דברי הכנסת
דברי הכנסת
כב / מושב שני / ישיבות קל"ה–קל"ו /
כ"ד וכ"ו באדר התשפ"א / 8 ו-10 במרץ 2021 / 22
חוברת כ"ב
ישיבה קל"ה
כנס מיוחד
הישיבה המאה-ושלושים-וחמש של הכנסת העשרים-ושלוש
יום שני, כ"ד באדר התשפ"א (8 במרץ 2021)
ירושלים, הכנסת, שעה 12:02
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021 4
סגן שר הבריאות יואב קיש: 5
משה ארבל (ש"ס): 6
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 7
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021 8
סגן שר הבריאות יואב קיש: 8
ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): 9
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021 11
שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 11
משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): 13
שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 13
הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021 15
סגן שר האוצר יצחק כהן: 15
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 16
אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): 17
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 18
קטי קטרין שטרית (הליכוד): 19
אריאל קלנר (הליכוד): 21
רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 22
סגן שר האוצר יצחק כהן: 23
הצעות לסדר-היום 24
ציון יום האישה הבין-לאומי 24
היו"ר יריב לוין: 24
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 26
ולדימיר בליאק (כחול לבן): 28
אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): 31
סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 33
אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 36
משה ארבל (ש"ס): 37
תהלה פרידמן (כחול לבן): 38
הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א–2021 39
שר הביטחון בנימין גנץ: 39
אריאל קלנר (הליכוד): 42
מיכל וונש (כחול לבן): 43
שבח שטרן (הליכוד): 44
שר הביטחון בנימין גנץ: 45
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ד באדר התשפ"א, 8 במרץ 2021. אני פותח את הישיבה.
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021.
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021.
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021. תודה.
<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. אם כן, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021. יציג את התקנות האלה סגן שר הבריאות יואב קיש; תקנות ראשונות מתוך שתיים שיש לנו היום. בבקשה.
<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – ברשותך, היושב-ראש, אני אתחיל, אני פשוט לא יכול לעבור בלי להתייחס למשהו אישי שהתחלתי איתו את הבוקר. אני בא עכשיו מרחבת הכותל, ששם בני הצעיר עלה למצוות – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בשעה טובה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
תודה. – – וזכה לעשות בר-מצווה – זכינו, כולנו, לעשות בר-מצווה בכותל. שמו אביב עמנואל קיש. הוא קרא – אתה יודע, אני משוחד – קרא למופת, וגם מרגש לראות את הכותל חוזר לחיים, עם רחבות מסודרות, עם הקפדה, עם קפסולות. לא ידענו אם זה יתאפשר או לא יתאפשר, אבל ברוך השם זה יצא ממש בזמן טוב, אחרי הפתיחה, והיה מאוד מרשים גם לראות את כל ההתנהלות המקצועית ברחבת הכותל. בסוף, כאבא שמגיע ומברך את הבן שלו, אין ספק שזה היה אירוע אישי מרגש.
משם מיהרתי לפה, גם בשביל התקנות שאנחנו עכשיו מקריאים וגם בשביל החוק שבא להסדיר את הכניסה – השרה ינקלביץ', אתמול דיברנו עליו בוועדת השרים לענייני חקיקה. מאוד מיהרנו. ב-22:00 התחלנו את הדיון, ואני מקווה שהיום נעביר אותו בקריאה הראשונה, כי החוק הזה חשוב לביטחון הבריאותי של ישראל. הוא מצד אחד יאפשר הקפדה הרבה יותר טובה על בידודי בית וימנע בכך יציאות והדבקות וחשש יותר גדול לכניסת מוטציות, ומצד שני הוא ימנע את הקושי המאוד-גדול של מלונות, שקיים היום בבידודי מלוניות לאנשים. אז אני מחכה שהחוק יגיע, ואנחנו נקדם גם אותו עוד היום.
לגבי התקנות – תיקון מס' 32 – לפי סעיף 4(ד)(2)(ג) לחוק הקורונה, לפי תקנות בסעיפים 6 ו-7, אם לא קיבלה הוועדה בכנסת החלטה, זה מגיע בסוף למליאה. תיקון זה עניינו הוא בסגר הלילי של חג הפורים – איסור יציאה ממקום המגורים מ-20:30 ועד 06:00, הגבלה על שהייה בבית של אדם אחר – להלן: עבירות פליליות. ללא אישור המליאה לתקנות אלה יתבטלו ההוראות הללו. כמו כן, תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות הנובעות מהתקנות הללו ויוחזר כל קנס ששולם בגין הפרתן. לכן אני פונה אליכם, חברי הכנסת, לאשר את התקנות בהתאם להצעה המונחת לפניכם. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה, ושוב, ברכות. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון שבהם – חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה.
<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, כבוד השרה, כבוד סגן השר, חברי הכנסת שצופים בנו בערוץ הכנסת, בימים אלו המשק עושה את צעדיו הראשונים לחזרה לשגרה, צעדים מבורכים וחשובים. מסתבר שלאורך השנה האחרונה, בזמן שאנחנו עוסקים בענייני קורונה, עניינים של חיים ומוות של ממש, מתקיימים מהלכים שקטים וסמויים על ידי המל"ג והוות"ת, מהלכים משמעותיים שיש בהם כדי להשפיע לטווח ארוך על השתלבותם של חרדים וחרדיות, ערבים וערביות, שמבקשים הזדמנות שווה וגישה להשכלה הגבוהה. במילים אחרות, מסתבר, לצערי הרב, שאנשי המל"ג והוות"ת שבמגדל השן לא מתייחסים ברצינות לשילובם של חרדים וערבים באקדמיה. ייתכן כי לשיטתם אין לאוכלוסיות אלה כלל מקום על ספסלי האקדמיה. מצד אחד, טוענים במל"ג שיש חשיבות לנגישות של השכלה גבוהה, ומנגד, אותו מל"ג עצמו תוקע מקלות של ממש בגלגלים, עד כדי כך שהם לא פרסמו את התוכנית שלהם לקליטה של סטודנטים חרדים, ערבים ואוכלוסיות מיוחדות למכינות לשנת תשפ"ב. לא רק זאת, צמצום מספר המסלולים במכינות מ-30, מספר שנתן עד היום מענה ראוי לסטודנטים מהמגזרים האמורים, לחמישה מסלולים בלבד, הביא לידי כך שנכון לרגע זה כל אלו נעדרי פתרון.
אני רוצה בהזדמנות הזאת לברך את ידידי היקר מר מעוז ביגון, לשעבר מנכ"ל המועצה האזורית מטה בנימין, שמונה בימים אלו למנהל אגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך.
אני קורא לשר החינוך, ביושבו כראש המל"ג, לתת את דעתו על כך שגם בתקופה הזאת, ובעיקר בתקופה הזאת – לוודא שהנושא יוסדר בדחיפות באופן שהמכינות נהגו עד היום והותאמו במיוחד למגזרים הללו – שימשיכו לפעול באותה מתכנות ואף יפתחו את שעריהן, במכינה מקוצרת, לצעירים חרדים מתחת לגיל 30. זה מנוע צמיחה כלכלי אדיר. זו הזדמנות. האתגרים התעסוקתיים העומדים לפתחנו בעת הזו הם גדולים. אנא, צאו מאזור הנוחות, קבלו החלטות חשובות. תודה רבה.
<< קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >>
זה לא רק זה, זה אינטרס של החברה הישראלית כולה.
<< דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני יותר מאשמח שגברתי תעלה בשם הממשלה להביע עמדה בסוגיה החשובה הזאת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה.
<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זהו יום האישה הבין-לאומי, ואני אתחיל בלברך את נשות העולם ביום המיוחד הזה. אני רוצה לברך במיוחד את הנשים שסובלות מאפליה, גם בתוך החברה שלהן וגם בתוך המדינה שלנו. אני רוצה לייחד את המשפט הזה גם לנשים בכפרים הבלתי-מוכרים, גם לנשים שיושבות בבתיהן תחת צווי הריסה, גם לנשים המובטלות שיצאו לחל"ת או לאבטלה ולא מקבלות תמיכה מספקת מהמדינה. אז זהו יום האישה.
אבל אני רוצה להתייחס גם לאדון בנימין נתניהו, ראש הממשלה, והביקורים התכופים שלו ביישובים הערביים, ולהגיד לו: אדוני ראש הממשלה, אתה לא תצליח לרמות את הציבור הערבי. ביקרת אתמול בנגב, ביקרת, וסמוך למקומות הביקור שלך, לא מזמן, לפני כמה ימים, חרשו והשמידו את היבולים. ביקרת במקום שלא רחוק ממנו הרסו את הבתים והרסו את הכפר אל-עראקיב כמה פעמים. ההבטחות שלך לא מתקבלות על הדעת. לא יאמינו לך.
אף אחד לא מאמין לך כי אנחנו ידענו ויודעים מי אתה בדיוק: אתה זה שהובלת את חקיקת חוק הלאום יחד עם ממשלתך, אתה זה שחוקקת את חוק קמיניץ יחד עם ממשלתך, ולכן אנחנו לא נוכל לעבור לסדר-היום ולסלוח לך. אף אחד לא סולח לך. אתה לא תקבל את מה שאתה רוצה מהציבור הערבי. הציבור הערבי ידע להעניש אותך בבחירות הקרובות, ואתה תמצא את עצמך במקום הראוי והמתאים לאנשים כמוך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חבר הכנסת צבי האוזר – איננו; חברת הכנסת מיכל וונש – איננה; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת ניצן הורביץ – איננו; חבר הכנסת משה אבוטבול – איננו; חברת הכנסת קטי שטרית – איננה; חבר הכנסת שבח שטרן – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה; חבר הכנסת משה טור פז – איננו. לפיכך אנחנו יכולים, אדוני סגן השר, לעבור להצבעה, אלא אם כן אתה מסכם. לא?
אז אנחנו עוברים להצבעה. אני אאפשר להצביע מכאן גם למי שמקומו למעלה. אנחנו, אם כן, מצביעים על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד התקנות – 3
נגד – אין
נמנעים –אין
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021, נתקבלו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מי שמבקש, אני מוסיף את קולו של סגן השר קיש – בעד; חברת הכנסת כנפו – בעד; חבר הכנסת ארבל – לא משתתף. אם כן, יש לנו בסך הכול חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021, אושרו על ידי המליאה.
<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מכאן אנחנו עוברים לתקנות הבאות – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021. אני מזמין שוב את סגן השר קיש, בבקשה.
<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בעצם, כפי שהקראנו קודם – צו שבו לפי החוק, הפעם לפי סעיף 10, אם אין דיון בוועדה, אזי מביאים את זה למליאה. התקנות האלה, תיקון מס' 24, דיברו על פתיחה חלקית נוספת של הלימודים, כולל כיתות ה', ו', י"א וי"ב, ברשויות ובאזורים של תחלואה נמוכה לפי רמזור. יתאפשרו לימודי תלמידים בשפה העברית בבית ספר יסודי או על-יסודי ולימודי כיתות י"ג וי"ד במכללות טכנולוגיות כפי שיתאפשר בתקנות, פעילות בשטח פתוח עד 40 משתתפים ותנועות וארגוני נוער בשטח פתוח.
כפי שמפורט בתיקון 24, עודכנו רשימות הרמזור והוארך תוקף התקנות עד ליום 7 במרץ 2021. מאז כבר יש תיקונים נוספים – עד 3 באפריל – אבל ללא אישור המליאה לתקנות אלו תתבטל האחריות הפלילית לעשיית עבירות הנובעות מהתקנות, יוחזר כל קנס ששולם בגין הפרתן ויתבטלו הליכי האכיפה שננקטו בשל עבירות כאמור. לכן אבקש לאשר תקנות אלה, שהותקנו לנוכח התפשטות הנגיף ולמען הקטנת התחלואה – תיקון מס' 24, תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת משה ארבל – מוותר; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – איננה; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חבר הכנסת צבי האוזר – איננו; חברת הכנסת מיכל וונש – איננה; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת ניצן הורביץ – איננו; חבר הכנסת משה אבוטבול – איננו; חברת הכנסת קטי שטרית – איננה; חבר הכנסת שבח שטרן – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חברת הכנסת ענת כנפו, בבקשה.
<< דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אני חוזרת עכשיו מדיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא תקצוב הפרויקט ממדים ללימודים, אותו פרויקט שמאפשר לחיילים לוחמים לקבל תקצוב מהמדינה ללימודים באקדמיה. היום צריכים לדון בפני נציגים של אותם חיילים לוחמים, גיבורים, למה מדינת ישראל לא מוצאת את הדרך מ-2016 לחוקק חוק כמו שצריך וזה לא נכנס למסגרת התקציב, ולמה לא נמצאת הדרך לשנורר כסף בשביל לשלם את הביקוש שעלה בעקבות הקורונה לנושא הזה.
אני רוצה לקרוא לחברי הכנסת: כמו שידענו בשבוע שעבר לחוקק חוק בזק בשביל שאפשר יהיה לשלם כספים לנכים, ככה אפשר מייד לטפל בנושא הזה ולא לבייש את עצמנו בפני מי שהולך להיות חייל בצבא ההגנה לישראל ביחידה קרבית. זאת בושה. זה פוגע בחוסן הלאומי, זה פוגע בילדים שלנו ובחיילים שלנו. אני מציעה מייד להוריד את זה מהוועדות ולסגור את הדברים בשקט, כמו שהממשלה יודעת לעשות, ולמצוא את התקציב לזה.
