דברי הכנסת
דברי הכנסת
יח / מושב שני / ישיבה קכ"ט /
כ"ו בשבט התשפ"א / 8 בפברואר 2021 / 18
חוברת י"ח
ישיבה קכ"ט
כנס מיוחד
הישיבה המאה-ועשרים-ותשע של הכנסת העשרים-ושלוש
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"א (8 בפברואר 2021)
ירושלים, הכנסת, שעה 12:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 3
יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 4
הצעות לסדר-היום 9
החלטת משרד הביטחון בדבר מתן מלגת ממדים ללימודים ללוחמי ולוחמות צה"ל 9
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 9
אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 11
יבגני סובה (ישראל ביתנו): 15
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 16
השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 20
אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): 38
ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): 38
עוזי דיין (הליכוד): 40
עודד פורר (ישראל ביתנו): 41
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ו בשבט התשפ"א, 8 בפברואר 2021. אני פותח את הישיבה.
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (שטח מחיה במתקני שירות הביטחון הכללי) (הוראת שעה), התשפ"א–2021.
הודעת שר התרבות והספורט חילי טרופר על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אריאל קלנר ויאיר גולן בנושא: הפעלה מיידית של המוזיאונים ברחבי הארץ לטובת פעילות העשרה חינוכית. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >>
[מס' מ/1388; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 124; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – אדוני?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
כן, כן, כן. בוודאי.
<< דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברי הכנסת, אתה יודע, כבוד היושב-ראש, אנחנו מברכים אדם, אומרים לו: שהקדוש ברוך הוא ימלא משאלות ליבך לטובה. אנחנו לפעמים מבקשים דברים – לא יודעים מה טובתנו. בשבוע שעבר ביקשתי מהיושב-ראש שיכניס את החוק הזה לסדר- היום. הוא לא נענה, אבל מסתבר שאם הוא היה נענה – היה תוקע אותי פה עד 01:00. אז אני רציתי להודות לך. לפעמים צריך להודות גם על מה – מפספסים את האוטובוס ורוטנים, ואחר כך רואים אותו תקוע במעלה ההר. לכן תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק המונחת בפניכם היא הצעת חוק ממשלתית המשלבת תיקוני חקיקה לכמה רפורמות שחוקקה הכנסת בשנים האחרונות במטרה לבצע התאמות ויישום יעיל שלהן. הרקע להצעת החוק: בשנת 2016 חוקקה הכנסת את חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, הקובע כי ניתן להפקיד ולסלוק צ'קים בסליקה אלקטרונית, כלומר בצילום של הצ'ק ושליחתו להפקדה בבנק באופן מקוון. עד לחקיקתו של החוק, צ'קים נסלקו בסליקה בין-בנקאית באופן ידני.
בנוסף, בשנת 2018, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח), ונחקקה בו רפורמת הניידות בין בנקים – מה שנקרא בזמנו "ניידות בקליק" – רפורמה אשר מטרתה לאפשר העברת הפעילות הפיננסית של לקוח פרטי מבנק מעביר לבנק קולט בלחיצת כפתור תוך כדי הטלת חובות על הבנקים לבצע את ההעברה באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח, בלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת החשבון. פעם, לשקול לעבור בנק זה היה מעמסה רגשית, מנטלית, לא פחות מלעבור דירה, והרפורמה הזאת היא רפורמה חשובה, שמאפשרת, כפי שנאמר, מעבר בקליק. מטרת הרפורמה היא להסיר את חסמי המעבר בין הבנקים וליצור תחרות בין הבנקים בחשבונות של לקוחות פרטיים, שתביא להקטנת עלויות תפעול החשבון ולמתן אשראי זול וזמין ותייעל את מתן השירות ללקוחות פרטיים.
תחילתה של הרפורמה נקבעה ליום 22 במרץ 2020, אולם בשל היעדר מוכנות של השוק וכן בשל הצורך לבצע כמה התאמות בחקיקה, ובהן התיקון שלפניכם, ביקש שר האוצר להפעיל את סמכותו מכוח החוק והביא לאישור ועדת הכלכלה דחייה של הרפורמה בצו עד ליום 22 בספטמבר 2021. בוועדה אישרנו את הדחייה ודרשנו שהמערכת הבנקאית אכן תהיה ערוכה ליישום הרפורמה החשובה עד ליום התחילה.
בתיקון המונח בפניכם מוצעות כאמור הוראות משלימות בכמה חוקים ליישום רפורמת הניידות בכל הנוגע להעברת חשבון צ'קים בין בנק לבנק ואופן סליקתם. זאת, לאחר שנדרשה התייחסות לכמה מצבים: האחד – מעבר מבנק לבנק של לקוח שמשך את הצ'ק; השני – מעבר מבנק לבנק של לקוח הפורע את הצ'ק; השלישי – החלת ההוראות הנוגעות לחשבון מוגבל.
התיקון הראשון הוא לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים. במסגרת התיקון מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר ללקוח לעבור בנק גם אם נמשכו צ'קים מהחשבון שלו בבנק המקורי, כך שהם ייפרעו מהחשבון שלו בבנק החדש. כמו כן מוצעת הוראה שלפיה הבנק הקולט יוכל להציג צ'ק לפירעון גם אם הוא הופקד או הועבר לגבייה בבנק המקורי. בנוסף מוצע לתקן את שם החוק ולהשמיט את המילה "אלקטרונית" מהשם, שכן עם חקיקת התיקון החוק יתייחס לסליקת צ'קים באופן כללי, ולא רק לסליקה אלקטרונית. עוד מוצע להסמיך את המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי על בנק שהפר את הוראות חוק סליקת שיקים.
התיקון השני הוא לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981, הקובע הסדרים לעניין הגבלת חשבון לאחר שסורבו בו צ'קים בהתאם למספר הקבוע בחוק. במסגרת התיקון לחוק מוצע לקבוע הוראות המבהירות כיצד יחול החוק על חשבון שנויד, ובכלל זה כיצד יילקחו בחשבון צ'קים שסורבו קודם לכן בחשבון בבנק המקורי לצורך הגבלת החשבון. בנוסף, בהתאם להסדר הקבוע היום בחוק, בנק ישראל מאפשר לציבור לבדוק אם קיימות הגבלות על החשבון כדי למנוע מיחידים לקבל צ'קים ללא כיסוי.
כדי לאפשר לבנק ישראל להציג מידע עדכני ואמין גם על חשבון שנויד, מוצע להטיל חובה על הבנק הקולט למסור מידע על אודות החשבון לבנק ישראל. במקרה שחשבון שנויד היה מוגבל בבנק המקורי ולא יהיה מוגבל בבנק הקולט, בנק ישראל לא יפרסם את החשבון שנויד כחשבון מוגבל. לעומת זאת, אם החשבון בבנק המקורי לא היה מוגבל אולם הוא עתיד להיות מוגבל בבנק הקולט, יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון המוגבל בציון תאריך סיום ההגבלה. מובהר שאם החשבון היה מוגבל בבנק המקורי והוגבל גם בבנק הקולט, בנק ישראל יפרסם את פרטי החשבון.
התיקון השלישי הוא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). בשל הצורך להתייחס לניתוב הפעילות הפיננסית שממשיכה להגיע אל הבנק המקורי גם לאחר העברת החשבון ממנו – תשלומים או זיכויים – מוצע להרחיב את הסמכות של נגיד בנק ישראל לקבוע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המעביר את הפעולות הדרושות לשם העברת הפעילות הפיננסית של לקוח ביניהם גם לאחר מועד העברת החשבון, כך שהוא יהיה רשאי לקבוע תקופות שונות לסוגי פעילות פיננסית שונים.
מועד תחילתן של ההוראות המוצעות בהצעת החוק הוא מועד תחילתה של רפורמת הניידות וכניסתה לתוקף של המסגרת הנורמטיבית של הרפורמה, דהיינו ביום 22 בספטמבר 2021. ואולם מוצע שההוראה המסמיכה את המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי תיכנס לתוקף ביום 1 במאי 2021, ותיקון שם חוק סליקה אלקטרונית של שיקים ייכנס לתוקף עם פרסום התיקון הזה.
לסיכום, ניתן להבין מההסבר על הצעת החוק שמדובר בהצעת חוק חשובה ביותר, המשלימה רפורמה המיטיבה עם ציבור הצרכנים בעלי החשבונות הפרטיים בבנקים, שתאפשר כוח מיקוח מול הבנקים הגדולים. זו הסיבה שהסכמנו לקיים בה דיון מהיר וענייני ולהביאה לקריאה שנייה ושלישית במהרה. עד למועד תחילתה של הרפורמה יש עוד כשמונה חודשים, ואני מקווה שהמערכת הבנקאית תהיה ערוכה ליישומה באופן המיטבי.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות וגם לא בקשות דיבור. אני מבקש מהכנסת כמובן לאשר את הצעת החוק בנוסח המונח בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
בשלב התודות, אני חייב לציין, אבקש להודות לעו"ד מירב תורג'מן מהלשכה המשפטית של ועדת הכלכלה, שנמצאת איתנו, שהובילה וליוותה את החקיקה; לחבר הכנסת ינון אזולאי, אשר ניצל – מי שלא יודע מהו כוחו של חבר כנסת או הכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותו, נבשר אותך עוד בשורה – חבר כנסת ינון אזולאי, שניצל דיון בחוק זה על מנת להביא הישגים נוספים ורבים לטובת הלקוחות, אשר בשל משבר הקורונה וצמצום שירותי הבנקים נפגעו.
להלן תמצית חלק מההישגים אשר הצליח להשיג חבר הכנסת ינון אזולאי, להביא אותם מגובים במכתב התחייבות של בנק ישראל, ואמרה לי היועצת המשפטית של הוועדה שכבר פרסמו תיקון לחוק הזה בעקבות מה שהצגנו לך במכתב, כך שברוך אומר ועושה: א. הקלות במאגר נתוני אשראי בתקופת הקורונה ובעתיד בהשפעת משבר הקורונה; ב. שקיפות ומידע בנושא אל-תור, אשר הבנקים החלו להעלים אותם. אנחנו מגבים את הבנקים בסגירת סניפים – רוצים לייעל, הם לא רוצים להישאר – אבל באותה נשימה הבנקים סוגרים גם את התיבות האלה של החיש-בנק, אל-תור. יש פערים דיגיטליים, לא כולם משתמשים באפליקציות, עדיין יש מי שרוצה לחוש את הצ'ק, והבנקים סוגרים גם את התיבות האלה של אל-תור. על פי הבקשה, גם בנושא הזה תהיה שקיפות ומידע בנושא אל-תור, אשר הבנקים החלו להעלים אותם; ג. בחינה מקצועית של שינוי מודל הפרמטרים להגבלת חשבונות מוגבלים מסיבות אכ"מ – אין כיסוי מספיק.
