דברי הכנסת
דברי הכנסת
ט / מושב ראשון / ישיבות כ"ב–כ"ד /
כ'–כ"ב בסיוון התשפ"א / 31 במאי – 2 ביוני 2021 / 9
חוברת ט'
ישיבה כ"ב
הישיבה העשרים-ושתיים של הכנסת העשרים-וארבע
יום שני, כ' בסיוון התשפ"א (31 במאי 2021)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
נאומים בני דקה 8
בועז טופורובסקי (יש עתיד): 8
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 9
אבי מעוז (הציונות הדתית): 10
תמר זנדברג (מרצ): 10
מוסי רז (מרצ): 15
איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 17
נירה שפק (יש עתיד): 20
סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 21
גלעד קריב (העבודה): 21
מירב כהן (יש עתיד): 22
ניצן הורוביץ (מרצ): 23
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 24
רון כץ (יש עתיד): 25
נאום בכורה של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי 25
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 26
ניצן הורוביץ (מרצ): 29
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ' בסיוון התשפ"א, 31 במאי 2021. אני פותח את הישיבה.
הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א–2021.
לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/1292/24 וכלה בהצעת חוק פ/1413/24: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן, עיסאווי פריג' ומוסי רז; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שלילת שכר בגין אי-הקמת ממשלה), מאת חבר הכנסת אביר קארה; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי של חברי הכנסת המכהנים כחברי הממשלה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מכלוף מיקי זוהר, יצחק פינדרוס, משה אבוטבול, חוה אתי עטייה, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, יעקב מרגי, מאי גולן ויעקב טסלר; הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלת דמי ניהול לעמית שסיים את עבודתו), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגה לחוקר), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון – סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בהתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לחינוך נגד גזענות, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן, ג'ידא רינאוי זועבי ומוסי רז; הצעת חוק המרכז למורשת הערבים בישראל, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן, ג'ידא רינאוי זועבי ומוסי רז; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – מגבלות ברישוי קבלני כוח אדם), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: טוהר המידות במוסדות השלטון (תיקוני חקיקה), מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן, ג'ידא רינאוי זועבי ומוסי רז; הצעת חוק-יסוד: טוהר המידות במוסדות השלטון (תיקוני חקיקה), מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', יאיר לפיד, מיקי לוי, קארין אלהרר, אלעזר שטרן, ולדימיר בליאק, רם בן ברק, נירה שפק, מירב בן ארי, רון כץ, בועז טופורובסקי, מאיר כהן, אורנה ברביבאי, מירב כהן, עידן רול, יוראי להב הרצנו ויואל רזבוזוב; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור מכירת פרוות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציב המוקצה למאבק בנגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנגשת תחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – הגבלת הסמכות להגשת קובלנה פלילית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – שיעור מס מופחת על מוצרי מזון בסיסיים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן, עיסאווי פריג' ומוסי רז; הצעת חוק לפיצוי לנפגעי נגיף הקורונה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – הארכת התקופה לשימוש בכוח נגד הסגת גבול), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: הפרדת רשויות (תיקוני חקיקה), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון להחלטות הממשלה להצטיידות או התעצמות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חובת איסוף סמי מרפא), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מרכז לידה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הנחה בתחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק הסדרת התפילה בכותל המערבי, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי במס לגרושים ידועים בציבור), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (תיקון – קביעת תאגיד שאינו מדווח או שותפות כחברת שכבה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סדנאות הכשרה לשוויון מגדרי בגיל הרך, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה של תלמידים במערכת החינוך (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לסימון סוסים, חמורים ופרדים ולהגנתם, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק תשלום שכר היועץ המשפטי ומבקר העירייה (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – עסק של אבזרי מין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה במוסדות חינוך, החלת אחריות אישית על מנהלי בתי ספר והגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק), התשפ''א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ביטול סמכויות גבייה מינהליות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (פקידי יערות ברשות מקומית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (סמכות השר להגנת הסביבה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (חובת פרסום לציבור על ידי הצבת שלט), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק תהליך קבלת החלטות בעניין הסכמי סחר בין-לאומיים, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה מחמת מראה והתניית רישיון עסק באיסור הפליה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – זכאות יוצאים בשאלה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שמירת מרחק בעת עקיפת רוכבי אופניים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירותי תחבורה ציבורית ללא תשלום), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שילוט אלקטרוני ומערכת כריזה באוטובוס בשפה הערבית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לצאצא אזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הסעת תלמידים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול, שלמה קרעי ועופר כסיף; הצעת חוק-יסוד: השוויון, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הצמדת תשלומים לחיילים בודדים למדד המחירים לצרכן, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – קנס מוגדל בגין הרצת מניות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת גזענות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפסקת היריון, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התרבות והאומנות (תיקון – הקצאת תקציב שנתי לתרבות והאומנות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות מדורגת), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה לעובדת העוברת טיפולי פוריות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדרת אלמן ושכול), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – ביטול השתתפות רשות מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הזכות לשכר ביום הבחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעל רון בן משה, רם בן ברק, עודד פורר, יבגני סובה ויעקב מרגי; הצעת חוק זכויות למשפחות של אנשים עם מוגבלות, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ויאיר לפיד; הצעת חוק יום לציון פועלו וזכרו של אלי כהן, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, מיכאל מלכיאלי ועופר כסיף; הצעת חוק מעונות לסטודנטים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק הרשות הלאומית למניעת התאבדויות, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, מיכאל מלכיאלי ועופר כסיף; הצעת חוק ארגוני עזר רפואיים הפועלים בתחום רפואת חירום דחופה טרום-אשפוזית, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – יידוע מנוי בדבר קצב הגלישה הממוצע באינטרנט), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מירב כהן ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון – דיווח יועץ השקעות ללקוח), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק האזרחות (תיקון – ביטול אזרחות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סייג להטלת התפקיד להרכיב ממשלה), מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, רון כץ, יוראי להב הרצנו וולדימיר בליאק; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגבלת שימוש ברשתות חברתיות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו ואופיר סופר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הכנסה שמקורה בדמי אבטלה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת סעיד אלחרומי, מאזן גנאים, ווליד טאהא ומנסור עבאס; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ימי חופשה להורים שילדם נפטר), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק ואבי דיכטר; הצעת חוק איסור ניתוק שירותי חשמל ומים למוסדות חינוך (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק ואבי דיכטר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הסכמה מדעת של קטין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור פרסום כפוי במענה טלפוני), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הספרייה הלאומית (תיקון – פטור ממס והשתתפות המדינה בתקציב), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הגבלת דמי רישום), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הבטחת פיצויים לתושבי מתחם פארק חורשות (אבו כביר), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – השכלת ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק סמכות ואחריות הורית (משמורת), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, מיקי לוי ורון כץ; הצעת חוק משבר נגיף הקורונה החדש (הגנה על שוק הדיור) (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן וג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפחתת מס רווחי הון), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – מענק מיוחד לרכישת דירת מגורים מזכה באזור עדיפות לאומית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יעקב טסלר; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – התמכרות פסיכוטית לחומרים פסיכו-אקטיביים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה שולמה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום לעובד שטרם מלאו לו 18 שנים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של החזקת נשק שלא כדין), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, קארין אלהרר, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, מירב כהן, עידן רול, אבתיסאם מראענה, ווליד טאהא ואוסאמה סעדי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – תקופת צינון והגבלת כהונה לראש ממשלה ולראש הממשלה החלופי), מאת חברי הכנסת יועז הנדל, גדעון סער, יפעת שאשא ביטון, זאב בנימין בגין וזאב אלקין; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – עוולה נזיקית וקובלנה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הפסקת היריון, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – הגבלת סעד לאישי ציבור), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – הצמדת שכר המינימום למדד המחירים לצרכן), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – הצמדת שכר המינימום למדד המחירים לצרכן), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה על רקע זהות מגדרית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קביעת קנס בגין גביית יתר של שכר הסעה במונית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אם כן, אנחנו עוברים מכאן לפרק הנאומים בני דקה. ראשון, כבר ערוך ומוכן – חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.
