דברי הכנסת
דברי הכנסת
כ / מושב שני / ישיבות קל"א–קל"ב /
י' וי"ב באדר התשפ"א / 22 ו-24 בפברואר 2021 / 20
חוברת כ'
ישיבה קל"א
כנס מיוחד
הישיבה המאה-ושלושים-ואחת של הכנסת העשרים-ושלוש
יום שני, י' באדר התשפ"א (22 בפברואר 2021)
ירושלים, הכנסת, שעה 12:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על מתחסנים), התשפ"א–2021 3
סגן שר הבריאות יואב קיש: 3
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 9
תהלה פרידמן (כחול לבן): 11
סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 12
תמר זנדברג (מרצ): 13
ניצן הורוביץ (מרצ): 15
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 16
סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 17
אריאל קלנר (הליכוד): 18
ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): 27
שבח שטרן (הליכוד): 28
סגן שר הבריאות יואב קיש: 29
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 33
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 33
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, י' באדר התשפ"א, 22 בפברואר 2021. אני פותח את הישיבה.
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על מתחסנים), התשפ"א–2021. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על מתחסנים), התשפ"א–2021 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1394).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא שנמצא היום על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על מתחסנים), התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. הצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה, ואני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש להציג את הצעת החוק. בבקשה.
<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני חושב שיש למדינת ישראל הזדמנות נדירה להוביל, אולי היא הראשונה בעולם, את היציאה מהמגפה, וההזדמנות הזו קיימת וקורית לנגד עיננו. פתחנו אתמול את התו הירוק. אני רוצה שכל אזרחי ישראל שצופים בנו עכשיו יבינו: אין אף מדינה בעולם שיכולה לפתוח את הכלכלה שלה בתו ירוק; רק מדינת ישראל יכולה לעשות כך. למה? לפני חמישה ימים, אני חושב, הייתה לי שיחה עם חברי פרלמנט מהבונדסטאג, ודיברנו על התו הירוק. פתאום אתה מבין שהם הרי לא יכולים להציע לכל אזרח שלהם להתחסן, ובוודאי הם לא נמצאים במספרים שמדינת ישראל נמצאת בהם. לכן, מתווה שרק אנשים מחוסנים ומחלימים יוכלו להיכנס זה בכלל מתווה שהוא לא על השולחן, הוא לא רלוונטי לאותן מדינות. מצד שני, במדינת ישראל – אני חושב שכולם בבית הזה יכולים לברך ולחזק את ראש הממשלה על ההישג המדהים הזה, את שר הבריאות, את מערכת הבריאות המצוינת שלנו, וגם את אזרחי ישראל, שמאמינים והולכים להתחסן. אני חושב שהדבר הזה הוא הישג עצום שיאפשר לנו לפתוח – ואנחנו פותחים – את הכלכלה, ואנחנו רואים בימים אלה איך הדבר הזה מתגשם לנגד עינינו.
השאלה שעולה מהנושא הזה של החיסונים היא שאלה לא פשוטה, והיא עומדת בעצם: איך אנחנו מצד אחד מממשים את כל ההישג הזה ומצליחים באמת באמת לפתוח את המסחר, את החינוך, את כל מקומות העבודה, כאשר מהצד השני אנחנו רוצים שזה יהיה כמה שיותר במעגלים של מחוסנים. והנושא המרכזי למשל שעלה, ולטובתו גם הצעת החוק הזו, הוא להציע שמנכ"ל משרד הבריאות יוכל להעביר לרשות מקומית או למשרד החינוך, לעובד שהוסמך לכך, מידע ספציפי לגבי אותם אנשים שהתחסנו ומי שעדיין לא התחסן, כדי שהמידע הזה ישמש לעודד חיסון בקרב עובדים רלוונטיים, בהוראה למשל או במקומות שונים רלוונטיים שהרשות המקומית יכולה לעודד ולחזק. כי צריך להבין, לא מדובר פה אך ורק על זכות של אדם בפני עצמו; ברגע שהוא מעורב במערכת החינוך, בחשיפה לציבור או במקומות שבהם הוא יכול, אם הוא לא מתחסן, ליצור הדבקה, כבר יש פה אלמנט שהוא לא רק שאלה עצמית של אותו אדם. זה נכון, אנחנו לא מובילים בחקיקה לחובת חיסון, אדם יוכל להחליט על עצמו אם הוא מתחסן או לא, אבל ברגע שמדובר במערכת הציבורית, השיקול הוא לא רק שלו. צריך ונכון לתת לרשות המקומית את המידע כדי שהיא תוכל לעודד ולפקח שמי שלא התחסן לפחות יבוא עם אישור על בדיקות, או מנגנון אחר שיאפשר כניסה בטוחה לאותו אירוע.
כידוע לכולנו, העולם וישראל מצויים בעיצומה של מגפה כלל-עולמית כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. לאחר כשנה הושלם פיתוח חיסונים נגד הנגיף – אפילו אולי תוך פחות משנה, אנחנו במדינת ישראל שנה מהאירוע – ולמעשה מסוף דצמבר 2020 אנחנו במבצע אינטנסיבי עצום של חיסונים במדינת ישראל. במאמצים כבירים והתגייסות של מערכות רבות הצליחה המדינה כבר לתת יותר משבעה מיליון מנות חיסון, ועד כה כשלושה מיליון ישראלים קיבלו כבר שתי מנות חיסון כנדרש. לדעתי, ממש היום, ביום זה, אנחנו עם המחוסן השלושה מיליון, במנה השנייה.
חיסון רוב האוכלוסייה הוא האסטרטגיה הנבחרת ליציאה מהמגפה. יעילות החיסון גבוהה מאוד וגם הבטיחות שלו. עם זאת, חיסוניות עדר לא בגדר הנמצא, בין היתר מכיוון שלא ניתן לחסן ילדים מתחת לגיל 16, שהם כ-30% מהאוכלוסייה בישראל, ובבוגרים הצעירים עדיין יחסית יש שיעורים נמוכים של חיסון. יידרשו שיעורי חיסון גבוהים בהרבה של כל מי שיכול להתחסן, ובפרט של קבוצות הסיכון, כדי להימנע מגל תחלואה חמור, בפרט עכשיו כשמורידים את ההגבלות. ואני מנצל את הבמה הזו, שוב, ומצטרף לקריאה של ראש הממשלה ושל שר הבריאות: כל אוכלוסיית הסיכון מעל גיל 50, מי שעדיין לא התחסן, לכו להתחסן. זה יכול למנוע, החיסון שלכם, את האירוע של התפשטות וגל נוסף של תחלואה, חס וחלילה. וממול מצב שישראל יוצאת ושועטת קדימה, פותחת את הכלכלה ומובילה את כלכלת העולם.
אני רוצה לומר לכם שראש הממשלה אישית אמר לי שלאור ההישג המדהים במערכת החיסונים ובחיסונים במדינת ישראל הוא הולך להיות ממוקד כולו בפתיחת הכלכלה, בהובלת הכלכלה ובהצעדתה קדימה. אני יודע ומכיר את התוכנית של ראש הממשלה ושר האוצר, שהיום היא בדיונים גם במשרד האוצר, ומנסים לחסום אותה משיקולים לא הגיוניים, שיקולים פוליטיים. אנחנו חייבים לתת את החמצן הזה לעסקים. כמו שיש לנו קורונה בריאותית, שאנחנו מחסנים נגדה, יש גם קורונה כלכלית, שמחייבת ודורשת תשובה, והתשובה הזו קיימת. ואנחנו לא ניתן לכוח פריטטי שפועל בהיגיון פוליטי שגוי ורעוע או ליועמ"שים לעצור אותנו מלתת גם את התרופה, את החיסון הכלכלי, לאלו שצריכים לקבל אותו. לא ניתן לעסקים לפשוט את הרגל שלהם בגלל שכחול לבן רוצים ככה, או היועמ"ש. זה לא יהיה. כל מי שצריך חיסון בריאותי יקבל, וכל מי שצריך חיסון כלכלי יקבל. אי-אפשר לחכות.