אחרונים חביבים, צוות ועדת הכלכלה ולצוות לשכתי, אשר עמלו וטרחו להבאת החוק הזה בדמדומיה של הכנסת הנוכחית, לגב' פנינה שלי איפרגן, וכן ליועץ שלי שלמה טייטלבאום ולכל צוות הוועדה, עידית וכל צוות עובדי הכנסת – תודה רבה לכולם. כמובן, כפי שאמרתי – – –
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
לראש הוועדה מרגי, שאתה – – –
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >>
לא צריך להודות לי, כי אני נרקוטי לעבודת הכנסת. זה התגמול שלי. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי.
אם כן, חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ואף לא בקשות דיבור, ולפיכך נוכל לעבור להצבעה. אני אאפשר להצביע גם מכאן, למי שמקומו למעלה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה, על הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד סעיפים 1–4 – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני מוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת סובה, פורר, כנפו, חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת קושניר וחברת הכנסת ח'טיב יאסין. אם כן, שמונה בסך הכול, אם אינני טועה.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, יש שני שטרן.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
כן, גם זה נכון, חבר הכנסת אלעזר שטרן. אמת. אם כך, אנחנו עם 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, התקבלה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
מכאן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד החוק – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, נתקבל.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני שוב מוסיף את קולותיהם של חבר הכנסת אלעזר שטרן, חברת הכנסת כנפו, חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת סובה, חבר הכנסת קושניר, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת מרגי – שוב שמונה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >>
גם אני.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת טיבי – תשעה, ועוד שלושה, בסך הכול 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> החלטת משרד הביטחון בדבר מתן מלגת ממדים ללימודים ללוחמי ולוחמות צה"ל << הלסי >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, הוא הצעות לסדר-היום בנושא: החלטת משרד הביטחון בדבר מתן מלגת ממדים ללימודים ללוחמי ולוחמות צה"ל, מס' 2572, 2573, 2574 ו-2575. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לפתוח את הדיון, בבקשה. נמצא כאן וישיב השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, בבקשה. חבר הכנסת ליברמן, אני לא מגביל אותך בזמן.
<< דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני אפילו נבוך לדבר כאן מהדוכן על הנושא, שהוא היה אמור להיות הקונסנזוס הישראלי הרחב ביותר: חיילים קרביים וסדר העדיפויות הנכון של החברה הישראלית.
מי שלא מכיר, התוכנית ממדים ללימודים אושרה ב-3 בנובמבר 2016, כשהייתי שר הביטחון, והייתה אמורה לתת ביטוי פרקטי לסדר העדיפויות של החברה הישראלית, להוקרה של כולנו לחיילים קרביים וחיילים בודדים אשר משרתים, בחרו ביחידות קרביות, ורצינו לסייע להם בלימודים לתואר ראשון.
התוכנית אושרה, ולצערי, מייד אחר כך התחילו כל מיני ניסיונות לערער או לקעקע את יסודות התוכנית. קודם כול ב-21 ביולי 2020 נדהמתי לשמוע הודעה שבמשרד הביטחון נגמר התקציב, הם לא יכולים יותר להמשיך במימון של אותה תוכנית. עשינו מהומה גם פה, בכנסת, גם בוועדת חוץ וביטחון, גם בתקשורת, גם ברשתות חברתיות, ורק אחר כך סוף-סוף קיבלנו הודעה שבכל זאת נמצא תקציב וצה"ל ומשרד הביטחון ממשיכים בתוכנית.
לא עבר יותר מדי זמן – בינואר השנה אני שומע שוב שיש ניסיון לחנוק את התוכנית באמצעות כל מיני תרגילים. מנסים להתנות מתן סיוע לאותם חיילים קרביים בעוד 180 שעות התנדבות. תראו, קודם כול האנשים האלה כבר התנדבו. ליחידות קרביות אתה בדרך כלל יכול רק להתנדב, והם כבר התנדבו ושירתו שלוש שנים. אז מה, עוד פעם מכריחים אותם להתנדב? הרי בלאו הכי הם כולם כמעט – רובם, בדקתי את הסטטיסטיקה – רוב החיילים הקרביים גם ממשיכים אחר כך במילואים. לא צריך גם לדרוש מהם 15 ימי מילואים, כי רובם ממשיכים באותם 15 ימי מילואים, כלומר חיילי מילואים פעילים.
אז כל הסאגה הזאת, על רקע כל המיליארדים שנזרקים פה, אנחנו שומעים – תוכנית סיוע, 10 מיליארד, 24 מיליארד, לקחו הלוואות ב-190 מיליארד שקל, חלק ל-100 שנה. פה, בסך הכול, כשאתה לוקח את העלות של אותן תוכניות, כמה זה עולה ומה באמת התפוקה – מורלית, קודם כול, להראות שבאמת החברה מעריכה את אותם חיילים – אני חושב שזה בכלל לא שקול. לכן כל מערכת השיקולים שהביאה פה להחלטה עוד פעם להתנות היא פשוט חשיבה מעוותת, חשיבה לא נכונה ופשוט שגויה מכול וכול.
אני בכלל חושב שמבחינת סדר העדיפויות של הממשלה – יושב פה גם השר המקשר בין הכנסת לממשלה – לא יכול להיות שדווקא הדברים האלה הם האחרונים בסדר העדיפויות. אני מסתכל גם על הצד השני של המטבע. כבר אישה שנייה נרצחה השנה. עוד ב-2017 הממשלה אישרה תוכנית למאבק למיגור האלימות במשפחה – אישרה תוכנית צנועה מאוד, בסך הכול 250 מיליון שקל. מ-2017 – אני בדקתי נכון להיום כמה מ-2017 היו אמורים לתת – 50, 100, 150, 200 השנה? סך הכול מ-2017, מאותה החלטה עד היום, גם רבע מהתקציב לא הגיע בסופו של דבר. אז כולנו פה מדברים בכנסת וכולנו באמת מזדהים ומזועזעים מהקורבנות ומהטרור המשפחתי הזה, טרור נגד נשים, אבל בסופו של דבר כל נושא צריך גם לעלות לא רק על ראש שמחתנו גם על ראש תקציבנו.
לא יכול להיות שדווקא למיגור האלימות נגד נשים לא נמצא תקציב. גם פה מדובר על החלטה שכבר התקבלה, כבר הייתה ועדת שרים מיוחדת שדנה ובדקה את כל הצרכים, ובוועדה הבין-משרדית כולם הסכימו, גם קואליציה וגם אופוזיציה. סוף-סוף יש נושא שהוא בקונסנזוס. לא יכול להיות שגם בנושא הזה בסופו של דבר הכסף לא נמצא. תסתכלו כמה כסף הוקצה וכמה הגיע – פחות מרבע עד עכשיו. אני כבר לא מדבר שהשנה היו אמורים להגיע 200 מיליון שקל ואומרים שאולי 50 מיליון שקל יגיעו. אחר כך אנחנו מופתעים שלא מתקדמים, שאין התקדמות ואין תוצאות בנושא הזה.
לא יכול להיות שלשני הנושאים האלה, שהם בקונסנזוס של החברה הישראלית – חיילים קרביים ומאבק באלימות נגד נשים – לא נמצא תקציב. אני כנראה צריך לפנות לקבל פרוטקציה מגפני, לסדר איתו, להסביר שאיכשהו זה קשור לכולל, לישיבה, משהו. לא יכול להיות שאנחנו פה, כל המפלגות – יש אכן דברים שאנחנו יכולים להסכים בלי קשר למחלוקת פוליטית, ואותם דברים תמיד נזרקים לסוף הטבלה.
אני לא רוצה להמשיך ולדבר פה, אני חושב שהדברים ברורים. נמצא פה השר במשרד הביטחון – ואני אומר לך עוד פעם: לא יכול להיות שעם כל המאבקים וכל הרעש דווקא תוכנית כזאת תהיה מותנית. היא אושרה, היא אושרה בנובמבר 2016, ואני מבקש להמשיך באותה תוכנית כפי שהיא אושרה. החיילים האלה, שנתנו כבר שלוש שנים ביחידות קרביות, לא צריך לדרוש מהם התנדבות נוספת. בלאו הכי הם כמעט כולם ממשיכים בשירות מילואים פעיל, וזה פשוט לא לכבודנו ולא לכבודם להכריח אותם להתנדבות נוספת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת ליברמן. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה.
<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אני מתנצל על השפה שאני הולך להשתמש בה, אבל מי ששירת בצה"ל, בטוח מי שהיה לוחם, יבין אותי. הפגיעה בתוכנית ממדים ללימודים, יש לה הגדרה אחת בצבא: פאק באמינות. כן, אדוני, הביטוי הזה שכולנו מכירים מימי הטירונות, יונקים אותו עם הפזצת"א הראשונה והחדירו לנו אותו למוח גם בקורס הקצינים. אמינות זה ערך עליון בצה"ל.
לצערי הרב שר הביטחון עצמו לא נמצא פה, כי הייתי פה בשבוע שעבר ושאלתי אותו את השאלה הזאת, ואז הוא עלה על בימת הכנסת, פה, ואמר: אני נמצא בקשר עם הלוחמים. אז גם זה פאק באמינות, כי עידן, אוריאל וירין ויהורז ורון ושוהם ואלון, שמובילים את מחאת הלוחמים, לא קיבלו אפילו תשובה – לא מלשכת השר לביטחון פנים ולא מלשכת שר הביטחון וגם לא מלשכת ראש הממשלה החלופי.
קשה לי לדבר, כי אני חושב על עצמי כאחד שהתגייס לצה"ל, עשה שירות קרבי ותכנן שיום אחד יוכל להשתמש במלגה הזאת. פתאום בא אליי שר ביטחון שנופל עליי מהירח ואומר לי: לא, לך תעשה עוד 60 שעות התנדבות. מה זה 60 שעות התנדבות, ששר הביטחון עמד פה בשבוע שעבר וזלזל בזה? אני אסביר.
<< קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אלכס, 180. למה 60?
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
לשנה.
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
בשנה – כמה, אדוני?