אני רוצה לציין במשפט אחד את הנושא של יום האישה הבין-לאומי. אני בכנסת פה רק חודשיים; נשאר לי פחות מחודש. באתי לעשות שני דברים: האחד – לחוקק את חוק המועצה הלאומית לחינוך. זה חוק שיטפל בילדים מלידה ועד האוניברסיטה, כולל. כמובן, מי ששירת ביחידות קרביות בוודאי מגיע לו לקבל את התקציב מהמדינה כמו שצריך, ואני קוראת פה לכל מי שיושב ולנציגים של הממשלה להוביל את החוק הזה בלעדיי. אשמח אם תקראו לו "חוק כנפו למועצה הלאומית לחינוך". החוק הולך לתת סמכויות כמו למל"ל, כדי שאפשר יהיה לטפל בחינוך, אדוני היושב-ראש, בצורה שמוציאה את החינוך ואת הילדים מהפוליטיקה, בצורה שנותנת לפוליטיקה רק לחזק את התקציבים ואת החוקים הנכונים שישנו את הנושא של החינוך בישראל, באופן שבו אנחנו נוכל, כמו שאנחנו הסטרטאפ ניישן, להפוך ל-Education Nation. מדינה שיש לנו בה כל כך הרבה פרסי נובל ויכולות וסטרטאפים, יש לנו יכולות טכנולוגיות וצבאיות גבוהות – הגיע הזמן שנשקיע בחינוך כמו שמשקיעים בכל התחומים האחרים ויותר.
אז אני אשמח מאוד אם ייתנו קידום לעניין הזה. בעניין יום האישה הבין-לאומי, אני רוצה לציין שהקמתי את תנועת מועצת החכמות שלי להיאבק על החוק הזה כדי שתזכרו אותנו, חברי הכנסת, שאנחנו נבחר כל הנשים בחוק הזה. חיברתי עכשיו את הנהגת ההורים הארצית, את הקואליציה לחינוך מלידה, את הקבינט הלאומי לחינוך – כולנו פועלים ביחד, כיד אחת, בשביל לבוא ולדרוש חינוך מצוין לכולם, מלידה עד האוניברסיטה, כולל. אנחנו נשמור שאתם מצביעים בעד החוק הזה ונעקוב אחריכם. אני בטוחה שאתם תצביעו בעדו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצבעה. אני אאפשר למי שמקומו למעלה להצביע כאן, מתוך האולם, על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021. הצבעה, בבקשה.
הצבעה מס' 2
בעד התקנות – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021, נתקבלו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מי מבקש שאני אוסיף את קולו? חבר הכנסת שבח שטרן – בעד; סגן השר קיש – מבקש להוסיף את קולך בעד; חברת הכנסת כנפו – מבקשת; חבר הכנסת טור פז – מבקש להוסיף את קולך בעד? נגד? לא. את בעד? אתה לא מבקש. חבר הכנסת קוז'ינוב; חברת הכנסת וסרמן לנדה – מבקשת להוסיף את קולך בעד. אז אם כך, יש לנו אחד, שניים, שלושה, ארבעה נוספים. שישה קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021, התקבלו, אושרו על ידי הכנסת והתקבלו.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1398).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אם כן, אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. תציג את הצעת החוק, בשם השר לביטחון פנים, השרה עומר ינקלביץ', בבקשה.
<< דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >>
שלום, אדוני. ברשותך, ברשות חבריי חברי הנכנסת – הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג בפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה).
עניינה של הצעת החוק שלפניכם היא קביעת מתווה חדש למנגנון השחרור המינהלי, אשר יגביר את הביטחון האישי של אזרחי ישראל ויקטין את הסיכון הנשקף לציבור כתוצאה משחרורם של אסירים שהם בעלי מסוכנות לציבור, כמו עברייני מין, עברייני אלימות במשפחה ועברייני אלימות חמורה בשחרור מינהלי מוגבר. אני לא איכנס לרקע, זה היסטורי – במסגרת הצעדים שהחליטה הממשלה, בהחלטות ממשלה שונות. אני לא נכנסת לרקע, נראה לי שאין צורך, אבל אני כן אגיד לגבי התיקונים המוצעים ברמה הפרקטית.
מאחר שהשחרור המינהלי הוא מודל שמייצר קיצור מאסר משמעותי גורף ואוטומטי ללא קביעת קריטריונים, כמובן למעט אלה שקשורים במשך המאסר, והוא אינו מתחשב במידת המסוכנות של האסירים או במאפיינים האחרים שלהם, מוצע בהצעת החוק לעגן מחדש, כהוראת שעה למשך שלוש שנים, את ההסדר בתיקון מס' 54. זאת, לצד כמה תיקונים שמטרתם לצמצם במידה מסוימת את השחרור המינהלי המוגבר כך שלא ייכללו בהסדר זה אסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה, כמו אסירים שהורשעו, כמו שאמרתי, בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה, ועל ידי כך להקטין את הסיכון שנשקף לציבור מהשחרור של האסירים הללו. אסירים אלו יוכלו לזכות בשחרור מינהלי מוגבר רק אם ועדת השחרורים, לאחר שבחנה באופן פרטני בין היתר היבטי מסוכנות, החליטה לשחרר אותם על תנאי מנשיאת יתר תקופת מאסרם, זאת אומרת שזה יהיה תלוי בוועדת החריגים הזאת.
בנוסף, לגבי אסירים שתקופת המאסר שהוטלה עליהם היא בין 18 ל-36 חודשים, מוצע לשנות את תקופות השחרור המינהלי לעומת אלה הקיימות כיום ולקבוע תקופות ארוכות יותר לגבי האסירים שוועדת השחרורים החליטה לשחרר אותם על תנאי מנשיאת יתר תקופת מאסרם. זאת, על מנת להגביר את המוטיבציה של האסירים להשתלב במסגרות הטיפוליות, ולא רק טיפוליות אלא במסגרות טיפוליות משמעותיות וארוכות טווח שקיימות בבתי הסוהר, במהלך תקופת המאסר, ובדרך הזאת לקדם את הסיכוי לזכות בשחרור על תנאי.
עוד צריך לומר שמוצע בהצעת החוק הזאת לשנות את ההגדרה של אסיר שנמצאת בסעיף 68א לפקודת בתי הסוהר כך שלצורך הסדר השחרור המינהלי אסיר יוגדר כאסיר שפוט לתקופת מאסר שאינה עולה על שלוש שנים, חלף כמובן ארבע שנים שכיום מופיע בפקודה, או כאסיר שפוט לתקופה העולה על שלוש שנים שוועדת השחרורים החליטה לשחררו על תנאי מנשיאת יתר תקופת מאסרו. תיקון זה נועד לסייע בהפחתת הסיכון לציבור כתוצאה מהשחרור המינהלי של אסירים שנשפטו לתקופות מאסר שאינן קצרות ואשר משקפות את חומרת העבירה שבה הורשעו. בנוסף, מוצע בהצעת החוק להוריד את תקן הכליאה לעניין השחרור המינהלי לתקופה של שנה מיום תחילתו של החוק המוצע ולהעמידו על 13,750 מקומות כליאה.
מאחר שיישום התיקונים המוצעים בהצעת החוק מחייב היערכויות טכנולוגיות מורכבות שאליהן יהיה ניתן להיערך רק כשלושה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקפו, מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו.
לאור האמור, אני מבקשת מכם לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה ולהעבירו לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חברת הכנסת מטי יוגב – איננה; חבר הכנסת משה ארבל – מוותר; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חבר הכנסת צבי האוזר – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו; חבר הכנסת משה אבוטבול – איננו; חברת הכנסת קטי שטרית – איננה; חבר הכנסת שבח שטרן – מוותר; חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה, אלא אם השרה תרצה לסכם, כמובן.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אומר כאן כמה מילים לכבוד יום האישה הבין-לאומי. איך נדע שהצלחנו? אם ילדים בגיל הגן ילמדו על קמלה האריס ויגידו: אני רוצה להיות כמוה, נדע שהצלחנו; אם ילדים בגילי היסודי יסתכלו על מנהלת בית הספר שלהם וירצו להיות כמוה, נדע שהצלחנו; אם בנות בגיל תיכון יבחרו במגמת פיזיקה וילמדו חמש יחידות במתמטיקה לא פחות מבנים, נדע שהצלחנו; אם בנים בגיל תיכון לא יתביישו לדבר על הרגשות שלהם, נדע שהצלחנו; אם חיילות בצבא יוכלו לבחור בכל יחידה שהן רוצות וייבחנו על סמך תרומתן, נדע שהצלחנו; אם חיילים בצבא יסתכלו על העמיתות לנשק שלהם ויראו אותן כשוות להם, נדע שהצלחנו; אם אורנה ברביבאי לא תהיה האלופה היחידה שהייתה אי-פעם בצה"ל, נדע שהצלחנו; אם סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטה יסתכלו על המרצה שלהם ויראו יותר מ-10% של מרצות בכירות, נדע שהצלחנו; אם אדם יגיע לריאיון עבודה ויראה לפניו אישה מעסיקה וזה ייראה לו לגמרי נורמלי, נדע שהצלחנו; אם סטרטאפיסטית תגיע לגייס הון ותראה לפניה משקיעת הון-סיכון, נדע שהצלחנו; אם יהיה ברור לנו שחופשת לידה מתחלקת בין הגבר לאישה – לא שווה בשווה, אבל לפחות מתחלקת – נדע שהצלחנו; אם בוחרי ישראל יסתכלו על המשכן הזה ויראו יום אחד שיותר מ-50% מנבחרי הציבור שלהם הם נבחרות ציבור, נדע שהצלחנו. ועד אז, עד אז יש לנו עוד המון המון עבודה. יום האישה שמח.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. בבקשה, השרה ינקלביץ'.
<< דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >>
אני רוצה לענות לך, ברשותך. יום האישה הבין-לאומי שמח זה יום מאוד מאוד חשוב, אבל אתה יודע, זה יום שאנחנו צריכים לחגוג אותו, אנחנו צריכים לדבר על ההישגים של הנשים, אנחנו צריכים להגיד כמה נשים מקצועיות, כמה הן משמעותיות, כמה הן נמצאות בחזית, כמה הן עושות. הן לא נופלות מאף אחד והן לא נופלות בכישורים שלהן – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >>
זה חשוב, אדוני היו"ר. הן לא נופלות בכישורים שלהן, ביכולות הניהוליות שלהן, ביכולות המקצועיות שלהן. הן נמצאות בחזית, הן יודעות לשלב גם עבודה וגם קריירה וגם עשייה מהותית ומקצועית וגם בית ומשפחה. אבל לצערי אנחנו נמצאים בתקופה שמוליכה אותנו הרבה צעדים אחורה. אנחנו רואים אלימות קשה. אנחנו רואים יחס כלפי נשים וכלפי חברה – יחס שמתיר להתייחס לאישה בצורה פוגענית, בצורה מזלזלת. יסתכלו עליה ויגידו: למה היא הגיעה למקום הזה? מי סלל את דרכה? לא יבחנו לרגע את היכולות שלה, לא יסתכלו מה היא עשתה במהלך הדרך, לא יראו כמה היא עבדה קשה כדי להיות איפה שהיא נמצאת, יעצרו שנייה ויגידו: רגע, למה היא שם? בזכות מי?
זאת בעיה מאוד מאוד עצובה, ואתה יודע מאיפה היא נובעת, אפרופו מה שאמרת? היא נובעת מיחס משפיל כלפי אישה, כלפי מיעוטים. כשגבר חזק מכה אישה זה לא גבר חזק שמכה גבר חלש, זה גבר שמרשה לעצמו להכות אישה, וזאת תפיסה חמורה וקשה. אני מציעה לכולנו לעצור שנייה, גם להסתכל על האלימות הקשה וגם על היחס התקשורתי כלפי נשים. נשים נמצאות גם בפוליטיקה וגם בשירות האזרחי וגם בעמותות וגם במגזר השלישי, נמצאות בחזית העשייה, עם יכולות מקצועיות ברוכות. צריך להתחיל למדוד אותן על פי היכולות שלהן ועל פי הדרך הקשה שהן עשו ולא לעצור ותמיד להסתכל במבט מנמיך. זאת בעיה שצריך להיאבק ולהילחם עליה, ותודה על הדברים המשמעותיים שאמרת. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
אם כן, נא לשבת. אני אאפשר למי שמקומו למעלה להצביע מכאן. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021, בקריאה הראשונה. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), התשפ"א–2021, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מי שרוצה להשתתף בהצבעה – אני מבין שזה בעד אלא מי שיגיד אחרת. אז קודם מי שבעד: חבר הכנסת שטרן, חברת הכנסת מטי יוגב, חברת הכנסת חיימוביץ, חבר הכנסת ארבל – בעד; חבר הכנסת טור פז, חברת הכנסת כנפו, חברת הכנסת וסרמן לנדה וחבר הכנסת קוז'ינוב; גם חברת הכנסת ברק רוצה להצביע – בעד, נגד, או לא? אם כך, יש לנו ארבעה ועוד ארבעה – שמונה. אז אנחנו עם 11 בעד, מתנגדים – חברי הכנסת סעדי ועסאקלה, שני מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), התשפ"א–2021, התקבלה בקריאה הראשונה ברוב של 11 בעד, שני מתנגדים וללא נמנעים, ותועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
<< הצח >> הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1400).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת ההנחה, ויציג אותה מכובדנו סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה.
<< דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם, מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3) התשפ"א–2021, כוללת תיקונים בחוק מיסוי רווחים ממשאבי הטבע, התשע"א–2011. בין היתר מוצע לקבוע כי החיוב במס על בעלי זכויות לניצול משאבי טבע יוקדם ויחול בתום הטיפול המינהלי של משרדי השומה בשומות המס, במקביל לניהול הליך משפטי, ככל שהוגש ערעור. במצב החוקי הקיים היום, כאשר בעלי הזכויות בוחרים לערער על השומה בבית המשפט, מושהה הליך הגבייה עד לתום ההליכים המשפטיים – מה שבמחוזותינו לוקח המון המון זמן, אדוני היושב-ראש.
