דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט' ישיבה כ"ד הישיבה העשרים-וארבע של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, כ"ב בסיוון התשפ"א (2 ביוני 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים ישיבה מיוחדת לבחירת נשיא המדינה 3 היו"ר יריב לוין: 3 שאילתות דחופות 9 21. חילול בית הקברות הצבאי בשפרעם 9 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 9 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 10 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 11 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 11 הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021 14 גדעון סער (תקווה חדשה): 14 שר התקשורת איתן גינזבורג: 16 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 19 גדעון סער (תקווה חדשה): 20 הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"א–2021 22 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 22 שר התקשורת איתן גינזבורג: 24 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 27 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2021 31 ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 32 שר התקשורת איתן גינזבורג: 34 << נושא >> ישיבה מיוחדת לבחירת נשיא המדינה << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של הכנסת לבחירת נשיא המדינה האחד-עשר. היום כ"ב בסיוון, 2 ביוני 2021. אנא שבו במקומותיכם על מנת שאוכל להסביר את נוהלי ההצבעה ושכולם יבינו. אנא, לשבת. אדוני השר טרופר, אנא, לשבת. נא לשבת. חברי הכנסת אבידר, בן ברק, סגלוביץ', בבקשה לשבת. נא לשבת. אם כן, כפי שהודעתי לכם במכתב מיום י"ב בסיוון התשפ"א, 23 במאי 2021, אלה הם המועמדים לכהונת נשיא המדינה: יצחק הרצוג ומרים פרץ. המועמדות של כל אחד מהם הוגשה כחוק, חתומה בידי עשרה חברי כנסת לפחות, בצירוף הסכמה בכתב של המועמד. מיניתי לחברי ועדת הקלפי את חברי הכנסת דוד ביטן, יוסף טייב, אמילי חיה מואטי ויואל רזבוזוב. חבר הכנסת דוד ביטן יכהן כיושב-ראש ועדת הקלפי. לצד חברי הוועדה תשמש היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הקלפי, חבר הכנסת דוד ביטן, לגשת אל מזכירת הכנסת ולקבל את הקלפי. בבקשה. אם כן, בתוך תא ההצבעה הונחו פתקי ההצבעה עם שמות המועמדים וכן פתקים לבנים. לפני שניגש להצבעה אפרט בפניכם את נוהל ההצבעה. סעיף 7 – מכובדיי, אנא, לשבת. חברת הכנסת מאי גולן, חבר הכנסת פטין מולא, נא לשבת. חברת הכנסת שטרית, נא לשבת. בבקשה לשבת. חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה לשבת. תודה. אם כן, כאמור, אלה נוהלי ההצבעה: סעיף 7 לחוק-יסוד: נשיא המדינה קובע: בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית. חברי הכנסת יוזמנו להצביע לפי סדר שם משפחתם, כמקובל בהצבעות שמיות. בתום הקראת השמות ייקרא בשנית חבר כנסת שלא הצביע, ולאחר מכן אנחנו נקרא ונוודא שאין באולם חבר כנסת שלא הצביע ומעוניין לעשות כן. כל אחד מחברי הכנסת, בהיקרא שמו, יקבל מידי מזכירת הכנסת מעטפת בחירה, ייכנס עם המעטפה אל תא ההצבעה וישים בתוכה את פתק הצבעתו. יש להקפיד לשים פתק אחד בלבד. לאחר מכן יטיל את המעטפה לתוך תיבת הקלפי. מזכירת הכנסת תכריז על תום ההצבעה, ולאחר מכן לא ניתן יהיה להצביע עוד. חבר כנסת יוזמן להצביע רק לאחר שחבר הכנסת שקדם לו הטיל את המעטפה בתוך תיבת הקלפי. אלה הם הקולות הפסולים שלא יובאו במניין ספירת הקולות: מעטפה שיש בה קיפול, סימון או רישום כלשהו; מעטפה שיש בה יותר מפתק אחד; פתק שיש בו קיפול, סימון או רישום כלשהו; פתק לבן, אף אם נרשם עליו שם של מועמד. פתקי ההצבעה הותאמו לכללים אלה בגודלם ובעוביים, וזאת על מנת למנוע הצבעה פסולה בתום לב. לעניין סיבובי ההצבעה – על פי סעיף 8 לחוק-יסוד: נשיא המדינה, כאשר יש יותר ממועמד אחד, נדרש בסיבוב הראשון רוב של 61 קולות. אם לא זכה אף מועמד ברוב של 61, יתקיים סיבוב שני. המועמד שקיבל בהצבעה השנייה את רוב הקולות של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה הוא הנבחר. אם יקבלו שני מועמדים מספר קולות שווה – חוזרים על ההצבעה. בתום כל סיבוב הצבעה תתכנס ועדת הקלפי ותמנה את הקולות. בשל האפשרות לכמה סיבובי הצבעה, מתבקשים חברי הכנסת להישאר בסביבת המליאה עד לשמיעת התוצאות הסופיות. בין סיבובי ההצבעה, לאחר מניין הקולות והכרזת התוצאות, אכריז על הפסקה. בתום הספירה, כשאקבל מידי יושב-ראש ועדת הקלפי את תוצאות ההצבעה, אודיען לכנסת ואכריז מי מהמועמדים נבחר להיות נשיא המדינה האחד-עשר. לאחר מכן אצא בליווי סגניי להודיע לנשיא הנבחר על תוצאות ההצבעה. גברתי המזכירה, בבקשה. אנא קראי בשמות חברי הכנסת, והראשון בהם – ראש הממשלה. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין נתניהו – מצביע משה אבוטבול – מצביע סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – מצביע יולי יואל אדלשטיין – מצביע אמיר אוחנה – מצביע ניר אורבך – מצביע ינון אזולאי – מצביע ישראל אייכלר – מצביע קארין אלהרר – מצביעה סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – מצביע משה ארבל – מצביע יעקב אשר – מצביע זאב בנימין בגין – מצביע אוריאל בוסו – מצביע חיים ביטון – מצביע מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – מצביע ולדימיר בליאק – מצביע מירב בן ארי – מצביעה רם בן ברק – מצביע איתמר בן גביר – מצביע יואב בן צור – מצביע נפתלי בנט – מצביע עמר בר לב – מצביע אורנה ברביבאי – מצביעה אליהו ברוכי – מצביע קרן ברק – מצביעה ניר ברקת – מצביע יאיר גולן – מצביע מאי גולן – מצביעה איתן גינזבורג – מצביע יואב גלנט – מצביע גילה גמליאל – מצביעה מאזן גנאים – מצביע בנימין גנץ – מצביע משה גפני – מצביע אבי דיכטר – מצביע גלית דיסטל אטבריאן – מצביעה ניצן הורוביץ – מצביע צחי הנגבי – מצביע יועז הנדל – מצביע שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – מצביעה מכלוף מיקי זוהר – מצביע תמר זנדברג – מצביעה ווליד טאהא – מצביע בועז טופורובסקי – מצביע אחמד טיבי – מצביע יוסף טייב – מצביע יעקב טסלר – מצביע חילי טרופר – מצביע דסטה גדי יברקן – מצביע אלי כהן – מצביע מאיר כהן – מצביע מירב כהן – מצביעה מתן כהנא – מצביע עופר כסיף – מצביע אופיר כץ – מצביע חיים כץ – מצביע ישראל כץ – מצביע רון כץ – מצביע יוראי להב הרצנו – מצביע מיקי לוי – מצביע אורלי לוי אבקסיס – מצביעה יריב לוין – מצביע אביגדור ליברמן – מצביע יאיר לפיד – מצביע אמילי חיה מואטי – מצביעה פטין מולא – מצביע מרב מיכאלי – מצביעה יוליה מלינובסקי – מצביעה מיכאל מלכיאלי – מצביע אבי מעוז – מצביע אבתיסאם מראענה – מצביעה יעקב מרגי – מצביע יואב