בירות של העולם, מבקשים, שואלים: איך אנחנו יכולים לחזור? זה נשמע מטומטם. גם כאשר באים להכריז על סגירת נמל התעופה, צריך שתהיה בידיים שלהם תוכנית לפתיחת האפשרות להחזרת האזרחים שרוצים לחזור. אבל להכריז שסגרנו ומי שנמצא בחו"ל שיסתדר? אנחנו זורקים את האנשים ככה לעזאזל? זה נשמע מזעזע. זה נשמע מעין התעמרות באדם הממוצע, שגם ככה משלם את המחיר הכבד של מצב החירום ושל הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. אני באמת רוצה לציין שאזרחי ישראל שנמצאים בחו"ל ולא יכולים להגיע ורוצים להתמודד לכנסת הבאה – באפשרותם לעשות זאת. בדקתי את זה משפטית, כי זו פגיעה בזכות חוקתית. הם יכולים דרך השגרירות או – היום לראשונה – דרך האינטרנט. אז רוצו להתמודד – עד מחר ב-22:00 אפשר להגיש. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש, קודם כול לאפשר להם לחזור. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מסכים לחלוטין. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> יש רשימה פנויה – הישראלים. מי שרוצה עכשיו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יש לך מזל – – – טופס היום – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי יעלה ויבוא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השמיעיני את קולך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני הולך להשמיע דברים לא נעימים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> העיקר – את האמת. בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים וסגן השר, תחילה ברצוני להשתתף בצערה של משפתחו של אחמד חג'אזי, שנהרג בחילופי הירי בין כוחות המשטרה לבין העבריינים. כמובן, זה צריך להיחקר. מבחינתי, הרוצחים הישירים והעקיפים הם העבריינים וכוחות הפשע. אני רוצה לחזק את ידי החברה הערבית, שלא תרפה את ידיה של המשטרה במאבקה ובמלחמתה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. זה אינטרס של החברה הערבית בפרט ושלנו בכלל. השוטרים והתושבים נמצאים בסכנה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השר לביטחון הפנים, כבוד השר אוחנה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו מקשיבים בשקיקה לנאום. חיזקתי עכשיו את כוחות המשטרה ולא שמעת. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם השוטרים וגם האוכלוסייה הערבית נמצאים בסכנה מתמדת במאבק הזה. השוטרים שהיו באירוע הזה הסתכנו, חתרו למגע עם העבריינים בכל הכוח. חבריי חברי הכנסת הערבים ברשימה המשותפת, כל ניתוח כירורגי הוא ניתוח כואב ומסוכן, אבל בסוף הגידול הסרטני שנקרא "הפשיעה והאלימות בחברה הערבית" ימוגר. אבל צריך את הנחישות, צריך את הסבלנות וצריך את שיתוף הפעולה, ויבואו אליכם השקט והשלווה שאתם ראויים להם. חבריי חברי הכנסת, באותה נשימה – מעבר חד – אני רוצה לחזק את ידי הממשלה, ומשרד הבריאות בראשה, במאבקם בנגיף המתעתע, נגיף הקורונה על מוטציותיו השונות. אתם יודעים, בדרכי לכאן ובחזרתי יוצא לי להדליק לעיתים את מכשיר הרדיו ברכב, ואני שומע תוכניות אקטואליה וחדשות. תאמין לי, סגן השר יואב קיש, תוכניות האקטואליה – אני שומע אותך לפעמים מתראיין בהן. גם מגישי התוכניות למיניהם – הם הצליחו לבלבל אותי: כשהיה סגר ולא היו מחסומים, זה היה פייק – למה לא עושים מחסומים? כשיש סגר ויש מחסומים – למה יש מחסומים? כשיש סגר – למה יש סגר? עכשיו יש תוכנית לפתוח – למה אתם פותחים אם מספר החולים לא ירד? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אנחנו לא אומרים את זה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא מהתקשורת, אני מדבר על התקשורת. אני גדלתי על התקשורת. עד שלב מסוים האמנתי להם. הם הצליחו לבלבל אותי, אני באמת לא יודע מה רוצים. אתה עושה ככה – לא טוב; עושה ככה – גם לא טוב. וכשאתה עושה בסוף מה שהם שאלו – גם לא טוב. אז אני רוצה לומר, כפי שנאמר הרבה בתקופה האחרונה: בתקופה האחרונה ראינו – ובזה אני מסיים – הרבה אנשים שיושבים ביציע ויש להם הרבה מה לומר. הם היו עושים יותר טוב, ויודעים יותר טוב איך להתמודד עם הנגיף הבריטי, עם הדרום-אפריקאי, עם הקורונה, עם ה-COVID-19 על כל גרסאותיו – הכול הם יודעים. בכל מצב הם ידעו איך להתמודד. רבותיי, נכון, יש מערכת בחירות, יש פוליטיקה, אבל הנזקים של הקורונה הם לא הנזקים היחידים שנתמודד איתם אחרי המגפה האיומה הזו. הנזקים שהבאנו לחברה בפגיעה בחוסן, בלכידות, באמינות של הריבון, במשילות – זה בסוף יתפוצץ לאותם דוברים בפנים. יש גבול לכמה אפשר לתעתע בדעת הציבור. אני מקווה שהימים שבהם נעמוד כאן על הפודיום ונודה לכל מי שהיה שותף למאבק קרובים. אחרונים אחרונים חביבים אלה כוחות הרפואה, שמחרפים את נפשם כמעט למוות עם הנגיף – וכדי לסייע, להושיט יד תומכת ויד חמה צריך לחזק אותם ולומר להם מילה טובה בימים אלה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון), תשפ"א–2021 << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. מותו המצער של אחמד חג'אזי לא הגיע סתם. האלימות בחברה הערבית – יש לה כמה סיבות, ויש לה פתרונות. החברים, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת – כמו שאתם רואים – יוצאים מהאולם כשאני מדבר, במקום לשתף איתנו פעולה. אני מבקר ביישובים הערביים. ביקרתי ביומיים האחרונים – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> עם מי? עם מי זה "איתנו"? תגיד עם מי לשתף פעולה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי לדבר ואז תבין. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> תגיד עם מי לשתף פעולה, עם המשטרה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ביקרתי ביישובים הערביים ג'ת, באקה אל-גרבייה, זמר – תקשיב, הם לא מתים עליכם. הם יודעים שאתם עושים פעולות למען הטרור. מי שלא טרוריסט, אתם לא נותנים לו בכלל ייצוג בכנסת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה מדבר שטויות. דבר עניינית. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מייצגים פה טרוריסטים. הגיע לפה השר אמיר אוחנה, שיושב כאן, והוא פועל. הוא התחיל מה שלא עשה שום שר ביטחון פנים בישראל: הוא קם ונלחם בטרור הערבי – בטרור החקלאי של העבריינים ביישובים הערביים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> בטרור הערבי? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם, בגלל זה זרקו אתכם מהמאהל. אתה תתבייש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, אתה והחברים שלך מתנהגים כמו מחבלים. למה? כשמישהו נהרג בחברה הערבית, אנחנו מצירים על זה – האם אתם פעם הצרתם על זה שיהודי נרצח? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מה הקשר עכשיו, מה הקשר – – – על רציחות או על אזרחים שנרצחים? מה הקשר? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> האזרחים שנרצחים נרצחים על ידי ערבים שחונכו על ידיכם לרצח ודם. זה מה – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> סליחה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה רגע. אני ביקרתי ביישובים הערביים – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> יש לך דעות חולניות. זו הבעיה שלך. יש לך ראש חולני. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – זה מה – – – להגיד, לא משהו אחר. חבל על כל – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת ח'טיב יאסין וחבר הכנסת טאהא, קריאת הביניים נרשמה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> חבל, חבל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אבל אין להם רגש לחיי אדם. תראה מה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש רגש. התחלתי בזה שאנחנו מצירים על מותו של אזרח חף מפשע. למה זרקו אתכם מהמאהל? למה? תסביר לי למה. אתה יודע למה? כי אתם לא מייצגים את הציבור הערבי בישראל. אני ביקרתי אתמול בג'ת, בזמר ובבאקה אל-גרבייה. אני כן, נכנסתי. אני זה שפה – אתם לא כל כך אוהבים לשמוע אותי מדבר, נראה לכם שאני אולי קיצוני, אבל בוא אני אסביר לך: נפגשתי עם האזרחים שלכם. להם מפריע שאתם מטפלים בפלסטינים ולא בערביי ישראל. אתם מבינים? כואב לכם שעכשיו נכנסתם למשבצת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו מטפלים בזה. השר אמיר אוחנה הקים תשע תחנות משטרה במגזר הערבי, שכמו שאמרת – אתם הולכים להפגין? איפה יש לכם להפגין? תחנות משטרה? הוא הקים לכם עוד תשע כאלה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה האחרון שיכול להטיף מוסר. אל תטיף מוסר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> 15 מיליארד שקלים השקיעה ממשלת נתניהו. אתה רוצה להמשיך לצעוק או שאתה רוצה לשמוע מה שיש לי לומר? אני הפרעתי לך? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אין לך מוסר. אל תטיף מוסר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כואב, זה כואב. אני יודע. האמת כואבת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בשל קריאות הביניים אני מאפשר עוד דקה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הציבור שלכם מאס בכם. פשוט מאס בכם. כשאמרנו שאתם צריכים לשתף פעולה – אמיר אוחנה יצא למלחמה, מלחמה בכל הטרור הזה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מי אתה בכלל שתדבר בשם – – – תגיד. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ישבתי איתם והם אמרו לי. מה שהם אמרו לי – אני אומר לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתעסקו באלה שהצביעו לכם. אתם הזנחתם את הציבור הערבי. בגלל זה הציבור הערבי היום מצביע נתניהו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה ממשיך לשקר. אתה ממשיך לחזור על השקר שאמרו פעם. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – די. מי שמכיר אותי יודע שאני אף פעם לא צעקתי בצורה כזאת. אי-אפשר להמשיך לשמוע את הדברים האלה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הציבור הערבי, כפי שאני שומע בכפרים שלכם, מאוד מאוד מרוצה מהטיפול של השר אוחנה – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – עם הערבים. הרי כולם יודעים שזה שקר; היושב-ראש יודע שזה שקר. אנחנו מתעסקים רק בעניינים של האזרח הערבי. הוא מסית נגדנו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בפשיעה. יש לנו אינטרס משותף. אתם לא מתעסקים בכלל בעניין של ערביי ישראל. אתם מתעסקים רק במחבלים. אם זה לא חמאס – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאת הביניים נרשמה. אני מבקש לסכם, עשר שניות. בבקשה, אדוני. נתתי גם הארכת זמן נוספת. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט אתם לא מטפלים באזרחים שלכם. אני חושב שהמלחמה של אמיר אוחנה – אתם צריכים לגבות אותה. מה שהוא עושה היום, כשהוא אוסף נשקים יום-יום, אנחנו רואים עשרות נשקים – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מה לגבות – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, יש לך בעיה עם זה? הוא אוסף נשקים מהפושעים, אתם אומרים. הינה, העבודה נעשית שוב ואתם לא נותנים יד למלחמה בפשיעה במגזר שלכם. מה שמעניין אתכם זה לא – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה, אין לך ערך לחיי אדם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לכם ערך רק לחיי מחבלים של חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון – זה מה שמעניין אתכם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה, אין לך ערך לחיי אדם. אתה האחרון שיכול להטיף מוסר. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. יסכם את הדיון סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. יעלה ויבוא, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> זה מה שצריך – לבוא ולגבות. יש פה נתונים, אנחנו מדברים על נתונים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתם רק בוכים ולא מוכנים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. סגן שר הבריאות, בבקשה, נא לסכם. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת ואטורי, אני אגיד לך מה התפיסה שלי לגבי מה שקורה בחברה הערבית במדינת ישראל. במדינת ישראל, בציבור הערבי, יש שתי מגמות: מגמה אחת – מגמה חיובית, שאנחנו מחזקים בכל הכוח – היא של אזרחים ערבים, אזרחי ישראל, שרוצים לחיות פה בשוויון זכויות במדינה יהודית דמוקרטית. להם – אנחנו מחזקים אותם ותומכים בהם. מהצד השני, לצערי, יש לאומנות, תמיכה בטרור, אנשים שרוצים לשנות את אופייה של המדינה – ובהם אנחנו נילחם בכל הכוח. בהם אנחנו נילחם בכל הכוח. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מה הקשר? תמיד צריך לנופף בסיסמאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לכן, לא לריק אנחנו רואים את התמיכה של המגזר הערבי בליכוד, שמוביל עכשיו, בראשות השר אוחנה, תוכנית למיגור הפשיעה במגזר הערבי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אה, עברת לדבר פוליטיקה, לא לדבר על התופעה. תגיד משפט לגבי האזרחים במדינה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תוכנית לאומית. זה חשוב לנו כי האזרחים הערבים שומרי החוק והנורמטיביים חשובים לנו, ואנחנו נילחם בכל אלמנט של לאומנות וטרור במדינת ישראל. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> תילחם בפשע, תילחם בפשע. תילחם בכנופיות הפשע. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ואנחנו לא מכלילים, אנחנו לא מכלילים, כי יש הבדל – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה מעניש אותם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא אומר על כל אחד. כמו שאני לא אומר על כל יהודי, אני גם לא אומר על כל ערבי. יש ערבים שרוצים להשתלב ורוצים להיות פה שווי זכויות – נילחם על זכותם, זה מגיע להם. ואותם אלה שמניפים את דגל פלסטין ומנסים להפוך את מדינת ישראל עם לאומנות – הם לא יקבלו כלום. לגבי התקנות, אני מבקש מהכנסת לתמוך בתקנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות יואב קיש. עליזה בראשי, יש לו אומץ, לסגן שר הבריאות, להמשיך לדבר אחרי שקיבל הנחיה, ועוד לפני הגשת הרשימות. ברוכה הבאה. אם כן, נעבור להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון), התשפ"א–2021. אני עובר להצבעה, בבקשה. אני אאפשר להצביע מפה. אצרף את שמות חברי הכנסת שמצביעים מכאן ולא מהיציע. הצבעה מס' 2 בעד התקנות – 7 נגד – 3 נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן: שבעה בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף את חבר הכנסת אבוטבול כתומך, ואת חבר הכנסת אזולאי, חברת הכנסת מאי גולן, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת שבח שטרן, סגן השר יואב קיש, חבר הכנסת ניסים ואטורי. לכן, נוסף לשבעה – יש לנו 14 תומכים, שלושה מתנגדים. אני קובע כי התקנות אושרו ונכנסו לתוקפן באופן רטרואקטיבי, כמצוין בנוסח ובהחלטה. אני מכריז כעת על הפסקה, וכמובן נודיע מייד עם חידוש ישיבת המליאה. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:32 ונתחדשה בשעה 00:50.