לצערי, במסגרת הציבור יש סיבות שונות שעדיין גורמות לכך שכל מיני פייק ניוז וכזבים מייצרים איזשהו אפקט מצנן בנושא החיסון. אנחנו מתמודדים עם כך גם בקמפיינים נרחבים של הסברה וגם – לאור מה שאנחנו הבנו, שחייבים גם קשר אישי – בהכוונה קונקרטית וסיוע פרטני כדי לעודד את המהססים להתחסן. יש עשרות אלפי אנשים, כ-2% מהמתחסנים, שקיבלו את מנת החיסון הראשונה אך לא הגיעו לקבל את המנה השנייה, ולצערי גם קבוצה זו צריכה התייחסות ממוקדת, אישית. יש חשש שרמת החסינות הנמוכה שמקנה חיסון במנה אחת יכולה ליצור או להפיץ אף וריאנטים חדשים לנגיף, ולכן יש חשיבות מאוד גדולה לחיסון שני. גם המבוגרים הצעירים צריכים להתחסן, כדי להקטין את החשש מחדירת וריאנטים חדשים לישראל ולצמצם את הווריאנטים שנכנסו. המטרה שלנו היא כמובן החזרת החיים לשגרה לצד הקורונה וצמצום המגפה, ואנחנו רוצים לעודד אנשים להתחסן ולרתום לשם כך את כל מי שביכולתו לסייע.
הרשויות המקומיות הוכיחו עצמן כאחת מאבני היסוד הלאומיות לטיפול בתושב בשעת חירום, בהתבסס על היכרותן עם תושביהן ויחסי האמון עימם, עם השטח, המוסדות והעסקים. הן מכפיל כוח גם לטיפול אפקטיבי בשעת חירום, במיוחד כשצריך מגע אישי וקונקרטי. מבצעי בדיקות שערכו היו מוצלחים, והן מספקות סיוע רציף לתושבים ונוקטות בפעולות נוספות. אנו מבקשים בהצעת החוק הזו להסמיך את מנכ"ל משרד הבריאות למסור לרשויות מקומיות שיבקשו זאת מידע על אודות חיסון תושביהן כדי לסייע להן למקד את הפעולות לעידוד ההתחסנות במקומות הנדרשים ומול האנשים המתלבטים והזקוקים לסיוע והכוונה אישיים. לפי הצעת החוק, העברת המידע תיעשה לעובד הרשות המקומית שימנה ראש הרשות לעניין זה, ומי שיקבלו את המידע לצורך הפעולה יהיו עובדים שהוסמכו לצורך כך ומחויבים לשמירה על פרטיות התושבים.
כמו כן, כפי שציינתי קודם בדבריי, גם משרד החינוך הוא גורם שמנכ"ל משרד הבריאות יוכל להעביר לו מידע. צוותי החינוך חשופים לאוכלוסייה לא מחוסנת, לילדים כמובן, והתחסנותם חשובה מאוד לאפשרות פתיחת המשק. משרד החינוך, שאמון על החזרת מערכת החינוך לפעילות שגרה באופן בטוח ובריא, הוא בעל יכולת להגיע ישירות ובאופן בלתי אמצעי למרבית ציבור המורים וצוותי החינוך. קופות החולים אינן מחזיקות באופן שוטף במידע שמאפשר להן לדעת בקרב מבוטחיהן מיהו מצוותי החינוך, ולכן אינן יכולות לפעול באופן קונקרטי. יושב פה שר החינוך – בתורנות מליאה, לדעתי – השר גלנט. שלום.
<< קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >>
שלום וברכה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
הוא כבר כמה שבועות בדרישה חד-משמעית ולא מתפשרת ממשרד הבריאות לקבל את המידע הזה, ולאור קשיים משפטיים – אני לא איכנס עכשיו לניתוח של מי ומה ומה השתנה, זה לא כל כך מעניין, הנקודה היא שכרגע הצעת החוק הזו באה לפתור את העניין ולאפשר שלמנכ"ל משרד החינוך, לפי בקשתו, בדומה לרשויות המקומיות, יועבר מידע כדי שיוכל לטפל מעשית בעידוד התחסנות תוך כדי שמירת פרטיות המורים וצוותי החינוך.
הפעולה של משרד הבריאות ומשרד החינוך ביחד להגדלת מספר המתחסנים, כל עוד המידע הזה לא עבר, קרתה, אבל לא הביאה לשיעור התחסנות מספיק. התיקון המוצע, שהוא בתוקף לתקופה קצרה של שלושה חודשים בלבד ומתווסף לפקודת בריאות העם סעיף 20(ט), יסמיך את מנכ"ל משרד הבריאות להעביר מידע מזהה ופרטי קשר של מי שהתחסן ומי שעוד לא התחסן לגורמים האמורים, משרד החינוך ורשויות מקומיות, לפי בקשתם. העברת המידע תהיה בשיקול דעתו של מנכ"ל משרד הבריאות, והשימוש ייעשה בהתאם להנחיות שהוא ייתן יחד עם האישור, ובפרט לגבי הפעולות לעידוד התחסנות שניתן לבצע על סמך המידע.
כמובן שיש בחוק איסור לשימוש במידע אחר או להפעיל לחץ בנוגע לשימוש בסמכויות רשות מקומית או משרד החינוך על האדם שאותו מבקשים לעודד להתחסן. עוד נקבע שאדם לא יבצע פעולות לעידוד התחסנות של אדם שאותו או מכיר או צפוי שיכיר, וגם זאת כדי להגן על הפרטיות, וכן קבועה הוראה בדבר מחיקת המידע בתום הצורך בו או לאחר 60 יום. בנוסף ההצעה כוללת הסמכה של מנכ"ל משרד הבריאות לדרוש ממוסדות רפואיים ומגופים ציבוריים מידע מזהה ופרטי קשר של אנשים שהתחסנו או שרשאים להתחסן כדי לקדם את מבצע החיסונים הלאומי ולעודד את הציבור להתחסן ולהפיק למתחסנים תעודות מתחסן. החוק החדש נועד להוסיף סמכויות שלא קיימות כרגע, ואינו גורע מסמכויות קיימות שמאפשרות כבר היום העברות מידע בין גופים ציבוריים למטרות שונות. החוק הוא בעצם הוראת שעה לתקופה של שלושה חודשים בלבד, כדי שנוכל לבחון אם העברת המידע הזו אכן משיגה את התוצאות הרצויות ועידוד הציבור להתחסן.
אני חייב לסכם ולומר שלאורך כל תקופת המגפה עולות שאלות של שמירה על פרטיות מצד אחד, ומצד שני איך אתה משתמש במידע בשביל לנצח את המגפה. כך היה כאשר היו לנו חולים ברשויות המקומיות וכך כשהיום אנחנו רוצים לעודד את נושא המתחסנים. מי שמאמין – ואני חושב שאני פה בוודאי מייצג את העמדה הזאת – שהחיסונים הם הנכס הכי חשוב היום שיש למדינת ישראל ביציאה מהקורונה, בוודאי רוצה לעודד ולתמוך בכלי אפקטיבי, תחת מגבלות של העברת המידע וחיזוק החיסונים גם במגזר של משרד החינוך וגם באוכלוסיית הסיכון באופן כללי על ידי שימוש בכוחן של הרשויות המקומיות. אני חושב שהחוק הזה הוא ראוי, נכון, הוא תוך כדי שמירה על מגבלות רבות, ומצד שני הוא יכול להביא הישג עצום למדינת ישראל, ויכול למנוע – אם מדינת ישראל תיכנס לסגר רביעי, כן או לא.
