דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י' ישיבה כ"ז הישיבה העשרים-ושבע של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, כ"ט בסיוון התשפ"א (9 ביוני 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 5 8. חשיפת נתונים לפי חוק חופש המידע 5 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 5 שר הביטחון בנימין גנץ: 6 10. השתלטות על אדמות אדורה 7 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 7 שר הביטחון בנימין גנץ: 8 משה אבוטבול (ש"ס): 11 שלמה קרעי (הליכוד): 11 18. מיגון האוכלוסייה הבדואית בדרום 15 סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 15 שר הביטחון בנימין גנץ: 15 11. יישום החלטת ממשלה 658 19 שלמה קרעי (הליכוד): 19 שר האוצר ישראל כץ: 20 23. נזקי מבצע שומר החומות 23 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 23 שר האוצר ישראל כץ: 27 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 27 26. מעצר ותקיפת עיתונאים 29 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 29 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 29 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 38 25. עיוות השפה בבחינת הבגרות 45 אבי מעוז (הציונות הדתית): 45 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 46 אבתיסאם מראענה (העבודה): 50 22. מורי הדרך בתיירות הנכנסת 54 מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 54 שרת התיירות אורית פרקש הכהן: 54 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א–2021 57 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 57 שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 59 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 61 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021 62 יעל רון בן משה (כחול לבן): 63 סגן שר הבריאות יואב קיש: 65 הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה) 70 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 70 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 79 שר התקשורת איתן גינזבורג: 88 אפרת רייטן מרום (העבודה): 91 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 94 הצעות לסדר-היום 103 ציון יום הסטודנט 103 היו"ר יריב לוין: 103 מירב בן ארי (יש עתיד): 104 יעקב טסלר (יהדות התורה): 106 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 107 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 109 יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): 111 אוריאל בוסו (ש"ס): 113 רם שפע (העבודה): 115 ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 119 ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 124 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 126 דיווח שרי הממשלה השלושים-וחמש לכנסת 132 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 132 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, כט' בסיוון התשפ"א, 9 ביוני 2021. אני פותח את הישיבה. בראש סדר-היום שאילתות דחופות. הראשונה שבהן – שאילתה דחופה מס' 8, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בנושא: חשיפת נתונים לפי חוק חופש המידע. אני מזמין את שר הביטחון בני גנץ לעלות לדוכן על מנת להשיב, ואת חברת הכנסת דיסטל אטבריאן – להקריא את השאילתה לאחר שהשר יעלה לדוכן. השר יעלה לדוכן ואז חברת הכנסת תקריא את השאילתה. << שאילתה >> 8. חשיפת נתונים לפי חוק חופש המידע << שאילתה >> << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אדוני שר הביטחון, מחלקת הפניות וחוק חופש המידע במשרד הביטחון לא חושפת נתונים סטטיסטיים יבשים שיכולים לעזור לנו בגיבוש מסקנות ורפורמות. מפניות רבות ומחקר מעמיק ניכר כי היחס הניתן לנשים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא. צריך להקריא את השאילתה בדיוק כפי שהיא, מילה במילה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ברצוני לשאול: 1. כמה נכי PTSD קיבלו הכרה עד היום וכמה מתוכם הן נשים? 2. מבין הנשים, כמה מהן הוכרו בשל פעילותן המבצעית וכמה מהן הוכרו בשל עבירות מין שנפלו להן קורבן ביחידה שבה הן שירתו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, בשם כולם, אני רוצה לאחל בריאות לשר ביטון. בבקשה. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> תודה רבה, כבוד יושב-ראש הכנסת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, חברי הכנסת במליאה, בראשית דבריי אזכיר כי ביום 9 במאי 2021 אושרה בישיבת הממשלה רפורמת "נפש אחת", בהובלתי ובסיוע מצד ראש הממשלה, שר האוצר והשר מיכאל ביטון, שנאחל לו בריאות שלמה. רפורמת "נפש אחת" היא יותר מאשר סיוע לאגף השיקום. רפורמת "נפש אחת" משמשת חוב מוסרי לחיילות וחיילי צה"ל שגוררים איתם פציעה פיזית או פציעה שקופה. החלטת הממשלה הייתה רק צעד ראשון בדרך, ובמהלך החודשים הקרובים, באמצעות צעדי חקיקה, נצטרך להביא צעדים משלימים, כך שבחודשיים הקרובים נחזור עם כל הדברים שאנחנו רוצים לעשות במסגרת הרפורמה הזאת. בכלל זה, יש חמישה צוותים שפועלים בנושאים אלה: צוות אחד שעוסק בתפיסת השירות; צוות שעוסק במכלול ההכרה והטיפול בנכי פוסט-טראומה; צוות שעוסק בשירות הרפואי, בוועדות הרפואיות; צוות שמטפל בשער הכניסה לתוך התהליך הזה; צוות שעוסק ביחסי גומלין ורציפות, בעיקר עם צה"ל, ובמעבר של הנכים משירותם הצבאי הפעיל להמשך הטיפול של מערכת הביטחון. אנחנו עובדים עם ארגון נכי צה"ל, שער לכל הרגישויות האלה, ובהן גם הנושאים שאת העלית. אני מדגיש שהצוותים האלה הם צוותים יישומיים שמבקשים לשנות את הדברים עצמם. לגופה של השאלה, כיום מוכרים ומטופלים בידי אגף השיקום כ-5,438 נכים המוכרים בגין פוסט-טראומה. מהם מוכרות כ-379 נשים עם PTSD של יותר מ-20%. בשנתיים האחרונות אגף השיקום החל לסווג את תיקי ההכרה לפי נסיבות הפגיעה כדי לגבש בסיס מידע רחב שיוכל לשמש את קובעי המדיניות, במידת הצורך. התהליך הזה נמצא עדיין בלמידה והוא תהליך ראשוני יחסית, ועל כן הפילוח מתייחס רק לתביעות שהוגשו בשנתיים האחרונות. מתוכן חמש כאלה סווגו כפגיעה על רקע של תקיפה מינית ו-88 נשים – בנסיבות מבצעיות שהן חלק מפעילות קרבית. כאמור, שאר התביעות התקבלו בשנים שבהן זה לא סווג, ולכן אני לא יכול להתייחס למה שהיה בעבר. בשולי העניין אני מבקש לציין שביצענו בדיקה מול הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד הביטחון, ולפי מה שאנחנו מכירים לא נמצאה פנייה בנושא זה. הגם שכך, אני רואה בסוגיה שהעלית נושא חשוב וערכי, ואשמח להנחות את משרדי לסייע בכל מה שיכול לגרום לטיפול ולהכרה בנשים שנפגעו בשל תקיפה מינית במהלך שירותן, מאחר שהנושא רגיש וחשוב מאוד. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מחלקת הפניות וחוק חופש המידע במשרד הביטחון לא חושפת נתונים לאנשי מחקר, לאנשי רפואה, לאנשים שההתמחות שלהם היא טיפול בפוסט-טראומה על רקע עבירות מין. יתרה מזו, הנתונים על אחוז המוכרים לעומת אחוז המגישים בקשה לא מפורסמים, ויתרה מזו, גם מהלך הזמן בין הגשת הבקשה להכרה לא מפורסם. אנחנו יודעים שהזמן הממוצע הוא כחמש שנים. אנחנו יודעים שיש המון נשים שעבדו בשירות השב"ס, ומצד אחד הן שייכות לבט"פ ומצד אחר הן פונות למשרד הביטחון ולמחלקת השיקום ולא נענות. אני חושבת שכל רפורמה אמיתית ונכונה צריכה להתבסס על נתונים, שכרגע אין לציבור. מדוע? << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> ראשית, אני יכול להגיד שהעניין הזה של לאפשר לגופי מחקר, במגבלות צנעת הפרט, מידע שיש בו כדי לסייע לטיוב ההבנות שלנו בראייה מערכתית הוא דבר שהוא נכון בהחלט, ונבחן אותו. אני אנחה שתיעשה בחינה בעניין הזה. אני לא מכיר באופן קונקרטי את הנושא של פניית שירות בתי הסוהר ואני אבדוק את הסיפור הזה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנא, אדוני ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, הישאר איתנו לשאילתה הדחופה הבאה, שאילתה דחופה מס' 10, של חברת הכנסת אורית סטרוק, בנושא: השתלטות על אדמות אדורה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << שאילתה >> 10. השתלטות על אדמות אדורה << שאילתה >> << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. קודם כול רפואה שלמה לשר מיכאל ביטון. איש יקר מאוד. השתלטות על אדמות אדורה. ביישוב אדורה, הנמצא על אדמות מדינה, ניטעו מאות שתילים ונבנו עשרות מבנים, בהכוונת הרשות הפלסטינית, בשטח המיועד להתפתחות היישוב. ברצוני לשאול: 1. מתי יפונו המבנים והשתילים? 2. כיצד ימנע משרדך פלישה נוספת? 3. כיצד ישמור משרדך על האפשרות של היישוב להתפתח? 4. מיהם הגורמים העומדים מאחורי הפלישה? תודה. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת אורית סטרוק, תודה על השאילתה. השאילתה שלך נוגעת במקרה קונקרטי של פלישה לאדמות מדינה סמוך ליישוב אדורה שבאזור הרי חברון, אך צריך לומר ביושר שהמקרה הזה הוא דוגמה אחת מיני רבות לתופעה רחבה של הפרות חוק נרחבות השוררת באזור יהודה ושומרון וקשורה לתפיסת קרקעות, הן של ישראלים והן של פלסטינים. על כתפי המינהל האזרחי מוטל נטל יום-יומי של התמודדות עם אלפי מקרים של פלישות לאדמות מדינה ובנייה בלתי חוקית באזור. מדובר בנטל כבד שמצריך משאבים רבים על מנת להתמודד איתו. לצערי, המינהל האזרחי – מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמינהל האזרחי כחלק ממנו סובלים מפערים גדולים מאוד במשאבים וכוח אדם. בעשורים האחרונים חל גידול של מאות אחוזים באוכלוסייה המתגוררת באזור, אך המינהל האזרחי, שאמון על כלל היבטי החיים באזור, לא קיבל לידו לאורך השנים את התוספות הנדרשות שיש בהן להלום, ולו במעט, גידול זה. לצערנו, המינהל האזרחי, שהוא יחידת סמך מבחינת המשאבים העומדים לרשותו והוא יחידת סמך של משרד האוצר, אינו מצליח, עם כוח האדם שעומד לרשותו, לעמוד בכלל משימות האכיפה המוטלות על כתפיו כפי שהייתי רוצה שהוא יעשה. הדבר נכון לכלל משימות המינהל האזרחי, וביתר שאת למשימות של אכיפת חוק וסדר. במקרה הזה לא נותר למינהל האזרחי אלא להתמקד בביצוע פעולות אכיפה של החוק המצויות בראש סדרי העדיפויות, ובכללן בנייה בשטחי אש, בנייה חדשה בשטחי אש, מבנים שנבנו בקרבת צירי תנועה ראשיים ומתקנים ביטחוניים, בנייה פלסטינית על קרקע פרטית ישראלית ולהפך, הקמה חוזרת של בינוי שנהרס במסגרת פעילויות אכיפה קודמות ועוד. אני מבקש לעדכן כאן שבהסכמים להקמת הממשלה הבאה סיכמנו על חיזוק המינהל האזרחי באופן שיאפשר פעילות טובה יותר בתחום חשוב זה, כמו גם במתן השירותים הנדרשים לכלל האנשים שחיים באזור הזה. בהתייחס לפלישות סביב היישוב עצמו, מדובר על פלישות לאדמות מדינה בהיקף של כשלושה-ארבעה דונם, פלישות מפוזרות בשטח ומוכרות לגורמי האכיפה. לאחר איתור הפלישות ננקטו נגדן צעדי אכיפה והוצאו צווי פינוי. להערכת גורמי האכיפה, הפלישות בוצעו על ידי פלסטינים, אף שהזהות המדויקת שלהם לא תמיד ידועה. משרד הביטחון והמינהל האזרחי מחויבים להבטחת צורכי החיים של כלל תושבי האזור, ובהתאם לכך, אם תוגשנה תוכניות לפיתוח עתודה לצורכי היישוב אדורה, גורמי המינהל האזרחי יבחנו את קידומן בהתאם לכלל הבחינות והכללים הנדרשים לעניין היכולות המבצעיות. יודגש שכאשר יש פלישות לאדמות מדינה או לקרקעות פרטיות אחרות, בסופו של דבר אפשר להוריד אותן בשיתוף פעולה עם הגורמים המשפטיים, ולא תהיה חסימה להתפתחות מאושרת – אני מדגיש: מאושרת – של כל יישוב מול תהליכים בלתי חוקיים שפעלו מולם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני השר. אם אני מבינה נכון, ספציפית לגבי אדורה, אתה בעצם אומר שאם התב"ע שלהם תאושר, אז המינהל האזרחי יפעל לעקור משם את כל מה שניטע על התב"ע שלהם ולהרוס את כל הבתים שנבנו על השטח של התב"ע שלהם. אם הבנתי נכון – זאת לא השאלה, אני רק רוצה לראות שהבנתי נכון. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו לשאלה הנוספת שלי: תראה, בעצם הסיפור של אדורה הוא מיני-קוסמוס של סיפור גדול יותר שנקרא המערכה על שטחי C, והמערכה על שטחי C היא לא אירוע שקורה על ידי גורמים עלומים שאף אחד לא יודע מי הם, כפי שאמרת לפני רגע לגבי אדורה. אני רוצה להגיד לך שאחד השותפים בממשלה שאתה הולך להיות חלק ממנה עוד מעט, לצערי, חבר הכנסת גדעון סער, בכנסת העשרים-ושלוש, היה יושב-ראש הוועדה לענייני יהודה ושומרון בוועדת החוץ והביטחון. הוא אמר על התופעה הזאת כך: הפלסטינים מנהלים מערכה שמטרתה לייתר כל משא ומתן עתידי בינינו לבינם, ולכן בעיניי הנושא הזה הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה, לא פחות חשוב מאינטרסים ביטחוניים. זו משימה בדרג מדיני, היסטורי. ההיערכות של מדינת ישראל היום איננה רלוונטית לגודל האתגר שעומד לפתחנו. במערכה על שטחי C צריך לקרוא קריאת השכמה לדרג המדיני. זו שאלת הגבולות העתידיים של מדינת ישראל, ואם לישראל יש אינטרס בשטח הזה, הוא צריך להיות מונכח. עכשיו, אני מבקשת לשאול אותך, אדוני השר: איך אתה כשר ביטחון – אתה – רואה את החשיבות של המערכה על שטחי C, לא בהיבט של כמה מבנים בלתי חוקיים מוכרים באופן ספורדי פה ושם על ידי גורמים עלומים, אלא בהיבט של מערכה שהרשות הפלסטינית מנהלת נגדנו, נגד מדינת ישראל? איך אתה רואה את המערכה הזאת? איך טיפלת בה כמערכה עד עכשיו? איך אתה מתכוון לטפל בה בהמשך? האם נכונים הפרסומים שאתה מתנגד להקמת מינהלת לניהול המערכה על שטחי C? ואם ומדוע אתה מתעקש שניהול המערכה הזאת יהיה תחת המינהל האזרחי, שכבר הוכיח לא רק חוסר בכוח אדם אלא חוסר במוטיבציה וחוסר הבנה בסיסית של ההיבט המדיני האסטרטגי של המערכה הזאת? תודה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אני חולק על המסקנה שלך שהמינהל האזרחי פועל בחוסר מוטיבציה ובחוסר הבנה בסיסי של המערכה הזאת. כשר הביטחון אני מסתובב בשטח הרבה – אני מסתובב בפיקוד המרכז, שהוא המושל מטעם הריבון בשטח, אני מסתובב יחד עם המינהל האזרחי. לא צריכה לקום מינהלת. צריך לאפשר את התנאים ליחידות המבצעיות בסיפור הזה. שווי בנפשך שעכשיו יש עלייה ברמת הבעיות הביטחוניות שיש ביהודה ושומרון, ואנחנו נביא מינהלת שתטפל בבעיות הביטחוניות, ולא נגיד לפיקוד המרכז: קח עוד משאבים ותטפל אתה במה שצריכים לטפל. יש לנו את הגופים שאמונים על ניהול המערכה הזאת, וצריך לוודא שהם מקבלים את המשאבים הנדרשים. אני רואה חשיבות גדולה במה שמכונה המערכה על שטחי C. אני מאמין שבסופו של דבר הן הפלסטינים נשארים בשטח והן הישראלים נשארים בשטח, והמאבק הוא באמת סביב שטחי C, ואנחנו נקיים אותו בצורה הנדרשת באמצעות הגופים העומדים לרשותנו. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> המערכה היא מערכה חשובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> המערכה היא מערכה חשובה, והיא מנוהלת, חברת הכנסת אורית סטרוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, שאלתי היא לגבי הנושא של הסדרת ההתיישבות הצעירה. כשר ביטחון בממשלה היוצאת, הבטחת לא פעם שהנושא יקודם. אישרת לשר מיכאל ביטון לקדם החלטת ממשלה בנושא, ביחד עם השר צחי הנגבי. הבטחת, יחד עם ראש הממשלה נתניהו, שהסדרת היישובים הבדואיים בנגב תקודם רק בצמוד להסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. הייתה הבטחה ברורה שהסדרת ההתיישבות הצעירה תתבצע מייד אחרי הבחירות, ועכשיו, כשאתה עומד להתמנות לשר הביטחון גם בממשלה הקרובה, אני מבקש לשאול: מתי תסדיר את ההתיישבות הצעירה? מדובר בכ-20,000 איש, וביניהם ילדים רבים, שחיים בתת-תנאים, וחסרים להם מים, חשמל, כבישים, מדרכות, מרכיבי ביטחון – הייתי שם בסיור. והם כולם תחת סמכותך כשר הביטחון. הם עלו לקרקע בהסכמת ממשלות ישראל לדורותיהן, יושבים על אדמות מדינה, והבטיחו להם שוב ושוב הסדרה. מתי תוסדר ההתיישבות הצעירה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברשותך, רק נבקש גם את השאלה הנוספת, השנייה – של חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בדבריך הזכרת למעשה שאין לכם, אין למינהל האזרחי – לא ניכנס כרגע לאם יש לו מוטיבציה או אין לו מוטיבציה – את היכולת, אין לו את המקל. אבל גם אם אנחנו מתכוונים להתנהל – ואני לא חושב שזה נכון, בהפרת ריבונות כזאת – בשיטה של מקל וגזר, לא ייתכן שאת המקל אין לנו ואת הגזר אנחנו נותנים להם. על מה אני מדבר? על הסדרת בנייה פלסטינית בלתי חוקית. ועדת החוץ והביטחון עדכנה בנובמבר 2020 על החלטת קבינט מנובמבר 2019 שקובעת שלא יקודמו תוכניות מתאר שיזמה הרשות הפלסטינית בדיוק בגלל ההבנה שמדובר במערכה שרוצה לחנוק יישובים ישראליים, לקטוע רצפים ישראליים; מבינים שהמערכה הזאת קיימת, והקבינט החליט לא לאשר. אם ככה, איך מטפלים מוסדות התכנון של המינהל האזרחי בתוכניות מתאר פלסטיניות? מדוע אושרו בינואר האחרון שמונה תוכניות כאלה על ידך, אדוני השר? לא ייתכן שנותנים מתנות ומצד שני לא מבצעים את מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> ראשית, אנחנו צריכים לפעול לקידום הסדרת ההתיישבות הצעירה – זה ייקח זמן – וקודם כול, קודם כול לספק להם אמצעי ביטחון. אלה הדברים החשובים. אני חושב שבסופו של דבר הממשלה שתבוא צריכה לטפל בעניין הזה, ואנחנו מתכוונים לעשות את זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה קווי היסוד? << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> לצד זאת, צריך לטפל גם ביישובים הבדואיים בנגב. אם אני רוצה לדייק אותך, הייתה התנגדות של הממשלה היוצאת לטפל ביישובים הבדואיים. הייתה התנגדות בממשלה היוצאת לטפל ביישובים הבדואיים. במהלך הדיון שהיה שם, כל חברי הליכוד שהיו שם התנגדו לתהליך הזה. אני רק מציין את זה למען תדע את העובדות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> זה מה שהיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, עכשיו זו תשובת השר. אנא, לא להפריע לו. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אני חושב ששני הנושאים מאוד חשובים ושבשניהם צריך לטפל על פי חוק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> מתי? מתי? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מתי? זו הייתה השאלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם גם מפקירים את הנגב וגם מפקירים את ההתיישבות. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> הדבר השני שאני אתייחס אליו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> מתי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, זה לא דו-שיח. את שאלת, ועכשיו השר עונה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> שאלת – אני יכול שלא להתייחס בכלל, ואני בוחר להתייחס, אז אני מכיר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר עונה עכשיו. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לכם תודה רבה על השאלה ולא לענות, אבל אני עונה לכם. אז אמרתי לכם שאני חושב שצריך לטפל בשני המרכיבים, ואני מתכוון לעשות את זה בשום שכל, בהתאם לחוק ובהתאם לאינטרסים של מדינת ישראל. הדבר השני – אין לי פה את המספרים, כי לא ידעתי שהשאילתה תבוא כמו שהיא עלתה – במסגרת מה שאושר לפלסטינים לפני כמה חודשים, אושרו הרבה מאוד יחידות התיישבות ליהודים בשטחי יהודה שומרון וחבל – שטחי יהודה ושומרון ולא בחבל עזה, כמובן; בשטחי יהודה ושומרון. זה נעשה באותה הזדמנות ובאותו מקום. אין לי פה פשוט את המספר, אבל היחס היה משמעותי לטובת ההתיישבות הישראלית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קרעי, זה לא דיון בהמשכים. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 18, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בנושא: מיגון האוכלוסייה הבדואית בדרום. בבקשה. << שאילתה >> 18. מיגון האוכלוסייה הבדואית בדרום << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, במהלך המבצע המלחמתי האחרון עלה שוב המחדל בחוסר מיגון האוכלוסייה הבדואית בכפרים הלא-מוכרים וביישובי מועצות נווה מדבר ואל-קסום בנגב. ברצוני לשאול: 1. מהם הפתרונות שפיקוד העורף מציע למיגון האוכלוסייה? 2. האם הכפרים הלא-מוכרים מוגדרים כשטח פתוח במערכת כיפת ברזל? << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, תודה רבה על השאילתה החשובה. אני מבקש לציין כי משרד הביטחון ופיקוד העורף פועלים וימשיכו לפעול לשיפור וקידום מצב ההתגוננות האזרחית בכל חלקי המדינה ובהתאם לחוק. מבצע שומר החומות, לצד פגיעה קשה בחמאס, התאפיין בין היתר בירי תלול-מסלול גובר לעורף הישראלי. זו הזדמנות להודות על החוסן והעמידות של תושבי ישראל ולאנשי פיקוד העורף על מתן מענה מהיר והגעתם לזירות שנפגעו. ההגנה מפני האיום מתאפיינת בכמה רבדים ומתחילה, קודם כול ולפני הכול, במענה המודיעיני לאיתור מקורות האיום, המענה ההתקפי, המענה הטכנולוגי, וכן בפעילות הרציפה של אמצעים שונים, ובהם אמצעי ההגנה האווירית כגון כיפת ברזל, שכידוע יירטה 90% מהשיגורים לעבר שטחים בנויים. נכון לומר כי קיימים היום עדיין פערי מיגון במדינת ישראל. אלה רלוונטיים לישובים שנבנו כחוק – בניינים שנבנו בחוק, רק בבנייה שהיא מאוד ישנה – ולצערי, רלוונטיים גם לישובים ולמבנים שנבנו שלא כחוק. חלק גדול מהפזורה הבדואית מתמקם באופן שהוא בלתי חוקי, וכמובן שגם לא נבנה בהתאם לתקנים הנדרשים. בכל זאת, הנחיתי את מנכ"ל משרד הביטחון לרכז עבודת מטה שתסכם את כלל החלטות הממשלה הנדרשות שלא יושמו ותוקצבו על ידי משרד האוצר עד כה ואת ההחלטות שנדרש שיתקבלו בהקשר של זירת העורף, במטרה לתת מענה על כלל הצרכים הרלוונטיים, החל מסוגיית המיגון בצפון ובדרום וכלה במערכות מודיעין וקידום מרכיבים בבניין הכוח, על מנת להתמודד עם האיום תלול-המסלול. באופן יותר קונקרטי, לשאלתך, חבר הכנסת אלחרומי, באזור ההתיישבות הבדואית פיקוד העורף פועל בתיאום עם משרד הביטחון בכמה דרכים. כך, ביצענו בתקופה האחרונה מגוון פעילויות, ובהן אימונים ותרגילים לרשויות ולמועצות האזוריות והסברה ממוקדת לאוכלוסייה. לעניין הצבת המיגוניות, בהמשך לדיונים שערכנו, פיקוד העורף החל לפרוס כבר כעת מיגוניות, בעיקר בטווחים של 0–40 קילומטר, וזה מתוכנן גם לאזור היישובים הבדואיים שכלולים בתוך הטווח הזה. זה נובע מתוך התפיסה שלי שעדיפה פריסה מקדימה לאירוע על פני פריסה מאוחרת. ביחס לשאלה שלך על מערכת כיפת ברזל, נפרס מספר רב של מערכות במהלך המערכה האחרונה, ואגף המבצעים מנחה את חיל האוויר להגדיר אזורי הגנה בהתאם לצורך המבצעי ולהערכת המצב. ההגנה מתבצעת ביחס ליישובים עצמם. אין שום יישוב – ובדקתי את זה גם תוך כדי המערכה – כלל הכפרים הבדואיים המוכרים ושאינם מוכרים, ובלבד שזה מקבץ בתים רציף, מופיע כתשתית הגנה במערכות ההגנה האווירית של כיפת הברזל. אנחנו בודקים את זה אחת לשנה ומעדכנים את המערכות שלנו מדי שנה בשנה. חשוב מאוד שאנשים ידעו שכאשר הם מתמקמים בצורה עצמאית באיזשהו מקום בשטח פתוח ולא נמצאים בתוך יישוב, עלול להיווצר, לצערי, הפער הזה שאין לנו יכולת לשלוט בו. אני מדגיש שאנחנו נותנים את המענה על ידי פיקוד העורף לכלל האזרחים, לכלל התושבים. אנחנו ממש לא מבדילים בין יישוב בדואי ליישוב אחר. בכל זאת, אם כבר נושא הבדואים בדרום ובכלל עלה, אני מבקש להגיד שאנחנו נוקטים כרגע מהלך של הקמה ואימון של גדוד מילואים מקרב הפזורה בדואית שממנו יוכשרו גם יחידות סיוע למתן מענה ראשוני בחירום, והוכנה גם תוכנית הסברה שתועבר בבתי הספר ביישובים עצמם, בכרזות ובהפקת עלונים בשפה הערבית. חל שיפור מאוד משמעותי גם ביכולת ההתראה שניתן לאזורים האלה. אני מקווה ובטוח שבממשלה הבאה שנקים נוכל להקים גם את ועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית בחירום, שלצערי, לא הצלחנו להקים אותה במסגרת הממשלה הנוכחית, ובכללה נוכל לדון גם בנושאים האלה. לסכם את העניין: אנחנו מגינים על כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, ללא שום הבדל משום כיוון שהוא, ואת כל זה אנחנו עושים בצורה רציפה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אלחרומי. בבקשה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> תודה, אדוני השר. אני רוצה לחדד את הנושא של ההנחיה שדיברת עליה למשרד הביטחון והאם זה נעשה בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות בחברה הבדואית, ובכלל זה של הכפרים הלא-מוכרים, כי הנושא הזה מאוד דחוף והוא בנפשם של האנשים. זו השאלה השנייה. ההערה השנייה היא לחבריי מימין: אני מסרב בתוקף לעשות סימטריה בין האוכלוסייה הבדואית ומה שקורה עם אזרחי המדינה הבדואים לבין המצב בשטחים הכבושים. שם לא חל החוק הישראלי ושם זה שטח כבוש, והעמדה שלנו היא שאסור בתכלית האיסור לעשות השוואה בין שני המקרים. תודה, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רוצים להפוך את מדינת ישראל לשטח כבוש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד על החוק גם בשטחי יהודה ושומרון וגם ביתר שטחי מדינת ישראל. אנחנו עושים את זה בשטחי יהודה ושומרון באמצעות נציג הריבון, אלוף פיקוד המרכז, עם המינהל האזרחי, ואנחנו לא משאירים, גם בשטחי יהודה ושומרון, את הדברים ללא דין וללא דיין וללא חוק וסדר, כי הדבר הזה מתבקש. באשר לשאלה הראשונה שלך, אז כן. פיקוד העורף, השיטה הבסיסית של העבודה שלו היא לעבוד באמצעות הרשויות המקומיות. אנחנו לא באים להחליף אותן – אנחנו באים להעצים אותן ולהסתייע בידע שיש להן. אין ספק שרשות מקומית יודעת מה קורה במסגרתה יותר טוב מכל אחד אחר, ולכן העבודה שלנו איתן היא בשיתוף פעולה. כל אימת שתמצא לנכון לעלות על פערים שיש בעבודה בין פיקוד העורף לרשות זו או רשות אחרת, אני אשמח לשמוע על זה ולוודא שהדבר הזה משתפר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השר, אני משמש כחבר כנסת גם כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת, אז רוצה לשאול שתי שאלות; שאלה אחת, בעצם: האם בכוונתך להמשיך לקדם את מה שהוחלט – סגירת גלי צה"ל – בכהונתך כשר הביטחון? מדוע תחנת גלי צה"ל לא עומדת בהתחייבותה לבג"ץ לעשות שימוש בשבת רק בעובדים אזרחיים ולא בחיילי צה"ל? << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> סוגיית גלי צה"ל היא סוגיה חשובה מאוד. מדובר בתחנה רבת-זכויות שעבדה לאורך השנים בשידור הן לחיילי צה"ל והן לכלל אזרחי ישראל. בצורה לא פורמלית היא יצרה חלק גדול מאנשי התקשורת במדינת ישראל, כתוצאה מהשירות הצבאי וכניסתם לעולם התקשורת. הגם שכך, אני סברתי ואני סבור שאין מקום להעסקת חיילים בתוכניות שבמהותן הן תוכניות פוליטיות, וזה לא משנה אם זה תוקף אותי או אם זה בעדי. אני חושב שחיילי צה"ל צריכים להיות מורחקים מכל עיסוק פוליטי שהוא. התחנה, ראוי לה שתהיה ממלכתית, והיא מזמן הפסיקה להיות כזאת. מטבעה של תקשורת, שהיא כמובן עוסקת בנושאים אקטואליים ופוליטיים וכיוצא בדברים אלה. לכן, ביקשתי ועדה שתפעל לראות מה אנחנו עושים עם גלי צה"ל. מאחר שהיינו בתקופת בחירות אז הייתה החלטה של היועמ"ש שהנושא הזה לא יכול להיות מבורר ומושלם במהלך תקופת הבחירות, ואני מקווה שעם הקמת הממשלה אני אוכל לחזור ולטפל בנושא הזה. אני חושב שאין מקום להפעלת גלי צה"ל במתכונתה הנוכחית, בעיקר מבחינה פוליטית, ומכיוון שכך אז גם השאלה של השבת תתייתר מאליה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה מס' 11, של חבר הכנסת שלמה קרעי, בנושא: יישום החלטת ממשלה 658. אני מזמין את שר האוצר ישראל כץ לעלות לדוכן על מנת להשיב, בבקשה. במעמד הזה, אדוני השר, נזכיר לטובה את חברנו סגן השר לשעבר יצחק כהן, שהיה משיב כאן על שאילתות רבות ובצורה הכי מקצועית ועניינית שיכולה להיות. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> בהקשר של אשקלון או בכלל? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. בכלל, בכלל, בכל הקשר. בבקשה, חבר הכנסת קרעי, אנא קרא את השאילתה. << שאילתה >> 11. יישום החלטת ממשלה 658 << שאילתה >> << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, לאחר שיחה שקיימתי עם ראש עיריית אשקלון, נודע לי כי החלטת ממשלה 658 בנוגע לאשקלון אינה מיושמת. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע לא יושמה ההחלטה עד כה? 3. מה סטטוס יישום ההחלטה? 