דברי הכנסת

DOC 80,027 תווים המסמך המקורי ↗
דברי הכנסת י / מושב ראשון / ישיבות כ"ה–כ"ז / כ"ז–כ"ט בסיוון התשפ"א / 7–9 ביוני 2021 / 10 חוברת י' ישיבה כ"ה הישיבה העשרים-וחמש של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ז בסיוון התשפ"א (7 ביוני 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים הודעת יושב-ראש הכנסת 4 היו"ר יריב לוין: 4 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 נאומים בני דקה 8 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 8 מירב בן ארי (יש עתיד): 9 אבי מעוז (הציונות הדתית): 9 משה אבוטבול (ש"ס): 10 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 11 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 11 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 12 סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 12 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 13 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 13 מוסי רז (מרצ): 14 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 15 נאום בכורה של חבר הכנסת מאזן גנאים 16 מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 16 מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 19 הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א–2021 21 שר התקשורת איתן גינזבורג: 22 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 24 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 25 סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 26 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 27 מוסי רז (מרצ): 28 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 32 סגן שר הבריאות יואב קיש: 33 אבי מעוז (הציונות הדתית): 34 משה אבוטבול (ש"ס): 35 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 36 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 38 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021 40 סגן שר הבריאות יואב קיש: 40 אבי מעוז (הציונות הדתית): 41 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 20), התשפ"א–2021 43 סגן שר הבריאות יואב קיש: 43 משה אבוטבול (ש"ס): 47 צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 25), התשפ"א–2021 49 סגן שר הבריאות יואב קיש: 49 << נושא >> הודעת יושב-ראש הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ז בסיוון התשפ"א, 7 ביוני 2021. אני פותח את הישיבה. אבקש להביא בפניכם בראשית הישיבה את ההודעה הבאה: אבקש להודיעכם כי בהתאם להוראות סעיף 13(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, חבר הכנסת יאיר לפיד הודיע לנשיא המדינה ולי כי עלה בידו להרכיב ממשלת חילופים. בהתאם להוראות סעיף 13(ב) האמור, תיקבע ישיבה של הכנסת לצורך כינון הממשלה בתוך שבעה ימים, כלומר עד יום ד' בתמוז התשפ"א, 14 ביוני 2021. הודעה בדבר מועד ישיבת הכנסת לצורך כינון הממשלה השלושים-ושש תימסר לחברי הכנסת בהמשך. מכאן נעבור להודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> תודה. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> מה זה "בהמשך", כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יום שני, יום ד' בתמוז. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> לא, עד שבעה ימים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה לא – יום שני, ד' בתמוז. שים לב, לא יום רביעי. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> עד שבעה ימים. למה אתה מתכוון "בהמשך"? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אי-אפשר יותר רחוק? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. אי-אפשר. זה החוק, ואנחנו פועלים אך ורק על פי החוק. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> והחוק מאפשר לך לעשות את זה ביום רביעי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1414/24 וכלה בהצעת חוק פ/1462/24: הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון – הוספת גירושין בשיתוף פעולה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק איסור הפרטת שיקול דעת שלטוני (הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיצול המועצה המקומית כסרא-סמיע), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק רישום מקרי אובדנות, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, מיכאל מלכיאלי ועופר כסיף; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אמילי חיה מואטי וג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכאות בני משפחה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, מכלוף מיקי זוהר, ניר אורבך, עידית סילמן, ינון אזולאי, עודד פורר, משה גפני, יוסף טייב, יעקב מרגי, יעל רון בן משה, קטי קטרין שטרית, אלכס קושניר, חוה אתי עטייה, מיכל וולדיגר, מיקי לוי, יפעת שאשא ביטון וג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – בדיקת תלות בידי רופא מומחה למבוטח מגיל 75), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ערך מוסף במכירת תרופות לחולים סופניים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק קביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק שכירות הוגנת (רשם השכירויות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק חינוך פיננסי, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אפרת רייטן מרום, עידן רול ויואל רזבוזוב; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – שיעור מס מופחת על מוצרי מזון בסיסיים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, רון כץ, יוראי להב הרצנו וולדימיר בליאק; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מירב כהן ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הקמת המוסד העליון לשפת הסימנים הישראלית, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בתחום החינוך בנושא מגדר ונטייה מינית, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי לסטודנטים ולהוריהם), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ווליד טאהא; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – תקופת צינון למועמד שהוא חבר הכנסת או חבר ממשלה שאינו חבר הכנסת), מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – החרגת שפיטה בענייני רכוש בעת גירושין), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת גזענות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עופר כסיף; הצעת חוק האזרחות (תיקון – ביטול אזרחות בגין מעשה אלימות בזמן מצב מיוחד בעורף), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק שוויון הזדמנויות במקום מגורים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת עופר כסיף; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – כפיית גט), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חברות גבייה) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, מכלוף מיקי זוהר, חוה אתי עטייה, אליהו ברוכי וישראל אייכלר; הצעת חוק-יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חזרה לעבודה מתקופת לידה והורות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-שלילת זכאות לגמלת סיעוד מקשיש לאחר פטירת בן הזוג), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הרשות הלאומית למניעה ולמאבק באלימות במשפחה ובאלימות נגד נשים, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואיימן עודה; הצעת חוק תשלום פיצויים בשל נזקי אסון טבע, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – עונשין על קיום פעילות וחובות דיווח לכנסת), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', אורית מלכה סטרוק, שרן מרים השכל, שמחה רוטמן, מיכאל מלכיאלי, קרן ברק, מיכל וולדיגר, אוריאל בוסו, אבי מעוז, אופיר סופר ואיתמר בן גביר; הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (חקיקה באמצעות צו), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', אורית מלכה סטרוק, מכלוף מיקי זוהר, מתן כהנא, מיכאל מלכיאלי, שלמה קרעי, יצחק פינדרוס, שמחה רוטמן, אליהו ברוכי, שרן מרים השכל, קרן ברק ומשה ארבל; הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור, מאת חבר הכנסת עופר כסיף; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת נהג אוטובוס ציבורי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה על ידי אזרחים בחוץ לארץ), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר למשתתף בהתפרעות אלימה בעת מצב חירום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תואר אקדמי רלוונטי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, מיכאל מלכיאלי ושלמה קרעי; הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, ינון אזולאי, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – הגדרת המינוח כשר לעניין הטעיה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021; החלק הנותר בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021; תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 20), התשפ"א–2021; צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 25), התשפ"א–2021. דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה לעובדי קבלן כוח אדם לשנת 2019, מטעם אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן לנאומים בני דקה, וראשון הדוברים הוא חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כשלושה שבועות מת בכלא הצבאי קצין מודיעין לאחר שהוחזק שם תשעה חודשים ללא משפט. חשוב להדגיש ששמו נוקה מחשד לריגול, בגידה או מגע עם סוכן זר. אני רוצה להעלות כמה מחשבות מטרידות על אודות התנהלותן של רשויות המדינה בעניין זה: 1. כיצד מת אדם בכלא הצבאי החדיש, שבו מנוטרים החדרים 24/7? איך זה שאדם התאבד שם, לכאורה? 2. כיצד זה שחוטפים ומעלימים אזרח המדינה לחודשים ארוכים ומחזיקים אותו בכלא ללא פסק דין ובלי שהיעלמותו מוסברת לאיש? 3. כמה אנשים נמצאו בעבר ונמצאים כרגע במצב דומה ללא ידיעתנו? האם כחונטות באמריקה הלטינית היינו? האם לרודנויות שלהן ישראל מוכרת אמצעי לחימה דמינו? 