אני רוצה לומר עוד נושא שהוא קצת פחות קשור, אבל הוא קשור קצת לבית הזה לאור החלטת ועדת החוקה בכל מה שקשור למלוניות וההחלטה למעשה לאסור את המשך השימוש במלוניות לבידוד. אני חייב להגיד מה התמונה במשרד הבריאות. ראשית, אני אומר בצורה הכי ברורה: בידוד הבית לחוזרי חו"ל לא מספיק אפקטיבי. אנחנו מוצאים יותר מדי הפרות, ואנחנו רואים שבידוד בית, לצערי, במסגרת שלו כמו שהוא היום, כולל ההיערכות של פיקוד העורף והמשטרה לשמור על הבידוד, הוא לא מספיק אפקטיבי. לכולם ברור החשש מכניסת וריאנטים שונים. זאת אומרת, ההחלטה לבטל את המלוניות היא לפתוח שער לאירוע קשה מאוד למדינת ישראל. אני חושב שזו החלטה שגויה. אני אומר את זה פה, דעתי האישית, לכל חברי ועדת החוקה וליושב-ראש ועדת החוקה. אז החלטת יושב-ראש ועדת החוקה זו החלטה שגויה, מסוכנת מאוד לבריאות הציבור. מצד שני, אני בהחלט תומך באמירה שלו על מציאת חלופה בנושא של צמיד דיגיטלי כדי לייצר בידוד בית אפקטיבי. ואני רוצה לומר מעל הבמה הזו: הנושא הזה קיים, הוא כבר נבחן במשרד הבריאות, כבר יש פתרונות. יש פתרונות. אבל היועמ"ש – ושלא יגידו לנו אחר כך שהיועמ"ש אמר כך או אחרת – אמר בפירוש שלא ניתן להשתמש בפתרון של צמיד דיגיטלי ללא חקיקה. אז מה יש לנו? יש לנו בעיה בבידוד ביתי מצד אחד, פתרון שכרגע הוא מלונות; כנסת – יו"ר ועדת חוקה, בסדר, שאומר אין מלונות; יועמ"ש שאומר שאין צמיד דיגיטלי, ויאללה קדימה. איפה האחריות של הבית הזה לעצור את החשש הכי גדול, להכניס וריאנטים מחוץ לארץ? אנחנו נקבל היום בממשלה החלטה בעניין, אנחנו נציג את הנושא של הצמיד הדיגיטלי, והממשלה תחליט אם היא מקדמת חקיקה. אנחנו – – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אדוני סגן השר – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
שנייה, אני אסיים את דבריי. אני אסיים את דבריי.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
בדיון. חשוב מאוד שיהיה פתרון לאזרחים שתקועים בחו"ל. חשוב.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
אני חוזר על דבריי. הפתרון שמשרד הבריאות מקדם מדבר על כך שכל מי שצריך להגיע לבידוד הולך למלונית. ברגע שתגיע תשובת הבדיקה שהוא עשה בשדה – חיובי נשאר בבידוד במלונית; אם היא שלילית, תהיה לו האפשרות לצאת לבידוד בית בשימוש בצמיד דיגיטלי. זו אפשרות. באנו ליועמ"ש ואמרנו: אני לא מבין מדוע אתה דורש חקיקה אם האדם בוחר את האירוע. הוא היום מחויב למלונית, ואתה מציע לו אלטרנטיבה של מה שנקרא בידוד בית אפקטיבי עם צמיד דיגיטלי. כן, אי-אפשר לסמוך על דרך אחרת. ולזה צריך חקיקה. זו האמירה הכי ברורה ששמעתי מהיועמ"ש.
אלטרנטיבה מקילה דורשת חקיקה. יכול להיות שנצליח, בשבוע מאומץ. אם בבית הזה באמת חברי הכנסת חושבים שהנושא של נתב"ג צריך להיות בפיקוח משמעותי ולא חושבים שצריך לפתוח את הנושא של בידוד בית, אז בואו אכן נוביל חקיקה מהירה במשך שבוע של צמיד דיגיטלי לבידוד בית אפקטיבי – עוד פעם, רק למי שיצאה לו תשובה שלילית מהמלונית – ואז כל עם ישראל שירצה לצאת, גם לחופשים וגם לעסקים – בסדר, הוא יודע שהוא נוסע, חוזר, עושה בדיקה בשדה, הולך למלונית ומחכה לתוצאה. התוצאה חיובית – הוא נשאר בבידוד במלונית; התוצאה שלילית – הוא יכול לחתום, לקבל צמיד עם טלפון נייד, ערכה שלמה, כולל לשומרי שבת וכאלה, ללכת הביתה ויש בידוד ביתי אפקטיבי. אבל זה ייקח שבוע, ולא יכול להיות שאנחנו במהלך השבוע הזה נהיה שוב באירוע פרוץ. זו דעתי. אני מאוד מקווה שחברי ועדת חוקה ויושב-ראש ועדת חוקה יצטרפו לעמדה זו, ושהממשלה תקדם היום בהחלטתה את הנושא הזה של הצמיד הדיגיטלי. כל פתרון אחר יכול לגרום חס וחלילה לנזק מאוד קשה למדינת ישראל. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים לדיון עצמו. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, סגן השר, לפני כשנה קבעה נשיאת בית המשפט העליון בבג"ץ בנושא איכוני השב"כ כך: "האמצעים החריגים שננקטו כאן ננקטו ביחס למצב משברי חריג ונדיר בכל קנה מידה. עלינו לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעימם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה".
ההצעה העומדת לפנינו אינה עוד שלב במדרון החלקלק אלא כבר בוץ טובעני בתחתיתו. שש פעמים נאמר בהצעה הקצרה שלפנינו שמטרתה לעודד את הציבור להתחסן. זו למעשה כל תכליתו של החוק הזה. עידוד הציבור להתחסן הוא אכן תכלית ראויה, אבל הקריאה להתחסן צריכה להיות קריאה חיובית ולא שלילית, מעודדת ולא מאיימת. במקום שימוש בכלים דיקטטוריים ובכוחנות בלתי סבירה ובלתי מידתית, כדוגמת הצעת החוק הזו, הגיע הזמן שהממשלה תקדם החלטות ענייניות ובהירות. אם יש מחסום אחד מרכזי העומד בין אזרחי המדינה לבין התחסנות מלאה, הרי הוא אובדן האמון של הציבור. כדי לקדם התחסנות עלינו בראש ובראשונה להרוויח את האמון הזה באמצעות עבודה נכונה, מקצועית, שבבסיסה קבלת ההחלטות שקופה; החלטות בהירות, מובנות, הגיוניות ונגישות לציבור. כל עוד דיוני קבינט הקורונה חסויים, ועוד ל-30 שנה, איך אנו מצפים שהציבור ישתף פעולה? שיח האיום שמובילים שרים וחברי כנסת חסרי אחריות שרודפים אחרי כותרות חייב להיפסק. החיסיון הרפואי הוא ערך קדוש שיש לשומרו מכל משמר על מנת להציל חיי אדם.
ואם כבר מדברים על הצלת חיי אדם ומדברים על חקיקה מהירה, סגן השר, בעניין אזיקונים אלקטרוניים: אני מחכה כבר מ-2017 שיקדמו את החוק של אזיקונים אלקטרוניים לגברים אלימים המסכנים חיי נשים. בבקשה.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
מה הקשר? אין קשר.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
יש קשר. אם למדינה יש את היכולת, אם העניין הוא הצלת חיים – אז גם חיי נשים חשובים.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
למה, חיי גברים לא חשובים? מה הקשר?
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
למה לתקוע אזיקים – – –
<< קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >>
למה, מישהו רוצח גברים?
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
יש קשר. אם למדינה יש את היכולת לנהל אזיקים אלקטרוניים לאנשים שלא רוצים להיות בבידוד במלונית, יש לה את היכולת, אבל כנראה לא את הרצון, לנהל מערכת אזיקונים אלקטרוניים לגברים מסוכנים. מאז קודם החוק ב-2017 ועד היום נרצחו נשים שהגברים שלהן היו ידועים כמסוכנים, והאזיקון האלקטרוני היה יכול להציל חיים. תפסיקו לדבר על כאילו, שהחלטות של הממשלה הזו הן החלטות למען הציבור. כשתפסיקו להשתמש בעניין המגפה לרצונות פוליטיים של ראש הממשלה ושל השרים הציבור יתחיל להאמין לכם, ויתחיל להאמין שיש צורך בהתחסנות. אל תאיימו על הציבור – תעודדו אותו, תנגישו את ההתחסנות לכולם, את החיסונים לכולם, כולל בכפרים הבדואיים הלא-מוכרים בנגב, כולל אנשים שרתוקים לבית.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אתמול ביקרתי אצל אישה שאמרה שלא מסכימים להגיע אליה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא, לא, סליחה, חברת הכנסת תומא סלימאן, את בחריגה כבר להערכתי של לפחות שתי דקות מהזמן. אז אנא.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תודה רבה. תודה על החריגה, אבל אני גם כן מבקשת – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אנא, לא נפתח עכשיו נושא חדש.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – מסגן השר שייתן תשובה לאזרחים שנמצאים בחו"ל, שתקועים מעל חודש, נגמר להם הכסף ולא נותנים להם לחזור לארץ.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – איננו. חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה.
<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>
ימים שלמים בשבוע האחרון אני יושבת בוועדת החוקה בדיונים על כניסה לארץ וטיסות חילוץ ומלוניות וכו' וכו', פרטי-פרטים חשובים מאוד מאוד. ואני כל הזמן חושבת על הילדה שלי בבית – יש לי חמישה, אבל אחת מהם נמצאת כבר שנה שלמה בבית, והיא הולכת ונגמרת לי מול העיניים. היא הולכת ונכבית. ועל הילדה שלי לא היה דיון אחד – אחד – כבר חודשים, דיון אחד. ואז עומד שר הבריאות ואומר: אה, כן, עשינו טעות, פתחנו את הקניונים לפני בתי הספר, באמת עשינו טעות. לא עשיתם טעות – זו לא טעות, זו מדיניות.
