דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ו' ישיבה ט"ו הישיבה החמש-עשרה של הכנסת העשרים-וארבע יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"א (11 במאי 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3 נאומים בני דקה 3 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 3 אבי מעוז (הציונות הדתית): 4 יעקב מרגי (ש"ס): 4 מוסי רז (מרצ): 5 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 6 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 6 המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום 7 אורנה ברביבאי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): 7 אבי מעוז (הציונות הדתית): 10 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021 12 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 12 יעקב מרגי (ש"ס): 14 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"א, 11 במאי 2021. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתמול אחר הצוהריים התרחש בכנסת אירוע חסר תקדים. נאלצנו להיכנס למרחבים המוגנים. התביישתי כחבר כנסת. עמדו לצידי חבריי ווליד טאהא וסעיד אלחרומי, ופשוט הסתכלנו במבוכה אחד על השני – שבכנסת ישראל נאלצים להתפנות למרחבים המוגנים. אבל רגע אחרי המבוכה נזכרתי שכבר יותר מעשר שנים תושבי עוטף עזה חיים את המציאות העגומה הזאת. טוב היה עושה ראש הממשלה, במקום להצהיר הצהרות, במקום לתת מסיבות עיתונאים לכל דורש, פעם אחת לעשות מעשה. ואם אתה לא מסוגל לעמוד במאבק, אל תדליק אותו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נאום מס' 5 על הנדסת תודעה, והפעם – על הפרות סדר או פרעות. לפני 100 שנה התחוללו בארץ פרעות תר"פ ותרפ"א, אשר היוו את הפתיחה למלחמה על הארץ, שלא הסתיימה עד היום. וכעת, בפרעות תשפ"א: מעשי לינץ' ביהודים, מכוניות נשרפות, תושבים במצור, שרפת בתי כנסיות ובתי מדרשות, וברקע מתקפת טרור אכזרית של ירי טילים על אזרחי ישראל. ובתקשורת ישראל: מפירי סדר, פורעי חוק, אבנים מתעופפות, כמו מעצמן, ולפורעים אין זהות לאומית או דתית. המניעים שלהם הם כמובן נקודתיים, אישיים. זהו עוד סוג של הנדסת תודעה, כשמנסים לעוור את עיני הציבור ולטשטש את העובדה שמדובר במחבלים אכזריים, שמדובר במלחמה ארוכת ימים על עצם קיומנו כאן בארץ, שמדובר בערבים אנטישמים, שמנהיגיהם שהחלו את המלחמה הזאת שיתפו פעולה עם הנאצים, יימח שמם, והזדהו עם הפתרון הסופי. אני ממליץ לאזרחי ישראל לאטום אוזניהם משטיפת המוח הזאת, להפנים כי מדובר במערכה לאומית ארוכה ומאתגרת, ולתת לממשלת ישראל את כל הגיבוי הציבורי במערכה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – איננה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, קודם כול, אני רוצה לחזק את ידי העושים במלאכה: חיילים, כוחות הביטחון, שר הביטחון, ראש הממשלה, התושבים הגיבורים של הדרום, ואת החוסן החברתי והלאומי של התושבים. אני מקווה שהשנה הקשה והפוגרום שעשו ערוצי התקשורת בחוסן הלאומי של החברה בישראל לא ייתנו אותותיהם, ובאמת ניווכח היום, במאמצים הכבדים והקשים האלה, שהחוסן של תושבי מדינת ישראל לא נפגע למרות ההרס והחורבן שניסו מהנדסי התודעה – אני מצטרף לדברים של חברי אבי מעוז. אני רוצה להשתתף בצערן של משפחות שתי ההרוגות ולאחל החלמה מהירה לפצועים. אני רוצה לסיים ולציין את הברבריות חסרת המעצורים, את השנאה הממוסדת במערכת החינוך של החברה הערבית. אין שום הצדקה לפעולות אלימות ולתופעות לינץ', שבנס לא נגמרו בהרוגים. הגיע הזמן שהמדינה תגדיר מחדש את מערכת היחסים שלה עם החברה הערבית ועם ההנהגה של החברה הערבית, שיושבת בשקט, חרישית, לנוכח גלי השנאה, ההרג וההרס. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בוודאי כולנו מצטרפים לתנחומים למשפחות ההרוגות, וכמובן החלמה מהירה לפצועים. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי – איננה; חבר הכנסת עמיחי שיקלי – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חברת הכנסת שרן השכל – איננה; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – אף הוא איננו. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, אנחנו בעיצומו של יום מאוד קשה: שתי אזרחיות ישראליות הרוגות באשקלון; אזרח ישראל שנהרג בלילה מאש של שכניו לאחר שהיו עימותים אלימים; עשרות הרוגים בעזה, מתוכם לפחות תשעה ילדים, שבעיתונות הישראלית בכלל לא מוזכרים – ימים מאוד קשים. אני חושב שצריכים מכאן לקרוא לנתניהו ולחמאס לעשות כל מאמץ על מנת להפסיק את האש, וחשוב לא פחות לקרוא לאזרחי ישראל, יהודים וערבים: אנשים אחים אנחנו. לא ניתן לסכסך בינינו. יש פצועים רבים בשני הצדדים, יש הרס. אנחנו לא רוצים את זה עוד, אנחנו רוצים לחיות יחד. השותפות היהודית-ערבית במדינה הזאת צריכה לנצח, וממשלה, ממשלת שינוי יהודית וערבית, צריכה לקום – זה הניצחון על האלימות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להשתתף בצערן של משפחות ההרוגות. יהי זכרן ברוך. אני מחזק את כוחות הביטחון ואת תושבי הדרום, ומאחל החלמה מהירה לפצועים. העסקים הקטנים באזור העימות, שרק התחילו להרים את הראש אחרי שנת הקורונה, שוב סופגים הפסדים כבדים. זה הזמן לעזור להם. אני פונה לשר האוצר: קיים מתווה פיצוי מיידי לעסקים, שעבד מצוין לפני שבע שנים, במבצע צוק איתן ובתקופת לפיד במשרד האוצר. חייבים להפעיל אותו, לא בדיעבד, לא בעוד חודשיים – עכשיו. הכול מוכן. אנחנו חייבים לסייע לעצמאים בתקופה הקשה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי הנכבדים, ליבי עם משפחות ההרוגות. אני משתתפת בצערן ומאחלת החלמה מהירה לפצועים. איך? תגידו לי, איך? הורים ששומעים אזעקה באמצע הלילה ולא יודעים איזה ילד לקחת למרחב המוגן; ילד שיושב בבית ושומע טיל אחרי טיל, 137 רקטות בשעה, מעל הראש שלו – אי-אפשר לדמיין זאת. אופס, זו המציאות, המציאות הכואבת. אני אימא של שירה. שירה היא בשל"פ – של"פ זה שמיניות לערי פיתוח. היא וחברותיה החליטו, מתוך אידיאולוגיה, לא לעשות את השנה השמינית שלהן בבית שלהן אלא ללכת ולעשות בפריפריה, למען הפריפריה כשמה. הבת שלי בחרה באשקלון. היא כבר שנה שם. ביממה האחרונה היא רצה פעם אחר פעם אחר פעם למרחב המוגן, ובכל פעם הלב שלי נופל מחדש. הבעל שלי כרגע נמצא בשדה עוזיהו, הלך לקחת אותה ואת חברותיה, אבל הוא כבר שעתיים ברכב כי אי-אפשר להיכנס לעיר – כל פעם נופלות עוד ועוד רקטות. פשוט לא יתואר. כאילו לא די בכך, מנהל בית הספר שלח להורים הודעה שהם שוקלים להכניס רכב ממוגן. זה פשוט לא ייאמן, במדינת