דברי הכנסת

דברי הכנסת יד / מושב ראשון / ישיבות ל"ח–מ' / כ"ה–כ"ז בתמוז התשפ"א / 5–7 ביולי 2021 / 14 חוברת י"ד ישיבה ל"ח הישיבה השלושים-ושמונה של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ה בתמוז התשפ"א (5 ביולי 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 9 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: 12 1. החוק הנורבגי המושחת והמופקר של ממשלת השנאה וההונאה; 12 2. ממשלת העקירה; 12 3. מאמצי הממשלה להעביר את החוק לפירוק משפחות לאחר שלושה שבועות של מדיניות גזענית והעמקת הכיבוש והאי-שוויון 12 דוד אמסלם (הליכוד): 12 השר המקשר זאב אלקין: 16 יעקב מרגי (ש"ס): 32 השר לשירותי דת מתן כהנא: 36 יעקב אשר (יהדות התורה): 38 השר לשירותי דת מתן כהנא: 50 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 57 שרת הפנים אילת שקד: 62 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 69 חיים ביטון (ש"ס): 73 יעל רון בן משה (כחול לבן): 74 רם שפע (העבודה): 77 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 81 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 83 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 85 מיכל רוזין (מרצ): 88 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 90 שרת הפנים אילת שקד: 93 הודעה אישית של חבר הכנסת בנימין נתניהו 101 בנימין נתניהו (הליכוד): 101 הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי 111 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 112 הודעת יושבת-ראש הוועדה המסדרת 114 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 114 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 115 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 115 צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 31), התשפ"א–2021; 115 צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021 115 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 115 יעקב אשר (יהדות התורה): 116 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 118 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 118 משה אבוטבול (ש"ס): 121 משה גפני (יהדות התורה): 123 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 127 אוריאל בוסו (ש"ס): 132 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 133 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 142 אורי מקלב (יהדות התורה): 146 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 148 משה ארבל (ש"ס): 150 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 152 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 152 יאיר גולן (מרצ): 154 דוד אמסלם (הליכוד): 155 מאיר פרוש (יהדות התורה): 157 יואב בן צור (ש"ס): 158 יואב קיש (הליכוד): 158 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 160 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 162 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 165 אופיר אקוניס (הליכוד): 167 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 168 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 169 אופיר כץ (הליכוד): 172 ינון אזולאי (ש"ס): 173 שלמה קרעי (הליכוד): 173 יאיר גולן (מרצ): 176 חיים ביטון (ש"ס): 180 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 181 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 183 השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: 186 הודעה אישית של חבר הכנסת איתמר בן גביר 189 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 189 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 190 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 190 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021 190 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 190 שלמה קרעי (הליכוד): 192 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 200 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 206 דוד אמסלם (הליכוד): 208 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 214 אוריאל בוסו (ש"ס): 217 מאיר פרוש (יהדות התורה): 222 דוד ביטן (הליכוד): 227 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 234 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 238 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 243 אורי מקלב (יהדות התורה): 245 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 249 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 272 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 272 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021 272 ינון אזולאי (ש"ס): 272 חיים ביטון (ש"ס): 274 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 277 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: 280 צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"א–2021 294 שרת הפנים אילת שקד: 294 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 297 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 300 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 302 יואב בן צור (ש"ס): 303 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 305 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 307 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 309 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 311 מירב בן ארי (יש עתיד): 313 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 319 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 320 צבי האוזר (תקווה חדשה): 321 מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): 330 יעל רון בן משה (כחול לבן): 333 אלון טל (כחול לבן): 340 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 342 עידן רול (יש עתיד): 343 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 348 רון כץ (יש עתיד): 353 נירה שפק (יש עתיד): 358 רם בן ברק (יש עתיד): 362 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 372 רם שפע (העבודה): 378 אמילי חיה מואטי (העבודה): 385 אפרת רייטן מרום (העבודה): 389 ניר אורבך (ימינה): 395 יאיר גולן (מרצ): 401 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 406 ענבר בזק (יש עתיד): 412 דוד אמסלם (הליכוד): 416 שר המודיעין אלעזר שטרן: 419 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 426 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 428 שרת הפנים אילת שקד: 432 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 434 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 434 צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"א–2021 435 יריב לוין (הליכוד): 436 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 442 יעקב מרגי (ש"ס): 456 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 460 שרת הפנים אילת שקד: 466 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 476 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 477 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 479 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 480 ינון אזולאי (ש"ס): 482 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 483 מאיר פרוש (יהדות התורה): 485 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 486 קרן ברק (הליכוד): 488 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 489 מאי גולן (הליכוד): 491 יואב בן צור (ש"ס): 493 חיים ביטון (ש"ס): 494 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 495 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 496 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 498 אבי מעוז (הציונות הדתית): 501 משה אבוטבול (ש"ס): 502 אוריאל בוסו (ש"ס): 504 דוד אמסלם (הליכוד): 506 דוד ביטן (הליכוד): 509 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 516 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 518 שלמה קרעי (הליכוד): 520 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 524 אלי כהן (הליכוד): 527 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 532 אופיר אקוניס (הליכוד): 534 יריב לוין (הליכוד): 536 משה גפני (יהדות התורה): 538 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 539 משה ארבל (ש"ס): 542 יעקב אשר (יהדות התורה): 542 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 544 ניר ברקת (הליכוד): 544 אורי מקלב (יהדות התורה): 546 מירי מרים רגב (הליכוד): 547 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 550 יואב קיש (הליכוד): 553 שר המודיעין אלעזר שטרן: 555 יריב לוין (הליכוד): 598 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 614 אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 615 דוד אמסלם (הליכוד): 617 שלמה קרעי (הליכוד): 624 דוד ביטן (הליכוד): 632 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 634 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 635 הודעה אישית של חבר הכנסת זאב בנימין בגין 640 בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): 640 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום כ"ה בתמוז התשפ"א, 5 ביולי 2021. אני מתכבד לפתוח את דיוני מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) (שר נוסף במשרד); הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת שעה להוראת קבע), התשפ"א–2021; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א–2021; הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/1678/24 וכלה בהצעת חוק פ/1735/24: הצעת חוק ההגנה על חוסים (תיקון – מחיקת זקנה מההגדרה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור פעילות פוגענית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – יישובים באזור יהודה ושומרון), מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת אזרחים מחוץ לישראל), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אמילי חיה מואטי, בצלאל סמוטריץ', אורית מלכה סטרוק, אופיר סופר, שמחה רוטמן, משה ארבל, גלית דיסטל אטבריאן, שלמה קרעי, קטי קטרין שטרית, אפרת רייטן מרום, ג'ידא רינאוי זועבי וגלעד קריב; הצעת חוק אבחון פסיכו-דידקטי לילדים נזקקים, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תקופת אכשרה לעובדים בעבודה מחזורית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי סידור חוץ-ביתי הולם לילדים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיכל רוזין, גבי לסקי, מופיד מרעי, שרן מרים השכל, יוראי להב הרצנו ואלון טל; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניעת בחירת מועמד שהורשע ברצח או ניסיון רצח כחלק ממעשה טרור), מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מועמד המצוי בחקירה מהרכבת הממשלה), מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיכל רוזין, גבי לסקי ומופיד מרעי; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי-אזרחי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – העברת האחריות למשרד החינוך), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק העונשין (תיקון – חלופת מאסר לנשים הרות ולאימהות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי סגן ראש רשות בשכר), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מוצרי מזון בסיסיים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הוספת סייעת בגני ילדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – תשלום שכר עבודה לעובד שנעדר עקב סגירת מוסד הלימוד של ילדו), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון שירותי בריאות נוספים לאוכלוסיות מסוימות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי מצפון), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – מעון יום שיקומי ייעודי לילדים עם אוטיזם), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון – יום זיכרון ממלכתי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק לקידום דיור בר-השגה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, מירב בן ארי, רם