<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לצערי, שבוע לא פשוט בדרכים. ביום שלישי, 25 במאי, נהרגה אמנה אבו ואסל, בת 66, בכביש 65 סמוך לערערה. ב-27 במאי, יום לא פשוט בכלל, נהרג הולך רגל בן 82 ברחוב טשרניחובסקי בבאר שבע. לאחר מכן נהרג רוכב אופנוע בן 45 בכביש 553 סמוך למחלף פולג. בהמשך אותו יום נהרג הולך רגל, גבר בן 80, בדרך השלום בתל אביב. למוחרת, 28 במאי, עוד יום נוראי בכבישים – בבוקר נהרג רוכב אופניים חשמליים, גבר בן 55, סמוך לטייבה. בשעות הצוהריים נהרגה אישה בת 45 בכביש 25. בהמשך היום נהרג רוכב אופנוע, גבר 62, בכביש 22 סמוך למחלף ביאליק. בשעות הערב נהרג פעוט בן שנתיים סמוך לרהט. ביום שבת, 29 במאי, נהרג רוכב אופנוע, קובי אשכנזי, בן 45, בכביש 3415 סמוך ליישוב לכיש. בהמשך אותו היום נהרג צעיר בן 22 כשנסע על טרקטורון סמוך ללהבים.
נהרגו עשרה אזרחים בשבוע החולף, מתוכם שלושה רוכבי אופנוע, שני הולכי רגל ופעוט בן שנתיים. סעו בזהירות, בבקשה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה שבועות שלחתי יחד עם הרב מאיר פרוש מכתב לראש הממשלה, והצענו לו הצעה ידידותית, מתוך הערכה לכך שהוא היה ראש הממשלה המוכשר ביותר במדינת ישראל מאז הקמתה: שיודיע שהוא יעמיד מישהו מהחברים, אחד שיביא 61 חברי כנסת, וייתן לו רוטציה ראשונה; הוא יהיה חליפי, ואחר כך הוא יחליף אותו.
חבל שרק אתמול הוא אמר את אותו הדבר ועוד יותר, ועכשיו זה מאוחר מדי. ולמה זה כל כך נורא? כי עומדת לקום פה ממשלה שמצד אחד היא ממשלת מרבה רגליים – וזכותה הדמוקרטית להיות כך – אבל הולכים להציב כשר האוצר בן אדם שהכריז שהוא רוצה לשים את הילדים שלנו במריצות למזבלות. אדם כזה – שאני לא רוצה להגיד את כל מעלותיו בינתיים – הוא יהיה שר האוצר. מה אני יכול לעשות? אבל 16 שנה לא היה במדינת ישראל מצב ששר האוצר ויושב-ראש ועדת הכספים הם מאותה המפלגה. מדובר במפלגה סקטוריאלית של שבעה אנשים, וכל התפקיד של הכנסת הוא לבקר את הממשלה, לעקוב אחרי הממשלה. אז אם שר האוצר, שהיום במדינת ישראל שר האוצר הוא השליט – חוץ מבית המשפט העליון; הוא השני בתור – הוא מחליט על כל התקציבים ועל כל הגזרות, ותהיה לו גם ועדת הכספים. אני שואל את האנשים שמרכיבים את הממשלה החדשה: איפה השכל שלכם עצמכם? איך אתם מאפשרים לנטרל את הכנסת ולתת את ועדת הכספים לאדם שיהיה שר האוצר? כל אלה שדיברו על טוהר המידות והולכים לתת לו גם את ועדת הכספים וגם את משרד האוצר, אתם עושים טעות.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, עברנו את ממשלת שרון-לפיד, עברנו את ממשלת בנט-לפיד, אנחנו נעבור גם את הממשלה הזאת, בעזרת השם. "ה' יִלחם לכם ואתם תחרישון". "המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודָד". תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – איננו. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
<< דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, נאום הנדסת תודעה מס' 9, והפעם על המושג "מגדר". עד לפני כמה שנים ידע כל בן אנוש שיש גברים ויש נשים. היה ברור לכולם שהמינים נבדלים זה מזה הן בגופם והן במבנה נפשם. גם אם היו חריגים מהנורמה, היה ידוע שזהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אבל בעולם הפוסט-מודרני, שבו אג'נדות קיצוניות כמו הפמיניזם הרדיקלי מבקשות שוויון מוחלט, תוך טשטוש של כל ייחודיות, הומצאה תפיסת העולם המגדרית שעל פיה האופי הנפשי הפסיכולוגי אינו קשור לזהות הביולוגית, ומה שנדמה לנו כאופי ודפוסי התנהגות נשיים או גבריים אלו בסך הכול התניות סביבתיות והבניות חברתיות.
ולפתע פתאום, האמת הפשוטה שאיש זה איש ואישה זו אישה הפכה לטאבו שאסור אפילו לבטא. ההשלכות של התפיסה הזאת הן קטסטרופליות – אבל על כך בנאומים הבאים שלי. אני ממליץ לאזרחי ישראל לשמור על מוחם צלול ולהמשיך להחזיק באמיתות הפשוטות וההגיוניות שבורא עולם טבע במוחנו, למרות כל הנדסת התודעה הזאת. תודה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה איש חולה. איש חולה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – איננה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.
<< דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חברת כנסת קצת יותר משמונה שנים. מהשנה הראשונה שלי, במיוחד אנחנו בשמאל, ואני חייבת לומר, אני וחברותיי בתור נשים, סופגות הרבה רפש. דיברו על האלימות ברשת, על השיח הפרוע ברשתות. אני חייבת לספר שהשיח הזה הולך ומחמיר משנה לשנה, ובחודש האחרון, גם סביב הלחימה, המבצע בעזה, וגם האלימות הפנימית, ועתה סביב האפשרות שאולי תוקם ממשלת שינוי, אנחנו עדים לגל מבחיל ומחריד של הסתה, קללות, איומים בטלפונים, בהודעות, 24 שעות. מלבישים בכאפיה ובמדים – אני לא רוצה להגיד איזה. בגידה – אני לא רוצה לומר את התיאורים המיניים, הגרפיים, של מעשי אונס ורצח שמיוחלים ושיבוצעו כביכול.
