דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ד'
ישיבה י'
הישיבה העשירית של הכנסת העשרים-וארבע
יום רביעי, ט"ז באייר התשפ"א (28 באפריל 2021)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
תוכן העניינים
נאום בכורה של חבר הכנסת שמחה רוטמן 3
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 4
יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 8
חילופים בוועדות הכנסת 11
מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המסדרת): 11
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 38), התשפ"א–2021 11
סגן שר הבריאות יואב קיש: 12
משה אבוטבול (ש"ס): 13
מירב כהן (יש עתיד): 14
אבי מעוז (הציונות הדתית): 15
יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): 16
סגן שר הבריאות יואב קיש: 18
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021 25
סגן שר הבריאות יואב קיש: 25
משה אבוטבול (ש"ס): 26
מירב בן ארי (יש עתיד): 27
ינון אזולאי (ש"ס): 32
יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): 35
יוסף טייב (ש"ס): 38
סגן שר הבריאות יואב קיש: 40
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 10), התשפ"א–2021 44
שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 44
משה אבוטבול (ש"ס): 44
<< נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת שמחה רוטמן << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ט"ז באייר תשפ"א, 28 באפריל 2021. אני פותח את הישיבה.
אנחנו פותחים, בשמחה רבה, בהתרגשות ובכבוד עם נאום הבכורה של חברנו חבר הכנסת שמחה רוטמן. בכבוד, בבקשה. המשפחה שלך מתעכבת? אז נחכה עוד רגע.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
נראה לי שעצרו אותם בכניסה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
צריך לראות שהמשפחה של חבר הכנסת רוטמן, מאפשרים לה להיכנס.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
פשוט בגלל שהביאו ילדים, הם לא כל כך יודעים איך לאכול את זה שאין תעודת זהות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בסדר, נחכה עוד שתיים-שלוש דקות, לא יקרה שום דבר. נאום בכורה זה קורה פעם בחיים.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
את זה אפשר רק פעם אחת.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ניתן לה עוד רגע לתפוס את מקומה בנחת. בסדר, הגיעו כולם? בבקשה, חבר הכנסת רוטמן.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נאום בכורה בכנסת ישראל אמור לצאת מתוך הנחת מוצא ברורה ולענות על שאלה פשוטה; גם הנחת המוצא וגם השאלה נוסחו על ידי אותו משורר. הנחת המוצא היא כמובן שאנחנו עם סגולה. השאלה הפשוטה היא: אז למה לי פוליטיקה עכשיו?
את התשובה על השאלה הזאת אני צריך לתת לא רק לכם, חבריי חברי הכנסת; אני חייב אותה ראשית כול למי שנמצא כאן ביציע – להוריי היקרים ולמשפחתי, לאשתי, לחנה, לליבי, לבנון, איילת חן, גילי ערבה וגלעד, שלא נכנס מחמת גילו הצעיר. אני מקווה שאני לא מסבך אותם עם מבקר המדינה כשאני מגלה כאן שהם התורמים העיקריים – לא תמיד בבחירה מלאה אבל תמיד ברצון ובאהבה – לקמפיין הבחירות שלי. התשובה אמורה להינתן גם לחבריי למפלגה ולסיעה, היא אמורה להינתן לבוחרים שלנו, אך יש עוד אדם שזקוק לתשובה על שאלתו הנוקבת של שלומי ברכה: למה לי פוליטיקה עכשיו? האדם הזה הוא אני, וברשותכם, את התשובה הזו אשתדל לתת היום, כאן, מעל במה נכבדה זו.
יש לנו מסורת כיצד מספרים סיפור – כמו בהגדה של פסח: מתחיל בגנות ומסיים בשבח. אז נתחיל. שני אירועים מרכזיים ליוו את התבגרותי האישית והפוליטית, שני אירועים שבהם – בצער רב, חייבים לומר – נזנחה ארץ ישראל, נזנחה תורת ישראל ונזנח גם עם ישראל. האירוע הראשון הוא כמובן הסכמי אוסלו; האירוע השני הוא ההתנתקות, הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון. בשני אירועים אלה הפוליטיקה הישראלית השליכה מאחורי גווה את ארץ ישראל ואת תורת ישראל. ואין זה פלא ששני אירועים אלה לוו גם בפגיעה קשה בעם ישראל, לא רק בתוצאתם העגומה אלא גם בדרך קבלת ההחלטות, בהתעלמות הבוטה מרצון העם, בעריקה ממפלגות, בסטייה בוטה מההבטחה לבוחר ובהשתקה בוטה ואלימה של כל הקולות המתנגדים.
אפשר וצריך לדבר רבות על הדרך שנטלה מערכת המשפט באותם ימים אפלים של מדינת ישראל הדמוקרטית. איני נמנה עם אלה הסבורים שיש להעניק לבית המשפט ולשומרי הסף כוח רב כדי שיוכלו לעמוד על המשמר מפני החלטותיו של רוב דורסני ורגעי – מסיבות רבות – אבל אותם חסידים של בג"ץ ושל הנשיא בדימוס אהרן ברק, שבית המשפט העליון פועל ברוחו ובצלמו, חייבים לעצמם ולנו הסברים: כיצד התגייסה מערכת המשפט לסגירתה של תחנת הרדיו הימנית היחידה בישראל? כיצד אושרו מעצרי קטינים המוניים? כיצד בית המשפט, שאצבעו קלה על הדק ביטול חקיקה למען הגנת תחביבי המסתננים, לא חשב שחייהם, כבודם, קהילתם ואפילו קבריהם של אזרחי ישראל תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש וְנֹפֶת צוּפִים", ראויים לאותה רמת הגנה? והעוול הזה מחכה לדין צדק. הוא עודנו ממתין. אבל כפי שנראה בהמשך, דין איננו הכול, הוא רק מרכיב אחד במציאות.
בכל פעילותי הציבורית והפרטית עד כה התמקדתי בעיקר במערכת המשפט, כעורך דין, בתיקים שבחרתי והתיקים שבחרו אותי, וגם כשייסדתי יחד עם שותפי לדרך יהודה עמרני את התנועה למשילות ודמוקרטיה. גם כאן בכנסת אעשה ככל יכולתי להביא לתיקון הטעון תיקון במערכת המשפט. אך מערכת המשפט והמשפט כולו אינם פועלים בחלל ריק. בית המשפט טוען פעמים רבות שהוא נאלץ להתערב, שהוא מציל אותנו מעצמנו. גם בימים אלה ממש, גם בשעות אלה ממש, תוך כדי שאנו מדברים כאן, בית המשפט סבור שעליו להתערב ולפתור באמצעים משפטיים משבר שהוא בראש ובראשונה משבר פוליטי.
המשפט האחרון בספרי "מפלגת בג"ץ" הוא ציטוט של שופט אמריקני שתרגם נשיא בית המשפט העליון שלנו משה לנדוי, זיכרונו לברכה: "חברה השסועה עד כדי כך שרוח המתינות נסתלקה ממנה, שום בית משפט לא יוכל להציל אותה. חברה שבה חיה רוח זו, אין לה צורך שבית משפט יצילנה. חברה המתחמקת מאחריותה, בהטילה על בתי המשפט את טיפוח הרוח הזו, סופה שהרוח הזאת תגווע בה". התפקיד הכבד הזה של עצירת השיסוע, של החייאת הרוח, מוטל דווקא על כתפינו כאן, בכנסת. בואו איתי למסע בעקבות הרוח, נראה אם תביא עימה בכנפיה פתרון כלשהו או לפחות רמז לפתרון.
אני מתנגד לדמוקרטיה מערבית. "אני בעד דמוקרטיה יהודית. ה'מערבית' לא מספיקה. היות יהודי אין זה רק עובדה ביולוגית, אלא גם – – – מוסרית ואתית. יש לנו תוכן יהודי מיוחד – שצריך להיות נחלת העולם. ערך החיים וחירות האדם עמוקים אצלנו, בתורת הנביאים, מאשר בדמוקרטיה המערבית – – – הייתי רוצה שעתידנו יהיה בנוי על אתיקה נבואית – – – על מדע עליון, ועל שכלול מכני עליון". על הדברים הללו, למרות שאני מסכים איתם בכל לב, אינני יכול לקחת את הקרדיט. אלו דבריו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, ומי שאחראי לניסוח הסופי של מגילת העצמאות – הניסוח שהמילים "יהודי" ו"ויהודית" על הטיותיהן השונות מופיעות בו 20 פעמים; המילה "דמוקרטית" – אף לא פעם אחת.
אז אם כדוד בן-גוריון אנחנו מחפשים את התוכן המיוחד שלנו ורוצים לבסס את עתידנו ואת מדינתנו על אתיקה נבואית, אלך ברשותכם, עם תרמיל ומקל, אחר הנביא יחזקאל. << אחרי_כן >> "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו, ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו. וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידיך – – – ודבר אליהם כה אמר ה' אלהים הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם. ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים. ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם. ובמשפטי ילכו וחוקותי ישמרו ועשו אותם".
זהו נאום השבטים האמיתי, חבריי חברי הכנסת. המדע העליון שבן-גוריון דיבר עליו מחייב אותנו להתרחק מסדר ישראלי חדש, שעוסק בבניין הכלכלה, התרבות, החינוך, השירות הציבורי והצבא אך מפחד לענות על השאלה הפשוטה ביותר: לשם מה כל זה? נוכל לשעבד את עצמנו להקמת בניינים יפים מעץ ואבן, משיש ומפלדה, אך עם ויתור על הנשמה. לכאורה הוויתור יהיה כדי שכל שבט משבטי הנשיא ריבלין ירגיש בבית, אך למעשה הוא יוודא באופן סופי ומוחלט שאף אחד מאיתנו לא ירגיש בבית. זו אינה הרוח הנכונה. שוב תגיע האתיקה הנבואית של יחזקאל ותודיע לנו: "והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים, נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן". לא נתקבצנו כאן כדי לשרת את העץ ואבן; לא באנו לכאן כדי לייצר בית נטול נשמה לשבטים חדשים אלא כדי לאחד את שבטי ישראל, שבטי ישראל ההם, הישנים. ומוסדות השלטון שלנו, כמו גם כללי ההכרעה, צריכים לשרת את המטרה הגדולה הזאת. זה לא פשוט. האיחוד הזה מלא סתירות פנימיות כמו הבית הזה, כמו הכנסת. "לעץ אחד והיו לאחדים" – אחדות וריבוי, מחלוקת, הסכמות מלחמות ופשרות.
כשבנו שבטי ישראל את מדינת ישראל הראשונה ההגעה לאיחוד ולשילוב הזה הגיעה אחרי מאות שנים שבהן "אין מלך בישראל. איש הישר בעיניו יעשה". תנו לזה לשקוע. בואו נבין את זה. היינו זקוקים לפרק זמן כל כך ארוך גם כשהגענו לארץ אחר תקופה ארוכה של גיבוש במדבר, גם אחרי שכל עם ישראל חווה את אותן חוויות, ראה את אותם ניסים, אכל יחד את אותו המן מאותו המסטינג ולמד את אותה תורה מפי אותו מורה. מלאכת איחוד השבטים היום היא מלאכה מורכבת בהרבה, וכמו איחוד השבטים של אז היא צריכה להיעשות בהדרגה. בן-גוריון הבין זאת היטב. בטיעוניו המתנגדים לכינונה של חוקה למדינת ישראל הסביר שקביעת הסדרים נוקשים על בסיס יחסי כוחות זמניים תגרום לכך שמדינת ישראל לא תוכל להיות מדינת העם היהודי. קיבועם של ההסדרים באופן נוקשה עלול לגרום לחלקים מיהדות התפוצות להרגיש שמדינת ישראל אינה הבית שלהם. גם אותם חלקים מיהודי מדינת ישראל שנמצאים במיעוט עלולים לחוש שזה אינו ביתם. וכך נבנו ההסדרים בשיטת טלאי על טלאי. הסכם הסטטוס-קוו, ההסדרים בעניין הגיוס, הגיור, השבת, המשפחה, ההפלות, הנישואים והקבורה, ואפשר להמשיך עוד הרבה. הטלאים הם מכוערים. אבל כמו שלמדתי בבית הוריי, שיושבים פה, עדיף טלאי מכוער על קרע יפה. בזכות כל הטלאים האלו לא נוצרו קרעים. ובזכות האנרכיה המאורגנת שבנינו כאן אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה, אבל אפשר לחיות ביחד.