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
לשנה. 60 בשנה – – –
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני רק רוצה לתאר לך את המצב. בסדר, אנחנו יודעים שאתם מקצצים – – –
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
– – – חמישה ימים בשנה. אתה לא צריך – – –
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אדוני, אני מבקש שלא תפריע לי.
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
אתה שאלת אותי, אז עניתי.
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
לא. אז אני אומר לך שאתם גם מקצצים ימ"לים, אז יש הרבה חבר'ה שיצטרכו לתת 60 שעות התנדבות. וזה נראה באמת לא הרבה בשנה, אבל אני רוצה רגע להסביר לך את התמונה. לאותו חייל לוחם יש רק שתי אופציות: הוא יכול לבחור במלגת פר"ח ובמלגת ממדים ללימודים – רק שתי המלגות האלה לא פוגעות אחת בשנייה. ביחד זה 210 שעות התנדבות בשנה, שזה, אם אני עושה חישוב פשוט, יותר מחודש בשנה התנדבות.
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
לא נכון.
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני מדבר, אתה יודע, על מציאות מטורפת שאנחנו כאן נמצאים בה, והלוחמים האלה גם ככה לא זכאים לדמי אבטלה, כי לא היה לכם את האומץ בממשלה הפריטטית להעביר את זה. למרות שאני יודע שלפחות בחדרים סגורים אמרתם: כן, זה חשוב וזה צודק, לא היה לכם את האומץ לעשות את זה. ועכשיו אתם אומרים: אין לנו תקציב לתוכנית ממדים ללימודים. מכל האופציות בעולם, מכל התקציב הענק של משרד הביטחון, המקום היחיד שהחלטתם לקצץ זה לוחמים? זה סדר העדיפויות? אין משהו אחר? אני לא מבין איך אתם בכלל יכולים להסתכל בעיניים של החיילים שהשתחררו ועכשיו צריכים לעשות מילואים. ויותר מזה – אותם חבר'ה שהיום נמצאים בצבא ומשרתים לא יכולים לפצות פה, לא יכולים לדבר, וגם אלה שצריכים להתגייס.
אתה יודע, כשאביגדור ליברמן אישר את התוכנית הזאת ב-2016, היעד העיקרי היה שכמה שיותר לוחמים יהיו זכאים למלגה הזאת. עכשיו אתם מערימים קשיים על הלוחמים, שמים להם כל מיני תנאים, רק שלא ילכו ללמוד. אתם מונעים מהם את ההשכלה.
אתה יודע מה? יש לי פתרון לתקציב. כמה עולה הלשכה של ראש הממשלה החליפי בשנה? אתה יודע, אדוני השר? כ-5 מיליון שקלים. מה גובה המלגה שהלוחם צריך לקבל בשנה? כ-5,000 שקלים.
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
7,000.
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
בין 5,000 ל-7,000. זה שליש מהשכר השנתי. קח 7,000. אתה יודע מה, מתמטיקה טיפה יותר מסובכת, אבל למדתי ליבה, אז 5 מיליון חלקי 7,000 – אתה מגיע בערך ל-800 חיילים. יכולתם לעזור ל-800 חיילים בצמצום הלשכה המיותרת הזאת, שגם ככה לא מתפקדת, אז הינה לכם, נמצא תקציב. אבל לא, אתם דווקא הולכים על הראש של החיילים. אמרתם כל הזמן: ישראל לפני הכול, אבל נראה לי שמשהו השתבש לכם בסדר העדיפויות. וכן, זה פאק באמינות, אדוני. פשוט פאק באמינות.
אגב, זו לא הפעם הראשונה. אני אזכיר לך עוד כמה דברים: בוועדת הקליטה סיכמנו שיהיה חלף דמי אבטלה של 1,500 שקל לחיילים בודדים בעלי היתר עבודה בשירות. זה מתבצע? לא מתבצע. העברנו פה חוק סיוע לחיילים בודדים, מענק של 4,500 שקלים לכל חייל. אתם העברתם אותו. מתבצע? לא מתבצע. אני יכול להראות לך סמ"סים של חיילים שלא קיבלו כסף. ואתה יודע, אדוני השר, עוד דבר – – –
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
– – – עדיף שתגיד את האמת. השבוע ובשבוע שעבר שולם רוב הכסף לחיילים משוחררים וכל המענקים.
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
רוב הכסף? אדוני, זה אחלה להסתכל על הסטטיסטיקה – –
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
אני פשוט לא מתאפק.
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
– – אבל מהרוב יש הרבה שלא קיבלו. וחוץ מזה – – –
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
– – – אלה דברים לא אמיתיים.
<< דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
וחוץ מזה, אדוני, החוק עבר מתי? אז גם לבצע אתם לא מסוגלים.
ועוד דבר אחד. דיברנו הרבה מאוד על אותם חיילי מילואים שהשירות הצבאי נופל להם על השנה הקלנדרית חצי-חצי ואתם משום מה מסרבים לשלם להם את המענק המלא. גם על זה דיברנו, וגם את זה הבטחתם, וגם את זה לא עשיתם. אתם גם לא אמינים ואתם גם לא מסוגלים לבצע. אבל עזוב, מדובר בלוחמים, אפשר לשים את הדברים בצד. בואו תתקנו את זה, תחזירו את התוכנית ללא שום תנאי, ללא שום התניה. תנו לחיילים, ללוחמים, לקבל את המלגה שכל כך מגיעה להם בזכות, והם לא צריכים להתנדב אפילו דקה אחת נוספת, כי הם עשו את זה שלוש שנים. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה להודות לחבר אלכס קושניר, שיזם את הדיון החשוב הזה. אני לא סיכנתי את חיי כשהייתי בשירות הצבאי, אבל יש אנשים – ואתה וגם עודד סיכנתם את החיים שלכם כששירתם בצה"ל. כמה שנים בשירות הקרבי, שש שנים כל אחד? ואני חושב על האנשים שכל יום מסכנים את החיים שלהם למעננו, לא למען הח"כים – למען העם, למען האנשים שמסתכלים בין היתר על השידור הזה ורואים אולם ריק כשדנים על הנושא הזה. מה הם יכולים לחשוב? מה הם צריכים לחשוב על הדבר הזה, מה, שחיילים קרביים לא חשובים להם?
אני גם חושב על החיילים שאינם יהודים. 5,000 חיילים כאלה ברגע נתון משרתים בצבא ההגנה לישראל. לא רק שהם מסכנים את החיים, הם גם חלילה נפצעים, ויש גם כאלה שנהרגים למען המדינה, והם מסיימים את השירות ומגלים שהם לא יכולים להתחתן במדינה, כשהם מגינים על המדינה הזאת גם בשירות המילואים. זה לא עניין של הכסף, זה עניין של ערכים, כי המדינה יורקת להם בפרצוף כשהיא אומרת: אתה טוב בשביל להגן עלינו, אתה טוב בשביל לשלם מיסים ולשאת בנטל; אתה לא טוב בשביל להתחתן במדינה שלך. אדוני היושב-ראש, זה המסר שמדינת ישראל מעבירה לחיילים הקרביים שלא התמזל מזלם להיות יהודים לפי ההלכה.
אני אגיד לכם עוד דבר אחד. מהו המסר הערכי והחינוכי שמדינת ישראל מעבירה לאלה שמחר או מוחרתיים או בעוד שבוע יתגייסו לשירות קרבי? למען מה הם צריכים להתגייס? למען העם, נכון? אבל הם שומעים כל הזמן דברים: מה זה משנה? אנחנו נעשה פה שינוי בחוק. אנחנו, לא משנה דמוקרטיה, לא דמוקרטיה, בית משפט לא מעניין. אנחנו נעשה פה חוקים, נשנה את החוקים בהתאם לרצון שלנו. אחר כך אנחנו נשנה חוקים כך שנסגור עסקים, כך שאנחנו נפגע בפרנסה של ההורים שלכם ונעשה הכול. ואז שואל את עצמו הילד הזה בן ה-18 – הוא ילד – הוא אומר: למה? למה שאני אלך לשרת? מה, על מה אני צריך להגן, על הציונות? אני רואה פה מגזרים שלמים שלא משרתים בצבא, שמבעירים פחים ואומרים: אני אשב בכלא ואני לא אשרת בצבא. הוא שואל את עצמו: למען מה אני הולך לשרת? אני רוצה להגן על משפחתי, אני רוצה להגן על המדינה שלי, אבל אני רואה פה מגזרים שלמים בעם שלא רוצים לשרת ומשווים את השירות הצבאי לשהייה בכלא.
אז אדוני היושב-ראש, יש פה כנראה פגם וכשל במסר החינוכי והערכי של המדינה כולה. כשאני אומר "המדינה כולה" אני מתייחס גם לכל הח"כים בבית הזה, וזה לא משנה קואליציה–אופוזיציה. כשאתה מתגייס לא שואלים אותך בעד מי אתה מצביע. אוי ואבוי לנו אם יתחילו לשאול למי אתה מצביע וישלחו אותך ליחידות בהתאם להצבעה שלך. אגב, לא רחוק היום הזה שהוא חלילה יגיע, כי יש כאלה בבית הזה שחושבים שהמדינה זה מה שנקרא בכיס שלהם ומותר להם לעשות מה שהם רוצים. המסר הערכי הזה והחינוכי לא רק שהוא מתמסמס, הוא גם נפגע, כי אנחנו פה בבית הזה צריכים לחשוב על הדורות הבאים: כיצד המדינה שלנו תיראה בעוד דור? בעוד עשר שנים? בעוד 20 שנה? שירות בצה"ל ושירות קרבי היום זה קודש הקודשים, כי בלי שירות קרבי בצה"ל אין צה"ל ואין מדינה, אין ביטחון ואין חיים. אחר כך צריכים לחשוב על הקורונה ועל כל הדברים.
כשאני רואה את החיילים המשוחררים ואת האנשים שמשרתים ועושים מילואים עד גיל 40 בשירות הקרבי שהם בעלי העסקים שנפגעו מקורונה, הלב שלי כואב, כי מה המדינה אומרת להם? קחו 15% הוצאות קבועות ותסתפקו בזה; קחו חל"ת, 5,000, 6,000 שקל, ותסתפקו בזה. אבל כשאנחנו נקרא לכם חלילה להיכנס לעזה או ללבנון, אתם הראשונים שצריכים להתייצב ולהגן על המדינה.