אדוני היושב-ראש, ישראל ידעה אלימות פוליטית בעבר, ואני רוצה להזהיר מפני אלימות פוליטית נוספת בגלל שבעיני מישהו זה לא ימצא חן. ואני רוצה לומר שהרפש הזה לא נולד סתם – הוא תוצאה של תרבות פוליטית מחרידה וקלוקלת, שאולי היא נמר שמישהו חשב שהוא יוכל לרכוב עליו, אבל כרגע יוצא משליטה. ואני רוצה לקרוא לראש הממשלה נתניהו, לשרי הממשלה – אני מקווה שהוא ראש הממשלה היוצא, דרך אגב – להבין שככה נראים פניה של החברה הישראלית בשלהי כהונתו. האווירה הזאת לא יכולה להימשך. היא מסוכנת, היא יכולה לעלות בדם, והיא בין היתר באמת מפרי הבאושים של התקופה הפוליטית האחרונה, שאני מאוד מאוד מקווה שתהיה ממשלה שתוכל להחליף, אבל גם אם לא, זה בכלל לא משנה. ללא קשר למציאות הפוליטית, זה דבר שכל נבחר ונבחרת ציבור צריך לדעת, לעמוד נגדו, להתריע נגדו ולא לאפשר שהתרבות הפוליטית והחברתית שלנו תתנהל באווירת האיומים, השנאה וההסתה המחרידה והדוחה הזאת. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. אני, אגב, בהחלט מצטרף לדברים שראוי להימנע מביטויים אלימים, ובוודאי מכל אלימות. אני רק רוצה לומר לך, חברת הכנסת זנדברג, שהדבר הזה לצערי קיים בכל קצווי הקשת הפוליטית.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
לא, לא, לא.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אי-אפשר להגיד "לא, לא". אני חושב שההתבטאויות כלפי ראש הממשלה הן אלימות ומסיתות ופוגעניות – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
לא, לא. אני אראה לך – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
– – ברמה שלא ידענו כמותה, ואני אומר לך את האמת – גם לגביי באופן אישי, לצערי, בכל פעם שאני מבקר את מערכת המשפט יש אמירות שאני לא חושב שאת היית – – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
לא כאלה, לא כאלה – – – אונס ורצח – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
האמיני לי, לא פחות. האמיני לי, לא פחות גרועות. והדבר הזה הוא חמור במיוחד, כי את יודעת שראשי מערכת המשפט, גם הם מבקרים את הדברים שלי במילים כאלה שכנראה יוצרות – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – – מערכת המשפט – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
– – קרקע גם לזה. ואני מציע לכולנו, לכולנו – – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
לא במילים כאלה. לא, לא, לא.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני מציע לכולנו, לכולנו, לשמור – – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
יש ביקורת, ושמעתי גם היום ביקורת – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני מציע לכולנו – – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
– – אבל אסתר חיות לא השתמשה במילים שאני אראה לך אחרי הישיבה, מה קורה אצלנו – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת זנדברג, אני מציע לכולנו לא רק לגנות כל אלימות וכל הסתה, אלא גם לעשות הכול כדי שזה לא יקרה מצד אחד, ומצד שני כן להקפיד – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לכבודו מותר לדבר כך על שופטי העליון – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת קריב. – – ומצד שני כן להקפיד שגם אפשר יהיה בכל אופן לקיים שיח ביקורתי. לא כל ביקורת היא משהו שצריך לסתום את פיו של מי שאומר אותה. זה הצד השני של העניין – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
– – וזה האיזון שצריך, בעיניי לפחות, לשמור עליו.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני, עמד פה חבר הכנסת אבי מעוז וביטל – אמר שלא קיימים טרנסג'נדרים. עליו לא אמרת מילה. הוא ביטל את קיומם הפיזי של עשרות אלפי אזרחים בישראל.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני אומר לך, מכובדי, ושאף אחד לא יבוא אליי בטענות, בשני היבטים: האחד – במקרה הייתי צריך לברר משהו עם המזכירה, ולכן לא שמעתי – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אולי טוב שכך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
– – נדמה לי שגם ראית שלא שמעתי; שנית, אני חושב שיש הבדל גדול. אני לא צנזור ולא שום דבר. אני חושב ואני אומר: הקריאה של חברת הכנסת זנדברג היא בעיניי קריאה שאיננה פוליטית, היא קריאה שהיא נכונה לכל הבית; היא חשובה בכל עת, היא חשובה במיוחד בעת הזאת, ואני חושב שהיא צריכה להדהד לכל רוחב הקשת הפוליטית. אני חושב שגם על זה כולם כאן מסכימים. אף אחד לא רוצה – – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני, אנשים הם אנשים, וקיומם של אנשים הוא לא עניין פוליטי, הוא עניין אנושי. אלה דברים שחותרים תחת – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני לא חושב שזה נכון שאני אעיר לכל חבר כנסת על דבריו, גם אם אני לא מסכים איתם או גם אם אני חושב אחרת ממנו, ואני משתדל עד כמה שאפשר לא לעשות את זה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני חושב שבמקרה הזה מדובר בקריאה שיש לה חשיבות מבחינה מוסדית, מבחינת הכנסת, ומצאתי לנכון לומר את הדברים. חבר הכנסת משה אבוטבול – אוה, חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, היום התרשלת בלוודא שחבר הכנסת אבוטבול יהיה כאן. איך אתה תהיה לבד היום?
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא נורא – – – התרשל – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
זה לא טוב, אבל – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
זה ישתפר בפעם הבאה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אבל אתה מתמיד. חבר הכנסת אוריאל בוסו – אף הוא איננו כאן. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. אתה אומר, הטלתי עליך אחריות לא לך.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לקרוא עדות: בסביבות השעה 01:00 פתחתי את הדלת וראיתי ג'יפ צבאי עומד על דרך העפר שמעל ביתי; קבוצה גדולה של מתנחלים זורקים אבנים על הבית. אמרתי לצבא: המתנחלים זורקים אבנים על הבית, עצרו אותם, תעשו משהו. החיילים אמרו: היכנס הביתה. אם לא תיכנס, נירה בך. כולם היו רעולי פנים, צעירים בני 16, 17. עם המתנחלים הגיע רכז הביטחון של יצהר, הרבש"ץ. ראיתי אותו עם החיילים. הם נתנו לו להסתובב עם כלי הרכב בשכונה – –
<< קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – – איזה סיפור – – –
<< דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >>
– – ולי לא נתנו לצאת מהבית.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת בן גביר, תכף יגיע תורך, תוכל להתייחס. אל תפריע.
<< קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >>
סיפורי – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בדיוק לפני רגע הסברתי שאנחנו לא צנזורים כאן. כל אחד רשאי לומר את דעתו ולספר את סיפורו. הציבור ישפוט.
<< קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
שמע, אני לא שם ולא ראיתי בתקנון שאסור לספר – לא מדע בדיוני וגם לא דברים אמיתיים. כל אחד יאמר את מה שעל ליבו. בבקשה.
<< דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >>
מאוד פחדנו. העברתי את כל המשפחה לחדר האורחים, שם אין חלונות. מה עשה הצבא? ירה רימוני הלם נגד התושבים שבאו לעזור לנו ולא עצר את המתנחלים. גם אני באופן אישי, אדוני היושב-ראש, נזרקו לעברי רימוני הלם על ידי המשטרה בשבועות האחרונים כמה פעמים במדיניות הזאת של לזרוק רימונים על מפגינים.