בשיטת המס הקיימת שומת המס היא כפי שהנישום הצהיר עליה כל עוד לא נקבע אחרת. מצב זה מנוצל לרעה במקרים רבים על ידי חברות גדולות המציגות עמדות מיסוי שאינן לגיטימיות לצורך הפחתת תשלום המס שלהן. בהינתן משאביה המוגבלים של רשות המיסים ומייצגיה בבתי המשפט, נדרש לשנות את נקודת האיזון כדי לצמצם את התמריץ לניצול לרעה ולייעל את גביית ההיטל.
אדוני היושב-ראש, מדובר בתיקונים שנבחנו ברשות המיסים ובאוצר בכל מערכי המס, אך מקודמים לפי שעה במערך מיסוי רווחים ממשאבי טבע, בין היתר בשל הסכומים הגבוהים שבהם מדובר.
תיקונים נוספים הנכללים בהצעת החוק הם בין היתר הטלת קנס גירעון על בעל זכות לניצול משאבי טבע שהשמיט הכנסות ברשלנות או במזיד, הוראה המאפשרת לפקיד השומה להתעלם מעסקה או פעולה שביצע נישום למטרות התחמקות מתשלום מס, בדומה לקיים בפקודת מס הכנסה, וכן דרישות שונות שנועדו לשפר את הביקורת בתחום היטל רווחי גז ונפט.
אבקש מחבריי חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה ארבל – מוותר; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה.
<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גר בצפון, בגליל, בכפר מר'אר, אחד המקומות והאזורים הכי יפים בארץ ומלא משאבי טבע שהם לא נגישים לציבור. אני חושב שפעם הייתה לנו בעיה רצינית עם חופי הכינרת והיום היא פתורה, וטוב שעשו כך, אבל עדיין ישנם מקומות שסגורים או נכנסים אליהם בתשלום. אני חושב שהגיע הזמן לתת לציבור ליהנות ממשאבי הטבע, שהם משאבים של כל האזרחים.
<< קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >>
נחל האסי למשל.
<< דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
כן. בדיוק כתבתי לעצמי לא לשכוח את ניר דוד, ואני אגיד מילה על ניר דוד. ההשתלטות של הקיבוץ ניר דוד על נחל העאסי – ולא האסי, אגב, זה העאסי. את אתם יודעים מה זה עאסי? עאסי זה מורד. ולמה הנחל הזה מורד? כי הוא זורם בכיוון הפוך. כל הנחלים זורמים לכיוון הים התיכון – הוא זורם לכיוון מזרח, אז הוא מורד בכיוון. ואני אומר, חבר'ה, הנחל הזה הוא נחלת כולנו. הוא נחלת כולנו. ולא רק הנחל הזה – גם מקומות יפהפיים כמו סחנה, כמו כל מקום באזור הצפון שאני מכיר לפחות, ואני חושב שצריך להיות פתוח לציבור. כמובן שהציבור נדרש לשמור על המקום, ונדרש שהמשרד לאיכות הסביבה ומשרדים אחרים יממנו את התחזוקה של המקומות האלה ולא לגבות כסף. אנחנו יודעים – לא רק בגלל הקורונה, אבל גם בגלל הקורונה – מצבה של האוכלוסייה הוא בכי רע מבחינה כלכלית, והיום, כשאנשים יכולים לטייל, הם לא יטיילו בין השאר בגלל המחירים הגבוהים בכניסה לאתרים האלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, האמת שאני ביקשתי – פספסתי את החוק הקודם, באתי בסוף ההצבעה. בוועדת הכנסת, אדוני היושב-ראש, אמרתי שמדובר בחוק שמשנה סדרי עולם בנושא ועדות השחרור, ובמיוחד השחרור המינהלי. אנחנו קיימנו עם יושבת-ראש ועדת הפנים חברת הכנסת חיימוביץ' דיונים רבים בנושא זכויות אסירים.
אני חושב שבתקופת הקורונה נפגעו הרבה עסקים, ואנחנו מתקרבים למספר 6,000 נפטרים בגלל הקורונה. עשרות אלפי עסקים שבקו חיים. אבל מבחינת זכויות אסירים, נפגעו בתקופה הזאת זכויות בסיסיות, אדוני היושב-ראש: גם ביקורי משפחות – ודיברנו על זה המון – גם מכיוון שלא היו כמעט שחרורים מינהליים בתקופה הזאת, ואפילו הפעימה השנייה של שטח מחיה מינימלי לאסיר 4.5 מטר נדחה לסוף 2022. השחרור המינהלי המוגבר, שזה אחד האמצעים שדוח השופטת דורנר דיבר עליהם כדי להפחית את מספר האסירים ולשחרר אותם – עכשיו רוצים להקשות ולהקשיח באופן ניכר ולא לשחרר שחרור מינהלי.
אני מודע לבעייתיות שיש – ודיברנו על זה עם חברת הכנסת חיימוביץ' – בשחרור אסירים בקבוצות מסוימות, למשל עברות מין או אלימות במשפחה, אבל לבוא באופן קטגורי ולמנוע מאסירים אלה לקבל חודש או חודשיים בסוף תקופת המאסר כאשר, כמובן, אין שום בעיות משמעת וצריך לדאוג לשיקום? הרי המטרה של המאסר היא גם לעזור בשיקום ובהשתקמות של האסירים האלה. לכן אנחנו התנגדנו להביא את הצעת החוק הזאת דווקא שבועיים לפני הבחירות. אני אמרתי בוועדת הכנסת שזה מחטף. מן הראוי היה שהממשלה החדשה שתקום, השר לביטחון הפנים, שר המשפטים, הממשלה כולה – מדובר בזכויות בסיסיות של אסירים, והיה מן הראוי לא לעשות את הדיון הזה שבועיים לפני הבחירות אלא להשאיר את זה לאחר מכן. אבל עכשיו זה עבר אלייך, אז אנחנו נמשיך לדון בזה.
בעניין החוק הזה – כמובן, סגן השר, זה חוק טוב, ואנחנו תומכים בו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
אני רק אציין שלאחר הדיון בהצעת החוק הזאת נעבור להצעות לסדר-היום בנושא ציון יום האישה הבין-לאומי, ואחריהן נקיים את הדיון בהצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א–2021, לבקשתו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ, שביקש להשתתף בדיון בחוק.
אנחנו עוברים מכאן להמשך רשימת הדוברים: חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – מוותר; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת צבי האוזר – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.
<< דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני דווקא ארצה לדבר על היום הבין-לאומי לאישה, אם כי אני חושב שכל יום הוא יום בין-לאומי לאישה. אז מישהו קבע את היום הזה כיום הבין-לאומי לאישה, אבל מההיכרות שלי עם התפקיד הנעלה שכל אישה נושאת ועוסקת בו בכל רגע, בכל שעה, בכל יום, בכל שבוע, בכל ימות השנה, ובגלל שהאישה היא אימא שלי והבת שלי ואשתי והדודה שלי, והאישה היא כל אדם יקר ששייך לי, אני חושב שכל ימות השנה צריכים להיות ימים של האישה. היא אמורה לקבל את ההערכה המגיעה לה בכל עת, בכל רגע ובכל זמן נתון ולא רק ביום אחד שמציינים אותו בעולם כיום האישה הבין-לאומי. בערבית אני אומר: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום הוא יום האישה הבין-לאומי, אבל בכל יום האישה ממלאת תפקיד. האישה היא אימי, אחותי, בתי, דודתי מצד האב, דודתי מצד האם, בתו של דודי מצד האב ובתי של דודי מצד האם. היא כל דבר בחיי וגם בחייו של כל אדם מאיתנו. בכל דקה, שעה, שבוע, חודש ושנה האישה צריכה לקבל את זכויותיה במלואן, מאחר שהיא אינה רק חצי מהחברה אלא החברה במלואה מבחינת התפקיד הגדול שהיא ממלאת בחינוך הדורות ובעיצוב אמות המוסר של החברה כולה. ברכות לאימותינו, בנותינו, נשותינו, דודותינו מצד האב ודודותינו מצד האם ולכל נשותינו ביום הזה ובכל יום.) תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו; חבר הכנסת משה אבוטבול – איננו. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.
<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אזרחיות ואזרחי ישראל, חברות הכנסת וחברי הכנסת הנכבדות והנכבדים. גם אני אעסוק היום בנאום שלי בנושא יום האישה. אתה צודק, ווליד, כל יום הוא יום האישה, אבל היום הוא יום מיוחד כי מציינים את זה ברבים.
היום חל יום האישה, ובעבורי מדובר בהחלט ביום מרגש: לעמוד כאן בכנסת ולדבר על כך. בנעוריי התחנכתי על ברכי תנועת הנוער בית"ר ועל מורשתו ומשנתו של זאב ז'בוטינסקי. גדלתי בתחושה שהשמיים עבורי הם הגבול, וכן, גם כאישה. ולמה זה בעצם? כי יחסו של ז'בוטינסקי ואמונתו היו שנשים נועדו לגדולות; ובאמצע המאה שעברה זה לא היה דבר של מה בכך. הוא ראה מה שאחרים עוד לא שיערו שאכן אפשרי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
חבריי היקרים, חברי הכנסת, תלמדו קצת ממשנתו של ז'בוטינסקי לתת כבוד לנשים. תודה.
ז'בוטינסקי צידד ברעיון המהפכני באותם ימים שלפיו לנשים מגיעה הזכות לבחור ולהיבחר וכי עשייתן הפרלמנטרית עשויה להיות עדיפה על זאת של הגברים. כך הוא כתב בחיבורו חוכמת הנשים. הוא טען: כדי להיות מלך גדול צריך להיות הגבר גאון, אבל כדי להיות מלכה גדולה יכולה להיות גם אישה רגילה. כדי להצדיק את הטענה הזאת הוא מציג בחיבורו שורה ארוכה של הוכחות כי האישה עדיפה על פני הגבר בכל הקשור לניהול ולאופרציות פוליטיות, והוא מבחין בכמה תכונות אופי שייחודיות לאישה ומכשירות אותה להיות אשת עשייה. אחת מהן היא התכונה של משמעת עצמית, הגבוהה הרבה יותר מזו של הגבר. ז'בוטינסקי העיד כי תפיסתו בנוגע למעמד האישה נבעה מקרבתו הרבה והערכתו לשלוש הנשים שהשפיעו על חייו – אימו חוה, אחותו תמר ואשתו יוענה.
באוטוביוגרפיה שלו מתייחס ז'בוטינסקי לכך: "אצלי היחס הזה – – – מקורו אולי בניסיון האישי. בשלושת דיוקני הנשים איתן שיתפני גורלי – ניסיון שנטע בתוך תוכי מושג של נפש ארוגה מחוטי ברזל וחוטי משי, ולמושג הזה אקרא 'אישה'. אמונותיי מעטות הן, וזו אחת מהן – שאימך, אחותך, אשתך הן בנות מלכים, אל תיגע ואל תגיע".
אני קוראת לכולן מעל במה זו: אף פעם אל תפסיקו לחלום. אף פעם אל תפסיקו להעריך את עצמכן, וכמה שאתן שוות וכמה שאתן מיוחדות. לכל אחת יש את הכוח לשנות ולהגשים את החלום שלה ואת הייעוד שלה. כל אחת היא עולם ומלואו – אומרת לכם מי שכל חייה אמרו לה שהיא לא תהיה מה שהיא, אבל בכל זאת נלחמתי, בסיוע ההורים שלי, אם זה השכלה גבוהה – שתמיד המורה בבית הספר התיכון אמרה לי: אולי כדאי שתלכי לתפירה, לא כדאי שתלכי לבגרות – אבל בגרות, ואחר כך תואר ראשון, ותואר שני, ועוד תואר שני, והשמיים הם הגבול.
ולכן אני אומרת לכל אישה מעל הדוכן: יש לך חלום? תגשימי אותו. אפשר להגשים אותו. צריך פשוט רק להאמין, ולהצליח. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה על הנאום המאלף. בהחלט למדנו משהו. בהחלט.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >>
נשמע שאת מזלזלת בתפירה.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא, אבל אתה יודע, ילדי המעברות, שאחר כך הלכו לשיכונים הארוכים של הרכבות – חשבו שהן צריכות להיות א', ב', ג'. את השאר נתנו למישהו אחר. זוכר את הנאום המפורסם של ישראל הראשונה וישראל השנייה? אני הייתי בשנייה. אבל שים לב, אתה יודע, אפשר לפעמים גם לגעת בראשונה, אבל רק באהבה ובנועם – זה מה שז'בוטינסקי – אתה יודע, אומרים שהליכוד שינה את פניו. אני אומרת: לא. להפך, דווקא מי שייסד את התנועות האלה כבר ידע מה יהיה בימים האלה, והינה, עובדה, אני עובדת פה, וזה רק תוצר של אמונה במה שהוא לימד אותנו. זה המשנה שלו. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ואגב, היום רבים ממעצבי-העל בעולם האופנה הם גברים, ככה שקריירה בתפירה היום היא לא רק נחלת נשים, וגם לא קריירה רעה כל כך.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
נכון, אבל כשאותה מורה אמרה את זה היא אמרה את זה לא בגלל שהיא חשבה שאני אהיה מעצבת אופנה; היא פשוט אמרה לי: עדיף שתסתפקי בעבודת כפיים.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
זה ברור, זה ברור לחלוטין. חברת הכנסת שטרית, זה היה ברור, וכפי שאמרתי, מאלף ומלמד.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת שבח שטרן – מוותר; חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אנחנו כשבועיים לפני הבחירות, והנדסת התודעה בעיצומה. אזרחי ישראל, ערוצי התעמולה לא מספקים לכם את תמונת המציאות – הם מספקים לכם תעמולה ארסית. מדי שעה בשעה מזכירים לכם, אזרחי ישראל, את מספר המתים מהקורונה, כדי להראות ולהמחיש – כאילו הטיפול בקורונה היה כישלון. לא מזכירים בכלל שיחס התמותה אצלנו בישראל הוא מהנמוכים בכל המדינות המערביות.