וממש כמו בפעם הקודמת, אל הוואקום השלטוני הזה נכנסו השופטים. אך שלא כמו השופטים של הימים ההם, כששבט דן העמיד את שמשון, שבט אפרים – את גדעון, ושבטו יהודה – את עתניאל, כאן איכשהו יצא שכל השופטים באים להם משבט אחד. ושלא כמו בפעם הקודמת, כשהנהגת השופטים הייתה וולונטרית, כאן מחזיקים השופטים בכוחה של הכפייה הממלכתית. ושלא כמו בפעם הקודמת, כשהשופטים מילאו את תפקידם ברוח הקודש שהתאימה לרוחו של עם הקודש על אדמת הקודש, השופטים דהיום שואבים בששון את תפיסתם המשפטית ממשפט זר. ואם פעם היה מדובר, לכל הפחות, במשפט האומות המתוקנות, לאחרונה שואבים שופטינו את תפיסותיהם החוקתיות ממעיינות בנגלדש, הודו ומיאנמר. אוי לאותה בושה.
אותם הסדרים זמניים שנקבעו על ידי מקימי המדינה, חברי הכנסת ושרי הממשלה, אותם טלאים שהוטלאו לבל ניקרע, כבר אינם מוצאים חן בעיני השופטים ובעיני אלה הפונים ועולים לשערי המשפט. הם הולכים וקורעים, הולכים ומכריעים, ותמיד בכיוון אחד. ומלאכת האיחוד של שיבת ציון עומדת בסכנה. כי לא בכול ניתן להכריע, ולא בכל דבר צריך להכריע, ויש דברים שעדיף שלא נכריע. או במילים פשוטות: לא הכול שפיט. וכדי שהשופטים לא יכריעו, אנחנו כאן בכנסת נכנסים לבולמוס של חקיקה, ומספר החוקים הולך וגדל. וגם אנחנו שכחנו שכשם שלא הכול שפיט, לא כל דבר צריך לחוקק ולא כל דבר צריך להיות מוסדר על ידי הממשלה או על ידי הכנסת. מותר להשאיר דברים לשלטון המקומי; מותר ורצוי להשאיר דברים לחברה האזרחית; מותר, רצוי ונדרש להשאיר דברים לקהילה; מותר, רצוי, נדרש ואף הכרחי להשאיר דברים למשפחה. אפשר וצריך לשמור על הגבולות, אבל בתוכם – תנו לשבטים ולקהילות ולמשפחות קצת מרחב. זה קצת קשה, כי הקמנו מדינה יהודית, ולשבט יהודה תמיד היה קצת לשחרר את החבל לשבטים האחרים. ואם האבא ייסר בשוטים, הבן כבר מייסר בעקרבים. ודוד המלך – אולי גם דוד בן-גוריון – ידע שלבני יהודה זה לא פשוט.
לא מזמן, בטקסי יום הזיכרון, שמענו את קינת דוד על שאול: "הצבי ישראל על במותיך חלל". אך את משפט הפתיחה של דוד המלך לא תמיד מקריאים בטקסים: "ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר". לבני יהודה קשה עם הקשת. הם יותר חדים ועוקצניים; הם נלחמים בחרבות; ידם בעורף אויבם בהתגוששות מזיעה. אבל יוסף, בן פורת יוסף, דווקא מסתדר עם הקשת לא רע: "ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל". והקשת שלו כוללת את זבולון ואת שמעון, את יששכר ואת גד, את דן ואת נפתלי, ותאמינו או לא, אפילו את בנימין. כדי ללמד את בני יהודה להסתדר קצת יותר טוב עם הקשת ועם כל הצבעים והשבטים שבה חייבים את ספר הישר, את ספר בראשית, שמלמד אותנו כיצד פעלו אבותינו הישרים, את ספר דברים, שמלמד אותנו לעשות את הישר והטוב בעיני ה', וכן גם את ספר שופטים, שמלמד אותנו כיצד לחיות בלי מלך. זה אפשרי, אם נותנים קצת מקום לכל שבט למצוא את עצמו, שיעשה מה שישר בעיניו. לא צריך את הכול להחליט כאן ועכשיו.
אז מה אני רוצה בעצם? מדינה קטנה שמעבירה את כל כוחה לפרט, למשפחה, לקהילה ולשלטון המקומי, או מדינה עם נשמה יהודית שקובעת באופן ממלכתי את תכניה הלאומים והדתיים עבור כולם מלמעלה? מערכת משפט מודרנית או מערכת משפט שפוסקת על פי חוקי התורה? הכרעה בשאלות יסוד או התרת קצוות פתוחים? ממלכת יהודה, ממלכת ישראל או את הממלכה המאוחדת? התשובה שלי היא נאום השבטים של יחזקאל. אני רוצה גם את עץ יהודה וגם את עץ אפרים. אני רוצה שאפרים לא יקנא את יהודה, ויהודה לא יעצור את אפרים. אני רוצה אחדים שיהיו לאחד שיהיו לאחדים. אני רוצה גם וגם – אני רוצה את הכול. זה כל כך הרבה לבקש? זה לא רק בשבילי, זה בשביל כולנו. ואת היופי הזה של קצוות פתוחים, של הסכמות ושל פשרות ושל דיון שלעולם לא נגמר הכרעות שיפוטיות לא יודעות לתת לי. את זה יודעת לתת לי רק דמוקרטיה יהודית עם אתיקה נבואית.
אני לא רוצה לרסק את הרשות השופטת. אני רוצה, אני מבקש ואני גם דורש שהרשות השופטת תדאג לדין, אבל תזכור את דברי רבן שמעון בן גמליאל: "על שלושה דברים העולם קיים, על הדין, על האמת ועל השלום. שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם". יש לבית המשפט מונופול על הדין; אין לו שום בעלות על האמת, וככל הנראה הוא כלל לא מתחיל להבין מה נדרש בשביל שלום. השלום הוא דווקא בתחום האחריות שלנו כאן, בכנסת. אנחנו יכולים, צריכים וחייבים לנסות בכל רגע נתון להגיע לפשרות ולהסכמות, עם ערכים, עם דרך, עם עמדה ועם רצון משותף למדינה יהודית, היא מדינת ישראל.
כשקבעה הכנסת בחוק כיצד ייראה טקס הפתיחה שלה נקבע שיקראו את פרק קכ"ב בתהילים. דווקא המקום שבו נמצאות המחלוקות הגדולות ביותר בחברה הישראלית נפתח בתיאור המקום המיוחד שאליו יעלו השבטים, שבטי יה, ויצליחו למרות הכול, בזכות אהבת ירושלים והודיה בשם ה', לשאול בשלום. בלשכת הגזית, שחצייה בקודש וחצייה בחול, ישבו הכיסאות למשפט, כיסאות לבית דוד. והם, וגם אנחנו, למען אחינו ורעינו, נדבר שלום; למען בית ה' אלוהינו נבקש טוב. "שהשלום שלו ישים עלינו ברכה – – – ושלום. משמאל ומימין על ישראל שלום. הרחמן הוא יברך את עמו בשלום".
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. איחולי הצלחה בשליחותך כאן בכנסת. לאחר הברכות האישיות, אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס לברך את חבר הכנסת רוטמן.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת שמחה רוטמן ומשפחת רוטמן, האמת היא שקצת הופתעתי אתמול כשהוצע לי לברך אותך, אבל בסוף שמחתי מאוד על הזדמנות.
אני לא הכרתי את עו"ד רוטמן. תוך כדי מערכת הבחירות, באיזשהו חוג בית, מישהו מספר לי: אתה יודע ששמחה רוטמן הוא אח של אחד הרבנים שלך, שאתה מאוד קשור אליהם? התבלבלתי. ואתה יודע שעו"ד רוטמן הוא זה שניהל את המשפט נגדך עכשיו, רק לאחרונה? המשפט של עמית הלוי. ושוחחנו, אני חושב, פעם או פעמיים. אבל אני חייב לומר שעו"ד רוטמן הוא בשורה אמיתית לפוליטיקה הישראלית, ואני גם אגיד למה – ואני לא אומר את זה כקלישאה: המחלה המרכזית שלנו במערכת הפוליטית, ואני אמרתי את זה כמה פעמים מעל במה זו, היא תרבות השקר. הפסקנו, כל אחד, לייצג את מה שהוא באמת מייצג. נהיה הכול פוליטיקלי קורקט: כדאי לי עכשיו להיות בעד, אז אני בעד; כדאי לי להיות נגד, אני נגד. והתחלואה הזאת גורמת – אנשים שואלים אותי: איך יכול להיות שאנשים טובים נכנסים לפרקליטות – הוא היה כזה ילד טוב ירושלים, הוא היה כזה הגיוני, הוא נכנס לשם ופתאום הוא מיישר קו; הוא נכנס למשטרה, היה כזה איש טוב, איש נחמד, בחור נחמד, ופתאום מיישר קו; הוא נכנס לעבוד בעירייה, היה איש טוב, איש נחמד, מה קרה שהוא יישר קו? שמחה, שאכן למד בחינוך החרדי ביסודי ומייד ברח לחינוך הדתי בעל-יסודי, שמר על צלם האנוש שלו גם כשהוא נכנס לעבוד בפרקליטות. הוא שמר על צלם האנוש ועל הדעה הצלולה ולא איבד את הצפון, ואמר: רגע, אבל אולי זה יפריע לממונים עליי; אולי זה יפריע לי בקידום; אולי זה יפריע לי באיזשהו מקום ואני אגיע למקום שיפריע לי בתוספת. והוא אמר: חבר'ה – התחיל לשאול שאלות.
נכנסים שופטים – אנחנו יודעים, ממנים שופטים בבית המשפט, בוועדה למינוי שופטים, ואומרים: הינה, יש לנו שופט שיהיה קצת יותר אינטליגנט, והוא נכנס ומתיישר עם המערכת. חסרים למדינת ישראל – אבל לא רק במערכת הזאת, גם במערכת הפוליטית – אנשים של יושרה שמאמינים במה שהם מאמינים. זה לא אומר שבכל מה שאמר שמחה קודם – ודרך אגב, התווכחנו לנו על הנאום הזה כבר לפני שלושה-ארבעה ימים – אני חייב להסכים איתו. זה לא אומר שעל כל מה שהוא אומר אנחנו מסכימים, אבל חסרים אנשים שיגידו ויאמרו את מה שהם מאמינים בו. וכן, אם הוא רוצה לבוא כעורך דין עם קורקינט לכנסת, הוא יבוא עם קורקינט, ושכולם יצחקו, אבל אם ככה הוא רוצה, הוא יבוא עם קורקינט.
<< קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >>
הוא בא עם קורקינט לבית הנשיא.
<< דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
מה?
<< קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >>
לבית הנשיא הוא בא עם קורקינט, לא לכנסת.
<< דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
לבית הנשיא, לכנסת, לאן שהוא רוצה. אתה יודע, הלוואי עליי. אני רוצה לבוא עם קורקינט. אשתי לא תיתן לי. אם הוא רוצה.