העדות הזאת מהכפר מדמא היא חלק מדוח חדש של עמותת יש דין. בעקבות התיעוד הוגשו 60 תלונות, הסתיימו 38 חקירות, אבל לא הוגש אפילו כתב אישום אחד. רק לפני שבועיים ראינו אוטובוסים מיצהר עמוסים בחמושים נכנסים לערים המעורבות. ח"כים מהמשכן ליבו שנאה ואלימות לאומנית, בעוד אחרים פעלו באדישות והתפלאו שהאלימות גואה, במפתיע. כך נראה הכיבוש. הכיבוש נכנס לכל בית, מייצר לאומנות ומוביל לאלימות. בשטחים וגם בתוך ישראל הוא מביא לאלימות. בסוף השבוע נציין 54 שנים לתחילתו של הכיבוש. אולי הגיע הזמן לסיים אותו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.
<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן, ובימים האחרונים בתקשורת, על אותה תמונה של נפתלי בנט עטוי בכאפיה. כבר אומר, לא אהבתי, מאוד לא אהבתי את התמונה הזאת. נכון, היועץ המשפטי לממשלה קבע שתמונות מהסוג הזה הן תמונות חוקיות ואין בהן דופי, אבל לא אהבתי, לא אהבתי את הסגנון. גם לא אהבתי את כל האמירות סביבו, ובהחלט הסגנון צריך להתמתן. נכון, אגב, בנט שיקר, בנט הונה את בוחריו, וחופש הביטוי הוא ציפור נפשה של הדמוקרטיה. מותר לומר שבנט שיקר. ועדיין, אני קורא לכולם: תהיו מתונים בדברים שלכם.
אבל איפה הבעיה, אדוני? שכשבאמת יש הסתה, זה לא מעניין אותם. לפני שבוע הייתי בפאנל של ערוץ 20 בכיכר הבימה; בריונים – נכון שהם הולכים לקונצרטים, נכון שהם נראים מפונפנים, אבל בריונים – נכנסו לתוך השידור, חתכו את הקווים, איימו, תקפו, עשו נזק, והשיא: אחת מהגברברות, שנראית מהוגנת למדי – הלכה בדיוק לקונצרט של הפילהרמונית – היא אומרת לי: בן גביר, חבל שבאושוויץ לא גמרו אותך.
רק שאלה: איפה אתם? איפה אתם, אנשי השמאל, שצועקים: הסתה, הסתה? איפה אתם, שאומרים: מילים יכולות להרוג? איפה אתם? למה אתם לא משמיעים קול? אתם לא משמיעים קול כי אתם צבועים, כי אתם מתחסדים, כי אתם דו-פרצופיים; כי מבחינתם הדם שלי, איתמר בן גביר – ולא רק שלי אלא של חצי מהחברים כאן, בבית הזה, ושל בנימין נתניהו ושל יאיר נתניהו ושרה נתניהו – זה בסדר, מותר להסית, אבל כשאומרים משהו, משהו מהצד השני, זה הסתה, זה המרדה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – – מדבר על הסתה. הקוזק הנגזל – – –
<< דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
פסטיבל, פסטיבל של צביעות.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
קראו לי לחזור לאושוויץ. קראו לי לחזור לאושוויץ. למה אתה לא דיברת?
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
תתבייש לך.
<< דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
למה לא שמעתי את הקול שלך?
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
תתבייש לך.
<< דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
קוראים לחברי כנסת: חבל שלא גמרו אותך באושוויץ.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
למה לא דיברת? למה לא צעקת? למה לא בכית? כי אתה צבוע.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
ואתה גזען ואלים.
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, עשר דקות – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
היום אנחנו בגישה ליברלית. ראית שלא – – –
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
בכל זאת, יש משפחות, לא נעים. אנחנו נענה לך, אבל באה משפחה, אנחנו מכבדים אותה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ראית שלא הצבתי שעון לאף אחד.
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אנחנו מכבדים אותה.
<< קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אנחנו לא נענה.
<< קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >>
הזמן זה – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אף הוא איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – איננה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
מוותר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מוותר. חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה.
<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>
שלום. דבר ראשון, אני רוצה להתייחס לדבריו של אבי מעוז. אני רוצה להגיד שאני לא חושבת שלמישהו מאיתנו יש מנדט על הדת, על דברי אלוהים, על פירושם. כאישה מאמינה אני אומרת שאלוהים הוא של כולם, כולנו יציר כפיו, ואי-אפשר כשנוח להגיד שנסמכים על דבריו וכשלא נוח לוקחים פרשנות. אני שואלת אותו: מי שמך?
ונעבור למה שרציתי לומר. בתקופה מורכבת זו מנהיגים נדרשים לראות את הפצעים שיש בעם, לטפל בהם, לחבוש, לשקם, לראות את האזרחים, לראות אותם במרכז ולמענם לפעול. אז אני בחרתי בימים טרופים אלה, שחלקם הוזכרו קודם, שיר, ואני מקדישה אותו לאותם ראשי מפלגות ואנשים שצריכים לעמוד בלחץ, מגוש השינוי, ואני מקדישה אותו בראש ובראשונה לראש המפלגה שלי, יאיר לפיד. מדבריו של אהוד מנור:
"ואני ראיתי ברוש / שניצב בתוך שדה מול פני השמש / בחמסין, בקרה, אל מול פני הסערה. // על צידו נטה הברוש / לא נשבר, את צמרתו הרכין עד עשב / והינה, מול הים / קם הברוש ירוק ורם. // הינה ברוש, לבדו / מול אש ומים / הינה ברוש, לבדו / עד השמיים. / ברוש, לבדו איתן / לו רק ניתן ואלמד / את דרכו של עץ אחד." ממליצה לכולם לחיות ברוח השיר הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.
<< דובר >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זו הפעם השלישית שתושבי הכפר א-זיאדנה, צפונית לרהט, מפגינים על כביש 264, שמחבר בין בית קמה למשמר הנגב. הכביש הזה – עבדנו קשה וביקשנו לשדרג אותו, כי הוא כביש דמים, היו כמה תאונות קטלניות. זה כביש שעובר בצומת בין רהט לבין קיבוץ שובל, מערבית לרהט. אבל א-זיאדנה זה כפר ושבט ששם עשרות שנים, ותמיד הייתה כניסה לשבט הזה. מצער מאוד שמשרד התחבורה מצא לנכון להקים את הכביש ולהתעלם מאלפי אנשים שגרים ליד הכביש ומאז ומעולם הם השתמשו בכניסה ליישוב הזה.
אני קורא מכאן לשרת התחבורה לפעול מייד לפתוח כביש גישה לתושבים שם. הם לא ירפו וגם אנחנו לא נרפה מהמאבק עד שהכביש יחזור על כנו. כן לבטיחות בכביש, אבל כן לשירות התושבים. תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת עמיחי שיקלי – איננו; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אני תכננתי לנצל את הדקה על מנת להזכיר שהיום, לצערנו, לדאבון ליבנו, חלק ראשון ממשפחות אסון מירון מציינות את יום השלושים, ולדבר על כך שהעובדה שטרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל היא חרפה וחילול זכרם של קורבנות האסון. ביקשתי ורציתי לדבר על כך שהעובדה שדווקא מנהיגי הציבור ונבחרי הציבור שמייצגים את הקהל שבקרבו נמצאות אותן משפחות שכולות – העובדה הזאת רק מוסיפה על החרפה. אבל אחרי ששמעתי את סיום דבריו של חבר הכנסת מעוז שמתי בצד את הדברים, ואני מבקש לומר רק את זאת – לא על כל התבטאות אומללה של חבר הכנסת מעוז ראוי להגיב, אבל כאשר מדובר על דיני נפשות, חייבים להגיב: במדינת ישראל ישנם צעירים וצעירות שעוסקים או מתחבטים בשאלת זהותם המגדרית. הצעירים והצעירות הללו נמצאים לעיתים תחת סכנת חיים. הדברים של חבר הכנסת אבי מעוז הם בגדר התרת דם.