ישראל, באשקלון, להכניס רכב ממוגן כדי להוציא חבורת בנות צעירות מאשקלון. הבית לידן הוא שספג את הפגיעה הישירה, ושם נמצאה אחת ההרוגות. אני חושבת שצריך להפסיק עם הרפיסות, צריך להחיל את המשילות ולהבין כאן מה קורה. אי-אפשר, אי-אפשר להמשיך עם המציאות הזאת. היא בלתי אפשרית. אני קוראת לקבינט, לממשלת ישראל, לפעול בכל הכוח. ילד באשקלון צריך לישון בבטחה בדיוק כמו ילד בתל אביב; ילד בלוד חייב להיות בטוח בדיוק כמו בן גילו בגבעתיים. כולנו חייבים לחיות פה בבטחה, בשלום. הגיע הזמן להחזיר את המשילות לידינו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, עד כאן פרק נאומים בני דקה. << נושא >> המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום. אני מזמין את יושבת-ראש הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון חברת הכנסת אורנה ברביבאי להציג את ההמלצה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, מכאן אני רוצה לשלוח גם תנחומים וגם איחולי החלמה למי שנפגע. אין ספק שאנחנו בעיצומה של מערכה, ונצטרך לעשות כל מאמץ כדי להשיב את ההרתעה ואת השקט חזרה. אני מבקשת להציג בפני המליאה את המלצות הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום, בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת, ואני רוצה להסביר מהו מצב חירום. מצב חירום בישראל נמשך מאז הכריזה עליו מועצת המדינה הזמנית כמה ימים לאחר קום המדינה. בשנת 1996 נכנס לתוקף חוק-יסוד: הממשלה, שקבע כי סמכות ההכרזה על מצב חירום תהיה בידי הכנסת, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, וכי תוקף ההכרזה לא יעמוד על יותר משנה. מאז האריכה הכנסת את תוקף ההכרזה מדי שנה או לפרקי זמן קצרים יותר. להכרזה יש שתי השלכות מרכזיות: האחת היא מתן סמכות לממשלה להתקין תקנות שעת חירום, שבכוחן אף לגבור על חקיקת הכנסת – עד כמה שזה נשמע דרקוני – ותוקפן עד שלושה חודשים; השנייה היא מתן תוקף לחוקים וצווים שונים שנחקקו לאורך השנים ושנקבע בהם כי יעמדו בתוקף כל עוד ההכרזה על מצב חירום בתוקף. בכל הנוגע לתקנות שעת חירום, ככלל, עד השנה שעברה מיעטה הממשלה להשתמש בסמכות החריגה שניתנה לה. ואולם, עם פרוץ משבר הקורונה בשנה שחלפה החלה הממשלה להשתמש בה כמעט על בסיס יום-יומי, באופן שלא היה כדוגמתו זה עשרות שנים. בסך הכול, בין מרץ ליוני 2020, התקינה הממשלה 38 תקנות שעת חירום, וחלקן אף תוקנו כמה פעמים. חלק מתקנות שעת חירום אלה הוחלפו בהדרגה בחקיקה ראשית של הכנסת, כגון חוק הקורונה הגדול, חוק הסמכת השב"כ, חוק הארכת תקופות ועוד. אני מדגישה את זה משום שלתקנות האלה אין קשר למה שאני מעלה עכשיו במסגרת הארכת התקנות. במסגרת חוק הקורונה הגדול נקבע סוג נוסף של הכרזה על מצב חירום, "מצב חירום בשל נגיף הקורונה", שמכוחה קבעה הממשלה במהלך החודשים האחרונים את רוב ההסדרים שנועדו להתמודד עם המגפה. הכרזה זו היא הכרזה נפרדת מההכרזה שבה אנו דנים כעת, והן אינן תלויות זו בזו. אני רוצה להבהיר את ההבחנה ביניהן. ההיבט השני של ההכרזה הוא החוקים והצווים השונים שההכרזה מקנה להם תוקף. בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה נחקקו חוקים שתוקפם מותנה בקיומו של מצב החירום, ומכוחם גם הותקנו תקנות וצווים רבים – חוקים, תקנות וצווים