אז אני מרגיש את הרוח הרעה הזאת שהרבה אנשים אומרים: אני לא אלך לעשות את זה. אני לא אלך עכשיו לשלם מס הכנסה. אני לא רוצה עכשיו לתת למדינה, כי המדינה לא נתנה לי ברגע המשבר. כשאני מדבר עם אנשים שהם הדור הבא, שהם בני 20 פלוס שרק סיימו את השירות שלהם, שכל החיים שלהם לפניהם, אני חייב להגיד שאני מאוד חרד לעתיד של המדינה. אני חרד לעתיד הדור הזה, הדור הנפגע של הקורונה. כולנו נפגענו מהקורונה. אני מדבר גם על אנשים מבוגרים, גם על אנשים של דור הביניים, אבל בעיקר הצעירים, שמסתכלים על ההתנהלות של הממשלה היום, על ההתנהלות של מי שעומד בראש הפירמידה, שכל הזמן שקר, שקר ושקר: הוא מבטיח משהו בעוד שבועיים, זה לא קורה, אחר כך מבטיחים עוד משהו וזה לא קורה – איזה מסר זה? איזה מסר חינוכי יש לדורות הבאים?
אני מאוד מקווה שבעוד חודש וחצי תקום פה קואליציה שונה לחלוטין – קואליציה ששירות צבאי בשבילה יהיה הערך הקדוש ביותר; שהסיוע לעסקים יהיה הערך הכי חשוב בשביל הקואליציה הזאת; שדברים שקרו בשנה האחרונה בגלל הכשלים של הממשלה הזאת נוכל לתקן ובמהירות המרבית. אם אנחנו לא נתקן את זה בחודשים הקרובים, אני לא יודע מה יהיה פה במדינה. לצערי, התחזית שיש לי בראש היא תחזית ממש לא אופטימית. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שהנושא הזה של ממדים ללימודים – אני מודה לחברים מישראל ביתנו שהעלו את זה – אני חושב שהוא נושא טריוויאלי. אני רוצה רק להזכיר, אדוני היושב-ראש, אני פעמיים הגשתי הצעות חוק בדיוק כדי לגבות את ההחלטה הזאת של הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן. אני לא מבין למה הממשלה לא צריכה לעשות את זה. דרך אגב, אני חושב, ואני אומר את זה גם לשר במשרד הביטחון – אני אולי חולק קצת על הטונציה של ההתנדבות, אני מודה; אני לא חושב שצריך להעמיד את חיילי צה"ל כאילו הם נגד התנדבות של 60 שעות בשבוע. אני חושב שצריכים לתת להם את זה מראש בכלל בלי לדבר איתם, אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים להיגרר כאילו דווקא הלוחמים שלנו לא מוכנים להתנדבות הזאת. אני בטוח שגם החברים שלי מישראל ביתנו – אני מקווה – חושבים כך.
אני חושב שהעמידה הזאת – דרך אגב, הציון של פר"ח – הם באמת דורשים 180 שעות. אני מבין עמותות פרטיות שיכולות לדרוש התנדבות כזאת. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אין מערכת במדינת ישראל שיודעת היום לתת שעות של התנדבות לכולם. אין דבר כזה. כאילו, אם מחר בבוקר נגיד שכל חייל צה"ל, אנחנו מתנים את זה בהתנדבות שלו, אנחנו לא יודעים לעשות את זה, כמו שאנחנו לא יודעים לגייס את כל מי שאנחנו רוצים לשירות לאומי, אם לא נקים מערכת שיודעת לגייס כל כך הרבה אנשים לשירות לאומי. זה מין צבא כזה שצריך להקים. אני כמובן בעד שמי שלא עושה צבא יעשה לפחות שירות מקביל של שירות לאומי; כבר ויתרנו על המילה "לאומי" וקראנו לזה "שירות אזרחי", אבל העיקר שיעשו.
אני חושב שדווקא בעידן כזה, כשערך השירות, במיוחד השירות הקרבי, מקבל כל מיני מדדים של ירידה, המציאות הזאת היא בלתי נסבלת. זאת אומרת, המציאות הזאת של דווקא ללוחמים שלנו – דרך אגב, יש אנשים מפה שרוצים דרכון אירופי רק בשביל ללמוד באוניברסיטה חינם. זה מטורף. מדינה שמעמיסה על כתפי הנוער הנהדר שלה שלוש שנות שירות – גם אם זה קצת פחות – לא יכולה לתת את מה שמדינה באירופה מסוגלת לתת גם למי שלא משרת אותה ככה.
אני חושב שכשאנחנו מדברים כן צבא העם, לא צבא העם, האחוזים, לצערי הרב, הולכים ויורדים וימשיכו לרדת בגלל העניין הדמוגרפי של אותו ציבור שלא משרת, או שמשרת הרבה הרבה פחות. על אחת כמה וכמה שאחד הכלים הכי בסיסיים שאנחנו צריכים להשתמש בהם זה הנושא הזה שהמדינה לוקחת אחריות. יש לי מילים חמות להגיד לקרן רוטשילד ולעוד קרנות שאומרות: אוקיי, יש לנו עוד משימות חברתיות ודברים כאלה, ולכן אנחנו מבקשים קצת התנדבות, ותודה שהם מכירים בשירות המילואים. דרך אגב, גם מילואימניקים אנחנו יודעים שזה סוג של מצרך הולך ונעלם בחברה הישראלית. הטריוויאליות הזאת שכשקוראים לך אתה מתייצב לשרת – לצערנו הרב, זה הרבה הרבה פחות אפילו מהאחוז הנמוך מדי של מי שמתגייס לצה"ל והולך להיות קרבי.
לכן, נכון שמעלים את ערך שירות המילואים ואפילו מדביקים לו את המילה "מתנדב" לשירות המילואים, בגלל שככה אני רוצה להסתכל. אנחנו, מה לנו כי נלין, אם אנחנו רוצים שמקומות העבודה יתחשבו במשרתי המילואים שבאים ועוזבים אותם אם אנחנו כמדינה, לאותם מילואימניקים – ומילואימניק בעיניי זה מי שהשלים שירות. לכן אני אומר שאני הייתי מצפה מהממשלה – אני, דרך אגב, לא חושב שזה צריך להיות מתקציב הביטחון. אני חושב שאף אחד לא אומר לשום משרד ממשלתי: לך תגייס את המקורות הכספיים שלך. לכן, בעיניי, זה כאילו יגידו לחיילים ללכת לעבוד. יש מקורות לצבא שהמדינה צריכה להעמיד להם. המוטיבציה לשירות זה לא עסק של מערכת הביטחון; המוטיבציה לשירות זה עסק של משרד החינוך והחברה הישראלית בכלל. על פניו הצבא לא היה צריך להגיד: אוקיי, אני עכשיו הולך לעשות פעילות בבתי ספר, בגלל שכמו שמעמידים תקציב לצבא, צריך להעמיד כוח אדם לצבא, וחלק מהתמריצים לכוח אדם זה שחייל שמתגייס ליחידה קרבית יראה שבקצה – הינה, המדינה נושאת אותו על כפיים ואומרת לו: אנחנו חייבים לך. אני חושב שזה הא בהא תליא.
ולכן אני חושב שאני באמת לא מבין את זה. אם יש פה ממשלה שיודעת לזרוק מיליארדים בקלות כזאת, אפילו בלי כל מיני תהליכים – אני רק רוצה להזכיר שבהתחשב בקורונה ובאין נסיעות לחו"ל, אין לנו זמן. אלה חיילים שרוצים ללמוד מחר בבוקר, הם ממילא דוחים את הטיול שלהם לאחר כך. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאין לנו ברירה אלא לקרוא לממשלת ישראל לשחרר אותנו מכל הדרישות של החיילים ומכל העמותות ולהגיד: העמותות, קחו את הכסף שלכן לדברים אחרים; על החיילים אנחנו אחראים. זאת אחריות של מדינת ישראל. זה – דבר אחד.
כיוון שהוזכרו פה החיילים הלא-יהודים, איך קוברים אותם – אדוני, אני הולך עם כיפה, אתה יודע, אני הולך עם ציצית. אתה מכיר אותי מהיום הראשון פה בכנסת, ואני על פניו מייצג את היהדות הדתית במדינת ישראל. אני גאה לייצג אותה, דרך אגב. תגיד, הסיפור של שירה איסקוב – זה הא בהא תליא. זאת אומרת, הרבנות הראשית, כשבעל מתועב שלא הצליח לרצוח את אשתו פיזית, והיא, בשארית כוחה, בטיפות דמה האחרונות, נשארה בחיים, האם אנחנו, כנסת ישראל, יכולים לתת לרבנות הזאת את הכוח להמשיך ולרצוח את הנפש שלה ולתת לו כוח להשאיר אותה בבית כלא כל החיים? אני אומר ואני חותם על זה: אם זה היה קורה לבת של אחד הדיינים, כבר היינו מוצאים פתרון. איך אנחנו מוכרים חמץ בפסח? איזה פטנט גאוני. איך אנחנו לא קוברים מתאבדים מחוץ לגדר אלא בתוכה? זאת יהדות שאני גאה בה, שיודעת לשלב את החיים בתוך זה. אבל כשהרבנות הזאת היא נגד שירות נשים בצבא, פלא שהיא אחר כך לא דואגת לאישה שניסו לרצוח אותה?
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זה לא יעזור. אני יודע מה אתה חושב, ואני יודע מה חושבים רוב יושבי הבית הזה על הגיור ועל הגבורה של חיילים באופן נפרד, ועל הסיפור של שירה איסקוב. ומה קלמן ליבסקינד כותב בשבת על אישה ש-30 שנה מחזיק אותה הבעל שלה עגונה בניגוד – ועוד מחייבים אותה לשלם לו כסף כדי שאולי הוא יסכים לתת לה גט. תגיד, זאת היהדות שאני צריך לייצג אותה? זאת היהדות שלאורך כל הדורות ידעה למצוא פתרונות בהתחשב במציאות?
אני רוצה להגיד לכם משהו: יכול להיות שכל הנושא הזה של רבנות ראשית לישראל – הרי אנחנו התגיירנו בגלות, נקברנו בגלות, התחתנו בגלות – לא הייתה רבנות ראשית לישראל. אז אם הרבנות הראשית לישראל מתנגדת לשירות נשים בצה"ל, ואם הרבנות הראשית לישראל משאירה את שירה איסקוב מסורבת גט, כמו מאות נשים אחרות במדינת ישראל, אז למה אנחנו נותנים גיבוי לרבנות הזאת? בדיוק כמו שאנחנו עושים עם מערכת כשרות מקבילה ועם מערכת גיור מקבילה, אז הגיע הזמן שכנסת ישראל תיתן ביטוי למערכת נישואין וגירושין מקבילה, כדי שאנשים יוכלו לבחור לאן הם רוצים ללכת. ואחרי זה שלא יגידו לנו שאנחנו מפרקים את הרבנות – הם מפרקים את הרבנות, ואם צריך לפרק את הרבנות, שיפרקו את הרבנות, אני אומר, באמת.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
בהלכה אין רבנות.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
אמרתי את זה, אני אומר את זה, שרבנות ראשית שמאפשרת לרוצח להמשיך במשימתו, בעיניי היא לא ראויה להמשיך להיות רבנות ראשית בישראל.
אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. אני מעריך את הזמן שאתה נותן לי. אני עכשיו בנושא אחר. אנחנו עדים לירידה באחוז המתחסנים, וזה פוגע בנו. יש חיסונים – אין מספיק מתחסנים. אני עכשיו קיבלתי הודעה מבחור שחזר מארצות הברית, אשתו בהיריון, עבר ועדת חריגים, כשהוא יצא לארצות הברית מטעמי עבודה, הוא מחוסן פעמיים, יש לו תעודת מתחסן; בא לכאן, חשב שהוא יוכל להיות ליד אשתו – שולחים אותו למלון פנורמה בירושלים. עכשיו, בשביל מה אנחנו מתחסנים? אם רוצים לתת ביטוי, להילחם בתופעה הזאת של ירידה בחיסונים – אדוני אמסלם, השר אמסלם, אני מקווה שאתה שומע את זה – אז שייתנו למי שיש לו תעודת מתחסן. אני לא אומר כסף, לא אומר פטור מארנונה – אולי נגיע לזה – אבל לפחות את הביטוי הכי בסיסי של מתחסן. אתה רוצה שהוא יהיה בבידוד למרות שיש לו כבר? הרי אמרו לנו כשהלכנו להתחסן – לא שבגלל זה התחסנו – שנהיה פטורים מבידוד, אז למה כשהוא בא מארצות הברית, עם אישה בהיריון בבית, והוא גר בצפון, הוא צריך להישאר במלון בירושלים בתנאים לא תנאים, בכלל רחוק מאשתו? בשביל מה הוא התחסן? אז אתם לא מאמינים בחיסונים? אם אנחנו לא מאמינים בחיסונים, פלא שאחרי זה אחרים לא מאמינים בחיסונים?
אדוני היושב-ראש, אדוני השר המקשר, אני חושב שהיום צריכה ממשלת ישראל להודיע: מי שהתחסן פעמיים – זאת רשימת ההקלות שלו, בתקווה שראש הממשלה וראש הממשלה החליפי יצליחו לפחות את העניין הזה שמיטיב עם האזרחים לסכם בקלות. תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ישיב השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, בבקשה.
<< דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, השר לשעבר ליברמן במשרד הביטחון, יש לי שלושה עמודים לקרוא לכם, ואתם תקשיבו ברוב קשב, כי רוב הפתרונות לשאלות שהעליתם נמצאים שם. אבל בפתח הדברים – – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
נקבל על זה שעות התנדבות? כי נצטרך להקשיב לשלושה עמודים.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
הסיעה שלך לא צינית כלפי הנושא – – –
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
תגיד שאתם מורידים את התנאים – נגמור את הדיון.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
גייסתם 25 חברי כנסת, מתוכם יש לכם פה ארבעה, וחבר הכנסת טיבי, שבא לתמוך בחיילים המשוחררים גם כן.
<< קריאה >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >>
או לשחרר את פלסטין מהחיילים הכובשים, גם זה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
זה רק בשביל ככה – ובאמת עשיתם דיון רציני, אבל אני אגיד לכם – – –
<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>
איך אתה עכשיו פגעת בקמפיין של – – – מה עשית, טיבי? עכשיו פגעת בקמפיין שלו, אתה מבין? עד עכשיו היית בקמפיין שלו.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני אגיד לכם משהו: חבר הכנסת ליברמן, לפני ההקראה היבשה, חייבים לדייק בנתונים. היית שר הביטחון. לפי מה שאני יודע, נכנסת למשרד הביטחון במאי 2016, והתוכנית הזאת הושקה על ידי משרד הביטחון באוקטובר 2016.
<< קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >>
6 בנובמבר 2016.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
כן. ובהודעה לתקשורת אמרת שאתם שמחים שיש תוכנית כזאת, והיא התבססה על יחד למען החייל ותורמים בארץ ובעולם, והתחלתם תוכנית שמבוססת על תרומות, ברוך השם, וזה טוב.
<< קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אבל הקורונה הורידה את זה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רגע, רגע, אבל אלה העובדות: תוכנית ש-100% מבוססת על תרומות לכמה אלפים בודדים – ככה זה התחיל – כמה אלפים בודדים של חיילים. זאת עובדה אחת. עכשיו, חבר הכנסת אלכס קושניר, אתה מנהל איתי דיאלוג על המון דברים, אבל כשאתה כבר הופך את זה לחוסר דיוק אז חבל על הזמן. אם אתה רוצה לתת לחייל מילואים, בשתי שנים של תגמול, לאחד את התגמולים – אתה צריך לשנות את החוק. זה בכלל לא קשור למשרד הביטחון.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
זה לא חוק.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
זה חוק.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
זה לא חוק.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
תגמול מבוסס על ימים בשנה במילואים, וככל שמספר הימים בשנה גדל, ככה התגמול גדל.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אז אם אתה כשר בממשלה – – – אנחנו מנהלים את הדיון הזה כבר חצי שנה. אז תעביר את החוק הזה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רצית לאחד שנתיים – אנחנו מוכנים, ואתה צריך לעשות חוק, אבל אל תגיד דברים שהם לא נכונים.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אז למה אתה לא משנה את החוק? למה אתה לא משנה את החוק?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
עכשיו, בכל השנה הזאת, אני לא יודע למה לא זכרת להגיד שהבאנו 12,000 שקל מענקים לחיילים בודדים.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אחרי מלחמה שלנו.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, שום מלחמה ושום בטיח. את זה אנחנו עשינו.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אתם עשיתם.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
והבאנו מענקים ב-150 מיליון שקל לחיילים משוחררים בקורונה ששולמו בשבוע שעבר ומשולמים עכשיו. אז אם אתה רוצה להראות תמונה של דאגה לחיילים, תגיד את האמת, את המציאות כפי שהיא.
עכשיו אני רוצה להגיד לך את פרטי ההתייחסות.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
תקשיב, יש לי פה קבוצה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני מכיר את הקבוצה. הבעיה היא שאתה עושה את זה פוליטי, אתה לא עושה את זה מהותי.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
תקשיב לי – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אם היית רוצה לדאוג להם, היית שואל אותי. רוב החיילים קיבלו את המענקים. היום יום – ראשון? שני? איזה יום היום? שני. רוב החיילים קיבלו את המענקים.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
השר ביטון, 62% מהחיילים אומרים שהם לא קיבלו את המענק, אז אני לא יודע באיזו מציאות אתה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רוב החיילים קיבלו את המענקים.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
62% זה לא רוב. 62% לא קיבלו.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רוב החיילים קיבלו. הנתון שלך מוטעה.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מה זה מוטעה?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אתה לא יודע מה שאתה אומר. חבל. הבסיס של חבר כנסת זה לדייק בנתונים.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
כמה אחוזים קיבלו?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אתה אומר שממדים ללימודים זה 5,000 שקל – ממדים ללימודים זה 6,700.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
תגיד, מאחורי מה אתה מתחבא? מאחורי מה אתה מתחבא?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אתה מדבר על ממדים ללימודים, פר"ח – יש עוד אפשרויות.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – – מיכאל, ממה אתה מתחמק?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, אני אגיד לך הכול.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
רק תגיד לי אם אתה זקוק לעזרה, בסדר?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
כולם יקבלו. מה? לא צריך.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אם אתה זקוק לעזרה רק תגיד לי, אין בעיה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
הם באו ליום מיוחד, יזמו דיון – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
הדיון – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
הם יכולים לתת את – מצווה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אני רק מציעה את הסיוע שלי.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לי יש זמן, אני לא ממהר. יש לי זמן.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אוקיי, גם אני לא.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אדוני השר, אתה באת מוכן לדיון.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז תן לי, תן לי להגיד לך – – –
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא, רק תענה: כמה חיילים קיבלו את המענק – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת קושניר, אתה יודע, אתה קיבלת ממני שלוש קריאות ביניים רק לדייק את הנתונים שלך, ואז הקשבתי לך בקשב.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
כמה קיבלו?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז עכשיו שב ותקשיב לדברים ואז תשאל כל שאלה, ואני פה איתך.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אתה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני איתך, אני אשיב לך. אתה יודע שאני משיב על כל דבר. אז בוא אני עכשיו אגיד לך את הדברים באופן סדור.
כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת במליאה, תוכנית ממדים ללימודים יצאה לדרך בשנת 2016 ביוזמת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ובברכת שר הביטחון, שנמצא פה, ליברמן. מטרת התוכנית היא להוקיר את חיילים הלוחמים המשוחררים ולמוך בהם בעת שהם עוברים בשער היציאה לאזרחות, להעצים אותם ולהקנות להם כלים לטובת חיזוק החברה והכלכלה במדינה.
התוכנית משותפת למשרד הביטחון, צה"ל ויחד למען החייל, והתבססה עד כה על תרומות של יחד למען החייל וארגון ידידי צה"ל בארצות הברית ובפנמה –FIDF . במסגרת התוכנית מוענקות מלגות לימודים לחיילים משוחררים ששירתו כלוחמים ולוחמות מאוכלוסיות מיוחדות – בודדים, עולים, בני מיעוטים – ללא התניה במבחן סוציו-אקונומי.