מבחינת הכלכלה, מדי שעה בשעה מדברים על הקריסה הכלכלית, אבל הפגיעה במשק הישראלי היא כמעט הקטנה ביותר בכל העולם המערבי. רק שתי מדינות נפגעו פחות מאיתנו, ובכל זאת, כל היום בערוצי התעמולה מדברים רק על הקריסה הכלכלית.
ומה לגבי חיסונים? זה כבר הפך להיות מובן מאליו. מדינת ישראל מובילה על כל שאר העולם בפער מטורף. הגענו היום, נדמה לי, אדוני, ל-5 מיליון, נכון? 5 מיליון מחוסנים. בעולם אנשים ממתינים לחיסונים, ובישראל החיסונים ממתינים לאנשים. אבל זה כבר מזמן מובן מאליו, כל ראש ממשלה אחר גם היה עושה את זה, ובכלל, די, נמאס, כמה אפשר כבר לדבר על זה? הם אומרים כל פעם מחדש. על המתים לא נמאס להם לדבר.
בשבוע שעבר, אחרי שבאוסטריה ובדנמרק הודיעו שהם מפסיקים לסמוך על האיחוד האירופי בנושא החיסונים והם מתחילים לעבוד עם ישראל, מנהיגי שתי המדינות הגיעו לפגישה בארץ עם ראש הממשלה. הן שודרו, הפגישות האלה, בשידור ישיר באוסטריה ובדנמרק. אצלנו לא, למרבה ההפתעה.
וכמובן, מי כבר מדבר על ארבעה הסכמי שלום, שינוי המזרח התיכון? הרי גם את זה כל מנהיג היה מביא. וזוכרים, אזרחי ישראל, את מתווה הגז שראש הממשלה נתניהו נלחם עליו ואת כל אלה שהסבירו לנו שעושקים את הציבור? אמיר פוסטר, מנהל אסטרטגיה ומחקר באיגוד חברות הגז, אמר אתמול: בשנת 2013 נכנסו מתמלוגים – שזה החלק הקטן בהכנסות המדינה – 6.5 מיליארד שקלים. רק ממאגר תמר קיבלו 13-12 מיליארד שקל. גם על זה אני מניח שאזרחי ישראל לא שמעו.
הכוח העיקרי של אמצעי התקשורת לא נובע משקר – הוא נובע מהאפשרות של מה ישודר, מה יהפוך לנושא, וממה הם יתעלמו. הם יכולים להתעלם ממשהו עד שאתם, הצופים בבית, תשכחו אותו או שתייחסו לו הרבה פחות חשיבות.
מנהיג שמביא ארבעה הסכמי שלום, משנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון ומקיים את מבצע החיסונים נגד הקורונה המוביל בעולם ראוי לקבל את אמון הציבור. עיני העולם נשואות אלינו. הבה נמשיך בהצלחה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה.
<< דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >>
כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, חשוב לי להגיד ביום האישה הבין-לאומי שהשיח בחברה הישראלית מזמן עבר לפסים שלא הייתי מאמינה בתור עולה חדשה, כשהגעתי ארצה בגיל 17, עם עיניים גדולות ועם אופטימיות, שהוא יגיעו אליהם.
והבקשה שלי – לא רק לחבריי חברי הכנסת, לא רק לשרים במדינת ישראל אלא לציבור הישראלי כולו, ערבים, יהודים – דווקא ביום האישה הבין-לאומי, בואו נדבר אחד לשנייה בכבוד. בואו נשנה את השיח בחברה, בכבישים. בואו נדבר האחד לשנייה בבתי הספר באופן שייתן דוגמה לילדים שלנו.
הלכנו קצת לאיבוד. חורבן בית ראשון וחורבן בית שני קרו בגלל שנאה. מדינת ישראל, הבית הלאומי של העם היהודי באשר הוא, זאת לא עוד מדינה. יש חובה להעביר מסר, לשתף את כל האזרחים בדרך ארץ, בתיקון עולם. אני לא רק אומרת את הדברים האלה, ומי שמכיר אותי יודע – אני חיה אותם. ואני אומרת פה: לא אכפת לי שאנשים אומרים שאני נאיבית ולא מעניין אותי שאנשים מדברים על העדינות. דרך ארץ, אהבת חינם – בואו נחזור ונדבר האחת לשנייה בנועם, בצורה מכבדת, כי כך נגיע לאן שצריך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אדוני סגן השר. אתה מעוניין לסכם או שנעבור להצבעה? אתה מבקש לסכם, אז בבקשה. ועוד היד נטויה.
<< דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהחוק הזה הוא סוג של השלמה לוועדת ששינסקי, שהקים אותה השר יובל שטייניץ, לגבי תמלוגי הגז. זה מאוד חשוב, התיקון הזה, כדי שנוכל להתחיל לראות בצורה די טובה ודי זורמת את התמלוגים ממשאבי הטבע של עם ישראל למען מדינת ישראל, ותודה רבה לכם. ושוב – להעביר את זה לוועדת הכספים. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה, ותודה, אדוני סגן השר, על כל העשייה העצומה והענפה, על כל החוקים הרבים שהבאת לנו לאורך כל השנים. אני מעריך שנשארו לפחות שבועיים של עשייה, אז יש סיכוי שעוד תספיק להביא לכאן דברים חשובים נוספים.
<< קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >>
ואחר כך – הוא רק מתחיל.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אם כך, מכובדיי, אנחנו נעבור להצבעה. אני אאפשר לכל אחד להצביע גם מכאן – הצבעה על הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021, בקריאה הראשונה. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021, לוועדת הכספים, נתקבלה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מי מבקש להצטרף להצבעה? חבר הכנסת ארבל – אני מבין שבעד; חברת הכנסת וסרמן לנדה – בעד. יש מישהו שמבקש להצביע נגד? להימנע? חבר הכנסת קלנר – גם בעד. אם כך, יש לנו שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021, התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> ציון יום האישה הבין-לאומי << הלסי >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ציון יום האישה הבין-לאומי, מס' 2584, 2586 ו-2587. חברות וחברי הכנסת, התכנסנו כאן לכינוס פגרה מיוחד על מנת לציין את יום האישה הבין-לאומי. המאבק למען מעמדן של הנשים בישראל הוא זה שנים ארוכות מרכיב חשוב בשיח הציבורי וגם בעשייה היום-יומית של הכנסת. אבל אי-אפשר לפתוח את הדיון המיוחד ביום החשוב הזה בלי להתייחס קודם כול ולפני הכול למציאות הנוראה של אלימות, המגיעה לעיתים עד כדי ניסיונות לרצח, שחלקם לצערנו מסתיימים גם ברצח, במוות – מציאות שעדיין, גם בשנת 2021, היא נחלתן של נשים רבות מדי בישראל.
האלימות נגד נשים, בניגוד אולי למה שלעיתים נדמה, היא חוצת מגזרים, מעמד כלכלי ואזור גאוגרפי. את האלימות הזאת חוות נשים מצליחות ובעלות קריירה כמו גם ילדות ונערות נטולות הגנה. הנגע הזה הוא לא רק בעל תוצאות הרסניות ונוראות אלא הוא גם קשה מאוד לאיתור ולטיפול, שכן מי שחוותה אלימות, ובפרט בתוך המשפחה, נמצאת לא אחת במצב המקשה מאוד על היכולת לברר את האמת ולחלץ אותה מהמצוקה שבה היא נמצאת.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, אם את זה אתם לא יודעים לכבד, אז מה כן? אם את זה אתם לא יודעים לכבד, אז מה כן? אני אוציא אתכם החוצה, פשוט ככה. בושה.
בעת שכיהנתי כחבר בכנסת התשע-עשרה, הובלתי ביחד עם כמה חברי כנסת מסיעות שונות תיקון לחוק אשר העלה את גיל הנישואים ל-18. התיקון, פשוט והכרחי ככל שייראה היום, הצריך מאמץ רב והשקעת זמן בלתי מבוטלת. היה מדהים להיווכח עד כמה נעדרת לעיתים ההבנה כי אלימות היא לא רק אלימות פיזית – היא גם התעללות נפשית, כליאה בבית, שליטה בחיי אישה הנעדרת יכולת כלכלית עצמאית, מניעת השכלה וכמובן נישואים בכפייה ובגיל צעיר. כל אלה הם חלק מפסיפס נורא של אלימות. את כל אלה עלינו לעקור מן השורש.
בשנים האחרונות גברה, לשמחתי, המודעות לצורך לנהל מלחמת חורמה באלימות כנגד נשים, ואף הוקצו לכך משאבים רבים יותר מאשר בעבר. עדיין לא די בכך, ועלינו לעשות עוד כברת דרך ארוכה בעניין זה. לא די בהעלאת גיל הנישואים ובענישה פלילית של מי שכופים נישואים בגיל צעיר. יש להבטיח שכל נערה הנקלעת למצב כזה תוכל לקבל מקלט בטוח אשר יעניק לה לא רק מקלט פיזי אלא גם חינוך וכלים אחרים שיאפשרו לה לצאת לחיים עצמאיים, שיאפשרו לה להתפרנס בכבוד, שיאפשרו לה חיים של ביטחון במלוא מובנה של המילה. הכנסת הייתה ותמשיך להיות מוקד של עשייה בתחום זה. אין כאן קואליציה ואופוזיציה, ולמרות שאנו ערב בחירות, אני מאמין שנדע לצאת מהן ולהמשיך לפעול ביחד בתחום החשוב הזה.
צריך גם לומר באופן הברור ביותר: התופעה הנוראה של אלימות כנגד נשים, בדומה לתופעות של אלימות ופשע בכלל, הגיעה לממדים קשים מנשוא בחברה הערבית, הנאנקת תחת גל נורא של רציחות ואלימות – גל הפוגע בכל רובדי האוכלוסייה. אני ער למאמץ שנעשה על מנת להתמודד עם האלימות הגואה, אבל לא די בכך. נדרשת תשומת לב מיוחדת ומיידית, ועימה הקצאת המשאבים הדרושים, כדי לשנות מצב זה מן היסוד; כדי להבטיח שמי שמרים יד על אישה בכל מקום – בחברה היהודית ובחברה הערבית – ייתפס, יועמד לדין ויישא בעונש הכבד המגיע לו.
לצד המאבק באלימות כנגד נשים, אסור לנו להזניח שורה ארוכה של נושאים אחרים הנוגעים למעמדן של הנשים בישראל. אנו חיים עדיין במציאות בלתי נסבלת שבה נשים משתכרות פחות, מתקשות יותר להגיע לתפקידים בכירים, ולא אחת יכולותיהן אינן באות לידי ביטוי ומיצוי הולם. גם כאן, בכנסת, יש מה לשפר. בכנסת היוצאת כיהנו מספר נכבד של נשים, ועודן מכהנות, ובהן אף מספר שיא של שרות שכיהנו בממשלה, ובהן לראשונה שרה המגיעה מהמגזר החרדי, השרה ינקלביץ', שרה המגיעה מקהילת עולי אתיופיה, ולראשונה גם שרת תחבורה. עשייתן של השרות ושל חברות הכנסת הורגשה, ותרומתן, כל אחת בתחומה, ראויה להערכה. עדיין, ראוי שמספרן של הנשים בכנסת יהיה גבוה יותר ושמספרן של השרות בממשלה אף יגדל. אני מאמין כי הדבר יקרה באופן טבעי ועל בסיס כישורים, ללא צורך בהסדרים אחרים, אבל אני בהחלט קורא מכאן לא רק לשילובן של נשים רבות יותר בעשייה בממשלה ובכנסת אלא גם לכך שנשים תיכנסנה לחיים הציבוריים. בעיניי, השתתפות נשים באחוזים ובמספרים גדולים בכל רובדי העשייה הציבורית היא שתביא גם להגדלה משמעותית של מספר הנשים בעמדות הבכירות ביותר.
אני שמח לומר שהכנסת היא בהחלט דוגמה להצלחתן של נשים לכהן בתפקידים הבכירים ביותר במינהל הכנסת. אני באופן אישי השתדלתי לפעול על מנת שכך יהיה. לצידה של מזכירת הכנסת הגב' ירדנה מלר-הורוביץ נבחרו בחודשים האחרונים, בזכות כישוריהן, שתי נשים המכהנות כסגניות למזכירות הכנסת. בכך לראשונה כל ההנהלה הבכירה של מזכירות הכנסת מורכבת מנשים. כך קרה גם בעניין מערך הייעוץ המשפטי לכנסת כאשר עו"ד שגית אפיק נבחרה על ידי לכהן כיועצת המשפטית של הכנסת, וזכתה לאמון מלא של ועדת הכנסת אשר אישרה את המינוי. נשים אלה ורבות אחרות הן דוגמה לכך שאין ולא יכולה להיות תקרת זכוכית עבור נשים בישראל; שהכול אפשרי. אני משוכנע שהדוגמה הזאת תעודד נשים רבות נוספות לא לוותר ולמצות את הפוטנציאל הגלום בהן.