שונים שקבעו הסדרים חיוניים מבחינה ביטחונית ומבחינה כלכלית. אם הכנסת לא תשוב ותכריז על מצב חירום, הסדרים חיוניים אלה יפקעו, ומכאן חשיבות הבקשה שלנו להביא את זה היום, כדי שלא יהיה מצב של פקיעה והחלה מחדש. הסדרים אלה כוללים בין היתר את חוק המעצרים המינהליים, את החקיקה המסדירה תפיסת מקרקעין בשעת חירום וכו'. לצידם יש גם צווים שהוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שאף הוא חוק שתוקפו מותנה בהכרזה על מצב חירום. אתם שואלים אותי: האם זה סביר? האם זה נורמלי, אחרי 73 שנים? האם היינו יכולים להימנע מזה? בוודאי, אבל במציאות הזאת שנוצרה – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בתקנות האלה יש צו – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): << דובר_המשך >> כן, זה גם בהקשר של דבש. אף שאין קשר ישיר בין הצווים לבין מצב החירום, עדיין יש בהם צורך, שכן הם מסדירים ענפים שונים במשק, מרגי, לדוגמה, מתמרוקים, יהלומים ועד מעליות ודבש. הפתרון למצב שנוצר הוא ביצירת הסדרים חקיקתיים שינתקו את זיקתם של החוקים והצווים האלה להכרזה על מצב חירום. במהלך העשור האחרון פיקחה הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה באופן הדוק יותר על עבודת הממשלה, ואכן חלה התקדמות בנושא: בשנת 2009 עמדו בתוקף תשעה חוקים ו-165 צווים שתוקפם מותנה במצב חירום, ואילו כיום, אחרי עבודה אינטנסיבית שנעשתה, עומדים בתוקף חמישה חוקים ו-16 צווים בלבד. ללמדכם שהייתה עבודה, אבל עדיין יש פער שאותו צריך לסגור. בשנים האחרונות, שהיו רוויות מערכות בחירות, הכנסת לא הייתה פעילה בצורה מלאה, ולכן מהלכי החקיקה נבלמו. גם בשנה האחרונה, כאשר הייתה כנסת פעילה, תשומת הלב ניתנה בעיקר לחקיקה בענייני הקורונה, כפי שהוזכר, ולכן הפעילות לקידום החקיקה הייתה מעטה יותר מבעבר, למרות שצריך לשאוף ולסיים גם אותם. כיושבת-ראש הוועדה הזמנית איני שבעת רצון, בלשון המעטה, מהצורך התמשך בהכרזה שוב לפרקים. מדינה דמוקרטית אינה יכולה להרשות לעצמה להיות שרויה במצב חירום במשך תקופה כל כך ארוכה, ואנחנו צריכים לפעול לשנות את המציאות הזאת, במיוחד כאשר ההכרזה מקנה לממשלה סמכויות כה נרחבות במדינה דמוקרטית. יחד עם זאת, הוועדה לא הייתה יכולה להתעלם מכך שעדיין נותרו חוקים וצווים חיוניים שאין באפשרותנו לבטל בעת הזאת. משכך, ומאחר שממילא תקנון הכנסת מגביל לארבעה חודשים את תקופת ההכרזה כאשר מדובר בהמלצה של ועדה זמנית, החלטנו בוועדה אתמול – גם הייתה הצבעה – להמליץ לכנסת להאריך את תוקפו של מצב החירום בארבעה חודשים בלבד, עד ליום ה' בתשרי התשפ"ב, 11 בספטמבר 2021. אני מקווה שלאחר שתקום ממשלה ויוקמו הוועדות הקבועות, ניתן יהיה לחדש את תנופת החקיקה ולחדש את הפיקוח ההדוק שקיימה הוועדה בנושא בעבר, כדי שנוכל להביא סוף-סוף לסיום מצב החירום בישראל. אבקש מחברי הכנסת שנוכחים כאן לאשר את המלצת הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, אני עובר לרשימת הדוברים: חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חבר הכנסת יעקב מרגי – מוותר; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו, חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תנחומיי למשפחות ההרוגות ואיחולי החלמה מהירה לפצועים. ביקרתי היום