סגלוביץ' – מצביע יבגני סובה – מצביע אופיר סופר – מצביע אורית מלכה סטרוק – מצביעה עידית סילמן – מצביעה בצלאל סמוטריץ' – מצביע אוסאמה סעדי – מצביע גדעון סער – מצביע מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – מצביע חוה אתי עטייה – מצביעה חמד עמאר – מצביע עודד פורר – מצביע יצחק פינדרוס – מצביע מאיר פרוש – מצביע עיסאווי פריג' – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – מצביעה אביר קארה – מצביע אלכס קושניר – מצביע יואב קיש – מצביע גלעד קריב – מצביע שלמה קרעי – מצביע מירי מרים רגב – מצביעה שמחה רוטמן – מצביע עידן רול – מצביע יעל רון בן משה – מצביעה מוסי רז – מצביע יואל רזבוזוב – מצביע אפרת רייטן מרום – מצביעה ג'ידא רינאוי זועבי – מצביעה יפעת שאשא ביטון – מצביעה אלון שוסטר – מצביע יובל שטייניץ – מצביע קטי קטרין שטרית – מצביעה אלעזר שטרן – מצביע עמיחי שיקלי – מצביע רם שפע – מצביע נירה שפק – מצביעה איילת שקד – מצביעה עאידה תומא סלימאן – מצביעה פנינה תמנו – מצביעה << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא קראי בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – מצביע סעיד אלחרומי – מצביע זאב אלקין – מצביע דוד אמסלם – מצביע מיכאל מרדכי ביטון – מצביע שרן מרים השכל – מצביעה מנסור עבאס – אינו נוכח עיסאווי פריג' – מצביע << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם חבר כנסת או חברת כנסת שטרם הצביעו? אני חוזר: האם יש באולם חבר כנסת או חברת כנסת שטרם הצביעו? אם כך, אין. לפיכך, תמה ההצבעה. אני מבקש מוועדת הקלפי לקחת את הקלפי ללשכת מזכירת הכנסת לצורך ספירת הקולות. אני מכריז על הפסקה. הישיבה תחודש לאחר שתימסרנה לידיי תוצאות ההצבעה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:07 ונתחדשה בשעה 12:43.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מחדש את הישיבה. קיבלתי ממזכירת הכנסת את תוצאות הספירה שנערכה על ידי ועדת הקלפי, ולהלן התוצאות: הצביעו 119 חברי כנסת; מעטפות כשרות – 119; מעטפות פסולות – אין; ריקות – אין; פתקים לבנים – 3; פתקים פסולים אחרים – 3. סך הכול – 113 קולות כשרים. בעד המועמד יצחק הרצוג הצביעו 87 חברי כנסת; בעד המועמדת מרים פרץ הצביעו 26 חברי כנסת. לפיכך אני קובע שמר יצחק הרצוג הוא הנשיא הנבחר של מדינת ישראל. ברכות בשם הבית כולו לנשיא הרצוג, הנשיא הנבחר. אני מבקש מחברי הנשיאות, סגניי, להצטרף אליי, ואנחנו ניגש להודיע באופן רשמי על התוצאות גם לנשיא הנבחר. אנחנו בכך מסיימים את הישיבה המיוחדת הזאת, ובעוד 45 דקות, בשעה 13:30, נקיים ישיבת מליאה רגילה. היא תיפתח, כאמור, בעוד 45 דקות, בשעה 13:30. הישיבה המיוחדת הזאת נעולה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:46 ונתחדשה בשעה 13:30.) << הפסקה >> << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח בזה את החלק הרגיל של ישיבת הכנסת היום, לאחר החלק המיוחד שבו התקיימה בחירת נשיא המדינה. אנחנו נתחיל בשאילתה דחופה. אני מזמין את סגן השר דסטה גדי יברקן להשיב על שאילתה דחופה מס' 21, של חבר הכנסת חמד עמאר, בנושא: חילול בית הקברות הצבאי בשפרעם. בבקשה. << שאילתה >> 21. חילול בית הקברות הצבאי בשפרעם << שאילתה >> << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, ביום חמישי 27 במאי 2021 חוללו קברים של חיילים דרוזים בבית הקברות הצבאי בשפרעם. מדובר במעשה נפשע ומזעזע. רצוני לשאול: 1. האם הוקם צוות חקירה מיוחד לחקירת הנושא? 2. אם כן – האם יש התקדמות בחקירה? 3. אילו אמצעים נקטתם כדי למנוע מקרה כזה בעתיד? << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עמאר, ראשית, אני רוצה להודות לך באופן אישי על שאתה מעלה סוגיה חשובה זו. במענה על השאילתה הדחופה: 2-1. בעקבות האירוע, כידוע, בתחנת המשטרה בשפרעם יש חקירה המנוהלת על ידי יחידת החקירות של התחנה. במסגרת חקירת האירוע המשטרה ביצעה – ומבצעת – פעולות חקירה שונות לצורך איסוף ראיות ומיצוי החקירה באופן המקצועי ביותר והמהיר ביותר לשם הבאתם לדין של מבצעי העבירות. נכון לעת הזאת החקירה עודנה מתנהלת ונמצאת על סדר-יומה של התחנה, וגם שלנו, גם בלשכת השר. אנו רואים את זה בחומרה רבה. זה לא אמור להישאר רק בפיקוד התחנה, ואני מוסיף ואומר לך את זה. לפיכך, כמובן, כידוע לך, לא אוכל לתת את הפרטים במליאת הכנסת, ואני מזמין אותך לשיחה אליי אחר כך להשלמת שאלות, אם יש לך. לגבי השאלה השלישית שלך, משטרת ישראל רואה בחומרה רבה את התרחשותם של אירועים מן הסוג המוזכר בשאילתה, בשפרעם ובכל בית עלמין במדינת ישראל. זה קו אדום, קודש-הקודשים. בכלל, להיכנס לבתי עלמין ולהשחית בתי קברות – אינני יודע מי מסוגל לעשות את זה. זה גם איסור מוחלט לפי כל דת שאנחנו מכירים, וזו בהחלט תופעה נבזית, הייתי אומר. המשטרה, כמובן, תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה כדי להילחם בתופעת הפשיעה הזאת. במסגרת זאת, וכחלק מהמשימות היזומות שניתנו על ידי פיקוד תחנת שפרעם, מבוצעים סיורים משטרתיים להגברת הנוכחות המשטרתית סביב בית העלמין הצבאי בשפרעם, ונוסף לכך יש תיאום ושיתוף פעולה בין התחנה לבין עיריית שפרעם, אשר התחייבה להתקין מצלמות אבטחה במקום. אנחנו כבר יודעים שיש שם פעילויות מניעה, כך שכשדבר כזה קורה אפשר יהיה לתפוס את המבצעים על חם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, שפרעם היא עיר מעורבת שחיים בה דרוזים, נוצרים ומוסלמים במרקם יחסים טוב מאוד. הם מכבדים אחד את השני ומקדשים את המקומות הקדושים אחד לשני, אבל מעשה כזה יכול לפגוע במרקם היחסים הזה. נודע לי מאנשים שהיו נוכחים במקום – וגם אני עצמי הגעתי למקום – שאפילו ניידת לזיהוי פלילי לא הגיעה לשם. אני חושב שהמשטרה צריכה לקחת את זה ברצינות יותר: להקים צוות חקירה מיוחד למקרה הזה, כי זה מקרה שלא קרה מעולם בשפרעם. אמרתי לך, חיים בהרמוניה מלאה דרוזים, נוצרים ומוסלמים. לא יכול להיות מצב כזה. אני מאמין ומקווה שמי שביצע את המעשה המזעזע הזה, שחיבל גם ביחסים בשפרעם, ייתפס. אני מאמין שזה לא תושב שפרעם אלא מישהו שהגיע מחוץ לשפרעם. לכן, אני דורש שהמשרד לביטחון הפנים והמפכ"ל בעצמו יהיו מעורבים בנושא עד שנתפוס את אותם אנשים. אבל אני רוצה שתברר: למה בכלל לא הגיעה ניידת זיהוי פלילי? זה דבר מינימלי כדי לתפוס את אותם פושעים, את אותם מחבלים שביצעו את המעשה הזה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך שהמשטרה ביצעה וגם מבצעת בימים אלה – גם חשודים שהמשטרה עוקבת אחריהם. אני אומר לך. אתה ציינת את זה יפה מאוד, חבר הכנסת, שמרקם החיים בשפרעם הוא ייחודי ויכול להיות מודל לחיקוי כמעט לתלת-קיום; זה לא דו-קיום, זה תלת-קיום בעיר הזאת. אני מקווה מאוד שנמצה את הדין עם כל