חברות וחברי הכנסת, הכנסת העשרים-ושלוש מסיימת בימים אלה את כהונתה. אני מאמין שנשכיל בכנסת הבאה עלינו לטובה להמשיך ולפעול למען קידומן של נשים ולמען ביטחונן האישי של נשים, כפי שראוי וכפי שנכון לעשות. המלאכה רבה, ועלינו להתמיד בה.
אני מבקש להזמין את ראשונת הדוברות, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שהייתה מיוזמות הדיון החשוב הזה. בבקשה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, האמת, אני רוצה לפתוח ולהודות לכבוד היושב-ראש, שהסכים ליוזמה לקיים את הדיון הזה. לא תיארתי לעצמי שנעבור את 8 במרץ בלי לקיים דיון במליאה הזאת על מצבן של הנשים, במיוחד לנוכח המצב שהיה בשנה האחרונה, לנוכח המגפה שעדיין משתוללת ועדיין לא השתלטנו עליה, אז תודה.
תנו לי קודם כול לברך את כלל הנשים במדינת ישראל, אזרחיות מדינת ישראל וגם תושבות וגם נשים שנמצאות באופן אקראי או כמבקשות מקלט בתוך מדינת ישראל – לברך אותן לכבוד 8 במרץ, שאמור להיות במצב מתוקן, במצב טבעי, יום חגיגי למען זכויותיהן של נשים, יום שבו נחגוג את ההישגים שהישגנו, את כברת הדרך שעברנו, את המאבק שהובלנו. אבל לצערי הרב, אנחנו עדיין רחוקות מלחגוג ביום הזה, ובמיוחד בשנה הזאת. אומנם היו לנו הישגים, אבל זו הייתה שנה קשה.
כפי שאמרנו, המגפה הגיעה וחשפה הרבה לקונות וחולשה הקיימות בהרבה מערכות שאמורות לשרת את האזרחים במדינה, אבל היא גם חשפה את המצב החברתי, שעדיין נמצא – אפילו ברגרסיה במגפה הזאת. אני חייבת להזכיר שאי-אפשר להתעלם מהעובדה שהטיפול במגפה היה מאוד מגוון מבחינת ההחלטות, אבל דבר אחד לא היה בו מגוון, והוא הגיוון המגדרי – גם בשיטת הטיפול, גם בנוכחות נשים במוקדי קבלת ההחלטות וגם בשפה. השפה והשיח שמתחולל סביב מגפת הקורונה הוא שיח פטריארכלי, גברי, מיליטריסטי, מקצה את הנשים, ואי-אפשר להתעלם מהעובדה הזאת, כי זה הראי שמשקף את המציאות. כשהתחלנו להבין שאנחנו עומדים מול מגפה מאוד קשה, פתאום התחיל לצוף מעל פני השטח כל הז'רגון המיליטריסטי: הוכנסנו לבידוד, היינו בסגר, אפילו היה עוצר, או לילי או כללי, וכמובן פיקוד העורף נכנס לתמונה; איכוני השב"כ פתאום נעשו לגיטימיים. בשפה הזאת ובמציאות הזאת הנשים הורחקו מהבמה והורחקו ממוקד קבלת ההחלטות, ולא רק זאת אלא הוחזרו הביתה.
בשנה הזאת, לצערי הרב, מאז תחילת משבר הקורונה, מצבן של הנשים בארץ הלך אחורה, בעיניי, כמעט עשור. מדיניות הסגרים שיושמה כדי לטפל בקורונה הכניסה את הציבור לבתים, והנשים, שנושאות בנטל מוגבר של טיפול בילדים, שעובדות בעבודות בשכר נמוך יותר, שמפוטרות או מוצאות לחל"ת יותר בקלות – הנשים נכנסו לתוך הבית לזמן ארוך ביותר, בתנאים קשים ביותר.
לפעמים, לצערי הרב, הן הוכנסו אל הבית, נסגרה הדלת, והן נשארו יחד עם הגבר האלים בתוך הבית, בלי מענה לסבל שלהן. האלימות בתוך הבתים התפוצצה בשנה האחרונה לממדים שלא הכרנו. השילוב של סגרים, משבר כלכלי ומתח לגבי העתיד הביא לעלייה של כ-250% באלימות כלפי נשים. לפני משבר הקורונה היו כ-270 דיווחים בחודש על אלימות, ומאז תחילת המשבר המספר נסק לסביבות 700 מקרים בחודש. זו המציאות החדשה שאנחנו חיות בה. זו מציאות שלא הולכת להשתנות בקרוב בזמן משבר כלכלי חמור.
גם בעבודה, הנשים הן שהוציאו לחל"ת בשיעורים הגבוהים ביותר. כ-55% מהמובטלות החדשות הן נשים. בתקופת הסגרים השיעור הזה עלה אפילו ל-70%, והרבה מהנשים, אפילו שהמשיכו לעבוד, כמו מורות או אחיות או הצוותים הרפואיים, היו צריכות לקבל על עצמן את האחריות של התפקידים המגדריים – להיות אימהות, להיות עקרות בית, להיות מטפלות – וגם לעבוד בזמן הקורונה. זה נטל קשה מאוד.
מה בדיוק נעשה בנושא הזה? היינו צריכים להילחם כדי שיפתחו מקלט חירום בקורונה לנשים מוכות; היינו צריכות להילחם כדי שיהיה תקציב, אפילו קטן, כדי שיפתחו קו שקט לתלונות של נשים שסובלות מאלימות. כמה הממשלה הזאת דאגה באמת מהעובדה שיהיה לנשים קשה לחזור לשוק העבודה אחרי תקופה ממושכת של אבטלה? איפה תוכניות ההסבות המקצועיות וההכשרות המקצועיות והתוכניות לעידוד חזרה לתעסוקה לנשים? תוכניות השיקום לאחר המגפה חייבות להיות עם גישה והבנה מגדרית, איך המגפה הזאת השפיעה על כלל הנשים במדינת ישראל.
אני חייבת, ותרשו לי – אני רוצה לכוון את מילותיי לאחיותיי הנשים הערביות, הפלסטיניות, אזרחיות מדינת ישראל. בשנה הזאת הנשים האלה הפכו לגיבורות האמיתיות. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בשנה הזאת אחיותיי הנשים הגיבורות יצאו לרחובות כדי להגן על הבית ועל המשפחה. התרגלנו בעבר לכך שאנו מוכנסות לבית כדי שנטפל במשפחה. בשנה הזאת הבנו שאם אנחנו רוצות להגן על בנינו, בנותינו, המשפחות שלנו והחברה שלנו עלינו לצאת לרחובות ולהיות בחזית המאבק כדי לעצור את הפשיעה והרציחות המשתוללות בחברה שלנו וגובות מאיתנו את חייהם של היקרים לנו מכול. הנשים הערביות נושאות בנטל המוגבר של האפליה הכפולה – האפליה הרשמית שנוקטות נגדנו ממשלות זו אחר זו כאזרחיות במדינה והאפליה החברתית בתוך החברה שלנו. בשנה הזאת חוללנו שינוי מעל הבמה הזאת ומכיכרות המאבק, ובכל מפגש אני מברכת אתכן על עמידתכן האיתנה, על האומץ שלכן ועל נכונותכן להקריב כדי שננהל מערכה לעתיד טוב יותר. אני קוראת לכל הנשים להיות המחאה הזאת, מחאת ההמון הערבי, מחאת עמנו הפלסטיני ומחאת התושבים בארץ הזאת למען קידום השוויון החברתי. כל שנה ואתם בטוב.) יחי 8 במרץ וכל הנשים שנאבקות יום-יום למען חברה מתוקנת. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני באמת מתרגש לנאום כאן היום בכנסת ישראל, ביום האישה הבין-לאומי, בוודאי בתור אחד שגדל בארץ רחוקה שבה היום הזה הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות. היום הזה, שהחל כיוזמה פוליטית סוציאליסטית לפני יותר מ-100 שנה, קודם בארצות הברית ובהמשך במדינות אירופה, ובמקומות רבים מזמן הפך לאירוע המשלב בו את יום האם עם יום האהבה.
המפגש שלי עם היום הזה התחיל לפני הרבה שנים, עוד בכיתה א', ובו כל אחד העניק מתנה קטנה לתלמידה והמשיך בזר פרחים חובה לכל אישה חשובה, יקרה ואהובה, גם אם באותם ימים המדחום הראה מינוס 10 או 15 מעלות ולעיתים להשיג את הזר המיוחל לא היה משימה פשוטה. אצל 1.2 מיליון עולים מחבר המדינות היום הזה הושרש עמוק בתודעה כאחד הימים החשובים בלוח השנה בתור יום של אהבה והכרת תודה לנשים המופלאות, הנשים המייסדות.
אך בהיבט רחב יותר, ביום הזה במדינות רבות בעולם מציינים את המאבק למען שוויון זכויות לנשים ואת מאבק הנשים לצדק, שלום וקדמה. שוויון בין המינים הוא ערך מרכזי וחשוב בחברה דמוקרטית. מדינת ישראל, אשר העמידה את השוויון כערך יסוד במגילת העצמאות, נחשבת אחת המדינות המתקדמות בעולם בחקיקה בנושאים הקשורים במעמד האישה. החוק לשוויון זכויות האישה נחקק כבר ב-1951, ולמרות זאת עדיין קיימים היום בישראל פערים גדולים בין גברים לנשים, בין השאר במקרי האלימות, במעמדן בתוך המשפחה ומחוצה לה, בגישתן למוקדי קבלת ההחלטות ובנושא התעסוקה והשכר.
נשים חשופות יותר לאלימות מסוגים שונים בתוך המשפחה – אלימות פיזית, כלכלית, מינית. בעקבות משבר הקורונה נוצרה עלייה חדה במקרי האלימות במשפחה. 25 נשים, רבותיי, נרצחו בישראל בשנת 2020. שוב, 25 נשים נרצחו בישראל בשנת 2020 – מספר בלתי נתפס ולא ניתן לעיכול. התופעה המחרידה הזאת ממשיכה גם בשנת 2021. נוסף על כך חלה עלייה חדה באלימות המינית בתקופת הקורונה. מספר הפניות למרכזי הסיוע על רקע פגיעה מינית בתקופת המשבר עלה ב־24% לעומת שנת 2019.
אנו כחברה לא יכולים לאפשר למצב הזה לחלחל אלינו. אנו כנבחרי הציבור חייבים לפעול לקידום מערך חירום לנשים בשעת משבר, כולל הקמת רשות גג לנפגעי אלימות ואוכלוסיות בסיכון. יש להגדיר את מסגרות הטיפול הנפשי כחיוניות ולפתח את השירותים המקוונים של מרכזי הסיוע. חשוב להרחיב ולשכלל את הטיפול בגברים אלימים ולהפוך את הפירמידה. להפוך את הפירמידה. הגיע הזמן למנוע מצב שבו הנשים שנפגעו מסתתרות במקלטים והגברים האלימים זוכים לנוע בחופשיות. זה מצב בלתי נסבל, רבותיי. יש לפעול לשיפור מערך המקלטים לנשים מוכות באמצעות חיזוק הקשר בין גורמי הרווחה לבין הגורמים המפעילים, לתקצב מגורים הולמים במקלטים ולהרחיב את מערך דירות המעבר על מנת להגביר את הסיכוי להצלחה בשילוב מחדש בחברה.
בכנסת הבאה אני מתכוון לקדם הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה – הצעת חוק שתילחם בתופעה הנפוצה של השתלטות אחד מבני הבית על ההכנסות והנכסים המשותפים עד כדי שלילת עצמאות כלכלית מוחלטת. מרבית נפגעי האלימות הכלכלית הם נשים. אנחנו נאפשר לכל הקורבנות של התופעה הזאת הכרה בפגיעה כעוולה אזרחית וגם נאפשר להן לתבוע את הנזק.
על אף התקדמות רבה בחקיקה לשוויון תעסוקתי ולקידום נשים בעולם העבודה, השינוי רחוק מלהיות מספק. שיעור פערי השכר בין גברים לנשים מגיע ליותר מ-30%; רק 34% מהנשים נמצאות במשרות ניהול; רק 4.5% מהמנכ"לים בישראל הם נשים. שנת הקורונה הייתה שנה לא טובה לנשים. רבות מהן פוטרו או נאלצו לעבוד תקופות ארוכות מהבית בשל השבתת מערכת החינוך. 55% מהמובטלים הם בעצם מובטלות. לפי דוח התעסוקה של משרד העבודה, הפער בשיעור האבטלה בין גברים לנשים הגיע לשיא של 11% בסגר הראשון ועמד על 7% בסגר השני. אגב, כאשר המשק היה פתוח ברובו שיעור האבטלה היה דומה. המסקנה? נשים נשלחות הביתה מהר יותר. ב-2020 יותר נשים עבדו מהבית מאשר גברים, והגברים הם שהקדימו לשוב לעבודה. ברוב המקרים, מודל העבודה מהבית הכביד על נשים; יצר מצוקה קשה – בבריאות הנפשית של האימהות.
גידול בשיעור תעסוקת הנשים, סגירת פערי השכר והצבת עוד נשים במוקדי קבלת ההחלטות הם הכרחיים כדי לשפר את מעמדן הכלכלי ואת תחושת הביטחון האישי של נשים בחברה. זאת ועוד, זה יתרום להורדת רמת האבטלה ולחיזוק המשק. אגב, על מנת להגביר את המודעות לפערי השכר ולהביא לסגירתם העבירה יש עתיד חקיקה אשר תחייב הגשת דיווחי שכר של חברות ציבוריות וממשלתיות לפי פילוח מגדרי. מייד עם הקמת הממשלה החדשה אנחנו חייבים לסייע לנשים שנפלטו משוק העבודה בעקבות המשבר לחזור לעבודתן, בין היתר בעזרת שינוי מודל החל"ת הכושל, על מנת לתמרץ את כלל העובדים במשק לחזור לשוק העבודה.
