דברי הכנסת

דברי הכנסת יב / מושב ראשון / ישיבות ל"ב–ל"ד / י"א–י"ג בתמוז התשפ"א / 21–23 ביוני 2021 / 12 חוברת י"ב ישיבה ל"ב הישיבה השלושים-ושתיים של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, י"א בתמוז התשפ"א (21 ביוני 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 9 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 12 1. ממשלה שהוקמה בשקר ובהונאת הציבור ואין לה מנדט מהציבור; 12 2. כוונת הממשלה למחוק את זהותה היהודית של המדינה 12 אופיר אקוניס (הליכוד): 12 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 15 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 29 השר לשירותי דת מתן כהנא: 37 אופיר כץ (הליכוד): 55 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 58 אלון שוסטר (כחול לבן): 59 גלעד קריב (העבודה): 60 אורי מקלב (יהדות התורה): 65 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 68 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 72 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 74 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 76 יאיר גולן (מרצ): 80 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 84 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 85 דוד אמסלם (הליכוד): 104 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 116 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 117 הודעה אישית של חבר הכנסת בנימין נתניהו 118 בנימין נתניהו (הליכוד): 118 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 118 1. ממשלה שהוקמה בשקר ובהונאת הציבור ואין לה מנדט מהציבור; 118 2. כוונת הממשלה למחוק את זהותה היהודית של המדינה 118 חילופים בוועדות הכנסת 119 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 119 הודעה אישית של חבר הכנסת יצחק פינדרוס 119 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 120 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021 121 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 121 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 123 אבי מעוז (הציונות הדתית): 127 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 132 אורי מקלב (יהדות התורה): 133 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 135 משה גפני (יהדות התורה): 140 ינון אזולאי (ש"ס): 143 קרן ברק (הליכוד): 144 אופיר סופר (הליכוד): 145 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 146 שלמה קרעי (הליכוד): 147 דוד אמסלם (הליכוד): 149 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 155 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 156 משה אבוטבול (ש"ס): 161 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 163 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 166 אוריאל בוסו (ש"ס): 168 מאיר פרוש (יהדות התורה): 170 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 172 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 172 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2021 172 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 173 אבי מעוז (הציונות הדתית): 174 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 175 משה אבוטבול (ש"ס): 177 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 178 משה גפני (יהדות התורה): 182 דוד אמסלם (הליכוד): 185 שלמה קרעי (הליכוד): 192 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 195 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 198 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 213 מאיר פרוש (יהדות התורה): 215 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 217 משה ארבל (ש"ס): 219 הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021 220 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 220 אבי מעוז (הציונות הדתית): 224 משה אבוטבול (ש"ס): 225 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 226 יעקב מרגי (ש"ס): 227 ינון אזולאי (ש"ס): 228 מאיר פרוש (יהדות התורה): 230 משה גפני (יהדות התורה): 232 שלמה קרעי (הליכוד): 233 דוד אמסלם (הליכוד): 234 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 237 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 242 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 243 משה ארבל (ש"ס): 244 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 245 יואב קיש (הליכוד): 247 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 249 הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 253 שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 253 מאיר פרוש (יהדות התורה): 254 משה אבוטבול (ש"ס): 255 אוריאל בוסו (ש"ס): 257 משה גפני (יהדות התורה): 258 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 260 אבי מעוז (הציונות הדתית): 261 דוד אמסלם (הליכוד): 262 שלמה קרעי (הליכוד): 263 יריב לוין (הליכוד): 265 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 267 יעקב מרגי (ש"ס): 270 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 270 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 272 משה ארבל (ש"ס): 274 יואב קיש (הליכוד): 275 אופיר כץ (הליכוד): 277 יואב בן צור (ש"ס): 279 שר התקשורת יועז הנדל: 279 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021 296 ינון אזולאי (ש"ס): 296 שר המשפטים גדעון סער: 297 יעקב מרגי (ש"ס): 300 משה אבוטבול (ש"ס): 301 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 304 מאיר פרוש (יהדות התורה): 305 אוריאל בוסו (ש"ס): 306 משה גפני (יהדות התורה): 307 אבי מעוז (הציונות הדתית): 311 יאיר גולן (מרצ): 311 דוד אמסלם (הליכוד): 313 שלמה קרעי (הליכוד): 317 יריב לוין (הליכוד): 319 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 321 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 324 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 327 משה ארבל (ש"ס): 336 יואב קיש (הליכוד): 338 ינון אזולאי (ש"ס): 350 יואב בן צור (ש"ס): 361 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 364 אופיר כץ (הליכוד): 366 שר המשפטים גדעון סער: 367 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021 368 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 369 יעקב מרגי (ש"ס): 379 יעקב אשר (יהדות התורה): 381 משה אבוטבול (ש"ס): 386 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 387 מאיר פרוש (יהדות התורה): 388 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 391 אוריאל בוסו (ש"ס): 392 משה גפני (יהדות התורה): 393 אבי מעוז (הציונות הדתית): 398 דוד אמסלם (הליכוד): 399 שלמה קרעי (הליכוד): 404 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 406 יעקב מרגי (ש"ס): 406 יריב לוין (הליכוד): 408 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 410 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 412 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 414 משה ארבל (ש"ס): 415 יואב קיש (הליכוד): 416 ינון אזולאי (ש"ס): 418 יואב בן צור (ש"ס): 420 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 421 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 425 אופיר כץ (הליכוד): 429 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 431 שר המשפטים גדעון סער: 434 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן – הארכת תוקף), התשפ"א–2021 437 שר המשפטים גדעון סער: 437 יעקב מרגי (ש"ס): 439 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 442 משה אבוטבול (ש"ס): 443 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 444 מאיר פרוש (יהדות התורה): 445 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 446 אוריאל בוסו (ש"ס): 447 אורי מקלב (יהדות התורה): 448 משה גפני (יהדות התורה): 451 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 454 אבי מעוז (הציונות הדתית): 455 דוד אמסלם (הליכוד): 456 שלמה קרעי (הליכוד): 460 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 462 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 464 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 466 משה ארבל (ש"ס): 468 ינון אזולאי (ש"ס): 470 יואב בן צור (ש"ס): 472 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 473 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום יום שני, י"א בתמוז התשפ"א, 21 ביוני 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן – הארכת תוקף), התשפ"א–2021; הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021; הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1509/24 וכלה בהצעת חוק פ/1568/24: הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות הרבנים הראשיים לישראל), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק רישום האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 146 – הוראת שעה) (קיצור הוראת השעה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מוסי רז, ג'ידא רינאוי זועבי ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הצהרת מחלה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק השוואת תשלומים לחיילים בודדים ילידי ישראל וחיילים בודדים שנולדו מחוץ לישראל, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון – הקמת מאגר מידע לעניין כספים ללא דורש), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק תרומת ביציות (תיקון – תרומת ביציות בין בנות זוג), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת העלות לרשויות מקומיות), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הרשות לטקסים ולסמלים ממלכתיים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – קביעת תור באמצעות האינטרנט), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – איסור התבטאות גזענית מטעמים של זהות מגדרית או נטייה מינית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת ודרכי שיווק אסורות במוסד חינוך), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – תקופת שנת הלימודים וחופשות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הכנסת (תיקון – פרסומים רשמיים מטעם הכנסת), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – ביטול הצורך בהיתר להעסקת עובד זר מומחה לתקופה קצרה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלת הבטחת הכנסה לקשיש), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון הסעה לבית חולים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, משה ארבל ויבגני סובה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת סמי אבו שחאדה, מוסי רז, יאיר גולן, משה אבוטבול, ג'ידא רינאוי זועבי, מיכאל מלכיאלי, סעיד אלחרומי ודוד ביטן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת קצבת הבטחת הכנסה בגיל זקנה לגובה של 80 אחוזים משכר המינימום), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת חיים כץ וחוה אתי עטייה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חיבור לחשמל) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק שכר החיילים בשירות סדיר, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ועידן רול; הצעת חוק פיצויים לנפגעי התאונה בהר מירון, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, אלי אבידר ואלכס קושניר; הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – סימון רכיבים אלרגניים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, מירב בן ארי, יבגני סובה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני, יעקב אשר, ישראל אייכלר ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו, משה אבוטבול ויעקב מרגי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק השבות (תיקון – מיהו יהודי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתמר בן גביר; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – צמצום דרישת דת זהה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אמילי חיה מואטי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, רם שפע ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בתחום החינוך בנושא מגדר ונטייה מינית, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – עיגון זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – איסור התניית זכות הלימוד בתשלום), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ', אמיר אוחנה, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס ועמיחי שיקלי. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. ממשלה שהוקמה בשקר ובהונאת הציבור ואין לה מנדט מהציבור; << נושא >> << נושא >> 2. כוונת הממשלה למחוק את זהותה היהודית של המדינה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נושא שני – הצעות סיעות הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ויהדות התורה ואגודת ישראל – דגל התורה להביע אי-אמון בממשלה בנושאים הבאים: נושא ראשון – ממשלה שהוקמה בשקר ובהונאת הציבור ואין לה מנדט מהציבור, מטעם של הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אופיר אקוניס. בבקשה, חבר הכנסת אקוניס, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו מביעים היום אי-אמון בממשלת רמייה שנולדה בחטא – בחטא השקר, המרמה, גנבת הקולות והפרת אמונים עם מצביעיה. ללא אמון רוב חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לממשלה הזאת אין זכות קיום לעוד יום אחד, לעוד שעה אחת. בראשה עומד אדם, נפתלי בנט, שאזרחי ישראל לא בחרו בו – לא בחרו בו; לא נתנו בו אמון; לא רוצים בו בתפקיד. אדוני, 95% מאזרחי ישראל לא רוצים את נפתלי בנט ראש הממשלה. אלה תוצאות הבחירות. בפעם הראשונה בתולדות המדינה, סיעתו של ראש הממשלה היא כמעט הקטנה בכנסת – קטנה פי חמישה מסיעת הליכוד, הגדולה ביותר בכנסת. זהו, אדוני, אי-אמון של הציבור. ביום ראשון שעבר, אדוני, עמד כאן נפתלי בנט ואמר – כך אמר, ציטוט: הוטלה עלינו משימה. אבל נפתלי, המשימה לא הוטלה עליך. הציבור הישראלי לא הטיל עליך את המשימה. ולכן אנחנו אומרים לך, נפתלי בנט: אתה ראש ממשלה לא לגיטימי. נפתלי בנט הוא ראש ממשלה לא לגיטימי משום ששיקר כל הדרך אל משרד ראש הממשלה. הוא ראש ממשלה לא לגיטימי משום שכרת חוזה עם הציבור והתחייב שלא ישב עם יאיר לפיד, עם מרצ או עם מנסור עבאס, והונה את תומכיו התמימים, שהאמינו לו. הוא גם אמר: הליכוד משקר. שיקר. אמר – שיקר ואמר שהליכוד משקר. זה שקר מרהיב, אדוני היושב-ראש. בנט הוא ראש ממשלה לא לגיטימי שעומד בראשות ממשלה שפועלת ללא אמון רוב חברי הכנסת. לא האינטרס הלאומי עמד לנגד עיניו כשבחר להקים את הממשלה אלא תאוות השלטון. נפתלי בנט הוא ראש ממשלה לא לגיטימי משום שהעם לא בחר בו. אם האינטרס הלאומי הרחב היה עומד לנגד עיניו, הוא לא היה מקים את ממשלת השמאל הרעה הזאת עם מרצ, עם מפלגת העבודה ועם רע"מ. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שמענו בסוף השבוע את השרה שקד, אילת שקד, שאמרה על חוק איחוד המשפחות שהיא לא מעלה על דעתה שהאופוזיציה תפגע בביטחון המדינה. מדבריה מובן שמי שמתנגד לחוק פוגע בביטחון ישראל. השר אלקין, השרה שקד – גם אתה, השר אלקין – מי שנכנס לקואליציה עם מפלגות אנטי-ציוניות מסכן את ביטחון ישראל. אנחנו לא נהיה רשת הביטחון שלכם לכל החוקים שחשבתם שתוכלו להעביר בקלות באמצעותנו. השותפות הטבעיות שלכם משמאל, השותפות הטבעיות, השר אלקין, מתנגדות להעביר את חוק איחוד משפחות, וזה רק בשבוע הראשון. ובינתיים אני שומע שהשר אלקין, השרה שקד ומנסור עבאס – חבר הכנסת דרעי – מנהלים משא ומתן על שינוי החוק. זה בושה וחרפה, פשוט בושה. חברות וחברי הכנסת, בעוד שבועות אחדים יציג הממשל האמריקני את תוכניתו לשלום על בסיס המתווה המסוכן של שתי מדינות, כולל מדינת טרור פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון, בלב ארצנו. ואני שואל את חברות וחברי ימינה ואת חברי הקואליציה: מה תהיה עמדת בנט ושקד, תומכי הריבונות? תומכי הריבונות. מאז 2013 אין כאן דיון – כשהם נמצאים, כשהם עוברים את אחוז החסימה, הם נמצאים כאן ואומרים: ריבונות, ריבונות. מה תהיה עמדתם כאשר נשיא ארצות הברית יבוא ויאמר "שתי מדינות לשני עמים", "מדינה פלסטינית"? האם הם יאמצו את עמדת השותפים הטבעיים משמאל, שתומכים בנסיגה לקווי 67'? מדוע? משום שזוהי ממשלת שמאל מובהקת. לא יעזרו כל הספינים וכל השקרים. זה לא מעניין. ומה תהיה העמדה כאשר שרים בממשלת השקר הזאת יתמכו בהעמדה לדין – תמכו כבר – של כוחותינו בבית הדין הבין-לאומי בהאג? מה תהיה העמדה של בנט כאשר שרים בממשלתו ייסעו – חלקם כבר נסעו, לא כשרים, אומנם – להצטלם על קברו של ערפאת, יימח שמו, או לביקור אצל אבו מאזן ברמאללה? אתה, נפתלי בנט, במו הקמת הממשלה הזאת, במו ידיך, נתת לגיטימציה מוחלטת לעמדות אנטי-ישראליות ואנטי-ציוניות. אותם חברים בקואליציה שלך אומרים לך שיצביעו נגד חוק איחוד משפחות. זאת רק ההתחלה. אדוני היושב-ראש, זה לא מקרי שמחר בבית הזה, בכנסת בירושלים, יאשימו את ישראל באפרטהייד – שני חברי כנסת, אחד מהם מהקואליציה. אדוני היושב-ראש, אם הדבר הזה יקרה, זה יהיה אות קלון על הממשלה כולה, ואם אכן יתקיים, אות הקלון הזה יחול על הכנסת כולה. אם בנט ושקד לא מסוגלים להתמודד עם החוק הזה או עם היום הזה לציון האפרטהייד, הכיבוש והאפרטהייד, כיצד יתמודדו עם הגרעין האיראני, עם ההסכם שהעולם דוהר אליו? כיצד יתמודדו עם יציאה למבצעים צבאיים? כיצד יתקבלו החלטות מדיניות חשובות? הם אומרים: הממשלה לא תעסוק בנושאים שנויים במחלוקת. מה זה, פורים? מה זה, בדיחה? מה זה "לא תעסוק בנושאים שנויים במחלוקת"? הרי מנהלים מדינה, לא מתנ"ס. וסומכים על הממלכתיות שלנו, סומכים שנציל אותם מהסיעות האנטי-ציוניות בקואליציה. מי שהקימו במו ידיהם את הממשלה הרעה והמסוכנת הזאת הם נפתלי בנט ואילת שקד וזאב אלקין וגדעון סער; לא האופוזיציה הקימה את הממשלה הזאת. בלשונו של שר המשפטים גדעון סער, חבר הכנסת השר אלקין, התגליתם במלוא סמרטוטיותכם. אתם שוליה, אמר, של קדימה. ואני אומר: אתם שוליה של רע"מ – בטוב וברע, ברע וברע. במלוא סמרטוטיותכם, השר אלקין, אתה וגדעון סער – שאני מצטט אותו כאן, כן? ואחרים. עשיתם מעשה זמרי, ועכשיו אתם מבקשים שכר כפינחס. איזו חוצפה, איזו עזות מצח ואיזו עליבות. אדוני היושב-ראש, נפתלי בנט כתב ספר על הקורונה. כתב ספר. ראש הממשלה נתניהו ושרי הממשלה הקודמת עשו את זה, את מה שצריך, כדי להוציא את ישראל מהקורונה. יש מי שכותב ספרים, ויש מי שעושה. השר כהנא, עכשיו אני יכול להציע לנפתלי בנט שיתחיל כבר לכתוב ספר שייקרא לא "איך לנצח מגפה" – "איך להונות מדינה", "איך לשקר מדינה שלמה". אני בטוח שזה יהיה רב-מכר, לא כמו הספר הקודם. אדוני היושב-ראש, השקר והמרמה הם מהותה של הממשלה הזאת על כל מרכיבה. לפיד התחייב לחוקק את חוק הגבלת השרים ל-18, אבל כמו בנט, גם הוא שיקר, עשה בדיוק הפוך. וכך אמר: החוק הנורבגי? זה הדבר הראשון שהממשלה הזאת שמה על השולחן? עוד ג'ובים? עוד לשכות? עוד נהגים? עוד תקציבים? עוד סידור עבודה לחבר'ה? "אם זה לא קשור לג'ובים, שום דבר לא מעניין אתכם", מילה במילה, כך אמר יאיר לפיד רק לפני שנה מעל הבמה הזאת; אותו אדם שאייש במהירות את משרד ראש הממשלה החליפי – משרד, אגב, עם אפס סמכויות. כמו שאתם מתארים לעצמכם, גם את המשרד הזה ממשלת השינוי, השינוי לרעה, לא ביטלה. ואיפה שר האוצר? שר האוצר, כן, שר האוצר לא אומר מילה וחצי מילה על עלות העתק של החוק הנורבגי. הוא כמובן משתמש בו גם במפלגתו. 25 מיליון שקל בשנה בזבוז של כספי ציבור. אל דאגה, ביד השנייה הוא יביא, חבר הכנסת גפני, העלאת מיסים ועוד העלאת מיסים ועוד העלאת מיסים, וקיצוצים נרחבים שיכללו את הכול חוץ מקיצוצים לג'ובים המיותרים, לממשלה המנופחת שהם הקימו. עכשיו גם למדנו מלפיד, בשעה האחרונה, אדוני היושב-ראש, שהוא מתחיל בתוכניתו הגדולה: פינוי יישובים. אביתר זו הסנונית הראשונה שמבשרת על פינוי 80,000 מתיישבים ביהודה ושומרון, כפי שאמר בעצמו. אתה אולי אחד מהם, השר אלקין, כפי שהבטיח יאיר לפיד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו אומרים היום לממשלה הרעה שקמה בישראל: לכו, כי שיקרתם. לכו, כי הפרתם אמונים. לכו, כי אין לכם את הציבור. לכו, כין אין לכם מנדט. אתם נבחרי ציבור ללא ציבור. אני מבקש מהכנסת להביע אי-אמון בממשלה הרעה הזאת. הציבור כבר עשה את זה. >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. אני מתנצל, טעות שלי – השר אלקין משיב. אני מתנצל. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אקוניס דיבר כאן מעל הבמה הזאת על כך שהממשלה הזאת לא קיבלה את האמון של הרוב בכנסת והיא ממשלה לא לגיטימית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בציבור, בציבור. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> גם בכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אקוניס דיבר גם על הכנסת. אני עוד אדבר על הציבור. תהיה לי עוד הזדמנות לסכם את הדיון הזה. לגבי סוגיית הלגיטימיות – ברשותכם, אשאיר את זה לקראת סיכום הדיון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – למה בנט – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת אקוניס, חבר הכנסת אקוניס, הרי מה לעשות, לפי החוק, כשמגישים הצעת אי-אמון, בדרך כלל צריך גם להציג ממשלה, ובסופו של דבר חברי הכנסת, כשהם מצביעים בעד הצעת האי-אמון, הם מצביעים בעד אותה ממשלה. אנחנו נחכה לתוצאות ההצבעה, אבל כפי שראיתי את הרכב הממשלה שלמעשה מוצגת במסגרת האי-אמון שהציג כאן חבר הכנסת אקוניס, חוששני שסדר גודל של חברי הכנסת שיצביעו בעד הממשלה הזאת, לפחות כפי שזה מיוצג בהרכב, זה סדר גודל של 52 חברי כנסת; נדמה לי שזה טיפה פחות מחברי הכנסת שהצביעו בעד הממשלה המכהנת כרגע. לכן, חבר הכנסת אקוניס, אם אנחנו מדברים על אמון הציבור, שהוא בא לידי ביטוי בבית הזה, כי הוא זה שמייצג – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא לא בא לידי ביטוי, זו הבעיה. אל תדבר על אמון הציבור, תדבר – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – בסופו של דבר – הבית הזה, שנבחר באופן דמוקרטי, הוא שמייצג את הציבור על כל המפלגות – נדמה לי, חבר הכנסת אקוניס, שכרגע אתה מייצג מועמד שסדר גודל היכולת שלו להגיע זה ל-52 חברי כנסת שתומכים בו – רחוק מאוד מאמון הציבור ורחוק מאוד מאמון הכנסת. לכן, הייתי מציע לכם טיפה טיפה צניעות, כי בסוף יש מתמטיקה פשוטה, והמתמטיקה הזאת מאוד מאוד ברורה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ראש ממשלה שלא עובר את אחוז החסימה. ראש הממשלה לא עובר את אחוז החסימה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הטחת בפנינו, חבר הכנסת אקוניס – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אתה עושה צחוק? אתה עושה צחוק – – – תלכו לבחירות עכשיו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, בענייני צחוק קטונתי מלהתחרות בך, לכן אני בוודאי אני לא נכנס לתחרות הזאת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה לא עובר את אחוז החסימה – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> זאב, זאב – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אקוניס, חבר הכנסת אקוניס דיבר כאן על סוגיה נוספת. הוא הטיח בפנינו איך העזנו ואיך העלינו על הדעת לעשות קואליציה יחד עם מפלגת רע"מ. חבר הכנסת אקוניס, יכול להיות שלא שאלת את בנימין נתניהו, אבל כל מי שעקב אחרי תהליך הרכבת הממשלה ראה שבנימין נתניהו ושותפיו – חלמתם להקים ממשלה עם ממשלת רע"מ. פשוט כשלתם. הוא היה אחד מהשותפים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא הגיע איתו למשא ומתן בכלל – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אלקין, עבדו עליך. שקר. עבדו עליך. אל תשקר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם הייתי שומע את הטענה הזאת מפיו של חבר הכנסת סמוטריץ', לפחות הייתי מבין. הייתי מבין, הוא עקבי. אפשר לאהוב את זה, אפשר לא לאהוב את זה. אבל אתם התחננתם שרע"מ יעשו איתכם ממשלה. התחננתם לסמוטריץ' שיוריד את הווטו שלו על ממשלה עם רע"מ. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא היה ולא נברא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ישבתם עם רע"מ, ניהלתם איתם משא ומתן. חלק מהשותפים שלכם פרסמו הודעות רשמיות על כך שמפלגת רע"מ היא שותפה כשרה בקואליציה וזה נכון לעשות את זה. תקפתם את סמוטריץ' על ימין ועל שמאל על זה שהוא לא מאפשר להקים ממשלה עם רע"מ. עכשיו אתם מלינים עלינו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שקרן. אתה שקרן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה שרציתם לעשות וכשלתם, אנחנו עשינו. למדנו מכם את הרעיון, רק בשונה מכם גם היינו מוצלחים בלבצע אותו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זאב, שום דבר ממה שאתם עשיתם אנחנו לא עשינו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם כשלתם בביצוע, אבל הרעיון והתוכנית – התהליך כולו רשום בספר דברי הימים על שמו של בנימין נתניהו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – מכרתם את המדינה בשביל – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולכן, גם בעניין הזה, חבר הכנסת אקוניס, הייתי מציע לך טיפה טיפה צניעות. ואנחנו, אגב, מודים לכם על התהליך הזה של הכשרת דעת הקהל שביצעתם בניסיון הזה, שבסופו של דבר בפן המעשי שלו כשלתם. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> זאב, אפשר לשאול אותך שתי שאלות? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זאב, לא עשינו שום דבר ממה שאתם עשיתם, כלום, כלאם פאדי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, תודה. תודה. חבר הכנסת קיש, תודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הממשלה האנטי-ציונית. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> זאב – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה לעשות? הרי בסוף אי-אפשר למחוק לא את הכותרות של העיתונים, לא את הראיונות, לא את האמירות ולא את ההסברים למה רע"מ כן שותפה כשרה בקואליציה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ריסקת את הציונות. ריסקת את הציונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, די, בבקשה. לא יכול להיות שכל שנייה תפריעי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ולא את התמונות כאן, במליאת הכנסת הזאת, של החיבוקים הגדולים שניצחתם אותנו יחד עם רע"מ בהצבעה גורלית לגורלה של מדינת ישראל – מינוי סגני יושב-ראש – וחגגתם איך בסופו של דבר בניתם פה שותפות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, מספיק. תודה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – איך אתה מצביע בראשון בלילה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> התמונות האלה, גם הן שמורות בארכיון של ערוץ הכנסת, ולכן, אפשר להכחיש את המציאות, אפשר להכחיש – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר בין תמונה, בין שיחות, לכניעה המוחלטת שלכם – – – אין שום קשר. שום קשר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, תודה. תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי, חבר הכנסת קיש, אומרים אנשי רע"מ, בצדק, שמה שאנחנו חתמנו – אתם הצעתם יותר. הרי הם באים רק בטענות אלינו שלא נתנו מספיק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה מאמין להם. אתה מאמין להם. לא היה ולא נברא. אתה מאמין להם. עבדו עליך. עבדו עליך ואתה מאמין להם, זהו, זה כל הסיפור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קיש. תודה רבה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> במו ידיך, זאב אלקין, ריסקת את מחנה הימין. במו ידיך ריסקת את מחנה הימין. ריסקת מחנה שלם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי זוהר, אתה יודע מי במו ידיו ריסק את מחנה הימין? מי שריסק במו ידיו את מחנה הימין זה בנימין נתניהו, שלא היה מוכן לזוז הצידה עבור נציג מפלגתו ולהקים כאן ממשלת ימין. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, מספיק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, מספיק. אני לא רוצה לקרוא אותך – די. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אגב, מי שאומר את זה עליו זה לא אני; מי שאומר את זה עליו זה מספר שתיים במפלגתו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לכן תקשיב לו, תקשיב ליולי אדלשטיין, אל תקשיב לי. הייתה אפשרות להקים ממשלת ימין – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – מי שוויתר על האופציה הזאת, מי שעשה הכול כדי שזה לא יקרה, מי שהיה מוכן שמפלגה עם שישה מנדטים תנהיג את הממשלה, רק לא הליכוד תנהיג את הממשלה ולא מועמד אחר מהליכוד, זה היה בנימין נתניהו. לכן, אם יש למישהו טענות על כך שלא קמה ממשלת ימין, אתם מכירים את הכתובת. היו חסרים מועמדים בליכוד, אנשים מנוסים שהיה אפשר לתת להם את השרביט? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, תנו לשר להמשיך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כבר הזכרתי את יולי אדלשטיין. יושב כאן חבר הכנסת ישראל כץ, עם ניסיון עצום, אחד מהאנשים הכי עמוסים בכנסת; הציע – גם זה פורסם – הציע לבנימין נתניהו: אני יכול להקים ממשלה ואני יכול לעשות את זה מהר, ממשלה בראשות הליכוד. לא נתנו לו, כי חס וחלילה. אפילו הם מוכנים לתת לנו – לנפתלי בנט, לגנץ, לכל אחד – רק לא מועמד מהליכוד, חס וחלילה. לכן, אם אני צריך להאמין פה על אובדן שלטון הימין, הכתובת היא מאוד מאוד ברורה, וקוראים לכתובת הזאת בנימין נתניהו, שהיה מוכן לכל מועמד, רק לא מועמד מטעם הליכוד, אותה מפלגה עם 30 מנדטים. אז אל תספרו לנו על כמות המנדטים של המפלגה שמרכיבה את הממשלה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, מספיק. תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> דיברת כאן, חבר הכנסת אקוניס, על כך שהממשלה הזאת, רחמנא ליצלן, תאמץ את התפיסה של שתי המדינות, והטחת בפני נפתלי בנט וגם כמה חברים בממשלה, ובהם אני, איך אנחנו נמיר את דתנו ונתמוך בעניין של המדינה הפלסטינית. תגיד לי, חבר הכנסת אקוניס, מתי בפעם האחרונה קראת את נאום בר-אילן? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני לא תמכתי בו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה לא תמכת ואני לא תמכתי, אבל מנהיג מפלגתך בנימין נתניהו תמך ותומך בעניין של מדינה פלסטינית, אז אתה בא אלינו בטענות? אולי קודם תעשה בירור בתוך הבית? אולי קודם תעשה בירור מול בנימין נתניהו, מה עמדתו בעניין של מדינה פלסטינית? אחר כך תבוא להתלונן עלינו. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני לא מסכים. בבקשה לשבת. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני יוצאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הם לא רוצים מדינה פלסטינית, הם רוצים מדינת כל אזרחיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. אני קורא אותך פעם ראשונה. אל תכריחי אותי להוציא אותך. שבי בכיסא שלך, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> דיברת גם, חבר הכנסת אקוניס, על המאבק בתהליך שמתבצע בבית הדין הבין-לאומי בהאג, מאבק חשוב. רק שגם כאן חייבים להגיד שהכישלון הזה בהתמודדות עם התהליך שקרה בבית הדין הבין-לאומי בהאג לא רשום על שם הממשלה הזאת. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה תומך בהעמדת כוחותינו – סליחה, זאב, השר אלקין – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אקוניס, אפשר גם זאב, זה בסדר. חבר הכנסת אקוניס, יש בממשלה הזאת אנשים עם עמדות שונות. אגב, אני התרגלתי, במשך 12 שנה שבהן הייתי יושב-ראש קואליציה ואחר כך שר בממשלת נתניהו, לממשלות מהסוג הזה, שישבו בהן אנשים עם עמדות שונות. אני הייתי יושב-ראש הקואליציה, כמו שאתה יודע היטב, הייתי יושב-ראש קואליציה של ממשלה שבה מפלגת העבודה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל זאב, לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, לא בעמידה. את רוצה לצעוק? תשבי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – הייתה השחקן הכי חזק בקואליציה, והופקד בידיה משרד הביטחון, שהוא היה הכי קריטי להתיישבות, ובממשלה הזאת הייתה הקפאה טוטלית של הבנייה ביהודה ושומרון, עם הרבה השלכות לגבי ההתיישבות. לכן, גם איך עובדים ביחד עם גורמים עם עמדות שונות למדתי ב-12 השנים האלה של הממשלות השונות שנתניהו הקים – פעם עם מפלגת העבודה, פעם עם יש עתיד ועם ציפי לבני ופעם עם בני גנץ. עכשיו, אפילו פרט קטן. עמדת כאן והטחת בקואליציה כולה על הכנס הזה שהולך להתקיים כאן מחר בכנסת – שאגב, רוב מוחלט של חברי הקואליציה הזאת חולקים בצורה ברורה על הכנס הזה ועל הכותרת שלו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה עצוב? שאנחנו רבים והם שמחים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, בבקשה. שב, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אקוניס, אני מציע שתבדוק מה הסמכויות של יו"ר הכנסת – פנית פה ליו"ר הכנסת – וגם תבדוק פרט עובדתי אחד: מתי בדיוק יצאו ההזמנות לכנס הזה, לפני שאתה מטיח את הדברים מעל הבמה הזאת. לסיכומו של דבר, אני מבין את התסכול – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם הולכים לגרש את תושבי אביתר? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מבין את התסכול. אגב, התסכול הזה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם הולכים לגרש את תושבי אביתר? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו הולכים לגרש את תושבי אביתר? הרי ההחלטה על פינוי אביתר נעשתה בזמן של הממשלה שלכם. הכול הרי היה. זה כל כך מצחיק וציני. דיברת כאן על חוק איחוד משפחות, שעכשיו אתם מתנגדים לו – אתם יודעים מי הממשלה שאישרה אותו רק לפני כמה ימים? הממשלה שאתה ישבת בה. אז פתאום הוא חוק לא טוב? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה בני גנץ, שר הביטחון שלך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לפני כמה ימים הממשלה אישרה את החוק הזה, והיא שפנתה לכנסת וביקשה לאשר אותו – ממשלה שאתה כיהנת בה. אנחנו רק רוצים להשלים את המהלך, רק מתברר שהאופוזיציה בראשות בנימין נתניהו מתנגדת לחוק שהממשלה בראשות נתניהו, רק לפני כמה ימים, הסבירה מנימוקים ביטחוניים כמה הוא חשוב. כי אתם לא באמת אופוזיציה, חבר הכנסת אקוניס. אצלכם זו לא אופוזיציה אלא זו פוזיציה. מה זה אופוזיציה ממלכתית שכחתם. אגב, הליכוד, כשהיה באופוזיציה עם 12 מנדטים, תמך עדיין בחוק הזה, כי זה היה הדבר הנכון לביטחון מדינת ישראל. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> שכחת את האידיאולוגיה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, תודה רבה. מספיק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו מזמן בתקופה שהאינטרס הפוליטי והאישי גובר על אינטרס המדינה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת את זה עכשיו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, תודה, מספיק. תאפשרו לשר לסיים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זאת המציאות שבתוכה אתם חיים. לכן, עם כל התסכול שיש לכם על אובדן השלטון, שהוא לא היה הכרחי, כי הליכוד היה יכול להרכיב ממשלה לו בנימין נתניהו היה מוכן לזוז מטר אחד לטובת מועמד אחר מהליכוד, והיו בליכוד מועמדים טובים, ויותר מאחד – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה הסיבה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אין לכם – בתסכול הזה, שאתם נותנים לו ביטוי ולא מוכנים להשלים אפילו עם התהליך הדמוקרטי שהסתיים כאן בהצבעה בכנסת – אין לכם, בתסכול הזה, אלא להאשים את עצמכם ואת מנהיג מפלגתכם בנימין נתניהו. בגללו איבדתם את השלטון ובגללו אתם עכשיו באופוזיציה, וכל מה שנשאר לכם זה להביע את התסכול בבית הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, מספיק. תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> וכמובן, אני פונה לחברי הכנסת לדחות את הצעת האי-אמון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך, השר אלקין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את מפריעה לי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא תיקום ולא תיטור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, השר ירד. מספיק, הבנו. כוונת הממשלה למחוק את זהותה היהודית של המדינה – חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הזדמנות לברך אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, הכנתי נאום. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> למה אתה בורח? למה הוא בורח? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, נדמה לי שהוא מהצד שלכם. אתה מפריע לו? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> הכנתי נאום כתוב לפי הכותרת שהיושב-ראש אמר, איבוד הזהות היהודית של המדינה, אבל – אני לא רגיל לצעוק צעקות ביניים, לכן לא צעקתי, אבל אני לא יכול – "לא תגורו מפני איש", ואי-אפשר לברוח מהאמת. לצערי הרב, ידידי – אני מקווה שהוא ממשיך להיות ידידי, זאב אלקין – רוב הדברים שהוא אמר הם שקר מוחלט, אבל לא שקר – שקר מוחלט. חבל שהוא לא נמצא כאן לשמוע את הדברים. הייתי מוכן שהוא ישמע את הדברים, שישמע. עיקר הטענה שלו, המרכזית, הייתה שאנחנו לא הקמנו ממשלת ימין בגלל נתניהו. למה בגלל נתניהו? בגלל שנתניהו לא הסכים לתת לנציג של הליכוד להיות במקומו – בשלב הראשון, להיות ראש ממשלה – הוא הסכים לתת לנפתלי בנט, הוא הסכים לתת לגדעון סער, אבל לא לנציג של הליכוד, ולכן לא קמה ממשלה. זו הייתה למעשה הטענה המרכזית של אלקין, והוא חזר עליה וחזר עליה, וגם הסתמך כביכול על ישראל כץ שאמר את הדברים הללו. כמי שהיה שותף לצוות המשא ומתן, והייתי שותף בכל הדברים הללו, אני אומר לכם באחריות: שקר וכזב. גדעון סער, יושב-ראש תקווה חדשה, מייד אחרי הבחירות אמר שאם נתניהו לא יהיה בתחילת הקדנציה ראש ממשלה וייתן למישהו מהליכוד או מישהו אחר להיות ראש ממשלה, הוא מוכן לשקול את העניין. הוצעו לו: התחלנו עם יריב לוין – יריב לוין לא טוב, הוא בובה, יריב לוין הוא ת"פ של נתניהו. אמרנו: תן שמות אחרים. שטייניץ – אוקיי, שטייניץ לא, שטייניץ בסוף לא; אבי דיכטר – הינה, אני מגלה לכם סודות מתוך החדר שאף פעם לא אמרתי אותם – אבי דיכטר, אבי דיכטר לא. בסוף הוא אמר: זה לא דמוקרטי. אני רוצה שמרכז הליכוד יתכנס ויבחר – ביבי יישאר יושב-ראש התנועה, אבל שמרכז הליכוד יבחר מועמד מבין המועמדים, ומי שייבחר יהיה – היה ויכוח אם זה שנה, שנה וחצי או שנתיים – וביבי יהיה ראש הממשלה החלופי. חזרתי לראש הממשלה עם ההצעה הזאת. ראש הממשלה הסכים להצעה הזאת, וכל מי שהיה בעניין יודע שראש הממשלה הסכים לעניין, וכבר דובר. הייתה בעיה חוקתית – יריב נמצא כאן – והתייעצו עם נשיא בית הדין של הליכוד אם זה חוקתי, אם צריך פריימריז או מספיק מרכז הליכוד; ישראל יודע את הדבר הזה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – אמר ראש ממשלה לגיטימי – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> עזוב. חברים, תעשו לי טובה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמיר, אמיר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> חברים, זאת כל האמת. בסוף, כשכל ההצעות שהצענו אותן – בסוף יצא המרצע מהשק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. הכוונה היא שגדעון סער יהיה ראש הממשלה הראשון, אוקיי? וגם לזה הסכמנו, שגדעון סער יהיה ראש הממשלה הראשון. אבל פה הייתה בעיה, יש בעיה עם נפתלי בנט, הרי עם גדעון לבד אין ממשלה. ולכן אני הצעתי באותו יום שישי מפורסם בקיסריה שנעשה – גדעון סער ראשון, שנה ורבע, נפתלי בנט שנה ורבע, וביבי, סנדוויץ', שנתיים. לצערי הרב, מי שטרפד את זה – והיה מדובר במוצאי שבת לעשות פגישה משולשת כדי לגמור את זה. הינה, אני אומר את האמת כאן, ומי שרוצה, בבקשה, אני מוכן גם להוכיח את זה. מי שטרפד את זה – נפתלי בנט טרפד את זה ואמר: בשום אופן שבעולם, ועשה מסיבת עיתונאים למוחרת והודיע: אני הולך לממשלת שינוי עם לפיד עד הסוף, ונגמר. ומתברר שזה היה – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> זה שקר. אריה, זה שקר. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב, בסדר. תמשיך, עוד שקר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא היית שם, אני הייתי שם, אז אל תגיד לי "שקר", בסדר? אני הייתי שם. אל תגיד לי "שקר". << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה שלך הוא שקרן, מתן. זה השקרן. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> תעשה לי טובה, נו, באמת. "שקר". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה השקרן. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר מתן, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא היה הנאום המתוכנן שלי. זה לא היה הנאום המתוכנן שלי. זה היה נאום שאני אמרתי לאור הדברים של אלקין. ועכשיו אני רוצה לומר את מה שיש לי לומר. ביום השבעת הממשלה עליתי לנאום, ואמרתי שם שגם אם אני מאמין באמונה שלמה, ואני רוצה להאמין באמונה שלמה, שנפתלי בנט ומתן כהנא יהודים שומרי תורה ומצוות ושמפלגת ימינה באמת ובתמים מתכוננים להטיל וטו על כל מה שהונח על שולחן הכנסת – על התחבורה הציבורית בשבת, ועל ברית הזוגיות, ועל חוק המרכולים, ועל ועל – על כל הדברים שמונחים על שולחן הכנסת יש להם סמכות וטו. אמרתי להם: גם אם אני רוצה להאמין – ואני אומר לכם את האמת, קשה לי להאמין, כיוון שמי שהוליך אותנו שולל, הוליך אותי אישית שולל במשך חודשים של משא ומתן, קשה לי מאוד להאמין לו עכשיו – אבל גם אם אני רוצה להאמין, אי-אפשר. לא שייך, כיוון שמי שמכיר טיפה את עבודת הממשלה יודע שלא בכל דבר צריך חקיקה, לא בכל דבר צריך לשנות סטטוס קוו. סטטוס קוו משתנה בעיקר בתוך עבודת הממשלה, על ידי המדיניות של השר. מה שהשר קובע במשרד שלו הוא למעשה – 90% מהחיים במדינה נקבעים על ידי המדיניות של השר ולא על ידי חקיקה. השאר נקבע גם על ידי בג"ץ, לצערנו הרב. ולכן אמרתי: ראש ממשלה עם שישה מנדטים, שאין לו עורף פוליטי חזק בכנסת, שהוא למעשה שבוי עכשיו בידי קואליציה שחתומה – שראש הממשלה האמיתי שלה, יאיר לפיד, חתם עם כל אחד הסכם והתחייב לו מה שהתחייב לו – מה יגיד עכשיו? נו, אני חשבתי שזה ייקח זמן. לקח כמה ימים, ושרת התחבורה מרב מיכאלי מודיעה: תחבורה ציבורית בשבת ברשויות המקומיות. מה הוא יכול לעשות? נפתלי בנט, ראש הממשלה, כביכול, מרים טלפון למרב ואומר לה: איך את עושה כזה דבר? זה נגד מה – מי אתה, אדוני? לי יש שבעה מנדטים, לך יש שישה מנדטים. מה אתה בכלל מתערבב לי בעניין? יש לי הסכם עם ראש הממשלה האמיתי, עם יאיר לפיד, אז מה אתה בכלל מתערב לי? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> משה, משה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אתה מפריע לראש הסיעה שלך. זה לא מקובל. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא מקובל אצלנו, משה. טוב. חברים, זו הדוגמית הראשונה, הדוגמית הראשונה. תראו עוד דבר אחד, שאומנם – טוב, שמעתי היום, אז אני פחות, אבל זה רק מראה כיוון מסוים: אתם יודעים שמאז, כבר שנים, חבר הכנסת הרב יהודה אברמוביץ', זיכרונו לברכה, בזמנו חוקק חוק שאם שני חברי מועצה בעירייה דורשים חוף נפרד, שיוכלו גם אנשים שומרי תורה ומצוות – דרך אגב, לא רק יהודים; גם אצל המוסלמים, מי שמקפיד בזה, לא רוצים להתרחץ מעורב – העירייה חייבת לעשות. אני כשר הפנים הייתי מופקד על זה. בשנים האחרונות הגדלנו את זה, הגדלנו את התקציב והוספנו הרבה מאוד חופים, כדי שכל הציבור – ים זה דבר ששייך לכולם. יש רשות שמורות הטבע, יש מעיינות, וגם שם הן רוצות לטבול, הן רוצות לרחוץ, נשים לבד, גברים לבד. בעיקר זה התחיל עם נשים מוסלמיות. אחר כך גם התברר שכנראה צריך חקיקה. השרה להגנת הסביבה עוד לא הכניסה, היא עוד לא יודעת מה קורה במשרד להגנת הסביבה – כבר היא לא תקדם כזה חוק. מה, הנשים שלנו, נשים מוסלמיות – אז תראו, רבותיי, לאיזה כיוון אנחנו מתחילים ללכת. זאת ממשלה – זה לא, אין לך, מתן, אני בטוח שאתה מתקומם נגד זה. אתה לא יכול להטיל נגד זה סמכות וטו, אין לך, זה לא המשרד שלך. זה כל אחד עושה במשרד שלו מה שהוא רוצה. ותאמינו לי, רבותיי, עוד לא התחלנו. עוד לא התחלנו. זה השבוע הראשון. חכו ותראו מה יהיה בהמשך. כשאני צעקתי וחרדתי ואמרתי "חילול השם" ואתה צעקת ואמרת לי שלא, שההפך, זה חילול השם. אני יודע על מה אני מדבר. אני יודע על מה אני מדבר כשאני אומר מה האופי, מה הזהות היהודית של המדינה, לאיפה אנחנו רוצים להוביל אותה. אני לא מדבר על מה שלפיד עשה היום במשרד החוץ עם הנפת הדגלים שלו, מה הוא רוצה לשדר בכלל, אבל – דרך אגב, אם הזכרנו את לפיד, כן, לפיד אמר היום בפתיחת ישיבת הסיעה שהוא לא העלה על דעתו, איזה הרס הוא מצא במשרדי הממשלה. הוא חשב שמתחילים מאפס, ופתאום מתברר לו שמתחילים מתחת לאפס. אני לא יודע לאיזה משרדים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אריה דרעי. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> דקה. אני לא בטוח – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא התכוון למשרדים של כחול לבן. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא בטוח לאיזה משרדים הוא התכוון. אני מעריך שהוא מתכוון למשרד החליפי שהוא קיבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> יכול להיות שם. יכול להיות משרד החוץ של גבי אשכנזי, יכול להיות – שעשה עבודה יוצאת מן הכלל כשר החוץ, כן? אני רק מתפלל – ואני מקווה מאוד שמהר מאוד אנחנו נחזור לממשלה – שאני אקבל את המשרדים שאני השארתי באותו מצב שאני נתתי. רבותיי, עשינו – זה סתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דרעי, תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. אני רוצה לומר, אדוני יושב-ראש הכנסת, ברשותך, במשפט סיום אחד: הממשלה הזאת – אופיר דיבר מבחינה ביטחונית. בישיבת סיעת הליכוד ראש הממשלה הקודם דיבר על ההבטחות שניתנו לאמריקאים בנושא הפתעות. אני רוצה לדבר על הזהות היהודית. אני אומר לכם שאני חרד באמת ובתמים שמהר מאוד, בלי חקיקה עדיין – חקיקה אנחנו נצליח לטרפד בכנסת, אני סומך שאנחנו בכנסת נצליח לעשות הכול, ביחד עם הסיעות האחרות, נצליח לטרפד את החקיקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> המדיניות של שרי הממשלה בעיקר, הממשלה, השר, שהם – ואני לא שופט אותם, הם חרתו את זה על דגלם, זו הייתה הזהות שלהם; במערכת הבחירות של כל המפלגות הללו היו התחבורה הציבורית בשבת, נישואים אזרחיים. כשנתתם להם שותפות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דרעי. תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בדבר הזה איבדתם את הזהות היהודית של מדינת ישראל. לכן אני מבקש מחברי הכנסת להצביע אי-אמון בממשלה הזאת, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דרעי. ישיב השר לשירותי דת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא חלמתם להגיע לכיסא בצורה כזאת, אה, מתן? מכרתם הכול. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, חברי חבר הכנסת אריה דרעי, לפני כחודש צעקת על נפתלי בנט, ראש הממשלה, ועליי, שאנחנו צריכים להוריד את הכיפות שלנו, שאנחנו מחללים שם השם – אתה וגפני. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מי, אני? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם בזה הוא משקר. לפחות תהיה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מתי אתה לא משקר? רק תגיד לנו אם זה היה ליבתי או לא ליבתי. מתי אתה לא משקר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לפחות אל תשקר עכשיו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> והדבר הזה מאוד – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אם זה לא אתה, אני מתנצל. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לפחות כשאתה משקר תוריד את הכיפה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אם זה לא אתה, אני מתנצל. צעקו עלינו להוריד את הכיפות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא צריך להוריד. יש פה עוד מישהו עם כיפה שהוא – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> צעקו עלינו שאנחנו מחללים שם השם, והדבר הזה מאוד כאב לי, ולכן אמרתי מה שאמרתי בשבוע שעבר. והינה, השבוע, אתם מגישים הצעת אי-אמון שאומרת את הדבר הבא: לראשונה בתולדות ישראל קמה ממשלה שמבחינתה יהדות היא מטרד, סרח עודף שאותו יש למחוק, לפחות בפרהסיה הציבורית של המדינה. היות שאני מגיע מחיל האוויר ואני מאמין במוסד התחקיר, אז אני רוצה לתחקר את השנים שאתם הייתם אלה ששמרו על זהותה היהודית של המדינה. והרי ידוע שהשיטה שנקטתם היא השיטה של מלחמת חורמה על הסטטוס קוו, לא מוותרים על מילימטר של הסטטוס קוו, או כמו שהגדיר לי אחד מחברי הכנסת בשיחה פרטית, ואני לא אציין את שמו: אנחנו נלחמים על כל דבר של הסטטוס קוו, ונותנים לקדוש ברוך הוא לסדר את השאר. אז אני רוצה לבדוק לאן הובילה אותנו השיטה הזאת. בואו נדבר על הנישואין. הרי אנחנו יודעים שהיום במדינת ישראל צעירים רבים בורחים מנישואין כדת משה וישראל בגלל איך ששירותי הדת במדינת ישראל נראים. בורחים מזה. בסקר שנעשה ב-2019 על ידי המשרד לשירותי דת נמצא שבשלוש שנים הייתה ירידה של 6.5% בזוגות שמוכנים להתחתן כדת משה וישראל דרך הרבנות. בורחים. מקדושת היהדות הם בורחים. בואו נדבר על כשרות, גם זה חלק מהצעת האי-אמון שלכם. אתם, בעשרות השנים האחרונות, שולטים בשירותי הדת. היו לכם עשרות שנים לטפל במערך הכשרות, להפוך אותו למערך כשרות שכולם סומכים עליו, שכל אחד שנכנס למסעדה שכתוב עליה "כשר בהשגחת הרבנות" יודע שהוא אוכל כשר. אבל כל אחד מכם, חבריי, יודע שאם אני עכשיו מזמין אתכם לאכול איתי במסעדה בהשגחת הרבנות, אתם לא תכניסו לפה שלכם אפילו כוס מים. אפילו כוס מים אתם לא תכניסו לפה שלכם במסעדה בכשרות של הרבנות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שבעים פנים לתורה. זה לא קשור. זה לא אומר שזה לא טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אז ממה אתם מפחדים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה קשור אחד לשני? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אז ממה אתם מפחדים? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הכשרות של הרבנות היא מצוינת. מה, אתם רוצים למחוק אותה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ממה אתם מפחדים, שאני אתקן את שירותי הכשרות? ששירותי הכשרות פתאום יהפכו להיות שירותי כשרות טובים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> שאנשים ייכנסו למסעדה ויקבלו אוכל כשר, גם בהשגחת הרבנות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה קשור אחד לשני? << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אבל לפחות יש בסיס, יש רבנות. אחר כך יש בד"צים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – ששמת מפקח – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. די, די, אתה לא חייב להגיב על כל משפט. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> עכשיו בואו נדבר על גיור. גם הגיור נמצא בהצעת האי-אמון שלכם. בואו נדבר על גיור. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מתן, את הקינוחים אצל בנט גם אתה לא אוכל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשמעו מה יש לו להגיד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא לכם מה נאמר על הגיור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איך הכול – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה למחוק את היהדות. זה פייק תחקיר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מתן, זה ההבדל – שאתם לא יודעים בדיוק מה זה יהדות. זה ההבדל. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מה נאמר על הגיור: חיילת שהתגיירה בגיור צבאי – שיקסע. לשבת שבעה על מי שמתחתן איתה. אם מישהו מתחתן עם אחת כזאת, אבא שלו צריך להגיד עליו קדיש. הרי זה מה שאתם חושבים על הגיור של הרבנות. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לא, תשאיר את הגיור ברבנות, אין בעיה. תשאיר ברבנות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> זה מה שאתם חושבים על הגיור של הרבנות. אתם לא מאמינים בגיור של הרבנות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה חילול השם – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אז מה אתם עכשיו משחקים פה משחקים? מה אתם משחקים משחקים? אתם לא מאמינים בגיור של הרבנות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מאות אלפי קולות – – – ועכשיו אתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אנחנו נחזיר עטרה ליושנה, ורבני ערים יוכלו לגייר. רבני ערים יוכלו לגייר – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – תמחק את העטרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. חברת הכנסת שטרית, שמענו. די. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ואני אומר לכם פה שאם אחד מהבנים שלי יבחר להתחתן עם מישהי שהתגיירה בגיור צה"לי, אני אראה בזה כבוד גדול ואני אראה בזה חלק מקיבוץ הגלויות של עם ישראל. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מתן, גם בגיור רפורמי אתה תיתן לה? תענה. בגיור רפורמי אתה תיתן לה? אתה לא תיתן לה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, זה לא מכובד. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, פעם, פעמיים. די. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לא נוותר. לא נוותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> הינה, אתם רואים? אני לא רוצה להזכיר את שמו. הוא אפילו לא חוזר בו. בנושא הגיור, אני אפילו עמדתי כאן, על הבמה הזאת, ואמרתי, התחננתי בפניכם, גם בפניך, חבר הכנסת אריה דרעי: בואו נחוקק חוק גיור ממלכתי לפי מתווה ניסים. גדולי תורה סמכו את ידם על מתווה ניסים בתחום הגיור – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם לא הספקתם. אתם רציתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – הרב דרוקמן. לצערי, אנשים שהם מתיימרים לייצג את הציונות הדתית התנגדו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, הגעת לפני דקה. אתה מפריע באופן רצוף. די. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא התחנן אליכם. אל תזכיר את שם הרב דרוקמן לשווא. אתם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הרפורמים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, בבקשה, די. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתווה ניסים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם תשמעו מה שיש לשר להגיב. יש רשימת דוברים. כל אחד יעלה בתורו ויגיד את אשר על ליבו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, נדמה לי שאתה ראשון הדוברים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> התחננתי בפניכם: בואו נחוקק את מתווה ניסים, נטפל במערך הגיור. אבל אתם, כרגיל, בגישת הכול או כלום – אם זה לא בדיוק מה שאתם רוצים, אתם הולכים ושורפים את המועדון, ולכן בג"ץ פסק מה שפסק. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה חילול השם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני חילול השם, גפני? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא חילול השם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בואו נדבר על השבת. בואו נדבר על השבת. הרי אתם 73 שנה נלחמים על הסטטוס קוו, ולכן אין לנו מקומות בילוי בשבת במדינת ישראל, ולכן אין לנו מקומות מסחר פתוחים בשבת במדינת ישראל, ולכן אין חנויות, נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תתבייש. שקרן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אין כלום, כי הצלחתם במלחמה. הצלחתם במלחמה, נכון? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שקרן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני דואג לבריאותך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> והרי חילול שבת כואב לי לפחות כמו לכם, אבל הדבר הזה הוביל – הרי היום במדינת ישראל יש מקומות בילוי, יש מסעדות ויש מסחר, כי אולי המלחמה שעשיתם לא כל כך עבדה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו לא שיקרנו, אתם שיקרתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הקואליציה לא עושה לך טוב. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – תחבורה ציבורית בשבת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, אתה לא מפסיק. בבקשה ממך. באמת, זה לא מכובד שאני אגיד לך קריאה ראשונה. אני לא רוצה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בואו נדמיין – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי – – – אין עליך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ביקשתי ממנו לא לפנות בשמות לחברי כנסת. יגיד את אשר על ליבו, ולכן, אחרי כן, כל אחד – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, יש רשימת דוברים שאני רוצה לעמוד בה ולא לצמצם את הדיון. בבקשה תיתנו לשר להגיד את מה שהוא צריך להגיד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> דמיינו מה היה קורה אם לפני 20 שנה היינו מקבלים את אמנת גביזון-מדן. האם המצב של היהדות היום במדינת ישראל היה טוב יותר או טוב פחות? הרי באמנת גביזון-מדן קבעו שלא יהיה מסחר בשבת, אבל אתם, בגישת הכול או כלום, נלחמתם, והיום כל מקומות המסחר פתוחים בשבת. אז מה עדיף, עם גביזון-מדן או בלי? או בואו, דוגמה נוספת, חבריי חברי הכנסת – מה שקרה בחריש. חריש, עיר חדשה, התחילו בה מלחמות: דתיים נגד חילונים, עולים חדשים נגד ותיקים, פותחים בשבת, סוגרים בשבת, חנויות, מסחר – מלחמות מפה עד לב השמיים. בא ראש העיר, אדם דתי, אני חושב שאפילו חרדי, ויחד עם הקואליציה שלו הגיע להבנות בחריש: קבעו שבתוך העיר יהיה סגור ובפאתים יהיה פתוח. עכשיו, רק תראו מי תמך בפשרה הזאת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – הרב בעדני, ממועצת גדולי התורה של ש"ס, תמך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – שקרן. שקרן. אתה משקר. שקרן. אל תשקר. שקרן. רמאי. שקרן. אל תשקר בשם הרב. שקרן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> הרב מלמד תמך, הרב שמואל דוד תמך, הרב סתיו ועוד רבנים, עוד רבנים שאני יודע את השם שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שקרן. אבל הוא אומר שקר. הוא אומר שקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל לא מכובד להגיד. לא מכובד. תעלו למעלה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר שקר – הרב בעדני. על מי אתה משקר? יש גבול לשקרים שלך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> הינה, אני מצטט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, אדוני השר. חבר הכנסת אבוטבול, לא מכובד, גם בהתפרצויות, להגיד לשר "שקרן". זה לא מכובד. תעלה לכאן, תגיד שהוא אינו דובר אמת. אני מבקש. אני מנסה ומשתדל לשנות את השיח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בדאי זה בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה, לי אל תפריע. תנסו, בבקשה. מסתכלים עלינו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש כלי שנקרא קריאה לסדר – פעם ראשונה, שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכיר. אני באמת עושה מאמצים לא לעשות את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני כבר ילד גדול. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני אקריא לכם מה אמר ראש העיר של חריש: אמרנו לרב בעדני, יש לנו שתי אפשרויות – או לסגור את העיר בצורה הרמטית או להגיע להידברות והסכמה. אמר הרב: תגיעו להידברות, אמר את זה בצורה ברורה. אחר כך הלכנו לרב שלמה עמאר. הוא שאל: איפה הייתם לפני כן? אמרנו: אצל הרב בעדני. אמר הרב עמאר: כל מה שאמר לכם הרב בעדני – אני מצטרף אליו. חברים, היום בחריש, מה אתם אומרים, מצב היהדות טוב יותר או טוב פחות? טוב יותר או טוב פחות מהשיטה שלכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה חילול השם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> גפני, נו, מה אתה – זה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. אדוני השר, בבקשה, עזוב, לא לפנות בשמות. תגיד את אשר על ליבך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> גפני, אתה רוצה לחזור על הדיון של שבוע שעבר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – ששוב נוכיח לך, ששוב נוכיח לך איזה חילול השם אתה עושה, גפני? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – למה שיקרת לבוחרים שלך? למה? למה שיקרת להם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. אנחנו לא רוצים לעסוק בחילול השם. זה לא מכובד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חברים, חבריי חברי הכנסת, 73 שנה שאתם אולי מנצחים בקרבות, אבל מפסידים במערכה הגדולה על זהותה היהודית של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> 73 שנה של שחיקה מתמדת – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> 73 שנה של שחיקה מתמדת בזהות היהודית של המדינה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אוי, באמת. באמת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> 73 שנה שאתם מתנהגים כמו רבי זכריה בן אבקולס, שעליו אמרה הגמרא שענוותנותו היא שגרמה לחורבן בית המקדש. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא אנחנו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> 73 שנה שהיהדות, לצערי, היא הגורמת לשסע ולקיטוב במדינת ישראל, בגלל ההתנהגות שלכם, חבר הכנסת גפני. אנחנו בממשלה החדשה, בעזרת השם, נהפוך את היהדות למקרבת ולמאחדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אנחנו, בעזרת השם, נקדש שם שמיים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העיקר – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אנחנו, בעזרת השם, נקדש שם שמיים, נרבה יהדות, ונעשה את זה בהבנה ובהסכמה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לשר לשירותי דת מתן כהנא. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – השר לא דובר אמת. השר לא דובר אמת. הוא שיקר לבוחרים שלו והוא גם משקר לנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, אולי אתה רוצה לקחת את התור של חבר הכנסת מקלב? חברים, תודה רבה. תיתנו לחבר הכנסת כץ לשאת את דבריו. חבר הכנסת כץ, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. קודם כול, אם כבר, אז אני שמח שזה אתה ומאחל לך בהצלחה. שרים, שרות, כנסת נכבדה, כל יום אני קם בבוקר ורואה חבר קואליציה אחר שהופך את עורו, שעד לפני רגע זעק זעקות שבר, ועכשיו – שקט מחריש אוזניים. יאיר לפיד בערך כל שעה עגולה מבצע משהו שהוא לפני רגע יצא נגדו; יום אחרי יום שחט את אופיו של שותפו מלפני רגע בני גנץ על כל החלטה שקיבל – ציטוט: כל פעם אתה חושב שמגיע שיא הניתוק, ואז מגיע עוד אחד; מה מביאה ממשלת המנותקים השבוע? הקמת משרד חלופי לראש ממשלה חלופי. אבל מה עשית השבוע, יאיר? לא מינית מנכ"ל למשרדך החלופי? צבי האוזר ידידי, זה לא אתה שיזמת דיון בפברואר האחרון בוועדת חוץ וביטחון על דרישה שלא להעביר חיסונים לעזה? שצייצת שראש הממשלה אימץ סופית מדיניות של אפס דרישות לחמאס וצייתנות לכל גחמותיו? מעניין. אז בשל שתיקתך, אני מבין ששינית את דעתך ושכעת ראש הממשלה בנט הוא אחות רחמנייה שצריכה לתת את החיסונים לפלסטינים. ואלקין, שעמד כאן על הדוכן, השיב על הצעת חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה ואמר ללפיד: דווקא המפלגה שלכם, שהבטיחה את כהונתך לארבע קדנציות, תבוא להטיף לנו מוסר על הגבלה לשתי קדנציות? התחרפנתם? הייתם צריכים לשבת בשקט. במצב שאתם לא יכולים לנצח את ראש הממשלה הזה בקלפי, זה כל מה שנשאר לכם. את ראש הממשלה ואת המפלגה שהוא מייצג מנצחים בקלפי, לא באמצעות תרגילים מהסוג הזה. האמת, אלקין, יותר טוב מזה לא יכולתי לנסח. בתיאום מושלם, לאורך כל הדרך, ביצעתם פה יחד עם בנט את ההונאה הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל. אתם המלכתם את מי שגנב מאות אלפי קולות ממצביעי הימין. השנאה העיוורת שלכם לנתניהו גרמה לכם לזרוק לפח תוצאה היסטורית לימין – 65 מנדטים. מה העדפתם לעשות? להכניס לקואליציה מפלגות קיצון, מפלגות שהן נגד הנרצחים ובעד המחבלים, מפלגות שהן נגד תושבי דרום תל אביב ובעד המסתננים, נגד החיילים ובעד החוקרים בהאג, נגד המתיישבים ובעד מחרימי ישראל, נגד זכותנו ההיסטורית ובעד כנסי אפרטהייד, נגד היהדות ובעד מחיקת הזהות. אז הינה, כל הכבוד, הקמתם ממשלה, הזזתם את נתניהו, פיניתם את בלפור. ממש עשייה ציבורית במיטבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להתכנס. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשי מפלגת תקווה חדשה וימינה, אתם שוב התגליתם במלוא סמרטוטיותכם. אתם שוליה של לפיד, מרצ והעבודה כבר תקופה ארוכה. רציתי לומר "בטוב וברע" – ברע וברע. סמרטוטים מארץ הסמרטוטים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר כנסת כץ, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ופעם נוספת העדפתם את הכיסאות על טובת המדינה. השעון שלכם התחיל לתקתק. אנחנו פה, ואנחנו חזקים, ואנחנו נפיל אתכם. יום אחרי יום, דיון אחרי דיון, אנחנו נהיה פה להזכיר את הצביעות שלכם, את הפחדנות שלכם, את אובדן הערכים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את זריקת האידיאולוגיה לפח – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הונאת הציבור ואת הממשלה המסוכנת שהקמתם במו ידיכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה כבר – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הציבור לא ישכח לכם את זה, לדיראון עולם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אני מבקש לחזור לנוהל הרגיל – להעיף מבט ללוחות שנמצאים בחלק הזה ובחלק הזה ולעמוד בבקשה בזמנים. זה לא נעים לי להפסיק אנשים באמצע. אני אודה לכם אם תעשו את זה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אנחנו מסכמים שבוע של ממשלה אחרי שנתיים של שיתוק, אחרי שנתיים שאנחנו יושבים כאן יום-יום ומקבלים כאן מהצד הזה של המליאה הטפות אין-סופיות, הטפות אין-סופיות כלפי הקואליציה על בזבוז כספים, על החליפי, על הרזרבי; ואנחנו מסכמים שבוע שלם, והינה, שוחר הצדק ראש הממשלה לפיד, מה הוא עושה? ממנה מנכ"ל. אותו משרד שהוא דיבר עליו ונשא נאומים – אותו ראש ממשלה הולך וממנה מנכ"ל לחליפי, לרזרבי. רבותיי, ואנחנו ממשיכים ומגלים מה עוד עושה הממשלה הזאת – עוברים שר-שר, ומגלים שאותו נוכל שעמד כאן ואמר לנו: אתם, אחיי החרדים – הצביע עלינו – אל תדאגו, אנחנו נשמור עליכם, נעזור לכם, ואז מיכאלי מגיעה בעד תחבורה ציבורית בשבת; זנדברג – שאלתי את עצמי: ריבונו של עולם, המשרד להגנת הסביבה, מה היא יכולה להזיק? מה היא יכולה להזיק? מקסימום היא תנסה להכביד פה, להכביד שם, אבל להזיק בשבוע הראשון ליהדות? מה היא יכולה לעשות? שנשים חרדיות – לאו דווקא חרדיות, מוסלמיות – שרוצות להיות במים בלי גברים לידן, הן משלמות כאן מיסים, הן חלק מעם ישראל – לא, אני לא אקדם חקיקה שלכן. למה? אין לכן זכויות? ואז מגיע כוכב עולה חדש, נחמן שי, אומר: לראשונה בעם ישראל, ממשלת ישראל תכיר בשלושה זרמים – חלילה, השם ירחם, איזה חילול השם, שאנחנו עם ישראל, 3,300 שנה מגינים על עם ישראל, על היהדות, על המסורת, ואז קבוצת ליצנים אומרת: אנחנו עם ישראל, ויבוא שר בממשלת ישראל, ואחריו מגיע לפה אדם חובש כיפה, השר כהנא, ויטיף לנו מוסר שאנחנו עושים חילול השם? אני שואל את נפתלי בנט, סגנו של יאיר לפיד: איך אתה לא מתבייש לבוא פעם אחר פעם ולכתוב ולצייץ ולספר לנו סיפורים שאתה דואג לתורה, לדתיים? אל תדאגו. תראה באיזו ממשלה אתה נמצא. והשר דרעי אמר כאן את המשפט הכי נכון שיש: מה אתם רוצים שהוא יעשה? הוא יתקשר למיכאלי, מה יגיד לה? היא לא תענה לו בכלל. הוא יתקשר לליברמן? הוא לא יענה לו בכלל. מה המשמעות של האיש הזה? לקחתם – אני אומר לכם, אתם פה, אתם קבוצה של גאונים, לנו יש מה ללמוד מכם: לקחתם סמרטוט, שמתם אותו ראש ממשלה, מכר את כל הערכים שלו, את כל המצפון שלו, את כל המצביעים שלו, בתמורה להדיח, להעיף את נתניהו מבלפור, אז שיחקתם את זה, הבאתם לו את השיירה של האאודי. ואנחנו, בעזרת השם – ידידי אופיר קודם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים, מסיים. – – עשה מה אמרתם ומה עשיתם. מה אמרתם – יש איזושהי תוכנית שנקראת "הצד השני". אני חושב שאפשר להביא ערוץ טלוויזיה חדש, 14, רק על הצד השני. מה שנאמתם כאן שנה שלמה – מסכן דודי אמסלם, היה צריך לבוא כל שבוע, להטיף לכם, לענות לכם. דודי, יש לך ארבע שנים. כל יום אתם הולכים ומסיתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני מסיים, אדוני היושב-ראש, שבעזרת השם נעשה הכול להעביר את הממשלה הרעה הזאת, האכזרית הזאת – שום בשורה לפריפריה; שום בשורה לחלשים ביותר בעם ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, הייתה לחבריי באופוזיציה, כמעט לכולם, האפשרות במשך שנה שלמה לעמוד בהסכם שעליו חתמתם – חתמנו ביחד – מתוך רצון לקיים ממשלה משותפת, ממשלת אחדות מתוך ניגודים. אבל, חבריי, הקדחתם את הקדרה הלאומית, ולכן, כשאתם מדברים כרגע על שקר ועל הונאה, אני מבקש: טלו קורה מבין עיניכם. הייתה לכם ההזדמנות לעמוד בדבריכם, בדברתכם ובחתימתכם. לא עמדתם בזה, ועל כך אני שמח שאתם משלמים. נשמח בהמשך לעבוד ביחד. חבריי וחברותיי, אני גאה, גאה בשותפות מקיר לקיר – השותפות הרבנית והריבונית, מה שקוראים, דתיים וחילונים. אני לא חילוני, וחבריי שחושבים אחרת, יש בהם קדושה, ולכן, רבנים וריבוניים. אני גאה בכך שהממשלה הזאת – אגב, כמו הממשלה הקודמת – יש בה ימין ויש בה מרכז ויש בה שמאל, ויחד, שבטי ישראל, ננהל באחריות ובאמונה את הממשלה הזאת. ואני גאה, גאה מאוד על כך, שהממשלה הזאת מייצרת, אדוני היושב-ראש, שותפות מופלאה וראשונה בקואליציה בין ערבים, דרוזים ויהודים. אני חושב שזה סימן גדול לבגרותה של מדינת ישראל, ואני מודה לנושאים והנותנים ולכנסת ישראל שאישרה. חבריי שדיברו מדם ליבם מהמפלגות החרדיות: ליהדות פנים רבות, וכן, גם היהדות החרדית היא בת לגיטימית של היהדות ההיסטורית, של היהדות הלאומית, כאן, במדינת ישראל המתחדשת. אבל היא לא בת יחידה; היא איננה בת יחידה. אנחנו נדאג ונשמור על הבת הזאת, הבת המפוארת הזאת, שיש בה זיכרון היסטורי עצום שיש לשמור אותו, אבל לא באופן בלעדי; ישנם זרמים רבים נוספים בארץ ובחוץ לארץ בתוך העם היהודי שעליהם אנחנו נשמור. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, הגיע זמן לשקט יצירתי ולממשלת פיוס ואחדות. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זרמים רבים שמחקו את המילה "ציון" מהלקסיקון שלהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שוסטר. חברת הכנסת רייטן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת קריב. