דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ג ישיבה ל"ז הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 11 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 11 שאילתות דחופות 11 31. המשטרה הודיעה כי לא תוכל להגן על העולים לקברו של האור החיים 12 יואב בן צור (ש"ס): 12 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 12 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 13 אורי מקלב (יהדות התורה): 15 33. רצח דסטאו ביסט ברמלה 17 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 18 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 18 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 20 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 21 36. 22% מהתקנים של שירות המבחן אינם מאוישים 27 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 27 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: 28 יואב בן צור (ש"ס): 32 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 34 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 35 35. התגברות מעשי האלימות נגד יהודים בארצות הברית 38 חיים ביטון (ש"ס): 38 סגן שר החוץ עידן רול: 38 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 41 ינון אזולאי (ש"ס): 41 הצעה לסדר-היום 43 הארכת תוקף מיזם ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות של משרד הפנים 43 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 43 שרת הפנים אילת שקד: 46 יואב בן צור (ש"ס): 50 אוריאל בוסו (ש"ס): 54 הצעות לסדר-היום 56 גל התייקרויות של מוצרי מזון וצריכה שיפגע בשכבות החלשות 56 אוריאל בוסו (ש"ס): 56 אורי מקלב (יהדות התורה): 59 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 61 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 65 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 67 ינון אזולאי (ש"ס): 68 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 72 הצעות לסדר-היום 74 אי-תקצוב בתי החולים הציבוריים ומצבם הקשה 74 ינון אזולאי (ש"ס): 74 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 78 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 82 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 84 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 90 דוד אמסלם (הליכוד): 91 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 95 אופיר כץ (הליכוד): 96 הצעות לסדר-היום 102 מצבו המחריד של המרכז לבריאות הנפש מזור בעכו 102 אופיר כץ (הליכוד): 103 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 105 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 107 אמילי חיה מואטי (העבודה): 111 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 113 הצעות לסדר-היום 123 קנסות קורונה בתוספת ריבית נשלחים באיחור ללא יכולת להגיש ערעור 123 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 124 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 130 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 133 משה ארבל (ש"ס): 137 אוריאל בוסו (ש"ס): 139 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 140 נאום בכורה של חבר הכנסת אלון טל 142 אלון טל (כחול לבן): 142 בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): 147 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021 150 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 150 ינון אזולאי (ש"ס): 153 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 156 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 160 משה גפני (יהדות התורה): 164 אורי מקלב (יהדות התורה): 166 מאיר פרוש (יהדות התורה): 168 יעקב אשר (יהדות התורה): 170 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 173 אבי מעוז (הציונות הדתית): 175 משה אבוטבול (ש"ס): 176 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 176 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 184 אוריאל בוסו (ש"ס): 185 דוד אמסלם (הליכוד): 187 מירי מרים רגב (הליכוד): 199 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 202 משה ארבל (ש"ס): 205 יואב בן צור (ש"ס): 208 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 209 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 210 שר המודיעין אלעזר שטרן: 213 הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021 224 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 225 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 226 קרן ברק (הליכוד): 232 שלמה קרעי (הליכוד): 234 אורי מקלב (יהדות התורה): 237 משה ארבל (ש"ס): 239 אופיר כץ (הליכוד): 241 משה אבוטבול (ש"ס): 243 יואב בן צור (ש"ס): 244 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 245 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 247 אוריאל בוסו (ש"ס): 247 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 249 יעקב אשר (יהדות התורה): 251 דוד אמסלם (הליכוד): 253 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 255 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 255 הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021 256 אבי מעוז (הציונות הדתית): 256 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 257 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 260 אופיר סופר (הציונות הדתית): 261 מאיר פרוש (יהדות התורה): 262 ינון אזולאי (ש"ס): 264 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 269 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 275 יואב קיש (הליכוד): 278 משה גפני (יהדות התורה): 281 אופיר אקוניס (הליכוד): 286 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 288 יריב לוין (הליכוד): 292 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 294 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 302 יואב גלנט (הליכוד): 309 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 311 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 313 דוד ביטן (הליכוד): 320 אלי כהן (הליכוד): 325 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 326 יעקב מרגי (ש"ס): 328 שר המודיעין אלעזר שטרן: 329 הודעת יושבת-ראש הוועדה המסדרת 336 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 336 הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 336 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 337 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 339 שלמה קרעי (הליכוד): 341 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 344 משה אבוטבול (ש"ס): 347 חיים ביטון (ש"ס): 348 אוריאל בוסו (ש"ס): 349 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 350 סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 353 יאיר גולן (מרצ): 354 יריב לוין (הליכוד): 356 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 358 יואב קיש (הליכוד): 365 משה ארבל (ש"ס): 370 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 372 גילה גמליאל (הליכוד): 373 משה גפני (יהדות התורה): 374 מאי גולן (הליכוד): 376 קרן ברק (הליכוד): 380 דוד אמסלם (הליכוד): 382 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 393 אורי מקלב (יהדות התורה): 400 אבי מעוז (הציונות הדתית): 417 ינון אזולאי (ש"ס): 418 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 423 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 427 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 431 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 436 יואב בן צור (ש"ס): 439 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 440 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"א–2021 449 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 450 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 456 אורי מקלב (יהדות התורה): 461 משה ארבל (ש"ס): 463 משה אבוטבול (ש"ס): 465 יעקב מרגי (ש"ס): 467 אופיר סופר (הציונות הדתית): 470 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 471 אוריאל בוסו (ש"ס): 472 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 474 משה גפני (יהדות התורה): 477 שלמה קרעי (הליכוד): 479 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 480 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 485 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 488 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 490 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 494 מאיר פרוש (יהדות התורה): 500 ינון אזולאי (ש"ס): 503 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 506 שר התקשורת יועז הנדל: 509 אבי מעוז (הציונות הדתית): 509 דוד אמסלם (הליכוד): 510 יואב בן צור (ש"ס): 512 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 513 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 517 יואב גלנט (הליכוד): 518 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 519 דוד ביטן (הליכוד): 521 מירי מרים רגב (הליכוד): 528 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 530 הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021 539 שר התקשורת יועז הנדל: 540 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 544 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 545 אורי מקלב (יהדות התורה): 546 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 547 משה ארבל (ש"ס): 549 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 550 חיים ביטון (ש"ס): 554 אוריאל בוסו (ש"ס): 556 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 557 משה אבוטבול (ש"ס): 561 דוד אמסלם (הליכוד): 566 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 570 ינון אזולאי (ש"ס): 577 יואב בן צור (ש"ס): 584 יריב לוין (הליכוד): 586 מאיר פרוש (יהדות התורה): 587 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 591 שר התקשורת יועז הנדל: 595 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 597 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 601 שלמה קרעי (הליכוד): 603 שר התקשורת יועז הנדל: 607 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א–2021 616 אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 617 הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת 620 דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): 620 חילופים בוועדות הכנסת 622 דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): 622 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021 623 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 623 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 626 יואב קיש (הליכוד): 631 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 642 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 650 חילופים בוועדות הכנסת 657 דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): 657 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א–2021 658 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 662 מאיר פרוש (יהדות התורה): 684 ינון אזולאי (ש"ס): 689 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 707 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 713 קרן ברק (הליכוד): 717 שלמה קרעי (הליכוד): 719 אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 726 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 729 אמיר אוחנה (הליכוד): 761 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021 803 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת – יום רביעי, כ' בתמוז התשפ"א, 30 ביוני 2021. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת דוחות מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2021, כרך ראשון, שני ושלישי, ודוח מיוחד בנושא ההיערכות לשיטפונות וההגנה מפניהן. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נעבור לנושא הבא – שאילתות דחופות. חברי הכנסת, חבר הכנסת השואל, נא לקרוא את נוסח השאילתה כפי שהוגשה. השר ישיב לאחר מכן. אם תהיה שאלה נוספת נעבור לשאלה נוספת, ואם יהיו עוד – שני שואלים נוספים, לא יותר מזה. היום סדר-היום ארוך, ואני לא אאפשר יותר משני שואלים, אני כבר אומר מהתחלה. בבקשה. יבגני סובה, הצעה דחופה לסדר-היום: הארכת תוקף מיזם ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות. אה, סליחה, טעות שלי, אני מתנצל. השר לביטחון פנים ישיב על שאילתה דחופה מס' 31, מאת חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה. הנושא: המשטרה הודיעה כי לא תוכל להגן על העולים לקברו של האור החיים. בבקשה, סגן השר. חבר הכנסת בן צור, שנייה, בבקשה. << שאילתה >> 31. המשטרה הודיעה כי לא תוכל להגן על העולים לקברו של האור החיים << שאילתה >> << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני סגן השר, קודם כול, ברכות על המינוי. אני חושב שזה מינוי ראוי, ואתה בהחלט מתאים לתפקיד. השאילתה שבה מדובר היא קצת כמו אתרוגים אחרי סוכות, אבל אף על פי כן רצינו להעלות אותה. אחר כך, בשאלה הנוספת שאני אבקש לשאול – אני אשאל שאלה נוספת ואדבר גם עליה. מדי שנה ביום פטירתו של האור החיים עולים המונים לפקוד את קברו בהר הזיתים, זולת שנת הקורונה. השנה נמסר בשם המשטרה שאינה מסוגלת להגן על הבאים ודרשה את ביטול העלייה. משרדי ממשלה שסייעו כספית הודיעו על ביטול הסיוע מטעמם. רצוני לשאול: האם נכון הדבר? << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> קודם כול, באמת זאת שאילתה ראשונה שאני עונה עליה, ותודה על הברכות. זה יוצא יותר טוב – זה מיואב ליואב. לגבי השאילתה עצמה, למעשה, מה שהיה שם – ואני אגיד את זה ממש בתמצית ובקיצור – המשטרה איננה אחראית לבטיחות. היה משא ומתן ארוך וממושך, והוכנה תוכנית מאוד סדורה של המשטרה לגבי הסדר, לגבי האבטחה ובנושא הבטיחות. עלה פה סימן שאלה, ודי ברגע האחרון נכנסו והובאו כל האישורים הבטיחותיים המתאימים. בהקשר הזה היה צריך שהמארגנים יעשו את זה; זאת האחריות של המארגנים – המשטרה איננה אחראית לבטיחות במובן הצר של המילה. זה היה האירוע. אני מכיר את האירוע. הייתה הצגת תוכניות, וגם השר וגם אני היינו בה, ואני יודע שהאירוע עבר בשלום ובצורה טובה. לכן, נכון שזה כמו אתרוגים לשעבר, אבל אני אגיד עוד משהו ברמה האישית. יש סיפור ממלחמת העולם השנייה שהרבי מאושטין עלה לקברו של אור החיים על מנת שהנאצים ייכשלו במאמצים המלחמתיים שלהם. אז אני אומר, גם כיואב מיואב נשאלתי את השאילתה הראשונה, וגם סבי, זכרו לברכה, היה מחסידי אושטין, כך שהדברים מתחברים. האירוע עבר בשלום ובשמחה, ושיהיה כך כל שנה בעתיד. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אני שמח שבסופו של דבר באמת גם השר לביטחון פנים, בשבוע שעבר, יום לפני ההילולה, שלח לי מכתב שבסופו של דבר הדברים הסתדרו. דיברתי הבוקר גם עם מארגני ההילולה, והם מלאים שבחים על תפקודה של המשטרה במקום. אין ספק שהמשטרה עשתה את עבודתה נאמנה. הם מבקשים דרכי להודות לשר לביטחון פנים, לסגן שר, למפקד מחוז ירושלים, למפכ"ל – לכל מי שעסק במלאכה. באמת מגיע להם יישר כוח גדול שההילולה עברה ללא תקלות. אבל אני רוצה רק לומר דבר אחד. כמי שכיהן כיושב-ראש הוועד להגנת הר הזיתים, אין ספק שאנחנו צריכים לתת את ההגנה המרבית. גם אם היו איזשהם נושאים של בטיחות שהיו בעייתיים, וברגע האחרון הצליחו לסדר את התקציב כדי לסדר את אותם מפגעי בטיחות, ההגנה המרחבית שצריכה לתת המשטרה לעולים להר הזיתים – בפרט בימים האלה, כשאנחנו יודעים מה קורה בסביבה ואיך מתנהגים תושבי מזרח ירושלים כלפי אנשים שעולים להר הזיתים – אני חושב שצריך לתת את הדעת. אני יודע שיש נקודת משטרה בהר הזיתים, ואני יודע שיש מפקד – עד לפני תקופה, מפקד שהכרתי אותו ברמה האישית – אין ספק; גם מפקד המחוז, שהיה מפקד המרחב באותה תקופה, נתן מענה באמת מרבי, ואני חושב שעכשיו צריך לתת את המענה הזה יותר – שגם בזמן שגרה ולא רק בזמן הילולות תמצא המשטרה את הדרך לתגבר, כדי שבסופו של דבר יוכלו אנשים להגיע לקברי קרוביהם או לקברי צדיקים שנמצאים שם ולשפוך את שיח קונם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלות נוספות – לחברת הכנסת סטרוק, ולאחר מכן – לחבר הכנסת מקלב. נאפשר לשני חברי הכנסת, ורק לאחר מכן, אם יוכל, ישיב סגן השר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב, אדוני סגן השר. אני כבר בירכתי אותך אישית, אבל אני שמחה לברך אותך באופן ציבורי על כניסתך לתפקיד וגם להגיד שכבר על ההתחלה מצאתי בך אוזן קשבת מאוד ראויה. אני מקווה שתמשיך בדרך הזאת. אני רוצה לדבר איתך על מה שדיברנו אתמול באופן פחות פורמלי, על מה שקורה בשכונת שמעון הצדיק בירושלים. שם במשך החודשיים פלוס האחרונים, מאז הרמדאן, יש התפרעויות כל יום – כל לילה, בעיקר – והן מלובות על ידי חברי כנסת שיושבים בבית הזה, חברי הרשימה המשותפת. הם מגיעים לשם לבצע הפגנות, אבל ההפגנות האלה מייצרות התפרעויות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אתם הולכים לשם ומסיתים, ואל תפריע לי. אדוני היושב-ראש, תגן על זכות הדיבור שלי, בבקשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז אל תזכירי אותנו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם הולכים לשם ומסיתים. זאת עובדה. זאת עובדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה, לא תרצה שחברת הכנסת – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, שנייה. אני מאפשר גם לך שאלה. לא תרצה שחברת הכנסת סטרוק תפריע לך כשאתה תשאל, אז בבקשה. תודה. בבקשה, תמשיכי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמרתי לך שכוח המשטרה שנמצא במקום – כפי הנראה צריכים לשנות את הדירקטיבה שלו, את ההנחיה שלו, את המבוקש שהוא צריך להשיג. כי אם הוא מבקש להשיג רק שקט, אז הדרך להשיג שקט פוגעת בביטחון האישי של התושבים ובתחושת הביטחון שלהם ובזכויות שלהם, כי המשטרה אפילו מגיעה למצבים שהיא הודפת את התושבים היהודים עצמם, המתוקפים, לתוך הבתים במקום לתת להם הגנה. הגיעו דברים עד כדי כך שהמשטרה זורקת רימוני הלם לתוך החצרות של היהודים כדי שהיהודים יסתגרו בדירותיהם כדי שהם לא ייפגעו. אני בטוחה שגם אתה, אדוני סגן השר, וגם היושב-ראש, שגם הוא קצין משטרה מוערך מהעבר, מסכימים איתי שלא זו הדרך לתת ביטחון אישי לאזרחי מדינת ישראל. אני פשוט רוצה לשאול אותך, גם בסיטואציה הרשמית הזאת, אם אתה באופן אישי תידרש לנושא של מה שקורה שם לנוכח התוצאות הקשות, הלגמרי-לא-מספקות, של מה שהמשטרה עושה שם בחודשים האחרונים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואם אתה תנסה לייצר קו אחר, גישה אחרת, שתייצר גם תוצאה אחרת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, בבקשה. אני רק מבקש מחברי הכנסת: שאלת ההמשך אמורה להיות קצרה וקולעת. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גם אני אצטרף למברכים אותך, אדוני סגן השר, על המינוי. אני חושב שזה מינוי חשוב. אתה גם בא מהשירות, ומצד שני היית זמן לא קצר כאן בכנסת ואתה יודע מה אנחנו מצפים מסגן שר ומהשר עצמו בפעילות שלנו מול משרד לביטחון פנים. מאוד חימם את הלב לשמוע שאתה מספר על הייחוס שלך ועל המודעות הגדולה – המורשת שאתה מביא איתך מהסבא – מה זה נקרא עלייה לקבר וסוג התפילה. לא תמיד יש את המודעות ואת ההבנה כמה יש ערגה לדבר הזה, כמה יש חשיבות בימים האלה, המיוחדים, ימי השנה של הצדיקים שנפטרים, והמונים, עשרות אלפים, עולים לקבריהם. זה מה שקורה במשך השנה לעיתים די תכופות. אנחנו מבינים שאחרי האירוע שהיה במירון והאירוע שהיה בגבעת זאב בחסידות קרלין אנחנו צריכים להסתכל על הדברים אחרת. אנחנו מבינים, מצד שני, שבהרבה הילולות כאלה אין בעל בית אמיתי, בשונה אולי מהאור החיים. אני רוצה לציין את הדוגמה שאני מדבר עליה כדבר כללי, כמו ההילולה שאמורה להיות על קבר האר"י בצפת בעוד פחות משבועיים, שמגיעים גם אליו עשרות אלפים להילולה בה' באב. יש עכשיו הרגשה, מהמארגנים ולא מהמארגנים, שאין בעל בית שאפשר להגיד עליו שהוא בעל הבית. יש אנשים שבאופן וולונטרי – עמותות – מיישרים את השטח, מביאים אורות, כיבודים להקל על אלו שבאים, אבל לא מישהו שלוקח אחריות מלאה. מצד שני המשטרה נמצאת בכל מקום והיא אחראית. אבל יש איזושהי הרגשה מאנשים שפונים שלהגיד "לא" זה יותר קל מאשר להגיד "כן". ואם אתה – אנחנו מבקשים ממך וגם שואלים: התובנה שצריכה להיות למשטרה היא שאם לא מתקיים אירוע ובסופו של דבר לא יכולים להגיע, ואלפים לא יודעים – זה דבר שאנחנו לא רוצים אותו. אני לא אומר שזה כשל, אבל זו לא השאיפה, זה לא נקרא משטרה במיטבה, לא לשם אנחנו רוצים להגיע. אנחנו צריכים לשאוף, אנחנו רוצים לראות אם ככה המשטרה, ההנחיה שלך, כן לקיים את אירוע, לשאוף להגיע, ולא לראות – להגיד "לא". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני אסיים עם הסיפור בעיירה שמינו רב שלא ידע, אבל הוא היה צריך לפסוק על העוף שהאישה שואלת אם זה כשר או לא. אז הוא אמר: יש לי פתרון – אם הכלב יאכל את זה, סימן שזה טרף, אם הכלב לא יאכל את זה אז סימן שזה כשר, בגלל שכתוב שכל נבלה וטרפה תשליכו לכלב, אז הוא בחר בזה. אנחנו מחפשים משטרה, אנחנו יודעים, הרבה יותר מקצועית, שתדע לשאוף לכך שהציבור כן יקבל מענה ויוכל להשתתף בהילולות האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, סגן השר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אין מדינות שדומות למדינת ישראל, וגם אין משטרות או משטרה שהעול עליה והאחריות שלה כל כך גדולים, מביטחון פנים ועד יתר הדברים הנוספים. לא קיים. לכן אני אנסה לאחד את התשובות האלה. המשטרה תעשה את כל מה שהיא יכולה כי זה חלק מתפקידה. היא נותנת שירותי שיטור למדינת ישראל על מנת לאפשר – קודם כול לגבי השאלה השנייה, לגבי ההילולות העתידיות – לאפשר שמחה, הילולה, בכל טקס, בכל אירוע באשר הוא, והיא כך עושה. אבל כן, לעיתים – ואני אומר קצת בחיוך – לעיתים כן צריך, מה שנקרא, לחנוך הנער על פי דרכו, ולפעמים חלק מהרשויות, מהארגונים, לא משנה, התרגלו שהכול אפשרי. אז אני אומר: כולנו באיזשהו אירוע, שאני לא איכנס לפרטים שלו, שלא הכול אפשרי, ואל מול המילים "לא הכול אפשרי" כל אחד צריך לתת את חלקו, ולכן ההילולה שהייתה בשבוע שעבר, שעליה נדרשתי בשאילתה, עברה בצורה מצוינת, כי בסופו של דבר רשויות אחרות, שלפני זה לא חשבו שיש להן את האחריות הזאת, הבינו שהן חייבות להשתתף מעבר למחיאות כפיים או טענות לאחר מכן. ההנחיה הבסיסית – לא הנחיה; תפיסת עולם הבסיסית של המשטרה היא לאפשר. נקודה. כך זה יהיה גם בהמשך, ואני חושב ששיתופי פעולה טובים יהיו ויהיו. הדבר הנוסף שאני אומר, בשם השר בר לב וגם אנוכי: אנחנו נעשה את המרב והמיטב לתת את השירות הכי טוב שאנחנו יכולים, גם לבית הזה, כמובן, כחלק מהבית הזה, אבל בכלל לאזרחי המדינה. לגבי שאלת ההמשך של חברת הכנסת סטרוק, אנחנו דיברנו כמה פעמים. הנושא הזה הוא לא נושא שחולף לידינו. אני אגיד לך משפט אחד: המשטרה נמצאת תמיד בעין הסערה, אני לא רוצה לדבר מאיזה כיוון. אני יכול להגיד לכם מהניסיון שלי ומהידע שלי: צדיקים קטנים יש בכל המקומות, וגם צדיקים גדולים יש בכל המקומות. אז המשטרה צריכה לטפל ב"צדיקים" הקטנים ולאפשר לאנשים שומרי שלום להמשיך ולהתנהל. זה תפקידה של משטרה. אין פה, לא סופר פה מי יותר ומי פחות. יש תפקיד למשטרה. גם חופש תנועה הוא דבר משמעותי. לא איכנס מעבר לפרטים בהקשר של מה נכון ומה לא נכון. אני יכול להגיד כן שמשטרת ישראל – בייחוד מחוז ירושלים, תמיד היה, אבל בוודאי בעת הזאת, הוא בעיקר בעיקר צריך את החיבוק החם, מכל הצדדים, של הבית הזה. המשטרה היא של כולם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. סגן השר יישאר על הדוכן. השאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 33, של חברת הכנסת סטרוק, בנושא רצח דסטאו ברמלה. בבקשה. << שאילתה >> 33. רצח דסטאו ביסט ברמלה << שאילתה >> << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני סגן השר, השאילתה היא בנושא רצח דסטאו ביסט ברמלה. בתאריך 30 במאי 2021 נפגע דסטאו ביסט, השם ייקום דמו, על ידי שני רוכבי אופניים חשמליים בעודו על המדרכה בעיר רמלה, וביום 15 ביולי 2021 נפטר מפציעתו הקשה. רצוני לשאול: 1. האם נתפסו סרטונים המתעדים את האירוע? 2. האם אותרו חשודים? 3. האם יוגשו כתבי אישום? אם כן – באילו עבירות? תודה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> טוב, אני לא יודע לקבוע, אני בוודאי לא זה שצריך לקבוע, אבל נכון לרגע זה אני לא יודע איך המשטרה בסופו של ההליך, אחרי החקירה, תסווג את האירוע – אם זה רצח או משהו אחר. בכל מקרה, אני רוצה בהזדמנות זו להשתתף באבלה הכבד של המשפחה. לגבי השאלות הספציפיות שנשאלתי, לגבי הסרטונים, התשובה היא כן. לגבי אם נעצרו חשודים, כרגע עדיין לא. אני יכול להגיד שנעשו פעולות אדירות לאתר אותם. שאלת כתבי אישום תהיה כמובן רק לאחר שייעצרו החשודים. אני מניח שכך יהיה. בשולי הדברים, גם לגבי הקשר עם המשפחה – גם פה היו איזשהן פניות ושאלות, גם מחברי כנסת וגם מאנשים נוספים – אז יש קשר רציף עם המשפחה. אני יכול להגיד שאני אתמול התקשרתי טלפונית ודיברתי עם החתן. קציני המשטרה שאחראים לאזור היו בקשר איתם לפחות שלוש פעמים, וגם השר עמר בר לב היה בביקור אתמול בבית המשפחה, אתמול בצוהריים או אחרי הצוהריים, גם בסוגיה הזאת. אני שוב חוזר ומשתתף בצערה הכבד של המשפחה, ואנחנו – אנחנו, כלומר קודם כול המשטרה – אנחנו גם נמשיך, וגם נמשיך לעקוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, פה איתנו ביציע יושבים חלק מבני משפחתו של הנרצח. אני אזכיר אותם בשמותיהם: בתו מרים שטה, בתו מולו ביסט, חתנו משה שטה, חותנתו עאדנה מרה. אני רוצה להגיד לך, מעבר לתוצאות של התיק הזה – שאני מבינה שהן עדיין לא ידועות ואתם עושים מאמצים. אני יודעת שכרגע, בזמן הנתון שאנחנו מדברים, אכן נעשים מאמצים, אלא ששנינו יודעים – ואתה יודע את זה אם אתה הסתכלת בתיק החקירה, ובתיקי חקירה אתה מבין – החקירה פה התחילה באיחור, באיחור רב, ולקח זמן רב עד שהוקם צח"מ. אתה יודע את זה. ואתה יודע, כשלא מחפשים את הראיות בזמן הנכון אז אחר כך זה כמו לחפש את הרוח בהרים, וזה בטח פחות או יותר מה שאתם עוברים כרגע, בניסיון שאני מאמינה שהוא כרגע אמיתי. ואני שואלת, במבט צופה פני עתיד: האם אפשר לוודא שלא קורה יותר שאדם משלם בחייו או נפצע בצורה אנושה כפי שנפצע דסטה, השם ייקום דמו או זיכרונו לברכה – אנחנו לא יודעים, בסדר? אבל בן אדם נפגע קשות, והתיק מוזנח בצורה כזאת שעד שלא מעוררים מהומה זה לא קורה. ואני אשאל עוד שאלה שקשה לי לשאול אותה, אבל אני חייבת לומר שככה אני מרגישה. אני הייתי בלוויה. למה נסעתי ללוויה הזאת? כי אני זוכרת איך מרגישה משפחה שמישהו נרצח ואף נציג של הממשלה או של הכנסת לא מגיע, כאילו זה לא אירוע ציבורי, זה רק משהו פרטי שלהם, אז לכן נסעתי להיות איתם בהלוויה הזאת. פעם הראשונה בחיים שלי השתתפתי בלוויה של העדה האתיופית. לי יש תחושה קשה, אדוני סגן השר, שאם זה לא היה מישהו מהעדה האתיופית, החקירה לא הייתה כל כך רשלנית. ואני רוצה לבקש ממך, בכניסתך לתפקיד, שאתה תוודא שלא קורה שחקירה מתנהלת כך או אחרת בהתאם לזהות של הנרצח. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> קודם כול, אם המשפחה נמצאת פה, אז אני אסתכל אליכם, ואני משתתף באמת באופן אישי בצערכם, לא בצורה אחרת. אני אומר בזהירות, אבל כן אני מרגיש חובה לומר את זה, חברת הכנסת סטרוק, שאת מה שאת קובעת כקביעות, גם לגבי העולם הערכי של ההתייחסות של מדינת ישראל או של משטרת ישראל וגם הקביעות הנחרצות שלך לגבי מה היה ומה לא היה – אני חושב שהייתי נזהר קצת יותר. אז ההמלצה שלי באופן כללי, לכל החברים בבית הזה, גם כשיש קהל, להיות קצת יותר מתונים בדברים כשהעובדות לא ידועות. תחושות ועובדות הן שני דברים שונים. אחרי שאמרתי את זה, המשטרה – אבל מאחר שזה הגיע גם לפתחי, לפחות בשאילתה – כשדיברתי עם החתן אני לא הייתי מודע; ידעתי שיש שאילתה של חברת הכנסת סטרוק, לא דברים נוספים. בדקתי את הדברים, וזו התשובה שנתתי. אבל אני כן אומר כאן, ואני אומר לך באופן אישי: כשלוקחים ומערבבים דעות, אמונות, עם עובדות, אנחנו מגיעים למצב לא טוב שלא משרת אף אחד. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת ברצף – חבר הכנסת יברקן, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני סגן השר, ראשית, אני מאחל לך הצלחה. החלפת אותי בתפקידי, ונראה לי שזו התשובה הראשונה שלך כסגן שר מאז שמונית, ואני בהחלט מאחל לך הצלחה. הצלחתך היא הצלחתנו. לעניין השאלה: כשהאירוע הזה התחיל היינו בדיוק בהחלפת שלטון. הגיע אליי הדבר הזה, והדבר הראשון שביקשתי – ואני רוצה לשאול את השאלה הנוספת הזאת – זה שהשב"כ יהיה מעורב; אני שוחחתי עם הבכירים בנושא – שהשב"כ יהיה מעורב בחקירה. ואני רוצה לדעת: האם באמת השב"כ מעורב בחקירה, כפי שהורינו במהלך החלפת תפקידים? בשיחות שאני קיימתי – אני בקשר רציף עם המשפחה; גם אחרי השבעה הייתי אצלם בבית. התחושה היא מאוד קשה. במקרה הזה אומנם זו לא תחושה סובייקטיבית בלבד, משום שיש רצף של אירועים שהמשטרה צריכה לעשות, ואני בהחלט יודע איך המשטרה מתנהלת בחקירות כאלה, כי הייתי בתפקיד הזה. אני בטוח שאתה לא יכול לתת את כל התשובה של החקירה. שאלתי היא ספציפית, כירורגית, לעניין הזה: האם השב"כ עדיין נמצא בחקירה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> טוב, אני אגיד איזה משהו כללי שאני חושב שחשוב שחברי הבית הזה ידעו אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד שנייה, בבקשה, כי יש שאלה נוספת, לחבר הכנסת סעדי, ואז תשיב על שתי השאלות ברצף. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אה, סליחה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, היום, לצערנו, התבשרנו בשורה מרה על עוד רצח בחברה הערבית – עוד אישה נרצחה בביתה, בשכונת חליסה בחיפה, מייסר עותמאן, אללה ירחמה. אנחנו כבר עם 53 נרצחים מאז תחילת השנה, ומהם שש נשים. השבוע האחרון היה שבוע מדמם ביותר – אנחנו היום עם שישה נרצחים: יש את הרצח המשולש של משפחת יוסף ג'רושי, אשתו והילדה שלו, הנרצחת נג'אח אבו עראר בערערה נקב וג'מיל אזברגה מלוד. חברי חבר הכנסת אחמד טיבי הגיש הצעה דחופה לדון בהתגברות הפשיעה בחברה הערבית. לצערנו, הנשיאות דחתה את ההצעה הזאת. ואני שואל אותך, אדוני סגן השר – אתה מעורב, ואנחנו מאחלים לך בהצלחה: מה עושים? בינתיים אנחנו עדים לשינוי בסגנון, וזה חשוב, ואנחנו שמענו את ההתבטאות של השר בעניין האירועים בדיר אל-אסד, ואנחנו קראנו שהמשטרה החליטה לחקור כמה שוטרים מעורבים באזהרה, וזה חשוב. אבל מה התוכנית שאתם עושים על מנת לצמצם – אני לא אומר למנוע כליל, כי זו אוטופיה, אבל לצמצם את המקרים האלה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם היו שישה נרצחים בחברה היהודית, הייתה קמה מהומת אלוהים, אבל כאשר מדובר בחברה הערבית, אז אומרים, אומרים, אבל לא עושים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> קודם כול, לגבי שאלתו של חבר כנסת יברקן לגבי מעורבות השב"כ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, חבר הכנסת יברקן, הוא משיב לך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אגיד משהו כללי שחשוב לי שכל חברי הבית הזה ישמעו או ידעו: באירועים פליליים מי שמטפל זה משטרת ישראל. נקודה. השאיפה והרצון שכל פעם אני שומע ממקום אחר: בואו, חברים, בואו, שהשב"כ יטפל – נראה לי שקצת התבלבלנו כולנו. שירות הביטחון הכללי מטפל בעבירות מסוימות שנגיעתן טרור. זה נכון שבמקרי קיצון יש שיתופי פעולה. קל לי לומר את זה, אני לא מקריא מן הדף – הייתי ראש אגף חקירות במודיעין במשטרה חמש שנים והייתי מפקד של יחידת לה"ב. אני אומר לכולנו פה: אין פה פתרונות קסם, ולכן, א. נקודתית, גם אם השב"כ היה מעורב לא הייתי אומר, ככה שתשובה לא תקבל ככה או ככה. אבל מה שכן אני יכול לומר, מה שחובה באמת לעשות, זה לא למצוא פתרונות קסם אלא לחזק את יכולת משטרת ישראל להגיב, גם בכוח אדם, גם באמצעים. אנחנו לקראת תקציב, אז אני מצפה מכל חברי הבית הזה לעזור בזה. זה הדבר הראשון. לגבי שאלתו של חברי אוסאמה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> סגן השר, בגלל האירועים הקודמים של מבצע שומר החומות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בואו. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא, פשוט הייתי בישיבות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר, חברים, אתם הייתם בישיבות, ואני מכיר – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הכנסנו את השב"כ לאירועים מיוחדים באותה תקופה, והעניין הזה צריך להיות עם הרצף של אותה תקופה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בואו, חברים, בואו נעשה לכם סדר בעולם המושגים שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני היום חבר כנסת כמוך, גם חבר כנסת וגם סגן שר. פוליטיקאים לא מתעסקים כרגע באיזה תיקים יטופלו על ידי מי, ולכן לא אתה ולא אני יודעים איפה. זה גם לא תפקידנו. תפקידנו הוא לאפשר יכולת גבוהה של אכיפה. זה התפקיד. נתתי את התשובה הכללית לגבי דברים נוספים שעולים אי פה, אי שם או בווטסאפים שאני מקבל. הדבר הנוסף שאני רוצה להתייחס אליו זה דבריו של – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> סגן השר, הבוקר גם דווח על ירי באזור ראש פינה, וזה לדעתי אירוע שני. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אתייחס לזה, תן לי. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> האם אתה אומר, לצד זה שאתה מבקש שנסייע בהצבעה בתקציב – אני שואל: האם אתה תציג לנו תוכנית? האם תציג תוכנית לפתרון הבעיות בכל סוגיות ביטחון הפנים, בדגש על הערים המעורבות, על הגדלה של סד"כים, של כוחות, על יחידות מג"ב, משטרה, בגליל, בנגב, במקומות אחרים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אגיד עוד פעם, בכל זאת אני אתן תשובה כללית, אבל קצרה. אני חושב שהיא תיתן תמונה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אוקיי. כי להצביע על תקציב – אנחנו כנראה נדע לעשות את זה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא ביקשתי שתצביע על כלום, אני מספר לכם סיפור עכשיו. אני עכשיו בקטע של מספר סיפור, בסדר? תנו לי לספר סיפור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תנו לו להשיב. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל אני מציע שהחפיפה עם גדי תהיה ארוכה יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תנו לו להשיב. תודה. בבקשה, סגן השר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לגבי שאלתו של חבר הכנסת סעדי וגם לגבי שאלת המשך, לשאלות בכלל, אני אגיד משהו כללי, ונרד מן הפרט אל הכלל. אני חושב שהגיע הרגע והגיע הזמן שבמדינת ישראל יבינו שאכיפת חוק בהיבט הרחב שלה היא חלק מהביטחון הלאומי. כשתרד התובנה הזאת, הרבה דברים ישתנו, וזה חלק מהתפקיד שהשר עמר בר לב ואני לקחנו על עצמנו לעשות. עכשיו מהכלל אל הפרט: תוכן תוכנית ממשלתית לגבי טיפול באכיפת חוק בהיבט הרחב שלה, בוודאי ובוודאי באלימות בחברה הערבית. אתם יודעים שאני מתעסק עם הדבר הזה כחבר כנסת תקופה ארוכה, וגם הכנתי תוכניות לעניין הזה. קרה המקרה ואני גם הגעתי עכשיו למשרד לביטחון פנים ועמר בר לב ראש המשרד. אנחנו שוקדים על הדברים האלה. כבר עכשיו כשאני נמצא פה ועונה לכם על שאלות יש דיונים במשרד, ואני אתעדכן לאחר מכן. יהיה שינוי בעניין הזה. יהיה שינוי, כי צריך לעשות את השינוי החברתי הזה. הוא הרבה יותר עמוק, והוא גם הזדמנות. אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה – הדברים יוצגו במפורט. יהיה פה משהו שלא היה, אני אומר לכם, משהו שלא היה. אני לא מדבר על מה שהיה בעבר, אגיד לכם רק דבר אחד: בעבר לא הייתה תוכנית, מעולם. כל העול כולו היה אך רק על משטרת ישראל. ואני אומר: נכון, העול צריך להיות על משטרת ישראל – תפקיד המשטרה לטפל בעבריינים, אף אחד אחר לא, לא שב"כ ולא אף אחד אחר. זה תפקידה. אבל יש תפקיד למדינה ויש תפקיד לממשלה. הוא הרבה יותר רחב, כי חלק מהבעיות הן בעיות חברתיות, הן בעיות של תשתית, הן בעיות של בנייה, הן בעיות של חינוך בלתי פורמלי. גם בזה הממשלה תטפל, ותהיה תוכנית ארוכה ורחבה, ובוודאי המשרד לביטחון הפנים בראשותו של בר לב יוביל אותה. אני אעשה את כל מה שאני מסוגל על מנת לקדם אותה מהר, שנראה תוצאות בעין. ובמשפט אחרון – מי שמצפה שיקרו תוצאות מחר בבוקר, אני לא רוצה להשלות אותו, אבל יהיו תוצאות, את זה אני מבטיח. תודה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> סגן השר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו חייבים לגשת הלאה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, אני מבקש. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בגלל שיש החלטת ממשלה ספציפית – – – את השב"כ, במיוחד לאור זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש, חבר הכנסת יברקן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה לא יכול לעשות שאלה על שאלה על שאלה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני רק רוצה שתבדוק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קח את סגן השר לכוס קפה. הוא יסביר לך, אני משוכנע. הוא איש מקצוע מעולה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני מבין – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מיכאל ביטון, שהיה ראש עיריית ירוחם, הפנה את תשומת ליבי כי ביציע יושבים בני נוער, מנהיגות נוער מירוחם, מוועדת הנוער, שבאו לבקר בכנסת. ברוכים הבאים. תודה לכם. אנחנו נפנה לשאילתה הבאה. ישיב שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים השר מאיר כהן. שאילתה דחופה מס' 36, מאת חבר הכנסת אוסאמה סעדי: 22% מהתקנים של שירות המבחן אינם מאוישים. בבקשה, חבר הכנסת סעדי. << שאילתה >> 36. 22% מהתקנים של שירות המבחן אינם מאוישים << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, זו שאילתה הראשונה לכבוד השר. אז אני מאחל לך, אדוני השר, הצלחה בתפקיד שלך. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השאלה היא: בשל אי-איוש 22% מהתקנים של שירות המבחן, נגרם עינוי דין לנאשמים, והדיונים נדחים פעם אחר פעם. קיים צורך באיוש התקנים הפנויים כדי לאפשר משפט מהיר לנאשמים. ברצוני לשאול: 1. האם ידוע לך העניין? 2. מדוע לא יאוישו התקנים הפנויים? תודה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש הנכבד. אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> חברות וחברי כנסת נכבדים, ראשית, תודה רבה על הצפת הנושא הזה. זאת סוגיה חשובה מאוד וכדאי שהיא תגיע, ואני מודה לך, אוסאמה, על זה שהיא נמצאת כאן על שולחן הכנסת. אני רק רוצה שתכירו כמה עובדות. לא כולכם מכירים את עבודת משרד הרווחה. זה חשוב. זאת הזדמנות. קציני המבחן עובדים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ופועלים – אוסאמה – באמת לילות כימים – ואתה יודע את זה – במסירות רבה מאוד, מעבר לנדרש מהם, על מנת לספק שירות מיטבי בסוגיה שאתה הצגת, ותכף אני אפרט. שירותי המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים הם שירותים ממלכתיים סוציאליים הפועלים על פי חוק – פקודת המבחן – במטרה לפעול לשילוב מחדש של עוברי החוק בחברה. לשירות המבחן למבוגרים מגיעות מדי שנה בממוצע 21,000, אדוני היושב-ראש, 21,000 פניות חדשות של עוברי חוק בצמתים שונים של ההליך הפלילי, במגוון של עבירות וברמות סיכון שונות, ובמהלך שנה מטפלים קציני המבחן ב-33,000 חקירות. עכשיו, בסך הכול מוגשות 55,000 בקשות לכתוב תסקירים, להתערב בכל מיני צמתים – אם להוציא אותם למאסר בית, אם להביא אותם לכל מה שאנחנו יודעים. ומה הבעיה? לצערי הגדול, משרד האוצר הוא שאמון על התקנים במדינת ישראל. בכל משרד ממשלתי מקבלים תקנים. ממי? ממשרד האוצר. משרד הרווחה, לצערי הגדול, מקבל מה שנקרא תקנים עירומים. מה זה תקן עירום? באים לאחד כזה שעושה עבודת קודש ואומרים לו: בוא, תיקלט בעבודה, אבל אנחנו לא נוכל לתת לך דרגות רכב, לא נוכל לתת לך שעות כוננות. זה שאתה נוסע בלילה דחוף לאשר הוצאה של עציר, שבאמת יושב, אוסאמה, על לא עוול בכפו – אתה צודק. אני אומר כאן מעל במת הכנסת, לצערי הגדול, שיש היום אסירים שיכלו להשתחרר מחר, אבל הם ישתחררו בעוד יומיים-שלושה כי אין מספיק אנשים שיבואו ויכתבו את התסקירים. אני נמצא בדין ודברים עם האוצר יום-יום בסוגיה הזאת. לא יבואו לעבוד ולמלא את התקנים האלה אנשים שאתה מעיר אותם באמצע הלילה ושולח אותם לבתי מעצר, או בשעות הבוקר – לא יבואו אנשים שלא יקבלו שכר הולם. הם לא מבקשים עשרות אלפי שקלים והם לא מבקשים חופשות מיוחדות; הם מבקשים שכר הולם לזה שהם למדו ולזה שהם באמת עושים עבודת קודש. ולכן אני נמצא איתם במשא ומתן, והסוגיה הזאת היא סוגיה שצריכה להדהד במשרד האוצר. אני חייב להגיד שאני – יש שם אוזניים קשובות. יש שם אוזניים קשובות. הם מבינים את המשמעות. בסך הכול מדובר, אגב, על 130 תקנים. יש בכל המשרד כ-500 תקנים לא מאוישים, אבל בסוגיה שאתה נגעת יש 130 תקנים שחלק אנחנו חייבים לאייש וחלק לשפר את שכרם, כי אחרת אנחנו נמשיך לראות בכאב גדול איך מעכבים את שחרורם של אנשים בגלל שאין מספיק אנשים שיבואו לכתוב את התסקירים האלה. אני על זה בכל הכוח. אני אעדכן אותך מתי שאני אתבקש, ובוודאי בכל צעד של התקדמות אני אעדכן אותך, ואני מודה לך על זה ששמת את זה על שולחן הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. שאלת המשך, חבר הכנסת סעדי? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני באמת מודה לך על הכנות בתשובה. באמת אנחנו נגענו בעניין חשוב ביותר – חירות של בני אדם – ונכון, העובדה שישנם עצורים שיכלו להשתחרר ולהיות בבית – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולא מאחורי סורג ובריח אבל העניין הזה מתעכב – מה שנקרא, תסקיר מעצר בתקופת המעצר, שזה לוקח זמן, לפעמים שבועיים ולפעמים יותר, ואנשים יכלו ללכת הביתה. גם תסקיר המבחן לפני הטיעון לעונש לפעמים נדחה בחודש ובחודשיים ובשלושה, ואנשים יכלו לסיים את המשפט שלהם, אז פה יש עינוי דין ויש פה פגיעה קשה. אמרת שיש 130 תקנים שצריך לאייש. אם צריך עוד תקנים ועוד תוספת, אני סומך עליך, אדוני השר, שאתה תעשה את זה. ואפרופו תקנים ואיוש תקנים, אני פניתי לשר הקודם שמולי בעניין של תקנים לבתי הדין השרעיים, שגם שם כל העניין הזה של גישורים וסכסוך ודיני משפחה – החוק שם לא מיושם, בבתי הדין השרעיים, למרות שזה מיושם בבתי משפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים, אך ורק מכיוון שצריך שם שבעה תקנים, בבתי דין שרעיים, שלא מאוישים. אני מקווה שאתה גם תיקח את העניין הזה של שבעה תקנים בבתי הדין השרעיים – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני, אני – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שאפשר שם ליישם את החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדי, אני מבקש שתגיש לי עוד היום, היות שממש בימים האלה אנחנו יושבים על התקנים. אנא, תגיש לי. אני מתחייב על זה ועל הנושא הקודם. הם בנפשנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תישאר, בבקשה, אדוני השר, על הדוכן. יש שאלות נוספות, על פי הסדר הבא – אני מבקש, חברים, קצר, קולע, לא לתת הרצאה: חבר הכנסת בן צור, חברת הכנסת וולדיגר וחבר הכנסת אחמד טיבי; שאלה שלישית, לפנים משורת הדין. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה – – – מיכל – – – למה – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כי אני לפניך. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> כי היא ימנית. היא ימנית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> היא ימנית ואתה – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, רגע. חברים, לא קרה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תעני. אל תעני. חבר הכנסת טיבי, השואל הוא ממפלגתך, ובכל זאת, לפנים משורת הדין, אפשרתי. אתה מכיר את הכללים. היית על הדוכן הזה הרבה שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת בן צור. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> האם הכוונה – השואל בן צור ממפלגתו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, חבר הכנסת אחמד טיבי ממפלגתו של השואל הראשי. בבקשה, חבר הכנסת בן צור. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יכול לקבל קשב, בבקשה? תודה. אדוני השר, ברכות על המינוי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> שתצליח, בעזרת השם. זה לטובת עם ישראל. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אמן. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> השאלה היא כזאת: על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעל 100,000 ישראלים, יהודים ולא יהודים, מועסקים שבעה ימים בשבוע בניגוד לחוק. מסמך שהוכן בממ"מ לבקשת חברי משה אבוטבול כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת מעלה כי למשרד העבודה חסרים נתונים בסיסיים שאמורים לסייע לו במימוש הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. לדוגמה, לא קיימים אומדנים לגבי מספר העובדים המועסקים בניגוד לחוק בעת המנוחה השבועית ובשעות נוספות, לרבות פילוח לפי סוג ההפרה, כגון עבודה ללא היתר לעומת עבודה בניגוד לתנאי ההיתר. כמו כן, אין פירוט לגבי היתרים זמניים וחד-פעמיים, וחסר מידע לגבי התראות ועיצומים שהוטלו תוך פרסום שמות מפירי החוק, בין היתר בשל הליכי ערעור ממושכים של שנה-שנתיים ואף יותר. מה ייעשה להשלמת הנתונים החסרים ולכך שלא תהיה תת-אכיפה בנושא העסקה בשבת? ושאלה נוספת: בשבוע שעבר הבטחת לחברי שתוך שבוע הוא יקבל את התבחינים לנושא של מעונות יום, ועד לרגע זה הוא לא קיבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השואלת הבאה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אם אפשר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אפשר ברצף, בבקשה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אה, ברצף. כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יהיה לך יותר נוח. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד השר, כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי, כ-250,000 אנשים מתמודדים במדינת ישראל בבריאות הנפש, על כל הספקטרום הרחב. יחד עם זאת, אני לא יכולה לחיות עם מצב שבו קיימים חוקים במדינת ישראל שהאפליה פשוט צווחת מהם. אחד מהם אומנם זה לא חוק, זה תקנות – תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל). תקנה 22 מדברת על תנאים רפואיים להעסקת עובדים, והיא קובעת כך – 22(א) קובע: "לא יתקבל עובד לעבודה במעון אלא לאחר שנבדק על ידי מוסד רפואי מוכר והציג אישור שאינו חולה לא בשחפת פעילה ולא במחלה מידבקת אחרת ושאין הוא נושא טפילים של מחלה מידבקת" כזאת או אחרת. ואז בהמשך אחד מהסעיפים הקטנים, בסעיף (ג) כתוב: "לא יועסק במעון עובד החולה במחלת נפש או החולה באחת המחלות הנזכרות בתקנת משנה (א)". אני קוראת את זה והשערות שלי סומרות. איך במדינת ישראל קיימת תקנה כזאת? תקנה מפלה של 250,000 אנשים שאף אחד לא הוכיח שהם מסוכנים ושהם עלולים לעשות משהו רע לאותם ילדים ששוהים במעונות האלה. בדרך כלל מפה מבקשים; אני ממש דורשת אפילו שהשר יתקן את התקנה הזאת, יוציא אותה מתוך ספר החוקים ויפעל בזה כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. עוד פעם, חברי כנסת, אי-אפשר שתהיה פה הרצאה. קצר וקולע, בבקשה, בפרט שאלות ההמשך. בבקשה, חבר הכנסת טיבי. תודה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אני מברך אותך, אדוני השר כהן, בתפקיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, אני מצטרף לברכות, כבוד השר – – – אוהב אותך ומאחל לך המון בהצלחה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מתוך ניסיון אישי, אני לא שוכח שמי שקיבל את ההחלטה ועזר לי להעביר את המוסד לביטוח לאומי מנתניה, להחזיר אותו לטייבה, זה היה השר דאז מאיר כהן. מגיעה לך תודה על כך. בוגרי עבודה סוציאלית בירדן, בבית לחם, בא-נג'אח ובשכם נתקלים בבעיות של הכרה. נפגשנו בקדנציה הקודמת עם הרשמת במשרד העבודה והרווחה ועם השר, עברנו כברת דרך, התקדמנו, אבל הנושא לא בא לסיומו. אני מבקש ממך להתערב, גם באמצעות פגישה, כדי לסיים את הנושא הזה, כי א. יש מחסור בעובדים סוציאליים; ב. אלה בוגרים מוכשרים שמגיעה להם הכרה כמו לשאר הבוגרים בחוץ לארץ. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. לגבי הפרת זכויות עובדים אני אגיד מראש: אני מטפל עדיין במרכיבים בזרוע העבודה, אם כי זה עדיין נמצא בבירור של היערכות מחדש של הזרוע הזאת – וחשוב מאוד, הבירור מאוד חשוב. אבל היות שאני עוסק בזה גם בימים האלה, כל הפרת העבודה שאתה ציינת – אכן, אין נתונים מדויקים. עכשיו, אני לא רוצה, חלילה, חלילה, חלילה, לדבר סרה בקודמינו בתפקיד. ובאמת, אתה מגיע למשרדים, אתה מוצא אגפים שהם חזקים, אגפים שהם – כל אחד מאיתנו משאיר אחריו. הסיפור הזה של הנתונים הוא סיפור חשוב, כי ברגע שיש לך מסד נתונים אתה גם יכול לפעול. אז אחד הדברים שאני כבר חשבתי ורשמתי אותו לפניי זה מסד הנתונים שעליו דיברת. זה דבר מאוד חשוב. בינתיים, אם יש לך מסד נתונים, למשל כמו של הממ"מ, אז אנא, תעביר אותו אליי. היום זה יהיה על שולחנם. מסדי הנתונים של הממ"מ הם מהטובים ביותר, יש לנו את מחלקת המחקר מהטובות בארץ, אז זה כבר כלי עבודה. אתה מביא את זה, זה עובר אליהם וזה הופך להיות לכלי עבודה. תזכיר מעונות יום – חבריא, מעונות היום, בשעה טובה ומוצלחת, למרות שהם היו במשרדי, זה היה נכון להעביר אותם למשרד החינוך. ובכל זאת – זה בדרך למשרד החינוך כדי שיהיה רצף מלידה ועד י"ב, ובכל זאת – – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> זה רלוונטי לעכשיו, לימים האלה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> בימים האלה יושבים – עכשיו, אתמול, יושב המנכ"ל של משרד העבודה והרווחה ביחד עם אנשי האוצר על התעריפים האלה. אני מכיר את הבעיה, אני מכיר את הסוגיה. האמן לי שיושבים מתוך כוונה לשמור על התבחינים האלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לך נתונים – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, אז – מה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד כמה באחוזים יעברו למשרד החינוך ממשרד הרווחה – תיפתר הבעיה, כי על הרצף הפדגוגי כולם ירצו לשמור. כרגע רוצים לשמור על התפקידים. זו הדאגה היחידה וזה החשש היחיד. ברגע שאתה תגיד להם ש-90% יעבור למשרד החינוך ויטפלו באותם ילדים, תאמין לי, העניין הזה ייפתר והכול יהיה בסדר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> תראה, אני לא מתערב בכל העסקתם ומי יעבור לאן. אנחנו כאן צריכים בראש ובראשונה לדאוג לדברים הרלוונטיים. הסיפור של מעונות היום הוא סיפור מאוד מאוד חשוב. התעריף שלהם הוא סיפור עוד יותר חשוב, לכן יושבים בימים האלה על הדבר הזה. גברתי חברת הכנסת, השאלה שלך היא נהדרת. את מוזמנת להגיש תיקון לתקנה הזאת. אני אביא את זה. אבל בסופו של יום, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת – יש הרבה נקודות שבהן אנחנו מתחברים. תביאי תיקון – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לתקנות, כבוד השר – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, מעבר לשאלה מהצד, את נוגעת בדבר – אין שום ספק שאם יש 250,000 וזה גורם להם לאפליה, לפחות לחלקם זה גורם לאפליה, אז בוודאי צריך לתקן את זה. אנא, תעבירי בדיוק מה את רוצה לתקן – תגיעי למשרדי, נפתח את התקנון, נראה מה אנחנו יכולים לתקן, ואנחנו נעשה את זה. חבריא, אני מודיע לכולם: משרד הרווחה זה מוסד שצריך להיות פתוח בפני כולם, על אחת כמה וכמה בפני חברי הכנסת, כי לכל אחד מכם ולכל אחד מאיתנו מגיעה פנייה כזאת או אחרת שקשורה לביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, אז לא צריך לעבור ואין ביורוקרטיה. צריך לראות אותי, להגיש לי את הדבר, ואנחנו נטפל בזה. חבר הכנסת טיבי, רק הבוקר ישבתי – היות שאני גר בדימונה ואני קרוב לשאלת ההסדרה של הבדואים, רק היום ישבתי וראיתי כמה עובדים סוציאליים חסרים במגזר הבדואי. עכשיו אומרים לי: אוקיי, תנייד עובדים. אני מאמין שבכל זאת יש משהו תלוי שפה, וחשוב מאוד שיהיו הרבה מאוד עובדים סוציאליים שמדברים ערבית, שמגיעים למבוגרים בדרום, בצפון, וכן רוצים להבין – תלויי תרבות, תלויי שפה. חשוב מאוד שהם יהיו. אני אתמוך. אין שום סיבה שבעולם שיש רופאים בבתי החולים שלמדו בירדן אבל עובדים סוציאליים, אנחנו לא מכירים בהם. אני תומך גדול בדבר הזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. שאילתה מס' 35, של חבר הכנסת חיים ביטון, בנושא התגברות מעשי האלימות נגד יהודים בארצות הברית. ישיב סגן שר החוץ עידן רול. << שאילתה >> 35. התגברות מעשי האלימות נגד יהודים בארצות הברית << שאילתה >> << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד רגע, בבקשה. נמתין שסגן השר יעלה לדוכן. בבקשה, חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> השבוע פורסם בתקשורת על ילד יהודי חובש כיפה שהותקף בשדרות מלרוז בלוס אנג'לס על ידי מבוגר אנטישמי. מקרה זה מצטרף למקרים קודמים בארצות אמריקה, כולל במנהטן וניו יורק. רצוני לשאול: 1. האם בידי משרדך נתונים לגבי מקרי האנטישמיות נגד יהודים באמריקה? 2. מה עשו, עושים ויעשו נציגי ישראל בארצות הברית למיגור האנטישמיות נגד היהודים? תודה. << דובר >> סגן שר החוץ עידן רול: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאני אענה על השאילתה החשובה הזאת, אני רוצה לברך אותך מעל במה זו. זו הפעם הראשונה שאני על הפודיום ואתה נמצא במקומך הראוי. כיף גדול, זכות גדולה, אהבה גדולה. אני מודה לחבר הכנסת ביטון על השאלה. אין ספק שהאנטישמיות בעולם נמצאת בעלייה. אנחנו רואים את זה בנתונים, אנחנו רואים את זה בעבודה מול הארגונים שעוסקים בזה ברחבי העולם. אני חושב באופן כללי שיש קשר ישיר בין העלייה באנטישמיות לתופעות נוספות שאנחנו רואים, כמו דה-לגיטימציה נרחבת כלפי ישראל, כמו הרתעה של סטודנטים פרו-ישראלים ויהודים בקמפוסים בארצות הברית. בכל הדברים האלה אנחנו פועלים יחד עם משרדי הממשלה השונים. לגבי שאלתך אם יש בידינו נתונים לגבי מקרי אנטישמיות – משרד החוץ עוקב אחר תופעת האנטישמיות באמצעות נציגויות ישראל במדינות השונות ומנהל מעקב אחר נתונים המתפרסמים פומבית, ובכלל זה דוחות רשמיים של מדינות וארגונים. לגבי שאלתך מה עושים נציגי ישראל באמריקה למיגור האנטישמיות כלפי יהודים, אנחנו בעיצומם של כמה דברים גדולים שקורים. עליית האנטישמיות בשנים האחרונות, ובפרט בעקבות משבר הקורונה ואירועי ההסלמה, מדאיגה מאוד. הטיפול בתופעה הוא סוגיה מרכזית ומהותית ובליבת העשייה של שליחי משרד החוץ במדינות השונות. לצורך זה מתקיים קשר רציף עם הקהילות והארגונים היהודיים על מנת לעמוד על הצרכים ולתאם את הפעולות הנדרשות בהתמודדות עם התופעה. במקביל מתקיים שיח הדוק עם הרשויות ברמות השונות, מרמת הנהגת המדינה, רשויות מחוזיות ומקומיות, רשויות אכיפת החוק, וכמובן ארגוני חברה אזרחית, במטרה להדק את שיתוף הפעולה ולוודא שניתן מענה הולם לקהילות. הרשויות בארצות הברית מפגינות מחויבות ויש קשב ונכונות לטיפול בתופעה. זה מאוד ניכר. זה בא לידי ביטוי גם בהתבטאויותיו של נשיא ארצות הברית ביידן ומזכיר המדינה בלינקן, שהצהירו על אפס סובלנות לתופעת האנטישמיות. בעקבות ההחמרה במצב, משרד החוץ הגביר מאמץ להרחיב את אימוץ הגדרת ה-IHRA לאנטישמיות. יש עם זה התקדמות מאוד מאוד יפה. עד כה אימצו את ההגדרה 34 מדינות ומעל 450 ארגונים שונים ברחבי העולם. רק לאחרונה ממש אומצה ההגדרה בארצות הברית במדינות טקסס וניו ג'רזי. זה תהליך שלוקח זמן, זה תהליך שדורש הרבה מאמצים דיפלומטיים ואזרחיים, אבל אנחנו רואים היענות גדולה מאוד באימוץ ההגדרה הזאת, ולמעשה – באימוץ סטנדרט אחיד של איך מוגדרת אנטישמיות. ההגדרה משמשת מכשיר מרכזי לזיהוי וניטור אנטישמיות והופכת למקובלת ככזאת. הכוונה היא שההגדרה הופכת למקובלת. לנוכח העובדה שמרחב האינטרנט מהווה זירה מרכזית ומסוכנת לפעילות אנטישמיות, הוגבר המגע עם הרשתות החברתיות לחיזוק המאבק, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה האחרים העוסקים בנושא, וכמובן גופים כדוגמת יד ושם. ב-13–15 ביולי, בחודש הבא, יקיים משרד החוץ את הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות, אשר מהווה פלטפורמה ייחודית לכינוס הגורמים השונים העוסקים במאבק באנטישמיות. השנה יתמקדו הדיונים ביצירת תוכניות פעולה אקטיביות להתמודדות עם התופעה, הן בהובלת מדינת ישראל והן באמצעות שיתופי פעולה בין-לאומיים. בכנס שייערך בירושלים, ובמקביל, כמובן, בדיגיטל, ישתתפו נציגים רשמיים ממדינות שונות, מנהיגי הארגונים היהודיים הבכירים, וגם נציגים של גופים וארגונים שונים העוסקים במאבק באנטישמיות. אני רוצה להוסיף שאני לפחות רואה את הדברים כהולכים יד ביד. חייבים להמשיך ולבסס את הסיפור הישראלי כסיפור של תקווה, כסיפור חיובי, כסיפור של הכלה, ולחזק את אחינו ואחיותינו בקהילות היהודיות ברחבי העולם. הם שותפים חשובים שלנו לדרך לא רק כאשר יש מקרים של אנטישמיות, חס וחלילה, אלא בכל אורחות החיים. הם שותפים שלנו, אנחנו חייבים לכבד אותם, להקשיב להם, לשתף אותם בשיח, לדבר איתם על עתיד מדינת ישראל ועתיד הקשר בינינו ולוודא שאנחנו שם בשבילם והם בשבילנו. יחד עם זה נצליח, בתקווה, גם להפחית את המוטיבציה של גופים שונים בעולם למעשי אנטישמיות, וגם כמובן לפעול ביתר אפקטיביות, כמו שתיארתי, אם חס וחלילה קורה מקרה כזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה, שאלת המשך. בבקשה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מודה לך על תשובתך. צריך להביא בחשבון שאנחנו נמצאים בתוך צונאמי אנטישמי, לאו דווקא בארצות הברית. מה שהצגתי קורה גם בכל אירופה. שמעתי את תשובתך. ציינת שיש איזשהו פורום שהולך להיות בעוד זמן לא רב, וראשי קהילות אמורים לשבת בשביל לדון בנושא הזה. דיבר איתי אחד מהמנהיגים בארצות הברית, והוא אומר שהבעיה מגיעה גם מלמעלה. יש בדטרויט ומינסוטה חברי קונגרס שהם ממש אנטישמים ברמה רשמית. עוד נקודה חשובה שצריך להביא בחשבון: רוב האנטישמיות קורית כנגד סממנים יהודיים, עד כדי כך שממליצים לאנשים בחלק מהמקומות לצאת בלי כיפה לרחובות; כמובן שזה דבר שמקומם אפילו לחשוב עליו. השאלה היא – אולי משרד החוץ צריך, בפורומים המדוברים האלה, לקחת מהקהילות החרדיות היהודיות, שרבני קהילות ברחבי העולם יצטרפו לדבר הזה. הם אלה שיודעים מה קורה בבתי הכנסיות עם אותם סממנים, ושיתייחסו אליהם בשאלות, שישמעו גם אותם, מעבר לאותו פורום חשוב שאתם מקימים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר החוץ עידן רול: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני לא בקי בכל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, סגן השר. שתי שאלות המשך, ותענה ברצף על כל השלוש. חברת הכנסת וולדיגר. אחריה – חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, בהצלחה בתפקיד החדש. שאלתי היא בקשר להודיה מונסונגו, בחורה בת 25 שמתמודדת עם מוגבלות שכלית-התפתחותית שנעצרה לפני כמעט שנתיים ונמצאה בבית הכלא בפרו. בית המשפט שם מצא שהיא לא כשירה לעמוד לדין בגלל מצבה ושחרר אותה למעצר בית. מאז היא כמעט שנתיים במעצר בית. אני רוצה לשאול את כבוד סגן השר מה מדינת ישראל עושה כדי להחזיר אותה הביתה. זו צעירה עם מוגבלות רצינית וקשה שנפלה קורבן לסוחרי סמים על לא עוול בכפה. שוב, היא יושבת כמעט שנתיים לבדה בפרו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, אני יודע שכנראה אין עדיין תשובה על זה, אבל אשמח שתבדוק ואפילו תענה בכתב. יש את כת לב טהור – – << דובר_המשך >> סגן שר החוץ עידן רול: << דובר_המשך >> את מה, סליחה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כת לב טהור, שהתחילה בארץ ונמצאת היום בגואטמלה. היה עצור פה אדם שהוא ראש הכת, בארץ, כשהוא בא לשבת שבעה. הוא הצליח לברוח מהארץ, כנראה בזהות בדויה. כרגע הוא חזר לגואטמלה. הייתי מבקש לדעת מה משרד החוץ עושה בנדון, למה לא מבקשים לעצור שם, להיכנס עם הסכם הסגרה או כל דבר אחר שרק אפשר, לפרק שם את הכת. אלו אנשים ישראלים מתוכנו פה שמשוועים לעזרה, גם אם הם לא מודעים לכך שהם צריכים את העזרה הזאת. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר החוץ עידן רול: << דובר_המשך >> תודה לחברי הכנסת הנכבדים על השאלות היפות ועל העניין בנושאים החשובים האלה. אני אתחיל עם השאלה הראשונה, של חבר הכנסת ביטון. אני לא מכיר את כל רשימת המשתתפים בכנס. אני מאמין שיש נציגות מאוד מגוונת, אבל נעשה לזה בדיקה. בכל מקרה, נשמח להיות בקשר – אני אומר את זה בשם משרד החוץ – לשמוע ולקבל דעות. אנחנו מאוד מאוד מאמינים בשיח פתוח עם כל הקהילות היהודיות בעולם. זה מאוד חשוב. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> גם רבנים אורתודוקסים? << דובר_המשך >> סגן שר החוץ עידן רול: << דובר_המשך >> יש לך סיבה להאמין אחרת? << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החוץ עידן רול: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> נדבר באופן פרטי. << דובר_המשך >> סגן שר החוץ עידן רול: << דובר_המשך >> תמיד מוזמן. אנחנו במשרד החוץ – גישת השר וגישתי היא דיאלוג מרובד וענף עם כל הקהילות היהודיות. באמת, אלה אחינו ואחיותינו. אנחנו רוצים לשמוע גם מה חשוב להם, גם איך הם רואים את ישראל, גם מצוקות שיש להם וגם את החלומות שלהם ואת השאיפות שלהם לגבי העתיד המשותף שלנו יחד. אז נבדוק מי נמצא בכנס, וגם אם אין מקום לשנות את אופן ניהול הכנס, תמיד יש מקום להעביר ניירות עמדה, לפנות, לכתוב, לדבר – ויהיה מענה ממשרד החוץ. לגבי שתי השאלות הנוספות, אני מכיר את הנושאים ככותרת. נכנסנו למשרד רק עכשיו, והנושא לא נשאל בצורה רשמית בינתיים. אני אעשה לזה בדיקה ונראה מה מתבצע כרגע במסגרת משרד החוץ בנושאים האלה. תודה רבה לכולם. ת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הארכת תוקף מיזם ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות של משרד הפנים << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נמשיך בסדר-היום. הצעה דחופה לסדר-היום: הארכת תוקף מיזם ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות של משרד הפנים, הצעה מס' 21, של חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חמש דקות או שלוש דקות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לי לברך אותך ואז תשים שעון. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> יבגני, תפרגן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני באמת רוצה לברך את יושב-ראש הכנסת מיקי לוי. שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני בטוח שאתה תוסיף כבוד לכנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חברי חבר הכנסת משה ארבל שאל אותי פה שאלה ואמר בהצעה לסדר-היום: האם אתה הולך לעשות משהו שאני אצטרך להישאר ולהיות מוכן? אמרתי לו: מה פתאום, אני רוצה לברך גם את שר הפנים לשעבר, מי שכבר לא בתפקיד, אריה דרעי, על המיזם החשוב הזה – כמובן, עם כל הביקורת, כי יש ביקורת. אני אגיד לכם מה הביקורת. תראו, בימים האחרונים אני מקבל עשרות פניות של אנשים, בעיקר דוברי רוסית, שטוענים שהובטח להם לקבל את תווי המזון. פה אני פונה אל שרת הפנים אילת שקד – אילת, תהיי איתי. או שהם לא היו ברישומים, והמשמעות שהם זכאים לקבל את תווי המזון – אנחנו יודעים שהזכאות היא על פי מבחן הכנסה או למעלה מ-70% בארנונה או אזרחים ותיקים שמקבלים הבטחת הכנסה. במוסד לביטוח לאומי יש את הנתונים. כל מי שמקבל הבטחת הכנסה והוא אזרח ותיק, על פי המיזם החשוב הזה – ואני מדגיש: החשוב הזה – היה זכאי לקבל תווי מזון. אלא מה? אנחנו יודעים שהיו שתי עמותות – ופה אני רוצה להגיד גם מילה טובה על העמותות שאני בקשר איתן, וקיבלתי תשובה מאוד מפורטת לגבי החלוקה – שלא קיבלו את כל הנתונים, כלומר, השתבש משהו בתקשורת, השתבש משהו בקשר בין המוסד לביטוח לאומי, השלטון המקומי והעמותות שאמורות לחלק את התווים. בסופו של דבר, אנחנו יודעים שאזרחים ותיקים שלא שולטים כל כך בשפה – וזה לא רק בשפה הרוסית; יש גם במגזר הערבי, יש גם במגזר החרדי, ויש גם מספיק אנשים שלא רק שלא שולטים בשפה, הם גם חוששים מפניות של כל מיני גורמים שמציעים להם כל מיני הטבות. אנחנו יודעים שלא מעט מנצלים את זה לרעה. כשאומרים לבן אדם מבוגר: תפתח את הדלת, נביא לך כרטיס מזון ב-300 שקל – הדבר הראשון הוא שאותו בן אדם חושש שיכול להיות שמישהו מנסה פה לרמות אותו, והוא לאו דווקא מוכן לשתף פעולה. כמו שאמרתי, ברשותי יש עשרות עדויות של אנשים שטוענים שהובטח להם ולא קיבלו. אז גברתי השרה, יש לי הצעה פרקטית, ואני בטוח שתוכלי לעשות את זה ובכך לסיים את העניין הזה כדי שאנשים לא ירגישו מקופחים: קודם כול, להאריך בשלושה חודשים את תהליך ההרשמה, כי יש אנשים שלא מימשו את זה. עובדה ש-342,000 בתי אב היו זכאים לתווים האלה, וכשאני מסתכל על הנתונים של אותן עמותות שמחלקות – הם טוענים ש-95% מהכרטיסים מומשו. המשמעות היא ש-5% מתוך 342,000, שזה קרוב ל-17,000 בתי אב, לא קיבלו את ההטבה. האם זה לא מספיק בשביל להאריך את זה? בוודאי שזה מספיק. זה כמו האחוז הזה בסיכון להידבק בקורונה אחרי חיסון – כשמדברים על 3%, אז בממדים של מיליונים אנחנו מגיעים למספר גדול של אנשים שעדיין יש סכנה שהם יידבקו גם אחרי חיסון. זאת הצעתי לגברתי שרת הפנים אילת שקד. הדבר השני שאני מציע, אם תוכלי לעשות את זה ולהאריך את זה, הוא כמובן גם לקדם את העניין של המוקד הטלפוני. כלומר, אנשים יוכלו בתוך תקופה קצובה, אם זה שבעה ימים או 14 יום – לפתוח מוקד פניות לתקופה קצובה כדי שאנשים יוכלו לפנות, ולאחר מכן העניין שלהם יטופל באופן פרטני. זה דבר שאמור לפתור את הסוגיה של אלה שנפלו בין הכיסאות או שהיה חוסר בתקשורת. אני חושב שזה דבר מבורך. כמובן שאני מבקש מאוד לעשות את זה לפחות בכמה שפות; חוץ מעברית וערבית, לעשות את זה גם בשפה הרוסית וגם בשפה האמהרית. זה אמור לכסות 100% של הנזקקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על מוקד פניות מיוחד שאמור להיפתח לתקופה קצובה דווקא בנושא הזה, כי גם העמותות – הרי אני לא יכול לבוא בטענה לעמותות ולבקש שיפתחו עכשיו מוקד פניות, כי הן יקרסו, אז צריך להיות גם היגיון בריא. זה סוג של קצין בודק. כמובן שאם נגיע לדיונים בשנה הבאה על הסיוע הזה, אני אשמח כמובן לקדם ולתמוך בנושא הזה גם בשנה הבאה. אני אשמח מאוד אם הנושא הזה ייפתר ברוח טובה, לא ברוח של ביקורת. בסך הכול אנחנו רוצים לעזור לאנשים ולא לעשות פה עכשיו דברים של למה וכמה ומדוע זה לא קרה, אלא בואו נתקדם – מה יקרה כדי שאנשים יקבלו את מה שמגיע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, יבגני. תשיב שרת הפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרו לי שחייבים לבוא. הייתי כבר בסרט הזה, הייתי יושב-ראש זמני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואללה, אתה רואה, רק בשביל זה היה שווה להעלות אותי ליומיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אולי אתה מחתן את הבת הקטנה שלך – – – << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כולנו המומים מהחגיגיות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תודה לחבר הכנסת סובה על הפנייה החשובה. קודם כול, זה באמת מיזם מאוד חשוב של משרד הפנים שיזם השר הקודם אריה דרעי, מיזם של חלוקת כרטיסי מזון לאוכלוסיות מוחלשות. הכרטיסים נטענים – מקבלים 300 שקלים עבור שני זכאים, ואחר כך 225 עבור כל בן משפחה, עד 2,400 שקלים. התקציב שהושקע במיזם הוא כ-700 מיליון שקלים. זה הוענק כבר – פחות או יותר מה שאמרת הוא נכון – זה הוענק ל-330,000 משפחות, כלומר, זה עוד 12,000, בחישוב גס, שעוד לא קיבלו. כמובן שיש קריטריונים ופרמטרים מאוד מסודרים – לפי מבחן הכנסה, אזרח ותיק וכו'. כמו כן נעשו פרסומים בשפות שונות. מי שאחראי לזה אמר לי שהם גם התראיינו לרדיו רק"ע בשפה הרוסית, והרשויות המקומיות מנהלות את זה. נכון שהיו גם קשיים. אני אתן לך דוגמה: סיירתי אתמול בדרום. בעיריית דימונה העבירו בהתחלה 2,000 ומשהו, הצליחו לתת ל-300, אבל לאט-לאט עד עכשיו כיסו כמעט את כולם. אז זה נכון שהיו בעיות, אבל על רוב הבעיות התגברו, גם בעזרת המשרד וגם בעזרת הרשויות המקומיות. אם יש לך פניות ספציפיות של אנשים, אין לי בעיה שתעביר אליי, ואני אבדוק את זה מול הרשויות המקומיות. שמעתי עכשיו את הבקשה שלך להאריך. אני אבדוק את זה במשרד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הייתה הארכה עד 16 במאי, ומ-16 במאי אין אפשרות אפילו להירשם. כלומר, מי שנתקע ולא הצליח להירשם, לא יכול עכשיו. יש כאלה שזה – – – אבל אומרים לו: אתה כבר פספסת את ההרשמה. אולי פשוט להאריך את ההרשמה, למשל בעוד חודש או חודשיים, נניח עד 16 באוגוסט – – – כאלה שעכשיו מקבלים הבטחת הכנסה – – – להאריך את ההרשמה בשלושה חודשים. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני אבדוק את זה. אתה לא העלית את זה בשאילתה, אבל אני אבדוק את זה. אין בעיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שאמרתי עכשיו על הדוכן. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> כן, כן, מהדוכן. אני אבדוק את זה עם המשרד. בסדר גמור. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לדעתי, זה יפתור את הסוגיה, כלומר, להגיש עד 16 במאי, מי שלא הצליח, אבל הוא יוכל להירשם. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לתת עוד איזה חודש הרשמה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני חושב שזה נכון לתת גם זמן, נניח חודשיים מינימום, אבל כמובן שהזכאות צריכה להיות עד 16 במאי. לא – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – למרות שאני בעד, אבל אין תקציב, כי – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לדעתי, זה גם חלק – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אני מציע שתסתפק בתשובה. אין צורך להעביר את זה לוועדה. תודה, כבוד השרה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> זהו? סיימנו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת סובה, אני חושב שאפשר להסתפק בתשובה של השרה ואין צורך להעביר לוועדה. בסדר? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לגבי הפניות, לא אמרתם. << קריאה >> שרת הפנים אילת שקד: << קריאה >> לגבי מה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אמרת, זה בסדר – – – << קריאה >> שרת הפנים אילת שקד: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין צורך להעביר לוועדה. היא נתנה תשובה, היא מקובלת עליו – נגמר הסיפור. ניתן להם עוד, ניתן להם. עמדה נוספת – בוא. למרות שאנחנו לא מעבירים לוועדה, ניתן לכם עמדה נוספת. שומעים אותי? << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות. מרענן לראות אותך שוב על כס היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עניין זמני בלבד. זמני. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה משנה? גם זמני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כמה ימים. זה כמה ימים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אין יותר קבוע מהזמני, אמר מי שאמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי עניין להיות סגן יושב-ראש. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אין יותר קבוע מהזמני. גברתי השרה, הייתי מבקש שתישארי לשמוע עמדה נוספת, עם כל הכבוד, עוד שתי דקות. אני מודה לך, גברתי. אי-אפשר לקחת את זה, זה הישג אדיר של שר הפנים הרב אריה דרעי, המיזם. << קריאה >> שרת הפנים אילת שקד: << קריאה >> אני אמרתי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אמרתי? אני לא אמרתי שלא אמרת, אני רק מוסיף. זה הישג אדיר. את אמרת: זה הישג, ואני אומר: אדיר – לשר הפנים לשעבר הרב אריה דרעי, שיזם את מיזם הביטחון התזונתי הזה. אני מודה לחברי יבגני סובה על שהעלה את הנושא. אני רוצה לומר שיש גם חרדים רבים, יבגני, שלא קיבלו את תלושי המזון עקב כך שהם גרים בדירות שכורות שאינן שלהם והדירה לא רשומה על שמם והם נתקלים בביורוקרטיה. כך, כשאין דירה רשומה על שמם או אפילו את הארנונה לא העבירו על שמם אלא היא נמצאת על שם בעל הדירה, הם לא מסוגלים לקבל את המיזם, את תלושי המזון האלה. מה שאנחנו רוצים לבקש – אני מקבל את מה שאתה אומר; אני חושב שיש הרבה בעיות, אבל כמו שאמרתם, למעלה מ-300,000 משפחות כן קיבלו. כשנמצאים במספרים אדירים כאלה של מקבלי זכות, אין ספק שלעיתים יכולות להיות תקלות. אני סמוך ובטוח שתמצאו את הדרך – אולי באמת להקים מוקד, אפילו לפרק זמן קצוב, כדי שכל אלה שיש להם בעיות ולא מקבלים – אני מקבל המון טלפונים עד היום. בגלל שהייתי פעם סגן שר הפנים, הם חושבים שעד היום יש לי את הקשר. אמרתי שאני יכול לדבר מדי פעם עם השרה ואולי היא תשמע לי, אפילו שאני לא סגן שר הפנים – ואם תרצי, במקרה שתרצי, אני גם אולי אהיה מוכן להיות הסגן שלך, אבל לא היום – אבל אני אומר בגדול שצריך אולי באמת להקים מוקד כזה שייתן מענה, כי הרשויות המקומיות כבר לא עונות על הדברים האלה. הן ביטלו את המוקדים שלהן, הן לא נותנות תשובות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זו הבעיה שלו. אתה מסכים איתי? << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה צודק, אבל גם לזה צריך למצוא פתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. אני רק משיב – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. אתה לא יכול להשיב עכשיו גם לאלה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק שנייה. אם גברתי השרה תראה לנכון להאריך את זה, אז אין טעם במוקד פניות. הרי צריך – – – יש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. אז תן לו להגיד מה שהוא רוצה. מה זה משנה? תן לו להגיד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, בסדר גמור. אני – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? יבגני – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו לא ועדה מסדרת. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יבגני, אין בעיה. הכוונה: תן לו להגיד את העמדה שלהם. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> יבגני, צריך לתת מענה לדוברי רוסית, צריך לתת מענה לדוברי אמהרית וצריך לתת מענה לדוברי חרדים. גם להם צריך לתת מענה. גם להם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמו שהצעתי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מודה לך מאוד, ואני בטוח שבעזרת השם ימצאו את הדרך לעזור להם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, תגיד עמדה נוספת. בעצם זו לא עמדה נוספת, זו אותה עמדה, אבל לא משנה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלה – אם כן, השרה הבטיחה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שהיא הבטיחה היא תקיים, אל תדאג. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא דואג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תדאג. היא יודעת לקיים את ההבטחות שלה כשזה לא קשור בנו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כדעה נוספת, כבוד השרה, שרת הפנים, יבגני, לאחר שיושב-ראש ישראל ביתנו בכובעו הקודם תקף את שר הפנים על תלושי המזון, אני רק רוצה לקרוא מכתב אחד של איש שקיבל את תלושי המזון. זה נוסח הפנייה שהוא קיבל: לכבוד שר הפנים הרב אריה דרעי, לקראת סוף החודש היו חסרים לי כמה דברים בבית. הלכתי עם הכרטיס הנטען לצרכנייה וקניתי בשפע. פרגנתי דברים שאני כבר הרבה זמן רוצה לילדים: סוכריות מיוחדות, פירות שאני בדרך כלל לא מפרגן. תודה רבה. תמשיכו לעשות. לכן, יבגני, יישר כוח על היוזמה הזאת להמשיך, ולפחות גם אתה מבין שתלושי המזון הללו לא היו סקטוריאליים אלא לכלל אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבל – – – אבל אנחנו נותנים גם את זה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – שדרעי עושה לכל עם ישראל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, יש אפשרות להמשיך לעוד שנה. הכנסנו את זה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יבגני, שר האוצר הוא שלך עכשיו. מה הבעיה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אבל אנחנו תמכנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לו שיביא כסף – הכול יהיה בסדר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר'ה, אנחנו עומדים לפני התקציב. חוק – – – יגיע. בבקשה, תעלו את הדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניתן לו עוד קצת. כנראה בישראל ביתנו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישראל ביתנו הוא לא מדבר הרבה, אז הוא מנצל את הבמה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ישראל ביתנו לא נתנו לך לדבר הרבה, אז עכשיו אתה מדבר הכי הרבה. זה טבעי, מה אתה רוצה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צוחק, צוחק. תירגע. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> גל התייקרויות של מוצרי מזון וצריכה שיפגע בשכבות החלשות << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר להצעה הדחופה הבאה – הצעות לסדר-היום בנושא: גל התייקרויות של מוצרי מזון וצריכה שיפגע בשכבות החלשות, מס' 51, 55 ו-89. הראשון הוא חבר הכנסת אוריאל בוסו. כמה, שלוש דקות יש להם? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אל תאשים את הממשלה כשהיא רק שבועיים. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> מספיק שתהיו חודשיים בממשלה כדי להבין – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שבועיים ממשלה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה זה לא זז? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תלחץ על הירוק בצד ימין. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, כבוד היושב-ראש, אין פה שר תורן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, תדבר. זו רק הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא משנה. מליאה עם שר תורן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא פה, מסתובב. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב. חבריי חברי הכנסת, במסגרת ההצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נפסיק את הישיבה בגלל זה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> היושב-ראש מחליט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, הוא נותן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, עד שהוא יבוא. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> במסגרת ההצעה לסדר-היום שחברי הרב אורי מקלב הגיש לגבי התייקרות – השר חמד, ברוך הבא. אני רק מבקש – העליתי הצעה דחופה לסדר-היום, ולהלן הדברים: רשות החשמל הוציאה להתייחסות ציבורית שינוי מוצע במבנה תעריף החשמל. זה שינוי דרמטי וחד במבנה התעריף שהיה מקובל למעלה מעשור. התעריף המוצע יסיט עלויות משעות הצוהריים לערב, ובכך יעלה באופן חד את מחיר החשמל בשעות שיא הצריכה של משקי הבית ויעלה את מחיר החשמל לבתים ב-3% בשלב הראשון. השינוי המוצע בתעריף נובע מכניסה של אנרגיות מתחדשות, וצפויים שינויים תכופים ועליות מחירים נוספות. משקי הבית אינם יכולים להסיט את החשמל לשעות זולות יותר. צריך לזכור: הרי מתי אנחנו חוזרים הביתה, מקלחים את הילדים ומדליקים דודי חשמל ומזגנים? אחר הצוהריים. בבוקר, מי שמשתמש בחשמל זה בדיוק התעשייה ואזורי התעשייה. באופן פרדוקסלי, התעריף החדש יהווה מכה אנושה גם למתקנים סולריים המוצבים על גגות הבתים, למי שעשו את זה, וזה בניגוד מוחלט למדיניות הממשלה. אני אסביר: הרי מדיניות הממשלה היא לעודד גופים פרטיים ונוספים בחשמל, וברגע שבשעות השיא התעריף יהיה זול – זה לא יעודד אותם, זה יפגע בהם, זה פוגע בתמריצים. בכך יעדי הממשלה יוקטנו לחלוטין. בנוסף צריך לזכור שהשינוי לא מביא את התמריצים לגופים ושל יעדי הממשלה; הוא בעיקר הפגיעה שתהיה בבתים. פניתי גם בשאילתה דחופה – שלא אושרה, לצערי – לשרת האנרגיה. אמרתי: לדעתי, זה סוג של מחטף שרשות החשמל הוציאה בעודה נכנסת למשרד. כשפנינו לרשות החשמל, הם אומרים: הינה, זה מפורסם כרגע להתייחסות הציבור. עכשיו, תגידו לי, חבריי חברי הכנסת, אותו ציבור שאתם מכירים – מישהו מכיר את פרסום הקול קורא הזה שהם פרסמו? מישהו יודע להגיש התנגדויות? יודע לתת התייחסות לזה? אלה הגופים הגדולים, החזקים, שמשריינים את עצמם ומחזקים את עצמם פעמיים, אבל בסוף, אותה אימא לשלושה ילדים שמגיעה אחר הצוהריים ומדליקה דוד חשמל ומדליקה מזגן תשלם כפול על החשמל. זה נוסף לכך שאתמול בלילה התייקר הדלק ב-18 אגורות. במי 18 האגורות לליטר פוגעות בכיס בסוף? באותן משפחות חלשות ובאנשים שצריכים את זה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מה שאני יכול על פי חוק לפחות. אני מאמין שלפחות זה יהיה בסוף בוועדה, ואני מבקש דיון במליאה בנושא החשוב הזה, ובכך נוכל להביא לדיון בוועדת הכלכלה של חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, שאמור להיכנס כיושב-ראש ועדת הכלכלה, שהוא איש חברתי ומבין את המשמעויות. זה בהמשך ליבגני סובה, שמדבר על תלושים. כשאתה אומר "עזרה למשפחה, 300 שקל" ובסוף אתה תשלם את זה בחשמל – לא עשינו שום דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורי מקלב נמצא? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קבל את ברכתי להצלחה, גם אם זה זמני – גם למשהו זמני צריך הצלחה. אנחנו שמחים לראות אותך פה בניהול הישיבה. תודה רבה לחברי חבר הכנסת אוריאל בוסו, שהעלה, וכיוונו לאותו דבר. אני קיבלתי לפני שלושה ימים הודעה בווטסאפ, יחד עם רבים מחברי הכנסת, ודאי עם עובדי הכנסת, שרגילים לקבל שירות מסוים מגורם חוץ מחוץ לכנסת. הוא מודיע: שלום רב, בעקבות עליית מחירים מתמשכת בחומרי הגלם בשוק אנו נאלצים לעדכן את מחירון השירותים שלנו, שאמור להיכנס לתוקפו החל מ-1 ביולי. בעוד יומיים ייכנס לתוקפו המחירון של שירות שאנחנו משתמשים בו. אני פשוט לא רוצה לפרט, שלא יישמע שזו ביקורת, אבל הוא עושה מה שרבים אחרים עושים. זה בעצם משקף את מה שקורה בשוק – עליית מחירים דרמטית. העליות המחירים של הגוף הזה הן בין 10% לבין 20%, וברבים מהמוצרים, המוצרים העיקריים, זה 20%. מדובר על עליית מחירים שכבר קיימת – אנחנו נמצאים לא בצפי אלא כבר בעליית מחירים. ומי שיודע – אני אומר בדרך אגב על שיח שהיה לי בבית. שאלו אותי אם אני מודע למחירים הגבוהים של פירות העונה. רבות מהמשפחות לא קונות בכלל את פירות העונה – בגלל יוקר המחירים, המחירים האסטרונומיים, לא יכולים להגיע לזה. אנחנו לא מדברים דווקא על פירות, שאולי אפשר לדלג על המוצרים, אפשר להגיד אולי שזה מוצר שלא נצרך, אבל מוצרי מזון בסיסיים, ודיברנו על מים, על חשמל, דיברנו על כל מוצרי הנייר והכלים, במוצרי חלב יש עליית מחירים של 10%, וכן יש עלייה בכל מוצרי הצריכה במשק. רק כדי לסבר את האוזן, כשהייתה המחאה החברתית לפני עשר שנים, וגם מחאת הקוטג', לא דיברו על עליית מחירים כזאת מקיפה וכזאת רוחבית. המחאה החברתית הייתה על עלייה הרבה פחות צפויה במחירים. לא זו אף זו – כאן נשאלת השאלה מה גורם לעליית מחירים. אז מה הסיבה שאומרים לעליית המחירים? עלייה במחירי מוצרי הגלם, מוצרים, הובלות ודברים כאלה. רבותיי, יחד עם זאת אנחנו רואים סתירה. החברות, רשתות השיווק כולן, בארץ ובעולם, מדווחות על עלייה, על זינוק ברווחים של הרשתות ברבעון האחרון עד כדי 50%. אנחנו מדברים על תקופה של שנה, כל תקופת הקורונה, שבה דווקא במוצרי המזון, דווקא במוצרי הצריכה האלה, היה ביקוש מאוד גדול והיו רווחים גדולים. כל החברות בעולם עשו הון. מדברים על מיליארדים, על מאות מיליארדים ברווחים. כולם ראו את זה. אנשים התעשרו באופן בלתי רגיל דווקא בתקופת הקורונה. ואנחנו שואלים את השאלה מדוע אנחנו צריכים לספוג, למה הצרכנים צריכים לספוג את כל העלייה. יתכבדו נא – וזה תלוי מאוד בחברות הגדולות. הן אלה שיקבעו, כמו שטראוס, שהודיעה שצפוי והיא בודקת עליית מחירים. אני אומר לכם, כאחד שליווה את המחאה החברתית כאן בכנסת: המחאה החברתית לא התחילה ברחוב. היא התחילה פה ואחרי כן זה התגלגל לרחוב. בידנו הדבר. אנחנו כאן, בכנסת, אם אנחנו נלווה את הדברים נכון, אם אנחנו אלה שנדע, וגם עם החברות הגדולות נדון, נדבר על זה, נקרא לחברות האלה ונלווה את זה, אנחנו נגיע למצב שאנחנו נוכל להשפיע אם תהיה עליית מחירים. זה תלוי מאוד אם החברות הגדולות יכניסו קצת ידיים לכיס, יגבילו את הרווחים שלהן; אני לא אומר שיפסידו, אבל יגבילו קצת את הרווחים, את הזינוק ברווחים. אף חברה לא רוצה להגיע למצב שהיא תדווח על ירידה ברווחים, כאילו שזה כישלון שלה. אחרי שהרווחתם כל כך הרבה דברים, אתם יכולים לצמצם ברווחים. אפשר גם לתת הסבר, וזה צריך להיות כאן. לכן אני חושב שפעילות משותפת של המשרד, של משרד האוצר, והוא יכול להוביל את זה יחד עם הכנסת – הממשלה יחד עם הכנסת יכולה להגביל ולמנוע את עליית המחירים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת מאי גולן ויתרה, אז ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר. מי יצא איתנו לחו"ל עכשיו, כשאתה שר? כשאתה שר, מי יצא לחו"ל איתנו? בעיה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אל תגיד לי שלא נהנינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נהנינו ועוד איך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם עשינו עבודה טובה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לברך, אני כולה ליומיים-שלושה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פעם ראשונה שאני עולה ואתה מכהן כיושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז באמת אני רוצה לאחל לך הצלחה. תפקיד מעניין, הייתי סגן יושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היית הרבה שנים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הרבה שנים הייתי במקומך. שתי ההצעות הן הצעות שונות. צירפתם בנשיאות את נושא החשמל, אבל על חשמל מי שאמור לענות זה משרד האנרגיה, לא משרד האוצר. על יוקר המחיה אנחנו אמורים לענות כמשרד האוצר, אבל אני אתחיל עם נושא החשמל. אני חושב שחברי כנסת ותיקים יודעים שתעריף החשמל נקבע לא על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה, ובעצם מי שקובעת את מחיר החשמל היא רשות החשמל, שהיא גוף נפרד. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא אומר שמותר להם להעלות כמה שהם רוצים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה גוף נפרד שאמור לקבוע את מחירי החשמל. אני אקריא בדיוק מה שנכתב לי, אבל מניסיון שלי אני אומר שבדיונים בוועדת הכלכלה תמיד רצינו להחזיר את זה אלינו – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה משנה מי מעלה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני עונה לך מה שכתבו. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני יודע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אענה לך מה שכתבו, ואני גם אסביר לך את זה, אם אתה רוצה, כי אני התעמקתי בנושא, והתעמקתי גם בנושא שלך. האמת, כל דבר שאני לוקח לידיים שלי אני באמת מתעמק בו ואני רוצה להבין בדיוק מה, למה יצאו בקול קורא, מה הסיבה שהם יצאו בקול קורא. אני אסביר לך, אני אקריא לך, ואחרי זה, אם יש צורך, אני גם ארחיב בנושא מהידע האישי שלי. תעריף החשמל לא נקבע על ידי משרד האוצר ולא נקבע על ידי הכנסת במסגרת תקציב המדינה או מדיניות המיסוי. התעריף נקבע על ידי רשות החשמל, והאחריות לנושא הינה על שר האנרגיה. הרשות קובעת את תעריפי החשמל באופן עצמאי, בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק משק החשמל ועל בסיס שיקולים מקצועיים בלבד. רשות החשמל פרסמה קול קורא להערות הציבור בנוגע לעדכון מקבצי שעות הביקוש – זה מה שאתה העלית, שעות הביקוש – שהם תמחור עלות החשמל במקבצי שעות על פני היממה. מאז עודכן תעריף זה בפעם האחרונה עבר משק החשמל שינויים רבים – בין היתר כניסה מסיבית של אנרגיה מתחדשת, המשפיעה על שעות השיא – ונוצר הצורך לעדכן את מקבצי השעות כך שישקפו את העלויות המשקיות. בניגוד לנאמר בהצעה, אין העדפה של קבוצה כזאת או אחרת על פני אחרים – אנשי עסקים על משקי בית, מה שאתה טענת כאן – אלא שיקוף של עלות ייצור החשמל על פני שעות שונות. גם אם תהיה השפעה כלשהי על תעריף החשמל הביתי האחיד לאור עדכון מקבצי שעות הביקוש, בכל עדכון שנתי של התעריף מוחלים שינויים רבים בעלויות אספקת החשמל, כמו למשל ירידת מחיר הגז הטבעי או האנרגיות המתחדשות, ולכן מוקדם לומר אם התעריף הביתי יעלה או ירד. עדכון נכון של התעריף יחסוך עלויות לכלל המשק בטווח הארוך. בעצם מה שהם אומרים הוא שעד עכשיו עדכנו את שעות השיא, ובדרך כלל הן שעות היום. בשעות היום – ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת דרך השמש. היום אנחנו נכנסים להיות מדינה שמסתמכת הרבה על אנרגיה מתחדשת, וכולנו רוצים שנעבור לאנרגיה מתחדשת. זה ייעל את החשמל וייעל את כל המשק שלנו, וגם יהיה פחות זיהום אוויר. בנושא השני שהעליתם כאן, ההתייקרות של מוצרי מזון ועלייה במחירים, לנוכח העלייה במחירי חומרי גלם בתחומי המזון והאנרגיה צפויה עליית מחירים גם במוצרים הסופיים לצרכן. כך, ממכתבו של מנהל מינהל יבוא מיום 24 במאי 2021 עולה כי מחיר התירס עלה ב-110%, פולי הסויה – ב-60%, שיבולת שועל – ב-35%, שמן זית – ב-33%, חיטה – ב-31%, אורז – ב-7% וקפה – ב-14%. מלבד מוצרי מזון ואנרגיה, צפויה התייקרות משמעותית במוצרי יבוא נוספים, בשל התייקרות עלויות השילוח. כך למשל עלות שינוע מכולה מסין התייקרה מ-2,300 דולר ל-12,500 דולר – תראו איזו עלייה בשינוע – ולדבר יש השפעה גדולה. גם השינוע מטורקיה – מ-650 דולר ל-3,500 דולר. לדבר יש השפעה גדולה על מחירי יבוא של מוצרי אלקטרוניקה, חשמל, טקסטיל. נושא יוקר המחיה, ועליית המחירים בפרט, נמצא על סדר-יומה של הממשלה בגיבוש התקציב הקרוב והשינויים המבניים, ובכוונתה לקדם צעדים שיביאו להפחתת יוקר המחיה, בדגש על צעדים שיסירו חסמים, חסמי יבוא. זאת, בדגש על כך שיהיה ניתן להביא בצורה קלה ומהירה מוצרים שעומדים בתקינה אירופית, בלי חסמים מיותרים ובדיקות נוספות. אני אגיד לכם, אני נמצא במשרד האוצר כבר שבועיים וקצת. קיימנו כבר כמה וכמה דיונים על יוקר המחיה. אנחנו מכירים את החסמים, את הרגולציה שיש לנו כאן, במדינת ישראל. הרבה דברים אנחנו מנסים לשנות בשביל לעזור לאותו אזרח שצריך לקבל את המוצרים בסופו של דבר, אבל יש דברים שלא קשורים בנו. אם השינוע מסין היה עולה 2,500 דולר והיום עולה 12,500 דולר – זה הבדל אדיר; אם מטורקיה השינוע היה עולה 650 דולר והיום עולה קרוב ל-3,600 דולר – זו עלייה של פי חמישה בשינוע. אבל אני אגיד לכם את האמת: אנחנו, מאז שנכנסנו – כמה וכמה דיונים על הנושא, וגם בעליית מחירים שלא נגעתם, מחירי הדיור, אנחנו דנים במשרד. אני מקווה שאנחנו נצליח להוריד בסופו של דבר את יוקר המחיה במדינת ישראל, גם בדירות וגם במוצרי המזון. תודה רבה לכם. באמת, תודה לכם שהעליתם את הנושא הזה. ואני מקווה – אם אתם רוצים להעביר את זה לוועדת הכלכלה, אין לנו שום בעיה בנושא. גם אנחנו נצביע בעד. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> למה כל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת ליצמן, אם אתה רוצה להגיד משהו, גש רגע. יש לך דקה, תגיד מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, רגע. אתה רוצה? אז בבקשה, גש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא צריך לעמוד כאן אם הוא עולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא חייב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תודה, כבוד השר. שנייה, רגע, אני אתן אפשרות, אל תדאגו. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני השר, אולי תסביר לנו למה כל ההתייקרויות קרו דווקא עכשיו, כשאתם מרכיבים ממשלה? למה לא היו לפני כן כל ההתייקרויות? עכשיו בדיוק בסין עלה ל-12 – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כולם חיכו – אני לא שומע. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> המכתב של – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני שואל שאלה, הוא אפילו מתפרץ. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – לפני שאנחנו נכנסנו, של עליית – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אז בשבועיים אין יוקר מחיה. אדוני שר הבריאות לשעבר, קצת צניעות לא תזיק. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי, עכשיו אני שואל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר, בסוף אתה יכול לעלות, בסדר? בואו ניתן להם סבב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האמת, אם אני לא רואה אותו – אני בטוח שהוא על הדוכן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני שואל עוד פעם, אדוני: למה סין חיכתה רק לממשלה החדשה להעלות את זה מ-2,500 ל-12,500 דולר? למה טורקיה העלתה מ-650 ל-2,500, לא יודע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא חייב לענות על זה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה חברת חשמל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא חייב לענות על זה. אם אתה רוצה לענות, אני אתן לך לענות, אבל בסוף. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מתחנן שהוא יענה, כי אני מבין שמי שעושה את זה הוא שר האוצר, שלא מבין כלום בכלכלה, והוא הולך לייקר על חשבון העניים – זה מה שהוא הולך לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אוסאמה, רצית לתת – כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – כבוד השר חמד עמאר, אני מברך אותך קודם כול על החוק של הביטוח הלאומי, שאתמול, בסופו של יום, ב-02:00, אושר פה אחד. אתם באמת גיליתם הבנה והכנסתם חלק גדול מההסתייגויות, כמעט של כל חברי הכנסת, מכל הסיעות. זה יובא היום ויאושר פה אחד, אני מקווה. בעניין יוקר המחיה, התייחסת פה לחשמל, ואני אומר לך, גם תעריפי מים – למרות שזה קשור לרשות המים וגם לרשות החשמל, אבל לפחות אני זוכר שבקדנציה, בכנסת הקודמת, עם השר הקודם, אריה דרעי, שם בוטל המע"מ על המים, ואפשר בהחלט להוריד גם על החשמל. למה אי-אפשר להוריד גם את המע"מ על החשמל? התעריף הוא גבוה. ואתה דיברת על עלייה במחירי חומר גלם. אותם דברים – נגיד מוצרי תנובה – בחו"ל נמכרים ביותר זול מאשר בארץ, אז אפשר. יש המון מה לעשות. נכון שאתם רק שבועיים, אבל אני מקווה שתתחילו לעשות דברים בשטח, ושהאזרחים, האזרח הפשוט והשכבות החלשות, יראו את התוצאות בשטח כמה שיותר מהר. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני אשיב לו רק בשני משפטים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. תן לינון אזולאי ואז תשיב לכולם, בסדר? חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום, כבוד השר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוסאמה, אני מצטרף לדברים שאמרת – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הורוביץ – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וכל חבריי פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מאפשר. תמיד אני אפשרתי. לא נורא, הח"כים יכולים להביע עמדה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מבין – עד שיש פה מישהו עם לב רחב – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> התקנון מאפשר לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שניים. התקנון מאפשר לי שניים, אני נתתי יותר. לא קרה כלום. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ביטן, תשמע את הדברים החשובים של אזולאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שניים – אני נתתי שלושה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה מפריע שיש פה אדם עם לב רחב? אני לא מבין למה צרות העין הזאת. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני נמצא כאן – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל למה? עד שיש לנו אדם עם לב רחב כמו דוד ביטן אתם לוקחים לו את הלב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבל, כי הבנתי שמרצ תומכת בחופש הביטוי. כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> להפך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, דווקא מרצ התלוננו על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את זה אני יודע. כבוד השר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פשוט אנשים יותר נדיבים באופיינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. רשמו לי הערה פה, ולכן, אין שום בעיה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לו: אתה בן אדם נדיב, לכן אנחנו נותנים לך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, מה זה מפריע שח"כים יוכלו להביע עמדה? מה הבעיה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> במיוחד כשהם באופוזיציה – חייבים להביע את העמדה שלהם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא כמו טופורובסקי, שנותן לנו 29 שניות וזורק אותנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הקואליציה. כולם יכולים להביע עמדה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברור. אני אומר שבקואליציה הם לא רוצים, באופוזיציה אנחנו רוצים. כבוד השר, אני רק רוצה קודם כול להצטרף לדברים שאמרו חבריי, וגם אוסאמה, לגבי יוקר המחיה, למשל בחשמל. יש שם הרי סיפור – זה אולי באנרגיה, אבל אם אתם תיתנו את המאמץ על זה – יש את מקבלי ההנחות, יש איזשהו תעריף לניצולי שואה. אני חושב שמקבלי ההנחות – צריך להגיע סוף-סוף, כמו בטבלת ההנחות בארנונה, כמו במים, צריך להגיע סוף-סוף שתהיה גם טבלת הנחות בחשמל. לא יכול להיות שבחשמל, ישבו הטייקונים בחברת החשמל והם ינהלו אותנו והם מרוויחים ומהכיס שלהם לא נוריד שום דבר. הגיע הזמן שהמדינה תכניס את היד לכיס של חברת חשמל ומשם תיתן לאותן שכבות חלשות, שאנחנו צריכים לעזור להן. לגבי מוצרי החלב, אמרת דבר נכון. יש מוצרי חלב שגם מגיעים לארץ, ולפעמים אתה רואה את התחרות. צריכים להגביר את התחרות הזאת. אולי אם נוריד את הפיקוח על מחירי החלב, יכול להיות שיקרה פה איזה משהו אחר, כמו שקרה עם המסכות, שאנחנו יודעים – בהתחלה הן היו במחירים אסטרונומיים והיום זה במחירים של גרושים. אולי אם נוריד את הפיקוח – צריך לחשוב על זה – ממוצרי החלב, יתחילו פה להיות מוצרי החלב באמת במחיר שווה לכל נפש. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. כבוד השר, אתה רוצה להשיב? בבקשה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני אשיב רק בשני משפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שני משפטים. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> תודה רבה, אתה מאוד נדיב. אתה מאוד נדיב, נתת לשלושה. התקנון מאפשר לשני אנשים, אתה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא נכון. התקנון מאפשר על כל אחד שדיבר – שניים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז לא היית נדיב מדי. נתת לשלושה – יש לך עוד אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא מכירים את התקנון, פשוט. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז תשמעו. אדוני שר הבריאות לשעבר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו הוא עלה כבר, גמרנו, חבר'ה. בפעם הבאה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המכתב של מנהל היבוא מ-24 במאי, שדיבר על השינוע – אם אני לא טועה, כבודך, היית שר שם ולא אנחנו. אנחנו נכנסנו למשרד ב-13 ביוני. אז אני מציע לך שתבוא בטענות לעצמך ולממשלה שהיית חבר בה בכל הנושאים האלה, כי כל הנושאים האלה קרו לא בזמננו, זה בזמן שלכם. זה מה שיש לי להגיד. אבל אני מבטיח לכם דבר אחד – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כמה זמן עוד תגידו את זה? כמה זמן עוד תגידו את זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מבטיח לכם דבר אחד: מה שהיה לא יהיה. יש לנו תוכנית עבודה, אנחנו עובדים מסודר, ואנחנו נוריד את כל הרגולציה מסביב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תבטיח הבטחות, למה אי-אפשר להוריד רגולציה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נאפשר את היבוא, אנחנו נאפשר את הורדת המחיר, והציבור ירגיש את זה בקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא תבטיחו יותר מדי הבטחות בנושא הרגולציה. תאמין לי, קשה מאוד להוריד רגולציה. טוב, מה שאני מציע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפשר לקבל את – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני אתן לך אצל השר הורוביץ. אני מציע – ועדת הכלכלה, כשתקום, אבל אנחנו כבר נחליט. להצביע, בבקשה, להעביר את זה לוועדת הכלכלה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 13 בעד, אפס מתנגדים. ההצעה לסדר-היום עברה לוועדת הכלכלה. כן, נכון, ועדת הכלכלה, מה רע? לא רע. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אי-תקצוב בתי החולים הציבוריים ומצבם הקשה << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: אי-תקצוב בתי החולים הציבוריים ומצבם הקשה, מס' 69, 72 ו-74. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, המצב במדינה קשה. המצב הבריאותי במדינה קשה – מצב החולים ומצבם של בתי החולים הציבוריים. שבעת בתי החולים הציבוריים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאז שעזבתם את השלטון הכול הידרדר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בואנה, אתה, מאז שעברת משם הפסקת לצעוק, אבו שחאדה, תאמין לי – תקשיב, אתה יודע מה הידרדר? שאתה הפסקת לצעוק. זה הדרדור הכי גדול פה, במליאה, אני חייב להגיד לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פשוט – – – הוא יחזור. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עאידה, ואת יודעת – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא צועק ונדלק רק כשאמסלם עולה על הדוכן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עאידה, ואת יודעת שאת הזעקה הזאת של בתי החולים, כמה זעקנו, אני ואת וכל חברינו בוועדת הכספים ובכל מקום שרק היה, ותכף אנחנו גם ניתן לכם ציטוטים פה. אנחנו מדברים על שבעת בתי החולים הציבוריים: הדסה עין כרם, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ובתי החולים האנגלי, הצרפתי והאיטלקי בנצרת. אני רוצה להגיד לכם – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת משה ארבל, מאז שעברת לצד השני אתה רק מפריע. תעבור בחזרה לצד הטבעי שלך. חבר הכנסת ארבל, אתה עברת לצד הלא-נכון ואתה מפריע לי. תעבור לצד שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ארבל, אתה מפריע לינון, החבר שלך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> "המצב בו מנהלי בתי החולים יושבים באוהל מחאה מחוץ למשרד האוצר בזמן משבר הקורונה הוא בלתי נסבל – – – 'קריסת בתי החולים היא אשמה ישירה של הממשלה ששולחת אותם לקרב בלי לספק להם תחמושת. נפגשתי עם מנהלי בתי החולים הציבוריים במאהל המחאה שהקימו מול משרד האוצר בעקבות המשבר התקציבי שנוצר בגלל ניהול כושל. מדובר בשרשרת ארוכה של אנשים שהולכים להיפגע בשל אי-היכולת של בתי החולים להעניק משכורות לעובדים, ספקים, צוותי רפואה ועוד – – – בקואליציה הבאה" – תשמעו טוב-טוב – "ישראל ביתנו חזקה תדאג לשנות את סדרי העדיפויות כדי להציל את המדינה מהמשבר הבריאותי והכלכלי'." את זה אמר יושב-ראש מפלגת ישראל ביתנו, ראש הממשלה הכלכלי של מדינת ישראל כיום, אביגדור ליברמן. הוא יושב היום על השיבר: שר האוצר, שר במשרד האוצר, יושב-ראש ועדת הכספים, יושבת-ראש ועדת רפורמה שממתינה על הספסלים – כל זה נמצא בידיים שלו. והוא? מילא במשרד הביטחון, כשהוא היה – לא הרג את הנייה בתוך 48 שעות. ואללה, שכחנו מזה, מאז עשינו דברים יותר טובים. אבל לפחות את המשבר הזה, שכבר נמצא – 630 מיליון, בתי החולים ממתינים להם. שחרר. הפקידים באוצר מצפצפים. תלמד שהפקידים באוצר לא סופרים את השר. אם אתה רוצה להראות שהשתנה משהו – תעשה. אגב, אני גם לא יודע למה נתנו לשר הבריאות לענות, כי משרד הבריאות מלא מלא במאבק הזה, חד וחלק. כבוד השר, באמת שאני לא מבין למה שלחו אותך, כי אתה בעד, ואני מכיר את המשרד שלך, ולכן היה צריך לעמוד פה שר האוצר ולהגיד את זה. "התחלנו באיסוף 25 חתימות של חברי כנסת לטובת כינוס מליאה מיוחד לדיון בנושא ומציאת פתרון. לא נאפשר מצב בו נתניהו, כץ ואדלשטיין ישלחו את מנהלי בתי החולים לקבץ נדבות. אני קורא לכל הסיעות בכנסת להצטרף לדרישה לקיום דיון חירום." מי זה? אז חבר הכנסת עודד פורר, היום שר בממשלה. רק תבינו באיזה מצב אנחנו נמצאים. ואני רוצה, לסיום – פורסם השבוע על ד"ר טל בן אוליאל, רופאה בכירה במחלקת נוירולוגיה בהדסה עין כרם, שפרופ' זאב רוטשטיין נתן לה תעודת הוקרה. על מה? על חמלה, על נחישות, על רחמנות. שמה? כשהיה חולה עם אפילפסיה ונגמרו להם התרופות – בבית חולים נגמרו התרופות, בושה וחרפה – היא הייתה צריכה לרדת לסופרפארם ולקנות כדי להציל חיי אדם. כשהוא נתן לה תעודת הוקרה, זו תעודת עניות לממשלה, תעודת עניות למשרד האוצר, תעודת עניות לפקידים שיושבים שם, באוצר, לשר האוצר, שיושבים שם ועדיין לא פתרו את הבעיה הזאת, שיש שבעה בתי חולים שנאבקים – בשביל מי? בשבילנו, בשביל הסבא והסבתא שלנו, בשביל כל אחד מאיתנו שחלילה יכול להגיע למקום הזה. הגיע הזמן שבחתימה אחת יעשו את זה. לא צריך משהו אחר. ואני אומר לכם, אני מקווה שבאמת, שר הבריאות – אני חושב שהוא אפילו לא יצטרך לעלות לפה, כי אנחנו מגבים אותו, את המאבק של משרד הבריאות, של האנשים שלו. בתחום הזה אנחנו מגבים אותו מלא מלא. רק יעלה ויגיד: אני איתכם, אנחנו נעשה הכול בשבילכם. אבל זה לא מספיק. צריכים היום, היום, לשחרר את הכסף למנהלי בתי החולים האלה, למען הציבור, למען עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, ינון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה על ההתחשבות, כבוד אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמדה נוספת, כן. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש חבר הכנסת דוד ביטן, שימו לב, חברי הכנסת, איך שהיושב-ראש, חבר הכנסת ביטן, איש בטוח בעצמו וביושרו ובהנהגתו. הוא לא פוחד לתת לאנשים לדבר, כמו שהתקנון מאפשר לו – עוד אנשים שיביעו עמדה נוספת – לעומת הממשלה ההיסטרית החדשה שנכנסה – לסתום פיות, להפסיק. תלמדו מדוד ביטן: אפשר לנהל הכול בחיוך. הוא עשה מה שהוא רצה, אבל עשה את זה בכבוד. עכשיו לגבי הנושא של מצוקת בתי החולים. אני רוצה להתחיל במה שסיים חבר הכנסת ינון אזולאי. אם הייתי מספר לכם שבמלחמת העולם הראשונה היה רעב בארץ, והיו בתי חולים שהרופאים ירדו לחפש תרופה לחולה אפילפטי, והרופא – ינון – בא ומכיסו הפרטי הלך וקנה תרופה לחולה – מה הייתם אומרים? כך היה נראה בזמן הטורקים; כך היה נראה בזמן המלחמה. היום, במדינת ישראל, פרופ' רוטשטיין נתן אות הצטיינות לאחות? צריך לציין את שמה. ינון, מה שמה של האחות שקיבלה את אות ההצטיינות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קוראים לה – אני אמרתי את השם שלה – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, צריך להזכיר את השם שלה, כי היא טיפלה בחולה אפילפטי בבית החולים הדסה היום, השבוע, לאחרונה, בשנה הזאת, ולא הייתה לה תרופה לתת לו, אז לקחה את ארנקה, ירדה לפארם, קנתה תרופה מכספה הפרטי, ועל זה היא קיבלה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ד"ר טל בן אוליאל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ד"ר טל בן אוליאל, שירדה – איזו יוזמה, מעליבה, נוראה: לרדת לבית מרקחת לקנות מכספה, כי אין לה לתת מבית החולים תרופה לחולה אפילפטי. אדוני שר הבריאות החדש, זה מצב חירום שאין יותר למטה ממנו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מדינת ישראל – – – << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לך עכשיו משימה לתקן פשע שנעשה על ידי משרד הבריאות – רבותיי, מפריעים לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לתת לאייכלר לדבר. השר, אתה תעלה לענות, תשיב לכולם, אין שום בעיה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד ממה זה נובע: יש פה אפליה מובנית בין בתי חולים ממשלתיים לבין בתי חולים ציבוריים. מה ההבדל בין ממשלתיים לציבוריים? שהממשלתיים נבנו מכספי מיסינו, והציבוריים נבנו מכספי תרומות של אנשים טובים מכל העולם במשך 100 שנים, יותר מ-100 שנים. כל בתי החולים הפרטיים האלה נבנו על ידי יהודים טובים. משרד הבריאות קבע שקופת חולים נותנת להם 20% פחות, 15% פחות, והמדינה מסבסדת לממשלתיים את הפער של 15%, 20%; לציבוריים, לשערי צדק, להדסה, לאותם שבעה בתי חולים, גם בנצרת – להם לא נותנים. לניאדו משרת חצי מיליון תושבים. 150,000 בשנה, יהודים, ערבים, חילונים ודתיים באים לשם. בזמן הקורונה לניאדו היה בשיא היכולת של ריפוי אנשים מונשמים ומורדמים והציל הכי הרבה אנשים בגלל הטיפול. ומה המתנה שנותנים לו על זה? גירעון עצום של מאות אלפים. אדוני השר, בסך הכול יש גירעון של מיליארד שקל. בתקציב הבריאות זה לא הרבה כסף – לכל בתי החולים גם יחד, כל הגירעון, לכולם. << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל נתנו להם כמעט מיליארד שקל, בלי קשר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נתנו להם בשעתו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו להם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני לא מדבר על הקורונה, אני מדבר על הגירעון השוטף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, לא משנה, זה השוטף. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הגירעון השוטף. אני יודע שבית החולים הדסה, למשל, מבקש הלוואה של חבישות וציוד מבתי החולים. הם עצמם, חסרים להם 230 מיליון שקל. 100 מיליון שקל הוא חייב לספקים – כל עסק אחר היה פושט רגל. הממשלתיים – שיהיו בריאים, כך צריך להיות – זורמים ואין שום בעיה: מגישים חשבון למשרד הבריאות והוא משלם. חשבתי שאולי בתי החולים לא עמדו בתוכנית ההבראה – זה לא נכון. משרד הבריאות הודה שגם הדסה עמד בתוכנית ההבראה ואפילו לניאדו, היה חסר לו 6 מיליון בתרומות שהיה צריך להביא מבחוץ בשנת קורונה. בשנת קורונה אף מוסד שחי על חו"ל לא יכול היה להביא את הדבר הזה. ולכן, אני אומר שיש בסך הכול 6 מיליון שקלים גירעון בלניאדו, ומעכבים לו 12.5 מיליון שקלים. לכן אני אומר – נדמה לי שגם בג"ץ קבע אתמול שצריך לשבת עכשיו, מייד, לפני התקציב, ולתקן את הדבר הזה, וצריך להזרים את הכסף. בשערי צדק שמעתי דבר יותר מדהים – שמיטה בשערי צדק מתוקצבת 50% ממיטה בבית חולים ממשלתי. מה זה שערי צדק והדסה? זה בתי החולים היחידים של מיליון תושבי ירושלים וסביבותיה. אין בתי חולים ממשלתיים בירושלים. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שהכנסת תקיים דיון בוועדת הכספים – אני לא יודע, היום ועדת הכספים בידיים של ליברמן, אז אני לא יודע אם היא תחייב את משרד האוצר. אולי בוועדת העבודה והרווחה; יש ועדה חדשה לבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שתהיה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בוועדת הבריאות שתהיה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כרגע נעביר לוועדת העבודה והרווחה. אם תהיה בריאות, אז בריאות. ועדת הכנסת תעביר אליה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם תהיה בריאות, אז בריאות. נדרוש ממשרד האוצר לחסל את הגירעון של מיליארד שקלים של בתי החולים הציבוריים ולהשוות את התנאים גם ביחס לקופות החולים וגם ביחס פר מיטה. אין שום הבדל בין בית חולים ציבורי שמשמש את כלל הציבור לבין בית חולים ממשלתי, שבסך הכול הרוויח שהמדינה בנתה את בית החולים. אין שום הבדל. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. חברת הכנסת תומא סלימאן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש לתת לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מספיק זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, ראיתם, אני נותן יותר. הכול בסדר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושבת שכבוד היושב-ראש היה נדיב עד עכשיו והוא ימשיך בנדיבות שלו, אחרת אני אגיד שהוא לא עשה את זה בגלל שאני ערבייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שימו לב איזו גאונה: אני עוד לא עשיתי כלום – כבר היא ירדה עליי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני עדיין זוכרת שהיינו עם חבריי לסיעה באוהל שהקימו מנהלי בתי החולים ליד הכנסת וישבו שם ושבתו, והגיעו גם הצוותים השונים של בתי החולים הציבוריים כדי למחות על העובדה של תת-תקצוב ועל הבעיות – הם כמעט קרסו תחתם בזמן הקורונה, ולא קיבלו את השיפוי המתאים על העבודה הנהדרת שהם עשו. אני רוצה להזכיר – נכון אמר חבר הכנסת אייכלר – שבתי החולים הציבוריים הם בתי חולים שנבנו על ידי תרומות של הציבור, לאו דווקא על ידי הממשלה, ואפשר ללמוד את זה גם מהעובדה שבנצרת, עיר המולדת שלי, יש שלושה בתי חולים שכולם נבנו על ידי תרומות, או כנסייתיות או של ארגונים מחו"ל, והם משרתים את כלל הציבור, לא רק הנצרתי אלא הערבי באופן כללי, וגם היהודי באזור, והם עושים עבודה נהדרת. אבל בלי בתי החולים האלה לא הייתה המדינה יכולה לעבור לא את המגפה ולא את הימים הרגילים עם החולי ועם הקשיים הקיימים. תארו לעצמכם שמחר בבוקר המדינה תצטרך לבנות בתי חולים שיעמדו במקום בתי החולים הציבוריים האלה ותצטרך לתת את השירותים שבתי החולים האלה נותנים. על מה אנחנו מדברים? מדברים על הסכם שממשלת ישראל חתמה עם בתי החולים הציבוריים לאחר השביתה של בתי החולים ולאחר שישבו פה הצוותים בקור הירושלמי, כשבמקום לטפל הם היו צריכים לקושש את הכסף כדי שיוכלו לקנות. ממשלת ישראל חתמה על הסכם של 630 מיליון שקל שהיא אמורה לשלם עד 30 לחודש, כלומר היום – היום המדינה הייתה צריכה לשלם לבתי החולים את הסכומים האלה, והיא לא שילמה אלא פחות ממחצית הסכום הזה. עדיין חסרים כ-360 מיליון. מנהל בית החולים הדסה פנה השבוע לבתי חולים ממשלתיים, לקולגות שלו, והתחנן וביקש שיעזרו לו ויעבירו לו בהשאלה ציוד כירורגי, כי הוא לא מצליח לקנות ציוד, כי אין לו כסף. בתי החולים בנצרת – היום בבוקר דיברתי עם המנהלים, והם אומרים שאם לא יקבלו את הכסף עד היום הזה, הם לא יוכלו לשלם משכורות לעובדים, שעושים את עבודתם נאמנה. עכשיו, אפשר להגיד שהבעיה במשרד הבריאות; אפשר להגיד שהבעיה בממשלה החדשה; אפשר להגיד: למה הממשלה הקודמת עוד לא העבירה את הכסף לפי ההסכם שהיא בעצמה חתמה עליו. אבל כל השאלות האלה מבחינתי לא מוצדקות ולא יהיה מוצדק להעלות אותן אם חס וחלילה אחד מבתי החולים האלה, יקרה בו אסון כי הם לא קיבלו מנות דם; יש בית חולים שבנק הדם לא מסכים להעביר לו מנות דם כי הם לא משלמים את מה שהם חייבים. חברי כנסת נכבדים, שר הבריאות, הממשלה חייבת היום להעביר את הכסף הזה, אחרת בתי החולים האלה לא יעמדו בנטל, וחס וחלילה יהיו אסונות. אני מאוד מקווה שלא נצטרך להעביר את הדיון הזה לשום ועדה כי יקום השר ויגיד: האוצר הבטיח לי שהיום יועבר הכסף הזה, ואכן יועבר הכסף. אם לא, נצטרך להיות לצד בתי החולים, לצד הציבור הנהנה מבתי החולים האלה, במאבק הכי צודק הזה. תודה לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הפתעתי אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיצרת, מה קרה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רואה? עכשיו אני אגיד שאת הפלית אותי מול השאר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נתתי לך ליהנות מדחיית – – – << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, המציעים צודקים. כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי, נדמה לי, אני מכיר את זה מצוין. ישבתי עם בתי החולים הציבוריים פה באוהל מול הכנסת אתמול. אגב, אתמול נפגשתי פה עם רוטשטיין. בהחלט יש הרבה צדק בטענה שלהם, והם אכן מופלים אל מול בתי החולים הכלליים, האחרים. אז אני אענה באופן מסודר. למי שלא מתמצא, בתי החולים בארץ מחולקים לשלוש קבוצות. יש את הממשלתיים, שזה 50% מהאשפוז, בתי החולים של הכללית הם בערך 30% מהמיטות, והציבוריים, ועל זה אנחנו מדברים היום, הם 20% מהמיטות. כל בתי החולים בלי יוצא מן הכלל, כולם גירעוניים וההכנסות נמוכות מההוצאות. כל בתי החולים במדינת ישראל נתונים לרמת רגולציה גבוהה שעושה משרד הבריאות, ולכן מבחינת המהות הם דומים. אפילו אני אגיד שבהשוואה קבוצתית בין שלושת הסוגים, בתי החולים הציבוריים, הדסה וכדומה, הם המשק היעיל ביותר במונחי עלות שקל לתפוקה, אם רוצים לבחון את זה גם בצורה הזאת. אבל בניגוד לבתי חולים ממשלתיים ולבתי החולים של קופת חולים הכללית, בתי החולים הציבוריים העצמאיים לא זכאים להסכמי ייצוב או סובסידיה. אלה בתי חולים שבשנים כתיקונן מתנהלים ביעילות ובאחריות תקציבית באופן יחסי למשקים אחרים. מדובר בהדסה, שערי צדק, מעייני הישועה, לניאדו, הצרפתי בנצרת, האיטלקי בנצרת והסקוטי בנצרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך הדסה הגיעו לגירעונות? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כל בתי החולים נמצאים בגירעונות ענק. תכף אני אתייחס ספציפית. לשם המחשה, בשנת 2020, שזאת השנה הקודמת, הממשלה וקופת חולים כללית, שירותי בריאות כללית, הזרימו לבתי החולים תקציבים מרכזיים של 4.5 מיליארד שקלים, ולציבוריים הממשלה הזרימה 450 מיליון שקל, כמעט חצי מיליארד. נוסף על הסכום הזה המדינה העבירה לכלל בתי החולים סכום של 2.5 מיליארד שקלים עבור שיפוי הוצאות ואובדן הכנסות במסגרת ההתמודדות עם הקורונה: 1.17 מיליארד לממשלתיים, 679 מיליון לבתי החולים של כללית ו-689 מיליון לבתי החולים הציבוריים העצמאיים. משרד הבריאות מודע למצבם הפיננסי של בתי החולים ופועל לממש את ההסכם שכבר נחתם בין בתי החולים הציבוריים העצמאיים למשרד האוצר. בהסכם שנחתם סוכם כי בתי החולים הציבוריים העצמאיים יתוקצבו ב-630 מיליון שקלים, ולשמחתי בשבוע שעבר משרד הבריאות ומשרד האוצר סיכמו על תקצוב של מבחני תמיכה שבאמצעותם יועבר התקציב לבתי החולים. חלק גדול ממבחני התמיכה פורסמו, ובתי החולים קיבלו מקדמות; יתר מבחני התמיכה יפורסמו לאחר אישור הנוסחים. עד היום המדינה הזרימה השנה לבתי החולים סכום של 326 מיליון שקלים. בנוסף, סכום של 50 מיליון שקל ממתין לחתימה של הדסה על הסכם הבראה, שכבר נשלח לפני שבועיים, והחשכ"ל מאיץ בעניין. עוד 17 מיליון שקל יועברו באופן מיידי עם הגשת חשבוניות. אלה כבר פרטים טכניים. אני רוצה על זה להוסיף: במהלך חודש יולי, עוד יומיים, יועברו לבתי החולים 205 מיליון שקל לאחר אישור הנוסחים של מבחני התמיכה שנמצאים במשרד המשפטים. יתרת הסכום, שעומדת על 30 מיליון שקל, תועבר עד סוף השנה בהתאם לתנאי מבחני התמיכה. משרד הבריאות מנטר את זה. משרד הבריאות מכיר את זה. אני רוצה להגיד לכם, השיטה הזאת היא לא שיטה ראויה בעיניי. זה כבר דבר שנקבע מקדמת דנא ובכל פעם שצועקים מעבירים קצת וככה שמים פלסטר ומגיעים. אני לא בעד השיטה הזאת. כך נהגו עד עכשיו. הסכם ההבראה הזה כבר נחתם בתחילת השנה, ובמסגרתו ישלימו להעביר להדסה ולכל בתי החולים העצמאיים את מה שצריך לפי ההסכם, אבל אנחנו נרצה שבתקציב המדינה הקרוב – כי כידוע שלוש שנים וחצי לא הוגש תקציב – הדברים האלה יוסדרו בצורה יותר נאותה, כי אומנם בתי החולים האלה מנוהלים על ידי עמותות וכו', אבל בסוף אלה בתי חולים ציבוריים במלוא מובן המילה. אזרחים ישראלים מתאשפזים בהם. למשל, באזור ירושלים אין בית חולים למדינה – זאת אומרת, לממשלה; זה הדסה או שערי צדק. אלה בתי חולים שנמצאים במצוקה וצריך לפתור אותה. אנחנו פועלים בעניין הזה, וכבר עכשיו אפשר להעביר להם כסף. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 10% מרע"מ ויש תקציב. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כבוד השר, 10% מהתקציב של רע"מ, 500 מיליון שקל. 10% מהתקציב של רע"מ – יש לך תקציב. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תראה, אני מנסה להתייחס לזה ברצינות, מה שנקרא, כי זה נושא רציני, ולא לעשות פה איזה ניגוחים פוליטיים. יכולתי לעמוד פה, חבר הכנסת ארבל, ולצעוק במשך חמש שעות: איפה הייתם, והשר ליצמן והשר אדלשטיין, ואיפה הייתם עד לפני שבועיים. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> יכולתי, יכולתי. יכולתי אבל אני לא עושה את זה, כי אני מנסה להתייחס לזה ברצינות, כי זה נושא רציני, ולא צריך לגלוש לעניין הזה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו נמצאים בממשלה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מסכים איתך – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תן לי לגמור. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, אל תשאל באמצע הדברים. לא, אל תשאל באמצע הדברים, אני לא יכול לשמוע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה לא יכול לשמוע? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כי אני רוצה להשלים את התשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לו להשלים את התשובה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני לא מחסידי האמירות "איפה אתם", כי באמת הייתם עד לפני שבועיים. אתם חתומים על ההסכמים האלה. אתם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אבל אני לא אומר את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה לא אומר, אבל אמרת שלוש פעמים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> הינה אמרתי, כשאמרתי – אבל אנחנו עכשיו צריכים לבצע, אנחנו צריכים לבצע, ואני רוצה להביא מדיניות אחרת, ואני רוצה להכניס אותה לתקציב, של קביעת בסיס הרבה יותר ברור לתקצוב בתי החולים. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> חלוקה שוויונית בין – – – לבין קופת חולים. כולם אותה אופרציה, כולם שווים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ייתנו לממשלתיים כמו לציבוריים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אגב, אני הייתי שמח שכל בתי החולים במדינה יהיו ממשלתיים ויהיו בבעלות המדינה. אני לא בטוח שאת זה בתי החולים היו רוצים. בכל מקרה, הגישה שלי היא גישה ממלכתית, ואני חושב שכל בית חולים ציבורי שפועל צריך לקבל תקציב בצורה ראויה, ולא צריך לאלץ אותם, לפי שיטה שהתקבעה פה כבר כל כך הרבה שנים, לתת תקציב חסר כדי שאנשים יגיעו למשרד האוצר ויתחננו ויתחננו ויתחננו, ואתם מכירים את זה הרבה יותר ממני, בסדר? אז אנחנו ננסה לשנות את זה. מה שאנחנו רוצים לקדם זה מודל תקצוב לאומי, שתחולק תוספת תקציב תוספתית קבועה על פי מדדים שקופים ואחידים שתאפשר למנהלי בתי החולים ודאות תקציבית בתחילת השנה. מה שקורה עכשיו הוא שהם נכנסים לשנה, עובדים, מתחייבים וכדומה, ואין להם יכולת לדעת מה יהיה בסוף השנה. זאת שיטה שמשרתת אינטרסים מסוימים, ואנחנו רוצים לשנות אותה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אולי צריך באמת – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> טוב, תראי, התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים זה גם נושא שלא הוסדר כבר כמה שנים במדינת ישראל. קוראים לזה cap. זה קובע את התשלומים שכל קופת חולים מעבירה לכל בית חולים – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא, היא דיברה על מעבר ל-cap, היא אמרה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, לא, יש גם במסגרת ה-cap הנחות שצריך לתת מהשקל הראשון, אבל לא חשוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ראית שלך הוא עונה ואותי הוא אפילו לא רוצה לשמוע. רק תסתכלי על ההבדל. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בכל אופן אני חושב שהשיטה הזאת שהייתה קיימת עד היום היא לא שיטה טובה. אומנם כן, אפשר להגיד שהיא גורמת לכך שבתי החולים הציבוריים יהיו יעילים, כי הם כל הזמן לחוצים בכסף אז הם מאוד מנסים להיות יעילים, אבל אני לא חושב שזאת שיטה לנהוג מול בתי חולים במדינת ישראל. אנחנו ננסה לעשות כבר בתקציב הקרוב תקצוב שונה ומודל שונה לבתי החולים האלה, כך שלא נצטרך כל שנה לראות פה את המראות האלה שבאים מנהלי בתי חולים מכובדים ובאמת צועקים וקובלים על זה שאין להם כסף והם מתקשים. זה לא צריך להיות ככה, ובכוונתי לשנות את זה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה מציע? לאיזו ועדה להעביר? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בשמחה, לכל ועדה שתרצו. אין לי שום התנגדות שהנושא הזה יהיה על סדר-היום; להפך – רק יעזור לנו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היו כמה דיונים על זה בוועדת הכספים, אז אולי – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת הבריאות. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אין לי בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ליצמן, מכיוון שהיית שר הבריאות, אתן לך ראשון. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת הבריאות. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, היות שאמרת שאתה לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, גם אני לא. לא, לא, אני מדבר על עניין הבריאות כרגע. לפני כמה שנים, היות שלא היה תקציב מאז, אני חייב לגלות כאן – כשאני הגעתי למשרד הבריאות לא הייתה אגורה שחוקה אחת לבתי החולים הציבוריים. כדי שתבין מה הפער כאן, הייתה שביתת רופאים, העלו את שכר הרופאים ושכר האחיות, בצדק, אז המדינה כיסתה את כל בתי החולים הממשלתיים, ואת הציבוריים היה צריך לכסות לבד. פיקוח זה דבר אחד שמבדיל. באתי ואמרתי: למה שלא יקבלו תקציב? בכוח רב מול האוצר סידרתי להם מהשנה הראשונה 200 מיליון שקל. הלכתי לראש הממשלה דאז נתניהו ואמרתי לו: אני לא מוכן שנמשיך את הסיפור הזה – לא לנצרתיים, לא למעייני הישועה, לא להדסה ושערי צדק. צריך תקציב מסודר, והגעתי להסדר איתו – אם הוא היה נשאר. ההסדר אמר כך: אנחנו הולכים להעלות את מס הבריאות ב-0.5%, מ-4.5% עד 5%, ואז זה מכניס מיליארד שקל לקופת המדינה. מיליארד השקל האלה הולכים להיות אך ורק לבתי חולים ציבוריים, אך ורק, וזה המקור שהסכמתי לו, שהיה צריך להיות אם היה תקציב. לצערי, מאז לא היה תקציב. אז נכון שכל השנים דאגנו לממשלתיים. הרבה דברים עשיתי, ולא דיברת כרגע על זה שכמעט כל בתי החולים הציבוריים היו בפשיטת רגל, וחשבנו על זה, וכל הדברים האחרים. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נכון. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מותר, מותר לי עד שש. תקבל, אוסאמה, כולם מקבלים, לשר יש זמן. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> האמת שלא ממש, אבל בסדר. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, א. אני רוצה לאחל לך הצלחה בתפקיד. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ב. אני מחזק את ידיך. הסיפור של העיוות – פשוט אני נכנסתי לנושא הזה לפני כשנתיים – בין בתי החולים של מדינת ישראל לבין בתי החולים הציבוריים הפרטיים הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. נהפוך הוא, חשבתי אז שלא זו בלבד שבית החולים הציבורי מקים את בית החולים גם על חשבון עצמו ולא על חשבון המדינה, גם מתקצבים אותו פחות. שם נתנו לכיסוי הגירעונות 2 מיליארד שקל, ופה כמעט 200, 250 מיליון שקל – דבר שלא מתקבל על הדעת. לכן אני שמח שאתה נכנס לעניין הזה, בגלל שאנחנו בירושלים וסביבתה, שמהווים כ-10% מאוכלוסיית מדינת ישראל, יש לנו רק בתי חולים שהם ציבוריים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם השר ליצמן נכנס בעובי הקורה והוביל את הנושא הזה בזמנו. דבר שני, סוגיית ה-cap היא סוגיה חשובה מאוד. היא מובילה לחלק מהמשבר הזה. הדבר השלישי שאני מציע לך זה גם להיכנס לכל הנושא של המעברים בין הקופות, שגם הוא מכניס חוסר שקט ואי-ודאות בעניין. צריך להבין, מערכת הבריאות היא מערכת עצומה, כבדה ביותר במדינת ישראל, כמעט כמו מערכת הביטחון. אם אתה מביא לשם עוד 200, 250 מיליון שקל, זה לא הסיפור, ולכן האוצר, כהגדרה או כתפיסת עולם, תמיד מרעיב את המערכת הזאת, כדי שלכאורה היא תתייעל, בגלל שהוא עצמו לא יודע כמה צריך לתת. לכן צריך להפסיק עם הדבר הזה, בוודאי לתת איזושהי מדיניות ארצית. אם תזדקק לסיוע שלי או של השר ליצמן, בוודאי אנחנו נשמח לסייע, גם בעצות וגם אם צריך לדבר עם פקידים כאלה או אחרים. לך, אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להגיד לך, דפקת הופעה היום, חבל על הזמן. הרבה זמן לא ראיתי אותך בעניבה. חשבתי שהיום יש לך איזה אירוע, חתונה וכו'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – לא מרגיש טוב היום – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר עוד משפט אחרון למר טופורובסקי ולכל חבר מרעיו בקואליציה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> טוב, זה כבר לא במסגרת – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ביטן, המיקרופון שלך לא פתוח, אבל אני שומע אותך עד פה, תתפלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה, עכשיו הוא עובד. אתה לא תאמין, מאז שהגעת הוא לא עובד, אבל כל האולם שמע אותך, כולל אלה ביציע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד משפט אחד ואחרון למר טופורובסקי. אנחנו באופוזיציה, כשהיינו בקואליציה – בועז טופורובסקי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה הוא? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מכיר שם שלושת רבעי מהם. הם מתחלפים כל שבוע, אני לא מכיר אותם. אמרתי: תנו להם פתקאות כדי שנבין מי אלה הח"כים שכל היום נכנסים, כל העובדים הזרים, מה שנקרא. דרך אגב, אני מקווה שיישאר כסף גם אחרי העובדים הזרים לתת לכם, לבריאות, אבל עדיין אני רוצה לומר להם: תסתכלו איך ביטן מנהל את העסק, איך אנחנו מנהלים את זה. דרך אגב, כשהיינו בקואליציה, תמיד גם ניהלנו את זה בנחת רוח, ובפרלמנט באנו לדבר. אנחנו לא בבית סוהר ואנחנו לא האסירים ואתם הסוהרים. לכן, טופורובסקי, קח את ההקלטה, תראה את מה שקורה בישיבה, תעשה שיעורי בית, אתה, סילמן וכל החבר'ה, ותתנהגו ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו כל הלילה פה היום. תודה, דודי. תדע שטופורובסקי עשה המצאה חדשה: להוציא אדם באמצע ההצבעה. זה לא היה עד עכשיו, הוא הצליח לרשום את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר לו: יש לך שתי שניות לדבר ותצא החוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוסאמה, בבקשה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> הם ילמדו את זה בדרך הקשה, שכך לא מתנהגים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יעקב – – – רס"ר משמעת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, אמרת את שלך. אמרת, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, דרך אגב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אמרת בצדק שהשיטה שהייתה עד עכשיו לא הייתה בסדר. אני קורא לזה רק כיבוי שרפות. כשהגירעון היה מגיע עד הראש והיו הפגנות, אז היו מכבים שרפות, וגם הפעם. אני זוכר שאני, אתה וחבריי מאותה סיעה היינו, חבר הכנסת אחמד טיבי והשאר, באוהל המחאה באותו יום סוער, גשום. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היינו עם מנהלי בתי החולים, ואפילו את ההסכם שחתמו לא מקיימים. חברי דוד אמסלם הזכיר את העניין של ירושלים, שני בתי החולים היחידים שנמצאים כאן, הדסה ושערי צדק, אבל גם שלושת בתי החולים בנצרת – אל-אנגליזי ואל-פרנסאווי ואל-מסתפשא לעילה אל-מוקדסה – שלושת בתי החולים בנצרת, הבנתי שאתה הולך לבקר בהם בחודש הבא, בחודש יולי. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא קבענו, אבל בשמחה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה הקדמת אותי. השר הקודם ליצמן ביקר שם ופתח MRI ועוד כמה דברים, ואני מקווה שגם אתה תוכל לעזור לשלושת בתי החולים האלה, שהוקמו במימון פרטי. אני אומר ומציין שמדינת ישראל הקימה רק בית חולים אחד בעשרות השנים האחרונות, שזה בית החולים אסותא באשדוד, אז צריך להגיד כל הכבוד לבתי החולים הציבוריים האלה, שהקימו ובנו את עצמם מכספם. צריך לתת להם שוויון, כמו שאר בתי החולים. הם לא צריכים לקבץ נדבות כל שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ. אחריו – השר, אם ירצה להשיב או להוסיף משהו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, שיהיה לך בהצלחה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הנושא שבאמת קרוב לליבי, כתושב עפולה, זה צמצום הפערים בשירותי הבריאות בין הפריפריה למרכז – אדוני השר, אני אשמח שתקשיב. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, כן, מאה אחוז. סליחה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> סיירתי בכל בתי החולים בפריפריה, גם בדרום, גם בצפון, גם ביקרתי בבתי החולים הנצרתיים. יש באמת מצוקה, ויש פערים מאוד מאוד מאוד גדולים. אני מזמין אותך. הזמנתי כמה מחקרים ממחלקת המידע של הכנסת לגבי הזמן שמחכים בפריפריה, אם זה לבדיקת MRI, לבדיקת CT; מספר הרופאים – הפערים בין בית חולים בפריפריה לבית חולים במרכז. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> המתנה למומחים – גם זו בעיה; ניתוחים. כן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. בכל פרמטר שתבחר אתה תמצא את הפריפריה אחרונים ברשימה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, כן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> והתוצאה שאנחנו מקבלים – מחכים יותר לתורים ומקבלים שירות פחות טוב. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שיש מה לעשות. למשל, השר לשעבר ליצמן – מרכז לצנתור מוח, שלא היה לנו בצפון, הוא סייע גם ברישיון וגם בתקציב, לאחר סיור שעשינו שם והעליתי את זה בפניו. מרכז שיקום, שגם לא היה לנו בצפון, ומהשר אדלשטיין ומשר האוצר כץ – הם עמדו לעצור את העבודות, והשגנו תקציב נוסף של 60 מיליון שקלים כדי שיהיה לנו סוף-סוף מרכז שיקום ראשון. כדאי שתיכנס לפערים האלה ברמה הגיאוגרפית, ובאמת, תיקח את המחקרים, הם יעזרו לך להבין את עוצמת הפערים. כל מה שתביא בהקשר הזה של בתי החולים בפריפריה – אני מבטיח לך שאני באופן אישי אהיה פה בשביל לעזור ולתמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן. אני אתייחס. תראו. קודם כול, צריך להבין שבמדינת ישראל ההוצאה הלאומית על בריאות היא נמוכה באופן משמעותי מבמדינות מתקדמות, נגיד הממוצע ב-OECD, כן? וזה מה שגורם לאורך השנים לפער הזה. אנחנו מוציאים פחות על בריאות מבחינת ההוצאה הלאומית. אגב, מערכת הבריאות שלנו טובה מאוד, יעילה מאוד, אבל כמו שאמרו כאן, היא מורעבת, חונקים אותה; הנתונים לפנינו, וזה כבר הרבה שנים ככה. זה מצב שהוא לאורך שנים, זה לא חדש, וצריך לעשות פה איזשהו שינוי. ונכון, אתה צודק לגמרי – מי שיותר נפגע מזה אלה אנשים יותר עניים ואנשים בפריפריה. אגב, בדרום נפגעים יותר מבצפון. הפער הכי גדול הוא בדרום, אגב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – בצפון – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> עכשיו, יש לי פה רק תוספת לגבי בתי החולים. אני לא ראיתי את הנתונים, יש לי פה פשוט את המספרים. בתי החולים העצמאיים – לגבי המספרים, אז אפשר לשמוע ש-325 מיליון כבר הועברו עד אפריל, ומה שיועבר באופן – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> בקורונה, נכון? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> השנה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> הקורונה – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – הבדל מקורונה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אז רגע, אני אסביר. עכשיו, עוד 67 מיליון יועברו באופן מיידי עם הגשת קבלות וכו' וחתימה על הסכם הבראה. בשבוע הבא יועברו – זאת אומרת, יועברו עד אמצע יולי – בשבוע הבא – 109; עד אמצע יולי – בסך הכול עד סוף יולי יועברו 205 מיליון שקל, ובחודשים אוגוסט ונובמבר – עוד 30 מיליון שקל, כך שעד סוף השנה יועברו להם בסך הכול 630 מיליון שקל, והכסף אמור להגיע באופן ממש מיידי. ואני אומר כאן גם לחברי הכנסת, וטוב שאתם ערים לעניין הזה: צפוי דיון קשה במסגרת התקציב. אני אומר את זה – צפוי דיון קשה. מערכת הבריאות תעמוד על שלה, אבל בהחלט אנחנו נשמח לתמיכה גם בדיוני התקציב בכנסת. אין שום ספק שזה חוצה מחנות פוליטיים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שלנו על הבנייה העודפת שלהם, וההסכם ממומש. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים שמדינת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. ההסכם ממומש. צריך יותר מהסכם. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> פינדרוס, אנחנו רוצים שמדינת ישראל – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסכם ממומש. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – תעמוד בסטנדרטים של תקצוב הבריאות כמו מדינות מתקדמות אחרות בעולם. זה שאנחנו נותנים את השירות הזה, ובאמת הרמה בישראל גבוהה מאוד, לא אומר שצריך כל הזמן לחנוק את המערכת ולהשאיר אותה במצב כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן? עכשיו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאיזו ועדה אתה רוצה להעביר, לבריאות? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> מה שאתם רוצים. ועדת הבריאות – היא כבר קמה? היא עוד לא קמה. ועדת כספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברים, יש פה נושא כספי ונושאים אחרים. לאן אתם רוצים להעביר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> עבודה והרווחה. להעביר לבריאות – יעבירו לבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבודה ורווחה או כספים? נעביר את זה לכספים. מה שאני מבקש – אם כבר יש דיון בוועדה, תשקלו גם את העניין של להפוך אותם לבתי חולים ממשלתיים. למה אנחנו צריכים להתעסק בזה כל היום? ישאירו את המבנים בבעלות העמותות וינהלו את זה באמצעות הממשלה ונגמר הסיפור. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה צריך כל היום לבוא ולבקש כסף? תיתנו להם מראש. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אוקיי. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, הצבעה. אנחנו נעביר את זה לוועדת הכספים. מי שבעד – יצביע בעד. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשעה בעד, אפס מתנגדים. ההצעה עוברת לדיון בוועדת כספים. תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. תוסיפי בבקשה את חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז התוצאה היא עשרה בעד ואפס מתנגדים. הוספתי את טיבי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מצבו המחריד של המרכז לבריאות הנפש מזור בעכו << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הבא הוא הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: מצבו המחריד של המרכז לבריאות הנפש מזור בעכו, מס' 59 ו-65. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה שלוש או חמש דקות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו זה נהיה שש דקות. רגע, יש פה בעיה. כן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי השרים, קודם כול, אני רוצה באמת להודות ליושב-ראש ולנשיאות על אישור ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא הבאמת-חשוב ומשמעותי הזה. לפני כשבוע הגעתי למרכז לבריאות הנפש מזור בעכו. קיבלו אותי הצוות המקסים והמסור של המרכז, אנשים מוכשרים שעושים עבודת קודש בהובלה של ד"ר קרן גינת. זה לא בית החולים הראשון שהייתי בו; סיירתי בכל בתי החולים בפריפריה, בצפון ובדרום. בכל סיור אני שומע את המצוקות והבעיות של אותם בתי חולים שאליהם אני מגיע. גם הפעם הצוות פרס לפניי את הבעיות. רשמתי, הקשבתי, ואז יצאנו לסיור. נחנקתי. המראות היו מחרידים, אדוני השר. המראות היו מחרידים. בחיים לא ראיתי מרכז רפואי במצב כל כך נורא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מזור בעכו, כן. התנאים של המטופלים שם היו זוועתיים: מבנים קטנים וישנים, קירות מתקלפים; הצפיפות בחדרים הייתה בלתי נתפסת. בחדר כל כך קטן – תבינו, חדרים כמו שיש לנו בכנסת – בחדר כזה ישנים שמונה מטופלים. ושתבינו, האוכלוסייה שמגיעה למרכזים האלה היא בין האוכלוסיות החלשות ביותר במדינת ישראל. אתם חושבים שאוכלוסייה כזאת – זה מסייע לה, תנאים כאלה, סביבה כזאת? ראיתי שם אנשים מכבסים את הבגדים שלהם בדלי במסדרון, ואותו אחד שכיבס את המכנסיים עם דלי וסבון גם שאל והתנצל ואמר: מה, עשיתי פה משהו לא בסדר? הוא פחד שהוא עשה משהו לא בסדר, שלא יעשו לו משהו, חלילה. מסתבר שמכונת הכביסה הייתה מקולקלת, אז הם כיבסו את הבגדים בידיים. שירותים מעורבים לשני המינים ביחד. בשביל בני אדם בריאים התנאים האלה מובילים למצבי קיצון, אז תדמיינו לכם מה זה עושה להם. עם כל הרצון הטוב, הצוותים הרפואיים לא מסוגלים להעניק להם את הטיפול שהם היו רוצים לתת להם, ועל כן נוצרת דלת מסתובבת – חולים שיוצאים וחוזרים למרכזים בתקופות זמן קצרות בגלל שלמרכזים לא היה את סל הכלים המספיק לשקם אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עליזה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כיום קיים צו של בית המשפט הקורא לפנות את בית החולים מהקרקע שעליה הוא נמצא, אך הנהלת בית החולים עדיין לא יודעת לאן מתכננים בכלל להעביר אותם ומתי. חוסר הוודאות והמצב המשפטי מובילים למצב ביניים שבו בית החולים לא מקבל תקציב לשיפוץ, ומהצד השני – לא מועבר למבנה חדש. זה פשוט מתסכל. גם מגיעים יותר מטופלים, והם לא יכולים להתרחב. לכן נוצרת הצפיפות הבלתי-אפשרית הזאת, פשוט. היה לי קשה מאוד לצאת משם. עשיתי חשבון נפש על איך אנחנו כמדינה, כחברה, מעלימים עין מהמצב של תחום בריאות הנפש בארץ. אנחנו לא שומעים על זה בתקשורת מספיק. אנחנו לא מדברים על זה ביום-יום. אנחנו מדחיקים. אבל אני אומר כאן: אסור לנו לעשות את זה. חברה מודדת את עצמה לפי היחס לחלשים בה, ואנחנו מוכרחים לקחת על זה אחריות. אני באמת אומר לכם, לקח לי כמה ימים להתאושש מהביקור הזה שם. המצב בארץ גרוע בתחום, אך הוא גרוע עוד יותר כשמדובר בפריפריה. ממוצע המיטות הארצי לבריאות הנפש הוא 0.41 ל-1,000 נפש. במרכז הוא 0.49 מיטות ל-1,000 נפש, בירושלים – 0.41, ואז, כשמגיעים לפריפריה בצפון – 0.28 מיטות ל-1,000 נפש, ובדרום – 0.27 מיטות ל-1,000 נפש. אלה נתונים מרתיחים, אבל לא מפתיעים. אני עוסק כבר שנתיים בתחום הבריאות, וספציפית בתחום הבריאות בפריפריה. אני מאמין שבנושא הזה, כפי שכבר נאמר, אין קואליציה ואין אופוזיציה. חברי כנסת מכל הסיעות תמכו ביוזמות שלי ושיתפו איתי פעולה על מנת לקדם את הנושא הזה. אני מלא תקווה שגם הקואליציה הנוכחית תנהג כך. ראיתי אותך, שר הבריאות, בביקור הראשון שלך מגיע לבני המרכז לבריאות הנפש אברבנאל, ואני מברך על כך שזה המקום הראשון שבחרת להיות בו. אני חושב שזה מאוד חשוב, ואני מחזק אותך על כך. זו חובתנו לסייע לאלו הזקוקים לכך מכול, ועל כן, אבקש להעביר את הדיון לוועדת הכספים, על מנת למצוא פתרון לתקציב שאין להם לשפץ ולהרחיב את בנייני המגורים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר. אה, רגע, סליחה, טעות שלי. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד השר, כבוד יושב-ראש הישיבה, האמת היא, אופיר, ריגשת. כשאיתי מדברים על בריאות הנפש, ישר מתחילות ליזול לי דמעות בעיניים, כי אני לא רואה מספרים – אני רואה אנשים. אני רואה את האנשים, אני לא רוצה להגיד החולים ביותר, כי זה לא פייר, אבל כן, אנשים שנמצאים בסוף שרשרת המזון ואליהם אף אחד לא מתייחס. אז קודם כול תודה רבה. באותה הזדמנות אני רוצה גם להודות לחברתי אמילי מואטי, שהצטרפה אליי למאבק על בריאות הנפש, וגם לכבוד השר. כבוד השר – רוצה להודות לך שוב. כבר הודיתי בעבר ואני אודה שוב על הביקור הראשון, ובכלל, אני משוחחת איתך מדי פעם, ואני יודעת שהנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב. אבל בגלל שהוא כל כך נדחק לקרן זווית, אז אנחנו נמשיך ונדבר עליו שוב ושוב, ולא רק נדבר אלא גם נעשה. מבית החולים מזור: שעת לילה מאוחרת, מתמודדי הנפש המאושפזים נמים את שנתם. שקט. לפתע – מהומה. ברגע אחד החלו צעקות ובלגן. בשל הצפיפות הנוראית, שני מתמודדים פגעו בלא מתכוון, באמצע השינה, האחד בשני. אתם יודעים כמה מתמודדים אוכלסו בחדר אחד? אתם כבר יודעים, כי חברי אמר פה את זה קודם: שמונה. אני ביקרתי, לדעתי, בכל בתי החולים לבריאות הנפש במדינת ישראל. הצפיפות ברובם נוראית, אבל במזור, באמת, אי-אפשר לתאר את זה: שמונה אנשים בחדר אחד, ותיאר את זה שוב חברי – זה פשוט בלתי אפשרי. אנחנו לא היינו מצליחים לחיות במצב כזה. קחו בחשבון בן אדם שגם ככה יש לו רעשים בראש, והוא לא מסוגל לתפקד, ואז גם רעשים חיצוניים מצטרפים לכל הסיפור הזה – בלתי אנושי, פשוט לא אנושי. ואל תטעו, צוות בית החולים, לפחות ברובו, עושה כמיטב יכולתו לתת מה שאפשר כדי שמתמודדי הנפש יוכלו לקבל טיפול ראוי, אבל המענים הם כאין וכאפס לעומת הצרכים. נוהגים לומר שמערכת הבריאות היא מערכת מורעבת. האמת היא שמערכת בריאות הנפש היא בצום, צום מתמשך שאף אחד לא יודע מתי הוא יישבר ומי יישבר לפני מי. מערכת בריאות הנפש היא החצר האחורית של החצר האחורית. 3% בכלל האוכלוסייה התאשפזה, מאושפזת או תתאשפז במחלקות פסיכיאטריות בצורה כזאת או אחרת. 3% – שלושה אנשים מתוך 100. אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים. ועוד לא דיברתי על כך שאחד מתוך ארבעה אנשים יצטרך טיפול מקצועי כזה או אחר בתחום בריאות הנפש. זה יכול להיות כל אחד מהאנשים הקרובים אליכם, לא רק קרובים אליי, אלא אל כל אחד ואחד מכם. להלן כמה נתונים שמספרים יותר מכול את המצב העגום בתחום בריאות הנפש בכלל ואת היחס לתושבי הצפון בפרט: בית החולים מזור משרת את אזור הגליל, הגליל העליון, הגליל התחתון – כמיליון אנשים, מיליון נפש. בבית החולים יש כ-350 מיטות, ו-120 מתוכן הן "מיטות ממושכות"; שמונה אנשים בחדר, כמו שאמרתי. הממוצע הארצי בבריאות הנפש, כמו שאמר חברי, הוא 0.4 מיטות ל-1,000 נפש. תחשבו כמה מיטות צריך אם הוא משרת 1,000,000 אנשים, אבל אין מספיק מיטות. התפוסה במזור היא לא 100% אלא היא כ-120%, כלומר, גם ככה ה-100% הוא מלא אנשים; קחו את ה-120% – תקבלו הרבה יותר, צפיפות חמורה ביותר. יש מחסור בכוח אדם – פחות מדי פסיכיאטרים. במדינת ישראל יש 11 פסיכיאטרים על כל 100,000 אנשים, לעומת 18 ב-OECD. אני כבר מסיימת. אני רק אגיד שבדנמרק, בארצות הברית לדוגמה, היו 17 פסיכיאטרים על כל 100,000 אנשים, ושם הכינו תוכנית מיוחדת, תוכנית חירום, כי זה היה מעט מדי. אצלנו זה הרבה הרבה פחות. אני כן אסיים ואומר שההוצאה הלאומית על בריאות בארץ עומדת על כ-106 מיליארד שקל. בעוד שבמדינות ה-OECD ההוצאה על בריאות הנפש נעה בין 8% ל-12% מתוך ההוצאה הלאומית על בריאות בכלל, במדינת ישראל היא עומדת על פחות מ-5%. אז אני כן קוראת לשר, אני קוראת לממשלה: אייכה? אני קוראת לכולם, עכשיו בדיוני התקציב, לשים את בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות ולשפר את המצב – להעלות אותה לכיוון ה-10% לפחות, כדי שבאמת לחלשים מתוכנו יהיה מזור. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר ישיב. אני לא מבין. הבעיה היא רק בעכו או בכל מקום? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הבעיה בכל מקום. בעכו זה יותר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה התייחסתם רק לעכו? תתייחסו לכולם. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> כי הבעיה שם קיצונית, בגלל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לכולם, ובמזור במיוחד. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> כי הוא צריך לעבור, אז לא משפצים אותו, אז הוא כבר 15 שנים – – – << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> צריך להגיד את האמת, אדוני היושב-ראש, מערכת בריאות הנפש הייתה החצר האחורית של מערכת הבריאות. בהצעה הקודמת דיברנו על המצב של בתי החולים, ופה זה אפילו הרבה יותר חמור, כי זה הוזנח לאורך השנים. איך אומרים? רחוק מהעין, רחוק מהלב; לא רצו לשמוע, לא רצו לראות, לא רצו לתת כסף; זה הציבור הכי הכי חלש – אין לו לובי; יש על זה סטיגמה נוראית. זה סיפור שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו, ולכן הגענו למצב הזה. לא רק בישראל, אבל פעם כל הגישה לבריאות הנפש – היו מקימים איזה מין מוסדות כאלה רחוק, רחוק מהעיר, ככה במקומות נסתרים, כדי שלא יראו את האנשים האלה ולא ישמעו אותם. תראו, אין שום ספק, מבחינה מוסרית, ערכית, גם חוקית, אנחנו צריכים לתת להם את השירות הכי טוב. וביחס לצפיפות, על אחת כמה וכמה הרי אנשים שמגיעים למצבים כאלה, דווקא הם צריכים מעטפת יותר רגועה – יותר שקט, יותר תנאים. גם לבן אדם רגיל, בוא נגיד, בריא, להיות בחדר עם שמונה אנשים זה לא פשוט, אז למטופל זה קשה במיוחד. אתם לא הזכרתם, אבל עדיין יש גם תופעה, למרבה החרדה, שאנשים ישנים על מזרנים ודברים מהסוג הזה. ממש חרפה. אני אומר את זה, זה חרפה. אני מכיר את זה לא מהיום, ואנחנו מודעים לעניין. ככה. לגבי מזור באופן ספציפי, יש שם בעיה ספציפית, כי הוא פועל במיקום זמני, כמו שאמרתם. הוא אמור לעזוב שם, לצאת מהמקום הזה, הם אמורים לפנות את השטח. בינתיים קידמו, ניסו לקדם חלופות, להעביר אותו לשטח אחר, אולי במרכז הרפואי לגליל – הגליל זה נהריה – או למרכז הרפואי שמתוכנן לקום בקריות, שהולך להיקרא "בגין", ולשם יעבירו את מזור. אבל בינתיים – אז הבעיה היא שבינתיים לא רוצים להשקיע, ואז זה נראה כמו שזה נראה, וזה נראה רע מאוד. לכן, אנחנו רוצים לטפל בזה. הפתרון יהיה בתקציב הקרוב. הכנו תוכנית, אני חושב, מאוד חשובה ורצינית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, סליחה, אבל זה לא רק בעיה תקציבית. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, זה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שלא נותנים להם לקנות – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, כן. אבל זה הכול עניין תקציבי. אם אנחנו רוצים להעביר אותם, אז צריך לבנות וצריך לתת עוד חדרים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אפילו במבנה זמני – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, אבל משם הם אמורים להתפנות, אז שם לא רוצים לבנות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אבל אני מקבל. אני לא מסכים לה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – משפטי. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא. אני חושב שזה בעיה תקציבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל להעביר אותה צריך כסף, מה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> ודאי. אבל בכל אופן, בתקציב הקרוב, ואני אשמח – לשניכם, במיוחד מיכל, כי את ביקשת – לשתף אתכם ולהראות לכם את מה שאנחנו מגישים במסגרת התקציב הקרוב, שהולך לטפל בכל המכלולים של בריאות הנפש, לא רק בתי החולים. כי בעיניי, בית חולים צריך להיות מה שנקרא המוצא האחרון. עדיף כמה שיותר פתרונות כדי שאנשים לא יגיעו לבית החולים – שיהיו פתרונות בעיקר בקהילה, בטח למצב של חולים כרוניים. למשל באברבנאל, איפה שביקרתי בשבוע שעבר, שליש מהחולים, שליש, הם כאלה שנמצאים שם לאורך שנים. עכשיו, בית חולים זה לא בית לאורך שנים, בית חולים נועד לטפל ולשחרר, אבל בגלל שאין לאן לשחרר ואין מוסדות בקהילה, אז זה לא קורה, ואז אנשים נשארים שם שנים ארוכות, וזה דבר שלא יכול להימשך. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נכון. חד-משמעית. גם העירוב שיש שם ובמקומות אחרים בין אלה שנשלחים על ידי בית המשפט לבין מטופלים אחרים הוא גרוע מאוד. בקיצור, יש מכלול שלם של פתרונות שאנחנו מגישים במסגרת התקציב הקרוב, כולל קהילות משקמות, בתים מאזנים, גם שיקום תשתיות בבתי חולים, גם תקני כוח אדם של פסיכיאטרים, אבל גם כוח סיעודי. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זה מאוד מפורט. אני ישבתי על זה אתמול עם צוות התקציב של משרד הבריאות, ואני אמרתי שהכוונה שלי היא לשים את סיפור בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות, וזה חשוב מאוד שגם אתם תהיו שותפים בזה, כי זה אחר כך יגיע הנה. ואתם יודעים, כבר היום יש לחצים על מערכת הבריאות. ראיתם למשל היום את הכותרת הראשית על תקני הקורונה וכו' וכו'. אנחנו במערכה בעניין הזה. ועוד דבר אחד חשוב לי לומר לסיום בכנסת. תראו, חלק מהבעיה בתחום הזה נובעת גם מסטיגמה, סטיגמה מאוד שלילית שיש לכל הנושא. לכן הרבה אנשים לא רוצים לבוא לטיפול, לכן אנשים לא רוצים לבוא לעבוד במקומות האלה. הציבור מתייחס לזה – בהרבה מקרים לא רוצה לשמוע על הדברים האלה. את הסטיגמה הזאת אנחנו חייבים לעקור, כי היא פשוט פוגעת במטופלים. מחלה פסיכיאטרית היא מחלה כמו כל מחלה אחרת. אני תמיד אומר: יש מחלה של הלב, יש מחלת עור ויש מחלה במוח. מחלה פסיכיאטרית היא מחלה, והטיפול בה הוא טיפול, וזה חלק מעולם הרפואה והבריאות, ואין על זה שום סטיגמה ולא צריכה להיות סטיגמה, ובטח שהם לא צריכים לסבול מאפליה בתקציב – והיא אפליה קשה, לאורך שנים. אז זהו. אני מודה לכם על העניין, לשניכם. שניכם פעילים, ואני בשמחה אשתף אתכם. תעזרו לי, נהיה ביחד בעניין הזה, אני אראה לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כולנו, כולנו נעזור. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בהחלט. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, אני חושב שהתשובה מצוינת, ואני רק מאחל לך שתצליח במשימה הזאת. רגע, רגע. קודם כול, חברת הכנסת מואטי, רצית להגיד משהו? << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בואי מהצד. אני מציע שתישאר על הדוכן, כי זה קצר. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> כבוד השר, בהצלחה. האדם הנכון במקום הנכון. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה לך. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> שאלתי היא מה אנחנו עושים עם – דיברנו על הקריסה של המערך לבריאות הנפש ועל ההזנחה וההרעבה. מה אנחנו עושים עם רפורמת הפייק בנושא בריאות הנפש? מי אמור לטפל בזה ומתי? איך אנחנו משלבים ומשלבות כוחות כדי לשנות את המציאות הזאת? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> למה את מתכוונת? << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> לרפורמה בבריאות הנפש. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, מה בדיוק השאלה לגבי זה? << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> האם אנחנו מבטלים אותה? האם אנחנו מוציאים את מערך בריאות הנפש מקופות החולים? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, רגע, יש פה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מערבבת פה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> טוב, אני אתייחס. בסדר, מאה אחוז. תודה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת בן משה, רצית להגיד משהו? לא. אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, לצערי הגדול, לא מהיום, נושא בריאות הנפש היא החצר האחורית של מערכת הבריאות – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – גם בגלל שבאופן טבעי, בגלל הסטיגמה, הרבה אנשים, בני משפחות והורים ואחרים, נמנעו מלדבר על זה ולעסוק בזה, בשעה שכל נושא מה שנקרא מש"ה, תשושי הנפש במשרד הרווחה – אתה יודע למה אני מתכוון, כל האוטיסטים והאחרים – לא התביישו, יצאו כמו העמותות. ובאמת, אני חייב לומר שיש קנאה בין השירות של סל השיקום והשירות שמשרד הבריאות נותן לתשושי הנפש לבין השירותים האדירים שנותנים מגיל ילדות במשרד הרווחה עד גיל זקנה לאנשים שכלולים בהגדרות של משרד הרווחה – עד כדי כך שהצעתי לחברת הכנסת וולדיגר, שעוסקת הרבה בנושא בריאות הנפש, לפגוש את שר הרווחה, או להעביר את כל סל השיקום וכל הדברים האלה למשרד הרווחה, או לעשות העתק-הדבק: כל השירותים שמקבל מישהו שמגיע לו, זכאי במשרד הרווחה – שאותה רמת שירות תהיה גם לתשושי נפש, גם אם הוא מסכן וגם אם אין לו את הדברים האלה. אני חושב שאם אתה תצליח לחולל הפיכה ביחס לתשושי הנפש במשרד הבריאות, לא נצטרך להעביר למשרד הרווחה. אבל יש הרבה ללמוד ממשרד הרווחה, למרות כל הבעיות שיש שם – להעביר למשרד הבריאות. לא ייתכן שמשרד הבריאות, שמשקיע מיליארדים במחלות הגוף, כשהוא מגיע למחלות הנפש – תוהו ובוהו. אני לא רוצה להרחיב, ואם תרצה, בשיחה אישית אני יכול לספר לך הרבה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, אייכלר. אופיר, לא משם; מהמקום, כי אין לך עמדה נוספת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם אמורים להתפנות. יכול להיות שגם אם – – – מקום, אז ידחו את הפנייה הזאת, כי לא ינעלו את המקום. לכן אני אומר שלפי דעתי, אתה כן צריך לראות, עם היועצים המשפטיים, איך מוצאים פתרון מבחינה משפטית. גם אם נביא להם כסף עכשיו, הם לא יכולים לבנות, אסור להם. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> פתרון זמני. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז קודם כול, למצוא את הפתרון הזמני לבעיית הבנייה – – – לא צריך לבנות בונקרים. מבנים. ודבר שני, אני אהיה בוועדת הכספים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> שוב, אני לא רוצה להיכנס לזמני. מה זה הזמני? זה כל מיני קרוונים כאלה, זה כל מיני – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל כרגע יש אנשים שצריכים מקום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש – – – תוכנית לדברים זמניים מצוינים. תשמע אותה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני לא רוצה זמני. אני רוצה שיהיה שם פתרון קבוע. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל כבוד השר, יש כרגע חולים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני רוצה שיהיה שם פתרון קבוע. אני לא רוצה עוד פעם לשים קצת פלסטר. זה לא פתרון שם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, עדיף תמיד פתרון קבוע, אבל יכול להיות שהזמני הזה יהיה עוד עשר שנים, אז עשר שנים הם לא יבנו כלום? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, לא עוד עשר שנים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> בטוח יהיה עוד עשר שנים. בקריית אתא עוד לא התחילו. כבוד השר, כרגע יש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, זה הכול. זה הכול. בבקשה, כבוד השר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק, מספיק. זהו, מספיק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די. אמרת כבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> משפט – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא. מספיק. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> דיון פרטני אחר כך – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, רק שאני מציע את עזרתי בכל דבר – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> הבנתי, בסדר. אז אני אמרתי, תבוא אחר כך – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אופיר, אופיר, אמרת. הבנו את מה שהתכוונת. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – תעשה איתי פגישה במשרד הבריאות. נביא גם את הבן אדם – טל, אם אתם מכירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אייכלר, אייכלר, אתם מפריעים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אז קודם כול, אני רוצה להגיד: תראו, המערכת לא קורסת, בואו נגיד את זה ככה. יש בה מקטעים קשים מאוד, זה נכון, אפילו משפילים, אבל עדיין יש מקומות, והרבה מקומות, שהטיפול הוא טיפול ואנשי המקצוע עובדים כמו שצריך, ואני רוצה לחזק אותם, ואנחנו נותנים פה טיפול. יש לחץ, נכון, לחץ מאוד קשה. עכשיו, אמילי, חברת הכנסת מואטי, תראי, פה דובר על בתי חולים לבריאות הנפש, שהם כולם בתי חולים ממשלתיים. כל בתי החולים לבריאות הנפש, בעצם חוץ משניים, שלוותה וגהה, הם בתי חולים ממשלתיים, ואנחנו אחראים לתקצוב שלהם. מעבר לזה, בנושא הקופות, בוא נגיד ככה: נסי לקבל תור לטיפול פסיכו-גריאטרי בקופת חולים – אני לא יודע באיזו קופת חולים את נמצאת, לא משנה איזו קופה – ותראי כמה זמן תצטרכי לחכות. ואלה מצבים שלהפך, התור צריך להיות כמה שיותר מוקדם. ולפעמים בין חצי שנה לשנה עד שמקבלים תור לטיפול פסיכו-גריאטרי בקהילה – שזה מה שצריך להיות, כי טיפול כזה יכול למנוע אשפוז: אתה תקבל אותו בקהילה, אז הבן אדם לא יידרדר, לא יעשה צעדים, ואז לא נצטרך לאשפז אותו. הוא לא ירצה, הוא לא יצטרך להגיע לבית חולים, וזה הרבה יותר עדיף. כל הנושא הזה צולע לגמרי. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – זמני המתנה? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אז עכשיו, זמני המתנה גם כרוכים בתוספת תקנים, וגם את העניין הזה, קיצור זמני המתנה, יש לנו בתוכנית התקציבית, ואנחנו רוצים לתגבר. אני מקווה שזמן ההמתנה – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה הרבה יותר מזמני המתנה. זה כל הטיפול. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אבל עכשיו יש עוד בעיה – ובזה אני אסיים, כי אני חייב לרוץ: תראו, אתם יודעים שבחוק בריאות ממלכתי כתוב "סביר", יש את המונח "טיפול רפואי סביר". מה זה סביר? זמן סביר, מרחק סביר, טיפול סביר – מה זה סביר? סביר זה יומיים? סביר זה שבועיים? סביר זה חודשיים? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> בהתאם לנסיבות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תגדיר "סביר". << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אוקיי. עד עכשיו הממשלה, האוצר, התנגדו בתוקף רב להגדיר מה זה "סביר", כי זה אומר שיצטרכו לתקצב את זה בהתאם. זה לא מוגדר, זה נשאר ככה – סביר, סביר בעיני המתבונן. לכן זה משהו שצריך לעשות. זה גם עלה לערכאות משפטיות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כבר הגשתי הצעת חוק – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, אתה יכול להגדיר. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, לצערי, אני לא יכול להגדיר לבדי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למילה "סביר", להגדרה, יש משמעות תקציבית. תמיד משרד האוצר – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> מבחינתי – כמה שיותר מהר, בטח בטיפול פסיכיאטרי, פסיכו-גריאטרי, בטיפול פסיכותרפי, נגיד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בעיניי "סביר" זה כמה ימים. בעיניי "סביר" זה כמה ימים. האם זה מתבצע? בבריאות הנפש ממש לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שלא. לא רק בבריאות הנפש, בכל דבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא רק על בריאות הנפש, בכלל על בעיית המדיניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני חושב שהשר ענה לכם. תודה לכם. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> המדיניות שלנו – אנחנו ניגשים לזה. אני מצפה לעזרתם. נעשה את זה ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חייב לסיים את הסעיף הזה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים ועדת כספים? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, אני דווקא חושב הוועדה המסדרת, כי אני חושב שכדאי להביא את זה לוועדת הבריאות שתקום. אז לוועדה המסדרת, וכשתקום ועדת הבריאות, יעבירו את זה לבריאות. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> ועדת כספים, עד שתקום ועדת בריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז ועדה מסדרת. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אז ועדה מסדרת. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא ועדה מסדרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך להצביע על ועדה מסדרת. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה פתאום מסדרת? כספים, כספים, לא מסדרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מצביע להעביר לוועדה המסדרת, כשתקום – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כספים. לא, לא, כספים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז שילך למסדרת, ושם – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> שיהיה מסדרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם השר רוצה מסדרת ואתם רוצים כספים – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, מסדרת, אנחנו רוצים להעביר את זה לוועדת הבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – נעביר למסדרת. הוועדה המסדרת. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זה יטופל בצורה יותר רצינית. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – כספים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> טוב. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כספים אתם רוצים? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא, מסדרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נצביע על כספים – רגע. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, נצביע על המסדרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכל מקרה זה מסדרת, אז מה זה משנה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא צריך הצבעה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אם זה ייתקע, האוצר יתקע את זה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ביום ראשון הבא תקום ועדת הכנסת, אז לא יהיה טעם להעביר למסדרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אני אעביר את זה למסדרת, ושם תחליטו מה אתם רוצים. הצבעה. מי שרוצה מסדרת יצביע בעד. מי שלא, יצביע לא. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמונה בעד, אין נגד. זה עבר למסדרת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קנסות קורונה בתוספת ריבית נשלחים באיחור ללא יכולת להגיש ערעור << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הבא – הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: קנסות קורונה בתוספת ריבית נשלחים באיחור ללא יכולת להגיש ערעור, מס' 57 ו-77. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, פינדרוס. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש נוהג שכששר לא נמצא, נותנים לדובר לדבר עד שיגיע השר. יש נוהג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע, אבל עזוב, נתתי לכם כמה שאתם רוצים. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אני אומר שיש נוהג כזה. אם תרצה, תשתמש בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מכיר את הנוהג, אבל אין צורך בזה כרגע. זה לא שיש לו עשר דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לצערי הרב, אין אף אחד – אה, נמצא פה סגן השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה סגן השר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עזוב את השרים. אמרתי, סגן השר נמצא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סגן השר הולך להשיב על העניין הזה. בסדר? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני בטוח שאני אמצא אוזן קשבת אצל סגן השר בנושא הזה. אדוני היושב-ראש, בשנה פלוס האחרונות, לפני חוק הקורונה הגדול, בחוק הקורונה הקטן ובחוק הקורונה שהולך לצאת, ניתנו, נכון למאי, 650,000 דוחות לאזרחי ישראל. 650,000 דוחות. נכון, מדינת ישראל – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כולל עיריות? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חוק הקורונה הקטן גדל מהר. חוק הקורונה הקטן גדל מהר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> משטרה וגם הרשויות? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משטרה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> משטרה – שמעתי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלה הנתונים של הממ"מ בכנסת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם גבוה, אבל פחות מזה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון למאי – 650,000 דוחות, זה מה שהממ"מ נתן. בזמן הקורונה היו הרבה מאוד דיבורים, גם בחוק הקורונה הגדול. עברו כמעט על כל מושגי היסוד בגלל המסגרת של המגפה, זה נכון. היו פה בעד, היו נגד. אני אפילו הצבעתי בחלק בעד אף שהתנגדתי; הייתי חלק מהקואליציה – עשיתי את זה. אבל ברור שהיו פגיעות בחופש התנועה, פגיעה בחירות, פגיעה בפרטיות, פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש הדת, פגיעה בחופש העיסוק, בזכות לחינוך, אוטונומיה אישית – כל דבר שאפשר לחשוב עליו. מאחורי 650,000 הדוחות האלה, לפחות בחלקם הגדול, עומדות בעיות אנושיות אמיתיות. בעיות אנושיות אמיתיות. מה קורה במערכת רגילה כשנותנים דוחות? שאל יבגני, בצדק, על עיריות. כשעירייה נותנת דוח, יש רשות, ואתה מערער. אתה ניגש לבית משפט לעניינים מקומיים אם אתה מרגיש לא בנוח, אתה מגיש ערעור, מדברים איתך, יש צוות ששומע אותך. אתה מדבר, אתה מנהל איזשהו דיאלוג. גם בדוח משטרתי רגיל המשטרה ערוכה, יש מערכות במשטרה, ומי כמוך מכיר את זה. אתה מגיש ערעור על הדוח, לפעמים אתה מגיש בקשה להישפט. אתה משפטן – יש הליכים. כשאתה מדבר על מספר כזה של דוחות – וברור לך שאף אחד לא נערך עם כוח אדם, לא בתי המשפט, לא המשטרה, לא שום גוף שאמור לקבל ערעורים לא נערך עם כוח אדם מתאים לעמוד במשימה הזאת. ברור לכולנו שעומדים מאחורי הדברים האלה סיפורים אישיים, ואני חושב שאין פה חבר בבית הזה שלא פגש אותם. אני לא מדבר על האכיפה הבררנית, שעלתה פעם אחר פעם. אבל גם אם אני לא מסכים לזה – אני אקח דוגמה אחת מני מאות דוגמאות שהגיעו אליי ללשכה: אימא לילד עם בעיות תפקודיות כאלה ואחרות – "קשיי למידה", קוראים לזה היום, בשביל לעשות את זה בעדינות. הוא הפר בידוד. הפר בידוד – קיבלו דוח. האימא לא יודעת בכלל, היא חד-הורית, היא אפילו לא יודעת שהיא קיבלה דוח. היא מקבלת לשלם את הדוח הראשון עם ריבית, והפרה שנייה של בידוד יכולה להגיע לפעמים ל-5,000 שקל, 10,000 שקל, אנחנו לא מדברים פה על 100 או 200 שקל. זה על משהו שאין לה שום דרך בעולם – הרי אם היה איזשהו גוף ערעור, הוא היה מבין מייד: יש פה ילד עם לקות שיכול לברוח מהבית אם האימא החד-הורית שלו לא תצליח להחזיק אותו, והרי אף אחד לא מצפה שהיא תקשור אותו; לא נעים, אבל אף אחד לא מצפה שהיא תקשור אותו עם שלשלאות. זה מגיע למצב שאם היא הייתה מגיעה לבית משפט, אין ספק שהיו מזכים אותה. גם ברור לכל בר-דעת שאין לה דרך לערער אם אין לה דוח ביד, כי אין דרך לעשות את זה, ואז היא עומדת בפני שוקת שבורה. סיימנו את זה. אם היינו עכשיו תוך כדי המגפה, אני מבין את הסיטואציה שאומרים: אני לא רוצה להקל, אני אפילו רוצה להיות בית שמאי בעניין הזה, כי כרגע יש מכה שצריך להתמודד איתה. כרגע אנחנו לא נמצאים שם, אנחנו לא נמצאים במצב של סגר. אני אתן עוד דוגמה, משהו שאצלנו במגזר החרדי היה קבוע, כל הנושא של פעילות ספורטיבית. מכיוון שאני, כפי שאתם רואים אותי, הולך כל הזמן בכנסת כמו שאני הולך, ולא רק בכנסת, ככה גם הרבה מהחרדים ילכו בפעילות ספורטיבית, אותה מציאות – הוא הולך ואומרים לו: אתה לא נראה בפעילות ספורטיבית. ולא תמצאו אותי בטרנינג ברחוב. לא יעזור כלום, לא תמצאו אותי. לכן לדבר הזה חייב להימצא פתרון מערכתי, או כמו שעשו בעבר – ביטול הדוחות, צמצום הדוחות, איזושהי מערכת שתקבל ותגדיר רבדים. אני לא מדבר על עבריינים מועדים ומי שפתח אולמות או דברים כאלה, אבל סוג העבירות האלה, של בן אדם שהלך עשרה מטר מהבית שלו ויש ויכוח אם הוא הלך עשרה מטר או לא הלך עשרה מטר, או ויכוח על פעילות ספורטיבית או ויכוח כזה – המערכת צריכה להתמודד כשאנחנו מדברים על מספרים כאלה גדלים והולכים ועל סכומים כאלה גדולים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אז איך אתה עושה ספורט, עם חליפה? אני לא מבין את זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חולצה לבנה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפחות אתה עושה ספורט. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דוד, הערה: אף אחד לא רואה אותך ביום-יום כשאתה הולך, רק כשאתה מתיישב פה. קח בחשבון שאני נראה ככה בכל יום, מה לעשות? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת פינדרוס, הנתון המעניין שלא הזכרת הוא כמה אנשים לא שילמו את הדוחות. זה הנתון שהוא מדאיג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה כבר סגן השר ידבר. מאיפה הוא יודע? מה, הוא יכול לדעת דבר כזה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אני לא חושב שהוא יכול לקבוע – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשמתי אותך, בוסו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמעתי שלמעלה משליש – – – שילמו את החוב. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל יש שם ריבית – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך, כמובן. אני יכול לא לתת לך? חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ואחר כך הם יפנו אליך – – – וגם אליי ואל כל הנוכחים בבית הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יבגני, עכשיו אתה בערנות מוחלטת. בוועדה המסדרת אני לא שומע אותך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ברמה האסטרטגית להישאר להצעות לסדר-היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שם אני לא שמעתי אותך הרבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתמול ראינו משחק טוב. זו הידידה שלנו באירופה, לא? גם שבדיה ידידה, אבל אוקראינה יותר קרובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שבדיה – – – בדקה ה-120, זה לא דבר של מה בכך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – גיאוגרפית, מה שנקרא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא דבר של מה בכך. כמו שלקחתם לנו את השלטון בדקה ה-120, אחרי מועד ההארכות לקחתם לנו את זה. כן, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול ברכות על המקום – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. זמני, הכול זמני. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עדיין – על המקום החדש. לפני שאני אתייחס לנושא אני רוצה להגיד פתגם בערבית לגבי הניהול שלך של הישיבה היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש פתגם בערבית שאומר: (אומר בערבית ומתרגם:) זה אומר שאתה נדיב, ואנחנו, מגיע לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז, אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק שבמקרה של עכשיו, איך שזה קורה, ה"מגיע לנו" יוצא תרתי משמע. אדוני היושב-ראש, הקורונה תפסה את המדינה במצב חדש שהיא לא הייתה מוכנה אליו, לא הייתה רגילה אליו, לא ידעה איך להתנהג. התקבלו הרבה החלטות, וחלק מההחלטות היו בעניין ההרתעה, כי כולם פחדו וכולם דאגו ורצו להרתיע, רצו להפחיד, רצו לגרום לתושבים להתנהג בצורה מאוד שונה ממה שאנחנו מכירים. לכן גם הייתה חקיקה דרקונית בכל מיני נושאים. אחד הדברים הכי קשים בעיניי בהתנהלות המדינה, בהתנהלות הממשלה דאז, זה העניין של הקנסות. כמו שאמר כבוד הרב, מעל 650,000 קנסות ניתנו, בצורה היסטרית, ובמקומות מסוימים היא גם הייתה לא חוקית. במה היא לא חוקית? כי חלק מהחקיקה של הקנסות זה שנותנים את הקנס לאיש, לאישה, ביד, ונותנים להם גם זכות לערער, נותנים להם זכות איכשהו להתמודד עם הגזרה. האמת שאלה היו גזרות – הקנסות האלה היו גזרות במצב כלכלי מאוד קשה, מאוד קשה, והוסיפו לאנשים קושי עם מאות אלפי קנסות. חלק מהקנסות האלה מגיעים לאנשים הביתה אחרי שכבר חלף המועד שאפשר בכלל לערער על אותו קנס. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אין שר תורן. יש 26 שרים ואין שר אחד – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היושב-ראש, מה אתה אומר, להמשיך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להמשיך. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל אין שר תורן. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא אומר שאין שר תורן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סגן השר פה. חבר'ה, אל תהיו יותר מדי פורמליסטים. בואו נכבד את סגן השר. הוא פה, הוא הולך להשיב. נתייחס לזה כאילו נמצא פה שר, מה זאת אומרת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל לפי התקנון – 26 שרים ושר אחד לא יכול לשבת במליאה? לכבד את השואלים, שאילתות. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז יש לנו פה כמה דברים חשובים: א. חלק גדול מהקנסות האלה לא היו קנסות מוצדקים בכלל. חלקם היו קנסות חדשים ואנשים לא ידעו – גם השוטרים שנתנו אותם לא ידעו אם צריך לתת קנס או לא צריך לתת קנס, בטח לא האזרח שקיבל אותם. אז יש לנו פה כמה דברים שצריך לבחון אותם: אם היה מוצדק או לא מוצדק בכלל לתת קנס; דבר שני, אם הקנס הגיע כבר אחרי זמן הערעור, מה עושים במצב כזה? יש לנו את כל ההתנהלות הזאת לגבי 650,000 קנסות, וצריך לשקול אם צריך להשאיר אותם, את המספר האסטרונומי הזה. צריך לבחון את כל העניין הזה של הקנסות של הקורונה מחדש. בעיניי הדרך לעשות את זה היא קודם כול לעצור את הנזק המתמשך. האנשים מקבלים קנסות עם ריבית וריבית דריבית ולא יודעים איך להתמודד. קודם כול צריך לעצור את המצב הקיים, ולדעתי להעביר את זה לוועדת הכספים, לבחון את כל הדבר הזה ולנסות לראות איך אפשר לעזור לאזרחים להתמודד עם כל הקנסות האלה, וגם לתת להם אפשרות לערער ולהתנגד לכל הגזרות שניתנו שם. את הדבר הזה אפשר לעשות די מהר בוועדת הכספים. זה מספר ענק ביחס לגודל האוכלוסייה, המספר הזה, מעל 650,000 דוחות, וזה נוסף לכל הדוחות שהאזרחים קיבלו לא רק בענייני קורונה באותה תקופה. זה מספר אדיר, זה מספר עצום. כולם יודעים, גם השוטרים מודים שהם לא ידעו אם לתת קנס או לא לתת קנס. מי שנתן את הקנס לא היה בטוח אם הוא עושה משהו חוקי או לא עושה משהו חוקי. אז יש לנו פה הרבה דברים שצריך לבחון אותם, ללמוד אותם מחדש ולנסות לעזור לאזרחים כמה שיותר. אפשר להוריד חלק גדול מהם, אפשר למחוק חלק גדול מהקנסות האלה. צריך שיהיה לנו איזשהו כלי שיאפשר להוריד חלק גדול מהקנסות האלה, ולגבי מה שנשאר – לתת לאזרחים כלים להתמודד עם הנושא הכבד הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן השר יואב סגלוביץ'. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רשום. קודם כול השר משיב, ואחר כך אתה יכול. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול אני שמח – איפה, איפה, איפה חברי יעקב אשר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה פה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> היה פה. הגיח. אמרתי לו: תישאר, היית יושב-ראש ועדת חוקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה. הוא יקבל את המסר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> תראו, לחלק מהדברים אני אתן איזושהי תשובה משפטית-טכנית, אבל נאמרו פה דברים שהם לא ברמה המשפטית-טכנית אלא העלו פה איזשהו נושא. אני הייתי, כמובן, יחד עם יושב-ראש הוועדה יעקב אשר, בוועדת החוקה. אני לא אגיד שהייתי ראש המתנגדים, אני יכול להגיד שאנחנו ויעקב אשר ראינו הרבה דברים עין בעין לגבי תקנות הקורונה, החוקים שהיו, כולל תיקון דברים שהממשלה טעתה – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> גם אוסאמה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> סליחה, גם אוסאמה סעדי. אני לא נוהג בשיטה – לעיתים נוהגים לומר: דברים שרואים מכאן לא רואים משם; אני רואה מכאן פחות או יותר אותו הדבר. אז אני אגיד כמה משפטים לגבי מה שנאמר, קודם כול לפחות לגבי דברים שהם כתובים. תראו, המשטרה נאלצה, מתוקף הנסיבות, לטפל בדברים שמשטרה בכל מקום, או משטרת ישראל בעבר, לא התעסקה בהם. בדרך כלל המשטרה עוסקת או בשירות לאזרח או בטיפול באנשים שבדרך כלל הם אנשים פחות נורמטיביים. פה המשימה הייתה משימה לאומית שהמשטרה לקחה על עצמה כחלק מהיערכות כוללת, ואלה היו אירועים מאוד מאוד לא פשוטים. לעיתים הייתה הרבה מאוד ביקורת, אבל זו הזדמנות שלי לעמוד פה ולהגיד הרבה מאוד מחמאות למשטרה, כי לא היה מישהו אחר שיעשה את זה. לא כל כך היו מתנדבים לעשות את זה, גם את זה אני מזכיר לכולם, עד שגם הרשויות המקומיות נכנסו. מי שנשא בעול העיקרי, וגם בביקורת, מתי שצריך, זו משטרת ישראל. אחרי הפתיחה הזאת – תראו, יש פה שאלה עקרונית, ואני כן שם אותה פה, ואני אומר את זה גם לחבר הכנסת פינדרוס. תמיד מדברים על מי שלא שילמו ונגרם להם עוול, אבל אם מישהו חשב – אני אומר את דעתי בשליפה, עוד לפני שאני נותן את התשובה המדויקת; תמיד נשאלת השאלה: אז מה עושים עם כל האנשים שומרי החוק שעשו עבירה והלכו ושילמו? מה יעשו בפעם הבאה? איך נראית מערכת שבה אחרי זמן, כשכולנו קצת שכחנו, מבטלים לכולם? לא הייתי רוצה להגיע למצב הזה. לגבי ערעור, נאמר כאן על ידי חברי הכנסת, לא רק חבר הכנסת פינדרוס, שאין יכולת לבדוק כי עבר זמן. שני דברים אני אגיד לכם: זה פשוט לא נכון עובדתית, ולכן חשוב לדייק לציבור, למי ששומע. אדם שזה לא הומצא לו כדין, לפי חוק העבירות המינהליות הזמן הוא הזמן שבו זה הומצא לו כדין. בחוק העבירות המינהליות כתוב בדיוק מה לוח הזמנים, לכן ההמצאה, כהמצאה כדין, פותרת. גם אם מישהו מקבל עכשיו, לא עלינו, קנס מוגזם ומופרז, והוא לא קיבל, זה לא יעמוד בשום מבחן. אפשר לערער. תכף אני אתייחס לכמויות. הדבר השני, על מנת לא לתת תשובות מכובסות, יש מוקד 110. אתה מתקשר למוקד 110 ואתה מגיע למוקד הבירור של הקנסות המינהליים. על מנת שאני לא סתם אומר משהו, עשיתי שני ניסיונות בבוקר, לא כסגן שר אלא כאזרח שמתקשר 110. תבדקו אתם, וזאת גם הזדמנות לשווק את העניין הזה. אפשר להתקשר ולקבל גם מענה טלפוני וגם בצ'ט, למי שיותר נוח לו לעבוד בצורה הזאת. אז אלה שני דברים. אני חוזר לסוגיה המרכזית: האם היינו רוצים להיות במדינה במצב שאנשים ביצעו דברים שאסור לעשות, ומוותרים ל-x אנשים והיתר מרוויחים – כי יהיו עוד אירועים, חס וחלילה. אני מקווה שלא תהיה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש סוגיה חשובה – – – למה שאתה אמרת. אני פשוט אומר שחלק מהאזרחים קיבלו את הקנס כבר מאוחר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אומר עוד פעם – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – גם להם – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם, בגלל הנסיבות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> האמן לי שאני לא עומד פה ומקריא. הכי קל – אני אקריא כמו תוכי. אני בדקתי את זה לעומק, נכנסתי גם לפרטים. יש מענה לדברים. עדיין נשארת הסוגיה של ההיקף. אני לא יודע לתת תשובה. נשאל פה כמה קנסות שולמו. נכון לרגע זה, אני לא יודע לומר. אני לא יודע. אני לא יודע מה הנתון. אני כן יודע שבמדינת חוק צריך שככלל, אנשים שביצעו איזושהי הפרה ישלמו את מה שצריך. ומן הכלל אל הפרט, יש את כל האפשרויות – אני אומר: הרי כולנו כאן כנבחרי ציבור מקבלים פניות מאזרחים, גם אתם וגם אני. בדרך כלל, אנחנו מקבלים מאה פניות, עשר פניות – כל אחד מקבל את הפניות, ואז רואים שאירוע כזה – כולם, לכולם התנכלו וכולם לא עשו. רבותיי, רוב האנשים שקיבלו קנסות – אני אומר מניסיון עבר ולא מתוך בדיקה אמפירית, כי אין כזאת – כנראה קיבלו אותם בדין, ומי שקיבל קנס בדין – ישלם. אבל יש יכולת לבדוק. תנסו אתם. לכל מי שפונה אליכם תגידו שיעשו 110 ושיפנו. יש את האפשרות. האלטרנטיבה של "בואו וניתן מחילה לכולם" – יעקב, כבר, שנייה – אני לא אומר כן ואני לא אומר לא; בוודאי ובוודאי שזה לא משהו שנכון שאנחנו, כנבחרי ציבור בכנסת ישראל, שחוקקנו את החוקים האלה – עכשיו, מי כמוני יודע, כי לחלקם התנגדתי, ויעקב יודע. יעקב אשר יודע שכשהוא העלה את הקנסות, אני הייתי בין המתנגדים לעניין הזה. אבל זה לא רלוונטי, כי מרגע שהכנסת חוקקה, ואנחנו מחוקקים גם אם היינו אופוזיציה או קואליציה – זה הדין וזה החוק במדינת ישראל – חובת כולנו מצד אחד לתת גיבוי למי שאכף את הדין, וכמובן אם הכלים נכונים – לבדוק אם הכלים לפנים משורת הדין נכונים ועובדים טוב. בבדיקה שאני עשיתי הם נכונים ועובדים טוב. ועדיין, מה שאמרתי לא אומר שזה לא מחייב או צריך – יש פה הצעה לסדר-היום, ואם לא יסתפקו בזה וירצו להעביר לוועדה, אז בוודאי שצריך להעביר לוועדה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> השאלה היא אם יש איזשהו גוף סמי-משטרתי שיבדוק את – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אומר שכן. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מודד, אם הגיע לך בזמן וכו'. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא, לא. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אם מדובר פה בילד עם בעיות קשות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חברים, עוד פעם, הסיפור של הקנסות – בגלל זה אני אומר: בואו ונרד מהכלל אל הפרט. בסוף, העניין הוא עניין אישי, של אנשים, ולא עניין כללי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אומר שיש יכולת לעשות את הבדיקה הזאת, למיטב שיפוטי ובדיקתי. זו התשובה שאני נותן. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ועדיין – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ועדיין, אם לא מסתפקים במה שאני נתתי במענה ויש כוונה להעביר את זה לוועדה, אז אני חושב שצריך לעשות את הבדיקה, אבל מהבדיקה שאני עשיתי יש מענה. אבל כן היה לי חשוב לתת לזה מענה שהוא לא לפי סעיף כך וכך וחוק העברות המינהליות, אלא לראות טכנית מה עושה אדם שבצר לו – נגרם לו אולי עוול – מה נכון לעשות. יש פתרון לעניין הזה. דרך אגב, אני לא מדבר על הבקשה להישפט, שגם היא קיימת, כמו בכל קנס מינהלי. היא קיימת. היא איננה שונה מכל דבר אחר. יש פה עוד מערכת שעובדת. חוץ מזה, עובדים במקביל גם על מערכת מקוונת שתעבוד בצורה יותר טובה גם מול האגף לגביית קנסות, כך שזה יהיה יותר טכנולוגי וכו'. אבל גם מי שיש לו קושי עם טכנולוגיה יכול להתקשר בטלפון – מה שאני עשיתי היום בבוקר. עד כאן תשובתי אליכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה גם עמדה נוספת. איפה חבר הכנסת בוסו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים, ארבל, תגיד את העמדה הנוספת שלך. אני מקווה שהוא יבוא. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי סגן השר, חברי הכנסת – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לאחרונה ניתנה פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ בנושא הסגר השני בעקבות סוגיית חוקתיות הקנסות לגבי יציאה להפגנות. בג"ץ הורה לבטל את אותם קנסות. פנייתי ליועץ המשפטי לממשלה בנושא הזה, לגבי הקנסות, גם לכאלה שיצאו לתפילה, נענתה שהכוונה היא לבטל את כל הקנסות, בגלל שאין מספיק בקרה ונתונים בדוחות המשטרה עבור מה הייתה היציאה. כל הקנסות בתקופת הסגר השני אמורים להתבטל. ישנה הנחיית של היועץ המשפטי לממשלה. למיטב ידיעתי, היא עדיין לא מבוצעת. המשמעות היא שפסיקת בג"ץ עדיין לא מבוצעת לחלוטין, לא ביחס להפגנות ולא ביחס ליוצאים לתפילה. בינתיים, אנשים ממשיכים לשלם – או לקבל, בכל אופן – דרישות תשלום מרשות האכיפה והגבייה, מהמרכז לגביית קנסות, עם ריביות נשך. כיצד בנושא הזה הספציפי אתה מתכוון לפעול? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> האמת היא שמה שאתה מעלה, חבר הכנסת ארבל, זה דבר שלי לפחות לא ידוע. מה שאני יכול לעשות הוא שאני יכול לבדוק את זה. אני יכול לומר שמלכתחילה, כשהיו ויכוחים – ויעקב אשר עדי – אני אמרתי לו שלדעתי מה שעושים בהקשר הזה הוא דבר שאיננו נכון בזמן מעשה, אבל הייתה פה החלטה של רוב ומיעוט. אני הייתי במיעוט. עכשיו אני ברוב שצריך לבדוק מה עשה בפעם הקודמת הרוב, ברוב טיפשותו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כך זה בדמוקרטיה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני אמרתי שאני לא אומר שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. אני אבדוק את הנושא הזה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, בהמשך להצעה לסדר-היום של חברי חבר הכנסת הרב פינדרוס, אני רוצה להראות לכם דוגמה של דוח שקיבלו בו גם ריבית, ותראו, הפלא ופלא, זה דוח לאותה משפחה. למעשה הם קיבלו על אותה הפרה דוח והם ערערו, הם קודם כול ערערו: לא קיבלנו שום דוח – ואלה אנשים שמקפידים על דואר רשום, והם קיבלו ישר את הריבית. הם קיבלו תשובה. לגב' גילה אפללו כתבו בתשובה: לתשומת ליבך, ישנו אישור מסירה מתאריך כך וכך שלא לקחת. בתשובה לבעלה – ושניהם על אותו דוח ואותה הפרה – לא כתוב שהוא קיבל לפני כן מכתב אלא רק "לא ניתן לערער". זאת אומרת, גם התשובה היא שונה, לאותה משפחה. יש כאן אי-סדר בנושא הזה, ואנשים, מייאוש ומחוסר אפשרות, גם בגלל עיקולים, משלמים ריביות. אז קודם כול צריך לפעול כדי שלא יהיה יותר המושג של עיקולים וגביות. אתה צריך לעצור את הנושא. זו לפחות פעולה ראשונה שאפשר לעשות – לעצור כרגע את ההוצאות לפועל ואת העיקולים, ולעשות חשיבה לפחות לגבי ההצמדות והריבית לכל מקבלי הקנסות. כמו כן, אם אתם לא מבטלים באופן גורף את הקנסות, לפחות, אם אפשר, לבטל את ההצמדות. אפילו לצאת עם הודעה לציבור: לתקופה של 30 יום יבוטלו כל הריביות והקנסות, ויש אפשרות לשלם את הדוחות. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אתן תשובה לא פופולרית. אני באופן אישי חושב שלא נכון על סמך מקרה כזה או אחר, גם אם הוא מוצדק, להוציא הוראה גורפת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> שנייה. בסדר. על סמך דברים פרטניים, גם אם הם צודקים וגם אם נגרם עוול, אני לא חושב שנכון לתת הנחיות כלליות. אני חושב שבכנסת ישראל לא צריך לעבוד בצורה הזאת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> התייחסתי לזה קודם, כי בסופו של דבר המדינה צריכה לאכוף את הדברים במקומות שבהם נעשו עבירות. לתת הוראות גורפות בגלל מקרה פרטי זה איננו נכון. צריך לטפל נכון במקרה הפרטי. אני מניח ובטוח שאתה כבר פעלת בעניין הפרטי הזה, כמו שכולנו כח"כים מטפלים בפניות ציבור, אבל לבוא מפה ולהגיד שמכאן והלאה, בגלל מקרה אחד, וגם בגלל 100 מקרים, משנים את הכול – אינני חושב שזה נכון. לכן, אני אמרתי מראש שהתשובה איננה אולי פופולרית, אבל זו התשובה הכי נכונה שאני יכול לומר לעצמי. בקשר לדברים שהעלה חבר הכנסת ארבל, אני אבחן – אני לא אבחן אותם אלא אבדוק אותם ואראה שהדברים מתוקנים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאיזו ועדה אתם רוצים להעביר? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ביקשתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, אני מברך אותך, גם על הדרך שבה אתה מנהל את הישיבות. שאפו, שאפו. גם החליפה – אבל זה לא יצירתי, כי הקדים אותי חבר הכנסת אמסלם, אז זה בסדר. כבוד סגן השר, בנושא הזה נפגשתי עם עו"ד תומר מוסקוביץ', מנהל רשות האכיפה והגבייה. הדוחות של אלה שלא משלמים הולכים אליו על מנת לגבות את הכסף. אני נפגשתי איתו והבנתי ממנו שמבחינת רשות האכיפה והגבייה, מי שלא קיבל את הדוח או קיבל אותו באיחור והתווספו על זה קנסות – הם מבטלים בקנסות את הריבית ואת ריבית הפיגורים, שזה חצי. אז חשוב מאוד – אזרחים ששומעים אותנו וקיבלו את הדוחות באיחור יכולים לפנות, דרך האתר של רשות האכיפה והגבייה, ולבקש לבטל את הריביות. גם מי שאין לו יכולת כספית לשלם את התשלום בתשלום אחד, יש שם אפשרות לפרוס את זה לתשלומים, אז זה חשוב מאוד. אני גם התלבטתי, כמוך, ואפילו הגשתי הצעת חוק לבטל או להוריד בחצי, ולכן באמת זו מחשבה – מה עם אלה ששילמו לעומת אלה שלא שילמו. לכן, אני הייתי מציע, כבוד סגן השר ואדוני היושב-ראש: הוועדה המתאימה לדון בכל הנושא הזה זו הוועדה לביקורת המדינה, לכשתקום. מכיוון שזה לא נושא שהוא סופר-דחוף, אפשר לחכות, ואני מציע להעביר את זה לוועדה לביקורת המדינה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מצטרפים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אפשר רק עוד משפט אחד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ביקורת המדינה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> רק לחזק את דבריו, שהציבור ידע באמת שיש אופציה, זה הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעביר לוועדה לביקורת המדינה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמונה בעד, מתנגדים – אפס. הנושא יעבור לדיון בוועדה לביקורת המדינה. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת אלון טל << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – נאום בכורה של חבר הכנסת אלון טל. יברך אותו לאחר מכן חבר הכנסת זאב בנימין בגין. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום אני מבקש להציג לפניכם שאלה אחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבריי. חבר הכנסת דוד ביטן, יש נאום בכורה. תמיד לא נותנים את הגב, וכל שכן בנאום בכורה. נא לשבת ולהקשיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> היום אני מבקש להציג לפניכם שאלה אחת: האם הכנסת הזאת תגלה את האומץ הנחוץ כדי לשנות את מסלולה של מדינת ישראל ממשבר סביבתי אל קיימות והרמוניה עם הסביבה? עליתי לישראל לפני 40 שנה. אני מגיע ממשפחה מעורבת אידיאולוגית: אימי, ד"ר יונינה רוזנטל, גדלה במשפחה עם שורשים עמוקים בציונות הרוויזיוניסטית שהאמינה בחרות ובקיר הברזל, ואילו למשפחת אבי, ד"ר דוד טל, השקפת עולם סוציאליסטית שדגלה בשוויון הזדמנויות. אבי גם כימאי, וכשהייתי ילד הוא עבד כראש מעבדה שעסקה בניטור זיהום בארצות הברית. ממנו למדתי שרק שוטה קובע מדיניות בלי להתייעץ עם אנשי מדע. עם כוחות פוליטיים קוטביים ומנוגדים כאלה, זה לא מפתיע שאני נמצא במפלגת כחול לבן. מתאים לי להיות במרכז המפה הפוליטית, מרחק נגיעה מהימין ומהשמאל. אין לי ספק שכאשר מנתחים את האתגרים האמיתיים של מדינת ישראל, החלוקה הפוליטית הזו פחות ופחות רלוונטית. הרי כולנו שותפים לאותה שאיפה – לחיים במדינה עם אוויר נקי, מים צלולים, מערכות אקולוגיות מתפקדות ונוף מרהיב, פתוח ונקי. כשהגעתי לישראל בגיל 17 היה לי ברור כי הצלחת מדינת ישראל במשימה אקולוגית זו הייתה חלקית בלבד. מצעדי הכובשים שעברו כאן במשך אלפיים שנה לא עשו טוב לנוף ולחורש המקומי. היערות של ישראל נעלמו כמעט לחלוטין. צילומי אוויר ממלחמת העולם הראשונה מגלים שקרוב ל-97% מן החורש הטבעי פשוט נמחקו. לשמחתנו, היום, אחרי היעדרות ממושכת, עצי היער שוב מרעננים ומעניקים שפע של שירותים אקולוגיים לציבור; פעילות נחושה של רשות הטבע והגנים מביאה להשבתם של בעלי חיים רבים שעמדו להיעלם מארצנו; החקלאות הישראלית המפליאה פורחת באזורים צחיחים שסבלו מסחיפת קרקע קיצונית; לאחרונה, ההתפלה מספקת מי שתייה מצוינים ואמינים. אבל כשעליתי ארצה, ראיתי בעיקר מציאות אחרת. בתוך 33 יום התגייסתי כחייל בודד לצה"ל. במאמר מוסגר אציין כי היה לי אז מפקד פלוגה צעיר שמאוד הערצתי שעזר לי לעבור את מסלול האימונים המפרך של הצנחנים. לימים אותו מ"פ צעיר ומרשים יהיה ליושב-ראש, ואולי זה הזמן להגיד תודה לבני גנץ, שמבין בחשיבות של הגנת הסביבה ונתן בי אמון פעמיים. כחייל הסתובבתי מדן ועד אילת ונדהמתי לגלות את מצב הסביבה בישראל באותם הימים: נחלים מזוהמים, ביוב לא מטופל, זיהום אוויר שגרם לשיעור סרטן וחולי אסטמה מזעזע. הזפת בחופי ישראל הייתה בבחינת מגפה, מחזור באותם ימים היה מושג לא מוכר, ומרבדים של זבל בכל פינה. חשבתי לעצמי שזה לא הגיוני שאזרחי ישראל מקדישים את השנים היפות בחייהם להגנה על הארץ, כאשר באותה העת המדינה לא שומרת על סביבתה. חברי יוסף תמיר, זכרו לברכה, חבר הכנסת הירוק הראשון בישראל, נהג לומר: אנו מקריבים את מיטב בנינו להגנת ארצנו שאותה אנו מחריבים במו ידינו. מייד היה לי ברור שיש כאן אתגר לאומי ושאני מצטרף למשימה היסטורית ייחודית, לצד תקומה לאומית – שיקום אקולוגי של ארץ מובטחת אך גם פצועה. מאז אני מוצא את עצמי בחזיתות שונות של המאבק על ישראל יפה ובריאה. אחרי השלמת תארים אקדמיים נוספים, התחתנתי. יחד עם רובין, אשתי המדהימה, זכינו במיקה, הדס וזואי. בזכותן יש לי את ההשראה ואת התמיכה להיאבק ולהתמיד. התחלתי לעבוד. הקמתי את ארגון אדם טבע ודין. סברתי אז שמערכת משפט עצמאית, אקטיביסטית ומקצועית היא הערובה הטובה ביותר להבטחת סביבה נאותה לאזרחי ישראל. במבחן התוצאה, אחרי 30 שנות פעילות ושורה של הישגים, אין לי ספק בכך. היינו אז חבורה של עורכי דין ואנשי מדע צעירים, לרובנו לא מלאו 30. הגשנו עשרות תביעות נגד כל מה שזז ומזהם – נגד פליטות המפעלים, שאננות משרדי הממשלה, קוצר ראייה במוסדות התכנון. כתבנו גם חוקים סביבתיים חשובים. אני שמח ש-20 שנה אחרי שעברתי הלאה, עמותת אדם טבע ודין ממשיכה לעשות חיל ולמזער נזקים. ובכל זאת, יש עוד מקומות בישראל שבהם תנאי הסביבה אינם סבירים, למשל בפריפריה וביישובים ערביים רבים, שאינם נהנים מן התשתיות והתקציבים הדרושים. ישראל בהחלט בריאה ונקייה יותר כתוצאה מהתושייה של ארגוני הסביבה הנפלאים שלנו והעבודה הסיזיפית במשרד להגנת הסביבה, אך אתגרים רבים לפנינו. היום אנחנו כבר מבינים שאתגרים סביבתיים אלה הם חלק ממשבר גלובלי. שינוי האקלים אינו דאגה מופשטת ורחוקה אלא מציאות קיימת ומאיימת. אנחנו עדים לאירועי גשם קיצוניים, שיטפונות, שרפות תכופות, בצורות וימים חמים מאוד בישראל. בעולם מזמן הפנימו שאנו הדור הראשון שמרגיש את התחממות כדור הארץ והאחרון שיוכל לעשות משהו למנוע אותו. לא ניתן יהיה לתקן את המחדלים שלנו. למרבה הצער, תגובת ממשלות ישראל לדורותיהן על משבר האקלים הייתה מאכזבת. בזמן שכל המדינות המפותחות פעלו להפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה, ישראל התחמקה והבטיחה רק לצמצם פליטות לנפש. מדובר בהתחייבות שמשמעותה דה פקטו היא הגדלת הפליטות באופן מתמשך, למרות שמדעני האקלים מסבירים שיש לנו בקושי עשר שנים להפחית באופן דרמטי את פליטות גזי החממה כדי למנוע כאוס אקלימי. את האטמוספירה שלנו לא כל כך מעניינים תירוצים וניסוחים של פליטות לנפש. כדור הארץ פשוט ממשיך להתחמם. מדינות העולם נכנסות מתחת לאלונקה כדי להביא את האנושות למקום בטוח יותר. עד עכשיו ישראל נתנה לעצמה הנחות במאמץ. אנחנו חייבים להיות חלק מהפתרון הבין-לאומי. אפשר עדיין לשמש אור לגויים, אור שנדלק כולו מאנרגיה מתחדשת. בנובמבר הקרוב מדינות העולם יתכנסו שוב בסקוטלנד כדי לעדכן את תוכניות הפעולה הלאומיות שלהן ולהחמיר בהפחתת הפליטות. חברות וחברי הכנסת, זוהי שעת רצון. יש לנו הזדמנות לשנות כיוון. אני מאוד גאה להיות חלק מהקואליציה הראשונה אשר קבעה בקווי היסוד שלה חקיקת חוק-יסוד. כאן, בכנסת, נצטרך להבטיח שחוק האקלים הישראלי יהיה רציני, עם מס פחמן על מוצרים ושירותים הפוגעים בסביבה, תוך הגנה על השכבות החלשות. בכל העולם חוקים כאלה מתחילים לשנות את המשוואה הכלכלית של פעילות מזהמת. עכשיו תורנו.  משבר האקלים מזכיר לנו שאסור לעסוק בתסמינים בלבד. גורמי המחלה האקולוגית בישראל אינם מקבלים התייחסות ראויה, כל שכן טיפול שורש. יש הרבה גורמים מאחורי המשבר הסביבתי שלנו בישראל – חמדנות, חיפזון, בורות, קוצר ראייה – אך בשנים האחרונות מחקרים מדעיים מאשרים שצפיפות האוכלוסין גם היא גורם משמעותי. כשמדינת ישראל יצאה לדרך חיו בה מיליון אנשים; בשנת 1960, כשנולדתי – 2 מיליון בלבד, והאוכלוסייה המשיכה לגדול עד שהיא הגיעה ל-9.3 מיליון בני אדם היום. גידול דמוגרפי היה הגיוני ואף הכרחי בזמן שישראל הייתה מדינה דלת אוכלוסין, בטח בימים אחרי השואה, שבה אחד מכל שלושה יהודים בעולם נרצח, אך היום, תודה לאל, מדינת ישראל נמצאת במקום אחר לגמרי. חלק מכם בוודאי שמו לב שכבר בפועל ישראל היא הצפופה ביותר בקרב המדינות המפותחות. לפי התחזיות של מומחים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתוך 35 שנים האוכלוסייה אמורה להכפיל את עצמה שוב – יהיו כאן קרוב ל-20 מיליון תושבים. כבר היום אנו רואים שאיכות החיים שלנו, של כולנו, נפגעת: פקקי התנועה, צפיפות בבתי ספר, בבתי חולים, עלייה במחירי הדיור, פליטות מזהמים ואובדן השטחים הפתוחים – כולם תוצאה של אותה תופעה דמוגרפית. כושר נשיאה איננו מושג חדש. למעשה, התיעוד הראשון של התופעה מופיע בספר בראשית. מריבת רועי אברהם ורועי לוט המחישה את המגבלות של ארץ ישראל הקטנה כאשר ריבוי הצאן והבקר עלה על שטחי המרעה. הרי רק כלכלן יכול להאמין שאפשר לצמוח באופן אין-סופי במערכת אקולוגית סגורה. אברהם אבינו סבר אחרת. אפשר כמובן להתעלם מהמשמעות של 18 מיליון אנשים ב-2050, אבל אף ישראלי לא יוכל להתעלם מהתוצאה של התעלמות זו. אני קורא לכנסת הזאת להתחיל להתייחס לאתגרי הצפיפות ברצינות, לחשוב על יציבות ליד היערכות, ויפה שעה אחת קודם. ברור כי מדובר בסוגיה מורכבת וטעונה, אבל הציבור בחר בנו כדי להתמודד עם אתגרים וסוגיות קשות. כנבחרי ציבור יש לכולנו את האחריות להיות נאמנים לאמת ולדאוג לעתיד המדינה ואזרחיה. אנו, חברי הכנסת ומשרדי הממשלה, חייבים לקדם תהליך של תכנון ארוך טווח בשלל תחומי החיים. אם נפעל עכשיו, אפשר להציל הרבה. לצורך זה אני מתכוון לקדם חקיקה במגוון רחב של תחומים שנוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו: חוק אקלים; הוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה; חוק יער מודרני שיחליף את הפקודה הישנה, החוגגת עכשיו 100 שנה; שמירה על השטחים הפתוחים; הגנה על המגוון הביולוגי והמסדרונות האקולוגיים; הגנה על אתרי טבע עירוניים; תיקון לחוק החופים שמחכה שנים לאימוץ; זכויות בעלי חיים; עידוד תחבורה מקיימת; רגולציה על כריתת עצים; הבטחת מימון לארגוני הסביבה באמצעות הקרן לשמירת הניקיון. אלה רק חלק מהנושאים שאני מתכוון לקדם. אני מזמין אתכם להיות שותפים. חברות וחברי הכנסת, כאשר אני מסתכל על המליאה עכשיו אני רואה את הפסיפס האנושי העשיר ואת מגוון הדעות בישראל, ובכל זאת, אני גם מאמין שישנו ערך אחד שהוא יקר לכולנו, אולי הערך היחיד שמאחד אותנו – אהבת הארץ והרצון שלנו כחברי כנסת להשאיר אותה במצב טוב יותר לדורות הבאים. אני גם מאמין שמדובר ברצון אוניברסלי; הקיימות יכולה לשמש בסיס להידברות ושיתוף פעולה גם עם שכנינו. אני מבקש לסיים באזהרה של הפייטן הפוליטי ס' יזהר, הרי הוא חבר הכנסת יזהר סמילנסקי. הוא התייחס על דוכן זה לאתגרים אלה כבר בשנת 1962, וכך אמר: "ארץ מכוערת תוליד אנשים מכוערים"; "ארץ נושבת בלי פרחי בר – מחנק בה; ארץ שאין בה משב רוח פתוח, בלתי מופרע, תהיה מלון ולא מולדת". מילותיו ממשיכות להדהד היום יותר מתמיד. חברות וחברים, מה שלא נעשה היום לא נוכל לעשות מחר. אסור לנו לפספס את הרכבת. אם המדענים של האו"ם אומרים שיש לנו עשר שנים בלבד לייצב את האטמוספרה של כדור הארץ, אני סבור שיש לנו עוד פחות להגן על בתי הגידול והנוף של ישראל. בשנים הקרובות, בואו נשים את הוויכוחים הפוליטיים – הלגיטימיים – בצד, ונפעל כדי לשמור על סביבתנו. בואו ננסה, לטובת עתיד ילדינו. הרי אין עבירה נפשעת יותר מגנבה מילדים. המגמות הן קשות, אבל מגמה איננה גזרת גורל. בידנו ההזדמנות והאחריות להחזיר את ההרמוניה בין כל אזרחי ישראל לארץ ישראל, האזור והפלנטה היחידה שאי פעם נכיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון טל. אין ספק, נאום מרתק, נאום פתיחה מעניין. הלוואי שיכולנו עוד יותר לשמוע. יהיו הזדמנויות נוספות. ואחרי לחיצות הידיים נזמין את חבר הכנסת בנימין זאב, בנימין בגין – בנימין זאב בגין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאב בנימין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי. תיקנת אותי, לא? יברך חבר הכנסת זאב בנימין בגין. למה הרגלת אותנו לבני בגין? למה הרגלת אותנו לבני בגין? קשה בגיל הזה. אני שמח שיש עוד חבר כנסת שנולד בשנה שלי. אני הרגשתי כזה בודד. 1960. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנה יפה, 1960. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמיד איפה שאני נמצא זה יפה. תשמע, כחול לבן מביאים לנו חברי כנסת מאתגרים. חברים, נא לחזור למקומותיכם ונשמע את דברי הברכה. כפי שאמרתי, חבר הכנסת זאב בנימין בגין יברך את חבר הכנסת אלון טל. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה מכפר כבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי, חייב. חוויה מתקנת. בבקשה, אדוני. << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בא לשכונה בחור חדש, ואנחנו מתברכים בתרומה חשובה לבית הנבחרים. חבר הכנסת טל הוא בעל מקצוע ותיק, בעל חזון, בעל ניסיון, רחב אופקים, חדור מטרה, חוקר פורה, נלהב ועקבי ואיש מעשה אשר בתוך עמו הוא יושב וסמוך לשכניו מחוץ לישראל הוא גם פועל. אלון העמיד תלמידים רבים, בהיותו שנים רבות פרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, ועוד תלמידים במכון הערבה ללימודי הסביבה שהקים לפני 30 שנה – תלמידים השותפים לראייתו הרחבה, הבנת ההשפעה המכרעת שיש לסביבת האדם, המשתנה בתקופתנו בקצב שלא ידע האדם מאז נברא עלי אדמות, עלינו החיים, וההשפעה על הדורות הבאים שטרם נולדו. חבר הכנסת טל מבין היטב, לעומק, וכך לימד ומלמד, שביסוד הדברים לא מדובר רק בשאלות טכניות או טכנולוגיות אלא שאנו נדרשים לסגל, ובמהירות, ערכים שלא נראו לנו כל כך חשובים לפני 50 או 60 שנה, בייחוד בלהט העשייה הציונית ובלחץ הגידול העצום באוכלוסיית ישראל, מדינה שבה המוגדר "פריפריה" מצוי במרחק נסיעה של שעה-שעתיים מן המרכז הכלכלי. אני זוכר היטב, אלון, את התפעלותי לפני 20, 30 שנה מן ההעזה וההיקף וראיית הנולד שהיו גלומים בתוכנית שריכז המתכנן החשוב אדם מזור בתוכנית "ישראל 2020", שביטאה היטב את לחצי הפיתוח במדינתנו הקטנה ואת המחסור הגובר בשטחים פתוחים וחשיבותם, ותורגמה אחר כך לתמ"א 35, על הערכים החשובים הגלומים בה. שנים קודם לכן חבר הכנסת טל ייסד – לפני 30 שנה – ביוזמתו הברוכה את עמותת אדם טבע ודין, עמותה שמציקה למתכננים ולבונים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולחברי כנסת. לעיתים גם לחברי כנסת. << דובר_המשך >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – ולפני כ-15 שנים הציקה גם לי, אבל היא נושאת עימה מרכיב חינוכי לטווח הארוך: הבה ניזהר. הבה נתבונן גם בהשפעות ארוכות הטווח של מעשינו ושל מחדלינו. אני מקווה שלא אקלקל לחברנו אלון בחוגים מסוימים אם אביע את התרשמותי שהוא מביא בחשבון גם את הצרכים הממשיים, האמיתיים, הדוחקים, של הפיתוח בארצנו. לפני 50 שנה המנהל הראשון שלי במכון הגיאולוגי, במחלקה למיפוי גיאולוגי, טבע מטבע לשון שאני משתמש בו לעת הצורך ואביא אותו גם עכשיו. עד לפני שנתיים המכון הגיאולוגי שכן ופעל בשכונת גאולה בירושלים, קרוב לשכונת מאה שערים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, חברים. תרעישו בשקט. אפשר לדבר אבל לא להרעיש. << דובר_המשך >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הוא מדי פעם אמר לי, יהושע המנוח: אל תהיה מ"נטורי טבע". ואם נשאל את הפירוש שהציע אחד העם במאמרו הנודע, התרשמותי היא שאלון קיבל על עצמו באורח נדיר הן את תפקיד הנביא והן את תפקיד הכהן – צירוף חשוב, אבל בוודאי מקשה על נושאו. מצאנו בקוהלת עצה טובה: "הִזָּהר עשות ספרים הרבה אין קץ". חבר הכנסת טל עשה ספרים – לא הרבה, אבל מובחרים וחשובים: "כל עצי היער – החורש בישראל מתקופת התנ"ך ועד ימינו", העוסק רבות בתולדות מפעל הייעור בארצנו; "חובה קדושה – זיהום בארץ המובטחת", כותרות המבהירות את הבנתו של אלון את חשיבות של ההגנה על הסביבה, הבנה ששורשיה, כפי שהוא מלמד, הם באמונה ובמסורת היהודית. אלון הוא המייסד לפני שנים לא רבות של עמותת "צפוף". לאחר שפרסם לפני שנים אחדות את ספרו "והארץ מלאה", גיל טרוי כתב על המחבר שהוא "להקה אקדמית שלמה של אדם אחד, המשלב בספרו היסטוריה, סוציולוגיה, דמוגרפיה, מדעי הסביבה, מחשבה ציונית". "והארץ מלאה", כך קבע, הוא יצירת מופת. צפוף – בזאת אני כבר לא אוכל לסייע, אלון. אשתי ואני כבר לפני שנים רבות הבאנו לעולם שישה ילדים, והם הביאו ח"י נכדים, אז בזאת אני לא אוכל להיות לך לעזר, כי להטיף ככה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלח אותם איתי לנגב. לא צפוף שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חקיקה פרסונלית. << דובר_המשך >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – לא אוכל. ולבסוף, חבריי, האיש רב-פעלים – אמרתי? אולי לא. קראתי שחבר הכנסת טל הוא גם נגן כינור ומנדולינה בלהקת "בוקרי הערבה". ודאי נקבל פה פרוטקציה כאשר הלהקה תופיע, ואולי באחת מן החגיגות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כפוף לחוק המתנות. << דובר_המשך >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כפוף לחוק המתנות, שלא תצא כותרת. << דובר_המשך >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – אולי באחת החגיגות שצפויות לנו בשנים הבאות בטרקלין שאגאל. אדוני היושב-ראש, כזקן חברי הכנסת – תואר שעמלתי בו יותר מ-30 שנה – ובשם 118 חבריי לכנסת, אני מתכבד ושמח לברך בין שורותינו את חבר הכנסת טל, ואנו, בניסיונך ובמסירותך נתברך. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, גם על ברכה מרתקת של חבר הכנסת זאב בנימין בגין. אין בית מדרש ללא חידוש. תמיד לומדים. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1416).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא, סעיף 9 בסדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר הביטחון, ידידי וחברי אלון שוסטר. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, תודות, גם לפרופ' חבר הכנסת אלון טל וגם למברך אותו, חבר הכנסת בגין – שני אנשים שאנחנו מתברכים בהם. חבר הכנסת טל, נשארתי עדיין עם הרושם של המילים האחרונות, שזוהי הפלנטה היחידה שנכיר בימי חיינו – כל כך פשוט וכל כך ממצה את האחריות הכבדה שיש לנו כבני אדם כאן, בבית הזה. אני רוצה כאן, בהזדמנות הראשונה שאני מייצג את המשרד, להודות לחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, שאני פחות או יותר מחליף אותו בתפקיד – הוא היה שר ואני סגן שר. אנחנו עוסקים בהצעת חוק – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה החלפת את ביטון? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ביטון היה מבחינתנו עשר, היה שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבטיח לך שגם עם אלון שוסטר יהיה לך שיתוף פעולה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני חותר לשמונה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה הוציאו את ביטון? זאת השאלה שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה לעשות? קואליציה חדשה, מה תעשה? עזוב. עזוב. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אנחנו מחזקים את אגף הכלכלה בכנסת. החוק הזה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, אני מבקש. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> החוק הזה ידגיש את חשיבות השירות בצה"ל, הוא יחדד את עקרון השוויון, הוא יעסוק בהרתעה מפני עבריינות ומפני דיווח כוזב קיצוני, ואני מציין, כפי שאני אפרט, שהוא מהווה סיום של תהליך שהחל בחקיקה לפני תשע שנים, ומזה שלוש שנים הכנסת, שככה מקרטעת בעניינים פוליטיים ובענייני קורונה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היועצים מימין, פינת היועצות. אולי ככה תקשיבו לי. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – נושא התקנות מתמשך מזה שלוש שנים. אם כן, אדוני יושב-ראש הישיבה וחברות וחברי הכנסת הנכבדים, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021. תיקון מס' 18 לחוק שירות ביטחון קבע נוהל חדש להליך ביטולו של פטור שניתן למועמדת לשירות ביטחון, מלש"בית, המצהירה כי טעמי הכרה דתית מונעים ממנה לשרת בצה"ל, אם גורמי צה"ל הגיעו למסקנה כי תצהירה היה כוזב. טרם קביעת הוראת השעה, ביטולו של פטור כאמור היה רק לאחר הרשעה חלוטה בפלילים של המלש"בית בגין הגשת תצהיר כוזב. זה הליך שהיה לוקח זמן רב מאוד. לפי ההסדר החדש, שנקבע בהוראת השעה כאמור לפני תשע שנים, הפוקד מוסמך לבטל את הפטור, בכפוף לאישורה של ועדה מינהלית בראשות שופט בדימוס ובהשתתפות נציגי ציבור מטעם הרבנות הראשית וצה"ל, אם השתכנעו כי מדובר בתצהיר שאינו אמת. סעיף 3 בהוראת השעה, שחוקקה כאמור ב-2012, קבע כי ההסדר החדש יחול לתקופה של שלוש שנים שתחילתן מיום התקנת התקנות המיישמות את התיקון. הליך התקנת התקנות ארך זמן רב, והן הותקנו רק בחודש אפריל 2018. מינוייה של הוועדה המאשרת, שהרכבה נקבע לפי אותן תקנות מלפני שלוש שנים, התעכב אף הוא מסיבות שונות, ובכלל זה תקופת הבחירות לכנסות העשרים-ואחת, העשרים-ושתיים והעשרים-ושלוש. הועדה המאשרת מונתה בסופו של דבר בחודש אוקטובר 2020, ובתחילת שנת 2021 החלה את פעילותה. תוקפה של הוראת השעה אמור היה לפקוע באפריל 2021, במלאת שלוש שנים להתקנת התקנות. בשל פיזור הכנסת העשרים-ושלוש הוארך תוקפה של הוראת השעה בהתאם לסעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת עד ליום ה-6 ביולי 2021. על מנת לאפשר לוועדה המאשרת לפעול פרק זמן סביר, מוצע להאריך את הוראת השעה בשלוש שנים, עד ליום 1 ביולי 2024. בדרך זו יתאפשר, חברותיי וחבריי, לממש את כוונת המחוקק ולבחון את המודל שנקבע בהוראה השעה באמצעות הועדה המאשרת האמורה בפרק זמן של שלוש שנים. אם כן, קיימת דחיפות של ימים בהשלמת הליכי החקיקה של הצעת חוק זו, ואני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה לדיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לסגן שר חבר הכנסת אלון שוסטר. ראשון הדוברים ברשימת הדוברים – חבר הכנסת ינון אזולאי, ואחריו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אתה לא חייב לנצל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה גם לא חייב לעצור אותי בשלוש דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, האמת היא שאני חייב. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ברכות לחבר הכנסת אלון טל. החוק שמובא פה לפנינו זה עוד חוק הארכת הוראת שעה של רמיסת החוק; וזה לא משנה, גם אם זה היה לפני זה ויגידו לי שזה חוק שהיה – גם אז היה רמיסת החוק. ואני רוצה לספר לכם סיפור על אותה נערה, בחורה מרמלה, לימור, שהוריה עלו מבוכרה. בית מסורתי. כיאה לבת ישראל שרוצה לשמור על צניעותה, החליטה שהיא רוצה לקבל, מטעמי דת, פטור מהגיוס. הגיעה ללשכת הגיוס, ואז, ברגל גסה התחילו להפר את החוק עם כל מיני ועדות שאותן מאריכים עכשיו. הרי זו ועדה שלא מאריכה, לא באמת נותנת את החוק אלא רומסת, הוועדה. למה? אני רוצה לצטט את החוק, חוק גיוס, חוק שירות ביטחון, שאומר כך לגבי הפטור על רקע דתי: 1. טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון; 2. שומרת על כשרות; 3. לא נוסעת בשבת. מעולם החוק לא קבע שהיא צריכה להיות חרדית, לא קבע שצריכה להיות דתייה, לא כמה צריך לשמור שבת; שהיא לא נוסעת בשבת – מספיק. אדם מסורתי – ואנחנו, בני עדות המזרח, יש בינינו מאות אלפי אנשים, נשים, בחורות, שבסך הכול רוצות לא לנסוע בשבת, לעשות את הקידוש. השר כהן, השר מאיר כהן, נכון, אתה מכיר ביהדות המזרח, יש כאלה – איך הם שומרים? מה זה שבת אצלם? הקידוש, שלום עליכם, יכול להיות שאחר כך הם יראו את משחק הכדורגל, אבל הם עושים את זה, את המסורת הזאת. החוק שעכשיו מובא פה – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> אתה מתאר אותי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> אתה מתאר אותי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אה – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> זה מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו מביאים פה הארכה של חוק שבעצם רומס את החוק. למה? בהארכה של החוק – מה כתוב? מה חוק שירות בנות אומר? שצריכה אותה אחת לא לנסוע בשבת, לשמור על כשרות ושטעמים שבהכרה הדתית מונעים אותה מלשרת בשירות הביטחון. מה זה אומר? שהיא צריכה להיות בחורה מסורתית. מה אנחנו באים ואומרים? לא. הוועדה אומרת: בודקים אחריה אם היא שומרת את השבת ואיך היא שומרת את השבת, איך היא הולכת. הרי אם אנחנו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה, זהו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם נבוא ונגיד שאנחנו רוצים שכולם ילכו בצניעות, הרי יבואו פה ויתקפו: מה אתן רוצות? אבל כשאנחנו באים פה ואומרים: תשמרו על החוק, תשמרו על הצניעות, תשמרו על המסורת – אבל זה רק מוכיח שיש עוד משהו בהפרת החוק – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ברגל גסה במדינה יהודית. אני מבקש ממך, כבוד השר, אולי תנסו למשוך את הוועדה הזאת, תורידו אותה. זה הדבר הכי טוב שיש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תנו לחיות במדינה כיהודים מסורתיים למי שרוצה לחיות על פי המסורת. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ואחריו – חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני אשמח אם תקשיב, אלון. אני באמת מכבד אותך, ואשמח שתשמע את הדברים. התהליך שעוברות בשנים האחרונות בנות שמבקשות להצהיר ולקבל פטור משירות צבאי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, זו התייעצות סודית, ואני שומע הכול. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, התהליך שעוברות בנות שמבקשות, בשל הצהרה על אמונה דתית, לקבל פטור משירות צבאי, הוא בשנים האחרונות מביש, משפיל ומבזה. המערכת מפעילה חוקרים פרטיים, מתחקה אחר אורחות החיים הפרטיים במובנים הכי הכי בסיסיים, בולשת אחרי הבנות בדפי הפייסבוק, בתמונות, בסטורי, ומייצרת ברומטר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דתומטר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – עקום ולא הגיוני לרמת הדתיות. לו חלילה היה מתרחש במדינת ישראל תהליך פולשני, פוגעני ומבזה כזה כנגד נשים בכל מישור אחר, הארץ הייתה רועדת. שלל ארגוני הנשים ומי שכדבר שבשגרה נושאים את המאבק על כבודן של נשים על זכויותיהן, על עצמאותן, על האוטונומיה שלהן על גופן ועל אורחות החיים שלהם – הן היו מתקוממות ומבעירות את הארץ. אבל הצביעות שבה מתקבלת פולשנות אישית אל תוך המרחבים הפרטיים, והניסיון לדרג את רמת האמונה והיהדות – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ממשלה כזאת מנופחת ואין שר תורן. למה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש שר תורן. שר התיירות נמצא איתנו. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אין שרה אישה אחת שתגן על הבנות. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אין אישה תורנית אחת שתגן על הבנות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבריי, אני אשמח אם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. תנו לחבר הכנסת בצלאל להמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למרבה הצביעות, כאשר התהליך הפוגעני והמשפיל הזה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סובה, נא לאפשר. אני אתן לך דקה בסוף. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למרבה הצביעות והצער, כשהתהליך המבזה הזה מתנהל ברשות ובסמכות של המדינה כנגד בנות דתיות ומסורתיות – שקט גמור, ולא רק שקט אלא עוד לגיטימציה והסברים בק"נ טעמים למה זה נכון וצודק. עכשיו תראה, סגן השר, אני מקבל עשרות פניות בבכי – כן, אלון, בבכי, במובן הכי פשוט של המילה – מתוך תחושת עלבון של בנות דתיות ומסורתיות שבאות מבתים – צריך להבין: השירות הצבאי מאוד מאוד מאתגר בנות בהיבטים של צניעות, של קדושה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – של שמירת שבת, של מסורת. והפגיעה שחשות הבנות האלה, ראשית בכניסה האגרסיבית אל תוך המרחב הכי אינטימי של החיים האישיים שלהן והניסיון לדרג אותן ולחלק להן ציונים – ואגב, להתייחס אליהן כאל עברייניות, משתמטות, לא לגלות הבנה לצורך, למורכבות. והפגיעה, בעיקר הפגיעה, החשש שהן חשות כלפי התהליך. איך היית מרגיש לו היו שולחים חוקר פרטי, אדוני סגן השר? חוקר פרטי? אני אומר לך באחריות, אני אראה לך מקרים – שולחים חוקר פרטי אחרי הבת שלך, והוא נובר בפייסבוק שלה, עוקב אחריה ולפעמים גם מצלם אותה ומחליט שאם היא לבושה לא מספיק צנוע לפי איזה קודים – איפה במדינת ישראל היה מקובל שמישהו קובע קודים של צניעות? הרי כשניסו כאן, בכנסת, לבקש לבוא בלי גופיות, בלי זה, האדמה רעשה. פה, עכשיו, אומרים שאם הבת הלכה עם שרוול קצת קצר, אז מדרגים עכשיו את דרגת הצניעות, אז אם את לא שומרת צניעות ואת הולכת לחוף מעורב, את כנראה לא שומרת מסורת – לכי לצבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה תהליך פוגע. זה תהליך – אני אומר לך שוב, אלון – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אם הוא היה קורה בכל מרחב אחר במדינה, הארץ הייתה רועדת. אני אומר לכם, אל תמשיכו אותו. אני לא נכנס כרגע לעמדתי הכוללת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שגיוס נשים צריך להיות בכלל וולונטרי, לבטל גיוס חובה לנשים, אבל גם אם עכשיו יש גיוס חובה – ואני מסיים; משפט אחרון: כשהחוק מאפשר פטור משיקולים של דת, תסמכו על הבנות שמצהירות, למעט במקרים קיצוניים. אל תבלשו, אל תחפרו בחיים הפרטיים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נאמר כבר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אל תחלקו ציונים ואל תעליבו בכניסה אל המקומות הפרטיים. אתם פוגעים בבנות ובמשפחות שלמות, וזה חבל מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב ליצמן. אחריו – חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה שמגישים עכשיו מוכיח לנו שכל נושא גיוס הנשים פשוט מיותר. צריך להגיש – ואני מתכוון להגיש את זה כהצעת חוק – לבטל גיוס נשים. כל גדולי התורה בדור הקודם וגם היום, כולם הבינו שזה ייהרג ובל יעבור, החוק של גיוס נשים. אין צורך בהן בצבא, לא צריך אותן. גם הצבא משתמש בהן לא לדברים שצריך אותם. סתם מחפשים להן עבודה. לא צריך, וגם אסור על פי ההלכה, וכל גדולי התורה אמרו שלא. לכן, אני בהחלט אצביע נגד ההצעה הנוכחית. אני חושב שלא צריך להשאיר את זה וצריך לבטל את החוק מלכתחילה. אני רוצה להגיד עוד משהו, בנושא חוק הדיינים של אתמול. בחוק הדיינים של אתמול, בלי בושה, שלחו ערבי – שאני מכבד מאוד – להציג את החוק כשהוא אפילו לא יודע מה זה דיינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שר, שר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שר. אני מכבד, אמרתי. אנחנו אפילו חברים. תן לי רגע – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני נותן לך לדבר, רק ברשותך, אני זוכר את הוועדה למינוי קאדים. אתם בעצמכם, חברי כנסת יהודים ושרים, עמדתם כאן והצגתם והתמודדתם. מה שנכון אצלכם אסור לאחרים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – וזה לא מסתדר לי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי, אז א. אתה לא צודק. למה? כי לא שמעת שאני עשיתי את זה. אתה אומר: אנחנו. עוד פעם – כלי התקשורת: אתם, אנחנו, אתם, אתם. אתה שמעת שאני עשיתי את זה בקאדים? אתה שמעת שאני רוצה להיות בקאדים? אז למה אתה אומר לי את זה? אתם. מה זה "אתם"? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא, מצידו. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. חד-משמעית לא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל ש"ס היו שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא ש"ס. השר, תן לרב ליצמן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר, כשהשר של ש"ס יעלה, תגיד להם מה שאתה רוצה. חמור ביותר, בושה לממשלה – גדעון סער פחד לבוא לכאן להציג את החוק. הוא לא יכול להסתכל לנו בעיניים, מה שהוא עושה. למה הוא שלח אותך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא אישי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא היה לו שום אומץ לבוא לכאן, להסתכל אלינו בעיניים, לראות מה שהוא עושה. ג'ובים. צריך לאיזה שר, איזה ג'ובים – הופכים את כל הכללים של החוקים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ובסוף אני אשם. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא לא לא. אתה שמעת במפורש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הטענה – כלפי גדעון סער. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלקין רוצה להיות שר, רוצה להיות בוועדה למינוי דיינים – אין לו סיכוי כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מוסיף לך דקה על קריאות הביניים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי אני מדבר נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לי לא הוספת, כבוד היושב-ראש, אבל בסדר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני אומר שוב: זו בושה וחרפה – שלא תיפגע מזה – בושה וחרפה ששלחו אותך, שהוא פחד להסתכל אלינו בעיניים, להציג את החוק הזה – לא בהתחלה ולא בסוף; פעמיים הוא שלח אותך. ריחמתי עליך אתמול, כי אנחנו חברים. אני אומר את האמת בפנים, בלי בושה. ולכן, אם יש לו כבר בושה – כי זו אולי המילה הטובה היחידה שיש לי, שהייתה לו בושה לבוא ולהציג את זה כאן. לפחות לזה הייתה לו הבושה. חוצפה ממדרגה ראשונה. חסכתי לך 12 שניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השארת אותן לחבר הכנסת גפני. בבקשה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אולי אדוני יסביר למה אין חברי כנסת לא דתיים, לא חרדים, שמדברים על החוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תדאג, בהמשך, יבואו בהמשך. יש רשימה ארוכה של דוברים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> חבר הכנסת גפני רוצה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גפני, מוותר? עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, הרב הרצוג, הגאון הרב הרצוג, זכר צדיק לברכה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השבוע הייתה האזכרה שלו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. – – שהיה הרב הראשי לישראל, הסבא של הנשיא הנוכחי, שיהיה בריא, נפגש יחד עם הגאון הרב עוזיאל הרב הראשי הספרדי, עם ראש ממשלה בראשית שנות המדינה, והם אמרו לו שיש איסור חמור של גיוס בנות לצבא, והם פירטו את הדברים. אותו דבר בהחלטה של מועצת הרבנות הראשית, גם בשנת תש"ל – מועצת הרבנות הראשית קיבלה החלטה חד-משמעית בעניין הזה, שאסור לנשים להתגייס לצבא. אני חושב שאני לא טועה בעניין הזה: אנחנו המדינה היחידה בעולם שיש גיוס חובה לנשים. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> גם בצפון קוריאה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין בצפון קוריאה, ביררנו את זה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שם אין להם ברירה, כי אם לא, אז – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה צודק, הרב אייכלר, אבל נדמה לי שבצפון קוריאה נשים זה סיפור שהוא לא מדויק. עכשיו, אישה רוצה להתגייס לצבא – היא יכולה להתגייס. שתתנדב. זה גם ישנה מערכות שלמות שהצבא מתלבט בעניין הזה. אז מה מביאים לנו עכשיו חוק ומתחילים להיכנס לתוך הפרטים? דבר שהוא ברור לחלוטין שהוא איסור חמור מצד מועצת הרבנות. אני לא מדבר על מה שאמר מר"ן החזון איש, על מה שאמר מר"ן הרב מבריסק, על מה שאמרו כל גדולי התורה בכל השנים מאז קום המדינה. מה אמרה מועצת הרבנות הראשית, שהיא הסמכות ההלכתית במדינת ישראל? היא אמרה שזה איסור גמור. מה עכשיו מביאים לנו את החוק הזה? על מה? שצריך לדקדק דקדוקי עניות אם היא עשתה קידוש או לא עשתה קידוש? אם היא כן מסורתית או לא מסורתית? מה זה הדבר הזה? זו מדינה דמוקרטית? זה איסור של ייהרג ובל יעבור. מה זה? איך פתאום מביאים כזה חוק כדי להביא בנות – כשהיא לא רוצה להתגייס. היא אומרת: אני, אסור לי. אז באים לחפש שהיא כן התנהגה כך או לא התנהגה. תודה רבה. כל הבסיס שעליו עומד כל העניין הזה הוא בסיס לא חוקי, הוא נגד החלטה של כל הרבנים בישראל, נגד מועצת הרבנות, כמו שאמרתי, נגד הרבנים הראשיים, נגד כולם. מה זה המשחק הזה? על מה אתם משחקים עם הנפש של הבת, שאומרת: אצלנו בארץ מוצאי לא היה דבר כזה, לא היה לבת מפקד? ופה מביאים – אנחנו כבר רגילים לכל הדברים האלה. מה זה הדבר הזה? אני מבקש – יהיו לנו עוד הרבה הזדמנויות להיפגש כאן בדוכן, אז אני לא רוצה להמשיך, אבל אני אחזור לכמה דברים שמאוד חשוב לדבר עליהם, היות שהנושא הזה מבחינתי הוא קריטי וחשוב עד מאוד: לאפשר לבנות יהודיות בישראל, יהודיות או אזרחיות – עיסאווי פריג', למה אתה לא מתערב בעניין הזה? אני צריך את התמיכה שלך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני מקשיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני מסיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש לבטל את חוק גיוס בנות שהוא חובה. לבטל אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה המחוקק, תגיש הצעת חוק. חבר הכנסת אורי מקלב, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. בבקשה, אדוני. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> גדעון סער לא שלח לך? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תתרגלו, יש שר ערבי בממשלת ישראל. זהו. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – עמדתך כאן בכנסת, לא עמדת – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עמדתי בדרך כלל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שחשוב לציין בתחילת דבריי את עמדתנו והשקפתנו לגבי הנושא של גיוס חובה של נשים. מכיוון שכבר אתמול הייתה איזה מיני-תקרית בוועדה המסדרת לגבי ההבנה – אולי ההשוואה בין עמדתנו לגבי דחיית השירות ללומדי התורה לבין עמדתנו והשקפתנו לגבי הנושא של גיוס חובה לנשים. כפי שאמר הרב גפני, פסיקות רחבות מאוד מאז קום המדינה והתייחסות מיוחדת לגבי גיוס נשים שאינו – וזה מסיבה אחרת – הנושא של דחיית השירות ללומדי התורה, ששם מדובר לא על פטור אלא על דחייה כל זמן שלומדים, וחובתם ללמוד, וחשיבות לימוד התורה, בלי להיכנס עכשיו – זה בדיונים אחרים – לשאלה אם בשירות הצבאי היום, בצורה של הצבא היום, מתגייס יכול לשמור על אורח חייו. כשאנחנו מדברים היום על גיוס בנות, אנחנו אומרים את דעתנו הנחרצת ועמדתנו, שהיא עמדה שאנחנו לא מחביאים אותה, מפני שהתורה ציוותה עלינו שאין דרכה של אישה להילחם. דרכו של איש להילחם ואין דרכה של אישה. בטבע הזה, בטבע הבריאה והיצירה שלנו, אנחנו ממשיכים בהכרעה הזאת או בקביעה הזאת, שדרכו של איש – מי שנאבק ומי שצריך להילחם זה איש, ואנחנו יודעים את זה. על זה אנחנו צריכים לשמור – תפקידה של האישה והיכולות שיש לאישה. כל הניסיונות שלנו כאן לטשטש את זה בכל מיני דרכים הפוכות, להכריח לעשות את זה, לא יעזרו. אנחנו עומדים נגד הטבעים שלנו. אני לא מבין איך מצד אחד אותם אנשים – ושמעתי משרת התחבורה, שהיא באה ואומרת שיש לה עכשיו יעד מאוד חשוב בתפקידה. מה התפקיד שלה עכשיו? היא אומרת: אני רוצה להשוות ברכבות ובאוטובוסים, שמידת הקור והמיזוג תתאים לנשים ולגברים. היא אומרת: לנו, לבנות, קר יותר. קר יותר, מה לעשות? קר יותר. זאת אומרת, יש הבנה, וזאת לא בושה להגיד שקר. אבל כשזה מגיע לדברים הרבה יותר מהותיים – את זה לא מבינים. אנחנו עומדים ואומרים את זה, ולכן כל הדיונים שיש אחר כך בכל מיני חקיקות – חקיקות באות בעקבות נוהג פסול, נגד החוק של פוקדים בצבא, ואנחנו מכירים את ההיסטוריה של החקיקה הזאת, של החלטות. כל פוקד מחליט לעצמו את מידת הדתיות של אותה אישה ואותה בת. והחוק קבע, כפי שהזכיר קודם חבר הכנסת אזולאי, שני פרמטרים מרכזיים: שהיא צריכה לאכול כשר ואסור לה לנסוע בשבת. לא בכדי לא אמרו שמירת שבת. אמרו: לא לנסוע בשבת זה פרמטר. אז אני שואל אתכם, מתוך עובדות שהיו לנו, שבת שממלצרת במלון בטבריה – בא הפוקד, צילם אותה בשבת כשהיא ממלצרת במלון וגייס אותה, רצה לגייס אותה. לכן בקביעה שלו, של הפוקד, שמי שממלצרת בשבת לא דתייה ולא שומרת שבת – אז אני רוצה להגיד לכם שיש מלונות שהם בהכשר הבד"צים הכי מחמירים ויש שם מלצריות ששומרות שבת למהדרין, וכן הלאה. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. לכן כל הניסיון הזה – ואנחנו לא נכנסים, אנחנו לא באים לחזק ולעמוד לצד כאלה שמתחזים – לתת סמכויות לוועדות כאלה ואחרות שלא מכירות את אורח החיים, לא יודעות, והשאלות שנשאלות שם: מה הסיבות שצמים ב-17 בתמוז? אני מביא דוגמה מלפני יומיים, שלושה. הדברים היו לקלקולים. אם היינו תופסים – וזאת עמדתנו – שתפקידה של האישה הוא לא בצבא – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרב מקלב, היום ארוך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כל החוק הזה היה מיותר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, אדוני. רשימת הדוברים נעולה לסעיף זה, לכן מי שנרשם עד לרגע זה – נכנס. מי שיבוא לאחר מכן – מה, סילקו אותך מהבית? לא מספיק מיום ראשון אנחנו כאן? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל אחד וסגנונו הוא. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר הוזכר כאן שגדולי ישראל בדור הקודם קבעו – וכך אלה חיים איתנו לאורך ימים ושנים טובות – שהנושא הזה של שירות לאומי, גיוס בנות, מבחינתנו זה ייהרג ובל יעבור. מה יש לנו היום בחוק ובתקנות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדת יועצים, יש עתיד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום יש דברים ברורים: בת שמצהירה שהיא לא נוסעת בשבת, אוכלת כשר, הצהירה בפני שופט או דיין בבית הדין – מקבלת פטור. בשנים האחרונות זה לא בדיוק עובד כך. גם אם היא הצהירה, גם אם היא הצהירה, זה לא מקובל, למרות שהיא פועלת לפי החוק, היא גם פועלת לפי מה שרבותינו מצווים. אבל כאן בשנים האחרונות יש רפיון, ודיברנו על כך, נאבקנו, העלינו את זה כמה וכמה פעמים לדיונים, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ביקשה מחברי הכנסת להתייחס לכך ולפעול. זה לא עזר. מה שמביאים לנו היום פה כתוב בדברי ההסבר הקצרים, אבל אני רוצה להבין, ויש לי שאלה. יש טענה נגד אותן בנות שהצהירו. לפיד הצהיר שהוא לא ייכנס לממשלה שיש בה יותר מ-18 שרים. לפיד הצהיר שאם הוא יוכל לפעול הוא לא ייתן שתהיה ממשלה עם יותר מ-18 שרים. בנט חתם, חתם שהוא לא יהיה בממשלה אחת עם לפיד, הוא לא יהיה בממשלה תחת לפיד. למה חתימה של בנט, לא חוקרים מה הוא עשה? מדוע? למה ההצהרה של לפיד אומרת כך – אז מה אם הוא הצהיר? אני לא אומר חלילה שהבת שהצהירה צריכה לזלזל במה שהיא הצהירה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כנראה – אני אתן לך על חשבוני – כתוב: זיוף ומרמה במסמכי תאגיד. באיזה אולפן הוא חתם, לא בתאגיד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש שלא תנסה לשייך אליי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הוא היה חותם בתאגיד, זה היה – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש שלא תנסה לשייך אליי שום דבר שיכול להישמע מפה שכאילו חלילה אם בת מצהירה בפני שופט או דיין – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, הוספתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי מה קורה? בת שלומדת בסמינר חרדי, הם מבינים שאין מה להתעסק איתה, נותנים לה את הפטור. בת שלא לומדת בסמינר חרדי, למרות שהיא פועלת לפי החוק, לא שולחים לה את הפטור, מתחילים לחקור, וכבר דיברו על זה. אני לא מבין, מה בת שלא למדה בסמינר חרדי צריכה להבין כאשר בנט חותם לעיני כל עם ישראל: אני לא אהיה בממשלה אחת עם לפיד, אני לא אהיה תחתיו? לפיד מצהיר: אני לא אלך לממשלה עם נורבגי. אז אם בארזים נפלה שלהבת – נקרא להם ארזים? מה נטפלים לבת שלא נוסעת בשבת, שאוכלת כשרות ופועלת לפי החוק? בושה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. מאחר שחבר הכנסת אשר חזר, אז חבר הכנסת יעקב אשר, ואחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דוד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ינון, אני סופר לך אותם. חבר הכנסת ינון אזולאי, אני סופר לך אותם. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נראה לי שהמילה הכי פופולרית בתקופה האחרונה כאן היא "צבועים", והיום אנחנו רואים את זה עוד פעם במלוא תפארתו. הרי מה רוצה היום ממשלת הפוליטרוקים? מה הם רוצים לעשות? הם לא מסתדרים בנושאי ימין ושמאל, אז הם מחפשים בנושאי דת ומדינה. יבגני, מה הטענות – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, רגע. מה יש לך? מה, אתה נהיית ביישן? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בטח – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה הטענות שלהם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש כאן שר, יש כאן שר. יש כאן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש שר. מה הטענות שלהם? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יבגני, יבגני, כשהוא קורא בשם של חבר כנסת רק אתה זוכה, כי המצלמה מייד בפוקוס עליך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא גם ביקש את זה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת אשר, הוא אוהב היסטוריה, אז אני הצעתי לו: אתה רוצה להתחיל בשיעור הקבוע – זה בלילה. אני מוכן לזרום איתך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ולא בגלל שאני מאמין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מאיר יצחק הלוי, ידידי ראש העיר הנהדר של אילת, מה הטענות שיש להם לגבי הרבנים המגיירים, שעושים גיורים, אותם רבנים חשוכים שעושים גיורים? מה הטענות שלהם? הטענות שלהם: מה אתם בודקים יותר מדי? מה אתם חופרים? תהיו נחמדים, תהיו ידידותיים. למה אתם הופכים את כל העולים החדשים לשקרנים? כל אדם שבא ומצהיר על יהדות – קבלו אותו, קבלו אותו. מה הטענות שלהם לגבי בתי הדין בנושאי נישואים וגירושים, הדבר הקדוש של הייחוס של עם ישראל? מה הטענות שלהם, דודי? למה אתם כאלה קפדנים? למה אתם לא מסבירי פנים? מה רוצה הממשלה הזאת? לפתוח – שכל רב יוכל לגייר, בסבר פנים יפות, בלי לבדוק אם באמת מקיימים את ההלכה, לא מקיימים את ההלכה. איפה הפכתם להיות נטורי קרתא? אם בת מגיעה ואומרת שהיא עומדת בקריטריונים, ואתם באים ולוקחים חברות חקירה ובודקים בציציותיהם, לתוך הבתים שלהם או לחברים שלהם או למה שלא יהיה. אז על מה? הרי שנינו יודעים שיכול להיות שיש רמאים, ואם יש רמאים, צריך לטפל בהם. אבל אחת שלא רוצה ללכת לצבא והיא לא דתייה בכלל ולא מסורתית בכלל, ואם היא אומרת בטענת שווא כזאת – גם אם היא תגיע לצבא היא תשתמט שם, בצורה אחרת. אז פה אתם מפעילים מערכת שלמה של חוקים ומערכת וועדות, אבל כניסה לעם היהודי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוספתי לך, אבל נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נישואים וגירושים – פה לא צריך ועדות, פה תהיו מסבירי פנים. צבועים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נמאסתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר ישראל, ואחריו – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> לפחות אני לא אצטרך להגביה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. קח לך את הזמן. אני אפעיל עכשיו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, תארו לעצמכם שהרבנות הראשית הייתה מושיבה ועדות חקירה על מידת הדתיות של אדם. היו קוראים לזה ועדות האינקוויזיציה. בודקים בדיוק אם האיש בדיוק כל כך דתי, אם הוא קם בהשכמת הבוקר לפני זמן קריאת שמע. משרד הביטחון הקים ועדות לבדוק אם הבחורה הדתייה באמת חרדית או אם היא באמת יודעת את כל ההלכות או שהיא מסורתית. ועל פי החוק שדיברו פה חבריי, אם היא לא נוסעת בשבת – לא כתוב אם היא שומרת שבת, כי יכול להיות שיש הלכות שהיא לא יודעת אפילו. החוק מחייב רק שלא תיסע בשבת ושהיא אוכלת כשר. גם לא כתוב שהיא חייבת לאכול מהכשר הבד"ץ. אבל פה מנסים ליצור חיילי כפייה, חיילות כפייה, ולהכניס אותם למחנות כפייה. ואני חושב שבאמת צודקת הטענה שיש כאן אפליה גדולה של הבנות האלה בגלל שאינן עומדות בדיוק לפי הכללים של הבנות הדתיות. ולכן, אדוני היושב-ראש, כל החברים הציעו רעיונות, ואני רוצה להציע רעיון מאוד מציאותי ומעשי. אני הגשתי כבר, פעם אחר פעם, הצעת חוק שירות ביטחון: לבטל את גיוס החובה ולאפשר לכל צעיר החפץ בכך להתנדב לשירות בצבא רק אם הצבא יחליט שהוא דרוש לו. הגיוס מתוך רצון ומבחירה אישית יחזק את הסולידריות האזרחית של החייל עם הצבא, ולא יצטרך להשתמט, ולא יצטרך לשרוף שלוש שנים בלא לעשות כלום. הוא יאפשר לתגמל את החיילים הנדרשים בשכר ראוי, כי יחסכו את כל החיילים המיותרים. הוא מתאים למידת ההקרבה והכישרון של החייל ושל הקצין המקצועי והמצטיין. זו הצעת החוק שלי, הכללית. אבל לגבי בנות, צריך לחוקק מייד חוק פטור מגיוס חובה לבנות. רק בת שרוצה להתגייס והצבא צריך אותה לצורך מקצועי יכולה להתגייס. לא כל מי שנולד בשנתון מסוים – אומרים את זה כל המומחים שחקרו את הנושא הזה של הגיוס. רק בצפון קוריאה יש גיוס חובה לבנות, אפילו לא ברוסיה ולא במדינות אפריקה. כל המדינות הנאורות לא מגייסות בכפייה. המדינה החשוכה ביותר, שכופה על בת להיכנס לחובת גיוס, היא מדינת ישראל. זה בניגוד לפסוק מפורש בתורה, ואני לא רוצה להקריא את הפסוק. זה בניגוד לכל הפסיקות של הרבנות הראשית לדורותיה. אולי עכשיו מתן כהנא ידאג לכך שייכנסו שם רבנים שיפסקו הלכה חדשה שחייבים לכפות על בת, ועל הבנים, להיכנס לשירות מעורב כדי להפר את כל חוקי התורה. רק מתן כהנא יכול לעשות. אני מקווה שהכנסת תדחה בבוז את הניסיון לכפות על בנות שאומרות שהן שומרות שבת ואוכלות כשר – לרדוף אותן, להכניס אותן לוועדת אינקוויזיציה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ולגייס אותן בכפייה. היה לא תהיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. משה, אל תכתוב הרבה. זה רק שלוש דקות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עושה לו הכנה מנטלית לחריגה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה עניינו של תיקון החוק המדובר? האם באמת הוא בא נגד בנות שמשיגות פטור משירות צבאי בשקר? ממש ממש לא. בשנים האחרונות רשויות הגיוס פועלות בצורה אגרסיבית נגד בנות דתיות המבקשות פטור משירות צבאי על רקע דתי, חלקן הגדול כדי לשרת בשירות לאומי בהתאם לאמונתן ואורח חייהן. במסגרת זו, בניגוד לחוק שקובע שכל בת המצהירה הצהרת דת אמורה לקבל פטור באופן אוטומטי, רשויות הגיוס החליטו, בעקבות איזושהי אמירת אגב לא ברורה של שופט בג"ץ, שמותר להן לעשות ככל העולה על רוחן ולהחליט מתי נראה להם שבת היא מספיק דתייה ומספיק צנועה ומתי לא, מתי לדעתם היא מספיק משכנעת בטעמי ההכרה הדתית שמונעים ממנה להתגייס ומתי לא, והם מונעים ממנה את הפטור שהייתה אמורה לקבל על פי חוק. אבל כאילו לא די בזה, וגם בנות שכבר קיבלו את הפטור עלו על הכוונת. על פי לשון החוק המקורי, כדי לשלול פטור ממי שכבר קיבלה אותו, צריך להוכיח בבית משפט שאכן הצהרתה הייתה כוזבת. מכיוון שרשויות הגיוס לא מעוניינות להיכנס להליכים המשפטיים הללו, והדבר לא קרה כמעט מעולם, המציאו את התיקון המדובר, הקובע שמספיק לכנס ועדה שתוכל לשלול מבנות את הפטור. איך זה אמור להתבצע? במשך שנתיים לאחר קבלת הפטור רשויות הגיוס ימשיכו לבלוש אחריה ולחפש ברשתות החברתיות מתי היא לא מספיק צנועה לפי דעתם, ואז ינסו – וכבר מנסים – לשלול ממנה את זכותה להתנהל על פי ההלכה היהודית ועל פי אמונתה ולא לשרת בשירות הצבאי. התיקון הנ"ל, אסור בשום אופן שיתקבל. הניחו לבנות ישראל לשמור על אמונתן ואורח חייהן. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. מסתבר שאפשר לעמוד בלוחות הזמנים וגם לומר את מה שרוצים. חבר הכנסת משה אבוטבול, ואחריו תעלה ותבוא חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. יש לך עוד מאבי מעוז. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אנחנו חייבים לציין את עמדתם של כל גדולי ישראל מכל החוגים במשך עשרות בשנים, דורות שלמים, על האיסור החמור לגייס בנות לשירות הצבאי. כך גם הרבנות הראשית לדורותיה. האיסור יכול רק להיות חמור יותר, בפרט במתירנות הקיימת כיום בחברה הישראלית. ייאמר ברורות: עמדתנו ודעתנו – שאין מקום כלל וכלל לשירות הצבאי, איסור חמור ונורא, ייהרג ואל יעבור. נאבקו בזה בחירוף נפש בדורות הקודמים בהפגנות של גברים וגם בהפגנות של נשים; מאסרים; חטפו מכות על זה, אפילו עד זוב דם, בגלל האיסור החמור של הדבר הזה. נהפוך הוא, חז"ל באים ואומרים במדרש רבא ש"בינה יתרה ניתנה באישה יותר מבאיש", כך שבאמת ניתן לצפות מנשות ישראל היקרות ובנות ישראל שבגלל הבינה היתרה שלהן, שאדרבה, יעסקו בלימודיהן וידאגו ויפתחו ויחזקו את עולם הרפואה, את עולם המדע, את עולם החינוך. זה ודאי יכול להועיל לעם היהודי, לעם ישראל וגם למדינת ישראל. בכלל, לא פעם עולה הצורך בחשיבה מחודשת על כל השירות הצבאי. במדינות רבות הצבא הוא בכלל צבא מקצועי ויעיל, כך שבאמת, הרבה מהמפלס של השנאה כלפי אלה שלא מתגייסים לצבא מטעמי דת ותורה – יוכלו להוריד את מפלס השנאה, אם נעשה את זה צבא מקצועי. על אחת כמה וכמה שרק אצלנו, במדינת ישראל, כידוע, מחייבים נשים לגיוס חובה. רק בצפון קוריאה מחייבים. חז"ל גם אמרו – דבר שהם ידעו להגיד – שאין דרכה של אישה לעשות מלחמה. לכן אני כבר לא רוצה לדבר גם על דברים שליליים שקורים במחנות הצבא, על ידי ניצול ציני של בנות ישראל על ידי מי שממונים עליהם; אלה דברים מסוג הדברים שנאמר שהשתיקה יפה להם. לכן, חובה לבטל לגמרי את כל הנושא הזה של שירות נשים. אני בטוח, בעזרת השם, שאם נבטל את הנושא הזה, נוכל לומר "והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערוַת דבר". תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. עשית זאת, כל הכבוד. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, ואחריה – חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיין לא, חכה. אני רק רוצה להזכיר לכולם שהיום יצאו למעלה משני מיליון ילדים לחופשה שנתית. קודם כול זאת הזדמנות לברך אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קבלי תוספת זמן על הברכה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. אז אני רוצה לברך אותם. החלטתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הארכה מינהלית. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אתה יודע, דודי, החלטתי שבגלל שלא נותנים לנו להתבטא בוועדות ולא נותנים לנו להגיש הצעות לסדר-היום – ויש הרבה מה להגיש – אז החלטתי שאני מתחילה לעשות שיעורים על הדוכן. אי-אפשר גם את זה לקחת מאיתנו. אז היום יש לכם שיעור ראשון. אתם יודעים, הייתי מורה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לתקן אותך – גם את זה אפשר לקחת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, גם את זה אפשר לקחת? אין גבול? אתם שנמצאים למעלה, לא ללמוד ממה שקורה, זה לא תמיד הכי טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות. קודם כול, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת כמובן לנצל את הבמה המכובדת הזאת למען שיעור קצר באזרחות על אופוזיציה ותפקידי המשטר הפרלמנטרי. כאשת חינוך אני אנסה להעביר את השיעור הקרוב בצורה נעימה ביותר. ובכן, אופוזיציה פוליטית, בעברית, נגדה – התנגדות לשלטון – קיימת בכל מקום שיש בו שלטון. מבחינה רעיונית, אופוזיציה היא חלק בלתי נפרד מהרעיון הדמוקרטי, והיא זכות בסיסית לחופש ביטוי גם של עמדות המנוגדות לשלטון. המושג "אופוזיציה פרלמנטרית" מתאר בדרך כלל את סך המפלגות המיוצגות בפרלמנט שאינן חברות בקואליציה. לעומת זאת, המושג "אופוזיציה" – הכוונה למפלגה הגדולה ביותר שאינה מרכיבה את השלטון, והיא מציבה את עצמה כחלופה לממשלת שלטון: הליכוד. לאופוזיציה פרלמנטרית יש שלושה תפקידים מרכזיים: להעביר ביקורת על הממשלה, לפקח על הפעולות שלה ולהציג חלופה שלטונית. זה בדיוק מה שחבריי ואני עושים כאן בפרלמנט. אנחנו רוצים להציג חלופה לממשלת הכישלון שאתם הרכבתם בקואליציה תוך רמיסה של כל אידיאולוגיה אפשרית. לא ימין ולא שמאל; ממשלת שיתוק במלוא הדרה. חברה בריאה היא חברה שמאפשרת לאופוזיציה להשמיע את קולה, שכן יש בכך הכרח כדי להוות אתגר עבור השלטון וההנהגה. בעוד שישנה התעלמות מוחלטת מהביקורת שהאופוזיציה מציבה ומציפה, היא יכולה להיות רקע לאיבוד שלטון שלהם, לנוכח התנהלותם והתנהגותם של חלק לא קטן מחברי הקואליציה, שהרי ראינו את החרפה בוועדות, ששם לא נותנים לנו את הדבר האלמנטרי, שהוא לדבר – פרלמנט, כמו שאמר דודי. לנוכח ההתנהלות הזאת, אני חייבת להגיד לכם שיכול להיות שהשלטון ייפול הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חשבנו. לסיכום השיעור שלנו אני רוצה להדגיש נקודה אחרונה וחשובה: האופוזיציה הפרלמנטרית חיונית לשמור אחריות דיווח של השלטון כגוף נבחר הנשען על אותה לגיטימציה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומכאן התוספת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הנשען על אותה לגיטימציה כמו השלטון. למפלגות האופוזיציה המבקרות את הממשלה ומפקחות עליה יש משקל כבדן מאוד, יותר מכל גוף בלתי נבחר – לדוגמה, אנשי תקשורת, שבעבורם, חלקם, במו ידיהם בנו את הממשלה הזאת. אז אני אתן לכם גם רמז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בשיעור הבא יהיה עוד יותר מעניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית. חבר הכנסת שמחה רוטמן, ואחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. שמרו נא, המורים, על השקט. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אם לא נותנים לנו להיות חברי כנסת, לפחות נחזור להיות מורים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק שנמצאת פה ועולה על הפרק, אני לא יודע אם כולם קראו והבינו אותה, אבל למעשה, בדיוני הוועדה גילינו – אתה יודע, אומרים עכשיו – יש פה שר, אגב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש פה שר תורן, שר התיירות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה. הקואליציה עכשיו מנסה לחוקק חוקים פרסונליים. יש חוק פרסונלי – אבל אתה יודע, אנחנו בכל זאת, חברי הכנסת, שרי הממשלה, נבחרי ציבור, ראשי ערים, כשמדברים על חקיקה פרסונלית עלינו זה לא עלינו, זה על אנשים ששלחו אותנו. אז הם מנסים לקדם חקיקה פרסונלית: חקיקה פרסונלית נגד נתניהו, כי נתניהו מפריע להם; חקיקה פרסונלית נגד המפלגות החרדיות, שלא יוכלו לשלוח נציגים לוועדה למינוי דיינים, כי החרדים מפריעים להם בעיניים; חקיקה פרסונלית שארבעה ח"כים מהליכוד יוכלו לבוא כדי שיוכלו להחליף את רע"מ, כי גם הליכוד וגם רע"מ מפריעים להם בעיניים. זאת חקיקה פרסונלית שהממשלה מנסה לקדם. החוק הזה הוא חוק מאוד מאוד מיוחד: זאת חקיקה פרסונלית, אבל לאנשים רגילים. אנחנו שאלנו בוועדה: בשביל מה אנחנו מחוקקים את החוק הזה? שימו לב למה שכתוב פה: אם מישהי הצהירה שהיא דתייה – שיוכלו לחפש אותה, לעשות לה חיפוש בפייסבוק, לראות ולהגיד לה: את לא מספיק דתייה, ולנסות לגייס אותה בכוח. שאלתי בוועדה: מי יודע כמה מקרים כאלה יש? אתה יודע, אם יש מגפה, יש מכת מדינה, צריך. כמה? ארבעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ארבע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ארבע, סליחה. נכון, ארבע, כי זה בנות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה ארבעה מקרים – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאז שהחוק הזה נחקק. החוק הזה נחקק – אמר נציג – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את זה אתמול אמר נציג משרד הביטחון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא יודע. אגב, אדוני היושב-ראש, אני אשמח מאוד אם נציג הממשלה יעלה ויתקן אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דוד, אצלנו היו אומרים בשכונה: זה לרכוש F-35 כדי להרוג יתוש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק רע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו, החוק והתקנות האלה נחקקו בשנת 2018. נכון, לקח זמן עד שהקימו את הוועדה, עד שפה, עד ששם, עד שעשו את התקנות, אבל מאז החוק הזה נחקק ב-2018 עד היום – ארבע. זאת אומרת, מוציאים שם רע לציבור שלם של בנות דתיות שהן שומרות מצוות, הן לא רוצות להתגייס מטעמי דת. אגב, נחשפתי לאחרונה שיש גם יהודים קראים, וגם אצלם הבנות לא מתגייסות, וגם שם מנסים לייצר להן קשיים. עושים פה חקיקה שלמה שמטרתה – ארבע. אז אני רואה שיש משהו לקואליציה עם המספר ארבע. הם רוצים שארבעה חבר'ה מהליכוד יבואו ויעיפו את רע"מ, שגם הם מקבלים ארבעה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> דרך אגב, אני רוצה לומר לך שאין עוד גיוס חובה לערבים – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אחרי שינסו לקחת ארבעה מהליכוד, להעיף את רע"מ, יגייסו – חוק גיוס חובה גם לערבים, הכול בסדר. יש לממשלה הזאת משהו עם המספר ארבע. הם רוצים ארבעה מהליכוד בשביל להעיף את הארבעה של רע"מ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתכנס לסיום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. קצת הפריעו לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מסכים. לכן אפשרתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. הם מנסים לקחת ארבעה מהליכוד כדי להעיף את ארבעה של רע"מ; הם מנסים להעיף את החרדים. יש להם, עם ארבעה נציגי הציבור – הם רוצים שיהיה ייצוג הולם, ממשלה וכנסת ביחד הם סופרים כשתיים; הם לא אוהבים את המספר שתיים, הם רוצים לספור את המספר ארבע. יש להם משהו עם המספר ארבע, וניסיתי להבין למה – ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש. מה יש להם עם המספר ארבע? גיליתי שיש ארבעה ראשי ממשלה – ובזה אני אסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. בארבעה בנים דיברה התורה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש את נפתלי בנט, ראש הממשלה כאילו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא ממשיך, דודי. אל תבקש ממני להמשיך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – יש את יאיר לפיד, ראש הממשלה בתחום החוץ, יש את ליברמן, ראש ממשלה בתחום הכספים, ויש את מנסור עבאס, ראש הממשלה האמיתי. כך יצא ארבעה ראשי ממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בארבעה בנים דיברה התורה, וכשאני חושב, אפשר לשייך לכל אחד את התואר: מי יצא הכי חכם, מי יצא הכי – אוקיי, תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אוריאל בוסו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יעקב, אבל תציין שהבן החכם נמצא באופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשבילך, חבר הכנסת יעקב. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הבן החכם נמצא באופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, כבוד השר, באתי מבית שבו אימא, זיכרונה לברכה, שירתה בצבא, ולא סתם שירתה בצבא אלא גם הייתה קצינה. יש לי הערכה רבה לכל בת שמחליטה לשרת בצה"ל, ולעולם לא אתייחס אליהן בפטרונות. אבל דווקא בשל כך, לא ברורה לי אותה מדיניות של כפייה כלפי בנות ישראל שמחליטות לקיים את הוראת הרבנות הראשית שבנות לא מתגייסות לצבא. איפה נשמע שמדינת ישראל מנהיגה דתומטר? קובעת איזו בת דתייה יותר, איזו בת דתייה פחות? איפה נשמע שלוקחים את בנות ישראל לכלא וכופין אותן? איפה נשמע שלוקחים ציבורים שלמים ומנסים להשליט עליהם השקפת עולם שמנוגדת לאמונה שלהם, מנוגדת להוראות חוק מפורשות, למושכלות יסוד שקיבלו כאן עוד בקום המדינה? כעו"ד, לא פעם ולא פעמיים הבנות האלה הגיעו אליי למשרד, בנות שעברו השפלה, פלישה למרחב הציבורי שלהן, חקירות שתי-וערב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפרטי. למרחב הפרטי שלהן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לפרטי שלהן, נכון. חקירות שתי-וערב. לכל אלה – על מה? בגין מה? ראיתי והרגשתי, אדוני היושב-ראש, את המצוקה, את הכאב. ואני שואל את חברת הכנסת מיכל רוזין, שנמצאת כאן, את גבי לסקי, את תמר זנדברג, את כל אותן חברות כנסת שרוממות זכויות האישה בגרונן – מיכל, את יכולה להסתכל דקה, לשמוע? הרי זכויות הנשים בגרונך, את כל הזמן צועקת עליהן, את כל הזמן בא לכאן ומדברת בשם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זו זכות גדולה לשרת את עם ישראל בצבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אמר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה לא היית מרוכז, אדוני. אתה כנראה התעסקת בלדבר, לא שמעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אמר שאימו, עליה השלום, הייתה קצינה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אימא שלי הייתה קצינה בצבא, ודווקא בגלל שאימא הייתה קצינה בצבא, אני שואל אתכם – אני שואל את מיכל, שעכשיו בורחת, כי אין לה מה לענות, היא יודעת שאין לה מה לענות: אם אתן, זכויות הנשים בגרונכן, למה אתן לא מגוננות על הבנות הללו שעוברות השפלה, שעוברות פגיעה? איפה אתן? כשזה לא נוח לכן – אז פתאום נעלמו העקרונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן גביר. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לא להפריע. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, דודי, אני רוצה לתת לך מעלה אחת; לא נקרא לזה נקודת אור – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> היא דיברה איתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל מעלה אחת לרעיון הזה שחברים מהאופוזיציה הלכו לקואליציה, ואז אנחנו רואים שינוי מדהים. היום עלתה כאן הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יבגני סובה לגבי הסדרת תלושי המזון, השוברים למשפחות המוחלשות בפרויקט – אחד הפרויקטים המיוחדים שהיו אי פעם, פרויקט תלושי המזון של שר הפנים הקודם הרב אריה דרעי. מעולם לא היה כזה דבר: מקבלים שובר, הולכים עם זה, קונים בכבוד – 300, 800, 1,000 שקלים. אנשים שחיכו לסלים בפסח, פתאום הלכו בגאווה. אז הלכתי לאסוף כמה כתבות. עיתון כלכליסט, 28 בינואר: "השבוע: מכשול אחרון לשוחד בחירות של דרעי"; עיתון כלכליסט: "מי צריך תלושי מזון אם אי-אפשר לנצל אותם בבחירות"? כתבה אחר כתבה – לתקוף את תלושי המזון ואת החלוקה, את הדבר המיוחד הזה שעשו. דה-מרקר, 3 בינואר: "קורצים לבוחרים: תוכנית תווי המזון נוכסה לקמפיין של ש"ס"; דה-מרקר, 10 בינואר: "מכרז חלוקת תווי המזון של דרעי מעורר מחלוקת: 'דואג רק לחרדים'." אתה יודע מי העלה הצעה לסדר-היום? ישראל ביתנו. "700 מיליון שקלים מהשר דרעי: ביטחון תזונתי או ביטחון המנדטים?" אני עשיתי בדיקה בכמה מקומות – 60%, 70% מהם בכלל עולים מחבר המדינות שמחכים לדבר הזה. עכשיו, כשהם נמצאים בשולחן מקבלי ההחלטות, הם רואים שהשר הרב אריה דרעי, השר לשעבר, וכל תנועת ש"ס וחברי הכנסת שהיו בקואליציה, דאגו לכלל אזרחי ישראל, לא היו סקטוריאליים, בניגוד למה שעושים היום כאן מסביב לשולחן הממשלה – לא רק שדואגים לסקטורים מסוימים אלא מדירים סקטורים אחרים ומנסים לפגוע בהם במזיד, חוק אחר חוק. הדברים האלה, אנחנו נילחם בהם ונציף אותם. לכן, אם אנחנו רוצים לראות איזו נקודת אור בכך שהם באו לקואליציה, תראו את הדברים הטובים שעשינו, וגם, בעזרת השם, בתוך כמה חודשים תחזרו לצד השני – לפחות ידעו את מי תקפתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. יעלה ויבוא חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת רות וסרמן לנקרי – אינה נוכחת; עאידה תומא סלימאן – אף היא לא נמצאת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אף הוא לא נמצא; חבר הכנסת אופיר סופר – אף הוא לא נמצא; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי לא יכול לדבר כי הוא מנהל את הישיבה, אז תעלה ותבוא חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירי רגב – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – היו כאן, ביקשו – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל – איננה נוכחת; חבר הכנסת דוד ביטן – איננו נוכח; חבר הכנסת פטין מולא – איננו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – איננה נוכחת. יעלה ויבוא חבר הכנסת דודי אמסלם. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אחרון הדוברים. אם יהיו דוברים – – – << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, אל תגזימו. לא צריך להגזים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, אם יהיו דוברים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-אפשר לקפוץ – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע. הוא אחרון הדוברים. אם יהיו חברי כנסת ששמעו את השם שלהם והם יהיו בדרך לפה, נוסיף אותם, נחזיר אותם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רק רוצה לברך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוכה הבאה. מאחר שבוטלו הרבה, אתה נותן את הקרדיט הזה – ובוטלו, קרוב ל-20 בוטלו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנת. אדוני היושב-ראש, אתה לא צריך להתנצל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני מסביר, אני לא מתנצל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הם שוברים את כל הכללים מבוקר עד לילה, מדברים כמה שהם רוצים. כשאנחנו היינו, היינו נותנים להם, ועכשיו עוד אנחנו צריכים להסביר להם למה אנחנו מדברים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם זה. גם זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. שבו במקום. שבו במקום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בן ברק, גם זה אנחנו מבינים שמפריע לכם, שאנחנו מדברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נחזור לרשימה ונראה מי פה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה באמת לאחל לך הצלחה, אדוני שר התיירות. אני מאוד אוהב אותך באישי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מחזק את ידיך, ובאמת, ההצלחה שלך זה הצלחה של עם ישראל. אני רוצה להתייחס בקצרה לסוגיה של אביתר. רבותיי, אני חושב שנעשה שם דבר שלא ייעשה. זה פשרת חלם, כאילו, לכאורה, בגלל שבנט לא יודע איך לצאת מהאירוע. אני רוצה רק להזכיר לעם ישראל: ח'אן אל-אחמר, שיש כבר פסק דין חלוט – אני לא שומע פה אף אחד מהשמאל שטוען שיש שלטון חוק, שיש שוויון בפני החוק, עכשיו בואו תפנו את ח'אן אל-אחמר; עכשיו תפנו, דרך אגב, את אדמות הבדואים, הבינוי הבדואי, על אדמות גולובנציץ, שהן בעצם אדמות פרטיות. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, מפריע לי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה חשוב? תפנו עכשיו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, אנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בוא נגיד ככה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מפריעים לי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא טוען אף פעם שאנחנו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אני אקרא לסדר. אין לי בעיה עם זה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא טוען אף פעם שאנחנו היינו חפים מטעויות, אבל אתם צבועים. אתם הרי הכנסתם את התנועה האסלאמית, והם נכנסו כדי שאתם תסדירו להם את רבע מדינת ישראל בנגב. איך אמרתי לאלחרומי? במעריב השבת: 65 דונם – רק המשפחה הפרטית שלו. אמרתי: צפוף. 65 דונם? כל כך קצת? איך אתם חיים, אלחרומי? אל תדאג, מנסור עבאס יסדר לך עוד 300 דונם. צפיפות דיור כזאת לא יכולה להיות במדינת ישראל. על כל נפש שני דונם? זה לא הגיוני. צריכים קצת עיזים, קצת סוסים, קצת פרות – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, למה לא פיניתם? שנתיים הייתם יכולים לפנות. למה לא פיניתם? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קצת תרנגולות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> 65 דונם. ככה עשיתם את העוול למשפחת אלחרומי? עכשיו, בעזרת השם, אתם שומרי חוק, נלחמתם על בית המשפט העליון, הוא אחד הזרועות שלכם. דרך אגב, הרסתם את בית הכנסת בגבעת זאב. נשיאת בית המשפט העליון דאז הוציאה – אני הלכתי לשם. הרסתם בית כנסת שעומד על תלו למעלה מ-30 שנה. למה? הוא יושב על אדמה של ערבי בתוך גבעת זאב שהוא לא יכול לגדל עליה אפילו נענע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז מה? אבל זה שלו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, אבל האדמות של גולובנציץ, ששלו, של יהודי, שיושבים עליה אלפי בדואים – מה פתאום? השתגעתם? בח'אן אל-אחמר, אדמות מדינה – למה? מה פתאום? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי, זה הצביעות שלכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך דקה תוספת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך איך זה עובד. היהודים הם הכי אומללים במדינת ישראל כשאתם יושבים. זה לא מעניין אתכם, אתם דואגים רק לערבים. הערבים במדינה יכולים לעשות הכול. עכשיו אתם תעכבו את חוק קמיניץ. אני חוקקתי אותו, שנה עבדתי עליו. מה הוא בא לפתור? 400,000 עבירות בנייה של הערבים. והם מספרים לכם שאין תב"עות – שקר וכזב. גם לזה הקדשנו 80 מיליון שקל, לתוכניות מתאר. אבל עכשיו אתם רוצים להקים ממשלה, לנסוע באאודי, מר לפיד ומר בנט, ואתה, רם בן ברק, רוצה ועדה, אז מה זה משנה, 400,000 עבירות בנייה של הערבים? מה זה משנה? את היהודי – נוריד לו את המרפסת של מטר ונקנוס אותו. אבל הערבים? חס ושלום. אתם עוד תשלחו להם מתנות לחג. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – תענה לי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> על כל אחד שעושה עבירת בנייה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה שיענה לי על שאלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה תשלח לו עוד מתנה לחג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד משפט אחד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני לא מאפשר. זמנו תם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שאלה אחת, שאלה אחת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב, אחרי זה. אחרי זה יש לך זמן. הרמקול שלכם. בין כה וכה יש לך יושב-ראש שיכול להעלות אותך לדבר שעתיים, כמה שאתה רוצה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. רם בן ברק, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רם בן ברק, אני מדבר ככה, נשמה. גם הבוס שלך, דרך אגב, אבל הוא, קוראים לו לפיד; אני, קוראים לי אמסלם, אז לכן דנה ויס תגיד לי: אסור לדבר ככה. אבל כשהבוס שלך, לפיד, מדבר אליי ככה, הכול בסדר. לא רואים, הוא רואה ואינו נראה, לא רואים את הידיים שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה, שמים לו ככה, והוא מדבר ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו שמענו את – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא יכול – אם אני לא אתן לו להשלים – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לנו. אתה יודע מה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אני לא יכול לתת לו לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז אני אלך. אנחנו לא עשינו – תשמע, אתה יודע מה, אנחנו לא עשינו כלום. אתם שומרי חוק – תשמרו על החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עבריינים, הרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, אני רוצה לומר עוד משפט אחד. הוא הפריע לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא להשיב לו. בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד דבר אחד לממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, יועצים באגף השמאלי, אני אבקש מהסדרנים או להושיב אתכם או להוציא אתכם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה טענה, דרך אגב, שהיא לא נכנסת לנושאים קונטרוברסליים. מטפלים רק בשוטף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני סברתי, דרך אגב, שממשלה אמורה לטפל דווקא בנושאים שאין עליהם הסכמה. אז שמעתי את שרת התחבורה מתחילה לדאוג למזגן ברכבות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. – – למזגן ברכבות, לווילונות, לצבע הווילונות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט סיום. אל תתערבי ברכבות. בבקשה, נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק לצבע הווילונות, כן? אז אני רוצה להגיד לכם, רבותיי, מר הורוביץ וחבר מרעיו, אתה, הורוביץ, ומפלגת העבודה וכו': רבותיי, הציבור שלכם שלח אתכם לדברים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אתה תטפל בלהט"בים, כמו שאתה אומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תחכה – רק שנייה. אל תחכה שלוש שנים או ארבע שנים ותספר לנו בדקה ה-90 שאין. עכשיו. עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ואת תטפלי – הרי אמרת תחבורה ציבורית בשבת. בואי נראה אותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו. כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יהיו לך עוד הזדמנויות, דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתם החלטתם לעקור יישובים עכשיו, אז בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לסחוט לנו את זה עוד ארבע שנים ובשבוע האחרון לריב ולהגיד: הינה, יצאנו מהממשלה. עכשיו תעשו את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. דודי אמסלם, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי – מה קרה? מה קרה? חברת הכנסת מירי רגב – מירי רגב מוותרת? בבקשה. חברי הכנסת, נא לשבת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. יעקב אשר, עד לפה אני שומע. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> טוב – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, אני אעצור, אני עוצר את הזמן. חברי הכנסת, נא לשבת. יבגני סובה, נא לשבת. זה מפריע. סדרנים, תדללו את האזור השמאלי של כל היועצים. דללו אותם. אם הם לא יודעים לשבת, תוציאו אותם. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בועז, לא תאמין, זוג חוקרים פנה אליי השבוע, פרופ' אבוטבול הודיה וד"ר הנדל אהרון. הם אומרים לי: אנחנו עוסקים במחקר קבוצות ורוצים לחשוף בפנייך תופעה מסוכנת. איך אני קשורה למחקר רפואי? אני עוסקת בהיבטים חברתיים, לאומיים. תדברו עם שר הבריאות. מה אני קשורה למחקר הקבוצות שלכם? לא, הם אומרים לי – אומרת לי פרופ' הודיה אבוטבול: לא, את חייבת להיפגש איתנו. המחקר הזה משפיע על ההיבטים החברתיים והלאומיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת לה: מה זאת אומרת? במה בדיוק היא משפיעה על ההיבטים החברתיים? מה, היא מידבקת? היא אומרת: תראי, יש כמה מקרים שכבר אותרו. מה עושים? מה צריך לעשות? איך קוראים לה בכלל? היא אומרת: תראי, קודם כול, הטיפול הוא רב-מערכתי. הוא כולל התערבות התנהגותית, מדי פעם גם התערבות תרופתית – הכול תלוי בבן אדם. טוב, אני מסתקרנת. בועז, גם אתה בוודאי מסתקרן, למה אני פונה דווקא אליך. אני חייבת להזהיר את הציבור. איך קוראים לתופעה הזאת בכלל? היא אומרת לי: שימי לב – פרופ' הנדל אומר לי: שימי לב, בשפה המחקרית קוראים לתופעה הזאת PNQ. PNQ. אמרתי: מה? PNQ? זו השפה המחקרית? היא אומרת לי: כן, אבל בשפה העממית קוראים לזה "פינוקיו". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אסור להציג. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת התופעה, קוראים לזה פינוקיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, אתם יכולים להוריד לה את המיצג. אסור להציג. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואז אמרתי: אם לתופעה הזאת קוראים "פינוקיו", איך אפשר להימנע ממנה? איך אפשר להזהיר את הציבור מפני שקרנים ונוכלים? איך אפשר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין בושה. איך אפשר – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> הם אמרו לי: יש לנו תוצאות טובות של המחקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> PNQ – תופעת הפינוקיו. ההמשך יבוא, אני מבטיחה לך. בועז, זה יעניין אותך איך אנחנו מזהים את אותם אלה שלקו בתופעת PNQ, תופעת הפינוקיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. שמענו. שמענו, תודה. תודה, שמעתי. שמעתי אותך. בבקשה, תעלה ותבוא חברת הכנסת אורית סטרוק. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכובע בוער על ראש הגנבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סגנון דיבור יפה לכולם. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> המשך יבוא. חברים מפינוקיו, אני כבר רגילה. אני רגילה, אחרי שבע שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מחכים לראות את הנוכחות במליאה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא חשוב, למה צריך להידרדר לשפה כזאת? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> חברים, העיקר שלא נידבק ב-PNQ, לא להידבק בתופעת הפינוקיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאתה תנהל פה, מבטיח לך, לא יעירו לך. עד שלוש דקות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זו התופעה הכי מסוכנת – – – PNQ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מירי רגב, חברת הכנסת מירי רגב, נא לאפשר את המשך הדיון. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אקפיד על לוחות הזמנים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים – יש פה כבר שלושה שרים ליד שולחן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אופיר כץ, נא לשבת במקומך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה אני אעשה? אני לא יכולה ככה. יש פה כבר שלושה שרים ליד שולחן הממשלה, ואני אשמח – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט יהיה אחד, הם בהליך של גיוס עובדים זרים – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אני אשמח אם השרים יוכלו לעזור לי לפתור את החידה של היום. חידת היום: האם יש הסכם על היישוב אביתר? יש הסכם או אין הסכם? נחתם הסכם או לא נחתם הסכם? אני בעצמי בירכתי על ההסכם הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה? אני בעצמי בירכתי על ההסכם הזה. אני בעצמי שכנעתי את המתיישבים להסכים להסכם שהוצע להם, למרות שההסכם הזה במובנים רבים הוא מביש, כי אף אחד בממשלה לא עשה שום הסכם כזה עם אף אחד ממאות – מאות – המבנים הפלסטיניים הלא-חוקיים שנמצאים מסביב לאביתר למלוא רוחב העין. יש מאות מבנים כאלה לא חוקיים, לא שונים בסטטוס שלהם מאביתר, ואף אחד לא חושב להרוס אותם, לא לפנות אותם, לא להגיד לתושבים שלהם: תצאו ואולי אחרי שנעשה לכם סטטוס קרקע אז תחזרו, ואולי כן תקימו שם ישיבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת ולשמור על השקט. מדברים מאחור. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, איך אני יכולה לדבר ככה? זה פשוט נורא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את תדברי, שלוש הדקות שלך רצות. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אדבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תדברי, כן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לשאול – אולי השרה יפעת שאשא ביטון יודעת לענות לי? אולי השר יואל רזבוזוב יודע לענות לי? אולי השר אלעזר שטרן יודע לענות לי? יש הסכם עם אביתר או אין הסכם עם אביתר, עד הרגע הזה? ראיתי שהשר עמר בר לב צייץ בטוויטר שטוב מאוד שאין הסכם, וראיתי שהשרה אילת שקד צייצה שיש הסכם מבורך. אולי יושבת-ראש הקואליציה יודעת לענות לי: יש הסכם עם אביתר או אין, עידית? יש הסכם? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אני בטוחה שכל מה שאתם מביאים לפתחנו – אנחנו נדע לתת – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז יש הסכם חתום עם אביתר או אין, או שעד עכשיו לא חתמו על שום דבר? אנחנו רוצים לדעת כמה צחוק אפשר לעשות מהמתיישבים שם. אני רוצה להבין מה קורה פה. אומרים לאנשים: תתפנו מרצון – ומה מול זה? מה מול זה? מה הממשלה מתחייבת לעשות? יואל רזבוזוב, אתה יודע לענות לי על זה? יש הסכם או אין הסכם? מה אתה יודע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש – אף אחד לא ענה לי, ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדבר הזה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מתים מקושיה, כתוב. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כי אנחנו לא נסכים שיעשו צחוק מהמתיישבים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. חבר הכנסת הרב אריה דרעי, בבקשה, אדוני. אתה רוצה אחר כך? עכשיו. חבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת ארבל, בבקשה, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – כבוד היושב-ראש, אני מבקש, אם אפשר, שישמעו אותי. היום בבוקר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אעצור את הדיון. אם לא יהיה שם שקט, אני עוצר את הדיון. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> מרגי, אני עושה שקט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את לא עושה שקט; לא מצליחה, אולי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קראנו בסיטונאות – בוא, אני אסביר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר, אז שישבו במליאה, לא קרה כלום. שישבו במליאה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת טופורובסקי, אני בטוח שהנושא יהיה מספיק חשוב שגם שרי הממשלה – כדאי שישמעו אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקימו את ועדת האתיקה – תתלוננו לוועדת האתיקה. בבקשה, אדוני, תמשיך. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> הם לא מורמים מהעם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמשיך. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, היום בבוקר אישה, אימא, צעירה בת 27, אם לארבעה ילדים, בליבה של מדינת ישראל, בעיר חיפה, בשכונת חליסה, לעיני שני ילדיה, נרצחה. שמה היה מייסר עותמאן, זיכרונה לברכה. רצח מזעזע של אישה ערבייה במדינת ישראל על לא עוול בכפה. האשמה היחידה שלה כנראה, אולי – שהיא הייתה גרושה. "אות קלון", במירכאות. מה קרה לנו? מתחילת השנה שמונה נשים מהמגזר הערבי נרצחו בדם קר. השרה מרב מיכאלי, חבל שאת יוצאת בנושא כל כך חשוב, שנוגע למעמדן וכבודן של נשים, שחשוב לך רק באמצעות דיבור בלשון נקבה. תתביישי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת, ויועצים, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יושב וחושב: פשיעה כל כך קשה, דם כל כך רב שנשפך. אולי השר לביטחון הפנים, בחשבון הטוויטר שלו, שיש לו 33,000 עוקבים, יתייחס לרצח שהתבצע בחיפה, של אימא ערבייה בת 27, אם לארבעה ילדים. אני מדפדף ועושה ריפרש באתר ומחפש: אולי איזו הודעת תנחומים, השתתפות בכאב. אני לא מצפה ממנו לטפל בנושא הכל-כך כבד עליו, אבל הציוץ האחרון לפני שש שעות של עמר בר לב הוא כזה: מאחז בלתי חוקי יש לפנות פשוט כי הוא בלתי חוקי, ובמדינת חוק אסור שפלגים כאלה ואחרים יעשו דין לעצמם. אני מברך את בני גנץ על שהתעקש שלא תקום באביתר ישיבה, לא עתה וגם לא בעתיד. זה הדבר היחיד שהיה לו לומר. השר בר לב, סגן השר סגלוביץ', אתם ממונים על ביטחון הציבור. אימא בת 27, אם לארבעה, בחיפה ובכל מקום אחר, לא צריכה למות, לא צריכה להיפצע. ביטחון הציבור. חבריי בקואליציה הזאת, תעוררו את זה. השרה מיכאלי, חבל שיצאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. חבר הכנסת האוזר, או שתשב או – חבר הכנסת האוזר, או שתדבר בשקט או שתשב. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק המוצע, חוק שירות ביטחון, הוא ניסיון להגדיר פטור לבנות שאינן רוצות לשרת בצבא. לפני קצת יותר משנה עסקתי בנושא הזה ברצף, ואני רוצה לומר לכם שאין תפקיד או התחייבות או איזשהו שירות מכל סוג שהוא שככה רודפים – בנות שמבקשות לקבל פטור מהכרה דתית משירות בצבא. הצבא היה עוקב אחרי אותן בנות, שיחות הטלפון שלהן, הפייסבוק, הטוויטר, בכל אמצעי אלקטרוני. וגם אם בת הייתה חוזרת בתשובה ובטעות נשארו לה כמה תמונות בפייסבוק שאינן משקפות את חזרתה בתשובה, זה היה בשביל הצבא עילה לבטל את הפטור הניתן לה. נלחמנו יומם ולילה עם עשרות ואולי מאות בנות שהגיעו למצבים האלה, שרצו לקבל פטור מטעמי הכרה דתית לאחר שהן חזרו בתשובה שלמה והיו שומרות מצוות בהתאם לאותם תנאים. היכן נשמע שמי שמצהיר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת עידית סילמן, את עומדת ומדברת עם אלי אבידר וזה מגיע לכאן, הכול. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – איזושהי הצהרה, כך, בדרך הזאת, עוקבים אחריהם. אני רוצה לקוות שידעו לכבד את רצונן של אותן בנות להיות פטורות מהשירות הזה מטעם הכרה דתית. הנושא השני שאני רוצה לומר – אני פונה לתושבי אביתר: אני חושב שאין על מי לסמוך בממשלה הזאת. כל הסכם שיעשו איתכם סופו שלא להתקיים. חשבו רגע נוסף. חשבו רגע נוסף ודעו שההסכמים שייעשו איתכם – לא תעמוד בהם, הממשלה הזאת, היא לא תקיים את אותם הסכמים. תראו את התרתי דסתרי שיש בין הצהרותיו של השר לביטחון הפנים לבין מה שמנסים להציע לכם – ביד ימין אומרים לכם כך וביד שמאל כבר אומרים משהו אחר. ולכן אני חושב שכדאי לכם לעמוד על הזכויות שלכם, לעמוד על ההתיישבות, שמגיעה לכל אחד בארץ ישראל היכן שהוא, ובטח להמשיך ולקיים את הישיבה ולא להתפתות, כדי לפתוח אותה בראש חודש אלול. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, אדוני. בבקשה, שלוש דקות עומדות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אדוני ראש הממשלה לשעבר ובעתיד, בעזרת השם, באוקטובר האחרון עמד כאן על הבמה נפתלי בנט, הגיש אי-אמון בממשלה, קרא לראש הממשלה נתניהו ואמר לו שהאי-אמון שהוא מגיש: אובדן האמון בממשלה בגלל שאתה משקר. רבותיי, ראיתי את זה, ועברתי על הסרטון עוד הפעם. הייתי בטוח שמישהו הדביק מילים, שלא יפה לעשות את זה לראש ממשלה מכהן. אבל כן, בנט קרא לנתניהו: האי-אמון הוא בגלל שאתה משקר. מי שעקב אחרי הנאומים בלילות האחרונים – אנחנו משתדלים כל לילה, בחמש-שש פעמים שכאלה, להביא איפה נפתלי בנט שיקר; לא לפני שנתיים – בחודשים האחרונים. בשבוע שעבר, יחד עם השר הרב דרעי וסיעת ש"ס, הלכנו ליישוב אביתר, הלכנו לפגוש את התושבים, והינה, פחות מ-24 שעות אחר כך, האמת היא שהתמלאתי גאווה על ממשלת ישראל הנוכחית. למה? שרת הפנים מצייצת: "הישג חשוב להתיישבות בארץ ישראל". איזה יופי, ימינה מודים לבני גנץ: "אני מודה לשר הביטחון גנץ על הירתמותו למציאת הפתרון". אמרתי לעצמי: כל הכבוד לממשלת ישראל, עובדים ביחד באחדות נפלאה. אבל מה, פתאום אנחנו מגלים ששר אחר בממשלה, עמר בר לב, הבוקר: "מאחז בלתי חוקי יש לפנות", למה? "פשוט כי הוא בלתי חוקי". אומר שר המשטרה: "במדינת חוק אסור שפלגים כאלה או אחרים יעשו דין לעצמם". אוי, איזה יופי. אתמול במסדרת ניסינו להעלות הצעה לסדר-היום על ההתפרעות הנוראה בקבר שמעון הצדיק. אמרתי לעצמי: איפה שר המשטרה? יושבים שם אנשים, באמת, מלח הארץ, ערב-ערב הם מקבלים אבנים, בקבוקי תבערה. למה שר המשטרה לא מדבר על העובדה ששלטון חוק צריך לאכוף? אבל עמר בר לב, השר של נפתלי בנט, מה הוא אומר? לפנות את המאחז. ומיכל רוזין גם הבוקר מצייצת לנו: "הפשרה עם הפורעים מהמאחז הבלתי-חוקי באביתר היא פרס לעבריינות". רגע, איזה ממשלה יש לנו? בכירים בקואליציה קוראים לראש הממשלה: פרס לעבריינות; שר בכיר בממשלה אומר: אין הסכם; בני גנץ מתהדר שהוא הולך לפנות. ובתשובה לשר דרעי מה הוא אומר? רבותיי, אני קורא לכם, תגלו אחריות. אתם מבינים, אותו בני גנץ קורא לנו לגלות אחריות. איפה הקואליציה הזאת, שהייתה אנרכיסטית בענייני הקורונה בזמן שאנחנו נאבקנו מול כל ההחלטות ההזויות שלהם. הם קוראים לנו אנרכיסטים. עומד האזרח הפשוט ושואל את עצמו: רגע, אותו ראש ממשלה הגיש אי-אמון בנתניהו כי הוא משקר. מה קורה בממשלה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> דינה של הממשלה הזאת ללכת הביתה. אין בכם שום דבר מאחד חוץ מהשנאה לראש הממשלה לשעבר. יהיה לכם תענוג בקואליציה, אבל זה יהיה קצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה – מוותר; גלית דיסטל, מוותרת? מוותרת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – מוותרת; חבר הכנסת דוד ביטן – מוותר. חבר הכנסת אריה דרעי. בבקשה, אדוני, אחרון הדוברים. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת מימין, נא לשמור על השקט. פטין מולא, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כשר הפנים לשעבר, שהיה ממונה על חוק האזרחות למדינת ישראל – כידוע לכם מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, המדינה היחידה בעולם שנותנת במסגרת חוק השבות, אוטומטית מהיום הראשון, אזרחות לכל יהודי ויהודייה שמגיעים לשערי ארץ ישראל. חוק השבות מוסיף יותר מזה: גם מי שמתגייר יכול להיכנס ולקבל אזרחות, באותו יום שהוא נכנס. אין עוד מדינה כזאת בעולם. זה חוק השבות. מצד שני יש את חוק האזרחות, שאומר שיש כללים איך מקבלים אזרחות. לגבי מי שנתגייר יש פסק דין מפורסם של בית המשפט העליון, סוזי מילר, שאומר שתעודת הגיור היא תעודה שמגיעה מקהילה. פקיד הרישום במשרד הפנים הוא למעשה טכני, הוא לא יכול לבדוק אם הגיור הוא גיור אלא הוא בודק אם התעודה היא תעודה. איך נעשה הגיור – זה לא עניינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האגף השמאלי, נא לשמור על השקט. אני לא מבין, כמה מנהלי סיעות יש לכל סיעה? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא נכנס עכשיו לסוגיה של גיור בכלל, אני מביא את הדוגמה הזאת כדי לדבר על הצעת החוק שמובאת היום כאן. רבותיי, זה מוסכם על כל בני הבית – בכל זאת, כולנו למדנו קצת שיעור באזרחות: כניסה להיות אזרח במדינה זה הנכס היקר ביותר שיש למדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ביטן, נא לפזר את ההפגנה לידך. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> מדינה שלא מכבדת את האזרחות שלה ומחלקת אותה בסיטונאות זו מדינה שאו שהיא מחפשת מהגרים, שאין לה פועלים, או שהיא מדינה שלא מכבדת את עצמה. כמובן שצריך להתייחס ברצינות. תארו לכם ששר הפנים – אני, אני, אני מדבר עליי, אריה דרעי, הייתי קם ובודק כל עולה חדש שהגיע לכאן על סמך תעודת גיור ובודק את התעודות ובודק את מעשה הגיור ובודק אם מי שחתם שהוא קיבל עליו עול מצוות אם הוא שומר עול מצוות – מה היו עושים לי? איזה עתירות לבית המשפט ואיזה פסקי דין הייתי מקבל; איזו מהומה ציבורית הייתי מקבל: אתה לא מתבייש? אתה חודר. על מה מדובר? על אזרחות במדינת ישראל. ותראו זה פלא, הכנסת הזו עכשיו, אנחנו כאן, הולכת להצביע בעד הוראת שעה – למרות שבחוק כתוב – שמי שמטעמי מצפון, דת, פטורה מגיוס, ההצהרה שלה לא מספיקה. לא רק שההצהרה שלה לא מספיקה, אלא בהוראת השעה הזו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גדי יברקן, נא לשבת. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אדוני ראש אכ"א לשעבר, ממנים ועדות מיוחדות עם חוקרים פרטיים, נכנסים לפרטיות הכי פרטית של האישה הזאת, בודקים את הפייסבוק שלה, בודקים את בני הבית שלה ועושים לה חקירות כדי לבדוק אם ההצהרה שלה היא הצהרת שקר או לא הצהרת שקר. והינה, הקואליציה כולה מתגייסת בעד להאריך את הוראת השעה. אזרחות אסור לבדוק, חלילה וחס, אבל אולי שיקרת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים שחלק גדול מאותם עולים שהתגיירו, לצערי הרב, בינם לבין קבלת עול מצוות מרחק שמיים וארץ. זה לא משנה להצהרה הזאת, אבל כשזה מגיע, לצערי הרב, לנושא שקשור ליהדות הדתית, פתאום יש התגייסות ופתאום כל בת מסכנה כזאת עוברת מה שהיא עוברת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> כל חבר כנסת כאן מקבל אין-סוף פניות, אין-סוף פניות, מהורים, מבנות, שפתאום בשנתיים האחרונות מפעילים עליהם לחץ נוראי, בדיקות, ומזמינים אותם לשימועים, וכל זה בשביל – כשאנחנו יודעים כמה זה מיותר. אנחנו יודעים שבמדינה מתוקנת בכלל כל הנושא של גיוס נשים היה צריך להיות וולונטרי ולא חובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל כשזה הופך להיות נושא אידיאולוגי, ה' ירחם על מי שיתמודד. וזו הקואליציה שאתמול – ממשיכה בקו הזה, להדיר כל מה שקשור. יש הסכמה רחבה, ולצערי הרב, גם המפלגות הערביות – מפלגת רע"מ פה מתגייסת, כשהיא יודעת שזה נגד האידיאולוגיה שלה, ותומכת בדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תודה. אלון שוסטר, סגן השר, רוצה לסכם? לסכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שוסטר, שוסטר. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << קריאה >> – – – << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> חברי חבר הכנסת אריה דרעי, אופיר, חברי חבר הכנסת הרב דרעי, אמרת דברי טעם, אבל דוגרי, אני מתפלא עליך. אתה הראשון, הראשון שהיה צריך להגיד: אני קורא למשרד הביטחון לבדוק את ההצהרות האלה. אתם לא מתביישים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – זמרת שבאה להתגייר, אתם אומרים לה: קודם תפסיקי את המקצוע שלך, בגלל שהיא לא יכולה להיות יהודייה וזמרת, כשאנחנו יודעים שכל כך הרבה בנות לא משרתות ולא עושות שירות לאומי ואחר כך אתה פוגש אותן במקומות שאתה לא רוצה לפגוש אותן. בזה אתה נלחם? על זה אתה אומר: אנחנו, שיהדות חשובה לנו, רוצים שמי שמצהירה שמטעמי דת ומצפון – אבל כל אחת יכולה להגיד "מצפון" – אלא של שמירת – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא רוצים את זה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> גפני, אל תפריע לי. זה לא יעזור לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גפני, נא לא להפריע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לא צריכים אותן שם – – – בתוך – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> זה לא יעזור לך. גפני, זה לא יעזור לך. אני כאן כדי – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – זה מנותק – – – שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לא להפריע. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו לא מפריעים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני כאן – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה לא כאן. אתה לא נמצא בתוך זה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – כדי שאורח חיים דתי לא יהיה עילה להשתמטות אלא לשירות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זו לא השתמטות, זה מיותר. זה מיותר, זו לא השתמטות. אל תסלף. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני כאן כדי שבנות שהן דתיות באמת, באמת, שלא יכולות – זה לא החוק הזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תסלף. לא, זה לא צריך להיות ככה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> החוק הזה הוא על מי – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא. אף אחד לא משתמטת. אף אחד לא צריכה להיות שם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – שנושא שם אלוקי שמיים על השפתיים שלו – ולזה אתם רוצים לתת כיסוי? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרבנות אסרה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לזה אתם רוצים לתת הגנה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה הרי סומך על הרבנות, לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> את החוק הזה אתם הייתם צריכים להביא, לא אנחנו. אתם הייתם צריכים להביא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרבנות נגד גיוס בנות. הרבנות נגד גיוס נשים. תתבייש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לא – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרבנות נגד גיוס נשים בכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. סיימת? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. נא לשמור על שקט. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> יעקב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אני אקרא לסדר. הצעת חוק שירות – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית. מ << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שמית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תביא מסמך. מה שמית? הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. יש בקשה של האופוזיציה לשמית? נא להגיש רשימה למזכירה. יש הסכמה גם של הקואליציה לגבי שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו מתחילים בהצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, להושיב את חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר שטרן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אמר נגד. אני שמעתי את זה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – אינו נוכח << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. הוא אמר לך בעד. את רואה? גם "בעד" אני שומע? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סליחה. מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזמי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא שנית בשמות חברי כנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בועז טופורובסקי, יש שם קרוב ל-30 יועצים מדברים. אתה גם מכנס סביבך. זה מפריע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) נפתלי בנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש מישהו במליאה שלא הצביע או שלא הקריאו את שמו? תמה ההצבעה. נא להגיש לי את התוצאות. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) – הצביעו בעדה 55 חברי כנסת, נגדה הצביעו 50. אי לכך, הצעת החוק, תיקון מס' 18 והוראת שעה, אושרה, ותעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תודה למנסור עבאס. תודה רבה למנסור עבאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת כספים? הוועדה המסדרת תקבע איזו ועדה. << הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' 1418).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 10 בסדר-היום – הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברות הכנסת, אני מביאה לפניכם הארכה של חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016. זה עוד אחד מהחוקים האלה שבעצם כבר היו צריכים להיות מחוקקים בהסדר אחר, עם חקיקת משנה עדכנית, אבל בשל המשבר הפוליטי הארוך והמתמשך שמדינת ישראל והפוליטיקה הישראלית היו שרויות בו כבר כשנתיים, לא היה אפשר בעצם לסיים את עבודת החקיקה כדי שלא נצטרך את ההארכה הזאת. ספציפית, חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב מסדיר את ענף הרכב בישראל על תחומיו השונים, כולל ייצור רכב, יבוא רכב וסחר ברכב, ייצור, יבוא וסחר במוצרי תעבורה, מתן שירותי תחזוקה לרכב ושמאות רכב. ספציפית, סעיף 247, שעניינו שמירת תוקף, נועד לשמור את תוקפם של צווי הפיקוח ושל הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ושפורסמו באתר האינטרנט של המשרד – זה, עד להשלמת פרסום חקיקת המשנה לפי החוק החדש. אלא מה? כמו שציינתי, בגלל שלל המשברים והתקלות, לא הסתייע לסיים את החקיקה, ולכן, לכן, כדי למנוע מצב של ריק סטטוטורי ביחס לתחומי הפעילות שציינתי, מוצע להאריך את תקופת תוקפם של צווי הפיקוח והנהלים כל עוד לא ישונו או יבוטלו או כל עוד לא ייכנסו לתוקף הוראות במקומם, לפי החוק, בעניינים שמוסדרים בהם. בקיצור, אני מבקשת, חבריי וחברותיי, שתאריכו את התוקף של הצווים הקיימים עד 31 בדצמבר 2021. בתקופה הזו, למותר לציין שהמשרד יעשה כל מאמץ לסדר את חקיקת המשנה החדשה הנדרשת לפי החוק. אני אודה על תמיכתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, ונעבור לרשימת הדוברים בהצעת החוק הנוכחית. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יעקב ליצמן, ואחריו – חבר הכנסת אלי אבידר. אני נועל אל הרשימה ברגע זה, וחבר כנסת שלא יהיה נוכח בעת הקראת שמו, לא תינתן לו רשות דיבור. זה לא כפי שהיה במקרה הקודם, גם אם זו תהיה קבוצה גדולה. אני מודיע זאת מראש. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד לך שבחוק הקודם נהגת לפי בית הלל, וצריך להמשיך בזה גם בחוק הנוכחי. אני חושב שזה מבורך מאוד שאנשים מתבטאים במליאת הכנסת, בפרט שרוב חברי הכנסת היום הם חדשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לעת עתה יש קרוב ל-50 דוברים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל הם חדשים, רוב חברי הכנסת היום, אז צריך לתת להם להתבטא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ראיתי את הצעת החוק. ראיתי דבר אחד: במקום ששרת – אני לא רואה; יש שר כאן בכלל? יש שר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש שרים כאן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלעזר שטרן. עוד לא התרגלנו, אבל אלעזר שטרן במליאה. שאלו אם יש שר נוכח. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא שר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וגם יואל רזבוזוב, שר התיירות. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, לא ידעתי, לא הכרתי את שר התיירות. אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד ששרת התחבורה – שלא יושבת כאן, כי זה לא מעניין אותה, כנראה, התחבורה – במקום לנצל ולשפר את התחבורה הציבורית בכלל, מה היא עושה? היא רק מחפשת כותרות. תחבורה בשבת, זה מעניין אותה. לא מעניין אותה שהחוק אומר שצריכה להיות מנוחה בשבת ואין עבודה. היא לא עושה כלום בזה, רק דבר ראשון כשרה – להתחיל להפעיל, אפילו לדבר על זה. היא חדשה בכלל, אבל זה מה שהיא מתכוונת – לחלל שבת. היא לא תראה ברכה במשרד. אני רוצה להגדיר דבר אחד: אני הגשתי הצעת חוק שהממשלה לא תכיר – אני הגשתי, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שהממשלה, הרשויות, לא יכירו בעבודות שבת. מס הכנסה כחלק מההצעה. משלמים כפול בשבת, ואין סיבה, אין סיבה שיעבדו ואין סיבה שיקבלו שכר זה. ולכן אני חושב שבמקום זה, לשפר את התחבורה במקומות, בפרט בפריפריה – שזה לא מעניין את הממשלה החדשה. זה בשיא שלילי לא טוב – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זכותו של חבר כנסת לומר את מה שעל ליבו. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד – הוא לא מבין עברית? אני יכול להסביר, אולי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באנגלית, אולי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> באנגלית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אבל תמשיך בעברית. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> If you don't understand something you can always ask me. אפילו את זה לא הבנת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – חצוף. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה רוצה לדבר רוסית איתי פה? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> למה להגיע לפינות האלה? למה לא לכבד? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי הוא תוקף. הוא לא שמע אפילו מה – אולי הוא יכול לחזור על מה שאמרתי. הוא לא יודע אפילו מה שאמרתי כאן, העיקר – צועק, צועק, צועק. זה מה שראש הממשלה שלך עושה. מה אתה רוצה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מתבייש. אני מתבייש לשבת בכנסת איתכם כאן, בהחלט מתבייש. שקרנים, שקרנים יושבים כאן – ראש הממשלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז תצא. לא ראוי לשבת פה. לא ראוי לשבת פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב, תודה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא ראוי לשבת אז לא ראוי לשבת. אני עומד, מתגאה. מאז שאני באופוזיציה נגדכם אתם פשוט שותפים לשקרנים שיושבים כאן. שיקרו לנו כל הזמן. אם אתה לא רוצה להבין את זה, אז אל תבין את זה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> האמירה פוגענית. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה זה אווירה, אני לא יודע עברית. אני עולה חדש, לא יודע עברית. אני יודע דבר אחד: אתם שקרנים, שקרנים. גנבתם מפלגה והלכתם לצד אחר. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – דמוקרטיה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז גנבים, שקרנים. מה אתם רוצים ממני? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקשת – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תבקשי ממני כלום, כי אתם יושבים עם – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא ממך. לא ממך. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שותפים לעוברי עבירה, שותפים לגנבים, שותפים לשקרנים. אל תבלבלו – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, יש נגדך כתב אישום? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מניח שאדוני ייתן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תקרא גם אותו לסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, הוא דובר. אתה, אל תפריע לו. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אני מבקשת, כשיש אמירות פוגעניות כלפי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש ועדת אתיקה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חוזר: שקרנים. שקרנים וגנבים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למי שלא יודע, יש ועדת אתיקה. תגישו תלונה לוועדת האתיקה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל הם לא הקימו אותה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני אומר רק דבר אחד: במקום ששרת התחבורה תשקיע ותשפר את התחבורה – ויש הרבה מה לשפר, במיוחד בפריפריה – אז מה היא עושה? שבת, לחלל שבת. זה מה שמעניין אותם – לתת שירות לים לעשירים, למיליונרים. לכן אני אומר שחד-משמעית אנחנו נצביע נגד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. חברת הכנסת קרן ברק, רוצה לדבר? מוותרת. כן? בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד היושב-ראש, יש לי שאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלות – בליל הסדר. בבקשה. קושיות – בליל הסדר. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רגע, ההוא שם מרשה לנו? רק אם טופורובסקי מרשה לנו לדבר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא להחזיק את הרמקול, הם לא מרשים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מי לא מרשה? אה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הקואליציה ודנה ויס. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הקואליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – עם הידיים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בלי ידיים בכלל, אזוקות מאחור, אזוקות מאחור וככה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולא בתנועה מהימין. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. אבל חבר'ה, אני חצי אשכנזייה. זה תקף גם לגביי או לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את בליכוד. המוצא לא תופס כשזה בליכוד. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. כולנו צבועים. אם כבר יוצאת לי הזדמנות לדבר, אז אני רוצה לדבר על דיוני החל"ת שעשינו, הארכת החל"ת שעשינו אתמול בוועדת הכספים. קודם כול, אני רוצה לפרגן ליושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר, שעשה את זה, באמת – הוא נכנס לתפקיד ובאמת עושה את זה בצורה מכבדת, מקשיב ומגיע להסדרים. יחד עם זה, היה לנו שפיל מאוד קצר להיאבק בו בוועדת הכספים, כשכל תפיסת העולם שלי באופן כללי לגבי איך אמור להיות המשך תשלומי החל"ת – היו אמורים להיות מראש אחרת לחלוטין, ואני גם יכולה להגיד שעד שהתחלפה הממשלה באמת עשינו על זה שיחות ודיונים בתוך המשרד האוצר, כי במשרד האוצר היה שר מתוך המפלגה שלנו, והיה הרבה יותר קל להסביר את ההיגיון. ההיגיון שלי הוא שהמשך תשלומי החל"ת לא צריך להיות בכלל על פי גילים, זאת אומרת, ההחלטה למי לתת ולמי לא לתת לא צריכה להיות גילאית. מצד אחד אנחנו רוצים שיחזרו כמה שיותר אנשים לעבודה, כי גם הבטלה משחיתה, וגדל פה דור שבאמת כבר הרבה מאוד זמן לא עובד ומקבל כסף, והוא חייב לחזור לעבודה. יחד עם זה, משבר הקורונה לא חלף מהעולם, ויש גם מגזרים וגם ענפים שעדיין נשארים סגורים – לא כי הם רוצים להישאר סגורים; כי הם רוצים לחזור לעבודה אבל אין עבודה. ענף התיירות, למשל. בענף התיירות אתה יכול להגיד: אין טיסות יוצאות ואין תעופה, אז למה שנמשיך לשלם להם כסף? מדוע? כי אלה חוקי הכלכלה, כי אנחנו בתקופה הזאת של המשבר כל הזמן אמרנו שאנחנו נשלם לעסקים הקטנים, סוכני הנסיעות ומורי הדרך, אבל גם לעסקים הגדולים, המלונאים ועובדי חברות התעופה – נשלם להם כי אנחנו רוצים לשמור אותם בשוק. אנחנו רוצים שהם יישארו; עדיין מורדמים, יקבלו את המינימום, אבל יישארו, וברגע פקודה, כשהכול ייגמר, נלחץ על כפתור והם יחזרו לעבוד ולא יצטרכו לפתוח את אותם עסקים – לסגור אותם ולפתוח אותם מהתחלה – כי זה נזק בלתי הפיך. העסקים האלה לא חזרו לעבוד. אין טיסות יוצאות; סוכני הנסיעות, מורי הדרך – אין להם תיירים שבאים; המטוסים לא טסים, אין תעופה. אנחנו היינו חייבים להמשיך לשלם לענף התיירות והתעופה, שהוא חלק מהתחבורה, להמשיך לשלם חל"ת כדי לשמור אותו על איזשהו גובה עד הסוף, בלי קשר לגילים. כנ"ל עם אנשים עם מוגבלויות. אנשים עם מוגבלויות שעבדו לפני כן, לא יכולים להחזיר אותם לעבודה. הם האחרונים בתור. בא עובד כזה ועובד כזה, הם אולי העובד העשירי, ולא מחזירים אותם לעבודה. גם לא חוזרים לעבודה, גם אין להם כסף להתקיים, גם הם באמת עם מוגבלויות. לכן אם אני הייתי – ואני דרשתי, אבל זה לא התקבל, זה התקבל במאוד מאוד קטן, שזאת לא תהיה חלוקה גילאית אלא חלוקה ענפית וחלוקה מגזרית, ולפי זה היינו באמת תופרים לכל ענף ולכל בן אדם את החליפה המתאימה לו, ולא גורף, גילאי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. גם אני מצטרף לקריאתך לגבי מורי הדרך וסוכני הנסיעות. אני חושב שזה נכון וחשוב. חבר הכנסת שלמה קרעי, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זהו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיש הסתייגויות – תדבר עוד שעתיים וחצי. אין בעיה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. יש הסתייגויות, ויש לנו עוד לילה ארוך. אני מצטרף לקריאתה של חברתי חברת הכנסת קרן ברק בנושא הזה. אתמול בוועדת הכספים באמת ראינו איך הממשלה מממנת את כל ממשלת הג'ובים המנופחת הזאת באמצעות הפגיעה בחלשים, באותם אלה שלא יכולים לבוא לכאן ולהפגין, אותם אלה שאין להם כאן פה בתוך הממשלה ובתוך הקואליציה הזאת. וקרן, יש הסתייגויות בעניינים האלה, הכנסנו הסתייגויות, ונראה אותם, את חברי הקואליציה שזעקו בכל פה כשהם היו באופוזיציה, איך הם מדברים כשההסתייגויות האלה יעלו לטובת החלשים. אדוני היושב-ראש, שלוש דקות זה לא מספיק, אבל אנחנו ניגע בנקודות כל פעם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תאתגר אותי. כל שלוש דקות תכין – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ונאריך, נאריך בהן בהמשך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה הבעיה – אתמול היה לו שלוש שעות ובמכה הורדתם לו לשלוש דקות. צריך 30 דקות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גמילה. צריך גמילה, גמילה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם גוזלים לו – גם את שלוש הדקות האלה אתם גוזלים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש משל שמתאר יפה את הממשלה הזאת. זה לא משל, זה פתגם, שאומר – אתה שומע, חבר הכנסת אמסלם? כדי שרצוני יכובד וידובר – כן, כדי שיכבדו אותי – החמור יהפוך לשור הבר והברבור יהפוך לברווזון המכוער. בנט וסער הפכו את שונאי ישראל, את הישמעאלים בכנסת, את הפוסט-ציונים – הפכו אותם לשור הבר. הם נהיו החברים היקרים שלהם. יחד איתם הם מעבירים חוקים ומתריסים כנגד היהדות, כנגד ארץ ישראל, כנגד המסורת. הם נהיו גולת הכותרת של הממשלה הזאת, ראש הממשלה בפועל וכל יתר שרי הממשלה, שחלקם אנטי-ציונים. והברווזון – והברבור, שזה הימין, המחנה הלאומי – כולנו כאן, שישבו איתנו שנים ארוכות – הפכו אותנו לברווזון המכוער. מחרימים את המחנה הלאומי כולו, מחרימים שני מיליון מצביעי ימין. כל חוק וחוק, כל הצעה שעולה כאן וכל תיקון שעולה כאן, לא משנה מאיפה הוא בא בקואליציה הזאת, זה תיקון שבא להחרים. זאת לא ממשלת אחדות, זאת ממשלת נגד. מחרימים את החרדים מהוועדה למינוי דיינים, פוגעים בנשים דתיות שלא רוצות להתגייס ויש להן בעיה דתית עם הדבר הזה. כל דבר ודבר, כל פסיק שעולה כאן זה ממשלת נגד, נגד כל דבר שבקדושה. ואחרי שהם גנבו את דעת הבוחר והקימו את הממשלה הזאת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וסיימת את המשל. נא להתכנס לסיום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. אחרי שגנבו את דעת הבוחר והקימו את הממשלה הזאת בגנבה, הם גם רוצים עכשיו לגנוב לו את הזכות לבחור את מי שהוא רוצה לבחור – את הזכות לבחור – לנטרל את נתניהו, שהוא לא יוכל להיבחר כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לך, אנחנו נרחיב על זה במהלך הלילה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני כאן איתך בלילה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אולי באמת כדאי, אבל עם ממשלה כזאת, שנבחרה בגנבה, אולי באמת הזכות לבחור כבר מיותרת. למה לבחור כשבסוף הנבחרים משקרים ועושים מה שהם רוצים ולא מה שהם הבטיחו? תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אורי מקלב, ואחריו יעלה ויבוא חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על צווי פיקוח על המחירים, ודיברנו קודם בהצעה לסדר-היום דחופה על עליות מחירים. ואני אגיד לכם עוד נקודה שלא הספקתי לדבר עליה, נקודה שהיא לא ברורה מאוד. הכנסת הזאת והממשלה הזאת כמעט נהפכה כאן לתרבות של אי-אמת, הדיבור של כן ולא, ותשאל את האנשים אם זה נכון שבכוונתו של שר האוצר לבטל את הפטור ממס על קניות באינטרנט עד 75 דולר. אני לא אפתיע כאן אף אחד – לא עשיתי את זה אף פעם, אבל אני יודע שהדבר מאוד התפשט במדינת ישראל באופן כללי, קניות קטנות באינטרנט בפטור ממע"מ. זה נהפך לחוויית קנייה. במקום לצאת – כשלא יצאו בתקופת הקורונה ראינו כמה זה חשוב: זה מנגיש את הדברים לצרכנים שצריכים, הם יכולים לתת יותר פריון בעבודה ולא צריכים לבזבז את הזמן. זה גרם לתחרות חשובה מאוד בתוך המשק, והרי התפיסה של האוצר היא כל הזמן פתיחת המשק לתחרות. אז פתאום כאן זה מגיע – אולי זה בגלל המיסוי שנמנע מהם. זה לא מונע מיסוי, מכיוון שאלה קניות, ובלי זה לא היו קונים. אתה רואה את כל הקניונים מלאים, ממשיכים לקנות. אז אם כבר נשאר משהו, משהו שהוא טוב, שנותן איזה מענה, וגם לרבים זה מוריד את יוקר המחיה – כי אין ספק, מה הרצון של העם? אין איש אחד שלא רוצה את זה, חוץ מכמה אנשים שהם בעלי אינטרסים, יש להם עניין, אינטרסים שהם לא תמיד טהורים, והם עושים את הלובינג על ביטול הפטור ממע"מ של קניות עד 75 דולר. ואנחנו רואים היום בכלכליסט – אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שהופתעתי, באמת הופתעתי: איש העסקים הראל ויזל, בעל השליטה ברשת פוקס, שהוא לכאורה מהמתנגדים לחוק הזה – יש לו כאן רשת חנויות, וזה הרי תחליף לכל הרשתות הגדולות; תאמין לי, אדוני היושב-ראש, שאף אחד לא מפסיד – תראה את המאזנים שלהם, תראה כמה הם רווחיים, בכמה הם עלו – הוא מכירו ומקורבו של אביגדור ליברמן. ויזל עשוי ליהנות, ואף הוביל בעבר מחאה לביטול הפטור ממע"מ על רכישות קטנות באינטרנט, כפי שהוחלט בימים האחרונים על ידי ליברמן. אז קודם כול אני רוצה להאמין במקרה הזה לעיתונאי שיודע מה ליברמן החליט בזמן שלנו הוא משדר כן ולא, ואנחנו לא יודעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל זה חמור, לכאורה, מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה יותר מחמור. אני לא שולח למשטרה, אבל אני מצטט עיתון, כדי שבאמת עם ישראל ידע מה האינטרסים שעומדים מאחורי הניסיון לבטל את הפטור ממע"מ, שהוא משהו קטן, קטן, שנותן לאנשים אפשרות בתוך כל יוקר המחיה, בכל קשיי ההתמודדות. אני שמח לשמוע שגם ילדים, ברשות ההורים, מוצאים לעצמם איזה מתנה לקנות בכמה שקלים, שזה גורם לתחרות וירידת מחירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך – השכבות החלשות, מעמד הביניים, זוכים בגלל זה לרכוש מוצרים שבחיים הם לא היו חושבים להיכנס לרשת פוקס או כל רשת אחרת ולקנות שם. זה מגיע הביתה בשליש מחיר, לפעמים אף פחות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז באמת, עשו את זה בצורה מדורגת. המכס נמצא. אני ביקרתי, אדוני היושב-ראש, לפני כמה ימים במרכז הדואר החדש במודיעין – באמת נפלא. ריכזו שם את כולם, את כל האגפים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה בתוספת. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. בזכות מה הדואר היום לא פושט את הרגל ויכול להחזיק מעמד? רק בזכות החבילות שמגיעות, מאות האלפים, המיליונים. זה כל כך מרגש לראות את הדברים הקטנים האלה. אלפי עובדים מועסקים בגלל היבוא הזה, בגלל הרכישה האינטרנטית – לראות את העובדות שמגיעות מהאוכלוסייה החלשה יותר, עובדות קשה, עובדים ועובדות מכל סוגי האוכלוסייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם צריכים בתוך שש שניות להנפיק מדבקה ולראות, אין להם זמן לראות את מי שמבקר אותם. הם מרוויחים טוב, אולי טיפה יותר מטוב – הדואר מצ'פר אותם. זה לזכות הדברים האלה. אז לא אכפת על ענפי התעסוקה ועל ענף שלם של אנשים שמובילים את זה בזה בגלל תקופות לחץ, והיום אנחנו רואים – גם אינטרסים מאוד מאוד חשודים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. זה עוד נושא למחאה ציבורית רחבה ברשת. הם אלופים בקניות ברשת – שימחו גם ברשת. בבקשה, חבר הכנסת משה ארבל. אחריו תעלה ותבוא, אם תהיה נוכחת, חברת הכנסת שרן מרים השכל, ואם לא – אופיר כץ. הפעם הוא נמצא כאן. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני מקווה שאתה לא עוזב אותנו. אני מבין, כבוד השר יואל רזבוזוב, שיש לך תורנות מליאה, ואתה עוזב אותנו. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> – – – השרה ברביבאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תראה איך הוא אוהב אותך. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל תשמע, זה באמת אירוע מכונן, מה שהיה היום בכנסת. היום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, נפל דבר בישראל. היום, כאן בכנסת, לפני שעה קלה, היה אירוע מכונן שלדעתי לא היה כמותו מלפני 73 שנים, מאז הקמת המדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך לא שמתי לב? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אירוע מכונן, אדוני היושב-ראש. אני חושב שלהט העבודה והעומס לא אפשרו לך לשים לב. חבר הכנסת מוסי רז, חבל שאתה יוצא, אני מדבר על אירוע מכונן. לראשונה מאז הקמת המדינה מפלגות מרצ ורע"מ הרימו יד בעד חוק שמעודד ומחזק גיוס נשים לצבא – פעולות של נשים גיבורות כמו הלוחמת בסאלם שסיכלה פיגוע טרור ועוד נשים רבות שחיסלו מחבלים. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, אני רוצה לברך אותך. אני רוצה לברך אותך על העידוד של גיוס נשים לצה"ל. מפלגת רע"מ – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מפלגת רע"מ לראשונה הרימה יד בשם מחויבות קואליציונית לבנט וחבריו – וגם אתם במפלגת מרצ – לעידוד וחיזוק של נשים לוחמות לצבא ההגנה לישראל. עשיתם מעשה ציוני מאין כמותו – נשים שמחרפות את נפשן למען המולדת ביהודה ושומרון, בכל מקום ומקום. התודה היא מעומק הלב. קשה לי לומר אותה במשך זמן כל כך ארוך בשפה הערבית. אני אבקש מיועציי לתרגם את ההוקרה והתודה הזו לערבית ואנחנו נדאג שגם ב-Panet וגם באתרים נוספים בשפה הערבית ידעו להעריך ולהוקיר את התרומה המכרעת לביטחון מדינת ישראל של מפלגת רע"מ בגיוסן של נשים לצבא. תבורכו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> השורא אישרה את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבוטבול, אני מוחק אותך, אני אמחק אותך מרשימת הדוברים, אז אל תפריע לי. חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חבר הכנסת אופיר כץ, ואחריו יעלה חבר הכנסת אמיר אוחנה, אם יהיה נוכח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני נמצא פה במשכן כבר שלושה ימים רצוף, דיון אחרי דיון, הצבעה אחרי הצבעה. אני רוצה לשתף אתכם בהבדלים בין הוועדות, המסדרת והכספים. אתמול ישבנו שעות ארוכות בוועדת הכספים כדי להעביר את מתווה החל"ת בצורה הטובה ביותר – מתווה חשוב שממשיך את תוכנית ראש הממשלה לשעבר נתניהו ושר האוצר היוצא ישראל כץ להענקת ביטחון כלכלי לאזרחי ישראל לאחר משבר הקורונה. זיהינו הרבה בעיות במתווה. הוא היה מחורר ולא ענה על צרכים של אוכלוסיות רבות, בראשן בני ה-67 פלוס, שנלחמתי למענם פה גם לפני שנה וגם בשבועות ובימים האחרונים על כל במה שניתנה לי. הגשנו ביחד באופוזיציה 6,000 הסתייגויות, בניצוחו של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, במטרה למצוא פתרון לאוכלוסיות האלה, ולשמחתי גם הצלחנו להגיע להסכמות. הבאנו כאופוזיציה הישגים משמעותיים ומבורכים: הארכת מענק ההסתגלות לבני 67 ומעלה, עידוד תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, המשכת החל"ת הגמיש, החזרת סכום הזכאות לדמי לידה לפי המשכורת ולא לפי החל"ת, קיצור תקופת האכשרה מ-12 חודשים – כפי שרצו באוצר – לשישה חודשים. זה לא מובן מאליו. כל האוכלוסיות האלה היו בחוץ לפי החוק שהביא האוצר. הם השאירו אותן בחוץ ואנחנו דאגנו שהן ייכנסו. זו דוגמה מצוינת לאיך אפשר להביא דברים לטובת הציבור כשיש שיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה. במהלך כל שעות הדיון בוועדה היושב-ראש קושניר אפשר לנו להתבטא, לומר את שעל ליבנו, להעלות את הסוגיות החשובות לנו, כמצופה מיו"ר ועדה הגון. האמת היא שהוא למד מהטוב ביותר; אני מתכוון כמובן לגפני. לעומת זאת, בכל הדיונים בימים האחרונים בוועדה המסדרת יושבי-הראש בועז טופורובסקי ועידית סילמן פועלים בדרך לא ראויה ולא מקובלת של דיקטטורה וסתימת פיות: זמני דיבור לא סבירים, דחיית מועדי ההצבעה לפי נוחות, הוצאה מדיונים וחוסר הקשבה, וכמובן שזה נוטה רק לצד אחד. כשחברי הקואליציה בוועדה המסדרת מפריעים לנו לדבר, כשהם מתפרצים – שקט ודממה; פתאום אין סדרי דיון, אין הגנה על זכות הדיבור – כל זה נזרק לפח. << קריאה >> רם שפע (העבודה): << קריאה >> שמונה פעמים כבר קראו אותי לסדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא שמעתי, אני לא שמעתי פעם אחת. פעם אחת לא שמעתי שקראו אותך לסדר. אתה יודע מה, פעם אחת לא שמעתי על חבר קואליציה שהוציאו אותו. איזה חבר קואליציה הוציאו מהוועדה המסדרת? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – סילמן – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה לי, שעות על גבי שעות, חבר קואליציה אחד שהוציאו אותו. אולי העירו. << קריאה >> רם שפע (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מפריע לי כרגע. הוא יוסיף לי דקה. << קריאה >> רם שפע (העבודה): << קריאה >> סליחה, תוסיף לו דקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין מצב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איתן, הוא הפריע לי, מה. איתן, דווקא אתה ככה מחמיר איתי? באופן מפתיע, בתקשורת אין שום ביקורת על רמיסת זכויותינו כאופוזיציה. ההפך, הביקורת היא עלינו, כמובן; תקשורת שמבקרת את האופוזיציה, אופוזיציה שנרמסת. אבל אל תתבלבלו, כשאנחנו נחזור נזכור את כל המנהגים החדשים והחריגים שאתם עושים כאן, שגם זוכים לגיבוי משפטי, נזכור ונתייחס אליכם בדיוק כפי שאתם נוהגים כלפינו. לא נהיה יותר פראיירים. אתם בוועדה המסדרת צריכים להתבייש וללמוד קצת מחברי קואליציה האחרים איך מתנהגים. אנחנו הוכחנו שלעומתכם אנחנו יודעים להיות ענייניים. תפסיקו להיות בריונים ותתחילו לאפשר לאופוזיציה לדבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, שאפילו לא הזדקק לרוחב ליבי. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – הייתה ואיננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה אבוטבול יעלה ויבוא. אחריו – חבר הכנסת יואב בן צור. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עסוקים כעת בהצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, אז אני רוצה רק לבקש, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה: קיים הסדר היסטורי שעל פיו בעוד על אוטובוסים יש הגבלות נסיעות בשבת, למוניות אין הגבלה והן יכולות לנסוע בשבת. להסדר הזה אין מעמד בחוק, והוא מושתת על הסטטוס קוו שהיה קיים ערב הקמת המדינה. מוניות השירות לא מקבלות סבסוד מהמדינה ולא ניתן לעשות בהן שימוש בכרטיס הרב-קו. נניח לזה שברוב המקומות כמעט אין ביקוש גם למוניות שירות, ומי שמשתמשים בהן הם בעיקר עובדים זרים. אני רוצה לפנות מכאן לנהגי המוניות, לקרוא לכם לעמוד על זכויותיכם. בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב, אסור לנצל אתכם ולהעביד אתכם בכל שבת. לפני כעשור, בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת נגד מוניות המבריק, נפסק כי חוק שעות העבודה והמנוחה חל גם על נהגי המוניות. חברת המוניות ניסתה לטעון כי החוק אינו חל על נהג, אך בית הדין קבע כי גם נהג מונית זה זכאי למנוחה שבועית ואינו נחשב עובד במשרת אמון. נהגי המוניות היקרים, אין ברכה מחילול השבת, אבל אם בחרתם כבר לעבוד, תדעו לכם שחייב המעסיק לתת לכם שבת חופשית אחת פעם בחודש. לפחות שבת אחת מתוקה, תזכו לנוח בה ללא חילולי שבת. זכרו, אחיי היקרים, כי השבת הינה מקור הברכה, ומי ששומר אותה יזכה לשפע של אושר, עושר וברכה ופרנסה. ידוע המשל על מאמר חז"ל שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה לראש השנה. הכול כתוב מראש, כמה כל אדם יתפרנס, גם אם הוא לא יעבוד בשבת. את כמות הפרנסה שהשם הועיד לו – הוא יקבל את זה גם בלי עבודה שיעבוד בשבת. ומשל משלו לאותו אדם שקיבל חבית יין מתנה, וחשב ורצה לשתות יותר יין מהחבית, אז הוא החליט ליצור ברז נוסף בתוך החבית. דבר אחד הוא שכח – שאותה כמות של יין תישאר לו בכל מצב, אם יהיה ברז אחד ואם שלושה ברזים; זו אותה כמות. אותה הכנסה טובה תהיה לאותו נהג יקר גם אם לא תעבוד בשבת. לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה. חזקו ואמצו, אחיי שומרי השבתות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב בן צור. אחריו – חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת חיים ביטון, תודה שהתחלפתי איתך. בכל זאת, הצלחת להגיע. רבותיי, נפל דבר בישראל. חכמינו זיכרונם לברכה אומרים: עבירה גוררת עבירה. היום מפלגת רע"ם הפרה את הכלל שהיה נהוג פה בכל הכנסות, מימי היותה של הכנסת. הדבר הראשון – בכל הנושאים הדתיים, ברוב הנושאים, המפלגות הערביות הצביעו בנושאים הדתיים יחד איתנו. הדבר השני – מעולם הם לא התערבו בנושאים שקשורים לצבא וביטחון, בדברים שקשורים פרסונלית, כמו גיוס בני ישיבות, כמו גיוס בנות. היום, בשביל ליטרת בשר, בשביל כסף, בשביל הסכם קואליציוני, הם פשוט הפרו את הכללים הללו. אבל אנחנו רוצים לומר לכם, חברי מפלגת רע"ם: לימדתם אותנו. לימדתם אותנו. גם אנחנו ראינו עין בעין לעיתים בנושאים הדתיים ששייכים לכם. אני לא מאמין שמועצת השורא אישרה לכם להצביע כמו שהצבעתם. האם זה היה קורה גם אם היה עומד עכשיו על הפרק גיוס של נשים ערביות-בדואיות לצבא? גם אז הייתם מתנהגים כמו שהתנהגתם? גם אז הייתם מצביעים כמו שהצבעתם? הייתם רוצים שאנחנו, מהצד השני, נצביע בצורה כזאת? בושו לכם. היכלמו. היינו בטוחים שנשארה בכם עוד טיפת כבוד לערכים שלכם, להתנהלות שלכם. הרי אתם יודעים בדיוק מה המשמעות של החוק הזה. האם הייתם מוסרים את הבנות שלכם, כמו שהחוק הזה מבקש, שהיו רודפים אותן לבדוק אם ההכרה הדתית שלהן היא נכונה, היא אמיתית? הייתם עושים את זה? אבל אמרתי שוב: הכנסת הזאת לימדה אותנו, את האופוזיציה, איך צריכים להתנהג בקואליציה. היינו מתנהגים בכבוד, היינו מתנהגים בפייריות, היינו מתנהגים בשוויוניות, בהכרה. לא היינו דורסניים כמו שעכשיו הממשלה הזאת והכנסת הזאת דורסת אותנו, לא בוועדות ולא בתוך המליאה ולא בתקנות שמביאים אותן, ובפרט חוקים פרסונליים מהסוג הזה. ולכן, אנחנו נהיה תלמידים מאוד טובים, ואנחנו נהיה בצד השני מהר מאוד, ונדע להיות הרבה יותר חכמים ממה שהיינו בעבר כדי להשיג באמת את המטרות שלשמן אנחנו נמצאים פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שמראש הייתי רוצה לבקש לנאום הזה ארבע דקות אבל אני יודע שלא תיתן לי, אז אולי אחרי שתשמע תחליט אחרת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שמחה, אתה פעם ניסית אותו? תנסה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש עכשיו, על ההפרעה הזאת, תוספת של דקה, בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עברו 15 שניות, אז הינה, קיבלת 15 שניות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. המספר ארבע – כך אנחנו גילינו, מי שהקשיב לנאומי הקודם, שנראה לי שלא השתתפת בו ולא הקשבת לו – המספר ארבע הוא מספר מאוד מיוחד בממשלה שלכם. עשינו את החוק הקודם שהצבענו עליו – גילינו בוועדה המסדרת שבסך הכול, בכל התקופה מאז שהוא נחקק ב-2018, אתם נורא מעוניינים לרדוף את הנשים, את הבנות הדתיות הצעירות שהן שומרות מצוות, אתם כל כך מעוניינים לרדוף אותן. מאז חקיקתו של החוק בסך הכול ארבע תלונות, ארבע בקשות לביטול הפטור הוגשו לוועדה שהוקמה במסגרתו, אז כנראה שהבעיה לא כל כך קיימת, אבל הרצון לתלות סטיגמה בבנות הדתיות שמבקשות פטור גדול יותר. אבל את המספר ארבע – לחוקק חוק בשביל ארבע בקשות בתקופה שמ-2018 עד היום, זה ארבע שנים או-טו-טו, זה בהחלט דבר מפתיע. אבל המספר ארבע אצלכם, כמו שראינו, הוא לא מיוחד רק ברצון לחוקק חוק בשביל ארבע בנות שהפטור משירות צבאי שלהן התבקש. אתם את המספר ארבע – מעוניינים גם לקחת חברי כנסת, לפרק מפלגה שיש בה ארבעה אנשים ולהקים סיעות קטנות יותר. עכשיו, המספר ארבע הזה שאתם רוצים לעשות בממשלה, בא כדי להיפטר מארבעה חברי כנסת אחרים, אותם ארבעה חברי כנסת של רע"מ, שכנראה מפריעים לכם בממשלה. וזה דבר טוב דווקא, אני לא כל כך מתנגד – בסופו של דבר, כשמדובר במפלגה של תומכי טרור, הרצון שלכם להוציא אותם די מובן, אבל מן הראוי שתעשו את זה לפחות על השולחן. אבל אחרי שהגענו למסקנה שהמספר ארבע מאוד מאוד חזק אצלכם, וגם הסברתי קודם שיש לכם ארבעה ראשי ממשלה – ראש ממשלה בכאילו, נפתלי בנט, ראש ממשלה חלופי, יאיר לפיד, ראש ממשלה ששולט בכספים, ליברמן, וראש ממשלה אמיתי, מנסור עבאס – כך יוצא שיש ארבעה ראשי ממשלה בממשלה פריטטית מורחבת. ניסיתי להבין: מה האובססיה שלכם עם המספר ארבע בקואליציה? הבנתי שהאובססיה הזאת נובעת מכך שיש במקורותינו – בסופו של דבר, התנתקתם כל כך בממשלה הזאת ממקורותינו ביהדות, ואתם רוצים קצת לחזור למקורות. המספר ארבע ביהדות הוא מספר מאוד מאוד מכובד. הוא מספר שמופיע בפתיחתה של מסכת בבא קמא, בשער הראשון – ארבעה אבות נזיקין. המספר ארבע, מאחר שאתם מבינים שהממשלה הזאת תזיק לישראל, בחרתם את המספר ארבע, שהוא מספר מאוד מאוד סמלי, של ארבעה אבות נזיקין. יש ארבעה ראשי ממשלה, ומכאן אני מצפה שהמספר ארבע ימשיך ללוות את ארבעת השבועות שהממשלה הזאת תשרוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אולי חלק מהציבור וחלק מנבחרי הציבור היום מכירים את השם מייסר עותמאן. אני בטוחה שבעוד יומיים, שלושה, אף אחד לא יזכור מי זאת מייסר עותמאן ולמה בכלל צריך לזכור את השם שלה. מייסר עותמאן היא האישה הערבייה השביעית שנרצחת השנה. היא אותה צעירה בת 27, אימא לארבעה ילדים, שנרצחה מול שניים מהילדים שלה ביריות לאחר שמישהו חדר לתוך הדירה שלה, כנראה, וירה בה. למה אני אומרת את זה? כי לצערי הרב, כל הנשים הנרצחות, אם הן ערביות או יהודיות, הופכות באיזשהו שלב לסטטיסטיקה רשומה, וחלק גדול מהאנשים גם לא יודעים על קיומה של הסטטיסטיקה הזאת, ואנחנו עוברים הלאה לסדר-היום שלנו, עוברים לדבר על מי באמת ראש הממשלה האמיתי. על מה עוברים לדבר? מי אופוזיציה ומי קואליציה. ממשיכים לדבר ולא שואלים על אלה שנחרבו החיים שלהם כי אימא שלהם נרצחה מול העיניים, והם צריכים לחיות עם זה כל החיים, ולא שואלים על אותן נשים שסובלות מאלימות ומטרור בתוך הבתים שלהן, ואנחנו מתגוששים ומתדיינים כאילו הדברים שסביבם דנים הם הכי חשובים. אני זורקת עכשיו אתגר לפתחה של הממשלה החדשה. לא אכפת לי ממש עכשיו אם מישהו יגיד לי: לא עשינו מספיק, כי אני כבר אומרת את זה מעל 30 שנה, שלא עושים מספיק לעצור את מגפת האלימות נגד נשים. אבל לממשלה הבאה יש תוכנית שחלק גדול מהשרות שמכהנות היום בממשלה נלחמו יחד איתי בכנסות הקודמות כדי שהממשלות יקצו תקציבים לתוכנית הזו. התוכנית אושרה, התקציבים לא הגיעו, היישום לא נעשה כמו שצריך, והנשים ממשיכות להירצח. בואו תשלבו ידיים. האתגר האמיתי: שנשמע שהממשלה בתקציב של השנה הבאה סוגרת את הפער של התקציב שלא שולם עבור התוכנית הזו ומוסיפה תקציב ל-2021, ואולי סוף-סוף נראה מאבק אמיתי. חוץ מזה נואמים נאומים חוצבי להבות, והצהרות ממש ממש לא מגינות על נשים מהאלימות הזו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, התסריטאי מני אסייג צייץ היום בטוויטר ציוץ מאוד מעניין אבל נוקב: "על דבר אחד אני מכה על חטא – על כך שנגררנו בשנות השמונים אחרי הדאחקות המעליבות (שהגיעו מהמרכז) על דוד לוי, מבלי שהבחנו שהבדיחות והלעג הם בעצם עלינו, תושבי הפריפריה ועולי מרוקו וצאצאיהם. מבלי משים נתנו יד לגזענות נגדנו, ולהקטנת מנהיג עממי חכם ואהוב שיצא מתוכנו. סליחה, מר דוד לוי". וכמובן שמי שבאמת מבליט וממחיש לנו את ישראל הראשונה והשנייה – העיתונאי אבישי בן חיים כותב בדמעות, כשהוא אומר: נגן על אחותנו אורלי לוי ועל שאר אחיותינו בכנסת, שדמן הותר כיעד מועדף. ואז אתה מבין שההתקפות נגד חברות הכנסת אורלי לוי ומירי רגב וכל השאר הן לא התקפות בגלל שלקחו את המנדט או לא לקחו, אלה התקפות גזעניות חשוכות של ישראל הראשונה נגד ישראל השנייה. היום פורסם שהסמכות לסגירת גלי צה"ל היא בידי שר הביטחון בני גנץ, אבל אולי בגלל שיש שם עיתונאי בשם יעקב ברדוגו ואמיר איבגי, שנמצאים שם – יכול להיות שיעקב ברדוגו מדבר עם ידיים, אנחנו לא יודעים, לא ראינו איך שהוא מדבר, זה ברדיו, אבל הוא נותן משהו אחר, הוא לא בערוץ 12 – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו שונאים את הידיים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הראש שלנו – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל הוא נותן דעה אחרת, אז את גלי צה"ל צריך לסגור, כי צריך להשתיק את מי שמדבר אחרת מהאליטה, מישראל הראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם לא סוגרים, הם הולכים לפתוח תחנה שמאלנית חדשה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> כמו שפה, כשרוצים לפגוע בוועדה – לא רוצים לקחת למנסור עבאס – אז פותחים תת-ועדה אחרת, כדי לרוקן מסמכויות, אז מהדלת העקיפה. אבל יש כאן מטרה אחת גזענית חשוכה, לכן, חברת הכנסת אורלי לוי, הרבה מבקשים ממך סליחה בימים האחרונים, לאחר שרואים את ההשתלחות ואת הצביעות האמיתית של גנבת המנדטים והרמייה של מי שבאמת הלך נגד האני-מאמין שלו. ואת הלכת עם האני-מאמין שלך. אדוני היושב-ראש, משהו אישי אחד שאני יכול להגיד: דוד שלי, חבר הכנסת לשעבר אהרן אבוחצירא, התחיל את דרכו במפד"ל הגזענית האליטיסטית האשכנזית, אבל ביום שהוא הגיע למקום גבוה רצו לפגוע בו, ואז פתחו לו את שאר התיקים. אתה יודע, דודי, אני אספר לך משהו, עד שנת 77', לפני המהפך, אתה יודע כמה אנשי ציבור חברי כנסת נחקרו? אפס. משנת 77 נחקרו 20 חברי כנסת ואנשי ציבור ו-80% מהם הואשמו. מעניין. עד שנת 77' לא היה שום דבר במפא"י, הכול היה כשר. ואחר כך תשכנע אותי שמה פתאום, זה לפי הנוהל. ואז אחר כך דוד שלי פתח את תמ"י, פתח מפלגה אחרת, וחתך את המפד"ל לשניים בגלל הגזענות. לכן אנחנו פה נבליט ונביא את קולה של ישראל השנייה, ולא יסגרו לו את הרדיו ולא כלום, ואנחנו נשמע אותם בכל מקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אזרוח התחנה ולהקים תחנה שמאלנית חדשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היום נרצחה בחיפה מייסר עותמאן, בת 27, אם לארבעה, כאשר מישהו נכנס וחדר לביתה וירה בה מול שניים מבניה. מייסר היא אישה גרושה שנאבקה כל יום כדי לחנך ולפרנס את הילדים שלה, ובסופו של דבר הכדורים מצאו אותה ופילחו את גופה, וזה היה מוות ידוע מראש, סיפורו של מוות ידוע מראש. הדבר הנורא ביותר זה כאשר אנחנו מדֻווחים ומדַווחים ומתקוממים על מעשי רצח, שכנראה גם השכנים יודעים שהם הולכים לקרות, בני המשפחה, החברים, המשטרה, רשויות הרווחה, ובסופו של דבר הרצח מתבצע. זה דבר נורא. השאלה היא מה יכולה המשטרה לעשות יותר, והיא אכן יכולה לעשות יותר, מחויבת לעשות יותר והיא לא עושה. לכן זו האישה הערבייה השביעית השנה שנרצחת. אני שמעתי את חבר הכנסת בן צור – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחמד – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי זה נכנס? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – היו תלונות במקרה האחרון? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חשד, יש חשד, אני לא יודע. כנראה שכן. יש צו איסור פרסום. אני שמעתי את הדברים שלך בכנסת, בן צור, לגבי ההצבעה על חוק שירות ביטחון ולגבי אי-מתן פטור לבנות דתיות לשרת בצבא – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> גיוס בכפייה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – או מה שאתה קראת לו "גיוס בכפייה". אנחנו זה עשרות שנים, חברי הכנסת הערבים, לא נוהגים להשתתף בהצבעות האלה, ואני חושב שחברי הכנסת של רע"מ שהשתתפו בהצבעה עשו טעות קשה, טעות קשה. זה המחיר של אחריות קולקטיבית של להיות בקואליציה, כמו שבמרצ ממשיכים להיות בקואליציה שמכשירה את מה שקרוי אביתר, וחלק מהמתנגדים להתנחלויות בקואליציה הזאת אפילו ציוץ אחד לא צייצו; כושר הציוץ נעלם, נאלם דום. ולכן טעות קשה הייתה להצביע בעד גיוס בנות בכפייה. אני הגשתי בתחילת כניסתי לכנסת חוק פטור מסיבות מצפון. צריך לכבד אנשים דתיים, בנות דתיות שרוצות לזכות בפטור מסיבות מצפון או אמונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איפה הייתם? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יכול להיות שאדוני לא הקשיב לנאום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אסביר לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש שתסביר לו בשעת חינוך, לאחר סיום הלימודים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – בזכותם יש ישיבה באביתר. זה בזכותם. הרי לנו לא היו נותנים לעשות את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אחרוג ממה שאתם עושים, כולכם, ואני אדבר על הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. מטרת החוק – ואני מקריא: "הסדרת שירותים ברמת הרכב תוך הבטחת רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו" – בקיצור, למנוע אפשרות מאנשים לא מקצועיים או שקרנים להגיד שהרכב במצב טוב, כי אחרת זו תאונת דרכים. אז אני רוצה לדבר על שקרנים ועל כאלה שהפכו את השקר לפרנסה בתקופה האחרונה. היה פה קודם אלוף במילואים, השר שטרן. איזה שר הוא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר לענייני מודיעין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין. אתה שומע? השר לענייני מודיעין היה פה קודם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ודיבר על הצעת החוק של הפטור. הוא דיבר שקר, שצריכים לעשות ועדות לבדוק שאותה אחת שמצהירה היא באמת שומרת שבת ומדקדקים קלה כבחמורה. אבל זה אותו אלעזר שטרן שאומר על גיור: אל תשאלו יותר מדי שאלות. אם מישהו בא ואומר שהוא רוצה להיות יהודי ומתכוון לשמור מצוות, זה בסדר. זאת אומרת, שקר זה רק לגבי הנושא הזה של גיוס לצבא. אם זה לגירות, זה לא שקר. אוקיי. ייצוג הולם, ייצוג הולם לנשים – זאת האמת. זו הכוונה של המחוקק. זה דבר חשוב, דבר שכולנו תומכים בו. יש בו היגיון. באו השקרנים האלה, שאתם חלק מתוך הקואליציה הזאת, ומה עושים? ייצוג הולם זה לא לנשים; ייצוג הולם לנשים זה כשרוצים למנות שני גברים בממשלה. אתם פשוט חבורה של רמאים צווארון לבן, ואם הייתם מוסכניקים, הצעת חוק הזאת שאנחנו מדברים עליה הייתה אוסרת עליכם למכור רכב משומש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מעוז. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רציתי רק להודיע לאחמד טיבי: חוק הגיוס, דרך אגב, לדעתי – שאלתי גם את דיכטר – לא עושה הבחנה בין ערבים ליהודים. אלה אזרחים. דרך אגב, הערבים בכלל לא מתגייסים לצה"ל, בוודאי לא הבנות שלהם, אז הם משתתפים בהצבעה על מדוע אנחנו מגייסים בנות לצה"ל כשהם עצמם לא מתגייסים, לא גברים ולא נשים. אלה כרגע הכללים של מנסור עבאס. דרך אגב, הגשתי את הצעת חוק – אני רק מעדכן אתכם – לגיוס גם ערבים לצה"ל. יש חוק גיוס – רוצים לעשות אותו לחרדים. אין שום בעיה. מדוע לא לערבים? דרך אגב, לא חייבים ללכת – יש כל מיני מסגרות שבהן אפשר לנצל את זה. אדוני היושב-ראש, כשהקמתם את הממשלה, הרי הקמתם פה מה שנקרא, באמת ממשלה של ערב-רב, אין קשר בין אחד לשני. באמת אין שום דבר. חוץ מטובות הנאה, אין לכם שום דבר. הייתה לכם שנאה, ועכשיו מה שמחזיק אתכם זה טובות ההנאה. ואתם אמרתם: אנחנו נדון רק בדברים המוסכמים. גברתי השרה, אני רוצה לומר לך שכל ממשלה, כל פקיד מתנהל – בדברים המוסכמים לא צריך ממשלה. זה ברור. בדברים הקונטרוברסליים – הממשלה בעצם נועדה להכריע בדברים במחלוקת. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> למה השרה לא יושבת במליאה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני רוצה לשאול את עידן רול, את הרצנו, את השר הורוביץ: הרי אתם נבחרתם מטעם הלהט"בים, או לפחות באתם והצגתם אג'נדה. למה אתם לא מקדמים אותה? אתה בינתיים בא, מכשכש לי בזנב פה, שם. הרי הציבור שלך בחר אותך כדי שתקדם את זה. אדוני היושב-ראש, למה אתם מחכים? לשבוע האחרון של הממשלה, ששם תגידו: הינה, עכשיו, אתה רואה, פירקנו ממשלה. מר בנט בא לטלוויזיה לפני הבחירות וטען: ראש הממשלה, אתם בליכוד לא מתביישים? הפקרתם את הנגב. אתה יודע, לפעמים אני אומר לעצמי: אין לך בושה? אתה משקר במה שנקרא, אתה יודע מה, 180 מעלות. מילא שיקרת ב-90%, ב-95%. הרי מר בנט, אתה תבעת את תיק הטיפול בבדואים. הרי מי שהחזיק אותו היה אורי אריאל. אז אתה גם שודד את הבנק וגם, אחרי זה, אתה שואל למה השכן לא בא? הרי אתה טיפלת בזה. אבל הציבור לא זוכר, לא יודע. לכן, הבן אדם עשה אומנות מהשקרים. אתה אמרת שאתה תטפל בבעיית הבדואים, אז איך מנסור עבאס ואלחרומי נהיו "אחי" ו"רעי" ו"ידידי"? הרי אלחרומי, זה שהחזיק אותך כשר, עכשיו ראש הממשלה של כל הממשלה, ממשלת השקרים והשנאה, הרי הוא עצמו פולש ל-65 דונם, הוא ומשפחתו. עכשיו. אז אתה, מר גנץ, שולח את החיילים להוריד יישוב יהודי, אביתר. למה? אתה טוען: הוא לא חוקי. אני שומע גם את השר לביטחון הפנים, הצדיקים הגדולים: אה, לא חוקי. 400,000 עבירות בנייה בסקטור הערבי. אני חוקקתי את חוק קמיניץ, אני בוועדת הפנים ישבתי עליו תשעה חודשים. מדוע? בגלל שלא יכולנו להתמודד עם התופעה. מי מוותר על זה? אזרחי מדינת ישראל, מי מוותר על מדינת ישראל? ואני לא מדבר כרגע על יהודה ושומרון – בתוך המדינה, עבירות בנייה שנעשות בשטחים חקלאיים, בשמורות טבע, אנחנו לא מדברים בתוך העיר. זה מר גנץ ומר בנט ומר לפיד. למה? המדינה לא מעניינת אותם באמת. תאמינו לי, המדינה לא מעניינת את הליצנים האלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שמעניינת אותם זו השיירה ומעניינים אותם המשרדים וטובות ההנאה, ולכן הם נשענים על מפלגה תומכת טרור, מחבקת מחבלים ומעודדת את השהידים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> וככה שר הביטחון של מדינת ישראל מחר הולך לסיור במה שנקרא – באיזה בסיס טירונים, ומתחיל לדבר איתם על ציונות. רק תספר להם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהאוטו שהגעת איתו לפה, מנסור עבאס נתן לך אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בגללו אתה שר הביטחון, ומנסור עבאס חושב שהם מחבלים. זה החבר שלך – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאתה מזמין אותו אליך הביתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת סמוטריץ'. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד אז – הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 הוראת שעה) התשפ"א–2021, שהחזירה הוועדה הזמנית לענייני כספים; הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021 << הצח >> (קריאה ראשונה) << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצבעה הקודמת חבר כנסת אלחרומי הצביע בעד הצעת החוק. כפי שאמר חבר הכנסת טיבי, זאת הפעם הראשונה שחבר כנסת ערבי מהסיעות הערביות מתערב בחוקי גיוס. אז התפרסם השבוע על חבר כנסת סעיד אלחרומי סיפור. אני רק רוצה להקריא מה שכתוב בעיתונות: "זה סיפור על חבר כנסת אחד שהצליח לגייס משרד ממשלתי – עם השר, עם המנכ"ל ועם אנשי המקצוע – לטובת הפסקת הליך משפטי שמנהלת מדינת ישראל נגד בני משפחתו. זו פרשה שמלמדת מה קורה כשהאינטרסים הפרטיים והציבוריים מתערבבים, וכשאין איש בכל שרשרת המזון שיודע להרים דגל אדום ולהבהיר שמשהו כאן איננו תקין." "לפני כשנתיים אושרה תוכנית המתאר החדשה של המועצה המקומית שגב שלום, כשבמערבה מתוכננת שכונה חדשה וגדולה. השכונה הזאת אמורה להעניק פתרונות דיור לכ-15 אלף בדואים, אלא שכבר מתחילת הדרך היה ברור שיש איתה בעיה קטנה, משום שעל מנת שניתן יהיה לפתח אותה, יש צורך להזיז ממקומם בדואים שפלשו אל השטחים המתוכננים לבנייה. בין הפולשים – כך בדיוק רואה אותם רשות מקרקעי ישראל – נמצאים גם בני משפחתו הקרובים של ח"כ סעיד אלחרומי, כשבחלק מהזמן גם חבר הכנסת בעצמו מתגורר בשטח הפלישה." "חלק מהעובדות שיתוארו כאן לקוחות מתצהיר שהגיש חבר הכנסת אלחרומי לבית המשפט, בניסיון לשכנע את השופטת לבטל את פסק הדין שהורה על הריסת המבנים. אלחרומי מפרט בתצהיר הזה באריכות את מאמציו למנוע את ההריסות, את שתדלנותו הפוליטית בעניין, ואת שלל הגורמים המקצועיים והפוליטיים שהפעיל כדי לעצור את ההריסה, ורק דבר אחד הוא בחר שלא לגלות לבית המשפט. שאותם אנשים" הם קרובים שלו והם לא סתם אזרחים. הוא כתב כך: הינני חבר כנסת מטעם הרשימה המשותפת וכו' וכו'. אני לא אסיים בזמן שעומד לרשותי את התיאור של מה שקורה שם, אבל המילים שמתארות את העניין הזה פה: "זו פרשה – – – שהאינטרסים הפרטיים והציבוריים מתערבבים". זאת הגדרה מאוד מדויקת לממשלה שקמה לנו כאן: האינטרסים האישיים, הפרטיים והציבוריים מתערבבים. איך אפשר לסמוך על הממשלה הזאת כשהיא משתפת בתוכה את רשימת רע"מ, מפלגת רע"מ, שאלחרומי חבר בה, שהיא תסדיר את הפלישות של הבדואים בדרום והיא גם תסדיר את אביתר, להבדיל? כמו שאנחנו רואים את ההסדרה באביתר – שאני עוד לא יודע בדיוק מה יעלה בגורלם, וכמו ששאלה פה חברת הכנסת סטרוק, האם יש הסכם או אין הסכם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ככה אנחנו לא יכולים לסמוך על הממשלה הזאת בשום דבר. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אולי כבר שכחנו, אבל הבסיס להקמת הממשלה הזאת היה סיסמת הבחירות של ראש הממשלה נפתלי בנט: "לא הקורונה – לא מעניין, לא פרנסה – לא מעניין". אפשר לשים הכול הכול בצד – את כל הערכים, האמונות והשקפות, את כל הדברים החשובים שצריך לקדם במדינת ישראל. ומה לעשות? בהרבה סוגיות ליבה החברה הישראלית נחלקת והבית הזה מתווכח. אפשר לערוק ממחנה הימין, מהמחנה הלאומי, להקים ממשלה עם השמאל הקיצוני שבקיצוני שבקיצוני, עם תומכי טרור, אבל המטרה: לטפל בקורונה. תראו מה קורה בנתב"ג. עכשיו, עכשיו, עכשיו, תורי הבדיקות בנתב"ג אורכים למעלה משעה, וכמובן בשעה הזאת כולם יושבים בחלל סגור אחד עם השני, אלה שבאים ממדינות אדומות, אלה שבאים ממדינות ירוקות. כולנו ראינו לפני יומיים את הכתבה בחדשות 12: 3,000 איש עשרה ימים לא מקבלים תוצאות של בדיקה, ואחרים, לוקח יומיים עד שמקבלים תוצאות של בדיקה. בזמן הזה אנשים מסתובבים, הרי – הם עוד לא קיבלו תשובה חיובית, הם יכולים להסתובב ולהדביק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בצלאל, אם זה היה במשמרת שלנו, מה היו עושים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לפני כמה חודשים ראש הממשלה ושרת הפנים עשו קריירה על ביקורת על הממשלה בדיוק על המחדלים האלה. כתבו על זה ספר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה ראש ממשלה? רק שנייה, איזה ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אילת שקד – רגע, דודי, ברשותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה ראש ממשלה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הרב אמסלם, אתמול ראיתי שהרב דרעי קרא לך הרב אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מתכוון לנוכל? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אילת שקד עמדה פה וזעקה על מחדלי נתב"ג. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הנוכל מרעננה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נפתלי בנט עמד פה וזה היה נראה שהוא מדבר מנהמת ליבו. הוא צעק פה: מה אתם עושים? אז אני שואל, באמת: מה אתם עושים? תראו, חברי הממשלה, הציבור הישראלי יתקשה מאוד להתמודד עכשיו עם עוד גל. כן, החזרנו מסכות במרחבים סגורים; עם זה עוד מתמודד. אנחנו לא יודעים עד הסוף מה עמידות החיסון אל מול וריאנט דלתא. אנחנו עדיין לא יודעים את מקדם התפשטות שלו. אנחנו לא יודעים מה ההשלכות ארוכות הטווח שלו ושל וריאנטים אחרים שמתפתחים בכל העולם, וזה טבעו של וירוס. חוסר האחריות שלכם והעובדה שהינה, עברו שבועיים ועדיין המחדלים בנתב"ג נמשכים – כן, משרד הפנים לא מדבר עם משרד התחבורה, שלא מדבר עם משרד הבריאות, שלא מדבר עם רשות שדות תעופה, שלא מדבר עם רשות ההגירה – המחדל הזה יעלה לנו ביוקר. אנחנו מתחילים להוציא סוף-סוף את המשק, לאפשר לו להתאושש, להכניס אנשים חזרה למעגלי התעסוקה, מתחילים לחזור לשגרה, מקווים סוף-סוף, אחרי שנה קשה מאוד בהקשר החינוכי, שתיפתח שנת לימודים נורמלית במדינת ישראל. חוסר האחריות שלכם – כן, שלכם, אתם, כמי שעל זה נבניתם ותיארתם את עצמכם כאנשי מקצוע שיודעים בדיוק איך צריכים לעשות את זה, ושמתם הכול בצד. לא צריך את ארץ ישראל ואת ההתיישבות, את הזהות היהודית ותיקון מערכת המשפט; הכול בצד. לפחות את הנושא הזה באמת תיקחו ברצינות. אל תהיו ילדים. המושכות בידיים שלכם. חס וחלילה אזרחי ישראל – לא יודע אם לא יצליחו; העם הזה עם חזק, עם גיבור – יתקשו מאוד לשלם את המחירים הקשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. חלילה חלילה גלים נוספים של סגרים ומשברים. קחו אחריות, קחו את עצמכם בידיים ותתנהגו נכון מול האתגר הזה לפני שיהיה מאוחר. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אופיר סופר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני קורא, והאמת, אני לא מצליח להבין: הממשלה רוצה לעשות את חוק השירותים בענף הרכב ואת הפיקוח. לי סיפרו שזה ממשלה של אנשי קהלת בכלל, אנשים שהם בכלל בעד לפתוח, שלא תהיה רגולציה. ראיתי בנספח ג'(1), למשל – הזכיר את זה קודם עמיתי הרב אשר: הממשלה רוצה להוריד את הפיקוח של הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. היא מעדיפה שלא יהיה פיקוח, שיוכלו לבזר את זה. אז למה פה פתאום בענף הרכב היא צריכה פיקוח? ראיתי קודם את אלעזר שטרן – הזכיר את זה גם יעקב אשר – עומד פה וצועק אימים שהוא רוצה לדאוג, ובשביל זה הוא צריך לשכור חוקרים פרטיים ולחקור בפייסבוק, בשביל דחיית שירות בנות בצה"ל רק על סמך הדתיות שלהן, כשאומרים שלא רוצים לבדוק בצה"ל את רמת קבלת המצוות בגֵרוּת. אם הייתי חושב לא לשכור חוקר פרטי אלא שהדיין יבדוק בפייסבוק מה החיילת אומרת, היית רואה פה את שר האוצר ואת כולם עומדים פה וצורחים אימים. אז לא הבנתי, אתה רוצה פיקוח או לא רוצה פיקוח? אתה רוצה רגולציה או לא רוצה רגולציה? אתה בעד או אתה נגד? לא הצלחתי להבין. אבל אני אגיד לך, אדוני, זו בדיוק הבעיה של הממשלה של השקר. אין לי שום בעיה שעומד נציג של מפלגה ואומר: אני לא רוצה דת בישראל, לא מתאים לי; לא מתאים לי שירותי דת בישראל; אני רוצה הפרדת דת ומדינה. יש לי ויכוח איתו. יש לי ויכוח מר, נוקב, אידיאולוגי, אבל יש לי ויכוח איתו. כשבא מישהו ואומר לי: אני כן רוצה והוא משקר – זה מה שמציק לי. הוא יום אחד אומר: אני רוצה כן לקחת חוקר פרטי ולבדוק, ותן לי בחקיקה, והעברתם פה את זה קודם בחקיקה. כשאני אומר לו: בגיור זה אותו סיפור, אז אני רוצה לבדוק פחות מחוקר פרטי, הוא צועק: לא, בשום פנים ואופן לא. כשאני אומר לו: בכשרות אני רוצה שתהיה רגולציה ממלכתית מסודרת, הוא אומר לי: מה אתה מדבר, אני רוצה לפתוח ענפים. יושבים אנשי אוצר ומספרים לך שהרבנות עולה להם יותר כסף. איפה הם עכשיו בחוק הזה? אתה יודע כמה כסף משלמים אזרחי ישראל על הרגולציה בנושא הרכב? על רגולציה, על זה שנותנים מונופולים בנושא הרכב, אתה יודע כמה כסף משלם אזרח? אבל לא, את רפורמת הקורנפלקס אתם עוצרים בכשרות. אז תגידו את האמת. והממשלה הזאת, לפחות בשני שלישים או רבע – אני כבר לא יודע איך מחלקים את השמונה שם, של אלה שמספרים שרוצים לעשות יותר טוב לדת – שיפסיקו לשקר, שיגידו את האמת. אתם רוצים הפרדת דת ומדינה? תגידו את זה באומץ. תעמדו מול אזרחי ישראל ותגלו שמה לעשות, רוב אזרחי ישראל כן רוצים דת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דרעי. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, יש לנו משימה חשובה בתקופה הזאת: להיות אופוזיציה לוחמת לממשלה המאוד-מורכבת הזאת. מאוד מורכבת אני אומר כי היא מאתגרת אותנו בצורה מאוד לא פשוטה, גם בסוגיית האמון וגם בגלל מרכיביה האנטי-ציוניים שנמצאים, שמהווים חלק מהממשלה הזו. אבל גם כאן, בין נאום לנאום, בתוך כל הפיליבסטר הזה, אנחנו צריכים למצוא את הזמן – ואולי זאת המשימה הראשונה שלנו – להיות נאמנים לשולחינו, לאלה ששלחו אותנו לכאן, לבית הנבחרים. בשעה האחרונה ישבתי ונפגשתי, אדוני היושב-ראש, עם הגב' לימור לוריא, מי שמונתה עכשיו להיות מנהלת אגף השיקום – סוגיה שאני מזכיר לכולנו שבערה והרעידה את כל המדינה בערב יום הזיכרון האחרון. והמשימה הזאת לא ירדה מהפרק אלא להפך. חובה עלינו להמשיך להוביל אותה. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לך, גברתי השרה, שמינית אותי להמשיך לכהן בתפקיד, לעמוד בתור יושב-ראש הוועדה גם בתקופת הביניים. ואני רוצה לספר שכן, בשבוע הבא, קבעתי פגישה עם שר הביטחון בעניין. אנחנו נמשיך לעסוק ולקדם את הסוגיה הזאת, כי יש לנו חוב כלפי אזרחי ישראל, יש לנו חוב כלפי הלוחמים שלנו, יש לנו חוב לקיים מהפכה שירותית בכל מה שקשור באגף השיקום במשרד הביטחון. אנשים שאנחנו שולחים אותם לקרב צריכים לדעת שאנחנו נעשה הכול קודם כול להשיב אותם מן הקרב. וזה בהחלט קשור לסוגיית החללים, לסוגיית הנעדרים שנמצאים בעזה, אבל זה קשור גם לסוגיה של הטיפול בפצועים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שהנושא הזה לא יורד מהפרק בסדר-היום האישי שלי. אני מקבל פניות רבות בעניין הזה, וחשוב שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בסוגיית התקציב וגם בחקיקה. אני מזכיר שבקדנציה הקודמת אתה חתמת יחד איתי על חוק עיטור הפציעה הקרבית. לא מדובר כאן באיזושהי עלות כספית אלא מדובר כאן בהוקרה למי שנפגע כתוצאה ממגע עם האויב. אני חושב שההוקרה הזאת חשובה ללוחמים שלנו. יש בה אפילו מעט מן השיקום, כדי שאנשים ירגישו שמדינת ישראל זוכרת ומוקירה אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני, שעושה עבודה חשובה בנושא הזה. חבר הכנסת אריה דרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. בכבוד, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרבה נכתב – רב דוד – הרבה נכתב והרבה נאמר על שילובה של סיעת רע"מ בקואליציה. איך אתה אומר? אדוני מר עבאס, ראש הממשלה, מה שתבקש – אתה תקבל. תבקש משרד הביטחון – תקבל. מה שאתה רוצה. כבר סיפרו לנו שמכרנו את הנגב בשבילם. אם הם לא רוצים את חוק האזרחות – איך אתה אומר? זה לא יהיה. אבל יש דבר מעניין. קודם הכנסת דנה על חוק שירות ביטחון שדן בהצהרות שניתנות על ידי בנות שאומרות: אנחנו לא נוסעות בשבת, אוכלות רק כשר. אם הן לא לומדות בסמינרים חרדיים, לא נותנים להן את הפטור באופן אוטומטי, למרות שהחוק מחייב את זה. והייתה הצבעה – איך אומרים? כמעט על חודו של קול. לא שמת לב לתגלית המרעישה הזו, אה? לא שמת לב לתגלית המרעישה, איך הממשלה צלחה את ההצבעה הזו. לראשונה בהיסטוריה סיעת רע"מ הצביעה עם הקואליציה – לשלוח את הבנות הדתיות לצבא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם הדתיות שלהן או רק – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מדבר קודם כול על מה שאני ראיתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> וזה כל כך נורא שבנות תשרתנה את המדינה. זה כל כך נורא שבנות תשרתנה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התגלית היא מרעישה. יכול להיות שהקואליציה הזו מרוצה. מה אכפת להם? למה לא? אם אפשר לתת את הנגב לרע"מ, אם אפשר לתת להם את משרד הביטחון, אם אפשר לתת להם את איך קוראים לזה, את חוק האזרחות, גם שילכו לצבא. אבל אנחנו למדים דבר חדש: סיעת רע"מ הצטרפה לקואליציה הזו, והם ישלחו את הבנות הדתיות לצבא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפשר להקים צבא חלופי של עבאס. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, את זה עדיין לא ניתן להם. מה שאני רוצה לומר זה כך: קואליציה שנשענת – אני לא בא לשלול את האזרחות של ערבים, חלילה. לא, לא שולל את האזרחות שלהם. אני גם לא חושב שאפשר לשלול את האזרחות של החרדים. איך אמר פעם גפני פה? יש מזל לחרדים שיש גם ערבים, שאי-אפשר לפגוע בהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני אומר כך: התגלית הזאת, שזה מה שרע"מ מסוגלת לעשות כאשר היא נמצאת בקואליציה, זה באמת שאפו לראש הממשלה, שאפו לחליפי שלו. חבל לי רק על בני גנץ. חבל לי עליו, על בני גנץ, שהוא צריך לשבת כך בתוך קואליציה כזאת, כאשר לא מכבדים אותו, פוגעים בו. זה הקול של שר הביטחון, נכנס לתפקיד הכי חשוב, אבל הוא לא נמצא בקליקה הנכונה. אז איך אני אמרתי לך אתמול – אתה צריך לשמור, לדאוג לו ולכבד אותו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> איתן, תקפיד, שלוש דקות, לא יותר, כי אחר כך הוא בא אליי בטענות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך. אני באמת אקפיד. אני מודה לך על העצה הטובה. אחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. כדברי רבנו, מורנו, עד שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין שום בעיה. כבוד השרה, חבר הכנסת הרב פרוש, אני הייתי בדילמה – שומע, דודי? אני הייתי בדילמה. השבוע עלינו פה והודינו לראש הממשלה בפועל מנסור עבאס על המתנה שהוא נתן ליישוב אביתר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא התחרט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> התחרט. עכשיו אמרתי, רגע, איפה זה נמצא פה, יש פה איזה משהו. בדקתי. ואז, אם אתה זוכר, בדקתי – ואללה, אין לו אאודי 8A. עשיתי בדיקה, אמרתי: כנראה הוא מחכה למשהו יותר טוב. היום התברר לי: כנראה הוא מקבל טנק מרכבה. גם היום, אחי, הוא הולך – מה קורה איתו? היום הוא פתאום החליט שהוא מתערב בתכנים הביטחוניים של מדינת ישראל, במה שקורה איתנו פה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגיוס. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בגיוס. הוא אמר: בוא נתחיל עם הגיוס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נתנו לו עכשיו בבקו"ם. עוד מעט חיל אוויר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חיל אוויר. לאט-לאט, אחי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מכניסים אותו לעניין לאט-לאט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הרי איפה שיש עכשיו בנייה בלתי חוקית שלהם – עושים את זה שטח צבאי סגור, ואז ככה אין שום בעיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מדברים עליו כשטח ביטחוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ממתי? רק תסביר לי, אחד כמו מנסור עבאס, ראש הממשלה בפועל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מבקש ממנו – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, מנסור, אהלן וסהלן. מברוכ. מברוכ על הטנק מרכבה, מנסור. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ינון – – – אורנה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אורנה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> גם היא הייתה בצבא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תעשי איתו חפיפה, אולי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> היא יכולה לענות לך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה בשם – מנסור עבאס, הקואליציה דווקא רוצה להודות לך, מנסור. הרב פרוש, אתה מפריע לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. כן. מנסור, בוא. בוא. סעיד אלחרומי הצביע בעד חוק גיוס הבנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. מאזן גנאים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי וגם מאזן גנאים. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> החוק נותן פטור – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיב, אם היית בא ושואל אותנו לפני זה, היינו עוזרים לך. מנסור, אתה ראש הממשלה בפועל. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – לגייס רק בלונדינים – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו, אחרי תחקיר, יש לנו שני דברים שגילינו פה: אחד, שבמקום אאודי A8 אתה מקבל טנק מרכבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, כבוד היושב-ראש, אני מוכן לעמוד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אין בעיה, אבל אתה פנית אליהם ויצרת שיח. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אני פונה רק למנסור, לא אליהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פנית. פנית. חברי הכנסת, חבר הכנסת אמסלם, תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מנסור, אני אומר לך, היה פה גם דיבור על סעיד אלחרומי, על מה שקלמן פרסם בתחקיר שלו, וכנראה מנסור עבאס עם סעיד אלחרומי סגר עסקה. הוא מקבל את כל השטח של המשפחה שלו בנגב – התחקיר של קלמן אמר – הוא מקבל אותו בתור שטח צבאי סגור, ואז אין לו בעיה, הוא לא צריך צו הריסה ולא שום דבר. אז אנחנו מבינים שאתה ראש הממשלה בפועל, עכשיו גם שר הביטחון בפועל – ואללה, אתה יודע מה, מברוכ. בינתיים אתה עושה להם בית ספר ואתה קובע להם מה לעשות. אבל אל תשכח: תשמור לנו על המדינה יהודית. זה מה שביקשתי ממך. לא רוצה שום דבר אחר ממך. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. יעקב מרגי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה רואה, אני עמדתי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא אתה מדבר, רק רציתי להסב את תשומת ליבך שחברך ינון אזולאי עמד במסגרת שלוש הדקות ואף פחות מזה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מנסה להגיע אליו. אני עוד לא ברמה. זה ייקח לי קצת זמן עד שאני – טיפה להשתכלל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממני יראו וכך יעשו, נאמר. בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם לך מסגרת זמן של עד שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. בסדר גמור. אז אני אדבר על הודיה מונסונגו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק גברתי, אנחנו נוהגים לפתוח כל נאום, גברתי – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי. אמרתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – ב"היושב-ראש, כנסת נכבדה". << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי. אמרתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, לא שמתי לב. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אגיד עוד פעם, אם תרצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא בשבילי. בשביל כבוד הכנסת. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, בהחלט. כבוד יושב-ראש הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כנסת נכבדה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – חבריי הנכבדים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם. מקובל. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הודיה מונסונגו – אני מניחה שהשם הזה לא מוכר לכם, למרות שדיברתי עליה היום. אני אדבר עליה היום שוב. דמיינו ילדה בת 12 במעצר לבדה בארץ זרה. אין לה כל יכולת להסתדר ללא עזרה. מה אתם הייתם מוכנים לעשות על מנת לשחרר אותה? הודיה היא צעירה בת 26 עם צרכים מיוחדים. מומחים אבחנו את גילה המנטלי בהתאם למנת משכל של ילדה בת 12. הודיה, על לא עוול בכפה, נכלאה לפני כמעט שנתיים בכלא בפרו. הוא הושמה בתא יחד עם רוצחות ונשים הכי אלימות שיש. היא נוצלה על ידי אדם שקנה אותה בנסיעה לחו"ל, לכאורה, לעבודה כבייביסיטר של הילדים שלו. בשדה התעופה בפרו עצרו אותה, בדקו במזוודה שלה, ולתדהמתה, נמצאו שם סמים. הודיה ישבה בכלא הכי אכזרי בפרו 278 ימים. לאחר מכן, במאמץ רב, הועברה הודיה למעצר בית, ומאז היא תקועה שם, כמעט שנתיים לבדה בארץ זרה. המשפחה נאלצה לגייס תרומות במשך כל התקופה הזו כדי להמשיך ולקיים את הודיה ולממן את הליווי המשפטי שלה. הנשיא לשעבר – בעצם עוד לא לשעבר. הנשיא ריבלין ביקש מנשיא פרו לחון אותה, אבל בפרו התחלפו מאז עוד שני נשיאים, והדבר הזה לא מתקדם לשום מקום. בית המשפט בפרו השתכנע שהודיה סובלת מפיגור שכלי גבולי ולכן לא יכולה לעמוד לדין, ועדיין קבע שהיא תהיה במעצר בית. כל יום נוסף שהיא שם לבדה מסכן אותה יותר ויותר, הן גופנית והן נפשית. לאחרונה דווח כי העבריין שניצל את הודיה הודה במעשה בהסדר טיעון והודה כי ניצל אותה. הודיה נמצאת בפרו יותר מ-600 ימים וממשיכה לשאול שוב ושוב: למה אני עדיין בפרו? למה אני לא יכולה לחזור הביתה? ושוב, אני מזכירה לכם, היא ברמת המשכל שלה כבת 12. אני רוצה לגלות לכם גם שאני מכירה את הודיה, כי הודיה עשתה שירות לאומי במסגרת תוכנית מיוחדת בבת עמי, עמותה של השירות הלאומי שעמדתי בראשה עד – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> היא נסעה לבד לפרו? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא נסעה עם שני אנשים שבעצם עבדו עליה, והם שבעצם סחרו בסמים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> יש לה הורים? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לה הורים, בהחלט. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איך הם נתנו לה לנסוע, אם את אומרת שהיא ברמת משכל של בת 12? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נתנו. היא עשתה גם שירות לאומי, והמטרה בשירות לאומי, בתוכנית הזאת, זה באמת לאט-לאט לפתח אצלה כישורים של חיים עצמאיים, ונתנו לה חיים עצמאיים, כי היא בכל זאת אישה בת 26, מותר לה לטייל קצת בעולם, מותר לה לבחון, נכון? לא צריך להחזיק אותה כל הזמן ליד – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אין אפוטרופוס? ההורים שלה לא אפוטרופוסים שלה? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא יודעת להיכנס לזה, אם כן או לא. בכל מקרה, מה הקשר? אני לא מצליחה להבין. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה להכשיל. זה מעניין. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אשב איתך ואסביר לך על המצב. בכל מקרה, מה שאני אומרת הוא – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה לא דומה לאותה נעמה ממוסקבה, מרוסיה? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה לא דומה, כי פה היא בחורה עם צרכים מיוחדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא. זה סיפור אחר לגמרי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, הוא שואל אם זה דומה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פה ניצלו אותה בצורה אחרת. גרמו לה להגיע לפרו. זה סיפור אחרי לגמרי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא לא ידעה על כלום. היא באמת לא ידעה שום דבר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה הכול עניין של יח"צ. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני קוראת לשר החוץ יאיר לפיד ומבקשת ממנו להתערב לטובתה של הודיה. אפשר להביא אותה הביתה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לאיתן גינזבורג יש קשרים עם יאיר לפיד. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בבקשה, בבקשה. אני רוצה ממש, גם לו וגם לשר המשפטים גדעון סער וגם לראש הממשלה – אני מצפה מהם להתערב לטובת הבחורה המסכנה הזו וההורים שלה והמשפחה שלה, שרוצים להביא אותה לכאן, בחזרה ארצה. תחשבו שזו הבת שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> וממשלת פרו לא משחררת? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> וממשלת פרו לא משחררת? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הודיה צריכה לחזור – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מוותר על זכות הדיבור שלי בשבילה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הודיה צריכה לחזור לחיק משפחתה ולחיות בבטחה כאן, בארצנו. מדינת ישראל חייבת לפעול מיידית לחילוצה ממסע הייסורים. אסור שיקרה שם אסון, כי אם נחכה עוד רגע זה עלול לקרות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. באמת מקרה כאוב ביותר. חברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת כץ, זה באמת מקרה שצריך להידרש אליו, הוא מקרה ממש כואב. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן היא – 600 יום? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, 600 יום. נכון מזעזע? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, ממש מזעזע. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תאמין לי, חיים, אם היו לה הורים עם יח"צ, היא כבר הייתה בבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מיכל, אני חושבת שהעלית נושא מאוד חשוב, חברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר. הרבה מהנושאים שאת מעלה הם חשובים, אבל זה אחד באמת בולט. והאמירה שאמרת בסוף דברייך, שנחשוב שזו הייתה ילדה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שמה? מה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה אמרה מיכל? היא אמרה: תחשבו שזאת הייתה הילדה שלכם. הרי ברור שאם זאת הייתה הילדה של דודי, של הרב יעקב מרגי, שלי – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הלוואי שהיו לי בנות. הלוואי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – של איתן, כבר היחס היה שונה. לפעמים במדינת ישראל אתה צריך שיהיו לך קשרים כדי לקבל את מה שמגיע לך. ככה זה לפעמים. ואני חושבת, באמת, אדוני היושב-ראש – אני לוקחת את זה על חשבון הנושא שרציתי לדבר עליו, אבל אני חושבת שאנחנו יכולים להתאחד פה בבית הזה ולפנות לשר החוץ ולבקש את התערבותו האישית בנושא הכאוב הזה. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת: תחשבו שאלה היו הילדים שלכם, התושבים באביתר, שהממשלה באה אליהם והציעה להם עסקה. בתמורה לעסקה הזו הם היו צריכים לוותר על עקרונות חשובים שלהם, על מאמץ גדול שהם השקיעו במשך חודשיים לבנות את היישוב שלהם. הם היו צריכים להסכים לרדת ולהתפנות בעצמם מהיישוב, אבל בתמורה הוצעה להם עסקה מסוימת, שהממשלה תכשיר את המקום אחרי זמן מסוים, תאפשר להקים שם ישיבת הסדר, תאפשר להחזיר לשם שלוש משפחות. זו הייתה העסקה, והם ישבו ודנו כל הלילה. היה דיון קשה מאוד – אנשים שמסרו את הנפש לגור חודשיים במבנים בלי דלתות, בלי חלונות, עם כל העשן, והערבים בסביבה מציתים צמיגים סביב היישוב שלהם כדי שאי-אפשר יהיה לנשום מרוב עשן. אחרי לילה של דיונים, הם החליטו לקבל את העסקה הזו. ואז באים – גברתי השרה אורנה, את יודעת כמה אני באמת מעריכה אותך מאוד, באמת. באה הממשלה שהציעה להם עסקה מסוימת ואומרת להם: בסדר גמור, קיבלתם, הינה הרכב, רק מה, הוצאנו את המצבר, הורדנו לכם שני גלגלים, יהיה בלי חלונות – קחו, סעו. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה כמו הסיפור של הגשש, המכונית המגויסת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. בדיוק, חיים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק ככה. היה מנוע? לא היה מנוע. יש – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק. הביאו להם מכונית, עכשיו רק זה חסר, רק ההוא חסר ורק זה. אני רוצה להגיד – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל מה זה נוגע לאיתן? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, אם זה לא היה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה בנוגע – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה היה מאוד מצחיק אם זו לא הייתה על חשבוננו, הבדיחה הזאת. ואני רוצה להגיד לך, גברתי השרה, את במקרה יושבת פה, אבל במקרה טוב לי שאת יושבת, כי את דווקא שרה שאני מאוד מעריכה ברמה האישית. אני רוצה להגיד לך, לא חשוב כרגע מה הדעה שלך על יישוב הארץ, על המתנחלים, על אזור השומרון. זה לא משנה. יש התנהלות נורמלית מול בני אדם, יש מה שנקרא הבטחה שלטונית, יש מה שנקרא קשרי ממשלה-אזרחים, וצריך לעמוד באיזושהי רמה של הגינות. הציעו להם עסקה מסוימת, ועכשיו כל הזמן עושים בה עוד חורים ועוד חורים. איך אמר פעם אהוד ברק? יותר חורים מגבינה. הוא אמר את זה על הסכם אוסלו האומלל. ככה זה נראה. ואני אומרת, באמת, עזבי שנייה את הדעה האידיאולוגית שלך, שימי בצד – התנהלות מול אנשים שבאמת הסכימו לוותר על חלום גדול שהיה להם ולא ללכת למאבק, כי הסבירו להם שחשובה האחדות, שלא רוצים עכשיו תמונות קשות, שלא רוצים עכשיו התכתשויות, והם הסכימו. ישבו לילה שלם ודנו ודנו ודנו ובכו, בכו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את יודעת כמה בכו שם? והסכימו. בואו תהיו הגונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תחוררו את זה יותר. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שיש לי הרבה נושאים שרציתי לדבר עליהם בנושא חוק חירור איחוד משפחות שקורה ברגע זה בין שקד לחבר הכנסת מנסור עבאס, שהיה פה. רציתי להתעדכן ממנסור עבאס איך הוא חורר את החוק, מה הוא עשה, אבל כנראה שהקואליציה צריכה להגיע להסכמות איך הם מחוררים את מה שעוד נשאר מהחוק המחורר הזה. אני לא איכנס לזה עכשיו, כי זמני יקר וקצר. לעומת זאת, נמצאת פה איתנו השרה אורנה ברביבאי – שלום – שלדעתי גם חברה בקבינט הקורונה; תקני אותי אם אני טועה. אני אשמח לשמוע ממך איך את רואה את מדינת ישראל היום במצב הקורונה. למה? כי אני מודה, אני עסקתי בזה רבות בעבר. היום אני ניזון מהתקשורת ולא ממש מעורב מעבר לכך, לכן אני מעלה שאלות ולא כל כך בא להנחית עובדות או לקבוע עובדות. ברור לכולנו שאנחנו בהתפרצות מחודשת בגלל הווריאנט דלתא ההודי, ומנגד, יש את החיסונים של פייזר. מדינה מחוסנת, אולי הכי טובה בעולם, שיכולה להעיד על עצמה במקום הזה, וזו מדינת ישראל – זכות גדולה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו. אין ספק שצריך לחסן – אני ממליץ, כמובן – גם את הילדים בני ה-12–15, מי שזה רלוונטי לו, ולחסן אותם בהקדם, כי המלאי מוגבל. אבל מה שרציתי לשאול אותך, השרה ברביבאי – אני שמעתי שרה אחת אומרת שמשרד הבריאות מנפח את המספרים כדי לייצר פניקה. ראיתי שהקבינט בסוף – ואולי אני טועה, אני אשמח לשמוע אחרת – יצא בהחלטה שלא לעשות, זאת אומרת, אסטרטגיית המלחמה של מדינת ישראל נגד התפרצות וריאנט דלתא, בכפוף לכך שהמדינה מחוסנת, היא לא לעשות. אני מודה שאני יותר שמרן בתפיסה הבסיסית שלי, פחות לוקח סיכונים, נזהר יותר, ומוכן גם לשלם מחירים, אבל כנראה שהגישה של הקבינט היא אחרת, ועובדה שלא עושים מהלכים של תו ירוק או דברים אחרים, אפילו בתחומים ספציפיים, שאולי בהם יש סיכון יותר גבוה. אני יכול להמשיך עם הרבה מאוד דוגמאות של מה שאפשר לעשות ולא עושים, ואני מרגיש שאתם בממשלת הלא-לעשות ורק לדבר. אני מאוד אשמח – הינה, נשארה לי חצי דקה, אני נותן אותה לשרה – לשמוע ממך מה כן עושים ומה רוצים לעשות, ואולי לא צריך לעשות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא סיימתי. אני פה ואני רוצה לשמוע. זכותי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בטח. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> קיש, מאחר שאתה יודע את התשובות, אני לא אענה לך בדרך הזאת. אחר כך אנחנו נשב – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע שום תשובות. אני אומר לכם, אתם קבינט של לא לעשות. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> אם אתה אומר שהקבינט החליט לא לעשות – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> – – אז זה לא נכון, משום שהקבינט החליט לטפל היכן שצריך, ואם נתב"ג הוא נקודת תורפה, אז מטפלים בנתב"ג, ולא מענישים את כל האזרחים, אלא מבודדים את הנקודה לטיפול ונותנים לה מענה. אז לעמוד פה ולהגיד שלא מטפלים או לא עושים זה פופוליזם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קבינט הקורונה לא יצא עם החלטה אחת רלוונטית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> הוא יצא. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אנחנו בהתפרצות ארצית – שמענו את זה כולם, זה נאמר. זה כבר לא מספיק לטפל רק בנתב"ג, אם רוצים לטפל. אם את לא יודעת את זה – אלו לא אמירות שלי, אלו אמירות של – – – << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> יודעת. יודעת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יודעת. אז בואי נסכים שהאירוע כרגע הוא לא רק נתב"ג. על זה אנחנו יכולים להסכים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, אתם לא עושים כלום, לא עושים כלום. אתם רק דיבורים, גם בנתב"ג וגם בכל שאר מדינת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שיטת הכלאם פאדי הזאת כשהמפתחות אצלכם היא מאוד מסוכנת למדינת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני יואב קיש. תודה רבה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, להמשיך את מה שחבר הכנסת יואב קיש התחיל. חבר הכנסת יואב קיש, זה לא נכון שהממשלה לא עושה. הממשלה עושה, עובדת יום ולילה, ואני רוצה לדבר על מה שהיא עושה ועל מה שהיא לא עושה. אבל היא עובדת. קודם כול, הקואליציה הקודמת, ראש הממשלה הקודם מביא חיסונים שסילקו את הקורונה מארצנו, ומייד אחרי שקמה ממשלה חדשה בראשותו של נפתלי בנט, הקורונה חוזרת, לצערנו הרב. שאלו אותי חבריי: למה אתה אומר את זה? הרי הכול תלוי בקדוש ברוך הוא. אמרתי: בטח, אם מבקשים מהקדוש ברוך הוא, אז זה עוזר, אבל פה הכריזו מרד על השם ועל תורתו. כל הנושאים של היהדות, מה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו – הם מודיעים שהם נגד, אז חוזרת הקורונה. זו תמונת המצב. היה צפוי שישבו וידונו בדברים האלה גם בקבינט הקורונה וגם בממשלה ויטפלו בעניין של נתב"ג – מה שחבר הכנסת יואב קיש העלה כאן. אבל תדע שזה לא פייר ולא הגון לבוא אליהם בטענות, בגלל שהם מאוד עסוקים, מאוד מאוד. למשל, יש את הסיעה הזאת, תקווה חדשה, של שישה חברים, שבראשה עומד גדעון סער, והיא קיבלה ארבעה שרים. הם עבדו על זה, זה לא בא סתם: שר המשפטים, שרת החינוך, שר השיכון ועוד חברים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תקשורת. תקשורת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ושר התקשורת וחברים בוועדות והכול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פלוס שלושה נורבגים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וזה בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלושה נורבגים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שלושה נורבגים. הכול בסדר, הם עובדים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיכל שיר חייבת להיכנס – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם עובדים כדי להשיג את זה. אני רוצה רגע להתעכב על הנושא של שר השיכון בתוך הסיעה המעניינת הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דואגים לחברים, תראה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שר השיכון – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה, גפני, איך דואגים לחברים? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שהוא גם השר – כן, נכון – שהוא גם השר לענייני ירושלים והשר המקשר בין הכנסת לממשלה, הוא חייב להיות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר השיכון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שר השיכון. אמרתי, אתה לא הקשבת. שר השיכון, יש לו הרבה תפקידים, והוא עוד יקבל עוד תפקידים. אנחנו עוד לא סיימנו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ככה מצמצמים. ככה מצמצמים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש דבר שהוא חייב לקבל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דיינים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא חייב להיות חבר בוועדה למינוי דיינים. איך עושים את הדבר הזה? פשוט: הרי הם לא מבינים כלום, הם חדשים שם, רובם שם חדשים, הוא היחיד עם ניסיון. אתה מגיע איתם לסיכום על משהו, שלא ישבו לילה שלם, אלא שידברו על הדברים, והם מסכימים וכותבים, והכול בסדר. הם חוזרים אחרי חזרה – לא. החוק על הוועדה למינוי דיינים חייב לבוא, למה הם הלכו לשאול את אלקין. אלקין אמר להם: לא בא בחשבון. מצידו, שהמדינה תלך לא חשוב לאן. הוועדה למינוי דיינים זה הדבר הכי חשוב – מדברים פה על קורונה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – על קבינט של קורונה. מה הוא עשה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אולי תבקש מקריב. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסיים. הוא עשה את הדבר הכי חשוב: הוא הביא חוק שאפילו לא הבינו אותו. הוא הביא חוק שצריך שיהיו שתי חברות בוועדה למינוי דיינים מתוך ארבעה. אני מסתכל ומשפשף עיניים: אבל גם היום על פי החוק צריך שתי חברות מתוך הארבעה. מה השתנה? השתנה שהוא כותב בחוק – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שתי חברות מהכנסת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. – – הוא כותב בחוק שאם הממשלה ממנה שני גברים, הכנסת יכולה למנות רק שתי נשים. ואז התוצאה היא פשוטה: אלקין בוועדה למינוי דיינים. אף אחד בממשלה לא יתמודד איתו, חוץ – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שלא יקרה שהחרדים יהיו בוועדה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – חוץ מהרוטוויילר הזה שהוא נקרא "שר הדתות", והכנסת תצטרך לבחור שתי נשים. מכיוון שבמפלגות החרדיות אין נשים, אז המפלגות החרדיות בחוץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלקין נוקם במפלגות החרדיות, לא רק בביבי. תודה רבה, זאב אלקין, על הנקמה שלך. חכה, הבניין הזה הוא עגול, נגיע אליך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תיזהר, מנדלבליט עובד אצלם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גפני, תיזהר, זה נשמע איום. תיזהר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> "נגיע אליך" זה ישר מנדלבליט. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "כמו", זה איום. למה כמו? זה איום. "נגיע אליך" זה איום. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תכתבי למנדלבליט, אולי הוא לא שמע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בבאר שבע זה איום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תכתבי למנדלבליט, אולי הוא לא שמע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השרה ברביבאי, מושחתים, נמאסתם. נמאסתם, משום שאתם מחוקקים כאן חוקי ג'ובים, סידורי עבודה, תפקידים מיותרים על חשבון הציבור, על חשבון משלמי המיסים – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על חשבון הישראלי העובד. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, שר המים היה נחוץ ביותר בממשלה שלך. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מנותקים ומושחתים, נמאסתם. נמאסתם במהירות, רק שבועיים וחצי. נמאסתם משום שכל מה שהבטחתם כאן בשנים האחרונות עשיתם הפוך לגמרי, אבל הפוך בצורה שאי-אפשר לתאר אותה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> רק שבועיים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. תודה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בעברית תקנית: מושחתים, נמאסתם. זה היה בסדר נגד הליכוד, כן? מושחתים, נמאסתם – נגד שמיר, נגד שרון, נגד נתניהו, נגדנו, כולנו. אמירה גורפת, כללית. 30 חברות וחברי כנסת בחוק הנורבגי. אין לכם בושה. איך אמרתם? אבדה הבושה. כך הם היו אומרים: אבדה הבושה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מהמקפצה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> והמעשים שלכם הם לא רק שחיתות אלא גם סכנה לדמוקרטיה. אתם סכנה לדמוקרטיה. אמרתם "מושחתים, נמאסתם", אמרו עלינו. אמרו "סכנה לדמוקרטיה". אתם גם מושחתים וגם סכנה לדמוקרטיה – בסתימת פיות; בחוקים צפון-קוריאניים, כמו התקנון של יש עתיד, בזה אתם מבינים; בקומבינות פוליטיות; בניסיונות לחסום את האופוזיציה ואת ראש האופוזיציה. אדוני היושב-ראש, התרגיל המסריח מריח לעומת המעשים של הקואליציה הזאת. מושחתים ומסוכנים לדמוקרטיה. אתם לא קואליציה, אתם גועליציה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה מה קורה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 30, ואין אף אחד במליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – וגם העובדים הזרים לא באים לעבוד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – הם עובדים – – – את כל מה שעשיתם. הם עובדים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עשו נורבגי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תודה. תודה רבה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – עובד זר עובד גם בשבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש, אני לא יכול לדבר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ, ישראל אייכלר מבקש את סעדי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עובד זר עובד בשבת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא מבקש את סעדי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עובד זר עובד בשבת? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין לי בעיה שתדברו – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה מפריע לאייכלר. אני אוסיף לך את השניות האלה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא אכפת לי שידברו, רק שהשעון לא יזוז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדברים פה על הרבה דברים גדולים, והיום דיברתי על דברים גדולים. אני רוצה לדבר על משהו שיורד לחייו של כל אזרח. אני חייב להודות שזה לא התחיל בממשלה החדשה, אבל עכשיו באה שרת התחבורה ורוצה לעשות תחבורה ציבורית בשבת. אני נלחם כבר שנים בכנסת כדי שתהיה שישה ימים תחבורה ציבורית, ואין קול ואין קשב. אני מקבל השבוע, אדוני היושב-ראש, מכתב מיהודי שעמד באוטובוס האחרון – הוא גר בבית שמש ועובד לפרנסתו בירושלים. הוא וכמה חברים באו לאוטובוס האחרון, קו 418, מירושלים לבית שמש. הוא עומד בתחנה הראשונה, כדי שיהיה לו מקום, כי האוטובוסים האחרונים מלאים, והאוטובוס עובר ולא עוצר, ולא פעם ראשונה – פעם שנייה ופעם שלישית. מדי פעם קורה, הוא אומר, שהנהג מחליט על דעת עצמו והוא מסמן לממתינים שיש מאחוריו אוטובוס. מה הבעיה? שהאוטובוס הבא זה 419, שכונה אחרת. לא משנה, לא אלאה אתכם בפרטים, אבל הוא אומר שמה שקרה זה שהוא הגיע הביתה ב-02:30, כי רק האוטובוס השלישי ששלחו כתגבור הגיע, והיה אוטובוס מלא לבית שמש של עובדים שהגיעו הביתה ב-02:30. ואני לתומי שולח מכתב לאגד ולמשרד התחבורה. תשמעו, רבותיי, מרגי, תשמעו מה התשובה של אגד. אגד מודיעה שהיא מאשרת את קבלת הפנייה – סליחה, חיים, שר העבודה והרווחה. מרגי, אתם מפריעים לי. אני מבקש לשמוע. אני מקבל תשובה מאגד – תשמעו, אגד, יש לו את הזיכיון: מדובר בנהג של חברת פסגות העובדת בשירותנו – זה קבלני משנה, עובדים זרים – ובשל הפנייה העברנו את התלונה, והנהג טוען שהוא לא ראה את הנוסעים ולכן הוא לא עצר. הנהג הדגיש שהעובדה שהוא עצר בתחנות האחרות מוכיחה שהוא כן אוסף נוסעים ואין לו שום אינטרס. מדובר באי-הבנה, ואין לנו אלא להצר על כך. רבותיי, זה הפשע הנורא שעושים לכל האזרחים. זה לא מקרה יחיד, זה קורה כל יום, בפרט לאנשים שתלויים בתחבורה הציבורית. יש התעללות בבני אדם, והתגובה החצופה של אגד: אין לנו אלא להצר על כך. לא באים לבקש סליחה, לא באים לדרוש שיהיה פיצוי ולא בודקים את הנהג, אם זו פעם ראשונה שלו. ומה הבעיה שלהם? שזו חברה אחרת. אני מבקש ממשרד התחבורה – שלחתי תלונה למשרד התחבורה – שיפסיקו עם ההתעללות באזרחים בששת ימי המעשה, ואז לא יצטרכו לעשות אוטובוסים בשבת. ואני רוצה לומר יותר: אם תעשו אוטובוסים בשבת, האוטובוסים באמצע השבוע לא יוכלו לנסוע מאלף סיבות אחרות, כי אם מזלזלים בשבת אז גם באמצע השבוע לא יהיו לנו אוטובוסים. אני מבקש משרת התחבורה שתעשה את מלאכתה, שתדאג לאזרח הפשוט בתחבורה הציבורית שישה ימים בשבוע ולא תחלל את השבת. לא לשם כך היא נשלחה. ואם זאת כל מטרתה, הקדוש ברוך הוא יפיל מהרה את הממשלה הזאת, שרוצה לחלל שבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת יריב לוין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איתן, אדוני היושב-ראש, הגענו לסיכומים על החוק של הביטוח הלאומי, 12 שעות נאום, בגלל זה הורדנו את ההסתייגויות. עכשיו החברים שלך מוציאים לנו סעיף 98 על זה. זה מקובל, או שאתם תמשיכו לרמות אותנו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני יושב פה לא כנציג הקואליציה אלא כמנהל הישיבה. ניתן עכשיו זמן לחבר הכנסת לוין. אני מניח שמי צריך לדון בזה, ידון בזה. תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מציע שכל הנושא הזה, שהוא באמת חסר תקדים, שמגיעים לסיכומים מפורשים ואחר כך מתכחשים אליהם, הנושא הזה יועלה עכשיו בוועדה המסדרת במלוא העוצמה, כפי שלצערי, אדוני היושב-ראש, קרה לנו גם אתמול בלילה באירוע לא נעים שלא היה צריך להתרחש. חשבתי שהלקחים מאתמול בלילה הופקו. מסתבר שלא הופקו, והדבר הזה חוזר על עצמו פשוט באופן מדהים. אמת, אנחנו ניאבק ונאבקים בממשלה הרעה הזאת, ממשלה שהוקמה בהונאה, בכל הכוח, בכל הדרכים הפרלמנטריות שעומדות לרשותנו, וזו זכותנו, וכך נעשה. עם זאת, באותם מקומות שבכל זאת כן ישנן הבנות – כי יש גם דברים שלפעמים אינם שנויים במחלוקת והם באמת בטובת הכלל, כמו השינויים החשובים שהצלחנו להכניס בחוק החל"ת אתמול, ושבעקבותיו אפשרנו לקצר את התהליכים כדי שאפשר יהיה לדאוג שמה שאזרחי ישראל זקוקים לו הם אכן יקבלו, והגענו לסיכום, גם לגבי אופן ההצבעות בוועדה וגם לגבי מספר שעות הדיון שיהיו במליאה. אז אנחנו, כמובן, את חלקנו בוועדה סיימנו ואנחנו קיימנו את חלקנו בוועדה. עכשיו אנחנו מקבלים פתאום זימון לדיון על סעיף 98 – על קיצור זמן הדיון במליאה – למרות ההסכם שהושג וסוכם. אני לא מבין את ההתנהגות הזאת. נדמה לי שכל אחד מבין גם מה המשמעות שלה: לא יהיה אפשר באמת להסכים על כלום ועל שום דבר בשום עניין. אם זו הייתה תקלה מקרית, אני הייתי מבין – תקלות יכולות לקרות – רק זה קורה אחרי שאתמול בלילה ישבנו לחינם והתווכחנו כמעט שעתיים על ניסיון נוסף, בוטה, להפר הסכמות מפורשות שהיו ביחס לסדר-היום של הוועדה המסדרת. נדמה לי שבדרך הזאת – אנה אנחנו באים, אדוני היושב-ראש? ואני אומר את זה כאן לפרוטוקול, למרות שאתה, באופן אישי – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול לעשות כלום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא רק לא יכול לעשות כלום. הוא בוודאי גם לא הכתובת, הוא לא האיש – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> נכון. הוא לא יכול לעשות כלום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם הוא לא יכול לעשות כלום, אבל הוא לא האיש שאחראי למצב הזה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה הוא לא יכול לעשות כלום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> איתן, הם עושים לך – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא לא, הוא לא יכול לעשות כלום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר רק דבר אחד: אנחנו עוסקים כאן בהרבה מאוד חוקים של הוראות שעה פגות תוקף שצריך להשלים את החקיקה שלהן כדי לייצר מצב שהן לא תסתיימנה, ככל שבכלל יש בהן צורך; צריך יהיה באמת לבחון כל חוק לגופו. אבל אני יכול לומר דבר אחד: יש הוראת שעה אחת שאני מציע לא להאריך, אפילו לא בדקה נוספת, וזו הכהונה של הממשלה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יריב לוין. חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת גדי דסטה יברקן, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק כך. יפה מאוד. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> להפיל את הממשלה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> איך לא חשבתי על זה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה? ספר לו את זה עוד פעם בשקט – – – << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר החוץ יאיר לפיד וראש הממשלה החליפי אמר, איך שהוא נכנס לתפקיד, שהממשלה הזאת קיבלה הרס מוחלט בכל משרדי הממשלה. האמת היא שאני אפילו קצת נעלב בשביל בוחרי יש עתיד ובוחריה של הממשלה הזאת. קצת, מה שנקרא, כבוד לאינטליגנציה. הרי – גברתי השרה ברביבאי, אני בדיוק אומר ששר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד אמר שהממשלה הזאת קיבלה הרס מוחלט מהממשלה הקודמת בכל המשרדים. אמרתי עכשיו שאני קצת נעלב בשביל המצביעים של שמאל-מרכז, ובעיקר של יש עתיד, משום שאיך יכול להיות? הרי הממשלה היוצאת סיימה דווקא בכלכלה בין שלוש הכלכלות החזקות בעולם על פי כל המחקרים הכלכליים. נניח שאת כל המשרדים אני שם בצד. במשרד שאני מאוד מעריך אותו באופן אישי, את השר לפיד, הוא הצביע נגד הסכמי אברהם – סליחה, הוא לא השתתף, לא תמך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא תמך. אשמח שתוכיח אותי על טעותי אם הוא הצביע בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא הצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא דיבר על יש עתיד? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. השר לפיד לא תמך בהסכמי השלום. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> הוא לא התנגד. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא תמך והוא לא הצביע. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> הוא לא הצביע. הוא לא התנגד. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא הצביע בעד הסכמי השלום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא הצביע, רק הלך לגזור את הסרט. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, רגע. השר לפיד, הלוא השר לפיד לעולם לא יכול היה לדרוך, גם הוא וגם כל אזרח, באיחוד האמירויות, ללא הממשלה הקודמת, שהשאירה חורבן. הרי השר לפיד עכשיו הולך על שטיח אדום על חורבותיו של משרד החוץ שנתניהו הביא את הסכם השלום. עכשיו, אפשר להגיד את הכול, אבל יש דברים שנראים לעין. הכלכלה הישראלית, על פי כל המדדים, עברה את משבר הקורונה, הגדול ביותר בחצי המאה האחרונה, והמדינה הזאת נמצאת במקום טוב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ספר על מיליון ילדים רעבים, גדי. מיליון ילדים רעבים – זה לא מעניין אותם. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אותך זה לא מעניין. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא. זה לא מעניין את מיליון הילדים הרעבים בארץ. א << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אותי זה מאוד מעניין. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה חוק כלכלי – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה הסתובבת איתי בבאר שבע כתף אל כתף ואמרת כמה הממשלה הזאת רעה. את זה אני לא שוכחת, גדי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 200 מיליון – – – אתם לא יכולים לעבוד. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> היא מהסודנים? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> וואו. פשוט, זה החורבן – שר החוץ הולך על שטיח אדום באיחוד האמירויות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני הסתובבתי איתך חודשים בבאר שבע. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> איך הוא ינהל שיחה עם המלך כשישאל אותו: האם תמכת בשלום? מה שר החוץ יגיד אז? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא הייתי בהצבעה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הייתי בהצבעה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא היה בהצבעה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> איך זה יכול להיות? איך זה נראה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני סומכת על שר החוץ שיסתדר יפה מאוד. אל תדאג לו, הוא יודע להסתדר. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדם שהתנגד – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הסר דאגה מליבך, גדי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש הרס וחורבן השארנו, הרס וחורבן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גדי, הוא יגיד לו: הייתי בקפה דובנוב, לא יכולתי לעזוב את – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יברקן. חבר הכנסת יברקן, זמנך עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת יסמין, נכנסת לכנסת הזאת – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר – משפט סיום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחד, וקצר. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> בהחלט, וקצר. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – עם החוק הסודני. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שומעת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכן, נכנסת לכנסת על חשבון ילדים רעבים – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי, הרשו לי לסיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, בסוף, הממשלה הזאת היא ממשלה שלנו. ההצלחה שלכם היא הצלחה שלנו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט אל תשקרו לציבור. הממשלה היוצאת השאירה לכם מדינה לתפארת. אל תקלקלו אותה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת דסטה יברקן. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז אני אומרת: המדינה לתפארת – לא לשכוח לספר למיליון ילדים רעבים. שאלו אותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חבר הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכן, חברת הכנסת יסמין, נכנסת לכנסת עם חוק הג'ובים על חשבון מיליון ילדים רעבים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עדיין הממשלה הזאת היא עם פחות שרים מהממשלה הקודמת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. זה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> 30 חברי כנסת נכנסו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת. תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. תודה רבה, גדי. בבקשה, גברתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה אומר – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איתן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. אתם בטח תרצו לשמוע את חברתכם חברת הכנסת לוי אבקסיס. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – היו הסכמים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לא לפנות אליי כשאני נמצא כאן עכשיו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנא שב במקומך. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה שקרנים, רמאים. אתמול אמרו לי: 12 שעות – סגור. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, גברתי השרה, אורנה – מותר לי עדיין לקרוא לך "השרה אורנה". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זוכרת בתקופה לא כל כך רחוקה אחורנית ששמחתי מאוד כאשר מינו אותך, ואפילו המלצתי, להיות מי שתהיה אחראית להסדרה של הנוהל של פינוי דיירים מדירות של הדיור הציבור. גילית אז התעניינות. ישבתי איתך לא מעט זמן, וגם השדולה שעמדתי בראשה לדיור ציבור הציגה בפנייך מצגת מאוד מרשימה לגבי מה שקורה באירופה ומה שקורה בארץ. התרשמתי מאוד כשסיפרת לי על הילדות שלך באזור עפולה, כשסיפרת לי על כך שיש אוכלוסיות שלפעמים נאלצות לפלוש לבתים כי אין להן את היכולת לשים קורת גג מעל הילדות שלהן. והיום אני רואה אותך בממשלה, ואני אגיד לך את האמת: מה זה קיוויתי, אורנה – קיוויתי שלפחות נושא הדיור הציבורי לא יהיה אחד בפה ואחד בלב; שהיום, כשאת נמצאת בעמדת מפתח – ולמה אני אומרת לך את זה? כי אני נלחמתי בממשלה והבאתי החלטה כתובה, ממוסמרת, שכל תכנון עתידי של דיור או של משק הדיור במדינת ישראל חייב לכלול את הדיור הציבורי, חייב לקחת בחשבון את המחסור הגדול שיש. אבל הסתכלתי, ותאמיני – את יודעת שאני יודעת לעשות עבודה מאוד מאוד יסודית – עברתי על כל ההסכמים הקואליציוניים מאלף ועד תיו. עברתי על ההסכמים שלכם. עברתי על ההסכמים של מרצ, של אלו שניסו להגיד: אנחנו מחזיקים את הדגל של הסוציאליזם, של המוחלשים – כלום, שום מילה על הדיור הציבורי. אני מסתכלת על התוכניות של אלקין, שמדבר – שום מילה על הדיור הציבורי. האם האג'נדה של ראש הממשלה שלך, שאמר לי, כשבאתי ללמד אותו את נושא הדיור הציבורי: דיור ציבורי זה לא בלקסיקון שלי – האם זה גרם לכם למחוק, מחיקון, מהלקסיקון שלכם? אני באמת פונה אלייך לא ממקום מטריל. אורנה, אנחנו חייבים לטפל בנושא הזה. הצלחתי להעביר החלטת ממשלה בזמן מינימלי שכל תכנון עתידי יהיה חייב לכלול. אפילו אחד מכל אותם אנשים – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אורלי, למה – – – לא, אני שואלת: למה זה לא אושר בממשלה הקודמת? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא ראה לנכון. אבל אני אגיד לך מה הם הכניסו להסכמים הקואליציוניים. אני אספר לכם שלפני כשני עשורים בג"ץ קבע כי "המקרקעין הם – – – משאב חיוני מאין כמותו ובעל ערך רב. יש להם חשיבות גדולה במיוחד במדינה כמו מדינת ישראל, אשר גבולותיה צרים, צפיפות האוכלוסייה בה גדולה, ובהיותה ארץ קולטת עולים. אי-אפשר לייצר קרקע, ועל כן על המדינה לכלכל צעדיה בהתחשב במצאי הקרקע שבידיה." << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> "החובה לשקול שיקולים של צדק חלוקתי היא חלק בלתי נפרד מסמכותה של רשות מינהלית". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בג"ץ, חשבתי שאתם המחנה שמקשיב לבג"ץ. מה עשיתם בהסכמים הקואליציוניים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נתתם במתנה את הקרקע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> למי נתתם את המתנה? לפריבילגים, החברים שלכם בקיבוצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל תקשיבי רגע – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> שיבינו. 600,000 איש – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היום נמצאים על 86% מהשטח, מהקרקע של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כל השאר – על 8%. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל ימי מפא"י העליזים חוזרים, ובגדול – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, זמנך עבר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולדיור הציבורי ולעיירות הפיתוח ולפריפריה העירונית במדינת ישראל אין מספיק קרקע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אני אמשיך את זה בהמשך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאגי – – – בדיור הציבורי – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נורבגית? את מהנורבגים? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני נורבגית – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת יואב גלנט. בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה הם לא באים לעבוד? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאגי – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> למה הם לא באים לעבוד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, אני קורא אותך פעם ראשונה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> 30 ח"כים חדשים, ואף אחד לא בא לעבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, פעם שנייה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה יכול גם להוציא אותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש גבול. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> גם להביך את עצמכם יש גבול – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש גבול. יש גבול, גברתי. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתם עושים את זה בצורה נהדרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני הזמנתי את חבר הכנסת גלנט. את תופסת את מקומו. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> אני מוותר לה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה עושה את העבודה – הינה, גלנט, דיור ציבורי. בוא. הוא מינה את אורנה ברביבאי – – – על הדיור הציבורי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, אני לא רוצה לקרוא אותך בפעם השלישית. אנא תרדי מהדוכן, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אימץ אותם גם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תרדי מהדוכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קרה, איתן? אתה רוצה סוכריה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה עוד אחת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא נשכח את העוד אחת – – – << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, היות שהתפתח פה ויכוח קטן, אז אני רוצה לתמוך – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> רק רגע, אני אתן לו סוכריה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולחזק את חברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שעוסקת בנושא הדיור הציבורי מאז שאני מכיר את הכנסת, בשש-שבע השנים האחרונות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> השאלה היא מה היו ההישגים בדיור הציבורי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> ההישגים היו הישגים מרשימים ביותר, מרשימים ביותר. אנחנו, דרך אגב, את חלק מהדברים האלה עשינו ביחד – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני מחזק אותך על המאבק הזה למען השכבה הזאת בציבור שקוראים לו השכבה השקופה, שלצערנו, אף אחד חוץ ממתי מעט בכנסת לא רואים אותה, בטח לא באגף הזה, ואני מודה לך על המאמצים האלה. זה דבר חשוב מאוד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להודות לך על שיתוף הפעולה ועל כך שגם דיברנו על אותם דיירים שמגיעים לשיפוץ בפינוי-בינוי וכדומה, שזכרנו והצלחנו לתקן, בניגוד למשרד המשפטים, את הזכויות – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> העברנו חקיקה בעניין ודאגנו לכך שבמסגרת פינוי-בינוי, התוצאה תהיה שגם כאשר יש דייר שמחילים עליו פינוי-בינוי ואין לו את הכסף לקנות את הדירה החדשה, תימצא הדרך לשפות אותוף כי הוא נכנס בתור דייר חלש פתאום לבניין חדש. מה הוא יעשה? מאיפה הוא יביא ועד בית? מאיפה הוא יביא ארנונה? אנחנו דאגנו שבמסגרת החוק תהיה השלמה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וזה, דרך אגב, דברים שאורלי לוי אבקסיס דאגה להם ואני סייעתי בידה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה חקוק. זה חוקי. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח על העניין. אדוני היושב-ראש, האמת היא שעליתי לדבר על נושא אחר, אבל מאחר שהזמן נוקף, אני לא אספיק לדבר על הנושא הזה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בנאום הבא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בטוח יהיה לך עוד זמן. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> יהיו לי עוד הזדמנויות בהמשך, ואני מנצל את ההזדמנות הזאת להודות לאורלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מחליף את מלכיאלי. במקום מלכיאלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה, פשוט אני מחליף את מלכיאלי. אנחנו אופוזיציה מאוחדת, אופוזיציה לוחמת. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא יבוא במקומך אחר כך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין בעיה, הכול בסדר. אנחנו מוותרים אחד לשני, ככה מתנהלת אופוזיציה לוחמת, וכל הכבוד לחברים שלי כאן שנמצאים ופועלים ועושים למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. אני רוצה לספר לכם על נושא כאוב שצריך להיות בליב של כולנו. אתמול התקשר אליי בדמעות הרצל חג'אג', ששכל את בתו שיר, השם ייקום דמה, בפיגוע בארמון הנציב, וסיפר לי שווטסאפ חסמו לו את החשבון. כל הזיכרונות, כל התמונות המשפחתיות, כל הזיכרונות משיר נמחקו ללא שוב. למה? אין תגובה, אין סיבה, אין התראה, אין יכולת לערער. שום דבר. אז נכון שבעקבות הרעש שעשינו, חשבון הווטסאפ חזר להרצל, אבל הרצל איננו הראשון, לצערי. אשתי היקרה איילה – אותו דבר, יום אחד פתאום אין חשבון, אין שום דבר, אין כלום. אפילו הזיכרונות מאחותה אורה, שנפטרה בדמי ימיה והיא בת 24 בלבד, נמחקו. למה? לא יודעים, אין סיבה. וכך, רבותיי, זה מתנהל. זה קרה גם לאשר עובדיה ולעפרה שוריקי ולאוריאל סלאם וליניב צפר וליאת צוריה ולחנוך מנסבך ולאלון חסון ולקבוצת זמר מזרחית ולקבוצות נוספות. עולם הפוך ראינו. לא מסבירים, לא אומרים, אפס הסברים ואפילו אי-אפשר לערער. אדוני היושב-ראש, כשכותבים את השם "בנצי גופשטיין", חוסמים אותך בפייסבוק. להבדיל, כאשר כותבים "חיזבאללה", "חמאס", כל מיני ארגוני טרור – זה בסדר, זה מותר. הבעיה הזאת היא לא רק בעיה של אנשי הימין, היא בעיה שצריכה לנגוע לכולנו, כל מי שהדמוקרטיה יקרה לליבו. כל מי שזועק כאן בשם חופש הביטוי צריך להתקומם. בשבועות האחרונים אנחנו פתחנו ביוזמת חקיקה שנועדה לומר לאנשי פייסבוק: עד כאן. אתם לא תסתמו פיות, אתם לא תפעלו בלי דין וחשבון, אתם לא תפגעו בחופש הביטוי, ואנחנו מתכוונים לפעול כאן כדי שפייסבוק יפסיקו את סתימת הפיות, יפסיקו לרדוף יהודים, יפסיקו לרדוף אנשי ימין. אני חושב שהיוזמה שלנו צריכה להיות משותפת לכל חברי הבית. גם אתה, אדוני היושב-ראש, שחופש הביטוי בגרונך, גם אתה צריך להצטרף לכך, כמו גם כל חברי הקואליציה שלכם. חופש הביטוי זה גם החופש של מי שחושבים אחרת מכם לומר דברים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה, אדוני. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, פותחים עכשיו מסדרת. מה עושים עם הצבעות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין מסדרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אין? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ב-18:50. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קיבלתי דחייה, אני לא יודע. עשר דקות אחרי ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> הודיעו עכשיו שהמסדרת נדחית לעשר דקות לאחר ההצבעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עשר דקות לאחר הצבעה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? אתם יודעים למה, חבר הכנסת גפני? כי בפעם הקודמת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מיקי, חבר הכנסת זוהר. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> תסביר לנו למה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל נאום צריך להתחיל – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדיוק. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> מיקי, תסביר לי למה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך למה. בפעם הקודמת, חברת הכנסת רוזין, אנחנו טענו שנגנבו שתי הצבעות, כי בזמן שאנחנו היינו פה במליאה עם רשות דיבור, ממש דקות ספורות לפני הצבעה, קיימו ישיבת ועדה מסדרת, ערכו שם דיונים בשני נושאים ועשו שתי הצבעות ממש בלי שנהיה שם, בלי שנהיה נוכחים, לא נוכל לדבר, לא נוכל להביע את עצמנו. העלינו את הטענה הזאת גם במכתב ליושב-ראש הכנסת, ויכול להיות שהוא הפנים. ולכן, אני חושש לומר לך שהדיון נדחה לעשר דקות לאחר ההצבעה פה בדיון כדי שאני, למשל, אוכל לממש את זכותי פה לדבר במליאה ושלא ימנעו ממני את זכות הדיבור, ופעם שנייה – כדי שבסמוך להצבעה אנשים לא יהיו צריכים להיות בין הפטיש לסדן, בין להיות בוועדה המסדרת לבין להיות כאן במליאה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אני אשמח לשמוע מה דעתך על הצעת חוק רישוי שירותים למקצועות בענף הרכב. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי דז'ה וו, משום שאני זוכר שכשאנחנו היינו בצד השני, היינו בקואליציה, הייתם עולים פה לדבר ואנחנו היינו אומרים בדיוק את אותו דבר, חברת הכנסת רוזין – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היינו אומרים: אבל מה עם העיקרון? הנושא? למה אתם לא מדברים על הנושא? למה אתם מדברים על משהו אחר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך משהו, חברת הכנסת רוזין, ולך, חבר הכנסת קריב. אנחנו כאן כדי שכל מי שצופה עכשיו בערוץ 99 – ויש רבים כאלה, רבים – ידע היטב שהממשלה הרעה הזו שקמה בישראל צריכה ליפול. אמר את זה יפה חברי חבר הכנסת יריב לוין, יושב-ראש סיעת הליכוד: יש הוראת שעה אחת שאסור להאריך – זו הממשלה הזו. זו הוראת שעה שאנחנו לא רוצים להאריך אותה. אתם זמניים, אתם תקופתיים, אתם או-טו-טו נופלים, אבל זה זמני ואנחנו לא רוצים להאריך את זה. אנחנו רוצים לקצר את הוראת השעה הזו, ומוטב שעה אחת קודם. זה מה שאנחנו אומרים. טוב, חברים, אדוני חבר הכנסת ביטן, אני מבקש ממך לשבת במקומך. אני רואה שאתה עובר פה בזמן שאני נואם וזה מעורר בי תהיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי החדש או הישן? אתה רק – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת רייטן, זה נאום אופוזיציוני שכיח, שלא תחשבי שיש פה משהו יוצא מן הכלל. זה נאום אופוזיציוני שכיח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החדש או הישן? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מוצאים את הדרך לדבר על הדוכן, אם צריך, ככל שיינתן. עד שיושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת גינזבורג, לא יורה לי לרדת מהדוכן, אני אממש את זכותי להביע את עמדתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין צורך להורות לך, זה יקרה עוד עשר שניות. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צריך להורות לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה צריך לסיים את דבריך ולרדת. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר, חברים, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שתיים, אחת – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו נעשה הכול להפיל את הממשלה הרעה הזו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, משפט אחרון, אם כבר לגנוב כמה שניות: הרצון של הוועדה המסדרת להתכנס ולקבוע לפי סעיף 98 קיצור של זמן הדיבור במליאה – שיא חדש של בושה שנשבר פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם עשיתם את זה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> שיא חדש של בושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם עשיתם את זה, גם על הנורבגי וגם על הפריטטי – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> היה סיכום בינינו לבין – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת זוהר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תורה לי, תורה לי לרדת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו להורות? תודה רבה, חבר הכנסת זוהר. נא לרדת מהדוכן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> רק עוד שנייה. ואני אומר לכם שזו התנהלות ברוטלית שלכם. ברוטלית. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לאפשר לחברת הכנסת מאי גולן לעלות. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הפעלתם 98 גם על הנורבגי וגם על הפריטטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן, האם אתה מחליף את מאי גולן? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תשאלי את – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת דוד ביטן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי הפעיל 98 בכנסת הקודמת? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה שעושים פה אתם עשיתם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – 12 שעות. למה אחרי 12 שעות פה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכול אתם עשיתם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למסדרת – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש הבנה – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> למה הם רבים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת אופיר כץ, נא לשבת במקומך, בבקשה. חברת הכנסת בן ארי – במקומך. חבר הכנסת יבגני סובה, חבר הכנסת אופיר כץ. נא לשבת במקומך, בבקשה. חבר הכנסת אופיר כץ – במקומך. לשבת במקומך, בבקשה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לפזר את ההפגנות. אנחנו רוצים לאפשר לחבר הכנסת דוד ביטן לדבר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> על מה המלחמה? חבר'ה, על מה אתם מתווכחים סתם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דוד, בבקשה. שלוש דקות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> איפה פטין? פטין פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו? מכות? מה פתאום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טופורובסקי לא רוצה שנדבר פה מעל שלושה דוברים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, לגבי החוק הספציפי, שמאריכים צווים וכו', אני רוצה להגיד לכם שזה לא התיקון היחיד שצריך לעשות לחקיקה הזאת. אני במקרה הייתי אז בכל דיוני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מולא, בבקשה. פטין מולא, אתה עם הגב לדוכן, אתה מפריע. תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תעצור לי את זה, מה. אני לא יכול לדבר. תראה איזה מהומה יש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי בכל הדיונים שהיו בוועדת הכלכלה בזמנו על החוק הזה, ולצערי הרב החוק הזה לא מיושם באופן מלא. כל המגמה הייתה ליצור תחרות והפחתת מחירים, ומשום מה עשו כל מיני שינויים בעשייה של החוק הזה, ולכן כשזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית אני מתכוון לבקש כל מיני תיקונים על מנת להחזיר את מה שהיה קודם, לעשות את החוק הזה כמה שיותר טוב, על מנת שתהיה תחרות והמחירים ירדו כמה שיותר, כי אם לא, אז בשביל מה אנחנו עושים חוקים? כל הזמן מדברים על תחרות ועל הפחתת מחירים, ובסופו של דבר מכל הרפורמות האלה לא יצא כלום. עשו בזמנו רפורמות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית, אני שומע אותך עד לכאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אותם אתה לא שומע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את מפריעה. את מפריעה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עשו המון רפורמות, ובסופו של דבר מהרפורמות האלה לא יצא כלום. המחירים לא ירדו, המחירים עולים, והגיע הזמן שגם הממשלה תעשה את מה שצריך. אני בכלל חושב שהמחירים לא יוכלו לרדת רק מסיבה פשוטה – כי הממשלה לא מפחיתה את המיסים שהיא גובה, כמו למשל לגבי מחיר הדלק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – נכון? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כל ממשלה, דרך אגב. כל ממשלה. גם הממשלה שלנו, שהייתה, לא עשתה את העבודה הזאת, וגם הממשלה שלכם לא תעשה את העבודה הזאת. אני יודע, אתם תבטיחו ותגידו כל הזמן שהינה, אתם עושים. ואני אומר לך שמכל הרצון להפחית מחירים, להפחית את הרגולציה – בסופו של דבר לא יוצא כלום מזה, המחירים לא יורדים והרגולציה כמעט ולא יורדת. מורידים רגולציה אחת – מביאים רגולציה שנייה, אתה מבין? אז אל תתייאש, אבל הדבר הראשון זה הממשלה, מכיוון שאם הממשלה, למשל, הייתה מפחיתה את המיסים על הדלק שהיא גובה – הרי רוב מחיר הדלק זה מיסוי – אז גם המחירים של המוצרים היו יורדים, כי ההוצאה של התעשיינים הייתה הרבה יותר נמוכה. אבל הממשלה לא תעשה את זה, מכיוון שהיא רוצה שכל הפחתת המחירים תהיה או על האזרח או על האדם הפרטי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יותר מ-50% – – – המדינה תוריד את המחיר, היא תרד. אבל המדינה לא עושה את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה שקורה בפועל הוא שהממשלה לא נותנת את החלק שלה, את הנתח שלה, על מנת לעשות הפחתת מחירים. אחר כך אומרים: למה בחוץ לארץ – כי בחוץ לארץ הם תורמים את שלהם, לא הכול מיסים. האוצר, מה אומר? האוצר אומר: אני לא מוכן להפסיד מיסים. בסדר, אם אתה לא מוכן להפחית את המוצרים הבסיסיים לתעשייה, חומרי הגלם, מה שנקרא, בסופו של עניין אתה לא יכול להוריד את המחיר. זו הבעיה הראשונה בהפחתת המחיר. הבעיה השנייה – שיש לך תיווך כל הזמן. כל התיווכים האלה, שכולם מרוויחים, כולם אומרים, מגיע בסוף לצרכן מחיר הרבה יותר גבוה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אמרת לי שאתה נותן לי עוד קצת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי לך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הינה, עכשיו אפס-אפס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הוספתי לך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם הוספת, אז אני רוצה להגיד לך, כבוד היושב-ראש: תודה שנתת לי לדבר אפילו שקראו את השם שלי ולא הייתי, ובחוק הבא אמשיך לדבר על משהו אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין ספק. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שומעים שלאחר פגישה שהתקיימה באוצר יש כוונה לבטל את הפטור שיש להזמנות באינטרנט עד 75 דולר; והם אמרו כשהם נכנסו לתפקיד שהם לא מתכוונים להעלות מיסים. אז אנחנו רק נעדכן שביטול הפטור ממע"מ זו צורה של העלאת מיסים שפוגעת ישירות באזרחים. השארנו להם כלכלה חזקה, איתנה, עם דירוג אשראי שנמצא בשיא. בתקופה האחרונה אנחנו רואים התייקרויות. רווחי החברות הקמעונאיות נמצאים בשיא, ואז כל אלו שהיו בקשר עם אותן חברות, גם בכחול לבן וגם אצל ליברמן, פתאום קמים בבוקר ורוצים להמשיך ולהעשיר את החברות על חשבון האזרחים, להעלות את יוקר המחיה – דבר שאנחנו נלחמנו בו וראינו לנגד עינינו את טובת האזרחים. חברים יקרים, אנחנו רואים רק את הבלון הראשון של ממשלת תל אביב-רעננה – ממשלת תל אביב-רעננה שלא רואה לנגד עיניה את האזרחים, דודי. דבר ראשון, תבין: 1.7 מיליארד ש"ח לקחת מהאזרחים ולהעביר לטייקונים – זאת הכוונה שלהם באותו דבר, ואנחנו נחשוף את זה ונדאג לפוצץ את אותו בלון, מכיוון שאתם, בתל אביב ורעננה, רגילים לראות רק את החברות. דודי, אתה זוכר את נבחרת הדירקטורים? עכשיו זה מה שנקרא לא רק נבחרת הדירקטורים, זה גם לעזור להם, כי בתל אביב-רעננה טסים לחו"ל יותר, ושם אין בכלל מע"מ, אבל אותו אחד שמזמין באינטרנט את אותו מוצר ב-10 דולר, 15 דולר – את זה הם רוצים לבטל, על זה הם רוצים להעלות מיסים, על חשבון האזרח הפשוט, על חשבון האזרח הקטן. על זה נגיש אלפי הסתייגויות על מנת למנוע מממשלת תל אביב-רעננה להעביר את הטלת המיסים הבזויה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה, גברתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קודם כול, לפני שאני מתחילה, אני רוצה לברך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לברך את התלמידים, הם יצאו היום לחופש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הכול על חשבונך. שלוש דקות, גברתי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אז גם את זה מונעים – לברך את תלמידי ישראל – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא מונעים, את תברכי במסגרת זמנך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיצאו היום לחופשה. לא נותנים לי לברך אותם ורוצים שזה יהיה בשלוש דקות. אז בסדר, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, היות שאנחנו לא יכולים לשמש כחברי כנסת, אז היום אני רוצה להיות מורה, כי זה התפקיד שעשיתי לפני שהגעתי להיות חברת כנסת, אז אני אהיה מורה, מורה לאזרחות. אני רוצה לספר לכם על האופוזיציה והתפקיד שלה, התפקיד שלה במשטר פרלמנטרי. ובכן, אופוזיציה פוליטית היא בעצם התנגדות לשלטון ובמסגרת הבחירות אנחנו נמצאים באופוזיציה. המילה "אופוזיציה" פירושה התנגדות, ובהתאם לכך אופוזיציה פוליטית במובנה הרחב מוגדרת כהתנגדות לשלטון המחזיק בעוצמה הפוליטית. אופוזיציה פרלמנטרית נחשבת באופן מתקדם וממוסד באופן של מאבק פוליטי, וחשוב שהוא יהיה הכרחי בדמוקרטיה. זוכרים המילה "דמוקרטיה"? היא כבר לא קיימת. ובכן, לאופוזיציה יש שלושה תפקידים: להעביר ביקורת על הממשלה, לפקח על פעולותיה ולהציג חלופה השלטונית נאמנה. ובכן, ראו זה פלא, אני חברה בוועדה המסדרת, ובוועדה המסדרת לא נותנים לחברי האופוזיציה להתבטא – עומדים עם סטופר ועוצרים בהם אם הם חלילה עברו בכמה שניות. בוועדה המסדרת האחרונה שנכחתי בה, אז שם אמרו לחברת הכנסת עידית סילמן "ילדה קטנה" כי היא לא הייתה מוכנה לשמוע. אבל מה אמרו לקטי שטרית? ואני מצטטת את חבר הכנסת האוזר. חבר הכנסת האוזר אמר לי כך – בסך הכול רציתי להגן על חברי מלכיאלי מש"ס. חבר הכנסת האוזר אומר לי כך, במילים הללו, לאחר שאמרתי לו שכנראה הוא עובר ממפלגה למפלגה בגלל כיסאולוגיה, אז הוא לא יודע מה זו נאמנות למפלגה כמו חבר הכנסת מלכיאלי. אז מה הוא אומר לי? ואני מצטטת: את לא ליכוד, את נטע זר, את השתלטות עוינת. אנשים כמוך פעם לא היו כאן. אז אדון האוזר, אנשים כמוני, שגדלו במעברת לוד, בגאווה רבה נמצאים בליכוד, ולא מחפשים כיסא כמוך. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נמשיך לשרת את האופוזיציה באופן דמוקרטי, ולך אני אומרת: גזען, תתבייש. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. לא לא לא לא לא, אני מבקש, אני מבקש. חברת הכנסת – – – את לא חדשה כאן. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה – אחרון הדוברים. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה. אבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיכם. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, יש הרבה נושאים לדבר עליהם, גם לגופו של החוק שאנחנו נצביע עליו. אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת סובה, נא לשבת במקומך. חבר הכנסת מקלב, חבר הכנסת בן צור, חבר הכנסת אמסלם, סגן השר קארה, נא לשבת במקומך, בבקשה. אני מבקש שקט. באזור הזה – סדרנים, יותר מדי יועצים נמצאים שם. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עוזרי השרים יכולים לחכות בפרסה. למה 70 יועצים? אני לא מבין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> באמת יותר מדי יועצים נמצאים שם. שמנהלי הסיעות יישארו ושכל השאר יהיו בפרסה. אי-אפשר ככה. חברי הכנסת, חברת הכנסת דיסטל. בבקשה, אדוני, אני מוסיף לך את הזמן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. חבריי, אנחנו מדברים על הטונים ועל המתחים במליאה בימים האחרונים. היינו אמורים להיות כעת בוועדה המסדרת במקביל לדיון במליאה – נדחתה לאחר ההצבעה ואנחנו נתכנס. על סדר-היום, בהתראה קצרה: סעיף 98. אני שומע מחברי אופיר כץ שאתמול הם הסירו מאות הסתייגויות על דעת זה שהדיון יארך 12 שעות, והינה, עכשיו מכנסים את ועדת הכנסת לדון בסעיף 98, שהולך לקבוע את מסגרת הדיון וזמן הדיון. בבית הזה, כשהיו הבטחות וסיכומים בעל פה, הם התקיימו. אם יש טענה כזאת של אופיר כץ אל מול חבר הכנסת בועז טופורובסקי, כדאי שהסוגיה הזאת תתלבן, כי מחר, מוחרתיים, לא תהיה פה שום הבנה, לא תהיה פה שום הבנה שלא בכתב, ויישבר האמון, והכללים יישברו בבית הזה, וחבל, וחבל. חוץ מזה, אני רוצה לומר, רבותיי: סעיף 98, משתמשים בו במידה ובמשורה. אני מבקש, אלו שטוענים: הפעלתם, הפעלתם – אנא, תתכבדו ארבע שנים אחורה, תזוזו אחורה ותבדקו כמה פעמים בממוצע הופעל סעיף 98 ותחלקו את זה במרווחי הזמן. בשבוע הראשון או השני שהממשלה קיימת. מה תעשו בחוק ההסדרים? מה תעשו בדיוני התקציב? מה תעשו בחוקים שהם קרדינליים ובלב הוויכוח הציבורי שנמצא פה בחברה הישראלית? אני חושב שמי שמייעץ לכם, אם יש לכם יועצים – מי שמייעץ לכם לוקח אתכם למרכז הזירה, למאבקים אגרסיביים, כוחניים, ולא כדאי לכם להתחיל את דרכה של הממשלה הזאת במאבקים האלה. סעיף 98 זה סעיף קשה, דרקוני, מצמצם את היקף הדיון, את עומק הדיון בכנסת. לא צריך להיבהל, רבותיי. לא צריך להיבהל מדיון, לא צריך להיבהל מדברים. הדברים נאמרים ובסוף הרוב מכריע. מה הפחד? הפחד הוא לא בסיס לתוכנית עבודה פרלמנטרית. פחד בוועדה המסדרת, פחד במליאה – למה? למה? תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. מהממשלה יש שר מסכם? שרת התחבורה, בבקשה, גברתי. לאחר מכן נעבור להצבעה, שתהיה הצבעה שמית על פי בקשת 20 חברי כנסת. שרת התחבורה, בבקשה. שרת התחבורה מיכאלי, את מסכמת? לא הבנתי, מי מסכם, השר שטרן? בבקשה. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אז נגיד באמת דברי תורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תראו, בפרשת השבוע – לא יודע, יש לי פה תנ"ך, אבל אתם יודעים מה כתוב. הפרשה פותחת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כתוב: "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רֹעה". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, רק שנייה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם, אתם רוצים דברי תורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סדרנים, אביגדור, כל היועצים ששם, או שישבו או שיצאו החוצה. אי-אפשר להתנהל בצורה כזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – דברי תורה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא לא לא, אל תזלזל בו, "ועמֵּך כלם צדיקים – – – נצר מטעי מעשי ידי להתפאר", אתה יודע את זה. אבל אני רוצה להגיד משהו. תשמע, תשמע, משה, תשמע. תכף. פרשת השבוע, דיברנו על זה בלילה הקודם, פותחת בפינחס, שמקבל ברית שלום. בהמשך הפרשה מחפשים מנהיג מחליף למשה. על פניו היה צריך להיות פינחס, נכון? אשר קינא את קנאתי ונותנים לו את בריתי שלום. ומה אנחנו רואים בהמשך? "איש אשר רוח בו" – זה מה שמחפשים – "אשר יצא לפניהם ואשר יבֹא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הינה, הינה, קרעי, אנחנו יודעים, אתה יודע שאנחנו יודעים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה אני רוצה לומר? שגם משה רבנו, גדול המנהיגים, ידע שצריך להחליף הנהגות, צריך להחליף שלטון וצריך למצוא איש אשר רוח בו אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כך, חברי הכנסת, תם הדיון בנושא. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), בקריאה הראשונה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית לפי דרישה של 20 מחברי הכנסת. אבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמותיהם של חברי הכנסת, בבקשה. נא לשמור על שקט בזמן ההצבעה, חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזמי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמותיהם של חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, האם יש באולם חבר כנסת שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא לספור את הקולות, בבקשה. אם כך חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד הצעת החוק הצביעו 57, נגד – 53. אני קובע כי הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדה המסדרת לקביעת ועדה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כספים, כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הוקמה ועדת הכלכלה, אז היא תעבור לוועדה המסדרת לקביעת ועדה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כספים, כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מסדרת. << נושא >> הודעת יושבת-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. לפני כן – הודעה ליושבת-ראש הוועדה המסדרת חברת הכנסת עידית סילמן. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, הודעה למליאה. שלום, השרה אורנה, מה שלומך? חברי הכנסת, היושב-ראש, הוועדה המסדרת החליטה בישיבתה ביום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"א, 29 ביוני 2021 למניינם, כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א–2021, מ/1417, לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אנחנו נדון בה כבר. בהצלחה לכולנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021<< הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1413).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק שרת הכלכלה והתעשייה, השרה אורנה ברביבאי, בשם השרה להגנת הסביבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, מה הייתה ההכרזה של סילמן? מה היא אמרה? לא הבנת? << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >> ערב טוב, חברים. אני מציגה כאן את הצעת החוק בשם השרה לאיכות הסביבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, גברתי, אני עוצר אותך מכיוון שהתבקשנו על ידי יושב-ראש הכנסת להקפיד על פתיחת נאומים במילים: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכבוד הוא כולו שלך, אתה צודק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, כמצוות היושב-ראש. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> אני מעירה לעצמי, בצדק. מאה אחוז. הוא צודק, מיקי, ותודה על ההערה. אז אני מתכבדת, בשם השרה לאיכות הסביבה, להציג את הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021. סעיף 11 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, כותרתו: ייעוד כספי היטל הטמנה. החוק קובע כי בקרן לשמירת הניקיון אשר הוקמה לפי החוק ינוהל חשבון נפרד לכספים המתקבלים מהיטל ההטמנה שמשלמים מפעילי אתרים לסילוק פסולת – חשבון ההיטל. עוד קובע הסעיף כי כספי חשבון ההיטל ישמשו לפיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ולעידוד השימוש בהם. לצד מטרות עיקריות אלה, נקבעו בחוק מטרות נוספות אשר ניתן להקצות להן מימון מיתרת כספי חשבון ההיטל, והכול לפי תנאי סעיף 11ג לחוק. בשנת 2013 חוקק חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשע"ג–2013, אשר הוסיף מטרות נוספות שניתן להקצות להן מימון מכספי חשבון ההיטל ככל שנותרה יתרה מכספי היטל ההטמנה בשנה מסוימת. עוד נקבע בהוראת השעה כי הסכום המיועד למטרות הנוספות לא יעלה על 35% מכספי היטל ההטמנה שיתקבלו באותה שנה, וזאת חלף מגבלה בשיעור של 25% מהכספים כאמור אשר הייתה קבועה בחוק ערב כניסתה לתוקף של הוראת השעה. בשנת 2017 הוארך תוקפה של הוראת השעה בחוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז–2017, עד יום ט"ז בטבת התשפ"א, 31 בדצמבר 2020. בשל התפזרות הכנסת בסוף שנת 2020, הוארך תוקפו של החוק לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת עד תחילת יולי 2021. במהלך השנים האחרונות נמצא כי ברשויות המקומיות החלשות קיימת תשתית חסרה ביותר של אצירה, איסוף ופינוי פסולה שאינה מספקת את המענה המזערי הנדרש לצורכי התושבים. הארכת תוקף הוראת השעה נועדה לאפשר לרשויות המקומיות החלשות לצמצם את הפער שקיים ביניהן לבין מרבית הרשויות המקומיות. הוראת השעה אפשרה למשרד לתמוך בפרויקטים חשובים ביותר של רשויות מקומיות חלשות שלולא נחקקה הם לא היו יכולים לצאת אל הפועל, ובהם למשל פרויקט "סביבה שווה", שבמסגרתו הוקצו כ-250 מיליון שקלים ל-74 רשויות מהמגזר הערבי עבור רכש כלי אצירה – פחים – סיוע באכיפה, הסברה וחינוך, שיקום וניקיון מפגעי פסולת. סיוע דומה ניתן לרשויות הבדואיות גם בדרום וגם בצפון, ובזכותו עלתה המודעות לנושא הטיפול בפסולת ברשויות הללו. עוד אפשרה הוראת השעה לסייע לרשויות המקומיות החברות באשכול גליל מזרחי, אשר נאלצו להעביר פסולת לאתרי טיפול רחוקים לאחר שאתר ההטמנה תאנים נסגר. מאחר שעלות הטיפול בפסולת שלהן עלתה משמעותית, המשרד השתמש בהוראת השעה ומימן לרשויות, שרובן ככולן רשויות מוחלשות, את פערי העלויות למשך שנה בעלות של יותר מ-9 מיליון שקלים. במסגרת מדיניות המשרד לשיפור ניקיון המרחב הציבורי, הקצתה קרן הניקיון מכספי הוראת השעה 50 מיליון שקלים לרשויות החלשות לקידום מהלך לשינוי התנהגות התושבים במרחב הציבורי העירוני ולהפסקת הלכלוך. בשלב הראשון של הפרויקט הרשויות מבצעות מדידות של רמת הניקיון, על פי מדד שקבע המשרד, ובונות תוכנית התערבות המבוססת על ניתוח המדידות. בשלב השני על הרשויות לבצע את תוכנית ההתערבות ולמדוד את ההשפעה על רמת הניקיון. פרק הזמן לביצוע השלב הראשון כאמור הוגדר על פי מועד פקיעת הוראת השעה. אם כן, יש צורך העולה מהרשויות לאפשר להן זמן נוסף לביצוע יסודי. הארכת הוראת השעה תאפשר לרשויות ביצוע איכותי שיוביל לשיפור הניקיון במרחב העירוני. לפיכך, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשנתיים נוספות, כך שזו תסתיים ביום ז' בטבת התשפ"ג, 31 בדצמבר 2022. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה אורנה ברביבאי. אנחנו נפתח את רשימת הדוברים עם חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלמה, מס' 4. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לא מבין מה את מתעסקת בזבל ובניקיון, זה שייך לאיווט ליברמן. הוא שלח אותנו למזבלה, ולכן הוא צריך לטפל בזה, נכון? אני לא יודע למה את מתעסקת בזה. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> מה אמרת? מה מזבלה? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איווט ליברמן הבריון שלח אותנו למזבלה, את כל החרדים. מה את מתעסקת בכלל עם הזבל? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אולי כראש אכ"א בעבר תטפלי גם בזה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז גברתי השרה, אני רוצה להתייחס. שר האוצר – שמתם לב שמאז התמנתה הממשלה החדשה פתאום יש התייקרויות: חשמל, מים, מה לא. יש התייקרויות על הכול. מה קרה שפתאום בשבועיים האחרונים, בשבוע האחרון, יש התייקרויות? למה לא היו שנתיים? מה קרה? איפה זה היה? ואנחנו עוד מצפים, כנראה צפויות לנו הרבה התייקרויות בהמשך הדברים. אני לא מדבר על חלב, אני לא מדבר אולי על לחם; לא בטוח, לא יודע. מה קרה שפתאום קרו עכשיו ההתייקרויות? כי שר האוצר רוצה להטיל את כל – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> תשתף אותנו מאיפה המחקר שמראה שיש התייקרויות. אנחנו נשמח – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם את לא שמה לב ואם את לא יודעת את הנתונים, תבדקי בעצמך, כי אני מדבר דבר אמיתי, ואת מנסה כאן לגמגם על להעליב את ליברמן. תעזבי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא. אנחנו מנסים לקבל את הנתונים. חבל. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את לא רוצה לקבל נתונים – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כי פורסם שהחשמל עולה. כל הדברים עולים, ויש כרגע התייקרויות בשוק, במשק. מה קרה פתאום עכשיו? שר האוצר רוצה לחסל את העניים, שלא יהיה להם מה לאכול. זה התפקיד שלו. הוא בעד העשירים. יש לו כל מיני עשירים בחוץ לארץ ויש לו עשירים כאן. הוא בעד לתת לעשירים את הכסף. הערים בפריפריה – לא מעניין אותו. לכן, אני הצעתי היום הצעת חוק שצריך להעלות את קצבאות הילדים. אני חושב שקצבאות הילדים, לאור ההתייקרויות שיש כרגע בשוק, במשק, שזה עלול להמיט אסון על המשפחות ברוכות הילדים ועל העניים, על הסוציאלי, על הפריפריה, מקומות שבהם אנשים חלשים גרים – אני בעד לעזור להם. צריך לעזור לא הרבה; 30%, זו דעתי. צריך להעלות את קצבאות הילדים ב-30%, ובזה קצת לעזור למשפחות ששר האוצר רוצה להטיל עליהן את כל ההוצאות וכל החובות של הממשלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אדוני. תודה. תודה, חבר הכנסת יעקב ליצמן. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך לקרוא לך, אדוני? "ראש הממשלה" או "אדוני היושב-ראש", ככה סתם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. היושב בראש הישיבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי היום סרטון מרעננה. אדם לבד, הפגנת יחיד, עומד במרחק מאות מטרים מהבית של הנוכל מרעננה עם שלט שכתוב עליו "בנט השקרן". לא הסתה, לא אלימות – "בנט השקרן". הוא עומד עם השלט, ומגיעים אליו שוטרים, קבוצה של שוטרים. הוא אומר: תראו איך הם באים אליי, אני פה עומד לבד. הם מגיעים אליו כולם ואומרים לו: תלך מפה. הוא אומר: לא. מה אני מפריע לכם? אני עומד עם שלט, אני מפגין. זכותי הדמוקרטית. אומרים לו: לא, אז אתה מעוכב לחקירה, תביא תעודת זהות. לוקחים תעודת זהות ולוקחים אותו משם לתחנה לחקירה. תגידו לי, יפי הנפש מהשמאל, בקורונה, כשהייתה סכנה אמיתית, פיזית – מסיבות הדבקה, אנשים בלי מסכות, מחובקים, מתערטלים אפילו, בבלפור, בקיסריה, בשבת, בליל שבת ובשבת ב-07:00, עם זמבורות ושכנים והכול – דאגתם, נלחמתם על זכותם של אותם אנרכיסטים לבוא ולהפגין. וכאן, מה? דממה, שקט. בנט – אתם מאתרגים אותו. גם אתם – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, חבר הכנסת גולן. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – המפגין הזה. זו תופעה מדומיינת שאתה בשקריך האופייניים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה, אני – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> חוזר פה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר – אם יהיה מותר להשמיע ולהראות את הסרטון כאן עכשיו, אני אראה אותו, אבל זה לא מקובל כאן. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – זה תסמין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני תכף שולח אליך את הסרטון, ואני אדרוש ממך התנצלות, חבר הכנסת גולן. אתה מוזמן בעצמך לראות ולהיווכח שאבירי הדמוקרטיה, כבר לא מעניינת אותם הדמוקרטיה כשהיא לא בצד שלהם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה חסיד – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהיא לא בצד שלכם, הדמוקרטיה לא מעניינת אתכם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איך אתה יכול לדבר על חסיד שוטה של אחרים, תגיד לי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתם, לא מעניינת אתכם – אתם מוכנים לשמוע רק את מי שמדבר בשפה שלכם. זה פשוט לא יאומן. מה אכפת לכם ממפגין עם שלט שאומר "בנט השקרן"? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה כואב לכם? הוא אומר את האמת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ושלא נדבר – אני זוכר שבשנה שעברה ישבנו כאן בוועדת הכספים, והייתה כאן מלחמה של מערכת המשפט כנגד נתניהו, למסות את ההוצאות השוטפות שלו, כן למסות ולא למסות, ואיזה תקשורת. עשרות מיליונים, לפי הפרסומים: 12 מיליון שקל להפוך את המעון ברעננה למעון רשמי; 8 מיליון שקלים לראש הממשלה החלופי; 7 מיליון שקלים על גנץ. מה עם המיסוי של כל ההוצאות האלה? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך כל המיליונים האלה עוברים בשקט, דממה, גם בלי יכולת להפגין, גם אתם לא מאפשרים לאנשים לבוא ולהעיר ולומר את מה שיש להם על הלב וגם אתם שותקים? תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת ישראל אייכלר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אחד הדברים הבסיסיים ביהדות, להבדיל מכל מיני אומות שלא כל כך שמרו על זה, היה עניין הניקיון. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שגם באסלאם רוחצים ידיים תמיד לפני תפילה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה לעגו על המקוואות, על הניקיון, על נטילת הידיים וכל ההקפדות האלה, כך שאף אחד לא היה צריך ללמד אותנו מה החשיבות של ניקיון. אני זוכר שכשב-2003 הגעתי לכנסת, הגיע אליי מישהו משמורות הטבע וביקש ממני: איך אפשר שהציבור החרדי ידע להעריך את הטבע ואת הגנים. אמרתי לו מדרש שהיום הוא מאוד מאוד נפוץ בכל הפרסומים שלהם: הקדוש ברוך הוא לקח את האדם הראשון והראה לו את כל הדברים היפים ואמר לו: בניתי לך עולם מאוד מאוד יפה עם עצים, נהרות מים וזה, ראה שלא תקלקל את עולמי. כך שאני לא מזלזל בדת הסביבה ובאיכות הסביבה ובדברים האלה. אבל אני עושה השוואות. אני מכבד את – אני קורא לזה "דת הסביבה". למה? כי פעם הסביבה הייתה שניקיון זה דבר חשוב מאוד. היום שמעתי פה חבר כנסת חדש שסיפר כמה הוא משקיע. אתה, נכון? << קריאה >> אלון טל (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה הוא השקיע – הקים את אדם טבע ודין. הוא ממש דיבר יפה מאוד על החשיבות שלא נקלקל את עולמו של הקדוש ברוך הוא. יפה. אבל כאשר מדובר בדת שאתם מאמינים בה – ואני מכבד אותה – אני חושב לעצמי איך אתם מקבלים את הלגיטימיות של כפייה דתית בדת שלי, למשל. אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה טובה, שבת שמה, אז כל אחד יגיד: סליחה, אני מאוד מכבד את השבת, כפי שאני רוצה. אתה לא תקבע לי איך. לעומת זאת, בחוקי איכות הסביבה מגבילים, מגבילים ומגבילים. אני רוצה לומר לכם שהופעתי פעם בתקשורת עם אדם חילוני מאוד, אנטי-דתי, והוא, מסכן, עמד קפוא בקור באיזה פרוזדור חיצוני בבניין כי הוא רצה לעשן ואז יצא החוק שאסור לעשן בפנים. אמרתי לו – אני לא אגיד את שמו, כי הוא כבר לא חי: תגיד לי, אם אני הייתי בא ואומר לך שהתורה אוסרת לעשן בפנים, מה היית אומר לי? "כפייה דתית. אתה תכפה עליי? אתה לא רוצה, אל תעשן" – ואתה עומד פה ורועד. הוא אמר: אתה יודע מה, אתה צודק. אני לא יודע למה אני עומד פה בחוץ. כפו עליי שאני צריך לעמוד בחוץ. כל המעשנים נרדפים. אותו דבר היינו בקורונה. בקורונה נרדפו אנשים כי הלכו להתפלל בבתי כנסת ובשכונות חרדיות – הכול בשם הבריאות; סגרים על שכונות חרדיות, שלא עושים עכשיו בבנימינה ובמודיעין; מכות של שוטרים, עד שהמשטרה הבינה כבר שזה לא תפקיד של המשטרה לטפל באנשים; השפלת נשים קשישות וילדות צעירות על זה שהמסכה לא כיסתה את האף, לא את הפה; היו קללות נמרצות של אנשים באוטובוסים: למה אתם לא שומרים על חוקי הקורונה? סליחה, אני מכבד את דת הקורונה, אבל למה אתם לא מבינים שיש לי גם עניינים דתיים ואתם לא מבינים בשום אופן למה? לא זו בלבד אלא שהייתה שופטת עליונה, לפני הרבה שנים, שקבעה שכל שיקול דתי בשיקוליה של המדינה הוא שיקול פסול, ומדובר במדינה שנקראת מדינה יהודית, ונלחמים בכל העולם נגד אנטישמים שאומרים שאין זכות לקיומה של מדינה יהודית. המדינה צריכה להיות מדינת כל אזרחיה כמו כל המדינות הדמוקרטיות. געוואלד, מדינה יהודית. רק שכשאני רוצה לעשות שיקול דתי של הדת היהודית במדינה היהודית – לא לכפות על מוסלמים, אדוני היושב-ראש; מדובר על יהודים, כן? הרי בכל חוקי השבת מצוין במפורש שאדם שיום השבתון שלו זה יום שישי, זכותו לקבל את יום השבתון ביום שישי. אבל רוצים לעקור את הכול בעניין הזה – שבשבת יהיו אוטובוסים, נגד התורה, ולא תהיה הדת היהודית כדת הסביבה. ואני אומר לך עוד פעם היום: אנחנו נלחמים שתהיה תחבורה ציבורית בשישה ימי המעשה ואף אחד לא שומע לקולנו; לשבת הם רוצים תחבורה. ללמדך, אדוני היושב-ראש, שכל הדיבורים האלה בשם הדתות והערכים והמוסר וכל הדברים האלה הם שקר וכזב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשכדאי להם, הם רוצים לכפות על כולם. כשהם לא רוצים, הם צועקים נגד כפייה. אני נגד הצביעות הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – איננה; חבר הכנסת אופיר כץ – איננו; חבר הכנסת אמיר אוחנה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, כולם במסדרת. קבעו ועדה באמצע נאומים. יחזרו וינאמו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי שמתכוון לחזור הודיע לי, ועשינו שינוי. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. אני מכריז בזאת על נעילת רשימת הדוברים. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, יותר ויותר מתקבל הרושם הקשה שהקואליציה עפה על עצמה, וכנראה שהם חושבים שהם שם לבד בבניין ושהם עם עצום ורב. היחס הקשה והמבזה בוועדה המסדרת מצד היושבת-ראש חברת הכנסת עידית סילמן או חבר הכנסת ממלא מקומה בועז טופורובסקי עוברים כל גבול בניהול הוועדה, תוך כדי סתימת פיות ובלי לאפשר לצד שכנגד להשמיע את דברו. זה מוכיח יותר מכול שזוהי לא הדמוקרטיה שעליה משתפכים ובה מתפארים. סבור אני שנהפוך הוא – יש לאפשר יותר בלארג'יות זמן, ברווח, להשמיע את דעותיהם של אנשי האופוזיציה. הרי יש לכם רוב, אז ממה אתם מפחדים? הסרטונים מעידים יותר מכול שאפילו לפני הזמן המותר כבר מסיימים להם את זכות הדיבור, לחברי הכנסת מהאופוזיציה, ובכזאת מהירות, וגם מעיפים את הח"כים החוצה משל היו הם ארחי-פרחי. מהיכן העזות? מהיכן החוצפה? הסגנון הברוטלי הזה, כולם, מכל הסיעות של האופוזיציה, מדברים ומתלוננים על כך ועלו ואמרו את דבריהם. למה לסתום פיות? למה להתנהג בברוטליות? מה יש לכם להסתיר? אמר פעם איש חכם, יש אומרים וולטר: אני לא מסכים לאף מילה שלך, אבל אני אגן עד מוות שתוכל להביע את עמדתך. שם, כנראה, בוועדה המפוזרת, היושבת-ראש עידית וסגנה בועז סבורים בדיוק הפוך: הם מוכנים להגן עד מוות שלא נשמיע את דברנו ואת עמדתנו. זה משחק באש, כי זה יכול להתגלגל לבתי המשפט, המחטפים הללו, ולפסול את החוקיות של הוועדה וההצבעות. היינו גם בקדנציה הקודמת בוועדות שראויות לכבוד והערכה – אצל חיים כץ, אצל רם שפע, אצל עינב קאבלה, אצל אופיר סופר, אצל השרה שאשא ביטון ועוד. היה כבוד, היה הדר, נתנו לכולם להביע עמדות ובהרבה דברים הגיעו להסכמות. כאן, מה שהיה בוועדה בימים האחרונים – היושבת-ראש הגיעה באטרף ולא סופרת איש. אולי כדאי שתיקחו קצת הדרכה בסיסית, זה לא בושה. תתעוררו. להזכירכם, חלק מהח"כים שבוועדה היו בעבר שרים נכבדים, עד לא מכבר, ועשו דבר יותר מכם בחיים הציבוריים, אז קצת ענווה לא תזיק. אנחנו לא צריכים להתחנן לדבר. זו זכות אלמנטרית וחובתנו לחברה ששלחה אותנו לכאן. אני מציע לך לראות קליפ שרץ ברשת איך את נראית בניהול הוועדה. מילא ברחת מהימין ומכרת את עמדותייך הימניות לצורך ג'וב כזה או אחר בקואליציה, אבל אנא, דחילק, אל תמכרי אותנו, תאפשרי לחברי הכנסת שמתאמצים לעבוד קשה – כן, כן, גם מזיעים, ולא רק החרדים – תאפשרי לדבר בנחת, כי שקט זה רפש, ואולי תהיי בת-מזל וגם תשתכנעי בצדקת עמדותינו, כי דמוקרטיה כך צריכה להיראות, כי אחרת זה לא דמוקרטיה, זה דמוק-גרציה. ועוד ככה, בקטנה, כדאי שתקראי מה העיתונאי ישראל כהן כתב על אודותייך: עידית סילמן עברה סופית למחנה השמאל. בתמונות שהיא העלתה הערב מהכנסת, בסטטוס שלה, כל הצילומים שלה שם עם ח"כים ממחנה השמאל. החברים במפלגה זרקו אותה לכבשן האש, להיות השעיר לעזאזל. מעניין מתי ייפול לסילמן האסימון שהשתמשו בה כדי להכשיר את השרץ. תחשבי על זה, עידית, כי המצב בינתיים – זיבורית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת חיים ביטון. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה, פורסם לא מכבר היום ששר האוצר ישב ביחד עם סגן השר אביר קארה, וסוכם איתו כי הוא לא יתפטר בנורבגי כדי לא להכניס אחת מהרשימה שלו, שהייתה בעבר, וכך בעצם תימנע כניסתה של גברת שלכאורה הייתה אמורה להיכנס בנורבגי. לא שאני בעד הנורבגי, ולא שאני לא מסתייג מעצם הנורבגי העצום והענק – כשגם בנושא הזה נאמרו פה מילים רבות, ויש עוד הרבה מה לומר על כך שהעור מתהפך והדעה מתהפכת, השאלה באיזה צד של המליאה אתה יושב, כאלה שהתנגדו נחרצות לנורבגי הרבה יותר קצר מהנורבגי שהיום בעצם בוצע. אבל עדיין מקומם לחשוב שזו בעצם שיטת הדמוקרטיה המיוחדת, שכנראה שייכת למשטרים אפלים אחרים, שאינם דמוקרטיות, כך שאפשר למנוע את כניסתה של גברת כזאת או אחרת בכך שלא מקיימים במקרה הספציפי את מה שאפשר לקיים כשזה לא טוב באותו רגע. זה מוכיח, אדוני היושב-ראש, שלצערנו הרב מה שנראה כאן חזות הכול, כאילו מנסים לייצר פה הליכים דמוקרטיים נורמטיביים נאורים, ברגע שזה מגיע לפעולה שיש בה אינטרסים – אינטרסים פנימיים, אינטרסים מפלגתיים, אינטרסים של הסכמים קואליציוניים – פתאום הכול כשר. אני חושב, בעניין חזות הכול, שצריכים להציף את הדברים הללו, לומר זאת ולהעיר זאת. אנחנו נמצאים בכנסת, אנחנו נמצאים בפוליטיקה, אבל לא הכול בפוליטיקה כשר. לא כשר בהחלט לעשות מעשים מהסוג הזה, ואני משער לעצמי שהיה צד שני לעניין הזה. לקרוא לסגן שר ולתת לו הוראות, הגם שהוא לא ממפלגתך – סביר מאוד שהיה פה איזשהו הסכם מקביל, מישהו אמור לקבל משהו כדי ליישם את ההליך הזה. אני לא יודע אם הסיכום המקביל הוא סיכום שהוא קביל או לא קביל, אני גם לא מכיר אותו, אבל ברור שזו לא דרך שיש לפעול בה. ועל כך אני חושב, חברים, שעם כל הלחץ מקואליציה צרה שאין לה שום לגיטימציה, לא צריכים ואין זו הדרך הראויה לפעול בדרכים מהסוג הזה. אני מקווה, מאוד מקווה, שהידיעה התקשורתית הזאת לא נכונה, אבל לצערי הרב, משום מה תחושותיי נעות במחשבה לכך שזה מה שקרה, לאור איך שהדברים מתנהלים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת חיים ביטון. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה לא נוכח? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה. סליחה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לא רואים את הספרדים. לא רואים אותם. הם נעלמים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא לא נגד הספרדים. לא, הוא לא גזען. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אמרתי "לא רואים", לא "לא רואה". << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד את דבריו של חברי חבר הכנסת חיים ביטון. קודם כול, יש פה משהו לא תקין בעליל שישנה ועדה מסדרת, ואנחנו רוצים להביע שם את דעתנו, שהיא במקביל למליאה, ואנחנו נמצאים פה עכשיו. אבל אני רוצה להסביר את העסקה שנרקמה כאן, ואולי היועץ המשפטי לממשלה גם צריך להתערב. לפני יומיים חשפתי כאן מעל דוכן הכנסת – ואמרו לי: מה מקורותיך – שסגן השר אביר קארה לא מתפטר בשביל למנוע כניסתה של סטלה ויינשטיין. אז העיתונאי יששכר זלמנוביץ' פרסם הערב במהדורה המרכזית בקול ברמה ששר האוצר ליברמן נפגש עם חבר הכנסת אביר קארה בתקופה האחרונה, ו"במהלך הפגישה ביקש ליברמן מקארה שלא להתפטר במסגרת החוק הנורבגי כדי לא להכניס את סטלה ויינשטיין". וזה עוד לא כלום. יתרה מזו, "ליברמן התחייב לקארה", על פי פרסום של זלמנוביץ', "כי בתמורה לכך יקדם רפורמות כלכליות שקארה יבקש לעצמאים". עכשיו, היושב-ראש, אם אתה שומע את הדברים, אם זה היה איזה שר חרדי או מישהו אחר, ודאי שהייתה נפתחת חקירה משטרתית. מדובר פה בעסקה אפלה, אבל כנראה שההסכמים בממשלה, ממשלת הריפוי והשינוי הנוכחית, הם לא רק מתחת לשולחן, הם גם בשחור. הרבה יותר גרוע, כי מההתחלה אמרתי שסגן השר אביר קארה מתואם על מלא עם מר בנט, ולא יכול להיות שיש לו אי-הסכמות. אבל כנראה ששר האוצר, שהוא גם יושב-ראש ועדת הכספים, גם יושב-ראש ועדת הרפורמות, יכול להבטיח כל דבר, כי הוא למעשה ראש הממשלה הכלכלי בממשלה הנוכחית. לכן, אזרחי ישראל, תבינו עם מה אנחנו מתמודדים, מול איזו דורסנות של ממשלה וחברים מהכנסת שמנסים למנוע את דברם של חברי האופוזיציה בקול ברור. אבל אנחנו לא נירתע ולא נימנע. נמשיך הלאה להביע את דעתנו ולהציף את כל מה שאנחנו יודעים ומגלים עד שהממשלה הזאת תיפול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – אדוני ראש הממשלה, כפי שהתחילו. אתה יודע, אני גם כבר התרגלתי, מנסור. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> התרגלנו שכבר לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התרגלתי, התרגלתי לקרוא לך ראש הממשלה, כי זה מה שכולם קוראים לך, אז אני בכיף ובפרנג'י, נותן לך את זה בכיף. תשמע, א. אני רוצה למחות על מה שקורה כאן. כרגע קראו לי במסדרת. נמצאים שם רוב חברי הכנסת, כי הקואליציה שדואגת למדינת ישראל מאוד מאוד מוטרדת ומנסה לעשות שם 98, בגלל שהם הסתבכו. הם היו עסוקים עם הדיינים אתמול כל הלילה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יודע מה אנחנו עושים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש בעיות קריטיות למדינת ישראל. הם היו עסוקים עם הדיינים אתמול בלילה, ושלשום בלילה הם היו עסוקים בנורבגי המורחב. אין צורך להאריך, פשוט אפשר לקחת את הנאומים של יאיר גולן על הנורבגי ולהגיד מה המשמעות שלהם. היו עסוקים בניסיון, אולי, שאפשר לקחת מנדטים ממפלגה אחת לשנייה, להוריד את המספר של הכלנתריזם ולהפוך אותם ל"גדעוניזם", שהם יהיו קצת יותר מוצלחים. אז אנחנו נמצאים פה בדיון באמת בעייתי מאוד, מול כנסת שבימים האחרונים – ראית –היו דיונים ערניים ופוריים, ואנחנו נמצאים כאן בסיטואציה הזאת בגלל אותה דורסנות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ברשותך, ברשותך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך למה אני מאוד מאוד רגוע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ברשותך, חבר הכנסת פינדרוס. ביקשנו את רשימת חברי הכנסת בוועדה המסדרת. כל חבר כנסת שירצה לבוא בסוף הדיון – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל מחליפים אותם. גם אני הלכתי להחליף, ואני חוזר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז לא צריך עכשיו להחליף. אנחנו נעשה את זה אוטומטית, ונשמרת להם הזכות – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לחברים הקבועים בוועדה המסדרת – לידיעתכם, מנהלי הסיעות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר לך למה אני רגוע. זה שרומסים את כללי הדמוקרטיה – ואני שומע את נציגי הליכוד ונציגים של סיעות אחרות, וכולם נזעקים ונבהלים. אתה יודע, רק דוגמה, בשביל להבין את המשמעות של הנורבגי: זה אומר ששרים בכלל לא יצטרכו להופיע בכנסת, ואת המשמעות של זה כולנו מכירים. בסדר, אבל אני לא נבהל. ב-1994, כשנחתם הסכם אוסלו, הייתי בביתר עילית. אני שמח שהשר עיסאווי פריג' נכנס, אז אולי הוא ידע על מה אני מדבר. ביהודה ושומרון גרו אז סדר גודל של 100,000 יהודים, 100,000 יהודים. כולם היו בטוחים שאוסלו הוא סוף ההתיישבות, סופה של ההתיישבות, לפי ההסכמים, פחות או יותר. עברנו מאז הקפאות – עברנו את אובמה ועברנו אין-ספור הסכמים. הייתה הקפאה בימי שרון, והבטיח וייסגלס לארצות הברית שהוא לא ייתן להזיז אצבע, כולל בשכונות ירושלים. אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אדוני, אבל היום יש מעל חצי מיליון יהודים במקומות האלה, והיו 100,000 כשהיה נראה שנגמר הסיפור. תשאלו את יאיר גולן, הוא מכיר את הנתונים. הוא היה שם, חי את השטח יחד איתי. היינו יחד, כתף אל כתף, באותם מקומות. בסוף עם ישראל יותר חזק מכל הדברים האלה, גם מהרס הדמוקרטיה. אני לא אומר שהדמוקרטיה תשרוד, הדמוקרטיה לא בטוח תשרוד, אבל נצח ישראל ישרוד גם את הדבר הזה. אני לא חושב שזה חורבן הבית כשקמה ממשלה של שקר. אני לא חושב שזה אסון כזה גדול. זה מגלה הרבה דברים שלא ידענו עליהם קודם. נדע את הדברים, נדע איך להתמודד, כולל עם התרגילים האלה, ובסופו של דבר עם ישראל יהיה יותר יהודי, יותר דתי, יותר עם קרבה למסורת, ויתחזק מהסיפור הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני מציע לצאת להפסקה. כולם בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, לפני שאנחנו מסיימים את הרשימה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> סיימנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. כל חבר כנסת שירצה לבוא, נאפשר לו זאת, אפילו אם קראנו את השם שלו. חבר הכנסת אלחרומי, שלוש דקות. << דובר >> סעיד אלחרומי (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עליתי כאן כדי לברך את קבוצת הכדורגל ביישוב שגב שלום. זו קבוצה עם משאבים אפסיים, והיא הצליחה לעלות לליגה ב' לפני כמה ימים. אני רוצה לברך את מנהל הקבוצה והמאמן מוראד אבו בלאל ואת כל הצעירים שהתאספו ביחד, באמצעים מאוד דלים, ונתנו תקווה לעשרות, למאות, אפילו לאלפי צעירים בנגב, באזור שגב שלום, להתקדם גם בספורט. אני חושב שזאת דוגמה מאוד מאוד טובה שחייבים לציין אותה מעל הבמה הזאת. הצעירים האלה, יש להם, אדוני היושב-ראש, פוטנציאל עצום ופוטנציאל מצוין. הלוואי שקבוצות כדורגל בכדורגל הישראלי ישימו לב לכישרונות המדהימים האלה שנמצאים בקבוצות הנמוכות. אז שוב, כל הכבוד, קבוצת הכדורגל של שגב שלום. (אומר בערבית: תהיו בריאים, נערים, מוראד אבו בלאל, כל חברי הקבוצה וההנהלה וכל מי שעמד לצידה של קבוצת שגב שלום בעלייה לליגה ב'. אנחנו מעודדים ואנחנו רואים בכך הישג גדול, ובקרוב ליגה א', בשנה הבאה, אינשאללה.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאיר, אתה רוצה לדבר? בבקשה, חבר הכנסת יאיר גולן. אנחנו ניתן לחברי הכנסת שנמצאים באולם לדבר ואז נעשה הפסקה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, במצב הנוכחות הנוכחי נראה לי שכדאי לעשות את ההפסקה לאלתר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי אומר משהו לחבר הכנסת פינדרוס. פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס, אני רוצה לדבר אליך, לומר לך כמה דברים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כן. אני תמיד שמח לשמוע אותך. לפחות אתה לא משקר. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> תראו, באמת, אנחנו מבלים פה שעות ארוכות מדי יום, ארוכות מדי. תכלית העניין הזה לא לגמרי ברורה לי, אבל בסדר, זה חלק מהמשחק הדמוקרטי, ואנחנו מקבלים את העניין הזה בהכנעה וברוח טובה. אבל נאמרים פה דברים שבאמת הדעת לא סובלת. ואני אומר לך, חבר הכנסת פינדרוס, הדת היהודית לא בסכנה. לקרוא לממשלה הזאת ממשלת שמד – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, זה היה עם ממשלת רבין, לא עם – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> להציג איזושהי ממשלה חוקית במדינת ישראל, לגמרי חוקית, ככזאת שתקום על הדת היהודית ותהרוס פה את החיים היהודיים – באמת, זה לא נכון. זה לא רק לא נכון; מילים, יש להן משמעות. מילים משפיעות על תודעה של אנשים. כשאנחנו יוצרים פחד, אנחנו יוצרים חרדה, אנחנו יוצרים שנאה. כשאנחנו יוצרים שנאה, אנחנו מניעים אנשים לאלימות. זה לא נכון. אני פונה לחבריי בליכוד. אני שמח, חבר הכנסת לוין, שנכנסת. אתם מציגים את הממשלה כלא לגיטימית, ואתם יודעים שהיא לגיטימית. הרי אתם עצמכם יכולתם להקים ממשלה יציבה, ממשלת אחדות לאומית משלכם, הליכוד וכחול לבן, בסבב ראשון ובסבב שני, בלי בעיות בכלל, אבל התעקשתם, באופן שאינו ברור, לא מחוור – ורק ניתן להעלות על הדעת השערות מהסוג האפל למה הייתה בחירה כזאת – לשמור על איזה בלוק מדומיין שככל הנראה, ככל הנראה, כל-כולו נועד להבטיח את יכולת ראש הממשלה לשעבר לייצר לעצמו נתיב חילוץ משפטי מהפרשיות שבהן הוא מסובך. אז על מה אתם מלינים? למה דה-לגיטימציה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> על ההסכם הקואליציוני שהבאתם – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני, מקובל עליי לחלוטין שיש פה ויכוחים, וויכוחים מרים, על תפיסת עולם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יאיר, לא מתאים לך. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> מקובל לחלוטין שיש פה אנשים שרואים את עתידה של מדינת ישראל באופן שונה ממני. אבל קמה ממשלה לגיטימית במדינת ישראל. נכון ורלוונטי להתווכח עם עמדותיה, עם פעולותיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אבל ניסיונות הדה-לגיטימציה האלה הם לא לעניין, הם מסוכנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, אנחנו צריכים לחיות ביחד כאן, כולנו, אז בואו נעשה מאמץ, באמת, לשמור על המסגרת הזאת, הממלכתית, שמאפשרת את הקיום המשותף שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, כבוד השרה, אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, הפעם אני שמח שאתה נמצא על הדוכן ושחבר הכנסת אלחרומי נמצא כאן, אבל הפעם, בניגוד לנאום הקודם שלי, אני לצערי לא יכול לברך אתכם. ואולי – נכנס לכאן יושב-ראש ש"ס חבר הכנסת דרעי בדיוק בזמן כדי לשמוע – אדוני חבר הכנסת דרעי – דברים שאני חושב שחשוב לומר אותם מעל הדוכן הזה. רבותיי, לאורך שנים ארוכות היה כבוד הדדי, למרות כל חילוקי הדעות, כאשר אנחנו, האגף הימני של המשכן הזה, ובוודאי המפלגות החרדיות, כיבדנו מאוד את כל מה שקשור בדת האסלאם ובמנהגים המוסלמיים, בצורך לשמר את היכולת של הציבור המוסלמי בישראל לקיים את חייו הדתיים ואת מנהגיו – הקפדה יתרה. אני חושב שאדוני יודע את זה, וגם חבר הכנסת אלחרומי, שלא היה לו נעים לשמוע את הדברים ויצא מהמליאה, יודע את זה היטב. לאורך כל השנים, חבר הכנסת דרעי, זה גם היה הפוך. אני חושב שתמיד התנועה האסלאמית, על גלגוליה ושמותיה השונים כאן במשכן, תמיד כיבדה את היהדות וכיבדה את העקרונות הדתיים שחשובים, אני חושב, לכל יהודי, אבל הם חשובים במיוחד לציבור החרדי ולנציגים החרדים כאן בכנסת. כך היה תמיד. הדבר הזה נשבר היום לרסיסים באופן הכי בוטה שיכול להיות כאשר חבר כנסת מסיעת רע"מ, חבר הכנסת גנאים, הצביע כאן בעד חוק – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> וגם השני – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם אלחרומי. חבר הכנסת אלחרומי, שמדבר בטלפון במליאה במקום לשמוע אותי. אתם שברתם כאן דבר שהייתה עליו הקפדה שנים ארוכות, ופגעתם, פגעתם בעקרונות ובערכים שחשובים לציבור הדתי ולציבור החרדי. ועל מה עשיתם את זה, חבר הכנסת אלחרומי? על מה עשיתם את זה? על כך שאפשר יהיה לקחת אנשים, נשים, בנות, ולגייס אותן לצבא. פשוט לא ייאמן. פתאום אתם, אכפת לכם שאפשר יהיה לגייס אנשים לצבא. עכשיו, הייתי רוצה לברך אתכם על השינוי הזה, אבל אני חייב לומר לכם שזה דבר קטן לעומת הפגיעה שאתם פגעתם באנשים שיושבים כאן, ובראשם הרב דרעי, שאף פעם לא נתן לפגוע ולו בפסיק בדבר שחשוב לציבור המוסלמי כדי לקיים את המצוות ואת ההלכות ואת התפיסה הדתית שלו. בפסיק. ההפך הוא הנכון. ואני אומר לכם, תסתכלו רק על הקציר של השבועיים הראשונים האלה שאתם יושבים בממשלה. תראו לאן הממשלה הזאת הולכת. אין לכם ולממשלה הזאת שום דבר משותף בשום נושא. ואני גם אומר לכם עוד פעם: תכף יגיעו דיוני התקציב. הינה, אני מבטיח לכם, לא יקיימו כלום ממה שהבטיחו לכם. תזכרו, אמרתי לכם את זה פה. יבזו אתכם, יעשו מכם צחוק, ואתם תישארו לדיראון עולם עם ההצבעות האלה, עם הפגיעה שפגעתם בברית שנמשכה פה, אני חושב, מימיה הראשונים של המדינה – שלא פוגעים במה שחשוב לכם מבחינה דתית ואתם לא נותנים יד לפגיעה למה שחשוב לציבור הדתי שיושב כאן ומיוצג כאן בכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל הכסף עונה את הכול, אה? ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. משפט אחרון. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שאתם צריכים, באמת, לעשות מאזן אמיתי עם עצמכם לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יריב לוין. נקודה אחת. קודם כול, הוראת השעה – אני אתן לך, חבר הכנסת אריה דרעי, כן, כמובן. אתה הבא בתור. אוקיי. בבקשה. ההצבעה של חברי הכנסת הייתה בעצם על הפטור לבנות הדתיות. << קריאות >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> לא. מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה, תנו לי להשלים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין בעיה. זכותך להצביע מה שאתה רוצה. רק אל תחשוב אותנו לאהבלים, זה מה שאני מבקש ממך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא אהבלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תחשוב שאנחנו אהבלים. אנחנו מזרחים, נשמה. עלינו לא עובדים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> העמדה שלנו ברורה בנושא הזה, ומי שהצביע מסיעת רע"מ התכוון לדבר הזה. אני דיברתי עם חברי הכנסת החרדים ואמרתי להם: הייתם צריכים להעיר לנו בנושא הזה. נקודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – תנו לי, בבקשה. היות שיריב, ידידי הטוב – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל זאת הוראת שעה שהליכוד הכין, וממשלתו של בנימין נתניהו אישרה את זה, נכון? נכון, יריב? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> התחלת לעלות. אוקיי. טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יכול להתחיל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. חבר הכנסת אריה דרעי, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כנראה שמרוב שאני מבלה עם יריב בחודשים האחרונים אז כבר התחלנו גם להבין אחד את השני בטלפתיה. הוא לקח לי את הנאום, אבל הוא אמר את זה כמו אשכנזי. אני אגיד את הנאום שלי כמו ספרדי, בסדר? אז אולי השפה תהיה – אוי, סעיד אלחרומי הלך. חראם. למה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה, הם יגידו לנו: הסגנון, הסגנון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אריה דרעי, לא הוגן לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. הוא הצביע, וכל הכוונות שלו – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, תן לי לדבר, אני עוד לא דיברתי. אחר כך עוד תוריד לי את זה מהזמן. מנסור – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני ממילא נדיב בזמן. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר גמור. קודם כול, אנחנו מדברים פה על חוק שקשור למשרד להגנת הסביבה, אז אני רוצה לומר שלמרות שאנחנו מדברים על החוק לפי הבקשה – שאני סומך עליה מאוד – של השרה לשעבר גילה גמליאל, שהיא הכינה את החוק והיא מכירה את החוק, ואנחנו אופוזיציה עניינית, בודקים לגופו של עניין. היא שכנעה אותי, הסבירה לי את החוק. אני כמובן לא אתנגד לחוק הזה, אבל אני בכל זאת עולה לדבר, ואני רוצה לומר ככה: אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאני מכבד אותך. אתה לא תשמע ממני אף פעם מילה, לא נגדך ולא נגד אף אחד אחר, באופן אישי. אני אומר לך, אולי אומרים, למזרחים יש אותה מנטליות. קודם כול, המושג הראשון אצלנו זה כבוד. הכבוד – לא בגלל שאנחנו רודפים כבוד. יש גם כבוד של מי שאנחנו מייצגים. אני ציפיתי מכם שיהיה לכם כבוד בשני מובנים. כבוד, דבר ראשון – לכבד אותי כאדם דתי, כמו שאני כיבדתי אתכם מהיום הראשון שאני באתי כמנכ"ל משרד הפנים בגיל 27. התייצבתי באום אל-פחם כמנכ"ל משרד הפנים ואמרתי: אני מבקש סליחה על זה שהייתה אפליה למגזר הערבי, ומה אני מתחייב לעשות באפליה מתקנת. וכמעט פוטרתי ממשרד הפנים על האמירה הזאת. ואני מאמין בזה, וכמעט אף פעם לא קיבלתי קולות מהמגזר הערבי. עשיתי את זה בגלל שאני מאמין בזה. כולם נבראו בצלם, ואני מאמין בזה שצריך לעזור, בעיקר מי שגֵּר אצלך ומי שתושב אצלך. אני מאמין בזה, זה אמונה שלי, ואני אמשיך לעשות את זה, הכול. אבל אני יודע כל הזמן – מה זה משנה עכשיו הסברים? אתה מאמין יותר למרב מיכאלי ולנפתלי בנט או לאחרים. ועם כל הכבוד, אתה יודע למי אתה קרוב יותר מבחינה דתית. להם אתה מאמין שזה לא פוגע בנו? כשאתה רואה שהנציגים החרדים – כשמלכיאלי היום מסביר לווליד טאהא אצלך בוועדה המסדרת ואומר לו: תשמע, זה פוגע בנו, זה נגד הדעה של הרבנים שלנו, והוא מסתכל באוויר ומצביע כמובן עם הקואליציה. אז קודם כול, פגעתם בכבוד שלנו. דבר שני, אני גם רוצה שאתה תשמור על הכבוד שלכם. גם לי חשוב הכבוד שלכם. למי אתם עושים את כל הדבר הזה? למי? לאלה שבשבוע הבא ביום שני מעבירים פה בקריאה שנייה ושלישית חוק שאפשר לפצל מהליכוד ארבעה חברי כנסת, והארבעה האלה זה לא איזה מספר מזל, זה ארבעה בשביל להחליף אתכם, שלא יהיו תלויים יותר ברע"מ. איפה הכבוד? מילא בכבוד שלי אתם פוגעים, אבל איפה הכבוד שלכם? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא חושב שהם יתחשבו בהם כשהם יהיו בחוץ. זה מה שהוא חושב. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> יואב, תן לי. הוא לא מבין את השפה שלך, אתה אשכנזי, טוב? תן לי לדבר בשפה שלי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> טוב, סליחה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר'ה, תנו לי. תנו לי, בבקשה. אני באמת מדבר מתוך רגש, אז אתם מפסיקים אותי. אני באמת לא מבין. אני ותיק בבניין הזה, אני מכיר. ריבון העולמים, נותנים לך סטירה, מה זה? אתה הרי יודע מה המטרה של החוק. כל המטרה של חוק הפיצול – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> הבטחת לי שאתה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, כבר שתי דקות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הפריעו לו. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה אכפת לך? כמה יש פה חברי כנסת? בחייאתכ, מה? תן לדבר. סוף-סוף משהו מעניין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, רק אנחנו שומעים. כל העובדים הזרים כבר בחוץ. רק אנחנו שומעים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אני מוכן לבלות איתכם עד הבוקר, בבקשה, אבל לסיים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, באמת, אני אומר את זה מתוך כאב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש תקנות. הינה, יושב-ראש הכנסת לשעבר, הוא – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין לי בעיה. אין לי, אין לי בעיה. אני יודע מה זה הסכם – סליחה. אני יודע מה זה הסכם קואליציוני ואני יודע מה זה מחויבות קואליציונית. קודם כול, שריינת את עצמך בהסכם הקואליציוני שבדברים של מצפון, של דת וזה, יש לך חופש הצבעה. אני חושב שזה נושא שהיית צריך לעמוד על רגליך האחוריות ולהגיד: אני לא פוגע באחיי החרדים ובאחיי הדתיים, זה אצלי עיקרון. זה – דבר ראשון. דבר שני, ריבון העולמים, כאילו בשם המשמעת הקואליציונית אתה הולך להכות את עצמך שמשבוע הבא, ביום שני בלילה, זאב אלקין וגדעון סער לא יספרו אתכם יותר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה מה שאתה הולך לעשות. אני אומר לך, תקשיב לי טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני בטוח שלא יהיו עריקים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוי, אה, בסדר גמור. אבל למה? מנסור, לא כל דבר זה בדיחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא בדיחה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תלמד מהאשכנזים את כל השטויות שלהם. תעשה לי טובה, אל תלמד מהם את כל הטריקים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> דרעי, בסוף יחשבו שיש לך משהו עם האשכנזים. די. עזוב אותנו. די. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> די. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> די. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> די. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, אז תודה, חבר הכנסת אריה דרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אריה – – – התכוון לאשכנזים הצפונבונים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אשכנזים מהשמאל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הרגילים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, כן? אוקיי, אחריו. בסדר. בוא ניתן לאשכנזי בין שני מזרחים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בדיוק. יש פה רוב מזרחי. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, הרב דרעי, אני אשכנזי גאה, בסדר? כמו שהיה מזרחי גאה, אני אשכנזי גאה. אנחנו אחים. מי שלא הבין קודם, הכול ברוח טובה ובהלצה. הליכוד, גדלנו כולנו – אני אומר לכם, תראו, אתם יודעים מה? בכלל רציתי לדבר על נושא אחר. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> חבל לבזבז זמן על זה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> צודק, צודק, אז מספיק, את הנושא הזה גמרנו. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> גמרנו. חלאס. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> רק שאלה: אתה אשכנזי גאה במובן של גאה? שלא יחשבו, חלילה וחס. יואב, מנסור יוריד אותך מזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. צודק. אני צריך להתייעץ עם היושב-ראש, ושבוע הגאווה, אני חושב, עכשיו. האם חגגו במע'אר את שבוע הגאווה, היושב-ראש? כי זו מסגרת הקואליציה שלכם. אני מניח שדגלי גאווה במע'אר ובכפר קאסם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ לא מרשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? ראית? היה על משרד החוץ. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עד לפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מה שנקרא "פוגע בסדר הציבורי". זה פוגע בסדר הציבורי. יהיה גאווה במע'אר – פוגע בסדר הציבורי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הליכוד היא מפלגה ליברלית, ואנחנו מכבדים כל אדם באשר הוא אדם, וגם את שבוע הגאווה אנחנו מכבדים, כמובן. אני מקווה שגם היושב-ראש שיושב על הכיסא שותף להרגשה שכולנו שווים, וגם האירוע של שבוע הגאווה צריך לקבל מקום וייצוג, גם במגזר הערבי. עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא שנמצא היום די בכותרות, וזה נושא חוק איחוד משפחות. אני כולי תקווה שבאמת השרה שקד תפנים שהיא צריכה לבוא לשיתוף פעולה עם האופוזיציה ונלך לחוק ההגירה, אבל האמת, אני מבין ורואה שזה לא קורה. ודרך אגב, אין לי טענה לשרה שקד. היא עושה את העבודה שלה. היא נפגשה היום עם היושב-ראש חבר הכנסת מנסור עבאס, כך דווח, לראות איך ביחד מחוררים את מה שנשאר מהוראת השעה המחוררת שנקראת "איחוד משפחות". הלוואי, אמרתי, היינו הולכים לעשות את חוק ההגירה, אבל בחרה השרה שקד למכור את כל העקרונות שלה, למכור את כל מה שהיא מאמינה בו, והיא ישבה איתך. אז אני פונה אליך בשאלה, היושב-ראש: מה חוררתם היום בחוק איחוד משפחות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אני אתן לך תשובה. היא הולכת בעקבות הרב אריה דרעי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אז אתה נותן לי את הזמן שלי ואחרי זה אתה תשיב לי בזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, משפט אחד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בבקשה, נשמע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נו, אמרתי: היא הולכת בעקבות הרב אריה דרעי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מי הולכת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שרת הפנים. הוא היה שר הפנים והיא שרת פנים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני שואל אותך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הרב אריה דרעי טיפל בנושא הזה וקידם אותו קדימה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה שאתה אומר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אומר שבחוק איחוד משפחות, מה שהיה הוא מה שיהיה. זה מה שאתה אומר. כי מה שהרב אריה דרעי עשה – אז מה שהיה הוא מה שיהיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הרב אריה דרעי – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. זאת אומרת שבעצם לא השגת שום הישג מהשרה שקד. מה תגיד לבוחרים שלך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה דואג לבוחרים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. אתה הרי הבסיס לקואליציה הזו. אז הרשימה המשותפת הולכת להצביע נגד תפיסת עולמם, ואתה חי על האמירה שאמרת עכשיו, שמה שהיה הוא מה שיהיה. זאת אומרת, אתה הולך להסכים או להימנע – לא משנה, אם תימנע או תסכים זה אותו דבר. אתה הולך לתת להם, בלי שום הישג לציבור שלך, את המשך החקיקה שפוגעת בכם. אני אומר, אני רוצה שיהיה חוק-יסוד: ההגירה – יותר קשה, אבל שקד הולכת איתך. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יואב, יואב, יואב, תנוח דעתך. אני מבטיח לך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היא נותנת לו הרבה יותר. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא. שהם יצביעו נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. משפט סיום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מאוד מודה לך על הדאגות, שנוכל להשיג הישגים לאוכלוסייה שלנו, לציבור שלנו. אנחנו תמיד עושים ככה שיעורי בית, בודקים מה הליכוד וש"ס וממשלת הימין נתנה, ואז עושים חיקוי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה עושה שיעורי בית, אז כמו שעבדתם עליהם בהסכם הקואליציוני – כי אנחנו לא נתנו כלום מכל מה שהובטח, ואתה יודע את זה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. כן, תודה לך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועבדתם על בנט ושקד, אז אתם כנראה עובדים עליהם גם עכשיו, כי אם אתה הולך בלי הישגים, אני חושב שמצבך קשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מכיר אותך לא כאחד כזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברי חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. משה, תרשה לי, אני אתחיל להקפיד על הזמן. אחריו – חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ואז – חברת הכנסת גילה גמליאל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני גם אהיה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן, כמובן. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני אשמח מאוד שנזכה אם הממשלה המנופחת – שהשר שנמצא כאן, שר תורן, יכבד אותנו בנוכחותו במליאה ולא ביציע. אולי השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ירצה להיכנס. הוא בטלפון. אני חושב שזה לא מכבד ולא מכובד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת, השר. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> השר פורר, כשר תורן, בוא תשתתף בדיון, תשמע את העמדות. זה חשוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האמת, גם שרים מהממשלה הקודמת היו עושים את זה, וכמה פעמים הפסקנו דיונים כדי שהם יחזרו לאולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה היה במקרים נדירים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו לא מצפים ליותר מדי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במקרים נדירים. אני יודע שבכל פעם אתה אומר: גם אתם, גם אתם – – – אז גם אתם. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, משנכנס השר פורר לאולם המליאה ואנחנו מתכבדים בנוכחותו – אנחנו מתכבדים בנוכחותך, השר פורר. אני אשמח רק אם תאפשר לי מבחינת הזמנים את שלוש הדקות. אנחנו באמת ביום עמוס בנאומים ובנושאים שבאמת מעוררים מחלוקת, ולפעמים מעוררים גם מדון. אני רוצה לומר כאן מעל הבמה החשובה הזאת: "מזמור לתודה, הריעו לה' כל הארץ, עבדו את ה' בשמחה, בֹּאו לפניו ברננה, דעו כי ה' הוא אלהים, הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו. בֹּאו שעריו בתודה, חצרֹתיו בתהִלה, הודו לו, ברכו שמו, כי טוב ה' לעולם חסדו, ועד דֹּר ודֹּר אמונתו". החייל איציק סעידיאן, יצחק חיים בן לידיה, נותק ממכשירי ההנשמה, באמת הודות לתפילת רבים. הם באו ונכנסו אל הקודש פנימה, למרן רבי חיים קנייבסקי, שהאציל עליו מברכתו. חייל צה"ל שהגיע באמת למצוקה נפשית, לוחם שהגיע למצוקה נפשית קשה מאוד בשל הטיפול של המערכות – טיפול כושל של מערכות המדינה, מערכות הביטחון, בחיילים שהגיעו באמת לפוסט-טראומה למצוקות נפשיות – וניסה לשלוח יד בנפשו. ועכשיו, ברוך השם, הוא נותק ממכשירי ההנשמה. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הנס הגדול הזה ונושאים תפילה. מודים על העבר וצועקים על העתיד, שבעזרת השם, ישלח רפואה שלמה לכל החולים, ונשמע ונתבשר בשורות טובות, אמן ואמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת, התכוונתי לומר כמה מילים על שיתוף הפעולה היוצא-דופן באמת של הקואליציה והאופוזיציה, שהביא לאישור מתווה החל"ת הלילה, מתווה מאוזן וחשוב לבוחרים שלנו. אלא מה? בינתיים הגיע השר לשעבר ליצמן ולפני שעה קלה, מהדוכן הזה, הטיל ספק בידע שלי בשפה העברית. הרי קוראים לי ולדימיר. איך יכול להיות שאני יודע עברית? תראו, התחלתי ללמוד את השפה לפני 22 שנה, בגיל 25. לא היה קל, אך ניסיתי לעשות את המיטב בתנאים לא פשוטים. כיום אני יכול לומר בגאווה שהצלחתי. עכשיו, מדוע הצלחתי? ב-27 במאי השנה, ממש לפני חודש, פתחתי את עיתון גלובס בשפה העברית, והצלחתי לקרוא את הטקסט הבא. שימו לב: היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד השר לשעבר יעקב ליצמן, על שיבוש הליכים והפרת אמונים. מדובר בשתי פרשות שבהן ניצל, לכאורה, ליצמן את מעמדו וכוחו השלטוני כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו משיקולים זרים וכנגד האינטרס הציבורי. קראתי ואפילו הבנתי כל מילה. אז שלום לך, אדוני השר לשעבר ליצמן. אני ולדימיר בליאק, בן 47, ואני יודע עברית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חברת הכנסת גילה גמליאל, ואחריה – חבר הכנסת משה גפני. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הרשימה מעודכנת? איך אני אדע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מעדכנים אותה. אנחנו רוצים לקיים את הישיבה וניתן הזדמנות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שלא נחכה סתם, אדוני היושב-ראש. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר החקלאות עודד פורר, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן בהצעת חוק עוד מתקופת היותי שרה במשרד להגנת הסביבה על מנת לדאוג לכל אותן רשויות מקומיות באשכולות במצב סוציו-אקונומי 1 עד 5. כפי שאנחנו רואים פה חדשות לבקרים, הממשלה הנוכחית מעלה באמת את כל מה שאנחנו עמלנו עליו גם בשנים הקודמות. אני שמחה שהאופוזיציה, באופן ענייני – כפי שגם ביקשתי מהם – לא תתנגד להצעת החוק הזאת, שמאוד חשובה ונכונה. היא תסייע גם לרשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך לטפל באופן שוטף בפסולת ובהקמת התשתיות המתבקשות, ועל כך אני באמת מודה לחבריי וחברותיי באופוזיציה. אני חייבת לומר לך, כבוד היושב-ראש, שמעתי את השיחה הקודמת עם השר דרעי ומה שניסו להציג לך כאן הקולגות שלי. אתם די חדשים בפוליטיקה, וככאלה, הנאיביות לעיתים לא תמיד נותנת את אותותיה בהבנה איך המערכות עובדות כאן. כוח פוליטי, כפי שאתה שם לב, זה משהו שבבית הזה הוא בא והולך. מהר מאוד קל לאבד אותו, ברגע שלא מפעילים את שיקול הדעת הנכון. כפי שאתה רואה, כאן אין כללים, וכנראה גם אין חוקים. יש חוקים לחקיקה בכנסת, אבל לא בפן הפוליטי. אנחנו רואים כאן ראש ממשלה שהוא ראש הממשלה של כולנו. עם זאת, הוא נבחר עם שישה מנדטים. לא בהכרח הצד שאותו הוא מציג כרגע זה מה שהוא העביר לציבור שלו. כנראה, כל מה שמציגים לך זה לא בהכרח מה שיתבצע. אנחנו כאן, עינינו נשואות לנפלאות הפוליטיקה באשר היא. אנחנו מקווים לראות עידן אחר, של שינוי שיטת ממשל במדינת ישראל – שתכבד את הבוחרים והבוחרות, בוודאי ובוודאי את הרצונות שלהם, ושלא ניתן יהיה לבצע גנבות דעת באופן מחפיר מאוד, בטענות שווא, על מנת לממש אספירציות ורצונות אישיים להתקדמות באופן פרסונלי, אלא שמה שיהיה כאן זה לא מלחמות על אנשים אלא מלחמות על דרך, מלחמות על אידיאולוגיה, מלחמות על דברים שכולנו בבית הזה צריכים באמת לראות, וזה את הצרכים עבור הציבור שלנו, הציבור הרחב באשר הוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת גילה גמליאל. חבר הכנסת משה גפני, ואז – חברת הכנסת מאי גולן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני הייתי מציע, חבר הכנסת מנסור עבאס, אדוני היושב-ראש, שאולי הם ייתנו לך לנהל את המשא ומתן על איך מנהלים פה את הדיונים. זה נראה שאיתך זה יותר קל. הרי אני רק ביקשתי – הייתי בוועדה המסדרת – ונתת לי. חסכת המון זמן, בגלל שאחרת היינו מתחילים להתווכח – ועדה מסדרת, לא ועדה מסדרת. עשית את זה מאוד פשוט. אני לא זוכר, אדוני היושב-ראש, תקופה כזאת בכנסת. אני זוכר את מערכות הבחירות, הייתי בהרבה מהן, והייתי אחרי זה, כאשר היה צריך לנהל את ועדות הכנסת והיה צריך להקים אותן וכל מה שנלווה לעניין הזה. לא זוכר תקופה כזאת. היא פשוט לא תיאמן. אנחנו בקושי העברנו פה איזה חוק או שניים או שלושה, אפילו, חוקים פשוטים, שבין היתר – למשל, בחוק על הרכב צריך את ועדת הכלכלה. אין ועדת כלכלה. אין. למה? בגלל שיושבים יום ולילה בגלל שאנשים לא יודעים להתגמש, לדעת לעשות דברים כמו שצריך. אני אמרתי בנאום הקודם שלי: בגלל שאלקין צריך להיות חבר בוועדה למינוי דיינים אז הוא הופך את העולם, ודנים פה עוד פעם, ועוד לילה, ועוד בוקר, ועוד ועדה מסדרת, כדי לעשות ועדה למינוי דיינים שאלקין יהיה בתוכה. אני רוצה להקדיש את הדקה או שתיים שנשארו לי לאילת שקד, השרה שהיום היא שרת הפנים, שכל הזמן היא הייתה זאת שמתחסדת, והיא מסבירה לנו שהיא לא נגד והיא בכלל לא רוצה ממשלת שמאל, והיא רוצה ללכת לממשלת ימין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עד היום היא לא רוצה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, היא כל הזמן מגלגלת עיניים צדקניות לשמיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא עשתה חלה לשבת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. ואני, אדוני היושב-ראש, רוצה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עשתה את החלה עם שומשום. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – להקדיש את הנאום שלי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה, אתה תקבל חלה לשבת עם שומשום. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. יש לי כמה דברים להגיד בעניין הזה, אבל יש עוד נאומים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ברור. ראש הממשלה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, שלא תהיה טעות ושלא יחשבו שאנחנו לא מבינים את זה. היא עמדה בראש ועדה שם, היא הייתה שותפה עם יאיר לפיד ב-2013 בוועדה, וגם אז היא גלגלה עיניים לשמיים ואמרה: אני לא מתכוונת, ובכלל; היא אמרה: למה עכשיו, בקדנציה האחרונה, אנחנו לא אפשרנו להם להיכנס? אנחנו ביקשנו מראש הממשלה שהם ייכנסו, בניגוד למה שהם עשו לנו ב-2013, שזו דרכם. אבל גם עכשיו, שלא תהיה טעות – אילת שקד, אני רוצה להגיד לך בשם הציבור החרדי: אנחנו מכירים אותך. אנחנו יודעים מה כוונתך. פחות אכפת לך מביבי. פחות. לא שאת לא רוצה לנקום בו, את רוצה, אבל פחות. את יותר רוצה שאנחנו לא נהיה במוקדי ההשפעה. זה בסדר, מותר בפוליטיקה לעשות את זה. פעם אני נמצא במוקד ההשפעה, פעם את נמצאת במוקד ההשפעה. אבל אל תעבדי עלינו. אל תחשבי שאנחנו חושבים לרגע שאת מתכוונת – וזה מה שבנט, הסגן שלה, אמר: אני אדאג לציבור החרדי. בסדר. איזו אמירה, צריך לקבל עליה פרס ישראל. לא האמנו לא לו ולא לה, דקה אחת לא. הם התכוונו והם מתכוונים לרעתנו. הם התכוונו אז, ב-2013, כשהיא עמדה בראש הוועדה שיאיר לפיד הקים. היא עומדת מאחורי העניין הזה, היא ואלקין עומדים מאחורי העניין הזה, להדיר את החרדים, שלא יהיה לנו אפילו נציג, לא מהכנסת ולא מהממשלה, שלא נהיה בוועדה למינוי דיינים. מילא עוד היו מדברים על ועדה לייצר טילים באיזשהו מקום והחרדים לא שם, אולי, אף על פי שחרדים נמצאים בתוך המערכות האלה, אבל נניח לעניין הזה. אבל ועדה למינוי דיינים, שלא יהיה נציג חרדי אחד – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בגלל שאלקין צריך להיות, ואילת שקד צריכה לנקום בציבור החרדי, שהיא שונאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. חברת הכנסת מאי גולן. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מי שלא שמע – זה לא יתפוס כותרות, גם לא ידברו על זה כאן – אתמול פורסם על הסדר טיעון שנחתם עם מסתנן מסודאן שאנס באכזריות אלימה ובלתי נתפסת צעירה יהודייה באילת. אגב, הוא כבר הורשע בתקיפה, ובית המשפט עדיין מצא לנכון להקל על הפליט האומלל ולשחרר אותו לרחובות בתור פרס לנשות ישראל. הוא הבין שיש פה מערכת משפט רופסת, מערכת משפט שאין בה שום שיניים, שמגבה את הפשיעה במדינת ישראל, והוא אמר: ואללה, אני הפעם אשדרג את עצמי – אני אשדרג את עצמי לאונס. מה הקטע? האונס האכזרי הזה מצולם כולו מכל הזוויות במצלמות אבטחה. מה יגיד האדם הנורמלי? הוא יגיד: אם אונס כזה מצולם, הרי שהתיק נעול, סגור, ולא צריך אפילו לנסות לחפש פה ראיות. לא צריך להתאמץ. אבל רגע, בואו לא נשכח משהו מאוד מאוד אמיתי וקיים שיש לנו פה. הרי יש לנו פרקליטות שהיא אור לגויים, פרקליטות מיוחדת, ייחודית, שהחליטה ככה בהינף יד למחוק את עבירת האונס במסגרת הסדר הטיעון, ושלחה אותו, את הפליט האומלל הזה, לקורבן הבא שלו. אולי הפעם הוא ישדרג לרצח, מי יודע? הרי הוא צריך לשדרג את עצמו בכל פעם במדינת ישראל. אני רוצה לשאול רק שאלה אחת קטנה, פשוטה, תמה אפילו. אנחנו הרי בממשלת הריפוי, לא? ממשלת האיחוי, ממשלת זכויות האדם. הכי גדול – אנחנו בממשלת הפמיניסטיות, הפמיניסטיות הדגולות שיש לנו פה במדינה, שהן שרות בכירות עכשיו. איפה קול הזעקה הגדול שלהן? איפה הצעקה שלהן? למה הן לא שורפות את הרשת בציוצים ובפוסטים? למה הן לא זועקות את קול האונס האכזרי, האלים והמדמם הזה של צעירה יהודייה באילת? איפה תמר זנדברג, כבוד השרה? מרב מיכאלי? טוב, אל תפריעו להן, הן עסוקות. אחת עסוקה במזגן של הרכבות, והשנייה בלהרוס את השלום עם האמירויות. בכלל, זה קטע כזה שכולם נהנים להרוס את כל מה שממשלת הליכוד השאירה להם. אני רק שואלת, מעניין אם אותו שקט היה נשמר אם היה מדובר באיש ימין או חרדי, רחמנא ליצלן. תאמינו לי שזה היה פותח מהדורות, שלא לדבר על כך שלא הייתם יכולים לשמוע על שום דבר אחר. הרי אין גבול לצביעות בממשלה ההזויה הזאת. אין גבול. אבל עכשיו אפשר להיות רגועים, כי ממשלת בנט תעשה סדר. איך היא תעשה סדר? כשאותו בנט, שרכב על גל המאבק של דרום תל אביב שנים, נתן את המפתחות המסוכנים האלה – למי? תשאלו למי? לאבתיסאם מראענה. היא תהיה יושבת-ראש הוועדה לעובדים זרים, או יותר נכון – בואו נקרא לוועדה בשמה האמיתי: הוועדה לאזרוח מלא של העובדים הזרים במדינת ישראל. אז תהיו בטוחים, חברים, תהיו בטוחים, שהממשלה הזאת תגבה החלטות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד דקה – שהממשלה הזאת תגבה החלטות הזויות כאלה, פסיכיות כאלה, כמו של הפרקליטות, כמו שחרור אנס סודאני אלים ומסוכן. זו המהות של ממשלת האטימות והניתוק, שתחזק עוד את שלטון הפקידים המשפטיים שמתאפשר בהיעדר שלטון וממשלה אמיתית בישראל. זו ממשלת הבובות של נפתלי בנט, שנותנת לפקידות המשפטית לנהל את המדינה. הכול כמובן ברוח המינוי הפמיניסטי של איסמן, הכול ברוח המפקד. מילא שמי שקראו לעצמם ימין איבדו את הזהות שלהם, מילא הם היו רק עם שישה מנדטים, אבל אתם במחנה השמאל, אתם, אתם איבדתם את הערכים שלכם לגמרי, למרות שאם באמת חושבים על זה, שום ערך לא היה לכם חוץ ממכנה אחד משותף – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וזה השנאה לנתניהו. אני מסיימת. נשים נאנסות ואתן, מרב ותמר, שותקות. מתנחלים, כפי שאתם מכנים אותם, מגיעים להסדר, ואתם שותקים בשמאל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט. נפתלי בנט, שנוא נפשכם, הוא ראש הממשלה הימני הקיצוני, ואתם שותקים. בקיצור, ממשלת הכלום והשום דבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ימין אמיתי לא שמאל אמיתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מאי גולן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, משפט אחרון. מה שכן אמיתי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כמה פעמים? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה שבאופן ודאי מדובר בממשלת השנאה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ודינה של ממשלת השנאה הזאת הוא להיגמר בשנאה. השאלה – כמה נזק עוד ייגרם למדינת ישראל. אני מקווה שנצליח למנוע אותו, בעזרת השם, לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מאי גולן. חברת הכנסת קרן ברק, את מוותרת? בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – ראש הממשלה, תכבדי אותו. ראש הממשלה בפועל, תעשי לו כבוד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה, אני אפנה אליו, יש לי משהו לשאול אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אני מכבד אותך מפה עד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני מתלבטת אם לקרוא לך כבוד היושב-ראש או ראש הממשלה בפועל, כמו חבריי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קרן, את תמיד היית ממלכתית. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ממלכתית, זה לא סותר. גם לקרוא לך ראש הממשלה בפועל זה לא בגנאי, זה כבוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, ראש הממשלה בפועל. תפתח את המילון, תראה מה זה ממלכתי, אמרתי לך – שמאלני. אתה לא שמאלני, אתה אסלאמיסט. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הוא אמר שאני ממלכתית, וזה לא נכון. שמאלני זה לא ממלכתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נו, אתה רואה, מנסור, לא היה שווה להוריד אותי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע מה, אני אנצל את הבמה הזאת לשאול אותך כמה שאלות. אתה לא חייב לענות, כי אתה יושב-ראש, אבל לי יש שאלה: ביום של ההשבעה, כשהיינו פה והייתה השבעה, ואז אחרי זה כולנו התחלקנו לראיונות ואני ישבתי בריאיון בגלי צה"ל; ואז הסברתי להם שביום ההשבעה הגשתי הצעת חוק, תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, שהנשיא יוכל להטיל את הרכבת הממשלה רק על אחת משתי המפלגות הגדולות. ביום ההשבעה הגשתי את החוק הזה, כדי לא ליצור מצב שמישהו שאין לו את אמון הציבור וממפלגה קטנה, יהיה ראש הממשלה. אבל היה לי יותר חשוב – אמרתי: גם אם הסיפור הרע הזה שבנט, שלא קיבל את אמון הציבור, הוא ראש הממשלה, גם אם זה קורה, לי היה חשוב מה קורה הלאה, מה קורה בהמשך השלטון שלנו כמדינה דמוקרטית. האם בן אדם שרוצה להיות ראש ממשלה – עד היום בן אדם שרצה להיות ראש ממשלה, מה הוא עשה? הוא הלך לאחת המפלגות הגדולות, חרש את השטח, כבש את המצביעים, ביקש את אמונם ובא ואמר: בואו, אני רוצה להיות ראש המפלגה הגדולה ביותר, ומכאן הוא גדל להיות ראש הממשלה. מה שקרה כאן טרף את כל הקלפים, כי בן אדם שבמקום לעשות את מה שאמרתי עכשיו, ללכת ולהיכנס למפלגה גדולה ולהתחיל מלמטה ולעלות למעלה, יבוא ויגיד: למה אני צריך את כל כאב הראש הזה? אני לא אגיד כלום. יש בי קצת כריזמה, אני מפלגה של ארבעה מנדטים, לא אגיד למי אני מצביע, ומכאן אני אהיה ראש הממשלה. זו סכנה לדמוקרטיה, מבחינתי. ואז הם שאלו אותי: זה מה שמעניין אותך בחוקי-היסוד? מה עם חוק-היסוד של פיצול ארבעה להקמת סיעה? ואז אמרתי, ביום ההשבעה: נראה לי שזה סתם ספין של הקואליציה. לא יכול להיות. הרי כל בר-דעת מבין שלא יכול להיות מצב – מנסור, תקשיב לי רגע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מקשיב לך. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות מצב שרע"מ תצביע בעד חוק כזה. הרי חוק פיצול המפלגות הוא חוק שאומר: רע"מ, אנחנו הולכים להחליף אתכם בארבעה חברי כנסת אחרים, זה החוק, ולכן אמרתי ביום ההשבעה שזה סתם ספין של הקואליציה. הם מנסים להפחיד אותנו, אבל בפועל רע"מ לא יתמכו בחיים בחוק כזה, כי החוק הזה מוציא אותם מהקואליציה. זה היה לי כל כך ברור כשמש, וגם המראיינים בגלי צה"ל לא ידעו מה להגיד לי. הם לא חשבו על זה בכלל, ומאז אני מדברת על זה – הם לא חשבו על האופציה הזאת. ולכן אני שואלת אותך, באמת – אני מחזיקה ממך בן אדם נבון, אנחנו מיודדים, היינו ביחד סגני יושב-ראש הכנסת תקופה ארוכה, ביחסים טובים: איך יכול להיות שאתם תומכים בחוק שכל מה שהוא אומר זה: בואו תמצאו לי מחליף, למפלגה שלנו? אתה לא רוצה לענות לי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חברת הכנסת קרן ברק. אני אענה לך – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בפרטיות או עכשיו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בפרטיות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אנחנו הודענו במסדרת שאנחנו לקראת הצבעה ושהישיבה צריכה להיפסק. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם שקודם באתי מהוועדה המסדרת. כרגיל, הבריונים גם זרקו אותנו מהוועדה. כרגיל. הפעילו את סעיף 98. אני רוצה לספר לכם מה הסעיף הזה. אני, כיושב-ראש הקואליציה, מעולם לא הפעלתי את הסעיף הזה. תמיד באתי בדין ודברים עם האופוזיציה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. תזכור תמיד – אני רק אומר: אני שמח על מה שאתם עושים, בגלל שהרי יום אחד לא תהיו פה, ואז אנחנו ניקח את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי זה תעלה, תדבר כמה שאתה רוצה. אני רק אומר: זה כתוב ומצולם. לכן, כשניקח את זה עוד שלושה צעדים קדימה – לא בג"ץ-שמג"ץ, זה לא יעזור. ככה נחליט, ויכול להיות שלא ניתן לכם בכלל לדבר. זה הסיפור. אז אתם תרגישו עכשיו בריונים, על הסוס. הינה, אין בעיה. אתם פשוט לא מבינים כמה מהר מתחלפים בצדדים. אתם שוברים כל נוהג בכנסת. שמתם בוועדות אנשים שמעולם לא היו בכנסת. גב' סילמן לא יודעת מה זה לנהל ועדה בכנסת, בוודאי לא ועדה כזאת, בוודאי לא יושבת-ראש קואליציה – אין דברים כאלה; אתה מביא אנשים שהיו פעם, שמבינים קצת – וכנ"ל לא טופורובסקי. לכן האלימות היא פשוט בלתי נתפסת. תמיד אמרתי שהשמאל זה האנשים הכי אלימים, הכי בריונים והכי מושחתים במדינת ישראל, ואתם מראים את זה הלכה למעשה. אפילו מהמקפצה אתם לא מנסים לעשות את זה, לכאורה אפילו, אצטלה, ככה, אולי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שאלה, חבר הכנסת אמסלם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה בפועל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תהיה ממלכתי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי עוד שתי דקות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא ייתן לך עוד חצי דקה. רק לשאול שאלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מודע לזה שהגענו להסכם שבסופו של דבר לא אישרו אותו בהנהלת האופוזיציה. הגענו להסכם, כולם הסכימו, ובסוף נתניהו אמר: לא, לא מסכים. אז כן הייתה הידברות, כן הייתה הידברות, כן הייתה הסכמה, ובסוף – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> סעיף 98 מגדיר את זמן הדיון. אז אני מודיע לך, אני מעולם לא הפעלתי אותו – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, הגענו להסכמות, כי עם השמאל אפשר לדבר, עם השמאל אפשר להגיע להבנות. איתכם לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דוד, אבל איימתם להפעיל אותו והגעתם לסיכומים. אני הייתי בכמה מקרים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא היית בארבע השנים שאני וביטן היינו פה. אני לא הפעלתי אותו מעולם, מעולם. תמיד התווכחנו ובסוף הגענו לעמק השווה. דרך אגב, כשאני אומר "עמק השווה", זה 56 שעות דיון שנתנו פה. מיקי לוי לבד עמד כאן שבע שעות, לבד, רק הוא. אני לא מדבר כרגע על 10 שעות, 12 שעות. למה? יש דמוקרטיה. אצלכם אין דבר כזה. זה מוטבע בכם, האלימות מוטבעת בכל אחד מכם. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> אבל לא אני והוא. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, בכולכם. זה מוטבע. אתה אפילו לא מבין – אני, גם כשאני יכול, אני לא עושה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, כשניהלתי את ועדת הפנים, הוצאתי אולי חמישה אנשים במשך שלוש שנים, שנתיים וחצי, חמישה-שישה מקרים. אצלכם זה קורה בעשר דקות. מה נראה לך, לא באו ח"כים חדשים – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אתה יודע, כשאתה אומר משהו, זה לא בהכרח אומר שזה נכון, לצערי. למשל, את סעיף 98 הפעילו מספר רב של פעמים – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני מודיע לך – דרך אגב, גם היושב-ראש לא יודע. גם הוא לא היה איתנו בכנסת כאשר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למי אתה מתכוון? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש. גם הוא פה שנתיים. אני מדבר איתך כשאני הייתי יושב-ראש הקואליציה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי, מיקי לוי? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, מסביר לך. היינו פה ארבע שנים תמימות – מעולם לא הפעלתי את הסעיף. הייתי יושב-ראש הקואליציה – מעולם לא הפעלתי אותו הלכה למעשה. תבדוק אותי, דרך אגב. יש פרוטוקול, תבדוק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל מעולם לא היית יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי יושב-ראש הקואליציה. יושב-ראש הקואליציה מחליט אם להפעיל את הסעיף או לא, לא יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז אני אומר לך בוודאות שהגיעו להסכם יחד עם – – – שלכם ובסופו של דבר חזרתם בכם מההסכם, אז לא הייתה לנו ברירה. זאת האמת – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רם בן ברק, הכול שקר וכזב. החבר'ה שלכם לא מקבלים שום החלטות, הם לא יודעים לקבל. אנחנו קיבלנו מסגרת עכשיו – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – שאני צודק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שלא. 500 שעות דיון היו לפי הפרוטוקול. אנחנו רוצים להתכנס, בטח לא לשלוש שעות. דרך אגב, מעולם לא היה פער כזה. אז אנחנו רוצים עשר שעות, ובסוף נתכנס לשש שעות, שבע שעות. אבל לא משנה, תראה דיון של הגב' סילמן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כמה סיכמתם בוועדה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יודע, לא היה אפשר להתווכח. היא עדיין עם הפטיש, רק מוציאה אנשים. היא אפילו לא מבינה את האירוע. עכשיו אני רוצה, רבותיי, לגעת בשני נושאים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אתה נמצא בתוספת זמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, סיכמנו. עד עכשיו זה היה פרוצדורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דקה אחת. דקה? כמה צריך יותר? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה בפועל, הרי אני מכבד אותך. דיברנו פה, תפעיל את השעון עוד הפעם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ניתן לך עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה קרה, יש לך פה איזה אלפיים איש? פעם הייתי מתקרקר – תאמין לי, אם אני יושב-ראש ואתה שם, נותן לך רבע שעה: דבר, הינה. מה, אנחנו לוקחים זמן של מישהו? לא. אני רוצה לומר, אדוני, ראש הממשלה בפועל, תקשיב, שר החוץ נסע עכשיו לאמירויות לפתוח שגרירות. צילם את עצמו במטוס. כנראה מישהו צילם אותו. הוא לא יודע לעשות סלפי – עם האוזניות, הכול, משחק אותה כאילו הוא עכשיו איש חשוב. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> כאילו הוא ביבי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> איש חשוב. דרך אגב, אתם באמת מחקים את ראש הממשלה, אלה שנכנסים עם הספרים וכו'. לא חשוב. אבל כשהצבענו – תתפלא – על ההסכם, הוא לא הצביע. הוא עצמו לא הצביע בכנסת בעד ההסכם. עכשיו, הוא צריך לנסוע לשם ולהסביר להם למה הוא לא הצביע. הוא העליב אותם, הוא לא רצה את הסכם השלום. אז זה רק מראה לך מי זה הבן אדם: בן אדם שהיה בצה"ל בעיתון במחנה, ראה את הגדר של הקריה; בן אדם, אני לא בטוח שהוא עשה בכלל אי פעם בחייו מילואים; בן אדם שבקושי גמר 12 שנות לימוד ועכשיו הוא שר החוץ של מדינת ישראל. גם לא מצביע לזה, זה בן אדם באמת חסר בושה. אז תשלח את המנכ"ל שלך. הרי לא הצבעת, העלבת אותם. תשלח את המנכ"ל שלך, הרי אתה לא באירוע, אתה התנגדת לאירוע. אני, דבר שאני מתנגד, אני לא הולך אליו, אני שולח מישהו אחר. זה – 1. 2. לגבי ההתבטאות של צבי האוזר. אנחנו שמענו את צבי האוזר אומר לקטי שטרית – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כל סיעת יש עתיד – – – בירכה על ההסכם. למה סתם להגיד? גם הצביעה בעד ההסכם, גם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מי? הוא לא היה פה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כל סיעת יש עתיד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא היה פה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אם באותו זמן מישהו כן היה או לא היה במליאה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא היה פה. אני רוצה לספר לך סוד קטן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא אני אספר לך. אתה יודע מה, בוא אני אראה לך מי זה יושב-ראש המפלגה שלך. ראש הממשלה נתניהו היה אמור – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. משפט אחרון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה לשעבר נתניהו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה – אני לא אספר לך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש שתקפיד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא חשוב, נשמה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה לשעבר נתניהו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נסכם, מר בן ברק: אני אגיד מה שאני רוצה ואתה תגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני מתקן אותך, כי לו אתה קורא ראש ממשלה בפועל, וזה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר, אל תתקן אותי. אין צורך. תגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה שתדייק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת דוד אמסלם, משפט אחד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה משפט? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש תקנון לכנסת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אז מה? אני מסביר לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תסתכל, פעמיים הפעלתי את השעון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו מדברים. עכשיו, אני רוצה לומר דבר כזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, יאללה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כשראש הממשלה היה צריך לנסוע לשליחות בארצות הברית, היה צריך קיזוז, והיינו 61, 59. אני יושב-ראש הקואליציה. אני בא למר לפיד ואומר לו: ראש הממשלה צריך קיזוז כדי לנסוע לארצות הברית. הוא אומר לי: לא נותן. אמרתי לראש הממשלה: הוא לא נותן. הוא אומר לי: טוב, אני אדבר – אמרתי לו: בוא תדבר איתו. דרך אגב, כשאתם רואים פריים בטלוויזיה ששניהם יושבים פה, על שני הכיסאות פה, זאת השיחה הזאת. הבוס שלך, לא אכפת לו ממדינת ישראל, לא נתן, עד שלא הלכתי לאביגדור ליברמן ואמרתי לו: תשמע – הוא אמר לי: אם זה לשליחות לאומית, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה, תבין עם מי יש לך עסק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עם בדיחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הוא לא מבין – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן. כל עוד אנחנו לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מנהלים את זה בגמישות ובפרגמטיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה? אנחנו מאפשרים לך את הגמישות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אורלי, חברת הכנסת אורלי, אני יודע שאת ממלכתית. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה אני שואלת אותך איך היית מעדיף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל, אני יודע, תסמכי עליי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שהחברים שלך מבקשים ממני שהם לא יקראו לך ככה, אלה מהצד השני שלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – נחת רוח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. שלוש דקות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> התחלתי קודם, בנאום הקודם, להעלות איזושהי סוגיה. אז באמת גם העליתי את הסוגיה של הדיור הציבורי, ומי כמוך יודע שזה אחד הדברים והנושאים הראשונים שבהם נגעתי כשנכנסתי לכנסת. אבל זה בהחלט לא היה הנושא היחיד, היו הרבה נושאים נוספים. הייתי גם יושבת-ראש השדולה לצדק חלוקתי, ביחד עם חברי מיקי זוהר ועם עוד חבר נורא יקר, שלצערי הרב לא נמצא כאן, כי הוא שילם את המחיר על היותו חבר בשדולה לצדק חלוקתי. קוראים לו יוסי יונה. ויוסי יונה, יש לו כנראה איזשהו חוש צדק פנימי, והוא, מעבר לזה שהוא היה נמצא במחנה שמדבר על האידיאלים ועל חזון ועל הרצון לעשות צדק וצמצום פערים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. הוא היה בחור טוב. דרך אגב, חייבים להגיד פרופ' יוסי יונה. פרופסור. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> פרופסור, הח"כ לשעבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אף פעם לא קראו לו פה פרופסור. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע שייעדו אותו בכלל להיות איזה מכונאי, הוא סיפר לי. רצו לשלוח אותו לחינוך מקצועי. אמרו: זה מה שיצא ממנו. למזלנו הרב ולמזלו, ואולי גם – אבל הוא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, כי הדרך מאוד מאוד קשה כשמייעדים אותך למקום מסוים. אבל למה אני הזכרתי אותו? כי כאב לו העיוות הזה, שבמדינת ישראל יש קטע כזה ש-600,000 איש יושבים על 86% מהקרקעות במדינת ישראל. אבל זה לא רק שהם מתיישבים במקומות האלה – אני אספר לכם שכל ה-92% האחרים מתגוררים ברשויות שתופסות פחות מ-14% מהשטח. אבל רוב שטחן של המועצות האזוריות חולש לא רק על שטחים חקלאיים – ואנחנו זוכרים את בג"ץ הקרקעות, שאמר שהקרקע היא משאב מאוד מאוד יקר, ולכן גם כשאנחנו באים לחלק איזושהי חלוקה, צריך להביא בחשבון את הצדק החלוקתי. בג"ץ הקרקעות, לצערי הרב, נשאר אות מתה בכל מה שאנחנו דנים בו. לאורך השנים לא יצקו לזה תוכן; אמרו: זה באמת פסק דין מאוד תקדימי, אבל מעבר לזה לא עשו הרבה. רוב שטחן של המועצות האזוריות חולש על שטחים חקלאיים, שטחי אש, מחנות צה"ל, שמורות טבע, פארקים, אבל בין לבין צצו אלפי מפעלים, קניונים, מרכזים מסחריים, בתי מלון, שמניבים כסף רב. הארנונה שהמפעלים משלמים להם נכנסת ישירות לקופות המועצות האזוריות, ונוצר מצב אבסורדי שעיירות פיתוח, רשויות ערביות גם ומועצות שלידן – המועצות האזוריות שוחות בכסף, העובדים והקונים והצרכנים מגיעים לאזורי מסחר האלה, שמן הסתם ממוקמים איפה? איפה שיש הרבה שטחים. ולכן מי שנהנה מהכסף הזה זה אוכלוסייה מאוד מאוד מצומצמת ואליטיסטית. עכשיו, אתן לך דוגמאות. בנתניה מצטופפים 190,000 תושבים על 29,000 דונם. לידה, המועצה האזורית חוף השרון ודרום השרון חולשות – 36,000 תושבי המועצות האזוריות דרום השרון וחוף שרון חולשים על כ-150,000 דונם, שכוללים מאות מפעלים ואת כל מרכזי הבילוי והקניות הנוצצים שלאורך כביש החוף. ב-9,800 הדונם של כפר סח'נין גרים היום 27,000 תושבים. לידם, ב-180,000 הדונמים של המועצה האזורית הסמוכה, משגב, גרים 23,000 תושבים. משגב כוללת גם את אזור התעשייה תרדיון, הסמוך לסח'נין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בדימונה מתגוררים 40,000 תושבים על 172,000 דונם; בערד – 23,000 תושבים על 93,000 דונם. במזרח לשתי הערים, על שטח של 1.6 מיליון דונם, משתרעת המועצה אזורית תמר, ויש בה שישה יישובים: עין גדי, עין תמר, נווה זוהר, הר עמשא, חצבה ונאות הכיכר. המונים. כולם ביחד – כמה, דודי? כמה אנשים? תזרוק. נו, כל מספר זוכה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה? באזורים – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> על 1.6 מיליון דונם, המועצה האזורית תמר – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה? מה השאלה? לא הבנתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – 1,300 איש. 1,300 איש. רוב שטח המועצה אומנם לא מיושב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זאת המועצה, לדעתי, הכי העשירה בארץ – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז יפה מאוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חברת הכנסת אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> השטח כולל את מפעלי ים המלח, את כימיקלים לישראל ובתי מלון, שמשלמים ארנונה של 65 מיליון שקל בשנה, שזה שליש מהתקציב של דימונה וזה ממש 50% מהתקציב של ערד. עכשיו, תגיד לי, אפשר לחיות עם האי-צדק הזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ניסינו לשנות. אתה יודע מה אמרו ליוסי יונה, חברי הקיבוץ? מה אמרו? פעם אחרונה שאתה רואה את הכנסת מהספסלים. אם אתה לא לוקח את החוק שהגשנו לצדק חלוקתי, לגבולות, לקביעת גבולות חדשים, אתה תראה את הכנסת מערוץ הכנסת, 99. אתה חושב שלא סגרו איתו חשבון? איפה יוסי יונה היום? הוא היה חבר כנסת מאוד חרוץ, אבל כנראה שבישראל הראשונה, באליטות, גם להיות יונה וגם להיות דעתן זה קצת יותר מדי. ועוד לבוא ולהגיד להם: חבר'ה, לא רק לדבר צדק – גם לעשות צדק, זה היה יותר מדי. ואת ההבטחה שלהם הם קיימו. הוא הקים איתי את השדולה, אבל הוא שילם את המחיר של אותם אנשים שאכפת להם מהחוג המאוד-מאוד-מאוד מצומצם שלהם, אם אתה גם בצבע הלא-נכון, ואוי ואבוי, יש לך דעה אישית, ואתה לא מתקפל בפני הכוח והמשטר המפא"יניקי של פעם, שהוא קיים גם היום – והיום ביתר שאת הוא מציץ ויוצא החוצה. אז היום מה רוצים לעשות בהסכמים הקואליציוניים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היא מסתבכת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אביא אליך, לוועדה. לא, למה אני מספרת לך, עבאס, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, זה לטובתך, כל מה שהיא אומרת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, כי אני מתכוונת להביא את זה לוועדת הפנים שלך, ואתה, יש לי הרגשה שיש לך איזשהו חוש צדק בסיסי. ובסיפור הזה, בוא ננסה לראות, לא רק להכשיר את היישובים שלכם וזה, אלא גם להבין את התחושה שכל אותם – אני לא אקרא להם ילידים, אבל תושבי עיירות הפיתוח, הילדים שלהם, של כל אותן עיירות שהם בנו אותן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – צודקת במובן זה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כ-reservoir של כוח עבודה זול. הרי רצו להיפטר מהערבים בתור כוח עבודה בקיבוצים. מה עשו? הביאו את המזרחים והקימו עיירות פיתוח ליד. לכן, אנחנו הפכנו להיות העבדים החדשים שלהם, והיום העיירות נחנקות – אין להן גבול, אין להן לאן להתפשט. בכל הרחבה אנחנו צריכים להתחנן לקיבוצים שיסכימו, תמורת מיליונים, לשחרר קצת קרקעות כדי שהילדים יוכלו לקנות בהמון כסף את הזכות לגור ליד ההורים שלהם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אנחנו נמשיך בזכות דיבור הבאה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היה נעים לשמוע אותך, אורלי, חברת הכנסת אורלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משהו, ראש הממשלה בפועל: האחריות שלך היא לכלל האזרחים במדינת ישראל, לא רק לערבים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תזכור, אתה צריך לדאוג לכלל האזרחים. אתה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. חבר הכנסת דוד אמסלם, שנים על גבי שנים הייתם, מ-77' עד היום הליכוד בעצם בשלטון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יודע איזה כוח יש להם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה לא תיקנתם את זה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אבל אתה ראש הממשלה בפועל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 40 שנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, אתה ראש הממשלה בפועל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא הספיק לכם כדי לתקן את – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – תכניס להסכם הקואליציוני – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראית, איך שנכנסת – נתן לך תשובה. תדאג גם ליהודים קצת, מנסור. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אנחנו צריכים לבוא אליך עכשיו לבקש חלוקת גבולות מחודשת? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> האמת שאני חזרתי בגלל שידעתי שיש לי – אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת אמסלם, אתה הזמנת אותי לדבר, והאמת היא שאני חזרתי לכנסת אפילו שהייתי בדרך לבית שמש, ואמרתי: אמרו שיש לנו תפקיד, ואנחנו, יש לנו עכשיו משימה, אז אנחנו צריכים לעמוד במשימה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו לא מקילים ראש בשום עבודה, בין שזה קואליציה, בין שזה אופוזיציה. אופוזיציה זה באמת תפקיד שאין מתן שכרו בצידו, אבל זה תפקיד אחראי מאוד. אנחנו רואים בזה אחריות מאוד גדולה. אני רק רוצה להגיד לך את מי רציתי לנחם. רציתי לנחם את משפחת אהרוני. משפחת אהרוני איבדה ילד ביום חמישי שעבר, בחור בן 13 ומשהו, בגיל הזה שבין ילדות לנערות. הוא הלך עם הכיתה שלו לטיול, לא רחוק – אולי כן לקחו טנדר, לא לקחו טנדר, אבל זה אפילו מרחק הליכה מבית שמש, איזה סוג של פארק – ולצערנו היה שם איזה מקווה מים שנוצר בעקבות העבודות בכביש 38. והילד הזה, יכול להיות שתפס ראשנים בבקבוקים ובא לקחת את זה בחזרה כי הוא שכח את זה, וכנראה, אף אחד לא יודע, הוא טבע, ומצאו אותו רק למוחרת. והיינו בתוך העניין. אני הכרתי את המשפחה גם בנסיבות רפואיות, הצלחנו להציל את הילד שלהם, בן שנה, לפני שנה, אבל לא כאן המקום. אני רק רוצה לדבר בהקשר הזה על הסכנות שאורבות לנו יום-יום. עכשיו ראינו שילד בן שש טבע. האסונות האלה הם דברים של גזרת שמיים, אבל הם בידי אדם, הם לא היו צריכים לקרות. אלה רשלנויות של חברות שעובדות בפיתוח ולא ערות ומשאירות ככה דברים שהם מסוכנים – פעם זה ברזל ופעם זה איזה מקווה מים – וקורים אסונות, ואנחנו צריכים לקחת על עצמנו את הדבר הזה. אני רוצה בכל אופן – אני שולח את תנחומיי. לא הצלחתי להגיע למשפחת אהרוני, אבל אני שולח את תנחומיי למשפחה הזאת, שלא ידעו עוד צער ושהמקום ינחם אותם בנחמת ציון וירושלים. אבל באמת, השיח עכשיו במסדרונות – אנחנו כן נמצאים, לא נמצאים, בוועדה המסדרת. אני בכל אופן מעמיד את עצמי בין הוותיקים כאן, אדוני היושב-ראש, במשכן הזה. ראינו, היינו גם באופוזיציה והיינו גם בקואליציה, ואני גם מודע לזה שאנשים ברחוב, יש שרואים באופן חיובי, יש כאלה שרואים באופן פחות חיובי; בעיניהם עבודת האופוזיציה והצעקות – למה יושבים, למה מדברים – כל אחד והטעם שלו, וזה לגיטימי מאוד. אבל אני מדבר עכשיו בתוך הבית שלנו, אנחנו כקואליציה ואופוזיציה. אנחנו יודעים שהתפקיד של האופוזיציה, מה שנשאר לה זה להקשות. אני לא חושב שצריך לחבל בעבודת הקואליציה, לא צריך לחבל. גם אנחנו היינו בקואליציה ולא ראינו דברים שחשבנו שזה חבלה. אבל זה שאתה מקשה על עבודת הקואליציה, במיוחד בדברים שאתה חושב שהם רומסים את הזכויות, רומסים את המחויבויות לציבור – בין שהוא בחר, בין שלא בחר. וכשאנחנו מדברים על סדרי דיון – אתמול בלילה, אדוני היושב-ראש, הייתי בוועדה המסדרת. אני יודע שאתה מנסה להורות ולהוביל למהלכים שכן יהיו תקינים, אני יודע שאתה משקיע בזה מאמץ. אני חושב שהתחלנו לא טוב, ואולי עכשיו הזמן. התחלנו לא טוב, בחוסר אמון. לא היה צריך ככה להתחיל. היה צריך להתחיל לא באופן דורסני גם מצד הקואליציה, בכמה דברים שהיה נראה שאפשר עכשיו לעשות הכול. ולכן, אני חושב שהאופוזיציה היום גם הלכה קצת רחוק, גם צעד רחוק. אני חושב שזה התפקיד שלך, ואני רוצה לעזור לך בזה – אני יודע שאתה משקיע מאמצים – כן להגיע לסוג עבודה שהיא מובנת בין קואליציה לבין אופוזיציה, כדי שהאופוזיציה תעשה את העבודה שלה. והאופוזיציה, אני אומר את זה בכנות, לא תמיד האופוזיציה היא הומוגנית כל כך – ואני מסיים; יש אופוזיציות שלא תמיד יכולות להגיע לדעה אחת. אבל לאופוזיציה הזאת יש מעלה מבחינתנו, שיש לה הומוגניות, היא יכולה להגיע להסכמות ולהצבעות ולפעילות משותפת. מצד שני, אנחנו גם יודעים שהקואליציה היא לא כזאת, בקואליציה יש פערים, והאופוזיציה, תפקידה לקחת בקיעים ולהרחיב אותם, אבל הכול צריך להיות במידת הסבירות, בסדרי דיון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קירבתי את הלבבות – – – קראתי לשני הצדדים אליי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר למיקרופון, שנשמע. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המיקרופון סגור. נראה לי שהמיקרופון שלך כבוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר שקירבתי בין שני הצדדים, אפילו הבאתי אותם אליי. שוחחתי בערב, בלילה, כמה פעמים עם שני הצדדים, אתמול ושלשום. הכרחתי לתת יותר חברי כנסת בוועדות, יותר בוועדות עצמן. הכרחתי אותם גם לשבת. היום אמרתי: לכו תגיעו לפשרות על סדרי דיון, אני לא רוצה ללכת ראש בראש. אתמול לא אישרתי את המשך הדיון בנושא – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חוק הדיינים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. חוק הדיינים. ידעתי שזה מרגיז צד אחד. אני לא נתתי אישור להמשיך בדיון הזה, ואכן, הדיון הזה הופסק. אני מנסה לעשות איזונים, לא תמיד בהצלחה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, כל הכבוד בנושא של הדיינים. אני חושבת שאתה גילית פה יותר רגישות מכל החברים שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא שמעתי, אני מתנצל. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא מחמיאה לך בנושא הדיינים והמעורבות שלך, אבל זה למשל דוגמה של חוק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אני אתמול לא אישרתי לקואליציה ולא לממשלה להמשיך בדיון הזה, ידעתי שזה מרגיז. אמרתי שאני רוצה להוריד את גובה הלהבות. ניסיתי להגיד: בואו ותגיעו לסדרי דיון. נדחה – קחו שניים-שלושה, נסיים אותם, נלך לשבוע הבא. הגיעו לסיכום. אני לא הייתי בסיכום עצמו, אז אני לא יכול להעיד – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל היושב-ראש, הגיעו לסיכום, והיום חזרו בהם מהסיכום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכריח את שני הצדדים לשבת כל הזמן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני הייתי גם אתמול ב-01:30, כשהוועדה המסדרת הייתה אמורה לסיים את הדיונים שלה, ואז מעלים דברים חדשים על סדר-היום, והייתה הבטחה, הייתה הבטחה והייתה הבנה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, כשהיו הבטחות היינו עומדים בהן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נשברים פה כל הכללים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מעולם לא הייתה אלימות. עזוב, אתה יודע את זה. אתה לבד כאן דיברת שעות על גבי שעות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מיקי – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו אמרנו קודם שאף אחד לא – – – יכול להתחרות איתו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מעולם לא הפעלתי את סעיף 98, אתה גם יודע את זה, בגלל שזה לרגעים קשים. באמת, זה לנקודות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני רק אגיד את זה, ואני לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה, עוד לא שבוע וחצי. אני הוצאתי חמישה אנשים בוועדת הפנים במשך שלוש שנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בארבעה חודשים הפעילו שבע פעמים את סעיף 98. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מודיע לך, הגברת כאן מוציאה בחצי שעה בערך 20 איש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה, תראה מה קורה פה. קרקס. עכשיו, תזכור, אני אמרתי את זה לרם בן ברק: הכול מצולם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראיתי את כל מה שאמרת לו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול מצולם, הכול כתוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראיתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> העסק – אתה יודע, מחליפים פה צדדים מהר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סתם, אם מתנהלת שיחה שקטה, אתה יודע כמה פעמים הפעילו 98 בארבעה חודשים? שבע פעמים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בארבעה חודשים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע, ואתה היית גם בקדנציה הקודמת: כשאני וביטן היינו, כמעט לא הפעלנו את זה אף פעם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הידברות שווה הרבה יותר מאשר ראש בראש, והכרחתי את שני הצדדים לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל תראה מה קורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא יותר מזה. אמרתי מה להעביר לאופוזיציה ביחס לחברי כנסת בוועדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, אתה היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אבל בנושאים של הסכמים בין אופוזיציה לקואליציה הכנסתי את עצמי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה, אני אתן לך דוגמה. אפילו שאתה מאשר דיונים בתוך המליאה, הרי זה גם היה נדיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכן גם את זה אני מגביל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסתכל מה קורה כאן בשבוע וחצי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכן גם את זה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שבועיים פה, תראה מה קורה. אני עכשיו אומר ליושב-ראש, רק אני אתן לך דוגמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סדרי דיון עדיפים בעיניי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר למנסור עבאס: תשמע, אני עכשיו צריך לדבר אבל אני צריך להיות בוועדה המסדרת, אז אתה תשים אותי בסוף, ואם אני עוד לא מגיע אז תעצור שנייה כדי שיקראו לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו הייתה ההוראה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל בואו נהיה כנים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההוראה שלי הייתה שכל מי שלא הספיק לדבר ונמצא במסדרת, יבוא וידבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אבל תבין מה קורה כאן. אנחנו כמעט מעולם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מנסה לעשות איזונים, זה לא תמיד פשוט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תבין. זה בשבועיים. לא היה דבר כזה שעשינו דיון תוך כדי מליאה. נדיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך, נדיר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת אמסלם, אינו דומה הדיון עכשיו בוועדה המסדרת, שיש בזה היגיון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הלכנו לוותיקים, ליועצים המשפטיים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נדיר, לא עושים את זה כל יום; לא עושים את זה כל שבוע. זה פעם ב-. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, אבל אני רוצה כן להגיד. אני באתי לכאן להגיד שהדברים האלה, קוראים לזה פעולת תגמול – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, אם אפשר – משפט סיכום. ניהלנו כאן איזה שיח נחמד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רגע, לפני כן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני העליתי אותו כי אני חושב שיש בזה חשיבות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מקלב, שנייה. אתה זוכר, גם אני וגם אתה היינו ח"כים מאוד פעילים בוועדת הכספים. היינו עושים להם שם פיליבסטרים ומגישים הסתייגויות, אבל כשהגענו לסיכומים, כיבדנו אותם וכיבדו את הסיכומים מהצד השני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה שקרה אתמול זה קטסטרופה. הגיעו לסיכומים. בגלל זה לא המשיכו, אתה יודע, להציג הסתייגות-הסתייגות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם סיימו מאוד מהר, שעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם סיימו בעשר דקות. אחרי שהצד של הקואליציה קיבל את מבוקשו – שלא ישבו כל הלילה, כמו שאנחנו העבדנו אותם כשהיינו חברים בכספים; הסכימו, הורידו לעשר דקות דיון בוועדת הכספים כדי לשחרר את הח"כים, שיוכלו לנוח – היום אומרים להם: מה שסיכמנו לא עובד. אנחנו רוצים על הסיכום להפעיל את 98. זה לא הוגן. זה לא הוגן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צד אחד אומר כך, צד אחד כך. הבאתי את שני הצדדים, דיברתי עם חבר הכנסת ביטן אצלי במשרד, יחד עם חבר הכנסת אשר. שמעתי את הצד הזה, קראתי לצד השני. אני מנסה להושיב את שני הצדדים יחד. אתמול הצלחתי להושיב את השר המקשר יחד עם יריב ויחד עם ביטן, הייתה כבר התקרבות, עם נתונים הרבה יותר טובים מאשר התחלנו לפני כשבוע וחצי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה שקרה – הם פשוט הפרו גם את הסיכומים של אתמול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עושה מאמצים. אני לא קובע בסוף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש – אתה יודע את זה – אנחנו יכולים להגיש על כל חוק 20,000 – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם הרי תצטרכו להפעיל את הסעיף הזה כל יום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נפעיל כל יום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא הבנת – אחרת, אנחנו נגיש פעם ותדברו שבועיים. לכן יש הסכמים ג'נטלמניים, יש היגיון. הרי כרגע מה שאתם עושים – אתם שבועיים פה, תראה מה אתם עושים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סדרי דיון – חבר הכנסת אמסלם – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סדרי הדיון חייבים להיות במסגרת הבנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סדרי דיון – בהידברות; בסוף יש פערים פוליטיים בינינו. מאחור אנחנו שותים קפה ואוכלים יחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אני מציע לך, ספור כמה אנשים העפתם בשבועיים מהוועדות. ספור. ספור מה קרה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה המגן שלנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, בשבילך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא הרשות המחוקקת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספור. תספור כמה הם העיפו בוועדות במשך שבועיים, תבדוק מה אנחנו עשינו במשך ארבע שנים ותשווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עשית כלום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אסיים במשפט הזה, אני אסיים במשפט הזה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, היה נעים מאוד לשוחח. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חושב שבאמת נפלו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת אבקסיס. תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נפלו במשמרת שלך דברים – חידוד של העבודה בין הקואליציה לאופוזיציה – שלא היו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה מה קורה, מדוע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני משתדל. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני נמצא כאן כבר לא מעט שנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מתחיל את השנה ה-14 שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היחידי שמנצח אותי פה בשהייה. אחרי תפילת הבוקר הוא מגיע ראשון, אני לא יכול להתמודד מולו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני כבר היום – בימים האחרונים אני כבר לא מגיע אחרי, אני כבר נשאר כאן מההתחלה עד הסוף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה יודע, ניצחתי אותך עכשיו. מאז שאתה סגן שר שעות השהייה שלי במליאה יותר משלך, אבל קשה היה לי לנצח אותך לאורך השנים, ושאפו ענק. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה בסדר גמור, אתה פרטנר טוב, ואנחנו נוכל ללכת קדימה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני משתדל. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא היה חידוד כזה, ואפשר להגיע לדברים מאוזנים, אבל זה באמת תלוי בשני הצדדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני משתדל להרגיע. אפילו אני שיניתי תפיסה, כבר שישה חודשים אני אדם רגוע. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וזה באמת ראוי לציין. ראוי לציין. כל אחד מהמקום – אתה רואה את הכול אחרת מהמקום הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. אני מאוד מודה לך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל טוב. רק רבע משפט בכל אופן על הנושא הזה שדיברנו עליו, על חוק הדיינים שאתה שם התערבת. אינו דומה חוק הדיינים לחוקים אחרים שהיו בהם הוראות שעה וביקשתם מאיתנו עזרה – דברים שאנחנו שמחנו. בחוק הדיינים ראינו פגיעה אמיתית, דבר – לא הבנו את הדחיפות, עד עכשיו לא מבינים את הדחיפות הזו. זה משהו מתוך – פרסונלי, מתוך הסכם שהיה בתוך הממשלה בשביל להקים את הקואליציה, אתה בא ומשנה סדרי בראשית. כאן המקום של האופוזיציה, ולתת לה את כל האפשרות להילחם על זה, ואת זה האופוזיציה תעשה. בחוקים אחרים היינו מגיעים להבנות. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא היה מעולם חוק שאתם רציתם להעלות אותו והתווכחתם על השעות ובסוף לא הגענו איתכם לסיכום שכמעט אתם רציתם. לא היה דבר כזה. אבל תזכור, מיקי לוי, הכול רשום ומצולם. אני, לא אכפת לי שתכניעו אותנו, בסדר, אבל תזכור, יש יום אחרי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לא. מכיוון שאני יושב-ראש הרשות המחוקקת, אני מנסה לאזן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, אתה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תנסה לשמור על חברי הכנסת, על הזכות שלהם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. אתה נבחרת על ידי הקואליציה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – לכן יש לך standing בכנסת, אתה לא מהאו"ם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, בוודאי שלא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולכן אני אומר לך, תקרא לחבר'ה, תראה מה קורה בוועדות, תראה מה קורה בכנסת. תבין טוב מה קורה בכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר, ישבתי עם ביטן ועם יעקב אשר, וגם מהצד השני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חלקם הם חדשים, לא יודעים איך מתנהל. אם אתם רוצים ללכת בדרך הזו – בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, אני מקווה שהנושא הזה ישתפר והיחסים ישתפרו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי הכול רעוע פה ממילא. אני צופה – – – מהר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – כי צריך להחזיר את הכנסת לפסים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן אנחנו ניקח את זה ונקדם את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, תודה, חבר הכנסת אמסלם. יש מישהו שעדיין – בבקשה, חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. בבקשה. שניכם, בבקשה. אחד מכם. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> רק יהיה שקט, אדוני? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. בבקשה שקט. בבקשה, חבר הכנסת מקלב. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לקרוא מכתב שכתב דוד בן-גוריון לראש הממשלה משה שרת לפני 67 שנים, בכ' בסיוון תשי"ד, ואני מזכיר שלדוד בן-גוריון לא הייתה כיפה על הראש. "למשה שרת, ראש הממשלה" – אני מצטט: "משה היקר, אין לנו להפריד הדת מהמדינה. קיימת שותפות גורל בין מדינת ישראל ובין העם היהודי. מדינה זו לא תתקיים בלי העם, והעם היהודי לא יוכל להתקיים בלי המדינה, ומשום כך כרוכים שלושת הדברים: אהבת המולדת, נאמנות למדינה ונאמנות לעם ישראל יחד. זהו חוט משולש, אשר לא יינתק רק בהישארו קשור ומשולב זה בזה". בברכה, דוד בן-גוריון. עד כאן ציטוט המכתב. דוד בן-גוריון לא היה אדם דתי, וככל הנראה לא החשיבות של המוטיבים היהודיים במרחב הציבורי הניעה אותו לכתוב את הדברים הנ"ל. נראה מדבריו שבפיקחותו ובחוכמתו הוא הבין שעם ישראל, ברובו הניכר, מחובר באופן עמוק ליהדות ולמסורת ישראל, ועל כן תהיה זו טעות להפנות לכך עורף ולנתק בין היהדות לבין המדינה. לכן הוא כתב במכתב, ואני מצטט: "מדינה זו לא תתקיים בלי העם", וזה כנראה גם מה שהוביל אותו לעיגון הסטטוס קוו בענייני הזהות היהודית של המדינה. לצערי הרב, מה שהבין דוד בן-גוריון לא מבינים מרכיבי ממשלת מדינת כל אזרחיה החדשה, שהכניסו בכל ההסכמים הקואליציוניים שינויים משמעותיים בענייני דת ומדינה והחלו כבר ליישם את חלקם בחקיקה תוך התעלמות, הפניית עורף לרוב העם היושב בציון, המחובר ליהדות ולמסורת ישראל סבא. לכן הממשלה הנוכחית היא לא רק ביטוי להתנתקות מהזהות היהודית והלאומית שלנו אלא ניתוק מעם ישראל עצמו. אדוני היושב-ראש, עם כל הכאב על דרכה ומעשיה של הממשלה הזאת, אנחנו לא מיואשים. כפי שלאורך כל שנות הגלות ידענו בוודאות שבבוא היום נשוב לארצנו, כפי שאכן התממש ב-200 השנים האחרונות, כך אנו יודעים בוודאות שעם ישראל, שאנו רואים עד כמה רובו מחובר ליהדות ולמסורת, ישלים את שיבתו לעצמו ולתורתו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, אני רוצה להמשיך את מה שהרב מקלב התחיל. קודם כול, תנחומינו למשפחה שאיבדה את הילד. אבל לענייני הכנסת. רם בן ברק, אני ראיתי – לא אקרא לזה ויכוח – את הוויכוח השקט שהיה פה על כל הכללים, נרמסו או לא נרמסו. אני תלמידו הפרלמנטרי של יושב-ראש הכנסת בוועדת הכספים, והוא יכול להודות בכך ולהגיד אם זה נכון או לא נכון. כבוד היושב-ראש, אתה זוכר שכשעברנו על תקציב – תקציב המשכי או לא תקציב המשכי – היה שם סעיף של כמה זמן זה יגיע לכנסת וכמה זמן לממשלה. בסופו של דבר, הוויכוח היה שהכנסת צריכה יותר בשביל לנשום. מה אמרנו בפעם האחרונה שזה היה? 55 ימים לכנסת ו-45 לממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אבל אני רוצה להגיד לך – תעצור. אני מתנצל, אני לא רוצה להתערב. הביאו לי את חוק התקציב עם חצי מהמספרים שאמרת, ואמרתי: לא יקרה. אני התייעצתי עם היועצים המשפטיים. אני דורש מינימום כ-30 – כ-30, 29–31 יום – נטו, לא לתוך סוכות. אני אעמוד על זכותם של חברי הכנסת בוועדות השונות לדון בזה כמו שצריך. לא יקרה שב-18-17 יום הכנסת תדון. לא יקרה. אני עומד על הזכות שלכם לעשות את זה כמו שצריך בימים נטו, לא ימי חג או חול המועד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, תודה רבה. אבל אני רוצה להגיד לך, שיבינו, בוא נדבר על הברוטו. בברוטו, בחוק החדש שיגיע לפה נתנו 85 יום לממשלה ו-55 יום לכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, זה ברוטו, כי נכנס שם סוכות, ראש השנה וכיפור. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברוטו, זה לא משנה. אבל בכל אופן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, זה כולל חגים ושבתות. בחוק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, נכון, הם הכניסו שזה לא כולל חגים ושבתות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה נטו, תקרא את החוק. אתמול לא הצבעתם – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היה על זה, היה על זה ויכוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתם עושים מה שאתם רוצים, אתה יודע את זה. אתם הרי – זה חוק-יסוד, דרך אגב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם הרי עושים מה שאתם רוצים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני בא ואומר – לא, דודי, דודי, שנייה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העיקר, על חוק דירה שלישית לא עשו כי – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אורלי, שנייה. אני לא רק אגיד לכם מה אנחנו כחברי כנסת – אני הייתי בוועדה, ביחד עם היושב-ראש, וראינו עד כמה זה קשה לנו כחברי כנסת, באמת, אם אנחנו באים ובאמת רוצים להיות רציניים מול העם ומול עצמנו, להבין מה זה החוק הזה. אבל יותר מזה, יושבים בלשכה המשפטית וחורשים על החומר. הם צריכים לעבור כל פיפס, כל פסיק, כל נקודה, כל מקף, ואי-אפשר לתת להם שאצלם זה יהיה פחות מהממשלה, ודאי שלא. צריך להיות הפוך. תעשה שוויוני. אני מבקש, אתה היושב-ראש, תעשה את הכול כדי שזה לא יקרה, גם למען עובדי הכנסת. אתה גם יושב-ראש הבית הזה, לא רק שלנו אלא של כל עובדי הכנסת, ואני חושב שצריך לדאוג גם ללשכה המשפטית. אתה יודע, בכל דבר בסופו של דבר יש לנו גם את האיום הפרלמנטרי. אין עניין שמחר בשעה 14:00 נגיע לוועדת החוקה ונשים רק על הסעיף הזה 5,000 הסתייגויות, ואני לא זורק סתם מספרים. אני לא זורק סתם מספרים, ואני אומר למה, למה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> התלמיד עלה על רבו, מה שנקרא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיקי, ניקח את ההסתייגויות שלך, נשים אותו דבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא עלה עליי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ניקח רק את שלך ונשים. מה שנקרא – – – לא נוסיף אחד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר שבאת עם הקלסרים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר, הם לא זוכרים. גב' סילמן לא יודעת מה זה, גם לא בועז טופורובסקי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל דודי, אנחנו שכחנו, דודי, כל אחד מאיתנו בסופו של דבר יכול להיות שיום אחד יגיע לפה. אבל זה נכון שאנחנו פה עושים את העבודה שלנו. מה הבעיה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, הזמן שלך אזל מזמן. תודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מסיים בלהגיד לך תודה רבה, ורק אני מבקש, כמו כרגיל, תיקח ותעשה – – – על זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל דבר נעשה יחד עם היועצת המשפטית. אמרתי להם אתמול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך מה ההבדל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, הגעת מהמסדרת. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך מה ההבדל באמת. גם כשיולי אדלשטיין היה וגם כל יושב-ראש שהוא מהליכוד, הממשלה פחות מעניינת אותו, הוא שומר על כבוד הבית, בגלל שאנחנו משוחררים, אין לנו מישהו על הראש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תראה בהשבעה כמה ימנים יצאו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר לך, הביאו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אצלך זה בעיה. יש לך בוס – בעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, אם קבעת את זה, אין לי מה להגיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל שאחרת זה לא היה יכול להתנהל ככה. אם אני הייתי יושב-ראש זה לא היה מכבד אותי, לא הייתי יכול להרשות לעצמי דבר כזה. במשמרת שלי קורה דבר כזה? מוציאים אנשים כל חצי דקה ולא נותנים להם לדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. כן, בבקשה, חברת הכנסת סטרוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא נותנים לנהל דיון? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היום שאלתי בוועדה אם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אתם מפריעים לה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> חברים, אתם על חשבון הזמן שלי, אז אני אשמח, תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ומכובדי השר עודד, מכובדי השר פורר, עודד, ידידי הטוב, אני שמחה שאתה פה. אני אשמח שתאזין לדבריי, כי הם מכוונים בעיקר אליך, בתור נציג הממשלה. אני רוצה להבין, אדוני השר, מכובדי וידידי, מה קורה עם אביתר. מה קורה? אני מאוד שמחה שדווקא אתה השר במליאה עכשיו. אתה יודע למה? כי אתה מגיע מהמפלגה שחרתה על דגלה את הסיסמה "מילה זו מילה", נכון, עודד? אני רוצה להבין, אני חייבת להבין איפה הסיסמה הזו, איפה העיקרון החשוב הזה שמילה זו מילה, שהממשלה צריכה לעמוד במילתה, איפה העיקרון הזה כרגע מול מתיישבי אביתר. אני לא חושבת שאתה היית מעורב במגעים, עודד, לא נראה לי, אבל אני חושבת שאתה צריך להתערב, כי תראה מה קרה שם: באו אליהם – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני חייב לומר, אני שר החקלאות. אני לא עסקתי בגידולים באביתר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה נכון, עודד, אתה שר החקלאות, ואני מאחלת לך הרבה הצלחה בתפקידך, בתקווה שהוא יהיה קצר ככל הניתן, כי ממשלה הרעה והמסוכנת הזאת חייבת ללכת הביתה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הבנתי שהגיעו שם לאיזושהי הסכמה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני בטוחה שאתה תעשה עבודה טובה בזמן הזה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אבל הגיעו להסכמה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> על זה אני מדברת, עודד. אני מבקשת ממך שתקשיב לי ואולי תעשה משהו. תראה, באו אל המתיישבים, הציעו להם עסקה מסוימת, העסקה הזו הייתה רחוקה מאוד מאוד ממה שהם רצו – הציעו להם שהם ירדו מהמקום בעצמם, ביוזמתם, ללא שום עימות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מישהו שלח אותם – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, אני מדברת כעת, רגע – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי שם אותם שם? המדינה שמה אותם שם? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אני מסבירה, אבל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, אני מבקש. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תגן על זכות הדיבור שלי. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אדוני השר, אני מבקש, אני עומד על זכותה של חברת הכנסת סטרוק להגיד את מה שהיא רוצה. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה, תודה רבה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני רוצה להקשיב לה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, אם תרצה, תענה לה. אני מבקש מהצד הזה לתת לחברת הכנסת סטרוק. אני אצטרך להוסיף לה זמן. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ואני כן אשמח, אפילו על חשבון הזמן שלי, לשמוע את השר, אבל לא כל מיני דברים אחרים. אני אומרת כך: באו אליהם והציעו להם עסקה. יכול שהעסקה הזאת כן מוצאת חן בעיניך, לא מוצאת חן בעיניך, כן מוצאת חן בעיניי, לא מוצאת חן – זה לא חשוב. הציעו להם עסקה מסוימת. הם היו צריכים לוותר בשביל לקבל את העסקה הזו – לוותר על עימות, לוותר על היאחזות במקום, לרדת מרצונם ללא שום עימות, ובתמורה הם היו צריכים לקבל חבילה מסוימת, בסדר? הם ישבו לילה שלם ודנו בדבר הזה, זה היה דיון קשה מאוד מבחינתם, ועשו הצבעה בשקיפות, והגיעו לתוצאה שהרוב הגדול תומכים בעסקה. מאז, עודד – ואני אומרת את זה לך כי אתה אדם ישר – מאז העסקה הזאת סופגת עוד ועוד ועוד חורים. זה כמו הסיפור על זה שמכר מכונית והוא בא לקבל את המכונית שהוא קנה, ואומרים לו: הינה המכונית, רק מה, הוצאנו את המצבר, לקחנו את ההגה, אין פנסים, לקחנו ממך שני גלגלים ונשארו לך שניים, עכשיו סע. בערך ככה נראה המצב של העסקה עכשיו. אני שואלת, בלי קשר לשאלה אם אתה בעד העסקה או אם אתה בעד ההתיישבות במקום או נגד. לא חשוב, לא חשוב; הגינות מינימלית מול האנשים שהממשלה באה – השר גנץ והשרה שקד באו ואמרו: זה מה שאנחנו מציעים, זה מה שסוגרים. מאז גם לא חתמו איתם, גם כל חצי שעה אומרים להם שזה יורד וזה יורד וזה יורד וזה יורד. ככה מתנהגים? אני מבקש ממך, חברי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, אחרי שהוספתי לך שתי דקות. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קודם כול, אני ממש מעריכה את זה, אני ממש מעריכה את זה. תודה. אני מבקשת ממך, עודד, תעשה משהו. אתה אדם ישר, אתה נושא באחריות כשר בממשלה – לך לחברים שלך ותגיד להם שככה לא מתנהגים, לא מתנהגים ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. אתה היית רשום. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, מאחר שלא כולם זכו להיות בחוויה המרוממת של הוועדה המסדרת, אני אנצל את הזמן שיש לי כדי לשתף קצת במה שהתרחש בוועדה המסדרת, ואני בטוח שזה יהיה אולי לקח לעתיד מאוד מאוד מעניין. הדיון בוועדה המסדרת עסק בשאלה מתי נכון להפעיל את סעיף 98. לטובת הצופים בבית: סעיף 98 הוא סעיף שמאפשר לקבוע סדרי דיון מיוחדים בהצעת חוק – לקצר, לפצל, כל מיני דברים שהם חורגים מסדרי הדיון הרגילים. בדרך כלל משתמשים בו כדי למנוע פיליבסטר או בחוקי תקציב ובחוקי ההסדרים או בחוקים מיוחדים מאוד ודחופים. זה בגדול, בלי לרדת לכל הפרטים. הסעיף בתקנון אומר שמשתמשים בו במקרים היוצאים מן הכלל. עכשיו, הכנסת הקודמת הייתה כנסת יוצאת מן הכלל. הכנסת הקודמת הייתה כנסת יוצאת מן הכלל, ולדעתי בתוך שבוע השתמשו בסעיף הזה יותר פעמים מאשר בכל הכנסות שקדמו לה בערך, בוודאי בכל פרופורציה אחרת, למעט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אתן לך תכף את התאריכים במדויק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לנו את התאריכים, שמענו אותם, וזה מבוסס על זה. בכנסת הקודמת השתמשו בסעיף הזה – כמובן, חוץ מבסעיפי תקציב וחוק הסדרים, שלא היו בכנסת הקודמת – כעשר פעמים. בכל הכנסות שהיו לפני זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> במשך פחות משנה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> במשך פחות משנה. בכל הכנסות שהיו קודם, אני חושב שאם אתה סופר אחורה אתה מגיע לכנסת השלוש-עשרה כדי לספור עשר פעמים אחורה, אז זה בערך. שלוש-עשרה, ארבע-עשרה, חמש-עשרה, שש-עשרה, שבע-עשרה, שמונה-עשרה, תשע-עשרה, עשרים, עשרים-ואחת, עשרים ושתיים – בכנסת העשרים-ושלוש עשו יותר מכל הכנסות הללו. אני חושב שאני צודק בנתונים. נכון, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חד-משמעי, כעשר פעמים. ואם אתה רוצה מדויק – תשע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – כי שכחנו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, רק רגע. עכשיו, ניסיתי לתהות – ואולי עד עכשיו הייתה לי הסכמה מלאה עם כבוד היושב-ראש, עכשיו אולי תהיה קצת מחלוקת. ניסיתי לחשוב מה היה מיוחד בכנסת הקודמת, והתשובה היא שבכנסת הקודמת הייתה מפלגה קונגלומרטית שנקראת כחול לבן שהתפרקה לכל חלקיה. חלק נקרא אחר כך יש עתיד, חלק נקרא כחול לבן, חלק נקרא תל"ם, חלק נקרא דרך ארץ – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, הם רצו לרשימה אחת שנקראה כחול לבן ואז התפצלו: יש עתיד, כחול לבן, דרך ארץ, תל"ם. ארבע מפלגות התפצלו, אני לא זוכר אם היו עוד פיצולים אחר כך. המריבות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תדאג, אני עם היד על השעון. קצת התפרצו לי, אני אשמח להארכה של עוד עשר שניות, אבל לא הרבה יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> המריבות בין חלקי הקונגלומרט לשעבר כחול לבן פרנסו שנה שלמה של כנסת. דם רע לדעתי עדין זורם בין החלקים השונים של הקונגלומרט למרות שעכשיו, הפלא ופלא, כל החלקים התקבצו להם בתוך הממשלה. ועכשיו, מה התירוץ שהם אומרים לנו? אנחנו דפקנו אחד את השני במשך שנה שלמה. עכשיו, כנקמה על זה שדפקנו אחד את השני במשך שנה שלמה, נדפוק אתכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמחה, אתה מאמין בזה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוודאי. והדבר הזה בעיניי הוא שיא הצביעות, ואני מאוד מאוד מבקש: בשנה האחרונה, כצופה מהצד שהשתתף בהמון המון ישיבות ועדות בכנסת, וגם כצופה נלהב של ערוץ 99 – לא נראה לי שהיא שנה שאנחנו רוצים לשחזר. אני לא יודע כמה זמן תארך הממשלה שלכם – לא נראה לי שהיא שנה שאנחנו רוצים לשחזר. אני מאוד מאוד מבקש: אל תשתמשו בה כתקדים. אל תעתיקו את המריבות הפנימיות של קונגלומרט כחול לבן למריבות קואליציה–אופוזיציה בהווה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להגיד לך שכל השנה הזאת הייתה יותר שקטה מיום השבעת הממשלה. קיבלתי טלפונים נזעמים – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חולק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – מכל העולם, שלא מבינים ימין ושמאל או מרכז. ראו את הפרלמנט הישראלי בכיעורו. אני מתפלל לשם שאנחנו נשנה את דרכינו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למיטב זיכרוני, אדוני הוצא מהישיבה בעת השבעת הממשלה הקודמת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אני זוכר, בזמן נאומו של גנץ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שהליכוד השתמש עשר פעמים – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה לא הליכוד, זה כחול לבן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מחבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברים. אחריו – חבר הכנסת מלכיאלי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מי היה פה – – – << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שיש פה שר. אני לא רואה אותו. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר, אמרתי שיש שר. הכול בסדר. היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה דווקא ממש להתחבר לדברים שאמרת עכשיו ולתפילה שאת הפרלמנט שלנו נזכה לנהל אחרת, גם את הוויכוחים והמחלוקות, שהם כמובן לגיטימיים בדמוקרטיה בין קואליציה לאופוזיציה. אני רוצה להשתמש ב-24 השעות האחרונות כדי לתת שתי דוגמאות משני קצוות לאיך אפשר להתנהל, ואני כבר פרגנתי כאן הרבה מאוד לחבר הכנסת אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קושניר בחולם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה? קושניר? סליחה. גם אני עם הבעיות האלה – סמוּטריץ', סמוֹטריץ', חבר הכנסת אלכס קושניר בחולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – סמוֹטריץ'? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. בחולם. פרגנתי לו, פרגנתי לשר האוצר, שנתן לו רוח גבית. ניהלנו אתמול כמעט יום שלם של דיונים בוועדת הכספים בצורה עניינית, מכובדת, בחוק שיבוא לכאן להצבעה מאוחר יותר בלילה או מחר – חוק הביטוח הלאומי, אותה הוראת שעה של החל"ת החדש לקראת החזרה לשוק התעסוקה. היה שיח בתוך הוועדה ומאחורי הקלעים, והייתה הקשבה והוכנסו תיקונים, ואדוני היושב-ראש, בסופו של יום החוק הזה עבר פה אחד, קואליציה ואופוזיציה, בוועדת הכספים, בלי פיליבסטר, בלי התשות אמיתיות. אבל היה רצון טוב של הקואליציה – היה רצון טוב של הקואליציה והייתה נכונות, וגם הוספנו לא מעט כסף. שר האוצר נתן לזה רוח גבית, ואמרתי, גם הוא צריך לקבל על זה מילה טובה. חבריי באופוזיציה גילו אחריות. והצד השני זה מה שעשינו עכשיו בוועדה המסדרת. אז עזבו את זה שהוועדה המסדרת מתכנסת תוך כדי ישיבת המליאה, ועזבו את זה שמנסים בצורה דורסנית, אחרי שאנחנו אתמול גילינו – הרי לו היינו רוצים, אדוני היושב-ראש, לתקוע את עבודת הכנסת ולייצר פיליבסטר, אז יכולנו לתפוס 24 שעות רק בוועדת הכספים. היית איתנו בוועדה כאופוזיציה. גם אתה וגם אני היינו אופוזיציה, ואפשר על 6,000 הסתייגויות לנמק ולהסתייג, ורוויזיות ונושא חדש, ולהביא את הח"כים בלילה לכנס ועדה מסדרת לנושא חדש. יכולנו להגיע בערך לשעה הזאת עכשיו, ואני לא בטוח שהחוק הזה היה מאושר בוועדת הכספים. לא רצינו את זה. גם היה סיכום בתוך הוועדה שיהיו 12 שעות דיבור על זה במליאה, ולכן כן הצבענו על ההסתייגויות. אומנם הצבענו כמעט הצבעה אחת – היועצים המשפטיים ביקשו שיהיו כמה הצבעות על קבוצות, ושמרנו לעצמנו את הזכות לדבר כאן. עכשיו באה הקואליציה, ובדורסנות מבקשת להפעיל את סעיף 98: רק שלוש שעות, רק כך וכך הצבעות. אמרנו: רגע, אבל לאן נעלם הרצון הטוב? הרי אנחנו לא מבקשים לשבש את עבודת הוועדה, לא רוצים לדבר 500 שעות, לא רוצים לתקוע. אם היינו רוצים לתקוע יכולנו למשוך, אדוני יודע, 24 שעות רק בוועדת הכספים. היה רצון טוב אבל כן, בסוף יש לנו גם רצון כאופוזיציה לדבר ולהציג את הדברים. אין לנו הרבה כלים נוספים, הכלי הזה הוא כלי חשוב. אז רוצה עכשיו הקואליציה, במקום לכבד את הרצון הטוב שגילינו – ועוד פעם, לא עשינו טובה לקואליציה, כולנו יחד עשינו טובה לאזרחי ישראל כדי להעביר חוק טוב. אנחנו יודעים שהוא פג תוקף, אנחנו יודעים שהוא צריך להיכנס לתוקף עד מחר, וזה יקרה. אז באה עכשיו הקואליציה, ובצורה דורסנית מפעילה 98, ובצורה דורסנית גם – אמרתי עכשיו ליועצת המשפטית של הוועדה, אמרתי הרגע ליועצת המשפטית של הוועדה: יש לכם זכות להפעיל את סעיף 98, יש לכם כוח, אבל אדוני היה קצין בכיר במשטרה, וגם כשיש כוח צריך להפעיל אותו במידתיות. אז תביאו הצעה נורמלית וסבירה – תקבעו שעת הצבעה מינימלית כדי שלא נתזז אתכם ב-02:00, ב-04:00, ונמשוך פתאום. אבל מ-500 שעות לשלוש שעות – ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כיושב-ראש הכנסת, אני לא מסתכל עליך עכשיו כאופוזיציה או קואליציה: יש לך תפקיד ויכולת להוביל את השיח למקום הזה, שיהיה מאוזן – כן, שאנחנו לא נגזים בשימוש שלנו ביכולת למשוך – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אנסה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואתם, אל תגזימו ביכולת שלכם להפעיל סעיפים דרקוניים, ואפשר יהיה להגיע כאן להבנות. זה לא שעכשיו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוא תסיים, כי אני רוצה להגיד לך רק משפט אחד, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז זהו. אמרתי שאני מתחבר לדבריך ומאוד רוצה. צריך כאן רצון של שני הצדדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אז אני אומר שאז אני הובלתי לשיח – אתה לא היית כאן – והכרחתי את שני הצדדים לשבת, וגם בהסכמים של מה נותנת הקואליציה לאופוזיציה, גם הכרחתי את הצד שלנו להגדיל את מספר הח"כים בתוך הוועדות – הייתי בקשר עם יריב ועם ביטן גם באמצע הלילה – וגם תוספת של ועדות. זה הביא להתקרבות ולרצון טוב. הבוקר, היום, על פי מה שהודיעו לי, סיכמו סדרי דיון, הכול היה סגור, סגור – זה הדיווח; הלכו וחזרו: מצטערים, מה שסיכמנו לא יכול לצאת לפועל. אני לא הייתי שם ואני לא יודע, אבל זה מה שנמסר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז ממש 30 שניות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני הייתי בישיבה של ראשי האופוזיציה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים – סברנו שההצעה לא טובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק שנייה. אז באתי עכשיו ואמרתי שאי-אפשר לקחת – אמרתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ביקשתם לשפר אותה? אם הייתם מביאים אליי – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, ודאי שביקשנו, אבל אני אומר כך: לפעמים המצוין הוא האויב של הטוב מאוד. כרגע לא הצלחנו להגיע להסדרה כוללת, אז בואו נעשה חוק-חוק, ונגיע להסדרה אבל בהידברות, בשיח – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בעד הידברות, אני לא רוצה כוח במליאה. אני מנסה להוביל שיח אחר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שוב, אנחנו גם אנשים – לא, אני לא בא אליך בטענות. אני רק אומר, נתתי כאן שתי דוגמאות – כשזה קורה בהסכמות ובשיח ענייני. ושוב, הקואליציה, היא לא שילמה לאופוזיציה, היא שילמה לאזרחי ישראל. היו הערות ובאו לקראתנו. לא הכול קיבלנו. בסדר, אנחנו מבינים את יחסי הכוחות. כאן אבל אני חושב שאפשר לעשות את הדברים אחרת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, אני אעשה ניסיון נוסף. תודה רבה, אני אנסה לעשות ניסיון נוסף. תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, שלוש דקות לזכותך. חבר הכנסת מלכיאלי הוא האחרון, והרשימה סגורה זה מכבר. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא היית במסדרת ואתה גם לא חבר בה ואתה גם לא רשום ברשימה. נתתי כמעט לכל מי שרצה. אז אתה רוצה להיות אחרון? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכבד את כבודו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני מוותר לרב בן צור על התור האחרון אחרון חביב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הרב בן צור יקבל את זמנו. תודה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, בראשית דברי, אני רוצה לקדם בברכה את הפעיל החברתי אבשלום אוחיון, שנלחם בנושאים חברתיים כל הזמן. אז בשם כנסת ישראל אגיד לך תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני בא לכאן מהוועדה המסדרת, ונשלח אליי קובץ של הממ"מ של הכנסת. הלכתי לעקוב אחרי סעיף 98 המפורסם – מה המקור שלו ומתי השתמשו בו. וכך כותבת היועצת המשפטית של הוועדה: הוקדש לקביעת סדרי הדיון בחוקי התקציב וההסדרים – אלו המקרה הקלאסי. אדוני היושב-ראש, מה המקרה הקלאסי של 98? בחוקי התקציב וההסדרים, אבל יש לוועדת הכנסת סמכות לקבוע גם כשיש משהו חריג וקיצוני. אדוני היושב-ראש, אני לא מוצא בכל הדיונים שהוועדה הולכת לדון במשהו חריג וקיצוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש, יש. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הממשלה הזאת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שנייה, כבר אנחנו נדבר על החריג של הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף אני אענה לו, לא על זמנו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ממשיכה היועצת המשפטית: ברור שכשיש סגירה של הכנסת לשבועות לצורך דיון בהצבעה על חוק אחד, זה דבר לא סביר. אף אחד לא ביקש לסגור את הכנסת לשבועות. בואו נעשה משא ומתן ליום, יום וחצי. הרי יש בקשה כמעט ל-500 ומשהו שעות, אבל מכאן לשלוש שעות? דבר שהוא לא הגיוני. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים בבדיחה טובה; מותר. מישהו שלח לי סרטון – אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא האמנתי. החזרתי עוד פעם לראות, ואני מגלה בסרטון את ראש הממשלה, שאז היה ח"כ זוטר. היה יושב שם, פשוט כמונו, עמך, והוא מגיש הצעת אי-אמון בראש הממשלה נתניהו תחת הכותרת: אובדן האמון בממשלה בגלל שאתה משקר. למה אתה צוחק? זה לא מצחיק, זה מה שהיה פה. ראש הממשלה הנוכחי בנט: אי-אמון בנתניהו בגלל שאתה משקר. תשמע, אדוני היושב-ראש, עברתי על כל הבטחות הבחירות שלו – לא מצאתי דבר אחד שהוא עמד בו, והוא הגיש אי-אמון בגלל שאתה משקר. אדוני היושב-ראש, אני הבוקר הזדעזעתי, למה? כי בשבוע שעבר הרב אריה דרעי הגיע יחד עם סיעת ש"ס לביקור באביתר. פגשנו שם אנשים מרומים – גנבו להם את הקולות, הכול. יום אחרי זה יצאה הודעה: השרה שקד מברכת את בני גנץ – קודם כול, זאת כבר התקדמות בחיבור בתוך הממשלה – על ההסדרה שלו עם היישוב אביתר. עד כאן בסדר גמור, אבל מה קורה אחרי זה? מיכל רוזין מצייצת: הפשרה עם הפורעים מהמאחז הבלתי-חוקי באביתר היא פרס לעבריינות, הכשרה של מאחז בלתי חוקי וכו' וכו'. אמרתי: טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> איך זה עבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עבר פלוס. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני רק אסיים במה שאמר השר בר לב. חשוב לי, כי הוא שר חשוב. השר בר לב כתב היום כי מאחז בלתי חוקי יש לפנות באופן מיידי. אני שואל את השר בר לב: נסעת לאביתר, ראית כמה בנייה בלתי חוקית, רק לאותן 52 משפחות – וזה חבר בממשלה של בנט, שאומר שנתניהו משקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת מלכיאלי, נכון דנו בחוק חומרי הנפץ? חבר הכנסת אזולאי, תקשיב רגע. נכון? הנושא הוא סעיף 98, שהוא אמר שהוא לא זוכר. אתה מכיר אותי, אני אדם יסודי – היית סטודנט שלי והיום אתה פרופסור שמלמד אותי. חבר הכנסת מלכיאלי, חוק חומרי הנפץ – אתה מכיר? עבר בימים אלה, נכון? התווכחנו עליו. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הופעל עליו 98, על חוק חומרי הנפץ, חוק חומרי הנפץ, בקדנציה האחרונה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אבל עדיין – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע למה, היושב-ראש? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע למה – כדי שלא יהיה פיצוץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ידידי, בבקשה, שלוש דקות לזכותך. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, תלמידי וחביבי אבשלום, אני מתרגש שאתה יושב איתנו יחד, אתה וחבריך. ברוך הבא. חבריי חברי הכנסת, מאות אלפי מובטלים ופושטי רגל, בעלי העסקים הקטנים שמפעל חייהם קרס, נושאים עיניים אליכם ומתחננים שתפסיקו להתעלל בהם, מתחננים שתיקחו אחריות על המעשים שלכם. אל תעצרו את הסיוע לחלשים, החלשים האלה, בפתאומיות. המחיר של ההתנהלות הדורסנית שלכם הוא הריסוק המוחלט של אמון הציבור בהנהגה שלו. ההבנה הכואבת שאין היום בממשלה מבוגר אחראי, וכל פעם שמתגלה אתגר, זורקים את האחריות על מישהו אחר – טוענים שהממשלה היוצאת אחראית, הממשלה היוצאת אשמה – ההתנהלות הדורסנית שלכם וחוסר הרגישות שלכם לחלשים בחברה במדינת ישראל מובילים לכך שרבים מאזרחי ישראל מיואשים. הם מבינים שהתאווה שלכם לשלוט לא יודעת גבול ושובע, וכמו שהפרתם את כל הבטחות הבחירות שלכם, ככה תפרו גם את שאר ההתחייבויות שלכם לאזרחי ישראל, תפרו את הערבות ההדדית, את הסולידריות הישראלית, את תחושת האחווה, את הרצון לחיות פה יחד. אל תשכחו שהרבה לפני תפקיד כזה או אחר, יש סיבה לזה שאנחנו חיים כאן ודווקא יחד. במעשים שלכם אתם שוברים את האחדות בישראל, שהיא הנכס הכי חשוב שלנו אלפיים שנה, וכל זה – בשביל מה? מה יצא לכם מזה? בשביל כמה ג'ובים? בשביל כמה משרדים ממשלתיים? בשביל זה הפכתם אתם והפרתם את כל ההבטחות שנתתם? פירקתם כל אמת, כל אמת מידה ומוסר, רק כדי להשפיל, למעוך, להסית ולרסס שנאה לכל עבר, רק כדי לשקר ולספר שהחרדים או המזרחים הרסו לכם את המדינה שלכם. אזרחי מדינת ישראל קיבלו מכם את שיעור האזרחות הכי כואב שיכלו לקבל. הם הבינו שהפוליטיקאים בממשלה לא סופרים אותם, שלראש הממשלה ולשרים לא אכפת מהם; אכפת להם רק מהכיסא שלהם, רק מהרכבים המשוריינים שלהם. הם למדו שהם האחרונים בתור. הממשלה שלהם, לצערי, ויתרה עליהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. האופוזיציה הגישה רשימה של 20 חתימות, ואנחנו – – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אין שר משיב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יכול – יש שר משיב, בוודאי. אני רק הודעתי שהגשתם רשימה של 20 חתימות. בבקשה, שר החקלאות. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מה שייך שר החקלאות? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, אני מבין שההצבעה תהיה הצבעה שמית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני מקווה שגם בקואליציה מבינים את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני הודעתי. אני מודיע עוד פעם: האופוזיציה הגישה 20 חתימות, ובסיום דבריו של השר – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא מצביעים, אדוני היושב-ראש? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני רוצה לסכם פה דיון, חבר הכנסת אשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו יודעים הכול, שלוש שעות יודעים הכול. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר, אני רוצה לסכם. לא מגיעה לי הזכות הזו? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אה, הוא לא סיכם עוד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא מממש את זכותו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אולי עכשיו, בסיכום הדיון, תשתכנע לתמוך, מי יודע. אי-אפשר לדעת איך האירוע הזה יסתיים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שעמדתי כאן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שקט. חברי הכנסת, גם אלה שמדברים כאן, סליחה. בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ', החבורה הזאת, צאו בבקשה החוצה, כי אתם מקיימים דיון קולני. זה יעזור לי. אני מאוד מודה לכם. תודה. בבקשה, שר החקלאות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אני חייב לומר שישבתי כאן ושמעתי חלק מהדוברים – לא את כולם, אבל חלק מהדוברים שמעתי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – ההצגה הכי טובה בעיר, עודד. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ואני שומע אתכם, שאך לפני קצת יותר משבועיים הייתם בספסלי הקואליציה, ומה אתם אומרים? איך מביאים חוקים, איך מחזיקים אותנו כל כך הרבה זמן, איך פוגעים באחדות. לשמוע אותך, חבר הכנסת בן צור, מדבר על האחדות בעם ישראל – באמת תענוג גדול. שמעתי וראיתי אתכם דואגים היטב לאחדות בשנים האחרונות, בשנתיים האחרונות, בצורה נהדרת. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> איפה לא דאגנו? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אז אני אעשה עכשיו משהו שדואג לאחדות בעם הרבה יותר טוב. מבחינתי אפשר לסכם את הדיון הזה, והסיכום הכי טוב לדיון, אדוני היושב-ראש, יהיה בהצבעה. חברת הכנסת סילמן, אני מבין שאפשר להצביע כדי לסכם את הדיון, אז בואו נצביע ונראה מה תהיה ההכרעה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה שמית, כפי שהודעתי. האופוזיציה הגישה 20 חתימות. מזכירת הכנסת תקרא את השמות. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזמי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, לקרוא בבקשה בשמות חברי הכנסת שהיו לא היו נוכחים במליאה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד חיים ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינה נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אלון טל – בעד גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולה – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטיה – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. בבקשה לסכם. תוצאות ההצבעה: 54 חברי כנסת בעד, 15 נגד. לפיכך אני קובע כי הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, עברה בקריאה ראשונה. המלצת הלשכה המשפטית – שההצעה תידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. מכיוון שלא הוקמה, ההצעה תועבר לוועדה המסדרת לקביעת ועדה. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מחכים לכם, אנחנו מחכים לכם, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני רוצה להקים שלשום, כדי שהכנסת תוכל לעבוד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> נכון, אבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש משני הצדדים להידבר. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1421).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הנושא הבא, חברים – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, רק תראה. כל העובדים הזרים נמצאים ביציע, אף שר ממשלה לא נמצא חוץ מאחד. אתה מבין איך תתנהל הכנסת מהיום? אתה מבין מה אתם עושים? מעבר לכסף, אתם מבינים איך זה עובד? יש עובדים זרים, השרים בבית ישנים, והכנסת ככה מתנהלת בלי ממשלה. יא אללה, אתם גאונים. קרטונים מלאים – – – משאית מעמיסה אותם בלילה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סגן השר, בבקשה. הבנו, חבר הכנסת אמסלם. תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות – הוראת שעה והפיכתה להוראת קבע. בהזדמנות הזאת אני אשמח לפנות הפעם – בדרך כלל חבר הכנסת דודי אמסלם דואג להזכיר אותי, אז אני פונה הפעם לחבר הכנסת דודי אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני כל הזמן יושב ושומע אתכם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני כל היום יושב ושומע. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע, ואני פונה אליך, פונה אליך ופונה גם לידידי דוד ביטן, ואני פונה למאיר יצחק הלוי, ואני פונה גם לחבר הכנסת יעקב אשר, ואני פונה לחבר הכנסת רון כץ, לחבר הכנסת אריאל בוסו, אני פונה לחברת הכנסת מירב בן ארי, ומשה אבוטבול, וטניה מזרסקי. ואני פונה אליכם באופן אישי מהסיבה הפשוטה – רבותיי, אני פונה אליכם באופן אישי מהסיבה הפשוטה, אם תקשיבו – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שכל אחד מכם – ואני מתנצל מראש אם פספסתי מישהו. הכנסת הזאת משופעת, וטוב שכך, בהרבה מאוד אנשים שמכירים היטב היטב את השלטון המקומי. זאת הסיבה – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה הפלית אותנו? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אמרתי שאני מתנצל מראש, ואני התנצלתי פעמיים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> היות שזאת ממשלה רעה, אני בכל מקרה אצביע נגד. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בדיוק על זה, חבר הכנסת גפני, בדיוק על זה רציתי – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כל עוד לא נקבל את הוועדה – – – לא נדון על כלום. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, זאת בדיוק הסיבה שאני מדבר אליך, כי אתה תלך להצביע נגד. אז תספר את הסיפור הזה. בניגוד אליי ולממשלה הרעה שאני מייצג, אתה מצביע נגד הערים הטובות שאתה מייצג אותן, ותעשה את זה בחן, בחדווה ובגאווה, כי ב-6 ביולי, גם אתה – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> עד שלא נקבל את הוועדה – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אני מדבר בחיוך. אני רואה שגם אתה מחייך, הכול בסדר, אבל ב-6 ביולי, מאחר שאתה מצביע נגד, השיטור העירוני ברשויות שאתם הייתם חלק מהן, שהייתה לכם תרומה אדירה לשיטור העירוני, שהוא בליבת העשייה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות, לא יהיה בתוקף. אז אני מספר את הסיפור הזה עכשיו על מנת שתספרו את זה לכל החברים שלכם ברשויות המקומיות – בראשון לציון ובבני ברק, חבר הכנסת אשר, ידידי – ותגיד שהצבעת נגד בגאון ובגאווה, כי אתה בעד העיר בני ברק, ולכן ב-6 ביולי לא יהיה שיטור עירוני, שעמלת עליו קשות ופיארת אותו ארוכות גם בוועדות שאני ישבתי בהן. לכן אני מרגיש צורך – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> יעקב, אני מרשה לעצמי לחרוג מהפרוטוקול ולקרוא לך יעקב. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו לא נגד החוק, אנחנו נגד הממשלה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה אבוטבול, אתה נגד החוק. בוא אני אגיד לך למה אתה נגד החוק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נגד הממשלה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה אבוטבול, אתה נגד עיר מגוריך, נגד תושביה, נגד פרנסיה, נגד תושביה – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נגד מי שמביא את החוק. מי שמביא את החוק עושה סיבוב עלינו שאנחנו נגדו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל עדיין אתה יכול לעשות תיקון, כי תוכל להצביע אחרת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם את מי אתם מסובבים, את העם? נו, באמת, מיקי, זה נראה לך רציני? אתה מקבל את הדברים שלו? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה אבוטבול, נראה לי שאני מרגיז אותך, ואני אומר את זה לא בשביל להרגיז אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מרגיז, אתה משבש את המערכות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני משבש את המערכות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נגדכם, לא נגד החוק. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה אבוטבול, משה, אני מרשה לעצמי לקרוא לך משה, כי אנחנו בכל זאת ישבנו בוועדות וכיבדנו אחד את השני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין בעיות, אבל – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה היית גם, כמדומני, ראש עיר בישראל – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולכן אתה הולך להצביע נגד העיר שלך. חשוב שידעו את זה, זה הכול – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא לא לא לא לא. העיר שלי מבינה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתה וכל חבריך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> העיר שלי מבינה שאנחנו במצוקה מכם. הם מבינים טוב. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> העיר שלך לא מבינה אותך. העיר שלך לא מבינה אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הם מבינים טוב. הם מבינים טוב. הם יודעים שהשיטור צריך לעבור פה למשטרה, לממשלה, לא אלינו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבוטבול, אחרי שעשינו את הפתיח הזה, שמשום מה הרגיז אתכם, אני רוצה לספר על מה החוק הזה – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מתרגזים מדברים אחרים, לא מזה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל בעצם אני מרגיש די פטור מלהציג את החוק הזה. תראו, אני השתחררתי ממשטרת ישראל ב-2013. החוק הזה נחקק בכנסת ב-2011, והוא חוק טוב – הוא טוב לאזרחים והוא טוב למדינה; הוא טוב לתושבים והוא טוב לאכיפה; הוא טוב לראשי הרשויות. לכולם, לכולם הוא טוב. לכולם הוא טוב. ויש היום 71 ערים כאלה, ואני מקווה מאוד שבהמשך הדרך יימצאו התקציבים להאדיר ולהוסיף אותו, כי הוא טוב לאזרחים וטוב לתושבים. ואני מבין שאנחנו נמצאים, ויש קואליציה, ויש אופוזיציה, וזה בסדר גמור. אבל להצביע זה בסדר; להצביע נגד עצמכם פחות בסדר. אבל אתם פחות מעניינים. מעניינים הרבה יותר התושבים שמ-6 ביולי יקבלו שירותי אכיפה פחות טובים – כן, שירותי אכיפה – וראשי הרשויות שאתם רוצים שיתמכו בכם יראו את מעשיכם בזמן שאתם תלחצו, או אם תהיה הצבעה שמית. אז אני מרגיש חופשי לחלוטין להיות כמעט פטור מלהציג את החוק הזה ומעדיף להציג את מה שיהיה אם החוק הזה לא יתקבל. אתם מדברים גבוה גבוה על אכיפה, כולנו מדברים. אתם הולכים לפגוע בתושבים אם תצביעו נגד, זה הסיפור כאן. החוק הזה מ-2011, כל פעם מאריכים את הוראת השעה שלו. היא פגה ב-6 ביולי – לא שהיא פגה בגללי או בגללכם. בצוק העיתים, עם החילופים, כל פעם זה נדחה. החוק הוא חוק טוב. הוא לא נמצא במחלוקת. הוא פג ב-6 ביולי. זה יהיה אך ורק על ראשכם אם לא יהיה שיטור עירוני, אם לא תהיה אכיפה, אם לא יהיו סמכויות לאנשים. לא תוכלו להסתכל בראי ולהגיד: אנחנו היינו בעד הממשלה, או נגד הממשלה, כפי שאתם אומרים, "הממשלה הרעה הזאת". מי שיצביע נגד החוק הזה לא מבצע את שליחותו כנבחר ציבור, ומי שרע בעניין הזה יהיו כל אלה שיצביעו נגד, ומה שיישאר לכם זה להסתכל במראה ולצקצק בלשונכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ליצמן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני, המילים היפות שלך יעמדו גם בחוקים אחרים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, די. קח אותו לכוס קפה, הוא יענה לך. קח אותו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גם בחוקים אחרים אתה תדע לחזור על זה? סגלוביץ', לא, גם בחוקים אחרים הוא יחזור על זה? אבל זה מילים ריקות. גם בחוקים אחרים תחזור על הדברים האלה או שם תעשה משמעת קואליציונית? על מי אתה עובד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> את מי אתה מרמה? גם בחוקים אחרים אתה תחזור על המילים האלה? נשמור אותך לצידנו. אנחנו נשמור אותך לצידנו. נו, באמת, מה, זה דמוקרטיה. מה, על מי הוא עובד? זה לא פייר, לא פייר, מיקי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סגן השר, בבקשה. חבר הכנסת אבוטבול, מה קרה? קח אותו לשתות קפה בפרסה. תודה. בבקשה. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד – איפה סגן השר? << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> פה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי. אני רוצה להגיד לך דבר. כרגע שיבחת מאוד את החוק הזה. לא אמרת מי הציע את הצעת החוק הזאת, מי חוקק את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא אמר. הוא אמר באיזו שנה, הוא לא אמר מי. לא אמרת. הזכרת כל מיני ראשי עיר שגם עשו את זה. הייתה ממשלה אז. מי היה בראש הממשלה? למה לפיד רץ פתאום לאיזו מדינה – לא יודע איפה הוא רץ – לשבח את ביבי? הוא רץ שם. כאן בארץ הוא פחד לומר את זה. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> אז אני אגיד. בנימין נתניהו וממשלתו – – – מה הבעיה? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, עכשיו לא שווה כלום. כשאני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. סגן השר, שב. סגן השר, בבקשה, בבקשה לשבת. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> אם זה מה שיגרום לך להצביע בעד, אני אשמח. אני אעלה למעלה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ליצמן ימשיך בדבריו. בבקשה. השר שטרן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רציתי להגיד לך, אדוני סגן השר, אדוני סגן השר – אני יכול לתת לך אותה עצה שהוא נתן לך כרגע, אבל אני רוצה להגיד לך, סגן השר, רואים שאתה חדש. אתה תמים, כי אתה מבין לבד דבר אחד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל צריך לכבד, בשביל שהיה – – – במשטרה – – – לא חדש ולא תמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לי יש סבלנות. תאמין לי, יש לי סבלנות – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לי יש יותר סבלנות – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אחרי כל כך הרבה שנים כאן בכנסת. אני כבר הייתי באופוזיציה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, ארשה לחבר הכנסת ליצמן להמשיך בדבריו. בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה תמים. אתה בחור טוב, תמים. לשבח את ראש הממשלה זה לא עובר. שום דבר לא פלילי. אתה אמור לדעת שזה לא פלילי. לא צריך לרוץ – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא בטוח. דרך אגב, לא בטוח. את ביבי – לא בטוח. לשבח את ראש הממשלה נתניהו – לא בטוח שזה לא פלילי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יודע. איפה שר החוץ? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> באיחוד האמירויות. חזר כבר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוגנדה. הוא חזר כבר. בטח, אם הקיזוז לא יצא לפועל, הוא היה צריך לחזור. אז אם רוצים לשבח – אנחנו לא ניוושע בזה. אנחנו נשתדל בלאו הכי להפיל אתכם. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא צריך קיזוז. יש לנו – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה קיזוז? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אתה אמרת קיזוז. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אמרתי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יותר גרוע מראש הממשלה. אני יכול לשקר – למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר ליצמן – חבר הכנסת ליצמן יסכם את דבריו, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השר ליצמן, ראש הממשלה נתניהו – כך זה הולך ומתגלגל כל היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ליצמן יסכם את דבריו במשפט. בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסכם, אף שהיו לי הפרעות כאן כל הזמן, אבל אני לא כזה שמבקש תרומות. מה שאני אומר זה דבר אחד: החוקים שעשו טובים. זה בממשלה שאנחנו כיהנו בה. אני חושב שכל מה שעשיתם – מה שסגן השר אמר קודם, בדרך שהוא עשה את זה – הדרך לא נכונה. כי אתה יודע שזה חלק מהפוליטיקה. זה שאתה משבח אותם כרגע כאילו שהם עשו את זה, זה לא נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבידר – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, שני אנשים בתלמוד ובתורה שלימדו אותנו אמרו אותו דבר: אחד דורשים לשבח, אחד דורשים לגנאי. היה מי שאמר: בלעם. בפרשת השבוע בלק אמר: גם אם ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב, גם אם ייתן לי מלוא ביתו כסף וזהב, לא אוכל לעבור את פי ה' לעשות קטנה או גדולה. לא יוכל לעבור. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, מלוא ביתי, מלוא ביתי – מלוא ביתו, מלוא ביתו-שלו. כאן כתוב "מלֹא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבֹר", פרק כ"ב, פסוק י"ח. אתה תצטט אם זה נכון, חבר הכנסת שטרן. מה אומר בעל המקום, המסבירים? מלמד שהייתה נפשו רחבה. הוא היה חמדן גדול מאוד, ביקש הרבה כסף וזהב. אומר: גם אם הוא ייתן לי את כל הכסף והזהב שיש לו, אני עדיין לא יכול לעשות. אבל יש סיפור שמופיע בגמרא, ששם רבי יוסי בן קיסמא אומר: הייתי הולך בדרך – הוא הלך בדרך – פגש אותי איש אחד, ונתתי לו שלום, והחזיר לי שלום. והוא שאל אותי – אני מקצר: מאין אתה מגיע? הוא אומר: מדרך כזאת, מעיר כזאת, והוא הציע לו לבוא: רצוני שתבוא לדור, ואני אתן לך הרבה כסף. הוא אומר: גם אם תיתן לי מלוא ביתך, מלוא ביתי כסף וזהב, אני לא דר אלא במקום שיש בו חכמים וסופרים. איך הוא אמר? "אם אתה נותן לי כסף וזהב אבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא מקום תורה – – – שבשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות" – רק תורה ומעשים טובים, לכן, אין לי מה לבוא איתך, ואת זה דורשים לשבח. מה ההבדל ביניהם? שניהם אמרו "מלוא ביתו". למה את זה דורשים לגנאי? התשובה היא אחת; יש כמה תשובות, והתשובה אחת – יואב, אני רואה שאתה מקשיב: כשהוא ביקש ובלעם אמר: אני גם אתן לו את מלוא ביתי, אף אחד לא הזכיר כסף וזהב. הוא אמר: אכבד, אכבדך. אני אתן לך כבוד, תבוא איתי לקלל. הוא אמר: גם אם תיתן לי כסף – מי דיבר איתך על כסף וזהב? למה אתה בכלל הזכרת את זה? זה מראה שאתה מדבר וכל הזמן חושב על כסף וזהב. הרב יוסי בן קיסמא, הוא הציע לו כסף, והוא אמר לו: גם אם תיתן לי הרבה כסף, אני – זה ההבדל, הבדל הוא בהסתכלות, בחמדנות. ולכן, בהמשך למה שדיברתי קודם עם היושב-ראש כשנתן לי את רשות הדיבור בנושא הקודם – מדוע ראינו גם בחוק הדיינים, באמת חוק שהוא פוגעני מאוד, תאוות שלטון בלתי, בלתי ניתן לעצירה; הכול מותר לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה פרסונלי? מגיעים להסכם, מראים, רבים מי יהיה בגוף הבוחר לדיינים, מגיעים להסכם בתוך סיעות, מפלגות הקואליציה – לגיטימי. בסוף מכריעים. מה עשו? לא יכלו להכריע – אמרו: גם אתה וגם אני; גם אתם תהיו, ימינה, וגם אנחנו נהיה, תקווה חדשה. איך עושים את זה? הרי יש לנו רק מקום אחד, שנינו גברים. יש לנו פתרון: אנחנו, מהכנסת לא ניתן – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – לא ניתן לשלוח גברים, רק נשים, ואז זה יתקזז – גבר בממשלה ואישה, ובכנסת היה צורך לחילופין. משל למה הדבר דומה? ובזה אני מסיים. אם למשל ההסכם הקואליציוני היה בין שאשא ביטון לבין שקד, ושתיהן היו צריכות להיות בגוף הבוחר. היו באים לכנסת, היו אומרים: טוב, בחרנו בממשלה שתי נשים, עכשיו כאן אתם יכולים לבחור רק גברים. הכנסת לא יכולה לבחור אישה לגוף הבוחר. מישהו היה מסכים לדבר כזה? מישהו היה מעלה על דעתו להגיע להסכם שהכנסת תשלח רק גברים ולא נשים? עוד לפני הפגיעה בחרדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא היה קורה דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה נשים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר החקלאות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה משנה כמה נשים? אבל לא היה דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה יש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שר הבריאות, לא היה דבר כזה. הכנסת לא הייתה מחוקקת חוק שהיה מדיר נשים מהכנסת בגוף הבוחר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי; חברת הכנסת השכל; חבר הכנסת אופיר כץ – איננו; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חברת הכנסת מלינובסקי יוליה, תודה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים כעת בהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות. בעצם הצעת החוק הזאת מבקשת לבטל את הוראת השעה ולהפוך אותה לחוק קבוע – באמת הצעת חוק חשובה, שיכולה באמת לייצר איזשהם הסדרים, אולי, בנוגע לאכיפה, לשלטון וסדר, בשלטון המקומי. מאוד מאוד הצטערתי לראות שבמשך השנים, כשהפיילוט הזה היה, לא השכילו להחיל את החוק בפועל גם על רשויות מקומיות ביהודה ושומרון. אני מקווה שבמהלך החקיקה, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, הנושא הזה יוסדר. בסוף, חוק, שלטון וסדר חשובים לכולנו בכל מקום, בין שזה בתוך הקו הירוק, בין שזה מחוץ לקו הירוק. אני רוצה דווקא, במעט הזמן שנותר לי, לדבר על היעילות הרבה בסוגיית שילוב פקחים בעבודות שיטור. אני נחשפתי בתפקידי הקודם כראש המטה של שר הפנים לכמה וכמה מקרים שבהם ראשי רשויות מנעו מנערים חרדים לבקר בפארקים ובגינות הציבוריות שלהם בימי בין הזמנים, מילדים; נעלו דלת של פארק, אם זה היה בגבעת שמואל או במודיעין, בפני ילדי מודיעין עילית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רעננה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> רעננה. פניתי לראש הרשות. בג"ץ פארק רעננה בעצם התווה את הדרך שלא נועלים דלת ושער של פארק בפני ילד, בין שהוא ערבי, בין שהוא יהודי, חרדי, חילוני, כי אם יש לילד פריפריאלי או מאוכלוסיות מיעוטים תקרת זכוכית על הראש, כשנועלים לו שער של פארק, זה הופך להיות תקרת בטון. פניתי לראשי רשויות ואמרתי להם: רבותיי, יש לי הצעה טובה עבורכם. מה אתם חוששים, שהפארק יתלכלך? תפעילו פיקוח, פיקוח עירוני. יש חוקי עזר; על כל נייר טישו שייפול על הדשא תיתנו דוחות, אבל אל תנעלו את הפארק באופן גורף. ואכן, ההצעה הזאת התקבלה, ובכמה רשויות, בעקבות האפשרות הזאת פתחו את הפארקים. אני מנהל תקופה ארוכה מאבק ארוך ומייגע – ואני מקווה שבקרוב הוא גם יובא לפתרונו – בנוגע לקיבוץ ניר דוד ונחל האסי. עתרתי לבית המשפט המחוזי בחיפה בסוגיה הזאת כאשר הקיבוץ החליט לסגור את שערי הקיבוץ בפני כל מי שהוא לא משלהם. גם דרכים סטטוטוריות, גם נחל וגדותיו שהם שייכים לציבור לפי חוק – עשו בהם מעשה בעלות והחליטו שהוא שלהם. הבריונות הזאת והפטרונות הזאת הן רעות חולות. הן פוגעות באמת באוכלוסיות שאין ידן משגת להגיע למשאבי טבע ששייכים לציבור. אני גם עכשיו מציע לאותם מקבלי החלטות שניפגש איתם בשבוע הבא בדיון נוסף שיהיה בבית המשפט המחוזי בחיפה ב-7 לחודש: בואו תבינו, כמו שבוצע במקומות אחרים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – תבצעו אכיפה של חוקי עזר, תמנעו לכלוך על ידי אכיפת חוקי עזר, על ידי פיקוח עירוני, ועל ידי כך תוכלו באמת לאפשר לכל אדם באשר הוא אדם ליהנות ממשאבי הטבע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. יישר כוח. חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני חש שהיושב-ראש קצת עייף, אז הוא יכול לתת לנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. היושב-ראש חזק, רענן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, לא, אבל אני הכרתי אותו שהוא חזק יותר בדיבורים, לא בלהרגיע אותנו. אבל לא משנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יותר ויותר מתקבל הרושם שהפתגם שאומרים האנשים שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, מקבל כעת משנה תוקף וממד חדש, ואפילו תירוץ נרחב למה שכולנו בשבועיים האחרונים משפשפים את העיניים ולא מאמינים לכל מה שאנחנו רואים, ובעיקר למה ששומעים. דברים שבמשך למעלה משנה שמענו מחברי כנסת שכיום בקואליציה – פתאום הם שכחו מהכול. פנים חדשות באו לכאן. במשך שבועות קדחו לנו על הצורך החשוב ביותר בשמירת הדמוקרטיה, שזה הזכות להפגין, כמובן, מול ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אפילו בימים קשים, כשהתחלואה הייתה בגאות ובהתפרצות קשה, לא הסכימו שם בכחול לבן, ביש עתיד, בעבודה, בישראל ביתנו – כולם התנגדו לביטול או לצמצום, חלילה, של ההפגנות. טענו אז שם בלהט שזוהי נשמת אפה של הדמוקרטיה, ואפילו שימותו המפגינים, חלילה, מנגיף הקורונה – לא נורא, העיקר שיישמר העיקרון המקודש ביותר, ייהרג ויעבור, של חופש הביטוי. אנשים באו להפגנות, השתוללו, רקדו, שרו, סעדו סעודות, הכול הכול, מלא מלא, השאירו את הנייד בבית בגלל האיכון של השב"כ, ולא הועילו כל ההסברים של השכנים שהם סובלים מהרעש, מההמולה, מהנזקים שהמפגינים השאירו שם, לא הועילו תחינותיהם על חוסר שעות שינה שלהם ושל ילדיהם, לא עניין איש, וכל ניסיון להקלה וצמצום נחשב אז כסתימת פיות. חוקים שלמים נעצרו, והתנאי לתמיכת הח"כים הללו היה שגם – הם היו בקואליציה – התנו את זה בחופש ההפגנות. יום ולילה, שבתות, חגים – הכול רק כדי למרר את חייו של ראש הממשלה ביבי נתניהו. והינה, כעת מתברר הבלופר של הבלפור. מה קורה? רעננה זה כבר אחרת. המשטרה מגבילה את ההפגנות מול ביתו של ראש ממששת המנדטים, ירום הודו; כבר כללים חדשים: לא יותר משלוש הפגנות לשבוע, בלי רעש חזק ולא יותר מ-200 מפגינים. איזה מתווה חמוד, ממש דמוקרטיה במיטבה. פתאום כן מקבלים את לחץ השכנים. היכן בג"ץ כשצריך אותו, שאז דחה את תחנוני התושבים של שכונת רחביה שהתחננו בהפגנות שהם משבשים את חייהם בצורה קשה ביותר? מסתבר שאין דין רעננה כדין רחביה, ולמרות שכיום אין חשש של הנגיף, מצמצמים את ההפגנות, הורגים את חופש הביטוי, שהיה עד לפני כמה שבועות נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית, שהתגאתה בו. אז איך קוראים לתופעה הזאת בעברית צחה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז איך קוראים לתופעה הזאת בעברית צחה אם לא צביעות ונוכלות ודמגוגיה? איך נמשיך להאמין לדבריכם בהמשך? למה למשל חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בזה אני מסיים. למה למשל חבר הכנסת אלי אבידר מישראל ביתנו, שנלחם בכל התוקף לקיום ההפגנות, כיום שותק, ממלא את פיו מים? היכן נעלמו כל הקולות היפים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – על הדמוקרטיה? כולם נעלמו, ובעיקר נאלמו, ועל זה כבר נאמר: צבועים, נמאסתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה על זה שהחלפת אותי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכבוד הוא לי, מה זה. תראה, אנחנו עוברים כאן שלושה ימים לא פשוטים, ומהשבוע שעבר כבר השיח לא נעים, לא פשוט, טונים גבוהים. פתאום היום אנחנו מרגישים את זה, איזו רגיעה בנושא הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא היית בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שני הצדדים היו – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, זה לא בגלל זה. כשהתחילה ההידברות, כשהתחילה ההידברות, הטונים ירדו, וזה מה שאמרתי מהיום הראשון. זה מה שאמרתי: אין כמו הידברות, זה בקטע הזה, ורציתי להודות לך, כי היית אחד הקטליזטורים לנושא הזה. אנחנו שמענו ששר האוצר מתכונן לבטל את הפטור ממכס על רכישה עד 75 דולר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה קיים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש פטור עכשיו. יש כוונה – אני לא יודע אם זה יתבצע או לא – פורסם שיש כוונה לבטל את הפטור, בגלל שעסקים בישראל אומרים שזה פוגע להם במסחר. אין מי שרוצה כמוני תוצרת כחול לבן. יש לי חוקים שאני חתום עליהם ורוצה אותם, אבל מה אנחנו קונים שם? אני בכוונה מכליל את עצמי. מי קונה שם? מי קונה מוצרים ברשתות? השכבות החלשות; מעמד הביניים – מעמד הביניים שרוצה לנעול נעל של נייק ולא לשלם עליה 450, 500, 600, רוצה לרכוש דברים כמו שמוכרים בפוקס ולא לשלם על זה 800 ו-700, והם זוכים ויכולים. אי-אפשר. החזירות, יוקר המחיה שיש פה בארץ הולך ומרקיע השחקים. נכון, בכלכלה זה הולך תמיד עם רמת חיים, אבל למה? לא כולם – יש פערים גדולים. יש פערים גדולים. ולכן, אני רוצה לדבר לאוזן הכרויה. לא הכול הוא שחור–לבן, צריך להסתכל לרוחב. אני אומר את זה כדי שישמעו, כדי שיבינו. ענף מקביל לזה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – קחו את כל סוגיית הרכב, כמה אנחנו משלמים מיסים ברכישה; משלמים מס גבוה מאוד על הדלק – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בלו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הבלו; משלמים באגרת רישוי. אני לא חושב שצריך לאמץ את זה בכל התחומים של החיים. יש מס ערך מוסף גבוה במדינת ישראל ועוד מיסים כאלה, ישירים ועקיפים. רבותיי, אתם יודעים, גם ברכישה באינטרנט, אם נבדוק, יש עסקים ישראליים. גם ברכישה באינטרנט יש עסקים ישראליים – גם ברכישה באינטרנט יש עסקים ישראליים שנהנים בעקיפין מכך. קחו את רשות הדואר – רשות הדואר כמעט נמחקה. זה היה סם חיים. תעצור את זה? כמה משלוחנים עובדים? בעקיפין זה תורם גם לכלכלה הישראלית. אנא, לספור עד עשר לפני שעושים צעדים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. מה שאמרת הוא מאוד מאוד חשוב. דעתי האישית ידועה. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, פספסתי את הקריאה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא הגעתי אליך אפילו. בארבע? כן, בוודאי. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לפיתוח הנגב והגליל עודד פורר, אני מדגיש כי בסוף אני רוצה לדבר קצת על הגליל, אבל בעצם לא רק על הגליל. אני רוצה לדבר על הגרעינים התורניים. הבוקר קראתי ציוץ של עפרה לקס. הרבה מכירים אותה בתור כתבת בשבע, אבל עפרה לקס היא בעצם גם חברת הגרעין התורני בלוד. היא צייצה תמונה של משאית והראתה שהם עוברים דירה בתוך לוד לשכונת רמת אשכול. אותי זה ריגש מאוד, אדוני היושב-ראש. חשבתי: כמה אומץ, כמה גבורה, כמה מסירות יש לציבור הזה, אלה שהולכים לגרעינים המשימתיים – חלקם תורניים, חלקם חברתיים – ופועלים במקומות שהם רואים בהם מקומות של שליחות לפעול שם. בעיקר בעיקר הפריע לי כמה עוול נעשה לציבור הזה בתקופה האחרונה, במהלך הפרעות והמהומות, כמה הכפשה וכמה לא היינו הוגנים איתם כחברה ישראלית. ואני אומר את הדברים כמישהו שגדל בגליל, גדל במושב מרוחק מאוד מאוד, יחסית, וחי גם היום בגליל, במושב אחר – בהקשרים האלה. בתחילת דרכי הציבורית, אחרי שהשתחררתי מצה"ל, עסקתי גם בהקמה של גרעינים ובסיוע – במגדל העמק, בנוף הגליל, בחצור-ראש פינה. למדתי תקופה מסוימת בגרעין בעכו, וכבן הגליל אני מוקיר מאוד את הפעילות של הגרעינים התורניים-המשימתיים למיניהם. נקודה שנייה שאני רוצה לומר בעניין הזה – שיכול להיות שאף אחד לא חף מטעויות, אבל אנשים באים מתוך שליחות ואנשים פועלים, ועיקר עיקר פועלם הוא חיובי לחלוטין. כולנו טועים. אתה יודע, כשחברה משתלבת, אז יש דברים שלא תמיד מצליחים, אבל אני מסתכל – אני יכול למנות כל מיני בתי ספר בפריפריה, בגליל, בנגב ובערים אחרות שעומדים היום בזכות אותם גרעינים. אני רוצה להגיד לנו משהו – אני אומר "לנו" ואני מדבר לנבחרי הציבור, לחברי הכנסת, לשרי הממשלה ולכל מי ששותף לשיח הציבורי: זה חשוב לנו כחברה. אנחנו צריכים לדעת להוקיר את מי שתורם, את מי שמוכן לשלם ומוכן להעתיק את מקום מגוריו ולו רק בגלל השליחות. זה שאחר כך אנשים – טוב להם, נהנים, הכול סבבה והם מרוצים, כי בסך הכול הם הולכים למקומות טובים, זה דבר אחד. אבל האנשים האלה שבחרו ללכת לגור בלוד, הם עשו את זה מתוך שליחות. אז נכון, לוד פרחה, הוקמה שם שכונה גדולה; עכו פרחה, הוקמה שם שכונה גדולה. אבל תשים לב, אדוני היושב-ראש, שבשני המקומות האלה, העיתונות, התקשורת ולצערי גם נציגי ציבור הכפישו את האנשים היקרים האלה, וכל זה למה? כדי להתחנחן, להתחנחן בפני אלה שמסיתים נגדם – בפני אותו אימאם בלוד; בפני המסיתים ברמלה; בפני המסיתים בכל המקומות הללו. בשביל להתחנחן. לסיכום דבריי, אני מסכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הם מאוד חשובים. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לסיכום דבריי, אסור לממשלה הזאת שקמה – שאתה יודע שיש לי על אופן הקמתה וגם על המרכיבים שלה ביקורת גדולה – אסור אסור אסור, בשם הרצון לייצר את השותפות המלאכותית הזאת, לאבד את הערכים שלנו. אתה יודע, הכפישו הרבה זמן את שר החקלאות לשעבר, את אורי אריאל, על הכספים שהוא דאג להעביר לטובת הגרעינים הללו. הכספים הללו הולכים עכשיו לתנועה האסלאמית. אסור לנו להתבלבל בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. נראה לי שאתה לא מוכן הפעם. חבר הכנסת סעדי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, מדובר בחוק שבא לעגן את הוראת השעה ולהפוך אותה להוראת קבע – להקים מערך פיקוח עירוני, מה שנקרא שיטור עירוני, אדוני סגן השר. המטרה היא שהשיטור העירוני יסייע למשטרה במאבק באלימות. אפרופו אלימות, פשיעה ומיגור פשיעה, אנחנו דיברנו על זה שהשבוע הזה היה מדמם ביותר בחברה הערבית: שישה הרוגים; היום עוד רצח של אישה בחליסה. כל הזמן שואלים אותנו, אדוני היושב-ראש – אתה היית מפקד מחוז – שואלים אותנו למה אין שיתוף פעולה, כאילו אנחנו אשמים או יש לנו חלק באחריות למיגור הפשיעה. אמרנו כל הזמן שאנחנו מטילים את האחריות על המשטרה. כשאמרנו שהמשטרה לא עושה את עבודתה נאמנה כי חלק מהעבריינים – חברי חבר הכנסת מאזן גנאים, חבר הכנסת אחמד טיבי, אמרנו שחלק מהעבריינים ומארגוני הפשיעה הם סייענים של השב"כ, והיום יש פרסום – גורם בכיר במשטרה: העבריינים שמובילים היום את הפשיעה החמורה בחברה הערבית הם ברובם סייענים, משתפי פעולה של השב"כ. במצב הזה ידי המשטרה כבולות – לא ניתן לגעת באותם סייענים, שנהנים מחסינות. כשהיינו מדברים על זה, היו אומרים לנו: מה אתם מדברים? היינו אומרים: אתם יודעים מי מבצע את הרציחות ואת היריות, ויש שכירי חרב, ויש חיילים, ואתם יודעים איפה הנשק, ואתם יכולים לאסוף את הנשק, אבל אתם לא עושים ולא אוספים את הנשק הזה ולא מפענחים את מקרי הרצח. ועכשיו יש אישור של המשטרה עצמה, אדוני סגן השר. זה פרסום מזעזע. זה חייב לזעזע כל אחד. ומייד לחקור את הנושא הזה. אם הדברים האלה נכונים – על זה צריך להקים ועדת חקירה, לחקור איך קורה שהמשטרה מחפה על עבריינים ועל סייענים ולא מפענחת ולא מגלה את הרוצחים ולא אוספת את הנשק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור > תודה. תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, ואחרי חבר הכנסת בוסו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ארבל, לפני יומיים נתתי לך תשובות ושאלו: מה המקורות שלך? הסברתי למה סגן השר קארה לא מתפטר. אמרתי שזו הוראה ובקשה ודרישה של שר האוצר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא איוב קרא. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אביר קארה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אביר קארה, לא איוב קרא. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> סגן השר אביר קארה. זו דרישה של שר האוצר בשביל שהבאה בתור לא תיכנס במסגרת החוק הנורבגי, והערב זה כבר נחשף. שאלו אותי: מה המקורות שלך? הערב כבר נחשף שיש ביניהם אפילו סיכום שהוא יתמוך ברפורמות שלו בתמורה לכך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ולא דיווחו לכנסת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חכה, יש פה את סגן השר סגלוביץ'. הוא הקים את להב, זו כבר עבודה שלו. אני רוצה לחשוף לכם הערב משהו הרבה יותר חזק: אביעד גליקמן פרסם בערוץ 13 שהעלות הכספית של החלטת בנט לא לעבור לבלפור ולהישאר ברעננה היא בין 12 ל-15 מיליון ש"ח – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הוא לא יכול לעבור – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע. – – להקמת תשתיות וכו', ועכשיו מדברים גם על שכירות דירה למאבטחים – 35,000 שקל לחודש. ואז סיפרו סיפורים למה הוא לא עובר – הילדים. אז אני אגלה לכם הערב שיש סיכום בינו לבין ראש הממשלה החליפי – שהוא ראש הממשלה האמיתי – יש הסכמה ביניהם, אני לא יודע אם היא חתומה או לא, אבל מקורותיי לא זייפו, שהוא לא עובר לבלפור בשביל שלא יתקבע חלילה מעמדו כראש ממשלה. ואתם תראו שיום אחרי – הוא לא יגיע לרוטציה, אבל אם הוא יגיע, יום אחר כך תראו שלפיד ייכנס לבלפור, אבל בנט – את בלפור לא יראה. אז כשאמרנו כאן שנתנו לו שיירה ומעבר לכך לא נתנו לו שום דבר, אז גם העלויות הכספיות שהמדינה משלמת – יש בית ממלכתי, וראש הממשלה צריך לעבור לשם. לא מעניין אף אחד שיירות, חליפים, חוק נורבגי, והעיקר – על חשבון כספי הציבור. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רגע, אבל מנסור עבאס, לא מגיע לו? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול אנחנו בודקים את נושא האבטחה של מנסור עבאס – ראש ממשלה יושב לך על כיסא היושב-ראש וכו'. אבל באמת, הסיכום הזה צריך להטריד כל אחד. זה צריך להטריד כל אחד אם באמת יש כזה סיכום שלא לעבור לבלפור, לא רק בגלל הסמליות – בגלל המשמעות, שנתנו לו להיות ראש ממשלה נטול סמכויות. התייעצויות מדיניות זה ראש הממשלה החליפי, גם ביטחוניות וכל ההחלטות הנוספות, אז מה קיבלנו? ראש ממשלה בלי משילות. ככה תיראה המדינה. תודה רבה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גפני. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שהמצב – – – גם ראש ממשלה בלי משילות? הייתה לנו כאן משילות? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחרי שנה של שיתוק, אתם מדברים על משילות. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – חוסר משילות. מה קרה? מה ראיתם שהפריע לך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו משילות? שנתיים אין תקציב מדינה. משילות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. מרגי, ארבל, אזולאי, אתם רוצים נאום או שעת שאלות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שעת שאלות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתחיל בשעת סיפור – סיפור, אגדת עם ערבית. אפשר אגדת עם ערבית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אדבר על אגדת עם ישראלית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רק שאלה אחת, אם אפשר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למשל, כל הזמן מטיחים בציבור הערבי: למה אתם לא משתפים פעולה עם המשטרה כדי להגיע אל הפושעים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זו כבר בדיחה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חכה, חכה, תהיה רציני. ואז אנחנו אומרים: זאת לא הבעיה, יש בעיות נוספות, בעיות קשות יותר. זאת אגדה, שקר, שכאילו זאת הסיבה שלא מפענחים את מעשי הרצח והפשיעה של ארגוני הפשיעה. והיום בערוץ 12 מפרסמים שגורם בכיר במשטרה אומר שרוב ראשי הפשע המאורגן ומבצעי הרצח בחברה הערבית הם סייענים של השב"כ, ולכן יש להם חסינות; ידינו כבולות, אומרים במשטרה. אני זוכר, לפני כמה שבועות, רביבו, ראש עיריית לוד, אמר את אותו משפט, ואז ירדו עליו, ואני זוכר שראשי הציבור הערבי אומרים את זה הרבה – גם ראשי רשויות, גם אנשי מקצוע. פשוט יודעים מי. אני נזכר באיש ציבור מהמשולש הדרומי שהיו יריות ליד הבית שלו. באה המשטרה, והוא אמר את מי הוא ראה או במי הוא חושד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אמרו לו: לא יכול להיות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למוחרת מגיע אליו היורה, אומר לו: למה הלשנת עליי למשטרה? אומר לו: אני? אומר לו: כן, קצין המודיעין אמר לי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תגיד לי, אתה רואה הרבה סרטים? אמיתי או סתם? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רואה הרבה דם, חבר הכנסת מרגי, והדם הזה כואב. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הדם הזה כואב. ולכן מה שנחשף היום בערוץ 12, לצד המשך הדם הזה, המשך מעשי הפשיעה והרצח וארגוני הפשיעה, מחייב ועדת חקירה שתבדוק לאורך שנים, בעיקר מאז שנת 2000 – לא פלא, שנת 2000, מה שהתרחש אז, ההפגנות – ועד עצם היום הזה: איך זה שהיישובים הוצפו בנשק? איך זה שדמי החסות משתוללים? איך זה שאפשר להשיג נשק – קלצ'ניקוב, אר.פי.ג'י – באופן חופשי? הכול תלוי-כסף, ובכל זאת המשטרה המקצועית ורשויות החוק לא שמות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – המשטרה והרשויות לא שמות לזה גבול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, רק שאלה אחת, אם אפשר, לחבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם תוכל להרחיב בנוגע לסקרים של רע"מ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הנושא עכשיו היה נושא כאוב, על הפשיעה. נתרכז בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. תודה. חבר הכנסת גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת טיבי, אם אתה תציע הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הכאוב הזה שדיברת עליו, אני תומך בזה. ועדת חקירה ממלכתית זה דבר שהיום הוא – אני גם הגשתי הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית על האסון בוואדי צפית. לא יודע, בנט התנגד לעשות שם ועדת חקירה ממלכתית. אני תומך, ואני תומך – אדוני חבר הכנסת, אם אתה מעלה הצעה כזאת, אני תומך בה. אני רוצה להתייחס לקריאות ביניים שנאמרו פה לגבי הנושא הזה שהממשלה הקודמת הייתה משותקת ולא עשתה דברים וכו' וכו'. זה נכון. אני טענתי כל הזמן שלא היה צריך לעצור את הנושא של תקציב המדינה, היה צריך להעביר תקציב. זו אכן הייתה בעיה גדולה. אבל אני מציע שתהיה קצת צניעות. הממשלה הקודמת הביאה את הסיום של הקורונה על ידי המציאות הזאת של החיסונים שסופקו לכלל האוכלוסייה, מנה ראשונה ומנה שנייה, והקורונה עזבה אותנו, עד שהגיעה הממשלה החדשה והקורונה חזרה. הסברתי בנאום הקודם שלי למה זה הגיע – אין סייעתא דשמיא לממשלה הזאת. עשו הסכמי שלום – ששר החוץ הנוכחי נסע לאיחוד האמירויות – עשו הסכם שלום עם מדינות ערביות, שלא היה דבר כזה בעבר. אני לא מדבר על המלחמה נגד איראן וכל מה שנלווה לעניין הזה. בסדר, זה ויכוח שנתווכח עליו כשיהיו בחירות, מה עשו ומה לא עשו. אבל דבר אחד עשו: הקימו ועדות של הכנסת. הכנסת תפקדה. אתם מביאים פה חוקים שאני לא מבין באמת את החשיבות הגדולה שלהם – אני חושב שבסדר – אבל אין ועדה להעביר אותם לשם, אין ועדת פנים, אין ועדות. הכול שם עומד. ועדת כלכלה – אחד החוקים היה צריך ועדת כלכלה. אין. מי מייצג אתכם בעניין הזה של להקים ועדות? תמיד אחרי בחירות היה קם פה צוות של קואליציה ואופוזיציה והיו דנים איך מקימים את זה. מי קם? מי שלקח על עצמו את העניין הזה זה תקווה חדשה בראשות גדעון סער, והם מנהלים את המשא ומתן, ושלחו את האיש בעל הניסיון, את זאב אלקין, שהוא ינהל משא ומתן עם האופוזיציה כדי להקים את הוועדות. וראו זה פלא, תקווה חדשה, גדעון סער, שהוא נושא באחריות, בגלל שאוי לרשע ואוי לשכנו, קיבל את שר המשפטים, והוא קיבל את שרת החינוך, והוא קיבל את שר הבינוי והשיכון, והוא קיבל את שר התקשורת, ועוד חברים בוועדות. זה בסדר, ממש בסדר גמור, אבל אם הוא היה עושה את הדברים הבסיסיים ומורה לאלקין, שהוא מייצג את הקואליציה בהקמת הוועדות, היה אומר לו: תשמע, קודם כול תעשה ועדות, כדי שנוכל לתפקד – הרי מה הבעיה עם הממשלה הקודמת? שהיא לא תפקדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שהממשלה הזאת תתפקד. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. יש סדרי עדיפויות שלא היו בממשלה הקודמת. העדיפות הוא קודם כול להוציא את החרדים מהוועדה למינוי דיינים, ולזה נושא באחריות גדעון סער, בגלל שלאלקין אין לי טענות – הוא נמאס עליי, כל ההתנהגות הזאת, שהוא בא אלינו ואומר: אני לא נגדכם, כאילו שאנחנו לא מכירים את העברית עם הניקוד. החוק הזה אומר: החרדים בחוץ – אפילו לא חבר אחד שיהיה, לא מהממשלה ולא מהכנסת. הבנו את זה, אבל המדינה משלמת את המחיר והאזרחים משלמים את המחיר על המחדל הנורא הזה שהכנסת וועדותיה לא מתפקדות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כתוב בפסוק: "שֶׁש הנה שָׂנֵא ה' ושבע תועבת נפשו". הדבר הראשון: "עינַיִם רמות לשון שָׁקֶר". מה שקורה הערב כאן, בניסיון הזה לרמוס אותנו עם סעיף 98 – את כל הזכויות מנסים; בוועדה המסדרת, אדוני היושב-ראש, בקושי נותנים לדבר, וכשנותנים לדבר זה רק כדי לצאת ידי חובה אבל לרמוס את הזכויות האלה. גם בסעיף 98 לגבי שני החוקים שיש היום, לא מוכנים להגיע כמעט – יש הסכמות, אבל בסופו של דבר ההסכמות מתכנסות לאותן שלוש שעות נאום או טיפה יותר. הדבר הזה – זכותכם, אדוני היושב-ראש. יש לכם את הכוח באמת לרמוס אותנו, להעביר בוועדה המסדרת. הייעוץ המשפטי, לדעתי, אומנם ייתנו לכם10, 20, 30, אבל כשתעשו את זה בכל חוק וחוק אני חושב שזה כבר יהפוך ללא לגיטימי – זה לא ייכנס לתוך המסגרת של חריג וקיצוני כמו שהתקנון מבקש. אבל מה הבעיה כאן? הבעיה כאן, חוץ מ"עינים רמות", שמנסים לשים אותנו למטה ולרמוס אותנו – "לשון שקר", כי היה כאן סיכום בוועדת הכספים, סיכום שנעשה אחר כך גם בוועדה המסדרת. היה סיכום שאנחנו מושכים 6,000 הסתייגויות בוועדת הכספים ומשאירים משהו סמלי, בגלל שהגיעו להסכמות על שאר הדברים, אבל התנאי הוא שנותנים 12 שעות דיבור במליאה על החוק הזה. זה היה התנאי. משכנו את ההסתייגויות, אחרת היינו מושכים את ההצבעות רק בוועדה, ואתה יודע איך זה להצביע על 6,000 הסתייגויות בוועדה. משכנו, ועכשיו באים ואומרים לנו: לא, הסיכום שהיה – בטל. זה כבר מוגזם, אדוני היושב-ראש. אפשר לרמוס, אבל אפשר לרמוס לפחות לפי הכללים, לעשות מראית עין של הוגנות. אבל גם להגיע לסיכומים, גם לגרום לנו למשוך את ההסתייגויות ולא להשתמש בכלים הפרלמנטריים שלנו וגם בסוף לשקר לנו ולהגיד: לא, אנחנו ניתן לכם רק שלוש שעות – אז בוועדה המסדרת אמרתי ליועצת המשפטית: אני מבקש שאם יחליטו בסופו של דבר לא לעמוד בסיכום הזה של 12 שעות דיבור על החוק הראשון, שיחזירו לנו בחזרה את כל ההסתייגויות ושיבטלו את האישור לקריאה שנייה ושלישית שהיה בוועדת הכספים. לא ייתכן גם עיניים רמות וגם שקר. שני הדברים האלה מוגזמים, ואני מבקש ממך שאם זה יגיע לפתחך, אדוני היושב-ראש, שתשמור על זכותנו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול להסביר לצופים בבית מה זה סעיף 98? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> סעיף 98 – רק במשפט אחד – זה הסעיף שמאפשר לקואליציה לרמוס את האופוזיציה במקרים חריגים וקיצוניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין – איננו. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. חבר הכנסת סמוטריץ', אתה אחריה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תגיד, אתה חושב באמת, משה, שיש צופים בבית שמסתכלים עלינו? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מודיע לך שבשעה 03:00 זה שיא. 03:00 זה השיא. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז לטובת הצופים בבית אני אדבר שוב על אביתר, כי אני אגיד לכם את האמת, אני תקועה פה. הייתי ממש רוצה להיות שם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל באביתר אין 99. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> באביתר הם קולטים – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, אני רוצה לספר לצופים בבית על אביתר. אני רוצה להסביר לא על אביתר עצמה – על מה שקורה מסביב לאביתר, כי קודם היה פה חבר הכנסת גפני, והוא דיבר על זה שהשר אלקין הוא השר שמקשר בין הממשלה לכנסת. ואיך זה קרה שהוא קיבל את התפקיד הזה, לקשר בין הממשלה לכנסת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אנחנו לא רואים אותו פה כבר כמעט שבועיים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מתגעגע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני רק אומר שיש שר שמקשר והוא לא מופיע. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל איך הוא קיבל את התפקיד לגשר בין הממשלה לכנסת? אתם זוכרים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא פה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל איך הוא קיבל את התפקיד? הוא קיבל את התפקיד כי הוא התעקש – ככה פורסם בהסכם הקואליציוני – שהממשלה תכניס להסכמים הקואליציוניים את המערכה על שטחי C. אתם זוכרים את זה? ואז הוא קיבל עוד תפקיד. עכשיו, המערכה על שטחי C זה אומר שסביב אביתר יש מאות מבנים, לא חוקיים לפחות באותה מידה, שמי שבונה אותם זה ערבים ולא יהודים. לא סתם ערבים בונים אותם – הם בונים את זה בעידוד, בהכוונה, במשימה לאומית שמכווין ראש הממשלה הפלסטיני. הוא שולח את הערבים ביהודה ושומרון סביב אביתר לבנות ולתפוס את השטח כמה שיותר באופן לא חוקי. יועז הנדל, חברי השר, אתה עכשיו השר התורן? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יכול להגיד לי מה קורה עם כל המבנים שהערבים בונים ליד אביתר ושהם לא חוקיים באותה מידה שאביתר לא חוקי? מי מטפל בהם? לא, מה קורה איתם עכשיו, לא עשר שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, אני אגמור לשאול את השאלה, ואני רוצה מאוד לשמוע את התשובה. הממשלה – לא במשך עשר שנים; הממשלה רוצה עכשיו – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> את רוצה שאני אענה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, עוד מעט. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הינה, אני עונה לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני מסבירה את השאלה ואז תענה. הממשלה רוצה עכשיו להרוס ולפנות את אביתר, עכשיו, אבל היא לא רוצה להרוס אפילו לא בית ערבי אחד באזור של אביתר. אתה שומע, יועז? אתה לא מקשיב. אתה לא מקשיב לי. אתה רוצה לענות לי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> סליחה, אני רק עושה החלפה עם עודד. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם עודד יכול לשמוע. נכון. עודד הקשיב לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט סיכום ואז משפט של השר יועז הנדל. הממשלה רוצה להרוס את היישוב אביתר, אבל היא לא רוצה להרוס אפילו בית אחד שראש הממשלה הפלסטינית שלח את הערבים לבנות ליד אביתר כדי לתפוס את השטח באופן לא חוקי. עכשיו, תסביר לי מה עם האיפה והאיפה הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא רוצה לענות לי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר לענות – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תענה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אדוני, זה לא על פי הפרוטוקול. תשב, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל הוא רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני משוכנע שהשר יארח לך לחברה לכוס קפה בפרסה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תגיד, אדוני, מה היה ההסכם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, הוא שואל אותו מה היה ההסכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז בנאום הבא אני אסביר מה היה ההסכם ואיך הורידו לו כל פעם חלק אחר, ועד אז יועז יברר למה לא הורסים את הבתים הערביים ואז אביתר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה – – << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וולדיגר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – וולדיגר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שר התקשורת – – – שמאלנית חדשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איזה גבוה מי שעמד פה לפניי, איזה גבוהים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי הנכבדים, אז ככה: אימא פנתה אליי – אימא שהבת שלה נוטלת את התרופה הפסיכיאטרית לפונקס. מישהו פה יודע מה זה לפונקס? אני מניחה שלא. הם לא כל כך מקשיבים לי. אז לא נורא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון? לפונקס זו תרופה אנטי-פסיכוטית, והבת נוטלת אותה כבר שנתיים, וברוך השם, היא היטיבה את מצבה. מדובר בתרופה לא קלה, והיא גם פועלת על כל מיני מקומות אחרים בגוף, ולכן צריך פעם בשבוע לעשות בדיקת דם. הבת מקבלת את המרשם לתרופה הזאת מהפסיכיאטר שלה. אלא מאי? הפסיכיאטר כבר חודש בחופש, והבת והאם כבר שבועיים שלמים מנסות להשיג מרשם. ראוי לציין שאסור להפסיק את התרופה הזאת. היא חייבת להילקח ברצף, בלי הפסקה, והיא חייבת גם פיקוח ממש משמעותי. מה שקרה הוא שפניתי לחבר פסיכיאטר. הוא שלח לי את הנהלים של משרד הבריאות מנובמבר 2020, והם אומרים כך: מרשם שוטף ללפונקס יכול להינתן על ידי פסיכיאטר מטפל או על ידי רופא ראשוני, רופא משפחה או רופא ילדים או פנימאי בקהילה. כלומר, גם רופא משפחה יכול להוציא מרשם כאמור, וככה עשתה האם, ובא לציון גואל. כעבור יומיים התקשרה אליי אימא אחרת, שגם אצלה אותה בעיה. יופי. שלחתי לה את הנהלים האלה. באמת, בעזרת הנהלים, היא הצליחה להגיע לרופא משפחה שהסכים לתת את התרופה. נתן לה את המרשם, הלכה לקופת חולים, אבל מסתבר שגם שם, בקופת חולים, הרופא, אותו בחור שעבד בקופות חולים לא הסכים לתת לה את התרופה, כי לא היה חתום פסיכיאטר על המרשם. אבל היא אומרת לו: סליחה, היא מראה לו את הנהלים, ואף אחד לא מכיר את הנהלים האלה. והיא יצאה מבית המרקחת בלי התרופה, והמצב של הבת שלה פשוט הלך והידרדר. ואני שואלת את עצמי, וכן את שר הבריאות, שלא נמצא פה: איך יש נהלים במשרד הבריאות, נהלים כל כך חשובים, נהלים שבעצם מאפשרים גם לרופא משפחה לתת את המרשם הזה של לפונקס, אבל לא הפסיכיאטרים מכירים את זה, לא רופאי המשפחה מכירים את זה ולא הרוקחים בבתי המרקחת מכירים את זה? מי שנפגע מהסיפור הזה הוא בעצם המתמודד עצמו והמשפחה. ואני חוזרת ופונה ומבקשת, אחרי שכבר משרד הבריאות טרח ורשם נהלים ובדק אותם, שנשכיל ונדע שצריך גם להוציא אותם מהכוח אל הפועל, שנדע ונעביר את המסר לכל מי שנוגע בדבר, שידע בעצמו שהוא יכול להוציא מרשמים כאלה, שבית המרקחת ידע להפעיל אותם. ואני ממש מבקשת מכולנו פה שנפעיל לחץ על משרד הבריאות שאת הנהלים שהוא מוציא, ידע להפיץ, ושכולנו נוכל להשתמש בנהלים האלה, כי בשביל זה הם נכתבו – כדי שנוכל להוציא אותם מהכוח אל הפועל. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת וולדיגר. יעלה ויבוא חבר הכנסת חיים ביטון. חיים ביטון – אינו נוכח. אם כך, חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – רוצה להגיד מה להגיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה היא עם מי הוא מדבר, הרב גפני, איתך או עם כולם? ואחריו – חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מנצל את שלוש הדקות שוודאי מאפשרת לי הכנסת לדבר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אנחנו – במצוות היושב-ראש, צריך לפתוח כל נאום במילים: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. זה מה שביקש יושב-ראש הכנסת, ואנחנו מקפידים על זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני הולך זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה קבוע. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה או חבריי חברי הכנסת, ואודרוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אנצל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כנסת נכבדה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שטוב אצלכם – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> א. אני מאחל לכם בקואליציה שתתחילו לכבד את הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני, כמצוות היושב-ראש פה, אני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה רעיון לא רע. רעיון לא רע שיתחילו לכבד את הכנסת, אבל כפי שאמר היושב-ראש שלנו, אם היו מכבדים את הכנסת, אז לפני חוק הדיינים היו מקימים ועדות, ולפני הנורבגי המורחב-מורחב היו מקימים ועדות, ולפני הבעיות של החוקים היו מקימים ועדות, והיו מתחילים להתנהל באיזושהי דרך. אתה יודע, היית גם פעם איתנו יחד בקואליציה, ואתה זוכר כמה הקפדנו להקים את הוועדות, ואף שגם, נכון, הקואליציה ביקשה דברים, והייתה ממשלה פריטטית, והיו דברים מסובכים, רצנו כן להקים ועדות. לצערי הרב, הפעם זה לא קורה. אז אדוני היושב-ראש, עמד פה קודם חבר הכנסת יאיר גולן, ואחריו השר לענייני – אני לא זוכר – אלעזר שטרן, שאת השר אני מכבד, אבל את המשרד, אני לא יודע בדיוק מה המשרד הזה עושה, והטיפו לנו מוסר: להרבות אהבה ואחווה ולהפסיק לדבר בבוטות ובגסות. עכשיו, אני אומר לעצמי – אני זוכר את יאיר גולן, האיש העדין, עומד פה למעלה בתקופת הקורונה, והיה נדמה שעוד רגע הוא עף מהמרפסת; הוא עף מהמרפסת כמעט בצרחות על הממשלה הנוראה הזאת וראש הממשלה הנורא הזה והזכות – את האיש הנורא הזה והגנב הזה והנוכל הזה והאיש הזה והכול – ופתאום הוא מתחיל לדבר נופת צופים: איך אתם מדברים, איך אתם זה. אתה יודע, הוא מזכיר לי – אני זוכר בוועדה, כשהיית שומע בוועדה לתכנון ובנייה בירושלים שיש צעקות, ידעת שמדובר בשכונה של אנשים מכובדים, עורכי דין, רואי חשבון, אנשים אינטליגנטים; אז הולך צעקות וקללות. אם מדובר באנשים משכונות יותר של עמך, היה רוגע, שקט, הוועדות היו הרבה יותר – אתה יודע, פתאום צריך לדבר בדרך ארץ. זה – 1. 2. זה דבר שצריך, אני חושב, אחת ולתמיד לומר אותו. כשאתה מתווכח על עמדות ודעות – והפרלמנט הוא מקום להתווכח על עמדות ודעות – אין מקום בכלל לטיוח של דברים ולעשות אותם כאילו באהבה ובאחווה. אנחנו מדברים פה על עמדות. אין לאף אחד שום דבר – בניגוד אולי לאופוזיציה הקודמת – שום דבר אישי נגד אף אחד באופן אישי. אין לאף אחד שום דבר באופן פרסונלי. הנושא הוא עמדות. ונכון שבממשלה הזאת מאוד קשה לדעת לאיזה עמדות אנחנו מתנגדים, כי אנחנו עוד לא הבנו, ואני לא בטוח שהממשלה הבינה מהן העמדות שלה. כי בקורונה, כנראה, העמדות של לטפל בשדה תעופה, שזה היה הספר המוביל של מי שהיום יושב על כיסא ראש הממשלה – את זה הוא לא הולך לקיים, אז אני לא יודע בדיוק מה העמדות שלהם. אבל אנחנו מדברים פה על עמדות, ועל העמדות האלה נעמוד בכל מחיר. גם אם נצטרך לצעוק, נצעק אותן, ואם נוכל להגיד אותן בשקט וישמעו אותנו, נגיד אותן בשקט. אנחנו נעמוד על העמדות שלנו, ובסופו של דבר, בסופו של דבר, נישאר כאן יחד, זה נכון, אבל השאלה היא איך המדיניות תיראה ועם איזה עמדות נהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני ממש ממש שמח שנמצא פה שר התקשורת דווקא מכל השרים – שלום – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שלום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בגלל הנושא שייעדתי מראש, בלי שידעתי שתהיה פה לשלוש הדקות הללו. לאחרונה מדברים הרבה – אומנם יש לזה השלכות יותר במשרד הביטחון, אבל גם קצת במשרד התקשורת – על סגירת גל"צ, נושא שרבים מאוד מהאנשים שמחזיקים בתפיסת עולם דומה לשלי – כמה שפחות מעורבות של המדינה – באופן עקרוני מאוד מאוד בעד סגירת גל"צ כתפיסה עקרונית, הרבה מאוד שנים, כי אין מקום לתחנה צבאית שמשדרת אקטואליה. אנחנו מכירים הרבה מאוד אירועים, מקומות ומקרים שבהם זה מעמיד את שרי הביטחון ושרים אחרים בממשלה בניגודי עניינים. בכלל, אני הייתי מעדיף שיהיה כמה שפחות שידור ציבורי במדינת ישראל, והייתי מעדיף שהשוק החופשי ימלא את הצרכים, ולא באמצעות עיוות השיח, למרות שכמובן – ואני אומר את זה כאן אחרי שכמה וכמה פעמים – ושלא יראו בזה משום סיקור אוהד – אחרי שכמה וכמה פעמים עשו לי בדיקת עובדות אצל גיא זוהר בכאן 11 – זה מקום אחד שאני מוכן להשאיר כשמורת טבע מהשידור הציבורי, כי איכשהו יצא שאני צודק. אבל גל"צ כתחנה צריכה להיסגר. הדבר הזה – במשך הרבה מאוד שנים הייתי כקול קורא במדבר. אנשי הימין הכלכלי שאמרו שצריך לסגור את גל"צ נתקלו בחומה בצורה של אנשי תקשורת, אנשי שמאל: איך אתם פוגעים, חופש הביטוי, מנסים לאיים על עיתונאים, מנסים להשתיק ביקורת. הפרה הקדושה, גל"צ. ואז קרה מקרה ונכנסו בדרך-לא-דרך, לא משנה כרגע, הסתננו פנימה – אולי צריך את חוק-יסוד: ההגירה כדי לטפל בהסתננות הזאת – כמה אנשים, רחמנא ליצלן, שהם ימנים: ברדוגו, אחרים, לא צריך שמות יותר מדי. ופתאום כל אנשי השמאל באים ואומרים: ברור, חייבים לסגור את גל"צ – כי זה כבר לא שלנו, זה לא רשום עלינו בטאבו, ויש חס ושלום כמה אנשי ימין שמחזיקים מיקרופון, אז חייבים עכשיו לסגור את גל"צ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני בחור אופטימי. במשך שנים רבות אני מסביר שיש בעיה – ואני מסביר, אני מסביר שיש בעיה עם בג"ץ, ועמדותיי לא מתקבלות, וכל השמאל צועק, ואומרים: לא, מה פתאום. ואז אני אומר: לאט-לאט יסתננו כמה אנשי ימין לבג"ץ – יום אחד זה יקרה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> בינתיים הגעת לכנסת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, לבג"ץ, לא לכנסת. יסתננו כמה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יסתננו כמה אנשי ימין לבג"ץ – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שרצה לומר השר דרעי – שאולי גם הסתננת לכנסת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה ודאי. זה ודאי. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אם יסתננו אז צריך לגרש – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יסתננו כמה אנשי ימין לבג"ץ – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מוסיף לך – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, תודה רבה. יסתננו כמה אנשי ימין לבג"ץ – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אמרת את זה כבר שבע פעמים. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אם לא יהיה בג"ץ – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מפריעים לי, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי לך כבר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר. בסדר גמור. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> השאלה היא אם יעשו תהליך המרה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> בינתיים הסתננו כמה לבג"ץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מקווה שכמו שחומות יריחו, אדוני השר לשעבר אריה דרעי, אני מקווה שכמו שחומות יריחו אחרי שבע פעמים נפלו, אם נגיד שבע פעמים "יסתננו כמה ימנים לבג"ץ" גם החומות של בג"ץ ייפלו. אבל אני מקווה שאחרי שיגיעו כמה אנשי ימין לבג"ץ, כשם שהשמאל פתאום הפך לתומך בסגירת גל"צ, השמאל יתחיל לתמוך גם בסגירת בג"ץ. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יפה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אשרי המאמין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כפי שאמר השר דרעי – יעלה ויבוא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – ברדוגו אחד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחריו יוזמן השר לשעבר, סגן השר, פרוש. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ערב טוב; לילה זה עדיין לא. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא יודעים באיזה יום אנחנו. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> ערב טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איבדנו תחושת ימים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, זה בסדר. הלילה עוד צעיר, איך שאומרים. בשעה האחרונה התבשרנו מהעיתונאים שראש המל"ל הגיש את התפטרותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הגיש את התפטרותו. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> הגיש את התפטרותו. אני מקווה שאני לא גורם לו נזק, אבל כמי שעבד בכמה שנים האחרונות – וראיתי אותו בעיקר בעבודתו בקבינט, אבל בעיקר את מסירות הנפש שלו בתקופת הקורונה – ממש 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כל מטלה, כל משימה הוא עשה, נוסף לתפקידיו ונוסף לנושאים המדיניים ונוסף לכל מה שהוא עשה. אני חייב לומר, נער הייתי וגם זקנתי – לא ראיתי מסירות נפש בצורה כזאת של אדם שמאמין בשליחותו, מאמין בעשייתו, יהודי מאמין. מדהים – גם תלמיד חכם. מדי פעם, כשהיו כמה דקות זמן, עוד יכולנו לדבר קצת דברי תורה. אין ספק שמדינת ישראל התברכה באדם שהוא משכמו ומעלה. אני מאחל לו באופן אישי הצלחה, ואני מקווה שהציבור עוד ידע ליהנות ממנו, ואני מקווה שאני לא מקלקל לו בזה ששיבחתי אותו עכשיו, אבל הרגשתי חובה, כיוון – אני לא מכיר אותו; עבדתי איתו, פשוט מאוד, ומאוד התפעלתי ממנו. מאוד התפעלתי ממנו. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> בן אדם גאון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, יואב, אתה, בטוח שמה שאתה תגיד, אתה לא תזיק לו. אני, עוד יכולים להגיד לי: אדם דתי, לא דתי, אני יודע מה. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> אני מכיר אותו 25 שנה. הבן אדם גאון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לא, לא רק הגאונות. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> וצנוע. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> וצנוע, ומסירות נפש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבל על הזמן. דרך ארץ. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> דרך ארץ. ומצד שני, אדם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסור. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מסור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם לא יודעים להעריך אנשים טובים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – שר התקשורת נמצא איתנו, אז אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת. אנחנו חיים בתקשורת עכשיו, ואני ראיתי הודעה של שר התקשורת, בעקבות הודעת שר הביטחון או משהו כזה לגבי גלי צה"ל: שר התקשורת בודק את העניין, לראות איך להשאיר את התחנה, העובדים של התחנה. חברים, דיבר לפניי חברי שמחה ואמר מה שאמר. אני לא אוסיף על זה, אבל אני חייב לומר לך, יועז, אדוני השר – אני לא מדבר עכשיו כשר או כחבר כנסת; כאזרח: התחושה שלנו, שלי, לכל הפחות, היא – אין מה לעשות, זה לא בגלל ששמחה או אחרים מדביקים את זה – גלי צה"ל בזמן האחרון או בשנה האחרונה או בתקופה האחרונה, לא מוצא חן, הצלילים או הכוכבים שנמצאים שם. ואין מה לעשות, בוא נקרא לילד בשמו: יעקב ברדוגו ואמיר איבגי מצליחים בצורה – הציבור אומר את שלו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אלקבץ, מנהל התחנה – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. שמעון אלקבץ, שכחנו. אורלי, צודקת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> השתלטות עוינת. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> צדקה ממני תמר, כתוב בתורה. יהודה אמר, אז את צודקת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמאלנים, אמרתי לך, הם הכי אלימים, הכי עבריינים והכי בריונים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> עזוב שמאלני. מי דיבר עכשיו על שמאל וימין? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> יעקב ברדוגו ימין? לא, מה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אמרתי הממשלה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> עזוב. אני מדבר על שדרנים מאוד מצליחים, מאוד פופולריים, מאוד מצליחים – עובדה, רואים ברייטינג שלהם, הם מצליחים באמת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – והתחושה היא – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> הבעיה זה אלקבץ – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבעיה זה ברדוגו. אם היה רבינוביץ' לא היו סוגרים, אל תדאג. הוא גם לא היה שוקל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חלום יעקב. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שאם באמת רוצים לשרת את הציבור ולעשות את רצון הציבור וחופש הביטוי, אם משרד הביטחון או הצבא לא מסוגל או שלא יכול או שלא רוצה, אני חושב שצריך למצוא פתרון לתחנה הזאת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שתמשיך לשדר. מי שאוהב אותה, מי שלא אוהב אותה – אבל אם הציבור רוצה אותה והשדרנים שם מצליחים, חבל לסגור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי זה הציבור? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הימנים מבחינתם לא קיימים, הפריפריה לא קיימת. הם הרי צפונבונים, הם דואגים רק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, אשמח שתשמרו על השקט, לבקשתו של חבר הכנסת פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לבקשתו של היושב-ראש, חבר הכנסת פרוש יתחיל לדבר כשיהיה שקט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לבקשתו של חבר הכנסת פרוש. בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברשות היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים פה בשאלה של ייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות; בעיניי גם הארצי הוא נושא שמחייב לייעל את האכיפה והפיקוח העירוני. אני חייב לומר לך, הרב דרעי, אני הרבה שנים לא הייתי באופוזיציה, כך שלא נאמתי פה, אבל לפני כמה שעות דיברתי בנושא מסוים שקרה היום בכנסת – תגלית, תגלית שלא הייתה כאן שנים. האמת היא שיש כל כך הרבה אנשים שמאזינים ובודקים על מה שאנחנו מדברים. דיברתי פה לפני כמה שעות על כך שאחת הסיבות, כנראה, שסיעת רע"מ הצטרפה לקואליציה – וכתוצאה מההצטרפות הזאת פעם ראשונה חברי כנסת ערבים מסיעות ערביות הצביעו בעד חוק כדי לקחת בנות חרדיות, דתיות, לצבא. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הם רוצים לחזק את הצבא, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה משהו שלא קרה. אני חייב לומר לך, אני, מאז שאני אמרתי את זה – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מנסור עבאס הוא ציוני גדול. ברגע שהוא – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר לכם, ההאזנה, והצפייה במה שאנחנו מדברים פה היא גדולה מאוד, והרבה, דווקא מבני הדודים – ערבים – שהתקשרו אליי, לאנשים שלי, אמרו: לא היינו מאמינים שדבר כזה קורה. לא מאמינים שחברי כנסת ערבים רוצים לכפות על יהודים חרדים שבגלל האמונה שלהם לא נותנים ללכת לצבא, ודווקא אנחנו, הערבים, רוצים לאכוף עליכם חוק מסוים שיאמר אחרת ממה שהרבנים ציוו עליהם. זה דבר ללא תקדים, מה שקרה פה היום, ואני מקווה מאוד שגם ברע"מ ויתר החברים הערבים ידעו לא לגעת בזה, לא להתערב בדברים האלה. זה דבר שלא ייעשה. למה אני מדבר על זה? כי יש עוד נושא שאני מתחיל להריח שיש איזשהו זעזוע פוליטי. רבים מאלה שמצביעים מרצ לא מבינים למה מרצ, שנתפסת בציבור הרחב הכללי כרשימה, מפלגה, הגונה, ישרה, שנזהרת שלא ייפול רבב, חלילה, שיהיה הכול נקי, מצוחצח, למה מרצ – אנחנו רואים את זה גם בוועדות – למה מרצ מגינה על הממשלה המושחתת הזאת? למה מרצ כל כך מגינה על הממשלה המושחתת הזאת? זה לא פשוט. מרצ, לכאורה – ואני קצת, בשיחות איתם, מבין – אומר היום מוסי רז שהממשלה הזאת היא כרגע ב-20 מעלות ימינה, וצריכים לחשוב מה עושים. אז מה המשמעות? מישהו יכול להסביר לי? ואני מדבר דווקא לחברת הכנסת מיכל רוזין. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> סמוטריץ' מפריע. סמוטריץ'. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרב סמוטריץ' – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> להסביר לך? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מחפש את הגב' רוזין – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אתה רוצה תשובה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ושואל: למה מרצ כל כך מגינה על ממשלה מושחתת כזאת? מילא אתם בממשלה הזאת, רציתם להפיל את נתניהו – מובן. אבל שבו בשקט, תקבלו את זה עם קצת צניעות, עם ענווה. לא להגן. אתם צריכים להיות המגינים של ראש הממשלה וחליפי כזה, שהתחייבו לכל העם לעשות דבר אחד ועושים דבר שני? זה מה שאני לא מבין. ואתה, חבר הכנסת מוסי רז, שכבר כן פתחת בחזית הזאת ומנסה להוביל אופוזיציה, אל תיתן שמרצ תתחלק לגמרי מהדרך שלה. זו לא הדרך שלה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> לא ניתן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע שלא תיתן, אבל בינתיים זה מה שנראה. אנחנו רואים את חברי הכנסת של מרצ מגינים על הקואליציה הזאת מכל צד כאילו זה עניין שלהם. אני לא מבין. גב' רוזין, שאני דווקא מכיר אותה שנים מהכנסת, אבל היא שמגינה בכל דרך בוועדה המסדרת, ששם נעשים דברים ורומסים את האופוזיציה, ומרצ מגינה. אין כל הסבר לכך, אדוני היושב-ראש. אולי אתה יכול להסביר לי. אני לא פעם מבקש ממך את העזרה, שתמצא לנו את הפתרון, איך אנחנו מטפלים בתופעות כאלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שאני יכול להסביר לך זה שזמנך עבר. אני מודה לך מאוד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא לזה ציפיתי. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אבל תסביר לי, חבר הכנסת פרוש, איך יכול להיות שבכל פעם שאתה נואם אני נמצא כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זכיתם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. בעצם אצלך זה סיפור אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר, מרגי מאשר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אצלך זה עד שלוש דקות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יעקב מרגי, עד שלוש דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יעקב מרגי, חבר הכנסת מרגי, במקרה הזה זה עד שלוש דקות, זה לא שלוש דקות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, הסתדרנו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, כן? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ברגע שהוכיח לו – מי זה היה קודם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא היה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוכחת לי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, מודה ועוזב. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כידוע לכם, מאפיית קריית שמונה נמצאת בכותרות מזה – כבר עוד מעט כמעט – למעלה מחצי שנה, אפילו מתקרב לשנה; שמונה חודשים. סכנת פיטורי העובדים וסגירת המפעל של 120 המשפחות שמתפרנסות מרחפת על קריית שמונה ועל המאפייה. היום בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה – הדיון היה בראשות השופטת רחל ברקאי – על מתן צו ביניים שלפיו יעוכב מימוש זכיית ברמן עד למתן החלטה אחרת. אני אומר לכם, אתם פה, חברי הכנסת גם ככה פחות מקשיבים, אז אני מדבר לצופים בבית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא לא, חבר הכנסת דודי אמסלם, אתה תמיד מקשיב לכולם. אתה גם יכול לחזור על כולם, את זה אני יודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא הח"כ המצטיין היום. הוא כמעט לא עוזב את המליאה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק לצרכים פרטיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – עובדים זרים, איתן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד לכם, תושבי קריית שמונה היקרים, עובדי מאפיית קריית שמונה, המאפייה המרחבית קריית שמונה, אתם לא לבד. אנחנו אתכם, ולא מהיום. גלעד אהרונסון, למרות כל מה שמדברים עליך – ברמן; היום אצל רינו צרור, ורינו צרור ידוע כאחד שאוהב את הפריפריה, העלה על נס את הפעילות של המאפייה המרחבית קריית שמונה, אבל מצד שני גם את הכאב הגדול אם חלילה המאפייה הזאת תיסגר וייזרקו 120 משפחות. האשם הגדול בזה זה בנימין גנץ, שר הביטחון בנימין גנץ, שיכול היה לפתור את הבעיה אז, עוד בתחילת הדרך, ויעיד על זה מי שהיה אז שר במשרד הביטחון מיכאל ביטון. באתי בהצעה לסיים את זה בצורה שקטה, גם בצורה חוקית, והוא התנגד לכך. שאילתה ששאלתי לפני חצי שנה, ארבעה חודשים, אולי – אני מקבל היום את התשובה עליה, תשובה לא עניינית. אבל מה שחשוב שנראה שמשנת 1966, 17 באוגוסט 1966, ועד היום לא השתנה דבר בקריית שמונה. כותרת העיתון מבט חדש ב-17 באוגוסט 1966, כותרת ראשית: קריית שמונה רעבה ללחם, עבודה וסימפתיה. שנת 1966 – כאילו אנחנו נמצאים היום באותו דבר. קריית שמונה, לאחר עשרות שנים, רעבה ללחם – המאפייה המרחבית קריית שמונה – לעבודה למשפחות האלה וקצת סימפתיה של הממשלה, של בנימין גנץ, שזה היה באחריותו. אנחנו מפה נחזק את המאפייה המרחבית קריית שמונה על כל עובדיה ואת כל קריית שמונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; כן, נוכח, בגודל מלא, גודל טבעי. השאלה הכי מעניינת היא על מה דיברת שם עם נציגי מרצ, נציגי ונציגות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא יודע אם הם מרשים לי לשתף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול להגיד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ניהלנו שיח מקצועי על זכויות אדם, על היחס בין טרור לפשיעה, על ארגוני זכויות אדם – כן, שיח מקצועי וענייני שתענוג היה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שהציבור ידע שיש פה גם שיח בין שמאל לימין ובין תפיסות עולם שונות. חשוב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קודם כול, יש פה שיח וחברויות. אני לא רוצה להרוס למיכל את הפריימריז במרצ, וגם לא למוסי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בטח לא לגבי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל לא רק שבזכות הממשלה שלהם אולי בסוף – תכף נשמע – אביתר יוסדר, הם גם חברים שלי, וזה בסדר גמור, זה תענוג גדול. אני תמיד, אגב, אומר שעם מרצ הכי כיף לי לדבר. זאת מפלגה אידיאולוגית, אז יש שפה, ואפשר לנהל שיח שהוא באמת אידיאולוגי, ולא רק פוליטי ואופורטוניסטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועכשיו נתחיל בשלוש הדקות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השר הנדל, אפשר הקשבה רגע? אתה יודע שאני מעריך אותך, נכון? נכון? תגיד, שישמעו כולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מתחיל לא טוב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. לא, באמת. אני חושב שלא מתאים לך, על כל הערה וביקורת ורצון לתקן, להגיד: טוב, אבל עשר שנים ביבי עשה. נדמה לי שאני ישבתי כשר תחת נתניהו פחות זמן ממה שאתה במצטבר ישבת תחתיו. אני, כידוע, ישבתי בממשלות מעבר. אני גם לא עבדתי איתו בלשכה כמוך. אם נצרף את כל הזמנים אתה אחראי לזה יותר ממני. אז בוא נשתדל לנהל שיח לגופו של עניין, וכשהדברים הם לא בסדר נגיד שהם לא בסדר. אגב, זה מותר שדברים יהיו לא בסדר, וגם שלא נתקן את כל העולם ביום אחד. אני לא חושב שאפשר לצפות מממשלה שאתמול נכנסה לתפקיד שהיא תתקן את הכול, אבל לפחות בואו נסכים על הגדרות הבסיס, שיש טוב–רע, אמת–שקר, דבר טוב–דבר שעוד צריך לתקן אותו, ונראה איך שואפים לתקן. נראה לי שזה יותר נכון מאשר על כל דבר להגיד: טוב, זה היה ככה גם קודם, אז בוא אנחנו נמשיך ככה. זה כתפיסה. לכן אני חושב שכשחברת כנסת סטרוק עמדה כאן קודם היא לא תקפה אותך, היא עוררה סוגיה שנדמה לי שחייב להיות מוסכם על כולנו שיש כאן סוג של איפה ואיפה במשך הרבה מאוד שנים, שבה הפרות חוק שמגיעות ממקום מסוים זוכות לטיפול מסוים והפרות חוק שבאות ממקום אחר זוכות לטיפול אחר. ואכיפה בררנית היא דבר שלא אמורים לקבל אותו במדינה דמוקרטית. ואגב, כמו שאמרתי קודם בוועדה המסדרת, יש מאמר בגמרא, בחז"ל, שכיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר. אנחנו מתרגלים שדברים הם לא בסדר, אז יאללה, זה כבר הופך לבסדר, וזה דבר מסוכן. מותר לקבל מציאות לא מושלמת, אנחנו לא מושלמים – לי, אגב, יש הרבה חסרונות, אני מניח שגם לאחרים – ומותר שהמציאות לא תהיה מושלמת, ומותר לכם כממשלה לומר שלא את הכול מתקנים ביום אחד, אבל צריך להסכים שמשהו לא בסדר הוא לא בסדר. הרבה מאוד שנים אני גר ביהודה ושומרון ונוסע, וכידוע הקמתי את תנועת רגבים, ואני עוקב אחרי המדיניות של הטיפול בהפרות החוק ובבנייה הלא-חוקית של הערבים בשטחי יהודה ושומרון, ואני עוקב אחרי ההתנהלות של בג"ץ, כן – הרי כל ההמצאה שלנו ברגבים הייתה לייצר את אותה תמונת ראי בין היחס של המערכת והיחס של בג"ץ לעתירות שבאות מהשמאל נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון לבין היחס של בג"ץ לעתירות מהימין שאנחנו הגשנו נגד בנייה לא חוקית. ותמיד, אגב, השתדלנו לייצר מתאם ולמצוא מקרים כמה שיותר דומים במאפיינים שלהם, ואחר כך הוצאנו דוחות והראינו שיש פה אפליה שזועקת לשמיים. אי-אפשר להתעלם מהתחושה שכשסביב אביתר – אני לא מדבר עכשיו על כל יהודה ושומרון – יש אלפי מבנים לא חוקיים שנבנה בימים האלה – תלך עכשיו, יש טרקטורים בשטח, יש מערבל בטון ומשאבות, ואף אחד לא מחרים ואף אחד לא עוצר ואף אחד לא מתעסק – ועכשיו יש בנייה באביתר שכן, פורמלית היא לא חוקית – איתה הולכים להתעסק. זה מצב שנראה לי שאי-אפשר לקבל אותו. שוב, היה ככה בעבר, אתה צודק. אני לא הולך ללמד זכות על אף אחד. אני חושב שאתם צריכים להציב לכם את זה כיעד, כי כשנושאים את שמו של שלטון החוק לשווא כקרדום פוליטי לחפור בו, ואיפה שנוח לי אני משתמש ואיפה שלא נוח לי אני לא משתמש – לא לך, לך אני מאמין שלא נוח בכל המקרים, אבל כשמשתמשים בזה חד-צדדית, גורמים נזק גדול מאוד לשלטון החוק, גורמים נזק גדול לאמון של הציבור בשלטון החוק ומייצרים תחושת אפליה מאוד מאוד קשה. צריך להיות ברור שאם אוכפים את החוק, אוכפים אותו בכל מקום. אם אנחנו לא מסוגלים כרגע לאכוף את החוק, זה מאוד לא פייר ומאוד לא נכון לתפוס עכשיו נקודה מסוימת וכלפיה לאכוף את החוק. עכשיו, אנחנו בעולם פוליטי, כי גנץ צריך תמונות ניצחון, הוא חייב להראות שהוא פינה, כי השמאל – בסדר, אז בוא נתווכח פוליטית. אתה מכיר את עמדתי על הממשלה הזאת. בסוף, לצערי הרב, היא ממשלת שמאל, כי הרוב שבה הוא שמאל, ואתם סוג של כלואים כבני ערובה, כי אתם גדולים מאוד באיכות אבל קטנים בכמות, ובפוליטיקה ובדמוקרטיה גם הכמות קובעת, אבל זה עולם פוליטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשמדברים על חוק ובאים בשם שלטון החוק, אני חושב שהאפליה כאן זועקת לשמיים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שטרית. לשר מותר מתי שהוא רוצה, אבל שתדע שאנחנו פה – השר הנדל, בבקשה. לשרים יש פריבילגיות במליאה, אבל תזכור שאנחנו פה הרבה מאוד שעות. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אני אעשה את זה קצר. בצלאל, אתה צודק, המציאות לא טובה, לא בנגב ובגליל, לא בשטחי C – מציאות שקשה מאוד לשנות והיא ראויה לטיפול. חוק וסדר לכולם – זו תפיסתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שטרית – איננה נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היות שהשבוע נכנסנו לימי בין המצרים, אני רוצה לדבר על ניסיונות הפגיעה בכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, ועל השימוש בו לקידום אג'נדות זרות. לפני שמונה שנים הודיע שר הדתות והשר לענייני ירושלים והתפוצות נפתלי בנט על הקמת רחבת תפילה חדשה ליד חלקו הדרומי של הכותל המערבי, שנקראה בשם המכובס "עזרת ישראל". כאשר שר הדתות של מדינת ישראל מייסד מקום תפילה ליד הכותל המערבי שבו יתפללו גברים ונשים יחדיו באופן הנוגד את קדושת המקום ורומס את ההלכה היהודית ומסורת ישראל, זוהי פגיעה משמעותית בקדושת הכותל, אשר לפי המקובל בעם ישראל מדורי-דורות ועל פי הרבנות הראשית לישראל הוא קדוש לכל אורכו. אבל המהלך הזה לא סיפק את נשות הפרובוקציה ואת התנועה הרפורמית, וכך נולד מתווה הכותל. במה מדובר? בשביל מה הוא נצרך? הרי הרחבה המדוברת נשארה ריקה כמעט – נשות הפרובוקציה המשיכו לחולל פרובוקציות בעזרת הנשים והרפורמים בכלל לא הגיעו. בנוסף, מה כל כך חשוב לתנועה הרפורמית בכותל? הרי כבר לפני עידן ועידנים הם הוציאו מהסידור את התפילות לשיבת ציון, והם הרי לא מגיעים כמעט לכותל המערבי. בשביל לענות על השאלות הללו צריך להבין מה השינויים העיקריים שכלולים במתווה הכותל, שלשמחתנו טרם יצא אל הפועל: א. שהכניסה לרחבה החדשה תהיה אחרי עמדת הבידוק ולא לפניו כמו היום; ב. בתקנות השמירה על המקומות הקדושים יהיה כתוב במפורש: "מנהג המקום יתבסס על העקרונות של פלורליזם ושוויון מגדרי"; ג. הגדלת הרחבה, שתהיה גדולה יותר מרחבת הנשים הנוכחית; ד. בניהול הרחבה יהיו שותפים נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית, התנועה הרפורמית ונשות הפרובוקציה. מה שעולה מכאן באופן ברור – שכל המתווה הזה בא לעולם לצורך מטרה אחת: לראשונה, הכרה רשמית של מדינת ישראל בתנועה הרפורמית, דבר שיוביל כמובן לדרישת הכרה ושוויון בנושאים אחרים בענייני הדת במדינה, כגון גיור, נישואין וכשרות. נעשה כל שביכולתנו כדי למנוע את הפגיעה בקדושת הכותל ולעצור את הניסיונות הבלתי-פוסקים להלבין את התנועה הרפורמית. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר אקוניס – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת דודי אמסלם, בבקשה. לא הייתי נותן לו לפספס. כשחבר הכנסת עולה על הדוכן זה רגע שכולם דרוכים. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> לא, למה? אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להגיד לבצלאל סמוטריץ': בצלאל, אף אחד לא הכריח אותם לשבת בממשלה. הם רצו לשם בשמחה והם ספונים בתוך האאודי, ולכן קשה להוציא אותם. אל תדאג, גם אם יפנו את כל היישובים הם עדיין יישארו שם. עכשיו אני רוצה לענות לסגן השר סגלוביץ'. אני רוצה להגיד לך משהו: אני אוחז לפחות שכשאתה עולה לכאן אתה מנסה לשדר יושרה מסוימת, ואני מתחבר אליה. ברור לך לחלוטין שכשאתם הצבעתם ואנחנו היינו בקואליציה – דרך אגב, אני מספר לך גם כיושב-ראש קואליציה, שהייתי עוד לפני שהיית כאן – הצבעתם ב-90% נגד חוקים מצוינים. גם לא הערתם על כך. אמרתם "אנחנו אופוזיציה", וכיבדנו אתכם. אז לכן צריך להבין את התפקידים. אנחנו מתחלפים בתפקידים, אבל אתם פשוט משאירים פה את הטיעונים ועוברים לצד השני ומעמיסים טיעונים חדשים. בדרך כלל – זאת פגיעה באינטליגנציה. אז אני אומר, לא צריך להגיד, לא צריך לדבר אלינו באיזה מוסר של כיבושין, מדוע אתם עושים. אתם עושים אותו דבר, ואף פעם לא אמרנו לכם את זה, בגלל שזה המשחק. אדוני היושב-ראש, הלחץ היום להביא את החוק בהפעלת סעיף 98 – כדי לא לתת לאופוזיציה לנאום שעות ולהלבין את פניכם בציבור הפעלתם את סעיף 98? אתם לא מתביישים? אתם מגבילים אפילו את זכות הדיבור של האופוזיציה לדבר? ממה אתם פוחדים? חבורה של פחדנים. אתם פוחדים לשמוע את האמת בפרצוף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מתאפק, ממש מתאפק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מי לדעתך אמר את הדברים, ולמי? אתה לא זוכר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אומר לך, אני פשוט הפעלתי את הסעיף בתור יושב-ראש ועדת הכנסת כל כך הרבה פעמים, שאני לא – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מי אמר את הדברים ולמי? שאלתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא זוכר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שאמר את זה זה מר מיקי לוי, היושב-ראש הנוכחי, לפני ארבעה חודשים בערך, ולמי הוא אמר את זה? לך, כשאתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת. אתה מבין את הצביעות? אתה מבין? הוא יושב לי כאן, מדבר: אני משתדל. וזה מתחבר למה שאמרתי לך, סגלוביץ' – שיש מוסר כפול. מה שאמרתי כאן, אני עומד על כך גם כשאני פה, בגלל שאני איש של אמת, אני לא יכול לרמות את עצמי. דרך אגב, אני גם מתבייש להגיד דברים הפוכים, גם אם חשבתי אז, בגלל שהייתי קואליציה ועכשיו אופוזיציה. אבל אצלכם זה לא חשוב, זה מה שמשגע אותי. זה לא מעניין. אתם עוברים מפאזה לפאזה כאילו כלום לא קרה, ואתם מתחילים לדבר אלינו כאילו עכשיו פתחנו את הכנסת, באנו לארץ ישראל. שלום, בוקר טוב, רבותיי, איך אתם מדברים? ואיך אמר לי היושב-ראש שלך, מה שנקרא ראש המפלגה שלך? דודי אמסלם, למה אתה מדבר ככה? סגלוביץ', למה אתה מדבר ככה? זה לא יפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת בן צור. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, התקופה האחרונה היא תקופה קשה מאוד. היא קשה לא רק בגלל המשבר הבריאותי או בגלל החורבן הכלכלי שאתם מובילים את ישראל אליו. התקופה קשה כי אתם, בהתנהלות הפזיזה והכושלת שלכם, הבאתם שוב להתפרצותה של מגפת הקורונה. היא קשה בגלל ההתנהלות הילדותית והליצנית שבה הצדיק מרעננה מנהל את המדינה. הסרטונים המצולמים של שרת התחבורה, שמתלוצצת עם עובדי הנמלים אם אומרים "פקקות" או "פקקים", כשהעיכובים האלה והפקקים האלה בפריקת המכולות והאוניות בנמל גורמים להפסד כספי אדיר לבעלי עסקים המייבאים סחורות מחו"ל וגורמים לכולנו לשלם הרבה הרבה יותר על כל מוצרי הצריכה שמיובאים לארץ; ההתעסקות של שרת התחבורה בטמפרטורה של מיזוג האוויר ברכבת; התמונות המצולמות של ראש הממשלה יושב רגל על רגל בשחצנות שאין לה גבול – מלמדים על אופי הממשלה הזו, והם חושפים את הקרביים של אופן ההתנהלות של הממשלה הזו. הם מלמדים עד כמה לא אכפת לכם מכלום, והם מלמדים על חוסר היכולת שלכם לנהל מדינה מורכבת כמו מדינת ישראל. הם מלמדים אותנו שאין לכם מושג מה אתם עושים. יש דבר אחד שמאחד את אזרחי ישראל בימים האלה, והדבר הזה הוא הפחד – פחד כי אזרחי ישראל, היהודים והערבים, מרגישים שהם איבדו שליטה על החיים שלהם, על העבודה שלהם, על הבריאות שלהם. אזרחי ישראל מרגישים שאין מי שמנהל את מדינת ישראל. הם איבדו שליטה על החיים שלהם, כי אחרי שיצאנו מהקורונה שוב איבדתם שליטה על המדינה. אתם לא מצליחים לנהל את המגפה. אתם לא מצליחים לנהל את המדינה. אתם מפחדים להטיל סגר על מדינת ישראל כי אתם מפחדים שהכישלון שלכם ייחשף. אתם מפחדים שהעם ימרוד בכם אחרי ששיקרתם ועשיתם ההפך ממה שהתחייבתם, והינה, הכול קורס לכם, הכול נופל, וכל מה שנשאר לכם לעשות זה להתלוצץ אם אומרים "פקקים" או "פקקות" או להתעסק בטמפרטורה של המזגן בקרונות הרכבת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; השר גדעון סער – אינו נוכח. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום דווקא על נושא הבריאות – אתה יכול לדאוג לקצת שקט? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, השרה לשעבר אבקסיס מבקשת את תשומת ליבך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו חטפנו הרבה מאוד התקפות. בכל מה שקשור לנושא של הבריאות, הקורונה, ההתמודדות, הייתה יותר מדי ביקורת גם כאשר היו לנו הישגים מאוד מאוד גדולים, בין אם זה בחיסון מאוד מסיבי של האוכלוסייה הבוגרת, בטח ובטח כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה בסיכון, כל אותם קשישים. וכשאנחנו מסתכלים על הביקורת, הרבה פעמים היא לא הייתה עניינית, במסווה של עניינית. וכשאני מסתכלת על ההתנהלות היום, אני מרגישה שלא רק שהממשלה הזאת, שביקרה מאוד את הממשלה הקודמת, נהנית מגזירת הסרטים של העמל של הממשלה הקודמת – מעבר לזה שהם נהנים לגזור את הסרטים של ההישגים של הממשלה הקודמת, הם גם מוסיפים חטא על פשע. כי כשאנחנו עמלנו כדי להביא את ההישגים האלה הותקפנו השכם והערב על כך שאנחנו לא עושים את תפקידנו, אם זה בנושא הבריאות ואם זה בנושא הסכמי השלום ואם זה בנושאים רבים אחרים. המזל הגדול ביותר שיש למדינה הזו ולכל אחד ואחת מאיתנו זה שהאוכלוסייה ברובה מחוסנת – האוכלוסייה הבוגרת, האוכלוסייה בסיכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת דרעי, אחמד טיבי ודוד ביטן, זה מפריע לדוברת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> היה לנו מצב שבו העברנו את השלטון בארבעה חולים, בארבעה נדבקים. זה היה פשוט מדהים. היום, כשאנחנו רואים את ההתנהלות שלהם, אנחנו רואים מה קורה בנתב"ג, אנחנו רואים מה קורה במקומות האחרים, אנחנו רואים את הפריצות, כמעט, שנמצאת, אני אומרת שיש לנו סייעתא דשמיא אחת – שהספקנו לחסן את רוב האוכלוסייה לפני שהחובבנים האלה הגיעו ולקחו את המושכות. אם לא היה לנו חיסון מרבי שכזה, אלוהים ישמור לאן יכולנו להגיע, ומספר המתים; אבל ספרים יש, העיקר ספרים. וכשאני אומרת את הדברים האלה, למה אני אומרת? כי אני קצת כועסת. שר הבריאות תקף בלי סוף את ההתנהלות של גורמי המקצוע. עכשיו אני שואלת אותך, השר לשעבר אמסלם: מי היה הפרויקטור של הקורונה? נחמן אש. בוא, אחד שתקף את ההתנהלות של גורמי המקצוע ושל כל הממשלה הקודמת בנושא הקורונה בוחר לקחת את הפרויקטור של הממשלה הקודמת בנושא הקורונה ולמנות אותו למנכ"ל. אם חשבת שהוא נכשל, למה אתה ממנה אותו למנכ"ל? זו הצביעות בשיא התגלמותה. עכשיו, הצביעות הזאת, כמה שלא נעלה ונעשה פיליבסטרים, אין לנו מספיק זמן בתוחלת החיים שלנו כדי לחשוף את הצביעות שלהם. ואני רוצה להוסיף עוד משהו: בימים אלה ממש התקשורת שותקת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא אברמוביץ', לא. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אף אחד. ביקרו, ביקרו, ביקרו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם מדברים עלינו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שקורה בנתב"ג – תקשיב, זה הזיה, אבל הם אמרו: אנחנו יודעים, וריאנטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אורלי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד מהדברים הגרועים ביותר – וכולנו נשלם על זה: 600 תקנים של רופאים בשירות הציבורי, כל אותו גיוס שעשינו, כל אותו משא ומתן ועבודה מאוד קשה של מי שהיה שר האוצר ישראל כץ לאשר את אותם תקנים ולהגיע לאותם סיכומים, ביום בהיר אחד, מי שבאו לתקן ולשנות את המערכת מפטרים, כשהמערכת רעבה גם בימים של שגרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> והתקשורת – שותקת. 600 תקנים של רופאים מבוטלים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני לא רוצה לחשוב לאן יכולנו להגיע אילולא השארנו להם מספיק קרדיט ואשראי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אבקסיס. חבר הכנסת איתמר בן גביר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 30 עובדים זרים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם עושים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, עכשיו חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> היו הרבה אנשים שלא היו ברשימה ונתנו להם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין דבר כזה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא תעשה דבר כזה. עשרות אנשים באו מאוחר ונתנו להם. אתה לא תעשה דבר כזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הרב אייכלר. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> עשרות אנשים באו היום מאוחר ונתנו להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אין לי בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה שלפניך. תורך הגיע. מה? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> הוא מסכים – – – מה אכפת לך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הבעיה? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא יכול לעשות דבר כזה. עשרות אנשים באו אחר כך ונתנו להם. מה זה צריך להיות? אל תפתח איתי חשבון, אני אומר לך. אני אפתח את הפה, כי אתה עושה עוול לעשרות אנשים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש ממך לא להיכנס לפסים האלה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> בסדר – – – << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מוביל כאן שר המשפטים גדעון סער רפורמות ראויות בעניין הדין הפלילי, ועל כך צריך להגיד לו יישר כוח, אבל זה ממש לא מספיק. אני רוצה לספר לכם – ואני הערב מנצל את העובדה שאנחנו בשעת לילה מאוחרת וילדים לא צופים בנו; יש לי שלוש דקות וזה לא מספיק, אבל לספר לכם על תיק שאני ייצגתי: נער, קטין, שנעצר במסגרת חקירת פרשת דומא. עכשיו, אותו נער לא נאשם ברצח, לא היה חשוד באיזושהי עבירה כזאת. האשימו אותו בפגיעה ברכוש. אני לא מקל בזה ראש, אבל זה היה פשוט מדהים, אדוני היושב-ראש. קיבלנו את חומרי החקירה – זה להצטמרר. להצטמרר. מכניסים ילד בן 16 ביום צום לתא. יש שניים, שלושה מדובבים, כולם בריונים כאלה, ומתחילים להגיד לו: אנחנו נאנוס אותך, אנחנו נרצח אותך. מכניסים אותו לשירותים. הילד מתחנן על נפשו ואומר: תעזבו אותי, אבל זה לא עוזר לו. באיזשהו שלב אותו ילד – מסתיים הצום והוא רוצה לאכול. בא המדובב, לוקח לו את האוכל ואוכל בעצמו. הילד הלך לישון רעב. למוחרת עוד פעם, אותו דבר – בא המדובב ולוקח ממנו את האוכל. איך יכול להיות? איך יכול להיות דבר כזה? ואתם יודעים מה השיא? הגיע מס' שלוש או מס' ארבע בשירות הביטחון הכללי כדי להעיד כי הוא חקר את הנער הזה, כביכול נתן לו זכויות אדם, נתן לו זכויות אזרח, ואני אומר לאותו מס' שלוש או ארבע בשירות הביטחון הכללי: תגיד לי, נתת לו להניח תפילין? הוא אומר: ודאי. אני אומר לו: אתה בטוח? הוא אומר: כן, מול העיניים שלי הוא הניח תפילין. אז אני אומר לו: תסתכל שנייה ביום. הוא הסתכל ביום – אומר לי: מה הבעיה? אני אומר לו: שבת. הוא אומר לי: מה הבעיה בשבת? אני אומר לו: בשבת לא מניחים תפילין. ואז – אנשי השב"כ הם אנשים חכמים, אובר-חוכמים לפעמים – הוא חושב קצת ואומר לי: עכשיו אני נזכר, עו"ד בן גביר, זה היה במוצאי שבת. גם במוצאי שבת לא מניחים תפילין. אז הילד הזה יצא זכאי, אדוני היושב-ראש, אבל המעשים האלה של יחידת המדובבים הם מעשים שצריכים להציב תמרור אזהרה לכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ביטן. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מבקש לדבר עכשיו על דבר אחד שאני חושב שכולנו, כל חברי הכנסת, מימין ומשמאל, בקואליציה ובאופוזיציה, צריכים לשים לנגד עינינו. הדמוקרטיה היא השיטה הטובה ביותר שקיימת, יש על זה תמימות דעים, אבל בדמוקרטיה יש סיכון מובנה וידוע שקוראים לו "עריצות הרוב". הדבר הזה מוכר במשך אלפי שנים, נדון לעומק עם הקמת הדמוקרטיה המודרנית הראשונה באמריקה בסוף המאה ה-18. אני מציע לכולם לקרוא את "הפדרליסט" של המילטון, ג'יי ומדיסון. למעשה, כל העיסוק החשוב ביותר בנושא הדמוקרטי הוא איך למצוא איזונים ובלמים כך שהעניין הזה לא יהפוך להיות שלטון עריצות, כי אין הבדל בין עריצות של אדם אחד לעריצות של רוב – זה דבר מסוכן. במדינות גדולות כמו ארצות הברית, כמו צרפת, שהיו הדמוקרטיות הראשונות בעידן המודרני, מצאו לזה שיטות שנעוצות בחלוקה לאזורים, באיזון בין האזורים לשלטון המרכזי, בבתים שונים – סנאט, קונגרס וכל מה שקשור בעניין הזה. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ולמעשה כל הסמכויות הללו במובנים רבים מרוכזות בכנסת. ואני אומר לכם, רבותיי – ואני פונה כאן לחברי הקואליציה – אני אומר לכם דבר פשוט: אתם מנהלים היום שלטון של עריצות. הוא עדיין לא מלא, אבל הוא שלטון של עריצות. אתם עושים את זה, כמו שפירט חבר הכנסת קרעי, באמצעות סעיף 98, שמפעילים אותו על היום הראשון, על ההחלטה הראשונה – דבר שצריך להיות מופעל לעיתים רחוקות ובמשורה; אתם עושים את זה בוועדות הכנסת; אתם עושים את זה כאשר אתם מוציאים אנשים בשלוש קריאות טכניות בשנייה אחת מהמליאה. אני לא מוטרד מזה. אתם תהיו בשלטון ארבעה חודשים או ארבע שנים, זה לא משנה – אנחנו נחזור. ואני אומר לכם: אל תקבעו סטנדרטים שיקלקלו את הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו לא ננהג כמוכם, כי אנחנו נוהגים אחרת, לא ננהג כמוכם, אבל אתם קובעים סטנדרט מסוכן שגולש מדמוקרטיה לאנרכיה ומי יודע לאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלנט. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני, כדרכי בנאומים בשבוע האחרון, דואג להביא ציטוטים מחברי הממשלה בקדנציות הקודמות. בחודש נובמבר בנט העניק ריאיון באחד מכלי התקשורת ואמר שם: ישראל איננה מדינה של אדם אחד. פעם אחר פעם חזר באותו ריאיון: ישראל איננה מדינה של אדם אחד. מי שעוקב אחרי כל ההתרחשות הפוליטית בחודש האחרון במדינת ישראל מבין יותר ויותר שישראל היא כן מדינה של אדם אחד. חברו להם קואליציה – ואני רוצה לצטט מאותו ריאיון: "יש בממשלה הזו מכל הכיוונים העדפה מובהקת של האינטרס האישי על פני הלאומי". ממשיך בנט ואומר: "זו ממשלה שמשועבדת לכבוד, לג'ובים, למריבות, לתפוס עוד כותרות, והיא שכחה אותנו, האזרחים. יש פה כישלון מזעזע של הממשלה ושל ראש הממשלה שהוא כמעט חסר תקדים בהיקף הנזק והסבל, וכואב הלב". אדוני היושב-ראש, כשאתה שומע את הדברים האלה, מעניין אותי מה אתה חושב. איך יכול להיות, אדוני היושב-ראש, שהאדם שאמר את המילים האלה לקח את הדברים ובמקום סימן שאלה הפך אותן לסימן קריאה? בדיוק ממשלה שמשועבדת לג'ובים, ואז הוא דיבר על ג'ובים הרבה פחות מהממשלה הזאת. אני ממשיך ומקריא. הוא מדבר על המשך של ממשלה שהלכה לדאוג לאדם אחד, למשרד נוסף ולג'ובים נוספים, והכול כישלון מזעזע של הממשלה וראש הממשלה – חסר תקדים בהיקף הנזק, הסבל וכאב הלב, זה מה שראש הממשלה אמר. ואני שואל את עצמי: רגע, האם את הדברים שהוא בעצמו אמר הוא מיישם עכשיו עוד פעם ועוד פעם? ואני רוצה – ומדבר באותה סדרת נאומים ראש הממשלה החליפי, שלא רצה מנכ"ל ולא רצה ולא רצה, אומר משפט: לא הייתה הונאה כזאת מקום המדינה. עכשיו אני רוצה להזכיר לכולם שבני גנץ, זה שהצטרף לממשלה הזאת, בסופו של דבר סיים את הבחירות – עם כמה מנדטים, אדוני היושב-ראש? שמונה מנדטים. בסופו של דבר, אתה מסתכל על בנט, איך הוא נראה היום בסקרים – הרבה פחות. אז אני הייתי מצפה מנפתלי בנט שייקח את האמירה שהוא עצמו אמר וילך לבקש סליחה מבני גנץ על כמה דברים. הוא קיבל בסופו של דבר שמונה מנדטים. אנחנו, בעזרת השם, נעשה הכול לסיומה של הממשלה הזאת, ובעזרת השם – תאמינו לי, יש לי עוד עשרות ומאות דפים כאלה. כל פעם אנחנו נעלה, קצת נספר לממשלה מה היא אמרה לפני כמה חודשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ובדיוק רב סיימת את זמנך. תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל – איננה. חבר הכנסת דוד ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – הוועדה המסדרת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עומדים על כך שתסגור את המליאה עד שנגמור את הדיונים. לא יכול להיות שאנחנו צריכים גם – אתה מבין את ההפקרות? של היושב-ראש, לא שלך. מיקי לוי. אנחנו חברים, אנחנו צריכים ללכת לוועדה המסדרת – – – << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> הינה, צריך ללכת למסדרת, פשוט. לא משנה, לא משנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לך עוד עשר דקות למסדרת. המסדרת בעוד עשר דקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתה יודע לפניי? טוב, רבותיי, לא משנה, לא משנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לדוד ביטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, איתן – דוד – תראה את הברוטליות שאתם עושים את זה. מיקי לוי לא מבין את העניין. אנחנו כל הזמן מתנהלים תחת ועדת הכנסת תוך כדי דיונים פה על חוקים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה הסכם פשרה. הסכם פשרה, עזוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קרה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא קרה אף פעם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, תן לי רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא קרה גם כשאתה ניהלת את הוועדה המסדרת. זה לא קרה. אתה יודע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר לשעבר אמסלם. מכיוון שאתה היית השר המקשר בין הממשלה לכנסת ואני הייתי יושב-ראש ועדת הכנסת, קרה גם קרה גם קרה. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> במקרים נדירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני השר אלי כהן, אני לא זוכר אותך נמצא במליאה כשהייתה ועדת הכנסת. אני הייתי יושב-ראש הוועדה, והתכנסנו פה חדשות לבקרים, לרבות סעיף 98, לרבות גיוס על חשבון המליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן, איתן, במקרים נדירים. אל תטיף מוסר. אל תשתמש במקרים נדירים. אל תגן על דברים פסולים, עם כל הכבוד לך. אל תגן על דברים פסולים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יכול לשאול את יושב-ראש הכנסת לשעבר יריב לוין, כי הכול היה בהסכמה. בבקשה, אדוני ביטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, אנחנו ישבנו כאן. זה היה במשורה ובמקרים קיצוניים. אתם כבר, דרך אגב, שבועיים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הלו, הלו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אני מחזיר לך את הזמן, אדוני. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לתת לי לדבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כרגע מעוות את הנתונים. גם אם זה היה באופן ספורדי, פה ושם – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, כשהוא מתחיל לדבר הוא לא מסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דודי, מה יהיה איתך? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – לדבר. מה אתה רוצה ממני? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – בשביל זה יש את התקנון, זה בסדר. אתם כבר שבועיים מנהלים את הכנסת בוועדה. זה משהו מטורף. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, אני יכול לדבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא קרה. אתה יודע את האמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות מתחילות עכשיו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, לא אמרת "דרך אגב". כל מילה שנייה שלך זה "דרך אגב". אני מבקש שדודי ילך לבחינה אחרי שאני מסיים לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו, חבר'ה, אני רוצה לדבר – אתה שומע? אריה, אריה, אני רוצה לדבר על מה שקרה ביהודה ושומרון עכשיו, ביישוב שכביכול מתפנה מרצון – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אביתר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אביתר. תראה מה קרה: הם מתפנים מרצון בלי לקבל כלום, כי הם מפחדים מהתגובה של גנץ. זאת אומרת, פה אני קורא לזה פינוי של יחסי ציבור. אלה אמרו יחסי ציבור, ובנט, שקד וגנץ פעלו מתוך יחסי ציבור. מה קרה פה? הם מפנים את המקום ולא מקבלים כלום. כביכול ההסכם אומר שייכנס לשם מחנה צבאי. מחנה צבאי – לא צריכים הסכם. מחנה צבאי – יכולים לתפוס את השטח מתי שהם רוצים בכל מקום ביהודה ושומרון. אותו דבר היה לנו בעמונה. בעמונה בדקו וראו שהאדמה היא לא פרטית, ואז אמרו שצריך לתת זמן להסתייגויות. איזה הסתייגויות? של הפלסטינים שאומרים: זה שלנו, אנחנו מחזיקים פה ופה, וזה לוקח שנתיים. בסופו של דבר הודיעו להם שיצטרכו להרוס את הבתים ולפנות אותם אבל לבנות יישוב חדש, ואכן, בנו יישוב חדש. פה אין שום סיכום. מה שיקרה פה – אין להם סיכום מראש שיבנו להם יישוב חדש אם יגלו שבעצם הקרקע בעייתית או שיהיו התנגדויות פלסטיניות, ואז גם יישוב לא יהיה. 90% שלא יהיה יישוב. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> דוד, לפי מה שאני הבנתי, יש הסכם שאחרי שבוע-שבועיים יעלו לשם ישיבה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אריה, אריה, ההסכם הזה – ישיבת הסדר, אבל ההסכם הזה השתנה. למה הוא השתנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> השתנה. לא, לא, רק אחרי שלא יהיה ויכוח על הקרקע הם יעלו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כמה זמן? כמה זמן? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא קבעו זמן. לא קבעו זמן, זה כל העניין. הם קבעו זמן שהם בודקים אם הקרקע היא פרטית או ציבורית. לאחר מכן יש תהליך. התהליך של התנגדויות פלסטיניות על הקרקע זה תהליך שלוקח זמן, הרבה זמן. אז אני אומר שמה שהם עשו זה יחסי ציבור. מה זה מוכיח? אתה איתי, אריה? זה מוכיח שבעצם בנט, שקד וסער, מה שהם עשו – שהתושבים יודעים ובטוחים שיפנו אותם בכוח, הצבא, על ידי גנץ, כי גנץ לא מוכן לוותר, ואז הם היו מוכנים להתפשר על כלום, רק כדי לצאת עם יחסי ציבור. מה יחסי הציבור? הם אמרו: הינה, אנחנו עשינו הסכם ואנחנו דאגנו שיהיה יישוב חדש – אין דבר כזה בהסכם, כי לא יהיה יישוב חדש בסוף – והמתנחלים לא רוצים להתפנות בצורה מבזה ולא רוצים להילחם, ושכנעה אותם שקד שעדיף להם את ההסכם הזה. אז אני קורא לזה הסכם של יחסי ציבור, פינוי של יחסי ציבור. בעצם לא השיגו כלום. דווקא זה מוכיח שהממשלה הזאת גרמה להתרופפות של רוח הלחימה של המתנחלים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? אמרת שאתה נותן לי עוד זמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נתתי לך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מתי נתת לי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתיים. הסתיימו שלוש דקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, שלוש דקות – הוספת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש פלוס דקות, כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז חבר'ה, אני מבקש מכם – תלך להיבחן ונראה מה הציון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל יש עכשיו ועדה מסדרת, פשוט, אז הוא ממהר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לוועדה המסדרת אני הולך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, אני רק מראה לך את הנבזות של מה שאתם עושים פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה "אתם"? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> גם פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סגור את המליאה. סגור את המליאה, נלך לוועדה ונחזור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. אתה מוותר? מוותר; חבר הכנסת ניר ברקת – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסי שיין – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמרתי לכם שכותבי הנאומים הטובים ביותר לאופוזיציה הם מי שיושבים היום בקואליציה. מספסלי האופוזיציה עלה לכאן למליאה בנט, לא כזה מזמן, אמר והתלהם ככה עם הידיים: איך למען השם אפשרתם להכניס אוטוסטרדה של כל המוטציות לתוך מדינת ישראל? התרענו בזמן אמת, הוא אמר; צעקנו בזמן אמת, הוא אמר. תשתלטו על נתב"ג בזמן אמת, לא בדיעבד. אמרנו: תשתלטו, תבדקו אנשים לפני שהם עולים למטוס עם הנחיתה בארץ. נכון, בנט, הקמנו מעבדה, בדקנו כל מי שנכנס. את מי שהגיע מאנגליה לקחנו לבידוד במלוניות עוד באותו לילה שהם נחתו. ומה אתה עשית? ביום שישי האחרון שחררת מאות חוזרים לארץ ללא בדיקה כשידעת שיש כאן את הווריאנט ההודי. עוד אמר בנט: בדובאי עשו את זה, בסיישל עשו את זה, בכל העולם עשו את זה, ואתם מעיזים לעמוד כאן ולהגיד: הו, כמה נפלא, בואו תלמדו מאיתנו. מה נלמד מכם? אומר בנט. אחחח, בנט, הלוואי שהייתם לומדים משהו מאיתנו. קיבלתם מדינה עם ארבעה מאומתים ליום, 0.2%. שלחתם כבר חמישה שרים לנתב"ג לעוד הצהרה ולעוד תמונת יח"צ. הודעתם לציבור – אתה שומע, אריה? שמי שחוזר ממדינה אדומה, הם יקנסו אותו ב-5,000 שקלים. אבל הם שכחו להתקין תקנה, לא תקנה ולא חוק. אז מה קרה? גם נסעו למדינה אדומה, גם לא נבדקו, גם לא נקנסו. ומה הוא עוד אומר? בושה וחרפה, לכו הביתה. נאה דורש – נאה מקיים. לכו הביתה, בנט. נכשלתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירי רגב. יסכם את הדיון השר יועז הנדל. בבקשה, אדוני. מייד אחריו – הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, סגן השר, אתה מסכם את הדיון? סליחה, סליחה, סליחה, לא ראיתי אותך. סליחה, אדוני. סגן השר יואב סגלוביץ'. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה עושה הצבעה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוודאי. כשיש מסדרת אין הצבעה. ברור, הכול ידוע להם. יש פה מזכירות כנסת שלא מאפשרת את קיומה של ועדת הכנסת על חשבון הצבעה במליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תחכו עד שהם יבואו. ביטן, לוקח לו לפחות עשר דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לשמחתנו, אדוני, המסדרת עוד לא החלה. בבקשה, אדוני השר. אדוני חבר הכנסת ביטן. אמרו שלוקח לך לפחות עשר דקות – פחות מדקה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ליצמן עלה אחריי לדבר – אחרי שהצגתי את החוק – הזכרתי את השמות של כל החברים שמכירים היטב רשויות מקומיות ושירתו בהן. אין לי סטטיסטיקה, אבל הכנסת הזאת משופעת באנשים שמכירים היטב את השלטון המקומי, ואז חבר הכנסת ליצמן אמר שני דברים: איך לא הזכרתי שזה היה בתקופתו של בנימין נתניהו? אז אין לי שום בעיה: זה היה בתקופתו של בנימין נתניהו. זה התחיל בשנת 2010, זה עבר לשנת 2011. הייתה לי הזכות להציג בוועדת השרים ב-2010. אבל חבר הכנסת ליצמן אמר עוד משהו. הוא אמר עליי – הוא אמר את זה כנראה בידידות, כי אין לי דרך אחרת לפרש את זה – הוא אמר לי: חבר הכנסת סגלוביץ', אתה חדש, תמים ונאיבי. א. אני חושב שכולכם חושבים שזאת מחמאה. להיות חדש בגילי זאת מחמאה. להיות תמים זאת מחמאה כפולה ומכופלה, אחרי מה שראיתי; ב. להיות נאיבי זה יתרון בעולם ציני. אז מאחר שקיבלתי את המחמאות מחבר כנסת ליצמן, אז אני קונה אותן בחפץ לב. אחרי שאמרתי את דבריו של ליצמן ושאני מודה לו – חבל שהוא לא שומע; אני מודה לו, אני באמת מודה לו – אני רוצה לחזור. שמעתי את רוב הנאומים, הקפדתי להקשיב לרוב הדוברים פה. בכנסת נהוג, כך נהוג שאנשים מדברים על דברים שמפריעים להם, לאו דווקא על החוק, וזה בסדר גמור, אבל חשוב לי כן עכשיו להחזיר את כולנו לחוק עצמו. אז אקריא את רשימת הערים שהולכות להיפגע מהחלטה לא להעביר את החוק הזה. נתחיל ברשימה, שכוללת 72 ערים: אילת, בני ברק, גבעתיים, דימונה, טירה, כרמיאל, לוד, מגדל העמק, נצרת, נתניה, ערד, רמת גן, באר שבע, עפולה, רמלה, בת ים, אשקלון, חדרה, פתח תקווה, קריית ביאליק, טבריה, קריית גת, באקה אל-גרבייה, הרצליה, כפר סבא, אור יהודה, גדרה, יבנה, צפת, שפרעם, ערבה, קריית אתא, ראש העין, אשדוד, נשר, מבשרת ציון, אלעד, תל אביב, רעננה, מודיעין-מכבים-רעות, קריית מלאכי, טמרה, אום אל-פחם, קריית מוצקין, כפר יונה, רחובות, קריית ים, יהוד-מונוסון, אופקים, טייבה, קלנסווה, נתיבות, קריית שמונה, שדרות, ירושלים, באר יעקב, טירת הכרמל, חולון, גן יבנה, בית שאן, אור עקיבא, נצרת עילית, יוקנעם עילית, רהט, דאלת אל-כרמל, פרדס חנה-כרכור, ראשון לציון, בית שמש, מעלות-תרשיחא, תל שבע. 72 – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כבר אין מקום שנקרא נצרת עילית. קוראים לזה נוף הגליל, רק שתדע. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> נוף הגליל, אבל החוק הזה נכתב כנראה לפני ששינו אותו. כל הערים האלה, יש בהן שיטור עירוני פעיל שפועל לרווחת התושבים. הוא מופעל על ידי הרשויות המקומיות. הן קיבלו סמכויות בעבודה סדורה שנעשתה, עם בקרה, עם מחקרים שהוכיחו את היעילות. אומר לי חבר הכנסת אמסלם, בשום שכל, אומר לי ומעיר לי שהתחלפנו במקומות – היום אני בצד הזה ולפני זה, בהתחלה, הייתי שם למעלה, ביציע. אני מזמין את חבר הכנסת אמסלם לבדוק את מה שאני אומר. ברור שכחבר אופוזיציה עשיתי את המקסימום כדי שהממשלה תיפול, כמו שאתם נוהגים, ובצדק, אבל אני אומר לך שבהרבה מאוד מקרים שהממשלה הביאה חוקים שחשבתי שהם נכונים ולא הייתה סיבה מהותית, אמיתית ועמוקה, ההצבעה – לא שלי באופן אישי, גם של המפלגה שבה אני נמצא, יש עתיד – הצבענו עם הקואליציה. אני חושב שהמצב הזה היום, כשהאופוזיציה דהיום פועלת כמו דובון לא-לא, ועל כל דבר אומרים לא, בלי שום בחינה עניינית, בלי שום ראייה עמוקה, אני חושב שזה לא לזכותה של האופוזיציה אלא לחובתה. היא מראה רק דבר אחד: כל הערים שהקראתי עכשיו את שמותיהם, בערים האלה יש ראשי ערים, בערים האלה יש ראשי מועצה. חלקכם הייתם ראשי עיריות או חברי מועצה, ואתם יודעים מה המשמעות של העניין הזה. ביום שלישי הקרוב החוק הזה הוא פג תוקף. יש לו משמעויות שונות. לא להצביע בעד החוק הזה בלי סיבה עניינית נראית לעין – ואף אחד כאן באופוזיציה לא בא והסביר ואמר שהחוק הזה הוא לא טוב, שצריך לתקן את הסעיף והוא חושב שצריך לעשות את הדברים אחרת. לא. כל הסיפור כולו הוא להגיד: לא, לא ולא. החוק הזה נחקק בתקופתם של שרים, לא רק בתקופתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא נחקק בתקופתו של השר דרעי כשר פנים, שליווה אותו בהמשך הדרך, בתקופתו של אהרונוביץ' כשר לביטחון פנים ושל גלעד ארדן. על כל הדבר הזה אתם אומרים לא ולא, ומספרים סיפור לעצמכם שאתם חושבים על המדינה כשאתם עושים את זה. אז הסיפור שאתם מספרים לעצמכם הוא שום דבר חוץ מהבל ורעות רוח. כל המילים הגבוהות שאתם משתמשים בהן ומדברים על הממשלה הרעה שתורידו אותה, זה בסדר גמור – לא על החוק הזה. את החוק הזה לא אני חוקקתי, לא אני הבאתי אותו. הוא חוק של דין של רציפות שאמור להיות חוק של קבע. הוא אמור לעשות טוב לתושבי מדינת ישראל. מה שעשיתם פה במהלך הנאומים – שהקשבתי להם – היא לספר סיפורים שאינם קשורים לשום דבר. הו, אני רואה שהרב ליצמן חזר. הרב ליצמן, לא היית כאן. אני פשוט הודיתי לך. זכיתי במחמאות, אני בטוח שהתכוונת. אתה אמרת עליי – רגע, אני צריך לראות, כי רשמתי את זה קודם – שאני חדש, תמים ונאיבי. זאת אחת המחמאות היותר-גדולות שקיבלתי בשנים האחרונות. להיות חדש בגיל 62 זאת מחמאה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרב ליצמן, קודם כול אני מודה לך על זה. הדבר השני, הסבר אחד לא נתת – לא נתתם, אף אחד מכם – מדוע החוק הזה הוא רע; מדוע החוק הזה איננו טוב; מדוע תצביעו נגד. אתם סיפרתם סיפור על אלף ואחד דברים. סיפרתם על הכלכלה ועל ראש הממשלה – על אלף ואחד דברים דיברתם חוץ מעל דבר אחד. היום אתם הולכים להצביע – אם תצביעו נגד החוק הזה – נגד אזרחי מדינת ישראל. עכשיו, זה לא באופן כללי אלא באופן פרטני, על כל אחד מ-72 המקומות האלה שנמצאים. זאת הסיבה שאתם יושבים כאן וזאת הסיבה שאתם טוענים טענות. הרב דרעי, שנמצא פה, יודע שהחוק הזה – באיזשהו שלב הוא עסק בו כשר פנים ולאחר מכן בחידוש שלו. זה חוק שהוא נלחם בעבורו. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אני אומר, 72 ערים בישראל מודות על החוק הזה, לא אני. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> חייבים לעשות את זה במגזר הערבי מה שיותר מהר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, ואני רוצה שזה יקרה וכולנו רוצים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אז מה הבעיה? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הרב דרעי, מדוע אתה הולך להצביע נגד? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מי אמר לך? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מאיפה אתה יודע – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אם אתה מפתיע אותי, הקפה עליי. אם אתה מצביע בעד החוק הזה – תצביע. הרי אתה מעורב בחקיקתו. מה אתם הולכים לעשות פה עכשיו? כולם פה שמשון הגיבור? "תמות נפשי עם פלשתים"? אין פה פלישתים, כולם פה אנשים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תכריז על הצבעה ותראה מה אני עושה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נכריז על הצבעה כשאני אהיה בטוח לחלוטין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו משתוקקים לראות איך תצביע, השר לשעבר דרעי. משתוקקים לראות כיצד תצביע על הרשויות המקומיות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ליצמן – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> סגן השר, סליחה, רק דבר אחד: אל תגיד שאין פה פלישתים, כי – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ליצמן, חבר הכנסת ליצמן – הרב דרעי, אני חייב להגיד לך, אני לא יודע אם שמעת עד הסוף – חבר הכנסת ליצמן אמר עליי קודם שאני חדש, תמים ונאיבי, אבל הוא לא אמר שאני טמבל, אז אני אחכה לראות שכולם יהיו במקומותיהם ואני אבדוק אישית מה אתה הצבעת. כי מה שכל אחד מכם הצביע, מה שכל אחד הצביע, הוא נגד ראשי הרשויות, הוא נגד הרשויות המקומיות, הוא נגד אכיפה, הוא נגד החוק. זה מה שאתם עושים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אוציא לך סט – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> דודי, סליחה. חבר הכנסת אמסלם, בוא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אוציא את כל החוקים – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, מה לעשות, עכשיו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אני אראה לך מה אתה הצבעת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אני עם האצבע יודע לעשות, אבל אני מכבד אותך. אני מכבד אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מדבר ככה. זה לא קשור. זה לא שאני לא מכבד אותך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. לא בינינו. תקשיב. חבר הכנסת אמסלם, האמן לי, ישבתי פה והקשבתי ברוב קשב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם אני, שומע אותך, בסדר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אני אומר לך שנהיה חלוקים על הרבה דברים בהמשך הדרך, ואולי על חלק לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אראה לך – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אני אסביר לך מה, אני אראה לך – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – שאתה הצבעת עם הסיעה, כמו שצריך כשיש משמעת סיעתית, ואני אראה לך חוקים – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. יש פה משמעת סיעתית על זה? בליכוד יש משמעת סיעתית? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הייתם באופוזיציה. אני אראה לך סט של חוקים מצוינים שאתה התנגדת להם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעולה. ברור שכן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש עם ישראל, יש פערים, יש אזרחים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> דודי, דודי, שנייה. אבל אני אומר לך, הקראתי לך 72 שמות ערים. הקראתי לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה חשוב? אבל זה לא חשוב. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא חשוב? אם לא חשוב – לא חשוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, כשאנחנו הבאנו את החוק הזה להארכה בכנסת הקודמת, אתם התנגדתם באופוזיציה על אותו חוק. אני אראה לך גם את זה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אם אני טועה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה המשחק. אתה לא היית פה אז. אני מספר לך. הרי זו הוראת שעה שפוקעת, לדעתי, בכל שנתיים. אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> דודי, תן שנייה. הרי הוויכוח הוא לא באמת אישי בינינו. הוא לא אישי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אתה מאשים אותנו עכשיו, לכאורה – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מאשים, אני אומר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה אומר דברים שאתם, כשהייתם פה, עשיתם אותו דבר. אז אם אתה רוצה להטיף לנו מוסר, אהלן וסהלן. אבל מה שנקרא, אני אומר, קודם כול אתה תטבול במקווה, אחרי זה תטיף לנו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני, בתור מי שישב שם בטריבונה, ובכל פעם כשנכנסתי, ראית אותי – היית נדלק, אתה לא צריך להטיף לי מוסר. אני עכשיו לא מדבר עליך, אני מדבר על התהליך שקורה כאן, שאתם הולכים, אם אתם הולכים – והרב דרעי, שיושב כאן, אומר שהוא הולך להצביע בעד החוק. הוא חוק מצוין. הוא אומר: תבדוק אותי. אני בודק אותך. אני מבקש להצביע בעד החוק הזה, בעד החוק הטוב הזה, שאתם חוקקתם אותו ואני ממשיך דרככם הנאמן. אני מציע להצביע ולאחר ההצבעה להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון מסיבה פשוטה – על מנת שהוא יתקדם מהר, עד יום שלישי הבא, שיהיה שיטור עירוני במדינת ישראל, ולא נהרוס דבר טוב בגלל גחמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן השר יואב סגלוביץ'. חברי הכנסת, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. בבקשה, אנא, תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"א–2021, בקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נא לשבת. אני מפעיל את שעון ההצבעה. בבקשה, אנא, הצביעו. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – 29 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, התוצאות הן כך: 52 בעד, 29 נגד, אין נמנעים; 53 בתוספת יושב-ראש הכנסת מיקי לוי. 53 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה הראשונה, ותעבור – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> ועדת כספים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לאור העובדה שנקראו פה כמה ועדות, גם חוץ וביטחון, ומכיוון שהוועדות לא קיימות – סגן השר ביקש חוץ וביטחון ופה ביקשו ועדת הכספים – הצעת החוק תעבור לוועדה המסדרת כדי לקבוע ועדה לדיון בה. << הצח >> הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1414).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021, לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק שר התקשורת יועז הנדל, שימלא את מקומו של שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר. בבקשה, אדוני. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול נתחיל ונאמר שחקלאות, למרות שזה לא התפקיד המקצועי שלי ואני כאן רק כמחליף – החקלאות היא חלק מנשמת אפה של המדינה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, אדוני. חברת הכנסת גמליאל, חברת הכנסת רגב. חברי הכנסת, אני מבקש. יושבת-ראש הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן. חברת הכנסת סילמן, גם עם הגב, גם מדברת וגם השר רוצה לדבר. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אזולאי, או מלכיאלי – מי זה שם? מלכיאלי – סליחה, מחילה – עם הגב. השר רוצה לדבר. נא לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז עכשיו תשמע. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תקשורת וחלב זה קשור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו תשמע, תראה איזה קשר יש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, הטנדורים המפורסמים, אני שמח שאתם כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אפילו חבר הכנסת שמחזיק דור 2 בטלפון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה צריך להתחיל להתכונן לעבור לדור 3, לדור 4, אדוני. דור 2 בקרוב לא יהיה, נכון, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> התבקשתי על ידי שר החקלאות לייצג אותו כאן, ולפני שאקריא את דבריו, אני רוצה להגיד לכם שהחקלאות היא חלק מנשמת אפה של המדינה הזאת, ואני חושב שאפשר למצוא במרחב הזה הסכמות רחבות. אדמה שאנחנו לא נעבד, אנחנו נאבד, ומשימתנו הלאומית היא לוודא שחקלאים במדינת ישראל יודעים לעבוד את האדמה, לפתח אותה, לשמר את הקרקע, להצמיח ממנה. ומכאן אני רוצה לעבור לעניין משק החלב. ענף החלב הוא ענף עם חשיבות כלכלית והתיישבותית. תתפלאו לשמוע שהפרה הישראלית היא מקור גאווה. דווקא בשל המאפיינים המיוחדים יש התערבות ממשלתית רחבה – מכסות, ויסות כמויות, חומרי גלם, פיקוח על מחיר החלב הגולמי. המעורבות נדרשת כדי להבטיח את ייצור החלב המקומי כמוצר יסוד חיוני והכרחי לביטחון התזונתי של ישראל. דרך הפרה והחלב אנחנו מבטיחים את ההתיישבות החקלאית ברחבי הארץ ובפריפריה; גם דרך עיבוד האדמה. לפי חוק תכנון משק החלב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת סמוטריץ'. סמוטריץ'. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא מאמין שלא מעניין אתכם לשמוע על הפרה הישראלית. לא מאמין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אתם מפריעים לו לדבר. אתם ממש עומדים מתחתיו. חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת לוין, בבקשה. חבר הכנסת אלון טל. חבר הכנסת טל. חבר הכנסת אלון טל. חבר הכנסת בגין. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לפי חוק תכנון משק החלב משנת 2011, המדיניות בענף תותווה על ידי הממשלה באמצעות שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר. מרכיב חשוב בהסדרה של הענף הוא מחיר המטרה – המחיר שמשלמות המחלבות ליצרנים עבור ליטר חלב גולמי. בסעיף 44 לחוק קבועה הוראת מעבר שלפיה עד יום 6 באוקטובר 2019 מחיר המטרה ייקבע בהתאם למנגנון ההתחשבנות ההיסטורי, המבוסס על סקר עלויות ייצור בכל רפתות החלב במדינה, אשר מבטיח רווחיות מינימלית ליצרני החלב לצד התייעלות בשיעור קבוע. מנגנון זה נקבע בתקנות תכנון משק החלב, התשע"ב­–2012. כמו כן, הוסכם על שינוי מסוים בתחשיב העלויות באופן שיאפשר הורדה במחירי המטרה. הסיכום המקצועי בין המשרדים הוצג לשר החקלאות, שאותו אני מייצג כאן, ולשר האוצר, והוא מקובל על שר החקלאות בשלב זה. לאור האמור מציעה הממשלה לתקן את החוק באופן הבא: 1. הארכת תוקפה של הוראת המעבר בשלוש שנים נוספות, עד ל-31 בדצמבר 2023, תוך הסמכת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עד 31 בדצמבר 2025. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. חבר הכנסת פטין מולא, זה מפריע. חבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת שלמה קרעי. שלמה קרעי. אמסלם. חברים, זה ממש מפריע. אתם ממש מתחת לדובר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, שדווקא אותך הפרה הישראלית לא תעניין? אני לא מאמין. פרה בגימטרייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן צור, תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> פרה אדומה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא פרה אדומה, פרה רגילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סדרנים, אם אפשר שם, בבקשה, לפזר את העניינים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הסעיף השני בדבריו של שר החקלאות פורר – לקבוע כי בתקופה שעד ליום 31 בדצמבר 2025 ניתן יהיה לקבוע בתקנות הוראות שונות מנוהל ההתחשבנות הקיים כיום, באופן שיאפשר הורדה של מחיר המטרה ויתרום להורדת יוקר המחיה. בשל המועד שבו אנו מצויים, ולאור העובדה שהוראת המעבר תפקע ביום 6 ביולי, מציעה הממשלה שהחוק ייכנס לתוקף באופן רטרואקטיבי החל מיום 1 ביולי 2011. כנסת נכבדה, תיקון זה מיועד לאפשר לממשלה לבלום את העלייה הצפויה במחירי מוצרי החלב, שאני מניח שאיש כאן לא רוצה, ובעקבות זאת – למנוע גל התייקרות במשק. אישור החוק בקריאה הראשונה הוא הצעד הראשון שיאפשר למשרד החקלאות של השר פורר להפחית את מחיר המטרה בחלב הגולמי ולהתחיל במהלך רוחבי של מניעת עליית מחירים בשוק החלב כולו. חברי הכנסת היקרים, דבריו של שר החקלאות עודד פורר ודבריי שלי – אני סמוך ובטוח שכולנו מסכימים על החשיבות של החקלאות במדינת ישראל, בארץ ישראל, על החשיבות של החקלאות בהיסטוריה שלנו ועל החשיבות של החקלאות גם לעתיד של כולנו כאן, בין שזה הפרה הישראלית ומשק החלב ובין שזה עיבוד האדמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר יועז הנדל. אני נועל את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, הרעש מאוד מפריע. בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי שדֻווח היום בטלוויזיה שהיות שראש הממשלה לא יכול להשיג חיסונים, אז הוא ביקש מחברת פייזר שיאריכו את התוקף של החיסונים. פטנט גאוני. אנחנו דנים כרגע בחלב, אז יש חלב – יפנו לתנובה, יאריכו את התוקף של החלב. יש כל מיני מוצרים של חקלאות – יאריכו את התוקף. יש מחסור. זה אווילי שראש ממשלה – מה שראש הממשלה הקודם נתניהו השיג בגאונות, בהצלחה, הוא הציל את המדינה מהקורונה; ויש ראש ממשלה חדש והוא אפילו לא יודע לרכוש חיסונים מחברת פייזר. להאריך תוקף של חיסונים? אני מציע שחברת תנובה תפנה לראש הממשלה ותבקש שיאריכו את התוקף של החלב ושלא יצאו בכל פעם לקנות. אפשר להשאיר חלב שלא יתקלקל, זה לא משנה. חסר חלב, חסרים חיסונים, זה אותו דבר – להאריך את התוקף. ממשלה איוולת, ממשלה שלא יודעת לעשות כלום. במקום להצליח, במקום לעשות דברים חדשים – כביכול תקפו, והם יעשו, יעשו חיסונים, יעשו את הכול – לא יודעים לסדר כלום. אני רוצה להתייחס גם לנושא, שוב – מה שאמרתי קודם בנאום הקודם, שיש התייקרויות במשק, יש בחברת החשמל, יש במים, יש בכל מיני דברים שאנחנו לא יודעים כלל. שר האוצר החליט לרמוס את החלשים, את אלו שאין להם כסף, את העניים, משפחות ברוכות ילדים, ולתת הכול, לצ'פר את העשירים. אני חושב שאנחנו נצטרך להתנגד לזה ולהתחיל לבקש להעלות את קצבאות הילדים, כפי שאמרתי קודם. הגשתי הצעת חוק כזאת, שיעלו את זה בשליש. אני בטוח שהכנסת תתמוך בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. סליחה. מוותרת? << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הרבה דובר על העניין הזה של אביתר. בעניין עצמו כל אחד יש לו את הדעה שלו, ברור. אבל יש פה מערך הונאה גדול מאוד משני הצדדים. מצד אחד, מרמים פה את אנשי מרצ ואומרים להם שלא יישארו שם ושיפנו את זה, ואתם יודעים שזה לא נכון, כי כך היה גם לפני הרבה הרבה שנים, כאשר התחילו ההתנחלויות – הורידו אותם מסבסטיה, מתחנת הרכבת שם, והעמידו שם מבצר צבאי, ואחר כך זה הפך להתיישבות, וכל השאר היסטוריה. מצד שני, מרמים גם את תושבי היישוב אביתר, כי למעשה גנץ, למרות שהממשלה הסכימה, כנראה שיש לו בטן מלאה על בנט ושקד, שהולכים לעשותם פה קפיטל פוליטי, אז הוא אומר: לא יעלה ולא יבוא, לא יהיו שם לא ישיבה ולא אנשים. כך שיש פה הונאה כפולה ומכופלת, וזה מאפיין את הממשלה הזאת, שכולה נבנתה מהונאה. אילו היו אנשי השמאל מנצחים, אז היינו יכולים לזעוק ולומר שהכול נהיה על ידי ההפיכה של המפגינים, של הדה-לגיטימציה ושל התקשורת, שהפכו את נתניהו לאיש הכי נורא במדינה, והם ניצחו. אבל למעשה מה שקרה הוא שהם אומנם ניצחו, אבל לא בקלפי. הם ניצחו בכך שהם לקחו אנשים שבגדו בבוחריהם, ושיתפו פעולה עם אנשי השמאל הקיצוני ועם המפלגות הערביות, והקימו ממשלה על אפם ועל חמתם של מיליוני יהודים, של רוב העם היהודי, שכן רצה במה שנקרא "ממשלת ימין", והיא לא רק ימין – גם ממשלה עם חרדים וגם ממשלה עם ציונות דתית. וכמובן העניין של נתניהו, שאף אחד לא ייקח ממנו את העניין הזה של החיסונים, שברוך השם, זכה להביא לנו, ואנחנו יכולים לעמוד עכשיו ולדבר פה. אבל כל זה ממשלת הונאה, ואחת התופעות של ממשלת ההונאה – אז אני אומר ככה: ממשלת ההונאה הזאת בנויה משקר, בנויה מרוע של כל מיני אנשים שהפגינו באלימות בשעה שלא מאפשרים להפגין באלימות אצל בנט בבית. ואני חושב באמת שלא צריך להפגין באלימות בבית, אבל אצל נתניהו הם כן עשו את זה. ולכן הממשלה הזאת לא תצליח, בעזרת השם. היא תיכשל ותובס בכל מעשיה, ובעזרת השם לא ירחק היום ובעצמם, מבפנים היא תתפרק. גם הנציגים הערבים יראו שסתם מובילים אותם בכחש, והם משתפים פעולה עם הגרועים שבאויביהם. מנסור עבאס, אתה תראה, בסופו של דבר – אתה יודע שאני מכבד אותך – שהם פשוט מנסים לרמות אתכם, להשתמש בכם ואחר כך לזרוק אתכם. הקדוש ברוך הוא ישמור על עם ישראל, וזה שקרה הדבר הזה, גם זה משמיים. ובזה אני מסיים: כתוב "ובני פלוא אליאב", שאם אתה רואה משהו נפלא ואתה לא מבין את זה, זה מהקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא ישמור וינצור את עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השאלה האמיתית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, באחריות שיש לנו כלפי האזרחים וכלפי הנוער, היא אם אנחנו נמצאים בנושא של אירוע פוליטי בלבד, גרידא. אירוע פוליטי – יש אופוזיציה חדשה, קואליציה חדשה, שרים חדשים, משרדים, ואולי חגיגת דמוקרטיה, או שלכאורה אנחנו נמצאים באירוע ערכי, במשבר ערכי אמיתי. אם רוצים באמת ללמוד אם אנחנו נמצאים במשבר כזה או לא, אנחנו צריכים לדמיין לעצמנו, או מי שיש לו קרוב, לראות את הנוער, לראות את הצעירים, איך הם מסתכלים על מה שקורה כאן בחודשים האחרונים. הם לא רואים רק את זה שקמה ממשלה חדשה, קואליציה חדשה, ימין, שמאל, שמאל קיצוני, ימין ושמאל ביחד. הם רואים את הדברים באופן שהממשלה הזאת – איך היא קמה, מה מסרו לציבור, מה אמרו לציבור, בין שהוא הציבור המצביע האמיתי או שבסך הכול הוא נמצא ועקב אחרי המהלך הזה, מהלך של בחירות, שהוא היה מהלך רביעי או חמישי, שכולם כבר נסחפו. ואז הוא שואל את עצמו אם המנהיגים – מי שעומד בראשות ממשלה, מי שהוא ראש הממשלה החליפי – עומדים מאחורי הדברים שלהם, אם הדברים שהם מוסרים, אם האחריות שיש להם כלפי המסרים שלהם, כלפי הציבור שלהם – אם זה גם מוביל אותם לדרך שהם עכשיו מנהלים ולוקחים את האחריות כלפי הדברים האמיתיים שצריכים להתמודד, בין בנושא הביטחוני, בין בנושא הכלכלי, בין בנושא החברתי, בין בנושא המדיני, או שהוא אומר שהכול זה מערכת שלמה של שקרים, שהכול שזור אחד בשני. אלה השאלות שהם שואלים, ואנחנו צריכים להיות אחראים. ולא פחות מזה בולטת הדרך שהם גם הקימו את הממשלה. יש שאלה. אני חושב שיעמוד למבחן – לא המנהיגים, לא ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי והמפלגות, אלא הציבור עומד למבחן. האם באמת היועצים הפוליטיים והיחצ"נים של ראש הממשלה, של ראש הממשלה החלופי, של המפלגות, שאומרים: ידברו על זה שבוע, ידברו על זה שבועיים, ידברו על זה שלושה, ישכחו מזה – האם זה באמת יהיה המצב? בוודאי שאנחנו נצטרך לדאוג שכל יום ובכל הזדמנות וכל שבוע נזכיר את זה, ולא לתת לזה לשקוט, ולא לתת שהנושא הזה יתמעט ויכבה, אלא אנחנו נלהיט כל פעם מחדש, נעלה את זה לסדר-היום, מכיוון שזה התפקיד שלנו. אבל מי שעומד למבחן זה הציבור, והוא צריך לדעת: האם הוא יזכור או ישכח; מה יהיה – האם הוא כל פעם יזכיר, כל פעם ייתן גיבוי. בגלל שאני חושב – ואני מסיים – שלא רק זה, גם עצם התשתית וההסכמים הקואליציוניים שעליהם עומדת הממשלה הרחבה הזאת, ושוב ממשלה עם שני ראשי ממשלה, עם שני מנכ"לים ולשכות – הכול עומד על אותו דבר, או שידעו שמה שאמרו אז – כשמגיעים לשלטון שוכחים את הכול, אין אמת בדברים, אין ערכים, אין מצפון, אין אחריות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי השר יועז הנדל – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני שומע כל מילה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אבל הנקודה היא שאני רוצה גם לשמוע אותך. אם אתה מוכן לשבת קרוב אליי, אני ממש אודה לך. תודה. תודה רבה ממש. חברי השר יועז הנדל, שעשינו כמה דברים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, יועז הנדל הוא חבר שלי, עשינו כמה דברים יחד בחיים, כולל שהקמנו יחד פורום שנקרא "עמק השווה", נכון, יועז? ודווקא בגלל הדעות השונות שלנו בנושאים שונים חשבנו שנכון לחיות ביחד בחברה, נכון, יועז? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מסכים בהחלט. רק תסבירי לחבר'ה האלה שם, הטנדורים – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אסביר להם אחר כך. עכשיו אני רוצה שאתה תסביר לי, חברי השר יועז הנדל: אתם, הסיעה שלכם, במהלך המשא ומתן הקואליציוני, אתם התעקשתם ונלחמתם שייכנס לתוך ההסכמים הקואליציוניים הנושא של המערכה על שטחי C. השר, היום השר, חברך זאב אלקין, עמד על כך שלא ייחתם ההסכם בלי שהנושא הזה ייקבע, ייכנס לתוך ההסכם. הכוונה היא שמאות ואלפי בתים פלסטיניים שמוקמים במרחבי יהודה ושומרון, בהנחיית ראש הממשלה הפלסטיני, שלא כדין, על מנת לתפוס את השטח – סוף-סוף מדינת ישראל תתחיל לטפל בהם, נכון? ותכף אתה תגיד לי: אבל ביבי. בסדר. עכשיו אתם בשלטון, המערכה הזאת אמורה להתחיל לפעול, והדבר הראשון שאתם עושים בשטחי C זה לפנות את אביתר. זה הדבר הראשון. לא באתם לאף בית ערבי במרחב של אביתר ואמרתם לו: תקשיב, אנחנו רוצים לעשות איתך הסדר. אנחנו מוכנים לא להרוס אותך בתנאי שאתה תתפנה מרצון, ואנחנו נבדוק את הסטטוס של הקרקע שאתה יושב עליה. אם אחרי כך וכך שנים יימצא שהסטטוס של הקרקע בסדר, תוכל לחזור לבית. לא עשיתם את זה לאף בית ממאות ואלפי הבתים הלא-חוקיים, שהם אפילו בגרם אחד לא יותר חוקיים מאשר אביתר. נכון, חברי השר לשעבר ביטון, שמכיר היטב היטב את הסוגיה הזאת? לאף בית ערבי לא באו ואמרו את זה. לאף בית. רק לתושבי אביתר באתם ואמרתם: אנחנו דורשים מכם שאתם, בגלל שעשיתם את זה לא חוקי, אתם תרדו, ודורשים שתרדו ללא עימות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חברת הכנסת סטרוק, המתווה שהם חתמו על ידי שלום שלמה אצלך בווטסאפ – את יכולה להקריא. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל השארתי את הפלאפון שם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני יכול להביא לך אותו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, תביא, תביא את הפלאפון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ובזה הסתיים זמנה של חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא הסתיים הזמן. אני רוצה לשמוע את יועז הנדל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה ארבל בוודאי ירצה להקריא את המתווה של שלום שלמה. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד שר התקשורת, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להקריא בפניכם את המסמך שקיבלתי זה עתה, חתום על ידי מזכיר הממשלה מר שלום שלמה, שאותו הוא שולח לראש הממשלה ולשר הביטחון. להלן: מתווה אביתר. "בהמשך לדיונים שהתקיימו בימים האחרונים, להלן סיכום ראש הממשלה ושר הביטחון בקשר לנושא שבנדון: (1) כלל האזרחים השוהים במקום יעזבו את המקום באופן עצמאי עד יום שישי הקרוב בשעה 16:00. (2) תכולת המבנים הקיימים במקום תפונה, ובאחריות המועצה לנעול את המבנים כשהם ריקים עד לתאריך 9.7.21. (3) הצבא יבטיח באופן מיידי נוכחות רציפה של כוח במקום באופן ובהיקף שייקבע על ידי המפקד הצבאי ולפי הדין. (4) מערכת הביטחון תבצע הליך של סקר קרקע במקום, והוא יושלם במהירות האפשרית, ובמקביל תוכן הצעה עקרונית לתוכנית מתאר. (5) מייד בתום הליך הסקר, האדמות שיימצא כי ניתן להכריז עליהן כאדמות מדינה, יוכרזו, והשטח שיימצא מחוץ להכרזה יפונה. צו התיחום וצו בדבר סילוק מבנים חדשים לא ימומשו עד מועד זה. לאחר פינוי המבנים שיימצאו מחוץ להכרזה הם יבוטלו. (6) בהקדם האפשרי לאחר ההכרזה הראשונית על השטח כאדמות מדינה ובכפוף להשלמת ההליכים התכנוניים הנדרשים ולכל דרישה שבדין, תתאפשר הקמת ישיבה ומגורים נלווים לה ולמשפחות צוות הישיבה. לשם כך ייעשה ככל הניתן שימוש בצו תכנון מיוחד. (7) בהקדם האפשרי לאחר השלמת ההליכים הקרקעיים והתכנונים הנדרשים, ככל שיתאפשר, ובכפוף לכלל אישורי הממשלה הנדרשים, הממשלה תאפשר נוכחות קבע אזרחית במקום. אופייה המדויק ייקבע בתיאום בין ראש הממשלה, שר הביטחון וראש המועצה האזורית שומרון. בברכה, שלום שלמה, מזכיר הממשלה". כן, אני לא מדבר כרגע ומברך רק את מאזן גנאים, חברי מרע"ם – אני גם מדבר למנסור עבאס וליתר החברים, אבל לא פחות מזה לשר לביטחון הפנים, שבמקום להתעסק ברצח במגזר הערבי היום בבוקר הוציא ציוץ בטוויטר שלא יקום ולא יהיה יישוב באביתר. אדוני השר לביטחון הפנים עמר בר לב, קם יישוב באביתר. ברוך מציב גבול אלמנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת משה אבוטבול. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אבל אני לא הבנתי. אמרת "ככל שיתאפשר", "ככל שיתאפשר", "ככל שיתאפשר", "ככל שיתאפשר". מה, אתה עושה צחוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת דרעי, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יישר כוח לחבר הכנסת ארבל. אני רואה שגם אני קיבלתי את ההסכם, אבל יותר טוב לשמוע ממך. הקראת את זה יפה. אני חייב לומר לך, אחרי יום כזה ארוך, קצת רגעים של נחת. סוף-סוף, ברוך השם, קם יישוב בארץ ישראל, קמה ישיבה, בצורה מסודרת. אני שמח ששר הביטחון נתן את הסכמתו לכך. מזכיר הממשלה מוציא מסמך רשמי. אז איך שאמרנו: דברים טובים – אנחנו מברכים עליהם, אז אני מברך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ראש הישיבה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> דקה, דקה. אני מברך את הממשלה שקיבלה את ההחלטה, וכמובן שהממשלה הזאת, בלי השותפים שלה לא הייתה יכולה להתקיים, ולכן אני מברך את השותפים. אני מברך את השותפים ממרצ; את מוסי רז, שצעק היום, לפי דעתי, בהתבטאויות לא נכונות, לא טובות, לא הגונות ולא מוסריות. לקרוא לאנשים האלה "עבריינים", "גנבים" ו"פורעי חוק" – לא מכובד, לא נכון ולא מוסרי. אז הינה, ממשלת ישראל, שאתה נותן לה את התמיכה, מחליטה להקים יישוב שם, אז ברכות לך, מוסי רז. אני מבין שאפשר לדבר ברדיו, אבל אתם נותנים תמיכה, אז מגיע לך יישר כוח גם על זה. אותו דבר לחכם מנסור. אני מודה לך ואתה לא שומע. אני אומר שהקריאו עכשיו את ההסכם שחתום עליו מזכיר הממשלה על הקמת היישוב אביתר והישיבה, עם לוח זמנים של מתי תקום הישיבה ומתי יוקם היישוב. אז אני בירכתי את הממשלה על המעשה הטוב, ובירכתי בעיקר את המחזיקים את הממשלה – את מרצ, את חכם מנסור, את חכם מאזן גנאים וגם את מי שלא נמצאים כאן, סעיד אלחרומי, ווליד טאהא. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ותוזמנו גם לקביעת מזוזה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> משה, יש לך נאום – תדבר. אני באמת מתכוון ברצינות. אין מה לעשות, מצווה לפרסם עושה מצווה, ואנחנו מפרסמים אותם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלחרומי מתחבא. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, הוא פה. סעיד אלחרומי מקשיב. הוא מקשיב. הוא שמע. הוא שמע את הברכה שאני מברך אותו. אז באמת, יישר כוח גדול. אני מקווה שזה יהיה היישוב הראשון בשרשרת, בעזרת השם. יש עוד הרבה גבעות בארץ הקודש, ארץ ישראל, ותיישבו אותן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אריה, מה שלא עשיתם, מנסור עשה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, מצוין. הינה, לקחת לי את המילים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה שאנחנו לא הצלחנו לעשות בגבורה, הינה, הם עושים, אז יכול להיות שבאמת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה המגזר היהודי ואיפה – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> יפה. לא, לא, עזוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לומר עוד משהו. אתה צודק, אבל בעיקרון, גם צריך להבין שאם אנחנו היינו מנסים, בג"ץ היה הורס לנו. הם – הכול איתם. זה חבר'ה שלהם. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> חברים – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> סייעתא דשמיא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> הרבנית סטרוק – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אם אתם – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אורית, שמעת? אורית, שאלת אותי לפני שבועיים למה קרה כזה דבר. הינה, את רואה את הקדוש ברוך הוא מחשבן חשבונות של עולם. הוא ידע שאנחנו לא מסוגלים להקים כזה דבר בגלל שבג"ץ היה מפיל לנו את זה, והינה הקדוש ברוך הוא שלח ממשלה שתוכל להקים יישובים בארץ ישראל. אז שוב, חכם מנסור, מרצ, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> באמת תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> ליועז הנדל אני לא אומר תודה רבה. למה? יועז הנדל, אני יודע שהוא לא הקריב שום דבר בשביל היישוב, הוא תומך בזה. אבל להם, שמקריבים את האידיאולוגיה שלהם בשביל להחזיק את הממשלה ליישובים כאלה, מגיע יישר כוח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> תבורכו. אללה מעכום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת דרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת חיים ביטון, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני הגבתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אמרתי שיועז הנדל גם מכיר את האידיאולוגיה שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. אני בעד מראש. תראה איזה יופי – כוחנו באחדותנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רק הבטחתי – – – << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחרי שהיושב-ראש שלנו נתן תודה רבה לכל כך הרבה אנשים שאחראים להקמת היישוב אביתר, אני חושב שצריך להגיד לו תודה רבה על כך שלקח אותנו בצום לתת את התמיכה האמיתית ולגרום לכך שכשראו שאנחנו כל כך רוצים – בזכות זה החברים החליטו לתמוך גם כן. אני באמת רוצה להגיד הערב פה תודה רבה לתקשורת. סוף-סוף לתקשורת אפשר להגיד תודה רבה במקרה שלנו, כי זה זמן רב אנחנו לא נשמעים ולא נראים. ומה שהממשלה הזאת עושה – לא רואים בה שום דבר, אבל הינה, ראו, היום בערוץ 12 החליטו סוף-סוף לספר על מחדלי הקורונה סיפורים רחבים וארוכים, על כאלה שמגיעים מארצות אדומות שלא נוסעים במונית והם מציפים ערים מסוימות בהדבקות של קורונה. תראו, התחלתם – אפשר לומר שאני מאמין שאם הייתם רוצים להגיד את כל האמת הייתם צריכים קצת לפרט מאיזו אוכלוסייה זה היה, כי אם זה היה, חס וחלילה, באזורים חרדיים, היו מפרטים בצורה מפורטת, כולל הכתובות הפרטיות של אותם אנשים שבאו מהמגזר החרדי. אבל בואו נגיד שאתם מתחילים לחזור בתשובה, אז אני חייב לברך אתכם על כך. בעזרת השם, יש עוד נושאים אחרים שאנחנו מציפים פה, מראים פה את כל הדברים שקורים בממשלה ובקואליציה. אני מאמין שאם התחלתם לחזור בתשובה, אני משער לעצמי שלאט-לאט תכירו בעובדות שאנשים שעומדים פה והיו כאן בקואליציה ובממשלה הקודמת – הם מנסים להציג את הדברים, לכאורה, כאילו השאירו משרדים לא מסודרים וכו', ולא אאריך בנושא הזה, אז אתם תראו לאט-לאט כמה שהדברים לא מתנהלים היום כמו שצריך. מי שכתב ספר על נושא קורונה – תמיד אומרים שחוכמה גדולה לכתוב, אבל החוכמה היותר-גדולה היא בעצם ליישם. אז מסתבר שהיישום במקרה הזה מאוד מאוד קשה. אנחנו מבינים שהחברים – אני חייב לומר שגם אני צעיר פה בבית, וכנראה שגם הממשלה הזאת מאוד צעירה ופחות מנוסה, ולכן זה מאוד קשה, מאוד קשה להשתלט על דבר כמו קורונה. אני חושב שזה דווקא מה שמוכיח – הרב ביטון, אני רואה שאתה מקשיב בקשב רב; הממשלה הקודמת, שטיפלה בקורונה כשהיא הייתה בהתפרצויות האמיתיות שלה, בצורה גדולה ביותר, הצליח לה, בסייעתא שמיא, וגם בעזרת כל אלה שהיו, ראש הממשלה ושר הפנים, ואני עד לכל כך הרבה טיפול בתחום החינוך ובכל המקומות שבהם הייתה התפרצות וניצחו אותה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> חבר הכנסת ביטון, פיקוד העורף. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> ודאי, ודאי. פיקוד העורף, צבא ההגנה לישראל – ודאי, כולם, כולם. אבל ההנהגה – בוא נודה: יש הנהגה. ההנהגה, שטיפלה וידעה להנהיג, בניסיון רב ובדרך נכונה, הביאה לתוצאה שאנחנו היום כמעט הארץ היחידה בעולם – ודיברנו על זה היום באיזה פורום: אנחנו מרגישים שאנחנו אחרי הקורונה. אבל הינה, לצערנו הרב, באה ממשלה פחות מנוסה, וכבר הקורונה באה ועוטפת אותה. אז באמת תודה רבה לערוץ 12, ואני קורא גם לשאר הערוצים ללכת בדרכם ולשבח את הממשלה הקודמת ולהודות במה שקורה היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אוריאל בוסו, אתה מוותר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מנצלים את זכותנו הדמוקרטית האופוזיציונית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש להם כנראה סייעתא דשמיא. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> יש פה שר במליאה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש שר במליאה? האם יש שר במליאה? יהיה. הינה, השר שם. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קיבלתי הערב תמונות וסרטונים מהפגנה של ציבור אזרחים שמפגינים נגד הקו של הרכבת הקלה ברחוב בר-אילן בירושלים. זה ציבור חרדי, ציבור חרדי, נטורי קרתא, שמתנגד. אבל מעבר למהות ההפגנה ולנושא, אלה סרטונים קשים של הפעלת כוח, הרבה יותר מכוח סביר – אלות, ולשמחתנו המכת"זיות יצאו מהמחסנים, ואתמול, שלשום, הבואש הופעל. השר לביטחון הפנים – אני רוצה לשאול אותו: למה הכוח הזה לא הופעל בהפגנות של הציבור המעורב בעכו, בלוד ובמקומות אחרים? כוח מעבר לכוח הסביר. למה צריך להפעיל אלות, בזלזול, כשמדובר בציבור חרדי, גם אם זו הפגנה שלא ברישיון? בטח כל הפרעות שהיו בלוד ובעכו לא היו ברישיון. הכוח הבלתי-סביר שמופעל כנגד ציבור חרדי פעם אחר פעם מראה זלזול ואצבע קלה על ההדק. אני קורא למפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי ולשר לביטחון הפנים להפעיל יותר שיקול דעת ולהתייחס לציבור החרדי לא כאל חרדים כאחד, אבל באמת בזלזול בחיי אדם. אכפתיות – אז כך אתה תגרום שהציבור והאוכלוסיות השונות שתמיד מרגישים נדחים יהיו משולבים וירגישו אכיפה לא סלקטיבית מצד לצד. מעבר לכך, היום – פורסם תחקיר גם בערוץ 13 ובערוץ 12 על המחדלים בנתב"ג. לשמחתה, שרת התחבורה הצהירה שהופעל טרמינל 1 לבאים, ואז התרגילים של אלה שנוחתים בשדה התעופה רמון – מחדל הקורונה של הממשלה הזו. בספר איך לנצח את הקורונה הסעיפים שנמצאים שם נוגדים את כל מה שהממשלה מחליטה היום. הכישלון הזה רשום על הממשלה הזו בלבד. והינה, מספר החולים והמבודדים עולה ועולה מיום ליום הרבה יותר. עצם זה שיש פה חברים שצריכים להיות עם מסכות וההגבלות נמשכות, ואלפי מבודדים, ובתי ספר נסגרים – והעיקר אמרו: למה לא סגרתם את נתב"ג? כל רעיון שעושים, מקבלים כניסה מדלת אחרת – הקונקשן בחוץ לארץ, באירופה. אבל כרגיל – והזעקות שהיו על הממשלה הקודמת משר הבריאות דהיום. אז ניצן הורוביץ, נפתלי בנט, אילת שקד, מרב מיכאלי, היום האחריות עליכם, וכל מה שיקרה הוא רק עליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – הפעם אני כבר מתורגל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לפני זמן לא רב היית שר התקשורת. אני רואה ששר התקשורת כאן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שר התקשורת כאן. באתי לשמוע אותך במיוחד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבין שאחרי החקירות של נתניהו אין הרבה שליטה לשר התקשורת על התקשורת הישראלית בהגדרתה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מעולם לא הייתה. זה רק רגולטורים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לך שאני המום מלאן התקשורת הישראלית הידרדרה. סוף-סוף, יש למדינת ישראל ראש ממשלה חובש כיפה, והערב אני רואה בחדשות 12 – הם זכיינים, ואתה כשר נותן להם זכיינות, או השר הקודם, או השר לפניו – והם מפיצים שהממשלה פנתה לפייזר לבקש הארכת תוקף של תרופות בגלל המצוקה עם סיפור החיסונים. אני לא מאמין. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה לא מאמין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אפשר להשמיץ? זה בא מהשמצה. זה אך רק כי ראש הממשלה דתי והוא חובש כיפה. לא יכול להיות דבר כזה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זו פשוט השמצה זולה שאני לא מאמין שיכולה לקרות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא להאמין לתקשורת שמבקרת את הממשלה – לאן הגענו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה המשך למה שקורה בשבועיים האחרונים, כשהאיש שכתב את התוכנית איך עוצרים את הקורונה באמצעות נתב"ג – יום אחרי יום הם מפרסמים שאנשים נכנסים בנתב"ג. חבר'ה, תנו לו, הוא המומחה, הוא מבין בעניין. הוא זה שעמד פה והסביר שראש הממשלה נכשל בגלל שהוא, יחד עם שרת התחבורה מירי רגב – שהייתה בכלל חצי שמאלנית, היא הייתה בקדימה, נכון? לא, היא הייתה ראש אכ"א בתקופת קדימה. הגיעו סוף-סוף אנשים טובים כמו מרב מיכאלי, כמו בנט, הם מנהלים את העסק בצורה מסודרת, והתקשורת פעם אחר פעם מפיצה פייק ניוז. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אני חושב שהמשרד צריך לבדוק עם מועצת הרשות השנייה גם את הזכיינות של ערוץ 2, כי אני לא מאמין שממשלה יכולה לפנות לבקש להאריך תוקף של תרופה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל איך אתה יודע? אתה צפית בזה או שאמרו לך? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה צפית בזה, ראית את זה, או שאמרו לך? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הביאו לי את זה. יש היום טלפונים כאלה – לא כמו שלי, עם חותמת של ועד הכשרות – שאפשר לראות שם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, כן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, יש כאלה טלפונים. לי יש עם חותמת של ועד הכשרות ואי-אפשר, אבל הם הראו לי שהראו בערוץ 12, שהם זכיינים של קשת, שהממשלה פנתה להאריך את התוקף של החיסונים. אני פשוט לא מאמין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא להאמין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ושעדיין בבן-גוריון נכנסים אנשים בלי בדיקות, ואלה שנכנסים עם בדיקות נכנסים לטרמינל 1. אני לא מאמין. אני אומר לך: זה אך ורק כי יש ראש ממשלה דתי, ראש ממשלה עם כיפה על הראש, שיכולים לפרסם כאלה דברים נוראיים. תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לא מאמין – – – תקשורת – – – לא מאמין גם כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לתקשורת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתם לא נותנים לי ללכת. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> שר התקשורת, אני הולך לשבח אותך בלשון סגי נהור. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני פה. אני לא הולך לשום מקום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תישאר איתנו, נו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני איתך. אני פה במליאה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד שר התקשורת, אנחנו מדברים על משק החלב, אבל כמו שזה ממש לא כל כך קשור ששר התקשורת, במקום שר החקלאות, ידבר על משק החלב, אז אני גם אענה על נושא שקשור לתקשורת אפילו שזה לא קשור לחלב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> החקלאות היא של כולנו. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על כתבה שראיתי דווקא בעיתון המודיע: פגיעה קשה בטלפונים הכשרים והתנכלות לציבור החרדי. משרד התקשורת הודיע: סוגרים את רשתות דור 2 ו-3, עוברים לדור 5 בלבד. אז, במקום להגיע למצב שצריכים לשלוח לך, אדוני השר, שאילתה, הינה, דבר כזה יפה – תוכל לשמוע בשלוש דקות מה בעצם כותבים וחושבים עלינו שם, בחלונות הגבוהים של משרד התקשורת: פגיעה קשה בטלפונים הכשרים והתנכלות לציבור החרדי. משרד התקשורת הודיע: סוגרים את רשתות דור 2 ו-3, עוברים לדור 5 בלבד. שר התקשורת פועל כפי שצפוי ממנו בממשלת השינוי, והודיע על הצעד הראשון במשרד: סגירת רשתות דור 2 ו-3, שתביא לפגיעה קשה בטלפונים הכשרים. במשרד מסבירים שצריכים לעבור לטכנולוגיות חדשות, אך אומרים: הצעד יהיה הדרגתי. כמובן שהדברים האלה מאוד מאוד מצערים אותנו. היות שבעצם אנחנו יודעים שכל הרבנים שלנו, ללא יוצא מן הכלל, מזהירים מהנושא הזה של תקשורת, שלא תהיה פרוצה, אנחנו לא מחזיקים אינטרנט ומשתדלים להיות מנותקים מכל התקשורת הפתוחה הזאת. אנחנו רואים כמה נזקים היא עושה, תקשורת פרוצה ללא סינון, ויש אנשים שמעדיפים, וזו זכותם, להיות עם טלפון שהוא לא סמארטפון, ואנחנו רוצים עכשיו לשלול להם את הזכות הזאת בזה שאנחנו כביכול עומדים לאלץ אותם להגיע לדור חדש. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה לא קשור. התדר. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> את זה אתה אחרי זה – אדוני השר, בדברי ההסבר על משק החלב, יסביר לנו איך זה, כי בשבילך זה דני ובשבילי – חלב, כמו שאומרת הפרסומת. איך אני יכול להכיל את הדברים האלה? אני רק רוצה לומר פה שלפי התוכנית המתגבשת, בשלב א' יחול איסור יבוא מסחרי של מכשירים סלולריים התומכים בטכנולוגיות ישנות בלבד, והדבר צפוי להיכנס לתוקף כבר בעוד חצי שנה, כלומר החל ב-1 בינואר 2022. ההודעה תצא לכל הגורמים הרלוונטיים, כגון מפעלים, יבואנים, מוכרי מכשירים וצרכנים. אחרי זה, בשלב השני, ב-1 בינואר יופסק חיבורם לרשת של מכשירים סלולריים חדשים התומכים בטכנולוגיות ישנות בלבד, לרבות מכשירי דיבורית לרכב וציוד קצה. המפעילים יחויבו לתת שירות דור 2 ודור 3 למנויים הקיימים עד למועד סגירת הרשתות, והודעה תצא לכל הגורמים הרלוונטיים, כגון מפעלים ויבואנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לבוא ולומר, אדוני השר – ופה יש טענה מאוד חשובה, ובזה אני מסיים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תסיים, כן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – נציין כי גורם בכיר המתמחה בתחום אומר שמדובר בהתנכלות לציבור מחזיקי הטלפונים הכשרים, פשוט כך. לדבריו, גם היום מקילים בעלי בטלפונים הכשרים – שים לב לטיעון, אדוני השר, זה משהו שיכול באמת לעזור לך בקבלת ההחלטה המושכלת – על התשתית הטכנולוגית. למה? שכן כאשר הם משתמשים במכשירים מדורות 2 ו-3 בעצם הם מאפשרים לכל אלה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שברשותם מכשיר המבוסס על דור 4 או 5 ליהנות מרשת שהיא פחות צפופה. תחשבו גם על זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז אוקיי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – בטכנולוגיה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני היקר, אני לא בטוח שהתשובה היא פה במקום. אנחנו גם נשלח מכתב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר – סליחה, ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תמו שידורינו? מה עם פסוקו של יום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, אולי נעשה הפסקה לישיבת סיעה של ש"ס? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תן דבר תורה, מה יש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול להגיד לפרוטוקול – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, אתה עולה או לא? אני לא מבין. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אי-אפשר ככה, בצורה כזאת, להזמין מישהו אחד, ואחרי זה זה – זה לא עובד כך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בפעם הבאה אני לא אעשה את זה ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כי זה לא עובד ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, ולחזור – – – זה עובד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להזיז לנו את הוועדה המסדרת כל פעם לעוד רבע שעה זה כן עובד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול עובד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפשר, בהודעה מוקדמת, לא כשהוא מוזמן, ואחרי זה מישהו – זה לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה – ככה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קצת עצבני מזה שאתה צריך להחליף עוד היום? זה מרגיז אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אותי זה לא מרגיז. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני פונה לציבור בבית כדי לדבר איתם כרגע על העובדים הזרים שהם הביאו כחברי כנסת – 30. זה בערך 2 מיליון שקל לשנה. דרך אגב, עשיתי חשבון – זה כמעט – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כאילו, מה אתה אומר, שעובדים זרים זה משהו מבזה? עובדים זרים זה משהו מבזה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. זה מפריע לי. זה על הזמן שלי. אני מבקש שתוסיף לי, מנסור. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> דודי, זה הרבה הרבה יותר – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. נניח. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה 2 מיליון שקלים לחודש. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> דודי – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, דקה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> איתן, איתן, רק שיסכמו את העניינים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי – זה לאחד לשנה, זה כ-60 מיליון לשנה. היות שלציבור בבית קשה, 60 מיליון זה מספר בלתי נתפס – כולנו מרוויחים, אתם יודעים, רוב הציבור, 6,000–7,000 שקל. אז אני פונה לכל הציבור בבית שרואה אותנו: זה 200,000 שקל ליום. היום התאדו להם 200,000 שקל, הינה, הלכו. במקום לעזור בזה, לפחות, יכולנו לחלק את זה ל-1,000–1,500 משפחות. עכשיו, אני אספר לכם מה קורה. אתם יודעים למה? בואו אראה לכם. אתם תראו בהצבעה שיש פה כמעט 30 איש שלא קיימים חוץ משר תורן. למה שר תורן? בגלל שאם לא, לפי התקנון של הכנסת סוגרים את המליאה, אז הוא חייב להיות. הם עכשיו נוחרים בבית, ראו את המונדיאל, ואתם מממנים את המונדיאל שהם ראו היום; סליחה, את היורו. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> זה יורו, ואין היום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול, ושלשום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. ואתם פשוט – הם עכשיו ישנים שנת ישרים כשכל הכנסת, חברי הכנסת, נמצאים פה. הם הביאו עוד 30 קרטונים שהם קראו להם "חברי כנסת" שיצביעו כאן לפי ההנחיות שהם אומרים להם. הם משאירים את ההנחיות והולכים הביתה לישון. רבותיי, כל הציבור שרואה אותי: 200,000 שקל כל יום. מחר זה עוד 200,000. תספרו עד יום ראשון, כולל שישי-שבת – עד יום ראשון נגיע למיליון שקל. למה? בגלל שלפיד רוצה לישון, בנט רוצה לישון בבית וגנץ רוצה, כמובן, לישון ולישון, ולטייל בעולם ולאכול ארוחת ערב עם הילדים. הם הביאו עובדים זרים לכאן כדי שיצביעו במקומם. בושה וחרפה. דרך אגב, זו הממשלה שבכתה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו עכשיו אחרי הקורונה, יש אנשים – איך אמר בנט? אתמול הלכתי לכפר סבא, פגשתי את משה, יש לו חנות של כלי בית, אין לו עבודה, אין לו אוכל. עובר שבוע: נסעתי היום לדימונה, פגשתי את רחל, היא מוכרת פלאפל – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, נגמר לו הזמן, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אין לה מה לאכול, והמשכנתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. משפט אחרון. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה לכולכם. אתם ביזיון לעם ישראל. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו כדור נגד – – – אופוזיציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוד אמסלם. תעלה ותבוא חברת הכנסת מיכל וולדיגר – היא אינה נוכחת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין להם – – – נורבגיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה, את רוצה או שאת מוותרת? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> להמשיך את מה שהתחלתי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תתחילי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חזרה קטנה ולהמשיך. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> ספרי להם איך הסיפור התחיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם התיק תעלי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא חבר כנסת בזכות השר שנמצא פה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קטי, עכשיו עלה לי רעיון, ראש הממשלה בפועל: שכל אחד ירשום – מי הנורבגי של מי. כך נזהה מי שייך למי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, רגע. עוד לא התחלתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל רבע שעה את רואה בן אדם חדש בא ואומר: אני חבר כנסת. אני אומר לו: אתה הנורבגי של מי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה יצירה שלכם, דוד. אתם יצרתם את זה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, יצרנו 13. איך הגעת ל-30? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם יצרתם את זה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה בפועל, היו לנו 13. איך הגעת ל-30? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לי להישאר ממלכתי, דוד. בחייאת דינכ. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> יאללה, תתחיל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחליף את הבדיחה – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עוד לא התחלנו. מהתחלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, שלוש דקות. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> קטי, סליחה, מחילה. יש לי שאלה ליושב-ראש. היושב-ראש, אני אמרתי לך, אני דואג לכבוד שלך. למה לא הכנסת סעיף בהסכם הקואליציוני שגם רע"מ תקבל נורבגי? מה, למזרחים לא מגיע נורבגי? רק להם מגיע נורבגי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לראש הממשלה בפועל לא מגיעה שיירה ונורבגי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שהאופוזיציה נורבגית. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עכשיו, קטי, הזמן הוא על החשבון שלך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. טוב, אני אנסה לעשות את זה קצר. תראה, אדוני היושב-ראש, נמצאים פה חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת מש"ס, ואני חייבת להגיד לך, אני מכירה הרבה מהם, אבל זו הייתה בשבילי הפתעה מדהימה של רמה אינטלקטואלית, מבריקה ואיכותית, באמת חבל על הזמן. זה לא שלא ידעתי. ידעתי. אתה יודע, מי שלומד גמרא אצלנו חייב להיות עם ראש מאוד מאוד פתוח. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל מי הכי? מי ראשון בש"ס? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני הופתעתי. אתה יודע, ברגש אימהי, כל פעם שמישהו מדבר נגדם אני מייד קופצת. חוץ מינון. ובכן, בוועדה המסדרת באמת התייחס אדון טופורובסקי, חברנו היקר, בזלזול קצת למלכיאלי, שאמר לו בסך הכול: למה אתה לא מעיר להאוזר, שפוגע באנשים שמדברים, נכנס לדבריהם? ואז אמרנו: אולי יש לו חסינות, גם בתוך הוועדה – אולי יש לו חסינות על החסינות. ואז, אמרתי לו: זה לא עניין של חסינות. לזה מותר ולזה לא מותר. קפץ האוזר ואמר: אני מציע שתשנה את השם שלך ל"האוזר". אה, אבל אתה לא תוכל להיות בש"ס, כי בש"ס אתה תהיה מקום אחרון. ואז אמרתי לו: לא, לא, לא, לא. הוא לא יהיה בש"ס מקום אחרון, כי יש לו נאמנות, יש לו דרך ויש לו אידיאולוגיה. זה לא יכול להיות. אבל אתה, לעומת זאת – איזו אידיאולוגיה? היית ביש עתיד – לא ביש עתיד אלא בכחול לבן; מרוב שאני מבולבלת אני כבר לא יודעת איפה הוא היה. היית בכחול לבן, היית בדרך ארץ ועכשיו אתם בתקווה חדשה. אבל דבר אחד תבינו, כי אני אגיד לך מה הם חושבים שם, שם – הם חושבים שהם יהרסו את הליכוד ואז הם יבואו על חורבן הליכוד ויבנו ליכוד חדש שהם יובילו אותו. אבל זה לא יקרה, כי אנשי הליכוד לא שוכחים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קטי, דבר אחד את לא הזכרת: בליכוד הוא אף פעם לא נבחר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במקום שהוא גדל בו אף פעם לא בחרו בו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, זה לא הגיוני. אז מה הוא אומר לי? הוא אומר לי ככה: תקשיבי, את לא בליכוד. את לא הליכוד. אז אני רוצה להגיד לחבר הכנסת האוזר ככה – קורות חיים ממש קצרים של קטי שטרית: מגיל אפס – דימונה זה היה שירות צבאי – מגיל אפס הייתי בתנועת הנוער בית"ר. "בית"ר מגוב ריקבון ועפר", זה ההמנון. הוא לא יודע את זה, אני מבטיחה לך. "בדם וביזע / יוקם לנו גזע / גאון ונדיב ואכזר" – זה אנחנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאללה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קטי, תודה לך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> קחו אותנו לכפר עזה. אתה יודע, לא היו אז קיבוצים ויישובים לתנועת הנוער בית"ר. היינו בכפר עזה. מדהים. הייתי בכפר עזה. רגע, שנייה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קטי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אבא, זיכרונו לברכה, היה איש חרות. אתה יודע, היה לי סיוט במערכות הבחירות. למה? אני ואחיי היינו צריכים לעלות בית-בית להוריד אנשים להצביע. אוי ואבוי אם השכנים – והשכנים היו מצביעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא נורא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, קטי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לכן, פשוט, אתה יודע, התנסות – אתה מבסוט, נכון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה לך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אחלה. אנחנו רבים, תאמין לי, אנחנו רבים אחד עם השני, ואתם יושבים מבסוטים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני ראש הממשלה בפועל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קטי, מה עם חמשת המ"מים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נמצא; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נמצא; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, אוקיי. יש לנו רשימה של חברי הוועדה המסדרת. בסדר. חברי הוועדה המסדרת – ניתן להם. חבר הכנסת רון כץ; חבר הכנסת אופיר אקוניס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי; חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בבית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. הוועדה לא מתכנסת עכשיו, אין עכשיו ועדה מסדרת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי שהקראתי בשם שלו ולא נוכח, אנחנו לא ניתן לו. ינון, בקשה. אחריו – חבר הכנסת יואב בן צור בכבודו ובעצמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס – מה שדודי אומר לי, אני עושה. דודי אמר לי: זה ראש הממשלה בפועל. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אני הייתי מציע לך לחזור מהמשפט: כל מה שדודי אומר לי, אני עושה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אסביר למה זה לא קשור – – – אני רק באמצע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי אמסלם, לי אין פה – לא כתוב לי כלום, לא חוק נורבגי ולא כלום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמו בצה"ל, אנחנו באוריגינל, נבחרנו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תדע לך שאתה סתם מבזה את העובדים הזרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ישראלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ינון, אני אסביר לך. מילא היו עובדים בחקלאות, אבל ישנים פה כדי לבוא להצביע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול להסביר לי למה שוסטר סגן שר הביטחון ולא מיכאל ביטון? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני עכשיו מסביר את זה. אתה יודע מה, משה? חשבתי לדבר על משהו, אני אגיד לכם משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ספרדי או אשכנזי, מה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל, לא מינו אותך לשר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה אמרת, דודי – אני אסביר, אני אומר לך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ינון, אתה צריך לדבר לקואליציה, לא לאופוזיציה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסביר לך, דודי, אני מסביר. היום עלה לפה סגן השר אלון שוסטר, סגן שר במשרד הביטחון, סגן שר הביטחון, עלה לדבר פה. אני שאלתי, והוא בא ופרגן למיכאל על עבודתו כשהיה שר במשרד הביטחון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> חבר הכנסת ינון אזולאי, סגן השר פה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני, מה אני אמרתי? אני מכבד אותו ורק שאלתי – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – יש לו 28 שנים מעליך – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק שאלתי: מיכאל, למה אתה לא נמצא במשרד הזה? למה אותך הוציאו מהמשרד הזה? למה, כי אתה מרוקאי? כי היית טוב? למה? למה? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה, כי אתה מזרחי? אני לא מבין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תכניס את הדבר הזה. תשאל את מנסור. אפילו הוא לא מרגיש המזרחי היחידי – – – תשאל אותו. מה פתאום, זה יצא ככה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מבין. זה בלי כוונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה יצא ככה. אל תכניס להם את הדבר הזה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מיכאל, עכשיו יותר מזה: מה עשו לך? עשו לך תרגיל. מיכאל, עשו לך תרגיל. תראה רק מה עשו לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, תקשיב. דודי אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. משה, תקשיב, היה יותר מזה. מה קרה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, ינון, עליתי על העניין: בהסכם הקואליציוני כתוב בפירוש שמנסור עבאס הוא המזרחי היחידי, אז איך תשים אותו? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל גם עליו עבדו, גם הוא לא סגן שר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא משנה. המזרחי היחידי שהיה בתמונה – מנסור עבאס. הוא רוצה שייתנו לו את הכבוד, שיישאר ככה. עשה היסטוריה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו תבין מה היה פה, היה פה יותר מזה. גנץ, הייתה לו מלחמה. דודי, גנץ – עם מי הייתה לו מלחמה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> צפון תל אביב – – – מה שאנחנו לא הצלחנו לעשות – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גנץ, הייתה לו מלחמה עם עובדי מאפיית קריית שמונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא יודע איך, הגעת לתמונה – – – ליברמן אף פעם לא הרשה שיצלמו אותו עם מישהו מהמשותפת. אף פעם. פתאום – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי אמסלם, אתה לוקח מהזמן שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משפט אחרון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי אמסלם, בקדנציה של גנץ הייתה לו מלחמה עם אזרחים במקום אחד. איפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, ינון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בקריית שמונה. איפה? פריפריה, מזרחים. את מי הוא שלח למאבק? את המזרחי שלנו, מיכאל ביטון. אותו הוא שלח. כמה שהוא ניסה לעזור להם, ואני אומר לך שהוא ניסה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל איפה שיש פריפריה, איפה שיש את האנשים המזרחים, אותם הוא מנסה, שם להיכנס בהם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ותסתכל איפה שמו את מיכאל ביטון – אפילו כיושב-ראש ועדת הכלכלה, הוא ממתין על הספסל ועדיין לא. תגיד לי, זה לא בושה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו אוהבים אותך. אוהבים אותך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב בן צור. אחריו – חבר הכנסת יריב לוין. נמצא? פרוש, אחריו, אחרי יואב בן צור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משהו – – – ועדת הכלכלה הייתה תמיד של נציג האופוזיציה. אז תבין איפה – – – אני אומר לך, כבל היה יושב-ראש הוועדה. הייתה מסורת בכנסת. אתם שוברים כל מסורת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל מרגי היה עכשיו יושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אתה נציג האופוזיציה מבחינתם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה. שלוש דקות לך ולאופוזיציה, אתם ביחד, מה אני אגיד לך. בבקשה, תתחיל. תנו לחבר שלכם. אני אתן לך, ממילא אני מושך את הזמן. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, הוא לא חבר שלך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו משפחה אחת. בן צור ומנסור – אותו דבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתה אומר "שלכם"? תגיד "שלנו". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאללה, חברים. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שעות דברתי קשות נגד מפלגת רע"מ על ההצבעה שהצביעו בעד התקנה שגורמת לבנותינו בעיות בנושא של פטור מצה"ל, אז הם התנצלו בפניי ואמרו שלא הבינו, או כן הבינו. אבל עכשיו, אחרי שיש את ההסכם עם הממשלה, אני אומר לך, אדוני מנסור עבאס, יש לי תפקיד בשבילך, יוצא מן הכלל. אתה התחלת להיות מיישב הארץ, מיישב יהודה ושומרון. התפנה תפקיד פנטסטי בגוף שיקים יישובים, הסוכנות היהודית לארץ ישראל. אני חושב שאתה יכול להחליף בהחלט את מי שהיה שם יושב-ראש, הנשיא הנבחר יצחק הרצוג, אם אתה מצליח כל כך להקים יישובים כאלה בארץ ישראל, באמת בצורה יוצאת מהכלל. שמעת, איתמר? אנחנו ממנים את מנסור עבאס ליושב-ראש הסוכנות היהודית, כי הוא מקים יישובים בארץ ישראל. מה אתה הקמת? כלום. כלום לא הקמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו נמצאים בימות המשיח. בימות המשיח ראינו עולם הפוך – מה שלא חשבנו שנוכל לעשות פתאום נעשה. אין אנשים מאושרים כמונו מההרכב היפהפה הזה של הממשלה הזאת, שמצליחה, בכוחה כי רב, באמת, לבנות ולהיבנות ולהקים על יסודות הגבעות בארץ ישראל ישוב מסודר, עם ישיבה. כתוב שכל עיר שאין בה עשרה בטלנים – עשרה אנשים שיושבים ולומדים תורה – אין לה יכולת להתקיים. ואתם עושים את זה יותר מזה: קודם כול מקימים את הישיבה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרת שאתה נותן לי יותר, סליחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מתחיל להזכיר לך, תשלים את המשפט. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מכל מקום, אתם גרמתם עכשיו יותר מזה, אתם מהדרין של המהדרין: קודם כול מקימים את הישיבה ואחר כך מקימים את היישוב. אז באמת מגיע לכם שאפו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת יריב לוין. אחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. אחריו – חבר הכנסת שמחה רוטמן. שלוש דקות. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, רבותיי, אתמול, 30 ביוני, זה היה כבר אתמול – תרשמו את זה, זה יום היסטורי בתולדות הציונות. אולי לא במקרה זה די סמוך למועד שבו אנחנו מציינים את יום הרצל. זה היום שמאזן גנאים הצטרף סוף-סוף לתנועה הציונית. הגיע הזמן. הוא עשה את זה, רבותיי, לא באיזה אקט קטן, הוא עשה את זה בענק. קודם כול, הממשלה שהוא מחזיק על האצבע האחת שלו חתמה על הסכם היסטורי להקמת היישוב אביתר, יישוב חדש בארץ ישראל, ביהודה ושומרון. זה הישג ציוני, הישג ציוני חשוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תראו איך בן גביר מבסוט. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לומר יותר מזה: אני מבטיח לך שאביתר תהיה עוד עיר ואם בישראל, וכל פעם שנעבור שם ניזכר במאזן גנאים ונגיד: זה האיש, בזכותו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, נשים שלט. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מאזן, אתה הרי איש רציני ויסודי, ואתה לא מסתפק רק בדבר אחד. אז אתה הפלאת לעשות ועשית היום היסטוריה – למעשה זה כבר היה אתמול – היסטוריה של ממש. פעם ראשונה שחבר כנסת מרע"מ, מהתנועה האסלאמית, לוקח על עצמו לדאוג לכוח האדם של צה"ל – לגייס, ועוד בנות, לצבא. כל הכבוד. תשמע, אני נמצא פה 12 שנה, התקשיתי להגיע להישגים כאלה. אני רוצה לומר לכם, חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יריב, אתה מקפח את מנסור. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, היושב-ראש, אני אף פעם לא אקפח אותו, אבל בדיוק מה שרציתי לומר זה שאני מתקשה לעמוד בקצב ההישגים האלה שמאזן וחבריו משיגים. אבל אני מבטיח שאם יקרה הדבר שלא צריך לקרות והממשלה הזאת תחזיק בטעות עוד שבוע וחצי ותשלים ארבעה שבועות, נעשה כאן סיכום חודשי מפואר ונדאג גם להפיץ אותו לכלל אזרחי ישראל, בכל השפות, כדי שכולם יעריכו את התרומה הזאת. אז מאזן, אני אומר לך, באמת, בנימין זאב הרצל – עד היום שבו מאזן גנאים הצטרף לתנועה הציונית. באמת היסטוריה, תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל יריב, תן לו משהו בערבית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת יריב לוין. חבר הכנסת מאיר פרוש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – מדינת המתנחלים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מאיר פרוש. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אמרתי כבר אתמול, מכובדי – איך אומר חבר הכנסת אמסלם – ראש הממשלה. הוא חייב דווקא לשבת כאן ממול, הוא יכול להחזיק את כולם ביד ולבקש מה שהוא רוצה, וכך אנחנו מתקדמים. אני רוצה קצת ללמד פרק בהיסטוריה, אם אפשר, אדוני הרב דרעי. ב-1977, תשל"ז למנייננו, היה מהפך במדינת ישראל – מפא"י, מפלגת העבודה, ירדה מהשלטון, ובגין, זיכרונו לברכה, עלה לשלטון. עד אז – הרב דרעי, אתה תתקן אותי בהיסטוריה; אמרתי שבתשל"ז היה מהפך: בגין עלה. מפא"י נפלו ואז בגין עלה לשלטון. עד אז לא היו מפלגות ש"ס, דגל התורה, כל היהדות החרדית הייתה מאוחדת יחד. לפני זה, לפני שבגין נכנס לשלטון, 25 שנה היינו באופוזיציה, היהדות החרדית הייתה באופוזיציה ולא התערבה בנושאים הרב-גוניים שיש למדינה, כל מיני בעיות. אנחנו היינו באופוזיציה ודאגנו לציבור שלנו. זה שאני אומר שלא התערבנו בכל הנושאים המעסיקים חלקים גדולים במדינה – זה לא שאנחנו חלילה מנותקים. אנחנו מתפללים שחלילה אף אחד לא יינזק, מתפללים שלא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, אנחנו נזהרים בדברים האלה. זה היה המהלך שלנו במשך 25 שנה, כשהיינו באופוזיציה. כאשר עשינו את ההסכם עם בגין, גדולי התורה אמרו לנו דבר אחד, תשמעו: שיהיה לכם סעיף בהסכם שאומר שאתם, בנושאי דת וביטחון, לא מתערבים. יש לכם חופש הצבעה. אין מצב שאם אני בקואליציה הוא יכול לגרום לכך שאני מצביע בנושאים דתיים כמו שהוא רוצה. לא. בנושאי דת יש לנו רבנים, והרבנים אומרים לנו מה לעשות. גם בנושאי ביטחון, אנחנו לא אנשים שיגידו לנו: ככה אנחנו חושבים. כל דבר צריך לשקול לגופו של דבר, על פי דעת תורה. זה היה הסעיף. מאז שבגין עלה לשלטון, אחר כך זה היה עם שמיר וכך הלאה, יש לנו סעיף שבנושאי דת אנחנו לא מחויבים לקואליציה, ובנושאי ביטחון, הרבנים קובעים לנו. אני מספר את זה – כולנו בכנסת, יש אלה ואלה. אתם כל השנים הייתם באופוזיציה, הייתם באופוזיציה, וגם אנחנו היינו 25 שנה באופוזיציה. כל השנים הייתם באופוזיציה, ואני חושב שצריכים לברך על הדבר הזה. עשיתם צעד קדימה – נכנסתם לקואליציה. אבל לא חשבתי לרגע שכשאתם נכנסים לקואליציה אתם כאילו מתערטלים מכל הדברים שאתם באמת חושבים שלא צריכים להיות. היום זו הייתה בשבילי הפתעה. כבר אמרתי לך את זה. זו הייתה בשבילי הפתעה. למה אתם בנושא של הצבא – לא שחלילה אני חושד בכם שאתם רוצים חלילה שיישפך דם ישראל, של יהודים, אני לא רוצה לומר חלילה כזה דבר, אבל בוודאי שאתם לא רוצים להיות אלה שלוקחים בנות דתיות שמהסיבות הדתיות שלהן לא רוצות ללכת לצבא, כי הרבנים אומרים להן: ייהרג ובל יעבור. אתם, בזה שעברתם מהאופוזיציה לקואליציה, עשיתם צעד שבעיניי – אולי זה היה בלי לחשוב, אולי לא ידעתם בדיוק מה העניין, אבל עשיתם פה צעד שלא כך צריך לנהוג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הלוואי שאתה מקבל את מה שאני אומר, אז אני יכול כבר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני הסברתי במשך – כבר כמה פעמים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא שמעתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אמרתי שאנחנו הצבענו על פטור – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא זה מה שהצבעתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה מה שהצבענו. אחרת הן היו עוברות עינוי פלילי. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה לא נכון? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מוכן להסביר לך את הכול. אני מכיר, אני מצוי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מצוי בעניין הזה. על כל פנים, אתם, בצעד הזה, מהאופוזיציה להיכנס לקואליציה ולהתערב בדבר ולבוא ולכפות על בנות שמאמינות בדרך החיים שלהן, בציווי של רבותינו, זה משהו שאנחנו לא עשינו, למרות שהיינו שנים באופוזיציה ונכנסנו לקואליציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מודה לך מאוד, אדוני. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן במסדרת, נכון? אוקיי, אז אנחנו חוזרים. חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – לא נמצא; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי נמצא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוועדה המסדרת. חברת הכנסת גלית דיסטל – גם; חבר הכנסת דוד ביטן – בוועדה המסדרת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הפארסה שקורית כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל פתרנו את זה, דוד. יבואו וידברו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה מה קורה, תראה את הפארסה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסתכל על הפארסה שקורית בכנסת. יש בוועדה המסדרת – – – אתה מבין לבד מה קורה פה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, כבוד השר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא קרא לך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בטח שהוא קרא לי. מה, עליתי סתם לפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יועז, אתה מסכם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה מסכם? יש אנשים שרוצים לנאום. מה זאת אומרת מסכם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז שיבואו. יש לנו עוד שלושה: מאי גולן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא שיבואו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – אוסאמה סעדי ואלי כהן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא שיבואו, תסגרו את הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא נמצאים פה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז הם עכשיו יעשו הפסקה ויבואו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון, או שאנחנו נעשה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, אז דיברנו קודם על הזיכוי בפרשת דומא. עכשיו אני אספר על עוד דבר – סיפור מזעזע, תיק ראשון שייצגתי בו: נער מחברון שנאשם – רדפו אותו והוא נאשם במשהו שהיה לא הגיוני. איזשהו קיבוצניק מהצפון בא ומעיד ואומר: אני ראיתי את הנער הזה מרביץ לערבים. וזה היה לא הגיוני – שעת לילה מאוחרת, ראה אותו ל-30 שניות, לפי העדות. אין, לפי כל הפרמטרים זה לא היה הגיוני וזה לא היה אפשרי. מה עשיתי? הגיע יום הדיון, הגיע אותו עד – הקיבוצניק מהצפון – והוא בא ומעיד על מי שיושב בדוכן העדים, אומר: זה הוא, אני מזהה אותו. ואני אומר לו: רגע, אתה בטוח במאה אחוז? הרי אם אתה בטוח כל כך הוא ילך לכלא. אולי ב-60%, 70%, 80%? הוא אומר: זה הוא, זה הוא. אמרתי לבן אדם לקום, ומה מסתבר? שאני החלפתי את הנאשם. במקום הנאשם האמיתי שמתי מישהו אחר, והוא זיהה את המישהו האחר, והשקר נחשף, והיה זיכוי. אבל יש כאן שאלה מאוד מאוד קשה: מה עשו לאותו עד שקר? וזו תופעה, חבריי חברי הכנסת, שמתרחשת בהרבה מאוד תחומים, בהרבה מאוד גזרות. כאשר אישה גרושה מעידה נגד הגרוש שלה ומעידה עדות שקר, בסופו של דבר מה שקורה הוא שגם אם תופסים אותה מעידה עדות שקר, יש לה חסינות. וכאשר אותו עד העליל עלילת שקר אף אחד לא עשה לו שום דבר. וזו אחת הבעיות שמובילות אותנו לעדויות שקר חוזרות ונשנות ולאפס מעשים של המערכת. אז אני חושב שבמסגרת התיקונים ששר המשפטים גדעון סער מציע, היה ראוי, היה נכון, לדבר גם על העניין הזה – של עלילות, של הפצת שקרים, של עדים שהם עדי שקר. צריך לטפל בתופעה הזאת. זו תופעה שאי-אפשר להשלים איתה, כי כאשר, חס וחלילה, אותם עדי שקר מצליחים, התוצאה יכולה להיות שאנשים יושבים סתם, פשוט סתם, שנים רבות בכלא, ולא משנה מאיזה ציבור הם באים, מי הם ומה הם. הייתי מצפה שממשלת ישראל תעשה משהו בנושא הזה, אבל כמו ביתר הנושאים – גם בנושאים הכלכליים, גם בנושאים הביטחוניים, גם בנושאים המשפטיים – זו ממשלת כישלון, זו ממשלת חידלון, ממשלה שפשוט לא מסוגלת, כי זאת ממשלת הונאה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הפסקה, הפסקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, השר מסכם בסוף, אחרי שנואמים. הוא חייב לשמוע את כולם. אתה תראה את הפדיחה שאתם עושים. הינה, תקרא למיקי לוי, היושב-ראש, שיראה איך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אנחנו הודענו בוועדה המסדרת שיש הפסקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, תקרא ליושב-ראש, למיקי לוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בואו נשמע מה הסיפור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם באים לכאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הם באים, אוקיי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מחכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, נחכה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה נראה לך הגיוני? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין ועדה מסדרת? עוד לא התכנסה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה נראה לך הגיוני? אולי נשיר שיר? אנחנו יכולים לשיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו, אבינו שבשמיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז השר יועז הנדל יסכם את הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל הם עדיין בוועדה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, הוועדה – לא מתכנסת הוועדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, מתכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, סגרו את הוועדה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז השר יסכם. אין ועדה מסדרת. היא לא התכנסה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> חברים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עצרו את הדיון. חברי הכנסת שהיו נוכחים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם עושים את כל הבלגן שאפשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוועדה לא התכנסה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – זה לא יכול להיות. ניתנת זכות דיבור. אני אמרתי לכם שאני הולך לשם. זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה, אנחנו נתייעץ. שנייה. אז חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אתן בשמחה לחבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו גמישים, חבר הכנסת דוד אמסלם, לא? לאור הנסיבות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך את האמת, ראש הממשלה בפועל, תודה רבה שאתה מאפשר לנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לנו סבלנות וסובלנות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה שאתם מאפשרים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – אין-סופיות. אין-סופיות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אפרת, אם כבר באת, בואי תשמעי. נדבר קצת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה שאתה מאפשר לנו להיכנס לכנסת. 30 מנדטים הליכוד מקבל, ואתה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה רוצה שלוש דקות, או – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אשמח לשלוש, ארבע – מה שראש הממשלה יחליט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נתחיל עם שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. לכל חברי הוועדה המסדרת ניתן הזדמנות לשאת דברים. כל הכבוד. אין בעיה. בבקשה, חבר הכנסת שמחה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. באמת מודים לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק כדאי לאפס את השעון, כדי שחס ושלום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, שמחה, תודה ליושב-ראש על שהוא נותן לנו לדבר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע. אל תדאג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אבל אי-אפשר. שנייה. הוא יודע שאתם מתכננים לי עוד הפרעות עד שהוא ייתן לי. חבל לאפס עוד זמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אני לא אאפס. הזמן על חשבון כל האופוזיציה. דבר ונראה מתי נעצור אותך. בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין בעיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה. אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. יש בינינו סיכום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אני מפריע, אתה צריך לטפל בי, לא בו. אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ידידי, יש בינינו סיכום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכול בסדר. הגענו להסכמות בוועדה המסדרת בנושא הזה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאחרי שדיברנו בפעם הקודמת על גל"צ ובג"ץ קיבלתי הרבה התייחסויות. א. רק שתדע לך, חבר הכנסת אמסלם, קיבלתי מחמאות על החיקוי, אבל אמרו לי שאני צריך להשתפר, אז אני מקווה, בעזרת השם, לייצר מומחיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תדבר עם הידיים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זהו, אני צריך לדבר עם הידיים. אבל האמירה הזאת שאמרתי כביכול בצחוק בפעם הקודמת על כך שבשנייה שהימין ייכנס לבית המשפט העליון פתאום נגלה שהשמאל בעד לסגור את בג"ץ, זאת הייתה אומנם בדיחה – יש לי קצת הפרעות פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נקשיב, חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הדבר הזה שמתרחש התרחש בארצות הברית הבדיחה שבשנייה שהימין נמצא בבית המשפט השמאל משנה את עמדתו ביחס לבית המשפט אכן התרחש בארצות הברית. כולנו יודעים שבארצות הברית, בעקבות כהונתו של הנשיא טראמפ, התחיל להיות רוב בבית המשפט העליון לשופטים שמרנים, ופתאום ניתן היה למצוא התבטאויות של גורמים מאוד מובילים ומשפיעים שאומרים: אולי הגיע הזמן לקחת קצת כוח מבית המשפט ולהעביר את הכוח למחוקק. זאת אומרת שיש עיקרון מסדר אחד אצל השמאל בעולם, אצל השמאל בישראל, אצל השמאל בארצות הברית. העיקרון הוא אחד: השלטון צריך להיות בידיים של הרשות השלטונית שבה יש לשמאל יתרון. אם זה המחוקק – שיהיה המחוקק; אם זה בית המשפט – שיהיה בית המשפט; אם זה הפקידות – שיהיה הפקידות; אם זה התקשורת, אם זה האקדמיה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התחלתי באיחור של דקה, אדוני היושב-ראש. – – ובסופו של דבר העיקרון הוא אותו עיקרון: השלטון צריך להיות בידיים של השמאל, בדורסנות, בכוחנות ובבוטות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואת הדבר הזה אנחנו צריכים לעצור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שבדרך כלל בשעות האלה – מה אנחנו עושים? מי שנמצא בדרך מדליק רשת ב', גלי צה"ל. בשעות היום בבוקר מה יש, אדוני השר? יש ראיונות, דברים, אבל בשעות הלילה יש כל מיני תוכניות כאלה שאתה לא יודע מה הם רוצים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ציפורי לילה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואז יש רגע של עברית. מישהו שלח לי מאיזה מילון "תרגום בנט" – סלנגים ישראליים: "לעשות בנט", "עשה לו בנט" – רימה, ביצע מעשה הונאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> "עשה לו בנט" – יפה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> "עשה לו בנט" – העמיד פנים; "עשיתי להם בנט" – העמדתי פנים, רימיתי, שיקרתי. בוויקיפדיה תמיד יש מקור: מקור הביטוי בפוליטיקאי שרימה את בוחריו ומאוחר יותר, למרות שלא הייתה לו כל תמיכה ציבורית, הצליח בעזרת תרגילים נכלוליים להתחזות לראש ממשלה. עוד בשימוש: "בינטתי אותו", כלומר רימיתי אותו; "התבנטתי" – העמדתי פנים; "התבנט" – העמיד פנים, רימה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אנחנו כבר ארבע שעות מחכים שהוועדה המסדרת תתכנס. עידית הייתה יושבת-ראש – בנטטו אותה, ואז הגיע בועז, בנטט את עידית. שניהם יצאו החוצה, בנטטו את מרב בן ארי, אבל אלקין בכלל ישן. אלקין קם וגילה שכולם בנטטו אותו. אמר אלקין: אין ועדה. בונטטתי ובונטטו – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בונטטתי ואבנטטה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ובכן, סופו של מבנטט להתבנטט. מה שקרה בסוף זה שאנחנו מתבנטטים בעצמנו. למה? מ-01:10 מתבנטטים ל-01:40, ומפה אנחנו לא יודעים מה יהיה. אדוני היושב-ראש, אני מנצל את ידידותי איתך: תעשה סדר לבל יבונטטו עימנו. ליברמן מנסה לבנטט את אביר. אומר לו: תבנטט את המספר אחריך ברשימה לבל יבונטטו אותי, זאת שעשתה לי פעם בנטוט. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רגע, ואיך אומרים בערבית "בנט"? "אבו אל-בנאט". << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בקיצור, רבותיי, זה היה רגע של עברית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אבל אנחנו כרגע מחכים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו, תן לו. ראש הממשלה בפועל, תן לו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שאלקין ישטוף פנים, יתרענן, ייתן הנחיות, יבצעו אותן ואנחנו נבצע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי. מי מבין חברי הכנסת חברי הוועדה המסדרת נמצאים באולם ומעוניינים לדבר – לא דיברו ומעוניינים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ונמצאים ברשימה המקורית. אז אנחנו מסיימים עם חבר הכנסת שלמה קרעי. דובר אחרון – חבר הכנסת שלמה קרעי, ואז השר יועז הנדל מסכם. אני נועל את הרשימה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, או שמא נאמר: ראש הממשלה בפועל, כנסת נכבדה, יש לנו עוד לילה ארוך. אני לא יודע איך נסגור כאן את הסיפור בוועדה המסדרת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נסגור, נסגור. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל יש – בכל מקרה, עד שלא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור כבר נהיה עצבני. עכשיו אלקין בבית מג'עג'ע. הוא כבר נהיה עצבני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שבטוח, דודי, אני חושב שחבר הכנסת טופורובסקי צריך לעמוד על שלו הפעם. לא ייתכן שיבנטטו אותו בצורה כזאת, גם אם זה עולה לו במחיר התפקיד שלו. יושב איתנו, נלחם איתנו – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, לא שמעת. "יבנטטו" זה – מלכיאלי, חברת הכנסת אמילי לא שמעה מה זה "יבנטטו". תסביר לה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – מילון אבן שושן – בנ"ט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מילון אבן שושן, בנ"ט זאת הגדרה חדשה ל"רמאי, שקרן ונוכל", אז אני משתמש בזה כפועל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל שבוע יש לנו שיעור לשון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חכה, יש לנו כל הלילה, חבר הכנסת קושניר. גם פרשת שבוע וגם גימטריות חדשות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> וגם סיפורי חז"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, עכשיו הפרשה הבאה. עד היום דיברתי על בלק. הלילה נדבר על פנחס. אז אני חושב, אדוני היושב-ראש, שחבר הכנסת טופורובסקי, אסור לו לתת. הוא ישב איתנו כמו אריה, נלחם שיהיה דיון משולב, שחברי קואליציית ההונאה הזאת יוכלו ללכת לישון קצת ושהכול יהיה לטובת הקואליציה, והינה, השיג הסכם, באמת – נתנו לו דיון משולב. זה הסכם שהיה לנו קשה לחתום עליו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הסכמנו לדיון משולב, שתלכו לישון עד 11:00, ותוך כדי תוכלו גם לנהל דיונים של ועדת חוקה – ממש מכל טוב הארץ. אני לא יודע איך רוח הנדיבות שרתה על חברי האופוזיציה שניהלו איתכם את המשא ומתן. ובכל זאת, אחרי שעשינו את כל זה, אדוני היושב-ראש, קם אלקין מהשינה ואומר לטופורובסקי: ההסכם שלך בטל. תגיד לי, אדוני היושב-ראש, פעם נתנו לך אחריות בלי סמכות? נשמע לך? אפילו פקח תנועה, חבר הכנסת לוין – שאני לא מזלזל בו – אפילו העובד הכי פשוט שיש, אפילו בורסקאי במקצוע שלו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך משפט אחרון? יש לי עוד שני משפטים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לך 15 שניות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו העובד הכי זוטר, כשנותנים לו אחריות, נותנים לו גם את הסמכות לבצע אותה. לא ייתכן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – משפט אחרון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? בגלל שאתה חושב שהוא אומר משפט בשתי דקות? 20 שניות – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שאתם צריכים לתת לחבר הכנסת טופורובסקי את הסמכות ללכת עם ההסכם שהוא הגיע אליו איתנו ולא לעשות מעצמכם לעג וקלס. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת שלמה קרעי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה לסכם את הדיון השר יועז הנדל, בבקשה. יועז, תמשוך את זה כמה שאתה רוצה. תרגיש בנוח. קח את הזמן שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה שאתה רוצה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יועז, נראה לי שבנטטו גם אותך. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה לכם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבאתי לפה את הספר "רבנות בסערת הימים" על יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב המפורסם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חזק, חזק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, אני לקחתי כרך אחד. – – הרב המפורסם, סבו של נשיא המדינה המיועד, שכתב את הברכה שאנחנו הציונים אומרים כל שבת בבית הכנסת – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתמול היה יום פטירתו. אתמול היה יום פטירתו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – "אתן לראשיה, שריה ויועציה" – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בשבועיים האחרונים הפסיקו להגיד בבתי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, אומרים, אומרים בבתי כנסת. אצלנו הציונים אומרים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – אצל הרפורמים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הבאתי לכם גם את הספר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אצל הרפורמים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני יודע שאתם לא אומרים, אבל אצלנו אומרים תמיד. ממלכתיים אומרים תמיד, לא משנה אם אתה בעד הממשלה או נגד הממשלה. והבאתי לכם גם את הספר על משנתו של א.ד. גורדון, סיפור חייו. מאוד חשוב. אבל אני רוצה דווקא לעסוק בכמה נושאים שאתם העליתם, חבריי באופוזיציה, ואני חושב שאתם באופוזיציה, בצורה הכי רהוטה ומלאה, והיכולת שלכם לעבור מהפכים של ממש – איך קראו פעם לשתי הנשים האלה שעשו מהפך, סוזנה וטרלינה? לא זוכר איך קוראים להן, אלה שלקחו מישהי ועשו מהפך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, לעשות מהפך, ממש לקחת מישהי ולעשות מהפך שלם בלבוש, בהתנהגות. ככה גם אתם עברתם מקואליציה לאופוזיציה – ממש אי-אפשר להכיר, ואני שמח שזה כך. שמעתי קודם על אמת ושקר. פתאום יש פה אנשים טובים שאכפת להם מה אמת ומה שקר. לכן, מכיוון שאכפת להם, אני רוצה לדרוש בכבודו של ניר ברקת, שר האוצר שלנו. זוכרים שהוא שר האוצר? ומה עם פייגלין? שר כלכלי בכיר. אמת ושקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אנחנו יכולים לעשות שהוא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – מה עם ח'אן אל-אחמר? בתוך שבועות ספורים, עוד רגע – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תגיד לי, בממשלה שלכם אתם מדבר על אמת ושקר? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, אנחנו מדברים על אמת ושקר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> העלית אמת ושקר – בואו נדבר על אמת ושקר. ובואו נדבר על שינוי שיטת הממשל. כמה פעמים דיברנו על זה? אמת ושקר. הרדיפה שלכם אחר האמת, חבריי באופוזיציה, מעוררת התפעלות, מעוררת התפעלות, באמת. כל הסכם זה הסכם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצוף. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כל מילה זאת מילה, כל לחיצת יד זאת לחיצת יד. כשאתם אומרים שאתם עם רע"מ אתם עם רע"מ, וכשאתם אומרים שאתם לא עם רע"מ אתם לא עם רע"מ. כל הכבוד. בכלל, אני רוצה לפנות כאן לחבר הכנסת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שאני משוכנע שהוא כאן גם אם אני לא רואה אותו. אני משוכנע שהוא כאן כי ראיתי שיש מצליפים בסיעת הליכוד, ומי שלא נמצא כאן מקבל ישר ביוש בטוויטר או ברשתות החברתיות, ומזכירים שהוא לא נמצא כאן, אז גם אם אני לא רואה את ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו אני משוכנע שהוא כאן. אני רוצה להגיד לו: אדוני ראש האופוזיציה, אני שמח על המהלך שקורה. חשוב ונכון ללמוד על הפרדת הרשויות; חשוב ונכון ללמוד על שיטת הממשל; על מה שנכון ולא נכון בהשקעה כספית; חשוב ונכון ללמוד על אידיאולוגיה. דיברה כאן חברת הכנסת קטי שטרית. לא הייתי כאן אתמול והבנתי שהיא נפגעה, אז אני מעומק ליבי מצטער שכך קרה. אבל היא דיברה על אידיאולוגיה, ואני חשבתי לעצמי: אידיאולוגיה. נניח, קחו נושא כמו פינוי יישובים. דמיינו לעצמכם מפלגה שחבריה מצביעים בעד ההתנתקות – הספיק? לא צריך להגיע לא.ד. גורדון? לא לרב הרצוג? מדהים. אז אני רוצה להגיד לכם תודה רבה, חברי האופוזיציה. אתם עושים עבודת קודש. המשיכו כך לשנים ארוכות. עלו והצליחו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הנדל. חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות. חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות, אני רוצה לעבור להצבעה, בבקשה. בבקשה, חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שמית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, הוגשה בקשה עם 20 חתימות מטעם האופוזיציה. אנחנו נעבור להצבעה שמית. מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים במליאה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, האם מי מחברי הכנסת נמצא במליאה שמזכירת הכנסת לא הזכירה את שמו? אין כזה. בבקשה לספור. להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, 14 נגד. לפיכך אני קובע כי הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021, עברה בקריאה הראשונה. המלצת הלשכה המשפטית היא שההצעה תידון בוועדת הכלכלה, וכיוון שלא הוקמה, ההצעה תעבור לוועדה המסדרת לקביעת עמדה. כנסת נכבדה, חברי הכנסת, אני מכריז על הפסקה. על חידוש המליאה תבוא הודעה של 15 דקות מראש. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 02:17 ונתחדשה בשעה 08:02.) << הפסקה >> << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1420; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 35; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, כ' בתמוז תשפ"א, 30 ביוני 2021. על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מתקן: אני מחדש את הישיבה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> חבריי, חברותיי – חברתי, יותר נכון, חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה ושלישית, שהגישה הממשלה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה בהוראות מיוחדות שלושה נושאים עיקריים לעניין זכויות שונות למבוטחים שהופסקה העסקתם או שהוצאו לחל"ת, וזאת בהתייחס לתקופה שמיולי 2021 ועד דצמבר 2021, שבה המשק הישראלי עדיין מושפע ממשבר הקורונה, למרות מה שנראה כהיחלצות בריאותית מהשפעות הנגיף. הנושא הראשון עוסק ביולדות שהכנסתן נפגעה עקב משבר הקורונה ובהגנה על זכויות מסוימות של עובדים לפי חוק עבודת נשים. לפי המוצע, מי שילדה בחודשים יולי עד דצמבר של שנת 2021 והייתה זכאית לדמי אבטלה לפני יום 30 ביוני 2021 אך אינה זכאית לדמי אבטלה משום שכאשר הופסקה עבודתה היא לא הייתה בהיריון – תהיה זכאית לדמי לידה בשיעור מלא, שיחושבו לפי התקופה האחרונה שבה עבדה בפועל. לפי הצעת החוק הממשלתית, דמי הלידה היו אמורים להיות בגובה דמי האבטלה, אך הוועדה קבעה כי דמי האבטלה יהיו בגובה שכרה הרגיל של היולדת, כפי שנהוג בדרך כלל לעניין דמי לידה. כמו כן, מוצע להחיל הסדר שלפיו דמי הלידה ליולדת העצמאית יוכלו להיות מחושבים גם על בסיס רבע שנה משנת 2019, גם על נשים שילדו החל מחודש יולי 2021 עד סוף חודש דצמבר 2021. הוועדה החליטה להאריך ולהתאים את הוראת השעה הקובעת כי החופשה ללא תשלום לא תיחשב במסגרת 60 הימים שבהם חל איסור לפטר את העובדת או עובד לאחר שנעדרו בשל תקופת לידה והורות לפי חוק עבודת נשים, ותקופת ההגנה לפני פיטורים תוארך בהתאם. הנושא השני הוא זכאות לדמי אבטלה. הצעת החוק דורשת כתנאי לתשלום דמי אבטלה למי שהוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק ולא קיבל שכר בעת תקופה זו, שמשך החל"ת יהיה 30 ימים רצופים לפחות. כמו כן, הצעת החוק קובעת הוראות שנועדו להבטיח שככלל, למעט לעניינים מסוימים, ימי האבטלה שבעדם שולמו תשלומים בתקופת הקורונה לא יגרעו מהזכאות העתידית לימי אבטלה. מוצע לקבוע זכאות לדמי אבטלה חלקיים גם למי שהופסקה העסקתו בחודשים יולי עד ספטמבר של שנת 2021 ולאחר שצבר שישה חודשי אכשרה בלבד, ולקבוע כי הוא יהיה זכאי למחצית מימי האבטלה שלהם היה זכאי המובטל שהשלים 12 חודשי אכשרה, וכן לקבוע זכאות למי שהופסקה העסקתו בחודשים אוקטובר עד דצמבר של שנת 2021 אף שצבר עד עשרה ימי אכשרה, והוא יהיה זכאי ל-83 מימי האבטלה שלהם היה זכאי בהסדר רגיל. עוד מוצע לקבוע זכאות מיוחדת לדמי אבטלה לחלק מהמובטלים בני 45 ומעלה, שלפיה אם בתקופה שמיום 1 במרץ שנת 2020 ועד ליום 30 ביוני 2020 שולמו למבוטח דמי אבטלה מכוח הזכאות הרגילה לדמי אבטלה או מכוח הוראת סעיף 179ג, שקבע זכאות לדמי אבטלה חלקיים למי שצבר רק תקופת אכשרה חלקית, אזי הוא יהיה זכאי לתוספת ימי אבטלה בשיעור של מחצית מימי האבטלה שבעדם שולמו לו דמי אבטלה מכוח זכאויות האמורות באותה תקופה, אלא אם כן הוא בחר לנצל זכאות אחרת לדמי אבטלה לפי החוק או התיקון. יצוין כי בנוסח המקורי שהציעה הממשלה, הזכאות לימים נוספים לבני 45 ומעלה התבססה על ימי אבטלה ששולמו מכוח הדין הרגיל בלבד, והוועדה הרחיבה את ההסדר כך שהוא חל גם על מובטלים שקיבלו דמי אבטלה בתקופת הקורונה בשל קיצור תקופת האכשרה. הזכאות הנוספת למבוטח שמלאו לו 45 שנים היא הארכת התקופה שבה יוכל לממש חלק מימי האבטלה שהוא היה זכאי להם, ועד ליום 30 ביוני 2021 מימש. אם ניתנה לו תוספת של ימי אבטלה לפי תיקון זה, הוא יוכל לממש את תוספת ימי האבטלה עד תום התקופה המאורכת. יצוין כי דמי אבטלה שישולמו לפי תיקון זה יהיו בשיעור של 85% מגובה דמי האבטלה המשולמים כרגיל לפי חוק. לעומת זאת, אם נותרו לבן 45 ימי אבטלה שטרם ניצל, באפשרותו להמשיך ולממש בתקופה המוארכת לפי תיקון זה, והוא יהיה זכאי בעדם למלוא דמי האבטלה. עוד מוצע להאריך את הוראת השעה שמאפשרת לשלם את מלוא דמי אבטלה למובטל שנמצא בהכשרה המקצועית, וכן את הוראת השעה שלפיה ניתן לדמי אבטלה מעמד כשל הכנסה מעבודה לעניין קצבאות נכות כללית, אזרח ותיק, שאירים, הבטחת הכנסה, תשלום מזונות, ובהתאם לכך יקוזזו קצבאות אלה בדומה לקיזוז המקל שחל לגבי שכר מעבודה. הצעת חוק זו כוללת הוראות נוספות שמוצע לקבוע אותן כהוראה קבועה, שלפיהן מובטל לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד ימי חופשה שהוא זכאי לדמי חופשה בעדם, גם אם דמי החופשה לא שולמו לו. בנוסף, נקבעה קביעה מפורשת כי מי שהוצא לחל"ת לא יוכל לקבל דמי אבטלה כל עוד עומדים לזכותו ימי חופשה ספורים. הנושא השלישי, שאותו הוסיפה הוועדה, הוא בקשר לבני 67 ומעלה שעבודתם הופסקה. ועדת הכספים הזמנית שדנה בהצעת החוק עמדה על כך שלגבי בני 67 ומעלה שהוצאו לחל"ת או פוטרו והיו זכאים, מכוח הוראות השעה הקודמות, למענק הסתגלות בעד חודש יוני 2021, ימשיכו להיות זכאים למענק גם בעד החודשים יולי עד ספטמבר 2021, אולם בשיעורים מופחתים לעומת הסכום המלא של המענק. בחודש יולי התשלום יהיה 90%, בחודש אוגוסט התשלום יהיה 80% ובחודש ספטמבר, חודש החגים, התשלום יהיה 70%. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות הדיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, שהחוק התקבל בהסכמה מלאה ורחבה בוועדה. כל חברי הכנסת הצביעו בעד, גם קואליציה וגם אופוזיציה. אז אני קודם כול רוצה להודות לחברי הוועדה, ובאמת הדיון היה מאוד מאוד יעיל, מאוד מאוד מקצועי, והצלחנו לשים את כל הפוליטיקה בצד, ובסוף הגענו להסכמות. אני רוצה גם להודות לשר במשרד האוצר חמד עמאר, וכמובן לשר האוצר אביגדור ליברמן, שגילו גמישות וקשב ונרתמו לצרכים שהעלו חברי הכנסת. אני רוצה להודות לצוות הוועדה וללשכה המשפטית של ועדת העבודה והרווחה, שליוותה את הדיון בהצעת החוק. עוד שני דברים שהצלחנו להשיג מעבר לחוק עצמו זה הארכת החל"ת הגמיש לבעלי השכר הנמוך, וכן סבסוד שכר לבעלי מוגבלויות למשך עשרה חודשים, וכן לבני 40 ומעלה עם שלושה ילדים. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש שנתמוך בהצעת החוק הזו וניתן בשורה לאזרחים ולאוכלוסיות שמחכות לסיוע הזה. תודה רבה. << נושא >> הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפני שנזמין את יו"ר ועדת חוקה – הודעה מטעם הוועדה המסדרת. ימסור את ההודעה חבר הכנסת דוד ביטן. << דובר >> דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הוועדה המסדרת החליטה בישיבתה אתמול כי הוועדות הבאות ידונו בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה שנייה ושלישית: ועדת הכספים תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה מס' 120 (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"א–2021 – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דוד, ישנת? << דובר_המשך >> דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ישנתי קצת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, הוא באמצע הודעה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> – – הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 4). ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021. ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): << דובר >> הודעה נוספת. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הוועדה המסדרת החליטה בישיבתה היום כי חברת הכנסת לימור מגן תלם תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדת החוקה, חוק ומשפט מטעם ישראל ביתנו. היא תהיה ממלאת מקום של חברת הכנסת שרן השכל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דוד ביטן. מי אמר שאי-אפשר לשתף פעולה? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חזון אחרית הימים, שדוד ביטן מקריא הודעות מטעם הקואליציה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לכן שמחתי שהוא עשה את התפקיד שלו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> היא ביקשה ממני, אז אמרתי: יאללה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מה שאני אומר, כל הכבוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי שמכיר את דוד ביטן לא צריך להיות מופתע. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כנראה שהתגעגעת להיות יושב-ראש. הוא התגעגע. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1407; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 32; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר שהדיון הוא דיון משולב, אנחנו עוברים לסעיף מס' 2 בסדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אל תדאג, אל תדאג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק שיבואו לדבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בדיוק. אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בוקר טוב לכולם. ברשותך, אדוני היושב-ראש, לפני הצגת ההצעה, באמת הערה מקדימה בעקבות דבריך. אנחנו בלילות האחרונים שהינו כאן עשרות חברים וחברות במליאה, ולא אחת האזנו לנאומים שאינם קשורים לסדר-היום, והדבר מקובל – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מקובל בבית הזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – בבית הזה. אבל אין לי אלא להביע צער שכאשר המליאה באה לדון, ובתקווה לאשר בקריאה שנייה ושלישית שני חוקים מאוד מאוד מרכזיים וחשובים לציבור הישראלי, אנחנו עושים זאת מול מליאה ריקה. אולי היה עדיף – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל העיקר שבוועדה היה דיון מהותי ומשמעותי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בשתי הוועדות היו דיונים מאוד מהותיים ומשמעותיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו התכלית הראויה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. אבל אולי עדיף היה לצמצם בנאומים שכל מטרתם לתקוף את הקואליציה ולהקדיש יותר זמן לעיסוק בשתי הצעות החוק הללו, לטובת כל אזרחי ואזרחיות ישראל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021. הצעת החוק מבקשת להאריך בחמישה חודשים, עד סוף חודש נובמבר 2021, את תוקפו של חוק הקורונה הגדול שהכנסת העשרים-ושלוש חוקקה לפני כשנה במטרה ליצור מסגרת משפטית מקיפה להתמודדות עם מגפת הקורונה. חוק זה עתיד לפקוע בעוד כשבוע, והצעת החוק נועדה, כאמור, להאריך את תוקפו. חוק הקורונה הוא המסגרת החקיקתית המקנה לממשלה סמכות להכריז על מצב חירום בשל המאבק בנגיף הקורונה, ועל יסוד מצב חירום זה להפעיל מגוון כלים לשם התמודדות עם המגפה. מכוח חוק זה אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט רק שלשום את בקשת הממשלה להאריך את מצב החירום בשל מגפת הקורונה ב-60 ימים נוספים, לאחר קבלת סקירה מקיפה מראשת שירותי בריאות הציבור, כמתחייב מהוראות החוק. הכלים שהממשלה יכולה להפעיל מכוח החוק הם רבים, מגוונים, וגם חריגים וחסרי תקדים במרקם המשטרי והדמוקרטי שלנו. הם כוללים בין היתר הגבלות על התקהלות, הטלת סגרים והגבלות תנועה, הגבלות על היציאה מישראל והכניסה אליה, והגבלות חמורות רבות נוספות, שמטרתן להגן על בריאות הציבור בישראל. מרבית ההגבלות נעשות ומוטלות מכוח תקנות המותקנות על ידי הממשלה ומגיעות לאישור הכנסת. יצוין כי בעת הזו מופעלים מכוח חוק זה אך ורק אותם הכלים הנוגעים לכניסה לארץ וליציאה ממנה. בדברי ההסבר להצעת החוק ובדיון שהתקיים בוועדה הסבירו נציגי הממשלה מדוע למרות הירידה החדה שחלה בתקופה האחרונה בתחלואה בנגיף הקורונה בישראל, עדיין יש צורך להאריך את תוקפו של החוק ולהשאיר בידי הממשלה את הכלים שהוא מקנה להתמודדות עם המגפה. זאת, בעיקר בשל המשך התפשטות המגפה במרבית מדינות העולם, הסכנה של כניסת וריאנטים חדשים של הנגיף לישראל – סכנה המתממשת לנגד עינינו בימים אלה – שיעור לא מבוטל של מבוגרים וילדים שעדיין אינם מחוסנים, וכן האפשרות לירידה ביעילות רמת ההגנה של החיסון לאורך הזמן. הצעת החוק שלפניכם מבקשת להאריך את תוקף החוק כפי שהוא בלי לערוך בו שינויים. חשוב לציין שהוועדה סברה שיש צורך ואף הכרח לערוך שינויים משמעותיים בחוק, בראש ובראשונה לשם מציאת נקודת איזון מידתית יותר בין ההגנה על זכויות היסוד וחירויות הפרט לבין ההכרח בהעמדת כלים משמעותיים למאבק במגפה, לרבות באמצעות חיזוק משמעותי של הפיקוח הפרלמנטרי על השימוש בכלים אלו. השינויים האלה נדרשים, לטעמנו, גם כדי להתאים את החוק לתקופה הנוכחית, שבה בכל זאת מרבית האוכלוסייה בישראל מחוסנת. עם זאת, ברור שתיקון מהותי בחוק מחייב דיון מעמיק וממצה במשרדי הממשלה הרלוונטיים, ביניהם לבין גורמי המקצוע השונים ובין הממשלה לכנסת. לצערנו הרב, לא ניתן היה למצות דיון הכרחי זה בימים הספורים שעמדו לרשותנו לאחר השבעת הממשלה החדשה ולגבש הצעת חוק ראויה, מידתית ויעילה יותר עד למועד פקיעת החוק הקיים בשבוע הבא. בשל כך סוכם, לרבות על דעת שר הבריאות, חברי ניצן הורוביץ, על הארכת תוקף החוק ללא שינויים, אך לתקופה של חמישה חודשים בלבד, שהיא קצרה מזו שהתבקשה על ידי הממשלה. הממשלה התחייבה במהלך חמשת החודשים הללו לפעול כדי לגבש הצעת חוק ממשלתית שתכלול שיפורים ושינויים מהותיים בחוק, ככל שיהיה צורך להאריך את תוקפו פעם נוספת, תוך התייחסות גם להערות החשובות של ועדת החוקה בכנסת הקודמת בראשותו של חבר הכנסת יעקב אשר והוועדה הנוכחית. אוסיף ואציין כי במהלך חמשת החודשים הקרובים וגם אחריהם בכוונת הוועדה לחזק את הפיקוח הפרלמנטרי על אופני יישום החוק, על התאמת הכלים שנעשה בהם שימוש למצב התחלואה, וכן על האכיפה היעילה, המידתית והשוויונית של הוראות החוק. אני מודה לצוות הוועדה וללשכה המשפטית על הסיוע בהכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית, וכמובן, אודה גם לכל הרבים והרבות שעוסקים יום ולילה בהגנה על בריאות הציבור מעת פרוץ המגפה. הלוואי שיתקיימו בכל יושביה של הארץ שלנו וכל יושבי תבל דברי מזמור תהילים צ"א: "לא תאֻנה אליך רעה ונגע לא יקרב באָהֳלֶךָ". להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות לרשות דיבור. אני מבקש מחברי ומחברות הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח הוועדה. תודה ובוקר טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. הדיון בשתי הצעות החוק הוא דיון משולב. יש רשימת דוברים. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב, כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי הנכבדים – מי שנמצא פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שבע דקות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שבע דקות, תודה רבה. אני אתחיל בפגיעה בפרטיות ואפליית אנשים עם מוגבלות נפשית. אני אפנה את כולכם לטופס הצהרת בריאות לאנשים שרוצים להמיר את אשרת התייר שלהם לאשרת עולה על פי חוק השבות, אנשים שזכאים לעלות למדינת ישראל על פי חוק השבות. אלה נדרשים למלא בין היתר טופס בריאות ולסמן אם יש להם או אין להם מחלת נפש. כן, כן, אתם שומעים נכון – הם זכאים לעלות למדינת ישראל על פי חוק השבות, ומה ששואלים אותם בטופס – שזה חלק מהתנאי לקבל את אשרת העלייה – זה אם יש להם מחלות נפש. אז כן, אני רוצה לספר לכם כמה סיפורים שקיבלתי מארגון בזכות, שאני רוצה לציין אותו פה לטובה, כמובן, וד"ר עידית סרגוסטי. אז ככה: חיה היא בת למשפחה יהודית מוכרת וידועה. היא מתמודדת עם פוסט-טראומה ודיכאון. היא הגיעה לישראל והגישה בקשה לעלייה בתחילת 2018 והצהירה על כך שהיא מתמודדת עם מחלת נפש. לאחר כחצי שנה נמסר לה שכל המסמכים שהגישה הלכו לאיבוד ועליה להגיש אותם שוב, וכך היא עשתה – הגישה שוב. בהיעדר החלטה היא פנתה לקבל ייעוץ ממשרד עורכי דין, ואלה התחילו לטפל בבקשה שלה במרץ 2019. העורכת דין שלה פנתה בשמה למשרד הפנים, והם מסרו לה מיידית שהסוכנות היהודית אכן אישרה לה שהיא יהודייה והיא זכאית לעלות למדינת ישראל. נקבע לה תור לקבלת מעמד, אבל כמה ימים לאחר מכן נשלח מכתב ובו דרישה להמציא מסמכים נוספים – אתם יכולים להבין למה – הקשורים למחלתה הנפשית, ובהם מכתב מפסיכיאטר. כל מה שהיא התבקשה היא הגישה, והיא גם הגישה מכתב מפסיכיאטרית שמטפלת בה. אבל לא – משרד הפנים סירב לקבלו וביקש חוות דעת ממוסד פסיכיאטרי. אני מקווה שאתם שומעים. כל זה במסגרת הבקשה שלה, לפי חוק השבות, לקבל מעמד של עולה. היא אכן הגישה את זה – היא הלכה וטרחה והוציאה ממון רב והגישה חוות דעת ממוסד פסיכיאטרי ממשלתי במדינת ישראל. כשהיא הגישה את זה היא נדרשה להגיש שוב את המסמכים שכבר הוגשו, כי שוב הם הלכו לאיבוד, וכשאלה הוגשו בשלישית – לא ניתנה החלטה. אחרי בקשות חוזרות ונשנות למתן החלטה נקבע ריאיון לחיה באוקטובר 2019, ובו היא נשאלה שוב ושוב על מצבה הנפשי באופן בוטה. חברים, הרב קריב, אתה שומע? << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אישה צעירה – בניגוד לחוק השבות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אישה צעירה שעלתה כתיירת לישראל, כי היא לא קיבלה מעמד של עולה חדשה, הגישה מסמכים אחרי מסמכים, ונדרשה להביא חוות דעת פסיכיאטריות, כי זאת סכנה למדינת ישראל שאנשים שאי פעם נצרכו לאיזו עזרה פסיכיאטרית יעלו לישראל. זאת פשוט שערורייה. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אין דבר שפוגע יותר במדינה יהודית ודמוקרטית. לא יהודי ולא דמוקרטי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה פשוט לא ייאמן. היא נקראה שוב לריאיון ונשאלה אך ורק לגבי מצבה הפסיכיאטרי – זה מה שהיה בריאיון. לאחר הריאיון לא ניתנה החלטה, למרות פניות חוזרות ונשנות. בפברואר 2020, ארבע שנים אחרי שהיא הגישה את הבקשה, הוגשה עתירה לבית המשפט למתן מענה. בית המשפט חייב את משרד הפנים להגיש את תגובתו עד סוף אפריל. הם ביקשו ארכה ועוד ארכה ועוד ארכה, עד שבסופו של דבר הם הגישו הודעה לבית המשפט שהם מבקשים לעשות שימוע נוסף. היא הוזמנה לשימוע נוסף. כל השימוע – הרב קריב, במה עסק השימוע הנוסף? << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה צודק. בדיוק. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> בטח על זיקתה הציונית. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שוב – רק על נושא של בריאות הנפש. אחרי שהעורכת דין המשיכה ובחשה בכל העניינים, ברוך השם, תודה להשם, ביוני 2020 היא קיבלה את מה שהיא חפצה בו מכול – את אשרת העולה שלה. למותר לציין שבשלב זה חיה כבר הוציאה עשרות אלפי שקלים על ייצוג משפטי, אגרות וחוות דעת פסיכיאטריות ואיבדה הרבה מזכויות העולה שלה. התהליך לקח לה המון זמן, בליווי משפטי אינטנסיבי, ואם לא היה לה הכסף לשם מימון העתירה לבית המשפט, זה היה לוקח הרבה מאוד זמן. אבל, רגע, אני אמשיך, יש לי עוד כמה דקות. בינואר 2019 הגיש אריה בקשה לעלייה. מסתבר שלפני שנים רבות, עוד בשנות השבעים, הוא הגיש בקשה לקבלת ויזה א/1, ויזה לזכאי עלייה. שם הוא הצהיר שהוא ביקר פעם אחת אצל פסיכיאטר, כי הוא נדרש למלא את הטופס הזה בהתאם לשאלה שהייתה שם, והוא לא רצה לשקר. כשהוא הגיש הפעם את הבקשה לעלייה, מישהו, כנראה, שלף את אותה בקשה מהארכיון, ולכן ביולי 2019, רק אחרי שבעה חודשים של התכתבויות בין משרד עורכי דין – שגם הוא נאלץ לשכור – אריה התבקש להביא אישור מפסיכיאטר ממשרד ממשלתי כדי שיאשר לו שהוא יכול לעלות למדינת ישראל, כי מה לעשות, השם ישמור, פעם הוא נזקק לליווי פסיכיאטרי. לאחר שהוגשה חוות הדעת מפסיכיאטר ולאחר עיכובים נוספים הוא קיבל סוף-סוף מעמד של עולה באוקטובר 2019, כמעט עשרה חודשים אחרי שהוא הגיש את הבקשה. אבל זה לא הסוף. יש לי עוד דוגמה, ברשותך. דן הגיש את בקשתו דרך ארגון נפש בנפש, שהוא המורשה מטעמם לטפל בבקשות עלייה מארצות הברית. אך מה לעשות? עוד בשנת 2016, לאחר שהתגלה כי היה לו עבר פסיכיאטרי, הבקשה שלו נסחבה שוב ושוב ועוד ועוד. בשנת 2017 הוא שוב פנה לעורכת הדין, כמו בשני המקרים הנוספים, שתייצג אותו. הם הגישו שוב את הבקשה, ושוב סחבת וסחבת. בשנת 2018, לאחר בקשות רבות למתן החלטה, הוא התבקש להגיש חוות דעת פסיכיאטרית, כי מכתב לא מספיק; חוות דעת פסיכיאטרית ממשלתית. הוא הגיש חוות דעת ארוכה ומפורטת מהפסיכיאטר שטיפל בו שנים רבות, אבל, כמו שאמרתי, משרד הפנים סירב לקבל את זה וביקש חוות דעת ממוסד ממשלתי. לאחר שהוגשה גם חוות דעת כזאת ולאחר עוד בקשות רבות ונשנות למתן החלטה, אחרי שנה שלמה הוא סוף-סוף קיבל אזרחות ועלייה, בסוף 2018, כמעט שלוש שנים אחרי שהוא הגיש את הבקשה שלו. חבריי היקרים, השמות כמובן בדויים, אבל יש לי עוד הרבה מאוד דוגמאות לדבר הזה. אני פונה לשרת הפנים, שלא נמצאת פה, אילת שקד, לבטל לאלתר את הטופס הזה שבו יש בכלל דרישה. צנעת הפרט. אני לא מבינה מה זה. מה פתאום צריכים להיכנס לאיזה מחלות נפש וכמה פעמים הוא ביקר אצל הפסיכיאטר כדי לעלות למדינת ישראל? לא ראיתי שיש שם פירוט על מחלת הסרטן, לא עלינו, לא על מחלת מעיים ולא על מחלת ריאות, אבל במחלה פסיכיאטרית – וגם אם אין מחלה פסיכיאטרית, אם הוא רק ביקר אצל פסיכיאטר – באופן עקרוני נשללת זכאותו לעלות למדינת ישראל. אז זו פנייה ראשונה לשרת הפנים. אני כן אדבר לגבי – במילה אחת, במשפט אחד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, קחי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי זמן, נכון? כי אין – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש, אבל דברי, דברי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, סליחה. יואב, סליחה. אני רוצה, לגבי החוק שאנחנו רוצים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הדובר השני עדיין – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לתקן את חוק ביטוח לאומי לגבי החל"ת. גם שם, לצערי, לצערי הרב, למרות שהתעקשנו, אנשים עם מוגבלות, לאו דווקא נפשית, אנשים עם מוגבלות, יצאו שוב כשידם על התחתונה. מטרות החוק של החל"ת היו א. לעזור לאנשים שלא מוצאים עבודה, וב. לעודד חזרה לעבודה, שזה לגיטימי לגמרי והכי חשוב. אממה, החבר'ה עם מוגבלות הם הראשונים שהמעבידים הוציאו אותם מהעבודה, כי הם, מה לעשות, כנראה עושים פחות מאנשים בלי מוגבלות, והם האחרונים להחזיר אותם; כי המעביד – ואני לא באה בטענות למעביד – צריך להפיק תועלת, והם האחרונים כנראה בשרשרת המזון שיכולים לעזור בהפקת תועלת למעביד. אז החבר'ה האלה בעצם נשארים בלי עבודה, ולצערי הרב, לא הצלחנו להאריך להם את החל"ת. הם לא קיבלו את ההטבה שקיבלו אנשים מעל גיל 67, שאת זה כן הצלחנו להביא, ואת ההטבה של אנשים מעל גיל 45. אנשים שמתמודדים עם מוגבלות כזאת או אחרת לא קיבלו. נכון, כן הצלחנו להביא לכך שלמעבידים שיסכימו להעסיק אותם ייתנו הטבה של 20%, אבל אין מקומות עבודה. זה נורא נחמד שעשינו את זה. ולכן, רבבות אנשים עם מוגבלות כזאת או אחרת שגם כך חיים מהיד לפה – אותם מדינת ישראל מבקשת לזרוק; אותם מדינת ישראל מבקשת להשאיר ללא כל אפשרות לחיות חיים נורמטיביים בסיסיים. ולכן, לצערי הרב, אני שוקלת להצביע נגד. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – השר יואל רזבוזוב, אתה חבר קבינט הקורונה? << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אז יופי, אז אני שמח שאתה פה, ואולי תוכל להציג לי גם את עמדות קבינט הקורונה. אנחנו הולכים להעביר את החוק שעבר בוועדת חוקה – יושב פה יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת קריב – ואנחנו פועלים בעצם להאריך את חוק המסגרת, חוק שאומנם הייתה עליו הרבה מאוד ביקורת בזמנו מהאופוזיציה, נדמה לי: חוק דיקטטורי, לא דמוקרטי; "סופה של הדמוקרטיה" נאמר לא מעט פעמים. אבל כיסאות מוזיקליים, ואותם חברים שקראו "דיקטטורה מזויפת", עכשיו תומכים בדיקטטורה המזויפת. אז אני אומר לכם בצורה ברורה: אל חשש בליבכם. זה לא חוק דיקטטורי. זה חוק טוב, זה חוק חשוב. אני בהחלט מבין, ואומר: זה מה שנכון לעשות – להאריך את התוקף. אין דרך אחרת. חבל לי על הצביעות המוחלטת של כל המפלגות שהיו אז באופוזיציה – מרצ, יש עתיד – שפשוט, מה שנקרא, נגלה לציבור, לכולם, איך הם שיקרו לעצמם, שיקרו ועשו מזה אידיאולוגיה. נגלה לעולם שהם פשוט רוח וצלצולים ואין שום אמת בדברים שלהם. אבל זה למעטפת. בואו נדבר על המהות, כי אמרתי שאני בהחלט מבין מדוע הם מעבירים עכשיו את החוק, כי יש פה סיבה ויש מהות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עבדת קשה בלשכנע. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> במה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עבדת קשה בלשכנע על הנחיצות של החוק הזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עבדתי, לא שכנעתי, כי זה היה מהלך פופוליסטי זול של האופוזיציה, ועכשיו, כשהם צריכים לנהל את האירוע – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> מי שצריך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, כשצריך לנהל את האירוע הזה, הם מבינים שצריך – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אתם רק רבתם שם ואנחנו מנהלים את האירוע. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אתם רק רבתם שם ואנחנו מנהלים את האירוע. זה השוני. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא רבנו. אנחנו, ברוך השם, הבאנו הישג מדהים למדינת ישראל. החזרנו את המפתחות במצב הכי טוב שיכול להיות, ובדיוק באותה נקודת זמן נכנס וריאנט הודי. אני לא מאשים אתכם בזה שיש וריאנט הודי, חס וחלילה, אבל כן יש לי ביקורת על עמדת הקבינט. יש פה החלטה מודעת של הקבינט שלא לעשות, אמירה שאומרת: החיסונים ינצחו את הווריאנט ההודי. מה שקרה מאז – אני מזכיר לכולנו את הסיור של בנט בנתב"ג, שהסתובב שם ודיבר, דיבר הרבה, ויצא משם עם המלצות. אם אני יכול לתת המלצה אחת היום – כי אני לא מחליט, אני היום ממליץ – זה שתפסיקו להמליץ. אתם צריכים לעשות. אם אתם לא תעשו, אף אחד אחר לא יעשה. והבחירה המודעת בלא לעשות ולסמוך על כך שהחיסונים ינצחו את הווריאנט ההודי – אני מברך ומתפלל יחד איתך, היושב-ראש, שהם צודקים, אבל אני מודה שאני יותר שמרן, והייתי נזהר יותר ולא משאיר את הכול רק לקרב הזה, שעוד לא ברור איך הוא יוכרע. עוקבים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש בזה הימור מסוכן. כיו"ר ועדת כלכלה, לא אחת, כמעט כל שבועיים, נדרשתי להאריך את התקנות. סגרנו גם את שדות התעופה. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אבל אנחנו פועלים על בסיס נתונים שאנחנו מקבלים. הנתונים שקיבלנו, נכון לרגע של התכנסות הקבינט – על פי הנתונים האלה קיבלנו את החלטה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אבל אני אגיד לך איפה הבעיה. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> עשינו כבר תיקונים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> א. אני משתף אותך מהניסיון שלי: קודם כול, כל החלטה שלא תיקח, באופן טבעי היא החלטה לא פופולרית. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לה מחירים בציבור. אומר פה יושב-ראש ועדת כלכלה לשעבר: כל החלטה כזאת היא החלטה לא קלה. היא קשה. הכי קל זה לא לעשות, אבל האחריות היא בידיים שלכם. אתן לך דוגמה. אני חושב, מה שאני אז אמרתי – דרך אגב, לא אמרתי – אמרתי: בנט לא היה צריך להמליץ. היה צריך באותו יום, ביום שלישי בערב – ואפילו, אם הוא לא רוצה, שלא יעשה מסיבת עיתונאים בנתב"ג; שילך למשרד, יזמן קבינט קורונה – הרי היה גם קבינט קורונה, למה דחו אותו ליום ראשון? וביום רביעי בבוקר יהיו החלטות. ההחלטות אולי היו יכולות אז לעצור את האירוע בנתב"ג. מכיוון שלא קיבלו שום החלטה אפקטיבית, ורק ביום שישי – אחרי שגם את זה רצו לעשות ביום ראשון, ואני צעקתי ואמרתי: תקדימו את המסכות, למה אתם מחכים? הסכימו להקדים ליום שישי. מה קרה? הסוסים כבר לא בנתב"ג; הסוסים כבר בכל המדינה. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אני אגיד לך. מבחינת המסכות, עשינו כמו שעשינו; מבחינת ההמלצה, ראש הממשלה גרם לביטול בלי להגביל את הציבור. אתמול ישבתי עם סוכני הנסיעות לגבי התקציבים, והיו מאות אלפי ביטולים, עשרות אלפי ביטולים, רק בגלל ההמלצה. אנשים הקשיבו לו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מאות אלפי או עשרות אלפי? << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אני לא יכול להגיד לך בוודאות, כי ישבתי על התקציב. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> לא, סתם, פקטור – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אני אומר לך, כל אחד מצייר את זה לפי התקציב – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אם הגישה שלכם – אתה בעצם אומר לי – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אני אומר לך שההחלטה הזו, רק ההמלצה – אנשים הקשיבו וביטלו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אתה אומר לי שהשיטה שלכם היא להמליץ, והציבור נענה להמלצות, ולא לקבל החלטות. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> על בסיס הנתונים – אנחנו עובדים על פי הנתונים, נכון לקבינט הקורונה – בתשעה ימים שבהם עלתה התחלואה ראינו את מצב החולים הקשה, ראינו שהמצב אפילו טיפה משתפר. היום קיבלתי נתונים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. זה בדיוק, אתה מצדיק – אתם נקטתם עמדה שאומרת: אנחנו מסתכלים על החולים הקשה. זו העמדה. היא בסדר, אני לא אומר. תקשיב, אני מתפלל איתך שאתה צודק, אני רק אומר לך מה אני הייתי עושה אחרת. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אבל אנחנו במקביל כבר עושים – תראה, עשינו כבר בנתב"ג, עשינו פעולות בנתב"ג, פעולות אכיפה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הינה, לזה אני לא מסכים. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אתמול הורדו 30 נוסעים מהמטוס, הורדו מהמטוס, למה? בגלל הפעולות שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – סנקציה פלילית. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – שאי-אפשר לכפות אותה. אבל אני מנסה להגיד לך דבר אחד – זה מה שאני אומר: את כל מה שעשיתם, עשיתם באיחור. היו שבועיים והזמן הזה עבר. לא כך – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אתה יודע שזה לא נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מדויק. אני אמרתי באותה נקודת זמן – אמרתי: בנט, אל תיתן המלצות, אל תעשה סיורים, קח את הקבינט שכבר קבעת, תן החלטות – ואז אולי היינו עוצרים את זה בנתב"ג וממתנים. דרך אגב, אני אומר לך רגע – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לי, אני רוצה להגיד לך מה עוד לעשות. האיזוק, הצימוד האלקטרוני, שכולכם נלחמתם בו מאוד, זה הכלי האפקטיבי היחידי שיכול לשמור על בידוד ביתי. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אבל אין חוק לשים אותו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צריך כנסת פעילה בשביל להביא אותו. יש לך כנסת. למה אתה מעביר חוקים פוליטיים? תסגור את נושא הצימוד הדיגיטלי ולפחות את הפרצה – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> חבר הכנסת קיש, הייתה לכם שנה לטפל בזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נתקלנו עם זה – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> שנה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אסביר – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> כל הסיפור של נתב"ג – הייתה לכם שנה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הינה, אני מסביר לך. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אתה היית סגן שר הבריאות, אני – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה לא יודע למה לא עשינו צימוד? אתה יודע למה לא עשינו צימוד? סיבה אחת – לא הייתה כנסת פעילה. אי-אפשר. חייב. הינה, יושב פה יו"ר ועדת חוקה – זה צריך להגיע אליך לוועדה ועכשיו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבודו, מי הוביל את ועדת חוקה בכל החודשים האלה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל לא הייתה כנסת, היינו בבחירות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שנה שלמה הייתה כנסת ולא עשיתם צימוד אלקטרוני. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, לי יש עוד שלוש דקות, אלא אם כן היושב-ראש ייתן לי עוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אל תענה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך בצורה הכי ברורה: נושא הצימוד עלה לפני בערך שלושה חודשים, לא יותר מזה, אז בשלושת החודשים האלה כנסת פעילה לא הייתה, לא יכולנו להעביר את זה. מוכן לך חוק – את זה אתה לא יודע – מוכן לכם הכול; יש תקציב, יש חברה, יש חקיקה, רק כנסת פעילה – ברוך השם, יש כנסת פעילה; תיקחו את זה, תעשו את זה. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> חבר הכנסת קיש, נקודה אחת: כחבר ועדת קורונה אני דרשתי להכניס אזרחים ישראלים שחוזרים לעשות בדיקות קורונה. אתם אמרתם לי – משרד הבריאות: אי-אפשר. רק באיחור של שלושה-ארבעה חודשים פתאום הכנסתם את זה, ואז נכנסנו לסגר השלישי והרביעי והווריאנטים נכנסים. יש פרוטוקול של הוועדה. אני דרשתי את זה ממך, ממשרד הבריאות. היית סגן שר הבריאות. איפה הייתם? ארבעה חודשים – גמרתם פה את המדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבריי, חבריי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים יקרים, לאור זה שבאמת אין לי הרבה זמן, אני אומר כך: אתם צודקים בכול, היינו גרועים, היינו נוראיים, עשינו טעויות, אין שום בעיה, בסדר? הלאה הלאה הלאה, בואו נדבר עכשיו מה עושים, כי את זה אתם לא מבינים. אתם תקועים בלנמק למה אתם כך, למה. בסוף קיבלתם מדינה מדהימה, מחוסנת, אין דברים כאלה בעולם, אז אל תבואו בטענות, תסתכלו קדימה, וקדימה, אני אומר לך עכשיו, יו"ר ועדת חוקה, במקום להעביר חוקים פוליטיים, תביא את הצימוד הדיגיטלי ותתחילו לעבוד. תתחילו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא צודק, עם הסתייגות אחת: במקום ארבעה לילות של פיליבסטרים פוליטיים, בוא נדבר על הקורונה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. עכשיו יותר חשוב לומר לי לשר יואל מקבינט הקורונה: הנושא של הבחירה מדעת שלא לעשות ולומר שהחיסונים ינצחו את וריאנט הדלתא, הוא – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> מי אמר שאנחנו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאמר בנט, "המלצות" וזה. את זה הוא אמר, לא אני. אתה רוצה שאני אוציא לך את הציטוט שלו? הוא אמר: אנחנו עכשיו לא עושים שום דבר. דרך אגב, יש לזה יתרון. אני מבין גם את היתרון. היתרון הוא שהכלכלה וההחלטות הקשות, הלא-פופולריות – לא פוגעים בהם. אבל מה לעשות, זה התפקיד לפעמים. ולמה אני אומר לך את זה? כי כמו שאיחרתם עם ההחלטות בנתב"ג וקיבלתם אותן שבועיים מאוחר, אני חושש – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אנחנו פעלנו מיידית. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מיידית, ממש לא. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> פעלנו מיידית. החברה שזכתה במכרז – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מתי בנט היה בנתב"ג? מתי בנט היה בנתב"ג? << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> החברה שזכתה, החברה שפישלה – אתם הבאתם אותה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מתי בנט היה בנתב"ג? לפני כמעט שבועיים. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אתם הבאתם אותה. אנחנו מכבים את השרפות שלכם, זה מה שאנחנו עושים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך עוד דבר: אתם לפני החלטה שגם היא תהיה בפיגור. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> 08:00, תראה, אני צועק, 08:45. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תן לי לדבר. בוא נדבר אחד אחרי השני ולא נצעק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הזמן עומד להסתיים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נדבר על מה עושים עכשיו, כי עוד פעם, אמרתי, זה שאתם בהיסטוריה – סבבה, קיבלו מדינה במצב הכי גרוע שיכול להיות, כן? הכול בסדר. מה שאתם עשיתם עכשיו – איבדתם את הזמן בנתב"ג, ואתם הולכים ומאבדים את הזמן במדינה. יש הערה אחת: אם הזמן במדינה, לא יהיה לו מחיר כי יש חיסונים – ברוך השם, אבל אתה לא יכול להרשות לעצמך את הסיכון הזה, זה מה שאני מנסה להגיד. תהיו יותר שמרנים. אני מבין שיושבת השרה שאשא ביטון בקבינט ואומרת: משרד הבריאות מנפח נתונים ובואו לא נאמין להם. זו גישה אחת. אני רוצה להזהיר אותך כחבר קבינט – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אתה לא היית בקבינט – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להזהיר אותך מאוד מאוד מהגישה הזו. אני אומר לך, תהיה שמרן, תהיה אתה זה שאומר: חבר'ה, אנחנו לא יכולים לקחת את הסיכונים האלה, יש לנו אחריות, זה על הכתפיים שלנו. אם אנחנו נתחיל להיכנס לתו ירוק בתחומים מסוימים רק עוד שבועיים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי יש דלתא. הנגיף הזה מייצר דלתא של זמן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עד שאתה מבין מה קורה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שקיבלת החלטה, יש לך כבר – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. את נתב"ג איבדתם, זה כבר לא נתב"ג, אתה מבין את זה. אם הייתם פועלים לפני שבועיים, אולי בנתב"ג היינו עוצרים את זה. זה כבר לא נתב"ג. אני מציע לכם להוציא את הידיים מהכיסים, לקום מהכיסאות הנוחים שלכם, להתחיל להבין שהאחריות היא בידיים שלכם ולהבין שלא לעשות – יש לזה מחיר כבד מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני. 15 דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, סבאח אל-ח'יר. בוקר טוב לכבוד יושב-ראש ועדת החוקה. עוד מעט אנחנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תלך תתכונן. אני שמעתי, אדוני היושב-ראש, את סגן שר הבריאות הקודם, היוצא, שדיבר על שינוי בעמדות ועל כיסאות מוזיקליים, ושאנשים משנים את עמדתם לפי הכיסא שהם יושבים עליו, ואני תוהה למה גם אתם שיניתם את העמדה שלכם. הרי החוק הזה שאנחנו עוד מעט נצביע עליו, "חוק הקורונה הגדול", מה שנקרא, חוק המסגרת – ואני הייתי שם בכל אותן ישיבות, ואתה היית המסבירן הלאומי של החוק הזה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה שיניתי את העמדה שלי? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי הצבעתם – בקריאה ראשונה הצבעתם נגד זה. מה, שכחנו? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא הצבעתי נגד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא יודע, אני מדבר על – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרת את השם שלי? אני לא הצבעתי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מדבר על הליכוד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, אמרת "סגן שר הבריאות". אני לא הצבעתי נגד, אוקיי? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. הליכוד הצביע? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הליכוד הצביע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הליכוד הצביע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לגיטימי, כחלק מהמאבק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, כאקט פוליטי. אני אישית, אפילו עד כדי כך דאגתי, שאני לא אצביע נגד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני תוהה: גם בחוק האזרחות תשנו את העמדה שלכם, או שזו אותה עמדה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה תלוי בכם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו נגד, אתה יודע. וגם בחוק הקורונה – ואתה היית בוועדת חוקה באותו לילה לבן – אני היחיד שהצבעתי נגד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא זוכר. אולי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כי אנחנו, מהבחינה הזאת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על ההסתייגויות עכשיו? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הצבענו נגד? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איפה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, כשאתה היית היחידי. אתה בעצמך אמרת, גם בוועדה, שאתה עכשיו היית היחידי שהצבעת נגד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, נכון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז אל תגיד שהצבענו נגד. לא שינינו עמדות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני אומר, שיניתם, שיניתם את העמדה שלכם, ואתם נמנעתם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרתי יותר מזה – החוק הוא חוק טוב. אל תבוא – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם נמנעתם ואתה נמנעת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני נמנעתי כי הליכוד עושה פה מהלך שהוא באמת נכון, אבל לא הצבענו נגד, כי נתנו כבוד לחוק. זה הכול. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> טוב. אני אומר, בקריאה הראשונה הליכוד הצביע נגד. אני גם מפנה לצד הזה עכשיו, שהוא בקואליציה והוא הצביע בעד החוק הזה. אדוני היושב-ראש, להבדיל, כשהם ישבו בצד הזה של האופוזיציה, איזה קיתונות של ביקורת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזה קולות, איזה קולות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – איזה כינויים נתנו לחוק הזה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קונספירציות ותיאוריות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – חוק פשיסטי, חוק אנטי-דמוקרטי. אבל מה? עכשיו, כשהם בממשלה, מביאים את אותו חוק. אבל מה, אדוני היושב-ראש? עשו תיקון קל: במקום שישה חודשים, הארכה לשישה חודשים, עשו לחמישה חודשים. תודה רבה. תודה רבה שבאמת אתם עם חוק כזה דורסני, פוגעני, אנטי-דמוקרטי, אתם מביאים אותו ומאריכים אותו. לגבי החוק השני, אדוני היושב-ראש, חוק הביטוח הלאומי, גם אנחנו כרשימה המשותפת הגשנו הסתייגויות לחוק הזה. הנציג שלנו בוועדת הכספים, חברנו חבר הכנסת אחמד טיבי, הגיש את ההסתייגויות האלה, ואני הייתי ונימקתי את ההסתייגויות האלה בוועדת הכספים והגענו לתיקונים, ובסופו של יום הוצבע על זה פה אחד. אני עדיין לא מרוצה מחלק מהדברים שעדיין קיימים בחוק הזה. הרי לא יכול להיות, אדוני היושב-ראש, מצב קיצון, שאנחנו עוברים ממצב קיצון אחד, שהממשלה הקודמת נתנה חל"ת קדימה – אתה זוכר – למשך שנה, ועכשיו באים בבת אחת ואומרים: אנחנו עכשיו רוצים להחזיר את כל האזרחים שיצאו לחל"ת, עכשיו אנחנו מבטלים לכל אלה שהם פחות מ-45. נכון שלגבי הקבוצה של מעל 67 נמצא פתרון, ועדיין – אנחנו הכנסנו תיקונים והסתייגויות של כל חברי הכנסת מכל הסיעות, ובסוף נותנים להם מענקי הסתגלות, אבל לגבי הקבוצות של בני פחות מ-45 אני תמיד אומר – ואתה זוכר את הוויכוח שלנו, שהיה בכנסת הקודמת, על קבוצת הגילים של פחות מ-20. באו ואמרו: קבוצת הגיל של פחות מ-20, ואנחנו אמרנו שיש ניחוח ברור, ריח של גזענות, נגד הצעירים שלנו, הצעירים הערבים, והתעקשנו, והם אמרו: לא, פחות מ-20 לא. ופה עכשיו עוד פעם מבחן הגיל – פחות מ-45, באופן שרירותי. אז נכון, עשו תיקון קל, שבין 40 עד 45, אם הוא נשוי ויש לו שלושה תלויים, אז הוא ממשיך לקבל. אבל אני אומר, המבחן היה צריך להיות, אדוני היושב-ראש, שמי שירצה לחזור לעבודה ויש לו עבודה והוא מסרב, אז אל תיתן לו חל"ת. אל תיתן לו חל"ת. אבל אנשים, אזרחים, שרוצים לחזור לעבודה ואין להם, אדוני השר יואל רזבוזוב – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה הוא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודע. – – אין להם מקום עבודה, ולא מקבלים אותם, אז למה הם לא מקבלים חל"ת? למה הם לא מקבלים דמי אבטלה? מאיפה הם יחיו? מאיפה? מה מקור הפרנסה שלהם? לכן, טוב שהכנסנו את התיקונים האלה, אבל עדיין אני אומר, יש עוד מה לתקן בעניין הזה. נושא אחר שאני רוצה להעלות, אדוני היושב-ראש: אתמול היינו בביקור ובהפגנה מול בית חולים קפלן ברחובות. אני הייתי שם – בוקר טוב, עופר, הגעת. הכול בסדר? ביקרנו את האסיר השובת רעב אלע'דנפר. אלע'דנפר זה שם של הבן של האריה. אוסאמה, השם שלי, המשמעות שלו היא אסד, שזה אריה. אלע'דנפר זה הבן של אסד, הבן של האריה. עופר זה ע'זאל, אתה יודע. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. אז המעגל נסגר. אז ביקרנו את האסיר המינהלי אלע'דנפר אבו עטואן מדורא, שהוא שובת רעב. היום זה 58 ימים. הוא במצב בריאותי מסוכן מאוד, והוא שובת רעב במחאה על מעצרו המינהלי. הוא כבר חצי שנה במעצר מינהלי, והמפקד הצבאי האריך לו בעוד חצי שנה, עד אוקטובר, ולכן הוא פתח בשביתת רעב. יש עוד תשעה אסירים מינהליים פלסטינים ששובתים רעב, ואני חושב, אדוני היושב-ראש, שהמעצרים המינהליים – אנחנו אמרנו כל הזמן, והעמדה שלי הייתה עקבית וברורה, גם נגד ערבים, גם נגד יהודים: אסור להשתמש במכשיר הזה של מעצרים מינהליים. אם יש חשדות, שייחקרו; אם יש בסיס וראיות, שיוגשו כתבי אישום וייתנו לחשודים להפריך, להתמודד עם הטענות האלה. אני הייתי עורך דין לפני כניסתי לכנסת במשך יותר מ-25 שנה, ואני ייצגתי בהתחלה עצורים מינהליים, ואני החלטתי אחרי זה, אדוני היושב-ראש, שאני לא מייצג יותר, כי כל המשפט הזה הוא משפט למראית עין. אתה הולך, אתה לא יודע איזה חומר ראיות יש, אתה לא בקי במה שיש. אומרים שיש חומר חסוי לעיונו של השופט, אז מה הסנגור יכול לעשות? ולכן, אדוני היושב-ראש, אני קורא באמת לסגור את כל הנושא הזה של המעצרים המינהליים ולשחרר היום, לפני מחר, כי יכול להיות שמחר הוא כבר לא יהיה בין החיים, וצריך לשחרר אותו למשפחתו בדורא. נושא אחר, אדוני היושב-ראש, זה נושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אנחנו בשבוע אחד איבדנו שישה קורבנות, האחרונה בהם היא מייסר עותמאן מחליסה, גרושה, אימא לארבעה, שנרצחה אתמול, ובכך מגיע המספר ל-53 הרוגים מתחילת השנה, מתוכם שש שנים. אנחנו כל הזמן מדברים על הנושא הזה ובאים בטענות למשטרה למה היא לא מבצעת את תפקידה ולמה היא לא אוספת את הנשק בחברה הערבית ולמה היא לא מפענחת את הרציחות ומגישה כתבי אישום ועוצרת את הרוצחים. בכך אין אלמנט הרתעה. היום אפשר לרצוח, ויש שכירי חרב שמוכנים לעשות את זה תמורת כמה אלפי דולרים, ובלי חשש למעצר או שישב – אם הרוצח השכיר היה יודע שהוא הולך למאסר עולם, אדוני היושב-ראש, הוא לא היה מבצע את זה גם תמורת מאות אלפי דולרים. אבל אתמול הבנו – כל הזמן תהינו למה המשטרה לא עושה את זה, למה המשטרה לא אוספת, למה המשטרה לא עוצרת, אז אתמול באה התשובה, אדוני היושב-ראש, מפי גורם בכיר במשטרה, חברי עופר, שאמר שאלה, העבריינים האלה, הם סייענים של השב"כ ונהנים מחסינות. ואני אתמול אמרתי: ריבונו של עולם, יאללה, למה לא מקימים מייד ועדת חקירה שתבדוק את המחדלים האלה? מאז שנת 2000, אדוני היושב-ראש, מדובר ביותר מ-1,700 נרצחים, אזרחים. ואנחנו כל הזמן אמרנו את זה, אדוני היושב-ראש, ואז צחקו עלינו, אמרו: מה אתם מדברים, אתם לא משתפים פעולה, תשתפו פעולה. ועכשיו אנחנו יודעים שהמשטרה לא עושה את זה. ואמרנו: האנשים האלה שמחזיקים נשק, בחלקם הגדול נהנים מחסינות של המשטרה, ועכשיו אנחנו יודעים למה. נושא אחר שכואב מאוד בחברה הערבית זה נושא חוק קמיניץ, אדוני היושב-ראש, וההריסות, בין אם זה בנגב, באל-נקב. אפילו ראינו שעד היום, למרות כל הטענות של האופוזיציה ושל הליכוד לממשלה החדשה: מכרתם את הנגב, מכרתם את הנגב – ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, בכל הנושא הזה של עשרות כפרים בלתי מוכרים, נכון שבהסכם עם רע"מ מדובר על שלושה יישובים, אבל זה אותם שלושה יישובים שהיו בממשלה הקודמת, עם השר הקודם עמיר פרץ, כשהיינו ברשימה המשותפת, ואז הוחלט להכיר בשלושת הכפרים האלה. ההחלטה אפילו הובאה לממשלה הקודמת, ואז הליכוד שם וטו על זה, כי הוא רצה לקשור בין שלושת הכפרים האלה לבין מאחזים, להכיר במאחזים בלתי חוקיים בשטחים הכבושים. ואפרופו מאחזים, אני שמעתי היום שיש כבר הסכם חתום בין המתנחלים באביתר, שזה ג'בל צביח, ליד ביתא, לבין הצבא, שלפיו הם יתפנו עד מחר, יום שישי, אבל כל הבתים יישארו על מקומם ותוקם ישיבה ותישמר נוכחות אזרחית קבועה. מה זה הישראבלוף הזה? זו הכרה במאחז בלתי חוקי שהצבא אמר שצריך לפנות מייד, אז צריך לפנות את זה ולא לשחק משחקים. ואני מטיל אחריות על כל מרכיבי הממשלה, במיוחד האגף שנקרא, so called, שמאל, מרכז. החברים ברע"מ, שהם עכשיו חלק מהקואליציה, איך אתם נותנים להכשיר מאחז בלתי חוקי, כשכל הזמן העמדה שלנו ברורה, וגם של מרצ, בוודאי של רע"מ, שצריך לפנות את כל ההתנחלויות האלה? חוקי ולא חוקי – בשבילנו כל ההתנחלויות הן לא חוקיות והן פשע בין-לאומי. הולכים לסילוואן – הריסות יום-יום. יש עשרות בתים מאוימים בצווי הריסה בסילוואן, בחיי אל-בוסתאן ובבטן אלהאווא ובראס אל-עמוד, וכמובן בשייח' ג'ראח, ששם 28 משפחות, מאות תושבים מאוימים בפינוי מבתיהם. אז אנחנו אף פעם לא השווינו, ואסור להשוות בין כפרים בלתי מוכרים בנגב. הביאו פה חוק, יעני הלבינו את זה – התיישבות צעירה. מה זה השם הזה? התיישבות צעירה זה כל המאחזים הבלתי-חוקיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואנחנו, בשבילנו כל ההתנחלויות הן לא חוקיות, וצריך לפרק את כל ההתנחלויות האלה ולהכיר במדינה פלסטינית ריבונית, עצמאית, בגבולות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – של יוני 1967, להקים מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל, ובירתה, אדוני היושב-ראש, ירושלים המזרחית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. יעלה ויבוא חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת דוד ביטן. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות עומדות לרשותך. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, לא רבע שעה כמו שכתוב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תוקן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> טוב, אשתדל לעמוד בזה. בוקר טוב, אדוני השר, כבוד היושב-ראש, עובדות יקרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומסורות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בוקר טוב. אם הייתי – עשר דקות בטוח לא יספיקו בשביל הסופרלטיבים שמגיעים להן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסכים איתך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, קן הצרעות אביתר זכה להכשר ממשלתי. ידענו שהממשלה הזאת תמשיך להעמיק את הכיבוש, ידענו שהיא תמשיך את קודמתה בטיהור האתני, ומסיבה זו בדיוק התנגדנו לה. אך אפילו אנו לא תיארנו כי כה מהר יישרו קו כל מרכיביה ויכשירו מאחז – או ליתר דיוק מאחז, מאחֵז עיניים – שלידתו בגזל ובשוד וקיומו כולו טרור ורצח. כפי שכתב עמוס הראל בהארץ, בעניין פלישתם של המתנחלים לאדמות לא להם והשתלטות עליהן קולן של העבודה, מרצ ויש עתיד – ואני אוסיף רע"מ – אינו נשמע. אדמותיהם של שלושה כפרים נשדדו וארבעה פלסטינים נרצחו שם בשיתוף פעולה בין פורעי אביתר לבין עושי דבריהם במדים, וקול אינו נשמע בקואליציה נגד הפשע. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההכשר ניתן לו לא מהרבנות הראשית – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר – – – אני פשוט לא מבינה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לא מבד"ץ – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני פשוט לא מבינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וגם לא מצהר אלא ממרצ, העבודה ורע"מ. הכשרת השרץ היא החלטה בלתי אנושית, גרסה מודרנית מובהקת למשל כבשת הרש. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי שהוא יסיים, הוא ישב לידך – תשאלי אותו. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בל יתפלא איש ובל יטיף אם יקומו בעלי המקום הגזולים והמרוששים להיאבק על השבת אדמותיהם מידי הליסטים המועשרים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא מבינה, אני מצטערת – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא בכדי מזהירים בכירים בצבא – אדוני, אני לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל למה את מפריעה לו? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כי אני לא מבינה מה הוא אומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיכל, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר בשעת הבוקר. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עומד לעשות זאת. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואני יודע לעשות מה שאני מבטיח. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא בכדי מזהירים בכירים בצבא שהמשך קיום המאחז, המאחֵז, יגרום לתסיסה, למרי ולערעור הביטחון בשטחים הכבושים כולם. ואכן, דם כבר נשפך, ועוד עלול להישפך, חלילה – שם ובשייח' ג'ראח, ובסילוואן, ובמסאפר יטא, ובכל השטחים הפלסטיניים הכבושים. זוהי תמצית הכיבוש, בסיס האפרטהייד והטיהור האתני. כיבוש אינו קשור לשאלה מי שלט או נכח קודם בפיסת אדמה כזאת או אחרת. כיבוש – וכך גם קובע החוק הבין-לאומי – הוא שלטון זר על אוכלוסייה אזרחית משוללת זכויות. סעיף 42 לתקנות האג משנת 1907 קובע כי "שטח נחשב לכבוש כשהוא נמצא למעשה תחת שלטון צבא האויב", סוף ציטוט, דהיינו, תחת שלטונו של צבא זר, צבא שאינו שייך לאוכלוסייה שתחת שליטתו בשטח המדובר ושלא נועד מיסודו לשרתה. זה כיבוש, וזה המשטר המתקיים בגדה המערבית, בירושלים המזרחית ובעזה הנצורה – דיקטטורה צבאית אלימה ורצחנית של מדינת ישראל על העם הפלסטיני, שזכויותיו וחירויותיו – החיים עצמם, אפשר לומר – נרמסות יום-יום, שעה-שעה. אגב, לפי החוק הבין-לאומי, כלל לא משנה איך מבקש הכובש לכנות את השטח שבו הוא שולט – "כבוש", "מוחזק", משוחרר", וכיוצא באלה. העובדות בשטח הן שקובעות את קיום הכיבוש ככזה. חברי הכנסת, דתם של הגנבים ועוזריהם בבית זה אינה יהדות אלא עבודת אלילים הסוגדת לאדמה, עבודה זרה של פולחן אבנים. יתרה מזו, האמירה כאילו אין כיבוש משום שלעם ישראל ניתנה הבטחה אלוהית לבעלות על הארץ איננה רק מופרכת אלא אף יש בה מן הכפירה בעיקר. בפירושו לבראשית א' כותב רש"י כך: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם", שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית – משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל: ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו – סוף ציטוט של רש"י. בספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק כ"ג, כתוב כך: "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי". וכאן מבאר רש"י: כי לי הארץ – אל תרע עינך בה שאינה שלך. הרעיון הוא שהארץ אולי נתונה לעם ישראל, אך היא אינה שלו. היא אולי קדושה, אך אין בקדושתה תביעת בעלות עליה או לגיטימציה לשליטה בה. בעלי הארץ הוא ריבון העולם כולו, הוא האלוהים, ורק הוא. וככה זה, הוא בלבד המחליט למי תינתן הארץ, ממי תילקח, מתי ומדוע. וכפי שנלקחה מהאמורי – עוון האמורי, המוכר לכם – כך היא עשויה להילקח מהיהודים. בויקרא, י"ח כ"ח כתוב כך: "תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". ובהקשר זה כתב יפה פרופ' ישעיהו ליבוביץ' את המילים הבאות: "אם נמשיך בהלך המחשבה שרש"י דולה מן המדרש, נצטרך לומר: אכן לה' הארץ ומלואה – ולכן ברצונו נטלה מן הכנענים ונתנה לישראל, וברצונו נטלה מישראל ונתנה לרומאים, וברצונו נטלה מן הרומאים ונתנה לערבים – –" << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה יודע מה – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> "– – וברצונו נטלה מן הערבים ונתנה לצלבנים, וברצונו נטלה מן הצלבנים ונתנה לממלוכים, וברצונו נטלה מן הממלוכים ונתנה לטורקים, וברצונו נטלה מן הטורקים ונתנה לבריטים – ושוב אנחנו מופיעים כבעלי-דין. המשמעות העמוקה של אותו מדרש" – ממשיך ליבוביץ' – "היא שאין לשום אומה זכות על שום ארץ", שהרי בעליה של כל ארץ הוא האלוהים. אמרתי קודם וציטטתי: "תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". ומתי מטמאים אותה? מבהיר ואומר יחזקאל הנביא: כאשר חי העם על החרב ושופך דמים. וכך כתוב ביחזקאל ל"ג כ"ג–כ"ח: "בן אדם יֹשבי החֳרבות האלה על אדמת ישראל אֹמרים לאמֹר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה. לכן אמֹר אליהם כה אמר אדני ה' על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפֹּכו והארץ תירשו. עמדתם על חרבכם – – – והארץ תירשו – – – ונתתי את הארץ שממה ומְשַׁמָּה ונשבת גאון עֻזה ושממו הרי ישראל מאין עובר". הקנאים הלאומנים למיניהם – שופכי הדם העומדים על חרבם בשמחה, בחדוה ובכוונת מכוון – לא אתם תירשו את הארץ. בעוונותיכם תשמימו אותה ולא תעברו בה. הכיבוש יסתיים, והעם הפלסטיני יבנה את מדינתו בכל הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים המזרחית, על אפכם ועל חמתכם. כפי שחזה ישעיהו ליבוביץ' עוד ב-1967, במשך שנים הלך וזלג הכיבוש הנפשע לתוככי ישראל הריבונית עצמה. בשנת הקורונה שעברה עלינו הפכה הזליגה למבול, לצונאמי, וכאן בדיוק נכנס עניין מצב החירום והארכת חוק הסמכויות, ואפילו חוק הביטוח הלאומי. מצב החירום וחוק הסמכויות מרכז כוח יתר בידי הממשלה ומאפשר לה לפגוע בכוחה של הכנסת, כמו גם בחירויות הפרט וזכויות האדם והאזרח, באופן שרירותי, תוך שימוש באמתלות כגון ביטחון, סדר, שלום הציבור ובריאותו. תרבות החירום והרודנות הנלווית אליה, ובעיקר האמצעים להגבלת האזרח והצרת צעדיו, כמו מעצרים מינהליים, שהזכיר חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, דיכוי הפגנות ועוצרים בתוך ישראל – אלה נגזרים ישירות מהדיכוי המתמשך בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אני עמדתי פה כמה פעמים, ולראשונה – אני אודה לך אם תיתן לי עוד דקה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לא הצלחתי להבין. זו סתירה, עופר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נעמי קליין, אני הזכרתי את ספרה דוקטרינת ההלם כבר כמה פעמים. הטיעון שלה שם הוא שיש מקרים של ניצול אסונות – שיכולים להיות אסונות תוצרי הטבע או מעשי אדם – כדי לצמצמם את המרחב הדמוקרטי ואת מערכות הרווחה עד כדי חיסולם וכינונם של משטר אוטוריטרי וכלכלת שוק פרוצה במקומם, מה שמשרת את בעלי ההון והשררה ואת המעסיקים הגדולים ביותר. שני החוקים הנדונים פה במשולב הם בדיוק שני ההיבטים האלה של דוקטרינת ההלם – מצב חירום כפגיעה מתמשכת במרחב הדמוקרטי וחוק הביטוח הלאומי כהמשך הפגיעה במעמדות המנוצלים והמוחלשים ביותר. אני רוצה לקרוא לכם פסקה מתוך פרסום של הביטוח הלאומי שעוסק בעובדים אשר שבים למקומות העבודה. זה פורסם אתמול: "בהשוואת גודל העסק נמצא כי המעסיקים הגדולים ביותר, מעל 1,000 עובדים, הינם בעלי ההסתברות הגבוהה ביותר להפחתת שכר לעובדיהם. לעומת זאת, מעסיקים קטנים בעלי הסתברות נמוכה יותר להפחתת שכר". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני, עוד כמה שניות, ברשותך. "למשל מעסיקים עם מצבת עובדים של בין 6 ל-20 עובדים הם בעלי ההסתברות הנמוכה ביותר להפחית שכר העובדים", הסתברות הנמוכה ב-24% בהשוואה למעסיקים עם מעל ל-1,000 עובדים. בהסתכלות על כל המפוטרים אשר שבו לעבודה, קרוב ל-40% מהם סבלו מהרעת שכר בשובם לעבודה. שכרם פחת ב-24% בממוצע, רבע מהמשכורת. שני החוקים האלה – ואני מסיים במשפט הזה, אדוני, ומודה לך על הסבלנות – הם חוקים פסולים, ונצביע נגדם. הם חוקים שמבטאים את דוקטרינת ההלם – גם את ההרס של שרידי הדמוקרטיה המעטים שיש וגם את ההרס של המוחלשים במעמדות המנוצלים ביותר. לכן אנחנו נצביע נגד שני החוקים. אני מודה לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. דברים קשים, אבל זה כוחה של הדמוקרטיה, זה חוזקה של הדמוקרטיה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא חזר להאמין בריבונו של עולם, גם זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן. אחריו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אך תחילה דוד ביטן ימסור הודעה מטעם ועדת הכנסת, יתקן את הודעתו הקודמת. << קריאה >> דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): << קריאה >> הוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה מטעם הוועדה המסדרת, תיקון דברים. בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): << דובר >> שרן השכל – היא אומנם מתקווה חדשה, אבל היא התמנתה מטעם המקום של ישראל ביתנו, לכן אין צורך להזכיר את שרן השכל אלא לומר שממלאת המקום היא מטעם ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה חוזר על אותה הודעה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (בשם הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אני חוזר על אותה הודעה, רק בלי התוספת של שרן השכל. אפשר להתחיל. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א–2021 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר בשני חוקים חשובים מאוד, שליוו אותנו בשנה האחרונה, או בשנה וחצי האחרונות. חוק אחד מתייחס לביטוח הלאומי. אמרו הרבה מאוד שהממשלה לא פעלה לא בתחום החברתי ולא בתחום הכלכלי בנושא של הקורונה, אבל הינה, אתמול קראתי ב-ynet שעשו סיכום רק של תשלום דמי אבטלה בחל"ת או דמי אבטלה בכלל, ובתקופה של 14 חודשים המדינה נתנה 39 מיליארד שקל. עכשיו, אני מאמין שבלי התשלום הזה היו קרוב למיליון איש – בלי התשלום הזה אנשים לא היו יכולים להסתדר בתקופת הקורונה, כשלא עבדו, ולכן התשלומים האלה היו מאוד חשובים גם לייצוב המצב החברתי בתקופת הקורונה וגם לייצוב המצב הכלכלי. אז הינה, הפלא ופלא, בממשלה, שאמרתם שלא עשו ולא נתנו, רק בתחום הספציפי הזה נתנו 39 מיליארד שקל. עכשיו באה הממשלה הנוכחית ובתקופת ההארכה הזאת, מה היא עשתה? ביטלה כל מיני דברים – ביטלה לקשישים, ביטלה לסקטורים אחרים. כשזה הגיע לוועדת הכספים, האופוזיציה לחמה על כל הדברים האלה, ובסופו של עניין נעשו התיקונים על ידי הממשלה. אז הינה, עשינו הרבה גם כשהיינו בממשלה מטעמנו, ועשינו הרבה גם עכשיו, כשאנחנו באופוזיציה, ותיקנו את העוולות והניסיונות של משרד האוצר והממשלה הזאת לעשות תיקונים שפוגעים בסקטורים מוחלשים מסוימים שלא היה אפשר ולא היה צריך לפגוע בהם. והינה, החוק השני, חוק הקורונה – אני לא אשכח כמה אמרו, גם מרצ וגם כל האופוזיציה, שהחוק הזה פוגע בשוויון, פוגע בזכויות האזרח, חוק קשה מנשוא, איך אנחנו מחוקקים אותו בתקופה הזאת, למרות שהיה מצב חירום אמיתי. עכשיו אין מצב חירום, ובכל זאת הם מחוקקים את החוק הזה, על מנת שתהיה להם את האפשרות – רק בגלל זה, שתהיה להם אפשרות לעשות אכיפה וכל מיני תקנות שהם טענו שהן לא חוקתיות ולא בסדר. לכן הצביעות חוגגת, מה שנקרא, והצביעות הזאת תמשיך לחגוג לאורך כל הקדנציה, ואני מקווה שהיא תהיה מאוד מאוד קצרה. לכן אני מציע לממשלה הזאת להסתכל על מה שהיא אמרה ועל מה שהיא אמרה שצריך לעשות, ואתם יודעים מה, שתנסה לעשות את הדברים שהיא אמרה שהיא חושבת שצריכים להיות, ולהפסיק לדבר x ולעשות y, כיוון שמתברר שמה שאנחנו עשינו היה מחויב המציאות והיה צריך אותו בתקופת המלחמה בקורונה. ברוך השם – נכון, היו הרבה נפטרים מהקורונה, היו הרבה בעיות כלכליות להרבה מאוד אנשים, אבל בסופו של דבר עשינו את כל מה שאנחנו יכולים על מנת לייצב את המצב החברתי, לייצב את המצב הכלכלי בתקופה הזאת, ובמיוחד להילחם בקורונה ולהצליח בסופו של דבר במלחמה שמדינות אחרות לא הצליחו בה, כמו שאתם רואים. החיים חזרו בישראל למסלולם באופן יוצא מן הכלל, לעומת מדינות אחרות, ששם עדיין מתקשקשים עם הקורונה כל היום, בניגוד לישראל. עכשיו אני רוצה לדבר על עוד משהו. אני קראתי לאחרונה שהממשלה – משרד הבריאות והאוצר רוצים לבטל את 600 התקנים של הרופאים שהם נתנו בתקופת הקורונה. עכשיו רוצים לבטל, זאת אומרת, כל הרופאים האלה, שצריכים את העבודה הזאת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם המערכת צריכה אותם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וגם המערכת צריכה את העבודה הזאת, כולם הולכים הביתה. אני רוצה להגיד שבתוך ה-600 האלה הייתה מלחמה גדולה מאוד עם משרד הבריאות והאוצר, ואפשרנו – אני לא זוכר בדיוק כמה – עשרות תקנים ניתנו לעולים חדשים. אתם מה יודעים הבעיה הכי גדולה של העולים החדשים בישראל? שמגיעים רופאים, במיוחד מצרפת וממדינות המערב, והם לא יכולים להתחיל ולקבל עבודה – הם צריכים לבצע התמחויות מיוחדות כדי לקבל את הרישיון הזה בישראל. יש גם מכסה של כמה עשרות – עד שרופא לא מסיים את ההתמחות אף רופא לא יכול להיכנס לנעליו ולהתחיל את ההתמחות. ועדת העלייה והקליטה בראשותי, יחד עם כל חברי הוועדה, ניהלה מלחמה גדולה מאוד במשרד האוצר ובמשרד הבריאות על מנת שחלק מ-600 התקנים האלה יהיו לעולים חדשים. ואכן, ההחלטה הזאת התקבלה, ולכן לא רק שלא צריכים לפטר את ה-600 האלה, בגלל שצריכים אותם – וכפי שטוענת הממשלה בהארכת התוקף של תקנות הקורונה, הם מפחדים שיהיה מצב חירום; אז מה אתם עושים? אתם מפטרים את הרופאים, ובעוד חודשיים-שלושה, חס וחלילה, יצטרכו לקבל אותם בחזרה. אז צריך את המשרות האלה – שכבר ישאירו אותם. הם כבר נקלטו בבתי החולים, הם כבר חלק מהמערכת, הם כבר עושים את העבודה שלהם. אין שום טעם לעשות את זה. אין לזה שום תכלית חברתית, לא כלכלית ולא בריאותית שקשורה לבתי החולים. בעיה נוספת שיש בתחום הזה של העולים החדשים שמגיעים זה הנושא של התארים. מה קורה עם התארים, אדוני היושב-ראש? יש הרבה תארים שבישראל אין אבל במדינות אחרות במערב יש. יש 50–55 תוארי דוקטור שבישראל לא מוכרים בכלל, ובצרפת ובארצות הברית, באנגליה, במקומות כאלה, הם כן מוכרים. עולה חדש מגיע לישראל, יש לו דוקטורט בתחום מסוים, אפילו תחום רפואי, אבל בישראל הוא מוכר כתואר ראשון בלבד, אז כשהוא עובד בבית חולים ורוצה לקבל משכורת של דוקטור, הוא מקבל משכורת של תואר ראשון, ושוב פעם פוגעים בעולים החדשים. אז אנחנו פוגעים בעלייה מצד אחד, ומצד שני, בגלל שהם עולים חדשים הם גם מוחלשים, ובמקום לתת להם עבודה ראויה לתואר שלהם ולמה שהם למדו בחוץ לארץ, הם מגיעים, עובדים בעבודה שהם למדו אבל לא מקבלים משכורת של דוקטור אלא של תואר ראשון. פנינו בזמנו למשרד החינוך, שהוא קובע את ההתייחסות לתארים האלה. התשובה שקיבלנו היא שהם לא יכולים לפתור את הבעיה. אתה מבין? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הם לא מקצועיים, והתואר לא – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הם מקצועיים, אבל התואר הזה לא מוכר בהשכלה הגבוהה בישראל, ולכן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני אומר שזה שמעסיקים אותם, יש בזה צד חזירי. מצד אחד אתה מעסיק אותו, אתה מכיר במקצועיות שלו, אבל את השכר אתה לא משלם לו בהתאם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אתה לא משלם. במקום להרוויח 15,000 שקל, לפי דוקטור, הם מקבלים 6,000 שקל, לפי תואר ראשון. זה גם יוצר מרמור בקרב העולים החדשים, ויותר מזה – הם לא רוצים לעלות לישראל. מה יש להם לעלות לישראל אם פה לא מכירים בתואר הדוקטור שיש להם? התשובה שקיבלנו ממשרד החינוך, ממי שאחראי לקביעת התארים, היא שאין להם ברירה, אין תארים כאלה במדינת ישראל. אז אמרנו: תקימו ועדה, כמו שאתם אוהבים להקים, ותחליטו ש-50 התארים האלה הם תארים שמוכרים לצורך קבלת משכורת. עזוב עכשיו את המועצה להשכלה גבוהה, שהיא יותר קשה, כאילו בישראל הם קבעו את כל התארים; אם לומדים בארצות הברית תואר כזה לדוקטורט, למה אי-אפשר לקבל בישראל את ההכרה באותו תואר? אין שום בעיה, לפחות במשכורת. זו מלחמה שצריכים לעשות אותה דרך ועדת העלייה והקליטה, על מנת שאותם מחזיקי תארים יוכרו ככאלה. גם העלייה תהיה יותר גבוהה מהציבור הזה, ציבור המשכילים, וגם הם יהיו כדוקטורים במדינת ישראל. אני מקווה שאנחנו נדע לעשות את המלחמה בקדנציה הזאת, כי זה אחד הדברים שבגלל התקופה הקצרה שלי כיושב-ראש ועדה לא הצלחתי לקדם; קידמתי הרבה דברים אחרים, אבל את זה לא הספקתי. אני מקווה שעכשיו היושב-ראש החדש – אנחנו נעזור לו לבצע את הדברים האלה ושהנושאים האלה יקרו כדי שאנשים יקבלו את מה שמגיע להם. אני מסכם בנושא הזה של הרופאים ושל התארים האקדמיים של הדוקטורט: גם לא צריך לפטר את 600 האנשים, גם יש בתוכם עולים חדשים שהתקבלו במסגרת המכסה המיוחדת, קרוב ל-75, וגם להכיר בתארים של הרופאים – הם לא רופאים, אבל הם דוקטור לכל מיני דברים, אני לא איכנס עכשיו לזה – על מנת שתהיה עלייה לישראל, עלייה מבורכת, וגם שיהיה שוויון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת ביטן. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> יו"ר הוועדה לשעבר עשה עבודה מצוינת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. כמה זמן אתה רוצה? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> 50 דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד 40 דקות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – זה מה שסוכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שם 40 בינתיים. נבדוק זאת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, את הדקות הראשונות אני אקדיש לחוק המדובר, ואת יתר הזמן אנצל להשיב על שאלות הציבור, סוג של שעת שאלות ציבור שהתקבלו. קודם כול אני מודה גם לערוץ כנסת וגם לרדיו קול חי על שיתוף הפעולה. נדמה לי שכחברי כנסת אנחנו אמורים לתת דין וחשבון לציבור, ולכן אנחנו נשתדל להשיב על שאלות. כמה מילים קודם כול על חוק הביטוח הלאומי. אני רוצה לפתוח במילה טובה לקואליציה – לשר האוצר וליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר. לפני יומיים קיימנו דיון בוועדה. לצערי הרב, הנוהג כאן בשבועות האחרונים הוא שאין טיפת ענייניות בצידה של הקואליציה, ודורסים ורבים. יושב-ראש ועדת הכספים נענה לבקשתי בבוקר הדיון, מייד בהתחלה, וניהלנו דיון ענייני, מקצועי, עם שיח, עם הקשבה – בתוך הוועדה, מחוץ לוועדה, בחדרים הסגורים מול אנשי משרד האוצר. שר האוצר נתן ליושב-ראש את הרוח הגבית, ובעבודה משותפת, קואליציה ואופוזיציה, הוכחנו שאפשר אחרת. החוק עבר פה אחד בוועדה, בלי פיליבסטר ובלי התשות הדדיות, ועם לא מעט תיקונים. אמנה ממש את מקצתם. דובר כבר הרבה על גילאי 67 פלוס, שלא היו בהצעה הממשלתית המקורית, והוספנו גם להם שלושה חודשים נוספים – במתווה פוחת, אבל את רוב התשלומים הם יקבלו, כדי לסייע להם בהשתלבות בשוק התעסוקה, מתוך הבנה שהם, כמו קבוצות אוכלוסייה נוספות, מתקשים בשגרה להשתלב בשוק התעסוקה. בוודאי שקשה להם יותר להשתלב במסגרת של משק במשבר שצועד את צעדיו הראשונים בהתאוששות, ולכן הם צריכים זמן יותר ארוך כדי להצליח להשתלב בשוק התעסוקה. כך גם נשים הרות ויולדות, שאומנם לא מקבלות הארכת חל"ת, אבל כן יצרנו תיקון, וכשהן יצאו לחופשת לידה דמי הלידה יחושבו על פי המשכורת הקודמת שהן קיבלו כשעבדו ולא על פי החל"ת, וזה פער של בערך 30%. גם הדבר הזה שווה כסף ויעזור להן לגשר על הפער. דיברה כאן קודם חברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר על סוגית בעלי המוגבלויות. אומנם הם לא נכנסו לחוק הזה, אבל כן היה סיכום עם משרד האוצר שדרך זרוע העבודה במשרד הכלכלה הם יקבלו עשרה חודשים של השתתפות של כ-20% בשכר למעסיקים שיעסיקו בעלי מוגבלויות, וכך גם – לבקשתו של חבר הכנסת ינון אזולאי – מבוגרים מגיל 40 שנושאים באחריות לשלושה תלויים, שלושה ילדים ומעלה. גם הם יקבלו עשרה חודשים השתתפות בשכר, כדי לתמרץ מעסיקים להעסיק דווקא את האוכלוסיות האלה, ששוב, מתקשות להשתלב בשוק התעסוקה. מדובר בהרבה מאוד כסף. אגב, עוד נקודה חשובה – בהצעה הממשלתית המקורית כל מי שקיבל חל"ת בתקופת הקורונה מכוח הוראת השעה המיוחדת שאפשרה את קיצור תקופת האכשרה לשישה חודשים לא היה אמור לקבל עכשיו בכלל את שלושת החודשים של הארכת החל"ת. גם אותם הכנסנו, אז גם האנשים האלה. אגב, מדובר על כמעט 14,000 משפחות. שוב, אני מודה לקואליציה, מודה לאופוזיציה, ובעיקר אני חושב שאזרחי ישראל צריכים ללמוד מזה שכשיש נכונות, הקשבה ושיח מקצועי וענייני, ולא סתם רבים ומתכתשים במאבקי כוח בין קואליציה לאופוזיציה, אפשר בהחלט לנהל נכון את הבית הזה ולשרת את אזרחי ישראל, והלוואי שהקואליציה תתמיד. על כל פנים, אני מתחייב בשמי ובשם הסיעה שלי בציונות הדתית שככל שפני הקואליציה יהיו לשיתופי פעולה בדברים שבהם נסכים, אנחנו נשתף פעולה. איפה שנתווכח – נתווכח. אני עובר, כאמור, לענות על שאלות הציבור. שואל עידן מכפר סבא: יש הרבה אנשים שנופלים בין הכיסאות במתווה החל"ת. לא חוכמה להגיד שיש 130,000 משרות. מה לגבי התאמה בין המשרה לבין העובדים? עידן, אתה צודק מאוד. אלה היו דבריי בפתח הדיון באותה ישיבת ועדת הכספים המדוברת. ביקשתי לקבל ממשרד האוצר נתונים – ואגב, לא קיבלתי – פילוח של אותן 130,000 משרות, גם פילוח גיאוגרפי, גם פילוח לפי מקצועות, גם פילוח לפי רמות שכר. כדי לומר שיש לנו 200,000 ומשהו מובטלים, 130,000 משרות ועכשיו כל המובטלים יכולים להשתלב במשרות האלה, צריך לוודא שיש פה מתאם. במקומות שבהם אין מתאם, צריך לראות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ובוודאי לא יהיה מתאם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> במקומות מסוימים כנראה יש מתאם ובמקומות אחרים אין מתאם, וכאשר אין מתאם, צריך לראות שהמדינה מייצרת את אותה חבילה מושלמת. הגדרתי את זה קצת כמו בביולוגיה: כשאתה רוצה לחבר בין שתי מולקולות, לפעמים אתה צריך לקחת אנזים שיזרז לך את החיבור. יש לנו היצע ויש לנו ביקוש, וצריך לראות שאם הם מתכתבים – בחלק מהמקרים, כנראה, כמו בביולוגיה, יהיו מפגשים אקראיים וטבעיים בין מולקולות, אבל בחלק מהמקרים לא תהיה השתלבות. זה לא נכנס לחוק הנוכחי. משרד האוצר הבטיח שיש תוכנית מאוד מאוד מסודרת להשמה, לוואוצ'רים. אנחנו כמובן נצטרך לעקוב אחרי הדבר הזה. אני רוצה לומר עוד מילה בהקשר הזה: יש אוכלוסיות שעדיין לא קיבלו מענה, כמו מורי תל"ן – אתה ודאי מכיר את זה, אדוני היושב-ראש – כמו מפוטרי הקיץ, שבכל שנה מפטרים אותם. זה עצמו סוג של עבדות מודרנית, ולדעתי צריך לטפל בזה. הם עובדים שמונה–עשרה חודשים, ומפטרים אותם בקיץ. בכל שנה בקיץ הם מקבלים חל"ת. הם ניצלו את הזכות שלהם לחל"ת בתקופת הקורונה, והם נופלים עכשיו בין הכיסאות. על הסוגיה של מורי דרך – בכלל, המושג הזה של תיירות חוץ שבנויה על תיירים שלא נכנסים – יהיה דיון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סוכני הנסיעות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בשבוע הבא יהיה דיון מעקב על סוגיית עולם התיירות, מתוך התחייבות של משרד האוצר עד השבוע הבא לגבש מתווה עם משרד התיירות – ואני מאוד מקווה שאכן יציגו מתווה טוב, שייתן מענה, גם אם לא מושלם, לפחות חלקי. דיברתי בלילה הארוך עם יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת קושניר. הוא הבטיח שיכנס דיון גם על כל יתר הקבוצות שנפלו בין הכיסאות, וננסה. אנחנו לא יודעים להבטיח, אבל ללכת למפוטרי קיץ, שגם ככה בדרך כלל נמצאים במקצועות הפחות-מכניסים, ולשלוח אותם עכשיו לשלושה חודשים, ובהם חודש חגים, בלי שום הכנסה, בעיניי זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. הם בוודאי יצטרכו לקבל איזשהו מענה; זה יכול להיות מענק, זה יכול להיות מענה אחר. יש לנו אחריות לאנשים האלה. שירי מהשרון שואלת: איך הממשלה הנוכחית עם רע"מ תתמודד עם הסלמה פוטנציאלית מצפון או מדרום? תראי, שירי, זה אחד החששות הכבדים. אני, כידוע, זעקתי מרה והתנגדתי לביסוס כל ממשלה, כל קואליציה, על תומכי טרור אנטי-ציונים, שרוצים אחרת ממה שאנחנו רוצים למדינת ישראל. צריך לזכור: הציבור היהודי במדינת ישראל מימין ומשמאל בסך הכול חותר לאותה מטרה – הוא רוצה את מדינת ישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית, חזקה, איתנה, מתפתחת. יש בינינו ויכוחים מה יקדם את התהליך הזה ומה יסיג אותו לאחור. הבעיה עם מפלגת רע"מ, כמו עם המשותפת, היא שהם חותרים לכיוון הפוך. גם אם הם עוטפים את זה במתק שפתיים ובאצטלה של כביכול רק רוצים השתלבות אזרחית; אגב, מי שרוצה השתלבות אזרחית – בואו נראה את רע"מ תומכת בשירות לאומי חובה לערביי ישראל. השתלבות היא לא רק בצד המקבל, היא צריכה להיות גם בצד הנותן. אבל הם לא רוצים את זה. באמת, באמת, באמת, הם כופרים בזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. הם חותרים תחת הבסיס הכי קיומי של הזכות שלנו כאן, בארץ ישראל. השיטה – מי שעוקב אחרי תנועת האחים המוסלמים, התנועה האסלאמית, במשך הרבה מאוד שנים, מאז 1924, כשהיא הוקמה באיסמעיליה במצרים, רואה שהשיטות מתחלפות, מתק השפתיים מתחלף, אבל המטרה היא אותה מטרה: רע"מ רוצה להתחזק ברחוב הערבי, בדיוק כפי שהיא עשתה בעזה. אני מזכיר: חמאס הוא המשך של התנועה האסלאמית. בשנות השבעים היא הוקמה בעזה. מדינת ישראל עודדה אותה, עזרה לה, תקצבה אותה כקונטרה לאש"ף, שאז היה ארגון טרור, ובשנות השמונים היא הפכה לארגון הטרור חמאס. קצת אחר כך הם השתלטו על רצועת עזה, ואת פירות הבאושים של זה אנחנו אוכלים עד היום. אני חושש מאוד שהממשלה הזו – ואגב, לא אני אומר את זה; בנט כתב את זה לפני שהיה ראש ממשלה. כשהוא ביקש לתקוף את נתניהו, כשהיו כל מיני שמועות שהוא רוצה להקים ממשלה עם רע"מ, הוא הסביר כשר ביטחון לשעבר כמה לא יהיה אפשר לקבל החלטות ביטחוניות לגופו של עניין, כי תמיד ראש הממשלה יחשוב, במודע או בתת-מודע, שאם הוא הולך להסלמה ביטחונית, הממשלה שלו עלולה ליפול, מכיוון שרע"מ תצא החוצה. זה משפיע על שיקול הדעת, זה מטריד מאוד, וזה בעיניי אחד החטאים הכי הכי קשים – להפוך את מדינת ישראל לבת ערובה ולנתונה לסחיטה של פרוטקשן במטבע לאומי קשה. זה מסוכן וחסר אחריות. הדוגמה הפשוטה היא עכשיו: חוק האזרחות – קואליציה שלא מסוגלת לגבש לעצמה רוב לחוק כל כך טריוויאלי, שהוא גם חשוב ביטחונית, הוא גם חשוב דמוגרפית לשמירת הרוב היהודי במדינת ישראל. היו בימין מי שתקפו אותי על שאני סירבתי לממשלה כביכול שלנו שתישען על רע"מ. האמת היא שרובם התפכחו בפרעות של ערביי ישראל לפני חודשיים ובהתייצבות של רוב ככל חברי הכנסת הערבים לצידם של הטרוריסטים הפורעים הערבים, שביצעו לינצ'ים ושרפו והשחיתו ופגעו בצורה לאומנית מאוד מאוד קשה, כמובן – אני מזכיר לכם – במבצע שומר החומות, תוך הזדהות עם ארגון חמאס, ארגון טרור שקורא להשמדתה של מדינת ישראל; גרורה של איראן, שפועלת להשיג עכשיו נשק גרעיני כדי להשמיד את מדינת ישראל, ולא מסתירה את כוונותיה. אז רובם התפכחו אז, ואני חושב שמי שעדיין לא התפכח צריך להתפכח עכשיו. תחשבו לאן היינו מוליכים את חרפתנו לו, חלילה, היינו בממשלת ימין, so called, ולא היינו מסוגלים היום לגייס רוב בקואליציה כדי להעביר את חוק האזרחות. אנחנו כמובן כאופוזיציה אחראית – אני מזכיר – הצענו לקואליציה שיתוף פעולה. אמרנו להם: בואו נעביר את הארכת הוראת השעה בחודשיים, ונעביר במקביל את חוק-יסוד: ההגירה בקריאה טרומית, נקים צוות משותף, נגיע להסכמות ונפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד בצורה טובה, ולא במסננת שיש בה יותר חורים מגבינה – אותה גבינה שווייצרית של הוראת השעה שפורסמה כבר בהוראת בג"ץ והיועצים המשפטיים שוב ושוב ושוב. נכון לרגע זה, הקואליציה עדיין לא נענתה להצעתנו. אם היא תיענה, אנחנו שמים את הפוליטיקה בצד, ובדיוק כמו בחוק הזה, את האחריות הלאומית נשים בראש סולם העדיפויות. אנחנו נשמח לשתף פעולה עם הממשלה. אנחנו כמובן לא נהיה סותמי החורים שלה רק כדי לשמור על שרידותה הפוליטית, כי פוליטית תפקידנו להפיל אותה. מהותית, אם רוצים לעשות מה שטוב לישראל, בואו נעביר את חוק-יסוד: ההגירה. אם רוצים להתעסק בפוליטיקה, תעשו את זה בעצמכם. לא נציל אתכם מעצמכם. יעקב מדימונה שואל: מהם המאמצים למיגור הפשיעה הבדואית בדרום ולהסדרת הכפרים באזור? גם כאן אני חושש מאוד. בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם רע"מ, למעשה הממשלה הזו מכרה את הנגב לבדואים. כזכור, אני הקמתי את תנועת רגבים וניהלתי את הפעילות שלה במשך הרבה מאוד שנים. רגבים פרסמה גרסה ראשונה בתקופתי, ואחר כך גרסה משודרגת, אחרי שאני כבר נכנסתי לכנסת – מבחן הנגב, תוכנית כוללת להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, שמסתכלת על הצד האזרחי ונותנת מענה אזרחי טוב, אבל מביאה בחשבון את האינטרסים הציוניים, הלאומיים וההתיישבותיים שלנו בנגב. אני מזכיר את בן-גוריון: "בנגב ייבחן העם בישראל". המציאות הנוכחית, שבה הבדואים משתלטים על כל המשולש הזה של באר שבע-דימונה-ערד, היא בלתי נסבלת. מי שנוסע בכבישים האלה רואה שהדבר הזה לא יכול להימשך. יש אפשרות להסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב במנותק לחלוטין מסוגיית תביעות הבעלות. אפשר וצריך לעשות את זה. זה דורש אומץ. לצערי הרב, הממשלה הזו כנראה לא תעשה את זה. שוב, בהסכמים הקואליציוניים יש התחייבות של הממשלה להלבין – אין דרך אחרת לומר את זה – את ההשתלטות הבלתי-חוקית הקיימת בהיקפים סיטונאיים. זה יפגע באינטרסים של הנגב וזה יפגע בתושבי הנגב. בנגב גרים – בבאר שבע, נדמה לי – אני לא זוכר בעל פה, אל תתפסו אותי במילה – יותר מ-220,000 תושבים על – לא זוכר. נדמה לי שביישוב בדואי אחד שמתוכנן עכשיו להסדיר, יש יותר שטח מכל מה שיש בבאר שבע ל-200,000 תושבים. אתה, אדוני, תושב הדרום – לך, לדימונה, לערד, המציאות הזאת היא בלתי נסבלת. אגב, כשיש הפקרות ואין שלטון חוק בהקשרי תכנון ובנייה והשתלטות על קרקע, אז גם יש הפקרות בגביית דמי חסות, ויש הפקרות בהברחות של סמים וזנות וסחר בנשים, ויש הפקרות בנהיגה עבריינית בכבישים, ויש אחר כך זריקות אבנים והקצנה לאומנית. שוב, ראינו את זה בכבישי הנגב בתקופת מבצע שומר החומות. המדינה לא נמצאת היום בנגב. זה סוג של מדינה בתוך מדינה, והראשונים לסבול מזה הם תושבי הדרום – ירוחם, דימונה, מצפה רמון, ערד, באר שבע. כמובן שהיישובים והמושבים והקיבוצים באזור הם הראשונים לסבול מזה. ויש תוכנית. אני אומר לכם באחריות שבתוך שנתיים-שלוש אפשר להחזיר את המשילות ואת הריבונות, להחזיר את החוק והסדר. זו רק שאלה של החלטה. ושוב, לצערי הרב, הממשלה הזו הולכת כנראה לכיוון ההפוך לחלוטין – שוב, כי השרידות הפוליטית שלה תלויה ברע"מ. לרע"מ יש, כידוע, מחויבות גדולה מאוד לפזורה הבדואית. הם קיבלו משם הרבה מאוד קולות. יש להם חבר כנסת מהפזורה הבדואית. ולכן החשש הגדול שלי הוא שהממשלה הזאת תמכור, כמו הרבה מאוד אינטרסים לאומיים אחרים, גם את הנגב כדי לשמור על השרידות הקואליציונית שלה. אוריה יוגב – אוריה, ברשותך, זו השאלה הפוליטית האחרונה. אני רוצה אחר כך לעבור לשאלות בתחומים אחרים. אוריה יוגב מירושלים שואלת – או שואל, אני לא יודע, סליחה: מה הנזק האסטרטגי של הממשלה הנוכחית? אני הגדרתי בקצירת האומר נזקים אסטרטגיים בשלושה מישורים. הראשון – דיברנו עליו עכשיו בהרחבה: לבסס ממשלה על תומכי טרור אנטי-ציוניים, להפוך את המדינה לתלויה בהם, לשלם להם מחירים כבדים. זה נזק אסטרטגי. התוצאה שלו גם עלולה להיות, חס וחלילה, גידול משמעותי מאוד בשיעור ההצבעה במגזר הערבי, ואחר כך חבירה של הערבים לשמאל, ואז ממשלת שמאל על מלא למשך הרבה מאוד שנים. כמעט הייתי אומר שזה סוף המדינה היהודית, גם בהקשרי הזהות, גם בהקשרי הרוב היהודי. לצערי הרב, השמאל, בחלקו – לא בכולו, צריך לומר את האמת – בחלקו הגדול נמצא כבר במרחבים פוסט-ציוניים של מדינת כל אזרחיה בשם כל מיני ערכים לכאורה אנושיים ואוניברסליים. אגב, אתם יודעים את הנוסחה הפשוטה: אם רוצים שמדינת ישראל תישאר דמוקרטית, היא חייבת להישאר גם יהודית. אם היא לא תהיה יהודית, היא לא תהיה דמוקרטית – עיינו ערך כל מדינות ערב מסביב, שהן ודמוקרטיה הם שני קווים מקבילים שלעולם לא נפגשים. זה נזק אסטרטגי ראשון. הנזק השני נמצא בתחום פירוק המחנה הלאומי. רוב העם בישראל נמצא בימין או במחנה הלאומי. אנחנו לא מצליחים להקים ממשלה לשנתיים בגלל כל מיני קונסטלציות אישיות, יריבויות, עלבונות, פגיעות, אנשים ששמו את האינטרס הפוליטי ואת האמביציות האישיות לפני הערכים וטובת מדינת ישראל, אבל הרוב נמצא בימין. פירוק המחנה הלאומי הוא נזק אסטרטגי. חס וחלילה, אם המחנה הלאומי יתפרק, יכולה החברה הישראלית להתגבש בכל מיני תצורות חלופיות שיגרמו נזק אדיר גם לערכים הלאומיים הציוניים ההתיישבותיים של הימין; גם לערכים – כמובן, לתיקון מערכת המשפט, לכל הכלים שנדרשים כדי שהימין יוכל לממש את מדיניותו באופן אמיתי. זה נזק מאוד גדול לזהות היהודית של מדינת ישראל. אני חושב שהתפקיד שלנו זה להבהיר שבנט וסער לא פירקו את המחנה הלאומי, הם פשוט ערקו מהמחנה הלאומי לשמאל. תראו, בדיוק כמו שכשאריק שרון גירש את היהודים, את המתיישבים, מגוש קטיף וצפון השומרון, הוא לא הפך גירוש והריסת יישובים ללגיטימי בימין – הוא פשוט הוציא את עצמו מחוץ לימין – כך גם בנט וסער. הם לא הפכו הקמת ממשלת שמאל עם תומכי טרור למשהו לגיטימי בימין, הם פשוט ערקו. המחנה הלאומי נשאר, ואני אומר לכם, חבריי, יש לנו אחריות אדירה לדבר הזה. מותר לנו להתווכח בינינו; אסור לנו לקרוע את החבל, אסור לנו להתעסק עכשיו בהאשמות הדדיות, אסור לנו – ואני שומע כל מיני קולות שמנסים עכשיו לסכסך בין המתיישבים לבין הפריפריה. אגב, מותר לנו גם לשמוע קצת ביקורות. אנחנו הרי רוצים לחזור לשלטון. מותר גם לשמוע ביקורת, לא להוציא מחוץ למחנה כל מי שקצת לא מיישר קו. כן, מותר לנו להיות אחראים, מותר לנו להקשיב לביקורת, מותר לנו ללמוד ולהשתפר ולקנות מחדש את אמון הציבור כדי לחזור לשלטון. שוב, זה קיים היום באופוזיציה – ברוך השם, אנחנו עובדים מצוין עם המפלגות החרדיות, הליכוד, הציונות הדתית, משתפים פעולה. זה מסר ציבורי מאוד חשוב. נרים את הרוח. יש לנו דרך וערכים וחזון. גנבו לנו כרגע את הבחירות, כשבנט גנב קולות מימין ולקח אותם לשמאל, אבל עדיין הציבור הימני הוא רוב במדינת ישראל. נעבור נכון ונשמור על האחדות, ובעזרת השם נצליח לחזור מהר להנהיג את מדינת ישראל על פי ערכינו ואמונתנו. אבל זה נזק אדיר שבנט יצר בפירוק המחנה הלאומי. הנזק השלישי, האסטרטגי, הוא במישור הדמוקרטי. הניתוק הזה הוא פער שבלתי ניתן לגשר עליו, בין הכוח הפוליטי שיש למפלגה באופן אמיתי, הגיבוי הציבורי שהיא מקבלת, לבין הכוח השלטוני שמופקד בידיה. הוא לא נורמלי. זה המושג של ראש ממשלה עם שישה מנדטים. תוסיפו לזה את אובדן האמון. כשאתה מקים ממשלה שכל-כולה רמייה, הונאה ושקרים, מי יכול אחר כך לתת אמון במערכת הפוליטית? אלה נזקים ארוכי טווח שאנחנו נצטרך לעבוד מאוד מאוד קשה לתקן אותם, להחזיר את הנורמליות, כן? מפלגה צריכה לקבל את הכוח השלטוני פחות או יותר לפי הפרופורציות של כמה כוח ציבורי עומד מאחוריה. מחר בבוקר תהיה פה איזה סיעת יחיד, יבוא חבר כנסת בודד שבלעדיו אין ממשלה, יגיד: אני רוצה להיות ראש ממשלה. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. זה ברור לכם – בנט לא באמת ראש ממשלה. הוא סוג של בובה על חוטים. יש רוב שמאלי קיצוני, כמעט הייתי אומר אנטי-ציוני, בוודאי תומכי טרור שנמצאים בממשלה הזאת. בנט יושב על טייטל של ראש ממשלה. בסופו של דבר לאורך זמן בוודאי שהרוב בתוך הממשלה, הרוב בתוך הקבינט, ינהל את המהלכים, ישלוט בבנט. אנחנו כבר רואים לדבר הזה לא מעט סימנים. אבל זה לא עובד כי זה באמת לא יכול לעבוד, כי מה לעשות, ראש ממשלה עם שישה מנדטים – אין לו הלגיטימציה הציבורית למשול, ולכן שותפיו אומרים לו: הלו, חביבי, דע את מקומך, אתה בסך הכול שישה מנדטים, אנחנו הרבה יותר, תתחשב בנו. זה נזק גדול. אנחנו את שלושת הנזקים האלה נצטרך כמובן לתקן, בעזרת השם. התמנון האיטר שואל בטוויטר: האם בנט שיקר ביודעין לאורך הקמפיין כחלק ממזימה מתוכננת מראש, או שהוא נאלץ בדיעבד להפר את הבטחת הבחירות? טוב, האמת שאמרתי שאני לא רוצה לעסוק בשאלות פוליטיות, חברים. בפייסבוק ובטוויטר תעלו לי קצת שאלות גם בנושאים אחרים. אבל זה פשוט: אני נפרדתי מנפתלי בנט עוד לפני הבחירות מכיוון שידעתי לשם הוא הולך. היו לי אין-ספור שיחות איתו, והבנתי שהוא סימן יעד להיות ראש ממשלה בכל מחיר, להדיח את נתניהו. היה ברור שהוא צריך לעשות את זה עם השמאל. הוא אמר את זה. הוא אפילו לא הסכים להתחייב שתומכי טרור נמצאים מחוץ לתחום. על הרקע הזה עזבתי אותו. בכל מערכת הבחירות אמרתי את זה לציבור. אמרתי: חברים, מי שרוצה ימין, שיצביע לנו. נפתלי הולך לקחת את הקולות שלכם לשמאל. לא האמינו לי. אנחנו עשינו סקר שלושה ימים לפני הבחירות, ראינו ש-70% ממצביעי ימינה משוכנעים שנפתלי בנט משחק משחק פוליטי. אומרים לי להאט; אני אשתדל. 70% ממצביעי ימינה, מאלה שאמרו שבכוונתם להצביע לבנט בבחירות, אמרו שהם עושים את זה כיוון שהם מאמינים שהוא רק משחק איזה משחק פוליטי, סוג של פוקר, כדי למקסם את הכוח שלו אחרי הבחירות, אבל בטוח שהוא הולך עם נתניהו והליכוד. לא האמינו לקמפיין שלנו. גם לאורך כל החודשיים של המאמצים להקמת ממשלה היו לנו יותר מאפשרות אחת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא העביר הילוך עכשיו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הייתה לנו יותר מהזדמנות אחת ויותר מאפשרות אחת להקים ממשלת ימין. אני אומר את זה באחריות – הייתי בחדרים הסגורים, היו כבר טיוטות הסכמים. בנט, ביודעין ובידיים, טרפד את המאמצים האלה. אגב, הכול היה מתוכנן מראש, עוד לפני הבחירות, מול סער. אני מזכיר לכם, הוא חתם איתו על הסכם עודפים. מול לפיד, הכול היה סוג של איזו הונאה. הוא אמר לנתניהו: יש לך את האצבעות שלי, ובפועל תחזק כל הזמן את ממשלת השינוי – כך הם קוראים לזה – ממשלת השמאל. לצערי, הכול היה תרגיל הונאה גדול. כפי שאמרתי, הנזק האסטרטגי, מעבר לממשלה הרעה הזאת על כל תחלואיה, זה אובדן האמון של הציבור. למה שאדם יצא לאדם בבוקר ביום בבחירות וילך לקלפי להצביע אם אין משמעות בעצם לבחירה שלו, כי למוחרת הפוליטיקאי שקיבל את קולו – אגב, התחיל בזה אריק שרון, כמובן, שעלה לשלטון על סיסמת בחירות של "דין נצרים כדין תל אביב" מול עמרם מצנע, ורגע אחר כך התהפך וגירש את כל המתיישבים מגוש קטיף. שואל צבי טסלר: האם אתה עדיין מצליח להתמיד עם החברותא עם אביך? אז האמת, צבי, אני מוכרח לומר שאני קצת מפשל בעניין הזה בתקופה האחרונה. הקפדתי על זה במשך הרבה מאוד שנים. אני קצת מפשל בזה ולא עושה את זה בקביעות – שילוב של מאמצי הבחירות לבין הזמנים וקורונה. זה לא תירוץ. אני מקבל על עצמי בלי נדר כאן מעל הדוכן לחזור ללימוד החברותא. אגב, זה שבוע אחד עם אבי מורי בישיבת קריית ארבע ושבוע אחד עם ילדיי. חשוב גם להטעין את המצברים הרוחניים בלימוד תורה, חשוב הקשר הבין-דורי ביני לבין אבי מורי, ביני לבין ילדיי, וגם זמן האיכות המשפחתי חשוב. בלי נדר ובעזרת השם נשתדל לתקן. שלום פרידמן מקדומים כותב – שלום פרידמן: האם לא כדאי להיכנס לממשלה במקום רע"מ? תראה, שלום, אמרתי את זה, ועכשיו אני אסדר את זה טיפה ב-Brief: היו לי שני לאווים לכל אורך הדרך: לא לממשלה שנשענת על תומכי טרור אנטי-ציוניים, אבל גם לא לפירוק המחנה הלאומי. אני לא איכנס לממשלה הזאת בשום פנים ואופן, מכיוון שאני שומר על אחדות המחנה הלאומי. אמרתי, הוא רוב העם. אם אנחנו נשמור עליו מאוחד, הוא יחזור להוביל את מדינת ישראל, בעזרת השם, מהר מאוד, להרבה מאוד שנים קדימה. אני גם לא איכנס לממשלה שנשענת על הכנפיים הכי שמאליות של הכנסת הזאת. תראו את ההסכמים הקואליציוניים – הרי הם נוראים ואיומים בתחומי הזהות היהודית, הדת והמדינה ונוראים ואיומים בתחומי ההתיישבות. הממשלה הזאת נותנת חסינות טוטלית לאקטיביזם השיפוטי על סטרואידים שיש היום במדינת ישראל. בג"ץ והיועצים המשפטיים קיבלו כאן חסינות, ולצערי הרב אנחנו נראה את התעוזה שלהם הולכת וגוברת. זאת ממשלה רעה שצריך להפיל, חס וחלילה לא להצטרף אליה. מה עם עוד שאלות, חבריי? אה, עופר שרעבי שואל: מדוע מדירים ילדים דתיים מכדורגל, היות שכל המשחקים בשבת? עופר, אין לך מושג כמה אתה צודק. יש כאן הדרה של הילדים ושל השחקנים, ויש כאן הדרה של הצופים. אני אומר לך באחריות, אחרי שלמדתי את הסוגיה הזו לעומק כבר לפני שנתיים: אין בעיה להזיז את המשחקים משבת. אני מזכיר: בעבר גם משחקי כדורסל נערכו בשבת, והם עברו ליום חול. השמיים לא נפלו. גם ההכנסות מפרסומות ומכרטיסים לא נפלו. להפך, יהיו כנראה יותר צופים, הרייטינג יעלה, ההכנסות יעלו. זו שאלה שהיא בעיקרה טכנית, שנוגעת לזכויות השידור. אני חושב שעם רצון טוב – אני בזמנו פניתי למירי רגב, כשהייתה שרת התרבות, ונעשתה קצת עבודה, ואת חלק מהמשחקים הצליחו להזיז. זה רחוק מלהיות משביע רצון. אני אומר לכם שבשיח בין בעלי זכויות השידור להתאחדות ולממשלה – ואם הממשלה תצטרך להכניס יד לכיס ולשים כמה גרושים בעניין הזה לא קרה שום דבר – אפשר וחובה להעביר את המשחקים ליום חול. זה נכון, אגב, בהקשרי הזהות של מדינת ישראל. אנחנו מדינה יהודית. שבת – לפחות נדמה לי, לפחות בפרהסיה – היא נדבך יסודי בזהות היהודית של המדינה, ולא פחות מזה, כן, הפגיעה בחופש העיסוק של שחקנים, ילדים, נוער, מבוגרים שרוצים לשחק וזה נמנע מהם, והפגיעה ביכולת של המון אנשים שרוצים לשמור שבת. אגב, לא מדובר רק באנשים דתיים; מדובר בהמון המון ציבור ישראלי מסורתי גדול, ששומר שבת ולא רוצה לחלל אותה, והוא צריך לבחור לפעמים בין לא לחלל אותה לבין לצפות במשחק כדורגל. לפעמים הוא הולך לכיוון הכדורגל. זו טעות ושגיאה עצומה, וצריך לתקן אותה. אלחנן מבית שמש שואל: האם אתה מאמין שההסכם עם תושבי אביתר יקוים בממשלה הזו? אלחנן, בוא קודם כול נחזור לנקודת הבסיס: אביתר לא היה צריך להיות מפונה. נקודה. חוץ מזה שזו תשובה ציונית נכונה וצודקת לטרור שמופעל נגדנו חוץ מזה שהיא יושבת בצומת אסטרטגי ביטחוני חשוב, חוץ מזה שזאת מצוות יישוב הארץ, האפליה כאן זועקת לשמיים: ח'אן אל-אחמר לא פונה, ויש מאות ח'אנים אל-אחמרים ביהודה ושומרון שנבנים ולא מפונים. סביב אביתר יש היום, היום – לכו תראו – מערבלי בטון ומשאבות, עשרות ומאות בתים לא חוקיים שנבנים. יש צביעות מקוממת במי שנושא את שמו של שלטון החוק לשווא. רק כשמדובר על יהודים: אתם לא חוקיים, בואו נפנה אתכם. אני פה מאוכזב מאוד מבני גנץ, שפוליטית הלך לאיזושהי תמונת ניצחון: אני אראה למתנחלים מה זה ואני אפנה אותם, שוב, בלחץ הכנף השמאלית של הממשלה הזאת, שדי ברור שמנהלת אותה. בעניין הזה המתיישבים עמדו בפני דילמה בלתי אפשרית – לבחור בין מלחמה לחרפה, פינוי שבעקבותיו הרס או לנסות לתת אמון בממשלה. הממשלה, לצערי, בתחילת הדרך הציגה הסכם סביר יותר, חזרה בה, דיללה את ההסכם, וההסכם כפי שראיתי שנחתם בלילה הוא הסכם דו-לשוני, דו-משמעי, זאת אומרת, אם ירצו לקיים אותו, אפשר לקיים אותו; אם ירצו לחפש פרצות ולהתחמק מלקיים אותו, גם אפשר, לפי הניסוחים המשפטיים העמומים שיש בו. בסוף זה תלוי ברצון הטוב של הממשלה. לומר שיש לי אמון בממשלה – אני לא רוצה לשקר, אני לא יכול לומר. לומר שאני לא מתפלל שההסכם יקוים? אני מתפלל בכל מאודי שהוא יקוים. אני מתחייב, בלי נדר ובעזרת השם, מתפקידי כאן כחבר כנסת וכראש מפלגת הציונות הדתית, לעמוד על המשמר, להיאבק, ללוות את המתיישבים לכל אורך הדרך ולעשות הכול כדי שההסכם ימומש והנוכחות היהודית תחזור אל היישוב הזה. גם אם זה ייקח עכשיו כמה חודשים, יהיה יישוב גדול, מבוסס, מפותח ביהודה ושומרון. בניה ברטמן שואל: מה קורה עם הרחבת כביש 60? יש פקקים איומים. בניה, אתה צודק מאוד. אני רוצה לספר לך חוויה שהייתה לי כשנכנסתי להיות שר תחבורה. מי שיודע איך זה עובד – יש תוכניות חומש, אז היו קצת למעלה מ-40 מיליארד שקלים בשנה לתשתיות, לפיתוח כבישים, גשרים, מסילות רכבת וכו'. אני נכנס למשרד, ואני רואה שיהודה ושומרון בכלל לא נמצאת שם. יש איזושהי חבילת פרמטרים, קריטריונים, שמדרגת סדרי עדיפויות של הפרויקטים – לפי עומסים, לפי תאונות, לפי בטיחות, לפי צפי ביקושים עתידיים בכפוף לתוכניות בנייה אזוריות וכו'. אני אומר: חבר'ה, למה יהודה ושומרון לא נמצאת בתוך המערבל? אומרים לי ממשרד התחבורה: תראה, משרד הביטחון מטפל בזה, הוא סולל כבישים. אני הולך למשרד הביטחון – אומרים לי: תקשיב, ידידי, אנחנו מתעסקים באיום האיראני, אנחנו לא מתעסקים בלסלול כבישים. שאלתי את היועצים המשפטים: תגידו, אתם, חסידי השוויון הגדולים, איך אתם מוכנים להפלות כמעט חצי מיליון אזרחי מדינת ישראל, ואז זורקים להם עצמות כל פעם בהסכמים קואליציוניים, שמחת עניים, איזה כמה גרושים לאיזה טיפת אספלט או שתיים וחצי כיכר? אמרתי: חברים, אין דבר כזה. אני לא מוכן שיהודה ושומרון תקבל שקל יותר ואני לא מוכן שהיא תקבל שקל פחות. אתם לוקחים עכשיו את כל הכבישים, את כל הצמתים, מכניסים הכול למערבל של הקריטריונים, של הפרמטרים, והכול נכנס לפי הדירוג שלו. אני רוצה לומר לך שב-11 החודשים שבהם הייתי במשרד התחבורה למעלה מ-16 צמתים קיבלו רימזור ביהודה ושומרון. מי שנוסע היום בכביש 60 ורואה את הצומת של עפרה ואת הצומת של המשטרה הבריטית ועוד ועוד – עכשיו את הצומת של קריית ארבע הולכים לרמזר – זה הכול עבודה שלי. אגב, לא עבודה שלי, לא התערבתי. זו רק תוצאה של הכנסת הכבישים והצמתים ביהודה ושומרון לקריטריונים הידועים. ציר 60 מופה על ידי מקצה לקצה, ממש, ממיתרים, כן? ממיתר בדרום הר חברון, ועד צומת תפוח. הציר הזה – אני לא איכנס למונחים מקצועיים, יש דירוג של רמות העומסים, הוא קרוב למה שנקרא F. זה אומר שכמעט עומדים שם בפקקים. הכביש מקבל תעדוף מאוד מאוד גדול. אנחנו תכננו כבר, נדמה לי, חמישה מקטעים ראשונים. אנחנו מתעדפים את הקטעים לפי סדרי עדיפויות. בתוכנית החומש הקרובה – אם מה שאני עשיתי לא ייהרס על ידי שרת התחבורה הנוכחית – בין ארבעה לחמישה מקטעים אמורים לקבל הרחבה לדו-נתיבי, דו-מסלולי. זה חיוני, זה מתבקש, אגב, זה נכון לאוכלוסייה היהודית, זה לאוכלוסייה הערבית שנעה על הכביש הזה, זה יצמצם את התאונות בדרכים, זה דרמטי. לומר שאני רגוע? אני לא רגוע. בסוף אני מאוד חושש שכששרת התחבורה הנוכחית מרב מיכאלי, עם אג'נדת שמאל קיצונית – מה לעשות? ראינו אותה עם ההתיישבות – תשב עם אנשי המקצוע שלה ועם אנשי האוצר לתכנן את תוכנית החומש הקרובה, היא תחתור להוציא את הכבישים האלה. אנחנו נצטרך לנסות ולהיאבק בדבר הזה, אבל כפי שאמרתי, אני מאוד מקווה שהימין יחזור לשלוט במדינת ישראל הרבה יותר מהר ממה שאפשר, ואז אנחנו נקדם, בעזרת השם, גם את הסוגיה הזאת. עמי שואל למה המשטרה לא נותנת למחות נגד הבית של בנט ברעננה. תראו, זו צביעות גדולה. הסטנדרט הכפול שמערכת המשפט ושלטון החוק מחילים נגד הימין ונגד השמאל הוא בלתי נסבל. אני מזכיר לכם: כשהקמנו את רגבים, הרציונל שלנו היה לייצר תמונות ראי ולהראות איך בג"ץ, כשהוא מקבל עתירות שמאל נגד ההתיישבות היהודית מכסח את ההתיישבות היהודית – תסלחו לי על הלשון הלא-מנומסת – וכשאנחנו עותרים נגד בנייה לא חוקית של ערבים, אז פתאום מסתכלים על זה בכפפות של משי. הוכחנו את זה, פרסמנו על זה דוחות, אלה נתונים סטטיסטיים מספריים, אי-אפשר להתווכח איתם; זה לא עניין שנתון לפרשנות. אני מזכיר את פסק הדין שלאחרונה אפשר את ההפגנות המטורללות מול ביתו של נתניהו, עם הפרעה לשכנים, ובשעות-לא-שעות, ברעש-לא-רעש, וזה אחרי שבפעם הקודמת, כשמתנגדי הסכם אוסלו הפגינו נגד רבין, שם בג"ץ תחם את זה לשעתיים ביום, x פעמים בשבוע, עד השעה הזאת והזאת. אז מול רבין, זכרו לברכה, אסור להפגין, כי הוא מהשמאל; מול נתניהו מותר להפגין, כי הוא מהימין; מול בנט – כי הוא עכשיו חבר לשמאל – אסור להפגין. אחר כך, מולנו אפשר יהיה להפגין, תראו. אני אסביר לכם למה אני אופטימי. אני, קודם כול, אין לי ציפיות ממערכת המשפט, לכן גם אין לי אכזבות. אני, איך אומרים? את טיפות האמון האחרונה שנשארה לי בכוס לבית המשפט העליון כבר איבדתי מזמן; לצערי, גם לאלה שכפופים לו – יועצים משפטיים ואחרים. יש לי אמון גדול בעם הזה, והעם הזה חכם, לא טיפש, והוא קולט, הוא מבין והוא יודע היום שאחת המשימות הכי בוערות והכי קריטיות של הימין כשהוא יחזור זה לעשות ניקוי אורוות וטיפול שורש עמוק במערכת המשפט. אני חושב שהתפקיד שלנו זה לחשוף את העוולות ואת האפליה הזאת לעוד ועוד אנשים הגונים, ישרים, שייתנו לנו בעזרת השם את הכוח להוביל את מדינת ישראל ולייצר את התיקון המאוד-מאוד חשוב הזה. איציק מזרחי שואל: מדוע כשהיית שר תחבורה לא טיפלת במיזוג בקרונות הרכבת? א. איציק, הייתי 11 חודשים, בתקופת ממשלת מעבר ובלי תקציב. יש המון המון דברים שתכננתי ולא הצלחתי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מפרגן לו על – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק. אבל אני רוצה לומר שנדמה לי שיש כמה בעיות יותר בוערות מהמיזוג בקרונות הרכבת. אני לא רוצה להיות ציני ביחס לשרת התחבורה מיכאלי, כיוון אני מניח שיהיו לי איתה ויכוחים אידיאולוגיים נוקבים ביחס לשאלות כמו תחבורה ביהודה ושומרון וכו'. אני רוצה להאמין – בוא נאמר ככה: אני יודע שעולם התחבורה הציבורית והסעת ההמונים חשוב לה כפי שהיה חשוב לי. אני חושב שמרב מיכאלי היא אישה חכמה. אני חושב שאם היא תייצר שיח אמיתי, מקצועי וענייני – ואני מקווה שהיא תעשה את זה – עם אנשי המקצוע במשרד ועם גורמי מקצוע אחרים והיא תהיה קשובה לציבור, לארגונים אזרחיים שעסוקים בתחבורה, אני חושב שהיא תוכל לעשות המון המון טוב בדברים שאינם שנויים במחלוקת במשרד התחבורה. אני מאוד רוצה לקוות שהגימיק הזה שהיא יצאה איתו על – אני, אגב, רוצה לומר שאני מאוד מברך על העובדה שמרב מיכאלי מבינה שיש פערים פיזיולוגיים בין גברים לנשים. הרי הטרלול הפרוגרסיבי עניינו הוא לומר: אין חיה כזאת, אין דבר כזה. אז מרב מיכאלי, תראה, רק נכנסה לממשלה, וכבר דברים שרואים משם לא רואים מכאן: פתאום יש הבדלים פיזיולוגיים. אני מניח שמאוד מהר היא תתפכח ותבין שההבדלים האלה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, על חשבוני: אני אמרתי שדבר טוב שיצא מהממשלה הזאת שבינתיים גם האנרכיסטים והרדיקלים הפכו להיות ממלכתיים. זה טוב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הפכו להיות נורמליים, כן. אבל אני מניח שמרב מיכאלי מהר מאוד תבין שההבדלים הפיזיולוגיים גוזרים רלוונטיות גם לשירות צבאי, גם לעוד הרבה אלמנטים אחרים. אני שמח שאת ההכחשה של הטבע האנושי, של איך שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם – ההכחשה הזו מפנה את מקומה להערכה ריאלית. נדמה לי שאני עושה את הדבר החשוב ביותר בשעה הזאת: ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכול הכול נהיה בדברו, גם אם נרצה וגם אם לא. אביעד מהוד השרון מבקש ממני לבקש ממרגי לשאול שאלה. אביעד מהוד השרון: אולי תבקש ממרגי לשאול שאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, שאני אשאל אותך? חשבתי שהציבור. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם אתה חלק מהציבור. מותר לך לשאול שאלה ואתה זכאי לתשובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בצלאל, תראה, תקפו אותך, וגם אני – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. חבר הכנסת בצלאל, תקפו אותך ואני גם רציתי לקבל את הביקורת, שמנעת הקמת ממשלת ימין. מה אתה יודע שאנחנו לא יודעים, להפריך את הטענה הזאת? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אומר ככה, כמה מילים: קודם כול, כמו שאמרתי קודם, המהלך של בנט היה מתוכנן מראש. גם אם חלילה אני הייתי מסכים להליכה עם רע"מ, נפתלי היה פשוט לוקח את זה, הולך להקים אתם ממשלה עם השמאל, וזה רק היה מעמעם את הביקורת הציבורית עליו – כי הינה, אפילו סמוטריץ' הסכים, אז מה, מה שמותר לו אסור לי? ואפילו ביבי הסכים, אז מה שמותר לו אסור לי? הוא היה רץ עם ההסכמה הזאת שלנו, ורץ מהר להקים ממשלה עם השמאל. אני אומר את זה מידיעה. הוא תכנן את הכול מראש. זאת נקודה ראשונה. נקודה שנייה, לו חלילה הייתה קמה ממשלה כזאת עם רע"מ, היא לא הייתה ממשלת ימין, בדיוק כמו שהממשלה עכשיו. כשאתה תלוי ונסחט על ידי גורמים שכל האג'נדה שלהם היא לא נגד הימין במובן – היא נגד הציונות, היא נגד היהדות, היא נגד הזכות של היהודים לחזור אחרי אלפיים שנות גלות לארץ ישראל ולחדש בה את ביתם הלאומי העצמאי והריבוני – אתה לא יכול באמת ליישם ממשלת ימין. אבל דיברתי קודם בהרחבה, אדוני היושב-ראש, על הנזק האסטרטגי המטורף של להשתית את מדינת ישראל ולהפוך אותה לבת ערובה, על התשלום היקר מנשוא שאנחנו כבר משלמים ונצטרך לשלם. אמרתי קודם: רק קחו דוגמה פשוטה, לאן היינו מוליכים את חרפתנו אם אנחנו עכשיו, אדוני היושב-ראש, אתה ואני לא היינו מצליחים להעביר עכשיו את חוק האזרחות, כי הייתה לנו בממשלה, בקואליציה, מפלגה אנטי-ציונית שלא מוכנה את לעשות הדבר הכי טריוויאלי הזה. הרי היה ברור לך שהיה עומד גדעון סער או מישהו מבחוץ ואומר: חברים, נראה לך שאני אציל אותך מעצמך? מה, אתה מכרת את האינטרסים של המדינה לשיקולים אישיים. אני אומר לך, אני גאה בעמידה האיתנה שלי נגד הדבר הזה. אמרתי: להערכתי, מרבית הציבור שחשב אולי אחרת ממני, התפכח בהתפרעויות של ערביי ישראל במבצע שומר החומות. אחרים התפכחו עכשיו עם חוק האזרחות. אני מאוד מקווה שלא נצטרך להגיע לאבסורדים יותר מסוכנים ולנזקים יותר גדולים כדי להבין שטעינו. אור שואל בטוויטר: יש לך רעיונות איך לגרום למדינה לחדש את מאמצי ההתיישבות בגליל? תראה, אור, זאת שאלה טובה וחשובה. אני רוצה לומר שיש שני מישורים. יש מישורים טקטיים – יש הרבה מאוד דברים שצריך לעשות. הייתה בזמנו תוכנית מאוד גדולה לחיזוק הגליל. לצערי הרב היא לא הוארכה. אני הגשתי בשלהי הכנסת העשרים – רק שהכנסת מייד התפזרה – הצעת חוק גדולה שאמורה לקבע עשר שנים קדימה, במדרג עולה, תקצוב מאוד גדול ושורה של תמריצים בגליל. צריך לייצר דיפרנציאציה נכונה יותר של הטבות המס ושל הטבות לעידוד השקעות הון בתעשייה ובתעסוקה. לא יכול להיות מצב שאזור תעשייה בקריית שמונה מקבל אותה הטבת מס שמקבל אזור תעשייה ביוקנעם, שנמצא על כביש 6. יש המון המון המון דברים שצריך לעשות. צריך לפתח תשתיות. תראו, רכבת מקריית שמונה היא מאוד מאוד חשובה. המסילה המזרחית – אני הגדרתי אותה: "המסילה המרכזית". היא עוברת במרכז הארץ, כן? מזרח זה רק למי שלא סופר את יהודה ושומרון. יש הרבה דברים ברמה הטקטית שצריך לעשות. אבל אני רוצה רגע לדבר על הרמה האסטרטגית. תראו, עד שמדינת ישראל לא תסתכל על עצמה במראה ותהיה מסוגלת לדבר על ייהוד הגליל כיעד לגיטימי, אסטרטגי – אגב, הוא גם חוקתי. אני לא אתן עכשיו שיעור שלם במשפט חוקתי, בוודאי אחרי חוק הלאום, אבל גם אחרי חוק הלאום – אנחנו לא נוכל לפתח את הגליל, מכיוון שכל דבר שנעשה, מייד יבואו ערבים וייכנסו. כל שכונה שתבנה – יבואו ערבים, וכל קניון שתבנה – יבואו ערבים. ואני לא נגד ערבים, אגב, צריך לדעת. הערבים שמתגוררים כאן הם אזרחי ישראל, ואני כשר תחבורה – הם אומרים את זה – ב-11 החודשים נתתי להם יותר ממה שישראל כץ נתן להם בעשר שנים, כי הם אזרחי המדינה, ואני נותן להם. אבל אני גם מבין שיש את המישור האזרחי ואת המישור הלאומי, ובמישור הלאומי אני צריך לשפר את המאזן הדמוגרפי ולייהד את הגליל. ואני, כן, אני צריך להיות מסוגל לייצר הטבות מס ליוצאי צבא שמייצרים הגירה חיובית לגליל. אני צריך להיות מסוגל לייצר מכרזים לבנייה ולדירות ליוצאי צבא, כיוון שזו תכלית ראויה, אגב, שוב – גם לפי חוק-היסוד. אתם מכירים, כן, את פסקת ההגבלה? אז יש לנו תכלית ראויה, מידתית, תואמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו בוודאי תכלית ראויה. צריך פה טיפה להשתחרר מכל מיני מושגים צבועים שהושתתו בשיח, כאילו השוויון הפלקטי, שלא מייצר האבחנות ערכיות שנשענות על האינטרס הציבורי, קובע משהו. לכן אמרתי: כשאנחנו נקבל את החלטה כזאת נוכל לתמרץ את האוכלוסייה היהודית לבוא אל הגליל, ואז, כשתהיה תשתית תחבורה, כשתהיה תשתית תעסוקה שפרוסה נכון בעקבות תמריצים והתאמות וכו', וכשתהיה בגליל אוניברסיטה רב-קמפוסית, אז בעזרת השם אתם תראו הרבה מאוד יהודים באים לגליל. ינון אזולאי מהכנסת, חבר הכנסת, ידידי, שואל מן הצד: למה אתה לא נושם בין משפט למשפט? חברי היקר, אני נושם, אבל מקציבים לי פה את הזמן, ואני רוצה להספיק לענות על הרבה מאוד שאלות. שחר שואל: מהיכן מגיע הכסף ל-30 ח"כים נוספים בחוק הנורבגי? שחר, אם אתה מכיר אותי אתה יודע שאני לא פופוליסט. החוק הנורבגי הוא חוק טוב. כן, אני הייתי באופוזיציה בפעם הקודמת כשחוקקו אותו בממשלה הפריטטית, הקודמת, של נתניהו. אני באופוזיציה עכשיו. הוא חוק טוב, ואני אסביר לך למה. בסוף, אני מאמין בעבודת ממשלה טובה ואני מאמין בעבודת כנסת חיה ותוססת. כאשר שר הוא גם שר וגם חבר כנסת – תראה, יושב פה שר התיירות, שאין לי ספק שהוא איש מוכשר ויכול לעשות דברים טובים, ואני מבטיח לך שאם במקום לשבת כאן עכשיו הוא היה עושה עוד דיון מקצועי במשרד, לראות איך מחזקים את עולם התיירות – שסובל עכשיו קשה בהקשרי הקורונה – הוא היה מביא עוד הישגים לטובת מדינת ישראל. עכשיו, אם הוא לא יהיה פה ויהיה במשרד, המשמעות היא שהוא משבית את עבודת הכנסת, אז אין פיקוח פרלמנטרי טוב, אין עבודת חקיקה טובה, אין יכולת של הכנסת לקדם, ולכן, בעיניי זה נכון. כן, אני רוצה ששרים יוכלו להתעסק בענייני משרדיהם. הם יהיו כאן בכנסת, הם יבואו להשיב על שאלות, הם יבואו להעביר את החוקים שלהם; אבל הם יתעסקו בשבילנו – בסוף הם העובדים שלנו. אני לא אוהב את הממשלה הזאת, אבל זה נכון לכל ממשלה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על חשבון מי? מה שקומם אותנו זה לא החוק הנורבגי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אגיע לזה עוד רגע, אני מייד אגיע לזה. אני רק אומר, לגופו של עניין הוא חוק טוב. אני רוצה שהשרים יתעסקו במשרדיהם וישרתו אותנו, אני מקווה שהם יעשו את זה טוב, ואני גם מאוד רוצה שיהיו כאן 120 חברי כנסת חיים, תוססים, מתווכחים, עובדים קשה, משרתים את אזרחי ישראל, מפקחים על שרי הממשלה. תראו, כששר הוא גם חבר כנסת, מה, הוא יפקח על עצמו? זה חלק מהפרדת הרשויות. אגב, יש מדינות, כמו ארצות הברית, שמקובל ששרים הם מנוי מקצועי. הם בכלל לא חברי קונגרס או סנאט. אז אצלנו בארץ מקובל אחרת. לכן אני בעד החוק הנורבגי. העלות שלו היא מחירה של הדמוקרטיה. זה כמו להגיד שמערכת בחירות עולה הרבה, אז בואו לא נעשה מערכת בחירות. על מה יצא קצפה של האופוזיציה, במידה מסוימת של צדק? על הצביעות של גורמים כמו יאיר לפיד ואחרים, שכאשר הם היו באופוזיציה והקואליציה הקודמת ביקשה להביא חוק נורבגי מורחב, אז הם עמדו כאן ודיברו על שוד הקופה הציבורית, ודיברו על נהנתנות וג'ובים ומכוניות ואני לא יודע מה. עכשיו, כשזה מאוד נוח להם, אז הם עושים בדיוק אותו הדבר. אני מזכיר לכם שמרצ הגישה עתירה לבג"ץ – שמתנהלת, אגב, עד היום – נגד ממשלת החילופין הפריטטית. הם אמרו שזה לא דמוקרטי. פתאום, אופס – הם סללו את דרכם, ככה החליקו פנימה לתוך ממשלה פריטטית שנגדה הם הגישו עתירה לבג"ץ. פה יש צביעות. אני גם אמרתי בכנסת השבוע שאני מסתכל על זה בכאב גדול, כי אני חושב שהמסר שאנחנו מעבירים לציבור זה שבאמת באמת באמת אין כאן ויכוחים אמיתיים, אין כאן באמת השקפות עולם, אין כאן באמת תפיסות של טוב, אמת–שקר, טוב–רע, נכון–לא נכון. הכול עניין של פוזיציה. זו שגיאה. אני משתדל ביחס לעצמי – הינה, כמו שראית עכשיו – ואני חושב שככה גם חבריי, בוודאי למפלגה, לגבש עמדות עקרוניות ולהחזיק בהן ללא קשר לאינטרס פוליטי ולפוזיציה. מה שנכון – נכון, בין כשהוא משרת אותי ובין כשהוא לא משרת את האינטרס האישי הפוליטי שלי, ומה שלא נכון – הוא לא נכון. אני חושב שזה חשוב. ירון: אני מאוד מודאג מקרע שיכול להיווצר בין תומכי הליכוד מהפריפריה לבין תושבי יו"ש. כיצד מחברים? ירון, אתה צודק. אני חושב שרבים מחבריי, גם מתוך המחנה הלאומי וגם מההתיישבות, נוהגים בעניין הזה בחוסר אחריות. תראו, אמרתי קודם שאחד הנזקים הגדולים שעשה בנט זה הפירוק והקרע שהוא יצר במחנה הלאומי. תפקידנו עכשיו זה לחבר. תושבי יהודה ושומרון הם ימניים במובהק. הם, ברובם המוחלט, מצביעים לימין, יצביעו לימין, תומכים בימין, מתנגדים לממשלה הזאת. כועסים עליה – כן, בדיוק כמו שאתמול נפגשו עם אילת שקד ראש מועצת שער הנגב, נדמה לי, ושי חג'ג', יושב-ראש מרכז המועצות האזוריות – הם כולם אנשי ליכוד, אנשי ימין, אבל מה לעשות? יש ממשלה, ויש להם תפקיד: לדאוג לצרכים. לכן, סביר להניח שגם ראשי מועצות ביהודה ושומרון יצטרכו לכתת רגליהם, ואיך אומרים? תעלא בעידניה סגיד ליה, נכון? שועל, בזמנו – סגוד לו, מה לעשות? יצטרכו להיעזר בשירותיה של הממשלה. אני רוצה לומר, גם הממשלה לא עושה טובה לאף אחד. היא צריכה לשרת את אזרחי ישראל. אנחנו לא אזרחים סוג ד'. ועדיין, הרוב המוחלט שלהם תומכים בנו, אנשי ימין, נמצאים איתנו. אתם תראו את זה בכל הסקרים. ואני רוצה לומר עוד משפט; אמרתי את זה גם קודם ואני אחזור על זה: גם אלה שמעבירים עלינו ביקורת, בל נעשה את השגיאה הקשה ונוציא אותם מחוץ למחנה. נקשיב להם. מותר לנו ללמוד להשתפר ולהיטיב את דרכנו. חשבון נפש זה לא מילה מגונה, לא רק כשתכף מתקרב חודש אלול. נצופף את השורות, נחזיר אנשים הביתה, ובעיקר – נעבוד ביחד. נשמור על אחדות המחנה, ובעזרת השם נעשה ונצליח. כן, אדוני השר? << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> חבר הכנסת סמוטריץ', בהתחלה הקשבתי לך היטב. דיברת על השיתוף פעולה עם יושב-ראש ועדת הכספים בוועדת הכספים, ואמרת: אנחנו כסיעת הציונות הדתית נפעל בכל דבר שקשור לטובת המדינה. האם אתם תתמכו יחד עם הקואליציה בחוק האזרחות? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז התייחסתי קודם – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשהיית שם ודיברת אז התייחסתי, אבל אתה שר, אני מכבד, אני אשיב לך שוב בקצרה. תראה, אם חוק האזרחות היה חוק טוב, הוא היה המענה האמיתי והצודק לבעיית איחוד המשפחות, הייתי תומך בו חד-משמעית. אלא מה? הוא חוק רע. הוא הרע במיעוטו. הוא גבינה שווייצרית. למעלה מ-50% מהבקשות לאיחוד משפחות מאושרות היום דבר יום ביומו, ואילת שקד כבר הבטיחה לרע"מ לעשות שימוש בסמכות שלה כשרת פנים מסיבות הומניטריות – זאת מכבסת מילים – ולשחוק אותו עוד יותר. עכשיו, שקד בעצמה – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני אסביר. אני אסביר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אומנם הזמן אוזל – אני אתן לך באיזה דקה, שתיים, תסביר על חוק-יסוד: ההגירה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אסביר תוך כדי. זה רע במיעוטו, וכשלא הייתה ברירה אז זה עדיף מכלום. אבל זה רע. נכון לעכשיו יש בכנסת הזו רוב ימני שלא היה באף כנסת. בכנסת העשרים כחלון תקע לנו את כל הרפורמות שרצינו לעשות במערכת המשפט, וגם את החוק הזה. עכשיו יש רוב. שמונה חברים מהקואליציה שיחברו אלינו – ואפשר להעביר את החוק היותר-טוב, שהוא חוק ההגירה. עוד רגע, לבקשת היושב-ראש, אסביר עליו בכמה מילים. עכשיו אתם כקואליציה צריכים להחליט באיזה מישור אתם רוצים לנהל איתנו את השיח. אם אתם רוצים להתנהל איתנו במישור הפוליטי – זאת אומרת, אתם שמים את השרידות הפוליטית של הממשלה שלכם בראש סולם העדיפויות, אתם במצוקה, אז שנציל אתכם פוליטית מעצמכם? זה לא תפקידנו, אנחנו צריכים להחליף אתכם, מה לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק שנייה. אם אתם שמים את טובת המדינה, אז גם אילת שקד וגם גדעון סער שמו במצע הבחירות שלהם את חוק-יסוד: ההגירה, מכיוון שהם יודעים – ואגב, גם אתה מסכים איתי. אני אומר לך שאם נקים צוות משותף לקואליציה ואופוזיציה, כל המפלגות הציוניות – אני לא יודע להגיד לך על מרצ, אבל המפלגות הציוניות בכנסת ישראל יסכימו על חוק-יסוד: ההגירה, מכיוון שהוא חוק יהודי; אגב, בהמשך לחוק השבות ולחוק הלאום, שעבר כאן כמעט פה אחד. היו לכם השגות עליו בהקשרים של העדה הדרוזית וכו', אבל במהות כולם מסכימים שצריך לשמור על רוב יהודי במדינת ישראל. עכשיו, מה ההבדל? הוראת השעה נשענת רק על תכלית ביטחונית, ולכן, באופן טבעי, בג"ץ כל הזמן מכרסם ואומר: חברים, תבדקו, יש שב"כ. תנו תושבות ותנו מעמד. חוק-יסוד: ההגירה לוקח את התכלית הדמוגרפית של שימור הרוב היהודי במדינת ישראל ונותן לה מעמד לגיטימי. חוק-יסוד: ההגירה יאפשר גם לטפל במסתננים בדרום תל אביב ולהוציא אותם, להחזיר אותם לארצות מגוריהם ולפתור את בעיית תושבי השכונות, הנאנקים תחת הנטל הזה. הוא חוק הרבה יותר טוב. לכן אני אומר, שוב: אז אנחנו הצענו – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא. אתה החלטת. אתה החלטת שהאלטרנטיבה שעומדת על הפרק היא האלטרנטיבה הרעה, ואם אני לא מיישר איתך קו אני חסר אחריות. אז אני אומר לך שהאלטרנטיבה שעומדת על הפרק היא האלטרנטיבה הטובה, ואם אתה לא תשתף איתי פעולה אתה חסר אחריות. עכשיו שוב, אם רק אני הייתי חושב שזה החוק הנכון, אז יכול להיות שהיית צודק, אבל גם הקואליציה חושבת שהחוק הזה הוא הרבה יותר טוב – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> עד שהתחלתי להסכים איתך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הזמנת את זה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם הקואליציה חושבת שהחוק הזה הוא הרבה יותר טוב. אגב, אדוני השר, כיוון שיש לנו אחריות, אמרנו שאנחנו מוכנים להגיע להסכם עם הקואליציה: בואו נעביר עכשיו את הארכת הוראת השעה נגיד לחודשיים, כי אנחנו מבינים שלחוקק לוקח זמן. במקביל, נקים צוות משותף – נעביר בטרומית את חוק-היסוד ונקים צוות משותף להגיע להסכמות ואז נעביר את חוק-יסוד: ההגירה בצורה טובה. אני אומר לך שנגיע להסכמות. אם לא נגיע להסכמות – בסדר, אז בעוד חודשיים נגיע לגשר, נעבור אותו, נתווכח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה אפשרי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חושב שזה הדבר היותר-נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מכיר את אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים, לפני שהוא התמנה ליו"ר ועדת הכספים, ואת אלכס קושניר אחרי שהוא התמנה. משתנים. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> הוא ממלכתי היום. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תן לי, אדוני, ברשותך. שאלה אחרונה, בדקה, ממש בדקה. שואלת אותי עטרה גרמן: מי הרב שלך? האם אתה רואה מצב שאתה וימינה רצים שוב ביחד? תראו, אז קודם כול, מורי ורבי הראשון הוא אבי מורי, באמת האיש החכם ביותר שאני מכיר עלי אדמות, באמת חכם גדול, וברוך השם, אשריי שזכיתי. מורי ורבי השני הוא הרב אברהם יצחק בן שחר, ראש ישיבת קדומים, שאני לומד אצלו למעלה מ-20 שנה. אגב, הקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה – עבר אתמול ניתוח מעקפים; ברוך השם עבר אותו בהצלחה גדולה, הרופאים מרוצים מתפקוד הלב, נמצא בהתאוששות. עם ישראל זקוק לו לעוד הרבה מאוד שנים. מעבר לזה יש קבוצה שלמה של תלמידי חכמים בהובלה של הרב דרוקמן, ושבעה, שמונה מהם אני נועץ בהם באופן שיטתי, יסודי ואינטנסיבי. אני מדבר איתך על שעות בשבוע שבהן אנחנו מנהלים דיוני עומק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואנחנו חשבנו שרק אותנו אתה מתיש. אני רואה שאתה מתיש עוד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה להודות להם. אני לא אומר כרגע את שמם, כי אני לא יודע אם הם רוצים. אני רוצה מאוד להודות להם. הם נכנסים בשפיר ושליה, הם נכנסים בעובי הקורה וממש נושאים את האלונקה יחד איתי, או אני ביחד איתם, ואני מאוד מאוד מעריך אותם על העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קיימת "לעולם מסיים אדם בטוב", אז הינה, סיימת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז הינה, אני מסיים בטוב. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם בהתייחס למה שאמרת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דבר איתו אחר כך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני רוצה להתייחס למה שאתה אמרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחר כך. כבודו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אסיים. אני, ברשותכם, אסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נובע מהצעת חוק שאני עשיתי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני, ברשותכם, אסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ותודה גדולה ליושב-ראש ולמזכירה ולעוזרתה המסורה, ותודה גדולה לשר ולחברי הכנסת שהיו כאן, ותודה גדולה לערוץ הכנסת ולקול חי, ותודה גדולה לעוזריי הנאמנים, ותודה גדולה לציבור ששאל שאלות. אנחנו נעשה את המופע הזה, בעזרת השם, שוב ושוב, כיוון שמגיע לכם לקבל תשובות – אתם משלמים לנו את המשכורת, שלחתם אותנו לכאן. תודה. יום טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הרב מאיר פרוש. בהזדמנות זו, אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ומברך את כלל צוות העובדים של הכנסת – לא מובן מאליו – מהמנכ"ל עד אחרון העובדים, משמרות-משמרות, שלא נדבר על ציונה, נשמה טובה שמשרתת אותנו נאמנה, באמת; סדרנים שעשו פה עבודה, עובדי הכנסת, בלי תוספת תקנים, משמרות – אני חושב שזה המקום לומר להם מילה טובה. מזכירות הכנסת, כמובן. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך, ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אנצל את ההזדמנות שניתנה לי כאן, גם באדיבות, אני אומר, באדיבותה של סיעת ש"ס ויושב-ראש הישיבה הזו, שאפשרו לי – אני איחרתי את המועד שהייתי צריך להופיע מעל הבמה – לנצל את ההזדמנות שלי, את הדקות שיש לי. חלק מהשאלות שנשאלות בהרכב של הקואליציה הזו הן איך ייתכן – איך ייתכן שנפתלי בנט, שקשור למה שקרוי במדינה, בסלנג, "ימין", וגדעון סער, שהוא היה קשור בעבר לליכוד – הוא גם בחלק של הימין בעם – איך יכול להיות שהם חברו והקימו ממשלת שמאל בתמיכה של רע"ם? ויש את הדברים הנלווים לדברים האלה, שהם כמובן פגיעה קשה במסורת ישראל, בדת ישראל, רצון לפגוע בשבת, בקדושת המשפחה, לפגוע בעצמאות החינוך, לפגוע בכשרות, בגיור, הכרה ברפורמים, בעיות קשות של הדת. אבל השאלה שנשאלת: איך הם, שהם בימין, הסכימו שתוקם ממשלה כזאת? אז אני רוצה להסביר מנקודת מבטה של יהדות התורה, מה העמדה שלנו. ככלל, אין מושג כזה של ימין או שמאל בכל מה שקשור בתורת ישראל. "ימין ה' עשה חיל", "ימין ה' רוממה". מה שהציבור יודע: ימין – כאילו אלה הם ארץ ישראל ושמאל זה לא ארץ ישראל. זה לא רק שימין זה ארץ ישראל ואלה לא ארץ ישראל; השמאל, פחות כואב לו אם פוגעים במסורת ישראל. אפשר לראות את ההסכמים הקואליציוניים שסיעות השמאל עשו, ורואים גם את הקשר שיש בין יהדות התורה לליכוד בראשותו של בנימין נתניהו, מה שהיה עד היום; לא שחלילה אני מתערב במה שקורה בליכוד. אבל אני מזכיר, ואני אומר את זה לצופים בעיקר: בפעם הראשונה שהלכו לבחירות לראשות ממשלה בנפרד, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הוציאה אז כרוז ואמרה כך: אנחנו ממליצים לבחור לראשות הממשלה – זה היה בשני פתקים: פתק לראשות ממשלה, פתק למפלגה – אנחנו ממליצים לבחור לראשות הממשלה מועמד שמפלגתו קרובה יותר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סיעת הציונות הדתית, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני השתדלתי לכבד, אני השתדלתי לשמור על שקט, ואני חושב שהגיע הזמן שאתם תכבדו אותי. – – לבחור במועמד שמפלגתו קרובה יותר למסורת ישראל. ונתניהו כמובן קיבל את התמיכה של יהדות התורה, וכך אנחנו נהגנו. אם מישהו חושב לרגע שאנחנו קשורים לליכוד, שאנחנו קשורים לנתניהו – אנחנו קשורים לכל מי שמעוניין לפעול יותר למען חיזוק תורת ישראל, למען חיזוק מסורת ישראל, למען חיזוק הדת והתורה בארץ. העובדה היא – ואנחנו מכירים את חברי הליכוד. בלי לפגוע בהם – ואני גם לא רוצה לפגוע באופן אישי באלה שנמצאים במפלגות השמאל – גם בליכוד יש כאלה שלא מקפידים להניח תפילין רש"י וגם רבנו תם; יש כאלה אולי שלא מניחים בכלל תפילין. אבל בכל זאת באג'נדה של הליכוד אין מושג כזה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. אני רוצה לקוות שאף אחד לא מחלל שבת. לא רוצה לחשוד באף יהודי, אבל ייתכן מאוד שיש כאלה – איך היה אומר הרב הקדוש מבעלז? יש יהודים שאינם שומרי תוספת שבת. הם אולי לא שומרים על תוספת שבת; לא רוצה לומר מחללי שבת. אבל אין אצלם את האג'נדה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. אין אצלם את האג'נדה לפגוע בעצמאות החינוך שלנו. היו כאלה מהם, וכבר לא נמצאים היום בליכוד. ולכן אנחנו, כאשר אנחנו תומכים, אנחנו תומכים באותו אחד שמפלגתו קרובה יותר למסורת ישראל. גם אם, חלילה, הוא רוצה למעוד, יש לו מפלגה ששומרת עליו בקטעים האלה. אני רוצה לספר על כך סיפור: ב-1959 למנייננו, תשי"ט, היה לחץ גדול שיקימו רשימת חזית דתית תורתית, של המזרחי שהייתה אז ושל אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל שהיו אז. אני לא פוגע, חלילה, בש"ס, כי ש"ס – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הייתה אז. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וגם לא דגל התורה. מי שניהל את המאבק נגד הדבר הזה היה הרב מבריסק, מרן הרב מבריסק. יום אחד הוא אומר לאבי, זיכרונו לברכה – הוא היה גר מול המשרדים של אגודת ישראל ברחוב פרס. אמר לו – אני אגיד את זה קודם כול ביידיש ואחר כך אני אגיד זה בעברית – רב מנחם (אומר ביידיש ומתרגם:) אני לא יכול להתרכז בקריאת שמע, אני מפחד שילכו לחזית דתית. אבא שלי נבהל לרגע. למה? כי מי שמכיר את הקריאה של הרב מבריסק, וכך הצאצאים, עם ההברה, עם זה ששומעים טוב את הע', "שמע" – כדי לקיים את המצווה של קריאת שמע, הרב לא יכול להתרכז אם אנחנו נלך עם המזרחי? מה? אמר לו הרב מבריסק: אני אגיד לך כך, הרי מדובר פה – אז היו החלקים כך: למפד"ל, למזרחי, היו 12 מנדטים, ולאגודה ולפועל אגודה היו שישה מנדטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קושניר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמר הרב מבריסק: כשמבקשים להקים חזית דתית, זאת אומרת שאגודת ישראל, עם 40%, תיבלע בתוך המזרחי, עם 60%. זאת אומרת, 40% שיש להם מועצת גדולי התורה ייבלעו ב-60% שאין להם מועצת גדולי התורה, אין להם רבנים; עושים מה שהם רוצים לעשות. אני לא יכול להתרכז בקריאת קריאת שמע. היהדות החרדית – כשאתה הולך לגוש פוליטי אז אתה חבר שלהם, אבל לא יכול. אתה רוצה לעשות כמו שאתה רוצה, כמו שאומרים לך, אבל לא נעים לך, יש לך חברים. לא יכול להתרכז בקריאת שמע, כי אגודת ישראל עם מועצת גדולי התורה תיבלע בתוך אותם 60%. מה הבסיס של המעידה הזאת של בנט וסער? מה קרה? איך אתם עושים את זה? איך אתם, שאתם מספרים לכולם שאתם ימין, ויש לכם אפשרות להקים ממשלת ימין עם נתניהו, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית? אתם? גדעון סער, יש לנו יותר מ-60. אתה יכול לנהל פה ממשלה שרוצה לטפל גם בבית המשפט העליון. על כל מה שבית המשפט העליון – אני הרי היום אומר, כשבית משפט נותן לנו איזושהי מכה, עם העניין של חמץ וכל מיני דברים שכבר לא מובן איך הם עושים את זה, אני אומר: כל דעביד רחמנא לטב עביד – טוב שבג"ץ עושה את זה. לפחות יש עוד אנשים בעם שיודעים עד כמה צריכים לצמצם את כוחו של בג"ץ. היינו יכולים להקים ממשלה שהייתה מטפלת, עם פסקת התגברות, בכל הבעיות שהם עושים לעם ישראל כעם יהודי כאן, בארצנו הקדושה. ובנט וסער פשוט הלכו. מה הבסיס? מה קרה פה? חוץ מהקנאה, חוץ מהתאווה, חוץ – הכול הרי מוציא את האדם מן העולם. השנאה והכבוד והתאווה מוציאים את האדם מן העולם, אז אני לא יודע במה להגדיר אותם. שנאה, קנאה וכבוד הוציאו אותם מדעתם והם חברו לשמאל. ממה זה נובע? כי אין להם בסיס. אין להם רב. אין להם אדם שיורה להם את הדרך, על פי התורה, מה צריך לעשות. הם מספרים לך שהם ימין. הם ימין שבתוך דקה הם שמאל. לא שמאל – מתחברים לשמאל שבשמאל. בשביל מה? כדי שיהיה להם יותר טוב, יהיה להם כיסא לעוד חצי שנה, לעוד חודשיים. לכן, כשאני מדבר עלינו, שאנחנו תמכנו בגוש הימין – לא, לא בגלל גוש הימין. אנחנו תומכים יותר במי שמפלגתו קרובה יותר למסורת ישראל. הליכוד – אין לו את האג'נדה הזו. אנחנו לא ליכודניקים. אנחנו אנשים חרדים, מתפללים שלוש פעמים ביום. באתי הביתה ב-03:30 – הינה, הייתי צריך להתייצב היום ב-07:30 להתפלל, לכן איחרתי לפה. אני מודה לך על כך שנתת לי לדבר. הייתי צריך לדבר ב-08:00 ולא יכולתי, זו המציאות. נוטל ידיים לפני שאני אומר מודה אני, כל מה שצריך, גם מקווה – ככה אנחנו נוהגים. יש לי דרך שבה אני מתנהל. אני קשור לתורה, לא יכול לעשות מה שאני רוצה. לא יכול לעשות מה שאני רוצה. יש לי דרך. מורים לי את הדרך הזו. יש שאלות שאני לא יודע בדיוק – אני נכנס לרב לשאול. זה לא קשור לימין. אנחנו כאן בארץ ישראל. אני קשור לימין? הפרוש הראשון שהגיע לפני שבעה דורות – בעל ואישה עם שני ילדים; כנראה יש כמה עשרות אלפי צאצאים מאז שהם באו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בן פורת יוסף. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, ברוך השם. כתלמידי הגר"א הם באו לפה. למה קוראים לנו פרוש? אם אני צריך לסיים אני אסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך עוד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה קוראים לנו פרוש? השם המקורי זה פלדמן, אבל הסבא הראשון שהגיע לארץ, כשהוא החליט להגיע לארץ הוא התחיל לצום משבת לשבת, זאת אומרת, ביום הוא לא אכל; שם לו אטמי אוזניים כדי לא לשמוע דברים בטלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתכנס לסיום. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז החברים קראו לו "פרוש". אנחנו נמצאים פה מכיוון – מה אמר הרב דושינסקי בוועדת פיל? רוב המצוות שכתובות בתורה קשורות לארץ ישראל. אנחנו פה כדי לקיים את המצוות שכתובות בתורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואנחנו לא מחויבים לא לימין ולא לליכוד ולא לאף אחד. זו הדרך שלנו. הליכוד הוא זה שאנחנו בוחרים בו מכיוון שהוא יותר קל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן, זו הסיבה שבנט וסער יכלו לעשות מעשה – נבלה, בעיניי – וסיפרו לכולם שהם ימין. זה לא ימין; חברו לשמאל שבשמאל, ואנחנו עושים את הכול כדי שהממשלה הזאת תיפול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. עד 20 דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר התיירות, אני גם אדבר על תיירות – אני אחכה; שמעתי את הריאיון שלך, וזה דווקא חשוב. אני חולק עליך בחלק מהדברים, אבל זה בסדר, אני לא מתחיל עם זה, אני מתחיל עם משהו אחר. יושב-ראש ועדת הכספים, קודם כול נפתח בעניינו של החוק ונעבור – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. תגיד לי, זה נכון שהוא השתנה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו הולכים לדבר בדיוק על השינוי שאתם לא הכרתם, כי מבחינתי זה לא היה שינוי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו יש לך זכות תגובה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז זהו, אני מבקש ממך מראש להגיב לינון, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. מאה אחוז. תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא יהיה לו מה להגיב כשאני מדבר עליך, תאמין לי. האמת, מגיעה לפה הצעת חוק של הביטוח הלאומי, שזה בעצם הסמכויות המיוחדות, המשך של תקופת האבטלה. כשהגיע החוק הזה לוועדת הכספים, שאני חבר בה, הכרתי את החוק הזה עוד מהתקופה של הגל הקודם, והעברנו אותו אצל היושב-ראש, הרב גפני, וכשהגיע החוק הזה ראינו שיש בו הרבה דברים שלוקים בחסר. זה היה חוק שרירותי, חוק שאומר שאנשים מעל גיל 67 לא יוכלו להמשיך ולקבל את החל"ת שלהם, דבר שחרה לכולם, וקיבלנו הרבה הרבה סיפורים באמת על אנשים שיצטרכו לבחור בין הלחם והחלב לאיזה חטיף לנכדים שלהם שבאים אליהם, וזה היה כואב. ניהלנו מלחמה, ואני חייב להגיד שידידי יושב-ראש ועדת הכספים בא בלב פתוח ובנפש חפצה. הוא הבין שאם רוצים – והוא היה בוועדה וראה מה זה כשרוצים להעביר באמת, בקונסנזוס, את החוק ושצריך לעשות מהלכים שיהיו משותפים. האמת, גם אני באתי מוכן לוועדה. אני חייב להגיד לכם, אני באתי – אני רק אגיד לכם כמה הסתייגויות היו פה: 6,368 ועוד כמה – זה ספר. הייתי מוכן. אתה יודע, כשאדם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתי הדפסת את זה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> האמת, העוזרים שלי, היועץ שלי גיל גולן ושאר הצוות ישבו, והם גם לא ישנו בלילה. אמרו: שמע, אתם לא ישנים – גם אנחנו לא ישנים. ואמרו: אנחנו לא ישנים – שגם הוועדה לא תישן. וכך היה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – המספר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש 638. אם תורידי קצת זה יהיה 613 של תרי"ג מצוות, ומה שנשאר זה מי שעושה את המצוות פעמיים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני חייב לומר שבכנסת הקודמת הייתי באופוזיציה וגם אני הייתי מגיש הסתייגויות. עשיתי את זה ללא טקס. חבר הכנסת אזולאי שדרג את המעמד – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עשינו טקס קבלת הסתייגות. זה הפך כלל בוועדת הכספים: כל הסתייגות מתקבלת רק בטקס. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בטקס. אבל תודה שזה גם היה אפקט ההפתעה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לגמרי. מודה. < דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << ד <ובר_המשך >> עידית, אני אומר לך בחברות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לך בכנות. כשהוא נכנס לכנסת אמרתי להם: תיזהרו ממנו, הוא לומד מהר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עידית, אני חייב להגיד לך באמת, בחברות: הוועדה מתנהלת בינתיים, אצל אלכס, באמת – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> סוף הדרך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בכבוד הדדי. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אין על אלכס. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני אומר לך, יכול להיות שאנחנו נאשר שאת ובועז תיכנסו אלינו לכמה השתלמויות. אני עדיין לא יודע, הוא צריך להגיה את זה, שלא נגיש לו גם על זה הסתייגויות. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> רק שנצמצם את מספר האנשים בוועדה המסדרת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מבינה למה החפץ חיים, עליו השלום, אמר גם דברי שבח, למעט, כי אחר כך בא – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אין על אלכס. אין על אלכס. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל חבר'ה, זה יכול להיות גם עניין של השקפה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אני ראיתי את זה בערוץ הכנסת והייתי גאה בו חבל על הזמן, וגם אמרתי לו את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. אנחנו גאים גם בך, עידית. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עידית, ואני רוצה להגיד לך – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קודם כול, כולנו יודעים שהגעת מבית טוב ואתה ילד מחונך, אבל ללא קשר לזה אתה גם צריך אולי להסתכל על זה הפוך – אולי החברים באופוזיציה שנמצאים בוועדת הכספים הם כאלה שמאוד קל וכיף לשתף איתם פעולה, לעומת העבודה בוועדה המסדרת. יכול להיות. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לקחתי את זה אישית. אלכס, לקחתי את זה אישית. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי הוא בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי חבר בוועדה המסדרת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אתה יודע שאתה יוצא מן הכלל תמיד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אלכס, זה לא נכון, כי כשאותו בצלאל הגיע לוועדה המסדרת הוא קיבל יחס אחר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, אני אגיד לכם. האמת, מה יש שם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם יודעים, יש כלל שאומר שכשאתה נכנס לבית המדרש, הקירות סופגים את הקדושה, נכון, אורית ומיכל? הקירות סופגים. להבדיל, בכנסת – אבל זה מקודש לקודש – בוועדת כספים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מציע לכם לא לגרור אותו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בוועדת כספים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מציע לכם לא לגרור אותו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בוועדת כספים יש את הרב גפני, שהקירות יונקים אותו, אז לכן האווירה נשארה אווירה טובה. אלכס לא יכול להרוס את האווירה הזאת. וכשאלכס לא יכול להרוס, הוא נסחף איתנו ביחד לאווירה הזאת, ולכן הצלחנו להגיע להישגים כמו שהצלחנו – הצלחנו בהישגים של גיל 67 והצלחנו בהישגים של אנשים עם מוגבלויות. עכשיו, אני אסביר לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האמת, בואו, ברשותך, ברשותך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני בדיוק בא לדבר על זה. אני בדיוק בא לדבר על האנשים עם המוגבלויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, ינון, האמת צריכה להיאמר. ההתנהלות מתחילת הקדנציה הזו עד ליממה האחרונה, היממה וחצי האחרונות – הרי לאף אחד מאיתנו היא לא הייתה נוחה, גם לנו כאופוזיציה לוחמת. אבל הבאנו את זה למצב שבו ברוך השם, כולם הבינו שללא הידברות זה יגיע למקומות לא טובים, ואני שמח שהבית חזר – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ולמה? בדיוק אנחנו מגיעים. למה הבית חזר ככה? כי היה חסר המבוגר האחראי. אנחנו, האופוזיציה, בוועדת כספים, היינו המבוגרים האחראים, ועשינו סטופ, והצבענו בעד החוק הזה פה אחד, ואמרנו: בואו נתחיל להיות שפויים. האופוזיציה החליטה: בואו נעשה איזשהו סטופ פה, להיות שפויים. עשינו את זה ביחד, חברי בצלאל ואופיר כץ ושלמה קרעי, ומיכל הייתה שם. באמת, ראינו עבודה משותפת, וזה הוכיח שעם עבודה משותפת אפשר להגיע להישגים. היום שמעתי בקול חי את איתי גדסי אומר שבאופוזיציה יש שתי אפשרויות: או שהולכים ומתפשרים ומקבלים דברים מהקואליציה, או שמטרללים את המערכת. אז אני אמרתי: אפשר לעשות את שניהם, ואנחנו הוכחנו שאפשר לעשות את שניהם – גם לטרלל את המערכת וגם לקבל מהמערכת. ככה צריך להתנהג, ככה זה אופוזיציה, לעשות את זה בצורה טובה. אני לא אוהב את הביקורת של הקואליציה, כי כשהם היו בצד השני אנחנו שמענו בדיוק את כל המשפטים שאני אישית לא משתמש בהם – אני אישית לא משתמש בכל מיני משפטים וכל מיני כינויים. אני לא משתמש, אבל אנחנו ראינו את הצד השני – איך הם צעקו את אותו דבר על נתניהו וקראו לו בכל השמות, רק אצלו לא היה איזה בנטוט, כי השם לא הסתדר עם הבנטוט, אבל בגדול היה הכול פה. ולכן אני אומר: הוועדה הביאה הישגים. התחלנו לדבר, מיכל, על האנשים עם המוגבלויות. לצערי, זה אפילו לא 50% ממה שרצינו, כי מגיע להם להיכנס בדלת הראשית, להיכנס בדלת הראשית בחוק הזה. אבל הייתה התעלמות של האוצר, של פקידי האוצר, ולצערי יכול להיות ששר האוצר לא הנחה אותם מספיק בעניין הזה – ותכף אני אדבר על עוד דבר – ואז היינו צריכים להביא אותם מהדלת האחורית, דרך משרד העבודה, שיהיה תמריץ למעסיקים. התמריץ למעסיקים בשביל אלה צריך להיות כל השנה, בלי כל קשר לנגיף הקורונה בכלל, ולא של 20%, אפילו יותר, למרות שהמעסיק היה צריך לעשות את זה בהבנה גם בלי כל תמריץ, אבל בואו נגיד בשביל להמריץ, בשביל לעשות. אנחנו רואים בכנסת – הכנסת היא מודל לכל מעסיק איך מתנהגים לאנשים עם מוגבלויות. אנחנו רואים אותם פה, הם חלק מאיתנו, הם לא שונים מאיתנו. אנחנו רואים את העזרה שהם נותנים לנו, אנחנו רואים איך שהם באים ומאירים לנו פנים. עזבו שאנחנו מאירים להם פנים, כי זו החובה שלנו, אבל הם, עם כל מה שהם, מאירים לנו פנים, איך שהם עובדים איתנו. מגיע להם בזכות ולא בחסד. אבל לצערי זה לא נכנס בדלת הראשית, זה אפילו לא נכנס בחוק, זה נכנס בהצהרה של האוצר על אנשים עם מוגבלויות – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל ינון – – – כי אנשים עם מוגבלות בדרך כלל, אלה שהם בעבודה נמוכה, נעלמו מן העולם. אז מה – – – מה עם ה-80% שאותו מעביד יתקשה למצוא? הוא לא ישלם, לא יהיו מקומות עבודה. מה שקורה, שאותם אנשים עם מוגבלות פשוט לא – – – את הדברים הכי בסיסיים – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, אני מסכים איתך. אני מסכים איתך. לא עשינו את זה מספיק טוב. את יודעת – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא כלפיך, זה כלפי – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יודע, יודע, זה כלפי כולנו. יכול להיות שהיינו צריכים להמשיך במאבק. פעמים אתה רואה שכשאתה נאבק, אתה צריך גם להכיר את מקומך. אני אומר למה אני מתכוון: היה מאבק עיקש, שאני הרמתי אותו, על ה-35, שיהיה עם שלושה תלויים. לא יכול להיות שתהיה החלטה שרירותית של האוצר, של שר האוצר: 45, בלי ילדים. זו אמירה של האוצר שאומר: אנחנו נגד ילדים; אנחנו נגד דבר כזה שיהיה המשך, של דור המשך. תביאו איזה אחד-שניים, וככה בגיל 45 הם כבר לא צריכים אתכם או שכולם יוצאים לעבודה ונגמר. אנחנו נגד הדבר הזה. אנחנו בעד משפחות ברוכות ילדים. ילדים הם ברכה. ילדים הם ברכה. ילדים זה הברכה של כל אחד ואחד מאיתנו, זה דור ההמשך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל חשוב גם שייאמר שמעמד הביניים, הזוגות הצעירים היום, נישאים בגיל מאוחר יותר. גיל 40 זה כמעט כלל האוכלוסייה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת מרגי, הביאו גיל 45, אמרו: החלטה שרירותית, לא מעניין אותנו. מתחת לזה, בחוק המקורי, יש 35 עם שלושה תלויים. שם, אם יש לך ילדים, זה מובן. מי שיש לו ילדים – אימא שיש לה עכשיו ילד במעון בגיל חצי שנה, אין לה כסף – היא לא יכולה לשים אותו במעון. היא לא יכולה, גם אם היא רוצה. אנחנו יודעים שקיימים כאלה בכל המגזרים. נכון, המגזר שלנו, ברוך השם – ברוכות ילדים. אנחנו, הדתיים הלאומיים, ברוך השם, אנחנו רואים – רק בזכות זה אנחנו רואים את ההתיישבות הענפה, כל ההתיישבות. למה? כי הילדים האלה הם התשובה לאותם כובשים. הילדים האלה הם התשובה לאותם כובשים בדור ההמשך. אז את זה רוצים לגדוע לנו. אני אומר לכם, אם בחוק הזה כעסתי על שר האוצר, זה בעיקר על הנושא הזה. הוא לא הבין שצריך – או שהוא הבין ובגלל זה הוא עשה את זה, שלא יהיה לילדים. אין דבר כזה. אז גם שם הבאנו הישג, אבל לצערי גם שם זה לא הישג של מאה אחוז. הבאנו את זה באותו מסלול של בן 40 שיש לו שלושה תלויים, גם דרך משרד העבודה. בתמרוץ. נכון, זה לא טוב, זה גם לא בדלת הראשית, זה בדלת האחורית. זה כואב שזה ככה, אבל זה מה שאמרתי: אנחנו צריכים להבין לפעמים, כשאנחנו נמצאים באופוזיציה – הייתה לנו אפשרות או לשבת לילה שלם עם כל ההסתייגויות האלה ולעבור אחת-אחת, ולילה ועוד לילה, ויכול להיות שעכשיו לא היינו מצביעים על זה. אולי היינו מצביעים על זה רק באישון לילה של ליל שישי, אבל לא היינו מגיעים להישגים. זה השיקול שעמד לנגד עינינו: טובת אזרחי מדינת ישראל, מה טוב להם – כלום או משהו. זה לא כלום או הכול, זה כלום או משהו. החלטנו ללכת על האופציה השנייה, שזה יהיה משהו – שזה יהיה משהו למען עם ישראל, למען הילדים האלה. אבל זה לא מספיק. אלכס, אני אומר לך כידיד, בפעם הזאת עשינו מאמצים בתוך החדר, מחוץ לחדר, לעיני כול, לא לעיני כול, הכול היה כדי להגיע למצב שהצלחנו להגיע למצב של פה אחד. אני בטוח, וגם אתה יודע את זה וגם אני יודע את זה, שלא תמיד נגיע לפה אחד. הלוואי שנגיע לפה אחד. הלוואי, אני בתפילה שנגיע, אבל כדי להגיע לפה אחד, הדבר תלוי בך – בך, אלכס. כשאני אומר "בך", זה בשר האוצר. פה, מבחינתי, עכשיו אתם כאחד. אם יביאו את הכוח לוועדת הכספים, ליושב-ראש ועדת הכספים, לבוא בלב פתוח ובנפש חפצה – תמיד אפשר להגיע. ראינו את זה, וגם בתקציב אפשר, לפחות בוועדה, להגיע להישגים. אבל אם יבואו ויגידו: אנחנו לוחצים עליהם, ואנחנו נשים את הברך שלנו על הצוואר שלהם – אני רוצה להגיד לך שאנחנו לא מתים מזה. אנחנו חיים מזה. אנחנו, עד טיפת דמנו האחרונה, נמשיך ונלחם למען עם ישראל, אבל צריך להבין דבר אחד: גם אנחנו כאופוזיציה, אנחנו לא נלחמים סתם. ההישגים שלנו הם לא בשבילנו, הם בשביל הציבור. כשבאותו יום זעקתי והתחננתי – ואני רוצה שאתה תמשיך את הזעקה הזאת – על מעונות היום. מעונות היום, שהורים לילדים – על מה אנחנו מדברים? על הורים לילדים, ילדים שצריכים ללכת למעונות היום בספטמבר, ואין להם תבחינים. בשנה שעברה לא היו להם תבחינים בזמן, כלומר איחרו בחודש – זה היה בחודש השמיני במקום בסוף השישי; בחודש בערך, חודשיים. הם קיבלו את הדירוג שלהם רק בחודש מרץ-אפריל – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ורטרואקטיבית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מרץ-אפריל לא, נראה לי שיש רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, יש שלב מסוים שאין רטרואקטיבית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מרץ-אפריל – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לי שאלה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק אסיים את זה ואתן לך. מרץ-אפריל, ועד אז שילמו 2,800 שקל. יושב האוצר – שתבין, יושב האוצר, והם הודו לנו בתוך הוועדה; נראה לי שהיית בוועדה הזאת, כשהיה הרב גפניף והודו שהתבחינים נמצאים. יש תבחין אחד של שנה קודמת, שזה מה שביקשנו וזו גם הדעה של משרד הרווחה, של היועצת המשפטית. היה שם אמיר מדינה, מנהל אגף מעונות היום, והם אמרו: תוציאו את זה כמו בשנה שעברה. אם אתם מוציאים את זה כמו בשנה שעברה, אין עיכוב ומייד עובדים על זה. מצד שני, יש תבחינים אחרים. בתבחינים האחרים רוצים לחסוך למדינה. אני לא בעד לחסוך או לא לחסוך, אני בעד לדאוג קודם כול לחלשים, לפני הכול. ההורים האלה הם הורים חלשים שצריכים – אגב, הם צריכים לצאת לעבודה. אם לא תיתן להם 2,800 שקל, הם לא יכולים לצאת. הילדים יישארו בבית והם יישארו לשמור עליהם. מה עשינו בזה? מה עשינו בזה? אז זו האטימות של האוצר. אני מתפלא. אז אמרו: שמנו את זה בראש סדר העדיפויות של שר האוצר. אני אגיד לך משהו, אתמול דיברתי עם מאיר כהן, שר הרווחה. אמרתי לו: תשמע, אתם, מבחינתכם – הוא אומר לי: אני מכיר את הנושא הזה. ביקשתי, גם אני לא מבין, אני צריך מייד להוציא את זה. אמרתי: אני לא מבין. אני, ינון אזולאי, לא מבין דבר אחד: מה הקשר? עכשיו השר החליט אם להוציא את התבחינים או לא, בשביל הכסף? עזוב אותך, לפעמים שימו דברים בצד. גם אם אתה רוצה לעשות שינויים, שיהיה פה שינוי דמוגרפי מבחינת הילודה למשפחות כאלה או אחרות – תעשה את זה לשנה הבאה. עכשיו הייתה קורונה. תעזור לכולם. כמו שבגיל 67 – יכולתי לבוא ולעמוד פה ולומר: תשמע, יש לנו מחקרים שאומרים שהרבה מהעולים החדשים מברית המועצות מעל גיל 67. זה לא מעניין אותי, אני לא אמרתי דבר כזה, כי אכפת לי מכל אחד ואחד שגר פה במדינה. אותו עולה מברית המועצות, אני גרתי לידו בעכו, אני פוגש אותו בשוק בו', באשדוד, אני פוגש אותם בכל יום שלי. אכפת לי, כי אני מכבד אותם. הם יכולים להיות בגיל של הסבא והסבתא שלי ואף יותר מבוגרים מהם. אני יכול להסתכל להם בעיניים כשהם יצטרכו לקנות לנכד שלהם משהו? אני לא עושה את החשבונות האלה. לעזאזל, אל תתעסקו עם הילדים, עם הנפשות, אל תתעסקו עם החלשים. בואו אל החזקים, בואו אלינו, כחברי כנסת, תילחמו בנו. אנחנו נילחם, אנחנו יודעים להילחם. אנחנו לא מפחדים משום דבר – נהיה פה לילות, נהיה פה ימים. אני אומר לך שאם נצטרך לקחת פה מלון שעה לפני שבת ולהביא את הילדים שלנו, נביא אותם גם לפה, אין בעיה, אבל בואו תילחמו נגד חזקים, לא נגד חלשים. מה רצית, אלכס? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרת שהתבחינים למעונות האלה הם של הממשלה ויצאו רק במרץ-אפריל, באיחור – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, כעסנו על זה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שנייה. זה מצד אחד. מצד שני, אתה מצפה משר האוצר שרק לפני שבועיים נכנס לתפקיד ללכת על מה שנקרא אוטוסטרדה. אני חושב שמן הראוי ומן ההגינות לתת לו עוד זמן ללמוד את הנושא ונושאים נוספים שנמצאים על סדר-היום, ואחר כך לקבל החלטה. זה דבר אחד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשובה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דבר שני, היינו ביחד בוועדה, ונכון שהיו דברים שרצינו לקדם יותר. זה – מצד אחד. מצד שני, אתה לא יכול בחוק אחד, שאמור לטפל במשהו מאוד מאוד ספציפי, לפתור את הבעיות של כל המדינה, גם בנושא של בעלי מוגבלויות ובעוד הרבה מאוד נושאים אחרים. יש הרבה מאוד אוכלוסיות שלא נכנסו. אני אומר לך, בשבוע הבא אנחנו נקיים פגישת עבודה. זה עולה לדיון, כי הלו"ז מתחיל להתפוצץ בגלל החוקים שנכנסו – גם על הנושא של – – – וגם על הנושא של עובדים עונתיים. ננסה להגיע לאיזשהן הבנות – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> רגע, ואנשים עם מוגבלות? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שנייה. – – כדי לקדם את הנושא הזה. לגבי הנושא של אנשים עם מוגבלות, אני אומר לך שבמהלך הרבה מאוד שנים הנושא הזה לא טופל. היו פה כל מיני מתווים וכל מיני דברים, והדברים לא קרו. לכן אי-אפשר לבוא בחוק אחד, שמטרתו לטפל במשהו מאוד ספציפי, ולפתור את הבעיות של כל מדינת ישראל וכל אוכלוסיית מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיכל, אנחנו בלוחות זמנים – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשובה: גם בשנה שעברה נלחמתי נגד האוצר בנושא של מעונות היום. יכולים לראות את זה אצלי לאורך כל הזמן. אני תמיד אומר, ואני אגיד את זה גם במליאה, גילוי נאות: אשתי מנהלת מעונות יום, ובמשפחה שלה יש מעונות יום. היא לא שותפה במעונות יום. אני אומר את זה כי אני בא מהמקום שאני מכיר ולא מהמקום שאני נוגע, מהמקום שאני מכיר את התחום ולא מהמקום שאני נוגע בתחום. כשאני אומר על מעונות היום האלה – בשנה שעברה נלחמתי על זה וגם השנה, כי אני מכיר את זה, כי ידעתי על הזעקה של ההורים. אז באו ואמרו לנו בשנה שעברה: קורונה – הכול בסדר. אנחנו מבקשים דבר אחד – אני אומר דבר אחד פשוט: משרד האוצר, תשאירו את זה כמו בשנה שעברה ותעשו את זה מייד. הביקורת שלי הייתה על הפקידים, זה – אמרתי שזה נמצא אצל שר האוצר, הוא צריך לזרוק את זה מהידיים שלו למשרד הרווחה ולגמור את זה. הפקידים באוצר – ישב אצלנו פקיד מהאוצר; אתם קוראים לזה לא פקידים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעלי תפקידים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו קוראים להם הדרג המקצועי – – – להקשיב לו, לדעות שלא, לא תמיד להסכים – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הדרג המקצועי, אני צריך פשוט לתרגל. וכולם באותו דרג? דרג א', דרג ב' – אותו דבר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני צריך להתרגל. הדרג המקצועי בפקידות האוצר, מה הם אומרים? אנחנו מחכים שיהיה שר, רצינו להוציא את זה. אגב, השר נתן להם הוראה – לא, אנחנו מחכים; עוד לפני שהתחלפו השרים, עוד לפני שחשבו על הממשלה – אנחנו צריכים א', ב', ג', ואז הם לא עשו את זה. לכן אני בא ואומר דבר אחד: היו צריכים להוציא את זה, ואני מבקש ממך, תעביר לשר. שר הרווחה – דיברתי איתו והוא אמר: תעביר את זה, זה של השנה שעברה, נגמור עם זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ותוך כדי תעשו עבודת מטה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בשנה הבאה, תשמע, הקואליציה אצלכם – תעשו מה שאתם רוצים. האוצר ירצו לדפוק את החלשים – מה אני אעשה, אין לי ברירה. זה בעניין החוק, אבל אלכס, באמת, שוב, עשינו את זה בשיתוף פעולה מלא, וזה היה טוב. היו ויכוחים סוערים, היו בחדר ויכוחים סוערים, היו בוועדה ויכוחים סוערים, אבל בסופו של דבר הגענו להבנות, וזה מה שהיה חשוב. עכשיו אני רוצה להגיד מילה לשר התיירות. שמעתי את הריאיון שלך היום אצל ירון דקל וחיים לוינסון. אגב, מאוד מעניין לשמוע אותם איך שהם רגועים היום, כשיש ממשלה אחרת, ואם תוציא להם את ההקלטות של אז, על הממשלה השנייה – כמה היו תוקפים. שמעתי את הריאיון שלהם עם ברדוגו, דיברו על מזרחים, אחר כך העלו את אלון שוסטר, ולא תקפו למה סגן שר הביטחון האשכנזי – סליחה שאני אומר את זה – נכנס במקום שר הביטחון שהיה, מיכאל ביטון, המרוקאי, מירוחם, מהפריפריה; הוציא אותו – אופס, הוציא אותו בני גנץ, טאק, נתן לו מכה, והכניס את אלון שוסטר. אלון שוסטר הוא אדם מדהים, אני חייב להגיד לך, אין לי חס ושלום שום דבר איתו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא שר התיירות – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שנייה, אני יודע. רגע. ולך, שר התיירות – אני חייב לסיים, אבל אני חייב להגיד לך: דיברת, ועכשיו קודם כול דבר מבורך – הפסקתם את הקמפיין. רק שלא יבואו אליכם אחר כך ויבקשו תקצוב בשביל הקמפיין, לתת לאלה שעכשיו לא עובדים בקמפיין של המלונאות. אנחנו עובדים מאוד קשה בוועדת כספים בשביל המלונאים, בשביל כל ענף התיירות, אבל אני אומר לך – וגם אמרה את זה עיתונאית בשם ליאת רון, שצייצה בחשבון הטוויטר שלה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בקצרה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שמחירי החופשות בישראל מאמירים למחיר של 22,000 ש"ח לארבעה נופשים לארבעה לילות. זה דבר הזוי. פשוט, אתה יודע – לא היו בקורונה, אז עכשיו רוצים את הכול לקחת אלינו. העברנו אליהם בקורונה. הגיע הזמן שגם מלונות – אלה שלא חזרו, בסדר, יש פיצוי שצריך לתת להם. מילא, אם היו לוקחים לנו ומעבירים לאלה שסגרו, 100 המלונות שאמרת שבארץ סגורים – אם היו מעבירים להם, הייתי אומר: יודע מה, כולנו מתחת לאלונקה. אבל לקחת את הציבור ששנה וחצי לא יצא לחופש, ואומר: תנו לילדים, רוצים קצת לצאת לחופש, לנפוש – מה עושים להם? רוצים לקרוע אותם, רוצים לקרוע אותם במחיר, שלא יוכלו לצאת? זה דבר שהוא לא מובן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. זעקה אמיתית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, הרב מרגי, עוד דבר. קודם כול, מגיע לשר פעמיים מזל טוב: קודם כול, אתמול היה 30 שנה לעלייה שלו לארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מזל טוב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מגיע לו בשעה טובה ומזל טוב. אני מברך אותך שבעזרת השם – קודם כול תענה אמן, ואחר כך תחשוב על הברכה – שבעזרת השם יהיו לך עוד הרבה ילדים ותהיה מהם נחת – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> צריך לדבר עם אשתי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> והדבר השני, בשבוע הבא יש לו יום הולדת של גיל 41. זה בלועזי, אני לא יודע מה בעברי, אבל גם על זה מגיע לו מזל טוב. עד 120 בנחת, ואם תעבור צד לקואליציה, גם שתאריך הרבה במקום שלך, בעזרת השם. וכשאתה הולך לעשות את הקמפינג – אני לא יודע אם החלטת בדרום או בצפון. אני מציע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא הקשיב לך בריאיון. טוב, נא לסכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מצד אחד אני מקשיב לו, אבל גם דיברו איתך ושלחו לך – לוינסון העלה את זה – שיש בצפון מקומות שהם בעצם כמו נחל האסי, לצורך העניין, קיבוצים, מושבים; אתה בא לשים שם את הראש, ואומרים לך: 300 שקל ללילה. תגיד לי על מה. מה הם שמו, את הממטרות? מה, זה שלהם? של אבא שלהם? של מי זה? אני אומר לך, המאבק הבא שלנו – אחרי שחברי משה ארבל יתפנה מנחל האסי, אנחנו הולכים לעשות קמפינג שם. נילחם שם, כי שם צריך להיות שכל עם ישראל יוכל להיות. זה משאב ציבורי של כל עם ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ומפה אני אומר לכם, אנחנו עוד נצא לחופשה פה, בארץ ישראל, נרחיב, ואם תביאו לנו גם בהתיישבות – נבוא גם לנופש בהתיישבות. תודה רבה. שבת שלום לכל עם ישראל. עשינו למענכם שבוע נפלא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עד שאני מדבר לציבור? אני מבטיח לך – 30 שניות וסיימתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ציבור יקר, אני רוצה להגיד לכם, כל הצופים בערוץ 99 ובכל הערוצים מסביב, עשינו למענכם שבוע טוב, שבוע שבו באמת ניסינו גם לבדר אתכם, גם להיות רציניים, גם לשתף אתכם בהווי של הכנסת. ניסינו לעשות את זה בצורה טובה ומכובדת. אנחנו, בעזרת השם, מקווים שבשבוע הבא נמשיך שוב בשבילכם – נחזור לשדר בשבוע הבא. תודה רבה לציונה, לכל עובדי הכנסת, לערוץ 99, למזכירות הכנסת, לירדנה, לכולם, לכל עם ישראל. תודה רבה ושבת שלום, והרב מרגי, תודה רבה לך, כי חיכית לזה, אז הינה אני אומר לך תודה רבה מכל הלב. עם ישראל אוהב אותך, ושבת שלום לכולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי, תודה – ח"כ מסור, מתמיד, למרות הוותק, לא ויתר ולא פספס, למרות שזה עולה בבריאות לכמה אנשים; הייתי חייב לומר את זה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אבל אני רופא, אני מוכן לטפל בהם. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מטבע הדברים הפרקטיקה הפרלמנטרית היא מסורת, ואופוזיציה דינה תמיד להיאבק בקואליציה גם על ידי פיליבסטר, גם על ידי דיון ארוך, גם על ידי הצבעות ארוכות, ושלושת הימים האחרונים ללא ספק היו ימים ארוכים, ואנחנו רק בהתחלה. השבוע היה שבוע דמים קשה לחברה הערבית – מעשי רצח אחד אחרי השני, וכל מעשה הוא מעשה אחד יותר מדי. ונשאלת השאלה למה הנשק ממשיך להציף את היישובים הערביים. למה אפשר לרכוש בקלי-קלות כל כלי נשק שאתה רוצה, כולל אר.פי.ג'י, למשל, נשק אוטומטי? למה כנופיות דמי החסות ממשיכות להשתולל, ולמה ארגוני הפשיעה מרגישים הכי נוח עם משטרת ישראל, עד כדי כך שהם יורים באנשים בכביש ראשי? הם לא סופרים את המשטרה. היו הסברים רבים. אמרנו שהמשטרה והממסד מתייחסים אל הציבור הערבי כאל חצר אחורית, ואל חיי האדם הערבי כאל פחותים בהשוואה לחיי יהודים; עליונות יהודית,Jewish supremacy. ותמיד אמרנו שיש משהו מוזר במה שקורה, ביזארי קצת, תמוה, כי אנשים ברחוב יודעים מי יורה, מי סוחר בנשק וכדומה, ובכל זאת הם לא נעצרים. אתמול בכיר במשטרה – כך פרסם משה נוסבאום בערוץ 12 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא הזדהה בשמו, הבכיר הזה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבכיר לא הזדהה. הוא ציטט מתוך ישיבה, ואמר שמרבית ראשי הפשע בחברה הערבית הם סייענים של השב"כ. לכן יש להם חסינות, אומר הבכיר במשטרה, וידינו כבולות, אומר הקצין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה שהכניסו את השב"כ למאבק באלימות זה מהלך סרק, אם כך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השב"כ עוצר את כל הצעירים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבנת מה שאמר אוסאמה? השב"כ עוצר את הצעירים, המוחים, אבל ראשי ארגוני הפשיעה, מי שיורים, סוחרי הנשק, יש להם חסינות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה נושא לוועדת חקירה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוה, תכף אגיע לזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שבכירי המשטרה הם סייענים אצל המשת"פים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אמרתי ההפך, אבל אתה רשאי להסיק מה שאתה רוצה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על כל פנים, זה דבר שכבר נאמר על ידי רבים מראשי הציבור הערבי. אמרו: אנחנו יודעים, מרגישים שמשהו מוזר קורה – האנשים האלה יורים, הורגים, סוחרים בנשק, והם ממשיכים להיות חופשיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וההסבר הזה – האמירה הזאת מסבירה הרבה תופעות, אבל היא מחייבת חקירה. איזו חקירה? ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית על כל נושא הפשיעה, מעשי הרצח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תוגש הצעה כזאת, אני חושב שזה יאתגר פה את שני חלקי הבית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. והגורמים – מי אחראי, מי נכשל, מי נרדם בשמירה, מי עזר לארגוני הפשיעה, מי נתן להם להרים ראש ולדם להמשיך להישפך ברחובות. ועדת חקירה ממלכתית היא מחויבת המציאות. מחויבת המציאות. אתמול מייסר עותמאן, בת 27, נרצחה בחיפה, אימא לארבעה ילדים. היא נורתה בתוך הבית, מול שני בניה, בני ארבע וחמש. יש משהו יותר טראומטי, קשה, אכזרי מזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא אמרתי שכל מקרה. ואיך גבר יכול להרשות לעצמו להיכנס, לרצוח ככה בדם קר אימא לארבעה ילדים מול ילדיה, בצורה אכזרית, טראומטית לילדים? למרות שזה סיפורו של מוות ידוע מראש – נורות האזעקה והאזהרה היו שם, ובכל זאת הרצח התרחש. כך במקרים רבים. מייסר היא האישה הערבייה השביעית שנרצחת מתחילת השנה. על אותו קו יש בעיה נוספת, שאנחנו מייבאים אותה משנת 2003, אדוני היושב-ראש, והיא פירוק משפחות של פלסטינים במה שקרוי "חוק האזרחות" – מניעת איחוד משפחות, איסור איחוד משפחות. אני זוכר שב-2003 אלי ישי, שר הפנים דאז, עמד פה ואמר שהחוק מטרתו דמוגרפית – למנוע את זכות השיבה הזוחלת. זה מה שאמר אלי ישי, אז שר הפנים. אחריו עלה גדעון עזרא, שהיה השר המקשר, ואני זוכר שהוא אמר אותו דבר. ואז לחשו להם, אמרו להם: זה לא יתפוס בבג"ץ, ההסברים האלה, ואז המציאו את הטיעון הביטחוני – שיש מעורבים מהצאצאים והילדים האלה במה שקרוי "גלגול פיגועים", ככה קראו לזה. התברר שמבחינה מספרית השיעור הוא 0.02%, וזה שיעור מבוטל מול עונש קולקטיבי, שמטרתו האמיתית היא דמוגרפית וגזענית, כדי ליישם את מה שאמרתי בתחילת דבריי – את העליונות היהודית, שאזרחות היא אוטומטית ליהודי ופלסטינים משני עברי הקו הירוק עם סיפור אהבה או נישואים נחשבים כאיום או פצצה מתקתקת. ולא הוא. מדובר בחוק לא אנושי, אכזרי, גזעני. פנינו בזמנו לבג"ץ באמצעות עדאלה ועמותות נוספות. גם מרצ פנו יחד איתנו לבג"ץ בזמנו. מוסי, אתה היית שם. ואני ממשיך לחשוב על החוק הזה כמו שחשבתי אז, ולכן אני מצפה, מכובדי היושב-ראש, ממי שעתרו לבג"ץ, ממי שהיו נגד חוק איחוד משפחות, להמשיך להתנגד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואתה אופטימי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו, יש כאלה שאומרים שזו ממשלת שינוי, אוקיי? הייתה מטרה לשינוי הזה, מטרה אחת עילאית: להחליף את בנימין נתניהו, להזיז אותו. הוא זז. עכשיו בואו נראה איזה שינוי יש. מצעד הדגלים היה או לא היה? היה, עם הממשלה הזאת, ממשלת השינוי. הפצצות בעזה היו או לא היו? היו, עם הממשלה הזאת. הקמת נקודות של התנחלויות – אושרו או לא אושרו? אושרו. הכשרה של מה שקרוי מאחז באביתר – זה לא היה בממשלה הקודמת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מוסי, זה לא היה בממשלה הקודמת, ההכשרה של אביתר, זה בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בדרך כלל ההתנחלויות זה בממשלות – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צווי הריסה בנגב היו? היו. עכשיו יש? יש. קמיניץ יש? יש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> ממשלת שינוי ימנית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממשלת שינוי ימנית, יעני החליפה את ביבי בבנט, זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. פה אתה צריך to elaborate, להרחיב. הוא מהקואליציה, יעקב – אדוני היושב-ראש, סליחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קואופוזיציה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן מאמר המערכת של עיתון הארץ, שבו הוא שיבח אותך, מוסי רז, הוא מאמר חשוב, אבל הוא הפנה ביקורת נוקבת למרצ ולעבודה, שבכירי המפלגה נמצאים בקואליציה ובממשלה ומכשירים התנחלויות. מה השינוי חוץ מהזזת ביבי נתניהו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה, שיפור איכות סביבה? זה חשוב, שיפור איכות סביבה. שיפור חוק החל"ת? אנחנו היינו שותפים לו בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן שינוי צריך להיות אמיתי ולא רק קוסמטי, כדי להזיז איש כזה או אחר. הדרך צריכה להשתנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תעלה ותבוא חברת הכנסת אורית סטרוק. אני רוצה לקדם בברכה את חבר הכנסת משה ארבל יחד עם בתו הדס, שבאה לשיעור אזרחות בשידור חי ללא מחיצות. בהצלחה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה התור שלך עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה לנהל את הישיבה במקומי? אל תחלק דברים שאין לך. בבקשה, עד חמש דקות לרשותך. נא להקפיד על לוחות זמנים. חמש דקות. אני מאפס ונותן לך שוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, סליחה. ביקשתם לדחות אחרי אמסלם. לא עדכנו אותי. עכשיו, כרגע, היא בדוכן. נקודה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ואני אחריה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברות הכנסת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בבקשה תגן על זכות הדיבור שלי, אני לא יכולה לצעוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה בבוקר הזה לומר קודם כול תודה גדולה לריבונו של עולם. אנחנו מציינים היום את חתימת ההסכם של אביתר, ואף על פי שההסכם הזה הוא בבסיס הסכם לא הוגן, כי מסביב לאביתר יש מאות ואלפי בתים של פלסטינים שאף אחד לא מביא להם שום צו ולא מציע להם שום הסכם ושום דבר – הם פשוט יישארו כמו שהם וימשיכו להיבנות עוד ועוד מאות ואלפי בתים, ואף אחד לא יגיד: אבל שלטון החוק, אבל חייבים לפי חוק. זה לא הסכם הוגן, חברים, וזה גם לא הסכם סגור. אדוני היושב-ראש, אני ממש לא יכולה לדבר ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האגף השמאלי של הבניין, קואליציה, יועצים, לשמור על השקט. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, בוקר טוב. שרן השכל, נא לשבת. נא לשמור על השקט. בבקשה, את יכולה לדבר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ההסכם של אביתר הוא לא הסכם הוגן, משום שמסביב יש מאות ואלפי בתים של פלסטינים שאף אחד לא מדבר איתם בכלל על הסכם ולא מדבר איתם על פינוי. איפה שהם בונים – שם הם ימשיכו לשבת. רק עם היהודים צריכים פתאום לשמור על החוק. אבל זה גם לא הסכם סגור. זה גם לא הסכם ראוי. ההסכם הזה מלא בביטויים כמו "במהירות האפשרית", "בהקדם האפשרי", "ייעשה ככל הניתן" וכו' וכו'. זה הסכם שבעצם ראש הממשלה נפתלי בנט יצטרך שוב ושוב ושוב לעמוד על מימושו מול היועמ"שים, שישתדלו להפריע, ומול ארצות הברית ומול העולם, וגם מול השותפים שלו בקואליציה, למשל מול חבר הכנסת יאיר גולן, ומול חבר הכנסת מוסי רז – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת סעדי, קושניר, סובה. חברי הכנסת, נא לשבת. כל הרעש מגיע לכאן. חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ומול השר עיסאווי פריג'. הוא יצטרך לעמול, נפתלי בנט, על כך שההסכם הזה ימומש, והוא ייבחן באביתר על כל צומת וצומת שוב ושוב ושוב, משום שההסכם הוא לא סגור ולא נעול. אבל בכל זאת יש כאן הישג משמעותי, הישג גדול, כי אחרי הרבה שנים שזה לא קרה, סוף-סוף, בעזרת השם, יקום יישוב חדש בשומרון. ובאמת, הבטחתי מראש שאנחנו נהיה אופוזיציה עניינית, וכשמגיע לשבח, אנחנו נשבח. ולכן אני רוצה לשבח קודם כול, בראש ובראשונה, את המתיישבים שעלו לשם, ובמסירות גדולה ובאהבה עצומה לארץ ישראל יישבו את המקום הזה ונאחזו בתנאים הכי קשים במקום הזה. גם כשהערבים מסביב מילאו את אביתר בעשן שחונק אותך, הם עדיין נשארו לגור שם, ונאבקו גם מול הממשלה. אז אני ודאי משבחת את המתיישבים, את ראש המועצה, את דניאלה וייס, את תנועת נחלה. חברים, הבאתם הישג גדול. אבל אני רוצה לשבח גם את אנשי הממשלה שפעלו בעניין הזה. מגיע יישר כוח גם לאילת שקד, גם לנפתלי בנט, גם לבני גנץ מגיע יישר כוח על ההסכם הזה, למרות שהיה יכול להיות הסכם יותר טוב ויותר הוגן, אבל זה בסוף הסכם שבעזרת השם יביא ליישוב חדש בארץ ישראל. אבל יותר מכולם אני רוצה לשבח את חברי הקואליציה מהשמאל. תודה רבה, חבר הכנסת יאיר גולן. תודה רבה, חבר הכנסת מוסי רז. תודה רבה – איפה השר? הוא היה פה קודם – עיסאווי פריג'. אנחנו באמת מאוד אופטימיים ביום הזה. יכול להיות אפילו – אני אומרת את זה כאן לחברתי אילת שקד, שרת הפנים – שאם שותפייך מהשמאל הסכימו להקים יישוב חדש בשומרון, אולי הם יסכימו גם לחוקק את חוק-יסוד: ההגירה. באמת, אני רואה שהשכל הישר מתחיל להגיע לממשלה הזו. אני מוכנה לשבת באופוזיציה עוד הרבה זמן אם אתם מקדמים דברים טובים. תקימו יישובים בשומרון, תחוקקו את חוק-יסוד: ההגירה. מה אתה אומר, אדוני היושב-ראש, יש סיכוי שהשותפים מהשמאל יסכימו לחוק-יסוד: ההגירה? הגיוני. מתחיל לחלחל שם השכל הישר, נכון? אז אני אומרת, אל תתייאשו. באמת, לכו עם האמת שלכם. יש לכם הרבה מאוד קשב בשמאל. תעשו רק את הדברים הנכונים. יש לנו מספיק זמן. אפשר לחוקק את חוק-יסוד: ההגירה בצורה הנכונה, שתבהיר – הרי בעצם חוק-יסוד: ההגירה הוא הקומה השנייה מעל הקומה הראשונה של חוק הלאום. כולם שואלים: למה לא עשיתם את זה 12 שנים, כשהימין היה בשלטון? פשוט לא היה חוק הלאום, אבל עכשיו, כשיש חוק הלאום, אפשר קומה מעליו לבנות את חוק-יסוד: ההגירה, להגדיר בצורה ברורה מי כן ומי לא יכול להתאזרח במדינה הזו, שהיא מדינת הלאום של העם היהודי. יכול להיות שגם השותפים מהשמאל יסכימו לדבר הזה. אסור לאבד תקווה. אז מזל טוב למתיישבי אביתר. אני יודעת, קשה לכם בבוקר הזה, אתם מרגישים שזה לא הוגן שרק אתם צריכים לעזוב את היישוב שלכם והערבים מסביב לא, אבל בכל זאת שמתם פה רגל בדלת. אנחנו נעקוב ונוודא שההסכם הזה ימומש עד תום, ושבעזרת השם גם תקום ישיבה וגם יקום יישוב חדש בשומרון, וההתיישבות בגב ההר תלך ותפרח. מדינה פלסטינית לא תקום לעולם, ריבונות ישראלית כן תהיה, ותכלול, בעזרת השם, את אביתר, ואם אנחנו צריכים לכמה שבועות להיות באופוזיציה בשביל זה ושיאיר גולן ומוסי רז יעשו את זה במקומנו, זה בסדר גמור. אנחנו שלמים עם העניין הזה. תודה רבה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מה נעשה איתם? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה, מה, מה? מה נעשה איתם? הם יכולים לקבל פה זכויות מלאות בלי זכויות לאום. איך זה בשבילך? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – הוא לא הבין מה זה חוק ההגירה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אסביר לו. יאיר, אני עכשיו אשב איתך על חוק-יסוד: ההגירה, כי אני מאוד אופטימית הבוקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם אתם הסכמתם לאביתר, אתם יכולים להסכים גם לחוק-יסוד: ההגירה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, אני רוצה להספיק לתת לחברת הכנסת ברק. בבקשה, חברת הכנסת ברק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברוך הבא, שר החוץ. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מגיעים היום ממש, לדעתי כבר אחרי שהסתיים התאריך הקובע של סיום החל"ת, שזה 30 ביוני. אני חייבת להגיד כמה דברים על העניין הזה. ושוב, אני רוצה לשבח את יושב-ראש ועדת הכספים הנכנס חבר הכנסת קושניר, שבאמת בתקופה מאוד קצרה הצליח להביא אותנו לשיח מחבר בתוך הוועדה ולהגיע להסכמות רחבות יחסית. לכן, כל הכבוד לקושניר. באמת, גם קואליציה וגם אופוזיציה היינו ביחד בתוך הוועדה, והגענו להסכמות, כשכל אחד לא מקבל בדיוק את מה שהוא מבקש אבל מתפשר על חלק מהדברים. זה טבען של הסכמות. יחד עם זה, אני רוצה שוב לשים דגש וזרקור על שני סוגי אוכלוסיות שאני חושבת שבזמן הזה, בעוד חודש ובעוד חודשיים, נצטרך לבחון אם המתווה שקבענו להם כאן אכן משפר את מצבם – או לא משפר אלא באמת מכניס אותם למעגל העבודה. הרי אנחנו, את מודל החל"ת, החלטנו מהיום הראשון – קושניר, החמאתי לך עכשיו, עכשיו אתה נכנס; עד עכשיו החמאתי ואני עכשיו ממשיכה – ועדיין אני חושבת, חבר הכנסת קושניר, שנצטרך לעשות דיוני מעקב על המודל שעכשיו אנחנו מצביעים עליו, אם הוא באמת השיג את מטרותיו או לא, כי לדעתי יש כמה דברים שנצטרך לטייב במהלך החודשים הקרובים, ואשמח שנעשה את זה ביחד, במשותף, בוועדה שלך, כי זה חשוב. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הוא היה. הוא שמע אותך. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אני מתכוונת? דיברנו על זה, אבל אני חוזרת על זה. למה אני מתכוונת? יש מגזרים וענפים שאנחנו צריכים לתת עליהם את הדעת. מגזר האנשים עם מוגבלויות – אני לא יודעת אם אתם מבינים מה זה, מה קורה לאנשים האלה. לפני תקופת הקורונה לקח להם הרבה מאוד זמן למצוא עבודה. כל אחד ואחד מהם קיבל איזשהו סוג של עבודה, אבל לא תמיד בשכר מאוד גבוה. אנשים הכניסו אותם למקומות עבודה כדי שהם יוכלו להתפרנס, אבל הם גם היו הראשונים שפיטרו אותם והוציאו אותם לחל"ת כשהתחיל משבר הקורונה. מה שקורה להם עכשיו הוא שבעצם הם מפסיקים לקבל חל"ת מהיום. הם מפסיקים לקבל חל"ת. אין להם כסף ללכת למכולת, אין להם כסף לגדל ילדים, אין להם כסף למחיה האישית שלהם. אין להם חל"ת מהיום. המתווה שמצא\ענו לכם בוועדת הכספים הוא מענקים מוגדלים למעסיקים שלהם דרך קרן התעסוקה, למעסיקים שיקבלו אותם לעבודה – הם יקבלו תקציבים יותר גדולים כדי לקבל אנשים עם מוגבלויות לעבודה. האם זה משהו שיוכיח את עצמו? אני לא בטוחה. אני חשבתי שאנחנו צריכים להמשיך לתת להם את תשלומי החל"ת באותה גמילה בדיוק כמו לאנשים מעל גיל 45. הרי הם אוכלוסייה יותר חלשה מאנשים שמעל גיל 45; הם אוכלוסייה שצריך לשים עליה זרקור יותר מאשר על אנשים מעל גיל 45. הם אוכלוסייה שאנחנו צריכים לדאוג לה, ולאוכלוסייה הזאת אנחנו היינו צריכים להמשיך את החל"ת בצורה מדורגת עד אשר הם היו מוצאים מקומות עבודה. לתת את המענקים למעסיקים שיחזירו אותם באמת בגובה של מעל 20% – באמת מענקים שעושים חשק להחזיר אותם לעבודה – זה נחמד, אבל זה טיפה בים. זו לא הייתה הדרך עם המגזר הזה. ולכן אני קוראת מכאן: אנחנו נצטרך לעקוב אחר המגזר הספציפי הזה של אנשים עם מוגבלויות, לראות אם באמת מישהו מהם חזר לעבודה לפי המתווה שקבענו, ואם לא, נצטרך להגיד: חטאנו, פשענו, ואנחנו מחזירים את הגלגל אחורה, ולתת להם דמי חל"ת. זה בדבר המגזר הזה. בדבר ענף התיירות – שוב אני חוזרת, ענף התיירות-תעופה: האנשים האלה בתוך ענף התיירות – שזה עסקים קטנים, זה מורי דרך, זה סוכני נסיעות, זה עסקים גדולים כמו מלונאות ותעופה – אלה אנשים שאנחנו רוצים לשמור במעגל העבודה. אנחנו לא רוצים שהם יפוטרו, אנחנו רוצים שהם יישארו, כי אנחנו מאמינים שכמו שכשאנחנו היינו במשרד התיירות ובמשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר, וכשיריב לוין היה שר התיירות, השיא של מספר התיירים שנכנסו למדינת ישראל היה שיא כל הזמנים. אז הרבה מאוד עסקים נפתחו סביב התיירות כשהיא הגיעה לשיא של כל הזמנים, ועכשיו זה לא הזמן לסגור אותם. זה הזמן – אנחנו בטוחים שנחזור לשיא הזה שוב, ואנחנו רוצים שהעובדים של ענף התיירות יישארו במעגל העבודה. אנחנו רוצים שחברות התעופה יחזרו לטוס ולהביא לנו תיירים ולהוציא אותנו החוצה לטייל. את האנשים האלה אנחנו חייבים לשמור במעגל העבודה. כדי לשמור אותם ממעגל העבודה, לא מספיק החל"ת הגמיש. אנחנו צריכים לתת להם עוד כל מיני הטבות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כדי שהאנשים האלה יישארו עובדים, וכשנצא מהמשבר הזה סופית והמדינה תחזור להיות קרקע גם לתיירות נכנסת וגם לתיירות יוצאת, האנשים האלה יוכלו לחזור לעבודה ב-100%. בשביל זה אנחנו צריכים לטייב גם עבורם את מודל החל"ת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה, אחרון הדוברים. לאחר מכן אנחנו ניגש להצבעה. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לחלק את הדברים שלי כאן לשני חלקים. החלק הראשון יותר מתחבר להצעת החוק הזאת, שלמרות שנעשו בה שינויים ולמרות שהגענו להסכמות והצלחנו לטפל בכמה עניינים, עדיין נשארו אוכלוסיות חלשות שמודרות ונפגעות מהיישום של החוק הזה – אוכלוסיות עם מוגבלויות, מתחת לגיל 45, כאלה שנמצאים בהסכמי הבראה עם המדינה עד סוף השנה והם לא יכולים לחזור לעבודה, מכוח המדינה הם בחל"ת עד לסוף השנה הזאת, ועוד – מובטלים מעל גיל 67. אגב, שימו לב, רבותיי בקואליציה, יש לכם הסתייגות מס' 49. היא נותנת עוד כמה חודשים של אוויר לנשימה למובטלים בני 67 ומעלה, שברור לכם שהם לא יצליחו לחזור לעבודה כל כך בקלות. אז אם אתם באמת מתחברים לערכים ולדרך שאתם אולי מאמינים בהם, אני ממליץ לכם להצביע בעד הסתייגות מס' 49. אבל, אדוני היושב-ראש, יש דבר אחד שפוגע באוכלוסיות החלשות מימים ימימה, הרבה לפני הקורונה. אתה מכיר את זה היטב, אדוני יושב-ראש, כי ביחד ישבנו עם המפקח על הבנקים וניסינו להקטין את העושק הבנקאי ולהגדיל את התחרות בשוק המונופוליסטי הזה. אני רוצה להציג לכם, רבותיי, את הדוחות הכספיים של רווחי הבנקים בשנת הקורונה. דיברו איתנו בוועדת הכספים: הבנקים ייפגעו, והם צריכים הלוואות מהמדינה בריבית של אפס ובריבית שלילית. הם לא שרשרו את הריביות האלה ללקוחות הרגילים, והם גבו מהם ריבית-דריבית על חודשי הדחייה של המשכנתאות. הם אמרו: אנחנו נקרוס, האנשים בקורונה – לא נצליח להשיג. אני רוצה להראות לכם מה קרה בסופו של דבר. אז יש לי כאן, אדוני היושב-ראש – ותראו גם באיזו רמייה הם מציגים את הדברים – הדוח הכספי של בנק הפועלים לשנת 2020: הרווח הנקי שלהם: 2.043 מיליארד שקלים, לעומת רווח נקי של 1.782 מיליארד שקלים בשנת 2019. הרווח גדל בלמעלה מ-200 מיליון שקלים, ולא רק זה – הם הפרישו כביכול הוצאות בגין הפסדי אשראי, שזה מקטין להם את הרווח – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל חוזר בחזרה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – 700 מיליון שקל יותר ב-2020. זאת אומרת, הרווח שלהם, אם נוריד את הפרשה הזאת – ותכף תראו גם שהיא לא מוצדקת – היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל תסביר מה זה הפרשה. לא מבינים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הפרשה להפסדי אשראי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חלק גדול מהפרשות חוזרות – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חלק גדול מהפרשות חוזרות לרווח הנקי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> והן חזרו ברבעון הראשון של 2021, הפרשות והוצאות בכאילו. אם רוצים להקטין את הרווחים, יוצרים כל מיני הפרשות בדוחות הכספיים לכל מיני דברים עתידיים שאולי יקרו. בדרך כלל, זה מבוסס. אז כאן בנק הפועלים הפריש עוד 700 מיליון שקל, והקטין את הרווח על ההפרשות האלה. ברבעון הראשון של 2021 – כבר נגמרה השנה, דוחות כספיים חדשים – הם החזירו את הפרשה הזאת, בגובה 900 מיליון שקל. הם הכניסו רווח נקי. בעצם רק ברבעון הראשון של 2021 הם הרוויחו 1.35 מיליארד שקלים, ובכל שנת 2021 זה 2.043 מיליארד. ככה, זו הדרך. גם בנק לאומי עם הפרשות עצומות להקטנת הרווח – הפרישו 2.5 מיליארד, לעומת 600 מיליון בשנת 2019. הבנקים רימו אותנו בוועדת הכספים: דרשו שלא נעשה צעדים שיבואו לטובת הציבור כי הם עלולים לקרוס, אמרו שבדוחות הכספיים אנחנו נראה איזה רווחים קטנים יהיו להם בשנת הקורונה בגלל הקורונה, ובסוף הם גם עשקו את הציבור וגם רימו אותנו וגם הרווחים שלהם גדולים מאוד מאוד. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהממשלה הזאת, אם תשכיל לעשות טוב לפחות בדבר הזה – להגדיל את התחרות בשוק הבנקאי, לבטל את עמלת הפירעון המוקדם על המשכנתה, לבטל את מגבלת שליש הפריים לחלוטין, להכניס להם תחרות בין העיניים, לדרוש מהם שיציגו מה העלויות שלהם לעומת הרווחים כשהם באים להציע ההלוואה ללקוח. הדברים האלה מוסתרים היום, הכול באופן חשאי וחסוי. אף אחד לא יודע מה הרווחים שמרוויחים מההלוואה. אין תחרות אמיתית, וצריכה כאן להיפתח חקירה של כל מי שיכול – הרשות לתחרות, מבקר המדינה, הוועדה לביקורת המדינה – כולם צריכים לבדוק את העניין הזה ולהקל מעט על תושבי ישראל מפני העושק הבנקאי הזה. זה הנושא הראשון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה חייב ללכת עוד פעם למפקח על הבנקים. אני לא יודע אם מותר לי לבוא איתך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שמותר. אתה נבחר ציבור, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הנושא הראשון – להחזיר את הריבית על המשכנתאות לערך הראשוני. הרי העלו את הריבית על המשכנתאות – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> של הפריים, בוודאי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לאור הרווחים שהוצגו כאן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. בדיוק. אדוני היושב-ראש, אני אשמח להמשיך ללוות את העניין יחד איתך. רבותיי, האגדה מספרת שראש הממשלה החלופי, לפיד, מנסה להנמיך עוד יותר את בנט. לא מספיק שיש לו אלקטורט של תא כפפות בתוך המכונית של הממשלה הזאת, הוא גם מונע ממנו, לפי השמועה – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, יש לי זמן לדבר, גברתי, חברתי חברת הכנסת השכל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למרות שלכאורה עברנו את השעה 11:00, מכיוון שהדוברים לא הספיקו להגיד את דברם, אני אפשרתי להם להגיד את דברם, לאור ההסכמים הטובים שסוכמו בין האופוזיציה לקואליציה. בבקשה ימשיך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. האגדה מספרת שלפיד מנסה להנמיך את בנט ומונע ממנו להעביר את המעון הרשמי לבלפור. אם הדבר הזה באמת נכון, אז אני אומר לכם, השכנים של בנט ברעננה, אין לכם סיכוי בבג"ץ. אלו מערכות הרמוניות. בג"ץ ידחה את העתירה שלכם, כי לפיד לא רוצה שבנט יעבור לבלפור. אתם יודעים, בפרשת השבוע יש סוגיה של מנהיגות. משה רבנו פונה אל הקדוש ברוך הוא ואומר לו: "יפקֹד ה' אלהי הרוחֹת לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם ואשר יבֹא לפניהם ואשר יוצאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רֹעה". יש שאלה ששאל הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה: מה זה "כצאן אשר אין להם רֹעה"? כצאן ללא רועה. מה זה "כצאן אשר אין להם רֹעה"? אלא הוא מסביר שיש הבדל בין רועה שכל כוונתו היא ליהנות מהצאן שלו – לשתות מהחלב, לאכול מהבשר, להתחמם מהצימר; כל כוונתו היא רק טובתו האישית – הג'ובים, המקורבים, הדברים שהוא ייהנה מהם, אז זה צאן עם רועה. ויש צאן שיש להם רועה, שהרועה דואג לצאן עצמם, אכפת לו מהם; מנהיג שיקריב את טובתו האישית לטובת העם. ולכן משה מבקש מהקדוש ברוך הוא ש"לא תהיה – – – כצאן אשר אין להם רֹעה", כן? ומה הקדוש ברוך הוא עונה לו? אומר לו: "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו", כן? הוא אומר לו: מנהיג צריך להיות איש בעל שאר רוח, עם עוצמה, עם נחישות, לא עם רפיסות וחולשה. "איש אשר רוח בו". ועוד דבר הוא אומר לו: אל תלך בעיניים עצומות אחרי כל מה שאומרים לך. תלך עם הערכים שאתה מאמין בהם. גם כשאני אומר לך ללכת ליהושע, תסמוך רק יד אחת – "וסמכת את ידך עליו"; תבדוק אותו, תבחן אותו, ורק אחר כך תקבל את ההחלטות. ומשה רבנו אחר כך, כשבחן אותו, כתוב: "ויסמֹך את ידיו עליו ויצוֵּהו" – הוא סמך עליו בשתי ידיים אחרי שהוא בחן וקיבל את ההחלטה הראויה. רבותיי, הממשלה הזאת שיש בפנינו היא ממשלה שהחליפה מנהיג בעל שאר רוח, היא ממשלה שהחליפה מנהיג עם עוצמה, עם נחישות, בממשלה שמשאירה את עם ישראל כצאן אשר אין להם רועה. זאת הממשלה הזאת – מוכרת את הכול. ומכיוון שהזמן נגמר, אני אסיים, ותראו איזה רמז – תראה, חבר הכנסת גולן, יש רמז מאוד מעניין: "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רֹעה" יוצא בדיוק 2009, וזה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – מתחבא בדברי הנביאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, חבר הכנסת גולן, חבר הכנסת גולן, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי דקה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש חצי דקה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בקושי חמש שניות הפריע לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. הפריע. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, אני רוצה להגיע לחקיקה. תודה. בבקשה ימשיך. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. יש רמז גם בפרשה בדיוק על הממשלה שלכם: "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רֹעה", בגימטרייה – 2009, עם ה', שם השם בה', כי אי-אפשר לכתוב שם השם ממש על הממשלה הזאת, וזו גם ממשלת ההונאה של יאיר ונפתלי, בדיוק 2009. אז אנחנו נעבוד כאן מאוד קשה, אלפי הסתייגויות, לא ניתן לכם מנוחה, לילות לבנים, כדי ש"לא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רֹעה". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. שבת שלום לכל אזרחי ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותודה לעובדי הכנסת, למזכירות הכנסת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לייעוץ המשפטי, על כל העבודה הרבה והלא-פשוטה שעברו איתנו בשבוע האחרון, אבל תתכוננו ליותר, חברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. תם סדר הדוברים. אני מבקש לעבור להצעת החוק – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225) (הוראת שעה) התשפ"א–2021. הסתייגויות. להלן שמות חברי הכנסת על פי קבוצות. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << קריאה >> רגע. רוצה שאסכם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה. בבקשה, אני מתנצל. בבקשה, בוא תסתכל. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה שאנחנו הולכים להצביע עליו היום בעצם נוצר מתוקף שני אירועים שקרו: האירוע הראשון – המשק מתחיל לחזור לפעילות ורוב הענפים במשק חזרו לפעילות; האירוע השני – ב-30 לחודש, בעצם אתמול, פג תוקפו של החוק הקודם. לכן החליט משרד האוצר לבחון את התמונה מחדש ולהחליט איזה עסקים – סליחה, אילו קבוצות אוכלוסייה מקבלות את הסיוע. בוועדת הכספים דנו בחוק הממשלתי, והצלחנו להגיע להישגים לא מבוטלים. אני אמנה בקצרה את האוכלוסיות שהולכות לקבל את הסיוע. קודם כול, כל מי שהוא מעל גיל 45 ונמצא כרגע בחל"ת, אז הסיוע לגביו יימשך; גם האוכלוסייה שמתחת לגיל 45 – וזה לא נאמר כאן הרבה – בעצם מקצרים לה את תקופת האכשרה לשישה חודשים במשך שלושת החודשים הקרובים, ובעוד עשרה חודשים גם הם יוכלו לקבל 83% מדמי אבטלה; בני 67 ומעלה יקבלו מענק שלושה חודשים; מי שיוצא לתקופת האכשרה יהיה זכאי לדמי אבטלה; היולדות, קרעי – מי שזכה, מי שיוצא לתקופת אכשרה יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי החוק הזה; היולדות יקבלו את מענק הלידה לפי גובה השכר האחרון. וגם הישגים נוספים מעבר לחוק, שזה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שיש הישגים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שיש הישגים. אמרתי שלא מספיק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> וגם אני. וגם אנשים מכובדים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> תנו לי רגע לסיים את התחולה. אז אנשים עם מוגבלויות יקבלו סבסוד שכר. גם אנשים מעל גיל 40 עם שלושה ילדים יקבלו סבסוד שכר. עכשיו, הייתה איזושהי נטייה בדיון לנסות על בסיס החוק לפתור את כל הבעיות, וכמובן שאי-אפשר לפתור את כל הבעיות. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, על שעבדנו יחד, בדיון ענייני, כדי לנסות להגיע להישגים. אני רוצה להודות למשרד האוצר, לאגף התקציבים, לשר במשרד האוצר חמד עמאר ולשר האוצר אביגדור ליברמן על ההקשבה ועל ההיענות לצרכים שאנחנו העלינו בוועדה. אני רוצה להגיד תודה לצוות הוועדה ולצוות הלשכה המשפטית של ועדת העבודה והרווחה, שהוביל יחד איתנו את הדיון הזה, וכמובן לצוות הכנסת ולצוות יושב-ראש הכנסת ולמזכירות הכנסת – לכל אחד שנרתם פה בלילות הארוכים האלה כדי שאנחנו נוכל להעביר את החוק ולהביא בשורה לאזרחי ישראל בדמות סיוע נוסף שהם יקבלו, ובתקווה שהמשק הישראלי ייפתח לחלוטין וגם ענף התיירות וענפים נוספים שנמצאים כרגע בבעיה יוכלו לחזור לפעילות. תודה רבה. אני מבקש לדחות את ההסתייגויות ולתמוך בחוק. תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אמרתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אמרת ינון אזולאי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אה, באופן אישי. יש פה הודעה אישית. ינון אזולאי ביקש ממני להודות לו באופן אישי. ינון אזולאי, בצלאל סמוטריץ', אופיר כץ, ולדימיר בליאק, חברת הכנסת זועבי, אוסאמה סעדי, קרן ברק, כמובן – כל חברי הוועדה – נירה שפק – כל מי שהיה בדיון הזה – וגם, כמובן, יעל רון בן משה, מאיר יצחק הלוי – כל מי שהיה שותף לאירוע הזה, חברים, באמת תודה רבה. לא מובן מאליו שבאווירה הזאת הצלחנו עדיין לקיים דיון ענייני ומקצועי. אני מאוד מקווה שנמשיך כך גם הלאה, כי גם בשבוע הבא יש חוקים בוועדת הכספים. תודה רבה. תצביעו בעד החוק. תדחו את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. באמת ציון לשבח על ההסכמים שהגעתם אליהם, בניחותא, בסבר פנים יפות. אני ניגש להצעת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א–2021 – הסתייגויות. להלן שמות חברי הכנסת על פי קבוצות: קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון – חברים, קצת שקט במליאה – משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל ולדינגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. כן, בבקשה? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> מיכל ביקשה לתקן את שמה: וולדיגר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשם הרשימה המשותפת, לאור ההסכמות שהגענו אליהם בוועדת הכספים ושכבוד יושב-ראש ועדת הכספים הודיע עליהן, אנחנו נמשוך את כל ההסתייגויות שהגשנו בשם הרשימה המשותפת למעט שלוש הסתייגויות, שזה הסתייגות 27 לחלופין – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, לאט, רגע, מפריעים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בעמ' 16 – לקצר, לעזור לכם, ירדנה, כבוד המזכירה – בעמ' 16, הסתייגות 27 כ"ד, שמדברת על מובטלים בעסקים בענפים שעדיין סגורים, וכ"ה, שמדברת על גילים פחות מ-45 לאנשים שלא נמצאה להם עבודה מתאימה, ובעמ' 20, הסתייגות 48, בעניין מורי הדרך, למרות שסוכם עם יושב-ראש ועדת הכספים שהוא יקיים בשבוע הבא דיון עם מורי הדרך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עמ' 20 – איזה סעיף, בבקשה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא, עמ' 22, לא עמ' 20. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עמ' 22, הסתייגות מס' 48. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 48. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק על שלוש ההסתייגויות האלה אנחנו מבקשים להצביע. את שאר ההסתייגויות אנחנו מושכים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סיעת הליכוד, מול מי אני עובד, בבקשה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מולי, מולי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> דוד, עד איזו שעה שחררת אותם? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני מאמין ששעה וחצי, משהו כזה. אני אקצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אין בעיה. לפני סעיף 1 – קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעות הציונות הדתית מציעות. לפני הסעיף יבוא – הסתייגות מס' 1, לא צריך להקריא. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 23, נגד – 42. אני קובע שההסתייגות הזאת לא עברה. נירה שפק ואיתן גינזבורג – להוסיף אותם. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 2 – לא להצביע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא צריך 2 ו-3. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא צריך 2. ש"ס? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מדבר בשמם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מדבר גם בשמם. הוא מדבר בשמכם. יופי, זה מקל עליי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני מייצג אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ביטן, אתה מדבר בשם כולם? גם הציונות הדתית? יהיה לי קל לעבוד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאשר חבר הכנסת סמוטריץ'. תודה רבה. יופי, אני מסתכל עליך. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה – – – ליצמן – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ליצמן, אתה רוצה לייצג? תייצג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש החלטה, חבר הכנסת ביטן? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה עושה אחרי ה-70 כולן? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני עושה. על 2 לא צריך להצביע. על 3. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק 3. אוקיי, הסתייגות מס' – לא. ביטלו, ביטלו את 2, לא, לא, סעיף 3, כאן. סיעת הליכוד ביטלה יחד עם הסיעות האחרות את סעיף 2. נעבור להסתייגות מס' 3, לפני סעיף 1 – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 22, נגד – 45. אני קובע שההסתייגות לא עברה. נעבור לקבוצת הרשימה המשותפת – להסתייגויות שהם ביקשו בעמ' 16. חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, סעיף 11; הסתייגות 11, סליחה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעבור להסתייגות 4, למה? אנחנו הצבענו על 3. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה של הרשימה המשותפת. הם הורידו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> איפה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי הוריד כמעט את הכול, השאיר ארבע הסתייגויות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 11, 11. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז 11. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תצביע על א', תצביע על 11. אחר כך לחלופין. אני אגיד לך מה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. הסתייגות 11 לחלופין – קודם 11 ככלל. הצבעה – מי בעד? מי נגד? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> בעד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> ביטן, איפה עליזה שתגיד לנו מה להצביע? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> בעד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אני, בלי עליזה, אני לא שומע – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הכול בעד היום, גם החוק וגם ההסתייגויות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – במקום גנץ. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (11) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 23, נגד – 46. ההסתייגות לא עברה. ונעבור – – – << קריאה >> שר החוץ יאיר לפיד: << קריאה >> אני בטעות לחצתי אצל גנץ במקום אצלי. אני מבקש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נתקן את זה בפרוטוקול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 11 לא התקבלה. חבר הכנסת ביטן, נעבור ללחלופין. אתה רוצה להגיד – חבר הכנסת ביטן, נעבור ללחלופין? 11 לא התקבלה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> א' – להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> א' להצביע. לחלופין א' – מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (א) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה מגיע אליכם האיש הטכני, ואנחנו נוסיף אתכם לפרוטוקול. נגד – 45, בעד – 22. אני קובע שלחלופין א' לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, לחצת בטעות? יירשם בפרוטוקול. חבר הכנסת ביטן, למה לעבור? על מה לדלג? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> י'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להתחיל את כולם? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, י'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא שומע. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> י'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> י'. אוקיי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> לחלופין ט' עד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עד ט' – לחלופין ב' עד ט' נמשכו. נצביע על לחלופין י'. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (י) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 22, נגד – 46. אני קובע שלחלופין י' לא התקבלה. כן, חבר הכנסת ביטן? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תצביע עד י"ח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> י"א עד י"ט? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין י"א עד י"ט כקבוצה אחת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא. לא כקבוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זוהי סדרה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> זוהי סדרה ומצביעים על הכול. אם זה מתקבל, עוברים אחד-אחד. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> י"א עד – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – יש לך משהו ספציפי בזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם רוצים כקבוצה או כמשהו ספציפי? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, ספציפי, אנחנו רוצים אחד-אחד, עד י"ט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כקבוצה? אחד-אחד? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא כקבוצה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, אחד-אחד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחד-אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחד-אחד. אין בעיה. לחלופין – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – זו סדרה, מצביעים כסדרה – – – התקבל – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. הלשכה המשפטית הכניסה את כל הסעיפים האלה כסדרת רצף. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> למה סדרה? אבל יש פה דברים שהם לא סדרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. בוא, אני יכול להמתין דקה והייעוץ המשפטי יסביר לך. אין לי בעיה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה רוצה הסבר, חבר הכנסת ביטן? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> זה בסדר, היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תראה, י"א עד כ"ד זה רצף. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם צודקים, אתם צודקים, זה סדרה. תקשיבו שנייה. שלמה – – – כסדרה, היושב-ראש, כסדרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. לתפוס מקומות, בבקשה. י"א עד כ"ד כסדרה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגויות – 19 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגויות (11) לחלופין (יא) עד (כד) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 19, נגד – 44. אני קובע כי סדרת הרצף לא התקבלה – י"א עד כ"ד. הרצף הבא הוא ל' והלאה, אבל יש כ"ה, כ"ו, כ"ז, כ"ח וכ"ט. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> נצביע על כ"ה, כ"ו, כ"ז, כ"ח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, לחלופין כ"ה – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (כה) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 45, בעד – 20. אני קובע כי לחלופין כ"ה לא התקבלה. נעבור ללחלופין כ"ו – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 44 נמנעים – אין << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, אדוני היושב-ראש, יכול להיות שמישהו הצביע פה בשביל מישהו אחר? זו עבירה על החוק. אנשים פה הלכו לבית משפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נראה לי. מי שהצביע עבור מישהו אחר הודיע לפרוטוקול. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא הצביע גם בשבילו וגם בשביל מישהו אחר. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול להצביע פעמיים. שים לב, אם הוא מצביע בטעות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לפיד הודיע שהוא הצביע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, חבר הכנסת קארה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שואל. אני מבין את השאלה, חברת הכנסת לוי. יש מישהו שהצביע פעמיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. בבקשה, מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אביר הצביע גם בשבילו וגם בשביל – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא. זאת עבירה פלילית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא הודיע. הוא הודיע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זאת עבירה פלילית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת, הוא הודיע. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הודעתי שגנבתי. מה זה "הודיע"? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אביר קארה הודיע שהוא הצביע גם פה וגם פה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זאת עבירה פלילית. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא. בשני מחשבים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שואל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תבקש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זו עבירה פלילית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זו עבירה פלילית, אדוני היושב-ראש. הוא הצביע גם לו וגם לה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אמרנו לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בדקתי עם חברת הכנסת סילמן, והיא אמרה שלא ביקשה מחבר הכנסת קארה להצביע במקומה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז מה? אז הוא עבר על החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא ביקשה. בוודאי שלא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אז הוא הצביע פעמיים. אנשים ישבו בכלא על זה. על מה אתה מדבר? זו עבירה פלילית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. אני עוצר את ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר שזו הייתה טעות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, אין טעות פה. אם היה מצביע בטעות – כן. לא פעמיים. מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עוצר – רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אני הבנתי. הייעוץ המשפטי – חברים, חמש דקות הפסקה. הייעוץ המשפטי יבדוק, טוב? יקבל מהייעוץ – חמש דקות – מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו עבירה על החוק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תבדוק כמה הצבעות זה קרה. זה לא קרה רק פעם אחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, הבנתי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תבדוק את הווידיאו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייעוץ המשפטי יבדוק, יסיק מסקנה ויביא. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, אם הוא היה מצביע פעם אחת בטעות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. הבנתי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה אני מתכוון. תעשה הפסקה של חמש דקות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, אני עושה הפסקה אחרי ההצבעה. אל תדאג, אחרי ההצבעה, אני לא יכול באמצע. בין החוקים. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אם הוא היה מצביע פעם אחת – אתה צודק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, אני מבין. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> יחיאל חזן הלך על זה הביתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ביטן, אינני מביע דעה, אני מעביר את זה לבדיקה. בבקשה לשבת, אני רוצה להמשיך בהצבעה. בין סעיף לסעיף הנושא ייבדק על ידי הייעוץ המשפטי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> קוראים לזה הצבעה כפולה. יש לזה שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בין סעיף לסעיף זה ייבדק, ואתם תקבלו את מסקנות הייעוץ המשפטי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> את הווידיאו – – – והאם זה קרה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לשבת. אני רוצה להמשיך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, הם גם כוחניים והם גם עבריינים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההצבעה הזאת על החוק תסתיים – נעשה הפסקה. ההצבעה על החוק – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה? את חזן העיפו מהכנסת על דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – את הסרטון – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. בשביל זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – בשביל לראות כמה פעמים הוא הצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, רבותיי, בין החוקים אני עושה הפסקה, והנושא הזה ייבדק. אתם יכולים בינתיים לשלוח את העוזרים שלכם לבדוק מה שאתם רוצים. אני רוצה בבקשה להמשיך לסעיף כ"ז – בבקשה לשבת. לא לבוא לדוכן. בין שני החוקים, אני מודיע שתהיה הפסקה של חמש דקות, והייעוץ המשפטי יבדוק ויסיק מסקנות. תודה. אני עובר ללחלופין כ"ו, להצבעה חדשה. סעיף כ"ו – הצבעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה לא יכול. אתה לא יכול. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> גנבו את הבחירות, גונבים את ההצבעות. באמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מבקשים שתעצרו עכשיו. תעצרו עכשיו. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 18 נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (כו) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נגד – 42, בעד – 18. לחלופין כ"ו לא עברה. די. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא הצבעתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. גדי, שב. חבר הכנסת יברקן, שב, בבקשה. חוות הדעת שאני עושה הפסקה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל זה אירוע פלילי. פלילי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז תבדוק אותו עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא הצבעתי עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הייעוץ המשפטי יגיש את המסקנות שלו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לשבת, כי אני ממשיך בהצבעה. תהיה הפסקה בין – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך אתה עובר על זה לסדר-היום? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תהיה הפסקה בין החוקים. הבנתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך אתה עובר על זה לסדר-היום? איך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין כ"ז – הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (כז) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> קומו, קומו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 20, נגד – 43. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, אנחנו לא ממשיכים. לא ממשיכים. תבדוק את זה. אנחנו עוזבים את המליאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. ההוראה של – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם גונבים אותנו בבחירות, גונבים אותנו בהצבעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, הייעוץ המשפטי אומר לעשות את ההפסקה בין החוקים. זהו, אני ממשיך. חבר הכנסת ביטן. בבקשה לשבת. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – הפסקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, אתה עדיין לא משפטן. לחלופין כ"ח – הצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעשה הפסקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין כ"ח – הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעשה הפסקה. אנחנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין כ"ח – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – אין נגד – 40 נמנעים – אין ההסתייגות (1) לחלופין (כח) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – תעצור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 40, בעד – אפס. לחלופין כ"ט לא עברה. חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, בואו נעשה כולנו – – – תעשה הפסקה עכשיו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא רוצים. לנו זה מפריע. אנחנו לא מוכנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז אנחנו יוצאים. זה בסדר. אז אנחנו יוצאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה טעות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תפעיל שיקול דעת. אתה עושה טעות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מיקי – – – מהכנסת על זה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה טעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יו"ר הבית. אתה אומר להם את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – משתתפים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו לא נשתתף. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא משתתפים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תהיי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה? אנחנו נבקש לבטל את כל ההצבעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אומרים שזה אירוע פלילי שהיו כמה הצבעות ולא הצבעה אחת. רק היא שמה לב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל מיקי, למה אתה מתעקש על ההצבעה? תעשה הפסקה וזהו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא ייתכן. אייל, כמה סעיפים נספרו ככה? אנחנו מבקשים לחזור על כל ההצבעות. עד שנברר, נחזור על כל ההצבעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אייל – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא הצביע בשביל שניים והודה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא הודה בזה כבר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עד שלא – – – אייל, הוא הצביע בכוונה תחילה במקום חבר כנסת אחר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא גם יכול לבטל הצבעות. אני – רק עוד מילה אחת. אבל זה מבטל הצבעות, אייל, זה הסיפור. זה מבטל אחורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה כן מבטל, אם הוא הצביע פעמיים עשר פעמים. מה "לא"? אז התוצאות לא נכונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> נו, באמת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה "לך תלמד"? שיבוא – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם הוא לא היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, חברים, נא לשבת, בבקשה. יש אישור מהייעוץ המשפטי לעשות הפסקה של כעשר דקות לבירור העניין. עשר דקות הפסקה. ברגע שנקרא לכם למליאה, תבואו. המליאה תתחדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אני עושה עשר דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:53 ונתחדשה בשעה 12:11.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אני רוצה לחדש את פעילות המליאה. בבקשה לשבת. ירדנה, באיזה סעיף קבענו, כ"ז או כ"ו? תודה רבה. אני מבקש להודיע משהו: לאחר שהנושא נבדק על ידי הייעוץ המשפטי, יחד עם מזכירת הכנסת, עם יועצים משפטיים נוספים, עם חבר הכנסת קארה, בנוכחות – אומנם חלקית – של חבר הכנסת אוחנה, שבנוכחותו נשאלה גם שאלה, ולטובת שמירת טוהר ההצבעה, אנחנו רוצים לקיים הצבעה מחודשת. הנושא נבדק, הייתה הצבעה על פי – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ומה עם החקירה הפלילית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה. על פי ההצהרה של חבר הכנסת קארה, הייתה הצבעה אחת בשוגג, מה עוד שמייד עם ההצבעה הוא הרים את ידו והודיע שהצביע בשוגג. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש הודעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודיע שהצביע בשוגג. הנושא נבדק על ידי הייעוץ המשפטי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למען טוהר ההצבעה, אני חוזר לסעיף 11 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמיר רוצה הודעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, בסדר. דקה, אני אשמע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה "בשוגג"? בטיעונים לעונש – – – זה לא משנה את העבירה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על סעיף כ"ו נצביע בהמשך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה לא מבטל את העבירה. זה טיעונים לעונש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, חבר הכנסת אוחנה, רצית להגיד משהו? אני אאפשר לך מהצד. חצי דקה, בבקשה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, קודם כול, מדובר – אפשר לפתוח את המיקרופון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פתוח. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> פתוח? קודם כול, מדובר בעבירה פלילית. אני לא יכול להצהיר לפרוטוקול "גנבתי" ואז אני פטור מעונש. זה – 1. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> 2. לא מדובר פה בשוגג. אם הוא היה יושב במקרה בכיסא אחר ואז משם מצביע – זה בשוגג, זה מקובל, זה בסדר ומודיעים. אבל הוא הצביע פעמיים – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הצבעה כפולה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משתי עמדות, כדי שייספרו שני קולות שבהם מצביע ח"כ אחד. ודבר נוסף, אני מבקש, אדוני, היות שבפעם הזאת מישהו ראה – אני מבין שזה היה חבר הכנסת אלי אבידר, אולי נוספים – מישהו ראה את זה, ואז זה הגיע להודעה לפרוטוקול, אני מבקש שייבדק שבועיים אחורה, האם היו פעמים נוספות – ויש צילומים, והיו הצבעות – האם היו פעמים נוספות שחבר הכנסת קארה הצביע הצבעה כפולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, ואני מבקש שיהיה נציג אופוזיציה נוכח בזמן הבדיקות של הצילומים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בסדר, שמעתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. תודה. אתה יודע, אתה עורך דין, גם הופעת, אתה יודע שצריך להוכיח כוונה, mens rea, וכנראה לא הייתה פה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, אני לא הפרעתי, חברת הכנסת. ולכן, אתם מוזמנים לבדוק אחורה כמה שצריך, ואם תמצאו משהו, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה אצלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר להסתייגות 11 לחלופין כ"ו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, מיקי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, זה אצלך במערכות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הכול על פי הוראת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, מספיק. שמעתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, זה אצלך במערכות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, שמעתי. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, אז אני רוצה גישה למערכות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נקים את ועדת האתיקה, ואתם מוזמנים להגיש ככל שיידרש. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> רק גישה למערכות. זה אצלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. אז בדקתי והגעתי עם תשובות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לא בדקת שבועיים אחורה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים שתיפתח חקירה פלילית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא בודק. אתם מוזמנים לבדוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, סעיף 11, לחלופין כ"ו – הצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אין לנו יכולת לבדוק. הסרטים אצלך. הסרטים אצלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקבל אותם. תקבל אותם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נקבל את הסרטים? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים חקירה פלילית. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 38 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (כו) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בעד – 11, נגד – 38. הסתייגות כ"ו לא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אתם לא תשבו ולא יהיה שקט, אני פשוט אפסיק את ההצבעה ואני אשלח אתכם הביתה. הבעיה תהיה של הממשלה, לא שלי. מספיק עם זה. בבקשה לשבת במקומות. לשבת במקומות. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתי אותך, חבר הכנסת פרוש. תודה. חבר הכנסת פרוש, תודה. תודה. תודה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, מאה אחוז. אני מאוד מודה לך על הברכות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני הצבעתי בטעות במקום אפרת רייטן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, אני מבקש לשבת. אני מבקש לשבת. חברי הכנסת, חבר כנסת שיעמוד, אני אתן הוראה לסדרנים להוציא אותו. זה בלתי אפשרי. בבקשה לשבת. נא לתפוס את מקומותיכם. טוב, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מודיעה שהיא הצביעה בטעות – בסדר, נרשם בפרוטוקול – במקומה של אפרת רייטן. תודה רבה. בבקשה לשבת. מי שלא רוצה להיות במליאה – בבקשה, אין לי בעיה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אבקסיס, תודה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה מבייש את כל הכנסת. אתה מבייש את כל הכנסת. אתה מבזה את כל הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת ברק. תודה, הבנתי. הבנתי. גדי יברקן, החוצה. אתה לא תמחא כף במליאה. החוצה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה פוגע בכבודה של הכנסת. אתה פוגע. אם זו לא עבירה פלילית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. תודה, חברת הכנסת ברק. סדרנים, מי שרוצה לצאת, שיצא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זו הצבעה, אתה לא יכול להוציא אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, אני עובר לסעיף כ"ז בהסתייגות 11. די. די. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא יכול להוציא אותי בהצבעה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק. חבר הכנסת סובה, אתה מפריע לי. עזוב, אני בסדר. מי שלא יושב – סדרנים, להוציא אותו בבקשה החוצה. מי שיושב – בבקשה לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 11 מס' כ"ז – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – אין נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (כז) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 44. ההסתייגות לא עברה. סעיף 11 – לחלופין כ"ח בסעיף 11. סליחה, לחלופין כ"ח – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – אין נגד – 41 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (כח) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 43. לחלופין כ"ח לא עברה. לחלופין כ"ט – הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – אין נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (כט) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 43. לחלופין כ"ט לא עברה. חבר הכנסת ביטן, רצף מל' עד קל"א בעמ' 15. איזה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> נ"א. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל ההסתייגויות ברצף מל' עד קל"ד נמשכו, למעט הסתייגות נ"א. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – אין נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (נא) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 44, הסתייגות נ"א לא עברה. קל"ה – עמ' 15. חבר הכנסת ביטן, כן? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אוקיי, תצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות קל"ה – הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – אין נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (קלה) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 44. קל"ה לא עברה. קל"ו או הלאה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> קל"ו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות קל"ו – הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – אין נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (11) לחלופין (קלו) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 44. קל"ו לא עברה. נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 24 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 46 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 46, נגד – אפס. סעיף 1, בנוסח הוועדה, התקבל. הסתייגויות לסעיף 2 – המשותפת הורידו את כולן, חבר הכנסת אוסאמה, מלבד מס' כ"ד, עמ' 16. 12 ו-13 של המשותפת נמשכו. קבוצות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית – חבר הכנסת ביטן, מהסתייגות 14 ואילך, מה להוריד? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תצביע 14, 16, 17, 20 – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ו-22. תודה רבה. הסתייגות מס' 14 – הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – אין נגד – 41 נמנעים – אין ההסתייגות (14) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 41. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות 16 – הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – אין נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (16) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 42, בעד – אפס. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות 17 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – אין נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (17) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 42. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 20. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – אין נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (20) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 42. הסתייגות 20 לא התקבלה. הסתייגות מס' 22 – הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – אין נגד – 40 נמנעים – אין ההסתייגות (22) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 40, ההסתייגות לא התקבלה. נצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 44 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 44, נגד – אחד. סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל. אני עובר להסתייגויות לסעיף 3 של המשותפת. תוסיפו לפרוטוקול את סגן השר סגלוביץ'. אנחנו עוברים להסתייגות 27, של הרשימה המשותפת. הרשימה המשותפת משכה את הסעיפים השונים, משכה את הסתייגות 25, למעט הסתייגות 27. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 27, של הרשימה המשותפת. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 38 נמנעים – אין ההסתייגות (27) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 37, בעד – שלושה, ההסתייגות 27 לא התקבלה. אני עובר ללחלופין כ"ד, על פי בקשת המשותפת. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 39 נמנעים – אין ההסתייגות (27) לחלופין (כד) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אחד, נגד – 39. לא התקבלה. הסתייגות לחלופין כ"ה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 37 נמנעים – אין ההסתייגות (27) לחלופין (כה) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הספקתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יוסיפו אותך. נגד – 37, בעד – שלושה. הסתייגות לחלופין כ"ה לא עברה. מה אתה רוצה בסעיף 31, דוד? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> להצביע רק על הסעיף הראשון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות מס' 31 – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – אין נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (31) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 42. הסתייגות 31 לא עברה. לחלופין יש א', ב', ג', ד', ה', ואחר כך מו' עד פ"ה רצף. לחלופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – אין נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (31) לחלופין (א) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 42, בעד – אפס. לחלופין א' לא התקבלה. לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – אין נגד – 40 נמנעים – אין ההסתייגות (31) לחלופין (ב) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 40. לחלופין ב' לא התקבלה. לחלופין ג' – הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – אין נגד – 40 נמנעים – אין ההסתייגות (31) לחלופין (ג) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 40. לחלופין ג' לא התקבלה. לחלופין ד' – הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – אין נגד – 41 נמנעים – אין ההסתייגות (31) לחלופין (ד) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 41. ד' לא התקבלה. לחלופין ה'. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – אין נגד – 40 נמנעים – אין ההסתייגות (31) לחלופין (ה) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 40. לחלופין ה' לא התקבלה. עכשיו הרצף הוא מו', חבר הכנסת ביטן, עד פ"ה, בעמ' 19. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תצביע על אחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נצביע על אחת, משהו באמצע – אני הולך לעמ' 19, פ"ה, לחלופין פ"ה. שאר הלחלופין נמשכו על ידי חבר הכנסת ביטן ברצף למעט לחלופין פ"ה. הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – אין נגד – 38 נמנעים – אין ההסתייגות (31) לחלופין (פ"ה) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 38. לחלופין פ"ה לא התקבלה. יש ללא רצף מפ"ו עד עמ' 22, קס"ג. מעמ' 19, פ"ו, עד עמ' 22, קס"ג. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תצביע על שניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ניקח את השניים האחרונים כדי לסכם. עמ' 21, לחלופין קס"ב – הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – אין נגד – 41 נמנעים – אין ההסתייגות (31) לחלופין (קסב) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 41, לחלופין קס"ב לא התקבלה. לחלופין קס"ג, עמ' 22 למעלה – הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – אין נגד – 40 נמנעים – אין ההסתייגות (31) לחלופין (קסג) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 40, קס"ג לא התקבלה. נצביע על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 43 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 40 נגד – 2 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 40, נגד – שניים. אני קובע כי סעיף 3, בנוסח הוועדה, התקבל. חבר הכנסת ביטן, סעיף 4, עמ' 22, קבוצת הליכוד וכו' – יש רצף של 32 עד 47. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תצביע על אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נסכם, נצביע על 47, הסתייגות 47. לפרוטוקול, 32 עד 46 נמשכו על ידי חבר הכנסת ביטן. הצבעה על הסתייגות 47. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – אין נגד – 41 נמנעים – אין ההסתייגות (47) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אפס, נגד – 41. ההסתייגות 47 לא התקבלה. נצביע על סעיף 4 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 45 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 41 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 41, נגד – אפס. סעיף 4, כנוסח הוועדה, התקבל. חבר הכנסת סעדי, להוריד את 48? חבר הכנסת טיבי? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להשאיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קבוצת הרשימה המשותפת, הסתייגות מס' 48 – הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 37 נמנעים – אין ההסתייגות (48) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רוצה לומר לפרוטוקול שרע"מ ומרצ הצביעו נגד הרשימה המשותפת בנושא מורי דרך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בעד – אחד, נגד – שבעה. הסתייגות 48 לא עברה. אני עובר לקבוצת הליכוד – הצבעה שמית. חברי הכנסת, חבר הכנסת טיבי, הסתייגות 49 – קבוצת הליכוד ביקשו להפוך את ההצבעה להצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזמי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו משתתף בהצבעה עידן רול – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מי מחברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו והוא נוכח? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו משתתף בהצבעה יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו משתתף בהצבעה גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש עוד מישהו במליאה, מי מחברי הכנסת, שלא הוקרא שמו? בבקשה לספור. 44 בעד – לא. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> סליחה, 44 נגד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 44 נגד. הסתייגות 49 לא התקבלה. 50 – חבר הכנסת ביטן, 50, 51, 52. על 50 להצביע? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 50. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 50, 52 ו-53? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא. מ-50 עד 53 להקריא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. הסתייגות מס' 50 – הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – אין נגד – 36 נמנעים – אין ההסתייגות (50) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת הציונות הדתית, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 36, בעד – אין. הסתייגות מס' 50 לא נתקבלה. הסתייגות 51 – הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגות – אין נגד – 35 נמנעים – אין ההסתייגות (51) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת הציונות הדתית, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 35, בעד – אין. הסתייגות 51 לא נתקבלה. הסתייגות 52 – הצבעה. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – אין נגד – 35 נמנעים – אין ההסתייגות (52) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת הציונות הדתית, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 35, בעד – אין. הסתייגות מס' 52 לא נתקבלה. הסתייגות מס' 53 – הצבעה. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – אין נגד – 35 נמנעים – אין ההסתייגות (53) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת הציונות הדתית, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה אחרי סעיף 4 לא נתקבלה << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות מס' 53, 35 נגד, בעד – אחד. ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת ביטן, 54, 55 ואילך? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> חוץ מ-68, שביקשתי שמית, אני מוחק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 54–68, לא כולל, נמשכו על ידי חבר הכנסת ביטן. אנחנו עוברים להסתייגות 68 – הצבעה שמית, על פי בקשת הליכוד. שמית או אלקטרונית? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 68 – שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הגשתם על 68 שמית. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח משה אבוטבול – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו משתתף בהצבעה ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה משתתפת בהצבעה ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזמי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו משתתף בהצבעה << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא משתתף. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא שומר על כבודה של הכנסת במקום היושב-ראש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> צודקת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> במקום היושב-ראש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אי-אפשר להמשיך לנהל ישיבת כנסת כשדברים כאלה קורים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> קודש הקודשים, קודש הקודשים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> קודש הקודשים. זה קודש הקודשים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות של מי שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מי מחברי הכנסת באולם שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? תודה. בבקשה לספור. 41 נגד. הסתייגות 68 לא התקבלה. חבר הכנסת ביטן, הסתייגויות 69–83? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> למחוק הכול עד הסוף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 83 זה עד הסוף. 69 עד 83 נמשכו על ידי חבר הכנסת ביטן. לפיכך, נצביע על סעיף 4 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לחצתי? סליחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, ההצבעה – – – חבר הכנסת ביטן, סעיף 5, הסתייגות מס' 84. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, מחקתי בחוק הזה את יתרת ההסתייגויות. נתקדם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז נצביע על סעיף 5 כנוסח הוועדה, כל אחד בנפרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יחד? על סעיפים 5 ו-6 נצביע יחד – כי אין לסעיף 6 הסתייגויות, הורידו – על פי נוסח הוועדה. הצבעה מס' 52 בעד סעיפים 5–6 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 5–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 22, אין – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נוסיף אתכם לפרוטוקול. לא צריך, לא חשוב. סעיפים 5 ו-6 התקבלו כנוסח הוועדה. חבר הכנסת ביטן, יש רצף. חבר הכנסת ביטן, תהיה איתי. עמ' 41, סעיף 7, יש רצף מ-85 עד 109. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, את כל יתרת ההסתייגויות אני מושך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה סעיף חדש, אבל, אתה יודע. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא משנה. הבטחתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוסאמה, אתם הורדתם את שלכם? לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נצביע על סעיף 7 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 53 בעד סעיף 7 – 35 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 7 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 35, נגד – אפס. עבר. סעיף 7 התקבל כנוסח הוועדה. חבר הכנסת אוסאמה, סעיף 8 – הורדתם את 110? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הורדתם. אוקיי, אנחנו עוברים לסעיף 8 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד סעיף 8 – 35 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 8 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תמה הקריאה השנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלמה, למה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נותנים לכם לגנוב. תמשיכו לגנוב, ואנחנו נחליף אתכם מהר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 35 בעד, אפס מתנגדים. סעיף 8, כנוסח הוועדה – אני קובע, לאור הערה שקיבלתי מהיועצת המשפטית: גם סעיף 7 התקבל כנוסח הוועדה וגם סעיף 8, כנוסח הוועדה. לפיכך, תמה הקריאה השנייה, ונעבור לקריאה השלישית. הצבעה מס' 55 בעד החוק – 35 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225), התשפ"א–2021, התקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 35, נגד – אפס. תמה ההצבעה. לפיכך, חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225), התשפ"א–2021, התקבל, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. מי יש פה? עבאס – – – איתן? << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אני רק עושה פתיח. הצעת החוק הזאת נדונה בכנסת בקריאה הראשונה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-אפשר להחליף אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אני עוד לא מצביע. היא מוגשת כרגע בצירוף הסתייגויות לקראת הקריאה השנייה והשלישית. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות על ידי קבוצת סיעת הליכוד: חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, אורלי לוי, קטי שטרית, פטין מולא ומאי גולן. נתחיל עם ההסתייגויות. חבר הכנסת ביטן, אנחנו מצביעים על ההסתייגויות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> כן. כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפני סעיף 1. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לפני סעיף 1 תצביע רק על 3. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 3 בלבד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפני סעיף 1 – מס' 3? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> בינתיים על הסתייגות 3. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגות לפני סעיף 1 בעמ' 2. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני סעיף 1 – איזו הסתייגות? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לפני סעיף 1 תצביע בינתיים על מס' 3. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, הסתייגויות לפני סעיף 1 – 1 ו-2 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות 3 לפני סעיף 1. רבותיי, הצבעה. הצבעה מס' 56 בעד ההסתייגות – אין נגד – 27 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 27 נגד, אין בעד, אין נמנעים. ההסתייגות הוסרה. בבקשה, חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 16. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי המזכירה, אנחנו נמשיך להצביע, ואנחנו נדע שכל ההצבעות מעתה ואילך ילכו על – הינה, בבקשה, עבר. אם כך, חברים, מהסתייגויות לפני סעיף 1, הסתייגות 4 עד הסתייגות 15 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 16. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 26 נמנעים – אין ההסתייגות (16) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דוד, מה הלאה? אם כך, חבר הכנסת אבידר ביקש להכניס את הצבעתו, הוא לא הספיק להכניס את הצבעתו – אנחנו רושמים לפרוטוקול. נגד – 26, אחד בעד, אין נמנעים. ההסתייגות 16 לא התקבלה. בבקשה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 27. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות מס' 17 עד מס' 26 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 27, לפני סעיף 1. בבקשה, חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות – אין נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (27) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אפס בעד, 29 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות 27 הוסרה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 31. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות מס' 28 עד 30 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 31. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 59 בעד – אין נגד – 34 נמנעים – אין ההסתייגות (31) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברים, אפס בעד, 34 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהסתייגות מס' 31 לא עברה. בבקשה, חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 37. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות מס' 32 עד 36 הוסרו. אם כך, אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות מס' 37. הצבעה. הצבעה מס' 60 בעד ההסתייגות – אין נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (37) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אין בעד, 33 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות הוסרה, לא התקבלה. בבקשה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 40. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות 38 ו-39 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 40. בבקשה, חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 61 בעד ההסתייגות – אין נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (40) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דוד, מה עכשיו? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 46. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אין בעד, נגד – 33, אין נמנעים. ההסתייגות מס' 40 לא התקבלה. 47 אמרת? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, 46. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות מס' 41 עד 45 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 46. נא להצביע. הצבעה מס' 62 בעד ההסתייגות – אין נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (46) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה עכשיו, דוד? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 47. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואחר כך? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תמשיך, תצביע, אני מסתכל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, נגד – 33, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 46 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות מס' 47. הצבעה. הצבעה מס' 63 בעד ההסתייגות – אין נגד – 32 נמנעים – אין ההסתייגות (47) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אין בעד, 32 נגד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 47 לא התקבלה. בבקשה, חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 50. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות 48 ו-49 הוסרו. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 50. נא להצביע, בבקשה. הצבעה מס' 64 בעד ההסתייגות – אין נגד – 31 נמנעים – אין ההסתייגות (50) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אין בעד, 31 נגד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 50 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 51. הצבעה. הצבעה מס' 65 בעד ההסתייגות – אין נגד – 34 נמנעים – אין ההסתייגות (51) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, 34 נגד, אין נמנעים ואין בעד. הסתייגות מס' 51 לא התקבלה. אני עובר להצבעה על מס' 52. הצבעה. הצבעה מס' 66 בעד ההסתייגות – אין נגד – 35 נמנעים – אין ההסתייגות (52) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, 35 נגד, אין בעד ואין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 52 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על מס' 53. הצבעה. הצבעה מס' 67 בעד ההסתייגות – אין נגד – 34 נמנעים – אין ההסתייגות (53) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 34 נגד, אין בעד ואין נמנעים. הסתייגות מס' 53 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 54. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 68 בעד ההסתייגות – אין נגד – 34 נמנעים – אין ההסתייגות (54) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 34 נגד, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 54 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 55. הצבעה. הצבעה מס' 69 בעד ההסתייגות – אין נגד – 36 נמנעים – אין ההסתייגות (55) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 36 נגד, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 55 לא התקבלה. הסתייגות מס' 56 עד הסתייגות מס' 62 הוסרו. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 63. הצבעה. הצבעה מס' 70 בעד ההסתייגות – אין נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (63) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 33 נגד, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 63 לא התקבלה. הסתייגות מס' 64 הוסרה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 65. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד ההסתייגות – אין נגד – 36 נמנעים – אין ההסתייגות (65) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד – 36, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 65 לא התקבלה. אנחנו עוברים. 66 – הוסרה. 67 – הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 72 בעד ההסתייגות – אין נגד – 35 נמנעים – אין ההסתייגות (67) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 35 נגד, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 67 לא התקבלה. חברים, הסתייגויות מס' 68 עד מס' 89 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 90. הצבעה. הצבעה מס' 73 בעד ההסתייגות – אין נגד – 35 נמנעים – אין ההסתייגות (90) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 35 נגד, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 90 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 91. הצבעה. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – אין נגד – 32 נמנעים – אין ההסתייגות (91) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 32 נגד, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 91 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 92. הצבעה. הצבעה מס' 75 בעד ההסתייגות – אין נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (92) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד – 33, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 92 לא התקבלה. חברים, מהסתייגות מס' 93 ועד הסתייגות מס' 180 ההסתייגויות הוסרו. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 181. הצבעה. הצבעה מס' 76 בעד ההסתייגות – אין נגד – 34 נמנעים – אין ההסתייגות (181) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד – 34, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 181 לא התקבלה. הסתייגויות ממס' 182 עד 189 הוסרו. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות 190. הצבעה. הצבעה מס' 77 בעד ההסתייגות – אין נגד – 31 נמנעים – אין ההסתייגות (190) של קבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, 31 נגד, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 190 לא התקבלה. אם כך, כל ההסתייגויות לפני סעיף 1 לא התקבלו. לסעיף 1 אין הסתייגויות. אם כך, אנחנו נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, הצבעה, הצבעה על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 78 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 31 נגד – 5 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 31 בעד, חמישה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 1 התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לקבוצת הסתייגויות אחרי סעיף 1 של קבוצת הליכוד. בבקשה, דוד ביטן. אנחנו מצביעים על הסתייגויות מס' 191. הצבעה. הצבעה מס' 79 בעד ההסתייגות – אין נגד – 32 נמנעים – אין ההסתייגות (191) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 32 נגד, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 191 לא התקבלה. אנחנו עוברים ללחלופין. כל ההסתייגויות לחלופין הוסרו. כל ההסתייגויות לחלופין, עד שס"ה, הוסרו. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, אדוני, על הסתייגות 192? אם כך, חברים, אנחנו עוברים להסתייגות מס' 192. הצבעה. הצבעה מס' 80 בעד ההסתייגות – אין נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות (192) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד – 30, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 192 לא התקבלה. כן, בבקשה, אדוני. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 194. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגות מס' 193 הוסרה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 194. הצבעה. הצבעה מס' 81 בעד ההסתייגות – אין נגד – 31 נמנעים – אין ההסתייגות (194) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 31 נגד, אין נמנעים, אין בעד. אני קובע כי הסתייגות מס' 194 לא התקבלה. כן, דוד. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> נצביע עד 199. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד 199? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> עד 199 כולל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 196. חברי הכנסת, הצבעה. אה, 195. אנחנו נחזור אליה. אנחנו נחזור אליה. נכון, לא שמתי לב. הצבעה מס' 82 בעד ההסתייגות – אין נגד – 32 נמנעים – אין ההסתייגות (196) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגות מס' 196 לא התקבלה. נגד – 32, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות 196 לא התקבלה. אנחנו חוזרים להסתייגות מס' 195. הצבעה. הצבעה מס' 83 בעד ההסתייגות – אין נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות (195) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד – 30, בעד – אין, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות 195 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 197. הצבעה. הצבעה מס' 84 בעד ההסתייגות – אין נגד – 28 נמנעים – אין ההסתייגות (197) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 28 נגד, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות 197 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 198. הצבעה. הצבעה מס' 85 בעד ההסתייגות – אין נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות (198) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 30 נגד, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 198 לא התקבלה. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 199. הצבעה. דוד, מה עכשיו? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> עד 203 תצביעו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצביע? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה אתה רוצה? אנחנו כבר בסוף. הצבעה מס' 86 בעד ההסתייגות – אין נגד – 31 נמנעים – אין ההסתייגות (199) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 31 נגד, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות 199 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 200. הצבעה. הצבעה מס' 87 בעד ההסתייגות – אין נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות (200) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 30 נגד, אין בעד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 200 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 201. הצבעה. הצבעה מס' 88 בעד ההסתייגות – אין נגד – 26 נמנעים – אין ההסתייגות (201) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 26 נגד, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות 201 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 202. הצבעה. דוד, מה עכשיו? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> שמית – 204. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את 203 אתה מסיר. הצבעה מס' 89 בעד ההסתייגות – אין נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות (202) של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד – 30, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות 202 לא התקבלה. הסתייגות 203 הוסרה. אנחנו עוברים להצבעה שמית על הסתייגות מס' 204. מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא בשמותיהם של חברי הכנסת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה שמית על הסתייגות 204. נא לשמור על השקט. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביטול עמלת פירעון מוקדם על המשכנתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה לא להפריע באמצע הצבעה. תודה רבה. נא לקרוא בשמות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה משתתפת בהצבעה ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו משתתף בהצבעה בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק-הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזמי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו משתתף בהצבעה שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו משתתף בהצבעה מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות של מי שלא היו באולם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח אביר קארה – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש עוד מישהו שלא הצביע, חברי הכנסת? אם לא, ההצבעה הסתיימה. נא לספור את הקולות בהסתייגות מס' 204. תודה. אם כן, חברי הכנסת, בעד ההסתייגות הצביעו שלושה, נגד – 34, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 204 לא התקבלה. ההסתייגויות מ-205 ועד 216 הוסרו, ואנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 217. הצבעה. הצבעה מס' 90 בעד ההסתייגות – אין נגד – 24 נמנעים – אין ההסתייגות 217 של קבוצת סיעת הליכוד אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, נגד – 24, אין בעד, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות מס' 217 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 218, וההצבעה הזאת היא הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא להקריא את השמות. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרתם שלוש. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אמרנו שלוש הצבעות שמיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זו השלישית, רבותיי. זו השלישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש בכל חוק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – נגד << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך אתם נגד החלשים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע באמצע ההצבעה, חברי הכנסת קרעי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) חיים ביטון – אינו נוכח << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, לא להפריע למזכירת הכנסת בקריאת השמות. אתה מפריע למזכירת הכנסת באמצע הצבעה. זה לא מקובל, אדוני. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה משתתפת בהצבעה ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אנחנו באמצע הצבעה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. לא להפריע – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אחמד טיבי – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת גדעון סער, אנחנו לא מפריעים באמצע הצבעה. תודה. חבר הכנסת קרעי, הזהרתי אותך פעם אחת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אלון טל – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אנחנו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו משתתף בהצבעה שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח אביר קארה – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, האם יש מישהו באולם שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. אה, יש שם את יום טוב חי כלפון – נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יום טוב חי כלפון – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד חבר כנסת שלא הצביע? אם כך, עכשיו ההצבעה הסתיימה. אבקש למנות את קולות ההצבעה. אם כך, חברי הכנסת, בעד – ארבעה, נגד – 30. אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 218 לא התקבלה. לאור העובדה שהסתייגויות מס' 219 עד 225 הוסרו, תמה הקריאה השנייה. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית של החוק. חברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת קריב, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 91 בעד החוק –27 נגד – 5 נמנעים – אין חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברים, בעד – 27, נגד – חמישה. אני קובע כי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התקבלה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ה בתמוז התשפ"א, 5 ביולי 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>