לא נותנים לנו לכנס את ועדת החינוך כבר שבועות ארוכים. מפלגת הליכוד לא מאפשרת לכנס ועדת חינוך. למה? כי בשם המשילות כנראה שאסור שהכנסת תפקח על הממשלה. כי לא רוצים, כי הרבה יותר נוח לקבל החלטות ולתת ציונים כשאף אחד לא מפקח עליך. יש לי ילדה בבית שנה שלמה שלא מעניינת את הבניין הזה. שלושה סגרים היו פה. שלושה סגרים, ואף אחד במשרד החינוך לא בא עם הצעה של איך מנהלים מערכת חינוך עם הקורונה. עם הקורונה.
יש למדינת ישראל קונספציה, כמו במלחמת יום הכיפורים, קונספציה. מה הקונספציה? צריך להרוג את הזמן עד שיהיו חיסונים. אז הרגו את הזמן ולא באו עם תוכניות של איך חיים עם הקורונה. אם ירצה השם, והלוואי שבאמת החיסונים הם הפתרון, אבל אי-אפשר להיות בטוחים; לפני שבוע ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה לנו: גם אם כל המבוגרים יתחסנו, הקורונה לא מאחורינו, כי יהיו וריאנטים, כי תמיד יש, כי הילדים לא מתחסנים, כי זה ייקח עוד זמן. אי-אפשר להמשיך עם השיטה הזו שהילדים שלנו בבית. עשינו טעות. חדר כושר זה חשוב, קניונים זה חשוב, הילדים שלנו זה לא חשוב. יש לי ילדה בבית – היא נגמרת לי מול העיניים. אפשר לחלק את כל ילדי מדינת ישראל לקבוצות של עשר ולהצמיד לכל אחת איש חינוך, אפשר לחשוב על כל מיני פתרונות. צריך לחשוב, צריך שזה יעניין. לא רק חדרי כושר, לא רק קניונים, הילדים שלנו צריכים פתרון של חיים עם הקורונה. הקונספציה הזו ומדיניות ציבורית של צל"ש או טר"ש היא לא מדיניות ציבורית. הלוואי שזה יצליח, אי-אפשר לסמוך על זה. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה.
<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, קודם כול, אני רוצה לנצל את הבמה הזו שוב כדי לקרוא לכל האזרחים במדינה, יהודים וערבים, לצאת ולקחת את החיסון. יש כמעט קונסנזוס אצל כל מי שעוסק בענייני רפואה שאין לנו דרך אחרת ליציאה מהקורונה. יש לנו רק את הדרך הזו, ורק כך נוכל לחזור לחיים. אני רוצה להגיד את זה בערבית, אדוני היושב-ראש – לקרוא לאנשים לצאת לחיסון, ואז אני אגיד מה אני חושב לגבי הצעת החוק. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ראשית, אני פונה לאנשינו ולציבור שלנו בבקשה אישית לצאת לקבל חיסון. אי-אפשר לדחות עוד. בימים האחרונים אנו מבקרים בכל היישובים שלנו, ואנו רואים, למרבה הצער, אפילו ביישובים הקטנים מספר גדול של בתי אבלים. המגפה נמצאת בינינו, והיא גובה מאיתנו מחיר יקר מאוד בחיינו ובחיי האנשים שמסביבנו. יש לנו פתרון אחד אפשרי שלגביו יש תמימות דעים בין כל האנשים שבתחום הרפואה בעולם: חשוב מאוד שנצא לחיסון. בבקשה צאו להתחסן.)
לגבי כל ההתנהלות הזו בעניין הקורונה – מההתחלה אמרנו שראש הממשלה מנצל את המגפה, לצערנו הרב, למניעיו ורצונותיו הפוליטיים, וזה מה שהביא למשבר האי-אמון עם הציבור. משבר האי-אמון הוא לא מקרי; הציבור לא מאמין לראש הממשלה לא במקרה. כולם רואים שנתניהו והממשלה מנצלים את המגפה לצרכים הפוליטיים שלהם, אחרת לא היינו בבחירות האלה. לא היה לזה באמת איזשהו צורך. הרי אין איזשהו ויכוח אידיאולוגי רציני בין גדעון סער לבנימין נתניהו. פריימריז בתוך מפלגת הליכוד? בשביל זה לא היה צריך בחירות. נתניהו מנצל את המגפה כדי לחזור עם חסינות או עם החוק הצרפתי, לצערנו. זה מביא לחוסר אמון עם הציבור, וזה מביא למשברים שאליהם הגענו.
אני מצטרף לקריאתה של חברתי עאידה תומא. אזרחים רבים תקועים בחו"ל. חברים, חלק גדול מהאזרחים הערבים והיהודים בישראל רגילים להיות בקשר עם חו"ל – או שלומדים בחו"ל, או שעובדים בחו"ל, או שיצאו לטיול, וחלק גדול מהאזרחים תקוע בחו"ל. הפתרון של מלוניות לא מספיק, הוא לא מספיק טוב; הוא פתרון שאכן עוזר לנו להשתלט על המגפה כדי למנוע את הטעויות שעשתה הממשלה לפני כן, ואנחנו מקבלים שזה איזשהו סוג של פתרון, רק שהוא לא מספיק, וחלק גדול מהאזרחים תקועים בחו"ל. אין להם יותר כסף, אין להם דרך לחזור. המדינה חייבת לקבל אחריות על האזרחים שלה ולעזור לכולם לחזור לבתיהם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.
<< דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>
תודה רבה. חברות וחברים, באתי עכשיו משיעור בחצר בית הספר בתיכון של הבת שלי, בכיתה ט'. קיימנו שם שיעור בקבוצה קטנה בחוץ, באוויר הפתוח. השיעור היה בנושא הדמוקרטיה הישראלית. הסתכלתי מסביב ושאלתי את עצמי: מה עשינו שנה שלמה עבור הילדות והילדים שהשארנו אותם בבית מתחילת השנה, הכי הרבה מכל מדינות העולם? אתמול קיימנו את אותו שיעור ביחד עם נוער מרצ בקניון. התלמידות והתלמידים בכיתה ט' יכלו להסתובב בחנויות ולהיכנס לשם בקבוצות של עשרה, אבל ללמוד לא. עד כדי כך הידרדר סדר העדיפויות שלנו?
אדוני סגן השר, אני חושבת שחשוב וצריך גם עכשיו להמשיך ולהקפיד על ההנחיות, ואני קוראת לכולם גם להתחסן וגם להמשיך ולשמור על ההנחיות, כולל נתב"ג, עם הקושי, על מנת שלא נידבק במוטציות חדשות. אבל – – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
– – – אנשים בחוץ, אז אני לא מבין מה הבעיה.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
זה בדיוק מה שאני אומרת. גם במסגרת – – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
מותר.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
יפה, תודה רבה לך. זה בדיוק מה שאני אומרת, שגם במסגרת ההנחיות מערכת החינוך כושלת כשל מוחלט וראויה לציון אפס על שנה של אפס התמודדות. גם במסגרת ההנחיות, כפי שאמר כרגע סגן השר, אפשר ומותר וצריך להיפגש בקבוצות קטנות, ללמוד עם ההורים – הינה, בית הספר של הבת שלי גייס את ההורים להרצאות בקבוצות של עשרה ילדים בתחומי העניין שלהם. תאמינו לי, הסתכלתי על מערכת השעות, אני מאחלת אותה לכל בית ספר: הייטק ותקשורת ותכנות רשתי ואני לא יודעת מה – דברים שאני לא מבינה בכלל. אני תרמתי את תרומתי הצנועה במה שאני כן מבינה, וזה הדמוקרטיה הישראלית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני יכול להרצות על מערכת המשפט, אם את מעוניינת – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אני פחות מעוניינת.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
זה אחד ההורים שאל. אתמול, מהשיעור הזה בקניון הלכנו לעוד שיעור אזרחות חשוב בחופים, בחוף אפולוניה. עם הידיים, עם הכפפות ועם הדליים ועם שקיות הניילון על הנעליים, ניקינו את הזפת באסון האקולוגי אולי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל, שגם עליו עוד צריך לשאול שאלות: מתי מדינת ישראל ידעה עליו לראשונה, האם אפשר היה למנוע אותו, מה עושים עכשיו כדי להזרים הרבה יותר כסף לתוכנית ניקוי החופים, כי מדובר באסון אקולוגי, שמוקדם עוד להעריך כמה שנים, אולי עשרות שנים, הוא ישאיר חותם והוא ישאיר זיהום. והדבר החמור ביותר והחשוב ביותר, שישראל צריכה לעשות זה לשאול את עצמה מתי היא מפסיקה להשתמש בדלקים מזהמים ולעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות – ב-2030? ב-2050? אנחנו חייבים לדורות הבאים, כולל התלמידים האלה וכולל התלמידים שהעבירו שיעור אזרחות בחופים וניקו, ותאמינו לי, זה היה שיעור אזרחות נהדר בשמש. הם ולמדו דבר חשוב ביותר, אבל הלקח החשוב ביותר שאנחנו יכולים ללמד אותם זה מתי אנחנו כמדינת ישראל משאירים את הדלקים המזהמים מאחור ועוברים ל-100% אנרגיות מתחדשות, כדי שגם אם בעתיד יהיו סערות ויהיו אירועי מזג אוויר קיצוני לא יהיו זיהומים כאלה בלב ים שיחריבו את המערכת האקולוגית של הימים ושל החופים שלנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב טסלר – איננו. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.
<< דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בואו נדבר על מה שהממשלה לא רוצה שנדבר עליו, וזה מה שהולך לקרות כאן בחודש יוני כשדמי האבטלה יסתיימו ומיליון אנשים שהיום יושבים בבית וחיים על דמי אבטלה וחל"ת, שהם בערך חצי מהמשכורת, ייאלצו להתמודד עם המציאות, ייאלצו לשלם את המשכנתה, את דמי השכירות, את החשבונות, ייאלצו להמשיך לחיות מתמיכות וסיוע – מה אז יקרה? ולממשלה אין תשובה בכלל, כי אין לה שום תוכנית כלכלית. כל ההתמודדות של הממשלה עם הקורונה הכלכלית, עם המשבר, עם המיתון, עם הפיטורים, עם סגירת העסקים, הייתה באמצעות פיצוי ותמיכה. שום תוכנית להשקעה, שום תוכנית לצמיחה, שום יצירת מנופי צמיחה, שום תקציב – פשוט קופסה אחר קופסה, חבילת סיוע אחרי חבילת סיוע, בלי שום אופק.
הממשלה חושבת שבאיזושהי דרך פלאית, פתאום, כשמספיק אנשים יתחסנו, אז פתאום המשק ייפתח ופתאום מיליון אנשים יחזרו לעבודה – לא דובים ולא זבובים, וזה לא עובד ככה, לא בעולם ולא בישראל. מה כן עובד? למשל, הנשיא ביידן הביא תוכנית שיקום, תוכנית חילוץ כלכלית, של 2 טריליון דולר – טריליון זה 1,000 מיליארד. 2 טריליון דולר – תוכנית שהיא הרבה יותר גדולה מהניו דיל של שנות השלושים, וזו תוכנית אמיתית לחילוץ. מה זה אומר? כל מה שהימין שונא: המדינה נכנסת לשוק ומייצרת תעסוקה, מחזירה מובטלים לעבודה, מביאה פרויקטים ויוזמות של תשתית שמעסיקים עובדים ומחדשים צמיחה. פה הממשלה לא עושה כלום, רק נותנת דמי אבטלה כמו פלסטר לחולי סרטן. למה עושים את זה? כי אם לא היו גם דמי אבטלה, אז היה פה מרד נגד המשטר. אז מיליון איש שלא היה להם איך לחיות היו יוצאים וצועקים. אז נותנים את דמי האבטלה האלה, ששומרים על המובטלים. מה שנקרא, אף אחד לא רעב ללחם, תודה לאל. שומרים. זה בערך חצי משכורת, 60% משכורת, ומאריכים ומאריכים. וכך שומרים על האנשים שלא ימותו, ועל המשק במצב של גסיסה מוחלטת.
200 עסקים קטנים נסגרים כאן כל יום. אין שום אפשרות לפתוח אותם מחדש בהיקפים שאנחנו רוצים בלי השקעה של המדינה. כן, זו השקפת עולם שמאלית. זאת סוציאל-דמוקרטיה, שהמדינה מכניסה את היד לכיס, מגדילה את תקרת ההוצאה ויוצרת מקומות עבודה. אם מישהו חושב שהשוק, מה שנקרא היד הנעלמה, השוק הפלאי, לבד ייצור את המקומות האלה – מי ייתן לו את הכסף? מי יאפשר מינוף?
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
לא התוכנית של בנט, תוכנית קפיטליסטית, מה שנקרא להוריד מיסים, לקצץ בשירותים ולתת לטייקונים לפתור לנו את הבעיה. ממש, תשובה ודנקנר וכל החברים יעמדו פה בתור בשביל להעסיק מובטלים. רק פעילות של המדינה, כמו שעושים היום בכל אירופה, כמו שעושה הנשיא ביידן עם תוכנית חילוץ אמיתית. וקודם כול שתהיה תוכנית, למען השם – תוכנית, תקציב. אחרי שנה וחצי של אין תקציב, אחרי שנה של קורונה, משהו מינימלי צריך להביא.
מהממשלה הזאת כבר לא יצא שום דבר, והכיוון היחיד הוא סוציאל-דמוקרטיה שעובדת, כיוון של שמאל כלכלי, שהוא הכיוון היום ששולט בעולם ומיישם תוכנית שבאמת תחלץ מהמשבר. אם מישהו פה סומך על הטייקונים והמיליארדרים, אני מציע לו להתפכח מהאשליה. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת משה אבוטבול – איננו; חבר הכנסת עמית הלוי – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אזולאי, אתה רוצה לדבר או מוותר? מוותר; חבר הכנסת משה ארבל – איננו. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.
<< דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, תחילה אני רוצה לפנות באופן ישיר לכל מי ששומע אותנו או מי שישמע אותנו בחברה הערבית, ואני אדרוש מהם ללכת להתחסן. כל אזרח, כל אזרחית, נושא באחריות אישית ובאחריות קולקטיבית לגבי קרובי המשפחה שלו, כלפי החברה כולה, ועל כן להתחסן – משמעות הדבר היא למנוע את התפשטות הנגיף ולמנוע פגיעה ביקרים של כל אחד מאיתנו (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני פונה לכל אנשינו בחברה הערבית, גברים ונשים בכל הגילים שהורשה להם לקבל חיסון, לפנות אל מרכזי החיסון ולקבל חיסון. בכך אנו שומרים בראש ובראשונה על בריאות האזרח, ולאחר מכן על בריאות האנשים, היקירים, הקרובים והחברה בכללותה.)
מצד שני, אדוני היושב-ראש, צר לנו שכדי לגרום לאזרחים ללכת להתחסן אנחנו צריכים לבוא עם חוקים פוגעניים, חודרניים. במקום להחליף את החוקים האלה בתוכניות של הסברה, סגן השר, להגיע לשכל של האנשים, לשכל הישר של האזרח ולשכנע אותו שהוא יעשה את הצעד הנכון ביותר אם הוא ילך להתחסן, אנחנו נאלצים להגיע הנה כדי להעביר חוקים שלעומת הסיטואציה – נשמע לא מקובל. חיסון צריך לקבל באמצעות הסברה ולא באמצעות חוקים, ולא באמצעות לחץ לא סביר על האזרח.
נקודה אחרונה, לפני שהזמן שלי מסתיים. יש המון אזרחים שרוצים לחזור ארצה, וגם כאלה שרוצים לצאת מהמדינה לכל מיני נושאים חשובים ביותר שהם צריכים לעשות, במיוחד סטודנטים שצריכים להגיע לאוניברסיטאות שלהם, והנושא הזה לוקח הרבה מאוד זמן וביורוקרטיה, ולפעמים אפילו נתקל בהרבה מאוד חסמים. הנושא הזה צריך להיות מטופל, אדוני סגן השר, כי סטודנט שצריך להגיע לאוניברסיטה שלו ויש לו יעד של זמנים, הוא צריך להגיע לשם. אנחנו לא צריכים להוסיף קושי על הקושי הקיים גם ככה לאזרחים, וכן לאפשר טיסות חילוץ מכל מיני בירות, האזרחים מתקשרים ורוצים לחזור ארצה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.
