דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ח' ישיבה כ"א הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, ט"ו בסיוון התשפ"א (26 במאי 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 שאילתות דחופות 5 20. ועדת חקירה לבחינת התנהלות המשטרה במהומות 6 14. מבצע לאיסוף נשק בלתי חוקי 6 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 6 יוסף טייב (ש"ס): 6 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 7 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 25 ינון אזולאי (ש"ס): 26 עודד פורר (ישראל ביתנו): 26 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 28 17. תוכנית מלונית 38 נירה שפק (יש עתיד): 38 שר התקשורת איתן גינזבורג: 39 16. כספי טרור 48 ניר אורבך (ימינה): 48 שר התקשורת איתן גינזבורג: 48 עמיחי שיקלי (ימינה): 49 19. צמצום מרפאות לבריאות הנפש בדרום הארץ 51 אפרת רייטן מרום (העבודה): 51 סגן שר הבריאות יואב קיש: 55 אוריאל בוסו (ש"ס): 73 גלעד קריב (העבודה): 74 15. מבצע שומר החומות חשף שכונות ללא ממ"דים 76 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 76 סגן שר הפנים יואב בן צור: 79 מירב כהן (יש עתיד): 87 אוריאל בוסו (ש"ס): 88 שאילתות ותשובות 93 10. השפעה כלכלית-סביבתית של טורבינות הרוח 93 עמיחי שיקלי (ימינה): 94 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 94 שאילתות דחופות 98 7. סירוב חברת החשמל לבקשות בנושא התקנת לוחות סולריים 98 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 98 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 99 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021 111 שרת התיירות אורית פרקש הכהן: 111 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021 113 סגן שר הבריאות יואב קיש: 114 יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): 116 אבי מעוז (הציונות הדתית): 119 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 121 רון כץ (יש עתיד): 122 מירב כהן (יש עתיד): 123 משה ארבל (ש"ס): 125 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 126 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 41), התשפ"א–2021 128 סגן שר הבריאות יואב קיש: 128 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 131 משה אבוטבול (ש"ס): 133 אבי מעוז (הציונות הדתית): 134 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021 136 סגן שר הבריאות יואב קיש: 136 משה אבוטבול (ש"ס): 142 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ט"ו בסיוון התשפ"א, 26 במאי 2021. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021; תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021; תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 41), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, מכאן אנחנו עוברים לפרק השאילתות הדחופות. אני רק אציין שבעקבות פנייתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אנחנו הרחבנו את המסגרת של השאילתות הדחופות נוכח העובדה שכלים פרלמנטריים אחרים, כמו הצעות לסדר-היום, כרגע לא מתאפשרים, כל עוד לא הושלם תהליך הרכבה של ממשלה. אני מודה לחבר הכנסת סמוטריץ' על הרעיון הטוב, ואני מקווה שהדבר הזה באמת לסייע בידנו במלאכת הפיקוח בזמן הנוכחי. ומכאן אנחנו עוברים לשאילתה הדחופה הראשונה, שאילתה דחופה מס' 20, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בנושא: ועדת חקירה לבחינת התנהלות המשטרה במהומות. ולפי בקשה שהייתה, שאני מבין שהיא גם על דעתו גם של חבר הכנסת יוסף טייב, שהגיש את השאילתה הדחופה הבאה, שאילתה מס' 14, בנושא: מבצע לאיסוף נשקים בלתי חוקיים – אני מבין, אדוני השר אוחנה, שאתה מבקש להשיב פשוט על שתיהן ביחד, ואז נאפשר בעצם מכסה כפולה של שואלים נוספים. אז אני מזמין את השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה להשיב על שאילתות דחופות מס' 20 ומס' 14 במשותף. אנא, מי שמעוניין לשאול שאלות נוספות, שיירשם, בבקשה, אצל המזכירה, ונוכל להודיע מי השואלים. בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'. המיקרופון – – – << שאילתה >> 20. ועדת חקירה לבחינת התנהלות המשטרה במהומות << שאילתה >> << שאילתה >> 14. מבצע לאיסוף נשק בלתי חוקי << שאילתה >> << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, היושב-ראש, על ההתחשבות. אדוני השר, בשבועות האחרונים התקיימו ברחבי המדינה מהומות על ידי המון ערבי בנגב, בגליל ובערים המעורבות. המשטרה לא הצליחה להתמודד ולתת מענה ראוי לאירועים, ונכשלה בתפקידה להשליט סדר וביטחון. רצוני לשאול: 1. האם תוקם ועדת חקירה ממשלתית או אחרת לבחינת התנהלות המשטרה במהומות? 2. אם לא – מדוע? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב להציג את השאילתה הדחופה שלו, שאילתה מס' 14, בנושא: מבצע לאיסוף נשקים בלתי חוקיים, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בעקבות הפרעות הבלתי-נסבלות המתרחשות בלב-ליבה של מדינת ישראל, והשימוש בנשקים בלתי חוקיים הפוגעים באזרחי ישראל, רצוני לשאול: 1. האם מתוכנן במשרדך מבצע רחב היקף לאיסוף נשקים בלתי חוקיים? 2. אם כן, האם נקבע תאריך לתחילת המבצע? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה לכם, חברי הכנסת. לפני שאני אענה לגופן של השאילתות, אני מבקש לשבח שוב את לוחם משמר הגבול ושוטר מרחב דוד שפעלו השבוע בנחישות ובגבורה כנגד המחבל שדקר בתחילת השבוע שניים מול המטה הארצי, וחיסלו אותו לפני שהספיק לפגוע באזרחים נוספים, וכן את הלוחמים והשוטרים שלאחר שנפגעו בפיגוע הדריסה בשמעון הצדיק בערב שבועות ירו וחיסלו את המחבל הדורס. אני מבקש גם לשלוח איחולי החלמה מהירה לפצועים. אני מזכיר את הדברים הללו כאן כדי להזכיר לכולנו מיהם השוטרות והשוטרים, הלוחמות והלוחמים, שפרוסים היום בכל רחבי הארץ, ובעיקר במוקדים שבהם פרצו ההתפרעויות לפני כשבועיים. אני רוצה לתת לך, חבר הכנסת סמוטריץ', ולכם, בעצם, ובאמצעותכם לציבור, קצת רקע על הימים שלפני פרוץ ההתפרעויות האלימות. הימים ימי מתח ביטחוני משמעותי, ומרכז הקשב המשטרתי היה לכיוון ירושלים. כך, בימי חג הרמדאן ועקב התפרצות האלימות ברחבי העיר תגברו מחוזותיה השונים של משטרת ישראל את מחוז ירושלים בכוחות ובאמצעים, במטרה להיות מסוגלים להשתלט על האירועים. או-אז פרצה המערכה בעזה, ויחד איתה החלו התפרעויות אלימות, בהיקף רחב מאוד, של חלקים משמעותיים מקרב ערביי ישראל, בעיקר הצעירים, בעוצמות שכמותן לא ידענו מקום המדינה. ההתפרעויות השתרעו על פני רוב הערים המעורבות וכן ביישובים הערביים. ביחס לצבר האירועים, מספרם וכמותם, ברור שהיה צורך לגייס גיוס חירום, לבצע גיוס חירום בקרב כל הכוחות של משטרת ישראל בכל רחבי הארץ – וכך היה. כל כוחות המילואים של משמר הגבול גויסו; כל פלוגות משמר הגבול המשרתות באיו"ש, ועל כן כפופות לצה"ל, נכנסו לתוככי הערים. גם שירות בתי הסוהר נרתם למשימה וסייע באמצעות לוחמי נחשון, לוחמי מצדה, שהענקתי להם סמכויות שיטור; וכמובן, ציפוף בתי הסוהר, כדי להיות מסוגלים לקבל כמויות חריגות של עצורים. ואכן, בפעילות המשטרה ברחבי הארץ בוצעו למעלה מ-1,700 מעצרים. מעבר לכך, יש עצורים רבים נוספים שצפויים להיעצר במסגרת מבצע חוק וסדר. מבצע חוק וסדר, שיצא לפועל לפני יומיים, בתחילת השבוע, הוא כרגע עיקר המאמץ המשטרתי – גם בתחום של מעצרים של מי שהרים יד, אבן, נשק, בקבוק תבערה, ניסה להצית, הסית לאלימות, וגם כמובן בתחום האמל"ח, ולכך אקדיש כמה מילים בהמשך לשאילתה של חבר הכנסת טייב. קודם כול, מייד כשנכנסתי לתפקידי, אחת המטרות המרכזיות ששמתי בסדר העדיפויות היא הפשיעה בחברה הערבית, שלמרבה הצער גואה וגואה. אנחנו מבינים שכ-60% מהפשיעה החמורה במדינת ישראל – מעשי הרצח, האלימות, השוד, הירי, האמל"ח – 60% מבוצעים על ידי כ-20% מהאוכלוסייה. כמובן, לא כולם, גם שם מדובר במיעוט בתוך אותם 20% של האוכלוסייה הערבית. בערך 2.5% עד 5% מחוללים 60% מהפשיעה החמורה. לכן, ברור שהרבה מאוד משאבים ואמצעים צריכים להיות מופנים לכיוון הזה. ואכן, חיזקנו את המחוזות הגיאוגרפיים, את הימ"רים, את היל"פים; הקמנו אגף מיוחד, לראשונה בתולדות משטרת ישראל, אגף סי"ף – בעברית: סיכול פשיעה ובערבית: חרב – למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. למרות שאנחנו מוגבלים מאוד מבחינה תקציבית, כידוע, העברנו החלטת ממשלה בעשרות מיליונים כדי להקים את האגף הזה. אני יכול לבשר שהרבעון הראשון של שנת 2021 התאפיין בעלייה של 75% בכתבי האישום בעבירות ירי, אמל"ח ונשק ביחס לרבעון הראשון של השנה החולפת, ואגב, גם ביחס לשנה שלפניה. אנחנו במגמת עלייה משמעותית מאוד. אני מנסה ככל יכולתי להביא את הדברים לידיעת הציבור. אין תפיסה של כלי נשק שלא מגיעה לידיעתי באופן אישי ויוצאת עליה הודעת דוברות של המשטרה. לצערי, לא תמיד אנחנו מצליחים לרתום את כלי התקשורת כדי להבהיר זאת, אבל אני יכול לספר לך על שני מקרים לדוגמה. אחד מהם היה לפני כשלושה חודשים או חודשיים, בדימונה. קיימתי מסיבת עיתונאים והזמנתי את כל כלי התקשורת לחזות במו עיניהם – כן, ויזואליה, כדי שזה ישודר בטלוויזיה – בחלק מכלי הנשק שנתפסו בשנה החולפת; חלק – לא כולם. שולחנות על שולחנות, מטרים ארוכים, עשרות מטרים עמוסים לעייפה בכלי נשק מכול הסוגים: בנשק אוטומטי, רובי ציד, אקדחים מאולתרים, תקניים וכו'. הראיתי – רק לדוגמה – שולחן שאורכו בערך מאיפה שיושב יושב-ראש הכנסת ועד לכאן, עם 34 אקדחים עליו. אמרתי לעיתונאים: מה שאתם רואים פה, 34 האקדחים האלה, נתפסו אתמול, ביום אחד, זו תפיסה של יום אחד. כל כלי הנשק, צריך להבין – אתם בוודאי מבינים – זה חיי אדם. זה הרג. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 34 אנשים או 34 – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא. תפיסה של ניסיון הברחה מגבול ירדן, ניסיון הברחה אחד, 34 כלי נשק שנתפסו ביום האתמול. לצערי הרב, למרות שהגיעו כלי התקשורת, צילמו, דיברנו, מפקד המחוז דיבר, וראש עיריית דימונה – שם צילמנו את האירוע הזה – זה לא שודר בכלי התקשורת. היה גם מבצע שהתקיים במחוז מרכז, שבמסגרתו נעצרו עשרות סוחרי נשק. פה החשיבות: להביא את כלי הנשק זה לרוקן את הבריכה עם דלי, לצורך העניין, אבל להביא את סוחרי הנשק זה לסגור את הברז. זה מבצע שבו נעצרו עשרות סוחרי נשק; הפעלת סוכן; פיצוח מאוד משמעותי. ראיתי גם את התמונות של כלי הנשק שהם סחרו בהם, לא היו מביישים אף נשקייה, לא צה"לית ולא אזרחית. גם כאן, לצערי, לא זכינו לסיקור תקשורתי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני מנצל את הבמה הזאת בדיוק כדי לנסות להביא את הדברים לציבור – כמובן, דרככם להביא לציבור. יש פעילות משמעותית מאוד – לא רק עכשיו, במסגרת מבצע חוק וסדר, אלא גם לפני כן, אבל קל וחומר במבצע הזה. ראינו הוכחה חיה למה שאנחנו טענו כל הזמן, שהנשק הזה לא ישמש רק לפלילים – הוא ישמש גם לפשיעה לאומנית. ראינו חלק מאזרחי ישראל הערבים שהפנו את הנשק הזה כלפי יהודים – כלפי שוטרים, כלפי אזרחים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תפסיק להסית, תפסיק להסית, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> מה ההסתה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> התפקיד שלך לא להסית. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> מה ההסתה פה, חברת הכנסת מראענה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – ערבים נגד יהודים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> כל מילה אמת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תפסיק להסית – – – ולא להציג את החברה הערבית כחברה אלימה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> כל מילה אמת. אני הייתי מצפה ממך, במקום לתקוף אותי, לתקוף את מי שהרים נשק; לתקוף את מי שהרים בקבוק תבערה; לתקוף את הגורמים האלימים. אותם תתקפי. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תפסיק להסית. אתה לא עושה את העבודה שלך. אתה לא עושה את העבודה שלך. תפסיק להסית. די עם השנאה הזאת. תעשה את העבודה שלך, שלא תהיה פה אלימות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עודד, אלה השותפים שלך לקואליציה עכשיו, למה אתה לא מחזק אותם? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – ולא להסית. תעשה את העבודה שלך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – הוא אמר "סוחרי נשק". מי אמר לך שסוחרי הנשק הם ערבים, אולי הם יהודים? מי אמר לך שסוחרי הנשק הם ערבים, אולי הם יהודים בכלל? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> שהשר יעשה את העבודה שלו כמו שצריך. שיגן על כל האזרחים, יהודים וערבים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי אמר שסוחרי הנשק הם ערבים? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> החברה הערבית לא אלימה. החברה הערבית רוצה לחיות ביחד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, עד כאן. חברת הכנסת מראענה, עד כאן, תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, תודה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת השכל, חברת הכנסת השכל. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> יש אפשרות לשאלות המשך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת השכל, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> ואני פה כדי להשיב על כל שאלה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני מבקש לאפשר לי להשלים את הדברים. הפעולות האינטנסיביות הללו – כאמור, ביצוע המעצרים, הפריסה הרחבה מאוד של הכוחות, תפיסות כלי הנשק ועוד, חבר הכנסת סמוטריץ', שיפרו משמעותית את המענה שניתן לאזרחים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> איך שיפרו? שלושה אזרחים ערבים נרצחו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, חברת הכנסת מראענה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> את מתפרצת בפעם השנייה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מראענה, מספיק. חברת הכנסת מראענה, נא לשבת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אני לא מבינה איזה שיפור יש שם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מראענה, נא לשבת ומספיק. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אני לא מבינה על איזה שיפור אתה מדבר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אגב, גם ההתנהגות הזאת – – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> על איזה שיפור אתה מדבר בכלל? אתה חי באשליה. אשליה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, רגע אחד. חברת הכנסת מראענה, אני חושב שבסבלנות ובסובלנות רבה אפשרתי לך הרבה מעבר למה שמקובל, אבל מספיק. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם לשר יש זכות לומר את דברו – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה צודק, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ואני מציע שנאפשר לו. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> הפעולות האינטנסיביות הללו, וגם העוצמתיות, שיפרו משמעותית את המענה שניתן לאזרחים – שחד-משמעית אני מסכים שלא היה הולם בתחילת המאורעות – והוא שיפר משמעותית את ביטחונם האישי של תושבי הערים המעורבות. והוא לא הסתיים. חבר הכנסת סמוטריץ', הוא לא הסתיים, מתוך הבנה שגם אם הלהבות כבר לא בוערות באותם היקפים ועוצמות, הגחלים עדיין לוחשות. יש צורך בשמיכה עבה, גם של כוח אדם, גם של אמצעים, גם של טכנולוגיה, מודיעין, וגם בהיענות של מערכת המשפט לבקשות המעצר ולענישה קשה בתיקים המתנהלים בפניה, כדי לחנוק את האש, כדי להוריד את הלהבות. זו אחת המטרות של מבצע חוק וסדר, שהמשטרה נמצאת בעיצומו, וזו גם המטרה של תוכנית החירום הממשלתית שאני מגבש בימים האלה ואני מקווה להביא לישיבת הממשלה הקרובה. היא כוללת רכיבים רבים, שלא את כולם אני אפרט, אבל אני כן רוצה לפרט את האבנים המרכזיות של התוכנית הזאת. קודם כול, שינויי חקיקה. שינויי חקיקה, כי אין מנוס. אני לא חסיד של עונשי מינימום, אבל אין מנוס, בהקשר הזה של עבירות אמל"ח ונשק, מלקבוע עונשי מינימום חמורים, משמעותיים. לצערי, יש לי כאן דוגמאות קשות מאוד של מקרים שבהם המשטרה אספה את כלי הנשק, הביאה את העבריינים, הביאה ראיות טובות והביאה אותן בפני בית המשפט, והענישה, לצערי – יש על זה קונסנזוס ציבורי רחב מאוד, אולי חוץ מחלק מהחברים – הענישה, לצערי, לא מספיקה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה צודק, אתה צודק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מראענה, מספיק, באמת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אני מצדיקה אותו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל זה לא הולך ככה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> הבנתי, סליחה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> בשנה האחרונה הוגשו רק 220 כתבי אישום. מעל ל-4,000 תיקים נפתחו, ורק 220 הוגשו. איך זה יכול להיות שלא מגישים כתבי אישום נגד הנשק הבלתי-חוקי? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> קודם כול, כידוע לך, חברת הכנסת השכל – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> היא צודקת. היא צודקת. למה אתה לא – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> – – מי שאמון על הגשת כתבי אישום בעבירות כאלה, מהסוג הזה, זו הפרקליטות, אז את השאלה אני מציע להפנות אליהם. אבל אני חוזר על מה שאמרתי: ברבעון הראשון של 2021, של שנה זו, יש עלייה של 75% – זו כמעט הכפלה, ואני אומר לך שזו רק ההתחלה – בכתבי אישום בעבירות של ירי ואמל"ח. זו עלייה מאוד משמעותית, אני חושב שעל זה אפשר להסכים, ועוד הזרוע נטויה. תוכנית החירום הממשלתית, כמו שאמרתי, תכלול גם רכיבים של שינויי חקיקה, אבל גם הכפלת כוח המילואים של משמר הגבול – ממש הכפלה, מ-16 פלוגות ל-32 פלוגות. יהיו לזה משמעויות תקציביות אבל אני מקווה מאוד שנצליח לרתום את כל הממשלה כדי להעביר אותן. ואולי הדבר המשמעותי ביותר זה עיבוי הכוחות של משטרת ישראל ב-5,000 שוטרים לאורך שלוש שנים – 700 באופן מיידי ועוד 4,300 למשך שלוש שנים. זה שאפתני, זה יעד שמכוון מאוד גבוה, אבל אני חושב שהאירועים של השבועות האחרונים הוכיחו שיש לנו צורך בכוחות האלה. אני כאמור מתכוון להביא את זה בהקדם, ברגע שנקבל את הסכמת כל רכיבי הממשלה. אני אומר לסיכום כך: האירועים הללו בהחלט תפסו את המשטרה ואת האזרחים כשהם לא מסוגלים לתת – ולקבל, מהצד השני – מענה מהיר, הולם, חזק כפי שאנחנו רוצים שיהיה וכפי שצריך להיות. נימקתי את הסיבות, הסברתי. אני חושב שאנחנו צריכים להבין ולתחקר את האירועים, והתוצאה חייבת להיות חיזוק משמעותי, גם בהיקפים, בעוצמות ובכוח אדם, אבל גם בהתקפיות וברוח הלחימה. אני הסתובבתי בלוד יום-יום – כמעט יום-יום הייתי בשבועות האלה בלוד – ופגשתי גם את האזרחים, גם את התושבים, גם את כוחות המשטרה ואת משמר הגבול, כוחות המילואים, כוחות הסדיר. אני יכול להגיד לכם שאצל הכוחות המילה שחזרה על עצמה שוב ושוב: אנחנו צריכים גיבוי. גיבוי, זה מה שהם ביקשו. אני באתי לשם כדי לומר להם: יש לכם את הגיבוי ממני, מראש הממשלה ומהיועץ המשפטי לממשלה, שאחראי למח"ש – כי כשהם אומרים גיבוי, אני מבין מה החשש. החשש הוא מח"ש, החשש הוא ועדות חקירה למיניהן וכו'. יש להם את הגיבוי. אנחנו רואים שינוי באופי ובהיקף של הפעילות המשטרתית, ואני מחזק מכאן את הכוחות בברכת חזק ואמץ, שימשיכו לפעול לשלומם ולביטחונם של אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אם כן, אנחנו נעבור לשאלות הנוספות. תחילה חבר הכנסת סמוטריץ', ואחריו – חבר הכנסת טייב. השר יענה, ואז נעבור לארבע השאלות הנוספות של שואלים אחרים, שהם ארבעת חברי הכנסת שנרשמו ראשונים: חברי הכנסת פינדרוס, אזולאי, פורר וסטרוק. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני רוצה רגע להסביר את בקשתי לוועדת חקירה ובדיקה. הרי עם כל הכבוד לנתונים ולסטטיסטיקות ולמספרים ולמעצרים – אגב, בדרך כלל זה קורה אחרי – יש מבחן תוצאה. במבחן התוצאה ראינו ימים על גבי ימים של אזרחים שמופקרים, של רכבים נשרפים, של בתים נבזזים, של בתי כנסת נשרפים, של משטרה שעומדת מחוץ לעיר העתיקה בעכו ולא נכנסת כשהיא יודעת מה קורה בפנים, ועוד ועוד. זה מבחן התוצאה. הבעיה היא, אדוני השר, לא בעוד כוחות ולא בעוד אמצעים. הבעיה היא להבין את האירוע. כשעומד המפכ"ל בעיצומם של האירועים ויורק בפרצופם של אזרחי ישראל ומדבר כמו מהאו"ם על שני צדדים ניצים סימטריים ושוויוניים, הוא לא מבין על מה מדובר. וכששוטרים עוצרים את מי שצריך לירות כדי להגן על עצמו, או כשאזרחים ישראלים עושים את מה שהמשטרה לא עשתה ובאו להגן על גופם ורכושם שלהם או של אחיהם בערים האחרות ולמשטרה לוקח שבוע להבין שזה דבר חיובי וצריך לשתף איתו פעולה ולא להילחם בו, יש טשטוש גדול של מי אויב ומי אוהב. העובדה שלקח המון זמן – אתה יודע מה, בוא נלך אחורה. העובדה שאין מודיעין, העובדה שאין תרחיש ייחוס כזה, ואף אחד לא חשב שיש איום כזה וצריך לייצר לו תוכניות אופרטיביות וצריך לייצר תרגולות. כמו בצבא – הרי בצבא אנחנו מתרחשים מה האיומים שיש לנו בכל גזרה, בונים תרגולות, מאמנים כוחות, מייצרים יחידות מילואים ספציפיות. יש איום שנקרא התקוממות לאומנית של ערביי ישראל, שמשתפים פעולה כגיס חמישי עם האויבים שלנו בעזה, בצפון, לא יודע איפה; האירוע הזה לא קיים היום במדינת ישראל. אני חושב שאתה צריך לדחוף הקמת ועדה – כן, שיסתכלו: למה לא ידעו שקורה דבר כזה? למה המודיעין עיוור? למה אין תרגולות ותוכניות ותרחישי ייחוס? למה המפכ"ל מדבר כמו שהוא מדבר, וזאת הרוח שהוא מקרין אחר כך גם למפקד המחוז ולמפקד המרחב ולמפקד התחנה, ואז מבלבלים בין אויב לאוהב ועוצרים את היהודים ומשחררים את הערבים? למה לקח כל כך הרבה זמן לגייס את הכוחות? למה לכוחות לא היו תרגולות? למה ועדת אור עדיין לא בוטלה, זו שסירסה את משטרת ישראל, אפרופו הגיבוי שכולם מצפים לו? אילו תיקוני חקיקה נדרש לבצע כדי שאפשר יהיה להבחין בין סיטואציה רגילה של אירוע פלילי אזרחי – ופה אולי קצת טעינו כשחיברנו את השאילתות, כי חבר הכנסת טייב שאל על אירועים אזרחיים של פשיעה – לבין זה שעוברים רגע mode: אנחנו באירוע לחימה מול אויב? נכון, ערביי ישראל הם ייצור דואלי בהקשר הזה, הם גם אזרחים, אבל מה לעשות, יש להם הזדהות עם האויב, האירועים עכשיו היו לאומניים, מלחמתיים לחלוטין. לחלוטין. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – תפסיקו להסית. תפסיקו להסית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה טיפול השורש שצריך לעשות כדי למנוע אירועים כאלה חמורים פי אלף, חס וחלילה, במלחמה הבאה, שתיפתח אולי בגבול הצפון. את זה, אדוני השר, אתה צריך להוביל, ולא וטיפולים קוסמטיים של עוד קצת כוח ועוד קצת נשק – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתם התחלתם. אתה ובן גביר שלך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ועוד קצת כתבי אישום ועוד טיפה פרקליטים. עד שלא תהיה הבנה של האירוע, וממילא כל mode הפעולה משתנה, חבל לנו על הזמן. ורק בקשה קטנה: מחר מתוכננת הפגנה גדולה בלוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> ביום שישי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ביום שישי, סליחה. קיבלתי המון פניות של תושבים בפחד. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> ידוע. ידוע. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש לוודא שיש היערכות מיטבית, עוד פעם, שלא נהיה מול פוגרומים כשהמשטרה עומדת בצד ומחפשת להרגיע, והיהודים מסתגרים בבתים וחוטפים אבנים פנימה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת טייב, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, קודם כול, אני שמח על תחילת המבצע חוק וסדר. מעבר לכך, אתה דיברת על איסוף נשק ועל מעצרים של סוחרי נשק וכו'. יש מעבר לכך בעיה אמיתית, ואין לי ספק שיש לכם מודיעין על כך, שיש מאות ואולי עשרות אלפים כלי נשק שנמצאים בתוך בתים של אזרחים. אין לי ספק שממשלת ישראל וכוחות הביטחון יודעים איפה הם נמצאים. האם בכוונתכם להפעיל צוות אמיתי שיבוא ויפעל ויעבור בית-בית, ויוציא אחת ולתמיד את אותם כלי נשק? אגב, אם כבר, הייתי מצפה מאותם חברי כנסת מהמשותפת, שמדברים במשך חודשים על העצירה של הפשיעה ברחוב הערבי – איפה אתם נמצאים? הינה, השר נמצא מולכם, אתם נלחמים על כך. במקום לבוא ולהגיד שאנחנו מסיתים, תפעלו, תהיו יחד איתנו ובואו נוציא את התופעה הזאת מתוך המדינה. תודה רבה, אדוני השר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. אדוני השר, תענה בבקשה על שתי השאלות האלה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> כן. נתחיל מדבריו של חבר הכנסת סמוטריץ'. קודם כול, חבר הכנסת סמוטריץ', אני חייב להסתייג. בעיניי אמרת דברים שלא היו ראויים להיאמר על מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי. אני הסתייגתי מהאמירה שלו, כידוע, ואני חושב שהיא הייתה – א. לא נכונה; ב. גם לא מתוכננת. אני לא חושב שזה פרי של מחשבה, אלא בעיניי פשוט אמירה לא נכונה ולא מוצלחת. אבל צריך לזכור – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה – – – לא היה לינץ' בשני הצדדים? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> מפקד המחוז – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה היא הייתה לא נכונה. אני אשיב. אני אשיב. אני אשיב. היא לא נכונה משום שלומר בלוד, סמוך לאחר סיום – ואולי אפילו תוך כדי – הלווייתו של יגאל יהושע, שנרצח בלינץ' בידי פורעים ערבים, שמטרת המשטרה הייתה לחצוץ בין הניצים, זה לא נכון. אני אגיד לך למה – כי בלוד ניסו להצית חמישה בתי כנסת אבל אף אחד לא ניסה להסית מסגד. הציתו חלקית. בכל אופן, חמישה בתי כנסת – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> סליחה, מה זה – – – זה לא בן אדם? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> – – אבל אף אחד לא הצית מסגד, ואף אחד לא ניסה להצית מסגד. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> זה לא בסדר. זה לא בסדר – – – נרצח – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> ביצעו לינץ' באזרחים יהודים וירו לעבר אזרחים יהודים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> גם ערבים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> סליחה, זו הגנה עצמית. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> נרצח. נרצח. נרצח אזרח ערבי בלוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> הגנה עצמית. בית המשפט קבע את זה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מראענה. חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> שיהודים ייטבחו בששון – אבל לא, היהודים נלחמים. כשמיידים לעברם אבנים ובקבוקי תבערה הם מתגוננים, וטוב שכך. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – יש ערבים שנרצחים, אני לא מבינה את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מראענה, עד כאן הסבלנות שלי. מספיק. מספיק. פשוט מספיק. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> בכל אופן, עד כאן ההסתייגות שלי מהדברים שנאמרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא צריכים להתחרות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק כבר. מספיק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר אוחנה, בנצי גופשטיין טרוריסט בעיניך? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> מפכ"ל המשטרה עתיר זכויות, נלחם למען מדינת ישראל, נפצע למען מדינת ישראל ואזרחיה. אני חושב – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', די. זה חל גם ביחס אליך. מספיק. מספיק. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני חושב שמומלץ לכולנו, לכולנו, באמת, גם אם יש ביקורת, זה בסדר להביע אותה, ומכאן ממשיכים הלאה לפעול למען ביטחונם ושלומם של אזרחי ישראל. לגבי ההערה שלך, כאמור, תהליך תחקור האירועים כבר מתקיים – הוא מתקיים גם ברמת המשרד וגם ברמת המשטרה. כידוע לך, יש לגופי חקירה יתרונות וחסרונות. אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למסקנות מהירות, מיידיות. אני כן חושב שיש בהצעה הממשלתית – המאוד-שאפתנית, כאמור, ואני מקווה שהיא תעבור כמו שהיא, אבל זה לא יהיה בלי מאבק – כדי לתת מענה הרבה יותר טוב מהמענה שלצערי לא היה הולם, כפי שאמרתי, באירועים הללו. חבר הכנסת טייב, אומר לך כך: אין ידיעה במשטרת ישראל שאינה מטופלת. כלומר, אין מצב שהמשטרה יודעת על כלי נשק שנמצא בבית מסוים – ואגב, אני חייב להגיד לך, שברוב המקרים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חוץ ממאות הודעות ווטסאפ על התארגנות של להב"ה בבת ים. אז המשטרה רואה את ההודעות אבל לא עושה כלום. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לך שברוב המקרים אנשים לא מחזיקים כלי נשק בבתיהם אלא בחצרות, בשטחים הציבוריים ובמקומות שאליהם הם יכולים להגיע אבל לא יהיה אפשר לשייך אותם אליהם, כדי להימנע מהפללה. אבל בכל מקרה שבו מגיעה ידיעה למשטרה, היא מטופלת, כולל חיפוש וכולל מעצר. זה דבר יום-יומי. אני מקבל יום-יום את הדיווחים. אגב, גם כלי התקשורת מקבלים, יום-יום; כאמור, יוצאות הודעות דוברות יום-יומיות על תפיסות של כלי נשק. הדבר הזה מבוצע ברגיל, ומבוצע ביתר שאת בתקופה הזאת, לאור המאורעות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – ללא קשר למי שהיה עם כלי נשק. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> בוודאי. אגב, אם אתה רוצה לדעת, אגיד לך כך: היו שנים שרוב כלי הנשק – הלא-חוקיים, כמובן – היו מגיעים מצה"ל. למרבה השמחה, הצבא עשה עבודה מאוד משמעותית, וצמצם – לא לאפס אבל צמצם משמעותית – את האפשרות לגנוב כלי נשק מצה"ל. היום רוב כלי הנשק שמגיעים למגזר הפרטי מגיעים משני מקורות עיקריים: 1. הברחות מהגבול שלא כולו אטום הרמטית, אם נאמר כך; 2. המקור השני הן בעיקר מחרטות של כלי נשק, שמייצרות כלי נשק מאולתרים, ה"קרלו" למיניהם, שנמצאות ביהודה ושומרון. חלק מהחלטת הממשלה היא לרתום גם את השב"כ וגם את צה"ל לטיפול במחרטות האלה; לטיפול בהם כמו בטרור, פשוט כמו בטרור. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> זה טרור. מה זה "כמו בטרור"? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא, לא. אגיד לך: ההנחה הייתה שכלי הנשק האלה משמשים את המגזר הפלילי, אז זה לא היה במרכז הקשב של השב"כ ושל צה"ל. כמו שאמרת, ראינו השבוע שזה טרור חד-משמעי. צריך לאסוף את כלי הנשק האלה; צריך למנוע את הייצור שלהם. זה בהחלט חלק מהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אמיר, אף מילה על חבר הכנסת בן גביר ועל ליבוי שלו את היצרים, והעובדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, אני אגיד לך מה אני חושב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שהמפכ"ל שלך אמר על בן גביר. המפכ"ל שלך. זה משטרת ישראל. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אז אני אתייחס. אני אתייחס. קודם כול, אני מבין שיש שאלות המשך בלתי מוגבלות. אין בעיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון, נכון. השר, לא, אין שאלות בלתי מוגבלות. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת הרצנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין לך שום חובה לענות. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני בגישה שצריך להאשים את התוקפן; את מי שהרים יד, את מי שהרים אבן, בקבוק תבערה, נשק, הסית לאלימות – את אלה צריך להאשים. למיטב ידיעתי, חבר הכנסת בן גביר לא עשה אף אחד מאלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> המפכ"ל אומר אחרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> המפכ"ל אומר אחרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. רבותיי, עכשיו אנחנו עוברים. חבר הכנסת פינדרוס – שאלה נוספת, בבקשה. להשתדל שאלה תהיינה שאלות ולא נאום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני השר, כלקוח קבוע של המשטרה, כתושב העיר העתיקה וכמי שנמצא בתוך האירוע הזה כבר כמה שנים ולא בחודש האחרון, אדם שנפגע באזור – ובכל שעה פחות או יותר נפגעים באזור העיר העתיקה והרובע היהודי וברחובות העיר העתיקה – צריך להגיש תלונה. זו פרוצדורה ארוכה מאוד. היום, עם פיצול התחנות, התשובה לתלונה שלו היא שאם זה מחוץ לחומות, זה בתחנת שלם בצלאח א-דין – וכמובן שהוא לא יכול להגיע לשם, כי אז יהיה עוד אירוע. מהי המדיניות שלכם כלפי סגירת תיקים? אני מקבל הודעות משכנים שלי שהתיקים נסגרים תוך ארבע או חמש שעות, בזמן שהממשלה, המדינה, השקיעה מיליונים במצלמות. כל האזור מצולם. התמונות נמצאות ב"מבט 2000" או למעלה בתחנת שלם. יש למשטרה דרך להגיע אליהן מיידית. תלונות נסגרות על פגיעות שאנחנו יודעים עליהן. אנחנו ראינו את זה – אמרנו את זה גם קודם – שהפגיעות הקטנות האלה הן שגורמות להמשך הפגיעות. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אתה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. לא. ברשותך, אנחנו נאסוף את כל השאלות. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, דיברת על הלינץ' של יגאל יהושע, זיכרונו לברכה. האם נעצרו חשודים בנושא? יש את אלעד ברזילי, שעדיין נלחם על חייו. האם נעצרו חשודים בלינץ' שנעשה לו? יש את עכו, כמו לוד, שגם שם יש התפרעויות. רק אתמול ראינו את ההתפרעויות שהיו שם. בתי ספר – ילדים לא יכולים לצאת וללכת לבית הספר ולהיכנס לבית הספר; לצערי, אתמול פגעו שם בילדים. המשטרה גם לא נכנסת, עקרונית, לעכו העתיקה. עכו העתיקה – עם כל הכבוד, אולי חיים שם ערבים, אבל אני, כתושב העיר עכו – גם יהודים. זה שייך לנו, זה לא שייך לערבים. זה שייך ליהודים לא פחות ואף יותר מאשר לאותם אלה שחושבים שהם גרים שם ושזה שייך להם. אז אבקש לדעת עד כמה המשטרה עושה. חשוב מאוד לדעת: אין סימטריה. אצל המגזר הערבי זה מחבלים שעושים ויורים ביהודים. אצלנו יש פורעים, ואנחנו מוחים כנגד אותם פורעים שעשו זאת. אבל אותם מחבלים שהתחילו עם זה ויורים ברחובות, אסור לתת להם שום לגיטימציה, וצריך אולי קצת לחדד את הנהלים של הירי, כדי שבאמת השוטרים לא יפחדו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, ברשותך, שני דברים: ראשית, לעניין הערתה של חברת הכנסת שרן השכל על כך שישנם כ-4,000 תיקים בנושא ושהוגשו רק כ-200 כתבי אישום, וההפניה שלך לפרקליטות. אני מזכיר לאדוני את סעיף 4 לחוק-יסוד: הממשלה: "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת". אתה שר בממשלה, שר בכיר בממשלה. אני מצפה לתשובות אחרות בנושא הזה, כולל להבין מה אתם עושים כדי שמתוך ה-4,000 יוגשו 4,000 כתבי אישום ולא 200. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. אני אומר לחבר הכנסת פורר. אני מוכרח לומר ששר בממשלה אומנם נושא באחריות המשותפת, אבל הוא לא אמור לדעת את כל הפרטים – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ובטח שלא להשיב בעניין שנוגע למשרדו של שר אחר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> להפך, זה קו תיחום שמאוד מקפידים עליו, כי לכל שר יש את תחום אחריותו, והוא אמור לעסוק בתחומו ולא בתחומים אחרים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני עדיין חושב שהבריחה הזאת, כאילו – לפרקליטות, זה אפילו לא לשר אחר – אבל אתם הממשלה. תמשלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בתחום סמכותו של שר אחר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני השר, לעניין סמכותך: עד הכנסת הקודמת כיהנתי כיושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. נושא הנשק הבלתי-חוקי עלה גם שם – נשק שמשמש הרבה פעמים גם לרצח נשים. הוצגו בפניי נתונים שלפי הערכות יש יותר מ-400,000 כלי נשק בלתי חוקיים. כשביקשתי להבין כמה נאספים מדי שנה, המספרים היו בין 800 ל-1,200 – ואני אהיה אפילו לארג': 2,000, 3,000. שאלתי מהם יעדי המשטרה. שאלתי את זה גם בכתב, והתשובה היא עמומה. אין יעדים ברורים כמה כלי נשק אתם מתכוונים לאסוף בכל שנה. לאסוף 2,000 כלי נשק בשנה כשיש 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים זה כמו ליבש את הים בכפית. אני מבקש שתגדיר אתה, השר לביטחון הפנים, מהו היעד למשטרה: כמה כלי נשק בלתי חוקיים צריך לאסוף בשנה כזאת? חלקם במבצעים שבהם אומרים לאנשים: תחזירו את כלי הנשק, אבל חלקם גם צריכים להיות באיסוף אקטיבי שהמשטרה מבצעת, בפעולות המיוחדות שלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורית סטרוק – אחרונת השואלים, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כן. אדוני השר, שמעתי אותך אומר שהמשטרה לא הגיבה נכון בלוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא. לא אמרתי את זה. אמרתי שהמענה – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שמעתי אותך מצטדק ומסביר, סליחה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> – – לא היה הולם – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – – שהמענה לא היה הולם – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> – – וגם הסברתי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – והצדקת את זה בזה שהמשטרה הייתה מרוכזת כל-כולה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא, לא. אנא. שאלי את שאלתך. אל תגידי מה אמרתי, כי את לא מדייקת. אם תרצי, אני אדייק. אבל אני לא רוצה להפריע לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני גם לא רוצה להפריע לך, אז תגמור לקרוא את מה שאתה קורא ואז אני אשאל. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא קשור. בבקשה, אני שומע אותך. אני שומע אותך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא יכולה כשאתה קורא מכתב. אני אמתין. סליחה, אתה יכול לקרוא, זה בסדר. אני אמתין. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> קראתי מה שאני צריך, אני שומע אותך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה. על כל פנים, אתה אמרת שהמשטרה הייתה מרוכזת, שאובה לירושלים – אומר בצדק חבר הכנסת פינדרוס שגם היא לא טופלה כראוי – ולכן התמהמהה בתגובות בלוד. אני רוצה להגיד לך שפחות משבוע לפני פרוץ הפרעות בלוד אנחנו היינו בביקור אצל ראש העיר בלוד. באנו לשם על פי קריאתו הנואשת, שיצאה כבר בתחילת חודש הרמדאן. קיבלנו מידיו נייר שבו היה כתוב את כל מה שצריך לעשות. הוא כתב את זה כבר בתחילת הרמדאן – כולל הנושא של איסוף נשק וכולל הנושא של הכנסת שב"כ לעיר וכולל הנושא של הכנסת מג"ב לעיר. את כל הדברים האלה הוא ביקש כבר אז. ואני מניחה – במקרה ראש העיר לוד הוא גם חבר מפלגת הליכוד, אפילו היה פעיל בבחירות בליכוד, אז יש לו קשר ישיר גם להגיע לראש הממשלה, לשר לביטחון הפנים, הוא לא צריך אותי בשביל זה. הדברים לא נענו בזמן. אני אמרתי אז ליאיר רביבו, ואני רוצה להגיד את זה גם לך עכשיו, כי זה יכול לסייע לך. אני מאמינה שאתה כן רוצה להצליח לתת ביטחון לתושבי לוד, לתושבי עכו. הייתי בשבוע שעבר בעכו בבית של יהודי שמתחת לחלון שלו בוצע הלינץ', והשתתפו בו תושבים ערבים שגרים איתו בבניין. אתה מבין את הסיטואציה? אז אני מניחה שאתה מאוד רוצה לעזור להם, ואני אגיד לך מה שאמרתי ליאיר רביבו, ראש עיריית לוד. אמרתי לו: לא צריך חקיקה מיוחדת, צריך שתביא לפה – יש פנסיונר אחד נחמד שהיה עובד בשירות המדינה, קוראים לו שי ניצן. כשהוא עמד בראש הצוות לאכיפת החוק על המתנחלים הוא רשם נהלים מיוחדים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, אבל זה לא נאום. זו צריכה להיות שאלה. אי-אפשר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה. אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אין שנייה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אני כבר מגיעה לשאלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז צריך להגיע אליה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מגיעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, אני מצטער, אבל אי-אפשר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מגיעה. עכשיו אני מגיעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא רוצה לשאול – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לשי ניצן היה סט של כלים לאכיפה, ואני רוצה להציע לך אותם ולשאול אותך מה דעתך לאמץ אותם. הוא השתמש בהם כדי לאכוף את החוק בצורה מאוד מאוד קשה על המתנחלים. הסט הזה כלל ככה: הכנסת השב"כ לספק מידע למשטרה; פתיחת תיקי חשיפה – תיקי חשיפה זה תיקים שהמשטרה פותחת ביוזמתה, היא לא מחכה למתלונן, היא פותחת כי היא יודעת שהיה אירוע והיא מניחה שלפעמים המתלוננים יפחדו להתלונן, אז היא פותחת; הקמת צח"מ, צוות חקירה מיוחד, על כל עבירה עם ריח לאומני קל – על כל עבירה כזאת צח"מ. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, מה, זה שיעור? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צח"מ זה אומר שהתיק לא ייסגר אלא באישור פרקליט. מספר שוטרים פר אזרח, שהוא כופל בכמה וכמה את התחנות האחרות בארץ, פתיחת תיקי חקירה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שוב, ביוזמת המשטרה, על עבירות הסתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה לא הולך ככה. צודק חבר הכנסת להב הרצנו בהערה שלו. מה אני יכול לעשות. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותך אם אתה רוצה לאמץ חלק מהכלים האלה. אתה לא צריך בשבילם שום חקיקה, פשוט הנחיות שלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז, השאלה הובנה. תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ובקשה אחרונה בשם תושבי לוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם מבקשים מאוד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא. חברת הכנסת סטרוק, התשובה: ממש לא. בבקשה. אני מצטער, אל תעמידי אותי – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק עוד בקשה אחרונה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אני לא מסכים. אל תעמידי אותי במצב הזה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא מסכים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי, אני שמח להודיע לך שבכוונתנו להציב כוח יסמ"ג קבוע בעכו העתיקה. אנחנו אכן רוצים לתת מענה טוב יותר על האיומים שעולים שם. אם נעצרו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני חושב שהם נמצאים שם כרגע, ואם אני טועה אז זה בזמן הקרוב מאוד. זה לא עניין שייקח הרבה זמן. שאלת אם נעצרו עצורים בלינץ' שבו נרצח יגאל יהושע, וגם לגבי אירועים אחרים. אני פה הולך בין הטיפות, כי אני לא רוצה לומר דברים שיכולים לפגוע בחקירה, אבל התשובה היא בגדול: כן, נעצרו, לדעתי בכל האירועים שהזכרת, ואם אני טועה לגבי אחד מהם אז ברובם. ברובם נעצרו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לגבי יגאל יהושע בדקתי – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני מציע לך ולי לא לפגוע בחקירה. התשובה הכללית – כי שאלת על כמה מקרים – התשובה היא: כן, נעצרו עצורים, ואני יכול גם להוסיף שייעצרו עצורים נוספים שמעורבים באירועים הנוראים הללו. חבר הכנסת פינדרוס, אתה שאלת שאלות מאוד ספציפיות וקונקרטיות שלא התכוננתי אליהן, אז אין לי נתונים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מדיניות. יש לינץ' כל שעה – מה שאירע בבת ים, רק זה לא יוצא באותה תוצאה – בעיר העתיקה. אני אומר לך מספרים. מה המדיניות שלכם על סגירת תיקים? אני מקבל הודעות שתוך שש שעות תיקים נסגרים. זאת השאלה. לא שאלתי על מספרי תיקים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> קודם כול, המדיניות היא לשמור על ביטחונם ושלומם של אזרחי ישראל, ואני חושב שגם בעיר העתיקה אתה רואה פריסה מאוד רחבה של כוחות – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מדיניות. עזוב פריסה. קחו את הכוחות, תעצרו את הפורעים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני לא יודע להגיד לך לגבי סגירת תיקים. תפנה אליי את השאילתה, אני אבדוק את הדברים. חבר הכנסת פינדרוס, אתה מבין שזה לא היה, אפילו ברמז, חלק מהשאילתות המקוריות. אין לי נתונים לשלוף מהשרוול ולומר לך. חבר הכנסת פורר, קודם כול, באופן טבעי, מעט מהתיקים שנפתחים בסופו של דבר מבשילים לכתב אישום. זה נכון בכל תחום, זה נכון במשטרה, בתביעות המשטרתיות, וזה נכון בפרקליטות – אם כי המדיניות של התביעה באשר להגשת כתבי אישום מוכתבת, כפי שאמרתי, על ידי היועץ המשפטי לממשלה. הוא ראש התביעה הכללית. אני יכול לומר שאני מאוד רוצה לראות יותר כתבי אישום, יותר מעצרים עד תום ההליכים. אני גם אמרתי זאת בדברים שלי. לא הכול תלוי גם בתביעה הכללית, יש גם בתי משפט. בסוף מי שמחליט על מעצר הוא בית המשפט. יש לי פה שורה – אתה יודע מה, אני לא רוצה להאריך יותר מדי, אני אתן לך אחר כך – של מקרים שבהם המשטרה תפסה והביאה ראיות והביאה לבתי משפט, ואו שהם שוחררו ממעצר או שהם קיבלו עונשים מגוחכים. ככה לא מייצרים הרתעה, ואני מתקומם על זה, אני מניח שכפי שאתה מתקומם על זה. חברת הכנסת סטרוק, דיברת על לוד, שגם – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> 400,000 כלי נשק לא חוקיים. סליחה, זה רשום לי. קודם כול, המספר הזה מוכר גם לי. הוא מוכר לי שנים, וכשנכנסתי לתפקיד ביקשתי לאשש או להזים אותו. שאלתי את המשטרה כמה כלי נשק לא חוקיים יש במדינת ישראל, והוספתי ושאלתי מאיפה המספר 400,000, מאיפה הוא מגיע. התשובה היא שאף אחד לא יודע להגיד מאיפה הוא מגיע. אין לנו ידיעה כמה כלי נשק לא חוקיים יש בישראל. בכל מקום שבו יש ידיעה, כלומר כשידיעה כזאת נכנסת – ממקורות מודיעיניים, סיגינטים וכדומה, מכל שלל מקורות המידע שמגיעים למשטרה – אז זה גם מטופל. אני יכול להגיד לך בכלל אצבע: זה לא מספר רשמי. להערכתי יש לפחות עשרות אלפי כלי נשק, אבל זו הערכה בלבד. זה לא מסתמך על נתונים. אין לנו כאמור נתונים. אחד היעדים המרכזיים שאני הצבתי זה בדיוק זה – הנושא של איסוף כלי הנשק. גם פירטתי בהרחבה, ואני לא רוצה לחזור על הדברים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה המספר של כלי הנשק שאתה רוצה לאסוף בשנה? מה היעד שלך? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> תראה, אם תגיד מספר, בוא נגיד x, ותוכל לעמוד ב-2x, אז לא תעמוד ב-2x? ודאי שתעמוד ב-2x, אתה רוצה לאסוף את כל כלי הנשק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל תמיד אתה מציב יעדים ומדדים – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא תמיד. לא תמיד. אני אגיד לך למה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה. המשטרה מונחית פה לתעדף ולתת טיפול לכל ידיעה, ל-100% הידיעות שמגיעות על כלי נשק. זה היעד, זאת המטרה – לאסוף כמה שיותר כלי נשק. ואכן, כמו שאתה רואה, יש עלייה בהיבטים הללו. אנחנו רוצים עוד ועוד ועוד, אנחנו רוצים לחזק את המגמה הזאת ואנחנו עושים זאת. חברת הכנסת סטרוק, אמרת בצדק שלוד, גם בימי שגרה ולא רק בפרעות האלה, סובלת מפשיעה חריפה וחמורה מאוד. כפי שהנחת, גם אני נמצא בקשר עם ראש עיריית לוד, אבל לא רק איתו. אני נמצא בקשר עם תושבים רבים, שחלקם חברים אישיים שלי וחלקם תושבים סתם, שלא מוכרים לי, אבל בהחלט מספר הטלפון שלי מוכר להם בכל שעות היממה, הלילה והיום. את צודקת, לוד אכן סובלת מפשיעה, בעיקר בעבירות ירי, בהיקפים גדולים מאוד אפילו ביחס לערים המעורבות. לכן הקמנו מפקדה משימתית בכוחות גדולים – אגב, לבקשתו של ראש העיר. הפעלנו לחצים מאוד גדולים כדי שזה יקרה, כי את יכולה להניח שיש צרכים כאלה גם במקומות נוספים – מפקדה משימתית של משמר הגבול, שאכן פעלה וביצעה מעצרים ואספה כלי נשק. אם תשאלי אותי, צריך עוד. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – צריך עוד? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> מפקדה משימתית מטבעה מוגבלת בזמן. אבל ברור שהעדיפות שלנו היא להשאיר אותה כמה שיותר זמן כדי לנקות את השטח, כדי לייצר חיים טובים יותר לתושבי לוד. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> ומה לגבי – – – של המשטרה? זאת הייתה השאלה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לגבי גיוסו של שי ניצן למשטרה – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא, לגבי הנהלים, נו, בחייך, לגבי הנהלים המיוחדים – איך פותחים תיקים, איך מנהלים את החקירה – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – האם השב"כ מעורב. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אבל אורית, אני אענה לך, לא צריך לחזור. הבנתי. שמעתי, הבנתי, הפנמתי, ואני עונה לך. גייסתי את חלק מלוחמי שירות בתי הסוהר למשטרה, ממש בצו שמעניק להם סמכויות שוטר. אני לא בטוח שאני מתכוון לעשות זאת לגבי שי ניצן, אבל חלק מהרעיונות שהעלית בוודאי יעלו גם יעלו במסגרת הצעת המחליטים שאני מתכוון להביא לממשלה. אנחנו אכן צריכים להתייחס למאורעות הלא-קונבנציונליים האלה באמצעים לא קונבנציונליים כדי להכריע ולנצח – אני מסכים איתך לחלוטין. כפי שאמרתי, גיוס הכוחות הוא חלק מהתמונה, והוא בוודאי לא כל התמונה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> התושבים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה על התשובות המפורטות. תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 17, של חברת הכנסת נירה שפק, בנושא: תוכנית מלונית. אני מזמין את השר איתן גינזבורג לדוכן ולהשיב בשם השר במשרד הביטחון, מיכאל ביטון, שאנחנו מאחלים – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – על ידי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם את לא מעוניינת בתשובה של גינזבורג, אפשר לדחות. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא, כתוב לנו עד 12:00. עכשיו 12:00. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, חברת הכנסת שפק, בכל הכבוד, אנחנו לא מנהלים לא את היומן של השר טרופר ולא יומן של אנשים אחרים. את בהחלט רשאית לדחות את השאילתה אם את מעוניינת. העמדתי לרשותך את האפשרות הזו גם קודם. מי שמשיב ונמצא כאן הוא השר גינזבורג. אני רוצה, לפני שאת מציגה את השאילתה, רק לאחל בריאות לשר ביטון. אני עושה זאת, אני מניח, בשם כולם כאן. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> אנחנו כולנו מצטרפים לברכות שלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת שפק. << שאילתה >> 17. תוכנית מלונית << שאילתה >> << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זו שאילתה דחופה שהגשתי, בנושא תוכנית מלונית, שאילתה לראש הממשלה. לקחי צוק איתן, עופרת יצוקה ועמוד ענן הביאו להחלטה שהעורף זקוק לתוכנית מלונית – פינוי תושבים מיישובים סמוכי גדר בשעת חירום. ברצוני לשאול: 1. מדוע התוכנית לא מומשה במבצע שומר החומות? 2. באחריות מי לאשרה ולהוציאה לפועל? 3. מי מוודא שאכן כלל התושבים מקבלים את המענה הנדרש? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת שפק, חבריי חברי הכנסת, אני מקריא את התשובה שהגיעה על השאילתה שהופנתה לראש הממשלה, וככל שאצליח להשיב אחר כך, אז נראה לאיפה נתגלגל. בכל מקרה, התשובה היא כדלקמן: תוכנית מלונית הינה רעיון שהתגבש לאחר מבצע צוק איתן בשנת 2014, הובל על ידי אוגדת עזה יחד עם הרשויות המקומיות, אולם מעולם לא גובש לכדי תוכנית אופרטיבית שכוללת כוחות ומשימות, לוחות זמנים ומסגרת משאבים למימוש התוכנית. לפני כמה חודשים קידם צה"ל את תוכנית מרחק בטוח, אשר נותנת מענה מערכתי לפינוי תושבים מיישובים הסמוכים לקו הגבול בגבול הצפון ובעוטף עזה. התוכנית עברה נוהל קרב סדור, אושרה על ידי הרמטכ"ל, ובתאריך 28 באפריל אף בוצע משחק מלחמה בראשות סגן הרמטכ"ל והפיקודים המרחביים. התוכנית אושרה על ידי הרמטכ"ל והייתה צפויה להיות מתורגלת בחודש המלחמה, שתוכנן להתקיים בחודש מאי. אבל המציאות כנראה מזמנת לנו דברים אחרים, ועם פרוץ מבצע שומר החומות בוצעה הערכת מצב מטכ"לית והוחלט, משיקולים מבצעיים, שלא להפעיל את תוכנית מרחק בטוח בדרום. במקום זאת, לאחר פגישה של שר הביטחון והשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון עם ראשי הרשויות, הוחלט להפעיל תוכנית הפגות, באמצעות רח"ל ובשיתוף הרשויות המקומיות. הדרך הזו נבחרה במטרה להעניק לרשויות את הגמישות המרבית, מתוך הכרה כי הרשות המקומית היא שמכירה את הצרכים של כל קהילה ביישוב ואת התיעדוף הפנימי בתוך היישוב. למשל, באשקלון הוחלט להוציא אנשים עם צרכים מיוחדים, ואילו בעוטף עזה לכל משפחה הייתה עצמאות להחליט על פתרון שמתאים לה, וגם נתנו את היכולת לשלב יוזמות פרטיות של מקומות אירוח, כמו בירוחם, עם התקצוב שניתן להם. תוכנית ההפגות מעניקה עצמאות לכל משפחה וקהילה לבחור בעצמה את הפתרון שנוח ומתאים לה, כשהיא מקבלת החזר כספי מלא עבור השהות. הזכאות להפגה ממשיכה אף – "זכאות" זה ממשיך או ממשיכה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ממשיכה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> כתבו לי "ממשיך", אבל יותר הגיוני להגיד "ממשיכה". הזכאות להפגה ממשיכה אף לאחר המבצע, ובכך היא מעניקה אפשרות לצוותי החירום וצוותי הרשות להתאוורר, מה שלא יכלו לעשות בזמן הלחימה בשל תפקידם. תקציב תוכנית ההפגות אושר על ידי משרד הביטחון ועומד על כ-6 מיליון שקלים, והיא ניתנה לרשויות המקומיות בעוטף עזה ובאשקלון. כל רשות תוקצבה בסכומים שבין 750,000 שקלים למיליון שקלים חדשים, והם חולקו על פי תבחינים שנקבעו על ידי הרשויות עצמן. עד כאן תשובתי, גברתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת שפק, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת שפק. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חייבת לציין שהצלחת לבלבל אותי בגרסאות ובתשובות השונות. מזל שבאתי מצוידת במחשבון, כי פחדתי שהרמה שלי במה שנקרא ארבע פעולות החשבון תיתקל בבעיה פה. אני רוצה להגיד לפני כן, לפני שאגיע ואשאל את השאלות, כמה דברים: בשאילתה הזאת ובתהליך שעברתי עם התשובות של מי יבוא וייתן לי מענה הרגשתי כמו הגדי בחד גדיא; רק שלא בי מדובר, והגדי זה לא אני אלא העוטף. פניתי לראש הממשלה נתניהו, שהפנה אותי לשר הביטחון בני, שהפנה אותי לשר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון מיכאל, שהפנה אותי לשר שוסטר, שהפנה אותי לשר חילי, שהפנה אותי לשר גינזבורג, ונקווה שפה תיגמר הסאגה ושאקבל את התשובות. אני רק מקווה, מאוד מקווה, שכשאני אשיר, או תושבי העוטף ישירו, "דזבין אבא בתרי זוזי", אז הגדי שאבינו יביא לא ייטרף; כי על זה מדובר, וזו הסיבה שלא הסכמתי לדחות, כי עוד דקה ועוד שעה יכול להיות שנזדקק לתוכנית הזאת וזה לא יקרה. עכשיו נתחיל עם הדבר הפשוט, החשבונאי, ואולי ממנו נצא. אמרת שנתתם כ-6 מיליון שקל. אני כותבת: 6 מיליון שקל. אמרתם שזה לשישה ימים, זאת התשובה הרשמית שקיבלתי. נחלק לשישה ימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוצא מיליון. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, נחלק. אני לא חזקה בזה, אמרתי. אוי, יצא לי מיליון ליום. אמרתם שהתשלום שיינתן לכל נפש – אני חוזרת על המילה עוד פעם, שכולם ישמעו – לכל נפש ביישובים סמוכי גדר יהיה סכום של 250 שקל לבן אדם. מיליון שקל נחלק ל-250 – זה שווה 4,000. שאלה לי אליך: אם כולם יקבלו את המענה, תושבי היישובים צמודי או סמוכי הגדר – יש נתונים, יודעים מי היישובים האלה, וספרתי בספירת חסר שהם 17,500 נפש. כלומר, התוכנית שנותנת מענה ליישובים צמודי או סמוכי גדר לא נותנת מענה אפילו לרבע מהם. לא רק שהיא לא נותנת מענה לרבע מהם, אתה ציינת בתשובתך שלתוך הסכום הזה הוכנסו גם אשקלון ושדרות, ולא ציינת כמה. אבל אני אומרת: בואו נשאיר את זה כך שאין את אשקלון ושדרות; בואו נגיד מה מקבלים התושבים האלה. הבנתי שפרץ שלום עולמי אחרי היום השישי – התשובה היא לא. אז אחדד את השאלות שלי שוב. הדבר הבא: דיברת על המנגנון, שהמנגנון סדור. שמחתי לקבל את תשובתכם, שיתפתי בכך את תושבי עוטף עזה, שפנו לרשויות, כי בתשובתכם אמרתם שכל מי שיצא בצורה סדורה דרך הרשות לא נדרש לשלם, ואלה שיצאו באופן עצמאי – שיביאו חשבוניות. הלכו לרשות אלה שיש להם חשבוניות והגישו. אמרו: אין מנגנון כזה. באו אלה שלא ידעו על זה, ואמרו: חבר'ה, אין לי, למה לא אמרתם לי? באו אליי אלה שחשבון הבנק שלהם סגור אחרי השנה שעברנו כאן – כי שניהם לא עבדו – ואמרו: למה אני נשארתי לבד? כולם יצאו, ואני לא יכולתי להעביר את כרטיס האשראי שלי, כי חשבון הבנק שלי לא נתן לי לצאת ולהציל את הילדים שלי, לא רק מהיותם פגועים פיזית אלא גם מהיותם פגועים נפשית. לא ברור לי. תקשיב, נשארתי עם יותר סימני שאלה. זו משוואה עם יותר משני נעלמים, אז זה בכלל קשה לי. ועכשיו אחזור למה שאמרת כאן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שפק – – << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חייבת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – את יודעת איך זה מוגדר, שאלה נוספת? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, אבל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תראי באיזו סבלנות המתנו, אבל יש איזו מידה, וגבול. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אקצר. אני אקצר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא חושב שיש מה לקצר. משפט אחד, שאלה אחת קצרה, של משפט, והשר יענה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשתדל לא לשים פסיקים, וזה יהיה משפט ארוך-קצר. תוכנית מלונית אינה רעיון. לא ברור לי. השאלה שלי היא למה אתה קורא לה "רעיון" כשמבקר המדינה נתן עליה פעמיים הערות ואמר שהיא לא תעמוד ביום פקודה. מרחק בטוח לא הושג רק לפני כמה חודשים, תרגלנו אותו מ-2014, זו פקודה צבאית ולא פקודה ממשלתית. לא הבנתי מהי המציאות שמזמנת דברים אחרים – משפט מעורפל שבא להטיח לנו חושך בעיניים ולא להראות לנו. לא ברור לי מה התיעדוף, ואני רוצה לדעת איך תושבי סמוכי וצמודי הגדר מקבלים את הכסף. אני רוצה שהם ישמעו אותך מפה – הם מקשיבים לנו – והם ידעו לאן ללכת עם החשבונית הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אדוני השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. גברתי, אמרת שהצלחתי לבלבל אותך, ואני מודה שאני חלש במתמטיקה. ציינתי כולה שני סכומים בתשובתי, אבל את, במסגרת ההגדה, הצלחת לבלבל אותי. בכל מקרה, לא הזכרתי את שדרות בתשובתי, גברתי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני פשוט ציינתי את – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא, לא, אנחנו לא בפינג-פונג. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני מבהירה לך, איתן, שיש לי מסמך של חבר הכנסת מיכאל ביטון שמפרט את כל הנתונים שהגדרתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אני מתייחס לדברים שאני אמרתי ולא למה שמיכאל ביטון אמר. בכל מקרה, אני גם אבקש להשיב לך תשובה נוספת, דברים שנשלחו לי ממש ברגע זה. אני לא יודע אם זה יספק אותך, אבל את יודעת, אני פה דובר הממשלה ותו לא, אבל אני מקווה שתקבלי את זה בהבנה. החלטת ממשלה מס' 4877 מיום 18 ביוני 2012 – מלון אורחים – קבעה תוכנית פינוי ל-300,000 איש. מדובר על תוכנית לפינוי מאורגן לתושבים, שייקלטו בבתי הספר ברחבי הארץ. צה"ל ומשרד הביטחון אחראים לפינוי ומשרד הפנים אחראי לקליטת התושבים. כדי להפעיל תוכנית זו, צה"ל צריך לפנות לממשלה בבקשה להפעילה, והוא לא עשה זאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את יכולה לשבת, הוא משיב. אין עוד אופציה. עשית את זה בצורה – אני אומר לך שזה ריתק אותנו, אני אומר לך, אבל זה כבר מעל – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני עוזרת לשר, שלא יטעה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאמיני לי, מניסיון של בעל הפרעת קשב, בישיבה זה נקלט יותר טוב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> קשב, ישיבה – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מלון אורחים ומלונית זה שתי תוכניות נפרדות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. זה נושא להצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> יחד עם זאת, חברת הכנסת שפק, ולפנים משורת הדין, משרד הביטחון ומשרד הנגב והגליל הקצו יחד 3 מיליון שקלים לוואוצ'רים לבתי מלון, שהוקצו על ידי הרשויות המקומיות למשפחות שביקשו להתפנות. כמו כן, משרד הפנים שחרר לרשויות העוטף את המענק הביטחוני המיוחד, שיכול לשמש גם לצרכים כאמור. אלי רגב לא מכיר מקרים של משפחות שרצו להתפנות ולא ניתן להן פתרון. לעניין תוכנית מלונית, מדובר על רעיון להקצות למשרד הפנים תקציב גמיש, שניתן יהיה להוציא אותו בעיתות חירום בעבור בתי מלון לתושבים שירצו להתפנות. לדברי אלי רגב, התוכנית מוכנה ורק צריך לתקצב אותה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לך אני עוד אומר – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת שפק, אני מבטיח לך שלאחר שהשר יסיים את התשובה הוא גם יתנדב – אני נידבתי אותו לשבת לידך ולהסביר לך את זה ביתר סבלנות. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לך אני אומר שתוכנית ההפגות, שכן מומשה בסוף ביוזמת משרד הביטחון והשר מיכאל ביטון, זוכה לשבחים ולשביעות רצון של ראשי הרשויות, וזה הוזכר על ידם גם בדיון שהתקיים בפני ועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> בזכות התוכנית הזאת, גברתי, ראשי הרשויות מדווחים כי הם מצליחים לשמר את החוסן החברתי והקהילתי ביישובים. במשרד הביטחון שמחים על הפיילוט הזה, שנעשה יחד עם ראשי הרשויות באזור. אני יודע, גברתי – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – שאת תושבת האזור, וחווה וחיה את המציאות יותר מכל אחד אחר פה, בבית הזה ובאולם הזה. אני יודע שאת מדברת מדם ליבך. אני מכיר את התושבים. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא מדם ליבי, מתוקף האחריות שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אני מכיר את התושבים, מכיר אותך, מכיר את משפחתי, שגרה בקיבוץ סמוך אלייך, ואת מכירה היטב את הקשר שלי למקום. אלה תשובותיהם של הגורמים המוסמכים. אני מציע – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> איתן – – – שאלה פשוטה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> גברתי, אין לך מה לשאול מכיוון שאת יודעת שאין לי תשובה עליה, אז את תשאלי רק כדי לשאול, ישמעו אותך בטלוויזיה וזה אחלה, אבל את יודעת שלא תהיה תשובה בצד השני של המיקרופון, אז למה סתם להגיע לסיטואציה הזאת? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד: אני לא יודע, זה מה שאני רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אמרתי את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נירה שפק. בזה סיימנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לכן, אני מבין את הכאב שבו התושבים חיים. יחד עם זאת, כן ניתן מענה בתקופה הזאת, למרות שהתוכנית שאת מדברת עליה לא באה לידי מימוש, והסברתי למה, לפי תשובת הממשלה. משרד הביטחון כן יזם משהו אחר, העביר תקציבים, ראשי הרשויות מעורבים בדבר הזה. נראה לי שבעת הזאת אפשר להסתפק בתשובה הזאת. אם רוצים להבא – ונראה לי שיש טעם בדברים, חברת הכנסת שפק – לעגן את התוכנית שעליה דיברת גם בתקצוב וגם בחוק. אני מזמין אותך לפנות לוועדת החוץ והביטחון ולקיים דיון בנושא הזה כדי לראות איך אפשר לממש את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר איתן גינזבורג, תודה לחברת הכנסת נירה שפק. אתה נשאר איתנו להשיב. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> בהחלט. איך אני יכול לעזוב אותך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה נשאר איתנו להשיב. אני מזמין את חבר הכנסת ניר אורבך לשאול את שאילתה מס' 16, בנושא כספי הטרור. כפי שידוע לך, אתה צמוד לנוסח שמופיע בגוף השאילתה. << שאילתה >> 16. כספי טרור << שאילתה >> << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> כן, בהחלט. תודה רבה. אני בכל אופן רוצה לאחל רפואה שלמה לשר מיכאל ביטון, שלא יכול היה להגיע, ותודה על פגישת ההמשך שהוא הבטיח לנו, ותודה לשר גינזבורג שכן נמצא פה. החוק מחייב הקפאת כספים לרשות הפלסטינית בהתאם לסכומים שהיא מעבירה למחבלים. הנושא הזה בוער כשבחוץ הטרור מתגבר. דוח על אודות הכספים הללו, ששולמו בזיקה לטרור, הוגש על ידי השר לקבינט. רצוני לשאול: 1. מדוע הקבינט לא התייחס לדוח? 2. כיצד מתכוון השר למנוע את העברת הכספים? אני באמת מקווה שזו הכתובת, ולא גורמים אחרים שמעכבים את הדבר הזה. << דובר >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר >> אז תודה רבה, אדוני חבר הכנסת אורבך, על השאלה. זוהי תשובת משרד הביטחון: החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים שמועברים אליה מממשלת ישראל, המכונה "חוק ההקפאה" או "חוק הקיזוז", נחקק בשנת 2018. מטרת החוק היא לבטל את התמריץ הכלכלי לפעילות טרור באמצעות הקפאת סכום כסף בגובה סכומי הכסף שמשלמת הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מתוך כספי המיסים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית, בהתאם להוראות חוקי יישום הסכמי הביניים עם הרשות הפלסטינית. כספים ששולמו בזיקה לטרור מוגדרים בחוק ככספים שמשלמת הרשות הפלסטינית לאסירים ביטחוניים ולאסירים ביטחוניים משוחררים, למי שנפצעו במהלך ביצוע פעולות טרור ולמשפחות של מי שמתו במהלך ביצוע פעולות טרור. לפי החוק, בסוף כל שנה על שר הביטחון להביא לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני דוח המפרט נתונים בדבר סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור באותה שנה. לאחר שהקבינט מאשר את הדוח של שר הביטחון, מפוחת הסכום שנקבע בדוח מתוך סך כספי המיסים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית, והוא מוקפא בהתאם להוראות החוק. את דוח שר הביטחון עורך המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון על בסיס מידע שמתקבל מגופי המודיעין והביטחון, והוא מאושר על ידי שר הביטחון. בעקבות דוח שר הביטחון על שנת 2018 הקפיאה הממשלה סכום של למעלה מ-650 מיליון שקלים חדשים מתוך כספי המיסים של הרשות הפלסטינית. בעקבות דוח שר הביטחון על שנת 2019 הקפיאה הממשלה סכום של 610 מיליון שקלים מתוך כספי המיסים של הרשות הפלסטינית. בסוף חודש דצמבר 2020 העביר שר הביטחון לקבינט את הדוח בנוגע לכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור בשנת 2020. משהובא הדוח בפני הקבינט, הנושא מונח לפתחו של המל"ל וראש הממשלה, שנדרשים להורות על כינוס הקבינט לדיון בנושא. כמו כן, במהלך השנה האחרונה חתם שר הביטחון על עשרות צווים להחרמת רכוש וכספי טרור בהובלת המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון מתוך הבנה כי מדובר בחלק אינטגרלי של המאבק בטרור. מסיבות שונות, לצערנו הקבינט טרם דן בדוח וטרם אישר אותו, ואישור דוח שר הביטחון והקפאת הכספים יעלו לדיון באחד מדיוני הקבינט הקרובים, לפי החלטת ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עומדת לרשותך שאלת המשך, אם אתה רוצה לשאול. אם אתה מסתפק, אז שואל נוסף – עמיחי שיקלי, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אתה רוצה לפנות למיקרופון – גם ישמעו אותך, גם יראו אותך וגם שאלתך תקבל במה ראויה. << דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >> שלום, ותודה, כבוד השר. האם כחלק מהמתווה המתגבש מול הרשות הפלסטינית ישנה כוונה להכניס סעיפים הקשורים להקפאת כספי מחבלים בעתיד? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> התשובה היא שאני לא יודע. אני לא יודע מה המתווה שמתגבש פה עם הפלסטינים, ואני לא יודע מה מתוכנן בתוך משרד הביטחון. אני מציע שתעבירו שאלה ישירה למשרד הביטחון, ובטוח שהם יענו לכם בהתאם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תודה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה ההבדל בין שר שיש לו משרד, והוא יודע להגיד "לא יודע", לבין שר שאין לו משרד, אז את הכול הוא ידע – זה השר הקודם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר איתן גינזבורג, גם על אורך הרוח וגם על המסירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פינדרוס, אני מסכים אותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, אני גם שר שמוותר על סמכויות ומוריד רגולציה בתוך המשרד שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא שומע את עצמי. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא שומע את עצמי. אני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש להשיב על שאילתה דחופה מס' 19, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה, גברתי. << שאילתה >> 19. צמצום מרפאות לבריאות הנפש בדרום הארץ << שאילתה >> << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, מזכירת הכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – שלום לכם. תודה רבה על האפשרות שאתם נותנים לי לשאול את השאילתה הדחופה הזאת את סגן שר הבריאות מר קיש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את חייבת להיצמד לנוסח של השאילתה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, הוא אצלי ביד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> השאילתה הדחופה שהגשתי נוגעת למצבם הנפשי של אזרחי ישראל. על אף המצב הביטחוני והקורונה, צומצמו ונסגרו – חלקן צומצמו, חלקן נסגרו – כ-18 מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש ברחבי הארץ, חלקן בדרום הארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרת, אנחנו אומנם – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. את צריכה להקריא. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, יש לך את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את עומדת, בלי הקדמות ובלי רקע – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אני מקריאה את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. לא עשית את זה עד עכשיו. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני חושבת שאין לך את זה ביד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. יש לי את זה מולי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז הינה: מרפאות הנפש, חלקן בדרום הארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשאלי את השאילתה כפי שהיא כתובה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ברצוני לשאול – תסתכל, זה בפסקה הבאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו את נצמדת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> 1. איך המשרד מחייב את קופת החולים להנגיש לציבור את שירותי בריאות נפש? 2. כיצד המשרד מעודד בעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש לעבוד בשירות הציבורי, ובפריפריה בפרט? המצב הוא אקוטי וקטלני כרגע, אנחנו יודעים את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. כמשפטנית את יודעת – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה לא היית כאן קודם כשיריב לוין נתן פה לכולם לשאול שאלות מפה ועד הודעה חדשה, אז חשבתי שתמשיך באותו קו. אבל אם אתה נוקט כזה קו נוקשה, אז אני מכבדת אותך. אפשר בבקשה רגע גם לכבד אותנו. והיות שזו גם השאילתה הדחופה הראשונה שלי, אז תן לי גרייס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרת, דווקא בגלל שזו שאילתה ראשונה, שלא תטעי לבאות – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אל תדאג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אני דואג. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני פשוט – מה שאני עושה זה לקחת דוגמה מחברי הכנסת הוותיקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, אל תיקחי דוגמאות לא מוצלחות. בואי תקשיבי טוב טוב: בשאילתה, השאלה הראשונה שלך – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> נשאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תני לי רגע, ושישמעו גם אחרים, שילמדו וישמעו אחרים. בשאילתה הראשונה שלך את חייבת להיצמד לנוסח הכתוב, בלי שום סטייה. בשאלת ההמשך שעומדת לרשותך את יכולה להוסיף גם דברים, וזה מה שראית אצל יריב לוין. אני לא מאמין שהוא – אוקיי, תודה. סיימנו בזה. את – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק. סיימנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה, היושב-ראש. אם כבר אנחנו עוסקים בנושא של ח"כים חדשים וניסיון, אז חברת הכנסת אפרת רייטן, כשקיבלתי את השאילתה הופתעתי לגלות משהו שלא הכרתי. אני לא הכרתי שנסגרו 18 מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש בדרום. שאלנו את היועצים שלך, נדמה לי, מאיפה המידע, כי זה מידע שהיה נראה לנו שגוי. אז הפניתם אותנו לכתבה ב-ynet שדיברה על כך שעם כל המצב הביטחוני וככה, איך סוגרים. אז אני, מהניסיון שלי – אני לא יודע מה הניסיון שלך בתקשורת, אני חושב שיש לך ניסיון עשיר בתקשורת – אל תאמיני לכל מה שכתוב בעיתונים. בסדר? אז בואו נתחיל עם זה שהצימוד שעשו בשביל הכותרת מדבר על שש השנים האחרונות, ללא קשר למצב הביטחוני ולקורונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אין קשר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אין קשר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אמרנו "על רקע". << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אוקיי. חיפשו כותרת ב-ynet, ח"כית זריזה ויעילה, אין ספק – אבל בואו נדבר על המציאות רגע, בסדר? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אם אין בעיה, אז נלך הביתה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא. אז בואו נדבר על המציאות ולא ניתפס לכותרות פופוליסטיות של עיתונים, בסדר? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שהייתה פה כותרת פופוליסטית שאין בינה לבין המציאות שום קשר. אנחנו ברפורמה מאוד משמעותית של בריאות הנפש, מהלך שעבר לקופות החולים לפני שש שנים. המשמעות של האירוע הזה היא שכל אותן מרפאות ציבוריות מנוהלות עכשיו על ידי הקופות. הקופות, במסגרת הרה-אורגניזציה, חלק סגרו וחלק פתחו, והחליטו מי שהחליטו לחבוט ולעשות איזו כתבה שעכשיו במצב הביטחוני והקורונה סגרנו 18. לא היה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא היה. עכשיו בואי ואני אסביר לך מה כן היה ואיפה אני כן רואה את הנקודות שצריך לתקן ולשפר, כי המהלך עצמו כמהלך היה נחוץ והכרחי, טוב שנעשה. אני חושב שהקופות – רק אם השר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבוד השר, כבוד השר, אתה גם נותן גב וגם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אם היא הייתה יושבת שם, זה לא היה מפריע. אבל אני מסתכל אליה ונותן תשובה, ואתם בכזה שיח – לא נעים לי. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר. סלחו לי. אמרתי עוד פעם, אם היא הייתה שם, הייתי מסתכל לשם. אני אומר ככה: בואו נצא מהנחה שאני מסכים איתך שיש עוד הרבה מה לעשות, ותכף אני אפרט גם מה אני חושב שצריך לעשות. אבל בואו נעזוב את הפופוליזם הזול שראינו – זה טיפ שלי אלייך. יש הרבה כתבות, אני לא יודע כמה את מכירה את התקשורת, אבל זה קורה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> נצא מנקודת הנחה שעשיתי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אוקיי, אוקיי. יפה. אז לעניין, לגבי הרפורמה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אז זה באמת חבל – – – לא. זה לא בסדר. יש פה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מוותרת על שאלת ההמשך? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני רק מבקשת – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא. תהיה לך שאלת המשך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מוותרת על שאלת ההמשך? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא. אני – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם לא, אז אני מבקש – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבוד סגן השר, רגע. רבותיי, אני לא יודע – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אפשר להגיד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מוכנה? אני הייתי כאן כשהיה גם המונולוג הזה של חברת הכנסת נירה שפק. לא מצא חן בעיניי. היא עשתה את זה בחינניות, הכול טוב ויפה, אפילו בפיוטיות – אבל יש מוסד השאילתות, וצריך לכבד אותו ולהשאיר אותו כפי שהוא. אין קריאות ביניים. זה לא דו-שיח בינך לבין המשיב – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, תני לי לדבר. אני מכבד. תני לי לדבר, אני – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תכבדי אותי, אני מדבר אלייך. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני מכבדת אותך מאוד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם יש לך בעיה לשמוע – סליחה. את לא מכבדת את עצמך, כי אני לא שומע אותך, את בקריאות ביניים. עכשיו, אפרת, תני לו לסיים. גם לי חשוב נושא בריאות הנפש, אני רוצה להבין ממנו ואת לא נותנת. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל את לא נותנת. תני לו לסיים. יהיו לך עוד סייגים ותהיות על התשובה – תהיה לך הזדמנות – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ברור, אבל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל אי-אפשר לעשות את זה בדו-שיח. נקודה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל אני מבקשת שהתשובה לא תהיה אליי אלא תהיה עניינית – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל השאילתה היא שלך. את שאלת שאילתה – אני נותן לך תשובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומדת לו הזכות לומר את מה שהוא רוצה כפי שהוא חושב ומאמין. נקודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. אני יכול להמשיך, היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חברת הכנסת אפרת רייטן, קודם כול השאילתה היא שלך, ולכן אני פניתי אלייך כשאני נותן את התשובה. אני מסכים שאת מייצגת פה שאלות של הרבה מאוד מהציבור וגם חברי כנסת אחרים, אבל אני ברמה האישית, מכיוון שאת שאלת, פונה אלייך. גם את הביקורת שיש לי לגבי מה שאמרתי, אמרתי אלייך, כי אני רואה את זה כתשובה אישית שלי. ואת צודקת, עדיין לא נתתי לך את התשובה, תכף אני אתן. אבל מה שאני כן יכול לומר לך, ועוד פעם אני שם רגע סוגריים ויוצא מהשאילתה, כמי שלא כזה ותיק בסדר – הייתה לי רק כנסת אחת משמעותית פה – הייתי אומר, יש גם יושב-ראש, והוא הסמכות העליונה בדיון במליאה, ויש סוג – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל למה את עונה עכשיו? אני אומר משהו כי אני רוצה להגיד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז סליחה. אני אומר את זה. חבר הכנסת יואב בן צור, אני רוצה לומר לך משהו, חבר הכנסת יואב בן צור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זכותו. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יואב בן צור, אני רוצה – אני ואתה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. סליחה, סגן השר יואב בן צור, שהוא איש שגם ברמה האישית אני מעריך אותו מאוד והוא חבר יקר, אני רוצה לשתף אותך במשהו מהניסיון שלי פה בכנסת. יושב-ראש, יש לו גם האופי שלו, ואני חושב שאנחנו כחברי כנסת שנמצאים במליאה צריכים לדעת לכבד. יש יושבי-ראש שמקילים בדברים מסוימים ומכבידים בדברים אחרים, קוראים יותר מהר לסדר בהפרעות, אבל נותנים, ולכן – אני יודע שאתה אפילו ותיק יותר ממני, וזאת עצתי הצנועה: קודם כול לכבד את היושב-ראש ולהבין את הרגישויות שלו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד כאן סוגיית היושב-ראש. עכשיו – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז זה לא היה לחברת הכנסת רייטן, זה היה לסגן השר יואב בן צור. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הינה, היא לא מסוגלת. תראה, זה לא יאומן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפנה אליה באופן אישי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב. פשוט לא יאומן. לא יאומן. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרת, תודה. תודה, אפרת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – שוביניסט – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה שוביניסטי? איך הגעת – – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה זה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא להוציא אותה החוצה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – תקרא לי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להוציא אותה החוצה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – מה זה הדבר הזה – – – שיח של שוביניסטים – – – (חברת הכנסת אבתיסאם מראענה יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> איך הגעת לשיח שוביניסטי? לא מצליח להבין. שום קשר בעולם בין מה שהיה פה לשיח שוביניסטי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – של זלזול. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> שום זלזול. אני פניתי לחברת הכנסת אפרת רייטן, שלא הייתה מסוגלת להיות בשקט ולכבד אותי על הדוכן הזה – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – ולאור זה פניתי למישהו אחר. הייתי יכול לפנות גם למישהי אחרת. במקרה הסתכלתי לשם, והיה שם סגן השר – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת מה, הייתי צריך – אבל רק עכשיו הגיעה השרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש להחזיר – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אין לזה שום קשר לשיח שוביניסטי, ומספיק להשתמש בשיח השוביניסטי לשטויות. זה לא מכבד את זה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> פשוט לא מכבד את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו לא מחנכים אותה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אבל יש גבול. יש גבול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו פועלים על פי התקנון, ולא מקובל עליי שיעמוד כאן חבר כנסת או תעמוד כאן חברת כנסת שצורחת, לא מקשיבה לעצמה ומפריעה למהלך הדיון. מוסד השאילתות, תתפלאו לשמוע, גם לאחר 19 שנה בכנסת, חשוב לי עד מאוד, לא נשחק אצלי. הקפדנו על זה. זה לא פונה אלייך. הקפדנו שנים רבות על כך שנצמדים לטקסט ונותנים לסגן השר או לשר להשיב, ולאחר מכן יש שאלת המשך שאפשר להרחיב, ושם לא עומדים על קוצו של יו"ד, אז נא לאפשר את זה. עכשיו סגן השר רוצה לחזור לסוגיית בריאות הנפש, ואת לא מפריעה לו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> עניינית. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זכותי על הבמה הזאת לומר מה שאני רוצה, כי זה זמן הדיבור שלי, אז לקבל הערה ממך מה אני צריך להגיד אני לא הולך לקבל. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הרפורמה בבריאות הנפש סופר-חשובה, עם הרבה מאוד משאבים של משרד הבריאות לקופות החולים. הסיטואציה של סגירת מרפאות – הסברתי אותה. איפה הבעיה נמצאת? היא לא בסגירה וברה-אורגניזציה של הקופות – אף תקן לא צומצם, רק הגדילו את התקנים; הבעיה היא שנפח הפעילות גדל, וחייבים להגדיל את פעילות קופות החולים באירוע. בסדר? זאת הבעיה המרכזית. אני מסכים לטענה שיש חוסר בטיפול בבריאות הנפש. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה שאני מנסה להסביר הוא שבין זה לבין הכותרת הפופוליסטית – שימי אותה בצד ובואי נעסוק בעיקר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קדימה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יפה. סוף-סוף הגענו להסכמה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קדימה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יפה. לכן אני גם מקריא לך את התשובה: משרד הבריאות רואה בטיפול הנפשי חלק בלתי נפרד ממערך הבריאות כולו. בניגוד לנטען בשאילתה, לא נסגרה אף מרפאה ציבורית לבריאות הנפש בדרום בשנתיים האחרונות. אין ספק שתקופת הקורונה וכמובן האירועים הביטחוניים האחרונים מביאים לעלייה במקרים של מצוקות נפשיות, ואנו פועלים ונערכים בהתאם, בין השאר עם תקצוב שירות תמיכה נפשית – קודם כול טלפונית – ללא עלות, לכלל מבוטחי קופות החולים. זה מהלך שכבר בוצע. נוסף על כך, כלקח מהזינוק בביקוש לטיפולי בריאות הנפש שחווינו בשנה האחרונה, המשרד פיתח תוכנית ייעודית נרחבת למענה למצוקות הנפשיות בציבור ולצוותים רפואיים. אנחנו עכשיו לקראת אישור תקציבי סופי לצורך הפעלתה. קופות החולים, כמי שאחראיות על אספקת כלל שירותי הבריאות, מחויבות להמשיך ולהרחיב את שירותי בריאות הנפש. אנחנו ממש בהליך של הוצאת הנחיות בחוזר מנכ"ל שיגדיר אמות מידה לזמני המתנה לטיפול נפשי. אנחנו בשלבים אחרונים של עיבוד חוזר מנכ"ל בעניין זה. המנכ"ל מטפל בזה באופן אישי ובהידברות עם הקופות. החוזר יחייב את קופות החולים לעמידה בסטנדרטים בין-לאומיים של טיפול נפשי איכותי וזמין כפי שראוי ומגיע לאזרחי ישראל, ואנחנו מאמינים שייעשה שינוי, והשינוי נדרש. אני בהחלט אומר את זה פה בצורה ברורה: חייבים להוסיף משאבים וחייבים לפעול לקיצור הזמנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, אני כבר מסיים. אני סמוך ובטוח שקופות החולים, עם הניסיון והיכולות שלהן, תדענה ליישם את המשמעויות של החוזר. ואמרתי שוב – הוא גם יהיה מתוקצב, כי אחרת אנחנו פשוט לא נצליח להשיג את ההישגים. יש לי גם לסעיף 2. אני אקריא כבר את סעיף 2 ואחרי זה את זה. סעיף 2 לשאילתה היה בעיקר בנושא הפריפריה. אני עונה: הרחבת שירותי בריאות הנפש נעשית על ידי קופות החולים. באמת הפער המשמעותי ביותר שמשתקף כיום הוא בזמני המתנה ארוכים, בעיקר בטיפולי פסיכותרפיה. במדינת ישראל לא חסרים מטפלים, וקופות החולים צריכות לפעול ולהציע להם שכר ותנאים מתאימים כדי שיעבדו במרפאות הקהילה. כפי שאמרתי באותו חוזר, אנחנו נתמרץ את הקופות להשקיע את המשאבים בתחום בריאות הנפש באופן שייתן מענה הולם לצורכי הקהילות בכלל אזורי הארץ עם דגש על הפריפריה. התברכנו במדינת ישראל בהיקף רחב של אנשי מקצוע מצוינים בתחום הטיפול הנפשי, ומהיכרותי עם הנהלות קופות החולים, אין לי ספק שהם ישתמשו בהם, כולל אם צריך לשנע אנשים לפריפריה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי סגן השר – עומדת לך הזכות לשאלת המשך – בהרבה מקצועות רפואיים נלווים התמרוץ של משרדי הממשלה נמוך לעומת הפיתוי לעבוד באופן פרטי במרכז הארץ – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ודאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – לכן נוצר מחסור בהרבה מקצועות, לא רק – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> גם לאחרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי. צריך לתת את הדעת בסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ודאי. אני כמובן מסכימה איתך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> דיברת על הרבה מקצועות. יש הרבה תוכניות, כולל לרופאים, לעבור לפריפריה. יש היום הרבה תמרוצים בעניין. אנחנו צריכים להמשיך ולהקפיד ולראות שאין זליגה למרכז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני אתחיל ברשותכם, קודם כול, בהתייחסות, כמו שהתייחסת באופן אישי וניסית לומר שלא להאמין להרבה דברים שכתובים בתקשורת. אז כמובן אני מקבלת את הטיפ החדשני הזה, שדברים שכתובים בתקשורת, צריך להיזהר מהם ולשקול ולבחון אותם. אכן, הנתונים שאני קיבלתי אינם מהתקשורת, אלא נתונים – אם תרצו אני אעביר לכם אותם – מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. יש נתונים ברורים ומסודרים, שכן, גם הגיעו לתקשורת, לפעמים גם זה קורה; לפעמים התקשורת מפרסמת גם דברים נכונים, ולכן אני אעביר לכם אותם, בסדר? זה דבר אחד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> על איזה נתונים את מדברת? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הדבר השני – אמרת שלא נסגרו מקומות, ואני רוצה לבוא ולומר לך – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי שלא. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בדרום. אמרת שלא נסגרו. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תדייקי את דבריי. אם את מתייחסת לדבריי, תדייקי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אמרת שלא נסגרו מרפאות – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אמרתי "בשנתיים האחרונות". << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני רוצה להגיד לך – ושוב, אם אין לכם נתונים במשרד הבריאות, אנחנו נעביר לכם אותם – על ילדים מאשדוד שנסגרה להם המרפאה, ולכן הם צריכים עכשיו לחפש מקומות אחרים. אשדוד זה אולי במרכז, אני לא יודעת, אולי זה בדרום, תלוי אם נופל עליך טיל או לא – ואז אתה נאלץ ללכת ולחפש מרפאה אחרת, אתה צריך לנסוע לרחובות. יש כרגע ילדים אובדניים ובנות ובנים עם הפרעות אכילה שכרגע צריכים לחכות חצי שנה כדי שמישהו יטפל בהם. לכן כל ההתייחסות הבלתי-עניינית שלך בתחילת הדרך ולכן נתונים-לא נתונים, כן בתקשורת – זה לא רלוונטי – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כל מה שאת אומרת לא נכון. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – וזה פוגע. וזה פוגע לא בי, אותי זה באמת לא מעניין, אתה יכול להגיד עליי מה שאתה רוצה ולחנך – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. השאלה ברורה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – אבל אתה פוגע כאן בכל הילדים. ואני רוצה לשאול אותך שאלה אחת לסיום: מאז שומר החומות מה עשיתם? מה עשיתם? לא מה דיברתם, מה צריך – מה עשיתם? פעולה אחת כדי לתת מענה נפשי לאותם ילדים ואותם אנשים באזור הדרום שהיו בשנת קורונה איומה ויש להם עכשיו דחק והפרעות נוראיות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – ויש להם עכשיו את כל החרדות וכל הבעיות הנפשיות שלהם בגלל שומר החומות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרת, תודה. השאלות ברורות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מעשה אחד. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלות ברורות. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז כמו שאמרת, נעמיד דברים על דיוקם: אני אמרתי בצורה ברורה שבשנתיים האחרונות לא נסגרה אף מרפאת נפש בדרום, ואת אמרת: באשדוד נסגר, אולי זה לא הדרום. אז תבדקי את עצמך. אני בדקתי. בניגוד לדברים חסרי השחר שאמרת, המרפאה באשדוד נסגרה לפני שלוש שנים בשל רה-אורגניזציה והיעדר מומחים לבריאות הנפש. היה חסר להם, לכן היו צריכים להעביר אותם למקומות ברחובות. אני דיברתי על הבעיה, רק אמרתי שבשנתיים האחרונות לא נסגרה אף מרפאה בדרום. אז בואי, אם נדבר על דיוק עובדתי – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרת, את צריכה להקשיב. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – תלמדי על מה את מדברת ואל תפיצי שקרים שאת חושבת – בואי נגיד חוסר מידע – מעל לבמה. זה – 1. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> זה לא נכון? לא נסגרה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בואי אני אגיד לך: ביקשת דבר אחד שעשינו – אפילו לא הקשבת לתשובה שלי. אנחנו הפעלנו, לפחות במיידי, תמיכה טלפונית לכלל תושבי הדרום, שיכולים להתקשר, כמענה ראשוני, פלסטר. אני לא רואה בזה פתרון קבע, אני לא רואה בזה פתרון מלא, אבל כן – שאלת מה אפשר לעשות מהיום לעכשיו, ואני מזכיר לך: זה נגמר לפני שבוע, יש היום תמיכה טלפונית לכל מי שרוצה להתקשר ולפחות לקבל מענה ראשוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. יש שאלות נוספות. חבר הכנסת אוריאל בוסו, ולאחר מכן – חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני סגן השר, אתה גם בעצמך ציינת כרגע שבמסגרת רפורמה מסוימת טיפול בריאות הנפש עבר לקופות החולים – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ויכול להיות שבמסגרת הרה-ארגון שלהם הם אולי מצמצמים. יכול להיות, אבל מסתבר שההחלטה הזאת להעביר – אם קופות החולים כרגע יוזמות פעילות של צמצום, היא לא נכונה. למה? אני בא לשאול שאלה. הרי תוכנית חוסן, ובפרט עכשיו, בתקופה הזאת, תושבי הדרום – אני יודע שילדים מאשקלון, משדרות, מהמקומות הללו, בתקופה הזאת צריכים הרבה יותר את החוסן, ומחכים עכשיו חודשים רבים ויש מצוקה אמיתית. האם בתקופה הזאת – אם זה רה-ארגון או לא, אני לא יודע – משרד הבריאות אולי מתכונן לתת כרגע תוכנית חירום אמיתית, בעידן הזה לפחות, לתושבי הדרום שזקוקים לתוכנית חוסן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – שאלה נוספת. לאחר מכן סגן השר ישיב לשניכם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לשכוח את התשובה. אני יכול להשיב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, תרשום לך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני סגן השר, תודה לך, וגם תודה לחברתי חברת הכנסת רייטן, על העלאה נוספת של הסוגיה החשובה. השאלה הנוספת שלי מבקשת לעסוק בעובדה שאנחנו נמצאים בעיצומם של עיצומים בשירותים הפסיכולוגיים-החינוכיים. סגן השר מאיר פרוש השיב לפני שבועיים על שאילתה דחופה בנושא וציין, ראשית, שרק 70% מהתקנים הקיימים בשירותים הפסיכולוגיים שקשורים למערכת החינוך מאוישים, כי לא מצליחים לאייש את התקנים בשל התשלום הנמוך, שגם סגן יושב-ראש הכנסת התייחס אליו. והדבר היותר-מדהים שהוא ציין הוא שמשרד החינוך לא עוקב אחרי זמני ההמתנה הממוצעים בחתכים גיאוגרפיים לקבלת טיפול פסיכולוגי בקרב ילדים. אני רוצה לשאול, בעקבות הדברים שדיברת עליהם על הכוונה להתקין חוזר מנכ"ל ועבודת המטה: ראשית, האם משרד הבריאות מעורב בניסיון לפתור את בעיית הפסיכולוגים במערכת החינוך? האם משרד הבריאות, מעבר למעורבות, כן עוקב אחרי זמני ההמתנה במתן מענה טיפול פסיכולוגי לילדים? ובעקבות הדברים שלך, האם משרד הבריאות מבצע מעקב אחרי קופות החולים כך שכל הכספים שהופנו אליהן במסגרת הרפורמה מנוצלים אך ורק לתחום בריאות הנפש ולא לגזירת תקורות לתחומים נוספים? זה החשש הכבד שיש למי שמעורבים בסוגיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה על השאילתות הנוספות. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מן העניין. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> קודם כול, שאילתות ענייניות. בהחלט, על מה שאני יודע אני אתן תשובה, ומה שאני לא יודע אני אבדוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק ברשותך, אפשר להודיע לחברת הכנסת אבתיסאם מראענה שהיא יכולה לחזור למליאה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוסו, אני חוזר – אני לא יודע אם היית פה בתחילת דבריי. לפני שש שנים יצאה הרפורמה לדרך. בשנים הראשונות של הרפורמה היה שינוי שבו קופות החולים נכנסו וארגנו – חלק מהמקומות נסגרו, חלק פתחו. לא צומצמו תקנים – חשוב לי לדייק את זה. אני אומר את זה עוד פעם: לא היה מקום אחד שבו בן אדם הפסיק לעבוד. יותר מזה, הגדילו. מה שכן, זה לא נתן מענה – ואת זה אני אומר בצורה כנה – לצורך היותר-עולה ומתמשך, כולל למרכזי החוסן, בוודאי לנוכח המבצע האחרון; עלייה גדולה בדרישה למרכזי חוסן. אלה דברים שאנחנו צריכים להיערך אליהם ולתת להם מענה עכשיו, בסדר? אבל בואו נפריד – כל הסיפור של: למה אתם סוגרים עכשיו מרפאות? אין בזה כלום. אז אני אומר עוד פעם: יש בעיה אמיתית; צריך לטפל בה. אנחנו עושים את המאמצים, כולל להגביר ולתגבר וכל מה שדיברתי פה. ואני אומר שנכון לעכשיו – ולא רק עכשיו, לא בשנה ולא בשנתיים האחרונות – אף אחד לא צמצם ולא סגר לכל אורך הרפורמה; זה היה רק רה-ארגון. אני חוזר, והולך מכאן דווקא אולי לשאלה של חבר הכנסת קריב. אני אישית לא מכיר באופן ספציפי מה קורה במשרד החינוך – ובעניין הזה אכן סגן השר פרוש יכול אולי לתת מענה יותר טוב. אני כן יכול לומר לך שבאופן כמעט ודאי – אני לא זוכר ספציפית את הנושא הזה; אנחנו עוקבים אחרי כל שירותי מערכת הבריאות וה-SLA שלהם וזמני מענה, כולל המתנה לחדרי מיון בבתי החולים השונים, לקבלת תור כזה או אחר, ובפריפריה, ואכן יש בעיה בנושא בריאות הנפש. זאת אומרת, אני לא סתם אומר את זה. ספציפית לנושא זמני המתנה במענה טיפולי פסיכולוגי לילדים, אני לא יודע להגיד לך, זה גם משהו שאני צריך לבדוק ואני אראה איפה זה עומד. ופה אני אסיים בנושא הכספים לקופות. אנחנו משתדלים לעשות את הפיקוח כמה שאפשר ולראות שהכספים אכן הולכים למקומות שהם מיועדים אליהם. אני חושב שגם הקופות פועלות כך. אם יש חריגות כאלה או אחרות שילינו עליהן, מן הסתם נטפל בהן, ואני אבדוק איפה זה עומד מול מי שאחראי לעניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אנחנו מזמינים את סגן שר הפנים חבר הכנסת יואב בן צור לעלות ולהשיב על שאילתה דחופה מס' 15, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, בנושא מבצע שומר החומות. נמתין רק שיתפוס את מקומו, סגן השר. << שאילתה >> 15. מבצע שומר החומות חשף שכונות ללא ממ"דים << שאילתה >> << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כותרת השאילתה שלי הייתה: מבצע שומר החומות חשף שכונות ללא ממ"דים. אני רוצה לומר הצעה לסדר, אדוני: אני ביקשתי משר הביטחון להשיב על הנושא – נפלו טילים בארץ ישראל כולה ושיש מחסור בממ"דים. משרד הביטחון ביקש מיושב-ראש הכנסת לדחות את השאילתה הזאת בגלל שהוא עסוק במלחמה. ציפיתי שמייד אחרי המלחמה יואיל בטובו משרד הביטחון, שבלע את המשרד להגנת העורף שהיה פעם, וישיב על השאילתה ששייכת להגנת העורף פרופר. אני לא שואל שאלה נדל"נית ולא שאלה של רשויות מקומיות – אני שואל שאלה: למה חושפים את עם ישראל בלי ממ"דים במשך שנים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, אמרת הצעה לסדר, אז אפשרתי, אבל בעיקרון אתה צריך להיצמד לנוסח השאילתה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו אני נצמד, כי אני מכבד את סגן שר הפנים, אבל זאת הצעה לסדר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היית יכול לומר לו את זה אחרי כן, בשאלת ההמשך. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני אומר לך ולכנסת: זה ממש חוצפה, וזלזול – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ידוע – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בביטחון האזרחים שנמצאים ללא ממ"דים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, זה לא דבר חדש. יש שרים שנעדרים מסיבות כאלה ואחרות ומבקשים ששר אחר ישיב. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אם זאת הייתה הבעיה, אדוני היושב-ראש, לא הייתי אומר מילה. לא, חלילה – – << קריאה >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << קריאה >> אני לא ממלא מקום של שר הביטחון. ניסיתי להיות סגן שר הביטחון – לא הצליח לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הלך. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אני מאחל לשר הביטחון – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולמה באמת זה הופנה למשרד הפנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אמרו לנו במזכירות הממשלה שזה שייך למשרד הפנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי, אז הבעת את מחאתך. זאת לא הצעה לסדר. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדיוק. עכשיו, לכבוד סגן השר – פה כתוב "שאלה לשר הביטחון", אבל אני מכבד את סגן שר הפנים: תמ"א 38 נועדה לחיזוק מבנים ישנים והוספת ממ"דים להגנת העורף והצלת חיים. בפועל, חלק מראשי הרשויות חוסמים את המיזמים. ברצוני לשאול: 1. מהי תוכנית הפעולה של משרדך אל מול ראשי הרשויות על מנת לאפשר בניית ממ"דים? 2. כיצד פועל משרדך על מנת להאריך את תוקף המיזמים של תמ"א 38 וההתחדשות עירונית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. רק ברשותך, סגן השר, בנוסח של השאילתה יש הטעיה של מזכירות הממשלה. אמרת שהפנייה פונה לראשי הרשויות; מטבע הדברים, מזכירות הממשלה הפנתה את זה למשרד הפנים, אבל בוא, אתה לא חייב להשיב לי. רק הערה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני כן רוצה להשיב לך, אדוני. היה פעם שר להגנת העורף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנתי את המחאה, למה ביטלו את המשרד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את המחאה גמרתי. עכשיו אני רוצה להסביר את העניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשאלת ההמשך. בבקשה, מכובדי סגן השר. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, השרה, סגן השר, גברתי המזכירה, שתהיה לך בריאות איתנה, חבריי חברי הכנסת, במענה על שאלתו של חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, מהי תוכנית הפעולה של משרד הפנים מול ראשי הרשויות לאפשר בניית ממ"דים וכיצד פועל המשרד על מנת להאריך את תוקף תוכנית תמ"א 38, אני משיב כך – ראשית, סגן השר יואב קיש, חברת הכנסת אפרת רייטן היא עורכת דין, לא תגמור לעולם לדבר איתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קודם כול, אני שמח שהם מדברים. משוחחים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן, זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, היינו מוטרדים קודם. בבקשה, סליחה, הערת ביניים שהסתיימה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ראשית, בהתאם לחוק התכנון והבנייה, ניתן להגיש בקשה להיתר בנייה לתוספת ממ"ד לכל יחידת דיור קיימת גם אם מלוא זכויות הבנייה מכוח התוכנית כבר נוצלו. בכל מבנה מגורים, בין שמדובר במבנה צמוד קרקע ובין שמדובר במבנה הכולל כמה בעלי דירות, הבעלים יכולים לקדם בקשה להיתר לתוספת ממ"דים. תהליך הרישוי מצריך בחינה מרחבית של מיקום הממ"ד ביחס למבנה הקיים, הסכמת בעלי הדירות ועמידה בהנחיות של התוכניות החלות בשטח. במקרים של מבנים פשוטים בני עד שלוש קומות, ניתן אף לקדם הליך רישוי מקוצר לעניין. כמו כן, נקבע בחוק כי הוספת ממ"ד ליחידת דיור פטורה מתשלום היטל השבחה. לעניין תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, המוכרת כתמ"א 38 – חשוב לציין שהתוכנית לא נועדה ביסודה לספק מיגון מפני ירי תלול מסלול באמצעות הוספת ממ"דים, אלא נועדה לחיזוק מבנים שנבנו עד שנת 1980 ושאינם עומדים בתקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה, תקן ישראלי מס' 413. תמ"א 38 מאפשרת שני מסלולים חלופיים לטיפול במבנים שאינם עומדים בתקן זה. האחד, חיזוק המבנה הקיים מפני רעידות אדמה, לרבות תוספת שטחי בנייה, וככלל, תוספת ממ"ד במסגרת הרחבת הדירות הקיימות. השני – מה שאנחנו קוראים פינוי-בינוי – הריסת המבנה הקיים והקמת מבנה חדש במקומו, אשר נבנה בהתאם לתקן הקיים והינו מחוזק מפני רעידות אדמה, וכן כולל ממ"ד בכל אחת מיחידות הדיור שבמבנה החדש. אציין בפניכם כי מתוך פוטנציאל של כ-80,000 מבנים הראויים לחיזוק בפני רעידת אדמה, במשך 15 שנותיה של תמ"א 38 הושלם הטיפול בכ-1,300 מבנים בלבד – כ-1.6% מסך המבנים הנדרשים לחיזוק. יתרה מזו, בדרום מדינת ישראל, לרבות האזורים הסמוכים לקו העימות, שדרות, נתיבות, אשקלון ועוד, לא הייתה כלל פעילות של יישום תמ"א 38, למעט בעיר אשדוד, שבה אכן מתקיימת פעילות ענפה של יישום התוכנית. תמ"א 38 תעמוד בתוקף עד חודש אוקטובר 2022, כך שכל בקשה להיתר מכוח התוכנית שתוגש לוועדת תכנון מקומית עד אוקטובר 2022 תידון בוועדה המקומית. נוסף על כך, בכל הערים שבהן אושרה תוכנית ייעודית לנושא זה שהתקבלה מכוח סעיף 23 לתמ"א 38, הוראות התוכנית אינן פוקעות עם פקיעת תמ"א 38, וניתן יהיה להמשיך ולקדם בקשות להיתר בהתאם לתנאים הקבועים בתוכנית הייעודית. בנוסף, בהתאם להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, רשות מקומית המעוניינת בכך תוכל להגיש תוכנית ייעודית על פי סעיף 23 לתמ"א 38 עד לחודש מאי 2022, וניתן יהיה לאשר אותה עד לחודש מאי 2025. במקומה של תמ"א 38 מקודם תיקון חקיקה. משרד הפנים ומשרד המשפטים הפיצו לפני כמה חודשים את תזכיר החוק – תיקון 128 לחוק התכנון והבנייה, שתכליתו לקדם מנגנונים המאפשרים התחדשות עירונית וציפוף יעילים. לפי תזכיר החוק, שנמצא כעת בשלב הטמעת הערות הציבור, סמכויותיהן של הוועדות המקומיות לאשר תוכניות יורחבו, והן יוכלו לקדם מסלול חיזוק באמצעות הריסה ובנייה מחדש. במסגרת תיקון החקיקה, לוועדה המקומית תהיה סמכות לתוספת זכויות בנייה ומתן אפשרות לעירוב שימושים מסחריים וציבוריים. מסלול אחר יאפשר חיזוק בדרך של תוספת ועיבוי הבנייה בבניין הקיים. כמו כן, בהתאם להנחיית שר הפנים, קיבלה הממשלה בחודש נובמבר אשתקד החלטה, שמספרה 590, להקמת צוות לבחינת כלים משלימים לעידוד חיזוק מבני מגורים מפני רעידות אדמה באזורי סיכון בפריפריה, כדי לתת מענה לאותם אזורים בצפון הארץ ובדרומה שבהם תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 38, לא הצליחה לספק כדאיות כלכלית לחיזוק המבנים. הצוות הוקם בראשותו של מנכ"ל משרד הפנים בהתאם להחלטת הממשלה, ועבודתו מתמקדת באיתור ואיגום של מקורות תקציביים, בין היתר על ידי איגום משאבים בין-משרדי וגיבוש מנגנוני מימון משולבים בהשתתפות תושבים, שמטרתם לתת מענה לקושי התקציבי העומד בפני המאמץ לתת מענה לפערי המיגון ברחבי הארץ. חשוב לציין כי בין השנים 2008 ו-2012 קודמו כמה החלטות ממשלה למתן מענים ליישובי עוטף עזה. במסגרתן הוחלט כי משרד הבינוי והשיכון ומי מטעמו יפעלו להקמה בפועל של ממ"דים עבור כ-42 יישובים המצויים ברדיוס של 7 קילומטרמ מרצועת עזה. יישום החלטות אלו הוביל להקמה של למעלה מ-10,000 ממ"דים, הן בהוצאה ממשלתית והן בהוצאה פרטית. למותר לציין כי מדובר בהיקפים גדולים בהרבה מאלה שהושגו באמצעות תוכנית תמ"א 38. לעניין מיגון העורף, שר האוצר דאז התקין במרץ 2019 צו לפי סעיף 266ה לחוק התכנון והבנייה, המעניק פטור זמני מתוכנית והיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה. הצו עומד בתוקפו עד ליום 6 ביולי 2021. במסגרת הפעילות של משרד הפנים ומינהל התכנון, שאלת הארכתו תעלה לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה ב-1 ביוני, והמועצה תעביר את המלצתה בעניין זה לשר הפנים. עוד אציין כי הקבינט המדיני-ביטחוני החליט ביולי 2018 על תוכנית רב-שנתית, 2019 עד 2030, למיגון האוכלוסייה האזרחית וטיפול בסכנה מפני רעידות אדמה, בעלות של כ-5 מיליארד שקלים. התוכנית לא תוקצבה במלואה, ונכון יהיה שנפעל לתקצוב מלא שלה על מנת שיתאפשר לקדם פעולה משולבת של חיזוק המבנים הנדרשים לכך ומיגונם. לסיכום, תמ"א 38 הינה בתוקף עד אוקטובר 2022. תוכניות לפי סעיף 23 לתמ"א יישארו בתוקף גם לאחר פקיעת התמ"א, אלא אם כן נקבע בהן אחרת. ועדות התכנון המקומיות, בכפוף להגשת תוכנית כללית להתחדשות עירונית או תוכנית לפי סעיף 23 לתמ"א, אף יכולות להאריך את תוקפה של תמ"א 38 בשטחן גם עד לשנת 2025. במקביל פועל משרד הפנים בכמה מישורים, כפי שפירטתי עד כה, במטרה לייצר המשכיות להליכי חיזוק ומיגון המבנים ברחבי הארץ ולהאצת תהליכים חשובים אלה ככל הניתן. אין ספק שמשרד הפנים הוא המשרד שעושה הכול על מנת שאזרחי ישראל יהיו מגונים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מוגנים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – מוגנים, וכל זה במסגרת המנדט שניתן לו באמצעות הוועדה הארצית לתכנון ובנייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לסגן השר על התשובה הארוכה והמפורטת. עומדת לך הרשות, אם לא קיבלת עדיין את התשובה המיוחלת, לשאילתת המשך, שאלה נוספת. בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> נראה לך שהוא קיבל תשובה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא יודע. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חייב לציין – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא שמת לב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, חבר הכנסת פינדרוס, אותי לימדו שבתשובה של יותר מחמש דקות אתה כבר מאבד את הקשב. אבל הוא עשה את זה במתק שפתיים ולאט-לאט. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כדי שיבינו. דיברתי לאט כדי שיבינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ובמתק שפתיים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבל הרב פינדרוס הבין, זה בסדר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הבנתי שאין יותר תמ"א 38, אין מה לבלבל את המוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, אבל – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, ממש לא. אז לא הבנת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, נא לא להפריע בשאילתות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תחזור עוד הפעם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מוכן לחזור שוב. יש כאלה שיש להם קשיי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חייב לציין – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אה, החלפת צד, בגלל זה אתה לא מבין. תחזור, תחזור למקום שלך, אולי שם תבין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדיי, מכובדיי, נחזור לעצמנו. בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חייב לציין את מה שכולם שמעו פה, איך סגן השר הרב יואב בן צור פירט בטוב טעם ודעת את כל הבעיה במלוא תוקפה. כי משרד הפנים באמת, כל מה שהוא אמר הוא קושט דברי אמת. אחד הדברים שכבודו אמר הוא שהקציבו 5 מיליארד שקל לעניין בממשלה לפני כמה שנים. כמה הוציאו בעניין הזה, כבודו יודע? פחות מ-100 מיליון שקל. ומאז שדיברו על ה-7 קילומטר, מה לעשות שהטילים כבר מגיעים ל-40 קילומטר ול-60 קילומטר? ו-60% מהמבנים במדינת ישראל אינם מוגנים. לכן היה חשוב מאוד שהגנת העורף – אני חבר בוועדה להגנת העורף של ועדת החוץ והביטחון, ועדת משנה, אני יודע כמה הבעיה הגדולה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> היושב-ראש זה מלכיאלי, לא? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום היושב-ראש – התברכנו ברב מלכיאלי, אבל עד היום חבר הכנסת עמיר פרץ שקד על זה ימים ולילות. אנחנו יודעים כמה זה מסוכן. אתם מדברים כל הזמן על רעידת אדמה. אני בעזרת השם מקווה שרעידת אדמה לא תהיה כל כך מהר, אבל טילים ודברים כאלה, רחמנא ליצלן, יש כבר, ולכן זה כל כך חשוב להגנת העורף. אדוני היושב-ראש, שאלת למה התעקשתי לגבי משרד הביטחון? כי בשעתו היה השר מתן וילנאי השר להגנת העורף, והבאתי אותו לאשדוד בטילים הראשונים, והיו שם מבני חינוך בקרוונים. הראיתי לו שאם חלילה טיל ייפול בקרוון אחד, רחמנא ליצלן מה יקרה. והוא חייב – הגנת העורף חייבה את משרד החינוך להקצות לתושבי הדרום את כל הבנייה של השנה הבאה, ונבנו עשרות בתי ספר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולכן, מה השאלה? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן היה כל כך חשוב שהגנת העורף במשרד הביטחון ייקחו אחריות ויחייבו את ראשי הערים. כי מה אמר סגן שר הפנים? כל הדיבורים שלו היו: רשאית המועצה, רשאית העירייה, רשאית ועדת התכנון. ה"רשאית" הזה זו הבעיה. רשאית, באל"ף, הפכה לרשעית, בעי"ן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם לא נותנים. הם מעכבים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה ברורה. אפילו אני הבנתי אותה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השאלה, למה הגנת העורף לא תיתן הוראה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שזה יהיה חובה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – שחייבים, לחייב לבנות ממ"דים למען ביטחון הציבור, ואת ה-5 מיליארד שקל שהממשלה החליטה – לבצע? זו השאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. שאילתות נוספות. מרב כהן, שיש לה שאילתה זהה, ולאחר מכן – חבר הכנסת בוסו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו ידידים, אבל יש סדר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יואב, חשבתי שתגיד שמאריכים את תמ"א 38 בעוד שנתיים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> מה אתה רוצה? זה תלוי בעיריות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבריי. חבריי, תכבדו. חברת כנסת עומדת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ניצלתי את הזמן עד שהיא תגיע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל היא עומדת. בבקשה. לא צריך לענות. אתה לא חייב להשיב. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, תודה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היא הייתה איתי חברה בוועדה לתכנון – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, צריך להבין שהפניות בזמן המלחמה היו מאוד מאוד קשות – אנשים ללא ממ"דים, בחרדה. כפי שציינת, המדינה עשתה מבצע בכל מה שקשור לעד 7 קילומטר מהגבול, ובכסף לא גדול, סדר גודל של 1.7 מיליארד שקל, הצליחו לפתור את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה השאלה? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל תהליכי התכנון ותמ"א וכן הלאה זה חשוב, זה יסודי, אבל זה לוקח המון זמן. השאלה שלי: האם לפחות תבחנו לעשות איזו ועדת חריגים מהירה יותר למקרים לאנשים שהם ממש מוגבלים פיזית – מבוגרים, חולים, שהיכולת שלהם להגיע למרחב הכי טוב שאפשר, כדוגמת להשתטח על הרצפה או לרוץ למקלט, או לרדת את כל חדר המדרגות – היא מוגבלת? אנחנו רואים שהם אנשים שלא מצליחים לאלתר פתרונות, אז אולי יש מקום, לפחות בטווח הקצר, לייצר מין ועדת חריגים כזאת שתיתן מענה לאנשים מוגבלים פיזית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ורק עוד משפט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאמינה שאם הממשלה תייצר מין תכנון מרכזי ותסייע לאנשים להתמודד עם הביורוקרטיה – זאת אומרת, תייצר רשימה של קבלנים מורשים, מחירים מפוקחים, תסייע בכל ההליך הביורוקרטי של אישורי התכנון והבנייה – הרבה מאוד אנשים, מכספם יבואו ויעשו את זה. אני מעריכה ש-80% מהבעיה תיפתר אם רק נחסוך להם את נחשול הביורוקרטיה שהם צריכים להתמודד איתה כרגע. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. שואל נוסף, חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> מכובדי סגן השר, התשובה שנתת בהחלט מפורטת ומנומקת בחלקו של משרד הפנים, אבל אתה יודע שעמדתי בראשות ועדות תכנון שנים רבות. שוחחתי היום גם עם ראול סרוגו, שהוא נשיא התאחדות הקבלנים. נקודה אחת להעיר: דווקא בתקופה הזאת, כשראינו את הבעייתיות של חוסר בממ"דים, צריך לתת תוקף אמיתי לנושא תמ"א 38. תמ"א 38 זה תמריצים לחיזוק מבנים, אבל בדרך בנו ממ"דים, וכל רשות ורשות עושה דין לעצמה בהליכי התכנון שגורמים לכך שאנשים בסוף לא מממשים. ראינו כמה הממ"דים הצילו חיים במבצע האחרון. מה משרד הפנים מתכנן לעשות בתוקף סמכותו כדי לתת סמכויות אמיתיות לאכוף זאת על ראשי הרשויות, ששמים רגליים לתוכניות הללו? מלבד זה, תוקף תמ"א 38 מסתיים ב-2022. צריך כבר עכשיו להכין תוכנית המשך ומעבר. עד שלא יהיו תוכניות מעבר – אם לא יהיו עכשיו, כבר עכשיו יש תוכניות שלא מתקדמות ולא ירוצו בגלל שהזמן קצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ואני תוהה אם זה לא בגלל שעל ממ"דים לא משלמים ארנונה, אבל נראה, נשמע את תשובת סגן השר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> קודם כול, נענה לחבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. זה נכון, אתה צודק. משרד הביטחון, בהיותו גם הממונה על הגנת העורף, היה צריך לענות – היית צריך לנסח את זה אולי קצת שונה, כדי שמזכירות הממשלה תבקש ממשרד הביטחון לענות. בדרך שבה שאלת – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> הם ידעו. הם עשו בכוונה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> רק שנייה. דקה. דקה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> מזכירות הממשלה היא אובייקטיבית, היא אפילו לא פוליטית. היא ממש אובייקטיבית, והיא מסתכלת על הדברים בשום שכל. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> היא רק מזלזלת. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא. לא. לא. אני מבקש. אין פה את מזכיר הממשלה שיענה לנו משהו. לא נעים להגיד ככה. אבל אני אומר שוב, בניסוח קצת שונה: היית יכול להנגיש את השאלה הזאת בלעדית למשרד הביטחון. ונכון, אתה צודק – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> כך עשיתי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא. כשהכנסת תמ"א 38 ותוכניות וכו', באופן טבעי, כיוון שמשרד הפנים, תחת שבטו נמצאות ועדות התכנון והבנייה, לכן באופן טבעי כשמזכירות הממשלה רואה את זה היא שולחת לאותם מקומות שצריכים. אבל אני מציע לך שתנסח באמת שאלה. אני חושב שיש הרבה צדק בדבריך, ונכון שהם צריכים לתת על זה את הדעת. גברתי חברת הכנסת מירב כהן, את אומרת דברים של שכל, באמת, ושל טעם. אני חושב שצריך באמת למצוא את הפתרון לאותם קשי יום, זקנים וקשישים. קיבלנו המון פניות במהלך המלחמה של אנשים שביקשו מימון – מימון – כדי להקים בבית לזקן שלא יכול לרוץ למקום אחר, אם יש מימון כזה לבנות לו ממ"ד, לעזור לו בבניית ממ"ד. לצערי, אין דבר כזה, אין מישהו שמרים את הכפפה ואומר: עכשיו אני נותן מימון – לא רשות מקומית כזאת או אחרת, לא משרד ממשלתי כזה או אחר, שיודע לתת מענה לאותם מבוגרים ומוגבלים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא רק המימון. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. בקשר למה שאמרת בנושא של הביורוקרטיה, אני בהחלט אעלה את זה בישיבה של הנהלת המשרד או בישיבה של הנהלת ועדות התכנון והבנייה הארציות, כדי שיורו לוועדות המקומיות. גם היום בהרבה מקומות הוועדות המקומיות מקילות בנושא של ממ"דים. הדרך שם הרבה יותר מהירה מסתם תוכנית שמגישים להרחבה או דברים מהסוג הזה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני רק אגיד משהו: במבצע הקודם שמו מיגוניות ואמרו בדיעבד, אחרי שנתיים: תאשרו אותן, בגלל שאין לנו עכשיו זמן התארגנות. שמו דה-פקטו מיגוניות ואמרו: אחר כך רטרואקטיבית תאשרו. אני לא יודעת אם זה דבר טוב, אבל צריך לבחון את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בפועל זה קורה, והם אומרים לי: אף אחד לא יבוא אליך בטענות על מיגונית. שים, ואחר כך – זה קורה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן, אבל עדיין מיגונית זה לא כזה מיגון טוב ומספיק לאנשים מבוגרים. הבנתי שאפילו את הנושא של ההדף היא לא ממגנת מספיק. אנחנו רוצים שיהיה מיגון מלא, בפרט לאנשים האלה שסובלים כל הזמן, אז הם לא צריכים לסבול פעם נוספת. אני חושב שאבדוק את הנושא הזה. אני מבטיח לבדוק את הנושא הזה ולהשתדל לעשות משהו בעניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לסגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> רגע, לא עניתי. אני לא יודע אם שמת לב אבל יש אפשרויות כאלה. נכון שראשי רשויות בהרבה מקומות – כמו שראית, מתוך 80,000 מבנים, רק 1.6% טופלו באמצעות תמ"א 38%. לא תמיד ראשי רשויות ששים לאשר את התוכניות הללו – אני לא כל כך יודע למה, אני לא מבין כל כך, הרי מקבלים היטלי השבחה ומקבלים דברים אחרים, מעבר לממ"דים. צריך לבדוק אם באמת – אל תשכח, ידידי חבר הכנסת הרב אוריאל בוסו, שתמ"א 38 נועדה בעצם לחיזוק המבנים מפני רעידות אדמה; בדרך אגב עושים גם ממ"ד, אבל בעיקרון זו תוכנית לחיזוק המבנים מפני רעידות אדמה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל בסוף, הממ"דים – הוכח שהם מצילי חיים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן, ברור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש תועלת כפולה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ואין היטל השבחה על ממ"דים, לא לשכוח. אז כמו שאמר היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהיעדר הכנסות, אין מוטיבציה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> משרד הפנים צריך להפעיל סמכות מיוחדת לנושא הזה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> יכול להיות, יכול להיות. אני אעלה את זה גם בפני השר ואנשי המשרד. אולי באמת צריך לראות איך אנחנו מחייבים, או ממריצים רשויות לבצע את התוכניות של תמ"א 38. אם יהיה באמת תמרוץ כזה ויראו שיש התעוררות בשטח, אין לי ספק שאנחנו נעשה את הכול ונדאג להאריך את התקופה שבה התוכנית הזאת תעבוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לסגן השר ולשואלים. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. כבר נעדכן שיש שינוי – אנחנו נוסיף גם את השאילתה הרגילה של חבר הכנסת עמיחי שיקלי, כי נמצא איתנו גם השר יובל שטייניץ וגם חברי הכנסת מעוניינים בכך. אז אנחנו נשנה מהנוהל ונקדים את השאילתה הרגילה. כבוד השר, אתה מוזמן להשיב עכשיו על שאילתה דחופה מס' 7, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אתה מוזמן להשיב על שאילתה רגילה של חבר הכנסת עמיחי שיקלי: השפעה כלכלית-סביבתית של טורבינות הרוח. לאחר מכן – בהסכמת חברי הכנסת נעשה השינוי. בבקשה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> מה, החלפתם את הסדר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << שאילתה >> 10. השפעה כלכלית-סביבתית של טורבינות הרוח << שאילתה >> << דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >> אז כבוד השר, תודה רבה שטרחת לבוא. השאילתה: עלות החשמל המופקת מהטורבינות גבוהה לאין ערוך משל אנרגיה פוטו-וולטאית. יעילותה בארץ לנוכח משטר הרוחות נמוכה באופן יחסי, והיא כרוכה בנזקים סביבתיים חמורים – נזקי נוף וגם פגיעה בעופות. הייתי רוצה להבין מהי מדיניות המשרד, והאם משרד האנרגיה מוסיף לקדם את הקמתן של טורבינות חדשות? << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> תודה רבה, לפני שאני אקרא את התשובה לסעיפיה אני רוצה להסביר את המצב בתחום האנרגיה והאנרגיה המתחדשת בישראל. בניגוד לרוב מדינות העולם, וכל מדינה והתנאים שלה, בישראל אין אנרגיות מתחדשות. הביטוי "אנרגיות מתחדשות" בהקשר הישראלי מטעה את הציבור. אני רוצה שתקשיב לתשובה שלי, חבר הכנסת שיקלי. << קריאה >> עמיחי שיקלי (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם באו ביחד, הם רוצים להקשיב ביחד. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> טובים השניים מן האחד. שניהם מקשיבים בכנסת – זה חריג. גם אחד זה כבר טוב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם השרה מקשיבה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> גם השרה מקשיבה, אוקיי, שלושה זה בכלל ציון לשבח. על כל פנים, בישראל אין אנרגיות מתחדשות, ברבים. יש אנרגיה מתחדשת אחת, שזאת אנרגיית השמש. כשאנחנו רוצים לקדם את מה שנקרא אנרגיות מתחדשות, קשה לנו מאוד להתחרות עם מדינות כמו איטליה, או אלבניה. באלבניה יש 100% אנרגיות מתחדשות. יש להם חמישה נהרות גדולים, הם הקימו איזה סכר או שניים על כל נהר, וזה נותן חשמל בבוקר ובערב, בקיץ ובחורף, כשיש מזג אוויר טוב וגם כשיש סופה עם עננים במשך שבועיים. לנו אין. אין לנו הידרו-אלקטריקה בכלל. אין לנו רוח – תכף אני אדבר על זה; יש לנו, בצמצום רב, טיפה אפשרות לייצר רוח בצורה יעילה בקצה רמת הגולן ובכמה אתרים בנגב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני זוכר, גם על הפוטו-וולטאי היו טענות של פגיעה בסביבה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> נכון. אין לנו ביותרמיקה כמו באיסלנד או בניו זילנד, כלומר יכולת לנצל את חום האדמה בצורה יעילה, את הגייזרים. אנחנו לא רוצים להקים כורים גרעיניים – חלק מהאנשים רואים גם בזה אנרגיה מתחדשת – לצורכי חשמל, כי מדובר בכורי ענק; כור כזה, כדי להפיק כמויות גדולות של חשמל, זה כמו 20 או 30 או 40 כורים כמו שיש לנו בדימונה או נחל שורק ביחד, וקשה להגן על הכורים האלה. אם פוגעים בהם – ויש אצלנו גם איומי מלחמה בטילים ורקטות – זו גם סכנה של דליפה רדיואקטיבית, ובמדינה קטנה כמו שלנו, אחר כך לאחסן את הפסולת הרדיואקטיבית גם זו בעיה. המדינה קטנה. לכן, מכל סוגי האנרגיה המתחדשת יש לנו כמעט אך ורק אנרגיית שמש, אנרגיה סולרית. יש לנו המון שמש, אבל זו בעצם האנרגיה המתחדשת היחידה שיש לנו שאפשר להפיק כאן בכמויות משמעותיות וגדולות. דא עקא, השמש מפיקה חשמל בממוצע רק חמישית מהיממה, בערך חמש שעות, טיפה פחות: ארבע שעות ו-50 דקות, זה הממוצע השנתי ביום. לכן אנחנו מאוד מוגבלים. גם אם נכסה את כל המדינה בפאנלים של שמש, זה ייתן לנו 20%. אנחנו יכולים להעלות את זה על ידי אגירה – אנחנו נקים חוות אגירה, ואז נאגור את החשמל מהשמש בצוהריים ונשתמש בו גם בערב ובלילה. אם נאגור לכמה שעות, נוכל למתוח את זה ל-25%, ל-30%. לדברים האלה יש עלויות. גם לאנרגיית השמש יש עלויות סביבתיות – גם לרוח, אבל גם לשמש. למשל, אנרגיית השמש, אם צריך כל עשור נניח 6,000 מגה-ואט נוספים, בגלל גידול האוכלוסייה, אז בטורבינות גז אפשר לרכז את כל ה-6,000 מגה-ואט בעשר טורבינות גז על שטח של 200 דונם, אם שמים את זה במקום אחד, וגזלת 200 דונם משטח המדינה. אם אתה עושה את זה בשמש, אז 6,000 מגה-ואט זה 60,000 דונם. אבל בגלל שאתה צריך להפיק הרבה יותר, כי יש לך פחות שעות ואתה רוצה להפיק יותר ולאגור, אז בעצם אתה צריך שזה יהיה משמעותי: 12,000 מגה-ואט כדי שתוכל לאגור חלק מזה – בצוהריים תפיק 12,000 מגה-ואט, ותאגור את זה לערב או לשבוע של עננות בחורף, אז אתה צריך כבר 120,000 דונם במקום 200 דונם או 300 דונם. לכן, לאנרגיית השמש יש יתרונות עצומים, אבל יש לה כמה בעיות: א. ביטחון אנרגטי. מה אתה עושה בחורף כשיש שבוע של עננות? זה לא ערב, שאתה אוגר לו מהצוהריים; זה בלתי אפשרי לחלוטין לאגור לשבוע או לשבועיים. חייב להיות חשמל כל הזמן. ומה קורה לשטחים של המדינה שלנו? חלק גדול מהמדינה הזאת בנויה או חקלאית; חלק אחר זה שטחי אימונים של צה"ל; חלק זה הררי מאוד, כמו מדבר יהודה. אז מה, נגזול את כל שטח המדינה לפאנלים סולריים וחוות של בטריות מליתיום? לכן, חבר הכנסת שיקלי, מאחר שיש לנו קצת רוח, אנחנו משתדלים לפתח גם את אנרגיית הרוח. נכון שיש על זה ויכוח. אני מבין אנשים שרואים בעמודים הענקיים האלה, בתרנים הענקיים האלה, מפגע נופי – זה משנה את פני הנוף, ונכון שזה עשוי לפגוע בציפורים. אבל גם לפרוס עשרות אלפי דונמים של פאנלים סולריים בנגב ובגליל, גם זה מפגע נופי. זה מזכיר לי את אותו מומחה שהציע לי לכסות את הכינרת בפאנלים סולריים. הוא אמר לי: תשמע, יש לך פה משטח עצום. היום אפשר לשים את זה צף על אגמים, ותוכל להפיק המון אנרגיית שמש מהכינרת. אמרתי: רגע, אבל זה האגם היחידי שיש לנו. אני רוצה את הכינרת כחולה, לא שחורה. אני רוצה אותה כאגם חי, לא מכוסה. יש גם קיט ותיירות. אז הוא אמר: את ה-100 מטר או ה-200 מטר הראשונים ליד החופים תשאיר, ואז הכול יהיה מכוסה. טוב, כמובן שדחיתי את הרעיון הזה על הסף. בעיניי, ערכי הטבע והנוף חשובים גם הם. לכן אנחנו כן עושים מאמץ להפיק אנרגיה של רוח. ואני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת שיקלי, שגם לגבי שמש אנחנו כבר שומעים טענות מגורמים סביבתיים. למשל חוות של שמש בדרום ובצפון מחייבות לעשות כבלים של מתח עליון להוביל את זה. אז אומרים: כבלים של מתח עליון זה מכער את הנוף, זה גם יוצר איזו קרינה אלקטרומגנטית. איפה שעושים על גגות כבר יש ועדים של הורים בבתי ספר שלא רוצים את זה על הגגות בבתי הספר או באולם הספורט או ליד בתי הספר כי יש כבר טענות – חלקן לא מבוססות, קונספירטיביות – על זה שאם יש פאנלים סולריים, יש קרינה שפוגעת. לכן, כלפי כל דבר יש טענות, אין דבר מושלם בדברים האלה, וצריך למצוא את האיזון הנכון. עכשיו אני רוצה, כדי להיות יותר מדויק, לקרוא גם את הדברים האינפורמטיביים יותר. ההחלטה להקצאת מכסה למתקנים באנרגיית הרוח ולקידומם נתקבלה על ידי ממשלת ישראל כבר בשנת 2011, בהחלטת ממשלה 3484. לכן, קודם כול, קידום המתקנים האלה זה יישום מדיניות הממשלה. עכשיו לגבי היעילות, כי השגתָ על היעילות: מתקני הרוח בישראל מייצרים אנרגיה מתחדשת על פני 35% מכל שעות השנה – או מכל שעות היממה, אם אתה רוצה – בממוצע. זאת, לעומת מתקנים פוטו-וולטאיים, המייצרים אנרגיה מתחדשת על פני 20% משעות השנה בלבד. אם תיקח את זה יממתית, השמש מייצרת קצת פחות מחמש שעות, והרוח מייצרת באזור תשע שעות או מתקרבת לעשר שעות. וזה גם לא בהכרח אותן שעות, כך שיש משלים: הרבה פעמים קורה שדווקא אחרי שהשמש שוקעת, או עוד לפני שהיא מגיעה לרום השמיים, יש רוח. אז אתה מושך קצת את המתחדשות, כאן זה רוח, כאן זה שמש, זה לא אותן שעות. בשל כך, מתקני הרוח הם יעילים יותר בהשוואה למתקנים פוטו-וולטאיים מבחינה חשמלית. יתרה מזו, מתקני רוח מסוגלים לייצר חשמל גם כשאין קרינת שמש, וזה בשונה ממתקנים פוטו-וולטאיים. בנוסף – וזה בעצם מה שהסברתי – תפיסת הקרקע של חוות הרוח מצומצמת באופן משמעותי מתפיסת הקרקע של חוות סולריות. היא למעשה מאפשרת דו-שימושיות ברוב השטח שבו פרוסות חוות הרוח. כלומר, יש לך עמודים של חוות הרוח על שטח שיש בו מטע או שדות חקלאיים, וזה דו-שימושי. גם בשמש, דרך אגב, אנחנו רוצים לנסות לעשות דו-שימושיות עם חקלאות, אבל זה הרבה יותר בעייתי ופחות יעיל, כמובן. בהקשר הזה צריך לציין כי בהשוואה לעלות מתקנים סולריים בדו-שימוש, כלומר, בניגוד לתת-קרקעי – נגיד דו-שימושיות כשאתה שם על רפתות, על לולים ועל מתקני תעשייה – דווקא עלות הפקת החשמל של אנרגיית הרוח אינה גבוהה יותר. באשר לנזקים הסביבתיים, אלו נבחנים במוסדות התכנון הרלוונטיים שתפקידם לשקול שיקולים אלו ולאזן בין התועלת לבין ההשפעות הסביבתיות מהקמתם של פרויקטים מסוג זה. לסיכום, חבר הכנסת שיקלי, אני מזדהה במידה רבה עם הרוח של אמירתך; אני אישית מתנגד. אנחנו לא נשים חוות רוח בכל פינה בארץ מסיבות נופיות, לפחות זו לא המדיניות שלי, אבל להקים כמה חוות רוח ברמת הגולן, בקצה המזרחי של רמת הגולן, שנושק לגבולנו עם סוריה, ואולי גם בכמה אתרים בנגב, בצורה מרוכזת, שלא מכסה את כל נוף המדינה בטורבינות רוח – אני חושב שזה נכון ומאזן נכון את התמהיל שלנו, של אנרגיה בכלל ושל אנרגיות מתחדשות בפרט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עומדת לך הזכות לשאלה נוספת, אם אתה רוצה. << קריאה >> עמיחי שיקלי (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אומנם השר אמר שאין לנו הרבה רוח – אין לנו הרבה רוח, אבל אנחנו עם עם הרבה מאוד רוח. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי, אין לנו הרבה רוח, אבל יש לנו הרבה רוחניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוה, בסדר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> וזה לא פחות חשוב מהרוח הנושבת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נצמדתי בכוונה למילה "רוח". תודה רבה. שאילתות דחופות << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מוזמן להישאר איתנו לשאילתה דחופה מס' 7, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בנושא: סירוב חברת חשמל לבקשות בנושאי התקנת לוחות סולריים. בבקשה, אדוני. << שאילתה >> 7. סירוב חברת החשמל לבקשות בנושא התקנת לוחות סולריים << שאילתה >> << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, יושב-ראש הישיבה, תודה. השר שטייניץ, אזרחים רבים המבקשים להתקין לוחות סולריים על גגות מבנים פרטים, על הבתים שלהם, מקבלים סירוב מחברת החשמל. בנוסף, חברת החשמל מסרבת להתקין פאנלים סולריים בגליל ובגולן עד ינואר 2023. כך לפי הפרסומים בגלובס. ברצוני לשאול אותך: 1. האם נכון הדבר? 2. כיצד מדיניות זו מתכתבת – או משרתת את יעדי משרדך למעבר ל-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030? תודה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> תודה לך על השאילתה. קודם כול, העובדות שציינת בשאילתה הן נכונות ומדויקות, אבל אני רוצה לפתוח את תשובתי, לפני שאני מקריא, במה שפתחת איתו את הצגת השאילתה שלך. אם אינני טועה, המילה הייתה "אזרחים רבים", נכון? "אזרחים רבים". אז קודם כול, אני מאוד שמח וגאה שאזרחים רבים רוצים פתאום להתקין פאנלים סולריים. אני יכול לומר לך שלפני שלוש שנים או ארבע שנים אף אחד כמעט לא רצה להתקין פאנלים סולריים על הגגות. אז השאילתה שלך, שאמרתי שהיא מבוססת עובדתית, היא מה שאנחנו קוראים – אפשר לקרוא לזה קללת הברכה או ההצלחה. קודם כול, בזכות המדיניות של משרד האנרגיה ורשות החשמל, מאחר שהסרנו את הביורוקרטיה, מאחר שקבענו שלא צריך היטל השבחה ושלא גובים על זה תוספת ארנונה ולא צריך אישורי בנייה לבנות פאנלים סולריים על הגגות, וגם הצענו מחירים, שחברת חשמל תקנה את החשמל הזה במחירים טובים וסבירים – פתאום בכל רחבי המדינה אזרחים רוצים להתקין פאנלים סולריים על הגגות, ובצדק – זה הפך למשתלם, זה הפך לכדאי, החסמים הביורוקרטיים הוסרו והכדאיות פתאום בולטת מאוד, ואני מאוד שמח שכך המצב. רק אתמול טסתי בהליקופטר לאסדת הגז תמר, שבתקופת העימות בעזה, שחלף, ניסו לתקוף אותה כמה פעמים, גם בטילים, גם בכטב"מים, גם בטורפדו; לא הצליחו אפילו להתקרב, אבל היא הייתה תחת איום. אז טסתי אליה אתמול עם הצוות המקצועי שלי, גם לראות ולהבין את כל התהליכים, לוחות הזמנים, ואיך אפשר אפילו להגן יותר טוב על האסדה. דרך אגב, צריך לשבח את חיל הים; חיל הים לקח את המשימה הזו ברצינות ועשה עבודה פנטסטית בהגנה על האסדה. אבל מאחר שטסתי אתמול במסוק ועברתי חלק גדול משטח המדינה עד שיצאנו לים, שמחתי לראות מהמסוק המון המון המון גגות עם פאנלים סולריים, כולל המון רפתות ולולים ביישובים חקלאיים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מאיפה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מאיפה טסת? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> האמת שהייתי צריך לטוס מחיפה. באופן אבסורדי נסעתי לחיפה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא יכול לדבר על טיסות כשיואב קיש כאן ולא – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, כן. זו הייתה טיסה במסוק. אתה לא טייס מסוקים, אז לא יכולתי להזמין אותך להטיס אותנו, כי אתה טייס של מטוסי סילון, לא של מסוקים. טסנו במסוק. היינו צריכים לנסוע לחיפה כי רק שם היה אפשר לעשות ביקורת דרכונים עם מנחת של מסוק, ומשם טסנו לאורך הארץ עד לאזור אשקלון, ומשם לים, לאסדה. אבל יכולתי לראות, לשמחתי, גם ביישובים חקלאיים וגם ביישובים עירוניים המון המון גגות עם פאנלים סולריים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בדרום יש תנופת פיתוח גדולה מאוד בסוגיית התאים הפוטו-וולטאיים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן. ועכשיו, בברכה – אליה וקוץ בה. נהיה כל כך כדאי ומשתלם להתקין פאנלים סולריים, שפתאום בשנתיים האחרונות אנחנו מוצפים במבול של אלפי ועשרות אלפי בקשות בבת אחת. בהתחלה נענו בחיוב לכולם, אבל עכשיו בחלק מהמקומות צריך להתקין את הרשת, כי יש מקומות שמייצרים הרבה יותר חשמל ממה שהם צורכים ואז צריך לחזק את הרשת או להתקין כבלים נוספים, קווי מתח עליון, או מתח גבוה, נוספים כדי להעביר את החשמל הזה למרכז – מאחר שחלק גדול מהחשמל הסולרי הוא בפריפריה, יותר מאשר במרכז. ולכן, פתאום, אחרי האישורים הראשונים, אחרי שקפצנו מ-2% חשמל מהשמש – עכשיו, כשאני מדבר איתך, אנחנו כבר בערך ברמה של 10% או 11% חשמל מהשמש, עכשיו; השנה אנחנו נהיה ברמה של – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תתווכח עם הנתונים עם שר האנרגיה, מניסיון שלי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – נתונים ממשרד האנרגיה. אנחנו לא ב-6%. על מה אתם מדברים? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, לא, לא, לא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, כן. מה, על מה, זה נתונים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקבל הבהרה. בסדר. אמרת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> עכשיו יש לנו ויכוח. השנה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר שטייניץ, אלה הנתונים של המשרד שלך. הם עומדים על 5.85%. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מדבר על השנה הזאת, לא על השנה שעברה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אה, מה שיהיה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> השנה, השנה, בכמה נסיים את השנה. השנה החשמל מהשמש יעבור את ה-10%. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> וזה שם אותנו – בעבר ארגון האנרגיה הבין-לאומי שם אותנו במקום השני בעולם, ומסתבר שהייתה טעות בחישוב שלו, אבל אנחנו בחמישייה הראשונה בעולם מבחינת אנרגיית השמש – בחמישייה הראשונה. לא במקום הראשון. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי מה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרופו, יואב קיש, יושבת-ראש רשות החשמל לשעבר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן. אורית פרקש הייתה יושבת-ראש רשות החשמל במשך שש שנים, אני חושב. חמש? חמש שנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל זה עדיין מדגדג. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בחלק מהדברים היא מומחית יותר ממני, אז אם אני לא זוכר משהו, אני יכול לשאול אותה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם בטיסות, אגב. גם בטיסות. שרת התיירות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרופו, אם אפשר, בהמשך תתייחס גם למינוי הזמני ברשות החשמל, והגיע הזמן שיהיה קבוע. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי. אני מוכן לבדוק את זה עוד פעם. השנה אנחנו נעבור את ה-10%. נכון שהיעד היה לעשות את זה בשנה שעברה, אבל בגלל הקורונה נדחו המון השלמות של המון פרויקטים, אז זה קורה עכשיו. לדעתי השנה גם כן נגיע – לא רק שנעמוד השנה ב-10%, אנחנו גם נגיע בסוף השנה ל-11% או ל-12% חשמל מהשמש. אמרתי לך, זה שם אותנו לא במקום הראשון או השני אבל בחמישייה הראשונה בעולם מבחינת חשמל מהשמש. עכשיו אני מקריא את התשובה כדי להיות מדויק יותר: השילוב המסיבי של מתקני ייצור באנרגיה סולרית בשנים האחרונות, בעיקר בפריפריה, בגליל ובנגב, מוביל באופן טבעי לעומסים גדולים על רשת החשמל הקיימת. במהלך השנה החולפת, הרוב הכמעט-מוחלט – לא מוחלט, אבל הכמעט-מוחלט – של בקשות לשילוב ברשת אושרו. עם קביעת היעדים החדשים, לפני כמה חודשים, לאנרגיה מתחדשת – זה כבר יותר, זה כבר קצת יותר מחצי שנה – של 30% עד 2030, בניגוד ליעד הקודם, שהיה 17% – כלומר, היעד הקודם היה 17%, אז אם אנחנו עכשיו על 10% השנה או 11%, זה חייב אותנו להוסיף 6% או 7%; עכשיו קבענו שאנחנו נוסיף 20%, כלומר פי שלושה ממה שתכננו מראש, בעשור הקרוב. עם קביעת היעד החדש – אישור הממשלה ליעד החדש של 30%, ומתוך זה 27% בערך זה חשמל מהשמש; גם זה אמור לשים אותנו באחד משלושת המקומות הראשונים בעולם בחשמל סולרי – החלו חברות ניהול המערכת וחברת החשמל, בשיתוף עם רשות החשמל, לעבוד על גיבוש תוכנית פיתוח מסיבית של רשת החשמל לשנים הקרובות, כדי שרשת החשמל הארצית תוכל לקלוט את עשרות אלפי – תקשיב טוב לכמות – עשרות אלפי המתקנים הסולריים שצפויים לקום בעשור הקרוב. לצד זאת, משרד האנרגיה ורשות החשמל מודעים לקושי, נכון להיום, ופועלים מול חברת החשמל וחברת ניהול המערכת לטובת מציאת פתרונות גם בטווח הקצר; פתרונות שיוכלו לאפשר שילוב של מתקנים גם תחת מגבלות הרשת הקיימות כיום. אבל חייבים להבין שאין יכולת להבטיח אישור של 100% מהבקשות. לא נוכל להגיע לאישור של 100% מהבקשות בשנה-שנתיים הקרובות, עד שנבנה רשת חשמל גדולה בהרבה וחזקה בהרבה, שתוכל לשאת את כמויות החשמל העצומות האלה של החשמל הסולרי מהפריפריה למרכז. אנחנו עושים מאמץ לענות לרוב הגדול בחיוב. חברת החשמל עושה מאמצים ניכרים לחבר מתקנים סולריים לרשת ככל שניתן. יצוין כי בתקופה של שלושה-ארבעה חודשים, בין ינואר לאפריל השנה, חוברו 1,600 מתקנים חדשים ברחבי הארץ – 1,600 רק בשלושה החודשים הראשונים של השנה, 1,600 מתקנים בהספק מצטבר של 100 מגה-ואט. בחישוב שנתי זה כאילו אתה מקים בכל שנה תחנת כוח חדשה בפאנלים סולריים מהשמש. לעניין התשובות השליליות, שניתנו בעיקר לבעלי מתקנים סולריים באזור הצפון, אלה נובעות מהנחיות חברת ניהול המערכת – חנ"מ – אשר פרסמו מסמך למגבלת הולכה למתקני PV, ובעקבותיו נמצא, בין היתר, כי לא ניתן לחבר מתקני מתח גבוה ומתח נמוך במרחב הצפוני של המדינה עד להשלמת ציר ההולכה החדש שיביא את החשמל הזה לאזורי הביקוש – קיסריה, תנובות, שער אפרים. זה הציר שעובר ליד קלנסווה, אשר מתעכב בשל קשיים לפנות מתיישבים לא חוקיים שפשוט בנו בתים ולפעמים מתקנים חקלאיים על השטח שהוקצה מראש לקו מתח עליון או לתשתיות. עניין זה מצוי בטיפול ממוקד מול רשויות האכיפה, ובכלל זה הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר, משרד המשפטים, הפרקליטות והמשטרה. אנחנו צריכים להשלים קו מתח עליון נוסף, גם קו מתח עליון נוסף וגם חיבורים לקווים עליונים נוספים, כדי להיות מסוגלים לשאת את הכמויות העצומות של חשמל סולרי שרוצים להקים בצפון אל אזור המרכז. בהמשך לתשובות השליליות שהועברו על ידי חברת החשמל פועל משרד האנרגיה מול החברה, לבחינה חוזרת ומחודשת של הבקשות. בעקבות כן כבר שונו חלק מהתשובות, ובימים אלה חברת חשמל מבצעת פעילות מאומצת מול חברת ניהול המערכת ומול רשות החשמל כדי לתת יותר תשובות חיוביות, ולו מוגבלות או חלקיות, עד להשלמת ציר ההולכה האמור – הציר בשרון, שציינתי אותו קודם באזור עמק חפר, קלנסווה – וזאת כדי לעמוד ביעדים שקבעתי כשר אנרגיה לשנת 2030. אני יכול לומר לך, מעבר לכתוב כאן, שאני קיימתי אצלי ישיבה מיוחדת לפני כשלושה שבועות או חודש, עם כל הגורמים, כולל חברת החשמל. אמרנו שמצד אחד זאת ברכה גדולה שיש כל כך הרבה בקשות, שהרשת כבר לא מסוגלת לשאת את כל החשמל הזה, ומצד אחר צריך להאיץ את המאמצים, גם לשפר את הרשת וגם לתת תשובות – כולל תשובות מותנות. אם אנחנו יודעים או מעריכים שתוך שנה וחצי נוכל להביא תוספת חשמל, אז לא צריך עכשיו לתת תשובה שלילית אלא תשובה חיובית מותנית, שזה מותנה בהשלמת הקו. נוכל לקנות את החשמל, וייתכן שקניית החשמל – אתה יכול להתקין את המתקנים – תתבצע רק, למשל, בעוד שנתיים ולא מיידית, כי כרגע אי-אפשר להוליך את החשמל. בקיצור, קודם כול, אף אחד לא אוהב פקק, אבל הפקק הזה באמת מעיד על השינוי העצום שנעשה ועל כך שהיום זה באמת אטרקטיבי – סוף-סוף אטרקטיבי, אחרי עשרות שנים – להתקין פאנלים סולריים על גגות פרטיים, על לולים, על דירים, על מתקנים תעשייתיים קטנים וכו'. אנחנו מאוד שמחים שיש תנופה כזאת, ואם תיקח סיור עם מסוק בארץ, אתה תוכל לראות במו עיניך. ממש רואים את זה. כל כמה חודשים, כל חצי שנה יוצא לי לטוס במסוק. אתה יכול לראות איך יותר ויותר גגות מלאים בפאנלים סולריים. אנחנו נעשה הכול – דרך אגב, בזכות הרפורמה שעשינו, הרי חברת חשמל מפסיקה לבנות תחנות כוח חדשות. כמעט כל התקציב שלה בשנים הקרובות הולך לרשת, לשיפור רשת ההולכה והחלוקה של החשמל. רק לתת לך דוגמה: בעבר, לפני שלוש או ארבע שנים, חברת חשמל השקיעה בממוצע 600–700 מיליון שקל בשנה ברשת ההולכה והחלוקה; עברנו עכשיו לקצב שמתקרב כבר ל-3 מיליארד שקל כל שנה. כלומר, פי שלושה או פי ארבעה. חברת חשמל משקיעה עכשיו פחות או כמעט בכלל לא בבניית תחנות כוח. רוב החשמל ייוצר באופן פרטי, ולכן היא תשקיע הרבה יותר. נתתי את המספרים – זה פי שלושה, זה הולך להיות בעתיד פי ארבעה או פי חמישה מאשר בעבר – בשיפור רשת החשמל – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוח הרפורמה, ברוח הרפורמה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – בין השאר כדי שנוכל להביא המון חשמל פוטו-וולטאי, סולרי מהנגב, מהגליל, לאזורי הביקוש במישור החוף ומרכז הארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר שטייניץ, תודה רבה לך על הדברים. אני לא צריך לקחת מסוק ולטוס ולראות את הפאנלים הסולריים. יש לי את הממ"מ. לפי הנתונים, בשנת 2020 לא הגענו ל-5.85%. לא הגענו לכמעט חצי מהיעד שהמשרד שלך קבע ל-2020. דיברת על תשתיות ההולכה, אבל אם תשתיות ההולכה של הרשת היו כל כך מוגבלות מלכתחילה, ככל הנראה יכולנו לצפות שהמדינה לא הייתה מגיעה ליעדים שמשרד האנרגיה הציב. אני רוצה לשאול, אם הגידול הוא בעקבות המדיניות של משרד האנרגיה, בעקבות המדיניות המבורכת שלכם, מדוע לא שדרגתם במקביל את התשתיות, את תשתיות ההולכה? תמרצתם מבלי לחשוב על המשמעויות. יתרה מזו, לפני חודש משרד האנרגיה פרסם יעדים חדשים לשנים הקרובות, ובדיוק באותו יום פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אחרת לגמרי עם יעדים אחרים לגמרי. אז אני רוצה לשאול אותך: איך אתה מסביר את חוסר התיאום בעבודה הממשלתית בניהול משק האנרגיה? בנימה אישית, אני יכול להתרשם מהדברים שלך כאן שיש הרבה מאוד חוסר ארגון ובלגן סביב הניהול של המשאב הזה, ולכן אולי אנחנו לא עומדים בנתונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח לשאול אותך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלת הרבה שאלות. בבקשה. אני יכול לומר – כיו"ר ועדת הכלכלה, תרשה לי – נפלת על השר הכי מעורב בסוגיה של האנרגיות המתחדשות. לא תוכל להפתיע אותו, ואני לא יודע אם יש אי-סדר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו קובעים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר ישיב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> שמעתי את דבריך, והפעם, בניגוד לשאילתה המקורית שלך, שהסכמתי בה עם העובדות שציינת, אני חייב לחלוק עליך. אתה יודע, אפשר לנסות למצוא פגם בכל דבר, ואולי זה תפקידה של האופוזיציה. אבל לעלות מ-1.9% חשמל מהשמש ל-10% או 11%, שנהיה השנה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין 10%. אלו לא הנתונים, יובל. אלו לא הנתונים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> רגע, שנייה, עכשיו אני עונה. שמעתי אותך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלה לא הנתונים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> רק שנייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאפשר לשר להשיב, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אלה הנתונים של השנה. הנתונים שאתה מציג הם של השנה שעברה. בשנה שעברה היינו אמורים להגיע ל-10%, ובגלל הקורונה נתקעו – ההשלמה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הקורונה – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> סליחה, שנייה. נתקעה ההשלמה של המון – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קורונה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תרשום לך נקודות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אתה לא רוצה שאני אענה לך? השתדלתי לענות לך בצורה מכובדת עד עכשיו. אם אתה לא מעוניין, אני יכול לא לענות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר לי קורונה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, נא לאפשר לשר להשיב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה קשורה הקורונה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי, תרשה לו להשיב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> תאר לעצמך שזה כמו שהמון מתקנים – נכנסנו לסגר הראשון, ואחר כך לא היה אפשר לשנע עובדים, לאסוף עובדים, והמון מתקנים התעכבו. ולכן, נכון שהיעד שנקבע הוא 10% עד לסוף שנת 2020, ובמקום זה נעמוד ביעד הזה, ואפילו קצת יותר, עד סוף שנת 2021. אז אם רוצים להגיד: אבל היה יעד שנקבע בעבר – דרך אגב, הוא לא נקבע בתקופתי כשר אנרגיה; הוא נקבע הרבה לפני. כשאני נכנסתי לתפקידי כשר אנרגיה היינו בפחות מ-2%, 1.9%. אז אם בשש שנים אנחנו מכפילים מ-1.9% ל-10% ואפילו ל-11% או 12%, שזה מה שיהיה השנה, אפשר להגיד: אבל זה היה אמור להיות בשנה שעברה –אבל זאת קטנוניות. אפשר גם להגיד: הישג בלתי רגיל נעשה פה, והינה, בשלוש השנים האחרונות, שלפניהן זה היה מעט מאוד, פתאום אנחנו רואים את כל הגגות מתמלאים. בעצם בשאילתה שלך ציינת את זה, כי אמרת שיש פתאום – הרי זה לא היה לפני חמש שנים – המון המון המון בקשות להתקין פאנלים סולריים ולחבר אותם לרשת החשמל. אז עכשיו אתה אומר: רגע, אולי עודדתם יותר מדי? יש פה הצלחה כזאת גדולה, שעכשיו צריך לחכות קצת, לפעמים שנה או שנתיים או שלוש כדי שהרשת תוכל לחבר את זה. אני מציע לך שאם יום אחד אתה תהיה שר ותנסה לקדם את הדברים בתנופה רבה, לא תגיד לעצמך: אבל אולי אני אצליח בא', ב' וג', ואז בד' ייקח קצת יותר זמן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר שטייניץ, לא צפיתם את הגידול, את התמרוץ שלכם, את המשמעויות של המדיניות? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני אגיד לך: צפינו, אבל ההישג היה הרבה יותר גדול ממה שקיווינו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הגעתם ליעד. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> העובדה שהסרנו כל כך הרבה חסמים ביורוקרטיים – דרך אגב, לא הייתי בטוח שנצליח להסיר את כולם, אבל הצלחנו להסיר את רובם כבר לפני שנה וחצי או שנתיים – יצרה תנופה עצומה. אתה יודע מה, ההצלחה הייתה יותר גדולה ויותר מהירה ממה שציפיתי. ציפיתי להצלחה – לא ציפיתי שיהיה כזה ביקוש עצום וכזו תנופה. אז עכשיו יש כזה ביקוש עצום וכזו תנופה שרשת החשמל, שכבר קלטה – הינה, רק בשלושת החודשים הראשונים של השנה 1,600 מתקנים אושרו. נכון, אי-אפשר לתת תשובות חיוביות לכולם כי יש המון המון בקשות. אני מאוד שמח שיש המון בקשות, אני מאוד שמח שהתחום של אנרגיית השמש פתאום, בשלוש השנים האחרונות, נמצא בתנופה אדירה. מישהו דאג שפתאום תהיה תנופה אדירה, וזה אני, וזה משרד האנרגיה וזו רשות החשמל וזו חברת החשמל. ואלה שדאגו והשיגו את התנופה האדירה הזו – דרך אגב, אני מאוד גאה שהורדנו מעל 70% מזיהום האוויר ממשק האנרגיה בישראל; מעל 70% מזיהום האוויר שאנחנו נושמים, מתחמוצות החנקן ותחמוצות הגופרית. הורדנו כבר מעל 70%, ועד 2025 נוריד מעל 95%. זה הישג עצום. דרך אגב, אנחנו ראשונים בעולם במהירות הירידה בפחם בשנים האחרונות בפחם, עד להפסקה המוחלטת שצפויה ובהחלפת הפחם בגז טבעי ואנרגיית שמש. ראשונים בעולם. אז אני חושב שאפילו שאתה חבר אופוזיציה ואני שר, ומותר לך לנסות לנגח אותי ואת הממשלה, לפעמים אפשר לראות גם את ההישגים ולהגיד גם מילה טובה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר יובל שטייניץ על התשובה המפורטת. הלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו. אנחנו נמשיך להתקדם ביחד במקביל. אין ספק שצריך להתאים את הביקושים להיצע, ואנרגיות מתחדשות זו ברכה, וצריך לנצל את הפוטנציאל במקסימום. חסל סדר שאילתות. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 4 בסדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021. תציג את התקנות השרה אורית פרקש הכהן בשם שר האוצר. בבקשה, גברתי. בבקשה. << דובר >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר >> בשם שר האוצר, אני מציגה כאן את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה). אני מתחילה. נכון להיום, ועל אף העובדה שיותר מחמישה מיליון איש קיבלו בישראל את החיסון השני ושרמת התחלואה ירדה משמעותית בחודשים האחרונים, אנו רואים צורך להמשיך לפעול בהתאם לתנאי התו הסגול במקומות עבודה במטרה למנוע עליית תחלואה. לכן, ביום 11 במאי 2021 הועלתה להצבעה בממשלה, ואושרה על ידה בהחלטה מס' 985, הארכה של תוקף התקנות הקובעות את כללי הפעלת מקומות העבודה בתנאי התו הסגול ב-28 ימים נוספים מיום פקיעתן, עד ליום 8 ביוני 2021. בנוסף, במטרה להקל על עובדים ומעסיקים לאור ירידת התחלואה וגידול שיעור ההתחסנות במדינת ישראל, תוך השוואת ההוראות שקבועות בתקנות הגבלת פעילות לתקנות אלה, מוצע לבטל חלק מן ההוראות, כגון חובת הקצאת ציוד אישי קבוע לכל עובד, לתת אפשרות להשתתף בכנס מקצועי גם בשטח פתוח ללא מגבלה, ולבטל מגבלות תפוסה ופעילויות שונות כמו ישיבה בחדר אוכל, בדומה להקלות שנעשו במסגרת תיקון 40 להגבלת פעילות. יצוין כי מאז יום אישורה של הממשלה את הארכת תוקף התקנות חל שינוי בעמדת שר הבריאות, ולפיו לאור הירידה בתחלואה הוא גם לא מתכוון להאריך את תוקף תקנות הגבלת הפעילות מעבר ליום 31 במאי 2021. לאור האמור, בכוונת שר האוצר להעלות לאישור הממשלה תיקון לתקנות שבענייננו, שמקצר את תוקפן גם עד לאותו המועד של הגבלת הפעילות. זהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו. משה אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מוותר. אתה מוותר בדיון הזה? מוותר. חבר הכנסת עפר כסיף – איננו; חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שביקש – איננו; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; מנסור עבאס – איננו; ישראל אייכלר – איננו; ווליד טאהא – איננו; מרב מיכאלי – איננה; קרן ברק – איננה; מירב בן ארי – איננה; יוליה מלינובסקי – איננה; יואב סגלוביץ' – גם כן איננו; יעקב מרגי – מנהל את הישיבה, אז הוא יוותר; יצחק פינדרוס – איננו; אלכס קושניר – איננו; סעיד אלחרומי – איננו; אוסאמה סעדי – איננו; ינון אזולאי – איננו; אופיר סופר – איננו; קטי קטרין שטרית – איננה; מאי גולן – איננה; מאיר כהן – איננו; איימן עודה – איננו; אבתיסאם מראענה – איננה; סמי אבו שחאדה – איננו; יעקב טסלר – איננו; יוסף טייב – היה כאן ואיננו; עודד פורר – איננו; רון כץ – איננו. גברתי השרה, את יכולה לשבת. עאידה תומא סלימאן – איננה; שרן מרים השכל – איננה; יבגני סובה – איננו; מירב כהן – איננה; משה ארבל – איננו; מאזן גנאים – איננו. אנחנו עוברים להצבעה על התקנות, כפי שאני אקרא. אנחנו מצביעים על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11). אפשר להתחיל את ההצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד התקנות – 4 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021, אושרו. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 5 בסדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021. יציג את התקנות סגן שר הבריאות יואב קיש. בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה לא 4? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סעיף 5. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> 4. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לך. אתה החלטת היום – במסלול התנגשות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הסתכלתי על הדף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה שהיושב-ראש הכתיר אותך אתמול בתואר מסוים – בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מונחת הצעה לאישור תקנות מכוח סעיפים 6 ו-7. בעצם, עניינם הגבלות על המרחב הפרטי והציבורי. מכיוון שעדיין ועדת הקורונה לא קיבלה את אישור המליאה, אז אנחנו ממשיכים עם התקנות האלה. אני לא יודע – גם אם היא הייתה מקבלת, כנראה שאת התקנות האלה עוד לא היינו מספיקים בכל מקרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה אתה פסימי? יכול להיות שזה יתקבל. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא הבנת. אמרתי: גם אם היא הייתה מקבלת ומוכנה – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – התקנות כבר מגיעות לפרקן. יכול להיות שהתקנות שיהיו עוד שבוע זה כבר יהיה אירוע אחר, אבל כרגע אני אומר שאלה תקנות שגם אם היא הייתה בלוחות הזמנים, כנראה שזה היה מגיע עדיין למליאה. תיקון מס' 42 מאריך את תוקפן של תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. הוא מאריך תקנות אלה מכוח סעיפים 6 ו-7 לחוק. זה כולל בעיקר את החובה לשמירת מרחק במרחב הציבורי ואת מגבלת ההתקהלות במרחב הציבורי והפרטי. בעצם הן יפקעו עד 31 במאי. לאחר מכן, כפי שנאמר קודם, אין בקשה – ולא תהיה בקשה – להאריך תקנות אלה. ללא אישור המליאה לתקנות אלה, תתבטל כל האחריות לעשיית עבירות הנובעות מהן, ולכן אבקש את אישור המליאה לטובת התקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מאריכים אותן עד 31 במאי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; אוריאל בוסו – איננו. משה אבוטבול, בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מוותר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא. האם יש עוד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תעבור – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש עוד שני דברים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אז אני באחרונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי שלא הבין, אנחנו בתיקון מס' 42. אז תקראו, בבקשה, את סדר-היום כפי שהוא מונח על שולחנכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה מה שמונח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עופר כסיף – איננו; אבי מעוז – איננו; מנסור עבאס – איננו; ישראל אייכלר – איננו; ווליד טאהא – איננו; מרב מיכאלי – איננה; קרן ברק – איננה; מירב בן ארי – איננה; יוליה מלינובסקי – איננה; יואב סגלוביץ' – איננו; יעקב מרגי – מנהל את הישיבה ולכן מוותר; יצחק פינדרוס – איננו; סעיד אלחרומי – איננו; אוסאמה סעדי – איננו; ינון אזולאי – איננו. הייתי נותן לך מייד לדבר, אבל זה חלק מהמחויבות. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אופיר סופר – איננו; קטי שטרית – איננה; מאי גולן – איננה; מאיר כהן – איננו; איימן עודה – איננו; אבתיסאם מראענה – איננה; סמי אבו שחאדה – איננו; יעקב טסלר – איננו; יוסף טייב – איננו; עודד פורר – איננו; רון כץ – איננו; עאידה תומא סלימאן – איננה; שרן מרים השכל – איננה; יבגני סובה – איננו; מירב כהן – איננה; משה ארבל – איננו; מאזן גנאים – איננו; גלית דיסטל – איננה. עכשיו חברת הכנסת השרה לשעבר יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, סגן השר יואב קיש, אני עולה ומתייחסת בכלל לנושא של התקנות. קודם כול, התבשרנו בשורה טובה בתחילת השבוע, שהתו הירוק יבוטל. מי שזוכר את הדיונים בשבועות האחרונים – רק ביום רביעי האחרון עמדתי כאן ודרשתי לבטל את כל ההגבלות לאלתר, כי אין שום הצדקה רפואית. אמרו לי: זה יקרה עוד הרבה זמן. אז כנראה שבימים של כנסת שלושה-ארבעה ימים זה הרבה זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה הרבה זמן. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מקבלת את זה באהבה. רק מזכירה שפשוט כנראה הממשלה הבינה שביום שני הוועדה המסדרת אישרה את הקמת ועדת הקורונה, ועוד לפני שאנחנו נפתח ונדון בדברים לעומק הם העדיפו ליישר קו – וטוב שכך. אבל עולה שאלה: אז למה אנחנו נמצאים כאן היום וממשיכים להאריך את התקנות, כשאנחנו יודעים שאין שום הצדקה רפואית? אולי יהיו כאלה שיגידו: טוב, נו, מה הקטנוניות הזו? אנחנו כבר לקראת סוף חודש מאי, אז נחכה עד 31 בחודש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה לדבר? להחזיר אותך? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם שמחר, למשל, יש טקס השבעה בצבא, בצה"ל, של יחידה קרבית, ויש הורים שמנועים מלהגיע, כי אין להם תו ירוק, למרות שהטקס מתקיים בחוץ. אז אימהות יכולות לשלוח את הילדים שלהן לקרבי אבל הן לא יכולות להגיע לטקס ההשבעה שלהם. למה? שרירותי לחלוטין, שום הצדקה רפואית, ממילא עוד כמה ימים הכול מתבטל. ביום שבת האחרון היה אירוע משפחתי, לא שלי, אבל ככה נחשפתי מהצד לסיטואציה ממש כואבת, אני מוכרחה לומר. משפחה שלמה שמגיעה, וכולה מחוסנת וכולה עם תו ירוק. תינוק בן שנה וחודשיים, מן הסתם הוא לא מחוסן אבל הוא היה גם ללא בדיקה – לא אישרו להם להיכנס לאירוע המשפחתי שלהם. אני רואה את עוגמת הנפש, ואני לא מצליחה להבין איך הדבר הזה מתרחש במדינת ישראל. אני באה לשומר ואומרת לו: תקשיב, בוא, הילד לא מסכן אף אחד. הוא אומר: אם אני מכניס אותו, מפטרים אותי. אתה מבין שאנחנו נמצאים בסיטואציה שהיא באמת בלתי אפשרית. וגם הכמה-ימים האלה הם מאוד מאוד משמעותיים. אני כבר לא מדברת על פניות שקיבלתי מחיילות עתודאיות בקורס לסיעוד, שלא מאפשרים להן עבודה מעשית כי הן לא מחוסנות. בקיצור, זה לופ שלם. אם החלטנו, בגלל סיבה רפואית, שהגיע הזמן לבטל את התקנות האלה, בטלו אותן לאלתר והפסיקו להתעלל באנשים. עכשיו, רק כדי שמי שעומד בבית ושואל אולי על סמך מה אני אומרת את כל הדברים, אני רוצה להביא בפני המליאה את דבריו של פרופ' גמזו – כולם מכירים, הוא היה פרויקטור במדינת ישראל. ב-25 בחודש הוא התראיין בגל"צ ואמר: תקשיבו, אפשר לפתוח הכול. יש קורונה ספורדית, תמשיך להיות קורונה ספורדית. את האלמנט המגפתי אנחנו בלמנו. היום יש דינמיקה של חסינות עדר. לגבי המוטציות, הוא אמר: יכולות להיות מוטציות, אבל זה יכול להיות בכל וירוס. הוא חזר והדגיש שהקורונה עושה מוטציות לאט יותר משפעת. אז כדאי להפסיק את כל ההפחדות לגבי הווריאנטים. אין שום סיבה דחופה להניח שיש מוטציות. הוא ציין עוד שיש מדינות שהן פחות מחוסנות אבל הן יותר פתוחות – אגב, אנטיתזה מוחלטת לכל האמירה והצהלה שאנחנו המדינה הראשונה שנפתחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אליו מצטרפת גם פרופ' גילי רגב, שבטח כולכם מכירים, ואומרת: הגענו לחסינות עדר. צריך להקל. אם נמשיך להחמיר, נאבד את אמון הציבור. אבל אני עומדת כאן היום לא רק בגלל ההגבלות, אלא במיוחד בגלל השיח – ממש דקה ואני מסיימת – שמתקיים היום בנושא חיסוני ילדים. תקשיבו, אני מוכרחה לומר שהסיפור הזה מדיר שינה מעיניי. אני יודעת שאין תמימות דעים לגבי העניין הזה. אבל אני רוצה להחזיק דווקא בדברים שאומרת פרופ' גילי רגב, ומציינת שהגענו לחסינות עדר גם בלי לחסן ילדים. אני רוצה להקריא את עמדתה: "עמדתי האישית בנושא הזה מאוד השתנתה" – כי לפני כן, מי שזוכר, היא מאוד תמכה בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לקצר. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> "לפני שהתחלנו לחסן בצורה מסיבית, חששתי שעד שלא נחסן את הילדים לא נוכל להתגבר על המגפה. המציאות טפחה על פנינו – ולטובה, כמובן. הגענו במדינת ישראל לחסינות עדר בלי לחסן את הילדים. כלומר, אין צורך לחסן את הילדים כדי למנוע את המגפה. הילדים חזרו לבית הספר, והתחלואה שם נמוכה בסך הכול. הם גם חולים בצורה קלה. הכול בזכות העובדה שהאוכלוסייה הבוגרת מחוסנת בשיעור גבוה". מסקנה: אנחנו היום לא צריכים – בטח לא לכפות חיסון ילדים כשאנחנו יודעים שאין שום הצדקה מבחינה רפואית, במיוחד כשאנחנו יודעים שמדובר בחיסון שקיבל אישור חירום ואנחנו עוד לא יודעים את כל הנתונים לגביו, וזה עוד לפני שנכנסנו לכל נתוני המחקרים האחרונים, שמציגים תמונה שבהחלט מעוררת הרבה מאוד שאלות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ואנחנו שמחים שסגן שר הבריאות הודיע שהוא לא מתכונן לבקש ארכה נוספת אחרי 31 במאי. בבקשה, חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואחריו – היית ברשימה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אחזיר אותך. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, אדוני סגן השר, כנסת נכבדה, מדינת ישראל קמה כהתגשמות חזון הנביאים, שניבאו על גאולתו של עם ישראל ושיבתו לארצו על פי דבר ה' שבפיהם, וכהתגלמות ציפיית העם היהודי ואמונתו במהלך שנות הגלות הארוכות. אך במשרד החינוך של מדינת ישראל, 73 שנים לאחר קום המדינה, בזמן מלחמה ומתקפה רצחנית כנגד העם היהודי בארצו, לא אלו התכנים שלאורם מחנכים את ילדי ישראל. הדגשים הפדגוגיים והארגוניים של המשרד הם – ואני מצטט: קונפליקטים בין-תרבותיים, התנהגויות פוגעות כנגד קבוצות שונות בחברה הישראלית, הפחתת דעות קדומות. הערכים העומדים ביסודה של מדינת ישראל בעיני פקידי החינוך הם סולידריות, מעורבות ואחריות אזרחית. את כיתות היסודי מלמדים על פלורליזם ורב-תרבותיות ועל הקונפליקטים ששונות יכולה לעיתים לייצר. מספרים להם על אלימות של מיעוט קיצוני משני הצדדים. מה גרם לכך שזו הרוח השוררת במסדרונות משרד החינוך? אם אדוני זוכר, דיברתי על יוזמות אברהם והשפעתן לאורך השנים על משטרת ישראל ויחסה לטרור הערבי. זה בדיוק מה שקרה במשרד החינוך, רק בצורה רחבה בהרבה: גופי שמאל קיצוני, כמו למשל מטח, יוזמות אברהם, מכון מנדל, מכון אבני ראשה וגבעת חביבה, הצליחו ליצור לעצמם לאורך השנים עמדות השפעה מאוד משמעותיות על עובדי מערכת החינוך בדרגים השונים וכן על תוכני המערכת, והצליחו להנחיל בצורה רחבה את משנתם האידיאולוגית הפוסט-ציונית. באופן לא מפתיע, מי שעומד מאחורי גופים אלו ומממן אותם אלו ממשלות זרות, האיחוד האירופי וקרנות כמו הקרן לישראל חדשה. אפילו בנוסח מגילת העצמאות הוסכם לפתוח בכך ש"בארץ ישראל קם העם היהודי" ולדבר על הקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לארצו ועל זכותו להקים את ביתו הלאומי, להזכיר את מתקפת הדמים הנערכת עלינו, ואפילו לציין את שאיפת הדורות לגאולת ישראל. יש להניח כי לו פקידי החינוך היו כותבים את מגילת העצמאות היום, היו מופיעים בה ניסוחים כגון "בארץ ישראל קמו הנרטיבים של העם היהודי והעם הערבי"; היה מדובר בה על הקשר ההיסטורי של שני הלאומים לארץ, על כך שלא ראוי שזכות של עם אחד תפגע בזכותו של עם אחר, ועל כך שראוי להפסיק את המאבק הסימטרי בין שני הצדדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לסיום, היו חותמים את המגילה בשאיפת כל הדורות להקמת מדינת כל אזרחיה. אדוני, אני מסיים מייד. משרד החינוך של המדינה היהודית אמור לחנך את ילדי ישראל לחיבור עמוק לזהותם היהודית, לידיעה מעמיקה של תהליך שיבת ציון והתנועה הציונית ולהזדהות איתם, להבנה הלא-קלה שאנו נתונים כבר מאה שנים במלחמה עקובה מדם על הארץ, להכרה בכך שמולנו ניצבת רצחנות ערבית פראית ולאמונה מלאה ומוחלטת בצדקת דרכנו ובצדקת מלחמותינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני ממליץ לשר החינוך להשתלט על פקידי החינוך, לבצע אתחול מחדש לתוכני משרד החינוך ולהשיב אותו לצד של עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואחריו – חבר הכנסת רון כץ, כי הוא הופיע לפני מירב, אם הוא יהיה כאן. אם לא – מירב. ובזה ננעלה רשימת הדוברים שהקראנו ולא היו כאן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני וחברי חבר הכנסת אחמד טיבי בבוקר לא היינו בזמן השאילתות, כי היינו בבית משפט מחוזי ובהפגנה שהייתה מול בית המשפט המחוזי בירושלים עם התושבים של סילוואן שעומדים לפנות אותם, כמו שעושים גם בשייח' ג'ראח, אדוני היושב-ראש, וגם בעוד שכונות. אמרנו, לא מדובר בסכסוך נדל"ני ובסכסוך בין בעלים על קרקע, שאם צריך לפתוח את כל דפי ההיסטוריה אז אפשר לפתוח, ואפשר להביא קושאן מפה וקושאן משם, וטוב שבית המשפט דחה את ההחלטה ואמר שהוא יבדוק צירוף של יועץ משפטי לממשלה לעניין הזה, כי באמת מדובר בסוגיה מדינית. אבל אנחנו אמרנו ואנחנו חוזרים ומדגישים, אדוני היושב-ראש: הבעיה בירושלים המזרחית היא בעיה פוליטית, וטוב ששר החוץ בלינקן אתמול, אדוני סגן השר קיש, גם התייחס לזה וגם השרה אורית פרקש-הכהן, שאסור לעשות פעולות חד-צדדיות, ופינוי של תושבי שכונות שייח' ג'ראח ושל בטן אל-הווא בסילוואן ושל עוד שכונות במזרח ירושלים רק מצית את האש ולא גורם להרגעת הרוחות. ובאותו הקשר, אבל נכון שזה הקשר – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – – שכונת שמעון הצדיק? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שכונת שייח' ג'ראח, יואב קיש, ככה הייתה וככה תהיה, ואם אתם תמשיכו בניהול העניין הזה ותיענו ותיעתרו לקיצונים הזויים, גם חבר הכנסת איתמר בן גביר, שהצית את כל האש – ואת זה לא אני אומר, זה מפכ"ל המשטרה אמר; לא חבר הכנסת אוסאמה סעדי אמר את זה, המפכ"ל בכבודו ובעצמו אמר שהוא מי שאחראי להצתה, שהעביר את הלשכה שלו ללשכת שייח' ג'ראח והצית את כל האש הזו. אז אני אומר, אדוני היושב-ראש – גם השר לביטחון פנים, במקום שירגיע את העניינים ויגרום להרגעת הרוחות, גם הוא מצית את האש, כפי שאז, בהצהרה האומללה שלו, ההצהרה ההזויה של השר לביטחון פנים, באותו יום אמר: על בית המשפט לשחרר את הרוצח של מוסא חסונה. באותו יום. אז לפחות תן את זה לבית המשפט שיחליט. ועכשיו, אחרי שהעניינים מתחילים קצת להירגע, הוא מחליט לתת הוראה למפכ"ל המשטרה לעשות את מבצע חוק וסדר. ובמהלך יומיים, אדוני היושב-ראש, יותר מ-300 עצורים, עצורים ערבים מהחברה שלנו – ככה אתם רוצים להרגיע את הרוחות? ככה אתם מציתים את האש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והאש הזאת בסוף תאכל את כל המדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ. אחריו – חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני יומיים עמדתי כאן ונשאתי את נאום הבכורה שלי, ובין שאר הדברים דיברתי על התופעה של השיימינג והאלימות ברשת. אפילו אני לא צפיתי כמה פניות אפשר לקבל ב-24 שעות פחות או יותר. התופעה הזו היא תופעה באמת אדירה. אפשר לראות אותה – במבצע האחרון יש נתונים על כמה פוסטים וציוצים וסרטונים ברשת הטיקטוק ביקשה המדינה למחוק, ואפשר למצוא שם גם כמה שיתוף פעולה היה עם כל אחת מהחברות. ומפה אני למד שהבעיה היא בעיה הרבה יותר עמוקה, ואי-אפשר לפתור אותה רק כשאנחנו באיזשהו מקרה קיצון, כי זה קורה כל הזמן. ממש עכשיו מישהו או מישהי כותבת פוסט או כותב פוסט על מישהו אחר, שיפגע בו, בשביל לקבל עוד כמה לייקים או בשביל שהטראפיק יהיה טוב, והשנאה הזו וההסתה הזו מביאות אותנו למקומות לא טובים. . אנחנו רואים את העלייה גם בפעולות של השפ"ח בבתי הספר וגם בכל מיני מקומות, ואנחנו מבינים שיש עלייה בגורמי בריאות הנפש כתוצאה מאותה התנהלות. מפה אני רוצה לקרוא גם לשר התקשורת – כי אני באמת חושב שזה נושא שכולנו יכולים לעסוק בו, בוודאי כולנו יכולים להוריד את הלהבות, כולנו יכולים לחשוב רגע אחד לפני שאנחנו לוחצים על כפתור ה"פרסם" – ולומר: בוא נחשוב על דרך יצירתית איך אנחנו עושים את זה. אני יכול לומר לכם שאני מתכוון לחשוב לעומק איך אני אעשה את זה באמצעות החקיקה. אני מתכוון לפנות לכל חברות המדיה שקיימות בארץ ולבקש מהן להוסיף עוד כפתור קטן; יהיה לנו כפתור של לייק, יהיה לנו כפתור של תגובה, יהיה כפתור של "שתף" – ואני אבקש שהן יוסיפו עוד כפתור של "נפגעתי". אם מישהו מסמן שהוא נפגע, שיתייחסו לזה ברצינות. ותהיה חקיקה שתתמוך בזה, כי אם מישהו אומר שהוא נפגע מאיזשהו תוכן שפורסם, אז אותה חברה צריכה להשעות את התוכן הזה עד לבירור, ואנחנו לא צריכים לעשות את הבירור הזה בדיעבד ולהבין שמישהו נפגע ­– ורמת הפגיעה משתנה מאדם לאדם: יש מישהו שנפגע ונעלב, ויש מישהו שנפגע ולקח את זה בצורה קיצונית יותר, ויש מישהו שנפגע וייקח את זה הכי רחוק שאפשר לדמיין. אז מפה אני באמת קורא לכל חברות המדיה שקיימות גם בארץ וגם בעולם, שאנחנו מכירים אותן, לעשות רגע pause ולחשוב איך ביחד – לפני שמגישים חקיקה ולפני שאנחנו מעלים את זה ולפני שאנחנו נכנסים למסלול חקיקתי – לחשוב איך ביחד, בשיתוף פעולה, להוסיף את הכפתור הזה של "נפגעתי". אני חושב שבאמצעות הדבר הזה אנחנו ניצור חברה הרבה יותר מכילה, הרבה יותר טובה, הרבה יותר סימפתית, וגם הרשתות ירוויחו מזה, כי האווירה הזו של הארס יוצרת – אנחנו לא רוצים להיכנס לשם, אנחנו לא רוצים להיות במקומות האלה. אני חושב שזו לא החברה שלנו, ואני חושב שכולנו פה צריכים לתת לזה יד ולתמוך בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ברשותכם, אני רוצה להזכיר שבקרוב אנחנו מגיעים לסוף חודש יוני, תוך קצת יותר מחודש. אז יש הרבה אנשים שעבורם סוף חודש יוני זה סתם תאריך, אבל עבור נתח מאוד משמעותי באוכלוסייה סוף חודש יוני זו נקודת הציון שבה הם יפסיקו לקבל דמי אבטלה. כל מי שהוצא לחל"ת, כל מי שפוטר, לא יקבל דמי אבטלה. והמבוגרים – אני לא יודעת אם אתם מודעים לזה, אבל מבוגרים לא זכאים לדמי אבטלה. אם חצית את גיל הפרישה, אין לך דמי אבטלה; אחרי מאבקים הצלחנו לייצר איזשהו מענק של עד 4,000 שקל רק למי שיש לו פנסיה באמת מאוד מאוד נמוכה, וגם את זה בסוף חודש יוני אנשים יפסיקו לקבל. אני מאמינה שצעירים ייקלטו במקומות עבודה, אבל למבוגרים הולך להיות הרבה הרבה יותר קשה. תמיד יש אפליה נגד מבוגרים בשוק העבודה – זה נקרא גילנות – אבל עכשיו, על רקע הקורונה ושוק התעסוקה המאוד-מאוד מורכב, זה הולך להיות אתגר רציני. כרגע, על פי נתוני הביטוח הלאומי, יש סדר גודל של 23,000 אנשים שמקבלים את המענק הזה של עד 4,000 שקלים, זאת אומרת, הם עבדו, ובגלל הקורונה הם יושבים בבית. אנשים אומרים: טוב, מבוגרים, אין להם בעיה; יש להם פנסיה, יש להם קצבת זקנה, הם מסודרים, אבל זו לא המציאות. למה זו לא המציאות? פנסיה חובה זו חקיקה משנת 2008. זו חקיקה יחסית חדשה. דה פקטו יש הרבה מאוד אנשים שאין להם פנסיה. היום, לסדר גודל של 16% מהשכירים אין פנסיה. תחשבו על הדור הקודם, שעכשיו כבר נמצא בפנסיה; יש הרבה מאוד אנשים שאו שיש להם פנסיה קטנטונת או שאין להם פנסיה בכלל, הם לא יכולים לחיות מזה, וקצבת זקנה במדינת ישראל היא מאוד נמוכה – זה 2,300 שקל – אז הם צריכים לעבוד. יש עשרות אלפי אנשים מבוגרים שמחפשים עבודה, ובעצם אם אנחנו עכשיו אחרי שהקורונה – אני מקווה שהיא גם לא תשוב – והיא עזבה אותנו, אנחנו צריכים לעמוד באתגר של לקלוט אותם במקומות עבודה, אחרת הם יצאו לסוג של פנסיה כפויה, וזה דבר מאוד מסוכן להם – לבריאות שלהם, למצב הכלכלי שלהם. זה גם מסוכן למדינה, זה יעלה למדינה הרבה מאוד כסף. נתונים שתומכים במה שאני אומרת וממחישים את הנקודה שבמדינת ישראל מבוגרים יוצאים לעבוד הרבה פעמים כי הם חייבים, כי אין להם רשת כלכלית טובה מזו, אלה נתונים של מרכז אדוה; שם הם לקחו את מדינת ישראל וניתחו משקי בית שבראשם עומדים שני אנשים שחצו את גיל הפרישה, והשוו את זה למקומות שונים באירופה. הם ראו שבישראל, בממוצע, בקרב משק בית של שני אנשים שעברו את גיל הפרישה, סדר גודל של 66% מההכנסות זה מפנסיה ומקצבאות. זה מאוד נמוך ביחס למדינות באירופה. הצד השני של זה הוא שכמעט 20% – 19.5% – מההכנסה באים מעבודה, שזה מאוד גבוה ביחס למדינות אירופה. זאת אומרת, אצלנו המבוגרים מקבלים פחות קצבאות ועובדים יותר. אגב, יש סדר גודל של כמעט 10% שיש להם הון פסיבי – נכסים של דיור, ריביות וכן הלאה – אבל זה באלפיון העליון. זאת אומרת, בשורה התחתונה, במדינת ישראל, ביחס לעולם, אנשים מבוגרים צריכים לעבוד, כי רשת הביטחון הכלכלי – הפנסיה והקצבה – נמוכה. אני חושבת שזה דבר טוב, אני חושבת שזה דבר טוב שאנשים יצאו לעבוד, אבל אנחנו צריכים לדאוג שיהיה להם איפה לעבוד, שהם לא ייתקעו בבית. לכן זו העת, ממש עכשיו, זה קריטי: ממשלת ישראל חייבת להפעיל תוכנית חירום לעידוד תעסוקה של מבוגרים, למען הבריאות שלהם, כדי שהם לא יהיו בודדים, כדי שהם לא יהיו עניים. ואם אנחנו לא עושים את זה, חובתנו לספק להם איזושהי רשת ביטחון אחרת. אני בעד שאנשים יעבדו, זה הדבר הכי טוב, אבל אם לא – מחובתנו לפחות להאריך להם את המענקים האלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. עוברים להצבעה? משה ארבל רשום פה. אתה רוצה לדבר, משה? יעלה ויבוא בכבוד משה ארבל. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, בית ספר שפרירים א' במועצה האזורית עמק חפר ידוע כאחד מבתי הספר המצוינים בארץ. בית הספר זכה בפרסי משרד החינוך, רמתו הפדגוגית הגבוהה הוכרה על ידי גופים רבים. בית ספר שפרירים הוא חלק ממערכת החינוך המיוחד בארץ. לומדים בו כ-180 תלמידים מ-50 רשויות שונות ברחבי המדינה, תלמידים עם מגוון רחב של מוגבלויות, בין היתר ליקויי ראייה, ליקויי שמיעה, שיתוק מוחין קל, בעיות מוטוריות שנובעות ממחלות שונות או טיפולים כימותרפיים ועוד. אני לא יודע כמה בציבור וכמה בבית הזה שמעו על בית הספר, שהוא סיפור הצלחה חינוכי של ממש. לפני כחודשיים פנה אליי אחד ההורים לתלמידה בבית הספר, סיפר לי שלצד סיפור ההצלחה החינוכי והעבודה החשובה של הצוות החינוכי ישנו סיפור אחר, סיפור קשה, על תנאים פיזיים ירודים ומסוכנים בבית הספר: ביוב שזורם בין מבני בית הספר, מדרגות לא בטיחותיות, מבנים רעועים מאזבסט, כיתות מתקלפות, היעדר ניקוז מי גשם ועוד – תנאים שאף אחד מאיתנו לא היה מוכן שהילד שלו ילמד בהם. כשמדובר בילדים בחינוך מיוחד – ילדים עם לקויות שמיעה וראייה, ילדים עם מחלות ניווניות, שבאים לקבל הזדמנות לשילוב בחברה הישראלית – התנאים מקשים עוד יותר על מי שזקוק יותר מכול למעטפת חינוכית ראויה ומתאימה. בשל התנאים הקשים, לפני עשר שנים החלה בניית מתחם בית ספר חליפי, חדש לחלוטין, נגיש ומותאם לצורכי הילדים. בית הספר החדש הושלם כמעט לחלוטין, ובשל מחסור של 3 מיליון שקלים בלבד להסדרת הגישה התעבורתית לבית הספר ומפרצי החניה היה חשש אמיתי שגם בשנה הבאה בית הספר החדש לא ייפתח. במקביל, מבנה בית הספר הישן כבר הועבר והוקצה לגוף אחר לשנת הלימודים הבאה. התוצאה הייתה חשש ממשי שבשל ויכוח על 3 מיליון שקלים בין משרדי הממשלה והמועצה האזורית, 180 ילדי חינוך מיוחד יישארו בספטמבר הקרוב ללא כל פתרון חינוכי, כשבית ספר חדש מהניילונים שנבנה בעבורם מונח כפיל לבן ללא שימוש. פניתי בנושא לשרי החינוך, התחבורה והאוצר. אסור שילדים ישלמו את המחיר של ויכוחים ביורוקרטיים בין רשויות. לשמחתי הרבה, בזכות התגייסותם של רבים וטובים במשרד החינוך, בזכות התושייה של היועץ שלי תום דורון, שנדנד לכולם גם יחד – למשרד האוצר, משרד התחבורה, רמ"י, שלטון אזורי, ראשי המועצות האזוריות, ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, וחשוב מכול – הנהגת ההורים והורי הילדים היקרים – התבשרתי לאחרונה שנמצא פתרון ובית הספר ייפתח בשנה הבאה במשכנו החדש. אני מבקש בהזדמנות הזאת להודות לשר החינוך יואב גלנט, שהיה לו חלק מרכזי בקידום הפתרון, לסמנכ"ל משרד החינוך גדי מארק. בזכות המעורבות הזאת של רבים וטובים, אי של מצוינות חינוכית ימשיך לשגשג ולהתפתח למען מאות ילדים ומשפחותיהם, ולמען הצוות החינוכי שעושה עבודת קודש וראוי גם הוא לתנאים הולמים. אין לי ספק שכפי שהפתרון נמצא כאן, כך ראוי שימשיכו וישכילו משרדי החינוך והאוצר לפעול יחד למען חינוך ילדי ישראל – השקעה שאין ראויה וטובה ממנה, הולמת וערכית ממנה, ואין השקעה טובה ממנה לעתיד מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אחרונת הדוברות. אחר כך עוברים להצבעה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אתמול קרה אירוע חמור מאוד בכיכר הבימה כשעיתונאי שמזוהה, רחמנא ליצלן, עם התקשורת הימנית, הותקף על ידי קבוצה של אנשים אלימים מאוד, פורעי חוק, שנראים נורמטיביים לחלוטין, פלורליסטיים מאוד, אבל הם לא מאמינים בשום דעה שהיא איננה הדעה שלהם. במסגרת המתקפה הבוטה והברוטלית נגד שמעון ריקלין מערוץ 20, נאמר לו באופן מפורש שחבל שלא גמרו אותו באושוויץ – פשוט משום שהוא הביע דעה ימנית. עכשיו, הדברים האלה לא התרחשו רק פעם אחת, הדברים האלה מתרחשים כל הזמן. ערוץ 20 מעלה את הבודקה הקטן שלו בהבימה, וכמעט בכל יום אנחנו רואים אנשים צועקים, פורעים – גם באלימות מילולית, גם באלימות פיזית – עד כדי כך שפרשני הערוץ הזה ובהם ריקלין נאלצים לחזור הביתה בליווי משטרתי צמוד. אתמול זה באמת עבר אסקלציה, שהייתה, בעיניי לפחות, קו אדום, והחלטתי לפנות לשר התקשורת, ידידי הטוב איתן גינזבורג. אמרתי שלפני שאני פונה אליו כדי שבאמת יעלה את הדבר הזה לתודעה ציבורית, אני אבדוק אם הוא באמת דיבר על זה, יכול להיות שאני מתפרצת לדלת פתוחה. לא רק שאיתן גינזבורג מעולם לא התייחס למתקפות האלה, והוא שר התקשורת, על התקשורת הימנית שמותקפת כל הזמן, פעם אחר פעם – זה מצולם, לא צריך ספקולציות; רואים את זה, זה אווידנטי; אין פה ויכוח בכלל שאנשי תקשורת מותקפים באופן חמור ביותר, רק שזה מצד שמאל ולא מצד ימין. מה שראיתי, להפתעתי ולחרדתי, זה שאיתן גינזבורג דווקא כן התייחס לשמעון ריקלין, רק שימו לב באיזה אופן: שר התקשורת הישראלי פונה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ולא מגן על ריקלין ולא מגנה את המתקפות האלימות שריקלין חווה כבר חודשים רבים; במקום זה, הוא מתלונן על שמעון ריקלין. ולמה? שימו לב: "כשר התקשורת, ודווקא כמי שמאמין שתקשורת חופשית ומאוזנת היא נכס דמוקרטי שיש להגן עליו, הזדעזעתי למקרא אמירות אלו, שיש בהן חשש כבד להסתה ולאלימות נגד עיתונאים". שר התקשורת קורא את הציוצים של שמעון ריקלין וחושב שהציוצים האלה הם סכנה אמיתית לדמוקרטיה ולתקשורת. ציוצים. אבל כשאותו צייצן, שמעון ריקלין, חווה אלימות אמיתית ואמירות שלא ייאמרו – שלא ייאמרו בשום צורה בציבוריות הישראלית – איכשהו זה עובר מעליו. עכשיו, שר התקשורת איתן גינזבורג הוא לא שר התקשורת של השמאל. נכון שהוא מהשמאל, אבל הוא לא שר התקשורת של השמאל. הוא שר התקשורת של כל העיתונאים ושל כל אנשי התקשורת, ויש פה חלוקת קשב סלקטיבית ומטרידה מאוד. אני מוסיפה לזה: הדס שטייף, קולגה, קולגה, אשת תקשורת, פונה בפייסבוק או בטוויטר וכותבת כך: לא צריך אויבים כשיש עמית סגל אחד. היא משווה קולגה שלה לאויב מדינת ישראל. שר התקשורת נאלם דום. עמית סגל חוטף הפגנות אלימות מאוד מחוץ לערוץ 12 יום אחרי יום. שר התקשורת נאלם דום. על מה יש לשר התקשורת באופן קריטי לפנות למנדלבליט? ציוצים של שמעון ריקלין. אני פונה לאיתן גינזבורג, שהוא אדם הגון, ואדם שאני מעריכה מאוד, ואומרת לו: אנא, אל תייצר סלקציה; אל תייצר עמדה מתוך פוזיציה פוליטית. כשאנשי תקשורת ימנים מותקפים באופן חמור הרבה יותר, גם שם צריך להישמע קולך, וכרגע קולך חסר. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. אנחנו נעבור להצבעה. אז אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> יש לך עוד שנייה זכות דיבור על התקנות הבאות. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אתה רוצה שאדבר בתקנה הבאה? לא אכפת לי. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> כן. אז אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד התקנות – 6 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 41), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו לדון בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 41), התשפ"א–2021. יעלה ויבוא להציג את הדברים סגן שר הבריאות יואב קיש. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול פעם ראשונה שאני פה לצידך, אז אני מאחל לך הצלחה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, כמה דברים לגבי סיכום הדיון הקודם, למרות שההצבעה אכן עברה בהצלחה: עלה פה חבר הכנסת אוסאמה סעדי ודיבר על כל האירועים שהיו בשכונת שמעון הצדיק ובסילוואן וטען שזה לא אירוע אזרחי, זה אירוע לאומי וזה בבית משפט. אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה: שקר וכזב. מדובר בוויכוח אזרחי על בעלות קרקע בשכונת שמעון הצדיק; גם סילוואן, שזה בתי התימנים הישנים שנלקחו מידי היהודים שלא כחוק. הדבר הזה עכשיו מתבצע בבית המשפט ברמה האזרחית, ואני מאוד מקווה שבית המשפט יבחן את הדברים ויכריע לפי הצדק והדין. קרקע שנלקחה שלא בצדק – ובאלימות, במקרים מסוימים – צריכה לחזור לבעליה. שלא יתחבא מאחורי סיסמאות שקריות למיניהן, ואני מחזק את חבר הכנסת שיקלי, שגם עושה ברגעים אלה דיון בנושא. אני חושב שהוא מדבר כללית גם על כל נושא הפרעות של המגזר הערבי, שהיינו נוכחים להן, והאלימות הזאת, שחייבים לגדוע אותה בכל הכוח. זה לגבי חבר הכנסת אוסאמה סעדי. לגבי חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שעלתה ואמרה פה כמה טענות, אני רוצה להבהיר כמה דברים: אף אחד לא כופה על אף אדם במדינת ישראל להתחסן, אז "אל תכפו על ילדים להתחסן" זו אמירה לא במקומה, לא ראויה, ואין מאחוריה פסיק של אמת. לא הכרחנו אף אדם בישראל להתחסן. יש אנשים רבים שבחרו לא להתחסן מבחירות שונות. אני חושב שברמה העקרונית זה שיקול מוטעה, אני לא מכיר כל מקרה לגופו ויש כמובן סיבות רפואיות ולא איכנס אליהן, אבל ברמה הבסיסית, בן אדם בריא, אני חושב שמן הראוי שיתחסן, וכך עשו רוב האנשים בישראל והצילו את מדינת ישראל בעניין הזה. לבוא ולומר שאנחנו הולכים לכפות על ילדים להתחסן זו ממש אמירה מגוחכת. אין ספק שאנחנו במקום הזה שוקלים ונוקטים משנה זהירות, ובוודאי רחוק מהאמת לומר שאנחנו כופים על ילדים להתחסן. דבר נוסף – היא הזכירה את נושא צה"ל. היא נתנה איזה מקרה ספציפי של אם לא מחוסנת שהגיעה לאיזה אירוע. אני רק רוצה לחדד ולומר שבכל מה שקשור בצבא ההגנה לישראל, ההנחיות שלו הן לעצמו בלבד. זאת אומרת, הוא מסוגל להפעיל שיקול דעת, הוא מסוגל לפתור במקרים ספציפיים כאלה ואחרים. לכן, אין פה עניין למשרד הבריאות, ואני מציע לחברת הכנסת שאשא ביטון לפנות בעניין למשרד הביטחון או לרמטכ"ל, שיבחן את הנושא. אלה הדברים שרציתי להתייחס אליהם. רק מילה אחרונה, כבוד היושב-ראש: אתה פספסת, לא ידעת אם המפסק בצד ימין או שמאל. אני מבקש ממך ומכל חברי סיעתך, שימו לב, בין ימין לשמאל – זה מאוד מסוכן. למפלגה שלך קוראים ימינה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> ביושבי על הכיסא הזה אני מנוע – אני שומר על ממלכתיות הכיסא, ואני מנוע מלהגיב לך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רק אומר שהמפסק בצד ימין, מפלגת ימינה, והוא לא בצד שמאל. תזכור את זה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> איפה שהסטיק. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> איפה שהסטיק – בדיוק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כבר אמר החכם מכל אדם: "לב חכם לימינו". << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא סתם אני מבקש שתיתנו כבוד ואמת לשם של המפלגה שלכם. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אדוני סגן השר, אתה מוזמן להמשיך להציג את התקנות, שתכף נדון בהן, ואני בטוח שכל חברי הכנסת שיעלו יתייחסו אך ורק לתקנות שתעלה פה עכשיו. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. אז תודה, ואני עובר לתקנות. אכן, מכיוון שבאמת ועדת הקורונה עדיין לא התחילה לפעול, ובכל מקרה התקנות האלה כבר הגיעו להבשלה, אנחנו מדברים על תיקון מס' 41 שמגיע למליאה. התיקון קבע הוראת שעה שבמסגרתה התאפשרה הפעלת בית מלון כחלופת מגורים ללא צורך באישור תו ירוק עבור תושבי האזורים המנויים בהכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף. תיקון זה נדרש נוכח המצב הביטחוני בעוטף עזה, יישובי הדרום ויישובים נוספים – לאפשר לתושבים אלה הפוגה וההגנה באופן מיידי. אבקש את תמיכת הכנסת לתקנה זו. תודה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> ראשון הדוברים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, אתמול בוועדת הכספים אנחנו התחלנו את הקרב על מתווה הפיצויים לעסקים שספגו נזק עקיף במהלך ימי הלחימה. אני רוצה להזכיר שהפעם לפחות 75% מהישראלים נכנסו למקלטים, מערכת החינוך הושבתה ברדיוס של 80 קילומטר מהרצועה, ומן הסתם עשרות אלפי בתי עסק פשוט לא יכלו לעבוד. אבל למרות זאת, אתמול בישיבת הוועדה רשות המיסים הציגה מתווה מקובע, ששוב מדבר על פיצויים ברדיוס של 40 קילומטר בלבד, בלי ראשון לציון, בלי רמת גן, בלי חולון, בלי הרבה מאוד יישובים שבהם ההורים נאלצו להישאר בבתים עקב האזעקות והשבתת מערכת החינוך. לפי הערכות, הנזק שבעלי עסקים ספגו מתקרב לפחות ל-700-600 מיליון שקלים, וזה אחרי שנת הקורונה, שבמהלכה 90,000 עסקים קטנים הלכו, לצערי, לעולמם. כן, אני מבין את השלכות הרוחב והחשש מהעלות התקציבית הגבוהה, אבל מדובר כאן באנשים ובמשפחות שספגו הפסדים והיום המדינה מתנערת מהם. אתם יודעים מה? אולי הגיע הזמן שהממשלה תיקח בחשבון גם את עלות הפיצויים הצפויה בניהול מדיניות הביטחון, שזה יהיה חלק אינטגרלי ממערכת השיקולים. נוח לנו בוועדה לתקוף את אגף התקציבים, שבולם את הרחבת המתווה, אך בסופו של דבר יש כאן שר אוצר, ויש לו שם, והאחריות היא שלו, והוא אמור להתוות כאן מדיניות בנושא. בעיניי הוא הכתובת. דיברו אתמול על החוסן הלאומי. אז העסקים הקטנים – הציבור הענק הזה הוא הבסיס של הכלכלה שלנו; הוא החוסן הלאומי שלנו; הוא מנוע הצמיחה ואין לנו להפקיר אותו. אני מצפה ממשרד האוצר להציג מתווה מתוקן וצודק בשבוע הבא. אני גם מקווה שיהיה לנו הרבה יותר קל לטפל בעסקים הקטנים במסגרת ממשלת השינוי, אדוני היושב-ראש, אם המפלגה שלך תבחר בכפתור הנכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אדוני, תודה. אני עכשיו מקריא פה רצף של שמות, ומניח שרובם לא פה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח. חבר הכנסת משה אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איך בין דא. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> איך בין דא. איך וייס נישט. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> האמת שאני לא יודע מה אמרתי, אז הכול בסדר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איך וייס נישט זה לא יודע. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אה, הינה, אתה רואה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ואס וילסט דו זה מה אתה רוצה ממני. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> טוב. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר היקר, בתקשורת העולמית והארצית פורסמה לאחרונה שורה של מקרים מצערים על התנכלויות ליהודים ולמוסדות יהודיים ברחבי העולם; דבר שמעורר מחד דאגה גדולה, ומאידך מצריך חשיבה עמוקה ופעילות מהירה לשיתוף פעולה בין-לאומי למיגור התופעה הכואבת של הצקות ופעולות איבה דווקא משום היותנו יהודים. בין שלל הכותרות המצערות פורסם כי ישנו ונמשך גל התנכלויות אנטישמי ברחבי ארצות הברית – כן, באמריקה, בעלת בריתנו, שהיא בעלת בריתנו שנים רבות. בדיווחים של משטרת ניו יורק נרשמו 191 פשעי שנאה נגד יהודים. באחת ההתנכלויות נסע פורע אנטישמי במכונית ליד בית הכנסת בדרום פלורידה וצעק שם לעבר הרב המקומי: ימותו היהודים. לאחר מכן הוא שב שוב לאותו מקום, חזר וזרק שק של אשפה לעבר בית הכנסת והרב. בשבת הייתה התנפלות על שני בחורים בשכונת בורו פארק בשדרה ה-18 בניו יורק על ידי שישה פורעים, שהניפו אלות לעברם של הבחורים. חייבים גם לציין דברים טובים. מושל ניו יורק נתן הוראה מיידית למשטרה להגביר את הנוכחות שלה בשכונות היהודים כדי לשמור עליהם שם. הוא גם ציין שהוא שולח מצידו כל יום את כוחות הביטחון להיות סביב המוסדות היהודיים ומוסדות החינוך והקהילה היהודיים, והשוטרים עובדים יחד עם ראשי הקהילה היהודית להגברת הביטחון של יהודי ניו יורק ומתן מענה לאיומים. כמובן שאלה צעדים שנעשו אחרי דיון חירום שנעשה אצלו, לטיפול באנטישמיות ובאלימות נגד היהודים הגוברות בעירו ניו יורק. כאמור, על פי הרישום, היו ונרשמו 191 מקרים נגד יהודים, שזו עלייה של 71% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. משם, בקצרה, נטוס לאירופה של היום. לצערנו, גם בבריטניה מדווח על אירועים אנטישמיים בממלכה המאוחדת, ושם הזינוק הוא של 600%. גם בגרמניה, בעיר בון, הושלכו אבנים על בית הכנסת, ובעיר אחרת היה ניסיון לשרוף אנדרטה שהוקמה לזכר יהודים. גם באוסטרליה, גם בסין, גם בצ'ילה היו התפרצויות של שנאה כלפי העם היהודי. אני מסיים. יותר מסביר להניח שהמבצע שלנו בעזה, שומר חומות, להגנה על מדינת ישראל, מבצע מהמוצדקים ביותר, הביא לקדמת הבמה את השנאה והדעות החשוכות, שתמיד היו שם ברקע אבל כיום יותר מתמיד שולטות שם בשיח. חייבים כולנו, ובפרט משרד החוץ והעומד בראשו מר גבי אשכנזי, לפעול בכל הכוח בפעולות למיגור התופעות של השנאה כלפי היהודים. זה כולל הסברה מלאה וצידוק הפעולות הישראליות בעזה, למרות שאין לזה, לצערנו, גיבוי מחלק מסוים מהזרמים שם, בארצות הברית; שם כנראה נהנים לרחם רק על העם הפלסטיני. אבל בגיבוי שלהם לערבים ובמתקפות ובלחצים שלהם עלינו, אנו מקבלים כתוצאה את אותן פעולות שמניתי לעיל. לסיום, חובה להתאמץ בהסברה – זה תפקידה של המדינה, של השגרירים, של משרד החוץ והתפוצות – ולהרגיע את כל האנטישמיות הגדולה, שמתחילה באנטישמיות קטנה שלא ממגרים אותה בתחילת הדרך. פעלו בבקשה למען מיליוני היהודים הנמצאים בגולה וסובלים מפשעי השנאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> פחות. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כבוד סגן השר, חברי הכנסת, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. קודם היה פה חבר הכנסת סעדי ודיבר על סילוואן. יש דיון בבית המשפט המחוזי על בתים בסילוואן. אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. אנחנו מדברים על שתי שכונות בירושלים: האחת, כפר התימנים, מה שהוא קורא לו סילוואן; השם סילוואן בא מכפר השילוח. יהודים מתימן שעלו בעליית "אעלה בתמר" בשנת תרמ"ב, לפני 139 שנים, הקימו את כפר התימנים. הם נאחזו במקום במשך למעלה מ-50 שנה, כולל כשהותקפו בפרעות תר"פ, תרפ"א, תרפ"ט, עד שגורשו על ידי הבריטים. זו שכונה אחת. השכונה השנייה היא שכונת שמעון הצדיק, מה שהוא מכנה שייח' ג'ראח. זאת שכונה שנוסדה על ידי ועד העדה הספרדית וכנסת ישראל בשנת תרנ"א, לפני 130 שנה. גם שם החזיקו במקום 57 שנים, כולל כל הפרעות, עד מלחמת העצמאות – אז הם פונו על ידי הבריטים. אדוני היושב-ראש, מדובר פה על שתי שכונות ששבות לבעליהן החוקיים. על זה תושבי אותן שכונות, בעידוד ארגוני שמאל, עמותות שמאל ובעידוד חברי הכנסת של הרשימה המשותפת גורמים, לפרעות ולמהומות, כאילו מדובר פה על סכסוך אזרחי. אין פה סכסוך אזרחי; יש פה מי הבעלים על ירושלים, מי הבעלים על ארץ ישראל. עם ישראל שב לארצו, שבנו לירושלים ושבנו לאותן שכונות שגרו בהן יהודים. על כך המלחמה. אני מציע שכולנו נקרא לשכונות האלה לא שייח' ג'ראח אלא שמעון הצדיק; לא סילוואן אלא כפר התימנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת מאזן גנאים – אינו נוכח. אנחנו נעבור מייד להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אתה צריך לשאול אותי – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> האם סגן השר רוצה לסכם? בסדר, אבל הפעם אני מתחקר, ואני אפעיל את ההצבעה בעצמי. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> האמת, תתפלא. חברים, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד התקנות – 4 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 41), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שתיקון מס' 41 לתקנות עבר. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אנחנו עוברים לדבר על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021. יעלה ויבוא סגן שר הבריאות יואב קיש להציג את התיקון. זה הדבר האחרון על סדר-היום שלנו. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני, ברשותך, מכיוון שזה הנושא האחרון על סדר-היום – אנחנו נמצאים בימים מאוד מתוחים ומשמעותיים במדינת ישראל, כשעל הפרק הקמת ממשלת טלאים, בשמה המכובס "ממשלת שינוי", מצד אחד, וחזרה ל-21 יום לכנסת או הליכה לבחירות חמישיות. זה אירוע שללא ספק מאתגר מאוד את מדינת ישראל. אני רוצה להוציא מעל במה זו פנייה לשני אנשים שבעיניי מחויבים היטב לאידיאולוגיה שאני שותף לה, רוצים לעשות טוב למדינת ישראל, ומוצאים את עצמם היום במערבולת שיכולה להשפיע ולגרום למדינת ישראל להיכנס לתקופה קשה מאוד. שני האנשים האלה – את האחד אתה מכיר היטב, כבוד היושב-ראש, קוראים לו נפתלי בנט, ואת השני אתה מכיר אולי פחות טוב, קוראים לו חבר הכנסת גדעון סער. אני חושב שבידי שניהם האפשרות, ואפילו מספיק שכל אחד מהם ייקח את ההחלטה וזה כבר יקרה; ההחלטה הפשוטה שאומרת: אני מבין שממשלת טלאים מסוכנת למדינת ישראל במיוחד במצב שאנחנו נמצאים בו. דרך אגב, שמעתי את יושב-ראש הסיעה שלך, חבר הכנסת נפתלי בנט, אומר את זה בצורה מפורשת לפני שבוע. לפני שבוע הוא אמר – הוא עדכן והתקשר לכל אותם ראשי סיעות בגוש הטלאים ואמר להם שמדינת ישראל פשוט לא יכולה להרשות לעצמה כזאת ממשלה. לא אני אמרתי, הוא אמר: אני יורד מזה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תגיד לי, סגן השר קיש, אתה פרלמנטר יותר מנוסה ממני – כמה מקובל שסגן שר עולה ומתייחס אישית ליושב-ראש הכנסת המכהן? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> א. כל הזמן. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בוא נעשה רגע ככה: מה זה מקובל? זאת זכות קיימת. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> הבנתי, אוקיי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זכותך לא להגיב ולא להתייחס בכלל. לנפנף אותי. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> כשאני יושב פה על הכיסא הזה, זאת חובתי לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זאת לא חובתך. יש לך הזכות והחובה. זאת דעתי, לפחות. אני לא ניהלתי ישיבה מימיי, אבל אני יכול להגיד לך שראיתי הרבה מקרים של שיח, בין חיובי ובין שלילי, בין מי שיושב פה על הכיסא למי שפה. כל עוד זה דיון שנעשה בהחלפת דעות ענייניות, אני לא רואה בזה פגם. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> עקב ההיסטוריה הארוכה המשותפת שלנו, אני אאפשר לך להמשיך בדברים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא חושב שראיתי מצב – אבל פה נמצאת המזכירה: האם יש מקרה שבו היושב-ראש מונע ממי שזכותו לדבר על הדיון, לדבר? נדיר שזה קורה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני זוכר שהיה מקרה שהיה פה השר אלקין והיה פה בכיסא הזה חבר הכנסת שכיהן בתפקידו כסגן יושב-ראש הכנסת – זה היה אחמד טיבי – ובאותו רגע שהשר זאב אלקין נאם היושב-ראש טיבי קטע את דבריו ואפילו הוריד אותו. אירוע חריג מאוד. זה לשאלתך. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> לא, השאלה היא אם מי שעמד פה התייחס למי שיושב פה אישית. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> קודם כול, אמרתי שאתה מכיר היטב את יושב-ראש הסיעה. אני לא דורש ממך שום תגובה אישית. באמת שלא. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> הכול בסדר. יש לי פה בעיה. מצד אחד חבר מהטייסת, מצד שני חבר מהסיירת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, עזוב, יש פה מדינת ישראל, אין פה בעיה. זה השיקול המרכזי: מה טוב למדינת ישראל. אני חושב שבזה כולנו מאוחדים – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> לגמרי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – כפי שאמרתי, גם אותם שני חברים שלא נמצאים פה, גם נפתלי בנט וגם גדעון סער, מאוחדים ברצון לטובת ישראל. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לכן אני אומר שוב: זה המסר המרכזי. אני חושש מאוד מהטעות ששניהם וחברי הסיעה שלהם יעשו, ילכו למצב שיכול לעשות למדינת ישראל נזק עצום. ראינו בפני איזה אתגרים אנחנו עומדים, ראינו מה קרה לפני שבוע. אני חוזר ואומר שוב מהמקום שהפסקנו את הדיון: לפני שבוע נפתלי בנט אמר – לא אני – שאי-אפשר לעשות ממשלת טלאים. מדינת ישראל לא יכולה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה דברים ראש הממשלה אמר? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הינה, אתה רואה, יש קצת אקשן לחברי ממשלת הטלאים. אני יכול להבטיח לך דבר אחד, שברמה האידיאולוגית המרחק ביני לבין היושב-ראש הרבה יותר קטן מהמרחק בינך לבין היושב-ראש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> בוא נמשיך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ברמה האידיאולוגית, וללא קשר להיכרויות האישיות. עכשיו אני אומר את הדבר הזה: נפתלי בנט בעצמו לפני שבוע פסל את ממשלת הטלאים הזאת. גדעון סער לא היה בין אלה שפסלו, זה נכון, אבל אני יודע מה האידיאולוגיה שלו, ואני יודע במה הוא מאמין, ואני אומר לכם: הוא לא יהיה מסוגל להוביל את זה בממשלת הטלאים. האתגרים יתנפצו בפניכם. אתם נכנסים לסד שאתם – לפני שבוע הבנתם את זה ועכשיו כבר לא? זה מסוכן מאוד, ואני קורא מפה בצורה הכי ברורה גם ליושב-ראש תקווה חדשה גדעון סער, גם ליושב-ראש ימינה נפתלי בנט: תתעשתו, תפסיקו עם ההתנהלות הפרסונלית ותחזרו לממשלת ימין של 65 מנדטים קוהרנטית. תבנו את המתווה הנכון ונוביל את מדינת ישראל להצלחה. לגבי הנושא של התקנות – ואמרתי עוד פעם, בגלל שזה הנושא האחרון על סדר-היום היה לי צורך לשתף בנושא הקודם. אני הבאתי לאישור הכנסת מטעם משרד הבריאות את תיקון מס' 19, בהתאם למנגנון הקבוע בחוק. ביום 5 במאי, נוכח נתוני התחלואה בעולם והחשש מיבוא תחלואה לישראל מחו"ל, בפרט של וריאנטים, הממשלה אישרה את תיקון 19 לתקנות התעופה. התיקון קבע כמה שינויים, המבהירים או מקילים בתקנות העיקריות, לבקשת רת"א, רשות התעופה האזרחית, כולל ניקוי וחיטוי של מטוס בתדירות נמוכה קצת יותר מאחת ל-24 שעות, בהתאם לסטנדרט עולמי וכיוצא בזה, מי יכול להיכנס לתא הטייס, אדם נוסף לטובת פיקוח על כלי הטיס, ותקנות עיקריות הקובעות תנאים והגבלות להפעלת כלי טיס ושדות תעופה ולעניין השוהים בהם. מגבלות אלה נקבעו בהתאם לסמכות הממשלה לפי חוק, ופירטתי בין השאר גם איסור עלייה למטוס ללא הצגת בדיקה שלילית 72 שעות לפני כן, טיפול באדם עם תסמינים וכו'. עמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות היא כי המגבלות המפורטות בתקנות נדרשות לצורך הגנה על בריאות הציבור מפני התפשטות הנגיף וצמצום התחלואה ומניעת סיכון לציבור. הדבר נכון במיוחד בנתב"ג, מקום המתאפיין בשהות ממושכת של אלפי אנשים ביום במקום סגור, חלקם מקבוצות סיכון וחלקם לאחר שהייה במדינות שבהן קיים סיכון מוגבר להתפשטות הנגיף ואולי אף וריאנטים לנגיף. על משמעות תופעת הווריאנטים, כניסתם לישראל, אני לא ארחיב, ברור לכולם שזן עם יכולת הדבקה מוגברת או אלימות יתר כלפי החיסון – ברוך השם, עד היום עוד לא מצאנו כזה – תרחיש כזה עלול לפגוע במבצע חיסון הקורונה בישראל ולהחזיר אותנו אחורה בהתמודדות שלנו מול אתגר המגפה. אני לא אעבור על כל מה שאמרנו; ראינו את זה גם בווריאנט האנגלי, גם בווריאנט ההודי. הכנסת חובת בדיקה שלילית בטווח של 72 שעות חובה טרם עלייה לטיסות לישראל מצמצמת משמעותית את אחוז החולים המגיעים מחו"ל לישראל, ולכן מובא לאישורכם תיקון 19 לתקנות תעופה. בממשלה כבר אושר תיקון 20, שהאריך את התקנות עד ל-3 ביוני. עם זאת, ללא אישור המליאה לתקנות תתבטל האחריות הפלילית לעבירות הנובעות ממעבר על תקנות אלה. אבקש לאשר את התקנות. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה, סגן השר. אני אעבור להקראה מהירה של השמות של חברי הכנסת, שאינם נוכחים פה: חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. סליחה, סליחה, חבר הכנסת משה אבוטבול יעלה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – תמיד סולח. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תמיד, תמיד. נראה לי שמה שאתה עומד להקריא זה הרבה יותר ארוך משלוש דקות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, אבל זה משהו חשוב. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> בעזרת השם. קדימה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר היקר, קיבלתי אתמול מכתב מאוד נרגש מארצות הברית, מארגון שנקרא "עם אחד", ואני החלטתי לא להשאיר אצלי את המכתב ולהתענג עליו לבד אלא לשתף באותו מכתב גם את החברים שנמצאים כאן, ואני חושב שהוא מדבר בעד עצמו: "לכבוד חבר הכנסת הרב משה אבוטבול, משכן הכנסת, ירושלים. שלום וברכה, בימים אלה, כשישראל מתאוששת ממתקפת טילים קטלנית ומאלימות של פורעי חוק מבית, אנחנו בארגון עם אחד פונים אליך כדי להביע תמיכה בלתי מתפשרת בישראל ודאגה אמיתית לשלום אזרחיה. ארגון עם אחד הוקם ב-2018 כדי לקדם ולחזק את שותפות הגורל ואת הקשרים בין יהדות התפוצות לבין ישראל. מתוך נאמנות לתורת ישראל, שמנו לנו למטרה לבלום את הקולות המעלים אפשרות של 'ניתוק' או 'התרחקות' כלשהם בין שתי הקהילות. לצערנו, בימים האחרונים היינו עדים לתופעה של יהודים רבים בארצות הברית, במיוחד בחוגים הפרוגרסיביים, המאשימים את ישראל באפרטהייד, טיהור אתני ורצח עם. הזדעזענו ממכתב" – שימו לב – "של כ-100 'פרחי רבנות' של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית המאשימים את ישראל ב'אלימות גזענית' נגד פלסטינים ושוללים למעשה את זכותו של עם ישראל לארץ ישראל עם תיאורים של עם נרדף שהגיע 'למקום מלא באנשים שלא היו מעוניינים בשכנים חדשים'. אנחנו מודאגים מאוד מהטרנד בקרב יהדות ארצות הברית של אמירות המביעות תמיכה דווקא בצד הפלסטיני ומתעלמות לחלוטין מביטחונה של ישראל ושוללות את צדקתה במאבק נגד הטרור. לאור האמירות הללו, חשוב לנו להדגיש כי אנחנו יוצאים בתוקף נגד המוסר הכפול, המכיר בזכותה של כל מדינה פרט לישראל להגן על עצמה מפני הטרור. אין זאת אלא ביטוי של אנטישמיות. דין תושבי אשקלון" – איפה שהשר היקר שלנו גר – "כדין נפגעי האסון בבנייני התאומים בניו יורק; דין בית כנסת בלוד, כדין בית כנסת בפיטסבורג. זכותה המלאה של ישראל לנהוג ביד קשה בכל מי שמסכן את אזרחיה מבית ומבחוץ. הקולות החדשים לא ישתיקו את רוב העם היהודי בתפוצות, שתמך, תומך וימשיך לתמוך בישראל ללא פשרות. התמיכה הזו חזקה במיוחד בקרב קהילות הבנויות על ערכי המסורת היהודית מדורי-דורות, המחויבות לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל". לסיום, "אנחנו בעם אחד נעשה הכול כדי לחזק את הקול הפרו-ישראלי בתפוצות. אנחנו פועלים ונמשיך לפעול ללא לאות לחיזוק הקשר בין יהדות התפוצות לעם היושב בציון, מתוך הבנה של שותפות הגורל הכה-עמוקה והנצחית בין כל היהודים בכל מקום באשר הם". אנחנו כמובן עומדים לרשותם של כולם בכל נושא הקשור בין ישראל ליהדות התפוצות". על החתום ד"ר ירווינג ליבוביץ, המייסד, ולצידו שלמה ורדיגר, המייסד. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך באמת, זה באמת ונטילטור אחד קטן בתוך הגיהינום הזה שאנחנו מקבלים בכל המתקפה על עם ישראל, אבל אני שמח שיש גם יהודים אמיתיים בארצות הברית, שלא נבהלים מהביקורת של הרפורמים והקונסרבטיבים ויודעים להגיד בקול נחוש שמדינת ישראל צודקת במאבק שלה בעזה, וזה אחד המבצעים המוצדקים ביותר של העם היהודי נגד כל הפורעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינה נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת מאזן גנאים – אינו נוכח. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> רגע, אתה רוצה להגיד? הצבעה. די, דיברת מספיק, אדוני סגן השר. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> א. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אתה צודק. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> ב. בסדר, דיברתי מספיק. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> היית ברור. בסדר גמור. הצבעה מס' 4 בעד התקנות – 3 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> בסדר גמור, ברוב של שלושה נגד אפס – אני מכריז שתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021, עברו. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ' בסיוון התשפ"א, 31 במאי 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:48. << סיום >>