ודבר נוסף – מה עם המנהיגות? בניגוד לישראל, העולם היום פתוח יותר למנהיגות נשית. ראינו את זה גם ברשימת המדינות שהצליחו מעל המצופה במאבק במגפה – ניו זילנד, פינלנד ועוד. אך גם בישראל כבר בבחירות הללו אנו רואים כי רוב המפלגות, למעט המפלגות החרדיות, שנותרו מאחור, הוכיחו את ההבנה של חשיבות המנהיגות הנשית והדגישו את הנושא הזה במהלך מערכת הבחירות. ברשימת יש עתיד, לדוגמה, הנשים הן 40% מ-20 המקומות הראשונים ו-50% מכלל רשימת המפלגה לכנסת העשרים-וארבע. אנו מאמינים כי המדינה אחראית לקידום מעמד האישה ולהשגת שוויון מלא בין גברים לנשים, מתוך הבנה כי השוויון המגדרי יניב תרומה מיידית וממשית לקדמה ולחוסנה של החברה הישראלית כולה.
אני רוצה להדגיש: תופעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי היא בלתי מתקבלת על הדעת, ולא משנה תחת אילו סיבות היא מתבצעת. אנחנו ביש עתיד מחויבים לפעול בכל כוחנו למיגור הדרת נשים מהמרחב הציבורי.
ואחרי כל זה, נשים יקרות, אתן מזמן לא המין החלש. אתן לעולם המין הנפלא, החכם, המבריק והיפה. אתן צובעות את חיינו בצבעים של אושר ואהבה. היום הזה הוא היום שלכן, ואנו נשאף גם בשאר ימות השנה להיות ראויים לכן.
ובנימה אישית, ככל שהמעמד הזה מאפשר לי, אני רוצה לפנות פנייה אישית לנשים של חיי, אשר לצערי הרב לאחר שהושבעתי לכנסת אני מקדיש להן פחות זמן מאשר הייתי רוצה – לאימי מריה, לאשתי מרינה ולבנותיי הקטנות, שהן הגאווה של חיי, ולמסור להן את אהבתי. יום האישה הבין-לאומי שמח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי.
אני חושב שביום האישה הבין-לאומי ראוי שלפחות חלק מהישיבה בנושא הזה ינוהל על ידי אישה, ואני חושב שאין ראויה מסגניתי חברת הכנסת קרן ברק, שעוסקת בנושא הזה שנים ארוכות ובעשייה עצומה – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
– – לקחת את המושכות. בבקשה.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >>
גברתי היושבת בראש, גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מזכירת הכנסת – השתלטתן על הכנסת, חבל על הזמן. עכשיו אנחנו צריכים לבקש שוויון לגברים. מה זה, כולן נשים. במיוחד ביום האישה הבין-לאומי.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
קצת סבלנות. אולי תגלו שהמצב יהיה יותר טוב.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר_המשך >>
יהיה יותר טוב. אנחנו כבר בטוחים, עאידה, שהמצב בכנסת יותר טוב, זה בלי קשר. אבל באמת, איך אמר היושב-ראש? חשוב מאוד, גם אם באופן סמלי, שאישה תנהל חלק מהישיבה הזאת, אבל גם חשוב מאוד שלא רק נשים ידברו ביום הזה אלא גם חברי כנסת וגברים. חשוב מאוד שידברו על הנושא הזה, כי הנושא של זכויות נשים ומאבק נשים הוא לא בלעדי אך ורק לנשים, זה גם מאבק של כולנו – גברים, נשים.
חשוב לציין יום מיוחד בשנה, 8 במרץ, אבל חשוב שלא יהיה רק יום אחד שבו נעלה את הנושא של הדרת נשים, זכויות נשים, שוויון נשים. צריך להיות מאבק כל יום – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
מאבק באלימות נגד נשים.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר_המשך >>
בטח, רצח נשים. צריך להיות מאבק בכל ימות השנה. כל יום בשנה צריך להיות יום האישה. כל יום. למה רק יום אחד? אבל גם חשוב מאוד שיהיה יום אחד שבו כל העולם יציין את חשיבות המאבק של הנשים למען שוויון, נגד הדרה, נגד אלימות, נגד רציחות.
אנחנו כל הזמן מדברים, גברתי השרה, על מגפת האלימות והפשיעה בחברה הערבית ובחברה בכלל, אבל צריך להדגיש גם את הנושא של אלימות נגד נשים ורציחות של נשים. כל רצח הוא רצח קשה, מתועב, וצריך לגנות אותו, אבל אי-אפשר – ואני בן היישוב עראבה – שלא להזכיר כאן את הרצח המזעזע של ופאא עבאהרה ושל עוד הרבה נשים שקופחו ונרצחו בשנה שעברה. טוב עשינו כשחוקקנו את החוק על האפוטרופסות – אנחנו כבר רואים שיש לו השפעה ויש לו ממש – – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
חוק שלא היה אפשר להאמין שהוא לא היה קיים מאז ומתמיד. אנחנו כל הזמן נלחמים על המובן מאליו.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר_המשך >>
לפעמים צריך להדגיש את המובן מאליו.
אני מזכיר עכשיו שאתמול היינו אצל עו"ד אחמד גזאוי, יו"ר הוועד העממי בקלנסווה, שהותקף. בקלנסווה, מנכ"ל עיריית קלנסווה נאבק על חייו ועכשיו יצא מסכנת חיים. אדוני סגן השר, מנכ"ל עירייה נורה וכמעט נרצח אבל ניצל בנס, והוא עכשיו בבית חולים, ואנחנו מאחלים לו החלמה מהירה.
המצב הזה של המשך השתוללות הפשע והאלימות בחברה בכלל, ואצלנו בחברה הערבית בפרט, הוא בראש סולם העדיפות שלנו, של הרשימה המשותפת. לכן, אני מברך את חברתי עאידה תומא סלימאן, שבעצמה נתונה היום למתקפות קשות ביותר, וצריך לגנות את זה בכל תוקף. היא יזמה את היום החשוב הזה, אפילו בעיצומה של מערכת בחירות שכולנו נמצאים בה, כדי לציין ולא לשכוח לרגע את מאבקן של הנשים – לציין פה, בכנסת, וגם ביישובים שלנו ובחברה בכלל ובחברה הערבית את יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ. זה חשוב מאוד.
זו הזדמנות גם לאחל לכלל הנשים בעולם ולאישה הערבייה: יום אישה בין-לאומי שמח, ושיהיה שוויון מלא בכל תחומי החיים. לא יעלה על הדעת שיש הפרשי שכר בין אישה לגבר שעובדים באותו מקום, שעדיין יש קיפוח של נשים עובדות ועצמאיות. לא יעלה על הדעת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ביום זה, 8 במרץ, יום האישה הבין-לאומי, אנו מברכים את כל נשות העולם ואת הנשים הערביות הפלסטיניות, ערביות הפְּנים הפלסטיניות, וגם את הנשים הערביות הפלסטיניות בכל מקום, ובייחוד בשטחים הכבושים בעזה ובגדה המערבית. הנשים האלה הן אחיותינו, אימהותינו, בנותינו וחברותינו לדרך. אנו נאבקים יחדיו זה לצד זה כדי למנוע את הרצח הבא ואת הקורבן הבא, נגד האלימות כלפי נשים ולמען שוויון זכויות מלא לאישה. אנו אומרים לכן בחגכן: כל שנה ואתן באלף טוב.)
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת סעדי. ישיב סגן השר משולם נהרי.
<< דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהנושא הזה הוא חשוב, והוא חשוב לא רק ביום הזה אלא ביום-יום, בחיים היום-יומיים, וזה דבר שראוי להזכיר אותו יום-יום. ביהדות, אגב – אוסאמה, אוסאמה, אתה מקשיב? ביהדות, כאשר מישהו חולה וצריך להזכיר את השם שלו, אז אומרים: פלוני בן פלונית; לא מזכירים את האבא, מזכירים את האימא. מדוע? מפני שלאימא יש יותר זכויות. האבא יכול להיות מקיים מצוות, לא מקיים מצוות, אבל האימא – היא מצטערת, היא ילדה אותו, היא הרתה, היא סחבה אותו תשעה חודשים, היא מגדלת אותו, היא עושה את הכול, והזכויות של אחת כזאת – אז יש זכות לומר בן האימא; זו זכות בשבילו, זו תפילה בשבילו, מאשר להזכיר את האבא.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
ביהדות, זה ביהדות.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אבל אני אומרת, בגלל זה גם אומרים: ברוך שלא בראני אישה – כי היא זאת שיולדת – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
נכון. והיא מצטערת.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
בגלל הקושי, אבל ביהדות זה מה שמאפיין.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
כן. בכל אופן, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שם את נושא ההתמודדות עם אלימות במשפחה בראש סדר העדיפויות המשרדי. משרדנו מוביל את יישום החלטת הממשלה להתמודדות עם אלימות במשפחה, וכן מוביל ועדת היגוי בין-משרדית אשר מנהלת את ההתמודדות עם התופעה. התקציב שהועבר למשרד בשנת 2020 למימוש החלטת הממשלה 1249 עמד על 50 מיליון שקלים, ועוד 10 מיליון תקציב חד-פעמי, וזאת נוסף על 75 מיליון להפעלת כלל המענים בתחום.
מתחילת המשבר המשרד העריך כי ניחשף לעלייה בגל הפניות על רקע אלימות במשפחה וכי מצב המשפחות המוכרות למשרדנו אף יוחרף לנוכח המשבר. לכן ובהתאם לכך משרדנו נערך והחריג בתקנות החירום את כל שירותי הטיפול וההגנה בתחום אלימות במשפחה, וכל המענים הקיימים נתנו שירות ברצף ואף תוגברו. מנתונים השוואתיים בין השנים אנו עדים לעלייה של כ-4% בהיקף התיקים שנפתחו במחלקות לשירותים חברתיים על רקע אלימות במשפחה, וכן לעלייה של 11% בהיקף הפניות למקלטים.
להלן אפרט את הפעולות המרכזיות שנקט המשרד על מנת להתמודד עם היקף הפניות והחרפת מצבם של מקבלי השירות. הראשון הוא המקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה וילדיהן. המשרד מפעיל 16 מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן, ומתוכם שני מקלטים נפתחו בשנה האחרונה, 2020. עם פרוץ מגפת הקורונה הייתה עלייה בפניות למענים עבור נשים נפגעות אלימות וילדיהן במקלטים. נוסף לגידול בפניות עלה הצורך בהפרדה מניעתית לצורך קליטת נשים במקלטים ושמירה על שלומן הפיזי של הנשים והצוות לנוכח מגבלות התו הסגול. לאור זאת נפתחו בחירום כבר במאי 2020 שני מקלטים. המקלטים נתנו מענה לבידוד מגן ויצירת מרחבי מחיה גדולים יותר לכל אישה וילדיה. מקלט אחד סיים את פעילותו בספטמבר 2020 ומקלט החירום הנוסף ממשיך לפעול כרגיל. נוסף לאלו המשרד נמצא בשלבים מתקדמים ליציאה למכרז עבור מקלט קבע נוסף להרחבת המענים.
כלל המקלטים קיבלו שיפוי על ההוצאות הנוספות בתקופת הקורונה, ובנוסף, הועבר מענק חד-פעמי של 300,000 שקלים לכל מקלט. בהתאם לנתונים ניתן לראות עלייה משמעותית במספר הנשים שקיבלו מענה במקלטים בשנת 2020 לעומת השנים הקודמות. מספר הנשים והילדים ששהו במקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן הוא כדלקמן: 2019 – ב-14 מקלטים היו 654 נשים ו-1,043 ילדים; ב-2020 – 16 מקלטים, 724 נשים ו-1,154 ילדים. מדובר בעלייה של 11% במספר המשפחות ששהו במקלטים ביחס לשנת 2019.
2. דירות מעבר – בשנת 2020 שהו ב-19 דירות מעבר ברחבי הארץ 38 נשים וילדיהן. כל דירה מיועדת לשתי נשים וילדיהן. שתיים מהדירות שימשו לבידוד עבור המשפחות. שלוש דירות מעבר חדשות נוספות נמצאות בשלבים מתקדמים של בדיקת מציעים. בסך הכול יהיו למשרד 22 דירות מעבר.
3. תגבור הטיפול בקהילה וברשויות המקומיות – כיום פועלות כ-170 יחידות ברשויות המקומיות והן מורכבות מ-111 ותיקות פלוס 59 חדשות. הנחינו את כלל העובדים לשמור על קשר קבוע ולייזום שיחות עם מטופלים בקביעות. פתחנו 59 יחידות עירוניות חדשות לצורך הנגשת השירות והורדת העומסים. הקצינו תקציב ייחודי ליחידות הטיפול בקהילה לטובת הטיפול בנשים שאינן אזרחיות ושאינן בנות-הרחקה אשר נפגעו מאלימות במשפחה. הקצינו 5 מיליון שקלים לצרכים מיידים לנפגעות בקהילה שבחרו לצאת ממעגל האלימות וזקוקות לעזרה מיידית. הגדלנו את מספר התקנים של העו"סים המקשרים בין המשטרה למחלקה לשירותים החברתיים בעשרה תקנים נוספים לתוכנית "עו"ס משטרה". רכשנו וחילקנו 1,180 מחשבים לשימוש המשפחות והילדים במעגל האלימות.