<< דובר >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הבוקר הוא בוקר שחור בנגב, במיוחד בכפרים אל-אטרש, סעווה, ארוויס וח'רבת אל-וטן. את כל הקיץ העברנו במאבק שם על קיומם של הכפרים האלה ועל עתידם של אלפי אזרחים שנמצאים שם. הבוקר הגיעו דחפורים וטרקטורים של מינהל מקרקעי ישראל עם ליווי כוח אדיר של משטרה להשמיד יבולים. וכאשר שומעים על אילו יבולים מדובר – מדובר על חיטה שאנשים משתמשים בה בעוד חודש לרעיית העדרים ומתפרנסים מהעדרים האלה. היום ובשעות האלה יש חרישה והשמדה של מאות ואלפי דונמים ששייכים לשבט אל-אטרש ולעוד שבטים בסביבה – אל-נבארי ועוד השבטים שנמצאים בסביבה. ולמה זה מתסכל? כי בחודשים האחרונים מתנהלים משא ומתן והידברות, והגענו למצב של הידברות עם אנשי הכפרים האלה, כדי ללכת לכיוון של ההכרה ולפתרון הסוגיה. ודווקא בזמן שיש הידברות מגיע מינהל מקרקעי ישראל ומשמיד את היבולים שם – אלפי דונמים – כדי לתקוע מקל בגלגל שהנענו בחודשים האחרונים.
אני קורא לשר הממונה על רשות הבדואים, לשר עמיר פרץ, ואני קורא לשר ליצמן, הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, לעצור את מה שקורה שם בנגב. לעצור אותו מהר; לתת הזדמנות להידברות, לתת הזדמנות למהלך שהנענו, אדוני היושב-ראש, בחודשים האחרונים, כדי להגיע להסכמות. למה דווקא עכשיו, ומה מרוויחה המדינה? היום הגיעו אלפי שוטרים עם מסוק ועם דחפורים ועם כל מה שאתם רוצים. מי נפגע? מי עומד שם? נשים, ילדים וטף, ועוד מאנשי הכפרים שם. אני קורא מכאן לעצור את המהלך הזה. כי אם לא, גם מהלך ההידברות בכלל ייפגע. ואנחנו לא רוצים שהוא ייפגע. אנחנו רוצים להגיע להסכמות. אנחנו רוצים להגיע למצב, להסדיר את ההכרה בכפרים שנמצאים שם – אלה ח'רבת אל-וטן, ארוויס, אל-אטרש. יש הידברות – תנו צ'אנס להידברות הזאת. כל מהלך והמשך המהלך הזה של השמדת היבולים וחרישת החקלאות המקומית שם רק יובילו אותנו להתנגשות ולעוד ועוד סבל של האוכלוסייה האזרחית, האנשים שהם בתחתית הסולם במדינת ישראל, האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל. תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן – איננה; חברת הכנסת מיכל וונש – איננה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם אעשה סיכום קצר של חלק מהיוזמות שאני הובלתי בכנסת הנוכחית: יוזמת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה; מיסוי משמעותי על מימון עמותות בידי מדינות זרות; שמירה על זכויות נחקרים; הסרת מכסים וחסמים ופתיחת השוק; טיפול באוזלת היד של המינהל האזרחי בנוגע להשתלטות הערבית על אדמות מדינה; שינוי שיטת בחירת השופטים. היו עוד כמה, אבל אלה אולי העיקריים.
אזרחי ישראל, באיזו קואליציה אוכל לקדם את הנושאים האלה? האם בקואליציה שקוראת לפקידים "שומרי סף"? האם קואליציה כזאת תאפשר לי? האם חברת הכנסת תמר זנדברג וחבר הכנסת ניצן הורוביץ יסייעו לי בעצירת מימון עמותות בידי מדינות זרות? אולי בצלם ושוברים שתיקה יעזרו לי להגיע אליהם להפעיל לחץ, או אולי זה יהיה בני בגין, שבלם יוזמות כאלה בעבר. האם מפלגת העבודה תסייע בהסרת מכסים וחסמים ופתיחת השוק? האם מרב מיכאלי תצביע בעד שינוי שיטת בחירת השופטים, או שאולי מרב תהיה אחראית על החינוך בישראל ועל המוטיבציה לשירות משמעותי בצה"ל? האם אבתיסאם מראענה, שמבחינתה זיכרון יעקב היא השתלטות עוינת של יהודים, תהיה שותפה לטיפול באוזלת היד של המינהל האזרחי אל מול ההשתלטות העוינת הערבית על שטחי C? את זה אפשר יהיה אפשר לקדם רק בממשלת ימין על מלא. רק בממשלת ימין על מלא אפשר יהיה להפוך את ישראל חזרה לדמוקרטיה: השלטון הנבחר מושל, היועצים מייעצים, והפקידים – – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
למה לכם להסתבך בדמוקרטיה?
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
הפקידים מסייעים להגשמת מדיניות הממשלה.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
למה לכם להסתבך בדמוקרטיה? אתה סתם יורה לעצמך ברגל.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אנחנו, חבר הכנסת אבו שחאדה – – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
עולה מישהו שרוצה משטרה על טהרת הגזע, למה לו להסתבך בדמוקרטיה ולסבך את השיח הדמוקרטי?
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מבין שאתה – – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
למה להיכנס למגרש שאתה הולך להפסיד בו מההתחלה? דבר על גזענות, דבר על ימין על מלא, דבר על טהרת – דבר על מה שאתה יכול לזכות בו.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מבין שאתה לא רוצה ממשלת ימין על מלא.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
דמוקרטיה, אדוני – תמצא לך משהו אחר.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני מבין שאתה רוצה ממשלה אחרת, אני מבין. זה די ברור לי. אני גם לא בטוח שאתה רוצה את המדינה הזאת כמדינה יהודית ודמוקרטית.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני מנסה לעזור לך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבו שחאדה.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אל תסתבך. דמוקרטיה וזכויות אדם – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבו שחאדה, המסר הובן.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מייצג כאן אלפיים שנה של כיסופים לציון, אלפיים שנה של כיסופים למדינה יהודית. אלה הכיסופים שהקימו את המדינה הזאת. לא מתאים לך? יש מדינות אחרות. זאת המדינה הזאת ועל זה היא קמה.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה מייצג פה כיסופים, המצב שלך – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת סמי אבו שחאדה.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
נכון, זאת המדינה הזאת ועל כך היא קמה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת סמי אבו שחאדה.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני שואל, האם מדינת ישראל, אזרחי ישראל – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אדוני, רק אל תסתמך על דמוקרטיה.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – האם אתם רוצים מדינה דמוקרטית – – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
כיבוש, גזענות, תגיד את האמת.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אבל חבר הכנסת אבו שחאדה, המסר עבר. מספיק, הבנו את הטענה.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אנחנו יודעים מהן עמדותיך – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
דבר באומץ. מי שמאמין בכיבוש שיגיד: אני כובש.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – אתה מוזמן להשמיע אותן במדינות אחרות. אני רק לא מבין – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
צא, תגיד שאתה כובש, זה מה שאתה.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – רק בגלל שמדינת ישראל היא בג"צוקרטיה אתה רשאי לשבת פה.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – בושה לשיח הדמוקרטי, זה מה שאתם.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה שולל את מדינת ישראל כמדינה יהודית.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
בושה לזכויות אדם.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
יש חוק מסודר, חוק שבא ואומר שלמי ששולל את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אסור להיות כאן, ואתה נמצא כאן כי בג"ץ – לשון החוק לא מעניינת אותו. לכן אתה כאן.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא יעזור לך, אני נמצא כאן ראס בן ענו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
רבותיי, עד כאן.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני נמצא כאן – – –
כ << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבו שחאדה, מספיק.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אדוני.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מה אתה רוצה שאני אעשה? שאני אקרא אותך לסדר?