התוכנית מממנת שני שלישים משכר הלימוד האקדמי באמצעות מלגה בסך 6,700 ש"ח לכל שנת לימודים, והשליש הנותר ממומן מהפיקדון. בשנה שעברה מספר הזכאים למלגה היה 5,400 איש; השנה, בשל הקורונה, חיילים משוחררים אינם טסים לחו"ל ואינם מצליחים למצוא עבודה – ופה, במאמר מוסגר, כל חייל שלא עובד ולא לומד זכאי ל-1,400 שקל בביטוח לאומי כהבטחת הכנסה. עשינו את זה דיגיטלי והעברנו לכולם סמ"ס, וכל החיילים האלה יכולים לעשות 6050* ולקבל 1,400 ש"ח אם הם לא עובדים ולא לומדים ואין בבעלותם רכב בשווי – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
לחודש.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
כן, לחודש. – – בשווי של בערך 40,000 שקל ומעלה. אז כל חייל שלא עובד ולא לומד, גם עבורו יש 1,400 שקל. עשינו את זה עם מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, בדחיפה, בדיגיטציה, בלי לקרוא להם להגיע, וגם עם איציק שמולי, שר הרווחה עד לא מזמן.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא עשית – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, אבל עשינו את זה דיגיטלי, ללא התניה, בכל חודש. נגיש. אלפים לקחו את זה. קושניר, עשינו, אז לך תבדוק.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – דמי אבטלה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לך תבדוק.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
השנה, בשל הקורונה, חיילים משוחררים אינם טסים לחו"ל ואינם מצליחים למצוא עבודה, לכן מספר הפונים השנה לקבלת מלגה עלה ב-170% ועומד על 15,000 איש – פי שלושה מהתחלת התוכנית – כאשר התרומות בעולם יורדות, ובאמת נוצרה פה בעיה. קבענו שנדאג לכולם, שנפתור את הבעיה. עובדה זו הציבה את התוכנית בפני שוקת שבורה מבחינה תקציבית, וכדי להמשיך ולקיימה ולעמוד בביקושים הרבים נדרשנו לאתר מקור תקציבי מהיר בממשלה בתקופה שאין תקציב.
לאחר מאמצים רבים של שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר ישראל כץ ובמיוחד סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, שהיה מעורב באופן אישי – לצערי, הוא בחר שלא להמשיך בכנסת הבאה, אבל יש לו זכויות בפרויקט הזה – לצד המנכ"לים במשרד הביטחון, יושב-ראש מפעל הפיס אביגדור יצחקי, שהיה שותף, שייצג את קרן רוטשילד קיסריה, אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה בקרן, ושותפים נוספים – כולם עבדו יחד לפתרון מלא ובתיאום עם צה"ל, הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי וראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז. במסגרת הפתרון, קרן רוטשילד קיסריה העמידה תרומה של 70 מיליון ש"ח לטובת הבטחת התוכנית לשלוש השנים הקרובות. זאת, נוסף לתרומת השותפים הקיימים, יחד למען החייל בראשות היושב-ראש האלוף במיל' יורם יאיר יה-יה ו-FIDF בראשות היושב-ראש הרב פיטר וינטראוב, שממשיכים להיות מחויבים לתוכנית.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לתורמים של התוכנית – יחד למען החייל, FIDF, קרן רוטשילד קיסריה – שתרומתם מבטאת את ההוקרה וההערכה העמוקה כלפי החיילים בצה"ל. לא מובן מאליו שדווקא בעת מציאות של משבר כלכלי עולמי כפי שאנו חווים היום התורמים ממשיכים לחבק את חיילי צה"ל ולדאוג לעתידם באזרחות. ולמה הם מחבקים את חיילי צה"ל דווקא בעת הזאת? כי לוחמי צה"ל האמיצים שיוצאים לאזרחות הם שמהווים דוגמה אישית לרוח ההובלה וההתנדבות. במיוחד עכשיו החברה הישראלית זקוקה לרוח של לוחמי צה"ל, המהווים סמל ודוגמה לערכים. כאשר העולם כולו ומדינת ישראל מצויים במשבר עמוק מאי פעם, עוצמתו של צה"ל כצבא העם באה לידי ביטוי יותר מתמיד. מאז הקמת מדינת ישראל צה"ל מילא תפקיד חשוב בחברה הישראלית. אנו רואים זאת כיום במשבר הקורונה, בעת שצה"ל מסייע לאוכלוסייה האזרחית בחלוקת מזון, תרופות, מלוניות, הסעות, בדיקות ומה לא. ערים תחת סגר – תשאלו את ראשי הערים מי היה שם בשבילם בתקופת הקורונה ותקבלו תשובה מובהקת: חיילי צה"ל, פיקוד העורף ומשרד הביטחון.
החל משנת הלימודים הבאה, תשפ"ב, יידרש כל סטודנט המקבל מלגה לממש 60 שעות התנדבות בשנה, שהן שעה אחת של התנדבות בשבוע, רק אם לא עשה מילואים. השעה הזאת היא ברכה. השעה הזאת יכולה גם להתבצע בקיץ במרוכז בחמישה ימי עבודה, אם הם רוצים, וכל שכן כל התנדבות רשמית במועצות, במרכזי צעירים, באגף הרווחה, במתנ"סים, למלגות אחרות, תוכר כהתנדבות למלגה הזאת. אני שואל את עצמי: למי יפריע שחייל משוחרר ייתן שעה בשבוע לקשיש ערירי, בודד, בבית? לאף אחד זה לא יפריע.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אתה יודע מה לא יפריע לי – – – ראש ממשלה חליפי – – – שאין לה שום סמכות – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
סטודנט שיתנדב – הפסקת צעקות.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
להפסיק את הצעקות?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא. הפסקת צעקות.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
הפסקת צעקות.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
זה בסדר.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
זה נורא נחמד, נורא נחמד לך שמישהו אחר יתנדב. תתנדבו אתם – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
בבקשה. עכשיו אני נותן לכם את הפתרונות. בבקשה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אמירה מטומטמת, תסלח לי. פשוט מטומטמת.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
חבר הכנסת פורר, השפה – לא מתאים לך להוציא כאלה מילים מהפה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, אתה יודע, אני משתדל – לא, פורר, מה שנקרא איבדת את זה, אבל זו בעיה שלך, לא שלי.
סטודנט שהתנדב בקהילה במסגרת מלגה נוספת, זאת אומרת, אותו סטודנט עשה פר"ח או לכל מלגה אחרת או כל התנדבות שהוא עושה בקהילה, כל שעת התנדבות פורמלית שניתן להציג על ידי גורם עירוני רשמי או מרכז צעירים תיחשב למלגת ממדים ללימודים. הוא לא יידרש להוסיף שעות. עשה פר"ח – – –
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
זה חדש?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
זו החלטה שאני הבאתי. כן, אני אומר לך מה פתרונות עכשיו.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מתי?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
עכשיו.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
הרגע?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
עכשיו אני מודיע לך על הפתרון הזה. עכשיו, תראה, כשסיפרו – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
הוא רוצה לנהל איתך דו-שיח כדי שזה ירד מסדר-היום, אז כן.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, אני אומר לך מה הפתרונות. אחרי זה תחליטו. אבל הלכנו ועשינו בדיקה. שמעתי: 180 שעות בנוסף לפר"ח לשנה.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא, שלוש שנים.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רגע, רגע, רגע. זה מה ששמענו במחאה. הלכתי, בדקתי: זה 60 לשנה. אמרתי: בוא נבדוק שאם הוא עשה עבודה או שעות למלגה אחרת, זה ייחשב לו, והבאנו את ההישג הזה. אבל תנו לי לגמור את כל הפתרונות, כי זה רק מרכיב אחד בפתרונות.
סטודנט שיתנדב בקהילה במסגרת מלגה נוספת, שעות ההתנדבות שמתבצעות במסגרתה ייחשבו אף הן במסגרת מלגת ממדים ללימודים, ללא צורך בתוספת שעות התנדבות.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
מה?
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
ערך שעה הוא ערך שעה? אותו דבר?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
כן. עשית פר"ח – אתה לא צריך לעשות שעות; עשית חמישה ימי מילואים בשנה – אתה לא צריך לעשות שעות. אם לא קראו לך למילואים ונתקעת – תהיה ועדה. אנחנו רוצים ש-100% יקבלו את המלגה, יש לנו מוטיבציה שכל ה-15,000 יקבלו את המלגה. סטודנט שייקרא למילואים ויבצע חמישה ימי מילואים פעילים בשנה קלנדרית לא יהיה מחויב בביצוע שעות ההתנדבות במסגרת המלגה, שכן הוא תורם למדינה גם בדרך זו.
בימים אלה נבנה מנגנון ההשמה להפעלת המתנדבים אשר יביא לידי ביטוי את העדפות הסטודנט ויכלול מגוון רחב של אפשרויות התנדבות. הוא יוכל לעשות את זה גם במרוכז, אם הוא יגיד: אני לומד וקשה לי, או עובד, בחופשת קיץ, אחרי בחינות, שבוע, כל יום עשר שעות התנדבות, בקייטנה, והוא גומר עם זה בחמישה-שישה ימי עבודה. בנוסף, יינתן מענה פרטני לסטודנט שבנסיבות מיוחדות רפואיות או כלכליות לא יצליח לעמוד בדרישות באמצעות ועדת חריגים. אני מאמין שבכללים האלה שהצגתי עכשיו – והם קיבלו תוקף גם של הקרן, גם של משרד הביטחון וגם של צה"ל, כדי שנהיה ברורים, ואני גם אכתוב ואפרסם את זה – אני מאמין שכולם יהיו זכאים.
עכשיו אני אגיד לכם משהו אישי. התגייסתי לגולני בנובמבר 1988, שירתִּי כלוחם וכקצין, עשיתי מילואים 30 שנה, ואני רוצה לעשות מילואים עוד 20 שנה. אני בא מבית של שני פועלים פשוטים, אימא פועלת ניקיון ואבא פועל טוב בקמ"ג, בא מבית שאיבד חייל בצבא. הם לא יכלו לתת לי מלגה. הקמתי משפחה. בגיל 22 התחתנתי, בגיל 24 השלמתי בגרות, כי היו לי רק 11 שנות לימוד. בגיל 25 הלכתי לתואר ראשון עם תינוקת בבית, עם עבודה במשרה מלאה בחברה להגנת הטבע ועם כמה עמותות שהתנדבתי בהן והקמתי. בזמנו לא היו מלגות, לא ממדים ללימודים ולא שום דבר אחר חוץ מפר"ח. ואני גאה בשנים האלה, ואני גאה שבשנות הסטודנטיות שלי הקמתי עמותות והתנדבתי והובלתי ועבדתי וגידלתי ילדים. אני מקנא בדור הזה שלכם, שיש מי שדאג לו.
אני רוצה לציין את הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שיזם את ממדים ללימודים, ואת הרמטכ"ל אביב כוכבי, שנלחם שהתוכנית תתמיד ותהיה יציבה, את שר הביטחון בני גנץ ואת כל השמות שהזכרתי קודם. ההתנדבות הצנועה הזאת של שעה בשבוע או חמישה ימי מילואים בשנה היא לא נטל, היא זכות. היא דבר סביר, בוודאי אל מול האתגרים החברתיים שניצבים בפני החברה הישראלית. אני סמוך ובטוח כי הסטודנטים שהוכיחו את רוח ההתנדבות בשירותם הצבאי, ימשיכו לעשות כן ולגלות סולידריות חברתית גם בעת הזאת כאזרחים.