בלוד, בעקבות פרעות אמש. המראות קשים ומזעזעים. לראות את כיתה ג' בתלמוד תורה שרופה לחלוטין, לראות את ספרי הקודש השחורים והמפוחמים – פשוט פוגרום. תושביה היהודים של לוד עברו אירוע של טרור אנטישמי שמזכיר את כל אותן פרעות שהיו מנת חלקם של יהודים בגלויות השונות. למרבה החרפה, לא רק שהם נאלצו לעמוד לבד אל מול המחבלים הפורעים, כשכוחות המשטרה לא מגיעים, אלא שבעקבות ההכרח שנוצר להשתמש בנשקם כדי להגן על חייהם ועל חיי המשפחות – מה שהביא להריגתו של אחד מהפורעים המחבלים – נעצרו יהודים גיבורים במקום להעניק להם אות הוקרה על גבורתם. אני דורש מראשי מערכת אכיפת החוק לשחרר את כל העצורים באופן מיידי. שאתחיל לדבר על אכיפה סלקטיבית? בעקבות מעשה הלינץ' ליד שער האריות בירושלים אתמול לא נעצר אף מחבל ערבי. גם בעקבות הפרעות בלוד אמש לא נעצר אף מחבל ערבי. אדוני היושב-ראש, בשל הנוהג הנורא של נקמת דם קיים חשש משמעותי בקרב כל מי שלב יהודי פועם בקרבו שהערב הפרעות תתחדשנה ואף תתגברנה. מי ששרף בתי כנסת ותלמוד תורה יכול בקלות לעבור לפריצה לבתים ולפגיעה בחיי אדם. אני דורש מהשר לביטחון פנים, מהמפכ"ל וממפקד המחוז להציב כבר עכשיו כוח משמעותי שייקח אחריות על ביטחון התושבים בעיר עד שוך הפרעות. אם תיפול שערה אחת משערות ראשם של התושבים האידיאליסטים שבאו לחזק את העיר ולהפריחה, האחריות המלאה לכך תהיה עליכם. הגיעה העת להשבת ריבונותה של מדינת ישראל על כל עריה ויישוביה. אני רוצה לחזק את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה בניהול המלחמה ובהגנה על מדינת ישראל ותושביה. אני רוצה לחזק את כוחות הביטחון – צה"ל, השב"כ, אנשי המודיעין ומשטרת ישראל – שעושים לילות כימים למען ביטחון ישראל. אני רוצה לחזק את אזרחי מדינת ישראל, את תושבי הדרום, את גרעיני המתיישבים בלוד, ברמלה, בדרום, במרכז, בצפון ובירושלים ובכל רחבי הארץ. אנחנו במלחמה, וגם במלחמה הזאת עם ישראל ינצח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור > > תודה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חברת הכנסת שרן השכל – איננה; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוותר. אם כן, תמו הדוברים. חברת הכנסת ברביבאי, את מעוניינת לסכם או שאנחנו נעבור להצבעה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): << קריאה >> אין צורך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, חברות וחברי הכנסת, אנחנו יכולים לעבור להצבעה על המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד המלצת הוועדה – 7 נגד –1 נמנעים – אין המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – שבעה, מתנגד אחד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהמלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום התקבלה על ידי הכנסת. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021. אני מזמין את השרה אורלי לוי אבקסיס להציג את התקנות בשמו של שר הבריאות, בבקשה. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, לילה לא קל עבר על אזרחי המדינה. לילה קשה מאוד עבר על תושבי הדרום, ואירוע בסדר גודל לאומי עבר על מדינת ישראל אתמול, ביום חגה של ירושלים, עם ההתקפות על בירתנו. אני לא חושבת שיש אדם בעולם, מדינה בעולם שיכולה הייתה להבליג, גם אם רצתה להכיל התקפות שכאלה, אם מבפנים ואם מבחוץ. התחושה שנחצו קווים אדומים היא אמיתית, אבל אי-אפשר להתעלם או שלא להתריע על כך שלצערי הרב תושבי הדרום נמצאים במציאות הזאת הרבה מאוד זמן, הרבה מאוד שנים, ויש שם ילדים שנולדו לתוך מציאות כזאת, והם לא מכירים כמעט מציאות אחרת. זה עצוב, ויש לזה השלכות. לעיתים אנחנו שומעים על האחריות הלאומית להכיל אירועים מסוימים ולעיתים אנחנו שומעים שאותה דרישה, שלעיתים נענתה בחיוב, להכיל כדי לא להסלים, מקבלת מפי אותם אנשים בדיוק ביקורת על כך שההכלה פגעה בכוח ההרתעה של המדינה. אנחנו נמצאים במצב לא נורמלי, מצב כאוטי. קולם של לא מעט אנשים נדם, לצערי הרב – אולי אנשים שיכולים בקולם להרגיע חלק מהרוחות, להחזיר את השקט לשכונות בלוד, ביפו, חיפה, עכו. אתמול ביקשו ממני שלא לנסוע דרך הבקעה, כי יותר בטוח דרך הארץ. אני רוצה לספר לכם על חוויה. אחרי שסיימנו פה, בסביבות 23:00 הגענו לוואדי עארה. נו, ומה אתה חושב שהיה שם, אדוני היושב-ראש? צמיגים בוערים על הכביש וצעירים בצדדים. באותו רגע אמרתי לעצמי: אותם אנשים שנקלעו בעל כורחם לסיטואציות – אז אנחנו הצלחנו, יצאנו משם בשלום, ברוך השם, לא היה מאורע מיוחד פרט לאש על הכביש, תמונות של הצמיגים וחלק מהאזרחים שנמצאים בצורות מאיימות. מנגד אתה חושב על מה שקרה בכפר כנא, על אותו יהודי מבוגר. ראיתי את התמונות האלה ואמרתי: מה הוא חש באותם רגעים? זה היה מלחיץ, זה היה מטריד, זה היה מקומם. והייתה שם גם נקודת אור: שני גיבורים, כן, אזרחים ערבים, שנכנסו לתוך ההמון וחילצו אותו משם. לצערי הרב, לראות את השניים האלה מול ההמונים האחרים אומר שזה לא מספיק לשמוע את הקולות של השפויים, כי אנחנו לא שומעים אותם מספיק פה בכנסת ישראל. השותפים של ממשלת השינוי, של האיחוי, של הריפוי, כמו שהם רוצים לקרוא להם, סותמים את פיהם. לעיתים, זה המקרה הטוב. במקרים האחרים ראינו תמונות של חברי כנסת פה, מהבית הזה, מוציאים את דיבתה של ישראל רעה כשהם מפיצים בכל העולם את התמונות של הר הבית עם העץ השרוף, כאילו זו הייתה פעולה מכוונת של הישראלים כדי לפגוע ברגשותיהם, בכבודם, בחופש הפולחן והאמונה. אני חושבת שצריך להגיד שיש לנו אחריות, כי כל דבר כזה יכול להתסיס את הרוחות לא רק פה – גם מחוץ למדינה ובתוך השכונות. הייתי מצפה לשמוע קול יותר ברור של איפוק, של חזרה לשגרה של חיים נורמליים ושמירה על איזושהי שגרת חיים. אז תנחומיי למשפחות של ההרוגות ואיחולי החלמה לפצועים, ולחזק את תושבי הדרום והמדינה כולה. ועכשיו לעניין אישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021, לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. אני פה בשם שר הבריאות ומשרד הבריאות. חברי הכנסת, מונחת בפני הכנסת הצעה לאישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021, לפי סעיף 4(ד)(2)(ג) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. בהתאם למנגנון הקבוע בחוק, ככל שלא מתקבלת החלטה על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת או ועדה אחרת שתוסמך לכך בתוך שבועיים, על מליאה הכנסת, כפי שאומר התקנון, לדון בתקנות ולאשר אותן או שלא לאשרן. ביום 21 באפריל 2021, נוכח נתוני התחלואה והחשש מיבוא תחלואה חדשה לישראל מחו"ל, ובפרט של וריאנטים