עם ענווה, בלי התנשאות, אבל להאמין במה שאתה מאמין; להאמין ולומר את מה שאתה אומר. אפשר לעשות פשרות בתנאי שכל אחד מציג את העמדה שלו ומגיע לפשרה, אבל אם השני לא מציג את העמדה שלו ואומר את מה שכדאי לו לומר, איך אפשר לנהל דיאלוג? איך אפשר לנהל דו-שיח? אדם צריך להאמין במה שהוא מאמין, לא לעשות את זה כי כרגע כדאי לו ומחר הוא משנה את דעתו; כרגע טוב לו מה שנעשה, אז הוא מצדיק את זה כי זה יכול אולי לקדם אותו. והדבר הזה הוא בשורה – הוא בשורה לנו, הוא בשורה למדינת ישראל, הוא בשורה לוויכוחים שיש בינינו, למערכת שיש בינינו.
אני רוצה לומר עוד דבר אחד. שמחה הגיע לכאן מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה. אחת המערכות הכי שקריות – בכנסת, אני אומר, תמיד יש הרבה הרבה בלוף – אחת המערכות הכי שקריות היא אותה מערכת שיושבת כאן, בגבעה, ואומרת שהיא מערכת מקצועית ושהיא באה לעשות את הכול בשם המקצוע ובשם לימודי המשפט. היה כאן מישהו ששם את חייו בשנים האחרונות להוריד את המסכה הזאת להגיד: חבר'ה, זה בלוף, זה שקר. זאת מערכת פוליטית אינטרסנטית שמובילה בצורה מתוחכמת, אפילו הייתי אומר שבצורה קצת מרושעת, אג'נדה מאוד מאוד ברורה, בלי לגלות אותה; בלי להגיד: יש לנו עמדה וכך אנחנו חושבים ובגלל העמדה הזאת אנחנו כותבים את זה כך בעברית צחה. בא מישהו עם אותה עברית צחה, לא נראה דוס כמוני, לא נראה חרדי כמוני שלא מבין מה זה ערכי המשפט, אלא יודע לדבר בשפה שלהם ולהגיד להם את האמת הזאת. ואני מקווה שאת האמת הזאת, באותה אמת שהמשכת עד היום ולא נפלת במקומות, לפגעי הזמן, כמו שהרבה אנשים נופלים כאן – היה לי ידיד קרוב מאוד שנכנס לכנסת, דוד רותם. הוא גם היה משפטן וגם היה איש אמת. ואני זוכר, במסיבה של הכניסה שלו לכנסת הוא אמר לכולנו: אני מבקש מכם, אם אתם ידידיי – אני יודע שבכנסת נרקבים, מתקלקלים, האמת מתחילה להתבלבל. אתם חברים שלי. אל תתחנפו אליי, תזכירו לי כשזה קורה לי.
אז שמחה, מכיוון שאתה לא נפלת בפרקליטות ולא נפלת במקומות אחרים, אני בטוח שלא נצטרך להזכיר לך את זה. תמשיך עם האמת שלך, ועם האמת הזאת, בסוף, כשהולכים עם האמת – משפט אחד על יהודה ויוסף: יהודה ויוסף יכולים להתאחד כשהמטרה היא משותפת: כשיהודה – המטרה שלו היא יהודה, ויוסף – המטרה שלו היא יוסף, היא לא רלוונטית; כשיש מטרה שלישית, ויהודה בחרב שלו ויוסף בקשת שלו עושים את אותה מטרה, אז יש סיכוי לדבר הזה להצליח. תודה רבה ובהצלחה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס, ושוב ברכות ואיחולי הצלחה לחבר הכנסת שמחה רוטמן.
<< נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, אני מזמין את יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת מיקי זוהר למסור הודעה שאיננה מחייבת הצבעה. בבקשה.
<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדה המסדרת – מטעם יש עתיד, במקום חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יכהן חבר הכנסת עידן רול; מטעם סיעת הציונות הדתית, במקום חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק יכהן חבר הכנסת אבי מעוז.
בוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון – מטעם סיעת מרצ, במקום חבר הכנסת ניצן הורוביץ יכהן חבר הכנסת יאיר גולן. כמו כן, חבר הכנסת ניצן הורוביץ יכהן כממלא מקום בוועדה במקום חבר הכנסת יאיר גולן. זו הודעה בלבד, ולכן אין צורך בהצבעה. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 38), התשפ"א–2021 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 38), התשפ"א–2021. אני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש להציג את התקנות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
כן.
<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאני פותח אני רק רוצה לומר שמשרד הבריאות אתמול רצה להעביר בישיבת הממשלה הנחיות לגבי נתב"ג לאור החשש מכניסת מוטציות למדינת ישראל, ולצערי, לאור, בואו נגיד, האי-הסכמות שהיו והתארכות הישיבה, לא הספקנו לנהל את הדיון בממשלה.
בכל מקרה, אני כן חושב שיש פה אולי גם קריאה לציבור שידע להיזהר באותן מדינות שאנחנו קוראים להן רמה 2. אנחנו הולכים לחלק את המדינות לרמה 1 ולרמה 2: רמה 1 זה בעצם המצב שאנחנו מכירים כיום, עם כל הדרישות הקיימות כיום; ברמה 2 זה אותן מדינות מסוכנות שבהן יש וריאנטים שייתכן שיכולים להשפיע גם על אנשים מחוסנים. יש חשש כזה בווריאנט ההודי. כמה מדינות נוספות שבקטגוריה הזו הן אוקראינה, דרום אפריקה, מקסיקו. אותן מדינות ייכנסו לרמה 2, והרעיון של ההנחיות לרמה 2 הוא למנוע יציאה של ישראלים לאותן מדינות – מלבד עם ועדת חריגים, מסיבות מיוחדות. כניסה של זרים לא תאושר. כניסה של ישראלים כמובן תאושר, אבל חובת בידוד תהיה בכל מקרה, גם למחוסנים ולמחלימים, בחזרה מאותן מדינות. כולם רואים מה שקורה בהודו; המצב שם מאוד מאוד קשה. אפילו לא בטוח שמה שאנחנו שומעים מגלם את המציאות הכל-כך קשה. מדברים כנראה על מספרים הרבה יותר גדולים של מאומתים שם. וכולנו כמובן מפה שולחים החלמה, ברכות החלמה ועזרה, ויש גם עזרה שבמשרד הבריאות פיזית מתארגנים בשביל לתת מענה, גם בצורכי בתי החולים ואולי גם בכוח אדם. אנחנו עובדים בנושא הזה.
ברשותכם, אני אעבור על התקנות. יש לי שני סטים של תקנות היום: תיקון מס' 38, ואחרי זה תיקון מס' 11. שניהם כמובן מגיעים לפה מכיוון שאין ועדות שיכולות להצביע על התקנות, ושניהם למעשה, אם לא יעברו, גם יאבדו את היכולת של אחריות פלילית עם עשיית עבירות הנובעות מתקנות הללו, והקנסות גם יוחזרו, ולכן החשיבות של התמיכה.
אני אעבור רגע על תיקון מס' 38. תיקון מס' 38 כולל הארכת תוקף של הסדרים קבועים בתקנות, ובהם פעילות של עסקים, חובת הפעלת חלק מהעסקים בתו ירוק – אולמות אירועים, מועדונים, חדרי כושר, כנסים ואירועים גדולים בתו ירוק. אלו תקנות תיקון מס' 38, ואבקש את תמיכת הכנסת בתקנות אלו. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול – ראשון הדוברים, בבקשה.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלו אנו נכנסים אט-אט לשגרת החיים מאותו משבר עולמי של מגפת הקורונה, שגבה עד כה, לצערנו הרב, למעלה משלושה מיליון קורבנות בעולם כולו. כאן בארץ ישראל נפטרו מהנגיף למעלה מ-6,000 אנשים יקרים, זיכרונם לברכה. כיום, ברוך השם, תהילות לה' יתברך, עוד ועוד מחלקות קורונה נסגרות בבתי החולים והתחלואה בירידה. אין ערים אדומות וכתומות; הרוב כבר ירוקות, ברוך השם. המשק חוזר לאיתנו, וכך גם מוסדות החינוך, בתי הכנסיות ועולם התורה.
כאן בכנסת מעדכנים אנו מפעם לפעם את צווי הבריאות והתקנות לרגל ההתמתנות של המגפה, בחסדי השם. כמה תודה צריך לתת לה' יתברך על חסדיו ועל נפלאותיו ועל היציאה המהירה יחסית מהמשבר, שאנו יצאנו ממנו ומדינות רבות עדיין שקועות בו עד צוואר. קחו את הודו לדוגמה: אנשים מתאמצים לברוח משם; הם קורסים תחת מגפת הקורונה; בתי החולים סובלים ממחסור בחמצן; 346,786 נדבקים חדשים היו שם, ולמעלה מ-2,600 מתו שם בשלושת הימים האחרונים. ואצלנו, בסייעתא דשמיא, לאחר כשנה מדברים על ההקלות הנוספות שבדרך, על ביטול מגבלות התפוסה באולמות האירועים. אנו גם יוצאים למירון, לרבי שמעון בר יוחאי. מי חלם על זה לפני שנה?
כמה חייבים אנו להודות לבורא עולם על ניסיו ונפלאותיו וחסדיו הרבים עלינו. כמה חייבים לזכור את הניסים שליוו כל אחד ואחד, גם באופן אישי ופרטי, בתקופת הקורונה. תגלגלו בזיכרון כמה חודשים אחורה, איך נראו החגים הקודמים, בסוכות, בפסח הקודם, ישיבות הזום, המגבלות האיומות, וכמה בורא עולם אוהב אותנו, אוהב את יצוריו בני האדם, ונתן בינה וחוכמה למצוא את החיסון שיתאים לבלימת המגפה ומיגורה. חובה עלינו להודות לה' על ניסיו ונפלאותיו. "טוב להדות לה' ולזמר לשמך עליון". אסור להיות, חס ושלום, כפויי טובה לה' ולנפלאותיו. לא צריך להמתין עד לסיום העניין של הקורונה לגמרי ממש; מספיק שרואים את הכיוון הנפלא של בורא עולם וחסדיו, וכבר עכשיו אנו נמצאים בירידה תלולה של התחלואה והפסקת התמותה, שהייתה בעבר בכמויות איומות – זו סיבה כבר כעת להודות ולהלל את ה' יתברך.
אינני פוסק הלכות, אבל סבורני שעל רבני ומנהיגי הציבור התורני לשקול הכרזת יום תודה והודאה שנתי לציבור על הפסקת התמותה והתחלואה של הקורונה שקרתה בדורנו, הכול כמובן בהתאם לפסיקה התורנית המקובלת. אבל אסור, אסור לנו לשכוח את ניסי הקדוש ברוך הוא עלינו. נאמר במגילת איכה פרק ג', פסוק כ"ב: "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו". כל מי שהקדוש ברוך הוא עושה לו נס והוא מודה לה' זוכה, והקדוש ברוך הוא עושה לו נס נוסף. כפי שאומר דוד המלך עליו השלום בתהילים פרק ס', פסוק ו': "נתתה ליראיך נס להתנוסס". צריך להודות על הניסים – כך גם אנו נודה לה' על ניסיו ונפלאותיו, וכמובן גם לשליחיו למשימה הטובה: לגדולי ישראל, לרבנים היקרים, שניווטו אותנו נכונה במשבר, בפסקי ההלכות והחיזוקים התורניים, כמו גם לראש הממשלה היקר מר בנימין נתניהו, שעמל על השגת החיסונים והחיזוק והחוסן הכלכלי לאזרחים, ברוך השם; לשרים העיקריים, בראשם לשרי הבריאות, הרב יעקב ליצמן ומר יולי אדלשטיין, כמו גם לשר הפנים, יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, ולכל שאר שרי הממשלה, לחברי הכנסת, ליושבי-ראש וחברי הוועדות שבכנסת, שטיפלו במשבר האיום, למערכת הבריאות, לראשי הרשויות, לבתי החולים וקופות החולים ולכל מי שפעל בעניין. כולם יבורכו מפי עליון, אמן. כי כידוע אין בעל הנס מכיר בניסו, וכאן כולם ראו ורואים את ניסי ה' יתברך, ועל כך תודתנו לה' יתברך. ברוך ה' יתברך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת מוסי רז – איננו. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
תודה. אני רוצה לדבר היום על נושא חשוב מאוד. כאשר הייתי חברה בממשלה כמעט הצלחנו לפצח אותו אבל העובדה שלא הועבר תקציב מדינה פשוט חסמה אותנו. זה נושא שלא ארפה ממנו עד אשר העוול הגדול הזה יתוקן. אז ככה: כיום מדינת ישראל מענישה מבוגרים שיוצאים לעבוד. איך היא עושה את זה? פשוט מי שעובד בשנים הראשונות שאחרי גיל הפרישה ומקבל שכר של מעל 6,000 שקלים, מקזזים לו את קצבת הזקנה. זה כמובן לא הוגן, כי לחלק מהאנשים אין פנסיות והם חייבים לעבוד כדי להתקיים, וזה גם לא חכם, כי אנחנו במו ידינו מכריחים מבוגרים לשבת בבית ולהיות עניים יותר, בודדים יותר וחולים יותר.