הצענו אפשרות להפנות גברים מורחקים למלונית על חשבון תקציב צרכים מיוחדים ברשויות. יצאנו לדרך עם פתיחת ארבע דירות טיפוליות אזוריות לגברים מורחקים ברשויות המקומיות; שתי דירות מתוכן עתידות להיפתח במהלך מרץ 2021. הקצינו 60 תקנים לרשויות לטיפול ייעודי בגברים; כ-80% מהתקנים אוישו עד כה. גיבשנו והגשנו המלצות לגברים עוברי חוק שיצאו ממעצר או מאסר; המודל מוכן להפצה. פתחנו ארבעה מרכזי סיוע ותמיכה אזוריים למענה 24/7 למתן מעטפת טיפול לנפגעות ונפגעים בקהילה – one stop center – בדומה למרכזי הגנה לקטינים, והיציאה לדרך – במהלך מרץ 2021.
4. דיגיטציה – פיתוח והפצת שאלון ייחודי לזיהוי עצמי של מסוכנות, I-risk. השאלון הופץ באינטרנט, בקופות חולים, בתקשורת, במקומות עבודה ועוד. עד כה כ-10,000 משתמשים שונים השתמשו בשירות.
5. קמפיין תקשורת – הופק קמפיין תקשורתי בין-משרדי עבור המגזר הכללי במטרה להגביר מודעות לסוגי האלימות השונים ולערוצי דיווח לנפגעי אלימות במשפחה. הקמפיין עלה בשבוע של המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים בערוצי הטלוויזיה, ברדיו ובפלטפורמות הדיגיטליות השונות. חשוב לציין כי הקמפיין הכללי תורגם הן לשפה הרוסית והן לאמהרית. בשבועות הקרובים עומדים לצאת שני קמפיינים נוספים, ייעודיים לחברה החרדית ולמגזר הערבי.
6. הרחבת הפעילות של מוקד 118 – הוספת עו"סים דוברי שפות, פתיחת קו ייעודי לגברים והוספת אפשרות לפנייה שקטה, מה שנקרא מסרונים. היקף הפניות על רקע אלימות לסוגיה: ב-2019 היו 5,396 פניות וב-2020 – 9,304 פניות. זה אומר גידול של למעלה מ-70% בשנת 2020 בצל משבר הקורונה. על פי הניתוח שלנו, העלייה בפניות חלה גם עקב קמפיין ההסברה שביצענו באמצעי המדיה השונים.
לסיום אציין כי הוקם צוות מייעץ לשר והוא הגיש מסמך המלצות לטובת קידום החלטת ממשלה מס' 513 בנושא אלימות במשפחה. תודה רבה.
אני אומנם מסיים – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
– – אולי זה הנאום האחרון, אבל אני, ברוך השם, הבטחתי שאני מתפנה לעשייה, ולא אצטרך להישאר פה בלילה ולבזבז הרבה זמן ולשמוע נאומים אלא להמשיך ולעסוק בנושא של נוער בסיכון. כבר למעלה מ-40 שנה אני מלווה את הנושא הזה, וגם בשנה הזאת: הוצאנו במשרד הרווחה מכרזים, הקמנו בתי ספר, עשינו פעילות יוצאת מן הכלל בנושא של כל מה שקשור לנוער נושר, אם זה במסגרת החוץ-ביתית, אם זה במסגרת הקהילה, מודלים שונים לנערים, לנערות, נערים או נערות נפגעי פגיעות מיניות במגזר החרדי – העלינו את זה למודעות, דבר שלא היה – מקלטים לנשים – שלא יודעים עליהם, אבל גם שם יש מקלטים – בתים חמים לבעלי מוגבלויות; שרשרת של נושאים שהם חשובים, שהחברה מייחלת להם והחברה רוצה אותם – עכשיו יהיה לי 24/7 לנושא הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה לך. באמת אנחנו רוצים להודות לך על כל השנים האלה כאן, על העשייה הברוכה שלך. באמת תודה רבה לך מכל הכנסת. 22 שנים זה באמת – תודה רבה לך על כל מה שעשית עבור הציבור. תודה בשם כל חברי הכנסת. אתם גם יכולים לגשת אליו ולומר לו תודה רבה על השנים האלה, על התרומה הציבורית, על השליחות הציבורית. יישר כוח, ואנחנו בטוחים שתסייע לאוכלוסייה גם מבחוץ. תודה.
עמדה נוספת – חבר הכנסת קושניר.
<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולאחל באמת לכל הנשים חג שמח. אני רוצה לאחל לכן שהחג הזה – אתן תרגישו אותו 365 ימים בשנה. לא צריך יום מיוחד; לא נצטרך יום מיוחד כדי לציין את זה, והגיע הזמן שבשנת 2021, במאה ה-21, יהיה שוויון מלא בין נשים לגברים. כמובן, במסגרת היום הזה חשוב גם לציין שאנחנו עדיין מפגרים אחרי הרבה מאוד מדינות אחרות בנושא הזה, בנושא של שוויון מגדרי. עמד כאן סגן השר נהרי והתחיל את האמירה שלו בזה שאמר שנשים, מגיעות להן זכויות בגלל שהן יולדות. אני חושב, אדוני סגן השר, שזה מאוד מאוד מצמצם. נשים, מגיע להן זכויות וחופש בחירה כי פשוט מגיע להן כמו שמגיע לכל השאר. נכון שיש להן תפקיד מאוד מאוד חשוב, אבל מעבר לזה, אנחנו חייבים לאפשר להן את חופש הבחירה.
אני רוצה לומר שאם אנחנו רוצים לקדם את הנושא של זכויות נשים ושל שוויון מגדרי ובכלל של חופש הבחירה של אזרחים במדינת ישראל, הרי ברור שזה לא יכול לקרות בממשלה ובקואליציה שבה יש מפלגות שמדירות נשים מהרשימות שלהן. לכן, מי שרוצה לקדם שיח חופשי, תפיסת עולם ליברלית ושוויון מגדרי חייב לומר בפה מלא ובצורה ברורה שהקואליציה הבאה חייבת להיות קואליציה ציונית וליברלית, בלי המפלגות שמדירות נשים מהרשימה. חג שמח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת קושניר. עמדה נוספת – של חבר הכנסת משה ארבל.
<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>
כבוד השר, גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, האירוע שאנחנו מתכנסים אליו היום לציון יום האישה הבין-לאומי הוא מעמד חשוב, וגם במפלגות "חשוכות", חברי קושניר, חבר הכנסת קושניר, שאין ברשימתן נשים לכנסת, עדיין, אני אומר, יכולים לפעול – –
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אתה אמרת.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
הוא אמר במירכאות, הוא עשה תנועה.
<< דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני אדגיש לפרוטוקול: עשיתי תנועת מירכאות.
– – יכולים וצריכים לפעול למען נשים במדינת ישראל. אני כחבר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לוקח חלק פעיל בישיבות הללו. אני חושב – נר לרגליי דבריו של הרב אריה לוין, שהלך לרופא ואמר לו: דוקטור, הרגל של אשתי כואבת לנו; הוא חש את הכאב של אשתו. חז"ל לימדו אותנו: "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו". אלה הערכים שעליהם אנחנו גדלים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. עמדה נוספת – של חברת הכנסת תהלה פרידמן.
<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>
טוב, אז אם אנחנו כבר בעניין של אם יש נשים או אין נשים ומקורות יהודיים, אז אני רוצה להגיד שאני מרגישה את עצמי תמיד תוצר אסיר תודה של שתי מהפכות: המהפכה הציונית והמהפכה הפמיניסטית. שתיהן מהפכות ששינו את העולם; שתי מהפכות שלעולם הדתי היה קשה איתן; שתי מהפכות של תהליך ושתי מהפכות שלא נמצאות כרגע במצב כל כך טוב.
אבל המהפכה הפמיניסטית היא תנועת גאולה גדולה. למה היא גאולה? כי היא מנסה לגאול את העולם מהקללה של "ואל אשך תשוקתך והוא ימשל בך" – הקללה שקוללנו ביציאה מגן עדן, הקללה שקבעה את ההיררכיה. זאת קללה יסודית מאוד שהעולם הולך ונגאל ממנה, הולך ויוצא ממנה. לכן פמיניזם בעיניי, לא רק שהוא לא דבר שהוא נגד הדת – בעיניי הוא גילוי-של, הוא תנועה, כמו הציונות. כמו הציונות.
אני פמיניסטית דתייה לא רק כי אני פמיניסטית אלא גם כי אני דתייה. אני חושבת שבדבר הזה אנחנו כולנו לוחמות ולוחמים לטובת עולם טוב ומתוקן יותר לכולנו, כי עולם שבו יהיו 60 חברות כנסת זה עולם שבו הכנסת תהיה יעילה יותר וטובה יותר. לא רק צודקת – פשוט יעילה יותר. ראינו את זה בקורונה: מדינות שבהן היו יותר נשים בקבלת החלטות, במוקדי קבלת החלטות, היו בהן החלטות טובות יותר. המהפכה הפמיניסטית מנסה לעשות עולם טוב יותר לגברים ולנשים, ואם ירצה השם, לאט-לאט, כמו בציונות, אנחנו נצליח. תודה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת תהלה פרידמן.
וגם אני רוצה לומר שזו הזדמנות – יום האישה – להגיד שזה אחד הדגלים הגדולים שאני נושאת פה בכנסת: המאבק למען נשים, העצמת נשים ומניעת אלימות בתוך המשפחה. אני חושבת שאלה מאבקים מאוד חשובים, והעבודה בהם היא סיזיפית ויום-יומית, וכל יום אנחנו משיגים עוד קצת. החשש הגדול שלי – שיהיה רגע שבו אולי ניסוג, אחורה, ואני מאוד מקווה שבמקום הזה, הכנסת הזאת לא תיתן לזה לקרות אף פעם.
אז ביום החשוב הזה אני מסיימת את הדיון. אני רק שואלת אם אתם, המציעים, מסתפקים בתשובת סגן השר. אני מניחה שכן, כי הם אינם פה.
<< הצח >> הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א–2021 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1399).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
אנחנו פשוט נעבור לנושא הבא – הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת חוק שר הביטחון בני גנץ.
<< דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >>
גברתי היושבת בראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת התיקון לחוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשפ"א–2021, אבל לפני כן ולפני שאגע בגופו של עניין, אנחנו מציינים את יום האישה הבין-לאומי, ואני מבקש לייחד לכך כמה מילים.
אני מברך על כך שיש לי הזכות כממלא מקום שר המשפטים לקדם את אימוץ אמנת איסטנבול, שתעלה אותנו מדרגה בהתמודדות במאבק באלימות נגד נשים. אבל מאבק באלימות נגד נשים איננו די ואיננו עיקר; הוא חלק מהעניין הזה, ויש דברים לא פחות חשובים. כמי שהייתה לו הזכות למנות את האלופה הראשונה בצה"ל, שמעריכה אותי קצת פחות בימים אלו, ובכל זאת, כשעשיתי את זה, עשיתי את זה לא בשל היותה אישה אלא בשל היותה ראויה לתפקיד; כמי שהייתה לו הזכות למנות את חברת הכנסת החרדית הראשונה, שנמצאת איתנו באולם – –
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
לשרה.
<< דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >>
סליחה. – – את השרה החרדית הראשונה, שנמצאת איתנו באולם; כמי שהייתה לו הזכות למנות את פנינה תמנו שטה לשרת הקליטה הראשונה מיוצאי אתיופיה; כמי שהייתה לו הזכות למנות את נציבת קבילות החיילים הראשונה – אני חושב שהדבר הזה צריך להיות דבר טבעי לחלוטין.
<< קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >>
– – – הדרוזית.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
חברת הכנסת הדרוזית.
<< דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת הדרוזית הראשונה, גם נכון.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
הרבה זכויות.
<< דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >>
אני חושב שהדבר הזה צריך להיות דבר שגרתי לחלוטין. גם בצה"ל יותר ויותר נשים מתקדמות לתפקידי מפתח, ואני אומר לכם שעוד יתקדמו ונשמע על זה בקרוב. ובכלל, אני חושב שראוי שנסתכל על היום הזה כיום שהיעד שלנו הוא באמת שיחדל מלהתקיים, שהנשים יהיו בכל מקום. ככה טבעי, ככה פשוט, ככה נכון.
ולענייננו. עם כניסתי לתפקיד שר הביטחון נפגשתי עם קבוצת לוחמים לשעבר ולוחמים במילואים בהווה שהשער של לבנון – שאותו הייתי האחרון לחצות בעודי מדווח למפקדי דאז, האלוף גבי אשכנזי, על סיומה של המשימה – נשאר עבורם שער פתוח. הם חברו, הקימו קבוצה עם סיפורים מרגשים מהמוצבים בלבנון ופתחו את הפצע.
לאחר שיח עם הרמטכ"ל בנושא הוחלט להקים ועדה בראשות מפקדי לשעבר, שר הביטחון לשעבר שאול מופז, ובהתאם להמלצות הוועדה ולהמלצת הרמטכ"ל, החלטתי להעניק אות לכל מי שלחם ברצועת הביטחון. כדי שהמהלך הזה יהיה שלם אנו מבקשים להעניק את האות גם לאחינו לוחמי צד"ל שלחמו איתנו כאחים, שכם לשכם. לשם כך נדרש החוק שאני מציג פה היום ושאני מבקש להעביר בקריאה ראשונה.
חשוב להדגיש שגם היום אנו נדרשים לפעולות להגנה על אזרחינו מול התעצמות חיזבאללה, שמבקש להגדיל את טווח הרקטות שלו ואת דיוקן, שמקבל נשק מוברח ישירות מאיראן, מהים, מהאוויר ומהיבשה, ולכן אנו דרוכים כל העת גם לאפשרות שנגיע ללחימה בצפון. אנו דרוכים אבל נושאים איתנו את מורשת הקרב של אותם החיילים ששירתו שם לאורך שנים ארוכות. במצב הזה, שבו חיזבאללה משתמש באזרחי לבנון כמגן אנושי לפעולות טרור, יש להניח שהוא ייפגע אנושות ויורתע למשך שנים רבות. אנחנו לא נאפשר את התעצמות חיזבאללה באופן שבו תישקף סכנה קיומית למדינת ישראל.