חדשים לנגיף הקורונה, וריאנטים שעשויים להיות מסוכנים, אישרה הממשלה את תיקון 18 לתקנות התעופה. תיקון זה האריך את התוקף של תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף–2021 (להלן – התקנות העיקריות), מיום 23 באפריל 2021 ועד ליום 6 במאי 2021. התקנות העיקריות קובעות תנאים והגבלות להפעלת כלי טיס, שדות תעופה, וכן לעניין השוהים בהם. מגבלות אלה נקבעו בהתאם לסמכויות הממשלה לפי החוק, ובסמוך לאחר חקיקת החוק. מגבלות אלה כוללות בין היתר איסור עלייה למטוס ללא הצגת בדיקה שלילית שבוצעה במהלך 72 השעות שלפני כן, כללים לטיפול בגילוי אדם עם תסמינים על המטוס, כללי עלייה למטוס וירידה מהמטוס והתנהלות במטוס ובשדה התעופה. עמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות היא כי ההגבלות המפורטות בתקנות נדרשות לצורך הגנה על בריאות הציבור מפני התפשטות של הנגיף וכן לצמצום התחלואה ומניעת סיכון לציבור. הדבר נכון במיוחד בנתב"ג – מקום המתאפיין בשהות ממושכת של אלפי אנשים ביום במקום סגור, חלקם מקבוצות סיכון וחלקם לאחר שהייה במדינות שבהן קיים סיכון מוגבר להתפשטות הנגיף והווריאנטים שלו. משמעות תופעת הווריאנטים למדינת ישראל, כפי שאני חושבת שכולנו כבר יודעים, הינה החשש להכנסת זן עם יכולת הדבקה מוגברת או אלימות יתר שהחיסון פחות יעיל נגדו. תרחיש כזה עלול אף לפגוע במבצע חיסוני הקורונה בישראל – מבצע שהוכח כהצלחה גדולה. קיים סיכון מוגבר כי החוזרים לישראל מחו"ל יביאו עימם וריאנטים כאמור שיתפשטו במהירות בקהילה ועד שיזוהו עלול להיות מאוחר מדי, כפי שהוכיח לנו הניסיון עם הווריאנט האנגלי. הכנסת חובת בדיקה שלילית בטווח של 72 שעות טרם העלייה לטיסות לישראל הביאה לצמצום משמעותי ביותר באחוז החולים המגיעים מחו"ל לישראל, ובכך מורידה בדיקה זו גם את הסיכון לחדירה לישראל של וריאנטים חדשים של הנגיף. כעת מובא לאישור הכנסת תיקון 18 לתקנות התעופה. אומנם מאז תיקון זה אושר בממשלה גם תיקון 19 לתקנות תעופה, שהאריך את תוקפן פעם נוספת, וזאת עד ליום 20 במאי 2021. עם זאת, ראוי להדגיש ולציין שללא אישור המליאה לתקנות אלה, תתבטל האחריות הפלילית לעבירות הנובעות מהתקנות בתקופה הזאת, וכן יוחזרו הקנסות ששולמו בגין הפרתן ויתבטלו הליכי אכיפה שננקטו בשל עבירות כאמור, וחלילה וחס, יותר מהכול – עלול להיפגע המאמץ הלאומי של כולנו להשתלט גם על מצב הקורונה במדינת ישראל. אני מבקשת לאשר את התקנות האלה בהתאם להצעה המונחת לפניכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה אורלי לוי אבקסיס. מכאן אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. משה אבוטבול – איננו; קרן ברק – איננה; יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, בתוך כל הכאוס הזה, כל המצב הביטחוני והפנימי, אנחנו מביאים תקנות קורונה, וזה רק מחזק את המציאות השפויה בתוך האי-שפיות שמסביב. בימים כתיקונם זה היה מגיע לוועדת הכלכלה והתקנות האלה היו נדונות, אבל אני שמח שהכנסת מאשרת אותן. אני חושב שזה מתבקש כל פעם להתאים את התקנות ואת ההגבלות למציאות החדשה. זה המקום גם להודות ולומר שזה לא מובן מאליו, כשמסתכלים על מה שקורה בעולם, ואנחנו כאן, במדינת ישראל, כמעט בשגרה מלאה בסוגיית הקורונה. אני שוב רוצה לומר – להשתתף בצער המשפחות של ההרוגות