בשנת 2014 פעלה ועדה בין-משרדית שעסקה בנושא הזה בדיוק והציעה לבטל את מנגנון הקיזוז המעוות הזה, מה שנקרא מנגנון הדיסרגרד, אבל לא נעשה עם זה שום דבר. יש רק מדינות בודדות בעולם שעדיין מקזזות קצבת זקנה למי שיוצא לעבוד. בארצות הברית ביטלו את זה, בנורבגיה ביטלו את זה. גילו שכאשר מבטלים את המנגנון המעוות הזה אז קורים דברים נפלאים – גם יותר אנשים עובדים, גם השכר שלהם עולה וזה גם תורם מאוד לתוצר של המדינה. למעשה, התוספת לתוצר הרבה הרבה יותר משמעותית מהעלות של המהלך הזה. ברור שבהתחלה יש לזה עלות, כי משלמים יותר קצבאות זקנה, אבל גם יותר אנשים עובדים ומרוויחים משכורות, ואז הם גם משלמים יותר מיסים, פחות נסמכים על מערכת הרווחה ותורמים לתוצר. זו עסקה שמאוד מאוד מאוד משתלמת למדינה. זה פשוט דורש חשיבה לטווח ארוך ולא לטווח קצר.
את מנגנון הדיסרגרד חייבים לבטל, ולכן הגשתי הצעת חוק שמטרתה לתקן את העיוות הזה. אני מבטיחה להילחם על העניין הזה ולא להרפות, כי לשמור את המבוגרים שלנו בעולם התעסוקה זו מטרה אסטרטגית למשק ולחברה בישראל. אני מאוד מקווה שיושבי הבית הזה ומשרד האוצר יתגייסו יחד למשימה החשובה הזאת. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
<< דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סגן השר יואב קיש – הוא לא נמצא פה, אבל רציתי לשאול מה עם התקנות לגבי ההילולה במירון, שאמורה להתחיל בעוד יממה. משום מה הממשלה, כמו שהיא לא אישרה את תקנות התעופה, היא גם לא אישרה את התקנות האלו. חשוב מאוד לתת את הדעת על כך. אני מקווה שהוא ישיב לי מעל במה זו.
בנוסף, אנחנו לפני ל"ג בעומר, ונציב כבאות ראשי הוציא תקנות שאוסרות על הדלקת מדורות בל"ג בעומר. פעם ראשונה אחרי 73 שנים.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
לא. לא פעם ראשונה. הוא הוציא את זה גם לפני שנתיים וגם לפני שלוש שנים.
<< דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
מה? מה?
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
בשנה שעברה זה היה בגלל הקורונה, ואם אני לא טועה, לפני שנתיים – בגלל גל החום.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בשנה שעברה זה היה.
<< דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
בשנה שעברה בגלל הקורונה – בגלל הקורונה זה משהו אחר. אני חושב שלבוא ולבטל, על ידי פקיד בכיר ככל שיהיה, כך באחת לבטל את המנהג – אני חושב שזה לא פחות מעזות מצח, ואני קורא לו מייד לבטל את זה.
אדוני היושב-ראש, בתוך כל התסבוכת הפוליטית של הניסיונות להקמת ממשלה, אני רוצה להזכיר לנו קצת הכרת הטוב. בזמן שברחבי העולם מתגלים כשני מיליון מקרי קורונה מדי יום, בישראל – פחות מ-100; בזמן שברחבי העולם מתים, לצערנו, כל יום עשרות אלפים מקורונה, בישראל יש מקרי פטירה בודדים, אם כי ברור שכל אחד מהנפטרים הוא עולם ומלואו, ואנחנו עם המשפחות של נפטרי הקורונה; בזמן שברחבי העולם המגפה עדיין משתוללת, בישראל החיים הולכים וחוזרים לשגרה. על הדבר הלא-כל-כך מובן הזה אנחנו מוכרחים להכיר טובה.
הכרת הטובה היא ערך יסוד ביהדות. ראשית וקודם לכול – כמובן לאלוקי ישראל, שלא עזב ולא יעזוב את עמו ואשר חסדו גבר עלינו. על גבי זה – לשליחו, ראש ממשלת ישראל, שמאז פרוץ המגפה, למעלה משנה – אני רוצה להוסיף פה משהו שאני זוכר: מייד לאחר שנפל האסימון, כמו שאומרים, והתחדדה ההכרה שיש פה מגפה עולמית, ראש הממשלה זימן ישיבה אצלו עם המכון הביולוגי בנס ציונה ונתן להם הנחיה: לכו ופתחו חיסון נגד המחלה הזאת. כבר אז הוא צפה שזה הדבר שיביא לחיסול המגפה. ראש הממשלה לא חסך מאמצים, בגבורה ובתושייה, גם כאשר זה לא השתלם מבחינה ציבורית ונדרשו החלטות בלתי פופולריות בעליל, והוביל את ההתמודדות עם הנגיף בסגרים ובהקלות, בהנחיות ובהקפדה על יישומן, בסגירת השמיים לטיסות ובפתיחתם, בסיוע כלכלי לעסקים ולאזרחים, ומעל הכול – במאמצי-העל להשגת החיסונים, מאמצים שהניבו פרי והעמידו את ישראל בקדמת הבמה העולמית ביציאה מהמגפה. על כל אלו אנחנו מברכים את ראש הממשלה. אנחנו מכירים לו טובה גדולה, ואנחנו גם מבטיחים לעשות הכול, אבל הכול, להמשך הנהגתו את מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה.
<< דובר >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר >>
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי כאן את חברי הכנסת שדיברו לפניי ובאמת עולות כאן שאלות. אבל לפני שאני אתחיל בשאלות אני רק אציין שגם ביום שני האחרון וגם היום אנחנו מצביעים על תקנות שחלקן, פג תוקפן היום, זאת אומרת, אנחנו מצביעים על דברים בדיעבד. שמעתי את חבר הכנסת אבוטבול מברך ומברך, כאילו על המוגמר, כאילו הקורונה כבר איננה כאן. אני אומרת: אוקיי, אם אתה מברך על המוגמר ואין קורונה, ובכנסת יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת מיקי זוהר לא מוכן להקים את ועדת הקורונה, אז כנראה שבאמת אין קורונה, ובואו נבטל את כל ההגבלות. למה אנחנו נמצאים בכלל במקום שבו יש עוד הגבלות ועוד הגבלות ואנחנו מאריכים את התוקף של מה שהיה בעבר? אם אין – אז אין. אבל אם יש קורונה, ואני חושבת שאנחנו עדיין צריכים לנהל את האירוע הזה, אז צריך להקים ועדת קורונה בכנסת שתוכל לדון בהחלטות הממשלה, שתוכל לאשר את התקנות לפני שפג תוקפן, שתוכל לבדוק אם יש בהן היגיון, אם הן באמת עונות על הצורך. יש החלטות הרות גורל שהולכות להתקבל, כמו הנושא של חיסון ילדים; יש הרבה מאוד דברים דרמטיים על הפרק שצריך לדון בהם בשקיפות, בצורה מקצועית, בצורה עניינית, כדי שהציבור יוכל לדעת ולהבין למה החלטות מתקבלות כפי שהן וכדי שהוא יוכל לשתף איתנו פעולה.
ומה אנחנו עושים אחרי שנה? חוזרים על אותן טעויות: חוסר שקיפות מול הציבור, אין דיון מקצועי וענייני, הדברים ב"שלוף". אנחנו מאשרים דברים בדיעבד, ואחר כך אנחנו גם מתלוננים למה הציבור לא משתף איתנו פעולה. אז אני כאן, אדוני היושב-ראש, כדי לקרוא לכנסת הנכבדה שלנו להקים את ועדת הקורונה, כדי שאנחנו נוכל באמת לנהל את הדברים האלה בצורה מסודרת, אחראית, מקצועית, בזמן שלהם; שהציבור יסתכל עלינו וידע שאנחנו מתייחסים אליו ברצינות.
אני רק אתן לכם דוגמה קטנה. ממש 20 שניות, כבוד היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, אין בעיה, בבקשה, אין שום בעיה.
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
מגיעות אליי הרבה מאוד פניות, וגם אני חוויתי אותן – אני שמחה שסגן השר יואב קיש נמצא כאן – באמת, הגבלות ממש ממש פשוטות לגבי ילדים. משפחה מטיילת בקניון, מסתובבת עם הילדים בין החנויות, פוגשים את כולם, מתראים עם כולם; מגיעים למקום שבו מוכרים מזון – יש חבל, ולילד אסור לחצות את החבל, כי הוא לא מחוסן, אבל מותר לו לעמוד מעבר לחבל. זאת אומרת, החבל הוא שיוצר את ההפרדה בין כן מדביק ללא מדביק. הם יכולים לקנות את האוכל ולאכול אותו בחוץ, כי לילד אסור להיכנס, אבל אחר כך לחזור ולפגוש את אותם אנשים שישבו באותו מתחם. אותו כנ"ל לגבי מסעדות. הילד יכול לשבת עם המשפחה שלו בחוץ, כי הוא לא מחוסן, אבל הוא לא יכול לשבת איתם בפנים. בואו, אם אנחנו נלך לשיטתו של ראש הממשלה בדוגמאות שהיו לפני כן, זה לא שהילד עובר בין השולחנות ויורק על כולם; הרי הוא נכנס פנימה, הוא יושב עם המשפחה שלו, עם האנשים שאיתם הוא הגיע מהבית, ושם נגמר הסיפור. אבל לא, אנחנו יוצרים את ההגבלות האלה, ואף אחד לא מבין מה ההיגיון הרפואי שעומד מאחוריהן.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני אסביר.
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
אני אשמח מאוד.