אלה שפשעו באירוע הזה, ונעקוב אחרי הפעילות. אני מבטיח אישית לזמן אותך להמשך המעקב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לנו שאלה נוספת, של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, סגן השר, פתחתי את הרדיו בבוקר ולא יכולתי שלא להתייצב פה ולשאול – אירוע נוסף: מתמודד נפש דקר שני שוטרים; אחד במצב אנוש, כך הבנתי, ואחד במצב קל, והמתמודד עצמו ירוי. אני חוזרת ושואלת שאלה שכבר שאלתי כמה פעמים: הייתה ועדה בין-משרדית שהביאה את מסקנותיה ב-16 בפברואר, ובין היתר קבעה שצריך להכשיר את השוטרים, לתת להם כלים להתמודד עם אנשים עם מוגבלות. אני רוצה לשאול את כבוד השר: מה קורה עם זה? האם מכשירים שוטרים? האם נותנים להם כלים להתמודד עם סיטואציות כאלה? אני רואה בשוטרים קורבנות לא פחות מהמתמודד הירוי, ואותם שוטרים נמצאים בבית חולים כרגע בגלל חוסר במידע, בכלים ובהכשרות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני סגן השר, תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף ולחזק את השאלה של חברת הכנסת וולדיגר. אנחנו דנים בנושא של ההתמודדות של המשטרה עם אנשים עם צרכים מיוחדים כבר הרבה מאוד זמן. שאלתי כאן לפני שתי כנסות, אם אני לא טועה, שאילתה בנושא הזה, ואדוני סגן השר קרא תשובה ארוכה, ובסופה אמר: הדבר יטופל. אני ביקשתי להיפגש עם גורמים במשטרת ישראל – ראש אגף כוח אדם או ראש המכללה לשוטרים – כדי להבין איתם אם ההכשרות שניתנות מספיק בהירות; אם יש אפשרות להוסיף צמיד זיהוי או אלמנט אחר שיזהה את אותו אדם עם צרכים מיוחדים, כדי שאותו גורם אכיפת החוק יוכל לזהות אותו ולמנוע פגיעה קטלנית בו. אני רוצה להצטרף לשאלה הזאת. זאת שאלה קריטית. מדובר בחיי אדם ובאנשים שההתמודדות שלהם עם המציאות שונה משלנו. לכן, אדוני סגן השר, אני מבקש שתאשרו את הבקשה שלנו להיפגש עם הגורמים המקצועיים ולוודא שהתקריות האלה לא חוזרות ונשנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, קודם כול, כדי להיפגש – חבר כנסת יכול להיפגש; צריך לעשות את זה בצורה מסודרת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – מכתב לשר, אני גם לא מקבל מענה שלושה חודשים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך, בהתחייבות: כל חבר כנסת מהבית שפנה אליי קיבל תשובה וגם תיאומי פגישות. אני אשמח שתעביר לי את הבקשה הזאת. אני אטפל בה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זה לגבי העניין האישי שלך. לגופו של עניין, משטרת ישראל אכן עוסקת בוועדה הבין-משרדית שהוקמה, יש לה המלצות וזה נכנס לתוך המשטרה. יש גם תוכניות של ממש, גם הכשרות, גם שוטרים מיוחדים, יותר ותיקים ויותר רגישים, שמכירים את הקהילה, מכירים את הסביבה. הולכים להיכנס ולטפל בסוגיות הללו. יש החלטה עקרונית שלנו במשרד – איך שנכנסנו, גם השר, במדיניות שהוא התווה, וגם אני בעצמי קיימתי כמה פגישות בנושא הזה – גם הפניית משאבים ותקציבים לטיפול בקריאה לאנשים עם מוגבלויות ובמצוקה. אני חושב שהמשטרה בפרט עשתה תהליך ארוך מאוד יחסית לשנים הקודמות, גם טכנולוגית, גם מבחינת כוח אדם וגם במשאבים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לגבי האירוע הספציפי של היום, אני אלמד את הנושא. אני אשמח לתת לך תשובה. אני לא רוצה להגיד משהו שאני לא בקי בו, כמובן. אדוני היושב-ראש, בהזדמנות זו אני רוצה לברך את נשיא המדינה הנכנס, הנבחר, יצחק הרצוג, ואת המועמדת לנשיאות, גב' מרים פרץ, שהיא השראה לכולנו – השראה לכל אזרח, לכל אדם באשר הוא, באמת אישה מרתקת, שהוכיחה שאפשר לבחור בחיים לאחר השכול, ואין לי צל של ספק שהיא תמשיך לשרת את עם ישראל כפי שהיא עשתה. לעניין הפוליטי, אני מבקש מכל נבחרי הציבור: זאת שעתנו היפה להרגיע ולא להסית ולא להוסיף שמן למדורה. תהיה הממשלה שתקום אשר תהיה, אנחנו צריכים להאמין ולהבין שאנחנו בסוף מדינה אחת, לא משנה מה יקום. למרות שאני בצד הימני, שמאמין שגונבים לו את הממשלה עם שישה מנדטים, אבל את זה נוכל לשנות רק בקלפי ולא לפני – לא בתקשורת ולא במליאה. שיהיה בהצלחה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אם כן, עד כאן פרק השאילתות. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/55/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם שקיבלו פטור מחובת הנחה בוועדה המסדרת. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער להציג את הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021. ישיב, כפי שאני מבין, השר איתן גינזבורג, בשם שר המשפטים. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> על זה נאמר ששרי המשפטים מתחלפים אבל אתה יציב. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> – – – שר המשפטים הבא, לא יודע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> גדעון סער (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאנחנו מביאים לכאן היום הובאה גם לכנסת הקודמת, בעת שכיהן כשר המשפטים השר ניסנקורן, ולצערי הוא בלם אז את האפשרות לקדם אותה. אנחנו מדברים על אחד הדברים הכי חמורים שיש היום במדינת ישראל. אנחנו יודעים שיש עלייה דרמטית. דרמטית. רואים את זה במקרי הרצח, רואים את זה בשיעור השימוש בעבירות ירי, בעיקר במגזר הערבי. יש דוח מבקר מדינה חמור מאוד, יש פסיקה של בית המשפט העליון שמחדדת את הצורך בענישה חמורה, בענישה מרתיעה, אבל בפועל – קודם כול יש מעט מאוד אכיפה, יש שיעור נמוך מאוד של כתבי אישום, וכאשר מגיעים כתבי האישום לבתי המשפט, בהרבה מאוד מקומות הענישה היא עבודות שירות. עכשיו, אנחנו מדברים על סדרי גודל מבהילים של כלי נשק שנמצאים באופן בלתי חוקי בידיים של אזרחים – באופן בלתי חוקי: אקדחים, מטענים, טילים, רימונים, נמכרים כמעט באין מפריע, נמצאים בידיים של ילדים ובני נוער. הסחר בהם הוא כאילו סחר בפיצוחים, ולצערנו אין באמת טיפול אמיתי בסוגיה הזאת, ובשנים האחרונות המצב רק הולך ומידרדר. זה חלק ממשבר יותר רחב של המשילות של המדינה. הוא בא לידי ביטוי גם בהיבט אחר של הבעיה – שהמדינה לא לוקחת כמשימה לתפוס את הנשק הבלתי-חוקי, ליצור מהלך רחב; הוא יכול להיות בחלקו הראשון וולונטרי, ואז אתה גם יכול להימנע מענישה, ובחלקו השני – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סער, סליחה, חברי הכנסת אבידר ועמאר, אי-אפשר לשמוע את הדובר. << דובר_המשך >> גדעון סער (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – ובשלב ב' – ממש תפיסה, וגם ענישה חמורה בצידה. אבל גם באותם מקרים שהמדינה מגיעה לעבריינים היא לא מענישה בצורה חריפה. אני מצטט מפסק דין של בית המשפט העליון – מה לכאורה מצופה להיות הנורמה. אני מצטט: "המציאות השוררת בארץ המתבטאת בזמינותו של נשק חם ורב-עוצמה שיש