אנחנו חייבים מכאן, מהבית הזה, להעביר לאותם צעירים וצעירות מסר של תמיכה, מסר של עידוד, מסר של הגנה, ולהתייצב בעוז – ואני מקווה שהדבר לא יהיה רק מצידו השמאלי של הבית הזה – להתייצב בעוז נגד דברי השנאה הללו. ואם אדוני היושב-ראש דיבר על דברי הסתה בהתייחסו לדבריה החשובים של חברת הכנסת זנדברג, אז הדברים צריכים להיאמר לא רק ביחס לנבחרי ונבחרות ציבור, אלא בראש ובראשונה על הצעירים ולצעירות שאבי מעוז בוחר להתיר את דמם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חברת הכנסת שרן השכל – איננה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
שלום. קודם כול, לא התכוונתי לדבר על זה, אבל אני רואה פה את שר הבריאות. כבוד שר הבריאות יולי אדלשטיין, אתה שומע? הוא לא איתנו, הוא בשיחה. בכל מקרה – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
השר אדלשטיין, השר אדלשטיין, השר אדלשטיין, השר, השר, השר אדלשטיין, חברת הכנסת כהן מבקשת לומר לך משהו. בבקשה.
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז קודם כול, כבוד שר הבריאות, אני רוצה לציין שהיום זה יום סמלי, כי היום אנחנו סוגרים את מערך מגן אבות ואימהות, שזה המערך שטיפל בהתפרצויות הקורונה בבתי האבות. עברנו שנה קשה, אז צריך לרגע קטן גם לשמוח על שאנחנו יכולים לסגור את המערך הזה והמגפה הזאת מאחורינו. זו הזדמנות לומר תודה לכל מי שעבד, וגם לך, שר הבריאות.
אני רוצה להקדיש את הדברים שלי לנושא אחר, חשוב וכאוב. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל בסוף חודש יוני בעצם כל העובדים הזרים שנתנו להם אישור להישאר בזמן הקורונה בארץ, שעובדים בתחום הסיעוד, הולכים להיות מגורשים. מדובר באלפי עובדים שמעניקים שירות סיעודי חיוני ביותר לחולים סיעודיים, ואין להם תחליף. יש עדיין מדינות שמהן אי-אפשר לקלוט עובדים. זה שם גם את החולים וגם את המשפחות שלהם במצב שהוא בלתי אפשרי, כי פשוט לא יהיה מי שיאכיל, יחתל, יקלח את האנשים האלה, ואז שמים את המשפחות במצב שאו שהם יהיו עבריינים ויעסיקו עובד בצורה בלתי חוקית, או שהם פשוט יפרשו מהעבודות שלהם כדי לטפל בהורים או בסבים שלהם. זה כמובן דבר שמחייב טיפול דחוף ביותר.
גם אני לא בעד להציף את מדינת ישראל בעובדים זרים, גם אני בעד לתת לישראלים העדפה בשוק התעסוקה, אבל בואו נאמר את האמת ולא נתייפייף: ישראלים לא מעוניינים כל כך לעבוד בתחום הסיעוד, בטח לא כשמדובר בלטפל באנשים 24/7, סביב השעון. אם אנחנו לא נמצא פתרון ונאריך את השהות של העובדים האלה, אנחנו נשים את אותן משפחות במצב של גיהינום יום-יומי.
אז אני מבקשת מחברי הממשלה – אני פניתי בנושא הזה גם לשר הפנים – למצוא פתרון מהר. גם ככה יש מחסור אדיר בעובדים סיעודיים במדינת ישראל; על פי הנתונים שנחשפו בדיוני ועדת הפנים בכנסת, מדובר על בין 15,000 ל-20,000 עובדים שחסרים כבר עכשיו. אנא, אל תיקחו לאותם מבוגרים, לאותם קשישים, את האנשים שמטפלים בהם, שהם התרגלו אליהם. הם זקוקים להם כמו אוויר לנשימה. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.
<< דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להזהיר מפני התוצאות הקשות שעלולות להיות למתקפת ההסתה שאנחנו רואים בימים האחרונים על רקע הניסיונות שלנו להקים ממשלה חדשה. מה שקורה ברשתות, מה שקורה ברחובות, מה שקורה בווטסאפים ובטלפונים, הוא בפירוש איומים ברצח בדרגה החמורה ביותר. שנים אנחנו בשמאל אכלנו את הרפש הזה: בוגדים, עוכרי ישראל, תומכי טרור, אויבים וכל המחמאות האחרות; עכשיו גם אנשי ימין שהעזו – העזו – לפקפק בשלטונו הנצחי של הנאשם מבלפור – עכשיו גם הם סופגים את זה, במנות גדושות.
אני קורא מכאן לשב"כ ולמשטרה להתייחס לכל איום ברצינות. הטונים, הלהט, השנאה שממש ככה קורנת מהאיומים האלה, שפשוט מציפים את הרשת בכמות עצומה, עלולים לגרום לכך שזה חס וחלילה ייגמר בדם. אסור לנו – אסור לנו – לאפשר דבר כזה. הקמת ממשלה בישראל היא עניין לגיטימי. החלפת שלטון בישראל היא עניין לגיטימי. זה מתחייב מהדמוקרטיה. אפשר להתווכח, אפשר שיהיו חילוקי דעות, אפשר אפילו להתווכח בלהט, אבל לאיים ברצח, במוות, באונס, בשרפה, בכל הדברים שמוטחים עכשיו בכמויות סיטונאיות, זה קו אדום. לצערי כבר היו לנו במדינה תקדימים להסתה נוראה שהובילה לדם, ואסור שזה יקרה עכשיו. לכן אני קורא לגורמים הרלוונטיים, ובראשם המשטרה וגם השב"כ, להיות ערניים ולהתייחס לכל איום כזה ברצינות המרבית. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת מאזן גנאים – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת ניר אורבך – איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
היום הייתי בבית המשפט בפתח תקווה, לשם הובא מוחמד חאג' יחיא, בן 14, בכיתה ט' בבית הספר א-נג'אח. בכתב האישום מופיע שהוא היה בהפגנה; לא כתוב שתיעדו אותו זורק אבן, אבל אמרו שהוא היה באירוע של – כינו את זה התפרעות, זריקת אבנים. הוא היה במעצר בית עד תום ההליכים – ילד בן 14, עד תום ההליכים – עם חבורות בצד ימין של הפנים מזמן המעצר, כאשר מצלמת הגוף של השוטר עוותה באופן פלא – כל השוטרים ללא מצלמת גוף – עם טראומה ממשית. ילד בן 14, אני חוזר. אבל הוא ילד ערבי.