יש הרבה מאוד הסברים אחרים, אבל הסבר רפואי הגיוני אין באירוע הזה. גם הסיפור של הורים שלא יכולים ללוות את הילדים שלהם לתוך הגן. אז היום אמרו שכבר אפשר ללוות את הילדים לתוך הגן, אבל רק אם ההורים מחוסנים. עכשיו, שימו לב: יש בציבור כל כך הרבה בלבול וכל כך הרבה דיסאינפורמציה וכל כך הרבה הפחדה. אנשים מפחדים. אומרים: רגע, אם מישהו לא מחוסן אז יכול להיות שהוא מאיים על החיים שלי? יכול להיות שזה נכון, אבל אין שום דיון מקצועי, רפואי, שיהיה אפשר באמת לנהל את הדברים האלה בצורה עניינית ושגם אנחנו וגם הציבור נבין באמת איפה אנחנו נמצאים. לכן אני חוזרת על קריאתי: כנסת נכבדה, באמת, בואו נקים מחדש את ועדת הקורונה ונחזור לנהל את האירוע הזה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. אדוני סגן השר, אתה מבקש להשיב.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
יפעת, כבר בקדנציה הקודמת לא הייתה ועדה, כשעמדת בראשה. בואו נודה באמת, זה המשך רציף של העניין. יש קבינט קורונה – – –
<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אדוני סגן השר, בהזדמנות הזאת אני גם אודה אם תוכל להתייחס – שאל כאן קודם חבר הכנסת משה מעוז בנושא תקנות שנוגעות לאירוע ההילולה במירון. אז אם אפשר להתייחס גם לעניין הזה. בבקשה.
<< קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
יש לי עוד תקנות, אולי נדחה את זה לנגלה השנייה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, אין בעיה, תשאלי.
<< קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>
בהקשר למה שיפעת אמרה, הורים יכולים להביא את הילד בתנאי שעשו בדיקה. מה הבעיה? התקנה אומרת שמרגע הבדיקה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
הורים לא מחוסנים, את מתכוונת.
<< קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>
אני מדברת על ילד. הורים מחוסנים רוצים להיכנס למסעדה או לחנות – אתה יכול להיכנס אם עשית בדיקה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
לחנות אין בעיה להיכנס. רגע, זה נושא רגיש בגלל זה – – –
<< קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>
רק אם אתה עושה בדיקה לילד ואתה בא עם הוכחה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
נכון.
<< קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>
כדי לעשות את הבדיקה, מרגע שעשית את הבדיקה, לילד אסור להיות בגן 24 שעות. משמע, הילד לא בגן – האימא או האבא לוקחים יום חופש.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
אני לא מכיר את זה שאסור לילד להיות בגן.
<< קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>
תבדוק את זה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
אני לא מכיר. בואו נעשה סדר. קודם כול, אני מסכים, ואני אתייחס בסוף דבריי לנושא הוועדה, בסדר. אבל לפני זה אני רוצה להתייחס לכל הנושא של איפה אנחנו נמצאים, מה המדיניות ומה משרד הבריאות רוצה להוביל. בואו נגיד ככה: אנחנו מנהלים את ירידת התחלואה המבורכת שקורית במדינת ישראל בחודש-חודשיים האחרונים, אולי קצת יותר. ואני, ברוך השם, מברך על כך שלמרות – זאת אומרת, הרי אלה מגמות הפוכות: הרבה פתיחות ושינוי במציאות של ההתנהלות במדינת ישראל, ואנחנו מצליחים לשמר את ירידת התחלואה. אני חושב שזה הדבר הכי מרכזי שאנחנו מקפידים עליו – שהתחלואה תמשיך לרדת. אם נסתכל אחורה, איפה היינו לפני חודשיים ואיפה אנחנו היום, אז אני אומר לכם: בהתנהלות שגויה עם וריאנט שיודע להתגבר על החיסונים, תוך חודשיים מדינת ישראל בעולם אחר. אף אחד לא רוצה להיות שם. ולכן הדבר הכי מרכזי שאנחנו בוחנים כל הזמן זה להמשיך להקפיד על ירידת מגמת התחלואה. זה הדבר המרכזי.
עכשיו, לאן אנחנו רוצים להגיע? אנחנו מבינים היטב שהסכנה המרכזית של כניסת וריאנטים היא מנתב"ג וממעברי הגבול. זה הדבר המרכזי. פה אנחנו שמים את כל התשומות וכל המאמצים, ובמקביל שחרור – אתם יודעים שביום חמישי הבא, לא מחר, עוד שבוע, אנחנו כבר במהלך אחר, של תו ירוק ללא הגבלות. להערכתי, בעוד שלושה שבועות מהיום, במידה שהירידה בתחלואה נמשכת, אנחנו נשחרר ונוריד את ההגבלות לחלוטין. זאת אומרת – – –
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
סליחה, סליחה.
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
תני לי לסיים את דבריי, אחרי זה אענה על השאלות, כי אני מעדיף את זה ככה מאשר הפרעות הדדיות, שאני משתדל כשאני יושב שם לא לעשות.
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
מקבלת.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
אז אני אומר בצורה הכי ברורה. ויש פה גם אמירת פנים, לממשלה, כי אנחנו דורשים משאבים לטובת טיפול באירוע נתב"ג וכניסות הגבול – במקום הזה אנחנו נשים את מרכז המאמץ. מהצד השני, תוך כדי המשך ירידת התחלואה אנחנו יכולים להגיע למצב שבעוד שלושה שבועות מהיום, להערכתי, מדינת ישראל תהיה כמעט ללא הגבלות. זה הישג מדהים.
אתם רואים, גם רוצים להביא תיירים מחוסנים. יש כל מיני דברים שאנחנו רוצים לעשות, אבל החשש הגדול שלנו, קודם כול, זה שצריך להמשיך לעשות את זה תוך כדי ירידת התחלואה. למה כל כך חשוב לנו נושא ירידת תחלואה? ופה אני מתחבר לכל מה שנאמר פה. אם לא שמתם לב, דיברתם על הילדים, על הציבור הלא-מחוסן. מעל שניים וחצי מיליון איש במדינת ישראל עדיין לא מחוסנים, רובם הגדול ילדים. לכן, יש חשש שאם אנחנו ברמות תחלואה – ונגיד, לצורך העניין, מה שהולך להיות ביום חמישי בעוד שבוע, תו ירוק ללא הגבלות ודברים כאלה וכניסה עם בדיקות וכל זה; אם היינו עושים את זה חודש לפני, כשלא היינו מתחת ל-100 – היינו מתחת ל-1,000, והיינו עדיין ברמת תחלואה גבוהה יחסית – לא היינו מגיעים למספרים הנמוכים. החשיבות הגדולה של ההתנהלות הזאת עם ההגבלות הייתה להוריד את התחלואה, כי היום, ובצדק, הסיכון, לאור זה שרמת התחלואה הארצית נמוכה, יורד בהכרח בכל המדינה, כי אנחנו באירוע שהוא הרבה יותר בטוח.
זו ההתנהלות של משרד הבריאות, ולכן יש לנו חשש מאוד גדול בכל מה שקשור לציבור לא מחוסן באירוע בלי מסכות ובאוכל. לכן יש הבדל גדול. כן, אני מצטער לומר לכם, כאשר מדובר במסעדות בפנים, עם ילדים, או לצורך העניין ציבור לא מחוסן, זה אירוע עם רמת סיכון גבוהה. אנחנו נלך אליו, ואנחנו הולכים אליו, כאשר רמת התחלואה נמוכה; לא נלך אליו כשיש 1,000 איש מאומתים כל יום. למרות שאתה יכול להגיד: למה לא? לא, אנחנו נגיע למספרים הנמוכים ואז נפתח, אז נגדיל. אנחנו עושים את זה בצורה מנוהלת, וברוך השם, מצליחים. ברוך השם, מצליחים. אפשר לומר בעניין הזה שבאמת הכלכלה נפתחת, אנחנו במקום אחר לגמרי. הטענות שאני שומע, והן לגיטימיות, הן באמת – בתמונה הכללית, כשאתה מסתכל על המקרו, אני חושב שאפשר לחיות גם עם הדבר הזה בשביל הזהירות, שלא נמצא את עצמנו פותחים מהר מדי ומייצבים איזושהי תחלואה שלא יורדת בגלל שעדיין הווירוס יכול למצוא מספיק אנשים במדינת ישראל שלא מחוסנים. זה – 1.
דרך אגב, גם אנשים מחוסנים נדבקים, אני לא יודע אם אנשים מבינים את זה. יש. קורה. גם אנשים מחוסנים מגיעים בסוף לבתי חולים, לצערי. המספרים הם הרבה הרבה יותר נמוכים מאשר אצל האנשים הלא-מחוסנים, אבל התופעה הזו קיימת, וצריך גם להבין אותה. היא במספרים אחרים. את זה אני אומר לכם לגבי כל השאלות שעלו פה עם הגנים והמסעדות והקניונים. אני אומר לכם, ברגע שמדובר בציבור לא מחוסן, אנחנו הולכים פה עקב בצד אגודל, וזו זהירות – ואפשר להתווכח עליה או לא להתווכח עליה – שברוך השם מביאה לתוצאות.
עכשיו לגבי הוועדה. אני חייב לומר לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון שלפחות אני חוויתי בוועדה התנהלות מאוד לעומתית לכל מה שמשרד הבריאות ומומחי משרד הבריאות חשבו שנכון לעשות, ולכן אני בעד להקים ועדה, ואני מסכים לכל מה שאמרת, אבל אם תגידי שאת מסכימה שיושב-ראש הוועדה יהיה יושב-ראש מהליכוד ותצטרפו אלינו בהצבעה הזאת בוועדה המסדרת, אנחנו פתרנו את זה ונקים ועדה; אם הדרישה היא להקים ועדה לעומתית למשרד הבריאות, כפי שהייתה בקדנציה הקודמת בראשות חברת הכנסת שאשא ביטון, התשובה תהיה: לא. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
רגע, אדוני סגן השר, רק לשאלה של חבר הכנסת מעוז בעניין התקנות – – –
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
ההתנהלות בוועדה הייתה מאוד – – – מקצועית. מה שאתה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
היא הייתה לעומתית כנגד כל מומחי משרד הבריאות.
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
כנגד כל מומחי משרד הבריאות הייתה החלטה שהוועדה לעומתית. אנחנו לא נחזור על הדבר הזה. אם תסכימי, לאור החשיבות של דברייך שיהיו דיונים, ואנחנו נבחן את הדברים, שבראש הוועדה יהיה נציג של הליכוד, אני אומר לך שאנחנו מקימים אותה עכשיו. תצטרפו אלינו ואנחנו נעשה את זה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
לא, דיונים. ומה שווה הוועדה אם היא מכורה מראש ללהיות לעומתית?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
פיקוח פרלמנטרי.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
זה לא. זה לא פיקוח פרלמנטרי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה לא פיקוח פרלמנטרי?
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
רק לגבי השאלה של חבר הכנסת מעוז, בעניין נושא מירון.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
אז לגבי חבר הכנסת מעוז, לגבי נושא מירון, אנחנו בהנחיות משרד הבריאות סיכמנו שהכניסה לבמות תהיה מוגבלת במספר ומוגבלת לתו לירוק. את התקנות בנושא הזה, אם אני זוכר נכון, לא משרד הבריאות היה צריך להוציא אלא משרד הדתות. אני לא יודע להגיד לך איפה זה עומד ספציפית בפרקטיקה של תקנות משרד הדתות. המשטרה, משרד הדתות ומשרד הבריאות מסונכרנים על מתווה. מכיוון שלא משרד הבריאות אמור להוציא את התקנות הספציפיות לאירוע מירון, אני לא יודע להגיד לך איפה זה עומד.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. מי שמקומו למעלה יוכל להצביע מכאן. אנחנו מצביעים על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 38), התשפ"א–2021, החלק הנותר. נא לשבת. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד התקנות – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 38), התשפ"א–2021, נתקבלו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מי שמבקש להשתתף בהצבעה ומקומו למעלה, אנא, שירים את ידו. חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת אבוטבול. אני רואה, חבר הכנסת מעוז, שלחצת בטעות על הכפתור של חבר הכנסת גדי יברקן, של סגן השר יברקן, אבל הצבעתך היא בעד; לפיכך אנחנו נשאיר את זה כארבעה, ולא נוסיף את קולך פעם נוספת. חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת אבוטבול, סגן השר קיש וחבר הכנסת ינון אזולאי – אם כן, עוד ארבעה קולות בעד. לפיכך, שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 38), התשפ"א–2021, החלק הנותר, אושרו על ידי מליאת הכנסת.