מאשקלון, והחלמה מהירה לכל הפצועים, ולחזק את ידי כוחות ההצלה, מראש הממשלה, שר הביטחון, חברי הקבינט, הרמטכ"ל, כוחות צה"ל, משטרה, כב"א, מד"א וארגוני ההצלה השונים שמגויסים. בשעות האלה מדינת ישראל עוברת התקפה ברברית, מתקפת טילים כנגד תושבים חפים מפשע, כנגד אזרחים תמימים, ילדים, נשים, גברים וקשישים. אני שומע את האזרחים שמגבים את הממשלה ומבקשים מהממשלה להמשיך עד שהחמאס והג'יהאד האסלאמי יחדלו מהפעילות התוקפנית שלהם. אדוני היושב-ראש, אתמול מדינת ישראל עברה התקפה ברברית, מתקפת שנאה, שהביאה להרס ולפציעה של חפים מפשע על ידי חלק מאזרחי ישראל הערבים מהמשולש וכפר כנא בצפון, שכמעט נגמר שם בלינץ' אילולא תושייה של – יש לציין – תושב המקום מהחברה הערבית, שהציל את אותו יהודי מטבריה, עד שגב שלום בדרום, עובר דרך לוד, חיפה וכמעט כל הערים המעורבות. אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. פעמים רבות כאן, במליאת הכנסת, דיברנו על חוסר המשילות, על ההכלה של האלימות, על צפצוף על החוק ועל הפקרות של חלקים מסוימים בחברה הישראלית, שאין להם שום רתיעה ושום הרתעה מגורמי אכיפת החוק. דיברנו על הרפיסות של מערכת אכיפת החוק והמשטרה ומערכת המשפט. גם כשהמשטרה עוצרת, זה מגיע לאיזה דיון פרוצדורלי בלבד, בלי להסתכל על המהות, על המצב הכאוטי, על מצב החירום של החברה הישראלית. הגיע הזמן שגם מערכת המשפט תתגייס, יחד עם כל הכוחות, ותבין את המציאות הבלתי-נסבלת שאנחנו נמצאים בה. מי שהכיל בעבר את ההפקרות, את הפגיעה ברכוש, הפגיעה בנפש, אלימות, סגירת כבישים, צירים מרכזיים – מי שהכיל אותם הביא עלינו את האומץ, את חוסר הפחד בכלל של אותם אזרחים מגורמי אכיפת החוק. ואני חושב שזו שעת מבחן של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל, של המשרדים הנוגעים בדבר. בשוך הקרבות, התמונות ידועות, המצלמות עבדו. אני חושב שאסור לפספס אפילו אחד. כל מי שפרע, כל מי שעבר על החוק, חייב לעמוד לדין. גם היום אני הייתי קורא למערכת המשפט, כאקט מרסן, לעצור את כולם, כל מי שיש חשש סביר כלפיו, עד תום ההליכים, למען יראו וייראו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת יוסף טייב – איננו; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – איננה; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חברת הכנסת קטי שטרית – איננה; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חברת הכנסת שרן השכל – איננה; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חבר הכנסת מאזן גנאים – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אף הוא איננו. לפיכך, גברתי השרה, האם את מבקשת לסכם או מוותרת? << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו יכולים, אם כן, לעבור להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד התקנות – 3 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, שלושה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע כי תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 18), התשפ"א–2021, כאמור, אושרו על ידי מליאת הכנסת. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, א' בסיוון התשפ"א, 12 במאי 2021, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:39. << סיום >>