אני מאמין ש-100% של הפונים לממדים ללימודים יקבלו את המלגה, כי בנינו מנגנון טוב ופשוט ואפשרי ומעשי, ואנחנו נדאג לכל אחד, וגם לחריגים, ואם מישהו חולה, ואם מישהו במשבר, הוא יקבל את המלגה. לא יהיה מצב כזה. אנחנו נעשה את זה עם הצבא. בסוף הצבא מעורב, יש יחידה לחיילים משוחררים בצה"ל, יהיה צוות מקצועי. אנחנו לא נפלה אף אדם. אני מאמין ש-100% יקבלו. מי שעומד בקריטריונים והוא הגון וישר – נמצא את הדרך סביב כל הכללים שהצגתי שהוא יקבל את המלגה.
החיילים המשוחררים יקרים לנו מאוד וראויים לכל הערכה והוקרה. האחריות שלנו כלפיהם נמשכת גם לאחר סיום השירות הצבאי ובצעדים הראשונים שלהם באזרחות. מערכת הביטחון, ובראשה צה"ל, תבטיח כי תוכנית לאומית זו תמשיך להתקיים ולהתעצם בשנים הקרובות, ואף נדרשת להיות מעוגנת בחקיקה במסגרת חוק יוקרת השירות שנביא לכנסת, שיעגן זכויות של חיילים לוחמים.
אם אתה רוצה לקונה בחוק, חבר הכנסת קושניר, תדע, למשל, שחייל בודד עולה זכאי מיידית עם השחרור לתואר ראשון חינם לפי חוק.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל חייל בודד ללא גב כלכלי, קושניר, קושניר, חייל בודד ללא גב כלכלי – יש כ-3,000 כאלה – לא זכאי לתואר. אבל מה הבעיה?
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
שנייה, תן לי.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
הבעיה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
תן לי, אני אומר לך משפט, תן לי לסיים.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
נו.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל אותם 3,000 ללא גב כלכלי שקיבלו את הזכאות לחייל בודד הם ילדי עולים. פשוט ההורים שלהם עלו לפני 10 ו-20 שנה, והם לא מופיעים בזכאות של ההורים.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
ולכן, אם יש פער – – –
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אז מה התיקון שצריך לתקן?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אנחנו מביאים חוק של עיגון הזכויות של חיילים לוחמים, וגם את הדבר הזה נחוקק, ואני גם אמרתי במשרד הביטחון – – –
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
תקשיב, אתם בוועדת השרים פסלתם חוק שלי, בדיוק את זה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
קושניר, קושניר – – –
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אתם פסלתם את זה – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אז הוא אומר לך שהוא מביא חוק ממשלתי.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מתי? מתי?
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
חוק ממשלתי.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מתי? מתי?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
קושניר, קושניר – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אנחנו נביא – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
– – מכיוון שאנחנו נישאר בממשלה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר'ה, אני מבקש להפנות את הפניות לקרן, ממלאת מקום יושב-ראש המליאה. היא כבר תפתור את הבעיה. זה עליי.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אתם פסלתם את החוק הזה בוועדת השרים. אתם.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
לוקחת את כל האחריות.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
עכשיו אני רוצה להגיד לכם – למרות הדברים, ואני סולח לפורר שהוא דיבר אליי לא יפה. סולח לו. אני רוצה להגיד לכם משהו. אני רוצה להגיד לכם משהו. אני כן מסתכל ברצינות, באמת, ואני יודע לפרגן: ישראל ביתנו, הנושאים האלה חשובים לה, וזה לא התחיל בבחירות. אני יודע שעסקת בזה. אבל אם עשינו כל כך הרבה לחיילים בודדים, ומשוחררים ומענקים, ואתה רואה שפתרנו והכפלנו פי שלושה את המלגה הזאת – גם מילה טובה לממשלה, גם כשצריך לתקן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה לך, השר מיכאל ביטון, על התשובה הארוכה והמנומקת והמנומסת. עמדות נוספות – של חבר הכנסת טיבי, חברת הכנסת ענת כנפו, חברת הכנסת עוזי דיין וחבר הכנסת פורר. עמדות נוספות זה מי שלא דיבר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אה, חשבתי – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אז ראשית עם טיבי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, דיברתי. סליחה, סליחה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אנחנו זוכרים.
<< דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >>
תודה רבה. אני רוצה להביא כאן את סיפורם של לובנא עבד אלהאדי ובעלה עבדאללה סוויטי, סיפור מיוחד, כי גם לובנא וגם עבדאללה ניצחו באמצעות האהבה שלהם את המחסומים. היא מאכסאל, נצרת, והוא מדורה, והם נישאו.
לפני כמה ימים הם היו בטיול יחד עם ההורים שלה, ד"ר מוחמד עבד אלהאדי, במקור מאכסאל, והילדים, בחורשה בג'יביא, ליד ביר זית. פתאום מגיע למקום מתנחל עם נשק אוטומטי – למשפחה בחופשה בחורשה, עושה על האש, מקום ציבורי – ומאיים עליהם בנשק, מגרש אותם, מדלג מעל הילד עם נשק אוטומטי ואומר להם: אתם צריכים להסתלק מכאן, כי אתם לא ישראלים, זה לא המקום שלכם.
א. זה המקום שלהם – כך אמרה לו לובנא, ואני דיברתי איתה. הם נטועים עמוק במקום, גם לובנא, גם עבדאללה, גם הילדים, גם המשפחה, עמוק גם בנצרת, גם בביר זית. הצורה שבה הוא איים, השתמש בנשק, כמתנחל פולש, במקור ובסוף מגיע חייל ועומד לצד המתנחל ואומר למשפחה: אתם צריכים לעזוב את המקום. אומרת לו: זה שטח פתוח, ציבורי. הוא אומר לה: עכשיו הפך להיות שטח צבאי. איך? הוא החליט.
אני לא יודע מי נפשע יותר, המתנחל או החייל או שניהם גם יחד. אבל הסיפור השזור של לובנא ועבדאללה, שניצחו את המחסומים ואת הכיבוש ונישאו, והם עומדים על כך שיהיו בכל מקום באדמה הזאת, גם אם מישהו מנסה לנשל אותם, גם מהאדמה ומהזכות להיות בטבע, לעשות על האש – אני מברך את לובנא ועבדאללה על העמידה שלהם, ואני מרגיש בוז גם למתנחל, גם לחייל ולכל אלה ששתקו. בסוף, הקשר של לובנא ועבדאללה לאדמה הוא תמידי, והנוכחות של הנפשעים האלה באדמה ההיא היא זמנית בלבד.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה. דעה נוספת – של חברת הכנסת ענת כנפו.
<< דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
תודה, גברתי היושבת-ראש. אני מבקשת לחזק את דבריהם של חברי הכנסת ליברמן, אלעזר שטרן וכל קודמיי שדיברו בעד. כמו שהבטחתי, אני באה להיאבק רק למען הילדים, הנשים והחינוך. אני באה כרגע מוועדת הכלכלה, שדנה בעיכובים הביורוקרטיים ההזויים שבעטיים 100 מיליון שקל לא מגיעים לעמותות שעוסקות באוכלוסייה הכי חשובה במדינה, אלה שבאמת נזקקים.
גם התוכנית הזאת, ממדים ללימודים, היא תוכנית שחייבת להיות מתוקצבת בראש סדר העדיפויות הלאומי. אני רוצה, בנימה אישית, להגיד במי מדובר. שלושת הבנים הגדולים שלי שירתו ביחידות מובחרות. גם הרביעי ישרת, בעזרת השם, ויחד עם כל חיילי צה"ל וכוחות הביטחון ילך ויחזור לשלום הביתה, בעזרת השם. בעלי, כצנחן, בגלל שעשה 40 ימי מילואים בשנה בהיותו סטודנט, הפסיד פעמיים סמסטר בגלל שהמילואים היו בזמן מבחני סמסטר. היה צריך לדאוג להביא – לא היו מלגות, ולא הכירו במי שהיה בלבנון, ולא הכירו במי שהיה אז חייל קרבי.
מי שלא מגיעה לו מלגה בגלל מצב מאוד מאוד מאוד קשה, גם לא מקבל שום דבר. זאת אומרת, גם ללמוד, גם לעשות מילואים, גם להפסיד שנת לימודים – איך אפשר להתקדם במציאות הזאת? הבן שלי קורן התחיל את השירות בקורס טיס, המשיך בצנחנים ומתחיל בימים אלו את לימודיו לפסיכומטרי. שוב, זה מנגנון קשה ובעייתי בשביל להיכנס ללימודים גבוהים ועולה הרבה מאוד כסף, למי שרוצה להצליח ולהגיע ללימודים מובחרים. כשיצא מהצבא אחרי שסיכן את החיים ביחידות התנדבותיות – עכשיו אומרים לו: תתנדב בשביל לקבל את העזרה. הוא התנדב לסכן את החיים שלו. זה לא מספיק להתנדב? המינימום שהמדינה צריכה לשדר לו – במעשים, לא בדיבורים – זה: אתה דאגת לנו, הגנת על החיים שלנו בהתנדבות – עכשיו תורנו לדאוג לך ולחברים, כמובן, ובלי ביורוקרטיה, בלי משחקים.
העם הזה לא טיפש. אני יודעת שהביורוקרטיה זה המכשיר הכי מתוחכם לצמצם בתקציב. מאשרים, ואומרים, ואז מערימים קשיים, והכסף לא מגיע ליעדו. אני, בתור מומחית לביורוקרטיה, אומרת את זה. אם מגיע, צריך לתת ביד רחבה, כמו ששר האוצר לשעבר לפיד בנה את המנגנון לניצולי השואה, והם סוף-סוף קיבלו את מה שמגיע להם וכיבדנו אותם כחברה. הם קיבלו את זה ישירות לחשבון הבנק. זאת אומרת, כשרוצים למצוא פתרון וכשרוצים שהכספים יגיעו בלי ביורוקרטיה אז הם מגיעים.
אז גם בנושא התקציב שעבר את כל האישורים והחקיקה לנושא מניעת אלימות במשפחה – אותו הדבר. איך אנחנו כחברה יכולים להסתכל על רצח נשים ופשוט, תסלחו לי, לא לספור אותן ולא לדאוג שהכסף יגיע ליעדו ושנגן על החלשים? האלימות במשפחה, שגואה עכשיו בגלל משבר הקורונה, פוגעת בילדים ופוגעת במשפחה המורחבת ובטח בנשים שמגיעות, חס וחלילה, למציאות של אסון כזה כמו רצח. אבל מה עם כל אלה שלא רצחו אותן או שלא הגיעו לעיתונות? זה פשוט גואה והולך.