<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מכאן אנחנו עוברים לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021. אני שב ומזמין את סגן השר יואב קיש. בבקשה.
<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כפי שאמרתי קודם, אני לא אחזור על דבריי על מדוע אנחנו מעלים את זה למליאה והמשמעות והחשיבות של האישור ולא ביטול. אני מתייחס רק לתקנה עצמה, תיקון מס' 11. התיקון כולל הוראות בדבר הסמכות לקבוע את לוחות הזמנים והתחנות של קווי התחבורה הציבורית, הוראות בדבר התפוסה המותרת בכלי התחבורה השונים ואופן הפעלתם, הוראות למפעילי תחנות התחבורה היבשתית ובדבר שמירת מידע לצורך חקירות אפידמיולוגיות ועוד. אלו למעשה התקנות. לגבי כל השאר אני כבר שוחחתי.
אני רק רוצה לומר מילה אחת לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, ששאלה אותי כרגע אם אנחנו נבטל את התו הירוק בעוד שלושה שבועות. אני לא יודע, זה מאוד תלוי. אני בהחלט אומר שזה יישקל וייבחן, ובהחלט יכול להיות שזה יקרה. אולי לא בעוד שלושה שבועות, אולי בעוד חמישה שבועות. אנחנו בהחלט נבחן לכל אורך הזמן את מצב התחלואה, מגמות, וריאנטים, מה קורה בנתב"ג, הדברים האלה. אם אנחנו נחליט שאפשר לבטל את התו הירוק, נעשה את זה. אני לא פוסל שום דבר.
ורק מילה אחרונה: את יודעת מה, אמרתי שהוועדה הייתה לעומתית, ואני לא חוזר בי מדבריי, אבל אני כן מוכן לומר דבר אחד. היו בוועדה, בואו נגיד, שתי דעות מקצועיות שונות – הייתה העמדה המקצועית של משרד הבריאות, ומנגד, עמדה של גורמים אחרים שחשבו אחרת; בסדר, בהם גם רופאים כנראה, אני לא נכנס לעניין. בסוף נוצרה אווירה של לעומתיות, כי הוועדה, יחד עם חברי האופוזיציה וחברת הכנסת שאשא ביטון, שאז הייתה חברת קואליציה, צידדה בעמדת חברי האופוזיציה, וחברי הקואליציה צידדו בעמדה המקצועית של משרד הבריאות. לכן אני אומר לך פה מעל הבמה הזו: אם סיעת תקווה חדשה מתחייבת לתמוך בהקמת ועדה לקורונה שבראשותה יעמוד נציג הליכוד, כך יהיה – תוקם מייד הוועדה. אם אתם רוצים את הוועדה בראשותך, אנחנו נתנגד. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. רק אנא, לנסות להתכנס למסגרת הזמן של שלוש דקות.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
אני התכנסתי – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אתה לא מוגבל בזמן, אבל אתה התכנסת לדעתי גם לפחות מזה; למיטב תחושתי, לפחות.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחר יעלו המוני בית ישראל ברבבותיו, בחסדי ה' יתברך, לציונו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, זכותו יגן עלינו, אמן, מי שגילה לעם היהודי מעבר לתורת הפשט גם את תורת הסוד, חלק ונדבך עצום ביהדות, המורכבת מכלל הפרד"ס – פרד"ס, ראשי תיבות: פשט, רמז, דרש וסוד. סיפורי ניסים רבים נקשרו סביב דמותו של התנא הקדוש ובנו אלעזר, וכבר אמרו חז"ל: "ראוי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", וכל אימת שאדם שרוי בצער ובצרה נוהג הוא לבכות ולהשתטח על ציונו של רבי שמעון בר יוחאי, כמו גם בעיתות שמחה, ובמנהג הקדום – גם לערוך חלאקה, שזה תגלחת לבני גיל שלוש על ציונו הקדוש. וכבר אנו אומרים בפיוט בר יוחאי, "תורתו מגן לנו". בשנה זו יגיעו אלפי אוטובוסים לציון ויביאו מאות קהילות מכל הארץ לטקסי ההדלקה ולתפילות. הגעגועים לציון הלכו וגברו יותר ויותר, בפרט שבשנה שעברה עקב מגפת הקורונה לא הגיעו עם ישראל לציון, ובשנה זו, תהילות לה' יתברך, מגיעים אנו לציון.
כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת, בכנסת ישראל, שבה חברים עשרות חברי כנסת מכלל סיעות הבית – דתיים, חילונים, חרדים – פונה אני אליכם, הבאים לציון, גם בשם הרבנים וגדולי ישראל היקרים: בשנה זו, של"ג בעומר חל השנה ביום שישי, אנא הקפידו בבקשה להגיע לכל המאוחר ביום חמישי, מחר בלילה, ליל שישי, ולצאת בחזרה מהציון לביתכם בשעות הבוקר המוקדמות. עלולים ביום שישי להיות עומסים ופקקי תנועה ענקיים בכבישים. מן הראוי לא להיתקע חלילה בכבישים, וכבר היו מקרים ששבת נכנסה ואנשים, לצערנו, שבתו את השבת עם משפחתם על אם הדרך כדי לא לחלל את השבת, והצער היה גדול, וגם תקלות פתאומיות ברכב השביתו את הנוסעים מלהגיע ליעדם לפני שבת. אם יסיימו מהר את העלייה לציון נוכל גם לאפשר לכוחות הביטחון והשוטרים היקרים המסדירים את התנועה והסדר להגיע גם הם לביתם, לחיק משפחתם, לקראת שבת קודש; גם להם מגיע, מעבר לתודה והברכה, להיות עם משפחתם בסוף השבוע. אז נסיעה טובה לכולם, לכולנו. סעו בזהירות ותגיעו במהירות.
בשולי דבריי נאמר גם תודה ענקית לכל מי שיעסקו במבצע הענק הזה: לשר הרב יעקב אביטן, שר הדתות, לשר לביטחון הפנים מר אמיר אוחנה, לשר הפנים הרב אריה דרעי, לכל הפועלים בנושא, וכן תודה מיוחדת לידידי היקר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים הרב יוסף שווינגר, ולכל העוסקים במלאכה. ברוכים תהיו, אמן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת מוסי רז – איננו; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, שמעתי את הנאום שלך ושל חברת הכנסת שאשא ביטון, ואני חייבת להגיד כמה דברים. קודם כול, למנות ועדת קורונה מהליכוד – אז אל תקים בכלל. מילא היית אומר קואליציה – משה אבוטבול, חבר הכנסת, צעק: לפחות אנחנו.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז בוא, בוא, אבל זה תקופה קריטית. אבל, אבל – – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
אבל דרך אגב, אין שום בעיה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל קיש, אתה יודע, אתה יודע – – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
יהיו דיונים – – – בקדנציה הקודמת.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תשמע, האירוע הזה שהכנסת בשנתיים האחרונות נדרסה פה, באמת נדרסה – ואללה, זה לא מה שהיה בכנסת העשרים, שהיו ועדות ובאמת הייתה עצמאות.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע, רגע, קיש. קיש, תאמין לי, גם בשנתיים שלא הייתי פה צפיתי. זה לא היה מראה מלבב. זה לא היה מראה מלבב, שאם כנסת שאמורה – אגב, מה שלימדתי את הסטודנטים שלי, שהכנסת היא ראשונה בין שוות, כי היא בית הנבחרים, כי כאן יושבים כל הנבחרים.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
רגע, אבל אתמול – – – מישהו מהקואליציה. הרי כל הוועדות הן קואליציה – – –
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל תשמע, אם באירוע – אתה יודע, מה שהכי צרם לי זה שאתה אומר לחברת הכנסת שאשא ביטון: עזבי, למה נקים, בשביל שאת תהיי היו"ר? או שאנחנו מקימים כשאנחנו – או אל תקים בכלל. אז אני אומרת: אל תקימו, אל תקים.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
מירב, יש לי פשרה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ינון – אני מוכנה שינון אזולאי יהיה.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
גם אני מוכן. גם אני מוכן.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יופי, אז הינה, כבר התפשרנו.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
הינה, פתרנו. אז אין בעיה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הינה, רגע.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
פתרנו.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע, סליחה, אני לא – – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
אז שהיא תסכים עם ינון אזולאי – – –
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל קיש, קיש, תשמע, תן לי לדבר, כי תאמין לי, ישבתי, הקשבתי לכל הנאום שלך, גם מהטלוויזיה שמעתי אותו מצוין.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
טוב. את צודקת. סליחה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שמעתי אותו מצוין.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
אז רק דבר אחרון, דבר אחרון. תני להגיד מילה. כשאמרתי "מהליכוד", התכוונתי מהמפלגות שמייצגות את – – – של הקואליציה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אוקיי, אז הינה, קודם כול, אני יודעת שאתה אדם עם שכל ואתה יכול – – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
לזה התכוונתי.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
סליחה, הגענו להסכמה. עכשיו בוא נדבר על הדבר השני: המסעדות, הבדיחה הבלתי-נגמרת, שהילד יושב עם סבא וסבתא ואימא ואבא ביום שישי בערב, אבל בשבת בצוהריים, כשהם ייכנסו למסעדה, הילד לא יוכל. עכשיו, שני דברים קורים פה: האחד – מסעדות מצפצפות; מצפצפים, עושים מה שהם רוצים. אני מסתובבת בשבתות, אני רואה: המסעדות עושות מה שהן רוצות, כי הם לא מאמינים לזה. ואמרה יפעת, ובצדק, שזה לא שהילד הולך ויורק; הם יושבים כקפסולה קטנה, אוכלים צוהריים, אוכלים ארוחת ערב. האירוע הזה של המסעדות חייב להיפתר. הדבר השני – אמרתי, לא רק שהם מצפצפים, אלא הדבר השני – בעצם מה אנחנו עושים? אנחנו אומרים לילדים: אתם לא מעניינים אותנו, לא מעניינים אותנו, אנחנו כרגע לא מתעסקים בכם. וגם האירוע הזה חייב להיפתר.
ועוד דבר אחד שאני רוצה להגיד לך בעניין הזה, כי אני אעמוד בזמנים שהיו"ר ביקש. אתמול היו 94 מאומתים, אוקיי? 72 במצב קריטי, 76 מונשמים. אלה הנתונים; שמעתי שדיברת על 1,000 – כנראה דיברת על ה-1,600 חולים שיש היום. עם נתונים כאלה, אני מאוד מאוד מצטערת, אתה חייב להתקדם, ואני יודעת שאתה מסוגל, כי יש כאן ציבור שלם של ילדים שאנחנו פשוט משאירים אותם בחוץ ומתעלמים מהם, ומי שמשלם את המחיר זה ההורים.
ובעשר השניות האחרונות – אני כל כך שמחה שבגנים שאני מכירה ההורים מלווים את הילד עד לגן, וליבי עם ההורים שעדיין נשארים מחוץ לגן. יש לי ילדה בת ארבע, ברוך השם, אני לא נתקלת באירוע הזה, אבל כל יום שולחים לי על זה מייל. גם בזה צריך לסיים את הסאגה הזאת שילד קטן נכנס לגן בלי האימא. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
יושב-ראש ועדת קורונה. אני בעד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
אני בעד – – – בשביל המהות, בשביל שתהיה ועדה. אני רוצה, הוא יושב-ראש – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
זה מה שמונע ממך להקים ועדה?
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
כן, זה מה – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
זה מה שמונע? זה מה שמונע?