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שתי הצעות אי-אמון הונחו על שולחן המליאה: אחת עוסקת באופן הקמת הממשלה ועוסקת בסוגיות של שקר ויושרה, וההצעה השנייה עוסקת – ואני מצטט "בכוונת הממשלה למחוק את זהותה היהודית של המדינה". אבל האמת היא שאם מדברים על שקר ויושרה, אין שקר גדול יותר מאשר הכותרת של הצעת האי-אמון שהוגשה על ידי תנועת ש"ס – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה ראש הנחש. אתה ראש הנחש שרוצה למחוק את הזהות היהודית של המדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – זו שמציעה שהממשלה החדשה מבקשת למחוק את זהותה היהודית של מדינת ישראל. אין בין הכותרת הזאת לבין ההסכמות שניצבות בבסיס הקמת הממשלה דבר וחצי דבר. יש שם רצון עמוק ויסודי להגן על ממסד שפשט את הרגל, על ממסד שאם כבר, הוא שגורם להתרחקותם של מיליוני ישראלים חילונים ומסורתיים מהתרבות היהודית ומן המסורת היהודית. אין ספק שהממשלה שהוקמה נשענת על רוב לא גדול – 61 מול 59 – אבל אם יש תחום אחד שבו הממשלה הנוכחית משקפת בעמדותיה רוב גדול בציבור הישראלי זה דווקא התחום של יחסי הדת והמדינה. בחברה הישראלית ובציבור היהודי בישראל ישנו רוב מובהק וגדול לשינוי הסטטוס קוו; לשמירה, מצד אחד, על הזהות היהודית של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך באותה העת קידום חופש דת ומצפון, קידום פלורליזם דתי, השגת שוויון בין כל זרמי היהדות. פעם אחר פעם, בכל מחקר דעת קהל, אנחנו מוצאים שישנו רוב של למעלה מ-70% בקרב הציבורי היהודי במדינת ישראל להנהגת חופש בחירה בנישואין ובגירושין; למימוש מתווה הכותל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה שקרן. לפחות תדבר את השטויות שלך בלי לשקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו שמענו שהשורש שק"ר הפך לחביב גדול עליכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אבל לא מכובד להגיד "שקרן". << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, שמענו את קריאות הביניים ואת זעקות השבר שלכם. הכול בסדר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה שקרן. אתה רוצה למחוק את היהדות. אם זה היה תלוי בך הייתם – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רוב הציבור במדינת ישראל לא מוכן להפקיד את היהדות שלו בידי ממסד שרחוק מניקיון כפיים, ממסד שאיבד את הרגישות שלו ואת האנושיות שלו, ממסד שמותיר בשולי העם היהודי מאות אלפי עולים. ואם יש בשורה אחת שהממשלה החדשה הזאת, בכוחה להביא, זה התחום הזה של יחסי דת ומדינה, שבו נציגים של הציונות הדתית ונציגים של הציבור החילוני והמסורתי, וכן, נציגים של היהדות הרפורמית ונציגים של היהדות הקונסרבטיבית, יגיעו להסדר חדש בתחום יחסי הדת והמדינה, הסכם שרוב חברי הכנסת של הליכוד תומכים בו, אבל אין להם את אומץ הלב הפוליטי לעשות זאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, ואתה אחד מאלה שיגיעו לפח האשפה של ההיסטוריה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חלקים גדולים מהסיעה שלך, חלקים גדולים מהסיעה שלך חוגגים את בר-המצווה של הילדים שלהם בבתי הכנסת שלנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. אתה רוצה למחוק את היהדות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חלקים גדולים מציבור המצביעים שלך מעדיפים לחוג את אירועי החגים אצלנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ולכן – אני אסיים, אני אסיים – על אפם ועל חמתם של חלק מחברי האופוזיציה – כי רבים מהם תומכים בעמדות שלנו – על אפכם ועל חמתכם אנחנו נשמור על הזהות היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל, לטובת כל תושביה ואזרחיה ולטובת כל בני העם היהודי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שמונה ימים אנחנו חוגגים את חנוכה, לזכר הניצחון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה הפנים של חילול השם. אתה הפנים של חילול השם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על אנשים כמוך אנחנו חוגגים שמונה ימים, ועוד נחגוג, בעזרת השם, כשאתה תעוף מפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי, אני מבקש, זו לא שפה למליאה, בבקשה. אנחנו מנסים להגיד אחד לשני הכול, אבל – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי שרוצה למחוק ולהרוס את העם היהודי זה האיש הזה, וכל שפה ראויה – – – כל שפה ראויה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אפשר למחות עם מילים יותר רכות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דוד המלך אמר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מספיק. חבר הכנסת קרעי, מספיק, מספיק, מספיק. לא רוצה לקרוא אותך קריאה ראשונה. די. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לקרוא – – – אתה יכול גם להכניס אותי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> יוסי שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בריון, אתה בריון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, די, די. בבקשה, חברים. בבקשה שקט. חבר הכנסת סובה, תודה. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכות ואיחולים להצלחה, יושב-ראש הכנסת. אני פעם ראשונה עומד פה כשאתה מנהל את הכנסת. מכובדיי, השרות, חברי הכנסת, עמד כאן שר הדתות, השר לענייני דת, שאני לא רואה אותו עכשיו. כנראה מהמארבים שהוא שכב הוא עובר מייד לבונקר ולא יכול לשמוע את הדברים ולעמוד מאחורי הדברים שהוא אמר כאן, אבל אני כן אעמוד ואחשוף את השקרים שהוא אמר כאן, והוא שיקר פה, והוא הביא עובדות לא נכונות. הוא מקל עליי בדבר אחד – שאם בכל ריאיון ובכל שאלה שואלים אותי: אבל ראש הממשלה הבטיח שהוא ישמור על הסטטוס קוו, אתה לא מאמין לו? הוא לא ישמור? היו לנו כמה תשובות בדבר: ראשית, האמון – ממנו והלאה. קשה להאמין לראש הממשלה. המצביעים שלו לא מאמינים לו. שאני אאמין לו? במיוחד בדברים האלה. וכמה כוח יש לו? אבל בעיקר ענינו: כנראה שיש פער גדול בין הסטטוס קוו שלו לבין מה שאני רואה כסטטוס קוו, לעצם השמירה על הדברים הבסיסיים שנותנים לנו את ההגדרה של מדינה יהודית. הוא מפרש את זה אחרת. עמד כאן השר, שהוא חבר המפלגה שלו, ובפעם הראשונה שהוא עולה הוא מסביר אמת – כמה פערים גדולים יש לנו בין התפיסה של השבת שלו לבין התפיסה שלנו. את מה הוא מביא כאן? הוא דילג על תחבורה ציבורית בשבת; הוא דיבר על מרכולים, שזה נמצא כבסיס להסכמים? הוא לא דיבר על כך. הרוצה לשקר מרחיק עדותו – הגיע עד חריש, עד יצחק קשת, עד ראש העיר, שהוא ראש העיר הראשון במדינת ישראל לא לעיר שיש בה גם הרבה חרדים, ניסה להביא חוק עזר עירוני להתיר מסחר בתוך העיר ובסביבה שלו. זה מה שהיה – ראש העיר. נלחמנו נגדו, חשפנו את האמת. והוא לא נמצא כאן, מתן כהנא – שאני יכול להגיד לך שמשפטנים מהציונות הדתית, שוודאי מקובלים גם עליך, שהם נחשבים, שהרבה שנים מתעסקים בענייני שבת, זעקו ואמרו לו בפנים וכתבו חוות דעת: איך הצעת החוק שלך עוקרת את השבת. והיום, מה אתם חושבים? מישהו הסכים לו? הוא הזכיר כאן רבנים שיצאו נגדו, שהוא שיקר להם ורימה אותם, על הצעת חוק שלו, והתיר בתוך ההצעות אזורי מסחר ובילוי ומסעדות בתוך העיר שגרים בה חרדים, ועוד ועוד. הוא דיבר על המוסד של הנישואים, שיש ירידה ויותר יורדים. ודאי, כשיש קבוצה של רבנים שמסתובבים באוניברסיטאות ומציגים מיצג שווא ואומרים: יש לנו יהדות כשרה, אורתודוקסית, אבל יותר מסבירת פנים. יכול להיות שיש כאלה שבאמת נסחפים ומאמינים להם, אבל איזו עלייה יש ברישום לנישואים, כמה עלייה יש בכשרות – כמה חנויות, כמה מסעדות וכמה בתי מסחר מבקשים היום תעודת כשרות, בגלל שרוב הציבור מאמין ורוצה כשרות. ואתם מנסים גם את זה לקרקע ולהגיש זיוף של כשרות, לא כשרות אמיתית. כמה – תבואו לכל עיר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא סומך על רבני הערים? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין עיר היום שלא מבקשים בה כשרות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא סומך על רבני הערים? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין עיר היום שלא מבקשים כשרות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא סומך על רבני הערים? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תראה מה קרה בהרצליה. הייתי לא מזמן בהרצליה פיתוח – כמה מסעדות מבקשות לא רק כשרות, כשרות למהדרין רוצים, בגלל הקהל; זה הביקוש שיש, ויותר ויותר. אין ספק, תיגשו לכל – מה, אתם רוצים לקחת את זה לאיזו רבנות מעין כמונים, שהוא נחשב מאוד מאוד מקל בתפיסה שלו, שהיא מאוד מאוד פשרנית, שהוא יוכל לתת לכל מקום? זאת המציאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי נותן לו תעודת יושר לכשרות? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת המציאות הקיימת. מה לא טוב? איזו התלוננות יש? אתם רוצים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסיים. במצב הזה, על הדברים הבסיסיים שלנו, שאנחנו קוראים "מדינה יהודית" – לא סתם הצעת האי-אמון שלנו, של ש"ס ושל יהדות התורה, מחדדת את הזהות. לוקחים את הזהות, ומה אתם תשאירו פה – פולקלור של מה, של מדינה של פלאפל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה נקרא מדינה יהודית? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת מקלב, הרבנים האלה הם תעודת יושר של הרבנות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על מה היא תתבסס אם לא על השבת, אם לא על הדברים האלה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם מגינים על מונופול, לא על היהדות. על כסף וכוח, על זה אתם מגינים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא חושב שאני צריך לייצג את הממשלה – לפניי שני שרים ייצגו את הממשלה בצורה הכי טובה. שבוע הממשלה הזאת קיימת, וכבר יש הישגים; מספיק להסתכל על המינויים במשרד החוץ, מה שלא נעשה כמעט שנתיים. אבל מה שאני רוצה להגיד לחבריי מספסלי האופוזיציה – עברתם לצד הזה, אנחנו מספיק חיממנו לכם פה כיסאות, אז כנראה זה עובד: ביקורת בונה זה דבר טוב. אני לא נגד הביקורת, אני נגד דה-לגיטימציה ואני נגד הנדוס תודעה. זה לא משפט שלי, זה משפט שלכם. אתם המצאתם את המשפט הזה, כשאתם כל הזמן אומרים משהו שעובדתית הוא לא נכון. ארבעה סבבים ניסיתם להרכיב ממשלה, לא הצלחתם, אז תודו בזה. אתם לא מודים בזה. אתם לא קיבלתם 61, ועדיין אתם אומרים שאתם הרוב והציבור איתכם. בכל פעם שאתם מנסים להגיד משהו שהוא עובדתית לא נכון, אתם מתפלאים שהציבור לא קונה את זה. עובדה שבבית הזה, בבניין הזה, צריכים לנהל את כל הוויכוחים פה, בכנסת ישראל; לא בדורסנות, לא ברחובות. אני אגיד לכם מעבר לזה: גם לא בבלפור. פה, צריך לנהל את זה פה. לא הצלחתם להשיג 61 – תעשו שיעורי בית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם אתם לא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תעשו שיעורי בית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גנבתם לימין. גנבתם לימין קולות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להפריע לו, כי בכל פעם שיש לי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מספיק, באמת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא מסתכל עליי. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, יחשבו שהדיונים שלי הם רק עם שלמה קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, הוא מסתכל עליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל תעלה. אולי תתחלף עם מישהו ותבוא? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק אומר שביקורת זה דבר טוב, אבל ביקורת צריכה להיות ביקורת בונה. תסתכלו מה קורה אצלכם, תסתכלו מי אשם בזה שאתם לא הצלחתם להרכיב את הממשלה, ואז תבואו בטענות. הכי קל זה לזרוק פה סיסמאות. אנחנו בסך הכול ניסינו לעשות משהו בשביל לעצור את השטף הנורא הזה של הבחירות החוזרות פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, רק בגלל מה? בגלל בן אדם אחד, שהיום הוא ראש האופוזיציה. זה הדבר היחיד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד לך עוד משפט; גם לך, פינדרוס, אני אגיד משפט. אני רוצה להזכיר פה – מדברים פה על דת ומדינה. בתקופת משבר הקורונה, בתקופת שיא המשבר, עליתי לפה וניסינו למצוא פתרון לזוגות שלא יכולים להתחתן בישראל. בוטלו טיסות לקפריסין ולצ'כיה. כמעט 9,000 זוגות נאלצים בכל שנה לנסוע לחוץ לארץ לא בגלל שהם בוחרים לא להתחתן ברבנות – בגלל שהם לא יכולים להגיע לרבנות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> למה? למה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה לעשות? המדינה לא מאפשרת להם. פניתי – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע למה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תן לי, אני לא סיימתי. פניתי בבקשה פשוטה: להכיר בנישואים, ברישום, בשגרירות זרה בשטח מדינת ישראל כהוראת שעה לשישה חודשים בתקופת הקורונה. עמד פה שר הדתות – מש"ס, נכון? ומה הוא סיפר לי? סיפורי חנוכה ומכבים. אני ביקשתי פתרון טכני לאזרחי ישראל בתקופת הקורונה – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואתם, כשהייתם בממשלה, לא הצלחתם לעשות את זה. ואתה, חבר הכנסת פינדרוס, מתפלא שתוקפים אותך כשאתה קורא "שיקסע" לחיילת שעוברת גיור. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני גאה על כך. אני גאה על כך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לו היית חוזר מהמשפט הזה, היה אפשר לקוות לדיון מכבד, לשיח מכבד, לשיח שקשור ונוגע לכלל היהדות. הרי יש זרמים שונים. אתה לא מוכן לשמוע את זה – אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יהדות יש אחת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולכן אתם מתפלאים. אז תחממו את הכיסאות האלה ארבע שנים וחצי. אנחנו נצליח לעשות מה שאתם לא הצלחתם לעשות בשנים האחרונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> התורה מחממת אותנו אלפיים שנה – – – שלושת אלפים שנה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, הוא סיים. חבר הכנסת פינדרוס, הוא סיים. אתם רוצים להחליף מהלומות – תצאו לפרסה, תשתו קפה ויחד. תודה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אבל זה לא מצולם. מיקי, זה לא מצולם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כיף לשמוע אותך מבקר קריאות ביניים. אלו ימות המשיח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת – בהערכה גדולה, כמובן, בחברות – יש ממשלות שקצת מגוחך להגיש נגדן הצעות אי-אמון בשבוע הראשון. אומרים לך, בצדק: תן צ'אנס, הוקמה ממשלה לגיטימית, בוא נראה מה היא עושה, תבחן אותה במבחן המעשה, ואם אתה רואה אחרי תקופה שהיא לא ראויה לאמון, תגיש הצעת אי-אמון. יש ממשלות, כמו הממשלה הרעה הזאת, שהורתן ולידתן בחטא. עצם הקמתה של הממשלה הזאת – ברמייה, בהונאה, בשקרים, בגנבת בחירות, בהרס הדמוקרטיה, ביצירת נתק חסר תקדים בין הגיבוי הציבורי האמיתי שפוליטיקאי זוכה לו לבין הכוח השלטוני חסר הפרופורציה שראש ממשלה עם שישה מנדטים מקבל. ממשלה שנשענת על תומכי טרור אנטי-ציונים והופכת את מדינת ישראל לבת ערובה נתונה לסחיטתם. ואומרים אנשי רע"מ בלי למצמץ: חבר'ה, אנחנו מחזיקים את המפתחות לקואליציה הזאת. ביום שבו משהו לא ימצא חן בעינינו, כמו שנכנסנו – אנחנו יוצאים, והיידה, הביתה. זאת ממשלה שביום הראשון – שמעתי כאן את חבר הכנסת סובה, שלא נעשה דה-לגיטימציה. הינה, אני עושה דה-לגיטימציה לממשלה לא לגיטימית. אגב, אין לה אפילו 61 ח"כים. הממשלה הזאת לא נהנית מתמיכה של רוב, של 61 חברי כנסת. אני מזכיר לכם שבהצבעת האמון בממשלה הזאת היו לכם בסך הכול 60 אצבעות אל מול 59, וכפי שאמרתי, ובהם תומכי טרור אנטי-ציונים, בהם אנשי שמאל קיצוני פוסט-ציונים. אבל לא רק נקודת הורתה ולידתה של הממשלה הזאת בחטא שמצדיק את קיצור ימיה ופיזורה הכי מהר שאפשר, אלא גם מבחן התוצאה. בתוך שבוע, בואו נראה מה היה לנו: אמר היום ראש האופוזיציה שאיך שהוקמה הממשלה הזאת היא מוסרת את ביטחונה של מדינת ישראל לווטו אמריקאי ומתחייבת ליידע מראש את האמריקאים מה אנחנו נעשה באיראן. בממשלה הזאת, מייד עם הקמתה מכריזה שרת התחבורה על דריסת הסטטוס קוו ותחבורה ציבורית בשבת. ומגיעה פתאום השרה להגנת הסביבה ממרצ, וכמובן לאנשים דתיים וחרדים או סתם מסורתיים או סתם אנשים שלא נוח להם להתרחץ במעורב ומבקשים התחשבות; לא לסגור לרחצה מעורבת, לא לקחת – מה ביקשו, כמה שעות בשבוע לרחצה לא מעורבת? קצת התחשבות? מייד אתם, עם זעקת הקוזק הנגזל של הדרת נשים, מדירים חלקים עצומים באוכלוסייה הישראלית מהיכולת ליהנות ממשאבי הטבע ומהתקציבים שהם אחראים ליצירתם בתשלומי מס הכנסה ומיסים אחרים שהם משלמים. אתם מדירים את כל חלקי האוכלוסייה הזאת, והינה, רוממות הדמוקרטיה בגרונכם. אתמול הייתם באופוזיציה, זעקתם כאן על קץ הדמוקרטיה. עוד לא הקמתם את הקואליציה הזאת, ואדוני, אין חקיקה פרטית ועוד לא הוקמו ועדות, ואני שומע שאתם הולכים עכשיו לצמצם את מספר חברי הכנסת בכל ועדה, כדי שחס וחלילה חברי הקואליציה לא יצטרכו לעבוד קשה. היה והאופוזיציה לא תוכל לתפקד, אז לא צריך אופוזיציה. בואו נדבר על ממלכתיות. ראיתי היום ששר החוץ תלה איזה דגל צבעוני. חשבתי שזה דגל הדרוזים; לא ברור לי בדיוק מה זה. איפה הכבוד לסמל, לדגל, לממלכתיות, ליכולת שלי להרגיש שמשרד החוץ מייצג גם אותי? מחר כל שרי הממשלה ישימו דגלים של קבוצות הכדורגל שלהם, של תנועות הנוער שלהם, של היחידות הצבאיות שלהם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – של חב"ד, של הר הבית – יש המון דגלים שאפשר לשים במשרדי הממשלה. איפה הממלכתיות שכל כך הטפתם לה? לא חלף שבוע, ואתם לוקחים נושאים שנויים במחלוקת – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ומקלקלים ומחריבים. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע להגיד לך אם בהצבעה הזאת הממשלה הזאת תיפול. אני אומר לך באחריות: היא תיפול הרבה יותר מהר ממה שאתם מצפים, כי היא קמה בשקר, כי היא קמה בניגוד לרוב העם בישראל, שהוא בסוף נמצא במחנה הלאומי. הוא רוצה את המדינה הזאת מדינה יהודית-דמוקרטית, לא מדינת כל אזרחיה, חילונית-פרוגרסיבית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סמוטריץ', אתה דקה מעבר לזמן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נפיל אתכם, נשלח אתכם הביתה ונחזור, בעזרת השם, להנהיג את מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שבוע מאז שממשלת השינוי, שדיברו עליה זמן ארוך כל כך, התגשמה בבשר, ומה היה לנו בשבוע הזה? ביום שלישי אלפי ימנים קיצוניים צעדו ברחובות ירושלים המזרחית הכבושה וצעקו "מוות לערבים" ו"שיישרף לכם הכפר". המשטרה לא מנעה מצעדת ההסתה הזאת להתקיים אלא פינתה את רחובות העיר הערבית מערבים כדי שמסיתים יוכלו לצעוד בה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו עיר הבירה של מדינת ישראל, גברת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה עוד היה לנו? אתמול הודיע מפכ"ל המשטרה, בגיבוי השר מגוש השמאל, שהוא יאפשר לשוטרים להכות באלות מפגינים ולהשתמש בנשקים שמשתמשים בהם רק בגדה; שיתחילו גם בתוך ישראל. מה עוד היה? פקחים המשיכו לחלק צווי הריסה בכפרים הלא-מוכרים בנגב, למרות הבשורה שכביכול הביאה המפלגה הערבית שנכנסה לקואליציה. ולבסוף – כמובן, עוד הפצצות בעזה, שהן לחם חוקה של כל ממשלה. בהצעת האי-אמון של הימין נאמר שזו ממשלה שהוקמה בשקר והונאה של הציבור. עמדתנו היא שהממשלה הזאת בנויה על הונאה אחרת: הממשלה הבטיחה שהיא ממשלת שינוי, אבל בפועל, בשטח, אנחנו רואים שהיא ממשיכה את המדיניות של נתניהו; ממשלת "רק לא ביבי" מאמצת את הפוליטיקה של ביבי. ועוד דבר קורה השבוע: ניסיונות הארכת חוק מניעת איחוד משפחות, שבפועל מונע מפלסטינים להינשא לבחירי ליבם, שמפרק משפחות של ערבים רק כי הם ערבים. החוק הזה, אפשרי שהוא ייפול. אם כבר יש כאלה שכועסים שמתקיים מחר כנס בכנסת תחת הכותרת "54 שנים – מכיבוש לאפרטהייד", אז אני שואלת: כאשר מדינה מחליטה לאזרחים שלה במי להתאהב ועם מי הם יכולים להינשא ועם מי לא, ונותנת זכות לאזרחים מסוימים ושוללת את אותה זכות מאזרחים אחרים – איך זה נראה בעיניכם? "אי-אפשר להטיל הגבלות כאלה על אזרחים ישראלים, וזה המקרה עם אלה המוגדרים "דור ב'". זו לא אמירה שלי. המשפט האחרון הוא ציטוט מחברת הכנסת מרב מיכאלי, היום שרה בממשלת השינוי. יצא המרצע מן השק ונאמר פה באופן גלוי שליהודים אזרחי ישראל יש זכויות יתר, גם על פני ערבים אזרחי המדינה, לגבי עם מי אפשר להתחתן – מנאומה של חברת הכנסת, השרה להיום, תמר זנדברג בעניין חוק האזרחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בינתיים אנחנו בטוח לא נרצה לתמוך בחזרת בנימין נתניהו לשלטון, וגם לא נרצה לתמוך בממשלה שממשיכה את דרכו של ביבי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> שלום לכל חברי הכנסת. עאידה, אני חייבת להגיב. השקר הזה שאתם ממשיכים להדהד פה בכנסת בנוגע לאפרטהייד הוא השקר הכי גדול. היושב-ראש, אני יודעת שיכולה להיות איזו מניעה משפטית, אני לא בטוחה בדיוק מה הסמכות מבחינת הכנסת, אבל לא יכול להתקיים בכנסת כנס כזה שהוא השקר – פשוט שקר שמפיצים – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל הקואליציה שלך – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – בחו"ל, ובזירה הבין-לאומית מכפישים אותנו בוקר ולילה על השקר הגס הזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אצלכם בקואליציה עושים את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> סליחה, מי שמארגנת את הכנס מצביעה יחד איתכם עכשיו. חברים יקרים, מי שמארגנת את הכנס מצביעה עכשיו יחד איתכם נגד הממשלה, שקמה רק לפני שבוע – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – והינה שיתוף פעולה בינך, קרעי, ביניכם, ש"ס, ביניכם, הציונות הדתית, לבין עאידה תומא סלימאן. איזה שיתוף פעולה. מדהים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל היא משקרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת קרעי, אני מכיר את הנושא. תודה רבה. שקט, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. די, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, איך באמת אישרת את הכנס הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף אני אגיד לך. בסדר? אני אגיד לך. אם שאלת אותי אז אני אגיד לך. בבקשה להמשיך. אני שמרתי על כבודו של מי שאישר את הכנס הזה, ובזה אני מסתפק. בבקשה, חברת הכנסת השכל. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תודה רבה. עכשיו, אנחנו מקימים ממשלה חדשה, והינה מגיעה האופוזיציה וטוענת שאנחנו אנטי-דמוקרטיים ולא מקימים את הוועדות, ולא מעבירים חקיקה, ולא נותנים לכם ולכם ולכם. אבל חברים, לא היה לנו עם מי לקיים דיונים עד יום חמישי, כי סוף כל סוף ביום חמישי מיניתם מי שמרכז את האופוזיציה כדי שלנו תהיה היכולת לדבר מולכם ולנסות להגיע להסכמות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אוי, נו, באמת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הרי לפני כן לא הייתה לנו שום יכולת להגיע להסכמות בשביל לקדם את הכנסת ועל מנת להקים ועדות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עד שמישהו מונה – – – היה מישהו בתפקיד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת כץ. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה שטויות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל היית למעלה, אמרת את מה שאתה רוצה. תן לה בבקשה להגיד את מה שהיא רוצה. אני אוסיף לה גם דקה על זה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הייתי מצפה מהמון חברי כנסת שהם ותיקים, כבר שנים בכנסת, קצת להבין את הנהלים ואת מה שקורה כרגע. הייתי מצפה. לצערי, אתם יוצאים בפופוליזם זול בתקשורת, כאילו אנטי-דמוקרטיה, כשאתם למעשה לא מיניתם מישהו שיוכל לדון כדי להגיע איתנו להסכמות ולהבנות. ומן הצד השני, הינה מגיעות חקיקות למליאת הכנסת, והאופוזיציה הלוחמנית, שרוצה להפיל את הממשלה, תתנגד לכל חקיקה. עכשיו, איזה חקיקות מגיעות השבוע, ומה זו החקיקה של חוק איסור איחוד משפחות מחבלים? זו חקיקה שאתם הבאתם. ביוני ממשלתו של בנימין נתניהו אישרה את זה בממשלה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – את קוראת לכל החוקים – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> החקיקות על תקנת הקורונה, התקנות שאנחנו מביאים היום – אתם, למעשה, הממשלה שלכם הביאה את זה, אישרה את זה במליאה, ואתם עכשיו באים ומתנגדים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא סומכים עליכם שתחוקקו את זה כמו שצריך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני חייבת לומר לכם שבאמת יש לדבר הזה מילה אחת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – כמו שגדעון סער אמר לפני כן: פשוט סכיזופרניה פוליטית. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת השכל. חבר הכנסת גולן, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה מצחיק. סכיזופרנים מדברים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא משנה אם היו טעויות בדרך. כשאתה יודע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תכריח אותי להגיד את השמות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הקדמתי ואמרתי: זה לא משנה. אתה לא צריך לאפשר לקיים את הכנס הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כדאי שתפנה לחברי סיעתך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני פניתי והבנתי שהם אמרו לך. אני פניתי והתשובה הראשונה שקיבלתי היא שמאושר. אחר כך אמרו: כנראה בטעות, אז אם הייתה טעות – תתקן אותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקשיב, לא רק שלא הייתה טעות, הייתה ישיבה. אני באמת, מפאת כבודכם – הייתה ישיבה עם היועצים המשפטיים. יש מישהו שיושב באולם הזה שהתנגד והציע שלא. היועצים המשפטיים אמרו שצריך לשנות את השם. אני אמרתי שזו מדינה יהודית ודמוקרטית. אפשר היה לעשות את זה אחרת, אבל אל תכריחו אותי לפרוס הכול, כי זה פשוט יבייש אתכם. בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תפרוס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מציע לכם, אני מציע לכם לרדת מזה. חבר הכנסת קרעי, אני מציע לכם לרדת מזה. חבר הכנסת גולן, בבקשה. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אגיב בשם סיעתי מרצ על הצעות האי-אמון. אני אתייחס במקרה הזה, מכיוון שזו תגובה ראשונה, באופן כללי. בניגוד לממשלה הקודמת, אנחנו לא נעמוד פה ונישא נאומים אלימים ולא נעמוד פה ונישא נאומים מעוררי שנאה – אנחנו נעמוד כאן על הדוכן ונתייחס לכל נושא ונושא באופן ענייני. אנחנו נהיה ממשלת אחדות וממשלת שינוי. לא נסתיר חילוקי דעות, אבל נתווכח בצורה מכובדת וממלכתית. אנחנו נראה לציבור הישראלי שמפלגות שונות יכולות לעבוד ביחד למרות המחלוקות, למרות ההבדלים ומתוך חזון משותף, והחזון הוא לבער מתוכנו את השחיתות, לבער מתוכנו את הלאומנות הקיצונית, המשיחית, ולהגדיל את הערכת העם לנבחריו ולבית הנבחרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכן שמתם את ליברמן שר האוצר. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> לא ייאמרו פה, לא ייאמרו פה דברים כמו "יש שני סוגים של מניאק – – – מניאק שיודע שהוא" וכן הלאה וכן הלאה. לא ייאמר פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הרגע אמרת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> לא ייאמרו פה דברים כמו "זאת היא ממשלה של צפונבונים אשכנזים, בעיקר בגבולות רעננה-תל אביב". לא, זה לא ייאמר פה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה רק תזהה תהליכים. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ולא ייאמרו פה דברים – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה רק תזהה תהליכים. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – כמו: אנחנו אנשי בית"ר מחונכים ולא אלימים, בניגוד לאנשי השמאל הלא-מחונכים. לא נחלק ציונים מבישים מהסוג הזה. הממשלה הקודמת בנתה את עצמה על שנאת האחר, ואנחנו נבנה את עצמנו על כבוד לאחר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, ראינו אותך, כמה – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> הציבור מאס בקללות, בשיסוי, בביזוי, שהיו מנת חלקו של המשכן הזה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שעשית – – – קללות ושיסוי. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – בשנים האחרונות. אנחנו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – נילחם בגזענות, ולא נשתמש בה כדי לנגח את יריבינו הפוליטיים. אנחנו נילחם בשחיתות, ולא נשתמש בתפקידנו הפוליטיים כדי לצבור כוח, כסף וכבוד. אנחנו נחזק ונרומם את הפקידות הציבורית ולא נחליש אותה ונבזה אותה רק כי היא לא מסכימה איתנו. אנחנו נהיה מודל לחיקוי עבור הציבור הישראלי – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים, ציונים דתיים, נשים, גברים, סטרייטים ולהט"בים. רוח חדשה מנשבת בישראל, ואני מציע לחבריי באופוזיציה להצטרף אליה ולא להישאר מאחור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תכף אתם תעופו עם הרוח הזאת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ולחבריי היקרים בסיעות החרדיות אומר דבר פשוט: מתן כהנא הוא לא חילול השם. באמת. תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב, בבקשה. אחרון הדוברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, תרשה לי בהזדמנות זו לאחל לך, מיקי היקר, מזל טוב מכל הלב. כולנו גאים בך ואוהבים אותך. מזל טוב. כנסת נכבדה, באחרונה חזינו בתופעה מרתקת, פלא של ממש: שני צירי זמן שממשיכים במקביל בעת ובעונה אחת. חלק מחברי הכנסת שכאן מצליחים לשהות ולחיות ביקום מקביל של ממש. "אדוני ראש הממשלה", פנו זה אחר זה חברי האופוזיציה למי שצפוי להוביל אותם ולהנהיג בארבע השנים הקרובות. "הוד מעלתך", תיקן אותם מהר נתניהו, כי ביקום מקביל נתניהו הוא עדיין ראש הממשלה – מציאות מדומה, מדומיינת, אבל מציאות שלחלק מחברי הכנסת נוכחת מאוד, אמיתית מאוד. אז בואו, ברשותכם, נמשיך קצת עם השעשוע הפיזיקלי: ביקום המקביל, שבו לא קמה ממשלת השינוי, חבר הכנסת בן גביר הוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בעתיד האלטרנטיבי בן גביר עמל על חוק להלבנת טרור יהודי, חוק לשחרור יגאל עמיר וחוק להנצחה הלאומית של ברוך גולדשטיין. ביקום המקביל חבר הכנסת אבי מעוז מתרגל למעמדו המיוחד כאצבע המכרעת וסוחט החזרה של דין פלילי נגד הומואים, וחודש הגאווה, שאנחנו בעיצומו, היה הופך לחודש הנורמליות וחודש הבהמות. באותו יקום מקביל, שבו נתניהו עדיין ראש ממשלה, לא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון. להפך, ליצמן ודרעי מכנסים מסיבת עיתונאים חגיגית להודיע על תפקיד חדש: חנפן המדינה. הרי לכל מבקר צריך לאזן עם חנופה, לא? כך לפחות ביקום המקביל. באותו עתיד אלטרנטיבי מירי רגב עדיין מזהה אותות חיים ברכבות נוסעות, אמיר אוחנה ממשיך בקמפיין שלו להחלשת המשטרה, ודודי אמסלם – טוב, גם ביקום המקביל משרד הדיגיטל הלאומי עדיין מיותר. בכל זאת, יש גבול. חבריי וחברותיי חברות וחברי האופוזיציה, צאו מהמציאות המדומה שלכם. השלטון התחלף, ואתם מוזמנים להכיר בכך. אבל יתרה מזו, הצעת האי-אמון שלכם אחרי שבוע בלבד לכהונת הממשלה החדשה היא לא אי-אמון בהרכב השרים, היא אי-אמון במציאות. אתם מוזמנות ומוזמנים להתעורר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. השר אלקין, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, בבקשה. אני מבקש שקט באולם. כל חבר כנסת שעומד, בבקשה לתפוס את מקומו. עוד רגע, השר אלקין. חברי הכנסת, בבקשה, כל אחד שיתפוס את מקומו. אני מבקש שקט במליאה, בבקשה. חברי הכנסת, לתפוס את מקומכם. אני מבקש מהסדרנים לסייע בידי להושיב את חברי הכנסת. חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה, בבקשה לשבת, בבקשה לשבת, בבקשה לשבת. אני מבקש גם משרים, בבקשה לשבת. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת פרוש, מספיק. תודה. הבנתי אותך, הבנתי, תודה. שקט במליאה, בבקשה. בבקשה, השר אלקין. שקט במליאה, חברים. תודה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, אני מתכבד לסכם את הדיון הזה. במהלך הדיון – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> כן, אלקין, שומעים אותך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא שומע את עצמי. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שומעים, תמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> קצת קשה לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תראו, הספסלים האחוריים, באמת, העוזרים והעוזרות, אל תכריחו אותי להוציא אנשים החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אתה לא מתבייש? כך דיברנו חמש שנים. על מה אתה מדבר? נו, דבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסדר, זו הייתה קריאה שנייה. תגיד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? דבר. כאילו אתה המורה בכיתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, הבנתי אותך. הבנתי. הבנתי אותך. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> שוב. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, בדיון שאני מתכבד לסכם אותו כאן, כפי שגם בתקשורת בשבועיים האחרונים, הופרחה לאוויר טענה הולכת וחוזרת, התבטאות הולכת וחוזרת של ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שלמעשה חוזרת כמו נאום כזה חוזר, הד חוזר על ידי חברי מפלגתו, על כך שהממשלה החדשה שהוקמה היא ממשלה שאיננה לגיטימית – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז בואו נדבר, אדוני ראש האופוזיציה, טיפה על הלגיטימיות. הרי בעיניך רק מיליון ו-856,932 אזרחים שהצביעו לליכוד, לציונות הדתית ולמפלגות החרדיות הם היחידים הלגיטימיים. לעומתם, שני מיליון ו-275,785 אזרחים שהקולות שלהם ניתנו למפלגות שמרכיבות את הקואליציה הזאת ואת ממשלת האחדות הזאת שהוקמה – בעיניכם הם לא לגיטימיים – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אף אחד מהם לא בחר בראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, מספיק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל בנט רימה. בנט רימה אותם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בעיניכם הם לא לגיטימיים. רק ל-1.8 מיליון שלכם יש לגיטימיות במדינה הזאת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא לגיטימי, אתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אל תכריחי אותי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אלה שמתנגדים לכם הם לא לגיטימיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה קרה לאלי אבידר? אני מודאגת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ל-50, בעיניכם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> קצת קשה לי. אני מנסה לדבר לגב של חבר הכנסת אקוניס, שהוא דווקא זה שהציג את הצעת האי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מהצד הזה – חבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת אקוניס, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שר לא לגיטימי בממשלה לא לגיטימית, מה לעשות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אודה לך אם תשב, חבר הכנסת אקוניס. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי הממשלה שאתם מציעים להקים כאן באי-אמון היא ממשלה שאני מניח, כפי שתכף נראה בהצבעה, שתוכל להסתמך על 52 מנדטים. אז 52 מנדטים הם לגיטימיים, אבל כשיש רוב בכנסת בעד ממשלה אחרת, שאתה, אדוני ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, לא עומד בראשה, אז – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה רוב? איזה רוב? ממה מורכב הרוב? ממה מורכב הרוב, ממנסור עבאס? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אז הרוב הזה לא לגיטימי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, מספיק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ממה מורכב הרוב? "רוב". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. מספיק. זה לא מכובד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> על איזה רוב הוא מדבר? עם מי? עם מי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה עלית לדוכן, לא נתתי לאף אחד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, עלית לדוכן, לא נתתי לאף אחד להפריע לך. באמת, יש גבול. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, כשעמדת בראש המפלגה שלא הייתה הכי גדולה באותה כנסת נבחרת ועדיין הרכבת ממשלה, והסברת לכולם שבסוף הזכות הדמוקרטית להרכיב ממשלה היא למי שמגיע לרוב בכנסת, זה היה לגיטימי, כי זאת הייתה ממשלה שעמדת בראשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה אתה משווה? אתה משווה לשישה מנדטים? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל עכשיו, כשאתה נשלחת לאופוזיציה למרות שאתה מנהיג המפלגה הגדולה בכנסת, זה פתאום הפך ללא לגיטימי, כי זה אתה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא לשישה. זאב, לא לשישה מנדטים. דיברנו על זה. זאב, דיברנו על זה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ועכשיו, בשבילך אישית, חבר הכנסת אקוניס, אני אעבור לשישה מנדטים, לסוגיית הלגיטימיות הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס. תקשיבו מה יש לו להגיד לכם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כשאתה, אדוני ראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו, הצעת לנפתלי בנט עם שישה מנדטים להיות ראש ממשלה ראשון ברוטציה, זה היה לגיטימי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כדי להציל את הימין, להציל את הימין. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, גם זה לא. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> עכשיו, כשאתה לא בתוך הממשלה הזאת, זה לא לגיטימי. כשהצעת לגדעון סער עם שישה מנדטים להיות ראש הממשלה, זה היה לגיטימי. עכשיו, כשאתה לא בממשלה הזאת, זה פתאום הפך ללא לגיטימי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מכרת את המדינה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כשהצעת לבני גנץ עם שמונה מנדטים להיות ראש ממשלה אפילו שלוש שנים ברצף, זה היה לגיטימי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. לפחות תתבייש קצת. קצת בושה. מכרת את המדינה בשביל עצמך. איך אתה ישן בלילה? איך? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל כשאתה לא בפנים זה פתאום לא לגיטימי. אגב, דבר אחד לא היה לגיטימי בעיניך – לתת את ההגה לנציג אחר של אותם 30 מנדטים שבשמם אתה מדבר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איך אתה ישן בלילה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, מספיק. קריאה ראשונה. מספיק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הינה, יושבים לידך – יולי אדלשטיין אמר את זה בקולו, שהייתה יכולת להרכיב ממשלה; ישראל כץ הציע לך ואמר שהוא יכול להרכיב ממשלה מהר מאוד בראשות הליכוד – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איפה היית כשדרעי ענה לך? למה לא היית פה כשהשר דרעי ענה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל היית מוכן לתת למפלגה של שישה, למפלגה של שבעה, למפלגה של שמונה, רק לא לאף אחד מאלה שיושבים בספסלים האלה של 30 מנדטים, כי בעיניך זה לא לגיטימי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. אני לא רוצה להגיד לו קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא 30 המנדטים, זה לא הסיפור, אלא זה שאתה לא ראש הממשלה, זה הסיפור. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איך אתה נרדם בלילה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ובשביל להיות חלק מהממשלה הזאת היית מוכן גם לשישה מנדטים, רק לא מישהו מתוך ה-30 ולא מישהו מתוך הליכוד. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מתוך הימין, מתוך ממשלת ימין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז בואו נדבר על הלגיטימיות. כשביקשת להקים ממשלת חילופין, גם בממשלה הקודמת וגם הפעם, זה היה לגיטימי, אבל כשמוקמת ממשלת חילופין אמיתית, שבה גם מתכוונים לקיים את החילופין ולא לרמות ברוטציה, זה לא לגיטימי, כי שוב, כשזה לא משרת אותך זה לא לגיטימי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את מה עוד אתם הולכים למכור, אלקין? את מה עוד אתה הולך למכור? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כשאתה בחוץ זה לא לגיטימי, אבל כשזה משרת אותך, גם אם אתה מתכוון לרמות, אז זה בוודאי ובוודאי לגיטימי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לפחות הוא לא בגד בגוש הימין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על רמאות? אתה מדבר על רמאות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה שנייה. אל תכריחי אותי להוציא אותך, זה לא מכובד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה רק אני? כולם צועקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי את לא מפסיקה לצעוק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא, כי אני אישה. כי אני אישה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי את לא מפסיקה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> רק אליי אתה מדבר. כולם צועקים, ואתה – רק אליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם כל הכבוד, אל תתווכחי איתי. הבנתי אותך. די. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם הולכים לגרש את תושבי – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כשחבר הכנסת אקוניס עמד כאן והלין על כך שנפתלי בנט, ראש הממשלה, הפר את ההתחייבות שהוא חתם בשידור חי, אני רוצה להזכיר שני דברים: האחד, אני זוכר את ההופעה הזאת של נפתלי בנט ואני זוכר מה הוא אמר לך, אדוני ראש האופוזיציה: הינה, אני חותם על שני הסעיפים האלה, בוא תחתום גם אתה ושנינו נקיים את זה. לפי מיטב זיכרוני, לא חתמת. אגב, למה לא חתמת? כי זה כלל סעיף לא להקים ממשלה עם רע"מ, ואתה התכוונת להקים ולא חתמת. ולכן, כשאתה וחברי כנסת מטעמך באים אליו בטענה שהוא ראש ממשלה לא לגיטימי – אדוני ראש האופוזיציה, אתה חתמת על הסכם קואליציוני עם בני גנץ בממשלת החילופין הקודמת והפרת את ההסכם הזה ברגל גסה והובלת את המדינה לבחירות שכתוצאה מהן הפסדת. עשית טעות גדולה. איבדת שלטון בגלל זה ולקחת את מדינת ישראל לבחירות מיותרות בעיצומו של משבר הקורונה. זה היה לגיטימי, להפר ברגל גסה הסכם שחתמת. זה היה לגיטימי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה כל כך הפריע לך, שהתפטרת, נכון? זה כל כך הפריע לך, שקמת וויתרת על המשרה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ואתה יכול לבוא עכשיו בטענות לנפתלי בנט ולטעון נגדו, כי שוב, כשאתה מרמה ומפר הסכמים זה לגיטימי, כי זה בשבילך; אחרים, כשאתה לא ראש ממשלה, שלא מקיימים הסכם שהציעו לך לחתום עליו ואתה סירבת לחתום, אז זה לא לגיטימי. הלינו פה חברי כנסת מהאופוזיציה גם על השותפות שלנו עם מפלגת רע"מ. כשאתה קיימת שיחות עם מפלגת רע"מ ורצית להקים איתם ממשלה והתחננת לבצלאל סמוטריץ' שיוריד את הווטו שלו, זה היה לגיטימי, כי זה בשבילך – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא כך היה. די עם השקרים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שקרן, שקרן, שקרן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. חברת הכנסת דיסטל, קריאה שלישית. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – זה כדי שאתה, בנימין נתניהו, תמשיך להיות ראש ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חכה, בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז זה היה לגיטימי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני השר, תמתין. חברת הכנסת דיסטל, קריאה שלישית. בבקשה, החוצה. תודה. (חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלקין, את מה אתם עוד הולכים למכור? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בכל הכוח רצית להקים את הממשלה הזאת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אלקין, אתה משקר סתם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל מה לעשות – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> סתם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – כשלת. אומנם פרצת את הדרך, אומנם הכשרת את זה ציבורית, אומנם שכנעת ושלחת שליחים רבים לתקשורת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלקין, הוא כשל כשהוא החזיר אותך לליכוד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – לשכנע שזה לגיטימי להקים ממשלה עם רע"מ. אבל מה שאתה כשלת אנחנו עשינו, זה כל הסיפור. אז בגלל שאתה כשלת ואנחנו הצלחנו זה לא לגיטימי? למה, כי זה לא משרת אותך? כי זה גירש אותך לאופוזיציה? זאת הסיבה היחידה שזה לא לגיטימי. ברגע שזה לא משרת את הצרכים שלך אז זה הופך ללא לגיטימי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא תיקום ולא תיטור. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כשלא הצלחת – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא תיקום ולא תיטור. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – להעביר את השלטון בצורה מכובדת גם בהצבעה ובהשבעה פה באותו לילה, וגם בכל מה שקרה בתהליך מסודר של העברת השלטון לאחר ההצבעה, זה כמובן לגיטימי, כי אפשר להיות לא ממלכתי; אפשר לא לכבד את הממשלה שנבחרה; אפשר לפגוע באינטרס המדינה ולא להעביר את השלטון בצורה מסודרת. אפשר אפילו לגרוס מסמכים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא תיקום ולא תיטור. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל כשראש הממשלה הנבחר צריך להיכנס לבלפור זה כמובן לא לגיטימי, כי המקום הזה רשום על שמך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה לא מתבייש? אין לך בושה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לפני יומיים התחננת אליו לתפקיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לפני יומיים התחננת אליו לתפקיד. המציאו בשבילך משרד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> המשרד הראשון שסגרו זה את שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תכריח אותי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תראה כמה מיותר היה המשרד שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אל תכריח אותי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> התחננת להיות בממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – קריאה שנייה. אל תכריח – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> התחננת אליו להיות בממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה שנייה. אל תכריח אותי להוציא אותך החוצה, בבקשה. תודה. בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שלחת את כל העולם בשביל לקבל איזה תיק כלשהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> העיקר להיות בממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – קריאה שלישית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו אתה מדבר אליו ככה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לך החוצה, תשתה כוס מים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יותר גרוע מכל הקואליציה אתה מדבר אליו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה, שהתחננת אליו יותר מכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, לך, תתרענן, תשתה כוס מים, תירגע ותחזור רק להצבעה. תודה. (חבר הכנסת אופיר כץ יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> על מה רבת עם נתניהו? על מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, אני אגיד לך על מה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גפני, הרי עם אביעד פרידמן – לא רצינו שהוא ימנה את אביעד פרידמן ליושב-ראש מקורות. זאת האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצבוע הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצבוע הזה שהבאנו אותו לליכוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנו. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא עובר מפלגה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לך מותר לצעוק פה ארבע שנים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני באמת מגלה סבלנות. חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. אל תגיד לי מה לעשות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. נו, מה, אז תוציא את כולם עכשיו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תהיה בבקשה בשקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוציא אותנו וזהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תהיה בשקט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי "תהיה בשקט". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה שלישית. לך החוצה, בבקשה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא הגיוני. זה לא הגיוני, אדוני היושב-ראש. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אל תגיד לי "לך", תגיד "צא החוצה". << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הנאום, כל הנאום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תלך. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הנאום רק דברי שטנה על בנימין נתניהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא הגיוני. לא הגיוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל כך הרבה שנאה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> איזו רשעות לב, אלקין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. הבנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? למה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> איזו רשעות לב, אלקין. איזו רשעות לב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זוהר, מספיק. אני רוצה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שטרית, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די, למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להתקדם, בבקשה. תודה. אדוני השר ימשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אני מבקש שקט. מי שימשיך להפריע אני פשוט אוציא, ואני לא רוצה. תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בואו נמשיך, אדוני היושב-ראש וחבריי השרים וחברי הכנסת, לדבר על הלגיטימיות. אדוני ראש האופוזיציה, כשאתה בשיח על אי-לגיטימיות מייצר שיח של שנאה ושיסוי זה לגיטימי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לגיטימי. אבל כשאחרים חושבים אחרת ממך ומבקרים אותך אז זה הופך ללא לגיטימי. כשמפגינים ליד המעון הרשמי שלך זה לא לגיטימי, אבל כשאתה, בכספי מפלגה, שולח בריונים לבית שלי ולבית של עוד חברים כאן להעיר ילדה בת חמש בשעה 23:00 ולהפחיד אותה זה לגיטימי. כי בעיניך מה שמשרת אותך הוא תמיד יהיה לגיטימי, ומה שיגרש אותך מהשלטון הוא תמיד יהיה לא לגיטימי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – איך אתה אומר בבוקר "מודה אני" ובערב "שמע ישראל"? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני ראש האופוזיציה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה עושה את זה, חתיכת נוכל ושקרן? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אתה הפכת – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לפחות תגיד את האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נו, מספיק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ללא לגיטימי – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, את לא נואמת, את מהמקום. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – בישיבה בממשלה החדשה שהוקמה. זאת האמת. אתה הפכת ללא לגיטימי. אבל זה לא הופך את הממשלה הזאת, את חברי הכנסת שהם רוב הבניין הזה שהצביע עבורה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם לא לגיטימיים, לא לגיטימיים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ואת האזרחים שהצביעו עבור אותן המפלגות ללא לגיטימיים. הממשלה הזאת, כל חטאה, שהיא לא רלוונטית עבורך באופן אישי, כי היא לא רצתה אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ואגב, יכלה לקום ממשלה אחרת, אם רק היית מזיז את עצמך לטובת אחד מהחברים במפלגתך. הגיע הזמן, אדוני ראש האופוזיציה, שתתחיל להכיר במציאות, לכבד את הכרעת הבוחר והכרעת הכנסת ולהבין שהפעם העם החליט אחרת, ושהמעמד שלך השתנה אחרי 12 שנים של כהונה כראש ממשלה. הפכת ליושב-ראש אופוזיציה לגיטימי. זה תפקידך. אתה ראש האופוזיציה כי ככה הכנסת הכריעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העם לא החליט אחרת, אתם גנבתם את העם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> העם שהחליט כך והכנסת שמייצגת את הריבון הם לגיטימיים. אז רגע לפני שמדברים על הממשלה שהוקמה בשקר, על הונאת הציבור, כזאת שאין לה מנדט מהציבור, כדאי שתספור את מספר המנדטים של המפלגות שמרכיבות את הממשלה החדשה ותראה את מספר המנדטים שהיו מוכנים להצביע לממשלה בראשותך. מה לעשות, כך עובד משטר דמוקרטי, כך עובד משטר פרלמנטרי. העם קבע, והעם הוא הכי לגיטימי לקבוע את תוצאות הבחירות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם שיקרתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> וכן, אותו עם שאתה הפכת אותו ללא לגיטימי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, הבנו, תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – כי בחרת להיות מנותק ממנו ולהשליט את הכול לצרכיך האישיים. אנחנו פה כדי לתקן, אז תן לנו בבקשה לעבוד בשקט ולתקן את מה שדרוש תיקון, למען אזרחי מדינת ישראל כולם, אלה שהצביעו לנו ואלה שלא הצביעו לנו, כי בעינינו כולם לגיטימיים. אני קורא לכנסת לדחות את שתי הצעות האי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את כולם אתם תמכרו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שואל את הממשלה – – << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אם מבקשים הצבעה שמית או אלקטרונית. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו מוותרים על הצבעות שמיות. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה? אני ממתין לאלה שהורחקו כדי שייכנסו פנימה. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, סדרנים, אלה שיצאו החוצה ייכנסו, נמתין להם להצבעה אלקטרונית. תודה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה אישית. אני רק רוצה להגיד שחבר הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה מרשה לנו להצביע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה מרשה לנו להצביע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תפסיק להפריע לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עם הידיים, כבודו, לא עם הידיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק להפריע לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מרשה לנו להצביע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק להפריע לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שאלתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש ממך להפסיק להפריע לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מרשה לנו להצביע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק להפריע לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק שואל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תתחכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי "אל תתחכם". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש ממך, אל – בבקשה, תישאר. חבר הכנסת אמסלם, אל תכריח אותי לעשות תקדים להוציא אותך החוצה להצביע מבחוץ, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר לי "לך החוצה"? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תכריח אותי. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אין תקנון כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אין בתקנון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שחבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מודיע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> המצאתם תקנון שנצביע מאחור? מבחוץ? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מודיע שחבר הכנסת אבידר נמצא ביציע, ואני אכלול את הצבעתו מכיוון שהוא לא נמצא ליד כפתור ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה. רבותיי, אני חוזר על ההצבעה, לחלק גדול מחברי הכנסת לא נלחץ. בבקשה, הצבעה מהתחלה. שב, חבר הכנסת בן גביר. שב. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אבידר בחוץ? למה אבידר בחוץ – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשאל אותו אחר כך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הרחקת אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אף אחד לא הרחיק אותו, הוא לא מרגיש טוב. שב, בבקשה. האמן לי. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה – 49 נגד – 58 נמנעים – אין הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מוסיף את חבר הכנסת אלי אבידר – נגד. 59 נגד, 49 – השרה? לא נלחץ. 60 נגד, ובעד – 49. האי-אמון איננו מתקבל. תודה רבה. לפני שאני מאפשר לחבר הכנסת נתניהו, חברת הכנסת סטרוק – חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה, רוצה לשאול בקשר להסכמים קואליציוניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הקואליציה, הייתה כאן הצבעה בשבוע שעבר, אמון בממשלה. חבר הכנסת קיש עמד כאן ושאל אם ישנם הסכמים סודיים שלא פורסמו. ראש הממשלה קם ואמר: מעבר למה שפורסם אין שום דבר. אתמול אנשי ימינה הדליפו לשני עיתונאים בתקשורת שיש הסכם סודי בין ימינה ליש עתיד, שבתמורה להלבנת היישובים הבדואיים יש הסכמה להסדרה של שלושה – מה שאנחנו קוראים "התיישבות צעירה" ביהודה ושומרון; פורסם גם בגלובס, גם ברשת ב'. אני מבקש לדעת אם אכן יש הסכם סודי בין יש עתיד לימינה על הסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון או לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השר המקשר, השר אלקין, בבקשה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> עלה התאנה של השמאל – – – הפכו אותו לשאוויש שלהם. אלקין השאוויש של השמאל. אתה הנוכל. איזה שאוויש של השמאל הפכת להיות, אלקין. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איך אתה ישן בלילה, אלקין? איך אתה ישן בלילה? איך אתה נרדם, איך? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מזל שהכיפה שלך נשארה באותו גודל. הנוכל – – – << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> מירי, קודם כול, כשאני שומע אותך מספסלי האופוזיציה אני ישן טוב בלילה, אבל עכשיו לגופו של עניין. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כפי שנאמר, בתהליך הזה של הקמת הממשלה, כל ההסכמים הקואליציוניים הונחו על שולחן הכנסת בצורה מסודרת, עם תוספת שתי הערות שהעיר אותן ראש הממשלה לפני ההצבעה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אלה ההסכמים היחידים הקיימים, והם אלה שמחייבים את הממשלה. את כל השאר, מה שאתם לא עשיתם, אנחנו נדע לעשות. תודה רבה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אוי, אוי, אוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת בנימין נתניהו << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת נתניהו, בבקשה. חברים, חבר הכנסת נתניהו עולה לדוכן, אל תפריעו לו. זה הצד שלכם. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדובר הקודם הוכיח את הכלל העתיק: כשאין לך טענה של ממש, הרם קולך. כולם כאן יודעים עד כמה הדובר הקודם דואג למדינה ועד כמה הוא דואג לעצמו. הוא מדלג בקלילות מופלאה ממפלגה למפלגה למפלגה. ובאשר לטענתו המעוותת, הבעיה היא לא אם הממשלה הזאת היא לגיטימית; הבעיה עם הממשלה הזאת היא שהיא פשוט מסוכנת. תודה רבה. ולכן אנחנו נפיל אותה הרבה יותר מוקדם ממה שאתם חושבים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נתניהו, ראש האופוזיציה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. ממשלה שהוקמה בשקר ובהונאת הציבור ואין לה מנדט מהציבור; << נושא >> << נושא >> 2. כוונת הממשלה למחוק את זהותה היהודית של המדינה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לנו הצעת האי-אמון השנייה. נעבור להצבעה השנייה, בבקשה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה – 50 נגד – 58 נמנעים – אין הצעת סיעות ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 58, ובתוספת של חבר הכנסת אבידר – 59, בעד – 50. ההצעה נדחתה ברוב קולות. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושבת-ראש הוועדה המסדרת, חברת הכנסת עידית סילמן, בבקשה. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> שלום. היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדה המסדרת, במקומות הפנויים לסיעת מרצ תכהנה חברות הכנסת מיכל רוזין וגבי לסקי; בוועדה הזמנית לענייני כספים, במקום הפנוי לסיעת תקווה חדשה יכהן חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי; בוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, מטעם סיעת תקווה חדשה, במקום חברת הכנסת שרן מרים השכל יכהן חבר הכנסת צביקה האוזר, ובמקום הפנוי לסיעה תכהן חברת הכנסת שרן מרים השכל כממלאת מקום קבועה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יצחק פינדרוס << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה, בעקבות אזכור שמך על ידי השר כהנא אני מאפשר לך להגיב, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם השר מתן כהנא וגם יבגני סובה טענו, לטענתם, שהפגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל – ציטטו אותי שאמרתי שהמערכות לא מתפקדות ולא עובדות נכון. אז מתן כהנא ציטט אותי בנושא הרבנות, גם אתה, ציטטו אותי בנושא הגיור, וציטט אותי השר ארוכות בכל הנושאים של הרבנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איזו גאונות, פשוט לא יאומן עד כמה – – << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> – – – אל תעוות את דבריי, פינדרוס. אמרתי שאנחנו לא – – – חיילות צה"ל. זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – עד כמה הטמטום יכול להיות. הבאתם דוגמה של מערכת הגיור, שלא הסכמנו למתווה ניסים. אז מילא הייתם באים לממשלה ומביאים את מתווה ניסים, עוד היה לכם איזשהו ויכוח אידיאולוגי איתנו; אמרתם שיש בעיות בכשרות שאנחנו – ציטטתם אותנו, אז הייתם אומרים שאתם מוסיפים עוד 20 מפקחים לרבנות בשביל לפתור את הכשרות. מה עשיתם? מה עשיתם? סגרתם את המערכת, כי יש בעיות – היגיון מדהים ובריא. אני מסכים שיש בעיות, אמרתי שיש בעיות, כאן, מעל במה זו, אמרתי בראיונות. אתם, עם הכיפה – לא של אותו אחד שצועק שם מאחור, אלא כאילו כיפה אמיתית – אומרים: אז בואו נסגור את הכול ונהרוס את הכול, ובציטוט, בגלל שיש בעיות. היגיון בריא יש לכם. לימדו אותי בבית הספר היסודי שלשקר אין רגליים; לממשלה הזאת אין רגליים, והיא בסוף תיפול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נמשיך בסדר-היום. הסעיף השלישי – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021. תציג את התקנות השרה אורנה ברביבאי בשם שר הבריאות, בבקשה. << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >> שלום לכם, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. אני נדרשתי בשם שר הבריאות להציג כאן את עניין הארכת התקנות לחוק הסמכויות, ולפני שאני מקריאה את התגובה של שר הבריאות אני רוצה לומר שאתמול היה דיון בממשלה הטובה הזאת, שרוצה להיטיב ורוצה לעשות את השינוי המאוד-משמעותי – כן, גם בעניין הקורונה – האם נכון להאריך את החוק הזה, שחשבנו מלכתחילה שהוא חוק רע, שהרי הצבענו נגדו. ולמה אנחנו מביאים בכל זאת את הארכת התקנות? משום שאנחנו חושבים – בוודאי שר הבריאות חושב, בוודאי אנחנו – שאם לא נאריך אותו והתוקף של התקנות יפקע ב-21 ביוני, המשמעות תהיה שלא נוכל לאכוף את החוק בשדה התעופה, גם ביציאה וגם בכניסה. אבל הגדרנו – לפני שאני מקריאה את התשובה שלו – שהחוק יוארך לחצי שנה בלבד, ובחודשים האחרונים, לא יאוחר מארבעה חודשים. שר הבריאות יוביל את שינוי החוק, כדי לשנות את המציאות שבה הממשלה קובעת ובעצם מייתרת את העבודה הפרלמנטרית של הוועדות – ועדת הקורונה, ועדת חקיקה – בנושאים הספציפיים של החוק. לפיכך, אנחנו נאריך את החוק, אבל אנחנו נבטיח שינוי משמעותי שלו ביצירת האיזון בין זכויות הפרט, זכויות האנשים, ושמירה על הבריאות שלהם, וביחד, כדי לייצר חוק יותר טוב. אני מקריאה את התגובה של שר הבריאות: מונחת בפני הכנסת הצעה לאישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021, לפי סעיף 4(ד)(2)(ג) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. בהתאם למנגנון שנקבע בחוק, ככל שלא מתקבלת החלטה על ידי הוועדה במועדים הקבועים בו, על מליאת הכנסת לדון בתקנות ולאשרן או לא לאשרן. ביום 11 ביוני 2021, נוכח נתוני התחלואה, ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, אישרה הממשלה את תיקון התקנות לאחר שהובאה בפניה חוות דעת מקצועית של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות המפרטת את הצורך בהתקנת התקנות. התקנות קובעות הארכה של איסור יציאה מהארץ לברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, ארגנטינה ורוסיה, ומסירות את איסור היציאה, כאמור, מאוקראינה, אתיופיה וטורקיה. איסור זה אינו חל על מי שאינו אזרח או תושב ישראל ועל מי שיוצא מהארץ למקום מגורים קבוע. בנוסף, הוחרגו מאיסור היציאה יציאה לצורך הומניטרי או חיוני חריג, יציאת נציגים זרים או שליחים ישראלים, אנשי צוות של כלי טיס, ספורטאים מקצועיים ויציאה לצורך חיוני הנוגע ליחסי החוץ או הביטחון של המדינה, וכן יציאת שליח רשמי של אחד המוסדות הלאומיים. בחלק מהמקרים שהוחרגו נדרש אישור ועדת החריגים לצורך היציאה. כמו כן קובעות התקנות את אופן הפנייה לוועדת החריגים, ועדת ההשגות. תוקף התקנות כפי שנקבע בנוסח שאישרה הממשלה הוא עד ליום 27 ביוני 2021. ללא אישור המליאה לתקנות אלה, כפי שהסברתי, יפקעו התקנות ביום 21 ביוני 2021, ולכן קיימת חשיבות בהמשך תוקפן של התקנות כדי למנוע יבוא תחלואה חדשה לישראל, ובפרט מניעת חדירת וריאנטים של הנגיף. בהתאם לכך, אבקש מכם לאשר את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021, שהותקנו נוכח התפשטות נגיף הקורונה ונתוני התחלואה באותה עת ובמטרה לצמצם את התפשטות הנגיף. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשרה אורנה ברביבאי. אנחנו מתחילים עם רשימת הדוברים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה הממשלה הזאת – – – את הקורונה? למה – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> החוק שלי – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ראשון הדוברים, חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – היא איננה? << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> אני כאן, אני כאן. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אפשר לדלג עלייך? פורצת דרך. אני רוצה לדבר היום איתכם על תופעה חדשה; היא נקראת פוליטיקאים של שנאה. פוליטיקאים של שנאה צריכים דמות אויב כדי לגבש נגדה קואליציה של שנאה. המטרה עצמה לא ממש חשובה, ובלבד שאפשר להוציא אותה מהכלל ולסמן אותה כיעד להתקפות של שנאה. אותם אנשים שהפוליטיקה שלהם היא פוליטיקת שנאה, הם לא בעד משהו אלא הם נגד משהו, ותמיד הם צריכים לנהל מערכה של שנאה כנגד מישהו. אז כאן, חברים, בדיוק טמונה הטעות שלהם. השנאה הפרסונלית לנתניהו גורמת לעיוורון תודעתי וממקדת את כל הפוקוס והאנרגיה באג'נדה אחת: רק לא ביבי. אותה שנאה יוקדת, שמובלת על ידי מניעים אישיים של פוליטיקאים קטנים וסחפה אותם כעדר אל מחוזות המדבר הפוליטי הצחיח – השבוע הם הצליחו במעשה הונאה שלא נראה כאן כמותו. השבוע אולי הם ניצחו בקרב, אבל הם לא יכולים לנצח במלחמה. אי-אפשר לנצח לאורך זמן על מנטרה של פסילת האחר כאג'נדה המרכזית שלהם. מה עם התמקדות באידיאולוגיה? סוגיות ליבה בוערות? לא, זה לא בשבילם. לגיטימי לבקש להחליף ראש ממשלה במועמד אחר, אך מן הראוי לעשות זאת מתוך עיסוק בעקרונות ובתפיסות עולם, ולא בהתעסקות אובססיבית באיש ובמשפחתו, ורצוי יותר לעשות את זה עם תמיכה רחבה של הציבור, כי הרי אין להם תמיכה של הציבור. אפשר להבין את התסכול של פוליטיקאים שכבר ראו לנגד עיניהם את הניצחון המיוחל והתאכזבו קשות, כאלה שהיו בטוחים שהניצחון בכיסם, מתוך שכנוע עמוק שסיסמאות הכזב שיצרו עבורם יחצ"נים יובילו אותם להנהגה; שישה מנדטים, להזכירכם. התקווה נכזבה, וכל שנותר להם זה לפזר קיתונות של בוז ושנאה כלפי מי שזכה בכתר ההנהגה. פוליטיקאים של שנאה גורמים נזק לעצמם בטווח ארוך, כי הרי אף אחד לא ישכח להם זאת, אבל גורמים גם נזק לכולנו בטווח הקצר, נוכח ההרגל של החברה הישראלית – בחירות. יש פוליטיקאים שמרגישים שחושינו קהו ושהדרך היחידה לזכות בתשומת ליבנו היא להתיז רעל על לשוננו, ואנחנו צריכים להוכיח להם שהפשע הזה לא משתלם. רק בחברות חולות מאוד מגיעים פוליטיקאים לשלטון בזכות קמפיינים של שנאה – למשל אביגדור ליברמן, נפתלי בנט. האישים הללו קיבלו במתנה חריפות שכלית ופוליטית יוצאת מן הכלל. ליברמן אפילו כתב ספר, "האמת שלי". באחד הספרים שלו אפשר היה לראות מציאות אפרורית יום-יומית, שלפעמים היא כואבת ואפילו בלתי נסבלת. חייב להיות חלום, חייב להיות חזון, חייבת להיות אידיאולוגיה, שאם לא כן, לא יהיה עתיד טוב יותר ולא תהיה מציאות. פוליטיקאים של שנאה לומדים לאורך כל הדרך לתעב, להחצין את תיעובם, ואף לקבל נקודות זכות מהתקשורת. לדעתי מדובר פה בפספוס אדיר, אבל אני מקווה שהעתיד הקרוב מאוד יוכיח שהשנאה העצמית הנסתרת, או השנאה העצמית הלא-מודעת, לא משתלמת ולא כדאית לכל פוליטיקאי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קטי שטרית. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה. חברי הכנסת דוד ביטן, ישראל כץ וחיים כץ. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה עכשיו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם עושים הרבה רעש באולם. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה שמעת על מה דיברנו עכשיו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שמעתי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה דיברנו? הינה, קיבלת 1,000 דולר, תגיד מה דיברנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא צריך. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, כי לא שמעת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא צריך, הוא קיבל חצי מיליארד. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כי לא שמעת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קיבלתי 53 מיליארד שקל. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה, ה-1,000 דולר שלי שווה יותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה? כמה קיבלת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 53 מיליארד שקל. אוקיי, חברים, בואו נחזור לממלכתיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלקין נתן לך? בנט נתן לך 53 מיליארד שקל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא בנט, מדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, בנט ולפיד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא בנט ולפיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לספר לך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אי-אפשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה כמעט כמו תקציב הביטחון במדינת ישראל. כל הכבוד. כל הכבוד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו צריכים לסגור פערים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל, כל הכבוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה, דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, אתה גדול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז בוא נכבד את חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאור הקמת ממשלת השמאל הפרוגרסיבית, שקיומה מאיים על זהותה היהודית והלאומית של מדינת ישראל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שקט, שקט – ניצחת את אחמד. שקט, שקט – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> קיבלת חלק מהכסף? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני, זה לא קשור לנאום שלי בכלל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, בוודאי. תנו לחבר שלכם, אתם ביחד באופוזיציה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תשמע, עכשיו עדכנתי את המספר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עשית לו בית ספר, מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, תזכור: 30 מיליארד שקל – תוכנית כלכלית; 20 מיליארד שקל – לתחבורה; 2.5 מיליארד שקל – פשיעה ואלימות – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> וחצי מיליארד שקל? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וחצי מיליארד שקל דמי כיס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> וחצי מיליארד שקל לתיקון עיוותים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דמי כיס. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> חצי מיליארד לאחמד טיבי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הקופה הקטנה כמה? חצי מיליארד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הקופה הקטנה, חלוקה למסגדים – חצי מיליארד? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חצי מיליארד דמי כיס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קופה קטנה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכול בהתאם לחוק. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני, אני יכול להתחיל מהתחלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוודאי, בוודאי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מר מנסור, סדר את החוק. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> בוא אני אגלה לך סוד: ה-200 מיליון שהוא קיבל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בהתאם לחוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם יסדרו לך את כל החוקים, אל תדאג. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> ה-200 מיליון שהוא קיבל בפועל על כביש חוצה טייבה – יותר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> האמת, אבל, היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברי הכנסת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אבל זה בושה שהוא מציע לך 1,000 דולר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסוף יסתבר לך שלא קיבלת כלום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בבקשה, חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אתחיל מהתחלה, ברשותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאור הקמת ממשלת השמאל הפרוגרסיבית, שקיומה מאיים על זהותה היהודית והלאומית של מדינת ישראל, אני רוצה לחזור על הראשונות ולהזכיר מהם הערכים והמושגים הבסיסיים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שאותם נדרש לשמור ולחזק: חיזוק תודעת הצביון היהודי – לאור המגמות לטשטוש צביונה היהודי של המדינה, מגמות שהתחזקו עם הקמתה של הממשלה הנוכחית, נדרשים תיקוני חקיקה במגוון תחומים ציבוריים על מנת לחפות על השחיקה שנוצרה בצביון היהודי של המרחב הציבורי. בתחומים אלו נכללים בין השאר מעמדה של הרבנות הראשית, הנתונה למתקפה בלתי פוסקת ולניסיונות להחלשתה; שמירת השבת במרחב הציבורי, שיש מי שמבקשים לצמצמה עד כדי ביטולה; מערכי הכשרות והגיור, שנמצאים בסכנת הפרטה שתרוקנם מתוכן; סמכויות בתי הדין הרבניים, שצומצמו על ידי בג"ץ; מעמד המקומות הקדושים ובראשם הכותל המערבי ועוד. חיזוק ערך המשפחה – לנוכח התמוטטות מעמד המשפחה בעולם המערבי, דבר שמקרין אף על החברה בישראל – התמוטטות שבאה לידי ביטוי בדחיית גיל הנישואים, בירידה במספר הילדים למשפחה ובעלייה משמעותית באחוזי הגירושים – נדרש מהלך לאומי בחקיקה ובחינוך כדי לעצור את הסחף ולהשיב את מעמד המשפחה למקומו הראוי. חיזוק תודעת הצבא היהודי המנצח – הגיעה העת להשיב את צה"ל להיות מה שהוא יועד לו בעת הקמתו, דהיינו הצבא של המדינה היהודית, שעסוק אך ורק בביטחון מדינת ישראל והעם היהודי, ולא בקידום אג'נדות אזרחיות כלשהן, לא בגירוש חלילה של יהודים מביתם ולא בשום דבר אחר שחורג מייעודו של צה"ל. חיזוק תודעת זכותנו על ארץ ישראל – אחרי כל הניסויים הכושלים של נטישת חבלי מולדת ומסירתם לאויבינו ואחרי הפקרת המשילות באזורים שונים בארץ, הגיעה העת לחזור למושגי הבסיס שעל פיהם ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל ולממש מושג זה בחקיקה, בהסברה ובמעשה, ובהשבת המשילות והריבונות של המדינה בנגב, בגליל, בירושלים, בערים המעורבות וביהודה ושומרון, כהתייחסות נורמלית של כל עם כלפי ארצו. זהותה היהודית והלאומית של מדינת ישראל מאוימת על ידי כוחות רבי-עוצמה מבית ומחוץ ועל ידי הממשלה הנוכחית. נעשה כל שנוכל, יחד עם שאר חברינו למחנה היהודי-לאומי, כדי לבלום איומים אלו ולהפיל את הממשלה בהקדם האפשרי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> עופר, אתה בעד או נגד? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד לא חשבתי. אני בעד הנגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום הוא יום המודעות לחטיפת ילדי תימן. אני מצר על כך שאיננו מציינים אותו כאן בכנסת ונותנים בכך לפחות התייחסות אנושית בסיסית למשפחות הכואבות. אין אפשרות להכחיש את הטרגדיה שעברו משפחות רבות מיוצאי תימן, מזרח ובלקן. ילדים אבדו לבלי שוב, נעלמו למשפחותיהם ללא כל הסבר. בוועדת החקירה הממלכתית ובתחקירים העיתונאיים הרבים שנעשו בנושא התגלתה תמונה קשה, קשה וברורה, של רשלנות פושעת, התנהגות גזענית, זלזול מוחלט בטובתם ובעצם אנושיותן של המשפחות הרבות שהתגוררו במעברות. ישנם מקרים רבים שבהם נמסרו ילדים לאימוץ ללא אישור ואפילו בלא ידיעתם של הוריהם; מקרים אחרים שבהם ילדים מתו בבתי חולים, וגם אז לא טרחו להודיע להוריהם ולאפשר להם להיפרד ולקבור את ילדיהם כהלכה. הפשע הנורא הזה של ניתוק ילדים ממשפחותיהם לא היה מתאפשר אילולא היה מנגנון המדינה לוקה בהשקפת עולם מתנשאת וגזענית, כזאת שרואה בערבים, לרבות ביהודים יוצאי ארצות ערב, נחותים מיהודים יוצאי אירופה ואמריקה, ועל כן אפשרה לנהוג בהם כאילו לא היו אדם אלא, כדברי בן-גוריון, אבק אדם. כבר בשנת 1950 אמר חבר הכנסת מאיר וילנר בדיון בנושא המעברות שהיה בכנסת כי – ואני מצטט: "כל חבר כנסת בלתי משוחד יודע שהמצב הוא בכי רע". וכמו אז כך גם היום: הגזענות מובילה למעשים מפלצתיים כנגד ערבים, יוצאי אתיופיה, וכן – גם נגד יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, שעדיין מופלים לרעה בידי ממשלות ישראל ובידי מעסיקיהם. עלינו לרפא את פצעי העבר באמצעות חשיפת הפשעים והמחדלים ופיצוי עליהם ולהבטיח כי לא יישנו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, שרים, שרות, חברי כנסת, בדיון הקודם השר לענייני דתות גם דיבר על רבנים ואמר במליאה הזאת שרבנים חשובים מאוד, כמו הרב שמעון בעדני שליט"א, תמך בחריש בהסכמים ובחוקים של שבת. אני קיבלתי וביקשתי, ויש לי את החתימה של הרב בעדני, לא מלפני הרבה חודשים, יחד עם הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין והרב סילמן והרב רוזנברג. הוא כותב על ראש המועצה, על יצחק קשת, שהוא פורץ מה שהיה מקובל. הוא חתום על זה, לא מישהו אחר. איזה הסכמות? איך אפשר לבוא לכאן ולשקר? יותר מזה – בחילול שבת הוא רוצה? חילולי שבת בפרהסיה במקומות – הוא מתיר חילולי שבת בפרהסיה במקומות ציבוריים? אז לבוא לכאן ולהגיד שהרבנים מתירים את השקר הזה? אנחנו נמשיך כל הזמן לחשוף, להציף ולהראות שאתם רוצים עכשיו לשנות דברים שהם בליבה של היהדות, בליבו של הצביון, בליבה הזאת שאנשים מאמינים שיש פה מסורת. לא מסתתרים מאחורי זה שאנחנו נעמוד ונשמור על הסטטוס קוו, אלא משנים את זה ובאים ואומרים: כשר, אני – אנחנו נעשה דברים שהעם רוצה. בא לכאן השר לענייני דתות – חבר הכנסת גפני, אני לא יודע אם היית כאן – והוא בא ואומר: אתם אומרים הכול או לא כלום. כן, אנחנו אומרים הכול או לא כלום. אני לא מכיר פשרות, אני לא מכיר ויתורים. אלה דברים שהגיעו – מאיזה בית מדרש הוא מביא את זה? מבית מדרש של הרפורמים. משם הוא יכול להביא פשרות, שינויים. אנחנו יודעים שיש תורה אחת. ועל זה לבוא ולהגיד "הכול או לא כלום" ולכן אנחנו נתאים למה שהציבור רוצה? הציבור לא רוצה. הציבור רוצה כשרות אמיתית ולא מזויפת; הוא רוצה נישואים וגירושים אמיתיים ולא מזויפים. הוא בז לדברים אחרים. אתם מרמים אותו ואתם אומרים לו שזו באמת יהדות אמיתית, אורתודוקסית, שורשית, ואנחנו נעמוד כאן יום-יום ופעם אחר פעם ואנחנו נחשוף, לא ניתן לכם את זה. ולמה אנחנו אמרנו שאתם לוקחים את זכות הקיום? זו זכות הקיום שלנו כמדינה. שום דבר אחר אין לו את זכות הקיום. ואני רוצה להגיד לך את זה, אדוני היושב-ראש, פעם אחת בהיסטוריה – ואני נמצא כבר לא מעט שנים – הסמקתי במליאה, וזה כשעמד נציג של יש עתיד ודיבר על הזכות האלוקית, שיש לנו הבטחה אלוקית על ארץ ישראל, ועל זכות הקיום שלנו, וזה מהתנ"ך, שם כתוב על זכות הקיום שלנו. חבר הכנסת אברהים צרצור אמר לו: כן, אבל כתוב עוד דברים, את זה אתם לא שומרים; זה לא רק הדבר הזה, יש לזה גם הבטחה, יש לזה תנאים, שצריך לשמור על גם הדברים האחרים. ועל זה בזים – אי-אפשר לטעון לזכות, לקיום זכות על ארץ ישראל, בלי שאר הדברים שהתורה מצווה אותנו. זה לא הולך, זה לא שני חלקים, זה חלק אחד built in. כשאתם הולכים ועוקרים והורסים את המסגרת הזאת שעד עכשיו הייתה ב-73 שנה של קיום מדינת ישראל – היו הדברים הבסיסיים של הממשלה, של המדינה, של הפרהסיה; שהאיש שרצה לשמור הלכה ורצה לשמור על המסורת היהודית והשורשית, נתנו לו את האפשרות. אתם רוצים לעקור את, להפעיל את כל הדברים, שאנשים לא יוכלו לשמור את השבת. הפרהסיה תהיה אחרת. אתם מערערים את זכות הקיום, ולא בכדי אנחנו אומרים על הסכנה הזאת, אנחנו מחדדים את הדבר הזה. אנחנו יודעים שהדברים האלה הם בליבה, ואתם מסכנים לכל אורך הדרך. ואני אגיד רק משפט אחרון: זה לא רק על זכות הקיום. אנחנו חושבים שהדברים האלה היו עד עכשיו בהסכמים קואליציוניים – שמירת השבת, הכשרות, הנישואים והגירושים, ועצמאות החינוך לא היה בהסכמים הקואליציוניים. הקמת המדינה הייתה בהבטחה, בהתחייבות, לראשי אגודת ישראל דאז: הדברים האלה יישמרו. לא זה אף זה – זה חלק מהבנייה, מהיסודות. לבוא ולהגיד שזה הסכם קואליציוני זה עוד מהשקר שאנחנו לא ניתן להשריש אותו בציבור. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> בואו נשמע את התשובות עכשיו. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני שמח שאתה נמצא במליאה, השר לשעבר ישראל כץ. אורי, אני רוצה לדבר על תוכנית מסוכנת שמסכנת את מרקם החיים בעיר טייבה ואת הפיתוח העתידי. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הממשלה יושבת שם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב. יש תוכנית להפקעת 600 דונם ולהזזת כביש 444, שפעלנו רבות, באמצעותך, כדי להתחיל לעבוד בו, וגויסו כ-140 מיליון שקלים. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> 200. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הינה, אתה אומר 200. עד עכשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רק 200? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עד עכשיו, לכביש 444. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תן לנו משהו מקופה קטנה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ועכשיו יש איזו תוכנית להעתיק אותו מערבה, לכביש 6 ולהפקיע 600 דונם ולפגוע באפשרות של פיתוח עתידי, של פיתוח כלכלי. טייבה כבר שילמה מחיר כבד בהפקעות, גם בסלילת כביש 6, גם ברכבת. התוכנית הזאת פוגעת לא רק בטייבה – בטייבה בעיקר, 600 דונם – אבל גם ביישובים בסביבה. הממשלה מבטיחה פיתוח עתידי וכדומה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הממשלה יושבת שם, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תכף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דבר לצד השני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי אני – – – אין צד שני, אין ממשלה פה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הממשלה, הדוולה, יושבת לידך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין ממשלה, אין אל-חוכומה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא ראש הממשלה בפועל. הם עשו לו מסז', לפני יומיים הם עשו לו מסז'. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, כל הזמן טענו שאי-אפשר שטייבה תתפתח מערבה, כי זה שמורת טבע, אזור נחל וכדומה. פתאום אפשר להפקיע לטובת כביש. אנחנו נגד, בכוח – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> יש לי שאלה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – נגד התוכנית הזאת. די עם עקרון ההפקעות. יישובים רבים התאגדו כדי להתנגד לתוכנית הזאת. אבל זה גם – מותר לפעמים להגיד מילה טובה לישראל כץ, תקשיב. מותר להגיד מילה טובה לישראל כץ? הוא גם היה שר האוצר וגם היה שר התחבורה, וכשהוא היה שר תחבורה, פעלנו מולו כדי לפתח את כביש 444 בטייבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחמד – – – כשלא הייתם איתנו בקואליציה. נכון? אתם הייתם איתנו בקואליציה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וכל הכספים שאני השגתי במשך שנים, בגובה של חצי מיליארד שקל בערך – דחיפה, השתתפות או השגה – לא הייתי בקואליציה ואני לא מתכוון להיות בקואליציה. ולכן, תקשיב, זה היה פרויקט גדול, הפרויקט הזה של 444, שעזר ליישובים באזור, טייבה, טירה, קלנסווה, כוכב יאיר, צור נתן, צור יגאל. עכשיו פתאום מעתיקים את זה – הכול הולך לטמיון. איזה מין מחשבה הזויה זאת? לא לוקחים בחשבון את האינטרס הכלכלי העתידי של תושבי טייבה? איך אפשר לקבל את זה? אנחנו נתנגד בכוח לדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני לא מסתכל פה, כי אין פה, אתה רואה – פאדי, מיש אישי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, השרה נמצאת פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק השרה פרקש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, זה לא בסדר שהשרה פרקש פה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון, גם השרה אורנה ברביבאי, אבל כנראה שאתה חושב להחזיר את החברים שלך לשלטון, לכן אתה מדבר איתם. עכשיו הבנתי מה – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת טיבי – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודע לעבוד מתוך האופוזיציה מול הממשלה, ואני לא מאוד מבקש מהם לקבל אותי לקואליציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת טיבי, אנחנו לא הבטחנו – עשינו, ונהגנו בשוויון אזרחי, וזו ההשקפה גם היום. שם הבטיחו 53 מיליארד, להלבין 11 יישובים בנגב. תעקוב, תעקוב. הוא עכשיו מחזיק את הממשלה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> טוב, אין מיסים על הדיבורים, אל תתחייב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעקוב. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> יפה. אתה אומר, אתה בלי להחזיק קואליציה קיבלת את מה שמגיע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוודאי. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אז – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוועדת כספים, הינה, הוא היה היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, אנחנו – הכנסת מתבקשת לאשר תקנות בנושא הקורונה, תקנות שהכינה הממשלה הקודמת, ונדמה לי שהכינה ועדת החוקה הקודמת, והאופוזיציה דאז, הקואליציה של היום, צעקו נגד זה ודיברו על זה שאפשר לכתוב על איך צריך לנהל את הקורונה וספרים וכל מה שנלווה. ואני רוצה לשאול: נתניהו עזב את הממשלה, והממשלה הקודמת עזבה ובאה ממשלה חדשה, ונתניהו – יכולים להגיד יריביו ותומכיו – סילק את הקורונה מארצנו. זאת תמונת המצב. פסקה הקורונה, ועלתה ממשלה חדשה בשבוע שעבר; ראש ממשלה של שישה מנדטים עלה להיות ראש ממשלה – שזה סיפור בפני עצמו, ולא זה נושא הדיון שלנו עכשיו – ומייד אחרי שהממשלה עולה מגיעה הקורונה: מגיעה הקורונה במודיעין, מגיעה הקורונה בבנימינה; מגיעים אנשים מחו"ל ומביאים לפה את הנגיף ההודי, ופתאום יש קורונה חזרה. יש לנו מזל גדול, אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא, אנחנו מתפללים על כולם, שלילדים בבנימינה לא תהיה קורונה ושיצאו מהעניין הזה, אבל בואו נחשוב רגע לעצמנו: מה היו אומרים הרשעים אם המקום ששם הייתה מתפרצת הקורונה היה יישוב חרדי? אנחנו זוכרים מה היה בשנה שעברה, מה הלבישו על הציבור החרדי כל הזמן, עם אמירות גזעניות ואנטישמיות. מה היו אומרים? מה היו אומרים אם אנחנו היינו באים עכשיו ואומרים: החילונים מפיצים את הקורונה? מה היו אומרים לנו? היו אומרים או שאנחנו סתם חסרי דעה או שאנחנו סתם מדברים. אבל זה מה שעשו לנו, לציבור החרדי, כשהייתה עלייה ביישובים החרדיים. כל התקשורת הייתה מלאה עם זה. כשהייתה ירידה – לא דיברו על זה מילה. איך לא מתבייש ראש ממשלה שכתב ספר איך צריך לטפל בקורונה? אנחנו זוכרים איך הוא עמד ונאם ודרש: ראש הממשלה לא בסדר, לא מטפל בקורונה כמו שצריך, וצריך לעשות א', וצריך לעשות ב'. והינה, הוא הגיע להיות ראש ממשלה – לא עברו חמישה ימים והקורונה חוזרת. בושה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, חבר הכנסת גפני, הוא עלה לכאן ואמר שראש הממשלה הרג 1,000 איש, בנתב"ג, שלא סגרו. 1,000 איש. הייתי יושב כאן, שומע. סופר את המתים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמענו – כולם. הוא עמד פה ודיבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, רק בנט. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה שכתב את הספר איך מנצחים את הקורונה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נפתלי בנט, כן, כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הזמן תם, חבר הכנסת משה גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל העולם מחפש את הספר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נפתלי בנט עמד כאן, אנחנו שמענו אותו. מי ששמע אותו כאן – אתה היית השר המקשר, שמעת אותו כאן; אני שמעתי אותו בחדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שראש הממשלה נתניהו הרג 1,000 איש. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. היה "צריך לסגור את נתב"ג" והיה "צריך לעשות" – מה היה צריך לעשות? חתיכת אפס. מה עשית בשבוע הזה כשיש את כל הדבר הזה? מה עשית? אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האשים אותו שהוא הרג 1,000 איש. דרך אגב, גם לפיד – סופר כל שבוע את הנפטרים, אומר: אתה הרגת אותם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, הינה. בושה. אם אני, חס וחלילה, הייתי בקואליציה איתו, הייתי כובש את פניי בקרקע. מה זה? בקושי הגיע להיות ראש ממשלה – כבר הכול חוזר אליו בצורה הזאת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה "בקושי"? הוא לא הגיע, הוא לא הגיע בכלל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני נשמע לך ואני מפסיק את הנאום, אבל אחרי זה אני אנאם נאום אחר ואני אספר לכנסת למה הוא החליט על ועדת חקירה ממלכתית – הרי ההחלטה הראשונה היא על ועדת חקירה ממלכתית במירון – והוא לא החליט, הוא היה נגד ועדת חקירה ממלכתית בצפית, כשהבנות של המכינה שם נהרגו. לצערנו הרב, כשהיה האסון הגדול הוא היה שר החינוך והוא היה נגד. אבל זה לא עכשיו, זה בנאום הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בנאום הבא. תודה, חבר הכנסת משה גפני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי נמצאת? אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן נמצאת? גם לא. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, כבוד השרות, חבריי חברי הכנסת, האמת, תענוג לראות איך על הכבישים של שר התחבורה דאז ישראל כץ רבים פה שני חברים טובים, אחמד ומנסור. תקשיב, בנית מסלול התנגשות הכי טוב שיש. תשמע, אם זה יביא אתכם להתנגשות, זה טוב – פוליטית, כן? הרב גפני עמד פה ודיבר על הקורונה – אם היה ביישוב חרדי, לא חרדי. הרב גפני – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, אני פה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אני רק רוצה להגיד לך, יש לי הצעה לבנט. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע, בתקופה שהוא היה פה הוא עמד – ותראה את הסרטון על איך שהוא צעק על נתב"ג, 1,000 הרוגים, אתם עשיתם, טה-טה-טה, הלך והוציא קונטרס. יש לי הצעה בשביל למגר את התופעה של הקורונה, שלא תתפשט, הצעה אחת פשוטה: הוצאת ספר. יש לנו כרגע 45 מאומתים, שהקדוש ברוך הוא ישלח להם רפואה שלמה – זה הזמן שתחלק את הספר הזה, כדי שזה לא ימשיך. אולי ככה תעצור את זה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, יום שני, 21 ביוני, הוא יום המודעות לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן. במסגרת פרשה כואבת זו נחטפו ונעלמו אלפי פעוטות מקרב משפחות עולים חדשים, בעיקר מתימן, אבל גם מעיראק, תוניס, מרוקו, מדינות הבלקן ועוד, בעיקר בשנות החמישים. להוריהם נאמר כי ילדיהם נפטרו, אולם הם לא ראו לא גופה ולא קבר. לא ניתן להתעלם מהעוול הקשה שנגרם לקהילות השונות בפרשה הזאת. ילדים רבים נותקו בכפייה ממשפחותיהם, והן אינן יודעות עד היום מה עלה בגורלם. ועדות הבדיקה והחקירה השונות טרם סיפקו מענה הולם למשפחות, והן ממשיכות לפנות לרשויות בשאלות בנושא, לעתור לבתי המשפט ולהביע מחאה ציבורית על העוול שנגרם להן. מי שהעלתה את זה לסדר-היום הייתה חברת הכנסת נורית קורן, אבל אנחנו מחויבים להמשיך את הנושא הזה. ביום זה אנו עומדים בסולידריות עם המשפחות, שעלו לארץ מתוך ציונות ואהבת ישראל ואיבדו את היקר להן מכול על ידי עוול שנעשה כלפיהן. מדובר על פרשה מהכואבות ביותר בתולדות מדינת ישראל, ונותר עוד הרבה לעשות ולקדם בנושא. ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו החליטה השנה, בפעם הראשונה בתולדותיה, על מהלך אמיץ וראוי לציון, והוא מתן פיצוי למשפחות ילדי תימן החטופים, אך ישנם עוד נושאים רבים שעלינו לקדם – נושאים כמו הטמעת פרשת ילדי תימן בספרי הלימוד של תלמידי ישראל, קביעת יום מודעות רשמי בלוח השנה של המדינה ועוד. בהקשר הזה אציין כי פניתי ליו"ר הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי, לקידום יום מיוחד בכנסת, יום מיוחד לציון הפרשה. עלינו להמשיך ולפעול על מנת לקדם את מיצוי זכויותיהם של בני המשפחות הדואבות, שנושאות עימן את הכאב עד עצם היום הזה, ובכך להתחיל ולרפא, ולו במעט, את פצעי ההיסטוריה. לצד זה נפעל באמצעים העומדים לרשותנו לטובת קידום הנצחת מורשת ילדי תימן המפוארת, השזורה לנצח בתולדות עמנו. אני באופן אישי מתכוונת לא להרפות מהנושא הזה. אני מתחילה בקידום יום מיוחד בכנסת, אבל יותר מזה – הטמעה בספרי הלימוד. לא נרפה עד אשר הפרשה הזאת תמוצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – גם אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר סופר נמצא? בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שבת האחרון היו אירועים מאוד אלימים בכפר דיר אל-אסד שבגליל. האירועים האלה התחילו בעצם כאשר בוצע ירי, או לפחות התעורר חשד לירי, בחתונה בכפר, וכוח משטרתי, צריך לומר לא גדול, הגיע למקום. לאחר מכן האירוע התפתח לאלימות שלא ראינו כמוה, אני חושב, שנים רבות ברחבי הארץ. אני אומר "אולי לא ראינו שנים רבות", אבל כן ראינו את זה קורה בחודש האחרון. אדוני יודע בדיוק עד כמה הסוגיה הזאת של כלי הנשק, עד כמה הסוגיה הזאת של אובדן השליטה במגזר הערבי, עד כמה הסוגיה הזאת בוערת, ובחודש האחרון היא גם קיבלה משמעות שהייתי אומר שאולי ציפינו שזה יקרה, אבל בהחלט הופתענו מהעומק ומהעוצמה של ההתנגדות הזאת. לצערי, לאחר החודש הזה היה מצופה שהשר לביטחון הפנים – ולאחר החודש הקשה שעברה משטרת ישראל, ולצערי הפגינה איפוק-יתר אל מול האלימות, אל מול התוקפנות בהר הבית, אל מול התוקפנות בערים המעורבות, בלוד, ברמלה, ואל מול התוקפנות בגליל ובנגב – השר לביטחון הפנים, מי שאמור להיות האבא של השוטרים, מי שאמור לגבות אותם – מי שאמור לגבות אותם לא בגלל שיכול להיות שהם לא יטעו אלא בגלל שיכול להיות שהם יטעו, והם נמצאים לפעמים ברגעים של סכנת חיים ובכל אופן הם צריכים לקבל החלטות שהן לא כל כך פשוטות – השר לביטחון הפנים בחר לא לגבות אותם; בחר להחרים להם את הנשקים, בחר להעביר מסרים שכביכול מראים שהם בהחלט חשודים ובאשמה. לא כך מצופה מהשר לביטחון הפנים לנהוג באירועים האלה. ככה לא ננצח את הסוגיה הזאת. אני חושב שזה גם אינטרס של המגזר הערבי. ככה לא מנצחים את האלימות הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר סופר. שנים אנחנו קוראים לאסוף את הנשק הזה מהחברה הערבית. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מכיוון שהדיון הוא על תקנות קורונה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מחזיק בידיי שני ניירות, אחד משמונת – האמת, הוא האמצעי – נפתלי בנט, אחד משמונת ראשי הממשלות שמונו כאן בשבוע שעבר במדינת ישראל – אני רוצה פשוט לצטט, ואני מצטט את המקור: "אני פונה למירי רגב ולנתניהו: איך למען השם אפשרתם להכניס אוטוסטרדה של כל המוטציות בעולם לתוך מדינת ישראל? התרענו בזמן אמת, זעקנו בזמן אמת, אמרנו: 'תשתלטו על נתב"ג'. בזמן אמת, לא בדיעבד. אמרנו: 'תשתלטו, תבדקו את האנשים לפני שהם עולים למטוס, עם הנחיתה בארץ'. בדובאי עשו את זה, בסיישל עשו את זה, בכל העולם עשו את זה – – – ואתם מעיזים לעמוד פה ולהגיד: 'הו, כמה הכול נפלא. בואו תלמדו מאיתנו'. מה נלמד מכם? בושה וחרפה". << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למירי רגב, למירי רגב, כן, כן. יש פוסט בפייסבוק של נפתלי בנט: "כבר בחודש מרץ בהיותי שר הביטחון נלחמתי להביא בדיקות לארץ בכלל, ולבצע בדיקות לנוסעים נכנסים בנתב"ג בפרט". דרך אגב, הייתה מלחמה, אם לא שמתם לב, זו הייתה המלחמה הראשונה במדינת ישראל שלא היו הדלפות מהקבינט כל הזמן. אני לא יודע למה, זה מעניין. מי היה בדיוק שר הביטחון? "הצלחנו להביא בדיקות לארץ – – – זה לא עניין את ראש הממשלה או את שרת התחבורה" – אוי, במקרה יש גם עכשיו שרת תחבורה, ולא הייתי צריך להגיד "שר התחבורה" – "הם היו עסוקים בדברים אחרים". אדוני ראש הממשלה, במה אתה עסוק כל כך שאת הבדיקות שאתה מומחה עוד מהיותך שר הביטחון לא יכולת לפתור עכשיו ולא להכניס את המוטציה ההודית ועוד מוטציות כאלה ואחרות לפרוץ שוב, כשאתה הוא המוכיח בשער והיודע, המומחה מספר אחת? איך אמרת? לא קורונה – לא מעניין; לא פרנסה – לא מעניין. אז ארץ ישראל כבר לא מעניין, הדת היהודית לא מעניינת, שום דבר לא מעניין, אבל גם קורונה לא מעניינת? מה כן מעניין אותך חוץ מחלוקת השלל ולשבת ולהוציא את נתניהו לאופוזיציה? ראינו את מופע האימים של השר אלקין. חוץ מזה, האם יש עוד משהו, משהו שנשאר בך שעדיין, עדיין מעניין אותך? הנחמה שלנו היא שאתה מיעוט קטן קטן בתוך הממשלה הזאת, וכמעט אפילו לא גורם משפיע שם; לדעתי, בכלל לא גורם משפיע שם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת שלמה קרעי, ואחריו – חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מיום ליום מתבררים ממדי האסון של ממשלת ההונאה המסוכנת הזאת – מסוכנת לביטחון המדינה, מסוכנת לזהותה היהודית של מדינת ישראל, ומעל הכול ממשלה מופקרת, מופקרת בשחיתות, בביטחון, ביהדות. אין אף ערך שהממשלה הזאת תהיה מוכנה להיאבק בשבילו. גם עלי התאנה הכמושים הימניים בממשלה הזאת לא יהיו מוכנים להיאבק בשביל אף ערך שאולי פעם האמינו בו. הם ימכרו את הכול למען הכיסא. אדוני היושב-ראש, יש לנו כמה חוקים אל תוך הלילה, אז אני אחלק את זה לפרקים, יש הרבה על מה לדבר. שבוע אחד, ובאמת לא השאירו אבן אחת שלא הפכו בממשלה הזאת, לא השאירו דבר אחד שלא גרמו בו צער למיליוני אנשים שמסתכלים בכאב על גנבת הקולות הזאת והקמתה של הממשלה הזאת. בואו נתחיל בחלק הראשון של מכירת החיסול של ארץ ישראל, שנעשית בחסות כביכול אנשי ימין עם כיפה שיושבים בראשות הממשלה. קודם כול, היום שמענו שיאיר לפיד כבר מכר את ביטחון ישראל; הודיע שמדינת ישראל מתפשטת מערכיה הביטחוניים, וכל תקיפה וכל מבצע שיצטרכו לעשות באיראן, אם נצטרך, ניתן הודעה מראש, נתריע. אל תדאגו, תישנו טוב בלילה, אנחנו כאן ממשלת שמאל, לא מענישים טרוריסטים, לא פוגעים באויבים שלנו בלי הקש בגג. גם באיראן מגיע הקש בגג. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נראה לך שמנסור ייתן להם לעשות את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשאל אותו. מנסור ייתן להם את הגיבוי, לצערי, כנראה. אז זה הדבר הראשון שקשור למכירת ארץ ישראל. הדבר השני הוא שההחלטה הראשונה, חבר הכנסת ידידי דודי אמסלם, ההחלטה הראשונה של ממשלת בנט-לפיד היא גירוש יהודים מבתיהם; כאילו חסרים כאן פחונים וקרוונים ובתים בלתי חוקיים בנגב, בגליל וביהודה ושומרון של ערבים ופלסטינים, וכל מה שכואב לממשלה הזאת זה שיש יישוב יהודי חדש, שנמצא במיקום אסטרטגי מעל צומת שהיו בו המון פיגועי טרור. קם יישוב, באו משפחות, במסירות נפש, 50 משפחות מתיישבות ביישוב היהודי אביתר, וההחלטה הראשונה של ממשלת השמאל המביישת הזאת היא לפנות את אותו יישוב, לפנות ולגרש יהודים מבתיהם. בושה וחרפה שככה נראית ממשלה שמנסה להציג את עצמה כאילו יש לה עוד ערכים של ימין. יש לי עוד רשימה ארוכה, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הלילה עוד ארוך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל אני לא אגרום לך לקרוא לי לסיים. אנחנו נעצור כאן. נמשיך הלאה אחר כך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה, רק שלוש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> איך אהבת, רק שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אזרחי מדינת ישראל, הבן אדם שיושב פה כרגע, מנסור עבאס, זה הבן אדם שבפועל מנהל את המדינה. תקשיבו טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, לא, הגזמת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אישור של החבורה שיושבת פה באמצע יקבל את האישור שלו. כל בוקר הם יעשו לו מסז', ישאלו אותו אם הוא צריך עוד כסף, ישאלו אותו: מנסור, אתה צריך לחברה הערבית עוד כמה מיליארדים? יגיד להם: כן חבר'ה, בבקשה. אנחנו כבר ספונים בתוך האאודי 8 וכו'. דרך אגב, היום ראיתי כאן קצת יותר מדי אנשים. הרי הם הזמינו, הם אישרו 30 עובדים זרים לבוא ולהחליף אותם. כל חבר כנסת, 2 מיליון שקל בשנה – עוד 60 מיליון שקל לחבורה הזאת. עכשיו, אני רוצה להקריא לך, אדוני היושב-ראש: "חבורה של נוכלים. אין לי מילה אחרת להגיד"; נראה אתכם מוציאים אותי; אתם אפסים; אתם חרפה מביאים על הבית הזה; "אתם חרפה ובושה"; "גועל נפש"; אל תיגע בי – הוא אומר למשמר הכנסת; "תתביישו לכם. איך תסתכלו על המשפחות שלכם" בעיניים? "בושה וחרפה, אין לכם אלוהים. אתה מוביל את זה, אבי ניסנקורן, בצורה הכי מגעילה – – – תתבייש לך, אני בז לך". אני רוצה לשאול אותך שאלת טריוויה: מי לדעתך אמר את הדברים האלה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מר מיקי לוי, שדרך אגב, שש שנים צרח פה כאילו הוא נמצא בלול תרנגולות, והיום הוא מבקש מאיתנו לסתום את הפה ומוציא אותנו. אתה מבין איך זה עובד? זה מיקי לוי. אבל החבורה הזאת – איך, מר מיקי לוי, אתה מסתכל על 30 ח"כים שאתם מביאים לכאן? בושה וכלימה. דרך אגב, כשאנחנו עשינו את החוק הנורבגי, מי שהכניס אותו זה גנץ, השותף שלך. הליכוד כמעט לא הכניס אף אחד, אף פעם. אבל כפי שאמרתי, השמאל זה האנשים הכי האלימים במדינת ישראל והכי מושחתים הלכה למעשה. אדוני היושב-ראש, רציתי לומר משהו לגבי השר אלקין. מר אלקין התחיל בקדימה, עבר לליכוד, עבר עכשיו לסער. דרך אגב, הוא ימשיך לעבור. זה בן אדם אופורטוניסט, בן אדם שדואג לעצמו. אף פעם לא הסתפק בכלום, גרידי. הוא אף פעם לא הסתפק בתיק אחד, גם אצלנו בליכוד. זה הבן אדם, עלק דואג לארץ ישראל. הוא דואג למשפחת אלקין בלבד. הוא עולה לכאן ומדבר – הרי הליכוד קיבל אותו, וזאת הטעות שראש הממשלה עשה. ולך, אדוני מר עבאס, אני רוצה לומר, היושב-ראש – דרך אגב, הוא עזב את הליכוד בגלל שלא הסכמנו למנות את פרידמן ליושב-ראש מקורות. זוהי הסיבה האמיתית. עכשיו, לך, אדוני מר עבאס, קודם כול, השגת הישג עצום: 53 מיליארד שקל ועוד 500 מיליון שקל קופה קטנה – אמרתי לך, זה 15% מתקציב מדינת ישראל. זה מגיע כמעט לתקציב הביטחון. אני מצדיע לך. במקום שזה ילך לעיירות הפיתוח, במקום שיטפלו בזה בחיילי צה"ל, במקום שזה ילך לקצבאות הזקנה, הבאת את זה למגזר שלך. והם מכרו לך את זה, דרך אגב, נתנו לך. אתה מבין מי זה בנט, מי זה לפיד – זו חבורת אנשים שימכרו לך את הכול. מה שתבקש – תקבל, רק שתדע. במקום שיעזרו לאזרחי מדינת ישראל, גם ליהודים בפריפריה – זה לא מעניין אותם. מנסור עבאס מעניין אותם, בגלל שבעצם אתה מחזיק אותם באמת. עכשיו הם כבר נכנסו לוולוו, לאאודי, ללשכות; אתה, דרך אגב, לא נכנסת לאף מקום. לכן תזכור: מה שתבקש – הם ייתנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שתבקש. למה? אתה מחזיק אותם במקום מאוד רגיש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני רוצה לומר לך לסיום – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה לעשות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בעצם נאמת פה בערבית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שלך על הבחור בבלפור. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לך נאום ליהודים ונאום לערבים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אמרת כאן – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בערבית, שאתה בעצם דואג לכך שיחזירו את כל השטחים שהופקעו לאנשים, כן? וזו משימה לאומית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לכן, מר מנסור עבאס, בסופו של דבר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה שתרצה – אתה בעצם ראש הממשלה בפועל במדינת ישראל. מה שתרצה – תקבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. טעית – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אל תדאג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – טעית בתרגום ואתה מסלף את הדברים שלי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שתרגמו לי. דרך אגב, אתה יודע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אשב איתך ואתרגם לך את הנאום שלי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. מי שתרגם את זה, דרך אגב, זה – אתה הרי שמעת את זה. אני הרי לא מבין בזה. מישהו בטלוויזיה תרגם את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, לא. כל הזמן מנסים לסלף את הדברים שלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנסור, למה רק 53? תיקח 500. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ודוד, דוד, תאמין לי, תאמין לי שהיית חותם על ההסכם הקואליציוני בשלוות נפש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור. הוא היה חותם. הוא היה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי לך את זה כאן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכסף הזה מגיע לחברה הערבית, וזה לא בשנה אחת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ותשווה את זה לתקציב של חמש שנים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור, אני אמרתי לך פה לפני כן שאתה בדיוק כמו הרשימה המשותפת מבחינתי. דרך אגב, גם אם היה רוצה ראש הממשלה, לא היינו מאפשרים את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – חבל על הזמן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, יש זמנים שגם מדינה צריכה להסתכל על עצמה ולומר סליחה. זה לא בושה לבקש סליחה. יש פרשה שמלווה אותנו כבר מעל 70 שנה – חטיפת ילדי תימן. כשקמה המדינה, אז ה"בעלי בתים" פה, אלו שהסתכלו עליי ועליך, על שנינו, כמו סרח עודף, חטפו ילדים ומכרו אותם למשפחות אחרות. במשך שנים הכחישו את זה, אמרו: לא היה ולא נברא. אני זוכר כילד, כשפרצה פרשת עוזי משולם, התייחסו אליו כמו אל אדם משוגע. מי שהיה מזדהה איתו, אמרו: אדם לא נורמלי. פשוט לקחו את התלמידים שלו, את הקבוצה שלו, קראו להם כת והפכו אותם למשוגעים. אנשים התביישו לומר: אנחנו מזדהים עם המאבק. חברת הכנסת לשעבר נורית קורן הקימה כאן ועדה, והתיישבתי שם לא מעט, ושמעתי עדויות שאני לא מאמין שהמדינה שלי, שהעם שלי התנהג בצורה אכזרית כל כך לעולים. חטפו להם את הילדים, זלזלו בהם, אמרו להם: נפטר, מת, קבור שם, קבור שם. לאחר שנים פתחו את הקברים – לא גופה, לא עצמות, לא כלום. לאט-לאט המדינה מכירה בזה. עדיין זה מאוחר, לאט ולא מתקדם. אני רוצה לנצל את במת הכנסת לחזק את עמותת עמרם, את ידידי רזיאל נהרי והחברים שסביבו, שעושים הכול על מנת שהנושא הזה לא ירד מסדר-היום. ואני תומך במפגינים כאן בחוץ, שיוצאים למאבק תחת הכותרת: הכרה, צדק וריפוי. אי-אפשר לטאטא את הסוגיה הזאת מסדר-היום. אי-אפשר לומר: אז היה. יש כמה משפחות שעדיין – כנראה הילדים שלהם, האחים שלהם עדיין חיים, וכנראה באיזשהם ארכיונים כאן במדינה עדיין קיימים השמות, היכולת לזהות אותם, לקשר בין המשפחות. האמת, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, מהממשלה הזאת אני לא מצפה כלום, כלום. אין לי שום ציפייה חברתית. האמת, אני אגיד לך משהו, מנסור: זה לא סוד, אני מאוד אוהב אותך. אני אגיד לך למה אני מאוד מכבד אותך – כי אתה קודם כול המזרחי היחיד הממשלה הזאת. הממשלה כולה אשכנזית, ראשי הסיעות. אבל מה? ברוך השם, יש לי ראש סיעה אחד מזרחי. זה – 1. 2. כמה שידברו פה, אתה היחיד שדאג לדברים חברתיים. בואו נגיד את האמת. רבותיי, לא צריך – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> הוא גם הדתי היחיד בממשלה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. אני אומר את האמת, לא מתבייש. אתה דאגת לדברים חברתיים. בשונה מכמה ראשי סיעות נוכלים פה, שכל אחד דאג לאאודי, לעניינים שלו, אתה דאגת לחברה שלך. רבותיי, אני חושב שצריכים ללמוד ממך, צריך לדאוג. ואני גם אעיד, אתה דיברת לא מעט גם כשישבת שם על איסוף כלי הנשק, על איסוף של כל האלימים. זה לא נולד עכשיו, ואני מצדיע לך על זה. ברור לי שזה לא פשוט, גם מול החברה שלך. בנושאים החברתיים שאתה מייצג – שאפו, כל הכבוד. אבל כל אותם מהממשלה, ראשי הסיעות, שמדברים שום דבר חברתי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני באמת לא מצפה מהממשלה, אבל מקווה שהכרה, צדק וריפוי יהיו, וכמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שתכננתי לוותר על הנאום שלי, אבל שמעתי את חבר הכנסת מלכיאלי, שפתאום קיבל הארה של צדק ושוויון. אני שומע את החברים ממפלגת ש"ס – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למדנו מכם. ישבתם – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, מוטב מאוחר מאשר אף פעם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני שומע את החברים ממפלגת ש"ס מדברים על אשכנזים ועל ספרדים, ואני מסתכל על הרשימה של מפלגת ש"ס בכנסת ואני מנסה למצוא אשכנזי אחד שם, אחד. אין. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מבקשים לאזן אתכם, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ויותר מזה, אני אמרתי: ואללה, בסדר, אז אין אשכנזי, אבל אולי יש נשים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בממשלה יש אחד שלא נוכל? יש אחד שלא נוכל בכל אלה – – – מה לעשות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואז אני מסתכל בתוך הרשימה – ואללה, אין. ומצד שני, אני מסתכל על הממשלה – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> נו? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואני רואה גם אשכנזים וגם ספרדים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כולם נוכלים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וגם דתיים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי דתי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וגם – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי דתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממשלת – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי דתי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וגם חילונים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא. אתה לא יודע מה זה דתי. מה זה דתי? אולי מנסור. מי דתי, בנט? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי דתי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עם ישראל – אני כמובן לא אחדש לך, אבל עם ישראל היה שנתיים בגלות; שנתיים – אלפיים שנה בגלות, נכון? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שנתיים באופוזיציה, עכשיו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ובאלפיים שנה האלה – זה לא פלא שאנחנו שונים. ההבדל בינינו לבינכם הוא שאנחנו מוכנים לקבל ולחבק את האחר ולכבד את הערכים של האחר – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> במריצות, במריצות. לכבד את האחר במריצות למזבלה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אבל אתם לא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לכבד – למזבלה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל מה שלא לרוחכם זה לא לגיטימי – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איזה לכבד, מה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה פסול. ולכן, מלכיאלי חברי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מוכן לבוא למזבלה לכבד – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא – – – נו, מה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפני שאתה מטיף מוסר לאחרים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תסתכל רגע פנימה, תראה, אולי גם יש סיבה שאתם באופוזיציה ואנחנו בקואליציה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – אנחנו לא – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אולי העם רוצה חיבור בין אנשים שונים. אולי העם רוצה שמדינת ישראל, החברה הישראלית תהיה מלוכדת ומגובשת, גם אם היא לא מסכימה על הכול אחד עם השני. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני בעד. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן, אני מאוד מקווה שהקואליציה הזאת תמשיך ותתפקד, ונעשה טוב למדינת ישראל, ונביא שינוי גם לאשכנזים, גם לספרדים, גם לנשים, גם לגברים, גם לדתיים, גם לחילונים – לכו-לם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי שראש הממשלה התקשר לכל אחד מהשרים לשאול אותו איך עבר עליו השבוע הראשון כשר. לא יודע מה כל אחד סיפר לו, אבל בוא, נספר לך אנו מה עובר עלינו כאזרחים. כזה מעליב ומצחיק לשאול את זה לנוכח השבוע הפחות-מוצלח שכולנו חווינו בתקשורת. חוסר התיאום בין השרים והמחלוקות הפנימיות מתחילים לצוץ מעל פני השטח, כאשר רואים את מלחמתה של שרת החינוך נגד שר הבריאות על כך שחילק הוראות בנושא הקורונה ללא רשותה, או המחדל החמור שמאשימה בו שרת התחבורה את שר הבריאות בנתב"ג, ועוד שלל דברים שחברים בקואליציה אומרים על גנץ, שר הביטחון – שהוא ילדותי וכל פעם מגיח עם רעיונות מוזרים ללא תיאום; כאשר אתה רואה את השרה לאיכות הסביבה, שלא מסכימה לאפשר שנשים דתיות תוכלנה ליהנות מאוצרות הטבע ברחיצה נפרדת לנשים, ולערביות כן אפשר, אבל באיכות הסביבה, הנשים הדתיות הן כנראה לא חלק מהסביבה. והתוכניות להקמת בחינה מחודשת של הסטטוס קוו בכל הנושאים הדתיים – דבר חמור, ולא העזו מאז קום המדינה לנגוע. ספרו לנו שיש לנו, לדתיים, זכות וטו בקואליציה לעצור את הפגעים. איך ניתן בכלל לסמוך עליכם? אתם חברים לאיש משחית. הדבק היחיד שמחזיק את הקשר ביניכם זה דבק הפלסטיק שמחזק את הכיסאות שעליהם השרים יושבים. שבוע גרוע שאפשר להבין מה מצפה לנו ממנה, מאותה ממשלה – כאשר רואים איך ההתחלה נראית, מובן גם מה ההמשך. כשמזמינים רצף לרצף את הסלון בבית, כבר מהמטר הראשון אתה יודע מה האיכות של העבודה שלו – האם הוא מקצוען או איש חלטורה שיסכן עם המרצפות הרעועות את הליכתך בסלון הבית. שר הדתות מדבר על חילול השם. אין חילול השם גדול יותר מעצם חבירתכם לאנשים הבזים לכל דבר שבקדושה. תשאל, אם תרצה, את הרבנים שמזוהים עם הציבור שבעבר נמנתה עליו, כמה הם כואבים וכועסים על זה שאתה ובנט, ובכלל ימינה, בזים להם, שומעים אותם ועושים מה שאתם רוצים. ואחרי זה אתם כועסים על ליצמן, למה הוא אומר לכם להוריד את הכיפה? אתם לא מתייחסים לדבריהם. אתם לא סופרים את הרבנים שלכם. זה חילול השם. תתביישו לכם. שרת התחבורה רוצה וחולמת על תחבורה ציבורית בשבת, להרוס כל סממן תורני במדינה; שר החוץ תולה לו דגל כצבעי הקשת שלאחר המבול במשרד החוץ, סמוך לדגל הרשמי של המדינה – איזו השוואה ואיזו התרסה; שר התפוצות כבר מצהיר שתהיה פתיחות לכל הזרמים ביהדות, בר מינן. הרפורמים והקונסרבטיבים הם לא זרם ביהדות, הם עושים זרם ליהדות. גם אם יש להם כאן ליצן שמייצג אותם בכנסת, זה לא מכשיר אותם כזרם, חלילה. היהדות האמיתית היא רק זו שמבוססת על פי השולחן ערוך ונושא כליו. הגיור שלהם זה בדיחה עצובה וזיוף מהותי לכל מה שחז"ל העבירו אלינו. אני אסיים בזה. כמשל מובן – הייתה קבוצת פושעים שחטאו למלך בחטאים שונים: האחד הצית את שדות המלך, השני שדד בנק של המלוכה, השלישי העלים חלק מהמיסים, הרביעי הלך וזייף את המטבעות של המלוכה שבהם חקוקה דמותו של המלך. המלך, ברחמיו, אחרי הפצרות רבות, הסכים לסלוח לכולם, חוץ מאותו פושע שזייף את דמותו של המלך. על זה אין סליחה וכפרה לרפורמים, שמזייפים את היהדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת שמחה רוטמן. אחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, דבר ראשון, אני רוצה להתריע על פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות במדינת ישראל. אני חושב שזה לא תקין שכבודו הוא גם ראש הממשלה וגם יושב-ראש הישיבה בכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא חשבתי על זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בלתי אפשרי. אנחנו צריכים הפרדה בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת, והעובדה שמי ששולט בממשלה גם מנהל את ישיבות הכנסת זה דבר שפוגע ביכולת שלנו לנהל פה תהליך מנותק מהשיקולים של איך ממשלה צריכה להתנהל בישראל. אז אני מבקש, אם אפשר, שכבודו יתחלף עם לפיד – הוא ישב כראש ממשלה חלופי בינתיים, אולי כראש ממשלה קבוע, והם ינהלו את הכנסת. אני חושב שזה הדבר המתאים בנסיבות העניין. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ומה בנט יעשה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה שהוא עושה עכשיו – כלום. זה דבר ראשון. אני מבקש הערה לסדר, אם אפשר לקרוא לזה כך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל בישראל אין הפרדה כזאת, כי הממשלה והכנסת משולבות אחת בשנייה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> ובית המשפט שולט על שניהם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני חושב שהגיע הזמן, אחרי שנתיים של ואקום שלטוני, שאנחנו נבנה את מערכת השלטון בישראל בצורה נכונה, ונפריד בין ראש הממשלה לבין יושב-ראש הכנסת. כרגע שניהם יושבים פה לידי, וזו קצת בעיה. לגופם של דברים, אני היום ביקשתי, והאמת היא שגם בשיח הזה אני צריך לבקש מכבודו, כי למעשה מי שמנהל את הממשלה ואת הכנסת, כמו שאמרנו, זה כבודו. ולכן, אני מבקש ממך ופונה אליך שתאשר לנו לקדם את חוק-יסוד: ההגירה לישראל, כי נכון להיום, שליחיך בוועדה המסדרת, השליחה שלך, עושת דברך, חברת הכנסת עידית סילמן, לא הסכימה לתת לחוק הזה פטור מחובת הנחה, ואני בטוח שזה בשליחותך, ולכן, אני מבקש שתחזור בך ותאשר לנו לקדם את החוק הזה. החוק הזה הוא חשוב, מאחר שהוא – – – << קריאה >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> הבקשה תידון בכובד ראש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מי? מי ידון בה? << קריאה >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> הבקשה שלך תידון בכובד ראש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> במועצת השורא. << קריאה >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בוא לא ניגרר לשיטה הזאת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני מבקש באמת גם להעלות את זה למועצת השורא, כי גם חברת הכנסת עידית סילמן, היא גם עושת דברם. ואני מבקש שתעניקו לחוק החשוב הזה פטור מחובת הנחה. מאחר שבמשך שנים רבות מדינת ישראל, בכל הנוגע לאיחוד משפחות, פעלה לפי תפיסה ביטחונית – פלטה פה, מעל הדוכן, במסגרת הדיון על האי-אמון, חברת הכנסת שרן השכל, היא פלטה פה בטעות את הביטוי: איחוד משפחות מחבלים, ואני אמרתי לה, ואפילו קיבלתי לזה הסכמה מחברת הכנסת גבי לסקי ממרצ, שזה לא ביטוי נכון, כי לא מדובר באיחוד משפחות מחבלים. הסכנה באיחוד משפחות זה לא שאנחנו חוששים חלילה שכל הערבים הם מחבלים. יש ערבים שתומכים בטרור, לצערנו, כמו שאתה יודע, אבל התפיסה היא לא שכל הערבים הם מחבלים, והחשש הוא לא מאיחוד משפחות מחבלים, החשש הוא מאיחוד משפחות שיממש את זכות השיבה ויפגע בזכות הלאומית של עם ישראל למדינה משלו. התפיסה הזאת שמדברת על ביטחון כל הזמן, כאשר מונעים איחוד משפחות בטיעונים של ביטחון, היא לא מחזיקה מים. באמת, איחוד משפחות כמעט לא פוגע בביטחון – יש מקרים שכן – אבל זה כן פוגע בהגדרתנו כמדינה יהודית. וכאשר אנחנו נאשר, חלילה וחס, עשרות אלפי או מאות אלפי בקשות לאיחוד משפחות, אנחנו נממש את זכות השיבה, הזכות הלא-קיימת לשיבה, של הערבים תושבי ישראל, וזה דבר שיפגע ביכולת שלנו לקיים כאן את המדינה היהודית שלנו. ולכן אני מבקש – בכל זאת, אני יודע שאתה השולט בממשלה והשולט בכנסת, אבל אני מבקש שתאשר גם לעם היהודי מדינה משלו, ותגיד לעושי דברך מסייעת ימינה, מסיעת יש עתיד, מכחול לבן, מהעבודה וממרצ, תגיד להם, אם הם יכולים לעזור לנו שתהיה לנו, לעם היהודי, מדינה משלו, ולקדם באותה מדינה חוק-יסוד: הגירה בפטור מחובת הנחה, ונעביר אותו בשלוש קריאות, ובעזרת השם תהיה פה מדינה יהודית, ולא אותו מישמש, פלסטר חסר משמעות של חוק איחוד המשפחות, שעובר כל הזמן בהוראת שעה, ובג"ץ מדי פעם מסנן אותו, מקצץ אותו, שולח עליו התראות, וכמוהו גם הייעוץ המשפטי. אז אני מבקש מאוד לתת לחוק הזה פטור מחובת הנחה, ואני בטוח שאם כבודו יגיד לעושה דברו לתת את הפטור, הפטור יינתן במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שמחה, או שיאפשרו לנו לחזור – – – אז נחזור לשם. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אה, בגללך מפעילים עכשיו אצלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כי רוב הדוברים הם מהמפלגה שלך. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא משנה. שים שעון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יש סדר. מנסור, זה פשוט נמשך עד אמצע הלילה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בסך הכול חלף שבוע אחד מאז הושבעה הממשלה, וכל החששות שעליהם הצבענו בחודשיים שלפני שקמה הממשלה מתממשים לנגד עינינו. שרי הממשלה מכריזים מלחמה נגד תורת השם ואלוקי ישראל, נגד השבת, נגד היהדות, והכול בשם השוויון. אדוני היושב-ראש, אני לא מתכוון אליך, כי אתה הדתי היחיד בממשלה הזאת, ואני מכבד אותך ואת הדת שלך ואת שליחותך; אתה ממלא את זה באמונה. הלוואי שהנציגים של העם היהודי היו ממלאים את השליחות שלהם כמו שאתה ממלא את השליחות של הבוחרים שלך, וכל הכבוד לכם. ועיני אינה צרה בזה שהם הסכימו לתת לכם 50 מיליארד שקלים, כי זה מגיע לכם. רק כשנותנים לישיבות ולציבור הדתי ולצורכי הדת של המדינה מיליארד אחד, הם קופצים ככלבים וכאויבים מרים. אני הייתי רוצה שאותו כבוד שיש להם לצורכי הציבור המוסלמי – וגם לי יש כבוד אליהם – שיהיה להם כבוד גם לצורכי העם היהודי והדת היהודית. ואני עוד לא מדבר על הכוונות וההכרזות להצר את צעדיו של הציבור החרדי בחוסר שוויון משווע; להגיד בפירוש שהם אנשים שלא משלמים מיסים ולא משרתים ולא עושים ולא ניתן להם תקציב. כשהיו פה ממשלות בהשתתפות החרדים, מעולם לא דרשנו לקפח איזושהי אוכלוסייה אחרת, בין שהיא יהודית ובין שהיא לא יהודית, שהיא מוסלמית. אגב, זה לא רק או יהודים או מוסלמים; יש פה יהודים, לא יהודים ומוסלמים, יש פה כל מיני אנשים, ואנחנו בעד שוויון לכולם, אבל לא שמישהו יגיד בפטרונות: אני אחנך אתכם, ואז אתם תהיו זכאים לקבל. אנחנו עדים פה לשיטה של הקומוניזם שקורא לחושך אור ולאור יקראו חושך; לאפליה והדרה יקראו צדק ושוויון ולמלחמה הם קוראים שלום; לכל עוול ועושק קוראים תיקון עולם. עוד יבוא יום וייחשפו הצביעות והשקר בפני הממשלה הרעה הזאת, השאיפה חסרת הרחמים לראות ילדים רעבים בשל תנאים למיצוי כושר השתכרות נגד נשים שעובדות והן צריכות לקבל הנחה במעונות יום וכל מיני קריטריונים שמטרתם אחת: אפליה בין אזרח לאזרח, בין ילד לילד. ואנחנו רוצים להגיד לכם, אנחנו כבר אלפי שנים חלפנו ועברנו הרבה הרבה סוגים וצורות של שלטון. בדרך כלל, זה היה שלטון של לא יהודים. עכשיו אנחנו תחת שלטון של יהודים, ואנחנו צריכים להיאבק כדי להיאחז במסירות נפש בדת שלנו, ואנחנו נעשה את זה. מה שעזר לנו לצלוח את כל התקופות הקשות ביותר זה הקדוש ברוך הוא. את זה אנחנו נעשה גם עכשיו. וכשאני אומר מלחמה נגד השם, אדוני היושב-ראש – ואני לא אקח יותר זמן מאלה שקדמו, לפניי – אני לא מדבר על כאלה שרוצים בפומבי ובגלוי לפגוע בנו. אני אגיד איזה דבר שכתוב במדרש שלנו; אתה תאהב את זה, אדוני: כשהקדוש ברוך הוא ברא את העצים, אחר כך הוא ברא את הברזל, אז העצים התחילו לרעוד, אז אמר להם הגרזן, הברזל, מה אתם מפחדים ממני? אם אחד מכם לא ייכנס בי, אני לא יכול לעשות לכם כלום. הם לקחו כמה אנשים מהציונות הדתית, מימינה, ואז בגרזן הזה הם רוצים לעקור את כל תורת ישראל. עומדים פה שרים ומאיימים על השבת דבר ראשון. במקום לעשות אוטובוסים באמצע השבוע – אין אוטובוסים באמצע השבוע, אין תחבורה ציבורית ראויה, אבל בשבת הם ידאגו שיהיה. וחילול השם הגדול ביותר – אדוני היושב-ראש, אני מבקש משפט אחד – כששר דתי בממשלה מצהיר שילדיו יתחתנו עם גויים שעברו גיורים מזויפים, הוא יתגאה בכך, שרה אחרת מצהירה שהיא תפרוץ את התחבורה הציבורית, ושרה שלישית, בשם השוויון, רוצה לשלול מנשים דתיות, מוסלמיות ויהודיות, להתרחץ בנחלים של הארץ בהפרדה. לכן אנחנו, בעזרת השם, ניאבק בממשלה הזאת, ובעזרת השם נעשה ונצליח, ותבוא ממשלה טובה יותר לעם ישראל ולתורת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, רשות החשמל פרסמה קול קורא, היא הוציאה להתייחסות ציבורית שינוי מוצע במבנה החשמל. המשמעות של התעריף המוצע – להסיט עלויות משעות הצוהריים לשעות הערב. היום העברתי למזכירות הכנסת בקשה לשאילתה דחופה לשרת האנרגיה. אני לא יודע אם זה מחטף של רשות החשמל לשרה הנכנסת או שזה סוג של לחץ, אבל הציבור צריך לדעת. המשמעות היא פשוטה: לייקר את החשמל למשק הבית – גברתי השרה הגיעה, והרצתי לך, אז אני אסביר: המשמעות של הקול הקורא להתייחסות הציבור היא לייקר את החשמל למשק הבית בין 3.5% ל-4%, כי בבוקר החשמל יהיה יותר זול, אבל אנחנו מדליקים דוד ומזגן ומטפלים בילדים אחר הצוהריים, והחשמל למשק – לא למשפחות אלא לתעשייה – יוזל ב-3%. אז אני סמוך ובטוח שזה יצא מתחת ידייך, או שלא יצא מתחת ידייך, אבל זה הקול הקורא – – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> – – – שבוע במשרד. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני, במכתב שהפניתי אלייך אמרתי שאני בטוח שזה או סוג של מחטף שהם עשו כשאת עוד לא יודעת מזה או שזה הפעלת לחץ של רשות החשמל, אבל ללא ספק מדובר בפגיעה אמיתית בצרכנים, במשק הבית – לייקר את החשמל. והכי מצחיק, כשפנו אליהם, הם אמרו: זו בדיוק המטרה שזה מפורסם עכשיו להתייחסות הציבור. תגיד לי אתה: מישהו מהציבור, בפרט אלה, האנשים במשק הבית, יודעים להתייחס לכזה קול קורא ולהביע את התנגדותם? ודאי שלא. לכן, למרות שהגשתי בקשה לשאילתה דחופה ובקשה להצעה לסדר-היום, אני מבין שהשעון מתקתק אחרי שפורסם הקול הקורא, ולכן ביקשתי להציף את זה כאן, בפני חברי הבית, בפני השרה, בתקווה לעצור את המזימה הזאת של רשות החשמל לייקר את החשמל למשק הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר. חברת הכנסת מרים וולדיגר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיכל? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, כן. גם מיכל, גם מרים, זה בסדר – את שניהם גם יחד. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מגדיר אדם עם מוגבלות כך: אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. פרק ד' מדבר על איסור אפליה בתעסוקה, והוא קובע בין היתר כי לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי העבודה מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה. אבל מסתבר שבחסות המדינה אפשר הכול. הכול. שימו לב: תקנות הפיקוח על המעונות מגדירים את התנאים הרפואיים להעסקת עובדים, ולפיהם, נאמר באחד הסעיפים, לא יועסק במעון עובד החולה במחלת נפש; בסעיף קטן אחר: לא יתגורר במעון בן משפחה של עובד אם הוא לוקה בנפשו. כן, כן, אתם שומעים טוב מאוד – סטיגמה. עזבו את האפליה. מדובר בהנצחה של אפליה, אפליה בחסות החוק. לא יודעת אם מי מכם הזדעזע, כי אני לא רואה הזדעזעות, אבל אני הזדעזעתי, וזה לא הכול. באותה רשימת תנאים רפואיים מופיעים גם הדברים הבאים: לא יתקבל עובד לעבודה במעון אם הוא חולה במחלה מדבקת – מתמודדי נפש וחולים במחלות מדבקות באותה נשימה. אנשים שנאבקים יום-יום על שמירה על אורח חיים שפוי, או נורמלי, נמצאים באותה רמת מסוכנות של אנשים שמתמודדים עם סכנה בריאותית לחברה. רבע מיליון אנשים מתמודדים עם מגבלה נפשית; רבע מיליון איש לא יכולים לעבוד במעונות ובמקומות נוספים. למה? סתם, כי המדינה מפלה; כי המדינה מדירה; כי המדינה לא השכילה להבין שמגבלה נפשית צריכה סיוע של המדינה, לא עוד חסמים והדרה חברתית. רבותיי, לא כל מי שמתמודד הוא בהכרח מסוכן. ממש לא. אני קוראת מכאן לשר הנכנס ניצן הורוביץ לבטל לאלתר, ללא כל דיחוי, את התקנות המעוותות האלה. הגיע הזמן להתקדם ולהבין שחברה בריאה זאת חברה מכילה, משלבת, שלא מותירה מאחור את המוחלשים. זה תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו, ובעיקר בשר, בשר הבריאות. די לסטיגמה. די לדעות הקדומות. אני קוראת לממשלה החדשה: תבנו מנגנון לבדיקת מסוכנות. אל תפסלו את כל המתמודדים במחי יד. מגיע להם הרבה יותר. מגיע לנו, כחברה, יותר. חברים, בשביל זה נבחרתי לכנסת, ואני אמשיך לנהל את המאבק הזה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת מאיר פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר המקשר זאב אלקין עלה לדוכן כאן כדי לענות על אותן שתי הצעות אי-אמון בממשלה – ראשית, של סיעות ש"ס ויהדות התורה, וגם של סיעת הליכוד – ואת עיקר דבריו הוא מיקד בטענה שאנחנו מגדירים את הממשלה הנוכחית כלא לגיטימית, ואז הוא נתן את המספרים, שהמפלגות שמרכיבות את הקואליציה הזאת הן יותר ב-100,000–200,000 קולות מאשר אלה שמרכיבות את האופוזיציה. דבר אחד שהשר אלקין מתעלם ממנו זה העובדה שאלה שהצביעו ימינה – קרוב ל-250,000 מצביעים – בוודאי היו בטוחים שנפתלי בנט, ראש הממשלה, ילך עם נתניהו, עם הגוש הזה. ולכן, גם כאשר השר אלקין שואל: למה זה לא לגיטימי כאשר נתניהו מציע לבנט להיות ראש ממשלה? למה זה לא לגיטימי כאשר גם נתניהו הציע לגדעון סער? התשובה הרי פשוטה: ימינה הייתה זו שאמרה שהיא הולכת עם הימין, וברגע שהיא הלכה לצד של השמאל, אז בעינינו זה לא לגיטימי. פשוט גנבו את הקולות האלה מהצד של הימין, העבירו אותם לשמאל והקימו עם זה ממשלה שכולנו מתנגדים לה ורוצים לעשות הכול כדי שהיא תיפול. אני חושב שהעובדה הזאת, שהיא לא לגיטימית בגלל עצם העברת הקולות מימין לשמאל, מספיקה כדי לומר: אנחנו צריכים לדעת עם מי יש לנו עסק. אבל אני מבקש לקחת את זה לכיוון נוסף. בעיניי, ממשלה שמלכתחילה מוקמת כאשר בראש יש לה דגלים של עקירת ההלכה, בראש יש לה דגלים של עקירת התורה, עקירת המצוות – אין לה לגיטימציה. אסור לתת לה לגיטימיות, כי אנחנו יודעים שנחתמו הסכמים קואליציוניים בין לבין – בין סיעות בתוך הקואליציה – כדי להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, נחתמו הסכמים כדי לפגוע במוסד של נישואין וקידושין, נחתמו הסכמים קואליציוניים כדי לפגוע בכשרות ונחתמו הסכמים קואליציוניים כדי לפגוע באותם מוסדות חינוך, שלא ילמדו ליבה. ואני מזכיר את אותם ארבעה נושאים מכיוון שהסוכנות היהודית, כשהיא באה לדרוש, כבאת כוח של העם היהודי בארץ ישראל, שייתנו לה את האפשרות להקים מדינה, האו"ם היה צריך להתייעץ עם כל מפלגה ציבורית פוליטית שהייתה פה בארץ. וכדי לומר שמקימים בית לאומי לכל יהודי, הסוכנות היהודית הייתה צריכה להגיע להסכם עם אגודת ישראל דאז על אותם ארבעה סעיפים שדיברתי עליהם עכשיו: על שבת, על כשרות, על נישואים וגירושין, ושכל אבא יוכל לשלוח את הילדים שלו ללמוד תורה. כאשר באה, אחרי 74 שנים, קבוצה של סיעות ומקימה קואליציה, מקימה ממשלה, ובראש הם מבקשים לקעקע את כל מה שהובטח במסמך הסטטוס קוו של דוד בן-גוריון, בעינינו זאת ממשלה לא לגיטימית, ולכן נפעל כדי להפיל אותה מהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – גם אינו נוכח. אנחנו סיימנו את רשימת הדוברים. השרה תמר, את רוצה לסכם? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אפשר להצביע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אפשר להצביע? כן. אנחנו מצביעים על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד התקנות – 23 נגד – 3 נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 23 חברי כנסת בעד, שלושה מתנגדים, אפס נמנעים. כן, מי עוד? רות? אנחנו נוסיף אותך בעד. 24 חברי כנסת בעד. אני קובע שתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש התקבלו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה של מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק ארגוני עזר רפואיים הפועלים בתחום רפואת חירום דחופה טרום-אשפוזית, התשפ"א–2012, שמספרה 1370. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2021. תציג – השרה תמר זנדברג. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשמו של חברי שר הבריאות ניצן הורוביץ, מטעם משרד הבריאות: חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מונחת בפני הכנסת הצעה לאישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2021, לפי סעיף 4 (ד)(2)(ג) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. בהתאם למנגנון הקבוע בחוק, ככל שבתוך שבועיים לא מתקבלת החלטה על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת או ועדה אחרת שתוסמך לכך, על מליאת הכנסת לדון בתקנות ולאשרן או לא לאשרן. ביום 31 במאי 2021, נוכח נתוני התחלואה בעולם והחשש מיבוא תחלואה לישראל מחו"ל, ובפרט של וריאנטים חדשים לנגיף הקורונה שעשויים להיות מסוכנים, אישרה הממשלה את תיקון 21 לתקנות התעופה. תיקון זה האריך את התוקף של תקנות אלו מ-4 ביוני 2021 ועד 14 ביוני 2021. כמו כן, בהתאם לביטול חובת שמירת מרחק של שני מטרים בכלל המקומות הפתוחים לציבור, ביטל תיקון 21 לתקנות התעופה את החובה לשמור על מרחק כאמור בשדה התעופה והגבלות שנבעו מחובה זו. כמו כן, התיקון ביטל את החובה של נוסע יוצא למלא הצהרת בריאות טרם היציאה מישראל, עדכן את חובת היידוע של מפעיל שדה התעופה והמפעיל האווירי בהתאם לדין הקיים וביטל כמה הגבלות נוספות על כלי טיס ושדות תעופה. התקנות העיקריות קובעות תנאים והגבלות להפעלת כלי טיס ושדות תעופה ולעניין השוהים בהם. הגבלות אלו נקבעו בהתאם לסמכות הממשלה לפי החוק ובסמוך לאחר חקיקת החוק. הגבלות אלה כוללות בין היתר איסור עלייה למטוס ללא הצגת בדיקה שלילית שבוצעה במהלך 72 שעות לפני כן והצהרת בריאות שמולאה 24 שעות לפני כן, כללים לטיפול בגילוי אדם עם תסמינים על המטוס והתנהלות במטוס ובשדה התעופה. עמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות היא כי ההגבלות המפורטות בתקנות שהוארכו נדרשות לצורך הגנה על בריאות הציבור מפני התפשטות של הנגיף, צמצום התחלואה ומניעת סיכון לציבור. הכנסת חובת בדיקה שלילית בטווח של 72 שעות טרם העלייה לטיסות לישראל הביאה לצמצום משמעותי ביותר באחוז החולים המגיעים מחו"ל לישראל. בכך מורידה בדיקה זו גם את הסיכון לחדירה לישראל של וריאנטים חדשים לנגיף שעלולים להיות מסוכנים. כעת מובא לאישורכם תיקון 21 לתקנות תעופה. אומנם מאז תיקון זה אושר בממשלה גם תיקון 22 לתקנות תעופה, שהאריך את תוקפן של תקנות תעופה פעם נוספת עד ליום 30 ביוני 2021. עם זאת, ללא אישור המליאה לתקנות אלה, תתבטל האחריות הפלילית לכל העבירות הנובעות מהתקנות בתקופה שמיום 5 ביוני 2021 ועד יום 14 ביוני 2021, יוחזר כל קנס ששולם בגין הפרתן ויתבטלו הליכי אכיפה שננקטו בשל עבירות כאמור. בהתאם לכך אבקש מכם לאשר תקנות אלה בהתאם להצעה המונחת בפניכם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה תמר זנדברג. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי נמצאת? אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהסכם הקואליציוני בין סיעת יש עתיד לסיעת ימינה הוסכם על שינוי בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לישראל, שתכליתו בחירת רב ראשי ציוני. זוהי מכבסת מילים והנדסת תודעה של מי שהקימו קואליציה עם תומכי טרור ומפלגות אנטי-ציוניות. כפי שכבר הוכח לפני שמונה שנים בבחירות הקודמות לרבנות הראשית, כאשר אנשי ימינה ויש עתיד מדברים על רבנים ראשיים ציונים, כוונתם היא לרבנים ששותפים לרצונם לפגוע במעמד הרבנות הראשית לישראל ובטשטוש זהותה היהודית של המדינה, רבנים שנמצאים בקצה הליברלי של קשת הרבנים בישראל ואשר רחוקים מליהנות מקונסנזוס רבני רחב. לא זו הרבנות הראשית שייסד מרן הרב קוק זצ"ל לפני 100 שנה, ולא אליה הוא נשא את עיניו ואת חזונו. מרן הרב קוק זצ"ל הקים את הרבנות הראשית במטרה שתשפיע את דבר ה' על כל האומה ותהיה הגוף הממלכתי שאחראי לכל חיי הקודש הלאומיים; רבנות שכל תלמידי החכמים בישראל רואים בה סמכות הלכתית ורוחנית. בוודאי שיש עוד הרבה מה לשפר ולרומם, אבל מה שמונח על השולחן כעת בכסות של מכבסת מילים יפות הוא פגיעה במעמדה של הרבנות הראשית והסגתה לאחור. מה שנדרש היום הוא דווקא תוספת חיזוק לרבנות הראשית לישראל, העמדת משאבים מתאימים כדי שתוכל להוציא לפועל כראוי את תפקידה, תיקון ליקויים, אם ישנם, כמו בכל מערכת ציבורית אחרת, והיערכות לבחירת רבנים ראשיים מתאימים וראויים – לא רבנים שייבחרו על פי צבע כיפתם או דעותיהם שמוצאות חן בעיני גורמים כאלה ואחרים, אלא תלמידי חכמים גדולים שגדלותם ניכרת ומקובלת על גדולי הדור; תלמידי חכמים שיראתם קודמת לחוכמתם; תלמידי חכמים בעלי אחריות על חיי הקודש של רשות הרבים הלאומית והזהות היהודית של מדינת ישראל. אני קורא לשר הדתות: הישמר מלגעת ברבנות הראשית, שאם לא כן, תיזכר לדיראון עולם. ובאנלוגיה לדבריו של השופט המנוח מישאל חשין: מי שירים יד על הרבנות הראשית שלנו, נגדע את ידו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אחד הדברים שהממשלה הזאת אמורה לעשות – וזו הסכנה הגדולה ביותר של הממשלה הזאת, שהפקידו את משרד האוצר ואת ועדת הכספים בידיה של מפלגה אחת. אם היו מפקידים אותה בידיה של מפלגה כמו – אני לא רוצה למנוע מאחרים להגיד את זה, אבל נניח כחול לבן, שאין לה אג'נדה נגד איזושהי אוכלוסייה בארץ הזאת; תארו לעצמכם שימינו את איתמר בן גביר שיטפל באוכלוסייה הערבית. לא יעלה על הדעת, נכון? מינו שר אוצר שאחרי שהוא גמר את המלחמה באוכלוסייה הערבית וראה שזה לא פופולרי, עבר לאוכלוסייה החרדית. הוא ויושב-ראש ועדת הכספים שלו אומרים מפורשות שהם שינו וישנו את סדר העדיפויות, כאילו כל אזרחי ישראל שמשלמים מיסים לממשלה הזאת – הוא ייקח את הכסף שלהם ויחלק לפי ראות עיניו. כולם מבינים את זה שלא יעז אף שר ואף ממשלה להכריז על אוכלוסייה מסוימת: אני אלך לקפח אותם, אני אלך להילחם בהם, אני אחנך אותם, אני אשנה אותם. זאת הבעיה המרכזית של הממשלה הזאת. כל הדברים של העברת קולות מימין לשמאל, כולם כבר דיברו, אני לא אחדש שום דבר בעניין הזה, אבל עצם העובדה שבמדינה שנקראת דמוקרטית קמה מפלגה ומכריזה מלחמה במסגרת מערכת הבחירות, על ממשלה בלי חרדים, ומאיימת לקחת את החרדים במריצות למזבלה, היא מקבלת את הקופה של כל אזרחי ישראל, ועוד אפשר להגיד לאזרחים: תשלמו מיסים כדי שאנחנו נוכל ללכת במדיניות של קיפוח באופן מוצהר? ממשלה כזאת היא בלתי לגיטימית בעליל לא רק במדינה דמוקרטית, אפילו במדינה לא דמוקרטית. אם יש מקרה כזה ששליט מכריז על אוכלוסייה מסוימת שהיא תהיה מודרת, אז יש לו מרד שם. אין דבר כזה בעולם היום שקבוצה, אוכלוסייה או עם לא יתמרדו נגד דיקטטור שיגיד שהוא הולך לקפח אותם, הולך להילחם בהם. כל הרעיון הדמוקרטי הוא – מדינת כל אזרחיה, קוראים לזה. מאיימים פה שבגלל רע"מ יגרמו לכך שתהיה פה מדינת כל אזרחיה. אני אומר שידייקו: מדינת כל אזרחיה מלבד החרדים, זאת אומרת, הם שוללים אוכלוסייה של מיליון נפש ועוד מיליון תומכים בציבור הזה ומכריזים עליה מלחמה. מה השורש של הבעיה הזאת? השורש הוא הכסף של הרפורמים מארצות הברית, ששיחדו את השופטים והשליטו את מערכת המשפט על מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבר פחדתי שתסיים נאום בלי הסתה. מזל שיצאת. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אותם ארגונים רפורמיים אנטישמיים, שאינם מייצגים את היהודים הרפורמים בארצות הברית – היהודים הרפורמים בארצות הברית לא יודעים בכלל מה נעשה בכסף שלהם, הם תורמים בתמימות בבית הכנסת ביום כיפור, מראים להם מגן דוד וכיפה. אבל הארגונים האלה, ש-25 שנה משתמשים במערכת המשפט – מגישים עתירות נגד היהדות החרדית ונגד הכשרות ונגד הרבנות ונגד כל דבר של היהדות – הם הצליחו להשתלט לא רק על בית המשפט, עכשיו הם הצליחו להשתלט גם על הממשלה. ולכן אני מזהיר את הממשלה הזאת: תדעו לכם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שארגוני הרפורמים האלה, העסקנים הרפורמים, שצוברים מיליונים ומשחדים את כולכם, תדעו לכם, הם יחריבו את הממשלה שלכם, הם יהרסו את העם, הם יכניסו את השנאה והפילוג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואל תדברו על איחוי וריפוי כל זמן שאתם נותנים להם את השליטה עליכם, שאני יודע שאתם לא רפורמים, ובית הכנסת שאתם לא הולכים אליו הוא דווקא בית הכנסת האורתודוקסי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת משה אבוטבול. שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הייתי מאוד שמח אם לא הייתה הידיעה הקשה, העצובה, המעציבה והמזעזעת שאחר הצוהריים שלחו אליי אזרחים שבמשכן האומנויות בעין חרוד הביאו מיצג של שרפת השם המפורש, בר מינן. כה מזעזע, וכולם שותקים. בוא נדמיין אם חלילה היה מאן דהוא מעז לשרוף את דגל המדינה או דגל הלהט"ב ששר החוץ הניף היום במשרדו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אף מילה על – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – או אם היו שורפים את ספר הקוראן או את הסידור של אחת מנשות הכותל – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> או את הסידורים של נשות הכותל. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – או את הסידור של אחת מנשות הכותל הרפורמיות. מייד הייתה קמה זעקה גדולה ומרה. וכאן – דממת אלחוט; לא מגנים, לא מוחים. לפחות תעשו את עצמכם מזועזעים. לפחות. שרת החינוך, האם נראה לך? זהו חינוך שטיפחו ההורים היקרים שלנו? שר התרבות, הזוהי התרבות הנאורה? האם לנער הזה התפללתי? מצופה ממערכות החינוך והתרבות להתנער, אבל מהר, מהזוועה הזאת. אני מעוניין להשלים את דבריי מנאומי הקודם על הרפורמים וסכנתם. שר התפוצות כבר הצהיר שתהיה פתיחות לכל הזרמים ביהדות, בר מינן. הרפורמים והקונסרבטיבים הם לא זרם ביהדות, הם עושים זרם ליהדות. גם אם יש להם כאן ליצן שמייצג אותם בכנסת, זה לא מכשיר אותם כזרם, חלילה. היהדות האמיתית היא רק זו המבוססת על השולחן ערוך ונושאי כליו. הגיור שלהם זה בדיחה עצובה וזיוף מהותי לכל מה שחז"ל העבירו לנו. כמשל מובן: הייתה קבוצת פושעים שחטאו למלך בחטאים שונים: האחד הצית את שדות המלך; השני שדד בנק של המלוכה; השלישי העלים חלק מהמיסים; הרביעי הלך וזייף את המטבעות של המלוכה שבהם חקוקה דמותו של המלך. המלך, ברחמיו, אחרי הפצרות רבות הסכים לסלוח ולהמתיק את דינם של כולם, חוץ מאותו פושע שזייף את דמותו של המלך. על זה אין סליחה וכפרה. הרפורמים ושאר הליצנים מזייפים את היהדות הצרופה, ועל זה אין סליחה וכפרה, כי בכסף ומטבעות מזויפים אין שימוש, ואין מה לעשות חוץ מלהוציא אותם מהמחזור ומחוץ לחוק. ועל מי שמתיימר להיות ראש ממשלה: מדבר שקר תרחק, או במדויק יותר: מדבר בנט תרחק. אתה מלמד את כולם כי כדי להתקדם בחיים צריך לדרוס ולרמוס את העבר, את ההבטחות, את הערכים ואת תחנוני הרבנים שלך ולבעוט בכול כדי להגיע לכס ראש הממשלה. רמאות מחזיקה זמן מועט. החלה הספירה לאחור. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל, יש לו בעיה ברגל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, הצעתי לו שנדחה את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, הממשלה, מעבר להסכמים, גם קיימה אתמול ישיבה, ובישיבת הממשלה בישרו לעם ישראל שהם – כידוע, לממשלה הזאת אין דבק מחבר, אז בשביל שיהיה דבק מחבר, נכה ביהדות ובחרדים ונביא גאולה לעולם. חיפשו היועצים הגאוניים ואמרו: במה נכה את החרדים? נעשה ועדת חקירה על מירון. אם נעשה ועדת חקירה ממלכתית על מירון וניתן לגב' אסתר חיות לבדוק, כנראה היא תמצא את חברי הכנסת שנתנו רישיונות לעשות אירוע במירון, כנראה תמצא את העסקנים החרדים שסידרו שבמירון יהיה אירוע, ואז נביא בשורה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה פוליטי – – – פוליטי? תתבייש לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נביא בשורה לציבור החרדי שאנחנו מעל לחברי הכנסת, אנחנו יכולים לטפל במירון. ועכשיו אני שואל – יש שם מישהו מרעיש מאחורי יבגני סובה, מאיזושהי תנועה, אני כבר לא זוכר, מהיהודים המשיחיים? לא, תנועה אחרת, רפורמית. יש פה עוד כאלה, יש כל מיני תנועות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נביא בשורה, ואללה. דפקנו את החרדים – אנחנו נעשה ועדת חקירה על מירון. אז אני לא יודע אם הם מודעים לזה שבמשרד האוצר לא ישבו חרדים הרבה מאוד שנים, לדעתי, מאז בית שני, ובמשרד המשפטים לא ישבו חרדים מאז בית שני. ולכן, ועדת חקירה יכולה אולי להתעלל בעצמה. אבל אם אכן כנים דבריכם ואתם דואגים – איפה דאגתם? למה ממשלת ישראל לא קיבלה החלטה לקחת אחריות על המקום? למה שר האוצר, שרץ לעשות ועדת חקירה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם דאגתם להקדשים. אתם דאגתם – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אותו שר אוצר שדואג לחרדים, לא הודיע: אני הולך לקבל את השיפוט של המקום? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, חבר הכנסת קריב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם דאגתם להקדשים, לכו – – – לאדם. איזו בושה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, הוא מהיהודים? מאיזו תנועה הוא? למה לא דאגתם? אתם הרי דואגים לנו, נכון? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הרבה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם הרי יותר טובים מאיתנו, נכון? אתם הרי יודעים מה דוח ביקורת המדינה אמר. אתם יודעים הרי מה יש בוועדות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי היה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז לצד אותם 6 מיליון שקל שיפרנסו את אותו היכל הצדק וחבריו וחבורתו ואנשי שלומו, לא יכולתם לדאוג לילידים החרדים המסכנים האלה, שיש להם נציגים שלא אכפת להם מהם, שלא מעניין אותם מהחרדים? הייתם עושים תרגיל יח"צ אמיתי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי היה שר – – – איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לוקחים את המקום הזה, לוקחים עליו אחריות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רוקד על הדם של – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לוקחים שם אחריות ועושים משהו. מה עשיתם? כשתמצאו אשמים, מה שלהב 443 או מח"ש לא ימצאו – מה עשיתם? תמצאו את שר האוצר ליצמן או את שר המשפטים הרב גפני או את שר המשטרה – אני לא זוכר מי מאיתנו – הרב פרוש, שדאגו שבמירון תהיה הפקרות, שהמקום יתנהל כמו עולם שלישי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר לענייני דתות. מי היה השר האחראי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה עשיתם? מה בישרתם לעם ישראל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – על הדם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר'ה, גם מאנשי יח"צ במגזר החרדי עוד לא התחלתם ללמוד. בהצלחה לכם. בקרוב באופוזיציה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – לרקוד על הדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. תודה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת קריב, אתה יותר מדי נכנס לדברי חברי הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש: הרב, הרב חבר הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – מוותר; חברת הכנסת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאזן גנאים – מוותר; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני בעד חקירה. כשקורה חס וחלילה אסון גדול צריך שתהיה חקירה – צריך לברר את הסיבות וצריך לדעת מה עושים כדי שזה לא יקרה שוב. אמרתי את זה. זה בכלל לא משנה מה שאמרתי, זה לא רלוונטי. יהיה מי שישב כאן ויצעק: צריך חקירה, אתם צריכים לדרוש את זה – אני אמרתי את זה מעל כל במה. אמרתי את זה בישיבה של סיעת יהדות התורה, אמרתי את זה ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות החרדית, בעיתונות החילונית – אמרתי את זה בכל מקום. לא רלוונטי – מה שאני אומר ומה שאני לא אומר לא רלוונטי. יהיה מי שיצעק: אתה, פינדרוס, הרב פינדרוס, אתה מואשם בזה שאתה מייד קפצת ואמרת "ועדת חקירה ממלכתית". אז יושב פה חבר כנסת וצועק. הוא לא יודע, הוא לא מבין על מה מדובר, אבל זה לא משנה – כולם יודעים שזאת עמדתך; כולם יודעים אצלנו שזאת עמדתך, ואצלנו שזאת עמדתי. אבל אני רוצה לשאול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלה. הדבר הראשון שהממשלה הזאת עשתה, באמת, אחרי שנתיים וחצי שאין תפקוד ואין כלום – הרי זו הייתה הטענה – הממשלה הייתה צריכה לשבת ובישיבה הראשונה להחליט החלטות כלכליות; הייתה צריכה להחליט מה עושים עם החל"ת, מה עושים עם העסקים הקטנים, מה עושים עם העסקים הבינוניים, מה עושים אחרי הקורונה עם כולם. היא מקבלת החלטה; יושב ראש ממשלה של השישה חברי כנסת ואומר שכשיש אסון צריך לחקור. איש שדואג, אל תסתכלו עליו ככה. אתם בטח מסתכלים עליו כאילו הוא לא דואג לדברים החשובים – אז הוא דואג. הינה, זה הדבר הראשון שהוא עושה. ואני, משום מה עלה בדעתי אותו זמן שלכולנו היה יום קשה מאוד, שהייתה הסערה בנחל צפית, והיו שם בנות ובן אחד, בנות מהמכללה, מכללת בני ציון בתל אביב, שנהרגו שם – נכנסו לתוך הוואדי, לתוך הנחל שם, ואז הייתה ההצעה להקים ועדת חקירה, מכיוון ששם היה צריך לקבל החלטות מה עושים בהמשך, מה עושים: נותנים לתלמידים להיכנס לוואדי כזה? לא נותנים להיכנס? וזה היה טובת ההורים, שהיו במשבר עצום – לא נהרג אחד או שניים – והיה צריך לעשות ועדת חקירה ממלכתית. מי התנגד? מי התנגד? בנט. נפתלי בנט התנגד. זה אותו אחד, הרב פינדרוס, שראית אותו עכשיו יושב מדושן עונג ואומר: אנחנו נעשה ועשינו ועדת חקירה במירון, כאילו הוא מעצבן אותנו. שיעשה, הרי הדבר הראשון שאני אשאל את ועדת החקירה הוא מה הם מתכוונים לעשות בל"ג בעומר הבא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה הם מתכוונים לעשות – אני מסיים – בל"ג בעומר הבא. הרי צריך לשפץ שם את המקום, צריך להתאים אותו לאנשים שמגיעים מהארץ ומכל העולם. אנחנו נשאל אותם מייד את השאלה הזאת. זה לא דבר שאנחנו נעשה בזמנים אחרים. ברגע שיתחילו לדון, אנחנו נשאל אותם; הרי אני יודע מה הבעיה. אני, בניגוד לכמה חברי כנסת ושרים כמו השר בנט הזה, ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ראש הממשלה של השישה, אני 15 שנים מעלה את זה כאן, במליאת הכנסת, בוועדותיה, בוועדה לביקורת המדינה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בוועדת חקירה פרלמנטרית. למה – אני מסיים. תגיד לנו, ראש הממשלה בנט, למה על מירון שמחת לעשות, בישיבה ראשונה, ועדת חקירה – בגלל שזה חרדים? ולמה בצפית התנגדת לעשות ועדת חקירה – בגלל ששם זה אנשי הציונות הדתית? כשזו טובתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני אומר את זה רק בשביל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שתדעו איפה אנחנו חיים, אבל האמת היא שגם שם היה צריך לעשות ועדת חקירה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – וגם כאן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הסבלנות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אמסלם, שלוש דקות. בלי רק – שלוש, מספיק לך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נסתדר עם שלוש. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אמסלם – – – << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> בוא נשמע, כן? כן אדוני השר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני אשמע אותך ואני אגיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, רבותיי, אני רוצה רק להתייחס – אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לשר המקשר מר אלקין. כפי שאמרתי לכם, מר אלקין, דרך אגב, לא מסתפק אף פעם בתיק אחד; אף פעם, גם כשהוא היה אצלנו בליכוד – גם כשהוא קיבל את איכות הסביבה, הוא ביקש גם את ירושלים. זה הגרידי – זה הבן אדם, אז תדעו רק עם מי יש לכם עסק בעניין הזה. עכשיו, מה הוסיף ואמר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היית גם, לא? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר, אמר, אמר – רק שנייה, לא להפריע לי. בא, הוסיף ואמר: אתה, ראש הממשלה, יכולת להקים מה שנקרא ממשלה ימנית אם היית זז, לבן אדם שבחרו אותו באופן אישי כמעט 1.2 מיליון איש, אז תבינו לאן בעצם אתם מכוונים. זה המהלך הכי אנטי-דמוקרטי. מדוע? יגיעו ימים שיגידו למר בנט: תקשיבו, ימינה, אתם רוצים להצטרף? נניח שהם יעברו את אחוז החסימה, בואו נניח, וימצאו איזה קהל חדש – אין בעיה, תזיזו את בנט ותבואו; תזיזו את לפיד ונביא אתכם. אתם מבינים את הצביעות? אתם מבינים, אתם, אנשי השמאל, כמה אתם אנשים אנטי-דמוקרטיים, אנשים שבעצם מה שמעניין אותם זה רק הכוח, האלימות והשקרים? הרי אם הציבור בחר בבן אדם – הוא המנהיג. בחרו בניצן הורוביץ – ניצן הורוביץ זה המנהיג, לא פריג'. אנחנו לעולם לא נבקש להחליף. למה להחליף? עוד מעט תחליפו גם את הציבור. עכשיו אני רוצה לבוא, אדוני היושב-ראש, עוד פעם, ולהגיד לך שאפו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דקה וחצי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה באמת – אתה ראש הממשלה בפועל. כפי שאמרתי, אתה קיבלת תקציב של 53 מיליארד שקל. עכשיו הם חושבים שזה כסף של מונופול, כאילו, אתה יודע, משחקים. אני רוצה להגיד לאזרחי מדינת ישראל שתקציב מדינת ישראל הוא 420 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כפול חמש שנים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא קיבל – היושב-ראש, מר עבאס, ראש הממשלה בפועל, קיבל 53 מיליארד. אני אגיד לכם, רבותיי, כדי לממש את זה צריך להוריד ממקומות אחרים. אז אני אספר לכם: יורידו מהביטחון של מדינת ישראל, ייצרו פחות כיפת ברזל, לא יוסיפו לחיילי צה"ל משכורות, לא ייתנו קצבת זקנה, לא יטפלו בפריפריה, לא יטפלו בדיור הציבורי, לא יטפלו בקצבת הנכות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי דיור ציבורי אתם עשיתם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יטפלו – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בחד-הוריות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למה? אני אגיד לכם למה: בנט ולפיד רצו להיות ראשי ממשלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הבינו שראש הממשלה בפועל זה מר עבאס. הוא צריך לקבל כסף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – דיור ציבורי – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לכן ה-53 מיליארד שקלים יבואו, דרך אגב – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועוד לא הספקתי להכניס, לא נכנסתי כאן לכל הרשימה, 53 מיליארד שקלים. עדיין חסר לי נושאים. אתם תבינו, עכשיו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כל אזרחי מדינת ישראל, איך הם מכרו את אזרחי מדינת ישראל ואת הפריפריה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה דיור ציבורי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. האמת, שלפני שבוע התגאיתם בליכוד שהעברתם את תוכנית 922. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היא חשובה, אבל היא לא 53 מיליארד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היא חשובה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התוכנית השנייה, התוכנית השנייה – קוראים לה תוכנית נתיבי איילון; 20 מיליארד שקלים לעשר שנים. מי שהכין אותה זה השרה מירי רגב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז לא צריך לבנות כבישים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התוכנית השלישית היא מיגור הפשיעה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – והאלימות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז ניקח 20 מיליארד מהקשישים והתחבורה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי שהחליט, מי שהחליט על התוכנית השלישית זה ממשלתו של מר בנימין נתניהו – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז ניקח 10 מיליארד מהביטחון – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ואני מאוד מודה לכם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – ומהדיור ומהזוגות הצעירים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ושלושת היישובים, שבעזרת השם הממשלה תחליט ותקים אותם בנגב – מי שהגיש את זה לשולחן הממשלה זה מר בנימין נתניהו. תודה לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לי שאלה, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לדובר הבא, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אני אתן לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היישובים בנגב שאתם רוצים להקים, אתם מתכוונים שהבדואים ישחררו את האדמות ויבואו או גם וגם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, היישוב הראשון קם בנגב בשנת 1979 על ידי ממשלת בגין, הליכוד. כל היישובים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אני בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל היישובים שהוקמו בנגב הוקמו על ידי ממשלות הימין והליכוד. אני מאוד מודה לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני בעד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אנחנו רוצים לסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד שיקימו את היישובים, אני רק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מאוד מודה לכם, אתם עשיתם עבודה טובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק שואל אם הם ישחררו את השטחים שהם בעצם – את כל הפחונים סביב באר שבע וסביב דימונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת משה קרעי. שלמה, סליחה, סליחה, שלמה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו ממשיכים. אמרנו שנחלק את זה לפרקים, יש לנו לתוך הלילה, אז התחלנו לדבר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על כמה שמיום ליום מתבררים ממדי האסון של הממשלה המסוכנת הזאת. התחלנו עם הנושא של ארץ ישראל, בעצם מכירת החיסול של ארץ ישראל על ידי הממשלה הזאת. דיברנו על אובדן הדרך והערכים מול איראן, התפשטות מכל הערכים והחליפה הביטחונית של מדינת ישראל, הנכסים האסטרטגיים שלנו, יכולת ההרתעה ויכולת ההפתעה. הכול נמכר תמורת ממשלה כזאת של שמאל קיצוני, ויאיר לפיד מודיע: אנחנו לא נפתיע, לא נרתיע; כשנרצה לעשות משהו – נודיע לכם. איך קראו לתליין מאיראן? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ראיסי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראיסי. נודיע לך, ראיסי, אל תדאג. תעשה מה שאתה רוצה, לפני שנבוא – נודיע. וההחלטה הראשונה שאמרנו – גירוש יהודים מבתיהם, היישוב היהודי אביתר. 50 משפחות הולכות להיות מגורשות מבתיהן, כאילו בכל רחבי מדינת ישראל כל הבתים הם בתים שנבנו בצורה חוקית, רק בתי היהודים באביתר זה הדבר היחיד שנשאר. ודבר נוסף שאנחנו רואים שקורה כאן מחר – כנס אנטי-ציוני, כנס שמשתמש בכנסת ישראל להביא לכאן את ארגוני החרם נגד מדינת ישראל, קורא לעצמו "בין כיבוש לאפרטהייד". האם חיילי צה"ל הם כובשים ואנחנו צריכים להילחם בהם כי הם כובשים, או שהם מבצעי אפרטהייד ולכן צריך להעמיד אותם לדין על פשעים נגד האנושות? זה הכנס שהממשלה הזאת מארחת מחר כאן בכנסת ישראל. והדבר שכולנו מדברים עליו לאחרונה זה הנושא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ידידי שלמה, בדקת מי אישר את הכנס הזה? תבדוק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אמרתי שהתשובה הראשונה שענו היא שזה לא היה ולא נברא. אחר כך אמרו: זה כנראה אושר בטעות. ועדיין, עדיין יש אפשרות לבטל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. תבדוק מי אישר את זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אם אושר בטעות, אז לא נבטל? צריך לבטל את זה. אדוני היושב-ראש, אתה לחצת על הכפתור, אבל זה לא עצר לי את השעון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כפתור שעוצר לך את המיקרופון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לארג'. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני אסיים בנושא האחרון שאנחנו מדברים עליו בימים האחרונים, הנושא של איחוד משפחות. הממשלה הזאת, ממשלת ההונאה המסוכנת הזאת, מנסה להוליך את אזרחי ישראל שולל באחיזת עיניים, מנסה לומר: רע"מ יושבים איתנו בממשלה, יושבים בקואליציה, אבל הם ילדים טובים. מנסור לא יעשה כלום, אנחנו נעשה דברים בניגוד לרצונו בתמיכה של האופוזיציה, אבל מנסור ייתן את ברכתו מהצד. אתם חושבים שאזרחי ישראל מאמינים לכם? אתם חושבים שאנחנו לא מבינים שביד אחת אתם מנסים כאילו להביא חוק שמגן על ביטחונה של מדינת ישראל, חוק מחורר, מלא בוועדות חריגים, שיכניס לכאן אלפי פלסטינים שיסכנו את ביטחונה של ישראל, אבל מהצד השני, כדי לרצות את האחים המוסלמים, כדי לרצות את רע"מ, אתם תמכרו חצי מדינה רק כדי שהממשלה הזאת תמשיך להתקיים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אנחנו לא נשתף פעולה עם החוכא ואטלולא הזאת. אנחנו נצביע נגד הצעד, נגד הוראת שעה כזאת, שרע"מ נותנת את ברכתה ואפילו שוקלת לתמוך בה. אם באמת ביטחונה של מדינת ישראל חשוב לכם, תצביעו בעד הצעת החוק שאנחנו הבאנו או תגישו הצעת חוק דומה. זו לא מלחמת קרדיט, אבל תראו שבאמת אכפת לכם מביטחונה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל, אדוני היושב-ראש, אתה יודע למה הם לא יראו את זה? כי לא חשוב להם ביטחונה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת שמחה רוטמן, שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני ראיתי שלמרות תחינתי המאוד-מפורשת לכבודו שיאשר לעושי דברו בימינה ובמפלגת תקווה חדשה לאשר לי פטור מחובת הנחה לחוק-יסוד: ההגירה, ראיתי שבקשותיי לא נענו בפרק הזמן שחלף, כמובן, ולכן אני מבקש להרחיב קצת את עילת בקשתי. אני מקריא מתוך מאמר שכתבו פרופ' גידי ספיר וד"ר אביעד בקשי בכל הנוגע לתכלית הדמוגרפית של דיני הגירה וחוק איחוד משפחות. מה שקרה זה שהכנסת חוקקה את חוק איחוד משפחות בגרסתו הראשונה, וכפי שכבודו יודע, בית המשפט כל פעם העביר את החוק על חודו של קול, והשופטים לא דנו בסוגיה הדמוגרפית בגלל שהכנסת לא טענה לסוגיה הדמוגרפית. הכנסת אמרה שהתכלית של החוק היא אך ורק ביטחונית ולא דמוגרפית. השופטת פרוקצ'יה לא ממש קנתה את האמירה הזאת, והיא כן דנה בתכלית הדמוגרפית ואמרה שצריך לפסול את החוק בגלל שהתכלית המוצהרת של החוק היא ביטחונית, אבל למעשה יש איזו תכלית מוסווית, שהיא דמוגרפית, וכאשר התכלית הדמוגרפית והתכלית הביטחונית לא מוצגות בצורה נאותה מול בית המשפט, זה משליך על התכלית הראויה, והיא בעצם אמרה שהתכלית הדמוגרפית היא לא ראויה. צריך להבין כי מי שמתח עליה ביקורת הוא השופט חשין, כבר בפסק הדין הראשון, והוא אמר: "הנושא הדמוגרפי לא נדון כלל על ידינו וממילא לא נדרשנו להכריע בו. מה הטעם אפוא מזכירים חבריי נושא זה בחוות דעתם? מה טעם מצאו חבריי להידרש לנושא על דרך של נוגע-לא-נוגע ולהעיב על דיונינו בעננה?" כביכול התכלית הדמוגרפית מעיבה על הדיון בעננה, כאילו למדינת ישראל אין זכות לדבר בצורה גלויה, על השולחן, על העובדה שאנחנו מדינה יהודית, על העובדה שאנחנו רוצים לשמר את הרוב הדמוגרפי שלנו, על העובדה שאיחוד המשפחות הוא מילה יפה – הוא שם קוד למימושה של זכות השיבה. והינה, אנחנו רואים שהממשלה הנוכחית, בהנהגתך, כמובן, כבוד היושב-ראש, משתפת פעולה עם הדבר הזה. היא מפחדת לומר בצורה ברורה – שרת הפנים, שר המשפטים, שניהם ממפלגות שעל פניו היו צריכות לחבק – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> שמחה, למה אתה מתרגש מהחוק הזה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כך אני נראה כשאני מתרגש? בוא, יאיר. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> יש הרי מיליוני פלסטינים. אתם רוצים לספח את כל יהודה ושומרון, 2.7 מיליון פלסטינים. מה אתה מתרגש ממה שמציעים בחוק הזה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יאיר, אני מנסה להבין, כך נראה לך שאני נראה כאשר אני מתרגש? כשאני אתרגש אתה תדע. כך אני מדבר כאשר אני רגוע, לא מתרגש. – – כאשר התכלית הדמוגרפית מוסתרת גם על ידי שרת הפנים אילת שקד ושר המשפטים גדעון סער, הם מתביישים לומר את זה. אני לא יודע למה הם מתביישים; אולי בגלל שאתה לא מרשה להם. אני מבקש שתרשה. אבל אני מציע – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה רוצה סיפוח. מה תעשה עם מיליוני הפלסטינים שתספח? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני נגד סיפוח, אני בעד החלת ריבונות. אבל התכלית הדמוגרפית היא חשובה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> יש הבדל בין החלת ריבונות לסיפוח? אין שום הבדל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, קצת קשה לי עם ההפרעות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך להשלים דקה וזהו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, אני אשמח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז חבר הכנסת יאיר גולן, תן לו להשלים את הטיעון הדמוגרפי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז הטיעון הדמוגרפי, שלצערי אנשים שאני חשבתי שהם שותפים לי בקריאה לעשות את זה – שרת המשפטים דאז אילת שקד, שהיום היא שרת הפנים, היא בעצם יזמה וגם התחייבה לקדם חוק-יסוד: הגירה, שידבר בצורה ברורה על התכלית הדמוגרפית, שיגיד בצורה ברורה שההגירה לישראל, הכניסה אליה, קבלת המעמד בישראל, קבלת אזרחות בישראל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – היא פונקציה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בשנייה שהקואליציה זנחה את העיקרון הזה, לא נותר לנו אלא להצטער. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אתה מוותר. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שלוש דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האמת, שלפי מה שאמרת קודם, יוצא שאתה סתם פראייר שנכנסת לקואליציה בלי להביא שום הישג אלא בשביל כיסא, בשביל ג'וב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה לא יפה להגיד את זה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בסדר, זה בהחלט מקובל בקואליציה הזאת, שכל הקמתה זה סידורי עבודה וג'ובים וכבוד ושררה, בניגוד למה שכל אחד מאמין, שהאינטרסים – הרי השמאל מכר את ערכיו, לשיטתו, ובנט מכר את ערכיו, לשיטתו, והעיקר שנאת הימין ונתניהו והציבור הדתי והחרדי וקצת שררה וכבוד ותקציבים. אתה אמרת הרגע שהכול היה כבר קודם ואת הכול עשתה ממשלת הליכוד – כך אמרת; שהתוכנית – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה אמרתי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – של נתיבי איילון – עשתה אותה שרת התחבורה מירי רגב ב-20 מיליארד, ואת התוכנית תשע משהו שתיים בהחלטת ממשלה העביר הליכוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעצם לא הבאת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואתה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שום הישג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> וכאשר היית – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעצם לא הבאת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> וכאשר היית שר התחבורה – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעצם לא הבאת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – עזרת לנו לפתור בעיה תחבורתית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ודאי, ודאי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעצם אתה לא הבאת שום הישג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> והתאמצת כל כך – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה, אתה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – להראות שאתה שר ממלכתי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אבל זה טוב, אבל זה טוב, אדוני היושב-ראש, שהציבור שלך ידע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התאמצת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, תכף אענה לזה. אבל טוב מאוד שהציבור שלך ידע שלא הבאת שום הישג, שאתה סתם מתחזק את בנט כראש ממשלה, אותו פשיסט, גזען, קיצוני. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> למה? למה? 60 מיליארד שקל – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איך קראתם לו עד אתמול? מלחמתי. אני יודע איזה תארים הטחתם בו כולכם עד אתמול, כשהוא הפך ליקיר, יקיר מחנה השמאל, כי הוא הפיל את השלטון – את הימין ואת נתניהו מהשלטון. אז מסתבר שאתה מתחזק את הממשלה שלו בלי להביא שום הישג, כי את כל ההישגים עשתה הממשלה הקודמת. ואגב, נכון, אני כשר תחבורה שירתי את אזרחי ישראל כולם ללא הבדל ותקצבתי פרויקטים בחברה הערבית. אני לא צריך אותך בשביל זה. אבל מה? לא הייתי תלוי בך ובמפלגתך, בהיותכם אנטי-ציוניים תומכי טרור, גם אם בעברית אתם מנסים טיפה להתנער. הרי אתה – האמת היא שזה לא פייר שאני מדבר כך, כי אתה יושב-ראש, אתה לא אמור להגיב, אבל אתה יכול להגיב, זה בסדר, כבר שינינו פה את הכללים, מנהלים כבר דיאלוג, אז זה בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אגיב לך, בצלאל. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אתה בעצמך בנאום, אדוני היושב-ראש, כשעמדת כאן על הדוכן בהשבעת הממשלה, בעברית, במתק שפתיים, דיברת על הצורך להפריד בחברה הבדואית בין הסכסוך הלאומי על הקרקע לסוגיות אזרחיות שאותן אפשר לפתור. הלוא הסוגיה הלאומית היא בלתי פתירה. בערבית בנאום דיברת על זה שאין דבר לאומי יותר מלהסדיר ולבסס את ההתיישבות של האומה המוסלמית הגדולה כאן בארץ ישראל. אז יש יהודים טיפשים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מסלף את הדברים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שלא מקשיבים לך בערבית ואוהבים להקשיב למתק השפתיים בעברית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מסלף. הוא מסלף את הדברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תגיד לנו בעברית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רק אגיד. תכף יהיה לך הרבה זמן להגיב – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תגיד לנו בעברית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אתה לא קצוב בזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא מסלף את הדברים, לצערי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל בוא, בוא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דקה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל בוא נסביר רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דקה, דקה. אז תגיד לנו מה אמרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא משווה בין נאום של תשע דקות לנאום של דקה אחת? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בואו נסביר רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תגיד לנו מה אמרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואתה שאלת אותי שאלה ועניתי לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בואו נסביר רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תסביר מה אמרת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוא, עזוב, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל תגיד בעברית מה אמרת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אני עוקב אחרי ראיונותיך בערבית, השקעתי המון כסף בלתרגם אותם, זה בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תרגמת, והכול מסולף. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל בוא, רק תן לי חצי דקה לדבר רגע על השקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בצלאל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תגיד לנו מה אמרת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כיוון שאני זכיתי להיות בין מקימי תנועת רגבים, בואו נדבר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בעברית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – רגע אחד על השקר של הקמת היישובים והסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הרי אין מחלוקת על זה שצריך להסדיר את היישובים שם, צריך לכנס את תושבי הפזורה לתוך יישובים. אתם יודעים שתמיד כל ארגוני השמאל, כשהיו באים ככה להציג את הדרישות שלהם, היו מביאים מפה של אזור הנגב, תוקעים 48 נעצים: אנחנו רוצים פה יישוב, פה יישוב, פה יישוב. כשאתה מסתכל על גבולות היישוב, מסתבר שכל יישוב שם הוא בגודל של באר שבע. בסוף הגבולות מתאחדים – שר הפנים לשעבר מן הסתם מכיר את הסוגיה הזאת היטב – משתלטים על כל המרחב של באר שבע-ערד-דימונה. וככל שאתה נותן להם – כאשר יענו אותו, להבדיל, כן ירבה וכן יפרוץ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל יישוב כזה – הרי אתם מדברים עכשיו על שלושה יישובים שכל אחד מהם, השטח שלו גדול יותר משטחה של באר שבע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ובכל זאת ממשלת הליכוד – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם אלופים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – העלתה את ההחלטה הזאת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא נכון. ממשלת הליכוד – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, חבר הכנסת סמוטריץ' – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לא העבירה את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – סיימת את הזמן שלך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא העבירה את זה, זאת עובדה. עמיר פרץ ידידי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההישג הגדול שלך – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ידידי עמיר פרץ – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – שהפלת את ממשלתו של נתניהו. כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ההישג הגדול שלי זה שאני אומר שלהישען עליכם זה לא לגיטימי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון, השר, חבר הכנסת אריה דרעי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זאת תאונת דרכים חד-פעמית שבעזרת השם לא תחזור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה רשום – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רק אומר דבר פשוט: ממשלת הליכוד – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – בספר ההישגים שלך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לא הביאה את זה. עמיר פרץ, שהיה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שר הכלכלה והאחראי לרשות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הביא את ההחלטה. שרי הליכוד – אז עוד אלקין – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – היה ימני – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – במסגרת הבוקר אחד ימני, בוקר אחד שמאלני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אלקין עוד היה אז ימני – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יודע שאני לא אוריד אותך מהדוכן, אז בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – והפיל את ההחלטה הזאת. אז אולי בכל זאת יש לך איזה הישג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לך הישג אדיר – סיימת את שלטונו של מר בנימין נתניהו. כל הכבוד לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו תגיד לנו – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו נחזור הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הכבוד לך. יישר כוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הכבוד לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לדובר הבא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – רק שנייה. אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, מיכל וולדיגר קודם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מיכל וולדיגר הייתה לפני בצלאל ודילגת עליה – עליי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> דילגת עליה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> דילגת עליי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. השם שלך לא רשום אצלי. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל הוא מופיע, הוא היה במסכים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא היה רשום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא רשום. מיכאל מלכיאלי. אני אאפשר לך, אבל בסיום. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני הייתי לפני משה ארבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש, ואז את, מיכל, בסדר? אני מצטער, השם שלך לא רשום ברשימה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש לך יושב-ראש נדיר, נדיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אצלי לא, בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תני – אתה מוותר לה? אני מוכן. מה קרה? זה לא עקרוני. יופי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיכל, בסוף – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> פתרנו את המחלוקת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אנחנו נשמח גם בסוף שתגיד לנו באמת מה אמרת בערבית, שנבין אחת ולתמיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אני מוכן לחזור על זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בלי תרגומים, דבר אלינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אין לי בעיה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נאמן למקור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שנקרא, תהיה נאמן למקור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בוודאי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, אתמול הייתי בניחום אבלים ברמלה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אצל משפחתו של דסטאו ביסט. דסטאו ביסט מת מפצעיו בשל פיגוע הדריסה המושתק שבוצע ברמלה על ידי שני צעירים ערבים. את פיגוע הדריסה ראו ושמעו עדים ברחובות; את הפיגוע הזה, פיגוע הדריסה, תיעדו מצלמות האבטחה של הקניון, שממש במרחק לא גדול ממנו בוצע האירוע. ומה עשתה המשטרה עם כל המידע? כלום. בני המשפחה מצאו את עצמם מנהלים חקירה עצמאית. הם הלכו ברחובות בחיפוש אחר מצלמות אפשריות בכיוון הבריחה של רוכבי אופניים, גבו עדויות מהסובבים וניסו וממשיכים לנסות לשדל את המשטרה לסייע בחקירה. כל זה קרה במהלך הפרעות – כן, ממש כך זה היה – בערים המעורבות, והמשטרה הוכיחה שהיא לא מסוגלת לטפל ולסייע לתושבים שנתקלים באלימות חוזרת ונשנית ברחובות ואף בבתים שלהם עצמם. גם במקרה זה, שוב, המשטרה נתפסת באוזלת יד מול פשע חמור, לאומי, שלא זוכה לכל טיפול או התייחסות. שיהיה ברור שאלמלא התעקשותה של המשפחה, לא הייתם שומעים על המקרה הזה דבר. בני המשפחה קמים מחר בבוקר מהשבעה בתחושה קשה. התחושה קשה שבעתיים: מעבר לאבדה הגדולה של היקר להם מכול, חשים בני המשפחה כי למדינה שבה הם חיים לא אכפת – לא אכפת מהעוול הגדול שאותו עם חווים; לא אכפת מאכיפת החוק ועשיית צדק. בני המשפחה חשים כי הדם של היקר להם הפקר הוא. אני קוראת לשר החדש, השר עמר בר לב, למשטרה, לעשות את תפקידה, לתפוס את המפגעים, להעמיד אותם לדין ולהכניסם מאחורי סורג ובריח. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה – כמובן, אחרון הדוברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, ככה רשום אצלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני אחרונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, נכון. לא, הוספתי. נכון. אוקיי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדברים שאמרתי קודם בדיון על הסעיף הקודם הזכרתי שבעיניי ממשלה שמוקמת כדי לקעקע, כדי לקחת חלקים מתורת ישראל ולפעול נגדם, היא לא לגיטימית. על אותו משקל שניסה לדבר השר אלקין, במידה כפולה ומכופלת בעיניי מי שפועל נגד התורה הוא לא לגיטימי. והזכרתי את אותו מסמך סטטוס קוו שמדבר על אותם סעיפים שבן-גוריון התחייב בשעתו לפני הקמת המדינה כדי שהוא יוכל לומר: הינה, אנחנו מקימים בית לאומי לכל יהודי, וגם היהודים החרדים יוכלו לחיות בבית הזה, ואז הוא התחייב על שבת, נישואים וגירושים, כשרות וליבה. הסעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו מזכיר לי את הנושא של השבת. ומדוע? מכיוון שהוא כולל בתוכו את השאלה של הפעלת שדות תעופה וטיסות. ונזכרתי שכאשר בן-גוריון – כאשר בגין נבחר להיות ראש ממשלה ואז פרץ המשבר של טיסות אל על בשבת, התחייב בגין – ואני חושב שזאת אפילו לא הייתה התחייבות בהסכם הקואליציוני, אבל הוא התחייב: בימיי לא יתרומם, לא ינחת, לא ימריא ולא ינחת מטוס של אל על, עם סמל החברה הלאומית של מדינת ישראל. לא יהיה דבר כזה. מקדמת דנא ידענו שהשבת היא ששמרה על עם ישראל. יותר מאשר ישראל שמרו על השבת, השבת שמרה על עם ישראל. וכאן, בממשלה הזאת שמוקמת, יש הסכמים שמדברים על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. אז אנחנו יודעים שיש רבים שמשתמשים בתחבורה פרטית, אבל להפעיל תחבורה ציבורית זה היה איזשהו אתוס, שלא עושים אותו. זה סמל שמדינת ישראל לא מפעילה תחבורה ציבורית בשבת. אני אומר את זה תמיד לחברים אצלי. גם בליכוד יש כאלה שהם נוסעים בשבת, אבל באג'נדה שלהם אין המושג הזה של להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. פה, הממשלה הזאת לא מתביישת, ובסעיפים קואליציוניים עם מפלגות שמקימות את אותה ממשלה יש דברים ברורים להרס השבת: להפעיל תחבורה ציבורית, להפעיל את המרכולים בשבת – אלה הם הרי דברים שמתריסים כלפי שמיא. זה חילול השם, שבמדינה שבשלטון של יהודים, יהודים ממרים את פי השם, ממרים את דבר ההלכה, ממרים את דברי התורה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרב פרוש, אורבך לא מסכים איתך. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מסכים איתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מסכים איתך. הוא חושב שזה בסדר. הוא ואלקין לא מסכימים איתך. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני חייב לומר את עמדתי. אני לא נמצא עם אורבך באותה מפלגה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם לא מסכימים איתך בנוגע לתחבורה ציבורית. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חושב שאורבך כנראה לא מסכים איתי גם בנושא ארץ ישראל – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כי אם הוא היה מסכים, אז הוא היה דואג לכך שהממשלה הזאת לא תוקם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן הם גם לא מסכימים איתך על תחבורה בשבת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני, גם בסעיף הזה – זכר לאותה התחייבות של בגין שאל על לא תטוס בשבת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו נגד חילולי שבת, ולכן אני אצביע נגד הסעיף הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אחרונת הדוברים. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לומר לכם שהיום הופתעתי מאוד לשמוע את מי שקוראים לו היום ראש הממשלה בפועל או ראש הממשלה החליפי, או נגיד, אולי, כדי שאנשים יבינו במי המדובר – כי יש פה הרבה מאוד ראשים, אז אני אגיד לכם – יושב-ראש יש עתיד יאיר לפיד, בישיבת הסיעה. אז אותו אחד, המולטי-טאלנט, שהוא גם ראש ממשלה חליפי, שהוא גם ראש הממשלה בפועל, שהוא גם יושב-ראש יש עתיד והוא גם שר החוץ, אומר במילים הללו: "ישבתי אתמול בישיבת הממשלה ואני רוצה להגיד לכם מה ראיתי: ראיתי שם אנשים שבאו לעבוד. לא באו לריב, לא באו להעליב, באו לעבוד. יש לנו הרבה עבודה. ההרס וההזנחה שמצאנו במשרדים הם בלתי נתפסים. אנחנו לא מתחילים לעבוד מאפס אלא מתחת לאפס". עכשיו תראו, כשאני נכנסתי לעולם הפוליטי אמר לי בן אדם מאוד חכם: תעשי שיעורי בית. אל תגיעי לוועדה, אל תגיעי לדיון במליאה, אל תגיעי להצעה לסדר-היום כשאת לא עושה שיעורי בית. למה? הסכנה היא לא רק שתביכי את עצמך, אלא תביכי את החברים שלך. אז אדוני יושב-ראש יש עתיד, שמתחבא שם מאחורי הספסלים עד להצבעה, כדאי לעשות שיעורי בית, כי בראש ובראשונה חוץ מזה שאתה מביך את עצמך, אתה מביך את החברים שלך. המשרדים שאתה מדבר עליהם, שהשאירו כאוס, עבודה רבה, אדמה חרוכה, אלה משרדים שהוחזקו – אני אגיד לך על ידי מי. שר החוץ, שהיום אתה נכנסת למשרד שלו ומצאת אדמה חרוכה, היה אשכנזי. להזכירך, אשכנזי היה בהנהגה המשולשת. אתם אוהבים הרבה ראשים, אז זה היה אחד מראשי הקוקפיט. הוא נבחר על ידי התופעה המוזרה של הקוקפיט המשולש להיות חלק מאותם אנשים, היה בכחול לבן המורחבת. אז הוא השאיר אדמה חרוכה, לפי הקריטריונים של יאיר לפיד. אבל נמשיך הלאה: המשרד לשוויון חברתי שקיבלו יש עתיד – המשרד לשוויון חברתי הוחזק על ידי חברת הכנסת השרה מירב כהן. אני יכולה להסכים שבחלק מהדברים באמת נעשו טעויות; שילמו על זה הרבה מאוד זקנים. יש הרבה מאוד הדבקות, חולי, נפטרים, שלא לדבר על בידודים מיותרים של המשפחות שלא יכולות לבקר את יקיריהן. אז הוא חושב שהשרה מירב כהן השאירה בלגן טוטלי. יכול להיות שהוא מתכוון למיכאל ביטון, שהחליף אותה תקופה קצרה במשרד לשוויון חברתי? מיכאל ידידי, אני חושבת שאתה עשית עבודה טובה, במעט הזמן שהיה לך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני אקשיב לך, אני אקשיב לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל חוץ מהמשרד לשוויון חברתי, אדוני, הם קיבלו, יש עתיד, את משרד העבודה והרווחה. להזכירכם, לא מישהו מהליכוד או מגוש הימין החזיק במשרד העבודה והרווחה, החזיקו החברים לקואליציה שלכם, ממפלגת העבודה. אז הוא חושב שהם השאירו אדמה חרוכה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עבודה ורווחה, דרך אגב – מה שנעשה בכל אותן פנימיות של חסרי עורף משפחתי, בושה וחרפה, עוולה אחת גדולה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני תכף מסיימת. המשרד האחרון – משרד הכלכלה, שקיבלו יש עתיד, הוחזק על ידי עמיר פרץ, שהיה שותף להם ולמפלגת העבודה באותו הסכם. המשרד הנוסף הוא משרד המודיעין, שהחבר'ה האלה של יש עתיד אמרו שהוא לא רלוונטי כי אי-אפשר לקלקל בו. אז אני רוצה לשאול אתכם שאלה: אמרת שנכשלת בליצור ממשלה קטנה, עם לא הרבה שרים, ובזה פטרת את עצמך. אני רוצה להגיד לך, לפי הקריטריונים שלך נכשלת באיוש המשרדים על ידי אותם אנשים שאתה חושב שהביאו את המשרדים למתחת לאפס. לגלות לכם משהו? אין מינוס מתחת לאפס, יש או מינוס או פלוס. שיעורי בית זה דבר חשוב, כדי שלא נביך את עצמנו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אחרון הדוברים – חבר הכנסת משה ארבל. שלוש דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ב-9 בנובמבר 2020 התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה על פיילוט של רשות הטבע והגנים להפרדה במעיינות, פיילוט בשני מעיינות מסוימים, כדי לאפשר רחצה נפרדת למי שחפצים בכך. חברתך חברת הכנסת לשעבר אימאן חטיב יאסין זעקה מנהמת ליבה וביקשה לאפשר למי שמעוניין רחצה נפרדת בהתאם לאמונתו וצביון הדת שלו – יהודי או מוסלמי – לאפשר לו את הדבר הזה. בסעיף 3(ד)(3) – אני מפנה את תשומת ליבה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: סעיף 3(ד)(3) לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים קובע שאין רואים הפליה לפי חוק זה בקיומן של מסגרות נפרדות לנשים או לגברים כאשר האי-הפרדה תמנע מחלק מהציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת בהתחשב באופיו של המוצר או השירות הציבורי. הוראות החוק הן ברורות. אין צורך בתיקון חקיקה בנושא הזה. זה חשוב. רוממות הליברליזם בגרונכם. ליברל אמיתי, השרה זנדברג, ליברל אמיתי צריך להיאבק על חופש הדת לא פחות מאשר הוא נאבק על החופש מדת. קידשתם את החופש מדת, להתנער מכל סממן יהודי במדינה הזאת, אבל חופש הדת הוא ערך ליברלי לא פחות. זכותם של אנשים שומרי מצוות – וליברל אמיתי חייב לקדש את זה – זכותם של אנשים שומרי מצוות לנהוג בצניעות. השימוש בפסק דין בראון מארצות הברית הוא שימוש נלוז, הוא לא רלוונטי. מה שמדובר בו שם זו הפרדה גזענית, זה לא הפרדה מטעמי גזע. כאן מדובר על אנשים שמרצונם החופשי מבקשים לשמור על צניעות, על אורחות חיים של קדושה. אני יודע שקשה לך מאוד לשמוע את זה, ולכן את מתעסקת בנייד, השרה זנדברג, אבל חשוב מאוד שתביני שערכי הליברליזם הם לא חד-סטריים, הם דו-סטריים. גם חופש הדת הוא ערך ליברלי מקודש. כדאי מאוד שתחשבי שוב על החלטתך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. אנחנו ניגשים להצבעה. בבקשה להתיישב במקומות, תודה. עוברים להצבעה. הצבעה מס' 4 בעד התקנות – 41 נגד – 1 נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 21), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 41, נגד – אחד. התקנות אושרו, כמובן. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נעבור לנושא הבא – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021. תציג את התקנות השרה ברביבאי – לא? מי? השרה תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מציגה בשם חברי ניצן הורוביץ מטעם משרד הבריאות. חבריי וחברותיי חברות וחברי הכנסת, מונחת בפני הכנסת הצעה לאישור הוראות תקנות סמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021, לפי סעיף 4(ד)(2)(ג) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. בהתאם למנגנון הקבוע בחוק, ככל שלא מתקבלת החלטה על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט בתוך שבועיים, על מליאת הכנסת לדון בתקנות ולאשרן או לא לאשרן. ב-31 במאי 2021, נוכח נתוני התחלואה בעולם והחשש מיבוא תחלואה לישראל מחו"ל, ובפרט של וריאנטים חדשים לנגיף הקורונה שעשויים להיות מסוכנים, אישרה הממשלה את תיקון מס' 4 לתקנות העיקריות. תיקון זה מאריך את תוקפן של תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א–2021, מיום 1 ביוני ליום 21 ביוני 2021. התקנות העיקריות כוללות חובה על אדם הנכנס לישראל דרך תחנת גבול שאינה שדה תעופה לבצע בדיקת קורונה 72 שעות לפני הכניסה לישראל, וכן חובה על אדם הנכנס לישראל בכל תחנת גבול – שדה תעופה ומעבר גבול יבשתי או ימי – לבצע בדיקת קורונה נוספת עם כניסתו לישראל. התקנות העיקריות קובעות גם עבירות על הפרת ההוראות האמורות. לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, בדיקה לפני הכניסה לישראל ובדיקה לאחר הנחיתה נדרשות לצורך הגנה על בריאות הציבור מפני התפשטות הנגיף, צמצום התחלואה ומניעת סיכון לציבור, ובפרט לצורך צמצום הסיכון לחדירה והתפשטות בישראל של וריאנט שעלול להיות מסוכן. חשוב להדגיש שכאשר מדובר בווריאנט יכולה להספיק חדירה של מקרה אחד לישראל על מנת ליצור התפרצות, התפשטות, ובהמשך – נזק בריאותי לאוכלוסיית ישראל. הכנסת חובת בדיקה שלילית בטווח של 72 שעות טרם העלייה לטיסות לישראל, שנכנסה לתוקף ב-14 בפברואר 2021, הביאה לצמצום משמעותי ביותר באחוז החולים המגיעים מחו"ל לישראל. עם זאת, גם כאשר קיימת מדיניות של בדיקות טרום כניסה לישראל לכל החוזרים, עדיין נמצאים חולים מאומתים בשדה, גם מבין המחלימים והמחוסנים, ולכן יש צורך גם בביצוע בדיקה בשדה. כל אחת מהבדיקות תורמת להפחתת הסיכון לכניסת תחלואה למדינה, בייחוד של וריאנטים חדשים לנגיף. ללא אישור המליאה לתקנות אלה, יתבטלו התקנות העיקריות וחובת ביצוע הבדיקות הקבועה בהן. כמו כן, תתבטל האחריות הפלילית לעבירות הנובעות מהתקנות הללו שבוצעו החל מיום 2 ביוני 2021, יוחזר כל קנס ששולם בגין הפרתן ויתבטלו הליכי אכיפה שננקטו בשל עבירות כאמור. בהתאם לכך, אבקש מכן ומכם לאשר תקנות אלה בהתאם להצעה המונחת בפניכם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, השרה זנדברג. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. הדוברת הראשונה, חברת הכנסת מלינובסקי – איננה נמצאת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הדוברת השנייה – חברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> מה הבעיה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אינה נוכחת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הדובר הבא, חבר הכנסת בוסו – מוותר. הדובר הבא, חבר הכנסת עודה – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבורות שלך במושגים ביהדות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טאהא – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שמעת מה היא אומרת? מה זה בית כנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שרה בישראל. פשוט לא להאמין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, די. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> לא להאמין – – – הגברים לא נותנים לנשים להיות ביום שישי – אתם רוצים את החוף בשבילכם, לא בשביל שיהיה גם וגם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בשם הפלורליזם אתם דורסים אנשים שלא חושבים כמוכם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מאיפה הבאת את זה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם. לכי תייצגי מחבלות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לסקי. בבקשה. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – לגברים ביום שישי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, כי לא נותנים לגברים – – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – הגברים החליטו מתי החוף שלהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת, תודה רבה לך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "איום" חדש מאיים על מעמד הנשים בישראל, על פי נציגות הפמיניזם הרדיקלי. רשות הטבע והגנים ביקשה לעשות תיקון קטנטן לעוול גדול, עתיק יומין, שבמסגרתו במשך עשרות שנים נמנע מציבור דתי וחרדי, נשים, גברים וילדים, ליהנות ממשאבי טבע של נחלים ומעיינות בשל הקפדתם על שמירת מצוות בכלל והלכות צניעות בפרט. מה שבסך הכול ביקשה רשות הטבע והגנים לעשות הוא פיילוט קטן, שבו במספר מצומצם של אתרי הרשות ובמספר קטן של ימים תתאפשר רחצה בהפרדה. אלא שהרעיון המבורך העיר מרבצן את נציגות הפמיניזם הרדיקלי, ובראשן המשנה לשעבר ליועמ"ש והשרה החדשה לאיכות הסביבה. בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה לפני כשבעה חודשים טענה המשנה ליועמ"ש בהיתממות כי לא ברור מה היקף הפניות שהגיעו בנושא ואם יש איזו מצוקה אמיתית. כלומר, היא לא מודעת לכך שיש במדינת ישראל למעלה ממיליון אזרחים, דתיים וחרדים, ששומרים על ההלכה היהודית ונמנעים מרחצה מעורבת. השרה לאיכות הסביבה הצהירה השבוע כי תתנגד לכל חקיקה שתאפשר הפרדה ברחצה במעיינות ובנחלים. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שתיהן, כמו נציגות אחרות של הפמיניזם הרדיקלי, מתיימרות לפעול בשם הנשים בישראל ולמענן, אך למעשה הן מדירות הנשים הפוגעניות ביותר בישראל. מתוך התנשאות ופטרנליזם, הן כופות את תפיסתן המתירנית על כלל הנשים בישראל – גם המוסלמיות, כמו שהעירו לי פה – כולל על אלה המעוניינות גם הן ליהנות ממשאבי הטבע הציבוריים תוך שמירה על כבודן, בלי לחשוף את גופן לעין כול. זהו המשך ישיר לגישה שמנעה מסטודנטיות דתיות באוניברסיטה העברית לרקוד מאחורי מחיצה, הגישה שביטלה מופעי תרבות, ואפילו אירוע סליחות לציבור חרדי ודתי, בגלל רצונם לשבת בהפרדה, ושבגללה אך לאחרונה זמרת ידועה נאלצה לבטל הופעה עקב רצונה לשיר בפני נשים בלבד בהתאם לאמונתה. אני קורא לאלו שמציגים עצמם כליברלים אך מתגלים שוב ושוב כפנאטים, שלא מסוגלים לסבול דעות שונות משלהם, להפסיק את ההתנשאות הזאת ולחדול מהניסיונות לכפות את אורח חייהם על העם היושב בציון. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כסיף – לא נוכח; חברת הכנסת מראענה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי שנפתלי בנט אמר לילדים שלו שהוא עומד להיות האיש הכי שנוא במדינה. אז קודם כול, נכון, לא השארת משהו שיישאר לאהוב בך, או מישהו. הדרך הפסולה, התרמית, הנוכלות שנקטת בדרכך לכס ראשות הממשלה, עוד יילמדו שנים רבות – כיצד אדם ללא מנדטים יכול להפר את הכללים הדמוקרטיים, שהרוב מושל וקובע, ומאפשר לרוב זניח ושולי כביכול למשול. אבל עוד דבר: אתה יכול גם להבהיר להם שזה לא יהיה הרבה זמן שישנאו אותך, היות שנעשה כל מאמץ שהמצב העגום הזה שבו שונאים אותך ייפסק. היום, אגב, באחת הערים בארץ הציבו את דמותך כפסל בצורה לא מחמיאה. אבל למרות הכול, מעט הכבוד שעוד נותנים לך מאוד מזכיר את הבדיחה היהודית שהיה אדם שהגיע לעיירה ושאל איפה נמצא ראש הקהל של העיירה. כולם התחילו לקלל את אותו אחד, ההוא, התחילו להמטיר עליו קללות. הולך, שואל מישהו אחר: מה עם ראש הקהל, איפה הוא גר? עוד קללות. וככה הוא עבר, עד שהגיע בסופו של דבר לאותו בית של ראש הקהל. ואז הוא שאל אותו: תגיד לי, אני עברתי פה, ועד שהגעתי אליך עברתי מסע של קללות מכל הכיוונים. שווה לך להישאר ראש הקהל? אז הוא אמר לו: מה, בשביל הקצת כבוד שעוד עושים לי – בשביל האאודי, בשביל הדברים האלה – לא שווה לי להישאר ראש הקהל? אז אני אומר שגם כדאי לפני שאתה מסביר לבנים שלך שאתה הולך להיות האיש הכי שנוא, תחשוב למה זה קורה. עדיין לא מאוחר לתקן את העוול הגדול שעשית לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת בן גביר – אינו נוכח; חבר הכנסת מרגי – מוותר; חבר הכנסת עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – מיקי, האמת, עושה לי כיף להגיד "אדוני היושב-ראש" ולראות אותך פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עזוב, אני לא מהקואליציה וגם לא הולך להיות שם בקונסטלציה הפוליטית הקיימת כל זמן שהליכוד לא שם, אבל לפחות, אתה יודע, ליהנות מיושב-ראש טוב, אז בהצלחה. א. קיבלתי תוך כדי הדיון כאן, ולא הייתי עולה שוב, אבל הדבר הזה הוא באמת מחריד: להעז לשים בעין חרוד מיצג שפוגע בדבר הכי יקר למין האנושי, הדבר הכי חשוב שיש בעולם, לפגוע – אני לא רוצה אפילו להגיד במה, כי לא אומרים – זה דבר שהוא מזעזע וצריך לזעזע כל יהודי. אבל אני חייב את עצתך, אדוני היושב-ראש, מה לעשות. אתם מביאים פה עכשיו תקנה לחייב ביצוע בדיקה בכניסה לישראל, ומי שלא יבצע את הבדיקה יקבל קנס של 3,500 שקל. וראיתי שהממשלה לא ערוכה לבדיקות האלה. אז מה אנחנו אמורים, כנבחרי ציבור, לעשות היום – להצביע בעד תקנה כזאת או נגד? כי אם אני מצביע בעד אני בעצם עושה חוכא ואטלולא מעצמי. מה יעשו אותם אנשים שהגיעו לשדה תעופה, והמומחה הגדול בעל הספרון לקורונה שדיבר על נתב"ג לא מצא פתרון יחד עם השרה מירי רגב – אה, היא לא השרה; מרב מיכאלי – לפתור את הבעיה הזאת? מה אתה מציע לי? אני מחכה לעצתך, ואומר לך בכנות: תיתן לי הצעה הוגנת, ואני אצביע על פי עצתך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, למרות שוויתרת, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני רוצה לומר שאני לאחרונה נדרש – אני וחבריי נדרשים להתבייש. תתביישו לכם. תתבייש לך. יושב חבר הכנסת פה, הנשיא ריבלין היה אומר על חברי כנסת – לא אתה, יבגני, אחד שיושב אחריך – היה אומר על זה: "האומר דבר בשם אומרו" – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא לא נמצא. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הפרוטוקול נמצא. "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". הנשיא ריבלין היה אומר: "חדשים מקרוב באו". קצת צניעות. יושב חבר כנסת – אין לו מה לומר; אוצר המילים שלו מסתכם ב"תתבייש לך", "תתביישו לכם", "תתבייש לך", "תתביישו לכם". אז פניו תכסה בושה. כנראה יש לו במה להתבייש. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הוא ישמע אותך דרך המצלמה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי שלא יודע, הוא גַּלעד, אולי, לא גִּלעד ולא מקרב. אז רבותיי, זה תפקידה של אופוזיציה, אמרתי זאת בישיבה של הוועדה המסדרת. אני לא אסתתר עם כל מיני תכסיסים, אני אומר לכם: כן, אנחנו נעשה פיליבסטר; כן, אנחנו לא נדבר לעניין; כן, כשאתם לא תתנהגו כמו שצריך נכה אתכם, איך אומרים, איך כתוב שם, בשוטים ונצלוף בכם, עד שתתייאשו ותבינו שדרככם לא תהיה קלה. ואני לא צריך להתבייש בכך שאני מנצל כל סעיף וכל פרט בתקנון. ואני אומר על עוד תופעה: קחו לכם בחשבון, זה שדרסתם את המושג "נוהג" בכנסת – אני אומר לכם ממרומי שנותיי בכנסת, כשחברי כנסת היו באים ואומרים לנו: כך היה נהוג, כך נהוג בכנסת, זה היה בחרדת קודש יותר מהתקנון. דרסתם כל נוהג. אז אנא, כפי שאמרתי: חכמים, היזהרו בדבריכם, כי הפנקס פתוח והיד רושמת, ועת התשלום תבוא והפירעון יהיה כואב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דבר למצלמה, אחרת הוא לא ישמע אותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, האמת, עכשיו עלה פה חבר הכנסת, ידידי, משה אבוטבול, ומחה על חילול שמו של הקדוש ברוך הוא, ששרף גרגורי אבו בעין חרוד, במרכז אומנויות, מרכז אומנותי נאור. כשאני מסתכל על זה אני אומר: עד כמה אפשר? זה מכם, זה בגללכם, בגלל ההסתה שלכם, בגלל ההסכמים שלכם. כל דבר שבקדושה עשיתם – זה מה שיש לכם בהסכמים הקואליציוניים: לא חלשים, לא מסכנים, לא קשישים – רק איך לפגוע ביהדות. יושבת פה השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג, ומעירים לה. היא כאילו לא שומעת. היא קמה ואומרת לרב גפני: מה אתם חושבים, שזה בית הכנסת? אולי היא הייתה בבית כנסת רפורמי, אולי שם היא ראתה שרחצו, ולא במעיין. אולי בית כנסת רפורמי – זה מה שהיא חונכה, זה מה שהיא יודעת מה זה. אולי זה המקסימום של הקודש שהיא יכולה להגיע אליו. היא לא יודעת משהו אחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבוד גדול. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא לא יודעת משהו אחר. אם לזה היא חונכה, זו הממשלה שקמה – אין לי הרבה ציפיות ממנה, אבל אני מצפה מכם, חברי הכנסת: תראו מה להראות לדור הבא, לילדים שלכם, לילדים שלכם, שיינקו קצת יהדות. שלא יינקו תורה, שלא יינקו דת – יהדות. שיהיו במדינה יהודית. אנחנו לא רוצים משהו אחר. אל תהיו חרדים, אל תהיו דתיים – תהיו יהודים, אל תזייפו את היהדות. יהדות יש רק אחת. זרמים יש רק בנהר. אין עוד יהדות. יהדות אחת; זרמים בנהר – תזכרו את זה. יש כותל אחד. מי שלא מתאים לו הכותל, כי זה משהו קטן, משהו עתיק – אז למה אתם באים לשם? נשות המריבה, למה באות לשם? נשות הסכסוך והמריבה – למה הן באות? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה יש ספרדים ואשכנזים? למה יש – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הרי הן לא מאמינות בדברים העתיקים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, תן לו לנאום. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין לכם את ה"ירושלים" והסידורים, מחקתם אותם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זהו, אתה גם לא יודע איפה ירושלים, זו הבעיה. אתה יודע רק איפה הכנסת, זה מה שאתה יודע בירושלים. אתה לא יודע מה זה תפילה בירושלים, אתה לא יודע מה זה כותל. אבל זה מה שהממשלה שמה לנגד עיניה – הממשלה שמה דבר אחד: לרמוס כל דבר שבקדושה, כל דבר שיש בו ניצוץ יהודי. אל תשכחו את אבותינו, שמסרו נפשם בכל הדורות, מסרו נפשם לא בשביל שיבואו לפה אנשים מזויפים ויגידו: אנחנו באנו לבנות פה את היהדות החדשה. אין יהדות חדשה – יש יהדות אחת. בשבילה נילחם. אנחנו נחרף נפשנו בשביל זה, בכל מחיר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שכחת ציונות. אם להילחם אז להילחם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת גולן, יאיר גולן – אינו נוכח; חברת הכנסת מואטי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאזן גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך אותך. מאז שאתה נבחרת להיות יושב-ראש הכנסת, אתה עושה את מלאכתך נאמנה, אבל אני כל הזמן נזכר איך ישב היושב-ראש הנוכחי, חבר כנסת לשעבר מיקי לוי, בטריבונה למעלה – היה מרעיד פה את כל האולם. אז אני רוצה לפחות – אולי בעתיד אני אהיה יושב-ראש הכנסת; אני לא מחפש את התפקיד הזה, אבל אתה פתאום מרגיע אותנו, משתיק אותנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מוציא אותנו, אלה ההנחיות שהוא קיבל. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מנצל שוב את ההזדמנות כדי לדבר על מה שהשר אלקין דיבר כאן, על כך – הייתכן שאנחנו מגדירים את הממשלה הזאת כלא לגיטימית? אני הסברתי בדרכי שמי שפועל נגד ההלכה, מי שפועל נגד התורה, הוא דווקא זה שהוא לא לגיטימי. כך אני מאמין – אני מאמין בתורת השם. להקים ממשלה, שהממשלה הזאת מתריסה כלפי שמיא, עוקרת חלקים מהתורה, מבקשת להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, מבקשת לפעול בנושאים של נישואים וגירושים שלא לפי ההלכה, בגיור שלא לפי ההלכה, לחייב לימודי ליבה, כאשר כל הדברים שאני מדבר עליהם הם בסטטוס קוו – בזכות הסטטוס קוו הזה בן-גוריון הגיע לאו"ם ואמר: הינה, אני מקים בית לאומי לכל יהודי. ואת זה אתם פשוט גוזלים מחלק גדול מהעם פה. אז אני מבקש עכשיו, כשאנחנו מדברים על חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל, להתעכב על הנושא של נישואים וגירושים. אחד הדברים שמאפיינים את עם ישראל זה ההתנהלות שלו – התנהלות בקדושה, בטהרה, בסדר הייחוד שלו, להתנהל לפי איך שבני האדם צריכים להתנהל, איך שהתורה מצווה. אתם כתבתם וחתמתם הסכמים קואליציוניים שאני מתבייש. אני כיהודי חרדי לא יכול לומר את המשפטים. מה שאתם מבקשים זה לעקור ולקעקע את הנושא של נישואים וגירושים לפי ההלכה. נישואים וגירושים זה חובת הבדיקה. אם אני רוצה לדעת: מה, אתה מתנהג כמו יהודי? אתה יהודי? אתה יהודי אף על פי שאתה גם לא שומר את התורה והמצוות, אבל איך אתה מתנהג – האם אתה מתנהג כמו יהודי? אחד היסודות ביהדות זה הנישואים והגירושים לפי ההלכה, ואתם, הממשלה הרעה הזאת, פשוט לוקחת את יסודות הדת, יסודות היהדות, ומבקשים לעקור, חלילה, מתורת ישראל, את הדברים האלה, לעקור מעם ישראל. מדינה שנשלטת על ידי יהודים. אתם כיהודים עושים את המעשים המחפירים האלה נגד התורה. זה מה שכואב לנו, לכן אנחנו נפעל לקצר את ימיכם הפוליטיים בממשלה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת מקלב – איננו. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> גפני, בסוף הם יתחרטו שהם הקימו את הממשלה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצטרף לדברים של הרב פרוש, ואני מסכים לכל הדברים האלה, כשרואים את ההסכם הקואליציוני, שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה. לא היה מעולם דבר כזה. להפך, אצל בן-גוריון היה סטטוס קוו, היו דברים שנשמרו, ואתה רואה את זה ובאמת הלב נחמץ – איך יכולים יהודים לכתוב דבר אחרי דבר אחרי דבר, לעקור כל זיק של – ואנחנו עוד נדבר על העניין הזה; לא יהיה לנו הרבה זמן, בגלל שהממשלה הזאת תיפול מהר, אבל עוד נדבר על זה. ואני רוצה לדבר על דבר אחד שאנחנו – אני לא מבין. אני נמצא פה עם חברי הכנסת החילונים והמסורתיים וכולם, ואני לא מבין את ההתנהלות הזאת. באה שרה, תמר זנדברג – לפני זה מרב מיכאלי, שאמרה שתהיה תחבורה ציבורית בשבת. אני בידידות איתה. מה זה תחבורה ציבורית בשבת? המשמעות של העניין היא שהמוסכים ייפתחו. אני לא מדבר על התורה, שזה ברור שאסור, אבל המוסכים ייפתחו, המזנונים ייפתחו – ייפתחו כל הדברים שנותנים שירות לתחבורה הציבורית. זאת אומרת, בסופו של דבר, מי שיעבוד זה אלה שצריכים את הפרנסה, אנשים שמצבם הכלכלי הוא בינוני ומטה, והעשירים ישבו רגל על רגל ולא יעבדו בשבת, יהיו להם עובדים שיעשו את זה. אבל נניח רגע לעניין הזה. אני רוצה לדבר על תמר זנדברג. חבל שהיא יצאה. לא הבנתי את הדבר הליברלי הזה. יש מעיינות בארץ ישראל, מעיינות שהקדוש ברוך הוא נתן – יש את הסחנה ויש עוד מקומות שאליהם באות נשים. הנכדה שלי רוצה ללכת לסחנה ולטבול שם ולרחוץ שם פעם בשבוע, והיא רוצה שתהיה הפרדה בין נשים לגברים, אחרת היא לא הולכת. אותו דבר, יש גם גברים שרוצים ללכת, אבל שלא יהיה עירוב של נשים וגברים יחד. אגב, זה גם אצל היהודים וגם אצל המוסלמים, אזרחים במדינת ישראל, לא יודע כמה אחוזים, אבל אלה אחוזים גבוהים, אחוזים מהציבור שרוצים ליהנות מהרחצה באותם מעיינות. באה השרה תמר זנדברג, שהיא אישה ליברלית, שדואגת לנושאים החברתיים. אני מכיר אותה כאן הרבה שנים. מה היא עונה כשהיא אומרת את זה לרשות הטבע והגנים: לא יהיה דבר כזה, אפילו לא כמה שעות, אפילו לא פעם בשבוע, אפילו לא זמן קצר, שתהיה הפרדה בין גברים לנשים, ונשים חרדיות או דתיות או מוסלמיות או סתם נשים וגברים שלא רוצים לרחוץ יחד – מה תמר זנדברג תסתכל להם בעיניים ותגיד להם? למה? למה? למה עשית לנו את זה? מה עשינו רע, בגלל שאנחנו לא חיים כמוך? בגלל שאורח החיים שלנו שונה? זה מה שאתם רוצים לעשות? מה אני עונה לנכדה שלי כשהיא אומרת לי: סבא, אתה חבר כנסת, אתה לא יכול לדאוג שבים המלח – שתהיה שם הפרדה בין גברים לנשים פעם בשבוע? גם את זה אתה לא יכול לעשות? תתביישי לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הרגת אותה, מספיק כבר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא. אמרתי לתמר זנדברג, לא לנכדה שלי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – תהיה הפרדה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה, כן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, בפרקים הקודמים, כשלא היית כאן, התחלתי לשטוח ולשקף בפני הציבור את הסכנות שבממשלת ההונאה הזאת, אבל אני רוצה לעשות אתנחתה קלה בעניין הזה ולנצל את ההזדמנות שאתה כאן להציג הצעת חוק חשובה, באמת חשובה, לטובת אזרחי מדינת ישראל, שגם אתה, אדוני, חתמת עליה לפני כמה שבועות, וחתמו עליה כ-30 חברי כנסת, מרוב סיעות הבית. הצעת החוק הזאת באה בעצם לעשות טיפול שורש לטובת החייבים בהוצאה לפועל. התברר לי שחייבים בהוצאה לפועל, נזקפים לחובתם מיליארד שקל בשנה שכר טרחת עורכי דין. מיליארד שקל. הסכומים האלה, שכר הטרחה, באמת סכומי עתק, נזקפים לפי טבלאות של לשכת עורכי הדין. ההוצאה לפועל עושה את כל העבודה, דואגת להביא בסופו של דבר, לעקל, לדאוג שהחייב ישלם, ומה שקורה שם, שבחובות באמת נמוכים – רוב החובות בהוצאה לפועל הם פחות מ-5,000 שקל, וכל הסכום של שכר טרחת עורכי דין גם נזקף בתוך חודש, בשנייה הראשונה, ולאחר 30 יום, ולא משנה מתי שילמת. כל מבוגר עשירי במדינת ישראל חייב בהוצאה לפועל. יש למעלה מ-600,000 איש חייבים בהוצאה לפועל, ורוב התיקים הם תיקים מוסדיים – תיקים של בנקים, חברות אשראי, סלולר, שזה בעצם מחשב שכותב למחשב שכותב לבנק ומכניס את הכסף לחשבון. ככה הכסף עובר בלחיצת כפתור מחייבים בהוצאה לפועל בסכומי עתק – מיליארד שקל בשנה. הצעת החוק למעשה מתקנת את הזיקה לכללי לשכת עורכי הדין וקובעת טבלה חדשה של סכומים שיזקפו לחייבים בהוצאה לפועל. כך למשל על חוב של 800 שקלים ישלמו בשלוש פעימות – לא בשתי פעימות תוך חודש, אלא שלוש פעימות שיתפרסו על פני שנה, 100 שקלים כפול שלוש, במקום סכומים של כ-1,000 שקלים; על חוב של 50,000 שקל יהיה 860 כפול שלוש, במקום קרוב ל-10,000 שקלים, וכן הלאה וכן הלאה. המטרה היא לא לתת תמריצים לעורכי הדין למהר ולרוץ להוצאה לפועל. אפשר בשיחת טלפון – לפעמים על חוב שנשכח במגירה, 20 שקלים, 50 שקלים, ממהרים לרוץ להוצאה לפועל, כי שכר הטרחה שם הוא מאוד שמן. המטרה של הצעת החוק – ואני מסכם – בסופו של דבר היא שהעשירים לא יוסיפו להתעשר בלי גבול על חשבון העניים המתרוששים עוד ועוד. וכמאמר הנביא ישעיה: "חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו". אני מעריך את זה, אדוני היושב-ראש, שהצטרפת, ואת כל חברי הכנסת שהצטרפו לזה. אני מקווה שנוכל בקרוב להגיש הצעות חוק פרטיות ולקדם את העניין הזה. הוא באמת חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, אני זוכר אותך בימים הטובים, לפני שבוע, יושב כאן למעלה, למטה, שש שנים, צורח כפי שאף פעם לא שמעתי – ואף פעם כמעט לא הוציאו אותו. סבלנו את זה בשקט, זה חלק מכללי המשחק. היום הוצאת אותנו בגלל שבא לך. אז תזכור, כפי שאמר חבר הכנסת מרגי: הכללים, החיים, משתנים; פעם אתה פה, פעם אתה שם. כשאתם תהיו חזרה פה, אל תתלוננו; גם אתה, אל תתלונן על כלום. אני רוצה לעשות לך איזה מבחן טריוויה קטן, אדוני היושב-ראש: "חבורה של נוכלים, אין לי מילה אחרת להגיד לכם"; "נראה אותך מוציא אותי", נראה אותך, "אתם אפסים"; "איזה חרפה אתם מביאים על הבית – – – אתם חרפה ובושה"; "גועל נפש"; "אל תיגעו בי" – זה למשמר הכנסת; "תתביישו לכם. איך תסתכלו על המשפחות" והילדים שלכם; "בושה וחרפה. אין לכם אלוהים" – דרך אגב, תרתי משמע. "אתה מוביל את זה, אבי ניסנקורן, בצורה הכי מגעילה – – – תתבייש לך, אני בז לכם". אני בטוח שהיושב-ראש לא יודע מי אמר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה פתאום? הוא יגיד את זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שכחת להגיד שזה היה בוועדה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא רק עושה הבחנה בין הוועדה לבין המליאה. הוא חושב ששם עם ישראל לא רואה אותו בטלוויזיה והוא מצולם. את זה אמר יושב-ראש הכנסת. מעניין, על מה הוא אמר את זה? על החוק הנורבגי. דרך אגב, כמה הכניסו בחוק הנורבגי? בואו, אני אגיד לכם: יש עתיד, כהרגלם בקודש, שדדו 17 שרים והכניסו עוד איזה חמישה או שישה בחוק הנורבגי; הליכוד – אולי אחד. מעולם לא הכנסנו. 30 עובדים זרים – היום הם 56 ח"כים. 30 ח"כים חדשים, כל ח"כ – 2 מיליון שקל. אדוני היושב-ראש, היה מעניין אותי לשמוע מה אתה אומר היום על ה"תתביישו לכם". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, אני לא רואה את הזמן. דרך אגב, לא הפעלת את הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, אבל הוא – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הפעלת את הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קח עוד דקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מהתחלה, מהתחלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מהתחלה, לא הפעלת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני, עוד דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אם לא הפעלת את הזמן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד דקה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין, אדוני היושב-ראש? ינאי המלך אמר לשלומציון המלכה: אל תפחדי לא מהפרושים ולא מהצדוקים אלא מהצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. זה בדיוק מה שאתם, ואתה בראשם, בגלל שאתה היית כאן כל יום צורח: תתביישו, תסתכלו – אתה והבוס שלך לא מתביישים. בחשכת לילה הקמתם ממשלה – 34 שרים. אתם עכשיו אחד על שניים, עוד מעט אחד על אחד. עוד מעט תביאו בכלל 50 ח"כים חדשים, בגלל שגם לאלה שהבאתם אין כוח להישאר כאן, אז תביאו עוד 30. תבין את החוצפה שלכם, את הצביעות שלכם, ובראשם אתה, אדוני היושב-ראש. אתה צרחת ועמדת כאן בהנחיות של הבוס שלך מר לפיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> גועל נפש, גועל נפש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת קריב, זה בסדר. אנחנו נותנים לו את זכות הדיבור. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, הבוקר, כשהגענו לכנסת, אנחנו חברי אופוזיציה, לעשות את העבודה שלנו, גילינו מה שגילינו בדיון הקודם של הוועדה המסדרת. אני באתי לכאן דווקא כי אתה יושב פה, אדוני היושב-ראש, כי אנחנו באמת זקוקים שאתה כיושב-ראש הכנסת, הבית של כולם, תגן על עמדת האופוזיציה. פעם אחר פעם סותמים לנו את הפיות. זה התחיל בהחלטה שלדעתי היא החלטה לא נכונה שאין יותר הצעת חוק של האופוזיציה, זה עבר לרצון לצמצום הצעות אי-אמון של האופוזיציה, והינה, הפלא ופלא, לאחרונה בוועדה המסדרת גם אין זכות להצעות לסדר-היום. אדוני היושב-ראש, אתה מתאר לעצמך שאנחנו כאנשי ציבור חוזרים הביתה, פוגשים את האנשים, פוגשים את המשפחות שלנו, ואנשים כל הזמן באים בטענות ואומרים: איך קמה כזאת ממשלה? באיזה מעשה של נוכלות בא ראש ממשלה וגנב קולות של אנשים והקים ממשלה הכי משונה שיכולה להיות כאן? ואנחנו כחברי אופוזיציה רוצים לבוא ולעשות את העבודה שלנו, פעם אחר פעם, וזה כל פעם בעוד משהו. אני חושב שאחד מהשתיים: או שיבוא הרוב של הכנסת – ודווקא אתה כחבר אופוזיציה תמיד עמדת, ובצדק, על הזכויות של האופוזיציה; אני חושב שאתה, שעשית את המעבר המהיר מאוד מחבר אופוזיציה לוחם ליושב-ראש הכנסת, צריך להבין יותר מכולם את המקום שאנחנו נמצאים בו, להבין יותר מכולם שלא יכול להיות שיסתמו לנו פיות כשאנחנו באים לדיון בוועדה, ובא היושב-ראש ואומר: לא, פה לא יהיו הצעות לסדר-היום. רגע, לא יהיו הצעות לסדר-היום, לא יהיה אי-אמון, לא הצעות חוק, אז למה אנחנו מקבלים משכורת? אני חושב שאתה, אדוני היושב-ראש, צריך לתת הנחיה ברורה לכל יושבי-ראש הוועדות של הכנסת: אין דבר כזה לסתום פיות של חברי הכנסת. אני רוצה לומר לך עוד משהו, וגם לגביו אני רוצה שתשים לב, כי אני באמת סומך על ההוגנות והיושרה שלך. נמצא פה חבר הכנסת האוזר – אני היום בוועדה המסדרת הצעתי לשנות את שמי למיכאל מלכיאלי האוזר. למה? כי אני והאוזר הפרענו ביחד, על כל מילה שלי – שתיים שלו, והפלא ופלא, אותי קראו לסדר פעם, פעמיים, ועוד שנייה עפתי החוצה, ואת האוזר לא קראו לסדר. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> מלכיאלי, אבל אמרתי לך שעם השם האוזר אולי לא ישבצו אולי בש"ס. ברשימת ש"ס לא ישבצו אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת האוזר, תן לו לנצל את זכותו לדבר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך מה הבעיה. לא אכפת לי לצאת החוצה, אבל מה? בשבוע שעבר באתי לפה, ואני אמרתי את מה שאני חושב על האיש שיושב פה, והוציאו אותי החוצה. אני אספר לך מה קרה: למוחרת הבן שלי, בן שמונה, ילד טוב, אומר לי: אבא, למה הוציאו אותך החוצה? מה תסביר לו? אמרתי: תראה, בכנסת לא נתנו כלים להתמודד, מה לענות לילד בן שמונה, למה הוציאו אותך החוצה. לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, אני באמת רוצה לסיים ולבקש ממך: אתה יושב-ראש הכנסת, ומחובתך, ואני סומך עליך שתעמוד על זכותנו. לא יכול להיות שמוציאים רק צד אחד החוצה כשהצד השני משתולל בדיוק כמונו; לא יכול להיות שסותמים את הפיות בחוקים; לא יכול להיות שאין לנו אי-אמון, כי אחרת נשאל את עצמנו בראשון בחודש על מה מקבלים משכורת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני אנצל את זכותי ואני רק אגיד: 1. היה היום פעמיים אי-אמון; 2. החל מהכנסת החמש-עשרה, שהייתה ב-1999 – אני מניח שאתה יודע מי היה בשלטון, איזה ראש ממשלה, חבר כנסת – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, שנייה, מחילה. הכנסת החמש-עשרה, הכנסת השש-עשרה, הכנסת השבע-עשרה, השמונה-עשרה, התשע-עשרה, העשרים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תמיד בהסכמה. תמיד בהסכמה. יושב-ראש הכנסת, תמיד זה היה בהסכמה, לא בבריונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, אבל חבר הכנסת ארבל – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שיירשם בפרוטוקול: תמיד בהסכמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל. הבנתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שבפרוטוקול יהיה רשום שזה תמיד היה בהסכמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עשית מעשה בריונות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, הבנתי, אבל קצת נימוס. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה תגיד על נימוס? צעקת פה בלי בושה – – – חוצפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כשאני יושב פה, קצת נימוס. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – מדבר פה, באמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מדבר. לא הפרעתי אף פעם ליושב-ראש. אתה רוצה? אתה רוצה? בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מכבד את חבריך. אז מה אם אנחנו אופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, אתה לא מכבד את זה, עזוב. בזה הסתיים מה שאמרתי, כי חבר הכנסת ארבל לא רוצה לשמוע את מה שאני אומר. אני מזמין אותך לכוס קפה אליי על חשבוני. תודה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> על חשבון ציונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מקובל, אין בעיה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> חוץ מזה, אני רק רוצה לומר מילה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אתם אמרתם שאתם עושים שינוי, לא אמרתם שתעשו בדיוק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא שמעתי, חברת הכנסת ברק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כשאני נאמתי סיפרת לי: בכנסת הזאת ובכנסת הזאת ובכנסת הזאת. הדבר היחיד ששכחת להגיד – שאתם אמרתם שלא תעשו את זה, לא תעשו את זה אף פעם, שבאתם לשנות. כל האירוע הוא שינוי, ריפוי, איחוי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את לוקחת את זה למקום שהוא לא נכון, אבל עזבי, זה לא לדוכן. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה למחות כאן על כבודה של הכנסת, ולמעשה מאוד יפתיע אותי, אבל אני רוצה למחות כאן גם על כבודו של בית המשפט העליון, שהכנסת מסרה לו עמדה שלפחות ככל הידוע לי היא עמדה שקרית. בתגובה שהוגשה על עתירתו של חבר הכנסת משה ארבל – אני לא יודע אם לברך אותו או לגנות אותו על כך שכחבר כנסת הוא פנה לבג"ץ, אבל אני חושב שבוודאי כוונותיו טובות, ואני כועס מאוד עליך, אדוני היושב-ראש, שגרמת לו לעשות זאת, בגלל שהפנייה לבג"ץ לניהול ענייני הכנסת היא דבר לא ראוי ככלל. אבל אני עומד המום אל מול העובדה שבתגובה שהוגשה על ידי הכנסת כתוב שאתה החלטת שלא לקבל החלטה רוחבית לעצור את הצעות החוק למשך חודש, למשך 30 יום, בעוד שאתה עצמך אמרת כאן מעל הדוכן שכן החלטת לעצור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תבדוק את הסטנוגרמה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הסטנוגרמה מול עיניי, ואם אתה רוצה, אני גם אקריא לך אותה. אני אבדוק, ולא רק צריך לבדוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תבדוק, אני מציע שתבדוק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אגיד כאן שאתה אמרת במפורש: תודה רבה לך, תודה רבה לך, אני אקח את זכות הדיבור – זה היה ציטוט שלך, אדוני היושב-ראש – ורק אבוא ואגיד שאין שום כוונה להגביל, אלא להתחיל חודש אחרי. כלומר אתה קיבלת החלטה שבחודש הקרוב לא יהיו הצעות חוק פרטיות – זו המשמעות של "להתחיל חודש אחרי" – ולבית המשפט הכנסת מסרה עמדה שאתה לא החלטת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יודע שבית המשפט ינזוף בנו אם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז מאחר שאני יודע שכחלק – אתה בסך הכול הולך בדרכיו של ראש הממשלה, שגם הוא יכול להגיד כן ולא ולשקר והכול בסדר, אבל אני חושב שכאשר פונים ומביאים עמדה לבית המשפט העליון, מן הראוי שהיא תהיה מבוססת על האמת. אז או שאתה לא אמרת אמת מעל הדוכן או שנמסרה תגובה שאיננה אמת לבית המשפט העליון. כך או כך, עצם ההגבלה לגופה היא חמורה מאוד, בטח ובטח כאשר זה נעשה בדרכי כפייה, בטח ובטח כאשר זה נעשה ללא הסכמה. אני חושב – אני קורא דווקא לך, כמי שבמשך שנים רבות היה פרלמנטר ולא ממש אהב את ההגבלות שמוטלות עליו, לא מצד יושב-ראש ולא מצד יושבי-ראש ועדה, לכבד את הכנסת ולדאוג, כחלק מהתפקיד שלך כיושב-ראש הכנסת, א. שהתשובות שמוגשות לבית המשפט יהיו אמת. לציבור כבר מותר לשקר, אבל לפחות לבית משפט כדאי בכל זאת להגיד אמת; ב. גם לנו כדאי לשמוע אמת. אם אמרת מעל הדוכן שאתה מגביל לחודש, אל תגיד לבית המשפט במרמה שאתה לא מגביל לחודש אלא שעוד לא קיבלת החלטה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אלה באמת האשמות מאוד חמורות, חבר הכנסת רוטמן. אני מניח שאם זה כמו שאתה אומר, בית המשפט ימצא מקום לנזוף ביושב-ראש הכנסת. מכיוון שהעובדות הן לא כמו שאמרת, אז אני מניח שלא. חבר הכנסת אלחרומי – מוותר; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת בן צור – אינו נוכח. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ממשל ביידן בארצות הברית, עם בחירתו, סימן לעצמו כמטרה למחוק כמה שיותר מהישגיו – כך לשיטתנו – של ממשל טראמפ שקדם לו. בין יתר הצעדים שהממשל התחייב להם לפני הבחירות – ביידן התחייב לפני הבחירות ומבקש לקדם אותם כעת – פתיחה המחודשת של הקונסוליה האמריקאית לענייני פלסטינים בירושלים, בירת ישראל. כזכור, הנשיא טראמפ הכיר בירושלים המאוחדת, על שני חלקיה, כבירתה היחידה והמאוחדת של מדינת ישראל; העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים – כולנו בירכנו על זה כאן פה אחד, כמעט כולנו, קואליציה, אופוזיציה, לפחות החלקים הציוניים בה – וסגר את אותה קונסוליה שלמעשה שידרה שיש גם לערבים ביהודה ושומרון מעמד בירושלים. ממשל ביידן מבקש לפתוח מחדש את הקונסוליה בירושלים, אלא שעל רקע ההכרה האמריקאית בירושלים כולה כבירת ישראל, על פי המשפט הבין-לאומי ועל פי החקיקה בארצות הברית, הממשל איננו יכול לבצע את הצעד הזה, אדוני היושב-ראש, ללא הסכמה של ממשלת ישראל. למיטב ידיעתי, ממש בימים האלה הנושא נדון. אני רוצה לומר בצורה חד-משמעית: אישור של ממשלת ישראל לפתיחת שגרירות אמריקאית לענייני הפלסטינים בירושלים היא חלוקת ירושלים. אם חס וחלילה הממשלה הזאת, שמתהדרת בנוצות של עשר מעלות ימינה מהממשלה הקודמת לה, תשלב ידיים ותשתף פעולה עם מחיקת אחד ההישגים החשובים ביותר שהתרחשו למדינת ישראל בתקופת ממשל ביידן, שזו אותה ההכרה בירושלים, תאשר את פתיחת הקונסוליה ואת חלוקת ירושלים דה פקטו, זה יהיה מעשה חמור עם השלכות ארוכות טווח. אסור בשום פנים ואופן להחזיר את חלוקת ירושלים אל השיח; אסור בשום פנים ואופן לטעת מחדש אשליית שווא אצל הפלסטינים שאי פעם תקום להם מדינה, ובוודאי שלא בירתה בירושלים. התקוות והאשליות הללו שמתנפצות אחר כך אל סלעי המציאות גובות מאיתנו מחיר דמים כבד. מה שמניע את הטרור הערבי איננו הייאוש – אמרתי כאן כבר הרבה פעמים מעל הדוכן שזה אחד השקרים הגדולים שהשמאל מפיץ; מה שמניע את גלגלי הטרור זו התקווה והתנפצותה אל סלעי המציאות הבאמת-בלתי-אפשריים. אני קורא לכוחות האחראיים שיש בממשלה הזאת – אני כבר לא יודע לדבר במונחי ימין–שמאל, כי אין שם באמת ימין, אבל לכוחות האחראיים בתוך הממשלה הזאת: תעמדו על הרגליים האחוריות, תמנעו את האישור של ממשלת ישראל. אם חלילה הדבר הזה יקרה, זו תהיה אות קלון קשה וחמורה מאוד לממשלה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השרות, חבריי חברי הכנסת, כבוד סגן השר לביטחון הפנים סגלוביץ', אני לא אדבר עכשיו על סוגיית עצירת החקיקה, למרות שזה היה מתבקש. הנושא תלוי ועומד בבית המשפט, ואני לצערי הרב הגעתי לסיטואציה שאני משליך את יהבי בבג"ץ במקרה הזה. אבל ממש לפני דקות ספורות העיתונאי עמרי מניב מפרסם שהמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך יעץ בשורה של הזדמנויות לתנועת הדגלים השחורים סביב המחאה בבלפור נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו. הייעוץ שלו עסק בהתמודדות עם מדיניות המשטרה וההתנהלות בשטח. רוני אלשיך סיפק מידע ועצות טלפוניות וגם חיבר את נציגי הדגלים לאישים נוספים שיוכלו לסייע להם. הייעוץ כולו נעשה בהתנדבות מלאה, ואלשיך לא השתתף בהפגנות או בישיבות התנועה. השיחות התקיימו עם שני בכירים בתנועה. גורמים בסביבתו אומרים שהוא סייע למכרים ותיקים שלו כפי שסייע לכל מכר שפנה אליו. בין היתר, גם במבצע שומר חומות – גם אז פנו אליו סביב המהומות בלוד. אם יש משהו ומישהו שמרסק – וגם אתה, אדוני, כניצב לשעבר במשטרה – שמרסק את אמון הציבור במשטרה, אלה התופעות הללו; תופעות רעות, חמורות, שאין לשער עד כמה – הארגון גם ככה נמצא במצב כל כך קשה – עד כמה הן מרסקות את אמון הציבור. מה יחשוב אותו חרדי שישב – ואנחנו ישבנו בדיוני ועדת הפנים בכנסת הקודמת – וחטף אלימות, וחטף מכות, וחטף אלות, וישב וראה אפליה בצורת האכיפה, באופי האכיפה אל מול הפגנות הדגלים השחורים? היה להם גב, היה להם מפכ"ל בדימוס שייעץ להם איך לעשות את זה נכון; היה להם מפכ"ל שנתן להם עצות חינם איך לעבוד מול המשטרה. זו תופעה קשה וחמורה. לא פחות מכך, הגדיל לעשות המפכ"ל הנוכחי וקיבל החלטה להנחות את השוטרים להקל על השימוש באלות. שימוש באלות יכול עכשיו להיות חופשי, והשר לבט"פ מודיע שעדיף אלה על 9 מ"מ. איזו מין משוואה זו? מי הראשונים להיפגע? האוכלוסיות המוחלשות. יש שאילתה שעדיין פתוחה ועומדת אל מול שר הבט"פ, על בואש שיורה לקומה השלישית בבר אילן לתוך בית – על מה ולמה? כי זה בית של חרדים. האוכלוסיות המוחלשות הן הראשונות להיפגע. יש לנו מדינה אחת, יש לנו משטרה אחת, ואני יודע כמה היא יקרה לליבך. אל תיתן לתופעות האלה לקרות במשמרת שלך. יש לך אחריות גדולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת יואב קיש, ולאחר מכן אנחנו ניגש להצבעה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. האמת, הפתיע אותי חבר הכנסת ארבל. אני מבטיחה לבדוק, כי אם כן, מה שהוא בעצם אמר זה להפקיר או לחשוף את השוטרים להתנהגויות מסוימות, אולי אפילו מסכנות חיים, על ידי כך שהשוטרים יהיו במבוכה ולא ידעו איך להגיב. אדוני, כמי שהיה המפקד בפועל של מחוז ירושלים, אני מבקשת ממך, תברר גם אתה, גם בשביל האחריות כלפי הדור הבא של אותם שוטרים, שנשארים לפעמים חסרי אונים, מוכים ולא יכולים להגיב. מישהו ייעץ להם מתוך המשטרה או מתוך מי שמכיר את עבודתם, וזה גרוע מאוד. אבל אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאני די בשוק מהחברים שלי לאופוזיציה. למה? אחד אחרי השני עולים ואומרים: זו לא ממשלת שינוי; מה בין ההגדרה לממשלת שינוי לממשלה שאנחנו רואים? אני לחלוטין לא מסכימה איתם, כי תראה איזה שינוי מהותי הם עשו. חבר הכנסת סמוטריץ', אתה לא יכול להגיד – סמוֹטריץ' – אתה לא יכול לומר כלום על טיפולי המרה, אבל במחנה השמאל, שמאוד לא אוהבים את טיפולי ההמרה – ואני רוצה לומר שבחלק מהמקרים בצדק גדול מאוד – הם בעצמם הופכים למטפלים בשיטת טיפולי המרה. עובדות – תראה מה הם עשו לבנט: הם המירו את דתו, את מחשבתו, את אמונתו, והיום לא רק שהוא הפר את כל ההבטחות – הוא מקיים הלכה למעשה את כל מה שהוא הזהיר מפניו. תראה את השינוי שעברה אילת שקד; תראה את השינוי שניר אורבך עבר; תראה את השינוי שעבר הפמיניזם של השמאל, שינוי שאני אשתמש במילותיו של הני זובידה, ד"ר הני זובידה, שאף אחד לא יכול להחשיב אותו לימין קיצוני, שקרא להן: הפמיניזם הלבן המדלג. אותה חברת כנסת, יושבת-ראש סיעה די מכובדת בכנסת, מדברת כל היום על שוויון, שוויון, שוויון. כשזה מגיע הלכה למעשה – ראינו את זה גם כששלי יחימוביץ' התמודדה על תפקיד הנהגת מפלגת העבודה. מי יצאה נגדה? הפמיניסטית הגדולה מרב מיכאלי. אז תגיד: זה בתוך הסיעה. אבל מה קרה שהיא הלכה להתמודד בהסתדרות? גם אז כל החברות שלה לסיעה היו נגדה. ואז הן אמרו: זכות הבחירה; פמיניזם אמיתי זה גם לדעת לבחור בין נשים. אז כשהני זובידה העלה את הפמיניזם הלבן המדלג של מרב מיכאלי, הוא הראה איך התפקידים שאמורים לאייש הועברו לגברים בחבורה תוך דילוג על מקומן הטבעי של הנשים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות. נמצאת איתנו פה עכשיו גם חברת הכנסת ממרצ, שגם נשאה דגל – כמו דגלים אחרים, אבל את זה אני אעשה בנאומים אחרים – של פמיניזם. הרי אמרנו: לאישה יש זכות לבחור מה היא רוצה, אבל פה היא תדיר אותן מאוצרות הטבע, מהמעיינות, מהחופים. למה? כי הן בחרו להיות דתיות. אז אני רוצה לומר לכם משהו: אני מכירה הרבה נשים שהן לא בדיוק דתיות, הן מסורתיות; אני בעצמי לא רוצה להסתובב עם בגדי ים בפרהסיה. אני רוצה לומר לכם שיש לי חברות שהולכות למכון כושר – לא בגלל שהן דתיות – דווקא בשעות של נשים, וכשהן הולכות לטיולים ולרחוץ בבריכה, כי הן לא רוצות שמבטים של גברים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יפקירו ויסתכלו על הגוף שלהן בצורה מסוימת. את אותן נשים מבקשות עכשיו הפמיניסטיות הלבנות המדלגות להדיר מהמקום שהקדוש ברוך הוא נתן לכולנו, מהטבע שלנו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זו שמורת הטבע. איך אתן יכולות להסתכל על עצמכן בראי ולקרוא לעצמכן פמיניסטיות? תדלגו על החברות שלכן, תדלגו על הנשים שלא חושבות כמוכן, תדלגו, תדלגו, תדלגו, אבל בואו נודה: אתן צבועות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אורלי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת אבקסיס. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ברגעים אלה – אולי זה מופסק עכשיו, כי אנחנו צריכים עוד מעט להצביע, אבל ברגעים אלה בנט, אלקין ושקד יושבים ומנסים לשכנע את ראש הממשלה שלהם מנסור עבאס שיסכים לתמוך בחוק לאיחוד משפחות. עכשיו, אני רוצה להבטיח לכם, חבריי בקואליציה – אני באופוזיציה, אנחנו עוד צריכים להתרגל לזה, אבל ראש הממשלה האמיתי שלכם, שזה לפיד, כתב בטוויטר – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אחד חלופי, לפיד הוא החלופי. אתה צודק, לפיד הוא החלופי, התבלבלתי. אבל לפיד כתב: אני יודע שהאופוזיציה צריכה להתנגד. אז קודם כול, תודה ללפיד. חברים, הוא מרשה לנו להתנגד, אז באמת, תודה רבה. אבל אני רוצה לומר לכם שאתם, בזמן הקורונה, כשאנחנו נלחמנו בקורונה, איך אומרים? לא ראיתם בעיניים. עשיתם הכול להפריע. כל מה שיכולתם – עשיתם. וזה בסדר, זה היה התפקיד שלכם, אני לא בא בטענות. וכשבמבצע שומר החומות אומר יאיר לפיד שזה אירוע פוליטי – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – נגד האינטרסים של מדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז אני אומר לך בצורה הכי פשוטה: אנחנו אופוזיציה לוחמת; אנחנו לא רואים בעיניים. החוק המחורר הזה, חוק האזרחות – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו נעביר חוק אזרחות חדש. אני מקווה שיהיו לפחות שמונה חברי כנסת ציונים בממשלה הזאת שיצביעו איתנו. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו בוודאי לא נהיה השמיכה שלכם בשביל שתוכלו לישון בנוח עם מנסור עבאס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתם – – – כל שנה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא סיימתי, סליחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, לתת לחבר הכנסת קיש להשלים את דברו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מנסה גם להקשיב. קשה לי לשמוע עם הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני יכול להבין שזה כואב להם, כי הרי מה הם אומרים לנו? אומרים לנו – ואני מדבר דווקא ל-so called ימין בקואליציה, כן? אומרים לנו: תשמעו, חוקי שמאל אנחנו נעביר עם הקואליציה, כי אנחנו מחויבים, אחרת אנחנו הולכים הביתה. אנחנו מכרנו את כל האידיאולוגיה שלנו בשביל הכיסא. ככה אתם עשיתם, מפלגות ה-so called ימין – מכרתם את האידיאולוגיה. אז אוקיי, את חוקי השמאל תעבירו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ולך לא צריכה להיות בעיה עם זה, חבר הכנסת בן ברק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שנתיים וחצי אני יושב פה במליאה – מעולם לא הצבעתי נגד האינטרס של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש רק שתוסיף לי זמן, היושב-ראש. היושב-ראש, תוסיף לי זמן. כן, מה רצית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שומע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הינה, אני מדבר איתו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, הוא רוצה לדבר איתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אבל זמנך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שנתיים אני יושב במליאה, שנתיים אני חבר כנסת במליאה – פעם אחת לא הצבעתי נגד האינטרס של מדינת ישראל. אתם בשבוע הראשון מצביעים נגד האינטרס של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, בבקשה. חבר הכנסת ברק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב, אתה מדבר איתי על צבועים? פעם אחת לא הצבעתי – איך אתה מעז בכלל? נגד החוק הנורבגי כל סיעת יש עתיד יצאו ללא כחל וסרק, ואל תזיין לי – סליחה, אל תמציא לי המצאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, לא קרה כלום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, אל תמציא לי המצאות. נגד החוק הנורבגי אתם הוצאתם את הדם לחברים שלכם היום מכחול לבן. הם היחידים שאמרו שהם רוצים את זה אז, והיום הם לא מתנגדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו, לא רק שאתם לוקחים את הנורבגי בשתי ידיים – אתם עושים עוד יותר חטא על פשע ומגדילים. אז חבר הכנסת רם בן ברק, אתה וכל סיעת יש עתיד הכי צבועים שאני מכיר אי פעם בבניין הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קיש. רבותיי חברי הכנסת, שקט במליאה. אני רוצה לעבור להצבעה. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021 – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד התקנות – 43 נגד – 2 נמנעים – 1 תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021, נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 43, נגד – שניים, נמנע – אחד. אני קובע שתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021, אושרו. << הצח >> הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1408).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נעבור לחקיקה בנושא – חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. תציג את ההצעה השרה אורית פרקש הכהן, בשם שר הביטחון. בבקשה. << דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציגה את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, בשם שר הביטחון. יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להביא לאישור מליאת הכנסת את הצעת חוק חומרי נפץ, התשפ"א. ההצעה היא להאריך את תוקפה של הוראת שעה שקיימת כיום בחוק ושעתידה לפקוע ב-6 ביולי 2021, מכוח הארכה אוטומטית שנקבעה בשל תקופת הבחירות וממשלת המעבר, עד ל-1 ביולי 2022. חוק חומרי הנפץ קובע את הרגולציה בנושאי הנפיצים באופן כללי. החוק מאפשר להחריג מתוכו חברות ביטחוניות שלגביהן קיים פיקוח חלופי באמצעות חטיבת בטיחות בנפיצים במשרד הביטחון ובהתאם להוראות בטיחות שנקבעו על ידי המשרד. בשנת 2018 הביאה הממשלה לאישור הכנסת הצעה לתיקון חוק חומרי נפץ. התיקון נדרש אז בדחיפות לאור הליך מכירתה של חברת תע"ש שעמד אז על הפרק. על פי נוסח החוק שהיה בתוקף עד לאותו תיקון, לא ניתן היה להחיל את הפטור על חברה שהופרטה, ומכאן היה הצורך באישור הכנסת. הוראת השעה נחקקה בזמנו ביולי 2018. הכנסת העשרים החליטה על פיצול הדיון בהצעת החוק הממשלתית. בשלב הראשון נקבע בהוראת שעה כי הפטור הקבוע בחוק יוחל גם על חברות שהופרטו, וזאת לאור הדחיפות בעניין זה נוכח הליכי הפרטת תע"ש, כאמור, באותם הימים. יתר פרטי ההצעה נדחו לדיון מאוחר יותר לבקשת ועדת החוץ והביטחון בכנסת, שביקשה להעמיק בפרטי ההצעה. בשל התפזרות הכנסת העשרים, לא נמשכו הליכי החקיקה. תקופות הבחירות וממשלות המעבר הביאו להארכות אוטומטיות של תוקפה של הוראת השעה לפי הוראת סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת בכנסות העשרים-ואחת והעשרים-ושתיים. בממשלה השלושים-וחמש אושרה הצעת חוק להסדר הכללי מחדש, והצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה. ואולם, גם הכנסת העשרים-ושלוש לא הספיקה לחוקק את ההסדר הכללי, ובשל פיזורה הוארכה הוראת השעה פעם נוספת, עד ליום 6 ביולי הקרובים. עתה נדרשים הליכי חקיקה דחופים כדי להאריך את הוראת השעה עד 1 ביולי 2022, כדי לאפשר להביא לממשלה ולכנסת לגבש את הסדר הקבע החלופי. אני מבקשת בשם שר הביטחון כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה שאושרה בממשלה ותעביר אותה להמשך הדיון לוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, השרה פרקש הכהן. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מרגי – מוותר. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת דיסטל? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מוותרת. תודה. חבר הכנסת אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצף אני מדבר בכל תקנה חדשה שמביאים לדיון כאן על העוול הגדול, הייתי קורא לזה, הבגידה הגדולה של הממשלה הזאת, כאשר לוקחים את מסמך הסטטוס קוו ומפרקים אותו לחלקים ומסרסים את כל מה שהיה בו כהבטחה של בן-גוריון לאומות המאוחדות שכאן יהיה בית לאומי לכל יהודי. אז דיברתי כבר על השבת, דיברתי כבר על נישואים וגירושים, וכעת אני מנצל את ההזדמנות, כאשר מבקשים לתת לשר הביטחון סמכויות לפטור מפעלים – ואני לא נכנס על מה לפטור אותו, אבל כאשר אני מדבר על פטור למפעלים, אז אני רוצה לומר שאחד הסעיפים במסמך הסטטוס קוו היה הנושא של כשרות. הכשרות היא דבר שמחייב שבכל המטבחים הרשמיים של מדינת ישראל תהיה כשרות, הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. בקואליציה הזאת נחתמו הסכמים, הסכמים קואליציוניים של מפלגות וסיעות כאן בבית, שמרכיבות את הממשלה הזאת, מקימות את הממשלה הזאת, ובהסכמים האלה יש דברים מפורשים כדי לעקור את המושג של כשרות באישור הרבנות הראשית לישראל. אז מה הם מבקשים לעשות? להתחכם; למצוא דרך איך אפשר להקל, איך אפשר להסתיר, איך אפשר לעשות דברים שלא היה מקובל עד עכשיו כאן, בארץ ישראל, במדינת ישראל, בשלטון של יהודים. הרי הייתה התחייבות מפורשת. יש פה ציבור גדול של יהודים, שגם גדל משנה לשנה. הייתה התחייבות של המדינה כלפי אומות העולם שייתנו כאן לציבור החרדי לחיות לפי צביון החיים שהוא מבקש לחיות בו, ואחד מהנושאים הוא נושא הכשרות – שלפחות בצביון של המדינה תהיה כשרות אחידה, כדי שהאנשים יוכלו להכניס אוכל לפה, לשתות משהו כשר. כאן, עם הממשלה הזאת, מבקשים לעקור את הדבר הזה. איך אפשר להתנהל? איך ממשלה כזאת יכולה להתנהל כאשר מראש הממשלה הזאת הוקמה על ידי הונאה? דיברנו כבר על זה, כל אחד יודע: לקחו כ-250,000 קולות שהאמינו, גם הבינו, שהממשלה הזאת – שהסיעה הזאת, ימינה, הולכת עם נתניהו לממשלה אחת, ולקחו את זה בבית אחת לשמאל והקימו ממשלת שמאל. אבל בכל צעד ושעל שהממשלה הזאת עושה, בהסכמים שהיא חתמה, שהסיעות המרכיבות את הממשלה הזאת – ראשיהן חתמו, אחת אחרי השנייה, בדברים שפוגעים בתורת ישראל, בהלכה היהודית. תתביישו לכם. צריכים, לממשלה הזאת, לקצר את ימיה הפוליטיים. בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה רק לקרוא את מאמרו של אמנון שומרון מהעיתון שביעי, ששייך למגזר הדתי-לאומי, מאמר שלו – איך הוא באמת מתייחס לאדון בנט. אני רק מקריא את מאמרו, והמאמר מדבר בעד עצמו, לא צריך להוסיף על זה כלום; כל המוסיף גורע. "נפתלי בנט יהיה ראש ממשלה חלש ומסוכן. לשרידותו ייאלץ להלבין את מעשי שותפיו מהשמאל הקיצוני ועד לתומכי הטרור. כשנפתלי בנט אמר שצריך לצאת מהכאוס, הוא מתכוון לסחרור הפוליטי שהוא בעצמו הכניס את ישראל לתוכו לפני שנתיים במהלך המופקר בו נטש את הציונות הדתית והתרסק עם מפלגת הימין החדש שהקים. המנדטים שאיבד חסרו כדי להקים ממשלת ימין. בזכות טוב ליבם של אנשי הציונות הדתית הועלה על האלונקה ובבחירות ב-2019 מועד ב' חזר בעזרתם לכנסת. איש לא שיער שקרש ההצלה יהפוך בידיו לגרזן שיונחת על מחנה הימין. כמות השקרים שבנט וחבורתו סיפקו לפוליטיקה הישראלית בשבועות האחרונים כל כך גדולה שכמעט כל אחד מהם, אם היה נעשה במסגרת החיים האזרחיים, בהתחייבות שגרתית בין מוכר לקונה, היה גורר כתב אישום על מרמה והפרת אמונים. כמות בלתי נתפסת של התכחשויות למה שנאמר אך לפני רגע. לא דברים מעורפלים, כאלה שניתן להבינם לכאן או לכאן. שקרים ישירים, בוטים. שחור ולבן, כאלה שנאמרו בלהט, בנחרצות, בזעם כלפי הספקנים, כאלה שבנט נפנף בהם בנייר חתום, בהאשמת מאשימיו. שקרים שהם 'בליבת' ההתחייבות למצביעים, כמטבע הלשון שטבע. די מעייף לחזור עליהם. כולם כתובים בספר הזיכרונות לתולדות ההונאה הגדולה ביותר של הפוליטיקה הישראלית. עוצמת הרמייה של בנט אינה רק בשקרים לשעתם. גם אם חסידיו ימשיכו עם מנטרת ה'גם ביבי', הפוליטיקה הישראלית לעולם לא תחזור להיות כפי שהייתה לפני הונאת בנט. הנזק האסטרטגי שהמיט על הציבוריות הישראלית בריקון מתוכן כל אמון עתידי בפוליטיקאים. הכרזותיהם תהיינה מעתה נטולות משמעות ותישמענה כבדיחה. ספק אם מי מהם יעז להתחייב למשהו כשהוא יודע שאיש לא יאמין למילה היוצאת מפיו. הפוליטיקאים שתמיד נחשדו" – כבר כך – "בחוסר אמינות ייתפסו מעכשיו כנוכלים מועדים. גדול השקרנים הפך להיות לראש ממשלה. הריקבון המוסרי שהטיל בנט על החיים הציבוריים ירתיע גם את המעטים האיכותיים שראו שליחות בהנהגת הציבור. רבות גם נאמר על חבריו החדשים מהשמאל הקיצוני. אלה שמגדפים ומבזים על בסיס יומי את כל מה שנראה כעולם הערכים והאידיאות שלו. ששנאתם אומנותם. אלה שקראו לאזרחים לסרב להוראת הסגר כי ממשלת נתניהו אינה חוקית, שהאשימו בבגידה הגדולה ביותר שניתן, החל מיאיר גולן ועד יאיר לפיד, מזנדברג ועד ליברמן, שפרעות ערביי ישראל וירי הטילים הקטלני של החמאס, הם חלק ממזימת נתניהו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לשבש הקמת ממשלת שמאל ש'נתניהו משת"פ של החמאס'. אין דבר מוטרף שחבריו החדשים לא השליכו על המחנה הלאומי שבנט היה אחד ממנו ועכשיו בדרכם לכבוש את השלטון משטים בו להאמין ש'משהו חדש מתחיל'." יש עוד כמה דברים, אבל אני אסתפק בזה. רק לומר לכם שמי שכותב את זה הוא חברו של בנט, אמנון שומרון, בעיתון שביעי, ששייך לעיתון בשבע, מעיתונות הציונות הדתית, אז תבינו, אם החברים שלו אומרים עליו כך, מצבו של בנט קשה ביותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים, כחלק מאווירת ממשלת השינוי, האחדות, האווירה, התחלנו להתבשר כל יום על משהו אחד אחר, ואתמול זה היה התחבורה הציבורית בשבת – שרת התחבורה אמרה בריש גלי: אפעל; השרה זנדברג דיברה על ההפרדה במעיינות, ועוד כמה דברים שאנחנו באמת מבינים את האווירה. היום עמד פה השר לשירותי דת, שאמור לייצג את הדת במדינת ישראל. בתקופת המשא ומתן הקואליציוני הם דאגו להגיד: אל תדאגו, יש לנו זכות וטו בנושא דת ומדינה. אמרנו: לו יהי, אבל הבנו שזו בדיחה אמיתית. ראש ממשלה עם שישה מנדטים שמינו אותו כאחד מהשרים, כמה השפעה יכולה להיות לו? ואז הוא התחיל להבין שאין שום קשר בין ההסכמים הקואליציוניים להחלטות שהשרים יכולים לחולל במשרדם. ציפיתי שהשר לשירותי דת, שעומד פה היום מעל הדוכן אולי פעם ראשונה בהיותו שר, יגיד: חבר'ה, את נושא השבת אנחנו נמשיך לשמור, נמשיך את המסורת. אני, כמו כל מי שמתפלל כאן בבוקר, ב-13 העיקרים, בסיומה של התפילה, אמרתי גם היום שהתורה לא תשתנה בשום זמן, חס ושלום בטח לא בנושא השבת, לא בנושא הגיור, לא בשום נושא אחר. התורה נשארת אחת. אתם יודעים שאנחנו עושים הכנסת ספר תורה ואנשים באים – מסורתיים, חרדים, חילונים, כולם. אותן מאות אלפי אותיות, אם יש תג אחד בכל ספר התורה שלא במקום, הוא פסול. התורה לא משתנה. ציפיתי שהשר לשירות יגן על השבת, על משהו אחר. הדבר היחיד שהוא דאג להגיד – מה אחרים לא עשו ומה הוא יעשה, והוא מצדיק את הרעות החולות שיש לו בממשלה הזאת. אז אני – באמת, אזרחי ישראל שציפו קצת שאולי – אתה יודע, אין לנו תלונות לא על השרה מיכאלי ולא על השרה זנדברג. זה בסדר, זו האג'נדה שלהן וככה מצופה מהן לנהוג, יש להן בוחרים וצריכים להביא. אבל ממי שמייצג כביכול את הכיפה בממשלה – המינימום, קצת להראות שהממשלה הזאת תיתן גם כן את האגף הימני. מזה התאכזבנו. אבל אתה יודע מה, מי שאין לו ציפיות גם לא מתאכזב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עוסקים בהצעת חוק על חומרי נפץ, ואני רוצה לדבר על חומר נפץ שהתגלגל לפתחנו, חומר נפץ שהוא גם שלטוני וגם חברתי, וגם נושא שבסופו של דבר אנחנו נצטרך לתת עליו את הדעת. ועדת הכספים החליטה לפני כמה חודשים שהיא עושה נוהל לגבי הפטור ממס על תרומות, סעיף 46. היא החליטה שצריך שיהיו שני שלישים – אם רוצים להוציא עמותה, לא לתת לה אישור בגלל שהיא נמצאת במחלוקת ציבורית עמוקה, צריך שיהיו שני שלישים שיצביעו נגד העמותה הזאת, ומתוך השני שלישים, שליש צריכים להיות מהאופוזיציה. זאת אומרת, כדי להגיע למצב של פסילת עמותה, שזה יכול להיות דבר בלתי מתקבל על הדעת – משהו בקונסנזוס מוחלט. והיא קיבלה החלטה על שתי עמותות פה אחד, כולם הצביעו בעד. כולם. ימין, שמאל, יהודים, ערבים, דתיים, חילונים – כולם הצביעו בעד. אמרו שזה באמת נמצא במחלוקת ציבורית עמוקה. מדובר על עמותה של המיסיון, שתי עמותות של המיסיון. לא צריך לעזור להן בפטור ממס על תרומות. יפה. החלטה. בא בית המשפט – הם עתרו לבג"ץ. בא בית המשפט – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיסיון של ילדים. הם ילדים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיסיון – – – ילדים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, הרי ראינו בוועדה על מה מדובר – מדובר על ילדים. בקיצור, כל הדברים – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> יאיר לפיד הצביע בעד – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יאיר לפיד הצביע בעד, כולם היו בעד. לא היה ויכוח לגבי העניין הזה, והייתה החמרה של הוועדה בקביעת הנוהל, שלא יהיה מצב שחס וחלילה בהמשך לא יאשרו עמותה ערבית או עמותה חרדית או עמותה חברתית. אנחנו העברנו עמותות כאלה של ילדי עובדים זרים – דברים שהיו שנויים במחלוקת, אבל העברנו. זה – היה קונסנזוס שלא מעבירים. בא בית המשפט העליון ואמר: הנוהל הוא לא נוהל, והוא מאשר לתת לשתי העמותות האלה את סעיף 46. הוא בעצם עקף את הוועדה לחלוטין. הוא אומר: רשות המיסים תיתן להן פטור ממס על תרומות. מה חושבים השופטים האלה? מה הם חושבים, שמה? בשביל מה הכנסת קיימת? לא בשביל לקיים דיון? הרי מה הם טענו בכמה נושאים שהיו במהלך השנה? הם אמרו: הכנסת לא מחליטה; לא מקיימת דיון ולא מקבלת החלטות. אין לנו ברירה, אחרי כל כך הרבה זמן אנחנו חייבים להתערב. גם זאת טענה לא נכונה, אבל בסדר – כאן הוועדה דנה ולא הזניחה את זה לרגע. דנו על זה בכובד ראש, החברים מכל המפלגות, קיבלנו נוהל והסכמנו עליו פה אחד, ובעקבות הנוהל הזה אמרנו: שתי העמותות האלה לא יקבלו את הפטור ממס על תרומות. הן לא תורמות לחברה; הן נמצאות במחלוקת ציבורית עמוקה. בא בית המשפט ואומר: אותי לא מעניינת הכנסת; אותי לא מעניין שתקיימו דיונים; אותי לא מעניין שתקבלו החלטות. אני מחליט. מי שמך? מי בחר בך? מי אמר לך שמותר לך לעשות את הדבר הזה? מה הם חושבים, שאנחנו נשתוק על זה לעולם ועד? מה הם חושבים, שפה, בבניין הזה, בסופו של דבר, אחרי שמרוקנים אותו מכל תוכן ואומרים: אתה לא תדון בשום דבר, אתה לא תקבל החלטה בשום דבר – לאט-לאט יש את הנגיסה הזאת – מה הם חושבים, שמתי שהקדוש ברוך הוא חילק את השכל רק הם היו? אנחנו לא היינו? מה זה ההתנהגות הזאת, של אנשים שהם מופרעים? הם לא מבינים מה שהם עושים? יש עיקרון של הפרדת רשויות – יש עיקרון של רשות מחוקקת ורשות שופטת לאור החוקים שאנחנו עושים. ללכת ולהתערב ברגל גסה כזאת – אני מבטיח שלא ננוח ולא נשקוט עד שאנחנו ניקח את הסמכויות שלהם ואנחנו נצמצם אותן לכאלה, כמו שצריך להיות בהפרדת רשויות בין רשות מחוקקת ומבצעת לבין רשות שופטת. הם, השופטים, פגעו בעצמם יותר מכל אחד אחר שדיבר נגדם או פעל נגדם. הם פגעו בעצמם בהחלטה הזאת, בהתערבות הזאת, בהתנהגות הזאת, ואני מקווה שאנחנו נתקן את זה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חברת הכנסת ברק – מוותרת. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – מורי ורבי, היושב-ראש שלי, הרב גפני, אם תהיה לי דקה, אני חושב שאני יודע את התשובה למה בג"ץ החליט שהוא יותר חכם, אז אני אענה לך. אבל אני רוצה לדבר קודם כול על החוק. יש פה הצעת חוק חומרי נפץ. ניסיתי להבין את החוק וראיתי מייד בסעיף 2, בדברי ההסבר, קביעת סמכות לשר הביטחון לפטור את המפעלים האמורים מתחולת הוראת החוק. קראתי בהסכם הקואליציוני את ג'1, וגיליתי שעל דבר הרבה יותר חמור, חומר נפץ הרבה יותר חמור, אפשר לבזר סמכויות. אני לא מצליח להבין למה אתם צריכים להגיע לשר הביטחון ולהכביד עליו. לא מספיק לכם שב-236 רשויות יש מנהלי מחלקת חירום וביטחון, שהם ייתנו את הפטור? למה אתם מטריחים את שר הביטחון לתת פטור על דבר כזה פעוט? מה זה חומר נפץ לעומת בשר וחלב? מה זה חומר נפץ לעומת בשר חזיר? קחו את מנהלי מחלקת חירום ביטחון. יש לי הצעה יותר יעילה: יש קב"טים בכל היישובים. כל קב"ט שקיבל אישור וחותמת ממדינת ישראל שהוא קב"ט ייתן אישור ופטור למפעל. למה אתם צריכים את שר הביטחון? אני מדבר על ההיגיון שלכם, כולכם. לא הסכם קואליציוני של אחד – כל הסיעות החכמות, שמונה ראשי סיעות חכמים, גאונים, אינטליגנטים, פלורליסטים, לא פנאטים כמונו, הבינו שצריך לבזר סמכויות ושאפשר לתת לרבני ערים, אפשר לתת לכל מיני אנשים – ל-400 רבני ערים. למה אתם צריכים – מסכן שר הביטחון, הוא צריך לאשר את המפעלים האלה. תנו לכל קב"ט את האישור לעשות את זה. הרי זה ההיגיון, נכון? איפה הוא, אלעזר שטרן? קודם ראיתי אותו פה. זה ההיגיון. אבל התשובה היא, הרב גפני, גם על מה שאתה שאלת: שופטי בג"ץ בחיים לא היו מעיזים לעשות את זה אם לא חובש כיפה, יועץ משפטי לממשלה, לא היה נותן להם גיבוי לזה. הם תמיד מוצאים את התורן שייתן להם גיבוי לשטויות וההבלים שלהם. ועל הדבר הזה אנחנו נילחם ונמשיך להילחם על הצביעות הזאת. אין לי טענות לאותם אלה שלא מבינים שבשר וחלב זה חומר נפץ; אין לי טענות לאלה שלא מבינים שבשר חזיר זה חומר נפץ; אין לי טענות לאלה שחושבים שכשרות זה איזה משהו כזה וירטואלי ישן. יש לי לאלה שמבינים שזה חומר נפץ, וחושבים שפה צריך שר ביטחון, ופה מספיק כל פקיד, איפה שהוא לא יהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עוד מעלילות הממשלה. הבוקר צייץ שר החוץ החדש תמונה שבה רואים שאחד מהדגלים בפתח משרד החוץ של מדינת ישראל הוחלף בדגל צבעי הקשת. צמוד לתמונה הוא כתב בגאווה שמשרד החוץ ועובדיו מובילים מסר של סובלנות, אחווה וחופש. ברצוני לשאול את שר החוץ: איך היית מגיב אם חברך לקואליציה היה תולה בפתח משרד ממשלתי את דגל אש"ף? או – שאלה קצת יותר קשה – איך היית מגיב אם שר בממשלתך או בממשלה אחרת היה תולה, למשל, בפתח משרד ממשלתי את דגל ארגון להב"ה? מדובר בביזוי דגל המדינה. דגלה של מדינת ישראל הוא סממן ממלכתי מאחד. כאשר תולים לידו במקום רשמי דגל השנוי במחלוקת, הוא מהווה פגיעה קשה בחלק נכבד מהציבור המקיים אורח חיים מסורתי ושמרני ודוגל בערכי המשפחה היהודית המסורתית. זהו הדבר הרחוק ביותר מהמסרים המכובסים ומהנדסת התודעה של האחדות ואיחוי הקרעים ששר החוץ ניסה לשוות להקמת הממשלה החדשה. פניתי היום לשר התרבות והספורט ויושב-ראש ועדת טקסים וסמלים בדרישה לדעת מי אישר את תליית הדגל הנ"ל ומאילו נימוקים, ואם אינו יודע – שידרוש הבהרה בעניין משר החוץ. שוב ושוב, בזמן קצר מאוד, אנחנו נוכחים לדעת לאיזה כיוון שלילי מועדות פניה של ממשלת השמאל הרדיקלי שהתרגשה עלינו. נמשיך לקרוע את המסכה מעל פניה, ונעשה כל שנוכל כדי להפילה בהקדם האפשרי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת אלחרומי – אינו נוכח. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להודות לחבר הכנסת – ברח לי – אבי מעוז. לא ידעתי ששר החוץ אימץ את התרנים כתרנים פרטיים שלו. בהשבעה הוא אמר: אימא שלי פה באולם, אז אני מתבייש במה שקורה. אני מבין שגם המליאה שלו. הכול שלו. מחליט לשים דגל על תורן של מדינת ישראל. שלו. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> איזה דגל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא חשוב איזה. יש מדינה, נשמה, יש כללים, אבל הכללים לא חלים על השמאל – תמיד אמרתי – ובוודאי לא על לפיד. אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש: מר לפיד מונה לראש ממשלה חלופי ולקבינט הביטחוני. הבן אדם הזה אמור לשלוח חיילים מעבר לקווי האויב. הבן אדם באופן מעשי לא שירת בצה"ל – בן אדם עם פרופיל 97, מתאגרף; היה בעיתון במחנה, אבא שלו סידר לו תפקיד. במקום שהוא ישלם לצבא, הצבא עוד שילם לו משכורת. איך אמרתי? בשעה 10:00 היה יוצא מהבית לבסיס – הגדר היחידה שהוא ראה הייתה הגדר של הקריה – וב-11:00 חוזר הביתה לאכול את השניצלים בבית. וזה רוצה לשלוח חיילים להילחם ואולי למות. חוצפה. אתם יודעים מה? אתה, אלעזר שטרן, היית אלוף בצה"ל. אתה יודע מה? אני הייתי מתבייש אם דבר כזה היה קורה לי. בוודאי סגלוביץ'. הרי בסופו של דבר אתם יודעים שהוא התחמק מהשירות. אתם יודעים שהוא ישב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאנחנו עשינו מילואים עד גיל 40 בגבולות, הוא ישב כל חייו בפאבים ושתה בירות עם בחורות, והוא עכשיו ראש הממשלה החלופי שלנו. אני צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי. אני רוצה לעבור קצת לתקווה חדשה – מר סער ומר אלקין. קודם כול, מר סער, אתה עשית עסקה, חבל על הזמן. באמת, עשית אקזיט. שישה חברי כנסת – והצלחת להכניס עוד ארבעה לכנסת. אתם כבר עשרה: ארבעה שרים, חמישה תיקים, והיד עוד נטויה. תשמע, שיחקת אותה, מה שנקרא, על חשבון עם ישראל. אתה איש צנוע. ומר אלקין, אני רוצה להזכיר לך דבר אחד: אתה התמודדת לעיריית ירושלים, לקחת ערבויות. אני טוען שזו תרומה אסורה; אני אומר את זה למר מנדלבליט. אם אתה קצת, טיפה, רואה מעל לקסקט, אתה מבין שזו תרומה אסורה. הבן אדם חייב 3 מיליון שקל. איך הוא יכול להיות שר? תחזיר את הכסף קודם. תחזיר את הכסף לאנשים שאתה חייב להם את הכסף על מערכת הבחירות, ואחרי זה תשמש את עם ישראל. אנחנו יודעים איזה ניגוד עניינים יש לך? זה השמאל. לשמאל מותר הכול. אלקין, אתה חצית את הקווים. אל תדאג, מנדלבליט וחבריו ישמרו עליך, ולפיד. הכול בסדר. הם יחקרו את הסיגר של ראש הממשלה והם ישימו עשרות חוקים לגבי וואלה והשוחד לכאורה של הסיקור התקשורתי. זה בסדר. הכסף שלך הוא כנראה כסף של מונופול, כמו שאמרתי, לא אמיתי – סתם נתנו לך. אבל אתה מוגן. אתה עברת צד – אתה כבר מוגן, אל דאגה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קראנו בפרשת השבוע את פרשת פרה אדומה. פרשת פרה אדומה – המדרש שואל: למה דווקא פרה? מה מיוחד בפרה, שרק היא תבוא ותכפר? המדרש אומר: משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמרו: תבוא האם ותקנח צואת בנה. ולכן גם כאן אותו דבר – היה את חטא העגל, וכדי לכפר על חטא העגל תבוא אימא שלו, הפרה, ותכפר על חטא העגל. באה הממשלה הזאת, שאנחנו הזהרנו – זו לא איזו ממשלה שנקלעה לבוץ, שהעגלה שלה נקלעה לבוץ, ומבקשת חבל הצלה. לא. זאת ממשלה שהקימו את העגלה שלה בתוך ביצה של טרור, בתוך ביצה של שנאת ישראל. זעקנו כאן. היינו כאן במליאה וזעקנו עד שהוציאו אותנו החוצה, אבל הם לא שמעו לנו. בנט החליט למכור את מדינת ישראל, את כל הערכים שלו, תמורת כס ראש הממשלה, ואחרי שהוא הקים את הממשלה הזאת בתוך ביצה של טרור, הוא אומר: בואו תצילו אותי. בנט, אנחנו לא האימא שלך. תבוא האם, מי שבישלה לך את הממשלה הזאת – אני לא יודע מי זאת האם; אולי שקד בישלה את הממשלה הזאת – שהיא תבוא ותציל אותך מהרעה החולה שהכנסת אליה את מדינת ישראל, לא אנחנו באופוזיציה, ובטח לא הליכוד. כשאתה בא מבקש לחוקק חוק של איחוד משפחות – מה זה החוק הזה של איחוד משפחות? אנחנו ראינו את מנסור עבאס, ושמענו אפילו את הרשימה המשותפת שהם גם שוקלים לתמוך בחוק. הרי לא יעלה על הדעת שמנסור עבאס הוא חלק מהקואליציה ושהוא ייתן לבנט להשיג תמיכה שלנו, של האופוזיציה, אבל הוא יעצום עין, הוא לא ישים לב שהעבירו פה חוק שמנוגד לתפיסה האנטי-ציונית שלו. הרי ברור שכל חוק כזה, הוראת שעה שיביאו לנו בנט ולפיד, זו תהיה הוראת שעה מחוררת, הוראת שעה שביד אחת היא אחיזת עיניים של כאילו לשמור על מדינת ישראל וביד השנייה תיתן עוד כמה מיליארדים ותמכור עוד כמה נכסים אסטרטגיים וביטחוניים של מדינת ישראל. להוראת שעה כזאת אנחנו בטח לא ניתן יד. אנחנו ניתן יד להצעת חוק אמיתית, כמו שהאופוזיציה הגישה, כמו שאנחנו הגשנו – חוק-יסוד: ההגירה, חוק שבאמת ישמור על ביטחונה של מדינת ישראל. וזו לא מלחמת קרדיט, אדוני היושב-ראש. אתם רוצים – תיקחו את החוק, תעשו העתק-הדבק ותגישו את אותו חוק, אבל חוק אמיתי, לא חוק שהוא אחיזת עיניים, ואנחנו נתמוך בו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רם בן ברק, אני לא יודע למה אתה חושב שבג"ץ הוא נבחר-העל במדינה הזאת ואתה פה רק חותמת גומי שלו. זו תעודת עניות שלכם בקואליציה הזאת, שכל דבר, לפני שאתם עושים צעד אחד קטן, אתם אומרים מה בג"ץ יגיד. זו תעודת עניות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> העם בחר אותנו כדי להתוות מדיניות. אומנם אתכם הוא לא בחר – אתם גנבתם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מאות אלפי קולות מהימין, ואולי באמת אין לכם לגיטימציה להתוות מדיניות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך ראש הממשלה חתם על – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל גם לבג"ץ אין לגיטימציה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> 12 שנה אתה יושב פה ולא עשית את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. תודה, חבר הכנסת קרעי. חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אדוני, אני רוצה שוב לברך אותך בברכת הצלחה. הצלחתך היא בוודאי הצלחת הבית כולו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקדיש את הנאום האופוזיציוני אולי הראשון שלי כאן לחברת הכנסת שרן השכל. חברת הכנסת השכל, אני רוצה לזכות אותך. אני מבטיח לך רק דבר אחד: את הראשונה, אבל לא האחרונה, שאני אקדיש לה נאום. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. חברת הכנסת סטרוק, אולי לא תסיחי את דעתה – זה יאפשר לה לשמוע את הדברים. תראי, חברת הכנסת השכל, עבר שבוע. יצר הנקמה, הרצון להראות, הרצון הזה לראות את ראש הממשלה נתניהו, שעשה כל כך הרבה למען עם ישראל, יוצא מבלפור, או איך שאתם קוראים לזה – השגתם את זה. אבל עכשיו יש בעיה קטנה: צריך גם ללכת לישון בלילה; צריך להסתכל על עצמך במראה; צריך לחשוב מה תספרי לילדים שלך כשיהיו גדולים יותר, לנכדים שלך, כשיהיו, כשתבואי להראות להם את משכן הכנסת וישאלו אותך: תגידי, אימא – או סבתא – מה עשית פה? מה מכל הפעילות שעשית הוא הדבר שאת רוצה לזכור יותר מהכול? מה יזכרו לך כולם? ואז, מה תגידי להם? אני הוצאתי את בנימין נתניהו מלשכת ראש הממשלה, את האיש הזה, שעשה כל כך הרבה למען עם ישראל, כן, כי חשבתי שהגיע לי משהו והוא לא תמיד התייחס אליי כמו שרציתי שיתייחס אליי. ועשיתי את כל זה – בשביל מה, חברת הכנסת השכל? בשביל לשים שם אדם ששיקר והונה – אני לא מדבר על כל מדינת ישראל – קודם כול את המצביעים שלו, בצורה הכי בוטה שיכולה להיות. בשביל מה עשית את זה, חברת הכנסת השכל? כדי שפעולות פשוטות, מובנות מאליהן, כמו הנושא של חוק האזרחות, לא יהיה אפשר להעביר אותן, כי הקמתם את הממשלה שנשענת על הכוחות הכי קיצוניים, הכי רדיקליים והכי אנטי-ציוניים שישנם? אחרי שבוע, לא אחרי חודש, לא אחרי שנה. בשביל מה עשיתם את כל זה? עכשיו, תחשבי על האלטרנטיבה, ואנחנו יודעים בדיוק מה האלטרנטיבה יכלה להיות. היא יכלה להיות לא רק ממשלת ימין חזקה, אלא גם ממשלה שגם יושב-ראש המפלגה שלך, היה לו תפקיד הרבה יותר משמעותי, הרבה יותר בכיר; אולי אפילו בחלק מהתקופה ראש הממשלה. האם זה לא מה שהבוחרים שלכם באמת רצו? האם זה לא מה שנכון לאזרחי ישראל? אז את יכולה לקום וללכת. אגב, אני מוכרח לומר – אה, להשיב, בוודאי נשמח לשמוע את התשובה. אבל אני אומר לך, חברת הכנסת השכל – אדוני, סיימתי את הזמן או שהשעון כבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סיימת. מטעמי כבוד אני לא מעיר אפילו. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אז אני לא רוצה. אז לא, לא, לא. זה בסדר. תודה, אבל אני לא רוצה זכויות יתר. אני רק – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני, יש לך אצלי זכויות יתר, אני מודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אומר משפט אחד לסיום: חברת הכנסת השכל, את תוכלי להשיב כל מה שתשיבי. אפשר לומר כל מה שרוצים. אמרתי לך: בסוף צריך לישון עם עצמך. זה מה שקורה רק בשבוע הראשון. תחשבי איזה עוד דברים יקרו, לאיזה עוד דברים את תהיי אחראית בהמשך, ואני אומר לך: אנשים, מותר להם לעשות טעויות; למנהיגים צריך להיות אומץ להודות בטעויות האלה ולתקן אותן, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן הזה שאנחנו יושבים פה, משתעממים, צועקים, נחים, אוכלים, בשכונת – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי, אתה בטח רוצה לשמוע מה קורה ממש עכשיו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה ודאי תרצה לשמוע מה קורה ממש עכשיו בשכונה בירושלים. לפני חמש דקות נזרקו בקבוקי תבערה על בתים של יהודים בשכונת שמעון הצדיק בירושלים. עכשיו, זה קורה עכשיו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם מתקשרים אליי בבהלה, הם מתקשרים אליי בבהלה: נזרקים להם בקבוקי תבערה על הבתים שלהם; נפצים וזיקוקים בכינון ישיר על השוטרים שנמצאים שם. השוטרים, אגב, לא יותר מדי עושים כדי להגן על היהודים תושבי השכונה. אדוני היושב-ראש, אתה היית מפקד מחוז ירושלים, אנחנו זוכרים את זה. אתה היית מאפשר שדבר כזה יקרה תחת פיקודך, שיהודים גרים בירושלים וזורקים להם לא פעם אחת, לא פעמיים, לא לעיתים רחוקות – ברמה של ערב-ערב – בקבוקי תבערה על הבתים שלהם בירושלים הבירה, בירושלים הבירה, ואבנים, ובקבוקים סתם, וחפצים לתוך הבתים, ומכים אותם, ויורקים עליהם ברחוב? אתה היית מאפשר דבר כזה, אדוני היושב-ראש? אני בטוחה שלא. אני משוכנעת שלא. ודיברתי עכשיו גם עם חבר הכנסת סגלוביץ', ביקשתי את עזרתו בעניין הזה. זה לא יעלה על הדעת, מה שקורה בירושלים עיר הבירה, ואני אגיד לכם למה זה קורה. אני אגיד לכם למה זה קורה – כי יושבים פה, בבית הזה, חברי כנסת ששמו את שכונת שמעון הצדיק בפוקוס שלהם, והם הולכים לשם פעם, פעמים ושלוש בשבוע, הם ותומכיהם – ערבים ושמאל קיצוני – להפגין נגד היהודים שגרים שם. וההפגנות האלה, המילה "הפגנות" לא מתאימה להן, כי אלה התפרעויות, אלה השתלחויות, אלה שירים בגנות מדינת ישראל, ודגלי אש"ף, ודגלי חמאס, ואת זה עושים חברי כנסת שיושבים פה, בבית הזה, ושחלקם שותפים בקואליציה הזאת. וכשאנחנו עומדים היום ערב כנס בכנסת ישראל, כנס על אפרטהייד, כן? כנס שמבייש את הבית הזה. ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, היה היום שיח עם חברת המפלגה שלך, חברת כנסת נהדרת, מירב בן ארי. אני הצעתי לה, והיא קיבלה בשמחה, שאנחנו שתינו יחד נפעל לאחד את הקואליציה ואת האופוזיציה בדרישה לביטול הכנס המזעזע הזה, כנס שמכפיש את מדינת ישראל פה, בבית הנבחרים שלנו. ואתה יודע מה קרה? מירב הנהדרת כתבה מכתב. היא שלחה לי אותו. היא אמרה: אני אחתים את הקואליציה, את תחתימי את האופוזיציה. אני החתמתי את האופוזיציה, חבר הכנסת יואב קיש עזר לי – תודה רבה, יואב – וחבר הכנסת פינדרוס עזר לי, ומי עוד עזר לי? חבר הכנסת מלכיאלי עזר לי, והחתמנו. אני מוסרת לך את כל החתימות. אלה החתימות של האופוזיציה. לצערי הרב, מירב בן ארי, שהדעה שלה על הכנס הזה לא שונה משלי, לא הצליחה להחתים חבר כנסת אחד מהקואליציה. אז אחר כך אנחנו מתפלאים שככה נראים חיי היהודים בשכונת שמעון הצדיק? אז אני מבקשת ממך, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אורית, זאת הקואליציה הזאת. הם לא זזים בלי האוקיי שלהם. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז ככה זה כשיש קואליציה שכבלה את עצמה לשמאל הקיצוני, שכבלה את עצמה לרע"מ, אז ככה החיים שלנו נראים, ובסוף זה מתבטא גם במה שקורה פה וגם במה שקורה בשמעון הצדיק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני מבקשת ממך, אדוני היושב-ראש, אני מוסרת לך את החתימות שלנו. אני מקווה מאוד מאוד, בשביל מירב בן ארי, שהיא תצליח להחתים את החתימות שלה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מנסור הטיל וטו על החתימות. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שעדיין לא הגיעה חתימה אחת, חוץ ממירב עצמה, שחתמה. ואני מבקשת ממך שאתה תפעל לבטל את הכנס הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חברת הכנסת לוי אבקסיס, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אורלי – – – לנו קצת, קצת על מה שקורה – – – << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, הרבה זמן שתקתי. לא דיברתי הרבה פה. נתתי לחופש הביטוי של הצד השני להתבטא, והביטוי שלו היה רע, היה אכזרי והיה פוצע. אותם אנשים שנושאים בפיהם דברי הגות ומדברים על נאורות, הנאורות שלהם צבועה בדיוק כמו שהפמיניזם שלהם צבוע. וכשהם מדברים על חופש הביטוי, חופש הביטוי שלהם היה עד כדי כך – שמעתי השבוע את אלקין, היום, מדבר על הקושי שבהפגנות מול הבית שלו. שנה שלמה המשפחה שלי חוטפת מאותם אנשים נאורים את – אני לא אגיד ביקורת; איך אפשר לקרוא לזה בשם אחר חוץ מהסתה, שיסוי, רוע נבזות, גזענות, מיזוגניות והטרדה מינית של ילדות? אתה יודע שזה היה מעל גבי האתר. זה לא היה מוחבא – זה היה ברשתות החברתיות, זה היה מעל לבמה, זה לא היה מתחת לרדאר, וכולם לקחו חלק: חברי כנסת, ראשי סיעות, עיתונאים, שדרים. לא הייתה מילה שלא השתמשו בה נגדי. למה? כי אני הלכתי עם המצפון שלי. למה? כי אני ביקשתי לקיים את אותו הסכם שכולם חתמו עליו, שגשר עצמאית; שבנושאים של דת, מדינה ומדיני – אז שונה לחלוטין; שאני ימנית, אבל בנושאים חברתיים אנחנו משתפים פעולה; שהחיבור הוא טכני, ויום למוחרת ניפרד. אבל הצביעות ומה שמותר להם להגיד – אני לא יודעת, כשזה בא במבטא אירופי אז זה פחות מסית? זה פחות פוגע? תראו, כילדה שגדלה על בדיחות דוד לוי האכזריות, הגזעניות, פיתחתי קצת עור עבה. חשבתי שעם השנים הגזענות הזאת – ואבישי בן חיים, אמרתי, בחלק מהמקרים צודק ובחלק לא; הייתי שם, ראיתי את הצביעות שלהם. הסתובבתי עם עמיר פרץ בקיבוצים כשאמרו לו: תעוף מפה, השתלטתם לנו, אתם השחורים. והטענה שכל פעם מגיעה מהשמאל, ש"אנחנו נתנו למזרחים להוביל" – אף אחד לא נתן למזרחים להוביל. גבאי ועמיר פרץ פעמיים ניצחו את המנגנון, בגלל שהם פקדו מספיק אנשים הם ניצחו את המנגנון והפכו להיות יושבי-ראש, ומה קרה? המצביעים האשכנזים ברחו. לאן הם ברחו? במקרה שלנו, למשותפת – המשותפת קיבלה 15 מנדטים. אבל הצביעות הזאת היא נכונה לאנשים שאין להם ערכים – אצלנו אומרים "חשומה", במרוקאית. זו הבושה, זה המקום המכבד הפנימי, המצפון. ואני רוצה להגיד לך יותר מזה: הצביעות שלהם עוברת כל גבול. דיברתי קודם, בנאום הקודם, על הפמיניזם הלבן המדלג, כפי שהני זובידה הגדיר אותו. אז יש להם צביעות גם בכל מה שנוגע לקהילה הלהט"בית – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי כשמדובר על הקהילה הלהט"בית – אדוני, אני רק אגיד דבר אחד – הם יושבים ביחד עם מי שקורא להם סוטים ואף אחד לא פוצה פה. אבל היי, הם שמו דגל על משרד החוץ. אני רוצה להקריא לכם – ובזה אני אסיים – אירוע שאיכשהו עובר מתחת לרדאר, שאיכשהו אף אחד מאיתנו לא שם לב, אבל אני אקריא לכם אותו. דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לארג' איתך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני, אני מעריכה מאוד. זה על כל הזמן שלא דיברנו קודם. אוקיי, אז הפמיניזם שלהם הוא לא פמיניזם אמיתי, יותר בדיבורים. גם המאבק שלהם עבור הקהילה הלהט"בית הוא יותר בדיבורים. גם כשהם ויתרו על כל 100 הימים שהם הבטיחו לקהילה – בדיבורים. אז מסתבר שלמרצ יש בעיה, כי היא שלחה לממשלה – כן, יש לה יושב-ראש שהוא חלק מהקהילה, אבל מסתבר שהיא שלחה למליאה שר שלא חובב את הקהילה. יותר מכך – ואני אצטט – כותב ערן דורון: אתם יודעים שבממשלת ישראל מכהן שר שפיטר אותי בגלל נטייתי המינית? שאמר לי: אתה אשכנזי, ואנחנו בכפר ערבים, וערבים ואשכנזים כמוך לא מסתדרים? שאחיו, העורך דין שלו – כן, אני מצטטת – שייצג אותו, אמר לי לידו: אילו ידענו שאתה הומו לא היינו מעסיקים אותך מלכתחילה? שהתגאה מאוד – אומנם רק בערבית – על הסיבה שפיטר אותי, והוא לעולם לא התנצל? עכשיו תקשיבו לי, חבורה של צבועים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, די, תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תסירו לא רק קורה מבין עיניכם, תסירו את המסכה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי הצביעות שלכם מגיעה מכאן ועד קצה העולם, צבועים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אבקסיס. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, סגן השר סגלוביץ', אני רוצה רגע ברשותך להתחבר לדברים של חברתי חברת הכנסת סטרוק. אנחנו חיים באיזה מין תחושה שהפרעות שחווינו כאן לפני בערך חודשיים מאחורינו, וזה סוג של אשליה. יכול להיות שהכמות והאיכות והאינטנסיביות בהחלט פחתו, אבל גם בעכו וגם ברמלה וגם בלוד, ובעיקר בשמעון הצדיק – תראה, היום בשמעון הצדיק, ב-13:20 נזרק בקבוק תבערה לתוך בית, נכנס לתוך הבית, נדלק, ותושבי הבית כיבו את הבקבוק. אתמול במשך שעות בלילה – זריקות אבנים וירי זיקוקים, והמשטרה עומדת מנגד. זה באמת לא נורמלי. זה באמת לא נורמלי. אני לא יודע עכשיו – השיקולים לא מונחים בפניי ואני לא יודע עכשיו, אבל המציאות שבה במשך עוד יום ועוד יום ועוד יום, במקום מוגדר וידוע, כולם יודעים איפה מתגוררות המשפחות היהודיות, כולם יודעים מאיפה באים הפורעים, והדבר הזה מתרחש מתחת לאף שלנו במדינה ריבונית, בעיר הבירה שלנו, מטר מכביש 1 – זה אפילו לא חור של סוף העולם שמאלה – זה בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו באמת מצפים בצורה הכי חיובית שתיכנסו בעובי הקורה. השר שלך לא פה, אבל תעלו את הסוגיה הזאת אפילו הערב, תייצרו איזה שולחן עגול, תייצרו איזה דיון מבצעי מקצועי עם משטרת מחוז ירושלים ותראו איך מחזירים את הביטחון ברמה הכי הכי בסיסית לתושבי השכונה. ואני מהמבט הזה רוצה רגע לצאת למבט מקרו, קצת יותר רחב. אנחנו במשך שנים מדחיקים. זו תופעה ישראלית ידועה: למה לטפל היום במה שאפשר להדחיק ולטפל מחר? אגב, בזה חוטאות כל הממשלות וחוטאים כל המפקדים וחוטאים כל המשרדים. הקצנה הלאומנית אצל חלקים הולכים וגדלים – צריך להיזהר מלהכליל, אבל אצל חלקים הולכים וגדלים בחברה הערבית, מבעבעת לה מתחת לפני השטח כבר הרבה מאוד שנים, והיא התפוצצה לנו בפרצוף באיזה פיצוץ ככה מפתיע מאוד. אף אחד לא ציפה לאינטנסיביות הזאת של האירועים, עד שהבינו בכלל את האירוע וקראו לו בשמו, ובהתחלה היה בלבול וסימטריה, ואז גייסו כוחות מילואים של מג"ב. יש לי תחושה שיש מישהו שמנסה עכשיו להכניס את השד הזה חזק חזק לתוך הבקבוק, לשים איזה פלסטר ככה, לרפד את זה בהרבה מאוד כסף; נרגיע ככה את ראשי הערים המעורבות בתקציבים לשיקום, נרגיע עכשיו את החברה הערבית בכסף, ונתעלם מהעובדה שזה לא עניין של כסף, זה לא עניין של קיפוח. תסתכלו על העצורים: סולתה ושמנה של החברה הערבית, משפחות מכובדות, בעלות הון, בעלות עסקים. מסתבר עכשיו – בפרוטוקול הדיון של הארכת המעצר של אותו שייח' אל-באז הזה, מהמסגד המרכזי בלוד, מקשה השופט על המשטרה: אתם עכשיו מביאים אותו ומביאים אין-ספור ראיות, על פניו, להסתה עד מעל הראש, אבל מסתבר שבאירועים עצמם אתם עליתם אליו לרגל כדי לנסות להרגיע. סוג של סוכן כפול כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ובית המשפט משחרר אותו, בגלל שזאת ההתנהלות של המשטרה. אז אנחנו במדיניות של דלת מסתובבת, וכל אחד כזה שמשתחרר – לא יודע אם ראית את התמונות, זה מזעזע, השתחרר אחד מהעצורים בלוד, ונתנו לילדים – ראית את זה? לשחוט בידיים, בידיים, כבש, וכל הידיים מלאות דם, במסגרת החפלה שעשו לשחרורו. ואני מדבר, שוב, אדוני היושב-ראש, על הסולתה ושמנה של החברה הערבית בישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו אם חס וחלילה אנחנו נטאטא את זה מתחת לשטיח ולא נתעסק עם הסוגיה הזאת ולא נמגר אותה ביד קשה ולא נגבה את השוטרים בדיר אל-אסד – הינה, אתה היית מפקד מחוז. איך צריכים להרגיש שוטרים שנכנסים לאירוע ולא מקבלים גיבוי מינימלי מהשר שאחראי להם? לא מקבלים גיבוי מלא מהמפכ"ל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו נקבל את זה בפרצוף, חס וחלילה, עם היקפי נשק חסרי תקדים. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה, ואני אומר לכם, כממשלה, זה לא עניין של ימין ושמאל. תישירו מבט למציאות, טפלו בזה לעומק, ולא בלטייח ולהשתיק את זה עם כסף, לא עם שוחד, אלא עם טיפול אמיתי, עם מיגור, עם לשרש את זה ממש מהבסיס. אוי ואבוי לנו אם לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לצטט: "ח'אן אל-אחמר יפונה. מדובר בבנייה בלתי חוקית שהריסתה אושרה בבג"ץ". הדברים הללו נאמרו באוקטובר 2018. עוד הוסיף המצוטט כי "במדינת חוק אוכפים את החוק גם אם הקהילה הבין-לאומית מתנגדת ומאיימת. מפלגתי תוודא שאכן כך יקרה". לא עבר זמן, וב-2019 אותו מצוטט אומר: "כאשר הבאתם את ההחלטה לדחות את ההריסה אמרתי לך, אדוני ראש הממשלה, שאחר כך יהיה קשה יותר. אתה ושר הביטחון לשעבר ליברמן הצבעתם בכל זאת לדחות את ההריסה. לו היה מדובר במרפסת בלתי חוקית בתל אביב, היו הורסים אותה בתוך 48 שעות. מדוע להיכנע ללחץ הבין-לאומי שמתערב לנו במדיניות הפנים של ישראל? זו מדינת חוק, בצע את מה שהבטחת והרוס את ח'אן אל-אחמר. יש לבצע את ההריסה בתוך זמן קצר". מי שאמר את הדברים זה לא אחר מאשר ראש הממשלה נפתלי בנט. נפתלי בנט ביקש והפציר פעם אחר פעם להרוס את ח'אן אל-אחמר, אבל הוא יהרוס את אביתר – את אביתר הוא יהרוס, על תושביו היהודים המסורים. "היה לא תהיה" זו לא הייתה הבטחה ליבתית. ח'אן אל-אחמר יעמוד על תילו בשטח C, בנייה לא חוקית, ואילו אביתר, שמוגשת תב"ע לאישור, יחכה. אני רוצה לנצל את מעט הזמן שנותר לי ולהישיר מבט פה אליך, כבוד השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה. חבר הכנסת אמיר אוחנה, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולבקש ממך סליחה. בביקורי בעכו הייתה לי התבטאות בנוגע לתפקודך כשר לביטחון הפנים, והיום בצוהריים השר לביטחון הפנים הנוכחי עומד ואומר: אלות עדיף מ-9 מ"מ. כנראה הוא לא מבין מהי פעולת שיטור. לצערי הרב, נפלנו לבור עמוק וקשה, עם שר שלא מבין את מחויבותו לביטחון הפנים של מדינת ישראל. הלוואי שתחזור. אני מבקש ממך סליחה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת קיש, בבקשה. חבר הכנסת קיש. תודה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, בבקשה, אתה מפריע לו. תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני לא רואה אותו, אבל הוא קודם דיבר על המשמעויות של הערבות של השר אלקין, 3 מיליון ש"ח שלא הוחזרו על ידו. הייתי שמח אם חבר הכנסת אמסלם יפרט קצת, כי אני לא הבנתי את המשמעות. אבל מנושא לנושא באותו נושא, איפה חברת הכנסת סילמן, יו"ר הקואליציה? היא נמצאת פה? חבל, כי האמת, שמעתי שבכוונת הקואליציה לפצל את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שהוביל בכנסת הקודמת חברי חבר הכנסת חיים כץ; לפצל אותה ולעשות ועדת בריאות נפרדת. יגידו לי חבריי מהקואליציה אם לא כך הדבר. נושא הבריאות מאוד קרוב לליבי, אבל – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> חדר מיון מתקדם וחדר מיון רגיל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל אני אגיד לך מה הבעיה שלי. פה, אתה יודע, יש מושג כזה, אתה מכיר, "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" – זה כאילו התקשורת, כן? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שומרי הגלקסיה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה צריך להיות "כלבי השמירה של האופוזיציה" עכשיו, לא של הדמוקרטיה. אז אני אומר לכם, חבריי בקואליציה: לפני, לא אחרי, לפני שחברת הכנסת סילמן תיקח אליה את ועדת הבריאות, בואו נזכור – וזה ציטוט מוויקיפדיה – שחברת הכנסת עידית סילמן הייתה מנהלת השיווק של קופת חולים כללית, ובעלה הוא היום מנהל המגזרים, נדמה לי, בקופת חולים מאוחדת, אם אני לא טועה, אז היא תהיה כל כך מוגבלת מקופה לקופה, היא יכולה אולי לעסוק רק במכבי. זו דוגמה אחת. אני אתן לכם עוד דוגמה. הינה, יושב פה חבר הכנסת אביר קארה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אשת ראש הממשלה הקודם לא פסיכולוגית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, תאפשרו לחבר הכנסת קיש. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אביר קארה, אני שומע פרסומים – אולי אתה יכול לאשר או להכחיש – שיש לך ויכוח עם נפתלי בנט על הסמכויות – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הלו, יואב, רם בן ברק יושב שם, אז אין לך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, עכשיו תורו, מה אתה רוצה? – – על הסמכויות בתפקיד החדש שאתה מבקש לעצמך, ואתה אומר שאולי לא תצביע, כן תצביע. אז ממך אני מעביר מסר לחבר הכנסת – האמת, קשה לי עם זה, אבל חוקית זה המצב, אני לא מכחיש – ראש הממשלה בנט. המסר הוא פשוט, על סגנון הגונב מגנב פטור: הסוחט מסחטן פטור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, נתקפתי נוסטלגיה והחלטתי להעלות כאן את זיכרונותיי. אני מציע לחברי ממשלת הריפוי, שינוי, איחוי, להסב את האוזן לכמה ממילות החוכמה שלהם בעבר הלא-רחוק. נתחיל עם ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, מתוך דברי ההסבר להצעת חוק הגבלה ל-18 שרים שהוא הגיש ממש בכנסת האחרונה: מצב ריבוי שרים יוצר בעיית משילות הבאה לידי ביטוי בפגיעה בעבודת הממשלה, שאינה יכולה להתנהל ביעילות עם מספר שרים וסגני שרים כה גדול, מכבידה על האזרחים, יוצרת עודף ביורוקרטיה ורגולציה ואינה מסוגלת לקבל החלטות. כמו כן, הרחבת הממשלה רק לשם צרכים פוליטיים היא בזבוז של כספי ציבור שיכולים להיות מופנים לצרכים אחרים לטובת הציבור. לא רק מספר השרים הדאיג אותו, אלא הוא התבטא גם על מספר חברי הכנסת: באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורבגי. 110 מיליון ש"ח לכיסאות ומקורבים. ממשלת נתניהו החמישית שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות. במקום דמי אבטלה לעצמאים ומענקים למובטלים, מבזבזים את כספי הציבור על ג'ובים. והוסיף בהזדמנות אחרת: הם אמרו שהם נמצאים בממשלה בשביל להגן על בית המשפט העליון, ועכשיו הם זורקים את בית המשפט העליון – איפה איתן גינזבורג? איתן, זה לגביכם, מה שאמרו עליכם – ועכשיו הם זורקים את בית המשפט העליון מתחת לגלגלי האוטובוס כדי להעביר את החוק הנורבגי, שמשמעותו עוד ג'ובים, מקורבים, תפקידים ולשכות, מפני שבשביל זה הם נמצאים בממשלה ובשביל זה הם מעבירים את כל החוקים. שיתביישו להם. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: הכנסת הזו עסוקה רק בעצמה, רק בעוד משרדים, ג'ובים, שרים וסגני שרים, שלכנסת כבר לא נשאר כלום. אתם מעבירים היום חוק נורבגי בשביל להתעורר עם חוק דרום אפריקאי, עם אפרטהייד. סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ', גם אתה: החוק הנורבגי זה חוק חאפ-לאפ. מטרתו למלא את הכנסת, כי נגמרו לכם האנשים. אז גם לכם נגמרו, אני מבין. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> היה נאום טוב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מיקי – אני לא רוצה לאכזב אותך – עשיתם חוק מישמש, כי חסרות לכם ידיים עובדות, חבריי לשעבר מכחול לבן. חברות כנסת שייכנסו לא מכירות את הכנסת והן יהיו יושבות-ראש ועדה. זה חוק ג'ובים. זה חוק ללא סעיף תקציבי. זה לא קרה פה מעולם. אלה 15 חברי כנסת מיותרים, אז מה תגיד היום על 30 חברי כנסת מיותרים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טעיתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טעית, אוקיי – לא רק בזה. ועוד אמירה שנזכרתי בה: הממשלה המנופחת הזאת עסוקה רק בעצמה ומעבירה עוד חוק ג'ובים בעלות של 101 מיליון שקלים. גם אקונומיקה לא תצליח להסיר את הכתם הזה. חרפה. אקונומיקה זה לא מספיק ל-15 חברי כנסת – מה צריך בשביל לנקות את 30 חברי הכנסת? לזה כבר אין משהו שמייצרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, יש לי פה עוד הרבה חברי כנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל נגמר זמנך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בחוק הבא אני אמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. אני מעריך את זה. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. אחרי חבר הכנסת בן צור אנחנו ניגש להצבעה. אפשר כבר לתפוס את המקומות. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עם הקמת הממשלה הזאת אמונם של אזרחי ישראל אבד סופית. אנשים שונאים פוליטיקאים, שונאים פוליטיקה, לא חושבים שהיא מייצגת ערכים, בטח לא חושבים שהיא רלוונטית לחיים שלהם. הם צודקים במיליון אחוז: הפוליטיקאים לוקחים את הקולות שלהם ועושים בדיוק להפך ממה שהם הבטיחו. ולכן אנחנו חושבים שהממשלה הזאת היא ממשלה לא טובה ושהיא צריכה ללכת כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן צור. השר יועז הנדל ביקש לשאת דברים. בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הוא מסכם או מה? מה זה "לשאת דברים"? זה מסכם. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אני מקווה שסיכום. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> גם אנחנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כי יש זמן עד שיגיעו החברים להצביע. אז קודם כול, חברי האופוזיציה, אני מברך אתכם בברכת הצלחה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יועז, אולי סן רמו, גם אתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, סן רמו זה צביקה. יש לנו את הזמן שלו, הוא יבוא עם הסן רמו. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – כשאתה עונה, אני יכול לחזור להתחיל? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מברך אתכם, חברי האופוזיציה, בברכת הצלחה עם רצף והמשכיות. אתם מתמקצעים בנושא, ונראה שאתם אוהבים את התפקיד ומתחברים אליו. קודם כול, אני שמח שהאופוזיציה מאפשרת לגלות כל מיני דברים, באמת זה מרשים מאוד. אני רואה שחברי האופוזיציה החדשים למדו מהי הפרדת רשויות ועד כמה זה חשוב. לפתע הם למדו מה המשמעות של מספר שרים בממשלה; יש כאלה שגילו את עצמם מחדש, גילו שהם מתנגדים לממשלות גדולות, וגם זה משמעותי. כל אחד, חשוב שיפתח תפיסת עולם ועמדות, וזה טוב שיש לכם עכשיו את הזמן והפניות למחשבה איך אתם רוצים שממשלה תיראה. אני שמח שגיליתם גם שאסור לשקר ולרמות שותפים פוליטיים. באמת, אני חושב שזאת תובנה משמעותית חשובה. אני מניח שכולנו מחנכים את הילדים שלנו על כך שאסור לשקר, לרמות, להבטיח משהו שלא מתכוונים לקיים, ללחוץ יד, לחתום על הסכמים, ואז בעצם להפר אותם ברגל גסה. זה משמעותי, זה חשוב, וטוב שיש אופוזיציה כדי ללמוד. עוד דבר שחשוב ללמוד, ואני חושב שמהאופוזיציה יש לכם הזדמנות גדולה לעשות את זה, זה מגבלות הכוח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שמתי לב ששש פעמים חזרת על המילה אופוזיציה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מגבלות הכוח, בספר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, אני נותן לך – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לנו משבר זהות, אנחנו יודעים איפה אנחנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חושב שיש משבר זהות – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, המשבר הוא אצלך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולכן אני מדבר. כאשר מפלגת הליכוד מתכוונת או מפלרטטת עם הרעיון להצביע בעד איחוד משפחות, נגד האינטרס של מדינת ישראל, אז יש משבר זהות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו רק ההתחלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אין בעיה, אז זה משבר זהות גדול. משבר זהות גדול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עם מי אתה יושב בממשלה הזאת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גם אני כשהייתי באופוזיציה הצבעתי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עם מי אני יושב, משה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עם מי שאתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עם מי שאתם, איך שהסתיימו הבחירות – איך שהסתיימו הבחירות, אתה והחברים שלך הסברתם שצריך לשבת עם רע"מ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גייסתם את הרב קנייבסקי כדי להסביר. ואתה יודע מה עשו אנשי הציונות הדתית? אתה תתפלא לשמוע – המפלגה של סמוטריץ' ובן גביר שפה באולם – הם הצביעו, הם הצביעו שמנסור עבאס יהיה יושב-ראש ועדה. עכשיו, אני, כשאומרים לי "תומכי טרור", אני בדרך כלל – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – שהוא יהיה ראש ממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לתומכי טרור ניגש רק עם נשק, אבל הם הצביעו בעד. ואתם הבאתם את כל הרבנים כדי להסביר למה זה חשוב, כתבתם מאמרים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 50 מיליארד. למה אתם לא מצליחים להעביר את החוק? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מפנה אתכם למאמרו הגדול של מיקי מכלוף זוהר או לדבריו של יואב קיש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתם לא מצליחים להעביר את החוק? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תאפשר לשר. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אני שמח, אני שמח שאתם באופוזיציה גם יכולים ללמוד עד כמה חשובות מגבלות הכוח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם אתם קואליציה, תעבירו את החוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מלך לא ירבה לו סוסים, כסף, זהב ונשים – נכון, הרב דרעי? כך כתוב בספר דברים. מלמד אותנו עד כמה מגבלות הכוח חשובות למנהיג. ואני שמח שפתאום גיליתם, עכשיו כשיש לכם פניות, עד כמה הפרדת הרשויות חשובה. ואני שמח שגיליתם שסיאוב וגודל ממשלה זה לא בהכרח מועיל. ואני שמח שפתאום גיליתם את תפקידה החשוב של הכנסת, כי גם לי זה חשוב. זה מאוד מאוד משמעותי שאתם עושים את התהליך הזה ואתם מגלים עד כמה המוסדות שלנו במדינת ישראל חשובים. ובכל פעם שמישהו מהליכוד מגיש בג"ץ אני לומד עד כמה זה חשוב, וההבנה מחלחלת שהמוסדות במדינת ישראל חשובים. ואתם יודעים מה? אני מאוד רציתי שתהיה ממשלת ימין יום אחד בישראל – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה רצית? וואו, כמה רצית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אבל יותר חשובה לי ממשלת אחדות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כמה רצית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> למה? כי דיברתם קודם על משילות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> על איזו אחדות אתה מדבר? על איזו אחדות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דיברתם על משילות. עשר שנים, עשר שנים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – עשר שנים טומנים את הראש בחול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא משילות ולא נעליים, רק חול וחולירע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תסתכלו מה קורה בנגב, בגליל, תלכו עם בן גביר, שצועק כל היום. הוא עשה משהו בחיים שלו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה עשיתם בשביל המשילות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ישבתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שטרית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ישבתם בכל המשרדים האלה – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – עם מנסור עבאס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולא עשיתם כלום, כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – תאפשר לשר, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> איך אתם חושבים שהגענו למציאות הזאת בערים המעורבות? איך הגענו למה שקורה בנגב ובגליל? מה זה, גזרה משמיים? איך זה קרה? זה קרה כי יש פה בחירה חופשית, ובבחירה חופשית הזאת אתם העדפתם להתעסק במה שטוב לכם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה ממשלת שינוי. תשנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולא במה שטוב למדינה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תשנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וגם עכשיו, גם עכשיו אתם מוכנים להצביע יחד עם בל"ד והרשימה המשותפת נגד האינטרס הציוני – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כי לא הציונות מעניינת אתכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בשבוע שעבר הצבעת עם בל"ד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא הציונות מעניינת אתכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בשבוע שעבר הצבעת עם בל"ד. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מעניין אתכם לעשות קומבינות, שטיקים וטריקים שאמרתם שלא תעשו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הצבעת איתם בשבוע שעבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה מה שמעניין אתכם. אין שום אידיאולוגיה, שום כלום, שום דבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אידיאולוגיה זה לעבור ממפלגה למפלגה למפלגה. זה אידיאולוגיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לכן האופוזיציה חשובה לכם. אני מציע לכם לשבת, לחזור לכתביו של ז'בוטינסקי – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> די, די, אתה. כמה מפלגות עברת – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – לקרוא מחדש את מנחם בגין. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – בשנה אחת? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לקרוא את המאמר של אופיר אקוניס – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בשנה אחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – בעד ההתנתקות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בשנה אחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לקרוא את המאמר שלו ולהבין מה זה חוסר אידיאולוגיה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> כמה פעמים? כמה פעמים? כמה פעמים עברת? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> להיזכר בהצבעות שלכם בעד ההתנתקות – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> כמה? כמה מפלגות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולהיזכר מה זה חוסר אידיאולוגיה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בשנה אחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מציע לכם לקרוא, ללמוד. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בשנה אחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תנצלו את הזמן. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בשנה אחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תקראו על הפרדת רשויות, על סיאוב, תחזרו לספר דברים, תלמדו על מגבלות הכוח. יש לכם המון זמן. זה חשוב, זה טוב לדמוקרטיה וטוב לכם וטוב לתנועת הליכוד וטוב למפלגות החרדיות. ומכיוון שכל כך טוב, אני מאחל לכם המון הצלחה באופוזיציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שם עדיין לא ישבת, שם לא ישבת – – – היית כבר בכל המפלגות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יש פה באמת חברים יקרים שלי. עלו והצליחו. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא נתן לך אישור. הוא נתן לו אישור לרדת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הנדל. הממשלה מבקשת הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. בבקשה להתחיל. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד עמר בר לב – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסי שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – בעד נירה שפק – בעד אילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת אם מי מהנוכחים, לא קראת בשמו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא ולא הצביע? תמה ההצבעה. בבקשה לחשב את הסך הכול. להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, 42 נגד. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, עברה בקריאה ראשונה. תודה. ההצעה תעבור לוועדה שמוסמכת לדון בה, הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' 1409).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נעבור להצעת חוק העונשין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כבר קבעתי. היית צריך להגיד את זה לפני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. מה זה? לא נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, הצעת חוק העונשין (תיקון 133 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. בכפוף להנחה על שולחן הכנסת קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים גדעון סער, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה, זו המצאה. זה בניגוד לתקנון. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מתנהג כמו בריון. אתה מתנהג בבריונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייתם צריכים להגיד את זה שנייה לפני, לא אחרי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מתנהג כמו בריון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף אני אבדוק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא יבדוק, הוא יבדוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חיים כץ, אני מאוד מודה לך. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כי זה לא בסדר. יש כללים במשחק הזה. יש כללים. אני אף פעם לא צועק, אבל אל תבזה את הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שאמרתי שאני אבדוק, אז בבקשה תשב. תודה. בבקשה, שר המשפטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאנחנו מביאים כאן הערב מבקשת להאריך בשנתיים נוספות את תוקפה של הוראת השעה שנקבעה לשנתיים בחוק העונשין, שבמסגרתה הוארכה תקופת המאסר המרבית שלגביה מוסמך בית משפט לקבוע כי הנידון ירצה אותה בעבודות שירות, משישה חודשי מאסר לתשעה חודשי מאסר. ההצעה הזאת הייתה הצעת חוק שבמקור הובאה על ידי הממשלה הקודמת לפרק זמן של שנתיים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הממשלה שהיית – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני לא הייתי, אבל אני הייתי חבר הקואליציה בתקופה הרלוונטית, כלומר, ההצבעה שלי תהיה עקבית גם בעניין הזה, חבר הכנסת פינדרוס. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני מציע שכולם יהיו עקביים, כי מדובר בחוק טוב, ואני אבהיר מדוע. במסגרת הוראת השעה, נקבעה תוכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן לכל מי שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, וכן נקבע מנגנון לקיצור תקופת עבודות השירות למי שעמד בחובותיו כנדרש. הוראת השעה נחקקה בעקבות המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות ענישה וטיפול בעבריינים בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, שבה הוצע להרחיב את השימוש בענישה בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים, תוך שמירת על עקרון ההלימה בין חומרת העבירה לעונש שיוטל על העבריין. עיקרי המלצת ועדת דורנר אומצו בהחלטת ממשלה, ובה הוחלט בין היתר לקבוע בהוראת שעה סמכות לבתי המשפט שלפיה ניתן יהיה להמיר עונשי מאסר לתקופה של עד תשעה חודשים בעבודות שירות. בהצעת החוק הנוכחית אנחנו מציעים להאריך את תקופת הוראת השעה בשנתיים נוספות לפני קבלת החלטה אם ראוי לעגן אותה כהסדר קבע בחוק, לבטלה או לשנותה. מדוע? התקופה המרבית לריצוי עונש בעבודות שירות היא חלק משורה של צעדים לצמצום שיעור הכליאה לתקופת מאסר קצרה. אני משוכנע שהבית גם מכיר את העובדה שיש מצוקה רצינית במקומות כליאה. יחד עם זאת, השאלה אם האמצעי של הארכת עבודות השירות מעבר לשישה חודשים – שזאת הייתה קודם הנורמה – מתאים לשם השגת המטרות האלה, או שמא יש לזה השפעות אחרות וזה מצריך בחינה ומחקר. כפי שהובהר במהלך חקיקת הוראת השעה, הכוונה היא ללוות את תקופת הפעלתה במחקר שיבחן את השפעת התיקון, ואם הוא משיג את תכלית צמצום השימוש במאסרים קצרים על ידי המרת עונשי מאסר נוספים בעבודות שירות. תוצאות המחקר המלווה אמורות היו לסייע בגיבוש החלטה אם להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה. ואולם, נדרש פרק זמן נוסף בטרם קבלת החלטה בעניין זה, כי טרם הושלם המחקר המלווה באופן שמאפשר גיבוש תמונה ברורה בנוגע להשפעת הוראת השעה. המחקר מצוי כעת בעיצומו, ודרוש פרק זמן נוסף על מנת שניתן יהיה להפיק ממנו את המידע הדרוש לצורך גיבוש ההחלטה. כמו כן, בשל השפעת התפרצות מגפת הקורונה על ההליכים הפליליים שהתקיימו בתקופה זו, קיים קושי בגיבוש תמונת מצב ברורה בנוגע להשפעת הוראת השעה ולאופן השימוש בה על ידי בתי המשפט. לכן מוצע להאריך בשנתיים נוספות את תקופת הוראת השעה. כך יתאפשר להשלים את איסוף הנתונים, לעבדם, לגבש ממצאים ולהשלים את המחקר. לאחר מכן יידרש לדון בממצאים שיתקבלו ולקבל החלטה על בסיסם בשאלה אם להפוך את הוראת השעה לקבועה, לבטלה או לתקנה. זה חוק חברתי חשוב, בעיניי. אני קורא למליאת הכנסת לאשרו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני רוצה לדבר על שתיקת הכבשים. כולנו זוכרים את הנאומים חוצבי הלהבות על המחדלים בקורונה, על המחדל בשדה התעופה. אני, לפני כשבועיים, הגשתי כאן שאילתה. היה מכרז של משרד התחבורה, של רשות שדות התעופה, לגבי בדיקות הקורונה לחוזרים מחו"ל. משרד הבריאות החליט לעצור את המכרז הזה ולהוציא מכרז מטעמו, והתעקש שהוא יבצע את העבודה בשדה התעופה. ביום שישי – מחזה מבהיל: אלפים חוזרים ממדינות אדומות ובכשל מוחלט משוחררים לביתם ללא בדיקות, ללא בידוד. קראתי לשר הבריאות ולשרת התחבורה שיעזבו הכול וייסעו לנתב"ג לפקח, לבדוק, אבל כנראה כורסאות העור במשרד ראש הממשלה ביום ראשון היו נוחות יותר. ידידי מיכאל, אתה יודע, אני מכיר את הכורסאות האלה; ארבע שנים ישבתי עליהן. קראתי להם ללכת ולנהל את המחדל בשדה התעופה, אבל מה לעשות? שרים חדשים, גם שר הבריאות, גם שרת התחבורה, העדיפו לשבת במשרד ראש הממשלה בהצגת תכלית של כל יום ראשון. והינה, 30,000 נוסעים פקדו את שדה התעופה ביום ראשון. אם על אלפים בודדים הם לא הצליחו להשתלט, מה נראה לכם קרה ביום ראשון? עוד 30,000, שחלקם הגדול באו ממדינות שאין שם חיסונים, מדינות אדומות, נשלחים כמו פצצות מתקתקות לתוך החברה הישראלית – והינה, אנחנו רואים עם גלי תחלואה שפתאום מתעוררים. אבל אני שואל: איפה אלה שצעקו על הכישלון במיגור מגפת הקורונה? איפה הם? לא זה שהם לא ביקשו סליחה מראש הממשלה היוצא מר בנימין נתניהו על כל ההתקפות חסרות השחר, ומשר הבריאות, על כל ההתקפות חסרות השחר, מילא שלא הודו לו, אבל איפה, איפה האולפנים? איפה הפרשנים? איפה הם? מה קרה? והינה, אני אומר לכם, גם היום עברו 30,000, וגם מחר יעברו עוד 30,000, ובלי בדיקות ובלי מעקב. מי ישלם את המחיר? או שבאמת אין קורונה והם עדיין מחזיקים בתפיסה שהממשלה הקודמת רק הילכה אימים על החברה הישראלית וסתם סגרה את המדינה? ואני שואל: איפה הם? איפה הם כל אלה ששפכו מלל, ששרפו שעות של המשאב הציבורי שעות שידור, שעות אולפנים? שמע, אני אומר לכם, נעלמה הבושה. מותר לבוא להגיד: ואללה, נכון, נהגנו אחרת. תבואו, קצת בושה. כנראה שיש לי ציפיות שווא. נעלמה הבושה או שלא הייתה להם אף פעם בושה או שהבושה הייתה בצד אחד מסוים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב מרגי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלכס קושניר. נמצא? אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת יעקב אשר – מוותר. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עיתון "עולם קטן" מראה לנו קצת מה קורה בתוך העולם שנקרא הציבור הדתי-לאומי, ולקרוא שם ריאיון נדיר עם הרב יהושע צוקרמן, מראשי ישיבת הר המור, וגם ריאיון עם הרב חיים דרוקמן – הכותרת ממש מדברת בעד עצמה: הממשלה הלא-יהודית הראשונה בתולדות מדינת ישראל. אני חוזר ומשנן לכם, אתם חברי הממשלה: הממשלה הלא-יהודית הראשונה בתולדות מדינת ישראל. ואומרים את זה רבנים מהמגזר שלכם, זה לא אנשים שלנו. ואומר פה הרב דרוקמן – והוא כואב, כואב. הוא אומר: כולם בימינה שמעו אותי היטב. הוא מחה מחוץ לביתו של ניר אורבך, ומקבל אליו את אילת שקד לביתו, ואין כמעט מהלך פוליטי בכל שנות הפוליטיקה של הציונות הדתית שלא עבר דרך הרב חיים דרוקמן, אחד מזקני הציונות הדתית. אבל הוא גם לא זוכר שבר פוליטי בסדר גודל כזה. אני לא אקריא את הכול, כי לא יספיק הזמן המועט שיש לי, אבל אי-אפשר שלא להביא ציטוטים נבחרים – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> זאת לא ממשלה יהודית? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> יאיר, יאיר, אני מבין שאת העיתון הזה אתה לא קורא אף פעם. זה לא עיתון של מרצ – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – מדובר בהאשמה – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> יאיר, יאיר, אתה מבין בדברים אחרים, לא בציונות הדתית. שב, תקשיב, תיהנה. אומר הרב: אני מכאן אומר לעם ישראל כולו: בעזרת השם, "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב". יש מי שמנהל את העולם. עם ישראל ימשיך להתקדם בתהליך גאולתו. גם אם אנחנו לא מרוצים מהממשלה שתקום – יש על מה להיות לא מרוצים; תקשיבו, הוא אומר את זה – בעזרת השם, גם אם היא תקום, עם ישראל יתגבר על הכול ויתקדם בתהליך גאולתו. והוא אומר, הרב – הרב כואב, הוא אומר את הדברים: דיברתי ולא קיבלתי תשובות חד-משמעיות. כולם שמעו אותי היטב והחליטו מה שהחליטו. בפירוש דיברתי עם ניר אורבך, ומתברר שהחליט אחרת. אז מה, לא שומעים לרבנים שם? אני לא מבין. ואחרי זה עוד כועסים על ליצמן כי הוא אמר "תורידו את הכיפה"? כי אם לא שומעים לרבנים ולא נשמעים לרבנים, אז מה אתם רוצים מהרב ליצמן, שאומר להוריד את הכיפה? כי מי שרוצה לשמוע לרב צריך לשים כיפה. טוב, הלאה. בימינה אומרים שהסטטוס קוו יישמר, אבל מפלגת מרצ קיבלה התחייבות לתחבורה ציבורית בשבת, ומרב מיכאלי, שרת התחבורה, יכולה לעשות דברים חמורים, גם מבחינה דתית-יהודית וגם מבחינה לאומית, כמו הפסקת פיתוח ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. חז"ל אמרו – והכול אני מצטט מהרב, בשם אומרם, וזה לא רב מהמחנה החרדי, שאתם לא אוהבים לשמוע אותו, זה רב שמקובל בקונסנזוס הדתי-לאומי, מספר אחת. הוא מסיים ואומר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – חז"ל אמרו שהקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. בחינת האדם את שכלו, את שיקול דעתו – כשהמידות הללו קיימות, השכל לא פועל. כשהוא מונע על ידי המידות הללו, האדם לא חושב, ועושה מעשים שלא ייעשו, מעשים שפוגעים בעצמו ובאחרים. מה היה עם קורח? קנאה, זה הכול. כך הרב מסכם את בנט – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שכיום מתעלם מדבריו של הרב. ואני אסיים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, אני אסיים במתנה בשבילך. מתנה בשבילך. יש פתגם בערבית שאומר שכשהקדוש ברוך הוא רוצה להעניש מישהו הוא לוקח לו את השכל. זה מה שקרה לבנט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שמזמן לא דיברנו. מזמן לא דיברנו, בוודאי לא על התכלית הדמוגרפית, אבל יש לנו אורח, כבוד שר המשפטים גדעון סער. על התכלית הדמוגרפית של ההגירה לישראל – קודם, כשכבוד שר המשפטים לא היה, אנחנו דיברנו על כך שדיני ההגירה בישראל מכוונים אך ורק לתכלית הביטחונית, והתכלית הדמוגרפית נעדרת גם – ופה זה קשור כמובן למשרד המשפטים, המשרד של כבוד השר. כאשר מחלקת בג"צים ייצגה את הכנסת ואת הממשלה ביחס לחוק האזרחות (הוראת שעה), הם פשוט העלימו מפני בית המשפט – אנחנו קודם דיברנו על כך שהכנסת מסרה לאחרונה דיווח לא נכון לבית המשפט העליון בנוגע להחלטתו של כבוד היושב-ראש; לא יושב-ראש הישיבה אלא יושב-ראש הכנסת, כמובן. גם בנוגע לתכליתו של חוק האזרחות (הוראת שעה), מחלקת בג"צים, שהיא באחריותו של כבוד השר גדעון סער, מסרה עמדה לא נכונה לבית המשפט. היא אמרה שהתכלית היא אך ורק ביטחונית, והתכלית הדמוגרפית של החוק, שמטרתו היא שמירתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, נעדרה מתגובת המדינה. עכשיו, את הדבר הזה אנחנו רוצים לתקן. הדבר הזה – בשבילו הגשתי את הצעת חוק-יסוד: ההגירה. ההצעה הזאת נועדה להעמיד את דיני ההגירה של מדינת ישראל לאור עקרונות חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, עיקרון שהיה צריך להיות נר לרגלה של הממשלה כולה, וכמובן נר לרגלו של משרד המשפטים ושל שרת הפנים, שהיא לצערי לא פה, אבל גם היא הייתה אמורה להיות, ובאמת החוק הזה הוא חוק שעלה, והרעיון היה ביוזמתה. ופה ממש, על הדוכן הזה, לפני שנה, עמד חבר מפלגתו של שר המשפטים – אז הוא עוד לא היה חבר מפלגתו – צביקה האוזר. הוא בא ואמר שזו הייתה הפעם הראשונה שהחוק מוארך לאחר שעבר חוק הלאום. הוא אמר: זו תקלה חמורה שאנחנו עוסקים אך ורק בפן הביטחוני של החוק הזה. הגיע הזמן שנבסס את דיני ההגירה שלנו על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית; הגיע הזמן שדיני ההגירה שלנו יכבדו את הצורך שלנו בשמירתו של הרוב היהודי במדינת ישראל, ולכן המשכה של הוראת השעה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהיא פלסטר, היא בסך הכול פתרון זמני, במקום קידומו של חוק-יסוד: ההגירה לישראל, הוא פתרון שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ושוב אני חוזר על בקשתי: אנא אמור לשליחיך לתת פטור מחובת הנחה לחוק הזה, שיהיה פה דיון בכנסת כמו שצריך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נרשמתי לדיון בכל נושא ונושא שעולה כאן, והסתפקתי, כבר אולי הפעם לא לעלות, אבל כאשר ראיתי את שר המשפטים נמצא כאן במליאה, החלטתי שאני כן אעלה, אבל משום מה, כנראה שיש לו נושא חשוב להתייעץ עליו, אז הוא יצא, אבל אני בכל אופן אשאל את מה שחשבתי לשאול בנוכחותו. אנחנו עוסקים פה באיזשהו חוק הארכת תוקף – אנשים שצריכים לעבור מאסר בפועל או עבודות שירות, עונשים שאנשים מקבלים על דבר כזה או אחר שנקבע בחוק שאסור שיהיה ואסור לעבור עליו. אני לא רוצה להשוות כלל וכלל, אני לא בא בכלל לדמות, אבל אנחנו מדברים בעונש – בן אדם שהיה צריך לעשות כך ועשה אחרת; הוא עבר על מה שהוא התחייב שלא לעשות והוא מקבל עונש. אז אני יכול להבין את שר המשפטים. הוא הודיע לפני הבחירות – הודיע לכל מי שרוצה שביבי יהיה ראש ממשלה, שלא יצביע עבור המפלגה שלו. הוא אמר את זה בגלוי. אף אחד לא יכול לבוא אליו בטענות בנושא הזה, מכיוון שהוא לא רימה ולא הונה; הוא לא אמר שהוא יעשה כך והוא עושה אחרת. אבל הוא בכל זאת שותף לממשלה. הוא נותן יד להקמת ממשלה, הוא נותן יד לאדם שנהיה ראש ממשלה כאשר הטענה המרכזית עליו היא שהוא הודיע, וגם חתם, שהוא ילך עם נתניהו, הוא יעזור לנתניהו להיות ראש ממשלה, הוא יעזור לנתניהו להקים ממשלה. והשאלה שלי היא אם לא הגיע הזמן שגם הפוליטיקאים יחשבו: האם כל פעם מותר להם לשקר? ואם זה בשקר, אולי בקטנה, אבל לא ככה לרמות, לעיני כל עם ישראל לרמות. 250,000 שהצביעו עבורו בגלל שהוא ילך עם נתניהו – רימה אותם. איזה עונש מקבל פוליטיקאי שכך מרמה? אז גם זה משהו שאנחנו צריכים לחשוב עליו. אני לא רוצה להשוות בין העונשים שמדברים עליהם עכשיו בחוק הזה, למה נותנים את העונש; לא בא להשוות לעבירה, לחומרת העבירה, אבל זו עבירה, עבירה ציבורית גסה, חמורה. איך אתה, גדעון סער, בכל זאת נותן יד להקים ממשלה לאדם שהתחייב שלא לעשות את הממשלה הזאת? בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ישנו משפט ידוע מאוד: יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה אותם. מישהו יודע איפה זה כתוב – באיזו גמרא, אצל איזה נביא? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> חיים נחמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בציונות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אומר את זה אחד העם. אחד העם אמר את זה, אחד העם, אתה יודע, בתחילת המאה הקודמת, 1900. הוא בא ממשפחה חסידית מאוקראינה, אבל הוא היה עד הצהרת בלפור, והוא כל הזמן קבל על כך ואמר: יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה עליהם. ראש העיר הראשון בתל אביב, דיזנגוף, באיזו גאווה: אין שום תנועה ציבורית במרחב הציבורי בשבת לשמור עליהם. אני מסתכל על הנכד שלי – עוד 10, 15 שנה, הוא יסתובב איתי ויגיד לי: סבא, לפני 20, 25 שנה, תספר לי, איך הייתה אווירת השבת במדינת היהודים בארץ ישראל? ואני אצטרך לתאר לו ולהגיד לו: תשמע, פעם היינו יוצאים מבית כנסת עם טליתות ולא ראינו קניונים פתוחים. הייתה באמת אווירה כמו בעיירות של פעם. אנחנו נמצאים פה, נרדפנו מאות ואלפי שנים, בגאווה אמיתית, והקמנו כאן את המדינה, לא באוגנדה ולא בארצות הברית; בגאווה אמיתית, בייחודיות מסוימת, ולא נשתווינו לשאר העמים. וכאן אנחנו מבקשים למחוק את הזהות. ישב פה עכשיו שר המשפטים גדעון סער, תלמידו של הרב שפירא. רציתי לשאול אותו אם עכשיו מורו ורבו הרב שפירא, שהיה איש המוסר, היה שואל אותו ואומר לו: אתה בממשלה. אפילו בשביל המחאה – אני עולה היום כבר פעמיים למחות על הנושא של השבת, בשביל שאנשים מסתכלים עליי ואומרים: אם אתה לא מוחה, אולי אתה חלק מזה, אתה בכנסת, אתה חלק מהפרלמנט. אולי אנחנו חלק מזה. מדין מחאה אנחנו חייבים למחות, שלא יהיה קטרוג על עם ישראל שבממשלת ישראל – הייתי באחד מראיונות הרדיו ואמרו לי: תשמע, יש חובשי כיפות מסביב לשולחן הממשלה. התחילו למנות לי: אחד, שניים, שלושה, ארבעה. אמרתי: זה בדיוק הכאב – לקבל חותמת לחילול השבת ולכל הרס הדת והיהדות במרחב הציבורי במדינת ישראל, גיור, כשרות וכו', עם חותמת של כיפה. אנה אנו באים? אני עדיין חושב, מדין המחאה, חברי הממשלה שנמצאים, שדיברו על זכות הווטו שיש להם: תרימו את קולכם. תראו שאתם חלק מהמדינה היהודית, שלא נבייש את כל הבית הזה כאן, במדינת היהודים, בארץ ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו נפגשים הרבה לאחרונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אתם לא משאירים מרווח – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. צריך להגיד את מה שצריך להגיד. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, מפעם לפעם בימים האחרונים אני חושב לעצמי: איך נפתלי בנט נרדם? איך הוא הולך לישון? הוא עוצם את העיניים ונרדם? אומר קריאת שמע, לא אומר קריאת שמע, אבל איך הוא נרדם? למה אני חושב לעצמי את זה? הרי אני מקווה שהוא יודע, למשל, שבתי החולים הציבוריים הולכים לקרוס לחלוטין. זאת תמונת המצב. אם אנחנו מדברים על ירושלים ובתי החולים הנצרתיים או בית החולים לניאדו בנתניה או מעייני הישועה – קורסים. אומר מנכ"ל הדסה: אני לא יכול לקנות תרופות. יושב ראש ממשלה ודן במשך שבוע מאז שהוא קם על ג'ובים; זה הנושא שלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ומה אתם עשיתים בבתי החולים? עד לפני שבוע אתם הייתם ממונים עליהם. אתה היית יו"ר ועדת כספים. מה עשית? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן, ולכן – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – עליי, חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, היה סיכום – נמצא כאן שר האוצר לשעבר; אני לא מתייחס לקריאות הביניים שלו, בגלל שהוא יושב פה בשביל לעצבן. שר האוצר לשעבר – אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, למי שלא זוכר. סיכמנו, יש בכתב, שמעבירים להם כסף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה הם קורסים? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מעבירים להם כסף. הממשלה נפלה וקמה ממשלה חדשה. לכאורה, ראש ממשלה שמכיר את הדבר הזה היה צריך מייד לבוא ולומר: אני לוקח את הנייר של ישראל כץ, שר האוצר לשעבר, את מה שסוכם, שהוא הביא גם לוועדת הכספים, ולהעביר את הכסף הזה לבתי החולים הציבוריים כדי שיוכלו לתפקד. היה סיכום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צריך להעביר – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא יושב ומחלק ג'ובים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא עשיתים תקציב מדינה, אז איך תעביר כסף? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה קצת מעצבן, הצעקות האלה, בגלל שאני יודע שהוא צועק את זה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והוא גם יודע את האמת, אבל מה בכלל משנה אצלו? אמת והוא – רחוק כרחוק מזרח ממערב. ולכן, על מה הוא הולך לישון, בנט? על מה? בית החולים – בירושלים לא יהיו בתי חולים, לא יהיו תרופות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגללכם – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בכל המקומות האלה. בתי החולים הנצרתיים, שעושים שם עבודה יוצאת מן הכלל – תהיה בעיה. הרי הם מדברים איתי, אני יודע מה המצב. והוא יושב, מבסוט מהחיים, מחלק ג'ובים, לא מפסיק לחלק ג'ובים ולא מפסיק לעשות דברים, ועוד, נוסף על כולם, הוא לא אומר מילה כשיש הסכם קואליציוני, הסכמים קואליציוניים, ששם יש לחתוך את כל מצוות התורה, את כל העברות בתורה. אז הוא יכול לבוא ולהגיד: יש לי זכות וטו. לא מאמין לזכות הווטו שלו. אני רואה את החברים שלו שעולים פה ומדברים פה – איזה שטויות שהם מדברים על מצוות התורה. אבל הוא אשם בזה שבתי החולים קורסים. הוא אשם בזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, אתה אשם, אתה והממשלה הקודמת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה, חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא אשם בזה שבתי החולים קורסים. אדוני היושב-ראש, סיימתי, ואני מציע שמי שצועק בלי לדעת כלום, שישתוק, שיסתום את הפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה. תודה, חבר הכנסת משה גפני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מקווה שתוכל לישון טוב בלילה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מוסי רז – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו דרך פרשת השבוע, פרשת השבוע שקראנו רק שלשום. הפעם אני רוצה לדבר על ההפטרה. ההפטרה מדברת, חבר הכנסת גפני, על יפתח, שהייחוס שלו לא היה משהו מיוחד. אבל חכמינו, זיכרונם לברכה, אומרים: יפתח בדורו כשמואל בדורו. שמואל, ממליך המלכים של עם ישראל, המליך את שאול ואת ממלכת דוד, ועל יפתח, שהיה מקלי הדעת, אומרים חז"ל: יפתח בדורו כשמואל בדורו. כלומר, מלמד אותנו רבנו הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, שמנהיג, גם אם הייחוס שלו הוא לא משהו מיוחד – על יפתח נאמר שהוא בן אישה זונה והוא מקלי הדעת – בכל זאת צריך להתנהג אליו במידת הכבוד. חשבתי מה לומר על ראש הממשלה החדש, שעם כל מה שנאמר עליו פה אני מסכים. כן, אנחנו נתייחס אליו בכבוד, אבל יש הבדל עצום בין ראש הממשלה והדרך שבה הוא התמנה והרכב ממשלתו ליפתח. יפתח היה רצוי על הזקנים ועל כל עם ישראל בדורו. ראש הממשלה הנוכחי הצליח להקים את ממשלתו בשותפות עם מפלגתך, אדוני היושב-ראש, ועל זה – ממשלה כזאת הגדיר רבנו הרב צבי יהודה קוק, זכר צדיק לברכה, ממשלה של חילול השם. ועל חילול השם נאמר: על חילול השם אין מקיפין. ואנחנו – – – << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> איפה חילול השם? איפה חילול השם? מה אתה נדרש לקדוש ברוך הוא בנושאים הפוליטיים – – – שלכם? אתה מחלל את השם בעצמך. אין פה שום קשר לקדוש ברוך הוא – – – לאפלה הפוליטית שאתם משיתים עלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אבי מעוז, תשלים במשפט אחד, כי הזמן נגמר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יאיר גולן, תקשיב, תקבל גם דעה שונה משלך. לא קרה כלום. אתה יכול להגיד את דעתך כשיהיה לך זמן להיות על הדוכן. זוהי ממשלה של חילול השם. ממשלה שמשתפת אתכם בשלטון פה במדינת ישראל זה חילול השם. ולכן, אנחנו נתייחס אליו בכבוד, אבל אנחנו נעשה כל מה שנוכל להפיל את הממשלה בהקדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה דקות יש לי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רק שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלוש דקות, אז תגיד לי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אתה לא חייב לנצל את כולן. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> – – – יש לי את האופציה, אני אשמח מאוד. אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, אדוני השר, חברי הכנסת, תראו, לפני כשבוע שמעתי את מר בנט בטלוויזיה מסביר – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> ראש הממשלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לילדיו הרכים איך הוא נבחר להיות ראש הממשלה. הוא מסביר לילד הקטן שלו: תראה, בחרו אותי 61. אני לא יכול להסביר לך, זה מסובך, אבל 61 בחרו אותי להיות ראש ממשלה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 60, 60. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – 60, סליחה, וכך אני ראש ממשלה. אמרתי לעצמי: בוודאי, מר בנט, זה מסובך. מה תגיד לילד – גנבת, שיקרת, רימית את כל הציבור? מה תגיד לילד בגיל עשר? הרי אתה נוכל, אתה שקרן. מה תסביר לילדים שלך? זה מסובך להסביר? לא מסובך. תגיד לו: אבא גנב את הציבור, גנב דעת של הציבור. הרי הוא ידע את זה בבוא היום. הוא ילך לבית הספר והילדים ישאלו אותו, יגידו לו. הוא לא יבין על מה מדובר. עכשיו, אדוני היושב-ראש, רציתי לגעת באיזושהי נקודה שהיא קשורה אליך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – בקואליציה, לשמוע את הנאומים שלך – – – לראות את הכישרון שלא ידענו את זה קודם, היה שווה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם כשהיית באופוזיציה – תקשיב, כבוד השר, אתה לא היית פה איזה שנתיים, לדעתי, אז בקטע הזה באמת דיברנו הרבה. הייתי השר המקשר, לכן לא שמעת אותי. אבל אדוני היושב-ראש, רציתי לדעת רק דבר אחד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד דקה אחת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רציתי לדעת, כשאתה מדבר על הקמת 11 יישובים – דרך אגב, אני בעמדה שצריך להקים יישובים לבדואים, ערים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הקמתם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. דרך אגב, נסעתי לפני כשבוע וחצי לירוחם – התחלחלתי, ראיתי כמעט רק בדואים. לא הבנתי – רק פחונים, כל הדרך משם עד דימונה, מגבולות באר שבע. שאלתי את עצמי: האם אתם מתכוונים להקים ערים לבדואים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושיפנו את האדמות שהם פלשו אליהן או גם זה וגם זה. לי נראה שמה שנקרא – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך תשובה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם עושים דחקה על היהודים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. דוד – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם, כמו שבמתווה גם תיקחו כסף, גם תקבלו אדמות בנגב המערבי, גם תישארו עם הפחונים שלכם בכל המקומות, וגם עוד המדינה תפתח לכם מגרשים – שדרך אגב, ברהט עדיין לא מאוכלסים, כבר 20 שנה, כי בדואי שיש לו תביעת בעלות על הקרקע – אף בדואי אחר לא ייכנס לשם. אתה יודע את זה. לכן, לכן יש פה בלוף, אתם משקרים את כל האנשים שיושבים כאן, ולא אכפת להם. מה שאכפת להם הוא שאדוני ראש הממשלה בפועל מר עבאס, שאתה תחזיק אותם עם האאודי, עם המשרדים. זה מה שמעניין. אתה תמשיך לדאוג לבדואים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה רוצה תשובה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תאמין לי, עוד אדמות, עוד זה, והם ייסעו בוולוו. זה מה שמעניין – האאודי 8. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה. תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. אתה רוצה תשובה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו בדיוק נעשה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – רוצה להשיג. הוא רוצה תשובה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים, הוא ביקש ואני אתן לו תשובה. אנחנו בדיוק נעשה מה שהליכוד עשה, בדיוק. אנחנו נעתיק. מה שעשה הליכוד – העתק-הדבק, העתק-הדבק. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלתי שאלה. אתה מתכוון לפנות את הפחונים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> העתק-הדבק. אותה החלטה שהונחה על שולחן הממשלה לפני כמה חודשים – העתק-הדבק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה דבוק חזק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו ניתן לחבר הכנסת שלמה קרעי. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תקציב או ביטחון המדינה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה כבר הנאום הרביעי או החמישי שלי כאן הערב. אני רוצה לסכם את הפרקים הקודמים, אחרי שראינו עד כמה ממשלת ההונאה הזאת מסוכנת לארץ ישראל, כולל גירוש יהודים מבתיהם, וכמו לפני 16 שנה, בגירוש גוש קטיף, גם את זה הם ינסו לבצע כנראה בימי בין המצרים – ביום ראשון אנחנו מתחילים את תקופת בין המצרים, וכתוב: כל רודפיה השיגוה בין המצרים. אני מאוד מקווה שהממשלה הרעה הזאת לא תיפול לסימן הזה ותגרש 50 משפחות מבתיהן בבין המצרים. למרות – אתם יודעים – שהדבר הכי קשה בשבילנו זה גנבת הקולות. אם באמת הייתם מנצחים בשמאל, היינו מרכינים ראש, עושים חשבון נפש, מה לא עשינו טוב. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – ממשלת שמאל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתם הקמתם ממשלת הונאה בגנבת מאות אלפי קולות מהימין, חבר הכנסת גולן. ויש לזה גם גימטרייה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כתוב: "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". דווקא מתוך המחנה הלאומי יצאו המהרסים והמחריבים של המחנה הלאומי. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – פרשנות לא נכונה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "מהרסיך ומחריביך" – חבר הכנסת גולן, תלמד קצת פעם אחת משהו, שתהיה אוזנך כרויה לשמוע. "מהרסיך ומחריביך" זה 631 – בדיוק נפתלי בנט. לא פלא שהוא הגיע אליכם. אחרי שראינו את זה נעבור לדבר עוד על כמה סכנות שהממשלה הזאת מעמידה בהן את המדינה היהודית שלנו. אני מדבר על הסכנות ליהדות. אתם בממשלה הזאת רוצים למחוק ולטשטש את הזהות היהודית של מדינת ישראל. שונאי היהדות מרימים ראש: קריב, זנדברג, ליברמן ושאר עוכרי ישראל. רוצים למחוק את הזהות היהודית שלנו. אז אני רוצה לומר לכם: אנחנו העם הוותיק ביותר באומות, ולמה? איך אנחנו מתקיימים – אלפיים שנות גלות? בזכות תורתנו ואמונתנו. ההיסטוריה היהודית מלאה במתייוונים, במשומדים, במומרים מלאי שנאה עצמית. כולם כולם עברו מן העולם, ותורת ישראל נשארה. תורת ישראל תישאר כאן, על אפכם ועל חמתכם, לנצח נצחים. אתם תיזרקו מהר מאוד לפח האשפה של ההיסטוריה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – באופוזיציה וכבר – – – << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> לא, חבר הכנסת רז, השתדלתי להיות חרוץ מספיק כדי להספיק כבר לנאום עוד קודם. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני שמח שאתה נמצא כאן, כי אני רוצה לברך אותך ואת סיעת רע"מ. זכינו לקיים בשבוע שעבר את מצעד הדגלים בירושלים. זכינו, משום שממשלת ישראל – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הוא הסכים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אכן, אדוני השר פריג'. – – אפשרה לקיים את המצעד. בזכות מי קיימת הממשלה הזאת? היא קיימת בזכותכם, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת גנאים, סיעת רע"מ. אז אני רוצה קודם כול לומר לכם, להודות לכם בשם כל אזרחי ישראל, שאתם דואגים ומאפשרים לקיים מצעד דגלים בירושלים. אני רוצה לומר יותר מזה. יש שמועות, חבר הכנסת גנאים, שאתה, איך אומרים – אומנם אני יכול להעיד שבהחלט מצאת את מקומך כאן בכנסת, אבל יש לך אולי מחשבות לחזור לעיריית סח'נין. אז אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולקרוא לתושבי סח'נין לתמוך במאזן גנאים, אם יתמודד. יכול להיות שנזכה אפילו למצעד דגלים בסח'נין, מי יודע, עם היוזמות האלה ועם הרצון הזה. אבל, חברות וחברי הכנסת, אני מתחיל לחשוב שאצל רע"מ יש כאן עניין הרבה יותר עמוק. אני גיליתי דבר מדהים היום – שזו ממש אובססיה לדגלים. אני רוצה לברך אתכם על דגל הגאווה שהונף על בניין משרד החוץ. כל הכבוד לכם. כל הכבוד, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה אוחנה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הכבוד לחבר הכנסת מאזן גנאים. אני רוצה לברך מכל הלב את חבר הכנסת ווליד טאהא, אני יודע כמה זה חשוב לו. אני יודע כמה שהוא גאה בכך שלא עבר שבוע מאז שהוא הצביע אמון בממשלה, והממשלה, ראש הממשלה החליפי מייד מציב את דגל הגאווה על בניין רשמי של מדינת ישראל. כל הכבוד לכם. אני רוצה לומר לכלל אזרחי ישראל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יריב, אם אפשר, גם בערבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תברך אותם בערבית. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תדאגו, גם הזמן של זה יגיע, פשוט נגמר הזמן. אני יכול רק לומר, אני בטוח בטוח שאנחנו ניהנה מעוד יוזמות טובות וחשובות כאלה שממשלת ישראל, בתמיכת רע"מ ובהישענות על רע"מ, תעשה כאן במדינת ישראל. חבר הכנסת עבאס, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת גנאים, חבר הכנסת טאהא, שאינו נמצא כאן, חבר הכנסת אלחרומי, תודה רבה לכם. כל הכבוד לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני עדיין מתייחס – לא למחוא כפיים – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם את מצעד הדגלים הליכוד עשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש בי הרבה כבוד ליושב-ראש הכנסת לשעבר, אז – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להגיד לו שיש לזה תג מחיר בשקלים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו ממשיכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לומר לך, היום אמרתי: נעשה קצת הרמות מסך. אתם יודעים, זה מושג משפטי. כשבא לך פושט רגל ורוצה להתחמק מכל הנושים שלו, מכל החייבים, מכל האנשים שבעצם הוא חייב להם, אז הוא אומר: אני פושט רגל, אבל אף אחד לא בודק את הרמת המסך, מי עומד מאחורי פשיטת הרגל. הרבה פעמים, כשמבקשים את זה בבית המשפט, אומרים: בואו נגלה מי הישות שעומדת מאחורי העסק, החברה הזאת, אז אתה מגלה, לדוגמה, שהעסק פשט את הרגל אבל הבעלים יושב חזק, לקח את הכסף לביתו ועשה למשפחתו, אבל אותם עובדים, אותם נושים ולפעמים אותם עסקים קטנים ובינוניים שנשענים על זה בשביל להביא פרנסה הביתה נשארים בלי כלום. אני חושבת שמה שנעשה פה עכשיו – יש פה הרבה מסכים. המסכים האלה, התפקיד שלהם הוא לבלבל אותנו. אנחנו רואים משהו, אבל מי שעומד מאחוריו הוא מישהו אחר לחלוטין. דיברנו על הצביעות של פמיניזם השמאל, שהוא פמיניזם לבן מדלג. דיברנו על הצביעות של הקהילה של השמאל, שזה מתאים לה רק כשאפשר לתקוף את הליכוד, אבל הם קוראים להם סוטים ויושבים איתם בממשלה – שר שמפטר את העוזר שלו בגלל שהוא מגלה שהוא קשור לקהילה, ומה שמצחיק הוא שהיושב-ראש שלו הוא מהקהילה בעצמו, והכול בסדר. אז בואו נדבר על צדק חלוקתי. בואו נעשה הרמת מסך לכל אותם אנשים ששנים נושאים את הדגל ובפיהם מדברים על צדק חלוקתי. אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את סיפור האסי? אתה רוצה להגיד לי איך קראו לזה פעם? אז הדירו אתכם, אחר כך הדירו אותנו, תושבי בית שאן, כי הצבע שלנו לא מתאים להם. הייתה עכשיו תערוכה מדהימה של כרמן אלמקייס, פנתרה שחורה אמיתית, שעשתה, ודימתה פחות או יותר והביאה את כל הטוקבקיסטים. תקשיב לי, אדוני – ממש ציטוטים מאותו פרוטוקול של כל אותם אנשים שניהלו פה פעם בעבר את המדינה. "סאלח פה זה ארץ ישראל", ראיתם את הסרט? הדור השלישי מדבר אותו דבר. עכשיו, כשאתה אומר שהם בכל זאת רוצים להביא לאיזה צדק – אתה תראה את זה בהסכמים. אני פותחת את ההסכמים הקואליציוניים, ומה אני מגלה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדמות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדמות, בתים, אוצרות הטבע שלנו, השטחים שלנו. למי? לאוכלוסייה מאוד מאוד מצומצמת. כמה הם באחוזים? אדוני יושב-ראש לשעבר יריב לוין, או אופיר כץ, כמה אחוזים הם הקיבוצים מכלל האוכלוסייה? לא היה מגזר במדינת ישראל מאז קום המדינה – אפילו לא אתה, עם ה-53 מיליארד שקיבלת – שקיבל כל כך הרבה מעטים כל כך מהמדינה. זה כאילו מפא"י פה עכשיו. האדמות האלה – אמרו: השוואות תנאים. לרגע, אדוני היושב-ראש, אני חשבתי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – השוואות תנאים, ואולי עיירות הפיתוח יקבלו במתנה בן ממשיך, נחלה, חלקה. חשבתי שאולי הם מדברים על השוואות תנאים ואולי בדיור הציבורי יהיה בן ממשיך כמו בקיבוצים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בג"ץ הקרקעות היה אות מתה, הצהרה בלבד. הרי בג"ץ הקרקעות אמר שהקרקעות האלה שייכות למדינה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> והיום הקיבוצים, תאמינו לי, אני מכירה אותם טוב טוב, חייתי ביניהם כמו צמח בר, אבל אני שילמתי מכיסי, שכרתי שירותים. הם עסק כלכלי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו כבר – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עסק כלכלי שמקבל מתנה היום מהמדינה, מאות מיליונים במתנה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק בגלל שהם שייכים לשבט הנכון עם הצבע הנכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> את זה אנחנו לא ניתן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> עידית, עידית סילמן, חברת הכנסת, יושבת-ראש הקואליציה, אני אשמח מאוד אם תישארי להקשיב לדבריי. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא. אני רוצה – וגם כבוד השר, זה מיועד גם לכבוד השר. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז טוב, תודה רבה. אז אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מסתכלת מסביב על המליאה. אין לי כל כך הרבה ברירות – אני צריכה לכוון את כל דבריי לחברתי שרן השכל, חברת הכנסת, כי כל אנשי הימין שפעם היו חברים שלי נעלמו, נעלמו מהמליאה, אז מה לעשות, את תורנית להקשיב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> או שהם נעלמו או שהם יצאו בחוק הנורבגי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוק הזה ששר המשפטים החדש דיבר עליו עוסק בסוגיות של עונשין ושל הקלות בעונש, אפשרות לעבודות שירות וכדומה. אני רוצה לספר לך, חברתי חברת הכנסת שרן השכל, מה הציע היושב-ראש שיושב כרגע בראש הישיבה – מה הוא הציע לעשות; איך הוא הציע לפעול בהיבט העונשי כלפי הפורעים שפרעו בנו לאחרונה, בשבועות האחרונים, כלפי אלה שזרקו בקבוקי תבערה, שרפו בתי כנסת, ניפצו חנויות, רצחו את יגאל יהושע, השם ייקום דמו, ואת אבי הר-אבן, השם ייקום דמו, ואת דסטאו ביסט, השם ייקום דמו; איך הוא הציע, השותף הזה שלך, שבזכותו את יושבת היום בקואליציה – ואני מבקשת שאת תעבירי את דבריי גם ליושב-ראש המפלגה שלך, שר המשפטים, שיש לו דברים יותר חשובים לעשות מאשר לשמוע את הדבר הזה, ולחברייך האחרים בקואליציה: מה שהוא הציע לעשות עם הפורעים האלה זה לנקוט כלפיהם מגישה מכילה, מכילה, עם כ"ף, כן? להכיל, להכיל אותם. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אין יותר מכיל ממה שאדם – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לנקוט כלפיהם גישה מכילה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> בעשר השנים האחרונות לא היה יותר מכיל מזה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. אז בסדר. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> עכשיו, אני לקחתי – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא הציע – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, שרן, יותר מזה, הוא גם מממן להם את ההגנה המשפטית, לפורעים האלה. הוא גם מצטלם איתם כשהם יוצאים מהמעצר, והוא מפרסם בכל מקום שהם יכולים לסמוך עליו כדי להינצל מעונש. ואז הוא יושב בראש הוועדה הנכבדה שהוא הקים ודורש גישה מכילה כלפי הפורעים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ועכשיו, בואו נתפלא למה הפורעים האלה ממשיכים ולמה בעצם הרגעים האלה אישה בחודש השמיני להריונה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מובלת לבית החולים משום שהיא חטפה אבנים מהפורעים של היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בירושלים. תודה רבה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אז אתם כאופוזיציה תתמכו – – – על עונשי מינימום על הנשק הבלתי-חוקי? אתם תתמכו בזה או שגם לזה תתנגדו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם רגע בתחושה קשה וכואבת. אני יושב פה בשעות האחרונות, הרבה זמן כבר לא הייתה לנו כנסת ככה תוססת עם דיונים, והיושב-ראש יושב כאן על הכיסא מחויך, זחוח. הוא בטח חזר עכשיו מדיון, מכרו לו עוד כמה אינטרסים ציוניים בדיון שהיה עכשיו עם ראש המכשלה, כדי שיתמכו, יימנעו, אני יודע, יצילו את הקואליציה הזאת, שיושבת על כרעי תרנגולת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה היית מקבל 53 – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והוא שומע פה עכשיו את היהודים רבים ומתווכחים אחד עם השני, ומכנים אותו ראש הממשלה בפועל ונותנים לו תשומת לב, ומתחרים כמה כסף הוא קיבל ומי רצה לתת לו יותר. הוא יושב כאן עם החיוך ואומר לעצמו: דחילק, אני לא צריך לעשות כלום. היהודים האלה יהרגו אחד את השני. אז קודם כול אני רוצה להגיד לך, מר עבאס: הבית השלישי לא ייחרב. אנחנו היהודים יודעים להתווכח. עם ישראל ידע מחלוקות, ידע ללבן אותן. מדינת ישראל תלך ותתפתח. וזה בעיניי הנזק והפשע הלא-יסולח שעשתה המכשלה הזאת. עם ישראל ידע תמיד להתווכח וידע תמיד לחלוק. כל פעם בהיסטוריה של העם היהודי, כשהייתה מחלוקת, היו ויכוחים, ובא אחד הצדדים וחבר לאויבי ישראל כדי לנצח את הצד השני, זה הביא חורבן. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> הוא אויב ישראל? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כך היה בימי המצור. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> לא, לא, רגע. רגע – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כך היה. תסתכלו ברמב"ן, בתחילת פרשת ויחי. כך היה בימי בית שני. תמיד כשיהודה וישראל רבו אחד עם השני זה היה נורא, אבל זה שרד. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וכשנתנו – לקחו את האויבים שלנו, את תומכי הטרור האנטי-ציונים והפכו אותם ללשון מאזניים, ונתנו להם להכריע ולהחליט – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – וכמו שיושב כאן עכשיו עבאס, צוחק, מחייך, מבסוט, מושך את כל תשומת הלב – זה הביא לתוצאות איומות ונוראות. עכשיו, אנחנו מקבלים שהבית השלישי לא ייחרב. אנחנו נתגבר על זה. עם ישראל רואה, רואה. ישב פה קודם יועז הנדל – אני פחדתי שנטבע פה כולנו בצביעות שנזלה לו מהאוזניים ומילאה כאן את כל האולם הזה. הוא מטיף לנו מוסר על חוק האזרחות? מכרתם את האינטרסים הציוניים של מדינת ישראל, הקמתם ממשלה שנשענת על תומכי טרור, על פוסט-ציונים בשוליים הכי קיצוניים, סהרוריים, של השמאל הישראלי. אתם לא מצליחים בקואליציה הזאת לשמור על האינטרסים הביטחוניים הציוניים הכי בסיסיים ואתם מטיפים לנו מוסר? הבאנו לכם חוק טוב, אבל אתם שמים את הפוליטיקה מעל הכול. אתם צריכים לשמור על הקואליציה, על השררה, על התפקיד, על ראש ממשלה בובה על חוטים עם שישה מנדטים שקיבל שיירה, קיבל תואר לשם כבוד. אז מה פתאום שתקדמו את חוק-יסוד: ההגירה, שישמור על הרוב היהודי של מדינת ישראל, גם ביטחונית – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אבל לא פחות מזה דמוגרפית? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מר עבאס, אנחנו ננצח. אנחנו נצרוב בתודעה הישראלית שלהתבסס עליכם זה תאונת דרכים מסוכנת, הרסנית, אבל חד-פעמית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תחגגו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה יהיה קצר מאוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עם ישראל ינצח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא ידע לנהל את המחלוקות, הוא יתווכח, הוא יישאר בסוף מאוחד, והוא ייקח את גורלו בידו. אנחנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו היהודים פה נתווכח וננהל את מדינת ישראל כל עוד אתם כופרים בזכות קיומנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל עוד אתם לא מוכנים לומר שזאת מדינה יהודית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל עוד אתם עדיין שואפים להשמיד אותנו – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. חבר הכנסת מוסי רז, עזוב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מזדהים עם הגרועים שבאויבינו – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כן, מדברים על הפורעים האלה כלוחמי החופש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> לך – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אין לכם מקום להיות שותפים בקבלת החלטות במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החיוך שלך הוא קצר מאוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בצלאל, מה זה האצבע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה לך. תודה לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה. אוקיי. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. חבר הכנסת סמוטריץ', תקשיב לי. סמוטריץ', תקשיב לי. חבר הכנסת סמוטריץ', תקשיב לי. מנסור עבאס משרה אווירה של סובלנות בין יהודים ליהודים, לא רק בין יהודים לערבים – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ואתה משרה אווירה של שנאה והסתה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> ואנחנו, ואנחנו למדנו בהיסטוריה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תמשיך. כל הכבוד לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הכבוד לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תמשיך. כל הכבוד לך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עלינו אל תעבוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הכבוד לך. אתה יודע את זה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> הסבלנות שלכם – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הכבוד לך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> קבלת הפנים שעושים עכשיו לכל הרוצחים – – – על מי אתה עובד – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת משה ארבל. תמשיך, תמשיך. תמשיך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> על מי אתה עובד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תמשיך. בבקשה, חבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו נמשיך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אמרתי לפני שנה: אנחנו לא מעוניינים במלחמת אחים בין יהודים ליהודים ולא מעוניינים במלחמת אזרחים. אתה מנסה לשים אותי במקום שכנראה אני מנסה לסכסך בין יהודים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אתה – – – לרצוח אותנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, בבקשה, משה ארבל. תמשיך עם הגישה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם הקורונה – – – << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. תודה לך. תודה. תודה. תודה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני, רק תעשה עוד פעם, ברשותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני ממילא מוסיף זמן. בבקשה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, הינה התבשרנו רק לאחרונה שבמשרד ראש הממשלה הייתה מינהלת תחבורה חכמה שעמדה בפני סגירה, וממלא מנכ"ל משרד ראש הממשלה צחי ברוורמן הוציא מכתב בחודש ינואר שבו הוא מודיע על סגירת המינהלת, עם תקציב של 100 מיליון שקל מדי שנה. והינה, מייד בהסכמים הקואליציוניים מגיעה שרת תחבורה חדשה, Mrs. Clean, כן, ממש, גברת ניקיון כפיים, מרב מיכאלי, ודורשת בהסכמים הקואליציוניים לקחת למשרד התחבורה את המינהלת הזאת, להעביר אותה לרשותה על תקציביה, להקים אותה מחדש ולמנות להנהלתה, לא פחות ולא יותר, את – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ולמנות לאחר סגירתה – קשה לך לשמוע – ולמנות להנהלתה, לא פחות ולא יותר, את בת משפחתה של היועצת הפרלמנטרית שלה לשעבר מיכל גרא מרגליות. אם זה לא נפוטיזם ואם זו לא התנהלות לא תקינה, מהי התנהלות לא תקינה? והינה, מגיעים כאן קבוצה של צבועים שמציגים את טלפיהם כמו החזיר: ראו, אני טהור – ככה החזיר מראה את טלפיו – והם גדולי הקומבינטורים. אני אומר את זה בכאב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אני דיברתי אל רם שפע, אל רם שפע. גדולי הקומבינטורים מציגים את עצמם שהם טהורים ונקיי כפיים. אני חושב שהגיע הזמן שנקרא גם אנחנו את המפה ונבין את המציאות המורכבת והקשה הזאת. ניקיון כפיים ומינהל תקין הם ערך יסוד. תלמדו, תלמדו ממשרד הפנים איך ממנים אנשי מקצוע ואנשי מקצוע בלבד, ולא מקורבים. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה – חבר הכנסת קריב, תירגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך הזדמנות להוציא החוצה ח"כים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תירגע, חבר הכנסת קריב. בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת רם שפע. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חברות וחברי הכנסת, האמת שגם אני רוצה לנצל את הרגע הזה שאתה היושב-ראש, ואולי בוא נדבר על רגע אחד של אמת, ואני אומר לכם, מה שאני אומר פה זה אמת, ואני מניח שגם היושב-ראש יאמר אמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נאמר בדיוק. היושב-ראש אמר פה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה, אני לא אומר לך מה לומר מעל הדוכן – אל תגיד לי כרגע מה לומר. אני רוצה להתייחס לדבריך – איך אמרת? אנחנו עשינו פה העתק-הדבק עם הליכוד. אז בוא, הינה, אני אומר לך ולכולם: אנחנו היינו בשיחה על תמיכה בחוק לבחירה ישירה. מעולם לא קיבלת מאיתנו הצעה להצטרף לממשלה, ואתה יודע את זה. מעולם לא דובר על תפקיד יו"ר ועדת הפנים. כשאתם באתם וביקשתם תיקון או ביטול חוק קמיניץ כדי לתמוך בחוק לבחירה ישירה, התשובה של ראש הממשלה – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע. תקשיב לאמת. תקשיב לאמת. הינה, אני אומר את זה מול מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתן גינזבורג. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב. זו האמת, והוא יאשר את זה, כי זו האמת. ההצעה היחידה שניתנה היא עבור תמיכה בחוק לבחירה ישירה. כאשר הם התעקשו על ביטול חוק קמיניץ, אנחנו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, תנו לו להשלים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני אומר לכם, זה ראש הממשלה אמר: לא יהיה. לא יהיה. ויותר מזה, תמיד הרי קל לשחק על הפרטים. אנחנו, הממשלה הקודמת, הסכימה לשלושה יישובים בנגב, וזו החלטה שאכן רצו להעביר בממשלה הקודמת. אמרנו שאת זה אנחנו נעשה. דרך אגב, בהחלטה הזאת – והינה, אני אומר לכם, נורית אזהרה למפלגת ימינה ולתקווה חדשה – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – אתם לא הסכמתם, תשאל את מנסור עבאס – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שימו לב: בהחלטה היה כתוב שעל כל דונם שהולך לשלושת יישובים, מורידים דונם מקו כחול של יישובים אחרים של הפזורה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, אני מבקש. יש לי זמן. הוא מפריע לי ואני מבקש תוספת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה סתם מפריע. כואב לך לשמוע את האמת. אתה סתם מפריע. אין לך מושג על מה אתה מדבר. אני אומר לך פה מעל הדוכן הזה את האמת כולה. המסמך הזה, אני מוכן גם להראות אותו, ואני אגיד לך מה עוד יש שם שאנחנו מעולם לא דיברנו עליו – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – ואתם סירבתם – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – התחייבות של תוך תשעה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מפחד, איתן? למה אתה מפחד אם הוא אומר את האמת? למה אתם מפחדים? אתם מפחדים. אתם לא מפסיקים לפחד. ניר אורבך – – – שהוא לא מבין. לא, סליחה, אביב גפן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה חבר הכנסת סעיד אלחרומי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא נמצא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה, תן לו להשלים. חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים, תנו לו להשלים, מה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הצבעתם על השרים הללו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שקט, שקט, חברים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שאמרתי עכשיו זה האמת לאמיתה. כל מי שהיה במשא ומתן – ואני אגיד לך דבר אחד נוסף, אני לא מכחיש – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש לך חברים שדאגו שלא יהיה משא ומתן – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היו פגישות והיו שיחות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה לשמוע את האמת או שאתה רוצה סתם לצעוק הערות ביניים מטופשות? היו שיחות והיו פגישות, ואגיד לך, אולי אני אשם בזה. ופה אולי גם לחבר הכנסת סמוטריץ', שאמר – תראה, בא חבר הכנסת מנסור עבאס ואומר: אני רוצה לעסוק בנושאים האזרחיים, אני לא נוגע בנושאים הלאומיים. ואני אומר לך – אני, בסדר? לא אף אחד אחר – ראיתי את זה כאחריות אישית שלי. אם יש סוף-סוף יד במגזר הערבי שבאה ואומרת: אני לא מדברת על נושאים לאומיים, אני באה ומדברת על נושאים אזרחיים, לא יכול להיות שלא ננסה לפגוש את זה, וזה ההליך שאני הובלתי. לקחו לי לפחות דקה וחצי, אני מבקש שתיתן לי את הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כבר הרבה אחרי הזמן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לך שיש בעיה אחת עם השותפות הזאת. אסור בשום פנים ואופן שממשלה תישען על כך, כי כל נושא – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הפריעו לי, אני מבקש שתיתן לי את הזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, יואב, אני רוצה לתת לך. אין בעיה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. – – כל נושא אזרחי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית – – – רק בגלל זה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מירב, בבקשה. תנו לו להשלים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אומר חבר הכנסת מנסור עבאס, ובצדק, מבחינתו? הבנייה הבלתי-חוקית של המגזר הערבי זו בעיה אזרחית, לתפיסתו, ואצלנו כמובן שזה נושא לאומי. בא ואומר: ההשתלטות הבלתי-חוקית על הקרקעות בנגב של הבדואים זו בעיה אזרחית. ברור לנו שזו בעיה סופר-לאומית, ואנחנו נמצאים באירוע סופר-קשה באירוע הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, אני מכה על חטא. השר אורי אריאל, ממפלגת ימינה, היה אמור לטפל בזה – נכשל. הממשלה הקודמת לא עשתה מספיק בעניין הזה, אבל היו לנו בלמים, והתחלנו: חוק קמיניץ, יש עוד יחידת יואב, פועלים להריסה – זה התחיל לקרות, ועכשיו אתם נותנים למנסור עבאס, שמייצג את הפזורה הבדואית, את המפתחות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, כל מה שאני אמרתי – הינה, אני מסתכל לך בעיניים: אתה יודע שאני באתי לראות אם היד שלך לשלום מושטת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, אני מכבד אותך, יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אין העתק-הדבק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מעריך אותך, יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. זה הכול מה שאתם קיבלתם מבנט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. למה אתה לחוץ? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא לחוץ. אתה רוצה לקטוע לי את הזמן, זו הבעיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כבר מדבר שתי דקות אחרי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, אתה יודע שאני לא אצא ולא אדבר ושום דבר. היו שיחות – כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל אמרתי, תפרסמו הכול. אנחנו לא מסתירים שום דבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, בילינו ביחד שעות ארוכות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר בצורה הכי ברורה: תוציאו הכול, את כל ההקלטות. אנחנו לא מפחדים משום דבר. לא הייתה שום הצעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, אתה יודע שאני לא אעשה את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תעשה, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא אעשה את זה. שום דבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני נותן לך פה, מעל הבמה הזאת, אישור לכל אחד להוציא הכול. לא היה ולא נברא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, יואב. תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> השקרים הופסקו. זו האמת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, חבל. יואב, חבל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. נגמר הזמן – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שקשה לך, חברת הכנסת בן ארי, לשמוע את האמת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, תודה לך. יואב, כבר נתתי לך שלוש, ארבע דקות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני מבקש משפט סיום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, מספיק כבר. חלאס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיום. זו האמת, ואני אומר לכם, אי-אפשר לסמוך ואי-אפשר להסתמך על מפלגה לא ציונית בממשלה. אנחנו מעולם לא התכוונו לעשות את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, יואב. תודה לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם – – – לבצלאל סמוטריץ', מנסור עבאס היה שר הפנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה קרה? הכול בסדר. הכול בסדר. מירב, תירגעי, בבקשה. אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת ינון אזולאי. חברים, תעזרו לי לנהל את הישיבה. חברים, מירב, תעזרו לי לנהל את הישיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מנסור, לא סגרת את הנרשמים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. תעזרו לי, מירב, תעזרו לי לנהל את הישיבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מפריעים לך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מסתירה. שאלתי שאלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מודיע על סגירת הרשימה. אני בכלל לא מוסיף שמות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אנחנו חוגגים פה. יש אווירה טובה, יש אחווה ויש שיח רגוע, הכול בסדר, מה? מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי למה – אדוני – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, יאללה. תתחיל בזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, בואו נירגע, חברים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני, למה שלא תהיה לך אווירה טובה אם הכתירו אותך לראש הממשלה בפועל? למה שלא תהיה לך אווירה טובה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, תאמין לי, אני לא בקטע הזה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה בתוך זה. אתה בתוך זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ינון ידידי, אני לא בקטע הזה. שלוש דקות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים. הינה, הפעלתי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מודיע לחברי הקואליציה: הודענו בבית שיש לנו מספיק זמן. אנחנו פה בשביל להישאר פה, וזה בסדר. יש לנו זמן ארוך. אמרנו לילדים לילה טוב, ואנחנו פה בשביל להיות איתכם כל הלילה, והכול בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לאן יש לי למהר? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יעקב, אתה נותן לי גם את השלוש דקות שלך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> קח אותן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נו. תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, היום השר לביטחון הפנים עמר בר לב – כנראה שאין לו במה להתעסק. הוא רוצה להכריז על ארגון להב"ה כארגון טרור. ארגון להב"ה, שדואג מההתבוללות, שלא תהיה התבוללות – הוא רוצה להכריז עליו כארגון טרור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה ארגון טרור. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא גמר כבר את כל העבודה שיש לו במשרד; רק ללכת לטפל בהתבוללות. שיכריז על הרפורמים שצריך להוציא אותם מחוץ לחוק, שלא יחפש את ארגון להב"ה. יש רפורמים שכל יום קופצים לנו פה – קח אותם, תוציא אותם מחוץ לחוק. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אל תשווה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשווה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אל תשווה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשווה. את, אל תגידי לי בין מי להשוות ובין מי לא להשוות – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כי אם היה מוסלמי שהיה מזייף אותך והיה אומר שזה זיוף, היית כועסת עליו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, בבקשה לשמור על שקט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היית כועסת עליו. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם היה מישהו אחד שהיה מדובר על מוחמד, היית קמה פה ומתנהגת אחרת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם היה איזה מישהו שקם ועושה איזה קריקטורה על מוחמד, את היית מתנהגת אחרת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז מי את שתגידי לי לא להשוות? מי את שתגידי? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מראענה, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשבי. תתרגלי לשבת. תתרגלי לשבת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מספיק להשוות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. תודה לך. תודה לך. את יכולה לשבת, בבקשה. את יכולה לשבת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תנו לו להשלים את הדברים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – נמשיך להתבולל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבתיסאם, אבתיסאם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק תזכירי לי את השם שלך, כי אני לא מכיר אותך. אני רוצה לעשות היכרות. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אבתיסאם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבתיסאם, חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, בבקשה לשמור על שקט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה, בנורבגי או משהו רגיל? איך זה הולך אצלך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אפשרו לו להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נורבגי? מה זה, נורבגי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – תסביר לה שדנה ויס לא מרשה ידיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, תשלים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תשלים את הדברים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אנחנו נמשיך להתבולל בשמחה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עמר בר לב, אם עמר בר לב היה אומר להוציא את המוסלמים או את מוחמד מחוץ לחוק, היית קופצת ומנתרת פה ככה? את יודעת מה היית עושה בשביל זה? תפסיקי, תעשי לי טובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך – יש לי עוד כמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אנחנו אוהבות את היהודים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. תנו לו להשלים, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מוסי רז, מוסי רז, מה קרה? מה קרה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה אתם כועסים? למה אתם כועסים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. זאת פעם ראשונה שאני עושה את זה. בבקשה, בבקשה, ינון, תשלים את הדברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תשלים את הדברים. חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת מאיר פרוש. בבקשה, ינון, תשלים את הדברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאתה אשם בזה, במה שקרה עכשיו. אתה יודע למה? כי אני ביקשתי ממך בנאום הראשון: תשמור לנו על היהדות, ואתה לא עושה את זה. אתה היחיד שאנחנו סומכים עליו פה מכל הקואליציה הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לסיים. היום פורסם בעיתון הארץ, ג'וש בריינר פרסם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תתביישו. תתביישו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, תודה לך. תודה לך. בבקשה, ינון, תשלים את המשפט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא משפט. אתה מבין שלקחו לי שלוש דקות שלמות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם החברים שלך לא מאפשרים לך להשלים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. די כבר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מראענה, תשמרי על הקול שלך – – – את צריכה להישאר פה כל הלילה, מה קרה לך? תשמרי על הקול. בעיתון הארץ, הכתב ג'וש בריינר היום פרסם שהמשטרה, שמפכ"ל המשטרה החליט לתת – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> או-אה, או-אה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> או-אה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא ראוי. זה לא ראוי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ג'וש בריינר פרסם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, ינון, תסיים במשפט אחד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – שהמפכ"ל אישר לכל שוטר להחזיק אלה ולהכות; להוריד את זה מרמה ד' לרמה א', או לא יודע לאיזה רמה, דרגה א', שכל שוטר יכול לקחת אלה ולהכות. זה מה שפורסם היום. ואני רק רוצה להגיד לשר לביטחון הפנים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ינון, תודה לך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש את ההתערבות שלו בעניין הזה, ואני רוצה להגיד לו דבר אחד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, ינון. משפט אחד – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אולי הוא נמצא בממשלה שלא מבינה איך שמדברים איתה, אבל האזרחים מבינים איך מדברים איתם. בשביל זה לא צריך אלות. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, ינון. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אני פעם ראשונה נואם כשאתה יושב-ראש. בפעם הקודמת כשעליתי קיצרתי משלוש דקות לדקה, אז עכשיו מגיע לי חמש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מנסור, בחייך, נו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת פרוש, מה קורה עם נתב"ג? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> עם הקמת הממשלה הזאת, אמונם של אזרחי ישראל אבד סופית. אנשים שונאים פוליטיקאים, שונאים פוליטיקה, לא חושבים שהיא מייצגת ערכים, בטח לא חושבים שהיא רלוונטית לחיים שלהם. הם צודקים במיליון אחוז. הפוליטיקאים לוקחים את הקולות שלהם ועושים בדיוק להפך ממה שהם הבטיחו. תראו איך קמה הממשלה הזאת: אפס אמון בין השותפים, הכול דרך עורכי דין – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנא, לשבת. שכל אחד ישב במקומו. חבר הכנסת רם שפע, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – דיונים בבתי משפט, דריסת חוקי-יסוד, אנשים שלא מאמינים אחד לשני לאף מילה. זו לא ממשלת שינוי, זו לא ממשלת ריפוי – זה הסכם משפטי בין אינטרסנטים שלא סובלים אחד את השני. זו ממשלת ישראל הראשונה, השבעה והלבנה. ממשלה כזאת לא תוכל להיות לעולם ממשלת ריפוי. אתם לא יכולים שנים על גבי שנים לפצל את עם ישראל, לגרום לחצי אחד לשנוא את החצי השני ולהשניא על עם ישראל כל ריח של יהדות, ואז להכריז על הממשלה שלכם כממשלת ריפוי. כל הקריירות שלכם מבוססות על שנאה והדרה – שנאה ליהדות ולמייצגיה והדרת השכבות המוחלשות באוכלוסייה – ועל היכולת שלכם להתסיס את הישראלים ולגרום להם לכעוס אחד על השני. תגידו לי דבר אחד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> יעקב אשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר כנסת יעקב אשר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> תגידו לי דבר אחד שעשיתם כדי לאחד את עם ישראל. בשביל מה אתם מקימים את הממשלה הזאת? מה הרעיון שעומד מאחוריה? מה היא רוצה להשיג? החזון היחיד שלכם זה הג'ובים, הכיסאות, רכבים, נהגים, לשכות, תקציבים, מקורבים – חגיגה במאות מיליונים. כשהייתם באופוזיציה צעקתם שוב ושוב על מטוס ראש הממשלה, ואני רוצה לשאול: האם אתם מתכננים למכור אותו או שהכיסאות בו כל כך נוחים לכם, שנרדמתם עליהם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, משפט אחד, חבר הכנסת. תודה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מיליארד שקל מכספי ציבור שאתם שורפים ומשחיתים במקום לתת את הכסף הזה לחלשים בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מקווה – משפט אחרון, אדוני – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בגלל שאתה מוזכר שם. אני מקווה שמנסור עבאס, המזרחי היחיד שהסכמתם לקבל לקואליציה שלכם כראש סיעה, ימנע מכם להדיר באופן מוחלט את החלשים בחברה הישראלית ממוקדי קבלת ההחלטות, וכולי תפילה שנצליח במשימתנו למנוע מכם להצליח במזימתכם לעקור כל ריח של יהדות וחמלה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר – אני הייתי שמח, חבריי חברי הכנסת, חבריי לאופוזיציה, אני יודע שאנחנו לא רגילים, אבל תקשיבו לי, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חברי האופוזיציה, תקשיבו לחבר הכנסת גדי יברקן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני הייתי רוצה בעיקר את הקשב – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה לשבת במקומך, אם אפשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם יאפשרו לי לדבר, אני אדייק בזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על יושרה, צביעות ואידיאולוגיה בגרוש. לפני כשנה אני הייתי חבר כנסת. נכנסתי לכנסת כחבר הכנסת בתל"ם, בכחול לבן. כשנכנסתי לכנסת כחבר כנסת בכחול לבן, כשהתחלנו להקים ממשלה – חבריי יכולים להיזכר בכך – הייתה לי אי-נוחות מהקמת ממשלה בתמיכה של חברי כנסת מהרשימה המשותפת, אפילו בהימנעות. כשאני כאיש ימין החלטתי בתוך-תוכי שזה מפריע לי, אמרתי את זה ליושב-ראש המפלגה שלי אז, בוגי יעלון, ורציתי לעזוב. שוחחנו עם יושב-ראש המפלגה בני גנץ וחבריי חברי הכנסת. אחר כך, בשיחת מסדרון בין חברי תל"ם, בא אליי שר התקשורת יועז הנדל והוא אומר לי: תקשיב, האם אתה הולך לתמוך בממשלה שנתמכת על ידי הרשימה המשותפת? אמרתי לו: אדוני, אני ממש לא מתכוון לתמוך. ואז הגיע אליי צביקה האוזר, מתוך תל"ם. אמרתי: אני לא הולך לתמוך, אבל אני מבטיח שאני לא הולך לדבר על זה בפומבי, אבל אמרתי לבוגי: אל תסמוך עליי בהצבעה. ואז שני חבריי הבינו שבתוך תל"ם יש התנגדות, וצביקה ויועז יצאו עם זה לציבור: הולכים להתנגד להקמת ממשלה בתמיכה של המשותפת. אני מודיע לראשי המפלגה אז – לא רק על הנושא הזה, גם על נושאים חברתיים – שאני לא מוכן להישאר במפלגה, ועוזב את כחול לבן אחרי שהכנסת פוזרה. אחרי שהכנסת פוזרה החזרתי את המנדט, וכל כחול לבן – חלקם קראו לי בוגד. איפה יושב-ראש הכנסת מיקי לוי? פגש אותי בפרוזדור יושב-ראש הכנסת הנוכחי, חבר הכנסת מן המניין אז, אני בא ללחוץ את ידו ואומר לו: אדוני, שלום. הוא אומר לי: אני לא לוחץ יד לבוגדים. יושב-ראש הכנסת. כמעט – רוב כחול לבן סימנו אותי כבוגד. הפוליטיקאי היחידי שעשה את הדבר הממלכתי בארבע מערכות הבחירות זה הייתי אני. לימים, בני גנץ נכנס לממשלה. קראו לו בוגד. עכשיו יש לנו ראש ממשלה עם שישה מנדטים. הוא פתאום אביר. אני לא בעד להשתמש בביטויים האלה, "בוגדים" ואחרים, אבל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גדי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי רק לסיים, משפט אחרון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז על יושרה: ככל שאנחנו רוצים להיות מנהיגי ציבור, מן הצדק הוא שתהיה לנו יושרה פנימית. הרי אם היה צריך להקים ממשלה, יועז הנדל וצביקה האוזר יכלו להקים את הממשלה כבר אז. אז מה נשתנה שהם גם מצביעים יחד עם המשותפת וגם נמנעים יחד עם המשותפת ויושבים עם רע"מ באותה ממשלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת גדי יברקן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחרון הדוברים – חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אמשיך בפינתנו הנוסטלגית – אמירות של חברי ממשלת הריפוי, שינוי, איחוי, לגבי החוק הנורבגי. עצרתי במיקי לוי, ואני ממשיך עם שרת האנרגיה קארין אלהרר: "זה חוק ישראבלוף. אם הייתם מוותרים על מספר שרים היו יותר חברי כנסת. אתם שוב משנים חוקי-יסוד בשביל סידור עבודה. תחוקקו את זה, אבל בהוראת שעה, ואל תמשיכו להתעלל בחוקי-יסוד". עכשיו, כשאתם משנים את זה, זה גם יהיה בהוראת שעה או שתמשיכו עם חוק-יסוד? חבר הכנסת יאיר גולן: "כדי לממש שחיתות ציבורית אנחנו רומסים חוקי-יסוד. אין שום דיון מהותי, הכול קומבינה. אנחנו מעבירים חוקים ציניים ומיותרים במסווה של סדרי שלטון תקינים. לצערי, כנסת ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים, כי מה שאנחנו עושים כאן ייזכר לדיראון עולם". וכמובן הוספת: החוק הנורבגי הוא הוכחה ניצחת להשחתת המערכת הפוליטית שלנו. אז מה זה אומר עליך עכשיו? והוא ממשיך: "בעידן שבו אזרחים נאנקים תחת עולו של משבר כלכלי קשה, היה אפשר לצפות למינימום דוגמה אישית של נבחרי ציבור". אז איפה הדוגמה האישית שלך, חבר הכנסת גולן, שאתם לא עושים את אותו הדבר – אתם מכפילים את חברי הכנסת בנורבגי? חבר הכנסת יבגני סובה: "יש תועלת אחת בחוק הנורבגי – תלמידי ישראל ידעו שיש מדינה כזו נורבגיה. למה לבזבז למעלה מ-100 מיליון שקלים – – – אזרחי ישראל לא יסלחו לכם על המהלך הזה". אז הם כבר יודעים שיש את המדינה הזאת. למה לעשות את זה לא 15 אלא 30, בנורבגי? סגן שר החוץ, חברי עידן רול: "אם אתם עסוקים בחקיקה למען עצמכם במקום לעסוק בחקיקה של רווחה, זאת ממשלה מנותקת". אז אתם מנותקים? לא מנותקים? מה זה אומר? שר הבריאות ניצן הורוביץ: "החוק הנורבגי – קומבינה של מיליונים על עוד ג'ובים לממשלה המנופחת הזאת". שרת התחבורה מרב מיכאלי: "הצבעתי נגד החוק הנורבגי. כשמקצצים תקנים בביטוח הלאומי ושירות התעסוקה בשביל לממן ממשלה מנופחת, לא מעבירים חוק שיביא עוד הוצאות על עוד חברות וחברי כנסת". האם מרב מיכאלי גם עכשיו תצביע נגד החוק הנורבגי? תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שר המשפטים, השר גדעון סער, יסכם את הדיון. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני מודה שלא התכוונתי להשיב בתום הדיון כמקובל, עד למשמע הדברים היפים של חברנו חבר הכנסת אופיר כץ. אני מודה, ואני מקווה שזה לא יזיק לו היום בתנועתו, שאני גם מחבב אותו, וזה בסדר. אני, אין לי שום ציטוט נגד החוק הנורבגי, אבל למה בכל זאת בחרתי להשיב? כי תראה, חבר הכנסת אופיר כץ, החוק שעליו אנחנו הולכים להצביע עכשיו בקריאה ראשונה הוא חוק שהביאה הממשלה בראשות נתניהו, הממשלה השלושים-וארבע, לאישור הכנסת, באותו עיקרון חשוב שלפיו ניתן לרצות עונש מאסר עד תשעה חודשים בעבודות שירות. זו סוגיה חברתית מאוד חשובה. אתה ואני לא היינו פה ב-2018 כשחבריך לסיעה ולאופוזיציה הצביעו בעד הצעת החוק הטובה הזאת, אבל מטרידה אותי המחשבה שמא עכשיו נתניהו וחבריו לממשלה יצביעו נגד החוק שהם הביאו לכנסת לחוקק. יש בזה משהו מוזר, יש בזה משהו תמוה. הממשלה באה ומבקשת את אמון הציבור על יסוד הדברים הטובים שהיא עושה – מהלכים, חקיקה – ואז היא מצביעה נגד כל אותם הדברים. ההפתעה שלי קצת התמתנה כשראיתי הבוקר במו עיניי את החלטת הממשלה מ-8 ביוני, לפני 13 יום – 14, כי כבר עברנו את חצות – שאישרה את החוק בנושא איחוד משפחות וביקשה מהכנסת לאשר אותו, אותו חוק שעכשיו סיעת הליכוד וסיעות האופוזיציה מתנגדות לו. ועל כך אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה: אל תתייראי מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה לשר גדעון סער. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו נצביע על הצעת חוק העונשין. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021, בקריאה הראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021, לדיון בוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. הצעת חוק העונשין, בעד – 55, נגד – 45. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף) עוברת בקריאה ראשונה, ומועברת – מכיוון שאין ועדת החוקה, חוק ומשפט היא עוברת לוועדה המסדרת לקביעת ועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1407).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק שר הבריאות ניצן הורביץ, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, ניצן. << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המשימה שלנו היא לשמור על הבריאות של כל תושבי ישראל, ובמיוחד על שגרת החיים הרגילה, הפתוחה והחופשית שקיימת בתוך המדינה. בימים האחרונים אנחנו עדים לכמה אירועי הדבקה בנגיף הקורונה – בבנימינה, במודיעין, במקומות אחרים. בהובלת ראש הממשלה כינסנו אתמול דיון מיוחד עם בכירי משרד הבריאות, התחבורה, המל"ל, החינוך, לצורך הערכת מצב. בדיון הוחלט על נקיטת כמה צעדים מיידיים. קודם כול אנחנו מרחיבים את מערך הבדיקות בנתב"ג בצורה משמעותית. התורים הארוכים כבר התקצרו, אבל זה לא מספיק. צריך לקצר אותם בצורה טובה יותר ובעיקר להיערך לעומס הצפוי בנתב"ג בחודשי הקיץ. במשרד הבריאות נדאג להכשיר צוותים נוספים כדי שמספר עמדות הבדיקה יגדל באופן משמעותי. במקביל, נקבל שטח נוסף בנתב"ג לטובת הגדלת מערך הבדיקות, ורשות שדות התעופה ומשרד התחבורה פועלים איתנו במרץ לפתרון הסוגיה הזאת בהקדם. בעניין המתרחש בנתב"ג, שמעתי שבממשלה הקודמת היו קשיים בשיתופי הפעולה בין המשרדים הרלוונטיים. לא עוד. כולנו יחד בסירה הזאת, וכך נמשיך להתנהל. סיכמנו, שרת התחבורה מרב מיכאלי ואני, על שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הבריאות והתחבורה. התיאום הזה יאפשר לנו לייעל את העבודה בשטח, להתגבר על פרצות בפיקוח על היוצאים והשבים מחו"ל ולמנוע עומסים ותורים ארוכים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שבוע, שבוע – – – להרוס – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נשתף פעולה גם עם משרדי האוצר, הפנים והחוץ בכל הנושאים המחייבים את הסיוע שלהם. חבריי השרים ואני נעבוד זה לצד זה בניהול האתגרים, תוך תכלול והובלה לאומית של ראש הממשלה ומשרדו. בנוגע ליציאת ישראלים למדינות מסוכנות, התברר לנו כי האיסור לטוס למדינות האלה שנקבע בממשלה הקודמת לא כלל שום מנגנון אכיפה, שום קנס, שום דבר, זאת אומרת, כל אחד שרצה לטוס למדינה מסוכנת פשוט עלה על מטוס, חזר, נסע בלי שום סנקציה. גם בתקנות זה לא מופיע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – הוועדות – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בהובלת ראש הממשלה קיבלנו אמש החלטות חשובות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מלכיאלי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היו ועדות, היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בתוך כמה ימים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – תאפשר לשר להמשיך. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – ננהיג אכיפה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תעלה אחר כך ותגיב. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – מחמירה בשדה התעופה על מי שיטוס למדינות מסוכנות שבהן תחלואת הקורונה גבוהה מאוד – כרגע בתקנות יש שש מדינות כאלה – תוך הטלת קנסות גבוהים על מי שיפרו את ההוראות ויסכנו את בריאות האזרחים. המרחב הציבורי שלנו בישראל פתוח, המסכות הוסרו – הינה, אנחנו יושבים כאן כולנו – אבל צריך לזכור שהמצב הטוב בארץ שונה מהמצב בשאר העולם, ואנחנו חייבים לשמור על שגרת החיים הטובים, שהושגה במאמץ רב, ולעשות את זה ביחד – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> על ידי הממשלה הקודמת. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – לעשות כל מה שצריך כדי שלא יתפשטו חלילה בישראל וריאנטים, מוטציות, שעלולים להביא לגל תחלואה נוסף. ולכן אנחנו ננקוט צעדים מחמירים כדי לפקח על נתב"ג, לנהל את מקרי התחלואה במוקדי ההתפרצות ולשמור על בריאות הציבור. אבל לצד זאת – ואני פונה פה לכל החברים, גם לתקשורת, לכל הגורמים הציבוריים – אין צורך לייצר לחץ מיותר. אנחנו ננהל את המצב במקצועיות ובשיקול דעת. כדי שנצליח במשימה הזאת יידרש שיתוף פעולה של כולנו, כי לצד האכיפה, כמו שאתם יודעים, נדרשת גם אחריות אישית של כל אחד ואחת, ובעיקר של חולים מאומתים ושל החייבים בבידוד. כמעט כל מקרי ההדבקה האחרונים שאנחנו רואים בימים האחרונים הם תוצאה של הפרת הבידודים. אף אחד מאיתנו לא רוצה לפגוע בבריאות הקרובים לו או לגרום להדבקה שתפגע בבריאות ובפרנסה של שכניו – אדוני היושב-ראש, פשוט רעש, את עצמי אני לא שומע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש ממי שעומד לתפוס את מקומו. בבקשה, שקט במליאה. השר שטרן, בבקשה. תודה. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני מבטיח להיות שקוף לחלוטין בכל החלטה ולשתף אתכם במידע שעומד לרשותנו. אני מבקש באמת מכל אזרחי ישראל: כדי לשמור על נתוני תחלואה נמוכים וכדי שנוכל להמשיך לשמור על השגרה פה בישראל, צריך להקפיד לקיים את ההנחיות. בשום פנים ואופן לא לטוס למדינות האסורות, ומעל הכול, מי שחייב בבידוד, שלא יסכן את סביבתו ופשוט יישאר בבית ויקפיד על זה. עכשיו לעניין החוק שעומד כאן לפנינו. זאת הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, הארכת תוקף. החוק הזה נחקק ביולי האחרון, לפני כמעט שנה – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> זה החוק שאמרת שהוא חוק פשיסטי? על החוק הזה אמרת שהוא חוק פשיסטי? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בהחלט, נכון. אנחנו התנגדנו לחוק הזה. לצערנו, הממשלה הקודמת לא דאגה להסדר חלופי ולא הביאה חוק חדש. לכן, בגלל לחץ הזמנים ובגלל העובדה שהתקנות בנתב"ג בנושא כניסה ויציאה לישראל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, תודה. שב, בבקשה. אני מודה לך. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> זה החוק שאמרת שהוא חוק פשיסטי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, שב, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אתה יודע זאת היטב, כי היית סגן שר התחבורה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תרבות השקרים זה בסדר. שיקרת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת קטי, תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> היות שהתקנות על נתב"ג – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שבוע, שבוע אחד ניהלתם את המדינה – כבר הרסתם את הכול. שבוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, שב. שב. שב. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תאמין לי, אני רק נהנה כשאתה צועק. אתה רק גורם לי קורת רוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר הבריאות, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> היות שהתקנות על נתב"ג לגבי הכניסה והיציאה, שהן חיוניות לנו, תלויות בחוק הזה ונובעות ממנו, אנחנו צריכים להאריך אותו. עכשיו, מכוח החוק, הממשלה מוסמכת לקבוע – זה חוק מסגרת שלעצמו אין בו שום הגבלה, אבל מכוחו הממשלה מוסמכת לקבוע בתקנות הגבלות שונות לשם מניעת התפשטות הנגיף, והסמכות הזאת, להתקין תקנות, מותנית בכך שהממשלה הכריזה על מצב חירום בגלל נגיף הקורונה, ואלה כפופות לפיקוח פרלמנטרי שעליו ארחיב בסוף דבריי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אומרים שאמרת שזה חוק פשיסטי. זה נכון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת פרוש. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> מאחר שהחוק מאפשר – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> זה נכון שאמרת שזה חוק פשיסטי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, תן לשר. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני לא שומע. אתה צריך יותר חזק, פרוש. יותר חזק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, בבקשה. אני מבקש ממך. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> תשאל אותו במשרד הבריאות מה עשו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. שקט. חבר הכנסת מקלב, בבקשה שקט. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> מאחר שהחוק מאפשר תשתית משפטית להטלת הגבלות שונות הוא נחקק כהוראת שעה, עד 30 ביוני 2021, שזה עוד כמה ימים, והוארך עד 6 ביולי, עוד כמה ימים, בגלל ההשבעה של הממשלה החדשה, ולכן אנחנו נאלצים להאריך אותו עכשיו. מאז חקיקת החוק וההכרזה על מצב חירום מכוחו הותקנו כל מיני תקנות שמטילות הגבלות על המרחב הפרטי והציבורי, כולל הסגרים שהיו וכו'. חשוב להדגיש: נכון למועד זה, ההגבלות התקפות היחידות שעדיין קיימות מכוח החוק הזה הן בענייני תעופה, של כניסה ויציאה מישראל, ואני מקווה שזה יימשך כך. אני רוצה לשוב ולהדגיש שלצד ההישג החשוב של ההשתלטות על התפשטות התחלואה במקביל לפתיחה נרחבת של המשק ושל כל תחומי החיים, כפי שאמרתי, יש בימים האחרונים כמה מוקדי התפרצות תחלואה, שנובעים מיבוא הנגיף מחו"ל. ולכן – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> משרד הבריאות בנתב"ג – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לכן, יש כמה וכמה סיכונים שעלולים לאיים על ההישג המרשים שאליו הגיעה מדינת ישראל, והסיכונים האלה כוללים כניסת וריאנטים, חלילה, שהחיסון פחות יעיל בפניהם, המשך פנדמיה עולמית – כי הרי זה דבר בין-לאומי – לצד הסרת הגבלות כניסה ויציאה בישראל, וירידה אפשרית לאורך זמן ביעילות של רמת ההגנה מפני תחלואה, גם של מחוסנים ומחלימים. לכן, נדרשת האפשרות החוקית לחדש את ההגבלות אם יהיה צורך, ואני מקווה שלא יהיה. הדרך לעשות את זה היא באמצעות הארכת חוק המסגרת. אני מדגיש שוב: הוא כשלעצמו אינו מפעיל ולו הגבלה אחת, אלא רק הוא הבסיס החוקי להתקנת תקנות שונות. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אז למה אמרת – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> עכשיו, זה לא סוד, זה לא סוד שהחוק הזה בעייתי. בוודאי, אני אמרתי את זה כאן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני אמרתי את זה כאן – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> לא אמרת בעייתי, אמרת פשיסטי. תחזור על מה שאמרת. אמרת פשיסטי, זה הרבה יותר מבעייתי. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – וכמו רבים מיושבי הבית הזה גם אני ביקרתי אלמנטים רבים בחוק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תאפשרו לשר לסיים את דבריו. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה שרואים מכאן לא רואים משם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, התעוררת. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> ולכן, אחרי דיונים שקיימתי בנושא עם חבריי בממשלה ועם אנשי מקצוע במשרדי – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> לפני חודש זה היה פשיסטי; עכשיו זה רק בעייתי. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – הגעתי למסקנה כי במצב הקיים, ולתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, הדבר הנכון וההכרחי – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – אי-אפשר לקבל החלטות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – הוא להאריך את תוקפו של החוק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – 11 שקלים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, תודה. די. הבנתי, די. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> קורונה בנתב"ג – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני רוצה לציין שאף שאנשי המקצוע ביקשו שנקדם את הארכתו של החוק בתשעה חודשים, סברתי כי עם סיום שנת 2021 – זאת אומרת השנה הזאת – אנחנו נצטרך להיפרד מהחוק הזה במתכונת הזאת ולאשר חוק מתוקן, שתואם את הידע שצברנו בשנה האחרונה ומקפיד, מקפיד, על זכויות האזרח ומעמדה של הכנסת כרשות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה הצבעתם כשאנחנו הבאנו את החוק הזה? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – המחוקקת והמפקחת על הממשלה. לכן הוחלט בישיבת הממשלה אתמול – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – לדמוקרטיה. זה מה שהוא אמר. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – כי בתוך ארבעה חודשים תגובש טיוטת חוק שתבטא איזונים נכונים יותר בין הגורמים השונים המוסמכים לקבל החלטות לפי החוק, וזו תקודם ככל שתידרש הארכה נוספת של החוק. ייתכן שגם לא יהיה צורך להאריך אותו מעבר לחצי השנה הזאת. עבודת המטה לגיבוש החוק המתוקן תיעשה בשיתוף עם ראש הממשלה, שר המשפטים ואנשי המקצוע במשרדיהם. לכן, בהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת ולאשר אותה. תודה רבה לכם ולילה טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מרגי. רשימת הדוברים סגורה. בבקשה. אני מבקש מכל מי שעולה כאן להקפיד על השעון. בבקשה להעיף מבט בלוח. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בטרם אומר את דבריי, אם משהו טוב יצא מהקואליציה המוזרה הזאת הוא שכל האנרכיסטים ומכחישי הקורונה נהיו ממלכתיים פתאום. אני אומר לכם, אני יושב פה, אני לא מאמין. אבל אני רוצה לספר לכם – תקשיבו, אני טועה, אני טועה. תארו לכם שבית הספר של בנימינה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא יודע לרכוב על סוסים, תמתין. בית הספר של בנימינה – תחליפו, לא בנימינה; תלמוד תורה במודיעין עילית, בית ספר במודיעין – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בבני ברק, תלמוד תורה בבני ברק – אני רוצה לומר לכם, כמה מלל, כמה שנאה, כמה דברי שטנה. מומחים היו באים לאולפנים. לדנה ויס היה החיוך נמחק; יונית לוי, אני לא יודע אם בכלל היא היית ממצמצת יותר. יביאו את כל הפרופסורים: מה קורה, ולמה, ואיך, והפקרות, מפיצי מחלות, לסגור אותם בקנטונים, בגטאות. רבותיי, זה לא הזוי, זה היה, שמענו, ואני לא רוצה להקריא לכם מה היה בטוקבקים. ואני שואל את עצמי: תגיד לי, יעקב, מה, אתה פסיכי? באמת הייתה לך קצת אופטימיות מהאנשים שיושבים כאן? אני אומר לכם, כן, הייתה לי ציפייה. מהתקשורת לא, אין לי ציפיות מהאולפנים – האולפנים מגויסים, חד-צדדיים, לא רואים בעיניים. אין להם בעיה לשקר במצח נחושה, להגדיר מחדש את מערכות היחסים עם החרדים. בכלל, אין עוולות יותר, אין ביקורות; הכול תקין פתאום. לשמוע פה את שר הבריאות עומד, מקריא – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, באותות ובמופתים בנשיאות ניסית לשכנע אותנו: שרים חדשים, ייקח להם זמן ללמוד, וחקיקה והצעות לסדר-היום, ואתה יודע מה, אני רואה שר בריאות שלא מבין באיזו מציאות הוא נמצא. הוא אשם, הוא ומשרדו, בהכנסת רבבות אנשים שבאו ממדינות אדומות נושאי נגיף ללא בקרה, ללא בדיקה, ללא אזיק, ללא בידוד. מפיצי מחלות. זוכרים על מי אמרתם מפיצי מחלות? הוא ישב פה. חוק פשיסטי, אמרת. אני אומר לכם, תאמינו לי, אם בקורונה ככה, אני מתחיל לפחד מה יהיה עם המדינה הזאת. מזל שלנו שהממשלה הקודמת, וראש הממשלה יחד עם שר הבריאות, וקבינט הקורונה האחראי, נתנו לנו קצת אשראי, כדי שנבלע את חוסר האחריות וההתנהלות – כפי שמתנהלת הממשלה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה. אני כיו"ר ועדת כלכלה קיימתי דיונים. הוא עומד פה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ואומר שצריך – מייד אני מסיים, צריך כן לסיים – הוא אומר דברים גם לא נכונים. המדינה ידעה לעצור טיסות וידעה לעצור טסים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> וידענו לבודד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם לקחו אותנו לבג"ץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אין לנו – אני מודיע לכם, אין לנו את הפריבילגיה הזאת לשלם שכר לימוד עוד פעם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת אשר, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יעקב, חזק וברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מכובדי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, תן לזה לעלות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מפעיל אפילו, אתה רואה, אני מחכה לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לעשות חידון, חידון "היזהרו מן הצבועים" בחסות השר שדיבר קודם על "היזהרו מן הצבועים". אני ישבתי בוועדת החוקה, חוק ומשפט וניצן הורוביץ – אני מאוד מכבד אותו, אבל ישב – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ושתה לנו את הדם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מכבד אותו? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, אל תפריעו לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לי על מה אתה מכבד אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מהתחלה, מיקי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוסיף לך. תנו לו לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו באים בסיבובית, אריה, לא הולכים ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פתחת לא טוב – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מהתחלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שלוש דקות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, המשך בדבריך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא ישב שם, הוא ישב בוועדה ודיבר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה שהוא ביקש – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נגד החוק הזה שאנחנו כמעט חודשיים וחצי יום ולילה עבדנו עליו. הוצאנו חוק טוב; מאולץ, אבל טוב. אני מדבר על "היזהרו מן הצבועים", כבוד שר המשפטים. אז ניצן הורוביץ ישב פה ושכנע אותנו איך להעביר את החוק, כשבוועדה, כשאתה ישבת לידי, הוא דיבר על חוק פשיסטי, הוא דיבר על חוק בושה ויום שחור לדמוקרטיה. אבל בואו נעבור הלאה בהמשך החידון של הצבועים. יושבים כבר שעות, ראשי הממשלה, כדי למצוא את ההסדר איך לתפור את הנושא הזה של חוק האזרחות וזכות איחוד המשפחות. אותם אנשים יושבים ותופרים במחט עדינה את הדבר הזה. אותם אנשים שכמעט הבעירו את הבית הזה על חוק ההסדרה, אותם אנשים שהבעירו את הבית הזה על חוק המואזין, על חוק עונש מוות למחבלים, היום יושבים – "היזהרו מן הצבועים" 2. בואו נלך ל"היזהרו מן הצבועים" 3 – החוק הנורבגי, החוק הכי מושחת בעולם. שוב, הייתי יושב-ראש הוועדה הזאת. לא רק אני, אתה יודע מה? מה הם עשו לאיתן גינזבורג כשהיה יושב-ראש, שהעביר את חוק הממשלה הפריטטית? שתו לו את הדם בקשית. ביזו אותו. ביזו אותו. "היזהרו מן הצבועים". אבל הכי גרוע, הכי גרוע, שאנחנו יושבים פה בכנסת ישראל וחברת קואליציה שלכם קמה ואומרת: אנחנו אוהבות להתבולל, ומקבלת ברכה מכבוד הרב הראשי הרב קריב, שהולך למנות את חברת הכנסת מראענה לרבה. הוא ייתן לה כיפה והיא תהיה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתביישו. "היזהרו מן הצבועים". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, תודה. תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, "היזהרו מן הצבועים". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מאוד מודה לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד מילה אחת, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני בסערת נפש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, לחברי הדתי הלאומי, הציונות – אני כבר לא יודע איך לקרוא לכם – גם יוסף בורג וגם זרח ורהפטיג וגם זבולון המר, שלא היו אף פעם הנציגים שלנו, מתהפכים בקבר על מה שהם רואים עכשיו. בושה. "היזהרו מן הצבועים". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אשר. חברת הכנסת דיסטל – איננה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה הזאת באה למחוק את זהותה היהודית של מדינת ישראל. רוצים הוכחה? תקבלו. כבר את השבת הראשונה לקיומה הממשלה חיללה. את השבת הראשונה לקיומה של הממשלה היא כבר חיללה. דוברת משרד הבריאות ענת דניאלי לב פרסמה הודעה דחופה ביותר, ממש הודעה דרמטית, שלוש שעות וחצי לפני צאת השבת. מה חשוב לה להודיע לנו? ההודעה של הדוברות אומרת, ואני מצטט: משרד הבריאות מבהיר כי משלוח החיסונים שהועבר אתמול לרשות הפלסטינית היה תקין לחלוטין. "משרד הבריאות הפלסטיני קיבל לידיו חיסוני פייזר תקינים, במועדי תפוגה שהיו ידועים, מוסכמים ותואמים להסכם בין הצדדים. נדגיש" – ממשיכה ההודעה – "כי החיסונים שהועברו לפלסטינים זהים מכל בחינה לחיסונים שניתנו בימים אלה לאזרחי מדינת ישראל. אנו תקווה כי מבצע החיסונים ברשות הפלסטינית יחל בהקדם". כן, אין ספק, זאת הודעה שהצילה רבבות של אנשים. לשכת העיתונות הממשלתית מנחה את הדוברים בשירות הציבורי שלא להוציא הודעות בשבת אלא אם כן מדובר בהצלת נפשות. כללי התקשי"ר קובעים במפורש שזה אסור. נראה לכם שהיא תעמוד לדין משמעתי על הדבר הזה, כאשר זו רוח המפקד? וכשאני אומר "רוח המפקד" אני לא מתכוון רק לשר הבריאות, הממונה על התחום, ניצן הורוביץ ממרצ; אני לא מתכוון אליו אלא למפקד שלכאורה מעליו, נפתלי בנט, שאולי השאיר את הכיפה מאחורי ראשו, אבל מזמן הסיר אותה מראשה ומליבה היהודי של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת כסיף – איננו. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מקווה שמאז הפעם האחרונה שבה דיברתי יצא לך לבדוק מה הגישה הכנסת לבית המשפט העליון ואם הדבר שהוגש באמת משקף את המציאות. זו הזדמנות טובה, אדוני היושב-ראש, לחזור בך מהאמירה שלא תאפשר להגיש הצעות חוק פרטיות, וכך אולי, רטרואקטיבית, להכשיר את האמירה שנאמרה לבג"ץ בצורה לא נכונה. אני בהחלט אשמח אם תעשה זאת. אבל מעבר לנושא של הגבלת הצעות החוק הפרטיות, אני חושב – אני לא יודע אם להגיד – "האופנה החדשה" שהקואליציה מנסה לייצר כאן של הטלת הגבלות על האופוזיציה נובעת מחוסר ביטחון עצמי; אולי היא נובעת מהכרה בכך שהקואליציה איננה יציבה, שיש בה פגמים רבים. כי באמת, אני חושב – וזה מפתיע שדווקא מפלגה שעד עכשיו הייתה באופוזיציה, וכנראה בקרוב שוב תחזור לאופוזיציה, אינה מבינה את החשיבות של אופוזיציה מתפקדת. מכאן מגיעה שלילת הוועדות. ראיתי את ההסכם הקואליציוני שלכם שמונע ועדות מהאופוזיציה באופן שאין לו אח ורע, בניגוד לחוק-היסוד, בניגוד לנוהג בכנסת. גם ההגבלות על הצעות אי-אמון. כנראה אתם חוששים מהצעות אי-אמון; גם בדבר החדש שאנחנו גילינו בוועדה המסדרת, שפתאום הצעה לסדר-היום הפכה להיות דבר מהפכני, במקום שחברי כנסת יוכלו להציע הצעה לסדר-היום, לנמק אותה ולהסביר מה הדברים שצריך לדון בהם או שלא צריך לדון בהם. אני חושב שגם הנושא של פטור מחובת הנחה שאתם לא מוכנים להעניק לחוק-יסוד: ההגירה לישראל, חוק שאמור להיתמך על ידי – איך קרא לזה השר גנץ? המרכיבים הציוניים בקואליציה? אני פעם ראשונה שמעתי שיש כזה דבר קואליציה שיש בה מרכיבים לא ציוניים, אבל אנחנו שומעים המון דברים חדשים. אני הייתי בטוח שאתם תתמכו גם בפטור מחובת הנחה, גם באפשרות שנוכל להגיש הצעות לסדר-היום, גם באפשרות שנוכל להגיש הצעות חוק פרטיות, גם שיהיו ועדות לאופוזיציה, כפי שנהגו לכל אורך הזמנים, וזה מאוד מאוד מפתיע. האמת היא ששר המשפטים, שנמצא פה – גם ממנו הייתי מצפה שיגיד את דברו, כמישהו שלפחות במפלגתו אמור לייצג את ההדר הבית"רי, שאומר שהוא הולך בדרכו של בגין, שייסד את האופוזיציה בישראל, אפשר לומר, וידע לעמוד על זכויותיה. מאוד מאוד מצער שגם כאשר כבר חברי כנסת נאלצים – שוב, לדעתי אין לזה הצדקה, אבל אני לא דן אדם – לפנות לבית המשפט, במקום שתנצלו את ההזדמנות לחזור בכם, במקום שתנצלו את ההזדמנות לאפשר לאופוזיציה לעשות את תפקידה, אתם מתבצרים בעמדותיכם, ואני מוטרד מכך מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. < דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני הייתי בטוח שמאחר שאנחנו שבוע מאז שהשביעו את חברי הממשלה – רק בשבוע עבר – נערוך פה היום בערב איזו מסיבה; לפחות הקואליציה תערוך. נרים כוסית לחיים – שבוע לממשלה החדשה, שבוע שהתנתקנו מביבי. אבל אני באמת לא מבין – אולי אפשר להסביר את זה – המספרים האלה שכל יום גדלים עוד ועוד, מכפילים את עצמם כפל-כפליים, כל יום עוד ועוד חולי קורונה, זו הסיבה שגם הממשלה מבינה שאי-אפשר לחגוג. אולי צריכים לקפל דגלים. ואני שואל: מה עושה שר בריאות, שבמשמרת הקצרצרה שלו, בשבוע, הינה, יש כל כך הרבה חולי קורונה? מה הוא אמור לעשות? איך הוא לא מתבייש? הוא, בשבוע שלו זה קרה. כאשר זה קרה בממשלה הקודמת, ידעתם מייד להאשים. מי האשם? הוא הרי מייצג יושרה, הוא הרי האדם ההגון, חלילה שום רבב אין עליו. איך הוא לא מתבייש? הוא שר הבריאות. נמצאים פה גב' רוזין, מוסי רז – קחו את שר הבריאות הזה, תנתקו אותו מהכיסא, שיתפטר. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> שבוע. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שבוע, תראי מה שהוא עשה בשבוע – חורבן הוא עשה בשבוע. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, תאפשרי לחבר הכנסת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אפשר לתת לו להמשיך ולהחזיק בתיק הזה, שר הבריאות? תראי מה שהוא עושה בשבוע. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תיקחו אותו. אתם, חברי מרצ, אתם רוצים שיידבק אליכם הדבר הרע הזה? תיקחו אותו, תנתקו אותו מהכיסא, תושיבו אותו באופוזיציה. הוא עושה לכם בושות. הוא יוריד אתכם לתחתית של השורה של אלה שיושבים פה. תנתקו אותו מהכיסא. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אחרי מה שאתם עשיתם, אין בושות יותר גדולות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שיתפטר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת פרוש. תודה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, אתם רוצים לריב? לכו לאחור. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – סכנה – – – קחו אותו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, שב, בבקשה. תודה. תאפשר לחברך לסיעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, מספיק. תודה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> שר בריאות כזה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, שמענו, תודה. תודה. בבקשה, אייכלר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי בחדשות הערב שראש הממשלה בנט, אלקין וחבריו הולכים לשבת עם מכובדנו מנסור עבאס למצוא פתרונות, פשרות, בעניין של הכנסת איחוד משפחות. אני חושב שסיעת מרצ צריכה לברך על זה, כי היא כבר שנים רבות טוענת שכל החוק הזה שמונע איחוד משפחות זאת גזענות גרידא. אין פה עניין ביטחוני ולא חשש ביטחוני, כי אפשר לבדוק כל אחד אם הוא באמת סכנה ביטחונית או לא. זאת פשוט גזענות. אז הינה, בנט הגיע להכרה שאתם צודקים, והוא הולך לעשות גשפטים, אומרים ביידיש – איך אומרים את זה? עסקים, אינטריגות, קומבינות, קוראים לזה בעברית – עם מנסור עבאס כדי שהוא יתמוך באיסור איחוד משפחות. אני לא מאמין שעבאס, שהוא אדם ישר, וחבריו מהתנועה האסלאמית, אנשים דתיים, יסכימו לפשרות בעניין הזה, שהוא גזענות גרידא, לשיטתכם. ומה הזכיר לי העניין הזה – שמה רוצה עבאס, לפי הידיעה? שיעשו ועדת חריגים, זאת אומרת שבמקרים חריגים, הומניים, כן ייתנו. וזה הזכיר לי והרתיח אותי, הסיפור של ועדות החריגים, שנתנו למקרים הומניים להיכנס לישראל בשעת הקורונה, והיו מקרים באמת חריגים והייתה ועדת חריגים שלשר הפנים ולחבריו לא הייתה שום השפעה עליה. ומה עשתה התעמולה האנטישמית של ישראל ביתנו? החריגים באים. הראו תמונות של חרדים נוהרים לארץ; החריגים באים, היה כתוב. הפכנו לא רק לחרדים, גם לחריגים, ופתאום אנחנו שומעים שרוצים ועדה לענייני חריגים. אנחנו לעולם לא נסלח ולא נשכח, שנים רבות אנחנו נזכור: ממשלה בלי חרדים, החריגים באים ולהוביל את ילדינו במריצות למזבלה. אנחנו קוראים בפרשת השבוע, אדוני היושב-ראש, על בלעם הרשע, שנאלץ להגיד את האמת: "מי מנה עפר יעקב וּמִסְפָּר את רֹבַע ישראל"; "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב". ובלעם אפילו רצה "תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו". זאת אומרת, הוא הבין שהדרך לנצחיות עוברת דרך "מי מנה עפר יעקב" – לא לספור את הילדים אלא ההפך. ו"מספר את רבע ישראל", כתוב שם ברש"י שהקדוש ברוך עומד ומביט על כל זרעון וזרעון, אולי יצא ממנו עוד יהודי, עוד יהודי, עוד יהודי. לכן, צריך לברך על משפחות ברוכות ילדים, ובשעת הקורונה אמרו: אלה מפיצי מחלות, יש להם הרבה ילדים ולכן הם מפיצים מחלות. אני לא שמעתי שמישהו מציע לעשות גטו בבנימינה ולעשות גטו בשכונות מודיעין, שיש שם אנשים חולים, כי אנחנו מבינים – מה אשם החולה? למה עוד לסגור אותו? ובפרט שטענתי כל הזמן – אדוני היושב-ראש, זוכר את זה? שהסגרים אינם תרופה. ברוך השם שזכינו לחיסונים, ובעזרת השם, אני מקווה שבזכות התפילות והחיסונים לא תתפרץ שוב מגפה, ויהיה שלום על ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הערב אנחנו בסימן הרמת מסך, וכמה וכמה פעמים אמרנו: "היזהרו מן הצבועים". אני אזכיר עוד משהו אחד של "היזהרו מן הצבועים". אביה של אלה אור, עליה השלום, שנפטרה באסון נחל צפית, תקף הערב את מי שהיה שר החינוך באותו זמן, מר נפתלי בנט, שהתנגד נחרצות ובתוקף להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוא תמה ושאל מה היה כל כך הלהט של מר בנט להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון. ואמרתי פעם אחר פעם בתקשורת בימים האחרונים: אותם אלה שנפנפו – ההחלטה הראשונה של הממשלה, להקים ועדת חקירה ממלכתית – לא ביקרו בבית אחד, משפחה אחת. לא עניין אותם מה קורה לאותן משפחות. יש פה אנשים שטיפלו בתשלום הכסף לקבר של אותם הרוגים, לטפל במכון לרפואה משפטית עד כניסת השבת ולאחר מכן. ללוות את המשפחות. אותם אלה שהעלו את ההצעה ונפנפו, אפילו בית אחד לא ביקרו מכל אותם 45 הרוגים. זה נקרא צביעות. ושאלתי אם עדכנו את אותן משפחות שבהסכם הקואליציוני הראשון רשום הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ובהסכמים האחרים אומרים לאותן משפחות, לאותם יתומים: אנחנו שוללים לכם את הכסף שלכם; פוגעים לכם בכל המהות הרוחנית שלכם; אתם תשלמו יותר במעונות היום. האם גם בזה עדכנו את המשפחות או שרק מנפנפים? זה "היזהרו מן הצבועים". אז אני מבקש מאותם אנשים – באותו להט שאמרו להם "הקמנו ועדת חקירה ממלכתית" – באמת תסתכלו בעיניים לאותן משפחות שאתם עכשיו הולכים לפגוע בהן סעיף אחר סעיף. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת אורי מקלב – איננו. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים, אני, את הדיונים שמתקיימים כאן הלילה הזה לוקח מאוד ברצינות. ביקשתי עכשיו מהעוזר שלי להכין בדחיפות הצעת חוק שתוקם ועדת חקירה ממלכתית על האסון בצפית, מכיוון שאני שמעתי גם את האימא של אלה אור, זיכרונה לברכה, נדמה לי, שמתלוננת שהממשלה הזאת עושה ועדת חקירה ממלכתית על מירון והיא לא עושה על צפית, בגלל שבנט מתנגד. למה בנט מתנגד? או שבעד ועדת חקירה ממלכתית או שנגד. אם נגד – אז בשניהם, ואם בעד – אז בשניהם. אז אניח הצעת חוק, ויהיה מעניין לדעת כיצד יצביעו על זה חברי הכנסת. אני אצביע בעד. אבל אני מצטער שנהיה פה דבר לא רציני. אדוני יושב-ראש הכנסת, אתה היום היושב-ראש. האם יכול לעלות לכאן שר בממשלת ישראל, שר בריאות, ולבקש מאיתנו לתמוך בחוק שאך לפני זמן קצר הוא אמר שהוא חוק פשיסטי? כאן האיש אמר בהיותו חבר כנסת – לא שר, אומנם, אבל חבר כנסת – שהחוק הזה הוא חוק פשיסטי. אם הוא חוק פשיסטי, מה אתה מבקש מאיתנו שנצביע על חוק כזה? והוא חבר מרצ. ישבו שם חברי כנסת ממרצ – אני לא רואה אותם עכשיו – ודיברו על העניין הזה. אני רוצה לומר לך, אנחנו יכולים לדון בעניין הזה, אתה יודע, בקלילות, אבל לנו, המציאות של השבוע האחרון עשתה משהו מבחינת ההרגשה. אני רוצה לשתף אתכם בעניין הזה. אנחנו עברנו שנה קשה מאוד. עברנו שנה קשה כמו כל עם ישראל, כמו כל העולם, בגלל הקורונה. אבל עברנו שנה קשה כשקמנו בבוקר ושמענו את כל החדשות, שמי שאשם בהפצת המחלות זה הציבור החרדי. זה מה ששמענו. אני הלכתי לבית הכנסת להתפלל בחצר, לא התפללתי בבית הכנסת הרגיל. אנחנו כולנו הלכנו עם מסכות. אנחנו כולנו עשינו את כל מה שנדרש על ידי משרד הבריאות, עשינו את כל הדברים האלה. היו חריגים אצלנו כמו שהיו חריגים בכל המקומות – ראינו את התמונות בחוף תל אביב וממקומות נוספים, ביפו. ראינו. בסדר. אנחנו היינו האשמים. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> גפני – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אשם בזה – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אשם בזה שאני לא אומר עכשיו שאחרי שנפתרה הקורונה – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – קורונה. הממשלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא להפריע. לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחרי שנגמרה הקורונה – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא שומע. אחרי שנגמרה הקורונה – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – ועדת חקירה – – – ועדת חקירה. אותו דבר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אפשר ככה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רייטן, חברת הכנסת רייטן, בבקשה, בבקשה. תודה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רייטן, תיתני לחבר הכנסת גפני לסכם את דבריו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה רק להמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אתן לך, אני אתן לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, אתה מפריע לחברך מהסיעה. תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו לא אשמים בעניין הזה. אנחנו היינו צריכים להעביר שני דברים השבוע: האחד – שכשביבי היה ראש ממשלה ואנחנו היינו חלק מהקואליציה מיגרנו את הקורונה. רק עליתם לשלטון, רק הגיע שר בריאות כזה וראש ממשלה – שאני לא יודע איך הוא נרדם בלילה – פתאום הקורונה התפרצה שוב. בקושי שבוע אתם בשלטון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דיברתם על זה שצריך לסגור את נתב"ג. מה עשיתם? כמה נכנסו עכשיו ממדינות מסוכנות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה דבר אחד. אני מסיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והדבר השני, שאם היינו בני אדם נורמליים היינו צריכים להגיד היום – יעקב, תשמע טוב מה שאני אומר; אחרי זה נתווכח אנחנו, פינדרוס – היינו צריכים להגיד: החילונים מפיצים קורונה. הינה, בנימינה זה חילונים, מודיעין זה חילונים. כמו שעשו לנו. מה אמרנו לנו? אנחנו שמרנו מכל משמר שלא להדביק ולא להידבק וילדים והכול – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואמרנו לנו: אתם, החרדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> צריך להגיד להם: אתם, החילונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה רבה לך. חברת הכנסת ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת פינדרוס? חבר הכנסת פינדרוס? חבר הכנסת פינדרוס? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פינדרוס, אתה לא חייב אם אתה לא רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מוותר. תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> הוא כבר דיבר שלוש פעמים היום. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב. אם גם אתה רוצה לדבר אז תשב, בבקשה. אני מאוד מודה לך. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר קצת על השפה העברית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אוה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> או, סוף-סוף הגעת – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השפה העברית היא שפה כל כך יפה, כל כך עשירה. למה לעוות אותה? אני אתן כמה דוגמאות. בחילוף אותיות אנחנו מקבלים מצד אחד מילה שהיא – אפר, ניקח לדוגמה את המילה אפר, נעשה חילוף אותיות – נקבל פאר; ניקח את המילה דוה – ד', ו', ה' – בחילוף אותיות אנחנו מקבלים הוד; המילה נגע היא מילה שלילית, אבל בחילוף אותיות אנחנו מקבלים ענג. וניקח עוד מילה – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בנט, בנט. נבטים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מילה שבה אני מגדיר את הממשלה הזאת, שכבוד השר הוא אחד מבכיריה: החרבה. ממשלת החרבה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> בחילוף אותיות זה – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני תכף אגיע לחילוף האותיות, שזה הרחבה, אבל לפני כן אני קצת רוצה להרחיב על ההחרבה. אנחנו עומדים לפני שלושת השבועות שבהם אנחנו נתאבל על החורבן ועל ההחרבה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – החרבת הזהות היהודית של המדינה, החרבת השפה העברית, החרבת הרבנות הראשית, החרבת המשילות והריבונות בנגב ובגליל. וכנגד זה, כמה פסוקים קצרים שמדבר על ההרחבה: "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו", אומר הנביא; "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו"; "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה"; "ארץ חמדה טובה ורחבה". לבסוף, מה יצחק אבינו אומר – הסיבה שהוא קורא לבאר "רחובות"? כי הרחיב השם לנו ופרינו בארץ. אנחנו נמשיך להתרחב ולפרות בארץ כנגד ההחרבה, שחס וחלילה לא תצליחו לעשות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת אלחרומי – אינו נוכח. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> יעקב, בלי ידיים. דנה ויס לא מרשה לנו עם תנועות ידיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק למזרחים. ללפיד מותר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי קודם גם את שר המשפטים, שמטיף לנו מה אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה: אל תפחדי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> אל תתייראי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפחדי. יש גם "אל תתייראי" ויש גם גרסה של "אל תפחדי". אתה תראה, תבדוק. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אלא עושים מעשה זמרי ומקבלים שכר כפנחס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה בפרשת השבוע, דודי, השבוע, השבת, פרשת חוקת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שמענו את שר הבריאות קודם, כן, מטיף לנו על החוק שהוא טען שהוא פשיסטי. דרך אגב, אנחנו גם נביא חוקים של שר המשפטים שהוא התנגד להם, חוקים שלו שהוא עוד מתנגד להם, והוא יעלה לכאן ויגיד: ינאי המלך אמר לשלומציון המלכה. זה גם יקרה בעוד שבוע, שבועיים. ולכן, אני רוצה לומר דבר כזה, רבותיי: החוצפה ועזות המצח שלכם מרקיעות שחקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם עליתם לפה בקורונה, לפיד, בנט, בוודאי הורוביץ, האשמתם את ראש הממשלה שהוא הרג את אזרחי מדינת ישראל. כל שבוע הייתם עולים לפה, אומרים לו: השבוע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, בבקשה, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש, חבר הכנסת קארה, אתה באת לפה רק לפני כמה ימים, אז לכן, סמוך עליי כשאני יושב פה. שנתיים אני שומע אותם. כל שבוע עולים ומונים לראש הממשלה את ההרוגים, כמה אנשים הוא הרג השבוע בטיפולו בקורונה. כשהייתה דליפה בנתב"ג, הם הגישו הצעת אי-אמון, כמעט זעקו כולם. רק בשבוע שעבר שר הבריאות ושרת התחבורה לא בדקו איזה 1,000, 1,500 איש שנכנסו לארץ. אז לכן אני אומר להם: טלו קורה מבין עיניכם. קודם כול תראו את החוצפה, עזות המצח, מה עשיתם לנו כאן שנה שלמה, כל יום – כל יום, דרך אגב, כל הדוברים פה, כל הגוש הזה. כל יום. לכן, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תהיו ממלכתיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, ממלכתית, לוכסן, זה שמאלני – פתח ביומן. שאלתי: מה זה ממלכתי? שמאל זה הממלכה. אנחנו לא ממלכתיים. אבל אני רוצה להזכיר ליושב-ראש – הבנתי מכמה חבר'ה שהוא לא הבין את מה שהקראתי קודם, שיש חשש שהוא לא שם לב: "חבורה של נוכלים, אין לי מילה אחרת להגיד לכם; נראה אתכם מוציאים אותי; "אתם אפסים"; "איזה חרפה אתם מביאים על הבית הזה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמר את זה? מי אמר את זה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם חרפה ובושה"; "גועל נפש". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> "אל תיגעו בי" – רק שנייה, אני כבר מסיים – "תתביישו לכם. איך תסתכלו על המשפחות" והילדים שלכם; "בושה וחרפה. אין לכם אלוהים"; "תתביישו לכם"; "אני בז לכם". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יאיר לפיד: "איך אתה מדבר?" << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה היה בוועדה. זה היה בוועדה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מודה לך. תודה רבה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה רק בוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> דודי המלך, דודי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני כבר מחכה להצעות חוק שיגיעו, ולפני קריאה שנייה ושלישית, עם אלפי הסתייגויות, ואנחנו נשב כאן 10, 12 שעות. אני מחכה ללילות האלה. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עזוב, הם עוד לא התאוששו מהלילה – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – האמת היא – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת רק טעימה קטנה. אתה זוכר את השעות הארוכות שישב כאן היושב-ראש? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עם נעלי הספורט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נשבור את השיא שלו. אדוני היושב-ראש, תקציר: אנחנו כבר בפרק חמישי-שישי הערב. הממשלה המסוכנת הזאת למדינת ישראל, ראינו כמה היא מסוכנת – מסכנת את ביטחון המדינה, מוכרת את הכול. לא תשאיר כאן אבן על אבן לפני שהיא תיתן את הכול למנסור עבאס ולברית האחים המוסלמים שקמה בממשלה הזאת. גם את הביטחון, גם את ארץ ישראל וגם את היהדות – את הכול מכרתם. אבל אני רוצה לדבר באמת הפעם קצת לגופו של עניין, על חוק הקורונה הזה שניצב כאן בפנינו. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איזה הסתה עלובה. איזה הסתה עלובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, תודה, תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, יאיר, חבר הכנסת גולן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, תיתן לחבר הכנסת לסיים את דבריו. תודה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> דברי בלע. איך אתה לא מתבייש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה הדמות שבדיוק מתחברת למשל יותם. אתה יודע מה היה במשל יותם, חבר הכנסת גולן? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> או שרק לזהות תהליכים אתה יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, די. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הלוך הלכו העצים, הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך. הלוך הלכו העצים למשוך עליהם מלך. הלכו לזית, הלכו לגפן, הלכו לתאנה – הם היו עצים עסוקים, שירתו את הציבור שלהם. בסוף הלכו אל האטד – קוץ, בלי שורשים, אין לו ציבור, אין לו בסיס, אין לו כלום. אמרו לו: בוא תהיה אתה מלך עלינו. אמר להם: אני מוכן לבוא, אבל אם אתם לא תשמעו לי, תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון. חבר הכנסת גולן, זאת הממשלה שהקמתם עליכם, ממשלה שאטד עומד בראשה. אין לו בסיס, אין לו שורשים. בגנבת קולות של הציבור שלו הקים איתכם את הממשלה הזאת. וכאשר הממשלה הזאת מביאה לנו את החוק הזה של הארכת תקנות הקורונה, אני עומד פשוט נדהם. אני שומע בישיבות הממשלה את אותה אנרכיסטית – אנרכיסטית כמוך, חבר הכנסת גולן – אותה אנרכיסטית שהביאה עלינו את הגלים של הקורונה בהתנגדות לעובדות שמשרד הבריאות מציג לה, והיא עוד ממשיכה בעזות מצח לשבת בתוך הממשלה, להתנגד לצעדים ההכרחיים שצריכים להיעשות, והיא גורמת לכם להיראות רופסים, להיראות חלשים. אז עם ממשלה כזאת, שמתנהלת בצורה כזאת, ועם דמויות כאלה שנמצאות בקבינט ובממשלה, שמקבלות החלטות חשובות כאלה, אנחנו לא יכולים להצביע ולתת לכם סמכויות להמשיך ולהחזיק את מדינת ישראל כבני ערובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי הנכבדים, שמחתי לשמוע ששר הבריאות בביקורו הראשון ילך לבקר בבית חולים אברבנאל, בית חולי לבריאות הנפש. כן, אני יודעת שאולי לחבריכם כבר נמאס, אבל אני לא אפסיק ואני אמשיך לדבר על בריאות הנפש עד שיקרה פה שינוי. אני רוצה להקריא לכם התכתבות קצרה מתוך קבוצת ווטסאפ של הורים למתמודדים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מי פגע בהם היום? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תתפלא, תתפלא. אני אתן לך רשימה אחר כך, אבל בוא תשמע. בוא תשמע, מרגי. אימא של מתמודד כותבת: בשבוע שעבר כתבתי בקבוצה שבני בהתקף פסיכוטי בשל מחלת הסכיזופרניה. חלק מכם הציעו לי לאשפז אותו – כך היא כותבת להורים האחרים. הבן מסרב ולכן לא יכולה לאשפז בהסכמה. פניתי לפסיכיאטר המחוזי. תיארתי בפניו את המצב. הוא אמר שעל פניו המצב הזה מצריך אשפוז, אך ללא חוות דעת, אין הוא יכול להורות על אשפוז. מהיכן לי חוות הדעת? שואלת האימא. הילד משתולל ואף אחד לא עוזר לי. היום בבוקר הוא נעצר, היא מספרת. השכנים התלוננו על הצעקות. המשטרה הגיעה. בנס זה לא הסתיים באסון. הביאו אותו בפני שופט, השופט שלח אותו לבדיקה פסיכיאטרית, וכך הוא עבר לבית חולים בנס ציונה. הבדיקה שנעשתה לו הייתה מאוד מאוד קצרה, לא בחנו אותו לאורך זמן – עשר דקות שיחה וזהו – ואז הבן שלי הצליח לתעתע ברופא והרופא קבע באופן נחרץ שאין צורך באשפוז, שהוא בסדר. האימא שואלת: הוא בסדר? איך, לעזאזל – סליחה על הביטוי – הוא בסדר? אנחנו מותשים, היא כותבת, אני ובעלי. הילד שלנו בהתקף פסיכוטי, השכנים מזמינים משטרה, והכול בסדר? אני מתוסכלת, היא כותבת. כמה צעקתי לפני, ביקשתי עזרה, וכלום. הילד חולה וכרגע הוא במעצר. אני מתוסכלת מהמצב המביך הזה, מההשפלה. הוא בסדר? אני חווה איתו כל יום חוויות הזויות. אני נמצאת איתו שעות, וללא השכלה רפואית אני מבינה שהוא לא בסדר, שהוא בהתקף פסיכוטי קשה. אבל הרופא מחליט לא לאשפז אותו ולשלוח אותו חזרה למעצר, את בני חסר הישע. חבריי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש הכנסת, לא מדובר במקרה בודד. אימא אחרת משיבה לה: איזה דבר זה? לא נתפס. חוצפה, חוסר אחריות. גם אצל הבן שלי זה היה כך, רק אצלו, הוא נזרק לכלא לשבוע ימים ורק אז נשלח להסתכלות. שם זיהו מייד שהוא בהתקף, בהתקף פעיל. אוי, מה עברנו. אל תוותרי. נפלת על רופא לא טוב. שושי, אימא נוספת, מעירה: חבר שלנו שהוא שוטר סיפר לי שהוא עצמו היה שותף בשבוע האחרון ל-15 סיפורים דומים – כן, שמעתם טוב, 15 סיפורים דומים. הוא וחברו נענו לקריאת משפחה אחת עם ילד שמתמודד במצב פסיכוטי כלשהו, וכאשר הצליחו להביאו להסתכלות אצל פסיכיאטר, הבחור שוחרר שוב מסיבות שונות. השוטר אמר להם, אמר לנו, שלדעתו זה מחוסר מקום ומשאבים במחלקות הפסיכיאטריות. מי שמשלם בסוף את המחיר הן המשפחות שנשארות ללא מענה. גם לנו, כך כתבה האימא השלישית, סיפור דומה. הלוואי שיימצא פתרון. חבריי חברי הכנסת, אני יודעת שהשעה מאוחרת, אבל בכל זאת. חברי יושב-ראש הכנסת, לא אמשיך להקריא לכם את כל ההתכתבות הענפה בקבוצה – פשוט לא חילקתי לכם טישו – אבל המרגיז ביותר הוא שאפשר למנוע את הסבל הזה. ממשלה חדשה קמה – לא שאני בעדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא יכול לעצור אותך, אבל בבקשה – מפאת החשיבות של הסיפור. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיימת, ממש כמה מילים אחרונות. ממשלה חדשה קמה, ולא שאני בעדה, ממש לא, אבל הינה, תרימו את הכפפה: תגדילו את תקציבי בריאות הנפש, תדאגו לרצף טיפולי שיקומי, תדאגו לצוותי משבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שר הבריאות לא נמצא פה, אבל כן, אל תשאיר את בריאות הנפש בתחתית סולם העדיפויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני חושש, אדוני היושב-ראש, שאני, בשעה המאוחרת הזאת, לא זוכר טוב או משהו. אני לא מבין. אולי יוכל חבר הכנסת יאיר גולן לסייע בידי. חבר הכנסת גולן, אם אינני טועה, אתה עמדת על הדוכן הזה לא כל כך מזמן, רק לפני כמה חודשים, ונשאת כאן נאומים שלמים על כמה כושל הטיפול בקורונה; על כמה חמורות הצעות החוק כמו החוק הזה שמביאה לכאן ממשלת ישראל כדי להיאבק בנגיף; עד כמה הדברים האלה מיותרים; עד כמה הם פוגעים בזכויות האזרח; עד כמה הם פוגעים בזכויות האדם; עד כמה יכולים להיות פתרונות הרבה יותר טובים – הרבה יותר מידתיים, כמו שאתם אוהבים לקרוא לזה. נכון? אני לא טועה? אני לא מתבלבל? למרות שהשעה 01:45. עתה מגיעה ממשלה חדשה. איך אמרתם? ממשלת שינוי. ומה עושה ממשלת השינוי? תסתכלו, פשוט לא ייאמן. ביום הראשון שהיא מביאה לכאן חקיקה היא מאריכה תוקף של אותם חוקים שהיא התנגדה להם כל הזמן. נכון, חבר הכנסת גולן? הכול אמת. אני לא טועה בכלום. הינה, אני מזמין אותך על חשבון הזמן שלי. תקן אותי אם אני טועה. אני לא טועה, נכון? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז יש אחת משתי אפשרויות – רק אחת משתי אפשרויות, חבר הכנסת גולן: או שכל הנאומים הקודמים שלכם וכל ההתקפות שלכם נגד החוק הזה וחוקים אחרים שהעברנו וכל המאבק שניהלתם, היו פייק אחד גדול, לא אמיתי, כי אתם עמדתם על הדוכן הזה, ואתה באופן אישי, וידעתם שאנחנו עושים את הדבר הנכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אני אסביר לך. אבל אמרתם לציבור משהו אחר, ופגעתם וחיבלתם במאבק שאנחנו ניהלנו נגד הנגיף. זו אפשרות אחת. אני לא מעלה אותה על דעתי. אז אולי יש אפשרות שנייה, חבר הכנסת גולן, שאתם – איך אומרים? או לא מבינים את מה שהבאתם הנה או שאולי מה שרואים עכשיו מכאן לא רואים משם. יכול להיות שבתוך שבוע פתאום הבנתם שמה שהממשלה הקודמת עשתה היה בכלל פעולות מצוינות? שהיו לה הישגים אדירים והיא עשתה דברים חשובים? עכשיו אני אומר לך, חבר הכנסת קריב, אם אתם חושבים שאפשר לרמות את הציבור בצורה הזאת ואז לבוא הנה ולצפות שאנחנו ניתן לכם גיבוי להונאה הזאת, אתם טועים. הקמתם ממשלה בהונאה, בקולות גנובים, בהטעיה של הציבור, בהולכת שולל, והדבר הזה – אל תצפה לרגע שיקבל מאיתנו לגיטימציה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – נסתדר בלעדיכם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני קורא לכם: לפחות דבר אחד – תגלו גרם של הגינות. תודו. תודו שהטעיתם את הציבור; תודו שאנחנו עשינו את הדברים הנכונים; תתנצלו בפני ראש הממשלה נתניהו ובפני הממשלה המצוינת שהוא הוביל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לוין. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת ניר אורבך, אני רוצה לדבר אליך. אני אשמח אם תשב. אני אודה לך, אודה לך מאוד מאוד אם תשב. אני רוצה לספר סיפור אישי. אדוני היושב-ראש, סליחה שלא פניתי אליך קודם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מרגי. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר סיפור אישי, וברשותכם אפנה בעיקר לחבר הכנסת ניר אורבך, אבל כולכם – כדאי שתשמעו. אני רוצה לספר מה קרה לי ביום שבו אתה, אדוני היושב-ראש, נבחרת ליושב-ראש הכנסת וחבר הכנסת נפתלי בנט נבחר להיות ראש ממשלה והממשלה הזאת קמה כשהיא נשענת על רע"מ. חברת הכנסת סילמן, אני ביקשתי בפעם הקודמת, ואני אשמח אם הפעם את תואילי להקשיב לי. אני אשמח. אני חושבת שזה לא ראוי שאת לא מקשיבה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האירוע הזה היה, חברים, אור לד' בתמוז. אצלנו במשפחה ד' בתמוז הוא תאריך מכונן, כי ביום הזה אנחנו כמשפחה נכנסנו למשפחת נפגעי הטרור. ביום הזה, ד' בתמוז, הבן שלי דוד, שהיה רק בן שבע וחצי, עמד על מדרגות הבית – המדרגות אצלנו הן חיצוניות – הוא עמד לרדת לשחק בחוץ אחרי שסיים שיעורי בית, וצלף ערבי כיוון אליו את הנשק מהגבעה שממול. מחבל ערבי, ילד קטן בן שבע וחצי, הוא ראה בדיוק על מי הוא יורה – הוא ירה לו כדור בחזה. אני, חברים, הייתי בזמן הזה פה, בכנסת. הייתי בדיוק בחדר סיעת ש"ס – אז הסיעות היו בקומה חמש – ונתתי שיחה לסיעה על המצב הקשה שהיה בחברון, ותוך כדי השיחה כל הזמן הזה היו ביפרים; הביפר מצפצף, מצפצף, מצפצף, והטלפון מצלצל ואני סוגרת – היו אז טלפונים שנסגרים ככה, אתם זוכרים? ואני אומרת לעצמי: משהו לא בסדר, קרה משהו לא בסדר. אני מסיימת את השיחה, פותחת את הטלפון והביפר ורואה שבחברון נפצע ילד בן שבע וחצי מירי, ואני אומרת: וואי, יש לי ילד בן שבע וחצי. ואכן, זה היה הילד שלי. הילד הובהל לבית החולים. אני נעזרתי בשירותי קצין הכנסת, והסיעו אותי מהר לבית החולים לראות אותו ולהיות אותו. היום, ברוך השם, הוא הבריא, הוא אבא לשני ילדים חמודים, הוא שירת בצבא, ברוך השם. מאז, ניר, הדבר הזה פקד אותנו פעמים נוספות. בפעם השנייה שזה קרה לנו, אני אספר לכם – תן לי קצת, זה סיפור – אני עמדתי להיכנס לפגישה חשובה. עליתי הביתה לקחת ניירות ומסמכים לפגישה מאוד חשובה במשרדים. אני עולה הביתה, לוקחת את הניירות, עומדת לרדת, והביפר מצפצף. מודיעים שהיה פיגוע בצומת זיף ונפצע תינוק בן 16 חודשים. אני אומרת: אלוקים אדירים, תינוק בן 16 חודשים – הפגישה תחכה. אני לוקחת את התהילים, מתחילה להגיד תהילים – תינוק בן 16 חודשים, צריכים להגיד עליו תהילים. אני אומרת תהילים, ותוך כדי עוד פעם הביפר מצפצף: לא תינוק בן 16 חודשים, טעות, זה נער בן 16. אני אומרת לעצמי: נער בן 16 – הוא יסתדר. אני סוגרת את התהילים, לוקחת את המסמכים, יורדת למשרד – אני באיחור גדול לפגישה – אני אומרת למזכירה: יש לי פגישה מאוד חשובה, אני כבר באיחור. אף אחד לא נכנס להפריע לי. אף אחד לא מפריע לי. אני נכנסת, סוגרת את הדלת, יושבת עם היהודי שישבתי אתו לפגישה, ותוך כדי זה דופקים בדלת, ואני אומרת: לא. שוב דופקים בדלת, ואני שוב אומרת: לא. והדלת נפתחת. נכנס הרב הלל הורוביץ, ואני אומרת לו: הלל, אמרתי שאף אחד לא מפריע לי. והוא אומר לי: נכון, אורית, אבל מרדכי נפצע. אני עוד אומרת לו: איזה מרדכי? לא קלטתי שזה הבן שלי, אתם מבינים? כי אמרתי לעצמי – זה כמו שאתה אומר: תרמתי כבר במשרד, אז אני לא אתרום בבית; אנחנו כבר שילמנו, כבר יש לנו פצוע אחד, אז מה פתאום שיהיה עוד אחד? מרדכי גם, ברוך השם – הוא נפצע קשה מאוד, היה נס גדול, הוא נותח ועברנו תקופה קשה, וברוך השם גם הוא היום בסדר, אבל עברנו תקופה מאוד קשה. הפעם השלישית הייתה כשהבן שלי יצחק הלך לחלק צ'ופרים לחיילים. הגיע מחבל והתחיל לדקור את אחד החיילים. החייל נופל על הרצפה, המחבל עליו, והחייל השני ברח. אז יצחק, בידיים חשופות, מתנפל על המחבל, וכמובן, המחבל דוקר את יצחק. בקיצור, עברנו את זה שלוש פעמים, חברים. ולמה אני אומרת את זה? אני יושבת במליאה בד' בתמוז, שאמרתי שמבחינתנו זה תאריך מכונן, מבחינת המשפחה שלנו – שלוש פעמים עברנו את הדבר הזה – אני רואה את החברים הכי טובים שלי, החברים הכי טובים שלי, מקימים ממשלה שנשענת על תומכי מחבלים. אני דומעת ואני בוכה ואני אומרת: איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות, ניר? איך זה יכול להיות שאתם הקמתם ממשלה שנשענת על מחבלים, על תומכי מחבלים? איך עשיתם את זה? איך אתם עושים את זה? איך אתם יושבים עם זה? איך אתם נותנים למחבלים להמשיך ולפגוע גם בחברים שלנו בשמעון הצדיק? איך אתם עושים את הדבר הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, שאפשרת לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. באמת מרגש. אנחנו מודים לך. חברת הכנסת לוי אבקסיס, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נורא קשה לעלות אחרי אורית סטרוק. נורא קשה לעלות אחרי הסיפורים האלה וההבנה שיש פה אוכלוסייה שלמה שמשלמת יום-יום על הזכות שלנו לחיות פה בארץ הזאת. אני אספר לכם על בניה פרץ. בניה, נער בן 18, הבן של בת דודה שלי, בחור צעיר, יפה תואר, ספורטאי, הולך לעשות מכינה לקראת הגיוס שלו לצבא. כולו רוח נתינה. נמצא בטרמפיאדה בצומת תפוח ביחד עם שני חברים שלו – אתם זוכרים את הסיפור, לא מזמן. מחבל מפגע פגע בו ובחברים שלו, ואנשים לא יודעים את הסיפור שאחר כך: אחד נרצח, צעיר מדי, תמים מדי, פרח של ההורים שלו; השני יצא בחיים, אבל אף אחד לא יודע איך הוא יצא בחיים; בניה, המדהים הזה, הילד שכל-כולו רוצה לתרום לחברה ולעשות טוב למדינה, היום משותק מהצוואר ומטה, לא יכול להזיז את ידיו, לא יכול להרגיש את אימא שלו שמלטפת אותו. הוא אפילו לא יודע שחבר שלו נפטר. הוא בשיקום היום, ואומרים לנו לא לגלות לו שחברו כבר לא בן החיים. לי קשה לראות את זה, כי יש לי ילדה בגילו. אני מכירה אותו, זה באמת ילד יפה תואר וילד טוב. מישהו יודע איזה חיים יהיו לו? מישהו יודע איך הוא ימשיך הלאה כשהחברים שלו יתגייסו לצבא והוא רואה אותם מקימים בית וילדים? אני מאוד מקווה שזה יהיה גם חלק מהעתיד שלו, אבל בן 18 שגם לנשום לבד כבר לא יכול. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. עכשיו, אורית, את הצפת לי את זה, ואני מנסה לחשוב מה גורם לאנשים לזרוק את האני-מאמין שלהם, את הערכים שעליהם גדלו. אני אגיד לכם מה: אנשים שלא מחוברים לשורשים היהודיים שלהם, שלא מחוברים למורשת שלנו, להיסטוריה של העם היהודי, הם לא מאמינים בחזקה שלנו ובזכות שלנו על הארץ הזאת, לכן תמיד יהיו להם ייסורי מצפון שהם גזלו ממישהו משהו. כי אם הם לא מאמינים בתורת ישראל, אז הם לא מאמינים בהבטחת האלוקים לאבותינו על הזכות שלנו על ארץ ישראל, על היישוב פה. מבחינתם זה סיפור, אולי אגדה אורבנית שעוברת מדור לדור. האנשים האלה, שמרגישים שהם גזלו למישהו אחר, רוצים כל הזמן לפצות אותם. בפיצוי הזה הם יוותרו על חלקי ארץ, הם יוותרו על תקציבים שאמורים להגיע לטיפול בילדים, בשכונות, בפריפריה. הם יוותרו כדי לכסות את המצפון שלהם, כי הם לא מאמינים שיש לנו זכות פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל נורא מעניין שהרצון הזה שלהם לפצות את מי שמבחינתם גזלו להם את הארץ נסגר בשערי הקיבוץ, נסגר בשערי העסי, נסגר בבריכת גורדון – שנזכירכם, כאשר חבר הכנסת בן ארי, שהיה פה, הביא לשם את הפליטים, אותם יפי נפש שדיברו על הזכויות שלהם ברחו מהבריכה. אבל בזה זה לא נגמר. תבינו כמה הם גזענים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אתה יודע מה הם עשו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הם החליפו את כל המים בבריכה התל אביבית שלהם כי עובדים זרים – או פליטים, תקראו להם – שחו. לא אני שונאת, אתם השונאים, וכשאתם מחליפים מים כי בן אדם שחור שחה במים שלכם, אתם בזויים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אורית סטרוק, ריגשת. פשוט ניכרים דברי אמת, במובן הפשוט ביותר שלהם. אני אתחבר לדברים ואומר שנוסחת החיים, נוסחת הקיום של העם היהודי נקבעה כבר לפני הרבה מאוד שנים: "ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי" – הנביא חוזר על זה פעמיים, מכיוון שזה לא דבר פשוט. בוודאי ובוודאי מאז קום המדינה – אולי נאמר עוד קודם לכן, מאז ראשית ימי הציונות – אחזנו בנוסחת החיים הזאת בנחישות גדולה ומינפנו כל אבל וכל משבר לצמיחה ולחיזוק האחיזה שלנו בארץ ישראל אל מול אויבינו, שמנסים להחליש את האחיזה הזאת. לפני בערך שמונה שנים נרצח בצומת תפוח אביתר בורובסקי, השם ייקום דמו, ואז, לראשונה, עלו לשטח אסטרטגי, חשוב, שולט, משמעותי, שמייצר חיץ – אני לא איכנס עכשיו לכל המיפויים הטופוגרפיים – קצת מזרחית לצומת תפוח. ממש לאחרונה, לפני קצת יותר מחודש וחצי, נרצח באותו המקום יהודה גואטה, השם ייקום דמו, בפיגוע ירי – היה שם גם עוד פצוע אנוש, קשה; נשלח לו מכאן, כמובן, בשם כולנו, רפואה שלמה – וחודשה ההתיישבות באביתר. יש היום באביתר 50 ומשהו משפחות, ויש כמעט 70 משפחות שמחכות לקליטה. במבצע אדיר, מתרומות פרטיות, סללו כבישים והביאו מים וחשמל ובנו קרוואנים ומבנים, ועומד שם היום יישוב לכל דבר ועניין, תשובה ציונית הולמת, והמושג הזה איננו שחוק. "ואמר לך בדמיך חיי". היישוב אביתר יושב על אדמות מדינה. כן. כתוצאה מרשלנות ארוכת שנים, הליך הסקר – אבל כבוד שר הפנים לשעבר, הליך הסקר הוא טכני לחלוטין; הוא מברר, הוא לא קונקלוסיבי, הוא לא מגדיר את המציאות. ברירת המחדל ברוב שיטות המקרקעין במדינות המתוקנות, וכך גם בדין החל ביהודה ושומרון, היא שהקרקע היא של הריבון, היא אדמת מדינה. יישובים כמו אביתר, בצד השני צצים כמו פטריות אחרי הגשם. מי שנוסע בכבישי יהודה ושומרון ורואה את ההשתלטות הערבית על השטחים הפתוחים – זה דבר הזוי; מי שנוסע בכבישי הנגב; מי שנוסע בכבישי הצפון. שמעתי את יושב-ראש מפלגתך, אדוני היושב-ראש, יאיר לפיד, אומר היום שהצבא החליט. אתה יודע כמה אלפי צווי הריסה הצבא הוציא ביהודה ושומרון? אתה יודע כמה עשרות אלפי צווי הריסה יש בפזורה הבדואית בנגב ואצל הערבים בצפון, בשטחים פתוחים? בשמורות טבע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז שלטון החוק – כשנוח, מנפנפים בו. והדבר שהכי חמור בעיניי – ממש עוד משפט אחד – שבכתב דחיית ההשגה, שחתום עליו אלוף הפיקוד – כל מי שיודע, זה הרי חותמת גומי ליועמ"שים – יש שם פסקה מזעזעת: מכיוון שהערבים באזור מפעילים טרור והפגנות והצתות והפרות סדר, אז זה גורם לפגיעה בביטחון ולהפרת הסדר הציבורי. ולכן מה? אז אתה היית אומר, כמפקד מחוז ירושלים: נראה לפורעים מה זה ונמגר את הטרור. לא. אז אנחנו נהרוס את אביתר, כי הפורעים הערבים זורקים שם אבנים כל יום. והיום עשו שם צעדת לפידים שנראית כמו ה-KKK. נורא ואיום. זו כניעה לטרור ואלימות. זה מבחנה הראשון של ממשלת ה"עשר מעלות ימינה". ראש המכשלה אמר את זה אין-ספור פעמים. זה המבחן: האם היישוב הזה יוסדר ויישאר במקומו, כי "ואמר לך בדמיך חיי" ואותנו הטרור לא ינצח, או שאנחנו נכנעים לטרור ומכניסים את תומכיו עמוק עמוק אל תוך הממשלה? אוי ואבוי לנו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, לצערי הרב נאלצתי בכאב גדול ובקושי רב לפנות לקבלת סעד מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ על החלטה שערורייתית שלך, אדוני היושב-ראש, ללא סמכות וללא קבלת הסכמה של חברי הנשיאות, להורות על מניעת חקיקה מחברי הכנסת של הקואליציה ושל האופוזיציה, כולם ללא יוצא מן הכלל, למשך חודש ימים, בלי הסכמה. התהליך הזה נעשה ללא הצבעה במליאת נשיאות הכנסת. לא הייתה הצבעה; כן הוצג מצג שלפיו בכנסות הקודמות היה איזשהו נוהג כזה. הנוהג הזה בכנסות הקודמות היה בהסכמה הן של חברי הקואליציה והן של חברי האופוזיציה. החלטה שכזאת היא לא בסמכותך. בתשובה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ שהגישה הכנסת היום, הכנסת שיקרה לבית המשפט. מגיעה יועצת משפטית מטעם הכנסת, שהיא הזרוע הארוכה שלך, בשליחותך, ומוסרת עובדות כוזבות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. ביזוי בית המשפט. חמור מאוד. ולא פחות חמור מכך – שיתוק של עבודה פרלמנטרית של חברי כנסת שלא מסכימים איתך. אתה לא יושב-ראש סיעת יש עתיד, אתה יושב-ראש הכנסת. בשנייה שאתה יושב על הכיסא הזה, אתה צריך ללבוש ממלכתיות. אתה צריך להבין את גודל התפקיד, אדוני. אני מאוד מוקיר ומכבד אותך, אבל נראה לי שאימתו של יאיר לפיד עליך. הגיע הזמן שתבין שאתה לא מייצג את הסיעה, אתה מייצג את כלל חברי הכנסת. ואם אין הסכמה של חברי האופוזיציה, אתה צריך לבוא ולומר: ראשי הקואליציה, תבינו, תתעכבו; חברי האופוזיציה, תגישו הצעות חוק. נעלה לכאן, ויתכבדו השרים המכובדים לשבת כמה שעות במליאה עד שימולא הנורבגי בעוד עשרות ג'ובים. ישבו כאן ויצביעו נגד או בעד. התהליך הזה הוא תהליך לא תקין; התהליך שמשקרים לבית המשפט הוא תהליך לא תקין. אני הודעתי גם היום לבית המשפט – וציטטתי מהפרוטוקול אמירות של היושב-ראש עצמו, שהודיע לבית המשפט: לא, אין החלטה כזאת, אחרי שלפרוטוקול הוא אומר שיש החלטה כזאת. לשקר לנו? אה, פוליטיקאים; אבל לשקר לבג"ץ? אני מוכן, אדוני היושב-ראש, לעשות איתך הסכם – נשארו לי 20 שניות: תבוא ותודיע כאן לפרוטוקול שביום רביעי השבוע נוכל להעלות הצעות חוק פרטיות, ואני מושך את העתירה עוד הלילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני רק הייתי מציע לא להגיד על עובדי הכנסת "משקרים", אבל זאת זכותך. זאת זכותך. תודה רבה לחבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חוק הקורונה – מודה ומתוודה שהיה לי חלק משמעותי בחקיקתו. אבל אני רוצה לדבר על הצביעות של הקואליציה. אני זוכר איך בתקופת הקורונה של השנה האחרונה, כשאנחנו בקואליציה דאז נלחמנו לטובת בריאות עם ישראל, אותם אנשים שהיום קוראים להעביר את החוק עשו הכול כדי לפגוע ביכולת שלנו כממשלה לתפקד ולהילחם בקורונה. זה פשוט מדהים אותי שברגע שהדברים התהפכו, אז עכשיו אותו חוק של רודנות או אני לא יודע מה – הינה, מגישים אותו ועובדים איתו. ואני אגיד לכם לגבי הצביעות הזאת; אני רוצה לעשות עם זה אנלוגיה גם לנושא של איחוד המשפחות. בחוק איחוד משפחות אומרים שני השקרנים הכי גדולים בבית הזה, בנט ושקד: תבואו, תצביעו איתנו, אופוזיציה, זה חוק לטובת מדינת ישראל. איך יכול להיות שלא? ועכשיו, אחרי שהם הבינו שאנחנו לא הולכים להיות השמיכה שלהם שתפתור להם את הבעיות עם מנסור עבאס וחבורת רע"מ, אנחנו לא הולכים להיות אלה שאת כל חוקי השמאל יעבירו נגדנו, כי זאת קואליציה, וכשיש חוק ימין שהם לא יכולים להעביר בקואליציה, הם יבואו אלינו: תנו לנו גב – אני אומר לכם בצורה הכי ברורה: הממשלה הרעה הזאת, אנחנו נילחם בה בכל הכוח. אתם הייתם צבועים בכל מה שעשיתם בקורונה, ואפילו עכשיו, בחוק איחוד משפחות, תראו כמה צבועים אתם. הרי אנחנו רוצים להביא את חוק-יסוד: ההגירה, לפתור את הבעיות. יש לכם את כל הגוש שלנו שתומך. צריך רק שמונה חברי כנסת ציונים בקואליציה ואז החוק יעבור, אבל לא. מה שעושים שני השקרנים, בנט ושקד, שהטעו את כל ציבור המצביעים שלהם, ששיקרו ללא הרף בכל ההבטחות שלהם – הם הולכים עכשיו למנסור עבאס. אני לא יודע, אולי הם בישיבת המשך, כי אולי בישיבה הקודמת הם לא שילמו לו מספיק. הם הולכים אליו, מתחננים: מה אנחנו יכולים – איך לרצות אותך? מה עוד לא קיבלת וניתן לך? רק אל תתנגדו, אולי רק תימנעו, ואז בוא, נשלם גם למשותפת. זו רשת הביטחון שלכם. בחרתם במשותפת להיות רשת הביטחון שלכם. אנחנו נילחם בממשלה הרעה הזאת. לא ניתן לכם לפעול במשרדים בניגוד לאידיאולוגיה של הימין שאותה מכרתם. לצערי, אני אפילו לא רואה פה אחד או אחת מאותן מפלגות כביכול-ימין, שמכרו את כל האידיאולוגיה רק בשביל כיסא, שיקרו לבוחרים שלהן, שיקרו לעם ישראל, ובעזרת נכלוליות ושקר קיבלו את הכיסאות פה, סביב השולחן הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – בפעם הבאה נבוא אליך עם זר פרחים. תגיד, אתה מקשיב לעצמך – – – אופוזיציה, נשמה, מה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את מפריעה לחבר הכנסת אזולאי. תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, כמעט בוקר טוב. חברת הכנסת מראענה, תודה רבה שנכנסת לשמוע את דבריי. תודה. ראיתי שהיית עד עכשיו בחוץ. כל הכבוד. אבל מה? מזל שאנחנו נמצאים בירושלים ולא בזיכרון, כי את זיכרון רצית להשמיד. אז טוב שאנחנו בירושלים – לפחות יש לך מקום עבודה. אני אגיד לכם משהו, קצת מהפרשה האחרונה, "זאת חֻקת התורה". נשאלת השאלה: מה זה "זאת חֻקת התורה", טעמה שאין נגלה? ואז שואלים: יש טעם שנגלה וטעם שלא נגלה? מה העניין? משל למה הדבר דומה? משל לאדם שדכן שהיה בעיירה, והיה שם רב העיירה, אדם מכובד, שהיה לו בן להשיא. הוא חיפש כלה טובה, כלה נאה, חיפש כלה טובה, נאה וחסודה לבן שלו, ולא מצא. השדכן, שהיה לו אומץ, אמר: תראה, יש בעיירה איזה אדם שהוא שיכור, פוחז. יש לו בת מיוחדת, כלה נאה וחסודה אמיתית, אבל מי יעז לבוא ולהציע את זה לרב? לא מכובד. אמר השדכן: אני מתעסק עם שידוכים, אני אלך ואציע את זה לרב. ישב עם הרב והציע לו את השידוך הזה. והרב, שהיה רב שידע מה הוא רוצה מעצמו, אמר: אוקיי, אם אלה החתן והכלה, אני מוכן לקחת את הכלה הזאת. לאחר ימים נישאו, ואז בא אבי הכלה ורואה שהאבא של החתן לא מדבר איתו. שואל אותו: תראה, לקחת אותי מחותן. למה אתה לא מדבר איתי? הוא אומר לו: אתה צריך להבין דבר אחד, עצם זה שלקחתי אותך – אתה צריך לחשוב למה. אתה שואל גם למה אני לא מדבר איתך? וזה התירוץ שהקדוש ברוך הוא אומר לנו לפעמים. יש חוקים, יש דברים שאנחנו לא מבינים. עצם זה שהוא לקח אותנו, אנחנו צריכים עוד לשאול שאלות איזה טעם נגלה ואיזה טעם לא נגלה? וכשאני מסתכל – אנחנו רואים פה שיש כאלה שבאים ומטיפים לנו מוסר מה זה יהדות, אם אנחנו בעלי בית על היהדות. לנו יש תורה אחת. יש את הרפורמים שמנסים להיכנס לנו פה ושם. הם צריכים להבין: עצם זה שהם נמצאים פה – הם צריכים להגיד לנו תודה רבה שהם לא חוזרים לשם, לארצות הברית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אין שר במליאה. אין שר במליאה. לעצור את הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש שרה במליאה והכול בסדר. לא, לא. היא יכולה לשבת היכן שהיא רוצה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא שרה, והיא תשב היכן שהיא רוצה. שלוש דקות לזכותך, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת בן צור. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא תשב היכן שהיא רוצה. תודה. בבקשה, חבר הכנסת בן צור. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. אני מבקש לתת לחבר הכנסת בן צור לשאת את דבריו. שלוש דקות מהתחלה. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום ישבתי בפרסה עם חברים מסיעת רע"מ – הינה, מאזן פה. אני רוצה לומר לכם שהם אנשים נחמדים. הם אמרו: תלמדו מאיתנו, תראו באיזו מהירות, באיזו קלות, אנחנו מקבלים את כל מה שאנחנו רוצים. הם ישבו בישיבה על החוק שרוצים להגיש עכשיו ואמרו להם: תשמעו, אנחנו נסדר לכם שתקבלו אפשרות לרישיון נהיגה, תקבלו אפשרות לביטוח לאומי, תקבלו אפשרות כזאת. פתאום נודע להם שאת כל הדברים האלה, שר הפנים, יושב-ראש תנועת ש"ס, עשה כבר לפני חמש שנים, ואז פתאום התפוצצה הישיבה. אבל אני אומר להם: תשמעו, קיבלתם כל כך הרבה כסף. הם אומרים: אוקיי, אבל בינתיים הכול על הנייר, ואנחנו נבדוק, וברגע שנגמור את הכסף, כבר אין לנו התחייבויות. אז אני רוצה לומר לכם שפגשתי שני אזרחים ישראלים, ערבים ישראלים, באיזה בית מאפה ביום שישי. הם אומרים לי: תשמע, אתם, היהודים, אין לכם שכל. אמרתי לו: למה אין לנו שכל? והם אומרים – אחד נהג אגד ואחד מסדר את המוצרים של טרה ברמי לוי. נהג אגד אומר: יש לי בית בלי משכנתה באבו גוש, שווה שלוש מיליון דולר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלושה מיליון דולר. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> שלושה? אני ספרתי, אבל אני ספרתי. מה, אתה ספרת? והשני, יש לו בית במזרח ירושלים ששווה מיליון דולר. הוא אומר: תסתכל ותראה כמה אתם, היהודים, בלי שכל. ועכשיו, זה כסף קטן. הינה, מנסור עבאס קיבל חצי מיליארד שקל לבזבוזים, לעשות בהם מה שהוא רוצה. מה שהוא רוצה הוא יעשה בכסף הזה. תארו לכם שעכשיו זה היה מגיע לאחת מהסיעות החרדיות בכנסת – מה היה פה: בג"צים, ופונים, ועיתונות, ותקשורת, וסחטנים, ומה יהיה. ואם היו אומרים, אפילו בתוכנית חומש, 53 מיליארד שקל – מנסור עבאס התגאה פה ואמר: לא 50, 53 מיליארד שקל – אפילו שזה לחמש שנים, איזו מהומה הייתה יוצאת בכל המדינה על השודדים ששודדים את הקופה הציבורית, ופה אין פוצה פה ומצפצף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט סיום, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר לכם, חבריי, שקניית שלטון כזאת בכל כך הרבה כסף, לו הייתה במקום אחר, היה שומו שמיים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מאמין שכאנשי ציבור, לפעמים, אם אנחנו טועים, צריך גם להגיד סליחה בפני אנשים שטעינו כלפיהם. עכשיו, חבר הכנסת מוסי רז, אני רוצה להתנצל בפניך על כך שבפעם הקודמת אמרתי פה משהו – שיושב-ראש המפלגה שלך תומך בהעמדת חיילי צה"ל לדין בהאג ושגם אתה תומך בהעמדת חיילים לדין בהאג ועוד כמה דברים. אז אני קודם כול מתנצל. אתה לא אמרת את זה, ומי שאמר את זה זה מישהו אחר. זה – 1. הנושא השני – כל פעם שאני עולה למליאה אני מסתובב ומוודא שדגלי ישראל עומדים, כי אולי שרת התחבורה תבקש להוריד גם את הדגלים האלה פה. אז אני כל הזמן מנסה להסתכל, כי הבנתי שנהגי האוטובוס לא יכולים לתלות את דגל ישראל באוטובוס, ואם כן, הם יקבלו קנס של 2,700 שקל, ראיתי. אני מקווה שזה פייק ניוז. לפחות זה רץ ברשתות. ראיתי את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. עכשיו תראו, מילא זה – אני ראיתי שהממשלה הזאת הולכת לחוקק מה שנקרא תחבורה ציבורית בשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוי, אם זה יקרה, זה יהיה נורא ואיום. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תחבורה ציבורית בשבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם סיפור על שבת, ואני מסיים כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה מפריע לך? תחליט, תחבורה או שבת? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אספר לך מה מפריע לי. אני אספר לך סיפור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הזמן שלך נגמר. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> כי את בזבזת לי אותו. תקשיבי לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שעת סיפור. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תגן עליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להמשיך. בבקשה לא להפריע לו. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. סיפורה של שבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקבל עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זוכר, בתור ילד, שבאתיופיה אסרו השלטונות הנוצריים לערוך שוק ביום שלישי, שזה יום השוק שאנחנו קבענו, היהודים, יחד עם כל הסובבים. כדי להתנכל ליהודים אמרו ששוק יהיה רק ביום שבת. המנהיגות הרוחנית, הקייסים, הלכו לשלטונות ואמרו: אנחנו לא יכולים, אנחנו שומרים שבת. אמרו להם: תקשיבו, מי שיבוא ביום שלישי, סחורתו תוחרם, ומי שיבוא לקנות ייקנס. אז היהודים אמרו: אנחנו לא הולכים ביום שבת ולא ביום שלישי אלא מוכרים בינינו, בין היהודים ובין המוסלמים; אמרו: יהודים ימכרו רק למוסלמים וליהודים ולא לנוצרים. בתוך חודש הכלכלה נחרבה בכל האזור, כי מי שהחזיק במחרשה, בנפחות, באריגה, בכלי בית, היו יהודים בעלי מלאכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תוך חודש השלטונות באו אל הקייסים ואמרו להם: אנחנו מתנצלים, מחזירים, השוק ביום שלישי ולא בשבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> השבת שמרה על עם ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וזו זכותו של העם היהודי במדינת ישראל לכבד את הספרים שלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד פעם מלכיאלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היסטוריה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שקט. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט. אני מבקש שקט. תודה. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אין לי ספק שאלפים מבין צופי ערוץ הכנסת עכשיו שואלים את עצמם מה אנחנו עושים כאן. יושבים כאן אנשים רציניים, מהקואליציה, מהאופוזיציה, יש כאן יושב-ראש, אנשים צועקים – מה הם עושים כאן? אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים כאן יען כי אנחנו נמצאים כאן. באנו לכאן בשביל להיות פה של העם, אותו עם שהממשלה הזאת מתעלמת ממנו. אדוני ראש הממשלה יאיר לפיד, אנחנו באנו לכאן – ראש הממשלה לפיד, באנו לכאן בשעה המאוחרת הזאת בשביל לומר לעם שאותם הסכמים קואליציוניים שאתה חתמת עליהם, הסתכלנו עליהם וחיפשנו בהם מילה אחת מההסכמים הקואליציוניים שש"ס חתמה עליהם לא לפני הרבה שנים – מילה על הפריפריה, תחבורה ציבורית, לא בשבת אלא הנחה בתחבורה הציבורית, הנחה במחיר המים. אתה יודע, אדוני ראש הממשלה, כשאריה דרעי נכנס להיות שר הפריפריה, עד אז היו כללים מאוד ברורים מהי פריפריה. ניסיתי לראות את ההעתק-הדבק אצלכם בהסכמים הקואליציוניים. לא מצאתי שום דבר, שום בשורה לקואליציה. ואז אני רואה את נפתלי, שמכנס מסיבת עיתונאים, והוא אומר משפט מדהים: נתחיל ליזום. הסבלנות אזלה, יש לנו תפיסה חדשה. אני שואל אותך, מר לפיד, אדוני ראש הממשלה: כשאתה תרצה ללכת לארצות הברית ולומר משהו, וראש הממשלה נפתלי, זה לא ימצא חן בעיניו, האם יהיה לו אומץ להתקשר אליך ולומר לך: זה לא מתאים, זו לא מדיניות הממשלה? הרי לא תענה לו בטלפון. אנחנו באנו לכאן כאופוזיציה לומר לכם, בקואליציה: אתם שמונה ראשי סיעות, ארבעה ראשי ממשלה, ואין אמון בין אחד לשני; אין בשורה חברתית אחת שיוצאת מהממשלה הזאת. אתם, שאין לכם אמון אחד בשני – באת, מר לפיד, וגם אמרת, וגם האמנתי לך: אחיי החרדים, אנחנו נדאג לכם, נשמור עליכם מהעסקנים החרדים. שבוע של ממשלה, ואז אחת מהשרות אצלך בממשלה מספרת על התחבורה הציבורית בשבת; אחרי זה זנדברג, שרה נוספת, מספרת לנו שהיא רוצה שנשים חרדיות, חלילה – הדבר הפשוט ביותר שיתאים להן, לרחוץ כמו שהן רוצות, גם זה לא יתאים להן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ברק. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני שואל את עצמי, מר לפיד, ראש הממשלה: האם כשאתה אמרת שתדאג לנו, הציבור החרדי, התכוונת שנחמן שי ילך ויגיד בכל מקום – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שיש שלושה זרמים ביהדות? אנחנו לא צריכים את העזרה שלכם אם זאת העזרה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא להפריע לו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לא צריכים סעד מכם אם זה הסעד שאנחנו מקבלים מכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא לעזור לי. לא לעזור לי. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מירב, אל תעזרי ליושב-ראש, הוא עושה את זה יפה מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, מספיק. מספיק. תודה רבה. להתראות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט אחד לסיכום. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים, ואני רוצה לומר לך, מר לפיד, שאנחנו פה מעריצים את היכולות שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק. כמה אפשר, אבל? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לקחתם בן אדם עם שישה מנדטים, נטול כל ציבור מאחוריו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הפכתם אותו לראש ממשלה, נתתם לו שיירה של אאודי בכביש 1 בשביל שישאלו מי זה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ובלבד להדיח את נתניהו מבלפור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסגור לו. די. עשר שעות כבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. חברי הקואליציה, אני מסתדר היטב, נראה לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רק תומכים בך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, תאמינו לי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שרים, שרות, ראיתי היום את ההודעות החגיגיות בתקשורת על הביקור ההיסטורי של שר החוץ הטרי יאיר לפיד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, בבקשה לתת לחבר הכנסת כץ. חבר הכנסת סובה, בבקשה. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מהתחלה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוסיף לך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ראיתי היום את ההודעות החגיגיות בתקשורת על הביקור ההיסטורי של שר החוץ הטרי יאיר לפיד, השר הישראלי הראשון שהגיע לביקור רשמי באיחוד האמירויות. כולם נרגשים ונרעשים מהביקור, ואני שמח ומאחל לך שתצליח ולא תהרוס את מה שנתניהו בנה. גם ראש הממשלה בנט מיהר לברך, אותו בנט שלפני חודשים בודדים אמר שלא ימליך, ישב, ישרת, יתפקד לצד, מתחת או מאחורי יאיר לפיד; הגדיל לעשות וחתם על מסמך אל מול המצלמות, שמגבה את הבטחותיו. מעניין איך יסביר ראש הממשלה בנט לאמירתים את דרכו של שותפו שר החוץ. מהי דרכו, אתם שואלים. הסכם השלום ההיסטורי שהביא נתניהו הגיע לפה, למליאה. ביום החג הזה הצביעו 80 חברי כנסת בעדו. היה חבר כנסת בעל תפקיד ממלכתי שהגיע למליאה, ובמקום לברך תקף את נתניהו וברח בלי להצביע. תופתעו לגלות שזה לפיד, שר החוץ שלנו, שנוסע לייצג אותנו בביקור החגיגי וההיסטורי שכולנו מברכים עליו. מעניין איך יסבירו בנט ולפיד לאמירתים שזה בכלל היה בגלל נתניהו; בגלל זה לפיד לא הצביע, בגלל שהוא הביא את זה, אבל עכשיו – חיבוקים, לחיצות ידיים מול המצלמות. שר החוץ של מדינת ישראל שם פוליטיקה לפני יחסי החוץ של מדינת ישראל. אתם קולטים? הוא נוסע כשר חוץ למדינה שהוא לא הצביע בעד הסכם השלום איתה. אבל מסתבר שכל זה היסטוריה רחוקה. האמירות והמלחמות שיאיר לפיד נלחם נזרקות לצד לטובת שלטון, ג'ובים ותארים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. די. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם בלי בושה רוכבים על הישגים לא שלכם, ואפילו לא הייתה לכם את היושרה המינימלית לפרגן ולהודות לנתניהו. יאיר, אני ממליץ לך לראות את נתניהו כראש האופוזיציה בדיון על הסכם השלום עם ירדן שרבין הביא. היית צריך לראות את נתניהו עומד פה, תומך, מגבה ומצביע בעד. הצביעות שלכם, השקרים שלכם, הפחדנות שלכם – הכול נחשף פה. אני מניח שלא העליתם על דעתכם לעולם שתגיעו לשלטון, ואכן, זה לא היה אמור לקרות ללא הונאת המאה של נפתלי בנט, אחרת אני לא רואה איך הרשיתם לעצמכם להתבטא בצורה כזאת. אבל הפופוליזם הזול שלכם חוזר לנגוס בכם. אתם תיפלו, ותיפלו מהר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה. אחרון הדוברים. בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רציתי לדבר איתכם על איך היו קמות ממשלות בישראל מאז קום המדינה. אז הן היו קמות על אידיאולוגיה משותפת, על ערכים זהים, על גישה דומה, אבל זו הפעם הראשונה, צריך לומר את זה, מאז קום המדינה, זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה שממשלה קמה על מכנה משותף שונה. המכנה המשותף שהביא להקמת הממשלה הזאת הוא שנאה – כן, שנאה: שנאה למי שהוביל את ישראל 12 שנה בהצלחה רבה, בנימין נתניהו; שנאה לחרדים, שהחליטו להקדיש את חייהם למען הקדוש ברוך הוא; שנאה לכל מי שהחליט לחשוב אחרת מכם, לנו בימין. ועצוב לראות איך שתי מפלגות שחרתו על דגלן אידיאולוגיה וערכים ימניים נותנות יד להקמת הממשלה הרעה הזאת, ממשלת השמאל הרעה הזאת. אבל מה שהכי בולט בעיניי, חבריי חברי הכנסת, זו הצביעות, כי את האידיאולוגיה אפשר לשים בצד בשם האופורטוניזם, ואת הערכים – מה זה רלוונטי כשאתה יכול להיות ראש ממשלה כשאין ציבור מאחוריך? ואת היושרה – נו, באמת, מי זקוק ליושרה כשהתקשורת מגבה אותך באופן עיוור? ואנחנו רואים כיצד התקשורת עוסקת באופוזיציה במקום לעסוק בממשלה, שכל הסמכויות והעוצמה נמצאות בידיים שלה. אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות על חוסר היושרה והצביעות של הממשלה הזאת שקמה. עשיתם חוק נורבגי – נורבגי? שבדי. חוק לא מוגבל, עם מספר גדול כל כך של אנשים. אף אחד לא מדבר, אף אחד לא מבקר, כי זה בסדר, זו ממשלת השינוי – לממשלת השינוי מותר לעשות ככל העולה על רוחה ואף אחד לא ידבר. הגבלתם חקיקה לחודש, הגבלתם אי-אמון, צמצמתם ועדות מטעם האופוזיציה, וכולם שותקים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תחזיר את הגלגל אחורה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה? על דבר אחד אני הכי מתפלא: מפלגות עם שישה מנדטים קיבלו אין-ספור תפקידים – אף אחד לא מדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לסיים, חבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אריה, דמיין, אם אנחנו היינו נותנים לש"ס את מה שהם נתנו לתקווה חדשה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר. חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – מה היו אומרים? החרדים סחטנים. אבל על תקווה חדשה אף אחד לא מדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> התקשורת עוטפת, מחבקת את ממשלת השינוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים את דבריי ואומר כך – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה שיקבע בסוף זו לא התקשורת, זה הציבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתם יודעים שאם נלך לבחירות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הציבור כבר לא נשאר מאחוריכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יסכם שר המשפטים גדעון סער, בבקשה. בבקשה, שר המשפטים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנו, הבנו, חבר הכנסת פרוש. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני הודעתי לחבר הכנסת טופורובסקי שאני לא אשיב, אבל שמעתי את סיפת דבריו של חבר הכנסת זוהר, ידידי משכבר הימים, וחשתי שנחמץ ליבו לנוכח מספר התיקים שקיבלה תקווה חדשה בממשלה החדשה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – זה שהחרדים קיבלו תיק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ולכן אני רוצה להגיד לך רק משפט אחד, חבר הכנסת זוהר: קיבלתי הצעה הרבה יותר טובה מחבר הכנסת נתניהו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ובכל אופן הלכת לממשלת – – – וואו, איזה גיבור אתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מדובר בנקמה. תתבייש לך. תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת דיסטל. בבקשה לתפוס את מקומותיכם. אני מייד מתחיל. מי שלא ישב במקומו, זה עניינו האישי. אני מבקש שוב, בבקשה, בפעם השלישית, לשבת במקום. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, בעד – 53, נגד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אוקיי. 53 בעד, 43 נגד. החוק התקבל בקריאה ראשונה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא עבד לי, המחשב לא עבד לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, אני אוסיף אותך לפרוטוקול, את 44. החוק התקבל בקריאה ראשונה. ההמלצה של הלשכה המשפטית, ותכף אני אשמע אתכם, היא שההצעה תידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כיוון שלא הוקמה – אל תפריעו לי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. חבר הכנסת שמחה, הבנתי אותך. ההצעה תעבור לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה שתדון בחוק הזה. תודה רבה. אני עובר, לפי סדר-היום, להצעת החוק הבאה: הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – חברת הכנסת דיסטל, נרשמת באופן אוטומטי. יכול להיות שטעית והלחיצה לא התקבלה, אבל זה בסדר. זה נשאר 53–43. << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן – הארכת תוקף), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1406).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר להצעה האחרונה – הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן – הארכת תוקף), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. קיבלה פטור מחובת ההנחה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים גדעון סער, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב בפתח דבריי לציין שגם הצעת החוק הזאת היא במקורה הצעת חוק של הממשלה הקודמת, ואחרי הלילה הזה, שבו ניסיתם לפרק לרסיסים את מורשת ממשלת נתניהו האחרונה ואנחנו עמדנו בפרץ והעברנו את כל אותם חוקים, אולי תצליחו להציל יחד איתנו בהצבעה האחרונה. הצעת החוק מבקשת להאריך הוראת שעה הקבועה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הנוגעת לגיבוש רשימות נאמנים. הארכה זו נדרשת בין היתר בשל תקופת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע וקשיים מעשיים בהשלמת גיבוש רשימות במהלך תקופה זו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף ביום 15 בספטמבר 2019. לפי החוק, עם פתיחת הליכי חדלות פירעון, ימונו נאמנים – אלה אנשי המקצוע האחראים ליישום הליכי חדלות הפירעון. את הנאמנים יש למנות מתוך רשימות נאמנים שיגובשו על ידי ועדות ציבורית לפי תקנות שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה של הכנסת. הסדר זה נועד למנוע הפעלת לחץ על נאמנים מטעם גורמים שונים, לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום וכן להבטיח כי ימונו נאמנים בעלי המומחיות והכישורים הנדרשים. בחודש נובמבר 2018 פורסמה לציבור טיוטת תקנות שעניינן אופן גיבוש רשימות הנאמנים, אך בשל הקדמת הבחירות לכנסת העשרים-ואחת, ובהמשך – התמשכות תקופת הבחירות, לא ניתן היה לסיים את התקנת התקנות במועד. לכן, בחודש יולי 2019 התווספה לחוק הוראת שעה שלפיה במהלך תקופה של כתשעה חודשים ניתן יהיה למנות נאמנים שלא מתוך רשימות נאמנים אלא לפי הליך המינוי הקודם. מאז הוספת הוראת השעה ביולי 2019 ועד לתחילת כהונת הכנסת העשרים-ושלוש לא הוקמה ועדת החוקה, חוק ומשפט, למרבה הצער, שהייתה נחוצה כאמור לאישור התקנות שעניינן אופן גיבוש רשימות הנאמנים. לכן, בחודש יוני 2020 הוארכה הוראת השעה בפרק זמן נוסף של שמונה חודשים, כדי לאפשר את הליך התקנת התקנות וגיבוש רשימות הנאמנים בהתאם. בעקבות הקדמת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע, ובהתאם להוראות חוק-יסוד: הכנסת, תוקפה של הוראת השעה צפוי לפקוע בתחילת חודש יולי, דהיינו, בעוד שבועיים ימים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עשה שר המשפטים חצי שנה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הסכת ושמע, חבר הכנסת קרעי. קצת סבלנות. אנחנו רק בשעה מוקדמת לפנות בוקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> בהמשך להארכת הוראת השעה בסוף שנת 2020 התקיימו דיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין – נמצא פה חבר הכנסת אשר, שיוכל לאשר – ובחודש ינואר 2021 פורסמו תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ"א–2021. במקביל לאישור התקנות נעשו מאמצים למנות את שתי הוועדות הציבוריות שתפקידן לגבש את רשימות הנאמנים לפי המנגנון שנקבע בתקנות, אולם עד עתה טרם הושלם במלואו מינוי הוועדות, בין השאר, חבר הכנסת קרעי, בשל הבחירות לכנסת העשרים-וארבע – אולי זה לא היה רעיון כל כך טוב לכפות על עם ישראל ארבע בחירות רצופות בשל אינטרסים אישיים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – וקשיים מעשיים בהשלמת המהלך בתקופה זו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> מינוי הוועדות צפוי להסתיים על ידי בימים אלה ממש, אולם מכיוון שהליך גיבוש רשימות הנאמנים כפי שהותווה בתקנות הוא הליך מורכב, וצפוי לדרוש מהוועדות עבודה של כמה חודשים לפחות, נדרש להאריך את הוראת השעה בתקופה קצרה נוספת, עד לסוף שנת 2021. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אשר. חבר הכנסת אשר. חבר הכנסת אשר, תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לפיכך מתבקשת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת חוקה לצורך הכנתה – בעצם לא ועדת חוקה, לוועדה המסדרת, אני מניח – לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אני מפציר שוב בחברי האופוזיציה בראשות נתניהו לא לפרק הליך כל כך מורכב וחשוב, שהתחיל בתקופת ממשלת נתניהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. להלן רשימת הדוברים – יפתח אותה חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתם יודעים, לילה ארוך היה לנו היום. קצת יושרה. לא שמעתי פעם אחת, אדוני ראש הממשלה לשעבר, על ההישג של מיגור הקורונה, יישר כוח. כל ההתקפות שהיו מהאגף הזה – אדוני ראש הממשלה לשעבר, אתה לא היית כאן. אמרתי, אולי דבר אחד טוב יצא מהממשלה ההזויה הזאת: אני רואה שגם אנרכיסטים הפכו להיות ממלכתיים פתאום. כל הרדיקליים שהיו פה, פיזרו רדיקלים שליליים – פתאום נהיו ממלכתיים. ממלכתיים. אבל לגופו של עניין – – – << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא – – – תודה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אבל מרגי, רק אתם דיברתם. אנחנו לא דיברנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שכחתם איזה קרבות ניהלתם פה? עם גיבוי. קיבלתם חיפוי אווירי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, תקשיב, קיבלתם חיפוי אווירי ורגלי על ידי כל ערוצי התקשורת. כולם גיבו אתכם, הילכו אימים. שדדתם – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אבל רק אתם דיברתם, מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שדדתם יחד עם אולפני הטלוויזיה את החוסן החברתי – ביקשת משהו חדש – שנה שלמה ויותר, שלא נדבר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת מרגי, זה כולל את רינה מצליח? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תראה, רינה מצליח ביקשה למסד את היחסים של המדינה לא עם החמאס – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בלי ידיים – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לי, דודי. – – לא עם החמאס ולא עם תומכי טרור – עם החרדים. דנה ויס הייתה בדיכאון מעל שנה. דאגתי לה, אני אומר לך. הייתה בדיכאון. בג' בתמוז – מה זה החיוך, פחדתי שיגיע לה לאוזניים. יונית לוי כבר לא ידעה איך יושבים על הכיסא של האולפן. אז קיבלתם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי ברגע – תן לי רגע. תן לי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה שמעניין – כולן היו תחת שמירה. כולן מאוימות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פריג'. חבר הכנסת פריג'. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה, אני אענה לך למה – כי נדב ארגמן כנראה היה בתרדמת חורף, כמו דב הקוטב, ופתאום התעורר, וכולם מאוימים. הוא לא ראה את האיומים עלינו, הוא לא ראה את הטוקבקים להשמיד אותנו, לזרוק אותנו. לא משנה. אבל בואו תקשיבו: שדדתם – האגף הזה, שישב פעם פה, יחד עם אולפני כל כלי התקשורת – שדדתם – ניסיתם, יותר נכון, לשדוד את החוסן, את הגב הזקוף של החברה הישראלית. שידרתם לו שהכול פה רקוב, הכול פה שחור, הכול פה לא תקין, אתה יודע, עם אוצר מילים בלום – חבל על הזמן כמה מלל נשפך, כמה מומחים הוזמנו לאולפנים. אבל מה לעשות, הבחירות הוכיחו שכנראה משימתכם לא צלחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט אחרון. משימתכם לא צלחה. אילולא התרגיל המסריח number 2, לא היינו יושבים במציאות הזאת הלילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. היום גילינו תגלית מרעישה ומפתיעה, שאף אחד לא יכול היה להעלות על הדעת, והיא שמפכ"ל המשטרה לשעבר אדון אלשייך תדרך את ה-Crime Minister איך להפגין מול ביתו של ראש הממשלה בלי להיתקל בבעיות עם השוטרים. אני חוזרת: הבן אדם שהיה אחראי לתיקים של ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי, תדרך את הקבוצה שמתנגדת לו בסתר בהפגנות מול ביתו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, אלשייך ומנדלבליט הם משמרות המהפכה. הגוש הזה יושב כאן בזכות העובדה שהייתה פה הפיכה שלטונית. לא העם בחר אתכם. העם הונדס משך שנים לחשוב שהוא נמצא תחת ראש ממשלה מושחת. עכשיו אני רוצה להגיד משהו על הקואליציה שלכם. יש לי מלוא הכבוד לאבתיסאם מראענה. אבתיסאם מראענה היא אישה אמיצה בעיניי, כי היא מייצגת את הציבור שלה נאמנה. ויש לי את מלוא הכבוד לגבי לסקי, ויש לי את מלוא הכבוד לניצן הורוביץ ולעיסאווי פריג'. מלוא הכבוד. יש להם אלקטורט, והם נלחמים עבור האלקטורט שלהם. אפס כבוד לגדעון סער, שמעל בכל מה שהוא מאמין בו, כי הוא רע מזג, נוקם ושונא. הבן אדם הזה הונה את הציבור שלו, מכר את כל הערכים שלו, היהודיים, הציוניים, כי הוא נוקם בראש ממשלה; ואפס כבוד לראש ממשלה, שמכהן כרגע עם אפס מנדטים. צמד האנשים האלה – האחד מגלומן חסר תקנה, והשני רע מזג, שונא ונוקם – ביצעו מכירת חיסול של המדינה הזאת, של כל מה שהם מאמינים בו. הם צריכים ללמוד מאבתיסאם, הם צריכים ללמוד מעיסאווי, מה זה להגן על האלקטורט שלך ועל הערכים שלך. בזה להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר – לא נוכח; חבר הכנסת אשר – מוותר. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בין שלל הנאומים הרבים שכולנו נואמים כאן היום רציתי דווקא להפנות קריאה למשרד החוץ של מדינת ישראל, שיצטרף לממשל ביידן, שקרא לשחרורו של יהודי הכלוא בתימן. יצא לי לקרוא בעיתון המודיע – ואני גם מצטט – על כך שממשלו של ביידן קורא לשחרורו של לוי מראבי, צעיר יהודי מתימן המואשם שסייע ליהודים שהיגרו לישראל להוציא עימם ספר תורה עתיק מתימן. הודיע על כך דובר משרד החוץ של ארצות הברית נד פרייס. כבר ארבע שנים כלוא בתימן לוי מראבי. המורדים החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, ראו בספר התורה שהוצא אוצר לאומי גנוב. בין העצורים היה גם רבה של העיר צנעא, הרב יחיא בן יוסף, שנעצר על ידי המורדים החות'ים בחשד שסייע להברחת ספר התורה. כמו כן, שלושה עובדים בשדה התעופה בצנעא נעצרו בחשד שסייעו גם הם להברחה, אך בסופו של דבר כולם שוחררו מלבד לוי מראבי, העצור שם עד היום הזה. נציג משרד החוץ אמר כי ארצות הברית העלתה שוב ושוב את מצוקתו של מראבי במועצת הביטחון של האו"ם. הנציג גם אישר את ההצהרה שפרסם שר החוץ לשעבר מייק פומפאו בנובמבר 2020, שקרא לחות'ים לכבד את חופש הדת, להפסיק לדכא את אוכלוסיית יהודי תימן ולשחרר מייד את לוי מראבי. ג'ייסון גוברמן, מנכ"ל הפדרציה הספרדית האמריקאית, אמר כי ארצות הברית צריכה להיות אגרסיבית יותר בנושא. משרד החוץ קרא לשחרורו של מראבי, אך זה לא מספיק, אומר גוברמן. לדבריו, יש להזכיר את המקרה של מראבי באופן דומה בתחילת כל פגישה עם החות'ים, כמו גם במשא ומתן עם המשטר האיראני. כזכור, נציין כי בסוף חודש מרץ אוכלוסיית יהודי תימן הצטמצמה לארבעה קשישים בלבד, לאחר שהחות'ים גירשו שלוש משפחות יהודיות למצרים. אני מסיים. וכאן מה שנותר לבקש הוא שגם הממשלה החדשה תפעל למען אותו יהודי יקר הנמצא בכלא בתימן. ואם ממשל ארצות הברית פועל למענו, אז תכסה בושה את פנינו שכאן המדינה והממשלה אדישות למצבו. ואסיים בתפילה היהודית המפורסמת: "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ואמרו אמן". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. תודה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת פרוש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהזמן שלי יתחיל כשגם יש קצת שקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת פרוש, תנו לחבר הכנסת רוטמן. בבקשה, מההתחלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האמת היא שתהיתי לעצמי. ראיתי הרבה מאוד חברי כנסת שעברו צד, ותהיתי לעצמי איך יכול להיות שאנשים שהציגו את עצמם כאנשי ימין, כאנשי ערכים, אנשים של הצד הטוב, אנשים שמציגים את עצמם כאנשים מהצד הטוב, עברו לצד הפחות-טוב. אנחנו יודעים שהכתוב עיקם אותיות כדי לא להגיד: החיה אשר טמאה; הוא אמר: החיה אשר איננה טהורה. אז אני לא אומר: הצד הרע, אני אומר: הצד הלא-טוב. תהיתי לעצמי מה גרם להם להפוך צד, ותמיד, כאשר יש לי תהיות שכאלה, אני פונה למקור חוכמה. אני בטוח שמירב תעריך – אבל את לא מקשיבה לי, יש לך אוזניות. אני גיליתי שמה שאיחד מלא אנשים וגרם להם להפוך צד הוא הפחד – אולי פחד מבנימין נתניהו, אולי פחד מזה שהם יפסידו בבחירות; פחד מכל מיני אירועים גרם לאנשים להפוך צד. אבל בפחד לבד לא די, ופה הלכתי לחוכמת הזקנים. פחד הוא הדרך לצד האפל. פחד מוביל לכעס, כעס מוביל לשנאה, שנאה מובילה לסבל – מאסטר יודה ממלחמת הכוכבים. כך הופכים אנשים לצד האפל. ואני קורא מפה: אל תיכנעו לא לשנאה ולא לפחד – הם קוראים לזה "ממשלת השינוי" – וגם לא לסבל. אני קורא לחלק מחברי הקואליציה שעברו לצד האפל: שובו. שובו. חודש תמוז, ראשי תיבות: זמני תשובה ממשמשים ובאים. שובו אל הצד המאיר, שובו לימין, שובו לדרך הישר, ובעזרת השם תגלו שהמעבר שלכם, לא רק שלא שינה את המציאות – הוא הפך אתכם לרחוקים, הוא הפך אתכם למנותקים, הוא הפך אתכם לאנשים שמתכחשים למי שאתם. אני בטוח שתצטרף גם אתה אליי לקריאה אליהם לשוב לדרך הטובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים פה כרגע בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ויש פה הוראת שעה לעניין מינוי נאמן. זו הצעת חוק מאוד מעניינת בשבוע הזה. ראש הממשלה הנוכחי הציע את עצמו להיות נאמן שלכם. הוא יהיה הנאמן עבורנו על ההסכמים הקואליציוניים האומללים ששותפיו הבכירים, החליפי והכליפי – כל אלה חתמו עם סיעות שמתחזקות את הממשלה הזאת, ומה לעשות? להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, להפעיל את המרכולים בשבת, לפגוע בקדושת הכותל, לתת לרפורמים שליטה, נישואים וגירושים – שיהיו שלא לפי ההלכה, לפגוע בתמיכות בישיבות ובכוללים. ואני התבוננתי, האם המינוי הזה שנפתלי בנט לוקח לעצמו כנאמן – מה השווי שלו? וחשבתי לעצמי שהשותפים שלו לקואליציה מסתכלים עליו כמו על אפס אחד גדול. קודם כול, בבסיס יש לו רק שישה מנדטים; הוא בלי שיש לו בכלל עורף ציבורי, כי הציבור שלו האמין שהוא הולך להקים ממשלה עם הימין, והוא עזב אותם, עבר והקים ממשלה של השמאל. אז הוא עם אפס של עורף ציבורי. איזה כוח יש לנאמן שמנסה להגדיר את עצמו כנאמן שלנו? איזה כוח יש לו לדרוש שלא יפגעו בחרדים? האם הוא בכוח שאין לו מסוגל לשמור כמו שהוא התחייב? האם הוא יהיה מסוגל לעשות משהו? הרי בוודאי יגידו לאדוני היקר: אם אתה מנסה לפגוע ברעיון שלנו לפגוע בחרדים, אנחנו הולכים מייד לבחירות. הוא ירעד. הוא ירעד מללכת לבחירות. מה נפתלי בנט חושב כשהוא מספר לנו שהוא הולך להיות נאמן שלנו? הרי הוא עצמו לא מסוגל לעזור כהוא זה. גם אם הוא ירצה, הוא לא יוכל לעשות כלום. אנחנו מהרגע הראשון לא מקבלים את האמירה שלו שהוא הולך להיות נאמן שלנו. הוא בוודאי לא יכול לייצג את הדברים שאנחנו מבקשים שייוצגו. אנחנו לא נותנים בו אמון – לא ברעיון שהוא יהיה הנאמן שלנו ולא בזה שהוא עומד בראשות ממשלה, שהיא ממשלה שהולכת להביא עלינו אסון ושואה רוחנית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. שלוש דקות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשעה הזאת, כשאנחנו יושבים פה, אלפי יהודים מכל רחבי העולם, משכימי קום, כבר קמים לקראת תפילת שחרית בוָתיקין. אני לא בין אלה. אני מקנא בהם – הם יושבים והוגים בתורה ומתפללים בתהילים על עם ישראל; שלא נדבר על אלה שעושים "חצות". אבל מה לעשות? עלינו נגזר לשבת פה ולהגן על זכויותיהם של אותם יהודים לחיות לפי אורח החיים שלהם, ושאף אחד לא יכתיב להם לשנות את הדרך של אלפי שנים, הם ואבותיהם ואבות אבותיהם – אם זה בימי אלול שהיו הולכים לסליחות, ואם זה בלילות שבת עם שירת הבקשות, ואם זה בארצות אשכנז עם הכינוסים וההתקהלויות של הטישים וכל הדברים האלה. אז בשעה כזאת תרשו לי קצת להתבונן – ביקשת היסטוריה. היה פעם מלך שקראו לו בלק בן ציפור, והוא נורא פחד מבני ישראל שיצאו ממצרים, למרות שעל פי האמת הוא היה מלך מואב, ועם ישראל צֻווה לא לגעת במואב, לא לכבוש את מואב, ובכל זאת הוא אמר: "הנה עם יצא ממצרים, הנה כִסה את עין הארץ והוא יֹשב ממֻּלי", אמר רש"י: להכרית אותי. היהודים האלה מפחידים אותו. למה? כי הם מתרבים. שישה בכרס אחת היה להם במצרים, ואחר כך היו להם משפחות גדולות, "וישם כצאן משפחות". אז הוא פחד מהם, אז הוא הלך לשאול את בלעם הרשע. מה היה בלעם הרשע? הוא לא היה חייל, הוא לא היה לוחם. בלעם הרשע היה מקלל, וידעו כי "את אשר תברך מבֹרך ואשר תאֹר יואר". בלעם הרשע, היו לו כוחות שטניים להציע עצות נוראיות שבאמת הזיקו בסוף לעם ישראל. אבל אותו בלעם אפילו בא ואומר: "מה אקֹּב לא קבֹּה אל ומה אזעֹם לא זעם ה'". הוא ראה וזיהה שהקדוש ברוך הוא "כי לא יִטֹּש ה' עמו ונחלתו לא יעזֹב", ולא יעזור לא לבלק ולא לבלעם, שום קללה לא תעזור פה. בלק עדיין לא הסכים. הוא הלך איתו סביב-סביב, קודם כול לראות איפה יש חולשות בעם ישראל, שהוא יוכל לקלל. ובלעם הבין שהוא לא ינצח את נצח ישראל, והוא כתב "לא הביט אָוֶן ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו". רק בסוף הוא הציע לו עצה שאני לא רוצה להזכיר פה, איך לבולל את בני ישראל אצל מואב, ועל ידי זה עם ישראל נחלש והייתה מגפה גדולה. אבל בסופו של דבר בלעם, כמו שהזכרתי קודם, כבר אמר "תהי אחריתי כמהו". הוא רצה למות מות ישרים – "ותהי אחריתי כמהו" – כי הוא הבין שנצח ישראל לא ישקר. אני רוצה להגיד לכל אלה שחושבים שהם ישנו את אורח החיים היהודי של בני ישראל: אתם לא תצליחו לשנות. תצליחו רק להרעיב אותם, להציק להם. אבל אנחנו, בעזרת השם – אנחנו, אני מתכוון כל המאמינים בארץ ישראל, לא רק חרדים. כל היהודים המאמינים בה' אלוקי ישראל ובארץ ישראל, בעזרת השם ינצחו את כולם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ציפור לחשה לנו שהיום היה לך יום הולדת. מגיע לך מזל טוב. כנראה רוצים שיום ההולדת שלך יהיה ארוך, אז היום הזה לא נגמר, אבל גיל 70 זה גיל מכונן, והבריאות שלך חשובה לכולנו. עד 120. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הצעת החוק עכשיו זה לשקם את – איך זה נקרא? שיקום כלכלי. אני מקווה שאנחנו לא הולכים לקלקול שיקומי במסגרת הפעולות של הממשלה החדשה. אני רק אקרא: בשנת 2010 דרשה ישראל ביתנו להעמיד לדין את מאזן גנאים, אז ראש עיריית סח'נין, על הפגנת יום האדמה והנפת תמונותיהם של מורנייה ונסראללה. 2021 – הוא האצבע ה-60 להקמת הממשלה עם ישראל ביתנו. אני אומר: אנה אנו באים? יש שותפות ויש שותפות. הסתכלתי בסלוגן של ישראל ביתנו דאז, "רק ליברמן יודע לדבר ערבית". אז הוא הציג את זה כמשהו כנגד – אני יודע לדבר ערבית – והיום מתברר שרק הוא יודע לדבר ערבית, להביא אותם בעד "בלי נאמנות אין אזרחות". אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים, אמר: מי שמשרת – יקבל. שאלתי: או שקוראים לך מנסור עבאס, וגם בלי לשרת תקבל, או שאתה חרדי – איך זה עובד? מתן כהנא אמר: אני נלחמתי במארבים, אנשים נשכבו איתי מתחת לרצפה, אז אני איתם שותף – או עם מי שכנגד, מי שהיה נגדך במארבים. תמיד אנחנו מסתכלים על אנשים שזה פועל משני הצדדים. באמת אנחנו רוצים ביום הזה להראות – לשים מראה לאזרחי ישראל – פעם אחר פעם, את הצביעות שנמצאת בצד אחד. זו הסיבה שאנחנו גם בשעה כזאת, שעה מאוחרת – כולם פה בעלי משפחות, אבל אזרחי ישראל צופים בנו – לא כמשועממים, אלא כאחראים אמיתיים. יש פה אנשים רציניים שעד עכשיו ניהלו משרדים, ניהלו את הקורונה בהצלחה רבה, מיגרו אותה כמו שצריך, ולצערנו אנחנו מבינים שאנחנו הולכים אחורה. אבל אנחנו נישאר כאן האחראים האמיתיים בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מזל טוב ליום הולדת, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שרים, אני לא יודע אם נמצאים פה, אבל חבריי חברי הכנסת, שר המשפטים גם בחוק הזה החרה החזיק אחריו והתחיל להטיח באופוזיציה: למה אתם מתנגדים? אתם בפעם הקודמת תמכתם בחוק הזה. כששר הבריאות של היום הציג את החוק הקודם, בצביעות מאין כמוה, הוא בא וביקש מאיתנו לתמוך בחוק. הוא ביקש מכנסת ישראל לתמוך בחוק שהוא אמר, על החוק הזה, צעק וזעק מקירות ליבו על החוק הפשיסטי הזה – עדיין הצעקות מהדהדות באוזנינו – על החוק הרודני הזה. איזה מילים הוא לא אמר על החוק שהוא עצמו בא להציג. לא שאתה עכשיו חבר כנסת ויש מחויבות, קואליציה או אופוזיציה – אתה בא ומבקש מאיתנו אמון על חוק שאתה לא לפני הרבה זמן באת וקראת לו חוק פשיסטי. איך אפשר לעשות את השקר הזה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הסבר: האאודי משפיעה על המחשבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה משבש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכיסא נוח. המחשבה משתנה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עד כדי כך שמוכנים לתמוך בחוק פשיסטי, בחוק רודני? שר הבריאות הקודם היה פה – הטיחו בך, הוא הרי הטיח בך, בחוק הזה, פעם אחר פעם, על החוק הפשיסטי. ואיך שעוברים כמה ימים מסתבר שעכשיו הוא בא לבקש את האמון שלנו. אבל זה לא נגמר בזה. אנחנו ראינו הערב הזה איך המפלגות הערביות, שהתנגדו לחוק חומר הנפץ, לא נמצאות פה, וכן הלאה וכן הלאה. אבל אני רוצה לספר לכם, אם אנחנו כבר מדברים בערב הזה על הקואליציה הצבועה הזאת – לא כולם, אבל ודאי חלקם – שאחד בפה ואחד בלב ולא עומדים מאחורי דיבורם: כעת הזאת לפני כשנה קמה קואליציית החירום, קואליציית האיחוד והחירום של כחול לבן יחד עם הליכוד והמפלגות החרדיות, ואני אספר לכם סיפור שאני לא חושב שמישהו שמע כאן: לפני שנה בשעה 24:00 היו צריכים להניח את ההסכמים. אני הייתי בשעה 23:00 בחדר של יריב לוין – יריב לא נמצא פה והוא גם לא היה אז בחדר, היו היועצים המשפטיים של הליכוד – והיו צריכים לגמור להניח את ההסכמים עד השעה 24:00. בשעה 23:00 מתפרץ נציג בכיר של כחול לבן, שלימים נהיה גם שר המשפטים, והשאגות שהוא שאג בחדר – הזכוכיות והקירות כמעט נפלו, הפלאפונים עפו באוויר, אני לא מגזים – מרוב כעס גדול על כך שהליכוד חתמה עם אחת המפלגות על כך שגם מפלגה שיש בה שבעה חברי כנסת, אפשר לעשות שלושה נורבגים, ולא כפי שסיכמו איתם, שזה רק שני נורבגים. איך הוא כעס. הוא אמר: היועצים המשפטיים לא יאשרו את זה. איך יכול להיות שאתם תפילו ותקריסו את כל ההסכם בינינו, שהיה מבוסס על הרבה נורבגים. היום החוק הזה מדבר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – על כך שיש ארבעה נורבגים כשיש גם שבעה. על מה היה הכעס הגדול שלו? איך אנחנו נעשה דבר כזה, איך אפשר לעשות זאת. והינה, היום בקלות כזאת אותם אנשים שהתנגדו ואמרו: איך יכול להיות שלושה נורבגים במפלגה של שבעה – היום יש ארבעה נורבגים, רוב הסיעה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ולכן זה פה. איך התשובה על הדברים האלה היום – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וכן הלאה. בזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש אנחנו זוכרים איך צעקו על ראש הממשלה החלופי שהוא מעז להביא לעצמו מנכ"ל באותו הסכם. והינה, היום אותם אנשים שצעקו: איך יכול להיות – הם מביאים, והכול עובר בשקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אנחנו פה כדי שלא יעבור בשקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, היות שמדובר בחוק האחרון הלילה, אז אני רוצה לעשות סיכום קצר של מה שדיברנו: 1. שהייתה הבטחה של יאיר לפיד שיהיו 18 שרים, ובסוף אנחנו מקבלים 34 שרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 26. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 36. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 26. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, יש סגני שרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 26 שרים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב, בסדר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה ותיק חברי הכנסת. אתה צריך לדייק. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני כבר ראיתי שאין אצלכם בעיה של כספי ציבור. המציאות הזאת של החוק הנורבגי – הייתה ההתקפה נגד החוק הנורבגי הקודם, שהיה חוק נורבגי קטן, והיום מביאים חוק נורבגי ומבצעים אותו במציאות ענקית, כשזה כמובן על חשבון הנכים ועל חשבון ניצולי השואה. הכסף הזה מגיע מאיזשהו מקום. המציאות הזאת שבה נפתלי בנט, ראש הממשלה של שישה מנדטים – הוא מייד בעד שהממשלה תעשה ועדת חקירה ממלכתית על מירון, אבל מתנגד בכל תוקף לעשות ועדת חקירה על צפית. דיברו נגד המציאות שבה ראש הממשלה – מה אני אגיד לכם, כל הדיבורים על המציאות הזאת שהוא צפצף צפצוף ארוך על הבוחרים שלו, על כך שאם הוא היה הולך היום לבחירות הוא כמובן לא היה עובר את אחוז החסימה, שאין לו ציבור מאחוריו, והוא ראש ממשלה בישראל. אבל אני רוצה לומר – אני רואה אותך ואני רוצה לומר דבר שלא דיברנו עליו. הרי זאת ממשלה שהוקמה נגד שחיתות. המציאות היא שפעם ראשונה ב-16 שנה – אני לא זוכר דבר כזה – באה מפלגה אחת ויהיה לה שר האוצר, יהיה לה שר במשרד האוצר, יהיה לה יושב-ראש ועדת הכספים, תהיה לה ועדת רפורמות – ועדה שבאופן עקרוני תמיד ניתנת למישהו אחר – המפלגה הזאת תהיה בקבינט החברתי-הכלכלי, היא תהיה בכל הדברים, בכל הנושאים של ועדות השרים שעוסקות בכלכלה. זאת אומרת, אנחנו מעבירים – אתם מעבירים, אנחנו לא מעבירים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, רגע, לקחת לי את זה. אני רק רוצה לומר שלא היה דבר כזה גם מבחינת ניהול תקין. אני לא מדבר על מה שקורה במפלגה שם, בישראל ביתנו – יש הרבה מה לומר בעניין הזה, אני לא רוצה להיכנס לזה – אבל המציאות היא שלא יהיה פיקוח פרלמנטרי, אדוני יושב-ראש הכנסת. לא יהיה פיקוח פרלמנטרי בתקופה שאנחנו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אחרי הקורונה ואחרי כל מה שנלווה לעניין הזה. לא יהיה פיקוח לא על הרפורמות שצריך לעשות – וצריך לעשות הרבה מאוד בנושא הכלכלי; לא יהיה פיקוח על כל הדברים שנעשים שם. ובכלל, זה שר אוצר שהבטיח שהוא מייד מחסל את הנייה והוא מפציץ את סכר אסואן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא שאני מסכים לזה, אני חושב שהוא טעה בעצם האמירה הזאת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל זה מה שהוא אומר. ואתם, חברי הסיעה שלו שהולכים איתו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – או פוחדים ממנו או מאמינים לו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שני הדברים לא שווים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ברק – מוותרת. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מזל טוב ליום ההולדת. לגיל 70 יש חשיבות מיוחדת, אבל לא במסגרת שלוש הדקות. אנחנו נדבר על זה. האמת היא שאני לא יודע הערב למי להאמין. אני חייב לומר שאני מבולבל לגמרי. אני אפילו הצלחתי לצאת מכאן מבולבל. מצד אחד כבוד ראש הממשלה יאיר לפיד הסביר לעם ישראל – אני מכבד אנשים שיש להם דעה – הסביר לעם היושב בציון שהם מצאו ממשלה מרוקנת, בלי כלום. בתקשורת סיפרו שגרסו את כל המסמכים, לא עשו שום דבר במשרדים, לא עשו כלום – משהו מזעזע, ריקני, צריך להתחיל הכול מאפס, להתחיל לבנות והכול. אתם יודעים מה, חשבתי להאמין שלפחות כך הוא חושב; גם אני בתוכי – כולם זוכרים – הייתה לי ביקורת מדי פעם גם על הממשלה הקודמת, אז אולי יש משהו בדברים האלה. ואז עולה פה ראש הממשלה הרביעי שם – אני לא זוכר מספרים – גדעון סער, ונותן לנו נאום: היזהרו מהצבועים. מה שהממשלה שלכם עשתה, את זה אנחנו מביאים היום. אז אני עדיין לא יודע. את מה הוא הביא היום – את מה שהממשלה גרסה, את מה שהממשלה לא עשתה, את מה שהממשלה החביאה? את הפקידים שלא קיימים? את מה שנעלם? אני עוד לא יודע למי להאמין. רבותיי, זה בדיוק מה שאנחנו מדברים עליו כאן. אמר הרב אייכלר: בלק הביא את בלעם. הלך בלעם ואמר: בוא ננסה את הדרך הזאת, ולא הצליח. הלך, בנה שבעה מזבחות בדרך הזאת ולא הצליח. הלך, בנה שבעה מזבחות ולא הצליח. ובסוף הגיע לפתרון של הרפורמים בארצות הברית: אתם יודעים איך נחסל את היהדות? נדאג להתבוללות, וכך נצליח לחסל אתכם. לא יעזור לכם, אנחנו נישאר כאן. תספרו שכן תפקדו, לא תפקדו, תספרו לנו בדרך כזאת או בדרך אחרת – בלק עם מואב נעלם, הם נמצאים ברבת עמון. אין זכר למואב, ועם ישראל חי וקיים. לא יעזור לכם כלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני מצטרף לברכות ליום ההולדת. עד 120 בבריאות טובה. שמענו בתחילת הערב את מופע האימים של זאב אלקין, ואני מנסה לחשוב – אני מודה לכם על השעות שנתתם לי לחשוב – ולנסות להסביר עד לאן אפשר להגיע. וחשבתי: מה משותף, מעבר לחברותם בקואליציה, לנפתלי בנט, אילת שקד, צביקה האוזר, יועז הנדל, גדעון סער, אביגדור ליברמן וזאב אלקין? מה משותף? כולם עבדו עם נתניהו, חלקם – נתניהו פשוט מצא אותם, גידל אותם, והם כולם כפויי טובה. לכל אדם יש את הרגש הטבעי של הכרת הטוב, הוא רוצה להודות למי שמיטיב עימו, אבל כנגד אותו רגש יש התקוממות פנימית שנובעת מתוך גאווה, שלא נותנת לו להיות אסיר תודה. דיברנו קודם על העברית. איזו מילה יפה – אסיר תודה. אדם שחייב להודות למישהו, הוא נהפך להיות שלו, והוא לא נותן לעצמו להיות אסיר תודה. מתוך כך הם מגיעים לשכנע את עצמם שאותו אדם שהיטיב עימם הוא בעצם מזיק, הוא בעצם רוצה להרע להם, עד כדי כך שהם מגיעים למופע אימים כמו שראינו מזאב אלקין. הבריח התיכון של הממשלה הזאת: שנאה, שוחד, מרמה, הפרת אמונים, צביעות – כמו שגילינו את זה פה הלילה – ומעל הכול: כפיות טובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דודי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נעשה את זה קצר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבר כשהייתי השר המקשר – כמעט שנה ומשהו, שנתיים – הייתי עולה בכל שבוע ומשיב לכם. תמיד טענתי שהשמאל במדינת ישראל הם האנשים הכי אלימים, הכי בריונים והמושחתים ביותר במדינה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראינו את זה ב-1994. היה שמאלן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. חבר הכנסת רז, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד הרב, כבוד הרב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם מי הוא רב? איזה רב? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד הרב הרפורמי, בדיוק זה שיושב עכשיו ליד אורבך. עשה לך רב וקנה לך חבר. מר אורבך, תצמצם טיפה, תהיה קרוב לרב, לרב של הקואליציה. מזל שאמרתי שפגש את אביב גפן ולא את אום כולתום – כנראה שהיית הולך, מביא לנו משהו ממצרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסוף היום – – – יוצאים – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מר אורבך, תתבייש. תסתכל מול המראה ותתבייש, אתה, בעיקר. עזוב, עיסאווי פריג' – אנחנו מבינים. אתה, כמה חילול השם אתה עושה, אתה. אתה, אתה. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא לענות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, אני, כן. אני, כיהודי מסורתי, מעולם לא ראיתי דבר כזה. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אורבך, זה מיותר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין שמי שרוצה לעשות חילול שבת, להביא חזיר – אתה יושב ומגבה אותו פה. אתה. הרי יום אחד ייגמר הסיפור בעולם הזה. תצטרך לתת דין וחשבון לא לנפתלי בנט – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> עכשיו אתה גם הנציג של הקדוש ברוך הוא? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למישהו אחר, אתה מבין? ואתה, אין לך טיפת יראת שמיים. אתה לא מתבייש? << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> ממש שואל אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול זה תפקידים פה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, זה מיותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שומעים דברים טובים – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא מתבייש שילדים מסתכלים עליך, ילדים – בוודאי בבני עקיבא, כאלה שהתיימרת לדבר אליהם – מסתכלים עליך ואומרים: תקשיב, בתי הכנסיות מתפללים שהממשלה הזאת תיפול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בתמיכה שלך. עזוב את נפתלי בנט – אמרתי: אני לא כל כך מאמין שהוא באמת דתי – אבל אתה? אתה לא מתבייש? תסתכל מול עצמך, מול הפרצוף, אתה ועצמך. תתבונן פנימה. הכול זה תפקידים? << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל, אני שואל אותך. כשאני רואה מה עשית אני מתבייש. יש פה – הרי השמאל רוצה לעקור את הסממנים היהודיים במדינת ישראל. תראה איך מדברת גב' זנדברג, תשמע אותה פה, מה היא עשתה כבר גם בשנים עברו; תשמע את מיכאלי. אתה בעצם תומך בהם, אתם מחזק אותם, נותן להם כוחות נפש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לסיים. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לעלות לכאן ולהכפיש את קודשי ישראל. ואתה אומר: לא אני, מה פתאום – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מתלבט. שמעתי את פריד עם גפן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מאוד מודה לך. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני באמת מצטער. בכלל, באמת, זו פגיעה באינטליגנציה, להגיד משפט מהסוג הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עוד הרבנים יתחננו אליך: אל תעשה את זה. למה, ניר? למה? הרבנים בכו לך, ניר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אתה מפריע לחבר הכנסת קרעי. זה לא יפה. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפרק האחרון לערב הזה אני רוצה להמחיש את העניין שממשלה שמבוססת על קנאה, שנאה ותחרות לא יכולה להיות כלי מחזיק ברכה. שאלו פעם חכם אחד: אם כבר נעשה נס ליעקב אבינו ו-12 האבנים שתחת ראשו שרבו על מי יניח צדיק ראשו התאחדו והפכו לאבן אחת, למה הן הפכו לאבן? למה 12 האבנים האלה לא הפכו לכרית אחת? למה הנס לא יכול להיות מושלם? למה הטרנספורמציה לא הושלמה והייתה ליעקב אבינו כרית? למה אבן אחת גדולה? אלא ללמד אותנו שכשיש מריבה, כשיש קנאה ושנאה, כשהאבנים רבו ביניהן, מזה לא יכולה לצאת כרית, מזה יכולה לצאת רק אבן. זה לא כלי מחזיק ברכה. לאזרחי ישראל שלא מצליחים לעצום עין מרוב דאגה מפני הממשלה המסוכנת הזאת נמחיש את העניין הזה של ממשלת המריבה והקנאה בסיפור לפני השינה. בכפר קטן חיו תום וג'וני. שני קנאים צרי עין היו. יום אחד נדמה היה לתום שג'וני מתבונן בסוסו בעין חמדנית. פחד שיחליף בין הסוסים שלהם והחליט לסמן את הסוס – קצץ לסוס שלו את אוזנו השמאלית. למוחרת גילה שגם ג'וני קצץ לסוס את אוזנו השמאלית. כעס נורא. מה עשה? הלך, קצץ לסוס גם את הזנב. למוחרת ראה שגם ג'וני קצץ לסוס את הזנב. אמר לעצמו: איזה קנאי חמדן וחסר בושה זה. הלך ושבר לסוס את רגלו הימנית. אחר הצוהריים נפגשו שניהם בשוק כשסוסיהם קצוצי אוזן וזנב, עם רגליים שבורות. עד מתי תמשיכו ככה להתעלל בסוסים שלכם? אמר להם אחד השכנים. אמרו לו: מה נעשה? כל אחד אמר: אני רואה שהחבר שלי מביט בעין חמדנית של קנאה ושנאה. אני מפחד שהוא יחליף את הסוס, לכן הייתי צריך לסמן אותו. כל אחד ענה ככה. טיפשים שכמותכם, אמר להם השכן. אתם לא רואים שסוס אחד שחור וסוס אחד לבן? הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. כשהאדם מתנהל מהבטן, מתוך קנאה ושנאה, העיניים מפסיקות לראות, השכל מפסיק לפעול ומותר האדם מן הבהמה אין. ממשלה כזאת, שמושתתת כולה על אדני הקנאה והשנאה לאיש אחד שהם לא מסוגלים להביס ביושר – לא מסוגלים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ממשלה כזאת תהיה ממשלה שתמכור את היהדות לזנדברג, קריב וליברמן – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את ביטחון ישראל – לתנועה האסלאמית ואת חיילי צה"ל – להאג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו תכף נלך לישון, אבל "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי, אני מאוד מודה לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". מזל טוב ליום הולדתך, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, ההתיישבות חשובה לראש הממשלה שלנו, לנפתלי בנט. היא חשובה לו מאוד. גם לך, ניר. איך אני יודעת? לא כי הוא הצהיר ואמר לפני הבחירות שהוא יסדיר את ההתיישבות הצעירה, לא ולא, אלא כי הוא חתם בהסכם הקואליציוני לכינון הממשלה הנוכחית על הסדרת ההתיישבות. כן כן, הוא חתם. הוא חתם על כך שמשפחות שגרות ביישובים הללו יוכלו ליהנות מהדברים הכי בסיסיים שכל אזרח זכאי להם: חשמל מסודר, כבישים וכל מה שצריך. לא נפלתי מהירח. נפתלי באמת דאג – הוא דאג להתיישבות הבדואית הצעירה, שלהם ורק להם. ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון נותרה מושלכת בפינת הדרך חסרת כול. בעוד בנייה בלתי חוקית בנגב אושרה על מגש של כסף, או לפחות לא נאכפת, ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון – כלום. נאדה. בשבוע שעבר ביקרתי ביישוב אביתר, יישוב שהוקם אחרי הירצחו של יהודה גואטה, השם ייקום דמו, ולזכרו של אביתר בורובסקי, השם ייקום דמו; יישוב שקם על אדמות המדינה, בצומת קריטי ואסטרטגי לביטחון המדינה; יישוב שגודע, לפחות שם, את תוכנית הרשות הפלסטינית להשתלטות על שטחי C. והמינהל האזרחי מנסה להרוס אותו. בנייה בלתי חוקית של ערבים ושל הרשות הפלסטינית לא מפונה; התיישבות של יהודים באדמות אבותיהם נמצאת בסכנת הרס וחורבן. תושבי אביתר בנו יישוב מדהים – כן, ניר, מדהים – יותר מ-50 משפחות. ראיתי יישוב מפותח, בתים, גן שעשועים, מדרשה, ישיבה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ראיתי מלח הארץ, אוהבי העם והארץ, מיטב בנינו ובנותינו. והם עומדים בפני סכנת הרס. הבדואים מאושרים, תרתי משמע – המתיישבים בדרך להתפנות. עכשיו תגידו שמדובר בפרוצדורה מסובכת. ממש לא. שתי חתימות בלבד של לשכת התכנון העליונה יגרמו ליישוב הזה להיות מסודר. נפתלי לא פה, אז אני פונה אליך, ניר: שתי חתימות בלבד. הוועדה המחוזית אישרה, הטפסים הוגשו ואושרו, אבל לשכת התכנון העליונה של המינהל האזרחי של מדינת ישראל מסרבת לחתום ולאשר. שתי חתימות בלבד ישאירו את עם ישראל נטוע בארצו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי הסגן שלו? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שאלה טובה. גם הוא לא נמצא פה. אני לא בונה על החתימה של נפתלי, שהבטיח שהדבר הראשון שהוא יעשה, ביום הראשון שלו כשיהיה ראש ממשלה, זה לאשר את ההתיישבות הצעירה. אבל אני כן דורשת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לאשר את היישוב הזה, דורשת מכולכם לאשר את ההתיישבות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם בגבעת שמואל, כן, זאת גבעה חוקית. – – ואת ההתיישבות הצעירה בכלל – גם את אביתר וגם את ההתיישבות הצעירה בכלל. תודה רבה. אל נא תעקרו נטוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת לוין – איננו. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להודות לך על זה שאפשרת לי בפעם הקודמת לדבר מעבר לזמן. עכשיו אני אשתדל לעמוד במסגרת הזמן, כמובן. חבריי חברי הכנסת, בנאום הקודם סיפרתי לכם סיפור אישי, למה היה לי קשה מאוד עם הקמת הממשלה הנוראה הזאת, אבל עכשיו אני רוצה להסביר את זה פשוט על פי השכל, בלי רגש ובלי סיפור אישי, פשוט להבין מה הדבר הנורא שקרה וקורה פה. אני אקח את זה מפרשת השבוע שקראנו בשבת האחרונה. כתוב כך: "וישמע הכנעני מלך ערד יֹשב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל ויִּשב ממנו שבי". אומר רש"י על המילים "וישמע הכנעני" – מה הוא אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא על השבי. מה הוא אומר על הכנעני? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, בדיוק. הוא אומר שזה היה עמלק, יושב הנגב זה עמלק. "ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקדוש ברוך הוא לתת כנענים בידם והם אינם כנענים. ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם כלשון כנען, אמרו: נתפלל סתם." זאת אומרת, היה פה אויב שהעמיד פנים שהוא משהו אחר כדי שעם ישראל לא יוכל לנצח אותו. זה מה שקורה לנו עם האויב הזה שאתם הושבתם בתוך הממשלה. הוא מעמיד פנים, הוא מדבר בכפל לשון – בעברית כולו נופת צופת, הכול אזרחי. איך אמר קודם חבר הכנסת קיש? הכול אזרחי. אין שום דבר לאומי, הכול אזרחי. אבל מי שמקשיב לנאומים בערבית ומי שמקשיב טוב גם לנאומים בעברית שומע שזה לא אזרחי בכלל. הוויכוח שלנו עם מנסור עבאס הוא לא כמו הוויכוח שלנו עם השמאלנים. הוויכוח עם השמאלנים זה ויכוח על גבולות הארץ: איפה יחתכו, האם יחלקו, כמה יחלקו, קווי 67', קווים כאלה, כך וכך אחוזים. עם מנסור עבאס זה לא הוויכוח, חבר הכנסת ניר אורבך. הוויכוח עם מנסור עבאס זה על המהות: האם המדינה הזאת היא מדינת הלאום של העם היהודי. על זה הוויכוח. הוא בא לעקור את הכול, הוא לא בא להגיד איפה יחתכו. הוא בא לעקור הכול ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה או מדינת שני לאומיה. לכן, הממשלה שאתם הקמתם היא לא ממשלה רעה – היא ממשלה מסוכנת, כי היא מסכנת את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לוי אבקסיס – איננה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני כבר אמרתי לו מזל טוב בבוקר בוועדת הכספים. איחלנו לו. אדוני היושב-ראש, אדוני השר – אולי לך זה פחות רלוונטי – חבריי חברי הכנסת, נראה לי שהדבר היעיל ביותר לעשות בשעה כזאת זה קצת לחזור על ההלכות של ברכות השחר וברכות התורה למי שלא ישן בלילה, כדי שלא נתבלבל. אז, לכם הספרדים, הרב אריה, זה נורא פשוט: אחרי חצות אתם יכולים לברך את רוב הברכות למעט "על נטילת ידיים", ו"אשר יצר" – בבוקר תוכלו לברך. גם ברכות התורה – רוב הספרדים פוסקים שאפשר לברך, נכון? ברכת השבח, לא ברכת הנהנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, אנחנו נצטרך פה את אריה, כי אצל האשכנזים האירוע הרבה יותר מסובך. אשכנזים מסתבכים גם עם "ברכת אלוקיי נשמה" ועם "ברכת המעביר שינה מעיניי". רוב האשכנזים פוסקים, כמו המשנה ברורה, שלמעשה לא יברך לעצמו אם לא ישן בלילה, או ימצא מישהו שישן קצת – אם מישהו נרדם פה על הסטנדר, או – רגע רגע – ימצא ספרדי שיכול לברך ויצא ידי חובה שלו. אותו כנ"ל ברכות התורה – נכון, הרב גפני? אשכנזים לא יכולים לברך אם הם לא ישנו בלילה. כן אפשר להתכוון בברכת אהבת עולם או אהבה רבה ולצאת ידי חובה. כן נציין – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הרבה מיכל רוזין, אני מציע להקשיב, נורא נורא חשוב. איך תדעי איך לברך בבוקר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל יש לו איזו פסיקה אחרת בעניין? לא, לא חושב. בקיצור, לסיכומו של עניין, אשכנזים, יש לכם בעיה עם "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר", אבל את זה אפשר לפתור כשמתחייבים בברכה בבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה? נראה לי הדבר הכי יעיל עכשיו שתדע איך לברך. אני מסביר לכולם את ההלכות, מסביר בעיקר לעצמי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה? אתה אומר שאני אקצר עכשיו כדי שאפשר יהיה לישון טיפה ולברך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא להגזים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> בצלאל, הבעיה היא שבהנהגה הזאת של הממשלה החדשה, אין שם מזרחי שיוציא אותם ידי חובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עיסאווי, עיסאווי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי קודם, שלעיסאווי זה פחות רלוונטי, הדיון הזה. בקיצור, אנשי ש"ס, אנחנו עוד מעט ניפגש פה בחוץ. אתם אחרי חצות – חוץ מלקרוא את התורה, בזה צריך לחכות לעלות השחר. בכל היתר תוציאו אותנו ידי חובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר קדיש אחרי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חרף הביקורת, כמובן – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לגיטימי. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אני מביע את ברכתי ליום ההולדת – עד 120 בבריאות ונחת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מכל יוצאי חלציך – ואת הערכתי. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני מצטט – שימו לב למילים, רבותיי: "אני לא פראייר, הם לא יעשו ממני צחוק. באתי לעבוד ואני דורש לקבל סמכויות או שאני לא אצביע בנושאים שחשובים להם". סוף ציטוט. את הדברים המופלאים הללו אמר חבר הכנסת האביר על הסוס השחור, אביר קארה. סגן השר אביר קארה, שקיבל תפקיד משמעותי, סגן שר ללא יודע מה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> על זה אפשר לומר: הסוחט מסחטן – פטור. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מאמץ. הוא מודיע לראש הממשלה – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תעמיק קצת ותבין. מישהו דרש שהוא לא יעשה את הנורבגי כדי שלא תיכנס מישהי לשם. תבין לבד למה הכוונה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ראש ממשלה בפועל. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אז לא להתלהב כל כך מזה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, זה הכול מתואם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אשר, אולי כדאי לאחד את הנאום שלך עם בצלאל – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה נטו בשביל להגיד לו: ליברמן, הינה הנציגה שאמורה להחליף אותו. זה מתואם עם נפתלי בנט. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ועכשיו, האירוע הזה, רבותיי, גם אם הוא לא קרה עכשיו, כבוד הרב דרעי, וגם אם הוא לא קרה היום, אין לי ספק שבממשלת הכלאיים הזאת, בעזרת השם, הוא יקרה, ולא עוד הרבה זמן. אין אפשרות הגיונית לקבוצה של אנשים כל כך שונים במהותם, בתבניתם – טשרניחובסקי אמר: האדם הוא תבנית נוף מולדתו – ובפערים כל כך גדולים לשרוד כל כך הרבה שוני. כמה שנדבר על הטוב המשותף, הינה כבר מגיע אלינו – הינה חוק האזרחות והינה עוד דברים, ממש לעבר לגדר. עוד שבוע, עוד שבועיים, הממשלה הזאת תתפרק כלעומת שבאה, אמן כן יהי רצון. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. האמת, אתמול בבוקר אמרתי לך ואיחלתי לך מזל טוב ועד 120. כבוד השר, תתעורר, אחי. למה ככה? תן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, האמת, אחרי לילה כזה פורה ומהנה, אנחנו צריכים להודות; אנחנו צריכים להודות לעוסקים במלאכה. תכף אנחנו מסיימים, יש אולי עוד איזה עיכוב קטן, כמה דוברים אולי, אבל תודה לציונה, תודה לכל צוות העובדים בכנסת על הלילה הזה, למזכירת הכנסת ירדנה ולאלינור הסגנית, לפרוטוקולים, לסדרנים בכנסת, לכל עובדי הכנסת, לערוץ הכנסת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ציונה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, ציונה ראשונה. לולא ציונה אף אחד לא היה נשאר פה ער. – – וכמובן, לצופים בבית, שאנחנו פה בשבילכם. אנחנו פה, באופוזיציה, בשבילכם. אנחנו עושים את הכול למענכם, כדי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי צופה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא יודע כמה סמ"סים. אפילו אני מקבל סמ"סים בשעה כזאת, ואתה יודע עם איזה טלפון אני נמצא. אני לא האמנתי, באמת עכשיו אני אומר לך. לא האמנתי. חבר'ה, אל תזלזלו בערוץ 99. אל תזלזלו. עזבו שיש פה כאלה שגם מעבירים בווטסאפ. זה – בכלל. תאמין לי, יש ביקוש גדול לערוץ 99, ואנחנו צריכים להודות לצופים בבית שמחזקים אותנו. אנחנו פה כאופוזיציה, לשמור לכם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה צופים בבית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם גם צופים וגם ערים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – על המדינה היהודית. אנחנו נתנו לכם הלילה רק דוגמית איזו אופוזיציה לוחמנית אנחנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המעריצים שלך בכל העולם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מנסור, אנחנו הולכים להיות אופוזיציה גם שלך. אל תדאג, אנחנו נחזק אותך מהאופוזיציה – אתה תשמור על היהדות שלנו. אמרתי לך פעם: אתה מבין מה שהם לא מבינים. תשמור על זה. יש לנו ראש ממשלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תבנה עליו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא בונה עליו, אבל אתה יודע, יש לנו ראש ממשלה וראש ממשלה רזרבי, יש לנו הכול פה. התפקיד שלנו הוא ללחום על מנת להביא את הטוב לחלשים, והיהדות – לשמור עליה, ורק כך, בעזרת השם, אנחנו נצליח. אנחנו פה בשביל להילחם למען עם ישראל. תודה רבה לצופים. תמתינו עוד קצת, יש עוד הפתעות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה לצופים שמלווים אותנו ברגעים אלה ממש. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, יושב-ראש סיעת ש"ס, שזיכה אותי היום, לפרק זמן לא ארוך, להיות בוועדה המסדרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוה, כל הכבוד. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לכם שהייתה שם מורה מתוקתקת שניהלה את הוועדה. לידה ישב המפקח החינוכי ואמר לה מה לעשות, מצד שמאל שלה. השני משמאל, השני ממנה, ישב הטירון שאמור להיכנס לנעליה בעוד פרק זמן קצר, והתבוננתי בפניו: לעיתים התכרכמו, לעיתים הודאגו, לעיתים סמקו, והוא בליבו חשב: לאן אני הולך, לאיזה מקום, איך אני הולך לדבר, איך אני הולך לנהל את הדבר הזה? אדוני היושב-ראש, מצד ימין של המורה המתוקתקת ישבה מזכירה, יועצת חינוכית, והייתה מזכירה נוספת שהייתה הולכת למנהל בית הספר וחוזרת עם הוראות – כל כמה דקות לחישה באוזן. אבל כשניסינו לומר משהו או לדבר, השתיקו לנו את המיקרופונים, הורידו אותם לווליום כזה נמוך. אני לא ניחן בקול חזק כזה ששומעים אותי מקצה העולם ועד קצהו. אם אתה היית שם לא היית צריך מיקרופון, אבל אנחנו צריכים, והשתיקו, ולא שמעו. וגם היא, כשהיא דיברה, לא בדיוק שמענו את כל מה שהיא אמרה. אמרתי. לא שמעתם – זו בעיה שלכם וכו'. זו הייתה הצגה אחת שלמה שאני חושב שלא מכבדת. אני כמה שנים טובות ישבתי בוועדת הכנסת, בוועדות המסדרות. אני רוצה לומר לכם שלא הייתה מציאות כזאת, לא הייתה התנהלות כזאת. חבל, חבל שאנחנו מגיעים לרמות כאלה נמוכות, לרמות של התנהלות שפתאום ברגע אחד מחליטים לקבץ כמה חוקים יחד ועליהם – יש זכות דיבור על שלושת החוקים, לא על כל חוק בנפרד, כמו שדיברנו. אני זוכר שהיו סערות בוועדות, אבל נתנו זכות דיבור, נתנו לאנשים לדבר, נתנו להם לומר, נתנו להם להתבטא. לא סתמו להם את הפיות ולא התנהגו – אני חושב שזה חולשה, זה לא חוזק, להפגין כוחניות מהסוג הזה. אני מאוד מקווה שאם זאת ההתנהלות – וככה זה נראה, שזאת ההתנהלות – הממשלה הזאת באמת לא תחזיק הרבה זמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יברקן – איננו. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. שקט במליאה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, כקודמיי, אברך אותך בברכת מזל טוב ליום הולדתך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם, בבוקר, שלח לי מישהו איזה ציוץ של איזה עיתונאי בשם זלמנוביץ, שציטט את ראש הממשלה לפיד היום, שהבטיח – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שמעתי אותך מזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בשביל זה עליתי. יאיר לפיד ראש הממשלה הבטיח: לכתבים הפוליטיים יהיה משעמם. ואז שאלו אותו בישיבת סיעה, למה לכתבים הפוליטיים יהיה משעמם. הוא סיפר שבממשלה הקודמת היה תככים, היה שחיתות, היה דברים. הוא אומר: אצלנו הכול ישר, ידאגו לכולם. נתן לו סדרה שלמה. אז הלכתי לבדוק: ראש הממשלה שלנו – מה הוא עשה, מה הוא הבטיח. שלח לי מישהו סרטון. אם לא הייתי רואה, לא הייתי מאמין. בנט בישיבת הממשלה הראשונה מאשר את הסדרת ההתיישבות הצעירה. בנט מגיע כמו איזה גביר לאיזה מקום, מסריטים אותו ערב בחירות, והוא נותן הצהרה: אני אהיה ראש ממשלה. אז הוא אפילו לא האמין שהוא יהיה, כי בצד הזה אף אחד לא האמין לו, לא חשב שהוא יהיה; בצד הזה, למה שימנו אותו עם חמישה מנדטים, כמו שהוא היה אז בסקרים? אבל הוא בביטחון עצמי, ומאז הוא סימן לעצמו: אני אהיה ראש ממשלה, ואני בישיבת הממשלה הראשונה אסדיר את ההתיישבות הצעירה. ואני שואל את עצמי: איך אפשר בישיבה אחת לאשר את הכול? איפה ההכנה קודם? ואז אתה מגלה בהסכמים הקואליציוניים: 45 ימים, הסדרת ההתיישבות, שלושה יישובים. אני מברך על זה, אבל כשבאים לדבר על הסדרת ההתיישבות – מה הוא אומר כבר היום? מימינה נמסר שהנושא נמצא בבחינה וצריכים לחשוב מה עושים. פתאום יש בנייה שצריכה מחשבה, פתאום בנייה שאין מחשבה. נחשוב כולנו: אם ראש הממשלה היום היה נתניהו, וביום ראשון חלילה היה מגיע מי שצריך לפנות את היישוב אביתר, היינו מגלים את נפתלי ישר מצייץ: איזה ממשלת ימין, איך זה יכול להיות? נזכור כולנו מה היה כשהוא היה באופוזיציה, איך תקף את הממשלה על מה שקרה בנתב"ג. והיום הגיע לפה איזה חוצפן, שר הבריאות, ומספר שהוא הגיע למשרד שהכול היה מותר – לא היו כללים, לא היו קריטריונים, השמיים פתוחים. רבותיי, הממשלה ישבה כאן שעות על גבי שעות. נמצא כאן השר הרב דרעי, שהמשרד שלו קרס מפניות של אנשים, ואלפי אנשים – החזירו אותם, מה היה מותר ומה היה אסור. וזה לא היה החלטות פופולריות כל כך. ומגיע שר חדש, אומר: גיליתי במשרדים שהכול מותר, אין קריטריונים, אין כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לאותם אנשים: טול קורה מבין עיניך. ולך, מירב, אני רוצה להגיד ככה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – את ישבת שם ודיברת – נאומים על יאיר לפיד. מה לא אמרת עליו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – אנחנו אנשים שלא משנים את דעתנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חלאס, מספיק – – – סגור לו את המיקרופון. די. מספיק כבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עברת בדקה פלוס. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יכול לסיים בברכה ליום הולדת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא. מספיק. די. היה לך שלוש וחצי דקות. תודה רבה שבאת, להתראות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה כבר בוקר, תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה – איננו; חבר הכנסת מיקי זוהר – איננו; חבר הכנסת גלעד קריב, אחרון הדוברים, בבקשה – מוותר. שר המשפטים, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. מזכירת הכנסת – שמית. על פי בקשת האופוזיציה – הצבעה. תודה רבה. בבקשה לשבת. מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט במליאה, בבקשה. שקט במליאה. אתם אינכם שומעים את מזכירת הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח עמר בר לב – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת טניה מזרסקי – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסי שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – בעד נירה שפק – בעד אילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קראי בבקשה שנית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח עמר בר לב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח אילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנוכחים במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו או שלא הצביע? בבקשה לסכם. להלן התוצאות: 52 בעד, 47 נגד. לפיכך אני קובע שהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן – הארכת תוקף), התשפ"א–2021, עברה בקריאה ראשונה. המלצת הלשכה המשפטית היא שההצעה תידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. מכיוון שהיא לא הוקמה, ההצעה תעבור לוועדה המסדרת לקביעת ועדה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"א, 22 ביוני 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 04:08. << סיום >>