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לילה טוב. אני מתכבד לחדש את ישיבת הכנסת. נתחיל בסעיף ראשון שעל סדר-היום: הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1392; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נעבור לסעיף 2 בסדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת ההנחה. יציג את הצעת החוק, באופן קצר וקולע, חבר הכנסת עמית הלוי בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בבקשה, אדוני. מעט מאוד זמן לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> קריאת שמע של שחרית. אדוני היושב-ראש, חבריי לכנסת, אזרחי ישראל, מי מכם שער בשעה הזאת, כמו מיקי והחברים שכאן, אני מעלה כאן להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הקורונה – סמכויות מיוחדות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א. עיקר החוק הזה עוסק במתן כלים לממשלה להתמודד עם הנגיף, בפרט בהקשר של כניסה ויציאה. אנחנו מאפשרים – הממשלה מוסמכת להתקין תקנות שיאסרו יציאה וכניסה, בכפוף לסייגים האמורים בחוק שלפניכם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להדגיש שלושה דברים שעמדנו עליהם בוועדה ושחשוב מאוד שהם יהיו ברורים לציבור הרחב, וגם בדברי הכנסת: דבר אחד, לגבי ההגבלות על הכניסה: זה נכון שיאיר לפיד מספר לנו כל הזמן שאנחנו מדינת אי, ניו זילנד, נכון? כל היום: ניו זילנד, תשוו לניו זילנד, לניו זילנד. אבל אתה יודע, מיקי, גם כשחוזרים על הדבר הזה אלף פעם, זה לא הופך את נהר הירדן לאוקיינוס האטלנטי. מה לעשות, יש מעברים יבשתיים, ולכן אנחנו קובעים היום שגם המעברים היבשתיים – הכניסה אליהם מוגבלת, והיא מותנית בתוצאה שלילית בבדיקת קורונה שתיעשה 72 שעות לפני הכניסה. דבר שני – והוא סיבה שנייה, אגב, לכך שההשוואה למדינת אי היא השוואה מופרכת: ישראל מחויבת לעם היהודי, שכידוע נמצא עדיין במיליוניו במדינות אחרות, וכמובן גם ללא מעט אזרחים שגם הם נמצאים בחו"ל. אני רוצה לומר כאן לאזרחים ששומעים אותנו, בשעות אחרות, בחוץ לארץ: אנחנו מחויבים לכם, והאחווה היא ערך מרכזי כאן. אבל האחווה היא דו-צדדית, ולכן אנחנו מבקשים מכם – אנחנו לא מתנערים בגרם אחד מאדם שרוצה להיכנס לארץ ישראל, לא מתנערים מאף אחד ומהאחריות שלנו אליו, אבל מבקשים, בגלל שאתם חלק מהכלל הזה, גם מכם: אם נמצאתם חיוביים לקורונה, אנא תתאפקו שבועיים, תחלימו ותבואו. אנחנו כאן מחכים לכם עם שטיח אדום. אבל תתאפקו. כמובן שגם לכלל הזה, כפי שתראו בחוק, יש יוצאים מן הכלל, ויש אפשרות, באישור פרטני של מנכ"ל משרד הבריאות או מי מטעמו, להכניס חריגים מכל הסיבות ההומניטריות והאחרות. דבר נוסף, אנחנו הגבלנו גם את היציאה מישראל, כידוע – זה כבר היה – אבל ההגבלה הזאת איננה חלה על מי שאינו אזרח וצריך לצאת למקומו, וגם הוספנו בחוק הזה את מי שיש לו מגורי קבע או שהולך לתקופה ארוכה בחו"ל. גם הוא יוכל לצאת, כמובן. אבל – ואני מסיים בזה, חבריי ואדוני היושב-ראש – מי שיוצא, גם עליו חלה חובת בדיקה. המחוקק כאן נאמן לכלל שקבע הלל הזקן: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, ואידך זיל גמור, כל השאר. זו כל התורה כולה. לכן, כשם שאנחנו לא רוצים לייבא קורונה, אנחנו גם לא רוצים לעשות את מה ששנוא עלינו ולייצא קורונה. לכן, אנשים שרוצים לצאת מכאן, טרם עלייתם למטוס נדרשים גם הם להביא תוצאה שלילית של הקורונה, וכך הם יוכלו לצאת. דבר אחרון: ההגעה. מי שמגיע לכאן, לארץ, וצריך להגיע למלוניות, אנחנו אפשרנו הפעלת כוח סביר כדי לאפשר לאנשים להגיע למלוניות. אנחנו נשתדל לעשות את זה בהקדם. משרד הבריאות ישתדל לעשות את זה בהקדם בשדה התעופה. אם לא – זה לא חייב להיות בשדה התעופה; זה ייעשה במלוניות, ושם תתבצע ההחלטה. אני מודה מאוד לך ולח"כים שעמדו – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מודה על הדברים המפורטים והארוכים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> משפט אחרון, מיקי זוהר: אני הצטערתי היום בדיונים בוועדת החוקה – גם זה חשוב שייאמר – שהיה צריך להילחם עם משרד המשפטים לגבי הדבר הבסיסי הזה, שאומר שמי שנכנס לארץ במעברים היבשתיים יצטרך להראות בדיקת קורונה, תוצאה שלילית, נוכח המוטציות שמשתוללות. אנחנו בסך הכול הולכים על גשר צר מאוד בין התברואה לבין הזכויות האחרות, שומרים על הבריאות. כולנו צריכים להיות בצד אחד, בלי שטיקים ובלי טריקים. זה נכון גם למה שאנחנו שומעים בשעות האחרונות מיושב-ראש כחול לבן. אני מקווה שהדברים האלה יהיו מאחורינו. לילה טוב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. אכן מפורט. בזמן רדתך לכיסא תחשוב על סנקציה על הארכת הדברים. אנחנו נדון בזה בהמשך. עכשיו אני רוצה לעדכן את החברים שלחוק לא נרשמו הסתייגויות, אך יש בקשת דיבור אחת, של חבר הכנסת אריאל קלנר, וכולי תקווה שהוא יוותר על זכותו לדבר – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – ואכן הוא ויתר על זכותו לדבר. מהרגע שחבר הכנסת ויתר על זכותו לדבר, אנחנו נוכל לעבור להצבעה. ראשית נתחיל בהצבעה בקריאה השנייה. ובכן, אני מבהיר לחברים הרבים שנמצאים פה במליאת הכנסת – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אולי תעשה שמית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – שאנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021. הינה, בבקשה, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? כמובן שאני לאחר מכן אכלול גם את הקולות של האנשים שיושבים כאן – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הרבים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – הרבים, שלא יכלו ללחוץ על לחצן ההצבעה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לממש את זכותם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ברור. אנחנו נאפשר לכם לממש את זכותכם. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–10 – 2 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, בעניין הקולות שנספרו אלקטרונית, ראינו שיש שתי הצבעות בעד, ואנחנו רוצים להוסיף את קולו של חבר הכנסת אריאל קלנר, את קולו את חבר הכנסת עמית הלוי ואת קולו של חבר הכנסת מלכיאלי, כמדומני – אתה מצטרף. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לכן אפשר לקבוע כי ההצעה הזו אושרה בקריאה שנייה על ידי חמישה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים והתקבלה בקריאה השנייה. עכשיו נעבור להצבעה בקריאה השלישית, ונוכל להצביע מייד. בבקשה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 4 בעד החוק – 2 נגד – אין נמנעים – אין חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, נתקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בלילה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, שעת לילה מאוחרת. השעה 01:00, ואנחנו עובדים למען עם ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נעימה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אחרי כך אולי הציבור גם יעריך. בהצבעה הזאת אותה תוצאה: שני תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, וקולות החברים כאן יצטרפו – של חבר הכנסת אריאל קלנר, של חבר הכנסת עמית הלוי ושל חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. ובכן, התוצאה חזרה: חמישה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. בכך אפשר לומר שההצעה אושרה גם בקריאה שלישית. לכן, הצעת החוק אושרה, והיא נכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל – אני מניח שברשומות ממש בקרוב. טוב, חברים, אפשר לומר שתם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני הבא, כ"ו בשבט התשפ"א, 8 בפברואר 2021, בשעה 12:00. ישיבה זו נעולה. לילה טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 24:59. << סיום >>