מצד שני, מנהל בית ספר יהודי שתועד זורק אבן – תועד, מצולם, זורק אבן ברעננה, עדיין הוא מנהל את בית הספר; הוא לא במעצר עד תום ההליכים, הוא לא במעצר בית. יש רק סיבה אחת לדבר הזה: כי מוחמד ערבי ומנהל בית הספר הוא יהודי, והוא יהודי דתי. אחרת, מה ההסבר להתעללות הזאת בילד בן 14? עכשיו, אני מבין שהמשטרה אלימה, אבל למה הפרקליטות לאורך כל המדינה וכל הארץ מבקשת מעצר עד תום ההליכים גם נגד ילדים קטינים, גם נגד עצירים, גם נגד סטודנטים, בהאשמה – שמעתי סעיף חדש: אירוע בצוותא. בצוותא. היום שמעתי בבית המשפט: אירוע בצוותא – ה"בצוותא" הזה חזר בכתבי אישום, אחד אחרי השני – כי הוא היה עם אחרים.
מישהו החליט להעניש באופן קולקטיבי, להחמיר, להתנהג באופן אלים עם ילדים. ואפרופו ילדים, אדוני היושב-ראש – אתה יודע ערבית – ג'וואד עבאסי גם הוא ילד, ילד פלסטיני בן 15 מראס אל-עמוד. הוא היה על אופנוע, אופנוע של ילדים, והניף עלם פלסטין – דגל פלסטין. פתאום מתנפלים עליו חמישה-שישה שוטרים, שוטרי מג"ב, מכסחים לו את הצורה; דרסו אותו כי הוא הניף דגל פלסטין באל-קודס. ילד בן 15.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש: אפשר לשדוד אדמה, אפשר לגנוב מולדת, אפשר לקחת את הדגל מידיו של ג'וואד או לגנוב את הדגל ואפשר לדרוס את ג'וואד, אבל בחיים אי-אפשר לבטל שאיפות של עם, לא על ידי גנבת דגל ולא על ידי גנבת אדמה. ואני בטוח – ובזה אני מסיים, כי אתה מבין ערבית – שג'וואד באותו רגע אמר את המשפט הזה: (אומר בערבית: נישאר כאן כדי שהכאב ייעלם. נחיה פה, והמנגינות יהיו שמחות, מולדתי שלי.)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת עדית סילמן – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
מהצילומים פה אני רואה שאנחנו הולכים להתפזר, שכל אחד רוצה מזכרת. זה מדאיג מאוד, מדאיג מאוד.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
לא הצטלמתי, אולי זה סימן טוב. יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, לפני כחודש פניתי בשאילתה לשר החינוך בנושא ועדות חריגים לילדים שנולדו אחרי 31 בדצמבר. בעבר היה נוהג שילד שראו שהוא מוכן לגן הילדים – הייתה מתכנסת ועדה במשרד החינוך, והם היו מחליטים אם אכן הוא מוכן לגן עירייה או שהוא צריך להישאר עוד שנה במעון הפרטי. קיבלתי את תשובת משרד החינוך, ואני רוצה להאמין ששר החינוך פשוט לא ראה את המסמך הזה שהוא חתום עליו, כי מדובר בתשובה לקונית לחלוטין שאומרת שיש חוק חינוך חובה, ומכיוון שיש חוק חינוך חובה אז לא נתייחס לחריגי גיל, מאיזושהי סיבה של יצירת שוויון בין כל הילדים שנמצאים במדינת ישראל, ופשוט נבטל את מי שכן צריך לעלות לגן עירייה. אנחנו מדברים על ילדים שמוכנים רגשית, אנחנו מדברים על ילדים שאובחנו, שמבקשים שהם יעלו. פשוט קובעים שכל הילדים ייפגעו, כל השנתון הזה, גם אם נולדו יום לפני או יומיים לפני או שבוע לפני, כי במשרד החינוך לא רוצים לקיים את אותה ועדה.
אז אני שוב מעלה את הנושא, ושוב פונה למשרד החינוך, ואני – אולי בתמימותי – פונה גם שוב לשר החינוך, שאולי לא שם לב לרזי הפנייה ולא מבין את המשמעות של הדברים: יש אלפי ילדים שממתינים שמישהו במשרד החינוך יכנס את אותה ועדה שכונסה עד לפני שנתיים וייתן להם אישור לעלות לגני עירייה. לא מדובר באיזו גחמה של ההורים שרוצים לחסוך את המעון הפרטי או כל דבר אחר; מדובר על ילדים שבשלים מבחינה פדגוגית, בשלים מבחינה נפשית, ומבקשים את אותו אישור – סך הכול לעלות לגן עירייה.
ומפה אני שוב קורא גם למנכ"ל משרד החינוך ולמנהלי המחוזות: קחו יוזמה ותצילו דור שלם של ילדים שהחטא היחיד שלהם זה שהם נולדו יום או יומיים לפני התאריך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
אם כן, עד כאן פרק נאומים בני דקה.
<< נושא >> נאום בכורה של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מכאן, בשמחה, בהתרגשות ובכבוד אני מזמין את חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי לשאת את נאום הבכורה. בבקשה.
ובבקשה, שם, מאחור – אנא, נאום בכורה. נאום בכורה, אנא שבו. אנא, לשמור על השקט.
<< דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי וחברותיי למשכן, חבריי לסיעה ניצן, תמי, יאיר, אבו כאמל ומוסי, בסם אללה א-רחמאן א-רחים, (אומרת בערבית: "קרא בשם ריבונך אשר ברא, ברא את האדם מטיפת דם מעוּבּה. קרא, הן ריבונך הוא רב-חסד, אשר לימד בקולמוס, לימד את האדם את אשר לא יָדע". אמת דיבר אללה הכביר.) זהו הפסוק הראשון בקוראן שהנביא מוחמד קיבל מאלוהים. זהו הפסוק שבו אללה מצווה עלינו את הציווי הראשון: לקרוא בשם אלוהיך. לקרוא – זו המילה הראשונה בקוראן: "אקרא באסמי רביכה".
אני ג'ידא, הבת של אחמד ונג'את. אני אשתו של כמאל ואימא של עדן ופארס. אני עומדת מעל הדוכן הזה ביראה, ביראת כבוד כלפי התפקיד והשליחות של להיות חברת כנסת. אני עומדת כאן ומקבלת עליי את התפקיד לא רק כג'ידא, אדם פרטי, אלא גם כג'ידא הפלסטינית, אזרחית מדינת ישראל. משפחתי נמצאת כאן כבר מאות שנים. איבדנו כמעט כל מה שהיה לנו ב-48'. זכר הנכבה חקוק אצלי ואצל ילדיי. אבי הפך, יחד עם משפחתו, להיות בלילה אחד לפליטים בלבנון. סבא וסבתא שלי, למרות האסון שהומט על עמנו, בנו את חייהם מחדש. אבא שלי, למרות המשטר הצבאי שהוחל על כל האזרחים הערבים במשך שני עשורים, הצליח להיות אחד הרופאים המובילים בנצרת, בזכות ולא בחסד. אימא שלי גידלה ילדים ומשפחה למופת ולימדה אותנו את המילים "כבוד עצמי". אבל אני לא חיה רק את העבר ואינני קורבן. אני עומדת כאן היום כשווה בין שווים, ואני יודעת שחלק חשוב מהתפקיד שלי הוא לקדם שלום בין העם שלי למדינה שלי, וחלק חשוב מהתפקיד שלי הוא גם לקדם שותפות אמת בין האזרחים הפלסטינים במדינה לאזרחים היהודים במדינה.