ברצועת הביטחון עמדו חיילי וקציני צה"ל באתגרים רבים וממושכים, ביצעו משימות מורכבות. איבדנו אחים רבים בפעילות המבצעית, חלקם, לצערי, גם בתקלות ובתאונות מבצעיות, ובהם אסונות צור הראשון והשני ואסון המסוקים הטרגי, שבו נספו 73 חיילים. אנו נדאג שמשפחות השכול יזכו לקבל את האות בשם יקיריהן. כמו אז, אני סומך גם היום על המפקדים והלוחמים. חיילי צה"ל מאומנים ומיומנים, מוכנים לכל משימה ולכל אתגר. גם היום חיילי צה"ל שהותקלו בידי מחבל ידעו לעשות את עבודתם במקצועיות ובדיוק לפי הפקודות. יש להם נהלים ברורים, יש לנו מפקדים מצוינים שיודעים היטב כיצד להכשירם ולשמור על בטיחותם וביטחונם. איננו אדישים לתקלות ולתאונות, יש תמיד איפה ללמוד ובמה להשתפר.
אני מבקש לנצל את הבמה גם להגיד לכל חיילי צה"ל שיש להם גיבוי מלא להגן על עצמם מול כל אויב שמסכן אותם, הכול כמובן בהתאמה לפקודות ולהוראות הפתיחה באש. הגיבוי הוא ממני, דרך הרמטכ"ל ועד לאחרון המפקדים, וגם אם חלילה כשלו, נדאג לגבות אותם, נאמן אותם טוב יותר ונפיק את הלקחים. אני שומע על יוזמות חקיקה שמטרתן לשנות את נוהלי הפתיחה באש בצה"ל ומבקש מכל חברי הכנסת לשים את צה"ל מעל הפוליטיקה ולאפשר לו להתנהג באופן עצמאי, ערכי ומקצועי. דלתו של הצבא תמיד פתוחה בפני חברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת לשאלות והערות, אך את הפקודות צה"ל קובע בהליך מסודר ולא כגחמה פוליטית.
מכובדיי, בהצעת החוק שמונחת לפניכם מוצע להקנות לשר הביטחון את הסמכות להעניק את אות המערכה גם לאנשי צבא דרום לבנון אשר לחמו לצד חיילי צה"ל. חיילי צד"ל – כפי שיודע היטב האלוף אשכנזי, שפיקד גם על יק"ל וגם על פיקוד צפון עד היום האחרון שלנו בלבנון – תרמו רבות לביטחון ישראל, ואנו לעולם לא נפנה גב לשותפים שקשרו את גורלם בגורלנו. בינינו לבין אנשי צד"ל ומשפחותיהם יש ברית שנכתבה בדם, וכדרכי וכדרכנו, אני ואנחנו מאמינים בעמידה בהסכמים.
העברת החוק בנוהל מזורז נובעת מהרצון והצורך להתחיל בהענקת האות ב-24 במאי, במלאת 21 שנים ליציאה מלבנון, ומעבודת המטה הנגזרת מהתהליך הזה. על כן אני מבקש שהצעת החוק תאושר ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית כדי להשלים במהירות את הליך החקיקה. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה, שר הביטחון. נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי האוזר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וונש – מוותרת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת שבח שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, אחרון הרשומים.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, פסקי הדין של בית המשפט שלנו הם שכפ"ץ, שכפ"ץ של המדינה שלנו נגד תביעות בין-לאומיות. אלו הן מילותיה של שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר, והיא לא לבד. רבים מחסידי בג"ץ אומרים לנו שלפעמים כדאי לספוג החלטות מוטות, כגון מניעת הרס בתי מחבלים, שינוי תוואי הגדר, הרס יישובים יהודיים, וכך הגענו גם למציאות ההזויה – – –
<< קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >>
הרס יישובים יהודיים זה לא החלטה של בג"ץ, זה החלטה – – –
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
הרס יישובים יהודיים במגרון, בעמונה, במקומות כאלה, שפעם אחר פעם, בגלל פגם טכני קטנטן – –
<< קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – נוהגים איפה ואיפה כמו שבג"ץ לא היה נוהג בשום מקום אחר בעולם. כך הגענו גם למציאות ההזויה שבה כל חייל צריך פרקליט כשהוא יוצא לקרב.
לנוכח פתיחת החקירה של בית הדין הבין-לאומי האנטישמי, אזרחי ישראל מבינים היום שהבטיחו לנו שכפ"ץ אבל קיבלנו בקושי חולצת סוף מסלול. הטייתו האנטישמית של בית הדין הבין-לאומי בהאג היא ברורה ומובהקת. לא את רמיסת הזכויות באיראן, סוריה או תימן הוא חוקר אלא את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, מדינת היהודים, שאזרחיה מאוימים יום-יום רק בשל היותם יהודים – אנשים, נשים וטף – והכול מול אויב אכזרי, נטול כל מוסר אנושי. אותי זה ממש לא מפתיע. קודם כול, כי הלקאה עצמית שהיהודים מלקים את עצמם מעולם, מעולם, לא עשתה רושם על אנטישמים. כששופטי העליון שלנו מתייחסים ליהודים כאל זרים בארצם, לא ניתן לצפות למשהו אחר מבית הדין בהאג.
הבשורה לא תבוא מבית המשפט העליון כפי שהוא עכשיו; גם לא מחבר הכנסת ניצן הורוביץ, מייצגם של בצלם ושאר מכפישי ישראל, עם אמירתו המקוממת; היא גם לא תבוא ממרב מיכאלי, שקראה לאימהות לא לשלוח את בניהן לצה"ל. המפלגות האלה הן-הן, אזרחי ישראל, חלק ממה שמכנה גדעון סער "קואליציית השינוי". אלה השותפים של בנט, שמסרב להתחייב לקואליציית ימין. גם אם יכחישו מיליון פעמים, המספרים ברורים. ויאיר לפיד? הוא מתחבר איתו ומחכך ידיו בהנאה למראה תרגיל ההונאה של שותפיו המעבירים קולות מהימין אל השמאל.
האם הבשורה הזאת תוכל לבוא מהממשלה? זה תלוי בכם, אזרחי ישראל. עמידה איתנה מול אומות העולם תוכל לבוא רק מתוך אמונה בצדקת הדרך שאותה יוביל ראש הממשלה נתניהו בראש קואליציית ימין יציבה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת קלנר. מיכל וונש תשיב.
<< דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, התכוונתי לומר רק כמה מילים על החוק החשוב שאנחנו נועדנו להצביע עליו להכרה בלוחמי צד"ל, אבל לא יכולתי שלא להגיב. חבר הכנסת קלנר, חבר הכנסת קלנר, דווקא כמתאמת של סוגיית בית הדין בהאג בכנסת, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכנסת, אני רוצה לומר לך שהפוליטיזציה של הכול, כולל של המשפט, וההתקפה שלוחת הרסן דווקא בהקשר הזה, בשבוע אחרי שהתובעת בנסודה הודיעה שהיא רואה לעצמה את היכולת לפתוח בחקירות נגד אזרחי וחיילי מדינת ישראל – לעמוד מעל דוכן הכנסת ולעשות פלסתר מחשיבות הנושא הזה – וחוסר ההבנה הגדול שיש לנו לא רק להירתם לדיון בנושא הדין הבין-לאומי ולהכרח בעקרון המשלימות, שממנו התעלמה התובעת ושממנו התעלם בית הדין – –
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני לא הפרעתי לך. אני לא הפרעתי לך, חבר הכנסת קלנר.
– – אני חושבת שהציניות שבאה – היות שזה נושא שמשפיע על כלל אזרחי מדינת ישראל – הציניות שבאה בתגובה לנושא, לחוק שעולה פה, שהוא כל כך חשוב, לתקן עוולה היסטורית – לעלות מעל דוכן הכנסת ולתקוף את בית המשפט העליון דווקא כשאנחנו מתמודדים עם המתקפה חסרת הרסן של בית הדין הבין-לאומי בהאג זה חוסר אחריות.
הייתי חייבת לעלות רק כדי לומר לך שאני מאוד מקווה שבכנסת הבאה אתה תהיה ממי שמבינים, מתוך חברי כנסת ישראל, את החשיבות של ההיערכות של חברי הכנסת למתקפה שלוחת הרסן, כולל של בית הדין, למלחמה בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, שמשתמשת במוסדות הדין הבין-לאומי, ומתוך המקום הזה תנהג ביותר איפוק וביותר אחריות כשאתה תוקף – כן, מה לעשות – את בית המשפט העליון, שהוא-הוא המגן והשכפ"ץ, בין שאתה אוהב את זה ובין שלא, מבחינת הדין הבין-לאומי, והוא היכולת שלנו לטעון לעקרון הדין הבין-לאומי, עקרון המשלימות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת וונש קוטלר. חבר הכנסת שבח שטרן – אחרון הדוברים. יש עוד מישהו שנמצא פה? אוקיי. אז אחרי זה נעבור להצבעה.
<< דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, רבותיי השרים, לוחם יחידת אגוז נקלע בשבוע שעבר לאירוע קשה שבו ארבו לו תוקפים תוך כדי ניווט בדד וחטפו את נשקו. התוקפים, ספק מחבלים ספק סתם שודדים, הגיעו אל הלוחם עד לטווח אפס, טווח של קרב מגע, וסיכנו לכאורה את חייו בנסיבות של "הקם להורגך". אבל הלוחם לא מימש את תגובת "השכם להורגו", שהייתה התגובה הנדרשת מכל אדם שנקלע לנסיבות כאלה, וקל וחומר חייל. הוא זרק את המחסנית באופן שלא אפשר להשתמש בנשק כלפיו וחייו ניצלו. לשמחת כולנו ולשמחת אימו ואביו, הלוחם איתנו, בין החיים, אף שבנסיבות המקרה זה היה עלול להיגמר אחרת.
מפקד אגוז העביר על החייל ביקורת פנימית ביחידה, אבל דובר צה"ל מתח עליו ביקורת. חז"ל אמרו: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", ומי אני, שעומד כאן על הדוכן עם חולצה בהירה, שאדון את החייל היקר שנקלע במדי ב' למציאות קשה כזאת, שבה הוא רואה את מבקשי רעתו ונשקו ואת הלובן שבעיניהם, כשהתגובה האנושית, החיילית והנורמטיבית המצופה מאדם במצבו היא לירות על מנת לשתק את המחבל העומד מולו. אבל לא, הוא מחליט לא להשתמש בנשק, כי כנראה מישהו טשטש אצלו את הערכים המוסריים הבסיסיים והנורמות המקובלות בין בני אדם ובין לוחמים – "הקם להרגך, השכם להורגו".
כתב המשורר נתן אלתרמן: "אז אמר השטן: / הנצור הזה איך אוכל לו. / איתו האומץ וכישרון המעשה / וכלי מלחמה ותושייה עצה לו. / ואמר: לא אטול את כוחו / ולא רסן אשים ומתג / ולא מורך אביא בתוכו, / ולא ידיו ארפה כמקדם, / רק זאת אעשה: אכהה מוחו / ושכח שאיתו הצדק. // כך דיבר השטן וכמו / חיוורו שמיים מאימה / בראותם אותו בקומו / לבצע המזימה".
אדוני שר הביטחון, גברתי היושבת-ראש, אנו נביא כשיתאפשר הצעת חוק, חוק דרומי ללוחמים, שיאפשר לחייל לשמור על חייו ועל נשקו בכל הנסיבות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. שר הביטחון, אתה תרצה להשיב לפני ההצבעה? מאה אחוז.
<< דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >>
חבר הכנסת שטרן, אני מבקש להדגיש: הוראות הפתיחה באש הן מעשה מקצועי בתוך מערכת הביטחון, בתוך צה"ל, עם פרקליטות ועם גורמים מקצועיים. שם קובעים את הוראות הפתיחה באש. כאשר אני כרמטכ"ל קבעתי את הוראות הפתיחה באש לכל גבולות המדינה, לכל צורכי הפעלת הכוח – יהודה ושומרון, חבל עזה, צפון או דרום – לא עשיתי את זה משום שיקול שהוא פרט לצרכים המבצעיים והצרכים של מדינת ישראל. גם החייל הזה, כמו גם חיילים אחרים, זכו ויזכו לגיבוי או לביקורת כשהם יצטרכו לקבל אותם. אנחנו יודעים להגן על חיילינו. אני חושב שזאת תהיה טעות לעשות את הדברים האלה בחקיקה. הדבר הזה הוא חלק מהאחריות הפיקודית של הרמטכ"ל כדרג הפיקודי העליון של הצבא. כך היה וכך צריך להישאר.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
תודה רבה.
נעבור להצבעה. אפשר להצביע מפה. הצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א–2021, לוועדת הכספים נתקבלה.
<< יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >>
בעד – שמונה. אני מוסיפה את חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, את חבר הכנסת קוז'ינוב, את חבר הכנסת אריאל קלנר, את חברת הכנסת יעל רון בן משה, את חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', חבר הכנסת שבח שטרן, חברת הכנסת הילה פרידמן, חברת הכנסת מיכל וונש קוטלר – זה עוד שמונה. 16 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה, ובהסכמה היא עוברת לוועדת הכספים, היא תעבור להמשך הדיון בוועדת הכספים. תודה רבה לכם.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, כ"ו באדר התשפ"א, 10 במרץ 2021, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:19. << סיום >>