אני מבקשת, כבוד השר אמסלם – שנמצא כאן, נוכח – כשחושבים על סגר נוסף, תחשבו על ההשלכות על המשפחות האלה שנמצאות בסיר לחץ, על הילדים שנמצאים בבית ולא הולכים ללימודים, מאבדים כישורים חברתיים וחווים אלימות. צריך לחשוב על המצב המטורף כל כך בשום שכל לפני שמחליטים החלטות על סגר.
אני רוצה לסיים ולהגיד שבגלל שאני באה ממקום של ביורוקרטיה ובאה יותר ממקום של פעילה חברתית ולוחמת למען החלשים, אני יכולה לומר שהבעיה בביורוקרטיה, כמו שאמרנו במחאות ובהפגנות, זאת לא טעות – זאת מדיניות. הממשלה, ראש הממשלה החליפי וראש הממשלה הנוכחי ואתה, כבוד השר אמסלם, ששומע את הקריאה הזאת – אם תוכלו לעזור בעניין הזה, באמת להוציא את הילדים ולהוציא את החינוך ולהוציא את הנשים מהפוליטיקה, אז די לנו בהחלטה הזאת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה. עמדה נוספת – לחבר הכנסת עוזי דיין.
<< דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >>
אני מבין שחבר הכנסת ליברמן לא פה. תעבירו לו, בבקשה. מדובר על נושא חשוב וקרוב ללב לכל מי שנמצא פה. אני מאמין בזה ויודע את זה.
אני רוצה להעיר שתי הערות, לתת שתי עצות מניסיון צנוע של 36 שנה של לחימה ופיקוד ומניסיון של שבע שנים כיושב-ראש מפעל הפיס, שבגלל חשיבות הנושא, העלה את המלגות מ-30 מיליון ל-150 מיליון. בזמנו, זה אפשר לנו בזמנו לתת את מספר המלגות הגדול ביותר במדינה, ועל סמך זה אני מעיר כבר – תקשיבו טוב, חברי הכנסת: מספר המלגות שהפיס נתן ללוחמים היה גדול פי כמה וכמה מזה שמשרד הביטחון נתן, וגם את המלגות ללוחמים שמשרד הביטחון נתן – אנחנו נתנו לזה 18 מיליון שקל בשנה, מלגה של 10,000 שקל שתמורתה מחויבים ב-120 שעות תרומה לקהילה.
על סמך הניסיון הזה אני רוצה להעיר שתי הערות: האחת – לתרומה לקהילה יש חשיבות בפני עצמה. זה דבר צודק, תורם, וזה תורם גם לסטודנט. כל הסטודנטים והסטודנטיות היו מרוצים, ואני נתתי באותו זמן מלגות לחיילים לוחמים פי ארבעה ממה שנתן משרד הביטחון באותו זמן, וחוץ מזה נתתי גם את המלגות של החיילים הלוחמים של משרד הביטחון.
דבר שני ואחרון – אסור ליצור אפליה כך שיהיו לוחמים שמקבלים את זה דרך משרד הביטחון ולוחמים שמקבלים את זה בדרך אחרת. אני ספרתי כמה מתוכם לוחמים, כמה עושים מילואים. אנחנו לא התנינו, לא אמרנו: יקבל רק מי שלוחם, אבל יצא מצב שמתוך 13,000 מלגות, כמעט 8,000 קיבלו חיילים וחיילות לוחמים. אסור שתהיה אפליה, שאלה מקבלים מלגה ולא תורמים לקהילה.
שאלתי לגבי חבר הכנסת ליברמן כי אני הודעתי לו באותה שנה שאנחנו נעמוד בכל ההתחייבויות שלנו לחיילים הלוחמים, אבל אנחנו לא ניתן כסף דרך משרד הביטחון אם משרד הביטחון לא יתנה את זה בהתנדבות. מהניסיון שלנו, כולם בסופו של דבר מרגישים עם זה טוב.
דבר אחרון, בשולי הדברים, אבל חשוב לעתיד: מי שרוצה לדאוג לחיילים הלוחמים – לחיילים בכלל וללוחמים בפרט – צריך לתת להם סוג של משכורת, אפשר דיפרנציאלית. צריך לתת להם כסף, שמי שרוצה בזה ילך ללמוד, ומי שרוצה יעזור לאימא שלו שקשה לה להתקיים, ומי שרוצה יפתח עסק קטן. בקיצור, לעתיד לבוא, בלי לפגוע בתוכניות האלה, חס ושלום, צריך לתת לכל החיילים, ובפרט ללוחמים, את מה שמגיע להם – משכורת צנועה אך הולמת.
דרך אגב, הנושא הזה הולך לוועדה? הוא יוחלט?
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
זה נתון להחלטתם.
<< דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >>
אם הוא הולך לוועדה, אז אני ממליץ על ועדת חוץ וביטחון.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
כספים, כספים.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
עוד לא הגענו לשלב הזה. עמדה נוספת של עודד פורר או שאתה מוותר?
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה, גברתי. אדוני השר ביטון, ראשית, קבל את התנצלותי על פליטת הפה קודם, אבל זה מאחר שהדברים האלה נוגעים בדם ליבי – יש לומר דם ליבנו.
הסוגיה פה היא קודם כול סוגיה עקרונית. אף אחד לא חושב שיש דבר רע בהתנדבות. התנדבות היא דבר חיובי, הוא חשוב. ישנם הרבה מאוד פרויקטים שמתנים את המלגות שלהם בהתנדבות, אבל חייל שסיים את חוק שירותו אחרי שלוש שנים או יותר ונתן מעל ומעבר למדינת ישראל, מסכן את עצמו, גם את חייו ולעיתים גם את נפשו, ואתה יודע, גם את מעמדו המשפטי – כבר ראינו את האיום המשפטי, כולל עכשיו עם בית המשפט הבין-לאומי בהאג – הוא בא ואומר: אני בא להגן על המדינה. סיימתי. באה המדינה ואומרת לו: ממדים ללימודים, סיימת את שירותך – אתה זכאי ללימודים. נתנו לך את המלגה הזאת. לבוא ולהגיד – אפילו שעה, אפילו שעה – ברמה העקרונית אני חושב שזה פסול מיסודו, קל וחומר כשבאותה עת בדיוק מדינת ישראל נותנת קצבאות ל-140,000 אברכים שהיא לא מתנה אותן בהתנדבות. היא לא אומרת להם: אתם תקבלו את קצבת הלימודים שלכם בכולל בתמורה לזה שגם תעשו – אגב, רבים מהם עושים הרבה מאוד התנדבויות. אין בעניין הזה דבר רע. אני רק אומר שוב, יש פה עניין עקרוני. מי ששירת שירות צבאי, סיים את חוק שירותו – המדינה צריכה להחזיר לו. בהתחלה היו תרומות, וטוב שהיו תרומות. אם נגמרו התרומות, זה בדיוק המקום שמדינת ישראל צריכה להכניס את היד לכיס.
<< קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >>
אז תן לו משכורת, אל תיתן לו טובות.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
ומה אתה חייב לדחוף עוד אברכים וכל הדברים האלה? אתה לא יכול לדלג על זה? הרי אפשר – – –
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
זה עניין של סדרי עדיפויות. זה עניין של סדרי עדיפויות.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
זה לא חייב להיות – – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – אם יש כסף, ועדיין יש.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
חברי הכנסת של ישראל ביתנו, קודם כול, אתם לא מסתפקים בתשובתו של השר?
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אני אגיד לך מה – – –
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
מה שאנחנו עושים – – – אני מציע לאשר את זה.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
דבר שני, אני, לעומת לשכת השר, נמצא בקשר עם החיילים עצמם. אז אני חושב שכדאי שנדון בזה בוועדת הכספים – – –
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
אני מבקש להסתפק בזה – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
השר מבקש להסתפק. אנחנו נצטרך להעלות את זה להצבעה – – –
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
– – – תשובות טובות.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
עוזי, אתה מסכים שזה ילך לוועדת הכספים, כדי שתהיה פה – – –
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
לחוץ וביטחון. אם לא, אז חוץ וביטחון, אבל אני מעדיף שיסתפקו בתשובה, כי אני חושב שהתשובה טובה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אתה מבקש שיסתפקו בתשובה שלך ואתם מבקשים שזה בכל זאת יגיע לוועדה, אז אנחנו צריכים להעמיד את זה להצבעה.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
ועדת כספים.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
לא בטוח שיש לכם רוב, אתם שמים לב.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אם לא – לא, אין בעיה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אין לך רוב. אתה לא מעדיף שזה יגיע לוועדה?
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – לוועדת הכספים.
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
בואו נסכם שאנחנו נביא לכם דיווח בנושא בעוד ארבעה חודשים.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא.
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
– – – מי אמר – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אנחנו נעמיד את זה להצבעה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא מצביעים. ההצבעה היא בעד או נגד ועדה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
בסדר, אם הם רוצים ואנחנו מצביעים נגד, זה יורד מסדר-היום. זה אותו הדבר.
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
אז אנחנו נגד.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מה הבעיה? או נלך לוועדת הכספים, נדבר על זה בוועדת כספים. מה הבעיה?
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
– – – חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אני אשאל עוד פעם: אתם רוצים להביא את זה להצבעה?
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
הגשנו הצעה לסדר-היום ואנחנו מבקשים שתעבור לדיון בוועדת כספים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מה אכפת לך שזה יידון בוועדת כספים? ממה אתה – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא יעבור.
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
יש הצעה להעביר לחוץ וביטחון – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
יש הצעה לחוץ וביטחון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן, כן, מה זאת אומרת לא.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אנחנו מסכימים לחוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אוקיי, ההצעה תגיע לוועדת החוץ והביטחון. סליחה, הצבעה – ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת החוץ והביטחון. מי בעד? מי נגד? מצביעים.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
בעד – שלושה, אין מתנגדים. אני מוסיפה את אלכס קושניר, עודד פורר, ענת כנפו, משה אבוטבול, ניסים ואטורי – זה חמישה; עוזי דיין – זה שישה, אז תשעה בעד, אין מתנגדים. ההצעה עוברת לוועדת החוץ והביטחון להמשך הדיון. תודה.
תם סדר-היום, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:25. << סיום >>