אני עומדת כאן ומקבלת עליי את התפקיד לא רק כג'ידא, אדם פרטי, אלא גם כג'ידא האישה. אני אחת מבין מעטות מדי שזוכות להיקרא חברות כנסת בבית הנבחרים של מדינת ישראל; אישה שהחלומות שלה והדאגות שלה דומים בהרבה מובנים לאלו של אישה חרדית בבני ברק. אני אישה שנלחמת ומשלמת מחירים כבדים – מחירים שגם נשים יהודיות, מסורתיות או חילוניות, מירוחם ומחדרה, וגם נשים ערביות מאום אל-פחם, מרהט ומנצרת משלמות. אני עומדת כאן מעל הדוכן הזה ומישירה מבט אל כל הנשים, ובעיקר אל הצעירות, ואומרת לכן: שווה להילחם את המלחמות הללו; שווה לשלם את המחירים הללו כדי לעמוד כאן. מגיע לנו לעמוד כאן. מגיע לנו להבין שגם אנחנו הנשים בעלות הבית כאן.
אני עומדת כאן ומקבלת עליי את התפקיד לא רק כג'ידא, אדם פרטי, אלא גם כג'ידא הערבייה אזרחית ישראל. היום שבו החלטתי להיכנס לתוך המערכת הציבורית, לפני 20 שנה, היה היום שבו ראיתי במרחק של כמה צעדים מהבית שלי קטטה בין חבורת צעירים, ומול העיניים שלי אחד מהם מוציא סכין ודוקר למוות צעיר אחר. האלימות והפשיעה בתוך היישובים הערביים היא מציאות שאפשר וצריך לעצור בפעולה ממשלתית מודעת, מתוקצבת וחד-משמעית. הגיע הזמן לשים לאדישות הזאת, שמחירה חיי אדם, סוף.
דווקא מתוך המקום שלי כאישה ערבייה, פלסטינית, אזרחית המדינה, אני רוצה לקחת חלק בבניית דמותה העתידית של המדינה. דווקא מתוך המאבק שלי באפליה, בגזענות, בהסתה ובשיסוי, אני רוצה להתמקד בשותפות אמת שתהיה תוצאה של אזרחות שווה. כשאני רואה צעיר ערבי מאום אל-פחם משתתף בהפגנה בתל אביב נגד הכיבוש, אני רוצה שהוא ישתתף לא רק מתוך המחויבות הלאומית שלו כלפי העם הפלסטיני אלא גם מתוך המחויבות האזרחית שלו, כאזרח שווה שנלחם על דמותה של המדינה.
החודש שעבר היה חודש של שבר, שבר גדול, בין הערבים ליהודים במדינה; שבר גדול גם בין האזרחים הערבים למוסדות המדינה – ממשלה, משטרה, מערכת המשפט והתקשורת. אני מאמינה ששבר גדול זה הוא בר-תיקון. אני מאמינה שהוא בר-תיקון בעיקר בגלל שיש כוחות רבים מדי ששואפים לעתיד שפוי, שוויוני וצודק. שבר זה הוא בר-תיקון גם בגלל שקם דור חדש בציבוריות הערבית שרוצה להשפיע מבפנים, רוצה להשפיע על מעגלי קבלת ההחלטות הכלכליים, החברתיים, התרבותיים ואפילו הפוליטיים במדינה.
וזה הזמן לומר משהו על המונח "פוליטיקת זהויות". הפוליטיקה הישראלית היום נשענת במידה רבה מדי על פוליטיקת זהויות – במידה רבה מדי מפלגות שמייצגות ציבור ספציפי מדי, משרתות ציבור ספציפי מדי או מורכבות מציבור אחד. הקול שלי – ולא רק הקול שלי – נשמע במובנים רבים בזכות פוליטיקת הזהויות. אבל היום, במציאות הנוכחית שלנו, פוליטיקת זהויות כבר איננה מספיקה. היא אולי קומה ראשונה, נחוצה, הכרחית, אבל היא לא מספיקה. היא לא מספיקה כדי למתן את ההסתה, השיסוי, הציניות וההשפלה ששולטים כבר זמן רב מדי במערכת הפוליטית במדינה, והיא בוודאי לא מספיקה כדי לייצר מציאות חדשה.
מציאות חדשה תיבנה רק מתוך התעקשות על ערכים גם בפוליטיקה – ערכים של צדק, של סולידריות, של שוויון ושל כבוד הדדי. בין הימין הליברלי לבין העמדות שלי כאשת שמאל יש תהום, אבל עד שנות השמונים מי שהתהלך עם מחשבות גזעניות ופשיסטיות היה צריך לשמור אותן טוב-טוב לעצמו. היום, להיות גזען פשיסט זה הבון-טון, והוא נמצא גם כאן, בתוך משכנה של הדמוקרטיה הישראלית. כדי להילחם בו וכדי להפוך את המציאות שלנו למציאות ערכית יותר, אנחנו חייבים להפסיק להיות רק שליחים של פוליטיקת הזהויות שלנו. זה פשוט לא יעבוד.
אם פוליטיקת הזהויות הייתה עבור רבים מאיתנו קומה ראשונה לבניית שותפות, הגיע הזמן לבניית קומה השנייה – שותפות פוליטית על בסיס סולידריות אזרחית; כן, גם בנושאים קשים כמו חלוקה צודקת של משאבים, כולל קרקעות מדינה. זה התפקיד של יושבי ויושבות הבית הזה – לעשות את תפקידנו מתוך הסתכלות כלל-אזרחית. זו יכולה להיות רוחה של הכנסת, של בית הנבחרים הזה.
בהתאם לרוח הזאת, לשליחות הציבורית שלי יהיו שתי רגליים איתנות: אחת נטועה עמוק בדאגה לחברה הערבית שממנה צמחתי ובתוכה אני חיה, חברה שנאבקת באפליה מובנית רבת-שנים של מוסדות הממשלה, מדיניות ממשלתית המעדיפה בנייה בלתי חוקית על פני תכנון ובנייה חוקיים והרחבת יישובים. אני באה מחברה שיש מעליה לא תקרת זכוכית – תקרת בטון חברתית-כלכלית. אבל זוהי חברה שרוצה אזרחות שווה, שמגיעה לה בזכות ולא בחסד מעצם היותנו אזרחים ואזרחיות, ללא דרישות בלתי פוסקות להצהרת נאמנות למדינה, אזרחות שווה שתבוא לידי ביטוי באיכות החינוך, בנגישות של בריאות, של תחבורה ציבורית, תעסוקה איכותית ופשוט איכות חיים, שווה בשווה ובגובה העיניים.
הרגל השנייה של עשייתי הפרלמנטרית תהיה רגל כלל-ישראלית, ותתמקד בפיתוח הכלכלי בפריפריה באשר היא, בקידום רשויות מקומיות ובפרט בהסדרת יחסי הכוח והסמכויות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי – אני באה משם – וגם תתמקד בתעסוקת נשים, כל הנשים, יהודיות וערביות; תעסוקת נשים, כל הנשים, גם אקדמאיות וגם קופאיות בסופר.