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
כן, אתם רוצים ועדה לעומתית, לעשות בעיות – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני הייתי בוועדת הכנסת – – – קורונה.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
טוב, תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי ברשות דיבור. בבקשה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ברשות אדוני היושב-ראש, סגן השר, קודם כול, אני מסיר את מועמדותי מהבחירה – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מציע או מסיר?
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא, לא. מסיר, מסיר.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה?
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
עזבו, אני אומר לכם, קחו את מנסור עבאס – הוא מוסכם על כולם, הוא נפגש עם כולם.
<< קריאה >>
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
אבל הוא כבר יושב-ראש ועדה. כבר יש לו ועדה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
הוא יביא מישהו. אל תדאג.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
טוב, רבותיי, תודה רבה. בבקשה.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, גם השר דרעי סירב השבוע להיות – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, בבקשה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
משה, לפחות לי אל תפריע. משה, לפחות לי אל תפריע.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
מה?
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
לפחות לי אל תפריע.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
לא, אני איתך.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
טוב. האמת, ברצוני באמת לברך את פרופ' יעקב פאר, רופא בכיר במערך העין בהדסה ומי שניהל את המערך גם במשך כמה עשורים, שזכה בשבוע שעבר בפרס ג'ואן ג'יי אנגל היוקרתי כהוקרה על פועלו. את ההוקרה הוא קיבל מארגון ARVO, ארגון בין-לאומי לחקר הראייה והעיניים שבו פעיל פרופ' פאר כבר שנים רבות. פרופ' פאר הוא הרופא הישראלי הראשון שזכה אי פעם בפרס זה. כמה מילים על ARVO: הוא ארגון חקר העין הגדול והחשוב בעולם, שבו חברים כ-12,000 חוקרי עיניים ורופאים חוקרים, כמחצית מהם אמריקאים והמחצית השנייה הם רופאים חוקרים בין-לאומיים. פרופ' פאר הוא מהראשונים שזכו בפרס, וכאמור, גם הישראלי הראשון שזכה להוקרה מבין אלפי רופאי העיניים החברים בארגון.
אני חייב להגיד גם בנימה אישית – פרופ' פאר הוא אדם ענק, משכמו ומעלה. הכרתי אותו בנסיבות שהן לא כל כך – שהן בכלל, יותר נכון, מצערות, כשאבי היה מטופל אצלו במחלקת עיניים. תמיד היית רואה אותו עם חיוך, נותן תקווה למטופל, ולא רק בגלל שזה היה מו"ר אבי, שר וחבר כנסת, אלא בגלל שזה היה פרופ' יעקב פאר. פרופ' יעקב פאר מגלה רגישות לכל אדם באשר הוא אדם, יוצא אל המטופלים שלו, מדבר איתם בגובה העיניים ונלחם במחלה בנחישות, ועל כן מגיע לו הפרס הזה ומגיע לו כל פרס שרק יהיה לאדם גדול כזה, לפרופסור גדול כזה. גאווה לעם ישראל, גאווה לנו, לכל אחד מאזרחי ישראל, שיש לנו פרופסור כזה. ברכותיי. בעזרת השם, שלא תצא תקלה תחת ידו. ביהדות אנחנו אומרים שאנחנו מקדימים רפואה למכה. הוא בדרך כלל משתדל להקדים את הרפואה למכה. אנחנו גם נקדים את התפילה לצרה, שלא יהיו חולים בעם ישראל, ורפאנו ה'. בעזרת השם, שנתרפא כולנו מכל המחלות, מכל הנגעים.
אז גם בימים אלה יש לנו גאווה ישראלית. יש לנו אנשים טובים, יש לנו רופאים טובים, יש אנשים מדהימים במדינה הזאת. אנחנו רק צריכים למצוא את המחבר והמאחד ולא המפריד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה.
<< דובר >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, סגן השר קיש, אני אשיב לך. אתה מדבר על ועדה מגוש הליכוד. אתה אומר: אפילו לא הליכוד. אתם בעצם מחפשים מישהו שאתם תוכלו לשלוט בו, הרי זה הסיפור; מישהו שיוכל לעשות את מה שאתם מבקשים ממנו.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
ממש לא, ממש לא.
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
רגע. אתה אמרת שלא מתפרצים, נכון? אז אני קיבלתי וכיבדתי, והינה אני עולה ומשיבה לך. אני רוצה לומר משהו על ועדת הקורונה שהייתה: ועדה עניינית, מקצועית; ישבו שם – לא אנשים שהיו בניגוד לעמדת משרד הבריאות; אגב, כל הנתונים שהוצגו בוועדת הקורונה היו מתוך אתר משרד הבריאות, מתוך מה שנציגי משרד הבריאות הביאו לוועדה, ועל סמך זה אנחנו בעצם קיימנו דיון. ישבו בוועדה ואמרו את הדברים פרופ' חגי לוין, שהוא מהיועצים של קבינט הקורונה, נכון? הקמתם קבינט מומחים שייעץ לקבינט הקורונה – פרופ' חגי לוין ואחרים נוספים.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
איזה מין – – –
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
פרופ' גמזו, פרויקטור שלא אני מיניתי – אני מכבדת אותו מאוד, מעריכה אותו מאוד, אבל לא אני מיניתי, אתם מיניתם אותו. הוא – אנחנו הסתמכנו על הדברים שהוא אמר, ועל בסיס זה אנחנו קיבלנו החלטות. הוא לא היה לעומתי, הוא היה משלכם. אני רק רוצה להזכיר לך עוד משהו קטן. אותו דיון – אגב, עד היום אני לא מבינה מה הייתה הסערה שם, כן? אותו דיון מפורסם, שהקצף של כולם יצא עליו, בנושא חדרי הכושר – אתה עמדת חודש וחצי אחר כך ואמרת: נכון, יכול להיות שבאמת לגבי חדרי הכושר לא היינו צריכים לעשות את זה, אבל היא הייתה צריכה לקיים את מה שהממשלה – – –
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
אל תגידי דברים שלא אמרתי. אל תגידי דברים שלא אמרתי.
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
אמרת את זה ב"אמנון לוי".
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
לא אמרתי את זה.
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
אני אשלח לך את זה עוד מעט כדי שאני אזכיר לך.
<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>
ערכתם את דבריי והוצאתם אותם מהקשרם. לא אמרתי.
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
אמרת בצורה מפורשת – לך תראה את כל דבריך – שיכול להיות שלגבי חדרי הכושר אני צדקתי. אגב, אני צדקתי, כן, אבל הייתי צריכה לעשות את מה שהממשלה ביקשה כדי שאנחנו לא נייצר איזשהו מצב של בלבול. אז בוא, אני רוצה לומר לך, ואמרו לך פה קודם: אני לא באתי להיות חותמת גומי של אף אחד, וכשאני עשיתי את הדברים שאני עשיתי, אני עשיתי אותם כדי להגן גם על החלטות הממשלה, כדי שהממשלה תוכל לקבל את ההחלטות הנכונות לטובת הציבור במדינת ישראל.
עכשיו בוא נלך לאירוע שאנחנו נמצאים בו היום, עם נתוני תחלואה נמוכים. הנושא של התו הירוק מדיר אנשים ממקומות מסוימים אבל במקומות מסוימים הם יכולים להיות. מי שלא מחוסן יכול להיות בסופר, יכול להיות בכל מיני אירועים, אבל כשמגיעים למופע תרבות בחוץ – לא בפנים, בחוץ – הוא לא יכול להיות. למה? אם זאת לא סנקציה ואין שום הסבר אפידמיולוגי אחר, אין לי הסבר לתופעה הזאת. אותו דבר הורים שמביאים את הילדים לגן. הרי זה אותו ילד שיושב עם ההורה, וחלילה אם יש משהו בבית, הוא מביא אותו לגן. למה ההורה לא יכול להיכנס איתו לגן? מהרבה מאוד שיקולים שלכם; אף אחד מהם הוא לא שיקול רפואי.
אז מה שאני מציעה, כדי שאנחנו לא נאבד את הציבור, אם חס וחלילה באמת – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כבר איבדנו חלק מהציבור. כבר איבדת.
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
כן, אבל כל פעם יש לנו הזדמנות. אני בן אדם אופטימי, את יודעת. אני גם אשת חינוך. אני מאמינה שכל הזמן אפשר להתחיל מחדש. אז יש לנו נקודת פתיחה טובה: נתוני תחלואה שירדו, היקף חיסונים באמת מרשים אחרי מבצע חיסונים מרשים. בואו נתחיל לגייס את הציבור בחזרה, כדי שאם חס וחלילה בעתיד תהיה התפרצות נוספת ונצטרך שהם יקשיבו לנו, שהם ידעו שאנחנו מקבלים את ההחלטות הנכונות. במצב התחלואה של היום, להמשיך עם כל ההגבלות – אגב, פרופ' ערן סגל עמד אתמול ואמר בצורה מפורשת: בתחלואה של היום צריך להסיר את כל ההגבלות. אתה מכיר אותו, סגן השר קיש?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מכיר ומוקיר.
<< דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>
פרופ' ערן סגל הוא לא מהלעומתיים, נכון? הוא גם לא מהאנשים שאני הבאתי לוועדה כדי שיתנגחו בממשלה. להפך, הרבה מאוד פעמים הוא גם תמך בעמדת הממשלה. אז הוא אומר שבמצב שאנחנו נמצאים בו הגיע הזמן להפסיק את המשחק הזה. ואמרה פה חברת הכנסת מירב בן ארי: תתקדם. אני אגיד לך למה הם לא יכולים להתקדם – כי כנראה שהם מאוד מאוד התאהבו בשליטה ובכוח וביכולת שלהם להגיד לאנשים מה לעשות ומה לא לעשות. וכשנצטרך את האנשים, הם כבר לא יהיו איתנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני סגן השר, חבריי חבר הכנסת, אני כל כך שמח שאנחנו כבר מדברים על פתיחה של – זהו, חוזרים לחיים; שמיים פתוחים, תיירים יוכלו להיכנס. אנחנו מדברים, ברוך השם, באמת על חזרה לשגרה. אבל אני מופתע לשמוע שחלק מכם דורשים לעשות את זה – קדימה, יאללה, בואו לא נעשה את זה בהדרגתיות, בואו נפתח את הכול עכשיו. אולי נזמין אתכם לאיזה סיור, אולי באירופה, צרפת. הפניות שאני מקבל – מה קורה שם, הכאוס שקיים. ממשלת ישראל עשתה עבודה מדהימה בטיפול בקורונה. יש כשלים, תמיד אפשר להשתפר, תמיד אפשר לעשות יותר טוב; האויב הכי טוב של הטוב הוא הטוב ביותר. לשמוע את הדברים האלה – בואו נעשה את זה ככה, עלא באב – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מי אמר?
<< דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >>
זה מה שאנחנו שומעים: בואו נפתח, בואו נעשה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מי אמר? מי אמר? אתה גר בצרפת? אתה גר בגרמניה? אתה גר בישראל – – –
<< דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >>
ממשלת ישראל עושה את זה בצורה מתונה, בצורה אחראית. יחד עם זאת, אני כן רוצה להעלות נקודות שגם אני חושב שצריך לשפר.
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
10,000 אנשים במירון סביב מדורה זה בסדר גמור מבחינתך וגם בסדר מבחינתי, אז בוא – – –
<< דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >>
אין שום קשר למירון. בואו, תפסיקו כל פעם.
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >>
חברת הכנסת שאשא ביטון, הסיפור של מירון – מתחילתו את באה ומתנגחת בו. אין לזה שום קשר. הדברים נעשו בצורה האחראית ביותר. מי שהיה במירון יודע מה היה בשנים שעברו. אני לא מדבר על שנה שעברה וכמויות האנשים שהיו סביב המדורה. הכניסה למדורות ולהדלקות היא רק לאנשים עם תו ירוק, בצורה אחראית, בצורה מסודרת.