4. מהו לוח הזמנים הצפוי ליישום ההחלטה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת קרעי, אני גם משוחח מעת לעת עם ראש עיריית אשקלון ואני גם נמצא באשקלון, ובהחלט מודע לצורך לסייע לאשקלון, ועשיתי כך רבות בכל תפקידיי וגם בתפקיד הנוכחי. הייתה יוזמה לסייע לאשקלון; היא לא הייתה מגובשת. אני ביקרתי בעיר אשקלון עוד לפני האירועים האחרונים, לפני מבצע שומר החומות, וביחד עם ראש הממשלה קידמנו והבאנו את הצעת המחליטים לממשלה. אני פעלתי באופן אישי על מנת שאשקלון תקבל דבר שהיא רצתה בו לפחות במשך כהונתם של ארבעה ראשי ערים באשקלון, והדבר לא הסתייע: לקבל אזור פיתוח א' לאזור התעשייה הצפוני של אשקלון. היו הרבה נימוקים מדוע לא, נימוקים משפטיים ואחרים. פעלתי כאן מול כל הגורמים ובסופו של דבר ההחלטה הזאת התקבלה, כך שראש העיר אשקלון תומר גלאם יכול לזקוף לזכותו ולזכות תושבי העיר שלו הישג גדול מאוד מאוד מאוד. משום שאשקלון – באזור התעשייה הצפוני, הקרוב יותר למרכז – ברגע שהיא יכולה להביא מפעלים, עסקים, בתנאים של אזור פיתוח א', זה מנוף, זה המנוף הגדול ביותר בעצם לחיזוקה הכלכלי של הרשות וגם של אשקלון עצמה. אני בטוח שראש העיר הפעלתן והנמרץ אכן יבצע פעילות ענפה כדי לשכנע ולהביא את אותם מפעלים. הוא כמובן גם יראה להם שהם יוכלו לקבל שירות זמין. זה דבר שיסייע במפעלים מתקדמים, בתעסוקה ובשאר הדברים. דבר נוסף שעשיתי בעקבות צוק איתן, בהיותי שר התחבורה – יזמתי סדרת החלטות לגבי היישובים בדרום, ולגבי אשקלון הבאתי לממשלה הצעת החלטה דרמטית, והיא כבר יושמה ומיושמת, שרכבת ישראל תונחה, בראש סדר העדיפויות שלה, למקם באשקלון את כל מיזם חשמול הרכבת. אני הצלחתי, אחרי מאבקים ורפורמות, ליצור מצב שבו הרכבת מאפשרת מיקור חוץ של חברות שעתידות היו לזכות – היום זו חברת סימנס – לחשמול הרכבת בהיקף של 30% מתוך הפעילות – זה דבר חריג – ואז נקבע שכל הפעילות הזאת, בשתי פעימות, תתבצע באשקלון. החלק הראשון כבר מתבצע, וכל נושא החשמול של רכבת ישראל, העוגן שלו נמצא באשקלון. אכן, הקו גם מחושמל בעדיפות ראשונה. זה דבר שיספק המון מקומות עבודה מתקדמים והרבה עסקים שייתנו שירות לאותו מתחם, כך שבאופן שיטתי גם הכביש הבריטי מאשקלון לכיוון קריית מלאכי, כביש מסוכן – הפכנו אותו, אחרי מאבקים גדולים, גם כן לכביש מודרני, ועוד דברים אחרים; מחלף הכניסה הצפוני לאשקלון, והרבה הרבה דברים. ההחלטה הזאת שאמרת – יש את אזור פיתוח א' – סך ההחלטה היא בהיקף של 230.4 מיליון שקלים בעבור מגוון שימושים: פרויקטי פיתוח תשתיות, שיפור שירותים עירוניים, חוסן קהילתי והיערכות לחירום. היא כבר מיושמת ב-70%. האוצר הקצה למשרדים 70% מהסכומים. המשרדים צריכים ליישם אותם. הפער של 30% הוא פער שמותנה בתקציב, או בתקציב המשכי, וכאן הממשלה שתקום, היא תצטרך להביא ולקדם במהירות את פער ה-30%. כך שההחלטה הזאת מיושמת. בכל דבר שקשור לעיר, אני בהחלט חושב שהעובדה שיש עיר בהיקף של 160,000 תושבים, מול עזה ומול כל האתגרים והאיומים, כל מה שקרה עכשיו במבצע שומר החומות – זה רק הדגיש והמחיש את נכונות ההחלטה הזאת ואת הצורך לסייע יותר. עיר שהיא העיר המשווקת הגדולה ביותר והקולטת הגדולה ביותר של תושבים – זה לא פחות מנס. זה מראה על המנהיגות המקומית של ראש העיר; זה מראה על אופי התושבים; זה מראה על אופי אזרחי ישראל שמוכנים לבוא ולגור באשקלון. לכן, האינטרס של מדינת ישראל זה לחזק את אשקלון ביטחונית וכלכלית, בכל ההיבטים. כרגע גיבשתי עקרונות של תוכנית מיגון ארצית, מעבר לטווח שבעת הקילומטרים – דבר שנמשך 20 שנה ללא מענה. התוכנית הזאת כוללת היבט של מיגון עצמי: לקחת את מודל מימון ההלוואות בקורונה, הערבות – בעצם לקחת מודל שכל אחד יכול לבנות לו חדר ממוגן, ממ"ד. אנחנו מגדירים את זה באזור אשקלון והדרום וגם באזור הצפון המאוים, ולאחר מכן באמצעות פינוי-בינוי אפשר גם להחיל את זה בעוד מקומות. אנחנו נסיר חסמי רגולציה כדי שכל אחד יוכל לקבל את האישור במהירות, יוכל כמובן למשכן את החדר ולקבל הלוואות בריבית מסובסדת, בהתאם למדדים שונים, כדי להקים את החדר הממוגן. אני צופה שזה יפתור באשקלון, והיא תהיה המודל, הפיילוט, לתחילת הדבר הזה בשאר המקומות. זה ייתן מענה לנושא מאוד מאוד בעייתי שלא ניתן לו מענה, כך שאנחנו קשובים לכל דבר, מהגנת התושבים ועד קידום ופיתוח העיר אשקלון. עד כאן באשר לדבר הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת קרעי. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני בטוח ואנחנו יודעים שידיך רב לך בעשייה, גם בתקופת הקורונה, גם בנושא עוטף עזה והעיר אשקלון, אבל עדיין, עדיין, כנראה שזה הפער שדיברת עליו. חוץ מפערי המיגון – שאני שמח לשמוע שזה הולך להיפתר בקרוב, בעזרת השם – אני לא יודע מה תעשה הממשלה הבאה, אבל יש נושא חשוב שהוא למעלה מ-20% מהחלטת הממשלה הזאת, וזאת תחנה מרכזית ממוגנת שצריכה להיות מוקמת באשקלון. 50 מיליון שקלים – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מתוך אותם 230 מיליון מיועדים להקמת תחנה מרכזית ממוגנת באשקלון. היום התחנה המרכזית שם לא מספיקה אפילו ל-5,000 איש, כל שכן לעיר של 160,000 תושבים, כל שכן כשהיא לא ממוגנת, וכל סבב כזה וכל טיל שנורה שם משתק לחלוטין את העיר הזאת. אדוני השר, משרד האוצר זורק את הכדור למשרד התחבורה בעניין הזה – אני יודע – וכן להפך. זה כמו בסטנגה – אין אפילו פעילות באמצע, זה כדור ישיר שעובר ממשרד למשרד, ובינתיים התחנה המרכזית באשקלון לא ממוגנת. אני מפציר בך, אדוני השר, בשמי ובשם תושבי אשקלון ועוטף עזה: יש לנו עוד הזדמנות. אתה יכול לקבל את ההחלטה הזאת עוד היום ולוודא שתוקם תחנה מרכזית ממוגנת באשקלון, כי מי יודע מה ילד יום. הממשלה שעומדת להיות מוקמת, לצערי, היא כבר מפקירה את הנגב; אני בטוח שהיא גם תפקיר את אשקלון. יש לנו את ההזדמנות לעשות את הדבר ואת המעשה, שיהיה מעשה עשוי כאן ועכשיו. האם תשקול זאת, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני לא מקבל את התיאור, תיאור ההתרחשות. יש החלטה, וההחלטה תבוצע בהתאם לכל הנהלים המקובלים. אני רוצה להזכיר שאני יזמתי את חידוש ההחלטה – היא הייתה יוזמה אבל היא לא הותנעה. כמובן שכללנו את כל הדברים, כולל התחנה המרכזית ושאר הדברים, ואני פעלתי ואני פועל ליישם אותה בהתאם לאפשרויות החוקיות, התקציביות. אבל כל ההחלטה הזאת היא החלטה שתיושם – התחנה תמוגן וכל שאר הדברים. כך עובדת ממשלה. הדבר תוקצב, יש החלטת ממשלה, ואם צריך את אותן תוספות תקציביות – הן יהיו בתקציב, כי החלטות שקיבלתי בעבר והובלתי – אמרתי, אחרי צוק איתן והכול – ותוקצבו – לגבי כל הדרום בהקשר של מה שהיה, הכול מומש. אגב, נלך לאזור שאתה גר בו – כולל כביש 264, מאשל הנשיא לבית קמה, לצומת קמה, שהוא כבר בשלבי ביצוע מתקדמים במאות מיליונים, כביש מודרני. עכשיו אני יכול לעבור – קודם כול, כל פרויקט רכבת הנגב זה פרויקט שאני קידמתי, הוא היה תקוע ומבוטל; תחנות הרכבת באופקים, בנתיבות ובשדרות. אגב, גם באשקלון, במסגרת הסיכומים, תוקם באזור עיר היין עוד תחנת רכבת חדשה במסגרת כל הדברים. כך שאני ודאי הייתי פעיל בנושאים האלה, גם יזמתי ומימשתי, וגם עכשיו, בהחלטה הזאת שהממשלה קיבלה – גם היא תמומש, בצורה ודאית. צריך כמובן לחזק כל הזמן את אשקלון, את כל הנגב, את כל הפריפריה, את כל הדברים שעשינו כמדיניות, ואכן, נמשיך לעשות. גם הנמל החדש שאני יזמתי באשדוד, וגם בחיפה – אבל נמל חדש באשדוד ממש על סף תחילת פעילות; העמקה ושדרוג הנמל הקיים. זה מחולל פעילות שלא משפיעה רק על אשדוד, גם על אשקלון ועל כל הסביבה – עובדים, סחורות. כל הפיתוח שעשינו – בראייה כוללת של חיזוק הפריפריה, של חיזוק הביטחון, התעסוקה – אשקלון נמצאת בלב הראייה הזאת, ואני בטוח שכל גורם שתהיה לו השפעה יצטרך להמשיך את הדברים האלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אנא הישאר איתנו גם לשאילתה הדחופה הבאה, שאילתה מס' 23, של חברת הכנסת שרן השכל, בנושא: נזקי מבצע שומר החומות. בבקשה. << שאילתה >> 23. נזקי מבצע שומר החומות << שאילתה >> << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> שלום, צוהריים טובים. במהלך מבצע שומר החומות העורף הישראלי ספג נזקים אדירים לרכוש. הפיצויים שהם מקבלים לא מכסים את הנזק, בגלל שגובה הפיצוי בשל הנזק שקובע השמאי נמוך בהרבה מכל הצעה שהקבלנים נותנים לאותם תושבים. רצוני לשאול: 1. על פי מה קובע השמאי את שווי הנזק? 2. האם האומדנים רועננו לאחרונה? אני יכולה לומר לך ברמה האישית, גם מביקור, מסיור – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת השכל, צריך לקרוא את השאילתה. השר עונה, ואז תוכלי בשאלת ההמשך – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בסדר, אז אשיב בשאלה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אולי היא רוצה להגיד דברים טובים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא חשוב, זה גם טובים וגם רעים. יש סדר לדברים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתן את ההערה לאחר מכן. בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, אכן יש בשורה שממש לפני שעה קלה ועדת הכספים אישרה באופן סופי את התקנות שהבאתי כשר האוצר לגבי הפיצוי העקיף, הנוסף לפיצוי הישיר, לגבי הנזקים שהיו לרכוש במבצע שומר החומות. הבאתי הצעה, ותוך כדי הדיון, לפי הערות חברים ופניות גופים, בהחלט גם הרחבנו אותה. נוסף לפיצוי הישיר גם יינתן פיצוי עקיף נרחב עד 7 קילומטר, עד 40 קילומטר, ולראשונה גם בין 40 ל-80 קילומטר, עקב העובדה שפיקוד העורף קבע באופן רשמי שצריך להשבית את מערכת החינוך. נגזרות מזה תוצאות של אי-הגעת עובדים לעבודה, ובמסלול הזה בהחלט קבענו מסלול פיצוי, ואפילו הגדלנו אותו, וגם הסכמנו בסופו של דבר לעשות דבר חריג – שגם מי שמקבל את מסלול השכר הזה עבור העובדים יוכל להמשיך לתבוע בחודשים מאי-יוני את מענקי הקורונה על ירידה במחזור. הוועדה אישרה, ואני עכשיו, עוד מעט, חותם על הורדת הרף עוד פעם ל-25%. אגב, בכל הארץ מי שנפגע וירד במחזור יכול לתבוע, אבל גם מי שתובע במסלול השכר יוכל הפעם לתבוע. כללנו בזה גם את המעונות שנפגעו, שיקבלו את מסלול השכר בנושא העובדים, וגם – שלמה יושב כאן – עם ראשי הרשויות שבאו ודיברו בנושא החקלאים. בהחלט נוצר שם מסלול מאוד חיובי ונרחב כדי לסייע לחקלאים שנפגעו והושבתו. בהחלט הפיצוי העקיף, חברת הכנסת השכל, הוא לא פחות חשוב מהישיר. נאמר, עסק שנפגע בקנה מידה מסוים ונגרמו לו עוד נזקים, חשוב שיקבל. אני חייב לציין שלגבי הערים המעורבות הבאתי הצעה יותר נרחבת: לתת לכל עסק שנפגע ונסגר לשבעה ימים ומעלה את הפיצויים העקיפים. התגלתה כאן בעיה חוקית, מצאו פתרון של פחת מואץ, ואני חושב שהוועדה תצטרך לחוקק תיקון שיאפשר גם לשר האוצר לתת פיצוי לנפגעי פעולות איבה – כי כך זה הוגדר – כמו לנפגעי פעילות מלחמתית. לגבי הנושא של השמאים והפעילות – אני עצמי ביקרתי כמעט בכל היישובים האלה. התחלתי בעכו, המשכתי ברמלה, בלוד ולאחר מכן בכל מקום שנפגע – פתח תקווה, בת ים ובכל יישובי עוטף עזה, בכל המקומות, כמעט בכל היישובים. הדבר שווידאתי, מהביקור בעכו והלאה – הגיעו איתי מנהלי רשות המיסים, אנשי מס רכוש – וידאתי שהקשר שנוצר, התיאום בינם לבין ראשי הערים, ראש העיר, לבין בעלי העסקים, הוא תיאום מוחלט, גם בפיצוי במסלול הנזק האישי וגם בנזק הציבורי, אם נפגעו כיכרות, רמזורים ודברים אחרים שבאחריות העירייה. ממש שידכנו ווידאתי, ולא שמעתי תלונות בנושא. גם באשקלון כמובן הייתי, באשדוד, בשדרות, נתיבות וכל יישובי עוטף עזה, המועצות האזוריות שפגשתי אותן, וגם בבאר שבע, וראיתי שהדבר הזה עובד טוב. אנשי מס רכוש, אני חייב לומר, קיבלו מהרשויות המקומיות ומאחרים מחמאות מאוד גדולות על המסירות, על ההתייצבות המיידית. דיברתי גם עם ראש העיר רמת גן מייד אחרי הפגיעה שהייתה שם – כבר היו שם אנשי מס רכוש, והוא גם שיבח את זה. לכן, מהתרשמותי ומהמידע שיש לי, הם עושים עבודה טובה. השמאים שמביאים הם שמאים מקצועיים, שאין שום עניין, ואני גם הנחיתי ללכת ביד רחבה, כלומר אם יש ספק, אז להרחיב. אנחנו צריכים לסייע, וזה המצב. אם יש תלונה או פנייה ספציפית, נשמח לקבל אותה ולהביא אותה לגורמים שעוסקים בזה בכל מקום כדי לפתור. אני חייב לומר שגם בעידן הקורונה – בשנה האחרונה אנשים קיבלו פיצוי נרחב של מענקים או דמי אבטלה לעצמאים או לעסקים, וזה מה שעזר להם בעצם להישאר עם הראש מעל למים, וזה מה שמביא עכשיו להאצת הפעילות במשק. נוסף לחיסונים, שיש להם אפקט מדהים, המשק עצמו ערוך ודרוך – בהיקף המשרות, בצמיחה שגוברת, באבטלה שיורדת, בכל חברות דירוג האשראי הבין-לאומיות שחוזרות ומאשררות את דירוג האשראי החיובי של ישראל; כל זה כי נעשתה כאן פעילות משולבת שמבוססת על חוסנו של המשק הישראלי, ההייטק, וענפים אחרים, אבל גם על הפעילות הזאת של הסיוע שחורגת מהכלכלה הרגילה. זה לא סוציאליזם, זה ריאליזם, והיום כל העולם מודה ומכיר. כל החברות הגדולות וחברות הדירוג וקרן המטבע בין-לאומית – כולן משבחות את פעילות הממשלה שעזרה. בארצות הברית, מאחר שהקורונה עוד בשלבי בלימה פחות מתקדמים, עכשיו עוד האריכו לספטמבר ואוקטובר. אני הבאתי תוכנית עד סוף יוני, עד הרגע שהחיסונים ישפיעו, והתברר ששנה קודם היה דיוק מאוד גדול. הינה, אנחנו נמצאים – הארכנו עכשיו את תשלומי מאי-יוני; לקחתי את תשלום יוני והקדמתי אותו לפברואר עבור אותם עסקים, ברגע שהיו צריכים. אז עכשיו זה יהיה על רף של 50% לחודשיים; זה בעצם מענק של 50% על חודשיים שהוא 100% על חודש מאי. כל העסקים שנפגעים ויורד מחזורם, גם בעיר מעורבת או בכל מקום אחר, יכולים להגיש את הבקשות ולקבל. אני חושב שגם מול הקורונה וגם מול הנזקים שנגרמו עכשיו הלכנו בצורה מרחיבה, כי אני מאמין בלתת כתף לכל אזרח ואזרחית במדינה, לכל עסק, ולאפשר להם להתמודד בצורה מיטבית עם כל הדברים שקרו. זה קשור גם לתשובה לאשקלון אחרי צוק איתן, על דברים שהחלטתי, שפשוט קורים שם – אני מציע לכם לבקר ולראות את הדברים המדהימים, כמו מערכת חשמול הכי מתקדמת בעולם שמוקמת באשקלון, הייטק באשקלון, הייטק רכבתי, שעוזר לאשקלון ומחבר את כל הנושאים האלה בכל המדינה. אז גם בנושא הזה של הפיצויים, אני בטוח שהנושא עובד טוב, אבל אם יש דוגמה ומקרה ספציפי – בהחלט, תעבירי את זה וזה יטופל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת השכל, בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אדוני השר, אין ספק שהפיצויים העקיפים לא פחות חשובים מהפיצויים הישירים ויש להם משמעות אדירה לתושבים. אני אומר לך יותר מזה: זה נכון, גם מס רכוש הגיע במהירות ובזריזות אל תושבי הדרום, שנפגעו באמת בצורה הכי קשה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> גם בעכו, ששם התחלתי את הביקור. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> נכון, אבל זו לא הבעיה. הבעיה היא לא אובדן הכנסה או אובדן שכר סטודנטים או דברים כאלה. הבעיה, והשאלה, היא בנוגע לשמאים שמגיעים לבתים – ואני אשמח לקחת אותך לשם כדי לראות. אתה רואה שהחלונות נפגעו ונשאבו פנימה, ובמרפסת כל הזכוכיות התפוצצו לחלוטין, ויש להם נזקים בקירות מהרסיסים של הפגזים – והשמאי קבע שמגיע להם פיצוי של 500 שקל. אני אשמח מאוד אם מס רכוש יוכל להפנות אותי לקבלן שיסכים לתקן את המרפסות ואת החלונות ואת הקירות, והכול ב-500 שקל, אבל אני לא מכירה דבר כזה. לכן השאלה היא כיצד השמאים קובעים למעשה את גובה הפיצוי, ואם הם עודכנו, לאחרונה. ואני מאוד מאוד אשמח לקחת אותך לשם כדי לראות, באמת, את הנזקים לעומת גובה הפיצויים שנקבעו. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> טוב, חברת הכנסת השכל, הביקור המקצועי האחרון המשותף שלנו היה בשדה התעופה בחיפה, שחנכנו אותו כשדה תעופה בין-לאומי. יש לי את התמונות – מאוד יפות. אפילו הצטלמנו ביחד בתא הטייס, אני חושב. כן. הרי בפוליטיקה עוסקים גם בנוסטלגיה, בין שאר הדברים. אז בזמן שנשאר, אני תמיד אשמח. אני רק חייב לעשות צדק עם אנשי מס הרכוש ועם מדינת ישראל. הפיצויים שניתנים בשמאות הישירה הם פיצויים נדיבים וטובים, אבל אם יש מקרים כמו המקרה שאת מתארת, שהוא מקרה לא סביר, כמובן, אם בדרך הביקור או בדרך העברת הדברים, אני אשמח לקבל אותם עוד היום ולקשר אותך או את מי שצריך למי שמטפל בזה כדי לוודא שהטיפול יהיה הולם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד השר, אכן, כמו שאמרת, אושרו היום בוועדת הכספים התקנות הרלוונטיות של מס רכוש בקשר לפיצויים בשל המבצע – בהחלט, נזקים עקיפים, ואני חושבת שאלה תקנות טובות, חשובות מאוד. מה הבעיה? שהתקופה שהיא בעצם התקופה שאנחנו משווים אליה כדי לקבוע את הנזק נקבעה לשנת 2019, 10 עד 22 במאי. התקופה הזאת הייתה תקופה של ספירת העומר, ואחד המגזרים העסקיים שנפגעו קשות גם בגלל המבצע הוא האולמות, אולמות השמחות. כמה שלא ניסינו לשכנע את משרד האוצר לקבוע בתוך המסלול הירוק אופציה, או לקבוע בכלל שהתקופה תהיה בעצם ביוני ולא במאי – זה נפל על אוזניים ערלות; או לחלופין, אפשר לתת להם מסלול אדום – לכל אלה שההשוואה למאי 2019 פוגעת בהם קשות תהיה אפשרות ללכת למסלול אדום, ובאמת להראות את הנזקים האמיתיים שנגרמו להם – שוב, אוזניים ערלות. אני מבקשת לדעת איך כבוד השר מתכוון לפעול ובאמת לפצות את אותו מגזר, שסבל קשות בתקופה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> כן. נכחנו יחד בוועדת הכספים. ישבתי שם שלשום, נדמה לי, קרוב לשעתיים. העלית גם את הנושא – הרבה חברים העלו דברים – להעלות את היקף הפיצוי עבור כל יום מ-370 ל-430 ודברים אחרים. אני מאוד השתדלתי, ואני חושב שהצלחתי להיענות במסגרת ההגבלות הקיימות כמעט לכל הפניות, ובאמת, התוצר שיצא בסוף הוא תוצר ממש עם מענה נרחב להרבה מאוד. כמו שהבנתי, בנושא האולמות, הרצון הזה ללכת לפי תאריך עברי, בשיטת העבודה של רשות המיסים – שלפחות עד עכשיו היא שיטה שעובדת לפי התאריך הלועזי, פר חודשיים וכו' – אין להם יכולת תפעולית לתרגם דבר כזה. לכן, אני מבין שבין הדברים שלא נמצא להם המענה המדויק יש את הדבר הזה. בתוך דיוני הוועדה, במסגרת התקנות, במסגרת החוק, נעשה את המקסימום. אם שם הנקודה הזאת לא מוצתה, אז בלי שינוי חקיקה אני לא רואה כרגע באיזו דרך אני אמור להיכנס לנושא שהתייחסנו אליו, שקיימנו עליו את הדיון, ואת העלית ואחרים העלו. אני עוד פעם מדגיש: אני הסכמתי להעלות את האומדן של העסקים שמטפלים בהם ממיליון ל-1.5 מיליון, גם פר יום, וגם לכלול עד 80 קילומטר, במקום הנורמה של עד 40 קילומטר, במתווה השכר. היום גם הסכמתי שלמרות שהולכים למתווה שכר, אותם עסקים יוכלו לתבוע את מענקי הקורונה, וגם החקלאים והמעונות; זה דברים אחרים. באמת נעשה כאן המקסימום שהיה אפשר עד הנקודה שבה אומרים שזה בלתי אפשרי, חוקית או מינהלית, לעת הזאת. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני יכול רק להגיד לך לגבי אולמות השמחות, כשהבאתי את התוכנית בהיקף של 90 מיליארד שקלים לפיצויי קורונה עתידיים – זה היה כמעט לפני שנה – היו כאן ויכוחים, ובאו בשם האולמות. אני יכול להגיד ככה בזהירות שלא מעט אולמות מתקשים להשתכנע לחזור לפעול נוכח היקף הפיצויים והמענקים שקיבלו בתקופת הקורונה. הם קיבלו, ובדין, מענקים של עד חצי מיליון שקל לחודשיים, פלוס החזר ארנונות, שכר אישי של 15,000 שקלים על כל חודשיים והרבה מאוד דברים, כך שיחסית למצב שהיה ולסגירה, הם קיבלו סיוע מאוד נרחב, כמו גם גורמים אחרים. כל זה, כמובן, כפוף – ונתתי יד רחבה לגמישות בדיונים – למה שניתן לעשות בתנאים ובנסיבות האלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מודה לשר האוצר ישראל כץ. מכאן אנחנו עוברים לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 26, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בנושא: מעצר ותקיפת עיתונאים. אני מזמין את סגן השר לביטחון הפנים גדי דסטה יברקן לעלות לדוכן על מנת להשיב, בבקשה. << שאילתה >> 26. מעצר ותקיפת עיתונאים << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, לאחרונה הותקפו ונעצרו על ידי המשטרה עיתונאים רבים, ובמיוחד עיתונאים ערבים – רק לשם דוגמה: מעצרן של העיתונאיות ג'יפארא בודרי ותקיפתה של העיתונאית נג'ואן סמרי במהלך עבודתן בשכונת שייח ג'ראח ובמקומות אחרים בירושלים – במטרה לפגוע בעבודת העיתונאים ובזכות הציבור לדעת. ברצוני לשאול: האם המקרים האלה מוכרים למשרדך? אם כן – מדוע לא תיבחן התנהלות השוטרים במקרים אלה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת סעדי, ב-5 ביוני 2021 נעצרה העיתונאית הגב' ג'יפרה – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ג'יפארא. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> איך? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ג'יפארא. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ג'יפארא. תשמע, על הבמה הזאת אני נוקם את נקמתי. כל אתיופי, מבלבלים לו את השם, אז הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה את זה. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> אנחנו בזה ביחד. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נתקן את זה ביחד. – – בחשד לתקיפת שוטרת. לא אותר כל אירוע מן העת האחרונה שבו הייתה מעורבת הגברת. ככל שישנם אירועים נוספים, תוכל משטרת ישראל להתייחס אליהם רק עם קבלת פרטים על אודותיהם. במענה על השאלה השנייה שלך, חבר הכנסת, משטרת ישראל פתחה בחקירה בגין האירוע הנ"ל. נוכח העובדה שהחקירה עודנה מתנהלת, לא נוכל למסור פרטים נוספים על אודותיה בשלב זה. טענות על שימוש בכוח שלא כדין מצד השוטרים יש להפנות – זו הדרך המקובלת – למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, המחלקה האהובה עליי. זה כמובן – חוץ ממנה אנחנו לא מכירים עוד עיתונאים ערבים שלטענתך נעצרו, אבל אמשיך ואומר שבאותו מקרה המשטרה פינתה את הסביבה כי הייתה צריכה לפנות, וכל מי שפונה – פונה. כשביקשו מאנשים להציג תעודת עיתונאי, כמקובל, הגברת לא הראתה, לצורך העניין. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ראית את הסרטון של המעצר? ראית את הסרטון של המעצר? אם היית רואה לא היית מסכים להקריא את התשובה שהצוות כתב לך, תאמין לי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת, תראי, כל מה שנאמר והוגשו תלונות – הכול נבדק וייבדק. אבל חוץ מהאירוע הזה, במלחמה – אני קורא לזה מלחמה – שהייתה ברחובות ישראל, וגם במלחמה עם חמאס, היו הרבה עיתונים – אני גם מכיר כמה מהם שאני טיפלתי – שאני יכול להגיד לך שהעבירו שידור ישיר ממקומות, לא על מנת להביא את זה לידיעת הציבור אלא על מנת להביא משהו לידיעת גורמים אחרים. אני מזמין אותך, אחרי שאני יורד מכאן – אחרי שאני יורד מכאן אני מראה לך את זה אישית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגישו כתבי אישום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מי אמר שלא הוגשו? יוגשו. יש שאלה נוספת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. שאלה נוספת לחבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, כנראה שהמחלקה הזאת מאוד מאוד חביבה עליך ועלינו, ולכן אנחנו קראנו לזה "מחלקה לטיוח", לא המחלקה לחקירת שוטרים, כי באמת גם התשובה הזאת, בלשון המעטה, היא תשובה שקרית. יש סרטונים, ואנחנו מוכנים לשלוח לך את הסרטונים של מעצרה של ג'יפארא אל-בודרי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מה שקרי? מה שקרי? לא הבנתי. התשובה היא שקרית? המשטרה חקרה ובדקה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ומה? ומה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז המשטרה משקרת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ומה? מה עשו? מה עשו? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> באירוע הספציפי, תאמין לי – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה עשו? מה עשו? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> באירוע הספציפי הזה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, כבוד סגן השר, בדיוק, אתה בעצמך לא מאמין לזה. אבל אני אומר לך, ג'יפארא בודרי – יש גם עיתונאית אחרת, גם – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בדקתי. אין. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם מונא אל-כורד נעצרה – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא הוגשה תלונה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ויש, ויש 20 – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לגבי העיתונאית השנייה שאתה אומר לא הוגשה תלונה. זה לא נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל גם על תקיפת עיתונאים ועיתונאיות, אני אומר לך: רג'א אל-ח'טיב, עטא עוויסאת, סאלח אל-זע'ארי, ברא אבו-רמוז, עבד אל-אבו זע'איר, אבראהים סינג'לאווי, מוסטפא אל-ח'רוף, פאיז אבו רמילה, איאד אל-טוויל, רמי ח'טיב, מיסאן אבו ע'זאלה, ווהבי מכייה, אמיר אל-ח'טיב, עלי אל-דיוואני, נאדר ביברס, אחמד ג'רבלי, עבדאללה קדמאני, כרים ח'אדר, עיסאם אבו גרבייה, מחמוד עליאן, מוחמד סומרין, לטיפה עבד אל-לטיף, ראמי יוסף, זינה אל-חלוואני, אחמד אל-שריף, אמג'ד עארפי, מונא אל-כורד – אלה כמעט 30 עיתונאים ועיתונאיות שנעצרו או שהותקפו. זורקים – אני אשלח לך סרטון שזורקים רימון לתוך קבוצה של עיתונאים – לא של מפגינים, לקבוצה של עיתונאים – ופוצעים כמה עיתונאים ועיתונאיות, ועל זה אתה צריך להתקומם ולהגיד מה קורה כאן. אני לא מדבר על מפגינים ולא מדבר על נבחרי ציבור – אני וחברי מוסי רז, ועופר ועאידה, מי שנמצא כאן, היינו בשייח' ג'ראח וגם הותקפנו על ידי שוטרים. תעשו בדק בית. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדי, קודם כול, הרשימה שהקראת – אני ממש – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נשלח אותה אליך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – מתרשם שבחברה הערבית יש מספר גדול של עיתונאים, בלי קשר לאירוע. אז קודם כול – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתפלא, אפילו יודעים לקרוא ולכתוב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני – לא, לא, שנייה, אולי תקשיבי לי עד הסוף, תאמיני לי, למה? אתה הורסת את מה שבאתי להחמיא לכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – התנשאות כזאת – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא, לא, לא, זו לא התנשאות. מה שאני בא להגיד הוא דבר כזה: כל עיתונאי שמגיע לסקר אירוע, יש עמדת תקשורת, וכל עיתונאי שהמשטרה מבקשת ממנו לזוז צריך להראות תעודת איש תקשורת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תעודת כתב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בשייח' ג'ראח יש עמדת תקשורת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, לעיתונאים שמגיעים לזירה – יש להם הנחיות לעיתונאים. גם בשייח' ג'ראח הגברת לא הציגה תעודה. בסדר, לפחות לפי המקרים שקיבלתי, ואני גם בדקתי את זה לפני שהגעתי, מבקשים תעודה: תן תעודת עיתונאי – בעיקר בתקופה כל כך סוערת. אבל יכול להיות שבממשלת השינוי הקרובה הדברים יהיו אחרת. את יודעת, אני, כשאמרו לי שהולכת לקום ממשלת שינוי, לא הבנתי את השם. מה זה ממשלת השינוי הזאת? עד שנפל לי האסימון, רק אתמול: השינוי היחידי והאחרון, להערכתי, של הממשלה הזאת הוא שאורבך החליף את הרב דרוקמן ברב הראשי, הגאון, הרב אביב גפן. זה השינוי היחידי שאני מתאר לעצמי, אבל יכול להיות שבממשלה העתידית שתהיה לכם כל הדברים האלה יהיו לכם יותר קלים. מה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לממשלה, לכל מי שתומך בה. הרי את רשת ביטחון להצביע עבורה אם הם ייפלו. את לא? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> את לא רשת ביטחון? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> את לא רשת ביטחון, שאם מישהו מה-61 יצביע נגד לא תקומו להצביע בעד הממשלה הזאת? הרי זה הכול תפור מראש. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבל שאתה מתייחס אליי בצורה כזאת. אני תמיד התייחסתי אליך בכבוד. אני לא רשת ביטחון חוץ מאשר לציבור שלי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבל. תלמד את המפה הפוליטית, תכיר כל אחד איפה עומד, מה העמדות שלו. לא כולנו ערבים אז כולם ביחד. חבל, חבל, חבל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני, האמת, למען ההגינות ייאמר לזכותך שאת לדעתי גם היחידה שאמרת את זה בתקשורת. אבל זה בסדר, זה הבית, לכן אנחנו בפוליטיקה פה, וכל אחד יכול להצביע איך שנראה לו, למרות שמה שאומרים לפני ההשבעה לא מחזיק גם לקראת ההשבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לך שאלה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> על מה אני מדבר? על זה שבנט החליף את מועצת חכמי התורה במועצת השריעה. אם הוא יתקוף עכשיו בעזה, הוא ירים טלפון למועצת השריעה לבקש אם אפשר לתקוף בעזה או לא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השורא, השורא. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זה לפיד, הבוס שלך, עשה את זה. הבוס שלך עשה את הדבר הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא הצעתם לו רוטציה? הצעתם לו רוטציה עם אותם – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בממשלת ימין, בממשלת ימין, לא בממשלה שנתמכת על ידי מרצ, לא בממשלה שנתמכת עם חברים – – – זאת הממשלה. הבוס שלך, זה מה שהוא עשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, תודה רבה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> והציבור הישראלי – גנבתם פה ממשלה בשישה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, חבר הכנסת להב הרצנו, רק לתקן: שריעה זו ההלכה האסלאמית. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון, בוודאי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה מג'לס א-שורא, זו מילה אחרת, אבל זה בסדר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> סליחה. כוונתי הובנה, אני מקווה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הכוונה הובנה. אנחנו עוברים לשאלות הנוספות. ראשונה – חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. לא, לא, אדוני סגן השר, בוא, בוא – – << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני סגן השר, אני פה בשבילך, אני אשמח אם אתה תהיה בשבילי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – תחזור אלינו, אתה עוד נחוץ פה, נחוץ ודרוש. שאלה נוספת – לחברת הכנסת אורית סטרוק. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >> אני מאוד אשמח, בוודאי. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, קודם כול, אני רוצה להגיד שכדאי – למרות שנשארו לך רק עוד כמה ימים, כדאי שסגן שר בישראל יקרא לשכונה שדיברנו עליה – דיברת עליה לפני כמה דקות – לא שייח' ג'ראח אלא שמעון הצדיק. זה דבר ראשון. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו שכונת שמעון הצדיק, ואנחנו לא הולכים לפי הנרטיב שלהם. זו שכונת שמעון הצדיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה לשאול אותך – אדוני היושב-ראש, אתה יכול להגן על זכות הדיבור שלי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> צודקת, חברת הכנסת סטרוק. רבותיי, רבותיי, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למה הוא נקרא צדיק – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, תלמד מי זה שמעון הצדיק – הוא עוד מבית המקדש. איך אתה מעז להגיד את זה? יש גבול גם לציניות וגם לפוליטיקה. תלמד את ההיסטוריה הזאת. באמת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אנחנו עכשיו בשאלה של חברת הכנסת – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> בוא, ספר לנו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רז. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מה עוד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רז, די, מספיק. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, מספיק. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה להבין ממך, אדוני סגן השר, מה המדיניות של המשטרה בנוגע להפגנות במזרח ירושלים. אני רוצה להזכיר שלוש דוגמאות ולהבין איך הן מסתדרות אחת עם השנייה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אבל חברת הכנסת סטרוק, זה לא נאום, אני כל פעם מנסה להסביר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, זה לא נאום, אני שואלת שאלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא צריך שלוש דוגמאות, אפשר לתת דוגמה אחת ולהגיע לשאלה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אבל אני צריכה לשאול שאלות ספציפיות על דברים שקורים מחר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, זו שאלה נוספת. אי-אפשר ככה, זה לא נאום של חמש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שאלה, בדיוק. אז אני שואלת ככה – אדוני היושב-ראש, אתה מוזמן לשים לי סטופר ולראות כמה זמן זה ייקח. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומרת כך: מצד אחד, מצעד הדגלים שהיה צריך להיות במזרח ירושלים – המשטרה לא אפשרה לקיים אותו מחר מחשש למהומות, להתלקחויות, לא יודעת מה; מצד שני, נערה בת 20 שעברה לבד, בלי מצעד ובלי כלום, בשער שכם, נעצרה ונאזקה רק בגלל שהיה לה דגל ישראל; מצד שלישי, מחר בשעה 18:00 מתוכננת שרשרת אנושית שתקיף את כל הבתים בשכונת שמעון הצדיק ותאיים על התושבים שנמצאים שם – זה לא יהיה עם דגלי ישראל, זה יהיה אולי עם דגלי פלסטין – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, יש כאן מי שמקווה. – – זה יהיה על הבתים של תושבים יהודים שגרים בשכונת שמעון הצדיק, ולעת עתה, ממה שאני יודעת, המשטרה לא נערכת בכלל לסכל את ההפגנה הזאת, ובטח לא למנוע שהיא תגלוש להתפרעויות, כמו שקורה בכל פעם שהם מפגינים. אז אני רוצה להבין: מה בעצם המדיניות פה? איפה יש שוויון בין מפגינים כאלה למפגינים כאלה? האם רק דגל ישראל הוא סכנה לשלום הציבור ודגל פלסטין לא? האם על התושבים המוסלמים במזרח ירושלים צריך להגן ועל התושבים היהודים בשמעון הצדיק לא? איפה אנחנו נמצאים? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, האמת שעל שאלות כאלה – אני מוותרת על השאלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זו זכותך. אם כן, סגן השר, אתה יכול לענות, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת סטרוק – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אתה יכול לענות על השאלה מי היה שמעון הצדיק? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רז – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> שמעון הצדיק היה בבית שני, בזה אתה מסכים איתי? יושב-ראש מועצת הכנסת הגדולה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני אשמח לתת לך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רז, האמן לי – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – גם לך, גם לניניך וגם לילדיך, מי הם צדיקי עם ישראל וארץ ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מוסי רז, זה סוג השאלות שראוי היה שלא יישאלו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יש הבדל בין להיות שמאלני – אבל כזה עוכר היסטוריה? דעת? מורשת? יש הבדל בין להתווכח על הארץ, לתת להם חלק כזה או אחר, אבל אתה מוכן גם למחוק את כל ההיסטוריה שלך? זהו? אתה מוכן לעשות הכול רק כדי להיות בצד השני? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> שאלתי מי זה היה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מה עוד נותר לך? את המדינה אתה רוצה למכור, אתה רוצה שנעמוד בהאג, כל חיילי צה"ל, ואתה גם רוצה עכשיו ששמעון הצדיק – שייח' ג'ראח. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בסדר, אתה תקרא לה שייח ג'ראח. היא אמרה – אז תסתור את מה שאמרתי. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אתה מוכן שחיילי צה"ל יעמדו בהאג? יושב-ראש המפלגה שלך תומך בזה וגם אתה בעצמך תומך בזה. יש גבול לציניות ולשנאה ולהלקאה העצמית. די, סיימתי. בבקשה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, רק תשיב על השאלה של חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> משטרת ישראל נערכת, בירושלים בפרט, להערכתי וגם לידיעתי, יותר מבתקופות קודמות, בגלל הרגישות של המצב. אני חושב שזה גם המקום לשבח את מפקד מחוז ירושלים, למרות שמה שאת אומרת כואב גם לי כאזרח יהודי. לראות נערה – ודרך אגב, זה צריך להיבדק, איך יכול להיות שמישהי מסתובבת פה עם דגל ושוטר עוצר אותה ללא סכנה. אנחנו לא צריכים להסכים לזה, וצריך לבדוק את הנקודה הזאת, וגם ראיתי את זה, וגם הגשתי בקשה לתחנה לבדוק מה הסיפור. אבל לעניין ההיערכות של המשטרה – משטרת ישראל נערכת רק על פי צורכי ביטחון של אזרחי מדינת ישראל, ערבים ויהודים, ולא משנה מי נמצא שם. אני יכול להגיד לך שהמשטרה פועלת על מנת להשיב את הסדר הציבורי בירושלים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר גדי דסטה – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> מה יקרה אם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, אי-אפשר ככה. תודה רבה לסגן השר גדי דסטה יברקן. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 25, של חבר הכנסת אבי מעוז, בנושא: עיוות השפה בבחינות הבגרות. אני מזמין את סגן שר החינוך מאיר פרוש לעלות ולהשיב, ובהזדמנות הזאת גם נקדים ברכה על חתונת הנכד הצפויה, בשעה טובה, בקרוב. בבקשה. << שאילתה >> 25. עיוות השפה בבחינת הבגרות << שאילתה >> << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן שר החינוך, בבחינת הבגרות בלשון שהתקיימה בשבוע שעבר הופיעו לכל אורכה תפיסות פמיניסטיות רדיקליות, האשמות כלפי השפה העברית בהיותה פוגענית ומדירת נשים, כביכול, והצעות לעיוות השפה העברית ולהטמעת השפה המגדרית. ברצוני לשאול: 1. מי חיברו ומי אישרו את נוסח הבחינה, שכל-כולה הנדסת תודעה רדיקלית? 2. האם וכיצד בכוונת משרדך לפעול כנגדם? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו תשובת המשרד על השאילתה של חבר הכנסת אבי מעוז: בחינת הבגרות בלשון חוברה, כמו יתר בחינות הבגרות, על ידי צוות של אנשי מקצוע מעורבים, בעלי ניסיון ומומחים להערכה, ששמם חסוי. פרטי מחברי הבחינה נשמרים חסויים כדי לשמור על טוהר הבחינות ועל מנת לנתקם מלחץ והשפעות חיצוניות. כדי לסבר את האוזן, בין מחברי הבחינה בלשון היו דוברי עברית דתיים ושאינם דתיים. אלו דברים שהמשרד מבקש למסור כאן, מעל הדוכן. הבחינה בגרסתה הסופית מאושרת על ידי המפקח על הוראת תחום הדעת. בחינת הבגרות בלשון הציגה בפני הנבחנים שלושה מאמרים שעוסקים בנושא השפה המגדרית, פנייה שוויונית לזכר ולנקבה, ובפני התלמידים הוצגו שתי גישות: האחת מביעה התנגדות לרוחות השינוי של התאמת השפה לשני המינים – עמדה זו צידדה בשמירה על המצב הקיים; הגישה השנייה צידדה בשינוי המצב הקיים והתאמת השפה לרוח התקופה. את הגישה המתנגדת לשינוי השפה ייצגו שני מאמרים, של הרב יהודה איזנברג ושל האקדמיה ללשון העברית. הגישה השנייה יוצגה בטקסט של דפנה איזנרייך, שתמכה בשינוי השפה. מדובר בטקסטים מגוונים, אשר הציגו את הנושא באופן מאוזן ואף למעלה מזה, לשיטתו של המשרד. אומר השר: לאחר שהנושא נבדק, הדבר נבדק והובא בפניי, אני לא מוצא מקום להתערבות נוספת בהיבט הזה. קצת רקע לתשובה אני מסביר בזה: הבחינה התקיימה ביום חמישי, 3 ביוני 2021. נבחנו במסגרתה כ-50,000 תלמידי כיתות י"א, י"ב ונבחני משנה. עלו טענות באשר לקושי של בחינה. המשרד מסר בתגובה כי הוא רואה לנגד עיניו את טובת התלמידים, ולאור זאת דאג לקראת הבחינה לשורה של התאמות, ובהן מיקוד של החומר, צמצום שלו ומתן תוספת זמן. על אף זאת, במסגרת הבדיקות, אם יימצא כי היה קושי חריג, הרי המשרד ידע לתת מענה, ובלבד שהתלמידים לא ייפגעו. סעיף 4 – לא חל כל שינוי בהוראות הבחינה. אלה מנוסחות כבעבר בזכר יחיד, כמו "כתוב", "הסבר", "נמק". אלו הדברים שהמשרד מבקש למסור, דהיינו, שלא חל כל שינוי. אני יכול להבין את השואל, חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אתה קראת לי הרב. אני לא רב ואין לי תעודת הסמכה לרבנות, אבל אני אקרא לך רב אבי מעוז, כי אתה ודאי שלא תרצה שיקראו לך הרב אבי מעוז, אבל אני יכול לגם לקרוא לך הרב אבי מעוז. אני יכול גם להבין למה אתה חרד; גם אני חרד. תאר לך שהדבר הזה קורה בתקופה של אותם אלה שקוראים לעצמם "ממשלת השינוי", שאנחנו יודעים שזה ממשלת שמאל. בעיניי שמאל זה לא מתבטא דווקא בשאלת ארץ ישראל או לא ארץ ישראל אלא בכל התחומים שיש. השמאל לוקח את הדברים קל יותר, ליברלי יותר, פתוח יותר, לא נשאר אדוק, לא נשאר במסורת. ואם מה שאתה שואל פה קורה עכשיו, במשמרת שלנו, תאר לך מה יכול להיות כאשר אנחנו רואים בקווי היסוד שהונחו – עדיין לא הונחו על שולחן הכנסת, למיטב ידיעתי, אדוני היושב-ראש, עוד לא הונחו; כנראה לא נחתמו – אבל כבר שם אתה יכול לראות הרבה דברים שדווקא כתובים בלשון זכר ונקבה ויחד וכל הדברים שמאפיינים חלקים מאותה ממשלה, שהיא לא שינוי אלא ממשלת שמאל, בעיניי. גדולי השמאלנים יושבים בממשלה הזאת, ישבו בממשלה הזאת, אם היא תוקם. לכן אני אומר, אני חרד על מה שעכשיו דיברת. אני חרד גם על כל מיני דברים. בעבר היה ניסיון ולמדו מזה ושינו את זה כאן במליאה, אבל אני חרד לעצמאות של החינוך החרדי, וההתניה הזאת שלא ייתנו כסף אם לא תלמדו לימודי ליבה. אתה יכול למצוא בקווי היסוד של ממשלת בנט-לפיד מכתב כפייה של לימודי ליבה. ראיתי גם שבקווי היסוד – אם אתה מדבר על העניין הזה של המגדריות, בקווי היסוד יש דאגה מאוד חשובה לכותל המערבי, ויש שם דרישה, יש דרישה שבאותה ועדה שממנה יושב-ראש הסוכנות לעניין הכותל המערבי יהיו שלוש נשים. אני כבר לא יודע מה יהיה עם רחבת הכותל. אולי לקטע של הנשים יש פחות מאשר לגברים, אבל יכול להיות שהגברים באים יותר לכותל ונשים פחות, כי הנשים עסוקות בטיפול בילדים, בלהיות בבית, לבשל. אני לא יודע מה שוועדה כזאת – אם חייב שיהיה שוויון בין נשים לגברים בוועדה שדנה בנושא, לך תדע מה הולך להיות, ומזה אני חרד, מזה כולנו חרדים. כולנו חרדים מממשלת השמאל בצורה הפוגענית ביותר שאני יודע. ואם היו דורות פה, היו כנסות שאני לא הייתי פה וודאי שהם לא היו, אבל בכנסות שאני הייתי פה, מ-1996, תשנ"ו, לא היה, אם נקרא לזה, כבושם הזה: דברים מפורשים בהתרסה כלפי שמיא, נגד התורה, נגד כל הדברים הקדושים והיקרים לנו, שאני מתבייש כיהודי, באמונה שלי, מתבייש לעלות על דל שפתיי. בושה בשבילי שיושב-ראש רע"מ מנסור עבאס הוא שמבקש שלא יהיו בקווי היסוד – לצערי, אני לא רואה שקיימו את מה שהבטיחו לו, אבל כך פורסם: שיושב-ראש רע"מ ביקש שלא היו כל מיני דברים שיכולים לפגוע בשאלה הזאת של קדושת המשפחה, טהרת משפחה, חיק המשפחה, התא המשפחתי שנהוג מדורי-דורות, מאז בריאת העולם. מזה אנחנו חרדים – לא דווקא כיהודי חרדי; יש הרבה יהודים שומרי מסורת שחרדים על מה שממשלת השמאל הזאת הולכת להמיט, בעיניי – שואה רוחנית על עם ישראל כאן במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. רגע, רגע. אדוני סגן השר, שאלה נוספת לחבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> יהיו לי עוד הזדמנויות היום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה לסגן השר על הקראת התשובה של משרד החינוך, שאני מבין משפת הגוף וצורת ההקראה שאדוני לא מסכים איתה. כל-כולה של התשובה היא הנדסה תודעה. גם אני קראתי בעיון את בחינת הבגרות. קראתי את שלושת המאמרים שמופיעים שם. לקרוא לשלושת המאמרים "מאוזנים בין שתי דעות" – אין יותר הנדסת תודעה מזה. אני רוצה לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> השאלה היא, אבל, אם השנה יש שינוי או שככה זה היה תמיד. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> השאלה היא אם השנה יש שינוי או שהכול בלשון זכר, כמו שהיה עד היום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אני לא מדבר טכנית, שהטופס של משרד החינוך פנה בלשון זכר. אבל הטקסטים שמצוינים שם, אני אקרא לך: האי-התאמה בין צורת הפנייה ובין המגדר שלנו צורמת, מקוממת ומעוררת הרגשה של זלזול והדרה, המהווה מחסום של ממש בדרך לשוויון מגדרי. ציטוט אחר מאחד המאמרים: זכר סתמי אינו סתמי כלל, הוא גורם להדרה של נשים, נערות וילדות מן השפה וכך תורם גם להדרתן מן החברה, ועוד ועוד ועוד. אבל אני רוצה לשאול שאלה נוספת. זה לא סוד שמשרד החינוך, לצערי גם בממשלות של הימין – יש מימון של ממשלות זרות לקרנות זרות, כגון הקרן החדשה לישראל, קרן IVN, קרן מנדל, חותמים מחדש ועוד, שפועלות ומשפיעות במשרד החינוך בהכשרת מנהלים ופקידים. ארגוני שמאל כגון יוזמות אברהם, מכון הרטמן, מט"ח, שהיושב-ראש שלו הוא סגן נשיא הקרן החדשה לישראל, החוויה דמוקרטית ועוד, אחראים לחלק ניכר מהתכנים החינוכיים, עזרי הלמידה, ספרי הלימוד, ההכשרות וההשתלמויות. מה בדעת משרד החינוך לעשות בהקשר לכל הארגונים האלה שמניתי? האם יעלה על הדעת שארגוני – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מעוז, זה לא נאום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיים את השאלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני כבר לא הצלחתי לעקוב. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האם יעלה על הדעת שארגוני השמאל וקרנות זרות ישתלטו על תוכני הלימוד ועל הכשרת המנהלים ופקידי החינוך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. קודם עונים על השאלה שלו ואחר כך תהיה שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבי מעוז, אני רוצה פשוט רק לומר שהנוהל הוא שכאשר שר או סגן השר עונה מעל הדוכן על שאילתה, הוא חייב לענות על מה שהוא נשאל. כאשר יש שאילתה נוספת ואין לפניי את כל הפרטים, אז אני יכול רק לומר שאני אבדוק את זה ואני אשתדל לחזור. אבל אתה הצגת בפנינו אתגר. אם אתה רוצה שאני אענה לך תשובות על כל מה שאתה שאלת, צריכים לפעול כדי שלא תוקם ממשלה חדשה. אם אתה פועל מעכשיו עד יום ראשון בערב והיא לא תוקם, אז אני אוכל לענות לך, אחרת אני לא חושב שאני אספיק לבדוק את כל מה שביקשת, אז אני מתנצל על כך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת אבתיסאם מראענה, בבקשה. << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, גברתי מזכירת הכנסת, יש לי שאלה לגבי הנדוס התודעה במשרד החינוך, והשאלה היא כזאת: למה מבחינתכם זה כל כך מפחיד להוציא את הנשים מהמטבח ולתת להן שוויון אזרחי ומגדרי? אני אשמח לתשובה מאוד ברורה, בלי פרובוקציה ובלי הדרה של נשים – את הבנות שלכם ואת הבנות שלנו. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת מראען – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מראענה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מראענה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מראענה, סליחה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> עכשיו נהיה פה עוד תקופה ארוכה, אז נכיר יותר את השמות. פשוט מהתקופה הקצרה לא למדתי את כל השמות כדי לומר. זה לא דבר שקורה היום. זה לא דבר שקורה היום וזה לא דבר שהיום מבקשים לעשות כדי לפגוע. אני יכול לקחת את המליאה עכשיו לסיור – לי אסור לעלות להר הבית, כן? כיהודי אני לא עולה להר הבית, כי לפי ההלכה אסור לי לעלות להר הבית, אבל אני מוכן לקחת בחשיבה שעכשיו אנחנו נכנסים להר הבית. בהר הבית, את יודעת, יש הנחיות ברורות איך צריך להיכנס לשם, וכל מה ששאלת אותי על מה שאת מבקשת פה, שנטמיע את הזכר ואת הנקבה, תאמיני לי, שם מקפידים על הדברים האלה – לבושתי, לפעמים יותר מאשר במדינת ישראל. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> למה אתה – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז מה שאני רוצה לומר, גברתי חברת הכנסת מראענה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – שזה לא דבר קשור, חלילה, שאמור, חלילה, לפגוע בנשים כלפי גברים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> שיהיה לכם ברור: מי שמכיר את המגזר החרדי יודע – ודאי שיש כל מיני בעיות שצריכים לתקן אותן. אני לא אמרתי שאנחנו נקיים מעוולות, אבל ודאי שאלה ששומרים על המסורת ועל הדת, יש אצלם פחות בעיות בנושאים שונים, שלא קורים במגזר החרדי ולעומת זאת קורים במגזר הכללי. אבל זה בוודאי לא בא כדי לפגוע בנשים. את, כלא-יהודייה, כמוסלמית – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> את יודעת שגם באסלאם יש הדברים האלה, וזה בא מתוך – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – רצון לשמור על מסורת מסוימת ולא, חלילה, כדי לפגוע בנשים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה הקשר בין מסורת להדרה של נשים? אני לא מצליחה להבין אותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. תודה רבה. אם כן אנחנו עוברים מכאן לשאילתה האחרונה, ואין מתאים משאילתה לשרת התיירות אורית פרקש הכהן, שתשיב על שאילתה דחופה מס' 22, של חבר הכנסת מאזן גנאים, בנושא מורי הדרך בתיירות הנכנסת. אני יכול רק להצטער שחבר הכנסת גנאים לא נבחר לכנסת כאשר אני הייתי שר התיירות, כי אני כל כך קיוויתי שישאלו אותי שאלות בענייני משרדי, וזה לא עניין כמעט אף אחד. אז תבורך. אני מזמין את השרה פרקש הכהן לענות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היו המון תיירים והייתה מהפכה גדולה. אני חושב שהיו הרבה דברים לעסוק בהם ולשאול עליהם. לצערי, זה לא הלך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני – – – עבדתי מולך פעם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. עבדתי ברמה הפרטנית לא פעם. אני מוכרח לומר שהגעתי למצב שהתחננתי שיעשו לי דיון בוועדת הכלכלה, דיון ביקורת על משרדי, כדי שאני אוכל לבוא ולהציג מה נעשה ולהישאל שאלות, וגם זה, למרות שהייתי חמש שנים במשרד, הצלחתי שיקרה רק פעמיים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש, הפערים בין שתי החברות בתיירות הם עצומים. יש בהחלט המון מה לעשות רק בנושא של התיירות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. יש המון מה לעשות, ועשינו, ויש עוד המון מה לעשות, והאתגרים הם עצומים. חבר הכנסת גנאים בוודאי ייגע לפחות בחלק. בבקשה. << שאילתה >> 22. מורי הדרך בתיירות הנכנסת << שאילתה >> << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, ענף התיירות מושהה לחלוטין באין כניסה לתיירים לארץ. נכון להיום, יותר משנה לאחר פרוץ משבר הקורונה, מדריכי הדרך תקועים ללא פתרון. 5,000 מורי דרך יהודים וערבים רוצים לחזור לעבודה ואין להם יכולת לעשות זאת ללא תיירים. המפתח נמצא בידי הממשלה. ברצוני לשאול: מה הממשלה עושה כדי לסייע למורי הדרך? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת גנאים, על השאילתה. אני רוצה להגיד לך, יושב-ראש הכנסת, שלא היו שאילתות כי היית שר תיירות מצוין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אשרי המאמין. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני יודעת. אחרי שאני במשרד, על זה אני יכולה להעיד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> קודם כול, זאת שאלה חשובה, שמעלה על סדר-היום את כל הקשיים של ענף התיירות בכלל בתקופת הקורונה. ענף התיירות וענף התעופה, כפי שרובכם יודעים, הם הענפים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר, גם בעולם אבל גם בישראל. הנתונים מראים את זה מבחינה כלכלית. הגורמים בסקטור הזה של התיירות שקשורים ותלויים בתיירות חוץ ובכניסת תיירים למדינת ישראל, שעימם נמנים מורי הדרך, טרם התאוששו. ברשותך, אני אסקור בפניך את הצעדים שעשינו ביחס לאוכלוסיית מורי הדרך וגם את הדברים שעוד עומדים להתרחש. קודם כול, בעיניי, מורי הדרך הם אוכלוסייה שנקראת בעיניי תשתית התיירות. זהו מוקד ידע אחד של קהילה מאוד משובחת ונדירה באיכותה. כשמדרגים או שואלים תיירים בישראל ממה הם מתרשמים בישראל, לרוב הביקורות על מורי הדרך שלנו הן ברמה מאוד גבוהה. זו חבורה של אנשים שמבחינתי המקצוע והקיום שלהם הם תשתית התיירות במדינת ישראל, כשהשמיים ייפתחו בצורה מלאה. לכן, עם הכניסה שלי לתפקיד, כבר באוקטובר 2020, הקציתי 10 מיליון שקלים לקרן שמימנה סיורים חינם לציבור בערים, ברשויות מקומיות, ברשויות הטבע והגנים, באטרקציות שונות, עם סבסוד של כרטיסי הכניסה, כדי לספק תעסוקה למורי דרך, ומצד שני – רווחה לציבור, שיוכל ליהנות בתקופה כזאת, שכולכם זוכרים שהיה בה מחנק גדול. המבצע הזה יצא לדרך. הוא פעל והוא עדיין פועל במשך יותר מחצי שנה. יותר מ-800 מורי דרך נהנו ונהנים ממנו; 60 רשויות מקומיות ומועצות מכל רחבי הארץ: נצרת, צפת, באר שבע בדרום, תל אביב ועוד ועוד. 60 רשויות משתתפות בו ומצרפות לשירותיהן את הסיורים האלה למורי הדרך בתשלום של משרד התיירות. לפי הנתונים שבידינו, כ-50,000 איש מהציבור בישראל נהנים עד היום מהפרויקט הזה שיזמתי. כשהגבלות הקורונה פחתו הוספנו להם גם סבסוד לחברות היסעים, שיוכלו לאפשר למורי הדרך להדריך קבוצות גדולות יותר. זה מה שעשיתי כשרת תיירות מבחינת חמצן לענף. מה בסיוע המדינה? מה בצד הכלכלי? קודם כול, בסיוע למורי הדרך הם היו זכאים לדמי אבטלה במסגרת תוכניות משרד האוצר. מורי דרך במעמד של עצמאים היו זכאים לקבל החזר הוצאות קבועות, ובמהלך המשבר גם שינינו את תקנות הביטוח הלאומי כך שגם בעלי רכב אשכול יוכלו לקבל את הסיוע. בנוסף, אני רוצה להגיד לכם שממש לפני שבועיים וחצי קיימתי ישיבה עם שר האוצר, עם כל צמרת משרדו ועם הצמרת המקצועית של משרד התיירות, ובמסגרתה העליתי בפניו את העובדה שכל עוד השמיים בישראל לא ייפתחו לתיירים נכנסים, ענפים כמו מורי הדרך – ולא רק; הרי גם תיירות נכנסת כמו בנצרת, כמו בחיפה, כמו בטבריה, כמו נתניה וגם ירושלים לא התאוששו. לצורך ההדגמה, בנצרת 66% מבתי המלון עדיין סגורים. בהיבט הזה סוכם על הארכת הפיצוי לענפים שתלויים בתיירות נכנסת במדינת ישראל עד דצמבר. אני מקווה שהדבר הזה יצא לפועל בממשלה החדשה. אני רוצה להפנות אותך לסעיף 18 בהסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה הנוכחית, שמדבר על זה שהממשלה תקיים ותסכים על המשך הסיוע לענף המלונאות והתיירות על רקע משבר הקורונה ומבצע שומר חומות ועוד ועוד. אבל בסופו של יום אני רוצה, חבר הכנסת גנאים, לדבר איתך בגילוי לב. האתגר של מדינת ישראל הוא לפתוח כבר את השמיים לתיירות נכנסת במספרים משמעותיים. בעניין הזה, כמו שכבר עקבת אולי גם בקבינט הקורונה, יש לי מחלוקת גדולה ועקרונית עם משרד הבריאות. אנחנו צלחנו את המשבר הזה. לפי כל הכללים של מדינת ישראל, מי שנכנסים לישראל הם תיירים מחוסנים בלבד. ועדיין – התחלתי פיילוט חשוב מאוד עם משרד הבריאות להכנסת קבוצות של תיירים מחוסנים, אבל במספרים מוגבלים, רק בחודש האחרון. צריך להאיץ את הקצב, צריך לפתוח את השמיים, צריך להקל את הביורוקרטיה. אני מדברת איתך על תיירים מחוסנים שמגיעים והם מחוסנים. הם עושים בדיקה קודם, הם עושים בדיקה אחר כך, הם צריכים לעשות בדיקה סרולוגית; בעיניי, זה הרבה יותר מדי. צריך לאפשר לענף התיירות, שהכניס מיליארדים רבים לכלכלת ישראל, לחזור ולפרנס את האנשים שלו; לתרום לכלכלת ישראל – ולא רק שאנחנו נפרנס כתיירים כלכלות אחרות. אני מקווה ומצפה שהדבר הזה יקרה במהרה, שהכללים והביורוקרטיה ישוחררו, ולצערי, אתה יודע, בדמדומים של ממשלה, זאת המשימה האחרונה שעוד לא קרתה. והיא תקרה. אני יכולה להגיד לך שבכל מקום שאני אהיה בו בממשלה אתמוך בדבר הזה, כי בסוף בסוף צריכים את התיירים במדינת ישראל, ואין שום סיבה שלא ננצל את המצב שלנו להחזרתם המלאה והבטוחה לישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת גנאים, בבקשה. << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מסתפק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוותר. << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מסתפק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כך, תודה רבה לשרה אורית פרקש הכהן, ובכך תם פרק השאילתות הדחופות. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/375/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעות חוק לדיון מוקדם, שקיבלו פטור מחובת הנחה בוועדה המסדרת. הראשונה שבהן – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. נציין שאין ראוי מהיום שציינו בו בכנסת את יום הסטודנט, ונציין אותו גם במליאה בהמשך הדיון, כדי להעביר את הצעת החוק החשובה הזאת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מודה לך על שאישרת את ההצבעה על החוק הזה. חוק חשוב. היום הוא יום הסטודנט, ואין ראוי מהיום הזה כדי להביא את ההצעה הזאת להצבעה בפני חברי הכנסת. ההצעה שמה הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים). המשאב העיקרי של כולנו הוא המשאב האנושי. לפיכך, עלינו לתמוך במשאב הזה, לטפחו ולעודד את רכישת ההשכלה, במקרה זה השכלה גבוהה. כחלק מהמגמה לעידוד רכישת ההשכלה יש להקל על ציבור הסטודנטים גם בעזרה כספית או בשווה כסף. בוועדת הכספים, דווקא במשבר הקורונה, דנו לא אחת בצורך לסייע לסטודנטים בשכר לימוד, במעונות. הזמנו ראשי אוניברסיטאות, נציגי סטודנטים, נציגי המשרד להשכלה גבוהה. יש סטודנטים שקרסו בגלל המשבר הכלכלי. כאן אני מביא הצעה שכבר עברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת – הצעה שיזמנו חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואני – אבל היא הצעה ותיקה כבר של חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת אבו מערוף, חבר הכנסת זחאלקה וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, כך שזה נושא שכולנו עוסקים בו. כולנו עוסקים בו. מה אומרת הצעת החוק? שצריך דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנטים. בהצעת החוק כתוב שזה מוסדות להשכלה גבוהה גם בארץ וגם בחוץ לארץ. גם בארץ וגם בחוץ לארץ. לאחר מכן היה דין ודברים, אוסאמה, עם הקואליציה והממשלה. אז דיברנו על הפחתה בשיעור 50%–60% מדמי הביטוח הלאומי, ובסוף הם ביקשו שזאת תהיה הפחתה בדמי ביטוח לאומי לסטודנטים בחו"ל ולהשוות את זה לתשלום של הסטודנטים בארץ. בהצעה הזאת אנחנו רוצים הפחתה לכולם – הפחתה גם לאלה שבארץ וגם לאלה שבחוץ לארץ. אבל כל צעד שהממשלה הזאת – שקוראת לעצמה ממשלת שינוי – רוצה לעשות, זה יהיה שינוי לטובה, ואנחנו רוצים שינוי לטובה, לפחות בדמי ביטוח לאומי לסטודנטים. לפחות, (אומר בערבית: לפחות בזה.) אני אגיד כמה מילים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כבוד היושב-ראש, הצעת החוק שיזמנו, חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואני, בשם כל הסיעה, קובעת כי יש להפחית את דמי הביטוח הלאומי המושתים על הסטודנטים בארץ ובחוץ לארץ. לפי הצעת החוק, ההפחתה יכולה להגיע לשיעור של 50%–60%, בהתאם להבנות עם השר או ועדת העבודה והרווחה. הצעה זו, שכבר עברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, שמה קץ לעושק של הסטודנטים, שנאלצים לשלם אלפי שקלים מייד עם סיום לימודיהם.) הם משלמים אלפי שקלים מייד עם סיום הלימודים באוניברסיטה או במכללה, מה שמהווה, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מה שמהווה נטל כבד על מסיים הלימודים ומשפחתו לאחר שנים של תשלום הוצאות, ובכלל זה הוצאות לינה, תחבורה ועוד. עלינו לשים לב יותר לענייני הסטודנטים. על הקואליציה הבאה לשים לב יותר לענייני הסטודנטים, ובפרט לאחר משבר הקורונה והנושאים שהעלינו בעניין זה בוועדת הכספים ובוועדת החינוך. אנו נמשיך לפעול ליישום החוק לאחר ההצבעה עליו.) אני מבקש מכולם שיתמכו בהצעת החוק – חזרתי לשפה של כמה מחברי הכנסת שיושבים בצד ימין. אני מבקש מכם לתמוך – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – יכול להיות שאתה מתכוון לעצמך? שאתה לא מסתגל לישיבה באופוזיציה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הדנ"א שלי – עכשיו באתי מאבחון: אופוזיציונר. אני הכי פורח בו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה ישבת לידי בוועדת הכנסת ועשיתי לך בדיקת דם מרחוק, בדיקת לחץ דם, וזה היה גבוה מאוד, גבוה מאוד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרגי, אתה מבין בבדיקות דנ"א. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למרוקאי יש תכונה – תוך שנייה זה חוזר למצב – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן? פלאטו. תודה רבה. אני מבקש מכל חבריי מכל האגפים – ואני לא מצליח בשלב זה להבחין בין האגפים השונים – לתמוך בהצעת החוק דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. בשם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים תשיב השרה עומר ינקלביץ', בבקשה. << דובר >>שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >> שוכרן, אדוני, תודה רבה. אני משיבה בשם השר שמולי, כמובן. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, קודם כול אני מתחילה ואומרת: הכי חשוב לתמוך בסטודנטים. הכי חשוב, באמת, אמיתי. כאימא לסטודנט, זה דבר מאוד חשוב. אני משיבה בשמו של השר. הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי סטודנט שאינו עובד או עובד עצמאי הלומד במוסד לימודים מוכר בארץ או בחו"ל – הדגש בתשובה פה הוא על חו"ל, חבר הכנסת טיבי, אתה מקשיב? ישלם דמי ביטוח מופחתים בשיעור שיקבע השר, על מנת להקל על אוכלוסייה זו ולעודד רכישת השכלה גבוהה. ראוי להדגיש כי כבר כיום מכיר המחוקק בחשיבותה של ההשכלה הגבוהה והעניק לאוכלוסיית הסטודנטים הלומדים בישראל הקלה בתשלום דמי הביטוח. שומע, חבר הכנסת טיבי? בישראל כבר מקילים עליהם – הוא אפילו לא מקשיב – ביחס לאוכלוסיות אחרות שאינן עובדות. כיום סטודנט משלם דמי ביטוח לאומי בסכום העומד על כשליש מהסכום למי שאינו עובד, בסך 24 שקלים בחודש, לעומת מבוטח שאינו עובד, אשר משלם דמי ביטוח בסך 73 שקלים בחודש. בישראל כבר מופחת. משכך, ההצעה מבקשת למעשה להרחיב את ההנחה האמורה אף לסטודנטים שלומדים בחו"ל. על פי נתוני המוסד, יש כיום כ-84,000 סטודנטים בשנה שאינם עובדים ולומדים במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בישראל. באשר לסטודנטים הלומדים מחוץ לישראל, על פי אומדן זהיר, מדובר בכ-20,000 סטודנטים נוספים. מבחינה תקציבית, אם ההצעה מכוונת למתן הנחה בתשלום דמי הביטוח לסטודנטים בחו"ל, כך שהם יחויבו בשיעור דמי הביטוח שהסטודנטים שאינם עובדים משלמים בישראל, עלות ההצעה תהיה כ-12 מיליון ש"ח. לצד זאת, הצעת החוק מעוררת כמה קשיים אופרטיביים. היא אינה מפרטת מהם הקריטריונים אשר על פיהם ייקבע מהו מוסד להשכלה גבוהה מוכר בחו"ל. בנוסף, לא ברור האופן שבו הנתונים התקבלו במוסד לביטוח לאומי. כיום הנתונים על הסטודנטים הלומדים בכל מוסד להשכלה גבוהה בישראל מועברים באופן אוטומטי על ידי המוסדות עצמם. הצעת החוק שבנדון מבקשת למעשה כי המוסד יפנה למוסדות השונים בחו"ל לצורך קבלת הנתונים, דבר אשר אינו אפשרי בשל מספרם הרב של המוסדות להשכלה הפרוסים ברחבי העולם. מאחר שהצעה זו אינה מתואמת עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה, היא לא קיבלה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. נוסף לכל האמור לעיל, מוצע להתנגד להצעת החוק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסכום הזה באמת היה אפשר – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> או-טו-טו יש ממשלה חדשה, ואני מניחה שזה יעלה. אני משוכנעת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מתן, אוסאמה יענה על זה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה, אתה מוזמן לענות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה? יש לנו שלוש דקות. זו אותה הצעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אבל אני יוזם, כן. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית בכנסת העשרים בתמיכת הממשלה, השרה ינקלביץ'. השר אז היה חיים כץ, עם יו"ר הקואליציה, והייתה הצעת חוק דומה של חברתי עאידה תומא סלימאן, וגם שלנו, וזה עבר בקריאה טרומית. העלות התקציבית היא בערך 10, 12 מיליון שקל. מה שאנחנו מבקשים – שר העבודה המיועד מאיר כהן – הוא להפחית את דמי הביטוח שמשלמים הסטודנטים ולהשוות אותם לשל הסטודנטים שמשלמים בארץ. אני רק מציין שסטודנטים בחו"ל משלמים דמי ביטוח לאומי שכוללים ביטוח בריאות – 175 שקלים בחודש. סטודנטים בארץ, שלומדים במוסדות אקדמיים בארץ, משלמים 125 שקלים. נהפוך הוא, סטודנטים שלומדים בחו"ל לא מקבלים לא שירותי בריאות ולא ביטוח לאומי, כי הם לומדים בחוץ לארץ, אז הם עושים ביטוח בריאות בחו"ל, זאת אומרת, על דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות שמשלם הסטודנט שלומד בחו"ל הוא לא מקבל שום תמורה. לכן, אנחנו הסכמנו – הצעת החוק המקורית שלנו בכלל הייתה לבטל את דמי הביטוח הלאומי לסטודנטים שלומדים בחו"ל. עשינו פשרה עם הממשלה ועם השר דאז, שר העבודה והרווחה חיים כץ, ועם הקואליציה, ואמרנו: אנחנו נעשה הצעת חוק דמי ביטוח לאומי מופחתים, זאת אומרת, להפחית מ-175 ל-125. אין הצעת חוק צודקת והוגנת לסטודנטים שלומדים בחו"ל, שלא מקבלים לא שירותי בריאות, לא ביטוח לאומי ולא גמלאות כלשהן כשהם לומדים בחו"ל במשך שנים רבות, מאשר ההצעה החברתית הזאת. לכן אנחנו מבקשים להעביר את הצעת החוק הזאת ולהצביע בעדה, במיוחד ביום שבו אנחנו מציינים את יום הסטודנט בכנסת. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה, אדוני. מוכנים להצבעה? כולם לשבת. כולם לשבת. אנחנו הולכים להצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א–2021, של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> ההצעה עברה ברוב של 50 בעד, נגד – שניים, נמנעים – אפס. המלצת הלשכה המשפטית היא שההצעה תידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כיוון שלא הוקמה, ההצעה תעבור לוועדה המסדרת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/432/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יעל רון בן משה) << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אנחנו נעבור עכשיו להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין פריפריה למרכז), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת יעל רון בן משה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת יעל רון בן משה. בבקשה. גברתי, לרשותך עשר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חברים, בואו נהיה רגע בשקט. חברים, שקט, בבקשה. שקט. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> הייתי חייב לדפוק בפטיש פעם אחת. חברים. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, סגן יושב-ראש הכנסת. בראשית דבריי אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, שמאפשר לי להביא את הצעת החוק החשובה הזאת לדיון. אני חייבת התייחסות למה שהיה כאן קודם – השאלה של חבר הכנסת אבי מעוז לגבי המבחנים המנוסחים בלשון זכר ונקבה והתשובה של משרד החינוך. אומנם לגיטימי לשאול כל שאלה, ובכל זאת, השאלה מבישה, והתשובה של משרד החינוך מבישה עוד יותר. אני מתנצלת בפני בני ובתי המתבגרים, שיושבים עכשיו בבית וצופים בדיון הזה. אנחנו נמשיך לעשות הכול כדי שמבחני משרד החינוך ינוסחו בלשון זכר ונקבה ושלשניהם יהיה שוויון הזדמנויות ושוויון זכויות גם במערכת החינוך וגם בחברה בכלל. האמירה שהייתה כאן לגבי רחבת הנשים בכותל, שהיא קטנה יותר – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חברי הכנסת, זה לא מנומס, מה שקורה כאן. יש כאן חברת כנסת שמגישה הצעת חוק. נא לשמור על השקט. יש פה פרסה מאחור למי שרוצה לצאת. הכול בסדר. תנו לה לדבר. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רק אשלים את ההתייחסות לעניין רחבת הנשים בכותל שהיא קטנה יותר כי אולי נשים נמצאות במטבח. עדיף היה שהאמירה הזאת לא הייתה נאמרת בבית הזה. אני עוברת להצעת החוק שלי. חברים וחברות, בעולם מתוקן, במדינה מתוקנת, לא היינו צריכים להסביר למה גם לתושבי הנגב והגליל מגיעים שירותי בריאות שוויוניים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי נפתח כבר במשפט הראשון עם המילה "שוויון", ובכל זאת אנחנו מוצאים שיש צורך להביא תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. במדינה בריאה גורלו של ילד או מבוגר אינו נקבע על פי אזור החיוג או המקום שבו הוא נולד. במדינה בריאה, מי שבוחר לגור, כמוני, במקום אחר שאינו המרכז, אינו משלם בבריאותו ואף בחייו. אבל מדינת ישראל, על כל עוצמותיה, למרבה הצער, עדיין אינה כזאת. בישראל תושב הנגב יחיה בממוצע עד שנתיים וחצי פחות מתושב המרכז, ותושבת הגליל עוד פחות מזה. בריאותם של מי שמתגוררים בגליל ובנגב איננה גזרת גורל אלא תוצאה של אפליה מתמשכת בתקציבים ובהשקעה בתשתיות. פגשתי בשנים האחרונות לא מעט כאלה שלא קיבלו את שירותי הבריאות המגיעים להם, כמו ציון, שנשלח לחכות ארבעה חודשים לבדיקה, ובינתיים הסרטן התפשט בגופו, או כמו יאסר, שנאלץ לנסוע מאות קילומטרים לצורך אבחון מציל חיים, או תמר, ילדה צעירה שאובחנה עם קשיי קשב וריכוז באיחור של שנה, והיא כבר באמצע כיתה א'. אני עוקבת מקרוב אחר פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, בית החולים בנהריה – חבר, שכן, תושב הגליל, שעוסק 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, במתן שירותים מצילי חיים לכל אזרחי הגליל. אני מכירה את הצוותים הרפואיים המצוינים שלו וגם את הצוותים שעובדים בקהילה. הם עובדים בתנאים בלתי אפשריים, תנאים שאנחנו כמדינה מחויבים לספק להם ולאזרחי הגליל. הצעת החוק שלי לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המבקשת לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז, אמורה להיות המובן מאליו. אחד מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, שהמדינה אמורה להעניק לאזרחיה, הוא מרפא. כמה אלמנטרי. הצעת החוק הזאת נועדה להטיל חובה מפורשת על המדינה להעניק שירותי בריאות שוויוניים לכלל האזרחים והאזרחיות – בגליל, בנגב, במרכז, לאורכה ולרוחבה של הארץ – ללא אפליה. ראשית, זה הדבר הצודק. לא מדובר בחסד אלא בחובה של המדינה לספק לכל אזרחיה את שירותי הבריאות הטובים ביותר, כמו גם את החינוך הטוב ביותר, התשתיות הטובות ביותר ואת האפשרות להתפרנס בכבוד. שנית, זהו אינטרס של המדינה שאזרחיה יתפזרו בכל רחבי הארץ ולא יתרכזו כולם בין גדרה לחדרה. שלישית, זה גם אינטרס כלכלי. מערכת בריאות חזקה יותר בפריפריה משמעותה אבחונים מוקדמים, טיפול מוקדם וחיסכון של מיליארדי שקלים למשק, שמתבזבזים על ימי אשפוז ועל טיפולים מאוחרים וקשים שניתן היה למנוע במקרים רבים. במדינת ישראל אנחנו כאילו אוהבים עיתות חירום. כשצריך לאלתר אנחנו אלופי ואלופות העולם; תראו את תקופת הקורונה. אבל בעיות העומק נותרו, ואם נשכיל לפתור אותן מראש, לא נזדקק לאלתורים בשעת חירום. הלוואי שלא היינו נדרשים להסדיר בחוק את המובן מאליו, אך בלית ברירה הצעת החוק הזאת היא ראשיתו של תיקון כדי לבנות חברה בריאה. ולסיום דבריי, ביום ראשון עתידה לקום פה ממשלה חדשה, ממשלה שמכנים אותה "ממשלת שינוי", ולא סתם – כל כך הרבה דברים צריכים להשתנות. בשנה האחרונה חבריי השרים וחברותיי השרות בכחול לבן ואני ראינו מבפנים את עבודת הממשלה, כמה נדרש לעשות, כמה נושאים ופינות מוזנחים ומוזנחות נדרשים לטיפול. ראינו, לצערנו, גם ראש ממשלה שהפסיק לשרת את הציבור בתקופה מהקשות שידעה החברה הישראלית. אני מאחלת לשכניי בצפון ולכלל אזרחי המדינה ממשלת שינוי שתעשה את הכול כדי לשפר ולתקן את הדרוש תיקון. כל כך הרבה מילים נאמרו על הקצוות בממשלה הזאת. הינה דבר ראשון במעלה שהממשלה החדשה יכולה להסכים עליו ולעבוד עבורו. בריאות טובה לכולם – לתושבי המרכז, לתושבי הדרום ולנו, תושבי הצפון. תודה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר הבריאות יואב קיש. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> לרשותך עשר דקות. רשאי להתחיל. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאתן את התשובה על הצעת החוק של חברת הכנסת יעל רון בן משה, אני רואה פה במליאה כמה חברים ממפלגות הימין שאמורות להיות חלק מהממשלה שנצביע עליה ביום ראשון, וביניהם חבר הכנסת גדעון סער, חבר הכנסת זאב אלקין, חבר הכנסת מתן כהנא – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> סגן יושב-ראש הכנסת – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – סגן יושב-ראש הכנסת, המנהל ברגע זה את הישיבה. לאותם חברי כנסת מהימין שהולכים להצטרף לממשלת השמאל – אני אומר לכם דבר אחד: לפחות אל תעשו שקר בנפשותיכם. לכתוב בהסכמים הגברת האכיפה נגד בנייה פלסטינית בשטחי C, ואין על זה הסכמה וזו רק אות מתה; להעביר את הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב למשרד הרווחה, להתחייב להפסקת ההריסות, להתחייב לעצירת האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית עד 2024 – אל תעשו שקר בנפשותיכם. זו לא ממשלת ימין; יש פה כניעה מוחלטת לעמדות השמאל. לפחות תגידו שזה המהלך שלכם. ולגבי הצעת החוק – אני רוצה להתייחס אליה. ראשית, אני שמח לראות פה גם את חברי חבר הכנסת אופיר כץ, שאני אומר לכם שבכל השנה האחרונה נלחם בדיוק על הנושא הזה של השוואת תנאי הבריאות בין הפריפריה למרכז, והפערים אכן קיימים. אני רוצה לומר לכם ששר הבריאות יולי אדלשטיין וגם אני בתפקידי כסגן שר הבריאות ומנכ"ל המשרד חזי לוי עוסקים בנושא זה, עושים הרבה בנושא זה ופועלים רבות לשינוי המציאות ככל שניתן. יש קשיים, יש מגבלות, חלקם זה כוח אדם, חלקם זה תקציבים, אבל החוק גם – דרך אגב, ללא קשר להצעת החוק הזאת, בחוק בריאות ממלכתי נקבע מפורשות כי ביטוח הבריאות הממלכתי יהיה מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. החובה לצמצום הפערים ולאספקת שירותים באופן שוויוני היא אחת מאבני היסוד של מערכת הבריאות הציבורית, והיא נמצאת בליבת העשייה של המשרד. כפי שאמרתי, מהשר ומטה כולנו נמצאים במקום הזה. חובת איסור אפליה ישיר הוטל גם על בעלי מקצועות הבריאות בעצמם במסגרת הוראות חוק זכויות החולה, מתוך הבנה שמערכת הבריאות הציבורית נתונה בסד של משאבים ואילוצים, ואסור לייצר מציאות של חוסר שוויון. אני מבקש להבהיר כבר כעת שמשרד הבריאות פועל כל העת לתוספת משאבים למערכת הבריאות לצורך יישום העקרונות המובאים בהצעת החוק שלפנינו ולצורך צמצום פערי אי-שוויון במערכת הבריאות. זאת אומרת, חברת הכנסת בן משה – זה רון בן משה? חברת הכנסת רון בן משה, אנחנו על מלא בהצעת החוק הזאת. הנושא של הצעת החוק הזאת – בעצם יותר משמעותי זה נושא המשאבים הקיימים. חבר הכנסת אופיר כץ, אני אשמח שתשמע על זה. חבר הכנסת אופיר כץ, זה בדיוק על הדברים שאתה עוסק בהם. זאת אומרת, הבעיה היא משאבים. ובעצם אנחנו דורשים להטיל פה חובה – אנחנו נהיה חייבים לתקצב אותה. מבחינת העקרונות שמובאים במסגרת הצעת החוק, צר לי לומר לך, חברת הכנסת רון בן משה, הם מיותרים. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> יעל רון בן משה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול גם להגיד חבר הכנסת קיש, לצורך העניין. לא חייב לנקוב בשם הפרטי. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> רק רציתי להפריע לך רגע. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בשביל זה שאלתי מה שם המשפחה. היא אמרה לי שרון זה שם משפחה ושמה – שם המשפחה, ולכן אני לא רואה בזה בעיה, חבר הכנסת כהנא, סגן היושב-ראש שממלא תפקיד יושב-ראש, אם אני קורא לה חברת הכנסת רון בן משה. תודה. אם מישהו חשב שיש בזה איזה משהו, זלזול או לא – ממש לא. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חס ושלום. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חס ושלום. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לכן אני חוזר לנושא. העקרונות של ההצעה שלך, גברתי, הם מיותרים. הם צודקים, אבל הם מיותרים. למה הם מיותרים? כי הם קיימים כבר בחקיקה הקיימת, אוקיי? איסור האפליה נקבע במסגרת הוראות חוק זכויות החולה, והאפשרות לקבוע אמות מידה להוראות סעיף 3(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קיימת אף היא. לכן הקושי אינו נעוץ בהיעדר הסדרה בחקיקה, אלא – איפה הבעיה? באי-הקצאת משאבים נוספים למערכת הבריאות, שזה מאבק של אופיר כץ, שלי, של השר יולי אדלשטיין ושל המנכ"ל שלנו יחד, כדי לקבל יותר משאבים מהממשלה; ממשרד האוצר בהסכמת הממשלה. עכשיו, החקיקה הזאת היא טובה. היא אכן דורשת עוד שירותים ועוד עלות, וצריך לחשב את זה ולעשות עבודת מטה מסודרת וברורה. לכן, באופן עקרוני רצו במשרד לומר שבגלל שזה כבר קיים בחקיקה ומדובר רק במשאבים, הם מתנגדים, אבל אני לא מתנגד. אני אומר לך שאני תומך. למה אני תומך? כי אני רוצה שזה יקרה; אני רוצה ששר האוצר ליברמן ייתן כספים לשר הבריאות הורוביץ – המיועדים – ואני תומך בהצעת החוק שלך. ולכן, למרות שכל מה שאמרת קיים בחקיקה – חבר הכנסת אופיר כץ, כל מה שנאמר בחוק קיים כבר בחקיקה, והאירוע פה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הוא עשה את העבודה. אני רוצה לתת קרדיט למי שעשה את העבודה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בבקשה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> וכמי שהייתה איתו בוועדת הכספים, את יודעת היטב כמה שעות וכמה הצלחות יש לו יחד איתנו, יד ביד עם משרד הבריאות, בהכנסת מכשירים לפריפריה, לעפולה רק לאחרונה, לקריית שמונה. זו עבודה שלנו; היא דורשת משאבים, היא דורשת שהאוצר ישתף פעולה, ולכן אנחנו מחזקים אתכם ואומרים לכם שאנחנו מאחלים לכם בהצלחה במאבק באוצר, ואנחנו נתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין מאבק, יש הפרדה באוצר. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חברים, אנחנו נעבור להצבעה. היות שהממשלה תומכת בהצעת החוק, אנחנו נעבור להצבעה. כולם, נא לתפוס את המקומות שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> רגע. בוא נקריא לכם על מה אתם מצביעים. מה אתה צועק "בעד"? אנחנו מצביעים על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת יעל רון בן משה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 56 בעד, אפס נגד, אפס נמנעים, ולכן הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א­–2021, של חברת הכנסת יעל רון בן משה, עברה בקריאה הזאת. המלצת הלשכה המשפטית היא שההצעה תידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כיוון שלא הוקמה, ההצעה תעבור לוועדה המסדרת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה) << הצח >> [הצעת חוק פ/359/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר) << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ואנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה), של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. ישיב בהמשך דוד אמסלם, ואחריו – השר גינזבורג, בשם שר המשפטים. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הבאנו את הצעת החוק הזאת מתוך אמונה שהאידיאולוגיה היא שקובעת. אז קודם כול, אני רוצה להסביר בקצרה מה אומרת הצעת החוק הזאת. היום אנחנו יודעים שביהודה ושומרון יש אנשים שהתיישבו בארץ ישראל, בארץ שלנו, ומגיעות כל מיני עמותות שמאל ועותרות בשביל הפינוי של אותם מתיישבים. איך הן עושות את זה? הן מגישות עתירה בשם אדם שאף אחד לא יודע מי הוא. מופיע במינהל האזרחי, נניח, או ברישומי המדינה שם של אדם מסוים שהוא כביכול בעל הקרקע – האדם הזה לא היה ולא נברא, כפי הנראה ולפי כל ההערכות. לא יודעים מי האדם הזה. אגב, למה? כי עוד בתקופה שקיבלנו את הארץ הזאת וחזרנו לפה, לארץ ישראל, היה מי שרשם שמות על קרקעות מסוימות כדי למנוע מאיתנו ליישב את הארץ. ואז אותו אדם שאף אחד לא מכיר מקבל סיוע, למרות שהוא לא ביקש את הסיוע, למרות שהוא לא יודע בכלל שמסייעים לו, כי הוא לא קיים. מגיעות אותן עמותות שמאל ועותרות בשם אותו אדם לבית המשפט העליון לפנות את המתיישבים מביתם. אתם תתפלאו אולי לגלות שהמתיישבים בסופו של דבר מפונים. בית המשפט העליון מקבל את העתירה של אותה עמותת שמאל, למרות שהאדם שהיה בקרקע הזאת כביכול, מופיע כבעל הקרקע הזאת, לא קיים. ולכן אנחנו אומרים דבר אחד: זכות העמידה תקבע שכל אדם – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ולפנות את – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיש לו עניין אישי, חבר הכנסת שחאדֶה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שחאדָה, שחאדָה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהוא נפגע אישית, יוכל לבוא ולעתור בפני בית המשפט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עמותות השמאל, לא בל"ד ולא חבריו של עופר כסיף יעשו את זה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לא ייפגע. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מי שיעשה את זה זה מי שנפגע אישית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> היום – חבר הכנסת בל"ד, אני רוצה לגלות לך סוד. חבר הכנסת שחאדה מבל"ד, אני רוצה לגלות לך סוד. אתה יודע שהיום יכול להיות שאתה תצליח להפיל את החוק הזה? אתה האמנת שתצליח להפיל את החוק הזה, שחאדה? ואתה יודע איך אתה תפיל את החוק הזה? כי אלה שיושבים לידך מתקווה חדשה מהימין, מימינה מהימין, הולכים להצביע נגד החוק הזה. אתה האמנת שתצליח להפיל את החוק הזה בקולות ימינה ותקווה חדשה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> על זה אנחנו הזהרנו. על זה אנחנו התרענו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זו לא ממשלת מרכז ולא ממשלת אחדות, זו ממשלת שמאל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה, חבר הכנסת שחאדה, עם חבריך למשותפת, תפילו היום את הצעת החוק הזאת בקולות הימניים שלכם, בקולות תקווה חדשה ובקולות ימינה. אתם האמנתם שאתה, אלי אבידר, תצטרך להצביע נגד החוק הזה בגלל המשמעת הקואליציונית של אנשי המרכז? אתה יודע שאסור לפנות את המתיישבים האלה, יחד עם עמותות השמאל שעותרות נגדם, אתה יודע את זה, ואתה צריך במשמעת קואליציונית היום להצביע נגד החוק הזה. אתה האמנת שתגיע למצב הזה? זו לא ממשלת אחדות, זו ממשלת שמאל. וחבר הכנסת שחאדה, תיהנה, תיהנה מהרגע. אתה תפיל היום את הצעת החוק הזאת. תיהנה מהרגע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> גם חברת הכנסת מראענה, תיהני מהרגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור שאת נהנית. איך לא תיהני? אנחנו יודעים את עמדותייך. ובזכות עמדותייך היום – ימינה ותקווה חדשה הולכים אחריהם. את המנצחת הגדולה, חברת הכנסת מראענה. את המנצחת הגדולה. הדעות שלך התקבלו היום ולא הדעות של הימין. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הדעות שלך התקבלו היום ולא הדעות של הימין. כל הכבוד לכם, עשיתם ממשלה לתפארת, ממשלת ימין חבל על הזמן, על מלא. אז אני אומר לכם, חברים בתקווה חדשה וחברים בימינה, עוד לא מאוחר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, אתם לא ימין. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אצביע היום בעד החוק הזה. אני לא יודע מה אתם תעשו. אני אצביע היום בעד החוק הזה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם לא ימין, מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתם תצטרכו לתת דין וחשבון לציבור, אנשי הימין, למה החוק הזה נופל היום. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, אתם לא ימין. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אני יודע שגם אתה לא בדיוק רוצה את החוק הזה, אני יודע את עמדותיך. עמדותיך הן עמדות שמאל, שמאל רדיקלי, והיום גם אתה תצא המנצח. כל השמאל היום יצא המנצח. ומי יצא המפסיד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מי יצא המפסיד? הימין. המתיישבים ביהודה ושומרון שיפנו אותם מביתם, הם יהיו המפסידים הגדולים. חברי הכנסת מימינה ומתקווה חדשה, אל תמכרו את האידיאולוגיה שלכם. אל תיפלו בפח הזה. תצביעו בעד הצעת החוק הזאת. תצביעו בעד הצעת החוק הזאת, כי זה מה שאתם מאמינים בו. אתם לא רוצים שעמותות השמאל ימשיכו לעתור נגד מתיישבים ויפנו אותם מביתם. אתם לא רוצים את זה, ואם אתם היום תצביעו נגד, אתם מפילים את האפשרות הזאת שאנחנו יכולים למנוע יחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אני לא ימין, לא הייתי מביא את החוק הזה. מאחר שאני ימין על מלא, אני מביא חוק ימני, וגם אתם יודעים בישראל ביתנו, גם בתקווה חדשה וגם בימינה, צריכים להצביע בעד החוק הזה. אתם לא יכולים להיות קורבן של השמאל. זה לא מה שאנחנו מכירים. ממתי הימין הוא הקורבן של השמאל? ממתי? והיום זה יקרה. היום זה יקרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – עצמכם ושל השחיתות שלכם, לא של השמאל. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, באמת. חבר הכנסת קריב – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם קורבן של השחיתות של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה אפילו לא מאמין למה שאתה אומר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם קורבן של אובדן הממלכתיות. אתם קורבן של השנאה ושל ההסתה שלכם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נו באמת, שמענו. שמענו היטב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה הקורבן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> העמדות שלך היום מתקבלות בזמן שהעמדות של הימין נדחות, והציבור צריך לדעת את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הקוזק הנגזל. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הציבור צריך לדעת את זה והציבור צריך להבין איזו ממשלה עומדת לקום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. ארבע שנים הייתי איתך, לא הבאת חוק אחד של הימין. מספיק כבר. שמענו עליכם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי, למה את לא מצביעה עכשיו בעד החוק? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ארבע שנים. איזה חוק הבאת של הימין? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אם את מאמינה שזה בסדר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה חוק? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אם את מאמינה שזה בסדר שעמותות השמאל של החברים שלך לקואליציה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל היום אתם יושבים ובוכים "ימין, ימין". << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יעתרו נגד מתיישבים ביהודה ושומרון ויפנו אותם מביתם, אז תצביעי נגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמעתי עליך. אתה לא הבאת הצעת חוק אחת של הימין, והיית יו"ר הקואליציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לראות אותך היום מצביעה נגד החוק ולהסביר לציבור למה העמדות שלך הן עמדות שמאל רדיקליות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בטח שאני אצביע נגד, כי אני לא מאמינה לשטויות שלכם. הייתי בסרט הזה, לא הבאתם חוק אחד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי אלה העמדות של הקואליציה הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל היום מברברים על ימין, ימין. מספיק. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו הזהרנו לפני הקמת הממשלה הזאת שהולכת לקום פה ממשלת שמאל רדיקלית, והינה, הצעת חוק ראשונה שאנחנו מביאים למליאה, הצעת חוק ימנית אמיתית, הוגנת, שתמנע מעמותות השמאל לעתור נגד המתיישבים ביהודה ושומרון על בסיס קבוע, כשאנחנו יודעים שבית המשפט העליון מקבל את העתירות כמעט על בסיס קבוע ובאופן אוטומטי – את זה יכולנו למנוע היום בחוק הזה, והקואליציה החדשה, קואליציית האחדות הזאת, מפילה את הצעת החוק אולי החשובה ביותר להתיישבות. זה מה שהבטחתם לציבור, ימינה? זה מה שהבטחת, יועז הנדל, למצביעים שלך מתקווה חדשה? נכון, הבטחת גם להפיל את ביבי, אבל לא הבטחת מעולם שתוותר על האידיאולוגיה שלך, על הערכים שלך, על הדברים שאתה מאמין בהם. אני זועק פה מדם ליבי, כי זה כואב לי. כואב לי לראות לאן המדינה שלנו הולכת בשנים הקרובות, לממשלת שמאל רדיקלית. הם לא ייתנו לכם לעשות כלום. הם ימנעו מכם כל דבר שהוא טוב לארץ ישראל, לעם ישראל ולתורת ישראל. כל דבר. אני רוצה לסכם ולומר שאני עדיין מקווה שברגע האמת, בהצבעה הזאת תלכו לפי האידיאולוגיה שלכם, לא לפי הכיסאולוגיה. תצביעו בעד. אני מבקש, לסיום, מכל חברי הכנסת של הימין ומבקש מכולכם להיות נוכחים בשלב ההצבעה, כי זאת יכולה להיות הצבעה צמודה. אולי מישהו בימינה ובתקווה חדשה ישנה את דעתו ויחליט לעזוב את השמאל וללכת עם הימין. אני מנצל את הימים האחרונים שבהם יש לי עוד אפשרות להשפיע, וביקשתי שזאת תהיה הצבעה שמית, כדי שכל אחד ואחד שיצביע נגד החוק הזה ייזכר לנצח כמי שאפשר לעמותות השמאל להמשיך ולעתור נגד מתיישבים ולפנות אותם מביתם. החיוך שלך, חבר הכנסת שחאדה, אומר הכול. אתה המנצח הגדול של היום. הימין מפסיד, השמאל הרדיקלי מנצח. השמאל הרדיקלי מנצח. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז ברכות לרגל ניצחונך. תודה לחברי תקווה חדשה, תודה לימינה. הם עוזרים לך היום להיות המלך הבלתי-מעורער של ארץ ישראל. אתה קובע על ארץ ישראל – אתה, חבר הכנסת שחאדה, וחברך חבר הכנסת טיבי, שבטח מאוד מרוצה להיות זה שמכריע את גורל ארץ ישראל. זה מה שקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת זוהר. ישיב, בשם הממשלה, השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס להצעה, אני רוצה להתייחס רק לשני דברים קצרים. אתמול הבנו שבעצם מצעד הדגלים עובר ליום שלישי. אני מבין שכוחות הביטחון, עד יום שלישי – יום חמישי מסוכן בגלל שעבאס לא מסכים. זה מסוכן לקואליציה, לא לביטחון. ביום שלישי הכול אפשרי, המצעד יצעד. למה? בגלל שעבאס מסכים ביום שלישי; לא מסכים ביום חמישי. אז תודה לך. אני מודה לך, מר עבאס, ששכנעת את השב"כ, את המוסד, את צה"ל, את המשטרה ובעיקר את המפכ"ל לאפשר לנו לצעוד במדינת ישראל עם דגל ישראל ביום שלישי. סחתיין, תודה רבה. לגבי ניצן הורוביץ, אני רוצה רק לומר: מגוחך. שמתם אותו בקבינט המדיני-ביטחוני. הרי הבן אדם הזה בעצם רוצה להסגיר את כל חיילי צה"ל להאג. אז אתם מבינים לאן הגעתם? שפל המדרגה. לא אכפת לכם כלום. אתם הולכים כמו עיוורים, פרה עיוורת הולכת, ומה שחשוב לכם זה רק הכיסאות פה. זה מה שמעניין אתכם. מירב בן ארי, אני רק אענה לך בקצרה לגבי מה שאמרת למיקי. בגללך ובגלל פולקמן ובגלל אנשים כמוך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ידעתי שתגיד את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. הייתם שם איתנו והייתם סוסים טרויאניים לא הצלחנו להעביר כלום. זה הסיפור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ידעתי שתגיד את זה. נתניהו ראש הממשלה 12 שנה. כל פעם מפלגה אחרת חוסמת אתכם. ידעתי שתגיד את זה. שמעתי עליכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדבר, ברשותכם, לגבי הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 12 שנה הוא ראש ממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי מה קורה כאן, בעצם? מה שקורה כאן, יש כאן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, אדוני השר, רק רגע. אני מבקש מכולם לשבת. אי-אפשר ככה. השרים, נא לשבת. חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, נא לשבת. חבר הכנסת זוהר, נא לשבת. חברי הכנסת חיים כץ ועודד פורר, בבקשה לשבת. השרה גמליאל, נא לשבת. חבר הכנסת כץ ופורר, בבקשה לשבת. חברות הכנסת סילמן והשכל, בבקשה לשבת. חברות הכנסת סילמן והשכל, בבקשה לשבת. חברות הכנסת סילמן והשכל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הן עדיין מתרגשות מהקואליציה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן צור, סגן השר בן צור. סגן השר בן צור, אתה אפילו לא שומע אותי. חברי הכנסת כץ ומלינובסקי, בבקשה לשבת. כל אחד צריך כאן הזמנה אישית. לשבת. שבו, אני מבקש. נא לדאוג שכולם ישבו במקומם. בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לפיד ובנט עסוקים בהנדוס תודעה כבר למעלה מחודשיים. הם קוראים לממשלה שלהם "ממשלת אחדות" – תקשיבו לבדיחה – ו"ממשלת שינוי". האמת שזאת ממשלה של צפונבונים אשכנזים, בעיקר בגבולות רעננה ותל אביב. תקשיבו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם הקשקוש הזה, אף אחד לא מאמין לזה כבר מזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמנעו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מאמין בזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> האחדות היחידה שיש שם זה עם מנסור עבאס – המזרחי היחיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה חושב שאתם – – – מאיפה זה בא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בעצם זאת ממשלת שנאה ותרעלה. דרך אגב, מה שיקרה כאן, אני רוצה לומר: בא בן אדם הזוי שקוראים לו בנט ועם שישה מנדטים – שישה מנדטים – הורס את הדמוקרטיה במדינת ישראל. הרי ברור לכם לחלוטין שבהמשך יהיו מפלגות עם שני מנדטים, שני עריקים, שלושה. תמיד יבקשו מה שיבקשו, ירצו לקבל. מנסור עבאס באופן מעשי מנהל את הממשלה, ואני אסביר לכם גם מדוע – בגלל שבנט ולפיד כל בוקר יתקשרו אליו, יבדקו איך הוא מרגיש, האם הוא חולה, צריך מסז', צריך עוד קצת כסף, צריך עוד כמה יישובים לבדואים, צריך עוד כמה כבישים. הם לא מבינים. הוא יגיד להם, דרך אגב: אני מסכים לחוק הזה כן, לחוק הזה לא, לתקציב הזה כן; נא להוריד בתקציב הביטחון, לא מתאים לי; תביאו לנו, אנחנו הערבים מקופחים. דרך אגב, לא הבנתי איך אתם מקופחים. אתם אזרחי מדינת ישראל, מקבלים תקציב כמו כל אזרח במדינת ישראל. גם כאן, דרך אגב, אנחנו נקבע קריטריונים. עוד מעט אני אגיד על מה. אז לכן, מי שיהיה בפועל ראש הממשלה זה מנסור עבאס. זאת פעם ראשונה בתולדות המדינה שמי שמנהל את הממשלה זה ערבי מהמפלגה האסלמיסטית, שקשורה עוד לאחים המוסלמים. בא במתק שפתיים, כאילו: אני רוצה להיות איתכם. זה מה שהם לא מבינים, כל הצפונבונים. הם לא מבינים מה המטרה שלו. גם בנגב הם חושבים – אתמול נסעתי בנגב; הפקרות שלמה. הפקרות. אז לא, הם לא רוצים הרי את היישובים בנגב, כדי לשחרר את איפה שהם יושבים. הם לא מבינים בכלל מה הם רוצים. הבדואים רוצים גם עוד קרקעות של המדינה וגם להישאר באותו מקום, גם זה וגם זה, כמו שהם עושים בכל דבר. << קריאה >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, דרך אגב, אני אשמח מאוד אם יקימו לבדואים כמה ערים. << קריאה >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, רק שנייה, אלחרומי. אלחרומי, אני מוכן להביא אותך ליישוב שלי. אם אתה מסכים ליישובים כאלה ושכל הבדואים יעזבו את האדמות, אהלן וסהלן. הרי אתה יודע שזה לא נכון. אבל מה מצחיק פה? מי טיפל בבדואים בשש השנים האחרונות? ימינה. אורי אריאל. הם ביקשו את זה. בנט, אתה ביקשת את זה, אצלך. את מבין את הצבוע הזה, השקרן, הנוכל? כאן כל מילה שלו שקר, אין מילה שהוא לא משקר בה. כל זה למה? הוא רוצה להיות ראש ממשלה, עם שישה מנדטים. הרי נראה לכם באמת שהוא ניהל משא ומתן עם הליכוד? עניין אותו הליכוד? מעניין אותו ארץ ישראל? מעניין אותו תורת ישראל? מעניין אותו רק דבר אחד: בנט ונפתלי. לכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, בושה וחרפה. אתם פשטתם את הרגל. לא היה כזה דבר בתולדות מדינת ישראל. התקבץ לו פה ערב רב. אין קשר בין שמאל לימין, אין קשר בין בני בגין למנסור עבאס, בוודאי לא למרצ. הכול לא חשוב. הייתה לכם מטרה אחת: להפיל את ראש הממשלה נתניהו. עכשיו הפלתם אותו, יאללה. נו, מה עושים מחר בבוקר? מה עושים? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם לא שוכחים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי רוצים – שמעתי את זנדברג רוצה בעצם לקדם תחבורה בשבת. למה לא? למה לא? רוצה ניצן הורוביץ לקדם את הגיור הרפורמי ואת ברית הזוגיות. למה לא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא? לאזרח ותיק לא מגיע – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא רצה לקדם את הגיור הרפורמי כשהוא היה איתי עוד במתווה הכותל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? מפני שמבחינתו צריכים להיות פה הרפורמים, לא היהדות. רק הרפורמים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מבינים? ומי יושב איתו? אורבך, אורבך עם הכיפה. אורבך. הרי אתם, מה שמעניין אתכם זה הקנביס, דברים מהסוג הזה. על זה יש לכם קונסנזוס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי כבישים בונים הפקידים, לא צריכים אתכם. הרי בסוף המדיניות באה בדברים הקונטרוברסליים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. באמת לא צריך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם תבנו את ארץ ישראל? הרי הורוביץ – מנסור עבאס לא יאשר. למה שיאשר? הרי אתם יודעים. הרי אתם בעד לפתוח עוד חנויות חזיר בשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אצל ליברמן אתם נבנים – אמרתי – מהשבת והחרדים. דרך אגב, תעבירו את חוק הגיוס, בבקשה. דרך אגב, אז רציתי להעלות אותו ככתבו וכלשונו. הוא עבר בקריאה ראשונה – מי התנגד? לפיד וליברמן. אז אתם מבינים כמה צביעות, כמה שקר. הייתם קמים, עולים לפה, מדברים כל יום. אתם לא מתביישים? לפיד, באישון לילה השבעתם ממשלה מופקרת. הרי אתם מופקרים. אתם גונבים את התקציב של עם ישראל. הרי היום אתם עושים 28 שרים – על כמה? על 56 חברי כנסת. אני עשיתי חשבון – אחד לשניים. אתם רוצים להביא לפה עוד 30 ח"כים. אתם הולכים לעלות למדינת ישראל 200 מיליון שקל. הממשלה הקודמת עלתה 108, וגנץ, החבר שלכם, שדד חצי ממנה – רצה 17 שרים. אתם יודעים את האמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי – – – ראש הממשלה שלך נתן לו 17 שרים. תפסיק כל הזמן להתלונן. מספיק כבר. 450 מיליון שקל – – – כל היום בכי ובכי. מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הליכוד מעולם לא קיבל אחד לשלושה. כן, הממשלות הכי קטנות היו בעצם אצלנו, אבל אתם עליתם, שדדתם את הקופה. מה שנקרא – אתם לא מתביישים. מה שמפריע לי זה הצביעות שלכם, זה הגועל נפש – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו הצביעות הכי גדולה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שאתם כל היום משקרים מבוקר עד לילה. מיקי לוי כאן? אתה לא מתבייש? בזבוזים? ראש ממשלה חלופי – לפיד. שני אאודים באים לשכונה, למה לא? לבית קפה שבו היה יושב כל היום. סוגרים – למה לא? הרי זה אצלך, ראש הממשלה החלופי. אתה החלטת שאתה תהיה. הרי אתה לעגת על זה רק לפני חודשיים. זה רק מראה את כל הצביעות שלכם, את השקר, את הנהנתנות שלכם. כולכם, כפי שאמרתי, צפונבונים. רובכם עשירים מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די כבר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מעולם לא ראיתם אנשים עניים. אתם לא ראיתם מישהו – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – של הצפונבונים העשירים. מי שם אותך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתם לא ראיתם אנשים מהעשירון השביעי ומטה – מדוע? אתם רואים אותם רק בסרטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם השטויות האלה. למה אתה מאמין לדבר הזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם לא חברים שלכם. הם לא שכנים שלכם. אתם – כלום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר. מי אתה שתחליט? מי שאתה שתחליט על הצפונבונים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם, ברגע שהקופה נופלת אצלכם, אין לכם אלוהים, מה שנקרא, תרתי משמע. לא מעניין אתכם כלום. דרך אגב, עכשיו תביאו לפה עוד 70 ח"כים, תשנו חוק, תעלו לעצמכם את המשכורות. אתם תביאו את החוק. זה אתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – די כבר. כל היום – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בשמאל במדינת ישראל – תמיד אמרתי, ואתם רעשתם – זה האנשים הכי אלימים. הכי מושחתים במדינה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הכי מושחתים והכי אלימים. דרך אגב, לא רואים כלום ממטר. לא רואים, לא את היהדות, לא רואים את הערכים היהודיים, לא רואים את המזרחים, לא רואים גם את הערבים. רק את עצמם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – די – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קבוצה אליטיסטית שדואגת לה ולילדיה – בכל נושא, תבדקו אותי; בכל נושא, מהתרבות, אקדמיה, כלכלה – מה שאתם רוצים – בית המשפט העליון, הכול. דרך אגב, אני ניסיתי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, רק חצי דקה אחרונה, אחרי שהוספתי זמן. זה כבר אחרי התוספת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה להגיד למר אורבך: מר אורבך, אני לא מתייחס לערב רב הזה. אתה יהודי עם כיפה. אני מציע לך – לך, לגברת סילמן: לפחות אל תעשו חילול השם, אתם ואלקין. אני, על מתווה הכותל, לא הייתי מוכן לוותר – למה? אני לא יהודי דתי, אני מסורתי. הם הולכים לעקור את כל מסורת ישראל. אתם לא מתביישים? לפחות תורידו את הסממנים היהודיים על מנת שיבינו שאתם כמוהם. אתה לא מתבייש שאתה עונה למנסור עבאס ולא לרב דרוקמן? אתה הולך בכלל לבית הכנסת? עזוב נפתלי בנט – נפתלי בנט, אף פעם לא האמנתי שהוא דתי. אבל אתם, אתם לא מתביישים? איזה חילול השם אתם עושים. מה חשבתם, שזה רק בינינו? תסתכלו בציבור, מה הוא חושב עליכם. תסתכלו איך יהדות העולם מסתכלת עליכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת השר אמסלם, תודה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני מציע לכם, יש לכם עוד יומיים לממשלה הארורה, הזדון הזאת, שרוצה להכחיד כל סממן יהודי במדינת ישראל. רוצה לעשות את המשנה של מדינת כל אזרחיה – זה מה שמעניין אותם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, תודה. מה עמדת הממשלה – לתמוך בחוק או להתנגד לחוק? מהי העמדה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עמדת הממשלה, כמובן, היא לתמוך בחוקים הלאומיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין את השר איתן גינזבורג, בשם שר המשפטים. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> יש אפשרות לשר נוסף לדבר במסגרת זמן של חמש דקות. שאלתי וענה השר אמסלם: לתמוך בחוק. << דובר >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר >> לא, הוא אמר שהוא בעד לתמוך בחוקים לאומיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין דרך אחרת להציג את זה ואין טעם לייפות את המצב. האמת, כששמעתי אותך, השר אמסלם – ודי התביישתי לשמוע איך שאתה מכנה פה חברי כנסת ואיך שאתה קובע מי יהודי ומי לא יהודי. אני שואל אותך: מי שמך לקבוע מי יהודי ומי לא יהודי? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא אמרתי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> מי שמך לקבוע אם אנחנו אוהבים את היהדות או לא אוהבים את היהדות? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה בכלל לא מה שהוא אמר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> הייתי מציע בהקשר הזה קצת צניעות. אף אחד פה לא פחות יהודי ממך. אף אחד פה לא אוהב את המדינה פחות ממך. הייתי מציע בהקשר הזה מעט צניעות. כל מטרתה של הצעת החוק הזאת, שהגיש אותה חבר הכנסת זוהר, היא למנוע מבית המשפט העליון את האפשרות לדון בעתירות שמוגשות על ידי עותרים ציבוריים. כלומר, חבר הכנסת זוהר – וכנראה שהוא גם לא היחיד – רוצה לצמצם את סמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ כך שלא יוכל לדון בעתירות שמוגשות כנגד רשויות שלטוניות. לכן, עמדת משרד המשפטים היא כמובן להתנגד. אני מציע שנפרק לרגע את הצעת החוק ונבין מה באמת עומד מאחוריה. דבר ראשון, חשוב לזכור שהיכולת להעביר ביקורת שיפוטית על פעולות מינהליות, פעולות שהממשלה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק שנייה. צודק חבר הכנסת אבו שחאדה. רבותיי, אני מבקש, נא לשבת במקום. נא לשבת. כולם בבקשה לשבת. נא לשבת. נא לשמור על שקט. אנא, אם אפשר להגביר קצת את המיקרופון של השר, כדי שישמעו אותו יותר טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> היכולת להעביר ביקורת שיפוטית על פעולות של מינהל ציבורי ושל ממשלה היא אחת מאבני היסוד החשובים במשטר הדמוקרטי. הביקורת השיפוטית היא ערובה הכרחית שרשויות השלטון וכל אדם שממלא תפקיד ציבורי יפעלו בהתאם לחוק ולא ינצלו את כוחם לרעה, כי זה מה שנמסר להם – נמסר להם החוק והכוח בנאמנות מהציבור. הגישה החופשית של האזרחים והתושבים בישראל לבית המשפט הגבוה לצדק היא אינטרס משותף של כולנו, השר אמסלם וחבר הכנסת זוהר. הגישה הזאת מבטיחה שבמקרה שבו נפל פגם בפעולה שלטונית או באי-עשייה שלטונית – יבואו וייתנו מזור. בלי בית משפט, הרבה דברים שאנחנו היום חווים אותם לא היו קורים. בין השאר, אני לא הייתי יכול להיות אבא, אדוני. אני לא הייתי יכול להביא ילדים בישראל, כי הממשלה עוד לא הבינה שיש פה אזרחים שחיים קצת אחרת – זה רק בזכות בית המשפט העליון. הוועדה רוצה למנוע – אתם רוצים למנוע, שאף אחד לא יוכל לגשת, רק עם בעיה פרטנית. יש פה גם סוגיות ציבורית, וכאשר הממשלה מקבלת החלטות בגלל שיקולים זרים, משתמשת לרעה בכוח שלה, בכוח שניתן לה או פועלת בניגוד לדין, צריך שיהיה פה סעד, צריך שהפגם הזה יתוקן. התפקיד של בית המשפט העליון – אנחנו לא צריכים רק להפריד בין רשויות, צריך גם לאזן ולבלום רשויות אחרות, וזה אינטרס משותף של כולנו, של כל באי הבית הזה וכל אזרחי ישראל. כולם רוצים שהרשויות הציבוריות – וחבר הכנסת זוהר, גם כן, גם הרשות המחוקקת והמבצעת על כל השלוחות שלה, יפעלו בהתאם לכל שלטון החוק, כמצוות החוק ועל פי יסודות הדמוקרטיה. אדוני היושב-ראש, לקראת סיום אני רוצה לחדד שתי נקודות חשובות. הנקודה הראשונה היא שזה לא משנה אם מי שהצביע על פגם שלטוני ועתר לבג"ץ הוא מי שנפגע ישירות מהעוולה או שהוא עותר ציבורי. עוולה היא עוולה, ואם גילינו עוולה, צריך להציב תמרור ולפנות למי שיכול לתקן אותה. מה שכן חשוב הוא שכל פגם ייבחן תמיד בידי רשות שיפוטית עצמאית, ואם צריך – שהיא גם תתוקן. הצעת החוק הזאת עלולה לפגוע ללא צורך בכוח של הביקורת השיפוטית כלפי רשויות השלטון. הנקודה השנייה, אדוני, היא שחשוב שנזכור כולנו שבית המשפט לא יוזם הליכים משפטיים ושיפוטיים. הוא לא ממציא תיקים ודיונים. הוא פועל רק בנושאים שמגיעים אליו ודברים שמביאים לפתחו. הוא אפקטיבי בהקשר הזה. הוא דן במה שמגיע לפתחו, ואז, רק אחרי שהוא שמע את הצדדים וראה ראיות, הוא מכריע. הסמכות של בית המשפט לדון במקרים שמתאימים בלבד, בעתירות שמביא בפניו עותר ציבורי, לא משנה את ההליך השיפוטי ולא גורעת מהמעמד או מהכוח של רשויות שלטון אחרות. הכול ממילא קבוע בחוק. במעמד הזה כן יש מקום להזכיר שההלכה, בכל הנוגע לזכות העמידה והיקף זכות העמידה, התפתחה לאורך השנים. כמו שנעשה בסוגיות אחרות, משפטיות וחוקתיות, גם את זכות העמידה אפשר לבחון, לשקול ולדייק, אבל למנוע אותה – זה פשוט בלתי נתפס. לכן אני מציע, אדוני, לאור העובדה שהצעת חוק פרטית זו טרם נדונה בוועדת שרים לחקיקה – על פי תקנון הממשלה, הצעת חוק שלא נדונה בוועדת שרים לחקיקה דינה להידחות על ידי הממשלה. עמדת הממשלה בהקשר הזה היא להתנגד להצעת החוק מכיוון שהיא לא נדונה בוועדת שרים לחקיקה, השרים לא דנו בה ולא שמעו את עמדת המשרדים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> על כן, אנחנו מבקשים להתנגד להצעת החוק הזאת ולהסיר אותה מסדר-יומה של הכנסת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. רבותיי, במציאות הדו-ראשית הזאת, על מנת שלא אתחיל לקיים פה דיון משפטי ופילוסופי שלם על עמדת הממשלה, אנהג, לצורך העניין, באופן כזה שלמרות שלא ברור אם הממשלה בעד או נגד, בכל אופן אאפשר להתנגד להצעה כאילו הממשלה הודיעה שהיא תומכת בה. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן, שהייתה ראשונת המבקשים להתנגד, לעלות. בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כן, הייתי הראשונה לבקש להתנגד, כי חשבתי שמדברים פה באמת על איזשהו משהו ענייני לגבי החוק הזה. אז קודם כול אגיד שבשם הצפונבונים אני רוצה לדבר, וגם בשם ממשלת הזדון והרוע וכו', ולומר כזה דבר: קצת תמוה לי ומוזר לי – אולי עוד לא התרגלתי – שבישיבת המליאה האחרונה של ממשלת הליכוד, מכל החוקים הבוערים, החשובים, באמת כאלה שנורא נורא בוער לכולם, והיה צריך להעלות אותם – ואולי גם התעלמות מהחובה להקים את ועדת החקירה של אסון מירון – דווקא החוק הזה עולה כאן לדיון, חוק שעוסק בהגבלת זכות העמידה בפני בית המשפט. אני רוצה רגע להסביר שמה שכתוב שם – כי אמרתם: בואו תקראו את החוק, אז כתוב שעניינה של ההצעה הזאת לתיקון חוק-יסוד: השפיטה הוא להגביל את זכות העמידה של העותרים באופן שמקובל בעולם ובהתאם לזכות עמידה שהייתה נהוגה בישראל טרם נשחקה בפסיקת בית המשפט. אז מעבר לתמיהה הזאת שהבעתי פה כרגע, אני גם רוצה לתבוע את עלבונו ועלבונם של אנשי ימין שיושבים כאן וכן מגיעים לבית המשפט עם עתירות כאלה ודומות ומייצגים כאן תנועות. זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין שהוא באמת מאוד מאוד עקרוני. בניגוד להצעה הזאת, זו הצעה שבאה להיטיב – אתם מבינים שהיא לא באה להיטיב עם כל הזכויות של האדם והאזרח ולשמור על הזכויות שלו. בכלל, מדובר, פר סה, כמו שאמר כרגע חבר הכנסת מיקי זוהר: בואו נעיף את ארגוני השמאל. בואו לא ניתן לארגוני השמאל את זכות העמידה, כי זה לא נוח, כי כולם לא רוצים לשמוע ביקורת, אף אחד באמת לא נוח לו. מפחדים. אז בואו באמת נוציא – נבטל את זכויות האדם, נבטל את זכויות האזרח של אלה שאין להם את הפה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> העמדה הזאת שקיימת שחיקה במשך השנים במגבלות של זכות העמידה בפני בג"ץ ושזה גם מקובל בעולם כולו – זה פשוט שגוי. זה מוטעה. פשוט צריך להסתכל, לקרוא ולראות שההפך הוא הנכון. מדובר במעשה שהוא קיצוני מבחינה השוואתית, ומעמד העותר הציבורי זה דבר שהוא חשוב מאוד וחיוני בדמוקרטיה ובכל הדמוקרטיות בעולם. בעיקר בעיקר חשוב – ושימו לב: אולי צריך להחזיר את המונח הזה "שלטון החוק". בניגוד להשקפת העולם שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק, תפקידו של בית המשפט הוא לא רק "להעניק סעד למי שנפגע" ולא רק להיות הבורר והמכריע בענייני סכסוכים; יש לו גם תפקיד חשוב מאוד שנחקק בכנסת הזאת. בכנסת הזאת חברי הכנסת חוקקו – התפקיד שלו זה הגנה על שלטון החוק, על ערכי היסוד של המדינה, על חוקיה ועקרונותיה החוקתיים – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – איפה הייתם – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לפי ההצעה הזאת – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> היינו באותו מקום שאתה היית? כנראה שלא. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא ראינו – – – לא ראינו – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לפי ההצעה הזאת, גופי השלטון יהיו חסינים לחלוטין מביקורת של בג"ץ – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – איפה – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אם לא יימצא עותר ספציפי שיעתור לבג"ץ – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא שומעת אותך, אז חבל על הדיבור. תבוא ותדבר איתי אחר כך. ישנן החלטות רבות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, רגע. חבר הכנסת בן גביר, תודה. חברת הכנסת רייטן מרום, הזמן נגמר. משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיימת. תודה רבה. לבסוף, אני רוצה באמת לבוא ולומר שאסור לתת יד לאותו ניסיון, שהוא פשוט בלתי ראוי, לשחוק ולהקטין את כוחו של בית המשפט העליון, והכול מתוך פחד ובהלה. לא לעשות את הדברים האלה. אני מבקשת שלא תלכו שבי אחרי מילים יפות כמו "הסדרת דוקטרינת זכות העמידה תהווה צעד ראשון להשבת האיזון הראוי בין שלוש הרשויות". מדובר בהטעיה מסוכנת שמסתירה את הכוונה האמיתית של חברי הכנסת: פשוט להרוס את האי-תלות של בית המשפט העליון. אני מבקשת מכולם להתנגד להצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. ישיב, אם מעוניין בכך, חבר הכנסת מיקי זוהר. חבר הכנסת זוהר, אתה רוצה להשיב? בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, ואחר כך ההצבעה. חבר הכנסת מאיר כהן, אחר כך ההצבעה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו רגע לפני ההצבעה, ואני לא מתכוון לפנות לשמאל בעניין הזה, כי אני יודע שחבל לי על הזמן. אני לא רוצה לבזבז לא את זמנכם ולא את זמני. אני רוצה להסתכל עליכם, חברי תקווה חדשה וחברי ימינה, אני רוצה לפנות אליכם אישית ולומר לכם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> השמאל החדש. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בסוף הציבור יזכור אתכם על פי האידיאולוגיה והערכים שלכם. אם אתם היום תצביעו נגד, אתם בוגדים באידיאולוגיה ובערכים שאתם גדלתם עליהם, שאתם התחנכתם עליהם, שהציבור שהצביע לכם מצפה מכם לממש. אם אתם תצביעו היום נגד, אתם תפילו הצעת חוק שתסכל בעתיד עקירה של יהודים מביתם. אתם תפילו הצעת חוק שתאפשר לעמותות השמאל הממומנות והקיצוניות להמשיך לעתור לבית המשפט העליון ולפנות יהודים מביתם על בסיס קבוע. ואתם יודעים טוב מאוד שכשאתם תצביעו נגד הצעת החוק הזו הציבור שלכם לא ישכח את זה לעולם; הוא לא יסלח לכם לעולם, משום שאתם בוגדים בעקרונות הבסיסיים שאתם מאמינים בהם. לכן, אני קורא לכם, שנייה לפני ההצבעה: תתעשתו. אל תיפלו למלכודת הזאת. לכו עם האמת שלכם. תצביעו בעד הצעת החוק. האמינו לי, השמאל לא יוותר עליכם כל כך מהר. הוא רוצה כבר להיות בקואליציה; הוא רוצה כבר להיות בממשלה. אל תתקפלו בפני השמאל, כי מי שמתקפל בפני השמאל בסופו של דבר נמחק בימין. תצביעו בעד ההצעה. תשמרו על האמת שלכם ועל האידיאולוגיה שלכם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אם כן, וחברות וחברי הכנסת, נא לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה. בבקשה לשבת. נא לשבת כולם. הוגשה לי בקשה, חתומה על ידי למעלה מ-20 חברי כנסת, לקיים הצבעה שמית, ולפיכך אני מבקש מהמזכירה לעבור להצבעה שמית על הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה) – ההצעה של חבר הכנסת מיקי זוהר – בקריאה הטרומית. מזכירת הכנסת, הצבעה, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד סעיד אלחרומי – נגד זאב אלקין – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. רבותיי, נא לא להפריע. חבר הכנסת זוהר, נא לא להפריע. חבר הכנסת זוהר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לא להפריע. חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, לא להפריע, תודה. המזכירה, בבקשה, אנא להמשיך. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק. אי-אפשר להעיר אחרי כל הצבעה. תודה. חבר הכנסת זוהר. חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. חבר הכנסת זוהר, נא לשבת. חבר הכנסת שטרן, אני לא צריך עזרה. נא לשבת. תודה רבה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוריאל בוסו – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת זוהר, מספיק. שב, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עמר בר לב – נגד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד ניצן הורוביץ – נגד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – נגד שרן מרים השכל – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת זוהר, אי-אפשר לנהל ככה הצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל וולדיגר – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אי-אפשר לשמוע ככה שום דבר. נא לשבת. מי שרוצה להישאר באולם יכול, אבל בבקשה לשבת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) חיים כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המזכירה, אי-אפשר לבוא אלייך בטענות. זה באמת קשה מאוד. רבותיי, נא לשבת ונא לשמור על השקט. הסדרנים, אנא תעזרו לנו כדי שאנשים ישבו ושיהיה כאן סדר. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, מספיק כבר. מספיק. חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, מספיק כבר. זה לא כיכר השוק פה. מספיק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חווה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד אורית פרקש הכהן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – נגד יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד יואל רזבוזוב – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – נגד נירה שפק – נגד איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא, קראי בבקשה שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. חברי הכנסת, אנא, לשמור על השקט. אנא, לשמור על השקט. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד חילי טרופר – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא או נמצאת כאן, באולם המליאה, חבר או חברת כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כך, אין. תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, אנא, לסכם את הקולות על מנת שאוכל להודיע את התוצאות. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אלה תוצאות ההצבעה: בעד – 41, נגד – 57, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה) לא אושרה בקריאה הטרומית והוסרה מסדר-היום. אם כן, חברות וחברי הכנסת, עד כאן פרק הצעות החוק לדיון מוקדם. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום הסטודנט << הלסי >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> אנחנו עוברים כעת לנושא הבא בסדר-היום – ציון יום הסטודנט, הצעות לסדר-היום מס' 5, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 40 ו-41. חברות וחברי הכנסת, אנא, לשבת. מי שמעוניין – רבותיי, מי שמבקש להיות באולם, נא לשבת. נא לשבת. חברי הכנסת, מי שמבקש להיות באולם, בבקשה לשבת. העוצמה של מדינת ישראל נשענת במידה רבה על ההובלה בטכנולוגיה, בפיתוח החקלאי, בהייטק ובמחקר פורץ הדרך בתחומים רבים. התשתית של כל אלו היא ההשכלה הגבוהה. באוניברסיטאות ובמכללות לומדים אלה שבתוך שנים מעטות יישאו על כתפיהם את המשק הישראלי ואת היכולת להמשיך ולהיות מובילים בעולם בתחומים רבים. המדענים, החוקרים, אנשי הכלכלה והקצינים הבכירים בצבא של הדור הבא הם הסטודנטים של היום. זהו ההון האנושי שלנו, ואנו חייבים לעשות הכול כדי להבטיח את יכולתם של הסטודנטים לקבל את ההשכלה הגבוהה הטובה ביותר ולתת בידיהם את היכולת להוביל בעתיד הקרוב והרחוק. תקופת הלימודים היא מהתקופות היפות והמיוחדות בחייו של כל מי שזכה ללמוד באוניברסיטה או במכללה, אבל זוהי תקופה לא פשוטה. הצורך לעמוד בעומס גדול של לימודים ובחינות, בצד הצורך לעבוד על מנת לשלם את שכר הלימוד, לקיים את חיי היום-יום ובלא מעט מקרים גם לשלם דמי שכירות עבור מקום מגורים סמוך למוסד הלימוד – כל אלה מטילים על הסטודנטים מעמסה גדולה ביותר. המעמסה הזאת קשה במיוחד עבור אלה שכבר הקימו משפחות ולא אחת הם גם הורים לילדים קטנים. מטבע הדברים, ועל מנת לאפשר לכל מי שמעוניין ללמוד ולהצליח, יש צורך בהשקעות לא מבוטלות; לא רק בסיוע למוסדות הלימוד עצמם, אלא גם בהנגשת ההשכלה הגבוהה לכלל שכבות האוכלוסייה ובמתן מלגות. לאורך השנים עסקה הכנסת רבות בסוגיות אלה ופעלה כדי לסייע לציבור הסטודנטים ועל מנת לשפר, עד כמה שניתן, את הנגישות של ההשכלה הגבוהה. ציון יום הסטודנט היום בכנסת הוא חלק ממאמץ זה, שאנו כאן מחויבים לו באופן מלא. אני מבקש, כמובן, להודות לחברת הכנסת מירב בן ארי, שיזמה את קיום היום הזה השנה כאן, בכנסת. אני מאחל לכל הסטודנטיות והסטודנטים הצלחה גדולה בלימודיהם והגשמת המשאלות האישיות והמקצועיות של כל אחת וכל אחד מכם. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לשאת דברים. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, ראשית, תודה לך, אדוני, שהגעת וכיבדת אותנו בנוכחותך, אחרי תקופה שניסינו להביא את יום הסטודנט – בחודש מאי, אבל לצערי, בגלל מבצע שומר החומות האירוע נדחה. אבל דווקא יצא לנו טוב, כי בסוף היה אירוע מקסים, מכבד, באמת. עשרות סטודנטים וסטודנטיות צבעו את המקום קצת, הוסיפו קצת צבע, אחרי הרבה זמן שלא ראינו אותם בקמפוס. דיברתי על זה שלקחתי על עצמי את השדולה של הסטודנטים כי זה גם גורם לי להרגיש קצת יותר צעירה, שזה תמיד נחמד, וגם כי בסוף, אני חושבת שהבית הזה צריך להיות הבית של הסטודנטים. הסטודנטים עברו שנה מטלטלת, מטלטלת. היו כמה שחשבו – אמר היום יו"ר התאחדות הסטודנטים: כשנפלה עלינו הפנדמיה, אותה מגפה, אמרנו: טוב, נחמד ללמוד עם פיג'מה מהבית. אבל בסופו של דבר נפלה עליהם מכה, מכה אמיתית. והציבור שהכי נפגע, הכי נפגע, מוכח מחקרית, זה הציבור של הסטודנטים והצעירים במדינת ישראל, מכל מגזר, ללא הבדלי דת, גזע ולאום. כי בסופו של דבר כל המהות – ודיברת על זה גם אתה היום בכינוס, מאוד יפה, ואמרת שכל המהות זו האווירה הסטודנטיאלית, עד כדי כך שאני אספר לכם את מה שסיפרת לנו. אמר כבוד היושב-ראש שמה שהוא זוכר זה שההורים שלו לקחו אותו ליום הסטודנט, כשהיו, אז אני חושפת את מה שסיפרת גם לסטודנטים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה עוד לפני שהייתי סטודנט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. זה עוד כשהיית – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ילד קטן, כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ילד קטן. וזו בדיוק אותה האווירה הסטודנטיאלית שנלקחה מהם, ובצד האווירה נלקחה מהם גם הכלכלה והפרנסה, כי העבודות הראשונות שנפגעו הן העבודות של הסטודנטים, הראשונים שנזרקו – סליחה – לחל"ת זה באמת הסטודנטים, והיום ברוך השם לאט-לאט הם חוזרים. והדבר המשמעותי בפגיעה הכלכלית זה לחזור הביתה – לחזור הביתה, לגור עם ההורים, לוותר על המעונות ובאמת לוותר על החוויה הסטודנטיאלית. שני דברים לקחתי מהכנס: האחד – אנחנו צריכים לרכז מאמץ בשנה הזאת, ואני בטוחה שנעשה את זה ביחד, מימין ומשמאל – גם חברת הכנסת קטי שטרית, שהובילה את השדולה כאן בשנתיים האחרונות, גם אתה, שבאת והצעת שנעבוד ביחד בשביל לקדם, ואנחנו צריכים לקדם, ואני יודעת שיש בית מימין ומשמאל, מהקואליציה ומהאופוזיציה, לקדם את הזכויות של הסטודנטים והסטודנטיות. הדבר השני – שבאמת באמת, אם יש משהו טוב שצמח מהקורונה זה פשוט שמספר הסטודנטים עלה ב-10%, כמעט 20%. היא נזהרה בדבריה, יפה זילברשץ, יו"ר המל"ג, היא אמרה שהמספרים גבוהים אבל עוד לא בדקו, כי מן הסתם לא הסתיימה השנה, ואנחנו רוצים לראות שבאמת סיימו. אז זה שאין טיול בדרום אמריקה או דברים אחרים הביא את הסטודנטים והסטודנטיות אל המוסדות האקדמיים, וזה דבר מבורך, כי זו הדרך. מילה אחרונה, כי מרוב הלחץ של כל כך הרבה דוברים אני רוצה להתנצל. שמענו כמובן את חברי הכנסת, ותודה שהגעתם, חברי הכנסת, אבל לא שמענו מספיק נציגות גם של המגזר החרדי וגם של המגזר הערבי. שמענו בעיקר את הכללי. אנחנו נתייחס לזה, ואנחנו נמשיך ללוות בכנסת פה, בתוך השדולה. הדבר השני – אני רוצה להגיד תודה, תודה רבה לחברי הכנסת שהגיעו. לך אמרתי בתחילת דבריי, אני אגיד גם בסוף, ובאמת לצוות שלי, לאריאל ולאור, וכמובן לשגיא; לפעמים מרוב שאנחנו אומרים תודה לכולם אנחנו שוכחים להגיד תודה לצוות שעזר לקיים את היום המיוחד הזה, וכמובן, זה הפתח להתחיל להביא לכאן חבר'ה צעירים לשדולות ולכנסים, כי זו המהות של הכנסת. אני אגיד לך מילה אחרונה, כי זה כזה, אתה יודע, סוג של סיום, אבל ייאמר לזכותך שמהרגע שנחתי פה בחזרה אמרתי לך: יריב, צריך לפתוח את המזנון, צריך לפתוח את הכנסים ואת השדולות, ונענית, אז תודה, כי אני באמת מאמינה שהכנסת זה הבית של הציבור הישראלי, וכשבאו ואמרו לי, גם לאחרונה: תהיי שרה, תהיי סגנית שר, אמרתי להם: לא, אני רוצה להיות בכנסת. הכנסת זה הבית של הציבור, ואנחנו נעשה עוד ועוד כנסים ונביא לפה עוד חבר'ה, בעיקר צעירים, לא רק כדי שנרגיש צעירים – כי זה באמת הבית שלהם. אז תודה רבה, ותודה לכל מי שהשתתף בכינוס החשוב הזה היום. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי, ואני מזמין את חבר הכנסת יעקב טסלר. בבקשה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חמש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכנסת מציינת היום את יום הסטודנט. אני רוצה במסגרת זו לציין סטודנטים מסוג אחר, כאלה שאף שהם לומדים ללא הפסקה, כלל לא יודעים מה זה יום הסטודנט. הם אינם זקוקים שיציינו עבורם יום מיוחד, ובזמן שאנו מציינים פה את יום הסטודנט, הם ממשיכים בשגרת לימודיהם. הם לא לומדים משפטים, רפואה, תקשורת, היסטוריה, אבל לימודיהם חיוניים לחוסנה וקיומה של האומה היהודית. רבבות ילדים, נערים ותלמידי ישיבות חובשים את ספסלי תלמודי התורה ובתי המדרש בלא לסמן לעצמם מטרה ואידיאל לקבל תואר כלשהו. הם עמלים בתורה יומם ולילה רק כדי לקיים את מצוות התורה "והגית בו יומם ולילה" וכדי להעביר את המורשת היהודית מדור לדור, זה אלפי שנים. הם לא מכונים סטודנטים, אבל אלו הסטודנטים האמיתיים. הם הסטודנטים שלי. להם מגיעה הוקרה והערכה. רבי מאיר שפירא, זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין ורבה של העיר לובלין, אמר פעם בעת שהשתתף בחגיגת הכנסת ספר תורה את הדברים הבאים: כשגלינו מארצנו שרף טיטוס את הכול, החריב, טבח את העם, ואת הנשארים הגלה מהארץ. התרחש אז הפירוד הטרגי והכואב בין העם לארץ. השארנו הכול מאחורינו ולקחנו איתנו רק את התורה. היא האירה לנו נתיבי גולה וניחמה אותנו. וסיים ואמר: עם ספר התורה בידנו יצאנו מארצנו ועם ספר התורה ביד נשוב לארצנו. בתקופות של צרות ופורענויות הדבר היחיד שאיחד אותנו והחזיק אותנו כעם היה התורה הקדושה, ובכל מצב ובכל תקופה עשו הכול על מנת שקול התורה לא ייפסק לרגע. זה מה שמייחד ומסמל אותנו כעם, ומי שרוצה חלילה לפגוע בעם, מנסה גם לפגוע בתורה ובאותם מקומות שבהם לומדים אותה. ככה היה לאורך ההיסטוריה. במשך אלפי שנים, בכל הפוגרומים, המאורעות והאסונות שעברו על העם היהודי, תמיד התנכלו שונאי ישראל במיוחד לספרי התורה ולספרי הקודש, וכמובן לבתי הכנסיות והמדרשות. זכינו ורבבות תלמידים, כן ירבו, שוקדים ועמלים בתורה ומעבירים את התורה הקדושה מאב לבנו, מדור לדור, ובכל שנה מספרם רק עולה, ברוך השם. חבריי חברי הכנסת, לדאבון הלב כאן בארץ ישראל הולכת ומוקמת ממשלה המבקשת לעקור את הכול. יש מי שרוצה לכלות אותנו פיזית ולשלוח אותנו למזבלה במריצות, ויש מי שרוצים לכלות את הנפש, וכולם יחד הצטרפו לממשלת אחדות, והם יחד מבקשים לכלות את הכול, את הגוף והנפש. היה לא תהיה. לראשונה בתולדות המדינה נחתמו הסכמים קואליציוניים המבקשים לעקור ולקעקע לחלוטין את צביונה היהודי של המדינה בכל תחומי החיים – פגיעה בעולם התורה, רמיסת השבת, חילול קדושת הבית היהודי, מחיקת הזהות היהודית באמצעות הכרה בגיורים מפוקפקים, הכרה ברפורמים, פגיעה במערך הכשרות, פגיעה בקדושת הכותל המערבי, כרסום בכל ערכי היהדות ובסטטוס קוו שהיו נהוגים מאז קום המדינה. מילות ההרגעה של גוש ימינה על כך שיש להם זכות וטו הן מילות סרק. מי שיהיה ראש הממשלה בפועל הוא שר האוצר המיועד ליברמן, שיש לו אג'נדה ברורה כנגד הדת. מפזרים סיסמאות על ממשלת אחדות ואיחוי, אבל עושים בדיוק ההפך. אחד בפה ואחד בלב. מרבית העם היא שומרי מסורת המבקשים לשמור על צביונה היהודי של המדינה. והינה באים – בניגוד להבטחות חוזרות ונשנות ועם פיזור שקרים לכל עבר – וחוברים לליברמן, גדול רודפי הדת ומחוללי ההסתה בימינו, ומבקשים לפגוע ולחבל בכל הקדוש והיקר לנו. כבר אין גבול לצביעות, אין גבול לשקרים. זו ממשלה שתביא לאחדות? לאיחוי? הם שיקרו לאורך כל הדרך כשהיעד סומן מראש. ידענו לעמוד איתנים לאורך כל הדורות אל מול הקמים כנגד השם ותורתו, ויכולנו להם. בעזרת השם, למרות הכול, קול התורה רק יגבר ויתחזק. "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". התורה תנצח. תודה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת סעדי, חמש דקות לרשותך, אדוני, מרגע שתתחיל לדבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, גם אני מצטרף לברכות לחברתי מירב בן ארי, שיזמה את היום הזה. דיברת על שני מגזרים שלא היו מיוצגים היום, המגזר הערבי והמגזר החרדי. אני הייתי בשדולה שלך בבוקר, ואמרתי שמן הראוי היה שהשדולה הזאת גם תהיה ייצוגית, ושיהיו בה נציגים מהחברה הערבית וגם מהחברה החרדית. אז באמת היה אפשר באמת לעשות כנס מייצג. אבל בכל מקרה אני חושב שהיה כנס מוצלח וחשוב מאוד, והשתתפו נציגי האקדמיה ונציגי הסטודנטים. חשוב לי להדגיש, גברתי השרה, שגם הייתה יושבת-ראש, השרה גמליאל, שהייתה יושבת-ראש התאחדות הסטודנטים – נכון, גילה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. וגם לשרת החינוך המיועדת, והיא גם השרה להשכלה גבוהה – כל הפיצול הזה הקודם היה באמת פיצול לא במקום, וטוב שעכשיו חזר ויהיו ביחד. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> זה כבר לא ביחד עם המים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את המים? עד כדי כך? באמת, הנושא של ההשכלה הגבוהה – וגם אנחנו כל הזמן תבענו שתוקם אוניברסיטה בנצרת, ואני מבין שיש החלטה להקים אוניברסיטה בגליל, אז חשוב מאוד, אם אנחנו מדברים על שוויון ועל ייצוגיות, שהאוניברסיטה תוקם ביישוב הגדול בצפון – בנצרת. אנחנו מדברים כמעט על 312,000 סטודנטים, מהם 54,000 סטודנטים ערבים, שזה 17% מכלל הסטודנטים. אנחנו קרובים מאוד לשיעור שלנו באוכלוסייה – 20%. יש עלייה של 110% בעשור האחרון. לתואר הראשון יש גידול של 95%; לתואר השני, גברתי, שרת החינוך המיועדת – 180% עלייה; לתואר שלישי – גידול של 110%. אני יכול להגיד לך שפרופ' ריאד אגבאריה, שאוסף נתונים והוא מרצה והיה דיקן הפקולטה לרוקחות באוניברסיטת בן-גוריון, כתב פוסט בשבוע שעבר. הוא אמר: אתם יודעים כמה סטודנטיות ערביות יש שלומדות לתואר דוקטור? הוא אמר: 10, 25, 100, 500. כולם טעו. מתברר שיש 500 סטודנטיות ערביות שלומדות לתואר השלישי. אז באמת, אנחנו מברכים את כל הסטודנטים, ואני מברך במיוחד בשפה הערבית: (אומר בערבית: כל הסטודנטים שלנו שלומדים באוניברסיטאות בארץ, וחלק גדול מהם לומדים באוניברסיטאות בחו"ל, ובפרט באוניברסיטאות הרשות הפלסטינית: ג'נין, נג'אח, חברון וביר זית.) חשוב מאוד, גברתי שרת החינוך המיועדת, שיש לנו, אמרתי, 54,000 סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות ובמכללות בתוך ישראל. אני אומר לך, כמי שלמד כאן באוניברסיטה העברית בירושלים – למדתי משפטים וחשבונאות, והייתי יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הערבים בישראל – העדיפות הראשונה של כל סטודנט שתשאלי אותו, שהוא רוצה ללמוד באוניברסיטאות בארץ. אבל בגלל החסמים וריבוי החסמים – בין שזה מבחנים פסיכומטריים, בין שזה – אפילו כשמקבלים 800 בפסיכומטרי ומקבלים 120 בבגרות, לא מתקבלים לפקולטות רפואה ולפקולטות היוקרתיות, so called, לכן הם נאלצים ללכת ללמוד בחו"ל. יש לנו בערך 15,000–20,000 סטודנטים שלומדים בחו"ל, מהם בערך 10,000, אולי, באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, בין שזה האוניברסיטאות בג'נין, בא-נג'אח, בנבלוס ובעוד אוניברסיטאות. אנחנו מבקשים להסיר את החסמים האלה. אני מברך את הסטודנטים גם על ההישגים הלימודיים וגם על המעורבות החברתית שלהם. אנחנו רואים שחלק גדול מהם גם מעורבים מבחינה חברתית. כמעט כל חברי הכנסת שיושבים כאן, וישבו בעבר, הם בוגרי התנועה הסטודנטיאלית, אז חשוב מאוד שאנחנו ניתן להם את כל התמיכה, גם אקדמית. אה, גם רם שפע הגיע לכאן. הוא גם היה יושב-ראש התאחדות הסטודנטים ועבדנו ביחד. חשוב מאוד שניתן להם את כל התמיכה, גם הכספית, גם האקדמית. דיברנו רבות בשנה האחרונה, בשנת הקורונה – ואת היית יושבת-ראש ועדת הקורונה, והעלינו את זה כמה פעמים, כל הזמן – שצריך לסייע להם גם במלגות, גם בשכירות ושכר דירה, וחשוב מאוד שניתן להם את כל התמיכה. אני מברך את כל הסטודנטים לרגל יום הסטודנט. תודה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז זה נמצא גם בנאום. חכה, חכה, הפתעות. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> גברתי, אני מבין, רוצה 30 דקות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, 30 דקות לא, רק אני מסתכלת על הכנסת ואני אומרת: כולם רוצים את קולות הסטודנטים אבל הם לא נמצאים פה, כדי – אבל שטויות, מירב, אנחנו נמשיך גם אם את ואני נהיה פה לבד. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> יאללה, חמש דקות, קטי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, איזה כיף, תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קשה להגדיר מהו פלא, אבל כשרואים אחד כזה יודעים לזהות אותו. מדינת ישראל היא מדינת פלא. מארץ מדברית ללא משאבי טבע הפכנו למדינה עצמאית ותוססת, שיודעת לפתח מערכות הגנה מפני טילים, מערכות התפלת מי ים ועוד ועוד פיתוחים טכנולוגיים רבים, לדוגמה, חיפושי גז מבטן האדמה שבלב הים. הפיתוחים הנפלאים האלה הם פרי עבודתם של ישראלים מוכשרים שעברו בשערי האקדמיה הישראלית ומימשו את הפוטנציאל שלהם להיות סטודנט במדינת ישראל. זה כמובן נושא שמלווה אותנו בהמון קשיים, אבל יש הרבה תוצאות. בשנה החולפת המדינה כולה עברה משבר קשה בצל מגפת הקורונה. המציאות השתנתה בעבור רבים מאיתנו, ובעיקר בעבור הסטודנטים. מאות אלפי סטודנטים נאלצו לנטוש את ספסלי הלימודים לטובת קוביות בזום. שנת הקורונה פגעה בחוויה הסטודנטיאלית, אך לא פגעה ברוח הלאומית, ברצון ללמוד, להתפתח, להתקדם ולקדם. כנבחרי ציבור, חובתנו לסטודנטים היא להבטיח את המשך הצלחתם של מי שמחר יניעו את גלגלי המשק, שימציאו את הפטנטים החדשים, שיפתחו אפליקציות ותוכנות וישפרו לכולנו את החיים – להנדסאים, למהנדסים שיבנו את בנייני המגורים שלנו, לרופאים שיעניקו לנו טיפול רפואי ומסור בעת הצורך. את החובה הזאת אני ממלאת בתפקידיי השונים בוועדות השונות ובשדולות בכנסת, שבהן נלחמתי עבור זכויות הסטודנטים בתקופת הקורונה, ומייד כשפנו אליי בנושא מתכונות המבחנים המקוונים באמצעות תוכנות פולשניות הרמתי את הדגל, יזמתי דיונים בוועדת החינוך ודרשתי שזכויות הסטודנטים לא יפגעו, וכמובן – שטוהר הבחינות לא ייפגע. לימודים אקדמיים הם קריטיים לטובת צמצום פערים בחברה הישראלית. הסטודנטים בישראל, לא רק שהם לומדים מקצועות לחיים, הם משתתפים ומשתפים את כולנו בעשרות פרויקטים חברתיים ברחבי הארץ שהם לוקחים בהם חלק, בעיקר בקידום הפריפריה, ומהווים דוגמה של מצוינות לדור הבא. כמורה ואשת חינוך אני לא יכולה שלא להתרגש כשאני מדברת על חינוך והשכלה גבוהה מעל דוכן הכנסת, כשאני רואה את הדרך שעברתי מאז ימיי כמורה ועד עצם היום הזה, כחברת כנסת. הימים שבהם לימודים גבוהים היו נחלתם של עשירונים עליונים חלפו מהעולם, ואפשר לראות מצפון ועד דרום שהארץ התמלאה באוניברסיטאות ובמכללות. זה לא מספיק, צריך עוד ועוד, הדרך עוד ארוכה, אבל קילומטר מתחיל בצעד אחד – עוד מוסדות להשכלה גבוהה, עוד מכללות ללימודים טכנולוגיים, בשביל להבטיח את המשך פיתוחה והתפתחותה של מדינתנו היקרה. נמצאים פה חיילים, אבל אתם תהיו סטודנטים, אז סטודנטים יקרים, אתם העתיד; אתם החדשנות, המחקר והפיתוח, זוכי פרסי הנובל של המחר, אנשים שיתוו את הערכים של כולנו כחברה לפי הערכים של מחר. תביעו דעה, תחלמו ותגשימו. החלומות של היום הופכים למציאות של מחר, בזכות עבודה קשה. כל הכבוד לכם, שאתם נמצאים שם בקהל. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. < דובר >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לפתוח בתודות למירב על היום הזה. זה מזכיר לי את השנים הראשונות שלך בכנסת, בכנסת העשרים, שגם הייתה ארוכה ואפשרה לך לקיים את היום המיוחד הזה כל שנה מחדש בעבור הסטודנטים במדינת ישראל. אני מודה בשם מירב, שהייתה כאן ואמרה תודה לכולם, אבל תמיד את האנשים הכי קרובים אנחנו מפספסים, אז תודה להתאחדות הסטודנטיות והסטודנטים במדינת ישראל ממירב באופן אישי. תראו, אני חושבת שהשנה האחרונה, שהייתה מאוד מאוד מאתגרת בעבור כולם, הייתה מאתגרת באופן מיוחד גם בעבור הסטודנטים במדינת ישראל. זה לא רק העניין של הלימודים עצמם, של ההגעה למוסדות הלימוד שנמנעה. אנשים לא ידעו מה יהיה גורל התואר שלהם, איך הם יצליחו להתקדם; התעסוקה שנפגעה; הדיור שנפגע. היו סטודנטים שלא יכלו לשלם שכר לימוד והיו צריכים לחזור חזרה לבית ההורים. באמת, זו הייתה שנה מאוד מאוד מורכבת, אבל לצד זה, היא גם חידדה את החשיבות הכל-כך גדולה של ההשכלה הגבוהה, של המחקר, של המדע, ואת זה ראינו באמצעות החיסונים. בואו נגיד את האמת: אם לא היו אותם אנשי מדע מוכשרים שצמחו באקדמיה, לא בטוח שהיינו נמצאים היום במקום שבו אנחנו נמצאים, כשכבר יש חיסונים לקורונה במדינת ישראל ובכלל בעולם. ולכן, צריך לזכור שכשאנחנו מסתכלים על הסטודנטים, אנחנו צריכים להסתכל על זה בראייה הרחבה של הדברים, גם מבחינת הצרכים האמיתיים, הקיומיים, היום-יומיים, של כל סטודנטית וסטודנט במדינת ישראל. אסור לנו לשכוח שכדי שנוכל לאפשר להם את הפניות ללמידה ולהתקדמות האקדמית, אנחנו חייבים לסייע להם בכל המעטפת שמסביב. תראו, זה לא סוד שההשכלה הגבוהה היא מפתח גם להצלחת החברה וגם להצלחת הכלכלה בעידן המודרני. היא מטפחת את החוקרים, את המדענים, שפורצים דרך, וכפי שאמרתי גם בסופו של דבר מייצרים לכולנו, גם לאזרחי ישראל וגם לאזרחי העולם, עתיד טוב יותר. אבל ההשכלה הגבוהה מאפשרת גם את ההתפתחות הכלכלית והחברתית של האזור שבו נמצאים המוסדות השונים. דובר כאן על אוניברסיטה בגליל, אז כן, אחת המשימות שאני רואה לנגד עיניי בקדנציה הקרובה – אגב, בלי קשר לשרה מיועדת או לא; זה משהו שדיברתי עליו רבות גם בכנסת העשרים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוד בכנסת העשרים, נכון. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> נכון. – – זה הנושא של אוניברסיטה בגליל. מדברים על זה שנים רבות וזה לא קורה. זאת החלטת ממשלה שאני הבנתי שהתחילה ב-2005 – אז זה התחיל להתגלגל. עוד מימי פרס ז"ל דיברו על אוניברסיטה בגליל, תמחרו אותה, אמרו שיתקצבו אותה. היום אנחנו נמצאים ב-2021, ואוניברסיטה בגליל אין. אנחנו נעשה הכול כדי שהדבר הזה יקרה, כדי באמת להצמיח את הגליל ולתת שם עוגן תעסוקתי, כלכלי, התפתחותי, חינוכי, אבל גם כדי לאפשר את הנגישות של ההשכלה הגבוהה לכלל אזרחי ישראל. אני חושבת שאחת המשימות שלנו, במיוחד היום, היא לראות איך אנחנו מנגישים לכלל האזרחים במדינת ישראל שרוצים להתפתח באקדמיה, להגיע ולרכוש את ההשכלה האקדמית, בלי לוותר על האיכות והרמה, ואני בכוונה מדגישה את זה. אנחנו לא רוצים אינפלציה של אקדמיה כי העיקר שיהיה תואר, אלא אנחנו רוצים שבאמת כל מי שיגיע להשכלה הגבוהה גם יקבל אותה בצורה האיכותית ביותר. וכאן מילה לתלמידים של היום, כיתות י"א-י"ב, שהם יהיו הסטודנטים של המחר, וגם הם חוו שנה מאוד מאוד מטלטלת – בגרויות שככה קצת העיבו והעלו הרבה מאוד חששות; מי מהם שמפחד שלא יצליח בבגרות כפי שהוא היה מצליח בשנה רגילה ואולי זה יפגע לו באקדמיה בהמשך. כשהם ישבו בוועדת הקורונה הם כינו את עצמם "דור הקורונה". הם מפחדים מהמיתוג הזה, שיעיד על כך שהם פחות משכילים מעמיתיהם. אז אנחנו כאן כדי להגיד להם שנעשה הכול כדי שיהיה להם את הגשר לאקדמיה; שבאמת המוסדות להשכלה הגבוהה ידעו להתייחס ולהתחשב בשנה המורכבת שהם עברו וייתנו להם הזדמנות שווה, כמו כל ילד במדינת ישראל או כל מתבגר במדינת ישראל שמקבל את ההזדמנות בשנה רגילה. אז יום סטודנט שמח, ואני מקווה, מירב, שבשנים הבאות, כשנעמוד כאן נוכל לדבר על הבשורות ועל התמורות שחלות בתחום ולהסתכל תמיד קדימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, אחריו – חבר הכנסת רם שפע, ואחריו – ווליד טאהא. חמש דקות לרשותך. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני מצטרף לברכות, מירב. היום התבטל ועוד פעם, והתעקשת לעשות את זה, ועשית את זה ממש בחן אמיתי, אז יישר כוח, כי אני חושב שהמונח "סטודנט" במדינת ישראל הוא חשוב, אבל צריך לצקת לתוכו תוכן. אדוני היושב-ראש, היום היה יום סטודנט מיוחד, ואתה בסוף יוצא עם תובנות. קודם כול, אפתח בדבר אחד שכבר דיברתי עליו חודשים רבים: נושא חוק המתמחים, דווקא בהיבט של הסטודנט, מתמחים שב-29 ביוני עוברים את מבחן הסף של לשכת עורכי הדין. הם עברו שנה ומשהו קשות מאוד של לימודים, לימודים לא פרונטליים אלא בזום; פחות חיבור למרצים. את אחוזי המעבר של לשכת עורכי הדין רואים באופן ברור. ביקשתי פעם אחר פעם והגשתי חקיקה – לתת פקטור. כולם קיבלו פקטור מסוים; תן חמש נקודות, תן מועד נוסף. יש לי סיפורים מרחיקי לכת של משפחות שהתרסקו לחלוטין מכל הנושא הזה של לימודים. אנשים לומדים ללא תנאים, ללא כסף, בבית, עם ילדים קטנים, שהיו גם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם משלמים מלא כסף על הקורסים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> על הקורסים. – – עם ילדים קטנים שהיו בבית כי לא הייתה אפשרות לשלוח אותם ללימודים. את יודעת מה זה – בלשכת עורכי הדין אנשים מסתגרים שלושה-ארבעה חודשים, ופה זה היה מאוד קשה. אני לא יודע, אני מקווה שנצליח. זה כבר פחות רלוונטי לאלה שהולכים למבחן. אני יודע שהרבה חבר'ה פשוט התייאשו – מבחן שני, מבחן שלישי בתקופת הקורונה – אפילו לא נרשמו למבחן. אני אנסה להילחם על כך בשביל לתת טיפה מזור והצלחה לאלה שניסו. יושב-ראש אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו, שיש בה למעלה מ-2,500 סטודנטים וסטודנטיות בקמפוס החרדי, ניסה לדבר היום ולא הצליח כל כך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה זמן. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא היה זמן. אני לפחות אביא את דבריו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז הינה, תגיד אתה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בדיוק. אני אביא את דבריו בנושא הזה. כמה נקודות חשובות לסטודנט החרדי – כי צריך לדעת שלמעלה מ-20,000 סטודנטים חרדים וחרדיות יש במדינת ישראל – במכללות, בקריות ובאוניברסיטאות. זה מספר לא מבוטל. תמיד מדברים על להכניס אותם למעגל העבודה. צריך לעשות מעשים. דיברה כאן חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון, והיא ד"ר לחינוך. לא בכדי היא השרה המיועדת למשרד החינוך. למשל, מלגות משרד החינוך – אני חושב שצריך להתאים אותן. אם יהיו מלגות שמתאימות גם למישהו שבא מהמגזר החרדי, אם הוא סטודנט שמגיע משם – הרי צריך לדעת שגיל של סטודנט חרדי זה חמש, שש שנים קדימה, עם משפחה כבר, והתנאים אחרים, אז לא דין מלגה לעזרה לסטודנט צעיר כעזרה למי שהוא כבר בעל משפחה וילדים, בתנאים אחרים. צריך להתאים קריטריונים במשרד החינוך, שיתאימו, אם אתה רוצה להכניס אותם למעגל העבודה. צריך לדבר גם על להוריד את גיל המכינות. היום זה 30. את יודעת שצריך להוריד את זה ל-25-24, כי יש כאלה – אני אקדים ואומר שמי שרוצה ללמוד בישיבה, אנחנו נעודד את זה, להמשיך ללמוד תורה בישיבה, אבל מי שלא שפרה עליו ההצלחה הזאת והוא רוצה לצאת למעגל העבודה, לשוק וללמידה ולעשות תואר – אני עשיתי תואר ראשון במשפטים והרגשתי את הקשיים, אבל לפחות זרמתי, כי הגעתי ממקום אחר, של עבודה. לְיעֵד תקציב – היה תקציב עידוד לסטודנטים בשביל להכניס. בשנתיים האחרונות יש ירידה אמיתית, כי כנראה שמישהו לא פעל. לא התקציב ירד, אבל לא הייתה פעולה אמיתית מול הקריות, לבדוק למה יש ירידה. יכול להיות שזה גם קשור לקורונה, אנחנו עוד לא יודעים, אבל יש ירידה ברורה ומשמעותית בסטודנטים חרדים שהלכו להירשם. תגבור לימודים – לימודי חשבון ואנגלית. סטודנט שמגיע מתלמודי התורה ובסוף רוצה ללמוד, הקשיים רבים יותר. גם בנושא הזה צריך לדבר עם המועצה להשכלה גבוהה, לנסות להתאים. אני חושב שגם במגזר הערבי. אני מודע לקשיים מסוימים בנושא. כמובן שיש את נושא התואר השני. תואר שני היום נמצא כבר בעתירה להפרדה. יש עתירה בנושא, ולא מאפשרים פתיחת קורסים נוספים, ועדיין אין למידה של תואר שני בהפרדה. אני יודע על הרבה הרבה סטודנטים שמתקדמים מתואר ראשון לתואר שני, וברגע שאין להם את התנאים שמתאימים לרוחם, הם לא יעשו את זה, וחבל. אז קודם כול, זה החלק החשוב. רעיון אחרון – פשוט היו פה קודם חיילים – אני ביררתי, מבחינת סטודנטים לרפואה, במגזר הערבי יש המון בבתי החולים. אז שאלנו למה, ואמרו: סטודנט רגיל עושה שלוש שנים צבא, ורק לאחר מכן שבע שנים של רפואה. צריך לחשוב אולי על מסלול מקוצר למי שמחליט ללמוד רפואה, בשביל לעודד ולהכניס לבתי החולים – מסלול מקוצר של שירות צבאי, ולאחר מכן לאפשר למי שהולך להיות סטודנט לרפואה להתחיל את זה בגיל יותר צעיר. יכול להיות שנראה יותר סטודנטים לרפואה בבתי חולים מהמגזר הכללי, ולא רק מהמגזר הערבי. יכול להיות שצריך לבדוק, אבל ודאי שיש פה משהו שחסר – חסרים אחים, אחיות, רופאים בכל בתי החולים, ויגידו לכם את זה. השאלה היא למה. אז קודם כול, יום סטודנט מוצלח ובהצלחה לכל הסטודנטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חבר הכנסת רם שפע. אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. כמה זמן אתה רוצה? << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> ארבע דקות יספיקו לי. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> קח חמש, עליי. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> הסתכלתי עליך, ניסיתי לראות מה חדש, ואני מבין שכשיושבים פה בכיסא, אז צריך חליפה וצריך עניבה והכול – בסדר. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> זה משהו שאפילו בחתונה לא קרה לי. פה זה קורה. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> גם לי, גם לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי בקרוב גם אתה תהיה. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אני חושב שמהשלב של העניבה אני עוד רחוק, לשמחתי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – מהעניבה. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אל תדאג. חבריי חברי הכנסת, מכובדי מתן כהנא, גם שר מיועד – כולם פה שרים מיועדים, וזה מאוד כיף – חברתי מירב בן ארי, כהרגלך, הרמת יום סטודנט נפלא בכנסת, אבל את כבר שנים עובדת למען הסטודנטים. אני יודע את זה אישית – שיתפנו פעולה רבות – אז כיף גדול שגם בכנסת הזאת, ונעשה עוד הרבה מאוד דברים גדולים ביחד. חבריי להתאחדות הסטודנטים, מי כמוני יודע כמה אתם עובדים קשה במהלך השנה, וגם באגודות הסטודנטים, בכל מקום ברחבי הארץ. להילחם בשביל הסטודנטים זה לא תמיד קל. הרבה פעמים יש ביקורת; אנחנו יודעים את זה גם פה. אומנם אין לכם הפגנות מחוץ לבית, אבל יש ביקורת – אבל עומדים בה בגבורה. ברמה האישית, כל פעם שאני מדבר ביום הסטודנט בכנסת ובכלל, אני נרגש. זה מעמד בהחלט חריג ומיוחד עבורי. שבע שנים ייצגתי את הסטודנטים בישראל, מתפקיד של יושב-ראש אגודת סטודנטים בסמינר הקיבוצים, דרך סגן ארצי ועד לשנתיים וחצי כיושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית, ובאמת למדתי לעומק כמעט את כל הסוגיות האפשריות שקשורות לציבור הזה. אבל כנער לא דמיינתי שזה מה שאני אעשה בחיי ושאייצג סטודנטים. בית הספר לא היה מקום קל עבורי, לא הייתה לי חוויה פשוטה. לולי המורים הנפלאים שלי והמחנך הגדול שלי בתיכון, לא בטוח שהייתי מסיים את בית הספר. סיימתי אותו – לא כולם יודעים – בלי אף בגרות. אני סיימתי תיכון עם יחידה אחת, פנימית בכלל, בקולנוע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו מתן התעורר. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אני בהלם. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> לא רבים יודעים. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> הוא גדל בקיבוץ. אם הוא ידע לחרוש תלמים ישירים, זה מספיק. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> זה נכון, זה נכון, ועשיתי שם עוד הרבה דברים בקיבוץ בהקשר החקלאי, אבל באמת לא דמיינתי שלפה אני אגיע. אני חושב שאחד התפקידים הכי גדולים של האקדמיה, ובהקשר הזה זו גם הזדמנות עוד לא לברך, אבל בתקווה גדולה שסוף-סוף תהיה לנו שרת חינוך. לא רק שהיא תעשה טוב – היא רוצה להיות שרת חינוך. יש לה ניסיון בחינוך, דבר שאני חושב שכבר הרבה שנים לא חווינו, אז גם פה בהצלחה. ועוד כתוב לי פה אחר כך עוד משפט מהותי בעניין הזה. אז באמת אני חושב שהרבה שנים לא זכינו למי שסוף-סוף יכול לתת הזדמנויות לכל מי שבחברה הישראלית האקדמיה היא כמעט זרה לו. חברתי אמילי מואטי הרבה שנים מתעסקת בלעשות הכול כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה – מירב, גם אנחנו דיברנו על זה – להנגיש אותה גם לאוכלוסייה החרדית; להנגיש אותה ודאי לאוכלוסייה הערבית, שנמצאת באקדמיה במספרים שהם עדיין לא מספיק גבוהים; להנגיש אותה לסטודנטים עם מוגבלויות, שלפעמים באתגרים פיזיים של שירות, לפעמים באתגרים מהותיים אחרים, לא מצליחים להגיע להשכלה הגבוהה, כי היא לא מספיק רואה אותם, למרות שהרבה מאוד פעמים היא מנסה. לכן, בהקשר הזה, בעיניי, אחד התפקידים הגדולים של שרת חינוך, וגם של מי שיהיה בוועדת החינוך של הכנסת, זה לעזור להרחיב את האקדמיה ולהנגיש אותה לכל האוכלוסיות שרוצות, גם אם זה דורש לעשות כל מיני שינויים גדולים באופן שבו מתקבלים. בהקשר הזה, כמובן שהבגרויות זה אחד החסמים המשמעותיים, ונדרשת שם רפורמה משמעותית. אני חושב שהשנה האחרונה, המשברית, של האקדמיה, היא גם הזדמנות פנטסטית לעשות שינויים. המון שנים דיברנו על הנגשה של טכנולוגיות, על היכולת ללמוד מרחוק, על היכולת של המרצים והמרצות להשתנות לעידן החדש ולא רק להישאר בסכמה המוכרת. אז יש הזדמנות לעשות שינוי. אבל כן, חשוב לי מאוד להגיד שלצד הרצון הבאמת-לגיטימי של חבריי הסטודנטים ללמוד מרחוק, וככה קצת אולי פחות אפילו להגיע, המפגש הבין-אישי האנושי בקמפוס הוא דרמטי. אנחנו יודעים שבשירות הצבאי לא כל האוכלוסיות בישראל נמצאות, אז האקדמיה היא כר פורה להתפתחות אינטלקטואלית, לעיצוב האישיות שלנו, ואת זה אני עושה כשאני פוגש חרדי, כשאני פוגש אדם דתי, כשאני פוגש ערבייה, אשר מה לעשות, עוד לא יצא לי לפגוש לפני זה. אז אסור לוותר על המפגש האנושי. אז לפני שאני אסיים – כי כמובן שאתה תיתן לי עוד דקה – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> עליי. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> – – אז אמרתי, יפעת, ד"ר יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך המיועדת, אני באמת מושיט פה יד גם לך וגם למי שיעמוד בראשות ועדת החינוך. שיתפנו פעולה גם בכנסת האחרונה וגם פה. אני באמת רוצה ומקווה שנקים קואליציה רחבה של אנשי חינוך שעושה הכול כדי להצליח מפה לעשות שינויים סופר-משמעותיים. אסיים בציטוט מתוך דברים שאמר לי שר בכיר כשהייתי יו"ר התאחדות הסטודנטים לפני כמה שנים: אציין כי גם במצבים שבהם לרם וללשכתי יש מחלוקות, ויש כאלה, תמיד יש לו היושרה והאומץ הדרושים להבהיר שהוא עתיד להתנגד למהלך זה או אחר, אך יעשה זאת בדרך מכבדת ויתקוף לגופו של עניין. אז זה מה שהולך לקרות לנו בממשלה הקרובה. יהיו הרבה מחלוקות ופערים. את הדברים האלה, אתה יודע מי כתב? אדם שאתה מכיר, שר החינוך דאז והיום ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט. אז אני אומר גם לך, ידידי מתן כהנא, וגם לך, נפתלי, אני אומר את זה מכאן, כמו אז גם היום: אנחנו נתווכח, יהיו בינינו מחלוקות, אבל אני בטוח שיהיה לשנינו ולכולנו פה היושרה והאומץ להצליח לעבוד יחד – אז לטובת הסטודנטים והיום לטובת כל אזרחי המדינה. לו יהי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, חמש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השרה גילה, אני רוצה תחילה להודות למירב על היוזמה ועל הביצוע בנושא סופר-חשוב. סטודנטים וסטודנטיות הם החזית של כל חברה, הם ההווה והם העתיד של כל חברה, על כן, כל השקעה שתיעשה באוכלוסיית הסטודנטיות והסטודנטים עדיין תצריך עוד שיפור ועוד השקעה, כי אין יותר חשוב מהחתך המשכיל, שיוביל את החברות ויוביל את המדינה, יוביל את הרשויות וייקח את המנהיגות בכל התחומים. לפני שאני אלך לפי הנייר, אני רוצה לדבר בערבית לקהל הסטודנטים והסטודנטיות שלנו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני פונה אל הסטודנטיות והסטודנטים שלנו באוניברסיטאות, במכללות ובמוסדות להשכלה גבוהה ואומר להם: אתם התקווה של החברה הזאת, ואחרי אללה אנחנו סומכים עליכם שתובילו את הספינה של החברה הערבית אל חוף מבטחים. אנו בוטחים במאמציכם הכבירים ותומכים בכם ועומדים לצידכם. אנו מבינים את הקשיים שאתם מתמודדים עימם כסטודנטים באוניברסיטאות בכל התחומים הכלכליים, הלמידה מרחוק, תקופת הקורונה וקשיים אחרים הנוגעים לסטודנט הערבי באוניברסיטאות הישראליות והקשורים לחוסר הבנה של אירועים הקשורים לחברה הערבית, ובכלל זה החגים. אנו נמשיך לתמוך בסטודנטים ובסטודנטיות שלנו, משום שהם התקווה של החברה הזאת.) << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> מה אמרת? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אמרתי שפניתי אליהם כאל התקווה של העתיד, של החברה, כאלה שצריכים להוביל. אחרי אללה אנחנו סומכים עליהם לשנות את פני החברה ולהוביל את הספינה של החברה הערבית אל חוף מבטחים, משהו כזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שהיום בכנס אמרו שכנראה גם בגלל הקורונה מספר הסטודנטים והסטודנטיות במגזר הערבי הוא הכי גבוה שהיה אי-פעם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אז אני אדבר גם על זה. מתוך יותר מ-300,000 סטודנטים בארץ יש יותר מ-50,000 סטודנטים וסטודנטיות ערבים. בחלוקה בין סטודנטים לסטודנטיות יש יותר סטודנטיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יותר סטודנטיות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> נכון. אלה לא כוללים את הסטודנטיות והסטודנטים שלומדים בחו"ל – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלומדים בחו"ל. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – כולל האוניברסיטאות בשטחים. לנו יש המון סטודנטיות וסטודנטים שלומדים בחו"ל, וחבל, כי הם משלמים הרבה יותר כסף והם לא נמצאים קרוב למשפחות שלהם. הסיבות נעוצות בדרך כלל בתנאים שמציבות האוניברסיטאות בישראל בפני הסטודנטים, במקרה הזה הסטודנט הערבי. איפה בוסו? הוא דיבר על הרופאים הערבים והרופאות הערביות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש להם פסיכומטרי גבוה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – ואמרתי לו כשהוא סיים: אנחנו חסומים בכל כך הרבה מקצועות, אתה רוצה לחסום אותנו גם ברפואה? אז זה נושא מאוד חשוב, כי רופא ערבי שמסיים רפואה בכל מדינה בחו"ל חוזר לארץ ונאלץ לעבור מבחן שמנוסח גם הוא בניגוד לתרבות ובניגוד לכללים שלפיהם הוא למד, לכן יש גם כאלה שמתקשים לעבור את המבחן הזה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> בשונה מיהודים שלמדו בחו"ל? << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> יש גם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> יש גם מבחן של יהודים, אבל מי שניסח את המבחן, כנראה קרוב יותר למנטליות של יהודים. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> וזה משנה לגבי התוצאות של המבחן? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> זה תמיד נכון. שרת החינוך המיועדת, זה נכון גם לגבי המיצ"ב; זה נכון גם לגבי מבחני פיז"ה, שתמיד מראים ציונים לא מבריקים במיוחד בעבור התלמידים הערבים, כי הניסוח של המבחנים לא פחות חשוב. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> נכון. אז אני רוצה לפנות בברכות חמות למאות אלפי הסטודנטים – יותר מ-300,000 סטודנטים, מתוכם למעלה מ-50,000 סטודנטים וסטודנטיות ערבים. נאחל להם המשך שנת לימודים פורייה ומוצלחת. כולנו יודעים שבצל מגפת הקורונה עברו הסטודנטים שנה קשה מאוד, מלאת אתגרים ומכשולים, בעיקר בפן הכלכלי ובאתגר של הלמידה מרחוק. למרות הכול, התעליתם על עצמכם ולא נשברתם. אני מכאן יכול להבטיח לכם שנגן על זכויותיכם ונעמוד לצידכם בכל אשר תידרשו לו. ביום זה חשוב לי לפנות ולברך את הסטודנטיות והסטודנטים הערבים, שמספרם גדל משנה לשנה במוסדות להשכלה גבוהה. חשוב לי במיוחד לברך את הסטודנטיות הערביות, שלמרות הקשיים ולמרות החסמים הרבים הן עושות את כל המאמצים לצלוח את המסע הקשה והמהנה הזה, שהוא הכרח לחיים מקצועיים עתידיים ולשוק העבודה, שלצערנו, איננו מחייך תמיד, לאזרחיות ולאזרחים הערבים במיוחד. במהלך הלימודים הסטודנטים לומדים להתגבר לא רק על החומר הנלמד אלא בעיקר על קשיי תחבורה, ובעיקר סטודנטים שלומדים במוסדות מרוחקים מבתי המגורים שלהם. מכאן אני רוצה לחזור על דברים שנאמרו כאן ונאמרו הרבה מאוד פעמים: הגיע הזמן להקים אוניברסיטה בעיר ערבית. שרת החינוך וההשכלה הגבוהה המיועדת, הגיע הזמן באמת, בשנת 2021, להקים אוניברסיטה בעיר ערבית. איפה הקושי לקבל החלטה יפה כל כך מעין זו? אז הגיע הזמן לעשות זאת. בנוסף, סטודנטים ערבים ומוסלמים – וזה חשוב, יפעת – מוצאים את עצמם מתמודדים עם מוסדות להשכלה גבוהה שאינם מביאים בחשבון אפילו את ימי החג של הסטודנט הערבי. אני חוויתי את זה על עצמי; קרוביי חווים את זה על עצמם. מאות סטודנטים פונים אלינו כדי להעלות את הסוגיה הזאת. לא מתחשבים אפילו בימי חג של הסטודנטים הערבים והמוסלמים ולא באילוצים ובקשיים של חודש הרמדאן – זה שיש רמדאן זאת בעיה של הסטודנט המוסלמי; אין קשר למוסדות החינוך, לא מתאימים את זה בעבורם. סוגיית האוניברסיטה שדיברתי עליה – לא אחזור עליה שוב. אנחנו פה, אני פה, כדי להבטיח לכל הסטודנטים והסטודנטיות הערבים ובכלל שנעשה הכול כדי להקל עליהם את המלאכה וכדי לאפשר להם תנאים של הווה ועתיד טובים יותר. הרבה בריאות והרבה הצלחה לכל הסטודנטיות והסטודנטים בארץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טאהא. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> רידא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה ג' אבל עם – – – כזה. נכון? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> בערבית. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> בגלל זה אני הולכת לקדם ללמד את כל הילדים בישראל ערבית מכיתה א'. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> הלוואי, אמן. איך אמרת? << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> רידא. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אז למה לא כותבים את זה ברי"ש? << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> כי זאת אות בערבית ואין אותה בעברית. מה אני אעשה? << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אם אומרים רי"ש, אז שיהיה כתוב רי"ש. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ג'ידא, תורידי לך קצת את – – – << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> כן, אני אוריד הרבה. תודה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> חמש דקות, גברתי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> תודה, כבוד יושב-ראש הישיבה. חברות וחברי הכנסת, חברתי מירב בן ארי, תודה על הכנס החשוב שיזמת היום בבוקר. אני מבקשת לנצל במה זו, כמובן, קודם כול כדי לברך את 350,000 הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, שעומדים לקראת סיום שנת הלימודים. אתם, אתן, עומדים לסיים, למרות הקשיים הבלתי-רגילים שהנחיתה עליכם הקורונה ולמרות אתגר הלמידה מרחוק והקשיים הכלכליים. אני כל הזמן מזכירה לנו שאומנם יכול להיות שהקורונה הבריאותית מסתיימת, אבל תכף תבוא עלינו הקורונה הכלכלית ותכף נראה קריסה כלכלית מאוד מאוד קשה. בחודשים האחרונים נפגשתי עם נציגי הסטודנטים בכנסים ובמפגשים ושמעתי על פתרונות שהם מציעים לאתגרים שמולם כולנו ניצבים. אתם הסטודנטים, אתן הסטודנטיות, העתיד של המדינה, ועכשיו תורנו לסייע לכם בהווה. אני רוצה שתדעו שאנחנו הכתובת. אני רוצה בהזדמנות זו גם לברך את הסטודנטים והסטודנטים הערבים – אני אימא גאה לסטודנטית בטכניון – סטודנטים ערבים שעל אף כל המחסומים בדרך מצליחים גם הם להשתלב באקדמיה. לאט-לאט, בזכות מאמציהם האדירים, הפער העצום בין יהודים לערבים באקדמיה גם מצטמצם, אבל זה לא אמור להיות כל כך קשה. לסטודנט הערבי ולסטודנטית הערבייה חסמי השפה, התחבורה, הגיאוגרפיה, המבחן הפסיכומטרי, שהזכירו כאן, והיעדר נגישות למלגות בעבור אוכלוסייה שכבר נמצאת בתחתית המדרג הסוציו-אקונומי הם רק קצה הקרחון. בעבור אזרחים רבים ובעבור רוב מי שיושב במשכן הזה ההשכלה האקדמית, כשאנחנו מדברים על מוביליות חברתית, היא כרטיס כניסה – גם כלכלי, חברתי ותרבותי – לחברה הישראלית. עד שלא נסיר את החסמים העומדים בפני הסטודנטים, זה יישאר כרטיס שמחזיקים בו יהודים בלבד. לכן הגשתי הצעת חוק להקמת מוסדות אקדמיים בפריפריה, ומבחינתי פריפריה זאת פריפריה סוציו-אקונומית, שיכולה להיות גם במרכז הארץ גיאוגרפית. כדי להביא לשינוי אמיתי, זה חייב להיות מאבק משותף שלנו, מחוקקים ערבים ויהודים ביחד. זו היא המשמעות האמיתית של סולידריות אזרחית. אני שמחה גם שהשרה המיועדת יפעת שאשא ביטון נמצאת כאן איתנו, והיא מקשיבה בקשב רב לנושאים הללו. בקצרה, אני רוצה להתייחס גם לקבוצה נוספת של סטודנטים, שבדרך כלל אינה זוכה להתייחסות שמגיעה לה: עשרות אלפי סטודנטים שלומדים בחו"ל, מרביתם ערבים, אבל יש בהם גם סטודנטים יהודים. סטודנטים אלה, שבאים בעיקר מתחומים של רפואה ורוקחות, אינם זכאים להטבות בביטוח הלאומי שלהן זוכים סטודנטים בארץ, וגם אין להם גישה למלגות ממשלתיות כלל. כשהם חוזרים, הם נתקלים בחומות של ביורוקרטיה שמונעת מהם לממש את השכלתם בארץ. גם כאן הנפגעים העיקריים, אך לא היחידים, הם הסטודנטים הערבים; גם כאן, אם נשכיל לפתור את הבעיות שלהם, בעצם נעזור לכולנו. בישראל יש היום מחסור קשה ברופאים וברופאות, וכולנו משלמים עליו את המחיר. מערכת הבריאות הציבורית הוכיחה את עצמה בשנה האחרונה של הקורונה כזרקור של שותפות יהודית וערבית. תמיכה וסיוע לסטודנטים בחו"ל תחזק את המערכת הזאת. גם כאן אני מקדמת חקיקה להקמת קרן מלגות בעבור סטודנטים הלומדים בחו"ל, יהודים וערבים, וגם כאן אני קוראת לחבריי למשכן להתגייס יחד איתי לעזור לאנשים שיום אחד גם יעזרו לנו. לסיום, אני רוצה להגיד משהו שמתייחס למצב הפוליטי והמדיני. בחודש האחרון חווינו משבר גדול ביחסים בין יהודים לערבים בישראל, וסוף-סוף החל ליפול האסימון שמה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה. כדי שנוכל לחיות כאן יחד בשותפות אמת, אנחנו חייבים סולידריות אזרחית; אנחנו חייבים שוויון אזרחי מלא; אנחנו חייבים לתת לאזרחים הערבים גישה למעגל קבלת ההחלטות הכלכליות, התרבותיות והחברתיות במדינה. אין כרטיס משמעותי יותר מאשר השכלה אקדמית. אז בואו נעבוד יחד בשביל עתיד הסטודנטים, אבל גם בשביל העתיד של כולנו יחד. אינשאללה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תודה רבה. תשיב – – – << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> אז איך אומרים את השם שלי? ריידא. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> ריידא, ריידא. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> כן, יפה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> תשיב כבוד השרה גילה גמליאל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לשעבר יושבת-ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> ואללה, זה כרטיס כניסה לכנסת, הדבר הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בצדק. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> שלוש דקות לרשותך, גברתי השרה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כן, כבוד היושב-ראש. מזכירת הכנסת, חברות הכנסת, זה לא סוד שאני בעצם התחלתי את כל הפעילות הציבורית שלי באגודות הסטודנטים – כיו"ר אגודת הסטודנטים שלוש קדנציות באוניברסיטת בן-גוריון וכיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. האישה הראשונה, ולצערי עד היום גם היחידה, ועל כן אני אומרת שמבחינתי האקדמיה – שבה ביליתי עשור שלם ובה סיימתי ארבעה תארים אקדמיים, שניים במשפטים ושניים בפילוסופיה, הראשון דו-חוגי בהיסטוריה של המזרח התיכון – מבחינתי, שם התחלתי את השליחות הציבורית שלי ואת כל ההבנה והתובנה שכשפותחים את הדלת בעבור הצעירים והצעירות שלנו ובכלל, עבור כלל הציבור, נפתחים חיים חדשים, וניתן להנהיג ולהוביל ולקדם את הדברים בצורה הרבה יותר נכונה מבחינתנו. על כן, אני כבר ותיקת חברות הכנסת, ובמשך כל שנות חיי – אני חייבת לספר לכם כמה אנקדוטות בנושא הסטודנטים. בשנת 1999 נלחמנו על הורדת שכר הלימוד, וניסינו להידפק על דלתות הכנסת, לדבר עם חברי הכנסת. הדלתות היו סגורות. רצו להכפיל לנו את שכר הלימוד, וזה היה פשוט קטסטרופה מבחינתנו. הייתי אז יו"ר אגודת הסטודנטים. באנו וניסינו להגיע לכאן, לכנסת, ללא הצלחה. אני חייבת לציין שניים שקיבלנו אותנו באהבה: חבר הכנסת השר ליצמן וחבר הכנסת גפני. מכל חברי וחברות הבית הזה היו שניים שאכן היו שם בעבור ציבור הסטודנטים. מזה למדתי שבעצם אנחנו לא צריכים להפגין ולהידפק על הדלתות; אנחנו יכולים להגיע לכאן. התמודדתי בגיל 24 לכנסת, נבחרתי למקום 24 ברשימת הליכוד, אבל הליכוד קיבל 19 מנדטים. התמודדתי שוב ונבחרתי בהמשך, ומאז אני באמת שמחה על השליחות. אבל חשוב לי לציין דבר אחד ברור: כשמסתכלים על הנושא של הנהגת סטודנטים בימינו, אני חייבת לומר כמה היבטים שמבחינתנו כממשלה ולי באופן אישי הייתה הזכות לקדם, שאנחנו כבר לא רואים יותר מדי הפגנות סטודנטים בגינם. הדבר הראשון הוא שמאז ועד היום שכר הלימוד לא עלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין שינוי בשכר הלימוד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> מאז ההפגנות שלנו ועד היום שכר הלימוד לא עלה. הדבר השני – הכרה. תראו, בכנסת ישראל מציינים יום שהוא יום הסטודנט. דברים נוספים: לי הייתה הזכות להעביר את החוק של שנת לימודים חינם לחיילים משוחררים, בוגרות ובוגרי השירות הלאומי והאזרחי, שלומדים בירושלים, בנגב, בגליל; הייתה לי הזכות לקדם את הפסיכומטרי הדיגיטלי חינם בזמן שהייתי השרה לשוויון חברתי; הייתה לי הזכות לקדם את הקורסים האקדמיים און-ליין חינם לכלל הציבור במדינת ישראל. זה עדיין פתוח למי שרוצה, באתר קמפוס. אני חייבת לדבר בהקשרים הללו על השילוב הבין-דורי שהטמעתי בתפקידי הקודם בין הסטודנטים לאזרחים הוותיקים שלנו – הפרויקט "כאן גרים" ועוד פרויקטים נפלאים של מלגות לסטודנטים בעבור זה. חשוב לי גם לציין שבתפקידי הקודם הצבנו יעד אסטרטגי שאחוז הסטודנטים הערבים והסטודנטיות הערביות יהיה לפחות כאחוזם באוכלוסייה, ולא רק שהגענו ליעד אלא יש כבר יותר סטודנטיות ערביות מסטודנטים ערבים. עברנו את היעד בכל הרמות שרצינו, ואין לי אלא באמת לברך על הזכות שניתנה לי ונקרתה לי לאורך כל תקופת כהונתי. כאן, בהקשר הזה – גם הנושא של החינוך הסביבתי, שיש לו חשיבות עצומה בעיניי בהקשר הזה. ועכשיו אני רוצה לאחל לכל הסטודנטיות והסטודנטים, (אומרת בערבית: הסטודנטים והסטודנטיות,) חג יום סטודנט שמח. זה באמת דבר שבעיניי נותן לכם ולכן את האפשרות להתקדם בחיים במסלול בטוח ונכון, אז בהצלחה לכולן ולכולם. עכשיו אני אשיב על ההצעה לסדר-היום. אני רוצה לברך את חברות וחברי הכנסת שקידמו את החוק הזה – את קטי ומירב, את יפעת שאשא, את אוריאל בוסו ורם שפע, את טאהא ווליד, יעקב טסלר ועופר כסיף. אני חושבת שזה דבר נכון ויפה. כפי שאתם רואים, בכנסת ישראל יש גם הרבה נושאים שמסתבר שאין עליהם יותר מדי מחלוקת, ואפשר באמת לשתף פעולה. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אמרתי "יש נושאים", לא כל הנושאים. עוד מעט נלמד אותך על כמה נושאים שאין אפשרות גם אם רוצים, אבל יש הרבה נושאים שאפשר לשתף בהם פעולה, וחשוב לשתף פעולה. חשוב לשים בצד מחלוקות אחרות לפעמים ולראות את טובת המטרה ואת האינטרס הציבורי. עכשיו אני אשיב בשם השר, שר החינוך יואב גלנט, שביקש ממני להשיב בשם משרד החינוך. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> רגע, יכול להיות שאני נפרד מהכיסא הזה לקדנציה, והאמת היא שעוד לא הספקתי לקרוא לסדר אף פעם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא נראה לי שנקשרת אליו. << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> אני קורא אותך לסדר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אתה יודע מה אומרים פה בכנסת בהקשר פוליטי? << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> נו? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> עד שזה לא נגמר זה לא נגמר. אז יכול להיות שהכיסא כן – – – << יור >> היו"ר מתן כהנא: << יור >> את כל כך צודקת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אנחנו תמיד אופטימיים, אתה יודע. אני ותיקת חברות הכנסת, אמרתי זאת קודם. אתה שומע, מתן? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אני ותיקת חברות הכנסת, אז מסתבר שראיתי כל כך הרבה הרכבים וכל כך הרבה חלומות וכל כך הרבה התנפצויות בדרך. אבל מי שמתמיד בדרך תמיד מנצח – זה המסר מכאן והלאה. אז השר יואב באמת רוצה לברך את הסטודנטים, קודם כול. הוא גם מודה לחברות וחברי הכנסת על היוזמה לציון יום הסטודנט במליאה כמדי שנה. יום הסטודנט הוא יום חשוב המבטא את הכרתנו בתרומתו של ציבור הסטודנטים. בד בבד, זהו יום המספק הזדמנות לדון בסוגיות הקרובות לליבם של סטודנטיות וסטודנטים בישראל. הייתה לנו הזכות גם לקדם את החוק של יחסי מרות בחוק הטרדה מינית בין סטודנטיות לבין המרצים – יש הרבה דברים; חוק שמעגן גם את הזכויות של נשים בהיריון באקדמיה. היו הרבה דברים יפים. כפי שאתם רואים, לאורך השנים התנאים של הסטודנטים באמת השתפרו. השנה האחרונה הייתה שנה מאתגרת במיוחד. ההשלכות של משבר הקורונה לא פסחו על הסטודנטים. המעבר ללמידה מקוונת, שאני שמחה – אני לפעמים אומרת: הייתי חמש שנים בתפקידי כמי שאמונה על הפרויקט של ישראל דיגיטלית, ואיזה מזל. באמת, חמש שנים עמלנו והשקענו כל כך הרבה משאבים על מנת להכין את מערכת החינוך ללימודים מקוונים – לא ידענו שזה מה שנצטרך להתמודד איתו בסוף, בזמן הקורונה, גם בכל המערכת המוניציפלית ובאקדמיה. תחשבו שלא היו בכלל קורסים באקדמיה שהיו באון-ליין. זה לא נתפס. זו באמת הזדמנות לברך את יפה, שעמדה בראש הוות"ת וסייעה בצורה הכי טובה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עומדת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> עדיין עומדת. היא באמת מצוינת, ואני חייבת לציין גם אותה כאן. המעבר ללמידה מקוונת הציב אתגרים רבים בפניהם, ועשינו כל שניתן להבטיח את המשך הלימודים האקדמיים תוך צמצומה המקסימלי של הפגיעה. לשם התמודדות עם האתגרים אישרה הממשלה בתקופת הקורונה תוספת תקציבית חסרת תקדים של למעלה מ-800 מיליון שקלים לטובת סיוע לסטודנטים שנפגעו במשבר הקורונה. התוספת הורכבה משלושה רכיבי סיוע עיקריים. הרכיב הראשון: הרחבת מערך המלגות. הוגדל מערך קרן הסיוע של ות"ת-מל"ג ב-150 מיליון שקלים, מ-120 מיליון שקלים ל-270 מיליון. הוקם כוח משימה לאומי של סטודנטים, ובמסגרתו זכו עשרות אלפי סטודנטים למלגת סיוע כלכלי בעבור פעילות חברתית בקהילה. הופעלה תוכנית להעדפת העסקת סטודנטים על ידי הרשויות המקומיות בצהרוני משרד החינוך. הורחבו מערכי הסיוע של המוסדות להשכלה הגבוהה המתוקצבים עבור הסטודנטים. רכיב שני עסק בקידום תעסוקת צעירים. בוצע מגוון פעולות ותוכניות לקידום תעסוקת צעירים, בדגש על קבוצות אוכלוסייה בעלות שיעור השתתפות נמוך. בין יתר הדברים, הורחבה התוכנית האקדמית "למידה משלבת התנסות", המאפשרת לסטודנטים לרכוש ניסיון מקצועי בתחום לימודיהם במסגרת קורסים אקדמיים תוך הכרה בנקודות זכות במקביל. הפעולה השלישית הייתה הפחתה חד-פעמית בגובה של 50% בתשלום דמי אבטחה הנגבים מהסטודנטים. ניתן להוסיף על כך כי במהלך משבר הקורונה ניתנה תמיכה נוספת לסטודנטים מאוכלוסיות ייחודיות, ובהם סטודנטים ערבים ובדואים. נרכשו עבורם מחשבים ניידים והורחבה הגישה לתשתיות אינטרנט ומחשוב. במקביל, דאגנו להמשך העסקתם הפעילה של רכזי הנגישות במוסדות, אשר לא הוצאו לחל"ת, כדי לסייע לסטודנטים להתמודד עם הקשיים ולמנוע נשירה. באותה נשימה ובהזדמנות זו חשוב להזכיר את עשייתם של הסטודנטים למען הקהילה במהלך הקורונה. סטודנטים רבים גילו אזרחות למופת והיוו דוגמה לנתינה. במהלך התקופה היו התארגנויות רבות של סטודנטים אשר סייעו לאזרחים ותיקים, חילקו סלי מזון ותרופות וסייעו לנזקקים ומעוטי יכולת. על כך הם ראויים להערכה והוקרה. אלה פעולות הבונות את החוסן החברתי ומבטיחות שעשיית הטוב תישמר גם בדור הבא. בראייה לעתיד, בפני ההשכלה הגבוהה עומדים אתגרים רבים. בין שלל הנושאים העומדים על הפרק יהיה צורך לתעדף מקצועות התורמים להגברת הפרודוקטיביות של העובד והעובדת הישראלים, בדגש מיוחד על טכנולוגיה והייטק, וכן למצוא את נקודת האיזון והמיצוי הנכונה במתח הקיים בין הצורך לתקצב את תחומי המחקר פורצי הדרך לבין הצורך להעניק השכלה אקדמית בסיסית לקהל שיהיה נרחב ככל שניתן. אלה סוגיות אשר יעצבו את פני החברה והמשק כולו בעתיד. גם בימים האלה, ולמרות השינויים הצפויים, נמשיך לפעול לקידום מערכת ההשכלה הגבוהה מכל מקום, וזאת בשם אהבת המדינה והרצון להצעיד את ישראל קדימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה גילה גמליאל. עד כאן ציון יום הסטודנט, ושוב תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי על היוזמה. << נושא >> דיווח שרי הממשלה השלושים-וחמש לכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – דיווח השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על פעילות משרדה בממשלה השלושים-וחמש. בבקשה. אני יכול לומר לשרה שמספר הנוכחים במליאה הוא ביחס הפוך להיקף הפעילות שהייתה לך, אבל אני בטוח שהפעילות הזאת גם מורגשת, גם ניכרת, וטוב שתיאמר למען התיעוד, ואני בטוח שגם צופים בנו בבית לא מעט אנשים, ואני מקווה שידעו – יותר מאשר חלק מחברי הכנסת, לצערי – להעריך את העשייה החשובה הזאת. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> קיוויתי שלפחות מי שמעוניינים להחליף אותי יהיו כאן. יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, מזכירת הכנסת, כל עובדי ועובדות הכנסת שנמצאים פה, הנכבדים, הקהל שלנו, ומי שצופים וצופות בנו, כמובן, כשנה עברה מאז כניסתי לתפקיד השרה להגנת הסביבה, שנה שבה הצלחנו באמת להוביל להישגים כבירים בתחום. ממשרד שתועדף בין האחרונים בחלוקת התפקידים, המשרד להגנת הסביבה הפך להיות בין המובילים. בזכות העבודה הקשה הפכנו את המשרד לרלוונטי, עכשווי, משרד שהמדיניות שלו תקבע איך ייראה העתיד של הדורות הבאים במדינת ישראל. לאחר שנה רוויה בעשייה ושינויים, ממשלות ישראל הבאות יהיו מוכרחות לשים את המשרד להגנת הסביבה במוקד קבלת ההחלטות. המדיניות שאנחנו מתווים היום תשפיע על שנת 2030, על שנת 2050 ועל ילדינו ועל נכדינו. הוכחנו בשנה החולפת שמשבר האקלים איננו גזרת גורל אלא תוצאה של התנהלות שגוייה שגרמה נזקים רבים לאנושות. מדובר לא רק בסוגיה סביבתית בוערת אלא גם בסוגיה כלכלית, חברתית ומהותית לביטחון הלאומי שלנו. כדי להתגבר על האתגרים האלה, ישראל זקוקה לאסטרטגיית צמיחה חדשה, שתהפוך אותה למדינה עם כלכלה מתקדמת, יעילה ותחרותית. החזון שלי הוא להפוך את כלכלת ישראל לכלכלה בת-קיימא. אנחנו יכולים לעשות זאת על ידי הפיכת אתגרי אקלים וסביבה להזדמנויות. מגפת הקורונה המחישה כיצד משברים גלובליים המתחילים מהטבע יכולים להשפיע בצורה מרחיקת לכת על הכלכלה, על הבריאות, על איכות החיים שלנו. למשבר האקלים יש פוטנציאל גבוה אף יותר ליצירת זעזועים בכל אורחות חיינו הפרטיים, הכלכליים והלאומיים. עלינו להוביל שינוי מעמיק ואמיץ של תפנית סביבתית-אסטרטגית – אני שמחה לראותך כאן – של מעבר לכלכלה דלת פליטות ודלת זיהום. מנהיגי אירופה זיהו את אותה הזדמנות וקבעו כי 30% מסך תקציב האיחוד האירופי, כלומר – תקשיב טוב, היושב-ראש – 350 מיליארד אירו יוקדשו להתמודדות עם משבר האקלים. גם ארצות הברית, בראשות הנשיא ג'ו ביידן, נוקטת מדיניות ברורה המעידה על ההבנה כי ההשקעה במיזמים סביבתיים ובאנרגיות מתחדשות מהווה מרכיב חיוני בהחייאת הכלכלה. המומחים של ה-IPCC, הארגון הבין-לאומי המדעי לשינוי אקלים, קבעו שעלייה בטמפרטורה ממוצעת של מעל מעלה וחצי צלזיוס מאז תקופת טרום התיעוש מביאה ותביא לשינויים שיהיה קשה מאוד להסתגל אליהם. בישראל עלינו לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי כדי לעודד ולמנף השקעות בתעשיית הקלינטק, בטכנולוגיות פורצות דרך לפיתוח אנרגיות חלופיות ובתשתיות סביבתיות, כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי של השקעות אשר יניבו צמיחה למשק וייצרו סביבה בריאה יותר ואיכותית יותר לדור הנוכחי ולדורות הבאים. זו הסיבה שאני קוראת לאימוץ עקרונות ה"גרין דיל" הישראלי שגיבשנו והצגנו למשרד האוצר ולכנסת, שכולל כיוונים אסטרטגיים להתמודדות עם משבר האקלים בכמה זירות, יחד עם השקעה לטווח הארוך בתשתיות ירוקות, בין היתר. עם כניסתי למשרד, הגדרנו נושאי מיקוד משמעותיים לפיתוח, הכוללים כלכלה מעגלית וניהול משאבים, הפחתת זיהום אוויר, התייעלות רגולטורית וטרנספורמציה דיגיטלית, הגנה על המגוון הביולוגי, חינוך סביבתי, ההתמודדות עם משבר האקלים ומעבר לכלכלה דלת פחמן וקידום טכנולוגיות הקלינטק. על אף חוסר היציבות והקשיים הפוליטיים, הצלחנו בשנה אחת בלבד להביא להישגים שלא נראו כמותם במשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות. הצלחנו לקדם נושאים אסטרטגיים משמעותיים מתוך דאגה ואחריות לאזרחי מדינת ישראל ולסביבה הנפלאה של כולם. זו בדיוק הסיבה שהובלנו, לראשונה בישראל, את תזכיר חוק האקלים. בכך אנחנו מצטרפים לרשימת המדינות המתקדמות בעולם, ומגדירים לראשונה בחקיקה את יעדי צמצום פליטות גזי החממה של מדינת ישראל ומחייבים תוכניות להיערכות ולהתמודדות עם המשבר על פי יעדי הסכם פריז. משרדי הממשלה הרלוונטיים יצטרכו להישיר מבט אל המציאות ולתמוך במהלך שאותו התחלנו. משבר הקורונה אומנם דחק מעט מסדר-היום את משבר האקלים, אבל הוא גם חידד את המחיר הכבד וההשפעות הרות הגורל של משבר גלובלי בשל השלכות בריאותיות וכלכליות. האתגרים שזימן לנו משבר הקורונה העידו גם על יכולתנו לשנות התנהגות למען מטרה חשובה וגם על כוחם של מנהיגים לקבל החלטות אמיצות ולשתף פעולה בהתמודדות עם המשבר. ההתמודדות עם המשבר הנוכחי, אסור שתדחה את ההתמודדות עם המשבר הגדול הבא, ולכן אנחנו במשרד להגנת הסביבה פעלנו וקידמנו תהליך רב-מגזרי לגיבוש החזון והמדיניות למעבר של המשק הישראלי לכלכלה דלת פחמן. כחלק מהמדיניות שאני מובילה לצמצום של התלות בדלקים פוסיליים, רתמנו את משרד האנרגיה ועצרנו את הקמתן של ארבע תחנות כוח מזהמות חדשות שתוכננו לקום בישראל. בזכות המדיניות שאנו מובילים החליטה המועצה הארצית לבטל את התוכנית להקמת תחנת כוח ענקית באתר מבואות הגלבוע, ובמקומה – לאפשר את ההקמה של מתקני אגירת אנרגיה, אשר יאפשרו להגדיל משמעותית את שיעורי האנרגיה המתחדשת ברשת. זו החלטה קריטית. היא מסמנת את ההבנה כי אין היגיון בקידום של תחנות כוח גזיות מזהמות, אלא יש להשקיע את המאמצים בקידום אנרגיות מתחדשות משולבות עם אגירה. במסגרת הדיונים על מדיניות האנרגיה של מדינת ישראל לשנת 2030 דרשתי כי יעדי האנרגיות המתחדשות יעמדו על 40%, לא על 30%. מדובר בעמדה סביבתית וכלכלית שמגובה על ידי עבודת עומק שביצענו במשרד. על אף המאבקים, הממשלה אימצה את היעד הנמוך, לצערנו, אך עדיין לא מאוחר לפקוח את העיניים ולהביא יעד שאפתני ונכון יותר למדינת ישראל. בשנה החולפת ביצענו תהליך אסטרטגי משמעותי ומקיף בכל הקשור לטיפול בפסולת במדינת ישראל. כבוד היושב-ראש, אני לא יודעת אם אתה יודע. כשנכנסתי לתפקידי אני נדהמתי לגלות שמדינת ישראל מטמינה 80% מהפסולת שלנו. 80%. זה מספר לא נתפס. רק לשם השוואה, באיחוד האירופי הגיעו כבר ל-20% הטמנת פסולת, ויש שהגיעו כבר ל-0% הטמנה. אסטרטגיית הפסולת שהובלתי בשנה האחרונה תביא את מדינת ישראל בתוך פחות מעשור ל-20% הטמנה, ובטווח הרחוק – ל-0%. כך נוכל לצמצם את הפער מול מדינות ה-OECD ולקדם תעשיית מחזור משגשגת במדינת ישראל. קידום האסטרטגיה הוביל לכך שכבר בטווח המיידי הצלחנו לעצור את הקמת מתקן השבת האנרגיה "השומרוני הטוב", שתוכנן לקום במישור אדומים. בכך המאבק המשותף שלנו ושל התושבים הסתיים בהצלחה, והצלחנו לוודא שלא יקומו מתקנים שיפגעו ביכולת שלנו לקדם את האסטרטגיה. כאן תודתי גם לראש הממשלה. כחלק מהמעבר לכלכלה מעגלית, שחררנו את הפקק שהיה תקוע במשך כ-20 שנה עם ההחלטה שקיבלתי להרחיב את חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים. לאחר התנגדויות ומאבקים מול כוחות עצומים שנשלטים בידי בעלי הון, אני רוצה לומר לכם שבשעה טובה ומוצלחת – בשורה: חוק הפיקדון ייכנס לתוקפו ב-1 בדצמבר 2021, בעוד כחצי שנה. גם השוק כבר נערך בימים אלו להחלת החוק. ובימים אלו – כבוד היושב-ראש, אתה צריך כבר לשמוח ביחד איתי – מוקמים שני מפעלי מחזור לבקבוקים, ועוד לאחר שנה של משבר כלכלי כבד. החלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים תביא לרווח ישיר של הציבור בישראל ותיתן 60 מיליוני שקלים שיוחזרו אליהם בחזרה ורווח נוסף לרשויות ולשחקנים במשק בסכום של כ-30 מיליוני שקלים. על פי סקר שנערך, קיים קונסנזוס חד-משמעי בציבור הישראלי סביב ההחלטה להחיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, ו-84% מהציבור תומכים בו באופן מוחלט. זה מה שנכון לציבור, זה מה שנכון לסביבה, זה מה שנכון לכלכלה, גם אם זה לא נוח למי מהאנשים. בפן הכלכלי, המרחב הציבורי יהיה נקי ממאות מיליוני בקבוקים גדולים, כיוון שמ-1 בדצמבר 2021 בקבוקים אלה יהפכו מפסולת למשאב בעל ערך כספי. בחודש נובמבר השקנו יחד עם ארגון לקט ישראל את הדוח הלאומי על אובדן והצלה של מזון בישראל. הדוח מציג לראשונה, לבקשתנו, לצד המחיר הכלכלי והחברתי של המזון האבוד, גם את המחיר הסביבתי הכבד שאובדן המזון טומן בחובו. תקשיבו טוב למספרים, זה פשוט לא נתפס: 2.5 מיליון טונה של מזון שהוא ראוי למאכל, בשווי של כ-20 מיליארד שקלים, נזרקים לפח האשפה מדי שנה. זו כמות לא נתפסת, והנזק הסביבתי של אובדן המזון מסתכם בכ-3 מיליארד שקלים בשנה. למעשה, צמד המילים "אובדן מזון" מגלם בתוכו משאבים רבים שיורדים לטמיון: קרקע, מים, אנרגיה, חומרי ההדברה ודשנים המושקעים בגידול, ייצור, יבוא ושיווק התוצרת. נוסף על כך, לאורך כל התהליך נפלטים לסביבה גזי חממה ומזהמים, ובסוף אנו גם נדרשים להשקיע משאבים כלכליים אדירים בטיפול בפסולת המיותרת. הקלות הבלתי-נתפסת שבה אנו משליכים לפח מזון שהוא טוב למאכל היא סימפטום של אורח חיים ותרבות של צריכה בזבזנית. מדובר במציאות אבסורדית שבה כסף ומשאבים נזרקים לפח בזמן שאנו מתמודדים עם משבר כלכלי וחברתי. במסגרת אסטרטגיית הפסולת אנו משקיעים 150 מיליון שקלים בהקמה של מרכזי מחזור חדשים במדינת ישראל. החומרים הנאספים במרכזי המחזור מופנים למפעלי מחזור ייעודיים בארץ או בחו"ל היודעים לטפל בזרם המופרד ולהפיק ממנו ערך. בשיתוף משרד ראש הממשלה, אנחנו גם מובילים את המיזם מחשב ממוחזר לכל ילדה וילד ומשקיעים כ-15 מיליון שקלים בתחום. המחשבים הממוחזרים יועברו לילדי הפנימיות בישראל ולרשויות המקומיות. משבר הקורונה הביא אותנו לחשיבה מחוץ לקופסה ולביצוע מיזמים שיקדמו את השוויון בחברה הישראלית, ייטיבו עם הסביבה ויקדמו את התעסוקה בישראל. מהלך חשוב נוסף שהובלנו הוא הוצאת הכלים החד-פעמיים מהגנים הלאומיים. אני מאמינה שעל מנת למנוע את מפגעי הפסולת והפלסטיק בטבע, עלינו למנוע את הכנסתם לשטחים הללו. לאחר שניסחנו את הכללים ואישרנו אותם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, נוכל להביא אותם לאישור ועדת הפנים, ולאחר מכן הם ייכנסו לתוקפם. גם ברשויות המקומיות אנו מובילים מהלך חשוב להוצאת הכלים החד-פעמיים מהפלסטיק מחופי הים. באילת, בחוף אשקלון, בחוף הכרמל ובאזורים נוספים אסרנו על הכנסת הכלים הללו לחופי הים. גם באזור הגליל העליון אסרנו על הכנסת כלים חד-פעמיים לתחומי הנהרות. הצלחנו לרתום ערים ומועצות רבות להחיל גם הן את החוק בשטחן בקרוב, למען חופי הים של כולנו. עוד עיר ועוד מועצה, ויחד אנחנו מנקים את המדינה. אנו גם משקיעים 45 מיליון שקלים ברכישת מדיחי כלים לגני הילדים. כל גן ילדים שיתחייב להיגמל משימוש בכלים חד-פעמיים יקבל מדיח על חשבוננו. המטרה שלנו – אני חייבת לציין שהייתה היענות רבה של כלל ראשי הרשויות שהגישו את הקול קורא – היא להביא להפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים בגנים, לצמצם את כמויות הפלסטיק האין-סופיות בגנים ולהפוך את הילדים לשגרירים של מניעה במקור גם בבתים. בתוכנית הזאת יש ערך בריאותי, סביבתי, כלכלי וחינוכי. יחד עם אסטרטגיית הפסולת החדשה, הגברנו גם את קצב ביצוע המיזמים והתוכניות של הקרן לשמירה על הניקיון. בשנת 2020, לראשונה מאז הקמת הקרן, כמעט כל ההכנסות השנתיות הועברו בחזרה לרשויות המקומיות, בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקלים. עיקר התשלומים הועברו לרשויות המקומיות במסגרת פרויקטים שמטרתם התייעלות מערך הטיפול בפסולת, הפחתת עלויות ומתן שירות טוב יותר לאזרחים שלנו. עם יישום האסטרטגיה החדשה שלנו, לפי עקרונות הכלכלה המעגלית, נמשיך להוביל בכל הארץ לשמירה על איכות הסביבה, הגדלת המחזור, הפחתת ההטמנה ושיפור הטיפול בפסולת. נושא ליבתי חשוב נוסף שהצלחנו לבצע במסגרתו התקדמות משמעותית הוא מפרץ חיפה. כל תושבות ותושבי מטרופולין חיפה, כולי התרגשות סביב העניין הזה. כשנכנסתי לתפקידים ראיתי את אבני הדרך, כמו שאתם שומעים, את האבנים שהצבתי ואת ההתקדמות ששמתי לי כיעד אסטרטגי להתקדם. הנושא הזה – כבר שנים, שנים, לצערי, תושבי ותושבות האזור סובלים מזיהום אוויר כבד, ולאורך השנים – מתוצאות של מחלות ומוות. עם כניסתי לתפקיד הגדרתי חזון ירוק וחדשני למפרץ חיפה, חזון שבמסגרתו התעשיות הכבדות חולפות מן האזור לטובת תעשיות ירוקות וחדשניות. שינוי פני האזור וחשיבה מחודשת לגבי הצרכים שלו יובילו לכך שתגיע הגירה חיובית ותמשוך לחיפה ולכל הערים במטרופולין צעירים וצעירות רבים שיחזרו ויבואו בהמוניהם. ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד המפרץ, שהקמתי יחד עם ראש הממשלה נתניהו, נרתמה לחזון הסביבתי שלנו וקבעה בעקבותינו שהתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה צריכה להיסגר. הוועדה הגישה את מסקנותיה לממשלה. היא ממליצה לתכנן מחדש את האזור, בדגש על מגורים עם תעסוקה נקייה ופארק מטרופוליני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש כבר לו"ז, כבוד השרה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש כבר לו"ז לפינוי המפעלים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> הממשלה תקבל את הצעת הוועדה, שכבר התחייבה על כך ובדקה את הנושא, ועכשיו הממשלה כבר לא תוכל לחזור אחורה. ההחלטה המקצועית התקבלה, ועכשיו צריך לתרגם אותה הלכה למעשה. למעשה זו הפעם הראשונה – הינה אני עונה לך, יוראי – שכלל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ישבו סביב שולחן אחד וגיבשו המלצות בנושא. וכאן אני רוצה לומר, בהקשר הזה, שבכל תפקיד שאני אהיה, אני אעמוד על כך שזה יצא לדרך. נושא חשוב נוסף שטיפלנו בו השנה הוא זיהום אוויר מתחבורה. זה נושא לא פחות חשוב, כבוד היושב-ראש. על מדינת ישראל להסתכל לטווח הארוך. בוא נאמר כך: את כל אבני הדרך עשיתי והכול כבר יצא לדרך. כפי שאני מגדירה לכם, זה כבר נמצא בשלב ההתקדמות, וכל זה בשנה. על מדינת ישראל להסתכל לטווח הארוך ולמצוא פתרונות למשבר זיהום האוויר. תקשיבו טוב למספרים ולא תאמינו: למעלה מ-2,000 אנשים מתים בישראל בכל שנה כתוצאה מזיהום אוויר, 50% מתוכם ישירות מזיהום אוויר תחבורתי. את הבעיה החמורה הזאת נוכל לפתור רק בראייה אסטרטגית ארוכת טווח. ולכן, המכונית החשמלית – אתם יודעים מתי היא פרצה לעולם? היא פרצה לעולם בתחילת המאה ה-20, 40 שנה לפני שבכלל הומצא מנוע הבנזין. למרות זאת, האנושות בחרה להתמכר לנפט הזול והמזהם. אילו העולם היה נוקט גישה ארוכת טווח והיה משכיל להבין שהשימוש בנפט איננו סביבתי ואיננו כלכלי לטווח הארוך, שוק המכוניות החשמליות היה יכול להיות מבוסס כבר מזמן ברחבי העולם. כעת על מדינת ישראל להצטרף למדינות המתקדמות בעולם ולפתח חזון בדרך לתחבורה בת-קיימא. בריטניה, הולנד, דנמרק, שבדיה – הן קבעו יעדים לאומיים שיובילו לכך שהחל משנת 2030 כל מכונית חדשה שתעלה על הכביש תהיה מאופסת פליטות. בתחילת השנה חברות וולוו ופורד הודיעו שהחל משנת 2030 כל המכוניות החדשות שיימכרו מטעמן באירופה יהיו חשמליות. מדינת ישראל צריכה ויכולה לבצע את המהפך ולצעוד יחד עם שאר המדינות המפותחות לתחבורה מקיימת. אנחנו במשרד להגנת הסביבה שואפים לקבוע יעדים מחייבים ליבואני הרכב בדבר פליטות גזי חממה. זהו מהלך שכבר מתבצע באירופה אבל טרם החל במדינת ישראל. נוכל לצמצם את הפער הזה ולעמוד בשורה אחת עם המדינות המפותחות במסגרת חקיקת האקלים. החזון שהגדרנו למדינת ישראל עומד בהתאם להסכמי פריז ומציב יעד לאפס רכבים מזהמים חדשים החל משנת 2030 ואפס כלי תחבורה ציבורית מזהמים חדשים החל משנת 2025. בשנה האחרונה, החולפת, כבוד היושב-ראש, מתוך 5,000 אוטובוסים שקיימים בארץ, 50 בלבד היו חשמליים. בשנה החולפת קידמנו רכישה של יותר מ-200 אוטובוסים חשמליים בהיקף של כ-60 מיליוני שקלים. אומנם מדובר בכמות שהיא באמת מינורית – 200 מתוך 5,000 אוטובוסים בישראל – אבל אני מאמינה שמשרד התחבורה יכול, צריך וחייב לאמץ את המדיניות שלנו לתחבורה ציבורית ירוקה יותר. קידום תחבורה נקייה הוא לא רק יעד של הממשלה. בעולם כולו יש תפקיד חשוב מאוד לרשויות המקומיות, וכך צריך להיות גם כאן, במדינת ישראל. בשנה החולפת הכנו את אזור אוויר נקי בירושלים, שתיאסר בו כניסת כלי רכב מזהמים לעיר. בנוסף, הגעתי להסכמה עם ראש העיר רון חולדאי על ביצוע המהלך גם בתל אביב-יפו, והוא ייכנס לתוקפו בקרוב. בשנים האחרונות סובלים תושבי דרום תל אביב מזיהום אוויר חזק ובלתי סביר, שמסכן את בריאות הציבור, כתוצאה מפעילות התחנה המרכזית באזור. דרום תל אביב לא יכולה להיות החצר האחורית של מדינת ישראל, גם בתחומי הסביבה ואיכות האוויר. אין סיבה מוצדקת לכך שתושבי דרום תל אביב לא יוכלו לבוא ולחיות חיים באוויר נקי. בשנה האחרונה פעלנו לקדם הצעת מחליטים לפינוי התחנה המרכזית מהאזור. משרד התחבורה צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין שמפגע בסדר גודל שכזה לא יכול לעמוד בלב שכונת מגורים ולסכן את בריאות התושבים. נוסף להצעת מחליטים יצאנו עם הוראות חדשות למפעילי התחנה, ובמסגרתן נדרשת התחנה המרכזית בתל אביב לנקוט את כל האמצעים למניעת זיהום אוויר, כולל צעדים תפעוליים וטכנולוגיים הנדרשים לכך. כולי תקווה שהממשלה הנוכחית תדאג גם היא להוביל לכך שהתחנה המרכזית תיסגר. לפי ההוראות, על התחנה לפעול לשיפור התשתיות והתפעול באמצעות הפרדה בין אולמות הנוסעים לרציפים, הפעלה של מערכת המיזוג כנדרש, הצבת שילוט עם הנחיות לנוסעים והתקנת אמצעים לצמצום זיהום אוויר בעסקים הפועלים במקום. שוב אני אומרת: עדיין, למרות כל מה שהמשרד להגנת הסביבה יכול היה לפעול לצמצום זיהום האוויר שם, הפתרון הנכון הוא פשוט לסגור את התחנה. בזה צריך שיתוף פעולה עם משרד התחבורה, ולהוביל את הסגירה בהצעת מחליטים בממשלה. במהלך השנה החולפת התמודדנו במבצע "זפת בסערה" עם בין עשרות למאות טונות של נפט גולמי בחופי ישראל. הנפט הגיע מאונייה שיצאה מאיראן. היא הפליגה לסוריה, ובכניסה למים הכלכליים של מדינת ישראל היא כיבתה את המשדרים שלה למשך 23 שעות והביאה לתוצאה החמורה של זיהום דרך הזפת שהגיע לחופינו. אנחנו הבאנו לטיפול מהיר ויעיל בזפת ובניקיונה מהים ומהחופים. החלטת הממשלה בהובלתי הקצתה כ-30 מיליוני שקלים לפעולות ניקוי החופים ו-5 מיליוני שקלים לסקרים ולניטור עומק בנושא. נוסף לכך, בהתאם להחלטת הממשלה, ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרדי דוד יהלומי הוקמה על מנת להביא לממשלה המלצות על דרכי התמודדות עם תרחישי אסון ימיים. אירוע "זפת בסערה" הזכיר לכולנו שמעבר לשיפור במוכנות של מדינת ישראל לאירוע זיהום ים בנפט, שמוכן להשתפר, עלינו לעשות הכול כדי למנוע אותו מראש. שינוע של נפט גולמי בים ואחסונו מהווים יעד אסטרטגי בעבור האויב. פגיעה במכליות הנפט עלולה להביא נזק אדיר לים, לחופים, וכתוצאה מכך – לסביבה, לכלכלה ולתיירות. הסכם קצ"א, שקורם עור וגידים בימים הללו, נחתם ללא התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה ובלי שקיבלנו את נוסחו טרם חתימתו. פגישה שדרשתי לקיים בנושא יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים נקבעה ובוטלה כמה פעמים. אני רוצה לומר שהנורות האדומות דולקות ומהבהבות. עלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא לתהות בדיעבד מה ניתן לעשות. המצב, שהיה חמור גם כך מבחינת חוסר המוכנות להתמודד עם זיהומי ים בנפט, וכפי שאנחנו שומעים כל הזמן על כל מה שקורה עם האוניות האיראניות שמסתובבות עם נפט גולמי ברחבי המים הכלכליים מסביבנו – הדבר הזה מהווה סכנה אמיתית, ואחד האתגרים המהותיים של המשרד להגנת הסביבה זה לדאוג בין יתר הדברים לביטול, ביטול מוחלט, של ההסכם עם קצ"א. בשנה האחרונה אנחנו הישרנו מבט אל המזהמים. אנחנו נתנו קנסות רבים על הפרות של היתרי הפליטה באסדות הגז, בין היתר כנגד נובל אנרג'י. המדיניות שלי ברורה ונחושה: יד קשה ובלתי מתפשרת נגד המזיקים לסביבה ולציבור. המזהם הוא המשלם. בשנה החולפת פעלנו רבות גם למען בעלי החיים והמינים המוגנים. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה עם לחצי פיתוח מאוד מאוד גבוהים. אובדן השטחים הפתוחים בישראל גורם בין היתר להידרדרות של המגוון הביולוגי. על מנת לסכל על הפגיעה במגוון הביולוגי הנובעת מצייד, אסרתי את ציד השלו הנודד והתור המצוי מכוח חוק הגנת חיות הבר. גריעת המינים האלה, שנמצאים בסיכון בישראל כתוצאה מציד וגם בסכנת הכחדה ברמה הבין-לאומית, היא צעד משמעותי של מדינת ישראל להגנה על אוכלוסיות ומינים בסיכון. בנוסף, הוספתי לרשימת המינים המוגנים שני מיני דגים: דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני. המינים הללו הם נדירים ובעלי חשיבות אקולוגית גבוהה. דקר אלכסנדרוני נכנס לרשימת המינים המוגנים באופן קבוע והדייג שלו ייאסר לחלוטין, ודקר הסלעים נכנס כמין מוגן למשך שנה. באוקטובר האחרון יצאנו במהלך פורץ דרך לאיסור סחר בפרוות בישראל למטרות אופנה. תעשיית הפרוות גורמת להרג של מאות מיליוני בעלי חיים בעולם, ואני מאמינה שהמהלך הזה מהווה צעד חשוב נוסף בדרך לצמצום התעשייה האכזרית הזאת. אני מקווה שמדינות נוספות בעולם ילכו בעקבותינו. אני שמחה לבשר שחתמתי אמש על התקנות, והן ייכנסו לתוקפן בעוד כ-180 ימים. בהנחייתי, גם עצרנו את הירי הבלתי-מוסרי והבלתי-יעיל של פקחי רשות הטבע והגנים בכלבים משוטטים, ומעתה פעילות זו תתבצע רק כאשר הדבר הכרחי למניעת כלבת ורק בשטחי שמורות הטבע. אני חייבת לספר לכם משהו שכשנכנסתי למשרד, לא האמנתי למשמע אוזניי. הציבור פה לא בטוח יודע עליהם – קופי המזור. שמעתם על קופי המזור? בעבר היו קופים שהמדינה אישרה את עצם זה שהם יגיעו, זאת אומרת, ייבאו למדינת ישראל קופים על מנת שירבו אותם בכפייה. הם נשלחו לניסויים בחו"ל וחלקם נותרו בארץ בתנאי שבי. אתם רואים את הקופים. לא רק כל מה שהם עברו במהלך כל התקופה – עוד שמו את אותם קופים ממש בתת-תנאים. הייתה לי הזכות להקצות לכך 10 מיליוני שקלים, ומצאנו פתרונות קבע בעבור הקופים על מנת להעביר אותם מחוות מזור למקומות ראויים יותר, ושם הם יוכלו לגדול בכבוד. אני שמחה שבהקשר הזה דאגנו לזה. עם כל הביורוקרטיה במדינת ישראל הם היו כבר אמורים לעבור. עכשיו זהו, כולם חתמו, כל ההסכמים יצאו לדרך, המקום נמצא, הכסף עבר, ובשעה טובה גם בעבורם. חקיקה חשובה שאנחנו מקדמים בתחום היא המהלך לאיסור הרעלות של חיות בר, לחיזוק סמכויות האכיפה ולהחמרת הענישה. החקיקה הקיימת בישראל אינה נותנת מענה אפקטיבי לשם הגנה על חיות הבר, ואנחנו עדים להרעלות רבות, כמו במקרה המזעזע הזכור לכולנו של אוכלוסיית הנשרים בגולן. מקור ההרעלות הוא בפעילות בלתי חוקית. לצערנו, מתרחשות הרעלות בזדון, וגם בשל שימוש רשלני בחומרי הדברה חקלאיים. על כן אנחנו פועלים לבצע תיקון בחוק להגנת חיות הבר כך שניתן יהיה לאסור לחלוטין הרעלות של חיות בר, לחזק את סמכויות האכיפה, להחמיר את הענישה ואף להעביר בחוק את הסמכויות בנושא משר החקלאות אליי, כך שנוכל להגן על חיות הבר בצורה הטובה ביותר, ולא עם ניגוד העניינים המובהק שקיים בתוך משרד החקלאות. בשנה החולפת גם אסרתי כניסת כלי רכב באזורים מוגנים חדשים בישראל – באזורים מסוימים בנס ציונה, בחוף השרון וברחובות – ובעקבות הצו, כניסת כלי רכב נאסרת, ואפשר באמת לשמור על הטבע במקומות שצריך. יחד עם זאת, אני עדיין חושבת שכן צריך לבוא בשיח יותר פתוח ויותר קשוב לציבור בכל מה שקשור למציאת שבילים שכן יהיו פתוחים יותר לחובבי הספורט האתגרי ולמי שרוצים לבוא ולטייל ברחבי הארץ שלנו ובשמורות הטבע. צריכים לבנות יותר מסלולים, ויחד עם זאת, מסלולים שלא יפגעו במקומות שכן צריך לשמור עליהם. אני גם גאה ושמחה על פעילות יוצאת דופן ושיתוף פעולה הדוק עם ארגוני הסביבה. אנחנו העברנו השנה כ-4.5 מיליון שקלים ל-20 ארגוני סביבה במטרה לתמוך, לסייע לאותם ארגונים, שעושים את עבודתם נאמנה ומסייעים לנו לשמור על הבריאות של הציבור ועל הסביבה. אני רואה חשיבות גבוהה בשמירה ובפיתוח של ארגוני סביבה חזקים ופעילים לצורך הגברת הקול והשיח הסביבתי למען הציבור. אני גאה בכך שהצלחנו להפוך את נושא הגנת הסביבה לתחום אסטרטגי חשוב גם ברמה הכלכלית. הלכנו בהיבט הזה מול כל הרגולטורים הפיננסיים והסביבתיים בכל המדינות המובילות, לצד בנקים, משקיעים מוסדיים וגורמים מהחברה האזרחית והאקדמיה שבוחנים כיצד יש להטמיע סיכוני סביבה ושיקולי סביבה בתהליכי קבלת החלטות בפן המימוני. אני אומרת בהקשר הזה, כמו שאני מאמינה, שהכול מתחיל ונגמר בחינוך. גם בשנה החולפת השקענו השקעה כבירה בחינוך הסביבתי במערכת החינוך. הקציתי 10 מיליון שקלים לצורך קידום נושאי סביבה וקיימות במערכת החינוך שלנו בשנת הלימודים הנוכחית. בהקשר הזה אני אומרת שברגע שהילדים יהיו השגרירים שלנו, יקבלו במערכת החינוך וייחשפו בה לתכנים החשובים, כמו משבר האקלים, חשיבות השמירה על השטחים הפתוחים, זיהום האוויר, אחריות לניקיון במרחב הציבורי, מחזור, מניעה במקור, צמצום הצריכה – אלה דברים שלהם הקצינו 7 מיליון שקלים על מנת שבשנתיים הללו הרשויות המקומיות יעודדו את הקידום של החינוך לקיימות. חשוב לי לומר שאנחנו ניהלנו שיח ישיר עם הרגולטורים הפיננסיים וגם עם מומחים בין-לאומיים על מנת שהם ידאגו לבחון כלים שיקדמו את הסקטור הפיננסי להטמעת סטנדרטים של ניהול סיכוני סביבה גם בישראל. אני חייבת לציין פה פרויקטים נפלאים כמו השפ"פים. מנחם בגין, זיכרונו לברכה, פעל לשיקום שכונות. השפ"פים הם שטחים פרטיים פתוחים שבהם מבצעים את השינוי במבנים בדיוק במקומות שזקוקים להם בהיבט החברתי והסביבתי. זה ממש חצרות בתים משותפים. הם נמצאים באזור הפריפריה במדינה, והם בבעלות של כלל דיירי הבניין. אנחנו דואגים לתחזק את חצרות הבתים הללו, ויחד עם קרן קיימת לישראל משקיעים כ-120 מיליון שקלים במטרה להפוך את החצרות הללו לסביבתיות, נעימות, שימושיות וחברתיות. יש עוד נושאים רבים. יש לי עוד זמן, אני מקווה – שנה אחת, אבל עשייה מרובה. כפי שידוע, החוק במדינת ישראל קובע שעד חודש אוגוסט הקרוב אסבסט פריך לא יוכל להימצא במבני ציבור. לכן השקענו 50 מיליון שקלים כדי להסיר את המפגעים הללו. אסבסט פריך הוא חומר מסרטן ודאי לאנשים. הפעלת התמיכה בהסרת האסבסט הפריך ממבני ציבור תסייע להקטין את החשיפה של הציבור למפגעי האסבסט המזיקים לבריאותם, וכך נייצר סביבה נקייה ובריאה יותר עבור כולנו. התמיכה שלנו תעודד גם את ביצוע השלב המקדים והחשוב של ביצוע סקרים במבני ציבור לבדיקת הימצאות האסבסט הפריך, שכן היום חלק ניכר מהרשויות המקומיות כלל לא יודעות על הימצאות או אי-הימצאות של אסבסט פריך במבנים שבתחומן. מהלך חשוב נוסף שביצענו הוא היציאה לדרך – עדיין לא הצלחנו לסיים את זה במהלך השנה, וכולי תקווה שבאמת נצליח להשלים את המשימה בשנה הקרובה – זה לבצע את ההפרטה של החברה לשירותי איכות סביבה, שנמצאת בדרך לבורסה בתל אביב. החברה לשירותי איכות סביבה מהווה תשתית לאומית לטיפול בכל סוגי הפסולת המסוכנת בישראל, ומשום כך היא בעלת חשיבות אסטרטגית למדינה. המתווה המוצע של הנפקת מיעוט לציבור מאפשר את המשך שליטת המדינה בחברה הממשלתית, אולם לצד זאת מבטיח יתרונות עסקיים שבהפיכת החברה לציבורית, ובהם גיוס הון, שיפור האוריינטציה העסקית וביצועי החברה, חיזוק הממשל התאגידי והגברת השקיפות. אנחנו כמובן פעלנו במסגרת ההחלטה לשמירת האינטרסים החיוניים למדינה בפעילות החברה, ובהם המשך קיום שירותי טיפול לאומיים בפסולת המסוכנת, קידום התחרות בשוק הטיפול בפסולת וכן הסכם זרוע לשיקום קרקעות המדינה, שמטרתו קידום הפשרת קרקעות לבנייה. אני חושבת שההיבט הזה הוא מאוד חשוב. כבר עברנו את ועדת שרים לענייני הפרטה, יש ממש עוד פרוצדורות שצריך לחזור אליהן כדי לסגור ולנעול את הנושא הזה, וחובה לקדם את זה במיידי. זה ממש בשלבי סיום של הפרויקט. במסגרת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין אנו מקימים את ה-DeserTech. DeserTech זה מרכז חדשנות לשינויי אקלים בסביבה מדברית. שיתוף הפעולה בינינו יתבצע בשמירה על מינים בסכנת הכחדה, שיקום שטחים מדבריים, מחקר וניטור ושימור של בתי גידול יבשתיים מדבריים. ישראל, האמירויות ובחריין חולקות סדרי עדיפויות ואתגרים דומים ורבים במטרה להבטיח סביבה חזקה ובריאה, לכן זה אך טבעי שנשלב את יכולותינו בפיתוח וביישום של פתרונות לאתגרים סביבתיים ואקלימיים. כשרה האמונה – אני חייבת לומר לפני זה שההסכמים שלנו כבר קיימים; יש כבר הסכמים בינינו לבין איחוד האמירויות ובינינו לבין בחריין, ומה שצריך זה רק לחתום. אז כבר עכשיו – חתימה עם בחריין ועם איחוד האמירויות. ההסכמים כבר קיימים; רק חתימה. נוסף על זה, כשרה האמונה לשעבר על מיזם ישראל דיגיטלית, היה לי חשוב באופן אישי לפתח את תחום הדיגיטל במשרד ולקחת אותו צעד אחד קדימה. הופתעתי לבוא ולראות שהמשרד ממש מפגר מאחור בסוגיות של דיגיטל, ועל כן השקעתי 25 מיליון שקלים בפיתוח ושיפור השירותים הדיגיטליים במשרד להגנת הסביבה. למעשה עמדתי על כך שנקבל את התקציב, משום שעומדות בפנינו משימות רבות שאותן אנחנו צריכים לשאוף לבצע בצורה המתקדמת ביותר שניתן מבחינה טכנולוגית. התקציב יסייע למשרד לספק שירות מקיף ואיכותי יותר לאזרחי ישראל, וכך נוכל לשמור על הסביבה של כולנו בצורה הטובה ביותר. נוסף לכך הצלחנו לגייס השקעה של כ-35 מיליון שקלים, יחד עם רשות החדשנות, בקידום של סטרטאפים שעוסקים בטכנולוגיות ירוקות שנמצאים בתחילת דרכם. אני מאמינה שאנחנו צריכים להתמודד עם המשברים, כפי שהצגתי אותם כאן, אבל כפי שאתם רואים, כשעובדים בצורה ממוקדת, כשעובדים בצורה אסטרטגית, כשמבינים את אבני הדרך, גם בפרק זמן של שנה בלבד ניתן לבצע מהפכות שלמות בנושאים שעליהם אנו אמונים. אני שמחה שהייתה לי הזכות להוביל את המשרד בשנה האחרונה – אני חושבת שבדיוק בזמן של נקודות קריטיות לגבי נושאים שהם אקוטיים לפתרון. אני מרגישה בהחלט שאנחנו כאן יכולים להיות רגועים, שהכנתי את כל התשתית המתבקשת על מנת שהאתגרים שעומדים לפתחו של המשרד – הם כבר מתגלגלים לפתרונם בהיבטים הללו. אני בהחלט מסתכלת על השנה האחרונה בסיפוק עצום, ואני רוצה לומר שכל זה התבצע כתוצאה מצוות מדהים שהולך איתי דרך ארוכה, גם בלשכה שלי, וגם מנכ"ל משרדי, דוד יהלומי. אני חושבת שגם הצוות המקצועי במשרד בעל אג'נדה סביבתית מאוד מאוד ברורה, ועל כן קל מאוד לקדם איתו את הדברים למען טובת הציבור בנושא הזה. אני רוצה להודות לכנסת. אני רוצה להודות לך, כבוד יושב-ראש הכנסת, שהסכמת באמת להרים את הכפפה. אני חושבת שהכנסת צריכה יותר לכבד את עצמה בתפקיד שלה, וכנראה עדיין צריך לחדד אותו. התפקיד שלה הוא לא להיות מוגדרים כמי שהם חברי כנסת של היושב-ראש, כפי שהגדירה זאת אחת מחברות הכנסת כאן, אלא התפקיד שלהם זה לפקח על פעילות הממשלה, בין יתר הדברים המרכזיים שלהם. לפקח על פעילות הממשלה זה לא שאני איזום ממני לבוא לכאן ולהציג את העשייה שלי במהלך השנה האחרונה, אלא זו צריכה להיות דרישה של כלל חברי וחברות הכנסת – לראות את הפעילות שמתבצעת בממשלה, לשאול את השאלות המתבקשות ולהיות באמת יותר נוקבים ביכולת לפקח על הממשלה. יריב, אני מאמינה שאנחנו בסוף לא נצטרך לעשות זאת, אבל אם לא – נלמד אותם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה גילה גמליאל על הסקירה המפורטת והמרשימה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום ראשון, ג' בתמוז התשפ"א, 13 ביוני 2021, בשעה 16:00 – ישיבה לצורך כינון הממשלה השלושים-ושש ובחירת יושב-ראש הכנסת. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:01. << סיום >>