אני עומדת מעל הדוכן הזה ביראה, ביראת כבוד כלפי התפקיד הזה. אני בוחנת את המציאות שעליה אני מבקשת להשפיע. אני מאמינה באופן עמוק ומוחלט שיש לנו, כולנו ביחד, את הכוח לשנות מציאות זו. אני מאמינה שאנחנו יכולים ויכולות להציע רוח אחרת – רוח של סולידריות כלל-אזרחית; רוח של אזרחות שווה שיש בה דאגה לכל האנשים בתוך המקום הזה; רוח שיש בה אחריות של כולם כלפי כולם. זה התפקיד שלנו, ובשביל זה אני כאן. תודה רבה. שוכרן כתיר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, והמון המון הצלחה בשליחותך כאן בכנסת. לאחר הברכות האישיות אני אזמין את חבר הכנסת ניצן הורוביץ לברך.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
ברכות. בהצלחה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
נאפשר עוד דקה ככה, שיסתיימו הברכות.
חברות וחברי הכנסת, אנא, לשבת, כדי שנוכל לשמוע את דברי הברכה של חבר הכנסת הורוביץ. אנא, אם אפשר לשבת. חבר הכנסת רון כץ, ברשותך, אנא, אם אפשר לשבת, כדי שנוכל לשמוע את חבר הכנסת הורוביץ.
<< דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >>
תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. חבריי וחברותיי חברי הכנסת וחברתי חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, בני המשפחה שלך שנמצאים כאן – שלום, ידידי כמאל, שלום לילדים, להורים. אני שמח מאוד על ההזדמנות לברך אותך כאן אחרי נאום הבכורה שלך; נאום מצוין, תרשי לי להגיד. אני עומד כאן כיושב-ראש מרצ, מפלגה דמוקרטית אידיאולוגית שורשית שפועלת בזירה הפוליטית מראשית ימי המדינה בצורות שונות. מרצ תמיד הייתה ותמיד תהיה הבית של השמאל – השמאל הזה שיש מי שמנסים להשמיץ אותו ולהכפיש, אבל אנחנו נשאנו ונושאים אותו בגאווה כחלק מהזהות המפלגתית והאידיאולוגית שלנו.
ומהו אותו שמאל שעליו אני מדבר? מה הוא מייצג, אפרופו הנאום היפה שלך? השמאל שלנו זה שמאל שמאמין באחריות של המדינה לאזרחיה; השמאל שלנו זה שמאל שפועל ומקדם שוויון בין כלל אזרחי המדינה ללא הבדלי דת, גזע, מגדר; זה שמאל שמאמין ופועל לשמירה על הדמוקרטיה, למאבק בשחיתות, לסיום הכיבוש ולשלום עם שכנינו. כן, כל אלה ועוד הם מהערכים שלנו בשמאל, במרצ.
כשאני מדבר על ערכי השמאל שמרצ מייצגת, אני חושב שאין דוגמה טובה יותר לכך ממך, חברת הכנסת החדשה שלנו, חברתי ג'ידא רינאוי זועבי, קודם כול בזכות הרקע שלך: את נולדת בפריפריה הצפונית, בנצרת, הגעת להיות אחת מ-120 נבחרות ונבחרי הציבור בבית הזה. ומי שקצת מכיר אותך ואת ההיסטוריה שלך לא צריך להיות מופתע בכלל – הרי את רוב חייך הבוגרים הקדשת לעבודה ציבורית: מרכז אינג'אז שייסדת, שפועל לקידום הרשויות המקומיות הערביות, היה מנוע מרכזי בעיצוב העברת החלטת הממשלה 922, שעניינה פיתוח והשקעה כלכלית בחברה הערבית וביישובים הערביים. אגב, זו החלטת ממשלה שתוקפה הסתיים בסוף 2020, ויש לנו עכשיו אתגר גדול לפעול לחדש אותה לכמה שנים נוספות; הפעילות שלך בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית ובוועד המנהל של מכללת רופין; הפעילות שלך בוועדה הבין-משרדית שטיפלה בסוגיית גיל הפרישה לנשים ובוועדה להנגשת זכויות סוציאליות במשרד המשפטים. עוד דברים – הפעילות שלך כחברה בשולחן העגול של משרד ראש הממשלה למוכנות חירום; חברה במועצת המנהלים של קרן מרים למאבק בסרטן; מנטורית בתוכנית הסטודנטים של שגרירי רוטשילד. הינה, לא סתם בשנת 2018 מגזין פורבס ישראל בחר בך כאחת מ-50 הנשים המובילות במשק הישראלי. זאת אומרת, את כבר שנים רבות בעצם שליחת ציבור שפועלת למען הציבור, וכעת הציבור זכה שתפעלי למענו כאן, מבית הנבחרים של ישראל.
כמו שציינת, ג'ידא, עברנו בחודשים האחרונים תקופה לא פשוטה בכלל, וזאת בלשון המעטה, בכל מה שקשור ליחסי ערבים ויהודים במדינה. אנחנו במרצ מאמינים בשותפות יהודית-ערבית; הבטחנו בקמפיין הבחירות רשימה ושותפות יהודית-ערבית וקיימנו, ומי שמסתכל על רשימת מרצ בכנסת הזאת רואה ששליש מהרשימה שלנו הם נציגי ציבור מעולים מהחברה הערבית. מעבר לזה, ג'ידא, את מצטרפת לרשימה ארוכה, מאוד מכובדת, של חברות כנסת שכיהנו מטעם מרצ במשכן הזה ועשו ועושות רבות למען קידום זכויות נשים וקידום זכויות אדם ואזרח בכלל בחברה הישראלית. ברור לי שכמי שעוסקת שנים רבות בקידום נשים וסיוע לנשים בחברה הערבית ובכלל, זה יהיה עבורך רק דבר טבעי להמשיך בפעילות הזאת גם כאן בכנסת.
האתגרים שניצבים בפנינו בתקופה הקרובה גדולים. אתם יודעים שאנחנו בימים האלה בעיצומם של המגעים להקמת ממשלה חדשה – ואני מקווה שזה יקרה ממש ממש תכף – ובמסגרת הזאת יש לנו כל כך הרבה מה לעשות כדי לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות וזכויות לכלל האזרחים, יהודים וערבים וחילונים ודתיים, נשים וגברים, כולם אזרחי המדינה וכולם שווים – שוויון זכויות, שוויון הזדמנויות לכל אזרחית ואזרח, כמו שראוי וצריך שיהיה במדינה דמוקרטית מתקדמת.
אני יודע, ג'ידא, שאת תהיי שליחת ציבור נאמנה בבית הזה למען צמצום פערים ולהבטחת שוויון הזכויות לכולם. וצריך להבין – ואני אומר את זה גם על רקע מה שקרה: אין ולא יהיה עתיד לארץ הזאת ללא שותפות יהודית-ערבית. פשוט צריך להבין, החיים שלנו שלובים אלה באלה, ואני רואה בך, ג'ידא, במי שאת, בניסיון ובפעילות שלך, גשר כזה שמחבר בין יהודים וערבים, בין אזרחים לאזרחים.
אני רוצה לאחל לך הצלחה רבה. יש לך עבודה קשה ומאומצת לפנייך. כמי שככה מכיר אותך – לא הרבה, אבל מכיר אותך כבר די מקרוב – אני יודע שאת רואה בזה רק תמריץ וזריקת מוטיבציה לעשייה הרבה שאת רוצה להביא לכאן לכנסת ולכל החברה הישראלית. שיהיה בהצלחה גדולה מאוד. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. ושוב, ברכות גדולות ואיחולי הצלחה לחברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי.
עד כאן, חברות וחברי הכנסת. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"א בסיוון התשפ"א, 1 ביוני 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:00. << סיום >