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אדוני, חבר פרלמנט מדבר על טרנספר על הבמה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אבל ההערות שלך נשמעו.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
רגע, יש לו זכות לומר את דברו, אני לא מבין.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה מבין מה הוא אומר? הוא חושב שהוא עושה לי טובה שאני נמצא פה. מה, הוא רציני בדבר הזה?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבו שחאדה, הוא אומר את מה שהוא חושב.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני ממש לא עושה לך טובה. מבחינתי אתה לא צריך להיות פה. אני לא עושה לך טובה, מבחינתי אתה לא צריך להיות פה.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה גם לא יכול לעשות לי טובה. אתה לי לא יכול לעשות טובות.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
פה במשכן הזה אתה לא צריך להיות, זה החוק קובע. החוק קובע שבמשכן הזה אתה לא צריך להיות.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבו שחאדה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת אבו שחאדה מספיק. חבר הכנסת קלנר, משפט אחרון, בבקשה.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא, אדוני.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
הוא התחיל להפריע לך אחרי שהזמן כבר נגמר, אז משפט אחרון.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות כאן לאזרחי ישראל. אני רוצה לפנות אליהם, עם יד הלב, פרט לדברים האלה, שיחליטו: האם הם באמת רוצים את יאיר לפיד כראש ממשלה? האם הם רוצים שהוא יהיה זה שישמור על ארץ ישראל ועל האינטרסים הקיומיים שלנו מול ממשל ביידן? יש לו כאן שותפים שימליצו עליו כנראה והמליצו בעבר שהוא יהיה אחראי אולי על מבצע החיסונים. האם, אזרחי ישראל, אתם באמת רוצים שהוא יהיה אחראי על הזנקת הכלכלה? אזרחי ישראל, כשגדעון אומר שמרב מיכאלי היא פרטנרית, תאמינו לו; כשנפתלי "לא קורונה לא מעניין" בנט לא מסוגל להחליט באיזו קואליציה הוא מעדיף לשבת, תאמינו לו. בשביל חצי שנת רוטציה הוא יהיה מוכן לכול. ב-23 במרץ אנחנו הולכים לבחור בין דמוקרטיה לבג"צוקרטיה, בין כלכלה חופשית לכלכלה סוציאליסטית נחשלת, בין מדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. סומך עליכם שתבחרו נכון. סומך עליכם שתבחרו במנהיגות מוכחת. תודה רבה.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זאת בדיוק הבחירה, בין דמוקרטיה לגזענות. מי שרוצה דמוקרטיה שיצביע למשותפת.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבו שחאדה – חבר הכנסת אבו שחאדה, איך עוד יש לך גרון אחרי כל מסעות הבחירות, תגיד לי?
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אדוני, אני מסביר לו דברים בסיסיים.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תשמור, שמור על הגרון.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא עולה פה ומבייש אותך, לא אותי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אבל חבר הכנסת אבו שחאדה – – –
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לי לא היו ציפיות ממנו. הוא מבייש אותך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני יכול להגיד לך, לזכותי ולזכותו, ששנינו זוכים לשבת במקום שבו כל אחד אומר את דעתו, לא את מה שבעיני השני נראה מתאים או לא מתאים, וככה זה צריך להיות.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
כן, אבל יש גבולות, אדוני.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבו שחאדה.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
גזענות זה לא דבר שאפשר לסבול. גזענות זה לא חופש הבעת הדעה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבו שחאדה, אבל תאמין לי, הבנו את המסר, המסר ברור.
<< קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תודה, תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חברת הכנסת ענת כנפו, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת שבח שטרן, ואז דברי סיכום של סגן השר קיש ונוכל לעבור להצבעה. בבקשה, חברת הכנסת כנפו.
<< דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. עיסוקו של החוק שמוצע היום בפנינו נוגע בלב-ליבו של המתח בין שני ערכים חשובים: זכויות הפרט ובריאות הציבור. מי כמוני חושבת שצריך לעודד כמה שיותר אנשי חינוך להתחסן כדי להחזיר כמה שיותר ילדים למערכת החינוך ומייד. אנחנו מדברים על דיני נפשות, לא פחות, ואני מצפה שהבית הזה יתעסק בנושא הזה. זה דיון הרבה יותר חשוב מאשר כן או לא להעביר פרטים אישיים של מי שלא התחסן. יש עלייה מובהקת במחשבות אובדניות בקרב בני נוער, אנחנו מדברים על מעל 60%. על זה אני מצפה שנדון פה כל יום כל היום.
אדוני היושב-ראש, בצורה שהחוק כרגע מנוסח אנחנו פוגעים מאוד בזכות הפרט. כך גם לגבי אזיק אלקטרוני – דנו בזה אתמול בוועדת החוקה, חוק ומשפט – או איכון סלולרי לשבים מחו"ל. אבל לאחר דיונים בוועדה הגענו לפתרון שעונה על הבעיה. זאת אומרת, השארנו את הבחירה למעקב כזה או אחר בידי מי ששב מחו"ל, שיוכל לבחור אם הוא מעדיף ללכת למלונית או לבידוד ביתי ובלבד שיהיה על כך מעקב. גם כך, היועץ המשפטי – שמענו מאדון קיש שאומר שהיועץ המשפטי פסק שצריך חוק, ולא די שהאזרח יוותר מרצונו על זכויותיו.
זאת אומרת, החוק הזה כרגע, כמו שהוא מנוסח, לדעתי אינו בשל להצבעה. כרגע – אם נסתכל על הציבור ולא רק על עבודת הכנסת – הוא אפילו מעודד קונספירציה ולא התחסנות. אני חושבת שהממשלה, בצורת החוק שהיא מציעה היום, במו ידיה גורמת להתנגדות בציבור להתחסן. אני חושבת שלא די בקריאות להתחסן – צריך לעשות פעולות יזומות והסברה.
אתמול שמענו על אסנת בן שטרית מגבעת זאב, אימא לארבעה, בת 32, שנפטרה בשבוע ה-30 להריונה בשל מחלת הקורונה, בגלל כשל מערכתי, וגם את העובר איבדו. זה סיפור של משפחה שהתנגדה לחיסונים, והיום המשפחה הזאת, אדוני היושב-ראש, אומרת בפירוש שהם חושבים אחרת, כי זה פגע בהם ישירות. זה נושא שהייתי מצפה שנרים אותו לכותרות, והאנשים יעשו את החשבון לבד. המקרים הקשים האלה, שבשביל המשפחה זה אסון – אנחנו צריכים לעודד לחשוף אותם, כדי שיבינו מה הקורונה הזאת וכיצד היא פוגעת באנשים.
אני מצפה שנעשה הכול בתחום ההסברה והמניעה לפני שאנחנו באים לחוקק חוק שניסוחו לטעמי גורף מדי ולא בשל. העברת פרטים אישיים בצורה כזאת לא מתאימה למשטר שרוצה להג על זכויות הפרט. אני בעד שאנחנו נחזיר כמה שיותר תלמידים לספסל הלימודים; אני חושבת שהעובדה שחברתי גב' זנדברג אמרה קודם שגם אם החוק היום והתקנות מאפשרים ללמד עשרה ילדים בחוץ, עדיין לא חוזרים ללימודים ילדי ה' עד י', עדיין הם למדו רק שבועיים – זה פשוט לא ייתכן.
אני רואה ש-14 מראשי הרשויות של הערים הגדולות כן לקחו לעצמם את האפשרות לפתוח גם לגילאים האלה החל מיום רביעי הנוכחי. אני דיברתי עם ראש עיריית ירושלים מר ליאון, שאצלו עדיין לא רוצים לפתוח ביום רביעי. זאת אומרת, אנחנו צריכים להתעסק פה בצורה יום-יומית, סיזיפית, בשביל לעודד גם התחסנות, גם מודעות. אני אתמוך בחוק הזה אחרי שאנחנו נעביר אותו כמה גלגולים בוועדות, אבל כרגע אני אימנע. תודה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת שבח שטרן. בבקשה.
<< דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו, ברוך השם, נמצאים במגמה טובה מאוד לנצח את המגפה הארורה. אפקט החיסון מוכיח את עצמו: הוא מוריד אחוזים עצומים מהתחלואה בכלל, מהתחלואה הקשה בפרט, וגם עקומת התמותה יורדת. אני קורא לציבור: התחסנו, וננצח את הקורונה. תוך כדי כך, ישנו שורש פורה ראש ולענה של הפצת שמועות זדון, פייק בלעז, שמטרתן לשכנע אנשים להימנע מההתחסנות, להימנע מסם החיים הזה, תוך כדי הטלת ספק וחרדות בקרב רבים. אנשים ונשים מתים מזה, אחרים נשארים פגועים לכל יתרת חייהם. על המדינה לחפש דרכים על ידי חקיקה מתאימה כדי שהפצת שמועות בלתי מוסמכות בנושאים רפואיים בתקופת מגפה תיאסר על פי חוק ותגרור סנקציות מתאימות. בינתיים, למצער, יש להפעיל כל אמצעי, ובכללו החוק הזה, שהוא מאוד מידתי, כדי לאפשר שכנוע של יחידים ופרטים להתחסן כדי לשמור על בריאות עצמם ועל בריאות הציבור.
