דברי הכנסת

דברי הכנסת ו / מושב ראשון / ישיבות י"ד–ט"ז / כ"ח באייר – א' בסיוון התשפ"א / 10–12 במאי 2021 / 6 חוברת ו' ישיבה י"ד הישיבה הארבע-עשרה של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ח באייר התשפ"א (10 במאי 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים הודעת יושב-ראש הכנסת 5 היו"ר יריב לוין: 5 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 נאומים בני דקה 20 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 20 אבי מעוז (הציונות הדתית): 21 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 22 אופיר כץ (הליכוד): 23 יאיר גולן (מרצ): 23 אופיר כץ (הליכוד): 24 מוסי רז (מרצ): 24 עמיחי שיקלי (ימינה): 25 ציון יום ירושלים ויום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל 26 היו"ר יריב לוין: 26 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 27 השר לענייני ירושלים ומורשת רפי פרץ: 30 מיקי לוי (יש עתיד): 33 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 35 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 37 מתן כהנא (ימינה): 38 גלעד קריב (העבודה): 39 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 41 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 43 אבי מעוז (הציונות הדתית): 45 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 47 ניצן הורוביץ (מרצ): 48 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 50 ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית 53 היו"ר יריב לוין: 53 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 54 יואל רזבוזוב (יש עתיד): 55 ניר אורבך (ימינה): 56 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 58 עמר בר לב (העבודה): 60 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 61 זאב אלקין (תקווה חדשה): 62 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 64 הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021 67 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 67 הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021 72 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 73 הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021 79 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 79 שר ההתיישבות צחי הנגבי: 81 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 83 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 85 הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) 89 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 90 הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) 108 שלמה קרעי (הליכוד): 108 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 111 נפתלי בנט (ימינה): 120 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 121 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות) 127 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 127 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א–2021 128 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 128 יאיר גולן (מרצ): 130 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 130 יאיר גולן (מרצ): 135 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021 138 סגן שר הבריאות יואב קיש: 139 משה אבוטבול (ש"ס): 139 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 140 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 141 צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2020 143 סגן שר הבריאות יואב קיש: 143 משה אבוטבול (ש"ס): 146 אוריאל בוסו (ש"ס): 148 שר התקשורת איתן גינזבורג: 149 אופיר כץ (הליכוד): 152 << נושא >> הודעת יושב-ראש הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ח אייר תשפ"א, 10 במאי 2021. ראשית, בשעה טובה אנחנו פותחים את הישיבה כאשר כל חברי הכנסת יכולים לשבת יחד בתוך אולם המליאה, עם השמות של כולם מוארים ודולקים כאן, בהחלט, ובאופן שאנחנו יכולים לפתוח את היציע לעיתונאים, ששבים ליציע – שלום – וגם למבקרים שיוכלו לבוא, וזו בהחלט בשורה משמחת, ואולי ברכה מיוחדת לכנסת ביום חגה של בירתנו ירושלים, שהכנסת, כמובן, נמצאת בה. אני מבקש, חברות וחברי הכנסת, לעדכן גם בנושא מועד בחירת נשיא המדינה, ואני מקריא כאן מכתב שנשלח אליכם: "בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק-יסוד: נשיא המדינה, ולאחר שהתייעצתי עם סגני היושב-ראש, אבקש להודיעכם כי בחירת נשיא המדינה תתקיים ביום רביעי, כ"ב בסיוון התשפ"א, 2 ביוני 2021. בהתאם לסעיף 6 לחוק-היסוד, הצעת מועמדות לכהונת הנשיא תוגש בכתב ליושב-ראש הכנסת בידי עשרה חברי כנסת לפחות, בצירוף הסכמת המועמד בכתב, ביום הארבעה-עשר שלפני יום הבחירה. לפיכך, המועד להגשת הצעות המועמדות הוא יום רביעי, ח' בסיוון התשפ"א, 19 במאי 2021. יובהר כי לא ניתן להגיש הצעת מועמדות במועד אחר, וכי כל חבר כנסת רשאי להציע מועמד אחד בלבד". אם כן, עד כאן בעניין הזה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה, ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת ­– לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/403/24 וכלה בהצעת חוק פ/744/24: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מחלקות לעבירות מין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – מימון ניהול ההליך המשפטי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – מימון ניהול ההליך המשפטי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מחלקות לעבירות מין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מירב כהן, מיכאל מלכיאלי ועידית סילמן; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על-יסודי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על-יסודי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החלת ריבונות ישראל בשטח בקעת הירדן וצפון ים המלח, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, עידית סילמן ואורית מלכה סטרוק; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרוב הנדרש למניעת השתתפות בבחירות), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק לביטול ולהארכת ההתיישנות בעבירות מין והטרדה מינית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית מימוש נקודות זיכוי לעולה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק ויואל רזבוזוב; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין אי-חובת דיווח), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ביטול המינהל האזרחי, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק זכויות ושירותים לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אורית מלכה סטרוק, עידית סילמן, אופיר סופר, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, תמר זנדברג, יעקב אשר ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק ביטול המינהל האזרחי, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק השירות הצבאי (שוויון הנטל) (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר ואביגדור ליברמן; הצעת חוק ביטול המינהל האזרחי, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', אורית מלכה סטרוק, אופיר סופר, שמחה רוטמן ומיכל וולדיגר; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הטבות לניצולים שעלו לאחר שנת 1953), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מירב כהן ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – בחינת ההתמחות בעידן הקורונה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יעקב מרגי, שלמה קרעי, אוסאמה סעדי, יוסף טייב, קטי קטרין שטרית, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון ואליהו ברוכי; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הטבות לניצולים שעלו לאחר שנת 1953), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מועד בחינה מיוחד בשל שירות מילואים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יועז הנדל; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה), מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אופיר סופר ומיכל וולדיגר; הצעת חוק הפסיכולוגים (איסור טיפולי המרה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן, ג'ידא רינאוי זועבי, עיסאווי פריג' ומוסי רז; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מגבלת רישיון נהיגה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי ואלכס קושניר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הסדר מעמדם של לומדי התורה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, משה אבוטבול וינון אזולאי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שלילת זכויות למעורב בטרור ולבני משפחתו (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, אופיר סופר, משה אבוטבול ועידית סילמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 19), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, עמר בר לב, אמילי חיה מואטי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, רם שפע ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת ערובה חלף מעצר), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות הליכים משפטיים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – תוספת גמול לימי מילואים נוספים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אביר קארה, אילת שקד, ניר אורבך, עידית סילמן, עמיחי שיקלי ומירב בן ארי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה), מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מועמד המצוי בחקירה מהרכבת ממשלה), מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה בחמשת הימים הראשונים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול הפחתת דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מענק עבודה מועדפת), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפסקת התקשרות עם חברה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ווליד טאהא; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חלף היטל השבחה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חובת הענקת הנחה בארנונה לאדם בעל מוגבלות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – תיקון קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק חיסיון על טיפול נפשי בהליכים משפטיים שעניינם עבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום עבור שמירת מקום ישיבה בתחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, אורית מלכה סטרוק ומשה אבוטבול; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום עבור שמירת מקום ישיבה בתחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת שכר בשל אי-הצהרת אמונים), מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק החזר דמי נסיעה במונית לבית החולים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – עוסק פטור חדש), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, משה ארבל ורון כץ; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, עמר בר לב, אמילי חיה מואטי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, רם שפע ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר ואלכס קושניר; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מירב כהן, מיכאל מלכיאלי ועידית סילמן; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ציון מקור חקיקה פרטית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – זמן סביר לעניין שירות רפואי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגבלת ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים בשל חובות של רשויות מקומיות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן, צפון ים המלח, וביישובים היהודיים ביהודה והשומרון, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (אלימות שוטרים ושינויים ארגוניים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק בקעת הירדן, צפון ים המלח ומדבר יהודה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן (הליך קבלת אזרחות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הפחתת אחוז החסימה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – מעונות יום עם הגנה חיסונית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – דיווח מנהלים כלליים חדשים לוועדות הכנסת), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תוקף היתר הבנייה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק התרת נישואין אזרחיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תשלום שכר והוצאות של אפוטרופוס מאוצר המדינה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פגיעה מנפל), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, שלמה קרעי, יעקב מרגי, יוסף טייב, ינון אזולאי, חיים ביטון, מאי גולן, קטי קטרין שטרית ואוריאל בוסו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת דמי אבטלה למי שמתחת לגיל 28 עם ילד אחד לפחות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, משה אבוטבול, ישראל אייכלר ועידית סילמן; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תשלום שכר והוצאות של אפוטרופוס מאוצר המדינה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, שלמה קרעי, יעקב מרגי, יוסף טייב, ינון אזולאי, חיים ביטון, מאי גולן, קטי קטרין שטרית ואוריאל בוסו; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הורים מיועדים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חיוב רישום רכיבי תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, שלמה קרעי, יעקב מרגי, יוסף טייב, ינון אזולאי, חיים ביטון, מאי גולן, קטי קטרין שטרית ואוריאל בוסו; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלפת המונח נכה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק העברת מידע לשם פיקוח על הפרשות לפנסיה, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – תג נכה אישי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ערר על החלטת שר הפנים לעניין חוקי עזר), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק חיזוק מעמד חברי המועצה מקרב סיעות האופוזיציה (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מאיר כהן ורון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מאגרת רישיון לרכב חשמלי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק פינוי ההתנחלות יצהר ותשעת המאחזים הסמוכים אליה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר אגרת נסיעה באמבולנס), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מימון מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, שלמה קרעי, יעקב מרגי, יוסף טייב, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, מאי גולן, קטי קטרין שטרית ואוריאל בוסו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צירוף הוראות שימוש בשפה העברית למוצרי חשמל), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, שלמה קרעי, יעקב מרגי, יוסף טייב, ינון אזולאי, חיים ביטון, מאי גולן, קטי קטרין שטרית ואוריאל בוסו; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום דמי חניה באזורי מגורים במהלך שבתות ומועדי ישראל), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, שלמה קרעי, יעקב מרגי, יוסף טייב, ינון אזולאי, חיים ביטון, מאי גולן, קטי קטרין שטרית ואוריאל בוסו; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – החלת שקיפות ופרסום פרוטוקולים ונתונים, בהתקנת תקנות לשעת חירום), מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – החלת שקיפות ופרסום פרוטוקולים ונתונים בהתקנת תקנות לשעת חירום), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור ההטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק להנצחת מורשת המחתרות, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיוע לחוזרים בתשובה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, עמר בר לב, אמילי חיה מואטי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, רם שפע ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזענות נגד קבוצה דתית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון – משרת בודד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו וחיים ביטון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תרופות בסבסוד מלא לוותיקי מלחמת העולם השנייה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חובת גילוי של מסחר בניירות ערך לחבר בוועדת הכספים או הכלכלה של הכנסת), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (פיצוי עקב טעות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ניצול בעלי חיים למטרות הימורים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק להגבלת הריסה וענישה על בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מילוי מקום ראש רשות שהושעה מכהונה בשל הגשת כתב אישום ושב ונבחר), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות שוטר בעבירות הנוגעות לשימוש בטלפון נייד), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק פינוי ההתנחלות בחברון, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שכר ותנאי עבודה לנהגי תחבורה ציבורית, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה לפי ממוצע שנת עבודה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטרדת קטין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – קביעת שכר לימוד במוסדות מוכרים שהמדינה אינה משתתפת בתקציביהם), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אביר קארה, אילת שקד, ניר אורבך, מתן כהנא ועמיחי שיקלי; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, אופיר סופר, עידית סילמן ואורית מלכה סטרוק; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, אורית מלכה סטרוק, עודד פורר, אלעזר שטרן, גדעון סער, עמר בר לב, מכלוף מיקי זוהר, אילת שקד, אורנה ברביבאי, בצלאל סמוטריץ', מיכאל מלכיאלי, יצחק פינדרוס, זאב אלקין, ניר ברקת, רם בן ברק, עידית סילמן, גלית דיסטל אטבריאן, ינון אזולאי, מיכל וולדיגר, קרן ברק, מאיר כהן, שמחה רוטמן, אופיר סופר, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, יואב סגלוביץ', שלמה קרעי, קטי קטרין שטרית, יוסף טייב, משה אבוטבול, אליהו ברוכי, אביר קארה, עמיחי שיקלי, מתן כהנא, יעקב מרגי, מאי גולן, יבגני סובה, אוריאל בוסו, רון כץ, יוליה מלינובסקי ועידן רול; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון – סייגים לעסקאות בציוד צבאי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מעבר לרכבים ידידותיים לסביבה בגופים ציבוריים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל מחלת ילדו של בן זוג), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (תיקון – התרת נישואין אזרחיים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל מחלת ילדו של בן זוג), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – ענישה מזערית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן הכנסה לצורך קביעת זכאות ניצול שואה לגמלת סיעוד), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון במקומות רחצה, גנים לאומיים ושמורות טבע), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – זכות בחוזה עבודה לעניין שכר דירה או הוצאות לינה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל ויעקב מרגי; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסעת אזרח ותיק באוטובוס), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – איסור מכירת פרוות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הגבלת כהונה של מפקח מחוז), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – איסור מכירת פרוות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול חובת דרישות מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון במקומות ציבוריים פתוחים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון במקומות ציבוריים פתוחים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק יום הזיכרון לנכבה, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – קרן ימי מחלה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק השתלת איברים (תיקון – שינוי ברירת המחדל), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק השתלת איברים (תיקון – שינוי ברירת המחדל), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציב המשטרה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט רווחי סרסרות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט רווחי סרסרות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט רווחי סרסרות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סייג להטלת התפקיד להרכיב ממשלה), מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – גילוי הזדהות עם ארגון טרור ברשת חברתית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון – הרחבת הזכאות לחולים שנותחו לפני שנת 1980), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ביטול האיסור על מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא לחרם על ישראל), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקצוב על פי מספר חיילים משוחררים הנרשמים ללימודים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום בדבר קבלת היתר בנייה ותחילת עבודה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הגנת הסביבה (יחידה סביבתית ברשויות ציבוריות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק השמות (תיקון – בחירה או שינוי שם), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הוראה לקבלת טיפול) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הכשרת עוזרי רוקח), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, עמר בר לב, אמילי חיה מואטי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, רם שפע ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חניה חינם לאזרח ותיק שמלאו לו 70 שנים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (דמי הסתגלות לעצמאית) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק פטירה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – עצמאות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הכשרה מתאימה לממונה תעסוקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – החרגת טורניר מהגדרת משחק אסור), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות עבור חולה סיעודי וחולה שנפטר), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הקמת נציבות זכויות נפגעי עבירה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (הנחה בארנונה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבאות הילדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר ושלמה קרעי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – הוספת שירות לשינוע מזומנים ומעות להגדרה "שירות ציבורי"), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – סייג לגביית דמי חבר ודמי טיפול מקצועי-ארגוני בארגון עובדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק אמנת הפליט להסדרת מעמד מבקשי מקלט ופליטים בישראל, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית הגשת דיווח שנתי לעסק שהוקם ברבעון האחרון של השנה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מספר ימי מחלת ילד להורה ליותר מילד אחד), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הוראות שונות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – איסור גביית דמי כניסה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק מתן שירות בשפה הערבית בגופים ציבוריים ובגופים מסחריים, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר גישה ובטיחות בנתיבי תנועה ציבוריים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התראה מפני מצלמות ומכמונות מהירות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאה שוויונית לאוכלוסייה הערבית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הביקורת הפנימית (תיקון – אחריות ועצמאות המבקר), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגבלת משך זמן הטיפול בתביעה בשל הפרעה בתר-חבלתית בעקבות אירוע לחימה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אופיר סופר, אופיר כץ, מירב בן ארי, מיקי לוי, חוה אתי עטייה, עמיחי שיקלי, מיכל וולדיגר, מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו ויוסף טייב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גודל האותיות בהודעות בענייני תכנון ובנייה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגבלת שכר טרחת עורך דין), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אופיר סופר, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, עמיחי שיקלי, מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו ויוסף טייב; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לאם חד-הורית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – ארנונה על מבנה מגורים שאינו בשימוש), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – הצהרה על חשבונות בנק בחוץ לארץ), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליך ההשעיה בגין הגשת כתב אישום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – היתר הניתן לפי תוכניות ישנות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (בדיקה ודיווח לבקשת ועדת הכספים של הכנסת), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הטמנת תשתיות בחוף הים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרדה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ביטול הפטור ממס שבח לתושב חוץ), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הקרן הקיימת לישראל (תחולת דיני המס), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק להגנה על האגן הצפוני של ים המלח, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הוראות שונות לעניין היטל השבחה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הסדרת מבנים לתנועות נוער), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הקניית ידע פיננסי וכישורי חיים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק להגבלת כהונת ראש רשות מקומית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – אישור ועדת הכספים של הכנסת לרכישת תאגיד בנקאי על ידי תאגיד בנקאי אחר), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרעה להנקה בציבור), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפליית מועמדים או סטודנטים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סייג לבחירה או למינוי לתפקיד רב ראשי לישראל או לחבר מועצה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון – התחדשות עירונית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מועד הוצאת חשבונית מס), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד צמיחה לעסקים עצמאיים קטנים ובינוניים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג הולם לנשים בבחירות לכנסת), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הצמדת סכום ההלוואה למדד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – אי-זכאות ליום שבתון לעובדים זרים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – תחולה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – פטור מתשלומים על נכס המשמש כמקום עבודה בשל נגיף הקורונה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר תחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – איסור הפרדה בין אחים בהליך אימוץ), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הוראות בדבר פיזור אספה או תהלוכה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מוסי רז ותמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – מצב חירום בשל מגפה עולמית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי מצפון), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שופט משנה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מעמד עקרת בית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – החרגת עובד מערכת אכיפת החוק מתקופת ההתיישנות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק הירושה (תיקון – בטלות צוואה ישנה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק תוכנית למניעת אלימות מינית וקידום מיניות בריאה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לכפל גמלאות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו וחיים ביטון; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין התעללות בבעלי חיים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק חינוך פיננסי, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חינוך פיננסי, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך רשמיים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, משה אבוטבול, יוסף טייב וחיים ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הבחינה העיונית לשם מתן רישיון נהיגה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, משה אבוטבול, חיים ביטון ויוסף טייב; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – חובת הכנת תסקיר בטיחות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, משה אבוטבול, יוסף טייב וחיים ביטון; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, ישראל אייכלר ומשה אבוטבול; הצעת חוק חינוך לשוויון מגדרי, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה לרגל נישואין), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חשבון פרטי וחשבון עסקי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק פקודת הראיות (תיקון – עדות יועץ תקשורת או דובר), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, משה אבוטבול וישראל אייכלר; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת פיתוי קטין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הארכיונים (תיקון – הגדרת חומר ארכיוני), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאגר מידע של ניקוד מסוכנות לעניין נהגים מקצועיים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מקדמות על חשבון חוב מזונות ילד), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירותים חיוניים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכנסה מביטוח אובדן כושר עבודה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו וחיים ביטון; הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות מס למפעלים תעשייתיים חדשים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תשלום עבור המצאת מסמכי מכרז), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מתן טיפול המרה לקטין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ניכוי הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – התיישנות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי; הצעת חוק ידועים בציבור, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – התליית מספר ימי ההיעדרות במספר ילדי העובד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק סיוע לנפגעי האסון הלאומי בהר מירון, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, מכלוף מיקי זוהר, יוליה מלינובסקי, יצחק פינדרוס, אליהו ברוכי, ישראל אייכלר, יעקב טסלר, אוסאמה סעדי, מתן כהנא, בצלאל סמוטריץ', מיכאל מלכיאלי, זאב אלקין, משה ארבל ותמר זנדברג; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – סכסוך עבודה פוליטי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק סיוע לבני משפחה של נפטר ממחלה סופנית, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – חזקת דירה יחידה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק העונשין (תיקון – נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לצעירים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – חובת הצבת מכשיר החייאה בבנייני מגורים גדולים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הצהרת מחלה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שיווק ומכירת הימורים בידי מי שאינו בעל היתר, פועל מטעמו או בפיקוחו), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד שפוטר לאחר שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום לעובד שטרם מלאו לו 18 שנים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת מסירת הודעה בדבר כניסה, יציאה ושחרור של נידון ממעון נעול), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – יתרה שלילית של ימי מחלה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת שימוש במצלמות גוף בעת הפגנה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – מניעת כפל ביטוחים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – בדיקות תקינות שנתיות ותיעודן), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – זכויות חשודים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הגבלת סכום ההשתתפות העצמית בתכשיר מרשם), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות (תיקון – החלת החוק על מכלי משקה גדולים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – בירור תלונות ופיקוח על שמירת זכויות של אנשים עם מוגבלות במסגרות מגורים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – תשלום המס בתשלומים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מות אסיר), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי אסון הילולת הרשב"י בהר מירון, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, מיקי לוי, רון כץ, אלעזר שטרן, רם בן ברק, ולדימיר בליאק, נירה שפק, מירב בן ארי, מאיר כהן, אורנה ברביבאי, מירב כהן, יוראי להב הרצנו, בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ', עידן רול, יואל רזבוזוב וקארין אלהרר; הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר עולם לאונס קטינים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. עוד הונחה היום על שולחן הכנסת החלטה בדבר אישור צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2021. כמו כן הונחו היום על שולחן הכנסת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021; תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 51), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. ראשונת הנואמים – חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי הנכבדים, אנחנו עומדים כאן, בעיר שבה הלב הפועם כבר אלפי שנים, העיר שאליה שבנו לפני 54 שנים, עומדים ונפעמים – נפעמים מיופייה של ירושלים, נפעמים מקדושתה, נפעמים מהחלום שמתגשם. לפני 73 שנים הוקמה המדינה. מסביבנו עמדו עלינו אויבינו לכלותינו – מלחמת העצמאות. מכל עבר קמו עלינו וביקשו להורגנו. נלחמנו אז מעטים מול רבים, חלשים מול חזקים, ולא בכוח הזרוע ניצחנו כי אם ברוח, בעוז ובגבורה, והקדוש ברוך הוא הצילנו מידם. מצאנו את עצמנו בארץ חלומותינו, רגבי עפר שאליהם התפללנו לשוב שוב ושוב, עם ישראל בארץ ישראל אבל ללא ירושלים המאוחדת, ללא מקום המקדש, ללא הכותל המערבי. הרגשנו חסרים. לא התייאשנו. בשרשרת ניסים צרופה, בעיקשות חסרת פשרות, שבנו אליה. אוזנינו עוד זוכרות את שלוש המילים ששינו את השיח הישראלי לתמיד: "הר הבית בידינו" – המקום שאליו נכספנו ועודנו מתפללים לשלמותו כבר אלפיים שנה. ובכל שנה ביום כ"ח אייר, היום שבו הובקעו החומות – הפעם לשמחתנו – אנו שבים ומודים על כך, ויודעים שזה לא מובן מאליו שאנו כאן; שום דבר לא מובן מאליו. והשנה, דווקא השנה שבה אני חברת כנסת, נואמת פה בכנסת ישראל, בירושלים המאוחדת, הייתי אמורה להיות שמחה. הייתי אמורה להיות שמחה, אבל אני לא. אני רואה, שומעת, חווה אלימות. יהודים אינם יכולים לילך ברחובה של ירושלים. אין משילות, אין ביטחון. האם באמת הר הבית בידינו? האם ירושלים בידינו? אם ביום ירושלים איננו יכולים לילך בחופשיות, מתי נוכל? אנו מחויבים לשלמות העיר, מחויבים לפיתוחה ושגשוגה, מחויבים להמשך האחיזה בה, לתושביה בשכונות החדשות והמתחדשות, בשכונות הוותיקות והעתיקות, בכל מקום. לו יהי ויהיה זה חג שמח. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברות וחברי הכנסת, אנא, אני מבקש מכאן להקפיד על הדקה. יש לנו היום סדר-יום ארוך, ועל כן, ככל הניתן, אנא, להתכנס לזמן. חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אף הוא איננו; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת ניר ברקת – איננו; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. יש לי עכשיו אתגר לאתר כל אחד במקומו החדש. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נאום מס' 4 על הנדסת התודעה, והפעם על שיבת עם ישראל לירושלים. לפני 54 שנים זכינו לשחרור העיר העתיקה ושאר חלקי ירושלים שהוחזקו שלא כדין על ידי ממשלת ירדן. עם ישראל חזר לעיר בירתו מאז ימי דוד המלך ולמקומות שמהם גורשו יהודים במלחמת העצמאות. תחילה חודשה ההתיישבות ברובע המכונה "יהודי", ואחריו – בחלקים אחרים בעיר העתיקה, ובהמשך – באזורים נוספים, כמו עיר דוד, כפר התימנים, הר הזיתים, שכונת שמעון הצדיק ועוד. וראה זה פלא, דווקא צאצאיהם של אלו שהקימו קיבוצים, ערים ושכונות במאות מקומות שמהם ברחו הערבים בתש"ח, ולא התביישו לפעול למען גאולת הארץ, דווקא צאצאיהם הם שמתאמצים להנדס את התודעה שלנו כאילו גאולת בתים בעיר העתיקה או ברחבי ירושלים היא כיבוש בלתי מוסרי. לו היה מדובר בערבים שמעוניינים לגור במערבה של העיר הם היו בראש הנאבקים למענם. זוהי תודעה מעוותת ומעוותת שמבקשת להנדס את תודעתם של אזרחי ישראל ולנתקם מעיר הקודש על כל משמעותה. אני ממליץ לכל אזרחי ישראל לעלות לירושלים, להתיישב בה ולחזות בה מתנערת מעפרה ומתלבשת בבגדי תפארתה, הלוא הם עם ישראל. חג ירושלים שמח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אחר כך? מוותרת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוותרת. חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – איננה; חבר הכנסת משה אבוטבול – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כמו בכל שבוע, גם השבוע אקריא את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות, והיו לצערי לא מעט: ביום ראשון, 2 במאי, נהרג רוכב האופנוע מתנאל זכריהו, בן 22, בכביש 4 סמוך לחיפה. עוד באותו היום נהרג צעיר בן 20 סמוך ליישוב שתולה. ביום שלישי, 4 במאי, נהרג עוד רוכב אופנוע, צעיר בן 22, סמוך למחלף נחשונים. בהמשך אותו היום נהרג עוד רוכב אופנוע, צעיר בן 28, ברחוב הרב קוק באשדוד. ב-5 במאי נהרג רוכב אופנוע – רביעי במספר השבוע – גם הפעם צעיר, בן 27, בכביש 4, סמוך לצומת השרון. ביום חמישי, 6 במאי, נהרג רוכב אופנוע חמישי, גבר בן 37, סמוך למחלף גדרה. עוד באותו היום נהרג רוכב אופנוע – שישי במספר השבוע – צעיר בן 16, סמוך לצומת דברת. כולם צעירים. בהמשך אותו היום נהרג גבר בן 62 סמוך למחלף הראל. שמונה אנשים נהרגו השבוע, מתוכם שישה רוכבי אופנוע – עלייה של 75%. 35 הרוגים מתחילת השנה. בואו נשים לזה סוף. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חברת הכנסת קטי שטרית – איננה; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – איננה; חבר הכנסת יעקב אשר – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת עמיחי שיקלי – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת אופיר כץ – איננו; נכנס עכשיו. אתה רוצה לדבר, חבר הכנסת אופיר כץ? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אפשר עוד דובר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אפשר. חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חברת הכנסת שרן השכל – איננה; חברת הכנסת קרן ברק – איננה; חבר הכנסת עודד פורר – מוותר; חבר כנסת מתן כהנא – איננו; חברת הכנסת נירה שפק – איננה; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חברת הכנסת עידית סילמן – איננה; חבר הכנסת מאזן גנאים – איננו; חבר הכנסת יוסף טייב – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו. חבר הכנסת יאיר גולן – נמצא. בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נציין היום בכנסת את הניצחון על גרמניה הנאצית. אני רוצה לומר דברים קצרים לכבודם של כמעט 1.5 מיליון לוחמים יהודים שנלחמו נגד הנאצים – למעלה מ-550,000 בשורות הצבא האמריקאי, למעלה מחצי מיליון בשורות הצבא האדום, 62,000 בשורות הצבא הבריטי ו-35,000 מבני היישוב בארץ; מאמץ אדיר שאין אנו מציינים אותו מספיק תחת הכותרת של השואה הנוראית, תחת הכותרת של גבורת הגטאות. היה פה מאמץ בלתי רגיל, שהוא כל-כולו לכבודו של העולם החופשי וכל-כולו לכבודו של העם היהודי. מי ייתן והרוח הזאת תשרה במקומותינו, ומי ייתן והרוח הזאת תהווה דוגמה לקוממיות יהודית ראויה ולא ללאומנות משתלחת, שלצערי את הדיה הנוראיים אנחנו חווים ממש בדקות אלה בבירתנו ירושלים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנו חוגגים היום את יום ירושלים. ירושלים המאוחדת, בירת ישראל, היא הלב הפועם של מדינת ישראל וארץ ישראל. זה יום חג, יום של התרוממות רוח, חיבור ותחושת לאומיות, אך מתקפות הטרור שאנו עדים להן בימים האחרונים מעיבות קצת על השמחה. כאן, בכנסת ישראל, ביום כזה חשוב לומר יותר מתמיד: אסור לנו לתת לטרור להרים ראש. ירושלים היא בירתנו המאוחדת לנצח-נצחים, וכך זה יישאר. אני מבקש לחזק מכאן את השוטרים וכוחות הביטחון בירושלים, שעושים עבודת קודש בשמירה על הסדר ועל ביטחון האזרחים אל מול מחבלים מתועבים שזורקים עליהם בקבוקי תבערה, סלעים ואבנים. חיזוק מיוחד ללוחמת מג"ב הגיבורה שחיסלה את המחבלים בשומרון בשישי האחרון. חיזוק נוסף גם לשוטר שבקור רוח ואומץ לב הציל היום את שלושת הצעירים שרכבם נרגם באבנים וסלעים מלינץ' ודאי בעיר העתיקה. יישר כוח גדול. תודת כל העם לכם. אני מבקש לאחל מכאן רפואה שלמה לכל השוטרים ואנשי כוחות הביטחון וכוחות החירום שנפצעו או נפגעו תוך שמירה על הסדר והגנה על אזרחי ישראל. שיהיה לכולנו יום ירושלים שמח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נכחתי ביום שישי בהפגנה בשכונת שייח' ג'ראח; נכחו בה חמישה חברי כנסת, מאות אזרחים ישראלים, יהודים וערבים. פעם ראשונה לאחר כמעט 12 שנים שההפגנה הזאת מתקיימת – בשבועות הראשונים עשו את זה, אבל מאז לא עשו את זה – המשטרה חסמה במחסומים את הכניסה לשכונה; לדעתי, חסימה לא חוקית ולא חכמה, אבל אני עוזב את זה בצד. מה מצפה בן אדם כשהוא רואה מחסום? שמותר לו להגיע עד המחסום. אלא שחברי הכנסת והאזרחים שהגיעו למחסום נענו מייד באגרסיביות, בדחיפות של המשטרה, ומייד זריקה של רימוני הלם לתוך הקהל, ארבעה רימוני הלם, וזה המשיך בחברים פצועים שהייתי צריך לבקר בחדר מיון בהדסה הר הצופים. את ההתנהלות הזאת של המשטרה אנחנו חייבים לתקן, כי כפי שאמרתי פה גם בעבר, היא פוגעת בכל אזרחי ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. חייבים לעצור את האלימות הזאת של המשטרה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת קרן ברק, את מבקשת לדבר? מוותרת. חבר הכנסת עמיחי שיקלי, בבקשה. << דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת יקרים, לכבוד יום ירושלים, נאום בן דקה. 6,000 איש צעדו ברחובות וינה אחרי הארון. על הקבר הפתוח אמר בנו בן ה-13 קדיש. בצוואתו ביקש הרצל להיקבר על יד אביו בארון מתכת עד ליום שעם ישראל יעביר את עצמותיו לארץ ישראל. הוא ביקש לערוך קבורת עניים, בלי פרחים, בלי נאומים, ובכל זאת נשא דוד וולפסון עוזרו הספד קצר. שמו של הרצל יתקדש וייזכר כל עוד יישאר יהודי אחד עלי אדמות, ובשעה קשה זו אנו מזכירים את שבועתך בקונגרס השישי ונשבעים בעקבותיך: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". 44 שנים מאוחר יותר, שלוש שנים בלבד אחרי התופת של אירופה, עמדו רגלי לוחמינו בשערי עיר הנצח. תשעה קבין של אימה נטלה ירושלים בקרבות מלחמת השחרור; 2,000 לוחמים, כשליש מכלל הנופלים במלחמה, נפלו בירושלים ובערים שסביב לה. הרובע היהודי היה ליישוב הגדול ביותר שחרב במלחמה, קוטע רצף של 2,000 שנות התיישבות יהודית רצופה בעיר. 19 שנים מאוחר יותר, ברחוב בית הכרם 10 בירושלים, מתכנסת חבורת הפיקוד של חטיבת צנחנים 55 לתדרוך והכנות לקראת שחרור העיר, וברגע מסוים יוצאת מאחד החדרים סבתא שכבר עברה את גיל 80 ואמרה ללוחמים: הבאתי לכם דגל; זה הדגל שלנו, אמרה הסבתא, מאז גורשנו מהבית בעיר העתיקה. בחורים, היא אמרה, כל הדורות של העם היהודי דוחפים אתכם בקצות האצבעות שתגיעו בשלום ותניפו את הדגל. הסבתא בכתה, ועד היום – אמר זמוש – אני חש את הדמעות שלה על העורף שלי. למוחרת, בתום קרב קשה, הדהדו כשופר המילים במכשיר הקשר: "הר הבית בידינו". הלוחמים מילאו את בקשת הסבתא: הדגל הונף. חשנו, אמרו הלוחמים, כי אנו סוגרים חשבון לא עם הלגיון הירדני אלא אם הלגיון הרומאי. שלושה שבועות מאוחר יותר נאם הרמטכ"ל יצחק רבין, זכרו לברכה, מעל פסגת הר הצופים נאום בלתי נשכח, שאותו הוא חתם במילים הבאות: "התעלותם של לוחמינו, לא בזכות הברזל באה אלא בזכות תודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצדקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה", גם במחיר חייהם. 11 יום לפני הירצחו נשא אותו יצחק, אז ראש הממשלה, נאם במלאת שלושת אלפים שנה לירושלים, ואותו הוא חתם במילים הבאות: "אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל. יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. אין שתי ירושלים, יש רק ירושלים אחת". ירושלים שחרבה שמונה פעמים, שבמשך שנים לא הייתה לנו גישה אל שריד מקדשנו – הייתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד. לכבודה של העיר שבה נולדתי. תודה, חברים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. חבר הכנסת יעקב אשר נמצא? איננו. אם כך, חברות וחברי הכנסת, תם פרק נאומים בני דקה. << נושא >> ציון יום ירושלים ויום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת לכבוד יום ירושלים ולציון היום המיוחד לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. מכובדיי שרי הממשלה, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, קייסים, נכבדי העדה האתיופית, חברות וחברי הכנסת, ירושלים המאוחדת בירת ישראל היא הלב הפועם של מדינת ישראל ושל ארץ ישראל. עבור בני דורי, המציאות של ירושלים מאוחדת היא כמעט מובנת מאליה, אך לא כך היה לאורך שנותיה הראשונות של המדינה. הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים תיקן את העוול הנורא של חלוקת העיר, ויצר מציאות שאין טבעית ממנה. כפי שאמר כאן קודם וציטט חבר הכנסת שיקלי: אין שתי ירושלים ולא תהיינה, יש רק ירושלים אחת – עיר שמשלבת את הישן עם החדש; עיר של מורשת והיסטוריה שאין שנייה להן בעולם כולו; עיר של תעשיית הייטק מהמתקדמות ומהמובילות בעולם. ירושלים היא גם עיר של ספורט. האצטדיונים עמוסי הזיכרונות בימק"א ובקטמון פינו את מקומם זה מכבר למתקנים חדשים ומפוארים, ובראשם אצטדיון טדי. לאחר שנים ארוכות אנו חוגגים היום את יום ירושלים בידיעה שבשנה הבאה ישוב לליגת-העל בכדורגל המשחק הגדול של העיר – הדרבי בין בית"ר לבין הפועל, ששבה לליגה הבכירה. החום האנושי והאווירה המיוחדת שיש בירושלים בוודאי יורגשו בעוצמה גם במפגש בין שתי הקבוצות של העיר. זו ירושלים; הרבה פנים לה, אך דבר אחד מייחד אותה מכל עיר אחרת: לאורך ההיסטוריה היו עיניהם של יהודי העולם כולו נשואות רק למקום אחד, רק לירושלים. זכינו שחלום הדורות מתגשם בדורנו אנו. הדבר מטיל עלינו מחויבות מיוחדת לדאוג לא רק לשלמותה ולאחדותה של ירושלים, אלא גם לחזק אותה ולהבטיח את איכות החיים של תושביה. חברות וחברי הכנסת, ירושלים היא סמל לסיפורם המופלא של יהודי אתיופיה ולתפילתם ארוכת השנים לשוב ולבוא בשערי העיר הקדושה. עליית יהודי אתיופיה היא ביטוי נעלה לחזון הציוני ולעוצמתו וכוחו של העם היהודי; קהילה עתיקה אשר בנותיה ובניה ויתרו על כל שהיה להם ויצאו למסע ארוך אל ארצם, אל ארץ ישראל, ואל עירם ירושלים. רבים קיפחו את חייהם במסע הקשה והמסוכן. נחישותם וקורבנם הם שאפשרו לרבים רבים אחרים להשלים את המסע אל ליבה של ירושלים. זכרם של כ-4,000 בני הקהילה היהודית באתיופיה אשר שילמו בחייהם למען הגשמת החזון עתיק היומין של קהילתם נצור בליבנו לעד. אנו חשים גאווה גדולה נוכח הישגיהם האדירים של ממשיכי דרכם מבני הקהילה, אשר חרף קשיי הקליטה העצומים נושאים בתפקידים חשובים ומרכזיים בכל תחומי החיים בחברה הישראלית. צוואתם של אלה שלא זכו להגיע לכאן מחייבת אותנו להמשיך ולפעול על מנת לפתור את הקשיים ולשפר את תהליכי קליטתם של רבים מבני יוצאי אתיופיה אשר עדיין חווים מצוקות לא פשוטות. מחויבותנו לפעול בעניין זה היא מוחלטת. חברות וחברי הכנסת, אנו עדים בשבועות האחרונים לימים לא שקטים ומתוחים, במיוחד בירושלים. אנו עדים לרוח רעה של שנאה המנסה לערער את החיים המשותפים של יהודים וערבים בעיר. ייחודה של ירושלים הפך לראשונה בהיסטוריה את עיר הקודש למקום פתוח ובטוח לבני כל הדתות. אזרחי ישראל ומי שבא לבקר בה מן החוץ – כולם מתקבלים בברכה, וכל אחד רשאי לנהוג על פי דתו ואמונתו, לבקר במקומות הקדושים ולהתפלל. אני רואה בכך לא רק חובה המוטלת עלינו אלא גם זכות גדולה. זוהי הבשורה הגדולה שירושלים מאוחדת בריבונות ישראל מביאה למאמינים בני הדתות השונות ולעולם כולו. הנוכחות היהודית בכל חלקי ירושלים ובכל שכונותיה מבורכת ורק מחזקת פתיחות זו. על כן אני מגנה בכל תוקף כל גילוי של אלימות, שאין לה כל מקום או הצדקה. אני מבקש להביע הערכה גדולה לשוטרות ולשוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול ולאנשי כוחות הביטחון וההצלה, אשר פועלים בכל ימות השנה על מנת להבטיח את ביטחונם של כלל תושבי העיר. כאן, בכנסת ישראל, אשר מושבה בירושלים בירת ישראל, נמשיך לפעול למען חיזוקה של העיר ולמען אחדותה; נמשיך לקיים את מחויבותנו העמוקה לציון, את מחויבותנו לירושלים ולתושביה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס לשאת דברים, בבקשה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> על חומותייך עיר דוד הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראש עיריית ירושלים, אדוני, אני מבקש לפתוח את דבריי לציון יום ירושלים בשם ממשלת ישראל בהצדעה ובהכרת תודה לכוחותינו בכל זרועות הביטחון, שפועלים בעיר בכל ימות השנה ועומדים על המשמר נגד מתקפות פורעים וטרוריסטים. אנחנו מצדיעים להם בכל יום, וביתר שאת היום, ביום חגה של ירושלים. מצדיעים ומגבים. אנחנו גאים בכוחותינו. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בקזבלנקה כמו בוורשה, ברומא כמו באדיס אבבה, בסאו פאולו, במוסקבה או בצנעא, כמו בצפון אמריקה או בדרומה, יהיו המנהגים אשר יהיו, נוסח תפילה שונה ומסוגנן וגם חילוקי דעות על אורח חיים, העם היהודי תמיד מתפלל לירושלים. היא ליבו הפועם של עמנו מאז הכריז עליה דוד המלך כבירתנו. ידידיי, זוהי ההכרזה המוקדמת ביותר בהיסטוריה האנושית על בירתו של עם, הרבה לפני לונדון, וושינגטון, ברלין או פריז ואחרות גם כן. 667 פעמים מופיעה ירושלים בתנ"ך. היא נכבשה על ידי זרים פעמים רבות בהיסטוריה, אך לעולם לא הוכרזה כבירה של עם אחר – לא הבבלים, לא הרומאים, לא העות'מאנים, וגם לא ב-19 השנים שבהן הייתה ירושלים תחת כיבוש ירדני. לכל אורך ההיסטוריה היא הייתה ותהיה תמיד אך ורק בירת ישראל. אין עם בעולם שמתפלל לבירתו מעל שלושת אלפים שנה ואין עם בעולם שבירתו היא ברציפות עיר אחת – ירושלים. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראש העיר ירושלים, ההסתות השקריות והזדוניות של ההנהגה הערבית בארץ ישראל אינן מנת חלקן של השנים האחרונות, אפילו לא של הימים האחרונים. מראשית דרכה של התנועה הציונית עשתה ההנהגה המקומית הערבית שימוש שקרי, ציני ופסול בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט, בזמן שכולם יודעים שזהו שקר מוחלט; גם המשקרים עצמם יודעים שזהו שקר. כל אמירה או פעולה מסיתה הייתה תירוץ – אני מדבר על שנות העשרים של המאה הקודמת, זה 100 שנה פחות או יותר – הייתה תירוץ לפעולות טרור ואלימות נגד היישוב היהודי בירושלים ובכל רחבי הארץ. ההתפרעויות בירושלים, כולל הבוקר הזה ממש – ניסיון לינץ' פראי ומזעזע שעלול היה להסתיים כפי שאנחנו זוכרים בתמונות ממקום אחר, מעיר אחרת שאיננה רחוקה מירושלים, לפני כ-21 שנים – ובכן, הניסיון הזה סמוך לשער האריות, שחייו של יהודי הצעיר ניצלו בנס בזכות תושייה של שוטר ערני ושוטר אמיץ; ההתפרעויות האלימות בשבועות האחרונים, אדוני, בשכונת שמעון הצדיק – שבתקופה מסוימת נקרא לה שייח' ג'ראח, אבל זהו השם, שמעון הצדיק – והאיומים, כל הדברים הללו והאיומים על חיי התושבים, לא יעזרו. אדוני היושב-ראש, הממשלה תעשה הכול כדי להגן על תושבי ירושלים שרוצים לחיות את חייהם בשלום, יהודים וערבים כאחד. יחד עם זאת, לא נאפשר לטרור מכל סוג שהוא לשבש את שגרת חיינו. אדוני, בשנים האחרונות זינק מעמדה של ירושלים בתוך הארץ פנימה וגם בזירה הבין-לאומית. מספר תושביה, אדוני ראש העיר, מתקרב למיליון. בשכונותיה הרבות מתגוררים ישראלים שמשקפים את מגוון פניה של החברה הישראלית כולה. היא מבססת את מעמדה כמרכז הייטק וחדשנות בין-לאומי – מציון תצא תורה וגם ההייטק והחדשנות – והיא פותחת, אדוני ראש העיר, את שעריה לתיירות-פנים מגוונת: בשוק מחנה יהודה הססגוני, ולא רק בימי חמישי בלילה – כמעט בכל יום בשבוע – ובמתחם התחנה, ובגן החיות התנ"כי המפואר והמרשים, אני חייב להגיד לכם, ובמגדל דוד ובעוד מקומות רבים ברחבי העיר. ישראלים רבים נוהרים אליה ושבים לנהור אליה, ובעיקר אל הכותל המערבי. בעשור האחרון, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זינקה גם ההכרה הבין-לאומית בירושלים כבירתה של מדינת ישראל באופן חסר תקדים. העברת השגרירות האמריקנית ואחר כך גם השגרירות של גוואטמלה ושגרירות קוסובו – מדינה מוסלמית ששגרירותה, אדוני היושב-ראש, ברחוב קרן היסוד, סמוך למעון ראש הממשלה; למדינה מוסלמית מאירופה. זכיתי להיות השר הישראלי הראשון שמבקר בשגרירות עצמה. כל אלה, ידידיי, הם – כך אני מקווה – סימן לבאות. שגרירים שלא העזו להגיע לירושלים בתפקידם מחשש לתגובות אנטישמיות עושים זאת היום בבטחה, והכול מתחיל כאן, בבית הזה, ומהרוח היוצאת ממנו. אדוני היושב-ראש, אל חברי הממשלה החדשה הבאה, אם תקום: חברי הממשלה החדשה, אתם מקבלים את ירושלים כפיקדון זמני בתולדות העם היהודי. אל תפגעו בה. על תרימו עליה ידכם לחלוקתה. פעמיים ב-20 השנים האחרונות הציעו שתי ממשלות, ממשלת ברק וממשלתו של אולמרט, את חלוקתה, כולל האגן הקדוש והעיר העתיקה. הרעיון לחלק אותה, לפצוע את העם היהודי לא רק בישראל אלא גם בעולם כולו, כשל. הוא כשל משום שהצד השני רצה את כל זה ועוד יותר – אגב, גם את הבית הזה, גם את הגבעה הזאת. ידידיי, הצעות לחלק אותה לא קירבו שלום, הן הרחיקו אותו. אני אומר מכאן לחברי הממשלה החדשה – חברת הכנסת והשרה פנינה תמנו שטה, שתקבל בוודאי תפקיד גם בממשלה החדשה: הכניסו לקווי היסוד של ממשלתכם, אם יהיו בכלל קווי יסוד, אמירה חדה וברורה: ירושלים השלמה והמאוחדת תישאר לנצח בירת ישראל והעם היהודי ולא תחולק. על קווי היסוד האלה, אדוני היושב-ראש, יהיו מחויבים חברי מרצ, חברי העבודה, חברי התנועה האסלאמית, שעומדת להיות חלק מן הממשלה, ומה שפעם כונה חברי המחנה הלאומי, מפלגות המחנה הלאומי, כן. אדוני היושב-ראש, לירושלים התפללו כל יהודי העולם, ורבים הגיעו אליה ב-100 השנים האחרונות בדרכים שונות ומגוונות, אבל יהודי אתיופיה, קהילת ביתא ישראל, עשו את הדרך ושילמו את המחיר הכבד ביותר מכל קהילות ישראל, מכל הקהילות. אנחנו מציינים היום כאן – ציינו קודם בהר הרצל – גם את זכרם של 1,379 יהודים מאתיופיה שנספו בדרכם לישראל, רובם בסודאן. אני שמח וגאה שבתקופת כהונתי כסגן שר במשרד ראש הממשלה, בשנת 2014, תחת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, חנכנו את האנדרטה לזכרם בהר הרצל, ועליה, אדוני היושב-ראש, נחקקו שמותיהם של 1,379 הנספות והנספים בדרך. "הביאו לי את יהודי אתיופיה", הורה ראש הממשלה מנחם בגין, וברוך השם, הם כאן – לוחמים אמיצים, אקדמאים, בעלי מקצועות חופשיים. אשרינו שזכינו. "חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר. שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה", כתבה המשוררת הלאומית נעמי שמר, זכרה לברכה. חזרנו, חברות וחברי הכנסת, על מנת שלא לשוב מהם לעולם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר לענייני ירושלים ומורשת רפי פרץ, בבקשה. << דובר >> השר לענייני ירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר >> חג יום ירושלים שמח. אדוני יושב-ראש הכנסת יריב לוין, ידידי ראש העיר ירושלים, שמכבד אותנו כאן בנוכחותו, מר משה לאון, עם ההנהלה הבכירה של משרדו, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, משורר התהילים אומר: "ירושלַ‍ִם הבנויה כעיר שחֻברה לה יחדיו", ועליה אומר המדרש: חוברה – זוהי עיר העושה כל ישראל חברים. השנה שעברה עלינו לא הייתה שנה רגילה, שנת הקורונה. היא הייתה איזו שנה של העמקה פנימה, והיה בזה צד טוב – שנה שנתנה לנו את הזמן להתחבר למשפחה, לשורשים, למה שמחבר את כולנו ביחד כעם. ובלב כל זה נמצאת ירושלים, ובולטת מאוד השנה השמחה הגדולה של כל בני הארץ הזאת שבאלפים אלפים באים לירושלים, כאילו לקחו להם משהו שלא היה להם, ואכן, כפי שאמר יושב-ראש הכנסת, ירושלים, כל כך בולט כמה היא הלב הפועם של העם הזה. אלפי שנים העם היהודי חוזר שוב ושוב לירושלים אחרי שהורסים את ירושלים. זה קרה למעלה מעשר פעמים – אין לזה אח ורע בהיסטוריה בעולם. בפעם הראשונה שמוזכרת ירושלים בבראשית, אברהם אבינו קורא לה "ה' יראה". מלכיצדק מלך שלם קורא לה "שלם", והמדרש אומר שהקדוש ברוך הוא חיבר ואמר: ירושלים. במובן מסוים מה שמתחבא במילה ירושלים זה: ייראה השלם. נכון, העם הזה חפץ כל כך דברים נפלאים, שפה בירושלים ההשתוקקות שלנו היא שכל הכיסופים שלנו יתגשמו וייראו. גם בהמנון שלנו אנחנו מזכירים "ארץ ציון וירושלים". חוק-היסוד שחוקק במשכן הזה – ירושלים היא תמיד בבסיס, במהות, במרכז. "אבני ירושלים מלאות בהיסטוריה", אמר המשורר יהודה עמיחי – וכמה זה מדויק. כמה קל לשכוח את הכמיהה האין-סופית אל העיר הזאת של דורות רבים לפנינו. אנחנו הדור שזכה להגשים. על כן יום ירושלים הוא חשוב מאין כמוהו – לזכור, להזכיר ולהתרגש. כמה גדולה היא הזכות שנפלה בחלקנו לגור בירושלים ולקרוא לה בירתנו, לסגור מעגל של אלפיים שנה ולהחיות את חזון נביאי ישראל. כולנו למדנו השנה שיעור מובן מאליו: ראינו שהשגרה שאליה התרגלנו היא שברירית ועשויה להיסדק בכל רגע בתקופת הקורונה; למדנו להעריך את הדברים הקטנים ולשאוף ולנשום את הרגע עד תומו; הרגשנו התרגשות גדולה לחזור לעשות דברים שפעם לא הערכנו את חשיבותם. הנכדים שלנו, חלק מהם – בשבת האחרונה הייתה הפעם הראשונה שהם ראו את סבא וסבתא אחרי שנה. לשמוח ביחד בשמחות, לנפוש, לטייל – פתאום הדברים האלה נראים לנו אוצר גדול. כך עלינו לזכור כל העת את ירושלים: להתרגש ממנה כל יום, כל פעם מחדש. אני, אדוני היושב-ראש, הייתי ילד בכיתה ה' בירושלים, וחוויתי את החוויה של ירושלים חצויה וירושלים מחוברת. אי-אפשר לשכוח את זה. אני מאוד מבין את מי שנכנס וזה היה חלק משגרת חייו, אבל אנחנו מצווים לא לקחת את זה כמובן מאליו; עלינו לזכור גם כי הנוכחות שלנו כאן היא לא מובנת מאליה – ישנם גורמים שמעוניינים לנסות לפגוע בזכותנו הריבונית על העיר הזאת. אסור לנו לאפשר זאת. עלינו להמשיך ולעמוד איתן בשמירה על ירושלים המאוחדת, העיר שחוברה, המחוברת, ולהבהיר לכל מי שחושב כי יש לו את הרצון או היכולת לפגוע בנוכחות שלנו כאן בכל חלקי העיר – שידע שטעות מרה היא בידיו. המציאות בשכונת שמעון הצדיק בימים האחרונים לא מתקבלת על הדעת. הייתי שם הבוקר, ביקרתי, ראיתי משפחות, ראיתי אנשים אוהבי שלום, שקטים ושמחים. איך אמר השר אקוניס? המקום הזה מכונה שייח' ג'ראח, אבל זה מקום יהודי, קבר שמעון הצדיק. כל כך הרבה אפשר להגיד על האישיות המופלאה הזאת. לא מתקבל על הדעת שיהיו כאלה פרעות שם ושלא נגיד בצורה הכי תקיפה שאפשר: זה לב הבית שלנו. זה נכון שם, וזה נכון בכל חלקי העיר. אנחנו נמשיך להילחם, נמשיך ונבהיר מעל לכל ספק שהזכות שלנו לביטחון בעיר הזאת לא תיפגע. לא יכול להיות שנלך דווקא כאן, בבירה שלנו, עם מידה מסוימת של חשש. אני מצטרף ביום המיוחד והנפלא הזה ומחזק את כוחות הביטחון, שיום-יום, לילה-לילה, שומרים; הפקדתי שומרים על העיר הזאת, והם באמת עושים את זה. השנה, לאחר הצלחת החיסונים, אנחנו באים כמנצחים לחגיגות יום ירושלים, והעולם כולו נושא אלינו את עיניו. שחרור ירושלים – בעקבות השמחה הזאת בחרנו להאריך את יום ירושלים לשבוע ירושלים, שבוע של כמיהה וכיסופים, אהבת ירושלים והודיה לה'. אני מזמין את כולכם להצטרף ולקחת חלק בשמחה המיוחדת הזאת כאן בירושלים, הלב הפועם שלנו כעם. בשנה האחרונה פעל משרדי לקדם ולחזק את העיר; שמנו דגש על מזרח העיר, על פיתוח תשתיות, תעשייה וחינוך. בימים אלה אנחנו מקדמים את תוכנית החומש יחד עם ידידי היקר ראש העיר מר משה ליאון, שעושה – תסתובבו בעיר הזאת, תראו איזו מהפכה מתחוללת בעיר: בכל מקום בונים, בכל מקום משפצים, ואיך אמר אתמול מישהו? אף אחד לא כועס, כי כולם יודעים את הכוונה הטובה כל כך של כל המהלך המיוחד בירושלים: עוד שנתיים-שלוש, והעיר הזאת היא פאר ברמה בין-לאומית. במסגרת השנה הקשה שחווינו כולנו במגפת הקורונה פעלנו לחזק ביחד את התיירות והמלונות. אני מזכיר מאוד את השרה אורית פרקש, ששותפה כל כך – היא גם ירושלמית, אוהבת את ירושלים; את והמנכ"ל ממש שותפים נפלאים. מהלך החיסונים שהוביל ראש הממשלה אפשר לנו לחזור לחיים כפשוטו – לחזור ולנשום אוויר צלול, אוויר ירושלמי. העסקים חוזרים למסלולם, המבקרים עולים ובאים לעיר, הרחובות מתמלאים באנשים. מי חשב שכך יהיה? חשוב לי כאן מעל במת הכנסת לשוב ולהודות אישית לראש הממשלה מר נתניהו על הבאת החיסונים. זה לא נופל משום מבצע צבאי שאני מכיר, ובסופו של דבר זו הצלת חיים ברורה ופשוטה. יום שחרור ירושלים הוא גם היום שבו חזרנו לאדמות אבותינו בגולן, ביהודה, בשומרון, בבנימין ובחבל עזה. עלינו ללמוד מטעויות העבר ולא להרפות את אחיזתנו מהמקומות האלה, שהם שלנו בזכות, בצו אלוקי, ובהחלט בחתימה מוסרית. זה גם המקום לציין את זכרם של הנופלים והפצועים בגוף ובנפש של מלחמת ששת הימים, גיבורי ישראל שמסרו את נפשם ממש למען החיים שלנו פה. יפה עשתה ממשלת ישראל כשחיברה את יום ירושלים כיום זיכרון ממלכתי ליום שבו אחינו בני אתיופיה נהרגו. היום היה טקס ממלכתי שכל אחד במשכן הזה חייב להיות בו, לראות את הצער, את הכאב, את המסירות. עמד שם גדי ואמר קדיש כשהזכירו רשימה של 15 בני משפחה שלו שנפטרו בדרך במסעות האין-סופיים שהם עשו. אי-אפשר לסיים את הטקס הזה בלי דמעות בעיניים. ראיתי, פנינה, והייתי גאה בך – בשרה שעומדת ואומרת כאלה דברים נפלאים. מכובדיי, כמי שנולד וגדל בירושלים, כבן לשכונת קריית יובל וכמי שגידל את ילדיו ברובע היהודי בירושלים, זו סגירת מעגל מבחינתי לעמוד כאן היום כשר הממונה על ירושלים והמורשת. ליבי שלם שכל מה שנעשה במשרד הזה נעשה רק למטרה אחת: להאדיר את שמה של בירתנו ועיר קודשנו, משוש תבל, קריית מלך רב. אסיים במילותיו של הנביא זכריה: "כה אמר ה' צבאות, עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלים ואיש משענתו בידו מרב ימים, ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה". זכינו שהפסוק הזה, שנאמר לפני 2,500 שנה, כבר מתגשם, מתממש במלואו במרחבי העיר הזאת, במזרח ובמערב. יום ירושלים שמח לכנסת ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני, ידידי ראש העיר ירושלים, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום בכנסת ישראל, שניצבת בגאווה בירושלים המאוחדת, ומציינים את יום ירושלים. לפעמים צריך לעצור רגע ולהפנים את מה שהפך למובן מאליו. דורות של יהודים חלמו על ירושלים והתפללו אליה כל יום במשך כל שנות חייהם, ואנחנו, כן, אנחנו, זכינו להפוך אותה לבירתה של מדינת היהודים, לאחד את העיר, לבנות אותה ולהפוך אותה למטרופולין חי ובועט. אנחנו חיים את חלום הדורות, ובתוך כל ההמולה ובעיות היום-יום, אסור לנו לשכוח שזכינו. חבריי חברי הכנסת, נולדתי בירושלים, גדלתי בה, חייתי בה כל חיי וזכיתי להיות בין שומרי חומותיה במגוון תפקידים. כל אבן וכל מרצפת מדברות אליי. אני זוכר כל אירוע לפרטי-פרטים וחי את המורכבות של העיר הזאת ואת מרקם החיים הצבעוני והעדין שהיא מכילה. אדוני היושב-ראש, ירושלים אינה זקוקה להצהרות לאומניות נפיצות וריקות מכל תוכן אשר מתנפצות פעם אחר פעם כמו גלים אל החוף. ירושלים צריכה מעשים, מעשים חכמים עם הרבה רגישות, כי ירושלים זה לא עוד מקום – ירושלים זה המרכז; ירושלים זה הלב הפועם של העם היהודי, שמזרים את הדם ומחובר באין-ספור ורידים ונימים לחיים שלנו בארץ הזאת ובמרחב. כך צריך להתייחס לעיר ירושלים. בירושלים מרוכזת אנרגיה בלתי נדלית – אנרגיה של אהבה, חום, התרגשות והתעלות, אווירה מיוחדת של קדושה והתעצמות הקדושה בשבת קודש, התעלות מחד גיסא, ומאידך גיסא – אנרגיה נפיצה. בעיר הקשה והמורכבת הזאת, החוכמה היא איך לתעל את האנרגיה תוך שאנו מפתחים אותה ולא מוותרים על ריבונותנו, על קיום האירועים ועל החיים בה. כמי שפיקד על העיר הזאת שנים רבות ובתקופות קשות מאוד, אני אומר לכם: קל להדליק; עוד יותר קשה לכבות. אי-אפשר להתנהל בה כמו שמתנהלים במקומות ובנושאים אחרים. צריך לתת לירושלים את הכבוד המגיע לה, לפעול מאחורי הקלעים מול הרבה גורמים ולהפעיל המון שיקול דעת. כולי תקווה שנזכה להרגעת הרוחות בעיר, לשקט ולשלווה. אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לדבר על ירושלים בלי לדבר על הירושלמים. הירושלמים הם מקור כוחה של העיר הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השרה גמליאל וחברת הכנסת דיסטל, אי-אפשר ככה. בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. הירושלמים הם מקור כוחה של העיר הזאת. הם הכוכבים והגיבורים האמיתיים. הם שחיים את המורכבות של העיר הזו ביום-יום. גם בימים הקשים ביותר שידעה העיר הזאת, במהלך שנות האינתיפאדה השנייה, הם אלו שקמו כל בוקר, שלחו את הילדים לבתי ספר, הלכו לעבודה, ישבו בבתי הקפה ובמסעדות. הם עשו את הדבר הפשוט והקשה מנשוא: הם המשיכו בחייהם. מהם שאבתי את הכוח להמשיך ולפקד על העיר הזאת ובשבילם נלחמתי וקמתי כל בוקר. ביום חג לאומי זה אני שולח להם חיבוק חם ואהבה גדולה, והערכה ענקית לשוטרי משטרת ישראל ולוחמי משמר הגבול העומדים על הגנת העיר. ביום ירושלים אנחנו מציינים כבכל שנה את זכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ. הם חלמו על ירושלים וערגו לה. הם דמיינו אותה כגן עדן אמיתי עלי אדמות ועשו הכול כדי להגיע אליה. הם יצאו לדרך המפרכת והמסוכנת, עברו תלאות, וחלקם לא זכו להגיע אליה. אין יום מתאים מזה לציין את זכרם ולהעלות על נס את האנשים היקרים הללו, שניסו בכל דרך לעלות לארץ ישראל, והגשימו בגופם ובחייהם את שיבת ציון. יהי זכרם ברוך. לסיום, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולפנות ביום חגיגי זה לשרי הממשלה – לך, אדוני היושב-ראש, לחברי הכנסת, לחברי הממשלה הבאה באשר היא – בפעם המי יודע כמה, ולקרוא להם ליישם את החלטת הממשלה שהם בעצמם קיבלו ולהעביר את יחידות הממשלה לירושלים. למרות ההבטחות, מתוך רשימה ארוכה, רק 12 יחידות עברו לירושלים. 