דברי הכנסת

דברי הכנסת יג / מושב ראשון / ישיבות ל"ה–ל"ז / י"ח–כ"א בתמוז התשפ"א / 28 ביוני – 1 ביולי 2021 / 13 חוברת י"ג ישיבה ל"ה הישיבה השלושים-וחמש של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, י"ח בתמוז התשפ"א (28 ביוני 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 11 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 11 הצעות סיעות הליכוד, יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: 16 1. אמון הציבור הירוד במערכת המשפט; 16 2. ממשלת השנאה 16 אמיר אוחנה (הליכוד): 16 שר המשפטים גדעון סער: 21 משה גפני (יהדות התורה): 31 השר לשירותי דת מתן כהנא: 35 מאי גולן (הליכוד): 45 יואב בן צור (ש"ס): 46 איתן גינזבורג (כחול לבן): 47 גלעד קריב (העבודה): 49 מאיר פרוש (יהדות התורה): 51 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 52 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 54 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 56 מוסי רז (מרצ): 59 סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 61 מירב בן ארי (יש עתיד): 62 הודעת יושב-ראש הכנסת 64 היו"ר מיקי לוי: 64 הצעות סיעות הליכוד, יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: 65 1. אמון הציבור הירוד במערכת המשפט; 65 2. ממשלת השנאה 65 שר המשפטים גדעון סער: 65 הצהרת אמונים של חברי הכנסת 68 יום טוב חי כלפון (ימינה) 70 ענבר בזק (יש עתיד): 70 דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר יהושע מצא ז"ל 70 היו"ר מיקי לוי: 71 צחי הנגבי (הליכוד): 71 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 72 הצעות סיעות הליכוד, יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: 74 1. אמון הציבור הירוד במערכת המשפט; 74 2. ממשלת השנאה 74 הודעת הממשלה על מינוי סגני שרים 75 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 75 הצהרת אמונים של חברי הממשלה 76 אביר קארה (ימינה): 77 עידן רול (יש עתיד): 78 אלון שוסטר (כחול לבן): 78 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 78 הרכב ועדות הכנסת 79 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 80 משה ארבל (ש"ס): 82 דוד אמסלם (הליכוד): 82 אופיר סופר (הציונות הדתית): 84 ינון אזולאי (ש"ס): 85 מאיר פרוש (יהדות התורה): 86 שלמה קרעי (הליכוד): 87 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 88 אבי מעוז (הציונות הדתית): 89 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 90 אורי מקלב (יהדות התורה): 92 יעקב מרגי (ש"ס): 93 אוריאל בוסו (ש"ס): 95 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 96 יעקב אשר (יהדות התורה): 97 משה גפני (יהדות התורה): 98 משה אבוטבול (ש"ס): 100 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 102 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 106 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 110 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 111 יואב בן צור (ש"ס): 113 יואב קיש (הליכוד): 114 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 119 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 123 יואב גלנט (הליכוד): 125 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 131 סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 133 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 135 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 139 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 142 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 144 הודעת יושבת-ראש הוועדה המסדרת 151 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 151 חילופים בוועדות הכנסת 152 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 152 מינוי סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת 152 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 152 יואב קיש (הליכוד): 152 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א–2021 166 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 166 ינון אזולאי (ש"ס): 168 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 170 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 171 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 173 משה אבוטבול (ש"ס): 176 דוד אמסלם (הליכוד): 178 אבי מעוז (הציונות הדתית): 181 יואב קיש (הליכוד): 182 מאיר פרוש (יהדות התורה): 185 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 186 אוריאל בוסו (ש"ס): 193 יעקב אשר (יהדות התורה): 194 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 196 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 197 יעקב מרגי (ש"ס): 202 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 206 יואב בן צור (ש"ס): 208 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 214 שלמה קרעי (הליכוד): 220 אופיר כץ (הליכוד): 222 משה גפני (יהדות התורה): 224 חיים ביטון (ש"ס): 226 דוד ביטן (הליכוד): 228 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 230 אורי מקלב (יהדות התורה): 235 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 238 אופיר אקוניס (הליכוד): 239 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 240 אופיר סופר (הציונות הדתית): 244 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 245 אלי כהן (הליכוד): 246 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 248 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 252 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 260 הודעה אישית של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס 262 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 262 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10) 271 שר המשפטים גדעון סער: 271 אבי מעוז (הציונות הדתית): 273 ינון אזולאי (ש"ס): 275 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 277 משה אבוטבול (ש"ס): 279 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 280 יואב קיש (הליכוד): 283 מאיר פרוש (יהדות התורה): 288 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 290 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 292 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 295 אוריאל בוסו (ש"ס): 299 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 300 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 304 יואב בן צור (ש"ס): 307 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 312 יאיר גולן (מרצ): 319 רון כץ (יש עתיד): 326 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 328 גילה גמליאל (הליכוד): 332 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 333 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 335 אלי כהן (הליכוד): 340 משה ארבל (ש"ס): 341 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 343 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) 360 שר המשפטים גדעון סער: 360 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 383 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 383 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) 384 אבי מעוז (הציונות הדתית): 384 ינון אזולאי (ש"ס): 385 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 386 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 391 ניר ברקת (הליכוד): 393 משה אבוטבול (ש"ס): 394 דוד אמסלם (הליכוד): 395 יואב קיש (הליכוד): 398 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 401 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 403 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 404 אוריאל בוסו (ש"ס): 407 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 414 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 420 יעקב אשר (יהדות התורה): 422 מאיר פרוש (יהדות התורה): 429 יואב בן צור (ש"ס): 433 שלמה קרעי (הליכוד): 436 יעקב מרגי (ש"ס): 439 אופיר כץ (הליכוד): 442 יריב לוין (הליכוד): 448 משה גפני (יהדות התורה): 450 חיים ביטון (ש"ס): 454 דוד ביטן (הליכוד): 456 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 460 אורי מקלב (יהדות התורה): 462 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 464 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 467 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 469 משה ארבל (ש"ס): 470 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 474 מאי גולן (הליכוד): 477 אופיר סופר (הציונות הדתית): 479 שר המשפטים גדעון סער: 480 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א–2021 486 שר המשפטים גדעון סער: 487 אבי מעוז (הציונות הדתית): 488 שלמה קרעי (הליכוד): 489 ינון אזולאי (ש"ס): 490 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 492 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 494 משה אבוטבול (ש"ס): 496 דוד אמסלם (הליכוד): 498 יואב קיש (הליכוד): 499 מאיר פרוש (יהדות התורה): 500 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 501 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 502 יריב לוין (הליכוד): 503 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 504 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 505 משה ארבל (ש"ס): 506 מירי מרים רגב (הליכוד): 509 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 516 הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021 523 שלמה קרעי (הליכוד): 525 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 529 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 532 יריב לוין (הליכוד): 533 דוד אמסלם (הליכוד): 534 אבי מעוז (הציונות הדתית): 535 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 536 חיים ביטון (ש"ס): 538 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 539 משה אבוטבול (ש"ס): 541 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 542 אוריאל בוסו (ש"ס): 543 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 545 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 548 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 549 יואב קיש (הליכוד): 553 ניר ברקת (הליכוד): 555 שר המודיעין אלעזר שטרן: 556 הודעת יושבת-ראש הוועדה המסדרת 558 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 558 חילופים בוועדות הכנסת 559 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 559 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 559 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 560 שלמה קרעי (הליכוד): 563 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 565 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 567 דוד אמסלם (הליכוד): 568 יעקב מרגי (ש"ס): 570 חיים ביטון (ש"ס): 575 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 577 אופיר סופר (הציונות הדתית): 579 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 580 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 581 שר המודיעין אלעזר שטרן: 582 אופיר סופר (הציונות הדתית): 585 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבריי חברי הכנסת, היום יום שני, י"ח בתמוז התשפ"א, 28 ביוני 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10); הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51); הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א–2021; הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021; הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021; הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א–2021; הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021; הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א–2021; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"א–2021. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1569/24 וכלה בהצעת חוק פ/1677/24: הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק-יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק-יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי העבודה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מניעת בריונות ברשת, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – הענקת סמכות לדון בנושא ערכי הזהות היהודית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – יועץ חינוכי בכל מוסד חינוך), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הרישום למוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין במשפחה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הכנסת (תיקון – כינוס הכנסת בתקופת הפגרה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואוסאמה סעדי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט להטלת מגבלות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק חובת מיגון לנכים, קשישים, דיירי הדיור הציבורי ולמתגוררים ביישובי קו העימות בעוטף עזה, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת חוה אתי עטייה, יצחק פינדרוס, מיכאל מלכיאלי ומשה ארבל; הצעת חוק העונשין (תיקון – הכנת פרסום בדבר שירותי זנות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון וחופש ביטוי ומחשבה), מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק חופש מהתאגדות (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אביר קארה, ניר אורבך, עידית סילמן ועמיחי שיקלי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הבטחת פיקוח פרלמנטרי על תשלומי הורים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק הקמת מערכת סולארית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הספורט (תיקון – ביטוח קטינים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד ילדים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואוסאמה סעדי; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מהמצאת אישור מעסיק לעניין גמלה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ניר אורבך, מוסי רז, מיכל וולדיגר, ינון אזולאי, עידית סילמן, אופיר כץ ומאזן גנאים; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה כהון עצמי) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקירי השפעה על הסביבה ועל הבריאות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת נכות למי שזכאי לקצבת אזרח ותיק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואוסאמה סעדי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שריון זכויות האדם), מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – צבירת יחידות של שירותי גלישה באינטרנט באמצעות רט"ן), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הטבות מענק מקום לרכישת דירה בפריפריה, לזכאים לרכישת דירה בתוכנית מחיר למשתכן שאין התוכנית פועלת בעירם, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת ערעורים של המדינה על פסקי דין פליליים), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי בריאות נוספים לשוהים במוסדות לילדים ונוער בסיכון), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – שמירת דגימות שנלקחו מנפגעי עבירות מין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הוספת טיפול בקנבוס למטרות רפואיות לסל שירותי הבריאות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק זכויות ושירותים לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק חובת שקיפות תקציבית במוסדות החינוך, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הזכות להיבחן בבחינת בגרות ללא תשלום), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הגבלת מספר התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק חובת הודעה להורים על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבאות הילדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק מדד לזכות לקיום אנושי בכבוד, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה לפי שנה שקדמה ליום הקובע), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת ילד נכה לילד עם תסמונת דאון), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – מתן תעודה במקצועות הבריאות לבעלי הכשרה מקצועית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – הוספת רישיון הנפקה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לקו העוני), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק קביעת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – אי תחולת פטור ממס שבח על מי שהשכיר דירת מגורים לשוהה שלא כדין), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פירוט החוב במכתב דרישה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק דחיית מועד הבחירות ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – דרישת רישוי לאירועים דתיים וטקסים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, אמילי חיה מואטי, אפרת רייטן מרום, רם שפע ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק מיגון עוטף עזה, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק החלת החוק הישראלי על כל היישובים היהודיים בשטחי יהודה והשומרון, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הרכב המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק החלת המשפט הישראלי ביישובים הישראליים ביהודה והשומרון, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – אי-תחולת הפטור ממס על מי שהשכיר דירת מגורים לשוהים שלא כדין), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק ניהול ושימור אתר קבר רבי שמעון בר-יוחאי, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יאיר גולן, ג'ידא רינאוי זועבי ומוסי רז; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לעמותות הפועלות להנצחת השואה או למען ניצולי השואה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון שינוי בכמות המצרך), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר בשל כתב אישום), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הצעת מועמדים לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה בידי ועדת איתור מקצועית-ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק אמנות ז'נבה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הממשלה (תיקון – חוות דעת של רשות ציבורית בענייני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק אתרי התיישבות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק השימוש בתאריך העברי (תיקון – ציון מניין השנים למדינת ישראל), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניר אורבך; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הרכב הוועדה לבחירת שופטים ושימוע טרם בחירת שופטי בית המשפט העליון), מאת חבר הכנסת איתמר בן גביר; הצעת חוק המשתתף החופשי, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, מיכאל מלכיאלי ושמחה רוטמן; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האסיפה הבוחרת), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, מירב בן ארי, יואב סגלוביץ' ורון כץ; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – דיון בהשתתפות ראש הממשלה), מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – דיון בהשתתפות ראש הממשלה החלופי), מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ביטול מעורבות רשות החברות הממשלתיות במינוי דירקטורים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 22), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. אמון הציבור הירוד במערכת המשפט; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת השנאה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצעות סיעות הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה והתאחדות הספרדים שומרי התורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל להביע אי-אמון בממשלה בנושאים הבאים: אמון הציבור הירוד במערכת המשפט – של הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אמיר אוחנה. בבקשה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לפתוח ולברך את קורס פו"ש מתקדם של נציבות הכבאות וההצלה, שצופים בנו כאן מהיציע. אני רוצה לאחל לכם ולחבריכם – אני יודע שהתפצלתם – הרבה מאוד הצלחה במלאכת הקודש שנטלתם על עצמכם, לשמור על שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל. אנחנו מודים לכם על כך. אדוני היושב-ראש, הממשלה הזו, למרבה הצער, מבשרת רעות בתחומים רבים, כבר בשבועות הראשונים להקמתה, אבל אחד מהתחומים החשובים ועל כן גם המטרידים במיוחד הוא התחום של האיזונים והבלמים ומערכת היחסים שבין המערכת המשפטית הבלתי-נבחרת – הכוללת את בתי המשפט, את הייעוץ המשפטי לממשלה ואת הפרקליטות – לבין המערכות הנבחרות – הכנסת והממשלה. הממשלה הזו, כך אמר נפתלי בנט, היא עשר מעלות ימינה מהממשלה הקודמת. אבל הממשלה הקודמת, שבה כיהן כראש ממשלה חלופי שר הביטחון בני – ציטוט: "המערכת המשפטית עליונה על המערכות הנבחרות", סוף ציטוט – גנץ, לא התיימרה להביא איתה בשורות גדולות. לא במישור המשפטי, בכל אופן. אבל הייתה ממשלה לפניה בראשות נתניהו, ובה זכיתי אני לכהן כשר המשפטים, וסוף-סוף הציבור הרגיש שיש מי שמשמיע את קולו, הקול הזה של ביקורת אמיתית ונוקבת, לא מתחנפת לגורמים המשפטיים; קול שבניגוד לנטען, לא בא להרוס אלא בא לתקן. הרי אין מי שמאמין באמת שמדינה יכולה לתפקד בלי מערכת משפט טובה, חזקה ונקייה, בלי פרקליטות ויועצים משפטיים. אבל האיזון – שעליו דיבר מונטסקיה, שהגה את רעיון הפרדת הרשויות – האיזון הופר. יש היום רק מערכת אחת במדינת ישראל שאין עליה לא איזונים ולא בלמים, זולת אלה שהיא מואילה בטובה מפעם לפעם לגזור על עצמה, לעיתים רחוקות מדי. זוהי הרשות שאליבא דמונטסקיה היא הכי פחות דמוקרטית, משום שהיא היחידה שלא מכהנים בה נבחרי ציבור. הקול הזה עלה מפעם לפעם לאורך השנים על ידי שורה של אישים כשופט המנוח לנדוי, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, נשיא בית המשפט העליון המנוח השופט שמגר, השופט העליון ומבקר המדינה המנוח השופט מלץ, נשיא המדינה המנוח חיים הרצוג, ועוד שורה ארוכה של אישים מלומדים, שהתריעו מפני הסכנות האורבות בדרך לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט כשמערכת המשפט נוטה לפוליטיזציה. אזהרות, שאליהן לא שעו ראשי המערכת במידה הראויה – אם בכלל שעו – הביאונו עד הלום. אלה קולות שמערכת המשפט על זרועותיה עשתה ועושה ככל יכולתה להשתיק, לפני ומאחורי הקלעים, כפי שאמר בקולו שלו השופט העליון המנוח השופט מישאל חשין, בריאיון רדיופוני בהתייחסו לפרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים. כך הוא אמר: "בית המשפט העליון הוא ביתי" – פותח סוגריים: הוא צודק, גם אביו כיהן בבית המשפט העליון, זה באמת היה ביתו והתחושה הייתה שזה הבית הפרטי שלו, סוגר סוגריים – "ומי שירים את ידו על ביתי, אני אגדע את ידו". זה היה השיח. והינה כמה אמירות והתחייבויות שהיו לכם, חברי הממשלה. נפתלי בנט אמר: אם מערכת המשפט תפיל את נתניהו, הימין יהיה מסורס. אמר ולא ידע עד כמה חזה את העתיד. הוא, שמתיימר להיות איש ימין, עומד בראשות ממשלה שעכשיו עסוקה בלשלם שוחד לתנועה האסלאמית – רכיב בקואליציה כיום, ובקולותיה הוקמה לראשונה בתולדות מדינת ישראל – על שתסכים לחוק איחודי משפחות, חוק שלא קמה בישראל קואליציה שלא הצליחה להעביר אותו עד היום. והינה לא רק רע"מ, גם ממרצ ואפילו במפלגת העבודה, יש גורמים שלא מוכנים לאפשר לו לעבור. והרי לכם ימין מסורס. אבל זו רק ההתחלה. כי הסירוס שלכם יבוא לידי ביטוי חריף הרבה יותר במערכת המשפט. שר המשפטים, שנמצא איתנו כאן, הקים צוות שידון בנושא חוק-יסוד: החקיקה, שאמור להסדיר את מערכת היחסים בין המערכת המשפטית לבין המערכות הנבחרות. והינה, לבד מנציגי ונבחרי מפלגות הקואליציה בלבד, ראוי להוסיף, יהיו חברים בצוות הזה גם פרופ' סוזי נבות – אגב, מרצה מוכשרת וכריזמטית מאוד, אבל אשת ימין היא איננה – ופרופ' מוטה קרמניצר, שהוא פחות או יותר, איך נאמר בעדינות, הגרסה המשכילה של סדי בן שטרית. וכל כך למה? ציטוט: "העתירות נגד חוק הלאום הן הזדמנות חשובה עבור בית המשפט העליון לבסס את סמכותו לבצע ביקורת שיפוטית אף על חוקי-יסוד". ואכן, אנו סבורים כי יש, וכי צריכה להיות בידו סמכות זו. כן, דרושה ביקורת של העליון על חוקי-יסוד. זו דעתה, זו עמדתה, כפי שהביעה אותה פרופ' סוזי נבות על חוק-יסוד: הלאום, הקובע את העקרונות הבסיסיים ביותר שעליהם הושתתה הציונות. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שעברית היא שפתה, שדגלה הוא דגלנו, שסמלה הוא המנורה ושירושלים השלמה והמאוחדת היא בירתה. בזה צריך, אליבא דנבות, להפעיל את הסמכות שאף מחוקק לא העניק מעולם לבית המשפט העליון – לבטל חוקי-יסוד. מה היא חושבת על פסקת ההתגברות? אנחנו לא צריכים להמתין לדיונים בוועדה כדי לדעת. הינה הדברים – שוב ציטוט: זו לא פסקת התגברות על בג"ץ, זו פסקת התגברות עלינו. ברוב של 61 הכנסת תוכל לפגוע בזכויות של כל אדם בישראל. ההצעה נותנת את הכוח דווקא לקבוצות הקטנות והקיצוניות. פרופ' קרמניצר הגדיל לעשות כשפרץ בבכי בשידור משום שחוק-יסוד: הלאום, שקובע את העקרונות הללו שהזכרתי, הוא – ציטוט – חרפה שאי-אפשר להשלים איתה. סוף ציטוט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> הכינו את הטישיו שם בוועדה. זו הבשורה הימנית שמכין לנו שר המשפטים ושמכינה לנו הממשלה הזו? זה לא שלטון החוק, זה שלטון המשפטנים. ישראל תהפוך תחת הממשלה הרעה הזו, שקמה על כרעי תרנגולת שחוטה שצעקה "לך", מדמוקרטיה למשפטוקרטיה. או בשפתו של אחד, יאיר לפיד, חקירוקרטיה. במהלך השנה הקרובה תבחר הממשלה יועץ משפטי לממשלה לשש השנים הקרובות. אם נשפוט לפי הסטנדרטים של מינוי פרקליט המדינה, חרף הימנעותן של כמה שרות – מעניין לחשוב, אגב, אם הן היו נמנעות אילו המינוי הזה היה מובא על ידי נתניהו, אבל את זה נותיר לפעם אחרת. האם אנחנו צריכים לצפות למינויה של ידידתו של שר המשפטים, הלוא היא הגברת דינה זילבר? האם היא, שאחראית במידה רבה מאוד לחוסר האמון שיש בקרב חלקים בציבור כלפי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תיבחר להשיב את אמון הציבור הכל-כך ירוד באופן חסר תקדים במערכת? וכל עניין הפרסונות עוד פחות חשוב מהנושא העקרוני: האם ייקבעו סוף-סוף גבולות גזרה למוסד היועץ המשפטי לממשלה, שפועל בלי חוק – גוף דורסני, אוליגרכיה; נהנה מחסינות מוחלטת, מביקורת ציבורית ושיפוטית בזכות כמה כתבי חצר האוכלים נדבות של הדלפות מידיו – הדלפות לא חוקיות, שעליהן עד היום אף אחד או אחת, זולת אחת – ליאורה גלט ברקוביץ, מי שזוכר – לא נתן או נתנה את הדין. האם הגוף הזה, שבתקופת כהונתי כשר המשפטים בממשלת מעבר אותגר שוב ושוב – בין היתר כאשר לראשונה בתולדות ישראל העברנו החלטות ממשלה – כאשר היועץ המשפטי פקד, הורה, פסק, פעלים המנוגדים כולם למהותו של גוף ייעוץ, כי יש מניעה, הקמתי ועדת בדיקה ממשלתית למח"ש כי ראיתי ושמעתי את חוסר האמון של הציבור במח"ש ורציתי לשפר את המערכת שעליה אני אמון כשר משפטים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> היועמ"ש כמובן קבע – עוד דקה, בבקשה – שיש מניעה, כי זו ממשלת מעבר – הבל ורעות רוח, אין אף חוק שאומר זאת – והעברנו את ההחלטה הזו פה אחד בממשלה כי הבנו שיש בכך צורך. אלה היו הפעמים הראשונות בתולדות ישראל שהממשלה מצביעה בעד כשהיועמ"ש אומר: יש מניעה. ואתם אינכם ראויים לאמון הציבור מכל כך הרבה סיבות. שאלו את עצמכם: כמה מהאנשים שהצביעו עבורכם האמינו שלכדי כך תגיעו? שבראשות הממשלה תעמוד מפלגה עם שישה מנדטים, שברמייה הגיעה לאן שהגיעה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אדם שבעצמו אמר שזה לא דמוקרטי שהוא יעמוד בראשות הממשלה, וכל זאת כי אתם פחדנים, אידיוטים שימושיים של כנופיית "לך" ונציגיה בתקשורת, שאילצו אותך, שר המשפטים, שהתיימר לרוץ לראשות הממשלה, לחתום לעיני המצלמות על מסמך התחייבות שלא תיכנס עם ביבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> תחתום. ואתה, שניכר כי נתקפת הלם ובהלה, חתמת. הטחת פעם באנשי מפלגת העבודה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. טוב, זה כבר הרבה יותר מדקה, חבר הכנסת אוחנה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אתה צודק, אבקש עוד דקה אחת ואני מסיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. עוד שני משפטים, בבקשה. לא יותר. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אתה הטחת פעם באנשי מפלגת העבודה כאן, מעל הדוכן הזה, שהתגלו במלוא סמרטוטיותם, שוליות של קדימה. כינית אותם סמרטוטים מארץ הסמרטוטים. ובינתיים, הקמת ממשלה עם מפלגת העבודה, עם מרצ, עם התנועה האסלאמית. הפכת לשוליה של אופירה, ונדמה כי אין הולם לממשלה הזו מהתואר "ממשלת הסמרטוטים". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוחנה, תודה רבה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מציע לכנסת להביע אי-אמון בממשלה הזו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים גדעון סער, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שלא במפתיע, דבריו של חבר הכנסת אוחנה, מראשיתם ועד סופם, היו מבישים, ואני אפרט את הדברים. הייתי אומר שלפחות אני שומע אתכם מעת לעת, וזה בסדר שאתם יכולים לעשות פרפרזה על נאום שלי, נאום אופוזיציוני מלפני 13 שנים, נדמה לי – תנסו פעם משהו מקורי. תנסו. יכול להיות שתעלו על משהו מקורי. אותי, חבר הכנסת אוחנה, איש לא אילץ לעשות דבר, בניגוד אליך. אני אמרתי בריאיון העיתונאי הראשון שלי אחרי הקמת תקווה חדשה, שבו הבהרתי מדוע חיוני למדינה להחליף את שלטון נתניהו, שאני מבקש ממי שרוצה שנתניהו יישאר בשלטון לא להצביע עבורי. ולכן – אני יודע שאתם חוזרים על השקר כמוכי אמוק. הייתי אומר, אתם מסמיקים כשאתם אומרים אמת. אבל כל אזרח במדינת ישראל יודע מדוע הקמתי את תקווה חדשה, יודע מה היו ההתחייבויות שלי בהקמת תקווה חדשה. אין לזה קשר לאיש תקשורת כזה או אחר. אתם עשיתם, ואתה באופן אישי, דה-לגיטימציה למוסדות המדינה ולמערכותיה באורח שלא היה שלטון בישראל שעשה. והיום עליתם עוד דרגה. עכשיו אתם עושים אותו דבר לממשלה שמכהנת מכוח אמון הכנסת, מכוח חוק פרלמנטרי, מכהנת מכוח האמון הזה. אבל אתם – אתה עולה לפה בשורה של גידופים, בשורה של כזבים. לא הייתי מצפה ל-100 ימים של חסד אבל כשאתה אומר שהממשלה מכהנת שבועות – היא מכהנת שבועיים ימים. אתה מדבר על נושא חוק-יסוד: החקיקה, ואתייחס, אבל אני רוצה לשאול אותך: מה עשיתם? מה עשה חבר הכנסת נתניהו במהלך 15 שנים שהוא ראש ממשלה בנושא חוק-יסוד: החקיקה, או בנושא כלשהו אחר של רפורמה במערכת המשפטית? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שתעשה בארבע שנים מה שאני עשיתי בחצי שנה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> האם הוא עשה דבר אחד? דבר אחד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוחנה. השר לא הפריע לך, תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדרבה. היה שר משפטים, יעקב נאמן, עליו השלום, הוא הביא את חוק-יסוד: החקיקה לישיבת הממשלה. נתניהו הוריד את זה מהשולחן. לא שהוא לא עשה, הוא מנע בשיטתיות. היום הוא מספר סיפורים: לא היה לי רוב; היה לי שותף כזה, היה לי שותף אחר. אני אומר לך באחריות, היה גם היה רוב להעביר את אותן הרפורמות, אבל לא נעשה דבר – דבר – במשך 15 שנים; לא שבועיים ימים, לא שנתיים, 15 שנים. אז באמת, הרי הציבור יודע את הדברים האלה. הוא יודע שלא עשיתם כלום וגם אתה כשר המשפטים בממשלת מעבר, נו, לא יכול לציין איזשהו דבר שהשתנה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הצוות – חבר הכנסת אוחנה, הסכת ושמע, הסכת ושמע: הצוות שהוקם הוא צוות שהוקם מנציגי מפלגות שחברות בקואליציה. יש מפלגות שבחרו לשלוח אנשי אקדמיה, יש מפלגות שבחרו לשלוח שרים, יש מפלגות שבחרו לשלוח חברי כנסת. זה בסך הכול נציג של אחת המפלגות ששותפה בקואליציה. עמדותיו לא מחייבות אותי, לא מחייבות את הממשלה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו על הבשורה, הבשורה שתצמח מהצוות הזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> על זה נצטרך להמתין בסבלנות, ולא לקפוץ כנשוכי נחש אחרי שנייה אחת. אני הגדרתי מראש: המשימה להגיע לחוק-יסוד: החקיקה, שהוא חיוני למדינת ישראל כדי לקבוע את אותם כללי משחק בין הרשויות שלא נקבעו במשך 73 שנים, היא באמת משימה שאפתנית. היא קשה. יש פערים גדולים. מה, אנחנו לא יודעים שיש פערים גדולים בינינו לבין מפלגת העבודה או לבין מרצ? אנחנו בוודאי יודעים את העובדה הזאת. אנחנו ננסה להגיע להסכמה. האם אני משוכנע או בטוח שנגיע להסכמה? אינני יכול. אבל הנושא שווה את המאמץ, כי זה קורע את החברה הישראלית לגזרים. זה חותר תחת האמון הציבורי גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת. האמת היא שהכנסת הייתה צריכה מזמן לעשות את המעשה הזה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> יש לך הסכמה של 65 חברי כנסת. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אבל האחרון שיכול לטעון בנושא הזה זה מי שהשלטון היה בידיו במשך 15 שנה ולא רק שלא עשה דבר אלא מנע את העברת את חוק-יסוד: החקיקה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> השר סער, יש לך הסכמה של 65 ח"כים היום. אם אתה רוצה להקים ממשלת ימין שתקדם את הנושאים הללו, זה אפשרי. רק בוא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר המשפטים, תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ואני אומר: לא ייעשה. יש נושאים שהוסכם עליהם בהסכם הקואליציוני. אני רוצה לתת דוגמה: היום הפצתי תזכיר חוק – אפילו את זה לא עשיתם – בנושא שנוגע לזכויות אזרח, לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – הביא הצעת חוק. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא עשיתם דבר. לא קידמתם דבר. לא חוקקתם דבר – אני אומר את זה באחריות – שהוא משמעותי, שהוא בעל ערך. אז אני ציפיתי, אולי בתמימות מסוימת, שהיום כשתעלה על הדוכן תאמר מילה טובה, שהופץ תזכיר חוק בנושא כל כך חשוב, שמרחיב את שיקול הדעת השיפוטי בפסילת ראיה שהושגה שלא כדין ומרחיב את ההלכה הפסוקה בנושא הזה גם על עדים וגם מרכך את המבחנים הנוקשים שנקבעו בפסיקה. ציפיתי – בסדר, לא עשיתם. אבל הממשלה קיימת שבועיים. היא בכל זאת רצינית, היא פועלת, אני נותן את הדוגמאות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> דיברתי רק על דברים שעשיתם בשבועיים האלה. לא דיברתי על מה שהיה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הנושא הזה, הנושא הזה, אני אפילו משוכנע שהגיע לידיעתך. אבל אני רוצה לומר מעבר למחלוקת בינינו, חבר הכנסת אוחנה, שהיא לצערי – על פי מה שנאמר בפרקי אבות – היא לא מחלוקת לשם שמיים, משום שאתה בא לקנטר באופן פוליטי. אתה לא בא באמת לחלוק על עמדתי או על מעשיי. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אתם הגשתם אי-אמון בנושא המשפטי – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> גדעון, רק על נושא אישי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אתה שומע, אני רוצה להגיד לכם מה, תשעה ימים – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> רק על נושא אישי פסלתם את נתניהו. זה לא לשם שמיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא, בגלל שהוא החריב, החריב את מוסדות המדינה כשיטת עבודה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> באמת? ישראל בשיא של כל הזמנים בכלכלה, בביטחון, ביחסי חוץ, בקורונה, בהסכמי שלום זה החריב? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תשעה ימים והגישו אי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> 15 שנים לא עשו דבר, אבל אחרי תשעה ימים הם מגישים אי-אמון בנושא הזה. זה הרי מעשה ליצנות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> כל שבוע זה יהיה. כל שבוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר. איך אתה לא מתבייש, חבר הכנסת אוחנה, להשתלח פה מעל הדוכן. קודם כול, בן אדם שנפטר – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איזו השתלחות? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> איך שהתייחסת לאחד מגדולי שופטי ישראל, השופט מישה חשין, זיכרונו לברכה – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איזו השתלחות? זה היה ציטוט. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אתה אומר שהוא התייחס כאל ביתו הפרטי. אחד מגדולי המשפט של מדינת ישראל, ובמקרה השופט היחיד – אולי לא כולם יודעים את זה פה – היחיד שהתנגד בפסק דין המזרחי לפסק הדין של דעת הרוב, של השופט ברק. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> ידוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אז לפחות – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איפה ההשתלחות? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> איפה ההשתלחות? שאתה אומר הוא התנהג כאילו זה ביתו הפרטי. הוא אחד מענקי המשפט של מדינת ישראל. תתבייש, תתבייש. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה תתבייש. אתה שפוט של המערכת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חבר הכנסת אוחנה. תודה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גדעון סער – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איך? לא שמענו את המשפט. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שפוט של המערכת. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> השופט שבקולו – עוד דבר שאולי לא יודעים: השופט שבקולו – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> רק היום הוצאתי תזכיר חוק, שהמערכת שאני מופקד עליה לא קיבלה אותו. אבל זה בסדר, יש לה דעה אחרת, אבל זה בסדר. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> עשיתי את זה הרבה, תעמוד בתור. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תפסיק כבר להתנפח. היית שר משפטים בממשלת מעבר. בסדר, בסדר, בסדר, תירגע. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, די, אלה לא חילופי מהלומות. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תירגע, תנוח, תשתה כוס מים, יש שם מאחור, בפרסה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מתי אתה פעם העברת החלטה בניגוד ליועץ המשפטי לממשלה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> השופט היחיד – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אי פעם – – – בשנותיך הרבות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – היחיד, שבקולו הכריע גם בנושא שמעסיק אותנו בימים אלה, של איסור על איחוד משפחות, היה השופט מישה חשין. דווקא בו עכשיו? הוא הלך לעולמו לפני כמה שנים. זה מי שמצאת להשתלח בו? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> שום השתלחות. תפסיק עם הדמגוגיה הזאת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא דיבר על זכויות אדם. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ומה אתה קובל בכלל על סיעת רע"מ? אתם מכשילים את הארכת הוראת השעה בנושא איחוד משפחות. אתם עושים דבר שמעולם בהיסטוריה של הליכוד – ואני אומר את זה באחריות, כמי שהוביל את הסיעה הזאת שש שנים בקואליציה ובאופוזיציה; תמיד תמכנו בנושא הזה, גם מהספסלים האלה, כאשר אהוד אולמרט ישב שם. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אתם הרוב, אתם הקואליציה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אבל נקטנו גישה ממלכתית. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אף פעם לא הייתה קואליציה שלא הצליחה להעביר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה, באמת, אתה לא יכול להפריע לשר על כל משפט. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> האם זה דבר מקובל עכשיו בכנסת, שאי-אפשר להשלים משפט? אני ישבתי ושמעתי את ההבלים האלה במהלך דקות ארוכות בשקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צודק, השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> רשמתי לעצמי הערות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים. עכשיו אני אשמע את ההבלים שלו בשקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, המשך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הוא קבל על רע"מ, אבל מי שמכשיל היום את אישור הארכת הוראת השעה בנושא איחוד משפחות אלה חבר הכנסת אמיר אוחנה וחבריו, בניגוד מוחלט לאופן שבו הוא הצביע חמישה ימים לפני חילופי השלטון. אתה שומע, חבר הכנסת גפני? אתה לא היית חבר הרשות המבצעת. חמישה ימים לפני חילופי השלטון, ב-8 ביוני, הם הצביעו בעד החוק הזה בממשלה וביקשו מהכנסת לאשר אותה. שינו מקומות – הופ, שינו פוזיציה. אני אומר לכם, אין דבר כזה. בנושאים תקציביים יש תמיד הבדל בין ממשלה לאופוזיציה, אתה מרשה לעצמך יותר כשאתה באופוזיציה. אבל בנושאים הלאומיים העקרוניים, כאשר יש עמדה, מעולם – אני אומר את זה באחריות – לא היה עולה בדעתם של מנחם בגין או יצחק שמיר, עליהם השלום, לשנות עמדה בנושא לאומי רק משום שהם נמצאים באופוזיציה. אבל אתם פועלים כאופוזיציה למדינה, לא לממשלה. למען הדיוק, את עו"ד זילבר, חבר הכנסת אוחנה, הביא למינוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהמלצת שר המשפטים דאז יעקב נאמן. אני מאוד אוהב את הדרך שבה – "אוהב" זו לא מילה מדויקת; משועשע – אדוני היושב-ראש, אני משועשע מהדרך שבה מנסים לשכתב את ההיסטוריה מיום ליום. אבל ברוך השם, אנחנו היינו פה ועוד נהיה ואנחנו נזכיר גם את האמת מעל הדוכן הזה. אני קורא לכנסת להצביע נגד הצעת אי-אמון קנטרנית, לא רצינית, לא מנומקת בצורה אמיתית ולתת אמון בממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר גדעון סער. הצעת האי-אמון השנייה: ממשלת השנאה – יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה והתאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ינמק את הצעה חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר, מוריי ורבותיי, תשעה ימים – אמר כאן גדעון סער – יש לממשלה הזאת. זה נכון. חשבתי לעצמי: נתניהו סילק את הקורונה מחיינו. הוא הביא את החיסונים, ולמעשה עמדנו בסיום העניין הזה. הגיעה הממשלה החדשה, שתכף נדבר עליה, והקורונה חזרה. עכשיו, יהיו כאלה אצלי במפלגה, או במפלגות שלנו, שיגידו: רגע, אבל מה אתה רוצה, זה הקדוש ברוך הוא – נכון. זאת ממשלה שאין לה סייעתא דשמיא. היא פשוט הכריזה מרד בה' ובתורתו. בכלל לא משנה אם יעשו או לא יעשו; וטו, לא וטו. יש פתאום ניירות – הניירות הרשמיים שמונחים פה על שולחן הכנסת – שאין יותר יהדות. המדינה היא לא מדינה יהודית. אין בה את טהרת המשפחה, את המשפחה, שביהדות זה אחד הדברים היסודיים; אין בה גיור, טהרת היוחסין; אין בה שבת; אין בה תורה. אין בה כלום, ומה אנחנו באים ואנחנו מבקשים, שיעזרו לנו עם הקורונה? יש דין ויש דיין. ולא עוד. אני חושב שמה שאני אומר עכשיו – אני לא בטוח אם זה נכון או לא נכון, אבל זה לא היה בעבר – התפרסם באחד העיתונים של ארצות הברית שארצות הברית שוקלת את העניין של ההכרה ברמת הגולן. יכול להיות שזה לא נכון. אבל מתחילים לדבר על דברים שבעבר לא דיברו עליהם. אני לא מדבר על זה שהולכים לפנות יהודים ועל כל מה שנעשה בעניין הזה. אני רוצה להקדיש קטע למי שאני בידידות איתה מאוד, אני גם הייתי זה שנאם לה בנאום הראשון שלה, מרב מיכאלי. מרב מיכאלי מייצגת היום את מפלגת העבודה. היא הצליחה – הביאה שבעה מנדטים. מפלגת העבודה הייתה זאת שהובילה כאן, במדינה, את הסטטוס קוו. היה סטטוס קוו בנושא השבת, בנושא חינוך, בכל הנושאים. לא עלה בדעתם של ראשי מפלגת העבודה לשנות את הסטטוס קוו הזה. לא עלה בדעתם. ועכשיו היא באה ואומרת שהנושא החברתי הכי חשוב מבחינתה זה תחבורה ציבורית בשבת. והיא שולחת את נחמן שי כדי לטפל – שהוא יגיד שהוא מכיר ברפורמים, אלה שהביאו להתבוללות הכי גדולה בארצות הברית, בצפון אמריקה, בכל המדינות האלה שהיה להם שם כוח, וממש יצרו שואה על עם ישראל. יושבת מפלגת העבודה, שולחת את נחמן שי, ועכשיו גם הבנתי למה היא נתנה לו להיות שר התפוצות: כדי שהוא יוכל לבוא ולהגיד – הכול נופת צופים; אנחנו מכירים את נחמן שי, הוא היה אחד מאיתנו כאן, בכנסת, מדבר נחמד – והולך לתקוע סכין בגבה של היהדות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> לא, לא, לא. לא ככה, לא ביטויים כאלה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני צריך לדבר איתך על זה שאת לא נותנת לנשים חרדיות להתרחץ במעיינות. אז זה עוד דבר, אבל זה לא נושא של – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> נדבר על זה, אבל לא סכין. לא סכין. לא לתקוע סכין. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה תוקעים סכין. על כל פנים, אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השרה, תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני מבין, השר מתן כהנא, אני מבין ששלחו אותך לענות לי. << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, אז אני רוצה גם להשאיר לך איזה קטע. אני לא יודע אם אני אישאר לשמוע אותך. אבל אתה מביא חוק, לא מתבייש, שמופיע בסדר-היום: עד היום היה צריך להביא שרה ושר, גבר ואישה, חברת כנסת וחבר כנסת, גבר ואישה. אני לא יכול לעשות חשבון בדיוק, בגלל שעם הליבה יש לי בעיה, אבל היה מדובר על ארבעה מועמדים של הרשות הציבורית, שני גברים ושתי נשים. בא השר מתן כהנא – בעצם זה לא הוא, שלא תהיה לכם טעות. זו אילת שקד, אני מכיר אותה; היא מובילה את המהפכה הזאת של סילוק החרדים, להוציא אותם מהעניין. אני מכיר את זה. היא שולחת אותו. הוא לא מבין אפילו, אבל היא עומדת מאחורי העניין. עכשיו, מה החוק שהם מביאים? הם מביאים חוק, אדוני יושב-ראש הכנסת, שאומר ככה: צריך שבין הארבעה האלה בוועדה למינוי דיינים, שמייצגים את הרשות השלטונית, יהיו שני גברים מהממשלה ושתי נשים מהכנסת. לא הבנתי. זאת אומרת, נכון ששניים ועוד שתיים זה ארבעה? נכון? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כדי לא להסכים – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז עד עכשיו גם היה שניים ועוד שתיים, רק אחד מפה ואחת מפה. אחד מפה ואחת מפה. למה עכשיו הולכים לשנות את החוק, וזה מופיע בסדר-היום, שמהממשלה יהיו רק גברים ומהכנסת יהיו רק נשים? אני אגיד לכם, תדעו: אתם בטח לא יודעים את הסוד. הסוד הוא כזה: יש הסכם קואליציוני ששני שרים גברים יהיו בוועדה למינוי דיינים – מתן כהנא ואלקין. ולמיטב ידיעתי, הם גברים. אז מה עושים כדי לסלק את החרדים מהוועדה למינוי דיינים? מעבירים חוק שמהכנסת ישלחו רק נשים. לא אומרים שיהיו גבר ואישה מהממשלה וגבר ואישה מהכנסת. פשוט היה צריך לכתוב בחוק שהחרדים לא יהיו בוועדה למינוי דיינים. אגב, רוב מניין ורוב בניין של הלומדים לדיינות, כולנו יודעים את זה כל השנים, אלה האנשים שנמצאים בחברה החרדית. יש גם בחברה הציונית-דתית, אבל בעיקר זה החברה החרדית. אני הובלתי, כחבר הוועדה למינוי דיינים – ואם אתם רוצים, אם אתם עוד מאמינים למישהו שם, לאילת שקד או למישהו, אני הובלתי את זה שיהיה שליש-שליש-שליש: הטובים ביותר בציונות הדתית, הטובים ביותר בציבור החרדי הספרדי והטובים ביותר בציבור החרדי האשכנזי. זה מה שהיה במשך כל השנים האחרונות – האחרונות; כבר הרבה שנים. כך היה. עכשיו הם באים להגיד את זה ככה: בוועדה למינוי דיינים יהיו רק כאלה שהם ימנו אותם. הם – הכוונה אילת שקד. שהיא לא תתחנחן אליכם, כאילו היא תבוא אליכם, חבריי החרדים, והיא תגיד לכם: זה לא אני, זה מתן כהנא. זה לא מתן כהנא – זה אילת שקד. בנט לא מבין בזה בכלל. הוא לא בעניין. הוא עסוק בדברים אחרים. הוא עסוק בסייעתא דשמיא שלו, שמה שהוא עושה לא מוצלח. אבל מה שהיא עושה – היא שולחת אותו: תצעק לגפני "חילול השם", שזה יפריע לו. אבל היא יודעת שלא מזיז לי אפילו לא מילימטר, בגלל שהאמת תורה דרכה. שמישהו יבוא להסביר כאן את החוק שמונח על שולחן הכנסת. עכשיו, אם הייתי סומך על בג"ץ, הייתי הולך לבג"ץ. הייתי הולך לבג"ץ והייתי אומר: עושים חוק פרסונלי. רוצים שאנחנו החרדים נהיה בחוץ. מה זה "אנחנו החרדים"? אנחנו רוב מניין ורוב בניין של הדיינים בארץ. אנחנו הכי הרבה לומדים דיינות, אנחנו הכי הרבה עוסקים בעניין הזה. לא. החוק בא להדיר את הנשים, שלא תהיה טעות. זה לא מביא אישה אחת נוספת לוועדה למינוי דיינים; זה משאיר את אותו המספר, אבל יחד עם אלקין ומתן כהנא. ובכלל הוא עכשיו – גם כן, כנראה אמרו לו להגיד את זה – הוא, במועצות הדתיות ימנה רק כאלה שיש שם נשים. כבר בג"ץ קדמו. במועצות הדתיות ממנים נשים. אז הוא יכול לדבר. משנה? אמר. המציאות הזאת היא מציאות שמונחת לנו כאן על השולחן – ושקט. מה שנורא מעניין אותי, אדוני יושב-ראש הכנסת, מה שמעניין אותי הוא שהתקשורת מלווה את זה במחיאות כפיים, את כל מה שעושים: ממנים מנכ"לים בלי ניסיון במשרדים, בלי יכולות ניהול – לא משנה, יש לי הרבה מה לומר בעניין הזה, אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה. אגב, המנכ"ל של הכנסת. אני דיברתי אצלי, ובאמת כולם סבורים שהוא מנכ"ל מצוין ואני מברך על כך. אני גם הצבעתי בעד. המציאות הזאת היא מציאות שאני רוצה להגיד – אחרי זה, אם אפשר יהיה להגיד לגדעון סער, בגלל שאני מחשיב את הדברים שלו, אז אני מציע להגיד לו את זה: ניהלו מלחמה נגד בנימין נתניהו, התקשורת, המערכת המשפטית – אני מסיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה הם ניהלו את המלחמה הזאת? באמת, הם ידעו שכל עוד שנתניהו יהיה – אני לא איש ליכוד, אני איש יהדות התורה – כל עוד הוא יהיה, השלטון לא יתחלף והימין יישאר לשלוט. ברגע שמסלקים אותו, הכול הופך להיות בוקה ומבולקה, ואנחנו לא יודעים לאן זה יגיע. וגדעון סער ובנט – זה לא כל כך מעניין אותו, אבל אילת שקד – שידעו שההיסטוריה תשפוט אותם והיא תגיד את מה שאנחנו עלולים לראות מול עינינו. ברגע שהם ניהלו מלחמה נגד נתניהו וסילקו אותו מהשלטון, העלו את שלטון השמאל. אני לא מדבר על השלטון של היום, זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן, בגלל שהדבק שם הוא דבר שאין בו שום משמעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל מי שעשה את זה מהימין הוא זה שנושא באחריות ההיסטורית. אדוני היושב-ראש, אני מבין שאני צריך לסיים, אני מסיים. השר מתן כהנא, אתה לא חייב לענות לי, אני לא צריך את התשובה שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. ישיב השר לשירותי דת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני, אני מתכוון היום לדבר במתינות, כי אנחנו בשלושת השבועות, אחרי הכול, אבל לפחות את כבודו של המנכ"ל שלי אני חייב לתבוע. הוא היה סמנכ"ל במשרד הפנים 12 שנה. הוא היה בטבריה שנה כראש עיר ממונה. אין אחד שחושב שהוא מינוי לא מקצועי. אתה יודע, על מינויים אני יכול לדבר איתך מפה עד מוחרתיים על מה שאני פוגש עכשיו כשאני מגיע למשרד לשירותי דת, אבל כמו שאמרתי, לא היום. מול עיניי יש את הצעת האי-אמון שלכם, חבר הכנסת גפני, שלך ושל חבר הכנסת – בעצם, זה של חבר הכנסת פינדרוס ושל מלכיאלי. שתיים וחצי שורות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה של הסיעות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מאה אחוז. חברים, הצעת אי-אמון של שתיים וחצי שורות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מביא את החוק של הדיינים ואנחנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, נא לאפשר לשר להשיב. חבר הכנסת גפני, תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> שתיים וחצי שורות עם שמונה פעמים המילה "שנאה" בשתיים וחצי השורות האלה. אנחנו נמצאים עכשיו בשלושת השבועות, שבהם אנחנו צריכים להיזכר בחורבן ולמה הגענו לחורבן, בגלות – – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נזכרים כל יום בגלל הממשלה הזאת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אתם יודעים, אני אתמול שמעתי שני וורטים מעניינים. אחד אמר: תראו, הרי בשלהי בית שני היו הרבה כיתות: איסיים, פרושים, קנאים, צדוקים, הרבה כיתות. כולם צדקו, אבל הרי אנחנו ביהדות, אין לנו בעיה עם מחלוקת, אנחנו מקדשים את המחלוקת, אנחנו נבנים מהמחלוקת. אז מה הבעיה הגדולה? כי הייתה שם שנאת חינם. השנאה הייתה לחינם. מה שאני מזהה פה מצידכם, חבריי, זאת שנאה יוקדת, חינם. אתם יודעים עוד משהו? תראו, בשם הרב אברג'יל מנתיבות, זכרו לברכה: הרי בית שני נבנה 70 שנה אחרי שבית ראשון נחרב, אבל בית שני, כבר אלפיים שנה עברו ועוד לא נבנה. למה? כי הוא נחרב בגלל שנאת חינם. שמונה פעמים "שנאה" בשתיים וחצי שורות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על מה שהממשלה הזאת קמה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> החוק שאתה מביא היום זאת לא שנאה? החוק הזה זה לא שנאה, מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה? מה זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבל על העצבים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> החוק הזה, זה לא שנאה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, שב, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני רוצה לעבור להצעת האי-אמון שלכם. אתם אומרים: שנאה לדת. באמת, שנאה לדת? הרי היהדות וההלכה זה המתנות הכי גדולות שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא, זה הדבר הכי טוב שיש לנו. הבעיה היא העטיפות. העטיפות הן אלה שמכערות את מה שקורה פה. עוד ועוד מנגנונים, עוד ועוד עסקנים הם אלה שמרחיקים את העם מהיהדות. עם ישראל רוצה להתקרב ליהדות, אבל עם ישראל בורח מהעטיפות, והיא עטופה בהן יותר מדי שנים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כל ההלכה זה מנגנונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת בוסו. די, אתה תעלה לכאן ותשיב לו, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בשבועיים האחרונים אני מטרה למתקפות ארסיות בנושאי דת ומדינה. הפכתי להיות האויב של היהדות. אפילו זכיתי למאמר מערכת ביתד נאמן, מה אתם יודעים, תכף תשמעו שאני בחברה לא רעה בכלל. מישהו כבר אמר לי: הגעת לשיא אחרי שבוע, מאמר מערכת ביתד נאמן. אבל אתם יודעים מה, בגלל שאני רואה את הקבוצה שאני נמצא איתה, אני הקטן, אז אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון. אם זכיתי לזה, אני כנראה עושה את הדבר הנכון. חלק מהצעת האי-אמון שלכם אומרת: שנאה ללומדי התורה. אני שואל אתכם, תגידו, אתם רציניים? הרי בכל הזדמנות, כולל עכשיו, אני עומד בכל ישיבה שאני מגיע אליה ואני אומר שמדינת ישראל בנויה על לימוד תורה, בנויה על לומדי התורה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בחייך, הבנו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ואני אומר, חבר הכנסת גפני, ואני חוזר ואומר שכל מי שיכול להקדיש את חייו ללימוד התורה ולא עושה את זה מועל בתפקידו כלפי עם ישראל. למרות ההשמצות שלכם, אני חוזר על זה גם כאן. מי שיכול להקדיש את חייו ללימוד התורה ולא עושה את זה מועל בתפקידו כלפי עם ישראל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה מעשה זמרי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> עכשיו בואו נדבר על גיור. בואו נדבר על גיור. גם על הגיור היה לכם מה להגיד. אז עכשיו בואו אני אגיד לכם ככה. תראו, חבריי, יש במדינת ישראל – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אוה, אתה יודע מה? הציבור שלנו, חבר הכנסת מקלב, יודע להיות גם במארבים וגם ללמוד תורה. היית מאמין? היית מאמין שתלמידי ישיבות ההסדר לומדים תורה ומשרתים בצבא? גם אני הייתי בישיבה ואחר כך שירתי בצבא. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אנחנו לא האויבים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אפשר לעשות את זה, חבר הכנסת מקלב, אפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה. תאפשרו לשר להשיב, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> עכשיו בואו נדבר על גיור. תראו, במדינת ישראל יש חצי מיליון אזרחים, שרובם מזרע ישראל, שרוצים להתגייר או לפחות רצו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אם הם מזרע ישראל למה הם צריכים להתגייר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, מה קרה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, חלק מאיתנו – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, הוא אמר דבר והיפוכו, אם הם זרע ישראל, הם לא צריכים להתגייר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חלק מאיתנו פוגשים את האנשים האלה בצבא; חלק מאיתנו פוגשים את האנשים האלה באוניברסיטה; חלק מאיתנו פוגשים את האנשים האלה במקומות העבודה, וכן, יש גם חתונות. עכשיו אני שואל אתכם: מה עדיף? האם עדיף להמשיך לטמון את הראש בחול ולגרום בזה להתבוללות נוראית, או עדיף להחזיר עטרה ליושנה, לאפשר לרבני ערים לגייר על פי ההלכה, ולמנוע את כל ההתבוללות הזאת? למנוע את כל ההתבוללות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> עדיף התבוללות, עדיף התבוללות, עדיף התבוללות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, מה שאתה חושב על הגיורים של צה"ל כבר שמענו; מה שאתה חושב על הגיורים של הרבנות שמענו. שיקסע, אתה קורא להם. בסדר, הבנו, הכול בסדר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> על הרבנות לא אמרתי את זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אבל זה גיור של הרבנות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה תפתח את זה לתחרות של 400 חברים, תפתח את זה לתחרות של 400 חברים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אבל זה הגיור של הרבנות, זה הגיור של הרבנות. בסוף זה הגיור של הרבנות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> תראה את הרפורמים, שהקלו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לכולכם. בנושא הזה, שוב – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה ההבדל בינך לקריית יערים? מה ההבדל בין הגיור שלך לגיור של קריית יערים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני מדבר על גיור – תראו, רבני ערים זה רבנים שנבחרים על ידי הציבור, על ידי רבנים. הם אלה שיגיירו, הם יודעים לגייר, הם דיינים, הכול בסדר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – לא נכון, לא כל אחד יכול – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בנושא הזה אני רוצה להגיד לכולכם. תשמעו, בנושא הזה, באמת, אני הקטן שמח להיות באותו מקום שבו היה מרן הרב עובדיה יוסף. איזה לעג ובוז, לאילו מתקפות הוא זכה מעיתון יתד נאמן, איך תקפו אותו. אז אתם יודעים מה, אם תוקפים גם אותי – אני הקטן, הכול בסדר. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> לא דיברת – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לפחות שנדע שלא התכוונתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בואו נדבר על כשרות. כי הרי לפי הצעת האי-אמון שלכם אני גם מוביל שנאה לכשרות – אז בואו נדבר. תראו, בדוח מבקר המדינה ב-2017 נמצא שיש עיר במרכז שבה רק ל-10% מהמשגיחים יש הסמכה להיות משגיחים; בעיר אחרת במרכז רק ל-25% מהמשגיחים יש הסמכה להיות משגיחים, ובואו נגיד שיש עיר שהיא מאוד מאוד חשובה ומרכזית במדינת ישראל, שרק 17% מהמשגיחים בה הוסמכו להיות משגיחים. עוד נמצא בדוח הזה שבערים מסוימות המשגיחים עובדים בין 20 ל-24 שעות ביממה. עכשיו, כולנו יודעים מה זה אומר. אבל בואו נניח שהם עובדים 24 שעות ביממה. תגידו, הכשרות בעיר הזאת עם ה-10% מוסמכים, והמשגיחים שעובדים 24 שעות ביממה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא – – – בכל הארץ. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> איך הכשרות הזו, היא כשרות טובה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הפתרון של החוק – שיעשו כשרות בכל הארץ. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> עכשיו, בוא תראה מה החוק הזה יעשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> קראתי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מה אתם חושבים על רמת הכשרות? היא לא גבוהה, נכון? מאידך, אותו דוח מצא – בדברים טובים אפשר להגיד את השם – שבעיר תל אביב ובעיר אשדוד המצב מעולה. המשגיחים – כולם מוסמכים, המעקב אחריהם מעולה. הכול פיקס. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> עכשיו אני שואל אתכם: בואו נניח שאותה עיר במרכז, שהיא די קרובה לתל אביב, שרק ל-10% מהמשגיחים שבה יש הסמכה, תבקש כשרות מתל אביב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מאיפה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> המצב יהיה יותר טוב או פחות טוב? או למשל – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני מקווה שבצה"ל לא הולכים עם ההיגיון – – – אחרת מפסידים בכל המלחמות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, למשל, בעיר שבה יש רק 25% מוסמכים יבקשו כשרות מאשדוד – המצב יותר טוב או פחות טוב? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בשביל זה אתה פותח? המצב יהיה יותר גרוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אנחנו נפתח את אזורי הרישום לכשרות כדי להעלות את רמת הכשרות בארץ. ואולי אתה, אפילו, חבר הכנסת פינדרוס, תהיה מוכן לאכול במקום עם כשרות של הרבנות, מה שאתה לא מוכן לעשות היום. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה פוגע במיליון יהודים מסורתיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, נראה לי שהיית בדרכך לשתות כוס קפה. לך, תירגע. תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> הפוך, פינדרוס, הפוך. חברים, אנחנו מאמינים בני מאמינים. מאמינים בקדוש ברוך הוא ובתורתו. מאמינים בתורה שקיבלנו מאיתו יתברך. מאמינים שאם נצליח לקלף את הקליפות שמכערות את המתנה הזו – היהדות תחזור להיות שוב הגורם שמאחד את עם ישראל. בעזרת השם, אנחנו נחזק את זהותה היהודית של מדינת ישראל ונקדש שם שמיים ברבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר לשירותי דת מתן כהנא. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מאי גולן. בבקשה. << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> גפני, יפה שנשארת עד הסוף. גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לגמרי. אתה יודע מה – – – להיות מנומס. הם הגישו אי-אמון. אבל חכה – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> אני מבקש כל שבוע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר, בבקשה, חברת כנסת עומדת על הדוכן. בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – אני עומדת לצידך פעם ראשונה – חבריי חברי הכנסת, עשר שנים שאני נלחמת, נאבקת וזועקת את כאבם של תושבי דרום תל אביב; תושבי מדינת דרום תל אביב. עשור שלם שבו אני צופה בנשים נאנסות, בגברים נרצחים, במשפחות שלמות שבורחות על נפשן מאותה מדינה כבושה שבה כל מהות תרבותית, צביונית, ערכית, נרמסה ונשמטה מתחת לרגליהם. מייד כשנכנסתי לכנסת, מייד, הגשתי את חוק-יסוד: ההגירה, מתוך אמונה שלא מדובר בשום התרסה אל מול שופטי בית המשפט העליון. לא מדובר אפילו בעניין של ימין ושמאל, אלא מדובר בזכות שלנו כמדינה ריבונית, מדינה בעלת משילות, מדינה שהוקמה אחרי אלפיים שנות גלות, לשמור על אזרחיה, על הצביון היהודי שבה. החוק הזה לא עבר בפעם הראשונה, כשאילת שקד, שהייתה שרת המשפטים בזמן אמת, התנגדה לו. למה? ה' יודע. לאחר מכן, כמובן, בממשלה הפריטטית עם ניסנקורן, שאפילו לא הסכים להעלות אותו. והינה עכשיו, נכון – הוקמה הממשלה הרעה הזאת, ממשלת השמאל הזאת, אבל יש לנו רוב, יש לנו רוב של ימין ערכי, אידיאולוגי; כזה שטוען שהוא ימין בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. מה מונע מהם להצביע על החוק הזה? את החוק הזה הגשתי מייד עם כניסתי לכנסת הנוכחית. בסוף השבוע הקרוב יפוגו 45 ימים להנחה של החוק. אומנם יש לנו איזה חוק דיקטטורי, איראני, בהמשך לכל שאר החוקים הדיקטטוריים, שאנחנו לא יכולים להגיש הצעות חוק פרטיות בחודש הראשון – ניסיון של הממשלה ההזויה הזאת, באמת, לנסות להחזיק את כרעי התרנגולת האלה, שלא יחזיקו הרבה זמן. אבל כשיפוג החודש של הדיקטטורה הזו, הרי שאנחנו נשוב ונסתכל בנפתלי בנט, לאילת שקד, לגדעון סער, לשרן השכל, לזאב אלקין – לכל אותם אנשי ימין. אז בסדר, אתם לא אוהבים את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, אתם בזים אפילו לליכוד, אבל אתם אנשי ימין, ריבונו של עולם. אתם אנשי ימין. עשר שנים הבטחתם לתושבי דרום תל אביב שתצילו אותם מזעקות השבר, מהקריסה שלהם תחת ההסתננות הבלתי-חוקית. יש לכם פה חוק-יסוד: הגירה, שלא רק בולם את ההסתננות, אלא מונע משב"חים להיכנס, מונע איחוד משפחות ומונע מעובדים זרים שפגה אשרת שהייתם להישאר פה. אני קוראת לכם – אני קוראת לכם לגלות מצפון ולהצביע בעד החוק הזה. לא יקרה שום דבר אם תהיו נאמנים למעט מהערכים שנשבעתם להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גולן. הדובר הבא – חבר הכנסת בן צור. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, לפני הקמתה של מדינת ישראל, בהיות העם היהודי בנכר – שדוד ורצוץ מול אויבינו מבקשי רעתנו, אשר ביצעו בנו פוגרומים, רדיפות וגזרות קשות על מנת לכלותנו, רחמנא ליצלן; לאורך כל הגלויות הקשות והאיומות שהעם היהודי עבר – גירוש ספרד, אינקוויזיציה, השואה האיומה – מה ששמר על עם ישראל מפני אויביו הוא השמירה על המסורת היהודית, החלום והתקווה להגיע למנוחה ולנחלה בארץ ישראל, נחלת אבותינו. לאורך ההיסטוריה קמו עמים, שבטים ואומות רבים אשר נכחדו ונעלמו כלא היו. לעומת זאת, העם היהודי הקטן והנרדף, אשר בחירוף נפש שמר על המסורת היהודית והתבדל משאר העמים – לא התבולל – נשאר לנצח ישראל חי וקיים. היום, בעומדי כאן על דוכן הכנסת, אני מתבייש. ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין המפלגות בממשלת השינוי הם הסכמים קשים ונוראיים, הפוגעים בכל הקדוש לעם היהודי. בפעם הראשונה לא מופיע בקווי היסוד של הממשלה הנושא של ערך לימוד התורה, לימוד התורה כהכרה בערך של עם ישראל. זה אומנם מופיע במבוא, אבל למבוא אין ערך כשזה לא נמצא בקווי היסוד. וכל זאת כדי להכשיר את כניסתם של מנסור עבאס ומפלגת העבודה, שלא הסכימו שבקווי היסוד של הממשלה יהיה לימוד התורה כערך. חבריי למשכן, היהדות אינה של חרדים, חילונים או מסורתיים – היהדות שייכת לכל העם היהודי. ההסכמים שחתמתם לא פוגעים בנו, המפלגות הדתיות, כיהודים – הם פוגעים בכם ישירות. השכל הישר והבריא אינו מצליח להכיל איך כאן, בבית הנבחרים במדינת ישראל, פוגעים ביהדות ורומסים אותה ואין פוצה פה. בדרך למשרפות באושוויץ, יהודים אשר עמדו בדרכם האחרונה, מובלים כצאן לטבח אל כבשני האש, קיבלו עול מלכות שמיים וצעקו: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". גם בהסתרה שבתוך ההסתרה, במצבים הקשים של הסתר פנים, העם היהודי לא שכח את יהדותו. חבריי למשכן, איפה היה הלב היהודי כשחתמתם על ההסכמים אשר פוגעים בכל הקדוש לעם היהודי? פגעתם בשבת, בכשרות, בעולם הרבנות, בגיור, במערכת הנישואים היהודיים. הכשרתם את התנועה הרפורמית, הפוגעת קשות בעם היהודי ומקעקעת בריש גלי את כל המסורת היהודית. יהודים יקרים, חזרו בכם לפני שתביאו אסון על העם היהודי, על מסורת ישראל ועל מדינת ישראל. לא לחינם קברניטי ישראל, כשהקימו את המדינה הזאת, שמרו על הצביון היהודי של מדינת ישראל. את זה היום אתם רוצים לכלות, לחסל ולהוביל לכך שבמדינת ישראל העם היהודי יהיה ככל העמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית הייתי מעיר, אדוני היושב-ראש, שכשסיעה מגישה הצעת אי-אמון אנחנו דורשים מנציג הממשלה שיהיה נוכח, וראוי שגם נציג הסיעה שהגישה הצעת אי-אמון יהיה נוכח. אין פה נציג אחד מסיעת הליכוד. אנחנו התכנסנו כדי לדבר על ממשלת השנאה, כמו שהם רוצים להציג אותנו, אוהבים לכנות אותנו. ואתם יודעים מה, זה די אירוני. די אירוני שממשלה שקיימת שבועיים היא כבר ממשלת השנאה והמדון. השבוע דווקא חגגנו, אדוני היושב-ראש, את מצעד הגאווה. חגגנו אהבה עם נוכחות כמעט של כל סיעות הבית – או סיעות הקואליציה, בוא נגיד את זה ככה – חגגנו אהבה. את האהבה שלנו לבני הזוג שלנו, את האהבה שלנו להיות מי שאנחנו בלי הצורך להתחבא ולהתנצל. מי שפילג ושיסע והדיר ופורר את החברה הישראלית בשנים האחרונות הם ממשלות נתניהו ובלוק הימין, לאורך שנים. אותו ליכוד, שלא נמצא כאן והגיש הצעת אי-אמון, הוא זה שהוביל את כל שיח השנאה שעליו הוא מלין היום. ומשנאה לשנאה. בואו נדבר רגע על שנאה, בואו נדבר רגע על חוק האזרחות. הדבר היחיד שאני רואה פה, אדוני היושב-ראש, זאת צביעות. חברי הליכוד הם צבועים מארץ הצבועים. הם, שהביאו את הצעת החוק הזאת, והיום מדברים בגנותה. נתניהו, שהצביע ראשון בממשלה על הצעת החוק הזאת – רק לפני שבועיים ראיתי את חברי הממשלה; הוא היה הראשון שהצביע בעד הצעת החוק הזאת, הביא אותה לכנסת, והיום הוא נגדה. שר הפנים, איפה שר הפנים אריה דרעי? לא אילת שקד חתומה על החוק הזה; שר הפנים לשעבר אריה דרעי חתום על החוק הזה. חמש שנים הוא היה שר פנים, מה הוא עשה בנושא ההגירה? איזו הצעת חוק הוא הביא? למה הוא לא דאג ועשה את העבודה שלו, אם זה כל כך חשוב לו? מה ההבדל הכול כך משמעותי בנסיבות העניין, שבין מה שקרה רק לפני כ שבועות – שבועיים למעשה – כשהבאת את הצעת חוק האזרחות לבין היום? מה השתנה, מעבר לזה שעברת צד, מצד שמאל לצד ימין במושב הזה במליאה? אז מי שבוחר להצביע נגד חוק האזרחות הוא ששונא את המרקם העדין בין היהודית לבין הדמוקרטית. מי שבגלל אינטרסים פוליטיים ואישיים בוחר להפקיר את ביטחון ישראל, הוא זה שמונע משנאה; אהבה בטוח אין פה. מי שבמשך 17 שנים כל שנה מחדש חידש את הוראת השעה בחוק האזרחות כי זה הדבר הנכון לעשות, וכשהאופוזיציה – אדוני היושב-ראש, כשאתה היית באופוזיציה, אתה הצבעת בעד החוק הזה מהאופוזיציה; עכשיו הוא באופוזיציה – הינה, הגיע נציג הליכוד – והוא פתאום מתנגד לחוק. זוהי צביעות, זהו חוסר יושרה, זה פשוט, מה אני אגיד לכם, אמרתי את זה קודם, אדוני השר לשעבר אמסלם: צבועים מארץ הצבועים. אז אני כבר אומר לכם, חבריי לאופוזיציה – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> צבועים? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – חבריי לאופוזיציה, הגיע הזמן שתהיו באמת אופוזיציה לממשלה ולא אופוזיציה למדינה ולאזרחי ישראל. תהיו אופוזיציה עניינית, כזאת שמאתגרת אותנו, מאתגרת את השיח, ולא מעקרת אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> כזו ששמה את אזרחי ישראל לפני הכול, ולא את עצמה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, בבקשה, חבר הכנסת קריב. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הקראת אותנו כבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אני לא רואה אותך ברשימה. תבדוק. מאי גולן דיברה בשם הסיעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה דיון סיעתי? טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים, ראשית אבקש להשתתף בצער משפחות הנספים והנעדרים באסון הכבד בפלורידה, שרבות מהן משפחות יהודיות מקהילות ומחוגים שונים ומגוונים. בפתח הדברים הערה מקדמית: אני מקווה שהלילה הארוך והמיותר שהאופוזיציה מתכננת לנו כאן במשכן לא יבוא על חשבון ההתייצבות של חברי האופוזיציה בוועדות הכנסת שיתכנסו מחר בבוקר. כך קרה בדיוק בשבוע שעבר, כשאנחנו, חברי הכנסת של הקואליציה, התייצבנו עם בוקר בוועדת הכספים, וחברי האופוזיציה, שהחזיקו אותנו כאן כל הלילה לחינם, ישנו שנת ישרים. נקווה שהתופעה לא תחזור על עצמה מחר. ברוח הזאת גם כדאי לתהות היכן באמת, כפי שאמר חברי חבר הכנסת גינזבורג, היכן נמצאים חברי הכנסת של הסיעות שעומדות מאחורי הצעות האי-אמון. הקו המשותף לשתי הצעות האי-אמון, של הליכוד ושל המפלגות החרדיות, הוא שהן שתיהן משקפות חוסר יכולת גמור לבדק בית עצמי ולחשבון נפש. תמיד הדהימה אותי העובדה כיצד אנשים מאמינים, שמכים על החזה בתפילתם כמה פעמים מדי יום, חסרים את אותו המנגנון, שאמור להביא את האדם לחוש בושה ולהתבייש כאשר הוא מתייצב באומץ מול המראה ורואה את פני עצמו. סיעת הליכוד מביעה אי-אמון בשל האמון הירוד במערכת המשפט תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שעל פי כל המחקרים והסקרים בשנים האחרונות האמון של הציבור במערכת הפוליטית ובמפלגות, הידרדר לשפל עמוק לאין-שיעור מהירידה באמון הציבורי במערכת המשפט. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הקשר? מה הקשר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הירידה הזאת באמון של הציבור במפלגות ובבית הזה היא זו שצריכה להטריד אותנו, חברי הכנסת, והיא תוצאה ישירה של ההתנהלות הפוליטית המבישה של מפלגת הליכוד והעומד בראשה ושותפיהם בשנים האחרונות. הסיעות החרדיות, אדוני היושב-ראש, מדברות על ממשלה של שנאה, ולנו אין אלא לפעור עיניים בתדהמה. חברי הכנסת המנהלים מסע הסתה ושנאה יוקדת נגד מיליוני יהודים מדברים איתנו על שנאה. חברי הכנסת שהעיתונים של המפלגות שלהם מפיצים ארס מילולי מדי יום ומדי שבוע הם הזועקים חמאס על קריקטורה בודדת בעיתון הארץ. חברי כנסת שבחוצפתם ובהיעדר הבושה שלהם מעודדים אלימות קשה ברחבת הכותל מדי חודש זועקים את זעקת הקוזק הנגזל. והאבסורד הגדול – ובכך אסיים – שרק לפני חודשים ספורים נציגי המפלגות האלה חתמו על הסכם קואליציוני במוסדות הלאומיים, ובתוכו סיעת היהדות הרפורמית והיהדות הקונסרבטיבית. כשמדובר בתקציבים ובג'ובים, ואין ברירה אלא לחתום על אותו נייר עם הרב גלעד קריב, זה בסדר. כשחבר הכנסת פינדרוס הוא השושבין של הסיעה החרדית האשכנזית הליטאית שחתמה איתנו ועם הקונסרבטיביים על הסכם קואליציוני, זה בסדר, ודי לבדוק את השמות של מי שקיבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אסיים בעוד מילה: די לבדוק את השמות של מי שקיבל ג'ובים בקרן הקיימת ובהסתדרות הציונית, שמות שמוכרים לנו בבית הזה, כדי להבין שאחת משתיים – או שאתם צבועים או שבאמת אין לכם אלוהים ואין לכם בושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזו מסוכנת. שריה אינם מיומנים, הקורונה חוזרת, לצערנו, בגדול, לפיד כבר סיבך אותנו עם פולין. אותו לפיד, בפטפטנותו, נתן להבין שמבחינת ישראל אפשר לחיות בלי רמת הגולן, כמוהו עומר בר לב. אבל יהדות התורה מביעה אי-אמון בממשלת השנאה. ממשלת השנאה הזו חצתה אתמול את כל השיאים. אתמול, 17 בתמוז, הממשלה הרעה הזו נעצה את טלפיה בניסיון לזעזע את חומות היהדות. הגמרא מספרת שכאשר היו הניסיונות לפגוע בבית המקדש – זו לשון הגמרא: כל זמן שעסוקים בעבודה, דהיינו בעבודת בית המקדש, איננו נמסרים בידם; "למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם – – – חזיר; כיוון שהגיע" החזיר "לחצי החומה, נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה". באותה השעה אמרו: ארור שיגדל חזיר וארור שילמד בנו חוכמה יוונית. מה רש"י אומר על החזיר? החזיר הזה, "עשו היה נמשל לחזיר, שנאמר – – – כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר: ראו שאני טהור. כך אלו, גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים". מהי הבעיה עם הרפורמים? הם עוקרים חלקים מהתורה, יש להם דת חדשה, הם פושטים את הטלפיים שלהם ואומרים: אנחנו טהורים, כמו החזיר שפושט את הטלפיים. ממשלת השנאה בראשות ראש ממששת המנדטים נפתלי בנט, נעצה אתמול, יום 17 בתמוז, את הטלפיים בחומת התורה, כאשר אצה לה הדרך להקים רק את ועדת החוקה, חוק ומשפט ולהעמיד בראש הוועדה את אותו איש רפורמי בכנסת, שכל הזמן הוא פושט את הטלפיים ואומר: טהור אני. הוא הולך לעמוד בראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, ובכוחו הוא ינסה, לצערנו, כל הזמן לקעקע את חוקי התורה, ה' ישמור ויציל. ארץ ישראל, הזדעזעי ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. הלוא תבוש, הלוא תיכלם, עוכר ישראל, עוקר תורת ישראל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת שיין, בבקשה. שֵיין, אני מתנצל, שיין. אני מברך אותך על הנאום הראשון שלך. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עשרות שנים אני מדבר על במות בארץ ובעולם, ואומר לכם את האמת, זו הפעם הראשונה שאני מדבר בפניכם ואני נרגש בצורה בלתי רגילה, רגליי כמעט רועדות. זוהי זכות עצומה לכל ישראלי לעמוד בפני הבית הזה כאחד מ-120 נבחריו, ואני גאה על כך בצורה בלתי רגילה, על ההזדמנות שניתנה לי. נאמר לי היום על ידי סיעתי שאני אגיב על הצעת האי-אמון ויש לי שלוש דקות לדבר. אז בשלוש הדקות הראשונות שיש לי בכנסת ישראל אני אומר כמה דברים גם בהקשר של הדברים שנאמרו כאן וגם בהקשר רחב יותר. החוויה שלי בכנסת עד היום היא חוויה די מטלטלת, אבל מרנינה. אני חושב שהובס, שדיבר על מלחמת הכול בכול, לא הבין עד כמה ניתן להיאבק. ובו בזמן, אני מוצא במסדרונות הבית הזה שיח וחברות, והבנה ויכולת באמת לקשור קשרים. על כך אני רוצה לדבר בשלוש הדקות שיש לי כרגע. יש קושי אמיתי לאופוזיציה – שהייתה שנים רבות – להתרגל למעמדה החדש. זהו לא רק קושי ניהולי וזה לא רק קושי ממסדי אלא הוא גם קושי פסיכולוגי; לאבד את השלטון, לאבד את המושכות, לאבד את היכולת להנהיג זה לא דבר פשוט, אבל זה יחלחל, ויחלחל לאט-לאט. גם הדומיננטיות של מפא"י עד 77' הייתה כזאת, ואנחנו כרגע ברגע מכונן בתוך החברה הישראלית, כאשר השלטון פשוט איבד את דרכו ולכן הוא הלך לאופוזיציה. אין זה חורבן בית שלישי, אין זה סוף היהדות, אין זה אסון גדול אלא תיקון עצום שנעשה במדינת ישראל, שראויה לו, ולכן רבים בעם הזה מתבוננים ומחייכים. הם מחייכים אל רגע זה שאנשים יושבים ועובדים, אנשים מדברים בצורה שונה, אנשים מנסים להתוות דרך בקואליציה חדשה, שלא ראינו אותה שנים רבות בחברה הישראלית. אנשים מנסים למצוא את הליבה ישראלית שכה עוותה. אנשים מנסים למצוא דרכי נועם בעבודה בין ימין ושמאל יחד עם ערביי ארץ ישראל. זהו תיקון עצום לחברה הישראלית, ואני גאה להיות שייך לו כחלק מהקואליציה שנבנתה כאן. חבריי חברי הכנסת, הדרך הזאת של מדינת ישראל, שחוזרת למסלול, היא לא דרך פשוטה, כי כפי שכבר אמרתי לכם אנחנו נמצאים בעם שהלך והתרחב. הדמוגרפיה הישראלית היא עצומה, אנחנו כמעט עשרה מיליון נפש אחרי שחזרנו לתקומה, למדינה של 600,000 נפש, אחרי אלפיים שנות גלות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ובו בזמן – אם תרשה לי, אדוני יושב-ראש הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רק אגיד לך, מכיוון שזאת פעם ראשונה: מפעם לפעם תעיף מבט לשני צידי האולם, תוכל לראות את הזמן שנותר לך ולתכנן את דבריך בקפידה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מתבונן בך בחמלה – שתיתן לי את החמלה לגמור את המשפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן אני רק אומר, אני קורא ממש בימים אלה את ספרו של ידידי יהודה מירסקי, בן לרבנים דגולים, שכתב ספר יוצא מן הכלל על הרב קוק, אותו הרב קוק שהנחיל לנו דברים כל כך יפים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ההוגה הדתי אולי הנועז והרדיקלי ביותר במבנה העת החדשה. דבר אחד מצאתי אצל הרב קוק בספרו של מירסקי שממש הדהד באוזניי. הרב קוק אומר ככה: האומה היהודית המתחדשת עוסקת בקודש, והאומה והאנושיות. שלושה דברים הם בהתאמה לתוך האורתודוקסיה הליברליות והלאומיות. שלוש אלה צריכים לדור בכפיפה אחת בתוך העם שמתחדש. והינה הפלא שמתחולל כאן, שהקואליציה הנוכחית מחזירה את התיאוריה של הרב קוק הלכה למעשה לתוך הכנסת הזאת. אני בטוח שיהיה לי עוד זמן להרחיב בדבר הזה, ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש, שאפשרת לי עוד דקה. תודה לכולכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. כנסת נכבדה, הממשלה הזו, כפי שאמרתי כבר כמה פעמים, הממשלה הזו היא לא סתם ממשלה רעה, היא ממשלה מסוכנת. היא ממשלה מסוכנת משום שהיא יושבת, נשענת, על שותפות עם מפלגה ששמה לעצמה, כמטרה ליבתית שלה, מוצהרת, לשנות את הזהות של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. שלום, כבוד השר אלקין, חברי וידידי, השר המקשר בין הממשלה לכנסת. מה שאני מנסה לומר כאן, השר אלקין, זה שהכיסא שלך, כמו גם הכיסאות של שאר שרי הממשלה, יושבים על הכתפיים של חברי כנסת שאתם בעצמכם הגדרתם אותם כמי שפועלים כאופוזיציה למדינה ולא כאופוזיציה לממשלה. אתם הגדרתם את זה עכשיו, לאחרונה, אגב הדיונים על חוק איחוד משפחות. הגדרתם ככה שחברי הכנסת שמתנגדים לחוק הזה מהווים אופוזיציה למדינה, לא אופוזיציה לממשלה. זה הגדרה שלכם. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אתם משום מה החלטתם לעשות קואליציה ולהקים ממשלה כשאתם נשענים עליהם ויושבים על הכתפיים שלהם, וזה מאוד מאוד מסוכן, אדוני השר אלקין. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יחד עם זאת, אני רוצה לומר שאם הממשלה הזו תצליח לעשות דברים טובים, למרות המצב המסוכן שאליו היא הכניסה את עצמה, אנחנו כמובן נברך על זה. ואנחנו עומדים עכשיו באיזשהו סימן שאלה, ושואלים את עצמנו האם באמת הממשלה הזו תצליח להימנע מעקירת היישוב אביתר ותצליח להפוך אותו, בעזרת השם, לעוד יישוב פורח שיחזק את ההתיישבות היהודית בשומרון. אני שומעת שיש שרים בממשלה שמנסים להגיע ליעד הזה. אולי אתה גם שותף לזה, ידידי השר אלקין. אתה יכול להסתכל עליי מעת לעת, מותר. אם אתם – למורת רוחם של מיכל רוזין ושל מנסור עבאס ושל מוסי רז – תצליחו להקים, בעזרת השם, עוד יישוב יהודי בגב ההר בשומרון, אז אנחנו כמובן נשבח אתכם על הדבר הזה. זה לא ימנע מאיתנו לחזור ולומר שזאת ממשלה מאוד מסוכנת, כי היא נשענת על תומכי טרור ועל מתנגדי מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אבל אם תצליחו בדבר הזה, אז אנחנו בהחלט נשבח אתכם על הדבר הזה. אני כבר רואה וכבר שומעת שיש קולות מתוכה, מתוך הקואליציה שאתם הקמתם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ושאתם נשענים עליה, ששוללים את ההסכם הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני מבקשת, היישוב החשוב הזה – אנחנו מבקשים מאוד לאשר אותו, לאפשר לו להישאר על הקרקע, לאפשר לו להיות חלק מהפיתוח של ההתיישבות היהודית בגב ההר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה תומך טרור וכל החברים שלך תומכי טרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה תומך טרור וכל החברים שלך תומכי טרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> חבורת תומכי טרור יש כאן בכנסת. להעיף אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תעוף, תעוף מכאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. לא. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> סתום את הפה, אתה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תעוף. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> איך הוא מדבר ככה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני, איך הוא מדבר? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, זה לא מכובד. חבר הכנסת בן גביר, אני – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא על הדוכן ואומר לי לעוף? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יודע, זה לא – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני התריתי בו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני התריתי בו. חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מה התופעות האלה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. אבו שחאדה, מספיק, תודה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> גועל נפש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים בקואליציה, בממשלה, במדיניות של ממשלה, שלצערנו בוחרת שוב ושוב להמשיך את המדיניות של הממשלה הקודמת אבל עם שחקנים חדשים. הולכים בלי שינוי ומרגישים עם ממשלת האין-שינוי – אותם חוקים ואותם פשעים מבצעת הממשלה הנוכחית כהמשך לפשעים שמבצעת וביצעה הממשלה הקודמת. אותה מדיניות שמכשירה גזל ונישול מכשירה את מפעל ההתנחלויות, במיוחד היום, עם האין-פשרה בהתנחלות אביתר, שמוקמת על ג'בל צביח בכפרים ביתא, קבלאן, ויתמא. המתנחלים יוצאים, הבתים יישארו. הצבא, הכיבוש, ייכנס, ובקרוב, חברי סמי אבו שחאדה, תוקם שם התיישבות במסווה של ישיבת הסדר ולימודים, אבל זו התיישבות לכל דבר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יותר גרוע. יותר גרוע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הכשרת המשך הנישול והפגיעה בפלסטינים, במיוחד בכפרים ביתא, קבלאן ויתמא – זה ממשיך אותה ממשלה, אותה מדיניות, אבל עם ראש ממשלה חדש. בינתיים הממשלה החדשה ממשיכה, אדוני היושב-ראש, במדיניות ישנה: היא מבקשת להאריך שוב את החוק הגזעני ביותר למניעת איחוד משפחות, למנוע מאסירים משפט והליך הוגן, ובחסות הקורונה – מאריכה ומנסה להאריך היום את ההוראה שמאפשרת לקיים הליך שיפוטי כנגדם שלא בנוכחותם. סוף שבוע מדמם עבר עלינו בחברה הערבית, עם חמישה הרוגים, חמישה נרצחים: משפחת יוסף ג'ארושי – אשתו נואל והבת שלו ריאן. דיברנו היום בישיבת הסיעה – אין כבר קווים אדומים, ואין אפילו אתיקה אצל ארגוני הפשיעה, אין, לא עם ילדים ולא עם נשים. עוד נרצח בלוד, ג'מיל אזבארגה, ועוד נרצחת בערערה אל-נקב, נג'אח אבו עראר. אני שולח מכאן תנחומים שלי ושל כולנו למשפחות האלה. אבל אני אומר, אדוני היושב-ראש: המשותפת מביעה כמובן אי-אמון בממשלה הזאת, שממשיכה את אותה המדיניות. אנחנו אופוזיציה, אבל אנחנו לא חלק מהאופוזיציה של נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר, ולכן בהצעות האי-אמון היום אנחנו לא משתתפים. אבל כמובן שאנחנו, סיעת המשותפת, נגיש אי-אמון בשבוע הבא נגד הממשלה הזו על רקע הפשרה המעליבה, הפשע בהתנחלות אביתר, וגם על רקע החוק הגזעני של איחוד המשפחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רז, בבקשה. בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני שמח, פעם ראשונה אחרי 21 שנה, להיות כאן ולתמוך, להביע אמון בממשלה. אני רוצה להביע אמון בממשלה שראש הממשלה החליפי שלה אמר רק השבוע שאביתר – הכוונה למקום הזה שהקימו הגנבים על ג'בל צביח – הוא מאחז בלתי חוקי והוא יפונה. ואני תומך בכוונת הממשלה לפנות את העבריינים משם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי פה – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – ללא סייג וללא פשרה. אני גאה לתמוך בממשלה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מוסי, אבל מי בממשלה? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני אמרתי בדיוק – אני גאה לתמוך בממשלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במי אתה תומך בממשלה, בבנט או בהורוביץ? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – ששר החוץ שלה הניף את דגל הגאווה בשבוע הגאווה והראה בזה את הפתיחות של ממשלת ישראל החדשה לזכויות אדם באשר הם: להט"בים, סטרייטים, ערבים, יהודים, נשים, גברים וכו'. אני גאה לתמוך בממשלה הזו, ששר הבריאות שלה העביר חיסונים לפלסטינים, סתם את הפרצה בנמל התעופה בן-גוריון ופתח את הביקורים שלו בבית חולים בנושא של נפגעי נפש, כי אני חושב שזה נושא חשוב ביותר. אני גאה לתמוך בממשלה שהשרה להגנת הסביבה שלה פתחה את העבודה שלה בהצהרה שממשלת ישראל תקדם חוק אקלים מרחיק לכת, עם מס פחמן ועם יעדי אנרגיה מתקדמים, ונפגשה עם ארגוני הסביבה מייד, מצד אחד, ומצד שני אסרה לדבר עם לוביסטים שיקדמו את החברות המסחריות. אני גאה לתמוך בממשלה שיש בה, פעם ראשונה בתולדות המדינה, תשע שרות ושני שרים ערבים. אני גאה לתמוך בממשלה שחברי השר עיסאווי פריג' הוא חבר בה, וכבר החל בעבודתו – נפגש עם טוני בלייר ואחרים. אני שמח לתמוך בממשלה כזו. ומה אני רואה שאומרים? מציעים אי-אמון בממשלת השנאה. מי מציע את זה? שתי סיעות ששנאתם אומנותם: הם מסיתים פה כל היום בשבועות האחרונים – נגד רפורמים, נגד נשים ונגד חילונים. בצום י"ז בתמוז הם בחרו ללכת לתמוך בעבריינים באביתר. הם מדברים על שנאה. האם מישהו שמע ממישהו מהממשלה הזו התבטאות אחת של שנאה בשבועיים ויום שהיא עובדת? התשובה היא לא. התשובה היא לא. אני מגחך אל מול הטענה הזו של אובדן אמון הציבור במערכת המשפט. מי מגיש את זה? מי ששלט כאן 12 שנים והיה אחראי להסתה נגד מערכת המשפט הוא זה שמגיש אי-אמון כזה. באמת. תעבדו יותר טוב על האי-אמון שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אלחרומי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע היה שבוע קשה בחברה הערבית, כאשר בצומת עילבון נרצחו בני משפחת ג'ארושי – האב, האם והבת שלהם. הבת הקטנה נפצעה. בערערה בנגב נורתה ונהרגה נג'אח אבו עראר 12 שנים לאחר שבעלה חאלד אבו עראר נרצח גם כן. גם בלוד אזברגה נרצח שלשום וגם ארגוני הפשיעה משתוללים, אבל גם הנשק הבלתי-חוקי נמצא בשפע בידי האזרחים. המשימה של הממשלה – כל ממשלה חדשה – היא בעצם לקיים הבטחה לאזרחים ובעיקר בנושא הכאוב הזה, לייבש את ארגוני הפשיעה, לייבש את מקורות הפשע ולדאוג לכך שאירועים קשים כאלה לא יחזרו שוב, לאסוף את הנשק. אני חושב שהתוכנית, שדובר עליה הרבה – דרך אגב, ללא קשר לעמדה פוליטית זו או אחרת – אם תיושם לפחות במחציתה נוכל לראות בשורות טובות. כאן זה המבחן של חברנו עמר בר לב, השר החדש לביטחון הפנים, לא רק להביע זעזוע מהמקרים, מהרציחות, אלא גם לפעול כדי לבצע וליישם את המסקנות של ועדת מומחים שקמה, ועדת המנכ"לים, ואני מניח שבעוד כמה חודשים תובא להחלטת ממשלה גם תוכנית כוללת בתחום הזה. זהו דבר הכי הכי בוער היום לחברה הערבית, ואני חושב שהנושא הזה לא סובל ויכוח פוליטי. יש תמימות דעים בבית הזה שהוא צריך טיפול – ומייד – בסוגיה הקשה הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, האמת שתכננתי לדבר על משהו אחר, אבל בגלל אירועי היום אני אדבר על שני דברים. 1. על האופוזיציה שנוצרה בכנסת, בעיקר בוועדה המסדרת, ובכלל על אופוזיציה שבעיקר עסוקה בלהיות אופוזיציה למדינה בעצם ולא באמת לממשלה. תראו, אני יודעת מה זה אופוזיציה. הייתי כאן ארבע שנים, ראיתי את אדוני היושב-ראש, שהיה אז חבר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד, עולה לדוכן עם נעלי ספורט – נכון? – תמרים ואגוזים, ועושה פיליבסטר ומדבר אופוזיציה. אבל עדיין, אני לא זוכרת כל כך הרבה שנאה וגידופים וחוסר הכרה בלגיטימיות של הממשלה הזאת. הולכים ומפיצים שמועות שהאמריקאים לא מכירים ברמת הגולן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. מה הבעיה להדהד פייק? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – קונספירציה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואי, את מומחית בזה, הרי. ואז – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא אחראי. להזכיר לך את "לך", אפרופו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז, עולה לפה חברת כנסת – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לך. לך. לך. זוכרת? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאומרת שבתל אביב מרוקנים את הבריכה כל ערב בגלל פועלים זרים, רק היא לא יודעת שאת הבריכה מרוקנים כל יום, אבל מה אכפת להדהד עוד איזה פייק? וכל יום מחדש אתם ממציאים שקרים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> גם אתם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקרים. אנחנו לא. כשנפתלי בנט, ראש הממשלה, עלה, לא נתתם לו להוציא מילה, וכשנתניהו עלה, למרות שהוגבל לרבע שעה ודיבר 45 דקות, אף אחד לא הפריע לו. דודי אמסלם, חברי, מהדהד את זה שאנחנו צפונבונים אשכנזים – מה שלא נכון. הוא יודע את זה, כבר אמרתי לו – אנחנו מתנהלים בצורה אחרת. מה שאתם עושים כאן זה אופוזיציה למדינת ישראל, ולא אכפת לכם. הבעיה הכי גדולה היא שאתם לא מכירים בממשלה. מילה אחת על מה שהיה היום במסדרת: יש חברת כנסת שהיא מנהלת הוועדה. קרה מקרה, היא גם אישה. קרה מקרה, היא גם ימנית, אפילו עם כיסוי ראש. ועדיין זה לא מפריע פשוט להמשיך ולהשתלח בה בלי סוף. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, בוסו, אני הייתי – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מירב, כשאת ניהלת זה היה אחרת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תשמע, ועדיין אני אומרת לך – ותודה על כל המחמאות – אני יושבת ואני רואה מה היא עוברת, וזה לא פשוט. זה לא פשוט. ואתה יודע, חברת הכנסת מיכל רוזין אמרה משהו מאוד נכון. היא אמרה שבכל מקרה כולנו סופגים – גם ימין וגם משמאל, דתיים, חילונים – כולנו סופגים ביקורת באמת, והסתה וגידופים, אבל על נשים תמיד יש עוד משהו להוסיף. אני לא רוצה בדוכן פה להגיד לך אילו הערות מיזוגניות אנחנו חוטפות – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כשאת ניהלת זה היה אחרת – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל תמיד נשים חוטפות יותר. והינה, אני אומרת לך, זה מוכח. ועוד משהו אחד. יש כאן ממשלה, היא עובדת, כל יום מחדש קמה ועובדת. הגיע הזמן שחבריי באופוזיציה יפנימו את זה, ויבינו שהממשלה הזאת כאן כדי להישאר, והיא כאן כדי לעבוד למען הציבור. תהיו אופוזיציה, זה דבר לגיטימי, אבל אל תהיו אופוזיציה למדינה. כשעולה כאן חוק שקשור לביטחון המדינה תחשבו על הציבור, לא על עצמכם. כל מה שאתם עושים בתקופה האחרונה זה לחשוב אך ורק על עצמכם, וזו הטעות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת בן ארי. << נושא >> הודעת יושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושב-ראש הכנסת לפני שהשר המסכם, שר המשפטים גדעון סער, ישיב. בהתאם להוראות סעיף 11(ב) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מודיע על קביעתו של חבר הכנסת בנימין נתניהו כראש האופוזיציה, כפי שהודיעו לי סיעת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה; סיעת התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל; סיעת יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה; סיעת הציונות הדתית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא מקובל על כל האופוזיציה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. אמון הציבור הירוד במערכת המשפט; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת השנאה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מזמין את השר גדעון סער, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, יכולת לקבוע את זה שבוע שעבר כבר, אבל אם אפשר למשוך, למה לא? היושב-ראש, יכולת לקבוע את זה שבוע שעבר – – – אבל אם יכולת למשוך, למה לא? << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחיים דמוקרטיים, מעת לעת יש חילופי שלטון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר לבקש שקט בספסלים של הקואליציה, בבקשה. שר המשפטים על הדוכן, אני מבקש שקט. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. בחיים הדמוקרטיים, מעת לעת ובטבע הדברים יש חילופי שלטון, ובמשטר פרלמנטרי הרוב הפרלמנטרי הוא שנותן כוח לממשלה נבחרת היוצאת מתוכו ומכהנת מכוח אמונו. וכך התחולל בישראל לפני שבועיים ימים – אני אומר: שבועיים ימים בסך הכול, כי אותו דבר יפה שאנחנו מכירים מהעבר, אותו מושג שנקרא 100 ימי חסד, שבדרך כלל ניתנים לממשלה חדשה גם על ידי האופוזיציה הפרלמנטרית, מופר ברגל גסה בתקופה הזאת. ראינו את זה, כמובן, במועד השבעת הממשלה, ואנחנו רואים את זה מדי יום בדיוני הוועדה המסדרת וגם בדיוני מליאת הכנסת. אנחנו רואים גם דבר מעניין: יש שורה של דברי חקיקה שהעבירה הממשלה הקודמת אשר הם נמצאים בסכנה של פקיעה ב-6 ביולי, שהוא מועד תום שלושת החודשים מכינון הכנסת הנוכחית, והאופוזיציה הפרלמנטרית, שברובה מורכבת מהמפלגות שהקימו את הממשלה הקודמת, מצביעה נגדם. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהגישה הזאת איננה גישה נכונה. נהפוך הוא. ממי שאיבד את השלטון מתחייבת מידה מסוימת של חשבון נפש: מדוע קרה הדבר? מדוע הוא התחולל? מה היו התמורות שבגינן הוא איבד רוב פרלמנטרי שנהנה ממנו זמן רב? ההתקפה הקשה על מי שהיו שותפיך עד לא מזמן, על מי שניהלת איתם משא ומתן עד לא מזמן לא עולה בקנה אחד, אדוני היושב-ראש, עם אותה גישה. ואני בדעה, מאחר שאנחנו מאמינים שאין שום שלטון שהוא נצחי חוץ משלטונו של הקדוש ברוך הוא, ושממשלות טיבן לחלוף מן העולם, טוב יהיה אם גם את הדיונים בתוך הבית הזה אנחנו ננהל ברוח אחרת ומתוך גישה אחרת. נתתי לכך ביטוי, אדוני היושב-ראש, כשהתייחסתי להצעת אי-אמון שהוגשה בסך הכול תשעה או עשרה ימים אחרי הקמת הממשלה והתייחסה לנושא המשפטי. אפילו ללא תלות במעשה השלטון הקודם בשדה המשפטי, ללא ספק – בבקשה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל, השר. הצד הזה של הקואליציה, אתם לא מכבדים שר מטעמכם. סליחה, חבר הכנסת קארה, חבר הכנסת אביר קארה, אתה גם מדבר וגם נותן את הגב שלך לשר. אני מבקש שקט במליאה, בפרט בצד הזה של הקואליציה. בבקשה, שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני חושב שבוודאי דרוש פרק זמן מינימלי לבוא ולהתרשם מביצועי השרים, מביצועי המשרדים, מביצועי הממשלה כולה. כמי שכיהן בממשלות בעבר אני חייב לומר שאני רואה תפקוד טוב, תפקוד יעיל, עבודה טובה, גם רוח טובה בין חברי הממשלה; הגם שהם לא עשויים מקשה אחת מבחינת עמדותיהם, הם כן עשויים מקשה אחת ככל שהדברים נוגעים לרצונם בהצלחת הממשלה ועבודתה. כשאלה הם פני הדברים, לא ניתן להתייחס ברצינות להתקפות בשצף קצף מצד מי שנשאו באחריות עד לפני ימים ספורים. זה גם מאלץ אותך לבחון בקפידה מה הם ביצעו כשהאחריות הייתה בידיהם. לא זה הלך הרוח שבו אנחנו רוצים למלא את ימינו בתחילת ימי הממשלה הזאת. להפך, הרצון שלנו הוא לעסוק בעשייה, לקדם נושאים, לקדם דברים שהיו תקועים זמן רב, אבל אנחנו ודאי ניאלץ להשיב מלחמה שערה, אם ניתקל בגישה מהסוג הזה. לצורך הדוגמה, אני חייב לומר לך, אדוני היושב-ראש שנדהמתי כשנכנסתי למשרד המשפטים מהיקף המשרות הבלתי-מאוישות. כאילו עבר הוריקן על המשרד הזה, ובסנגוריה, בסיוע המשפטי, בפרקליטות, בייעוץ המשפטי. ככל שאנחנו מדברים על ממשלה – או על תקופה של שנתיים וחצי שבה משלו בישראל רוב הזמן ממשלות מעבר – הרי שלגבי משרד המשפטים באופן קונקרטי גם באותו פרק זמן של שבעה וחצי חודשים שבהם כיהנה הממשלה הקודמת, ולא כממשלת מעבר וניתן היה למנות מינויים, המינויים לא התבצעו, המינויים הוקפאו, סוכלו, נבלמו, עוכבו. בשורה התחתונה, כל העמדות – "כל" זה ודאי מרחיק לכת, אבל חלק מאוד מאוד גדול מהעמדות הבכירות והמרכזיות בשירות המשפטי הציבורי היו והן בלתי מאוישות. אני מניח שרוב חבריי נתקלים במראה דומה בתחומי משרדיהם. אולי לא באותה עוצמה, אולי לא באותו היקף, אבל העיקרון הוא זהה: זה ממש הכנסה מודעת של הממשלה, של השירות הציבורי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבריי חברי הכנסת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. זה לא יכול להיות שעומד שר המשפטים וכל אחד עושה כאוות נפשו. אני מבקש שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> דווקא אני ליברל. אני בעד חופש לכל אחד. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> סליחה, חברת הכנסת רגב, את המשפט האחרון לא שמעתי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. מוכן לשוחח על כך גם אחר כך. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> יש לנו היום לילה ארוך. נוכל לדבר על ליברליזם, נוכל לדבר על – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> בסדר, נדבר על כל נושא מתוך יישוב הדעת, באוקטבות הנכונות, בסובלנות. זאת המלאכה שצריך לעשות בפרלמנט. אבל אני במקומכם לא הייתי ממהר, ימים ספורים אחרי הקמת ממשלה, עם הצעות אי-אמון, ובפרט בתחומים שהם עקב אכילס מבחינת העשייה של הממשלה הקודמת. אני חושב שגם לזה צריך לתת תשומת לב, אבל אני מסכם ואומר: תתרווחו, תנו את 100 ימי החסד כמקובל במשטר דמוקרטי, כבדו גם את הרוב הפרלמנטרי, שהוא זה שנותן אמון בכל משטר מהסוג שלנו, ואני קורא לכנסת לדחות את הצעות האי-אמון, שהוגשו בחופזה וללא נימוקים רציניים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יש ציונים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, לפני ההצבעות נעבור להצהרות אמונים של שני חברי כנסת חדשים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, במקום מי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במקום מי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – עם הפסקת חברותם בכנסת של חברי הכנסת הבאים, באו במקומם חברי הכנסת על פי הפירוט שלהלן: במקום חברת הכנסת אילת שקד, שהפסקת חברותה בכנסת נכנסה לתוקפה ביום רביעי, י"ג בתמוז התשפ"א, 23 ביוני 2021, בא חבר הכנסת יום טוב חי כלפון; במקום חברת הכנסת קארין אלהרר, שהפסקת חברותה בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שישי, ט"ו בתמוז התשפ"א, 25 ביוני 2021, באה חברת הכנסת ענבר בזק. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, חברי הכנסת, אקרא בפניכם את הצהרת האמונים של חברי הכנסת וכל אחד מכם, בהיקרא שמו, יקום ויצהיר: "מתחייב אני". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה ג'ובים עוד תעשו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> יום טוב חי כלפון. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה) << דובר >> מתחייב אני. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> ענבר בזק. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> מתחייבת אני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה נשאר לנו מה-30? היושב-ראש, היושב-ראש, כמה נשאר לנו מה-30? כמה עובדים זרים עוד נשארו? << נושא >> דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר יהושע מצא ז"ל << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, נציין היום את זכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר יהושע מצא. נא לקום, בבקשה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) תודה רבה, נא לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה ג'ובים נשאר ל-30? << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> דברים לזכרו. בבקשה, שקט. נא לכבד את זכרו של חבר הכנסת יהושע מצא, זכרו לברכה. דברים לזכרו. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בדצמבר האחרון הלך לעולמו חבר הכנסת והשר לשעבר יהושע מצא, זכרו לברכה. כפי שנהוג בבית הזה, אני מתכבד לשאת דברים לזכרו. יהושע מצא נבחר לראשונה לכנסת האחת-עשרה בשנת 1984, מטעם סיעת הליכוד, לאחר 20 שנה שבהן היה חבר מועצת עיריית ירושלים וסגן ראש העיר. הוא כיהן כחבר הכנסת עד 2002, ומאז מונה לנשיא הבונדס, תפקיד שאותו מילא במסירות עד שנת 2011. בכנסת השתים-עשרה והשלוש-עשרה כיהן כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ובשנת 1996 מונה לשר הבריאות. מצא היה איש ירושלים ויקיר העיר. ציוני נלהב, ממקימי המדינה, שהצטרף בגיל 14 ללח"י, ושם חילק עלונים כנגד השלטון הבריטי, סייע בהסלקת נשק ואף השתתף במבצע קדם במלחמת העצמאות. שמו הלך למרחוק כפרלמנטר חרוץ, איש של אנשים, אדם ישיר וחם, שהיה מסור לשליחותו הציבורית למען העם והמדינה במשך כל חייו. חבר הכנסת והשר לשעבר מצא נפטר בביתו בדצמבר האחרון. בן 89 היה במותו. עד יומו האחרון כיהן כיו"ר הקרן למורשת מנחם בגין. יהי זכרו ברוך. אני מזמין את חבר הכנסת צחי הנגבי, חבר מפלגתו, לשאת דברים לזכרו, בבקשה. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. את יהושע מצא פגשתי לראשונה לפני כ-40 שנה, כשנכנסתי לחדרו ברחוב מזי"א 2 בירושלים כסטודנט צעיר שמבקש להצטרף לתנועת החירות, ששם היה משכנה בבירה. יהושע, אז יושב-ראש הסניף, סיפר לי על היכרותו עם אבי המנוח, עמנואל, שהיה מזכיר הסניף שנים רבות, וחתם בשולי בקשת ההצטרפות כממליץ. מצא טרם נבחר אז לכנסת, אבל כבר היה האיש החזק בסניף החזק של התנועה, סניף ירושלים המיתולוגי. כל ראשי הממשלה מטעם התנועה עד אז – מנחם בגין, יצחק שמיר אחריו, בנימין נתניהו אחריו – היו גאים להימנות עם חברי הסניף. ושם באה לעולם תופעה ייחודית, מעוררת השתאות – נערי מצא. יהושע טיפח בהתמדה חבורה נמרצת של צעירים לאומיים ודרבן אותם להתקדם, ליטול אחריות ולהוביל. נערי מצא השתלבו בכנסת, בממשלה, בשלטון המקומי, בשירות הציבורי. חלקם מכהנים ומנהיגים ציבור גם היום – גם בראשות ערים וגם בממשלה הנוכחית, עשרות שנים לאחר שעינו החדה של יהושע איתרה אותם ופילסה עבורם את הדרך. יושב-ראש הכנסת היטיב לתאר מקצת, רק מקצת, מהישגיו הפרלמנטריים והמיניסטריאליים הרבים של יהושע כחבר כנסת וכשר. אני מבקש, כבן ללוחמי הלח"י, לציין את התקופה שיהושע היה גאה בה מאוד – שירותו כלוחם לחירות ישראל בנערותו. בספרו האוטוביוגרפי "שני אקדחים" סיפר מצא על הימים הקשים שידעה המחתרת הנרדפת עד צוואר, שחבריה נאסרו, נחטפו, נרצחו. "אך הינה", כותב יהושע, "בשורה מרנינה אחת בתוך בשורות האיוב – בריחתה הנועזת של גאולה כהן מבית הכלא. גאולה, לוחמת אמיצת לב, ששידוריה במחתרת עד למעצרה בשעת שידור חיזקו את רוחנו, את רוח הלוחמים. בריחתה הוסיפה עוצמה בקרבנו ושמה ללעג ולקלס את השלטון הזר. גאולה חזרה לשדר את מסר החירות!" גם יהושע מצא, כמו אימי, הניף גבוה גבוה את דגל המאבק לחירות. וגם בבית הזה הוסיף ללחום על אמונותיו: על אהבת הארץ, על קיבוץ גלויות, על אחדות העם. תנחומיי העמוקים לרעייתו רחל ולילדים. יהי זכרו של יהושע מצא ברוך לעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר פורר לשאת דברים, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, שרים, שרות, בספר במדבר נאמר על יהושע בן-נון: "איש אשר רוח בו". וכשלא הייתי – אני צעיר קצת מצחי בהיכרות שלי עם הליכוד. את יהושע מצא הכרתי מלמטה, מה שנקרא, לא בגובה העיניים. כשעולה לנגד עיניי דמותו, הציטוט "איש אשר רוח בו" מתאים לו באורח מדויק. כל מי שהכיר אותו, אם מקרוב ואם מרחוק, ידע שיהושע הוא אחד שדבק בדרכו. גם כשמולו יש מתנגדים וצעקות, האמונה בצדקת הדרך הייתה זאת שהניעה אותו ואפשרה לו להילחם – לפני כניסתו לכנסת, אבל גם כאן, בכנסת, וגם כחבר הממשלה. וכל מלחמתו הייתה תמיד על ארץ ישראל. מאחרוני דור הנפילים של התנועה, שהציגה בתחילה אלטרנטיבה שלטונית ובהמשך הפכה להיות תנועה שאוחזת בשלטון שנים ארוכות, יהושע מצא, כחבר בכיר בתנועה הזאת, היה מי שהאמין בדור הצעיר והיה מי שדאג לשלב צעירים רבים בתוך התנועה. צחי הזכיר את עצמו, אני יכול להזכיר עוד כמה. אולי יש פה כאלה שמצטערים שהוא שילב אותם בתנועה, אבל בהם גם, בוודאי, אביגדור ליברמן, שר האוצר היום – שמתנצל, ואני מביא מכאן את התנצלותו שלא יכול היה להשתתף בישיבה, מטעמים מובנים, אבל היה חבר קרוב של יהושע מצא עד ליומו האחרון. אפשר למנות עוד רבים וטובים בפוליטיקה הישראלית. אם זה ראש עיריית ירושלים, ואם זה דני נווה, שהיה שר בריאות כמוהו, והולך להיות ככל הנראה גם נשיא הבונדס כמוהו. כל מה שעניין תמיד את יהושע, וכך אני גם למדתי וגם הכרתי כפעיל ליכוד צעיר, היה להילחם בעוצמה ובחוזקה על ארץ ישראל ועל עם ישראל. הוא היה איש של אמת, שדיבר בגובה העיניים, חי ונשם את הארץ הזאת, והיו לו כמובן מטרות ושאיפות שהגשים במגוון תפקידיו השונים, כחבר כנסת, כשר, כנשיא הבונדס. אבל בעיקר אני חושב שיהושע מצא היה רוצה שנזכור אותו כירושלמי, לפני כל התארים והתארים שכולנו מכירים, שתמיד אהב את ירושלים, אהב את תושבי ירושלים ודאג ללחום למען ירושלים. הוא היה לוחם אמיתי, פיקח בצורה יוצאת דופן, ורבים כאן מחברי הכנסת שעוד מספיק ותיקים זוכרים אותו מצליף בהם כאן במליאה. יהושע מצא נולד בעיר העתיקה, גדל בה וכל חייו פעל למענה ולמען תושביה. במשך 20 שנה היה חבר מועצת העיר, ובמשך עשור כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים. בשנת 2016 קיבל יהושע מצא את אות ההוקרה על פועלו בירושלים, כשהוענק לו האות יקיר העיר. מי שהכיר את יהושע יודע שאות ההוקרה היה מבחינתו שיא הקריירה. "עניי עירך קודמים" היה נוהג לומר בכל פעם שנלחם למען קידום תושבי ירושלים. יהושע מצא כיהן בכנסת בכמה תפקידים, ובהם יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, וכן כשר הבריאות ה-19 של מדינת ישראל. גם בזמן כהונתו כאן בבניין הזה דאג לירושלים ולתיקון חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, ואולי ראה בזה אחד הצעדים החשובים שעשה בכל הקריירה הפרלמנטרית שלו. הצצה קטנה בביוגרפיה שלו תלמד על לוחם אמיתי שמרגע שהצטרף לתנועת הלח"י ועד לשחרור מצה"ל הוא לא לחם רק באופן הפיזי אלא לחם למען ערכי הציונות, למען הבית, למען המולדת, וכמובן למען העיר ירושלים. כציוני אמיתי הוא ידע לעשות זאת גם כשהתמנה לנשיא הבונדס ובמשך תשע שנים הצליח לגייס לטובת הארגון ולטובת מדינת ישראל סכום של מעל מיליארד דולרים. האיש היה אוהב אדם, נעים הליכות, וידע לדעת גם בליבם של יהודים ולא-יהודים מעבר לים. לטקס הפרידה שלו, בתום כהונתו כנשיא הבונדס, הגיעו מאות אנשים שהרגישו שהם לא נפרדים רק מנשיא הבונדס, אלא ממש נפרדים מחבר. אולי זאת הייתה התחושה שיהושע ידע לייצר בקרב כל מי שבא איתו במגע. כמובן שכשחזר לארץ לא נח על זרי הדפנה, והמשיך לשמש כיו"ר קרן מורשת מנחם בגין – תפקיד שמילא עד יומו האחרון. חברות וחברים, עברה חצי שנה מאז שיהושע עבר לעולם שכולו טוב. הוא חסר לבני משפחתו, הוא חסר לחבריו ולמוקיריו הרבים, וכמובן נותר לנו לזכור ולהזכיר שהיה ואיננו עוד; מאחרוני דור הנפילים, איש משמעותי בחייו אך גם במותו ובמורשת שאותה השאיר לנו, מלאכת מחשבת של איש ציבור, שארץ ישראל הייתה כל עולמו. בנו ספד לו בלוויה וציין את השיר חיילים אלמונים ואת האמירה בשיר שיהושע שר אותו אולי אלפי פעמים במהלך חייו: "משורה ישחרר רק המוות". יהושע היה חייל מן השורה, חייל שנלחם על ארץ ישראל כל חייו, על עם ישראל, על מדינת ישראל. במותו הייתה זאת הפעם הראשונה שהשתחרר מהמשימה הזו, אך הותיר אותה לנו כצוואה כתובה ולא כתובה. אני שולח מכאן את תנחומיי, וכמובן את תנחומיו של השר ליברמן, למשפחתו האהובה. תנוחמו ולא תדעו עוד צער. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. תודה רבה. יהי זכרו של יהושע מצא ברוך. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> 1. אמון הציבור הירוד במערכת המשפט; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת השנאה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעות על הצעות האי-אמון. בבקשה, כולם לשבת במקום. בבקשה לשבת במקום. ההצבעה הראשונה: הצעות סיעת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת הליכוד – 52 נגד – 61 נמנעים – 2 הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד –61. אני קובע שהצעת האי-אמון נדחתה. הצבעה על הצעת האי-אמון השנייה, של יהדות התורה והשבת, אגודת ישראל. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס – 52 נגד – 61 נמנעים – 2 הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 61, בעד – 52. אני קובע שגם הצעת האי-אמון הזו נדחתה. תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על מינוי סגני שרים << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לנושא הבא – הודעת הממשלה בהתאם לסעיפים 25(א) ו-43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לאשר מינויים של סגני שרים. יציג השר זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש הממשלה החליפי, חבריי השרים וחברי הכנסת, אני מתכבד להודיע, בהתאם לסעיפים 25(א) ו-43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לאשר את מינוים של סגני השרים כמפורט להלן: חבר הכנסת אביר קארה מתמנה על ידי ראש הממשלה לסגן שר במשרד ראש הממשלה; חבר הכנסת עידן רול מתמנה על ידי ראש הממשלה החליפי ושר החוץ לסגן שר במשרד החוץ; חבר הכנסת אלון שוסטר מתמנה על ידי שר הביטחון, בהסכמת ראש הממשלה החליפי, לסגן שר במשרד הביטחון; חבר הכנסת יואב סגלוביץ', מתמנה על ידי השר לביטחון הפנים, בהסכמת ראש הממשלה החליפי, לסגן שר במשרד לביטחון הפנים. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כמה סגנים? 30 עובדים זרים וכמה סגנים? << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נעבור להצהרת האמונים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 26 שרים וכמה סגנים יש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – תודה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנדע. אני כבר נמצא פה באינפלציה. מה המספר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אביר קארה, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה זוכר מה אמרת על סגן – – – מה הוא יעשה שם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה סגנים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה זוכר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פחות מכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה סגנים? כמה סגנים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הרבה פחות מכם – 26, 26 שרים, ועכשיו רק ארבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – השר לביטחון פנים. אתה זוכר מה אמרת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תספרו, אתם יודעים מתמטיקה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – כשמינו את השר לביטחון הפנים, אתה זוכר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שקט במליאה, בבקשה. חברי הכנסת, בבקשה שקט. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני, אביר קארה, בן יגאל ושרה, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בהצלחה. חבר הכנסת עידן רול מתמנה על ידי ראש הממשלה החליפי ושר החוץ לסגן שר במשרד החוץ. בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אני, עידן רול, בן דורון ומיכל, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בהצלחה. חבר הכנסת אלון שוסטר מתמנה על ידי שר הביטחון, בהסכמת ראש הממשלה החליפי, לסגן שר במשרד הביטחון. בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> אני, אלון שוסטר, בן יהודה ויעל, זכרם לברכה, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בהצלחה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מתמנה על ידי השר לביטחון הפנים, בהסכמת ראש הממשלה החליפי, לסגן שר במשרד לביטחון הפנים. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני, יואב סגלוביץ', בן נחום, זכרו לברכה, ותחייה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בהצלחה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא אמרת לנו מתוך כמה סגנים. עכשיו ראינו ארבעה. 26 שרים, 30 עובדים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה, אתם מסתירים את זה? תגיד לנו כמה. כמה בעצם יש לכם בכל משרד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת קריב, אתה מפריע לי. חבר הכנסת קריב, אתה מפריע לי. הצעת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו. ספר קצת. מיקי, ספר קצת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת אמסלם. תודה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל ספר. אל תעשה את זה בגנבה. ספר. ספר. << נושא >> הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצעת הוועדה המסדרת להרכב ועדת החוקה, חוק ומשפט. תציג את הצעת הוועדה יושבת-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר גם כמה כסף זה עולה לעם ישראל. ספר לנו קצת. ספר מה אמרת לפני חודשיים. ספר לנו. ספר מה לפיד אמר לנו לפני חודשיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דיון והצבעה. תציג את הצעת הוועדה יושבת-ראש הוועדה המסדרת חברת הכנסת עידית סילמן. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הליכוד מקבלים שלושה, תקווה חדשה – שניים. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> הצעת הוועדה המסדרת להרכב ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת העשרים-וארבע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 2א(ג) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מתכבדת להביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב ועדת החוקה, חוק ומשפט כפי שנקבעה בוועדה המסדרת. ישנן סיעות שטרם השלימו את איוש החברים בוועדה, ולפיכך בשלב הזה תימסר רק זכאות אותה סיעה למקומות בוועדה ללא פירוט השמות, וזאת כדי לא לעכב את עבודת הוועדה. השמות יימסרו בהמשך. הוועדה תמנה 16 חברים: סיעת הליכוד – שלושה חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים, רון כץ וענבר בזק; סיעת ש"ס – חבר אחד, משה ארבל; סיעת כחול לבן – חבר אחד, איתן גינזבורג – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> לא? סיעת ש"ס – לא. בסדר, בלי שם. ללא שם, בסדר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הליכוד – שלושה, תקווה חדשה – שניים. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> סיעת כחול לבן – חבר אחד, איתן גינזבורג; סיעת ימינה – חבר אחד, חבר הכנסת יום טוב כלפון; סיעת העבודה – חבר אחד, חבר הכנסת גלעד קריב; סיעת יהדות התורה – חבר אחד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה תקווה חדשה? כמה תקווה חדשה? << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – סיעת ישראל ביתנו – חברה אחת, שרן מרים השכל; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – שני חברים, זאב בנימין בגין וצבי האוזר; סיעת מרצ – חברה אחת, גבי לסקי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שני חברים. שישה ח"כים – שני חברים; הליכוד 30 – שלושה. אתם מבינים את הדמוקרטיה? << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ארבל. רשימת הדוברים סגורה. שלוש דקות, בבקשה. בבקשה, אתם מפריעים לחבר שלכם והשעון רץ. תודה. בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, כבוד סגן יושב-ראש הכנסת מנסור עבאס, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ברצוני לברך את מפלגת הרשימה הערבית המאוחדת ומפלגת מרצ על השותפות האמיצה עם ראש הממשלה בנט למציאת מתווה הולם לתושבי היישוב אביתר. יבורכו מאמציכם.) תבורכו על הסדרת אביתר, חברי מרצ וחברי רע"מ. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא? חבר הכנסת טאהא לא נמצא. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כך עובדת הדמוקרטיה בשמאל. תקווה חדשה – שני חברים בוועדת חוקה; שישה מנדטים, ארבעה שרים, ארבעה נורבגים. למה? חייבים להכניס את מיכל שיר, היא בחוץ. סידור עבודה. חייבים, כן? והליכוד: 30 מנדטים – שלושה. כך זה עובד. אל תתפלאו. כשאנחנו נחזור, בעזרת השם במהרה, אנחנו נדרוס אתכם בדיוק כמו שאתם עושים כאן. עכשיו אני רוצה לומר – רבותיי אני רוצה לדבר על חוק איחוד המשפחות. אני רוצה להגיד ששמעתי את שרת הפנים, מה שנקרא מהצמד בוני וקלייד, שני השודדים של פעם, כן? היא מייללת על כך שאנחנו לא רוצים להצביע איתם בחוק הזה. מה היא טענה? שלכאורה, כפי שטוען גם לפיד וכו' – יש להם סיסמאות, כמו שאמרה חברת הכנסת זנדברג, הם אומרים פתאום שאנחנו בעצם לא אופוזיציה לקואליציה אלא זו אופוזיציה למדינה. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש: אתם יושבים עם עבאס, שהוא גם לא – הוא נגד החוק, הוא לא מצביע איתכם בחוק הזה. הרי הוא אופוזיציה למדינה. אתם יודעים את האמת. אתם יודעים שאתם יושבים – כל כרעי התרנגולת האלה של הממשלה הזאת יושבים על מנסור עבאס מהמפלגה האסלאמיסטית. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו, מנסור עבאס. מנסור עבאס, אתה שומע אותי? תראה, איחוד המשפחות תלוי בך. אתה ראש הממשלה בפועל במדינת ישראל. אם אתה מחליט, אני אומר לך שהחוק לא עולה. הוא לא יעלה פה. אני אסביר לך למה – בגלל שהם כבר נכנסו לשיירה. הם כבר באאודי. הם לא יצאו. זה מה שאתה תחליט. לכן, הסיפור הזה הוא שלך. אתה יודע את זה. אתה יודע שאם אתה תחליט שהחוק הזה לא עולה – כל מלחכי הפנכה פה, שיושבים בממשלה יתמכו בך. מדוע? אתה ראש הממשלה בפועל. אתה יודע את זה. דרך אגב, גם אם תספר להם שהם העליבו אותך קצת, הם גם לא יעלו את זה וייתנו לך עוד 2 מיליארד. אתה יודע את האמת. לכן אני אומר לך, זה תלוי בך. מבחינת הערבים, זה אתה בעל הבית. אתה תחליט, זה לא הם. זה לא משנה מה הם יגידו, לא יגידו, זה לא משנה שהם באים אלינו לבקש את התמיכה שלנו. זה בכלל לא חשוב. אם אתה תחליט שהחוק הזה לא עולה, הוא לא יעלה – לא בנט ולא אילת שקד. דרך אגב, אני רוצה לתת לכם עוד שני נתונים קטנים. בדקתי את זה. החוק הזה עלה בשנת 2020, לפני שנה. מי לא הצביע? כל ימינה. אילת שקד. היא הייתה נגד המדינה. היא לא הצביעה בחוק. כשזה עלה ב-2015, מי התנגד לחוק? בוודאי, מרב מיכאלי, שרת התחבורה. מה שמראה לכם את הצביעות של האנשים פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת שאלה של הפוזיציה שלהם. אם הם בתוך האאודי, הכול כשר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אם לא, אז הם נגד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, די. שקט, בבקשה. חבר הכנסת סופר, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת מרגי, תקשיב טוב, אתה תיהנה מזה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ביקשת. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מרגיש שבימים האחרונים יש כאן איזה מסך עשן. כולם מדברים על חוק איחוד המשפחות, ואני רוצה להסיר את מסך העשן הזה, מסך העשן שנקרא חוק איחוד המשפחות, ולדבר על העניין האמיתי. מפלגות שהיו חלק מהמחנה הלאומי, אולטרה-ימניות, מה שנקרא, הפכו לשותפות פעילות של גורמים אנטי-ציוניים. שותפות פעילות של גורמים אנטי-ציוניים, מפלגות אולטרה-ימניות. אני רוצה לקרוא לשותפות הזאת, אדוני היושב-ראש, ואין לי מילה אחרת, בשם "חורבן". ואני יודע שבימים האחרונים יש פה כל מיני חברי כנסת, שרים, שמשתמשים במושג הזה "חורבן", באגדות החורבן, ושמים את עצמם במרכז כאילו זה הכול והופכים את האירוע המהותי לאישי. אתה שומע כל מיני יללות והיפגעויות ותדרוכים כאלה בתקשורת, והתקשורת עוזרת לכל ההצגה הזו. אדוני היושב-ראש, מדובר פה בחורבן, בממשלה אנטי-ציונית. וכשאני חושב על הדברים האלו אני נזכר במשנה, במסכת מגילה, שמדברת על חורבן של בית כנסת. אמר רבי יהודה: בית כנסת שחרב ועלו בו עשבים – "לא יתלוש, מפני עוגמת נפש". אני רוצה לתאר לכם את המציאות. יש בית כנסת שחרב, וכולם בצער גדול על זה שלא הצליחו לבנות את בית הכנסת הזה, ובינתיים עולים עליו עשבים, ובינתיים יש שם הרבה ג'אנק והרבה דברים לא מכובדים. והמשנה אומרת לנו: אל תנכש את העשבים. אל תנכש את העשבים, אל תסדר, אל תטפח, אל תנסה להוריד את הכאב מהמעשה האומלל הזה, מאותה חורבה, מבית הכנסת. אז אני רוצה לומר לכל חברי הקואליציה, לאלו שקוראים לעצמם ימנים – כפיים, אני אמחא להם כפיים – אולי תצליחו להעביר את חוק איחוד המשפחות, וזה אולי אפילו יפחית לכם את הכאב, יפחית לכם את ייסורי המצפון, אבל עדיין אתם תעמדו מול תל חורבות שיצרתם, ממשלה עם מרכיבים אנטי-ציוניים, וזה חורבן ואי-אפשר לקרוא לזה בשום מילה אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. בבקשה, ידידי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, ברשותך. יש שר במליאה, אדוני היושב-ראש? כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, השר, האמת, אנחנו נמצאים עכשיו בדיון על ועדת החוקה שרוצים להקים, ועדה לא דמוקרטית בחלוקה שלה, ואני רוצה רק להגיד לכם איזשהו ציטוט, שתבינו מה רוצים לעשות, את מי רוצים להעמיד בראש הוועדה. לא מבין למה בית המקדש השני לא נבנה במרכז תל אביב – מי אמר את זה? אותו רפורמי שרוצים לשים אותו יושב-ראש ועדת החוקה של מדינת ישראל; אותו רפורמי שלא מכיר בעם היהודי, והם אפילו לא רצו להקים את המדינה היהודית, ואמרו: למה צריך להקים את המדינה היהודית? תבדקו. אותם רפורמים שרוצים, בעצם מה הם רוצים לעשות? למחוק מהסידורים שלהם – מחקו כל זכר של בניית ירושלים ובית המקדש. אותם רפורמים שבחופה אצלם לא צריך שיקדש רב, לא צריך שיקדש אדם שמבין ביהדות. מספיק שיעמוד שם אדם שהוא חילוני ויקראו לו: ההוא, הרב. אותו רפורמי שמבחינתו יעמוד בחופות שלו כומר ורבי. זה אותו רפורמי שרוצים להעמיד בוועדת החוקה. וכאשר הרפורמים לא מאמינים, והוא אומר: למה צריך? למה היה צריך לבנות את בית המקדש השני בירושלים ולא במרכז תל אביב? אז אותן אלה, נשות המריבה הרפורמיות, נשות השנאה והמריבה – לאן הן רצות כל ערב ראש חודש, ועוברות על החוק ביחד איתו, על התקנות של היועץ המשפטי? לאן הן רצות? לכותל המערבי. לכותל, לשריד בית מקדשנו, שהן חלוקות עליו, ולמה היה צריך אותו שם. אז בבקשה, שייקחו את הכותל וייבנו להן כותל במרכז תל אביב. הן רק יודעות ששם לא יהיו להן לקוחות. הן יודעות שיראו כמה שהן לא שוות. אם הן יעשו, מי יבוא אליהן? אלה אותם רפורמים שרוצים לעשות לנו שנאה בעם. הם עושים את הקרע בעם. והיום ממשלת ישראל, כנסת ישראל, הולכת להצביע על יושב-ראש ועדה מאצלם, יושב-ראש ועדה מהרפורמים, שלא מחפשים לאחד את העם. שלא מחפשים לאחד העם. תסתכלו, יושב פה מנסור עבאס, אתם יודעים איזו אחדות בעם הוא עשה? אתם יודעים איזו אחדות בעם הוא עשה? הוא לקח את היישוב אביתר והכשיר אותו. מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי ועיסאווי פריג' – כל אלה עושים אחדות בעם. הם לקחו את אביתר ועוזרים להכשיר אותו. אבל הרפורמי הולך ועושה לנו קיטוב בעם, שנאה בעם. וזה הולך לעמוד בראשות ועדת החוקה, שעוברים בה חוקים של מדינת ישראל, של העם היהודי. זה עוד חלק בעם היהודי, והם רוצים להפיל את האבן מהחומות של העם היהודי, ואנחנו לא ניתן, ורק נילחם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוועדה היחידה שהוקמה על ידי הממשלה הזו – כמובן שיש לנו את החוץ והביטחון, למדינה שמוקפת במיליון ערבים, מתוכם טרוריסטים, וכאלה שרוצים חלילה להשמיד אותנו. יש את ועדת החוץ והביטחון, יש את ועדת הכספים – כך מדינה מתנהלת עם כספים, ועדה צריכה לפקח. אבל מהי הוועדה היחידה שהממשלה הזו ממהרת להקים? ועדת החוקה, חוק ומשפט. למה הממשלה הרעה הזו, אדוני היושב-ראש, ממהרת להקים את ועדת החוקה, חוק ומשפט? מה קרה? אנחנו יודעים שהממשלה הזו מבקשת לפגוע בשבת; היא מבקשת לפגוע בקדושת המשפחה; היא מבקשת לפגוע בעצמאות החינוך; היא מבקשת לפגוע בכשרות, בסדרי הכשרות; היא מבקשת לפגוע בגיור. אבל יש לה עוד משהו שהיא ממהרת מאוד לעשות אותו – לתת מעמד לאותה כת, אותה קבוצה שמכריזה על עצמה שהיא עוקרת, חלילה, את תורת ישראל, עוקרת את כל מצוות התורה ומבקשת לומר דבר חדש, להנהיג דברים חדשים בקרב היהודים. את החורבן, את השואה שהם הביאו על מאות אלפים, אם לא יותר, בארצות הברית, כולנו יודעים. כולנו יודעים עד כמה היהודים, שנולדו כיהודים – הם יהודים והם גם נשארים יהודים, אם הם נולדו לאם יהודייה – הם יהודים מנותקים, מנותקים מהיהדות בגלל אותה כת רפורמית. והממשלה הרעה הזו, שמבקשת לעקור כל זיק וכל סממן של יהדות, מבקשת למנות את אותו מיסטר, אותו רפורמי, לעמוד בראש הוועדה, ועדת החוקה, חוק ומשפט. כאן, בארץ ישראל, שחוקי התורה הם אלה שצריכים לשלוט בנו, אנחנו צריכים לנהוג לפי חוקי התורה – כאן, בארץ ישראל, הממשלה הרעה הזו מבקשת למנות דווקא אדם שמבקש לעקור את תורת ישראל. אנחנו לא נותנים לזה יד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, ידידי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איפה מנסור? חבל, רציתי שישמע. אדוני היושב-ראש, סתימת הפיות בכנסת מחלחלת כבר לדרגים בשטח. בתוך כמה שעות העיד העורך דין של המשפחות, שייצג את המשפחות בבלפור וייצג גם את המשפחות ברעננה. בתוך כמה שעות כבר הגבילו וחסמו את ההפגנות ליומיים בשבוע, רק לשעות שנוח, ורק כשמתאים, ורק כשזה לא מציק ומזיק לאף אחד, והוא מעיד שכל התקופה של ההפגנות בבלפור לא היה שום דבר; הוא לא הצליח להשיג שיתוף פעולה לא עם המשטרה ולא עם מערכת המשפט. אז במשטרה ובמערכת המשפט רואים שכאן בכנסת סותמים לנו את הפיות ומבינים שהכול מותר. ואני לא יכול לומר לכם, קואליציה יקרה – אלקין – אני לא יכול לומר לכם שזה יחזור אליכם כבומרנג. למה? כי אני מתקשה לראות אותנו, ימין ממלכתי, שאכפת לו באמת מהדמוקרטיה, פועל באופן כל כך דיקטטורי כמו שאתם פועלים איתנו. סתימת הפיות הזאת עוברת כל גבול, אדוני היושב-ראש – גם ברמיסת הזכויות בוועדה המסדרת, גם בחוקים הארדואניים שהקואליציה הפחדנית הזו מנסה להביא לנו כאן, וגם במה שעומד על סדר-היום בהרכב של ועדת החוקה הזו. מפתח חברים שאולי חושב לפי מספרים מדומים, דברים שאי-אפשר להסביר אותם מתמטית באופן הגיוני: הליכוד קיבלה שלושה חברים על 29 חברי כנסת, ותקווה חדשה קיבלה שני חברים על שישה חברי כנסת. ומה עוד? שמו בראשות ועדת החוקה, הממונה על בתי הדין הרבניים, את הסמל של מי שרוצה לחסל כאן את הדת היהודית. אדוני היושב-ראש, אני יודע שאכפת לך ממסורת ישראל, ואני מתפלא על אנשים כמוך שנותנים יד לדבר כזה. זו ממשלה שחרתה לעצמה על קרן השור: אין לנו חלק ונחלה באלוקי ישראל. וגם מהוועדה למינוי דיינים היום שמענו שרוצים למדר אתכם – הרב אייכלר, שמעת את זה, למדר את המפלגות החרדיות. במפלגות החרדיות לא יכולים להתמודד על תפקיד חברות בוועדה למינוי דיינים. אגב, רע"מ – רק אותם מידרתם מוועדת החוקה. רק להם – מנסור, לא נתנו לכם חבר בוועדת החוקה. מי יודע למה. ככה חברים מתנהגים, אדוני היושב-ראש? לא חושב שאפשר לסמוך עליכם אם אתם מתנהגים ככה לחברים. ודבר נוסף, אני רוצה לומר לרע"מ, תעבירו אליהם את המסר. יש עוד חוק שהביאו היום, שנועד לפצל ארבעה חברי כנסת ולהפוך אותם, שלא ייחשבו כפורשים. מעניין למה ארבעה, אדוני היושב-ראש, אה? את מי אתם רוצים לסלק מהקואליציה? הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת. מעניין למה. תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא הכושי, במקרה הזה. במקרה הזה זה ערבי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמו כל אזרח בישראל גם אני צופה במה שנעשה בכנסת בימים האחרונים, ואני מביע דאגה וחשש, כי בסופו של דבר רק הדמוקרטיה וההסכמות, שבמשך 70 שנה החזיקו את החברה הישראלית המפוצלת, מנעו הרבה דברים, שרחמנא ליצלן אני לא רוצה להעלות על דל שפתיים, שיכולים להיות בוויכוח ובשסע ובשנאה ובהסתה שיש היום במדינת ישראל נגד כל הקבוצות, אחת בשנייה, ובעיקר נגד הציבור החרדי. ולכן אני מאוד חרד ממה שקורה פה עכשיו, כאשר הגיעה קואליציה חדשה, הציבו אנשים חסרי ניסיון, והם פועלים בדורסנות, בלי כבוד. כך לא מתנהגים מנצחים פוליטיים. כך מתנהלים ילדים בגן שהצליחו לחלץ כדור מהקבוצה השנייה והם צוהלים בצווחות אושר ילדותיות שלא מביאות בחשבון שמחר זה עלול להיות אחרת. אני עכשיו שואל את עצמי האם הליכוד, כשהוא היה בשלטון, היה טיפש כאשר הוא נתן לשמאל את הזכויות המגיעות לו, ואולי אפילו באדיבות של מנצחים? לא, הוא לא היה טיפש. הוא עשה את זה בחוכמה. הממשלה הזאת עושה טיפשות גדולה מאוד כאשר היא שמה ציבורים שלמים ליד הקיר. אני רוצה לציין את הנושא – למשל, אני הייתי חבר בוועדה למינוי דיינים פעמיים, נבחרתי על ידי רוב הכנסת ולעיתים הגעתי כמעט ל-100 קולות. ברגע שנבחרנו, קבענו ששליש מהדיינים יהיו מהציונות הדתית, למרות שבוועדה כמעט לא הייתה נציגות לציונות הדתית. אמרנו, אם יש להם דיינים יראי שמיים ולומדי תורה, אז ניתן להם שליש, למה לא? כי זה חולק לשליש ספרדים, שליש אשכנזים ושליש ציונות דתית. היום הם רוצים שלא יהיו חרדים בוועדה ושאף דיין חרדי לא יוכל להתקבל על ידם. מה הם חושבים, שזה יימשך לעולם? זה לא יימשך לעולם. אבל לא זה מה שמפריע לי. זה רק סמל. הבאתי רק דוגמה לכל מערכות החיים. הממשלה הזאת, כולם יודעים, הושגה בגנבה ובעורמה. זה לא שאנשי השמאל ניצחו בבחירות. אם מפלגות השמאל היו מנצחות בבחירות, אז פעם אלה מנצחים ופעם אלה. הייתה פה גנבה של העברת מאות אלפי קולות מהימין אל השמאל, וכולם יודעים את זה, ולכן אני לא צריך לחדש את זה. אבל יודעים שהממשלה הזאת לא תחזיק מעמד הרבה זמן. ובכל זאת, בתקופה שהיא כן תחזיק מעמד אני רוצה להזהיר אותה: אל תשימו שני מיליון אזרחים עם הגב אל הקיר. תבינו שיש פה אנשים אחרים. הרבה מדברים פה נגד מנסור עבאס. אני רוצה להגיד משהו. אני מעדיף מנסור עבאס, מוסלמי, פלסטיני, שנאמן לעמו ולמולדתו, מאשר ששמים בראש ועדת החוקה של מדינת ישראל את אויב התורה, שנלחם כבר 25 שנה בבג"צים נגד לומדי התורה, נגד תקציבים, נגד הזכויות הבסיסיות של הציבור החרדי, והוא כמעט גרם למלחמה כאשר ביטלו את חוק הגיוס, והוא יהיה יושב-ראש ועדת החוקה. אני חושב שזה צעד אחד יותר מדי, ואני קורא לקואליציה לא למנות את האיש הזה, כי אם האיש הזה יהיה בוועדת החוקה לא יהיה חוק במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החוקים שלהם לא יהיו תקפים בעיני שני מיליון אנשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בן גביר – אינו נוכח. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מנין למדו אנשי המפלגה המכונה ימינה לבגוד ברוב בוחריהם? התשובה היא משופטי הבג"ץ. שתיים רעות עשו שופטי בג"ץ בתיק המכונה בג"ץ הבוגדת. הרעה הראשונה היא הנורמה המושחתת מבחינה מוסרית שהם מבקשים להטמיע בחברה הישראלית. בעם ישראל לדורותיו הנאמנות הזוגית, כחלק מקדושת הבית והמשפחה, הייתה תמיד ערך עליון. רק בשבת האחרונה קראנו בפרשת השבוע את הפסוק "מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל", המבטא את השמירה על האינטימיות של כל בית ובית במחנה ישראל בפני עצמו. אך לשופטי בג"ץ, ובראשם לנשיאה חיות, שקבעה דיון בהרכב מורחב כדי לתקן את הפסיקה של ההרכב הקודם, חשוב להשריש נורמה מוסרית אחרת לחלוטין. על פי נורמה זו – אני מצטט: "המשפט אינו מכיר בעוולת ניאוף ביחסים בין בני הזוג". סוף ציטוט. בניגוד לכל כניסה לשותפות עסקית, שבה ברור לכל בר-דעת ולכל אדם מוסרי שהנאמנות העסקית בין השותפים היא אבן יסוד ביחסים ביניהם, שופטי בג"ץ מתכחשים לדבר הפשוט כל כך ובסיסי שכניסה של איש ואישה לחיי נישואים היא, בראש ובראשונה, ברית שבה הנאמנות היא הבסיס והיסוד והבגידה היא מעשה פסול ומושחת שמפרק ומחריב את עצם הזוגיות. זוהי תוצאה של התפיסה החברתית המתירנית, המקדשת את זכות הפרט להיות חופשי מכל ערך מוסרי והמערערת את יסודות מבנה המשפחה. זאת תפיסה שהובילה לקריסת מעמד המשפחה וערכה בחברה המערבית. הרעה השנייה, אדוני היושב-ראש, היא עזות המצח של שופטי בג"ץ כאשר הם מעיזים לשלוח יד ולבטל פסק דין של בית הדין הרבני העליון. זהו המשך ישיר של המהפכה השיפוטית של אהרן ברק, שכחלק ממנה, בבג"ץ בבלי, הוא הפך את כל מה שהיה מקובל במשך 45 שנות המדינה עד אז, וכפה את הדין האזרחי ואת עולם ערכיו על בתי הדין הרבניים, שהם סמכות שיפוט עצמאית, שאמורה לדון בנושאים שבסמכותה על פי דין התורה. כפי שכתב אז השופט המנוח מנחם אלון, ואני מצטט: "מוטב לומר בגלוי כי הכוונה היא לשנות סדרי בראשית ולהפוך את הקערה על פיה"; "תם ונשלם. מהפכה חדשה באה לעולם". את מעשה הבגידה הזה, להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, מדינה מרוקנת ממהות יהודית ומערכי מוסר בסיסיים, אנחנו נעצור. על קדושת המשפחה, המחויבות למוסר ולערכים ועצמאות הדין הדתי במדינת ישראל ניאבק ונילחם ללא פשרות כי בנפשה של מדינתנו הדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אין לי אלא להצטרף לדבריו של חברי חבר הכנסת אבי מעוז. בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר אקטיביזם שיפוטי. כמה מדהים שאותו אקטיביזם שיפוטי, אותה התערבות היא תמיד בצד אחד של המפה. זה אותו בית משפט שכאשר גירשו, אדוני היושב-ראש, יותר מעשרת אלפים יהודים מהבית שלהם, החריבו בתים בארץ ישראל, פעלו בניגוד לחוקי-יסוד, לעקרונות יסוד – זה אותו בית משפט שאפשר את זה ונתן לרכבת לעבור. אבל כאשר פתאום מדובר בנושאים שהם בנפשה של היהדות, בית המשפט מתערב התערבות לא לו. על כך אנחנו מצירים. אבל, אדוני, מה שקורה כרגע בכנסת זה המשך ישיר של רדיפה של ציבור שלם. הייתי היום בוועדה שדנה בעניין הרכב הוועדה למינוי דיינים. בוועדה המסדרת. בואו נודה על האמת: התיקון הזה שמוצע נועד לפגוע בציבור אחד: הציבור החרדי. ציבור של אוהבי ישראל, ציבור שאנחנו פוגשים אותו בבתי החולים, כאשר באים מתנדבים ומתנדבות ומעניקים לנו סנדוויצ'ים; ציבור, שלא עלינו, אנחנו פוגשים אותו באין-ספור הזדמנויות של חסד, של נתינה. כאשר ניגשו לחוקק ולתקן את עניין המינויים של כל מיני ציבורים מקופחים, נאמר: "חקיקת הייצוג ההולם שעברה הכנסת בשנים האחרונות נועדה ליצור העדפה מתקנת של מגזרים שונים באוכלוסייה, אשר ייצוגם בשירות הציבורי קטן מחלקם היחסי באוכלוסייה (דוגמת נשים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, עולים, אנשים בעלי מוגבלויות וכדומה). ואולם, מגזר אחד באוכלוסייה, שייצוגו בשירות הציבורי הוא הנמוך ביותר – – – הוא הציבור החרדי". אדוני, בוא לא נסתיר. התיקון הזה נועד לפגוע בציבור החרדי; התיקון הזה נועד כדי למנוע ייצוג של הציבור החרדי בוועדה למינוי דיינים; התיקון הזה נועד כדי לדרוס את הציבור החרדי. אני אומר מכאן, בתור מי שאינו חרדי: אנחנו כולנו אחים ואנחנו ניתן כתף יחד עם הציבור החרדי, הציבור המסורתי, הציבור הציוני-דתי והציבור שקוראים לו חילוני; אני לא אוהב את המילה "חילוני", כי חילוני זה מלשון חול וכל יהודי הוא קודש. אנחנו ניאבק יחד נגד הממשלה הרעה הזאת, ממשלה שמדירה חרדים, ממשלה שפוגעת בהתיישבות, ממשלה שרוצה ומפנה – אני הייתי בשבוע שעבר באור ציון, מאחז קטן שהגיעו אליו שוטרים וגירשו משם נערים ונערות; אבל 50,000 בתים לא חוקיים בנגב הם מכשירים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אז אנחנו יחד ניאבק נגד הממשלה הרעה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע אם יש כאן שרים, אבל בכל אופן, חבריי חברי הכנסת, בן סורר ומורה נשפט על שם סופו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש שר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש שר. הוא עסוק בדיבור. בן סורר ומורה נשפט על שם סופו, שסופו ללסטם את הבריות. על אף שעכשיו הוא עושה עבירות קטנות של בשר ויין, אבל הוא לא עשה עבירות שמגיע לו עונש חמור כזה. אבל מדוע אנחנו יודעים מה יהיה הסוף? יש דברים שרואים בהם כבר בהתחלה מה יהיה הסוף. אנחנו מקימים היום ועדת חוקה – אתם רוצים להקים ועדת חוקה, שבבסיס שלה אתם כבר מפעילים את הדורסנות שלכם, את ההתנהגות השרלטנית שלכם בהדרה של אופוזיציה, שהיא קצת פחות מהקואליציה, בתקדים שלא היה כמותו. גם אנחנו היינו בקואליציה. אנחנו יודעים אילו דיונים היו; אנחנו יודעים התחשבות; אנחנו יודעים כמה עשינו. גם כשרצינו רוב הלכנו על רוב מאוד מאוד רגיש, ולא נתנו לקואליציה מרחב, כדי שיבוא לידי ביטוי בוועדות, ובמיוחד כשמדברים על ועדת החוקה. אני לא יודע אם אדוני היושב-ראש שם לב, אבל כשחברת הכנסת סילמן הציגה פה את השמות – סיעת ש"ס בראשה – אנחנו מלכתחילה כבר ידענו שלא ניתן שמות. לא רצינו לתת שמות, כי אנחנו לא יכולים להיות שותפים לעוול כזה. אבל לא רק זה. אנחנו גם יודעים את מי אתם מייעדים לעמוד בראש ועדת החוקה. זאת הבעיה המרכזית. אני כבר אולי החבר הוותיק ביותר בבית הזה בוועדת החוקה ברצף – 12 שנה. עברתי יושבי-ראש שלא תמיד הלכו עם כולם, גם בתקופה שהיינו באופוזיציה. דוד רותם, זיכרונו לברכה, שניהל מאבקים לא פשוטים, עשה את זה בהגינות וביושר אבל שמר על העם היהודי. היושב-ראש, בבסיס שלו את מי הוא מייצג בכנסת? את התנועה הרפורמית, שמטרתה הגדולה ביותר והמשמעותית ביותר היא להחליש את העם היהודי; לכרסם בעם היהודי בפעולות שהם עושים בכוונת מכוון. זה לא כאלה שלא יודעים, ואנשים מסכנים שהילדים שלהם בחוץ לארץ ובסוף מצאו עם מי להתחתן ולא תמיד עם העם היהודי. אנשים שמדרבנים לזה; שמובילים את הדבר הזה. אותו אתה רוצה לשים, את מי שמייצג את התנועה הרפורמית בראש הוועדה? אנחנו יודעים שלוועדת חוקה, יותר מוועדות אחרות, אם לא יותר, דברים שמגיעים לשם זה אחרי הרבה התאמות ותיאומים עם היושב-ראש, על ניסוחים כאלה, על קודקסים של חקיקה שמגיעים לוועדת חוקה. אנחנו יודעים כמה חוקים של בתי הדין נמצאים בוועדת החוקה; כמה נושאים של דיון נמצאים בוועדת החוקה בסמכויות כאלה ואחרות. את זה אתם מבקשים לתת למישהו שכל מטרתו הפוכה מהמטרה של שמירה על העם היהודי? ועדת החוקה, שרוב הדיונים בה הם דיונים ענייניים – באמת באו לידי ביטוי כל החברים בה מכל הבית הזה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – עכשיו הולכים להפוך את הקערה על פיה, ולהביא מישהו שכל מטרתו היא התגוששות. להציג את השלילה. אנחנו רואים מה קורה בכותל המערבי. הכותל המערבי, אדוני היושב-ראש, הוא המקום היחיד בעם היהודי – בכל העולם – שבו באה לידי ביטוי האחדות של העם היהודי. לראות את הסליחות, לראות את החגים – לא היה הבדל בין שום דבר. אנשים שהיית רואה מחוץ לכותל, היית אומר, מה השייכות? הם באו לכותל. מה אנחנו עושים בכותל? זירת התגוששות. על מה, למי זה חסר? אנחנו רואים היום שיש מקום להתפלל. למה? אני מסיים. הרבה יהודים מסורתיים רוצים לבוא לכותל, אבל אם יש שם מריבות ויש שם מלחמות, הם לא נמצאים שם. המלחמות האלה הן בכוונת מכוון. אנחנו רוצים מאוד מאוד לדאוג. ולכן לא סתם בן סורר נענש על שם סופו. חס וחלילה עלינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנביא ישעיה בפרק מ"א פסוק ז' אומר: "אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים". אם הדבק טוב למה צריך לחזק אותו במסמרים? אותי לימדו באלף-בית של ניהול שפחד זה לא בסיס לתוכנית עבודה. ומה שאני רואה כאן בעבודה של הכנסת בשבוע האחרון על ידי ההנחיה של הממשלה – הפחד אוחז אותם. ריפוד. הרי הממשלה טובה, נכון? אפילו דחו את האי-אמון. ממשלה טובה, מייצגת, מורכבת מטלאים רבים, לכאורה הסכמה כוללת. למה צריך את כל החוקים ואת כל הדורסנות, כל שלטון הפחד הזה? אנחנו היום קיבלנו שורה – הרי פטור מחובת הנחה ממשלה מבקשת כשזה משהו בהול ודחוף. הרי היא ממילא יכולה להביא את זה, זה לא 45 ימים, כפי שאנחנו, חברי הכנסת – תעזור לי, מלכיאלי, כמה פטור מחובת הנחה הממשלה היום? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 20. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> קרוב ל-20. למה? למה להשתמש בכלי הזה בסיטונאות? רבותיי, הכול נרשם. הרי את הגבולות שאתם תחצו – אנחנו גם נעבור אותם. לאן נגיע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לקדם אותם – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> והינה, אני אומר לכם, תקשיבו. תקשיבו, אני אומר לכם: לא היה כדבר הזה. נורמות של הבית הזה, נוהג שהיה בבית הזה – הכול נרמס, הכול נמחק. אומרים לי: מרגי, מה קרה לך, אתה – מישהו אפילו אמרה לי, אתה ג'נטלמן, מה קרה לך, בוועדה המסדרת. מה אתם מצפים? מה אתם מצפים? אתם תמחקו כל זכר של נוהג ונורמה ואנחנו נשב, נסתכל ונלטף? אין אופוזיציה מלטפת. אני לא צבוע. ואני אומר לך, אין פה אחד בבית הזה שיגיד לך, אדוני היושב-ראש, שכבודו של הבית הזה לא חשוב לי, ואתה יודע כמה אני – אבל אי-אפשר, אתם גוררים אותנו למרכז החדר. הימים הכי גרועים של הוועדה המסדרת אלה הימים האחרונים. קשה לי עם זה, אבל אתם מביאים את זה בצורה – גם להגיש את זה. עם כל הכבוד ליושבת-ראש הוועדה, ככה לא מביאים. גם כשרוצים לדרוס עושים את זה קצת בצניעות. איך אומרים, אמר אותו אחד – יש סיפור על אחד שהלך לרעבע ואמר לו: שמע, מה לעשות, אני אוהב "דבר אחר" – "דבר אחר" זה – אמר לו: בסדר, רק כשאתה אוכל, למה השומן – תעשו את זה קצת בצניעות, לא בדורסנות. זמן דיון, מה ציפיתם, מה ציפיתם? שעם מעל עשרה – ויותר אפילו, לא ספרתי – חוקים לפטור מחובת הנחה הדיון יהיה בין 08:30 ל-12:00? זה לא יהיה. אבל למה? לתת? בסדר, יש סמכות ליושב-ראש לתת לקיים דיונים בזמן המליאה, היה, יהיה; בימי רביעי, לא זוכר כמה פעמים בזמן האי-אמון. אבל קצת קצת כבוד לבית הזה. אל תדרשו מאיתנו. מטיפים לנו, אתה יודע מה, כל דקה, כל שנייה בוועדה, זה: תתביישו לכם, תראו איך אתם נראים. נכון, הציבור רואה את זה וזה לא יפה, זה לא טוב. אז אולי "חכמים, היזהרו בדבריכם", אולי זו צריכה להיות משימה של כל הצדדים כאן, בבית הזה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת בליאק – איננו. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהצבעת האי-אמון עלה לפה השר לשירותי דת מתן כהנא ודיבר בשם האחדות – זה ימי בין המצרים. ואני שואל אותו שאלה מאוד מאוד פשוטה: אם מה שאתם עושים זה לא שנאה אז מה נקרא שנאה? דיברו פה עכשיו על חוק הדיינים. מה זה חוק הדיינים? להדיר קבוצה שלמה מלקבל ייצוג בדיינים. שימו לב, הרי הוא לא מוסיף ייצוג נשי בסך הוועדה, הוא רק משנה את החלק היחסי, ובשביל מי שכן צריך לקבל ייצוג כמו שהיה עד היום, זה לא יהיה. זו לא שנאה? זו לא הדרה אמיתית? אתה דיברת בשם לומדי התורה. לראשונה בהסכמי יסוד של הקמת הממשלה הזו נמחק המושג "לימוד התורה הוא ערך עליון". אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאמרו שזה כן נמצא? אבל זה לא נכון, זה נמצא במבוא, שהוא לא מחייב. אבל בהסכמים הקואליציוניים, בשביל שיוכלו לחתום גם רע"מ וגם כן מפלגות העבודה ומרצ, אין את המושג "לימוד התורה הוא ערך עליון". אז בשם מה אתה מדבר על לומדי התורה? הוא מדבר על אויבים שהוא נלחם בהם – אנחנו לא האויבים. אותם אויבים שאתה היית רגיל להילחם בהם במארבים – לא אנחנו האויבים. אנחנו נמצאים כאן בשביל לעבוד ביחד. הרי אחד מהדברים שנעשו ב-17 בתמוז היה להעמיד צלם בהיכל. תגידו לי, אם החוקים הללו זה לא צלם בהיכל, אז מה נקרא צלם בהיכל? בכנסת ישראל שרב רפורמי יהיה יושב-ראש ועדת החוקה? לא יעזור שום דבר, תסתכלו בשולחן ערוך, שמדבר – אני לא רוצה לפרט פה את המילים – מי שפורש מדרכי התורה, באבלות ובכל חוק; מה שמרן הרב עובדיה כתב לגבי אותם פורשים, מה המשמעות ההלכתית שלהם. ואתם, אותם מצביעי ימינה – היום נשבע פה חבר כנסת, הצהיר אמונים חבר כנסת חדש של ימינה, צרפתי, יום טוב כלפון. עד עכשיו מצביעי ימינה רימו את המצביעים שלהם, ועכשיו גם כן את הצרפתים, שאני יודע שכועסים מאוד מאוד מאוד. הבוחרים הצרפתים, שחלקם הצביעו לחבר הכנסת טייב וחלקם הצביעו ליום טוב כלפון, כי האמינו לו שיקים ממשלת ימין, בסוף הוא לקח את הקולות שלו וביחד איתם מקימים ממשלה שמאלנית. לכן, טול קורה מבין עיניך. לפני שאתה מדבר על אחדות ועל שנאה, להבדיל, תסתכלו על המעשים. אותה ועדה דורסת – לא מסדרת – שהתנהלה היום בצורה איומה כלפי חברי הבית, מי שהיה הבין מה המשמעות של ועדה דורסת. לכן, אדוני היושב-ראש, כבודו של הבית חשוב לך, עוד לפני שאתה היית יושב-ראש. גם הייצוג בוועדות, שמנסים לרמוס את הקול האופוזיציוני, הדבר היחיד שיש לנו – אנא, תהיה הקול השפוי בבית הזה, בשביל שנוכל באמת לייצג את ציבור שולחינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. בבקשה, חברת הכנסת ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב לומר שקורה פה משהו מדהים, ואני חושב שאפילו משהו מרגש. אנחנו רגילים ב-75 השנים האחרונות לבלבול. טוב ורע משמשים בערבוביה. דברים שנראים חלקם טובים, חלקם פחות, מתערבבים ביחד. וסוף-סוף יוצא המרצע מהשק והכול נהיה גלוי. אנחנו קראנו בפרשה האחרונה על המאבק בין בני ישראל לבלעם, שהיה נביא אומות העולם והיה הנביא שהכוח שלו "יודע דעת עליון". הוא ידע להשתמש ברוע בצורה המיטבית, זה היה הכוח שלו. הכנסת היום, בעורמה, בחוכמה, בתחכום, בכוח המדהים של השר זאב אלקין, שמכיר את תקנון הכנסת ואת עבודת הקואליציה בצורה המיטבית, הולכת להעמיד משהו שאנחנו אף פעם לא האמנו בו. מערכת החוקה, "מקום המשפט שמה הרשע". תמיד ידענו. אבל זה היה נראה מעורבב כזה. לאנשים שהעיניים שלהם לא היו מספיק חדות זה היה נראה מעורבב. לוקחים מישהו מאותה תנועה כפרנית, אשר 100 שנה דואגת להתבוללות, 100 שנה דואגת להוריד את שם ישראל, 100 שנה עושה את מה שבלעם הציע לבלק, להביא את בנות מדיין בשביל להרוס את עם ישראל, ושמים אותו בראש. ולא סתם בראש, אלא דואגים, בתרגילים מדהימים, שיהיה לו גם רוב מסודר בוועדה, לבל, חס וחלילה, פעם יקרה שלא. סוף-סוף זה גלוי. זה לא מעורבב, זה לא ערב רב, שתמיד זה מבלבל, שאנשים לא יבינו ויחשבו: אולי יש משהו טוב במשחק הזה. מבהירים לנו, ומכיוון שהממשלה החליטה לתת לנו יום לימודים ארוך השבוע, אנסה בדקות שיינתנו לי בשבוע הקרוב, קצת, לציבור המסורתי – ותאמין לי, אם אתה היית יודע מה זאת התנועה הרפורמית, היית נגעל; נגעל מאנשים שבתפילת שמונה עשרה – אתה מכיר את הנוסח של הרפורמים? הורידו את ציון, הורידו את הקורבנות, הורידו. אתה יודע, ביזוי שאין אף יהודי מסורתי – מדימונה, מרעננה – שיכול בכלל לקבל את זה על דעתו. והיטיב להגדיר את זה הרב קוק לפני כמעט 100 שנה, ואצטט ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש. הרב קוק כותב עליהם כך: "כי עלה הפורץ של אלה אשר השחיתו כרם ה' צבאות בית ישראל, וידיחו רבים מאחורי ה' אלוקי ישראל ותורתו הנאמנה, המתחדשים הרפורמיים, גם בתוך מחנה החרדים פנימה – – – והרבה מהם נשתמדו ונבלעו בין גויי הארץ ונכרתו לגמרי מבית ישראל". כי עלה – את זה אמר הרב קוק, שהתייחס לאותן תנועות חילוניות בסלחנות, ולהם אמר את מה שאמר. מי אנחנו שבכלל אחרי 100 שנה – מה שהם עשו – והיום נתגלה הפרצוף. נמשיך את זה בשלושת הימים הקרובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אשר, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רגע, יש מקדם הגבהה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נקי שלוש דקות, אל תדאג. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לפנות ולדבר, לא בבקשה ולא בעזרה, אל אחינו הציבור הדתי-לאומי על כל גווניו, החרד"לי והפחות-חרד"לי. זה לא סוד שהיו ויהיו – היו ויהיו – בין הציבור החרדי והשקפת עולמו לבין הציבור הדתי-לאומי הרבה מחלוקות אידיאולוגיות, ולא פעם ולא פעמיים; מחלוקות וויכוחים על נושאים כאלה ואחרים, כי בכל זאת, במסגרת הדירוג, אנחנו נמצאים קרוב יותר אחד לשני, וכשנמצאים קרובים יותר, גם חולקים על הרבה מאוד דברים בצורה חדה וברורה. אני רוצה לומר שלא נזכרנו בכם עכשיו בגלל שאנחנו צריכים את עזרתכם לחזור לממשלה, להקים קואליציה. לא זה העניין. אנחנו יושבים ונדהמים ממה שאנחנו רואים ביחד איתכם. איך הולכים לרמוס ברגל גסה גם דברים שהיו פעם קונסנזוס. גם בחילוקי הדעות הגדולים שהיו בזמן זבולון המר, או בזמן יוסף בורג, עם חברי הכנסת החרדים, היו דברים שהיו מכנה משותף. והיום רוצים לרסק את הכול. הינה, אתם נמצאים בתוך ממשלת ערב רב כזו. הדבר הראשון שמבקשים מכם, מנציגה שלכם, יושבת-ראש הקואליציה, זה מכל ועדות הכנסת להביא ראשונה את ועדת החוקה, חוק ומשפט. והיהלום שבכתר זה לשים בראש הוועדה הזאת, שאחראית גם מול בתי הדין, בצומת הכי רגיש של דת ומדינה – לשים רביי רפורמי. זה לא בעיה שלנו. אתם, מישהו מכם היה מאמין שזה מה שהולך לקרות בתקופה הקרובה? אנחנו יכולים לחלוק אם מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה או לא, אנחנו יכולים לחלוק, ולבוא ולומר שאנחנו מקפידים על הכשרים יותר גדולים מהרבנות, אבל יש בסיס. הבסיס הזה משרת את רוב-רובו המסורתי והדתי של עם ישראל, ואנחנו רוצים לשמר את זה. ואתם, אתם היום, מבלי משים, מבלי לראות דרך האאודי הכהה – איך אתם רומסים את משנתו ואת משנתם של הרבנים וגדולי הדור שאתם הלכתם בדרכם וחלקתם עלינו. אבל הכול מתפורר. לשים מישהו שרוצה לשנות את הדבר הכי עתיק בעם ישראל? הוא לא אומר: אני לא רוצה לעשות, הוא לא אומר: תן לי להיות אדם חופשי, אני לא רוצה להיות מאמין או להיות מחויב, הוא רוצה לשנות. זה כמו לשים כפרויקטור קורונה את האדם שמטיף לכך שאנשים לא צריכים חיסונים. זה בדיוק אותו דבר, אדוני היושב-ראש, וזה ההרס הגדול. זה לא אישי על הבן אדם, הוא עושה את הקריירה שלו מזה. אבל אתם, אחיי מהציונות הדתית, בואו נמשיך לריב הלאה, על הדברים שמעבר לבסיס. אבל את הבסיס אתם הורסים בידיים, ולא תהיה על זה מחילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא, לא זכורה לי דורסנות מהסוג הזה. יום ראשון, שהוא לא יום כנסת, ולצערנו הרב הוא יום צום, 17 בתמוז – חלק מהחברים צמים ביום הזה, חלק מהחברים ומהחברות צמים ביום הזה – מזמינים לישיבה הכי שנויה במחלוקת. עידית סילמן, שעומדת בראש הוועדה המסדרת, מזמנת ישיבה. ואחרי זה, למוחרת, ב-08:30 – לא בסדר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, הכול בסדר, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למוחרת ב-08:30 – להביא את החוקים לפטור מחובת הנחה, ובין יתר הדברים יש שם כמובן חוק שבו מדירים את הציבור החרדי מהדיינים. אני לא זוכר תקופה כזאת רעה בכנסת. אני זוכר מחלוקות, מחלוקות קשות, אני לא זוכר מצב כזה שבו הכנסת הפכה למרמס. יש פה שני חלקים בכנסת. יש פה את החלק של הקואליציה ויש את החלק של האופוזיציה. הקואליציה לראשונה נעזרת בחברי הכנסת הערבים. זה בסדר, אני לא רואה בזה חיסרון, אבל זה דבר חדש. על כל פנים העם מחולק ממש לשניים, וחלק אחד לוקח הכול. אדוני היושב-ראש, אנחנו בגוש הימין והדתיים, אנחנו נצביע נגד ועדת החוקה. אנחנו לא נשלח חברים לוועדת החוקה. המציאות הזו לא יכולה להימשך. אנחנו לא נסכים שאנחנו נהיה עלה תאנה לכל הדברים שעושים, והאמת היא שחבריי אמרו את הדבר הזה. ועדת חוקה היא הוועדה הכי חשובה מבחינת החקיקה בכנסת. ועדת החוקה היא ועדה שאליה מתנקזים הנושאים של דת ומדינה, נושאים של חקיקה בכלל, שהם מאוד חשובים לכולם. אז הקואליציה צריכה לשים בראש ועדת החוקה מישהו רפורמי, שמבחינתנו זה ברור לחלוטין מה הוא מתכוון לעשות. הרפורמים פגעו בכל הקדוש והיקר לנו. תקעו – אמרתי את זה כבר – סכין בגב התורה הקדושה. אז זה מה שצריך לעשות. זה לא מעניין בכלל את מי שעוד נמצא כאן. לא רלוונטיים, כל הדברים האלה. אני רוצה, לסיום, אדוני היושב-ראש, להצטרף לדברים שנאמרו קודם, נדמה לי על ידי חבר הכנסת אבי מעוז, ולאחר מכן בנושא הזה של היחסים עם בית המשפט העליון. בית המשפט העליון, השבוע, בנושא של הבית היהודי, של המשפחה היהודית, פסק נגד בית הדין הרבני הגדול, שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני הגדול, והוא הוכיח שהוא בעל הבית ושלא יגידו לו מה להגיד ומה לא להגיד. אבל יתרה מזו, גם נגד הכנסת, שהכנסת קיבלה החלטה פה אחד לגבי הנושא של העמותות של המיסיון, שלא לתת להן את סעיף 46, שלא לתת להן את הפטור מתרומות, ממס על תרומות – בא בית המשפט וקובע ככה, כלאחר יד, שמה שהחליטה הכנסת ומה שהיא החליטה פה-אחד – ולא כמו בדברים אחרים שהם אמרו – היא לא קיבלה החלטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרבה שנים – אני מסיים – היא לא קיבלה החלטה במשך שנים. פה ישבו, דנו כולם, קבעו נוהל, ובא בית המשפט ואמר שההחלטה של הכנסת אינה נכונה. אני אומר לכם, שופטי בית המשפט העליון הבריונים, אנחנו ננצח אתכם. מספיק עם ההשתלטות הבריונית הזאת. מאפיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ – איננו. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בלשכתי בכנסת התקבלו תלונות רבות על מקרה מצער מאוד שהיה ודורש את תשובותיו של השר לביטחון פנים עמר בר לב. המדובר בפגיעה במרן גאב"ד העדה החרדית הגאון רבי יצחק טוביה וייס, שהגיע ביום רביעי לאזור גוש עציון, ליד מושב נווה דניאל, ששם התקיימה עצרת מחאה ענקית בהשתתפות של יותר מ-1,000 איש מאנשי העדה החרדית נגד חפירות קברים המתקיימות במקום. מדובר בעבודות הנעשות במקום לצורך הרחבת כביש המנהרות. לדברי אנשי העדה החרדית, במקום נמצאו מערות קבורה עתיקות על ידי הרשות לארכיאולוגיה, ולטענתם מדובר בקברי ישראל מימי בית שני. כזכור, לפני כמה חודשים היו מתקיימות שם מדי יום הפגנות סוערות על ידי אנשי העדה החרדית עד שהפסיקו את החפירות במקום. אלא שלפני שבוע נראו שוב הארכיאולוגים במקום מלקטים את העצמות עבור המשך החפירות במקום. כמובן, ההפגנות התחדשו. אנשי העדה ארגנו מחאת ענק לאותו היום, ואכן למקום הגיעו יותר מ-1,000 איש כבר משעות הבוקר. בהמשך הגיעה למקום שיירת רכבים, שבהם ישבו בין השאר הגאב"ד של ירושלים הגאון הרב יצחק טוביה וייס ומקורביו, וכן הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר שכטר, האדמו"ר ממשכנות הרועים, הרב הצדיק רבי יהושע דוד טורצ'ין, רבה של קהילת הפרושים, וכן חברי הבד"ץ ומורה הוראה של העדה החרדית. עם הגעתם של רכבי הרבנים החל ציבור המוחים להתאסף סביב רכבם של הרבנים תוך כדי אמירת תהילים. ראוי לציין שרכבם של הרבנים היה במרחק משטח העבודה, כך שעם הגעתם של הרבנים החל ההמון לזרום לכיוון ההפוך משטח העבודה. כך שכוחות המשטרה ששמרו על שטח אתר הבנייה היו צריכים להיות מרוצים מהנעשה. אך ללא סיבה הנראית לעין החלו השוטרים בירי רימוני הלם לעבר רכבם של הרבנים, כאשר בין השאר פוצצו כמה מהם גם את רכבו של הגאב"ד. מקורביו של הגאב"ד מוסרים כי חלון רכב המיצובישי שבו נסע הגאב"ד כמעט התנפץ מהרימון, והרב נבהל מאוד מהנעשה. חוץ מאשר שמדובר באחד מגדולי הדור, הרי מדובר בזקן שנמצא בגיל 95. איפה שמענו כזה, לזרוק רימון הלם ולהבהיל זקנים? חוץ מזה, הרי הרכב היה רחוק מהכביש ולא הייתה בכלל סיבה לפזר את ההתקהלות סביב רכבו של הגאב"ד, שרק היה שם עבור אמירת תהילים, והם לא הפרו את הסדר בכלל. חוץ מכוחות המשטרה, שהם אלו שעמדו על הכביש בסמוך וגרמו לחסימתו. אני מזכיר שמחאתם היא על שמירת קברי אבותינו, והתנגדות לעבירה החמורה של חילול ובזיון שוכני עפר, שצרות רעות ורבות עלולות להגיע לאחר עבירה של חילול קברי מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> המקורבים והמשפחה מוסרים כי אף פעם לא ראו התנהגות אגרסיבית שכזאת במחאות אלימות של הערבים, וודאי שאף פעם לא השליכו רימון הלם לעברו של שייח' ערבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> ההתנהגות הברברית הזו נגד גדולי ישראל היא חוצפה ועזות ודבר שמעולם לא נשמע, והמשטרה אפילו לא הוציאה שום הודעה שבה היא מתנצלת על הנעשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים בפנייה לשר לביטחון פנים עמר בר לב: עד היכן הוא קו בר לב למניעת מקרים חמורים אלו שיכלו להסתיים בהרג? היכן הרגש? היכן האחריות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> מצפה לתשובות והתנצלות דחופה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אם הוא בשוונג, תן לו עוד חצי דקה. לך נתנו. אף פעם לא עצרת בזמן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא מתאים לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נתתי לו דקה וחצי. אם לא שמת לב, הוא עבר אפילו את הדקה. הוא דיבר על גדולי ישראל ונתתי כבוד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עזוב, אתה יודע מה, היו כאלה מחבריי שמיעטו בשלוש דקות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על ההערה. אני מאוד מודה לחבר הכנסת אמסלם. בבקשה, חבר הכנסת אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שני נושאים חשובים מאוד מדוברים בתקופה האחרונה בכנסת, ועל שניהם מוצעות פשרות, כשאני לא יודע איך אפשר בכלל להציע פשרה. פשרה עם מה? פשרה עם הגזענות? פשרה עם הכיבוש? מה זה פשרה באביתר? מה זה משנה מה בונים באביתר, אם זו ישיבת הסדר או ישיבת הפקר, או התנחלות? אסור להיות באביתר. מדינת ישראל – על פי החוק הבין-לאומי אסור לה להיות שם. לא רק באביתר. במדינת ישראל אסור בכלל להיות בשטחים הכבושים של 67', לפי החוק הבין-לאומי. לכן, אין על מה להתפשר. עם הכיבוש אין פשרות. אין מה להתפשר עם הכיבוש. לא מרצ, לא רע"מ ולא כל מי שמתנגד לכיבוש. עכשיו, זה שיש רוב לכיבוש בכנסת, את זה כולם יודעים. לא צריכים לצעוק, הכול בסדר. יודעים שיש רוב לגזענות ולכיבוש בכנסת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מודים למנסור עבאס ולמרצ שהם תומכים בהתיישבות. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הנושא השני הוא שאי-אפשר להתפשר על כל מה שנוגע לחוק של הפרדת משפחות. זה חוק לא אנושי – לא רק שהוא גזעני; זה חוק לא אנושי. מאיפה ישראל הביאה את החוצפה הזאת, לבוא להחליט בשבילי עם מי להתחתן? מי אתם בכלל? מאיפה היוהרה הזאת? מאיפה זה בא? מה זאת המנטליות הזאת? באיזו זכות היהודים בישראל מחליטים בשבילנו עם מי נתחתן? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא היהודים – זה רע"מ. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי אתם בכלל? איזו גישה זו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, תתחתן עם מי שאתה רוצה, רק אל תביא אותה לפה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי אתם בכלל, להחליט לנו בנושאים האלה? מאיפה באה החוצפה? אני חייב להגיד: ישראל ממשיכה להפתיע אותי כל פעם מחדש ברמת הגזענות שיכולה לעלות בה. כעם שסבל מגזענות במשך דורות, מתלונן על גזענות נגדו ועל אנטישמיות, היכולת היצירתית הזאת של ישראל בגזענות פשוט מדהימה אותי כל פעם מחדש. אין מה להתפשר בעניין חוק שמפריד בין אימא לבן שלה; בין בני זוג בתוך המשפחה. חוק שפוגע בכל זכויות האדם הבסיסיות – בזכות לחינוך, בזכות לעבודה, בזכות לבריאות; בכל הזכויות הבסיסיות של בני האדם. ועל כן, אני מאוד מקווה שמי שקצת אכפת לו מזכויות אדם בכנסת – עכשיו אני לא יודע אם אפשר כבר למנות עם אלה גם את מרצ; את שני הדברים האלה אי-אפשר להעביר. יש לנו הזדמנות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – להפסיק את החוק הגזעני הזה. זה הגיע עד פה. זה תלוי באנשים שיתנגדו לדברים האלה. אני מקווה שיישארו עם העמדות שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האמת היא שלא עבאס הוא זה שהחליט – מי שהיה הרבה לפניו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שהחליט עבאס – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שהיה הרבה לפניו, מ-2003, כשהגזענות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני – – – עבאס – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> סמי, סמי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> סמי, סמי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – עבאס – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, שב, בבקשה. תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> סמי, סמי, סמי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש – דרך אגב, אתם הצבעתם ליושב-ראש. עבאס ואתה הצבעתם לו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> סמי – – – ראש הממשלה אומר: מתי שאתה רוצה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת סטרוק. תודה, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא מעניין – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתגן על זכות הדיבור שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מגן עלייך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר בשבחו של היישוב אביתר, שעלה על הקרקע בעקבות רצח מזעזע בצומת תפוח – ולא סתם בעקבות רצח, אלא בעקבות סדרת פיגועים שהיו במקום הזה, אחד אחרי השני; כשכל מי שעומד בצומת תפוח יודע שכל השטחים מסביב, שטחי ארץ ישראל, הולכים ונגזלים מתחת לרגלינו על ידי הרשות הפלסטינית ואין מי שמונע ועוצר את זה. תחת הכאב הכפול הזה, הכאב של הפיגועים והכאב של גזלת אדמות ארץ ישראל מתחת לרגלינו, קם היישוב הזה, כתשובה חיובית שבאה ואומרת: דווקא במקום שממנו מנסים לעקור אותנו – שם אנחנו נכה שורשים. וקרה דבר מופלא, אדוני היושב-ראש. התקבצו והגיעו למקום הזה לא עשרות ולא מאות, אלא אלפי אנשים שחשו את הכאב הגדול הזה; כאב שאומר: אנחנו לא זרים בארץ הזאת; אנחנו לא מוכנים שיירו עלינו כשאנחנו עומדים בטרמפיאדה, ואנחנו לא מוכנים שיגידו שאסור לנו להתיישב בארץ הזאת, כי זאת הארץ שלנו. וקם יישוב. קם יישוב יש מאין, מתוך אהבה גדולה לארץ ישראל, מתוך דבקות גדולה בארץ הזאת, שהיא ארץ חיינו. ועכשיו, השאלה הגדולה היא: אם היישוב הזה יישאר או ייעקר. ואני רוצה להגיד ששמעתי שהשר לשעבר אריה דרעי, ובעזרת השם לעתיד גם, היה ביישוב יחד עם כל סיעת ש"ס אתמול, אם אני לא טועה, והוא רצה לפנות לשר הביטחון על מנת שכל היישוב יישאר. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> פניתי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פנית. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> בזמנו. וראי זה פלא, תוך שעה הוא שלח תשובה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ומה הוא ענה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> שהוא מקווה שש"ס תעודד אותם לשמור על החוק, ולא להפר את החוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אהה, הבנתי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אז כתבתי לו מייד בתשובה שהאכיפה צריכה להיות שוויונית, ולא רק נגד יהודים. לערבים מותר לבנות כמה שהם רוצים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין יותר טוב מזה, כי מסביב לאביתר יש מאות ואלפי מבנים בלתי חוקיים, שלא מוקמים סתם על ידי מישהו – הם מוקמים על ידי הרשות הפלסטינית בכוונת מכוון כדי לגזול את הקרקע מאיתנו. ועכשיו מה? עכשיו, מציעים לתושבי אביתר – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ראש הממשלה גם היה מכותב למכתב. הוא לא ענה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, הוא לא ענה בכלל? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> משרד הביטחון, שיש לו שני כותבים, ב-90,000 שקל לחודש, אבל זה לא מספיק – – – צריך כותב שלישי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם הבדיחה לא הייתה על חשבוננו, היינו צוחקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה. את מקיימת דו-שיח. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה מעניין. חשוב לשמוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. זה נכון. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי בעצם מה יוצא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יוצא שהשר לשעבר דרעי הציע להשאיר את היישוב על מקומו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ופה מציעים לפנות אותו ולהקים במקום רק ישיבה, אבל בעזרת השם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אביתר תפרח ותצמח ותהיה לעיר ואם בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – איזה כיף לקרוא לך ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> עומדות בפנינו כרגע שתי אפשרויות בנוגע לחוק איחוד משפחות: אחת תשקף מחשבה לטווח קצר; אחת תשקף מחשבה לטווח ארוך. אם אנחנו, בליכוד ובגוש הימין, נצביע בעד חוק איחוד המשפחות, זו תהיה פעולה שתשרת אותנו לטווח קצר. אם הקואליציה תצביע איתנו בעד חוק-יסוד: הגירה – זו תהיה הצבעה שתשרת את ישראל לטווח ארוך. כרגע, בנט, ליברמן וסער רוצים ללכת עם אבל להרגיש בלי. מצד אחד, הם רוצים להיות בתוך ממשלה עם גורמים אנטי-ציוניים, ומצד שני, הם מבקשים מאיתנו להצביע יחד איתם בנושאים חשובים אידיאולוגית. על פניו, נראה שאנחנו, בליכוד, וחבריי בימין, באופוזיציה, צריכים לתמוך בהצעת החוק, כי זה בא על גוון לאומי וימני. אבל למעשה הצבעה משותפת עם הממשלה הנוכחית תעניק צינור חמצן לממשלה מבולבלת, לא צפויה, רעה ובעיקר מסוכנת. ואנחנו לא ניתן את הלגיטימציה להמשך הארכת חייה וימיה של הממשלה הזו על חבריה הפוסט-ציוניים היושבים בה. ככל שהממשלה הזו תהיה קיימת, פוטנציאל הנזק רק עולה. אם הסמן הימני בממשלת לפיד רוצה להעביר החלטות לאומניות ולאומיות, הם יצטרפו. בבקשה, מוזמנים להצטרף לגוש הימין. אם בחרתם לישון עם מרצ, עם העבודה ועם רע"מ, אל תופתעו אם קמתם ויש לכם קשיים בהעברת חוקים לאומיים. זו ממשלת שמאל לכל דבר ועניין. ותתפלאו, האדם הכי ימני בממשלה הזו זה עמר בר לב המפא"יניק. בממשלת עשר מעלות ימינה, כל מפלגות השמאל חברות. מקרי? לא באמת. ממשלת שמאל על מלא. הימין לא היה טוב לבנט עבור הקמת הממשלה אבל הוא טוב בשביל להציל את ממשלת השמאל שלו. מה הסיכויים שאילת שקד ונפתלי בנט יקדמו את חוק ההגירה שמציעים חבר כנסת רוטמן או חברת הכנסת מאי גולן? נכון. הם לא, הם הרי – זה חוק ימני מדי. ולכם, חבריי החרדים, שאל יהושע את מלאך אלוקים, כשהוא פגש אותו בחומות יריחו: "הלנו אתה אם לצרינו", זאת אומרת, אתם איתנו או נגדנו? אי-אפשר גם וגם. זאת ממשלה אנטי-דמוקרטית, שאינה מביאה לידי ביטוי את ריבונות העם. חלק מהותי בלהיות איש ימין הוא גם להיות דמוקרט. אתם פעלתם נגד האידיאולוגיה שלכם על מנת להפיל ממשלת ימין בראשות נתניהו. אנחנו נפעל באותה דרך כדי להפיל את הממשלה הלא-ראויה הזו. זה מסר שצריך לעבור לממשלה הזו: המטרה מקדשת את האמצעים. למדנו את זה מכם, לא? תודה על השיעור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, יש לי חובה לא נעימה, אדוני היושב-ראש. גיא זהר, העיתונאי מכאן 11, בדק את השיג ושיח הקודם שהיה לנו. אדוני היושב-ראש, שנייה, אני לא רוצה להפריע, ברשותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יכול להאזין – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני לא. הוא בדק את השיג והשיח הקודם שהיה לנו, שבו אתה אמרת שאם אני אכן צדקתי ואתה מסרת מידע לא נכון לבית המשפט העליון, מן הסתם בית המשפט ינזוף בכך שהכנסת מסרה מידע לא נכון. טרח גיא זהר מערוץ כאן 11 ועשה בדיקת עובדות, וגילה, הפלא ופלא, שאכן נאמר כאן מעל הבמה שאתה מתכנן לחסום את הגשת הצעות החוק הפרטיות. ואחר כך לבית המשפט אמרת שאין בכוונתך לחסום את הצעות החוק הפרטיות למשך חודש. כלומר, הוויכוח הוא על התקופה. אז אני כן אשמח שתנצל את ההזדמנות ותסביר את הפער בין מה שנאמר כאן מעל הדוכן לבין המציאות. אני חושב שלמען כבודה של הכנסת ראוי לא להשאיר דבר כזה באוויר. מה גם שהדבר הזה נבדק על ידי גורם שאיננו נמצא בשיג ושיח הפוליטי, קואליציה-אופוזיציה, והדבר הזה הוא מאוד מאוד בעייתי. אז אני אשמח מאוד אם תוכל לנקות את הדבר הזה מעל השולחן. זו נקודה אחת. נקודה שנייה, ופה הדבר הזה בעיניי הוא עוד יותר חמור מהסיטואציה הקודמת. בשביל מה מקימים עכשיו ועדת חוקה? אתם מקימים עכשיו ועדת חוקה בעצם כדי להעביר תיקון לחוק-יסוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הממשלה, הממשלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם, הקואליציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הממשלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם, הקואליציה. מעבירים עכשיו – לא, הקמת ועדת חוקה לא הממשלה עושה, הכנסת עושה, אדוני היושב-ראש, בניגוד לחוק. הקמת ועדת החוקה, שנעשתה על ידי הרוב הקואליציוני בכנסת, נעשית כדי להעביר תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, שאפשר לקרוא לו ברית בין גנבים. סליחה על הביטוי החריף, אבל מי שקרא לו ברית בין גנבים זה לא אני אלא אתם. אתם באתם ואמרתם שכאשר מוקמת ממשלה פריטטית, כדי לשריין את ההסכם הקואליציוני – מאחר שבנימין נתניהו ובני גנץ לא סמכו אחד על השני, הם שריינו את ההסכם הקואליציוני בסוג של חוק-יסוד, ואתם, אתם ביש עתיד, אמרתם שזאת בושה וחרפה שמתקנים חוק-יסוד. אמרתם: כשאנחנו נקים ממשלה יהיה בינינו אמון, ממשלת שינוי, שינוי, איחוי וריפוי. יהיה בינינו אמון, לא נצטרך לתקן את חוק-היסוד בשביל זה. והינה, פחות משבועיים עוברים מאז הקמת הממשלה ולא רק שאתם לוקחים את אותו הסדר שנעשה בממשלה הקודמת, שאתם קראתם לו הסכם בין גנבים שלא סומכים אחד על השני, אתם עצמכם – אתם אפילו עושים את זה עוד יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, משפט אחרון. אתם אפילו עושים את זה עוד יותר. לא רק במקרה של הצבעה על פיזור הכנסת, אלא אפילו אתם מכניסים איזה סעיף שאם לא יצביעו בעד העברת תקציב – עד כדי כך אתם לא סומכים אלו על אלו. האמת היא שזה קשור לנושא הקודם: אם משקרים לבית המשפט העליון, אם משקרים לבוחרים, אני מבין למה אתם לא סומכים אלו על אלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אתמול, כפי שסיפרה חברת הכנסת סטרוק, ביקרנו ביישוב אביתר יושב-ראש התנועה וכל חברי סיעת ש"ס. מצאנו שם אנשים מיוחדים במינם, שמוכנים, במסירות נפש גדולה, ליישב את ארץ ישראל בנקודה אסטרטגית מאוד חשובה לביטחונה של מדינת ישראל, על ציר שהוא צוואר בקבוק. ראינו שם אנשים, משפחות וילדים שהגיעו לשם במסירות נפש גדולה, חיים בתנאים לא תנאים. זה הזכיר את היישובים של חומה ומגדל, זה הזכיר את התחלת היישוב היהודי בארץ ישראל. ישבנו ועודדנו – ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה? הינה, אני הולך. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> ישבנו ועודדנו ודיברנו על ליבם, והבטחנו שנעשה ככל יכולתנו לעזור. לא ידענו כמה הביקור שלנו בסוף יביא לתוצאות כל כך יפות מהממשלה המיוחדת הזאת. אדוני השר עיסאווי פריג', הקשב והסכת לדקה. אין לי הרבה זמן לדבר, תשמע מה יש לי להגיד לך. אני רוצה פשוט להודות לך. להודות לך, שבזכותך בסופו של דבר יש הסכם נהדר שישיבת ההסדר תישאר על אותה גבעה ביישוב אביתר. בזכות ההצבעה שלך, בזכות החברים שלך מרע"מ, בזכות השר חמד עמאר, לכולכם באמת יש זכות גדולה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> יש לכם זכות גדולה ביישוב ארץ ישראל. אני לא יודע אם יהיו לכם עוד זכויות כאלה, אבל זאת זכות פנטסטית שבקולות של מרצ, של העבודה ושל רע"מ אנחנו מקימים יישוב יהודי בארץ ישראל. ישיבה, ישיבת הסדר שיושבת שם בהסכם, באישור של הממשלה. תשב שם ישיבה שתמשיך לאורך ימים. אחר כך, בעזרת השם, יגדלו הנערים, יהפכו לאברכים וגם הם יהיו שם בישיבה, אבל יצטרכו כבר לגור בבתים ליד. בעזרת השם, לאט-לאט, בדרך הזאת, ניישב עוד גבעה ועוד מקום באישור שלכם. אני לא יודע אם זה היה קורה בממשלה הקודמת, אבל בממשלה הזאת זה קורה. באמת, מגיע לכם שאפו, כה לחי לממשלה הנהדרת הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, האמת שבאתי לדבר על הנושא של ועדת החוקה, ואני רוצה שיעור קטן במתמטיקה. אין פה הרבה חברי כנסת, אבל אני בטוח שבמתמטיקה כולם גאים וחזקים. קודם כול, תשעה חברים לקואליציה ושבעה לאופוזיציה. אני מבין שזה בדיוק היחס בכנסת, שעומד על 59:60 כפי שהצביעו, או 61 מול 59. אז תשעה מול שבעה זה בוודאי לא משקף. המינימום של ההגינות כדי לשקף את היחס, היה צריך להיות תשעה מול שמונה. אבל לא, הכנסת הזאת והקואליציה הזאת בחרו לרמוס את האופוזיציה ולבטל כל הסכם וכל סדר שהיה פה בכנסת. במקום לעשות ועדה של תשעה ושמונה, שזה המינימום, הרי גם זה לטובתם, הם הולכים לתשעה ושבעה. הינה, היושב-ראש, אני מבקש את עזרתך במתמטיקה. אני אתן לכם נתון: מתוך חברי הקואליציה לסיעת תקווה חדשה יש שישה מנדטים, שישה מנדטים. השר עיסאווי פריג', אתה יודע כמה שישה מנדטים במליאה קיבלו כחברי ועדה? שני חברי ועדה, בדיוק. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> שלושה, יש לך טעות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. השלישי, תכף אני אגיד מאיפה הוא הגיע. שניים בחלוקה. זאת אומרת ששישה מנדטים בכנסת מקבלים שני חברים. מי יודע לענות, חבריי: 30 מנדטים של הליכוד – כמה חברים הם מקבלים? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> שלושה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי מהקואליציה יודעים את היחס של המספרים? איך קוראים לזה, יחס מרובע, יחס משולש? לא יודע, הבן שלי גמר כיתה ו', אני חושב שהוא בדיוק התחיל להתעסק עם זה. אז אני אסביר לכם. אם יש לכם שישה מנדטים – 30 מנדטים זה אחד לחמישה. זאת אומרת שלפי שני חברי תקווה חדשה הליכוד היה צריך לקבל עשרה חברים. אבל הפלא ופלא, אתה יודע, היושב-ראש, כמה הליכוד מקבל בוועדה החשובה הזאת? שלושה חברים. בואו נעשה מתמטיקה חדשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העיקר תגידו שהחרדים לא מקבלים לימודי ליבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש לא להרגיז אותם, הם יורידו לנו עוד אחד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יורידו לנו, שחס וחלילה זה יהיה תשעה ושישה ולא חלילה תשעה ושבעה. אבל אנחנו שומרים על הזכויות של המיעוט בכנסת. אפילו מתמטיקה אנחנו יודעים לעשות – או שלא. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תמשיך הלאה, תמשיך הלאה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נמשיך. אני חשבתי שאולי האפליה היא רק נגד האופוזיציה, הרי ראינו איך הם מתנהגים. אבל תראו, הפלא ופלא, יש לנו סיעה באופוזיציה עם שמונה מנדטים, כחול לבן. כמה חברים כחול לבן קיבלו? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הם בקואליציה, בקואליציה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בקואליציה, סליחה. כמה חברים כחול לבן קיבלו? אחד. אז רגע, רגע: תקווה חדשה עם שניים – אבל רגע, בוא נענה לך, שאלת, הרי זה לא יכול להיות שניים: יש לישראל ביתנו – הינה, יש פה חברים מישראל ביתנו; הם ויתרו על המקום לטובת חברת הכנסת שרן השכל. מה זה אומר? שתקווה חדשה כבר עם שלושה חברים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כמו הליכוד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, כמו הליכוד. אבל יותר מזה. אני מבטיח לך שפתאום תראה בוועדת כספים את תקווה חדשה מוותרים על מקום, אולי לטובת ישראל ביתנו. מעניין למה. פלא פלאים. אבל איך כחול לבן ומרצ, סיעות יותר גדולות או באותו גודל כמו תקווה חדשה, מוכנים להיות עם נציג אחד בוועדת חוקה? מילא אתם מפלים את האופוזיציה, אבל תראו מה אתם עושים לקואליציה, אתם תתחילו לריב. תבוא חברת כנסת ממרצ ותגיד: איך זה שלנו יש רק אחד ולהם שניים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק אסיים בדבר אחד. אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה: אני מבין שנקטתם אסטרטגיה ששר האוצר – ועדת כספים תהיה שלו; שר המשפטים – ועדת חוקה תהיה שלו. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> התחלת להבין את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם דואגים שכל מה שהממשלה רוצה – אני מזכיר, יש לכם מנדט אחד בכנסת יותר מאיתנו. אתם מרסקים את האופוזיציה. אנחנו מעולם לא עשינו כך, אבל אנחנו נלמד את זה. נחזור במהרה, ואתם תראו שניישם את השיעור הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה טעית. כל ראש ממשלה מקבל את הוועדה שלו. ראש הממשלה הכלכלי מקבל – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> חבר הכנסת ליצמן, אתה עוד תהיה בקואליציה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא איתכם. לא, לא, לא איתכם. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> שר ההתיישבות פריג'. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עוד לא, עוד לא, עוד לא. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אתם מקימים את ההתיישבות – – – אתה יודע איזה זכות – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אנחנו ניישב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך, פריג', יש לך זכות גדולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ליצמן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – ארץ ישראל. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – ח'אן אל-אחמר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר פריג', זה מפריע לדיון במליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שומרים על ארץ ישראל. ישיבות. ישיבות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חייב לברך אותך, פעם ראשונה שאני עולה. אני מכיר אותך הרבה שנים, איש ישר. הייתה לך תאונת עבודה שעברת למפלגה לא נכונה, אנחנו נשתדל להוריד אותך מה שיותר מהר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אמרתי מה שאמרתי. יש לו עצה, הוא יכול לעבור מפלגה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> יבוא אליכם – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין לי בעיה. אני מכיר אותו – כמה שנים, הרבה שנים. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה הרפורמית הזאת שקמה, אם היה ספק בכלל שהיא רפורמית, אז לקחו את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ושמו רפורמי. אם אתם לא יודעים מה זה רפורמי, אז יש לי את הסיפור הזה של קלינטון. הוא חיתן את הבת שלו עם יהודי, והייתה חתונה רפורמית. אז היו שם שני אנשים, כומר ורביי רפורמי – את זה גלעד קריב מייצג. את זה אתם רוצים להביא למדינת ישראל, זה מה שחסר כאן? עכשיו, מעבר לכל הרפורמים, לכל הדברים האלה – לא השאירו בין עשרת הדיברות אמרה אחת שלמה. אחת לא. שבת, לא לשקר – מי שיקר כאן כל תקופת הבחירות כאן? אנוכי ה' אלוקיך – את זה מקיימים כאן? שום דבר לא. לא תחמוד – את הכיסא של ראש הממשלה? שום דבר מעשרת הדיברות לא השאירו שלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא תגנוב – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא שכחתי לא תגנוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גנבת דעת יותר חמורה מכסף. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני משאיר גם לך משהו להגיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מחזק אותנו עם עשרת הדיברות. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר שפשוט צריך למחות על ההתנהגות הזאת. כשהיינו בקואליציה לא עשינו את הדברים הנוראיים. אין שום סעיף – אני לא מדבר על מה שעשו היום עם הוועדות למינוי הדיינים. תתארו לעצמכם שבוועדה למינוי דיינים – חבר הכנסת אמסלם, תתאר לעצמך שבוועדה למינוי דיינים יהיו שני נציגים – הרי גברים צריכים להיות; מי יהיו? גלעד קריב ועבאס, הם ייצגו את מינוי הדיינים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה עבאס, בפועל. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ראש הממשלה, מאז שדיברתי איתו ואמרתי לו להוריד כיפה, הוא קצת הקטין את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הקטין את הכיפה? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הקטין. כן. אדוני היושב-ראש, אני אומר שלא יכול להיות שיהרסו את כל היהדות בארץ, הרי זה ברור שזה לא יהיה. ברור שה' לא ייתן להם. אנחנו בטוחים בזה. וכל מי שמצטרף לממשלה – שהצטרף, אף אחד לא יצטרף – מי שהצטרף כאן עתיד לתת את הדין. גם בבוחרים, הרי לא תישאר שום מפלגה מאלה שתמכו בזה, וגם, אני אומר: מי שמוחק את השבת; מי שעושה תחבורה ציבורית בשבת; מי שעושה גיור רפורמי – אנחנו, בעזרת השם, הולכים להציע ספר יוחסין. אנחנו נעשה שבמדינת ישראל כל יהודי ידע איפה היוחסין שלו, כי מעבר לגיור הזה, מה שיקרה, ומעבר לכל הדברים של הממשלה הזאת, אי-אפשר לסמוך על אף אחד, גם על הרבנות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תרפו עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. די. חבר הכנסת אבו שחאדה, אני אפילו לא מפסיק אותו. הוא כבר שתי דקות מעבר, מטעמי – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אדוני, התחלתי די מאוחר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לענות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה ממך. תודה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אענה ליושב-ראש, ואני אסיים. אז אנחנו נשתדל – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני בעד. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה בעד, איתי? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יוחסין – – – ומי שלא יכול – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת ליצמן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסיים בזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני, אחרי 30 שנות היכרות, לא יכול להפסיק אותך, אפילו. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אבל למה לא באת לדבר איתי מה טוב או לא טוב? המון דיברנו בזמנו, המון. היית ועדיין אתה בן אדם טוב. אני מכיר אותך. אני מודה לך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בריאות. חברת הכנסת אבקסיס. בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שחשבתי על מה לדבר, ומאחר שיש לנו המון חוקים, ככה שזה לילה ארוך, ואולי לילה לבן מצפה לנו, אז לא באמת צריך לבחור אלא רק פשוט להחליט מתי אתה מדבר על מה. והיום, במסגרת מסע הסרת המסכות מפני הצבועים או הצבועות בכנסת ישראל, אני רוצה לעשות תרגיל אחד נוסף. מישהו זוכר מה הייתה הסיבה שבשנת 2005 המפלגה שהיום מהווה איזושהי השראה לממשלת השינוי – קראו לה מפלגת שינוי, ובראשה עמד טומי לפיד – מישהו יודע מדוע הוא עזב את הקואליציה? אז אני אספר לכם על הצביעות של המחנה ההוא, שהם תמיד טובים יותר, הם תמיד נאורים יותר, הם תמיד נגד השחיתות ונגד תרגילים פוליטיים. עד כדי כך שכשהם עושים את זה, לא רק שהם עושים את זה מהמקפצה – הם עושים את זה בצורה, אני חושבת, הכי לא שמה פס, איך שאומרים. אני לא יודעת אם היום זה הסלנג החדש, אבל כשאנחנו היינו צעירים ככה היו אומרים על בן אדם, שהוא לא שם פס, שאין לו אלוהים, שהוא לא דופק חשבון לאנשים – למה? כי הוא מרגיש שהוא טוב יותר. אז טומי לפיד, ב-2005, כשהיה ראש מפלגת שינוי, החליט לעזוב את הקואליציה כי, שוד ושבר, המפלגות החרדיות קיבלו משרון כספים קואליציוניים. על כמה כספים אנחנו מדברים? בסביבות 270 מיליון שקלים, פלוס-מינוס. אממה, שרון, כשרצה להעביר את ההתנתקות, הבין שהוא חייב את הידיים ואת האצבע של טומי לפיד ושל שותפיו. אז כשהוא ניסה להגיד לו: בוא ותעביר איתנו את התקציב, הוא אמר: אני לא אצביע בעד תקציב שהחרדים מקבלים שם למעלה מ-200 מיליון שקל, הסחטנים האלה. מה עשה אריאל שרון? נתן לטומי לפיד, לראש מפלגה שלא הייתה אפילו בקואליציה, למעלה מ-700 מיליוני שקלים לחלוקה אישית – קופה קטנה. יחליט טומי לפיד, למי הוא רוצה לתת – ייתן. הוא יקבע את הקריטריונים, הוא יחליט מה לעשות. ולא בכדי – אנחנו יכולים להסתכל על רשימה הנהנים מאותו תקציב מאוד מאוד ייעודי, חבר הכנסת השר עיסאוי פריג'. כסף לחרדים – זה מסוכן, אבל לכל האחרים לא רק שזה כדאי, זה גם הביא בסופו של דבר להתנתקות. ואנחנו רואים שכמו ההורה, כך גם הבן – את אותה שיטה בדיוק עושה היום יאיר לפיד, שהוא ראש הממשלה בפועל, עם ראש הממשלה החליפי בפועל עבאס. הוא אומר לו: קח קופה קטנה של למעלה מחצי מיליארד שקל, ואתה תחליט מה יהיו הקריטריונים ומי יהיו הזכאים. עכשיו אני שואלת אותך, עיסאווי פריג': אתה יודע שהמגזר הערבי יצטרך להתדפק כמו קבצן בפתח של המשרד של עבאס, כדי שעבאס יהיה המחלק של אותם אנשים, של אותם פרויקטים, של אותם דברים שבעיניו יהיו ראויים, בדיוק כפי שהיה ב-2005 כאשר טומי לפיד קיבל לכיסו 700 מיליון שקל כדי להכשיר את ההתנתקות. עכשיו עבאס מקבל, בנוסף ל-53 מיליארד שקלים, גם קופה קטנה של למעלה מ-500 מיליון שקל, שיחליט למי הוא רוצה לתת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הדברים לא השתנו, הם רק השתכללו. והתקשורת שותקת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני הייתי רק מוסיף: זכרם לברכה. אבל כל אחד וסגנונו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. צודק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלנט, בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רציתי לנצל את ההזדמנות הזו ולדבר על נושא קטן אחד שמשום מה חומק לנו מתחת למכ"ם. אני רואה כאן את חלק מהחברים שמכירים היטב את הדברים האלה. אני רוצה להקריא לכם שני סעיפים מתוך ההסכם הקואליציוני של הממשלה הקיימת עם רע"מ. האחד אומר: תוארך ההקפאה על האכיפה בגין בנייה בלתי מורשית עד סוף שנת 2024. במקביל, יפנו ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי ליועמ"ש לממשלה, במטרה לבחון ביטול קנסות ועיצומים שכבר ניתנו בגין בנייה לא מוסדרת של מבני מגורים. במסגרת תוכנית החומש ייועד תקציב ייעודי להסרת חסמים תכנוניים, ובהמשך תועבר בקשה לגורמי האכיפה להקפיא הריסת בתי מגורים שאוכלסו ובנייתם הסתיימה עד 1 בינואר 2021 במרחב העומד להסדרה בנגב. אני רוצה לסבר את אוזנם של החברים, ולומר לכם כמה מילים על מה שקורה, למי שלא מבקר הרבה בנגב בשנים האחרונות. אני מכיר את הנגב שנים ארוכות מתפקידים צבאיים ומאימונים של שנים. נכנסתי לתפקיד אלוף פיקוד הדרום ב-2005. בנגב היו 150,000 בדואים. רבותיי, המספר היום הוכפל. יש 300,000 בדואים בנגב, ואם אנחנו ממשיכים בקצב הזה, ולפי כל התחזיות אנחנו ממשיכים בו – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאיפה הם עלו? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאיפה הם עלו, רוסיה? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר לכם מה קורה. אני יודע שזה מפריע לכם, אבל תכף נדבר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא מפריע – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לא להפריע. תנו לו להגיד – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> כדאי שתשמע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, בבקשה. חבר הכנסת אבו שחאדה, אני לא נתתי לאף אחד להפריע לך כשאתה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש ממך – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא קוראים לסדר? רק את חברי הקואליציה או רק את חברי האופוזיציה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש ממך. חבר הכנסת אבו שחאדה, אני קורא אותך פעם ראשונה. אתה תאפשר לו להגיד את דברו. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> כדאי שתשמע מה המצב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כשאתה היית על הדוכן, לא אפשרתי להפריע. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבו שחאדה, כדאי שתדע מה המצב. המצב הוא שיש סדר גודל – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שיש מאות – – – שגורשו מהנגב וצריכים לחזור. זכותם. זכותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, לא נעים לי להוציא אותך. באמת. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מסתדר. חבר הכנסת אבו שחאדה, פעם שנייה. בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מציע שתיתן לי לסיים, ותכיר את התמונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא יוציא רק אותנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, הוא אופוזיציה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> התמונה האמיתית היא, רבותיי, שיש כ-100,000 מבנים לא חוקיים בנגב בעת הזאת. המספר הזה היה בערך שליש לפני 15 שנה. מי שמכיר את הנגב – מציר 60 ומזרחה הנגב לא נמצא בשליטה ריבונית. למעשה, ממצודות יהודה, גדר ההפרדה, מה שנקרא, בדרום הר חברון, ומשם עבור לבקעת ערד, המשך עד דימונה ועד המכתשים, המכתש הגדול והמכתש הקטן – כל השטח הזה הוא שטח שמדינת ישראל לא מצליחה לאכוף בו את ריבונותה, והמשמעויות של זה הן הרסניות. אם אנחנו נמשיך בקצב הזה ב-15 השנים הקרובות, מאות האלפים שיהיו שם, לא יאפשרו תנועה, כולל לבסיס חיל האוויר בנבטים ולמקומות אחרים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> והסיבה של העניין הזה, רבותיי, זה שאנחנו באים – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> איך זה עובד פה, כל אחד אומר? אני אין לי בעיה. אני יכול להתווכח עם כולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> השאלה מה השיטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם תמשיכו להפריע, אני אוסיף לו פשוט זמן. זה הכול. בבקשה. עוד דקה אני מוסיף לך, בגלל ההפרעות. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> השיטה הזאת, שבה עושים הסכם ובמסגרת ההסכם הזה מלבינים את כל מה שנעשה באופן בלתי חוקי במאות אלפים של דונמים, אם לא יותר מזה, ובאלפים או עשרות אלפים של בתים – הדבר הזה יביא אותנו למקום מאוד מאוד מסוכן. עכשיו תראו, רבותיי, אם אנחנו רוצים לעשות משהו, אנחנו צריכים לדעת שיש למטבע הזה שני צדדים: מצד אחד, אני הראשון שתומך, חבר הכנסת אבו שחאדה, בזה שלבדואים בנגב יהיו תנאי חיים הולמים והוגנים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. שנייה, שנייה. תן לי לדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מכיר היטב את רהט וכסייפה וחורה ולקיה ואבו תלול ואת הפזורה וערוער. אני מכיר את הכול. מכיר, הייתי. אנחנו צריכים להפוך את היישובים האלה ליישובים צפופים, מרוכזים, אבל הפטנט הזה, שבמסגרתו רושמים בהסכם קואליציוני שיקימו שלושה יישובים, ואחרי כן שלא יכירו בכך שיש אנשים שנמצאים בשטח לא להם, הוא בלתי אפשרי. מצד אחד, תביאו אותם למקומות. מצד שני, אחרי שהם יושבים בערים, בשום פנים ואופן הם לא יכולים להישאר במקום שבו הם היו. ומי שמכיר את ההתנהלות לאורך עשרות שנים יודע שכל מי שעבר לערים, ומניתי חלק מהערים האלה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למרות שהוא יושב בערים, הוא נשאר גם במקומות שהוא היה בהם קודם. והמשמעות היא שסדרי גודל של כמה אלפי קילומטרים רבועים – שמעתם את המספר, זה אחוזים משטחה של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שנמצאים בידיים שלא מכירות בשליטה של הריבונות היהודית-ציונית במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. אני רוצה לקחת אתכם אל שנת 1993. ברחוב בלפור בירושלים מתרחשות הפגנות למכביר. מי שיושב בתוך המעון הוא ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל. המשטרה מחליטה להגביל את ההפגנות. בית המשפט מחליט שהמשטרה צודקת. הם מחליטים להוריד את עוצמת הווליום של ההפגנות, להגביל את השעות של ההפגנות, עד השעה 21:30, להרחיק את המפגינים כמעט חצי קילומטר מהמעון. וכך אומרים שופטינו הנכבדים בבג"ץ: זכות ההפגנה איננה מוחלטת, "יש לאזן אותה עם זכות הפרטיות של ראש הממשלה, של בני ביתו ושכניו", וכן משיקולים של שלום הציבור. לפני שנה בדיוק מתרחש תסריט דומה בזמן המגפה המסוכנת ביותר ב-100 השנים האחרונות: הפגנות שבהן זמבורות, חצוצרות, מיצגים אומנותיים, בלונים מתנפחים עם כיתוב מיזוגני, תופים, נשים עירומות, מסננות על הראש, טקסים שנראים כמעט פגאניים, התערטלות, עשיית צרכים ברחובות. ברחוב בלפור דרים אותם השכנים בדיוק. חלקם ניצולי שואה – אנשים מבוגרים מאוד, חלקם אימהות צעירות, שמתקשות להרדים את הילדים משך לילה שלם. השכנים פונים למשטרה, השכנים עותרים לבג"ץ. אך ראו זה פלא, לא אותה משטרה ולא אותו בג"ץ. זוכרים את הזכות לפרטיות של ראש הממשלה ושל בני משפחתו, את הזכות של השכנים לשקט? את השקט הציבורי זוכרים? זה היה ב-1993; לגבי נתניהו, חיים אחרים, בית משפט אחר, משטרה חדשה, חוק חדש. וכך אומר בג"ץ: יש לתת חשיבות לחופש הביטוי, "דווקא בתקופה של התמודדות עם מצב חירום יש מקום למתן חשיבות להגנה על זכויות האדם והדמוקרטיה". שימו לב, זכויות האדם והדמוקרטיה קצת פחות חשובות כשיש ראש ממשלה מהשמאל; זכויות האדם והדמוקרטיה חשובות יותר מהשכנים, יותר מרווחתו של ראש הממשלה, אפילו יותר ממגפה מידבקת, כשמדובר בראש ממשלה מהימין. ואנחנו עוברים לאמש. השנה היא שנת 2021. ראש ממששת המנדטים מאותרג על ידי התקשורת, מאותרג על ידי הפרקליטות, מאותרג על ידי המשטרה ומאותרג על ידי בג"ץ. שימו לב להחלטה שיצאה אך אמש, וזה הדיווח: משטרת ישראל מגבשת מתווה להפגנות ליד ביתו של בנט ברעננה, יומיים בלבד בשבוע ואיסור על רעש בלתי סביר. אז קודם כול, מזל טוב לראש ממששת המנדטים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם יש הוכחה לכך שעברת באופן סופי לשמאל הרי שזה האתרוג הזה של בג"ץ. ודבר שני, אני – רק במשפט אחרון – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט אחרון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה בג"ץ? מה בג"ץ? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מציעה שנפסיק להעמיד פנים שישראל היא מדינה דמוקרטית. היא איננה, היא מדינת השמאל. כל מה שנותנים לשמאל, הימין רק יכול לחלום עליו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> עולם כמנהגו נוהג. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלחרומי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר לבג"ץ? לא הבנתי מה הקשר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לפני רגעים אחדים דיבר כאן ועמד כאן חבר הכנסת יואב גלנט, והשתלח בחברה הבדואית והשתלח בתושבי הנגב הבדואים. אני לא רוצה לענות עכשיו בהרצאה לגבי כל הטעויות שהוא דיבר עליהן כאן, וכמה שהוא לא מכיר את האוכלוסייה הבדואית ולא מכיר את הנגב למרות השנים שבהן היה מפקד פיקוד דרום בצבא והסתובב בנגב, אבל אני רוצה להגיד לו שבמשמרת שלו כשר החינוך – יש בית ספר בתל ערד, ליד כסייפה, שנבנה בשנת 1962 ועדיין אין שם מים זורמים, עדיין מובילים את המים במכליות לבית ספר שיש בו 500 ילדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> וזה במשמרת של יואב גלנט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? למה, אבל? << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> וזה במשמרת של הליכוד, במשמרת של יואב גלנט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלחרומי, תספר לנו למה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לו שיש בית ספר באל-עזאזמה ג' ששם אין כביש גישה, אין מים זורמים, וכל העוולות שנעשו – רק במשרד החינוך, רק במקום שהוא היה מופקד עליו, כל הכישלונות האלה. אז גלנט, אל תטיף מוסר, תגיד שאתה נכשלת, תגיד שאתה כועס שהצינור שינקת ממנו כל השנים עכשיו נפסק, וכואב לך. מה לעשות, אדוני היושב-ראש, כואב לו. אני מבין אותו. אבל חלאס, זהו. זה נגמר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – כבר פירקו אותו 20 פעם – – – תפסיקו לבנות. לא התייאשתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, השבוע הזה היה שבוע דמים קשה בחברה הערבית; מקרי רצח מזעזעים, אנשים נהרגו, נרצחו, נפצעו, ירי מתמשך, הנשק משתולל. המשטרה היא אותה משטרה והדם, לצערנו, אותו דם. אין שינוי, אפילו לא רואים שינוי בגישה, כאילו חיי האזרח הערבי שווים פחות. האמת היא שהגשתי יחד עם חברי כנסת אחרים הצעה לדיון דחוף במעשי הרצח הנוראיים שהתרחשו בחברה הערבית, והופתעתי לגלות שהנשיאות לא אישרה את ההצעה הזאת. קראתי את חמשת הנושאים שאושרו, הם חשובים; אף אחד מהם, אדוני היושב-ראש, לא חשוב מרצח של אזרחים, במקרה הזה רצח של אזרחים ערבים. ואני תוהה, ושואל אותך: למה לא אישרתם את ההצעה של שלושה חברי כנסת משלוש סיעות שונות להביא לדיון כאן במליאה את המשך מעשי הרצח הנוראיים, האכזריים והקשים ביותר שהיו לאחרונה? אני לא רוצה לפרש או לתת הסברים וספקולציות, אבל ההחלטה הזאת, בעיניי, היא החלטה תמוהה. היא רק מוכיחה את מה שאני אומר, שגם בכנסת חיי ערבים שווים פחות, ושום דבר לא השתנה. אפילו ממשלת השינוי לא מאשרת ישיבה או דיון או הצעה דחופה. הצעה דחופה, נראה לכם סביר? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אחמד, תגיד להם שלא תהיו רשת ביטחון ואולי הם יצטרכו להקשיב לכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים מה לעשות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תיכנס לקואליציה, ייתנו לך הכול. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מקומם. אתה היית סגן. למה לא אישרת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מה אתה רוצה ממני? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הסכמת או לא הסכמת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הייתה הצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מישהו הצביע נגד אישור טיפול ודיון ברצח ערבים? מישהו מצביע נגד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחמד, תשאל את היושב-ראש. לא הבנתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שאלתי אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, ומה הוא אמר לך? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שאלתי אותו. אני מחכה לתשובה. לך, לנו, לכולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא אמור לתת לך תשובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני באמת מחכה לתשובה ממך. אתה אמור לתת תשובה לי ולכנסת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אתן לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולמשפחות שהתקשרו. אגב, אני אמרתי שנדון בזה בכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הייתי בטוח שזה אוטומטית יידון בכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחמד – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מתברר שזה לא אוטומטית נדון בכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם מתארים לעצמכם שרצח כזה היה מתרחש ברעננה או בהרצליה או בתל אביב, ולא היה נדון כאן בכנסת מייד באותו שבוע? אני אשאיר את זה באוויר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחמד, לא, לא. אני מציע, תפנה את השאלה לפריג'. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פריג' הוא שר בממשלה. תשאל אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחמד, זה שגם רוצחים נשים ערביות זה גם חמור – – – בזמן האחרון רוצחים נשים יותר מדי, יותר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי פריג', שמעת את החבר שלך. אתה שר בממשלה, לא דנים פה על רצח של ערבים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. אתה מפריע. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, במשך תקופה ארוכה ישבנו בקואליציה וראינו אותך באופוזיציה, פעם מכאן ופעם מלמעלה, נאבק ונלחם בעד הזכויות שלך כאופוזיציה. אפשר לומר שלא היו חברי כנסת קולניים כמוך. והיום אתה יושב על כס יושב-ראש הכנסת, וחברת כנסת שמנהלת את ועדת הכנסת – בדיונים בוועדת הכנסת פעם ראשונה שהוועדה מתכנסת בי"ז בתמוז, עד השעה 19:00 מעמידים פה חברי כנסת. שום דבר לא היה בוער, בדקנו את זה. עד 19:00 בערב. אדוני היושב-ראש, אני גם נותן לך תאריכים. ואני שואל את עצמי מה מביא את הקואליציה הדורסנית הזאת למנוע מאיתנו חקיקה, למנוע מאיתנו הצעות לסדר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך – – – מבזה את הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – למנוע מאיתנו לדבר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רואה את זה בטלוויזיה, אני משתגע. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז ביקשתי לבדוק מה עומד מאחורי אותו נוכל שדיברנו עליו לא פעם. ואז אני מגלה שבריאיון שלו בגלי ישראל, לפני תקופה לא ארוכה, אומר נפתלי: מה מייחד אותי ואת אילת? הוא אומר: אני לא מדבר בצניעות – שאנחנו לא רואים ממטר. יש כאן ראש ממשלה, שהיה חבר כנסת, והוא, פעם אחר פעם באותו ריאיון חוזר ואומר: אני אדם שלא רואה ממטר. אז אנחנו רואים את העשייה שלו שלא רואה ממטר ודורסת את הכנסת, מבזה את חברי הכנסת. אבל אני שואל את עצמי: למה לרמוס ולדרוס את תושבי אביתר? אדוני היושב-ראש, בשעות האחרונות יש איזושהי הצעה – כאילו ראש הממשלה מגבש. אתה יודע, אנחנו, סיעת ש"ס, בראשות יושב-ראש התנועה, היינו שם אתמול. פגשנו אנשים עם דמעות בעיניים, שאמרו: אנחנו מרגישים מרומים. גנבו לנו את הקול, הצבענו לו. והיום, אחרי שהשר – הרב אריה דרעי וש"ס היו שם, פתאום הוא נזכר להביא. מה הוא הולך להציע, בושה וחרפה: נפנה את כולם מהבית, נשאיר שם איזו ישיבה. כשהיה צריך להסדיר שלושה יישובים לרע"מ, וזה בסדר, הוא ידע תוך 45 יום לסדר את זה. איפה ההבטחה של נפתלי בנט שההחלטה הראשונה שלו זה הסדרת היישובים ביש"ע? יושב-ראש תנועת ש"ס שלח לו מכתב והוא אפילו לא טרח להגיב. אמרתי לעצמי: הוא עסוק, ראש ממשלה עסוק. הערב התגלה לנו שהוא מעסיק שני יועצים. שני יועצים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> על מה אתה מסתכל? תסתכל עליי, כפרה. עליי, לא. שניים. 90,000 שקל בחודש. שני יועצים, 90,000 בחודש. תחשבו שנתניהו היה מעסיק יועצים בכזה שכר, איזה רעש היה כאן: אבידר מלמעלה לא היה עוזב אותנו; מיקי, מה אתה היית עושה לנו. הוא מעסיק שני כותבי נאומים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השמאל הם האנשים הכי אלימים, הכי מושחתים. תמיד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ולא מצאו זמן, אותם שני גאונים, שמקבלים כל אחד 45,000 שקל, לענות תשובה. בושה וחרפה. אנשים, מלח הארץ, שמקריבים את חייהם, מסתכנים יום-יום בשביל יישוב הארץ, ראש ממשלה מהימין אומר להם: תעזבו, ואם לא, נשלח לכם דחפורים. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם שווים כל שקל. שישה מנדטים ראש ממשלה. הם שווים כל שקל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. כשאתם משלמים הכול שווה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שרן השכל – איננה. חבר הכנסת דרעי. חבר הכנסת אבידר, חבר הכנסת אבידר, בבקשה. חבר הכנסת אריה דרעי, בבקשה. חבר הכנסת אריה דרעי, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני השואה הנוראה שהייתה לעם ישראל לפני למעלה מ-70 שנה, העם היהודי בעולם מנה כ-18 מיליון איש. זה התחלק פחות או יותר שליש, שליש ושליש. שליש באירופה; שליש בארצות הברית ושליש ברוסיה ובשאר המדינות האחרות בעולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שקט, לאפשר לחבר הכנסת דרעי לדבר. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לצערנו הרב, בשואה העם היהודי איבד שישה מיליון, שבהם למעלה ממיליון וחצי ילדים. דור שלם נכחד, על כל תרבותו ועל כל הקהילות שלו. ואז קמה מדינת ישראל. בשנת הקמתה היו בה כ-600,000 יהודים, כשבארצות הברית היו שישה מיליון יהודים – הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם. היום מדינת ישראל מונה למעלה משבעה מיליון יהודים, ובארצות הברית, שלפי החשבון והסטטיסטיקה – אני לא מתמטיקאי – היו צריכים להיות בה למעלה מ-20 מיליון אחרי שני דורות וחצי, היום יש פחות משישה מיליון יהודים בארצות הברית. ההתבוללות הנוראה של היהודים, אחים ואחיות שלנו, ברחבי העולם, היא המכה הגדולה ביותר ליהדות בכל העולם. לצערנו הרב, אנחנו רואים בצורה מוכחת ביותר שהיכן שיש קהילות מסורתיות אורתודוקסיות, שממשיכות לשמור – מי פחות ומי יותר – על המסורת ועל שולחן ערוך, שם ההתבוללות היא כמעט אפסית או קטנה ביותר. בקהילות המתחדשות, שהביאו יהדות חדשה, שם ההתבוללות היא בעשרות אחוזים – 70% ו-80% ויותר, לצערנו הרב. 73 שנה מאז שהמדינה הזאת קמה, מדינת ישראל, והמאבק התמידי והעיקש של היהדות הרפורמית לקבל הכרה במדינת ישראל כזרם מוכר ביהדות קיבל מדי פעם בפעם תמיכה על ידי בית המשפט העליון, אבל לא צלח. ועדיין, במדינת ישראל גם בלשון מליצית, מי שלא הולך לבית הכנסת, לא הולך לבית הכנסת האורתודוקסי. עדיין יש משהו שמלכד את כולם. הבסיס הוא המסורת שלנו מדורי-דורות, מי פחות ומי יותר. אנחנו אמורים לאשר עכשיו בהצבעה את הקמת ועדת החוקה. כבר דיברו חבריי, ואני לא אחזור על זה, על העושק הדורסני בללכת ולעשות רוב של תשעה נגד שבעה כשזה לא היחס של הקואליציה והאופוזיציה. אבל מנצלים רוב על חודו של קול כדי לאשר. לכן, האופוזיציה, אנחנו לא אישרנו את החברים, אבל נהיה בוועדת החוקה, ננאם – מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. כ << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוועדה, לפי מה שנמסר לנו, הולכת למנות כיושב-ראש חבר כנסת שמתפאר ומתהדר בתואר של רב רפורמי. בוועדה שעיקר יחסי דת ומדינה והחקיקה של היחסים הללו הכי רגישה, הוא הולך לנהל אותה. המשמעות של זה היא שמי שמצביע בעד הוועדה הזאת, מכריז לכל היהדות בעולם: אנחנו, לא אכפת לנו מההתבוללות של העם היהודי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תסכם חברת הכנסת סילמן, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אז למה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. חבר הכנסת מלכיאלי, נא לשבת. חבר הכנסת קריב, מספיק, תודה. חבר הכנסת מלכיאלי, תודה רבה. בבקשה. חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת קריב, מספיק. תודה. מספיק. בבקשה, חברת הכנסת סילמן. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עידית, תראי את מי את רוצה לשים יושב-ראש ועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה, הבנו. בבקשה. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> חבר הכנסת שלמה קרעי, אל תחלק לנו ציונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. בבקשה, חברת הכנסת סילמן, בבקשה. שקט במליאה. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> תודה רבה. האמת שבימים האחרונים נפלה הזכות בחלקי, ואני אומרת "זכות", כי אני באמת רואה במקום שלי, גם כיושבת-ראש הקואליציה וגם כמי שמנהלת את הוועדה המסדרת בימים האלה – אני רואה בזה זכות גדולה. זכות גדולה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הרווחת את זה ביושר. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> בהחלט הרווחתי את זה ביושר. תודה רבה, חבר הכנסת גדי יברקן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, בבקשה. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> הערה טובה, ואני מודה לך עליה. וזאת הדרך. האמת, חבר הכנסת גדי יברקן, זאת הדרך שבה צריך לנהוג פה במשכן – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סילמן. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – לפרגן אחד לשני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דברי. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ואני חייבת לומר לכם שאני יושבת בוועדה המסדרת ואני שומעת קריאות שלא מכבדות את הבית הזה ולא ראויות לבית הזה – הבית הזה, שהוא כנסת ישראל, בית המחוקקים, מלכות ישראל. אנשים יושבים כאן, שהם כל כך ראויים, ומייצגים כל אחד ואחד את האוכלוסייה, את הקהילה, את המגזר שממנו הם באים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ולכנסת הזו ראוי שיח מכבד, ושיח שהוא נכון. גם זה שיח שהוא לא מכבד והוא לא ראוי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא, לא נעים לי להעיר לך, אבל אתה מפריע דקה שלמה, זה לא נעים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, תודה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. זה לא נעים לי לקרוא אותך לסדר. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ואנחנו נדאג במשמרת שלנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ואנחנו נדאג במשמרת שלנו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תנו לה לדבר. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – שבכנסת הזו יהיה שיח ראוי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם אם לא מוצא חן בעיניכם, היא תדבר. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – ויהיה שיח מכבד – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מולא, פעם ראשונה אני קורא אותך לסדר. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – ויהיה שיח מאחד ומקרב ומכיל – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – בושה. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – כי זו הציונות הדתית שאני באה ממנה – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – וזו הממשלה שרוצה, ותעבוד למען אחדות במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, הבנתי אותך. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת באה לעבוד, ואנחנו נעבוד למענכם, האזרחים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני קורא אותך לסדר. לא נעים לי. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – ונעשה כל מה שאנחנו יכולים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נעים לי להוציא אותך. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – כדי להיות ראויים לעם הזה, ששלח אותנו לכאן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא שלח אתכם. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ואני רוצה להודות לכל אחד ואחד מהיושבים בקואליציה שעושה את העבודה שלו כראוי, ויושב בישיבות ושומע הכפשות ולא מלבין פני חבר. המעליבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, אמר הרב קוק, ולזה באנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די, די, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר שזה הזמן להצביע, ואנחנו אוהבים אתכם. אנחנו אוהבים את כולכם, ואנחנו גם נעשה הרבה טוב ביחד, קואליציה ואופוזיציה ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עידית סילמן. נחכה שהיא תגיע למקום מושבה. נא לשבת, אנחנו ניגשים להצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל היושב-ראש, אדוני היושב-ראש – – – זכות הדיבור, אתה יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא סיכמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא גם לא יכולה לסכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא סיכמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יושב-ראש קואליציה לא מסכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא סיכמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה מעקם את כל הכללים. יושב-ראש קואליציה לא מסכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא יו"ר ועדה. חבר הכנסת אמסלם, היא יו"ר ועדה, נו, באמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אני אומר לך שיושב-ראש הקואליציה לא מסכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תגיד לי, כי זה לא נכון. תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת הוועדה המסדרת – 60 נגד – 52 נמנעים – 1 הצעת הוועדה המסדרת בדבר הרכב ועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 52. אני קובע שההצעה עברה. << נושא >> הודעת יושבת-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה לחברת הכנסת סילמן לפני הסעיף הבא. חברת הכנסת סילמן, בבקשה. הודעה לחברת הכנסת סילמן, ללא הצבעה. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> חברים, לפני שנגיע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש שקט במליאה. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> לפני שנגיע להצעה למינוי סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת, בפי הודעות. היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוועדה המסדרת החליטה בישיבתה ביום רביעי, י"ג בתמוז התשפ"א, 23 ביוני 2021 למניינם, כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה השנייה והשלישית: הדבר הראשון, הצעה ראשונה, הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן – הארכת תוקף), התשפ"א–2021, מ/1406; הצעה נוספת, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8 – הארכת תוקף), התשפ"א–2021, מ/1407; הצעה אחרונה, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"א–2021, מ/1409. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> הודעה נוספת: אבקש להודיע על חילופי אישים ואיוש חברים בוועדות הבאות – מטעם סיעת כחול-לבן: בוועדה המסדרת, במקום חברת הכנסת יעל רון בן משה יכהן חבר הכנסת אלון טל. ברוך הבא, אלון. בוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, במקום חבר הכנסת אלון שוסטר יכהן חבר הכנסת איתן גינזבורג. ברוך הבא. כמו כן, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדה. ברוכה הבאה. מטעם סיעת הרשימה המשותפת: בוועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת אוסאמה סעדי יכהן במקום הפנוי לסיעה. מטעם סיעת רע"מ: בוועדה הזמנית לענייני כספים חבר הכנסת ווליד טאהא יכהן כחבר כנסת במקום הפנוי לסיעה. << נושא >> מינוי סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> ועכשיו ההצעה: הצעה למינוי סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 2 לתקנון הכנסת, החליטה הוועדה המסדרת בישיבתה היום להמליץ לכנסת לבחור שני סגנים זמניים נוספים ליושב-ראש הכנסת: חבר הכנסת דוד ביטן וחבר הכנסת איתן גינזבורג. כהונתם תסתיים עם מינוים של סגנים קבועים ליושב-ראש הכנסת. אודה לכנסת על אישור ההצעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. נרשם בינתיים רק דובר אחד. אני סוגר את הרשימה. בבקשה, חבר הכנסת קיש מוזמן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, האופוזיציה תתמוך בהצעה הזו, אבל לי היה חשוב לומר לכל חברי הקואליציה, במיוחד מסיעת יש עתיד, ובמיוחד לחבר הכנסת ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד: אתם צבועים, אנחנו לא סופרים אתכם, אנחנו לא צריכים מכם אישור למה אנחנו נעשה, על איזה חוק להצביע או לא להצביע, לא צריכים שום דבר. כשהייתה פה קורונה אתם נלחמתם בכל הכוח נגדנו בקורונה, לא ראיתם בעיניים. זו האופוזיציה שאתם הייתם. חיים ומוות – לא עניין אתכם. אנחנו לא צריכים מכם כלום, שום אישור. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נילחם בכם. הממשלה הרעה הזו, שנשענת על תומכי טרור, שנשענת על אנשים אנטי-ציוניים – לא ניתן לה להתקיים יום אחד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תצפו מאיתנו לרגעי חסד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תומכי טרור לא מגיעים לדיבור בבלפור. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני חייב לומר לכם – הינה, חברת הכנסת בן ארי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לדיבור בבלפור הזמנתם את תומכי הטרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תני לו לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא היה מסכים, הייתה לכם ממשלה עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו הבעיה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. אני אוסיף לו דקות, זה פשוט מאוד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בהחלט. ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, אתה יצאת נגד החוק הנורבגי. אתם יודעים, כחול לבן ובני גנץ, בשני המקרים, גם בממשלה שלנו וגם בממשלה שלכם, רצו חוק נורבגי. אבל אתם, חבורת מושחתים ושקרנים וצבועים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי המציא את החוק הנורבגי? מי המציא אותו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אמרתם לנו: מה זה חוק נורבגי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יגיד שאנחנו מושחתים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קשה לך – את האמת בפרצוף? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני קורא אותך פעם ראשונה, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קשה לך – את האמת בפרצוף? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר, מי המציא את הנורבגי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני קורא אותך פעם ראשונה, מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלא יגיד שאנחנו מושחתים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש. עליתי לפה כדי להסתכל לראש הממשלה החלופי יאיר לפיד בעיניים ולהגיד לו בצורה הכי ברורה: אתה צבוע, אתה מושחת, אתה שקרן. מה שאתה אמרת על החוק הנורבגי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה – – – מותר לדבר ככה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה עכשיו מעביר פי שניים. אז ככה היית כאופוזיציה, אל תצפה – לא צריך את האישור שלך. בשומר החומות אתה, יאיר לפיד – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אמרת שזה פוליטי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, לא. אני אוציא אתכם. אין מחיאות כפיים, אני מבקש מכם. אני מבקש מכם להפסיק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בהשבעה שלכם זה היה בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מכם להפסיק עם מחיאות הכפיים. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה החליפי חבר הכנסת יאיר לפיד, אתה יצאת נגד המושג הזה ראש ממשלה חליפי. אתה קראת לזה מושחת. אתה קראת לזה דיל בין גנבים. איך יש לך את החוצפה לשבת פה, על הכיסא הזה? אתה האימא של המושחתים. אתה המצאת את המילה שקרן. אתה צבוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה? מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא נקבל ממך מוסר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, תודה רבה. חבר הכנסת קיש, אפשר שפה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה שהוא יסתכל אליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. לא. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לראות אותו מישיר מבט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, אפשר להוריד קצת את הטון והמילים? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני משתמש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר להוריד קצת את המילים הקשות? זה לא מכבד את הבית הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש ממך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו לא יכבד, אה? עכשיו לא יכבד, אה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה אל תטיף לי מוסר. חבר הכנסת קיש, חצי דקה, לא יותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת קיש – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אתם מבינים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יואב, רק שנייה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מבינים? עכשיו לנו אסור אפילו להשתמש במילים שלכם. אסור לנו להפגין – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, סליחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. לא. אתה תפסיק, כי זה בניגוד לכללי האתיקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טוב שאימא שלו לא ביציע – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש, אני לא רוצה להקריא לך את הסעיף. בבקשה לרדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, אבל שיהיה בנחת. שיהיה בנחת, בלי מילים קשות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיום. אני מבקש במשפט סיום – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תקשיב ליושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. הבנתי. אתם הפרעתם, בגלל זה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה זה הפרענו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לך חצי משפט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הפרענו, איך הוא מדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר לך, אתה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פשוט אמרת מילים קשות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש מראש הממשלה החליפי יאיר לפיד להסתכל אליי בעיניים ולהגיד שהוא מתנצל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאני מבקש ממך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נא לרדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. תודה רבה. זה חבל. אני מפנה אותך לפרוטוקול, אני מפנה אותך לתקנון הכנסת, חבר הכנסת קיש, לסעיף 41(ד), כללי ההתנהגות, שמהם חרגת בצורה קשה. זה לא מכובד, כן – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם קראתם לראש הממשלה בוגד. הוא קרא לראש הממשלה מקבל שוחד – – – לא מתבייש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – פרק שישי, סעיף 41, סעיף קטן (ד), לך תקרא אותו. אני ממליץ – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קראו לראש הממשלה שלנו פשיסט, קראו לו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לך תקרא. עזוב. לך תקרא אותו. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שקרן, נוכל, רמאי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם אמרתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קיש, נא לשבת. עוברים להצבעה. בבקשה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא'נה, אתה צבוע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לשבת. חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 4 בעד הצעת הוועדה המסדרת – 59 נגד – 6 נמנעים – אין הצעת הוועדה המסדרת לבחור את חברי הכנסת איתן גינזבורג ודוד ביטן לסגנים ליושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דנה וייס לא מרשה לך להצביע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל. חבר הכנסת אמסלם, פעם ראשונה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> לא יכולנו להצביע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי שלא הצביע, אני מוסיף אותו. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אי-אפשר, לא נפתחה המערכת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אביר קארה – להוסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אצלי לא נלחץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – חבר הכנסת אלון טל, כולם בעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכניס לתוצאה הסופית עוד ארבעה חברי כנסת שהיו בעד. בסך הכול בעד – 59 – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד ארבעה נורבגים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – נגד – שישה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד ארבעה נורבגים, אתה מתכוון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – נמנעו – אפס. תודה רבה למי שהצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנייה, זה לנורבגים או להצבעה? עוד ארבעה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים, חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנו. היושב-ראש, לא הבנו. עוד ארבעה נורבגים, או להצבעה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לנו, לא שמענו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המלצת הוועדה המסדרת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1420).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסעיף הבא, סעיף 11 בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א–2021, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר במשרד האוצר, השר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בוא נעשה קצת סדר במליאה. אדוני היושב-ראש, בוא נעשה קצת סדר במליאה. מי שלא רוצה לשמוע שיצא החוצה, שלא יעמדו ולא ידברו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבריי חברי הכנסת – עוד שנייה, השר, דקה אחת. בבקשה לשבת. מי שלא יושב, יצא החוצה לשתות קפה. בבקשה לשבת. מי שלא רוצה לשבת, יצא החוצה. חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש. בבקשה לשבת, ומי שלא רוצה לשבת יצא לשתות קפה. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני בקושי אשמע את עצמי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שפק, בבקשה, די. השר, בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. בוא נרגיע את העניין. אנחנו מביאים הצעת חוק מאוד טובה עכשיו. ישראל נמצאת למעלה משנה בעיצומה של מגפה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה החדש. מאז תחילת התפרצות המגפה ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות נגיף הקורונה, הוטלו הגבלות שונות, בין השאר על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודה. הגבלות אלה לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה, ולאור זאת מעסיקים רבים נאלצו להוציא את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או לפטרם. במטרה לתת מענה סוציאלי לנפלטים משוק העבודה כתוצאה ממצב החירום בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, נעשו תיקונים שונים בחוק הביטוח הלאומי, לשם מתן הקלות והטבות בעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, לדוגמה: קיצור תקופת האכשרה לשם זכאות לדמי אבטלה; הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה; הקלות ברישום בלשכת התעסוקה; הגדלת דמי האבטלה למי שמצוי בהכשרה מקצועית, וכדומה. התקופה שלגביה ניתנות ההקלות וההטבות כאמור, רובן ככולן, מסתיימת ביום כ' בתמוז התשפ"א, 30 ביוני 2021. זה אומר שאם אנחנו לא מאשרים את זה היום בקריאה ראשונה ועד יום רביעי לא מאשרים את זה בקריאה שנייה ושלישית, אין יותר חל"ת. במקביל, הוסרו כמעט כל המגבלות שנקבעו על פעילות המשק לאור הירידה המשמעותית בתחלואה. עם זאת, למרות חזרתם של מרבית המובטלים לשוק התעסוקה, יש צורך לתת מענה מסוים גם למובטלים שעדיין לא חזרו לעבודה בשל המשבר, כדי לא להותיר אותם ללא מענה כלל לאחר תום התקופה כאמור. במסגרת תיקון זה מוצע להמשיך במתן הטבות מסוימות למובטלים בעלי מאפיינים מסוימים למשך כמה חודשים נוספים. בין ההטבות: המשך קיצור תקופת האכשרה לשם זכאות לדמי אבטלה; תוספת ימי אבטלה בצורה דיפרנציאלית למי שמלאו לו 45 שנים; הטבות למצויים בהכשרה מקצועית – קבלת מלוא דמי האבטלה ולא 70% מדמי האבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית; הקלות בחישוב דמי אבטלה למובטלים מסוימים והפחתת קיזוז דמי האבטלה מקצבאות שונות דוגמת הבטחת הכנסה. בנוסף, ליולדות במחצית השנה השנייה של 2021 שקיבלו אבטלה עד סוף יוני 2021 והן אינן זכאיות לדמי לידה, יינתנו דמי לידה בגובה דמי האבטלה. ככלל, ההטבות הללו צפויות להינתן עד סוף שנת 2021. אבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק ולהעבירה לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. כמו שאמרתי, אם אנחנו לא נעביר את זה היום בקריאה ראשונה, ועד יום רביעי לא נעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית, פג תוקף החוק, ואז אין יותר הטבות לאף אחד. לכן, אני מבקש מחברי הכנסת להעביר את זה היום בקריאה ראשונה, ועוד היום להחליט להעביר את זה לוועדת הכספים, כי חשוב מאוד להעביר את החוק הזה, שנותן פתרון להרבה הרבה משפחות שזקוקות לדמי אבטלה בשביל להתקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר עמאר. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים וברגע זה אני מודיע על סגירת רשימת הדוברים, נעילת רשימת הדוברים. ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני יעלה ויבוא, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, אני אדבר פחות על החוק, שמחר יגיע, בעזרת השם – אם הוא יעבור הלילה הוא יגיע לוועדת הכספים, ושם נביא את ההסתייגויות שלנו על החוק. יש הרבה הסתייגויות, יש הרבה עוולות בחוק, אני מאמין שגם אתם תרצו לתקן ובשביל זה יש את הוועדה, נעבוד על זה בוועדה עצמה. אדוני היושב-ראש, האמת, לפני שאני אדבר על מה שאני רוצה, תסתכל על הצביעות הגדולה. אני לא אשכח את המראה של פניך כשהלבינו את פניך כשהיית בוועדה המסדרת. אותם אלה, יוראי הרצנו, שישב שם והטיח בך דברים קשים. על מה? על אותם חוקים, על החוק הנורבגי. על אותם חוקים של ראש הממשלה הרזרבי. הם ישבו וביישו אותך והכלימו את פניך. אתה שתקת – ועשית להם את זה בממלכתיות, אני חייב להגיד את זה. ואותם צבועים – ראש הממשלה הרזרבי יושב פה ומבקש להעביר את החוק הזה של ראש הממשלה הרזרבי שהוא יוכל להיות רזרבי. ויושב פה ראש ממששת המעצבנט – ותשים לב לחלוקת האותיות והמשפט: המעצבנט. פשוט זה ככה. הצביעות שלהם חוגגת. ולצביעות הזאת התווספה הצביעות של משטרת ישראל. יש חוק אחד לדגלים השחורים ויש חוק אחד לדגל כחול לבן של מדינת ישראל, של הליכוד – אלה הצבעים של הליכוד, אם אני לא טועה. חוק אחד אומר שכשמפגינים נגד נתניהו אין הגבלות: תעשו מה שאתם רוצים, כל השבוע מול קיסריה, מול בלפור, ביתו הפרטי, משפחתו, תהרגו אותם, תחנקו אותם – אין בעיה. אבל כשמגיעים לבנט, ראש הממשלה, אז המשטרה מוציאה עכשיו – היא גיבשה מתווה להגבלת ההפגנות מול ביתו הפרטי של נפתלי בנט ברעננה. הוחלט שניתן יהיה לקיים עד שלוש הפגנות בשבוע, שתיים מהן ביום חול, ואחת נוספת בסוף שבוע. הם גם קובעים מתי, ללא הקמת רעש חזק או בלתי סביר. לא ראינו את זה כשזה היה נתניהו. ראינו שהמפגינים – לא יעלה על 200 איש, ואם זה יעלה על 200 איש המחאה תועבר, לאן? למוקד אחר בעיר. שם כנראה אין בעיה, ישימו אותם באיזה פרדס. זה בסדר. אבל הצבועים יושבים פה וזה לא מעניין אותם, וכולם שותקים. כשהדגלים השחורים עשו את זה הם מימנו את ההפגנות, מימנו מהכסף שלהם, הלכו ומימנו בשביל להפיל ראש ממשלה, אבל כשהימין עושה את זה, צריך להגביל אותם, צריך לחנוק אותם – זה מותר. המשטרה משתפת פעולה, השר לביטחון הפנים עמר בר לב משתף איתם פעולה, ומה שיש לו זה להתעסק בארגון להב"ה, אם הוא ארגון טרור או לא ארגון טרור. הדגלים השחורים זה ארגון טרור. הם טרוריסטים שלוקחים ועוזרים רק לצד אחד, באים ולוקחים את הדגל השחור ומניפים אותו על ראש ממשלה מכהן. וזו המחאה שלנו, ואני מקווה שגם משטרת ישראל תתעשת, והיא לא תיכנס לפוליטיקה, אלא תעשה באמת את עבודתה נאמנה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אורית סטרוק. בבקשה, גברתי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאני מתחילה אני רק רוצה לציין שבחוץ יש תפילת ערבית ורוב הדוברים שרשומים לפניך בסדר הדוברים הם בתפילה. אז אני רוצה – אתה לא חייב בשביל זה לתת לי יותר זמן דיבור, אבל אני רוצה להציע להתחשב בהם, בסדר? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. פה במסדרונות מסתובבות כעת שלוש נשים, אימהות, שלא רגילות למסדרונות האלה. הן הגיעו לכאן בלית ברירה. הן גרות בשכונת שמעון הצדיק בירושלים, והן והילדים שלהן מותקפים ערב-ערב ולילה-לילה באבנים, בבקבוקים, בבקבוקי תבערה, בחזיזים, בנפצים, בצורה שהדברים האלה נזרקים אליהם לתוך החצרות ממש. הייתי שם לפני שבוע ביום שלישי בצוהריים. הלכתי יחד עם חבר הכנסת סמוטריץ' לראות את המצב. אני אתאר לך מה ראינו שם. זורקים את האבנים האלה, ואת בקבוקי התבערה האלה מתוך הבית שממול – המרחק הוא בערך כמו ביני לבין השר לשעבר כץ, זה בערך המרחק – והמשטרה נמצאת שם ולא עושה שום דבר כדי לעצור את זה, שום דבר. השוטרים נמצאים בשטח. הינה, עכשיו הגיע חבר הכנסת מרגי. קודם רציתי לשאול אותו: אנחנו הגשנו, אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר-היום, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא הזה. אני לא הגשתי את זה לבד. חבר הכנסת שיקלי, נדמה לי, הגיש יחד איתי; חבר הכנסת פרוש נדמה לי הגיש גם יחד איתי; יואב קיש ועוד מישהו, אני לא זוכרת, היינו כמה חברי כנסת. ומשום מה, וזה מה שרציתי לשאול אותך, חבר הכנסת מרגי: למה ההצעה שלנו, אנחנו הגשנו הצעה דחופה לסדר-היום בנושא של שמעון הצדיק – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> שמעת את הנאום, את השאלה של אחמד טיבי, גם כן? מאחר שההרכב של הנשיאות שהיה כזה, שונה המנהג רק עכשיו, שלקחו איזה הצעה, חמש הצעות לסדר-היום, ושמו אותן. לא היה דיון על כל – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל זה לא יכול להיות. זה נורא ואיום. מסתובבות פה הנשים האלה, הן בוכות. הן אומרות: הילדים שלנו לא ישנים בלילה, הילדים שלנו בסיוטים, הילדים שלנו בחרדה, זורקים עלינו כל יום לתוך הבתים. והמשטרה, מה היא עושה? במקום להגן עליהם, המשטרה גם זורקת רימון הלם לתוך הבתים של היהודים, כדי שהיהודים לא יצאו מהבית. ועל דבר כזה אי-אפשר לקיים דיון בכנסת ישראל? אז על מה נדון? איך יכול להיות שבתוך ירושלים הבירה משתולל טרור כזה יום-יום, לילה-לילה, על משפחות תמימות, משפחות שחיות במקום הזה כדת וכדין, עם ילדים קטנים, וכלום. וכלום. אז אני רוצה לבקש את הדיון הזה להחזיר לפה, למליאה. אנחנו הגשנו ערעור על הדבר הזה. אני מבקשת שהדבר הזה יידון בוועדה המסדרת – איפה עידית סילמן, חברת הכנסת, יושבת-ראש הוועדה המסדרת? אנחנו רוצים שמליאת הכנסת תדון ושהשר לביטחון הפנים יבוא וייתן מענים. לא יכול להיות שאנשים נמצאים תחת טרור כזה יום-יומי, לילה-לילה בירושלים בירת ישראל – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואף אחד לא עושה כלום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה, גברתי. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאגיד את דבריי, אני רוצה להעיר ליושב-ראש הכנסת החדש חבר הכנסת מיקי לוי. הוא אמר ליואב קיש שהוא הפר את תקנון הכנסת – אתה שומע, חבר הכנסת אמסלם – למה? כי הוא קרא לחבר הכנסת יאיר לפיד מושחת. והוא ציטט, הוא אמר: תסתכל ב-41, סעיף (ד). אני, כיהודי שמעיין בהלכה, להבדיל, אז אני מסתכל בתקנון הכנסת וכתוב באמת: "חבר כנסת ידבר במליאת הכנסת בצורה הולמת, בלשון מקובלת ובאופן השומר על כבוד הכנסת, ולא יעשה במליאה מעשה שיש בו פגיעה בכבוד הכנסת, בכבוד אחד מחבריה, או בסדר דיוניה". יפה, נכון? מעולם לא נשמעה המילה "מושחת" בבניין הזה עד שבא יואב קיש ואמר את זה ליאיר לפיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא "מושחת", לא "נוכל", לא "מקבל שוחד", לא "בוגד". אף פעם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה? אני זוכר את חבר הכנסת מיקי לוי עצמו כשהיה באופוזיציה, מה הוא אמר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אפילו לא הבנתי בהתחלה למה הוא התכוון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אתה אומר, דודי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני בהתחלה אפילו לא הבנתי את המילה. הלכתי למילון לבדוק מה זה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אז זה ממש לא ייאמן, הוא אמר ליאיר לפיד מושחת. למה? כי יאיר לפיד אמר על הממשלה הקודמת עם הנורבגי שזו חלוקה בין גנבים; דיל בין גנבים. אז הוא ציטט אותו. אז במחילה מיושב-ראש הכנסת, תלמד את התקנון, או שתלמד את ההיסטוריה של הכנסת. שנאמרו פה הרבה דברים והרבה מילים פי אלף – מה לא נאמר על ראש הממשלה בנימין נתניהו? כמה פעמים הציגו אותו כ"הפושע מבלפור", עוד לפני שהיו כתבי אישום. כבר הכניסו לו צוללות, ושהוא בוגד, אמרו עליו שהוא בוגד בביטחון המדינה, ולא לדבר על מה שאומרים על אחרים, ועל קבוצות מסוימות, מה נאמר פה על הציבור החרדי. וזה הנושא שרציתי לדבר עליו עכשיו, עניין הקורונה, איך התייחסו בגלים הקודמים לציבור החרדי, כשהייתה בבני ברק קורונה. עכשיו, אני מפרגן ליהודי בנימינה, שתהיה להם רפואה שלמה, ולתושבי מודיעין, ושכולם יהיו בריאים; מישהו העלה על דעתו לעשות סגר על בנימינה כדי להגן על האחרים, שלא יפיצו את המחלה? מישהו היה מעז להגיד עליהם שהם מפיצי מחלה? אבל הציבור החרדי, האשימו אותם שהם מפיצי מחלה. רוב כלי התקשורת ניהלו מסע הסתה אנטישמי בצורה שלא מתקיימת היום בשום מקום בעולם, אפילו לא בגרמניה. כשהתחילה הקורונה, הייתה קריקטורה באחד העיתונים שלא אזכיר את שמו, והם כותבים שם: הגיעה הקורונה; דרעי, גפני וליצמן – בואו נעשה טיש. אז עכשיו, כשמדברים על סגירת נתב"ג, ואיזה סבל וצרות עושים לאנשים שמחוסנים, עכשיו פותחים, הכול פתוח ולא מסתדרים עם נתב"ג – אז עוד פעם, כשחס וחלילה תהיה קורונה, תזכרו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – תקנון הכנסת אוסר לומר דברים שאינם מכובדים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אז בוא נסכים, אדוני חבר הכנסת אייכלר, שאם אפשר, לפחות מעכשיו נתחיל להקפיד על אותו סעיף בתקנון ונימנע מהתבטאויות כאלה. חברת הכנסת שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת מעכשיו? למה רק עכשיו? איפה היית כמה שנים? שואל, עכשיו פתאום נזכרתם: בואו נעשה סולחות, נדבר יפה, בואו נתחבק. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> עכשיו, כשאנחנו באופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני פשוט חושב מה לענות לך, כמי ששמר פה על דברי נועם לאורך כל השנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, אני לא מדבר עליך אישית. אני מתכוון: איפה הייתם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל בוא ננסה לפחות מעכשיו לשמור על זה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, אתה תאהב את הנאום הזה, אני חושבת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא תצליחו להשתיק את הביקורת שלנו, איתן. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא, עוד לא, עוד לא, מדברים. לקחת לי – אני רוצה להתחיל עכשיו, אבל אני עוד לא התחלתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תאפס את השעון. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק בגלל שזו הישיבה הראשונה שלי בכנסת העשרים-וארבע. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בתקופה האחרונה יש פה תיאוריה כאילו ביבי הפסיד בבחירות. אז למי מאחיי הימנים שזה עוד לא ברור לו: ביבי נתניהו לא הפסיד; אנחנו הפסדנו, אנחנו המפסידים. אנחנו מפסידים, כי אחינו מן השמאל דורסים את הזכויות שלנו שנים רבות, דרך האקדמיה, התקשורת, הפקידות הבכירה. הם מבטלים את זכותנו לחופש מחשבה, לחופש הביטוי, בכלל – את זכותנו לאמונה במסורת, במדינת ישראל ואפילו בדת ישראל. בנחישות בלתי מתפשרת הם החדירו לנו לתודעה שמי שמייבש ביצות בקיבוץ הוא חלוץ אבל מי שמתיישב ביהודה ושומרון הוא מתנחל קיצוני; מפגינים למען זרים מסתנני עבודה הם לוחמי זכויות אדם, אבל מפגינים למען תושבי דרום תל אביב שעוברים עינויים רבים הם "פשיסטים"; הם הכתיבו לנו מהי תרבות כדי שיוכלו להדיר אותנו ממנה, כי הם אנשי הרוח; הם צועקים "הדתה" כשהם רואים חב"דניק מניח תפילין במרחב הציבורי אבל הם מעניקים לגיטימציה לצעדות פרובוקטיביות באותו המרחב; כששמאלני מדבר על מה שמציק לו הוא "מוחה", כשימני מדבר על מה שמציק לו הוא "מסית." בשיר "לילה כיום יאיר" של אביתר בנאי הוא כותב: "איזה קרב, אלוקים אדירים / איזה קרב בין הבור למים / לפחות יש קרב / לפחות יש מים / פעם היה רק בור". איפה שפעם היה בור בתודעה שלנו – שאליו התנקזו רק המים המקולקלים של מי שחינכו אותנו לחשוב, דרך התקשורת ודרך אנשי הרוח, שממלאים באוויר מה נכון ומה לא מוסרי – היום יש תודעה ימנית חזקה שצומחת, מתפתחת וגדלה, והיא כבר לא מתביישת בעצמה. רפאל פרץ במעברת לוד היה מתבייש בעצמו, אבל הבת שלו, קטי שטרית, לא מתביישת. הבחירה החופשית היא המתנה הגדולה ביותר שניתנה לאדם, ובלעדיה אינו יכול להתקיים. תעצמו רגע את העיניים ותדמיינו את חייכם ללא בחירה חופשית. עכשיו תפתחו את העיניים, כי אתם ימנים – זאת בדיוק המציאות שאותה מנסים ליצור בשבילנו. אני רוצה להגיד לכם, אחיי הימנים, אל תרפו ידיכם מהמאבק על התודעה שלכם, על זכותכם לבחירה אמיתית ומלאה. אל תבלעו את הגלולה הכחולה רק כי המאבק מר, אל ירפו ידיכם. לא אנחנו כי אתם, אחינו מן השמאל, אתם אלו שקורעים את העם לחתיכות קטנות בהתנשאות שלכם, כאילו כל ימני הוא טיפש כפר, מזיל ריר חסר מושג שלוקה ביכולת הבחירה ואשם תדיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם אלו האחראים למצב העגום של החברה הישראלית. כשאתם מפנים אצבע כלפינו – שלוש אצבעות מופנות אליכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זוזו הצידה, תעשו מקום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תעשו מקום לתרבות, תעשו מקום לתרבות הנהדרת שלנו, תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת משה אבוטבול, יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לחלוק איתכם, במסגרת "בשם אומרם", את מאמרו המיוחד של השדרן הכלכלן ארז צדוק בערוץ 20 על כנס הניצחון הנלעג של תנועת ימינה בת ששת המנדטים של הדל-גאה. וכה דבריו: כנס הניצחון של ימינה, שהיו בו בין 50–100 איש בלבד – אגב, התקשורת דאגה להראות רק את הבמה, ללא משתתפים, חלק משיתוף הפעולה הפורה בין התקשורת לממסד החדש לגונן ולאתרג את ראש הממשלה בעל סיעת המיעוט; תורידו מהקהל את הצלמים, את העוזרים את העיתונאים, כמה נשארו? אפס תומכים. אין לגיטימציה ציבורית, לא לממשלה ההזויה הזו ולא לעומד בראשה. אבל השאלה הנשאלת: ניצחון? ניצחון על מה? מה זה מסיבת ניצחון? מי ניצח, איזה ניצחון הם חוגגים? ממה שניתן להבין מה הם חוגגים, אז הם אכן חוגגים את ניצחון הנוכלות מול ההוגנות, את ניצחון הנבזות על היושרה, את ניצחון המגלומניה על האידיאולוגיה. הם חגגו את ניצחון השקר על האמת, את ניצחון הבגידה על הנאמנות, את ניצחון הרמאות על הבוחרים שלהם, את ניצחון הפוליטיקה המלוכלכת על פתקים הטמונים בתוך הקלפי, את ניצחון שונאי הדת על התורה ועל היהדות, את ניצחון שונאי ארץ ישראל על אוהביה, את ניצחון ישראל הראשונה על ישראל השנייה, את ניצחון הפורעים הערבים בערים המעורבות על הגרעינים התורניים השייכים לציבור הדתי-לאומי, את ניצחון תומכי הטרור בקואליציה ובממשלה על משפחות השכול; כן, אלו אותן משפחות השכול שהנוכל הידוע ביקש מהן לפני הבחירות לעבוד בשבילו ולשכנע אנשים להצביע עבורו, ובמסיבת הניצחון משפחות השכול הושארו בחוץ היות שהן מחו על כי תומכי הטרור, מחבקי ומעודדי רוצחי יהודים הם שהוכנסו פנימה לקואליציה ולממשלה. חתיכת ניצחון. כך נראה ניצחון של נוכלים, כך נראה ניצחון על מדינת ישראל ועל מדינת היהודים. איזו בושה ואיזו חרפה. ויורשה לי להוסיף דברים על המאמר הנכון והמושלם: כאשר הכתירו השמאל את הנוכל הידוע לראש הממשלה אמרתי בתמצית את הסלוגן שטבעתי למצב העגום: "מדבר בנט תרחק", על משקל הפסוק "מדבר שקר תרחק", ועל כך הורחקתי מהמליאה. אבל אני מציע, אם כבר, להרחיק את בנט מהמליאה על משקל "הרוצה לשקר ירחיק עדותו". הפצע של הנוכלות והרמאות לא יגליד מהר. הציבור לא ישכח את זה, ובכל מקום שאנו מגיעים אליו, עם ציבורים שונים – דתיים, חילונים, מסורתיים, חרדים ודתיים לאומיים – כולם המומים ומזועזעים מהשקר והתרמית שעשה בנט לבוחריו ולמדינה ורצח את הדמוקרטיה, והוא הפך לשיחת היום, שלא יסולח, כי השם הרע שהוא הוציא לפוליטיקה עבר כל גבול, כפי שלא הכרנו מעולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> והתהפך לגמרי – אני מסיים. זה בדיוק כמו שיגיע מישהו חרדי לשכנע להצביע לתנועה חרדית, ויום אחרי הבחירות יגלח את זקנו ופאותיו ויסיר את הכיפה, ויאמר לבוחריו: תתרגלו ללוק החדש שלי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וישתמש במנדט להצביע בכנסת נגד כל דעותיהם והשקפותיהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לסיום, רק מי שבעל נפש מוסרית מבין את הכאב העצום בתרמית הפוליטית הגדולה ביותר במדינת ישראל מאז קיומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס, ואם הוא לא יהיה – סליחה; אחריו – חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> התכוונת: ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אענה, קודם כול, בקצרה, לשר חמד עמאר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בקצרה זה כבר טוב. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הבנתי ששר האוצר רוצה לקצץ את דמי האבטלה לכל מי שקיבל את רשת הביטחון. האמת היא שהוא צודק. איך תממנו עוד 30 עובדים זרים פה בכנסת, 30, לא פחות ולא יותר? 26 – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אנחנו לא מקצצים שום דבר – אנחנו נותנים; נותנים 1.7 מיליארד שקל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> 26 שרים על 54 חברי כנסת. בקיצור, אתם מושחתים ברמה הכי גבוהה שאני מכיר. לא היה דבר כזה בתולדות המדינה. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש. על מי בעצם הממשלה הזאת נשענת? חמד עמאר, השר חמד עמאר, כבוד השר, בוא תקשיב על מי הם נשענים, ועל מי אתה. אתה נהיית שר, בזכות מי? אני אספר לך. בעצם בזכות מנסור עבאס ומפלגתו. ראיתי בטלוויזיה לפני יומיים ריאיון, עם מי? עם ווליד טאהא, והוא אומר כך – דרך אגב, בזכותו אתה שר, למה? אתם קיבלתם 60 – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> בוא אני אתקן אותך: אנחנו בזכות ביבי נתניהו, שניהל איתם משא ומתן לפני שאף אחד לא דיבר איתם. לפני שאף אחד לא דיבר איתם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, רק שנייה. תן לי. לא להפריע. אדוני היושב-ראש, הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני סומך עליך. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני עונה לך. אתה פונה אליי – אני עונה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פנית אליו. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני לא מפריע לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם קיבלתם, הממשלה הזו קיבלה – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> בזכות ביבי נתניהו, שישב איתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אדוני, אדוני השר, אתה כבר שר עכשיו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה קיבלה 60 קולות בכנסת. 60 חברי כנסת הצביעו עבורה. אם ווליד טאהא לא היה מצביע אתה לא היית היום שר, ובוודאי לא בנט, ובוודאי לא לפיד, ואף אחד מכאן. עכשיו אני רוצה להגיד לך, אדוני שר הביטחון, מי מינה אותך לשר הביטחון. ווליד טאהא, מה הוא אומר? "מי נתן להם את הזכות להגדיר את מי שהם רוצים כמחבל או להגדיר את מי שהם רוצים כטרוריסט?" דרך אגב, אני מצטט: "יש לנו הגדרות שהפירוש שלהן יותר מדויק מהגדרותיהם. אני אומר, קודם כול", כל "אלו שבבתי הסוהר הם אסירי חופש. והם אסירי מצפון ואסירים אידיאולוגיים. הם משלמים בשנות חייהם למען סוגייתנו הפלסטינית הצודקת"; "העיתונאי היהודי משתמש במושג שהוא באמת מאמין בו. בנקודת המבט שלנו, התנועה האסלאמית, לדעת בני המגזר שלנו" – תקשיבו טוב, השר חמד עמאר, מה אומר חבר שלך ששם אותך כשר – "המחבל הוא זה שכובש את העם האחר, והמפגע הוא זה שהורג את העם האחר, והטרוריסט הוא זה שמציב מחסומים בין כפרים וערים פלסטיניות ומקשה את פרנסתם. המחבל הוא זה שעושק אדמה ובונה מחסומים. הערבוב הזה במושגים לא מעניין אותנו"; אבל השימוש בו נגד ד"ר מנסור עבאס "כאילו הוא אדם בוגדני – – –" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקריא. אמרתי, הוא הפריע לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה אמרת? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> וחשוב מכך, אני מפנה אתכם לבדוק, חברי הכנסת של רע"מ – "האסיר המשוחרר עבד אל-מאלכ דהאמשה אבו יחיא היה הראשון" שבעצם דאגו לאסירי החופש של בתי הסוהר. מה אני רוצה להגיד לך, אדוני שר הביטחון? תתבייש לך. אתה מבזה את כל חיילי צה"ל. תבין טוב, כל תומכי הטרור האלה מינו אותך לשר הביטחון, ותבין מה הם חושבים על החיילים שאתה אחראי עליהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת דודי אמסלם. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס, ואם לא יהיה כאן – חבר הכנסת יואב קיש. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעבר הרחוק המדינה סערה סביב סוגיית מיהו יהודי. היום צריך לפתוח בשאלה מיהו ציוני. תחיית השפה העברית, לשון הקודש, הייתה למרכיב משמעותי בתהליך התחייה של עם ישראל ובראשית דרכה של התנועה הציונית. האם מי שמעוות את השפה העברית ומסרס אותה וממציא אותיות שבורות, א-מגדריות, דוחף נקודות לאמצע המילים ומבלבל בכוונה בין זכר לנקבה הוא ציוני? האם מי שמרכיב ממשלה המבוססת על מפלגה לא ציונית כמו מרצ ועל מפלגה אנטי-ציונית כמו רע"מ הוא ציוני? האם מי שמוכרים את כל האידיאולוגיה הציונית שלכאורה דגלו בה בעבור ג'ובים ותארים הם ציונים? האם מי ששואף לרוקן את זהותה של מדינת ישראל מכל תוכן יהודי ממלכתי ופועל לפגוע במעמד הרבנות הראשית לישראל, בכשרות הממלכתית ובגיור הממלכתי הוא ציוני? ולעומת זאת, אדוני היושב-ראש, האם מי שמתפללים שלוש פעמים ביום "ותחזינה עינינו בשובך לציון" הם אינם ציונים? האם מי שנאבקים על כך שהעם היושב בציון יאכל כשר, שהגיור בישראל יהיה ממלכתי ושבמרחב הציבורי יתמעט חילול השבת הם אינם ציונים? אדוני היושב-ראש, לפני ארבעה ימים נפטר אליהו קרפל, זיכרונו לברכה, ההרוג השלישי באסון הקריסה של חסידות קרלין שבפסגת זאב. אני רוצה בהזדמנות זו לשלוח לאדמו"ר מקרלין ולכל החסידים את תנחומיי על האסון הנורא. מאז נפילת הקומוניזם החל האדמו"ר מקרלין, ובעקבותיו חסידות קרלין, לפעול במדינות חבר העמים ולחזק ולחבר את היהודים ליהדות שם. במסגרת מוסדות החסידות, כמו "לציון ברינה", של החסידות, עלו לארץ קרוב ל-1,000 נערים, שהשתלבו בכל רחבי החברה הישראלית – בצבא, בהייטק ועוד – והכול למען קיבוץ גלויות ויישוב הארץ. אליהו ז"ל עלה כנער במסגרת זו מלבוב שבאוקראינה, ובעקבות כך הוא התקרב לחסידות ולאדמו"ר והפך להיות אישיות מופלאה של חסד ויראת שמיים. ידידי הרב משה וייס, שהיה האב המאמץ של אליהו ז"ל, היה שותף להעלאת מאות נערים יהודים כמוהו ממדינות חבר העמים לארץ. האם אדם כזה פחות ציוני מכל אלו שמתנשאים על הציבור החרדי ומקימים ממשלה עם מי שרוצים לזרוק את החרדים למזבלה? הגיע הזמן להפסיק עם עיוות המושגים ועם הנדוסי התודעה הללו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. האמת שהיה לי איזה נושא שרציתי לדבר עליו, אבל כשאתה יושב פה ומנהל את הישיבה לידי אני לא יכול שלא להעלות בזיכרוני את האירוע שהיה לפני שנה, כשאתה היית יושב-ראש הוועדה המסדרת ואנחנו היינו איתכם בהסכם קואליציוני, עם כחול לבן, ובעצם אתה הובלת את כל החקיקה שאפשרה את הקמת הממשלה הפריטטית, ולמעשה היום משתמשים בה גם. אני, אתה יודע, לא הייתי מאלה שאז תקפו אותך, ולא הייתי מאלה, מה שנקרא – מותג ציורי – שהקיזו את דמך אז בוועדה. ואני זוכר את עצמי יושב שם בחדר, ורואה את שידורי 99, ואני אומר: מה עושים לו, איך החבר'ה של יש עתיד נכנסים בו? איזה דברים אומרים לו? איך הוא מתמודד עם כל השנאה וכל גועל הנפש הזה? דיברנו עכשיו על שיח חדש שאולי יהיה פה. בקיצור, אני ראיתי את גועל הנפש הזה ולא קינאתי בך, ואמרתי: ואללה, הוא עושה את העבודה של המפלגה שלו, של הסיעה שלו. זה מה שסוכם, וזהו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפחות עמדתי בכבוד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עמדת בכבוד. ואני אומר לך במידה מסוימת שהייתה לי הרגשה, שאתה הרגשת אותה בכל הכוח, ואני הרגשתי אותה בעשירית, אני לא יודע מה, של – עכשיו, מה קרה עכשיו? אותם חברי כנסת שהשתלחו בך בפראות, בשחצנות, ביוהרה, בגועל נפש, באים אליך עכשיו ומקימים יחד איתך קואליציה שנשענת בדיוק – אתה יודע מה? סליחה, לא בדיוק על אותן רגליים, כי הם עושים מה שנקרא "הכפל": זה כבר לא חוק נורבגי קטן – זה חוק נורבגי מוכפל, גדול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא צריך להגזים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא, כמעט לא נשארו שרים שיהיו פה במליאה, שיבואו כחברי כנסת, אולי אחד לסיעה. זה חוק נורבגי – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש פה שר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר עמאר נמצא כאן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> השר חמד עמאר נמצא איתנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל יישר כוח על הערנות, חבר הכנסת פינדרוס. זה חשוב מאוד להיות ערני גם בשעה הזו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הזכיר לו, כי דיברנו על שרים. אז אני אומר: כמעט אין שרים שיישארו חברי כנסת, בוודאי מיעוט קטן ביותר, אולי רק ראשי הסיעות של הקואליציה. אבל תראו את ההתנהלות הבאמת-גועלית של אותם חברי אופוזיציה דאז, חברי יש עתיד, חברי מרצ, חברי העבודה, שתקפו את חברם לקואליציה מכחול לבן, חבר הכנסת איתן גינזבורג, שמנהל את הישיבה כרגע, ואחרי ההתנהגות חסרת הרסן הזו הם באים עכשיו, מחבקים אותו חיבוק דוב, ואת אותם חוקים שעליהם הם תקפו אותו – הם מגדילים. וכמו שאמרתי, גם בנורבגי וגם בחוק החילופין הם מוסיפים עוד סעיפים ומתפלפלים. ואיך אז – אני חושב שזה היה חבר הכנסת לפיד שקרא לחוק הזה "ברית בין גנבים". הוא אמר: אני, כשאני אקים קואליציה, זה לעולם לא יהיה. אז ראינו איך הם עושים יותר. אז כל הדברים שלהם – אני אומר את זה פה, ואני אומר את זה כי זו האמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הם פשוט שקרנים, זו האמת הפשוטה. והיחיד בקואליציה הזו, אני אומר, שאכן עמד במילה שלו – אני מסיים – היחיד שאכן עמד במילה שלו גם בממשלה הקודמת, גם בממשלה הזו – מגיע לכם שאפו, לפחות על היושרה הזו, לסיעת כחול לבן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. במקרה אחר הייתי מבקש ממך להרחיב בנושא הזה, אבל קצרה היריעה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אנחנו לא מוחאים כפיים במליאה. חבר הכנסת פרוש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל האמת שדיברתי מדם ליבי, שזה דם ליבך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך. חבר הכנסת פרוש, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת שמחה רוטמן. שלוש דקות לאדוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון 225), ואם נתרגם את זה בקצרה: הכנסת מתבקשת להאריך את מה שעזר לכל מה שהיה בנושא של החל"ת, חופשה ללא תשלום, בתקופת הקורונה. למי שהיה מאוד מאוד קשה – אני כסגן שר לא הייתי כל כך פעיל במליאה פה, ובפרט שאז הפעלתי את הנורבגי, אבל אני מבין שזה היה מאוד מאוד קשה בשעתו להעביר את ההצעה הזו בגלל שהייתה אופוזיציה בראשותו של יאיר לפיד, הבן של טומי; זה שאנחנו אומרים עליו "זה חליפתי" – הוא הוביל את האופוזיציה לדבר הזה. רק על דבר אחד אני מתפלא: חלק מהקמפיין שראש ממששת המנדטים נפתלי בנט ניהל היה שכאשר יהיו לו המושכות בידיים הוא יביא מזור לקורונה. הוא יגרום לכך שלא תהיה קורונה. הוא הוציא אפילו ספר מיוחד. אני מבין שכאשר מישהו התווכח ושאל אותו, הוא אמר: תסתכל בעמ' 122, אתה תראה שיש שם פתרון להפליא איך אני – רק תיתנו לי את האפשרות לפעול. אז קודם כול, רק לפני שבועיים הוא נהיה ראש ממששת המנדטים וכבר יש קורונה דרך נתב"ג. אני זוכר שפעם היה איזשהו סיפור על כך שלא עשו בדיקות קורונה, ואיך שהתקיפו את שרת התחבורה דאז מירי רגב. אז אני לא מבין איך בן אדם יכול להתקיף את הממשלה הקודמת על כך שהיא נכשלת בעניין הקורונה – ולא רק שהיא לא נכשלת, אלא היא הצליחה; הרי כל העולם כולו יודע לומר איך שישראל, מדינת ישראל, יצאה ראשונה, או הייתה מהראשונים שהצליחו להתגבר על נושא הקורונה. והינה, רק שבועיים ראש ממששת המנדטים, שבועיים, וכבר הקורונה – מיום ליום המספרים גדלים. איך לא מתביישים לבקש מאיתנו דחוף ועדה מסדרת ושנדון על זה מהר כדי שזה יגיע עם פטור מחובת הנחה. תדונו מהר, כדי שנוכל להאריך את החוק שאתם הבאתם. כאשר הקורונה מתפרצת, לפחות שיהיה לנו גיבוי, שנוכל לתת את כל ההטבות לאלה שבאמת מגיע. מסכנים אלה, מה הם אשמים שראש ממששת המנדטים נהיה ראש ממשלה ושהוא לא יודע איך להסתדר עם הדבר הזה – לא הוא ולא ניצן הורוביץ. אז אני מתפלא על הירידה במוסריות, על איך אפשר לבוא היום ולבקש מאיתנו: תעבירו לנו את החוק הזה; עם זה אנחנו נוכל לחיות, לנשום קצת כאשר הקורונה מתפרצת והולכת. בושה. בושה על התנהלות כזאת. בושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אוריאל בוסו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> ראש ממששת המנדטים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ממששת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שלום אדוני היושב-ראש, ברכות – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – על המינוי. הוא זמני, אני מקווה. אני לא יודע לאחל – זמני, קבוע; זה מן הסתם תלוי בהרכב קואליציה–אופוזיציה, אני לא יודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פשוט תברך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מברך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זהו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי: ברכות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אם זמני, גם אם קבוע. עכשיו אנחנו – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין יותר קבוע מזמני. אז אני באמת רציתי לתהות, אולי – אני קצת חלש בתאריכים. כמה ימים חלפו מאז הוקמה הממשלה, שקרא לה חבר הכנסת פרוש "ממששת המנדטים", מאז הוקמה הממשלה? אני לא ממש נעול כמה ימים וכמה ישיבות ממשלה כבר התקיימו. אבל אני – רגע, לא אמור להיות שר כשח"כ מדבר? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא פה. הוא פה, אל תדאג. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איפה הוא? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה בסדר. אתה לא – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת, השר עמאר – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, לא ראיתי אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – הוא לא דנידין, הוא פשוט נוכח פה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ניצב – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא ראיתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – במרכז המליאה, בגאון. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חבר הכנסת רוטמן, הכול טוב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכול טוב, מותר לשאול. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, גם מותר להסתכל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בנחת. בנחת. לא ראיתי אותו. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> מי שואל – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה גם כן – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכול בסדר. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> מי שואל עליי, מי? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי לא? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> במה אני יכול לעזור לך? מה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאחר שאני שואל על הממשלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר עמאר, מי לא שואל? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – אני אבוא ואשב כאן, כי אני אשמע אותך יותר טוב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני אשמע אותך יותר טוב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאחר שאני שואל על הממשלה, כמה ימים חלפו מאז הקמתה וכמה ישיבות ממשלה התקיימו – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> תעשה את החישוב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מאז שהבטיח – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> מ-13 בחודש עד היום, תעשה חישוב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – נפתלי בנט שהנושא שיעלה ביומה הראשון של הממשלה יהיה הסדרת ההתיישבות הצעירה. עכשיו, לא זו בלבד שהוא הבטיח את זה, עבר כאן בכנסת – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הוא יאשר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא יאשר. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא יאשר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עבר כאן, בכנסת, חוק להסדרת ההתיישבות הצעירה. הוא עבר בקריאה טרומית, ומאז, למרות שהוועדה המסדרת נמצאת בידיים של מפלגת ימינה, שלכאורה הדבר הזה היה אמור להיות במצעה, שוב ושוב התקיימו ישיבות ארוכות, פיליבסטרים אין-סופיים. אני אפילו לא מדבר על ההתנהלות בחדר הוועדה – אפשר לדבר עליה הרבה, על התנהגותה של יושבת-הראש. היא לא מעלה להצבעה קביעת ועדה שתדון בחוק להסדרת ההתיישבות הצעירה, ואני מתפלא, כי אני חושב, למיטב זיכרוני, שגם חברי כנסת מסיעתו של כבוד השר חתומים על החוק הזה של הסדרת ההתיישבות הצעירה. מדוע אתם לא דורשים גם שראש הממשלה נפתלי בנט ימלא את הבטחתו וינהל דיון ויכשיר את זה בממשלה. ואם הוא לא מכשיר את זה בממשלה, לפחות שיקדם את הצעת החוק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אם ימלא את הבטחתו – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זהו, אם הוא יקיים את הבטחתו, הוא לא יהיה ראש ממשלה. זהו, בדיוק. אז האמת היא שזו נקודה באמת באמת עדינה. מאוד מאוד קשה לבקש מנפתלי בנט שיקיים הבטחות כי אז ממילא הוא מייד מפסיק להיות ראש ממשלה. אבל אולי בזמן הביניים הקצר, ממתי שהוא יקיים את הבטחתו ועד שלא יהיה ראש ממשלה, הוא גם יכשיר את ההתיישבות הצעירה, יקדם את החוק וישחרר את יושבת-ראש הוועדה המסדרת עידית סילמן, שהדבר מונח על שולחנה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כבר זמן רב, והיא פשוט לא קובעת ועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש מכאן שהנושא יקודם במהרה. ואני בטוח שכבודו ישתמש במעמדו החדש כסגן יושב-ראש הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לדחוף ולחזק את הסדרת ההתיישבות הצעירה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת אוריאל בוסו יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת יעקב אשר, ואם הוא לא יגיע – חברת הכנסת מירב בן ארי. שלוש דקות. אדוני, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול בהצלחה בתפקידך החדש-ישן הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו מכירים אותך מהקדנציה הקודמת. ראינו אותך, בהמשך למה שדיברו, גם בוועדה המסדרת, ואתה יודע גם לנהל קואליציה וגם אופוזיציה ולתת את הזכויות לכל אחד ואחד. מסתבר שכשרוצים אפשר אחרת. ממך יראו וגם ילמדו. אבל כשאזרחי ישראל מסתכלים עלינו כרגע ומבינים שזה מעין פיליבסטר, קואליציה–אופוזיציה, הם צריכים לדעת שאנחנו מתעסקים בדברים החשובים, האמיתיים, שאכפת לנו וכואב לנו, ואנחנו מניחים בפני השרים, הוועדות, חברי הכנסת מהקואליציה שבידם לפעול. ואני רוצה להעלות הערב נקודה אחת: ילדי החינוך המיוחד שמבקשים לקבוע תור במרכז להתפתחות הילד מחכים בתור כמעט שנה בימים הללו, בגלל חוסר בקלינאי ובקלינאיות תקשורת. פשוט יש חוסר בקלינאי תקשורת. זה מקצוע שמאוד קשה ללמוד אותו, ארוך, עם השקעה רבה – ויש חוסר ואין פעולה ממשית ואמיתית שנעשית. לדעתי זה בשילוב של משרד הבריאות ביחד עם משרד החינוך. ילדי החינוך המיוחד שזקוקים לכך – הרי מי בסך הכול בסוף צריך ללכת בשביל לתת להם את הקדמה. הוא בהתחלה מתחיל בכיתה משולבת, ולאחר מכן בכיתה קטנה. ואם אתה לא נותן לו את הכלים הנכונים בשנים הראשונות, כשהוא עדיין צעיר, אתה גורר אותו וחותם עליו לאורך שנים כנבדל מכל החברה. ולכן אני קורא גם לשרת החינוך ולשר הבריאות לפעול ביחד ולראות איך פותרים את המשבר הזה. לא יכול להיות שילד מבקש לגשת למרכז התפתחות הילד, לקבוע תור, לפעמים בשביל לדעת לאיזו כיתה ולאיזו קבוצה הוא אמור להיות משובץ, ולוקח לו כמעט שנה רק לקבל את האבחנה הראשונית הזאת, כדי שיהיו להורים את הכלים לדעת באיזה גן הוא צריך להיות, מה הסגנון, כמה ילדים, מה הבעיות שיש לו, איך מאבחנים אותו. וזה משליך גם על הילד, גם על הבית ועל כל הקדמה. לכן אני אומר, חבר'ה, שרים, חברי כנסת, קואליציה, אופוזיציה, תסתכלו על הדברים החשובים ותציפו אותם – ביחד עם שר האוצר, אם צריך לתת לזה כסף בשביל לסייע לאותם ילדים שאין להם קול אמיתי לזעוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, אתה צריך לקחת מקדם הגבהה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק עדכנתי אותך בזכויות שניצבות בפניך מול הבמה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה, קודם כול, לברך אותך, אדוני היושב-ראש, שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע לכמה זמן אתה מתכנן את זה, אבל בכל מקרה אני מאחל לך בהצלחה, ואני חושב שאתה ראוי לתפקיד הזה וגם לתפקידים נוספים, אם זה היה תלוי בי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. והינה, השניות הללו יהיו על חשבוני, ומעכשיו – על חשבונך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו מתחילה העסקה. אדוני היושב-ראש, אתה יודע שפי וליבי שווים. אני חושב שהכרנו תקופה ארוכה כמעט יום-יום בתקופת הקורונה – היית יושב-ראש ועדת הכנסת, אני הייתי יושב-ראש ועדת חוקה. הצביעות זה הדבר שהכי משגע אותי, והצביעות היא לפעמים גם לקחת משהו שקיים ולמנף אותו על דבר שלא התחיל להיות קיים. יש בעיות שוביניזם במדינת ישראל. אגב, הן לא כל כך בציבור החרדי – אולי בכלל לא, ואפילו פחות מהממוצע, כמו שגם יש הרבה פחות מהממוצע רציחות של נשים בתוך המשפחה או דברים מהסוג הזה, אבל לא ניכנס כרגע לפן הסוציולוגי של העניין הזה. לפעמים לוקחים משהו אמיתי ונכון ומשתמשים בו לשקר גס. ועל מה אני מדבר? יש קמפיין מתוקשר היטב, שלפיו כביכול הבעיות שעושה האופוזיציה בוועדה המסדרת ליושבת-ראש הקואליציה, שהיא גם יושבת-ראש הוועדה, הן רק בגלל שהיא אישה. ואני לא יודע, לא זכור לי שהשתניתי – לא אני ולא חבריי – בתקופה האחרונה. ישבנו ביחד, היו חברות ועדה, קארין אלהרר ואחרות – אף אחת מהן לא הרגישה אף פעם איזושהי התייחסות פחות טובה. זה נכון, תפקיד של יושב-ראש ועדה מסדרת ימים ספורים אחרי הקמת ממשלה, כשהממשלה באה בדורסנות ושולחת אותה לעמוד בחזית – יש לו מחיר. זה נכון, אבל מה הקשר בין זה לבין זה שהיא אישה? מי מנסה לעשות מזה משהו? גם אם היה לי ספק אם זה נכון או לא, אדוני היושב-ראש – היום כשראיתי את הצעת חוק הדיינים הבנתי איך לוקחים חוק שנקרא ייצוג הולם ועושים בו שימוש פוליטי כדי לעשות ייצוג לא הולם. באים ואומרים, בתרגיל מתמטי – כי הייתה להם בעיה שהבטיחו לשרה אחת ולשרה שנייה, ועכשיו הבטיחו לחברת כנסת שלישית, וזה עלול לא להסתדר – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל זו הבטחה ליבתית? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אז הולכים, ובהבטחה ליבתית – תודה, משה – הם הולכים ונתפסים על מה? על כביכול חוק ייצוג הולם – שנולד כי? כדי למנוע אפליה של נשים. שימוש ציני, קר, לא מכובד, שמראה – אדוני היושב-ראש, ובזה אני מסיים, כמובן – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שמראה לנו שפיהם וליבם אינם שווים. וכל הטיעונים האלה שהאופוזיציה מקשה על יושבת-ראש הוועדה רק בשל היותה אישה הם שקר גס, לא יכופר, לנוכלים, לרמאים האלה, שיושבים בחדרי-חדרים ובודקים איך אפשר להכניס את האנשים מהמפלגות המסוימות דרך ייצוג הולם של נשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם, מנצלי נשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אשר. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. ואם היא לא תהיה נוכחת, אז חברת הכנסת גלית – היא נמצאת כאן. סליחה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היא רגילה שהשמאל מתעלם ממנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חס וחלילה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שהבטחתי, אנחנו בשיעור בפרקים על אותה כת שנכנסה לוועדת חוקה הערב. אז אני עובר לפרק של האמת והשקר, כפי שאמרו קודמיי. אז נתחיל קודם כול עם אקטואליה, אדוני היושב-ראש, ואני, כמו קודמיי, חייב לומר שזה באמת משעשע לראות את אותם אנשים שהסבירו על בזבוז כספי הציבור ועל הנוכלות והנבזות ועל השקר ועל הגנבה, והיום באים ומגינים. והם לא שומעים מאיתנו שהם באים ומבזבזים כסף, הם לא שומעים את אותם משפטים, כי אין לנו את הצביעות הזאת לבוא ולעשות את הדבר הזה. הם שומעים מאיתנו על התנהלות: תנו לנו לדבר, תנו לנו לעשות את עבודתנו, אבל את הצביעות – אבל אני חייב לומר לך, זה אולי חדש לך, אבל לנו זה לא חדש, יש שוני בין מה שקרה אז למה שקורה היום. אדוני היושב-ראש, לפני שנה, כשזה קרה והיו דיונים על החוקים האלה, הייתה מקהלה תקשורתית ששירתה את האופוזיציה אז בלהסביר כמה היו מושחתים וכמה הלכו לברית של גנבים. הפעם, ראה זה פלא, אני שומע היום, אפילו פה בערוץ הכנסת, את נדב אלימלך אומר בתמימות כזאת: מה, אתם לא מבינים שחייבים את החוק הנורבגי? השרים ישבו בשבוע שעבר כל הלילה במשכן. בא לי להוציא את ההקלטה מלפני שנה, כשתקפו אותנו על אותם חוקים, ולחזור. אבל אני רוצה לחזור לעניין, כי נשארה לי בדיוק דקה וחצי לעניין שלשמו התכנסתי. התנועה השקרנית הזאת – וזאת הסיבה – מדברת כל היום ואומרת לנו מוסר על חורבן בית המקדש ועל שנאת חינם. אני לא יודע אם אתה ואזרחי ישראל יודעים – זאת התנועה היחידה שאומרת שהיא לא רוצה בכלל שייבנה בית המקדש; אז מה אכפת לכם, מה אכפת לכם שנאת חינם? דבר ראשון. דבר שני, התנועה המעניינת הזאת אומרת עוד משהו: שהיא, רחמנא ליצלן, לא מאמינה בכלל בתורה מסיני. אז בכלל למה צריך לעשות "ואהבת לרעך כמוך"? אם "שמור את יום השבת לקדשו" לא צריך, אז "ואהבת לרעך כמוך" לא צריך. טול קורה מבין עיניך. חבורת שקרנים. אנחנו נגלה את המסכה שלהם לאזרחי ישראל. היא לא תנועה יהודית. אין לי בעיה עם מנסור עבאס, אין לי בעיה עם אחמד טיבי, אין לי בעיה עם יאיר לפיד, עם השקרנים האלה יש לי בעיה. תגידו את האמת: אין לכם שום עניין בהמשך קיומו של העם היהודי. בטח אין לכם עניין בקיומו של העם היהודי בארץ ישראל, כי אתם לא מאמינים בתנועה הציונית, ואין לכם עניין עם תורת משה, כי אתם לא מאמינים בו. אז תפסיקו להטיף לנו, ובעזרת השם, השקר בסוף יתגלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, ואם היא לא תגיע – חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, יש שר במליאה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר עמאר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יושב בשולחן, חמד? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אני רוצה לדבר על כמה נושאים. אני אתחיל באחד, שהוא כמובן קשור מאוד להצעת החוק שאנחנו עתידים להצביע עליה. ברצוני להזכיר לכמה אנשים שכשהתחילה המגפה ונסגרו בתי עסק והחליטו על עבודה מאוד מצומצמת, על כך שלא יהיו התקהלויות, על יציאת עובדים לחל"ת גם כדי להקל על המעסיקים וגם כדי להבטיח – אני חושבת ששר האוצר ישראל כץ לקח פה החלטה חשובה ביותר שנתנה מעין רשת ביטחון לכל אותם עובדים ועובדות שמצאו את עצמם מול שוקת שבורה במציאות בלתי נתפסת, בהפתעה שהייתה באמת מכה עולמית. וההתמודדות הזאת – חלק מאותם אנשים שהרבה פעמים מדברים על הגנה על עובדים, על היכולת לקבל קצבאות, על החשיבות של רשתות ביטחון סוציאליות, מצאו את עצמם תוקפים את הממשלה על כך שהייתה מספיק אחראית גם כדי להבטיח שלא תהיינה יותר מדי הדבקות ומצד שני להבטיח את הקיום המינימלי של משפחות. היום אנחנו מגלים שבעקבות מינוי של שר אוצר חדש – אני לא יודעת כמה שרי אוצר יש לנו באוצר; אם אתה יכול לתקן אותי, כמה שרי אוצר יש לנו היום? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שר אוצר אחד. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה זה השר השני במשרד האוצר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את יכולה לשאול את השר – אם הוא ירצה, ישיב לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> השר חמד עמאר, אתה שר אוצר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כי אני חייב לומר שגם בממשלה הקודמת היה שר – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא היו שני שרי אוצר, אל תתבלבל. גם אני וגם אתה היינו שם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה? היה שר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש הבדל בין שר לבין סגן שר לבין שני שרים באותו משרד תחת אותו טייטל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל השר – – – ולא סגן שר. לא? אני צודק? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, היה סגן שר. איציק כהן היה סגן שר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לדעתי הוא היה שר במשרד האוצר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היו – אני חושבת – מאז הקמת המדינה ועד היום שני שרי אוצר. עכשיו, השאלה היא כזאת: האם אחד מתעסק ברזולוציות ואחד ככה, מלמעלה? האם אחד לומד את החוקים ואחד לא? אף פעם לא היו שני שרי אוצר בתקופה מקבילה. ואני שואלת: למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היה גם מאיר שטרית. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. שני שרי אוצר במקביל, שני שרים בתוך משרד אוצר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, זה שר אוצר אחד ושר במשרד האוצר. כמו שר במשרד הביטחון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה אומר, אני אבדוק זאת, אבל לי זה נראה קצת תמוה. אבל מעבר לסיפור הזה, שני שרי אוצר, ואף אחד מהם לא הרים את הדגל הזה של מה שקורה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא בסך הכול צריך בודק'ה. שיהיה מאבטח בחוץ. תפרגני. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב, אני לא אלך לשם. אבל שני שרי אוצר, ואף אחד לא חשב מה קורה עם אותן משפחות שנשארו מחוץ למעגל התעסוקה, ויש להן תשלומי משכנתה, ויש להן ילדים בגיל הרך. שלא לדבר על האימהות החד-הוריות, שנאלצות גם לשלם שכר דירה וגם להחזיק ילדים בגיל הרך וגם נמצאות במצב שבו אנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – ארבעה ראשי ממשלה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> גם נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שרוב הזמן הלך פה על הערות ביניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא רוב הזמן. הוספתי לך אותו. הוספתי לך אותו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אנסה לסכם במשפט או שניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, במשפט אחד, גברתי. אנחנו עומדים בזמנים. מכיוון שאתם מבקשים את הזמן שלכם אז גם אני צריך להקפיד על הזמן שלך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר יש שני שרים במשרד האוצר ואף אחד מהם לא מבין את הקושי של משפחה להחזיק את הראש מעל המים במצב שבו שוק התעסוקה עדיין לא חזר לעצמו, במקום לעשות איזשהו מדרוג מסוים כדי שאנשים יוכלו לצאת לעבודה – מה אומרים היום לאם חד-הורית עם שני תארים? לכי תעבדי במלצרות. מי ישלם לה את הבייביסיטר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אני אימא לילדים קטנים, אני יודעת מה זה בייביסיטר בשעות המאוחרות. לעבוד במלצרות ולשלם יותר לבייביסיטר – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לוי אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם קצת מנותקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת וליד טאהא, ואחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ואני רוצה לומר "מכובדי השר" – הוא קיים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא קיים. יושב במקומו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> איפה הוא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פה, הינה, בשולחן הממשלה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> חמד, איך לא ראיתי אותך? היית שם. חיפשתי אותו שם. אז הוא נמצא. מכובדי השר, קודם כול, תרשה לי לברך אותך – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – על המינוי היום לסגן יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי לך שניות עכשיו בגלל זה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, זה בסדר. אני תוהה, הרי אתה יודע שאי-אפשר לקחת ממני את הממלכתיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בשבועיים האחרונים כסגן יושב-ראש הכנסת הרגשתי כמין איזה פחד. אמרתי שפחד זה לא בסיס לתוכנית עבודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל בוועדה קצת – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר, מותר לי. אני אופוזיציה, מה לעשות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ממלכתי – נשארתי ממלכתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לחלוטין. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני מקווה שזה שלא שובצתי בימים עמוסים, גם לא בשבוע שעבר – לא מפחד. כי על הממלכתיות שלי אני לא אוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואתה גם מקפיד מאוד על הכללים כאן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשתדל. איך אומרים, בגופי אשמור שהכנסת הזו – ועל זה אני בא לדבר. רבותיי, הייתה פה מקהלה. נכון, להיות יו"ר ועדה מסדרת, יאמר לכם היושב-ראש, זאת חוויה לא נעימה במיוחד בתקופת הקמת הכנסת והוועדות והקמת הממשלה. זאת חוויה לא נעימה. נכון, ידידי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוא נגיד שיש תענוגות גדולים מזה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. יש דברים נעימים מזה בכנסת. כשחברת הכנסת עידית סילמן קיבלה עליה את התפקיד הזה היא הייתה צריכה לדעת שהיא הולכת לעמוד במצבים לא נעימים. בכנסת לא תמיד מדברים בלשונו של אבשלום קור. כדי להביע את הדברים מקצינים אותם. אבל לבוא לפצוח במקהלה כאילו אנחנו התנהלנו כפי שהתנהלנו בגלל היותה אישה – אין צביעות גדולה מזה. אני יודע מידיעה אישית שתוך כדי הדיונים – אנחנו התלוננו, אדוני, ואתה שמת לב – היא הייתה עסוקה כל הזמן עם הטלפון שלה. אתם יודעים עם מי היא התכתבה באותו רגע? ראיתי בעיניי – אני מרשה לעצמי. עם ארגוני נשים. יש קבוצה של נשים – שכחתי איך קוראים לקבוצה הזאת. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> "רצות ומשפיעות". << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> "רצות ומשפיעות". תוך כדי דיון, הן מעודדות. במשחקי כדורגל וכדורסל אמרו לי שיש את המעודדות האלה, אז הן המעודדות שלה. ראינו פתאום שהיא קיבלה – היא נהייתה פתאום אסרטיבית, היא ידעה שיש מי שמריע לה ומוחא לה כפיים. אז אם הכפיים נעימות אז גם על הביקורת שלנו על צורת ההתנהלות שלה וצורת ניהול הוועדה שלה, המבזה, שהביאה את הכנסת לביזיון – לא יכולים להלין עלינו. אני לא מכיר אופוזיציה לוחמת בליטופים. חמד, אתה היית באופוזיציה וידעת להטיח בנו דברים קשים, וקיבלנו. לא התמוטטנו מזה, לא בכינו. יש לי תחושה של – מי שאמר שהמקרבן מתקרבן, זאת כנראה תופעה, תופעה שהיא פתולוגית, צריך לבדוק אותה. אז אנא, מצעד הצביעות הזה והמוסר הכפול – לא איתי, לא אצלי ולא בבית ספרי. הוועדה המסדרת זה מגרש אגרסיבי; לא נוח למישהו – תורידו את המצלמות. זה מגרש אגרסיבי שצריך להיאבק בו על כל פסיק ופסיק, ובמיוחד כשנשברים כל הנורמות וכל המנהגים שהיו כאן בכנסת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני, על זה שגם עמדת בדיוק בזמן, על השנייה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, ואחרייך – חבר הכנסת יואב בן צור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ווליד טאהא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה איתו? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא נמצא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מתראיין עכשיו שחיילי צה"ל הם מחבלים. שיעלה לפה ויגיד לנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. גם אני רוצה להצטרף לברכות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבריי הנכבדים, לפני דקות אחדות נפגשתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דודי, דודי, בוא תקשיב לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני אופוזיציה איתכם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> נקשיב לך. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מעולה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא יכולה ככה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי לך כמה שניות, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. לפני כמה דקות נפגשתי עם שלוש נשים מקסימות, בעלות משפחות, שמתגוררות כבר 12 שנה בשכונת שמעון הצדיק, ממש כאן לא רחוק. 12 שנה הן שם, יחסית בשקט, בנעימות, גידלו משפחות, הילדים הולכים לבתי הספר. אבל זה חודשיים החיים שלהן אינם חיים. כן, כאן בבירת ישראל, בירושלים עיר הקודש. הן אומרות לי: לא, מיכל, אל תתבלבלי, זה לא השכנים שלנו הערבים, הם בסדר. מי שבא ומפריע לנו וזורק עלינו בקבוקי תבערה, זיקוקים, בקבוקים עם צבע ואבנים זה ערבים שמגיעים משכונות אחרות לאור קריאתם של חברינו שלא נמצאים פה מהרשימה המשותפת וגם מרע"מ. הם באים ועושים לנו את המוות. אנחנו לא מסוגלים לשלוח את הילדים שלנו לבתי הספר, משעה 16:00 – עוצר, משעה 19:00 – ריקודים, משעה 20:00 – תפילות וכנראה מ-21:00 מתחיל הפסטיבל, כמו שאמרתי, של זריקת בקבוקי תבערה, רעש, בלגן. אני בדרך כלל מדברת על בריאות הנפש, כן? הילדים שלהם יצטרכו כנראה כל החיים ליווי סוציאלי, פסיכולוגי ואולי חס וחלילה גם פסיכיאטרי, כי המדינה שלנו לא מסוגלת להגן על אזרחים שגרים בעיר הבירה שלה, גרים בבתים שלהם כדין – כי אין דין ואין דיין וכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, במיוחד אם מדובר בערבים. רק לא להרגיז אותם. המשטרה נמצאת שם, אבל במקרה הטוב היא לא עושה כלום ובמקרה הרע היא קוראת לתושבים היהודים להיכנס לביתם כדי לתת לערבים לפרוק את הכעס שלהם – כעס, אני לא יודעת על מה; כעס על שבית המשפט פסק שצריך לפנות בית. מה לעשות, גם אצלנו לפעמים צריך לפנות בית, בית שנקנה כמו שצריך, בכסף מלא. ולכן אני רוצה לקרוא לשר לביטחון הפנים עמר בר לב שיקרא למשטרה לעשות את העבודה שלה ולהגן על האזרחים של מדינת ישראל שגרים בביתם. הם בשקט, לא עושים שום דבר רע – להפך, והם כל היום צריכים להגן על עצמם, כי אף אחד לא מגן עליהם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יואב בן צור יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> נעים לראות אותך שוב פה על כיסא היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אין ספק שאתה ראוי לתפקידך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> צר לי שידידי סגן יושב-ראש הכנסת יעקב מרגי לא משובץ. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבל אני מבסוט מזה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כן, אתה מבסוט, אבל – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני רק מקווה שזה לא מסיבות כאלה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, זהו. אנחנו מקווים שזה לא מסיבות שאנחנו חושבים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הכול ענייני, הכול ענייני, מה השאלה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לכם את האמת, מיקי לוי לא חשוד באיזשהו סוג של הדרה. אבל במקרה הזה כנראה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הכול ממלכתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? מיקי לוי מקבל הנחיות. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> זהו, אז כנראה שהוא מקבל הנחיות. כמו יושבת-ראש ועדת ההסדרה – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הנחו אותו לשקר את בג"ץ. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ועדת הדריסה. כמו יושבת-ראש ועדת הדריסה, שהייתה מקבלת הוראות על ידי מזכירת הסיעה של ימינה, שהייתה נכנסת ויוצאת, נכנסת ויוצאת ומספרת ואומרת לה מה צריך לעשות. אבל אנחנו מקווים שזה לא כך ובאמת כל השיקולים הם שיקולים ענייניים – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הם שואלים את דעתם של – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, כנראה שהיושב-ראש רוצה לשמור את הכוחות שלך ליום רביעי, שזה כנראה יהיה יום ארוך, או לסוף הלילה. הוא אולי החליט להשתנות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מרגי, אני מבין מה זה אומר עליך, אבל מה זה אומר עליי שאני צריך לשבת פה כל הדיון? << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, תראה, אתה אפילו לא היית מתוכנן, ראית? לא היית מתוכנן ברשימה ופתאום אתה יושב פה. מנסור עבאס סימן לפני כן ליושב-ראש, ואמר: אולי אני אחליף אותך. הוא אמר לו: לא, לא, לא, תודה. תודה, אל תחליף אותי. אני נשאר פה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, מנסור נסע לאביתר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני הצעתי למנסור עבאס להתחלף איתי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> למנסור יש זכויות רבות על אביתר, נכון? צריך לעשות לו "מי שבירך" בשבת בבית כנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שמגיע מגיע. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. אם הוא היה בא עכשיו לישיבת ההסדר באביתר היו שרים לו "ימים על ימי מלך"? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חד-משמעית. פותחים שולחן, אבל בלי אלכוהול. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הגיע עופר כסיף. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> עופר כסיף מוותר לי על הזמן. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תנדב אותי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב, רבותיי. האמת היא שלמעלה מ-70 שנה עברו מהקמתה של מדינת ישראל. אגב, אתה יודע, אצלנו אמרו שכשאומרים שבחים לא לוקחים את זה בחשבון הזמן. אז בוא תאפס לי את השעון, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני מצטרף לבקשתו של חבר הכנסת בן צור. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> ככה היה מקובל. ישב פה אז שי פירון כיושב-ראש הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני אעצור את זה רגע, רק מכיוון שאת השבחים לא מניתי בזמנך. התחלתי כשהתחלת לדבר על מרגי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, באמת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. אבל הינה, תתחיל לדבר ואני אמשיך. יש לך דקה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אל תגזים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רואה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא יפה, רק אנחנו פה. הרי אף אחד – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, מה אכפת לך? מי רואה? מי שומע? באמת, תן לי עוד קצת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון, רק אנחנו. מי שומע? << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> שזה לא יהיה שוחד דברים, אבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חלילה, חלילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יואב בן צור, השעון מתקתק. הינה, הוספתי לך עוד 30 שניות. יאללה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב, רבותיי, אני רוצה לומר לכם שלמעלה מ-70 שנה עברו מהקמתה של מדינת ישראל, ולצערי ולדאבוני הגזענות מול האוכלוסיות המועטות עדיין קיימת בתוכנו. הממשלה הנוכחית היא לא ממשלה פריטטית שוויונית. הממשלה הנוכחית, לצערנו, היא ממשלת שמאל איומה שמדירה ברגל גסה ובמצח נחושה את הציבור הדתי, את הציבור החרדי ושני מיליון אזרחים מהמחנה הלאומי שהביעו תמיכה בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. ממשלת השמאל הנוכחית היא מראה לכל אזרחי ישראל, שרואים את הצביעות של הפוליטיקאים מהצד השני של המפה. אתם, שמתיימרים להיות נאורים, הדוגלים בשוויון זכויות ולצערי פוגעים בזכויות רבות של רבים מאזרחי ישראל – אתם, בהינף יד, מדירים מגזר שלם מהזכויות הבסיסיות שמגיעות לו ביושר. לפני כמה ימים השרה לאיכות הסביבה, בכניסתה לכהן בתפקידה במשרד, אומרת בריש גלי שהמהלך הראשון שיתקדם הוא שלא תהיה רחצה נפרדת במעיינות הטבע. היום אירחנו בישיבת סיעת ש"ס את תושבי בית שאן וסביבתה שמדירים אותם מלרחוץ בנחל האסי שנמצא בתוך הקיבוץ. אני אומר לכם, כמי שהיה סגן שר במשרד הפנים, שהיה ממונה על החופים במדינת ישראל: דאגנו אז לכלל האוכלוסיות, מתוך מתן זכויות שוות לכולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> משפט לסיום. לצערי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו פוגעים ברוב אזרחי ישראל, שגם מבחינה חברתית וגם מבחינה דתית המסורת והחברה היא נר לרגליהם. אנחנו מקווים שהממשלה הלא-טובה הזאת פול תיפול בקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכותיי גם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, יש מיתוס שעליו חוזרים בעלי הון, מעסיקים וגם פוליטיקאים מסוימים. הם אומרים: טוב לאנשים דמי אבטלה ולכן הם לא רוצים לצאת לעבוד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עופר, אתה לא רוצה לברך את סעיד על אביתר? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על מה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> על אביתר. את סעיד אלחרומי. לברך אותו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על הישיבה – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תדאג, אני עוד שומר את הדברים שלי בנושא לנאום הבא. הלילה עוד צעיר. חכה, חכה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גנץ אמר לא – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חכה, חכה, זה בפרקים, ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> את גבי לסקי? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תדאג, אל תדאג. אתה לא סומך עליי? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> סומך עליך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יפה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גנץ מתנגד לזה, חבר הכנסת ארבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק תזכור שבאיחוד המשפחות אלקין הציע להם סגן שר. שיחכו קצת, ימתינו, יקבלו שר הביטחון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא על חשבוני, בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מדבר איתו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תרשו לי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תציע להם שימתינו קצת, יקבלו – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברים, הלילה צעיר, אני מבטיח להתייחס לזה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> שנייה, שנייה, עופר, יש לך זכויות רבות – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל לא על חשבון זמני, יקירי. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, הוא יוותר לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת בן צור, שמע, אני אגיד לך מה הסיפור. כולם נרשמו לדבר ואנחנו מקפידים שכל אחד ידבר, אבל אני אקפיד על הזמנים. אז כל שיח ביניכם זה על חשבון הדובר. עכשיו תחליטו. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, האמת היא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמו שרצו לשמוע רק אותך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אם לא שמת לב, השעון עצור. עצרתי. אני מקפיד על כבוד כולם. אז אני מבקש, בואו תנו לדובר לדבר. יש לו שלוש דקות, ואני עומד על שלוש הדקות. כמו שעמדתי על שלוש הדקות שלך אני אעמוד גם על שלו. בבקשה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> טוב, יאללה. רציתי להגיד שיש לו – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, יש מיתוס שבעלי הון, מעסיקים וגם פוליטיקאים מסוימים חוזרים עליו. הם אומרים: לאנשים עם דמי אבטלה טוב מדי ולכן הם לא רוצים לעבוד. זוהי שטות ורעות רוח. לא מעצלנות אנשים לא רוצים לעבוד, הם פשוט לא רוצים שינצלו אותם מבוקר ועד ליל בשכר רעב, בתנאי העסקה פוגעניים ומבזים, לעיתים אף מסכני בריאות וחיים. אם תציעו להם שכר הולם ותנאים טובים הם יבואו לעבוד. בשם המיתוס הזה, החל מ-1 ביולי 68% ממקבלי דמי האבטלה כיום יאבדו את זכאותם. אלה לא אנשים שלא רוצים לעבוד. אלה אנשים שאין להם מקום עבודה הולם ללכת אליו. מי הם אלה שייפגעו מהחלטת הממשלה? קודם כול אנשים – ובעיקר נשים – מעל גיל 67 שאין להם פנסיה והם נאלצים לעבוד בגיל מתקדם בעבודות שונות ומשונות כי הם לא יכולים להתקיים מקצבת הזקנה המעליבה שמציעה המדינה. מי שעוד נפגעים הם שלל עובדים מאוכלוסיות מוחלשות וכאלה העוסקים במלאכות בעלות סטטוס נמוך, גם אם לא בצדק; אנשים שגם עכשיו צריכים לבחור בין אוכל לתרופות. ביטול דמי האבטלה יכריח אותם לצאת לעבוד כשהם על הברכיים, בלי יכולת לדרוש שכר הולם ותנאי עבודה אנושיים. בלית ברירה הם יצאו לשוק העבודה וינוצלו עד זרא על ידי מעסיקים שיתעשרו על גבם, אותם מעסיקים שראש הממשלה ושר האוצר מבקשים לשרת במדיניות הצנע שהם שואפים לבסס. חברי הכנסת, 1 ביולי מתקרב בצעדי ענק, ויש עשרות אלפי משפחות שבהן סופרים אחורה את הימים בפחד, בחרדה, ובידיעה כי הם נמצאים ממש על עברי פי פחת. ממשלת הימין הקיצוני הקודמת עשתה הכול כדי שלא לעשות כלום לטובת השכבות המוחלשות בזמן הקורונה. היא עשתה את המינימום שהיה צריך כדי לאפשר לאנשים לאכול, וגם זה בקושי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעזוב את האופוזיציה, עופר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע לו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולא פעלה כלל למען יוכלו לחיות בכבוד הראוי לכל אחד ואחת. הדרך להתמודד עם האסון הכלכלי היא לא לייצר או לשמר כאן שכבה של עבדים בשכר מינימום ותנאי פרך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד שנייה, אדוני, בבקשה. הפריעו לי. הדרך הנכונה היא להגדיל את ההוצאה הציבורית, בעיקר בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות; להשקיע בבניין ותשתיות, בהכשרות תעסוקתיות ובפרויקטים לשילוב תעסוקתי למען עובדים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שמופלים לרעה – משפט אחרון – כמו נשים, ערבים, תושבי מה שמכונה, במירכאות, "הפריפריה", עובדים מעל גיל 50 ועוד. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף, אני בטוח שתהיה לך עוד הזדמנות להמשיך ברשימה. חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, דקה, אדוני היושב-ראש, לפחות שהוא יודה שלפחות ל-30 מובטלים סידרתם עבודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמדומני, כמדומני, השר אמסלם, לדעתי גם הממשלה הקודמת סידרה עבודה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא התחלתי. אני רק מזכיר לך שלרשותך שלוש דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפרק הקודם דיברנו על סתימת הפיות על ידי הממשלה הזו. עכשיו נדבר על למה הם סותמים לנו את הפה, על ממשלת הג'ובים. אבל בפתח דבריי אני רוצה לברך על מעט הטוב שבינתיים יצא מהממשלה הרעה הזו קול התורה יישמע באביתר, בארץ נחלת אבותינו בשומרון. התודה למנסור עבאס וליתר חברי התנועה האסלאמית. ברור לכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תציין את אלחרומי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם סעיד אלחרומי. ברור לכם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, לא להפריע. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם עיסאווי, איפה עיסאווי פריג'? הוא לא כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הלך לאביתר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה עם עיסאווי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ווליד טאהא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ווליד טאהא, כל החבר'ה. ברור לכם שכנופיית שלטון החוק ובג"ץ היו נעמדים על רגליהם האחוריות כדי לדקדק על כל קוץ ותג ולהורות בסופו של דבר על פינוי אם זו הייתה ממשלת ימין. אבל תחת המטרייה שלכם כנראה שקול התורה יישמע באביתר. לגופו של חוק מושחת, הסדר שבו בחרתם להציג את הדברים הוא סוג של פליטת פה פרוידיאנית. בוועדה הבאתם את שלושת החוקים המושחתים: מינוי סגני שרים נוספים במשרד ראש הממשלה; חוק הג'ובים הנורבגי המורחב – ממשלה ששוב שוברת שיאים של ניתוק ואטימות, לא רק שגנבה מאות אלפי קולות, עכשיו היא גונבת מאות מיליוני שקלים כדי לממן ג'ובים למקורבים ואאודי בשיירה לראש הממשלה החלופי. את שלושת החוקים המושחתים שמתם בסעיפים 1, 2, 3 בוועדה. ובסעיף 4 – חבר הכנסת, אדוני היושב-ראש – שמתם את החוק לקיצוץ בדמי הלידה של יולדות בקורונה ולפגיעה במובטלים בני 67 ומעלה. את השחיתות שלכם בסעיפים 1, 2, 3, אדוני היושב-ראש, בחרתם לממן באמצעות סעיף 4 על ידי הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות. אבל כאן במליאה הפכתם את הסדר: בסעיף 1 שמתם את החוק לפגיעה באוכלוסיות המוחלשות – הביטוח הלאומי. ואת ממשלת הג'ובים המנופחת שמתם בסעיפים 2, 3 ו-4. מעניין, לא? איך אמרה שרת התחבורה דהיום מרב מיכאלי: כשמקצצים בביטוח הלאומי ובשירות התעסוקה בשביל לממן ממשלה מנופחת, לא מעבירים חוק שיביא עוד הוצאות של עוד חברי כנסת. אבל אתם בלי בושה מביאים את החוקים המושחתים הללו בכריכה אחת, כמו במארז קומבינה, ועושים את הכול ביחד בלי להתבייש. או כמו שאמרה מיכאלי בזמנו גם כן: זה חוק קומבינה, זה לא חוק נורבגי בלונדיני ותכול עיניים, אלא חוק מכוער. חוק קומבינה. ואתם מביאים את זה במארז קומבינה. אז המכוערים והמושחתים זה אתם. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, יעלה ויבוא. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שלמה, זה נכון מה שאמרת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני יודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, בעוד שלושה ימים ייגמר החל"ת, מתווה החל"ת שהעביר שר האוצר הקודם ישראל כץ, וייכנס לתוקף המתווה של שר האוצר הנכנס ליברמן. המתווה שהוא פרסם מחורר, ולא עונה על צרכים של אוכלוסיות רבות, והחלשה שבהן היא אוכלוסיית בני ה-67 ומעלה. ליברמן פשוט הפקיר אותם. כשהגיעה התוכנית של ישראל כץ הוצע כי המבוגרים בני ה-67 יקבלו מענק הסתגלות של עד 4,000 ש"ח, לפי גובה ההכנסה. אבל מה? רק עד דצמבר 2020. ביחד עם יושב-ראש ועדת הכספים לשעבר שיושב פה, חברי גפני, נלחמנו בפקידי המשרד ביחד עם חברי הוועדה, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, ובהירתמות שר האוצר ישראל כץ. בסוף הצלחנו להאריך את הזכאות למענק עד יוני 2021, כמו שאר האוכלוסיות שקיבלו חל"ת. ועכשיו? הם יישארו בלי מענה. צריך להבין, זו האוכלוסייה החלשה ביותר בשוק העבודה היום. הם הראשונים שנפלטו בעקבות המשבר הזה, והם האחרונים שיחזרו. הגשתי לשר האוצר ליברמן שאילתה דחופה, וגם, יחד עם חברי מהאופוזיציה – בקשה ליו"ר ועדת הכספים לדיון דחוף בוועדה. ברביעי הקרוב הוא אמור להשיב על זה במליאה. אבל נראה מחר מה יהיה. אני מקבל בימים האחרונים מאות – ואני לא מגזים – מאות מיילים מאזרחים ותיקים ששמים את האצבע על הבעיה, עם החשש הגדול שלהם והמצוקה מהמשמעות של זה. יהודה טרבלסי בן 67 רשם לי: אנחנו גם ככה לא מצליחים להשיג עבודה; הם בחרו בדרך הקלה, להפסיק, ולך תתמודד. אפרים גנור, שעבד ברצף במשך 50 שנה עד לקורונה: זו השנה הקשה בחיי, יש מישהו במדינת ישראל שיכול להתקיים מ-3,700 שקלים? אל תשליכני לעת זקנה. זה מתבצע פה הלכה למעשה. קיבלתי היום תוך כדי הדיון בוועדה המסדרת, כשראו שהעליתי את הנושא: אני בת 69, עבדתי 16 שנים בחברת הייטק ופוטרתי בקורונה; הפסקת מענק ההסתגלות מדירה שינה מעיניי. אני אידרדר לעוני, ואיפה אגור? מה, עליי להישען על בתי עכשיו? שר האוצר, אני לא אשקוט עד שנמצא להם פתרון. מגיע להם לחיות את חייהם בכבוד. מגיע להם להתפרנס כמו שצריך, וזו חובתנו כמדינה לדאוג להם כשהם לא יכולים להתפרנס. אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. צופים בנו כל העם. אני מקבל, שוב, מלא תגובות, המון תגובות על המאבק הזה. אני מצטט: תמשיך לעזור לבני 67 ומעלה, אני אחד מהם. בבקשה, אני נופל לעוני. שימו לב: אני בת 67, משתייכת למחנה השמאל, רוצה להודות לך על הטיפול בעבר בקבלת המענק ועל עמידתך האיתנה עכשיו בנושא. תבינו, האוכלוסייה הזו זקוקה לנו. איאבק עד שנדאג להם. ומצפה מכם שם באוצר, ומהשר, לגלות אנושיות ולדאוג להם. איווט, אני מבין שזה מה שפקידי האוצר הציעו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מתפקידך – אני מסיים – כשר אוצר להיות עם אוזן אחת לאוצר, אבל עם האוזן השנייה לציבור. אמשיך להשמיע את הקול של ציבור בני ה-67 ומעלה עד שיימצא פתרון. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. חבר הכנסת משה גפני, ואחריו – חבר הכנסת אמיר אוחנה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – זה מה שהיית אומר לפני חודשיים – – – << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אופיר כץ, אני מודה לך על הנאום שלך. זה מה שגם אני הייתי רוצה להגיד. אני מניח שהם ייתנו בסוף את גיל 67 ומעלה, אנחנו נעשה את המלחמה בכל הכוח. כמו שהייתה הבטחה משר האוצר הקודם, אני מקווה שאכן יהיה כך. היות שיושב-ראש ועדת הכספים הנוכחי נכנס – זה בידיים שלו, מכיוון שאם הוא יעמוד על זה, הנושא הזה יוסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, חבר הכנסת גפני יש שם הרבה עולים חדשים מחבר המדינות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הרב גפני, בפעם שעברה שנלחמנו על זה, קושניר היה איתנו ביחד. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה השאלה. בסדר, אני רק רוצה – היות שהתפנה לי זמן היות שאופיר אמר את הדברים, אני רוצה להגיד לכם, קראנו את פרשת השבוע, פרשת בלק. למה התורה נתנה לבלק, שהיה רשע, למה היא נתנה פרשה על שמו? היא נתנה פרשה על שמו בגלל שהוא אמר את האמת. הוא לא התחבא מאחורי שום דבר. הוא רצה להרוג את עם ישראל, חס וחלילה. אז מי שאומר את האמת נותנים לו פרשה בתורה, בגלל שאם מישהו אומר את האמת, יודעים להתמודד. יש פה, במערך השקרים שאנחנו מצויים בהם, עם כל הממשלה הממש – הממשלה הרעה הזאת, אין מילה בעברית מספיק לזה – אני רוצה להגיד לכם: יש מישהו שמגלגל עיניים לשמיים והוא עושה את עצמו דואג לעם ישראל, והוא מדבר על שלושת השבועות ושאסור שתהיה מחלוקת. ימינה שונאים את הציבור החרדי, פשוט שונאים. לא מעניין אותם כל כך מביבי, אתם טועים בעניין הזה. הם רוצים שררה, הם רוצים כבוד, הם רוצים את כל זה – אבל הם רוצים שאנחנו נהיה בחוץ. אנחנו החרדים. תראו איזה חוק שמגיע היום בסדר-היום – מעבר לנושא של מה שנאמר כל הזמן, שהם לוקחים לעצמם את החוק הנורבגי ואת ראש הממשלה החליפי, כל מה שהם דיברו נגדו, כל הדברים האלה מגיעים היום; חוץ מזה מגיע חוק שהחרדים לא יהיו בוועדה למינוי דיינים. אז זה דבר שאתם רואים, שאנחנו רואים; יש דברים שאנחנו לא רואים. מה שמעניין אותם, את אילת שקד ואת הסגן שלה, נפתלי בנט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה רעיון של אלקין. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרעיון בסדר, אני יודע, אבל המציאות היא שמי שיזם את המחשבה הזו היא אילת שקד, יחד עם נפתלי בנט, יחד עם מתן כהנא. השנאה שלהם לחרדים לא יודעת גבולות. בשבילם זה היה דבר מתוכנן מראש. ביבי היה הקורבן. את ביבי הם לקחו בתור כיסוי לגלגול עיניים לשמיים. יכול לעמוד פה מתן כהנא, הרוטוויילר שלהם, הוא יכול לעמוד כאן על הדוכן ולומר: מה זו השנאה הזאת, שלושת השבועות. מה הוא חושב? הוא לא יודע? אנחנו חרדים, אבל לא מטומטמים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים ביטון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – זה אלקין, לא הספיקו לו שני תיקים, הוא רצה להיות גם חבר בוועדה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, אני יודע, אז הם שמו שני שרים בוועדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בדיוק. הוא רצה את זה גם בממשלה הקודמת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – בהצלחה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מתחיל היום את סדרת הנאומים שכנראה נגזרה עליי – או שאני מאמין בה – בקיום מצווה. יש מצווה להגיד תודה. מצווה לומר תודה. אני רוצה להגיד לכם תודה, קואליציה נכבדה. אני אגיד לכם על מה אני אומר לכם תודה. אני אומר לכם תודה בגלל שאתם עושים לנו עבודה נהדרת. אתם עושים לנו עבודה נהדרת של הסברה לציבור גדול, שקצת היה רדום וישב קצת בביתו וחשב שאפשר לחכות בבית ולא לצאת להצביע, כי הינה, מה, ברוך השם הימין בשלטון הרבה שנים והכול טוב, הכול בסדר. לכן, לאורך הנאומים שלי היום אני אשתדל להגיד לכם תודה על הסעיפים שאני חושב שהם נכונים לאותו רגע. אבל אתם צריכים לדעת, הציבור לא פראייר. הציבור יודע את האמת והציבור יודע בדיוק מה קורה בחדרים שבהם אתם מתכננים את כל מה שאתם מציפים פה אלינו כדברים דמוקרטיים, ושהתקשורת מנסה לעזור לכם בכל צורה ולומר לנו שאתם לא מתכוונים לפגוע בחרדים, לפגוע בחלשים. ראו כל מיני כותרות מהתקשורת לפני שבועיים. כל פעם שאנחנו באים לפה ורואים את החוק הבא, את התוכנית הבאה שלכם, ומה כל אחד ואחד מכם מצהיר ואומר שיהיה, אנחנו פשוט רואים שאתם עושים לנו את העבודה. אתם, בדמוקרטיות נחרצת, מעמידים אנשים שמביעים דעות מאוד מאוד ברורות, כמו רב רפורמי בראשות ועדת החוקה, שברור מהי מטרתו, ברור מה הוא מתכנן, ברור גם שכששמו אותו בראש, בתפקיד הזה, מה התכוונו ומה רצו לומר. רצו לומר את מה שאתם אומרים שם, בחדרים סגורים: אנחנו נדיר אותם, אנחנו נקטין אותם, אנחנו נדאג שהם לא יקבלו את המגיע להם. אבל שוב אני אומר לכם: הציבור ער, יודע, מבין ורואה את התוצאות. מתי הוא רואה? הוא רואה. הוא רואה מה קורה עכשיו; הוא רואה את ההצהרות שלכם. אז זהו הסעיף הראשון שחשבתי לנכון לומר בנאום הראשון שלי להיום ולהזכיר לכם את ועדת החוקה. אני מתכוון, אדוני היושב-ראש, בהמשך, ככל שהלילה או אור הבוקר יבוא, לעבור על הסעיפים הבאים ולהזכיר לחברים ולכם. אז חברים, תדעו: הציבור לא פראייר, הוא מסתכל, רואה והוא גם יודע. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת ניר ברקת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה לא חייב, אתה יכול גם לוותר. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את הזכויות שלו הוא יודע, אדוני השר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תשמע לי, תוותר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היית רוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם יש מישהו שמכיר את זכויותיו בבית הזה, זה חבר הכנסת ביטן. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> פריג', אם אתה היית מוותר כשאתה היית באופוזיציה, גם אני הייתי מוותר עכשיו. אבל כל הזמן עלית ונאמת ונאמת ונאמת. אומנם תמיד אותו דבר, אבל נאמת. אני לא מבין את החרדים, למה הם מודאגים? אני אומר לכם, הוכח שמי שיוצא להפגין, לא עומדים בפניו. אתם יכולים לצאת בהמוניכם, ותאמינו לי, אם יפגעו בכם כשתצאו להפגין, המדינה לא תוכל להמשיך לחיות, מה שנקרא. יתנו לכם כל מה שאתם רוצים על מנת שתפסיקו להפגין. אז תירגעו, אל תהיו מודאגים. בסופו של דבר אתם תנצחו את המערכת. אני רוצה לדבר קודם כול על הוועדה המסדרת. לצערי הרב הוועדה המסדרת הפכה להיות בדיחה. לא בגללנו, אלא בגלל הקואליציה – בגלל איך שהם מנהלים אותה ומה שהם עושים. היום היו כמה דברים, לא יודע, שצריכים להיכנס לספר השיאים של גינס. למשל, הקואליציה הפסידה בהצבעה, ובמקום להכריז על רוויזיה ולנסות לשנות את זה לאחר מכן, ניסו, בכוח, לעשות הצבעה חוזרת. לאחר שסיכלנו את המזימה הזאת, אז באמת הם הפסידו בהצבעה ואחר כך הפכו אותה ברוויזיה. למשל, טופורובסקי נכנס לוועדה באיזשהו שלב ואמר: יש לי הוראה מיושב-ראש הכנסת שבסעיף זה וזה ידונו 40 דקות לכל היותר, בלי שליושב-ראש הכנסת יש בכלל סמכות לעניין הזה. רק לאחר מהומה שהייתה, הסעיף הזה, ההנחיה הזאת ירדה מהפרק. אז אני אומר לכם, אפשר לנהל את זה בצורה מכובדת. לצערי הרב זה לא נעשה, ולא בגללנו, כפי שאני אומר לכם. צריך לעשות, איך אומרים restart, כמו שנקרא. לחזור אחורה ולהפסיק עם ההתנהגות הזאת, כי זו התנהגות שלא מכבדת לא אותנו ולא את הקואליציה ולא את הכנסת. אני מבקש, יש לנו עוד – לוועדה המסדרת אין עוד הרבה זמן, יש לנו עוד יומיים-שלושה לוועדה המסדרת. אני יודע שאתה יושב איתנו שם וגם לך יש מה להגיד. תגיד לחברי הקואליציה שילכו קצת לאחור ויפסיקו עם המשחקים האלה, כי זה לא נותן שום דבר. אפשר להפסיד בהצבעות, אפשר לנצח בהצבעות ואפשר לעשות הרבה דברים, אבל צריך לכבד את חברי האופוזיציה גם כן. אנחנו צריכים להבין דבר אחד. אנחנו לפעמים – פעם אנחנו פה פעם לא, נכון שאנחנו היינו הרבה זמן בקואליציה, אבל בסופו של עניין כולם יכולים להיפגע משינוי הכללים בכנסת ומשינוי הדברים שהיו מקובלים פה לאורך שנים. אז עכשיו בסדר, פגעתם בנו פעם, פעמיים, שלוש; כשאנחנו נגיע תהיה לנו כל הלגיטימציה לעשות את זה. למה? למה אנחנו צריכים את זה בכלל? אין לזה שום תכלית, שום מטרה. לכן אני מבקש מכם להפסיק עם העניין הזה, וכבר ממחר תתחילו להתנהג בצורה ממלכתית, תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מצטרף אליך. צריך להקפיד על נהלים ונוהג בכנסת. זה אחד היסודות של המשטר הפרלמנטרי והכנסת הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיזהר שלא ידיחו אותך. תיזהר. פה, אני פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש בוסים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אני מתפלא עליך, עליך, מכולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ניר ברקת, נוכח? חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי יעלה ויבוא. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – עליך, מה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בתודה רבה לשני אנשים מיוחדים – הראשון שבהם השר עיסאווי פריג', והשני שבהם חברת הכנסת מראענה. מראענה – להודות לך. ולמה אני רוצה להודות לכם? אני רואה את הקואליציה שלכם הולכת להכשיר ישיבת הסדר שהולכת להכשיר חיילי צה"ל באביתר, ממשלה בראשות הנוכל הולכת לעצור את הרצף הפלסטיני באזור. חבר'ה, תודה רבה. איזו ממשלה. עיסאווי, איזו ממשלה. אני יושב בצד, אומר: רגע, חברת הכנסת מראענה, שהיא חברת קואליציה של נפתלי, הולכת לתמוך בהקמת ישיבת הסדר. רבותיי, יש כאן אמירה. זאת אומרת – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מלכיאלי, היא מתפללת עכשיו, לא להפריע. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, היא איתנו. לא מתפללת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – By far. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, היא איתנו. עכשיו, מה אני רוצה לבקש ממכם? היות שההשפעה שלכם כל כך גדולה, עיסאווי ומראענה – הרי נפתלי בנט, מה הוא עשה? מערכת בחירות שלמה סיפר לכולם: קואליציית ימין על מלא, רק אני; חתם, שיקר, רימה את כולם. ואני אמרתי לעצמי: איך הבן אדם הזה עם שישה מנדטים רוצה להיות רוה"מ? עכשיו, הרי הגוש שלנו לא נותן לסמרטוט להיות ראש ממשלה, לנו יש קצת כבוד. אתם, הייתה לכם איזושהי ריצה מטורפת להדיח את נתניהו. עשיתם, שיחקתם אותה, נתתם לו. אבל עד כדי כך, להקים ישיבת הסדר? אז להודות לכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, אבל אם זה היה בזיכרון יעקב, היא גם הייתה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זו השאלה. אם תעלה הצעה להקמת ישיבת הסדר בזיכרון יעקב, מה תעשי? הרי אם את מתנגדת, אין ממשלה. בנט הימני תלוי בך. השאלה היא מה יקרה אם תעלה הצעה לישיבת הסדר בזיכרון יעקב. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מה אמרת, ימני? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כאילו. הוא הבטיח שהוא ימני. אני מאמין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נו? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתברר שזו קואליציית ימין, מקימה ישיבת הסדר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר. תראה מה נפתלי בנט עשה: לקח את עיסאווי – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה שמעניין אותי – תגיד, אתם מתאמנים על – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, אנחנו אופוזיציה שאינה במצוקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מתואמת, מתואמת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מתואמת. אנחנו – נו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת מיכאלי, אני לא האמנתי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מלכיאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מיכאלי – זה קואליציה. מלכיאלי – זה אופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מלכיאלי. היה מיכאלי בש"ס, אבל זה מיכאלי אחר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום יש מיכאלי בתחבורה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא האמנתי כמה אאודי 8 משפיע על הראש. ואללה, עיסאווי – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה רואה מה זה אאודי 8? אתה רואה מה זה אאודי 8? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – חבל על הזמן. הפכת להיות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה, בשתי הדקות שנשארו לי, לומר משפט – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> התגיירת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ליושב-ראש הכנסת, לסגן יושב-ראש הכנסת, ידידי איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכבוד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו פה צריכים באמת לבקש ממך סליחה. למה? כי אנחנו ישבנו שעות על גבי שעות במסדרת, והחבר'ה של ראש הממשלה לפיד הטריפו אותך, מה, שתו לכם את הדם בקשית. אתם, מסכנים, עמדתם ורציתם באמת לעשות טוב לעם ישראל – להקים קואליציה, שלא יהיו עוד בחירות, ואלה ישבו והטריפו אתכם, ביזו אתכם, מה לא עשו לכם. והינה, כל הקבוצה הזאת לוקחים את הדברים שלכם ואת מה שאתם העברתם בחוקי-יסוד – והם הטריפו אתכם – העתק-הדבק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא העתק. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוסיפו עוד 30. הוסיפו 30 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוסיפו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לקחו את זה קדימה. אתה ישבת, יושב-ראש הכנסת, שם למעלה. איזה שאגות. ולפיד, כשהוא הגיע לכנסת פעם ב- ושימח אותנו – הוא היה מגיע לכאן מדי פעם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – והיה נותן כאן נאומים חוצבי להבות אש. ואתה, מסכן, עמדת שם איתי ביחד. היינו ביחד נבוכים. מסכן בני גנץ, עמד כאן – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – גם לא הרגיש בנוח. והם עושים היום את אותו דבר. אז באמת, בשם ראש ממשלה לפיד אני רוצה לבקש ממך סליחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי האוזר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי מקלב – נוכח, נוכח ומעוניין לדבר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – לכבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא. אני לא. פשוט הוא פנה אליי. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> רצית לעבור על הרשמה מהר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. פשוט – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אופוזיציה או לא אופוזיציה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמי שישב פה הרבה מאוד שנים על הכיסא – מי כמוך יודע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> קודם כול, אני מברך אותך גם כן בברכת הדרך על התפקיד הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה, יש לך ריבוי תפקידים, וגם לכבוד השר הנכבד. באמת, אנחנו מתרגלים לזה מהר. אתה יושב כשר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עדיין מקומכם שמור בממשלה. מתי שתחליטו, אתם רצויים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איתך אנחנו יכולים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, עם כולם. אתם רצויים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, תקבל רק אישור מליברמן. הוא הטיל וטו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי, תראו, האמת, יש שוני בחוק הזה שמגיע אלינו לעומת החוקים שעד עכשיו הגיעו. עד עכשיו הגיעו חוקים שבהם הטיחו בנו: זה היה בזמנכם, אתם אישרתם, בזמנו תמכתם; זה הוראת שעה ואנחנו מאריכים. אבל זה חוק חדש, חוק שעוד לא היה. זה לא חוק שרק פג התוקף שלו, זה חוק חדש שמשרד האוצר מביא לפנינו. וכמו שהממשלה הזאת מטעה וטועה, גם החוק הזה מטעה. אפשר לחשוב, מי שמתבונן – ולא רק זה, אנשים יחשבו שיש כאן חוק טוב: דמי אבטלה, דמי לידה שאנחנו מוסיפים, ומראים כאן איזה חישוב דמי לידה שייתנו יותר. רוב החוק – בעיקר החוק בא להגיד למי אנחנו לא נותנים: אנחנו מפסיקים לתת את החל"ת לנשים ולאנשים מגיל 45, מפסיקים לגמרי. אתם יודעים מה המשמעות לכך שהיום יצאו, מהחודש הבא, עשרות אלפי אנשים? לא יהיה להם ממה לשלם את המשכנתה, ממה להאכיל את הילדים שלהם, זאת המשמעות של החוק. אם עד לפני תקופה אמרו שזה יהיה בצורה מתונה יותר, לאט-לאט, עד סוף השנה – באבחה אחת שר האוצר, בהתאכזרות בלתי רגילה לאנשים שפיטרו אותם, שאין להם מקום עבודה, שולח אותם לרחוב, בלי אפשרות להאכיל את הילדים שלהם, תוך – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עם מריצה, עם מריצה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עם המריצה שולח אותם, הפוך – למזבלה, להביא אוכל הביתה. לזה הוא שולח אותם, לצערנו. אנחנו מדברים בהפסקה באבחה אחת; נשים הרות – גם מתחת לגיל 45 – ביניהן נשים הרות, יוצאות מהעבודה. איך הן יקבלו עבודה, איפה הן ישיגו את העבודה? יחד עם זאת, מבשרים לנו עכשיו ששר האוצר מפטר איזה 20 עובדים במשרד האוצר; ההכשרות, מה שישראל כץ עשה, ההכשרות בצורה מיוחדת, ייחודית, כדי כן להחזיר למעגל העבודה – גם זה מיותר, לא צריך את זה. יבואו בתירוצים, זרוע העבודה. אין ספק בעניין הזה, שאנחנו נדע גם תירוצים. אני יודע מה התירוץ; אני רוצה לדבר לא כמו הממשלה, אלא בצורה כנה: אומרים שאנשים לא הולכים לעבוד מכיוון שהם מקבלים דמי אבטלה. אני לא אומר שזה לא קיים. אני לא מתעלם מדבר כזה. צריך גם בזה יושרה. אז מה הדרך להתמודד עם זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> להפסיק לכולם, גם לכאלה שאין, זאת הדרך? אין קצת מאמץ או דרך ביניים? אנחנו מדברים עכשיו באופן אמיתי. זה מה שהחוק הזה אומר. אני לא – בכלל, איפה כל הענפים שבכלל לא חזרו למשק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה כל התיירות? היום ישב אצלי מייצג של תיירות נכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והוא בא והוא מספר לנו שאלפי עובדים לא חוזרים, איך שלא יהיה, לעבודה. מה יהיה עם כל האנשים האלה? מה יהיה עם כל הענפים האלה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שמצמצמים ולא מחזירים? ובמיוחד, אדוני השר, מגזרים מיוחדים ואוכלוסיות מיוחדות, שהיו הראשונים שהוציאו אותם ואחרונים שהכניסו אותם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רון כץ. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> כנסת נכבדה, השר, אדוני היושב-ראש, כמובן, ידיעה מגלי צה"ל לפני כמה ימים של הכתבת עשהאל פלד: יהודי שהגיע לסניף הביטוח הלאומי בנחלת שמעון, נאמר לו – אני חוזר, ממש כך – נאמר לו: אין כניסה ליהודים, לא נותנים ליהודים להיכנס לכאן; השירות כאן הוא רק לערבים, ליהודים ולערבים יש במרכז ירושלים סניף של הביטוח הלאומי אבל כאן זה רק לערבים. הכתבת שלחה תחקירן כדי לבדוק את זה, וגילתה שהדברים אמת. אני רוצה לקרוא לכם מתוך פסק דין שלא איתמר בן גביר כתב ולא אנשי הציונות הדתית אלא שופטי בית המשפט העליון ובראשם נשיא בית המשפט אהרן ברק, שדיבר על השוויון, שהוא מערכי היסוד של מדינת ישראל. "כל רשות בישראל – ובראשן מדינת ישראל, רשויותיה ועובדיה – חייבות לנהוג בשוויון". הוא מצטט את מגילת העצמאות ומצטט דברים שנאמרו על ידי השופט מישאל חשין. "טענת האפליה לעולם נשמע לה, והיא בתשתית התשתיות. עקרון האפליה יסודו בצורך עמוק הטבוע בנו, בכל אחד מאיתנו – שמא נאמר ביצר ובצורך שבאדם: באדם, אך לא רק בו – כי לא יפלו אותנו לרעה. כי נזכה לשוויון" מאלוקים, ממעל, אבל גם מבני האדם. "אפליה מוליכה אל תחושה של קיפוח ותסכול. תחושת קיפוח ותסכול מישירים אל קנאה, ובבוא קנאה תאבד התבונה". אני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת, איך העולם לא מזדעזע? איך לא פותחים עם זה מהדורות? איך לא צועקים? איך נשיא המדינה לא מגנה? איך אנחנו לא שומעים את כל חברי הממשלה הזאת, ממשלת ההונאה? איך הם לא צועקים? הרי אם היה מדובר במקרה הפוך, שבו חלילה היו מפלים ערבים והיו אומרים לערבים: אל תיכנסו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אתה, אדוני השר, היית צועק וצווח יחד עם כל חברי הקואליציה שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל כשזה יהודים אז מותר להפלות, אז מותר לפגוע, בושה וחרפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, דמעות התנין שמזילה השרה שקד לא מזיזות לנו. אני אומר לך למה, אדוני היושב-ראש. הן לא מזיזות לנו משום שבדקנו כמה מחברי סיעת ימינה הצביעו כאן בשנה שעברה, כמה חברים הצביעו כאן בשנה שעברה עבור הוראת השעה של חוק איחוד המשפחות, חוק האזרחות. בדקנו. אפס, אפס עגול, אדוני היושב-ראש. לא שלחו נציגות, לא אחת, לא שתיים – כל הסיעה, אשר שמה בעצם הוא יותר בעצם שמאלה מאשר ימינה, לא טרחו ולא הגיעו לכאן. ועכשיו, אדוני היושב-ראש, אומרת לנו שרת הפנים, מה היא אומרת? מי שיצביע נגד יפגע בביטחון ישראל. אני אומר לשרה שקד ולנפתלי בנט ולסיעת שמאלה, כך ייקרא מעתה שמם, שמאלה, כי הם פנו שמאלה; הם פשוט הונו את כל מצביעיהם הימנים והלכו שמאלה: כשאת, חברת הכנסת, השרה שקד אומרת שאנחנו מסכנים את ביטחון ישראל, הרי המילה "צביעות" קטנה לזה. לא יודעים, אין מילה בעברית שיכולה לתאר את זה, אדוני. משום שמי שהולך, משקר, בהונאה שאין שנייה לה בתולדות הפוליטיקה הישראלית ומקים ממשלה עם רע"מ בתמיכה ברורה של הרשימה המשותפת, לא יכול להטיף לנו, חברות וחברות הכנסת, פשוט לא יכול, על פגיעה בביטחון ישראל. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהממשלה הזאת עושה היסטוריה בקנה מידה בין-לאומי. יש באו"ם, חבריי חברי הכנסת, 193 מדינות, על פי האו"ם, שהן מוכרות. מתוך 193 מדינות, אחת מהן היא ישראל. בדקתי, וישראל היא המדינה היחידה בעולם שבהגדרה שלה יש שעת חירום, ואנחנו מאשררים את שעת החירום מדי שנה בכנסת בגלל שאנחנו חיים במזרח התיכון ומוקפים אויבים. מהבדיקה שלי, אדוני היושב-ראש, גיליתי דבר מדהים: מעולם, בשום מדינה דמוקרטית או דיקטטורית או עם כל סוג של שלטון, מעולם לא ניהלו את המדינה ועמדו בראשה אנשים שלא מאמינים בקיומה של אותה מדינה שהם מנהלים. יש קואליציה, לפעמים משתנה 59, 58, תלוי איזה ח"כ בקואליציה רוצה לסחוט את ראש הממשלה עבאס. מעולם, מעולם – אני מאתגר גם את כל העיתונאים, את כל אנשי הארכיון ואת כל אנשי ההיסטוריה: שימצאו לי מדינה שמנהלים אותה אנשים שלא מאמינים בקיומה של אותה מדינה. במדינות רבות אנשים כאלה אפילו לא מקבלים אזרחות, אבל רק בישראל אנשים שלא מאמינים באותה מדינה גם מנהלים אותה. ראש הממשלה העתידי בנימין נתניהו אמר שזאת ממשלה מסוכנת. אנשים לא הבינו, חשבו שאנחנו אומרים את זה כי ירדנו מהשלטון. אבל אני רוצה לחדד למה היא מסוכנת לפי ראש הממשלה העתידי בנימין נתניהו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה המושג שיש ראש ממשלה עם שישה מנדטים? זה קורה רק במדינה הזאת, אחי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה ראש הממשלה העתידי? צריך להגדיר מה זה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> או-טו-טו, או-טו-טו הוא יהיה ראש ממשלה. תראו, אני אמרתי, אני מאתגר אותך, אדוני היושב-ראש, ואת כבוד השר וכל חברי הכנסת שנמצאים כאן: אם מישהו יעמיד אותי על טעותי, אני לא אנאם חודש במליאה. אני גם מאתגר את כל העיתונאים, תבדקו אותי. האם יש מדינה בעולם שהאנשים שמנהלים אותה לא מאמינים בקיומה של אותה מדינה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תן לי להשלים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, נא לסיים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי להשלים משפט, ברשותך, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, משפט לסיום. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מאתגר, תבחן אותי. אמרתי, מתוך 193 מדינות בעולם אין מדינה אחת בעולם שאלה שמנהלים אותה לא מאמינים באותו חוק של אותה מדינה. מרצ הוציאה את הציונות ב-2017. אמר אז ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – "הניפוי של הציונות ממצע מרצ יותר מעציב ממרגיז. האם הוויכוח הרעיוני הגדול פה הוא כבר לא ויכוח בין ימין ושמאל" – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן, תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> את ההמשך אתם יודעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, יש גם ציטוט שלך – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יברקן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאתה אמרת שמרצ איננה מפלגה ציונית, נכון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן, זמנך עבר. תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, אני אעמוד על הזמנים. אני מבקש לעמוד בשלוש דקות שמוקצבות לכל אחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הן לקואליציה והן לאופוזיציה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הן לקואליציה והן לאופוזיציה. נדמה לי שאני נדיב יותר אפילו לאנשי האופוזיציה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשבועיים נבחר – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מעריכים את זה מאוד, אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לפני כשבועיים נבחר פרופ' דוד הראל לתפקיד נשיא האקדמיה למדעים. ייתכן שפרופ' הראל בעל כישורים והישגים מתאימים לתפקיד הזה. צריך לומר ביושר שבעניין הזה פנו אליי מתנועת אם תרצו, ואמרו כך: עד לאחרונה היה פרופ' הראל חבר בוועד המייעץ הבין-לאומי של ארגון הפועל לקדם חרם נגד אוניברסיטת אריאל. הוא חתם על עצומות נגד מימון ורכישה של תוצרת ישראלית, ואף פעל נגד מאבקה של ממשלת גרמניה בתופעת ה-BDS האנטישמית. על פי החוק, נשיא המדינה הוא זה אשר ממנה את נשיא האקדמיה, ולכן, מכאן, מכנסת ישראל, אני פונה לנשיא המכהן וגם לנשיא הנבחר – פשוט לא להיות חותמת גומי. אני פונה לכבוד הנשיא – לא לאשר את המינוי, ולא לתת לפרופסור אשר פעל נגד החופש האקדמי של הסטודנטים והמרצים באריאל לנהל תקציב ציבורי אשר מיועד לפיתוח האקדמיה בישראל. יש מספיק פרופסורים ציוניים שמתאימים. אני רק רוצה לומר שאני ביקשתי, ככה, לראות מה בדיוק היו הדברים שתנועת אם תרצו הצביעה עליהם, וחשבתי שזה כנראה לא היה מבייש חברים רבים בקואליציה. הוא חתום על עצומה המבקשת מהפרלמנט הספרדי ללחוץ על ישראל, בניגוד לרצון אזרחי ישראל, להכיר בפלסטין; נראה לי שזה לא היה מבייש את חברת הכנסת מהקואליציה גבי לסקי. הוא חתום על עצומה המבקשת מבריטניה ללחוץ על ישראל, בניגוד לרצון אזרחי ישראל, להכיר בפלסטין; וזה גם כנראה לא היה מבייש את חבר כנסת ווליד טאהא, חבר הקואליציה. הוא פרסם מאמר הקורא לעולם להתערב למען הפלסטינים, ולהפעיל לחץ על ישראל, וזה כנראה לא היה מבייש את חברת הכנסת וחברת הקואליציה אבתיסאם מראענה. הוא חתום על עצומה המאשימה רק את ישראל בסבל תושבי עזה במהלך מבצע צוק איתן; כנראה שזה לא היה מבייש את חבר הקבינט ניצן הורוביץ. הוא חתום על עצומת תמיכה בנוהלי האיחוד האירופי שלא לממן גופים ישראליים הפועלים ביו"ש, וזה לא היה מבייש את חבר הכנסת אלחרומי. אז איך אני יכול בעצם לפנות ולבקש לא למנות אותו, כשבעצם אלו הם פניה של הממשלה, ואלו הם פניה של הקואליציה? תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אריה דרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מתכנסים כאן מדי יום שני לאירוע מכונן, שבו האופוזיציה עושה את עבודתה, את עבודתה הפרלמנטרית, את עבודתה הדמוקרטית. המושג הזה שנקרא פיליבסטר לא הומצא על ידינו, אלא היו גדולים מאוד שנהגו להשתמש בכלי הפרלמנטרי הזה. למשל מורנו ורבנו, עליו השלום, מנחם בגין, שהיה אופוזיציונר, שלחם שנים ארוכות מהאופוזיציה עד להגעתו להנהגת המדינה. ואני חושב שהוא יכול להיות עבור כולנו, חברי האופוזיציה, מודל לחיקוי איך מתנהלים באופוזיציה: נאבקים, לא מוותרים, עד שבעזרת השם נחזור להנהגת המדינה, ואנחנו נעשה הכול שזה יהיה מוקדם ככל הניתן. אני רוצה לדבר ברשותכם על אירועי היום בוועדה המסדרת, על כמה הישגים של האופוזיציה. לוועדה המסדרת הובאו היום 15 נושאים, למיטב זיכרוני, אם אינני טועה. הם הצליחו לקדם אך ורק חמישה. אתם רואים אולי היום מולכם סדר-יום ארוך מאוד, אבל מה שיוצבע היום זה רק מה שהם הצליחו לקדם. מדובר בסך הכול בחמישה חוקים בפטור מחובת הנחה. את חוק האזרחות, חוק איחוד המשפחות, כמובן הם לא הצליחו לקדם. ואנחנו יודעים שהם מתפתלים מה לעשות עם הנושא הזה. הרי הם יצטרכו את תמיכת רע"מ, והם יצטרכו את תמיכת מרצ, והם יצטרכו, כנראה, אפילו יכול להיות שאת תמיכת המשותפת, ואת הדבר הזה הם לא מצליחים להשיג. למה הם לא מצליחים להשיג? משום שהם הקימו ממשלה, ממשלה מוזרה, ממשלה שיש בה מרכיבים אנטי-ציוניים. אגב, הם גם בחרו ברשימה המשותפת כרשת הביטחון של הממשלה הזאת, שזה עוד מרכיב אנטי-ציוני. עכשיו, ברור מאליו שאנחנו לא נשמש כרשת הביטחון של הממשלה הזאת, שהרי הם בחרו רשת ביטחון, ובמקרה הזה הם בחרו את הרשימה המשותפת כרשת הביטחון שלהם. ולכן, תפקידנו כאופוזיציה להילחם ולהיאבק להפלת הממשלה הזו ולמנוע את המשך כהונתה, משום שזו ממשלה שמסכנת את ישראל, צריך לומר את זה. ביטחון המדינה לא באותו מצב כשהיא מנווטת על ידי החסיד השוטה של השמאל הישראלי נפתלי בנט. למה הוא חסיד שוטה, אתם שואלים? אני אומר לכם: משום שאין ציבור מאחוריו. אם הוא יעז להגיד לממשלה הזו שהוא רוצה ללכת לבחירות, הרי שהוא לא ייבחר יותר לכנסת ובטח לא לראש ממשלה, ולכן הוא חייב למלא אחר דרישות מפלגות השמאל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש מכל חברי האופוזיציה: בואו נמשיך לעבוד קשה, נישאר מאוחדים וחזקים כפי שאנחנו, משום שזה מראה לצד השני שאנחנו כאן כדי להפיל את הממשלה הזו, וכמה שיותר מהר, בעזרת השם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי זוהר. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. שלוש דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני רוצה קצת לדבר איתכם על הקשר בין פוליטיקה, מתמטיקה, ומה קורה כשמוכרים את הערכים בדרך. בדרך כלל כשאנחנו יוצאים לבחירות כל מפלגה רוצה להשיג יותר קולות, שיהיו לה יותר מנדטים על מנת שהיא תהיה בעמדת ההשפעה הגדולה ביותר. אבל בקואליציה הזאת הכול הפוך. בואו נראה קצת את המספרים. יש עתיד, עם 17 מנדטים, קיבלה שבעה תיקים. בערך על כל 2.5 חברי כנסת היא קיבלה שר אחד. כחול לבן – כבר על שמונה חברי כנסת קיבלה ארבעה תיקים. כלומר, על כל שני חברי כנסת היא קיבלה שר. אותו דבר בערך גם במרצ ובמפלגת העבודה. ליברמן, כבר על שבעה מנדטים קיבל ארבעה תיקים, אם לוקחים בחשבון את יושב-ראש ועדת הכספים. כלומר, על כל 1.7 חברי כנסת, הוא קיבל שר. תקווה חדשה, כבר על שישה ח"כים קיבלה חמישה תיקים. כלומר, על כל 1.2 חברי כנסת, היא קיבלה תיק. ימינה, שבמקרה הטוב היא עם שישה מנדטים, כבר נעזוב את כמות התיקים שהיא קיבלה – היא קיבלה את הדובדבן שבקצפת, קיבלה את ראשות הממשלה. הכול הפוך: ככל שיש לך פחות תמיכה ציבורית, קיבלת יותר תיקים. ההיפוך הקיצוני הזה יכול לקרות רק במקרה אחד – כשמוכרים את האידיאולוגיה לטובת הכיסאולוגיה. רק כשמוכרים את האידיאולוגיה לטובת הכיסאולוגיה יכול להיות, במקרה הקיצוני, כפי שיש עכשיו, שאתה מקבל הרבה יותר תיקים ביחס לכמות המנדטים שיש לך. אבל אל תטעו. בממשלה הזאת אתה לא קובע ואין לך השפעה לפי כמות התיקים. אגב, מי שיש לו את ההשפעה הכי גדולה זה מי שאין לו תיקים בכלל, מנסור עבאס. הוא לא קיבל אף תיק, הוא בנושא הזה קובע שם את הכול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש ממשלה בפועל, אתה מתכוון. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה בפועל – אתה צודק, חברי חבר הכנסת אמסלם. אגב, מי שקיבל את ראשות הממשלה והכי הרבה תיקים, נפתלי בנט, הוא הכי חלש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא הכי מיותר, הבן אדם המיותר בממשלה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הכי חלש מהסיבה הפשוטה שאין לו ציבור לחזור אליו בבחירות. הדבר שהכי מפחיד אותו זה בחירות. לכן, בכל דבר בנושא הזה הוא יגיד כן. אין לו לאן לחזור. מדינת ישראל צריכה ראש ממשלה חזק. לא הגיוני שיש ראש ממשלה שיותר מ-90% מהציבור לא רוצה אותו. בדמוקרטיה הציבור צריך לקבוע. מה שקורה כאן, אדוני היושב-ראש, זו לא דמוקרטיה. לכן אנחנו צריכים להחליף אותו בראש ממשלה חזק, שיזכה לאמון הציבור. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת, השרה יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה, אדוני. נא לצלצל. לאחר מכן יסכם השר, ונעבור להצבעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש שר, היושב-ראש? אה, עיסאווי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אשמח אם תשתדל להקשיב. אתם מביאים עכשיו הצעת חוק שבקדנציה הקודמת, למרות היותי באופוזיציה, נהגנו להצביע פה אחד, קואליציה ואופוזיציה, על הצעות החוק שהביאה הקואליציה, שהביאה הממשלה במסגרת הטיפול במשבר הקורונה, בין אם היו אלה תקנות ובין אם היו אלה חבילות סיוע כלכליות לעצמאים, לשכירים. הצעת החוק שאתם מביאים עכשיו, באישון לילה, היא הצעה נוראה ואיומה, שהולכת לגזור חרפת רעב – אני אסביר – מתחילת החודש הבא על קבוצות שלמות של אוכלוסייה, ואגב, הן האוכלוסיות המורכבות ביותר, החלשות במובנים רבים, שבאופן טבעי קשה להם להסתגל ולהשתלב מחדש בשוק התעסוקה. אני אמנה, חבר הכנסת סובה – והלוואי דרכך לשר האוצר – כמה וכמה אוכלוסיות שלא נמצאות בחוק הזה. הינה אדוני השר במשרד האוצר. נשים הרות; הורים לילדים עם צרכים מיוחדים; אנשים עם מוגבלויות בעצמם; מורי דרך; מבוגרים עד גיל 67. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, צריך לצמצם את החל"ת, צריך לשלב אנשים בשוק התעסוקה, אבל לבוא ולומר: תראו, יש היום 130,000 משרות פנויות במשק, קדימה, נפסיק לכם בבת אחת את החל"ת, ולכו לעבודה? איך אתם רוצים שאישה בהיריון תתקבל לשוק התעסוקה? איך אתם רוצים – אדם מבוגר, מעל גיל 67, שאין לו פנסיה כי הוא לא חסך כל החיים שלו, והוא עבד ופוטר, מי יקבל אותו בחזרה לעבודה? איך אתם רוצים שאנשים עם מוגבלויות או עם צרכים מיוחדים – שגם ככה אתם יודעים כמה דם ויזע ודמעות צריך כדי לשלב אותם בשוק התעסוקה – ישתלבו בשוק התעסוקה? דיברתם – אני לא הייתי חלק מהממשלה הזאת. דיברו גם בממשלות הקודמות על ואוצ'רים, על השמות. אז באים עכשיו באבחת חרב, ואומרים: גמרנו, הנתונים הסטטיסטיים היבשים הם כאלה שיש משרות פנויות במשק. אתם, אדוני השר, גוזרים חרפת רעב, באטימות, על הקבוצות הכי חלשות באוכלוסייה, ואתם יודעים מצוין – כל מי שמכיר את שוק התעסוקה יודע שיש קבוצות אוכלוסייה שגם ככה קשה להן להיכנס לשוק התעסוקה. הזמן שלוקח להן להשתלב מחדש בשוק שנמצא בהתאוששות הוא הרבה יותר גדול ממה שלוקח לאנשים רגילים – צעירים, חסונים, גמישים, שיודעים להסתדר בחיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בצלאל, אני מתפלא עליך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני השר חמד עמאר, אני מפציר בך. עכשיו, תראה, אם הייתי חושב שכמו שהיה בקדנציה הקודמת – הייתי חבר אופוזיציה, אבל היה שיח אמיתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוקים האלה – לא, תשמע. תקשיבו פעם אחת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מקשיבים, אבל יש זמן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ייקח עוד חצי דקה. יש עשרות אלפי משפחות שלא יהיה להן מה לאכול בשבוע הבא, בחודש הבא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', משפט אחרון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תבטיחו לפחות שיהיה דיון אמיתי. אתם יודעים, היו בוועדת הכספים דיונים אמיתיים. נשמעו הערות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תבוא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ודאי שאני אבוא, אבל אני רואה את הקואליציה הזאת, איך היא מתנהלת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם לא יודעים לייצר שיח, אתם לא יודעים לייצר הקשבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם מרגיזים. מה אתם עושים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תנו לאנשים את היכולת להתקיים בכבוד. אל תהיו אטומים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תהיו אכזריים. תמצאו את הפתרון לקבוצות האלה, שאין להן דרך לחזור לשוק התעסוקה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מתחנן: אל תהיו אטומים לזעקה של האנשים האלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא יהיה להם מה לאכול מהחודש הבא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמוטריץ'. יסכם השר חמד עמאר. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם, בבקשה. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – עובדים זרים, וזהו. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. תשמע, שמעתי את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. הקשבתי לכל מילה. אמרת דברים מאוד חשובים: אתם הצבעתם לטובת הכלל, היום אתה מצביע נגד. ברגע שאתה מצביע עכשיו נגד – שתבין, בוא נביא בחשבון שהחוק לא עובר היום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> יתקנו את זה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נביא בחשבון שהחוק לא עובר היום. כל אלה שמצביעים נגד, ואומרים: רוצים את טובת הציבור – אתם מצביעים נגד כי אתם אופוזיציה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה החוק למימון ממשלת הג'ובים שלכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לאופוזיציה יש אחריות. יש גם לה אחריות. יש לה אחריות. החוק פג ב-1 בחודש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה יכול להצביע נגד אבל החוק לא יעבור. החוק לא יעבור. שתהיה לכם קצת אחריות. תהיו קצת אחראיים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תצביעו לטובת הציבור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אל תבואו ותצעקו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה החוק למימון ממשלת הג'ובים שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, עמדת כאן, נאמת, שמענו, הקשבנו, עכשיו תורו להשיב. אתה בטח מתעניין בתשובתו. תודה רבה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מלכיאלי. תודה רבה. אתה רשאי לצאת החוצה אם אתה לא רוצה להקשיב. רק לא להפריע. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם – אתם רוצים להקשיב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, לצעוק זאת לא תוכנית עבודה. אתם יכולים לצעוק מכאן עד מחר. אני לא מתרגש מזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לענות עניינית או לחנך אותנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד שהנושאים האלה שהעלו, אלה הנושאים שדיברנו עליהם בממשלה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעו, אני מציע לכם, אני מציע לכם, אני מציע לכם, אני מציע לכם, קודם כול תצביעו לטובת הציבור. וכל מה שהעליתם כאן, כל מה שהעליתם כאן – אנחנו דנו בזה בישיבת הממשלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא הוספתם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יש לנו מחר – אם תאפשרו את זה, מחר זה יגיע לוועדת הכספים. יש מצב לתקן הרבה גם בחוק. אני לא אומר שהחוק מושלם. הלכנו לטובת כלל הציבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואנחנו צריכים להבין שיש 133,000 מקומות עבודה. אנשים שכירים. שאנשים יבואו ויעבדו. 133,000 מקומות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, במקום באופן אוטומטי לקום ולהצביע נגד, תחשבו קצת. תחשבו קצת. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, טוב שהגעת. אתה יכול להגביר לי כאן קצת? אני לא שומע את עצמי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבקש מחברי הכנסת לא להפריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תוכנית העבודה שלהם זה לצעוק. זאת תוכנית העבודה שלהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה יכול להגביר לי כאן? חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני רוצה לתת לך קצת שיעור בהיסטוריה: אני השר הרביעי במשרד האוצר. אני השר הרביעי במשרד האוצר, ואת אמרת: לא היה אף פעם שר שם. כשראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת ביבי נתניהו היה שר האוצר, מאיר שטרית היה שם שר נוסף במשרד האוצר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נכון. אז אמרת: לא היה אף שר ואף פעם לא היה. וגם נהרי, חבר הכנסת לשעבר, היה גם שר במשרד האוצר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם חבר הכנסת לשעבר איציק כהן היה שר במשרד האוצר. אז אני לא השר הראשון במשרד האוצר. ואני רוצה, אם את רוצה לבקש – אני אגיד לך: לפי התקנון, חברת הכנסת אורלי לוי, אם אני תוקף אותך, את יכולה לבקש להגיב. אם אני מזכיר את השם שלך, אין לך זכות לבקש להגיב. אני מבין שהיושב-ראש לא ייתן לך אפשרות כזאת. הוא מבין את התקנון ומכיר את התקנון טוב מאוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה פוחד? מה, אתם סותמים פיות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> וגם אני מכיר את התקנון. ישבתי כיושב-ראש כאן תקופות ארוכות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תדברו אחד-אחד, אני אשמע אתכם. אמרתי לכם, תוכנית העבודה שלכם היא לצעוק. אז תלמדו. גם בוועדות אתם עושים את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: הדבר הכי חשוב שתעשו היום – תצביעו לחוק הזה. נאפשר את זה שמחר הוא יגיע לוועדת הכספים. תצביעו נגד, נפיל את החוק הזה, אני אומר לכם: לא תהיה אבטלה לאף אחד. ואם את זה אתם רוצים – אתם לא מצביעים מהראש, אתם מצביעים מהבטן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תאיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מבקש מכם, תצביעו בעד החוק הזה. תשרתו את הציבור שבחר בכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר. חברי הכנסת, אני מבקש לתפוס את מקומותיכם. אנחנו רוצים לעבור להצבעה. נא לשבת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. כבוד השר, לאיזו ועדה? כבוד השר עמאר. כבוד השר עמאר. לאיזו ועדה אתם רוצים להעביר את החוק? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> לוועדת הכספים. אמרתי את זה בנאום הראשון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש, לא אמרתי כלום. רגע. מה קרה? אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא להצביע, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – 53 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, הצעת החוק עברה ברוב של 61 בעד, נגד – 53, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק עברה, והיא תועבר – לאור הבקשות השונות לוועדות השונות – לוועדה המסדרת. הועלו הצעות לוועדת הכספים, מעמד האישה, ועדת החוץ והביטחון. בבקשה, אדוני השר, מהצד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ביום שתתחילו להתחשב בחוקי המשחק של הבית הזה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה, השר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – שתיתנו לוועדות, שתחלקו את ועדת חוקה כמו שצריך – – – << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, כל חברי הכנסת שצעקו כאן – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם מרמים פה בכנסת הזו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אתם צעקתם כאן, אתם צעקתם כאן שאתם רוצים ועדה אחרת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המשמעות של זה – תבינו בדיוק מה אתם צעקתם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שלא תרמו ותגנבו ועדות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המשמעות של זה – הוועדה המסדרת יכולה להתכנס רק מחר – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שתיתנו זמן לאנשים לדבר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המשמעות של זה היא שבלי הודעה של יושב-ראש הכנסת מחר כאן במליאה אנחנו לא יכולים להתחיל לדון בחוק הזה. המשמעות של זה היא שאין חל"ת לאף אחד. אף אחד לא יכול לקבל אבטלה. אנחנו לא יכולים לדון על זה בוועדת הכספים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הצעקות של זה – שהציבור יבין, שהציבור יבין שכל מפלגת הליכוד וכל האופוזיציה משרתת רק את עצמה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם מרמים את הציבור – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא משרתת את הציבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, השר עמאר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם מרמים את הציבור וגונבים את הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, כאמור, הצעת החוק תעבור לדיון בוועדה המסדרת על מנת לקבוע באיזו ועדה היא תידון. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, בטרם נעבור להצעת החוק הבאה – הודעה אישית לחברת הכנסת אורלי לוי, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. ראשית, נכון. היו כבר במשרדי האוצר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, לא שומעים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ממש מבקשת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש. חברי הכנסת, נא לאפשר לחברת הכנסת אורלי לוי להודיע הודעה אישית. לקצר, אם אפשר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אז ראשית, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון, היו בעבר שני ראשים או שני שרים במשרד האוצר. היום יש שני שרים במשרד האוצר, יש שניים או שלושה ראשי ממשלה, יש שרים נוספים, סגני שרים וכדומה. הנקודה שעליה שמתי את הדעת: איך ייתכן שיש שני שרים במשרד האוצר ואף אחד מהם לא ראה לנכון את אותה מצוקה של אימהות חד-הוריות, באותו ביטול באופן גורף של אותה הוראה שנותנת להם את רשת הביטחון הבסיסית ביותר. אותם חברים בקואליציית השמאל הזו, אותם אנשים שמדברים על רשתות ביטחון סוציאליות, אותם אנשים שמדברים על קורת גג, לא ראינו בהסכמים הקואליציוניים לא דיור ציבורי – לא ראינו. בהחלט, כל הנושאים הסוציאליים נזרקו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה דיור ציבורי – – – בממשלה שלך? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לפנות ולומר לאותם אנשים שבאים ומדברים על החוק הנורבגי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה עשיתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, הליכוד השתמש פעם אחת בחוק הנורבגי. חבר כנסת אחד – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה את עשית בשביל המשפחות החד-הוריות, חוץ מלדבר עליהן? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שאת עושה, שאת מדברת ומדברת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת ממך, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא עושה כלום חוץ מלדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה הכי מוצא חן בעיניי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל היום מדברת. כלום את לא עושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, זו הייתה מה שנקרא – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הזמן עובר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בסדר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מבקשת, או שתיתן לי לדבר או שתעצור את הזמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נראה לי שדיברת לא רע עד עכשיו. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, גם את הזכות הזו אתם רוצים להוריד? אז תן לי לדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. במקום לנהל איתי ויכוח, תדברי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד מהאירועים היפים ביותר בכנסת זה כשאנחנו היינו כאן בממשלות הקודמות – חבר'ה, אני הייתי חברת כנסת לא באופוזיציה ולא בקואליציה, אבל הייתה להקת מעודדות במפלגה של כולנו, של כחלון, שהוא באמת היה חברתי. יכולנו להתווכח על הדרך, על הסוג. עכשיו המעודדות האלו הפכו להיות מעודדות להשכרה: קח אותי, יאיר. הן מעידות על עצמן שהן מתחננות לראשי מפלגות שייקחו אותן לאותה רשימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, עדיף שישריינו אותך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, מספיק, לא להפריע. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אותן חברות מבטיחות מלחמה בעבור אותם אנשים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שקודם היו חברתיים, ולכן אמרו על אחרים שהם שרי האוצר הכי כושלים במדינה. אז אני רוצה לומר לכם, אם פעם חשבתי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא מתביישת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהן מעודדות להשכרה, היום אני אומרת לכם: הן עבד להשכרה, כי הן מגיעות לאותן מפלגות שקובעים להן את המקום שלהן – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית? מה עשית? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כדי שיבואו ויהוו סוג של עלה תאנה כנגד ישראל השנייה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, אותך לא שריינו? לא שריינו אותך? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהיא מיוצגת – פעם על ידי כחלון – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, עשית פריימריז? עשית פריימריז בליכוד? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והיום העבדים שמכשירים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שריין אותך אם לא נתניהו? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את ישראל הראשונה לפגוע בכל אותם דברים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, עשית פריימריז? את עשית פריימריז בליכוד? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובכל אותן אבני דרך שקודם היו האני-מאמין שלהן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתי עשית פריימריז? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הצביעות חוגגת. עבד להשכרה, נשים להשכרה, מעודדות להשכרה – אני לא יודעת מה היום פוליטיקלי קורקט, כי כשאנחנו מדברים על נשים בצד השני, מייד זה מיזוגניות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> דמנו מותר. אנחנו לא נשים בעיני הפמיניזם הלבן המדלג. יש נשים שוות ויש נשים שמותר לומר עליהן הכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שם אותך בליכוד, אם לא נתניהו? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך, יש מעודדות להשכרה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי הצביע לך בליכוד בכלל? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ויש עבדות להשכרה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בבית שאן לא הצביעו לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ויש צבועים שבאים ומתחננים: קחו אותי, קחו אותי, קחו אותי. השאלה היחידה היא – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עשית פריימריז בכלל, שאת מדברת עליי? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה הם הבטיחו בשביל שייקחו אותם, איזה שירות הם אמורים לתת כדי שיכניסו אותם. והשירות הזה הוא מכירה של כל האני מאמין. מסכן משה כחלון שיושב היום בבית ומסתכל על חלק מאותם אנשים שהוא הכניס לכנסת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, איך נכנסת לליכוד? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וחשב שהם יהיו נושאי הדגל החברתי, שהפכו להיות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך נכנסת לליכוד – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – סמרטוט הרצפה של הבוסים החדשים, שהביאו אותם למטרה אחת ויחידה, לתקוף את חברי הכנסת שפעם הם היו חלק מאותה קואליציה. וכשאני עליתי לדבר על דיור ציבורי הותקפתי על ידי אותה אחת. כשאני באתי ודיברתי על חלוקה צודקת, באמת, על כל מה שקשור לאדמות המדינה – נעמה לזימי, אני רוצה להגיד לך, ברוכה הבאה לכנסת, ואני רוצה לומר לך – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאני אשמח מאוד לשמוע את דעתך בכל מה שנוגע לאותו סעיף מאוד בעייתי בהסכם הקואליציוני בין מפלגת העבודה לבין הקואליציה החדשה על חלוקה צודקת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> וכשאנחנו מדברים על כל אותן קרקעות, נעמה לזימי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם מתכוונים שתצביעי איתם כדי לחלק את האדמות של עיירות הפיתוח לדור שני ושלישי של פריבילגים לבנים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק בגלל שהם נולדו לשבט הנכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההודעה האישית שלך נרשמה. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עבד להשכרה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1410).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברים, אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: הממשלה – לא למחוא כפיים. חברת הכנסת דיסטל, את בקריאה ראשונה. חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא למחוא כפיים במליאה. יש גבול לכל תעלול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את שר המשפטים, השר גדעון סער, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. אני עוד אגלה מי זה היה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על רקע יצירת ממשלת חילופים במסגרת תיקון מס' 8 לחוק-יסוד: הממשלה בידי הכנסת הקודמת, מובאת לפניכם עתה הצעת חוק זו, אשר תכליתה לשפר את ההסדרים הנוגעים לדרכי פעולתה של ממשלת חילופים. לצורך כך, ונוכח הניסיון שנלמד בעקבות פעילות הממשלה השלושים-וחמש, שהוקמה כממשלת חילופים, מוצעים עתה תיקונים אחדים בחוק-היסוד. סוגיה ראשונה בהקשר זה נוגעת לכללי הצבעה בוועדות השרים. החוק הקיים קובע שכוח ההצבעה בממשלת החילופים יהיה שווה בין השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה לאלו המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החילופי. על בסיס אותו היגיון, מוצע להרחיב את האמור, כך שהכלל הבסיסי, המשקף פריטטיות, יחול לא רק על מליאת הממשלה אלא גם ביחס לוועדות השרים, זולת ועדות שרים שהוקמו בחוק – כמו למשל ועדת השרים לענייני שב"כ, לצורך העניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט. מי שנמצא כאן, שישמור על השקט. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> במסגרת זו, מוצע לבטל את החובה המחייבת שוויון מספרי בין חברי הוועדות מקרב כל אחד מהגושים, ולהחיל את הכלל המשלים הקבוע בסעיף 13א(ד)(1), המאפשר קביעת מנגנון הצבעה וכללים לעניין אופן קבלת ההחלטות. סוגיה שנייה שבה מטפלת הצעת החוק היא סעיף 43ח לחוק-היסוד. כיום קובע סעיף זה, שעניינו אי-אמון בממשלת חילופים, כי מי שהיה ראש ממשלה בממשלת החילופים שבה הובע אי-אמון לא יוכל לכהן בראשות ממשלה אחרת, שתקום בהליך של הבעת האי-אמון. אולם רציונל זה נכון לא רק במצב שבו קמה ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של אותה הכנסת בשל הצעת אי-אמון, אלא גם במצבים אחרים המובילים לתוצאה דומה. בהתאם לכך – ולאור התכלית של הבטחת היציבות וצמצום החשש מפני סיכול ההסכמה על חילופים בדרכים עוקפות – מוצע להרחיב את הוראת הסעיף האמור כך שתתייחס לכל המצבים שבהם תיכון ממשלה חדשה בתקופת הכנסת שבמסגרתה הוקמה ממשלת החילופים. יתר על כן, מוצע לקבוע כי מי שכיהן כראש הממשלה, או כראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים לא יוכל לכהן כשר בממשלה החדשה כאמור, ולא רק כראש הממשלה בה. סוגיה שלישית, הצעת החוק באה להסדיר מצבים נוספים שבהם יתבצעו חילופים בין ראש הממשלה לבין ראש הממשלה החלופי. הצעת החוק נועדה להבטיח את ביצוע החילופים, בלי שיסוכל באמצעות תמיכת חברי הכנסת בהצעת חוק להתפזרות הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, תקריא את זה לאט-לאט, שהציבור יבין על מה מדובר. אני מבין שאתה מתבייש, תקריא את זה לאט-לאט. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> דוד, זה הלאט שלי, זה הלאט שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה הלאט שלך. הבנתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לשם כך מוצע לקבוע מנגנון המבטיח כי במקרה כזה יתבצעו חילופים בין ראש הממשלה לבין ראש הממשלה החלופי. לצד זאת, מוצע לקבוע כי חילופים יתקיימו גם במצב שבו לא נתקבל חוק תקציב עד המועד הקובע לפי סעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת; זאת, כדי לתת מענה לחשש דומה, שמא אי-קבלת חוק התקציב השנתי תשמש ככלי לסיכול ביצוע החילופים. אדגיש כי מדובר בהסדרים של קבע שהם שיפור ושכלול על מודל ממשלת החילופים המעוגן היום בחוק-היסוד, על בסיס ניסיון העבר – במקרה זה, העבר הקרוב. התיקונים יחולו על ממשלת חילופים, וככל שתקום בעתיד. אבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה, ולהעביר אותה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, שהוקמה בהחלטה קודמת של מליאת הכנסת הערב, להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים גדעון סער. אני נועל בכך ברגע זה את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים בהצעת החוק יהיה חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חברת הכנסת קרן ברק. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחוק הבא נדבר על חוק הג'ובים, אבל החוק שעכשיו אנחנו מדברים עליו הוא החוק שלפני הג'ובים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה מספר, אבי? איזה מספר? אני לא יודעת את המספר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא על הנדסת התודעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוקיי, כי יש אחר כך – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הפעם זה על אופורטוניזם. אני מקריא, אדוני: אופורטוניזם הוא "התנהגות שיש בה ניצול הזדמנויות לשם תועלת אישית, או התנהגות המותאמת לנסיבות העכשוויות, ללא התחשבות בעקרונות או בערכים". אני חושב שאין הגדרה יותר מתאימה מההגדרה הזאת בשביל לתאר את המעבר של חברים בקואליציה, חברים בממשלה, ממפלגה אחת למפלגה אחרת. תכף אפרט. באמת, ערכים כבר אין. נפתלי בנט, ראש הממשלה, השתלט על הבית היהודי, ולאחר מכן, כשהמקום היה צר לו, עבר והקים את הימין החדש, ומשם לימינה; אילת שקד, יחד עם נפתלי בנט – הבית היהודי, הימין החדש וימינה; ניר אורבך, ידידי, חבר כנסת מכובד – הבית היהודי, מנכ"ל הבית היהודי, התמודד לראשות הבית היהודי, לא זכה, ומייד קפץ לימינה; עידית סילמן התחילה גם היא בבית היהודי, לאחר מכן הימין החדש וימינה; שר המשפטים גדעון סער התחיל בליכוד ומשם לתקווה חדשה; זאב אלקין התחיל בקדימה, עבר לליכוד ומשם לתקווה חדשה; גברת שאשא ביטון, השרה – כולנו, נטמעה בליכוד ומשם לתקווה חדשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חולות נודדים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בני בגין – הליכוד, חירות, תקווה חדשה; צבי האוזר ויועז הנדל הפליאו לעשות – תל"ם, כחול לבן, דרך ארץ ולאחר מכן תקווה חדשה. אני חוזר שוב, אדוני היושב-ראש, על הגדרת אופורטוניזם. אופורטוניזם הוא התנהגות שיש בה ניצול הזדמנויות לשם תועלת אישית, או התנהגות המותאמת לנסיבות העכשוויות, ללא התחשבות בעקרונות ובערכים. אני מציע לכולנו להיצמד לערכים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני ראש הממשלה בפועל, מנסור עבאס. מה אכפת לך? תקבל את הפרגונים בכיף. מה אכפת לך? אחרי שהעברת את אביתר היום, תאמין לי, נתת לאבי מעוז לדבר יותר דקות. ואללה, תאמין לי, אתה יותר ציוני מציוני. תאמין לי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מנסור, היום תורך לבקש אאודי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא יקבל אאודי, אבל זה פחות מעניין אותו. מעניין אותו אביתר. יותר מעניין אותו להעביר אותם בשביל החיילים, בשביל המתיישבים שם. זה יותר חשוב לו, על מה אתם מדברים? אני אומר לך, זה יותר חשוב לו מאשר אאודי. אם הוא רוצה אאודי, הוא יקבל גם אאודי. הוא רק צריך לקרוץ להם. היית צריך לראות את בנט, איך הוא מסתודד איתו פה. שמע, אפילו עם הרזרבי שלו הוא לא מסתודד ככה. כבוד חברי הכנסת – יש פה שר במליאה, אגב? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש, יש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש הרבה שרים לשעבר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, צריך שר לפי הזה. איפה יש שר? << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> הינה מרב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שרת התחבורה פה. שרת התחבורה, אם אפשר לסדר לנו את המזגן גם פה, כי הבנתי שברכבת את מסדרת את המזגן לנשים. אם את יכולה לסדר לגברים בכנסת, אנחנו נשמח מאוד במליאה. סעיף 25ב לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב, קובע שיום ציון לפועלם של אסירי ציון יחול ביום ה' בתמוז. ואם חל בתאריך זה חג או שבתון, רשאית הממשלה לקבוע שיום זה יחול ביום סמוך ביותר לה' תמוז. זו לשון החוק, אסירי ציון. הממשלה מלכתחילה עברה על החוק, כרגיל, היא דורסת את החוק. הממשלה הזאת קבעה שיום אסירי ציון אמור להתקיים מחר, י"ט בתמוז. אממה, הממשלה הדורסנית, ממשלת השיסוי – שרוצים לקרוא לה ריפוי, אבל היא שיסוי – הממשלה הזאת מבזה ורומסת את החוק ברגל גסה שוב ושוב, כהרגלה. לפני שעה קלה הוציאה מזכירות הכנסת הודעה – אגב, זה לא קשור לכנסת, זה קשור לממשלה. זה חוק שהממשלה קובעת. אני מדגיש שזו הממשלה. זה החוק. סעיף 25ב לחוק התגמולים לאסירי ציון – אני אשמח שגברתי תתקן אותי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היא תיקנה אותך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה, לצערנו, גם מחר לא יחול. דוחים את זה בשביל לנסות ולהביא עוד ועוד דריסות, כהרגלכם – לא הייתי קורא לזה בקודש – כהרגלכם מאז שנבחרתם. חבל שזה כך, ואני מציע לך אדוני ראש הממשלה מנסור עבאס, קח את המושכות לידיים. תראה, אני ביקשתי ממך בפעם הראשונה שעמדתי פה בנאום שתשמור לנו על המדינה היהודית, ובינתיים אתה עושה את זה טוב: שמרת על אביתר, על חיילי צה"ל, על ישיבות ההסדר. תמשיך כך, אני בטוח שנגיע למקומות טובים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק בבקשה. כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת ישראל אייכלר. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי הנכבדים, היום בוועדת הכספים אחד הנושאים היה פיצוי לנפגעי האסון במירון. כבר ביום 24 במאי שלח מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, הצעה ליושב-ראש הוועדה הקודם הרב גפני, טיוטת עקרונות למתווה – מתווה שעליו ממליץ הביטוח הלאומי כסיוע לנפגעי אסונות לאומיים. המתווה מתבסס על עקרונות ההסדר שגובש בוועדה הציבורית שהוקמה מכוח סיוע לנפגעי אסון ורסאי. לצערי, ההסדר לא כולל את התחום הנפשי. אחד האנשים שהיה בוועדה היה בעצם אח שכול, שסיפר על טלפון שהוא קיבל מאב ששני בניו היו באסון – אחד נהרג ואחד נפצע. מאז ועד היום, בכל לילה הוא מתעורר בזיעה קרה, רץ למיטה של הילד ומרים את השמיכה לראות אם הילד נושם. הוא נמצא בסוג של טראומה ולא מסוגל לצאת ממנה, לא הוא ולא הילד. הוא מספר שבמקרה יש לו איזו קצבה, שממנה הוא יכול לקבל טיפול פרטי שיעזור לו ויסייע לו לצאת מהטראומה הזו, שהוא לא מצליח לצאת ממנה בכוחות עצמו, וגם לא הילד, וזה עולה לו הון. אבל זה רק הוא. כל יתר המשפחות נשארות ללא תמיכה. אני לא מדברת כרגע על סיוע כספי, אני מדברת על סיוע נפשי, על תמיכה. הם צריכים להתמודד עם האסון הזה בכל יום מחדש. השר מאיר כהן הציע, תוך כדי השיח: בואו נעלה להם את הקצבה אולי ב-4,000 או 5,000 שקל, כדי שיהיה להם כסף לממן את אותה עזרה נפשית. אמרתי לו, ואני חוזרת פה על מה שאמרתי שם, שגם אם היינו מוסיפים להם 10,000 שקל, אין מספיק פסיכולוגים ציבוריים. הפסיכולוגיה הציבורית בקריסה. פשוט קריסה. בכלל, כל מערכת בריאות הנפש נמצאת בקריסה – לפני הקורונה, לפני אסון מירון; עכשיו, כשמתווספים כל האסונות האלה, אין שום מענה. אני קוראת פה גם לשר הבריאות, גם לשר הרווחה, גם לשר האוצר: להכניס את היד לכיס, לכיס של כולנו, ולהתחיל לרפא את התחום של בריאות הנפש. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה אבוטבול – משה? חבר הכנסת דוד אמסלם. אה, סליחה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ממהר, אדוני. ראש הממשלה בפועל, אתה ממהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? קראתי. קראתי "חבר הכנסת", אחר כך קראתי "משה". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תמתין. מה, נהיית גדעון סער? לא הבנו מה אמר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל הוא נעים הליכות ושקט ולא עושה בעיות. כל הכבוד לך. חבר הכנסת משה אבוטבול, שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, תודה רבה לך. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלו, כשאנו נפגשים עם הדו-פרצופיות בתקשורת הישראלית ובאתרוג של הממשלה, זה מזכיר לי מאוד מה שהיו אומרים בצבא: החייל מאחר, אך כשהמפקד מאחר, אז המפקד מתעכב. להלן אני רוצה להקריא מילון חדש למונחים לחובבי הצביעות והדו-פרצופיות. בעידן החזרת המסכות לפנים שלנו קצת קשה לקלוט את החיוך בזווית הפה של מחוללי תנועת הצביעות לדורותיה. קיבלתי מחבר את המילון והוספתי עליו ציצים ופרחים נוספים ברוח הזמן, ואני חולק איתכם אותו, למען נפקח יחד את העיניים מממשלת השנאה, שעברה כל גבול בהצהרותיה רק לפני כמה שבועות; כעת הם מדברים אחרת. להלן המילון הזמני והחדש לשנת 2021: הפגנה נגד ביבי – דמוקרטיה, הפגנה נגד בנט – הסתה; ביבי בכאפיה זה אומנות, בנט בכאפיה זה הסתה; עיתונאי ימני – שופר, עיתונאי שמאלני זה דעה אמיצה; דגלי אש"ף זה חופש הביטוי, דגלי ישראל זה שיסוי והתגרות; ביבי בוגד זה חופש ביטוי, בנט בוגד – הסתה; ביקורת נגד יהודים זה חופש ביטוי, ביקורת נגד ערבים זו גזענות; מצעד גאווה זה נקרא חובה, מצעד הדגלים זה אנשים משיחיים; גנץ מקים ממשלה עם ביבי – בוגד, ובנט מקים ממשלה עם רע"מ – אסור להשתמש במילה בוגד; כשהרב רפי פרץ בעד טיפולי המרה זו מדינה באטרף, וכאשר מנסור עבאס ושותפיו קוראים להם סוטים זה כבר בסדר ומקובל; ממשלת ימין עם משרדים רבים בראשות נתניהו זה בזבוז כספי הציבור וממשלה מנופחת, אך ממשלת שמאל עם קצת בנט וסער ועשרות שרים ומשרדים זה כבר נחשב שירות לציבור; חוק נורבגי בממשלה הקודמת בראשות נתניהו זו שחיתות ציבורית ממדרגה ראשונה, אבל חוק נורבגי בממשלת השנאה עם נורבגי מלא מלא ומורחב זה עידוד תעסוקה; כאשר ביבי מטלפן לביתו של הגאון הרב קנייבסקי בהקשר לקורונה זו כניעה לחרדים ולמנהיגיהם, אך כאשר הקואליציה ממתינה לתשובותיה של מועצת השורא של המפלגות הערביות זה כיבוד דעות נוספות ומנהיגות אחראית; כאשר מתקצבים מוסדות חינוך, בתי ספר וישיבות לציבור התורני והחרדי זוהי סחטנות, אבל כאשר נותנים לציבור הערבי למעלה מ-50 מיליארד וגם דמי כיס זה תקצוב שוויוני. כך אפשר למנות עוד ועוד קטעי שקר וצביעות. ורק בקשה קטנה לי אליכם: אם כבר נגזר עליכם להיות צבועים, לפחות תהיו צבועים בצבע יפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול, נאום מושקע. חברת הכנסת קטי שטרית, אנחנו חוזרים אלייך. חבר הכנסת דוד אמסלם, אנחנו לא רוצים להפסיד את הנאום שלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ובכן, מה נשתנה? נכון שזה לא פסח עדיין, אבל אני נורא נורא רוצה לומר מה נשתנה. הבטחתם שינוי, אבל מה קיבלנו? מממשלה מנופחת, בזבזנית, תרגילים פוליטיים מלוכלכים וראש ממשלה ללא לגיטימציה ציבורית, שביצע את הונאת המאה. ובאמת מבאס להרוס את החגיגה, אבל התחושה העיקרית שעלתה בי עם כינון הממשלה החדשה היא איכס גדול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תברכי אותו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מספר שרים מופרז, למשל, בניגוד לכל הבטחה ולעיקרון של לפיד. איך הוא אמר, לא יותר מ-18 שרים, שגם בשם זה הוא נלחם בממשלת נתניהו-גנץ, זוכרים? והופה, תראו מי מתגאה בביטול משרד המים, אבל מה משאיר? 27 תפקידי שרים – תשעה יותר ממה שהוא התחייב והבטיח. וזה לא נגמר. לפיד כינה את החוק הנורבגי בממשלה הקודמת "חוק הג'ובים", ותקף אותו בחריפות כשאמר "ממשלת נתניהו החמישית שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות". אז אתם יודעים מה קרה? יש לנו 30 חברי כנסת חדשים במסגרת החוק הנורבגי. והקופה הציבורית, רבותיי? את מי היא בכלל מעניינת. וכמובן, החטא הקדמון של הממשלה הזאת זה בעצם מינויו של נפתלי בנט, שבסך הכול קיבל שישה מנדטים. שישה מנדטים, חברים. זה אותו נפתלי בנט שאמר שאין לגיטימציה לראש ממשלה עם עשרה מנדטים, אז איפה זה שם אותו עם שישה מנדטים? שאלה טובה. ובכל זאת, אין ברירה אלא לומר שמדובר במהלך המלוכלך ביותר שנעשה בתולדות הפוליטיקה הישראלית. ידענו כמה תרגילים מסריחים, אבל זה המסריח ביותר. ולחשוב שפעם הזדעזענו מהצבעה תמורת מיצובישי. מי היה מאמין שנגיע למצב שבו חבר כנסת יסחט ראשות ממשלה רק בכדי להגשים את חלומו, ואחרי שבדרך לא דרך – זה אומר, בניצחון בקלפי הוא כמובן לא הצליח, אז הוא הצליח באמצעות תרגיל. במקרה הזה המטרה לא מקדשת את האמצעים. לתת לחבר כנסת ממפלגה זוטרה את ראשות הממשלה זה בעצם לשבור את כל הכלים. אתם יודעים מה הכי נורא? לראות איך השינוי הזה מתקבל ללא כל ביקורת מתוך המחנה, אותו מחנה שעשה את המוות לגנץ, צלב אותו על הפרת הבטחת בחירות, כי הוא העז, רחמנא ליצלן, לשבת עם נתניהו. למחנה הזה מותר הכול: לוותר על עקרונות שבשמם הם יצאו לרחובות, עד למינוי של ראש ממשלה של אדם שלפני שנים ספורות הם תקפו במילים רבות וגרועות, כולל גם הדתה לילדים. העיקר שביבי נמצא באופוזיציה. לזה אני קוראת צביעות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חברת הכנסת קטי שטרית. יעלה ויבוא חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה בפועל מר עבאס, אני רוצה להודות לך קודם כול על אביתר, על הישיבה שאפשרת לנו, כן. בשם כל עם ישראל אני רוצה להודות לך. בלעדיך זה לא היה מתאפשר. תראה, אנחנו מדברים היום על חוק-יסוד: הממשלה. באישון לילה משנים אותו. על מה אנחנו מדברים? על הפריטטיות. בממשלה הקודמת היו בעצם שני גושים. היום יש לנו שמונה ראשי ממשלה כולל היושב-ראש מר עבאס. ודרך אגב, אני רוצה לדרג אותם. חבר הכנסת אריה דרעי, שמונה ראשי ממשלה יש לנו היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, אני אסביר. יש לנו ראש ממשלה כלכלי, יש לנו ראש ממשלה ביטחוני, ויש החשוב מכולם – ראש הממשלה בפועל מר עבאס. דרך אגב, כשחשבתי על זה אמרתי: הבן אדם הכי מיותר זה מר בנט. מדוע? ליברמן ייתן לו לדבר על כסף? מה פתאום. גנץ ייתן לו להתערב בביטחון? מה פתאום. יאיר לפיד ייתן לו לטפל במשרד החוץ? מה פתאום. הוא הכי מיותר באמת בממשלה. והעיקר, מה שחשוב לו – השיירה. הוא נוסע בשיירה, זה מה שחשוב. אני רוצה להגיד לך, ראש הממשלה בפועל מר עבאס, לדעתי אם תבקש להיות שר הביטחון הם גם ייתנו לך. אני אסביר לך גם למה, בגלל שהם כבר נמצאים בשיירה ואתה בחוץ. מה שאתה תבקש – תקבל. אני אומר לך, מה שתבקש. אתה רוצה איחוד משפחות – יהיה. אתה רוצה להיות שר הביטחון – יהיה. אלקין הציע לך סגן שר – אני נעלבתי בשבילך. דרך אגב, רק על ההצעה שלו תבקש עוד 2 מיליארד שקל, על הבושה שהוא עשה לך. אני אומר לך: מה שאתה רוצה. השר לביטחון פנים? אל תסכים. רק שר הביטחון במדינת ישראל. אתה בעצם קובע לכל המריונטות פה מה יהיה. וכשאני שמעתי, אני אגיד לך – אני רק רוצה להגיד לציבור שוב פעם – אתה לא שמעת אותנו. דרך אגב, אני שמעתי את חברך חבר הכנסת טאהא, באיזה שידור בטלוויזיה לפני כמה ימים, ותרגמתי את זה. דרך אגב, זה רשום לי כאן. הוא טוען שמי שבעצם מחבל זה חיילי צה"ל, זה לא המחבלים. הוא אומר: היהודים, יש להם עולם מושגים שלהם; אנחנו, התנועה האסלאמית, חושבים הפוך. המחבל הוא זה שבעצם עושה מחסומים. המפגע זה אחד שיורה ביהודה ושומרון בערבים. דרך אגב, אתם מיניתם את גנץ. אני אמרתי לגנץ: אתה לא מתבייש? אתה שר ביטחון על הכידונים שלהם? תראה איך הם מבזים את חיילי צה"ל, ואתה מילה לא אומר. מה תסביר לחיילים, שאלה שמינו אותך חושבים שהם מחבלים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה, תתביישו, כל הממשלה הזאת. ולך, שוב, אדוני היושב-ראש, אתה ראש הממשלה בפועל, אני מודה לך שוב על אביתר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, האמת שהיום הספקתי לתת שיעור במתמטיקה, נכון? ראינו את המספרים של ועדת החוקה, הספקנו להגיד את האמת בפרצוף לראש הממשלה החליפי. לפעמים המילים קשות וכואבות, אבל כשהן נאמרות, אמת לאמיתה, הן גם חודרות פנימה, אני בטוח שזה השפיע. ולכן אני רק מצטרף קודם כול לברכות ולתודות שאמר פה לפני רגע חברי דודי אמסלם. הינה, יושב פה חבר הכנסת ווליד טאהא; ברכות על תמיכתכם בהקמת הישיבה באביתר. אני חושב שהתמיכות שלכם ושל חבר הכנסת מנסור עבאס היו לנו מאוד חשובות, ואני רוצה לברך אתכם ומאחל לכם שתזכו להרבה מצוות של הקמת ישיבות ויישובים לתפארת בכל ארץ ישראל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, היושב-ראש, אני רק מבקש – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> באמצע הדברים? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – שהשר התורן יכבד את המליאה וייכנס פנימה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אין שר תורן? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש, הוא יושב ביציע. מן הראוי שייכנס. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אבל גם השר התורן עיסאווי פריג' – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רואה? אפילו קלעת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לחזק את ידיך, עיסאווי. מחזקים את ידיך על הקמת הישיבה באביתר, ועל היישוב אביתר שנקים שם, בעזרת השם. ואני שמח שיש שותפות אמיצה, שותפות אמיצה בקואליציה הזו, בין אנשי ימין אמיתיים ובין אותם אנשי שמאל, שותפים שלהם מהמגזר הערבי, שמחזקים אותם. ברוך השם, תזכו להרבה מצוות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תירגע, תירגע. תסתכל, היושב-ראש מרע"מ, שר תורן ממרצ, שניהם ערבים. זה מעניין. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאני אומר. תראו לאן הגענו בזכות הקואליציה החזקה הזו. יושב-ראש מרע"מ, שר ממרצ והכרזנו על הקמת ישיבה חדשה באביתר בזכותכם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה מעניין. כולם ערבים, וכולם ערבים אחד לשני. כל ישראל ערבים אחד לשני, נכון? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עיסאווי, עיסאווי, אני מנסה רק לחשוב על התגובות שלכם אם היינו מחליטים על ישיבה באביתר והייתם בצד הזה של המליאה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ככה נכשיר את ח'אן אל-אחמר. לא? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה נכשיר את ח'אן אל-אחמר. בסדר, אתה יודע מה, בוא נראה מה יעשה בנט עם ח'אן אל-אחמר. האמת, אני מודה. אין לי ציפיות מבנט. לא מאמין למילה של בנט, רק שקרים. גם כשהוא אומר "הבטחה ליבתית" אני מתחיל לדאוג, גם כשהוא אומר "הבטחה ליבתית" אני מתחיל לדאוג. יש רק דבר אחד שמרגיע אותי, זה אם חבר הכנסת ניר אורבך הולך להופעות, אני יודע שיהיו דרמות. עכשיו, אני רק רוצה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אז אני בנימה הזאת אגיד לחבר הכנסת מנסור עבאס ולווליד טאהא: אתם יודעים, אתם חושבים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי פריג', תזמין את אורבך לאיזה הופעה של איזה זמר ערבי – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, דודי. דודי, משפט אחרון. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, תן ליואב להשלים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שהוא יזמין את אורבך לאיזה הופעה באיזה חתונה ערבית, שישמע גם איזה זמר ערבי, ואז הוא בכלל הוא יעבור לגור בח'אן אל-אחמר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – בבקשה, יואב, משפט אחרון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים את דבריי – יש את החוק שכביכול קוראים לו פיצול הליכוד. אבל אני אומר לכם, חברי הכנסת מרע"ם, לא סתם זה ארבעה. יש משפט בעברית – אני לא יודע אם אתם מכירים אותו, אני מקווה שאני לא מעליב אף אחד – שאומר: הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה לך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, הם מתכוונים – הם, הקואליציה: הערבי עשה את שלו, הערבי יכול ללכת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת יואב קיש. הסברתי לך למה אנחנו תומכים בחוק הזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? למה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בסבב הבא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסבירו לנו. תגידו לנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא הסברת לנו מה אמרת בערבית. אתה לא מסביר לנו מה אמר ווליד טאהא, אתה לא מסביר לנו למה – אף פעם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אסביר לכם בהמשך. יש לנו לילה ארוך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר, תסביר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לנו לילה ארוך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, עכשיו. תסביר עכשיו. אנחנו קשובים. הינה, ערניים. הזמן על חשבוננו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר, תסביר. נבין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני רוצה שתחזיקו מעמד עד הבוקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עלינו, עלינו. היושב-ראש, תסביר לנו. אנחנו ערניים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נכבד את חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> קבלו אותו בתשואות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קבלו אותו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בתשואות. מכובדי יושב-ראש הכנסת, איך נפלו גיבורים? איך שודדנו? היה לנו גיבור כאן, בבית הזה, יאיר לפיד. גיבור. גיבור האופוזיציה. התהלך פה כמו טווס, סיפר, אמר, גיחך. מי שניסה לעשות משהו – רדה בו: כך תעשה, כך תעשה. אין, אסור לעשות ממשלה רחבה. איך אנחנו שוב? איך נפלו גיבורים? איך גיבור כזה נופל? וממי הוא נפל, ממי הוא נפל? מי הטמין לו את המלכודת הזו? שימו לב למה שקורה פה. הוא, ראש הממשלה, והחליפי הזה, "זה חליפתי" – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חליפה, חליפה. עבאס. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – החליפי הזה, "זה חליפתי", מבקשים מאיתנו דחוף היום לפטור – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חליפה. ראש ממשלה חליפה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אנחנו מעלים את כושר היצירתיות שלכם. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לפטור אותם מחובת הנחה, שאם הכנסת תתפזר, שהם לא יתפזרו, שיישארו דבוקים. לעשות עליהם גם חליפה. אם בנט עוזב את משרד ראש הממשלה, נכנס לשם לפיד, החליפי הזה. שני סגני שרים – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> שני מה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שני סגני שרים. איך נפלו גיבורים? מצחיק. איך שודדנו? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה מראה – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מראה שאנשים שמנסים לדבר גבוהה-גבוהה ולהטיף לנו מוסר מתבררים כמושחתים. גיבור כזה, איך נפלת שדוד בשביל כמה מכוניות שייקחו אותך – איך אתה מספר? בשיירה. הוא נמצא בשיירה. הם רוצים להטיף לנו מוסר? לנו הם אמרו מוסר, שאנחנו לא בסדר, שאנחנו לא ישרים, לא הגונים? רק סיפרת לנו שיכול להיות חליפי, נהפך להיות חליפתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שלוש דקות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בצלאל, עכשיו צריך להעלות את הרמה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני עצוב – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תן בראש – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, ממש לא. אני רוצה לדבר ברצינות, ואני עצוב מאוד. אני עצוב כי השדר הציבורי שיוצא מכם בבית הזה, עכשיו, לציבור אזרחי מדינת ישראל, זה שאין בכנסת, אין בממשלה ואין בפוליטיקה שום עמדה מהותית. אין ערך למילה. אין השקפת עולם, אין אידיאולוגיה. אין תפיסות אמיתיות מנומקות, מושרשות, של טוב, רע, נכון, לא נכון, מועיל, מזיק. יכולים – אנשים שכשהחוק הזה ודומיו עלו כאן בפעם הקודמת, כשהם היו באופוזיציה, ירקו אש וגופרית, וחרפות וגידופים – תסלחו לי על המילה – על הזניה של חוקי-היסוד, על הפיכתם לפלסטלינה. אין כבוד למסורת של דמוקרטיה, של שיטת משטר, של כללי משחק, אין ערך לחוקי-יסוד. לי נוח, אני צעקתי גם אז. קחו דוגמה בחוק הזה. קבעו שאם, נניח, הממשלה תיפול כששתי אצבעות הן מתוך המפלגות שהשרים שלהן בעלי זיקה לראש הממשלה, אז גם מתבצעים החילופים וראש הממשלה החלופי יהפוך לראש הממשלה. למה דווקא שתי אצבעות? למה לא אחת? למה לא ארבע? למה לא חמש? אולי כי שתי אצבעות זה הפער בין הקואליציה לאופוזיציה. אז ניקח את חוק-היסוד, כשאמור להיות, כן, קצת כבוד לשיטת משטר, לכללי משחק דמוקרטיים, ונתקן אותו הכי מדויק לקונסטלציה הפוליטית הנוכחית. עכשיו, מי זה "נתקן"? אנחנו אלה – גם אתם, עיסאווי, אתם, אדוני השר, הלכתם לבג"ץ. לא הסתפקתם בלצעוק כאן על קץ הדמוקרטיה, ושוד הדמוקרטיה ואובדן אמון הציבור. הלכתם לבג"ץ נגד חבילת החוקים הזאת, ואתם עושים את זה עכשיו – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> צריך יציבות – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עזוב רגע, עיסאווי. עיסאווי, תקשיבו רגע. צריך יציבות – זה נורא נחמד. זה היה התירוץ של הממשלה גם בפעם הקודמת, לא קנית את התירוץ הזה. כשישבו כאן נציגי הקואליציה הקודמת והסבירו: כן, צריך יציבות אז הקמנו ממשלת חילופין פריטטית, ממשלת אחדות, לא קניתם את זה, ובאמת בצדק לא קניתם את זה. ודיברתם על זה, תקפתם, שהם חייבים לקבע, כי אין ביניהם אמון ואחד ירמה את השני – ופה עכשיו כל כך אין אמון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני באמת אומר, עזוב רגע לגופו של עניין – בעיניי זה חמור, וזה רע, וזה מזיק, ואנחנו עושים צחוק מעצמנו; אחרי זה אנחנו בוכים שבג"ץ מתערב, כי כבר לנו אין ערך למילה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל מה השדר הציבורי? אי-אפשר יותר להאמין לפוליטיקאים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז הממשלה הזאת, הורתה בחטא – הכול כאן היה הונאה, ושקרים והפרת הבטחות של ראש הממשלה – ואתם עכשיו אומרים לציבור: חבר'ה, אל תאמינו לנו. בעצם חבל שתצאו מהפוך בבוקר בבחירות ותלכו להצביע, ממילא אין לזה משמעות. יושבת פה חבורה של אופורטוניסטים שכל מה שמעניין אותה זה עצמה, והיא גוזרת את העמדות שלה כתוצאה מפוזיציה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה נזק אדיר, ואנחנו נצטרך לעבוד קשה, אני אומר את זה לכל חברי הבית – מחילה, אדוני היושב-ראש, באמת ממש משפט סיכום. אני אומר את זה לכל חברי הבית הזה, ימין, שמאל, דתיים, חילוניים, קואליציה, אופוזיציה: אנחנו נצטרך לעבוד מאוד קשה כדי לתקן את הנזקים ואת אמון הציבור שנשחק, כי בסוף בלי אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי בנבחרי הציבור אין ערך לדמוקרטיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת איתמר בן גביר, שלוש דקות. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, השר, היום פורסם שמשטרת ישראל מגבשת מתווה מיוחד. אחרי שנתיים של הפגנות סוערות מדי שבוע – הייתי אומר אפילו למעלה מכך – נגד ראש ממשלת ישראל בבלפור, פתאום נזכרו במשטרה לגבש מתווה מיוחד להפגנות מול בתים של ראש הממשלה. בנוסף, היום עצרה המשטרה שני פעילים שהגיעו להפגין ברעננה שכל חטאם שהם ביקשו למצות את חופש הביטוי, ציפור נפשה של הדמוקרטיה. כן, אתם שומעים נכון. פתאום מסתבר שחופש הביטוי לא כל כך חשוב, לפחות לא למפגינים מהימין. רק לפני שנה אמר שר הביטחון גנץ על הפגנות מול בית ראש הממשלה כי זכות ההפגנה היא זכות קדושה וצריך להמשיך לקיים אותה. בבג"ץ 153/83, לוי נגד מפקד המחוז הדרומי, אמרו שופטי בג"ץ: "זכות הצעדה היא לא רק הזכות של ילדים וזרי פרחים עימהם להלך ברחובה של עיר, זכות הצעדה היא גם של אנשים ברגליים רוקעות, אנשים שמרגיזים ומקוממים. אלה כאלה זכאים לחופש הביטוי". אני זוכר שהייתי בדיון בבג"ץ שהגיש אלדד יניב על ההפגנות מול הבית של מנדלבליט. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות יצאה מגדרה: מה זאת אומרת? מותר לו להפגין, שיבואו עוד 100, עוד 200, עוד 300, עוד 400. היא שינתה את כל התקנות, את כל הנהלים, כי זה מותר. אבל – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כשההפגנות היו על למה הוא לא מגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, נכון, נכון, תיקון חשוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אחר כך, ואחרי – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תיקון מאוד חשוב, יושב-ראש ש"ס הרב דרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה היה – נכון, נכון, זאת הייתה תקופה אחרת. אבל פתאום הכול מתהפך, הכול משתנה, פתאום אין חופש ואין ביטוי. אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, שיש משפט של פילוסוף צרפתי ידוע: כשסותמים פיות הידיים מתחילות לעבוד. אנחנו חס ושלום, חס ושלום, לא רוצים להגיע למצבים של אלימות; חס ושלום, לא רוצים להגיע למצבים של קריאות לא ראויות בהפגנות. אבל דווקא בגלל זה האינטרס של כולנו זה לאפשר את חופש הביטוי גם למפגיני ימין, גם לאנשים שבאים מול הבית של נפתלי בנט, גם לאנשים שחושבים אחרת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בממשלה הזאת, שהיא סותמת פיות, ממשלת דיקטטורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. חיכיתי לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חזק וברוך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא התעייפת? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> חס ושלום. חס ושלום. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה רואה את עבאס היושב-ראש – – – << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, דבר ראשון, אני מנסה להבין איך התרחש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הזמן, הזמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, הוא לא – למה, למה, למה? כבוד השר, למה? עד שהוא לא שם לב. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> שמה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שהוא לא לקח לי זמן. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> עזוב, יש להם הרבה זכויות, הם הקימו ישיבה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, אז דבר ראשון אני רוצה – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אז תתייחס יותר בכבוד, אני מבקש ממך, שמחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש שזה לא ייחשב לי בזמן שהוא נותן לך מחמאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אתם בצד אחד. אתם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה לא עובד ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמחה, איך הוא אמר – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כמה נשארו – – – שמקימים ישיבה בארץ ישראל – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הם ייקחו מהזמן שלך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא סתם ישיבה – לא, אתה יכול לקרוא אותם לסדר, למה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אנחנו מפריעים לו עכשיו על חשבונו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מבין? אלו החשבונות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה בפועל, אתה קובע כללים חבל על הזמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב. אני מבקש להתחיל בכל זאת, אני עוד לא אמרתי אפילו מילה. להתחיל מהתחלה, זה לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בסוף, בסוף. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תיתן לי קצת זמן אחר כך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז דבר ראשון, באמת גם אני רוצה להצטרף לברכות על הקמת יישוב חדש בארץ ישראל, אביתר. אני מאוד מאוד מקווה שאתה תאשר בסופו של דבר לעשות גם את החתימה בפועל בממשלה, וזה לא יישאר רק דיבורים באוויר. אבל כמובן, גם כוונה טובה, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. אני מקווה שתצרפו אותה למעשה. אז זה דבר ראשון. תודה. דבר שני, וטיפה יותר – לא אגיד שהוא טיפה יותר ברצינות, כי גם מה שאמרתי עכשיו זה ברצינות – אבל דבר שני, מה שאמר ראש המפלגה שלי בהקשר של החוק הזה זה אמיתי. לא ייתכן, לא ייתכן שאנשים שעמדו פה והסבירו לנו בטוב טעם ודעת על הפגיעה האדירה בסדרי השלטון הדמוקרטי, ועל העובדה שמשנים חוק-יסוד כדי לתת תוקף להסכם פוליטי כי לא סומכים אחד על השני, יבואו ויעשו בדיוק את אותו דבר, ואפילו יותר חמור. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יותר חמור. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אפילו יותר חמור. לא רק שאלה של למי הצבעת, האם הצבעת על פיזור הכנסת, איזשהו אקט אקטיבי של לבוא ולהגיד: אם אתה הצבעת בעד פיזור הכנסת אז אתה הפרת את ההסכמה הקואליציונית; גם בעניין התקציב – העברה במחדל. מחייבים פה חברי כנסת בעצם להעביר חוק בניגוד למצפונם בגלל חיבור בין שני דברים שלא קשורים בכלל אחד לשני. האם יהיה תקציב או לא יהיה תקציב הפך להיות קשור לשאלה מי יהיה ראש ממשלה. הדבר הזה הוא באמת שבירה של כל כללי המשחק הדמוקרטיים. ואני פונה אליך, אדוני ראש הממשלה, אל תיתן לזה לקרות. היום אתה ראש ממשלה, מחר אתה תהיה חבר כנסת רגיל. אני ממש מבקש, תעצור את הדבר הזה. תודה רבה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני הייתי ממשיך עוד, אבל אתה הצחקת אותי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בפועל, בפועל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מכובדי השר – לא, תשמע, יש ראש ממשלה שבחר אאודי; הוא אמר: תביאו לי את הכסף, תיקחו את האאודי, תעשו מה שאתם רוצים. אבל תראה, נמצא פה יושב-ראש ש"ס. בעבר התמודדנו על מיליארד שקל תקציב ישיבות. אמרתי לו: בוא נתחבר אל מנסור עבאס. תיתן לנו מעשרות מה-53 מיליארד ש"ח, תאמין לי, כולם אחריך. הינה, עכשיו הוא כבר גם ראש ישיבה הכול ביחד. באמת, כל הכבוד לך ואנחנו מאחוריך. אבל קודם כול לחברי חבר הכנסת ארבל: היה פה היום סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קרא – אני קודם כול רוצה לברך אותו על המינוי שהוא התמנה לסגן שר אצל ראש ממששת המנדטים. והוא, חבר הכנסת ארבל, הביע דאגה – האם אתה מתפטר בחוק הנורבגי או לא. אז אני רוצה להרגיע אותו. לפחות לפי המקורות שיש לי אנחנו הבנו שליושב-ראש ישראל ביתנו יש בעיה עם הבאה בתור אחריך, גב' סטלה ויינשטיין, שהיא לא תיכנס לכנסת כי היא ערקה מישראל ביתנו לימינה. לכן עכשיו אתה עושה מעין שרירים לא להתפטר, מוצאים לה תפקיד, ואחר כך, אחרי שיסתדר, אתה אולי תתפטר בנורבגי, וייכנס הבא בתור. הכול מתואם, הכול בסדר. אבל מכובדי היושב-ראש, יש משהו אחד מאוד רציני. חבר הכנסת נפתלי בנט, בהיותו באופוזיציה, הוציא ספר – איך מנצחים את הקורונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנצחים את המגפה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אז כשהוא היה באופוזיציה, בכל זאת – הוציא ספר, לא התייחסנו. אבל היום הוא ראש ממשלה, ובספר כתובים דברים שסותרים את מה שהממשלה הזאת מחליטה. אני חושב ששר התרבות חילי טרופר ושר החינוך, ואפילו הצנזור הראשי, אפילו היועץ המשפטי לממשלה – אולי צריך לתת הוראה לאסוף את הספרים מהמדפים, כי הספר הזה היום מסוכן לציבור. זה לא יכול להיות. גם שר הבריאות ניצן הורוביץ היום עומד ואומר דברים הפוכים למה שהוא אמר לפני כן. והיום בן אדם לוקח ספר, קורא: נפתלי בנט, הוא אומר: הוא ראש ממשלה, הוא עשה את מה שכתוב בספר – וזה נוגד את החלטות הממשלה. הינה, אתם רואים שעכשיו הוא אומר לאנשים: לכו להתחסן, והוא אומר שיפוג התוקף של החיסון. תתקשר לנשיא פייזר ותדבר איתו, בנימין נתניהו ייתן לך את הטלפון, ואפשר להגיע לחיסונים כמו שצריך. לכן אני חושב שבאמת הספר הזה היום הוא מסוכן, צריך להוציא ספר חדש: איך נהיים ראש ממשלה בשישה מנדטים, זה אולי יותר אקטואלי ללמד את האחרים, ואז שהדור הצעיר ילמד באמת מהי דמוקרטיה אמיתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עם ישראל התבשר ברגע זה שהדבר הכי דחוף, הכי דחוף שיש למתן כהנא, שדיבר פה על שנאת חינם, זה החוק המעניין הזה, ובשעה 00:15 הולכים לכנס, בחצות לילה, את הוועדה המסדרת. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הוועדה הדורסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי – לא, יש חוק שבו צריך לדאוג – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הוועדה הדורסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. יש חוק שבו צריך להדיר את החרדים ממינוי דיינים. עכשיו, יש לי חדשות בשבילכם, אין לי חברים דיינים, לא מיניתי דיינים, אין לי אינטרסים בדיינים, אבל זה הדבר הכי דחוף לעם ישראל. אותו אחד שנתן לנו פה מוסר מקודם על אהבת חינם, ועל שלושת השבועות, ועל הלחץ, ועל ההיסטריה – מטריד אותו בניין בית המקדש. הוא עוד לא השתכנע מהחברים שלו, החדשים, הרפורמים, שבית המקדש זה דבר מיותר, שהקרבת קורבנות זה דבר מיותר, הוא עוד לא השתכנע, וזה כל כך דחוף לו. אז איך נעשה את זה? נעשה באמצע הלילה ועדה להדרת חרדים למינוי דיינים, נקרא לזה שוויון. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אהבת חינם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נקרא לזה דאגה לשוויון בין המגדרים, נקרא לזה דאגה לזאב אלקין בוועדה מטעם הממשלה וחברות כנסת מטעם הכנסת, ואז תבוא הגאולה והדבר הזה ייפסק. אז אני רוצה את המסכה הזאת, כמו שאמרתי קודם, מאותה תנועה כפרנית, החברים החדשים של מתן כהנא, פעם אחת ולתמיד – ולא פעם אחת, כי זה ייקח הרבה זמן, ואנחנו באמצע השיעור של הנושא הזה. בתורה הקדושה שניתנה על ידי משה רבנו – עפרא לפומיה של אותן כיתות שחושבות שמשה רבנו לא קיבל את התורה בהר סיני מהקדוש ברוך הוא – באותה תורה נכתב בפרשה האחרונה שהכוח שלנו זה שאנחנו עם לבדד ישכון. והסוף של אותה פרשה אומר שהדרך שלנו כעם לבדד ישכון, ובשביל שיהיה שלום – אתה מכיר, אדוני היושב-ראש, את המילה "שלום". משתמשים במילה "שלום". אז אתה יודע איפה כתוב בתורה "שלום"? כשיוציאו את אותם אנשים שגורמים להתבוללות, יוציאו אותם מהעולם. מי שקיבל את ברית השלום היה פינחס, שהיה קנאי ודאג שאותם אלה שעשו התבוללות – יוציאו אותם. ככה יביאו שלמות וככה יביאו את הגאולה. ואני מציע למתן כהנא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מציע למתן כהנא לשמוע בתורה איך מביאים ברית שלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש כאן חבר כנסת שקרא למעשה של רצח, אדוני היושב-ראש. אדם שקרא – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה מקשקש – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש כאן חבר כנסת – – – להסכם איתנו, כדי לקבל ג'ובים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. חברי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צבוע, צבוע, שמענו אתכם צבוע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכם. תודה לכם. חבר הכנסת יעקב מרגי נמצא? אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. תודה לכם, תודה לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעלה, נשמה, תספר לנו בעברית מהריאיון מה ששמעתי בטלוויזיה. היה תרגום. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אני עושה ריאיון, אתה מספר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר לנו בעברית. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> זה התפקיד שלך עכשיו. אין לך מה לעשות, רק להתעסק בזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דוד, דוד, חבר הכנסת דוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה וראש הממשלה בפועל, יש לכם נאום לערבים ויש לכם נאום ליהודים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, תביאו מתרגם אמין כדי שיתרגם את הראיונות שלנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, הבאתי. זה לא אמין? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא אמין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא שמעת מה אמרתי, איך אתה יודע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. בואו נכבד אותה ונשמע. נקשיב. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי באמת להקריא לכם כמה תרגומים מהדברים שאמר היושב-ראש שיושב כאן, דברים שמבהירים לנו מה מגמת פניו האמיתית, עד כמה באמת השיח שהוא מנהל כביכול למען אזרחי ישראל הערבים הוא שיח באמת אזרחי ועד כמה מדובר פה באירוע לאומי ולאומני שמיועד לאיין את מדינת ישראל מהיותה מדינת הלאום של העם היהודי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רק שהתרגום יהיה אמין, אורית. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז בואי נקשיב. בואי נקשיב. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> המיקרופון שלך, ואתה יכול תמיד לתקן. אני כמובן לא מביאה פה את כל המובאות, כי לא נספיק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכוונה להתנעת תהליך מדיני? זו הכוונה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה רוצה לעזור לי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בלי סוף. הרי ההסכם הקואליציוני – אבל בוא, תן לי להתחיל מהתחלה ואז נגיע לסוף, בסדר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני רק מקריאה תרגום לעברית מריאיון שנתן היושב-ראש, וצודק חבר הכנסת דודי אמסלם שהיושב-ראש שיושב כאן הוא במובנים רבים ראש הממשלה האמיתי, לצערנו, לבושתנו. ממש לבושתנו. אז זה ריאיון שנתן היושב-ראש הזה לערוץ הטלוויזיה Ehna.tv בערבית, והתרגום לעברית הוא של חלק מהדברים. הוא אומר ככה: הפטריוטיות שלנו מתבטאת במעשים ולא בסיסמאות. במקום סיסמאות אנחנו שולחים עשרות אוטובוסים ואלפי אנשים מדי יום למסגד אל-אקצא. בריאיון אחר הוא מסביר שמסגד אל-אקצא זה בעצם – אף פעם מעולם לא היה שום דבר לפניו: לא היה שום דבר לפני מסגד אל-אקצא, לא היו עכבות או שרידים של מבנה כלשהו. מסגד אל-אקצא הוא מולדת כבושה, ריבונות אבודה וכבוד שנעלב. הוא זהות ושייכות. עכשיו אני חוזרת לריאיון בערבית. אומר היושב-ראש: התנועה האסלאמית היא תנועת בת של האחים המוסלמים. היא הוקמה כתנועת ג'יהאד, ולאחר שהתברר שכרגע האפשרות לאחוז בנשק ולצאת למלחמת ג'יהאד היא בלתי אפשרית, אז התנועה עסוקה בג'יהאד אזרחי. ג'יהאד אזרחי, מילים של כבוד היושב-ראש – אנו עסוקים בג'יהאד אזרחי לשמור את נוכחותנו בארצנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן, זמן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשאנחנו מדברים על אדמות, על דיור ועל הרס בתים, האם זה נושא אזרחי? שואל היושב-ראש, אדרבה, זהו נושא לאומי שעומד בבסיס המאבק שלנו על מולדתנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והאמת ניתנת להיאמר, חבריי חברי הכנסת, שכבר בנאום הראשון בעברית, כשכל המדינה חיכתה: מה יגיד מנסור עבאס, וכל המדינה עצרה את נשימתה, מה הוא אמר? הוא אמר: רבותיי, יש שני נרטיבים, יש פה מדינת שני הנרטיבים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מדינת שני הלאומים. אז רבותיי, אני אומרת שהממשלה הזאת היא לא ממשלה רעה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורית. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – היא ממשלה מסוכנת. תבינו, זו ממשלה שעוסקת בג'יהאד אזרחי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב בן צור. תודה. תודה לך. חבר הכנסת יואב בן צור. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עבאס, אתה מאשר את הדברים בערבית? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא מאשר את זה? אורית, בנאום הבא – – – לאשר את מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חבר הכנסת יואב בן צור. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש – איפה השר? עיסאווי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר נמצא. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> תן קצת כבוד. נו, בחייך. כיבדנו אותך בכל הוועדות, תן קצת כבוד. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבר התעייף. שבוע, התעייפת? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ביטלנו את הפגישות למחר. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> ביישוב אביתר – עיסאווי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים, בואו נתרכז בנאומו של חבר הכנסת יואב בן צור. תקשיבו, חברים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם יודעים למה מנסור עבאס ככה מפרגן לי? כי אנחנו עם שם משפחה דומה. גם אני הייתי פעם מנסור. אז היום, אחרי ההחלטה של הממשלה להקים את ישיבת ההסדר באביתר, התיישבו בהנהלת הישיבה והם שוקלים איזה שם לתת לישיבה. אז התחיל ויכוח, חלקו של מי גדול יותר בהקמת הישיבה הזאת: האם חלקו של מנסור עבאס, אולי של ווליד טאהא, אולי של עיסאווי פריג', אולי של מרב מיכאלי, אולי של מראענה. אנחנו בודקים, ומבקשים את העצות שלנו, על שם מי ראוי לקרוא את הישיבה הזאת. ואני מודיע לכם שאם תבואו לבקר, יקבלו אתכם בתופים ובמחולות, יכרכרו וירקדו מסביבכם ויגידו: אה, איך הגענו לימות המשיח. אנשים כאלה טובים מצליחים להקים לנו ישיבה במקום כל כך אסטרטגי, עם נוף כל כך יפה ועם אוויר כל כך טוב. מסביב הכפרים הערביים סובבים אותם, מסביב. ואני אומר לכם, באמת, אי-אפשר לתאר את האושר, את הנהרה שיש על פניהם של כל הבחורים שילמדו שם כמה שנים ואחר כך ילכו להיות חיילים בצבא ויעשו מחסומים. איך אמרת על המחסומים, מנסור? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מחבלים, מחבלים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, מחבלים? חס ושלום. למה ככה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם קראו לחיילי צה"ל שעושים מחסומים – מחבלים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מנסה להבין את קו המחשבה שלכם באסטרטגיה הזאת. לא חושב שזה מועיל לכם. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> יש לנו מצווה להכיר טובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להאיר לעם ישראל מי זו התנועה האסלאמית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. זה מנוגד לאסטרטגיה של אורית. תאמו ביניכם אסטרטגיה אחידה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אנחנו מצטטים מה שאתם אומרים. מה שאתם אומרים בערבית, אנחנו מצטטים בעברית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מנסור, יש לנו אמרה שאומרת: כל הכופר בטובתו של חברו כאילו כופר בטובתו של המקום. מי שלא יודע להכיר טובה, יש לו בעיה, כאילו חס ושלום הוא כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא שנותן לו חיים. ואנחנו מכירים לכם טובה. אנחנו לא חלמנו שנגיע למציאות טובה כל כך בעזרתכם, לכן על כך אנחנו מודים. באמת אנחנו רואים מי שולט פה. בהצלחה, תמשיך ככה. לך בכוחך זה והושע את העם הזה. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לו שאפילו אנחנו שוקלים שהוא ידליק משואה בהר הרצל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ, נמצא? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותר. חבר הכנסת משה גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותר. חבר הכנסת אמיר אוחנה – מוותר. חבר הכנסת חיים ביטון. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> דוד, דוד – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אוקיי. אני מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ניר ברקת – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי האוזר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותר; חבר הכנסת יאיר גולן. שרן השכל, את רוצה לעלות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא הייתה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, היא לא יכולה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, לא, לא, תקשיבו לי. חברי הכנסת מהאופוזיציה, קראתי לחברת הכנסת קטי שטרית – היא לא הייתה באולם; היא ביקשה, נתתי לה. עכשיו דין שרן כדין קטי. תנוחו, חברים, תקשיבו לה. היא תיתן נאום – – – << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> הייתי בפרסה, שמעתי שקראו בשמי ונכנסתי לתוך המליאה. חברים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, בבקשה, תנו לה. דין שרן כדין קטי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מעניין אם לגבר הייתם אומרים את זה כשהוא היה נכנס ככה. סתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכם. בואו נקשיב לה. תודה. נכון, קטי, שנתתי לך? דברי עם דוד אמסלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> קטי נכנסה וניתנה לה זכות הדיבור. ניתנה לקטי זכות הדיבור אחרי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, בעצם, מה שאתה עושה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למדתי מבית הספר שלכם. הינה, תשאל את קטי. בבקשה, שרן. בואו נקשיב לחברת הכנסת. תנו לה את הכבוד. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מבקשת להחזיר לי את הזמן, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תקשיבו לה, אנא, לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ממציא את התקנון. זה שנתת לקטי שטרית זה לא אומר שככה עושים את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. תודה לכם. אתם יכולים לשבת, בבקשה. אתם רוצים שאפעיל שוב את השעון? שלוש דקות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני אשמח שתחזיר לי את הזמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. תנו לה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבל על הזמן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אם תיתנו לי לדבר, אז אני אוכל לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לה שלוש דקות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> גדי, אם תמשיכו להפריע לי, אני אבקש עוד זמן. נהדר. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. בבקשה. תודה לכם. חברי הכנסת, תנו לה לדבר. בבקשה. תודה לכם. אנא, לשבת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> היה לי חשוב לעלות ולומר כמה מילים על מה שהתרחש היום בוועדה המסדרת. יושבת-ראש הוועדה עידית סילמן מנהלת אותה. נכון, יש ח"כים שהם קצת יותר ותיקים, וישבו חברי כנסת מהאופוזיציה שכבר ניהלו בעבר את הוועדה המסדרת, אבל זאת לא סיבה לנהל דיון ולדבר בצורה כל כך מקטינה וכל כך שוביניסטית. זה היה פשוט כואב לראות את הדבר הזה. הביטויים שנאמרו כלפי עידית, שלא היו נאמרים כלפי יושב-ראש של ועדה אם הוא היה גבר – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אף אחד – – – היא הוציאה אנשים על ימין ועל שמאל, לא נתנה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן. תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מאי, כמו שאת מתפרצת עכשיו, גם בתוך הוועדה היו הערות והיו אנשים שדיברו והפריעו לדובר כשלא היו בזכות דיבור. כן, יושב-ראש הוועדה צריך לנהל את זה, ואם הם מתפרצים, אז להוציא אותם. זה ברור וזה מובן מאליו, בייחוד התפרצויות כאלה, כפי שהיו בוועדה עצמה. הדבר הזה היה בלתי מתקבל על הדעת. השפה שבה השתמשו הייתה פשוט שפה – אם לומר את האמת, היא לא כיבדה אתכם. נכון, מיקי זוהר התנצל גם אחרי זה על כל מיני ביטויים, אבל היו לא מעט חברי כנסת שהשתמשו בביטויים – נדרשת באמת התנצלות על הביטויים שבהם השתמשתם. אני ראיתי שגם כשאיתן גינזבורג היה ח"כ חדש והתחיל לנהל את הוועדה המסדרת – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – גם כלפיו, למרות שהיו קשיים ולמרות שהיו הפרעות, לא השתמשו באותם ביטויים. ואולי הבקשה שלי מהכנסת הזאת ומחברי האופוזיציה – שאת רובכם אני מכירה ומעריכה מאוד את העבודה שלכם וגם את השפה שלכם – היא אולי להתבטא בצורה קצת יותר מכבדת. גם ביקורת היא לגיטימית, ויש צורה לומר אותה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – התנהגות לא מכובדת הייתה? איך? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כן, כן. לומר למישהו שהוא לא חכם או שהוא – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – החוצה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מעולם לא שמעתי שאומרים לגבר: אתה תינוק בכיין, או: אתה ילד קטן. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני לא שמעתי את זה. אבל כלפי עידית היו שלל ביטויים כאלה ואחרים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא, בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא בגלל שהיא חדשה, כי היו גם חברי כנסת חדשים שניהלו את הוועדה – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שקט, בבקשה, חבר הכנסת פטין מולא. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – זה היה פשוט בגלל שהיא אישה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, שרן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> היה לי מאוד עצוב לשמוע ולראות את הדבר הזה. אני מצפה ומקווה שהשיח בוועדה ישתפר עם הזמן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא, ביקורת. לומר לכם את האמת, ולבקש מכם לדבר בצורה שתכבד גם אתכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם הוא היה בשירותים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. הוא נמצא ברשימה. אנחנו לא קראנו את השם שלו. אנחנו חוזרים – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> קראת לו בשמו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא קראתי לו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא קראתי לו. שלוש דקות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני פונה אליכם, חבריי מהאופוזיציה, ואני שואל אתכם: באמת, תגידו לי, מה אתם עושים? הרי לנו יש ניסיון באופוזיציה. מה אתם חושבים, שתתישו אותנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> שנתעייף? שניכנע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> לא. צר לי לבשר לכם. אנחנו מכירים את הפוזיציה. אל חשש, אנחנו לא נתעייף לעולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> הלאה, הלאה. אני רוצה לשאול אתכם: מה אתם משיגים מאסופת השקרים שאתם מטיחים בנו? איזו תהילה אתם רוכשים משפיכת תרעלת רוחכם כאן במשכן, ואתם מבזים אותו פעם אחר פעם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אתה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> איזה רווח ציבורי תקבלו מהצגה מתמשכת ובזויה של צביעות, רשעות, ותסלחו לי, גסות רוח? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה המצאת את זה, אתה המצאת את הרשעות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מי שמדבר. חוזה התהליכים מדבר על – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם, חבריי מהאופוזיציה, כמה עובדות בסיסיות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – ביפו? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עם המדים הוא – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ב-17 במאי שנת 2020 למניינם אתם הבאתם לעולם את מודל ממשלת החילופים, אז על מה אתם בדיוק מלינים? על מה אתם מתלוננים? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> על הזיוף שלך, על הצביעות, על השקר – – – יש פה ימנים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מזהה התהליכים – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> הלאה. אתם התחייבתם להקים קבינט פיוס לאומי. שיקרתם ביום שחתמתם על ההסכם. מעולם לא התכוונתם להביא לפיוס לאומי, הרי אתם אנשי שנאה והסתה, איזה פיוס על ראשכם? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עד שאתם הגעתם, גאוני הפיוס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה פיוס, יש לך ממשלת שינוי. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> לקרוא לנו אנשי שנאה זה הסתה. זאת הסתה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אנחנו ננהג בתחום הזה, גם כאן, לפי הכלל היהודי הידוע: כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. לא נתייאש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוהבים אותך, יובל. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> הלאה. אתם מטיחים בנו שזו ממשלה מנופחת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> כן, אני מודה, ממשלות אחדות לאומית נוטות להיות גדולות יותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אבל אנחנו נביא לביטול שבעה משרדים שאתם הקמתם סתם. אנחנו נחסוך מיליוני שקלים, מאות מיליוני שקלים, שאתם בזבזתם ביד קלה. זו האמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה ממש הזוי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, משפט אחרון. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אתם רוצים שאני אזכיר לכם את המשרדים שעומדים להתבטל? לא, לא אזכיר לכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוספתם 30 חברי כנסת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> והיד עוד נטויה, יש עוד – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 39 שרים – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ולסיום, לסיום, רק בגלל שיש לי שלוש דקות, ואני מכבד אותך, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> 30 חברי כנסת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – אתם אומרים שזו ממשלה נתמכת טרור – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – ומצביעים על האיש היקר פה לשמאלי כתומך טרור. אבל היחידים שהכניסו תומך טרור, נאשם בארגון טרור, לפה, לכנסת ישראל, זה אתם. אתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אתם הבאתם אותו לכאן, אתם הכנסתם את התרעלה הזאת לתוך המשכן הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לכם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת יאיר. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – אין לכם מה להלין אלא על עצמכם. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תודה על אביתר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת רון כץ? חבר הכנסת רון כץ? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – עוד ועוד יישובים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מזהה תהליכים, אני מזהה תהליכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה נאום הבכורה שלך? זה נאום הבכורה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד לא, אבל תתייחס אליו כאילו כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו רוצים לשמוע את נאום הבכורה שלך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני יושב כאן, ובחוץ, ובמשרד, ומדבר עם הרבה אנשים – אני בטוח שכולנו מדברים עם הרבה אנשים – ואני רוצה לומר לכם משהו: נאה דורש נאה מקיים. היום דיברנו על איומים כלפי יושבת-ראש הוועדה המסדרת חברת הכנסת עידית סילמן. וכולנו מגנים את זה בוועדה, וכולנו מעלים על זה פוסטים ומצייצים, אבל זה לא ייגמר אם אנחנו נמשיך בתרבות האלימות הזו, בשיח הפוגע הזה. למה הוא מוביל אותנו, מה אנחנו מנסים להשיג? מה האופוזיציה מנסה להשיג בהתנהלות הזו, במשיכת הזמנים המיותרת, בשפה הזו, בצעקות, בהשפלה? מה זה נותן, מה זה נותן לכם? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – שנה – – – פיליבסטר – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול לומר לכם שאני מאוד שמח להיות פה בלילות, זה נותן לי זמן איכות עם השרים, שאין להם זמן אלינו. הם עובדים קשה במהלך היום – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איזה נאומים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וסוף-סוף אנחנו מתגבשים פה. בזכות האופוזיציה יש לנו גיבוש נהדר. אני אומר לכם את זה בכנות, אני שמח על כך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה הרבה מאוד נושאים שעולים על סדר-היום. בדיוק סיימתי עכשיו פגישה לילית וחשובה עם שר הרווחה בנושא המתמחים ברפואה, שגם לזה אנחנו נמצא פתרון בזמן שכולם פה צועקים ומנסים למשוך זמנים ולהגיע – אני לא יודע אם אתם יודעים לאן אתם רוצים להגיע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ליברמן אישר לכם? ליברמן אישר? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בצד הזה עובדים ומוצאים פתרונות. אז אני רוצה לומר גם לכם תודה על זמן העבודה הזה. נמשיך בוועדה המסדרת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה בפועל, הם גם רוצים לדבר – – – בשירותים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רוצים להקשיב. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני צריך את תשומת הלב שלך, אדוני היושב-ראש, משום שמה שאני רוצה להגיד – אני מחברי הכנסת החדשים בכנסת, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה לשאול שאלה. השאלה היא ככה: מדינת ישראל היא מדינה שחברה באו"ם. אמרתי את זה קודם, בנאום הקודם שלי: יש 193 מדינות בעולם שחברות באו"ם וישראל אחת מהן, ואין מדינה אחת בעולם שחלקים מחבריה בממשלה מתנגדים לאותה מדינה שהם מנהלים אותה, לעצם קיומה. ראש הממשלה העתידי בנימין נתניהו, אני חושב שאתה זקן חברי הכנסת פה, האם אתה מכיר מדינה כזו שחברים בממשלה שלה לא מכירים בעצם קיומה של אותה מדינה? << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> סטרטאפ ישראלי. רק פה, רק פה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> מדהים. רק אנחנו יכולים לייצר במדינת ישראל את הדבר הזה. בעצם הפוך על הפוך. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל מאשררת מדי שנה – מדינת ישראל הרי היא מדינה שמתקיימת בשעת חירום. כל שנה הכנסת מאשררת את זה. ואתה חבר בכיר, הבכיר ביותר בממשלה הזו – איך אתה מתכוון להצביע בממשלת ישראל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר עיסאווי פריג', אני באופן אישי מאוד אהבתי לשמוע את דבריך בפרעות, במלחמה, אתה אדם אמיץ. בימים כתיקונים על זה שאתה שר הייתי שמח מאוד. המפלגה שלך הוציאה משהו שאני מאמין בו, ורוב הבית הזה: מדינת ישראל יהודית וציונית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד, גדי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין שם, במצע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, איך יכול להיות ששישה מחברי הממשלה לא מאמינים בקיומה של מדינת ישראל והם חברים בה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת גדי יברקן, תודה לך. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברת הכנסת גילה גמליאל? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת גילה גמליאל? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא פה, היא פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותרת? כן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הינה, היא פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אריה דרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, היא עולה, היא עולה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, אוקיי, בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מוותר בשמנו, הכול. אדוני היושב-ראש, אתה ראש הממשלה בפועל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, היא נתנה סימן כזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אתה עושה לנו הכול: אתה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אניfair enough . << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלא היו פה, אתה מבטל בשמנו, הכול אתה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. חברת הכנסת גילה גמליאל. רק לפחות שהצד שלכם יקשיב לה. שלוש דקות. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> ערב טוב לכולם ולכולן. כבוד יושב-ראש הכנסת, השרים, חברות וחברי הכנסת, עברה שנה וכאילו לא למדנו כלום. הממשלה החדשה מבקשת להחיל את המנגנון הפריטטי המסואב, שמכביד על עבודת הממשלה גם בוועדות השרים. כבר בממשלה הקודמת זעקתי עד כמה המנגנון המיותר פוגע בקבלת החלטות משמעותיות כל כך לחיים של כולנו. אסור למדינת ישראל לשמר את המצב שבו אינטרסים פוליטיים יפגעו בעבודה עניינית ובהחלטות הרות גורל. הרי לא סביר שלכל הצד האחד של הממשלה יש דעה חד-גונית, ולצד השני כנ"ל. הרי יש רב-גוניות בדעות השונות של חברי הממשלה, והדרישה שהמנגנון הזה יחול גם בוועדות השרים רק תעצים את התפיסה השגויה שהופכת את הכול לפוליטי, את הכול לאישי. דיוני העומק והעמדות הרציניות כבר לא יהיו רלוונטיים. ראשי המפלגות שהבטיחו שינוי וצורת עבודה אחרת יוכלו להטיל וטו לפי אינטרסים אישיים, פוליטיים ולא ענייניים. גם כשרה להגנת הסביבה התקשיתי לקדם דברים בתוך הממשלה בגלל הסוגיה הפריטטית, והבהרתי חדשות לבקרים שהפריטטי זה דבר פתטי לחלוטין ביכולת של חברי וחברות הממשלה להתנהל. ראינו את זה גם באירוע של הזפת. כשהובלנו את הצורך בהחלטת ממשלה דרשו מהצד שמנגד לקדם החלטות אחרות על מנת לפתור בעיה מהותית ועקרונית בזמן אמת. אין ערכים, אין אידיאולוגיה, איום הווטו מונף באוויר, ההתעסקות הפוליטית חודרת לעבודת הממשלה ופוגעת פגיעה אנושה באזרחי מדינת ישראל. אני לא יכולה לחשוב איך שרי הממשלה מבקשים בכלל החלטה כזאת מלכתחילה, החלטה שמונעת מהם את היכולת – ויש לכך חשיבות מהותית – לבוא ולהתווכח, לבוא ולדרוש דברים. ראינו בשם הפריטטיות את השרה מרב מיכאלי. במקום שמשרד התחבורה יהיה בוועדת הקורונה, אז שמים לי את השר של הדתות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד. תודה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה אתם רוצים באמת לנהל מדינה? תלמדו מהטעויות, תפנימו את השגיאה, ואל תעשו את הטעות המרה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שפוגעת פגיעה אנושה באזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת גילה גמליאל. חבר הכנסת אריה דרעי, חבר הכנסת אריה דרעי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני, היושב-ראש, חברי הכנסת, אולי אגיד דבר הזוי, אבל אני מתחיל להיות מודאג, מה יהיה בתפילות של הימים הנוראים, ראש השנה ויום כיפור. לכאורה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדה מסדרת. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> דקה, דקה. לכאורה, מה הקשר? רבותיי, אנחנו רואים שלצערנו הרע זה מתחיל עוד הפעם, הקורונה מתחילה להתפשט, צריך להסתכל קדימה. אנחנו לא רוצים לחזור למחזות של סגירת בתי כנסת. ואני רוצה לשתף אתכם: בשנה שעברה בקבינט הקורונה, זה לא סוד לראש הממשלה לשעבר מר נתניהו, אפשר לדבר מה שהיה שם – אני רוצה לשתף אתכם בדיון סוער מאוד שהיה על התפילות של הימים הנוראים בשנה שעברה, כשהיינו בהתפשטות של המגפה. אני קיבלתי לכאורה את עמדת משרד הבריאות שזה מסוכן. אם זה מסוכן – פיקוח נפש. אבל ראו זה פלא: השותפים שלנו אז בקבינט, בראשותו של ניסנקורן, שהיה אז שר המשפטים, ובתמיכת גנץ ואחרים, עמדו על כך שלא יעלה על הדעת שאת ההפגנות אנחנו נבטל, בשום אופן שבעולם. ואני רוצה להגיד להם תודה רבה: בזכות העמידה האיתנה שלהם על ההפגנות הצלחתי בכוח לדאוג לכך שדין ההפגנות כדין תפילת יום הכיפורים וראש השנה. אבל מה, עכשיו אני מודאג מהיום בבוקר. פתאום המשטרה באה ועכשיו עשתה כללים חדשים להפגנות. כבר אין קדושה להפגנות. אני מפחד שגם אחר כך, ביום הכיפורים וראש השנה, יגידו: אדוני, אם ביטלנו את ההפגנות, אז גם צריכים לבטל את התפילות. אז נשאר לי רק להתפלל שהקורונה לא תתפשט ושנוכל להמשיך להתפלל, בעזרת השם יתברך. רק תראו את הצביעות הנוראה, וזה בהמשך לכל הנאומים שדיברו כאן על החוק הזה. מה לא שמענו ומה לא חטפנו על הראש כשהבאנו את חוק ראש הממשלה החלופי. אני לא אחזור, תאמינו לי שמספיק. אני מציע לחבריי: הרי אנחנו נצטרך להגיש הסתייגויות, ולמרות שאנחנו לא חברים בוועדת החוקה הדורסנית הזו שמינו, עם תשעה נגד שבעה, אנחנו יכולים להגיש הסתייגויות. אין לנו בעיה. לא צריך להתאמץ. קחו את כל ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה בחוק הקודם בראשות לפיד ואחרים – נעתיק אותן, העתק-הדבק, לשם. הצביעות בהתגלמותה, אבל על זה אני לא מתפלא. התקשורת, שתפקידה הראשון לבקר, שום דבר ממה שקשור לממשלה, שום דבר – הכול עובר, חביבי, הכול עובר. רק במה שקשור אלינו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי, שיא הצביעות: היום אנחנו מכנסים, בראשותו של ראש האופוזיציה, מודיעים מראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – על כינוס של מסיבת עיתונאים עם חמישה ראשי מפלגות. אחר כך אפילו מארצות הברית, עיתונאים שמשתתפים עם נשיא המדינה, מצייצים: תראו איזה מסכן, מצב עלוב. הוא כינס 52 ח"כים ובאו רק חמישה. מזה הם מצאו לעשות כותרות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אריה דרעי. חבר הכנסת מיקי זוהר. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אתה לא הוגן, התקשורת ביקרה 12 שנים את הממשלה ועכשיו היא עברה לבקר את האופוזיציה, הגיע הזמן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שוויון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק לתקן את חבר הכנסת אריה דרעי – – – << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם היה כאן יאיר גולן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אני רק רוצה לתקן את אריה: מי שהתעקש על זה, על ההפגנות, זה מנדלבליט, לא שר המשפטים. מנדלבליט הטעה אותנו, לקח אותנו שם בכוח. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי לקח? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מנדלבליט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנדלבליט. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זו טענה מעניינת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היועץ שלכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היועץ המפלגתי שלכם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת טענה מעניינת מאוד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היועץ לענייני פנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, זה על חשבון מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> התקשורת אשמה – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> יאיר גולן עמד פה לפני כמה דקות, מזהה התהליכים, איש מרצ, אגב, איש ארץ ישראל השלמה, צריך לומר את האמת. היום – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה שלמה, איזה ישראל? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הבנתי שהיה איזה הסדר עם אביתר, איזה ויתור על האידיאולוגיה. מרצ היום מכרה את האידיאולוגיה – פעמיים, אגב: גם בזכויות אסירים ראינו שהצביעה בעד ופגעה בזכויות אסירים. אגב, גם רע"מ עשתה בדיוק את אותו הדבר. אז כל הכבוד, שאפו, איזו ציונות, גם של מרצ, גם של רע"מ, אני אומר לכם, זה ממש מפתיע אותי. בשלב הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס, תשתפו פעולה סוף-סוף גם בענייני הקהילה הגאה. צריך לתת גם להם את מה שמגיע להם, פשוט יישר כוח. יישר כוח על שיתוף הפעולה הנהדר הזה ביניכם לבין מרצ. אלו סוגיות חשובות, כל הכבוד לכם. אז אני רוצה לשבח אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלת אין האידיאולוגיה, זו הממשלה הזאת. לא מביאים אידיאולוגיה לשולחן. כל אחד מוותר על האידיאולוגיה שלו מראש, מאפשר לכולם לעשות ככל העולה על רוחם. איזו ממשלה נהדרת. אבל לעומת זאת, ממשלת המינויים – 30 חברי כנסת בנורבגי, אין פוצה פה ומצפצף, אף אחד לא מדבר. התקשורת אומרת: זה בסדר גמור, יש כאן ממשלת שינוי, יש כאן ממשלת אחדות. נו, באמת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ממשלת שינוי לרעה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> על מי אתם עובדים? אתם חושבים שהציבור לא שם לב להתנהלות שלכם? אתם מאבדים ומדממים מנדטים יום-יום. ביום שהממשלה הזו תיפול אתם לא תבינו באיזה כאוס פוליטי אתם נמצאים. ולכן, אם אתם חושבים שאנחנו מתכוונים להרפות או להפחית מעבודתנו האופוזיציונית, תשכחו מזה. אנחנו רק התחלנו, ואנחנו נעמיק את המאבק, ואנחנו נעשה מאבק אופוזיציוני עוד יותר קשה ממה שאתם רואים עכשיו. אתם יודעים למה? בגלל שאתם שיקרתם לציבור. הציבור לא היה מוכן לשקר הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיקי, מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, דודי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ברשותך, תשאל את היושב-ראש אם הם כבר העבירו את חוק הקנביס, יכול להיות שכבר הקנביס – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, יש חוק קנביס? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אומר על זה מנסור עבאס, על חוק הקנביס? אתה תומך בחוק הקנביס, מנסור עבאס? אתה אומר שלא. אז אני שמעתי ששרן השכל מתפארת שהיא תתמוך בחוק הקנביס. והיא תביא אותו להצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאללה, משפט אחד, מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> למה, מנסור, אנחנו נהנים פה מכל רגע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד, מיקי, יאללה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים – יאללה, אתה אומר, יאללה. מה קרה, מנסור? האמת צריכה להיאמר וצריך להתמודד איתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי זוהר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך להתמודד איתה. תודה רבה, לילה טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלי כהן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, קוראים לו אדוני היושב-ראש, לא מנסור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא: אדוני ראש הממשלה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סחתיין עליך, מנסור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בקיצור, ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אפשר, אפשר בהחלט, אפילו יותר מכך, חבר הכנסת ארבל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר איתכם על הקשר הישיר שיש בין לשכת ראש הממשלה לבין מנזר השתקנים. בואו נדבר על מה שקרה בשבוע האחרון. מוסי רז, חבר כנסת מהקואליציה, מארגן כנס עם הרשימה המשותפת, בקואליציה שהוא חבר בה, ואומר שזאת ממשלת אפרטהייד. מה עושה ראש הממשלה בנט? שומר על זכות השתיקה. היושב-ראש מנסור עבאס מתראיין בעיתון ואומר שהוא מקדם קשר עם הרשות הפלסטינית להסכם. מה עושים בלשכת ראש הממשלה? גם הפעם שומרים על זכות השתיקה. עיסאווי פריג', שר בממשלתו של נפתלי בנט, אומר שהוא בעד איחוד משפחות, שהוא נגד זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תתפלאו, אבל מה עושה גם הפעם בנט? שומר על זכות השתיקה. אגב, לא רק בנט שומר על זכות השתיקה; כל אלו שמגדירים את עצמם כאנשי ימין בתוך הקואליציה, הם כולם שומרים על זכות השתיקה. למה? כי הם מפחדים. הם מפחדים/ כל אותם אנשי ימין מפחדים מבחירות. אותו חשש מבחירות משתק אותם ומשתיק אותם, זה החשש הגדול שיש להם. אבל במוקדם או במאוחר יהיו בחירות, אנחנו נדאג שהן יהיו במוקדם, ובממשלה שנקים בראשות נתניהו לא נתבייש להגיד שאנחנו בעד מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת השרה יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה שתחליטו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז מיכאל מלכיאלי. מה – מוותר? נותן לו. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן בהצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10) – רק תאפשר לי לדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנא, לשמור על השקט. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, השר עיסאווי פריג', אנחנו עומדים כאן בדיון לקראת הצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10), תיקון שבעצם לוקח את חוק ממשלת החילופים ועושה בו תיקונים קוסמטיים. מדובר על תיקון חוק-יסוד בהוראת שעה, כי במהות מדובר כאן על הוראת שעה, על תפירת חליפה לחוק-יסוד לטובת הממשלה הנוכחית, בניגוד לאמירת נשיאת בית המשפט העליון שלא עושים חוק-יסוד בהוראת שעה כמו פלסטלינה ויוצרים אותו לטובת המערכת – לממשלה הנוכחית. אתם מצפצפים על בית המשפט, אתם בזים לו. לא רק זה, סיעת מרצ, כן, כן, רבותיי, סיעת מרצ, שחבריה וחברותיה נמצאים כאן, הגישה עתירה לבית המשפט העליון כנגד חוק ממשלת חילופים. העתירה הזאת עדיין תלויה ועומדת, ולא טרחתם אפילו להגיש בקשה למשיכת העתירה מבית המשפט. עד כמה אתם יכולים לבזות את בג"ץ? עד כמה אתם יכולים לעשות צחוק מבית המשפט העליון? זה ביזוי בית המשפט, מה שאתם עושים פה. זו בושה וחרפה. אתם מביאים חוק ממשלת חילופים, תיקון לממשלת חילופים, כאשר אתם עדיין עם עתירה תלויה ועומדת כנגד חוק ממשלת חילופים. אתם יכולים לעשות צחוק מבית המשפט, לא מאזרחי מדינת ישראל. גם ב-00:34 לפנות בוקר הם רואים אתכם ובזים לכם, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. שני דוברים אחרונים, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מסירים, הליכוד מסיר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מסירים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הסרנו, הסרנו, מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותר. אז אני קורא לשר עיסאווי פריג' לסכם את הדיון, בבקשה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ומתי הייתה לי הזדמנות לראות את ראש הממשלה באולם? אני הולך עכשיו לדבר שעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הממשלה שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למי אתה קורא ראש הממשלה? << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> – – – ראש הממשלה – – – << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי, יש לכם בעיה: יש לי קול חזק מאוד, ואין לכם סיכוי, אין לכם סיכוי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך מיקרופון. למה אתה צריך מיקרופון? לסגור לו את המיקרופון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תקשיב, אני חייב לספר לכם משהו. אני שבע שנים חבר כנסת. ראש הממשלה היה מר בנימין נתניהו. אם אני מסכם את כל הנאומים בנוכחות נתניהו, אולי זה יצא עשר דקות, עכשיו יש לי את ההזדמנות שישמע אותי שעה. תנו לי את ההזדמנות הזאת. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אבל מה אנחנו אשמים, עיסאווי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, חברים, ברוכים הבאים לספסלי האופוזיציה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא להרבה זמן, אל תדאג. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ברוכים הבאים לספסלי האופוזיציה. מה לעשות? בחיים יש רווח ויש הפסד. תתרגלו להפסיד. מה קרה, מה קרה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – עם ישראל – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מחממים לך את הכיסא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בואו נהיה ענייניים. אני עוקב אחרי הנאומים וההצבעות שלכם ומשחזר את מה שאנחנו עשינו. בחוק הקורונה אנחנו לא התנהגנו כמוכם. הצבענו בעד, מתוך אחריות ציבורית. אני זוכר. התנהגנו, התנהגנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? הורוביץ קרא לזה דיקטטורה. מאיפה הגעת לזה, אתה טועה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא נכון, לא נכון. אנחנו התנהגנו אחרת, מה לעשות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה. הורוביץ קרא לזה דיקטטורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתם עדיין לא התרגלתם, חברים, שאתם גם, מדי פעם, צריכים להיות ענייניים. לזה לא התרגלתם. אבל אתה יודע מה, לא נורא. ייקח לכם קצת זמן, אנחנו מתחשבים בכם. חולה, צריך לטפל בו, ייקח לו זמן. ייקח לכם זמן, תתיישרו ותהיו ח"כים טובים, אין בעיה. הדבר השני, חברים, מה לעשות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, אנחנו מודים לך מאוד. רוב התקופה בכלל לא היית פה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע מה הלך כאן, חזרת לפני חודשיים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שנה לא הייתי כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק לפני חודשיים באת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שנה לא הייתי כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל השנה של הקורונה לא היית פה. אתה מספר לנו מה היה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אבל יש ערוץ 99. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. חברי הכנסת, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, יש דבר ששמו זכות יוצרים. אנחנו, כשאני רואה את הדברים וקורא את הצעת החוק שמונחת לגבי ממשלת חילופים, איפה זכות היוצרים? אני חייב לשמור את זה לכם. בזכותכם, בזכותכם החוק הזה קיים. ובא שיפור על הדרך, מה רע בזה? מה רע בזה? זה המקום להודות, תודה לכם על זכות היוצרים ועל הנחישות שגיליתם. אנחנו עמדנו כאן, ואני כתבתי כאן, חברים, חלק מהדברים שנאמרו על ידי הנואמים. מה אמרתם על הממשלה החלופית ועל זכות היוצרים, תקשיבו חברים. אני ממש מרחם – על המשפטים. עלו כאן החברים ואמרו: אינטרסים פוליטיים, מנגנון מיותר, תפיסה שגויה, פריטטי זה פתטי, אין ערכים, אין אידיאולוגיה. אילו עוד משפטים אתם אמרתם? אבל את כל זה אתם המצאתם, אתם המצאתם. זכות היוצרים היא שלכם, היא שלכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש מחברי הכנסת, במיוחד מהקואליציה. לשמור על השקט, לשבת, להירגע. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו, מה לעשות? אנחנו מגלים אחריות. הקמנו ממשלה ואנחנו רוצים יציבות, לא כמוכם. אנחנו מחפשים יציבות. אז בשם היציבות אנחנו הצענו והנחנו את הצעת החוק הזאת עם אותם תיקונים, אבל זאת אותה הצעת חוק שאתם הבאתם בממשלה השלושים-וחמש. זה בית היוצר שלכם. אבל עכשיו מה? אתם באופוזיציה, עולים אחד אחרי השני ומתחילים להתפאר, להגיד ולתאר את הדברים שאנחנו התרגלנו לשמוע אותם. הצעת החוק, חברים, תיארה שלושה דברים. כן, סוגיה ראשונה בעניין ועדת שרים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת, זה לא ראוי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, דבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לתת כבוד לעבאס. כן, אני כאן, אין בעיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל חברי הכנסת, אני מבקש מכם לשבת במקומותיכם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יש, יש 61, זה בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, דבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. עוד מעט אנחנו מצביעים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, לפני שאני מסיים את דבריי אני חייב להתייחס לתופעה שהיא באמת לא מתאימה, חבר הכנסת אמסלם. אתם עולים אחד אחרי השני ומטיחים אשמה בתרגומי שקר בחברי, כבוד היושב-ראש עבאס מנסור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו מה אמר ווליד טאהא, ספר לנו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז אותו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם משקרים. אתם משקרים לציבור היהודי ולציבור הערבי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני, חברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לי פה תרגום, אגב, שאתם תרגמתם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני, חברים, התבקשתי לסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, תמשיך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני רציתי לדבר בזכות אבו יאיר, אבל לא התאפשר לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בסבב הבא אני אזכיר את זה. תודה לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר עיסאווי פריג'. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה שמית. גם הממשלה וגם האופוזיציה, והפעם חבר הכנסת מיקי לוי – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מיקי זוהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיקי זוהר, מי אמרתי – לשם שינוי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל, אתה מתבלבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, לשם שינוי, הפעם חבר הכנסת מיקי זוהר הגיש את הבקשה לפני שהפעלתי את ההצבעה האלקטרונית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה מזל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה זוכר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה משקר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10), קריאה ראשונה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בושה, בושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, זה לא ראוי, זה לא ראוי. אנחנו נמשיך בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יעל רון בן משה – בעד << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> רגע, סליחה. באמצע ההצבעה ועדה מסדרת עושה – מה זה הדבר הזה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא נורמלי. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> זה בכפוף לגמר ההצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מושחתים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אריה דרעי, בבקשה. תנו למזכירה להשלים את ההצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש פה יושב-ראש דמיקולו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם מכירים את התקנון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אף פעם זה לא היה בזמן הצבעות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) מוסי רז – בעד << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מוכנים להמשיך את ההצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) אפרת רייטן מרום – בעד << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אבירי הדמוקרטיה לא מוכנים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) ג'ידא רינאוי זועבי – בעד << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל הם רוצים שנצא. מודיעים עכשיו שנצא להצביע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אתם מפריעים למהלך ההצבעה, אתם מפריעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנא, לשמור על השקט. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תעצור את הוועדה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, נא לשבת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה באמצע ההצבעה? למה אתם עושים – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש, נא לשבת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה להוציא אותנו לוועדה באמצע הצבעה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, תנו למזכירה להשלים את ההצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקבע שניצחתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, גברתי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש מישהו מחברי או חברות הכנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? תמה ההצבעה. בבקשה, גברתי. חברי הכנסת, אני מכריז על התוצאות: 62 בעד, 55 חברי כנסת נגד. אני קובע שהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10), עוברת בקריאה ראשונה ומועברת להמשך דיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כספים, כספים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כספים, כספים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעבוד, תגיד לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה לכם. תירגע, דוד. הצעת החוק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכים. אתה ומיקי לוי לא מסכימים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מכיוון שיש בקשה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הפכתם את כל הכללים בכנסת. אנחנו פה יושבים ואתם מצביעים בוועדות. שר המשפטים מדבר על דמוקרטיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> העברתם, אוקיי. בנחת. הכול בנחת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת החוק עוברת לוועדה המסדרת, מכיוון שיש דעה נוספת – ועדת הכספים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מדבר מהר, זה הקצב הרגיל שלו. הוא לא נגע במשקפיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז הצעת החוק עוברת לוועדה המסדרת. תודה לכם. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1411).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51), לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים גדעון סער, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו מתמקדת בתיקונים הקשורים למועדי אישור חוק התקציב השנתי, וכן כוללת תיקון מסוים בהסדר המעוגן היום בסעיף 43ג לחוק-יסוד: הכנסת, הנוגע לאפשרות של שרים מכהנים להפסיק זמנית את חברותם בכנסת בעת כהונתם בממשלה. באשר לתקציב המדינה, כידוע סעיף 36(א) לחוק-יסוד: הכנסת קובע הוראות לעניין פיזורה של הכנסת בשל אי-קבלת חוק התקציב השנתי. לפי הכלל, אם לא התקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה וייערכו בחירות במועד הקבוע בסעיף. לעומת זאת, אם יתרחש אחד מהמצבים המיוחדים המנויים בסעיף 36א(ב), כגון בחירות כלליות לכנסת בתוך התקופה שבין המועד הנדרש להגשת הצעת חוק התקציב לבין 31 במרץ, שהוא המועד הרגיל לקבלת חוק התקציב, נדחה היום הקבוע להתפזרות הכנסת. חוק-היסוד קובע כי במצבים המיוחדים המועד הנדחה יהיה 100 ימים מיום כינון הממשלה החדשה או שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים – לפי המאוחר – אולם הניסיון מלמד כי לא די בפרק זמן של 100 ימים מיום כינון הממשלה החדשה ועד לאישורו של חוק התקציב בכנסת. אגב, אני מסב את תשומת הלב של חברי הכנסת לכך שבעיתוי שבו אנחנו נמצאים, בתוך 100 הימים נמצא כל החודש של חגי תשרי. אנו מבקשים להתאים את פרק הזמן תוך התחשבות, מצד אחד, בצרכים המעשיים של גיבוש תקציב מדינה על יסוד ליבון רציני ומעמיק בממשלה ובכנסת, ומצד שני, באינטרס הציבורי שלא להאריך יתר על המידה את התקופה שבה מתנהלת המדינה שלא על יסוד תקציב מעודכן שאושר בידי הכנסת. בהתאם לכך, מוצע לתקן את סעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת, ולקבוע כי במקרים הקבועים בסעיף תוארך התקופה לאישור חוק התקציב עד תום שלושת החודשים מיום תחילת שנת הכספים, או עד תום 135 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר, כדי להותיר מספר הולם של ימי עבודה להכנת הצעת התקציב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשו פעם בארבע שנים תקציב. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> מוצע כי בתקופה זו לא יבואו בחשבון ימים שהם מועדי ישראל וערבי מועד כאלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מציע לך, תדחו את הבחירות בעשר שנים, תקציב בארבע שנים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – כפי שייקבע בצורה משלימה בחוק הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים – – – מכל הכנסת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מזלזל בכל חוק במדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, תודה לך. תודה לך, חבר הכנסת. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עלק שר המשפטים. תקריא מהר, שלא ישמעו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> דווקא אני מקריא בנחת, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקריא מהר מהר מהר, שלא ישמעו את כל השקרים שלך. תקריא מהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני בכלל מקריא בנחת, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקריא מהר מהר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני דווקא הייתי סבור – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקריא מהר מהר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – שהעובדה שבמניין 100 הימים הרלוונטיים נופלים כל חגי תשרי, זה משהו, זה משהו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, תדחו גם את החגים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – שידבר אל ליבך, אבל ליבך נאטם ואין לי כוונה לדבר אליו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תדחו את החגים. תדחו את החגים. למה לא? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> עוד בהקשר לוח הזמנים של אישור חוק התקציב השנתי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתם עושים מה שאתם רוצים פה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – וכדי להתאים לשינוי התקופה מ-100 ימים ל-135 ימים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קורא לכנסת "נכבדה", ואתה מזלזל הכנסת בצורה הכי קשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – שאותה תיארתי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש הבדל בין קריאת ביניים לבין הפרעה מתמדת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקשיב איך הוא מזלזל בכנסת, אדוני ראש הממשלה בפועל. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – ובלתי פוסקת מהסוג שחבר הכנסת אמסלם מנסה לעשות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, תן לשר להשלים את דברו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אתה אוהב את הכינוי החדש? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה בפועל – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני יוצא מנקודת הנחה, אולי תמימה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה איך הוא מזלזל בכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה, הוא רוצה לעשות את הבחירות כל עשר שנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. באמת תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני יוצא מנקודת הנחה, אולי תמימה, שיש במליאה גם כמה חברים שרוצים לשמוע את הדברים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה, את השקרים שלך? את מה, את הגנבות שלכם? את מה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את הגנבות שלכם, את מה? את השוד שלך? על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מחייך? תתבייש עם עצמך, אתה שר המשפטים. תתבייש עם עצמך. מחייך לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> עוד בהקשר של לוח הזמנים לאישור חוק התקציב השנתי וכדי להתאים לשינוי התקופה מ-100 ימים ל-135 ימים, שאותה תיארתי, הממשלה מציעה להאריך את התקופות הנקובות בסיפא של סעיף 36א(ב), אשר מתייחסת למצב שבו הממשלה הצליחה להניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני מועד מסוים. הסיפא לסעיף, בנוסחה היום, קובעת כי אם הניחה הממשלה את הצעת חוק התקציב לפני היום ה-55 מיום כינונה, יהיה היום הקובע לעניין התפזרות הכנסת 45 ימים מיום הנחת הצעת חוק התקציב. נוכח הארכת התקופה הכוללת מ-100 ימים ל-135 ימים, מוצע לשנות גם את המועדים שבסיפא האמורה, כך שבמקום 55 ימים יבואו 85 ימים, ובמקום 45 ימים יבואו 50 ימים; כלומר לרשות הכנסת יעמדו 50 ימים לכל הפחות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כבוד השר, אפשר לשאול שאלה? שאלה כללית חשובה. למה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אין מקום לעשות את זה בהוראת שעה. אנחנו חושבים שיותר נכון לעשות את זה בהוראה קבועה. אגב, בגורמים המשפטיים היו כאלה שאף סברו שמבחינת הותרת הזמן המספק – גם לכנסת, שהיא המוסמכת לאשר את התקציב וצריכה לקיים דיון רציני בתקציב – נדרש יותר זמן. אני, נחה דעתי, אחרי ששמעתי את גורמי המקצוע גם במשרד האוצר וגם במשרד המשפטים, שהתקופה הזאת היא תקופה סבירה לחלוטין – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אז זה קבוע. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – גם כדי לקיים – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא צריך שר המשפטים – – – קבוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את זה ל-135 יום – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> גם כדי לקיים הליכי בקרה בכנסת וגם כדי לקיים דיון רציני בממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממשלה במיעוט, תראה מה עושים. ממשלת מיעוט. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> סליחה, באופן קבוע? שר המשפטים? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הבהרתי את זה כבר. עניתי על כך. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> באופן קבוע. יופי. לא, שנזכור פשוט, להבא. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת אקוניס, תרשה לי להסב את תשומת ליבך לכך שהעובדה שהגענו לבחירות לא נובעת מזה שהיה חסר זמן לאישור תקציב המדינה הקודם. שבעה חודשים וחצי מיום כינון הממשלה באמצע מאי בשנה שעברה ועד לפיזור הכנסת בסוף דצמבר לא טרחתם להביא תקציב לאישור הממשלה והכנסת, אך ורק כדי להפר הסכם שחתמתם עליו עם בני גנץ, במודע, בדם קר, כדי לגרור את המדינה לבחירות רביעיות. עשיתם את הדברים המופקרים ביותר. תבואו בטענות לעצמכם. על זה אתם באים בחשבון, אחרי מה שאתם עשיתם? התעללתם פה, בקדנציה הקודמת, בדמוקרטיה הישראלית. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> פשוט שיהיה רשום שזה קבוע. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אתם צריכים להליט את ראשכם בין ידיכם על מה שעשיתם פה. שבעה חודשים וחצי – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא היה בתולדות המדינה. שבעה חודשים וחצי לא הובא תקציב המדינה, לא לאישור הכנסת, לאישור הממשלה. מה ההצדקה לכך? אך ורק הרצון להפר הסכם שחתם עליו במו ידיו ראש הממשלה ולגרור את המדינה לבחירות רביעיות על מנת לשרת את האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו. אתם נגררתם אחריו כמו סחבות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להזכיר לך – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – ואתם ממשיכים להיגרר אחריו כמו סחבות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להזכיר לך – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא תגיעו רחוק בדרך הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה היית איתנו וישבת איתנו בסיעה. לא שמעתי אותך מדבר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני, אני יצאתי – אז אתה טועה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא פרשת? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אתה צועק בגלל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל שאתה רצית להישאר. הליכוד בנה אותך. הכניס אותך. אתה כפוי טובה וצבוע. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה באת אליי, התחננת שנצביע עבורך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. חבר הכנסת דוד אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כפוי טובה. אתה לא פרשת. לא פרשת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תירגע. תירגע, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא יכול לשמוע אותו. הוא צבוע. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אומנם חבר הכנסת אמסלם יכול – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יותר מדי עצבני. מה קרה? מה קרה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא יכול לשמוע את הצבוע הזה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אז תצא, אם אתה לא יכול לשמוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא נשאר איתנו בסיעה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד מעט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – הוא הצביע עם הממשלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. תודה לך. תודה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא ידע שיהיו בחירות. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא פרש כשהוא הבין שיש בחירות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, תירגע, מה קרה? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חשוב למען הפרוטוקול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא, אבל יש גבול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יאללה, תעברו ממפלגה למפלגה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. תודה לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, למען הפרוטוקול – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – כי אני לא יכול להתמודד באינטנסיביות ובווליום, אבל בכל זאת חשוב למען הפרוטוקול לציין את הדברים הבאים – 1. התנגדתי בזמן אמת ובשורה של רעיונות, אני זוכר אפילו פה אחד בערוץ 20, שנעשה בבניין הכנסת, למה שעשה חבר הכנסת נתניהו בנושא תקציב המדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה נשארת בסיעה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני, אני התפטרתי והלכתי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה נשארת בסיעה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, אתה רוצה שאקרא אותך לסדר? נו, באמת. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני לא נשארתי. אני לא נשארתי. אני התפטרתי לפני שהוחלט על בחירות לכנסת, פה, אצל יושב-ראש הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשהבנת שיש בחירות. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא, לא. אתה משקר. אבל אתה מסמיק כשאתה אומר אמת. אתה מסמיק כשאתה אומר אמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא משקר. אתה משקר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> כמו חבריך, אתה מסמיק כשאתה אומר אמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מעולם לא אמרת דבר אמת. תמיד אתה משקר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני התפטרתי שבועיים ימים לפני שפה בהצבעה הכנסת החליטה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי, אבל אתה ידעת מה יקרה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני התפטרתי והקמתי מפלגה יום אחרי שהודעתי על כך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אחרי שלושה חודשים לא התפטרת? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> התפטרתי והלכתי אל הבוחר בכוחי שלי, ואני שמתי אותך איפה שאתה נמצא עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שמת אותי? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני שמתי אותך איפה שאתה נמצא עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה התחננת שאנחנו נצביע בעבורך. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> די, תוציא אותו. אי-אפשר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא מחכה לרגע הזה. הוא מחכה לרגע הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. ראש הממשלה בפועל, תוציא אותי. קיבלת הנחיה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זו הדמוקרטיה על פי שרן השכל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת שלך לא מבינה מהי דמוקרטיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה קרה? תירגע. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לתעלולים של מר נתניהו בקדנציה הקודמת בנושא תקציב המדינה הבעתי עמדה בקול ברור, בגלוי, בזמן אמת. בזמן אמת התפטרתי מוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לא התפטרת מהכנסת? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – – את הזילות שעשיתם בזמן הקורונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא התפטרת מהכנסת? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ובזמן אמת התפטרתי מחברותי בליכוד ומחברותי בכנסת. אני עשיתי כבר פעמיים את הדבר הזה מרצוני, גם מהממשלה ב-2014 וגם מהכנסת ומהממשלה ב-2020, והלכתי לבוחר בכוחי שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הליכוד בנה אותך, עשה אותך. היית עורך דין ממוצע היום בתל אביב. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> התנועה שאני הצטרפתי אליה שונה לחלוטין ממה שאתם מציגים ומייצגים כאן היום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה. אתה בעצם יצאת נגד התנועה. אני יותר ותיק ממך בליכוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה התחננת בפנינו שנצביע עבורך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> החברים בני בגין ושרן השכל וזאב אלקין ואנוכי מייצגים את הערכים המקוריים של תנועת הליכוד הרבה יותר טוב ממך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הרבה יותר טוב ממך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. בוודאי, אדוני שר המשפטים. בוודאי. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> סוגיה שנייה המוסדרת – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> מי שבסוף יעשה זה אנחנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> סוגיה שנייה המוסדרת בהצעת חוק-היסוד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – שלפנינו היא שינוי ההסדר הקבוע בסעיף 42ג לחוק-יסוד: הכנסת. סעיף זה מעגן כידוע כבר עתה הסדר מיוחד המאפשר לחבר כנסת המעוניין בכך להפסיק זמנית את כהונתו כל עוד הוא מכהן במשרת שר או סגן שר, מבלי שנפגעת זכותו לשוב ולכהן כחבר כנסת לאחר שיחדל לכהן כשר או כסגן שר, בכפוף לסייגים מסוימים. ההסדר, המעוגן בסעיף 42ג, משרת הן את עקרון הפרדת הרשויות והן את האינטרס הציבורי בקיומם של מספר מספק של חברי הכנסת הפעילים בעבודה השוטפת הנעשית בוועדות הכנסת. יתר על כן, ההסדר אף מאפשר למספר לא מבוטל של שרים וסגני שרים להתמקד בעבודתם ברשות המבצעת בעקבות הפסקת כהונתם בכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 30 ח"כים. 60 מיליון שקל לשנה. רק הח"כים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> סעיף קטן (ד) של סעיף קטן 42ג לחוק-יסוד: הכנסת קובע את המספר המרבי של שרים או סגני שרים שהם חברי הכנסת אשר רשאים לעשות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כדי שתוכל לנסוע לחוץ לארץ. כדי שתוכל לטייל, ללכת מוקדם הביתה, לראות את המונדיאל. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – שימוש בהסדר המיוחד הקבוע בסעיף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה עם ישראל צריך לשלם 200 מיליון שקל. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ההסדר הקבוע כיום בחוק-היסוד כולל מנגנון מורכב בהקשר זה, אשר כורך יחד שלוש אמות מידה. אגב, שלוש אמות המידה נקבעו בתיקון לחוק-היסוד בתקופת הממשלה הקודמת, במסגרת החקיקה שקדמה להקמת הממשלה הקודמת. אמות המידה הן מספר חברי הסיעה, מספר חברי הסיעה שלא מכהנים כשרים או סגני שרים, ולבסוף נקבע גם רף עליון של חמישה חברי הכנסת לכל סיעה. הצעת החוק באה לפשט את המתכונת שלפיה מחושב – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר את האמת. אל תברבר לנו – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – המספר המרבי של שרים וסגני שרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. מה קרה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – אה, ראש הממשלה בפועל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. חבר הכנסת דוד אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיספר לנו את המספר האמיתי. הוא מבלבל אותנו בבליל של משפטים, לכאורה, נדמה. תגיד: הם מוסיפים 30 – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מספיק. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> המילה "לכאורה" לא נאמרה. מעניין למה דווקא המילה "לכאורה". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ישב בבתי הקפה בתל אביב, הוא ולפיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. תודה לך, חבר הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עם השיירה. הם מביאים לנו עוד 30 איש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. היית עם השיירה הזאת. היית שם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא יודע את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היית שם. היית עם שיירה. מה קרה לך? תירגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך מה הוא עושה. במקום לתת את הכסף הזה לעניים, לתת את הכסף הזה לעיירות הפיתוח – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תן לשר להשלים את דברו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – הוא מביא מישהו מטעמו שיהיה עובד זר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תודה. הצעת החוק באה לפשט ולשנות את המתכונת שלפיה מחושב המספר המרבי של שרים או סגני שרים שהם חברי הכנסת, אשר רשאים לעשות שימוש בהסדר המיוחד של סעיף 42ג רבתי לחוק-יסוד: הכנסת. לפי המוצע, המספר המרבי יהיה תלוי רק בגודל הסיעה. ככל שהסיעה גדולה יותר, כן יגדל גם מספר חברי הכנסת מקרב אותה סיעה המכהנים כשרים או סגני שרים, ואשר להם מותר לעשות שימוש בסעיף 42ג. המספר המרבי הוא של חמישה חברי הכנסת, וזאת בסיעה שבה עשרה חברי הכנסת או יותר. בסיעה שבה חברים 7–9 חברי הכנסת, יהיה המספר המרבי ארבעה חברי הכנסת, ובסיעה בת 4–6 חברים, יהיה המספר המרבי שלושה חברי כנסת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מפלגה של שישה מחליפים שלושה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, מעניין אותנו מאוד למה התפטרת ב-2014. ספר לנו למה התפטרת ב-2014. ספר לנו למה התפטרת ב-2014. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני קורא לכנסת, אדוני היושב-ראש, לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר, ספר לנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – ולהעביר אותה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר המשפטים גדעון סער. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, ואז אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2012, שהחזירה הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אחריו – חברי הכנסת קרן ברק וינון אזולאי. שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלת מדינת כל אזרחיה החדשה, בהובלת שר הדתות החדש, מבקשת לערוך מהפכה בעולם הכשרות. הצעד הראשון הוא פתיחת אזורי הכשרות, כך שכל רבנות מקומית תוכל להעניק השגחה בכל מקום בארץ, כחלק מהמגמה המופיעה בהסכם שבין יש עתיד וימינה על – אני מצטט – "חקיקה בתחום הכשרות לטובת יצירת תחרות בין גופי כשרות שונים". עד כאן הציטוט. צריך לשים את הדברים על השולחן: ראשית, פתיחת אזורי כשרות היא סיסמה יפה, אבל ריקה מתוכן. אין שום יכולת מעשית ושום יעילות בכך שרבנות אילת, לדוגמה, תנסה להשגיח על הכשרות במפעלים בנהריה. מה שעומד מאחורי הרעיון הזה של מתן כהנא הוא לאפשר לרבנים מקומיים מסוימים, שתפיסתם האידיאולוגית היא החלשת הרבנות הראשית, להרחיב את סמכותם מעבר לתחומי הרבנות המקומית שבראשה הם עומדים. אך הדבר החמור באמת שעושה מתן כהנא הוא הטעיית הציבור והניסיון לשווק את הפגיעה בכשרות הממלכתית כיצירת תחרות מועילה. האם יעלה על דעתו של מישהו להפריט את מכון התקנים ולהוציא את שירותיו לתחרות בשוק הפרטי? ברור שלא. כי בעניינים שיש להם השפעה קריטית על חיי אדם ובריאותו אף אחד לא מוכן לקחת סיכון ולסמוך על כוחות השוק. מובן לכולם שנדרשת אחריות ציבורית ממלכתית. כנראה שבנושא הכשרות והחשש למכשלה בו מתן כהנא לא רואה עניין קריטי. חוק הונאה בכשרות בא לעולם כדי למנוע מהציבור הרחב מכשול בתחום כשרות המאכלים. בישראל, רוב הציבור היהודי שומר על כשרות ברמה זו או אחרת, אולם רוב שומרי הכשרות אינם מקצועיים דיים להבין בנבכי הפרטים של עולם הכשרות המורכב. המשמעות של הכנסת רכיב התחרות לעולם הכשרות היא כניסה של גורמים שונים לתחום, מקצועיים יותר ומקצועיים פחות, כאלה שאכפת להם משמירת כשרות וכאלה שפחות, כולל גורמים שהעניין שלהם בתחום הוא אג'נדות מסוימות או שיקולים כלכליים. כדי למנוע את המכשלות הוודאיות שצפויות בפתיחת הכשרות לתחרות קבע המחוקק כי רק במקום שבו יש כשרות של רבנות מקומית מוכרת ניתן להעניק השגחה של גופים נוספים. גם ההצעה שהרבנות הראשית תשמש רק כרגולטור על גופי הכשרות הפרטיים היא אחיזת עיניים, שהרי כולם יודעים מה יקרה ביום שבו היא תסרב לאשר גוף כשרות מסוים, ובאיזו מהירות שופטי הבג"ץ יפסלו את החלטתה. אחריותה של מדינת ישראל על נושא הכשרות במרחב הציבורי הוא חלק מזהותה היהודית, והניסיון של מתן כהנא וחבריו לפגוע באחריות זו הוא חלק מניסיון הפגיעה בזהותה היהודית של המדינה וטשטושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מכריז בזאת על נעילת הרשימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבוד ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, שמכהן כעת גם כיושב-ראש, כבוד השר והשרה, האמת, בהמשך לבקשותיי אליך – אתה שומר לנו על המדינה היהודית, שמרת לנו על אביתר, ובזכותך באמת תהיה בה ישיבה, כמו שאמרנו – יש לי עוד בקשה אליך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> במסגרת העם היהודי והשמירה שלך על העם היהודי – כי אני רואה שאתה שומר, ואתה עושה את זה בצורה טובה – ביום רביעי בלילה תחול ההילולה של הצדיק משטפנשט. היא תחול בגבול של גבעתיים ותל אביב. המוסדות שם הגישו בקשה לעיריית תל אביב שיוכלו לקיים את ההילולה כמדי שנה. אממה? גבעתיים אמרו: בסדר, אין בעיה – השטח שלהם זה בית העלמין, והם נותנים לקיים את ההילולה בתוך בית העלמין, בלי שום בעיה, בימים כמו בכל שנה. עיריית תל אביב, מה אומרת? עיריית תל אביב אומרת: לא, יש לנו טענה, זה מפריע להולכי הרגל, זה חוסם את המדרכה, הם לא יכולים ללכת. זה חוסם חלק מהמדרכה, ומביאים לשם – בשנה שעברה היה אוהל. ריבונו של עולם, כשצעדו שם עשרות אלפים וחסמו לנו רחובות בשביל איזה מצעד צבעוני שלהם, הכול היה בסדר. מותר להם הכול. אותו מצעד, אותם אלה ששמו את הדגל על משרד החוץ – אני לא יודע איך לא מחית על זה. זאת הייתה פשלה שלך שלא שמרת על המדינה שלנו. זה, למשל, דבר שבו אני כן כועס עליך. לא הצלחת לעמוד בזה, יש לך הזדמנות לתקן את זה. אני מבקש ממך לפנות לראש העיר תל אביב, שהתמודד בבחירות ולא יכול היה – מרוב בושה הוא גם זז הצידה, מר רון חולדאי – ותבקש ממנו שיאשר את ההילולה הזאת של הצדיק. נמצאים שם אנשים דתיים ושאינם דתיים, מסורתיים, חרדים, דתיים לאומיים – כל עם ישראל נמצא שם. יש אישור מהנדס, יש אישור לכול, רק אין אישור להיות במדרכה הזאת. אין אישור למדרכה הזאת. זה מה שמפריע לו פתאום? כשסגרו לו רחובות שלמים – אין. תגיד לי, אם זאת לא בררנות, אז מה זה בררנות? מה זה בררנות? אדוני ראש הממשלה מנסור, תעשה הכול, שיהיה לך עוד משהו. אולי תהיה לך עוד איזה זכות, אני לא יודע איפה, אבל אולי. אה, דודי? אולי תהיה לו עוד איזו זכות. הקים ישיבה, הקים עכשיו יישוב, אולי עכשיו יעשה גם את הזכות של ההילולה? שמע, יכול להיות שבסוף יקראו עיר על השם שלך. אתה יודע מה זה עיר בישראל לקרוא על השם שלך? כיכרות יש לכם כבר, רק מהקיזוזים, עכשיו נשארו לכם ערים. אז יאללה, תעשה למען עם ישראל, מנסור. תודה רבה לך, ואני מקווה לתשובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עבאס, קח את זה בפרופורציה, כשאומרים לך "ראש הממשלה". אל תתלהב – – – ק << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת, קיבלתי חינוך טוב, תאמין לי, זה לא ישפיע עליי. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה, בבקשה, אדוני היושב-ראש, להמשיך את השיחה מהפעם הקודמת, שבה אני משתדלת להסביר עם מי בעצם יש לנו עסק. מי זה היושב-ראש שלנו. ואם אתה תהית קודם, והתפלאת שחלק מחבריי מדברים על כל הדברים הטובים שקורים בממשלה שבה אתה משפיע כל כך הרבה – ברוך השם, מקימים ישיבה באביתר ומחזקים את ההתיישבות בגב ההר וכו' – אין סתירה. אין סתירה. הרצונות שלך והשאיפות שלך, שהם חמורים מאוד, והיכולת שלך לסחוט בלי סוף – למשל את שרת הפנים בחוק איחוד משפחות, שאתה מחורר אותו יחד איתה עוד ועוד, ועוד כהנה וכהנה – הם לא סותרים את העובדה שיש מצד אחד את השאיפות שלך, שהן חמורות מאוד, וחמור מאוד שעשו יחד איתך ממשלה, ומצד שני יש, ברוך השם, דברים טובים שאתה זוכה להשלים לעם היהודי. וזה "מזה וגם מזה אל תנח את ידך". אז אני מקריאה כמה מהציטוטים. למשל, אומר כבוד היושב-ראש מנסור עבאס: מאז 1948 העם הפלסטיני חי באסון מתמשך, שנוצר על ידי כנופיות הטרור של הציונות. זה השותף שלך, כבוד השר חילי טרופר. זה מה שיש לו להגיד על הציונות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר את זה בערבית או בעברית? בעברית או בערבית הוא אמר? אתה לא מכיר את המשפט הזה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה רשום לי דווקא כתרגום מערבית. רוב הדברים הם תרגומים מערבית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר: לא הבנו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא תרגום. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, הוא יכול להביא תרגום אחר. אני פשוט מסבירה לשר חילי טרופר, שהכיסא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מאיפה זה? מאיפה הבאת את זה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה ציטוט מ-2016. אחר כך אני יכולה להביא את הציטוטים המדויקים, אם אתה מאוד רוצה לעקוב אחרי ההתבטאויות של עצמך בערבית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך לזכור איפה אמרת את זה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכל מקרה, כבוד השר חילי טרופר, מאוד חשוב שתדע שהכיסא שאתה יושב עליו יושב על הכתפיים של היושב-ראש מנסור עבאס. וכדאי שתדע על איזה כתפיים אתה יושב. אז עוד ציטוטים. למשל: אני קודם כול פלסטיני, אני מייצג את התנועה האסלאמית בתוך מדינת ישראל. אני רוצה, דרך אגב, להגיד לך, כבוד השר חילי טרופר, שהתנועה של האחים המוסלמים במצרים, למשל, יושבת בכלא. במדינת ישראל היא יושבת פה, על כיסא היושב-ראש. זה הבדל קטן בינינו לבין מצרים. עוד דוגמה אחרת: אני פונה לכל קבוצות העם הפלסטיני לעסוק בפעילות לתמיכה באסירים הגיבורים שלנו. כמובן, באסירים הכוונה לא אלה שגנבו או אלה שירו אחד בשני בכל מיני מקומות בארץ; הכוונה, כמובן, למחבלים. או, למשל, ממש ציטוט ממאי, עכשיו, לפני פחות מחודש: המהומות האחרונות הן מחאה לגיטימית על ההתגרות ועל השימוש בכוח בתוך מסגד אל-אקצא. וזה בדיון בראשותך על גל המעצרים בחברה הערבית. או, למשל: העם הפלסטיני דחה והתנגד לכיבוש, וימשיך להתנגד למשטר האפרטהייד עד שיגיע ויגשים את חלומו לחופש ולעצמאות. או למשל, כבוד השר טרופר, מה שהיה לשותף שלך להגיד על שמעון פרס: שמעון פרס, מסמלי הציונות, לא התחרט על פשעיו נגד העם הפלסטיני. או, לדוגמה: ירושלים ואל-אקצא – לב האומה האסלאמית; לאיש אין זכות לוותר עליהן. וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. יש לי אין-סוף כאלה ציטוטים, רובם תרגומים מערבית, אבל מה הנקודה? הנקודה היא שמצד אחד השר חילי טרופר ושרים אחרים יושבים על הכתפיים שלך, אבל מצד שני, הם כבר עכשיו מתכננים איך לרדת מהכתפיים שלך. מה הם מתכננים? הסידור הזה, שבאמצעותו אפשר יהיה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בדיוק המשפט האחרון, וזאת הפואנטה. הסידור הזה, שבאמצעותו אפשר יהיה להביא ארבעה ח"כים – כנראה הם מתכוונים מהליכוד לתוך הקואליציה – למה זה נועד, אתה חושב? למה זה מיועד? ה << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכושי עשה את שלו. ככה הכוונה שלך? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק. לזה זה מיועד, הכושי עשה את שלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> להוציא אותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה, תודה לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן, אני מציעה לך לחשוב טוב טוב על החוק הזה. זה חוק שבעצם בעזרתו חילי טרופר יקבל את הסולם לרדת מהכתפיים שלך ולטפס על כתפיים אחרות. זה הכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואז, מה אני נדרש לעשות כרגע? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תחשוב לבד. אתה מספיק חכם ונבון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תודה לך. באמת, מה אני נדרש לעשות? הינה, אני תומך בחוק הזה כדי להקל עלייך, אורית, שהממשלה הזאת לא תעמוד על הכתפיים שלי. זה מפריע לך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לי זה מפריע מאוד; לך זה כיף גדול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל תביאי ציטוט אחד שאני מסביר בעיתון, ברמת כל העולם הערבי, שאני מסביר על חזון השלום, הביטחון ההדדי, השותפות והסובלנות בין שני העמים. תביאי את הציטוט הזה. תביאי אותו. תודה לך, חברת הכנסת אורית סטרוק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> חזון השלום שלך זה חזון שלום של מדינת כל אזרחיה. לכן הממשלה איתך מסוכנת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. ועוד מה, את מודה לי על הקמת מאחז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא? מה, אתה מתבייש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלוהים יעזור לכם על הפרדוקס שאתם נמצאים בו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מתבייש? ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, אנחנו עוד נמליץ עליך להשיא משואה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך, אנחנו נמליץ עליך להדליק משואה בהר הרצל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הכבוד לך, דוד, אתה מחזיק פה מעמד שעות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני איתך. כמו שאתה, אני נשאר איתך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מחליף יושבי-ראש. כל הכבוד. חבר הכנסת ישראל אייכלר. בואו נכבד אותו ונקשיב למילותיו. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבן המיעוט החרדי הנרדף אני מרגיש הזדהות עם הסבל שלך פה. לא היה מעולם שסגן יושב-ראש סופג כל כך הרבה לעג, ביקורת, כשהוא יושב כיושב-ראש ולא זרקו את הדוברים על זה שהם פגעו ביושב-ראש. זו מידה מגונה. במקום לכבד אדם שנאמן לדתו, נאמן למולדתו, נאמן לעמו, ולגנות את אלה שלא נאמנים לא לעמם, לא לתורתם, לא ליושר, לא לדמוקרטיה ולא לצדק, מצאו להם לפגוע ביושב-ראש מנסור עבאס, שמתגלה כמנהיג ערבי פלסטיני ישראלי שמדבר על השלום. אם לא הייתי חושש, הייתי אומר: מברוכ אל-אח'ואן אל-מסלמין. אני רוצה לדבר דווקא על אלה שרוממות היהדות בגרונם והפכו לקת, לעץ שנכנס לגרזן, שמטרתו לעקור את היהדות. הממשלה הזאת הוכיחה לעין כול כי אין ולא תהיה כאן דמוקרטיה, וכל נושאי דגל זכויות האדם הם גדולי אויבי זכויות האדם והאזרח כשזה הזולת, כשזה החרדי, כשאלו העניים, כשאלו השכבות הבלתי-שייכות לאליטות. אנשים רעים וחטאים הכריזו מלחמה נגד השבת, נגד היהדות ונגד שומרי התורה והיהדות, והכול בשם הדמוקרטיה והיהדות. עלתה לפה היום חברת הכנסת דיסטל וציטטה בג"ץ שקבע שזכות ההפגנה אינה אבסולוטית, אינה עומדת מול זכות הפרטיות של ראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, בבלפור. ואני ידעתי כל השנים שמתי שיהודי חרדי יורד להפגנה, הוא מקבל מכות רצח. רק בשבוע שעבר המשטרה הודתה שהם ירו רימון רסס שלא כחוק ושלא כדין ושוטר זרק אבנים על מפגין שישב בצד בשקט. לא ידעתי שיש זכות ההפגנה, אבל כשהיו צריכים נגד ביבי, אז בלפור הפך קודש. יהודים שרצו להתפלל במניין – נכנסו והוציאו אותם בכוח, נתנו להם מכות רצח, ואפילו זרקו על ילדה רימון; אבל מי שרוצה להפגין בבלפור – קודש קודשים. עכשיו אני שומע מחבר הכנסת הרב ינון אזולאי שרוצים למנוע תפילה אצל הצדיק משטפנשט בגלל שעיריית תל אביב אומרת שהם מפריעים למדרכה שם. אותה עיריית תל אביב שסוגרת עיר שלמה על הדברים שראש העיר אוהב; אותה עירייה שמנעה מחב"דניק להניח תפילין בשעתו, לפני כשנה. אז מי מדבר איתנו על זכויות האדם ועל דמוקרטיה? שקר. תראו מה שהם עושים עכשיו בוועדה למינוי דיינים. אמרתי היום, אדוני היושב-ראש, שהייתי פעמיים חבר בוועדה למינוי דיינים. לא היה כמעט אף אחד מהציונות הדתית. היה לנו רוב חרדי מוחלט. לא עלה על דעתנו לשלול את זכותם של יהודים מהציונות הדתית יראי שמיים ויראי הוראה ויודעים את ההלכה. נתנו שליש מהמינויים לציונות הדתית, מבלי שהיינו צריכים פוליטית. עכשיו יושבים בוועדה המסדרת על איך למנוע מיהודים חרדים להיות חברים בוועדה למינוי דיינים, שאף יהודי חרדי לא יוכל להיות דיין. מילא, אדוני כבוד שר הפנים לשעבר הרב דרעי – הרב דרעי, אני מדבר אליך – אתם יודעים שמיליון משרות במגזר הציבורי כמעט חסומות בפני יהודים חרדים על ידי קריטריונים שונים? נשארו כמה דיינים שאפשר למנות אותם, אז יושבים עכשיו במסדרת – בשם הדמוקרטיה, בשם כבוד האישה, למנוע ממפלגות חרדיות להעמיד בוועדה למינוי דיינים. אדוני היושב-ראש, אני לא אמשיך כי מאוחר בלילה, אבל בלי נדר, בדברים הבאים אני אמשיך. אני רק התחלתי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת ניר ברכאת – ברקת. בערבית יש ברכאת. ברכאת, יעני, הרבה ברכות. שלוש דקות. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, טיפה שינוי אווירה. ברשותכם, בואו נרים משקפת 30 שנה קדימה: מדינת ישראל תכפיל את מספר האזרחים – מתשעה מיליון ל-18 מיליון נפש על אותה פיסת אדמה, על אותם מקורות מים, אותם בתי חולים, אותם מקומות עבודה, כבישים. זו תהיה ישראל שאם לא נתכנן אותה נכון, היא תידרדר לאחור, ומכאן יש צורך בגיבוש חזון ותוכניות עבודה רב-שנתיות, ובזה הייתי עסוק בשלוש השנים האחרונות. אחת מהתוכניות שאני רוצה לדבר עליהן היא תוכנית לפיתוח של כל חבלי ארץ ישראל. היום בפועל האוצר רץ אחרי אזורי הביקושים – במרכז, בגוש דן, כי זה מכניס יותר כסף לקופת האוצר. אבל הדבר הזה גורם לפערים שהולכים וגדלים באיכות החיים בין הפריפריה למרכז שנה אחרי שנה. המשמעות של זה בפועל הוא ויתור דה פקטו של המדינה על חבלי ארץ ישראל, בלי מלחמות, ללא מאבק; ויתור מרצון על החלום של המחנה הלאומי של יישוב כל חבלי ארץ ישראל. ההזנחה של הגליל והגולן, הנגב והערבה ויהודה ושומרון מהווה את אחת הסכנות הגדולות ביותר לריבונות שלנו בישראל. וזה קורה כי באוצר חושבים על חבלי ארץ ישראל כהוצאה תקציבית שההחזר שלה נמוך, כנטל. אני טוען שההפך הוא הנכון: אנחנו צריכים להסתכל על חבלי ארץ ישראל כהזדמנות וכהשקעה ציונית וחברתית אדירה, וזה אחד האתגרים הציוניים הגדולים של ימינו – לפתח את כל חבלי ארץ ישראל, לייצר בהם ביקושים, כך שמשפחות צעירות ירצו לעבור לגור שם, כדי שהחינוך שם יהיה יותר טוב, כדי שיהיו שם מקומות עבודה איכותיים ותשתיות משמעותיות, ובשביל שנוכל לצמצמם את הפערים באיכות החיים יחסית למרכז הארץ לכלל המגזרים. אבל פה בדיוק נמצא הפער בין החזון והרצוי מצד אחד לקואליציה ולממשלת השיתוק מצד שני. כי בממשלה שיש בה וטו של שמאל, יהודה ושומרון לא יוכלו להיות בתנופת פיתוח ובצמיחה כפי שראוי, כי בממשלה הזאת לא יסיטו את המשאבים שנדרשים מהמרכז לתיעדוף כלל תושבי הפריפריה, כי מה שמדביק את חלקי הקואליציה, לצערנו הרב, אלו חרמות ופסילות אישיות וממשלה שפועלת על המכנה המשותף הנמוך ביותר. חבריה לא מאוחדים סביב חזון משותף אלא בעיקר יודעים למה לא, למה לא ממשלת נתניהו. ועם שנאה לא בונים מדינה. לכן, חברות וחברים, אנחנו בליכוד ושותפינו לאופוזיציה, שפועלים מאהבת המדינה, נזכיר לכם כל הזמן מה הדבר הנכון לעשות, וכל חברי הכנסת ששייכים למחנה הלאומי בממשלה הזו לא יוכלו להתחמק מההחמצה הגדולה שלפנינו. במקום קידום חבלי ארץ ישראל, אנחנו נעשה "במקום – דרוך", ועמידה במקום זה להידרדר אחורה. תזכרו, חברות וחברים, שלעם ישראל יש זיכרון ארוך, והעם ישפוט את מעשיכם לעולמים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ניר ברקת. חבר הכנסת משה אבוטבול. שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בין שלל הנאומים של חברי הכנסת ראוי לציין גם דבר קודש שיחול השבוע, ביום חמישי הקרוב, כ"א בתמוז, יום ההילולה של הצדיק הרב יצחק גברא זצ"ל, הטמון במושב עג'ור במטה יהודה, סמוך לבית שמש. הצדיק הידוע נולד בעיר סוויד, הסמוכה צפונית-מערבית לעיר צנעא, בשנת תרכ"ה, ואת עיקר הסמכתו הוא קיבל מאביו וסבו. הוא התגלה גם כבעל חסד ומקובל גדול, ועם עלייתו לארץ הוא התיישב במעברה בעג'ור, הסמוכה לעיר בית שמש, שראשוני תושביה היו מתימן, ושם הוא דאג להם גם לרוחניות וגם לגשמיות. ובשנת תש"י, בכ"א בתמוז, הוא נפטר, ובהוראה שהשאיר לבני ביתו הוא ביקש להיטמן בחצר ביתו, ושם מנוחתו כבוד. מאז במשך שנים רבות מגיעים יהודים רבים ופוקדים את ציונו ומתפללים שם לישועות, ואכן רבים וטובים נושעו מישועותיו בסייעתא דשמיא, ועל כך כבר חוברו ספרים ממעשי הניסים הפלאיים שחוו המתפללים במקום. אני חייב לציין שאף אני זכיתי באופן אישי להשתטח ולהתפלל בקברו ולבקש ישועות, וזכיתי ונעניתי בסייעתא דשמיא, ואף ערכתי שם סעודות לאחר ההצלחות, לכבוד זכות הצדיק. לצערנו, בשנה הקודמת נמנעו רבים מלהגיע בגלל נגיף הקורונה, אבל בשנה זו, בוודאי ביום ה' הקרוב, יגיעו לציונו רבים לתפילה וישועה. אנו שמחים וגאים, כיהודים מאמינים, לפקוד ולהשתטח על קברות הצדיקים בארץ ובעולם, מכל החוגים, גדולי ספרד מכל הדורות, אדמו"רי וגדולי ישראל עליהם השלום. צר לי שישנם עוד כאלה בשמאל הישראלי המנותקים מהתורה ומהמצוות, שלועגים לאלה המאמינים בגדולי הצדיקים שמגיעים ומשתטחים על קברי אבות ואימהות, כמו כאלה המאמינים בסגולות וקמעות אמת המיוסדים מצדיקי אמת. הם בזים לנו, וזה לא בא מבורות ושנאה; זה בא בעיקר מריקנות, ופעמים רבות זה גם בא מהתנשאות ופטרונות של אלה שחשבו ורצו לעצב את העם קצת אחרת, לחנך על מחיקת העבר והתנתקות מהמורשת היפה והנפלאה שלנו, של העם היהודי, ולדחוף תחליפים ריקניים, בורות ריקים אשר לא יכילו המים. לצערנו, מרבית מרכיבי הקואליציה הנוכחית לא מייחסים ערך למורשת ולדת היהודית התורנית, ולא פלא שהם שואפים להקים ועדה לשינוי הסטטוס קוו. צר להם שהעם בציון אוהב את המורשת, את המסורת. לא לזה הם שאפו בהקמת המדינה. התוכניות היו שונות, התפלק להם בדרך עם שונה, עם שאוהב את התורה ולומדיה, את המורשת, את הצדיקים וגדולי ישראל, ורואים זאת בעיקר בהילולות של הצדיקים ובכמות הנפלאה של השבים בתשובה למקורות, ליהדות, על ידי ארגוני הקירוב של אל המעיין, ערכים, חב"ד, הידברות ועוד עשרות ארגונים העושים עבודת קודש בהשבת העם לאלוקיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קורא לכם לכבד את רצון העם ולזרום עם האהבה שלו לדת ולמורשת, כי ככל שתתאמצו לא תצליחו לשנות את העם הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> כמה דקות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש שניות – מה שעשית היום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה עשיתי? דרך אגב, את מה שעשיתי מיקי לוי היה עושה כל יום וכל השבוע במשך חמש שנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל לא כאשר אני מנהל את הישיבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ראש הממשלה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> דוד, אם אתה תעצבן אותנו, אנחנו נלך לבנט שיהיה ראש ממשלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה בפועל חבר הכנסת מנסור עבאס, אני רוצה להתייחס לגדעון סער. גדעון סער עלה לכאן קודם ואמר שהוא התפטר ב-2014. מעניין מאוד, שר המשפטים, תבוא לכאן ותספר לנו למה התפטרת ב-2014. אני אספר לכם, רבותיי. הוא הזמין אותנו לגני התערוכה, באנו להרמת כוסית. הוא רצה להרים עם כולנו כוסית. היינו איזה 300 איש באולם. הוא הזמין ראשי ערים, הכול. עלה בחופזה, בשנייה, והודיע פתאום שהוא מתפטר. אנחנו היינו בשוק. אז באמת מעניין אותנו, תספר לנו למה התפטרת ב-2014. דרך אגב, כשאתה אומר לנו שהתפטרת עכשיו לפני הבחירות – בוודאי, התפטרת שבוע וחצי לפני בגלל שידעת שהולכים לבחירות. אבל מה, שכחת להגיד לנו שהשארת שני חבר'ה שלך עמוק בתוך הליכוד, את שרן השכל ואת מיכל שיר, שיחבלו. להפך, תזמנת את מיכל שיר מהחניה, כאילו אתה איזה גאון גדול, כאילו צפית בטלוויזיה ואמרת לה: תיכנסי עכשיו. אתם זוכרים? בזמן פציעות היא נכנסה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בקריצת העין שלו, המפורסמת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אז לכן הצביעות בעצם וכפיות הטובה, מר גדעון סער. דרך אגב, התחננת בפניי שנכניס אותך לכנסת ב-2003 וכמעט בכל מערכת בחירות. אני נכנסתי לכנסת לא מזמן, אתה – שנים באת. כמעט התחננת אלינו, רק שנכניס אותך ונעזור לך. עכשיו אני רוצה לומר משהו לחברות הכנסת, אני רוצה להגיד גם משהו לשרות מרב מיכאלי, תמר זנדברג, ובכלל לכל הקואליציה, לכל הממשלה. היום הבנתי שאתם הצבעתם על המינוי של פרקליט המדינה עמית איסמן. אני רוצה רק להזכיר לכם, אני לא מכיר אותו, אבל יש לנו סטנדרטים מסוימים, מינימליים: אחד שאומר לאחת העובדות: יש לך חוטיני מנומר בארון, לא יכול להיות פקח בעיריית ירושלים. ואם היו ממנים אותו, מנדלבליט היה דואג לפטר אותו. אתם הצבעתם היום על פרקליט מדינה שאמור לבדוק תלונות של נשים על הטרדה מינית, ומי מינה אותו? גדעון סער. כנראה את גדעון סער הסיפור של ההטרדות המיניות לא כל כך מעניין. זה לא עומד בראש מעייניו. זה לא בדיוק הנושא. הקנביס? בוודאי, זה בתוך ההסכם הקואליציוני; להפריד ככה את הכנסת, שיהיו כאלה עריקים? בוודאי, כי זו הדמוקרטיה, אנחנו חייבים לייצר מצב שיש עריקים, אז נוריד את זה לארבעה, בוודאי. אבל הטרדות מיניות, למה זה אמור לעניין מישהו? בושה וחרפה. דרך אגב, זו לא שאלה של מפלגות. כן, השר טרופר וכל שרי הממשלה, איך הצבעתם? איך תסבירו לילדים שלכם, לבנות, לעם ישראל, לכל הפמיניסטיות? אני מניח שאם זה היה הליכוד הייתם יוצאים בהפגנות, היום היו בבלפור למעלה מ-20,000–25,000 איש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אני נותנת לו את הדקות שלי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כולל כל עמותות השמאל. הג'ינג'י כבר היה בבית המשפט, אני מבטיח לכם, ומנדלבליט כבר היה עותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק כשזה בשמאל הכול מותר, הכול כשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> החמור של הרב – מותר גם להוציא אותו בשבת, בגלל שהוא של הרב, אבל צמוד לקיר ובשקט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה מדלג על חבר הכנסת מנסור עבאס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לשמוע את היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מסתפק בעשייה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ככה זה ראש ממשלה, הוא רוצה לפעול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. ראש ממשלה בפועל שמקים ישיבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש וראש ממשלה בפועל, זה מה שעשו ממנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יואב, תודה לו. הוא היום הקים יישוב, אביתר. אשריך. אשריך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מגיע לו. זכות גדולה, ישיבה באביתר. אני מחזק את ידיך שוב. כל פעם שנעלה לבמה ואתה תשב פה, נחזק את ידיך על הקמת הישיבה החדשה באביתר. מי ייתן ונזכה להרבה מאוד יישובים בכל ארץ ישראל. חזק ואמץ. עכשיו לגבי העניין. אני סיימתי את דבריי בוועדה המסדרת ובאתי לפה, ולא ידעתי אם אני מספיק או לא מספיק לדבר. ואני פונה פה באמת בעיקר ליושב-ראש הכנסת מיקי לוי. יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, אתה יושב-ראש הכנסת לא של יש עתיד ולא של הקואליציה, אתה גם יושב-ראש הכנסת שלי, ואתה צריך לשמור עליי בכנסת הזו. לא יכול להיות שבאמצע מליאה, כשאנחנו רוצים לדבר ולהצביע, מתנהלים דיון והצבעה בוועדה המסדרת. הרי הנוהל היה תמיד כך: אם יש אירוע חשוב מאוד שמחייב את הוועדה המסדרת, אפשר לעצור את הדיונים פה, לקיים את הדיונים שם, וכשמסיימים – לחזור. לחלופין, אני יכול להבין שהיו מקרי קיצון שבהם יש חשיבות של חוקים שפג תוקפם, אירועים עם לוחות זמנים, משהו שהוא קריטי באמת ואי-אפשר להפסיד את הזמן הזה; גם אז, דרך אגב, לא היו עושים הצבעות בוועדה המסדרת ולא היינו מגיעים למצב הזה שאנשים לא יכולים לממש את זכותם. נוצרה סיטואציה שהזילות של ההתנהלות פה בכנסת פוגעת פה ביכולת לעבוד. ואני אומר עוד פעם, מי שאחראי קודם כול לעצור את הדבר הזה זה יושב-ראש הכנסת מיקי לוי. ואני אומר לך, כסגנו וכמי שיושב ומנהל את הישיבה בפועל, האירוע הזה של הצבעות – אני חושב שהם עכשיו הולכים להצביע על נושא של פטור מחובת הנחה לחוק הדיינים. דחוף מאוד. הרי מחר, אם לא יעבור הפטור ולא נתקדם, יקרה משהו ולא נוכל להתמודד עם הנושא הזה. הרי זה הכול זלזול בבית הזה, זה זלזול בחברי הכנסת, זה זלזול בעבודה שאנחנו כחברי כנסת באים לעשות. תראו, השעה עכשיו היא 01:50, ואנשים נלחמים על זכותם להגיע ולדבר מעל הדוכן, ובצורה בוטה וגסה רומסים את הזכויות שלנו כחברי כנסת להיות מסוגלים להיות גם בוועדה ולהשפיע ולהשמיע את קולנו. מה אומר לנו יושב-ראש הוועדה המסדרת? הוא אומר דבר מאוד פשוט: הרי ממילא אנחנו יושבים פה שעות ארוכות עד שיעברו כל החוקים, אז בינתיים אנחנו נעשה את זה. לא ברור לי איפה הוא חושב שהוא נמצא. ב"כבס וסע"? בחניון? אנחנו באנו לעבוד, באנו להשמיע את קולנו, באנו לעשות את השליחות שנשלחנו אליה. אין שום סיבה, יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, אין שום סיבה לכך שאתם פועלים כך ומבזים את חברי הכנסת ומבזים את הבית הזה. הבית הזה רוצה לעבוד, רוצה לעמוד על זכותו. אתה יושב-ראש הכנסת שלי בדיוק כמו שאתה יושב-ראש הכנסת של יאיר לפיד. זה נכון שהוא יושב-ראש הסיעה שלך, וזה נכון שבנט ויושב-ראש הסיעה שלך מיש עתיד, חשובים להם מאוד כל מיני דילים בנושא דיינים ודילים בחוק כזה ובחוק אחר; בסופו של דבר אתה חייב לאפשר לנו, גם כמיעוט בבית הזה – דרך אגב, אנחנו מיעוט של קול אחד. זה 61 מול 59 – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – ובסוף, בהצבעה – 60 מול 59. אז על קול אחד אתם מנצלים את כוחכם החלש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומשליטים פה בבית הזה אווירה של טרור, פגיעה בבית הזה, ובסופו של דבר פגיעה בכל אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא שם בוועדה. הוא רוצה לדבר אבל הוא שם בוועדה, וזאת בדיוק הבעיה. זאת התנהלות ביזיונית שלכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני השר, היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, בשנות השבעים שולט ברצועת עזה אש"ף כארגון טרור; מדינת ישראל מזהה קבוצה מתונה – התנועה האסלאמית – כזאת שרוצה להתעסק אך ורק בפעילות דעווה – חינוך, רווחה, תרבות, בריאות. אומרת לעצמה מדינת ישראל: בואו נחזק את הכוחות המתונים האלה כקונטרה לארגון הטרור האלים אש"ף. הארגון הזה מקבל תקציב וסיוע מהמדינה, והולך ומתחזק וכובש את הלבבות של תושבי רצועת עזה. בשנות השמונים הוא הופך לארגון הטרור חמאס, ובערך 20 שנה אחר כך הוא משתלט על רצועת עזה, ואת ההווה כולנו חיים היום. השיטה הזאת ידועה בתנועת האחים המוסלמים כבר מאז 1924 כשהוקמה באל-אסמאעיליה במצרים, והשיטה הזאת פועלת עכשיו על ידי התנועה האסלאמית ומפלגתה רע"מ בצורה חכמה בקרב ערביי ישראל. נכון להיום התנועה האסלאמית כוללת בערך 20% מהחברה הערבית בישראל, ובעבודה חכמה ומתוחכמת היא הולכת לכבוש עכשיו את כל מוקדי הכוח האזרחיים כביכול בחברה הערבית כדי ללכת ולהתחזק ולתפוס את ההנהגה בקרב ערביי ישראל עם התפיסה האסלאמית הדתית הרדיקלית והמסוכנת. והממשלה חסרת האחריות הזאת, שהפקידה בידיה של התנועה האסלאמית את התקציבים האזרחיים כביכול ואת הכוח ואת ההשפעה, את אותה פעילות דעווה – דובר כבר על עשרות המיליארדים – על חצי מיליארד קופה קטנה, שיכולה לשמן יישובים מסוימים ופעולות מסוימות, והינה, עכשיו דורשת מפלגת רע"מ ודורש העומד בראשה מנסור עבאס לקבל את המועצה הדתית במשרד הפנים. במקום שתהיה מועצה ממלכתית, הוא הולך לקבל עכשיו את השליטה במינוי השייח'ים והאימאמים במסגדים – עוד מרכז שליטה – והמדרסות, בתי הספר. ובמקום שמדינת ישראל תחזק את הכוחות המתונים שבאמת רוצים השתלבות בחברה הישראלית, היא מחזקת את הכוחות הרדיקליים והמסוכנים ביותר שמתעטפים – וזו שיטה – באצטלה אזרחית אבל כובשים את הלבבות, את הכוח ואת ההשפעה. הדבר הזה, חלילה, יתפוצץ לכולנו בפרצוף. עכשיו, אם הממשלה הזאת והעומד בראשה לא היו מודעים לזה – ניחא; אבל הם יודעים את זה, הם לא טיפשים. אבל יצר השלטון להיות ראש ממשלה בכל מחיר ולהרכיב קואליציה שנשענת על רע"מ, היצר הזה גובר על האחריות הלאומית. זה לא עניין של ימין ושמאל ודתיים. לדעתי, גם חברי הכנסת הערבים בבית הזה מבינים את הסכנה האדירה שבהתחזקות התנועה האסלאמית והכוחות הרדיקליים בחברה הערבית הישראלית, וכשזה יתפוצץ לנו בפנים זה חלילה יהיה מאוחר. אני חוזר ואומר: אנחנו חוזרים על הטעות שעשינו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ונראה לי, סגן השר סגלוביץ', שאתה מכיר את זה מצוין מעברך הביטחוני – אנחנו חוזרים עכשיו בדיוק על אותה טעות ועל אותה איוולת שהקימה עלינו את שלטון חמאס בעזה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – וגובה מאיתנו היום מחירים כבדים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא מאוחר להתעשת, לא מאוחר לחבור לכוחות המתונים באמת וחפצי ההשתלבות בחברה הערבית. אסון לחזק את התנועה האסלאמית. זו מטרתו של מנסור עבאס, ולצערי הרב הוא מקבל אותה על מגש של כסף מאנשים עיוורים, טיפשים וחסרי אחריות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר, לפני שעה קלה עלה לכאן אדם מוג לב ורמז רמזים עבים על תמיכה בטרור – כמובן, היושב-ראש כאן לא הזדעק ולא צעק, מה אכפת לו – ודיבר על כך שהוא מאשים – שוב, ברמיזות – אותי בתמיכה בטרור. כמובן, הוא לא הזכיר את השם, בין היתר כי כבר יש כתב תביעה שמונח נגדו, והוא צריך להגיש או-טו-טו כתב הגנה. אז בואו נעשה חידון קל. הבנתי שגם חברתי אורית סטרוק לפניי הזכירה כל מיני נשכחות. בואו, אנחנו נעשה חידון – מי אמר מה, ומי תומך בטרור? מי אמר: אני לא קראתי לאסירים "מחבלים"? לא התכוונתי לביטוי הזה. אני מתנצל אם שגיתי בביטוי, בריאיון שלי בערוץ 12 בעברית לא תיארתי את האסירים כמחבלים. אני חוזר על מה שאמרתי בהודעה הראשונה. עניתי לכתב בעברית – אולי שגיתי בתשובה שלי, אני מתנצל על הביטוי שבחרתי. מי אמר: אני מחזק את ראאד סלאח? מי אמר: ההשתתפות בצעדת השיבה מהווה אישור לדבקותנו בזכותם של פליטים עקורים לשוב למולדתם? מי אמר: המפלגה שלנו מקדמת שלושה נושאים: איגוד האזרחים הערבים, מתן אזרחות הוגנת, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית? מי אמר: מחר יהיה יום הנאמנות לשהידים שנפלו בצעדות ובהפגנות בתוך השטחים הפלסטינים, והיום הצעדה תתכנס ותגן על אל-אקצא? מי אמר: אני מברך את החמאס על הסכמתו למדינה פלסטינית בגבולות 67'? מי אמר שהציונות היא פרויקט ציוני ואלים? מי אמר: אנחנו תומכים בהתנגדות האלימה של החמאס נגד חיילים אבל חולקים על החמאס בכל הקשור לפגיעה באזרחים? עכשיו אני אתן לכם רמז: מי שאמר את זה הלך וביקר את המחבל עלי עומריה והלך וביקר את המחבל סמיר סרסאווי והלך וביקר את המחבל מוחמד כנאענה, וזה לא אחר מאשר השותף שלכם מנסור עבאס. תתביישו לכם, ממשלת הונאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. ושוב, תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה קרה? אני פה. ניגש, רוצה לדבר, הכול בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הלילה עוד צעיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחריו – חבר הכנסת אוריאל בוסו. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני. האמת היא שחבל שראש הממשלה לא פה. לא, הוא עדיין פה. אדוני ראש הממשלה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל, מר עבאס. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא הלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, הוא לא מקשיב. האמת היא שבמידה מסוימת, מאחר שלראשונה מאז קום המדינה יש לנו ממשלה שאיננה ציונית, ובעצם אנחנו קצת חוזרים לתקופה של טרום המדינה, ויש את המדינה שבדרך ויש את המדינה שבדרך למקום אחר, אז כדאי מאוד וחשוב, כאשר המשבר הראשון – לא פלא שהממשלה הלא-ציונית הראשונה של מדינת ישראל נתקלת במשבר של הממשלה הלא-ציונית הקודמת של מדינת ישראל, ממשלת המנדט. ואני רוצה להגיד לכם שאפילו ממשלת המנדט הבינה שכאשר תקום פה סוף-סוף מדינה יהודית, זאת שאתם כרגע עסוקים להפוך למדינת – לא יודע, כל אזרחיה, חלק מהאומה האסלאמית, אני לא ממש יודע מה ראש הממשלה מתכנן עבורנו – היא קבעה בהחלטה 181 של העצרת הכללית של האו"ם, החלטת החלוקה, כלל מאוד מאוד מיוחד: לאנשים בגיל 18 ומעלה תהיה הזכות לקבל, תוך שנה מיום הכרזת העצמאות של המדינה שבה הם מתגוררים, את האזרחות של המדינה השנייה, בתנאי ששום ערבי המתגורר במדינה הערבית המוצעת – לא תהיה לו הזכות לבחור אזרחות של המדינה היהודית המוצעת, ושום יהודי המתגורר במדינה היהודית המוצעת – לא תהיה לו הזכות לבחור את האזרחות במדינה הערבית המוצעת. זאת אומרת, אפילו החלטת החלוקה של האו"ם הבינה – חבל שכבוד ראש הממשלה מנסור עבאס לא מקשיב – אבל החלטת החלוקה של האו"ם – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, הוא השר שנוכח עכשיו בממשלה? מי השר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, השר טרופר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני רואה ששני שרים לא מקשיבים לי: גם ראש הממשלה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש חובת נוכחות, אין חובת הקשבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין בעיה. לא, אבל אני אשמח שהם יקשיבו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. אתה תשמח, והם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל מותר לי להגיד שאני אשמח שהם יקשיבו. נכון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא ממנה את השרים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מינה את שר הביטחון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. איפה השרה? יש שר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש שר, יש שר. אז אני אומר שאפילו בהחלטה 181 הבינו שתושבים ערבים של המדינה הערבית לא יכולים לקבל אזרחות של המדינה היהודית. כך קבעה החלטה 181 של האו"ם. אני יודע שאתה מתנגד לה, כי היא אומרת שיהיו שתי מדינות – מדינה אחת לערבים, מדינה אחת ליהודים – בעוד שאתה אומר שצריכה להיות מדינה אחת על כל המרחב, כמנהג האחים המוסלמים – מדינה מוסלמית אחת, ואפילו לא מדינה – כל המרחב בח'ליפות אחת גדולה. אבל מאחר שבכל זאת אנחנו פה פועלים לפי המנדט – תוכנית החלוקה של האו"ם, אולי נחזור אליה, כי גם היא מעניקה לפחות מדינה יהודית אחת – אז אנחנו מבקשים שלא תכפה עלינו את האזרחות של אלו שמתגוררים במדינה הערבית המוצעת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני ראש הממשלה, ותודה, אדוני יושב-ראש הישיבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה גם לך. חבר הכנסת אוריאל בוסו יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האמת היא שאני בא בדיוק לדבר על הדבר הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת. מעולם לא נתקלנו בכזה דבר. יש כאן כרגע מליאה, חוק-יסוד, חברי הכנסת גם רוצים לשמוע וגם לדבר, ובאותו זמן מכנסים ועדה מסדרת. נרשמתי שם, באתי לכאן לדבר, יכול להיות שכשאחזור כבר יעבור הזמן שלי. ואני שואל את היועצת המשפטית שם: מה המינוח לכנס ועדה בזמן מליאה? היא אומרת: יש חריג כשזה נושא מיוחד. חשבתי לעצמי, מה זה מיוחד? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי היועצת המשפטית? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ארבל נמצאת שם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ארבל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל היא מפחדת לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ארבל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל תקשיב. מילא, נגיד, החוק של הביטוח הלאומי – בגלל שמחר נגמר התוקף צריך להעביר את זה לוועדת הכספים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אוריאל, אל תהיה תמים. ארבל לא מפחדת לדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אני מציע לכם לא לערב בדיון הזה את עובדי הכנסת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני רק ציינתי עובדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תתעמתו אחד עם השני, לא עם העובדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הוא צודק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התשובה הפשוטה היא: ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, ככה, תשובה טובה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הוא צודק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. ציינתי עובדה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תתעמתו ביניכם. תתעמתו עם הקולגות שלכם, תעזבו את העובדים בצד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מקבל את הדברים שלך. מה אתה אומר, איתן? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי. אני רק אומר. אז שאלתי מה זה חריג. מילא, נגיד החוק של הביטוח הלאומי, גם אם אנחנו חולקים עליו, אבל נגמר עכשיו החודש, ואם לא יורידו את זה מייד לוועדת כספים, אז אי-אפשר יהיה בכלל לתת דמי אבטלה. נו, מילא, זה חריג, צריך לכנס עכשיו באמצע הלילה באותו זמן. אבל חוק הדיינים. מה, האם מחר הולכים לכנס ועדה למינוי דיינים, וחס וחלילה לא ייבחרו דיינים חרדים? מה החריג בדבר הזה? כבר דיברו שם חברי ועדה שיגישו עתירה בנושא הזה. אבל למה? אתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת, הקמת את כל הוועדות בכנסת הקודמת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אפשר לתת הפסקה במליאה, לנעול את המליאה לאיזה חצי שעה, ללכת לוועדה המסדרת, להצביע ולחזור לכאן. אני מבקש שגם היועצת המשפטית של הכנסת וגם יושב-ראש הכנסת ייתנו את דעתם לנושא, אנחנו נמצאים בפלונטר. עכשיו אני רץ לשם, ויכול להיות ששם כבר לא אוכל לדבר. זכותה של הכנסת נרמסת פעם אחר פעם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת אשר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, השמאל במדינת ישראל, רוממות הדמוקרטיה בגרונם, כבר אמרתי לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> סליחה, היושב-ראש, בקשה לכל הפחות, מינימלית. החלטתם לעשות ועדה מסדרת, תעשו. אני יודע שזה לא יעזור לי אם אני אגיד שזה לא בסדר, אבל לכל הפחות, חברי כנסת שאתה קורא להם עכשיו ונמצאים בוועדה המסדרת – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם נמצאים שם, בוועדה המסדרת – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – תיתנו להם לדבר אחר כך פה לכל הפחות. אי-אפשר, זה משפט שלמה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מכיוון שאנחנו יודעים שהישיבות בוועדות הן ישיבות סיעתיות, תמיד אפשר להחליף דוברים, מה שאי-אפשר לעשות במליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל רשמתי את הערתך, חבר הכנסת דרעי. תודה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הרי לא היה מעולם שוועדה הייתה בזמן מליאה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתם רוצים לסתם לנו את הפיות? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – ועדה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאתם בריונים. אתה יודע. אתם סותמים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השם השני שלי זה בריון, לא יודע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אתם בריונים, אתם מתנהלים פה בבריונות ואלימות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השם הנרדף שלי זה בריון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. גם אלימות, גם בריונות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אלים. אני גם אלים וגם בריון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם, מה אתם עושים? האופוזיציה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש גם אלימות שקטה, יש אלימות מנומסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אתם לא נותנים לה לדבר. אנחנו עשינו דבר כזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רואה. אני רואה. אני רואה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זו האלימות השקטה שלכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה, מה אתה רואה? מה אתה רואה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואו ניתן לחבר הכנסת פינדרוס לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה עושה מעשה שלא מתאים ליהודי כמוך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה עושה מעשה שלא מתאים. היום, בעיקר בחוק הזה, זה יום החג של היושב-ראש של הישיבה הזאת. הוא ספג בשנה שעברה טונות של בוז על החוק הזה, מה שהוא עבר בשביל החוק הזה, ואני בזכות החוק הזה נכנסתי הרי לכנסת, ועכשיו אתה מתעלל בו ביום חגו, כשהוא רואה שכל אלה שהתעללו בו על החוק באים ומתאבדים על להגדיל אותו ולחזק אותו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה מפריע לי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ולעשות אותו. איך אתה עושה לו דבר כזה? זה החג שלו. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מאה אחוז אתה צודק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החג שלו. אתה יודע מה הוא עבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רב יצחק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה הוא עבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אחזתי ממנו עד עכשיו בן אדם הגון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם עכשיו אני חושב שהוא אדם הגון. אני אומר לך סוד: הוא אדם הגון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? אבל תראה כמה – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לפחות ישר, לא נוכל, לא שיקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – הוא – – – את השכל שלו ואת היושר בשביל – – – מיקי לוי שמחליט לסתום לנו את הפה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה זוכר מה הוא עשה לו בשנה שעברה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד: סליחה, זה לא – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה זוכר מה הוא עשה לו שנה שעברה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד: אני לא מקבל החלטות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב. אני שמח, אדוני השר, שאתה השר שנמצא עכשיו כשאני מדבר – בכנות אני חייב לומר לך – כי אנחנו דיברנו על זה בתחילת הערב. אתה יודע, קודם, כשאני סיימתי לדבר, קראתי ציוץ של איזה חוזר בשאלה שכתב שהסתי לרצח. אז מילא, ההוא שצעק שם, לא למד תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה, אז הוא לא יודע איך חז"ל דורשים את הפסוק על "הלכה ואין מורין כן". היה קונסרבטיבי, הייתי מבין למה הוא נדלק; רפורמי, לא מבין מה הוא נדלק, הוא לא מאמין לא בזה ולא בזה, איך הוא נדלק בכלל? ואותו חוזר בשאלה, בכלל: למד תורה, לא שמע קריאת התורה, לא יודע מה זה "הלכה ואין מורין כן", מה עושים, הדינים של זה? לא, אבל הוא צועק. אבל אני שמח שאתה פה. אתה אוהב להטיף לנו תמיד, כבוד השר. כבוד השר, חשוב לי מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב שטרן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבוד השר שטרן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבוד השר שטרן, חשוב לי מאוד, באמת. אני עליתי רק בגלל שראיתי שאתה פה. אתה אוהב להטיף לנו על ציונות ועל אכפתיות מהארץ – אמיתי – ועל אחריות כללית. ואני קורא את התפילות של השותפים החדשים שלכם ומי שאתם מעמידים בראשות ועדת חוקה: "תקע בשופר גדול לחירותנו", וחס וחלילה לא להגיד "שא נס לקבץ גלויותינו" – זה הסידור שלהם – "הושע – – – את עמך, את שארית ישראל", ברוך אתה ה' מושיע שארית עמו ישראל. "ותחזינה עינינו" – נמחק; "שיבת ציון" – נמחק. והם השותפים הציונים? אנחנו לא; אנחנו, שמוכנים למסור נפש על ארץ ישראל, 200 שנה באים לפה, לארץ ישראל, במסירות נפש אמיתית – ואתה יודע את זה, לא על הכול אנחנו מסכימים, אבל מסירות נפש לארץ ישראל. על מי? אותם אנשים שהם נגד קיבוץ גלויות, נגד בניין בית המקדש? אתה יודע איך הם אומרים "ומפני חטאינו"? "ומפני חטאינו" – גם כן, מחקו את זה, שלא יהיה "וקרב פזורינו מבין הגויים", חלילה. מחקו. אלה אנשים שהם מתקבלים בחברה? הם בסדר, הם תנועות ציוניות? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יושב-ראש ועדת חוקה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם יקבעו בוועדת חוקה? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ושאלתי קודם את השר גדעון סער – הוא מוטרד נורא מהחגים; למיטב ידיעתי, הוא מינה יושב-ראש ועדת חוקה שאין לו שום בעיה לדחות את החגים בחודש. הם כבר בגרמניה, לפני 150 שנה, בחלק גדול מהקהילות שלהם דחו את שבת ליום ראשון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה בשבילם לדחות את החגים בחודש? תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס. חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא פייר. היא חברה קבועה בוועדה המסדרת. אתם מונעים ממנה לומר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם מרגי חבר קבוע בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם מונעים מהח"כים לדבר. אתם מונעים מהם את זכות הדיבור. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל איזו דמוקרטיה זאת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזו דמוקרטיה זאת? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם מונעים מהם את היכולת לומר את שעל ליבם. הם נרשמו בטרם – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> דמוקרטיה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם נרשמו בטרם קבעתם את השעה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, גברתי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מיכל, תזכירי את כל אלה שבוועדה, שהם מונעים מהם לדבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, את רוצה לעלות? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את מדברת עם אחרים בינתיים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הרי הם נרשמו לפני שקבעתם את הוועדה המסדרת מעכשיו לעכשיו, ואתה מונע, בשם הדמוקרטיה, מהם לדבר. אני מבקשת להעביר את כל החברים הקבועים לסוף הרשימה כדי לשמור את זכותם להביע את דעתם. הם עולים עכשיו, תשמרו להם את הזכות לדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי הנכבדים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תשמרו את הזכות של החברים בוועדה המסדרת לדבר. זה פשוט לא פייר. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם עולים עכשיו. עכשיו הוועדה ננעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, בהחלט. נכון. אז אם שאלתם את עצמכם איך נראית ממשלה ללא עמוד שדרה, את התשובה קיבלתם היום: בדיוק כמו שנראו ידיעות החדשות היום. בבוקר, לאחר ישיבה ארוכה של תושבי אביתר, הוחלט לקבל מתווה שהוצע להם על ידי הממשלה – או אולי שר הביטחון ושרת הפנים, בלי ידיעת ראש הממשלה? יכול להיות. המתווה שגובש הציע שהתושבים יתפנו בהסכמה, אבל תישאר נוכחות יהודית קטנה – ישיבה ואנשי צוות, כמדומני – ובהמשך לפתח את היישוב ולהשיב חזרה את התושבים. נכון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון – לא יודעת מי שומע אותי אבל אני אמשיך – לא מה שמצפים ממנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, אבל נו, הסכם טוב. לאט-לאט החלו חגיגות. המתיישבים שמחו, ובצדק: הישג מרשים לעשרות משפחות ששידרו עוצמה ונחישות, וזה לא היה לחינם. אלא שעם פרסום הדברים החלו גורמים בממשלה שהציעו למתיישבים את ההסכם להתנגד לו. במרצ תקפו, רע"מ התרעמו, העבודה כמעט הכריזה על שביתה, וראש הממשלה לא ידע מה לעשות. זו הרי לא ממשלת ימין, יש לו התחייבויות קודמות. מה עושים? ישב בנט בישיבת הסיעה ואמר: זה נושא רגיש, עוד לא סגרנו אותו, מנסים להגיע לפשרה, שרי הביטחון והפנים עובדים על זה, עוד לא צריך לעשות מזה חגיגה. עוד לא צריך לעשות מזה חגיגה? עכשיו אתה אומר, אחרי שתושבי אביתר יושבים לילה שלם ודנים בכובד ראש בהצעה? אבל חבריי, אין מה לעשות, כך נראית ממשלה שלא יכולה למשול. אני לא דנה את ראש הממשלה. יש לו את חברתי אבתיסאם מראענה ואת מנסור עבאס; יש לו את גבי לסקי ואת יאיר גולן, את ווליד טאהא ואת מוסי רז, הוא לא יכול לקבל החלטות לבד. מה, הוא ראש הממשלה? תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת וולדיגר. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איתן, אני לא הספקתי לדבר כי הייתי בוועדה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, כן, הם נותנים. יש יושב-ראש לארג'. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. שיקפיד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה, אתה מפחד להיות בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא עניין של בסדר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין פה תחרות מי יושב-ראש יותר טוב, לא בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר דרעי – השר לשעבר – אני רוצה להתנצל בפני חברי בועז טופורובסקי. שמו אתכם בחזית, לוחצים אתכם מאוד – זה קורה לכולם, אגב – ואתם, לפעמים אולי מחוסר שימת לב, פועלים באגרסיביות יתר. אני שמח שלאחר שעה של דיון עצרת את הדיון, בהתייעצות כמובן עם האנשים שאתה צריך להתייעץ איתם. עשית נכון, ואני מתנצל ברמה האישית אם פגעתי בך, לא התכוונתי לכך, אבל אני רוצה שתבין דבר אחד: אתה שליח ואנחנו שליחים. יש כללי משחק, ואי-אפשר בכללי משחק לבוא להגיד: אבל גם אתם כשהייתם פעם הייתם ככה, ואתם כשהייתם פעם – זה כמו ילד שאומרים לו, אז הוא אומר: אבל למה הוא עשה? זה גם הנושא שלנו עכשיו. אז קודם כול, בועז, ברמה האישית, שאפו על ההחלטה. זו החלטה נכונה, וטוב מאוד שלא הגענו איתה לבית משפט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת אשר, אנחנו כבר מודים להם על דברים טריוויאליים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אפרופו זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה אתה מאפשר לו לקרוא לך "חבר הכנסת אשר"? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יעקב, אל – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי הוא לא היה איתי בוועדה שנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה. הבנתי, הבנתי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה היית איתי שנה וחצי בוועדה, קראת לי "יעקב". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לחלוטין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פתאום הוא התחיל לקרוא לי, אתה שומע, סגלוביץ', הוא התחיל לקרוא לי "מר אשר". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. "חבר הכנסת אשר". << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> "חבר הכנסת אשר", הוא עוד עושה את זה עם המלרע ועם המלעיל. אמרתי לו: הלו, מה קרה? אווירת הלחץ של הקואליציה הלחוצה הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לספר לו – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הייתי יושב-ראש ועדת הפנים שלוש שנים, אולי הוצאתי חמישה אנשים במשך שלוש שנים. מה שהוצאתם אתם בשבוע זה מה שלא עשינו בארבע שנים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, הוא לא הוציא. הוא לא הוציא. אבל אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טופורובסקי, מה שאתה עושה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי. דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם שולחים – תצא, תצא, תצא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, הוא הפסיק. זהו זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אשר, רק שנייה. את הזמן הפסקתי לך. כשהפרעתי לך, הפסקתי לך – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תעצור את זה עוד קצת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אבל עכשיו אני ממשיך. אנחנו ממשיכים, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי, דודי יקירי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתנחתה קומית, ואנחנו המשכנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ביטן, באת להפריע לי גם פה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – אותך עשר פעמים היום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרב דרעי, בועז, תקשיבו אליי. תעזור לי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני המשכתי. אמרתי לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי דקה אחת. דודי, אתה מפריע לי, אני לא מפריע לך בנאומים. במה דברים אמורים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הינה, הוספתי לך עוד 30 שניות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הצעת החוק שעומדת כאן היא בעצם אותו דבר. באים ואומרים – ישבו פה אנשים, דיברו על מיקי זוהר, דיברו על נתניהו, דיברו על זה, לא ישרים, לא הגונים, לא כלום, ועכשיו הם באים עם אותו חוק, מנופח פי שניים בכל פרופורציה, ועל מה הם נתלים? ככה גם נתניהו עשה, ככה גם מיקי זוהר עשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל גנץ עשינו את זה, בגללכם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה פשוט דבר של רוממות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם לקחתם את כל העובדים הזרים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי לסיים. רוממות הדמוקרטיה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שגם ש"ס וגם יהדות התורה לא טמנו ידן בצלחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממש לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממש לא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא בכזאת כמות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממש לא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא בכזאת כמות מסחרית. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משפט סיום, אדוני היושב-ראש: רוממות הדמוקרטיה בלשונם וחרב פיפיות בידם. זה בדיוק העניין, ולזה קוראים צביעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת יעקב אשר, זהו שמו, כך הוא נולד וכך אקרא לו. אשר, במלרע. יש יבגני סובה, במלרע, ויעקב אשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, הוא נולד בלי שם. אחרי שמונה ימים קראו לו יעקב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צודק. האמת שלא הייתי בלידה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ובראשם הרב יעקב אשר, שמאוד מקפיד שכאשר הוא מדבר אף אחד לא יפצה פה. בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש לתת לו – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש לא לעזור לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על חשבונך, מה שנקרא. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> רגע, באיזה סעיף אנחנו פה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חוק-יסוד: הכנסת. לא הפסדנו אף נאום פה. אני רוצה לומר כך: הפעם אני מבקש להגן על כבודו של יושב-ראש הישיבה הזאת. הוא חבר בכחול לבן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לשעבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא לשעבר. תמיד כחול לבן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום גם. אני מבקש ממך, תן כבוד. כמה שפכו את דמו של גנץ, מנהיג כחול לבן, כמה? כמה שפכו את דמו של היושב-ראש? מה לא עשו לו, הקבוצה הזאת של יש עתיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיע לעוקץ, הרב פרוש. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולמה עשו את הממשלה החליפית הזאת? למה עשו את כל המושג הזה, הנורבגי? כדי שיוכלו לעבוד. ומה לא עשו בשביל גנץ ופגעו בו, ושוב פגעו בו, ושוב פגעו בו. ומי פגע בו? יאיר לפיד, החליפי שלנו. מה הוא עושה עכשיו? אני אומר – אנחנו מגינים על כבודך – מה הוא עושה עכשיו? כשאנחנו עשינו שמתוך שבעה חברי כנסת אפשר ששלושה יהיו סגני שרים או שרים ויתפטרו מהכנסת, זה היה נראה מנופח. צרחו: ג'ובים, מה הם לא עושים אלה, החרדים האלה? גנבו, ופגעו בבני גנץ. עכשיו, אם יש סיעה של שישה – ארבעה מהם יכולים ללכת להיות סגני שרים ולהתפטר מהכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלושה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ארבעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלושה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משישה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מתשעה, כמה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוסיפו אחד לכל נוסחה. אם אתה רוצה באמת לדעת – על כל מה שהיה מותר, תוסיף אחד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסברתי מה החוק. אדוני חבר הכנסת – דבר ראשון, אני אעצור את השעון. רק כדי שלא יגידו "מכפילים" – על כל מכסה הוסיפו אחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אבל אם יש ארבעה, אם יש ארבעה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו ממשיכים. נמשיך? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כתוב בחוק "כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת, יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת". יש סיעה של ארבעה – שלושה מהם יכולים להתפזר. איפה נשמע דבר כזה? למה אתם שותקים? אתם בקואליציה אחת, אבל לפחות תדברו אל יאיר לפיד, תראו את הפרצוף שלו האמיתי, מיהו, מהו. הוא הולך להיות ראש ממשלה, ועכשיו מחזיק את כל הרכבים, עם לשכה מפוארת. בשביל מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שיירה. בנט לקח לגנץ את השיירה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אתם שותקים? אם אתם שותקים, אני מבקש את רשות הדיבור להגן עליכם, להגן עליכם מפני אותו אדם שהתנהג כמו בריון, שמתנהג היום כמו בריון, מתנהג כמו בעל הבית של המדינה ושודד את כל הקופה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת יואב בן צור יעלה ויבוא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, אני רק רוצה לתקן אותך: בליכוד היו לנו 35 מנדטים; לא שמנו נורבגי אחד, אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וגם זה כעונש. אני יודע, וגם זה כעונש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסברתי. וגם זה כעונש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן, מה שנקרא, תסתכל על המספרים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אותי לא צריך לשכנע ביחס לחוק. גם מיקי זוהר וגם אני היינו חתומים עליו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז למה הצבעת בעד החוק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זאת אומרת, העברנו את החוק הנורבגי בכנסת הקודמת ותמכנו בו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – 30 חבר'ה למה הכנסתם. 30. גדעון סער קיבל ארבעה שרים על שישה. חמישה תיקים, שלושה נורבגים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, עכשיו התור של יואב בן צור. בבקשה. בבקשה, אדוני, אני מאפס לך ותתחיל לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגעתי היום לוועדה המסדרת, שהתכנסה בזמן לא זמן, ואני כמעט לא זוכר התכנסות כזאת באמצע הישיבה ובאמצע ההצבעות שהיו, ושנים רבות, שנים שאני נמצא בכנסת, זמנים רבים בוועדת הכנסת. חיכיתי בקוצר רוח שייתנו לי רשות דיבור. ואז יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת בועז טופורובסקי עשה תרגיל והתחיל לשאול את חבר הכנסת גפני, שבאמת הוא מכבד אותו וכנראה שהוא באמת עשה חשבון, לדעתו – שאל אותו: מה דעתך? הייתי כפסע מלדבר, ואז ברגע אחד הוא החליט שהוא סוגר את הדיון. אבל הוא קיבל הוראה מהמורה המתוקתקת. הוא קיבל הוראה ממנה, או בהתייעצות איתה, תוך כדי כך שהם מקבלים הוראות ממנהל בית הספר מלמעלה, שבעצם אולי לא כדאי עכשיו להמשיך לדבר על חוק הדיינים וצריך להפסיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, גם אני נרשמתי ולא קיבלתי. מה זה שווה ? << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי, הוא הבטיח לי שבפעם הבאה שאני אגיע, אם אני אגיע, הוא ייתן לי לדבר. אין לי ספק – בועז, התנהלת בהתנהלות יוצאת מן הכלל. אתה באמת בחור נעים הליכות, אבל הפעם היית מתאפק עוד קצת; היו שני דוברים, עוד דובר אחד ואחר כך הייתי מדבר, ואז היית סוגר. למה ככה? כתוב: לא תחסום שור בדישו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל זה קרה ככה, וחבל. חשבתי שאנחנו דווקא בסדר, שנינו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. זה ממש לא בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה, בועז, תכנס את הישיבה עכשיו, כשהוא מדבר, ותסגור אותה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל רבותיי, הסיפור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך נסיבות מיוחדות, בועז. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> הסיפור המרכזי הוא האטימות של הממשלה הזאת, האטימות של ראשיה, שבהינף יד, כמעט ללא חשבון, ממנים מינויים על ימין ועל שמאל – מנכ"לים, חברי כנסת נוספים שיעשו להם את העבודה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מנכ"ל חליפי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מנכ"ל חליפי. באמת, משהו שאם היו עושים כעשירית מהדברים האלה בממשלה הקודמת, כבר התנועה לאיכות השלטון ומבקר המדינה וכל הגופים האחרים היו מתנפלים ברגע אחד – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – על מי שעושה את הדברים הללו. וכאן הכול עובר בשקט, הכול עובר בשלווה. תאמינו לי – באמת, אני לא יודע איך יכול להיות דבר כזה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל באמת, כאן אנחנו רואים כמה התקשורת מגויסת לאותן מטרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות ליושבת-ראש הוועדה המסדרת חברת הכנסת עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> על זה בדיוק אני רוצה לדבר – סילמן והצבועים, הרב דרעי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> בכבוד – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בכבוד גדול. אני חושב, גברתי יושבת-ראש הקואליציה, שהמעשים שלך בימים האחרונים הם בושה. פשוט בושה וחרפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משהו: היא לא יודעת איך מתנהגים. זאת אומרת, אין לה איזה מודל. היא באה והיא חושבת שכל מי שמדבר, צריך לזרוק אותו. היא לא יודעת באמת איך הכנסת התנהלה – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, בשביל זה אתה כאן, תעביר – לא רק לה, יש פה הרבה חברי קואליציה חדשים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – סילמן והלהקה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת סילמן, את זאת שבגדת בכל הערכים שלך. את זאת שבגדת בכל המצביעים שלך ועכשיו כל הבכי והנהי הזה לתקשורת על כך שאנחנו נלחמים מול ההונאה הגדולה שעשיתם? להאשים אותנו במיזוגניות רק כי את זו שמכהנת בראשות הוועדה המסדרת ומעבירה את החוקים הארדואניים המחוצפים שלכם? אנחנו אלה שגנבנו מאות אלפי קולות והשתמשנו בהם להשיג שררה וחבילת פינוקים? אנחנו אלה שירקנו בפרצופם של 200,000 איש ואמרנו להם: אל תדאגו, הכול טוב, זה רק גשם? הרי זו את – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – בהוראת הרב אביב גפן הלך לבחור את הרב הרפורמי בוועדת החוקה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, זאת הסתייגות שהעלינו, שתעלה ביום רביעי כנראה, אתה תשמע עליה. הרי את וחברייך, אתם אלה שבניגוד לכל מה שהאמנתם בו התיישבתם על הכיסא ובלי להתבייש ובלי למצמץ והתחלתם לרדות בשותפים לדרך שלכם משכבר הימים. אתה אלה שצריכים להתבייש. כל ההתקרבנות הזאת יפה מאוד – כמה קל לקבל ליטוף תקשורתי צבוע כאילו זה משהו אישי אלייך, כאישה. אבל לא, זה אלייך כגנבת קולות, כמו יושב-ראש המפלגה שלך. אתם עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. תתביישו לכם. והצביעות – הצביעות, אדוני היושב-ראש, חוגגת מכל אולפן תקשורת. אנחנו שומעים בימים האחרונים את מקהלת הצבועים באולפני התעמולה ששכחו שאנחנו באופוזיציה. כן, עם קואליציה כל כך כושלת קשה להבין איך אנחנו אופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מקהלת הצבועים, עקבתם קצת אחרי מה שפורסם בשבוע האחרון? שר המשפטים מינה את אותו אחד שמדבר באופן נבזה, באופן בזוי, לנשים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והוא הולך להיות פרקליט המדינה? במקום להיות מבקרי השלטון, מבקרי הקואליציה, עברתם להיות מבקרי האופוזיציה. אז אני רוצה לסיים במשפט אחד, אדוני היושב-ראש: אנחנו סיימנו עם המשחק הזה של האשמות. אנחנו מזמן מחוץ למוסר הכפול שלכם. אנחנו ניאבק בכם, בכל סממן של הממשלה שלכם. ולא משנה איך תנסו לצייר אותנו, אנחנו כאן כדי להיאבק וכדי להעביר את הממשלה הרעה הזאת מהר מאוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רשום אצלך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש פה יחסים מיוחדים בין סגני יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אין לי בעיה – – – רק אם אני רשום אצלך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> פשוט אנחנו היינו ברשימה קודם בגלל הדיון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם אני הייתי – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אתה יודע, אני אומר בקצרה – במדרשי חורבן מסופר על כמה תנאים שהיו שהלכו להר הצופים, ורבי עקיבא היה איתם. אני אומר את זה בתמצית. כולם ראו ששועל יוצא מקודש הקודשים והיו בוכים. הסתכלו על רבי עקיבא, היה צוחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק, למה אתה צוחק? אמר להם: ואתם, למה אתם בוכים? אומרים: שועלים ילכו בו? ככה? אז הוא אמר להם: זו הסיבה שאני צוחק, כי אם החצי הראשון של הנבואה התקיים, אני שמח שגם החצי השני התקיים, כי החצי השני – לא, אני לא משווה – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא, אנחנו בחצי השני – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – החצי השני מדבר על גאולה, בסדר? למה אני אומר את זה? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא, אנחנו בחצי השני עכשיו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בואו תקשיבו – אני לא אוהב לגלוש מהזמנים שנותנים לי. חוק הדיינים – בואו תקשיבו: הרי מה אתם רוצים לעשות? רוצים לחוקק חוק, לשנות, שהממשלה לא תמנה נשים ואז לדחוק את הכנסת, שבכנסת יהיו חייבים למנות רק נשים. מדירים פה כל גבר, ובמיוחד כולנו יודעים למה זה, כדי להדיר את החרדים, אבל בואו נאמר שכל גבר זכותו להתמודד. ואני אומר לכם, אתם יודעים מה? אני כמו רבי עקיבא – סליחה שאני – אני צוחק. אתם יודעים למה? החוק הזה ישמש אותנו כהוגן, אבל אנחנו גם נסיק מסקנות. אלעזר, אני אספר לך: כשהציונות הדתית הייתה באופוזיציה, בהתמדה שמרנו על כבודם והיה מנהג לחלק שליש-שליש-שליש. לא הייתה חזירות. שליש חרדים אשכנזים, שליש ציונות דתית, שליש ספרדים. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הכול נמחק. אין נוהג, אין מנהג. שליש-שליש-שליש – היה. אני אומר לכם, אני צוחק. אתם יודעים למה אני צוחק? החוק הזה שאתם תחוקקו – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא, אתה טועה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> היה, סמוך עליי. חבל על הזמן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היה שליש-שליש-שליש, בהתמדה, גם כשהציונות הדתית הייתה באופוזיציה. תשאל את אילת שקד. את אילת שקד תשאל. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אני זוכר – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היה שליש-שליש-שליש. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> שמעתי את סמוטריץ' צועק על זה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> רגע, רגע. השר הכריז שמעכשיו במועצות הדתיות יהיה ייצוג נשי. זו כבר החלטה מלפני שנתיים, הוא לא חידש כלום. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר, אני לא רוצה לערב – כרגע הדיינים. ואני אומר לכם, תקשיבו: אני צוחק, אתם יודעים למה? אנחנו לא היינו מעיזים לחוקק את החוק הזה. ישתבח שמו, אתם תחוקקו אותו, וזה ישמש אותנו, ואז לא יהיה שליש-שליש-שליש, ואנחנו נדע. כנראה אתם לימדתם אותנו לעשות את זה באגרסיביות, לשלוט כמו שצריך ולתקן דברים בקצב מהיר, זריז, חזירי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ודורסני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ודורסני. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר כץ. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גם אני רוצה לדבר על הפסטיבל של עידית סילמן, ולדבר מהצד שלנו, מה אנחנו עוברים בוועדה. הכרנו כבר את השיטות של דיקטטורה של קואליציית צפון קוריאה: הקפאת חקיקה, צמצום החברות שלנו בוועדות, לא לתת לנו יושב-ראש. הוצאתנו מדיונים בסיטונות. כמה שהוציאו אותי ביומיים האחרונים לא הוציאו אותי שנתיים ומשהו. וכמובן, סתימת פיות. אני הייתי בבוקר בוועדה, ב-08:30, כמו שנקבע הדיון, יחד עם חבריי מהאופוזיציה. התייצבנו כמו שאמרו, ב-08:30, בזמן שבוועדה היו אולי שניים או שלושה חברים מהקואליציה. כן, אני גר קרוב, באתי מעפולה. זה היה ברור מה מנסים לעשות. על סדר-היום היה חוק האזרחות. כמובן שראיתם את המבוכה, ואז החוק הזה ירד מסדר-היום. בהתחלה דחיתם, אחרי זה הורדתם אותו. עוד תרגיל שלא צלח לכם, וככה אתם מעקמים את הכול. זה פשוט מביש, הזלזול והפלסטלינה שנעשתה שם מהוועדה. וזה בכל דבר. היום גם נחשפנו לדברים חדשים בוועדת הכנסת. יושבת-ראש הוועדה פתאום קבעה באחד הסעיפים: הדיון הזה ייערך 40 דקות. זה משהו חדש, כולם הסתכלו, אף אחד לא הבין מה היא רוצה. לא יודע מי הנחית לה את זה מלמעלה, אבל היא החליטה שלא משנה כמה דוברים יהיו, הדיון יהיה 40 דקות. אפילו היועצת המשפטית של הוועדה התפלאה מה זה הדבר החדש הזה, ואז היא כמובן ירדה מזה וחזרה בה. אחרי זה הם ראו שאחרי הסעיף הראשון, שלקח להם יותר מדי זמן – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע ששיעור בכיתה זה 40 דקות, 45 דקות? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, יש חפיפה בין מה שהיא עשתה – כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מורה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי זה היא ראתה שהסעיף הראשון לוקח יותר מדי זמן. מה היא עשתה, דודי? יש 12 סעיפים, כל סעיף לא קשור, אין קשר אחד לשני – דיינים, נורבגי, חל"ת. מה היא רצתה? שעל כל הסעיפים האלה נעשה דיון משולב. דיון אחד ואחרי זה מצביעים. כאילו כל אחד מדבר שתיים-שלוש דקות על 12 סעיפים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הח"כים החדשים לא קיבלו הכשרה לפני שהם קיבלו את התפקידים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היא לא מקבלת הכשרה. זה הנחתות מלמעלה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היא מנוהלת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גם לא פייר מה שהם עושים לה, נותנים לה הנחתות כשהם בכלל לא היו בכנסת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תגיד את האמת, יש מי שמושך להם בחוטים. זה הכול. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אז גם מהדבר הזה שהיא ניסתה, הדבר המוזר הזה, לעשות דיון משולב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, זה בעצם השיטות הבולשביקיות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. גם זה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הדיקטטורה של הפרולטריון – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גם מזה היא ירדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – שאלקין מלמד אותם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מנחית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא מביא את זה. אתה יודע, זה השלטון הקומוניסטי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי עוד, אבל הפריעו לי, תן לי עוד חצי דקה. לא, אני מדלג, אני מדלג. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מנהל איתם שיח, אל תצפה שתקבל עוד זמן. אז בוא, משפט אחרון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט לסיום, בסדר. הדבר האחרון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, אני מציע שתשדרגו את זה לכנסת, תצביעו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה, אתה צריך לשמור על הזכות שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לקרוא אותי לסדר, זה לא קשור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוא, משפט אחרון. בוא תאפשר לחבר הכנסת כץ לסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם פה תשדרגו לכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דרך אגב – תן לו לסיים. תן לו לסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תצביעו ביום שני על 40 חוקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תן לו לסיים. כן, בבקשה, חבר הכנסת כץ, משפט לסיום. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ולסיום, הדבר החמור שעשיתם הוא שאתם קובעים את הוועדה, את הוועדה המסדרת, בזמן שפה יש הצבעות. אני נרשמתי פה לדבר על תיקון חשוב לחוק-יסוד, אני רוצה להביע את עמדתי כאופוזיציה פה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הינה, הבעת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתם לקחתם לי את הזכות הפרלמנטרית שלי בגלל שהייתי צריך לשבת בוועדה המסדרת. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל איתן החזיר לך את זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גם חבר פה וגם לי יש את הזכות לעמוד ולדבר פה, ואתם לקחתם לי את הזכות הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפילו לא הגענו לתורו, והוא קיבל אותו בדין ולא בטובה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, קודם הייתי בוועדה המסדרת והתור שלי פה עבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז הינה, עכשיו קיבלת כדין. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, העוזרת שלי אמרה לי שהתור שלי עבר בחוק הקודם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ירדנה, בחוק הקודם אני לא הייתי פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, אני רוצה להגיד לך, כשעשיתי את הדיון בוועדת הפנים על ההזנה בכפייה, עשיתי את זה יומיים רצופים, מ-08:00 עד 20:00. למה? כדי שהאופוזיציה תדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אף אחד לא אמר שאין מה ללמוד ממך. יש מה ללמוד ממך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אתם לא מבינים מה אתם עושים פה. פשוט נתתם למישהי שלא יודעת כלום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו ניתן ליושב-ראש הכנסת לשעבר. בוא נכבד אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא לא מבינה שזה כנסת. היא לא מבינה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוא נכבד אותו. אדוני, שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> משהו פשוט הזוי. מטורף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, כבוד השר, אני רוצה לומר כאן כמה דברים דווקא בנושא החוק הנורבגי. אנחנו מדברים על החוק הנורבגי, כפי שקוראים לו, אבל האמת היא שזה לא חוק נורבגי, זה חוק ישראלי, כי יש בו את כל מרכיבי הישראליות הפחות-טובים, בעיקר החאפ-לאפ. זה חוק חאפ-לאפ, שהמטרה שלו בסופו של דבר היא למלא את הכנסת כי נגמרו האנשים. אז אפשר לקרוא לו: החוק כי נגמרו האנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> סגלוביץ'. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אני רוצה לברך את סגן השר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך להמשיך. אני רוצה לברך את סגן השר סגלוביץ' לרגל תפקידו, ואני מוכרח לומר לך, סגן השר סגלוביץ', שיש בינינו חילוקי דעות עמוקים אבל אף פעם לא יכולתי לומר שאתה לא אדם עקבי; שאתה לא אדם שבאמת מאמין במה שהוא עושה; שאתה לא אדם, שלפחות כפי שאתה רואה את עצמך, באמת פועל על פי איזשהו סולם ערכים, שמכוחו גם הרגשת שיש לך סמכות וזכות מוסרית להיות בתפקידים ששירת בהם במשטרת ישראל, ולגזור בתפקידים האלה גורלות של אנשים. אז עכשיו אני שואל אותך שאלה מאוד פשוטה: האם אתה יודע לתת איזשהו הסבר, קודם כול לעצמך, איך אחרי הדברים האלה שאמרת אתה תומך בחוק הנורבגי עכשיו, כאשר הולכים ומרחיבים אותו ללא גבול בעלויות אדירות? אתה יודע להסביר את זה לעצמך? אתה עושה את זה, בגלל מה, כי מה שאמרת פה, לא האמנת בו לרגע? או בגלל שכשאתה עכשיו יושב על כיסא, בשביל הכיסא הזה אתה מוכן לשלם כל מחיר, כולל ביושרה שלך ובשם ובמוניטין, שעבדת עליהם כל השנים? אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה: האם כשהחוק הזה יעבור אתה גם תשתמש בו ותתפטר מהכנסת? האם גם את זה תעשה? מילא, אתה מוכרח, יש משמעת קואליציונית, יהיה לך איזה הסבר. אבל לפחות תבוא ותתחייב, תבוא ותאמר: אני – איך אומרים, נאלצתי להשלים עם דבר שקשה לי לחיות איתו, אבל אני, לפחות במה שקשור בי, לא אתפטר מהכנסת, אני אשמור על מקומי; אני לא אאפשר שגם על המקום שלי ייכנס, איך אומרים – כי נגמרו האנשים – בהליך חאפ-לאפ וכו'. אני אומר לך, חבר הכנסת סגלוביץ': להיות באופוזיציה ולדבר זה לא חוכמה. חוכמה אמיתית היא כאשר אתה יושב במקום שבו צריך לקבל את ההחלטות קודם כול לגביך ברמה האישית, ולהוכיח שאתה באמת מה שהתיימרת להיות ומה שטענת להיות כל השנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מסתכלים עליך, הציבור שבחר בך מסתכל עליך. אני מקווה שתעמוד במבחן הזה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לוין. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אמיר אוחנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אני לא הולך לשבח את סיעת ימינה – אדוני היושב-ראש, אני צריך את ההקשבה שלך. אני לא הולך לשבח את סיעת ימינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מתנצל, פשוט שמעתי פה מישהו שצופה במשחק כדורגל, אני שומע את זה עד לכאן. אז ביקשתי שיבדקו מי צופה פה במשחק כדורגל. בבקשה, עכשיו מתחיל הזמן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. אני לא הולך לשבח את סיעת ימינה. כן יש דברים שבהם אנחנו מאוד מכבדים אתכם והכול, אבל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא בימינה, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה כחול לבן – יא אללה, כבר השעה מאוחרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבתי שכבר עשו לי טיפול המרה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, עד כדי כך לא רציתי שתידרדר. להידרדר לימינה? לא. אני מדבר על כחול לבן. אני אגיד לך על מה. יש דברים שאנחנו מדברים עליהם, והכול בסדר. אני רותח מזעם על התמימות שלכם, רותח מזעם. הייתי מדבר על איך חילקו פה את השלל בנט, גדעון סער, יאיר לפיד, ואתם – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ליברמן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וליברמן. ואתם יושבים בצד, מסתפקים במה שאתם מקבלים וכו' וכו'. קודם מישהו פה דיבר על העניין הזה שתקפו אתכם וקרעו אתכם לגזרים על ראש הממשלה החלופי וכל מה שנלווה לעניין – ושקט, ואתם לא מדברים היום מילה. בסדר. אז לא חשוב, נדבר עוד פעם על העניין הזה. אני במקומכם לא הייתי שותק. התמימות הזאת, לקבל כל דבר כמות שהוא, אני לא מקבל את זה. אבל אני זוכר כל הזמן – וזה הרגיז אותי מאוד: אתם אמרתם שצריך לשמור על חופש ההפגנה. כל הזמן שמעתי את בני גנץ ושמעתי אתכם מדברים בעניין הזה: צריך במשטר דמוקרטי לשמור את חופש ההפגנה. היינו בעיצומה של מחלת קורונה, כולנו פחדנו, לא ידענו לאן זה מתפתח, לא ידענו מה הולך לקרות. והיו דברים אצלנו – אני למשל במשך כל שנת הקורונה לא התפללתי בבית כנסת סגור אלא התפללתי בבית הכנסת בשדה, בחצר, זה הנושא של הקורונה. ואתם עמדתם על זה שצריך את זכות ההפגנה, לאפשר לאנשים להפגין. בסדר, אידיאולוגיה. פתאום באים אליכם היום, ואתם שוב שותקים, ואומרים: יש זכות הפגנה, זה בסדר, אבל צריך לשמור על השכנים ברעננה ולכן לא ניתן זכות הפגנה כל השבוע, כמו שעשיתם בבלפור. המשטרה אומרת את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, חשבתי שכחול לבן אומרים את זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא כחול לבן – אה, הבנתי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אתם רק יושבים מהצד ושותקים, שומרים על כבודו של ראש הממשלה שלכם, זה שגנב את הממשלה, גנב את הבוחרים, את הכול. אז אי-אפשר לעשות הפגנה כל השבוע, אלא רק פעמיים בשבוע, רק עד שעה מסוימת ורק עד מספר מוגבל. אומר ראש עיריית רעננה: כל הכבוד. בירושלים זה לא היה, ואתם אמרתם שצריך לשמור על זכות ההפגנה. שמישהו יסביר לי, במשטר הדמוקרטי שאנחנו חיים בו היום, לכאורה, במקום שבו אומרים שזכות ההפגנה היא אחד מיסודות הדמוקרטיה, איך זה משתנה מירושלים לרעננה? איך זה משתנה מנתניהו לבנט? איך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אתם שותקים על הדבר הזה? אתם הבנתם, ואני הבנתי שאתם אנשים אידיאולוגיים: צריך שתהיה זכות הפגנה, ולא לעצור את זה, ושהמשטרה לא תתערב, וצריך לעשות את זה אפילו בזמן קורונה. למה אתם שותקים היום? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה אתם אומרים שאי-אפשר להפגין? למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בגלל שזה בנט, ואתם השתעבדתם אליו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על לא דבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האמת שלגבי רעננה, אדוני, אני פשוט בניגוד עניינים, אז – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני צוחק. אני צוחק. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסכים שהיה צריך להגביל את בלפור והיה צריך להגביל את רעננה. אני מסכים שזכות ההפגנה לא אומרת שצריך להפגין – לפגוע בכולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרתי את זה בבדיחות. אני לא יכול להתייחס כלפי רעננה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אתם – אני הייתי מתנדב אצלכם כדי לתקוף את בנט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יודע שיש לי יחס חם במיוחד לבית ספר מיוחד ברעננה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני יודע, אני יודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמיר אוחנה ­– אינו נוכח. חבר הכנסת חיים ביטון, בבקשה, אדוני. בבקשה, שלוש דקות עבורך. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כפי שהבטחתי לכם בנאומי הקודם, אמשיך בנאום תודותיי לקואליציה על ההסברה המיוחדת שהיא עושה לנו. בחלק זה אני אתייחס להדרה המיוחדת במסגרת החקיקות והתקנות החדשות, חדשים לבקרים, שאנחנו רואים שקורות. קיבלתי היום פנייה מאישה נכבדה, שפנתה אליי בעניין זה שבתקנה החדשה ששרת התחבורה קבעה – בעצם אפשר להגדיר כך: אדם חרדי לא יכול לעשות נהיגה מונעת, כי נהיגה מונעת, שהיה מקובל לעשות אותה בהפרדה, כבר לא תהיה בהפרדה אלא בתנאים מאוד מסוימים. נוסיף על כך שאנחנו יודעים גם את הנושא של הרחצה הנפרדת, שכדי להיות היום חרדי או אדם דתי ומסורתי שרוצה לעשות את זה טיפה יותר בצניעות, לפי אורח חייו, אז הוא כנראה צריך לטוס לארץ אחרת ולחפש לו איזו פינה שקטה, שהרי ארצנו היפה, חופיה קצרים ומעיינותיה למכביר, אבל גם כן כולם נתפסו על ידי אלה שחפצים בדרך אחרת. אז זה בסדר, אנחנו לא מדינה חרדית ולא מתכוונים שהסנהדרין ישלטו פה, אבל יחד עם זה, זה מסביר לאנשים שלנו את המצב ואת הסיטואציה תחת השלטון שלצערנו נמצא כרגע, ועוד כנראה בקצרה. מי שרוצה לחיות פה את חייו – ואני חייב פה לציין שאני חדש פה בבית, חברים, ואני שם לב שחברים בקואליציה וגם באופוזיציה, אבל גם בקואליציה, החליטו אולי היום להיות קצת יותר ליברלים אבל אני בטוח שההורים שלהם, שכיתתו את רגליהם בכדי להגיע לארץ ישראל, לא ציפו, לא חשבו ולא האמינו שבניהם ישבו פה בבית הזה, שהוא בית המחוקקים של ארץ ישראל, מדינת ישראל, ויקבעו דברים שבעצם יגרמו לכך שחלק מהציבור, שיש לו את הזכויות כמו כל אחד, לא יוכל אפילו לקיים אורח חיים פשוט, לעשות נהיגה מונעת. אני יודע, אולי עוד מעט כבר לא נוכל לנהוג, כי אי-אפשר לעשות נהיגה מונעת, ובוודאי שלא נוכל לנפוש או לנוח. ולכן, חברים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> תבדוק את מה שאמרתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> תבדוק. אתה יכול לדבר בזמנך ולבדוק. אני אומר לך שבדקתי, זאת התלונה שקיבלתי היום. אולי גם על הנושא של רחצה נפרדת, גם על זה אתה רוצה להגיד שזה לא נכון? אז תבדוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא. מה קשור נהיגה מונעת? << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> עובדתית, עובדתית, חברי חבר הכנסת, עובדתית המציאות היא כזאת, ועל זה באתי לקבול ולהגיד שזה עצוב, אבל גם תודה רבה לכם על ההסברה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. חבר הכנסת דוד ביטן – מביטון לביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, כנראה שאני לחצתי אחרי שאתה לחצת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בכל מקרה זה בטון יצוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מביטון לביטן עוברים לבטון. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך שנעשה כמה תרגילים. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> נראה לי שכבר התחלתם. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אבל ציפיתי ליותר. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> חכה, רק התחלנו, מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק הזה, אני לא רק אומר שזה בניגוד לכל ההבטחות, של לפיד בעיקר, אלא אותי הוא מרגיז. מדוע הוא מרגיז? בזמנו, בכנסת העשרים, הגשתי יחד עם עוד חברי כנסת חוק על כך שהשרים יתפטרו ויהיה חוק נורבגי גדול, כי אני מאמין בזה. אלא מה? מה שקורה במדינת ישראל זה לא שמתקנים את חוק-היסוד כי צריך לתקן, ויוצרים מצב קונסטיטוציוני כזה שיהיה לכל הממשלות הבאות; מה שעושים – עושים הוראה שקשורה לבעיות הקואליציוניות בלבד. זאת אומרת, בתקווה חדשה רוצים להכניס את מס' 9, אז קובעים בחוק-יסוד שסיעה של שישה יכולה להחליף שלושה. וככה וככה וככה עושים. התוצאה היא שבעצם פותרים בעיות פוליטיות במסגרת תיקוני חוק-יסוד כשהכנסת נבחרת. ולכן זה פסול. ואנחנו, דרך אגב, למרות שהיו לנו הרבה בעיות והרבה דרישות לחוק נורבגי, אנחנו עשינו חוק נורבגי קטן. כי מה אמרנו? אתה זוכר, דודי? אמרנו שזה לא מכובד ממש אחרי בחירות ולאור בעיות קואליציוניות לעשות את זה בגדול. אמרנו, נעשה אפשרות קטנה, זאת אומרת כל סיעה תוכל אחד או שניים בלבד, וזה מה שעשינו. אבל זה לא מה שאתם עושים, כי לכם כבר לא אכפת מהציבור. מה שמעניין אתכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הליכוד הפעיל את זה פעם אחת – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הליכוד כמעט לא הפעיל את זה. סיעות אחרות כמו ש"ס – בקטן, מה שנקרא. לכם לא אכפת. מה שלכם אכפת, והצדקתם – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> גם הליכוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פעם אחת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שטרן, הצדקתם את זה רק על דבר אחד: צריך להחליף את נתניהו. זה מצדיק הפרת כל ההבטחות שלכם, זה מצדיק הקצבת הוצאות גדולות מאוד על החוק הנורבגי וחוקים אחרים. אז המטרה מקדשת את האמצעים. אבל אני אומר לך: אתם עדיין הבטחתם את זה לציבור במשך 15 שנה כמעט, או עשר שנים, אני לא יודע כמה זמן יש עתיד קיימת. אז איך אתם לא מתביישים להסתכל לציבור בעיניים, באמת איך אתם לא מתביישים? זו עלות מאוד גבוהה. ועכשיו גם חברת הכנסת אורלי לוי אמרה לי, דרעי, שמה עשו – על מנת לעמוד בממשלת החילופים השקיעו קרוב ל-7.5 מיליון שקל בשדרוג הבית והתאמתו. של גנץ. ועכשיו צריכים להשקיע שוב הרבה מאוד כסף על מנת להתאים את הבית של בנט ואת הבית של לפיד. אז הינה, אנחנו דואגים לשדרג את הבתים של האנשים. אז אני מציע שיהיה תיקון לחוק שכשמוכרים את הבית לפחות הממשלה תקבל בחזרה את הכסף, שזה דבר אלמנטרי. ואנחנו נכניס את זה בהסתייגויות לחוקים האלה כשהם יגיעו לוועדה, מכיוון שעשיתם לנו את המוות כשדיברנו על הבית של נתניהו כל הזמן במסגרת ועדת הכספים, למרות שהחוק התיר לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מתפלא עליך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול מותר והכול כסף שלהם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול מותר להם. ואני אומר, וזה דבר אחרון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחרון שאני רוצה לומר: אמרתם שהממשלה שלנו הייתה מנופחת. אם אני לוקח את ה-36, וכמה חוק נורבגי אנחנו עשינו וכמה סגנים, הממשלה שלנו הרבה יותר מצומצמת ממספר השרים שלכם פלוס החוק הנורבגי, פלוס השרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, כשהיינו בקואליציה 75 כמעט. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז יוצא שהממשלה שלכם הרבה יותר מנופחת – מה זה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הממשלה מנתה 75 – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, חכה, עוד לא הגעתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מוסיף – אתה תוסיף את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> התוצאה היא שהממשלה שלכם הרבה יותר מנופחת וגדולה משלנו, אם לוקחים את כל הדברים מסביב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז איפה ההבטחות שלכם? איפה היושרה שלכם מבחינה ציבורית בעניין הזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מציע לכם לפרק את הממשלה הזאת, לעשות ממשלה הרבה יותר קטנה, ואולי אולי אם תהיה ממשלה כזאת קטנה, אולי אנחנו נתייחס אליה ביותר רצינות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דוד ביטן. חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי יעלה ויבוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלכיאלי, נראה אותך פעם אחת בלי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בלי מה? שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום התחלנו את סדרת הנאומים מתוך ציטוטים מפי נפתלי בנט בעבר, בהווה. עכשיו, האמת היא שאופוזיציה, כדרכה, הולכת להביך את הקואליציה: להביא, לחפש בגוגל, בדברי הימים של הכנסת. אני רוצה להודות לקואליציה הזאת: פשוט לא צריך לחפש. אתה רק קצת מתחיל לנבור, ובכל נאום של אחד מראשי הקואליציה אתה מגלה כמה זה מביך כל מה שהם עושים פה. אני התחלתי לתפוס את הנושא – הרי צריך לדעת שבנט, חוץ מאשר היותו מר ביטחון, הוא גם מר קורונה. אצלנו, איתן, יש דבר כזה שנקרא מחב"ס. אתה יודע מה זה מחב"ס? בעל מחבר ספר, זה תואר של כבוד. נפתלי בנט הוא מחב"ס לענייני קורונה, יש לו שם ספרים, הוא הוציא רב-מכר. האיש הזה ישב פה – ואני רוצה לצטט. אומר ככה נפתלי בנט, אז הוא היה ח"כ זוטר: "אני רוצה להבין, איך למען השם אפשרתם להכניס אוטוסטרדה של כל המוטציות – – – לתוך מדינת ישראל"? שאלה טובה. מי אמר את זה? נפתלי בנט. ראש הממשלה השני, לפיד, באותו דיון, אומר: אין מתים באוסטרליה. אתה יודע למה? מנמק לפיד, עוד גאון של הממשלה: "כי הם סגרו את שדות התעופה, כי הם התנהלו כמו שצריך". מוסיף לפיד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא אמר גם שאנחנו מדינת אי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אי, או. מוסיף לפיד: כמה זה מסובך? פשוט לסגור את נתב"ג. כמה זה מסובך? עכשיו, יש עוד אחת מהממשלה, שקד, מימינה, אתה מכיר, זאת שעמדה כאן והשמיצה אותך למה עשיתם יד עם הפריטטיות. היא אומרת: זהו אחד המחדלים הגדולים ביותר בתולדות מדינת ישראל. אז זהו, חברים, המחדל הגדול ביותר במדינת ישראל הוא העובדה שקבוצת נוכלים גנבה בו את השלטון. ישבה פה קבוצת אנשים שימים על גבי ימים הטיחו בממשלה – נתנו לנו מוסר איך סוגרים את נתב"ג. מסכן הרב דרעי, הוא היה שר הפנים; הטלפון שלו קרס מבקשות – תכניס אותו – והוא לא יכול. אין, יש סדר, יש ממשלה ויש חוק. יושבים פה אנשים שמנהלים אולי תיכון של בנים, תנועת נוער, והם הטיפו לנו מוסר איך מנהלים את נתב"ג. עכשיו, אמרתי, אולי בנט מסכן ורק בנושא הזה הוא נפל, אבל מה? הוא איש ימין. בסוף בנט הוא ימין. מישהו שלח לי צילום מהציוצים של בנט. בנט, חוץ מאשר הוא גם בעל מחבר ספרים, יש לו סדרת ציוצים. כשהיה באופוזיציה הוא היה כותב כל הזמן. מעניין אותי מה אנשי רע"מ יגידו על זה. גם מראענה, מה היא תגיד על הדברים. אומר בנט, ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, כפרה, כמה דברים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כפרה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> "שמעתי שהתוכנית של כחול לבן נקראת גשר לאחדות. יקימו ממשלת מיעוט בקולות תומכי מחבלים" ואחר כך יקראו למפלגות הימין להציל את ישראל. אומר בנט: תשכחו מזה, "ימינה לא תיכנס לשום ממשלה שנולדה בחטא של קולות תומכי המחבלים ברשימה המשותפת". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אומר בנט, שאני מעריך אותו, ראש הממשלה שלי: "אות קלון יוטל על מקימי ממשלה זו". אז אות קלון יוטל על כתפיו ועל ראשו של בנט, שהוא עצמו כתב – אני חלילה לא אומר ככה, בנט אמר את זה עלינו. אז אלה כל הדברים, ובהמשך הלילה אתן לכם עוד מפניני מחבר הספר לענייני קורונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני בטוח שעוד נשמע אותך, חבר הכנסת מלכיאלי, תודה רבה לך. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי האוזר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, אם הוא נמצא, וחבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נמצא, אל תדאג. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נמצא, אז בסדר גמור. מי אמר, מתי והיכן: "באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורבגי. 110 מיליון שקלים לכיסאות ומקורבים ועוד איזה אאודי 8 לחליפי. ממשלת נתניהו החמישית שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות". "במקום דמי אבטלה לעצמאים" – אפרופו, לפני שני חוקים ביטלנו את החל"ת לכל האנשים עד גיל 45; "במקום דמי אבטלה לעצמאים ומענקים למבוטלים מבזבזים את כספי הציבור על הג'ובים". מי אמר את זה? ומתי? בסך הכול ב-16 ביוני 2020, לפני שנה וכמה ימים. מי? ראש הממשלה החליפי, והוא אמר את זה פה. כמה צביעות, כמה עזות פנים צריך – זה הרבה יותר מצביעות; עזות פנים לבוא ולדבר על ג'ובים, על סידורי עבודה, לדבר על בזבזנות, לדבר על כספי ציבור, והיום לעשות את אותו דבר. לא רק שאתה שותף באיזו קואליציה, אתה עצמך נהיה ראש הממשלה החליפי, אתה. אתה בעצמך אומר את זה, ואתה שומע היום איך עומדים פה מול הציבור. שמענו את נאומו המכונן, אני חושב, של יואב קיש. הוא אומר את זה. ראית איזה ניכור, שום דבר לא מעניין. מה אמר ראש הממשלה כיום בנט, מה הוא אומר? "ממשלה שמנה, מנופחת, שעוסקת כל הזמן בכיבודים במקום לעסוק במשבר הקורונה". את זה אומר ראש הממשלה על החוק הנורבגי. מה אומרת המפלגה בהודעה שהוציאה? ככה נראית – גם, באותו זמן לפני שנה. איך אומרת מפלגת יש עתיד, השר? "ככה נראית שחיתות שלטונית, זה לא 'החוק הנורבגי', זה 'חוק הג'ובים' – – – לייצר סידור עבודה לחברים שלא נכנסו לכנסת ולאפשר לשרי הממשלה להתחמק" – אומרים את זה כאן בפירוש: לאפשר לשרי ממשלה להתחמק מדיון ואחריות ציבורית"; זה עלבון לדמוקרטיה וזה מתוך צורך פוליטי, וכן הלאה, מסך עשן, לא יעזרו הסיסמאות. בסוגיה הזו אנחנו נמצאים אחרי לא הרבה זמן, תוך שנה. אותם אנשים באו וצעקו – איך אפשר שבן אנוש, איך יכול להיות שהדיו עוד חם, הנייר עוד חם, ולבוא ולעשות את אותו דבר עצמו בחוסר התחשבות, בחוסר רצון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו לא דיברנו על החוק הקודם – אפילו הפסקת אותי לפני שנגמר, אדוני, בשביל זה לבד אתה צריך לתת עוד כמה שניות. רק ראינו, בחוק הזה ובחוק הזה ביחד, איך שלוקחים נושא כמו שני סגני שרים במשרד ראש הממשלה – אדוני היושב-ראש, הציעו לי פעם קודמת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וזה משפט אחרון שלך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – וביושר אני רוצה להגיד שצריך. אני לא נגד כך שצריכים להיות סגני שרים. אני מכיר סגני שרים שפעלו ועשו רבות, מה ששר לא מספיק: חוללו מהפכות, עקבו אחרי דברים. יש דברים של סגנים. אבל לא עמדנו בכזה דבר שמתוך מפלגה של שבעה, ארבעה נהפכים לסגני שרים, ועוד איפה? שני סגנים במשרד רוה"מ. הציעו לי בזמנו, בגלל הרשות החרדית – אמרו לי, תקים, תהיה סגן. ככה זה יהיה, סגן שר בתוך משרד רוה"מ. שאלתי, ביררתי, ואמרו לי סגן שר במשרד רוה"מ זה לא רק עציץ, זה עציץ נובל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום אנחנו עושים שני ראשי ממשלה, שני מנכ"לים ב-50 מטר, שני סגני שרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת אקוניס – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח. חבר הכנסת אריה דרעי. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> בליל השבעת הממשלה, לאחר שהכנסת, ברוב של 60 נגד 59, אישרה את הממשלה, פרצו חגיגות שמחה בתל אביב בכיכר מלכי ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כיכר רבין. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> כיכר רבין. אני תוהה, ניסיתי לתהות, מה קרה? מי היו החוגגים? חיפשתי שם. אולי אנשי הציונות הדתית, אנשי כיפות סרוגות. שום דבר. ראית אנשי שמאל, תנועת הדגלים השחורים. ואני שואל, שמחה זו מה היא עושה? על מה השמחה? הרי הכנסת השביעה באותו לילה ממשלה בראשותו של איש שהוא ימינה מבנימין נתניהו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ככה הוא אומר. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה פירוש? זו האמת, ימינה מנתניהו. הליכוד הוא מרכז לעומת ימינה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ימינה זה שמאלה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכאורה, אוקיי. הורדתם את נתניהו, הבאתם ראש ממשלה יותר ימני מנתניהו, ואתם, אנשי השמאל והשמאל הקיצוני, פורצים בשמחה בתל אביב, בכיכר רבין, וחוגגים: ניצחנו. אז רגע, מי טועה כאן? הכנסת טעתה? הם טועים? לא, חברים, הם לא טועים, הם יודעים בדיוק. נכון, הם ויתרו כביכול, ויתור לטווח הקצר. הם יודעים שמינו ראש ממשלה עם שישה מנדטים, שכעת אין לו דרך חזרה, הוא למעשה שבוי בשבי מוחלט. אין דרך לאיפה ללכת, לא ימינה ולא שמאלה. הוא חייב להישמע עכשיו לכל מה שיגידו לו. הוא וחבריו, אין להם לאיפה ללכת. לאיפה? הם ילכו לבחירות? עם החוק הזה שהצבענו עליו קודם – הוא גם לא יכול. אם הוא מפיל, הוא לא יכול ללכת לממשלה אחרת. הם גם סגרו אותו בזה. לכן הם חגגו. עכשיו אני מבין חגיגה זו מה היא עושה. נכון, כביכול יש ראש ממשלה שהוא מימינה, אבל למעשה הם יודעים: אין שום סיכוי בעולם לשמאל לקבל את הממשלה. אם נספור בצורה אמיתית, בבניין הזה עכשיו יושבים למעלה מ-70 חברי כנסת, שבאים מקהל ימני שבחר בהם. לא צריך לעשות את החשבון, אתם יודעים לבד. אם מורידים את המפלגות הלא-יהודיות, יש 35 מנדטים שהצביעו למפלגות מרכז-שמאל. זה החשבון, זו חלוקת הכוחות. והפלא הוא שאותם שמייצגים את ה-70 וכמה מנדטים יושבים באופוזיציה, ואותם שמייצגים 35 מנדטים יושבים בקואליציה ובממשלה הגדולה הזאת. עולם הפוך ראיתי. לכן החגיגה בכיכר רבין. זאת האמת לאמיתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי שנתן להם את זה, ומי ששיתף איתם פעולה בזה, אלה אותם אלה שלקחו את הקולות של הימין ונתנו את השלטון לממשלת שמאל, כשהם ידעו שאפשר להקים ממשלת ימין של 65 מנדטים מינימום – אם לא יותר בהמשך – והכול בגלל התאווה לשלטון. לקחת את השלטון ולהיות ראש ממשלה. תאוות השנאה – להושיב את הליכוד ואת נתניהו ואת החרדים באופוזיציה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דרעי. חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי זוהר, בקשה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הוא שינה את השם ל"שמאלה". הוא בעצמו לא יודע מה הוא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא מפספס היום, אה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא, אופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נהנה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, אתה מעורר בנו השראה. אתה, כשר ותיק בממשלה, כמי שעשה אין-ספור תפקידים, נאבק יחד איתנו באופוזיציה להפלת הממשלה הרעה הזאת, זה מעורר בנו השראה. אגב, זה ייתן לנו הרבה כוח להמשך, משום שאנחנו כבר רואים איך הקואליציה שהתהוותה פה כבר התחילה להבין שאנחנו פה כדי להיאבק בממשלה הזו, שקמה בחטא, ממשלה שקמה בהונאת ציבור, ממשלה שגזלה קולות ימניים לשם הקמת ממשלת שמאל. ויש קורבנות לממשלה הזאת, צריך לומר את האמת. הקורבן הראשי זה יושב-ראש המפלגה שלך, בני גנץ, שהסכים לשלם את המחיר האולטימטיבי. הרי אותם שניים שהיו חלק מהרשימה שלו, האוזר והנדל, אמרו לו: אדוני, אנחנו לא נשב עם הרשימה המשותפת, אנחנו לא נשב עם רע"מ. ובני גנץ כבר או-טו-טו היה צריך להיכנס למשרד ראש הממשלה, הוא כבר היה צעד בפנים. באו הנדל והאוזר ואמרו לו: לא, לא, אדוני, עד פה, אנחנו לא מוכנים להקים ממשלה עם רע"מ ועם הרשימה המשותפת, אנחנו לא מוכנים לזה. בני גנץ, בצער רב, נאלץ לוותר על החלום, הלך למערכת בחירות נוספת, עשה איתנו ממשלת אחדות, ואו-טו-טו היה צריך להיות ראש ממשלה, זה היה ממש קרוב, הוא כבר נגע בזה. והופ, גם הממשלה הזו נפלה. והינה הגיע הרגע שהקמתם פה קואליציה, ואנחנו באופוזיציה, ובני גנץ לא נהיה ראש ממשלה. למה הוא לא נהיה ראש ממשלה? כי הנדל והאוזר סוף-סוף אמרו: אפשר להקים, אנחנו מוכנים לשבת עם רע"מ, אבל שבני גנץ לא יהיה ראש ממשלה. ואני תוהה לעצמי ואומר: אוי ואבוי, בני גנץ, למה אתה צריך לשלם את המחיר הזה? מה חטאת? מה עשית? היית רמטכ"ל, פעלת למען המדינה, לא מגיע לך להיות ראש ממשלה? לא, לא מגיע לך להיות ראש ממשלה. לא מגיע לך להיות ראש ממשלה, משום שהשותפים שאותם בחרת היו מוכנים למכור אותך פעם אחרי פעם. אני רוצה לתת לכם ספוילר נוסף: הם ימכרו את בני גנץ שוב ושוב גם בהמשך. חבר הכנסת קריב, בוא נודה בעובדות, עשיתם לבני גנץ תרגיל. כולנו עדים לו ויודעים אותו, ולכן אני מקווה שיבוא יום מן הימים ובני גנץ יהיה באופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ותאמינו לי שהיום הזה הולך ומתקרב. וגם שם הוא לא יהיה ראש ממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו נזכור את דרכו העקלקלה של בני גנץ, דרכו הלא-מוצלחת של בני גנץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי זוהר. חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עקביים בעמדות שלנו. אנחנו הצבענו נגד החוקים האלה בכנסת הקודמת. אמרנו שהחוקים האלה הם חוקים לא חוקתיים, והם חוקים שאנחנו התנגדנו להם גם בחוקי הקורונה, בחוק המסגרת. חברי סגן השר, בירכנו אותך היום, ואנחנו מאחלים לך הצלחה בתפקיד החשוב שלך במלחמה למגר את הפשיעה ואת האלימות בחברה הערבית. אנחנו התנגדנו לחוק שפוגע בזכויות האסירים. ואתה היית איתי בוועדת חוקה מול היושב-ראש הקודם יעקב אשר, שמיררנו לו את החיים בוועדה. ועכשיו הממשלה החדשה מביאה את אותם חוקים. פתאום החוקים האלה הם בסדר עכשיו; פתאום החוק הנורבגי הוא בסדר; פתאום חוק המסגרת הוא בסדר; פתאום חוק ההיוועדות החזותית – שפוגע בזכויות אסירים ועצורים – הוא בסדר. הממשלה החדשה מביאה את אותם חוקים. אז אני שמעתי את חבר הכנסת השר עיסאווי פריג', שמדבר שתצביעו עניינית. ואני אומר: נכון, אנחנו מצביעים עניינית. אם יש חוקים שהם חוקים טובים, כמו שעשינו בממשלה הקודמת, אנחנו נתמוך. אבל אם יש חוקים שהם חוקים לא טובים, לא חוקתיים, פוגעים בזכויות אזרח, פוגעים בזכויות יסוד, אדוני היושב-ראש גינזבורג, איך שאנחנו התנגדנו, והיית והעברת את החוקים האלה, והתנגדנו והגשנו הסתייגויות, אנחנו נמשיך ונעמוד ונתנגד לחוקים האלה. אנחנו מבקשים זכויות בסיסיות. חבר הכנסת אמסלם. כשאנחנו מבקשים קורת גג ואנחנו מבקשים הקפאת חוק קמיניץ וביטול חוק קמיניץ – כי הזכות לקורת גג היא זכות בסיסית, אני לא צריך לשלם עליה שום מחיר פוליטי. ואם אני מבקש זכות חיים – הזכות הראשונה, הזכות הבסיסית, זו זכות לחיים. המדינה צריכה לספק לנו את הביטחון האישי, בלי קשר אם אני בקואליציה, אם אני באופוזיציה, אם אני תומך בקואליציה ואם אני חלק מהממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אלה זכויות בסיסיות חוקתיות. זו העמדה שלנו והיא תמשיך להיות העמדה הבסיסית והעקבית שלנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. השרה יפעת שאשא ביטון אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום נאלצתי לפנות פעם נוספת לבית המשפט העליון בהודעה מעדכנת על התנהלות שערורייתית של נשיאות הכנסת בראשות יושב-ראש הכנסת, שנמצא פה באולם ואני שמח על כך, שפעם אחר פעם דורסים ורומסים את האופוזיציה, ולא פחות חמור מכך, משקרים במצח נחושה לבית המשפט העליון. אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר חבר הכנסת יריב לוין, אני ישבתי אצלך בנשיאות כסגן יושב-ראש הכנסת. מעולם לא זכור לי שהוזמן שר משרי הממשלה לישיבת הנשיאות. ואם לא די בכך, לישיבת הנשיאות של היום – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> את מי הזמינו? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> הזמינו כמובן – היושב-ראש מיקי לוי הזמין את השר המקשר אלקין לישיבת נשיאות הכנסת, יחד עם יושבת-ראש הקואליציה וממלא מקומה – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כאשר אין נציגות לאופוזיציה מלבד נציגות מחויבת של חבר הכנסת מרגי, שהיום גם נאסר עליו לנהל מליאה, כנראה, משום מה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יש כאן אלימות ברוטלית, התנהגות מחפירה. אם מביאים לנשיאות את צוות הקואליציה ומביאים שר, איפה עקרון הפרדת הרשויות? מביאים שר לדיון בנשיאות הכנסת. אתם מבזים את הבית הזה, אתם מבזים את כל העקרונות המקודשים שהיו פה במשך 73 שנה. מה קרה לכם? אני לא מאמין. גם יריב לוין ידע לומר: רבותיי, יש שר מקשר, ברוך הבא – זה היה דודי אמסלם – תבוא למליאה; אתה לנשיאות לא מגיע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך יותר מזה. גם כשהייתי יושב-ראש הקואליציה מעולם לא ישבתי בישיבת נשיאות. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ברור לי, אני הייתי אז חבר נשיאות ואני יודע – יש עקרון הפרדת הרשויות. הבית הזה חייב להתנהל בממלכתיות. רמזתם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, אני רק אומר לך, כמי שישב בנשיאות ביחד איתך, שתמיד היה נציג הממשלה בתוך הנשיאות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יש הבדל גדול ומשמעותי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האם אני פעם ישבתי? אני השר המקשר. אני הייתי בא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא. תבדוק את מי שמאחוריך. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יש הבדל גדול ומשמעותי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, כשלא היית בכנסת, אני כיושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק אומר: תבדוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אני אומר לך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אני הייתי יושב-ראש הקואליציה ואחרי זה הייתי השר המקשר. אז בוא נגיד, בארבע השנים האחרונות אף פעם לא השתתפתי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ואין חקיקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מי השתתף? בוא תספר לי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה זה נציגים של הממשלה? על שר אתה מדבר? לא היה שר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה לא היית פה כשאני הייתי יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יש הבדל גדול ומשמעותי גם במציאות הדברים, כאשר יושב-ראש כנסת מחליט לבדו לעצור חקיקה בכנסת בהיעדר הסכמה, ומביא – בלי חקיקה – שר מקשר לישיבת נשיאות, יושב-ראש קואליציה, ממלא מקום יושב-ראש קואליציה. הכנסת עובדת אצל הממשלה? איפה נשמע דבר כזה? האם כל הכנסת עובדת לשירותה של ממשלת ישראל? הליכים בסיסיים בדמוקרטיה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ואין חקיקה פרטית. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אין חקיקה פרטית. למה? כי עוד לא הוקמו הוועדות. אבל להביא לכאן הלילה 12 הצעות חוק ממשלתיות בפטור מחובת הנחה? בוודאי, לא צריך את כל הוועדות. משקרים את בית המשפט ומשקרים אותנו, ולא פחות מזה, משקרים אתכם, אזרחי מדינת ישראל. רוממות הדמוקרטיה בגרונם, ולשון רמייה זה מה שיש בידם. רק שקר וכזב. אני באמת משתומם, לא האמנתי – לא האמנתי – שנגיע למצב המחפיר הזה בקרב מפלגה שחרתה על דגלה את טוהר המידות, שלטון החוק, איחוי וריפוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> שקר וכזב. בושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. שלוש דקות, גברתי, ונעמוד עליהן. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באישון לילה, כמו גנבים, מעבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורבגי. 110 מיליון ש"ח לכיסאות ומקורבים ועוד איזה אאודי 8 לחליפי. "הממשלה החמישית של נתניהו שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות. במקום דמי אבטלה לעצמאים ומענקים למובטלים, מבזבזים את כספי הציבור על ג'ובים". מי אמר את זה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, על ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. באישון לילה, כמו גנבים. רק שאם הוא היה פה היום, עם הגינות, אולי הוא היה מודה שלא רק מאשרים באישון לילה, הם מרחיבים אותו ומגדילים אותו, עד כדי כך שאני לא חושבת שגם אם יוסיפו עוד ועוד כיסאות למליאה זה יהיה מספק. אבל אגיד לכם משהו: אני חובבת ספרי הגות, ספרי פסיכולוגיה, כדי לבדוק את נפש האדם. כי לעיתים התת-מודע מעיד עלינו הרבה יותר מכל משפט אחר. אז אני רוצה להקריא לכם משהו. אמסלם, ביטן, כדאי לכם להקשיב טוב למה שאני הולכת להקריא. זה קצת ישן, אבל זה מעיד יותר מהכול על איך עובד התת-מודע של השבט הלבן: "החוק הזה המכונה נורבגי, שחושבים שזה שקוראות לו נורבגי עושה אותו בלונדיני, כחול עיניים, שוויוני – אז אני אגיד לכם: הוא הכול חוץ מנורבגי. זה חוק קומבינה תוצרת נתניהו. הוא לא בלונדיני, הוא לא נורבגי, ואל תתבלבלו, אין לו עיניים כחולות. הוא מכוער. רואים ורואות עליו שהוא מכוער". עכשיו, יש לי שאלה לחברת הכנסת השרה מרב מיכאלי: כשזה בא מהצד הזה של הכנסת הוא מכוער, כי הוא לא באמת בלונדיני עם עיניים כחולות, אבל כשהוא מגיע מהצד ההוא, של השבט הלבן, זה בסדר, כי הוא מציג את הבלונדינים עם העיניים הכחולות. ואין זה משנה שהם הגדילו אותו והשמינו אותו – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי זה השבט הלבן? מי זה השבט הלבן? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מרב מיכאלי אומרת על הנורבגי, כאשר הוא הוצע ב-2015: שלא תתבלבלו, הוא לא יפה, הוא לא בלונדיני, הוא לא עם עיניים כחולות. התת-מודע שלהם מעיד על המחשבה שלכם. לא בכדי מדלגים עליכן, הבנות, בעיקר הבנות המזרחיות, במפלגה ההיא עם הפמיניזם הלבן המדלג. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אמרת לי תודה עוד לפני שסיימתי, אבל בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בשנייה האחרונה – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> התת-מודע מעיד לעיתים הרבה יותר מאשר כל משפט אחר שבא במודע, ונחמד לראות גם את אלו המדולגות. אני מקווה מאוד שתצליחו לשרוד את הפמיניזם הלבן המדלג, ועדיין להחזיק באותו דגל שאתם מטיפים עליו לאחרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מפא"י פה עם הקיבוצים, אנחנו פה עם הבלונדיני הגדול עם העיניים הכחולות. ככל שהוא יותר גדול, כל עוד הוא מהצד הבלונדיני והלבן, הוא מקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לוי אבקסיס, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את ריקה מתוכן, את ריקה מתוכן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> 30 ח"כים חדשים, 200 ומשהו מיליון שקל שאפשר היה לקחת אותם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למובטלים ולאחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אורלי, למה הם כועסים כשאת מדברת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו סקרניות לדעת מה – – – הפריבילגיות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> השעה 03:30 וכולם פה תוקפים את ממשלת הריפוי והאיחוי. ואני אומרת לכם, חברים יקרים שלי, אתם טועים. אנחנו צריכים לעמוד להגיד להם שאפו. שאפו לכם. שאפו על הדורסנות, שאפו על התקדימים, שאפו על השקרים, שאפו על התרגילים. ולמה אני אומרת שאפו, דודי? בדיוק דיברנו על זה, דודי אמסלם. כי אנחנו היינו צריכים לעשות את זה בזמננו. אבל מה אנחנו עשינו? אנחנו כיבדנו, אנחנו התנהלנו בצורה תקינה, אנחנו היינו פיירים, לא חמדנים, לא חזירים. אבל אתם מרשים לעצמכם לעשות דברים. אני חברת כנסת לא הרבה זמן, בסך הכול חברת כנסת צעירה, ואני רואה דברים שלא חלמתי שאני אראה. ב-24:00 מכנסים ועדה מסדרת כשאין שום דבר דחוף, ואנחנו פה בהצבעות. מונעים מאיתנו את הזכות הדמוקרטית שלנו לדבר בזמן שלנו כדי ללכת להצבעות. דבר שמעולם לא היה. אבל בסדר, אתם הרי הדמוקרטים הגדולים, שעכשיו מתגלים בסתימת הפיות הכי גדולה שלכם, הכי נאורה שלכם. אבל למה לא? אתם הרי מחובקים על ידי תקשורת שמחבקת אתכם כל כך חזק שזה הרי חונק. פתאום אנחנו רואים בכל מקום כתבות: הקואליציה היפה, איך הם מכינים עוגות, איך הם הולכים לים, יוצאים מהים, ככה, חסונים ויפים. ואנחנו? עושים עלינו כתבות, גלית – הינה, אני נזכרת – על ההתלהמות שלנו, על הצעקות שלנו, על הדיבור הלא-יפה שלנו. כשמה אנחנו מנסים לעשות? רק לדבר בקול העם – קול בקו"ף – שאנחנו מייצגים. אבל השיא היה כשהם מעיזים לעשות קמפיין בגיבוי התקשורת מהשמאל, כשאנחנו מהימין, אנחנו לא אחראים אם אנחנו לא תומכים בחוק האזרחות. אנחנו. אנחנו. אחרי שהם הקימו ממשלה עם ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס – ובאמת, עוד פעם שאפו, איך הצלחתם להביא ראש ממשלה ממפלגה ערבית ככה מתחת לרדאר של כולם – אנחנו צריכים להיות עלה התאנה שלהם ולבוא ולהציל אותם. אז אני אומרת ככה, אנחנו לא ניתן לכם רשת ביטחון. ואני אומרת גם לכל מי שצופה בי עכשיו: אם אתם רוצים אופוזיציה לוחמת, כזאת שתפיל את הממשלה הרעה והמסוכנת הזאת, אז הגיע הזמן שלא נהיה עלה תאנה, בטח לא של ממשלת שמאל כזאת קיצונית ומסוכנת. אנחנו אפילו לא יודעים עוד מה מחכה לנו. עכשיו, אם אתם חושבים שזה ייגמר בוועדה המסדרת הזאת, אני ממליצה לכם להבין שאנחנו הולכים לקבל סתימת פיות כזאת שלא חלמנו עליה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> צמצמום ועדות, הוצאה שלנו מהמליאות. אני, בחיים שלי לא הוציאו אותי 20 פעם ביום אחד, בחיים לא קרה לי דבר כזה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא לדבר על שאר אנשי הליכוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו נמשיך להילחם עד שנפיל אתכם, בעזרת השם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מאי גולן. חבר הכנסת אופיר סופר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב, חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוחחתי לפני כן ואמרתי את עיקרי הדברים האלו בוועדה המסדרת שדנה בדיון הדחוף על חוק הדיינים. שוחחתי עם יושב-ראש הכנסת היוצא חבר הכנסת יריב לוין ושאלתי אותו על מה שמתרחש כאן היום בערב, עד כמה זה סביר, עד כמה זה קונבנציונלי. אני זוכר שיושב-ראש הכנסת יריב לוין התנגד לזה שאני אהיה יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה כשאני הייתי באופוזיציה, וכשהוא כמובן היה יושב-ראש בקואליציה, בשם אותה ממלכתיות, שכנראה הולכת לאיבוד. אמרתי לחבר הכנסת האוזר שהוא כנראה עבר לשמאל על מלא. על מלא. כי השמאל, כשהוא רוצה, הוא יודע לגייס את כל הממלכתיות אליו, ולחבק אותה כל כך חזק. וכמו שאמר לך, כבוד סגן השר סגלוביץ', חבר הכנסת יריב לוין לפני כן, החוכמה היא שכשאתה מקבל את ההחלטות וכשאתה נמצא בתפקיד, אז ליישם אותן. והיום נראה שלכנסת ישראל אין שומר סף. הטפתם לנו, בלבלתם את המוח על ממלכתיות, על שומרי סף, על דברים שלא עושים. אין, איבדתם את כל הברקסים. דיון על חוק הדיינים באמצע הלילה, חשוב, קורה במקביל. חברי כנסת צריכים לרוץ מהוועדה המסדרת למליאה, מהמליאה לוועדה המסדרת. הכול מותר. הכול מותר. אני רוצה לומר ליושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי: אם אתה, יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, אם אתה לא תשמור על הכנסת, אף אחד אחר לא ישמור על הכנסת. לא שר החוץ יאיר לפיד ולא אף חבר כנסת אחר. גם היועץ המשפטי של הכנסת לא ישמור על הכנסת אם יושב-ראש הכנסת בעצמו לא ישמור עליה. ומה שאנחנו רואים כאן זה פשוט דריסה ברגל גסה. ברגל גסה. אבל אני מבין שהדברים לא כל כך מעניינים, כי מי ששומע – שומע, ומי שאוטם את אוזניו – אוטם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אי-אפשר לקרוא לזה בשום דבר אחר. שום פטנט אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר סופר. חברת הכנסת מירי רגב – אינה נוכחת. אם כך תמו הדוברים. אני מבקש משר המשפטים גדעון סער לעלות ולסכם. השר סער, בבקשה. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. במהלך הדיון הרבו חלק מדוברי האופוזיציה לצטט חברי כנסת שהיום נמנים עם הקואליציה ובעבר נמנו עם האופוזיציה עם ביקורתם כנגד החוק הנורבגי מהסיבוב הקודם לפני שנה. אני הצבעתי בעד החוק הנורבגי בכנסת הקודמת, אני אצביע לו גם הערב. לחוק הנורבגי יש גם יתרונות: בעבודת הכנסת, בעבודת הוועדות, בעבודת החקיקה. במבט לאחור, אני זוכר דיונים על החוק הנורבגי ב-20 השנים האחרונות במשאים ומתנים קואליציוניים. על פי רוב, בעבר מי שהתנגדו לחקיקת החוק הנורבגי היו ראשי ממשלה, ודווקא בשנים האחרונות חל שינוי בנושא הזה: דווקא ראשי ממשלה תומכים בחוק הנורבגי, מתוך ראייה שזה מרחיב את נפח העבודה של הקואליציה בוועדות הכנסת ובעבודת החקיקה, ובוודאי שזה דבר מבורך. אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים ששמעתי. לא שמעתי את כל הדוברים. חלק מהדוברים שדיברו בדיון הזה שמעתי. חבר הכנסת משה ארבל – שאני מחשיב אותו לאחד הפרלמנטרים הרציניים בבית – התייחסת להשתתפות השר המקשר בין הממשלה לכנסת בישיבות נשיאות הכנסת. אני רוצה להגיד לך שתמיד – ממה שאני זוכר בשני העשורים האחרונים – השר המקשר בין הממשלה לכנסת היה מוזמן לישיבות נשיאות הכנסת. בדרך כלל הוא גם היה מגיע, ואתה יכול לבדוק את זה עם השר לשעבר גלעד ארדן, היום השגריר באו"ם, עם השר לשעבר יעקב אדרי ועם רבים אחרים, יכול להיות שאפילו עם השר יריב לוין, שהיה איזה תקופה כמדומני, אבל בזה אני לא בטוח. אבל זה לא דבר חדש, וזה גם דבר סביר והגיוני שהשר המקשר בין הממשלה לכנסת ישתתף – אגב, גם מזכיר הממשלה היה מוזמן לישיבות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, השר סער. חברי הכנסת, מהקואליציה בעיקר – חבר הכנסת כץ, רון כץ, אנא תפוס את מקומך; מנסור עבאס, בבקשה; חברת הכנסת סילמן, חברת הכנסת סילמן, תעשו שקט בבקשה באזור הזה, אי-אפשר לדבר ככה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני אומר שגם מזכיר הממשלה היה מוזמן לפורום הזה של ישיבת נשיאות הכנסת, וגם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. זה לא תקדים, זה דבר סביר. הוא לא חייב להגיע, אבל ממש אין בזה בעייתיות. חברת הכנסת מאי גולן ציינה, בכנות, שהיא לא מהוותיקות שבין חברי הכנסת. אבל אני יכול לומר שאינני זוכר אופוזיציה שלא התלוננה, ותמיד תחת אותו צמד מילים, על דורסנות הקואליציה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא בצורה כזאת. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> גברתי, ציינת שאת לא מהוותיקות, אז אני אומר לך בפרספקטיבה. בפעם הראשונה שאני שמעתי את זה, זה היה ב-2003, אז ודאי חבר הכנסת חיים כץ זוכר שהאופוזיציה – ומי שהייתה אז יושבת-ראש סיעת העבודה הייתה חברת הכנסת דליה איציק – הם בחרו אז להחרים את ההצבעות בחוק ההסדרים והתקציב מתוך איזו מחאה. הדבר הזה – האסטרטגיה הפעם של האופוזיציה היא בהחלט שונה, אבל אני חייב לומר גם שאין פה דורסנות. נהפוך הוא, אני חייב לציין שיש פה דיון על פי כל דקדוקי הטקס, ארוך, ממצה. האופוזיציה ממלאה את זכויותיה לקיים דיון ממושך, דיון אישי, בכל חוק בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', בצלאל סמוטריץ'. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זה בסדר גמור, זה חלק מההליך הפרלמנטרי, אבל הזכויות נשמרות. ולכן אין צורך להפריז, אין צורך להגזים, כל צד יעשה את מלאכתו. אני קורא למליאה לאשר את התיקון לחוק-יסוד: הכנסת בקריאה הראשונה, ולהעביר אותו לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך הליכי החקיקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשם גדעון סער. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית, על פי בקשה של הממשלה. אבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת לצורך הצבעה. אני מבקש לשמור על השקט. בבקשה, גברתי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו משתתף בהצבעה רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות של מי שלא היה פה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש חבר כנסת או חברת כנסת שלא הצביע או שלא הקריאו את שמם? אם כך, תמה ההצבעה, אבקש לספור את הקולות. אם כך, חברי הכנסת, אלה תוצאות ההצבעה: בעד הצעת החוק – 61, נגד – 53, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כספים, כספים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לוועדה המסדרת. אנחנו נעבור להצעת חוק הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרתי הוועדה המסדרת. תהיה להוט, תהיה להוט. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1412).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א–2021. חברים, שר המשפטים יציג את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. בבקשה, אדוני שר המשפטים גדעון סער. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו באה לטפל בשני עניינים. הנושא האחד הוא השלמה להסדר שהביאה הממשלה בפני הכנסת ועכשיו הכנסת אישרה בקריאה הראשונה, באמצעות תיקון חוק-יסוד: הכנסת, בעניין המועדים לאישור חוק התקציב השנתי. באותה הצעת חוק דובר על הארכת התקופה לקבלת חוק התקציב באחד המצבים המיוחדים, כגון שנערכו בחירות כלליות בתוך התקופה הרגילה להגשת הצעת התקציב ואישורו. הוצע כי התקופה תוארך מ-100 ימים כיום לכדי 135 ימים. אך בה בעת, במניין 135 ימים לא יבואו מועדי ישראל וערבי מועדים כאלה, כפי שייקבע בפירוט בחוק הרגיל. בנוסף, נקבע כי אם הניחה הממשלה את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, יהיה היום הקובע היום שאחרי תום 50 ימים מהיום שבו הניחה הממשלה את ההצעה. גם לעניין זה, התקופות האמורות, הוצע כי לא יבואו בחשבון מועדי ישראל וערבי מועדי ישראל, כפי שייקבע בחוק. עתה מוצע לקבוע בחוק הכנסת השלמה להסדר המוצע שבחוק-היסוד. לפי המוצע, מועדים שלא יובאו בחשבון במניין התקופות שבסעיף 36א(ב) לחוק-היסוד, כאמור לעיל, הם מועדי ישראל הקבועים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948, היינו: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות – כולם אגב רלוונטיים ללוח הזמנים של התקציב הנוכחי – ובנוסף ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות, וכן ערבי מועדי ישראל, כאמור. הנושא השני שבו עוסקת הצעת החוק שלפניכם, התפלגות סיעות לפי סעיף 59 לחוק הכנסת. סעיף 6א לחוק-היסוד קובע, כי חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו לא ייכלל בבחירות לכנסת שאחריה ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת. אולם, כלל זה לא חל על התפלגות של סיעה בתנאים החריגים שנקבעו בסעיף 59 לחוק. סעיף 59 מונה חריגים אחדים, שהראשון בהם הוא התפלגות של קבוצה של חברי כנסת בגודל מסוים ובשיעור מסוים מתוך הסיעה. לפי סעיף 59(1) לחוק, הכלל שבסעיף 6א לחוק-היסוד לא חל אם הקבוצה המתפלגת היא של שני חברי כנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות. בהצעת חוק זו מוצע להרחיב את האפשרות של חברי הכנסת להתפלג, כמשמעות הדבר בסעיף 59 לחוק, ומבלי שיישאו בתוצאה המתוארת בסעיף 6א לחוק-היסוד. לפי ההצעה, גם קבוצה של ארבעה חברי כנסת לפחות שתתפלג מסיעה, תיהנה מהחריג הנקוב בסעיף 6א סיפה לחוק-היסוד, ואפילו אין היא מהווה שליש לפחות ממספר חברי הסיעה. הדגש פה מושם על מספר חברי הסיעה המתפלגים. אבקש מהכנסת לאשר בקריאה הראשונה את הצעת החוק, ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מעוז, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עוד מעלילות שר הדתות החדש. השבוע אישרה ממשלת השמאל של מדינת כל אזרחיה את התיקון של מתן כהנא לחוק מינוי הדיינים, תוך שימוש במכבסת מילים ובהנדסת תודעה. אני מצטט: "תיקון החוק יעגן את השוויון בין גברים לנשים מבין נבחרי הציבור החברים בוועדה, תוך שהוא מאפשר לכנסת ולממשלה מרחב תמרון רחב יותר", סוף ציטוט. תרגום לעברית מדוברת: בואו נדפוק את החרדים ונדאג שהם לא יוכלו להיות שותפים בבחירת הדיינים. אבל לא רק את החרדים, את כל הגברים שבכנסת ישראל. אחר כך כהנא והבוס שלו ימכרו את זה לציבור כאילו הם כמובן דואגים לכך שיתמנו דיינים ציונים, כשהמילה "ציונים" משמשת אותם בתור שם קוד מכובס ומהונדס למינוי דיינים ליברלים מזרם מאוד מסוים שמתאים לאנשי המפלגה המתקראת ימינה כמו כפפה ליד. אך לפני ארבעה ימים מתן כהנא התחייב – לא שאני יודע אם יש עוד אמינות כלשהי להתחייבויותיו – לפעול כנגד ניסיונות החדירה של שופטי בג"ץ לתחומם של בתי הדין הרבניים. רק אתמול הוא אמר שישנה חשיבות רבה לשמירת העצמאות השיפוטית של בתי הדין הרבניים ויש לאפשר את חופש הפסיקה בהתאם להלכה. והינה הוא עצמו חושף את פניו האמיתיות, שמגמתו היא שינוי פני בתי הדין כדי להפוך אותם להיות יותר ליברליים ויותר נאורים, בלשון סגי נהור, כמובן. כל הפעילות הזאת של כהנא היא ביטוי נאמן לרוח ההסכמים הקואליציוניים בענייני דת ומדינה שמי שהיו שותפים לניסוחם הם אנשי נאמני תורה ועבודה, אותו ארגון שביחד עם התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית מובילים את המאבק ברבנות הראשית, בבתי הדין הרבניים ובכל סממן של זהותה היהודית של מדינת ישראל. אני הלילה, בדיון בוועדה המסדרת על הצעת החוק הזאת, אמרתי שאני רוצה להגדיר את החוק הזה כהצעת חוק מיזוגנית, משום שהיא מדירה את כל השרות שהן חברות הממשלה, תשע במספר, אם אני לא טועה, ואף אחת מהן לא ראויה לפי הצעת החוק הזאת לכהן בוועדה למינוי דיינים. היא גם מדירה את כל הגברים שהם חברי הכנסת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה יודע – אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני היושב-ראש, תושבי אביתר דיברו איתי, ואמרו לי שהם רוצים לשלוח זר פרחים למנסור עבאס ואבתיסאם מראענה – בזכותם זכינו לתקוע עוד יתד בממלכת השומרון, בארץ נחלת אבותינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם למרב מיכאלי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם למרב מיכאלי. אה, יש כבר שרה באולם. מרב מיכאלי, בזכותך עוד ישיבה נטעה היום יתד בממלכת השומרון, בארץ נחלת אבותינו. אני שוקל – ארבל, אני שוקל להציע להם עוד יותר. אני חושב שכדאי להנציח את העניין הזה גם בשם של הישיבה: במקום לקרוא לה ישיבת מרנן ורבנן, אפשר לקרוא לה ישיבת "מראענה ורבנה". << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש לזה גימטרייה, משהו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נמצא בהמשך, בפרק הבא. אבל באמת, אני חושב שהקואליציה הזו מתנהגת לחבריה בבוגדנות משהו. בוגדנות, בוגדנות שהיא אבן היסוד של הממשלה הזו, שקמה על בוגדנות במאות אלפי בוחרי ימין של ראש ממשלת ההונאה בנט וממשיכה עכשיו בחוק הזה, שניצב בפנינו, עם בוגדנות גם בחברים לקואליציה. מנסור עבאס לא נמצא כאן, אבל כדאי שהוא ישמע את הדברים פעם אחת. שימו לב בחוק מה הם מבקשים לאפשר לנו, מה הם מבקשים לאפשר למפלגות: פיצול של ארבעה חברי כנסת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו מפלגה של ארבעה חברי כנסת יש בקואליציה? רק רע"מ. ואת רע"מ – זה החוק לבעיטת רע"מ מחוץ לקואליציה. זה החוק שהם מנסים עכשיו להעביר כדי שיהיה להם יותר נוח עם שאר הדברים שהם מנסים ולא מצליחים, כי זאת ממשלה שהיא אנטי-ציונית, ממשלה שלא נותנת להעביר חוקים שהכרחיים לביטחונה וקיומה של מדינת ישראל. אז מביאים חוק. אחרי שכבר השתמשו במנסור עבאס, השתמשו ברע"מ, לא צריכים אותו יותר כבר, אפשר להעביר חוק ולהביא ארבעה חברי כנסת לא משנה מאיפה כדי שיהיה להם מספיק לזרוק את רע"מ מחוץ לקואליציה. אז אני חושב שהתנהלות כזו נלוזה, אדוני היושב-ראש, של בוגדנות גם בחברים שבאמת מסרו את נפשם כדי לשבת איתכם בקואליציה הזאת, למרות שהם שונאי ישראל – אתם ככה מתנהגים אליהם, זו התנהגות לא ראויה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ממליץ לכם להתנגד לחוק שמובא כאן, לחוק הפרטי הזה, הייעודי הזה, רק לבעיטת רע"מ מחוץ לקואליציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, האמת, אדוני היושב-ראש, החזרת קצת את הכנסת הלילה לשפיות בדיוני הוועדה. אני חושב שיישר כוח שיש מישהו שפוי בכל הספינה הקואליציונית. דודי, מה אתה רוצה להגיד? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה להפריע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא מפריע. אני מתחלק איתך בדקות שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה הזוי מה שעושים כולם, כולל היושב-ראש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי. זה להחזיר אותנו לשפיות, קצת ממה שמגיע לנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה שפיות? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה שפיות של הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה, הנורמלי הפך להיות שאנחנו מודים על כך שאנחנו בכלל יושבים פה, שנותנים לנו להיכנס לכנסת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אמרתי, אני מודה לו שהוא החזיר את השפיות למקום. תשמע, לפעמים אתה צריך את המבוגר האחראי שיחזיר את זה. ולכן אני אמרתי שאנחנו מודים לו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מתי זה קרה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה קרה היום בלילה. מה אתה חושב, שסתם בועז טופורובסקי הפסיק את הדיון? יש אנשים שעומדים מלמעלה ועושים דברים טובים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בגלל זה מרגי לא יכול היה לנהל דיון היום. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מרגי לא יכול היה לנהל דיון. ממלכתיות – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת ארבל. טוב, אבל אני חושב שבלילה הזה אולי באמת אנחנו כולנו ניכנס לאיזשהו מקום – היה השבוע, שלשום, יותר נכון, כבר בתחילת שבוע, האסון במיאמי, ועדיין יש נעדרים שם, מדברים על 150 נעדרים. משלחת צה"ל נסעה לשם בשביל לעזור ולסייע, כמו שאנחנו יודעים לעזור בדרך כלל. נגיד רק פרק תהילים, שיר המעלות: "ממעמקים קראתיך ה'. ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני. אם עֲונוֹת תשמור יה ה' מי יעמד. כי עמך הסליחה למען תִּוָּרֵא. קויתי ה', קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לה' משֹׁמרים לַבֹקר שמרים לבקר. יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו". בעזרת השם, שזה יהיה להצלחת המחלצים, שיחלצו שם את היהודים שנמצאים, שהם אחים שלנו, ויביאו לנו בשורה שיש עדיין אנשים חיים. בתוך כל הבלגן הזה נזכור גם את האחים שלנו שנמצאים שם בארצות הברית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני לא יודע אם פספסתי, אם כבודו נתן התייחסות למה שנאמר לבג"ץ. אני עדיין מבקש את ההתייחסות הזאת. אבל אני כבר למען האמת מתחיל להתייאש. אבל אין ייאוש בעולם כלל, אמר רבנו רבי נחמן, אולי בכל זאת נשמע כיצד ניתנה תשובה לא נכונה לבית המשפט העליון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עוזב? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא עוזב. יש סבלנות, ברוך השם. האמת היא שאני מאוד מאוד התפלאתי על זה שהקואליציה מעלה הצעה לאפשר פיצול סיעה גם לארבעה חברי כנסת. הרי זה מגוחך. למה לתת את המספר 4? אם יש מישהו שמעוניין בפיצול, אפשר פשוט לבטל את החוק הזה בכלל. הרי אם כל פעם משנים את המספר בהתאם למה שנוח לקואליציה באותו רגע, כשיש לה 61 חברי כנסת אז עכשיו יהיה חבר כנסת אחד – לא יודע; אולי יהיה רצון, שמעתי שחבר הכנסת אלי אבידר לא ממש מרוצה מהג'וב שהוא לא קיבל – אז אנחנו ניקח אותו, נחוקק חוק, יהיו 61. אפשר שגם אחד יפרוש, למה ארבעה? למה לפי גודל סיעה? או שאנחנו ככנסת אומרים שבהתפצלות סיעה נקבע כללים מאחורי מסך בערות, לא כשיודעים מה התוצאה הרצויה, ואז זה בסדר, או שמשנים את הכללים רטרואקטיבית. אני יודע שהיו גופים שעשו את זה בעבר, ואני חייב לומר, אני תמיד אמרתי שזה לא רעיון טוב לעשות את זה רטרואקטיבית. החלוקה הזאת, שאומרים: אנחנו עכשיו צריכים ארבעה כדי להיפטר מרע"מ, זה גם מתחבר מאוד לחוק הדיינים. חוק הדיינים נועד להדיר חרדים, וחוק הכנסת נועד להדיר ערבים. לא מתאים להם – האמת, אני מבין אותם קצת. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> זאת ממשלת אחדות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, ממשלת אחדות ואיחוי. לא מתאים להם חרדים באופוזיציה ולא מתאים להם ערבים בקואליציה, בסך הכול הגיוני. בלי ערבים, בלי חרדים, תהיה פה ממשלה – אני לא יודע את מי הם ייקחו מהליכוד, אני לא חושב שהם ימצאו ארבעה חברי כנסת מהליכוד, אבל אני בטוח – יש לי הרגשה שאלו יהיו רק אנשים שמתאימים לוועדת הקבלה של הקואליציה. הם ינסו, אני לא יודע מה השיקולים שלהם: לא מישהו דתי מדי, אולי לא מישהו מזרחי מדי, משהו שמתאים לממשלת ישראל הראשונה. את החרדים כבר הדרנו, עכשיו אפשר להדיר את הערבים עם פיצול של ארבעה ולהחליף את מנסור עבאס וחבריו. ואני חייב לומר שבתור ממשלת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בתור ממשלת איחוי, ריפוי ושיסוי אתם עושים עבודה נפלאה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, איך כתוב בפסוק? "שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת". יש אנשים שמשכימים קום ללמוד תורה, ללכת לתפילת ותיקין. יש אנשים שמשכימים קום לאיזו משמרת בבית חולים והם כבר רוצים להיות. יש אנשים שיושבים לילות בפרלמנט כשיש איזה דיון תקציב, ואז – גם לא כולם אבל נותנים מהאופוזיציה לילות שלמים לדבר, וקובעים מראש שההצבעה רק ביום – יש דברים נורמליים. אבל מה שקורה בזמן האחרון הוא פשוט לא נורמלי. הטרלול נמשך כבר הרבה זמן, לפחות שנתיים. אנשים חשבו שאם הקימו ממשלה אז כבר נחזור לאיזושהי נורמטיביות – הטירוף רק הולך ומתגלגל. תחשבו מה יגידו הילדים שלנו בעוד 20 שנה, על מה דנה הכנסת לילות שלמים כשבמיאמי היה אסון גדול עם 150 נעדרים, רחמנא ליצלן, כשיש כל מיני בעיות, כשהקורונה מאיימת לחזור, כשאנשים נשארו בלי פרנסה, עוד מעט מפסיקים את החל"ת ואין להם עבודה. על מה דנו? על סעיפים – אחד שמאפשר להוציא ארבעה חברים ממפלגה אחרת – ניחא. אבל בעיניי החוק החמור ביותר הוא עניין חוק הדיינים. לוקחים את נושא מעמד האישה, שזה היום הדבר הקדוש ביותר בערכים של מדינת ישראל, ולא שדואגים באמת שרק נשים תהיינה קובעות את הדיינים, אפילו את זה – לא הייתי מקבל – אבל עושים את זה כדי לשלול את זכות הבחירה של הבוחר החרדי בגלל שלמפלגות החרדיות אין נשים ברשימה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> ולא מגדילים את המספר של הנשים בוועדה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא. לא מגדילים את מספר הנשים, כי יש שני גברים בממשלה שרוצים לקחת את מקומן של הנשים, אז נותנים את זה לכנסת. עכשיו כבר קמה ראשת מפלגה, שבדיוק עכשיו נכנסה, מרב מיכאלי, ובנאום הראשון שלה כשהיא הקימה את המפלגה שלה פה אחרי הבחירות, היא הודיעה שהיא תעשה חוק כך שמי שאין לו 40% נשים ברשימה, תישלל ממנו זכות הבחירה, הזכות להיבחר. מפלגה כזאת לא תוכל להיכנס לכנסת. והם עוד מדברים בשם הדמוקרטיה. לכל הרוחות, היו מדברים בשם הקומוניזם, בשם הדיקטטורה, בשם צפון קוריאה, בשם כל הרוחות – מדברים בשם הדמוקרטיה. אז מדינה שמדברת בשם הדמוקרטיה רוצה להילחם ביהדות. מה הבעיה שלהם בדיינים? באים אנשי הציונות הדתית ורוצים לשלול דיינים חרדים בשם היהדות, בשם הדת. אז זה לא יהודית ולא דמוקרטית ולא נורמלית – פשוט טירוף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה אנחנו יושבים ב-04:00, להראות לכל העולם שאנחנו מטורפים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אייכלר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסיים רק בבקשה, בתפילה, שהדברים ישתנו: "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חזק וברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. חברת הכנסת שטרית – אינה נוכחת. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לוקחים לי את הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, תתחיל לדבר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ועדיין כמו כל בית ישראל, אנו עדיין המומים ומזועזעים מתרבות הרמייה והשקר של ראש ממששת המנדטים ומתעלוליו להשגה ברמייה את המטרה שאליה שאף. אבל לחגיגה הזו רבים וטובים לא שותפים. אנשים עם יושרה וכבוד עצמי מבינים שנעשו כאן רמייה ועוקץ פוליטי. אחד מהם הוא העיתונאי קלמן ליבסקינד, הידוע בתקיפתו המאוזנת גם את השמאל, וכשצריך – גם את הימין, אבל הגינותו לא מוטלת בספק. אגב, לפני כמה שנים, כאשר גלגלו עליי בג"ץ בחירות נוספות בעיר בית שמש בחשד לזיופים, וכשניצחתי שוב, בסייעתא דשמיא, הוא היה הראשון שיצא להגנתי כנגד החלטת בית המשפט הפסולה וההזויה. קלמן ליבסקינד תוקף במילים קשות את חברי ימינה, שלדבריו שדדו את קולותיהם של אנשי הימין והעניקו אותם לשמאל. ליבסקינד גם מטפל במאמרו ומגחך על חבר הכנסת ניר אורבך, שהסביר השבוע שהשיר המשותף של אברהם פריד ואביב גפן גרם לו להגיע להחלטתו הפסולה. ואני קורא לכם, חברים יקרים, את מאמרו החשוב להבנת המצב המביך, ובעיקר המביש: "לא קל היה לי לכתוב את הדברים שתקראו כאן. את נפתלי בנט ואת אילת שקד אני מכיר שנים ארוכות. כמה פעמים הצבעתי עבורם, וגם כשלא – – – תמיד – למרות ביקורת על מהלך כזה או אחר או על החלטה כזו או אחרת – חשתי כלפיהם כבוד והערכה. אבל זהו, לא עוד. המהלכים האחרונים שלהם והממשלה שהם יציגו השבוע – תוך מעשה רמייה, גנבת דעת והתנהלות הפוכה לכל תפיסה אידיאולוגית שהציגו במהלך השנים – לא יכולים לזכות אותם ואת חבריהם לרשימת ימינה לא בכבוד ולא בהערכה. 'אני יודע שהרבה מאוד מהמצביעים שלי כואבים. הכאב הוא אמיתי ואני מקבל את הביקורת בהבנה', אמר בנט לעמית סגל. וכאשר הוסיף, כעבור כמה ימים, בהצהרה חגיגית, ש'ביקורת לגיטימית, מחד, והתנהגות מדאיגה, מאידך', וניסה להעביר את המסר שלפיו עם כל הכבוד לכאב של מצביעיו חייבים להתקדם קדימה, חשבתי שאני מתפוצץ. מה זאת אומרת שאתה מקבל בהבנה את הביקורת? בשם איזו זכות מוסרית אתה מעז להעיר פה משהו למישהו? תארו לעצמכם סיטואציה שבה אדם שגנב לכם לפני דקה את הארנק מהכיס, עומד על במה ברחוב, נוכח מבטכם ההמום, ובטון ממלכתי מחלק ציונים לסגנון הלשוני שבו אתם משתמשים כאשר אתם צועקים: 'גנב, גנב, תחזיר את הארנק'". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כבר. "ובכן, מה שעשו בנט ושקד", ומתן כהנא, וניר אורבך ועידית סילמן ואביר קארה, "חמור פי אלף מאותו כייס שניצל הזדמנות". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבוטבול. זה הרבה מעבר לזמן. בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> "הם לא גנבו ארנק עם 200 שקל, הם גזלו מהמצביעים שלהם את הדבר היקר ביותר שיש בכיסו של אזרח במדינה דמוקרטית, הם שדדו" – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבוטבול. זה הרבה מעבר לזמן, בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הם שדדו ממנו את קולו. הכאב נובע ומתפרץ, מיקי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני יכול להבין. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין אחד שאני מוריד בזמן, אין אחד שאני מוריד בזמן. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> בדיוק. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להתייחס להצעת החוק. תראו מה שעשתה תקווה חדשה, היא הכניסה להסכם הקואליציוני שני דברים חשובים: אחד – קנביס, והשני – החוק להתפצלות הסיעות. אני בכלל חושב שלהתפצל בכנסת, באופן בסיסי זה דבר לא מוסרי. אבל גם שר המשפטים סער וגם אלקין הם אנשים שבאים עם עולם המושגים שלהם, בעצם הראש שלהם כל היום בבגידות, תחמנויות, מעברים. לכן הם הגישו את הצעת החוק הזו והכניסו את זה להסכם הקואליציוני כאילו זה דבר חשוב כל כך, עקרוני מבחינתם. אני בז לך, שר המשפטים. אני מבין שאתה רצת בבחירות כדי שמי שנבחר במפלגה מסוימת יעבור למפלגה אחרת. אם מישהו עובר מהקואליציה לאופוזיציה – ניחא, זו שאלה אידיאולוגית, הוא הולך להפסיד. אבל בוודאי מעברים הפוכים זה שוחד פר אקסלנס. לכן, אגב, זה מה שהחוק בא למנוע. אני באמת בז לך, בז לעולם המושגים שלך ושל אלקין. עכשיו אני רוצה להתייחס למה שקרה פה עם אלקין לפני שבועיים. הוא דיבר על ראש הממשלה. אני ראיתי אותו כאן. הוא ניסה להשפיל את נתניהו, ניסה באמת לעלוב בו, עם הרבה רעל, הרבה אכזריות. זה בן אדם שראש הממשלה לקח אותו לכל מקום בעולם. זה המדלג, השר המדלג ממפלגה למפלגה. אני רוצה לומר שכפיות טובה היא תכונה שמגלמת את כל הרוע בבן אדם, את כל התכונות הרעות – זה כפיות טובה. אני רק רוצה להזכיר למר מנדלבליט. מר מנדלבליט, אם אתה שומע אותנו, מר אלקין חייב 3.5 מיליון שקל. הוא קיבל מתנה אסורה. אתה יודע את זה. הוא לא יכול לשמש שר כל עוד הוא חייב לכל מיני אוליגרכים כסף ברמות האלה. אני חושב שאתה צריך להורות למשטרת ישראל לחקור את הסוגיה, ובוודאי ובוודאי להוציא חוות דעת שהוא לא יכול לשמש כשר בממשלת ישראל. בושה וחרפה. הרי אם אני הייתי מקבל 200 שקל היית מפעיל את כל העולם. הרי אתה בעצם – על ראש ממשלה שקיבל סיגר מחבר שמתם 200 חוקרים, פתחתם ארבעה תיקים, כמעט. איך אתה לא מתבייש, מר מנדלבליט? אתה לא רואה מה עושה מר אלקין? אתה חושב שזה מוסרי? אתה חושב שיכול להיות איש ציבור במדינת ישראל, ושר, שחייב 3.5 מיליון שקל לאוליגרכים בחוץ? בושה וחרפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם גנץ וליברמן? יש את גנץ עם המימד החמישי, וליברמן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בחוק הבא, יש עוד חוקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עליתי קודם ובדבריי התייחסתי ליו"ר הסיעה של יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. אבל אני לא יכול לקפח את ראש הממשלה עצמו, נפתלי בנט, והאמת, גם את אילת שקד. אז אני לא הולך להמציא דברים, אני בסך הכול הולך להקריא מתוך ויקיפדיה כמה הגדרות: רמאי – "משקר ומטעה כדי להשיג רווח לעצמו, שקרן, נוכל". הונאה היא "סוג של השפעה חברתית שבה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם אחר באמצעות טקטיקות הכוללות ערמומיות – – – רמייה וניצול". הייתי חייב להמשיך להבין מה זה נוכל כדי שנדע על מה אנחנו מדברים פה. נוכל זה "אדם לא ישר המתפרנס מביצוע תרגילי עוקץ והונאה". אני חושב שציבור גדול של בוחרים יכולים למצוא את עצמם מזדהים עם הדבר הזה. ואז הלכתי לראות מה זה הונאה. אולי נפתלי בנט ושקד ידעו מה זה הונאה. הונאה היא "סוג של השפעה חברתית שבה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם אחר באמצעות טקטיקות הכוללות ערמומיות – הצגה משכנעת של מידע מסולף – שקרים, רמייה וניצול". כל הדברים האלה, היושב-ראש, אחד לאחד נפתלי בנט ואילת שקד למאות אלפי – האמת, לא כל כך הרבה, אולי 200,000 איש. היום אפילו את האחוז חסימה הם לא היו עוברים. ואני חייב: כבוד היושב-ראש, אתה יודע, יש גם סוגים שונים של שקרים. יש ארבעה סוגים של שקרים: יש שקרים לבנים, שקרים שאולי עוזרים לאדם אחד ופוגעים באחר, שקרים שאולי אינם עוזרים לשקרן, ויש את השקרים שגורמים רווח למשקר ולהפסד לזה שמשקרים לו. וזו הקטגוריה שבה אנחנו נמצאים, לצערי. ואחרי שראיתי שנמצאת פה שרת התחבורה מרב מיכאלי לא יכולתי שלא לפנות ולחפש באמת את הבדלי ההונאה בקרב נשים וגברים. רציתי לראות מה קרה לבנט ומה קרה לשקד. אז הינה, אני אומר לך מה הספרות המחקרית בתחום הבדלי המגדר מדברת על הבדלי השקרים בין גברים לנשים, או בין בנט לשקד. האמירה פה אומרת: משתמע כי נשים, שמשקרות בתדירות גבוהה יותר מגברים, נוטות יותר לזייף רגשות חיוביים – כגון, כנראה, כאבי בטן, את זה אני מוסיף. וגברים, הינה, יש פה כמובן גם אמירה על גברים: גברים נוטים לשקר יותר מנשים על מנת להבטיח לעצמם רווח. אמרתי הינה, תראו, זה בדיוק ההגדרה פה להבדל בין בנט לשקד. שני שקרנים, שני נוכלים: אחת עם כאבי בטן ואחד עם רצון לרווח אישי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יושב וחושב לעצמי, ואולי הרב דרעי יוכל לעזור לי פה, מה הרציו שבין הצעת החוק הזו – שני דברים שהם לא קשורים אחד לשני: "לקבוע כי מועדי ישראל לא יבואו במניין התקופה שבה יש להעביר את חוק התקציב לאחר הקמת הממשלה", שמועדי ישראל לא יבואו בחשבון, שאף אחד לא יהיה חלילה חשוד שיעבוד בשבת. הדבר השני – לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם אף אם אינם מהווים שליש ממנה. בעצם החלק השני זה חומר נפץ של פוליטיקאים כשהם רוצים לחשוב מה בעצם מונח פה, בדבר הזה. לחשוב איך אני יכול להתפלג ואני לא אהיה פסול בעתיד מלהיבחר, אני לא איחשב לאחד – שהייתי והלכתי. אז הם רוצים לתת לי את הדרך שעדיין תהיה לי הזכות להיבחר, למרות שאני עושה מעשה שהוא לא ייעשה. זה מה שבא בחלק השני של החוק. מה הקשר שלו לחלק הראשון? כשאתה מתבונן בזה אתה רואה שפתאום בכנסת כזו, שבה הקואליציה מורכבת מכאלה שמחפשים לעקור את תורת ישראל, מעוניינים להשכיח את השבת, מוכנים להרוס את התא המשפחתי, את קדושת המשפחה, מוכנים לעשות את הכול כדי שלא ניראה מדינה של יהודים שומרי תורה ומצוות, מביאים לנו דבר – כאילו המדינה עכשיו קמה: אם אתם רוצים להכין תקציב בתוך תקופה מסוימת, הימים של מועדי ישראל לא ייחשבו במניין הימים. לצורך מה זה בא, אם לא כדי להכניס את החלק הקרימינלי של החוק? איך אפשר לעשות איזושהי תחבולה, לפרוש ועדיין לא להיחשב פורש? אין לי הסבר אחר. אף פעם זה לא היה חסר לאף אחד, שלא לחשב את אותם ימים בודדים בתוך 120 יום או 130 יום או 150 יום להכנת תקציב וכדומה. ואף אחד לא חלם לעשות פעולות כדי לפרוש. רק ראש קרימינלי, שמסתובב פה בבית וחושב על כל מיני דברים, בא והשחיל דבר אחד בשני מבלי שנבין מה שהוא רוצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, לפני כמה ימים נפגש השר לביטחון פנים עם כתבים. עשה תדרוך, זה דבר מקובל, ובין היתר, אמר להם: אני לא הולך להיפגש עם איתמר בן גביר. הוא מנהל שיח פרובוקטיבי, אין לי סיבה להיפגש עם אנשים כמוהו. אדוני היושב-ראש, אתה רואה שאני לא ישן בלילה. לא ישן בלילה. ממש לא הלכתי לישון בגלל הדברים האלה. אבל בנימה יותר רצינית, בואו נאמר את האמת, עם מי עמר בר לב, איש שמאל קיצוני, כן מוכן להיפגש? הוא מוכן להיפגש עם פורעי דיר אל-אסד, אלה שראינו בתמונות רצים אחרי שוטרי מג"ב ומרביצים להם עם אלה. איתם? בוודאי להיפגש, מה זאת אומרת, זה תפקידו של כבוד השר, להכיל, לשמוע, למתן; לא משנה שאותם פורעים ביקשו לרצוח שוטרים שלנו, ביקשו לפגוע בחיילים שלנו. אבל איתם זה סופר לגיטימי. הוא מוכן להיפגש עם פורעי לוד, אלה שרצחו יהודי בשם דסטאו ביסט, לא רבים מאיתנו מכירים את השם שלו. יהודי בן הקהילה האתיופית שכל חטאו שהלך ללוות אורחים שלו מעבר לכביש. לפי התיאורים ולפי העדויות, שני מחבלים הגיחו עם אופניים חשמליים, דרסו אותו וחזרו כדי לוודא הריגה. הוא מוכן להיפגש עם פורעי שמעון הצדיק, אותם אלה שאנחנו רואים – כן, הם קוראים לזה שייח' ג'ראח, ואנחנו קוראים לזה, אדוני היושב-ראש, שמעון הצדיק, זאת שכונה בירושלים – אותם אלה שזורקים אבנים ובקבוקי תבערה ועומדים שם שוטרים ליד ולא מגיבים. והוא נפגש, נפגש עם הקו הראשון של המחבלים שנמצאים כאן בכנסת, תומכי הטרור כמו איימן עודה ואחמד טיבי, וכמובן השותף הקואליציוני, איש התנועה האסלאמית מנסור עבאס. אז זה השר לביטחון פנים שיש לנו; זאת הממשלה שיש לנו. מה הפלא, מה הפלא? מי שמרחם על אכזרים מתאכזר לאוהבי ישראל. מי שמחרים את איתמר בן גביר מוכן להיפגש עם מחבלים ועם שונאי ישראל. בושו והיכלמו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר סיפרתי כאן – אתה ישבת בראש הישיבה וסיפרתי את הסיפור האישי-המשפחתי שלנו. הסברתי למה כל כך כואב לי וכל כך מזעזע אותי שהחברים הכי טובים שלי, באמת החברים הכי טובים שלי, שאני שנים איתם בדרך, הולכים ומקימים ממשלה שנשענת על תומכי טרור. האמת, זה כואב לי גם לגביך, אדוני היושב-ראש, כי אני יודעת שאתה היית מפקד מחוז ירושלים. אני זוכרת את זה היטב. אתה בעצם נאלצת לטפל בכל הפיגועים הנוראיים בתקופה הכי קשה שהייתה. נשגב מבינתי איך אתה יושב באותה ממשלה יחד עם מפלגה תומכת טרור. אני פשוט לא מתחברת. אני אומרת לך, למרות שהקשר בינינו הוא לא כל כך אישי כמו עם נפתלי או אילת או גדעון או זאב, אבל עדיין אני לא מצליחה להבין את זה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד שבשבת הראשונה אחרי הקמת הממשלה המזעזעת והמסוכנת הזאת, ככל שמתקרבת השבת עולה המחשבה על התפילה לשלום המדינה שאנחנו מתפללים בכל שבת בבתי הכנסת. השאלה איך, איך, איך נתפלל על ראשיה, שריה ויועציה? איך נתפלל עליהם? איך אפשר להתפלל על ממשלה כזאת, שהולכת ועושה יד אחת עם האויבים שלנו? עם מי שמחבקים את המחבלים? עם מי שמוציאים כסף כדי לתמוך בילדי מחבלים, כמו שהקראתי פה בנאום הקודם? זה מה שעושה המפלגה של מנסור עבאס. הם לוקחים כסף – אגב, עכשיו אתם תיתנו להם המון כסף – והם מוסרים אותו לילדים של מחבלים, לילדים של שהידים. איך אפשר להתפלל עליהם בבתי הכנסת? באמת, השאלה הזאת מאוד הכאיבה לי. מאוד. הציקה לי. ואז פתחתי את התפילה, וראיתי שדווקא אדרבה – צריכים להתפלל את התפילה הזאת ביתר שאת, אדוני היושב-ראש. למה, כי מה כתוב בה? אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, שישלח אורו ואמיתו לראשיה, שריה ויועציה, כן, של מדינת ישראל. שישלח להם את האור, שישלח להם את האמת. הם כל כך רחוקים עכשיו מהאור והאמת, אז אדרבה, צריך להתפלל יותר שהוא ישלח להם את האור ואת האמת; ויתקנם בעצה טובה מלפניו – עוד יותר צריכים להתפלל על זה, כי הם הולכים בעצה כל כך רעה. נכון, חבר הכנסת אביר קארה? אני לא יודעת איך אתה מרגיש עם זה שאתה יושב בממשלה אחת עם תומכי טרור, אבל צריך להתפלל גם עליך, כי עכשיו אתה התמנית לסגן שר. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – גם סגני שרים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז גם עליך, גם עליך כסגן שר צריך להתפלל ביתר שאת שהקדוש ברוך הוא יתקן אותך בעצה טובה מלפניו, כי אתה הולך בינתיים בעצה רעה מאוד. אז זהו, אני חושבת שאנחנו את התפילה הזאת צריכים להתפלל ביתר שאת, וזה מה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת בוסו – אינו נוכח; חברת הכנסת בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת לוין, בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, כבוד השרה מיכאלי, את יודעת, זה לא סוד שיש לי אלייך הערכה, אפילו חיבה, הייתי אומר. אבל אני באמת באמת מוכרח לומר לך שאני חושב שיש הרבה מאוד אנשים שצריכים להרגיש מאוכזבים מאוד ומרומים מאוד ממה שאת עושה בימים האחרונים. תראי, אני חושב שלהימנע בהצבעה על פרקליט המדינה זאת פחדנות. את יודעת מה, אם זה היה קורה לשרים או לשרות אחרות בממשלה שאת לא חברה בה, אני יכול רק לדמיין את הדברים שהיית אומרת כאן על הבימה. אני בכלל יכול להגיד לך שלהימנע כשמדובר בשאלה ערכית בעיניי זה לחטוא לבסיס של העבודה של נבחר ציבור. עכשיו אני שואל אותך שאלה אמיתית: הרי יש שתי אפשרויות, או שאת חושבת שפרקליט המדינה הוא נקי והכול בסדר, ולא הוכח שום דבר, והאיש, אין נגדו לא כתב אישום ולא משהו אחר, ואם כך, למה את לא תמכת במינוי שלו, למה את עושה לו עוול? ואם החלטת לא לתמוך במינוי שלו משום שאת כנראה חושבת שהוא עשה דברים שאסור היה לו לעשות, איך את, יותר מכל אחד אחר, מחרישה ונמנעת? איך, איך יכול להיות? אני אגיד לך את האמת, השרה מיכאלי. אנחנו נמצאים שבועיים אחרי הקמת הממשלה. זה כל הזמן שלקח לך כדי לאבד את הכול, את כל הקרדיט העצום הזה שבנית לך בכל השנים האלה. הינה, תראי עכשיו, הממשלה שאת חברה בה מביאה חוק – ואת גם תומכת בו – שבא ואומר שהממשלה תהיה פטורה מהצורך למנות שרה. באמת, קשה להאמין – מרב מיכאלי. כל זה קורה בשבועיים. שבועיים לקח לך. את יודעת, אני היית בקואליציה 12 שנים וחצי. הייתי חמש שנים שר. יש לך דוגמה אחת כזאת שאת יכולה לתת לגביי ב-12 שנים וחצי, שבעטתי בצורה הזאת בכל מה שאני מאמין בו, בכל הדברים שעליהם דיברתי, בכל הדברים שלמענם פעלתי? בצורה הבוטה הזאת? אני אגיד לך עוד דבר, ובזה אני אסיים, כי הזמן נגמר. את יודעת, את יושבת-ראש מפלגה, מפלגה שבלעדיה אין קואליציה. אין שום דבר שאת חייבת לעשות. כלום. אין שום החלטה שהממשלה יכולה להעביר בלי שאת תסכימי. את לא יכולה להסתכל על זה ולהגיד: טוב, אני לא רציתי אבל לא הייתה ברירה, היה רוב, היה זה. אני אומר לך, השרה מיכאלי, זה המאזן שלך בשבועיים. אל תהיי במקום הזה. בנית לעצמך קרדיט גדול, אני מציע שכבר בנושא של חוק הדיינים תתקני, ומוטב כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לוין. חבר הכנסת גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת ברקת – אינו נוכח. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אנחנו נמצאים בשעת לילה מאוחרת, וגם על פי תגובות שאני מקבל יש רבים שצופים בערוץ הכנסת. חלקם שואלים את עצמם: מה עושה האופוזיציה? יש פה אנשים רציניים, יושבים, מדברים, למי? מה הם רוצים להרוויח בדבר הזה? אדוני היושב-ראש, אנחנו עוקבים אחרי הפעילות של הקואליציה, אחרי הפעילות של הממשלה, אחרי הפעילות של השרים, ושואלים את עצמנו – כאילו – מה אנחנו מפספסים? מה הם יודעים שאנחנו לא יודעים? אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, על אדם אחד שהיה מגיע בכל בוקר לאיזושהי מאפייה וקונה שש חלות. שש חלות. בכל בוקר היה מגיע וקונה שש חלות. בוקר אחד, שניים, שלושה. יום אחד המוכר אומר לו: תגיד לי, למה שש החלות האלה? מה אתה עושה איתן? הוא אומר לו: תראה, שתיים אני אוכל, אני ואשתי; בשתיים אני מחזיר הלוואה; שתיים אני מלווה לאחרים. אפשר להגיד: מה זה הדבר הזה? אתה מלווה, לוקח. בוא אני אגיד לך בדיוק מה – אני קונה שש חלות. שתיים אני אוכל; שתיים מחזיר הלוואה, נותן להורים שלי, שגידלו אותי; שתיים אני מעניק הלוואה לילדים שלי. יום אחד, אני אגדל ויהיה מי שייתן לי. אני רואה את ההחלטה של שר האוצר, של הממשלה, לעצור את הנושא של החל"ת. אין ספק, יש שאלה אם צריך להמשיך את החל"ת או לא. אבל על מי ההחלטה הראשונה לעצור את התשלומים של החל"ת? על האנשים הכי חלשים בחברה. קודם כול, ההורים שלנו, מבוגרים – גיל 65. נחשוב טוב: איזה אדם בגיל 67 הולך לעבוד בעבודה נוספת? אדם שמה שהמדינה נותנת לו, הקצבה של המבוגר, לא מספיק לו, אדם שבגיל 67 אומר: אני מחפש עבודה נוספת, כי אני, ממה שהמדינה נותנת לי, לא יכול להתקיים מזה. אני מחפש עבודה נוספת. אלה ההורים. והילדים שלנו – היולדות. האנשים הכי חלשים בחברה, יולדת שמחפשת עבודה ומצהירה על חל"ת בשביל להרוויח כסף. בשתי האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה שר האוצר החליט שהוא פוגע. היה רעש תקשורתי, הד חזק לדבר הזה, והחליט שר האוצר שהוא מחזיר מגיל 45. אוקיי. תחשבו, מה ההיגיון בדבר הזה? איך אדם בגיל 45 או בגיל 67 יכול למצוא עבודה? ברור, אדם בגיל 67 אין לו שום סיכוי למצוא עבודה, והאנשים האלה הם הראשונים להיפגע. גם אם הוא מצא באיזושהי הזדמנות עבודה נוספת, הוא ייפגע ראשון, הוא והיולדות. רבותיי, אדוני היושב-ראש, תראה, אנחנו לא מבינים מה חושב שר האוצר, אבל המפתחות של הכלכלה הישראלית, גם בממשלה וגם בכנסת, נמצאים בידיים שלו. אנחנו כאן בשביל להיות פה לאותם אנשים מבוגרים שאין מי שידאג להם; אותם אנשים מעל גיל 67, החלשים ביותר, שלא מסתדרים עם הכסף שהמדינה נותנת להם, דווקא לפגוע בהם, גם את הפרוטות האלה לקחת מהם? וכמובן, היולדות, הנשים החלשות ביותר, שמתקיימות מהפרוטות האלה – לקחת להן את הפרוטות האחרונות שלהן? אנחנו כאן, בעזרת השם, נגיש הסתייגויות ונילחם בחוק הזה על מנת שיחזור החל"ת לאנשים החלשים ביותר בחברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת האוזר – אינו נוכח; חברת הכנסת השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יברקן – אינו נוכח; חברת הכנסת גמליאל – אינה נוכחת. חבר הכנסת אריה דרעי, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי השרה, קודם כול, באמת מגיע לכל חבר כנסת, חברת כנסת ושרים שנמצאים כאן – אולי לשרים אין ברירה, הם תורנים, הם חייבים – אבל לכל האחרים מגיע יישר כוח, לא משנה אופוזיציה או קואליציה. מי שנשאר על משמרתו וממלא את חובתו ונואם את נאומו, יישר כוח גדול לו. אפשר לצחוק על זה, אפשר לזלזל בזה, אבל עם כל הכבוד, זה לא קל להישאר. ומי שנשאר כאן, מגיע לו באמת יישר כוח, שהוא ממלא את תפקידו. רבותיי, אנחנו מצביעים עכשיו על תיקון לחוק שהצבענו עליו קודם – אנחנו הצבענו נגד, אבל אחרים הצביעו בעד – השלמה של תיקון חוק-יסוד שאחד מהמרכיבים המרכזיים שבו זה לאפשר לארבעה חברי כנסת לפרוש. וזה עובר עם הערות כאלה, הערות אחרות. רבותיי, רק לפני זמן קצר היו בחירות. הציבור בחר, אנשים נבחרו על סמך הבטחה, על סמך מפלגה. אף אחד כאן לא נבחר בבחירה ישירה. כל אחד מאיתנו שנבחר, נבחר תחת טיקט של מפלגה. יש מינימום כללים, אפילו בין סוחרי סוסים, ואנחנו כאן מביאים בהצעת חוק ממשלתית, מה, לעודד רמאות, לעודד גנבת דעת של בוחרים שבחרו בחברי כנסת? מה זה הדבר הזה? חוק-יסוד, תיקון לחוק-יסוד? ועוד יש רוב לדבר הזה, וזה עובר בקלות, כאילו מה זה? לגיטימי. היו עד עכשיו כללים – שליש סיעה. גם לזה אני נגד. מה פתאום בכלל לפרוש? אתה רוצה לפרוש, תלך הביתה; אתה לא רוצה להישאר במפלגה שנבחרת מטעמה, תלך הביתה. מה, זה מנדט שלך בכלל? כשניבחר בבחירות ישירות כל אחד יעשה עם זה מה שהוא רוצה. אבל ללכת ולתקן ולהגיד לא שליש – הרי כולנו מבינים למי הם מתכוונים. הרי בשביל לפרוש מהליכוד, בשביל לפרוש מש"ס או בשביל לפרוש מהמפלגות האחרות לא צריך את התיקון חוק הזה. ארבעה מנדטים זה שליש אפילו מש"ס, שהיא המפלגה השנייה בגודלה. אז ארבעה מנדטים מתכוונים לליכוד, שצריך עשרה – מורידים את זה לארבעה. אני אומר לכם שלא ימצאו גם אחד מהליכוד שיפרוש. מי זה המשוגע שיעשה כזאת שטות ויפרוש, חיי שעה, ולוותר על חיי עולם. אבל איך בכלל ללכת ולהביא כזאת הצעת חוק ולא להתבייש בזה שבכנסת ישראל – מה אנחנו משדרים לציבור? למה אנחנו מחנכים את האזרחים בשיעורי אזרחות? מה הם יגידו שם? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זוהר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – אפשר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם מפריעים, פשוט, חבר הכנסת דרעי. תודה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג בפניכם את הידוע לכול בנוגע לבג"ץ שניתן לאחרונה בהרכב של תשעה שופטים, בג"ץ 5969/20, בנוגע לעתירה של סתיו שפיר, חברת הכנסת לשעבר, נגד פשרת האוזר. שם בית המשפט העליון, בפסק דין שמשתרע על פני 105 עמודים, באריכות רבה, מורה ומזהיר את הכנסת לבל תעשה שימוש בחוק-יסוד כאילו היה פלסטלינה. בתפיסת העולם המשפטית הישראלית אנחנו עוסקים בחוקה של מדינת ישראל. החוקה של מדינת ישראל צריכה להיות עם חזון, צריכה להיות כזאת שבאמת תטמיע את הערכים המשמעותיים של הסכמה לאומית רחבה, ולכן גם היא דורשת מספר רב מאוד של חברי כנסת בחקיקתה. בחוקה של מדינת ישראל ישנה משמעות רבה לראייה ארוכת הטווח – איך אנחנו רואים את מדינת ישראל בנושאים חברתיים, כלכליים ועוד. הלילה אנחנו עושים בחוקה – אומנם לא שמו את המילים "הוראת שעה" בכותרת, אבל כל מה שנעשה במהות זו פלסטלינה מחוקי-היסוד. כל מה שנעשה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – 13 שנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אל תפריע לו, בבקשה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> כשל לוגי של אד הומינם הוא כשל לוגי ידוע ומוכר. תענה לגופו של עניין; קשה לך. אנחנו כאן נמצאים במציאות קשה מאוד, שבה הקואליציה מגיעה עם תפיסות עולם מעוותות, מתקנת בלילה אחד, בחטף, את החוקה של מדינת ישראל, וגם בחוק הזה, שלכאורה הוא לא תיקון לחוק-יסוד אלא תיקון לחוק הכנסת, גם פה נעשתה קומבינה. התיקון לחוק הכנסת מבקש בעצם להשפיע על סעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת. גם כאן מתקנים חוקה; גם כאן מבצעים העצם הארכה, גרייס, שינויים. אגב, חבר הכנסת עבאס, איך אתה אפשרת שהתיקון לחוק-היסוד יכיר אך ורק במועדי ישראל? אין חגים למוסלמים? מה זה רק מועדי ישראל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל, לא חשבת על זה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני באמת חושב על זה שהגישה הזאת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת, הוא היה עסוק בהקמת הישיבה באביתר. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ברוך השם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, תודה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני רק רוצה לסיים ולומר, מכובדי היושב-ראש, שאנחנו צריכים להבין – אני רק מבקש שהדברים ייאמרו לפרוטוקול – שבית המשפט העליון כבר נתן התרעת בטלות לדברים הללו. אני מאוד מקווה שגם הם יבוטלו בהקדם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אבקסיס – איננה; חברת הכנסת ברק – איננה. חברת הכנסת רגב, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נאום בכורה – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> בשעה כזאת נאום בכורה? זה מה שאתה מאחל לי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש שתשאל אותה אם זה כולל גם את המימונה או לא. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> לא לא, המימונה והאכילה בידיים זה סיפור אחר, דודי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת רגב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה כולל מימונה או לא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייבת להגיד לכם, חברים, שאנחנו לא צריכים להתאמץ לכתוב נאומים. זה דבר אדיר. תאמינו לי, לא צריך להתאמץ, צריך פשוט לקחת את כל הנאומים של חברי האופוזיציה לשעבר, שהיום יושבים בקואליציה, ולחשוף אותם פעם אחר פעם לציבור; שהציבור יראה מה הם אמרו לפני, ודקה אחרי. איזו בדיחה. אבוי לבושה. אבירי הדמוקרטיה. איזה יפיופים, יפי נפש. הכול נגמר כשיושבים בצד הזה. ככה זה כשמדברים על שמאל ועל ימין מתייפייף ועל ימין שמעלה את עבאס ונסחט על ידי עבאס. אז אני חייבת להשמיע לכם משהו שכבר השמיעו אותו כמה פעמים במהלך היום, ואני אשמיע עוד קטע שלו, שהציבור שבחר בו ישמע מי הוא. ואני חייבת, דודי, בגלל שאין לי את הקול שלו, שתעזור לי בחיקוי בחלק מהעניין. אז בואו נשמע מה הוא אמר: "החוק הנורבגי זה החוק הראשון שלכם, זה הדבר הראשון שהממשלה הזאת שמה על השולחן. עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחבר'ה". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מסתכל שאימא שלו לא ביציע – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> היא לא ביציע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אימא שלו ישנה עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את יכולה להמשיך. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> "אם זה לא קשור לג'ובים, שום דבר לא מעניין אתכם – – – מישהו אצלכם בממשלת המנותקים זוכר מאיפה הכסף", מיקי? "זה כסף של אנשים עובדים", מיקי, "שכירים, עצמאים, משלמי מיסים, כל הישראלים הטובים האלה שאתם לא רואים ממטר". מיקי, אתם לא רואים אותם, הם לא בני אדם, הם כספומטים. "אין יותר ישראלים. יש כספומטים", אפרת. יש כספומטים, אפרת. "הכספומטים עבדו קשה, שילמו מיסים גבוהים, ואתם באים ומושכים מהם את הכסף, מבזבזים אותו על עצמכם. לא על עזרה לחלשים", לא על הצלה לעסקים קטנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> "לפחות תחסכו מאיתנו את בלבול המוח של 'לקחנו אחריות'". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> "לקחתם כסף, זה מה שלקחתם – – – אגב, זה נחמד שאתם קוראים לזה" – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בושה, בושה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> "זה נחמד שאתם קוראים לזה החוק הנורבגי – זה נשמע קריר כזה, סקנדינבי". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> "בנורבגיה יש רק 19 שרים". צדקת, יאיר, אצלך בממשלה, בממשלת הקומבינות, יש 26 שרים ועוד ארבעה סגני שרים. אני ממשיכה. הוא אומר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על 54 ח"כים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – "בנורבגיה איש לא היה מעלה בדעתו שאדם שהשבוע החל משפטו יהיה ראש ממשלה". אני מניחה שבנורבגיה, יאיר, איש לא היה מעלה על דעתו שאדם עם שישה מנדטים, עם 5% מהציבור, יהיה ראש ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אבל על זה נוסיף – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, את כבר הרבה מעבר לזמן. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – "לכספומטים נמאס – נמאס מהשחיתות שלכם". << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> יש עוד עשר שניות. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לכם, אתם ממשלה לא רק של מנותקים – של נוכלים ושל שקרנים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתפלא, אבל אנחנו יודעים להסתכל בשעון. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נחשוף אתכם יום-יום לציבור שבחר בכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב. חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם גנבי קולות פתולוגיים, ומוביל אתכם בנט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב. אני מבקש לא לעזור לי, לא לעזור לי. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת נולדה בחטא – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, אני לא רוצה להביא סדרן להוריד אותך. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובעזרת השם היא תתפרק בשל חטאיה. בשם השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רגב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא צריך כספומטים. על 30 ח"כים צריכים להביא בנקים; בנקים, לא כספומטים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אופיר סופר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 30 ח"כים על קואליציה של 54. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אינו נוכח. מי משיב בשם הממשלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממשלת מיעוט, 30 ח"כים, 28 שרים. בושה וכלימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר אלעזר שטרן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל היום פחות שרים ממה שהיה מקודם. איך אתה סופר? אתה עם פחות סגנים ופחות שרים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. מספיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על כל שני ח"כים שר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל שקל שאת מקבלת זאת גנבה. כל שקל שאת מקבלת זאת גנבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, מזמן ירדת מהדוכן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, אני לא מזהה את הח"כים שלכם, אם הם סדרנים או ח"כים. אנחנו לא מכירים מי הם. כל רבע שעה נכנסים לנו פה כמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמסלם, אני מודה לך על העזרה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברים, אתה יודע, חבר הכנסת אמסלם, אני חוזר אחורה שנתיים, שלוש, כשקצת ישבתי בחלק השני. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אולי שלוש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> וצחקת – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא לא, שנה וחצי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לא לא, אני שנתיים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ישבתי שם ואתה היית שר שקדן, שהקפיד לשבת וגם לתת מזמנו, והייתי רואה אותך משועמם לפעמים – ככה הייתי מרגיש. היית polite, אבל היית משועמם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בתקופתך לא הייתי שר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא לא, היית שר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך שלא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא? אז היית יושב-ראש קואליציה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אה, יושב-ראש קואליציה שהקפיד להיות נוכח. ואני יושב עכשיו בצד ושומע את חבריי מהאופוזיציה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, אבל מי שהציג את החוק היה שר המשפטים. למה הוא לא מסכם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שר המשפטים נח. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, אתם מזלזלים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הוא נח, יש לו הרבה עבודה. איך אמרתם, איך אמרה חברת הכנסת רגב? יש לנו ממשלה מנופחת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מאיפה עוד לקחת? מאיפה עוד לקחת מהציבור? מאיפה עוד לקחת? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, ביום חמישי הקרוב נגמרת שנת הלימודים. הילדים יוצאים לחופש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, והוצאתם את הסייעות לילדים האלרגיים, אתם, במשמרת שלכם. הילדים של החינוך המיוחד לא מקבלים – – – שנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברת הכנסת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אנשים יוצאים לחופש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יש לך ילדים שיוצאים לחופש ביום חמישי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תורידו מישהו מהנורבגי ותשלמו את הסייעות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יש? יש. יפה. אני, יש לי שני ילדים שיוצאים לחופש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו תוריד את כל דמי ההורים. אתה, אתה, שהיית בקואליציה איתנו, תוריד עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נדחוף להורדת תשלומי ההורים. הינה, אני אומרת לך באחריות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, תן לי, תן קצת כבוד לשר. יש לך שר ערבי בממשלה, בחייאת דינכ, כמה זמן, מתי יש? 20 שנה. תן. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> גם שר ערבי, גם ראש ממשלה ערבי – השתלטתם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> וואי וואי, זה מה שרציתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, אחרי שאישרת את אביתר, ואללה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה בנאום הבא, בחוק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך, רק אתה מסוגל לבנות לנו, אתה וראש הממשלה בפועל עבאס, ישיבה באביתר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באביתר. כל הכבוד. כל הכבוד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, תבורך על אביתר. עיסאווי, תבורך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – ממליץ שתדליקו משואה בעצמאות, השנה בחג העצמאות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השר הערבי הראשון שמאשר את אביתר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הרב דרעי, הגיע לאוזניי שהרחוב הראשי באביתר הולך להיות על שמו – יש מחלוקת בין עבאס לבין פריג', יש מחלוקת על שמו. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יש משהו אחר, הם לא יודעים את מי להזמין ראשון לתת שיעור בישיבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – יותר קרוב – – – כפר קאסם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, בחוק שקדם לחוק הזה ישב כאן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נקרא לזה מנסור פריג' ואז נקבל את שניכם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בחוק שקדם לחוק הזה ישב כאן על הדוכן וניהל את הישיבה חברי חבר הכנסת מנסור עבאס, ועליתם אחד אחרי השני, בחוסר התחשבות, וכל אחד, מזווית ומכיוון, התחיל להטיח האשמות בחבר הכנסת מנסור, שעד לפני חודשיים היה יקיר האופוזיציה העכשווית, אבל מה לעשות, בן יום ובן לילה הדברים משתנים. שמעתי כאן על הממשלה המנופחת. מה לעשות, אנחנו צריכים לעשות שינוי הדרגתי – מ-36 נרד ל-26, וגם להבא נרד. סבלנות. עוד תבלו הרבה שנים בספסלים האלה. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תדע לך שהם יוציאו אותך ראשון, שלא תתבלבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה, חברי הכנסת. בבקשה להתיישב במקומות. חברי הכנסת, נא להתיישב במקומות. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 57 נגד – 42 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 57, נגד – 42. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א–2021, עברה בקריאה ראשונה עברה. תודה רבה. החוק יעבור לוועדת – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – חוקה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ועדת כספים. יש עוד? רק ועדת כספים? אין בעיה, תעבור למסדרת. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להוסיף גם את ועדת הפנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נוסיף גם את ועדת הפנים, אין בעיה. היא תעבור למסדרת. תודה רבה לכם. << הצח >> הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1419).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. אתה יכול, השר, אין בעיה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021. מדובר בתיקון ובהארכת תוקפו של החוק המסדיר השתתפות עצורים ואסירים בדיונים בעניינם בבית המשפט בדרך של היוועדות חזותית חלף נוכחות פיזית בבית המשפט. חוק זה נחקק בין שאר החיקוקים שנחקקו במטרה להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה. החוק נועד לתת מענה לחשש מהתפשטות הנגיף במתקני הכליאה ולמשמעות הכבדה של תחלואה כזאת במתקנים אלה, בשים לב לתנאי המחיה בהם. בפרט נועד החוק לצמצם את הסיכון להידבקות בנגיף ולהתפשטותו במהלך הבאת העצורים והאסירים יחד מדי יום לבתי המשפט ממתקני כליאה שונים, שהייתם בבתי המשפט וחזרתם לתנאי הכליאה בתנאים שאינם מאפשרים לשמור על ריחוק כנדרש. הסדר ההיוועדות החזותית הקבוע בחוק נכנס לתוקפו עם מתן אחת משתי ההכרזות הבאות על ידי השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובכפוף לקבלת חוות דעת ממשרד הבריאות: הכרזה על הגבלה חלקית של הדיונים שיתקיימו בנוכחות עצורים ואסירים והכרזה על הגבלה מלאה של דיונים אלה. הסדר מקביל קיים בחוק ביחס לדיונים המתקיימים בבתי הדין הצבאיים. ההסדר בחוק נקבע כהוראת שעה שתוקפה עד יום כ' בתמוז התשפ"א, 30 ביוני 2021, או עד יום פקיעתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, לפי המוקדם; בשל הפיזור, הוראת השעה תעמוד בתוקף כמה ימים נוספים, עד ליום 6 ביולי 2021. נוכח המשך התפשטות המגפה בעולם, קצב התפשטות וריאנטים מסוכנים, שחלקם חשודים כעוקפים את מנגנוני ההגנה שהחיסון מייצר, הסיכון לחדירתם והתפשטותם בישראל, כפי שכבר בא לידי ביטוי בעלייה בתחלואה במדינה לאחרונה, נדרש להאריך את תוקפו של החוק, ובכך להבטיח את המשך קיומה של תשתית משפטית המאפשרת השתתפות עצורים ואסירים בדיונים בבתי המשפט בהיוועדות חזותית באופן מלא או חלקי, בהתאם למצב התחלואה ולמידת הסיכון להתפשטות הנגיף במתקני הכליאה בתקופה הרלוונטית. בהקשר זה לא למותר לציין כי על פי נתוני שב"ס, נכון לעת הזו למעלה מ-90% מבין העצורים לצורכי חקירה אינם מחוסנים. עצורים אלה מהווים חלק נכבד מבין העצורים הנדרשים להגיע לדיונים בבית המשפט. בכך יש כדי להגביר את הסיכון להתפשטות הנגיף במתקני הכליאה אם תימשך העלייה ברמת התחלואה. על כן מוצע להאריך את תוקף החוק בשישה חודשים נוספים, עד ל-31 בדצמבר 2021, כ"ז בטבת התשפ"ב. פרק זמן זה תואם את פרק הזמן שבו הציעה הממשלה להאריך את תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות במסגרת הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הארכת תוקף). הוא אושר, כזכור, על ידי המליאה בקריאה ראשונה בשבוע שעבר. אני מקווה שהשבוע תדון בו ועדת החוקה להכנתו לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> בנוסף, על מנת – אני עכשיו התבקשתי לקרוא בצורה יותר מתונה או איטית – על מנת לתת מענה מידתי יותר לסיכון הבריאותי גם בנסיבות שבהן החשש מהתפשטות המגפה נמוך באופן יחסי ואינו מצדיק הכרזה לפי החוק, מוצע לתקן את החוק על דרך הוספת שני סוגי הוראות שיחולו בתקופה שבה לא ניתנה אחת ההכרזות הקבועות בחוק. הסוג הראשון עניינו בעצורים ואסירים שקיימת מניעה להביאם לבית המשפט בשל כך שהם מצויים בבידוד. ולעניין עצורים ואסירים מחוסנים – בשל קיומו של חשש ממשי שהם נדבקו בקורונה אף שהם מחוסנים לאחר שהיו במגע הדוק עם חולה מאומת, וזאת בשל הזהירות המונעת הנדרשת ביחס לאוכלוסיית העצורים והאסירים, בהתאם לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות. הסוג השני נועד לאפשר השתתפות לעצורים ואסירים שמבקשים להשתתף בדיון בעניינם בהיוועדות חזותית חלף הגעה לבית המשפט. מוצע להסמיך את בית המשפט להורות על השתתפות עצור או אסיר בדיון בעניינו בהיוועדות חזותית לאחר ששקל את חשיבות נוכחותו של העצור או האסיר בדיון, בשים לב בין היתר למהות הדיון ולנסיבות האישיות הנוגעות לעצור או לאסיר, זאת למול קיומן של הגבלות שהוטלו על הציבור לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה וקיומן של נסיבות אישיות שיש בהן כדי להשפיע על הסיכון להידבקותו של העצור או האסיר בנגיף הקורונה. יובהר כי מיום פקיעת ההכרזה האחרונה, ביום 26 במאי 2021, ונוכח מגמת הירידה בתחלואה עד לאחרונה, לא ניתנה הכרזה נוספת מכוח החוק, ומאות עצורים ואסורים מובאים מדי יום לדיונים בבתי המשפט בעניינם. כעת, כאשר ניכרת עלייה בתחלואה, ככל שמצב התחלואה לא יצדיק מתן הכרזה נוספת שתפעיל את הסדר ההיוועדות החזותית הקבוע כיום בחוק, יש בהוראות המוצעות כדי לצמצם במידה מסוימת את הסיכון הבריאותי שכרוך בהבאת עצורים ואסירים לדיונים בבתי המשפט, שהייתם שם וחזרתם למתקני הכליאה. מכל הטעמים האלה אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת כסיף – אינו נוכח. אני נועל את הרשימה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמי העולם צופים במהלכים של הממשלה הזו ולא מבינים למה בכלל צריך עוד את מדינת ישראל. איזה סממן יהודי השארתם בממשלה הזו שלא מחקתם? הרי אתם רוצים להפוך אותנו לעם ככל העמים: לא שבת, לא תפילין – אפילו להכניס לכלא מי שיניח תפילין לנערים צעירים – לא יהדות, לא גיור, לא בתי דין רבניים, אפילו לא דמוקרטיה. גם את הממשלה הזאת גנבתם בלי מנדט מהעם. כשהדמוקרטיה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> למה אתה מפיץ שקרים? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשאל את ראש הממשלה שלך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשאל את ראש הממשלה שלך, הוא יסביר לך בדיוק למה אני לא משקר. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – משקר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, בבקשה. חבר הכנסת גולן, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי ביהדות – מי שמסית זה אתה, חבר הכנסת גולן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להמשיך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, קרעי. הוא מזהה תהליכים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> את זה אנחנו יודעים, לא צריך לחזור על זה. כולם מכירים את זה כבר. זה נכון. הרי אפילו – הרי אפילו דמוקרטיה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אי-אפשר, תעצור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, בבקשה. תמשיך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תוסיף אחר כך חצי דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוסיף כמה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. הרי אפילו הדמוקרטיה, שגנבתם אותה, היא גם אבן יסוד ביהדות – בלי להיבחר על ידי העם אתה לא יכול להפוך למנהיג אמיתי, אתה פייק מנהיג. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, אני אצטרך לתת לו יותר זמן. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – שיתבייש לו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תעשה את זה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. אל תעזור לי, אני מאוד מודה לך. בבקשה, תמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – תיתן לו יותר זמן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא רוצה לשמוע אותי יותר, זה לא עונש. אני מוסיף זמן – הוא נהנה יותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא יעניש אותנו בזה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דוד המלך לא עבר למלוך בירושלים – הוא מלך שבע שנים בחברון עד שלא קיבל את הבחירה של העם, ורק אחר כך הפך למלך ישראל ועבר לירושלים. גם הדמוקרטיה, שהיא אבן יסוד ביהדות, גם אותה אתם מוחקים לגמרי. אבל אתם יודעים, אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו בשעת עלות השחר. קראתי ברכות השחר וברכות התורה, אז אני יכול לדבר דברי תורה. דווקא בשעה הזאת, שלפניה מאוד מאוד חשוך, אני מתעודד. למה? כתוב: "כי הנה החֹשך יכסה ארץ וערפל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יזרח ה' וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאֶה" – דווקא כשנראה שהכול חשוך, שהלכנו לאבדון, הכול יהיה בסדר. וקראנו – וכתבו לי אנשים: לא קיבלנו את הגימטרייה של חצות הלילה. אז תשמעו איזה יופי: בשבת קראנו בפרשה את ברכותיו של בלעם. הוא אמר שם: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", ואז: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". כאשר יגידו עמי העולם: מה פעל אל? למה צריך את יעקב וישראל? הרי הם רוצים להימחק, רוצים לתת את בתי הדין הרבניים לרפורמים, רוצים למחוק את השבת, את היהדות; למה צריך את מדינת ישראל ועם ישראל? כשהם יגידו את זה, אז "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". אבל המשפט הזה, "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", הוא בדיוק 1,786, וזה "ממשלת יאיר לפיד נפתלי בנט" – בדיוק 1,786. כשהממשלה הזו תגיע וכשהחושך יכסה אותנו אנחנו מעודדים, אנחנו יודעים שבעזרת השם, בקרוב בקרוב, יותר מהר ממה שאתם חושבים, "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מכיוון שעדיין, אדוני היושב-ראש, ועדת חוקה החדשה עוד לא התחילה בדיוניה ואנחנו בשעת עלות השחר, אז אני הולך לבצע שני דברים – שלושה דברים – ואני לא בטוח שיאפשרו לי לבצע את זה בפומבי, ועוד מעט אני גם אסביר למה. אני רוצה לברך שלוש ברכות שאנחנו מברכים אחרי ברכות השחר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שלא עשני גוי"; "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שלא עשני עבד"; "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שלא עשני אישה". << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> למה? למה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בינתיים עוד מאפשרים לנו גם בישראל – ואללה, הינה, הינה, הם התעוררו. אנשי ועדת חוקה החדשה התעוררו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, שבי. חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התעוררו לכל הדבר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא ביטל את זה. הוא ביטל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התעוררו לכל הדבר העיתונאי הזה, אנשי הוועדה החדשה התעוררו. אז אני רוצה להגיד לכם, ידידיי – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אתה יודע למה אומרים את זה? כי אתם – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – תושבי מדינת ישראל שעדיין לא הבינו – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> של הנשים יותר חזקות. התפילות של הנשים יותר חזקות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לא הבינו איפה אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, תשבי, בבקשה. תודה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה עדיין להסביר לאלה שלא הבינו – אולי חברת הכנסת רוזין – את הברכה הראשונה שעשיתי, "שלא עשני גוי". אז יש אדם שהסתובב פה בכנסת בשבוע שעבר והיו פה אנשים טובים שקרובים לדת שאירחו אותו – ריק ג'ייקובס, נשיא איחוד הקהילות הרפורמיות בצפון אמריקה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שלא עשני רפורמי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ציטוט: נישואי התערובת אצלנו הם מציאות חיים. הרי פעם לא אהבו אותנו, ובטח שלא רצו להתחתן איתנו. כיום כבר אין סטיגמה כבעבר. זו הזדמנות עבורנו לחבר יותר אנשים. אז אם זאת המדיניות של היושב-ראש והנשיא מארצות הברית, שהסתובב פה עם אנשים שקרובים לדת, ואם זאת ועדת החוקה שאתם יודעים להקים, ואם על דבר כזה, שאמרתי ברכה שכל ילד מגיל שלוש אומר אותה, מתקוממים בכנסת, תבינו, עם ישראל המסורתי, שאוהב את הדת ואוהב את בוראו ואוהב את התורה, לאן הממשלה הזאת, עם השר שלא רוצה שנאת חינם, מוביל אתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שאלו אותי למה אני צריך להגיב על חוק על ויעוד חזותי, על הבאת אסירים לבית המשפט, ב-05:00. מה לנו ולעניין הזה? מה, אנחנו עבריינים? אבל במדינת ישראל, ההולכת ומידרדרת, בעיקר מבחינה אנטי-דמוקרטית – תיקים תפורים, עלילות דמים – אף אחד מהאזרחים לא יכול להיות בטוח שהוא לא יגיע לכלא על לא עוול בכפו. שלא לדבר על אלה שמודים – קרימינולוגים – שיש אלפי אסירים חפים מפשע בבתי המשפט, ואפילו שופטים כבר הודו שהרבה אנשים נכנסו לבית המשפט שלא בצדק. ולכן מאוד מאוד חשוב להגן גם על הזכויות הבסיסיות שמגיעות לאסירים, כי אף אחד לא יודע אם הוא לא יהיה פעם אסיר, בפרט שהמדינה הזאת הולכת לגזענות ואנטי כל אחד. כל אחד הוא אנטי מישהו אחר, כל אחד מזהה תהליכים גזעניים ואנטישמיים אצל מישהו אחר, אז במצב כזה עלול להיות מצב שכל אחד ישלול את זכויותיו של האחר, ולכן אנחנו צריכים לעמוד על זכויותיהם של האסירים לא פחות מאשר על זכויותיהם של עשירים וזכויותיהם של זקנים וקשישים. אנחנו שומעים עכשיו שמשרד האוצר הולך לעשות עוול לילדים, לקשישים, ליולדות ולכולם, ואין מי שיגן עליהם. אז מי שלא מגן על אסירים לא יגן גם על הקשישים; מי שלא מגן על קשישים לא יגן על חולים. החברה הישראלית – היום העולם כולו בטירוף כזה. בארצות הברית, שהייתה פעם מעוז הדמוקרטיה, אנשים יורים ברחובות כל יום. אנחנו היום בטירוף מערכות. אנחנו חייבים לשמור על המינימום, המינימום שיש של זכויות האדם והאזרח, ואני דווקא לוקח את הדוגמה של האסירים, שאף אחד לא ירצה להימנות עימם – אף אחד לא ירצה להיות אסיר – כדי ללמוד מזה שאם אנחנו לא נגן אחד על השני, במובן הדמוקרטי ביותר, ואם לא נאפשר חופש ביטוי גם למי שעושה ברכות בכנסת – אני לא הייתי עושה פה ברכה בכלל, אבל אם מישהו עושה ברכות צריך להגן עליו – אז אנחנו נגיע למצב שהשם ירחם. יש מדינות – אגב, פה, במדינת ישראל, תראה מה קורה בגליל, תראו מה קורה במקומות שאנשים מדברים בשפה אחרת: חיסולים הדדיים. זה לא רחוק, זה פה. ואדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את חצי הדקה הזאת להגיד את זה: אנשים רבים חושבים שמה שקורה במגזר הערבי, בעיניהם זה לא כל כך נוגע לנו. הגיעו אירועי לוד, אירועי הפרעות שהיו בזמן שומר החומות, ולימדו אותנו שמדינה שלא רואה ממטר שהורגים מישהו שם, באיזשהו כפר – כל אחד בסכנה. לכן צריך לתמוך בדרישה של שנים שאומרים שחייבים לעשות סדר בכל מקום; שלא יעלה על הדעת שמישהו שיש לו נשק יוכל להשתמש בו, חס וחלילה, על מישהו אחר. יהי רצון שבאמת יקום אור חדש – עכשיו אנחנו בבוקר חדש – ויהיה "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו". תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת לוין, בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת גולן, חבר הכנסת גולן, אני רוצה להחמיא לך. שמע, אני חייב לומר לך, באמת, אני חייב לומר לך – תחכום כזה לא רואים כל יום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן וחברת הכנסת רוזין, תאפשרו לו לדבר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם חושבים – ואני שמעתי כאן לא מעט חברי כנסת שמברכים את חברי הכנסת מהקואליציה על הקמת היישוב אביתר ועל התרומה המיוחדת של סיעת מרצ למאמץ הציוני הזה, אבל תדעו לכם שלחבר הכנסת גולן מגיע הרבה יותר מזה, כי בשעה שתחת הערפל הזה של אביתר, אנחנו כולנו עסוקים בזה, הוא דואג להתיישבות במקומות החשובים באמת. חבר הכנסת גולן, 31 יחידות דיור ביצהר, כמעט בלי שמישהו שם לב. איך עשית את זה? בשקט. כל הכבוד לך. מרשים. אני חייב לומר לך יותר מזה: אני כל הזמן מתלבט מה נעשה ברגע שנבוא לחנוך את יחידות הדיור האלה. האם נקרא לשכונה הזאת – איך נקרא לה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור גולן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, יכול להיות. אני דווקא חשבתי יותר על גבעות גולן, זה ככה יותר – נשמע יותר טוב. ואמרתי: איך זה יכול להיות? אתם יודעים, עברו רק שבועיים – לא שנים, שבועיים – והפכתם את עורכם לגמרי. ואז הסביר לי השר פריג' את העניין בצורה ברורה: הדבר החשוב ביותר הוא יציבות הממשלה. אני מוכרח לומר לך, השר פריג', מעולם לא היינו קרובים לסיפוח כל כך כמו היום. אני מבטיח לך שכל יום של יציבות ממשלה יהיה יום שבו מרצ – מפלגה שפעם היו לה ערכים והייתה לה דרך ואיבדה את הכול בשבועיים, ככה – הממשלה לא תהיה יציבה וגם ממרצ לא יישאר שום דבר, כי את הדבר שייחד אתכם מהרבה מאוד מפלגות אחרות שנעלמו, אתם הולכים ומאבדים במהירות מסחררת. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מסכים עם חבר הכנסת יריב לוין. מה שאמר עיסאווי פריג', השר פריג' – הוא התכוון: יציבות הממשלה שהוא חבר בה; לא כל ממשלה, רק ממשלה שהוא חבר בה. באמת, אני חושב שאפשר לעשות דוקטורט, אפילו פרופסורה, איך עור הצבי משפיע על המוח במהירות של בין שבוע לשבועיים. אתה מתהפך – אתה לא מרגיש ופתאום אתה בונה יישובים, אתה בונה ישיבה. באמת, כל הכבוד לכם. בסופו של דבר, באמת באמת, אתם מבינים שאתם אנשים ללא ערכים, לא משנה איזה סוג. לא שאני מסכים עם הערכים שלכם, אבל מה שמעניין אתכם זה רק האישי, רק התפקידים. איך אמרת? לא היה שר ערבי – היה; אבל אנחנו שני ערבים עכשיו בממשלה, אמרת. אז לכן, בעצם זה הנושא הכי חשוב, אתה צודק מבחינתך. אני רוצה להתייחס, רבותיי, להחלטת המשטרה לבחון את מתווה ההפגנות. קודם כול, השמאל במדינת ישראל, כרגיל, כפי שאמרתי כל השנים – האנשים הכי אלימים, הכי בריונים והכי מושחתים. ובאים באצטלה של רוממות שלטון החוק בגרונם, כל החבורה הזאת פה. הרי מה קרה, עד לפני כמה חודשים כמעט כל ערב היו באים 15,000 איש, חוסמים את כל העיר, את כל העיר. 800,000 איש סובלים – מה זה מעניין? עם תופים, מחולות, זורקים בריירות, פחים, מיצגים אור-קוליים על הבניינים, סירים – הכול בסדר. דרך אגב, בקורונה, מנדלבליט, היועץ המפלגתי, הכריח אותנו לחוקק חוק, הכריח אותנו. לא טען – הוא לא מאפשר לנו תקנות שעת חירום אם אנחנו לא מאפשרים את ההפגנות בקורונה. בושה וחרפה. לא מתבייש. אחרי זה הוא טען: זה החוק. אתם זוכרים את הוויכוחים שלנו איתו בישיבת הממשלה. אבל מה קורה? דרך אגב, הכנסתם את המכת"זיות ישר לאחסנה יבשה, הכול. פירקתם הכול, נתתם למדינה להתנהל בהפקרות. למה? זה אתם. היום באיזה רחוב צדדי קטן ברעננה מפריעים לשכנים. מה פתאום? המפכ"ל יעקב שבתאי איש טוב, אבל מה? מפחד מברוך קרא, גליקמן – ישתו לו את דם – גיא פלג, אברמוביץ', דנה ויס, בן עמי. דרך אגב, אני שואל את עצמי על מה הם ידברו עכשיו. הם היום מדברים בחדשות – אני עוקב – על מזג אוויר, מלונות ביוון, כאילו הכול בסדר. אומרים: איזו ממשלה טובה, יפה, השמש זורחת, הכול בסדר. אני שואל: חבר'ה, ממה תתפרנסו? הרי את האמת אתם יודעים. אתם בעצם אנשים מופקרים, חושבים שהמדינה שלכם באמת. אתם ככה מתנהלים גם כשאתם 30% מאזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת סמוטריץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מתנצל שדיברתי עם הידיים, דנה ויס לא מרשה. מנסור, היא לא מרשה גם לך לדבר עם ידיים – – – אסור לנו לדבר עם ידיים, רק ללפיד. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי חבר הכנסת דודי אמסלם ביקש ממני להתנצל בשמו שהוא דיבר עם הידיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דנה ויס לא מרשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ההתנצלות התקבלה. מאז נפילת מסך הברזל והעלייה ההמונית מחבר המדינות הגיעו לארץ גם מאות אלפים שאינם יהודים. ישנם הסבורים כי הפתרון הוא גיור, אלא שגיור על פי ההלכה מתאפשר רק למי שיש בו רצון עז להיות יהודי והוא מוכן להתחייב לקיים את המצוות – דבר שרבים מן העולים לא רוצים בו. ישנו מיעוט קטן ושולי של רבנים שסבורים שניתן היום להקל ולגייר גם ללא קבלת מצוות, בתנאים מסוימים. הדעה הזאת הובאה בפני גדולי הרבנים במשך השנים האחרונות ונדחתה. ההצעה שמוצעת כרגע על ידי מתן כהנא וממשלת מדינת כל אזרחיה היא לאפשר גיור על ידי רבני ערים. מטרת ההצעה היא לאפשר גיור ללא קבלת תורה ומצוות על ידי אחד או שניים מרבני הערים המכהנים הנוקטים שיטה זו, ומכיוון שכבר נפתחו אזורי הרישום לנישואים, הם גם יוכלו להינשא באותן ערים. הצעה זו, אדוני היושב-ראש, היא קודם כול התערבות פוליטית גסה בנושאים הלכתיים והכרעה לטובת דעה שלא מקובלת בהלכה, כנגד דעת הרוב המוחלט של רבני ישראל. אך מלבד זאת, הפתרון הזה יגרור בעיה כפולה ומכופלת: העולים הללו שילכו להתגייר אצל אותו מיעוט שולי יחשבו שהם התגיירו ושהם מוכרים כיהודים, אך מכיוון שרוב ככל הרבנים והציבור הדתי והחרדי לא יוכלו להכיר בהם כיהודים, הם לא יוכלו להינשא, ואם יהודים יתחתנו אתם, ילדיהם לא יוכלו להינשא אלא באותה קבוצה מצומצמת שתכיר בהם. אותם אלה שכרגע מציגים להם מצג שווא כאילו הם מקובלים כיהודים יופתעו לגלות שבעיני הציבור הדתי ורוב הרבנים בישראל הם אינם יהודים כלל וכלל. בהמשך ייווצר מצב שבו יהיו כאן שני עמים שלא יוכלו להתחתן זה בזה. למעשה, הדבר יביא לכך שיתחדש כאן זרם חדש ביהדות, כיוון שהקהילות האורתודוקסיות לעולם לא ישנו את פסיקת ההלכה המקובלת מדורי-דורות, ותיווצר כאן קבוצה חדשה, כמו שנוצרו הקונסרבטיבים והרפורמים בדורות הקודמים – קבוצה שתיחשב כפסולת חיתון. ההצעה המדוברת של כהנא וממשלת מדינת כל אזרחיה היא חוסר אחריות לאומי והפקרת המשכיות עם ישראל והיציבות החברתית במדינה. חייבים לעצור את הסחף הזה ולהשאיר את נושא הגיור באחריות הרבנות הראשית לישראל בלבד ובאופן שמקובל על רוב ככל רבני ישראל הממשיכים את מסורת אבותינו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דרעי, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. אומנם הוועדה המסדרת, שרצתה בשעה 02:30 לדון בדבר הדחוף של תיקון לחוק הדיינים, החליטה, לא יודע מאיזו סיבה, לדחות את זה – לא שדחתה את החוק; היא תדון בזה בטח היום. ואני חושב לעצמי, בהמשך למה שדיברתי קודם על החוק ללא בושה, שנותן לגיטימיות, ממש נותן לגיטימציה והכשר של חוק-יסוד לפצל סיעות ששכחו שהן נבחרו, בשם מי הן נבחרו – עכשיו דחוף ביותר לאשר תיקון לחוק הדיינים. מה כל כך בוער? מה יש בחוק הזה? אין לי בעיה. אתם רוצים, אתם הקואליציה, אתם רוצים ניצחונות פוליטיים, אתם רוצים למנות דיינים שלכם, שופטים שלכם – תגידו בגלוי, אבל לבוא ולהוציא ולדברר: כדי לשפר או לבסס יותר את המעמד של הנשים בייצוג הדיינים, בבחירת הדיינים? שוב, בהונאה, בשקר: מי שמתבונן במה שכתוב בחוק ומה המצב של החוק היום – לא מוסיפים חצי אישה בתוך החוק; מה שכתוב בחוק היום, אותו מספר נשאר. ההבדל הוא רק בדבר אחד: במקום שהממשלה, שברוך השם אני רואה שיש בה מספר לא קטן של נשים, גם מנוסות בוועדה למינוי דיינים, וגם מוכשרות – מגישים הצעת חוק דחופה. רצו להביא אותה עכשיו, שנדון בה עוד פעם בעוד שעתיים-שלוש, כדי שהממשלה תוכל – על פי החוק היום היא חייבת לבחור שר ושרה. רוצים לתקן את זה: לא, שהממשלה תוכל לאפשר למנות שני שרים, ושהכנסת תמנה שתי שרות; סליחה, שתי חברות כנסת. קצת התעייפתי, מה אפשר לעשות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה לא עושים בשביל אלקין? הרב דרעי, מה לא עושים בשביל אלקין – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, אתה טועה, זה לא רק בשביל אלקין, יש בזה הרבה יותר. יש בזה הרבה יותר. הסיבה פשוטה: רוצים רוב בוועדה. חיפשו עם כל המוח של כל החוקים האלה שאתם רואים כאן – מצאו פטנט: הרי הם יודעים שאם הכנסת תבחר, חבר כנסת אחד מינימום, מן סתם, סביר להניח שהכנסת תבחר חבר כנסת מהמפלגות החרדיות, לא משנה אם זה מש"ס או מיהדות התורה; יהיה רוב, ייבחר או אתה, לא חשוב, גם אתה, אבי, לא משנה. הם לא רצו, הם רצו רוב בוועדה, וזו הדרך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> בממשלה ממנים את אלקין ואת מתן כהנא ובכנסת ממנים שתי חברות כנסת, ומהמפלגות החרדיות אין חברי כנסת, וזו המטרה. אבל הכול תחת כותרת ותחת רמייה כאילו, כביכול, שארגוני הנשים יחשבו שפועלים למענן. כמו שאמרו שמעכשיו במועצות דתיות יהיה ייצוג נשי; שכחו להגיד שכבר כמה שנים לא ממנים מועצה דתית בלי נשים, אבל מה זה משנה, העיקר להמשיך עם הדריסה הזאת, עם איבוד הזהות היהודית של המדינה, אבל הכול תחת כותרות כאלה שכולן מעשי רמייה והונאה גדולים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת מרגי – סליחה, אני מתנצל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי כתוב ביטן, וזה טעות הדפסה שלנו. בבקשה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שרים, חברי כנסת, בוקר טוב. קודמי בנאום, כפי שראיתם, יושב-ראש תנועת ש"ס הרב אריה דרעי, שנאם לפניי – בטח חלקכם תוהים; אני תמיד אומר, כשאני רוצה לרענן את המצב שלי עם עצמי אז אני אומר שכשאני הייתי בר-מצווה הוא כבר ישב עם רבין והחליט אם במלחמה ישלחו לעיראק צבא ישראלי או לא – הוא יושב פה במשך כל הלילה ונואם את כל הנאומים. אז אני לא יודע, חבר'ה, קואליציה נכבדה, אם אתם לא מבינים, אז תבינו: הוא כנראה מבין קצת יותר בפוליטיקה מאיתנו, הוא עשה קצת עבודה קצרה כדי לגמור את הדבר הזה בצורה יותר מהירה. ככה אני רואה את זה, בכל אופן. אבל בהמשך למה שאמרתי בתחילת הערב, אתמול, אני חושב, או שלשום, התכנס קבינט הקורונה וכבר כל התקשורת הכינה אותנו לאיזשהם סגרים נוספים וחדשים: תתכוננו כבר, הולכים להביא לכם מסכות והולכים לעשות כל מיני סגרים. ופתאום כל התקשורת חזרה בה; הסתדר לה פתאום שכלום, התכנס הקבינט והכול נשאר אותו דבר. אז האמת היא שהסיבה – אני לא יודע אם היא בתוך הקבינט, אבל לי זה ברור במאת האחוזים שזה פשוט בגלל שזה היה בבנימינה או במודיעין ולא היה בבני ברק או בקריית ספר או בכל מקום חרדי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הקריקטורה בהארץ – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. ובכל תמונה בתקשורת – השגת אותי, גב' לוי – בכל תמונה בתקשורת הופיעו החרדים, כמובן, כי החרדים הם אלה שהביאו את המחלה. אבל מסתבר שהקואליציה הזאת גם היא אטומה לעניין הזה, וקבינט הקורונה הכה את המומחים של התקשורת – לא, אתם טועים, אין סגרים. לא יהיה כלום. עולם כמנהגו נוהג. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בספר "איך מנצחים את המגפה" – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, אני הולך להגיע לספר. אבל גם בנתב"ג אנחנו רואים שפתאום – גם בנתב"ג אנחנו שומעים איזשהו כתב כלשהו, שבטח סנטו בו אחר כך, על מטוסים שמגיעים מארצות אסורות – מרוסיה, מכל מיני – סופרים את מספר המטוסים. ושוב, שום דבר, יש השתקה כללית; שוב, בגלל שזה לא חרדים, אז לא קורה שום דבר. חברים, אני מתפלל כל בוקר תפילה מיוחדת שחס וחלילה לא תהיה איזושהי התפרצות קטנה באיזשהו בית ספר חרדי באיזשהו מקום, כי אז קבינט הקורונה יתכנס במהירות, ופתאום תראו שפני הדברים נראים אחרת, והספר – נכתבו בו עמודים חדשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת זוהר – אינו נוכח; חבר הכנסת גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת סופר – אינו נוכח. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב לכולם. בוקר טוב, חברי הכנסת, בוקר צח. הגיע זמן תפילת ותיקין, כבר קצת מזמן, אפילו, ואני רוצה להגיד לכם שהרגע הזה, השעה הזאת היא מבחינתי השעה הכי קשה בכל הלילה הזה, השעה הזאת. ולמה היא השעה הכי קשה? את כל הלילה העברתי בכיף, בסך הכול לא כזה נורא. היו ח"כים שהלכו לנמנם, הערתי אותם; את עדיאל שלנו, היקר, שלחתי לישון, ואני קצת תפקדתי במקומו. הכול בסדר. אני אגיד לכם, דרך אגב, למה יותר קל לנשים לשרוד לילה כזה מאשר לגברים. אספר לכם סיפור. כשהבן שלי התגייס, אחד הבנים שלי, כשהוא התגייס, אז הוא התגייס לנח"ל חרדי. נח"ל חרדי – אז המפקדים חשבו שההורים לא יודעים מה זה צבא, אז הם הביאו את כולם, עשו לנו יום הורים. ביום ההורים המפקד אומר לאימהות: אימהות יקרות, אתן לא צריכות לדאוג, יש פקודת מטכ"ל שכל חייל חייב לישון שש שעות רצוף בלילה. אני מסתכלת על האימהות, אתם יודעים, כולן ככה מהסוג שלי, עם 10–11 ילדים, כולן מסתכלות אחת על השנייה וכל אחת אומרת לעצמה: מתי אני ב-20 השנה האחרונות ישנתי שש שעות רצוף בלילה? לא קרה. אז אנחנו רגילות, בתור אימהות לילדים, אנחנו רגילות לא לישון, לכן את הלילה העברתי בכיף. מה קשה בבוקר? חברים, אני רגילה בשעה הזאת בבוקר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לעשות סנדוויצ'ים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ללכת למערה. מה שחסר לי עכשיו זה מערת המכפלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> והמעלית למערת המכפלה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, קטי, עם כל כבודה של המעלית, המערה זה פתח גן עדן. אני זוכה להתפלל שם כל בוקר, וכשאני צריכה להעביר בוקר פה במקום שם, זה הדבר הכי קשה. אז אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לקרוא פרק תהלים שמזכיר את המערה: "משכיל לדוד בהיותו במערה תפִלה. קולי אל ה' אזעק קולי אל ה' אתחנן. אשפֹּך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי באֹרח זו אהלך טמנו פח לי. הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי. זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים. הקשיבה אל רִנתי כי דלותי מאֹד הצילני מרֹדפיי כי אמצו ממני. הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתִּרו צדיקים כי תגמֹל עלי". זה במקום תפילה במערה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – גמרת בזמן – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> "הביט ימין וראה ואין לי מכיר". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבל שלא חיכית לזכות גם את אורבך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> מי שרוצה – מוזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אה, כן, בסדר. תודה לך. אתה נתת לי, היושב-ראש, חצי דקה. אני מחזיר לך אותה תכף. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת עליי להתריע על הפרות של הסטטוס קוו הקיים בשמירת השבת, והינה קבלו כעת עוד הוכחה שממשלת בנט-לפיד פוגעת במסורת ישראל, והפעם גם בקדושת השבת בצבא הגנה לישראל. אחת לכמה שבתות ישנם דיווחים בתקשורת על עימותים על שטחים חקלאיים בין פלסטינים למתיישבים. בעימותים הללו עולות גם טענות מצד גופי תקשורת, לרוב כאלה המזוהים עם השמאל, באשר להתנהלות חיילינו באירועים אלו. העיתונאים מתקשרים בשבת לדובר צה"ל. בהתאם להנחיות היחידה, שנוסחו בשיתוף הרבנות הצבאית הראשית, חובה לענות על כל שיחת טלפון שמתקבלת בשבת, ואם מדובר על נושא שאינו מבצעי, יש להשיב בנימוס שהוא יטופל לאחר צאת השבת. ואכן, לאחר השבת מבררים את הנושא ושולחים תגובה מסודרת לכתב שפנה. בנוהל כתוב שפגיעה בתדמית צה"ל אינה מתירה חילול שבת ותטופל עם צאת השבת, אבל בשבת האחרונה אחר הצוהריים נטען בתקשורת כאילו במהלך עימותים באזור הר חברון החיילים לא התערבו ולא עיכבו מתיישבים שיידו אבנים. בדובר צה"ל בחרו לשים פס על הנוהל ופרסמו תגובה תוך חילול השבת, כשעה וחצי לפני שיצאה. הנוהל לא השתנה, אבל ההנהגה התחלפה. כעת מחלחלת רוח המפקד, הרוח הרעה של ממשלת בנט-לפיד, גם לשורות הצבא; היא הורסת כל חלקה טובה תוך פגיעה בפקודות צה"ל, באחדותו, בקונסנזוס של צבא העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, במהלך סדרת השיעורים בלילה הזה אנחנו לומדים לאט-לאט על הממשלה, על הפנינים שנאמרו כאן על ידם. היום חשבתי לעצמי, איך נכון להגדיר את ראש הממשלה, את הפעילות שלו? מצאתי את הדברים, ואני רוצה לצטט מתוך דברי העיתונאית מורן אזולאי. אני רוצה להסביר אחרי זה למה היא התכוונה. "שבועיים לתוך פעילות הממשלה, לראש הממשלה החדש אין צוות מגובש ומסודר, אין כוורת פוליטית מהודקת, אין מערך מסודר של יועצים. הכול טלאים. עניין שכדאי לטפל בו עכשיו, ולפני שיהיה מאוחר". היא ממשיכה: אזרחי ישראל כנראה מבוהלים לגלות שראש הממשלה שלהם מתנהל כמו בקייטנה, אבל זאת הבעיה הקטנה. כשאתה מסתכל על אותה קייטנה שראש הממשלה מתנהל בה, אני רוצה לצטט דברים שהוא אמר לפני לא הרבה שנים. אני מצטט: "כסף שעובר לחמאס הוא פרוטקשן מדיני. זו מכבסת מילים מסוכנת: תשלמו לנו – נירה עליכם אחר כך; לא תשלמו לנו – נירה עליכם עכשיו". זה מר ביטחון, שרצה לנתח את הממשלה הקודמת. אז מה היה לו להגיד לנו? שהממשלה משלמת כסף פרוטקשן לחמאס. אבל היום אנחנו מגלים, על פי פרסומים זרים, ולא יצאה הכחשה מבית ראש הממשלה, שאכן הוא אישר להעביר כסף לשלטונות החמאס. אני שואל את עצמי: רגע, מה קרה לראש הממשלה שלנו? לפני כמה חודשים עמד פה, התקיף את הממשלה, את העומד בראשה – היו דיונים בקבינט, קיבלו החלטות – במילים קשות מאוד על הממשלה, שהיא משלמת כסף לחמאס. והוא אומר: כל זה משא ומתן מתי יירו עליכם. מה קרה שהיום בנט הבין דבר שהוא לא הבין פעם? ראש הממשלה המנוח אריאל שרון טבע את המונח "מה שרואים מכאן לא רואים משם", ואני שואל את עצמי: בנט, שישב כאן לא מזמן, כתב ספרים על הקורונה ומצפצף על ההחלטות שלו עצמו, ראש ממשלה שדיבר נגד החלטות הממשלה שהוא עצמו מיישם אותן עכשיו, מה הוא רואה היום שהוא לא ראה פעם? אבל הוא לא רואה שום דבר. אנחנו בתחילת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא רואה את השיירה, את השיירה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> את השיירה. אותה שיירה עם חלונות כהים שמנתקים אותו מהעם. הרי אותו בנט הוא זה שאמר לנו: אני ושקד לא רואים אף אחד ממטר. בסדר גמור. לא רואה אף אחד ממטר, אבל הלך וסיפר לנו כאן סיפורים, ומייד אחר כך עשה בדיוק הפוך. באיזו יהירות ובאיזו חוצפה. אני, בעזרת השם, בהמשך הלילה – ויש לנו עוד הרבה הרבה ימים נפלאים כאלה – אמשיך לצטט מדבריו של אותו פיקח. אנחנו נוציא ספר מהדברים שלו, מה היה ומה הוא חושב. נקודות למחשבה. תודה רבה. מה אדוני היושב-ראש חושב על הדברים? סתם מעניין אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שתם זמנך ואתה צריך לרדת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. מה אתה חושב? הרי ברור לי שאתה רואה את הדברים בצורה ממלכתית יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דברי השפר. בסוף הוא לא יגיע בפעם הבאה – – – << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, זה שאתה רואה אותנו, חברי סיעת ש"ס, שעולים אחד אחרי השני ונמצאים פה בנוכחות מלאה, זאת לא חוכמה גדולה. יש לנו פה את האריה שנותן לנו את הכוחות. לכל האופוזיציה, אגב. הוא לא עזב את המליאה – לא את המשכן, את המליאה – במהלך כל הערב. לא פספס נאום אחד. אנחנו רק מסתכלים ומנסים לחקות, ויש קצת הפרש גילים. זה מראה, קודם כול, על שליחות ציבורית של אמת. מדובר במי שישב במערכות הכי חזקות וכבדות בניהול המדינה, בדברים הרציניים, אבל הוא מבחינתו רואה את החשיבות העליונה בימים אלו בלשבת באופוזיציה בדיוק כמו בלשבת בקבינט הביטחוני ולגרום כמה שיותר מהר להפיל את הממשלה הרעה הזאת. זו המשימה שלנו. אתה יודע, שמעתי אתמול ריאיון, חבר הכנסת אמסלם. אחד השכנים של בנט התראיין בטלוויזיה, והוא קובל על זה: מפריעים לנו, השכנים. תוך כדי זה הוא מדבר: גם אני הפגנתי בבלפור ויודע מה זאת הפגנה. בבלפור הוא הפגין, וזה בסדר; השכנים, ירד להם הערך של הדירות – לא מעניין. אבל אין דין רעננה כדין בלפור. אתה יודע, ב-Waze – וזה באמת לא היה נעים – היום הפיצו שאם אתה רוצה להגיע לבית של ראש הממשלה ברעננה, אתה רושם ב-Waze: הנוכל בנט ברעננה, ויוצא לך הבית של ראש הממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראיתי את זה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא יפה. אמרתי, זה לא יפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ה-Waze לא משקר. זה לוויינים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אמרתי, לא מכובד. אבל אחרי שראיתי שהמשטרה הכינה פתאום מתווה אחר להפגנות ברעננה, אמרתי: כנראה זה לא בית ראש הממשלה, זה משהו אחר. פה אפשר להפגין רק שלוש פעמים בשבוע ולא כל לילה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אסור בין 14:00 ל-16:00. הם ישנים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל מצד שני, זה ביתו הקבוע. הרי הוא לא בא לבלפור, אז זה אינו דין – כאחד. לכן, באמת, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהזכות שלנו כאן בלילה הזה היא שאנחנו עולים ואומרים את דעתנו בדברים החשובים. אתה יודע, ב-46 השניות שיש לי, למשל, אני רוצה להגיד – שרת החינוך, שהייתה פה, עכשיו נמצאת בחוץ – התברר לי שסייעת רפואית שצמודה לתלמידים מסיימת את העבודה שלה ב-1 ביולי, כי היא צמודה לתלמיד וב-1 ביולי מסיימים. בתלמודי התורה ממשיכים ללמוד עד 1 באוגוסט, למשל, ממשיכים עד תשעה באב, והילדים נשארים בלי סייעות – שרת החינוך צריכה לתת את דעתה. אלה הדברים החשובים שאנחנו עוסקים ונמשיך לעסוק בהם למען הילדים, בין בקואליציה ובין באופוזיציה, זאת השליחות שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי – תודה; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אוסאמה, אתה יכול להודות לשרה על אביתר, אתם לא השתתפתם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סבאח אל-ח'יר, סבאח אל-ח'יר, אדוני היושב-ראש. השעה 06:00. 06:00, ואנחנו באופן רצוף, אדוני היושב-ראש, משעה 08:30 אתמול – גם מליאה, גם ועדה מסדרת, גם ועדת החוקה. מחר כבר קבועים – אה, היום. כבר התבלבלתי, הרב דרעי. טוב שאנחנו עדיין מחייכים. אדוני היושב-ראש, היום בשעה 10:00 יש כבר ועדת כספים, לדון בחוק חשוב – הביטוח הלאומי. ב-11:15 יש ועדה מסדרת. הוקמה ועדת חוקה, שמחר מתחילה לעבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היום, חלאס. פה אי-אפשר. גם ועדת החוקה תתחיל היום את דיוניה באופן רצוף. אני זוכר אותך, אדוני היושב-ראש, כשהיינו בדיונים על חוק החליפים, והיושב-ראש היה איתן גינזבורג, חברי איתן גינזבורג. היינו נשארים עד השעה 02:00, 03:00, היינו מתקוממים: איך אפשר, זה לא אנושי להמשיך ולנהל דיונים. נכון, איתן? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> באתי בטענות על יום הזיכרון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על יום הזיכרון, בסדר. אבל אתם מתכננים גם היום וגם מחר. אנחנו לא מתלוננים, אנחנו באנו לעבוד. נעבוד רגיל. אני מדבר על החוק הזה, וטוב שסגן השר לביטחון פנים נמצא איתנו. יו"ר ועדת החוקה היוצא יעקב אשר כתב ואמר: מאות שעות, מאות שעות, חבריי חברי הכנסת, השקענו בחוק הזה. השקענו בחוק הזה עשרות ישיבות. עשרות ישיבות. ואז תיקנו את זה, אתה זוכר, סגן השר סגלוביץ'? תיקנו את זה, ואמרנו: אנחנו רוצים לצמצם את הפגיעה הקשה בזכויות אסירים ועצורים. ואז שר המשפטים דאז נענה להצעה שלך, אדוני סגן השר, ונענה לבקשת ועדת חוקה, על פי בקשתו של סגן השר סגלוביץ', והודיע על הקמת בית משפט סמוך לבית כלא אשל כפיילוט. ואמרנו: במקום שאנחנו נביא את האסירים ואת העצורים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אדוני היושב-ראש, ואולי ידביקו, אנחנו נביא את השופט לבית המעצר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן, אז אנחנו עשינו את התיקונים האלה, חבר הכנסת הרב דרעי, ניסינו לצמצם כמה שיותר, ובכל זאת הצבענו נגד. ומי הצביע נגד? הרשימה המשותפת וחברי סגלוביץ'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז היום לבוא – והיום שמענו גם בוועדה המסדרת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – את חברתי עורכת הדין ממרצ, גבי לסקי, שאני רוחש לה כבוד מבחינה מקצועית, אומרת: זו פגיעה קשה בזכויות אסירים ועצירים, צריך להצביע נגד, אבל מה, אנחנו בקואליציה, אז אנחנו תומכים בחוק הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני אומר: צריך להתנגד לחוק הזה ולבטל את החוק הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, מכרו אתכם. כל השנים האלה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן – איננו. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי הנכבדים, בוקר טוב לכולם. אז ככה, אני אתחיל בכך שיש לי נכדה בת שנתיים וחצי. היא אוהבת מאוד, אבל מאוד, את השיר על סבא אליעזר והגזר. הוא מושמע לא פעם בבית שלי. עכשיו, אין לי קול בשביל לשיר אותו, הייתי שרה לכם את השיר, אבל אני כן אקריא לכם כמה בתים מהשיר: "מי רוצה, רוצה לשמוע / מעשה בגזר! / זרע אותו בגן הירק / סבא אליעזר // פעם בא אל גן הירק, / סבא אליעזר. / אחת ושתיים – פשט ידיים / ומשך בגזר. // משוך בגזר, משוך בגזר – אין כמוהו גזר. משוך ימינה, משוך שמאלה – לא יזוז הגזר". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, תקשיב. זוכרים את ההמשך? בוא נראה אם אתה זוכר את ההמשך. נכון, מי בא לעזר: "אצה סבתא אלישבע / אל הסב לעזר. / אחת ושתיים – פשטה ידיים / ומשכה בגזר". משכה ימינה, משכה שמאלה, ולא זז, לא יצא, לא נע הגזר, ואז באה אביגיל, ואחר כך הכלב והחתול. השיר הזה, חברים, מזכיר לי כל כך את הממשלה שלנו, את בנט ואילת, שמנסים למשוך ימינה, לכאורה, ואז באים יאיר גולן, מוסי רז ושאר החברים ומושכים שמאלה – ושום דבר לא זז. כלום לא זז. הכול תקוע. כך, זאת הקואליציה שלנו. ומה היא מצפה מאיתנו? שאנחנו נהיה אותו עכבר אפור השכם. אבל לא, אנחנו לא נהיה העכבר, אנחנו נמשיך ונתעקש שהגזר הזה יישאר בתוך האדמה, ואנחנו נקים לנו ממשלה טובה יותר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מולא – אינו נוכח. חברת הכנסת לוי אבקסיס, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אולי תדברי על כיפה אדומה שעשה לנו בנט? << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אתה יודע, אני מכירה שיר כבקשתך. עכשיו אתה רוצה סיפור כבקשתך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו חיים בסרט, למען האמת. לא שיר ולא סיפור – סרט רע. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני כל כך שמחה שכשהגיע תורי לנאום, אז חבר הכנסת ויושב-ראש ועדת החינוך לשעבר, חבר הכנסת מרגי – גם השר לשעבר, גם חבר בוועדה לזכויות הילד – שהיה מגיע יום-יום, שעה-שעה, לכל ישיבה, ועשה עבודה באמת מיוחדת, ואפשר לומר – תשמע, יש כאלה שקשה להם לעבוד אחרי הכיסא של השרים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אורלי, מאיזו סיעה הוא? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שמהסיעה שלך, אדוני, אתה יכול לעשות – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> יותר מזה, אני פונה אל הבן אדם, אבל למה אני פונה אליו? כי חבר הכנסת מרגי, בהיותו יושב-ראש ועדת החינוך, דאג באמת לאנשים, לא למראית עין ולא בשביל הפרובוקציה. הוא היה חבר בקואליציה, וכחבר בקואליציה הוא ניהל באמת מאבק עיקש ואמיתי למען החינוך המיוחד, למען הילדים המיוחדים עם האלרגיות. וכשאני רואה היום את הצביעות של הצד ההוא – אני זוכרת את רם שפע בוועדת החינוך נלחם בשיניים, עושה פרובוקציות: אין תשלומי הורים. עכשיו, אני רוצה לומר לכם משהו: אני הגשתי לנשיאות הכנסת, אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר-היום, וההצעה לסדר-היום מדברת על כך שהוחלט במשרד החינוך ובמשרד הבריאות לבטל את התקנים לסייעות המיוחדות עבור ילדים הסובלים מאלרגיה לאגוזים מסוג קשיו ופיסטוק. כשאנחנו מדברים על אלרגיה אנחנו מדברים על אלרגיה מסכנת חיים. עכשיו, מה הסיבה, אדוני היושב-ראש? מחסור בתקציב. וכשאנחנו מדברים על מחסור בתקציב ביום שבו הכנסת מעבירה באמצע הלילה הצעת חוק של תוספת של 30 ח"כים, ועוד בין חמש לתשע ועדות חדשות – כשאנחנו מדברים על 30 ח"כים נוספים, אנחנו מדברים על העוזרים שלהם, אנחנו מדברים על הרכבים שלהם, אנחנו מדברים על הלשכה שלהם, אנחנו מדברים על הדף לבוחר שלהם, אנחנו מדברים על כל ה-benefit הזה, אבל לילדים האלרגיים בכל הנושא של אגוזי קשיו ופיסטוק אין כסף. אז מה עושים? מפקירים כ-200 ילדים במערכת החינוך. 200 ילדים. לא יהיו להם סייעות. ובזה, אדוני היושב-ראש, אני מבקשת את התערבותך. אני יודעת כמה הנושאים האלה חשובים לך. אני מאמינה ואני רוצה להאמין שעדיין הם חשובים לך. כי מה שקורה – לפי חוק, ילדים בין גיל שלוש לשבע בחינוך הרגיל שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים למזון זכאים לסייעת רפואית שתשגיח עליהם במהלך היום. אנחנו צריכים לזכור: ילדים בין גיל שלוש לשבע לא יודעים להבדיל מהם המאכלים, אם יש בפנים – אני רוצה להגיד לך, אני כאימא לילדים, גם הרוטב פסטו הזה שאתה מורח לילדים בפרוסה, הוא מהול בפנים באגוזי קשיו. כשאני מסתכלת על הדבר הזה, אני אומרת: שרת החינוך, שמדברת על לשמור על הילדים, הדבר הראשון שהיא עושה זה להפקיר 200 ילדים לסכנת חיים. לא מזמן, אדוני היושב-ראש, התוודענו לכך, עד כמה תגובה אלרגית יכולה להיות הרסנית. ראינו את זה כאשר אושר דרעי ז"ל נפטרה כשהיא הלכה למסעדת בשרים כשרה ואכלה קינוח חלבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה לדבר שנייה, ובזה אני מנסה לסכם את האבסורד, את ההפקרות. היא, בחורה בוגרת, לא קיבלה טיפול מיידי, למרות שהיא טסה עם האוטו הפרטי שלה לבית חולים זיו, והיא נפטרה. כמה חשוב העניין המיידי, הטיפול המיידי. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אנחנו תכף מתחילים שנה חדשה. כדי להשיג סייעת, אתה צריך קודם כול למצוא את הבן אדם הנכון, להכשיר אותו, לדאוג לתנאי העסקה, והדברים האלה לא נעשים מעכשיו לעכשיו. ההפקרות הזאת תהיה על הראש של כל אחד ואחד מהקואליציה שייתן יד לדבר הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עבד להשכרה, עבד להשכרה, אני לא מדברת. כל אחד ואחד כזה בסוף, בסוף ימצא את עצמו מול צוות לא מוכשר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ויתרה מזו, אדוני, כדי להכשיר את הסייעות האלה, צריך זמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> וההורים לילדים האלרגיים שכבר השיגו סייעות, צריכים היום להיפטר מהן. עכשיו, אני שואלת אותך, בתור הורה לילדים, בתור סבא לילדים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. די. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה שולח ילד לסכנת חיים כאילו הוא בקרב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אבל תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מבקשת, תבטלו חלק מהנורבגי הבלונדיני עם העיניים הכחולות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותכניסו את הכסף הזה לילדים האלרגיים בסכנת חיים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת לוי אבקסיס. תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גמליאל – אינה נוכחת. חבר הכנסת קיש. אני מבקש שקט שם, בספסלי הקואליציה. מזכירות הקואליציה, בבקשה, שקט. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, עצור שנייה. אני פשוט אצטרך להוציא אתכן. תפסיקו להרעיש. אתן מפריעות. אני מתחיל מהתחלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אני הייתי רוצה לפנות לחברי הקואליציה, ובעיקר לשרים ולשרות של הקואליציה. אני חושב שאתם שכחתם שהאחריות עכשיו בידיים שלכם. אתם אולי רגילים, קצת כמו התקשורת, כל הזמן לבוא בטענות לקואליציה הקודמת ולהאשים, אבל מה לעשות, עכשיו האחריות בידיים שלכם. נמצאת איתנו שרת התחבורה מרב מיכאלי, שהייתה איתנו בשעתיים האחרונות במליאה כשרה תורנית. ראינו את הטיקטוק שלך, השרה מיכאלי. היה מאוד משעשע – פקקים, פקקות, פקקי קקות – לא יודע, את יכולה לבחור כל מה שאת רוצה, אבל האמת שהמצב עצוב, השרה מיכאלי. לא צוחקים על פקקים – כן, ואומרים פקקים – כשיש בנמל חיפה, על אוניות – בזמן שאת צוחקת לך עם מנכ"ל הנמל ואומרת: אין תור, אין בעיות, 55 אוניות רצו להיכנס למדינת ישראל, חלקן בנמל חיפה, חלקן באשדוד. הן לא נכנסו, והן גרמו לעליית מחירים לצרכן בכל התחומים. האמת, אני רואה שיותר חשוב לך לעסוק בשיחה עם חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת מירב בן ארי, ראיתי שקודם, כשדיברתי על ראש הממשלה החליפי, מאוד כאב לך. איך אומרים, יצאת חוצץ. אז את יודעת מה, אני רק נזכרתי בכינוי שאת קראת לו, יו"ר המפלגה שלך: שר האוצר הכושל ביותר במדינת ישראל – ציטוט של חברת הכנסת מירב בן ארי. אז אני מניח שזה מה שהפריע לך, שלא קראתי לו, לראש הממשלה החליפי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבין שהם כותבים פוסטים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, שבי, בבקשה. חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי, אני אצטרך להוסיף לו זמן, וזה חבל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, תוסיף לי זמן, ולא חבל, זה חשוב. אני מבין שבצדק, בצדק את זועקת על זכויות היוצרים של ההגדרה של ראש הממשלה החליפי כשר האוצר הכושל ביותר של מדינת ישראל. אז אני לא לוקח לך את זכויות היוצרים, ואני מכבד אותך באמירה הזאת. כך קראת ליו"ר הסיעה שלך; אני מניח שהייתה לך סיבה טובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, גם היום היא מסכימה איתך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים באמירה לשרים ולשרות החדשים של מדינת ישראל – נמצאת פה השרה יפעת שאשא ביטון, שהיא חברה בקבינט הקורונה. האחריות היום היא בידיים שלכם. לא יכולה להיות אמירה כמו: משרד הבריאות מנפח נתונים כי הוא רוצה להפחיד את הציבור. כך מדברת שרה שמובילה את מדיניות מדינת ישראל במלחמה בקורונה. והשרה מירב כהן, שצריכה להיות בקבינט הקורונה, לה אתם לא מקשיבים, ושמים אותה בצד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קיש, תודה רבה. חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלה אנחנו מקבלים דוגמה נוספת לסכנה הגדולה שמביאה עימה ממשלת השעטנז החדשה. חברת הכנסת מאי גולן מהליכוד הניחה הצעת חוק-יסוד: ההגירה, הצעת חוק שמסדירה באופן הולם את הדרך שבה מדינת ישראל צריכה לשמור על גבולותיה בפני הגירה בלתי חוקית לסוגיה. חוק-היסוד מהווה תשובה ציונית הולמת לפרצה במארג החוקים של מדינת ישראל בעניין זה, ומטרת החוק היא להחליף ולייתר את התקנה הזמנית שנהוגה מזה שנים. לכאורה, כל ממשלה ציונית בישראל הייתה צריכה לפעול להעביר את החוק הזה, שמבצר את צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל לצערנו ממשלת השעטנז מורכבת מחברי כנסת שחלקם טוענים שהם אנשי המחנה הלאומי וחלקם חברי כנסת המזוהים עם השמאל הקיצוני, הפוסט-ציוני והאנטי-ציוני, והינה, אלו וגם אלו עסוקים בוויתורים אידיאולוגיים האחד לשני, והכול במטרה לשמור על קיומה של הממשלה המוזרה הזאת. אז למרבה הבושה, במקום לתמוך בהצעת החוק שמבצרת את החומה, את חומת ההגנה של המדינה היהודית והדמוקרטית, ממשלת השעטנז מעדיפה להציע ויתורים תקדימיים ומפליגים, שמדינת ישראל תשלם עליהם מחירים כבדים, במקום להצטרף להצעת החוק. פשוט בלתי נתפס. אנחנו בליכוד מאמינים בחיבור יחד של כל המחנה הלאומי, מחנה הומוגני שמונה היום למעלה מ-65 חברי כנסת ואמור להוביל את המדינה להישגים ולהצלחה חסרי תקדים. ובמקום זאת, בחרו סיעות ימינה ותקווה חדשה להתפצל מהמחנה ולשלם מחירים אידיאולוגיים כבדים ותקדימיים. הדבר הזה כואב לי מאוד, כי אני מכיר אתכם, ואני לא האמנתי שבשם שנאה אישית תזנחו את הערכים שלכם, את אהבת המולדת שלכם. יש פה מדינה שנלחמנו בשבילה; יש פה עם ששילם מחירים בשביל להקים את הבית הזה. חברות וחברי הכנסת, היום אלה ויתורים על עקרונות הביצור של חומות ההגירה לישראל, מחר אלה ויתורים על עמידתנו מול האיום האירני ועל מחויבותנו לבנות את חבלי ארץ ישראל, והכול כדי להמשיך לתחזק את ממשלת השנאה והנגד. אז אני אזכיר לכם בכל רגע נתון שעדיין לא מאוחר לכם לחזור בכם מכוונתכם, ותצטרפו להצעות החוק של הליכוד; לעמוד מאחורי העקרונות שעד אתמול נלחמתם עבורם, במקום להסתבך עם ממשלת השעטנז. תזכרו, לעם ישראל יש זיכרון ארוך, והעם ישפוט את מעשיכם לעולמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. יסכם את החוק שר המשפטים? השר שטרן, בבקשה. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כל הלילה אני יושב פה, כמו כולנו. השר דרעי, חבר הכנסת דרעי, חיכיתי לדבר תורה. כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה דברים חזרו על עצמם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איפה היית? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> היינו בשחרית, באנו משחרית. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איפה היית? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דקה, אל תדאגו. דקה, דקה, דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תן לו להגיד דבר תורה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אי-אפשר להתקדם, לפתוח יום, בלי דבר תורה. בפרשה הזאת כתוב: "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל – – – הנני נתן לו את בריתי שלום". שואלים המפרשים: למה דווקא פנחס הקנאי קיבל ברית שלום? על פניו, מישהו יכול להגיד: הינה, צריכים להיות קנאים. התשובה היא, לעניות דעתי – ולא רק דעתי – שלא. זה כמו "תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם" – למה דווקא אמת ליעקב וחסד לאברהם? מאותה סיבה שפנחס מקבל ברית שלום. הקדוש ברוך הוא יודע שאף בן אדם לא מושלם. גם המנהיגים שלנו, צריך לאזן אותם. למה פנחס ברית שלום? בגלל שהוא קנאי. קנאי לא טוב להיות. לפעמים יש מקום למעשה קנאות, אבל כשיש קנאי, צריך לאזן אותו עם ברית שלום. כמו שנגיד: למה ליעקב אבינו תיתן אמת? אנחנו יודעים, אנחנו יודעים – יעקב עשה את מה שהוא עשה, לא בדיוק אמת. ואברהם, בשילוח הגר וישמעאל – היה צריך אמת ליעקב, חסד לאברהם. דרך אגב, אני חושב שזאת גדולתם של אבותינו. דיברה תורה בלשון בני אדם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על דברי התורה המאלפים. חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, קריאה ראשונה. נא לשבת במקומות, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 37 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 54, נגד – 37. הצעת החוק עברה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לוועדת החוקה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כספים, מעמד האישה, פנים. מה עוד? זהו? הוועדה המסדרת. תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדה לתסכול של הליכוד. << נושא >> הודעת יושבת-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> הוועדה המסדרת החליטה בישיבתה היום כי הוועדה הזמנית לענייני כספים תדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א–2021, מ/1420, לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם משנים סדרי עולם. יפה מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדה הזמנית לענייני כספים מטעם סיעת העבודה: במקום חבר הכנסת גלעד קריב יכהן חבר הכנסת רם שפע. כמו כן, חברת הכנסת אפרת רייטן תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדה. בוקר טוב, חברת הכנסת אורלי לוי, בוקר טוב לכם, בוקר טוב לכל אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1415).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצעת החוק האחרונה בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, קריאה ראשונה. ראשון הדוברים, עופר כסיף – אינו נוכח. אני סוגר את רשימת הדוברים. חבר הכנסת קרעי – אה, סליחה, אני מתנצל. רצתי. בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> לא, הכול טוב. אדוני היושב-ראש, אומנם זה לא כל כך משנה מה אנחנו נציג בהצעת החוק לגבי מה שיגידו פה הדוברים מהאופוזיציה, אבל בכל זאת, אנחנו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בכל זאת, אני אציג את הצעת החוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אז בוקר טוב, חברותיי וחבריי חברות וחברי הכנסת. אני מציגה את הצעת החוק לתיקון – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אבקסיס, את נושאת נאום של כמה דקות. אפשר הערת ביניים, לא נאום כזה ארוך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא – – – לא מדבר אליהם כבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, שרת התחבורה, נא להמשיך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אני מביאה את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, שזאת בעצם הארכה של הוראת מעבר – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – שכן הממשלה הקודמת לא סיימה להתקין את התקנות שיאפשרו מעבר לחוק החדש, חברות וחברים. בתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018, נקבע הסדר חדש להענקת רישיונות להפעלת קווי שירות במוניות בהליכים תחרותיים. כדי לגשר על התקופה שבה התנהלו ההליכים התחרותיים ולאפשר בינתיים הפעלת קווי שירות במוניות בתקופת הביניים, נקבע בסעיף 15 לחוק האמור – נקבעה הוראת מעבר שלפיה המפקח על התעבורה רשאי להאריך את תוקף הרישיונות הפעילים שניתנו לפי הדין הקודם עד ליום 31 בדצמבר 2019. בחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התש"ף–2020, נדחה המועד האמור עד 31 בדצמבר 2020, ומכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, המועד האמור נדחה ל-6 ביולי 2021. מאז שחוקק החוק המתקן בפברואר 2018 פורסם הליך תחרותי למיון מוקדם של כלל הכשירים להתמודד על הפעלת כל האשכולות והקווים בארץ, וכן פורסמו הליכים תחרותיים לבחירת המפעילות או המפעילים של עשרה אשכולות קווים. רובם החלו לפעול. אבל בעת הזו עשרה קווי שירות במוניות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שרת התחבורה, מה דעתך על סיפור החוטיני של פרקליט המדינה, המנומר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – עדיין פועלים לפי הרישיון שניתן להם לפי הדין הקודם; רובם מיועדים להמשיך להיות מופעלים גם בעתיד במסגרת אשכולות על ידי זוכים בהליכים תחרותיים שיתקיימו לגביהם. העיכוב בפרסום שאר ההליכים התחרותיים נובע מקשיי יישום שהתגלו באשכולות הראשונים שהופעלו, ומן הסתם אנחנו מעוניינות ומעוניינים להפיק לקחים וליישם בצורה יותר טובה את הפרסומים הבאים. המפקח על התעבורה במשרד התחבורה עוקב אחר הפעלת אשכולות הקווים על ידי התאגידים הזוכים, כדי להפיק לקחים כאמור לגבי הליכים תחרותיים עתידיים. בין היתר, המשבר שנגרם כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה החדש הביא לשיבושים קשים בהפעלת השירות ובמנגנון ההכנסות עקב הגבלות על תפוסת הנסועה במהלך תקופת המשבר, לכן לא קודם יישומם של אשכולות הקווים שפעילותם מוסדרת בהליכים התחרותיים. לפיכך, לא ניתן להסתמך על נתוני שנת 2020, ויש צורך לעקוב אחר תקופת הפעלה נוספת לפני שנקבל החלטות לעניין פרסום הליכים תחרותיים לגבי אשכולות נוספים. לאור האמור לעיל, חברות וחברים, מוצע לדחות את תום תקופת המעבר ליום כ"ז בטבת התשפ"ב, 31 בדצמבר 2021 – עוד לא כל כך הרבה זמן – כך שבמקומות שבהם לא תתחיל עד תום התקופה האמורה הפעלת קווים על ידי הזוכים בהליכים התחרותיים יוכלו להמשיך ולפעול קווי שירות למוניות שפועלים על פי הרישיון שניתן להם לפי הדין הקודם, ולא נפגע בנוסעות ובנוסעים בהם – זה הדבר הכי חשוב ביותר. אני קוראת לכם לאשר את הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשרת התחבורה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת כסיף – אינו נוכח. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שלמה, אתה יכול לברר מה לגבי המזגנים – – – עונת מעבר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נשאיר לה את זה לדברי הסיכום. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על ממשלת החתול והשמנת. בקושי עברו שבועיים, והכישלון המהדהד של הממשלה הזו זועק מכל פינה. והם עושים את זה – אתם עושים את זה במודע. בלי להתבלבל מפקירים כל חלקה טובה בידי אלו המבקשים להרוס אותה. כך הפקרתם את משרד האוצר בידי ליברמן; את בתי הדין הרבניים בידי הרפורמים; את תיק המשפטים בידי מי שהוא בשר מבשרה של הפרקליטות ויעשה הכול כדי לרצות אותם; את תשתיות התחבורה ביהודה ושומרון – שבהן, בין היתר, עוסק החוק הזה – בידי מיכאלי; את קבינט הקורונה בידי שאשא ביטון; אפילו את ועדת החקירה הממלכתית לכאורה לחקירת האסון הנורא במירון הפקרתם בידי חיות ונאור, אותן אלו שמנעו מהמדינה כבר לפני עשור להלאים את מתחם הרשב"י ולפעול שם כמו שצריך – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> את אביתר לעבאס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שקר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> את אביתר לעבאס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואת ועדת הפנים בידי התנועה האסלאמית. ממש, ממש – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מאמין לשקרים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה. תנו לו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שקר? תבדקו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תנו לו לדבר. תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חיות ונאור ישבו בהרכב שלא נתן למדינה לפעול כמו שהיא רצתה במתחם הקבר. הן אלה שיחקרו את עצמן? ממש מושבת חתולים ששומרת על השמנת. בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, בדקה שנשארה, של ועדת הפנים – לצערי, לא אישרת לי את השאילתה הדחופה ששלחתי על דסטאו, זכרו לברכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אישרתי את כל הארבע. אישרתי חמש. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> גם לי הוא לא השיב. גם בלי צורך בשאילתה דחופה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני, ברשותך – יושב כאן סגן השר – אקריא אותה. אולי אני אקבל מענה גם בלי צורך בשאילתה דחופה. אני קורא את השאילתה, אדוני סגן השר לביטחון הפנים: ב-30 במאי 2021, בשלהי הפרעות של ערביי ישראל ביהודים בערים המעורבות, צעירים ערבים שנסעו באופניים חשמליים ברמלה דרסו ופצעו את דסטאו ביסט בן ה-74, זיכרונו לברכה, שנפטר לאחרונה מפצעיו. המשפחה ועדי הראייה בטוחים שמדובר באירוע לאומני, אבל אף אחד לא מדבר איתם ונותן להם תשובות. מהי עמדת השר או עמדת סגן השר, ואיך מתקדמת, אם בכלל, חקירת הרצח? אני אשמח מאוד להעביר את תשובתכם, תשובת המשרד לביטחון הפנים, למשפחה. הם כואבים, הם אבלים, ואין מי שיתייחס אליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. את הדברים הבאים אני רוצה להפנות לשרה מיכאלי. אני ואת, השרה מיכאלי, שונות כמעט בכל דבר אפשרי, אבל יש בינינו מכנה משותף אחד, ואני מאמינה לך ותמיד האמנתי לך שאת דואגת לרווחת הנשים. אני רוצה להחליף איתך את דעתי על המינוי של איסמן לפרקליט המדינה. הוא לא חשוד – יש איזה בלבול – הוא לא חשוד בהטרדה מינית, הוא לא הטריד אף אישה. הוא רק ישב בתוך צוות של סיעור מוחות, ובתוך הצוות הזה, שעסק ספציפית באישה ספציפית שהתלוננה על פגיעה מינית, הוא טען שהעובדה שיש לה ביקיני מנומר בארון גורמת לאי-אמינות לגבי העדות שלה. עכשיו, יש פה שתי אופציות, השרה מיכאלי: האופציה הראשונה היא שנשים שלובשות חוטיני לא אמינות. האופציה השנייה והגרועה יותר היא שנשים שלובשות חוטיני מזמינות את התקיפה המינית, מזמינות את האונס, מזמינות את ההטרדה. האיש הזה, שמאשים את הקורבן, האיש הזה, שחושב שלבוש של נשים יכול להוות עילה להטרדה כלפיהן, אולי אפילו לאונס, האיש הזה, ששיבוש הדעת שלו כלפי כל המין הנשי הוא בלתי נתפס ולא קביל במדינה דמוקרטית-ליברלית-מערבית – האיש הזה עומד להיות בראש הגוף שכל אישה ישראלית שאי פעם עברה התקפה מינית, כל אישה, ילדה, נערה, אישה, כולן, כולן, גורלן נתון בידיים של האיש הזה שמאשים קורבנות. השרה מיכאלי, אני צופה בך שנים מקפידה נורא בין גוף זכר לגוף נקבה. הרבה לועגים על זה; אני לא. את יודעת מה אני מזהה בזה? אני מזהה בזה מחויבות. זה כל כך מסורבל לדבר ככה, זה כל כך קשה לדבר ככה, ואת מקפידה לעשות את זה, ואני מאמינה לך שאת בעד הנשים. רק איפה היית בסוגיה כל כך הרת גורל לכל הנשים בישראל שעומדות כנראה להגיש תלונה על תקיפה או הטרדה או אונס? איפה את היית? איך הפקרת אותן, את גורלן? איך הפקרת אותן לידי בן אדם שהוא באמת אחרון המיזוגנים? האיש הזה יושב בצנטרום של הפיילה של כל הנשים בישראל. איך עשית את זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> השרה מיכאלי, אני רואה שאת לא מסתכלת לי בעיניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים בדבר הזה: אני מכבדת אותך. אני מאמינה לך. אני רק מקווה שכשאני אצמח כאן, בכנסת הזאת, ויהיה לי את הוותק שלך, אני לא אכפור בכל מה שאני מאמינה בו כמו שאת עשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> השר אלעזר שטרן שאל למה לא נאמרו פה דברי תורה, וכנראה הוא לא הקשיב. דיברנו על פינחס, דיברנו על בלק, דיברנו על בלעם, והמכנה המשותף לכל מה שדיברנו, השר אלעזר שטרן, כולל ברית השלום – גם על זה דיברנו, והיו על זה אפילו ציוצים מכל מיני צייצנים – היה בדיוק מה שקרה כאן הלילה, מה שקרה כאן לממשלה הזאת, שהתחילה עם הנאום של מתן כהנא, שהוא לא מבין מה עם אהבת חינם ואהבת ישראל, והסתיים במינוי של ועדת החוקה, חוק ומשפט והעומד בראשה. עברנו שלב אחרי שלב על חלקים, תקציר, מה התנועה הכפרנית הזאת עשתה למדינת ישראל. ואני רוצה להגיד לך מה החלק שמרגיע אותי, השר שטרן: בחורבן הבית התחיל הוויכוח הזה. הוויכוח היה בין הצדוקים לפרושים; הוויכוח היה בין הבריונים לפרושים. אנחנו נמצאים כאן היום אלפיים שנה לאחר מכן. מי שנשאר זה יבנה וחכמיה ואלה שהלכו אחריהם. כל השאר נעלמו. תסתכל על אלה שהתחילו את התנועות הכפרניות האלה לפני 200 שנה באירופה. איפה הצאצאים שלהם? עברנו על זה. כולם התבוללו. הם לא נמצאים כאן, הצאצאים שלהם לא נמצאים כאן, אלא אם כן הם חזרו בתשובה והלכו לאור החיים או לאור שמח או לערכים או לחינוך העצמאי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אולי גם אתה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, חזרו בתשובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא נשאר מהם כלום. זה מצער, אבל זה גם משמח. נצח ישראל לא ישקר. אפשר עם המלחמה הזאת להמשיך ולנסות ולעשות תרגיל פוליטי כזה או אחר – לקחת את גדעון סער, את נפתלי בנט, את מתן כהנא ואת כולם. בסוף אנחנו נישאר כאן, הנכדים שלנו והנינים שלנו יישארו כאן, וכל השאר – מה שקרה לקודמים של ריק ג'ייקובס ומה שקרה לתנועה שלו היום: ייעלמו וייכחדו. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אל תיכנס לזה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תבדוק איפה הצאצאים של הצדוקים, תבדוק איפה הצאצאים – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא כדאי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תבדוק איפה הם ותראה איפה אנחנו נמצאים – כאן. עם ישראל חי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן, תודה. תודה רבה. חבר הכנסת דוד ביטן – איננו; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת לוין, מוותר? חבר הכנסת לוין כאן. אתה מוותר? תודה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, דרך אגב, כולם מדברים אל היושב-ראש: תסדר לנו תקציב בשביל הפיסטוקים וזה – אני אומר להם שילכו אליך. חברת הכנסת אורלי לוי, תלכי למנסור עבאס – יסדר לך הכול. אמרתי: כל מה שאתה רוצה – יקרה; אתה רוצה להיות שר הביטחון – אתה תהיה. עכשיו, הם הציעו לך – אלקין הציע לך סגן שר. אתה יודע? התביישתי. אתה מינית אותו לשר והוא מציע לך סגן שר. רק על זה תקנוס אותם בעוד 2 מיליארד שקל. אני אומר לך, הם ישלמו. למה? מהשיירה קשה לצאת. מהשיירה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> שאלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מותר לראש ממשלה בפועל לעבור לבלפור? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לאן? לעבור לבלפור? גם את זה יסדרו לך. אל תדאג. היום שינינו ארבעה חוקי-יסוד – נשנה עוד חוק. מה קרה? מה קרה לך? עידית סילמן תעשה לך ועדה מסדרת מיוחדת. אפילו אני אגיד לך יותר מזה: נשים לך ברז של סודה שם. אתה לא תאמין, מה שתבקש. מה שאתה רוצה. אתה רוצה ברז של אספרסו – נשים לך. מה שתרצה הם ישימו לך, אל תדאג. דרך אגב, ואתה לא תשמע לא את ברוך קרא, לא תשמע את גליקמן ולא תשמע את דרוקר מצייצים מילה. אפילו אברמוביץ' יגיד: מגיע לך. מה השאלה פה? זה חסכוני למדינה אפילו. 53 מיליארד שקל קיבלת. אני רק מבקש ממך עוד דבר אחד קטן: קראתי השבת את הכתבה שעשה קלמן ליבסקינד: מסכן סעיד אלחרומי, המשפחה שלו, הקטנה, פלשה רק ל-65 דונם. קטן. כולה אימא שלו 6.5 דונם, אח שלו השני עוד 19 דונם וכו' וכו' וכו'. הוא פנה לעמיר פרץ – הוא כבר לא נמצא פה. אני מבקש ממך לבקש מהם להסדיר את זה. הם ישנו את כל חוקי המדינה, אל תדאג. רק תגיד להם: נא להסדיר את הדבר הזה. ואני אומר לך, ואני מבקש מאלחרומי, ברשותך, אם תוכל להסדיר לבן שלי רבע דונם, אנחנו מאוד נודה לכם. כל חיילי צה"ל שמשתחררים לא מקבלים אפילו שני מטר, מטר, כלום. אפילו במשכנתה לא עושים להם הנחה. כלום. אבל אתם – מה שאתם רוצים, כמה דונמים שאתם רוצים. וגם, דרך אגב, אני מבקש ממך להסדיר את ההכשרה של השטח, 65 דונם – כבישים להביא למשפחה. למה? הם כפר לא מוכר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הם כפר לא מוכר – צריך להביא להם כביש, צריך להביא להם צינור מים, חשמל, הכול צריך להביא. ולכן אני אומר לך, ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס: מה שתרצה – תקבל. אני מבטיח לך. מהשיירה בנט ולפיד כבר לא יכולים לצאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> השעה כמעט 07:00. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה לחוץ? יש לנו יום ארוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אלעזר שטרן, אני אתחיל בדברי תורה, אני אענה לך על מה שאמרת. כתוב שם – הרי ידוע שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו במידה כנגד מידה, וזה קשור גם לענייננו, מידה כנגד מידה. שאלת: למה דווקא פינחס, שהיה קנאי, זכה? מה כתוב שם? "השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי". מה הוא עשה? השיב את חמתי. הוא עשה שלום בין מי למי? בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. אדם שיודע לעשות שלום בין הקדוש ברוך הוא לישראל זכאי לברית שלום, לכן "הנני נתן לו את בריתי שלום". אני לא יודע מאיפה הבאת את – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> מילקוט שמעוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נראה לי ליבוביץ'. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> מילקוט שמעוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נראה לי מביקורת המקרא. תמיד אמרתי לכם: ביקורת המקרא משבשת לכם קצת את המוח, תיזהר. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> ילקוט שמעוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר, אני אבדוק את זה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו לענייננו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לענייננו. שנים אנחנו נאבקים על זכויותיהם של הילדים האלרגיים. במקביל גם עשינו פעולות כדי להכשיר את הסביבה להתנהגות זהירה וצמצמנו את ההתפשטות בהעמדת סייעות לילדים. אבל מכאן ועד לקבל החלטה גורפת שלא יהיו סייעות לילדים אלרגיים – זה גובל בפשיעה, זה גובל בדיני נפשות, סכנת נפשות, ואני אומר לכם, אין אפילו – אתם יודעים מה, גם אם יש חשיבה בריאה מאחורי זה, צריך לעשות את זה בשום שכל, בהדרגה, בליווי, ובטח ובטח לא בימים כאלה, שאנחנו מחוקקים כאן חוקים שעלותם מאות מיליוני שקלים ועוד. איזו הצדקה מוסרית לבוא באותה נשימה? רבותיי, זה מה שיציל את תקציב המדינה, 200 הסייעות האלה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, תבקש ממנסור, הוא יסדר לך את זה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה מה שיציל את תקציב המדינה? אלה הם סדרי העדיפויות? אני אומר לכם, תקשיבו: בכיתם לנו פה על פקקים, על תשתיות תחבורה. אני מבין שקר לנשים – זה לשרת התחבורה. באמת, בכניסה לתפקיד, הרפורמה הכי משמעותית זה להתאים את הטמפרטורה ברכבות? שיהיו רכבות קודם כול. שיהיו קודם כול רכבות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה אומר לנו? מה עשית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דווקא יש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא מספיק. תעשו רפורמות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חבר הכנסת. חבר הכנסת קריב, שב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיב לי אתה. בוא, בוא, תקשיב לי אתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תחנך אף אחד. חצוף, תתבייש ותתבייש ותתבייש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> חצוף, תתבייש ותתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תן לחבר הכנסת – חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יושב פה וצועק על כולם: תתבייש, תתבייש. אין לך אוצר מילים? אין לך מילים אחרות? תתבייש לך, חצוף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא עשיתם שום דבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תן לחבר הכנסת מרגי להגיד את דברו. תודה. בבקשה. תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים ביטון, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה מה שיש לך לומר? אין לך שום מילה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עכשיו אמרתי לך שלא עשית כלום בממשלה, אמרתי לך משהו אחר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תתחיל לעשות, קודם כול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא עשיתם שום דבר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> קצת צניעות. קצת צניעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, תרגיע. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מדבר מדם ליבו. הוא צודק. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, זה כנראה הנאום האחרון שלי להיום מעל בימת הכנסת. נסכם בכמה מילים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היום רק התחיל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק להיום, רק להיום. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי להיום, אם שמעת. היום, היום. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> יש אחר הצוהריים. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> חברים, אני מבין שאתם עייפים ומתוסכלים. אם אתם לא שמים לב, אנחנו מאוד נהנים, אז עוד קצת, סבלנות. אז בהמשך למה שאמרנו, אדוני השר, בהמשך למה שאמרנו, שאנחנו שוב מגלים ומודים לכם על כך שאתם עושים לנו הסברה בציבור, אז אני רוצה להתייחס קצת לעניין של השר לשירותי דת, השר כהנא, שבאמת בא לייצג איזושהי יהדות חדשה או מיוחדת, קצת מקילה, ומנסה להסביר לציבור שיש עוד איזה סוג של דת חדשה, שאולי אנחנו לא מכירים אותה. אבל באמת זה מקומם קצת לראות את הפופוליזם של אמירה מהסוג שהוא הצהיר היום – ככה הופיע בוואלה, אני לא יודע, בכל אופן זה אחד השופרות של הקואליציה – שהוא מודיע כי הוא עושה איזשהו מהלך שבמשרד הדתות, המשרד לשירותי דת, יהיה מעכשיו שוויון במועצות הדתיות בין גברים לנשים. האבסורד הגדול הוא שהוא לא יודע שמאז ומעולם – יותר נכון לפחות בשנים האחרונות – יש פסיקה של בג"ץ שמכריחה את הדבר הזה וזה דבר שקורה. השר לשירותי דת שהיה עכשיו, יעקב אביטן, שעשה כל מיני מינויים – לא כל כך הרבה, אבל בכל אופן עשה את מה שהיה אפשר לעשות במסגרת המסגרות שיצרו גם המחלקות המשפטיות וכו' – היה מוכרח ועשה מינויים של נשים במועצות דתיות. אז לבוא ולנסות להכפיש ולומר שאנחנו אלה האפלים ואלה שלא עושים את הדברים בצורה שוויונית והוא המציא את השוויוניות – אז אני רוצה לומר לו גם לגבי הדבר הזה וגם לגבי כל הרפורמות המיוחדות שהוא מצהיר עליהן לאחר שבועיים ישיבה בכיסאו, כשהוא כנראה עוד לא מכיר את ראשי המועצות הדתיות שיש לו: אני מציע לו ללמוד את הדברים לפני כן ולהגיד לציבור שלנו, שצופה ורואה ומביט ויודע – וכפי שאמרתי בנאום הראשון של הלילה, הציבור בעם ישראל איננו פראייר; הוא יודע, הוא מבין, הוא קורא בין השורות, ולא מה שאתם מקריאים לו דרך התקשורת ובדרכים שלכם, בעצימות העיניים. אז אני באמת מודה לכם, בסיכום דבריי, על ההסברה הגדולה שעשינו לציבור הימין, מאמין שזמן הקואליציה הזאת קצר, ובעזרת השם בקרוב נחזור לעשות את הדברים כפי שצריך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן – איננו; חבר הכנסת זוהר – איננו. חבר הכנסת דרעי, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש – חברת הכנסת מירי רגב, אני מבקש ממך, אל תפילי את רוחם של הש"סניקים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> נראה לך? נראה לך – – – של המזרחים? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> עזבי, הם חדורי קרב, הם סיימו יממה והם מתחילים היום יום חדש בהסתערות. לכל אחד יש התפקיד שלו. אל תפילי את רוחם, חברת הכנסת מירי. אני רוצה לנצל את הסיום – את פסק הזמן, לא את הסיום – שבין היממה שעברנו ליממה החדשה, לנצל את ההזדמנות הזאת ולהגיד תודה רבה לשר האוצר הקודם ולראש הממשלה לשעבר. רציתי לבשר לכם: פרויקט שנתתם לו את ידכם וסייעתם לי מאוד, לעזור למשפחות הנזקקות במדינת ישראל – 330,000 משפחות, למעלה מ-1.5 מיליון ילדים – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – למעלה מ-1.5 מיליון ילדים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> סוף-סוף התעוררת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קשה לך לפרגן? קשה לך? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> קשה לך, גברתי? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתביישי לך. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> למעלה מ-70,000 במגזר הערבי, למעלה מ-230 רשויות מקומיות. רק בתל אביב לבד יש שם למעלה מ-15,000 איש, ובכל הארץ, מכל המגזרים. יושב פה חבר הכנסת – סליחה שאני לא יודע את השם. בצדק הוא שלח שאילתה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> יפה, יפה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר גמור, ברוך השם. 330,000 משפחות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה המשרד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לא להפריע. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם יכולים לקפוץ ולהמשיך לדבר. מי שביצע את זה זאת הממשלה הקודמת, שהייתה רגישה לכל המשפחות הנזקקות. זה היה פרויקט העזרה והרווחה הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל, שעבד בצורה הכי מושלמת, למרות כל הניסיונות שלכם להפריע עם בתי משפט ועם עתירות לבתי משפט. ברוך השם, מר נתניהו ומר ישראל כץ, תהיו גאים בזה שהייתם שותפים למעשה הצדקה הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל ב-70 השנה האחרונות. ובימים אלה הוא ממשיך להתבצע, הם קיבלו את הפעימה השלישית. אנשים הולכים בגאווה, קיבלו כרטיסים, בצורה מכובדת, והולכים לרשתות הכי מכובדות וקונים דברים שבחיים לא חלמו לקנות אותם. בואו תראו את המכתבים ואת הפניות של אנשים שמודים – מכל המגזרים, מכל הציבור בישראל. בעזרת השם, שנזכה בקרוב להמשיך לעשות את הדברים הגדולים הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני – איננו. חבר הכנסת סופר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר אלעזר שטרן, רצית דבר תורה. זוכר שהיה לך פעם דף המפקד שדיבר על כך שלכל עשב ועשב יש ניגון מיוחד משלו? אז אני ניסיתי להרהר בלילה בין שינה לניקור מה זה מס' 4. כל הזמן דיברו על ארבעה חברי כנסת. חשבתי שאולי אצלכם בקואליציה התאהבו בארבעה חברים שיש לנו כאן: מנסור, מאזן, ווליד ואלחרומי. כל אחד, יש לו ניגון מיוחד משלו, והניגון הזה לא מפסיק לרגע. אתה שואל את חבר הכנסת עבאס: מה קורה – אנחנו נסתדר עם איחוד המשפחות; אתה שואל את גנאים – הוא כרגע שומר על זכות השתיקה; ווליד לא מצליח להתאפק – הוא התנגד; אלחרומי דואג לעוד דונם ועוד דונם ועוד דונם. כל אחד מהם מנגן כל פעם מנגינה ועוד מנגינה, וככה הם סוחטים וסוחטים וסוחטים, וזה לא נגמר. השרה שקד מסתובבת עם כאבי בטן ושואלת: מה יהיה, מה יהיה? אנחנו נסתדר. ועוד יום אחרי יום אחרי יום הם מוכרים את המדינה, מוכרים ומוכרים ומוכרים. תראה את חבר הכנסת עבאס. פגשתי אותו ביום שישי בקניות במע'אר. הוא כל כך מאושר, הוא כל כך מחויך. הוא מסתובב – או-אה, חבל על הזמן, מאושר עד אין קץ. אין ספק – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – כוחות עם המשותפת. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהמנגינה הזאת עובדת יפה. אף אחד לא יודע איך זה ייגמר, אבל אנחנו יודעים שהם ימשיכו לסחוט ולסחוט ולסחוט ולסחוט. אני מחכה לשמוע את יאיר לפיד שואל: איפה הכסף? הכסף בקייטנות של התנועה האסלאמית; איפה הכסף? הכסף לא נמצא בפרויקטים אזרחיים, הוא לא נמצא בשום מקום אחר – הוא נמצא בכספים שיש להם בדיוק מטרה אחת, והמטרה היא אנטי-מדינת ישראל. זוהי ממשלה אנטי-ציונית. אני אזכיר את זה כל יום, כל נאום, כי זהו המצב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב לכולם. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בפעם הקודמת שעליתי לדוכן – תקשיבו, בשעה כזאת, כשכולנו אחרי לילה ארוך, אנחנו אוהבים קצת סיפורים; קשה עם דברים כבדים, נכון? בפעם הקודמת שעליתי לדוכן סיפרתי לכם על החוויה שלי בתור אימא לחייל שהמפקד מספר לנו שיש פקודת מטכ"ל שהחיילים חייבים לישון שש שעות רצוף כל לילה, והאימהות מסתכלות אחת על השנייה ושואלות את עצמן: מתי אנחנו ב-20 השנים האחרונות ישנו לילה אחד שש שעות רצוף; עכשיו אני אספר לכם חוויה אחרת שהייתה לי בתור אימא לחייל. אנחנו, ברוך השם, משפחה גדולה, 11 ילדים. אז כשהבן שלי התגייס לצה"ל, כנראה אצל קצינת ת"ש הם חשבו ש-11 ילדים זה בטח ילד שגדל בבית במצוקה וצריך לשלוח ולראות מה קורה בבית. אז בוקר אחד מוקדם בבוקר דופקים בדלת. אני פותחת ובפתח הבית שני קצינים של צה"ל. מה עושה אימא לחייל שרואה שני קצינים של צה"ל בפתח הבית בבוקר? הלב צונח לה לרצפה, נכון? ואז הם אומרים לי: לא, גברת, אל תיבהלי, אנחנו רק באנו לראות איך נראה הבית שלכם בבוקר. אמרתי: בבקשה, תיכנסו. הכנסתי אותם הביתה, נתתי להם קפה, נתתי להם עוגה. הם יושבים אצלי קצת ואומרים: רק שנייה, משהו מוזר פה – איפה כולם? אמרתי להם: מה זאת אומרת איפה כולם? אומרים לי: יש לך 11 ילדים, נכון? איפה הם, מה זה השקט הזה, מה עשית עם כל הילדים? אמרתי להם: תקשיבו, אתם באתם בשעה 07:00. הבנים ב-06:45 עלו על האוטובוס לתלמוד תורה, הם כבר לא בבית; הבנות – אני מעירה אותן ב-7:15. אתם באתם בדיוק בחצי השעה שיש לי להתפלל ולשתות קפה. זה סיפור בוקר של אימהות ברוכות ילדים. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי להצדיע לכל האימהות בישראל, שלמרות שהן עוברות לילות שאין בהם שינה רצופה הן קמות כל בוקר, חיוך על השפתיים, סנדוויצ'ים לילדים, נשיקות לכולם, הרבה אהבה, מגדלות את הדור הבא שלנו. אף אחד לא מצדיע להן. לחיילים, לקצינים – כולם מצדיעים; לאימהות לא תמיד מצדיעים, אז אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, חברים, כדי להצדיע לאימהות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול – מוותר; חבר הכנסת מלכיאלי – מוותר; חבר הכנסת בן צור – מוותר; חבר הכנסת פרוש – איננו; חבר הכנסת בוסו – מוותר; חברת הכנסת בן ארי – איננה; חבר הכנסת אלי כהן – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חברת הכנסת השכל – איננה; חבר הכנסת אזולאי – מוותר; חבר הכנסת סעדי – איננו; חבר הכנסת רוטמן – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> קשה לי לוותר אבל אני אוותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת וולדיגר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מוותרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מולא – איננו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, סליחה, אני מתנצל, לא ראיתי. חברת הכנסת לוי אבקסיס – מוותרת; חבר הכנסת אופיר כץ – איננו; חברת הכנסת גמליאל – איננה; חבר הכנסת יואב קיש – איננו; חבר הכנסת טיבי – איננו; חברת הכנסת מאי גולן – איננה; חבר הכנסת ארבל – מוותר; חבר הכנסת יברקן, אתה ביקשת באופן מיוחד. חבר הכנסת יברקן – איננו. בבקשה, השר המסכם, השר אלעזר שטרן, בבקשה. בבקשה. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> תראו, עמיתיי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר שקט? חברת הכנסת שפק, בבקשה, שקט. תודה. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני צריך להגיד, כיוון שציטטו, חבר הכנסת אופיר ציטט מדפי מפקד שכתבתי כשהייתי מפקד בית הספר לקצינים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איך זה לדבר לשולחן של שרים ואין כמעט שרים? אה, סליחה, זה בגלל הנורבגי – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> קטי, העיקר שאת כאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אני לא בנורבגי, אני נבחרתי, גם בפריימריז וגם על ידי העם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משהו. כיוון שצוטטו כאן דבריי שהתבססו על ציטוט – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נורבגי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, הציטוט היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. 07:00, ואת מלאת מרץ, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני אחרי נס קפה – – – משהו אחר – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אצלנו אומרים: האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה "אצלנו"? גם – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני נהניתי כשציטטו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול מילה על הגאולה שבאה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> על זה אני מדבר, על גאולה. אני צוטטתי כאן כמי שכשהיה מפקד בית הספר לקצינים, באחד מדפי השטח ציטט: "דע לך / שכל רועה ורועה / יש לו ניגון מיוחד / משלו / דע לך / שכל עשב ועשב / יש לו שירה מיוחדת / משלו / ומשירת העשבים / נעשה ניגון / של רועה". אני, צר לי, אני אומר לך, פקודי לשעבר, שלקחת את זה קצת בשביל להשתלח בחברי הכנסת של רע"מ. אני מאחל לך, אופיר, שתפגוש את חבר הכנסת עבאס במע'אר, באזורים שאנחנו גרים בהם. אתה יודע, אנחנו פוגשים גם אנשים מעדות אחרות, מדתות אחרות. ואני חושב שאם ציטטת – וטוב שציטטת – את זה שכל רועה ורועה יש לו, כל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו – חברי חבר הכנסת עבאס – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מנסור, הוא רוצה להודות לך על אביתר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל מנסור, הוא רוצה להודות לך שעשית לו – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אומר – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דודי – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לחבריי, לצורך העניין, בשני הצדדים, אז אני מסיים: "כל עשב ועשב / יש לו שירה מיוחדת / משלו / ומשירת העשבים / נעשה ניגון / של רועה". אני דיברתי – כל בן אדם הוא בן אדם – אופיר, אתה שומע? אם כבר היית פקוד שלי, אם כבר למדת, תיקח עד הסוף. כל בן אדם הוא בן אדם שנברא בצלם אלוהים, יש לו שירה מיוחדת משלו, ומשירת העשבים כולם נעשה ניגון של רועה, וזה לא משנה אם הוא חרדי או הוא רפורמי או הוא ערבי או מוסלמי או נוצרי. משירת העשבים כולם נעשה ניגון של רועה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שקוראים לחיילי צה"ל מחבלים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בקשה מיוחדת שאני נעתר לה – הפקוד שלך לשעבר. לא מקובל, אבל בבקשה, דקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא מקובל, דרך אגב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא לא הזכיר אותו לרעה. לא לרעה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> השר שטרן, זה במיוחד בשבילך. היה לנו איזה תרגיל, שומע? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> ספר להם. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואז דיברת. אני מביא עוד ציטוט, אני עכשיו בציטוטים של מפקד בה"ד 1. הבאת את השיר "לקחת את ידי בידך ואמרת לי", דברים שרואים מכאן לא רואים משם. אז בוא, תלמד את החברים פה לסיעה, את החברים לקואליציה, שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, אבל שישתדלו לעמוד, שישתדלו לעמוד בדברים שהם אמרו משם כשהם כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תרגיל שאני זוכר זוכר. 26 שנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה היה דף הניווט. בבקשה, חברי הכנסת, אני מבקש לתפוס את המקום. אני רוצה לעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה. נא לתפוס מקומות. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 31 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 54, נגד – 31. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) תועבר – על פי המלצת הלשכה המשפטית היא תידון בוועדת הכלכלה; כיוון שלא הוקמה, היא תעבור לוועדה המסדרת. לא הוקמה, סבלנות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא הספקתי להגיע – – – ישבתי על כיסא אחר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נתקן את זה בפרוטוקול. חברת הכנסת דיסטל רצתה להתנגד, אבל איני יכול לשנות את ההצבעה. היא גם לא משנה את מהות ההצבעה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"א, 29 ביוני 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 07:07.