ועוד עניין, אנחנו שומעים על ראשי רשויות, ראשי עיריות, שמתכוונים לעשות דין לעצמם ולפתוח כיתות שמשרד הבריאות וקבינט הקורונה החליטו לפי שעה להשאיר סגורות מטעמי בריאות הציבור. זו תופעה חמורה, היא מנוגדת לחוק, ואני קורא לשר הפנים להודיע לראשי רשויות כאלה שפעולה בלתי חוקית שכזאת תגרור תגובה קשה כלפיהם עד כדי חקירה והדחה. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד החוק. מתחסנים ומנצחים את הקורונה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת שבח שטרן. יסכם את הדיון סגן השר יואב קיש. אני מבקש, מי שמבקש להשתתף בהצבעה, אנא, שיעלה למעלה כדי שנוכל לעשות את הדברים בצורה מסודרת. בבקשה, אדוני סגן השר.
<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית אני רוצה להתייחס קצת לנושאים ששמעתי מהדוברים השונים ביחס להצעת החוק. אני חייב לומר, ואני חושב שכל הבית הזה יצטרף אליי, שבנושא קורונה אין ימין, אין שמאל, אין יהודים, ערבים, דרוזים – כולנו עם אחד. כל מי שנפגע חס וחלילה מהקורונה, לא משנה מאיפה ומה הוא, גברים, נשים, ילדים, כולנו ביחד בקרב נגד המגפה.
שמעתי את חבר הכנסת ניצן הורוביץ מדבר בצורה מאוד ברורה על תמיכה בעסקים הקטנים, הכל-כך רלוונטית לתקופה הזו, ואני חייב לומר שאת הדבר הזה בדיוק ראש הממשלה יחד עם שר האוצר מובילים בימים אלו: תוכנית כלכלית שתתמוך בעסקים. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בדיוק הנושא שאתה עמדת פה והעלית. אנחנו בליכוד מובילים תוכנית של תמיכה בעסקים בקשיים, באנשים, באזרחים, לעורר את הכלכלה, להשקיע בתשתיות. אבל לצערי בממשלה פריטטית לפעמים שיקולים פוליטיים נכנסים לזירה, ובצורה בוטה מנסים למנוע מאיתנו לתת את אותה זריקה כלכלית, חיסון כלכלי – הינה, אתם רואים, אין פה ימין ושמאל, הרגע דיברתי על זה. יש פה פשוט מהלך פוליטי, ציני, נגד אזרחי ישראל, שמובל על ידי כחול לבן ועל ידי היועמ"ש. ואנחנו לא נוותר ואנחנו נדחוף את זה, אנחנו נביא את זה להכרעה של הבית הזה, ואנחנו ניתן לאזרחי ישראל לא רק את החיסון הבריאותי – גם את החיסון הכלכלי, שהם כל כך צריכים אותו. וזה לא משנה אם זה עסק קטן של מאפייה בתל אביב, של חנות בגדים בטירה או של תשמישי קדושה בבני ברק. זה לא משנה, כולם צריכים. מי שהקורונה השפיעה עליו ופגעה בעסקים שלו צריך עכשיו את התמיכה הזו, הוא לא יכול לחכות עוד ארבעה, חמישה חודשים שתהיה ממשלה חדשה. הוא לא שורד עד אז. את המענה צריך לתת עכשיו. ואנחנו לא ניתן שאת הפוליטיקה הקטנה הזו יעשו על הגב של אזרחי ישראל.
נושא נוסף, חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה דיברת על "בוא נגיע לשכל הישר". אני אומר לך, אנחנו עושים מאמצים גדולים של הסברה בכל השפות להגיע לשכל הישר של האנשים ולומר להם: לכו להתחסן. מול המאמץ שלנו יש מאמץ של פייק ניוז של שקרים, של כל מיני, איך אני אקרא לזה, אינטרסים, שרוצים להתנגד לחיסונים, שמקשים עלינו את הניצחון מול הקורונה. בדרך שהחוק הזה מציע אנחנו חושבים שיש פה כלי מאוזן שייתן מענה הכרחי בשביל להגיע לאותה תוצאה של עידוד החיסון בקרב אוכלוסיית הסיכון.
צריך להבין, זה בסוף פיקוח נפש. אני לא יודע אם אתה מכיר, שמעת בוודאי על האירוע הטרגי של אותה יולדת, אישה בהיריון, שנפטרה, גם הוולד לא שרד. שהיא התמהמהה עם נושא החיסון, חלק מזה בגלל אותו קמפיין פייק ניוז שמנע ממנה לקחת את ההחלטה הנכונה. ולכן אנחנו לא נוותר ונגיע לאותם אנשים, גם דרך השלטון המקומי, גם דרך משרד החינוך, בצורה זהירה, בצורה מפוקחת, עם ביקורת, עם בדיקה שהמידע נשמר רק לטובת העניין הזה, נמחק לאחר 60 יום. אני לא אחזור על כל המגבלות שאמרתי, אבל כן, אנחנו בהחלט נלחמים ומעבירים מידע והסברה עם השכל הישר. אבל יש לא מעט "תשקורת" שמנסה להילחם בעניין הזה, והכלי של החקיקה הזו הוא חוק מידתי, חוק חשוב, שמציל נפשות. חד וחלק, מציל נפשות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
אני כבר מסיים. אני חייב לומר לך שאני חושב שבאמת העברתי את כל המסר, אבל אני ממש בשתי דקות אחרונות, סיום.
אני רוצה להתייחס רק בקצרה, כי אני רואה שבאמת רוצים לסיים. אני אתייחס בקצרה לנושאים של פורים. אני חושב שזה חשוב וזה משהו שיכול להיות סופר-קריטי ברגעים אלה. אנחנו נכנסים בסוף השבוע הזה לחג הפורים, והחג הזה מאופיין בהרבה מאוד – עליזה, הבנת? הבנת?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
סגן השר קיש, רק בקשה אחת. מי שמבקש להצביע, אנא לעלות למעלה, מי שמקומו למעלה, כדי שנוכל לקיים את ההצבעה בצורה מסודרת. תודה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
אבל אני יכול להצביע פה?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
כן. מלבדך, כמובן.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
חג הפורים יכול – אם לא נקפיד בו ואם לא נימנע מאירועים בעייתיים של מסיבות והפרות הנחיות, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בחג פורים רע מאוד, מאוד. נכנס עכשיו שר הבריאות יולי אדלשטיין, ואני חושב שהאמירה שיצאה מהמשרד ברורה מאוד: בחג הפורים הזה אנחנו חייבים להיזהר. אי-אפשר ואסור לעשות מסיבות, התקהלויות. כל העניין הזה אנחנו שומעים על יותר ויותר נטייה לאירועים שהם בניגוד להנחיות כנראה יחייב אותנו להוביל להחלטה של עוצר לילה לתקופת הפורים. עד כאן. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שאנחנו נוכל לעבור להצבעה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – מפה?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא. אני הודעתי כבר פעמיים שמי שמקומו למעלה מתבקש לעלות למעלה ולהצביע מלמעלה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לעלות למעלה?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
כן. אני ביקשתי, הודעתי פעמיים כבר קודם.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אז רגע. דקה, דקה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
נא לשבת.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
הלוח שלי לא עובד.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מאה אחוז. אני אוסיף את קולך.
אם כן, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אני רואה, רגע, חברת הכנסת שטרית, אם ראיתי נכון, עלתה מכאן למעלה. נאפשר לה להגיע.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
כן, הגעתי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
כן, בבקשה.
אם כן, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על מתחסנים), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה – הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20
נגד – 5
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על מתחסנים), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
סגן השר קיש, אני מוסיף את קולך בעד. חברת הכנסת זנדברג, אני מוסיף את קולך?
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
נגד.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אם כן, בעד – 21, בצירוף קולו של סגן השר קיש, נגד – שישה, בצירוף קולה של חברת הכנסת זנדברג, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על מתחסנים), התשפ"א–2021, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
החלטה בדבר אישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021.
החלטה בדבר אישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הישיבה שניתנה הודעה שייתכן שתתקיים מחר, יום שלישי, לא תתקיים, ואנחנו נקיים את הישיבה הבאה, לפיכך, ביום רביעי.
אם כן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, י"ב באדר התשפ"א, 24 בפברואר 2021, בשעה 12:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:16. << סיום >>