35 יחידות ממשל קיבלו פטור, רובן, לטעמי, ללא הצדקה אמיתית, ו-95 יחידות לא מוכנות בכלל להתחיל דיאלוג על מעבר לירושלים ופשוט עוברות על החוק. כיום, עם רכבת מהירה לירושלים – 28 דקות מתל אביב – אין שום סיבה שאותם עובדים, גם אם מקום מושבם ומגוריהם בתל אביב, לא יעבירו את המשרדים לירושלים. אם זה לא מספיק, המדינה מוציאה מיליוני שקלים על דמי שכירות וארנונה ליחידות שכבר יש להן משרדים בירושלים ופשוט מסרבות לעבור. שרי הממשלה, במקום לדבר גבוהה-גבוהה על ירושלים כבירת ישראל, הגיע הזמן שכולנו נפסיק את הסחבת ונעביר את יחידות הסמך לירושלים. ירושלים צריכה להיות עיר הבירה של מדינת ישראל במעשה, לא רק בדיבורים, ומשרדי הממשלה צריכים לפעול בתוכה ולא מחוץ לה. ירושלים אשר זורמת בדמנו, בירת הנצח של העם היהודי מזה 4,000 שנה, וכך תמשיך להיות. אני מאחל לכל העם בישראל יום ירושלים שמח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את סגן השר גדי דסטה יברקן, בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום ירושלים זה, יום חשוב, אני רוצה לחזק את כוחות הביטחון ושוטרי משטרת ישראל ששומרים הלכה למעשה על ירושלים בירתנו הנצחית בגופם ובנפשם. ברגעים אלה ממש שוטרי משטרת ישראל ומג"ב וכוחות הביטחון שוקדים על ביטחוננו ושומרים עלינו, ואני רוצה לחזק אותם אל מול הפרעות שמתחוללות בירושלים ובהר הבית. אדוני ראש עיריית ירושלים, חברי המועצה וסגניו, יום חשוב זה, מציינים אותו גם כיום הזיכרון הממלכתי לנספים של ביתא ישראל שנהרגו בדרכם לארץ ישראל. מכבדים אותנו בנוכחותם הרב שחר איילין מירושלים, הרב אלון נגוסה משדרות; קייסים נכבדים נמצאים איתנו, להיות איתנו ביום הזה. אדוני היושב-ראש, אני הייתי רוצה להתייחס ראשית כול ליום ירושלים. דיברו פה קודמיי, כאלה שנולדו בירושלים פיזית; אני נולדתי בירושלים – לא בירושלים פיזית, בירושלים רוחנית. אני, אבותיי, כל יהודי – כל ישראלי שעזב את ארץ ישראל נולד בירושלים. ירושלים שמרה עלינו; בזכות ירושלים כל אחד מאיתנו פה. ירושלים שמרה על אחדותנו. עוד לפני שידענו – אני לפחות, עוד לפני שידעתי שיש יהודים בפולין, יהודים בטורקיה, יהודים בתימן, במרוקו, בארצות הברית, בכל מקום בעולם, ידעתי שיש ירושלים. אותו הדבר יהודים בכל מדינה אחרת בגלותם – כולנו התפללנו אל עבר ירושלים, וירושלים היא ששמרה עלינו. עכשיו הגיע הזמן שאנחנו נשמור על ירושלים. ירושלים שמרה על בניה ובנותיה בארץ ישראל, ואנחנו, מחובתנו לשמור עליה. ולצערי הרב, לא כל בניה ולא כל בנותיה עומדים על המשמר, משום שרואים את מדינת ישראל כמובנת מאליה. זה שיש לנו צבא, המנון, דגל, כנסת, ממשלה, זה לא סוף פסוק, אדוני היושב-ראש. לפני 73 שנים כולנו יודעים מה העם היהודי חווה בעולם: תחושת חוסר אונים של גלות שנמשכה מעל 2,500 שנה, ובקרב יהדות אתיופיה – מעל 2,700 שנה, ובשנים הללו כולנו התפללנו עבור ירושלים ולמען ירושלים. והינה, התקבצנו לנו בארץ ישראל, שבת אחים גם יחד. אפשר ואפילו אולי חובה שמאבקים פוליטיים יהיו, אבל לא חובה שתהיה שנאה בין אחים בארץ ישראל ובעם ישראל, משום ששנאת חינם היא שגרמה לנו לרדת מארץ ישראל, וירושלים קיבצה אותנו כאן בכוחה המיסטי ובהבטחת אלוהים לעם ישראל. כפי שהבטיח אלוהים לאברהם, ליצחק, ליעקב, ירושלים בירתנו הנצחית לעולמי עד. ביום הזה אנחנו – העם היהודי כואב את מותם של 4,000 יהודי אתיופיה שנספו בסודאן בדרכם אל ארץ ישראל. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך משהו, מה זה ירושלים. ירושלים – אני סיפרתי כאן בכנסת בשנה שעברה שאנחנו בתור ילדים היינו משחקים משחקי טיפשות, משחקים באש אפילו, והיינו מראים, והמשפחות – האבות היו רואים שגופנו נכווה, ולא היה עונש שיכול להפסיק את המשחק הזה, עד שאמרו: מי שיש לו כוויות ביד לא נכנס לירושלים. זהו, שם נגמר הסיפור. שם הפסקנו להתעלל בעצמנו. שם משחקי הגבורה של הילדים נגמרו, משום שירושלים היא משאת חיינו. ויצאנו לדרך. המסע הראשון היה ב-1862, בהובלתו של אבא מהרי – חוזה המדינה בנימין זאב הרצל היה בן שנתיים, הוא נולד ב-1860 – ומעל 50,000 איש חצו במסע רגלי והגיעו. הים לא נחצה; 50% מהם טבעו בים וחלקם חזרו. לימים הם היו הראשונים להתחיל את המסע ולהגיע לארץ ישראל. למה עשינו את המסע? משום שזו הנבואה. הנביא ישעיהו בפרק י"א, פסוק י"א, אומר כך: "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים". ישעיהו הנביא, שהיה בבית ראשון, מתנבא לא רק על הגלות העתידית שיחזרו, אלא מדבר על יהודים שכבר ירדו מארץ ישראל בתקופתו ומדבר על כוש, שאנחנו משם. והגיעה העת, ואבות-אבותינו שילמו מחיר יקר. המתים כבר מתו, ובזכותם אנחנו פה, אבל יש עשרות אלפים, עשרות אלפים של אנשים שעשו את המסע – נפשם מצולקת, גופם פצוע, עם נפש מדממת, שלא עברו טיפול פסיכולוגי; רווחה, עובדים סוציאליים לא ראו אותם. אחרי 40 שנה הכאב נפתח עכשיו מחדש ואין מי שיטפל בהם. היום ראינו בחור ששכל 15 נפשות במשפחה במסע מסודאן לארץ ישראל. היום הזה הוא יום שאמור לסמן לכל אדם בעולם, כשמדברים על ארץ ישראל ועל העם היהודי, מה העם היהודי מקריב למען מדינת ישראל – אנחנו הדוגמה הטובה לכך. והיום אני שמח עוד יותר שהיום הזה מצוין בכל חלקי הארץ הזאת, שהוא לא רק של יוצאי אתיופיה. כפי שנאמת, חברי חבר הכנסת מיקי לוי, כמו שקודמיי נאמו, זה יום חשוב לכלל עם ישראל, משום שעשינו את המסע הזה לא כאתיופים, לא כשחורים – עשינו את המסע הזה כישראל אל ארץ ישראל. אנחנו ירדנו מארץ ישראל עם השם ישראל, חיינו בגלות עם השם ישראל, חזרנו אל ארצנו עם השם ישראל. יהי זכרם של הנספים ברוך, ובירתנו ירושלים לנצח-נצחים. בירתנו לא תחולק אף פעם, אף פעם לא הייתה מחולקת. מי שחושב בדעתו לפגוע בירושלים – אין אדם בעולם ואין כוח בעולם שיכול לקחת מאיתנו את ירושלים. כל עוד אנחנו נהיה מחוזקים ומלוכדים ביחד, ירושלים תהיה כך. הגיע הזמן הפעם שכפי שירושלים שמרה על בניה, בניה ובנותיה ישמרו על ירושלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ידידי ראש העיר מר משה ליאון ורעייתו, הסגל, עופר, סגני ראש העיר, ישראל, חנן, אלישע – אני מזהה – ושאר הצוות, כל יהודי אומר שלוש פעמים ביום: "ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצנו ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". כל יהודי, שלוש פעמים, גם כשהוא היה בגולה, כשלא הייתה מדינת ישראל, חלם שיום יבוא ויגיעו כולם לארץ ישראל, יגיעו כולם לארץ ישראל, יגיעו כולם לירושלים. סבא שלי, זיכרונו לברכה, סיפר לא פעם שמאז שהוא ילד, אבא ואימא שלו תמיד אמרו לו: כשתגדל, תגיע לירושלים. ירושלים בדמיון שלהם הייתה עיר של זהב; לא היו תמונות, לא הייתה דרך להעביר. בעליות הראשונות לארץ הוא עלה לגור בארץ ישראל, והסוכנות שמה אותם איפשהו, באיזשהו מרכז פחונים במרכז הארץ, ואמרו: כאן תגור, פה אתה צריך להיות. עבר עוד יום, הוא קיבל נחלה וחלקה ורצה לפתח אותה. עבדו אבל ביגיע כפיהם, לא התעשרו מזה ולא נהיו עשירים. ויום אחד הוא אמר לעצמו: עזבתי בגולה הכול, באתי לארץ ישראל כדי לגור בירושלים. אז הוא עזב שטחים, עזב חקלאות, עזב את כל מה שהיה ובא לגור בירושלים, בדירת שני חדרים מתחת לאדמה, כי הוא רצה לגור בירושלים. ירושלים היא לא עוד עיר – ירושלים היא עיר הבירה. הגמרא אומרת: עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד העולם כולו. יש 70 שמות לירושלים – המילה "ירושלים" לא יכולה להכיל בתוכה כל כך הרבה יופי, כל כך הרבה אחדות, כל כך הרבה אהבה, ולכן חז"ל נתנו לירושלים 70 שמות. אני כאן – בעברי הייתי חבר מועצת העיר בירושלים, כשראש העיר היה ידידי ניר ברקת, ולפני זה עוד הייתי יושב-ראש מינהל קהילתי – אני אומר כאן לבית הזה, שאנחנו לצערנו מחולקים בין קואליציה לאופוזיציה, ופה אני רוצה לומר לך, אדוני ראש העיר, שבבית הזה צריכים ללמוד ממך שלושה דברים: האחד – בירושלים אין פריפריה ומרכז. כאדם שגר בפריפריה הירושלמית, שכונת נווה יעקב, אני יודע שהעירייה משקיעה בפריפריה, בקצה של ירושלים, בדיוק כמו במרכז העיר. הלוואי שאנחנו כאן, ממשלות ישראל, נחבר בין הפריפריה למרכז; ניתן לאנשים בפריפריה את ההרגשה כמו במרכז. הדבר השני זה היופי של ירושלים. אני רוצה לומר לך, אדוני ראש העיר, שמאז שנבחרת ירושלים יפה, נקייה, במרכז ובפריפריה שלה. סיירות, ועוד מהבוקר, משעות הבוקר המוקדמות – מנקים את ירושלים בכל עת. זאת דוגמה לעיר יפה, עיר קדושה. והדבר האחרון, אדוני ראש העיר, בניהולך – האחדות שבירושלים. זה לא דבר מובן מאליו. גם בירושלים יש קיצוניים לכאן וקיצוניים לכאן, ולחבר בין האנשים ולדעת לשמור על מפלס אש נמוך זה לא דבר של מה בכך, לא מובן מאליו. זה מגיע מתבונה רבה שלך בניהולה של העיר. אני, בעזרת השם, כיושב-ראש השדולה למען ירושלים, רוצה וגם מקווה שבעזרת השם אנחנו נהיה משפיעים בקואליציה, אבל בכל מקרה נעלה את חוק ירושלים כעיר איתנה, כי זה אחד הדברים שייתנו עוגן כלכלי לירושלים. ראש העיר לא צריך להיות שנורר כל שנה למענקי הבירה, כמה הוא מקבל, ולעשות לו חסד. זה דבר שאמור להיות מעוגן בחוק. בנושא אחר – אני רוצה לסיים ולומר תודה בשם עם ישראל לרב-פקד אמיר בן קיקי, איש אמיץ; כל מי שראה את התעוזה שלו היום – קפץ והציל נשמות של יהודים. אני חושב שהאדם הזה ראוי לכל הערכה. אני חושב שליד חומות ירושלים, ביום ירושלים, הוא עשה כמעשה בר כוכבא, גיבור לאומי. אני רוצה לומר לו תודה רבה. לך, אדוני ראש העיר, אני רוצה לאחל עוד הרבה שנים יפות בעשייה הציבורית למען העיר ירושלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. הדובר הבא – חבר הכנסת מתן כהנא. אחריו – חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש העיר ירושלים מר משה ליאון, 54 שנים עברו מאז אותו יום היסטורי שבו בקע קולו של מוטה גור מרשת הקשר והכריז: "הר הבית בידינו". מעל אלפיים שנים חיכה העם היהודי לרגע הזה, רגע מזוקק של שיבת עם ישראל לליבה של הארץ שלו, של המולדת שלו. הנס הגאולי של הקמת מדינת ישראל המשיך והושלם חלקית בששת הימים. המצב עוד לא מושלם, עוד לא החלנו ריבונות על כל חלקי ארצנו ההיסטורית. המצב בירושלים לא מושלם, רחוק מכך, אבל יום ירושלים הוא תזכורת חשובה עבורנו – תזכורת לנס הזה הנקרא מדינת ישראל; תזכורת לגבורת הלוחמים; תזכורת לציפייה בת אלפיים שנים של העם היהודי לדורותיו שאנחנו זכינו להגשים. רומה מתימן, מכלוף ממרוקו ואפרים מפולין – כולם שאפו, התפללו וייחלו לשיבת ציון. הם ראו בחורבנה – אנחנו רואים בבניינה. חזרנו אל בורות המים, כיכר השוק כבר לא ריקה. המציאות שבה אנחנו חיים לא מובנת מאליה. יש לנו חובה היסטורית לדורות הקודמים לשמור על מה שהצלחנו להשיג, לשמור על אחדות העם. זה לא מהשפה ולחוץ, זו משימה לאומית שמוטלת על כתפי כולנו. יש לנו חובה היסטורית לשמור על העם הזה, על המדינה הזאת, מאויבים מבחוץ ומאתגרים מבית. אנחנו מציינים היום גם את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה, לארץ המובטחת. דווקא החיבור בין שני האירועים מייצר לנו את האיזון ההיסטורי – מציאות של ניצחון היסטורי מול אלו שלא זכו להגיע לכאן; שמחה גדולה מול זיכרון. "מאה דורות חלמתי עלייך", אומר אביגדור המאירי; "יפה נוף משוש תבל", אומר רבי יהודה הלוי; "ירושלים היא נשמתה של ארץ ישראל", אומר דוד בן-גוריון. כי ירושלים בירתנו הנצחית היא הלב של הכמיהה הזאת של כל חלקי העם – של היישוב הישן, של חלוצים עבריים, של עולי אתיופיה ושל עולי עיראק. של כולם. אני חייב להתייחס גם לאירועים האחרונים. הטרור מנסה להרים את הראש. ראינו את הפיגוע הקשה בתפוח, ראינו את סיכול הפיגוע במחסום סאלם, ראינו את ירי הרקטות של החמאס, ואנחנו עדים עכשיו להתפרעויות האלימות בירושלים עצמה. אז מכאן, ביום הזה, אני רוצה להעביר מסר חד וברור למי שמבקש ברעתנו: חזרנו לארץ הזאת וחזרנו לירושלים כדי להישאר לתמיד. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש העירייה ופרנסי העיר, הקייסים הנכבדים וראשי קהילת ביתא ישראל, היום הזה אנחנו חוגגים את שיבתנו אל בורות המים ואל כיכר השוק. אנחנו זוכרים את הנופלים במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים ואת הנספים והנספות בני ובנות קהילת ביתא ישראל, שנספו ברעב ובצמא ובמעשי רצח בדרכם מאתיופיה לציון. כדרכם של חגי ומועדי הלוח העברי, יום ירושלים הוא יום של חג, ובאותה הנשימה גם יום של מחשבה עמוקה ואפילו של חשבון נפש על ההווה ועל העתיד. ברוח זו ובעיצומו של היום הזה ראוי להזכיר דווקא כאן כי מבחנה של הריבונות הוא לא תמיד מבחן הכוח ומבחן ההפגנה וההתרסה, אלא לעיתים רבות דווקא מבחן ריסון הכוח, המתינות והאיפוק. את השיעור הזה לימד אותנו התנא בן זומא, שקבע: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו. שנאמר: 'טוב – – – מושל ברוחו מלוכד עיר'". ועל המאמר הזה מצאנו באבות דרבי נתן את התוספת: "איזהו הגיבור שבגיבורים? זה העושה את שונאו אוהבו". ברוב השנים העבריות אנחנו מציינים את יום ירושלים בשבוע שבו אנחנו קוראים את פרשת במדבר. במרכזה של הפרשה הזאת תיאור של דרך ארגונו וסידורו של מחנה ישראל במדבר. המשכן ניצב במרכז, ומסביב לו כל שבטי ישראל מסודרים בארבעה מחנות: מזרח, דרום, מערב וצפון, שלושה שבטים בכל מחנה. בכמה מקומות בפרשה מתארת התורה כי כל אחד מן השבטים הניף דגל ואות מיוחדים לו. "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל, מנגד סביב לאהל מועד יחנו". אוהל מועד הוקף – כך מספרת הפרשה – מארבעת צדדיו במעגל של דגלים ואותות; חגיגת צבעים וסמלים המשקפים את השלם המורכב מסך כל חלקיו המגוונים והססגוניים. ברוח דבריה של הפרשה ראוי להציע כי למרות שלכל אחד מאיתנו התייחסות שונה, רגשית, משפחתית ופוליטית, לעיר ירושלים, ולמרות שהחברה הישראלית נחלקת למחנות שונים בכל הנוגע לאופייה של העיר ולעתידה של העיר, עלינו לטפח אותה כמרכז משותף לבני העם היהודי כולו על כל זרמיו וקהילותיו, לכל תושביה ולכל אזרחיה של מדינת ישראל. לנוכח כל המתרחש ברחובותיה של העיר בשבועות האחרונים, ראוי להציע כי בחירתה של התורה להדגיש כי כל שבט התייצב סביב לאוהל מועד עם הדגל המיוחד לו, סמל לזהותו ולאופיו – הבחירה הזאת טומנת בחובה את המסר העיקרי לגבי עתידה של ירושלים: רק יכולתה של העיר הזאת להכיל בקרבה את דגלי כל הקהילות הישראליות והיהודיות תבטיח כי אכן תוכל לשמש מרכז לבני העם היהודי ועיר משגשגת לכל תושביה, יהודים כערבים. השר רפי פרץ הזכיר בנאומו את חזונו המרגש של זכריה הנביא – שיבת ציון: "כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחֹבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרֹב ימים. ורחֹבות העיר יִמלאו ילדים וילדות משחקים ברחֹבֹתיה". אשרינו שזכינו כבר להתגשמות הנבואה הזאת בחיינו. התפקיד הגדול שעדיין מונח לפתחנו לנוכח כל מה שמתרחש בעיר הזאת בשבועות האחרונים הוא לממש באופן מלא גם את חלקה הראשון של הנבואה: "ונקראה ירושלם עיר האמת" – עיר שאין בה עוול, עיר שאין בה אפליה, עיר שחותרת לשלום. "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחַי ורעָי אדברה נא שלום בך". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק פינדרוס, ואחריו – חבר הכנסת יבגני סובה. ברשותכם, עד שחבר הכנסת יצחק פינדרוס יעלה, בנימה אישית, אני רוצה לברך את חיילי הכוח שמנעו, סיכלו את הפיגוע בסאלם שבשומרון. מהיכרות אישית שלי עם לוחמת המג"ב, הילדה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לוחמת ש', סמלת שנייה – יש לי היכרות אישית איתה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי-אפשר לחשוף את שמה המלא. אז מכאן, הרבה כוחות, וכל הכבוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אשריך. אשריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, ראש העיר ירושלים ורעייתו, סגני ראש העיר, חברי מועצת העיר, ידידיי אלישע, ישראל – את מי אני לא רואה? את פלר – אנשי צוות ראש העיר, אנחנו הבוקר – למי שלא הספיק, אולי יש כמה חברי כנסת שלא הספיקו ויצאו מהתפילה ו"קדיש תתקבל" ולא הספיקו להגיד שיר של יום; יש כמה, בודדים, לא נחשוף את שמם – אמרנו על ירושלים: יפה נוף, משוש כל הארץ, הר ציון ירכתי צפון. יופייה של ירושלים – היא הרי מוזכרת בתהילים אין-ספור פעמים, מעל 100 פעמים, אבל על יופייה של ירושלים אמרנו היום: היא העיר שכולה מימי המלאכים, עברו, נועדו יחדיו, היא העיר הבין-לאומית, היא העיר שכולם מסתכלים עליה. כמי שהיה בעבר בעיריית ירושלים, הייתי אומר: אני נמצא בוועדה לתכנון ובנייה שמועצת הביטחון התכנסה עליה הכי הרבה פעמים, לדון על מרפסות שדנו בהן באותה ועדה. העיר שכל העולם מסתכל עליה היא העיר שיש לה קדֻשה מצד מהותה. היא העיר היחידה שהיא לא קדוֹשה, היא לא נתחלקה לשבטים, כי יש לה קדֻשה. היא העיר שאלוקים התאווה לה, היא עיר אלוקים. היא עיר שדרך שם, בגלל הר הבית, מקום המקדש, שאנחנו מחכים בכיליון עיניים לבנייתו, בזכות אותה קדושה ואותו מקום השראת השכינה, ארץ ישראל היא הסובב לה, שהיא קדושה. כל העולם כולו יונק מאותו מקום, מאותה אבן שתייה, מאותו מקום שהשכינה שמיים וארץ מתחברים. אז קודם כול צריך להודות – להודות על כל יום שאבותינו ואבות-אבותינו, סבותינו, חלמו, ואך ורק בחלום יכלו לחלום לבוא כל יום לכותל המערבי, להיכנס כל יום לרחובות ירושלים, להתלבט בדיני מעשר שני וכדומה. להיכנס למקום שיש בו קדושה מצד מהותו יכלו לחלום, ואנחנו צריכים להודות על הנס הגדול שהדור שלנו זכה. אבל אנחנו גם צריכים לדעת שבנס הזה צריכים נורא להיזהר. הדבר הכי מסוכן הוא טומאת מקדש וקודשיו. להיכנס להר הבית, למקומות שאסור להיכנס שם, זו הסכנה הכי גדולה. ומכיוון שאנחנו לא יודעים, נאמנים עלינו דברי רבותינו. לא צריך גורם מדיני שיתריע על כך לאחר מעשה. צריכים לדעת – אלה שמסכנים אותנו הם אנשים שנכנסים למקומות שאסור להיכנס מצד קדושתה, לא מצד התגרות. התוצאה נראית כאילו זה התגרות. זאת לא הבעיה. אל תפגעו בעם ישראל בכניסה למקום שאסור לדרוך שם. אסור לטמא-מת להיכנס שם, אסור לטמאים להיכנס לשם. אסור להיכנס לשם. אנחנו לא יודעים את הגבולות. זו סכנה שאנחנו רואים: תמיד כשנוגעים שם פורצת אינתיפאדה. תפסיקו לחפש סיבות מדיניות. אנחנו צריכים לחפש בעצמנו וצריכים להיזהר בדבר הזה. לאחר שרחמנא ליצלן – ולצערנו הרב, אנחנו רואים את ההשתוללות הזאת בירושלים, ואנחנו רואים שלא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. עוד לא ראינו את מקום מקדשנו, בוני ירושלים השם, ואחר כך נדחי ישראל יכנס. המשטרה יודעת את זה פעם אחר פעם: כל הכלה של השתוללות, כל הכלה, אפילו הקטנה ביותר, גורמת לכדור אש שמסכנת את כולנו. אמרתי את זה לראש הממשלה בישיבת הסיעה לפני שלושה שבועות, כשהתחילו המשחקים של הסרטונים שפגעו באנשים. אמרתי: זה יגרום – בעוד שבועיים, שלושה, נעמוד לפני אינתיפאדה, ואנחנו נמצאים שם היום. רבותיי, צריך לעצור את זה כשזה קטן. ולסיום, אני רוצה לומר: דיברנו על יופייה של ירושלים. אני לא יכול לסיים, כמי שהיה עשור בעיריית ירושלים, בלי לשבח את עבודת ראש העיר וצוותו ואת ההשקעה שהם עושים לייפות את ירושלים. מי מאיתנו לא נתקע בפקח תנועה שלא נותן לו לעבור כי משפצים את הכביש? מי מאיתנו לא ראה את ההבדל בין איך שהעיר הייתה מוחזקת בעבר לאיך שהיא מוחזקת היום – בניקיון, ביופי, בתחזוקה? ולמי שחושב שיש סיבות שתושבים לא מרוצים ולכן יש את האינתיפאדה הזאת, אני מציע לו להסתובב במזרח ירושלים ולשמוע את הערבים שגרים שם – כמה הם מרוצים מהעבודה, ההשקעה, גם בתשתיות, גם בניקיון, גם בחינוך, גם בכל שאר הדברים. אדוני ראש העיר, תמשיך לעשות את העבודה הקדושה הזאת. אתה מחזיק את העיר הקדושה ביותר בעולם. תמשיך לעשות את השליחות הזאת כמו שאתה עושה אותה בהצלחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. יעלה ויבוא חבר הכנסת יבגני סובה, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש העיר – נראה לי שהוא עוזב, גם המשלחת המכובדת מטעם עיריית ירושלים – שמענו פה הרבה סיפורים אישיים. אני אומנם לא נולדתי בירושלים כמו חלקכם, אבל מגיל צעיר ידעתי שיבוא יום ואני אגיע לירושלים. את היום הזה אני זוכר עד היום. אני עליתי בסוף אוגוסט 1997. ב-4 בספטמבר 1997 לקחו אותנו לטיול בירושלים. איך אני זוכר את הפרטים? כי אני רשמתי. אז לא היו טלפונים חכמים; היינו רושמים כל דבר במחברת הקטנה. לקחו אותנו לכמה מקומות, ואני רשמתי כל מקום שבו היינו. במסגרת התוכנית מטעם הסוכנות, בדרך חזרה לחדרה, ששם אנחנו גרנו, שמענו באוטובוס רדיו מדבר, ולא הבנתי מדוע המדריכה התחילה לבכות. המדריכה כבר הבינה עברית; אני הייתי אז שבוע וחצי בארץ, לא הבנתי כלום, ואז היא תרגמה לנו שהיה פיגוע בירושלים. אחר כך היא סיפרה לנו שחודש לפני זה היה פיגוע בשוק מחנה יהודה בירושלים, ביולי 1997. אחר כך, למוחרת, גילינו, ידענו שחמישה ישראלים נהרגו בפיגוע במדרחוב, בספטמבר 1997, ואחרי שבועיים כבר התלבטו אם להמשיך לטייל בירושלים, כי היה עוד טיול מתוכנן לירושלים. זאת הייתה מציאות שאני זוכר בימים הראשונים שלי כעולה חדש לפני 24 שנים. דרך אגב, ראש הממשלה אז היה בנימין נתניהו. לא חלמתי שיבוא יום ומקום העבודה שלי יהיה בכנסת בירושלים וראש הממשלה עדיין בנימין נתניהו. והמציאות בירושלים עדיין מורכבת. שוב אנחנו שומעים על קבינט, שוב אנחנו שומעים על הסלמה ושוב אנחנו רואים חוסר משילות בעיר הבירה, בירושלים, בעיר בירתנו לנצח נצחים. למה התחלתי בנימה האישית הזאת? כי אני חושב שלכל אדם הזיכרונות האישיים לא רק חשובים, הם גם מעצבים דרך, אם זה חבר כנסת, אם זה שר, אם זה ראש הממשלה. כשאנחנו מדברים על ירושלים אנחנו לא מדברים רק על הנרטיב ההיסטורי. ירושלים זה כמו מראה שמשקפת את המציאות המורכבת שבה אנחנו חיים, העם היהודי. פשוט תסתכלו על ירושלים ואתם תראו את כל המחלוקות, אם זה בעיר העתיקה בנושא מתווה הכותל, אם זה בנושא של זהות יהודית. ירושלים זה כמו ספוג וזה כמו המראה שבה אתה יכול לראות את כל הבעיות של העם היהודי. וזו לא קלישאה כשאומרים שירושלים היא בלב של כל יהודי בעולם. זו לא קלישאה, ככה זה. וזה לא סתם שאנחנו מציינים גם את היום לזכר יוצאי אתיופיה שנספו ולאחר מכן נציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. אדוני היושב-ראש, זה לא סתם ששלושה אירועים כל כך חשובים אנחנו מציינים ביום אחד – שלושה אירועים שקרו בהפרש של 20 שנה: ב-1945 הניצחון הגדול על גרמניה הנאצית, ב-1967 הניצחון הגדול ושחרור ירושלים ובשנות השמונים העלייה מאתיופיה, שבדרך לישראל רבים נהרגו ולא זכו לראות את ירושלים במו עיניהם. עכשיו אני רוצה לשאול אתכם – לרובנו יש פה ילדים, ויש כאלה שיש להם נכדים: אתם חושבים שילדים שמבקרים בגבעת התחמושת יודעים להגיד כמה מחיילינו נהרגו בקרב ירושלים? יש כאלה שישאלו בכלל מה זה גבעת התחמושת, מה זה הקרבות על ירושלים ב-1967. כשאנחנו מדברים על מורשת ירושלים, צריך לדבר על ירושלים ועל הדברים האלה שקרו רק לפני 50 וקצת, קצת פחות מ-60 שנה. 182 חיילים, שרובם מחטיבת הצנחנים ששחררו את ירושלים, נהרגו, והיו שם, נדמה לי, למעלה מ-20 אזרחים שנהרגו רק בכמה ימים האלה שהיה קרב על ירושלים. וכמה חיילים ושוטרים נהרגו על הגנת ירושלים במשך השנים האלה? זאת מורשת ירושלים. זה מה שאנחנו צריכים לזכור. כשאנחנו מדברים על ירושלים אנחנו צריכים לדבר על הציונות; צריכים לדבר על משילות בירושלים. לפני כמה דקות היה פה השר אקוניס. חבל שהוא הלך – הייתי מרגיע אותו. אולי הוא שומע את השידור. אדוני השר, אני רוצה להרגיע אותך: שום ממשלת ישראל שתקום לא תחלק את ירושלים, משום שירושלים יקרה לנו לא פחות מאשר היא יקרה לך, אדוני השר. ירושלים בלב שלנו בדיוק כמו שהיא בלב שלך, אדוני השר אקוניס. אין לך שום זכות, זכות מוסרית, להגיד שאתה מעביר את ירושלים כפיקדון לנו. ירושלים, כמו שנאמר פה, היא הלב הפועם של כולנו. לא נוותר על ירושלים, לא נחלק את ירושלים ולא ניתן לאויבים שלנו להשתלט על ירושלים. מה שכן נעשה – נחזק את ירושלים, נחזק את הזהות היהודית בירושלים, לא רק במילים ובנאומים אלא במעשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וזאת היא הדרך לחזון ירושלים ולמורשת ירושלים. הגיע הזמן למעשים ולא רק לדיבורים. תודה רבה, וחג ירושלים שמח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת שרן מרים השכל. עד חמש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנביא זכריה ניבא "פרזות תשב ירושלַ‍ִם". זכינו, ומאז היציאה מהחומות לפני למעלה מ-150 שנה ירושלים הולכת ומתרחבת וגדלה, ומתקיימים בה דברי הנבואה: "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשֹׂכי האריכי מיתריך ויתדותיך חזֵּקי". אולם דווקא היום, ביום חגה של ירושלים, באופן מחפיר ומעציב, יש שכונות בירושלים שנמצאות במצור ותחת מתקפות אלימות ונפשעות של מחבלים. בשכונת שמעון הצדיק שורפים רכבים ומתנכלים ליהודים תושבי המקום; שכונת מעלה הזיתים מותקפת על ידי זיקוקים מכוונים וסלעים ונמצאת במצור; כביש העופל, הסמוך לחומת העיר העתיקה, נסגר לתנועה בשל השלכת אבנים וסלעים על ידי הפורעים שבהר הבית; יהודים שתועים בדרכם עוברים לינץ' על ידי המון מוסת ופראי. וברחבי העולם, בצביעות שאין כדוגמתה, תובעים מישראל ריסון ואיפוק. אני מחזק את ראש הממשלה ושר הביטחון במאבקם למיגור הטרור בכל מקום, וקורא לממשלת ישראל ולכוחות הביטחון להסיר מייד את החרפה הזאת מעל בירת ישראל, למגר את הטרור באופן מיידי ולהשיב בדחיפות את המשילות לרחבי ירושלים. אדוני היושב-ראש, "הנזיר הירושלמי", הרב דוד כהן, כותב ביומנו כי משהחלה מלחמת ששת הימים, בבוקרו של כ"ו באייר התשכ"ז, הוא התקשה להבין מהי מהותה של מלחמה זו מבחינת סדרי ההשגחה האלוקית. ואולם, משהתפרסם באותו היום שממלכת ירדן הצטרפה למלחמה, למרות האזהרות וההפצרות של ממשלת ישראל, היה נהיר ובהיר לו, עוד טרם החלטת ממשלת ישראל והפקודה לנוע לכיוון העיר העתיקה, כי המלחמה היא על ירושלים. היום, ביום הזה ממש, לפני נ"ד שנים, עם שחרורה של ירושלים, עיר קודשנו ותפארתנו ומקום המקדש הר בית חיינו, עלה תהליך התחייה של עם ישראל שלב משמעותי. אם 19 שנים קודם לכן, בה' באייר התש"ח, התגשם תהליך התחייה והופיע בגוף הלאומי שנקרא מדינת ישראל, ביום כ"ח באייר התשכ"ז עלינו למדרגת הופעת הנשמה, המגמה, האידיאל של האומה, שמתבטא בירושלים, מקום המקדש והשראת השכינה. הנביא ירמיהו ניבא: "הלֹךְ וקראתָ באזני ירושלַ‍ִם לאמר כה אמר השם זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולֹתָיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". מסביר על כך הרב חיים מוולוז'ין שכינה הכתוב קול ישראל בשם ירושלים, כלומר, ישנה זהות רוחנית וחיבור נשמתי בין עם ישראל לבין ירושלים. וכאן המקום להזכיר את אלפי אחינו מקהילת ביתא ישראל, שבמסירות נפשם לעלות ארצה קיימו כפשוטו את הפסוק: "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", ונספו במהלך המסע לארץ ישראל. יהי זכרם ברוך. גאולת ירושלים, אם כן, היא גאולתו של עם ישראל. לא אל אבנים דוממות ושרידי עבר חזרנו עם שחרור ירושלים והר הבית אלא אל עיר קודשנו ותפארתנו, אל הר בית חיינו, אל אבנים שהן לבבות פועמים שמזרימים לנו חיים. אך לא רק לנו ירושלים היא מקור חיים. במדרש נאמר: "ירושלים אורו של עולם שנאמר 'והלכו גוים לאורך'". מסביר מרן הרב קוק זצ"ל כי אמונת ישראל היא "המקור המשפיע את הטוב והאידיאליות לאמונות כולן, וממילא הכוח המבקר את כל המושגים האמוניים עד שיביאם למדרגת שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם". מאז ימי אברהם אבינו, הקורא בשם השם, מהווה אמונת ישראל השראה ומקור לאמונות והדתות המרכזיות במין האנושי. בה בעת היא הגורם המבקר והנאבק בכל השלילה והרע שבהן, מתוך מגמת תיקון עולם מלכות שדי. שיבתם של ישראל לירושלים היא בשורה גדולה למין האנושי, כי גאולתם של ישראל היא הדרך הבלעדית לגאולת כל העולם, גאולה פיזית וגאולה רוחנית. כפי שלא היה ספק בליבם של ישראל מעולם כי על אף אורך הגלות ועוצמת ייסוריה, ודאי שתתקיימנה הנבואות על שיבת ישראל לארצו ולממלכתו, כך אין בנו שמץ של ספק – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בהתקיימות נבואת ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית השם בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר השם, אל בית אלוקי יעקב ויֹרנו מדרכיו ונלכה באֹרְחֹתיו כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. בית יעקב לכו ונלכה באור השם". יום ירושלים שמח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. תעלה ותבוא שרן מרים השכל, ואחריה – חבר הכנסת ניצן הורוביץ. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. בראשית דבריי אני מבקשת להוקיר את זכרם של אלפים מקרב יהודי אתיופיה אשר נספו בדרכם במסע לירושלים. יהי זכרם ברוך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אוהבת את ירושלים. לא משנה כמה פעמים בשבוע אני מגיעה אליה וכמה זמן אני נמצאת בה, היא מפעימה אותי בכל פעם מחדש. כבר בכניסה לעיר מרגישים את זה: הארכיטקטורה המשתנה, המגוון האנושי, מזג האוויר – משהו בתחושה הכללית. העיר הזאת עוטפת אותי בקדושתה, מחברת אותי לשורשים העמוקים ביותר של זהותי. אני אוהבת את העיר הזאת. אבל היום הזה, שהיה אמור להיות יום חג, נעטף בעננה כבדה וקודרת אשר מעכירה את תחושת החגיגיות ומקשה עליי לשמוח. אין זה סוד שירושלים היא אחת הערים העניות ביותר בישראל. מצב התשתיות בירושלים אינו משביע רצון, בלשון המעטה; יש מצוקת דיור אקוטית וצעירים עוזבים את העיר; יש בירושלים מחסור במקומות עבודה, ועסקים רבים נסגרו בשנה החולפת. ואם לא די בכל זה, אז בימים אלו אנחנו מקבלים תזכורת לכך שירושלים היא גם עיר מסוכסכת, עיר של ריב ומדון, עיר של אש, אבנים ודם. חברות וחברי הכנסת, ברור לכולנו שאת הסדר והביטחון יש להשיב, ומייד. יש לטפל בפורעי חוק, בקיצוניים, ולהיאבק בכל מי שמנסה לערער את מרקם החיים בירושלים ובישראל כולה. זו אפילו לא שאלה לוויכוח. אבל היום, ברשותכם, אני לא רוצה להפנות אצבעות מאשימות. היום אני מבקשת לראות דווקא את הפוטנציאל לתיקון. תוצאות הבחירות האחרונות פתחו חלון הזדמנויות לאיחוי הקרעים בעם ולחיבורה של ירושלים – בין חלקיה השונים ובינה לבין ישראל כולה. יש בבית הזה מי שמייחלים למערכת בחירות נוספת ויעשו כל שביכולתם כדי להדגיש ולהעצים את המפריד. אך מי שרוצה בטובתה של ישראל, ולא משנה מאיזו מפלגה, מי שרוצה בטובתם של אזרחי ישראל, יבחין דווקא בדברים שסביבם אפשר להתאחד. מוטל עלינו, על כולנו, מכל המפלגות, להתכנס סביב ערכים של אהבת הארץ והמדינה ושל רצון אמיתי לפתור את המשברים שמונעים מאיתנו לשגשג. בקואליציה שעל הקמתה אנו שוקדים כעת יכול להתקיים שיתוף פעולה בין חובשי כיפה ושומרי מצוות לבין חילונים גמורים; בין יהודים ללא יהודים; בין אנשי ונשות ימין אידיאולוגי לנשות ואנשי שמאל אידיאולוגי. דווקא בימים אלה של מאבקים פנימיים ופילוג, כשההסתה משתוללת והאלימות מתפשטת, זוהי חובתנו לעשות כל מה שניתן כדי להחזיר את השקט והיציבות, גם אם זה אומר שנצטרך לוותר לרגע על המחלוקות בינינו ולהתמקד במה שמחבר. אני מאמינה שיש היום בקרב הרוב המכריע בעם רצון אמיתי לתיקון. יש רבים בבית הזה שמחזיקים בשאיפה אמיתית לאיחוי ולעבודה משותפת עם מי שתמיד ראינו כעומדים ועומדות מצידה השני של תהום מפרידה. חובה עלינו לנסות ולבנות את הגשר; איש אינו יכול להבטיח שכך יקרה, אך אני מקווה שכן. ואם יש משהו שירושלים אמורה לסמל תמיד, ועל אחת כמה וכמה בימים בוערים אלה, זה בדיוק את זה. יש רבים, גם בבית הזה, שרוממות ירושלים בגרונם אך מעשיהם – איך לומר – לא בדיוק עולים בקנה אחד עם מה שפיהם מדבר. הם מדברים על קדושת המקום, על חשיבותו, על זיקה דתית והיסטורית, על זכויות מדיניות, לאומיות, על הצורך באחדות, אך מעשיהם ופעולותיהם משדרים בדיוק ההפך. לכן, היום, יום ירושלים, אני מאחלת לעיר האהובה הזאת שהאש היחידה שתבער בה תהיה אש של אהבה, של יצירה תרבותית, של להט אמונה, ולא אש של מדון ושנאה. אני מאחלת לירושלים שאבניה ישמשו לבנייתה, ולא כנשק; שכיכרות העיר ישמשו מקום להתכנסות ולחגיגה משותפת, לא להסתה ולא לפרובוקציות שנועדו להסב איזה רווח פוליטי לאיש כזה או אחר. אני מאחלת לירושלים שרחובותיה יהיו מקום בטוח לכל אדם, בין אם הוא חובש כיפה או כאפיה, בין אם הוא מתפלל לאלוהים או לאללה, וגם אם הוא או היא אינם מתפללים כלל; שנשים יוכלו ללכת בה בביטחון; שמטיילות ומטיילים יוכלו להלך בסמטאותיה הקסומות ללא חשש; שיתקיימו בה מצעדים ותהלוכות של כל הקהילות המרכיבות את הפסיפס הישראלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואחריו תסכם השרה פנינה תמנו שטה. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני פשוט רואה שהגיעו לכאן וטרנים לקראת הדיון על יום הניצחון, אז קודם כול אני רוצה לברך אתכם. בעיניי, זה היום הכי חשוב בשנה, ובזכותכם אנחנו כאן. ועכשיו לעניין ירושלים. ירושלים בוערת. העיר הזאת, שהיא פנינה, היא סוג של מוזיאון חי, שהיא אתר מורשת עולמי מכל כך הרבה בחינות, שצריכה להיות אבן שואבת לבני כל הדתות, מפגש תרבותי מדהים, והיא גם עיר יפה, במיוחד החלקים העתיקים – העיר בוערת, ו-54 שנים אחרי מלחמת ששת הימים היא משוסעת ומפולגת. אתה ממש יכול לראות איפה עבר הגבול; אתה יכול להסתובב במה שנקרא קו התפר ולראות איפה החלק המערבי נגמר ואיפה מתחיל החלק המזרחי, פשוט בגלל ההזנחה, הלכלוך, התשתיות הירודות – כאילו אתה מגיע לארץ אחרת. יש מיליון תושבים בירושלים. זאת העיר הכי גדולה במדינה, עיר ענקית. כ-40% מהם במזרח ירושלים, ערבים, תושבים אך לא אזרחים. וכל הדבר הזה מתקיים בתוך גבולות מוניציפליים בלתי אפשריים. זה דבר שקרה לאחר מלחמת ששת הימים במטרה להגדיל כמה שאפשר את השטח הזה של ירושלים, ואחר כך הוא סופח, והעניין הזה עד עצם היום הזה מביא לבעיות קשות ביותר מבחינת מרקם החיים בעיר הזאת. ואפילו אני הולך כאן לשיטתם של אלה שדוגלים באיחוד העיר, שתומכים בסיפוח, בהחלת הריבונות הישראלית – אתם יודעים שהתפיסה המדינית שלנו היא שונה, אבל אפילו אם אני הולך עם אלה שאומרים: איחוד ירושלים ואחדות ירושלים – איזו אחדות ואיזה איחוד? 54 שנה, והפער בין שני החלקים של העיר הוא עצום. בכלל, ירושלים, בכל המכלול שלה, היא עיר ענייה. כמה שמשקיעים בה, כמה שהממשלה שופכת ושופכת, ירושלים היא עיר עם 40% עניים – זו רמת העוני בקרב משפחות בירושלים – לעומת 20% בארץ כולה. ירושלים עיר ענייה. אפילו עכשיו, בתקופת הקורונה, ירושלים נפגעה עוד יותר מערים אחרות. שיעור הירושלמים – ואת זה אנשים לא יודעים – בקרב כלל מקבלי דמי האבטלה בישראל הכפיל את עצמו, זאת אומרת, יש עכשיו הרבה יותר מובטלים ועניים חדשים בירושלים בשנים האלה. אם מסתכלים למשל על נושא כמו חינוך – גם במזרח ירושלים חלים החוקים שלנו, החוקים הישראליים, אז איך זה שבמזרח ירושלים חסרות 2,000 כיתות? 2,000 כיתות. יש איזה נתון שראיתי: 23,000 ילדים במזרח ירושלים עד גיל 18 לא רשומים ומעולם לא נרשמו בשום מסגרת חינוכית, למרות שגם שם יש חוק לימוד חובה. 23,000 ילדים – הייתם מעלים על דעתכם דבר כזה בתל אביב או בחיפה? כמובן שלא. מדוע זה קורה? כי כל הסיפור הזה של אחדות ירושלים נשמע יפה בסיסמאות ומדברים בו גבוהה-גבוהה, אבל בפועל ירושלים מחולקת ומפולגת, כי מתחמקים מפתרון הבעיה. ואי-אפשר להדחיק אותה ואי-אפשר להסתיר אותה, היא מתפרצת, והדרך לפתור אותה היא באמצעות כיבוד הזכויות של כל התושבים שגרים בירושלים. כן, במסגרת ההשקפה המדינית שלנו אנחנו חושבים – אני חושב – שירושלים צריכה תמיד להישאר עיר אחת – חומות באמצע עיר וגדרות זה דבר נורא – אבל בירה של שתי מדינות; כן, גם בירה למדינה הפלסטינית. אבל אני אומר שוב, אדוני היושב-ראש, זה לא המצב היום. אולי רוב חברי הכנסת לא תומכים בדעה הזאת שלנו, אבל אפילו לשיטתכם, לשיטתם של אלה שדוגלים באיחוד ירושלים, אין עיר מאוחדת; יש פה שתי ערים מאוד שונות זו מזו. אתה רואה את זה בעין, הנתונים זועקים. הינה, אני אקרא משפט, ובזה אני אסיים, מתוך דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה על מזרח ירושלים: בשנים שמאז 1967, עשרות שנים, "פיתחה העירייה את שירותי הרווחה במזרח העיר בקצב איטי" ביותר. תושבי מזרח ירושלים הערבים – יש עליהם חובות, יש עליהם זכויות, אבל "האוכלוסייה הזאת חיה בעוני קשה, וקיימים פערים עמוקים בכל תחומי החיים בינה ובין תושבי מערב העיר ושאר המדינה, ובכללם פערים ברמת השירותים החברתיים שהיא מקבלת". כך שאני אומר לסיכום, אדוני היושב-ראש, שבמקום סיסמאות, בוודאי במקום אלימות, במקום הדם הזה שנשפך, העוני, ההזנחה – אפילו אלה שדוגלים באיחוד ירושלים: שפרו את המצב, התייחסו בכבוד לתושבים, כדי שכל תושבי העיר הזאת, יהודים וערבים, יזכו לביטחון ולחיים בכבוד, כמו שמגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תסכם את הדיון שציין את יום ירושלים לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל השרה פנינה תמנו שטה, שרת הקליטה והעלייה. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים מכובדים, נציגי עיריית ירושלים, סגן ראש העיר, חברי הכנסת, תרשו לי לפתוח בתפילה – תהילים, פרק קכ"ב: "שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית ה' נלך. עמדות היו רגלינו בשערייך ירושלם. ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. ששם עלו שבטים שבטי-יה עדות לישראל להדות לשם ה'. כי שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דוד. שאלו שלום ירושלים, ישליו אהביך. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך." בימים טרופים אלו, לנוכח המאורעות, כולנו מתפללים ומבקשים טוב לירושלים. היום, כ"ח באייר התשפ"א, לצד יום ירושלים, אנו מציינים את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה אשר חירפו את נפשם כדי לראות את ירושלים ומתו בדרכם לישראל. כ-4,000 איש ואישה, ילד וילדה, נשמות טהורות שהלכו מאיתנו ולעד יהיו נצורים בליבנו – תמר. תמר. חברים. הרשו לי לחלוק איתכם את הנאום שנאמתי היום בטקס הממלכתי בהר הרצל, שם התכנסו אלפים מבני ובנות הקהילה, משפחות שכולות, יחד אל מול האנדרטה לזכרם של יהודי אתיופיה. הקדוש ברוך הוא אמר על רחל אימנו בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ד: "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה". ואנחנו היום התאספנו יחד, בני ובנות הקהילה, בטקס הממלכתי, יחד עם קהל רחב מישראל, ורבים שאני רואה גם כאן בתוך המשכן – חבר הכנסת יוראי הרצנו ועוד רבים אחרים. שלום, אדוני היושב-ראש. היה גם סגנך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת מרגי – לבכות את אשר אבד לנו, את אותם קרובינו בעלי האמונה הזכה והטהורה שאספו את כל חייהם וארזו אותם לתוך חלום אחד – ירושלים – ולא זכו לראותה. בהמשך אומר הקדוש ברוך הוא לרחל אימנו: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם". ואכן, שבנו הביתה לאחר גלות ארוכה, בת אלפי שנים, לאחר שהצלחנו לשמור את צביון עם ישראל ותורת ישראל; זאת, חרף הקשיים, המהמורות ומי שחרש רעתנו ורצה גם להעלים את דתנו. אנחנו קהילה ששרדה, בקושי רב אך בגבורה, את הרעות שחלו עלינו ברבות השנים, הרבה בזכות סיפורים על ירושלים שכולה מזהב. היו בצורות, היו מחלות, רעב, מתקפות של חיות רעות, ומיסיון קשה שלא הרפה, עד שהגיעה הגאולה שלנו, ביתא ישראל. וכך, בסוף שנות השבעים והשמונים הקהילה התעוררה, נחושה להגשים חלום אבות. ארזנו את התרבות, ההיסטוריה, הזיכרונות וחיים שלמים והלכנו ולא הפסקנו ללכת. וכפי שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", אימצנו חזק ללב את שהותרנו מאחור, בידיעה אמיתית כי לאתיופיה, שם נולדנו, כבר לא נחזור. נשים הרות, זקנים, מבוגרים וטף הרגישו על כתפיהם את משקל הדורות הקודמים כמו רוח שעוטפת ודוחפת מכל כיוון להמשיך ללכת. צעדנו יחפים גם כשהיינו עייפים, בלי חשש ומורא, כי הינה יציאת מצרים שלנו הגיעה. צעדנו בתחושה עילאית שאנחנו הדור הנבחר, שכבר לא נהיה כחולמים, אלא מגשימים את שיבת ציון. למזלי, הייתי ילדה קטנה מאוד, בת שלוש, במסע הארוך. כך נמנע ממני לזכור לפרטי-פרטים את כל שעברנו. הצלקות שאני נושאת קלות יותר משל רבים, רבים מדי, שפגשתי בטקס היום ופוגשת כל העת. הם חיים בקרבנו ונושאים צלקות שגם הזמן אינו מרפא, נושאים כאב נצור שהשנים לא מטשטשות. איבדנו את היקר מכול – איבדנו את החולמים התמימים, איבדנו את הזכים והטהורים, איבדנו כל כך הרבה חיים. קברנו הורים וילדים, אחים ואחיות, סבים וסבתות, בבכי חרישי, באדמה זרה – כמו שאמרתי אשתקד, אדוני היושב-ראש – בלי קבר או שבעה. רבים הגיעו ארצה יתומים לאימא אדמה ישראל. נזכור היום את כולם. נזכור היום את הנשים ההרות אשר צעדו ללא פחד אל הלא-נודע וכרעו ללדת בלב מדבר שומם ולא שרדו זאת. נזכור היום את הגברים האמיצים שהגנו בגופם על בני משפחתם בעת מפגש עם כנופיה של שודדים. נזכור היום את הזקנים והמבוגרים החולים אשר ידעו בליבם בטרם יצאו למסע כי זו תהיה דרכם האחרונה בניסיון להגשים את חלום ירושלים. נזכור היום את הנשים, הנערות והילדות אשר נחטפו מבני משפחותיהן, נאלצו לעבור אונס, השפלה ועינויים קשים. נזכור היום את הילדים הקטנים והתינוקות שעצמו עיניים כי כוחם לא יכול להם עוד. נזכור ולא נשכח את כל ההורים שלא זכו לגדל את הילדים שלהם ושלא זכו להשלים את המסע. נזכור את כל הרוגי המלכות ואת גבורתם של אסירי ציון, ובהם אדיסו וודג'ה, זכרו לברכה, שהלך בטרם עת לפני כחודשיים ופעל רבות כיושב-ראש ארגון אסירי ציון של יהודי אתיופיה, גם בסודאן וגם באתיופיה. נזכור ולא נפקיר גם את אלה החיים בתוכנו וזקוקים ליד מושטת, לאוזן קשבת, לסיוע נפשי, ובעיקר להיות ראויים לחיים נורמטיביים ככל שניתן בעד ההקרבה שלהם. כשרת העלייה והקליטה, עם כניסתי לתפקיד, בדיוק לפני שנה, התחייבתי לפעול להנצחת יהודי אתיופיה שנפלו ונספו בדרכם לירושלים. אני שמחה לבשר שהשנה, לאחר שבחנתי את התמיכות של משרדי, הובלתי שינוי מהותי בנוהל התמיכות, כך שכל הרשויות המקומיות שמעוניינות בכך יקבלו תקציב לפעולות הנצחת יהודי אתיופיה שנספו בסודאן ובדרכם לישראל. זוהי זכות גדולה לפעולה אחת בשרשרת פעולות שאני מבצעת כדי לעטוף, לחבק ולשפר את השירות הניתן גם לאסירי ציון. כמו כן, במסגרת הסכם הנורמליזציה עם סודאן פניתי אל נשיא המדינה, אל ראש הממשלה, אל המל"ל ואל עוד גורמים כדי לפעול בצורה אקטיבית עבור הנצחה, איתור קברים והעלאת עצמות של יקירינו. זו החובה שלנו, ולזה ראויים בני המשפחות שכואבים את לכת יקיריהם. ולא רק זאת – יש רבים, עשרות מיהודי אתיופיה, שנעלמו תוך כדי המסע ועד היום אין לנו מידע לגביהם. גם בעניין הזה אנחנו צריכים לפעול ביתר שאת. והיום, לצד העצב, אנחנו גם שמחים בירושלים בירתנו האהובה והקדושה, שאותה חלמנו, שאותה אנחנו מגשימים יום-יום, גם כשיש מורכבות. בה אנחנו זכינו, והיא נחמתנו הגדולה ביותר. אסיים במשפט מתוך קטע התפילה של הקייסים, מנהיגי העדה, שכיבדו אותנו קודם בנוכחותם ונאלצו לעזוב: שאי ציון לבשי עוז זרועותייך, שאי ציון תאספי עמך החוזר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה פנינה תמנו. עד כאן ציון יום ירושלים וציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. חברות וחברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא – ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, יש אזעקה פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אזעקה. אז אנחנו עושים הפסקה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:04 ונתחדשה בשעה 18:35.) << הפסקה >> << נושא >> ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו מחדשים את הישיבה. אנו עוברים לנושא הבא – ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית. שרי הממשלה, ראשי הנציגויות הזרות, וטרנים יקרים, חברות וחברי הכנסת, את יום הניצחון על גרמניה הנאצית מציינים בעולם פעם בשנה. את יום הניצחון על גרמניה הנאצית אנו מציינים, כמעט מבלי משים, במדינת העם היהודי, כאן, בישראל, בכל יום ויום. כל יום הוא יום של ציון הניצחון. מדינות רבות לחמו בכוחות הגרמניים, בחזית ובעורף, בים וביבשה, במאמץ חובק עולם למנוע מהצורר הנאצי ועוזריו להשליט את תפיסת העולם המסוכנת שלהם. באותן שנים לא הייתה לעם היהודי מדינה משלו, לא היה לו צבא משלו ולא הייתה לו יכולת להגן על עצמו בעצמו, אבל רבים מבני עמנו שולבו במאמץ המלחמתי בצבאות העולם כנגד הרוע שהשתלט על גרמניה. רובנו המוחלט טרם נולדנו בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובזמן הקמת המדינה, אך יעידו אלה שזכו לחזות בהקמתה כי זהו נס של ממש – נס בזכות ולא בחסד. אנו מציינים היום את יום הניצחון על גרמניה הנאצית ומכירים תודה והערכה גדולה לווטרנים, שחלקם, נציגיהם, נמצאים איתנו כאן. וטרנים יקרים, זכות גדולה לכנסת ישראל לארח אתכם כאן איתנו. אתם הייתם שותפים יחד עם רבים אחרים ללחימה במלחמת העולם השנייה, ובזכות עשייתכם ופועלכם, בזכות אומץ ליבכם, בזכות הקרבתכם, העולם כולו זכה להשתחרר מהצורר הנאצי, ובכלל זה בני עמנו, העם היהודי. זכורים במיוחד הווטרנים והלוחמים הגיבורים מבני עמנו שלקחו חלק בשחרור מחנות ההשמדה ומחנות הריכוז, אשר רבים מהם לחמו בשורות הצבא האדום והיו הראשונים לחזות בזוועות הנוראות, כמו גם לשחרר את אותם ניצולים גיבורים ששרדו את התופת הנוראה. עלינו לדאוג שמה שקרה אז לא יקרה לעולם; עלינו לוודא שמדינת ישראל תהיה חזקה ואיתנה כדי להגן על בני עמנו בכל מקום ובכל זמן; עלינו לוודא שכוחו של העולם החופשי יגבר על כוחם של אלה שמחפשים להרוג, לפגוע, להשמיד. אני מבקש להזמין את השר אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הווטרנים, חברי הסגל הדיפלומטי, שגרירים, שגרירות, מלחמת העולם השנייה הייתה האירוע הטרגי ביותר בתולדות האנושות, לא היה טרגי ממנו. משטר אחד, חשוך ואכזרי, דרדר את העולם כולו לאובדן נוראי. 65 מיליון בני אדם, 65 מיליון, זה מספר בלתי נתפס, ומתוכם שישה מיליון יהודים, ובהם 1.5 מיליון ילדים. יסופר הסיפור פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועדיין נשאר בלתי נתפס, בלתי אנושי. אנחנו מציינים היום במליאת הכנסת את כניעתו של שלטון הרודנות המפלצתי של הרייך השלישי. היום הזה, 8 במאי, הוא מהחשובים במאה ה-21 – היום שבו נכנעה גרמניה הנאצית, ומלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-1 בספטמבר 1939, הסתיימה. אבל כפי שראינו, אדוני היושב-ראש, לפני שעה קלה, המאבק לא הסתיים. התנועה הנאצית חרתה על דגלה את השמדתו של העם היהודי, את חיסולו של העם היהודי; תנועת החמאס, ארגון הפשע הנוראי, הטרוריסטי, אומר – כותב בסעיף הראשון של אמנת החמאס, כפי שהוא קורא לה: המטרה – חיסול הישות הציונית בארץ ישראל. ובכן, אנחנו בשיאו של המאבק. הפנים שלו, אדוני היושב-ראש, שונות; המטרה זהה. המלחמה הסתיימה ב-1945, ואנחנו במאבק ב-2021. לשלוש מדינות חייב העולם החופשי חוב על התרומה לניצחון: בריטניה בהנהגתו של וינסטון צ'רצ'יל, ארצות הברית וברית המועצות. חברות וחברי הכנסת, 1.5 מיליון יהודים לחמו בצבאות השונים וביחידות שאינן מאורגנות – הפרטיזנים במלחמת העולם – חצי מיליון מהם בשורות הצבא האדום. אחת מהן, אחת מן הלוחמות, ברוניה לוסטיג, זכרה לברכה – סבתי האהובה והנערצת, יש לומר – הייתה גאה עד יומה האחרון עלי אדמות על שלחמה ביחידת הצבא האדום, באחת מיחידות הנ"מ, בחלקיה המזרחיים של אירופה. ברית המועצות הצילה אותנו, אמרה, בעוד משפחתה נספתה באושוויץ. חברות וחברי הכנסת, אשרינו שזכינו לחוקק בכנסת העשרים את חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה. אנחנו מציינים אותו ב-9 במאי, כפי שנהוג לציין בברית המועצות לשעבר, במדינות ברית המועצות לשעבר. וטרנים יקרים, אנחנו מצדיעים לכם היום על תרומתכם, על עוז ליבכם ואומץ הנפש, בשם כל אזרחי ישראל. תמיד ננצור את חלקכם בסילוק המשטר הנאצי, יימח שמו, וגם את המחיר הכבד ששילמתם עד עלייתכם לישראל ובניית ביתכם כאן; זהו בוודאי הניצחון הגדול ביותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אופיר אקוניס, ואני מזמין את חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השגרירים והשגרירות, מכובדיי כולם, והכי חשוב – הווטרנים היקרים, אני גאה לעמוד כאן במליאת הכנסת ולציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, אשר הוכר לפני ארבע שנים כיום רשמי במדינת ישראל. 76 שנים חלפו מאז הוכרעה גרמניה הנאצית על ידי הצבא האדום וצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. 57 מדינות מהעולם השתתפו באופן ישיר או עקיף במלחמה הגדולה בהיסטוריה האנושית, שכללה גיוס של מאות מיליוני חיילים מכל העולם. 1.5 מיליון יהודים נלחמו בצורר הנאצי, מעל לחצי מיליון בשורות הצבא האדום. לוחמים יהודים גילו גבורה יוצאת דופן והקרבה עילאית. כ-200,000 מהם קיפחו את חייהם במערכה נגד הנאצים, ואיתם גם הסבא-רבא שלי, יצחק בן שלמה פדרניקוב, שהתגייס לחזית ולעולם לא חזר הביתה. אשתו, סבתא-רבתא שלי, ברכה, ברוניה – כפי שהשר אקוניס ציין, גם סבתא שלו שמה ברוניה – לא מצאה אותו וחיפשה את עקבותיו עד סוף חייה. סבתא שלי פרידה, עד 120, מספרת לי על אותה תקופה ממבטה של ילדה בת עשר ששרדה רעב אין-סופי ואיבדה את אביה ללא שום ודאות לגבי גורלו. רק לא מזמן, לפני כמה שנים, הצלחתי למצוא מידע ארכיוני על סבא-רבא יצחק: הוא נפל באוקטובר 1943, ביומו האחרון של הקרב שנמשך 13 ימים תחת אש כבדה ובלתי פוסקת של האויב הנאצי. סבא-רבא יצחק זכה לאות גבורה לאחר מותו. מקום קבורתו אינו ידוע. יהי זכרו ברוך. כ-200,000 לוחמים יהודים בכל דרגי הפיקוד זכו באותות הצטיינות; 107 מתוכם זכו באות הגבורה הגבוה ביותר שניתן בצבא האדום – גיבור ברית המועצות. שישה מבעלי העיטור הכי גבוה – גיבור ברית המועצות – עלו לישראל. הכרתי באופן אישי את אחד מהם, האחרון שנשאר בחיים אז, יעקב פורזון. התרשמתי מצניעותו כשהוא סיפר לי עבור מה הוא קיבל את אות הגבורה שלו. הוא היה רק בן 19 כשנטל יוזמה ותקף את צוותי הטנקים הגרמניים עם רימוני יד, כל זה תוך פציעה קשה בגופו. פעולתו האמיצה של יעקב בלמה את המתקפה של הנאצים עד להגעת התגבורת מהגדוד שלו. יעקב הלך לעולמו בגיל 91, לפני שש שנים. ליוויתי אותו גם במסע האחרון. שמו הונצח באחת השדרות באור עקיבא, איפה שהוא התגורר. לצערי הרב, הלוחמים הוותיקים שלנו עוזבים אותנו מדי שנה. חייבים אנחנו להוקיר ולתמוך באלה החיים עדיין כאן, במדינת ישראל. בזכות ההקרבה שלהם אנחנו חיים; בזכותם שוחררו בני עמנו ממחנות המוות הנוראיים והוקמה מדינה יהודית. חשוב כל כך לזכור ולהוקיר את זכרם של אלה שנפלו למען קיומנו וילדינו, למען העם היהודי. ביום חשוב זה אני קורא למשרד החינוך לדאוג להנצחת זכרם של אלה שלחמו למען העתיד שלנו. הילדים והנכדים שלנו חייבים ללמוד על ההיסטוריה האמיתית של המלחמה, על גבורתם של החיילים היהודים, על תרומתו של הצבא האדום בבלימת המפלצת הנאצית, בשחרור היהודים ממחנות הריכוז ובניצחון המוחלט והמכריע במלחמה. על כך נאמר: מי שלא זוכר את העבר שלו, אין לו עתיד. אנחנו עדים לאחרונה לתופעות של שכתוב ההיסטוריה. אסור לנו כעם היהודי לתת יד לעיוות ההיסטוריה, ועלינו לעמוד איתן נגד כל ניסיון שכזה – גם לגבי השואה וגם לגבי מלחמת העולם השנייה. האמת צריכה להיאמר. אני ניצב כאן היום כדי להוקיר לכם, וטרנים יקרים, תודה ענקית. אני מאוד נרגש לברך אתכם מבימת הכנסת. תהיו ברוכים, חזקים ובריאים. אני מבטיח שלא נשכח את אלה שהקריבו את חייהם למען החופש, למען ארצנו ולמען עתידנו. (אומר מילה ברוסית.) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת ניר אורבך. בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יום הניצחון על גרמניה הנאצית הוא יום של אמירת תודה, של הכרת תודה. הוא יום שמלמד אותנו מהו חסד. בשנת 1933, עם עלייתו של היטלר לשלטון, עם ישראל היה מפוזר. חלק לא ידעו או לא רצו קשר ליהדותם, חלק חיו כיהודים עם כיסופים לארץ ישראל אך כמעט ללא פעולה ממשית שתממש את אותם הכיסופים, וחלק האמינו בכל ליבם באזרחות המוגנת לכאורה בארצם – גרמניה, הונגריה, פולין ועוד. החלק הזה האמין שזוהי ארץ מולדתם והיא תגן עליהם. הימים שבאו אחר כך היו ימים של גילוי עצמי, של גילוי ההיסטוריה שלי, של גילוי העבר שלי, של ההתחברות אליו, לפעמים בעל-כורחי. אלו היו ימים של שנאה לא מוסברת, ימים של שנאת האחר. אבל דווקא באותם ימים, דווקא בתוך המחנות, ביערות, במרתפים – דווקא שם התגלו החסדים; דווקא שם, בחשכה הגדולה, התגלה האור הגדול. היו חסדים גדולים שנראו קטנים – לא להלשין על האחר, לשמור פיסת לחם קטנה, לחלוק שמיכה עם האחר; היו חסדים גדולים שבזמן אמת ראו מייד שהם גדולים – סיכון חייך על מנת להציל את חיי. נכון, היציאה למלחמה הייתה גם כדי להגן על ברית המועצות מפני גרמניה, אבל אין זה מוריד ולו במקצת מהחסד, חסד של חיילים, לגור ולהתחבא ביערות, לשתף פעולה, להגן ולהציל יהודים כדי שהם יוכלו להמשיך ולחיות; חסד של חיילים שראו גופה מוטלת על הקרקע ומפאת כבודה הזיזו אותה כדי לא לדרוס אותה עם הטנק. אחר כך התברר כי זו אינה גופה אלא אדם חי שהתעלף בבריחה מצעדות המוות. הם אספו אותו אליהם והעבירו אותו לבית חולים; חסד של תושבים שהבריחו, הסתירו והעבירו מעט אוכל ושתייה רק כדי שהאדם שהם לפעמים לא הכירו בכלל יוכל להמשיך לחיות, יוכל להמשיך לשרוד. את החסד הזה עשו איתנו אנשי ברית המועצות, יהודים ולא יהודים, שראו את ערך חיי אדם כערך עליון ולחמו כדי להשיב לנו אותו, גם אם זה עלה להם בחייהם שלהם. חשוב לציין שלפי ההערכות ברית המועצות איבדה במלחמה מעל 20 מיליון אזרחים וחיילים, ואין ספק שהניצחון הזה הוא בזכות האומץ, העמידה האיתנה וההקרבה העצמית של האזרחים והחיילים – כפי שציינו, ראיית ערך חיי האדם. השנה יום החסד של הווטרנים וחיילי ברית המועצות מתערבב בשמחת יום ירושלים – יום הניצחון על גרמניה הנאצית נחגג יחד עם יום שחרור ירושלים. בעיניי, אי-אפשר לנצור את הזיכרון הראשון בלי הזיכרון השני; הם שלובים וקשורים זה בזה. יום שחרור ירושלים הוא אחד הימים שמנכיחים את השינוי הגדול שעבר עם ישראל מאז אותו יום ניצחון על גרמניה הנאצית. יום שחרור ירושלים הוא יום שהתאפשר – ואנחנו בהחלט חוגגים אותו בגאווה ובגאון – גם בזכות החסד שעשו איתנו הווטרנים. אנחנו חייבים להודות להם על זה יום-יום. היום הזה הוא יום שבו בני ובנות הנוער שלנו צועדים בראש מורם עם דגלי ישראל, שרים, רוקדים ושמחים בבניין ירושלים. הנס הגדול שקרה לנו משמיים קרה בזכות אותם אנשים שאמרו "הינני" – גם אז, בימי החשכה הגדולה של הנאצים, וגם בימים גדולי ההוד של שחרור ירושלים על ידי חיילנו. כאן המקום להזכיר שחיילים יהודים רבים לחמו בצבאות הברית. רובם עלו בהמשך לישראל, זכו להגיע לירושלים, לחונן את עפרה ולרצות את אבניה, הקימו כאן בתים ומשפחות, והיום הדור הרביעי שלהם משרת בכבוד בצבא ההגנה לישראל. ישנה חשיבות גדולה בהכרת הטוב, בהכרת החסד שנעשה איתך, לברך את אותו אדם ולהכיר לו טובה, להכיר בהתנהגות, שלפעמים עולה על ההתנהגות המצופה מאדם במצב הישרדותי; לקחת לעצמנו רגע למחשבה ולהבנת גודל המעשה. בברית המועצות, ביום הזיכרון לניצחון על גרמניה הנאצית, נוהגים לעמוד דקת דומייה לזכר הנופלים. אני הייתי מבקש שכל אחד היום ייחד דקה של מחשבה לעילוי נשמת ולזכר הנופלים הנלחמים, המצילים, מעלימי העין, המסתירים, ורבים רבים וטובים שעשו עימנו את החסד הזה. ראוי לנו ללמוד מאותם לוחמים שעשו את החסד הזה איתנו – עם שהם לא מכירים, שהוא לא העם שלהם, שלא תמיד דובר את אותה שפה; כיצד מושיטים ידיים עבור הטוב. בימים אלו – ואני מצטער, כי זה לא היה מתוכנן – כשהטרור מרים ראש, כשיש התפרעויות, ירי רקטות, פיגועים שחוזרים ונשנים, וגם היום, ביום ירושלים, בבירת ישראל אנחנו רואים את ההתפרעויות הללו, אנחנו חייבים לשלב ידיים מול העומדים עלינו לכלותנו. גם זה חסד – חסד עם העם שלנו. עכשיו אני רוצה להגיד משהו בנימה אישית, לא קשור לממשלה כזאת או אחרת: אף ממשלה ואף אחד לא יכול ולא צריך להכיל את מה שקורה כאן עכשיו בירושלים ובשאר חלקי הארץ. לאלימות הזאת צריך מדיניות של אפס סובלנות ואפס הכלה. אני אסיים בדבריו של המשורר נתן זך: "כולנו זקוקים לחסד – – – לתת בלי לרצות לקחת, ולא מתוך הרגל. כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל". תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניר אורבך. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עמר בר לב. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, וטרנים מכובדים, אורחים מכובדים, היום אנחנו מציינים את הניצחון – אולי אחד מהניצחונות החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית, ואכן ניצחון של האנושיות על השטניות, של האנושיות על המפלצתיות, ניצחון גדול שהוביל הצבא האדום, שנלחם באומץ רב – אנחנו כולנו מכירים את הקרב בסטלינגרד, את הקרבות בסטלינגרד, שהם אות ומופת למלחמה, למאמץ עליון כנגד המפלצת הנאצית, יחד עם בעלות הברית, כמובן. אני גאה להיות חבר המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחד"ש, שמציינים באופן קבוע בכל שבת שקרובה ל-8 במאי – אנחנו מציינים ביער על שם הצבא האדום, ליד נווה אילן, את הניצחון הגדול על הנאצים, וכך עשינו גם שלשום. אפרים קישון, ניצול שואה בעצמו ומחזאי ידוע – הייתה איתו תוכנית "חיים שכאלה" לפני הרבה מאוד שנים, ואני, למרות שהייתי ילד קטן, אני חושב שהיו שם כמה דברים שאני זוכר עד היום מפאת עוצמתם. אחד מהדברים שהוא אמר זה שהנאציזם איננו המשרפות ותאי הגזים; הנאציזם, אמר קישון, הוא אותו שכן שפותח את הדלת כשבאים לקחת אותך וסוגר אותה בחזרה בלי להגיד מילה, אמר אפרים קישון. ההשמדה השיטתית, התעשייתית, הפשע הנתעב שקשה למצוא בהיסטוריה דומה לו, אותו פשע של רצח עם ורצח שיטתי של כל מי שלא נשא חן בעיני הנאצים, יימח שמם, ההשמדה הזאת, רצח העם הנורא הזה – אלה נערכו על רקע של השנאה והסתה במערכת החינוך, דה-הומניזציה ודמוניזציה של היהודים בתקשורת, כלומר שנים של הכשרת לבבות לפשע הנתעב מכול. כולנו יודעים שהנאצים היו בשלטון מ-1933 עד 1945. ההשמדה השיטתית התחילה בסוף 1941 – שמונה שנים עבדו הנאצים על הכשרת לבבות שתאפשר את אותה שתיקה שמדבר עליה קישון, שתאפשר את אותה שתיקה כאשר הטבח יחל. גם בחקיקה הכשירו את הלבבות, ואני אציין כמה חוקים שהעבירו באותה תקופה: יהודים לא יוכלו להיות אזרחים, מעמדם הפך להיות מעמד של זרים; יהודים לא יוכלו לשרת במשרות ציבור; יש למנוע מהיהודים הגירה לגרמניה; החלת החוק להחזרת הפקידות המקצועית על כנה – איזה שם מכובס – חוק שהסמיך את פיטורי הפקידים הלא-ארים; סדרת חוקים שמטרתם הייתה מניעת היהודים מעיסוק במקצועות כמו עורכי דין ויועצי מס; פיטורים של השכירים הלא-ארים; רופאים ורופאי שיניים יהודים, או לא ארים בכלל – נאסר עליהם להיות ברשימת המוסדות לרפואה חברתית. ב-22 בספטמבר 1933 התקבל חוק שהקים את לשכת התרבות של הרייך, שקבע סילוק של הלא-ארים מארגונים ומפעלים הקשורים בספריות, בעיתונות, בשידור, בתיאטרון, במוזיקה, באומנות; חוק נגד גרימת צפיפות יתר בבתי הספר הגרמניים ובמוסדות להשכלה גבוהה ב-7 באפריל 1933 – שוב, איזה שם מכובס כדי להגביל את מספר התלמידים הלא-ארים, בראש ובראשונה היהודים. ב-15 בספטמבר 1935 התקבלו אותם חוקים ארורים, חוקי נירנברג הידועים לשמצה, שבהם, בין השאר, היה חוק האזרחות של הרייך, שעל פיו נשללו מהיהודים כל זכויות הבחירה שלהם, פוטרו יהודים עובדי שירות המדינה שעוד נשארו, שכירים, פועלים. החוק השני באותו יום היה חוק הגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני, שאסר נישואים בין יהודים לאזרחים מדם גרמני או קרוביהם. כמובן, תפיסת נכסים בבעלות יהודים ועיקולם לטובת ארים – תהליך שנקרא אריזציה – שאף נהפך לביזה חוקית מטעם המדינה. המשורר הקומוניסט ברטולד ברכט היטיב לתאר את השתיקה אל מול הטבח, השתיקה שהוכנה משך שנים, ואשר היא, לדברי קישון, המאפיין המחריד ביותר של הנאציזם. וכך כתב ברכט בשירו "כשהרשע בא כמו גשם נופל": "כאחד המביא מכתב חשוב לאשנב לאחר שעות / הקבלה: האשנב כבר נעול. / כאחד הרוצה להזהיר את העיר מפני שיטפון: / אבל הוא מדבר לשון אחרת. אין מבינים את דבריו. / כקבצן, הדופק בפעם החמישית באותה דלת, שבה כבר / קיבל ארבע פעמים: הוא רעב בפעם החמישית. / כאחד שדמו זורם מתוך פצע והוא מחכה לרופא: / דמו ממשיך לשתות. / כך באים אנחנו ומספרים שעשו לנו מעשים / שלא ייעשו. / כשסופר לראשונה שידידינו נשחטים בהדרגה / קמה זעקה של פלצות. אז נשחטו מאה. אבל / כאשר נשחטו אלף ולשחיטה לא היה סוף, נפוצה / השתיקה. / כשהרשע בא כמו גשם נופל, איש אינו קורא עוד: / עצור! / כשהפשעים נערמים, הם נעשים בלתי נראים. / כשהסבל נעשה ללא נשוא, אין שומעים / עוד את הצעקות. / גם הצעקות נופלות כגשם קיץ." הניצחון הגדול על הנאציזם אינו רק במישור הצבאי אלא גם הפוליטי והתודעתי. על כולנו לעשות הכול כדי למנוע דמוניזציה של עמים או של קבוצות אחרות, להיאבק בכל צורות הגזענות, הדיכוי והיחס הבלתי-אנושי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת עמר בר לב, ואחריו – חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> עמר בר לב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פרטיזנים, לוחמים, וטרנים נכבדים, יום הניצחון הוא יום שבו כולנו מצדיעים לכם – לכם שם, הווטרנים, ולמיליוני הלוחמים שנעמדו כחומה בצורה אל מול הרוע, האנטישמיות והפשיזם שניסו להשתלט על העולם כולו ולהשמיד את עמנו. זה היה מאבק קשה, עקוב מדם וקורבנות, ולבסוף ניצח הטוב. ב-8 במאי 1945, יום כניעתה של גרמניה הנאצית, העולם עדיין לא ידע, ובוודאי לא עיכל את נוראותיה של אותה מלחמה, לא לאנושות כולה ובוודאי לא לעם היהודי. גם היום, במלאת 76 שנים ליום ההוא, קשה לנו באמת לעכל את גודל הזוועה ואת השואה שעמנו חווה. אך לצד הפרק הנורא בתולדות עמנו והמחיר הנורא ששילמנו, יום הניצחון על גרמניה הנאצית מסמל לא רק את סופה של מלחמת העולם השנייה, כי אם יותר מכול את ניצחונם של בני אור על בני חושך, ובכך מסמל תקווה וצדק. מיליון וחצי לוחמים יהודים לחמו נגד הצורר הנאצי; חצי מיליון מתוכם לחמו בנאצים בשורות הצבא האדום; כ-250,000 מהם נהרגו בקרבות הקשים – אלה מספרים שאנחנו לא יכולים בכלל לעכל היום – והיתר לחמו בשורותיהן של בנות הברית כפרטיזנים ובמסגרת הבריגדה היהודית בצבא הבריטי. כיום נותרו בינינו בישראל רק אלפים בודדים של וטרנים ווטרניות, ותיקי מלחמת העולם השנייה, שלחמו בנאצים בחזיתות השונות, ומהווים חלק מתקומתה של מדינת ישראל. אתם כאן, ביציע הכנסת, נציגיהם של לוחמים הנועזים ובעלי התושייה שלחמו בעוז להגן גם על לאומיותם, אך לא פחות מכך כדי לשמר את כבוד העם היהודי – אתם מהווים עד היום אות ומופת לכל יהודי באשר הוא. המאבק שלכם, הווטרנים, במפלצת הנאצית הוא אשר סייע במאבק על תקומתו של העם היהודי בארץ ישראל, מאבק של גבורה ועוצמה, צדק ושוויון, ומעל לכול – השאיפה לשלום. אך המאבק לא תם, והאחריות להשלים אותו היא עלינו, חברי הכנסת, דווקא בתקופה הקשה הזאת. לפני כמה שעות שבנו מהר הרצל, מטקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, טקס לציון מסעם הארוך ורב-הייסורים ורב-הקורבנות בדרכם לציון. אך לצערי המסע שלהם, גם לאחר הגעתם לציון, עדיין לא תם. מסע המאבק שלהם ושלנו, של כולנו, בגזענות, באפליה, בהדרת השונה, מאבק שכולו למען צדק, שוויון וקבלת האחר – המאבק הזה עדיין לא תם. היום אנחנו חוגגים את יום ירושלים, המציין ומסמל את איחודה של בירת ישראל. וכפי שאנחנו חווים בימים אלה, וממש בשעות האחרונות, גם המאבק הזה עדיין לא תם. אך למרות כל הקשיים הנוכחיים אל לנו לשכוח במאבקנו זה את מאבקו של העם היהודי רק לפני כמה עשרות שנים, מאבק שנמשך מאות בשנים, מאבק של מיעוט יהודי על חופש האמונה, על חופש הפולחן, מאבק לשוויון וצדק. כיום, ביושבנו בבטחה בארצנו, אל לנו לשכוח את הגר ואת השונה. אנחנו מציינים היום את יום הניצחון הזה כדי לזכור ולא לשכוח את הניצחון, ולא פחות – אתכם, לוחמים יהודים, המהווים עבורנו סמל של גבורה יהודית. אני מצדיע לכם, ותיקי המלחמה, ומודה לכם על ההקרבה, הגבורה והערכים שהנחלתם לנו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, ואחריו – חבר הכנסת אייכלר, אם יהיה נוכח. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, וטרנים, פרטיזנים, ניצולי מצור לנינגרד, ברוכים הבאים. אני באמת מאוד מאוד שמח לראות אתכם כאן. כל שנה שעוברת לוקחת איתה עוד ועוד וטרנים, עוד ועוד אנשים שראו בעיניים את מכונת ההשמדה הנאצית. מול המפלצת הגזענית ששמה לעצמה למטרה לחסל את העם היהודי כולו, למחוק, להשמיד, להעלים אותו מההיסטוריה של האנושות, נעמדו יחד עם אומות העולם 1.5 מיליון לוחמים ולוחמות יהודים; מתוכם, כחצי מיליון לחמו בשורות הצבא האדום ובשורות הפרטיזנים. חצי מיליון לוחמים ולוחמות יהודים – זה כמעט כמו צה"ל על כל מערך המילואים והסדיר שלו. כל מי שהיה יכול להילחם הלך להילחם, כמו סבא שלי, כמו הסבים והסבתות של כמעט כל העולים מברית המועצות לשעבר. בזכותם אנחנו כאן, חיים במדינה יהודית. בזכותם אנחנו קיימים. היטלר פלש לברית המועצות בתאריך 22 ביוני 1941 במסגרת מבצע ברברוסה. מעבר לתוכנית הכיבוש הייתה לו גם תוכנית סדורה לחיסול של יהודי ברית המועצות. ארבע יחידות מיוחדות, איינזצגרופן, החלו בהשמדה המונית של יהודים. פשוט הוציאו אותם ליערות, הכריחו אותם לחפור בורות, הכריחו אותם להתפשט וירו בהם – בנשים, בילדים, בקשישים. כך חוסלה כל המשפחה של סבא שלי בזמן שהוא לחם בחזית, כולם – ההורים, האחים והאחיות. כך חוסלו כ-2.5 מיליון יהודי ברית המועצות. עבורנו, העולים דוברי הרוסית, 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, הוא יום שבו השמחה מהולה בעצב, יום של גאווה גדולה שמהולה בכאב עמוק. זה יום של הוקרה ותודה, תודה אין-סופית על הניצחון ההוא, ניצחון שבלעדיו פשוט לא היינו שורדים, לא היינו יכולים להקים מדינה; ניצחון שבלעדיו פשוט לא היינו קיימים. ביום הזה אני גאה במיוחד להיות שייך ליהדות דוברת הרוסית. אני גאה בסבא שלי ובסבים והסבתות של עולים כמוני, שנכנסו לתופת ויצאו ממנה עם הרבה אבדות, המון כאב, אבל עם ניצחון, ניצחון שלא היה כמותו בהיסטוריה של האנושות כולה. עלינו לזכור ולהעביר את הזיכרון הזה לדורות הבאים. בשנת 2017 חברי לסיעה עודד פורר העביר יחד עם חברי כנסת מישראל ביתנו חוק אשר מגדיר את 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, כחג רשמי במדינת ישראל. זהו הישג חשוב וצעד ענק לשימור הזיכרון והעברתו לדורות הבאים, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה, בעיקר בעיקר במערכת החינוך. לצערי הרב, משרד החינוך לא שם מספיק דגש על הנחלת המורשת של הגבורה והניצחון במלחמת העולם השנייה. זוהי המורשת שעליה צריכים לגדל את הדורות הבאים. זהו האתגר שלנו. זוהי החובה שלנו. וטרנים יקרים, היום קיבלנו עוד דוגמה למה אנחנו צריכים להסתכל עליכם, להתפעל ולראות בכם מופת. הייתה כאן אזעקה בכנסת – האויב החליט שהוא יכול לירות על סמל הריבונות של מדינת ישראל, המדינה היהודית – ואתם יצאתם בשלווה, ישבתם שם במסדרון, מלאי גאווה, ביטחון עצמי, שלווה. הסתכלנו עליכם והתמלאנו בגאווה. יש לנו ממי לקחת דוגמה. אתם ניצחתם אז, ואנחנו ננצח היום. חג יום הניצחון שמח. (אומר דברים ברוסית.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלכס קושניר. לא מוחאים כפיים במליאת הכנסת. חבר הכנסת זאב אלקין, מאחר שחבר הכנסת אייכלר לא נמצא. אחריו תסכם השרה פנינה תמנו שטה. בבקשה, אדוני. << דובר >> זאב אלקין (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, האורחים שנמצאים ביציע, נציגי הווטרנים, נציגי הסגל הדיפלומטי – זה מאוד מאוד סמלי השנה, אדוני היושב-ראש, ששני הדיונים האלה למעשה נפלו על יום אחד. זה לא קורה כל שנה – למרות שמדי פעם הקרבה הזאת מתבצעת – שגם יום הניצחון על גרמניה הנאצית וגם יום ירושלים, הניצחון הגדול למעשה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מצוינים בכנסת באותו יום במסגרת שני דיונים ברצף. בשבילי, כמו ללא מעט אזרחים ישראלים, האירוע הזה, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, הוא לא רק יום היסטורי בתולדות עמנו, הוא גם יום של היסטוריה משפחתית. כנכד לשני סבים שעברו את כל מלחמת העולם השנייה בחזית ונפצעו – נפצעו כמה פעמים – ובנס שרדו, כל אחד בחזית שלו ובקרבות שלו, זה תמיד היה יום במשפחה שהייתה לו משמעות מיוחדת. אבל זה לא רק יום מיוחד במשפחה. כפי שאמרתי, זה יום מיוחד גם בהיסטוריה העולמית אבל גם בהיסטוריה של עמנו, כי ללא ספק, ללא הניצחון הזה גורלו של העם שלנו היה אחר לחלוטין. לכן אין אולי מקום סמלי יותר מלציין את היום הזה של הניצחון על גרמניה הנאצית מאשר כאן, במדינת ישראל, מדינת היהודים. יש פה למעשה אמירה מאוד מאוד גדולה מול אלה שרצו למחוק את עמנו ולהפסיק את קיומו לאחר אלפי שנות קיום. אנחנו עומדים כאן ואומרים: אנחנו ניצחנו. ולכן האנשים שהביאו לנו את הניצחון הזה, אותם לוחמי מלחמת העולם השנייה בכל החזיתות – גם בצבא הסובייטי, גם בצבא בעלות הברית, כולל גם אנשים מהיישוב עצמו שהתנדבו לצבא הבריטי – הם אלה שבזכותם לא רק התאפשר הקיום של העם שלנו; הם אלה שבזכותם גם בסופו של דבר התאפשרה הקמתה של מדינת ישראל ושל הבניין שאנחנו כאן כולנו יושבים בו, ונושאים באחריות עצומה להמשך של השרשרת הזאת והמשך קיומה של המדינה. הם גם אלה שבלי הניצחון שלהם לא היו הניצחונות הגדולים של מדינת ישראל במלחמות לדורותיהן, כולל במלחמת ששת הימים, שאת הניצחון הזה ציינו היום במסגרת יום ירושלים. ולכן אני חושב שמאוד נכון עשתה מדינת ישראל שבשורת חוקים קבעה שהיום הזה, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, יהיה יום מיוחד בלוח השנה הישראלי; יהיה יום מיוחד שיצוין במצעד – שהיה אתמול בירושלים – במסגרת חוק מיוחד שהתקבל בבית הזה בזמנו; יהיה יום מיוחד בדיון שכנסת ישראל מקיימת כבר במשך שנים רבות, ואני בטוח שהמסורת הזאת תימשך. עלינו גם לעשות הכול כדי להעביר את המסורת הזאת ואת המשמעות הזאת לדורות הבאים. דיבר כאן חבר הכנסת קושניר לפניי, והוא צודק לחלוטין. יש עוד לא מעט עשייה במסגרת מערכת החינוך שלנו כדי שגם הדור הבא של אזרחי מדינת ישראל ידע מה בדיוק קרה במלחמת העולם השנייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש גם את סוגיית המוזיאון בלטרון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בוודאי. אגב, בסוגיית המוזיאון, שמוקם בסיוע ממשלתי גדול, נפל בחלקי הכבוד, כשעוד הייתי שר המורשת, לגייס את כל התקציב החסר להשלמת הקמתו, גם את הממשלתי וגם את התקציב הפרטי, כשמשפחת הרצוג הצטרפה למפעל הזה. אני מצפה בקוצר רוח לכך שגם הפרויקט הזה יושלם והמוזיאון יפתח את שעריו ויהווה למעשה כלי נוסף להנחלה לדורות הבאים של המסורת של הניצחון הזה. לצערי, כל שנה יש פחות ופחות וטרנים שמגיעים לבית הזה או יוצאים למצעד. גם אני חוויתי את החוויה הזאת. להרבה מאוד מצעדים כאן בירושלים הלכתי יד ביד עם סבא שלי, אחד מהשניים, שהיה בחיים וזכה לעלות לארץ ישראל, וכבר למעשה שש שנים שאני הולך וצועד לבד עם התמונה שלו. ויותר ויותר אנשים צועדים במצעד הזה עם התמונות של ההורים שלהם, של הסבים, ופחות ופחות וטרנים נמצאים כאן איתנו. אבל זה רק מגביר את החובה של המדינה מצד אחד לעשות הכול כדי לעזור כלכלית לאותם אלה שנשארו, שאנחנו חייבים להם את המשך הקיום של העם שלנו, וגם לעשות הכול כדי ללמוד מהם כל מה שעוד לא למדנו, את המורשת, ולשמר אותה ולהעביר לדורות הבאים. נקודה אחרונה, ובזה אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. כך רצה הגורל, וביום הזה שאנחנו קיימנו את הדיון, בעיצומו של הדיון, קיבלנו תזכורת קשה מאוד לכך שהרצון למחוק את העם שלנו לא נעלם מן העולם. כפי שהוא היה קיים אז, הוא קיים גם היום. ויש כוחות בעולם, כוחות חזקים, גדולים, ששולחים את הזרועות שלהם גם קרוב אלינו, לגבולותינו, ורוצים לפגוע בנו, לפעול נגדנו. בסופו של דבר הם גם לא מתביישים להגיד שהם רואים את תפקידם במחיקת הישות הציונית – למחוק את המדינה הזאת מעל המפה של המזרח התיכון. אבל יש שינוי אחד גדול, וזה הלקח שלמדנו ממלחמת העולם השנייה, דווקא מהווטרנים, שעם הנשק בידיים הלכו והגנו על העולם כולו. לנו היום יש נשק, לנו היום יש צה"ל, וצה"ל יודע לתת מכת תגובה מוחצת על כל ניסיון לפגוע בעם שלנו. זה הלקח שלמדנו. זה השיעור שלמדנו מהווטרנים ולוחמי מלחמת העולם השנייה. כמובן אנחנו בבית הזה, אין לי שום ספק – ולא משנה מה המחלוקות הפוליטיות בינינו, ולא משנים המבנים והקונסטרוקציות הממשלתיות השונות שכרגע נמצאות באוויר – אנחנו ניתן גיבוי מקיר לקיר לצבא ההגנה לישראל, למפקדיו וכמובן לממשלה על תגובה מוחצת, שתיקח את הגבורה שלמדנו מלוחמי מלחמת העולם השנייה, תיישם אותה בשטח ותבהיר לאויבינו שוב שלא כדאי להתעסק עם מדינת ישראל. יום ניצחון שמח לכולנו. (אומר דברים ברוסית.) תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. תסכם את הדיון השרה פנינה תמנו שטה. אני מודיע שלאחר סיכום הדיון המליאה תצא להפסקה לכבוד סעודת האפטאר של חברינו המוסלמים. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי כנסת יקרים, קהל נכבד, אורחים נכבדים, וטרנים יקרים, (אומרת דברים ברוסית.) לפני כחצי שעה נאלצנו לעצור את שגרת המליאה לקול צלילי האזעקות והירי לעבר ירושלים ביום חגה של בירתנו. מדינת ישראל לא תסבול תוקפנות וירי לעבר הבירה, ובוודאי לכל מקום אחר. לכן אני רוצה לחזק את כוחות הביטחון, את אזרחי הדרום וגם את תושבי ירושלים. יש לי את הזכות לנאום כאן מעל בימת הכנסת פעמיים ביום הזה: פעם אחת לציון יום ירושלים וזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרך ארצה, ועכשיו לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית וההצדעה לכם, וטרנים יקרים ובוגרי מלחמת העולם השנייה. כמו אירועי נספי סודאן, שאולי נראים רחוקים מאיתנו, כך גם הניצחון על גרמניה הנאצית. בסופו של דבר זה היה רק לפני כמה עשרות שנים בודדות. גם הקרב נגד הצורר הנאצי והרצון להשמיד את עמנו לא היו כל כך רחוקים. מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה על החיים של העם היהודי – לא רק, אבל בוודאי על החיים של העם היהודי – ועל האנושות כולה. כוחות הברית, ובהם ארצות הברית, בריטניה וברית המועצות, ידעו לשים את כל המחלוקות בצד ולהתאחד למען מטרה משותפת: מניעת ועצירת מכונות השמד והמוות. הכוחות חברו למקשה אחת של תקווה ופעלו בתיאום כדי לבלום ולהכניע ולהביס את האופל והחשכה. עננה של שבר והרס כיסתה את העולם, ומולה ניצבו מיליוני חיילים אמיצים מצבא ברית המועצות, שלחמו בעוז ובגבורה ועשו כל שנדרש כדי לבלום את התפשטות הרשע ולהביא להכרעה כוללת בצד המזרחי ובעולם כולו; מיליוני חיילים בחזית ובעורף, וביניהם כמיליון וחצי חיילים יהודים ובתוכם כחצי מיליון חיילים יהודים בצבא ברית המועצות, הצבא האדום. חשוב שנזכור שהיהודים לא היו רק כצאן לטבח, כי יש כאלה שעדיין מנסים לתאר את זה כך. הרבה מאוד יהודים נלחמו בגבורה, כשהם מותירים מאחור משפחות. האויב שמולו לחמו הווטרנים פעל מתוך רוע בלתי יתואר, ניסה להשמיד באופן מפלצתי ושיטתי את העם היהודי ועמים נוספים ובכלל להעיב על כל האנושות כולה. רבות סופר על אומץ ליבם של הלוחמים, הווטרנים, ועל המחיר שאותו שילמו הלוחמים וגם הלוחמות כדי שיוכלו להגן על הערכים שכולנו מאמינים בהם. אתמול הייתה לי זכות – כי בשנה שעברה בעצם לא יכולנו בגלל הקורונה – לקיים את המצעד כהלכתו. הייתה לי זכות אתמול לקיים את הצעדה עם הגיבורים והגיבורות, ולאחר מכן לקיים טקס מכובד, שבו השתתפו רבים מחברי הכנסת, שחלקם גם יושבים כאן, ושר הביטחון, באופן סמלי מאוד, צעד עם כל עיטורי הגבורה של האנשים. ואכן, כפי שציין חבר הכנסת זאב אלקין, אנחנו רואים שאט-אט אנחנו נפרדים מרבים מהווטרנים. הניצחון ההיסטורי הגיע בזכות הלחימה המאומצת ורבת-השנים, ואם לא הלחימה העיקשת של הווטרנים, אינני יודעת אם היינו יכולים להתכנס כאן בכנסת ישראל או לגדל את ילדינו במדינה יהודית. דבר הוביל לדבר. אם לא הניצחון שלהם, החיים כפי שאנו מכירים אותם היו עלולים להיראות אחרת לחלוטין. אך גם היום יש החותרים, לצערנו, תחת החיים ופועלים להפצת הרוע בעולם, ואף להשמדת עמים ורעיונות שונים, ואנחנו עדים לכך שהאנטישמיות מרימה ראש, הטרור מרים ראש, וגם היום אנחנו מקבלים עדות לכך שיש גורמים שלא בוחלים באמצעים. ממשלת ישראל עושה הכול כדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה, בין באמצעות מאמצים דיפלומטיים ובין באמצעות זרועות הביטחון. וכמו אז, גם היום, כאשר ישנו שיתוף פעולה בין מדינות למען מטרה טובה, כאשר מדינות בעלות אג'נדה משותפת חוברות אחת לשנייה, הטוב ימשיך לנצח. לנו יש הזכות ללמוד מן העבר אך גם החובה ליישם בהווה. לשמחתי, יש לנו את הזכות גם לחיות במחיצתם של גיבורים וגיבורות – שחלקם איתנו כאן היום – למעלה מ־3,000 וטרנים שחיים בישראל; עשרות אלפים לאחר המלחמה ועם קום מדינת ישראל הגיעו ארצה בגלים, תקעו יתד, בנו בית, ואין דבר יותר מרגש מלראות שהילדים שלהם מתגייסים לצבא ההגנה לישראל. גם בשנת 2020 עלו וטרנים, אומנם רק שלושה, בגיל מופלג, אבל כל אחד הוא עולם ומלואו. לא בכדי מדינת ישראל, ובפרט משרד העלייה והקליטה שבראשותי, מכירים תודה ללוחמים ופועלים למען הווטרנים ולמען רווחתם באמצעות מענקים ותגמולים בחוקים שעברו כאן, בכנסת ישראל. אנחנו מעניקים סיוע רפואי וכמובן פתרונות דיור, ומאוד משתדלים ללוותם לאורך השנה. על המדינה החובה לפעול בעבור הווטרנים ולאפשר להם להתקיים בכבוד, ואני כשרת העלייה והקליטה אמשיך לעשות הכול כדי שזה יקרה. לסיום, אני רוצה לברך את החיילים יוצאי הצבא האדום, את הווטרנים הגיבורים ואת המשפחות שלהם על כך שלחמו ללא לאות בימים שחשכה אפפה את העולם, בלילות קשים מאוד, כדי שכולנו נוכל לקום לעולם טוב יותר. וכשמגיעים אליי, כמו שאמרתי, סיפורים על ילדים או על נכדים – אתמול במצעד הגיעה שיירה של אופנוענים, בנים ונכדים לווטרנים. זה היה מאוד מאוד מרגש לראות את הדורות כאן שממשיכים את החיים בארצנו. ואנחנו נעשה כל שביכולתנו – פתחתי ואמרתי שציינו את היום לזכרם של יהודי אתיופיה, אנחנו עכשיו מציינים את גבורתם של הווטרנים, ואנחנו מדברים על ירושלים. הכול מתחבר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחד עם השני. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> – – זה לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשרת הקליטה פנינה תמנו שטה. תודה רבה לאורחים, ליוצאי הצבא, לחברי הכנסת, לכל מי שהשתתף בדיון הזה. אני מכריז על הפסקה. הישיבה תתחדש בשעה 20:15 בדיוק. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:33 ונתחדשה בשעה 20:17.) << הפסקה >> << הצח >> הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/400/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם, שקיבלו פטור מחובת הנחה על ידי הוועדה המסדרת. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חברי הכנסת אורית סטרוק, זאב אלקין, בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לנמק את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני מבקש לפתוח בפרק תהילים ובתפילה לשלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. "שיר למעלות. אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה' עֹשה שמים וארץ. אל יתן לַמּוֹט רגלך אל ינום שֹׁמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שֹׁמרך ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יַכֶּכָּה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמֹר את נפשך. ה' ישמָר צאתך ובואך מעתה ועד עולם." מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון, העומדים על משמר ארצנו וערי אלוקינו, מהלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה, ביבשה, באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם, הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב: כי ה' אלוהיכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם, ונאמר אמן. אנחנו כולנו, כמובן, מכאן מחבקים ומחזקים את מפקדי צה"ל, לוחמיו, את חברי הממשלה והקבינט, ומזכירים לכולנו: "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנֹּתן לך כֹּחַ לעשות חיל". הצעת החוק שהכנסת, בעזרת השם, תזכה להצביע ולהעביר, ולהתחיל לקדם עכשיו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא רק זו – הצעת החוק הראשונה לכנסת העשרים-וארבע. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הראשונה, הצעת החוק הראשונה בכנסת העשרים. ובהזדמנות הזאת, תודה לך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> העשרים-וארבע. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> העשרים-וארבע. די, כבר לא זוכרים פה. זו הצעת החוק הראשונה בכנסת העשרים-וארבע, ותודה לך, אדוני היושב-ראש, על הליווי, הגיבוי והתמיכה לאורך כל הדרך וגם על קביעת סדר-היום ואישורו בנשיאות היום. זו הצעת חוק שמשלבת, כמו הרבה דברים במדינת ישראל ב-70 ומשהו שנותינו, יסודות ציוניים, לאומיים והתיישבותיים עם יסודות אנושיים, מוסריים וחברתיים. אנחנו הרי באמת מאמינים שמדינת ישראל, כמו המפעל הציוני כולו, היא המפעל הצודק והמוסרי ביותר, בפרספקטיבה היסטורית ובין-לאומית, שהתרחש בעולם במאות השנים האחרונות. אין מפעל צודק ומוסרי יותר, ולכן העובדה שערכים של התיישבות, של ציונות, הולכים יחד עם ערכים של מוסר ואחריות אזרחית שלנו כמדינה לאזרחינו – הדבר הזה הוא בעינינו פשוט, אנחנו רגילים לזה. הסוגיה מוכרת: ההתיישבות הצעירה. אלפי – האמת היא, עשרות אלפי מתיישבים חלוצים, אזרחים שווי חובות, מלח הארץ, משרתים בצבא ובמילואים, משלמים מיסים, אוהבי המדינה והארץ והעם, נשלחו ליישובים הללו על ידי ממשלות ישראל השונות. אגב, על הנקודה הזאת כבר דיברנו כאן הרבה מאוד. הדוכן הזה שמע את העובדות הללו. זה מכנה משותף גם לדוח ששון וגם לדוח השופט לוי, זכרו לברכה, להבדיל בין החיים למתים. אין ויכוח בתשתית העובדתית: ממשלות ישראל לדורותיהן, על זרועותיהן השונות, הקימו, בנו, פיתחו, מימנו ושלחו את המתיישבים לגור במקומות האלה. אלא מה? לא הסדירו. אגב, גם זה לא דבר חדש, נכון, אדוני היושב-ראש? בראשית קיומה של המדינה, בהמון המון מקרים בהתיישבות הכפרית, הליכי ההתיישבות בפועל השיגו את הביורוקרטיה, בין כי הביורוקרטיה במדינת ישראל, כפי שכולנו יודעים, מסובכת הרבה מעל ומעבר, ובין כי זה טבע העולם. ביהודה ושומרון עוד נוספים על השיקולים הכלליים שיש שיקולים מדיניים מורכבים. לפעמים אומרת הממשלה: אני רוצה לפתח את ההתיישבות מסיבות ציוניות, לאומיות, ביטחוניות – אולי אפילו כקלף מיקוח, זה לא חשוב עכשיו – ואני לא עושה את זה עם תרועות חצוצרה כדי לא להרגיז כל מיני גורמים שלא צריך להרגיז. אני כמובן לא מלמד על זה זכות. אני מאלה שדוגלים בזה שמדינת ישראל, את זכויותיה במדינת ישראל, בארץ ישראל על כל מרחביה, תממש בגאווה גדולה ובגאון ולא בהיחבא, אבל יש גם שיקולים כאלה לפעמים, וגם זה לגיטימי. עשרות אלפי מתיישבים, נשים וילדים גרים במשך למעלה מ-20 שנה ביישובים הללו, וכפי שאמרתי הם שווי חובות, אבל לא שווי זכויות. אין להם חשמל נורמלי. עברנו חורף שבו צריך לעשות תורנות מי מדליק מזגן, מי מדליק בוילר, מי ומתי מכבס את הכביסה. עכשיו קיץ. עכשיו קיץ – אין מזגן, דברים שהיום כבר התרגלנו אליהם. אין כבישים. אין בתי ספר וגני ילדים, כי אין תב"ע בתוקף, אז משרד החינוך לא מסוגל לתקצב. אז קצינים ומפקדים בצבא הקבע, שמוסרים את נפשם, אולי עכשיו הם כבר בדרכם דרומה, חוזרים הביתה בלילה ואין חשמל. ואנשים עובדים, שמתפרנסים ובשמחה גדולה משלמים מיסים, והם חלק מבניינה של האומה שלנו כאן, בארץ ישראל, מגיעים הביתה ואין מים מסודרים, ואין כביש נורמלי. ומתחיל הגשם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 20 שנה לא הצלחתם והיום אתם רוצים לעשות מחטף? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אבל מיקי, אתה יודע מצוין שהגשתי את הצעת החוק הזאת בכנסת – אני כבר מתבלבל – בכנסת העשרים, והיא אפילו עברה בקריאה טרומית, ולצערי הכנסת התפזרה ולא הספקנו לקדם אותה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 20 שנה לא הצלחתם והיום אתם רוצים לעשות מחטף? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואנחנו, אגב, רצינו מאוד לקדם אותה, נכון? אפילו הייתה הסכמה בממשלה החולפת, ולצערי הרב שר הביטחון, שעכשיו כולנו מחזקים את ידיו במבצע הזה, טרפד את זה ברגע האחרון. שוב, הייתה הסכמה של השר לעניינים אזרחיים, השר ביטון. אגב, הוא ישב וכתב הצעת מחליטים – הוא, לא אנחנו, אנשי הימין בכנסת – שמסדירה את היישובים הללו מתוך הבנה, וכפי שאמרתי, זה ערך ציוני. אנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו רוצים לחזק את האחיזה שלנו ביהודה ושומרון כמו בכל מקום אחר – בנגב, בגליל, ברמת הגולן, בירושלים, שכבר היום שום דבר הוא לא מובן מאליו כאן. אין דבר טבעי ומתבקש יותר. ואני אומר פה – – – << קריאה >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, לא. השר צחי, מחילה. תן לי לומר פה. ישמעו אותי יותר טוב מאשר אותך: נכון, הוביל את זה השר הנגבי בתפקידו כשר ההתיישבות. נכון, השר הנגבי, אני מתנצל, אבל אני צודק שזה היה יחד עם השר ביטון. זאת אומרת, זה לא היה אירוע של ימין–שמאל. גם השר ביטון הבין את האירוע, הבין שזאת מציאות בלתי נסבלת. אף אחד לא מדבר עכשיו על הקמת יישובים חדשים – להסדיר מציאות קיימת במשך הרבה שנים. אמרתי, זה נכון ציונית-לאומית-התיישבותית ונכון כמובן ברמת האחריות שלנו כמדינה לאזרחיה. ואני רוצה לומר פה, בבית הזה, עזבו רגע ימין–שמאל; נראה לי שכולנו צריכים להתאחד סביב המטרה החשובה והנכונה הזאת. ובכל זאת – יש לי כמעט שלוש דקות – אי-אפשר בלי להתייחס לענייני דיומא. תראו, אנחנו, בלמעלה מ-100 שנות ציונות, מתמודדים עם אתגר, אתגר מורכב. אני חושב שלרובנו אמורים להיות האמונה והביטחון בצדקת הדרך. זו ארצנו, שבנו אליה אחרי אלפיים שנות גלות ונדידות, אחרי שגורשנו ממנה בכוח הזרוע. אמרתי קודם: אין מפעל צודק ומוסרי יותר בפרספקטיבה היסטורית ובין-לאומית במאות השנים האחרונות. אנחנו יודעים לקרוא לזה גם בשמות האמיתיים: הקדוש ברוך הוא מחזיר את שכינתו לציון, מקבץ את בניו אל ביתו. אנחנו עומדים ביום ירושלים; התחלנו ביום העצמאות, קומת הבניין הפיזית, ואנו מתקדמים אל ירושלים, הקומה הרוחנית, הלב, הפנימיות, הייעוד והשליחות של מדינת ישראל כתהליך נהדר של גאולה; ראשית – ובעזרת השם כבר הרבה יותר מראשית – צמיחת גאולתנו. ואנחנו מתמודדים עם אויב שעדיין לא מסוגל להשלים עם שיבתנו הביתה. הוא מנסה לעכב את החזרת השכינה ואת החזרה שלנו הביתה. האויב הזה יושב בעזה, ביהודה ושומרון, ולצערי בירושלים, וכן, חלקו – לא כולם, חס וחלילה – אבל חלקו גם בעכו וברמלה וביפו. הם מדברים; רק צריך להקשיב להם, לא לטמון את הראש בחול כמו איזו בת יענה, לא לשמוע ולא לראות. אפשר לקרוא לזה קיר הברזל של ז'בוטינסקי, אפשר לקרוא לזה שלוש האיגרות שיהושע שלח, כפי שמופיע בגמרא, הרמב"ם פוסק להלכה. הדרך היחידה לגדוע את הטרור ולהשיב את הביטחון לאזרחי ישראל זה לגדוע את התקווה של האויב לנצח אותנו בכוח הזרוע. לגדוע את התקווה. כשאנחנו מדברים, וכביכול לא נדבר על משאים ומתנים נוראיים ואיומים בהקשרים מדיניים, לא יודע, של כל מיני המצאות כאלה של מדינה פלסטינית; כשאנחנו לוקחים את האויב הזה ואומרים לו: בוא, אתה תהיה לשון המאזניים, אתה תכריע, אתה תמליך מלכים – אני אומר לנו, חברי הכנסת: מותר לנו, מה זה מותר, אנחנו בדמוקרטיה מתווכחים, יש ימין, שמאל, דתיים, חילונים, חרדים, כולם כולם אוהבים את המדינה, רוצים בטובתה. כן, יוראי, לך ולי יש מטרה משותפת: לקדם את מדינת ישראל כמדינה יהודית. להם אין מטרה כזאת, יש להם מטרה הפוכה – יש להם מטרה דתית, תיאולוגית, מדינית – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בצלאל – – – עכשיו קורס – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אני לא אתן לך עכשיו הרצאה על תולדות האסלאם – להשמיד אותנו ולהקים חליפות אסלאמית אחת גדולה. יש להם ג'יהאד צבאי, אזרחי, לובש צורה, פושט צורה. בואו נקשיב להם. כן, נקשיב גם למנסור עבאס. נקשיב גם למנסור עבאס – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל הליכוד טוענים שזה לא היה על הפרק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הדברים מכוונים לכולם. עזוב רגע מי התחיל – בגן ילדים זה "מי התחיל". אני אומר את הדברים לליכוד, לנתניהו, למיקי זוהר, אני אומר אותם לכם, אני אומר אותם לכולם. אנחנו, כולנו, כל מי שיש להם מכנה משותף של מדינה יהודית ודמוקרטית, יכולים וצריכים להיות חלק מהמשחק, לריב, להתווכח. אנחנו יודעים להכריע. אנחנו בני עם אחד. אנחנו חלוקים בדעות, חלילה לא בלבבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אי-אפשר להכניס אל המגרש הזה אנשים שהמטרה שלהם הפוכה בתכלית ולהפוך את המדינה לבת ערובה ולתלויה בהם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', רק משפט אחרון ממש. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, רק עכשיו, תראו איך רע"מ השעו את המשא ומתן, כי – אוי ואבוי, איזו הפתעה, מזמן לא הופתענו ככה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', משפט אחרון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. הם מזדהים עם תנועת האחות שלהם, החמאס בעזה. אני מקווה שכולנו נצביע עכשיו בעד הצעת החוק הזאת, נקדם אותה לא רק בטרומית, ובעזרת השם נעשה כאן ציונות וצדק. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/401/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> להצעת החוק מוצמדות שתי הצעות חוק נוספות. הראשונה שבהן – הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מיקי זוהר. אני מזמין אותך להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חברי וחברות הכנסת, אדוני היושב-ראש, לפני שאני אדבר על החוקים שנצביע עליהם היום, אני רוצה בעצם להתייחס לאירועים שקרו היום – ירי הרקטות לעבר יישובי ישראל וגם ההתפרעויות ברחובות ירושלים. אני חייב לומר לכם בצורה ברורה: ישראל חייבת, אבל חייבת, להכות בחמאס בעוצמה. אנחנו לא יכולים להשלים עם מצב שאין לאזרחים שלנו את הביטחון הדרוש, ובחמאס צריכים להבין שהמשוואה השתנתה. על כל רקטה שנורית לעבר ישראל אנחנו צריכים להגיב בעוצמה. מדיניות ההכלה לא רלוונטית יותר; היא לא מתאימה למצב הקיים. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מה השתנה – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גם חושב שהאירועים הללו צריכים להיות קריאת השכמה לנפתלי בנט ולגדעון סער. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתמול ירו עליי טיל. מה השתנה בין אתמול, שירו טיל על הבית – – – להיום? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שנפתלי בנט וגדעון סער יודעים היטב מה המשמעות של ממשלה שתהיה בתוכה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עושה פוליטיקה מהמצב הביטחוני? למה אתה עושה פוליטיקה? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מרצ, מפלגת העבודה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עושה פוליטיקה מהמצב הביטחוני? תתבייש לך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושגם הרשימה המשותפת תצטרך להימנע בהצבעה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זו ממשלה שתסכן את ביטחון אזרחי ישראל. נקודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נעים לי להגיד לך, אבל הביטחון שלי – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל את נפתלי בנט ואת גדעון סער: את מי אתם רוצים לידכם בשולחן הממשלה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא את ביבי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> את ניצן הורוביץ – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו פוליטיקה זולה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שרוצה לחקור את חיילי צה"ל בהאג? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן, כן, כן. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> 20 שנה לא דיברת על הביטחון שלי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלה כזאת באמת תוכל להגן על חיילינו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. כן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלה כזאת תוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שלפנינו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לכם, גדעון סער ונפתלי בנט, שימו בצד את העניינים האישיים – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> במבחן התוצאה הממשלה שלך לא הצליחה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עוד היום. מחובתנו, במאמץ גדול, להקים ממשלה לאומית, שתשקף את הרוב המוחלט שיש לימין בכנסת – לא לשמאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקים, נו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מפריע לך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז תקים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ביטחון אזרחי ישראל, בריאות אזרחי ישראל, חשובים יותר מכל השיקולים האישיים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> היה לך מנדט 28 יום. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני יודע שאתם בשמאל חוגגים את ניצחונכם לקראת ממשלה אחרי 21 שנה בכפור. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אנחנו לא חוגגים שום דבר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> גברת זנדברג, 21 שנה בכפור של האופוזיציה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נו, נו, נו. יפה מאוד. הגיע הזמן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מתחילים להריח את האפשרות להקים ממשלה. אבל אתם יודעים דבר אחד – שאתם לא מתכוונים לעשות את העבודה, כפי שהימין עשה, לביטחון אזרחי ישראל ולטובת עתיד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת זוהר, משפט אחרון, בבקשה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אדבר גם על הצעות החוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא. משפט אחרון. אין. הזמן נגמר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בזבזת את כל הזמן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני לא צריך עזרה. תאמין לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מדבר כל הזמן על פוליטיקה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא צריך עזרה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר שהצעות החוק הללו מוכיחות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון וזה הכול. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעות החוק הללו מוכיחות לכולנו שממשלת ימין היא דבר אפשרי, ולא רק אפשרי אלא הכרחי. כל החוקים שיעלו כאן היום, ובעזרת השם גם יימצא רוב בכנסת להעברתם, הם חוקים שמראים שהימין צריך להיות בהנהגת המדינה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זוהר, תודה רבה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שום דבר אחר. אני מסיים במשפט אחרון, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. המשפט האחרון כבר היה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> האחרון והאחרון חביב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא מאוחר, חברים. אפשר להציל את המצב. בואו נקים יחד באופן מיידי ממשלת ימין. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/402/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק פינדרוס) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק המוצמדת הבאה – הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני שמעתי את הצעקות על קודמי, על מיקי זוהר, ואני לא מצליח להבין. מביאים פה הצעת חוק הכי הומנית והכי פשוטה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> רצינו להצביע בעד, אבל לא שמענו מה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנשים, יש מעל 400,000 מתיישבים שיושבים ביהודה ושומרון בביורוקרטיה מטורפת, לחלקם אין חשמל, לחלקם אין מים, לחלקם אין כבישים, לחלקם אי-אפשר לשים מגלשה כי עוד לא גמרו את ההליכים הביורוקרטיים. מנסים להסדיר את הדבר הזה, ואתם צועקים. למה? בואו, תוכיחו את עצמכם היום ותצביעו בעד. ומכיוון שאני יודע שלא תצביעו בעד, אז זו באמת קריאה אמיתית, כן, גם לנפתלי בנט וגם לגדעון סער: תראו מה יקרה אם לא תחזרו הביתה, עם כל הבעיות האישיות שיש לכם. תראו מה יכול לקרות, כמה אנשים יכולים לסבול וכמה ארץ ישראל – שיכולה להיבנות, אנשים שיכולים לקבל שירותים מינימליים, יוכלו לקבל את השירותים המינימליים. עכשיו המבחן של כל השותפים החדשים שלכם, גדעון ונפתלי. המבחן הוא לראות אם יש להם טיפת אנושיות מול גבעת אסף, מול חוות גלעד, אנשים שנמצאים שם שנים בלי מזגן, כמו שאמרו, בלי מכונת כביסה. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא הסדרת את זה כל כך הרבה שנים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה היום? למה לא הסדרת את זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ישיב בשם הממשלה במשולב על כל שלוש הצעות החוק השר צחי הנגבי. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היום? ביום האחרון? 20 שנה. למה לא הסדרת? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ביום האחרון הקודם העליתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשמור על השקט. תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, אם אני מזהה נכון על פי גבך, אנא, עם הפנים אלינו ולא עם הגב. משיב השר הנגבי בשם ראש הממשלה, כפי שאני מבין. בבקשה. << דובר >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, זה סמלי מאוד שהכנסת זוכה לדון בהצעות החשובות האלה דווקא ביום שבו ישראל מציינת יום חג של ממש. אחד מרגעי השיא בהיסטוריה הארוכה של עמנו ובהיסטוריה הקצרה של מדינתנו, אחד מן הרגעים שבהם אין מחלוקת בין שמאל לבין ימין, בין קואליציה לבין אופוזיציה, הוא יום שחרורה ואיחודה של ירושלים הבירה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יש אופוזיציה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> ולא פחות סמלי הוא שביום הזה, שבו המחבלים הארורים בעזה מטווחים את בירתנו, מתכנסת הכנסת, משכן הריבונות העברית המתחדשת, לחזק הערב את ההתיישבות החלוצית שלנו ביהודה ובשומרון, ליבה הפועם של ארץ ישראל; ולא סתם לחזק את ההתיישבות, אלא את הכוח החלוץ של הציונות העכשווית: המתיישבים הצעירים, שבמהלך העשורים האחרונים הם הנחשונים שהולכים לפני המחנה, והם שהכוחות השוטמים את ההתיישבות מתנכלים להם ללא עילה, ללא היגיון, אדוני היושב-ראש; גם ללא לב. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, וגם לקואליציה וגם לוועדה המסדרת, שהשכלתם להציב את הנושא הזה על סדר-יומה של הכנסת דווקא היום. יפה דרשת, חבר הכנסת סמוטריץ', שכאשר הממשלה, רק לפני כמה חודשים, קמה לעשות מעשה ולהביא הצעת חוק שתסדיר את ההתיישבות הצעירה, אנחנו האמנו, אולי בתום לב, שמדובר באחד הנושאים הבודדים שבהם לא צפויה מחלוקת בינינו לבין גוש כחול לבן. הרי מי כשר הביטחון, ששירת שנים כה רבות ביהודה ושומרון – היה מפקד האוגדה, כמדומני, ואלוף הפיקוד ביהודה ושומרון; זה שמופקד למעשה על הטיפול במינהל האזרחי ביהודה ושומרון ועוסק יום-יום בבעיות של המתיישבים – מי כמוהו אמור להיות מודע למצוקה של המתיישבים, לעובדה שנדרשת סוף-סוף הסדרה של סוגיות מרקם חיים בסיסיות: ביוב, חשמל, תקשורת, מרכיבי מיגון ואבטחה. אבל לצערנו, הצעת ההחלטה שאני הבאתי בפני הממשלה בשעתו, בעצה אחת עם השר לעניינים אזרחיים מיכאל ביטון, ההצעה הזאת סוכלה על ידי הצד השני. והערב זו אחריות הכנסת להשלים את מה שהממשלה לא הצליחה לקדם, ולכן אני, בשם הממשלה וראש הממשלה, מבקש מן הכנסת לתמוך בהצעות החוק שהונחו על שולחננו. ואכן, אי-אפשר בלא התייחסות, אדוני היושב-ראש, גם לנושא שנוגע למציאות של השעות האחרונות. זה לא סוד שלאורך הימים האחרונים נתקלנו בניסיונות להסלים את המצב בירושלים, כי אויבינו יודעים היטב שככל שירושלים יוצאת משליטה כך ניתן יהיה להפגין יותר עוינות ושנאה והסתה כלפי מדינת ישראל – גם בתוך מדינת ישראל גופה, מקרב אזרחי ישראל הערבים, וגם לנסות ולצבור בציבוריות העולמית, במדינות ערב, בקהילה הבין-לאומית, עוד ועוד נקודות ביקורת כלפי ישראל. אנחנו עשינו מאמץ גדול ולא קל לצנן את האווירה ואת הרוחות. ממשלת ישראל פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, ביקשה ממנו לפנות לבית המשפט העליון ולדחות את הדיון המתוח שהיה צפוי להיות השבוע בבית המשפט העליון בנושא שכונת שמעון הצדיק. כמו שאתם יודעים, זה הליך משפטי שמתנהל לאורך הרבה שנים, כמדומני עשור שלם. אפשר היה לקבל החלטה ואפשר היה לטעון שמן הדין ומן הצדק לסיים את ההליכים המשפטיים, שעיכבו ועיכבו ועיכבו את מתן הזכויות לתושבים היהודים, אבל רצינו לנסות וליצור תהליך של דה-אסקלציה, של הנמכת הלהבות והפחתת העילות למתח. ואכן, בית המשפט העליון נענה לבקשתו של היועץ המשפטי לממשלה – כמובן, בקשה מנומקת – ודחה את הדיון ב-30 ימים. נדמה לי שההחלטה הזאת מבורכת. החלטה נוספת שקיבלה הנהגת המדינה הייתה שלא יעלו היום יהודים על הר הבית – לכאורה, סוג של אפליה בלתי מוצדקת, איפה ואיפה. כל יום עולים יהודים להר הבית, מאז שברוך השם הגורל זימן לי את הזכות, כשר לביטחון הפנים, בשנת 2003, באוגוסט, לקבל החלטה לפתוח מחדש את הר הבית לביקורי יהודים ונוצרים. ידידי הטוב מיקי לוי, אומנם הוא מעברו השני של המתרס הפוליטי, אבל אז זכינו להיות יחד במשרד לביטחון הפנים. ניצב לוי היה אז מפקד מחוז ירושלים, השתתף בדיונים הרבים שקיימנו לקראת ההחלטה הגורלית ההיא. אני יכול לומר שהיו דעות רבות לכאן ולכאן, אבל תמיד חבר הכנסת דהיום לוי ואז ניצב לוי היה בעמדה שלא נבהלה מהאזהרות, מהאיומים ומההבטחות שהמזרח התיכון כולו יעלה בלהבות ומיליוני מוסלמים ינהרו כנהרות של אדם כדי לקעקע את האחיזה היהודית בהר הבית. ואכן, פתחנו את הר הבית בשעתו. עברו מאז המון המון שנים, כבר י"ח שנים מאז 2003, והחיים מתנהלים במסלולם ועולם כמנהגו נוהג. למעלה ממיליון יהודים ואולי מיליונים רבים של נוצרים מבקרים בהר הבית כדבר שבשגרה, ואיש איננו מוצא בדבר הזה איזשהו טעם לפגם. ובכל זאת, הינה, ממשלת ישראל, בניגוד לטבע הקלאסי שלה, קיבלה החלטה שאנחנו היום הזה תורמים את התרומה שלנו להפחתת המתח. לכן יהודים לא היו היום בהר הבית – דבר לא שגרתי, וכמובן גם לא רצוי. החלטה נוספת שקיבלנו היום – למעשה, קיבלו אותה מפקד המחוז של המשטרה וגם מפכ"ל המשטרה – הייתה בעניין הנתיב של צעדת הדגלים הקסומה, היפהפייה, שמדי שנה בשנה מתנהלת ומעלה את ירושלים על ראש שמחתה, שיש לה באמת קסם מיוחד ביום ירושלים. אז היום עשינו שינוי מסוים בנתיב כדי להוכיח שלא ידנו היא שמעלה את המתח. לכן, ידידיי, אני מבקש מכם, בשם הממשלה, לתמוך בהצעות החוק שהוצגו בפנינו והונחו על שולחננו כדי לקדם את האחיזה שלנו בארצנו ולחזק את המתיישבים הצעירים, שמגיעות להם כל הברכה וכל האהבה והתמיכה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הראשונה, של חבר הכנסת סמוטריץ', מבקש להתנגד חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוצמדות כבר היו, ותשובת השר כבר הייתה. אנחנו עובדים מהר. עכשיו אנחנו כבר בהתנגדות. התייעלנו, חברת הכנסת זנדברג, אבל אם את רוצה להתנגד, את יכולה. בבקשה, שלוש דקות, חבר הכנסת סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בושה וחרפה שהצעת החוק הראשונה שדנה בה הכנסת העשרים-וארבע היא להכשיר מאחזים בלתי חוקיים. אין שם אחר. לא שומעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם אפשר להגביר טיפה את המיקרופון של חבר הכנסת סעדי. תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שבושה וחרפה לכנסת העשרים-וארבע שהצעת החוק הראשונה שמגיעה למליאה היא להכשיר מאחזים בלתי חוקיים. אנחנו חושבים וטוענים שכל ההתנחלויות הן לא חוקיות וזה פשע בין-לאומי, אבל קל וחומר כשאתם רוצים להכשיר עכשיו מאחזים בלתי חוקיים; ואתם בוכים עכשיו, "הומני". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגנה את הטרור, תגנה את הטרור. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שמעתי את פינדרוס – איפה אתה, פינדרוס – אומר: זה חוק הומני, אנחנו רוצים לתת לאנשים האלה חשמל ומים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש עשרות אלפים, יש יותר מ-100,000 בפזורה הבדואית, וחברי סעיד אלחרומי מחתים עכשיו על הצעת חוק להכיר בכפרים האלה. אני לא ראיתי שאתם מזילים דמעה על אזרחים. אבל כאשר מדובר במתנחלים קיצוניים, שמבעירים את השטח, שמציתים את השטח – מה עושים? אלה נערי הגבעות, נערי הגבעות. אתם הולכים להכשיר את זה, ובסוף אתם באים ובוכים למה פונים לבית המשפט הבין-לאומי בהאג? בטח שיפנו ברשות הפלסטינית לבית המשפט הבין-לאומי בהאג, כי זה פשע בין-לאומי. ואתם, תקווה חדשה – לא תקווה ולא חדשה. נפתלי בנט – מביכים אתכם עם הצעות החוק האלה, ואתם זורמים עם הצעות החוק האלה. מה קרה? סמוטריץ' עשה לכם בית ספר. כל הכבוד, אבל לנו יש עמדה ברורה. אנחנו מתנגדים, מתנגדים לכל מפעל ההתיישבות, והפתרון הוא שתי מדינות – מדינת פלסטין בשטחים שנכבשו בשנת 1967, לרבות ירושלים המזרחית, בירתה של מדינת פלסטין. היום אתם מציינים, חוגגים את יום ירושלים. זה פיקציה, זה שקר. אין אחדות. ירושלים המזרחית היא שטח כבוש. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לסוריה, לסוריה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. מבקשת להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת זוהר חברת הכנסת אורית סטרוק. אני רק מדגיש, חברת הכנסת סטרוק, שאת צריכה לדבר נגד החוק – לא אאפשר לך לדבר בעדו – בהתאם לתקנון. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם כולכם יודעים שאין כמוני, אין כמוני בעד ההתיישבות הצעירה, ואין כמוני מי שמעריצה את המתיישבים שעלו לגבעות למען כולנו, בשליחות ממשלות ישראל כולן, וקיבלו אלף ואחת הבטחות שיסדירו אותם, ואין כמוני שבטוחה שמגיע להם שיסדירו אותם. ובכל זאת עליתי לדבר נגד הצעת החוק של ידידי חבר הכנסת מיקי זוהר, פשוט בגלל איסור תורה. יש איסור תורה שנקרא "לא תונו איש את עמיתו" – אונאת דברים. אסור להונות את המתיישבים האלה, שיושבים שם במסירות נפש עצומה, ואנחנו עושים עליהם רושם כאילו אנחנו הולכים להסדיר אותם עכשיו בהצעת חוק, בזמן שרגע אחרי שהצעת החוק הזאת תוצבע – והיא תוצבע ברוב גדול – היא תגיע לוועדה המסדרת, ושם קארין אלהרר, החברה, השותפה של הידידים הטובים שלי, של אילת שקד, של נפתלי בנט, של זאב אלקין, של גדעון סער, של עידית סילמן ושל שרן השכל, שחתומים על הצעת החוק הזאת – קארין אלהרר הרי תקבור אותה שם. הרי זה כבר קרה לנו בכנסת הקודמת. הצעת החוק הזאת עברה ברוב של 60–40 – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – פח זבל. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואיתן גינזבורג, שגם הוא הולך להיות שותף שלכם, קבר אותה בוועדת הכנסת. ואני חושבת שיש גבול כמה אפשר לעשות צחוק מאנשים שלמען כולנו הלכו ליישב את ארץ ישראל. כמה אפשר לצחוק עליהם? וכשאני קוראת בתקשורת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר לקבור אותה – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא יודעת מה קורה בחדרי המשא ומתן, אבל בתקשורת אני קוראת – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה בוועדה המסדרת? אפשר לקבור אותה עכשיו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שמה שמסכמים בממשלה עם השמאל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר לקבור אותה עכשיו, למה בוועדה המסדרת? למה בוועדה המסדרת? אפשר לקבור אותה עכשיו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – זה שהיישובים לא ייעקרו אבל גם לא ייבנו. לא ייעקרו אבל גם לא ייבנו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נפתלי, מנכ"ל מועצת יש"ע, שנלחם נגד ההקפאה, זה מה שאתה הולך לסכם עם השותפים שלך משמאל? אני לא יודעת, אני שואלת, נפתלי: אתה הולך לסכם עם השותפים שלך משמאל שהיישובים לא ייעקרו אבל גם לא ייבנו? כן, תבוא לדבר אחריי, אני אשמח שתבהיר את זה. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וכשאני פונה לשותף שלכם, לרם שפע, ואני אומרת לו: רם שפע, בוא איתי לסיור בהתיישבות הצעירה, הוא אומר לי: בחיים לא, אין מצב. אתם סתם קוראים להם "ההתיישבות הצעירה", אלו מאחזים לא חוקיים וכו' וכו' – והם הולכים להחזיק בעמדות מפתח בממשלה שאתם רוצים להקים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בעזרת השם. בעזרת השם. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני שואלת: כמה אנחנו יכולים להונות את האנשים הצדיקים והמסורים האלה שיושבים שם? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. משום שבליל הסדר אנחנו אומרים "דיינו" – אנחנו אומרים: "אילו הוציאנו ממצרים ולא נתן לנו את התורה, דיינו", וכן הלאה – אז אני אומרת "דיינו". אני בסוף אצביע בעד, אבל אני חושבת שזו בושה וכלימה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, עד כאן. זה הרגע לרדת. תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. רבותיי, אני מבקש מכולם לשבת במקום. בשעה טובה אנחנו מקיימים, אחרי הרבה מאוד זמן, הצבעה כשכל חברי הכנסת יושבים במליאה במקומם. רק שכל אחד יוודא שהוא אכן יושב במקומו הנכון. אנחנו נעבור לסדרת הצבעות. אם כן, אנחנו מצביעים תחילה על הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חברי הכנסת סטרוק, אלקין, סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, לוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם יש תקלה אנחנו תכף נוסיף. אני מבין שהשרים הנגבי ואמסלם מבקשים להצביע בעד הצעת החוק. אם כך, יש לנו 45 בעד, בתוספת הקולות של השרים הנגבי ואמסלם, נגד – 30, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חברי הכנסת סטרוק, אלקין, סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה הטרומית. מאחר שאין לנו כרגע ועדת חוקה, חוק ומשפט, ההצעה מועברת לדיון בוועדה המסדרת. אנחנו עוברים מכאן להצעת החוק השנייה – הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מיקי זוהר. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, לוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולותיהם של השר הנגבי והשר אמסלם – אני מבין שזה עדיין לא עובד – בעד. לפיכך, יש לנו 45 בעד, 30 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מיקי זוהר, התקבלה בקריאה הטרומית, וכאמור, גם היא תעבור לוועדה המסדרת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, לוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני שוב מוסיף את קולותיהם של השרים הנגבי ואמסלם, בעד, ולפיכך אנחנו עם 45 בעד, 30 נגד, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס, התקבלה בקריאה הטרומית, ותועבר להמשך דיון בוועדה המסדרת. עד כאן בנושא הזה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) << הצח >> [הצעת חוק פ/50/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת מיקי זוהר. גם להצעה הזאת ישנה הצעת חוק מוצמדת, שתידון ביחד איתה בדיון משולב. אני מזמין את חבר הכנסת זוהר, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל שוב את ההזדמנות ולחזור על מה שאמרתי פה קודם: נפתלי בנט, אילת שקד, גדעון סער, זאב אלקין, חבריי לימין, זה עוד לא מאוחר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה עושה פוליטיקה? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תתעשתו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה עושה פוליטיקה זולה? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ממשלה שמרצ ומפלגת העבודה הן חלק ממנה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה עושה פוליטיקה – – – למה אתה עושה פוליטיקה? תתבייש לך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ממשלה שמוותרת על ביטחון אזרחי ישראל כדי לשרוד בשלטון. מדינת ישראל לא יכולה לאפשר לעצמה ממשלה שאיימן עודה, אחמד טיבי, עופר כסיף ובל"ד יצטרכו להימנע בהצבעה כדי שהיא תקום. אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לעשות דבר כזה. אתם אנשי ימין. אתם אידיאולוגים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה עושה – – – אנחנו לא נימנע. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא מאוחר לתקן. ממשלה הרסנית שכזאת תהיה מסוכנת לאזרחי ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר לך שהם יצביעו נגד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים דבר אחד, חבר הכנסת שחאדה: אתם חוגגים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אני אומר – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הזמן שלכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יותר מסוכן – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול נשען על המשותפת. אני מבין את זה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בזה אתם יצירתיים – בסכנה. בסכנה אתם יותר גדולים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין את החגיגות, אבל דע לך דבר אחד – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסכנה אתם יותר גדולים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה. בסוף הנפש היהודית תשכנע גם את נפתלי בנט וגם את גדעון סער שלא לסכן את אזרחי ישראל ולא לסכן את ביטחונם, כי כשהם נשענים עליך, חבר הכנסת שחאדה, הם מסכנים את ביטחון כל אזרחי ישראל. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רואים – – – בירושלים ועזה. רואים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני קורא לכם שוב: תתעשתו, זה לא מאוחר. שימו את העניינים האישיים בצד. תסתכלו אך ורק על טובת אזרחי ישראל ותעשו את המעשה הנכון – תקימו ממשלה ימנית לאומית חזקה מול הטרור, מול האויבים שלנו, ויש רבים, לצערנו הרב. אני אומר לכם, חבריי מהשמאל, אני מבין שאתם כבר רואים או-טו-טו את הממשלה שלכם קמה, ואני מבין שאתם מרגישים שאתם מאוד קרובים לכניסה למשרדי הממשלה. וכמו שאמרתי קודם, חברת הכנסת זנדברג, ברור שזה אירוע היסטורי. אחרי 21 שנה באופוזיציה יכול להיות שתהיו בפעם הראשונה בקואליציה. אחרי 21 שנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הנזק שתגרמו למדינת ישראל – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נעשה יותר טוב מכם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הגישה שאת בסופו של דבר – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> את הנזק אתם גרמתם, ואנחנו נתקן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תובילי במשרד הממשלתי שתהיי אמונה עליו – אני מפחד מהעיקרון, מהרעיון הזה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא נורא, תהיה רגוע. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מטריד אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נחזיק לך יד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה גורם לי לחשש גדול, וזה צריך לגרום חשש לכל איש ימין באשר הוא. כל מי שמאמין באידיאולוגיה הימנית צריך לחשוש מזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> החמאה נוטפת לך מהראש, מיקי. החמאה נוטפת. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעות החוק שעולות כאן היום, ובעזרת השם ימשיכו לעבור כאן היום, בזכות הרוב הימני שקיים פה בכנסת, מוכיחות לכולנו שממשלת ימין היא דבר אפשרי והיא דבר הכרחי. הסדרת ההתיישבות הצעירה, פסקת ההתגברות, ביטול ההתנתקות – ההצעות הללו יכולות להיות הסנונית הראשונה בדרך להקמת ממשלת ימין היסטורית. אגב, זו ממשלת ימין היסטורית שלא הייתה פה מעולם; לא הייתה לנו ההזדמנות, לא היה לנו אף פעם הסיכוי להקים ממשלה כזאת, והיום הוא קיים. אפילו שהתקדמו במשאים ומתנים, אפילו שהשמאל כבר מרגיש: כן, אנחנו חוזרים להנהגת המדינה – אפשר לשנות את זה. נפתלי בנט וגדעון סער מגיעים מערכים שאני מכיר. לא יכול להיות שהם ייתנו יד לדבר הזה. לא יכול להיות. אני בטוח שאפשר להסכים בקלות על כל קווי היסוד הנדרשים. אפשר לשמור ביחד על הביטחון הלאומי והאישי של כל אזרחי ישראל תוך מאבק נחרץ ונחוש נגד הטרור. הממשלה יכולה לחזק את הכנסת מול מערכת המשפט, הממשלה יכולה לפעול לריפוי מערכת המשפט, אבל זו חייבת להיות ממשלת ימין, כי בממשלה עם השמאל אתם יודעים שזה לא יקרה. הממשלה יכולה להוביל לתוכנית ליציאה מהמשבר הכלכלי עקב הקורונה. הממשלה יכולה לפרוס רשת ביטחון כלכלית וחברתית בעבור כלל אזרחי ישראל. הממשלה הזאת יכולה לפעול לקידום החלת הריבונות ביהודה ושומרון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> את כל זה אנחנו יכולים לעשות יחד. כל מה שאתם צריכים לעשות זה פשוט להחליט שזה מה שאתם רוצים שיקרה, וזה יקרה. << קריאה >> עמר בר לב (העבודה): << קריאה >> – – – לא עשיתם את זה – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> 21 שנה בשלטון – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת יכולה לפעול לשמור על הצביון הדמוקרטי והיהודי של מדינת ישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא לוותר על המורשת שלנו. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> סנטימטר לא סיפחתם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לסיכום דבריי אני אומר, ואני אומר את זה בכנות רבה, מעומק ליבי: עוד לא מאוחר. אפשר להקים ממשלת ימין. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – דמעה – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו רואים – אגב, בכנות רבה, הלב שלי נשבר, אני לא מסתיר את זה. הלב שלי כואב ודואב מהמצב שאליו הגענו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהימין בסופו של דבר לא יישאר בשלטון. תקום פה ממשלה שמורכבת רובה ככולה מהשמאל, בהישענות על המשותפת. אתה, עיסאווי, תחליט מה יקרה בממשלה הזאת; אבתיסאם מראענה תחליט מה יקרה בממשלה הזאת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא יהיה לב שבור אחד. לא יהיה לב שבור אחד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תמר זנדברג תחליט מה יקרה בממשלה הזאת. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> יש לי שאלה: למה ציינת דווקא את עיסאווי ואת אבתיסאם, כי הם ערבים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יותר טוב מנאשם בפלילים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אמרתי: גם תמר זנדברג. ניצן הורוביץ יחליט מה יהיה בממשלה הזאת. פשוט זה היה לפי סדר הישיבה, אז אל תתרגשי. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תתרגשי, חברת הכנסת זנדברג. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לפי סדר האל"ף-בי"ת – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> העיקר שציינת גם אותי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. בלעדייך מה היינו עושים פה, תגידי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יותר טוב מנאשם בפלילים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> איך השמאל היה מתפקד בלי תמר זנדברג? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> בדיוק. אוה, עכשיו אתה – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת שאת סמל, סמל לכל מה שאני לא מעריך מבחינת האידיאולוגיה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לכבוד הוא לי. מה שאתה לא מעריך זה הדברים הטובים במדינה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> את סמל לא טוב למה שאזרחי ישראל צריכים בהנהגת המדינה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אזרחי ישראל – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואת הולכת להיות חלק מההנהגה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה שיח – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מצר על כך. זה יום עצוב בשבילי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> למה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ומי מכשיר אותך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה מיקי – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מי מכשיר אותך להיות בהנהגת המדינה? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, יורים – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשי הימין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הפלגנות הזאת? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשים עם אידיאולוגיה כמו שלי – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הפלגנות הזאת? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא כמו שלך. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> יורים על אנשים וזה מה שאתה אומר? יש אזרחים שיורים עליהם עכשיו, וזה מה שאתה אומר עכשיו? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מי מכשיר אותך, תמר זנדברג, להיות בהנהגת המדינה, אם לא אנשי ימין? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> האזרחים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יורים עכשיו על אזרחים וזה מה שאתה עושה? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> האזרחים? אתם רוצים להגיד לי שרוב האזרחים רוצים בממשלה הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אנשים במקלטים – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, באמת. מיליון ו-900,000 מצביעי ימין לא רוצים בממשלה הזאת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> רוצות, רוצות. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> שני שלישים ממצביעי ימינה לא רוצים בממשלה הזאת, ואני לא ראיתי סקר על מצביעי תקווה חדשה, אם הם גם רוצים בממשלה הזאת. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> הם לא רוצים את ביבי, לכן הצביעו סער. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יורים עכשיו על אנשים טילים ואתה עושה פוליטיקה. תתבייש לך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ועדיין לא מאוחר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיין לא מאוחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיין אפשר לשנות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מפלג עכשיו את עם ישראל? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיין אפשר להשאיר אתכם באופוזיציה לעוד שנים ארוכות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מדבר על אופוזיציה עכשיו? תתבייש לך עם הפלגנות הזאת. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מקווה שכך יחליטו אנשי הימין – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יורים עכשיו טילים על אזרחי ישראל, ומה אתה עושה עכשיו? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהאידיאולוגיה שלהם – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חייבת להיות במקום הראשון, לפני כל השיקולים האישיים. זה חלק מתפקידי לומר את זה פה במליאה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לפלג ולהסית. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חלילה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מפלג? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חלילה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> דיברת עכשיו על השמאל – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חלילה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – ועל תמר – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה אפילו לא קרוב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – ועל עיסאווי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, זה אפילו לא קרוב. עם כל הכבוד, אתה יכול לומר מה שאתה רוצה, אני לא בהכרח מתרשם, אבל לפלג ולהסית? אני לא יכול לומר את דעתי פה על הדוכן – שממשלת שמאל פשוט תפגע במדינת ישראל ותהרוס את מדינת ישראל? אסור לי להגיד את העמדה הזאת? זה נקרא לפלג ולהסית? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בשעה שיורים על ישראל טילים – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה ממשלה עם השמאל, אני רוצה ממשלה עם הימין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בשעה שיורים – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גאה בעמדה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בשעה שיורים טילים על ישראל – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גאה בעמדה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – אל תעסוק בפוליטיקה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זו בדיוק הנקודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אל תעסוק בפוליטיקה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל שרואים את הכאוס הפוליטי, בגלל שרואים שעומדת לקום פה ממשלת שמאל, אויבינו מרימים את ראשם ואומרים: זה הזמן להכות בישראל. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אבל הם עושים את זה – – – כשאתם בשלטון – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הזמן להכות בישראל, משום שתראו מה הם עושים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם מקימים פה ממשלת שמאל, ממשלה רופסת, ממשלה שתפנה את הלחי השנייה. זו הסיבה שהם מרימים ראש. כן, זו הסיבה שהם מרימים ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תתמודדו עם זה. הקו שאתם, השמאל, הוביל במשך שנים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הקו הרופס הזה, הקו המתחשב והמתחסד הזה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה בשלטון – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מביא עלינו את הטרור פעם אחרי פעם, פעם אחרי פעם – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתה בשלטון והם יורים עכשיו – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והגיע הזמן שתפנימו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קרה למיקי – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני לא אתנצל בפניכם על זה, כי זו האמת, ואתם צריכים להתמודד איתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היום, יותר מתמיד, נפתלי בנט צריך להתמודד איתה וגדעון סער צריך להתמודד איתה, כשאו-טו-טו תשבו יחד עם אנשי השמאל, שלא מעניין אותם ביטחון ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> די לפלג – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא מעניין אותם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובלבד שהם יהיו בהנהגת המדינה ובלבד שהם יראו כמה הם מתחסדים ומתחשבים וכמה הם מבינים ומכילים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, אנשי השמאל בוגדים, נכון? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> כשירו אתמול על העוטף, זה עניין אותך? אתמול ירו על העוטף. זה עניין אותך, ממשלת ימין? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנשי השמאל בוגדים, נכון? << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת עיסאווי פריג', שיהיה לך באמת בהצלחה בממשלה הבאה – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל אני עדיין מקווה שבדקה ה-99.9 יתעוררו חברינו לימין וימנעו את הממשלה הגרועה הזאת. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין גרועה יותר מאשר ממשלה עם נאשם בפלילים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) << הצח >> [הצעת חוק פ/254/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> להצעת החוק מוצמדת הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת קרעי, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו צופים בטלוויזיה, רואים את הקולות ולא מאמינים. איך ייתכן שיהודים לא יכולים לצעוד בבטחה ברחובות ירושלים בירת ישראל, ועוד ביום חגנו, יום שחרור ירושלים? אויבינו מרימים ראש כאן, בירושלים – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> חבל שביבי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומריעים לקול הדי הנפץ של הטילים מהדרום על ערי הדרום, על עוטף עזה ועל ירושלים. על אף ההשלכות החמורות שעלולות להיות, אדוני היושב-ראש, צריך לשים לזה סוף. הבלגה במקרים כאלה של התרסה, של אולטימטום מחוצף, איננה תגובה ראויה. הבלגה גוררת הסלמה ומצג של חולשה. אנחנו צריכים להראות לאויבים הערבים בדיוק את ההפך, מתוך נחישות ועוצמה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אנחנו לא אויבות – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> המטרה שלהם היא להוכיח לעולם שאין לנו ריבונות בירושלים, והמטרה שלנו צריכה להיות העצמת ריבונותנו באמצעות קביעת עובדות בשטח, בעיר העתיקה ובהר הבית, בדיוק כמו לפני 54 שנים. אורי צבי גרינברג טבע בזמנו מטבע לשון: השולט בהר שולט בירושלים ובכל ארץ ישראל. היום קראנו בשיר של יום, של יום שני, על ירושלים: "יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון – – – כי הנה המלכים נועדו – – – נבהלו נחפזו. רעדה אחזתם שם, חיל כיולדה". היום לצערנו קורה בדיוק ההפך: במקום שהם ייבהלו וירעדו מפנינו, הם משתוללים ברחובות, הורסים, בוזזים ופוצעים אותנו ביום חגנו. תינוקת בת שבעה חודשים נפצעה היום. אין גבול לחיות הטרף האלה. עכשיו כבר כולם מבינים: הטרור הזה, כאן בירושלים ואצלנו בדרום הארץ, לא מגיע יש מאין. כמו חיות טורפות המריחות את חולשת הטרף האויבים הערבים מריחים את הפחד, מזהים את הרפיסות ומבינים שממשלת השמאל הקיצונית שתכף תקום תזדקק לאישור הנציגים שלהם בכנסת על כל צעד ושעל. והנציגים שלהם לא מאכזבים אותם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – אתה יודע מה יקרה קדימה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלחרומי אומר בלי להתבייש: זו התקפה ברברית, זה פשע מזוויע, אבל של מי? של הכיבוש. וכמוהו עוד רבים ורעים. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> כנראה לא הקשבת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> האויבים מבחוץ תוקפים אותנו, והאויבים מבית, גם כאלה שיושבים כאן, תומכים בהם. בושה וחרפה. לחשוב שכאן בתוכנו, בכנסת ישראל, יש חברי כנסת שתומכים בטרור הזה; מקומם בכלא. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכיבוש הוא הטרור. הכיבוש הוא הטרור. מי שתומך בכיבוש צריך להתבייש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> והינה עכשיו – בכירים ברע"מ ובתנועה האסלאמית: לא נוכל להצטרף לשום ממשלה שתכריז או תגבה מלחמה נגד עזה. תקשיבו, חברי ימינה וחברי תקווה חדשה, פותחים לכם את העיניים עם מלקחיים. מה אתם חושבים לעצמכם? כנגד הטרור הזה ותומכיו יש לפעול ביד קשה: בעזה – חיסולים ממוקדים; בירושלים – לשבור את העצמות לפורעים הטרוריסטים. אני רוצה לאחל לירושלים בירתנו הנצחית, שהיום קצת הועם הזוהר של החג, של יום ירושלים, את חזון ישעיה: "עורי עורי לבשי עֻזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקֹּדש כי לא יוסיף יבֹא בך עוד ערל וטמא". לכם, אזרחי ישראל, אני רוצה לאחל שבימיכם ובימינו תיוושע יהודה, וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל, אמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין את השר דוד אמסלם להשיב בשם הממשלה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום קיבלנו תזכורת איפה אנחנו חיים ואיך אנחנו חיים במדינת ישראל. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> גם עוד 12 שנה – איזה פחד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו יכולים לדבר? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – 12 שנה החמאס ידע שבנט יהיה ראש ממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מרשים לנו לדבר? << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> 12 שנה. איפה היית? כמה מלחמות וכמה טילים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו חזרת, תן לנו לדבר כמה דקות. היום קיבלנו תזכורת על מה ולמה. בחורים יהודים צעירים, כמדי שנה – דרך אגב, אני זוכר גם את עצמי כילד בגיל 13, 14, צועד במצעד הדגלים. היינו צועדים עד הכותל המערבי. באו ילדים צעירים, חבר'ה צעירים, יהודים, פטריוטים, מבקשים לעשות בעצם את ריקוד הדגלים במדינת ישראל ולהגיע לכותל המערבי. מחליטים הערבים: הם לא נכנסים לשער שכם היום. למה? ככה. היום היהודים לא יתפללו בכותל. למה? ככה בא לנו. הרי אתם יודעים לבד שמעולם כוחות הביטחון הישראליים לא הפריעו ולא יפריעו לאף אחד להתפלל ולקיים את חופש הפולחן. אתם יודעים את האמת, כולכם פה. אבל אם אפשר לחמם ולהדליק ולהבעיר את מדינת ישראל, למה לא? חוצפה. ביום ירושלים, יום חגה של ירושלים, יהודים לא יכולים לצעוד בבירת ישראל. למה? בגלל שהחלטתם ככה. זה לא ייאמן. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כיבוש זה חג? ממתי כיבוש זה חג? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל שהימין לא בשלטון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני רק רוצה להגיד איזו מילה לחברת הכנסת אורית סטרוק: על זו הדרך, דרך אגב, לא נוכל אף פעם אף פעם להגיש שום הצעת חוק, אז לכן, זה לא טיעון בכלל. אבל אני רוצה לומר משהו, אני רוצה להתקדם. << קריאה >> עמר בר לב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול, ברוך הבא. << קריאה >> עמר בר לב (העבודה): << קריאה >> כל מה שאתה אומר זה אתם החלטתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר את זה לעצמנו. << קריאה >> עמר בר לב (העבודה): << קריאה >> מה זה לכנסת? זה אתם החלטתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר את זה היום – – – << קריאה >> עמר בר לב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר כאן – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אסביר. עמר, אני אסביר הכול. תראו, היום בעצם הייתה אמורה להיות פגישה בין מנסור עבאס לנפתלי בנט ולפיד, אבל עבאס ביטל את הפגישה. למה הוא ביטל את הפגישה? לא היה לו נעים – היום זה לא יום טוב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי שהם, לפיד ובנט, באמת התכוננו לפגישה, לבשו את מיטב מחלצותיהם, אבל עבאס החליט שאין פגישה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא נפגש עם ביבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> החליט שאין פגישה. אתם רוצים להקים מפלגה שנשענת על ערבים? על כולם ביחד, זה לא חשוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ומה ביבי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, לי אין בעיה עם הערבים ברמה האישית. נהפוך הוא – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ברמה הפרטית. אבל אני טוען: כל עוד הנושא הלאומי לא נפתר, אף ממשלה במדינת ישראל לא יכולה להישען עליכם. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אז למה ביבי דיבר איתם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אף אחד. אני שומע – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל ביבי דיבר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שומע – רק שנייה, תן לי רק לדבר. אני שומע את איימן עודה – מה הוא אומר? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה ערבי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איימן עודה אומר – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה ערבי, דרך אגב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איימן עודה אומר, אני שומע אותו אומר שנפתלי בנט הוא יותר ימני מראש הממשלה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלא מאי? הוא לא כל כך מוכשר. נתניהו כל כך מוכשר, שהוא עושה נזק גדול לערבים. בגלל זה, דרך אגב, אנחנו נתמוך בנפתלי בנט – בגלל שהוא לא מוכשר. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה מתבייש שאתה ערבי? למה? לפחות אנחנו לא מתביישים, אנחנו גאים. למה אתה מתבייש? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, ברשותכם, לפני שאני מתייחס להצעת החוק, אני רוצה לומר כמה מילים על מה שקורה לנו בחודש האחרון. תראו, אתם, אנשי השמאל, בנויים – אתם תעשיית שקרים שיטתית שנים על גבי שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מהנדסי התודעה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מנדלבליט – לא הזכרת אותו. מה קרה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם גנבי דעת מקצועיים. אני אסביר גם מדוע. היום החלטתם – אני שומע את לפיד אומר: אנחנו צריכים ממשלת איחוי, ריפוי. אני צובט את עצמי להאמין, אדוני היושב-ראש. שנה שלמה אני שומע, כל שבוע; אני יושב כאן – ישבתי: כל אחד באופוזיציה – בנט, לפי הסדר, לפיד, ליברמן – סופרים לראש הממשלה את המתים, מאשימים אותו שהוא הורג את עם ישראל בקורונה. כל שבוע. יא חצופים, מעולם לא הייתה עלילת דם כזאת. כל שבוע – 200, 300, 400. אני אומר לעצמי: אתם טנקר של דלק, של רעל. זה מה שאתם עושים. אבל היום יש לכם איזה צ'אנס קטן – אולי נקים ממשלה – אז בואו נספר: אנחנו רוצים איחוי, אנחנו רוצים ריפוי. אתם פצעתם את כל עם ישראל ארבע שנים. אתם הובלתם שנאת חרדים, אתם הובלתם שנאה במדינה נגד כל דבר שיכולתם, והיום אתם באים, כרגיל, שיים תמימים: אנחנו רוצים ריפוי. אני שומע את נפתלי בנט לפני כמה ימים בטלוויזיה, אדוני היושב-ראש, אומר: ראש הממשלה – אני רציתי להיות? אני ביקשתי רוטציה? אני ביקשתי ממשלה. נפתלי בנט, אתה הולכת אותנו שולל בכחש ובכזב חודש. אתה לא תכננת לרגע לבוא איתנו. למה? בגלל שאתה רוצה להיות ראש ממשלה. אתה רוצה להיות ראש ממשלה, דרך אגב, עם שישה מנדטים. אני אמרתי ליושב-ראש: היות שאין לכם חדר סיעה, יכול להיות שאני אעמיד את הרכב שלי לרשותכם, שתעשו ישיבת סיעה. שישה אנשים. איך החוצפה שלך בכלל לבקש להיות ראש ממשלה? הרי אתה שובר את כל המשטר במדינת ישראל, גם אתה וגם גדעון סער. הרי על מה אתם עובדים? אתם עובדים היום על הסחיטה. אתם סוחטים הלכה למעשה את כל המערכת הפוליטית, הכול. למה? לא בגלל שאתם באמת חושבים שתתפקד פה ממשלה. הרי את האמת אתם יודעים; כולנו יודעים, גם אתם יודעים. השנאה שלכם לנתניהו פשוט חצתה כל גבול, ואתה, נפתלי בנט, רוצה להיות ראש ממשלה, יש לך הזדמנות. אתה גורר את אילת שקד ואת כל החברים שלך לתהום. זה לא חשוב לך. למה? אתה רוצה להיות ראש ממשלה, לא משנה – חצי שנה, שבעה חודשים, וכו' וכו'. אני רוצה לומר למר לפיד – דרך אגב, קראתם לעצמכם ממשלת אחדות. אני יושב בבית, מת מצחוק. אני שואל את עצמי: על איזה אחדות אתם מדברים? בסוף הגעתי למסקנה: יש באמת אחדות בין חמישה אופורטוניסטים נרקיסיסטים שדואגים לעצמם. זו האחדות שיש לכם: מר ליברמן, מר לפיד, מר בנט, מר סער ועוד מרצ ומפלגת העבודה – זה מה שיש לכם. דרך אגב, אין לכם דיבור ביום-יום ביניכם לבין עצמכם כמעט בשום נושא. הייתם פה כמה שנים, ראיתי אתכם. הרי לא היה לכם מכנה משותף כמעט בשום נושא, שום דבר, חוץ מלהחליף את נתניהו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל הם לא רוצים שררה, דודי. הם לא רוצים שררה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני ראיתי את מר לפיד עולה לכאן ומדבר על הממשלה הקודמת. מה הוא טוען? ממשלה מנופחת, אפילו ראש ממשלה חליפי הביאו. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם, גם בממשלה הקודמת – הרי אתם מטשטשים תמיד את העובדות; אמרנו, אתם חיים בעולם של שקר וזורעים שקר וגנבת דעת: הליכוד, המחנה הלאומי – 54 מנדטים, 17 שרים. דרך אגב, זה מפתח של 3.17 לח"כ, אבל אצל גנץ כל ח"כ שר, רכב לכל פועל. וראש הממשלה החלופי – בא לכאן, עלה כאן לפיד ואמר: רבותיי, אתם לא מתביישים? ראש ממשלה חלופי? עכשיו, מה אני קורא? הוא רוצה להיות ראש ממשלה חלופי. למה לא? הרי כבר קנינו את האאודי 8, ואם אפשר להביא עוד 30 שומרים עליך – למה לא? כשאתה יושב בקפה בתל אביב עם החבר'ה, למה לא? שישבו סביב בית הקפה עוד 40 חבר'ה. איך הוא אומר, מיקי לוי? זה עולה מיליונים. אבל לא חשובים להם המיליונים היום. כלום לא חשוב להם. חוצפנים, עזי מצח, רמאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאתם תמיד טוענים בדיוק את ההפך. גם בקורונה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> דודי, התקציב, התקציב, שעכשיו הם רוצים לבטל את התקציב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, משפט אחרון, בבקשה. עכשיו סיום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אין שנייה. משפט אחרון. השר אמסלם, משפט אחרון. תבחר את הטוב ביותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בקיצור, רבותיי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודו שהתגעגעתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, אתה צודק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רבותיי, בואו, אני רוצה לספר לכם. יש פה את השוד הכי גדול שקרה בפוליטיקה הישראלית מאז קום המדינה. מר בנט, עלק ימני; גדעון סער, ימני דגול, הולך, מתחבר – עם מי? במי הוא תומך? בניצן הורוביץ, שרוצה להעמיד את חיילי צה"ל לדין בהאג – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ובזה נסיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ובלפיד, ובכל השמאל. הם עלה התאנה של השמאל. הם רוצים גם, דרך אגב – הרי השמאל, כהגדרה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – פוגע בכלל ביסודות של מסורת ישראל. כולכם. זה מה שאתם מעלים – שבת, חמץ, הכול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וזה – בנט עם סער. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. רבותיי, להצעת החוק הראשונה ביקש להתנגד חבר הכנסת נפתלי בנט. חבר הכנסת בנט – איפה הוא? בבקשה, חבר הכנסת בנט, ביקשת להתנגד להצעת החוק הראשונה. בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי בקשב רב את המילים המאוד-יפות של חברת הכנסת אורית סטרוק על ההונאה, על ההונאה הגדולה, אז בואו, אני אספר לכם משהו; שווה לספר, כי אני יודע, באמת בוער בכם ובכולנו להסדיר את ההתיישבות הצעירה ולהעביר את פסקת ההתגברות. בואו, אני אספר לכם. זה לא סוד שהפכנו והפכנו עולמות כדי להקים ממשלת ימין. במסגרת המשא ומתן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שקר, שקר וכזב. שקר. שקר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי. נא לא להפריע. נא לא להפריע. רבותיי, נא לא להפריע. תודה רבה. נא לא להפריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תודה. נא לא להפריע. רבותיי, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> בואו, תחכימו, תשמעו. היו לנו המון דרישות. רוטציה? קיבלת. שר הביטחון? קיבלת. שר כזה? קיבלת, מה שאתה רוצה. היו רק שתי דרישות, שתיים, שעליהן ראש הממשלה אמר: זה – לא. 1. הסדרת ההתיישבות הצעירה, זה – לא; 2. פסקת ההתגברות. תודה רבה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שקרן. שקרן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, מספיק. ביקש להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת קרעי וקבוצת חברי הכנסת חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת – ואני מצטער שאני אנצל את הזמן לדבר על הצעת החוק, אני יודע שזה לא כל כך מקובל. אני בכל זאת מקווה שתרשו לי. הצעת החוק הזאת לא הייתה צריכה לבוא לעולם אלמלא מעשה רמייה וגנבה שנעשה לפני אי אלו שנים, בשנת 1995. בית המשפט העליון, שמעולם לא קיבל לידיו את הסמכות לבטל חוקים של הכנסת, עשה זאת בלי כל הסמכה, ועכשיו, בעצם הצעת החוק הזאת היא גרועה מאוד, אבל היא הרע במיעוטו. היא גרועה מאוד בגלל שהיא בעצם אומרת שבית המשפט העליון – אגב, אולי, במידה מסוימת, לראשונה – יקבל סמכות לבטל חוקים. היא מגבילה אותו. היא אומרת: רק 15 שופטים פה אחד. זה לא בסדר. גם 15 שופטים פה אחד לא יכולים לבטל חוק שחוקקה הכנסת. זה לא צריך להיות ככה. בית המחוקקים של מדינת ישראל זה כנסת ישראל, והיחידים שיש להם סמכות וזכות להתעסק בספר החוקים זה האנשים שיושבים פה. אבל למרות שהדבר הזה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> עוד מעט לא תהיו בשלטון – – – את בית המשפט. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תדאג, עוד מעט אנחנו מגלים שגם אם עוד מעט לא נהיה בשלטון, אולי ייתנו לך את השלטון, אולי נפתלי בנט ייתן לך איזה תפקיד שאתה רוצה לזהות בו תהליכים, אז גם כאשר – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – גם כאשר לא נהיה בשלטון אנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט העליון לא ייתן לנו סעד. אתה יודע למה? זה בגלל החוק הבא. אתה מתבלבל. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מתבלבל, יאיר. אני באתי לדבר – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני באתי לדבר – אתה מתבלבל בחוקים. אני באתי לדבר על העניין של פסקת ההתגברות. החוק הבא שיעלה זה עניין ההתנתקות. שם, למשל, זו דוגמה שבה הימין לא קיבל סעד מבית המשפט למרות הפרה אדירה של זכויות אדם, אבל אתה מקדים את המאוחר, אז בוא. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> תחזיר את 12 המיליארד ונחזור לעזה. אין בעיה. תחזיר את הכסף. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוה, האמת, נקודה מצוינת. ההתנתקות היא דוגמה מצוינת למה קורה כאשר איש ימין, איש ימין – הינה, הינה, אתה צודק, ניצן. אתה צודק. ההתנתקות היא דוגמה מצוינת מה קורה כאשר איש ימין מפר את כל הבטחות הבחירות שלו – לא יודע למה נזכרתי בזה הרגע – והולך ומקים ממשלה בתמיכה – חיצונית, פנימית – עם אנשי שמאל. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> מה הצביע על זה נתניהו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז ההתנתקות היא באמת דוגמה מצוינת. ואז נשאלת השאלה: האם בית המשפט ייתן סעד לאותם אנשים שגנבו להם את הקול שנייה לפני שגנבו לכם את הבית? כן כן, נפתלי בנט, שנייה לפני שתגנוב, העברנו את חוק ההתיישבות הצעירה. אני מקווה שהממשלה שאתה מתכנן להקים לא תהרוס את ההתיישבות הצעירה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת רוטמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז האם בית משפט ייתן להם סעד? התשובה היא לא. החוק הזה נותן לבית המשפט את האפשרות ברוב של 15 שופטים, פה אחד, לבטל חוק. זה דבר גרוע, אבל בהתחשב במצב הנוכחי – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – החוק הזה הוא הרבה יותר טוב – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ולכן אני קורא לכולם לתמוך בו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – רוטמן. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – הוא אמור לדבר נגד החוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון מאוד, אני מסכים. יש לנו לקונה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני אומר לך את האמת: יש לנו לקונה בתקנון שמאפשרת לעשות בדיוק את התרגיל הזה. בעיניי זה לא ראוי. אני אומר לך את האמת, בעיניי זה לא ראוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא צריך להצביע נגד, אבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חושב שכדאי יהיה לתקן את התקנון בהיבט הזה ולהסדיר את הסוגיה הזאת, כי אני חושב שמי שרוצה לדבר נגד חוק צריך באמת להתנגד לחוק, ולא לסיים את הנאום בקריאה לתמוך בו. אני בעניין הזה מסכים לחלוטין. אם כן, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעות. נא לשבת. יש לפנינו שתי הצבעות נפרדות, על כל אחת משתי הצעות החוק. אנחנו מצביעים תחילה על הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת מיקי זוהר. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) לוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 39. האם העמדות שלכם, השרים הנגבי ואמסלם, עובדות או עדיין לא? אז אתם מבקשים להוסיף את קולכם? לא מבקשים? מבקשים להוסיף את הקול בעד, השר אמסלם? העמדות לא עבדו. אם כן, בעד – 41, נגד – 30, אין נמנעים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אני שואל. אם לא שמת לב אז אני לא אוסיף. אני מוסיף את קולו – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הצבעתי אבל לא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, והעמדה לא עובדת, הבנתי. אז יש לנו, אם כך, גם אצל השר הנגבי אותו הדבר, כפי שהיה קודם. אז אם כך, יש לנו 41 בעד, 30 נגד, אין נמנעים, אני קובע שהצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת מיקי זוהר התקבלה בקריאה הטרומית. שוב, מאחר שאין לנו עדיין ועדת חוקה, חוק ומשפט, היא תעבור להמשך דיון בוועדה המסדרת. מכאן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) לוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בצירוף קולותיהם של השרים הנגבי ואמסלם, 41 בעד – אני רואה שהמסך נמחק; נדמה לי שהיו 30 נגד, המזכירה, כי המסך נמחק משום מה, אבל לפי זיכרוני, 41 בעד, 30 נגד, אין נמנעים. לפיכך, אם לא תתקן אותי המזכירה ביחס לתוצאה, אני קובע שגם הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת התקבלה בקריאה הטרומית, ואף היא תועבר להמשך דיון בוועדה המסדרת. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות) << הצח >> [הצעת חוק פ/191/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות), של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני הבטחתי לקצר וכך אעשה. הצעת חוק זו נועדה לחזק את בית המחוקקים על מנת שבית המשפט יבצע את רצון נציגי העם – חברי הכנסת. אבקש את תמיכתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשם הממשלה ישיב להצעת החוק – מי? השר אמסלם, השר אמסלם, אתה משיב בשם הממשלה? אתה מוותר על התשובה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו יכולים לעבור, אם כך, להצבעה על הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות), של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חברי הכנסת עבאס ושיקלי, חברי הכנסת עבאס ושיקלי, אנא, ברשותכם, רק לשבת, כי אנחנו – חבר הכנסת שיקלי, חבר הכנסת, נא לשבת, כי אנחנו פשוט עוברים להצבעה. אנא, לשבת, חברת הכנסת שקד. נא לשבת, חברת הכנסת שקד, נא לשבת, כדי שנוכל לעבור להצבעה. חבר הכנסת הנדל, בבקשה לשבת. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות), של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות), לוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני שוב מוסיף את קולותיהם של השרים הנגבי ואמסלם בעד. לפיכך, 40 בעד, 30 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות), של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, התקבלה בקריאה הטרומית. שוב, בהיעדר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ההצעה תעבור לדיון בוועדה המסדרת. << הצח >> הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/356/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה להיום – הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מיקי זוהר. בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כשהסתיימו הבחירות לכנסת העשרים-וארבע ונבחרה הכנסת הנוכחית, הגשתי את כל הצעות החוק הללו מתוך אמונה שנצליח לקדם אותן. ברוך השם, היום אנחנו מצליחים לקדם שלוש הצעות חוק. העברנו את החוק החשוב להסדרת ההתיישבות הצעירה, העברנו את הצעת החוק החשובה לפסקת ההתגברות כדי לשמור על כוחה של הכנסת, ועכשיו אנחנו דנים בהצעת חוק חשובה לא פחות, שאני קורא לה "החוק לביטול ההתנתקות". ראשית כול, אני מודה לחברי ורעי יוסי דגן, שיחד איתו ניסחנו את הצעת החוק הזאת, משום שיוסי דגן, אני רוצה להזכיר, הוא מהאנשים שחיו בשא-נור ופונו משם. בסופו של דבר – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מיקי, איך אתה יכול לבטל את זה, תגיד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו פינוי היה אחד מהזוועות הגדולות שישראל הייתה צריכה לחוות. מספר לי כל הזמן יוסי דגן על המראה שגוררים אותו אל מחוץ לביתו. אנחנו גם זוכרים את החגיגות עם דגלי אש"ף והחיזבאללה כשהם שרים ורוקדים לרגל הפינוי הארור הזה, וכאן אנחנו כדי לתקן. צה"ל נמצא שם כי מבחינה ביטחונית אי-אפשר לוותר על השטח, אבל דבר מדהים אפשר לראות – ואני ביקרתי שם לא מעט פעמים: אפשר לראות את המדרכות עדיין צבועות בכחול-לבן, גם באדום-לבן. המראה הזה הוא מראה בלתי נתפס. אפשר לראות את הפרחים עדיין פורחים בגינות השונות. לצערנו הרב, רק דבר אחד לא קיים שם יותר – הבתים, כי אותם דאגו להרוס באטימות לב, בחוסר אכפתיות, אולי גם בחוסר הבנה למה נכון למדינת ישראל ומה נכון לארץ ישראל. כן, טעויות אנחנו צריכים לתקן. את הטעות הזאת, באמצעות החקיקה הזאת, אפשר לתקן. בזמן שיורים על מדינת ישראל טילים, אנחנו כאן בכנסת עושים תיקון היסטורי, בתשובה הולמת לכל אויבינו, שעם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת סמוטריץ' ביקש להתנגד, חבר הכנסת גולן, ויש אפשרות רק למתנגד אחד. בנסיבות האלה נאפשר לחבר הכנסת גולן להתנגד. נדמה לי שהסיבות מובנות לכולם. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> מהסיבות האלה אני לא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, הסיבות מובנות לכולם. חבר הכנסת גולן, בבקשה, ואני מודה לך על ההבנה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> ההתנתקות, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> הביאה שלום, אין ספק. הביאה ביטחון – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה צודק, אתה צודק. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ההתנתקות הייתה מעשה ציוני – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה צודק. אתה צודק. אתה צודק. אתה צודק. רגע, רגע, רגע, חבר הכנסת גולן, צודק חבר הכנסת רז. צודק. צריכה להיות תשובת ממשלה, אם כי הבנתי שאין. אתם רוצים להשיב? יש תשובת ממשלה? כי הבנתי שאין. טוב, נאפשר לכם, אז אנחנו ניתן לך לאחר מכן לחזור. בבקשה. חבר הכנסת רז, אני רושם בפניי את הדאגה שלך לממשלה ושהיא תוכל להשיב. זה יפה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> כל הכבוד. אני רוצה להעיר שתי הערות לפני שאני אקריא לכם כמה אמרי שפר. מר בנט אמר אחרי הבחירות, או תוך כדי מהלך הבחירות: לא עבודה – לא מעניין. הוא צודק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא פרנסה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא פרנסה. הוא מסדר עבודה לעצמו, לאילת שקד, למתן כהנא, לגדעון סער. אנחנו מסדרים לחבר'ה עבודה; חייבים, זה מה שמעניין. דרך אגב, אני רוצה לומר ללפיד עוד משהו: הרי הצדיק, זה שדאג לקופת מדינת ישראל, אמר שהוא יתעקש על 18 שרים. 18 שרים. המפתח של השרים, לפחות זה שאני קורא בעיתון היום, זה כמעט שר לשניים וחצי ח"כים. החוצפה שלכם. גם כשהיינו 65 היינו 23 שרים. לא מדבר על מה שעשו כחול לבן, אנשים באמת – גנץ, הצדיק גנץ, 17 ח"כים – 17 שרים וראש ממשלה חליפי. אז מה שנקרא, מר לפיד, טול קורה מבין עיניך. אתה אחד הצבועים הגדולים ביותר שאני מכיר – דרך אגב, בדיוק כמו שעשית עם השכר בזמנו. סיפרנו – ויתרתם כולכם על השכר, כאילו על התוספת בשנה הראשונה; פרסמו אתכם בעיתון. שנה שנייה אחרי זה נעלמתם, לא האמנתם שמישהו יעשה follow up ויראה שנעלמתם. מה סיפרתם? אנחנו תורמים בסתר לבד. זו השיטה שלכם. אתם כל היום משקרים ומשקרים ומשקרים לציבור. מיקי לוי, בדרך כלל אתה גם מדבר וקורא. תגיד מה אתה חושב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מגיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היית סגן שר האוצר. תמיד אומר כאן, ארבע שנים: מיליונים אתם מבזבזים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מגיב על שטויות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, מה אכפת לך לבזבז? אתה תהיה אולי שר, אולי סגן שר, גם תקבל את העוזרים. אחלה. עכשיו, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא כמה אמרי שפר חשובים מאוד, שלדעתי – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כל עוד תעשה את זה בשמונה דקות, אפשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פחות. – – שנכנסים לפנתיאון של מדינת ישראל. אילת שקד על הדוכן: "אני רוצה להגיד לך משהו: אנחנו פוליטיקאים ישרים, לא מבלפים. ככה זה אנחנו בימינה" – רק בימינה ישרים, כולם שקרנים. אנחנו בימינה ישרים סרגל, כמו כביש הסרגל. בנט במסע הבחירות: אני מתחייב בפניכם שבכל מצב לא אשב ולא אתן יד לזה שיאיר לפיד יהיה ראש ממשלה. אילת שקד מתייחסת לשאלות בתקופת הבחירות אם ישבו תחת לפיד: "ספין שקרי של נתניהו". דרך אגב, שימו לב, כל מה שראש הממשלה אומר – קורה. כשהוא אומר שגדעון סער חותר תחתיו – חותר. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם אמר: דין שדרות כדין תל אביב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כשהוא אומר, כל דבר קרה. כל דבר אני בהתחלה הייתי חושב, אתה יודע: מאיפה באות לו המחשבות. כל מה שאמר – קרה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראש ממשלה משיח. ראש ממשלה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> "ספין שקרי של נתניהו, אמרנו כבר המון פעמים שלא נשב תחת לפיד. למרות זאת הוא משתמש בכספי ציבור כדי להאדיר את הספין, ואני מקווה מאוד שלא תקנו את זה" – כמובן, נפתלי בנט, עוד פעם על הספין של נתניהו. "לפיד השמאלני יקים ממשלה עם המשותפת". אגב, מבחינת רצונות זה נכון, הוא באמת רוצה, אבל אין לו. וגדעון סער ובנט ילכו איתו? זה שקר. אני לא אהיה שותף לממשלה בהנהגת השמאל, לממשלה בראשותו של השמאל, ובטח לא לפיד. דרך אגב, אותו לפיד שאתם מתגאים בו, ששירת בעיתון במחנה – איך אמרתי לכם פעם? הגדר היחידה שהוא ראה זו הגדר של הקריה. הוא היה יוצא בבוקר ב-10:00, אימא שלו הייתה אומרת לו ב-11:00: יאיר, אל תשכח לחזור מוקדם, אני מטגנת לך את השניצלים. בן אדם – איך אומר הגשש? נטול השכלה בכלל – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> ביום כזה אתה לא מפסיק להסית – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והוא רוצה להיות ראש ממשלה. הבן שלי מסתכל, אומר לי: אבא, רק שנייה, לא הבנתי, אנחנו צריכים להיות ראשי ממשלה, להתנהג כמו לפיד, ללכת לעיתון במחנה, אבא שלו סידר לו ג'וב, תפקיד; במקום שהוא ישלם לצבא, הצבא עוד שילם לו משכורת. זה רוצה להיות ראש ממשלה. דרך אגב, אני הייתי מתבייש – – – הזה להיות חבר כנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה יותר מראש ממשלה שנאשם בפלילים. יותר טוב, מה לעשות? זה יותר טוב מראש ממשלה שנאשם בפלילים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מבין? זה רוצה להיות ראש ממשלה, וכולכם סוגדים לו. כפיים. למה? אם אתה אומר מילה אתה בחוץ. אתה תדבר מילה – אתה בחוץ; כולכם. זו השיטה, דרך אגב, והיו דברים מעולם. כשעפר שלח רק העז להמרות את פיו קצת – הוא נמצא בחוץ. אילת שקד, על הגיבוי שנתן ניצן הורוביץ לפסיקת בית המשפט בהאג – הורוביץ, אתה כוכב, אתה כוכב בממשלה, אתה והגב' זנדברג. היא תהיה שרת הדתות ואתה תהיה שר הפנים. פוליטיקאי בישראל לא צריך להגיד את זה. בעיניי זו חרפה. אומרת את זה אילת שקד, שכנראה תשב לידך ביחד ותטכסו עצה מה אתם עושים בברית הזוגיות. הוא במובן מסוים הצדיק את מה שאמר בית הדין בהאג. בית הדין בהאג הוא אנטישמי, פוליטי, ואיש שמדבר כך, אנחנו לא נשב איתו בשום קואליציה. דרך אגב, הייתי בטוח שהיא לא תשב לידך בשום שולחן, כן? אבל היא לא תשב איתך בקואליציה. אתה מבין את זה? מר ניצן הורוביץ, גברת שקד לא תשב איתך. חפש לך שותפה אחרת, בגלל שאתה צריך – שקד לא תשב איתך, אני מאמין לה. היא הרי אישה ישרה. איך היא אמרה? "אנחנו בימינה ישרים"; כל הכנסת שקרנים חוץ מאיתנו בימינה. אנחנו ישרים. אנחנו ותקווה חדשה ישרים כמו סרגל. הרי אמרנו שאנחנו לא נשב עם השמאל. כנראה שהליכוד זה השמאל ולכן הם לא ישבו עם השמאל. הם לא ישבו עם הליכוד, הם לא ישבו עם החרדים, הם לא ישבו עם מסורת ישראל. הם ידאגו לשבת עם לפיד, איש הימין, איש המסורת, שידאג כנראה לחוק החמץ, שיכניסו חמץ לכל מקום, וייסע עם ליברמן כנראה לאשדוד ביום שבת לטיב טעם, לקנות איזשהו בשר חזיר, ולהזמין גם את הטלוויזיות לצלם את זה. כן, זה מה שתעשו, כל החבורה הזאת. אתם הרי נבנים לעקור את מסורת ישראל, זה מה שאתם עושים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שנאת חינם יותר גרועה מבשר פיגולים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, כשאתה אומר "שנאת חינם", זה מה שאני אוהב. אני אסביר לך למה – בגלל שהסברתי לכם – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – שתדבר על שנאת חינם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם הטנקר עם הדלק. אתם דוד בוילר של דלק. אתם מתדלקים את הבעירה מבוקר עד לילה, זה מה שאתם עושים. זה מה שעשית – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דבר על הצעת החוק. דבר על הצעת החוק במקום להפיץ שנאת חינם, להסית ולהסית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אני אסביר לך, אני מספר את האמת. אני אסביר לך. ישבתי כאן כמה שנים, ואני שומע אתכם כל יום עולים, כל החבורה הזאת, כל הפרצופים, אחד אחרי השני, ואני רק פשוט מספר לכם מה אמרתם פה והרעלתם את עם ישראל. ולכם אתם קוראים "ממשלת הריפוי". תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. ועכשיו, באישורו של חבר הכנסת רז, אני מזמין את חבר הכנסת יאיר גולן להתנגד. בבקשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה לא מדבר על החוק? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי משרד רציני אין לך, אז הינה, יש תפקיד – שנאת חינם, המשרד לשנאת חינם. זה המשרד שלו – השר לענייני שנאת חינם בממשלת ישראל. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשמור על השקט ולאפשר לחבר הכנסת גולן להציג את ההתנגדות לחוק. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לראש הממשלה המנוח אריאל שרון היו עליות ומורדות בקריירה, היו צדדים אפלים וצדדים חיוביים. כאיש צבא לשעבר אני לא יכול לשכוח שהוא הוביל את צה"ל בקרב אום כתף ב-67' ואת קרב צליחת התעלה ב-73', המהלכים המבריקים ביותר בהיסטוריה הצבאית של המאה ה-20. אבל כשכל כובד משא היסטוריית העם היהודי היה מונח על כתפיו, כשהוא הבין שגורלה של מדינת ישראל מונח על כתפיו והוא הבין זאת כשהוא נשא בתפקיד ראש ממשלת ישראל, גם הוא הבין – הוא, אריאל שרון, איש ארץ ישראל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר, מה זה? נא לשבת. חברת הכנסת סטרוק, חברת הכנסת סילמן, נא לשבת. חבר הכנסת אביר קארה, נא לשבת. חבר הכנסת קארה, נא לשבת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – – חייבים להפסיק את קרבות הימין האלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה ימין? איזה? << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, כשכל כובד האחריות למדינת ישראל, לעם היהודי, היה מונח על כתפיו, גם הוא הבין שהבחירה החשובה ביותר של כל ראש ממשלה בישראל היא בין סיפוח לבין היפרדות, והוא בחר נכון – בהיפרדות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – זה מה שיש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קרעי, נא לשבת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אותה היפרדות שהובילה את בן-גוריון לקבל את תוכנית החלוקה ב-1947; אותה היפרדות – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, לשבת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – שהובילה את בן-גוריון לחתום על קווי שביתת הנשק ב-1949; אותה ההיפרדות שהגיע אליה ראש הממשלה המנוח יצחק רבין – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – הטילים מעזה – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – שהוא הבין אחרי היותו שר הביטחון, בראשית האינתיפאדה הראשונה, שאין ברירה והפלסטינים חייבים להיפרד. אותה היפרדות – גם שרון הבין שאין ברירה, חייבים להיפרד, כי גורלנו פה, בארץ ישראל – אם אנחנו רוצים במדינה חופשית ודמוקרטית, ביתו הלאומי של העם היהודי, אין מנוס, חייבים להיפרד. ולכן אנחנו מתנגדים נחרצות לחוק שמנסה לבטל את ההתנתקות. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תספר את זה היום לילדים שלי בממ"ד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת גולן. אם כן, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. תודה. נא לשבת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – נתניהו הרים יד להיפרדות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. נא לשבת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תספר את זה היום לילדים שלי בממ"ד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשבת, מכובדיי. שיעור ההיסטוריה הסתיים, ואנחנו רוצים לעבור עכשיו להצבעה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מיקי זוהר. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 29 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א–2021, לוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולותיהם של השרים אמסלם והנגבי בעד, ולפיכך קובע ש-42 הצביעו בעד, 29 נגד, אין נמנעים. לפיכך הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א–2021, התקבלה בקריאה הטרומית, ובהיעדר ועדת חוקה, חוק ומשפט תועבר לדיון בוועדה המסדרת. חברות וחברי הכנסת, עד כאן פרק הצעות החוק בקריאה הטרומית. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021. אני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש להציג את התקנות, בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, יום קשה על כל עם ישראל. אני חושב שאולי רגע אחד נוכל כולנו מפה לבקש ולהתפלל שהשקט יחזור ולא יהיו קורבנות בנפש בשום מקום יותר. אני חייב לומר לכם שכשהתחיל היום אף אחד לא חשב שנהיה במציאות הזאת, אבל להערכתי אנחנו הולכים לכמה ימים של קרבות, ובהם נצטרך להסביר לאלה שמחפשים את רעתנו שדמם בראשם. בנושא התקנות, תקנות הקורונה, אמירה פשוטה – אני לא חוזר על כל מה שכל פעם אני אומר, שאין לנו ועדות ואנחנו צריכים להביא את הדברים למליאה. הנושא הרלוונטי כרגע הוא תקנות שקובעות איסור יציאה מהארץ לאוקראינה, אתיופיה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו וטורקיה. איסור זה אינו חל על מי שאינו אזרח או תושב ועל מי שיוצא מהארץ למקום מגורים קבוע, והוחרגו מהאיסור כמה צרכים הומניטריים או חריגים אחרים. בחלק מהמקרים שהוחרגו יידרש אישור ועדת חריגים. למעשה, המטרה של התקנות האלה למנוע יבוא תחלואה חדשה לישראל, ובפרט מניעת וריאנטים של הנגיף. אבקש מהכנסת לאשר את התקנות האלה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר קיש. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון שבהם – חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, בכבוד. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחרי האסון האדיר, הכבד והנורא חייבים כולנו להירתם לסייע למשפחות ההרוגים, לאלמנות, ליתומים שנותרו בשבר הגדול בל"ג בעומר. שומה עלינו כמנהיגי הציבור למצוא כל דרך לסייע להם כלכלית, הן על ידי חקיקה – ועל כך יבורך חברי הטוב חבר הכנסת יעקב אשר, שפועל בעניין על ידי הצעת חוק שזכיתי להיות בין החתומים עליה לסיוע לנפגעי האסון הלאומי בהר מירון בל"ג בעומר תשפ"א – הן על ידי חברות הביטוח והן על ידי העזרה האזרחית והערבות ההדדית. וכבר חז"ל ציינו שעם ישראל מצטיינים כרחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. שלחו לי מכתב מרגש מאחת היתומות, שכותבת: אני רוצה לספר לכם שאני מאוד מתגעגעת לאבא שלי. עברו רק כמה ימים מהפעם האחרונה שאבא הרים אותי על הידיים, ואני רוצה רק עוד פעם אחת לחבק אותו ולהרגיש אותו. אבא שלי לא חזר הביתה; אבא שלי עלה לשמיים יחד עם עוד הרבה יהודים שנסעו לרבי שמעון ולא חזרו. בלילה אני שומעת את אימא שלי בוכה. אימא שלי חושבת שאני לא שומעת אותה. תדעו שגם לי קשה להירדם. היא ממשיכה בעוד דברים, אבל מסיימת באמירה: אני מבקשת מכם שתעזרו לי לעשות את אימא שלי מאושרת. אני מבטיחה להתנהג ממש יפה בבית ולשמור על האח הקטן שלי, שהוא רק בן תשעה חודשים. דוד המלך אומר בתהילים, פרק פ"ב: "מזמור לאסף, אלהים ניצב בעדת אל, בקרב אלהים ישפט. עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה. שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו. פלטו דל ואביון, מיד רשעים הצילו. לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו. ימוטו כל מוסדי ארץ. אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם. אכן, כאדם תמותון, וכאחד השרים תפלו. קומה אלהים, שפטה הארץ, כי אתה תנחל בכל הגוים". בואו כולנו נירתם למענם, וה' הטוב יעזרנו לעבור את הכאב והשבר הכבד שעבר על כל עם ישראל ואיחד את כל עם ישראל, ושלא נדע עוד צער ויגון חלילה, אמן. אנצל את הבמה להזכיר שמחר, ערב ראש חודש סיוון, נהגו בקהילות ישראל לקרוא את תפילת האבות על הבנים של השל"ה הקדוש, הטמון בטבריה, ויש הפוקדים את ציונו שם לומר את התפילה שם. בדור יתום כמו שלנו חייבים להתפלל ולהתאמץ מאוד בחינוך הילדים היקרים, ונראה שללא תפילות, דמעות ותחנונים לא בטוח שניתן לראות בהצלחת הבנים וחינוכם. וכבר אנו אומרים בהגדה של פסח – מפרשים את הפסוק "ואת עמלנו – אלו הבנים", העמל האמיתי בחיים זה לעבוד ולחנך את הילדים ברוח התורה, היהדות. מעבר לעמל, זה מחייב גם תפילות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> גם בערב שבת, בברכת האבות, הבנים – שיזכו להיות כאפרים וכמנשה, שהם צוינו בברכת יעקב אבינו. חזקו ואמצו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מתנצל בפני הכנסת שאני צריך להעלות את זה כאן, כי בימים כתיקונם זה היה צריך לעלות בוועדת כלכלה, כמו שתקנות עולות, ולדון עליהן. בצל האירועים הפוליטיים אנחנו לפעמים נופלים בין הכיסאות בצרכים של אזרחים. כשמדברים על כניסה ויציאה לארץ, צריכים לזכור שאנחנו כבר – וזה לנציגי הממשלה, סגן שר הבריאות: מי שעשה עלייה לארץ ואחד מבני המשפחה עדיין לא סיים את תהליכי העלייה, הוא לא יכול לעלות היום על מטוס ולהגיע לישראל; הוא לא יכול לצאת, כי הוא לא יכול לחזור. כשאתם מטפלים בנושא כניסה ויציאה לארץ, אתם חייבים לתת את הדעת על תושבים ארעיים, על תושבי קבע, על מי שנמצא בהליכי עלייה או שעשה עלייה והאישה או הבן לא עשו עלייה והם נתקעים. אין ועדת כלכלה, ואני מצטער שאני צריך להעלות את זה כאן, במליאה, אבל זה דבר שדורש תיקון מיידי. צריך לטפל בדבר הזה, כי אנשים סובלים. תודה רבה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> יש ועדת חריגים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא עובד. עזוב, זה לא עובד. זה לא עובד. צריך לפתור את הדבר הזה. ועדת חריגים לא עובדת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו; חבר הכנסת משה ארבל – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת יוסף טייב – איננו. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד יושב-ראש הכנסת. חברי הנכבד, האמת היא שאני עדיין המומה. אני ירוקה בכנסת, ואולי בגלל זה אני המומה, אבל אני המומה מהתעוזה והחוצפה של השכנים שלנו מדרום, ובהתאם – מחוסר התגובה הראויה שלנו. אי-אפשר להמשיך ולהתמגן כל הזמן, זה לא הפתרון. משהו חייב להשתנות, ועכשיו, ושנפסיק לפחד. מגיע לאזרחי ישראל הרבה יותר. יחד עם זאת, ועל מנת שלא לתת לאויבים שלנו את התענוג לשבש לנו את סדר-היום, אני אמשיך בדברים שרציתי לומר מלכתחילה. היום החלו אלפי פסיכולוגים חינוכיים ברשויות המקומיות בעיצומים במחאה על מחסור בתקינה ועומסי עבודה רבים שנוצרו בעקבות התיקון בחוק החינוך המיוחד. התקינה היום היא של פסיכולוג אחד על 1,000 תלמידים, שזה מעט מדי, ובפועל, לצערי, ישנו פסיכולוג אחד על 3,000 תלמידים. זה פשוט לא ייאמן. למרבה האירוניה, משרד החינוך הוסיף לאחרונה 100 תקנים. זאת ועוד, אם לא די במחסור האמור, הרפורמה בחינוך המיוחד העלתה את עומסי העבודה של הפסיכולוגים החינוכיים, והם נדרשים כעת לשבת בוועדות נוספות, חדשות, ארוכות יותר, ובדיונים על מספר גדול יותר של תלמידים, ובוודאי להתכונן לאותן ישיבות. כל אלה דורשים זמן נוסף, והוא נלקח מזמן הטיפול בילדים כיום. מנתונים שהגיעו לידי, עומס העבודה שנוגע לוועדות מתוקף החוק הוכפל בעקבות התיקון. למרות זאת, התגמול עבור אותם עומסים לא תוקצב, ולכן בפועל לא ניתן לפסיכולוגים כל תגמול בגין כך. גם בימי שגרה קיים עומס והפסיכולוגים עובדים בתנאים בלתי אפשריים; נוסיף לזה את העומס שנוצר כתוצאה ממשבר הקורונה והצורך במענים מיידיים לילדים, להורים ולצוותים החינוכיים. הפסיכולוגים החינוכיים בחודשים האחרונים עוסקים בטיפול בערמות של ביורוקרטיה במקום טיפול במצוקות הנפשיות של הילדים שלנו, בבני הנוער במערכת החינוך. כנסת נכבדה, הנפגעים הישירים אלו הילדים של כולנו, חוסנם הנפשי. מדובר בעשרות אלפי תלמידים הסובלים ממצוקות נפשיות ואינם מקבלים טיפול. המחסור החמור בפסיכולוגים ועומסי העבודה הלא-הגיוניים גורמים למערכת לקרטע ולגבות מחיר שהוא כבד מדי, יותר מדי כבד. "שימו לב אל הנשמה" – כתב את הפיוט רבי שמעון קוסון – "לשם, שבו ואחלמה, ואורה כאור החמה, שבעתיים כאור בוקר". תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חברת הכנסת קטי שטרית – אף היא איננה; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חברת הכנסת שרן השכל – איננה; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חבר הכנסת מאזן גנאים – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו. אם כך, אדוני סגן השר, אתה מבקש לסכם? אז אנחנו יכולים לעבור להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות לנגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד התקנות – 5 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – חמישה, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שתקנות סמכויות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021, אושרו על ידי מליאת הכנסת. << נושא >> צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2020 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2020. יציג את הצו סגן שר הבריאות יואב קיש. בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, השר איתן גינזבורג, חברות וחברי הכנסת, האמת היא שפתאום נזכרתי שהיינו שנינו ב"פגוש את העיתונות" והיה לנו דיון, אבל שאלתי שאלה ולא נתת לי תשובה, אז אולי עכשיו תסכים לתת לי תשובה. השאלה שלי הייתה כזאת: אתם בכחול לבן אמרתם שאחד הדברים הכי קריטיים למדינת ישראל זה תקציב ואיך יכול להיות שאנחנו לא מעבירים תקציב, והדבר הזה גרם בסופו של דבר, בין השאר, לפירוק הממשלה. עכשיו, החוק הראשון שאני מבין שאתם הולכים להעביר זה שנתיים תקציב, ואם הוא לא עובר, אז לא קורה שום דבר. אתה שמעת על החוק הזה, היושב-ראש? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא שומע, אני רק רואה חוקים שמונחים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני שואל את עצמי איפה כל האג'נדה של החשיבות – אתה יודע, זה מתחבר למספרי השרים, מתחבר לראש ממשלה חליפי, שזה באמת לא אתם, זה לפיד, זה נכון; אתם בעניין הזה הייתם חלק מהממשלה כל הזמן. אבל איך יכול להיות שממצב של "אין תקציב וזה חורבן הבית" – דרך אגב, אני לא מזלזל, זה שיש תקציב למדינת ישראל זה מאוד חשוב, יש בזה הרבה דברים חשובים; ודרך אגב, בתקופת קורונה דווקא הגמישות הזאת אולי חשובה, וטוב שהייתה לנו אפשרות לעבוד עם קופסאות. להעז לשנות פה חקיקת-יסוד שמטרתה להגן על הכנסת ולקבוע שאם התקציב לא עובר הכנסת לא מתפזרת? אני קטונתי, אבל אולי תסביר לי אחר כך. אם תרצה להשיב או לענות, אז בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> – – – אשיב. יש לך את הפריבילגיה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> לא נעים לי מהיושב-ראש, הוא נמצא פה כבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לי אין שום בעיה שתשיב. הקושי שלי הוא לא בזמן שאני יושב אלא באיפוק שנדרש ממני נוכח הרבה מאוד דברים שהייתי – – – << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> שעלו פה היום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חושב שאני יכול לתרום לדיון, אבל – – – << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> אני מסכים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מילה אחרונה: היו פה הרבה דברים קשים כלפי נפתלי בנט ואילת שקד וגדעון סער. אני חושב שהדברים הקשים הם בעיקר ההרגשה שהם עוזבים את הדרך וכל מחנה הימין הולך לשלם את המחיר על זה, זאת אומרת, לא לחינם הדברים הקשים נאמרו. אבל חשוב לי לומר דבר נוסף: זה עוד לא מאוחר מדי. אנחנו היום באירוע שיצדיק – אני חושב שיחייב אפילו – מחשבה נוספת ותיקון של הדרך; להגיד: אנחנו נשארים במחנה האידיאולוגי. אידיאולוגיית הימין ושלום ארץ ישראל ושלום עם ישראל יותר חשובים מאידיאולוגית "רק לא ביבי". ואני בטוח שיימצא פתרון, אבל צריך לבוא ולומר את הדבר הזה על השולחן – להגיד: אנחנו לא נהיה שותפים לממשלה מסוכנת. אז אנחנו נצליח להקים ממשלה. מפה לתקנות. מדובר בתיקון מס' – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לצו. בפעם שעברה אני קראתי לזה תקנות ואתה תיקנת אותי. השתווינו. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. מכיוון שאנחנו בצו בידוד בית, זה אכן אישור צו בריאות העם, תיקון מס' 21 לצו. הוא בעצם מסדיר את המקרים של הבידוד. גם פה אנחנו הגענו למליאה בעקבות זה שאין ועדות. אנחנו מדברים על בידוד – שבעצם במדינות אוקראינה, אתיופיה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו וטורקיה יהיו חייבים בבידוד גם אנשים מחוסנים ומחלימים, עקב החשש לווריאנטים שיכולים לתקוף גם אותם. יש פה כל מיני סייגים: רק שהייה של מעל 12 שעות מחייבת. בעצם מדובר במדינות שכיום אנחנו מאמינים שיש בהן סיכון גבוה במיוחד ליבוא תחלואה – תחלואה עם וריאנט מסוכן. זו עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות. כפי שציינתי, התיקון נערך גם בקרב חוזרים מחו"ל מחוסנים ומחלימים. בהתאם למנגנון הקבוע בפקודה, צו בידוד בית מועבר לאישור הכנסת, ומכיוון שאין לנו ועדה רלוונטית, אז אנחנו מביאים את זה למליאה, כפי שקורה, לצערי, רבות בתקופה האחרונה. עד כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני עובר לרשימת הדוברים, והראשון שבהם – חבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים אנו רואים את המאמצים הגדולים והכבירים שנעשים מצד ראשי המפלגות הפוליטיות המתנגדות לדרכו של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו. הם עושים מאמץ עליון לחבר את הפאזל המוזר, המורכב מכל מיני חלקי תמונות שונות ומשונות, ולהביא לחיבורם לתמונה אחת שהקשר בין חלקי התמונה אפילו לא מקרי, שלא נדבר על המלחמות והקרבות על כל תיק ועל כל ועדה. הכול כל כך שונה; כל כך הזוי לראות איך אנשים כנפתלי בנט, שחוץ מלהישבע, עשה את הכול – אמר, חתם שלא ימליך את לפיד בשום צורה ועניין, לא רוטציה ולא מוטציה. איזה "מחמאות" הוא חלק לליברמן ועל דעותיו, ולא חסך את שבט לשונו מגדעון סער, וכן הפוך. כל אחד מהמרכיבים את הקואליציה של השינוי, רק לא לפני הרבה זמן, טינף את פיו על חברו לקואליציה על כך שהוא שמאלני, נטול השכלה ומה לא. כך גם אילת שקד, שבדמעות בעיניים הודיעה, הצהירה, שכנעה, התחייבה לא למצמץ ללפיד, כי "אנו נאמנים לדרכנו". עוד מאות סרטונים עפים כיום בתקשורת וברשת שאתה לא מאמין למי שאמר את הדברים ולדברים שהבטיח ברורות. במשפט אחד: אין ערך למילה הנאמרת, הנכתבת. איך אומרים בישראל? הכול חרטא. כל כך מובן למה בסקרי דעת קהל הציבור בז לאותם פוליטיקאים שעושים סלטה ואקרובטיקה וחוזרים בהם ממה שאמרו והבטיחו לציבור בוחריהם אך רק לפני כמה שבועות, בבחירות האחרונות, והינה כיום, לשפשף את העיניים – כולם ממש כשרים לבוא בקהל. לא שמחבר אותם משהו אידיאולוגי – אין כאן אפילו אידיאולוגיה מחברת כלשהי. הדבק היחידי המחבר אותם: רק שביבי יעוף, יזוז, ייפרד מבלפור. בשביל זה הם מוכנים לעשות הכול, אבל הכול, כדי שהוא רק ילך משם. לא משנה להם מה יהיה ביום שאחרי במדינה – איך ינהלו את היצירה המוזרה שיצרו, מרובת הרגליים, שבה כל רגל בעצם נעה לכיוון אחר לגמרי. לאן יגיעו? איך יצעדו? הרי צריך הלאה גם לנהל את המדינה. גם אם ביבי הלך, כבר אמרו חז"ל: השנאה מקלקלת את השורה. לסיום, מי ינהל את האוצר? אומרים איווט ליברמן, שלאחרונה ממעט מאוד להתראיין. הוא כבר סגר את מה שהוא רצה – את תיק האוצר. הוא כבר יודע ורמז מה לעשות באוצר: כמובן, לקצץ לחרדים, לבני המיעוטים – כן כן, גם לאחיכם שם ברע"ם ובמאוחדת והמשותפת, המצטרפים החדשים לחגיגה. ואני לא אוסיף הרבה על טנא המחמאות שכבר כתבו עליו הפרשנים הכלכליים, על האפשרות הזאת שהוא ישמש שר האוצר, להיות צמוד לקופת המזומנים של המדינה. אחד מהם הוא הפרשן הכלכלי הוותיק סבר פלוצקר, שהגדיר לאחרונה את איווט ליברמן, המיועד לשר האוצר: ראש מפלגת נישה קטנה, עסקן פוליטי בלתי נלאה, חסר מעמד ציבורי ונטול השכלה כלכלית גבוהה, שנכשל כמעט בכל תיק שהופקד בידיו, ומציין שמדובר בתקופה לא קלה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, משפט אחרון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שבה נתמודד עם הגירעון התקציבי של הקורונה, החוב הציבורי התופח, האבטלה האמיתית והמלאכותית שנוצרה, מחירי הדיור, מערכת הבריאות והתחבורה. כל אלה משימות שיגיעו לקוטן קומתו ואישיותו של המועמד, ומטילות סימן שאלה כבד על כל רוקמי הממשלה העתידית. יש עוד ציטוטים; נסתפק בזה הפעם. אני רק מבקש: תחשבו שוב לפני שאתם עושים את הטעות המרה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> על זה נאמר: יש עוד ציטוטים ותהיינה עוד הזדמנויות. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תהיינה עוד הזדמנויות, אני לא מודאג. חברת הכנסת קרן ברק – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו; חבר הכנסת משה ארבל – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת יוסף טייב – מוותר; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – איננה; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חברי כנסת אבי מעוז – איננו; חברת הכנסת מירב כהן – איננה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. מה אתם חושבים שאני עושה כשקשה לי להירדם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בישיבה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מקריא את רשימות הדוברים. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> בשביל זה אנחנו דואגים שיהיה מי שלא ידבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. כל אחד סופר. יש אפילו מספרים בצד, אז ככה זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בישיבה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, מעל במה זו אני קודם כול רוצה לחזק את תושבי הדרום, שנמצאים תחת מתקפה, נמצאים במקלטים, לא יודעים את ההיערכות שלהם לקראת הלימודים מחר. אנשים לא מבינים מה המשמעות של שגרה – הפחד התמידי שיש להם ביום כזה, כשאנחנו רוצים לחגוג את יום ירושלים. צריך לחזק את תושבי הדרום ולחזק את כוחות הביטחון, שרוצים להגן על הזכות הבסיסית שלנו כמדינה יהודית. ואני רוצה גם ביום הזה, מעל בימת הכנסת, להודות ולחזק את רב-פקד אמיר בן קיקי, שוטר משטרת מחוז ירושלים, שהציל היום שלושה יהודים מלינץ' במזרח העיר. ברגע של תושייה הוא לא בחל, ובאמת הוציא את הנשק והציל ממש הצלת חיים את היהודים. אני רוצה לחזק את ידיו. ככה יראו שוטרי ישראל בזמנים כאלה, כשאנחנו נלחמים, וגם ביום המכובד הזה, כשהצביעו כאן מעל בימת הכנסת על זכותה הבסיסית של מדינת ישראל – הסדרת ההתיישבות הצעירה – ועל ביטול הנושא שהיה לנו, שהוא הכתם החזק ביותר שהיה בשנים האחרונות, של התנתקות שהייתה. אולי אלו דברים שיצילו אותנו, איך אומרים, מהרוע וממי שרוצה להכחיד את קיומנו ולומר להם: אנחנו כאן לעוד הרבה שנים כמדינה יהודית, עם כל הכוחות, ושום דבר לא ירתיע אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חברת הכנסת קטי שטרית – איננה; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חברת הכנסת שרן השכל – איננה; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חבר הכנסת מאזן גנאים – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו. אדוני סגן השר, אתה רוצה לסכם? אדוני השר רוצה לסכם? אז אני מזמין את השר איתן גינזבורג להעמיד אותי במבחן האיפוק. << דובר >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אחרי כל הצעות החוק שעברו פה ואתה לא נטלת חלק בדיון הזה, צל"ש אתה צריך לקבל. אני באמת יודע כמה כל אחת ואחת מההצעות פה נוגעת לך באופן אישי בכל נימי דמך. אין ספק, אין ספק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא היה קל. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אבל אני שוב פה טוחן צעירוּת; הפעם זה מבחירה. אבל לא הייתי עולה, אני ויתרתי – ראית לאורך כל היום, גם אני התאפקתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. זה נכון. אני עד. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> הצבעת או לא הצבעת על הצעות חוק? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> כמובן שהצבעתי, אדוני. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> בעד או נגד? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> הצבעתי על פי עמדת הממשלה. חבל שאתה לא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סגן השר קיש – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני לא ראיתי, אני שאלתי. אם הייתי רואה לא הייתי אומר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, סגן השר קיש, אני רוצה לומר לך דבר אחד: אתה יודע, אנחנו בתקופה עם המון חוסר יציבות, וזה היה באמת מחמם את הלב לראות שלפחות בדבר אחד היציבות קיימת – גם היום הממשלה הצביעה מחולקת: ראית כפתור אדום, כפתור ירוק, כפתור אדום, כפתור ירוק. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> היה פריטטי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז זה היה בסדר גמור. זה נמשך כמו שזה היה כל הזמן. בעניין הזה לא היה שום שיבוש. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא הפרענו, אבל לא הפרענו. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> בואו נסכם שהייתה פריטטיות בהצבעת הממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> בהצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כפי שהיה תמיד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא אמר דבר יפה: לא הפרענו – הפעם, הפעם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> ויתרתי על זכות הדיבור, הגם שיכולתי. אבל עליתי רק מכיוון שאדוני הפנה אליי שאלה, ואתה יודע, פטור בלא כלום – שאלת אותי בעצם – אני לא יודע אם יש את הצעת החוק הזאת – אם במצב שבו לא עובר תקציב, הכנסת ממשיכה לכהן. בוא נגיד, שנדע כולנו: זאת הצעת חוק יחסית חדשה, כלומר, השיטה הזאת שכשלא עובר תקציב הכנסת מתפזרת זאת שיטה יחסית חדשה במשטר הישראלי. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> 20 שנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> 100% לעומת 70% – זה חדש. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> צריך לזכור את זה, צריך לזכור את זה. אבל לנוכח המצב המוטרף שמפלגתך הכניסה את המערכת הפוליטית, והכול בשם הרצון להישאר בשלטון, לפעמים צריך לחשוב על דברים שצריך לשנות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רצון הבוחר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> כן, באמת רצון הבוחר, חבר הכנסת כץ. איך באתם ו-29 יום אחרי שהתכנסנו כאן בכנסת העשרים-ואחת פיזרתם אותה לדעת כי לא הצלחתם להקים ממשלה? לא נתתם צ'אנס לגוש השני. רצון הבוחר. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> היה רוב גדול בכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> תראה איך השתדלתי שלא להפריע לך, אדוני סגן השר. באמת אז שברתם כל מוסכמות במשחק הדמוקרטי, כל מושכלות היסוד בשיטה. אז פיזרתם את הכנסת ככה, בשנייה. רצון הבוחר ממש לא היה נגד עיניכם. פשוט אני חושב שלא היה אדם במדינה שלא עמד בהשתאות אל מול מה שקרה כאן: כנסת מפוזרת 29 יום אחרי בחירות. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> רגע, השאלה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא, לא, אני מבקש ממך, אדוני סגן השר – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סגן השר קיש, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – גם השעה מאוחרת וגם אנחנו לא ב"פגוש את העיתונות". << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני מנסה להבין אם הוא מציע שגם אם הח"כים רוצים לפזר לא יפזרו. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אני לא מציע כלום. אני רוצה להזכיר לך כל מיני דברים שאתה כנראה שכחת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סגן השר קיש, תן לו. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> בשם ההישרדות הפוליטית, אדוני, סירבתם להעביר תקציב דו-שנתי למרות שהתחייבתם, גם במחיר בחירות בעת משבר בריאותי, כשאתה נמצא במשרד שעליו אתה ממונה, ומשבר כלכלי שהרבה שנים לא ידענו, ולעזאזל הכול. והיום, מה מטריד אותך? מטריד אותך שחושבים, מי שחושב, שאם לא יעבור תקציב, הכנסת לא תתפזר. איך לא היית מוטרד אז? זה לא הטריד אותך? אמות הסיפים לא רעדו כשהתפזרה הכנסת אחרי 29 יום? העובדים פה לא ידעו את נפשם. האזרחים פשוט חשבו שהם מגיעים ממדינה אחרת. לא צעקת אז חמס. לא התנגדת להתנהלות הזאת גם בתוך סיעתך. לנוכח המצב המוטרף, כמו שאמרתי בהתחלה, שהכנסתם את המערכת הפוליטית אליו, לפעמים צריך לחשוב על שינוי בשיטה. איך הכנסת נשארת הריבון, אדוני חבר הכנסת כץ? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> בחירות אישיות. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> תראה את האבסורד: הממשלה לא מתפקדת בינה לבין עצמה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> בוא, מספיק עם הפריטטיות הזאת. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> היא לא נופלת. היא לא נופלת – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אל תחזרו על הטעות של הפריטטיות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – היא מפזרת את הכנסת; היא נשארת בכהונה – הרי חווינו ממשלת מעבר ברציפות שלטונית במשך שנה. הכנסת התחלפה, העם אמר את רצונו פעם אחר פעם – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תראה איזה אבסורד – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – הממשלה, שלא זכתה לאמון הכנסת – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – הממשלה, גם הממשלה הזאת – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> למה אתה מפחד מבחירות ישירות? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – שלא זכתה לאמון הכנסת, נשארת על כנה בשם היציבות השלטונית, בשם הרציפות השלטונית – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אתם מפחדים מבחירות ישירות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך – בוא לא נפזר את הכנסת, יהיו בחירות רק לראשות ממשלה. למה אתם מתנגדים? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – אבל הכנסת, הריבון, היא שנפגעת. העם הוא שנשלח כל פעם לקלפי מחדש לומר את דברו, ודברו כל פעם כנראה נאמר די אותו דבר, מנדט לפה מנדט לשם – תלוי אם השמיים פתוחים ונוסעים לחו"ל או לא – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בוא נלך אך ורק לבחירות לראש ממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – תלוי כמה אוכלוסיות כאלה ואחרות נוטות להצביע או לא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתם נגד בחירות לראשות ממשלה? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לכן, כשרצון העם, שמובא לידי ביטוי פעם אחר פעם, אבל זה לא מסתדר עם הרצון שלכם, אז בחירות ישירות, שינוי שיטה – הכול בסדר. כדאי שינוי שיטת בחירות לישירה? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אתה עוד לא ענית לי על השאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אתה רוצה או לא רוצה? לא הבנתי. שינוי שיטת בחירות, בחירה ישירה עכשיו – אתה בעד? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> זה חלק משינוי שיטה, אדוני? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> זה הרבה פחות קיצוני מאשר השארת הכנסת על כנה – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> לא, זה בשביל לשמור על הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – ושפוליטיקאים יסתדרו – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> זה בגלל החצי-חצי הזה. מה אתה מפחד מזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר לפזר את הכנסת ולהשאיר את הממשלה, אז הינה, אנחנו אומרים: בוא נעשה הפוך. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אנחנו מכבדים את רצון העם – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אתם לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – ואם העם החליט – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אתם לא. ראש ממשלה עם שישה מנדטים שאתם הולכים למנות – זה לא רצון העם. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> העם לא בוחר ראש ממשלה, אדוני. העם, בשיטה הפרלמנטרית של מדינת ישראל, בוחר את הכנסת. הכנסת מביעה אמון בממשלה. אם זאת הכנסת שהעם רצה, הכנסת הזאת – תפקידה להישאר בכהונה במשך קדנציה שלמה במשך ארבע שנים, כמו שאמור להיות במשטר דמוקרטי תקין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ראש ממשלה עם שישה מנדטים שמחרים את – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא, הפוך. אתה רוצה לשנות שיטת משטר – תתכבד ותציע הצעת חוק. אם מונעים, ממצב שבו לא מכבדים את רצון העם, ומפזרים את רצונו, וקוראים לו כל פעם לכנסת מחדש כדי שיביע את רצונו שוב ושוב עד שהדברים יסתדרו כמו שאתם רוצים – פה, אדוני, הבעיה היא שלך, בהבנה של השיטה, ולא שלנו. ברגע שבו יש סיטואציה שבה הכול מתחיל מאפס, כאילו אין מושכלות יסוד, הכול בסדר, וכשיש מצב שבו מפזרים את הכנסת לדעת ממשלה שלא זכתה לאמון הכנסת ממשיכה לכהן והכנסת שזכתה לאמון העם צריכה להתפזר – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> מה אתה מדבר? אתם גונבים את המנדטים של הימין. עשיתם פריטטיות שתשתק אותנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – מצב שבו אדם – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אתה ראית שזה לא עובד. אתם ממשיכים להעניש את העם הזה בממשלה משותקת ולוקחים מהימין מנדטים ותופרים לו: בוא תהיה ראש ממשלה כעלה תאנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אדוני סגן שר הבריאות. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> על מה אתה מדבר בכלל? רצון העם? איך אתה מעז בכלל לדבר בשם רצון העם? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> העם לא צריך לסבול בגלל שאנחנו פה לא מסתדרים. העם צריך לקבל כנסת מכהנת. הכנסת הזאת צריכה לדעת איך להצביע אמון בממשלה כזאת או אחרת. במצב שבו בסופו של יום, בגלל מצוקה פוליטית ומשפטית של אדם אחד תאב שלטון שרוצה להישאר במקומו – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> שטויות, שטויות. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – ומשגע את המערכת כולה – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אז בוא נצביע לראש ממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – לרבות השיטה הכי בסיסית בשיטה הדמוקרטית – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אז בוא נצביע לראש ממשלה. בוא נראה מה הוא רוצה. קשה לך עם זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> כן, אדוני. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> בוא נראה מה הוא רוצה. שים את גנץ – בוא נראה אם הוא רוצה את גנץ. הוא הולך להיות ראש ממשלה בנובמבר. בוא נראה אם זה מה שהעם רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> במקרי קיצון, שמעולם לא חלמנו שנגיע אליהם, לפעמים צריך גם לשנות את השיטה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. רבותיי. סגן השר קיש והשר גינזבורג, אני רוצה לנסות לפחות לסכם אולי באיזו אמירה שיכולה להיות לגביה הסכמה: רעיונות יצירתיים הם תמיד דבר טוב שיכול להיות מועיל בנסיבות מסוימות. בואו נסכים על הדבר הזה לפחות. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2020. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד הצו – 7 נגד – אין נמנעים – אין צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2020, אושר על ידי מליאת הכנסת. אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"א, 11 במאי 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:27. << סיום >>