4. איך ייתכן שרק אחד נחשד שהוביל לנזק שמתארים אותו ככזה משמעותי? האם לא נמצאו עוד אחראים, או שמישהו מטייח? אלו רק מקצת מן השאלות שעולות מהטרגדיה הזאת. תנחומיי למשפחה השכולה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה – מוותר; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – איננה; חברת הכנסת נירה שפק – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. "פח אשפה", "סתומה", "טיפשה", "עיפרון לא מחודד", "אפס", "נעל בית", "יצאנית", "סמרטוטה" – כל זה ועוד על ציוץ מבדח שכתבתי בו שפתחנו את מזנון הכנסת וניצחנו את הקורונה. ניצחנו, לא אני ניצחתי – ניצחנו: ימין, שמאל, יהודים, ערבים – ניצחנו את הקורונה, ומזנון הכנסת נפתח. כל הרפש הזה, ועל מה? על מה? מה אמרתי? אמרתי שניצחנו. לא מירב, לא ימין – לא, רק ניצחנו. למה צריך את כל הטינופת הזאת? למה אי-אפשר פשוט להגיד: תגידי תודה, תודה לנתניהו. למה אי-אפשר פשוט להגיד? למה תמיד צריך את כל הרפש? למה זה טוב? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו. חבר כנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 11, והפעם כמובן על בחינת הבגרות בעברית. כאילו בהזמנה מיוחדת עבור סדרת הנאומים שלי, נערכה בשבוע שעבר בחינת הבגרות בעברית. מצופה היה לכאורה כי בחינת בגרות לא תשמש כאמצעי לשטיפת מוח ולהנדסת תודעה, אך ציפיות לחוד ומציאות לחוד: תלמידים תמימים מקבלים טופס בחינה שבו – כביכול בדרך אגב – מוטמעת בתוך השאלות התפיסה המגדרית שעליה דיברתי כאן בשבוע שעבר; מוחדרים מסרים שלפיהם העברית, לשון הקודש עתיקת היומין, מעוררת רגשות זלזול והדרה, ומוצע לשבש ולעוות את שפת התנ"ך. זו איננה בחינת בגרות בעברית, אדוני היושב-ראש, אלא הנדסת תודעה פוסט-מודרנית. אני ממליץ לשר החינוך לעשות בדק בית בהקדם האפשרי ולפטר באופן מיידי את מי שאחראים לכתיבת בחינת הבגרות הנ"ל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאוד מצער שבמדינה יהודית כמדינתנו, מדינת ישראל, פקידים כאלה ואחרים לא מקפידים על שמירת השבת במשרדם, ועל כך התרעתי במכתבי לראש הממשלה ולשרים השונים. הגדיל לעשות ראש השב"כ מר נדב ארגמן, שהוציא הודעה מטעמו דווקא בשבת על חששו ממעשי ההסתה ברשתות. אז ראשית, בוקר טוב לך, נדב היקר. היכן היית עד כה? למעלה משנה מסיתים נגד ראש הממשלה, מאיימים על חייו, על חיי אשתו ובני משפחתו. שם גם ביום חול לא ראינו איזושהי הודעה שיוצאת ממך בעניין. גם בכמה סבבים של בחירות, מסיתים ומתסיסים נגד המגזר החרדי בצורה איומה, כמו למשל האמירה המקוממת של מי שרוצה להיות שר האוצר, איווט ליברמן, שקרא לזרוק את החרדים עם מריצה למזבלה. זה לא הסתה? במזבלה נחמד ונעים? היכן, נדב, היית אז? האם דמם של החרדים הינו הפקר? האם מותר דמנו? שלא יובן, חלילה, אחרת: אנו נגד כל סוג של אלימות כלפי כל מגזר ומגזר ומגנים בתוקף, אבל עדיין הדם רותח לראות איפה ואיפה כשיוצאים בהודעות נחפזות, אפילו בשבת קודש, כשמדובר בציבורים אחרים. עם כל הכבוד, יכול היה ראש השב"כ להמתין מעט ליציאת השבת ואז להוציא את הודעתו. לא היה קורה כלום, ואז גם שומרי השבת היו נחשפים להודעתו המיוחדת בצאת השבת. כולי תקווה שמעשה כזה לא יישנה, ומחאתי כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת תגיע גם לשאר פקידי הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו; חבר הכנסת איתמר בן גביר – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה איננה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, סליחה, סליחה, נכנסת. לא ראיתי. סליחה, סליחה, סליחה. את רואה, לפעמים התדמית של האדם על עצמו היא לא בדיוק מה שרואים אחרים. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ביומיים האחרונים אנחנו רואים עלייה מאוד מסיבית בהתנכלויות לעיתונאים, במיוחד באזור ירושלים המזרחית וסביב שייח' ג'ראח. לפני תקופה נסגרה השכונה גם לכניסת עיתונאים, בלי שיהיה ברור שהוכרזה כשטח צבאי; פשוט הודיעו להם שאסור להם להיכנס. שלשום נעצרה ג'ווארה אלבודירי, שהיא הכתבת של אל-ג'זירה, בצורה מאוד ברוטלית – התייחסות מאוד ברוטלית של כוחות הכיבוש שנמצאו באזור. כמו כן, אתמול הוזמנה לחקירה ונעצרה בתוך ביתה מונא אלקורד, שהיא פעילה מהשכונה. היא גם מאוימת בהוצאה מביתה. כל האשמה שלה – שהיא מופיעה ומדברת על הבעיה שלה, של משפחתה, של השכונה. היא פעילה פוליטית והיא גם מגינה על הבית שלה. אני חושבת שהגיע הזמן שיבינו שלעיתונאים מתייחסים אחרת – יש להם חסינות שניתנה להם בחוק הבין-לאומי ובאמנות בין-לאומיות. לא משטרת ישראל ולא כוחות הכיבוש הם מעל החוק הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דקה לא תספיק לי לפרט מדוע הממשלה הנרקמת לנגד עינינו היא לא פחות מאסון שנולד בחטא ובמרמה. לכן לא אמנה פה את כל הטיעונים נגד הקמתה אלא רק אומר דבר פשוט: בכל מקום שבו יעלה חשש לפגיעה בעם ישראל, בארץ ישראל או במורשת ישראל, אתם תמצאו שם את חבריי ואותי נאבקים בנחישות בכל הכלים הפרלמנטריים הקיימים. חשבתם שלא קל להרכיב ממשלה, אלי אבידר? אתם תגלו מהר מאוד שעוד יותר קשה לשמור עליה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מתנהג יפה כבר שבועיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האמת, שמתי לב. האמת, יותר משבועיים. חבר הכנסת אליהו ברוכי – איננו. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אופוזיציה זו לא קללה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה יהיה בחיוך, בחיוך, אבל נשמור. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בשבוע החולף נהרגו שני אנשים בדרכים. ביום חמישי, 3 ביוני, נהרגה הולכת רגל, אישה בת 88, לאחר שרכב פגע בה במעבר חציה ברחוב קרייתי בתל אביב. למוחרת, 4 ביוני, נהרג צעיר בן 24 לאחר שאיבד שליטה על הרכב ברחוב אביגדור אביטל בבאר שבע. חודש מאי הסתיים, והוא היה הקטלני ביותר בארבע השנים האחרונות, עם 28 הרוגים. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים שתיכנס – בתקווה שתיכנס – יש לה משימה גדולה גדולה וחשובה לפניה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – איננו; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבן הנגב אני רגיל לשמוע הסתה כלפי האוכלוסייה הבדואית מכל צד ומכל מי שבא לו להיכנס באוכלוסייה הזאת, אבל אתמול הגדיל לעשות עיתונאי בערוץ חדשות, וככה הוא טען: הצבא ביטל תרגיל צבאי, תרגיל אימונים, בגלל שהם פחדו מהבדואים. לא ידעתי, לא דמיינתי לעצמי, שהבדואים כבר קובעים את סדר-היום של יחידות הצבא – מי ייכנס לתרגיל, מי יגיע לבסיס שלו ומי לא. החליטו, בגלל הבדואים, לבצע את התרגיל הצבאי בתוך השטח של מחנה שיזפון. רבותיי, מספיק עם ההבל הזה; מספיק עם ההסתה הפרועה נגד האוכלוסייה הבדואית. תאמינו לי, עיתונאי שמכבד את עצמו, אפילו אם הגיע אליו מידע בסגנון הזה, היה מתבייש לדבר בערוץ ממלכתי בשפה הזאת. כמובן, מיותר לציין שהצבא הוציא הודעה ואמר שהדבר מצוץ מהאצבע. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – איננה; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – איננו; חברת הכנסת אמילי מואטי – איננה; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בזמן האירועים בלוד תועד מנהל בית ספר יהודי מרעננה מיידה אבנים. עד לרגע זה אין כתב אישום. הוא ממשיך להיות מנהל. אין סנקציות, אין עונש. יש מסר חינוכי: מנהל בית ספר יהודי שזורק אבנים על ערבים יכול להמשיך. בינתיים, במקביל, אפרופו סימטריה, יש מי שמואשמים, חשודים – צעירים חשודים שהיו בסביבה כשנזרקו מהאזור שם אבנים. קוראים לזה "בצוותא" – סעיף חדש. הם במעצר עד תום ההליכים, חלקם עם כתבי אישום; אני הייתי בבתי המשפט. נשאלת השאלה: איך זה שמנהל בית ספר יהודי שתועד בסרטון וידיאו זורק אבנים ממשיך להיות מנהל בית ספר בלי עונש, למרות העבירה המוכחת, וצעירים שאין תיעוד נגדם – יש האשמה קולקטיבית – מובאים לבית משפט, מוענשים עד תום ההליכים, ויש כתבי אישום שיכולים לפגוע – ובטוח יפגעו – בעתידם? זאת התשובה לאלה שחיפשו סימטריה. אכן, אין סימטריה כאשר הגדרת המדינה היא "מדינה יהודית". << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הדקה שלי לשני דברים; נראה אם נספיק. דבר ראשון, אני קורא שממשלת השינוי – כנראה שמשנים לנו את המציאות פעם נוספת גם בשמה – ההסכמים כבר נמצאים, רק הם פשוט לא נחתמו כדי שלא יגישו אותם לכנסת. אני לא מכיר את ההוראה שאומרת שצריך לחתום על הסכמים. חוק הממשלה קובע במפורש שאם נעשה הסכם בכתב, צריך להציג אותו לכנסת. אני חושב שהתחלה מאוד מאוד יפה לממשלה שכל הקמתה בגנבה זו התנהגות כגנבים בלילה – להחביא את ההסכמים הקואליציוניים מהכנסת, מהציבור. מנסים לעשות טריק על החוק, אבל זה אפילו לא טריק על החוק – זאת פשוט עבריינות בוטה, ואני חושב שכל חברי הכנסת צריכים לעמוד על משמר כבודה של הכנסת. ואם אנחנו מדברים על כבודה של הכנסת, אנחנו צריכים לדבר גם על כבודה של ירושלים, מקומו של משכן הכנסת, ולהגיד שהעובדה שברגעים אלו, נכון לעכשיו, מצעד הדגלים מבוטל – אני מאוד מקווה שההחלטה הביזיונית הזאת תשתנה, אבל העובדה שמצעד הדגלים מבוטל ולא יצעדו דגלים בירושלים ביום חמישי זה היא אוזלת יד, היא כניעה לחמאס; הדבר הזה, אסור שיקרה. אני קורא מכאן לראש הממשלה, לשר לביטחון פנים ולכל שרי הממשלה, למעשה, לשנות את ההחלטה הרעה הזאת. ירושלים – הדגלים והצועדים צריכים לצעוד בה. לא עשינו את זה ביום ירושלים מסיבות מעציבות, ואסור לנו לתת לדבר הזה להתרחש – או יותר נכון, לא להתרחש – בשבוע הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מצעד הדגלים לא צריך לצעוד בעיר העתיקה, בדיוק כמו שלא צריך לאפשר מצעד עם דגלי פלסטין בתוך ההתנחלות של חבר הכנסת רוטמן ולא צריך לאפשר את מצעד השרמוטות במאה שערים או פסטיבל פירות ים בבני ברק. אבל לא לצורך זה באתי לדבר. רציתי לדבר על יום הסביבה העולמי, שלצערי מחר בכנסת לא נציין אותו, ובלהט האירועים הוא בכלל נשכח מסדר-היום הציבורי. אנחנו במשבר עולמי, משבר אקלים עולמי, שמאיים על חיים של אנשים, וכדאי שנשתתף במאבק העולמי הזה, במלחמה העולמית הזאת להציל את כדור הארץ, להציל את הסביבה, להציל אנשים וגם להציל בעלי חיים. במאבק הזה הממשלות הן שצריכות להוביל. אני מצפה מהממשלה הבאה שתחוקק חוק אקלים רדיקלי, שידגיש את הפחתת הפליטות וגם התייעלות אנרגטית, על מנת שנתקדם ונהיה בין המדינות המובילות בעולם בתחום הזה, ולא כפי שאנחנו כרגע. אני גם קורא לכל האזרחיות והאזרחים להתגייס – זו שעת חירום – בהתנהגות האישית שלנו, לחשוב לפני כל החלטה, לחשוב לפני כל קנייה, לחשוב בכל פעם שמשתמשים בחשמל, לחשוב בכל פעם שנוסעים; ולממשלה – לעשות מערכת תמרוץ כזאת שתדאג לכך שנגיע – אני לא אומר ל-100% ייצור מאנרגיה מושבת, אבל להמשיך להתקדם – ואני חייב לציין שבשנתיים-שלוש האחרונות הממשלה הנוכחית, שאני לא מתומכיה, התקדמה כמעט טוב מאוד; לא טוב מאוד, אבל כמעט טוב מאוד – ולהמריץ את הדבר הזה, כי אנחנו בשעת חירום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. רק לומר שהיום הזה לא נשתכח, לפחות לא ממני, ואף נקבע למחר, אלא שמי שיזם אותו ביקש להזיז את התאריך. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> לא האשמתי אותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא לא, אני יודע. אני רק אומר שהכנסת דווקא התכוונה בהחלט לציין את הנושא באופן מסודר, וזה גם פורסם. מי שיזם את זה, חבר הכנסת להב הרצנו, ביקש, וסיבותיו עימו, לדחות את העניין, ואני משוכנע שהיום הזה יצוין כאן, או לפחות אני מקווה. אני חושב שראוי ונכון לעשות זאת. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, חברים נכבדים, כמו חברי רוטמן אומר שמדינת ישראל אולי ניצחה במערכה בעזה אבל הפסידה בקרב התודעתי. אני לא מדברת על היעדר המענה הממשלתי לפייק ניוז שיוצאים מטעם החמאס ושולטים בתקשורת העולמית; אני גם לא מדברת על ההסברה הבין-לאומית הלקויה שלנו. אני מדברת על התודעה שלנו, של אזרחי ישראל. זה כ-40 שנה, בכל יום ירושלים מתקיימת תהלוכה חשובה ביותר, צעדת דגלים. מיטב בנינו ובנותינו צועדים כשדגלי ישראל מתנוססים מעליהם ברחובות ירושלים, צועדים בגאווה ואהבה לעיר שחוברה לה יחדיו. השנה החמאס החליט לעצור את התהלוכה, ולמרבה ההלם והתדהמה, הוא הצליח. אנשים טובים שפועלים לעשות טוב יזמו צעדה חדשה, והופ, החלו האיומים מצד החמאס. למרבה התדהמה, שוב המדינה נסוגה. שלא תבינו לא נכון, אני נגד סיכון חיי אדם, אבל אם אכן יש פה סכנה, יש לטפל בה, ולא בצועדים; אם יש איום, ולו הקטן ביותר, יש לטפל בו. אני לא מקבלת את המצב הזה. אני מקווה מאוד שההחלטה תתהפך והצעדה תוכל להתקיים כפי שתוכננה. ההפגנה של הלהט"בים קוימה; הפגנת השמאל עם דגלי פלסטין בתל אביב קוימה – דבר מוזר כשלעצמו. צעדה של יהודים בעיר הבירה שלנו לא יכולה להתקיים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת מאזן גנאים << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן, בהתרגשות, בשמחה, אני מזמין את חבר הכנסת מאזן גנאים. יעלה ויבוא כדי לשאת את נאום הבכורה, בבקשה. אנחנו צריכים לחכות שעוד מישהו ייכנס ליציע? << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> לא, זה בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז. בבקשה, בכבוד. << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מאזן גנאים, תושב סח'נין, בן לזהרה ונימר גנאים, זיכרונם לברכה, נשוי לרסמייה ואב לארבעה ילדים נפלאים – מוחמד, ענאן, טארק וד"ר מג'ד. נולדתי למשפחה קשת יום מסח'נין, ובשל המצב הכלכלי הקשה של משפחתי נאלצתי לקחת על עצמי אחריות כבוגר, וכבר בגיל הילדות יצאתי למעגל העבודה, בגיל צעיר מאוד. לא הייתה לי כל אפשרות להמשיך בלימודיי ולהגיע להשכלה גבוהה. במשך שנים הייתי פועל מן המניין. לאחר מכן הקמתי חברה לבנייה ושיפוצים, והיא העסיקה עשרות עובדים ופרנסה מאות משפחות. בשנת 1994 מוניתי לתפקיד יושב-ראש קבוצת הכדורגל בני סח'נין, שהייתה בליגה ב', וכבר בשנת 2002 הייתה בליגת-העל. ביום 18 במאי 2004 זכינו בגביע המדינה וייצגנו את המדינה ואת החברה הערבית בליגה האירופית. הצלחתה של הקבוצה איננה רק הצלחה ספורטיבית אלא בעיקר הצלחה חברתית, משהקבוצה הפכה לסמל לדו-קיום בין יהודים לערבים. אהבתי לעירי סח'נין לא ידעה גבולות. תמיד חשבתי איך אוכל לשרת אותה ואת תושביה יותר ויותר. בשנת 2008 נבחרתי להיות ראש העיר סח'נין, ובמשך עשור הפכתי את סח'נין לעיר מרכזית בחברה הערבית ובמדינה בכלל והצלחתי להוביל אותה לקדמת הבמה בחברה ובמדינה. בשנת 2013 נבחרתי ליושב-ראש הוועד הארצי של הרשויות הערביות, ובמהלך השנים האלה הכרתי מקרוב את הבעיות של השלטון המקומי ואת האתגרים שעומדים בפני הרשויות הערביות, והיה לי חלק מרכזי בהשגת תוכנית החומש 922. במהלך כהונתי כראש עיר וכיושב-ראש הוועד הארצי של הרשויות הערביות הכרתי מקרוב, יותר מכול, את הבעיות הקשות ואת הסוגיות הבוערות שמעסיקות את החברה הערבית, ובמשך שנים רבות פעלתי בכל מקום ובכל תפקיד שבו כיהנתי כדי לעזור לחברה הערבית להתקדם ולהתפתח במטרה להפוך את החיים של האזרחים הערבים לטובים יותר. כיום אני ממשיך את אותו מסע בכנסת עבור אותה מטרה. אני אדם אופטימי ומודע היטב לכובד השליחות והאחריות שמוטלת עליי ועל חבריי לרשימת רע"מ. אני יודע שהמצוקות הקשות של החברה הערבית לא ייפתרו לבדן עם הזמן, והן מחייבות עשייה מתמדת ועיקשת, כי בעיות אלו אינן פשוטות. את תופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית כולנו מכירים וחווים מדי יום, וכולנו יודעים כי בעיה זו איננה בעיית החברה הערבית בלבד והיא כבר מכת מדינה. בשנת 2020 נרצחו 113 ערבים, גברים ונשים, ומתחילת שנה זו, 2021, נרצחו 41 גברים ונשים. המשטרה טוענת שיש בחברה הערבית יותר מ-500,000 כלי נשק בלתי חוקיים, ואם המשטרה יודעת את המספר של כלי הנשק, אז בוודאי היא יודעת איפה הם נמצאים, ואני מצפה שלמשטרה יהיה הרצון למצוא את כלי הנשק האלה ולהוציא אותם מהיישובים הערביים. ניסיון העבר מלמד כי אם המשטרה מעוניינת ורוצה לטפל בפשיעה, היא יכולה לדוג את כנופיות הפשע; היא הוכיחה זאת בנתניה, בבאר שבע ובערים אחרות. אני מקווה עבור כולנו שהמשטרה תבצע את חלקה במלחמה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית. מי כמוני יכול לספר לכם על מצוקת הדיור הקשה, על המחסור בקרקעות לבנייה בחברה הערבית, על עשרות אלפי בתים בלי היתר בנייה ועל מאות אלפי בתים שאינם מחוברים לרשת החשמל, על הריסות הבתים ועל הקנסות במאות מיליוני שקלים אשר מוטלים מדי שנה על האזרחים הערבים בגלל הקושי בהשגת היתר בנייה. אני יכול לספר לכם על הצורך בהרחבת תחומי השיפוט של הרשויות הערביות, על הבעיות של תוכניות המתאר ועל התוכניות המפורטות שלוקח להן בין שמונה לעשר שנים עד שהן מאושרות. אני מאמין כי חובה על כולנו לפעול לתיקון חוק קמיניץ, להקפיא את הריסות הבתים ולהחזיר את הכוח והסמכות לבתי המשפט. כמו כן, יש להקים תוכנית קרן פיתוח לחברה הערבית בסך מיליארדי שקלים כדי לפתור חלק ניכר מבעיות אלו. זה לא סוד שהחברה הערבית סובלת משיעורי אבטלה ועוני גבוהים במיוחד וכי היישובים הערביים עניים בהרבה לעומת היישובים היהודיים. רוב הרשויות הערביות נמצאות באשכול מ-1 עד 3, ורמת ההשקעה בחינוך ובתרבות בחברה הערבית נמוכה בהרבה לעומת החברה היהודית. כדי לשפר את המצב הכלכלי של היישובים הערביים ולחזק את הרשויות המקומיות יש להרחיב את אזורי התעשייה, להביא משקיעים ויזמים ולעודד פתיחת מפעלים והעסקת עובדים ונשים. יש לעשות חלוקת ארנונה צודקת ולבטל את המצ'ינג. כמו כן, יש להשקיע יותר משאבים בחינוך ובתרבות ולהזרים יותר תקציבים עבור שעות הפנאי לבני הנוער, לעודד ולהעצים את החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. אדוני היושב-ראש, היה לי הכבוד לבקר בדרום ביישובים הבלתי-מוכרים בנגב, שתושביהם חיים בתנאים קשים מאוד. 35 יישובים לא מוכרים בנגב, אין להם את הצרכים הבסיסיים ביותר – שירותי חינוך, חשמל, מים, בריאות ותשתיות – והגיעה העת כי בעיית הנגב והכפרים הבלתי-מוכרים תיפתר בצורה מכובדת ובתיאום עם תושבי הנגב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצטרפתי לרע"מ בבחירות האחרונות כי האמנתי, כמו חבריי ברע"מ, כי המצוקות הקשות של החברה הערבית אינן מאפשרות לנו לנוח על זרי דפנה והן מחייבות אותנו לפעול בזירה הפוליטית כדי להשפיע ולספק פתרונות ותשובות לבני החברה הערבית. עבור מטרה זו הושטנו יד למפלגות הבית – ידינו עדיין מושטות – והכרזנו שאנחנו שחקן לגיטימי בפוליטיקה הישראלית. יחד עם זאת, ולמרות הפעילות הגלויה והמוצהרת שלנו עבור החברה הערבית, לצערי, עד היום הזה נשמעים פה במשכן הכנסת קולות גזעניים השוללים את זכות קיומם של חברי הכנסת הערבים רק בשל היותם ערבים. לאלו אני אגיד כי אנחנו ערבים גאים, ילידי הארץ, אין לנו ארץ אחרת, נולדנו כאן ונמות כאן, וילדינו ימשיכו לחיות כאן לנצח-נצחים. אני אסיים את נאומי זה ואציין כי החלום והחזון שלי הוא שבתום הפעילות שלי בכנסת תהיה לאלפי הצעירים מסח'נין, שפרעם ועראבה הזדמנות טובה יותר להשתלב בעבודה מכובדת; שלאלפי המורים והמורות מטירה, מג'לג'וליה ומרהט תהיה האפשרות להתקבל למערכת החינוך ולהגשים את החלום; שלצעירים מעכו, יפו וירושלים יהיה הביטחון האישי להסתובב חופשי ברחובות העיר ללא כל פחד; שאותם רופאים מצוינים מהנגב, הגליל והמשולש יתקבלו להתמחויות מכובדות בבתי חולים בארץ. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים אנחנו תמיד שומעים על כיפת ברזל צבאית. הגיע הזמן שנדבר על כיפת ברזל אזרחית – להשכלה, לתעסוקה, לבריאות, למען כולנו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאזן גנאים, ואיחולי הצלחה גדולה בשליחותך כאן בכנסת. << דובר_המשך >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לאחר הברכות האישיות אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לעלות ולברך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, חבר הכנסת עבאס, ברשותך. אם אפשר לשבת, שנוכל לשמוע את דברי הברכה. בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> השר יובל שטייניץ, המורה גם מקשיב לתלמידו. הוא המורה שלי לפילוסופיה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> טוב, נבחן אותך – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אני סלחן – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> עכשיו הבנו מה לימדת אותו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> הנאום של חברנו מאזן גנאים, אבו מוחמד, וגם הנוכחות שלו, גם בכנסת וגם מחוצה לה – משרה אווירה אחרת לגמרי. שתי מילים תמיד – אי-אפשר לשבת איתו חמש דקות, עשר דקות, בלי לשמוע שתי מילים: הוא אומר "חביבי" – מה זה חביבי? אהובי; אז הוא מחלק אהבה לכולם – וגם "אחי". אחי, אחי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אחי. אין ספק שהתברכנו, ברע"מ, קודם כול, לזכות בשחקן חיזוק רציני. אני לא אגזים אם אגיד שבחברה הערבית חיכו שמאזן גנאים יגיע לכנסת, כי ראו את העשייה שלו, גם בהיותו ראש העיר סח'נין – ומי שנכנס היום לסח'נין יודע איזו מהפכה עשה שם מאזן גנאים, מכל הבחינות: גם בתשתיות, גם ב-infrastructure, גם ב-superstructure, גם בבניית האדם, החינוך, הספורט, וכו' וכו'. ואין ספק שהדגל שהרים מאזן גנאים, במיוחד כאשר לקח את המושכות והנהיג את קבוצת היישוב, איחוד בני סח'נין – שהפכה לקבוצה של החברה הערבית, בוודאי, אבל אני מרגיש שהקבוצה הזאת מייצגת קבוצה רחבה גם בחברה הישראלית בכלל, כי ראו בה מודל למה שמאזן גנאים מייצג ומה שאנחנו מייצגים היום גם בפוליטיקה הישראלית: השותפות והרצון לבוא ביחד ולעבוד עם כולם, לפתוח דלתות ולחבר את כולם ביחד. ולכן החיבור שלנו עם מאזן הוא חיבור טבעי. אין ספק, בישיבה הראשונה שהייתה לי עם אבו מוחמד אני שאלתי אותו: מה דעתך? מה אתה חושב על המהלך שאנחנו מנסים לקדם? ואז הוא ישירות אומר לי: אני נמצא שם. אחרי זה אנחנו כמובן שלא ניהלנו משא ומתן לאיפה הוא יצטרף, לרע"מ, ואיפה הוא ימוקם, כי מאזן גנאים היה מהרגע הראשון שותף, שותף אמת, ושותף שגם חיזק את מפלגת רע"מ והביא אותנו להישג חסר תקדים בבחירות האחרונות. זה בממד הפוליטי, ואנחנו ממשיכים בדרך הזאת, אבל אי-אפשר לדבר על מאזן גנאים בלי לדבר על האיש, על הצניעות, על הגישה האנושית. כל מי שמכיר אותו אוהב אותו; כל מי שבא איתו במגע מבין שיש לו עסק עם בן אדם הומני, מחבק, שמשרה אווירה של שלום, של רוגע, של שלווה; אדם שאפשר לסמוך עליו, אדם שאף פעם לא ינתק קשר, לא יסגור טלפון, לא – ינסה לעזור לאנשים, ואפילו היום, אחרי שאנחנו נמצאים בכנסת, לא רק שהוא לא מנתק קשר אלא הוא חוזר מירושלים, חוזר לצפון, לא לבית ולא לעיר אלא לבקר את האנשים ולהיות ביחד איתם. לכן, הזכות גדולה מבחינתנו, כרע"מ, שמאזן גנאים הוא היום שותף, הוא היום חלק מרע"מ, הוא היום מנהיג ברע"מ. כמובן, את האנרגיות שיש לו הוא כיום משקיע כדי לקדם את החברה הערבית ולקדם את הצעירים. כמובן, אנחנו תמיד מנסים להשתמש בביטויים של עולם הכדורגל, כי הוא בא משם והוכיח את עצמו שם. אז שואלים אותי מה התפקיד של מאזן גנאים, ואני אומר: מאזן גנאים מנהיג בכל הקווים – הוא גם מגן על השער, הוא גם בקו ההגנה, הוא גם בקו האמצע וגם, כאשר צריך, הוא בהתקפה, אבל מה? מבקיע שערים, הוא משיג את המטרות שהוא מציב לעצמו. לכן, אנחנו שוב מברכים את אבו מוחמד על ההצטרפות שלו לרע"מ, על ההצטרפות שלו לנציגות הערבית בכנסת, ואני חושב שהישגיו ישרתו לא רק את החברה הערבית אלא את כל החברה בישראל. תעלה ותצליח, אבו מוחמד. (אומר בערבית: תודה לך, ייתן לך בריאות). תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס, ושוב ברכות לחבר הכנסת מאזן גנאים ואיחולי הצלחה. חברות וחברי הכנסת, עד כאן פרק נאומי הבכורה. << הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1405).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק, בשם שר המשפטים, השר איתן גינזבורג, שעושה את המלאכה הזאת עד השנייה האחרונה. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שהפעם גם אהיה ברור יותר ביחס לעמדת הממשלה לגבי הצעת החוק. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית). מטרת ההצעה היא לאפשר החזקה במעצר לצורכי חקירה של עצורים ישראלים במתקן המעצר עופר. המצב המשפטי כיום קובע, בסעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), כי עצור כמשמעותו בחוק המעצרים יוחזק במקום מעצר באחריות משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר שהשר לביטחון הפנים הכריז עליו כמקום מעצר. בהתאם לפרשנות החוק, כיום לא ניתן להכריז על מקום מעצר באזור יהודה ושומרון עבור ישראלים. בחודשים הקרובים צפוי להסתיים מיזם בינוי של מתקן חקירה חדש של שירות הביטחון הכללי באזור. מתקן חדש זה נבנה בהתאם להוראות הדין, ובכלל זה הוראות הדין בנושא תנאי החזקת עצורים, ובהתאם לפסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק בכל הנוגע לצפיפות בבתי הכלא. החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967, הוא החוק שאותו מבוקש כעת לתקן. חוק זה קובע שורה של הסדרים, ובין היתר בממשקים של מערכת המשפט הישראלית עם אזרחי ישראל שגרים באזור, עם מערכת המשפט החלה באזור ועם המערכת המשפטית של הרשות הפלסטינית. כדי שניתן יהיה לחקור בתנאי מעצר במתקן כליאה עופר ישראלים שחשודים בעבירת ביטחון כהגדרתם בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים ומוחזקים במעצר בהתאם להוראות החוק האמור, מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי יהיה ניתן להחזיק עצורים ישראלים במקום שמפקד האזור קבע, בהתאם לתחיקת הביטחון החלה באזור, כמתקן כליאה באזור ומנוי בתוספת הראשונה לתקנות, ובלבד שאותו מקום מוכרז כמקום מעצר לפי סעיף 7(1) לחוק המעצרים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה צריך את החוק הזה, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> תכף אני אסיים, ואז בטח תבין אותו. הנוסח המוצע מבהיר כי מכוח סעיף 7(1) לחוק המעצרים השר לביטחון הפנים יהיה מוסמך להכריז על מתקן כליאה עופר כמקום מעצר לצורך החזקה במעצר לצורכי חקירה של עצורים ישראלים. כמובן שהעצורים יוחזקו בהתאם לשאר הוראות חוק המעצרים, באותו אופן שבו מוחזקים עצורים במתקני כליאה ישראליים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק ערבים ישראלים? << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא רק ערבים ישראלים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרת "ערבים ישראלים". << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> לא, אמרתי "ישראלים". << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ערבים ישראלים. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> במתקני כליאה ישראליים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ערבים ישראלים. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אני אקריא לך שוב, כי אני מקריא, פשוט, בסדר? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מה ששמעתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> הנוסח המוצע, אדוני, חבר הכנסת סעדי, רק כדי לסבר את האוזן, כי אני מקריא את זה, אז אני לא יכול להמציא את זה – הנוסח המוצע מבהיר כי מכוח סעיף 7(1) לחוק המעצרים השר לביטחון הפנים יהיה מוסמך להכריז על מתקן כליאה עופר כמקום מעצר לצורך החזקה במעצר לצורכי חקירה של עצורים ישראלים. כמובן שהעצורים יוחזקו בהתאם לשאר הוראות חוק המעצרים באותו האופן שבו מוחזקים העצורים במתקני כליאה ישראליים. מדובר בעצורים ישראלים, לא מדובר פה על ערבים או יהודים או מוסלמים או נוצרים. אם כן, הממשלה מבקשת כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק המדוברת בקריאה הראשונה וכי ההצעה תועבר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – איננה; חבר הכנסת משה אבוטבול – מוותר; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר כנסת יואב סגלוביץ' – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – איננה; חברת הכנסת אמילי מואטי – איננה; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה; חבר הכנסת איימן עודה – איננו. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, (אומר בערבית: עמיתי מאזן גנאים, אביהם של מוחמד, נג'אח ותאופיק,) אדוני היושב-ראש, אני באמת המום מהצעת החוק הזאת. כיצד ממשלה מביאה לנו הצעת חוק כזאת ולא אומרת מה הסיבות? שאלתי את כבוד השר גינזבורג מה הסיבות. אז אפשר להגיד, אדוני השר, שכל התאים, כל הזנאזין של השב"כ כבר מלאים, גם במגרש הרוסים, אדוני היושב-ראש – ואני הייתי שם – גם בג'למה. ועכשיו, לאיפה ישלחו את כל הצעירים הערבים לחקירה של השב"כ? לכלא עופר, שזה בניגוד לכללי המשפט הבין-לאומי, שמחזיקים עצורים בשטח כבוש; אסור בתכלית האיסור. לכן עד היום, אדוני השר, זה לא היה. אבל מה לעשות שעכשיו הממשלה הזאת והשר לביטחון הפנים יצאו במבצע – איך הוא נקרא? "חוק וסדר" – ועדיין עוצרים צעירים שכל אשמתם היא שהם השתתפו בהפגנות, הביעו מחאה. אז את אלה לוקחים לתאים של השב"כ לחקירה? אי-אפשר לחקור אותם במתקן משטרתי רגיל? למה מכניסים בכלל את השב"כ? אתם ממשיכים ברדיפה פוליטית. מחר יש את המשפט של שייח' כמאל ח'טיב, שעד עכשיו, אדוני היושב-ראש, יש כתב אישום, אבל הוא נמצא בבידוד, כמו שייח' ראאד סלאח, שכבר כמעט שנה וחצי בכלא, גם בבידוד. אז זה עונש כפול – לא מספיק שבית המשפט הטיל עונש, בא עכשיו השב"ס ומטיל עונש נוסף, של שנה וחצי בתא מבודד, לבד. ועכשיו רוצים לשלוח את הצעירים שלנו לתאים של השב"כ בעופר? בושה וחרפה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת מאזן גנאים – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, החוק הזה הוא תולדה ישירה של הדיכוי של הציבור הערבי. למה אני אומר את זה? יש כ-2,000 עצורים, מילאו את בתי המעצר ובתי הכלא, אין מקום, ולכן עכשיו רוצים חוק שיאפשר כליאת צעירים שלנו, צעירים ערבים, במתקני השב"כ בעופר. חשוב שתדעו מה עושים לעצורים: הם מוכים ומותקפים בתוך חדרי המעצר על ידי המשטרה והחוקרים בצורה ברוטלית. המעצרים הם המוניים, עם האשמות רוחביות: השתתפות בצוותא בהפגנה, וכאשר יש מעצרים המוניים, בתי הכלא מתמלאים בערבים. הלינץ' בבת ים – הוגשו כתבי אישום נגד שלושה בלבד, ואתם ראיתם את התמונות: לפחות 20, אם לא יותר, היו צריכים להיות עצורים ולהגיש נגדם כתב אישום; שלושה בלבד, כדי לצאת ידי חובה. כאשר עוצרים ילדים קטנים – יש ילד בן תשע, ראיתי ילד בן תשע עצור. הייתי בכמה ישיבות של בתי משפט – קטינים, עצירים קטינים, 15, 16, 14, מכיר מקרים כאלה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השרים גמליאל ושטייניץ, אנא. השרה גמליאל. השרה גמליאל, אנא, לא עם הגב. את יכולה לשבת לידו. בשמחה. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. ולכן, חובה להתנגד לחוק הזה, שמטרתו עוד כלי של דיכוי ורדיפה נגד החברה הערבית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב – איננו; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו; חברת הכנסת קטי שטרית, את מעוניינת לעלות לדבר? לא; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבועות האחרונים היינו עדים לתופעה נרחבת של מעצרי שווא של הצעירים הערבים. אני אתמקד באזור הנגב, ששם היו מעל 300 עצורים, לפחות, ועשרות מהם – כבר הוגשו נגדם כתבי אישום, והסיבה העיקרית היא או השתתפות בהפגנה או הטענה שחוזרת על עצמה של תקיפת שוטר. הכי קל להאשים אדם שהשתתף בהפגנה בתקיפת שוטר, ואני חושב שכל מי שהשתתף וכל מי שראה והיה בבתי המשפט עם העצורים האלה ועם הצעירים האלה רואה שהמילה הזאת או המשפט הזה, אוסאמה, חוזר על עצמו – "תקיפת שוטר". כל מי שהתעמת עם שוטר בהפגנה בעל כורחו – הוא לא התעמת כי הוא רצה להתעמת אלא כי רצו להוציא אותו משם – אז הוא הואשם בתקיפת שוטר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בנסיבות מחמירות. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> נכון, לצערי הרב. ורבים מהצעירים, כבר הוגשו נגדם כתבי אישום. חלק מהצעירים האלה שליווינו אותם הם ארבעה סטודנטים מהדרום – קוסאי אלעמור, אלעטאונה עוואד, ח'לדון אבו עיאש. אלה צעירים שהיו בהפגנה, או הגיעו בסוף ההפגנה, ופתאום נעצרו והוגשו נגדם כתבי אישום, והם יכולים לפגוע גם בעתידם באקדמיה ובתעסוקה בעתיד. אדוני היושב-ראש, עשרות קטינים מתחת לגיל 16 נעצרו והובאו לתחנות המשטרה ונחקרו בלי נוכחות של ההורים שלהם, והטענה הייתה שהם כתבו או התבטאו באפליקציית טיקטוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, חבר הכנסת אלחרומי. סגן השר קיש, אתה גם עם הגב אל המליאה, וגם אי-אפשר לשמוע את הדובר. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> זאת אומרת, ישנם ילדים שנעצרו והוחזקו במעצר תקופה ממושכת בגלל איזושהי שטות, אמרו משהו או שיתפו סרטון באפליקציית טיקטוק. הדבר הזה לא יפתור את הבעיה ולא יפתור את השורש של המצוקות שבהן שרויה האוכלוסייה הערבית בכלל והאוכלוסייה הבדואית בפרט. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת, כפי שהסבירו חבריי, באה תחת הכותרת הזאת של לפתוח עוד מתקני מעצר, אבל לא מספיק בתוך גבולות המדינה – עכשיו עוברים לגדה המערבית ולשטחים הכבושים, ולכן אני מתנגד וכולנו נתנגד להצעה הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת אליהו ברוכי – איננו. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאדון במתקן המדובר ובמשמעויות של המיקום שלו, חשוב שאקדים ואומר בפה מלא: המשטרה והשב"כ משמשים זה שנים ארוכות כזרועות פוליטיות של הממשלה. הם פועלים לסיכול מחאות, למנוע תיעוד של פשעים, להרתיע, לכלוא ואף לענות פעילים פוליטיים פלסטינים תושבי השטחים הכבושים, וגם פלסטינים אזרחי ישראל. מעצרים פוליטיים בידי המשטרה והשב"כ מתאפשרים לעיתים קרובות באמצעות הכלי המזוויע המכונה מעצר מינהלי. מדובר במעצרים ללא הליך משפטי, כאשר הנאשם מורחק מכל קשר עם העולם החיצון במשך חודשים רבים, בלי שידוע לו במה הוא לכאורה חשוד, ושכמעט תמיד מסתיימים ללא כל העמדה לדין. המעצרים האלה משמשים כמעט בלעדית נגד פלסטינים מהשטחים הכבושים, אך לעיתים גם נגד אזרחים. המעצרים הללו כוללים לרוב עינויים, ובהם מניעת שינה, מניעת היגיינה בסיסית, איומים מחרידים על חייהם של בני משפחה וכמובן איומים בהמשך הכליאה ללא כל הליך בפני בית דין. החוק המובא בפנינו כיום נועד לחזק את מוסד המעצרים הפוליטיים במתקן חדש, שהוקם, איך לא, בשטח כבוש, בניגוד לחוק הבין-לאומי ובניגוד לכל אמות המוסר. ואם לא די בכך שהמבנה החדש ישמש לעינוי חטופים פלסטינים מהשטחים הכבושים, כעת מבקשת הממשלה להשתמש בו גם נגד פלסטינים אזרחי ישראל. על זה אנו מדברים בין השאר כשאנו מדברים על זליגה של הכיבוש: חוק מפורש שמטרתו העברה של אזרחים למתקן מעצר וכליאה בשטח כבוש, שטח שנלקח באופן בלתי חוקי ובו חיים בני אדם תחת משטר אפרטהייד מובהק. מבחינת הממשלה הגזענית הזאת, ערבים פלסטינים אינם זכאים לזכויות אדם ואף לא לזכויות אזרח שוות ומלאות. אם הממשלה תקבל את מבוקשה בחוק המסוכן הזה, היא עושה צעד נוסף ביבוא האפרטהייד מהשטחים הכבושים גם כנגד הפלסטינים אזרחי ישראל. חברי הכנסת, מאחורי כל השקרים ומכבסת המילים עומדת עובדה פשוטה אחת: בבסיס החוק המוצע לא עומדים שיקולי ביטחון כלל ועיקר; המטרה היא אחת, והיא לתקוע טריז נוסף בין יהודים לבין ערבים במדינת ישראל, להעמיק את ההבחנה וההפרדה ביניהם, כראוי למשטרים גזעניים, וכל זאת תוך הכפפת האזרחים הערבים הפלסטינים לעליונות יהודית ממוסדת, להשפילם ולבזותם. לא ניתן לזה לקרות. איך אומרים היום? נעשה הכול כדי לעצור את החוק הזה ואת כל החוקים הדומים לו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפעמים די לקרוא בהצעת החוק כפי שהיא מוצעת לנו, בלי לקרוא את ההצעה, לקרוא את הכותרות, כדי להבין איזה אבסורד מציעים לנו כאן ולמה צריך להתנגד לו. בעצם מה אומרים לנו? אומרים לנו: חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום. זוכרים שב-1948 הקמנו מדינה והכריזו על שעת חירום? היא טרם הסתיימה, 73 שנים אחרי. למרות שאז היינו 600,000 והיום אנחנו יותר מתשעה מיליון, יותר מפי 15, למרות שאז נלחמנו בשבעה צבאות והיום אנחנו לא נלחמים באף אחד, עדיין אנחנו בשעת חירום. ומה אומרת שעת החירום הזאת? האם צריך לבנות מקלטים לתושבי אשקלון? לא לא לא, לא צריך להגזים, זה לא עד כדי כך חירום. לא עד כדי כך. האם צריך לעזור ליהודים וערבים שנפגעו בערים המעורבות? לא לא לא, זה לא עד כדי כך שעת חירום. לא על זה מדובר. מדובר במה? לשלוח עצורים ישראלים החשודים בעבירות ביטחון למתקן כליאה באזור יהודה ושומרון. למה אי-אפשר לשלוח את העצורים האלה למתקן כליאה באזור יהודה ושומרון? למה היום זה לא חוקי? משום שיהודה ושומרון, 54 שנים, מעולם לא הוכרזו על ידי הכנסת הזאת כחלק מישראל, כי הם לא חלק מישראל. הכנסת לא סיפחה אותם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חכה – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני מחכה לראות. בינתיים הם לא הוכרזו כך מעולם. הם לא, גם כשאתם בממשלה כבר כמה ימים, איזה 40 שנה אתם בממשלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תמנה שר להתיישבות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש שר התיישבות חדש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – שר התיישבות חדש, ניר אורבך – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ש"ס נמצאת יותר מ-30 שנה בממשלה, ולא נראה לי שארגנתם את זה, וגם נתניהו היה ראש ממשלה יותר מ-15 שנה ולא עשה את זה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בנט יודע מה שאתה אומר, או שכרגיל הוא לא יודע? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – כי שם זה לא ישראל, את זה גם אתם קבעתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מוסי, בנט יודע מה שאתה אומר או שהוא לא יודע מה קורה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קטי, זה מתואם איתו, אל תדאגי. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אם כל כך שעת חירום, מדוע לא עשיתם את זה ב-44 השנים שאתם בשלטון? 44 שנים היו לכם לקבוע שזה חלק מישראל. פתאום אתם – אבל אתם גם לא מציעים כאן לקבוע שזה חלק מישראל. גם אתם יודעים שזה לא חלק מישראל. אתם אוהבים, לפעמים, לבוחרים – אתם בסך הכול מציעים שיהיה מותר לקחת – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם אתה אומר שזה חלק מישראל. אולי – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אתם בסך הכול מציעים שיהיה מותר לקחת עצורים מישראל לחלק הזה, שהוא השטחים הכבושים והוא איננו חלק מישראל. ואיזה עצורים אתם מתכוונים לקחת? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מוסי, אתה מחזיר אותנו ל-48'? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה בטוח שזה הנאום שאתה רוצה – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> מעניין איזה עצורים אתם מתכוונים לקחת. מעניין אם מדובר אולי בעצורים שייחקרו על עבירות של שוחד, אולי מרמה, אולי הפרת אמונים, יהודים וערבים. אה, יש לי רושם שזה לא כך. זאת אומרת, זה לא כתוב כאן, אבל בין השורות, לא יודע איך, אני שומע את המילה "ערבים". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אתה אומר ככה, איתן, אז כבוד השר, אני אשמח אם תנמק ותוכיח. אולי תדווחו לנו את מי רוצים לשלוח – – – << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> להוכיח את מה שאתה שומע בדברים שלא כתובים? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני יודע מה מתקבל בחוק ואחרי זה מה מתבצע בשטח. << קריאה >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << קריאה >> אני קורא את המילה "ישראלים". << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני יודע דבר אחד: מה שלא היה כל כך חירום 73 שנה וגם לא 54 שנה, מאז שכבשנו את השטחים, הוא גם לא חירום עכשיו ויחכה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה צודק, לא סיפחנו. כשנספח לא יצטרכו שעת חירום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רז. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת על מנת שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א–2021, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א–2021, לוועדה המסדרת נתקבלה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הצבעתי במקום הלא-נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין בעיה. אנחנו נתקן את זה, נודיע. אם כן, בעד – 15, נגד – שמונה, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א–2021, התקבלה בקריאה הראשונה. ההצעה הייתה אמורה לעבור להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אבל מכיוון שהוועדה טרם הוקמה, היא תעבור לוועדה המסדרת לקביעת ועדה. אני מודיע לפרוטוקול שחבר הכנסת עופר כסיף הצביע בטעות במקומו של חבר הכנסת בגין. זה כמובן לא משנה את התוצאות. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021. אני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש, בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאני אתחיל בדבריי אני מבקש להתייחס להחלטה השערורייתית של המפכ"ל על ביטול מצעד הדגלים בירושלים ביום חמישי הקרוב. אני חייב לומר, ואני אומר את זה מעל הבמה הזאת: אם החלטה זו לא תשונה, זו כניעה מבישה בפני החמאס. יש פה ניצחון תודעתי של החמאס, שמכתיב למפכ"ל מדינת ישראל, מפקד המשטרה, המפקח הכללי של המשטרה, איך לנהוג בירושלים. אני חושב שהדבר הזה הוא טעות קשה. פניתי לשר לביטחון הפנים שיפעל לשנות ולהפעיל את הסמכות המדינית על ההחלטה הנואלת הזאת וידאג לכך שמצעד הדגלים יתקיים כסדרו בירושלים ביום חמישי הקרוב. אני אומר את זה גם אם המשמעות תהיה איזושהי הסלמה כלשהי בעקבות העניין הזה. יש דברים שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתנהג אחרת. מצעד הדגלים – הרי רק לפני ימים בודדים היינו במצעדים אחרים בירושלים, מצעד הגאווה ומצעדים אחרים. אין שום בעיה עם כל מצעד, ובוודאי ובוודאי מצעד הדגלים בירושלים חייב להתקיים. שום ויתור לא מקובל בדבר הזה. אני חוזר שוב על דבריי מפה לשר הבט"פ אמיר אוחנה: שנה את החלטת המפכ"ל, כמובן בתמיכת ראש הממשלה נתניהו בעניין הזה. לגבי התקנות שעל הפרק, אני אתן הקדמה קצרה לכל הסדרה שאני הולך להביא וסיום, כדי שיחסוך לי את הדברים לפני כל חוק. מכיוון שהן לא הוגשו לוועדה הן מגיעות למליאה – זה דבר מובן – ומכיוון שחלקן גם עוסקות בתאריך שכבר, מה שנקרא, מאחורינו, ואפשר לומר בדיעבד, לטובת כל האמצעים שננקטו, כולל האכיפה בנושא התקנות שבדיעבד. אלה שני דברים שהם כלליים לכל הנושאים שעל הפרק. תיקון מס' 2 מדבר על איסור יציאה מהארץ לאוקראינה, אתיופיה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, טורקיה, ארגנטינה ורוסיה. איסור זה אינו חל על מי שאינו אזרח או תושב ישראל ועל מי שיוצא מהארץ למקום מגורים קבוע. הוחרגו מאיסור היציאה גם צרכים הומניטריים נוספים ויציאה לצורך חיוני הנוגע ליחסי חוץ או ביטחון של המדינה, וכן שליח רשמי של אחד המוסדות הלאומיים. יש גם ועדת חריגים לעניין. התוקף הוא עד 13 ביוני, וכפי שאמרתי, ללא אישור המליאה התקנות האלה יפקעו ב-7 ביוני, ויש חשיבות בהמשך תוקפן של התקנות כדי למנוע יבוא תחלואה חדשה לישראל, ובפרט למנוע חדירת וריאנטים של הנגיף ממדינות שבהן יש תחלואה גבוהה. אבקש את אישור המליאה לתקנות אלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך, סגן השר חבר הכנסת יואב קיש. לדיון זה יש רשימת דוברים. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; חבר הכנסת ניצן הורוביץ; אוסאמה סעדי; גלית דיסטל; יצחק פינדרוס; אלי אבידר; אחמד טיבי; תמר זנדברג; מירב בן ארי; עיסאווי פריג'. אבי מעוז, בבקשה, אדוני. כל מי שקראתי קודם אינו נוכח, ולכן איבד את זכות הדיבור; בדיון זה בלבד. תעמוד לו זכות הטיעון. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> ראשית אני רוצה לברך שוב – אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה על ההצלחה הכבירה במיגור מגפת הקורונה. אני רוצה לפנות בדבריי אל אחיי ואחיותיי הנמשכים לבני מינם, ואני עושה זאת מעל ראשיהם של מי שכביכול פועלים כנציגיהם בארגונים השונים ובכנסת. אני פונה אליכם מתוך אהבתי לכל אחד ואחת מכם ומתוך אי-רצוני לכפות על אף אחד מכם אורח חיים ברשות הפרט, גם אם אורח החיים שאתם מנהלים הוא מוטעה לפי אמונתי על פי תורת ישראל. דעו לכם שנציגיכם בארגונים וכאן בכנסת משתמשים בכם כבני ערובה כדי לקדם אג'נדה חברתית וכדי לקדם את הרס מוסד המשפחה והמשך הדורות. מצד אחד הם יכשירו ואף יעודדו ניתוחי המרה בלתי הפיכים, אך מצד שני הם יילחמו מלחמת חורמה כנגד כל אפשרות שצעירים החווים מצוקה בשל משיכתם לבני מינם יוכלו לקבל טיפול וסיוע מאנשי מקצוע מוסמכים. רק לפני כמה ימים פורסמו בערוץ 7 דבריו של אב לחמישה שלאחר טיפול וסיוע מקצועי הצליח להקים בית עם רעייתו, מה שלדבריו כנראה לא היה מצליח לעשות כיום בגלל הדה-לגיטימציה שהארגונים דואגים לייצר כלפי היכולת להשתנות. ביום הצהרת האמונים לכנסת הנוכחית התקיימה הפגנה של נציגי ארגונים רבים כנגד כניסתי לכנסת. בין שלל הארגונים שחברו יחד להפגנה זו היו כמה ארגונים המתיימרים לפעול בשמכם ולמענכם, כגון האגודה למען הלהט"ב, הבית הפתוח, בת קול, המרכז הגאה וחוש"ן. כעת, כשמוקמת ממשלה עם חברי כנסת ערבים וישנה הסכמה שלא לקדם את האג'נדות של אותם ארגונים, השתררה דממה. לפתע מתברר שבשביל להוריד את שלטון הימין ולבצע למדינתנו טיפול המרה ממדינת העם היהודי למדינת כל אזרחיה, מותר לקפל את כל הדגלים ולוותר על הדאגה לכם. כל מה שהתבטאתי אני והתבטאה מפלגת נעם וכל מה שאני מבקש לפעול בנושא הוא רק כנגד הארגונים שמבקשים להשליט בחיים הציבוריים של מדינת ישראל תפיסות זרות לרוחו של העם הזה, תוך שימוש בכם כקורבנות. את האמת הזאת אמשיך לשאת ולבטא על אף ולמרות כל ניסיונות ההשתקה, וסוף האמת לנצח, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היות שאנו דנים בתקנות וסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, כפי שגם צוין, שמאריכות את האיסור שנקבע על יציאה מישראל למדינות אוקראינה, אתיופיה, ברזיל וכו', הייתי מאוד רוצה לדבר על כך שחייבים להיערך, בבקשה, למצוא כל דרך אפשרית – כמובן תוך כדי בטיחות בריאותית מחד גיסא אך מאידך גיסא במאמצים עילאיים – לפתיחת הכניסה לאומן, שנמצאת באוקראינה, לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה בעוד כמה שבועות. עלינו להיזכר כמה היה צער גדול לכל אותם רבבות רבבות של יהודים מאמינים יקרים מהארץ וגם מכל העולם כולו, חסידי ברסלב שניסו להגיע בראש השנה ולצערנו לא עלה בידם. חרף מאמציו של שר הפנים הרב אריה דרעי, שגם פנה במכתבים ובמאמצים רבים – הוא ביחד עם רבני ברסלב – לא הצליחו לגרום לכך שייכנסו. אני מקווה, בעזרת השם – תקוותנו ותקוותם של כל אותם הרבבות האלה שהשנה, בעזרת השם, יוכלו להגיע בראש השנה לאומן, ובכך בעצם לקיים את המורשת ואת המסורת שלהם, כאמירתו הקדושה של רבנו נחמן מברסלב, שביקש להגיע לאומן בראש השנה. אז תקוותי היא שמשרד הבריאות, השר וכל האנשים הממונים על הנושא הזה – לתת את דעתם השנה שלא נצטרך להגיע לאותם מחזות קורעי לב של אותם חסידים שמתגוללים שם בבלארוס מתוך תקווה להיכנס לאומן, והשנה, בעזרת השם, נאפשר להם, מתוך כבוד הדדי, להגיע להתפלל שם, ובראשם – אנחנו נשמח שיגיעו גם אותם אנשים שבכל שנה ושנה היו מגיעים, כולל חברי כנסת וראשי ערים שהיו מגיעים כל שנה ושנה. אני בטוח שהשנה, בעזרת השם, ירצו גם להגיע, ונקווה, בעזרת השם, שהתקנות האלה יפוגו לקראת התאריך הבא, שכאן התוקף שלו 13 ביוני 2021. אולי עד אז נוכל, בעזרת השם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אולי עד אז אוקראינה תהיה ירוקה; לא יודע, נראה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו מתפללים, אבל גם צריכים לתת את הזמן להיערכות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וצריך גם לשמור על הבריאות שלנו מפני יבוא נגיפים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שבעזרת השם גם ייתנו את פרק הזמן להיערכות לכל אותם מארגנים יקרים, שיעשו את עבודתם נאמנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ישראל אייכלר; ווליד טאהא; ינון אזולאי; אוריאל בוסו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; חבר הכנסת אלעזר שטרן; עאידה תומא סלימאן; רון כץ; עודד פורר; קטי קטרין שטרית; מנסור עבאס; אופיר סופר; סעיד אלחרומי; מיכל וולדיגר; אמילי חיה מואטי; איימן עודה. יבגני סובה, בבקשה, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש חבריי חברי הכנסת, האמת, אני התלבטתי אם בכלל לדבר על הנושא הזה, כי לבקר את הממשלה בשבוע האחרון של התפקוד שלה אולי זה לא כל כך נכון, אבל אני חייב להגיד לכם ולחשוף בפניכם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בטוח. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – את האמת, שבשבוע האחרון – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ביקורת טובה עד הרגע האחרון. גם בדיעבד. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיב, בשבוע האחרון, אני, מטבע הדברים, ועוד כמה חברי כנסת שהם דוברי רוסית, מקבלים הרבה פניות – אני אומר לכם, הרבה פניות – בעיקר בטענה שהם עשו חיסונים, הם פעלו על פי מה שאמרה להם הממשלה, יש להם סיבה לצאת לרוסיה, למקומות שלמשל – תכננו אפילו סוג של הבראה בקיץ. יש כאלה שנוסעים; אני מכיר אנשים שלא יכולים לחיות בקיץ בישראל ונוסעים לחודש, חודשיים, שלושה חודשים, מה שמותר להם. יש כאלה גם, דרך אגב, אנשים שלא עובדים, אז הם מאפשרים לעצמם להעביר את החום הזה. ואז פתאום הם, אזרחים ישראלים, צריכים לעבור את כל הוועדות האלה. הם התחסנו, הם מוכנים לשבת בבידוד אחרי שהם יחזרו, ופקידים, עם כל הכבוד – ויש לי הערכה לפקידים במשרד הבריאות – אומרים: לא, אתם לא יכולים לצאת. זה שטיסות ממשיכות לטוס, זה האבסורד הגדול. הרי אם היו מבטלים את הטיסות, אז הייתי מבין את זה, אבל הטיסות ממשיכות לטוס, גם של חברות זרות. בבתי מלון שם לא מבטלים דברים, ואומרים: זה בעיה שלכם שלא הגעתם. ואז אותו בן אדם שהזמין את החופשה – נקרא לזה הבראה – בחודשי הקיץ, פתאום – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הלך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה הלך? הוא מקבל הודעה: אתה לא יכול לצאת, משום שהנתון הכללי ברוסיה – רוסיה זאת מדינה ענקית, יותר גדולה מארצות הברית. אתה לא יכול לצאת. וזו רק דוגמה אחת. הייתי מסכים לגישה של משרד הבריאות, כי גם אני חושב שנכון למנוע כניסה של הווריאנטים וכל המוטציות וכו', אבל אני נתקל במקרים עוד יותר חריגים, למשל כל הבקשות של אנשים שיש להם מעמד של תושב בישראל. אנחנו מדברים על בני משפחה של ישראלים, מה שנקרא א/5. אלה שיצאו מסיבות מוצדקות – למשל יש בעל, אזרח ישראלי, שאשתו התחילה לפני כמה שנים לעבור את התהליך, ויש לה א/5. זה לא נותן לה אפשרות להוציא דרכון. היא יצאה – הינה, זה סיפור של השעות האחרונות – לקבור את אימה באוקראינה, קיבלה אישור, ועכשיו לא נותנים לה לחזור לישראל. יכול להיות שאנחנו פה פשוט מנותקים מהמציאות, מנותקים מהמקרים החריגים האלה. וכשאתה פונה לוועדה – אני לא מדבר על חבר כנסת, אני מדבר על האזרחים – אוטומטית, תוך חצי שעה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מקבלים הודעה אוטומטית: לא אושר להם. ואז הם פונים אלינו ואנחנו צריכים לבקש כל פעם, וכאילו אנחנו – תגידו, מה אנחנו פה, הפכנו למטפלים של הבקשות האלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחד אחרון לסיום, אדוני היושב-ראש. אני באמת מקווה שאם אתם קובעים משהו עבור האזרחים, אז תחשבו עד הסוף. אני מאוד מקווה שבעוד שבוע נוכל לשנות את המצב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; אליהו ברוכי – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה, אדוני – אחרון הדוברים. בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו שוב מאשרים תקנות שנכנסו לתוקף ב-31 במאי – הוספת מדינות, הכנסת מדינות של איסור יציאה. בסעיף 7 לסדר-היום הולך להיות אישור כניסה. יבגני, אף שעל פי רוב אני לא מסכים איתך, ואני בטח לא מסכים איתך שהממשלה הולכת להתחלף כל כך מהר, אני חייב להסכים איתך על המקרה שהבאת, ואני מכיר את המקרים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ייאמר לזכותו – הוא אדם אופטימי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני, אדוני סגן השר – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ארצות הברית לא ברשימה, פינדרוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כפי שאמרתי בדיונים הקודמים, אני הולך להצביע נגד ההצעה הזאת, ואני גם אגיד לך למה. הממשלה קיבלה החלטה ב-31 במאי בבוקר שבאותו ערב, ב-24:00, ייכנס לתוקף – וארגנטינה התווספה למדינות, לאיסור כניסה ויציאה. אדם שיצא מהבית שלו 18 שעות קודם מארגנטינה, עלה על מטוס, נחת בישראל בשעה 00:10 – החזירו אותו חזרה לארגנטינה. עכשיו תגיד לי אתה, אדוני סגן השר, אם זה נשמע לך הגיוני שאדם שיצא בהיתר, עלה על טיסה בהיתר, היה אמור להיכנס למדינת ישראל בהיתר, נחת ב-00:10 – ואני לא יודע אם לבדוק אם הוא יכול לתבוע את הטיסה, את רשות שדות התעופה, כי אולי הטיסה קצת הסתובבה והוא היה יכול לנחות כנראה ב-23:59 והוא נחת ב-00:10 – אומרים לאדם כזה: תעלה על מטוס ותחזור בחזרה. אמרתי בדיונים הקודמים: ההתנהלות של הפקידים – כן, פקידי משרד הפנים שיושבים שם, בשדה תעופה; פקידי משרדים אחרים שיושבים שם, בשדה תעופה – היא התנהגות אטומה. אם אישה יצאה לקבור אבא, יצאה בהיתר, והיא לא יכולה לחזור, זאת התנהגות אטומה. אם מעבירים אותם ויה דולורוזה, זו התנהגות אטומה. מקבלים החלטות נכונות, אבל צריכים לדעת איך להתמודד איתן מול האזרחים. ואני עם הדבר הזה, עד היום – אמרתי לך את זה בדיונים הקודמים: תעשו סדר בממשלה, כשאתם מקבלים החלטות, איך הדבר הזה יורד ברמת התפעול. מציאות כזאת, שאדם יצא 18 שעות קודם, עלה על מטוס בהיתר, ממשלת ישראל קיבלה החלטה כמה שעות קודם, לא קיבלה החלטה יום קודם, והוא נוחת בישראל ומוחזר לארץ מוצאו, לא יכולה לעבור בשתיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעה בדבר אישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021. הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד התקנות – 5 נגד – 2 נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חמישה הצביעו בעד, שני מתנגדים. ההצעה בדבר אישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, אושרה. << נושא >>הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021. יציג את התקנות סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תיקון 42? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תיקון 42, אלא אם כן אתה רוצה לחזור עוד פעם על תיקון 2. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, להלן תיקון 42, שכולל בעיקר הארכת תוקף של הסדרים שנקבעו עבור פעילות בתי עסק ומקומות הפתוחים לציבור – תו ירוק, תו סגול – עד ליום 31 במאי. הם פקעו ללא הארכה נוספת ב-1 ביוני. כפי שאמרתי קודם, אנחנו צריכים את אישור המליאה מתוקף הנושא של האחריות הפלילית בעבירות שנבעו בדיעבד מתקנות אלו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם לתקנות – גם לתיקון זה, תיקון מס' 42, יש לי רשימת דוברים. הראשון שבהם – עופר כסיף; יואב סגלוביץ'; ניצן הורוביץ; אוסאמה סעדי; גלית דיסטל; יצחק פינדרוס. יצחק פינדרוס מעוניין לדבר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא. דיברתי די. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מוותר. אלי אבידר; אחמד טיבי; תמר זנדברג; מירב בן ארי; עיסאווי פריג'. אבי מעוז, בבקשה, אדוני. גם כאן עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אחרי ששמעת, אדוני היושב-ראש, לפני כמה דקות את תפיסתי לגבי המכונים "ארגוני הקהילה הגאה" ונציגיהם בכנסת, אני רוצה להתפלמס עם חלק מאותם ח"כים נאורים ו"מכילים", במירכאות, ולהראות מה כנראה יחסם האמיתי כלפי בעלי המשיכה לבני מינם ולזכויותיהם. חבר הכנסת לפיד, שכתב לגבי האפשרות של הקמת ממשלה עם מפלגת נעם – אני מצטט: "ממשלה מופרעת, גזענית, שוביניסטית, שתחזיר את ישראל לימי הביניים" – על ממשלה עם רע"מ הוא מילא פיו מים. חבר הכנסת ניצן הורוביץ אמר עליי – אני מצטט: "אדם בזוי שבא לכנסת עם עמדות הזויות מתקופת המקרא", וגם "הרעל הזה רוצה להגיע לכנסת – – – מרצ תילחם בהם", אך על התבטאותו של חבר הכנסת ווליד טאהא: "לא נעביר חוקים של סוטים", הוא מילא פיו מים. חבר הכנסת עידן רול כינה אותי בזמנו – אני מצטט: "גזען, הומופוב, שונא נשים וחשוך", והוסיף: "לדעות החשוכות והמסוכנות שלו אין מקום בכנסת ישראל"; לגבי חבר הכנסת עבאס וחבר הכנסת טאהא הוא מילא פיו מים. חבר הכנסת להב הרצנו, שדיבר בנאום הפתיחה שלו נגד שיח פלגני – אני מצטט: "שיח פלגני, מלא בשנאה ובהפחדה" – ושאמר שהוא מתבייש שדברי הפחד והשנאה שלי יופצו מעל דוכן כנסת ישראל, קרא לי בשבוע שעבר כאן, במליאה: "איש חולה"; בקלות, אדוני היושב-ראש, ניתן לדמיין מה היה מתחולל לו אני, חלילה, הייתי קורא לו כך. על הביטוי "סוטים" של חבר הכנסת טאהא גם הוא מילא פיו מים. חבר הכנסת קריב, שטוען כי הוא נאבק למען יהדות מקרבת, התגלה כמומחה לקללות – כך למשל כאשר כינה אותי "גזען, להט"בופוב, שוביניסט ופנאט" ומי שמייצג פשיזם – אבל כלפי חברי הכנסת עבאס וטאהא גם הוא מילא פיו מים. אין להם כמובן שום בעיה לשבת בממשלה יחד עם נציגי התנועה האסלאמית ולהסכים להקפאת כל החקיקה הלהט"בית. ניתן היה להמשיך בעוד ועוד דוגמאות, כמו למשל חברות הכנסת מרב מיכאלי ותמר זנדברג, שכינו אותי בכינוי "חושך", וגם הן מילאו פיהן מים. אבל אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהמסר ברור. מדובר בצביעות מהזן היותר-מזוקק, שמראה שכל אותם חברי כנסת שמתיימרים לייצג את בעלי המשיכה לבני מינם, מוכנים למלא פיהם מים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – עבור הורדת הימין מהשלטון והקמת ממשלה פרוגרסיבית שתצעיד את ישראל לעבר מדינת כל אזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מוותר. ישראל אייכלר, ווליד טאהא, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, רון כץ, עודד פורר, קטי קטרין שטרית, אליהו ברוכי, מנסור עבאס, אופיר סופר, סעיד אלחרומי, מיכל וולדיגר, אמילי חיה מואטי, איימן עודה, יבגני סובה וקרן ברק – אינם נוכחים. לכן אנחנו ניגש להצבעה על תיקון מס' 42 – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, כמובן, הוראת שעה. הצבעה מס' 3 בעד התקנות – 5 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 42) אושרו. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 20), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 20), התשפ"א–2021. יציג את התקנות, אף תקנות אלו, סגן שר הבריאות יואב קיש. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, האמת שלפני שאגע בנושא שעל הפרק, אני חייב לעלות תהייה שאני חושב ששותפים לה לא מעט אנשים בציבור הישראלי, והיא מדוע ממשלת בנט-לפיד המיועדת עדיין לא פרסמה את ההסכמים הקואליציוניים. הרי הודיעו כבר, לדעתי, ביום רביעי בשבוע שעבר, במעמד מאוד חגיגי, חתמו, 72 שעות חלפו להן, ואנחנו עדיין לא ראינו אף הסכם קואליציוני. עכשיו, אותי באופן אישי – אני חושב שלא רק אותי – מעניין ההסכם של נפתלי בנט עם סיעת רע"מ, וזה לאור כל מיני טענות על מה שהליכוד הציע והרבה מאוד שקרים שהופצו בתקשורת, שכביכול הליכוד הציע יותר מכל דבר אחר. אני עומד מעל דוכן זה ואומר בצורה הכי מוסמכת שהליכוד נתן הצעה אחת ב-24 באפריל, בתקופת שהמנדט היה אצל ראש הממשלה נתניהו, למנסור עבאס, שמטרתה הייתה לטובת תמיכה בחוק לבחירה ישירה בלבד. מאז, יותר מחודש, לא הייתה שום הצעה ולא התקבל שום מסמך. ואני אומר לכל אלה שמלעיזים: אנא, תראו, אם יש לכם משהו. אין דבר כזה. המסמך היחידי – אני חוזר עוד פעם, שיהיה ברור – שנמסר למנסור עבאס היה על תמיכה בחוק לבחירה ישירה לפני כחודש וחצי, כשהמנדט היה אצלנו, והמטרה הייתה לשנות את החוק כדי להראות – שעם ישראל יבחר את ראש הממשלה שהוא מאמין בו, לא ראש ממשלה שמגיע עם שבעה שהופכים לשישה, שמתוכם אולי שני מנדטים תומכים בו. אנחנו לא הצלחנו להשלים את המשא ומתן על התמיכה בחוק לבחירה ישירה בגלל שתי סיבות עיקריות. דרך אגב, אין לי טענות למנסור עבאס – הוא מייצג את הבוחרים שלו. הוא בא עם דרישות – דרך אגב, הסיבה שהתחלנו לדבר איתו היא כי הוא אמר: אני רוצה לטפל בנושאים האזרחיים, שום דבר אחר לא; אין לי שום נושאים לאומיים שאני רוצה לדחוף. אני מוותר על הנושאים הלאומיים. יש לי נושאים אזרחיים. בעיניי זה היה לגיטימי להתחיל לדון ולבחון במה מדובר. אבל מה, יש שני נושאים שלתפיסת מנסור עבאס הם אזרחיים ולתפיסתי ולתפיסת הימין הם נושאים לאומיים. מהם הנושאים? אחד זה חוק קמיניץ. למי שלא יודע, חוק קמיניץ הוא החוק היחיד שבעצם יש לו שיניים, החוק האפקטיבי היחיד שמנע את השתוללות הבנייה הבלתי-חוקית במגזר הערבי. יש ירידה משמעותית בבנייה הבלתי-חוקית במגזר הערבי בעקבות חוק קמיניץ מסיבה מאוד פשוטה: כשיש עבירת בנייה, במקום להתחיל הליך של משפט ובקשה להריסה וכל ההליך הזה, יש קנס מינהלי. אתה עבריין – תשלם כסף, נגמר הסיפור, וכל המסחרה והמריחה מול בית המשפט נגמרה. זה היה מאוד אפקטיבי. עכשיו, ברגע שהם ביקשו את ביטול חוק קמיניץ ואמרנו להם לא – נגמר המשא ומתן והעניין. אני שואל, אני לא יודע, אני אומר בכנות: תראו את ההסכם. אני לא יודע מדוע, או מה בנט, מה הסיבות. ואם אכן – אתם יודעים מה, אם אכן לא עשיתם שום שינוי בחוק קמיניץ, אתה יודע מה, בנט? כל הכבוד. אבל בוא תראה, תעמוד מאחורי ההסכמים שלך. הנושא השני הוא שאנחנו מעולם לא הסכמנו להכשיר את ההשתוללות של הבדואים על הקרקעות בנגב. עכשיו, מבחינת מנסור עבאס, אני אומר עוד פעם, לתפיסתו זה נושא אזרחי. אלה הבוחרים שלו. הם רוצים להכשיר את גזל הקרקעות, ואנחנו לא הסכמנו לזה. עכשיו, אני לא יודע מה בנט חתם בנושא הזה, באמת שאני לא יודע, אבל אני ראיתי פרסום של שרון גל, שלקח את מה שרע"מ כתבו בפייסבוק – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואם תראה ותדע, אתה חושב שיש משהו שיעצור – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני פונה פה, האמת, לא לסיעת רע"מ, שקיבלה את מה שהיא רצתה; אני גם לא פונה פה למפלגות השמאל. אני פונה פה לשתי מפלגות, תקווה חדשה וימינה, שבאות בעמדות אידיאולוגיות שאמורות להיות דומות לשלי, ובנושאים האידיאולוגיים הלאומיים האלה צריכים להיות קווים אדומים. עוד פעם, אני לא יודע אם חצו או לא חצו את הקווים האדומים, כי לא ראיתי, אבל אני אומר לבנט: תראה את ההסכמים, בוא נראה אם נחצו פה קווים אדומים. מה קרה בנושא הבנייה הבלתי-חוקית בפזורה הבדואית? בעצם, מפרסומו של שרון גל על התרגום של מה שרע"מ אמרו, הם קיבלו את תפקיד יושב-ראש ועדת הפנים. ידידי היושב-ראש פה, מרגי, הוא ותיק בכנסת ויודע היטב את הכוח העצום שיש ליושב-ראש ועדה סטטוטורית בכנסת. המשמעות היא ששרת הפנים איילת שקד לא תהיה מסוגלת לעשות דבר וחצי בכל רצון שהיא רוצה לעשות בלי יושב-ראש ועדת הפנים החדש מנסור עבאס. זה אומר שאם הוא רוצה עכשיו שלא תהיה אכיפה, שיוותרו על קנסות – אני לא יודע איזו המצאה – היא תצטרך לעשות. אם לא – יש לה ועדה לעומתית בכנסת. ככה זה עובד. לכן הנושא הזה, בעיניי, לתת את תפקיד יו"ר ועדת הפנים למנסור עבאס, זה לתת את המפתחות של הנגב לידי רע"מ ובוחריה, הפזורה הבדואית בנגב. זהו. זה משהו שאנחנו מעולם לא הסכמנו לו. לכל מי שאומר: אתם הסכמתם יותר, אני אומר מעל הבמה הזאת: זה שקר. אנא תראו, תראו לי מסמך אחד, למי שיש, שמדבר על כך שהליכוד מוכן לתת את ועדת הפנים למפלגת רע"מ. אין ולא היה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו תמצא את ה-linkage לתיקון מס' 20. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לנוכח זה שהם לא מציגים את ההסכמים ותוקם כנראה ממשלת שמאל עם שותפות מלאה עם רע"מ, אז אני לא אהיה יותר סגן שר הבריאות ואני לא אוכל להציג יותר את הדברים האלה, אבל אני כן רציתי לדבר על הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חשבתי שבגלל תקנות התעופה לא ניתן להביא את ההסכמים מחו"ל. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז לא, אפשר להביא הכול. רק מי שרוצה להסתיר ונלחם בשקיפות וחושש לא מפרסם. אני אומר לך בצורה הכי ברורה, בלי שראיתי: זו הבעיה שלהם – הם מפחדים. אני לא ראיתי, אבל אני מאוד מקווה שאנשי הימין באותה קואליציה הזויה יתעשתו ויבינו שיש קווים אדומים לאידיאולוגיה. לא הכול זה כיסאולוגיה. אני כבר לא מדבר על נפתלי בנט, שכנראה שום דבר לא יעצור את משאלות ליבו להיות ראש ממשלה, אבל כל שאר אנשי הימין, כולל מפלגתו של גדעון סער, כולל גדעון סער עצמו וכל המפלגה שלו וכל שאר ימינה, אל תערקו מאידיאולוגיית הימין. תחזרו לימין. אכן, בשינוי דרמטי – חזרה לתקנות הבריאות. אנחנו מדברים על תיקון 20. תיקון זה האריך את התוקף של תקנות שהממשלה אישרה מיום 21 במאי עד ליום 3 ביוני. היא כוללת את ביטול חובתו של מפעיל שדה תעופה לפעול לפי הנחיית מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בהקצאת חלונות זמן לנחיתות או להמראות של טיסות במקרה של עודף ביקוש. זה נעשה בהתאם לשיקולים שמנויים בתקנות. התקנות העיקריות קובעות תנאים והגבלות להפעלת כלי טיס ושדות תעופה ולעניין השוהים בהם, ובין היתר איסור עלייה למטוס ללא הצגת בדיקה שלילית 72 שעות לפני כן, טיפול בגילוי אדם עם תסמינים על המטוס והתנהלות במטוס ובשדה התעופה. ההגבלות האלה, לפי עמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, עדיין נדרשות מפני ההתפשטות של הנגיף לצמצום התחלואה. אני חייב לומר שבסך הכול מדינת ישראל היום באמת במצב מדהים, והחשש היחידי המשמעותי הוא מכניסה של תחלואה של וריאנטים מנתב"ג או ממעברי הגבול היבשתיים. כעת מובא לאישורכם תיקון 20. מאז תיקון זה גם אושר תיקון 21, שהאריך את תוקפן של תקנות, אך כמו שאמרנו קודם, לטובת שמירה על האחריות שנובעת מתקנות אלה, אנחנו מבקשים את אישור המליאה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. גם לתקנות אלה – גם לסעיף זה בסדר-היום יש רשימת דוברים. עופר כסיף; יואב סגלוביץ'; ניצן הורביץ; אוסאמה סעדי; גלית דיסטל. יצחק פינדרוס, מעוניין לדבר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מוותר. אלי אבידר; אחמד טיבי; תמר זנדברג; מירב בן ארי; עיסאווי פריג'; אבי מעוז. משה אבוטבול, בבקשה, אדוני. תאמין לי, מזל שאתה פה, זה עוצר אותנו מהאינרציה, לחלק את הרשימה לכמה תחנות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תאסוף כוחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנאום האחרון שלי היום בכנסת, בנאום בן דקה, תקפתי את ההתנהלות של משרדי הממשלה, שחלקם לצערנו חיללו שבת לאחרונה, בפרט בשבת האחרונה על ידי ראש השב"כ מר נדב ארגמן, שהוציא הודעה בשבת קודש. הוא יכול היה להמתין מעט לצאת השבת. הבאתי את מכתבי שנשלח לכלל משרדי הממשלה ולראש הממשלה בנושא עם ראיות וסימוכין לדבריי. כעת, ברשותכם, אני רוצה להודות לשר דודו אמסלם, שר הדיגיטל הלאומי והאחראי לרשות החברות הממשלתיות, ובעיקר השר המקשר בין הכנסת לממשלה, על מכתבו הטרי בנושא, שהגיע כעת אליי ונשלח לראש הממשלה מר בנימין נתניהו. ברשותכם, מפאת חשיבותו של המכתב וערכו, אקרא אותו כאן בפני חבריי היקרים. תפילתי ותקוותי שאמירותיו החכמות והחמות יגיעו גם לאוזניים קשובות, אמן. אז כך כותב השר: לכבוד מר בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. הנדון: יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת על ישראל. בהמשך למכתבו של חבר הכנסת משה אבוטבול, יושב-ראש השדולה למען שמירת השבת, ברצוני להצטרף לדבריו ולקריאתו שפקידי הממשלה יקפידו הקפדה יתרה ויימנעו ככל האפשר מחילול לשבת, ככל שהדבר איננו נחוץ או חיוני. כאשר פרסומות של לשכת הפרסום הממשלתית משודרות בשבת ודוברים ופקידי ציבור – ראה גם אזהרת ראש השב"כ על הרשתות החברתיות – מוציאים הודעות לא דחופות לעיתונות דווקא בשבת, הרי שאין מדובר כאן בפיקוח נפש, ועלינו לעמוד על כך שהממשלה אכן תדאג, מתוך זיקה למורשת ישראל, שיישמר אופייה היהודי של המדינה. אני רואה זאת בחומרה רבה, ומצפה ומקווה שהדברים יובהרו לכל הגורמים ושלא יישנו. אסיים בבית מתוך הפיוט הידוע "לכה דודי" של רבי שלמה הלוי אלקבץ: "לקראת שבת לכו ונלכה / כי היא מקור הברכה / מראש מקדם נסוכה / סוף מעשה במחשבה תחילה". בכבוד רב, חבר הכנסת דוד אמסלם, שר הדיגיטל הלאומי והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות. כמוהו יראו ויעשו. אני רוצה גם לבקש משאר השרים: אנא הקפידו, בדקו עם הפקידים שלכם שהם מכירים ומחדדים את הנהלים, כי השבת היא מקור הברכה, ובזה אנו מתאפיינים כעם היהודי משאר העמים באומות העולם. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, ואפילו עמדת בלוחות הזמנים. ישראל אייכלר; ווליד טאהא; ינון אזולאי; אוריאל בוסו; סמי אבו שחאדה; עאידה תומא סלימאן; רון כץ; עודד פורר; קטי קתרין שטרית; מנסור עבאס; אופיר סופר; סעיד אלחרומי; מיכל וולדיגר; אמילי חיה מואטי; איימן עודה, יבגני סובה; קרן ברק; אליהו ברוכי. תמה רשימת הדוברים, ולכן אנחנו נעבור להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 20), התשפ"א–2021. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד התקנות – 5 נגד – 1 נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 20), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמישה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. תיקון מס' 20 אושר. << נושא >> צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 25), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 25), התשפ"א–2021. אף אותו יציג סגן שר הבריאות יואב קיש, בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מציג בפניכם את תיקון מס' 25 לפקודת בריאות העם. צו בידוד בית מסדיר בעיקרו את המקרים שבהם אדם נדרש לשהות בבידוד. עקב החשש מיבוא וריאנטים לנגיף הקורונה שעלולים להיות מסוכנים, תיקן המנכ"ל של משרד הבריאות את צו בידוד הבית ב-29 באפריל, כך שמחוסנים ומחלימים ששהו ב-14 הימים לפני כן – לפני הגעתם לישראל – במדינות שבהן יש סיכון מיוחד לתחלואה, יהיו חייבים בבידוד על אף היותם מחלימים או מחוסנים. רשימת מדינות אלה נקבעה בהתאם למודל הערכת סיכון מהמדינות שבהן יש סיכון גבוה במיוחד ליבוא תחלואה, ובמיוחד לתחלואה בווריאנט מסוכן, שיכול גם להשפיע על האנשים המחוסנים או המחלימים. טרם תיקון 25 לצו שמובא לאישור כאן היום, נכללו ברשימה זו המדינות אוקראינה, אתיופיה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו וטורקיה. בתיקון זה, בהתאם למודל הערכת הסיכון כאמור, החל מיום 31 במאי, נוספו לרשימת המדינות רוסיה וארגנטינה. תיקון 25 לצו נערך בהתאם להערכת מצב במשרד הבריאות כי קיימת תחלואה גם בקרב חוזרים מחו"ל מחוסנים ומחלימים, כפי שאמרתי. צו בידוד בית מועבר לאישור הכנסת. מכיוון שוועדת העבודה והרווחה איננה קיימת, ולא הייתה ועדה אחרת, אני מביא את ההצעה לאישור המליאה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וגם לצו זה יש רשימת דוברים: אלי אבידר; אחמד טיבי; אוסאמה סעדי; עופר כסיף; תמר זנדברג; מירב בן ארי; יצחק פינדרוס – מוותר; עיסאווי פריג'; ניצן הורוביץ; אבי מעוז; משה אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני מפחד שתפריע לי, אז אני מוותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה, הפרעתי לך קודם? ישראל אייכלר; ווליד טאהא; ינון אזולאי; אוריאל בוסו; סמי אבו שחאדה; גלית דיסטל; עאידה תומא סלימאן; רון כץ; עודד פורר; קטי קטרין שטרית; יואב סגלוביץ'; מנסור עבאס; אופיר סופר; סעיד אלחרומי; מיכל וולדיגר; אמילי חיה מואטי; איימן עודה; יבגני סובה; קרן ברק; אליהו ברוכי. אי לכך, כל הרשימה שהקראתי – אינם נוכחים, והשאר ויתרו. לכן אנחנו ניגשים להצבעה על תיקון צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 25), התשפ"א–2021. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצו – 5 נגד – 1 נמנעים – אין צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 25), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמישה הצביעו בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. אי לכך, צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) אושר. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ח בסיוון תשפ"א, 8 ביוני 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:52. << סיום >>