עימו פוטנציאל להסלמת האלימות העבריינית, מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה. יש לעשות כן עוד בטרם ייעשה באקדח שימוש קטלני, באמצעות הרחקת המחזיק בו מן החברה לפרק זמן, והעברת מסר מרתיע באמצעות עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל". אגב, מדינות שהלכו בדרך הזאת – אירלנד, בריטניה – ראו אחר כך ירידה משמעותית באירועי הירי. נכון, עונשי מינימום הם לא תמיד דבר מומלץ כתפיסה, אבל כשאתה רואה פער כל כך גדול בין העונש המרבי – וזה לא רק עבירה של החזקת נשק בלתי חוקי, זאת גם עבירה של סחר בנשק הבלתי-חוקי והחזקת הנשק הבלתי-חוקי. כשאתה רואה פער כל כך דרמטי בין העונש המרבי לענישה בפועל, וכאשר אתה רואה את ההידרדרות שאנחנו רואים היום, שהמדינה מאבדת שליטה – זה דבר שהוא שגור ברחוב, גורם לפחד של אימהות באירועים, בחתונות; היום שימוש בנשק חם זה דבר קל ערך – אנחנו חייבים לעשות מעשה. לכן אני מביא את ההצעה הזאת להטלת עונשי מינימום בעבירות הללו, עבירות הסחר וההחזקה בנשק בלתי חוקי. נכון, לפי דעתי זה צריך להיות חלק ממערכה יותר רחבה, שכוללת גם מערכה נגד ארגוני הפשע בחברה הערבית – ואנחנו ראינו שכאשר המשטרה לקחה את זה על עצמה במקומות אחרים היא גם הצליחה להגיע להישגים, וקשה להבין את המציאות היום – וגם עיסוק בהיבטים הללו, גם של הענישה מצד אחד וגם של התפוצה ומניעתה והאיסוף של הנשק הבלתי-חוקי. כבר באירועים האחרונים שהיו, בתקופת מבצע שומר החומות, ראינו בכמה מקומות גם שימוש בנשק הבלתי-חוקי הזה – בלוד, בעכו, בירושלים, בפזורה הבדואית בדרום. ראינו את זה בהיקף קטן יחסית לתפוצת הנשק. אנחנו רק יכולים לדמיין מה יכול להיות גודל הסכנה – מה יכול להיות גודל הסכנה כשאנחנו נהיה במצב חירום כזה או אחר כאשר יש כאלה היקפים של נשק בלתי חוקי. הדבר הזה חייב להיות מטופל טיפול שורש. אני חושב שהכנסת צריכה לזרז את החקיקה, ואני חושב שמוטלת חובה על הממשלה לצאת במהלך רחב, כי כל מה שקורה עד היום לא מתקרב להתמודד עם ההיקפים של הבעיה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. כאמור, ישיב בשם הממשלה השר איתן גינזבורג. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא את עמדת משרד המשפטים – ועמדת הממשלה, אם תרצה – על הצעת החוק. הצעת החוק של חבר הכנסת סער מבקשת לקבוע עונש מינימום של שנת מאסר על העבירה של רכישה או החזקת נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו. אין חולק כי הצעת החוק נועדה להשיג תכליות חשובות, כמו המאבק בהחזקת נשק בלתי חוקי והשימוש בו, וברור לכולם שמדובר בתופעה חמורה ומסוכנת, שלצערנו התפשטה והתרחבה, והשלכותיה קשות מנשוא. עם זאת, לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים יש ספק רציני אם הצעת החוק הזאת תשיג את התכלית שלה היא נועדה, משום שיש בה חסרונות רבים. למעשה, יש כלים חלופיים, וככל הנראה אפקטיביים יותר, למלחמה בתופעה. העמדה המקצועית של הגורמים האמונים על הליכי החקיקה במשרד המשפטים היא שקביעה של עונשי מינימום בחוק מייצרת קשיים משפטיים, משום שהם מגבילים את שיקול הדעת השיפוטי, והם אינם עולים בקנה אחד עם המודל שאומץ על ידי המחוקק בחלק הכללי של חוק העונשין בעניין הבניית הענישה. לכן האפקטיביות שלהם מוטלת בספק. דוגמה טובה לכך אפשר למצוא בדוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה וטיפולים בעבריינים בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, שהוגשה לממשלה בשנת 2015. שם, הוועדה התבססה על מחקרים אמפיריים. היא הוקמה כדי לבחון ולקדם את הכלים המשפטיים הטובים שישיגו הרתעה יעילה של עבריינים, השפעה של מאסרים ממושכים על עבריינות חוזרת וגם את האפקטיביות של עונשים מרביים או מזעריים. אחת מהמלצות הוועדה הייתה להימנע מקביעת עונשי מינימום לעבירות. הסיבה הייתה פשוטה, מבחינתם: עונש מינימום מקשה על בית המשפט להתאים את הענישה לעקרון ההלימה, משמע שהעונש יתאים לחומרת העבירה הפלילית הספציפית ולעבריין הספציפי שביצע אותה, ולא יחיל את זה על כולם באופן קטגורי ועיוור. בנוסף, לענישה הפלילית יש מטרות נוספות, חשובות וראויות, כמו הצורך החברתי בשיקום העבריין הספציפי שביצע את העבירה, מניעת עבריינות חוזרת ושמירה של שלום הציבור. כל זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. הצעת חוק זו עשויה לצמצם את שיקול הדעת. אדוני היושב-ראש, על כל המטרות האלה עונשי המינימום פשוט לא נותנים מענה מספיק טוב. יתרה מזו, המקרים שבהם עונש מינימום קבוע בחוק הם מעטים וחריגים. הם נחקקו לרוב לפני חקיקת הוראות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, שכזכור, המטרה שלהן היא ליצור אחידות, עקיבות ושוויוניות בפסיקות בתי המשפט, וגם לצמצם פערי ענישה לא מוצדקים. חשוב לציין שכבר היום ברוב-רובם של המקרים מוטל עונש מאסר בפועל על עבריינות של החזקה או של נשיאת נשק שלא כדין, אבל יש מקרים שבהם אין מקום להטיל את העונש המוצע – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> – – למשל, מקרה שבו בעלת מכולת החזיקה נשק בעסק כדי להגן על עצמה לאחר שסבלה מהתנכלויות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, אנא. פשוט לא שומעים. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> במקרה שבו בעלת מכולת מבוגרת החזיקה נשק בעסק שלה כדי להגן על עצמה לאחר שסבלה מהתנכלויות – אין ספק שבמקרה כזה, לא בטוח שצריך להטיל עליה עונש מאסר. זו בדיוק המשמעות של עקרון ההלימה: להעניש בהתאם לעובדות של המקרה הספציפי והנסיבות שלו, כי כל מקרה שונה מאחר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, המעשה הכי קל הוא לקבוע עונשי מינימום, אבל לא בטוח שזה ישיג את המטרה. לחוק העונשין יש קווים מנחים, יש תכליות ורציונלים שמבוססים על ספרות מחקרית מעמיקה בתחום הפלילי. לפני שקובעים עונש מינימום – שהוא עונש חריג, כמו שאמרתי – חשוב למצות פעולות אכיפה אחרות שנועדו להתמודד עם התופעה של החזקת נשק שלא כדין. חשוב לעשות טיפול שורש ולמגר את התופעה מן היסוד. למשל, אזכיר את החלטת הממשלה מחודש מרץ האחרון בנוגע למדיניות הממשלתית בטיפול בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. ממש בימים אלה מתבצעת עבודה ממשלתית מואצת שנועדה לקדם שלל מענים בטיפול בתופעות הפשיעה השונות, ובהן מניעת החזקת נשק שלא כדין וטיפול בבעיות עומק שמובילות מלכתחילה להצטברות נשק באופן שאינו חוקי. חבריי חברי הכנסת, להצעת החוק שנועדה להטיל עונש מינימום כפי שאנחנו דנים בה כעת יש תכלית חשובה; הממשלה איננה חולקת על כך. שלל אירועי האלימות שהיו ברחובות הערים המעורבות והמתיחות שהתנפצה לנו בפנים מחדדות את הצורך לטפל בעבריינים ביד קשה. לצד זה, ניכר, חברי חבר הכנסת עודד פורר, כי קיימים קשיים משפטיים וחברתיים שמחייבים מלאכת מחשבת והעמקה בחוק העונשין. לכן אמליץ שנתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, כדי שניתן יהיה לערוך דיון מעמיק והכרחי בהכנה לקריאה ראשונה, יחד עם הגורמים המקצועיים של משרד המשפטים. פה אני מפנה אליך, אדוני חבר הכנסת סער – אינני יודע היכן תהיה בשבוע הבא, ככל שיקומו ועדות קבועות ויתחילו לדון בהצעות החוק האלה, אבל לפחות משרד המשפטים מבקש שהדבר ייעשה בתיאום איתו ובשיח רציף. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, אני מזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שביקש להתנגד. בבקשה. << קריאות >> קריאה: << קריאה >> – – – אוסאמה – – – << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הזמן לממשלת שינוי? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> עד 24:00 תגידו "עלה בידנו", מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השרה רגב, שאני אעשה פיליבסטר עד השעה 24:00? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תראה לאיזה מצב הגעת – שאתה יחד עם אלקין, שהמשותפת ביחד עם אלקין בקואליציה. זה דבר אדיר. יש משהו יותר טוב מזה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה מספיק שנים כאן כדי לדעת שבקריאה טרומית זה בלתי ניתן. בבקשה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> שלא נדבר על אורבך ואחרים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הצעתו של שר המשפטים המיועד, חברי גדעון סער – אנחנו בעיקרון, ואני כמשפטן וכעורך דין, תמיד התנגדנו לעניין של עונש מינימום. אתה יודע שבספר העונשין ובחוק העונשין מעטים המקרים, ואפילו נדירים, שהמחוקק קבע בהם עונשי מינימום, כי אמרו – וכבוד השר גינזבורג דיבר על זה: עקרון ההלימה; שבית המשפט, יש לו שיקול דעת. אבל מצד שני, איך שאנחנו אמרנו – ואפילו בשנים האחרונות אנחנו מדברים על התופעה הזאת של נשק בלתי חוקי – אפילו מצידנו אמרנו: לא נשק חוקי ולא נשק בלתי חוקי; אנחנו לא רוצים את כל הנשקים האלה אצלנו בחברה הערבית. אבל באמת היו לנו ישיבות עם היועץ המשפטי לממשלה ועם פרקליטות המדינה, וביקשנו מהם – ואפילו פנינו לנשיאת בית המשפט העליון – להגדיר את העבירות האלה כמכת מדינה. ברגע שאתה מגדיר את העברות האלה כמכת מדינה – ובאמת זה לא רק מכת מדינה, אלא מגפה שמשתוללת בחברה הערבית וגובה מחיר כבד: הגענו בשנה שעברה ליותר מ-120 הרוגים; השנה אנחנו כבר חצינו את הקו של 45 הרוגים; באום אל-פחם לפני כמה ימים היו שלוש רציחות בתוך כמה ימים. לכן באמת אנחנו מתבלטים, כי אנחנו, תמיד כשיש החמרת עונשים – כבוד שר המשפטים המיועד, אדוני היושב-ראש – תמיד זה פועל בסופו של יום נגד הציבור שאנחנו מייצגים. ובתי משפט אפילו – יש מחקרים על זה שבבתי משפט יש אפילו אפליה בעונשים בין ערבים לבין יהודים והחמרה בעונשים, וראו את המחקר של פרופ' רטנר מאוניברסיטת חיפה. אנחנו בקריאה הראשונה ובקריאה השנייה נבוא לוועדה ונציג את העמדה שלנו, אבל רציתי רק להגיד שיש לנו התלבטויות. אבל בסופו של יום אנחנו לא נוכל במצב הזה, בעת הזאת, לנוכח מכת המדינה שמשתוללת, לא נוכל להצביע נגד ההצעה הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כאן אני צריך לעצור אותך, כפי שאתה יודע. תודה. אני מזמין את חבר הכנסת סער. בבקשה. << דובר >> גדעון סער (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לחבר הכנסת סעדי שהצעת החוק הזאת באה לתת הגנה לציבור שאתם מייצגים ולכלל אזרחי ישראל. הצבת את ההבחנה במקום נכון מאוד. בדרך כלל אנחנו לא רוצים לתחום את שיקול הדעת השיפוטי, אבל יכולים להיות מצבים שהם בגדר מכת מדינה, כמו שאמרת, שבהם אנחנו חייבים לתחום את שיקול הדעת השיפוטי. אני רוצה לתת כמה מקרים בשביל להסביר לחברי הכנסת את הפערים. מקרה של אדם, תושב כפר מנדא במקרה הזה, שהחזיק M16 ומחסניות – עבודות שירות; מקרה של תושב אום בטין שהחזיק נשק אוטומטי – עבודות שירות; אדם שהחזיק אקדח תופי – 260 שעות עבודות לשירות הציבור ומאסר על תנאי. אני רוצה, אל מול זה, לומר מה קרה במדינות שרצו להיאבק בתופעה הזאת: באירלנד נקבע עונש מינימום של חמש שנים להחזקה עם כוונה פלילית. בבריטניה מתחם הענישה על החזקת נשק הוא 5–10 שנים לאדם מגיל 21; לנוער – מינימום שלוש שנים. בנסיבות מיוחדות יש שם פטור, או פחות מעונש המינימום. צריך לראות איפה אנחנו עומדים – מה חומרת המצב בשטח ומה קולת הענישה בבתי המשפט שלנו. ופה חייב להיות מפנה חד, ואני חושב שכל מי שמכיר את המצב כיום מבין שאנחנו כבר מתחת לקו האדום. חייבים לאחוז את השור בקרניו. יהיה דיון בוועדה, בוודאי, כמה צריך להיות עונש המינימום, אבל אם בית המשפט העליון, באותה פסיקה שציטטתי, דיבר על זה שביטוי עונשי הולם זה הרחקת המחזיק מהחברה לפרק זמן והעברת מסר מרתיע באמצעות עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל, אנחנו צריכים להתאים את החקיקה, כי אנחנו רואים שלא תמיד בתי המשפט עושים את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת גדעון סער, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה המסדרת את הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021, נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 50, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת גדעון סער, התקבלה בקריאה הטרומית. מאחר שאין עדיין ועדת החוקה, חוק ומשפט, היא תועבר לוועדה המסדרת לשם קביעת הוועדה שתדון בה בהמשך הליכי החקיקה. << הצח >> הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/239/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת. אני מבקש לברך את ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, שנמצא כאן ביציע ובא לראות במו עיניו שאחרי עבודה כל כך קשה שהוא עשה, הצעת החוק הזאת אכן מגיעה כאן לקריאה טרומית. בבקשה, חבר הכנסת קושניר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד ראש העירייה, מספרים לנו שהיו שבע שנים של שקט, שבין מלחמת צוק איתן עד לשומר החומות היה שקט. אולי בתל אביב יאמינו לכם, אבל באשקלון אנחנו יודעים שהתשובה על השאלה הזאת היא שאולי אלה לא היו ימים של שקט אלא הרבה מאוד שנים של שקר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע. חבר הכנסת קושניר, הדברים חשובים, אבל איך ישמעו אותך ככה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת דיכטר, מדברים על אשקלון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, אנא, לשבת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מדברים על העיר שלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשבת. גם חבר הכנסת טיבי, נא לשבת. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה לשבת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא אתחיל מההתחלה, אני רק אגיד למי שפספס שמספרים לנו שבין צוק איתן לשומר החומות היו שבע שנים של שקט, ואולי בתל אביב יאמינו לזה, אבל אנחנו באשקלון יודעים שאלה לא היו שנים של שקט אלא אולי שנים של שקר. ילדי אשקלון חיים בפחד ובחרדה. התושבים חסרי אונים בפני האיום הרקטי המתמיד על הבתים שלנו, על בתי הספר שלנו, על העסקים שלנו ועל הרחובות שלנו. במהלך השנים הללו הממשלה הצטיינה בלהבטיח. פעם אחר פעם חברי הממשלה השונים, ובראשם ראש הממשלה, הגיעו לעיר והופתעו לגלות שאשקלון היא העיר המטווחת ביותר בישראל – הופתעו, הבטיחו פתרונות ונעלמו. כך, גם באוגוסט בשנה שעברה, כאשר העליתי את החוק הזה להצבעה כאן, במליאת הכנסת, היו הרבה חברים בקואליציה שהצביעו נגד או שפשוט נעלמו מההצבעה. אני מאוד שמח שהתפקחתם, חברים, ובוועדה המסדרת הבקשה שלי לפטור מחובת הנחה התקבלה פה אחד. אני גם מאוד מקווה שגם היום כל סיעות הבית, אופוזיציה וקואליציה, יצביעו בעד, כדי לעשות צדק עם תושבי אשקלון. אז מה בעצם החוק אומר? החוק מגדיר הגדרה חדשה: "יישוב תחת איום מיידי". במציאות שבה אנו חיים כולנו מבינים שמדידת המרחקים מהגדר היא לא רלוונטית. מה שכן רלוונטי זה הזמן מרגע השיגור עד לרגע נחיתת הרקטה, ואני חושב ש-30 שניות מרגע השיגור עד רגע הנפילה זה איום מיידי לכל הדעות. אגב, זה לא רק אשקלון; גם יישובים בסביבה עונים לאותה הגדרה של 30 שניות ולא זכאים לשום הטבה אחרת. ההצעה שלי מבקשת להעניק לכלל התושבים החיים תחת איום מיידי 10% הנחה במס הכנסה עד לסכום הכנסה שנתית של 162,000 שקלים. המשמעות היא שכל מי שמשלם מס הכנסה עד גובה של 1,350 שקלים בחודש לא ישלם אותו בכלל, ומי שמשלם מעל הסכום הזה ישלם בכל חודש פחות 1,350 שקלים. אגב, זו ההטבה שקיימת היום בעיר נתיבות, למשל, שנמצאת במרחק זהה מרצועת עזה, כמו אשקלון. חברים, האשקלונים זכאים להטבה הזאת בזכות ולא בחסד. הם, יחד עם תושבי העוטף, מהווים חומת מגן אמיתית של מדינת ישראל. אז במקום לשבח את העורף ולהעניק להם מס שפתיים אחרי כל סבב לחימה, בואו נעניק להם הטבות מס. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש שתצביעו בעד החוק, ואז כולנו ביחד נדאג להביא אותו מהר ככל האפשר לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. זה צודק. זה הוגן. אל תאכזבו את תושבי העיר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשם הממשלה, הפעם בשם שר האוצר, אני מזמין את השר איתן גינזבורג להשיב, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש רגעים בתפקיד הזה שבו אתה ניצב כאן מעל הדוכן, מדבר בשם הממשלה, אך מרגיש אחרת לגמרי מהדברים שאתה צריך להקריא. אז יסלחו לי חברי הכנסת, אבל אני מקריא כרגע את עמדת משרד האוצר ביחס להצעת החוק, שלא בהכרח מבטאת את דעתי. לפי אומדן אגף התקציבים באוצר וברשות המיסים, הפסד הכנסות המדינה השנתי הכרוך בהצעת חוק זו נאמד במאות מיליוני שקלים לכל הפחות. לאור זאת, בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, וללא הצגת פעולה מאזנת כאמור בחוק זה, הממשלה אינה מוסמכת לתמוך בהצעת חוק זו בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. מעבר לכך, הצעת חוק זו טומנת בחובה פגמים רבים אשר היריעה קצרה מלפרט אותם. המרכזי שבהם הוא שהצעה זו מערערת את יסודות מערכת המס בישראל ואת אמון הציבור בה. לעמדת משרד האוצר, בהצעת חוק מסוג זה, שטומנת בחובה משמעויות קרדינליות על תקציב המדינה ומערערת על מערכת המס בישראל, ראוי שיתקדמו במסלול מינהלי ומקצועי תקין, שבו תיערך בחינה סדורה ויסודית שתביא בחשבון את כלל המשמעויות מרחיקות הלכת שבהצעה זו. לכן, עמדת משרד האוצר היא להסיר את ההצעה מסדר-היום. עד כאן עמדת משרד האוצר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, אני מבין שזאת לא עמדת הממשלה, או שזו כן עמדת הממשלה? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני לא מבין. יש עמדת משרד האוצר ויש עמדת הממשלה ושר האוצר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה עמדת הממשלה? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> מה עמדת השר והממשלה? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אני הרגע הקראתי את עמדת משרד האוצר כפי שהועברה לי על ידי שר האוצר, שעומד בראש משרד האוצר. אדוני סגן שר הבריאות, נראה לי שהדברים ברורים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר גינזבורג, מה שלא ברור לי, לפחות, הוא מה עמדת הממשלה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת לא עמדת משרד הבריאות. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> בוא תשאל את ליברמן מה עמדתו. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא היה דיון בממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הבנתי. אז לממשלה אין עמדה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא היה דיון בממשלה. לפי תקנון עבודת הממשלה, ברגע שוועדת שרים לחקיקה איננה דנה בהצעת חוק, אז עמדת הממשלה היא להתנגד לחוק. לא התקיים דיון בממשלה, ולכן הקראתי את עמדת שר האוצר. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אני מבין שעמדת הממשלה – אני מבין ממך שזאת עמדת הממשלה: להתנגד. כך אני מבין. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עמדת משרד הבריאות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר גינזבורג, אני לא הממשלה. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> הקראתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה הקראת ואני לא הבנתי. אני שואל מה עמדת הממשלה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> לא רק אתה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש ממשלה בלי עמדה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני גם מסיק מהדברים האלה שלממשלה אין עמדה, אני מוכרח לומר. אם כן, חברות וחברי כנסת, אני מזמין את חבר הכנסת אלכס קושניר להתייחס. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אנחנו בהצבעה – – – אלה דברים שנעשו עם המשותפת, יחד עם אורבך וחבריו. בואו נצביע, יאללה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק מה לעשות שלחבר הכנסת קושניר יש זכות לעלות ולהשיב. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> יש פה עוד מה להגיד? קושניר, סוף-סוף אנחנו בעדך. תן רק להצביע. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי השרה מירי רגב, את לא בעדי, את בעד תושבי העיר, אני מקווה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מקווה שאותה אמירה שלך שירו על אשקלון, אז מה היא פליטת פה, מה שנקרא, אבל בסדר. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מזכירה לך שההורים שלי גרים בדרום. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מזכירה לך שההורים שלי עדיין גרים בדרום, בשונה מכמה אנשים שרק מדברים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם הילדים שלי גרים בדרום. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מצוין, כל הכבוד. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באוגוסט בשנה שעברה, כשהעליתי את החוק הזה, חבר הכנסת מרגי, הקואליציה הצביעה נגד. אני אמרתי בסוף דבריי שבמקום שאחרי כל סבב לחימה ניתן לתושבי אשקלון מס שפתיים, בואו ניתן להם הטבות מס. לגבי אותן השלכות דרמטיות על תקציב המדינה, אני אזכיר לכם שבכנסת הקודמת אתם, בקואליציה, העברתם הטבות מס לעכו, אבל אז הסתבר שזה לא רק לעכו אלא לעוד חצי צפון, כולל יישובים כמו סח'נין, ערערה, ואז זה היה בסדר. אז סח'נין, ערערה ועכו זה בסדר ואשקלון זה לא בסדר. אגב, אין לי שום דבר נגד זה, אני רק משווה. לכן, חברים, אני מאוד מקווה שאתם לא מצביעים עכשיו רק כדי למצוא חן בעיני ראש העיר או בעיני התושבים, אלא שגם תוכלו לקדם את זה יחד איתנו לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אלכס, רגע. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> שר האוצר העתידי תומך בחוק הזה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוודאות כן. אפשר לעשות את זה הרבה יותר מהר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא שואל האם – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אזולאי, אזולאי. תקשיבו, חברים, אני לא יודע למה אתם צוחקים. תושבי העיר אשקלון חוטפים אש על הראש. זאת העיר הכי מטווחת – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> בוא, אל תספר – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי, עד שיש לי הזדמנות לדבר בפנייך, תני לי בבקשה את הזמן הזה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> טוב שאתה קיים, כי אם לא היית קיים לא היינו יודעים מה קורה בדרום. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא ראש העין. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד שאתם צוחקים כאן, אבל תושבי העיר חוטפים על הראש שבע שנים לפחות, אז בואו נצביע בעד ונקדם את זה. בסדר? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת במקומות. נאפשר לכולם להגיע למקומות. חברי הכנסת סמוטריץ' והנדל, נא לשבת. תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הטרומית. הצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש לכם הזדמנות באופוזיציה להצביע בעד המצפון שלכם. אתם תגלו אותו. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"א–2021, לוועדת הכספים הזמנית נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 52, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראה שעה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה הטרומית, והיא תועבר להמשך דיון בוועדת הכספים הזמנית. אני מודיע לפרוטוקול שסגן השר מולא ביקש להצביע בעד, אני מבין, אבל אנחנו כמובן לא משנים את ההצבעה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/460/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ווליד טאהא) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת ווליד טאהא. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא לעלות ולהציג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה נרשם, חבר הכנסת סמוטריץ'. אחרי שנשמע את עמדת הממשלה כמובן, כי אם הממשלה תתמוך אז לא יהיה אפשר להתנגד. בבקשה, חבר הכנסת טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני אעשה את זה קצר מאוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, חבר הכנסת טאהא. מכובדיי, חבר הכנסת רזבוזוב, אי-אפשר לעמוד ככה עם הגב למליאה. חבר הכנסת – אני משתדל להימנע. נא לשבת. חברות הכנסת, אנא שבו, פשוט שבו. אין בעיה. תודה. בבקשה, חבר הכנסת טאהא. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> תודה רבה. היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אמרתי שאני אעשה את זה קצר מאוד. ההצעה שלי עוסקת בתיקון פקודת מס הכנסה לעובדים שכירים בנוגע להחזרת כספי נסיעה ותשלום הבראה. עובד שצריך להגיע למקום העבודה שלו ולשלם מהכסף שלו עבור ההגעה למקום העבודה מקבל את ההחזר של דמי הנסיעה שהוא שילם מהמעסיק שלו שלא ארגן נסיעה מסודרת כדי להביא את העובד אליו בלי שיהיה חייב להוציא את ההוצאה הזאת. אז, כאשר העובד מקבל את ההחזר בתלוש השכר שלו, לוקחים לו מס הכנסה על החזרי הנסיעות, זאת אומרת, הוא משלם על זה פעמיים, בעצם: פעם אחת כשהוא מוציא את זה מהכיס ומשלם מלא, ופעם שנייה מנכים לו מס הכנסה על כסף שהוא כבר שילם. אז אני מציע להכניס את הסעיף של פטור ממס על דמי החזר נסיעה לשאר הדברים שיש לגביהם פטור בתיקון לפקודת מס הכנסה. יש רשימה של נושאים שיש לגביהם פטור. כנ"ל אני מציע לגבי החזרי הבראה. עובד מקבל פעם בשנה החזרי הבראה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רק שנייה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> מימין שלי, אתם החלטתם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, אתה גם עם הגב אלינו וגם הרעש בלתי פוסק שם. אני מבקש, מספיק. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> כנראה שאף אחד מאיתנו לא נמנה עם העובדים. אולי מעניין אותם לשמוע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? מאוד מעניין. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> שנייה. אולי מעניין אותם לשמוע שהולכים לפטור אותם ממס על החזרי נסיעה? אולי מעניין אותם לשמוע שהולכים לפטור אותם ממס על תשלומי הבראה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מעניין. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אז לא מעניין, מה לעשות? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מאוד מעניין, ווליד, אבל אני אגיד לך מה – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא הפסקתם לדבר. מאז שהתחלתי לא הפסקתם לדבר. אז אני מציע לפטור ממס גם את תשלום ההבראה שעובד מקבל פעם בשנה, כדי באמת לנצל אותה להבראה. לוקחים לו מס גם על התשלום הזה – לטעמי, לא צודק, לא הוגן. לעובדים בכלל. דרך אגב, ההצעה שלי מדברת על יהודים וערבים, כולם, ללא יוצא מן הכלל. לטעמי – אני מניח שההצעה עולה כסף, אני לא יודע בדיוק כמה היא עולה, אבל היא באמת הצעה צודקת. רבים מהעובדים מחכים לשמוע – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל העובדים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> כל העובדים, כן, את זה כבר אמרתי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין את השר איתן גינזבורג להשיב. אני כבר לא יודע בשם מי ומטעם מי, אבל בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> תהיה חיובי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ננסה לפענח. << דובר >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני תמיד מדבר בשם מי שמבקש ממני לדבר. בהקשר הזה – משרד האוצר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, בזה אני בטוח. הבעיה היא שלא ברור מעמדו של מי שמבקש ממך לדבר, זו הבעיה פה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> הכול תלוי מי מדבר – המשרד או השר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, השאלה הייתה מה עמדת הממשלה בסוף. לפעמים המשרד חושב משהו, השר חושב משהו, אבל בסוף יש ממשלה, והיא שצריכה לבוא ולהגיד מה עמדתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> השאלה היא מה קורה כשהיא לא דנה ואין לה עמדה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בגדול, היא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> היא מחויבת – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כידוע – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא, אדוני. כשאין עמדה, הממשלה מחויבת להתנגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בגדול, על פי תקנון עבודת הממשלה, היא מחויבת להתנגד, אבל בשביל שאנחנו נדע שהיא מתנגדת, אתה צריך לומר את זה. כל עוד אתה לא אמרת לנו שהממשלה מבקשת שנצביע נגד, אז אנחנו לא יודעים; אין, אנחנו לא יכולים לנחש. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> כן, אז הינה עוד חידה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> התבקשתי להציג בפניכם את עמדת משרד האוצר ביחס להצעת החוק, ולכן אקריא אותה כלשונה. נפתח בכך, אדוני, באמת, שהתקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת שרים לחקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. לפי אומדן של אגף התקציבים באוצר ורשות המיסים, הפסד הכנסות המדינה השנתי הכרוך בהצעה זו נאמד ביותר ממיליארד שקלים. לאור זאת, בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ללא הצגה של פעולה מאזנת, כאמור בחוק זה, הממשלה אינה מוסמכת לתמוך בהצעת חוק זו בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. מעבר לכך, הצעת חוק זו טומנת בחובה פגמים רבים, והיריעה קצרה מלפרט אותם. המרכזי שבהם הוא שהצעת החוק הזאת מערערת את יסודות מערכת המס בישראל ואת אמון הציבור בה: יצירת עיוותי שכר, העצמת בעיית גודש הכבישים וזיהום האוויר ועלויות תקציביות של מיליארד שקלים, אם לא יותר, לקופת המדינה, שמחייבות מציאת מקור תקציבי; כל זאת על מנת לתת הטבה דווקא לבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בעת הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח לומר שלא ידעתי שלחבר הכנסת טאהא יש יומרות כל כך גדולות. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> מה ההערכה של משרד האוצר – מיליארד שקלים להצעת החוק? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> יש הפתעות. למעלה ממיליארד שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האוצר יודע שהבטיחו להם עכשיו 50 מיליארד, אז אין לו כסף – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> מיליארד זה כסף קטן. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לעמדת משרד האוצר, חברים, הצעת חוק מסוג זה, שטומנת בחובה משמעות קרדינלית על תקציב המדינה ומערערת את מערכת המס בישראל, ראוי שיתקדמו במישור המינהלי והמקצועי התקין, שבו תיערך בחינה סדורה ויסודית שתביא בחשבון את כלל המשמעויות מרחיקות הלכת שבהצעה זו. על כן, עמדת משרד האוצר היא להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבין שאין לי טעם לחזור על תהליך התשאול ועניין עמדת הממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אז אני אקריא שוב: הממשלה אינה מוסמכת לתמוך בהצעת חוק זו בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. זו עמדת משרד האוצר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוסמכת? אני לא מבין. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אם היא לא מתנגדת, אני אבקש שתתנגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הממשלה רוצה שנצביע בעד או נגד? טוב, את זה לא נבין, כנראה. את זה לא נבין. אבל אני לפחות מגיע למסקנה שהממשלה לא ביקשה להתנגד, אלא אם כן נאמר לי במפורש אחרת. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> הממשלה מתנגדת, כי אין לה עמדה. הממשלה מתנגדת, כי אין לה עמדה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רוצה להבין, אתה מבקש שאנחנו נצביע, הממשלה רוצה להצביע – אני מבין – – – << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני אומר דברים ברורים. אתה בכל זאת מנסה, בכל זאת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אני לא מבין. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> אני אומר באופן ברור: הממשלה, עמדתה להתנגד, כי אין להם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הבנתי. אם זה המצב, אז אנחנו לא יכולים להציג מתנגד, כי הממשלה מתנגדת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה, הממשלה מתנגדת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כך עולה מהדברים. חבר הכנסת טאהא, אתה רשאי להשיב. אם כן, חברות וחברי הכנסת, נוכח המצב הזה, אנחנו יכולים לעבור מייד להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת ווליד טאהא. אני רק מבקש לשבת. לשבת, חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ, לשבת, איך תצביע? בעמידה זה קשה. לשבת, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. אם כן, אני חוזר שוב: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת ווליד טאהא. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדת הכספים הזמנית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2021, נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 30 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת ווליד טאהא, התקבלה בקריאה הטרומית, והיא תועבר לוועדת הכספים הזמנית לשם המשך הכנתה והמשך תהליך החקיקה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ז בסיוון התשפ"א, 7 ביוני 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:26. << סיום >>