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >>
ישנן תקנות וישנן הנחיות מסודרות.
אבל לעצם העניין, ברשותך, אני רוצה להתייחס לנושא הזה של כניסה לישראל. תראו, אנחנו הולכים לקראת פתיחת השמיים לתיירים, ואני שמח על כך, אך יחד עם זאת, הלשכה שלי מקבלת עשרות ומאות פניות של משפחות של אזרחים ישראלים, מדרגה ראשונה, על פי ההנחיות – לוויות – שרוצים להיכנס לישראל. אני רוצה לדבר על השגרירות, על הקונסוליה הצרפתית, ואני אסביר גם למה אני רוצה לדבר דווקא על השגרירות הזאת. בשונה ממדינות אחרות, השירות הקונסולרי בצרפת אף פעם לא התעסק עם אשרות, כי לא היה צורך. אין שם מספיק כוח אדם. דיברתי עם הקונסול הצרפתי מישל הראל, והוא הסביר לי שעומדות כרגע בלשכתו כ-2,400 פניות שלא מטופלות, ו-400 פניות נוספות הולכות ומתווספות מדי יום. הוא יכול לטפל, לטענתו, רק ב-30% מכלל הפניות שמגיעות כל יום.
פניתי למשרד החוץ. הוא בעצמו שלח מברק למשרד החוץ. משרד החוץ טוען, לצערי, שאותו קונסול לא היה צריך לפנות לחבר הכנסת, משרד החוץ צריך לטפל. אז הינה, אני עומד מעל במה זו: משרד החוץ, פנו אליכם, הקונסול פנה אליכם, אני פונה אליכם. אזרחי צרפת שיש להם פה משפחה, קרובים שעולים לישראל, שנמצאים פה, גרים פה – ילדים, אחים, אחיות – תנו להם להיכנס. משפחות, נשואים – לא נותנים לבעל להיכנס לישראל. למה? מסיבה אחת: פשוט לא מגיעים לתיקים. זה לא שעוברים על התיקים ואומרים שהוא לא עומד בקריטריון, לא על זה אני מדבר; לא מגיעים לפתיחת התיקים האלה.
הגיע הזמן, אדוני סגן השר, אני באמת מבקש ממך: לפני שאתם פותחים את השמיים לתיירים, ונפתח את הכול, בואו נמשיך לנהוג בצורה אחראית, בואו נטפל במה שכבר קיים. כבר יש קריטריונים, יש כבר אישורי כניסה לישראל – בואו תתגברו את המקומות שצריכים את העזרה בשביל לתת לאותם אנשים.
אני רוצה לסיים עם סיפור מזעזע, ברשותך, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני מקבל אתמול פנייה ב-23:00 מיהודי שהגיש את הפנייה שבע פעמים. הוא צריך לקבור, לצערו, את אבא שלו פעם שנייה, כי לא היה אפשר בזמן הקורונה והוא נקבר בצרפת, ועכשיו הוא רוצה להביא אותו לפה, לקבורה בישראל. שבע פעמים הוא הגיש את הפנייה; הפנייה לא טופלה. הייתי צריך להעלות את הקונסול על הקו שידבר עם המשפחה כדי להוציא אישורי כניסה, כדי שיוכל להגיע עם הגופה ולקבור אותה פה, בישראל. הדבר הזה הוא אבסורד. באו נתעשת עכשיו ומהר, לפני שאנחנו פותחים את השמיים לכל התיירים, ואותם מקומות שיש בהם כשלים, בואו נטפל בהם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אדוני סגן השר מבקש לסכם או שאפשר לעבור להצבעה? בבקשה.
<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רק מבקש לדייק את דבריי, כי באמת אולי הובנו לא נכון. ראשית, אופי הוועדות בכנסת – ומכירה את זה חברת הכנסת מירב בן ארי – שכמעט כולן בראשות חבר קואליציה. האם עד כאן אני מדייק?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כמעט, כן.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
כמעט, חוץ מביקורת המדינה, ונותנים ועדת כלכלה לרוב, אבל ברוב-רובן של הוועדות – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
רובן, כן.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
– – כך זה מתנהל. לכן אני לא חושב שמנהג זה מעיד על כך שהוועדה היא לא רלוונטית. ההפך, דווקא יש יותר מערכת יחסים והיא הופכת להיות הרבה יותר רלוונטית. זה לטענה.
אמרתי ליכוד – אני חוזר; לא הייתה כוונה לליכוד, הכוונה הייתה לגוש שתומך בראש הממשלה הנוכחי נתניהו, בסדר? כל מפלגה. לכן, כשאמרת ינון אזולאי – אני אומר עכשיו: אם יש עתיד יבואו ויגידו שהם בעד הקמת ועדת קורונה בראשות ש"ס, אנחנו מצטרפים. ברגע שמדובר בסיעה שהיא מסיעות שתומכות בראש הממשלה הנוכחי נתניהו, אני חושב שהוועדה תהיה עניינית, היא תהיה הגיונית – –
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
– – ואני חושב, לאור ניסיון העבר שלי, שלשים יושב-ראש ועדה כמו חברת הכנסת שאשא ביטון – –
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
אני הייתי קואליציה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
– – שפעלה בשיקולים הפוכים לשיקולי משרד הבריאות – אני לא רואה שום תועלת בוועדה שכזאת מלבד לייצר בעיות ופגיעה קשה באמון הציבור. דווקא ועדה שתתנהל עניינית, ללא כוונה לפגוע בממשלה המכהנת – יכול להיות שאמון הציבור יתחזק. זו דעתי. אני מבין שחברת הכנסת שאשא ביטון חושבת הפוך. אני לא יודע מה את חושבת. אני חוזר על הצעתי כדי – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה לא הבאתם את זה למסדרת? אני חברה במסדרת. למה לא הבאתם את זה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
כי אנחנו יודעים שאין הסכמות. אני לא אביא למסדרת – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה קשור?
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
בוודאי שזה קשור. למה אני צריך – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
אני לא אלך לעשות עכשיו סתם עבודה לאנשים. אני רואה – – –
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
בואו לא ניתמם, אנחנו באירוע פוליטי סופר-מורכב כרגע. כל מי שנמצא פה מבין את זה.
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
הקורונה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >>
זה משפיע על כל מה שקורה בוועדה המסדרת. אם אתם רוצים לעלות מעל הרעש הפוליטי ולעבוד בצורה עניינית, תבואו עם הצעה קונקרטית. כל עוד היא תשלב את זה שמישהו מהסיעות שתומכות בראש הממשלה הנוכחי יהיה יושב-ראש הוועדה, אני מבטיח לך שהוועדה הזו תוקם. תודה רבה.
<< קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >>
האם – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה.
אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. אני אאפשר כמובן למי שמקומו למעלה להצביע מכאן. ההצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד התקנות – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021, נתקבלו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני מוסיף את חברי הכנסת אבוטבול וטייב. לפיכך, יש לנו ארבעה קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021, אושרו על ידי מליאת הכנסת.
<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 10), התשפ"א–2021 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אנחנו עוברים לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 10), התשפ"א–2021, ואני מזמין את השרה עומר ינקלביץ' להציג את התקנות בשמו של שר האוצר. בבקשה.
<< דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >>
תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברותי וחבריי חברי הכנסת, במסגרת תקנות אלה מוארך תוקף הוראות התו הסגול במקומות העבודה למשך 28 ימים נוספים, עד ליום 12 במאי 2021. נכון להיום אין מגבלה על מספר העובדים שרשאים להגיע למקום העבודה, אך על המעסיק לוודא כי העובדים המגיעים עומדים בהוראות התו הסגול. אבקש מחברי הכנסת לאשר את התקנות. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לשרה ינקלביץ', ומכאן אני עובר לרשימת הדוברים. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. אנא, מכובדיי שם בפינה, סגן השר קיש וחברות הכנסת שאשא ביטון ובן ארי, בבקשה, פשוט לא שומעים. בבקשה.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצטערתי לקרוא באמצעי התקשורת שלאחרונה קק"ל מנסה לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון, ומי שמפריע לעניין – מעבר לארגוני השמאל, שרגילים בהתנגדותם, חברו אליהם הפעם גם התנועה הרפורמית, והם ותוקעים, תקועים בעניין הזה כמו גזע עץ בגרון. לא אכפת להם משום טובה ותועלת שתצמח לעם היהודי מרכישת הקרקעות. את יפי הנפש הללו, היושבים בכל מקום בעולם חוץ מישראל, לא מעניינת טובת המדינה והארץ. שוב מתגלה קלונה של התנועה הרפורמית, שלא מעניין אותה לא אהבת ישראל, לא אהבת הארץ ובטח לא אהבת ה'. התנועה הרפורמית מוכיחה שהיא שונאת את הדת, את הדתיים, את הימנים, והיא בעיקר מבוססת על שנאה. וכבר אמרו מי שאמרו שכל דבר שנולד משנאה, אין סופו להתקיים.
מה שקורה עם הרפורמים מאוד מזכיר לי סיפור: ביקר בארץ צ'רצ'יל, שהיה אז שר המושבות בקבינט הבריטי, לפני בדיוק 100 שנה, באביב תרפ"א. בין היתר, הוא החליט לבקר בתל אביב, העיר העברית הראשונה, שהוקמה 12 שנים קודם. פרנסי העיר העברית הראשונה מאוד רצו להרשים את השר ולצייד את העיר תל אביב בשדרת עצים מפוארת, כמו עיר בירה אירופית. אך הבעיה הגדולה – הביקור מתקרב ולעצים יש קצב גדילה משלהם. אז החליטו שכמה בחורים חסונים ירוצו לכיוון מקווה ישראל ויעקרו משם כמה עצים מגודלים ויתקעו אותם לאורך רחוב הרצל, הרחוב הראשי של העיר החדשה.
השר הגיע לתחנת הרכבת, שם המתינה לו כרכרה הדורה שבה המתין ראש העיר דאז מר מאיר דיזנגוף, והוביל אותו ישירות לשדרת העצים הנאה ברחוב הרצל. אך למרבה הצער והבושה, הייתה זו שעת אחר הצוהריים ורוח החלה לנשב מהים של תל אביב, והעצים שהיו תקועים באדמה החולית כמו דחלילים החלו נופלים אחד אחרי השני, למרבה הבושה והמבוכה. השר צ'רצ'יל, שקלט את התרגיל והתעלול שניסו לעשות לו בביקור, הגיב בציניות ובקור רוח, בדרכו הידועה, הוציא את הסיגר מהפה שלו ואמר לראש העיר: מאירק'ה, תגיד לחברים שלך שבלי שורשים זה לא יעבוד.
ואני כאן אומר לרפורמים שמחבלים לקק"ל ברכישת הקרקעות ומייללים על פיסת הכותל שעליה הם מנסים להשתלט: בלי שורשים זה לא יעבוד. אתם עצים מנותקים לתפארת. גם אם טכנית יש לכם נציגות אפסית בכנסת או במוסדות אחרים, זה לא מרשים. שורשים זה שם העניין. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת מוסי רז – איננו; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת ינון אזולאי – אף הוא איננו.
לפיכך, גברתי השרה, אני מניח שאת לא מעוניינת לסכם, אז אנחנו יכולים לעבור להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 10), התשפ"א–2021. אני כמובן אוסיף את הקולות של מי שנמצא כאן ומקומו למעלה. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד התקנות – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 10), התשפ"א–2021, נתקבלו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני מוסיף את קולותיהם של חבר הכנסת אבוטבול וטייב, שבכך גאלו אותי מבדידותי. אם כן, בעד – שלושה, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 10), התשפ"א–2021, התקבלו ואושרו על ידי מליאת הכנסת.
אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"א באייר התשפ"א, 3 במאי 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:31.