שפע, גלעד קריב, רון כץ, מיכל רוזין, גבי לסקי, מופיד מרעי, יוראי להב הרצנו ואלון טל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת הנכות לשכר מינימום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת גילוי מסמכי תאגיד עירוני), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – איסור על תעמולה גזענית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שינוי במינוח המייצג מטעם המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרות החינוך), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק לייעול הפיקוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, יאיר גולן, מיכל רוזין, גבי לסקי ומוסי רז; הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – חקירה תוך 48 שעות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק מקרקעין באזורי יהודה ושומרון, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק נציבות תלונות אסירים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – הקמת תשתית חיבור לרשת אינטרנט אלחוטית במקלטים שביישובי קו העימות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון של עובדי אגף התקציבים במשרד האוצר במעבר למגזר הפרטי), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, רון כץ, ישראל אייכלר, אורית מלכה סטרוק, מוסי רז, אופיר סופר, אבי דיכטר, עאידה תומא סלימאן, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, רם שפע, עמיחי שיקלי, חיים ביטון, אבי מעוז, אוריאל בוסו, מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, גלית דיסטל אטבריאן, משה ארבל, יעקב מרגי, חוה אתי עטייה, קרן ברק, אוסאמה סעדי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הוראות לגבי אישה נכה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פיצויים בלא הוכחת נזק בשל חריגה מזמני המתנה במוקד שירות טלפוני), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אמילי חיה מואטי, בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, מירב בן ארי, זאב בנימין בגין, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, קטי קטרין שטרית, עידית סילמן, מאיר יצחק הלוי, ולדימיר בליאק, קרן ברק, שירלי פינטו קדוש, מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, סעיד אלחרומי, איתמר בן גביר, מאיר פרוש, שרן מרים השכל, מיכאל מרדכי ביטון, אורלי לוי אבקסיס, פטין מולא, עופר כסיף, אבתיסאם מראענה, אחמד טיבי ומאזן גנאים. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 31), התשפ"א–2021, וצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. החוק הנורבגי המושחת והמופקר של ממשלת השנאה וההונאה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת העקירה; << נושא >> << נושא >> 3. מאמצי הממשלה להעביר את החוק לפירוק משפחות לאחר שלושה שבועות של מדיניות גזענית והעמקת הכיבוש והאי-שוויון<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצעות סיעות הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, יהדות התורה והשבת – אגודת ישראל, דגל התורה, והרשימה המשותפת, חד"ש, תע"ל, בל"ד, להביע אי-אמון בממשלה. א. החוק הנורבגי המושחת והמופקר של ממשלת השנאה וההונאה – הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה בעצם לסקור בפניכם סיקור – מה קרה לנו רק בשבועיים האחרונים עם הממשלה המושחתת והמופקרת הזאת, ממשלת שנאה והונאה, פשוטו כמשמעו. אני מתעלם כרגע ממר בנט וסער. נשים בצד את הנוכלות ואת ההונאה הציבורית שהם עשו, נשים שנייה בצד. ראש ממשלה עם שישה מנדטים יש לנו, רבותיי, דבר שהוא חסר תקדים, הורס את הדמוקרטיה במדינת ישראל. דבר שאפילו לא מתקבל על הדעת. דרך אגב, ממשלה לא יכולה להתנהל ככה. אתם יודעים את האמת – אי-אפשר. ליברמן לא רואה אותו כראש ממשלה, ולכן אני חושב, גם אם במספרים יצא 59–60 כממשלת מיעוט, עדיין זה פוגע במדינת ישראל, בניהול השוטף שלה. דרך אגב, מדובר – סך הכול, כולכם, כל הממשלה הזאת, מריונטות של מנסור עבאס, ראש התנועה האסלאמית, תומך טרור באופן מובהק, ומשקר גם פה. דרך אגב, מעלה כאן ואומר דברים בערבית – יש נאום ליהודים, מה שנקרא, ויש נאום לערבים. אני אגיד לכם, רבותיי, אני מקריא כאן סטנוגרמות שבהן הם מדברים בטלוויזיה בערבית – לוקח את התרגום, מקריא את זה פה, והוא אומר: זה לא מדויק. קורא לחיילי צה"ל מחבלים. עם זה יושב גנץ, עם זה יושב אלקין, עם זה יושבים סער ובנט, הצדיקים הגדולים. העיקר – יושבים במשרדים. העיקר – לא נתניהו. מנסור עבאס – בוודאי. הפקירו את כל הנגב. דרך אגב, 11 יישובים. מעניין מאוד גם לשמוע מה כמות הדונמים שהם הולכים לתת למנסור עבאס – כמעט את כל הנגב. על זה מדבר בנט. הרי אמר – האשים את נתניהו בהפקרת הנגב כשהוא עצמו, דרך אגב, טיפל בזה באמצעות אורי אריאל בשש השנים האחרונות. אבל מה זה משנה? הבן אדם שקרן סדרתי. כל מילה שהוא מוציא מפיו היא שקר. בואו נגיע עכשיו – מה נתנו למנסור עבאס. 53 מיליארד שקל זה כמעט תקציב הביטחון. דרך אגב, אם הוא יבקש 70, ייתנו לו. ביזיון. אנשים ללא בושה. שום דבר, לא מעניין אותם כלום. דרך אגב, כאילו זה כסף במונופול. כשנותנים לחרדים 200 מיליון – לפיד עשה על זה קריירה. כל יום עלה לכאן ושיסה את כל עם ישראל בחרדים, בלומדי התורה. אבל לתת למנסור עבאס 500 מיליון שקל דמי כיס, מה שנקרא, לחלק לכל המדרסות, ועוד 53 מיליארד שקל, רבותיי – לא לדימונה; לא לחיילים, להעלות את המשכורת; לא לביטחון, כדי לקחת ולבנות עוד כיפות ברזל. עכשיו אני אומר לציבור ששומע אותי בבית: רבותיי, הכסף הזה נלקח מאיזשהו מקור, אז אני אגיד לכם מאיפה הוא נלקח וניתן למנסור עבאס. הוא יילקח מהרווחה, מהביטחון. ככה מנסור עבאס משפיע על הביטחון של מדינת ישראל. ככל שהוא יבקש יותר כסף, ככה יישאר פחות כסף לביטחון, לרווחה ולחינוך של אזרחי מדינת ישראל הלא-ערבים, היהודים. כמובן, בממשלה כזאת, ליהודים אנחנו לא צריכים לדאוג, אנחנו צריכים לדאוג לערבים. מדוע? בגלל שאם לא נדאג לערבים אנחנו לא נהיה בממשלה ולא יהיה לנו יושב-ראש כנסת. יש להם, דרך אגב, החוק הנורבגי – 30 עובדים זרים. ממשלה של 56 איש. תבינו, לא, מדובר באיזה 80 איש – 56 איש, 26 שרים, כמעט על כל שני ח"כים שר. לא היה ולא נברא. השר אלקין, דרך אגב, עם שני תיקים. למה אין אחד? שניים, למה לא? אם אפשר לאכול עוד ועוד ועוד, למה לא? 26 שרים. בושה וחרפה. עכשיו הם טוענים: בממשלה הקודמת היו יותר. אז בואו נבדוק. 17 שרים זה רק במחנה הלאומי. 17 – לקח אותם גנץ, שהוא היום שותף שלהם. ולכן, רבותיי, הם הולכים לעשות עוד 30 נורבגים. מה זה 30 נורבגים? הם לא יהיו פה, הם לא יהיו כאן יותר, אתם לא תראו בכנסת אף אחד מהם. דרך אגב, אני מציע גם לכל הכתבים לבדוק כמה שעות הם מקדישים במשרדים, כי הם לא בכנסת. הם משאירים כאן עובדים זרים, ואלה מקבלים את המשימות מהממשלה; הממשלה הולכת לישון. למה? למה שיישאר כאן בכנסת ויצביע, כמו שעשינו עד היום? אז מר אלקין ילך לישון היום מוקדם וישאיר כאן הנחיות לשאר הקרטונים לעבוד כל הלילה, למה, בין כה וכה הוא ישן. הוא ובנט נוסעים בשיירה ומבסוטים. זה ההפקרות של האנשים האלה. דרך אגב, מקימים כמה ועדות שהם רוצים בכנסת, כי כל אחד צריך סידור עבודה. דרך אגב, הקמת ועדה – משמעותה כספית; זה עוד צוות לוועדה, יושב-ראש הוועדה מקבל עוד איזה 2,000, 3,000 שקל, מקבל עוד עוזר. בגלל שכסף זה לא הבעיה שלהם, לא מעניין אותם כלום. אנשים דורסניים, אלימים. תמיד אמרתי, אדוני היושב-ראש, שהשמאל במדינת ישראל זה האנשים הכי אלימים והכי מושחתים שאני מכיר. אין להם אלוהים, בשום נושא. לא תשמע את אברמוביץ' פותח בזה היום את המהדורה. חס ושלום. כשאנחנו עשינו נורבגי קטן – דרך אגב, פעם אחת הליכוד השתמש בזה; היינו 36 מנדטים – פעם אחת השתמשנו בזה, עם חבר כנסת אחד. אבל הנוכלים, מה אכפת להם? כל התקשורת איתם. לא נשמע את רינה מצליח, לא נשמע כלום. יש לנו ממשלה טובה, הם יגידו, מצוינת. אדוני היושב-ראש, תקווה חדשה, מפלגה של שישה אנשים, אם היינו מחכים עוד שבועיים הם לא היו עוברים את אחוז החסימה – בואו תשמעו מה הם סחטו, בראשות אלקין וסער: ארבעה שרים, חמישה משרדים, שניים לאלקין, שלושה נורבגים. למה הם צריכים להכניס את מיכל שיר, מקום תשיעי, שאזרחי מדינת ישראל ישלמו עליה משכורת? למה לא? אם אפשר גם לפרנס את החברים – איך אמר בנט? לא עבודה – לא מדברים. ועוד היד נטויה. אתם תראו מה עוד הם יעשו פה, בגלל שכסף זה לא הסיפור אצלם, זה אנשים ללא מוסר, אנשים ללא עכבות, אנשים מושחתים שדוהרים איך שהם רוצים ולא מעניין אותם כלום. אנחנו שומעים גם ש-15 מיליון שקל הולכים לשיפוץ של מר בנט בביתו ברעננה, 7 מיליון ללפיד – לפחות מה שאני קורא – ועוד 7 לגנץ. אני צובט את עצמי להאמין. הרי אם אתה בונה את הבית מהיסוד, לדעתי הוא לא עולה לך 5 מיליון. 15 מיליון שקל בגלל שהוא לא רוצה לעבור לגור בבלפור? רבותיי, האנשים האלה, כפי שאמרתי, מופקרים ברמות-על. רק זה לבד מביא אותנו לכמעט 30 מיליון שקל. אני פשוט מזדעזע. הם חושבים שמדובר עוד בלירות ישנות. 15 מיליון שקל לבית ברעננה. הרי אם הייתי מגלח את כל הבית ובונה אותו מחדש הוא לא היה עולה 5 מיליון. אין לי מושג, דרך אגב, מאיפה הם מביאים את כל המספרים והתקציבים. זה לא מעניין אותם. הוא לא יעלה לגור במעון ראש הממשלה, שכבר נמצא כאן, עם כל האבטחה ועם כל סידורי הביטחון. למה? מה פתאום? אני אמשיך לגור ברעננה ואתם תשימו פה 15 מיליון בשביל כמה חודשים שאני אהיה ראש ממשלה. שימו, מה זה משנה, הרי זה לא כסף שלי, זה כסף של המדינה, שטויות. כסף של המדינה לא נחשב. אני שמעתי גם את שר הדתות כהנא – חבר הכנסת מרגי – אומר שהיהדות היא גורם משסע מאז הקמת המדינה. אני השתגעתי. שר הדתות, דתי, מדבר על זה? אני הייתי בטוח עד היום שהיהדות היא הגורם המאחד את עם ישראל. לא ידעתי ששר הדתות טוען שהיהדות היא הגורם המשסע. כל הכבוד לך, השר כהנא. שר הדתות, אתה באמת לא מתבייש להגיד דבר מהסוג הזה? אתה יודע מה, אפילו איש שהיה מנותק מהיהדות באופן קיצוני, לא הייתי מצפה שהוא יגיד דבר כזה, ועוד אתה שר הדתות של מדינת ישראל. זה, רק אצל בנט יכול להיות, רק בממשלה אצל בנט. אדוני היושב-ראש, היו פה הצבעות כפולות של אביר קארה, חבר הכנסת סגן השר קארה, אביר קארה – זה דבר שהוא פלילי, דרך אגב. היה פה בכלל בעבר דבר כזה? אני הבנתי, לפחות ממה שקראתי, שאתה עשית הבחנה אם אנחנו מצביעים בשתי הידיים במכה או באצבע אחת בשני מקומות. חשבתי שאולי אני אצביע במקום אחד גם לשכנים שלי באופן תדיר, קבוע. זאת עבירה פלילית שאתה צריך לטפל בה, לא הכנסת. דרך אגב, קרו דברים מעולם. לגבי חוק האזרחות, רבותיי, אנחנו הגשנו את חוק-יסוד: ההגירה. תראו כמה צביעות יש לכם ועזות מצח. אתם נשענים על תומכי מחבלים – אתה, מר אלקין, הרי שר בגלל תומך מחבלים מנסור עבאס וחבר מרעיו. אני אשלח לכם את הסטנוגרמות מה הם אומרים בטלוויזיה – אתמול, לא לפני שלוש שנים; שבוע. ואתם באים ואומרים לנו, רבותיי, שאנחנו פוגעים בביטחון מדינת ישראל? הרי אתם פוגעים הלכה למעשה – הממשלה שלכם, לשיטתכם, פוגעת בביטחון מדינת ישראל, בגלל שהיא נשענת על מנסור עבאס, היא נשענת על התנועה האסלאמית, וברור לכם לחלוטין שמחר יושב לבנט בראש, לשר הביטחון, ללפיד, לכל הפוליטיקאים שלכם, כולל אלקין – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאם מחר אנחנו מרגיזים את עבאס אנחנו כבר מפרקים את הממשלה. אז אני מניח שזה יבוא לידי ביטוי גם בנושא הכספי, גם בנושא הביטחוני של מדינת ישראל, בכל סוגיה וסוגיה. לכן תתביישו לכם, איך בכלל אתם קוראים לעצמכם ממשלה שנשענת על כוחות ציוניים. איך אתם מסכימים בכלל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לבנות ממשלה עם תומכי טרור? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לחבר הכנסת אמסלם. הנושא השני באותו סעיף: ממשלת העקירה – התאחדות הספרדים שומרי התורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף. << קריאה >> השר המקשר זאב אלקין: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר להשיב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, סליחה, אני מתנצל, צריך לענות על כולם. בבקשה, השר ישיב. << דובר >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו ממשלה רצינית, לכל אי-אמון מתייחסים לפי הנושא ושולחים שר להגיב בהתאם לנושא. אבל אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, שכשהקשבתי לחבר הכנסת אמסלם אני תהיתי לתומי אם הוא קרא את הנושא של הצעת האי-אמון שסיעתו הגישה והוא הציג אותה כאן, כי על פניו אני ציפיתי שעיקר הנאום יתרכז בחוק הנורבגי – הרי זאת הייתה הטענה המרכזית של האי-אמון הזה. הרי כל שבוע צריך להמציא סיבה להגיש אי-אמון, וכשאין סיבות צריך להמציא אותן. אבל לפעמים כשממציאים סיבה מצוצה מהאצבע ומבינים שקצת לא שייך לדבר על זה, אז בסוף בנאום יש משפט אחד על החוק הנורבגי, וכל השאר – על דברים אחרים. אז אני בכל זאת, היות שחשבתי לתומי שכפי שהוגש בהצעת האי-אמון הדובר ידבר על האסון הזה של החוק הנורבגי, אני בכל זאת אתייחס בכמה מילים לחוק הנורבגי – מה גם שבכל זאת חבר הכנסת אמסלם כן הזכיר את זה במילה אחת ובמשפט אחד – ואחר כך אני אתייחס גם לשאר הטענות, שזה מִחזור של טענות שאנחנו שומעים אותן כאן בשבועות האחרונים. קודם כול כמה מילים לגופו של החוק הנורבגי. בהרבה מאוד מדינות שיש בהן משטר פרלמנטרי בעולם המערבי החוק הנורבגי מופעל לא במשורה כמו שהוא מופעל אצלנו, על חלק מהשרים, אלא באופן גורף. תפיסת העולם במדינות האלה אומרת שדווקא רצוי שלא לבלבל ולא לערבב בין תפקיד של שר לתפקיד של חבר הכנסת, בין הזרוע המבצעת לזרוע המחוקקת. אם אנחנו רוצים פרלמנט מלא שכל החברים בו עובדים באופן מלא, לא רק במליאה אלא גם בוועדות הכנסת, שכידוע שם עיקר עבודתה של הכנסת, השרים מחויבים – ברגע שהם מתמנים לשרים ואם הם היו חברי פרלמנט – להתפטר מהפרלמנט. בחלק מהמדינות הם אפילו לא יכולים לחזור, ויש מדינות שבהן הם יכולים לחזור ברגע שהם מפסיקים את כהונתם בממשלה. ולכן עצם הבסיס של החוק הנורבגי, מבחינה משטרית, הוא לא המצאה ישראלית ובטח לא המצאה של הממשלה הזאת, אלא יש כאן אמירה רצינית, שרוצים בית מחוקקים מלא. אגב, דווקא חברי האופוזיציה הנוכחית, יש להם רקורד לא קטן בלהיות חברי כנסת מהקואליציה, וככאלה הם יודעים היטב שבדרך כלל כשאין חוק נורבגי למעשה גורלם של חברי הכנסת מהקואליציה זה לכהן בו זמנית בארבע ועדות כנסת במקרה הטוב ולהתרוצץ בין ועדה לוועדה, בוודאי בתקופה של ההצבעות. הם סוג של אצבע אוטומטית, הרבה פעמים תוך כדי הצבעה על נושאים שאין להם מושג על מה הם מצביעים ולמה הביאו אותם דווקא לוועדה הזאת ומה קורה בה. הפעלה של חוק כמו החוק הנורבגי באה להתמודד עם התופעה הזאת, כי היא מייצרת כנסת עובדת – אומנם אצלנו עוד לא במלואה, אנחנו מתקדמים בהדרגה, אבל בסוף יכול להיות שהחזון צריך להיות שבאמת כל חברי הממשלה יתפטרו מהכנסת ותהיה כאן כנסת עובדת על 120 חברי כנסת. אגב, גם מבחינת המספר בפרופורציה של מספר חברי פרלמנט על מספר האזרחים, מדינת ישראל היום דווקא נמצאת די בסוף הרשימה בעולם המערבי. אומנם כשהקמנו את המדינה היינו מדינה הרבה יותר קטנה, ואז 120 חברי כנסת בוודאי הספיקו, אבל היום מדינות בסדר גודל שלנו בעולם המערבי – מספר חברי הפרלמנט שם הרבה יותר גדול מאצלנו. ואצלנו, בלי חוק נורבגי, כשהממשלה היא בדרך כלל סדר גודל של כרבע מהכנסת או קצת פחות, אז הכנסת למעשה הופכת לכנסת נכה. לכן, אם מסתכלים לרגע על הרעיון המסדר של החוק הנורבגי, דווקא הרעיון המסדר הוא לא חבר כנסת בודד או לא שר בודד מסיעה, אלא הרעיון המסדר הוא דווקא להפך. הייתם צריכים לתקוף אותנו על זה שלא כולם מתפטרים ולא מיישמים את החוק הנורבגי במלואו לפי הבסיס שלו, אלא רק באופן חלקי. ויכול להיות שבסוף המערכת הישראלית גם תגיע לנקודה הזאת, כי זה טוב להפרדת הרשויות; זה טוב גם לכך שתהיה כנסת מתפקדת באופן מלא; זה טוב כדי שחברי כנסת מהקואליציה באמת יכהנו במספר סביר של ועדות ולא יתרוצצו כאן בלי עבודה רצינית בוועדות הכנסת. אגב, אם מה שהיה מעניין את האופוזיציה – זה מה שבדרך כלל מעניין את האופוזיציה – זה פיקוח פרלמנטרי, אז היה מתבקש שדווקא הם יתמכו במהלך הזה, כי כמה שיהיו כאן יותר חברי כנסת, הם פחות מחויבים למשמעת הממשלתית, גם כשהם חברי קואליציה, והם כן יהיו שותפים לפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה יחד עם חברי כנסת מהאופוזיציה. זה מה שעושות ועדות הכנסת. לכן, בעיניי, האופוזיציה דווקא מרוויחה מההפעלה של החוק הנורבגי ולא מפסידה את היכולת שלה להיות שחקן במשחק הדמוקרטי. אבל אם כל המטרה זה להתיש פיזית את השרים בלילות ולא לאפשר להם לעבוד במשרדים – אם בזה אתם תופסים את מהות עבודתכם האופוזיציונית, אז יכול להיות שאתם באמת נורא מצטערים, כי ההפעלה של החוק הנורבגי תהפוך את הכלי הזה ללא אפקטיבי ושרי הממשלה הזאת יוכלו לעבוד במשרדים שלהם, ואז באמת, אם זה הכלי הפרלמנטרי היחיד שמצאתם, אז אתם בבעיה, ומכאן רוב הכעס. אבל אני לא יכול שלא להתייחס לצעקות האלה של הקוזק הנגזל ולגלגול העיניים והאמירות: איך יכול להיות שאתם הולכים על החוק הנורבגי? זה בושה וחרפה וחוק מושחת, ואיך אתם בכלל מתקרבים לזה? יכול להיות שחבר הכנסת אמסלם פחות מכיר, או מכיר ושכח, אבל הרעיון של ההפעלה של החוק הנורבגי נכנס לביצוע במציאות הפוליטית הישראלית, נדמה לי, אם אינני טועה, דווקא עם הממשלות בראשות בנימין נתניהו. זה היה עוד ב-2009, אני זוכר, שנכנס להסכמים הקואליציוניים הרעיון של החוק הנורבגי הקטן; קראו לו אז "חוק ניסן סלומינסקי" – כן, היה אפילו חבר כנסת שהיה אמור להיכנס לכנסת, ובסוף, מסיבות שונות שהיו קשורות יותר בסיעתו זה לא קרה, אבל בהחלט הרעיון המסדר הזה של הפעלת החוק הנורבגי נכנס לחיינו. לאחר מכן, כמה פעמים הוא חוקק והפך לחלק מנחלת העשייה הפוליטית. לא בממשלה הזאת – היא לא זאת שהכניסה אותו לחיים הפוליטיים של מדינת ישראל; אלה היו ממשלות בראשות בנימין נתניהו. אבל אז, כמובן, אף אחד לא היה מעלה על הדעת שחבר הכנסת אמסלם יבוא לבנימין נתניהו ויגיד: איך אתה מקדם חוק כל כך מושחת ולמה זה קורה; אז חברי כנסת מהסיעות החרדיות, אני מניח, לא היו מעלים על דעתם לתקוף את החוק הנורבגי ואת השימוש בו ולטעון שזה אירוע נוראי, כי מה לעשות, רוב חברי הכנסת שעשו שימוש בחוק הנורבגי עד היום היו דווקא חברי כנסת שהם היום באופוזיציה משתי הסיעות החרדיות, מסיעת יהדות התורה וסיעת ש"ס, שרבים מהם התפטרו בחוק הנורבגי והכניסו חברי כנסת מהסיעות האלה. אבל כנראה שהכול תלוי. האופוזיציה תלויה בפוזיציה. כן, כשאתה בממשלה אז אתה מקדם את החוק הנורבגי ומאוד שמח ומשתמש בו; כשאתה באופוזיציה, פתאום אתה נזכר שזה חוק מושחת ונוראי ומגלגל עיניים ושואל: איך יכול להיות שקידמת את זה? אבל דווקא הדבר הכי מעניין, חבר הכנסת אמסלם – ודווקא במקרה שלך אני בטוח שאתה זוכר את האירועים האלה, כי זה גוף שאתה בדרך כלל משתתף בישיבות שלו – שגם הליכוד כתנועה הביע תמיכה בחוק הנורבגי בכמה הזדמנויות. אני רוצה להזכיר לך שרק לפני כשנתיים, ב-2019, התכנסה מזכירות הליכוד בזמן אישור ההסכם עם כולנו של כחלון, ואתה זוכר על מה דיבר שם יושב-ראש הליכוד בנימין נתניהו, באותה ישיבת מזכירות הליכוד, חבר הכנסת אמסלם? הוא דיבר על חוק נורבגי משודרג – כך הגדיר את זה בנימין נתניהו. במה השדרוג? השדרוג, כפי שאמר נתניהו: לפחות ארבעה שרים מהליכוד יתפטרו במסגרת חוק נורבגי משודרג שאנחנו נחוקק, כדי לאפשר לארבעה חברי כנסת להיכנס לכנסת, אם הם יינזקו כתוצאה מהאיחוד הזה עם כולנו. אז כשנתניהו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולמה זה לא קרה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה יודע למה זה לא קרה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> למה זה לא קרה? כי בבחירות שהיו אחרי זה, חבר הכנסת אמסלם, הליכוד לא הרכיב ממשלה, אז לא הייתה שום יכולת להפעיל את החוק הנורבגי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולאחר מכן, כשהוא הרכיב? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> עכשיו, זאת הסיבה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולאחר מכן, כשהוא הרכיב? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שזה לא קרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הסיבה היא שהחברים שלך בקואליציה היו נגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואחרי זה? את האמת אתה יודע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז כשנתניהו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הליכוד לא הפעיל את זה אף פעם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – מדבר על חוק נורבגי משודרג, זה קודש-קודשים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתה משקר לציבור? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מצטט את בנימין נתניהו. אתה יכול לחלוק עליו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב, אנחנו לא בחוג לפילוסופיה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לגיטימי, אבל אני לא זוכר שכשישבת שם במזכירות הליכוד – ושנינו ישבנו שם – לא זוכר שהתרעמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה הליכוד לא עשה את זה? למה הליכוד לא עשה את זה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא זוכר שקמת ואמרת: אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתה מדבר על דבר מושחת. איך אתה מבטיח לנו, לחברי הליכוד, חוק נורבגי משודרג? לא יעלה על הדעת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תענה, אז למה הליכוד לא עשה את זה? תענה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני נגד. אני מבקש שלא. תיקח חזרה את ההבטחה הזאת. אני מתנגד לזה, בשום פנים ואופן, ונגד זה שמזכירות הליכוד תתמוך ברעיון הזה. אבל אגב, החוק הנורבגי המשודרג, המרובע, תקראו לו איך שאתם רוצים, זה לא הדיון היחיד שבו מזכירות הליכוד דיברה על החוק הנורבגי. אני אביא לך אירוע משנת 2013. היה דיון במזכירות הליכוד שאחד מהחברים שם אמר את הדבר הבא: הדרך לחיזוק הליכוד עוברת דרך כמה צעדים, והחשוב שבהם הוא חקיקתו של החוק הנורבגי. לפי חוק זה, שר מהליכוד מתפטר מהכנסת, וכך נכנס הבא בתור, ואם לליכוד יהיו שבעה-שמונה שרים, הרי שנבחרי מחוזות ושריונים חשובים יוכלו לכהן כח"כים. זאת אומרת שדיברו על זה שיהיו בכלל שבעה-שמונה שרים בליכוד שיתפטרו, וזאת הדרך לחיזוק תנועת הליכוד. אז כנראה מה שטוב כשאתה בשלטון, וזאת הדרך לחיזוק הליכוד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא עשינו את זה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> למה לא עשיתם את זה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי בסוף אתה רק מבלבל במוח. הרי למה לא עשינו את זה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מצטט לך את נתניהו. יכול להיות שהוא מבלבל את המוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב. דיברנו, דיברנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה היית חלק מזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני פטור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נגיד, לשיטתך דיברנו. לא עשינו. אתם עכשיו עושים את זה הלכה למעשה, לוקחים את הכסף ציבורי, ואתה מבלבל את המוח, עושה מזה תיאוריה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. זה שבנימין נתניהו לעיתים קרובות, חבר הכנסת אמסלם, לצערי, מבטיח לחברי סיעתו דברים ולא מקיים אותם – אתה צודק, זו תופעה ידועה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מבטיח. נו, למה לא לקחנו? למה לא לקחנו, מר אלקין? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא עשינו? אתה שואל מה אמרנו בחדרים? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו מכירים את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא עשינו? הרי אתם שודדים את הציבור הלכה למעשה, מהיום הראשון, מהיום הראשון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לכן המצב הזה שמבטיחים ולא מקיימים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כל חבר סיעת הליכוד מכיר את זה. הוא גם יודע בדיוק מה המחיר של ההבטחות האלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> באמת? אבל אתה משקר גם בזה. מה זה משנה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל בסופו של דבר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עכשיו לוקח לי פרוטוקולים אולי – – – מהמזכירות. אני הייתי במזכירות הזאת? מאיפה אתה יודע שהייתי שם בכלל? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בסופו של דבר אני מבין את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר, אה, אתה זוכר מה היה שם. ישבת לידי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מבין את הזעם הקדוש, חבר הכנסת אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הזעם הקדוש? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אבל אני הייתי מצפה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם צבועים ונוכלים. זהו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת אמסלם, שהזעם הקדוש הזה על החוק הנורבגי הנורא יתעורר כשבנימין נתניהו דיבר על חוק נורבגי משודרג ולא עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לדבר, גם לכם אני מרשה, גם לכם מותר לדבר. אתם עושים. תדברו כמה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להעיר עוד כמה הערות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תדברו, תדברו כמה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בעקבות הדברים שאמרת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 30 עובדים זרים הבאת לפה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שאינם קשורים לחוק הנורבגי, היות שבכל זאת אי-אפשר להשאיר את זה בלי תשובה – הטחת בפנינו כמה נקודות. אגב, רק עוד עניין אחד מספרי, חבר הכנסת אמסלם: אני מבין שלימודי ליבה זה לא חובה, אבל אם תספור, נכון לעכשיו התפטרו מהכנסת לא 30 שרים אלא 16. במסגרת התיקון הזה שיעבור, לפי מה שאני מעריך, יתפטרו עוד ארבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועוד היד נטויה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם מכניסים 30. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועוד היד נטויה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז לכן, חברת הכנסת שטרית, הרי אפשר לשקר, אפשר לא לדעת לספור, ואחר כך להגיד שדווקא חרדים לא לומדים לימודי ליבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז תגיד כמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז כמה? אז תגיד לנו, כמה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגיד לנו, כמה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תכה אותנו. כמה כתבת אז? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני מעריך – אני מעריך שבמסגרת החוק הנורבגי, גם אחרי סיבוב החקיקה הנוכחי, יתפטרו מהכנסת סדר גודל של כ-20 שרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. ועוד מעט – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אגב, איך אני יודע את זה? אני יודע את זה גם מדיונים עם יושב-ראש הכנסת בסוגיות הנדל"ן בכנסת, אז לכן, זה המספר האמיתי, ויושב-ראש הכנסת לא ייתן לי לשקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט תחוקק חוק שאתם מגדילים עוד פעם את החוק הנורבגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, נחכה שיחוקקו. ימשיך השר, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היום, היום, זה על סדר-היום. לדעתי היום או עוד שבוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה, ימשיך השר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> טענה נוספת שנאמרה על ידי חבר הכנסת אמסלם במסגרת הזעם הקדוש הזה שהיה כאן מעל הבמה – הוא טען על הסוגיה שראש הממשלה הנבחר נפתלי בנט ממשיך להתגורר בביתו ברעננה ולכן זה כרוך בהוצאות נוספות. קודם כול, אני מכיר ראש ממשלה אחר – לשעבר כבר – שהוא גם גר בבלפור מלא על מלא וגם דאג לביתו הפרטי בקיסריה, למרות שכמעט לא היה שם. אז לכן, מהבחינה הזאת, חבר הכנסת אמסלם, אני מציע לך לעבור השתלמות אצל בנימין נתניהו בסוגיית הבתים ולמה דואגים ולמה לא, ורק לאחר מכן לבוא – לאחר ההשתלמות הזאת – לבדוק מה קורה עם נפתלי בנט ועם ביתו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אולי תתחילו להתעסק בעצמכם? ויתרתם על ירושלים. ויתרתם על ירושלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולסיכום – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה שהוא לא אומר על ירושלים – זה לוותר על עיר הבירה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה, תודה. תעלי ותשיבי. עזבי. תודה לך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כמה זמן תימשך השנאה לנתניהו? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולסיכום – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לכם שום דבר חוץ משנאה לנתניהו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולסיכום, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר שלא להתייחס לטענה שדווקא הקדיש לה חבר הכנסת אמסלם, נדמה לי, את רוב נאומו, למרות שזה היה קשור בטח לאי-אמון שרצו להגיש בשבוע הבא או בשבוע שאחרי זה, אבל איכשהו זה השתרבב לו לנאום של השבוע, וזה הדיון על כך שסיעת רע"מ חברה בקואליציה הנוכחית. הוא אמר: איך אתם בכלל מעיזים להיתמך על ידי תומכי טרור ולשתף פעולה עם מנסור עבאס? האיש כל כך נורא. אני שפשפתי עיניים, כי אני זוכר – הרי רק עכשיו היינו בתהליך הרכבת הממשלה, רק לפני כמה? פחות מחודשיים, בנימין נתניהו ואנשי הליכוד תקפו את בצלאל סמוטריץ' ואמרו: בצלאל סמוטריץ' מפריע לנו להקים ממשלה עם מנסור עבאס. תגיד לי, חבר הכנסת אמסלם, בנימין נתניהו רצה להקים ממשלה עם תומכי טרור? זה דברי כפירה. על זה בליכוד של היום אפשר בכלל לאבד כל תפקיד וכל מעמד. איך אפשר להעלות את זה על הדעת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם פה אתה משקר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי, רק כל מדינת ישראל צפתה באירוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם פה אתה משקר – – – על חוק הבחירה הישירה. אתה יודע את האמת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני יודע היטב את האמת. אני יודע מה מנסור עבאס אמר לי: כל מה שאתם מציעים לנו, נתניהו מציע יותר. כל מה שאתם מציעים לנו, נתניהו מציע יותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה? לשיטתך, נניח שאתה צודק, אז בגלל זה אתה מתחבק עם מנסור עבאס? נניח שאתה צודק ונניח שאנחנו לא בסדר – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא אומר שאתם לא בסדר. אני רק אומר שלצאת לשמש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה איתו. אנחנו, דרך אגב, לא איתו. אתה איתו, עם תומך מחבלים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לצאת לשמש כשיש לך חמאה על הראש ולהטיח את זה באחרים – אני מציע לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה איתו. יש לכם שישה מנדטים, לא הייתם מקבלים – – – שישה מנדטים, תיק וחצי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אנחנו עשינו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצעת לו להיות סגן שר אצלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה ממקומך נושא נאום נוסף, זה אפילו לא קריאות ביניים. בבקשה ממך. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שיענה עניינית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיענה. הוא מספר לנו מה רצינו. אתה עשית. אני לא מדבר לא על פריג' ולא על מרצ. אתה. אתה. משחק לנו אותה איש ימין. אתה, שומר על מסורת ישראל. אתה, תראה עם מי אתה יושב – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל השר ישב בשקט קודם. נדמה לי שאת בסדר-היום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – עם כל מי שרוצה לעקור את כל המסורת, את – – – ואת היהודים מארץ ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. בבקשה, אדוני השר, תמשיך רצוף. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אנסה, בינתיים אני לא מצליח משפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז חבר הכנסת אמסלם, אני מבין את הצער העמוק על זה שמה שאתם חלמתם לעשות ורציתם לעשות וניסיתם לעשות – כשלתם, ואנחנו הצלחנו. זה הכול. זה כל ההבדל. אתם רציתם להקים ממשלה עם מנסור עבאס – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מרוצה מזה? אתה מרוצה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ולא הלך, ואנחנו הקמנו ממשלה ושלחנו אתכם לאופוזיציה. ואני מניח – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה עלית לארץ – כדי שתהיה בממשלה עם מנסור עבאס? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מניח שהתקופה הממושכת הזאת של התקררות באופוזיציה תעזור לכם להבין כמה דברים שאני חושב שהגיע הזמן שיבינו אותם בשיח הציבורי במדינת ישראל. אני כמובן קורא לכנסת לדחות את הצעת האי-אמון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר זאב אלקין. הסעיף השני: ממשלת העקירה – התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, ויהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, חבר נשיאות, חבר הוועדה המסדרת ביום שני – אין הרבה זמן פנוי. תוסיף לזה ישיבת סיעה, צריך להכין נאום, אומרים לך: אתה מנמק את האי-אמון. עכשיו, לך תשכנע. באיזה כלי אתה יכול לשכנע את הכנסת להצביע בעד האי-אמון? אז החלטתי שהפעם אני אקח נאומים שנאמו כאן מעל הפודיום בלהט, בדם ליבם, מי שמרכיבים היום את הממשלה. אני אתחיל עם יאיר לפיד, 1 ביוני 2020: "אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגשנו את הצעת האי-אמון הזאת כי אי-אפשר להאמין לכם לאף מילה. כל ילד בן שש" – אני לא יודע לעשות את התנועות – "כל ילד בן שש יודע שמה שחשוב זה לא מה אנשים אומרים אלא מה הם עושים. אם אתם אומרים שזו ממשלת קורונה" – אז, בזמנו – "בגלל המשבר ואז מקימים ממשלה" – אז הוא הלין – "של 36 שרים, 16 סגני שרים, 52 משרדים ממשלתיים, מאות מיליוני שקלים, מפלצת ביורוקרטית, אז למה שמישהו יאמין לכם?" אלו דבריו של יאיר לפיד. ועוד הוא ממשיך: אם אתם אומרים "ממשלת שינוי" – "שינוי" אני הכנסתי – "ואנחנו כבר שלושה שבועות אחרי הקמת הממשלה, ולא עשיתם כלום" – חוץ מלהכפיש ולהשמיץ שכל משרדי הממשלה לא מתפקדים. אבל מה לעשות, אתם נהנים ממשק חזק, כלכלה נושמת, בועטת, חזקה; משטר חיסונים שהוכיח את עצמו. את כל זה הממשלה הקודמת השאירה לכם. אני רק מבקש – לא הוא, הוא לא ביקש, אני מבקש: רק אל תקלקלו. עוד אומר יאיר לפיד: "הצענו לכם להעביר יחד חקיקת בזק לטובת העצמאים. קואליציה ואופוזיציה ישימו בצד את המחלוקות. יש משבר, זה יותר חשוב מפוליטיקה, יותר חשוב מהפוליטיקאים. לא עניין אתכם. יותר חשוב שתוכלו עכשיו למנות מאות מינויים פוליטיים". השר אלקין יצא. אנחנו לא דברנו סרה בחוק הנורבגי, רק תוהים ושואלים: מה קרה לנימוקים מלפני כמה חודשים? מה קרה להם היום? הכול עניין – איך הוא אמר? של פוזיציה. לא משנה האמת, לא משנה המהות. אני שואל: למה הרציונל הזה לא הנחה אתכם בבואכם לטפל בחוק האזרחות? עוד אומר לפיד: "היה יותר חשוב להעביר את החוק הנורבגי כדי למנות עוד כמה לשכות ותפקידים, אז אל תתפלאו שלא מאמינים לכם. אם אתם אומרים 'ניכנס מתחת לאלונקה' ואז לוקחים חצי מיליארד" – אז, בזמנו, חצי מיליארד שקלים; בינתיים זה הפך להיות 50 מיליארד למנסור עבאס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תתפוס אותי על 3 מיליארד כשהם מדברים על 50. "מקימים את המשרד לענייני ברז מים חמים וברז מים קרים" – זה מונח שיאיר לפיד טבע בלקסיקון שלנו, זה לא אני. הינה, אני לא לוקח זכויות על זה – "משרד לענייני הג'ובים לחבר'ה בחברות הממשלתיות, משרד לענייני חיזוק וקידום קהילות שלא קיימות באמת", אז אי-אפשר להאמין לכם. כך קובע יאיר לפיד. "דווקא עכשיו, דווקא בתקופה הכי קשה לאוכלוסיות המוחלשות, לקחתם את הכסף והעברתם אותו לבניית הלשכה המפוארת של ראש הממשלה החליפי", ניבא ולא ידע מי ניבא, מי ישב שם. "מה אתם רוצים שנחשוב?" מה, אלי אבידר, אני לא מאמין שאתה לא עומד בהומור, במציאות. "מה אתם רוצים שנחשוב? ב-3.6 מיליון שקלים אפשר לקנות 300,000 ארוחות חמות לילדי עניים", ככה אומר יאיר לפיד. "אתם שמים את הכסף הזה בלשכה המפוארת לבן אדם שיש לו כבר לשכה מפוארת". עוד אומר יאיר לפיד: "הייתי אומר שאי-אפשר להאמין לכם, אבל אפשר. אנחנו כבר מאמינים עליכם. אנחנו מאמינים לכם מפני שהקשבנו לכם, ואתם, בגלוי, במוצהר, לא מאמינים אחד לשני לאף מילה. אומרים: אחדות, אחדות, ואז רצים לתקשורת ללכלך אחד על השני". אז הוא דיבר קצת בלגלוג, והינה, החוק עומד להגיע לכנסת. אני מאמין שאם תשאלו את יאיר לפיד, הוא היה מעדיף לחזור אחורה למחוק את הנאום הזה. שישה עריקים יש בממשלה הזאת. אני מבין שאתם עובדים על שבעה או שמונה. מי שגונב את המנדט שלו בשביל לקבל ג'וב, בשביל לשכה ונהג, אסור להאמין לו. הוא בן אדם עם אפס אמינות. אני אומר לעריקים: עזבו אותנו. אלה שקנו אתכם לא מאמינים לכם. כל אלה שמחבקים אתכם, שאומרים לכם שעשיתם צעד נכון, אומרים מאחורי הגב שלכם: תיזהרו מהם. מי שאפשר לקנות אותו פעם אחת הוא כזה. צריך להיזהר שלא יקנה אותו מישהו אחר. אם במקום להשתמש בכסף של משלמי המיסים בשביל לעזור להם בשעתם הקשה ביותר אתם לוקחים את הכסף ומוציאים אותו על המעון החליפי, על השיירה החליפית, על לשכה חליפית, על מאות הג'ובים המיותרים שמקיפים את הממשלה המנותקת ביותר בתולדות ישראל, אז אל תמכרו לנו שאכפת לכם ממשהו. כך אמר יאיר לפיד. ועוד אומר: "אל תמכרו לנו שלקחתם אחריות. לקחתם כסף, זה כל מה שלקחתם. לקחתם את הכסף של מעמד הביניים הישראלי, של העצמאים, והוצאתם אותו על עצמכם". עוד מוסיף לפיד: "אני שומע, אגב, את הקולות הנעלבים שלכם בתקשורת". שמע, הייתי חושד שאולי יש לו רוח הקודש או נבואה. מילה במילה זה מתאים למציאות היום. "אני שומע, אגב, את הקולות הנעלבים שלכם בתקשורת. אני רוצה להזכיר לכם, מי שמשקר לכל הבוחרים שלו מאבד את הזכות להיעלב כשקוראים לו שקרן. מי ששיקר מאות פעמים, לא פעם אחת, מאות פעמים בכנסים, בתוכניות טלוויזיה, בשידורי רדיו, ובכל פעם שהוא נעמד מול קהל, אז לא מאמינים לו. עשיתם החלטה – – – להעדיף ג'ובים על פני ערכים, להתקפל מול הג'ובים. זאת החלטה שלכם. אתם תצטרכו לחיות איתה. היא כוללת את זה שלא מאמינים לכם יותר. הציבור מסתכל עליכם ויודע שאתם שם רק בשביל עצמכם, שלא אכפת לכם ממנו, שאתם לא ראויים לאמון", והוא קרא אז, בזמנו: "אני קורא לכנסת לקבל את הצעת האי-אמון". כל מה שאמרתי, רבותיי, נכון שזה מתאים להווה, אחד לאחד? זה נאום שנאם יאיר לפיד ב-1 ביוני 2020 בגנות חוק הג'ובים, בגנות הנורבגי, בגנות ראש הממשלה החליפי, בגנות השיירה החליפית, בגנות המעון החליפי. עכשיו אני רוצה, ברשותכם, לגשת גם להתנהלות בוועדת חוקה. מה לעשות, זאת השנה ה-19 שאני מחוקק בכנסת, שתי קדנציות יו"ר ועדה. לא היה כדבר הזה. בואו תקשיבו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, גם בוועדה המסדרת. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מצטט. מאחר שאני לא הייתי בדיונים בוועדת חוקה, אני נסמך על דברי חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן: לפי לוח הזמנים הנוכחי, תקציב המדינה לשנת 2021 צפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית רק ב-4 בנובמבר. כמה מלל נשפך בזמנו, בעבר, על כך שתקציב עובר סמוך לסוף שנה תקציבית. כמה נאומים חוצבי להבות היו כאן. בינתיים יש גופים חוץ-ממשלתיים, יש עמותות, יש ארגוני חברה אזרחיים וגופי חינוך ששותפים לעשייה בחינוך ומשוועים לתקציב לקראת פתיחת שנת הלימודים לאחר שנתיים של שיתוק – אובייקטיבית, בגלל שלא הייתה ממשלה פעילה – שיתוק של גופים אלה, גופים לא מתוקצבים בסעיף תקציב אלא בסעיפי תמיכה. ההחלטה להעביר תקציב בנובמבר – זאת אומרת, שיתוק מוחלט של הגופים האלה שבסוף, בסוף, פוגע באזרח, פוגע בילדים ובמערכת החינוך שצריכה אותם. אני מציע שממשלת השינוי תתרכז קודם בהעברת התקציב בהקדם, ולאחר מכן תבנה תקציב שיהיה מבוסס על הערכים המשותפים. אני מקווה שיש ערכים משותפים בקואליציה הזאת. אם תצליח למצוא אותם. אדוני היושב-ראש, מה שקורה בוועדת חוקה בראשות חבר הכנסת גלעד קריב זה די מדהים. מעבירים חוק-יסוד שהוא למעשה שני חוקי-יסוד: אחד מזיז את התאריך לאישור תקציב ואחד משנה את החוק הנורבגי, וכל זה בכמה שעות, לאחר שההליך – ידוע שהממשלה מביאה חוק לכנסת והיא צריכה לתת לציבור לחוות את דעתו במהלך 21 יום. קיבלו אישור מהיועץ המשפטי לממשלה – רבותיי, 74 שעות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש נותן להם מה שנקרא – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הממשלה. הממשלה חייבת ביידוע הציבור 21 יום. במקרה הזה, היועץ המשפטי לממשלה אישר להם ב-74 שעות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היועץ המפלגתי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היועץ המשפטי לממשלה – ב-74 שעות, שמתוכן, בתוך ה-74 שעות האלה יש שישי-שבת. איפה יש שהות וזכות לציבור להביע את דעתו על חוקים כאלה? ואז יבואו לספר לנו שחוקי-יסוד זה קודש-הקודשים, זאת החוקה העתידית של מדינת ישראל, שככה מתהווה חוקה. אז הינה. רק מזכיר לכם, למי שלא זוכר ולא יודע, שלא מזמן בית המשפט העליון פסל חוק של הכנסת וביטל אותו על זה שהוא חוקק בחיפזון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שבע שעות, כל הלילה, חוק אחד. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז רבותיי, אנחנו לא מדברים על זה שבהליך חקיקה בוועדה יש ערך מוסף לדיון בוועדה. גופים משמיעים את דבריהם. אני מסיים, משפט אחרון. במקרה הזה, היושב-ראש הגדיל לעשות. אני מקפיד, אני סגן יושב-ראש, מקפיד על לוחות הזמנים. סליחה שאני לוקח את השניות האחרונות. יושב-ראש הוועדה אף לא אפשר לגופים אזרחיים לדבר ברוחב והגביל זאת. בסך הכול כל הארגונים – כל הארגונים, אדוני היושב-ראש – דיברו במשך כעשר דקות. הדברים רשומים בפרוטוקול. אני מעריך – אני מחברי הכנסת שנותנים כבוד לפרוטוקול בכנסת ולדברי הימים של הכנסת, כי בסוף, בסוף, כולם משתמשים בזה. תודה רבה. אני קורא, כמובן, להצביע בעד האי-אמון. לאור הדברים המשכנעים של יאיר לפיד, אני חושב שצריך להצביע אי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. ישיב השר לשירותי דת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת מקלב, אני מציע לכם להקשיב. חבר הכנסת גפני. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא לא לא, בוא תשמע. נתחיל מחדש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> דבר על החרדים קצת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה תשמע, אל תדאג. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש לך קונסנזוס אצלך ואצל השותפים שלך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> יעקב אשר, אדוני חבר הכנסת, אל תדאג, אתה תשמע הכול. לפני שבועיים עמדתי פה על הבמה הזאת וטעיתי – אמרתי משפט שבצדק רבים פירשו אותו הפוך ממה שהתכוונתי, משפט שפגע בעובדי מועצות דתיות שעושים עבודת קודש באספקת שירותי דת לאזרחי מדינת ישראל ומקדשים במעשיהם שם שמיים. אמרתי שלצערי, במשך 73 שנה היהדות היא גורם משסה ומפלג, אך מה שהתכוונתי לומר הוא שלצער כולנו המתח בין דת למדינה הוא הגורם המשסה והמפלג. אני מאמין בכל ליבי שהיהדות היא הדבק שמחבר אותנו כעם. בימינו הרבה ישראלים נפגשים עם היהדות בפעם הראשונה, ולעיתים גם היחידה – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> למה אתה לא מתנצל בפנינו? למה אתה לא מתנצל בפנינו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – בממשק עם המשרד לשירותי הדת והרבנות – לפעמים לקראת שמחה גדולה של הקמת בית בישראל, ולעיתים, לא עלינו, בעת פירוקו ובעת פטירת בני משפחה. אני שמח להגיד שבמפגש שלי עם עובדי המשרד ושלוחותיו השונות ועם עובדי המועצות המקומיות, אני רואה עובדים מסורים שמבינים היטב את גודל האחריות המונחת על כתפם ופועלים מתוך רצון עז לקדש שם שמיים. לצערי, התדמית הציבורית של תחום שירותי הדת רחוקה מאוד מפועלם של האנשים האלה. מתוך רצון לחזק את זהותה היהודית של מדינת ישראל ומתוך רצון לשפר את שירותי הדת, בכוונתי לפעול לרפורמות בתחום הכשרות והגיור, רפורמות נחוצות שישפרו את תחום הכשרות ויסייעו בבלימת מגמת ההתבוללות שנובעת מכך שיש בינינו כחצי מיליון אזרחים ישראלים, רובם מזרע ישראל, המשרתים איתנו, לומדים איתנו, עובדים איתנו ורוצים או לפחות רצו להיות יהודים – – – << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה מדבר בדיוק כמוהו. אתה מדבר בדיוק כמו גלעד קריב. אתה מדבר בדיוק כמוהו. אתה נשמע כמו רבי רפורמי, אותו דבר. אתה לא מבין בזה. בחיים לא התעסקת בזה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כיהודי שומר תורה ומצוות אני מתייחס לכל שינוי במנגנוני שירותי הדת בחרדת קודש ומתוך כוונה אחת ויחידה: שיפור המצב הקיים וחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל. חבריי מהסיעות החרדיות, לצערי, השיח בשבועות האחרונים גלש למקומות שאליהם לא חשבתי שיגיע. גם לי יש חלק בכך. אך אפילו באופן שבו הדברים נאמרו, אני מקשיב היטב לדבריכם ולוקח אותם לתשומת ליבי. אמשיך להיות קשוב לביקורת, מתוך אמונה ותקווה שבהמשך היא תיאמר בדרך שתקל על כולנו להקשיב זה לזה. אמרתי זאת בעבר בהזדמנויות רבות ואחזור על זה גם כעת: בציבור החרדי אני רואה אחים ושותפים לדרך. לא על הכול אנחנו מסכימים, אבל אני מביט בהערכה על מסירותכם ללימוד התורה, על עולם החסד והנתינה שלכם ועל המחירים שאתם מוכנים לשלם על כך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בשבילם אתם מחוקקים את החוק של הפיצול – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> גם את זאת אמרתי בעבר, וגם על זאת אחזור: יש הרואים בציבור החרדי בעיה. אני חושב שהשתלבות הציבור החרדי בכל תחומי החיים במדינת ישראל תוך שימור אורח חייהם הוא פוטנציאל הצמיחה של מדינת ישראל, ואני תפילה שכך יהיה. מדינת ישראל זקוקה לציבור החרדי. חבריי חברי הכנסת, ימי בין המצרים הם הזדמנות לתקן, ואת חלקי הקטן ניסיתי לעשות עכשיו. אני בטוח כי את המחלוקת בינינו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – תוכל להצביע עם דיינים? לא, תענה לי רק על זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני מאמין לך שאתה רוצה לחזור בתשובה, אבל תוכל להצביע עם דיינים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני אוכל למנות דיינים מעולים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אז אתה תעשה בשבילנו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני אמנה דיינים מעולים – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> האחים שלנו החרדים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – דיינים מעולים, אל תדאג. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל למה אתם ממדרים את החרדים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני בטוח שאת המחלוקות בינינו ניתן לנהל באופן שירבה קידוש השם ויביא לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סיסמאות. סיסמאות. כל מערכת הבחירות שלכם אותו דבר. התשובות שלך – כמו מערכת הבחירות שלכם. מילים – parler, parler, parler – זה מה שנשאר לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת אשר. בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לדבר יותר נכון, אבל זה שקר. הוא לא משלנו. אתה משקר. כולם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחינו ואחינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, תנסה להגיד – אפשר להגיד, בבקשה – המילה "משקר" קשה. אתה יכול להגיד: אתה אינך דובר אמת, בסדר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אינו מדייק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש, סליחה, לא משקר – נוכל – – – אבל זה אותו דבר. איך הוא יכול לפנות אליהם כאחים שלו ומצד שני הוא מדיר אותם? איזה היגיון יש פה? לא, אבל זה או שאנחנו מטומטמים או שהוא משקר. אני מעדיפה שהוא ישקר, שלא נהיה מטומטמים. פשוט לא יאומן. כמה שקרים אפשר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, שמעתי. תודה. תודה. תודה. נדמה לי שאת עולה ראשונה כדי להשיב. כל מה שאת רוצה להגיד, את מספיק מוכשרת להכניס בשלוש הדקות שיהיו לך. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את מפנטזת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, השר ימשיך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס פה לעוד שני דברים שנאמרו כאן. דבר ראשון – לדברים שאמר חברי חבר הכנסת אמסלם לגבי החוק הנורבגי. מה שאני יכול להגיד, מניסיוני הלא-רב כחבר כנסת, שהחוק הנורבגי הוא חוק נחוץ, ומה שהיה נכון זה שכל השרים היו יוצאים ובמקומם היו נכנסים חברי כנסת. כי אני זוכר מה זה להיות חבר כנסת בשלוש ועדות שקורות בו-זמנית: אי-אפשר בכלל להעמיק באף אחד מהנושאים האלה, אי-אפשר לחוקק כמו שצריך ואי-אפשר לעשות פיקוח על הממשלה כמו שצריך, ואתה רץ מוועדה לוועדה רק כדי להצביע, וראש הסיעה צועק לך מה להצביע ברגע שאתה נכנס. ולכן, אפשר להעביר ביקורת על גודל ממשלה – את זה אני מבין – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה ככה עבד אצלכם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – אבל החוק הנורבגי הוא חוק נחוץ למדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא נחוץ לכם כדי לשרוד. זהו. הוא נחוץ לכם כדי לשרוד. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – זה קומבינה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני מדבר בשם עצמי. חברי חבר הכנסת מקלב, אני מדבר בשם עצמי, מהניסיון שלי. מהניסיון שלי אני יודע להגיד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה בנט עכשיו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני, לפחות, בשלוש ועדות שונות לא הצלחתי לתפקד כמו שצריך ולא הצלחתי לתת את התפוקה שעם ישראל מצפה מחבר כנסת, כי אין זמן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תורידו כמה שרים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> זאת ביקורת רלוונטית, זאת ביקורת רלוונטית, אבל החוק הנורבגי – אני חושב שכל שר וכל סגן שר צריך לצאת מהממשלה ושיחליף אותו חבר כנסת. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא אמרתי. אמרתי שזאת ביקורת רלוונטית, לא אמרתי שזה מה שצריך לעשות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השר כהנא, אני רוצה להגיד לך משהו ברצינות. אני לא פוסל את מה שאתה אומר, אבל בוודאי לא עושים את זה לצורך קואליציוני. אפשר לדון בזה – יש לזה צדדים לכאן ולכאן – ובסופו של דבר להביא איזשהו חוק. דרך אגב, 70 שנה במדינת ישראל לא היה חוק כזה. אני לא פוסל את מה שאתה אומר. אני אומר, ודאי, צריך לעשות דיון ציבורי רחב, גדול. לא נביא את זה עכשיו בגלל שאלקין רוצה להכניס את מיכל שיר או שר – אתה יודע. לכן אני אומר. הרי אתם ישבתם פה לפני כמה חודשים, אתם אמרתם לנו. הליכוד פעם אחת הפעיל את זה, על בן אדם אחד. אלקין שיקר. גם כשאני רציתי אז, אז, כשהעברנו את החוק הקטן, ראש הממשלה לא הסכים שאנחנו נעשה את זה בנורבגי, ובליכוד לא עשינו שום דבר, והיינו 35 מנדטים. אז לכן אני אומר לך, אם זה בגלל פוליטיקה – לא בסדר; אם זה ענייני, אפשר לדון על זה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – צעקתם – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני לא צעקתי על אף אחד על החוק הנורבגי. אני חושב שהחוק הנורבגי הוא נחוץ. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומר, זה נראה לי באמת מאוד יפה. יש רעיון שרץ בישראל – להרכיב ממשלה מקצועית, זאת אומרת, כל שר יהיה מומחה במשרד שעליו הוא אמון. על פי התחלופה של 30 חברי כנסת, אפשר שאתם, אתה כאחד, וכל – חוץ מראשי המפלגות, כל הבכירים יהיו חברי כנסת, ותביאו שרים חיצוניים, וככה נמנע 30 חברי כנסת שעולים 200,000 שקל ליום. פשוט מאוד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> הנקודה השנייה שאני רוצה להגיד זה לגבי מה שעומד לקרות פה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כמעט ממשלת נורבגיה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מה שאני רוצה להגיד על מה שהולך להיות פה במשך היום – אי-אפשר שלא להתייחס לחוק האזרחות, שהולך לעלות כאן בהמשך. תראו, חבריי חברי הכנסת מהאופוזיציה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה תכף תגיד לנו מה אנחנו צריכים לעשות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא, לא אגיד לכם מה לעשות, אני אתן לכם עצה. אתם יכולים לקבל אותה, אתם יכולים שלא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. אל תיתן לנו, תודה רבה. בפעם האחרונה שנתת לנו עצה, מצאנו את עצמנו עם ממשלת שמאל. תודה רבה, אנחנו מסתדרים. בלי עצות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> רגע, אולי אני רוצה להמליץ לך להצביע נגד? לכי תדעי. אולי אני רוצה להמליץ לך להצביע נגד, חברת הכנסת שטרית? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מציע שכל חברי הכנסת – חברת הכנסת שטרית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג. קול אחד. יש לנו קול אחד. מאתגרים אותי, מיקי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – אבל יהיה לך כאן מספיק זמן כדי לאתגר אותנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תשכנע את תמר זנדברג. עזוב אותנו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מה שאני מציע – אני לא צריך לשכנע אף אחד. מה שאני מציע לכם – מציע לכם להפנים, פשוט להפנים, שיש ממשלה, ממשלה יציבה – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> יציבה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – ממשלה שתחזיק ארבע וחצי שנים, בעזרת השם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, אבל לא כל משפט צריך להדליק אותך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל איך היא יציבה כשאתם – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ממשלה יציבה, שתחזיק ארבע וחצי שנים, שתעשה דברים נפלאים למען אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה באמת מאמין שהיא תהיה ארבע וחצי שנים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מאמין לגמרי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, הרי את צריכה עכשיו להשיב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הרי השתמשו בכם כדי להרגיז אותנו. עוד מעט גם אתכם ירגיזו. אין סיכוי. שמאל וימין זה כמו מים ושמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תענה, בבקשה. חברת הכנסת שטרית, תשבי, בבקשה. אני מציע הצעה ידידותית: לכל דברי השר תכיני איזה משפט וחצי, תתכללי את כל מה שהוא אומר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אני עושה שיעור באזרחות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מיקי, יש המון המון ביקורת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני סומך על היכולות שלך, חבר הכנסת אשר. תודה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מי כמוך יודע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בקיצור, חברי חבר הכנסת גדי יברקן, תפנימו: יש ממשלה; תחזיק מעמד; תעשה פה דברים נהדרים למען אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הלוואי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ואתם עכשיו צריכים להחליט אם אתם אופוזיציה נגד הממשלה או אופוזיציה נגד המדינה. בשלב זה נראה לי שבחרתם להיות אופוזיציה נגד המדינה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ואנחנו אופוזיציה זמנית וקואליציה זמנית. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אני מוכן להצביע. תאתגר אותי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, ממך אני למד שמנסור עבאס הוא נגד המדינה. הוא מצביע נגד החוק. מרצ נגד המדינה. הממשלה שלכם נגד המדינה. נגד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, הממשלה שלנו זאת ממשלה מצוינת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל, לשיטתך – תבין, מנסור עבאס זה בן אדם שהוא נגד המדינה. תמר זנדברג וחבר מרעיה, כל מרצ, הם נגד המדינה, ואתם נשענים עליה, על אותה ממשלה יציבה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני אומר שהממשלה הזאת היא ממשלה שמורכבת מימין, ממרכז, משמאל ומערבים. כל אחד יש לו את העמדות שלו. כל אחד יש לו את העמדות שלו, ואנחנו לא נשנה את העמדות של חברתי תמר זנדברג. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה טוען – – – נגד המדינה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני רק אומר שבממשלה הזאת יש לנו דרך, יש לנו איך למנוע פגיעה במדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסוף יש נגד המדינה ובעד המדינה. עכשיו אני שואל: לשיטתך, תמר זנדברג, מרצ, רע"מ – הם נגד המדינה, לשיטתך? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לחברתי תמר זנדברג יש תפיסת עולם, איך בעיניה הדברים צריכים להתנהל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אם מישהו נגד המדינה, זה בסדר? אני רוצה להבין מה אתה אומר. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אנחנו עכשיו בממשלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אתה אומר – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – שמחפשת את המכנה המשותף הרחב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז זו פונקציה רק של תפיסת העולם? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לך כל הדרך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אנחנו עכשיו בממשלה שמחפשת את המכנה המשותף הרחב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, די. חבר הכנסת אמסלם, אבל הוא ענה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אני רוצה להבין ממנו. אני מבין, לשיטתך, שאם תפיסת העולם שלך היא נגד המדינה, אז מותר לך להיות בממשלה. אז למה הרשימה המשותפת גם? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> התפיסות שלנו לגבי דברים שצריכים לקרות במדינה הן שונות, אבל אנחנו יודעים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת אמסלם, אנחנו יודעים למצוא את המכנה המשותף הרחב ולפעול למען אזרחי מדינת ישראל, ואנחנו גאים בזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השר כהנא, אם אתה מכניס לממשלה מי שעולה לעשות אזכרה ליאסר ערפאת, מי שבעצם שר בממשלה שמבקש להסגיר את חיילי צה"ל, לאן הגעת? לאן הגעתם? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> דרך אגב, זה אנשים שגם אתה רצית לשים בממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לנו ראש ממשלה עם שיירה. אחלה. תגיד את האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה עושה איזה נאום ארוך טווח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש דו-שיח. אני יכול לא להגיד כלום, אבל הוא פונה אליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> יש בקנה חוקים שכולכם תסכימו עליהם, למשל חוק שעוזר לנשים עגונות מחוץ לארץ – חוק מעולה שכולם יכולים להסכים עליו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לקחנו את החוקים שלכם. אני הגשתי את כל החוקים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נראה מה תצביע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> את הפרקטיקה הזאת אנחנו מכירים היטב. עשינו את זה בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, מכיוון שלקחת את כל שלוש הדקות שלך, אולי לא תעלי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אבל יש חוק מצוין של השרה שקד והשרה מירב כהן לגבי אנשים שהולכים לאבד את העובדים הסיעודיים שלהם. כל החוקים האלה לא יעברו בגלל ההתנהגות שלכם. אז אתם צריכים להחליט אם אתם אופוזיציה לממשלה או אופוזיציה למדינה, ואתם עכשיו אופוזיציה למדינה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שכח שאין ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר לשירותי דת מתן כהנא. אני ניגש לנושא השלישי בהצעות האי-אמון: מאמצי הממשלה להעביר את החוק לפירוק משפחות לאחר שלושה שבועות של מדיניות גזענית והעמקת הכיבוש והאי-שוויון – הרשימה המשותפת – חד"ש, תע"ל, בל"ד. ינמק את ההצעה חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מי משיב על האי-אמון הזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש סדר-יום, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> מתי אתה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני אגיד לך – תבוא עוד 20 דקות. נראה אותך גבר. נראה אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הוא הרגיז אותי, היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, מה לעשות? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הוא משקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נדמה לי שאתה ברשימת המשיבים. נשמע אותך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לכן אמרתי לו שיבוא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא יכול לקחת סטנוגרמה. אין בעיה. בבקשה, חבר הכנסת עודה, עשר דקות לרשותך. שקט במליאה, בבקשה. תודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת – נדב ארגמן, ראש השב"כ, אני מאשים אותך בשיתוף פעולה עם ארגוני הפשע המאורגן ברצח אזרחים ערבים. המשטרה מאשימה אותך. דבר כזה צריך להרעיד את אמות הסיפים בבניין הזה, שהשב"כ נותן חסות לארגוני הפשע המאורגן. כמה דיברו על אשמים אחרים, בין היתר, על התרבות שלנו. לא חשבו שזה לא היה המצב לפני 20 שנה ו-30 שנה; לא חשבנו שזה לא המצב, למשל, בגדה המערבית. זה רק פה בתוך מדינת ישראל. השב"כ הוא לא עוד ארגון. הוא לא ארגון פוליטי, לא אמור להיות לא ימין ולא שמאל. זו המדינה העמוקה. המדינה העמוקה משתפת פעולה עם ארגוני הפשע המאורגן בקרב האזרחים הערבים. והמשטרה מצאה אשם חדש, גם בגלל שהיא רוצה להגיד: אני לא יכולה. הידיים שלי כבולות. אנחנו לא מקבלים את הטענה של המשטרה. הכתובת שלנו היא לא השב"כ, הכתובת שלנו היא המשטרה. מי שיכול לנצח את ארגוני הפשע המאורגן, את הפרוטקשן, את השוק האפור, את הנשק הבלתי-מורשה, זו המשטרה. היא הכתובת שלנו. לכן אני פונה לחברי הכנסת וקורא לכם לחתום על עצומה שקוראת להקים ועדת חקירה, ועדת חקירה בנושא הזה – בנושא של האשמת המשטרה את ארגון השב"כ בכך שהוא מקדם קשר חסות, הגנה על ארגוני הפשע המאורגן בקרב האזרחים הערבים. מבחינתנו אין נושא יותר כאוב, שפוגע בנו יותר, מנושא הפשיעה בקרב האזרחים הערבים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היושב-ראש מכיר את זה מקרוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי מה אתה אומר. יש לך בעיה שכלל המערכים יטפלו בזה? אתה יודע, עשיתי הרבה דיונים בעניין, בוודאי על נשק במגזר הערבי. אתה לא מעוניין שכל מי שיכול לעזור, יעזור? << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי שאמור לטפל זה המשטרה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם אם יבוא עכשיו צבא ארצות הברית. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו, האזרחים הערבים, אין לנו אמון בשב"כ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה מבקש לפתור את הבעיה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו, אין לנו אמון בשב"כ. במדינה דמוקרטית, מי שאמור לטפל זה גוף אזרחי, וזו המשטרה. נקודה. והיא יכולה, והיא הוכיחה זאת בקרב האזרחים היהודים, והיא הוכיחה זאת בנתניה, והיא הוכיחה זאת בכל מיני מקומות. היא הוכיחה. היא יכולה, אם היא כן רוצה. אז אני עובר לנושא אחר – ונמצאת פה שרת הפנים אילת שקד. אני רוצה להגיד לך שאני לא תולה בך תקווה. את גזענית. את כך. את בנויה בצורה הזאת. אין לך שום בעיה לפגוע בטף ערבי, בילדה ערבייה. אין לך שום בעיה לעשות זאת. אין לך. במדינת ישראל לא אומרים שצריך לבטל את חוק השבות בגלל נתן זאדה, למשל, שרצח ארבעה ערבים בשפרעם, בגלל גולדשטיין, שרצח בחליל, בחברון, או בגלל עמי פופר, שהרג פועלים ערבים בשנת 1990. על זה לא אומרים: בגלל שיש טרוריסטים יהודים, צריך לבטל את חוק השבות. לדעתי, צריך לבטל אותו ממניע אחר לגמרי – שצריך לאזרח את כל החוקים לטובת כלל האזרחים. זה מניע אחר לגמרי. אבל במדינת ישראל אין את הטיעון הביטחוני. בשביל לבטל חוק – זה רק כשהוא נוגע לאזרחים הערבים, כי הפילוסופיה של הקמת המדינה היא ליהודים, ועל חשבון האזרחים הערבים. זוהי הפילוסופיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שאתה מתכחש – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זוהי האידיאולוגיה הגזענית ששולטת במדינה הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שאתה מתכחש לזה שזו המדינה היהודית. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לענות לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו המולדת שלי. במולדת שלי אני צריך לחיות בשוויון אזרחי ולאומי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מדובר על שוויון אזרחי. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במולדת שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ומנסור עבאס, אתם לא מאמינים שזאת מדינה של היהודים? אני שואל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תענה לו. דוד אמסלם, קוראים לו. תגיד לו. ערבים – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לפנות למרצ, אלייך, תמר זנדברג: תמיד הצבעתם נגד החוק הגזעני הזה. אני מקווה ומצפה ממרצ שגם הפעם יצביעו נגד החוק הגזעני הזה. אני שמעתי את מרב מיכאלי בשנה שעברה – היא תקפה את החוק הזה ואמרה: אני לא יכולה לתת יד, אני מתנגדת. אני מקווה שהיא תעמוד במילה שלה, בעמדה הנכונה והמוסרית, ותצביע יחד עם מפלגת העבודה נגד החוק הגזעני הזה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> איימן, למה אתם מיתממים? בוא נפיל את הממשלה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני פונה אליכם, גם למרצ, גם למרב מיכאלי וגם לרע"מ – אני פונה גם לרע"מ: אל תיתנו יד גם לעסקה בין הליכוד לבין הממשלה הזאת, כלומר, להעביר את חוק-יסוד: ההגירה, וגם להעביר את החוק; כאילו אתם מתנגדים, אבל הממשלה שאתם שותפים לה, אתם נותנים לה להעביר את החוק הדורסני, הגזעני הזה. אתם ממילא שותפים בממשלה ימנית. ימנית. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת איימן, פעם ראשונה בהיסטוריה שאתם יכולים להפיל ממשלה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת סיימה אתמול שלושה שבועות ראשונים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתם באופוזיציה תומכים בממשלה הזאת. בואו נפיל אותם קודם. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> החוק למניעת איחוד המשפחות – היא עובדת בשביל להעביר אותו עכשיו; שלוש תקיפות בעזה; צווי ההריסה בנגב; אישור מצעד הדגלים בירושלים, וכתוצאה – חידוש התבערה האזורית; המשך האלימות והפשיעה בקרב האזרחים הערבים והמשך אי-פענוח התיקים – שמונה נרצחו מאז הקמת הממשלה הנוכחית ו-52 מתחילת השנה; ביטול החל"ת ל-70% מהמובטלים והשארת מאות אלפים ללא תעסוקה, בעיקר בנצרת, באום אל-פחם וברהט; אישור 31 תוכניות בנייה בהתנחלויות; פשרת אביתר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המשך ההשתלטות על ירושלים המזרחית וגירוש תושבי שייח' ג'ראח וסילואן ודיכוי אלים של ההפגנות נגד הגירוש. אם זאת ממשלת השינוי, אז השינוי הוא ימינה. השינוי הוא ימינה. זו ממשלה שהיא נגד כל הערכים הטובים, נגד השלום בוודאי, נגד השוויון בוודאי – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתם עוזרים להם מהאופוזיציה? למה אתם עוזרים להם מהאופוזיציה? << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – נגד הדמוקרטיה, נגד הצדק החברתי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתם עוזרים להם באופוזיציה? << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם שותפים בממשלה הרעה והימנית הזאת – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה המשענת. אתה המשענת שלהם. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל לפחות היום, היום, החוק הדורסני, הגזעני, שפוגע ישירות ביום-יום – לא בתיאוריה, לא כאילו אידיאולוגיה רחוקה, אלא פגיעה ישירה, יום-יומית, בילדים, בטף, באנשים. אני פונה לאנשים שיש להם מצפון, ויש אנשים כאלה. אני חולק על זה שהם חלק מהממשלה הזאת. אני מדבר על מרצ. אני חושב שאתם כן – מה זה "אני חושב"; אם לא תעשו, זה קרע, קרע בינינו לביניכם, זה קרע בין מרצ לבין האזרחים הערבים וקרע היסטורי בין מרצ לבין אנשים דמוקרטים יהודים. אני קורא לכם להצביע נגד ולהפיל את החוק הדורסני הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודה. תשיב שרת הפנים אילת שקד, בבקשה. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת איימן עודה קרא לי עכשיו בשמות גנאי. אני אבחר להתעלם מהשקרים והשטויות שאמרת כרגע מעל הדוכן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – פשיזם מריח כמו דמוקרטיה, יא איימן. מה, אתה לא יודע שפשיזם מריח כמו דמוקרטיה אצל כמה אנשים? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אחמד טיבי הגיש הצעת אי-אמון בממשלה גם בשל הארכת חוק האזרחות והכניסה לישראל וגם בשל פשרת אביתר. אני מאוד מקווה שהסיעות הציוניות באופוזיציה לא יצטרפו לדברים המחרידים שלך נגד המדינה ולא ישתפו איתך פעולה בהצבעה נגד החוק הזה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא יכול להיות. כל הסיעות הציוניות בקואליציה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> הנביא ישעיהו העלה על נס את החזון – בוא, איימן, תקשיב קצת, לא יזיק לך. הנביא ישעיהו העלה על נס את החזון הישראלי לפני אלפי שנים: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". זהו החזון שאליו עם ישראל נושא עיניו; זהו החזון שליווה אותנו במסענו ההיסטורי – כלי המלחמה יהפכו לכלי בנייה וצמיחה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה בדיוק אתם. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לצערנו, בהתמודדות עם אויבינו, אנו עדים למציאות הפוכה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאז 48' עד עכשיו זה בדיוק אתם. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אויבינו משתמשים – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאז 48' עד עכשיו זה בדיוק אתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, נדמה לי – עוד שנייה, השרה. חבר הכנסת איימן עודה, נדמה לי שהשרה לא הפריעה לך. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במיוחד אתם, מפלגת המתנחלים. במיוחד אתם, מפלגת המתנחלים. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> חבר הכנסת איימן עודה – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אמורים להיות בבית הדין בהאג. את אמורה להיות בבית הדין בהאג. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – אני גאה שהמפלגה שלי בונה יישובים בארץ ישראל. ובוא אני אגיד לך עוד משהו, קצת שיעור בהיסטוריה: את מלחמת העצמאות אתם פתחתם, פראיירים, אתם פתחתם. חשבתם שתנצחו – הפסדתם. בעיה שלכם. תישאו בתוצאות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה ההיסטוריה? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> עכשיו תן לי להמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, אל תפריע לה. היא מדברת אל מנסור עבאס, לא אליך. היא מדברת אל מנסור עבאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לצערנו, בהתמודדות עם אויבינו אנחנו עדים למציאות הפוכה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, נדמה לי שהשרה לא הפריעה לך. בבקשה, זה לא יהיה מכובד שאני אקרא לך בקריאה ראשונה. היא לא הפריעה לך. תקשיב למה שיש לה להגיד לך, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מפריע לה לדבר למרצ ולמנסור עבאס? אני לא מבין אותך. אתה מפריע לה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אויבינו משתמשים בכלי הבנייה והצמיחה למטרות הרג ורצח. במקום להוסיף חיים, אויבינו גודעים חיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> באמצעות הזכות לחיי משפחה, אויבינו קרעו חיי משפחות רבים מספור. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> יש פה בלבול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> עכשיו צריך להבין איך זה נעשה: לעיתים זהו גל טרור העושה שימוש במחבלים מתאבדים, לעיתים באבנים וסכינים, ולעיתים זה גל טרור שמשתמש גם במוסד הנישואים. אנו משתמשים באבן ובברזל לצמיחה ולבנייה, לחרוש ולבנות, ואויבינו משתמשים בהם להרס ולגדיעת חיים; אצלנו הופכים את הברזל למזמרות, ואצלם מחשלים אותו לחניתות; אצלנו מניחים אבן בשעה שמקימים בית בישראל, ואילו אצלם זורקים אותה על משפחה בשעה שמבקשים להרוס את ביתה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב – – – את זה בשביל התנועה האסלאמית. חבר'ה, לזה היא מתכוונת, התנועה האסלאמית. כל מילה בסלע. מסכימים איתך. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אחמד טיבי ואיימן עודה טוענים שמדובר בחוק גזעני ואנטי-אנושי המונע איחוד משפחות. ואני אומרת הפוך – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם שעון מקולקל צודק פעם אחת ביום. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> החוק הזה הוא חוק חיוני שבא לעולם בגלל דם יהודי שנשפך על ידי מרצחים ארורים שנכנסו למדינת ישראל באמצעות נישואים; מאות מחבלים שקיבלו את מעמדם – או בנים של – בישראל מכוח נישואים הם ההוכחה הניצחת לחשיבותו הביטחונית של החוק. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את בעצמך יודעת שזה שקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת כסיף, די. תודה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני קראתי את חוות הדעת של השב"כ כפי ששרי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – נתת מספרים אחרים – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לא. יש לי את המספרים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני רציתי גם לפרסם אותם. לצערי, לא הסכימו. – – כפי שחברי הכנסת של הליכוד ושל הסיעות החרדיות מכירים היטב את חוות הדעת, כי הם קראו אותה לפני פחות מחודש. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו – – – ששיתף פעולה עם ארגוני הפשע? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> טוב, אז בואו, אני רוצה רגע לספר לכם. אחד ממושאי ההגנה של הרשימה המשותפת זה מחבל בשם שאדי טובאסי, תושב ג'נין, שנהנה מאזרחות ישראלית הודות לנישואי אביו הפלסטיני עם ערבייה ישראלית. טובאסי ניסה ללא הצלחה לחדור לקניון בחיפה לצורך ביצוע פיגוע. הוא לא הצליח, אבל הוא לא ויתר. הוא היה נחוש. הוא נכנס למסעדת מצא ופוצץ את המסעדה על יושביה. בפעולתו הפחדנית הוא הביא למותם של 15 ישראלים ולפציעתם של עוד עשרות. ואולי אתה, חבר הכנסת איימן עודה, רוצה לדבר על סאמר אטרש, שלפני כניסתו לתוקף של החוק הזה – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – על עמי פופר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, אתה אמרת את זה מעל הדוכן. היא תגיד מה שהיא רוצה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – הוא, שנהנה מהפירות הבאושים של איחוד משפחות, התהלך בירושלים באין מפריע. הוא הוביל מחבל מתאבד לפיגוע בקו 6 בגבעה הצרפתית ובו נהרגו שישה אזרחים ישראלים ועשרות נפצעו. לצערי, אנחנו יכולים להמשיך בסיפורים האלה, כי יש עוד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואז מה? ואז מענישים את כל הפלסטינים? ואז מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, די. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למה אתם מתחבאים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עאידה, חברת הכנסת סלימאן, מספיק, מספיק. נדמה לי שאת רשומה. תעני לה כשתעלי לדוכן. תודה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> תראו, יש עוד עשרות מקרים כאלה, עשרות רבות של מקרים כאלה. החוק הזה, כשחוקק, נועד בדיוק למנוע או לפחות לצמצם הישנות של מקרים כאלה. צריך להגיד שגם בגל הטרור האחרון, ב-2015, אני זוכרת – אז אני הייתי שרת משפטים ושר הפנים היה סילבן שלום. ישבנו יחד בקבינט, וסילבן שלום הראה לי אז נתונים ממשרד הפנים, והוא אמר לי שרוב פעולות הטרור שנעשות על ידי ערביי ישראל, רובם היו תושבים במזרח ירושלים; רובם היו צאצאים של משפחות שנוצרו כתוצאה מאיחוד משפחות. אני מאוד מקווה שהאופוזיציה, שהצביעה שנה אחרי שנה במשך 12 שנה – סליחה, יותר, מ-2003 – במשך 18 שנה בעד החוק הזה, תמשיך ותצביע בעדו או תימנע, ולא תיתן לחברי הרשימה המשותפת להפיל אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשרה שקד. הודעה לחברת הכנסת סילמן. היא נמצאת? איננה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש טופורובסקי, ואם אין טופורובסקי, יש את אורבך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – יש חמישה ראשי ועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת שטרית, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קטי, תסבירי להם, אם כבר ממשלה – – – את האאודי 8 והשיירה – – – << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה זוכר שאמרתי שאני לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו שמענו את השרה שקד. היא רק שוכחת שהיא שרה בגלל – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> היום אני אצטט גם דברים של חברת הכנסת שקד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, נראה לי שלא כל דובר זקוק לעזרה שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשלח לו חלות לשבת. הוא אוהב מאוד שומשום. הוא אוהב הרבה שומשום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם זוכרים שהייתי מורה, עאידה? אתם זוכרים? עופר, אמרתי לפני כמה ימים שאני רוצה לחזור להיות מורה, אז היום אני עושה חידון. אני עושה חידון, יאללה, ובא לי לשחק איתכם היום – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש פרסים? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אאודי 8. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקבל סגן שר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אחשוב על פרסים. אז בא לי לשחק את משחק הזיכרון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו, יש לי הרבה ממתקים בחדר. אני אצטט לכם, ואתם תגידו לי מה אמר את זה. "הצבעתי נגד החוק הנורבגי. כשמקצצים תקנים בביטוח הלאומי ובשירותי התעסוקה בשביל לממן ממשלה מנופחת, לא מעבירים חוק שיביא עוד הוצאות על עוד חברות וחברי כנסת. נגד." אני אתן לכם רמז: היום היא שרת התחבורה. מי אמרה את זה? מרב מיכאלי. בואו נמשיך. החוק הנורבגי הוא קומבינה של מיליונים. רמז: היום הוא שר הבריאות, ניצן הורוביץ. כל הכבוד. "באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורבגי. 110 מיליון שקלים לכיסאות ולמקורבים ועוד איזה אאודי 8 לחליפי. ממשלת נתניהו החמישית שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות. במקום דמי אבטלה לעצמאים ומענקים למובטלים הם מבזבזים את כספי הציבור על ג'ובים". נו, זה קל. תנחשו מי אמר את זה – יאיר לפיד, שר החוץ. ונמשיך: "תמורת החוק הנורבגי סיכמתם היום על פסקת התגברות. ישבתם וסיפרתם לנו שעשיתם הכול כדי למנוע בחירות, והיום הסכמתם ללכת לבחירות אם בית המשפט יחליט לעשות את עבודתו", אמרה. "שמענו שבבית ראש הממשלה יש תנאים קשים, אז מסתבר שהם מצאו כמה סמרטוטים חדשים כדי לעשות איתם פאנלים". נו, רבותיי, אני מצטטת. כרגע היא השרה לאיכות הסביבה, תמר זנדברג. "אנו יושבים פה להכשיר את השרץ. מדובר בקומבינה פוליטית, צינית, בזבזנית, לא ראויה. אנחנו מתבקשים לחזק עוד יותר את האחיזה של הקואליציה המושחתת בכנסת. איך נבחר ציבור שדרכו דרך ישרה והגונה יכול לתמוך במה שמונח פה לנגד עינינו?" את המילים האלה – אני נותנת רמז – אמר מזהה התהליכים יאיר גולן. "משרד האוצר העריך באחרונה שעלותה השנתית של לשכה לחבר כנסת היא 1.5 מיליון שקלים. לעומת זאת, לפי חישוב שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, העלות השנתית היא 1.7 מיליון שקל". זוכרים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. כבר הרבה מעבר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> "לא כלכלה – לא מעניין", הסיסמה האופורטוניסטית הזאת של ראש הממששת המנדטים בקמפיין הזה כנראה לא הייתה סיסמה ליבתית. זה היה כמובן בנט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> שימו לב לצביעות, לשחיתות, למוסר הכפול. האמת, אם לא היה לכם מוסר כפול, לא היה לכם מוסר בכלל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת ביטון – אינו נוכח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה לא נוכח? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל, אני הסתכלתי על המושב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא מזהה אותם. את ביטון אתה לא מזהה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל, הסתכלתי על – – – << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני לא מהנורבגים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה שנבחר – אתה לא מזהה אותו. מהחלופי כל רבע שעה אתה מזהה? את הנורבגי? << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מקבל את זה שלא שמת לב אליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתכלתי על המושב. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אני ספרדי גאה, זה בסדר, לא לחוץ מזה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תגובתי בעניין האי-אמון, דווקא על מה שהשר כהנא אמר כאן – ראו, חברים, לפני כמה ימים הוא עמד כאן ודיבר בדרך זחוחה ביותר על 73 שנים שבהן שירותי הדת לא עשו את עבודתם. זה היה מקומם; כנראה גם השטח התקומם, ולכן הוא כנראה הגיע לפה היום בתגובה על נושא העקירה המדוברת והתנצל, כן, הוא התנצל על אמירותיו. יש לכבד אנשים שמתנצלים על אמירותיהם, וזאת גם במה מכובדת להתנצל בה. אבל אני מקווה מאוד שיחד עם זה, שר שהחל את עבודתו במשרד חשוב מאוד לעם ישראל, וכבר מצא את הזמן להתנצל על האמירה הזאת – אני מקווה שהוא יתנצל גם על עקירת הדת האמיתית שהוא מתכוון אליה בכל נושא הרפורמות. הרי המילה "רפורמות" זאת איזושהי מכבסת מילים שלוקחים אותה – אני לא רוצה להגיד – מאיזו שאול שבה נמצאות בעצם מחשבות לאורך שנים רבות בהיסטוריה האפלה, בתקופות קשות מאוד לעם ישראל. לצערנו הרב, אנחנו רואים את זה חוזר שוב. לצערנו, זה נאמר משר דתות במדינת ישראל, שרואה את הצורך לכאורה לעשות רפורמה בנישואים, רפורמה בכשרות, רפורמה בגיור. המילה "רפורמה" אומרת שאנחנו רוצים להקל, רוצים למצוא פתרונות יותר נעימים. התורה שלנו, רבותיי, קובעת את הכללים, וכבר 3,500 שנה מנסים, לאורך כל ההיסטוריה, לשנות אותה עוד פעם ועוד פעם ולא יוכלו לה. רבותיי, שר הדתות באשר הוא – ואני מכבד אותו כשר – לא יכול להתבטא הלוך וחזור על רפורמות כאלה. אנחנו שמענו ממנו את התוכניות שלו – זה נאמר כאן, זה נאמר בשטח, זה נאמר לראשי מועצות דתיות; אני אומר לכם, אני מאוד מקווה, ומאמין אפילו, שאם הוא היה הירואי מספיק לעמוד פה על הדוכן ולהתנצל ולומר שהוא אמר דבר שפגע בהרבה מאוד אנשים – ואני משער לעצמי שהוא עשה זאת אחרי שהוא הרגיש את הרעש שעולה מהשטח – הוא ישמע ויראה גם את הרעש על הרפורמות המדוברות. אני קורא לו מכאן להפסיק לתכנן ולגרום לכך שיהיו לנו כל מיני שירותי דת שונים ומשונים שסותרים את המשרד הזה שמדינת ישראל כיבדה בו, שהוא משרד לשירותי דת, כדי שנוכל להמשיך לקרוא לו "לשירותי דת" ולא "לרפורמות בשירותי דת". תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משבח אותך על עמידה בזמן המדויקת כל כך. חבר כנסת חדש מעיף מפעם לפעם עין ללוח ועומד בזמנים. תודה רבה לך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו רק ההתחלה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על נושא שאני חושבת שלא דובר פה בימים האחרונים, ואני חושבת שהוא חשוב מספיק כדי שנקדיש לו את שתיים וחצי הדקות שנותרו לי. מחר יקפא תוקפה של הוראת השעה שמסדירה את הטבות המס לתושבים באזורי גבול בנגב, בבקעה, בעמק המעיינות ובגליל. אבל אני לא רוצה לדבר על כסף או תקציב, אלא על החשיבות של ההתיישבות באזורי גבול ובפריפריה הגיאוגרפית, חשיבות ביטחונית, חברתית, דמוגרפית וכלכלית. אם לא נעודד צעירות וצעירים להתיישב באזורים מרוחקים, לא נוכל להתפלא שכולם יגורו באזור המרכז. וכן, זה קשור גם אליכם, חברי הכנסת התל אביבים, שגרים ברחובות, ברעננה ובמקומות אחרים במרכז הארץ. משבר הדיור לא ייפתר בפרויקט מחיר למשתכן בגליל ים ובהרצליה, את זה כבר כולנו מבינים. אז איך נעודד אוכלוסיות שונות לגור בחניתה, בשלומי, בגלגל ובקריית שמונה? אני מניחה שחלק מכם – אני יודעת, אני מזהה את הפרצופים – היו על המרפסת של אורלי גבישי סוטו בחניתה וראו את מוצב החיזבאללה שממול. אז איך אורלי תמשיך לגור שם עם שלושה ילדים כשהמדינה נכנסת לה לכיס בעת הזאת בלי הסבר למה זה קורה דווקא עכשיו? דרך אחת היא השקעות כלכליות שונות, וכן, הטבות המס הן השקעה של המדינה. כותב לי אסף, בחור צעיר, אבא לשלושה ילדים קטנים: אני, בתור תושב המתגורר סמוך לנהריה, יכול להגיד בוודאות שאם הטבות המס יבוטלו, זו תהיה מכה קשה מאוד לתושבים שגרים פה. ואני שואלת אתכם: זו העת לתת את המכה הזאת? זו העת, אחרי שנה כלכלית קשה כל כך, להיכנס לכיסם של האזרחים ולשנות את חוקי המשחק בטרם בוצעה בחינת עומק של העניין? ושוב, העניין הוא לא הטבות המס כן או לא, אלא איך אנחנו, המדינה, מעודדים התיישבות בנגב, בבקעה ובגליל. אני שמחה שחברי יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר – ראיתי אותו פה קודם – נעתר לקריאתי לקיים מחר ישיבה בוועדת הכספים. עם רוב חברי הוועדה מכל סיעות הבית כבר דיברתי. אני רואה פה את מרכז הקואליציה בוועדה, חבר הכנסת בליאק; ראיתי את חבר הכנסת אזולאי, שהיה כאן קודם. לשמחתי, כולם תומכים בהארכת הוראת השעה, ואם צריך רגע של אופטימיות ביום הזה, זה אולי הרגע הזה, שיש תמיכה בקרב חברי ועדת הכספים בלנסות להאריך מחר את תוקפה של הוראת השעה, כי זה הדבר הנכון לעשות, אבל נראה איך נתקדם מחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת שפע – איננו. חבר הכנסת אשר. חבר הכנסת אשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא ידעתי שרם שפע לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ידעתי, אני מכיר אותך כבר כמה שנים. המתנתי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע מה הכיף בזה שאתה מכיר אותי? שגם זכיתי להכיר אותך. אני יכול לקבל את שלוש הדקות של רם שפע? רם, אתה נותן לי את שלוש הדקות שלך? תהיה נחמד. אדוני היושב-ראש, אנחנו שמענו קודם את השר לענייני דתות מתן כהנא, שאני אומר, הבין את טעותו בדברים הקשים שהוא אמר בשבוע שעבר. אבל עם כל זה שזה נאמר בטון מפויס, אני עדיין הייתי שמח לברר איתו כמה דברים בנושאים שהוא דיבר עליהם. אבל אני רוצה לומר גם מילה – יש שר פה? כן, שרה. הייתה פה השרה שקד, עכשיו יש שרה אחרת. דווקא רציתי לדבר אל שקד, כי למרב מיכאלי אין לי מה להגיד, לעמת אותה עם המציאות הזאת. עמד פה השר ואמר: יש לנו ממשלה יציבה שתעשה טוב לאזרחים, ובאותו משפט: תבואו להצביע איתנו בחוק האזרחות. זאת אומרת, אם יש לך ממשלה כזאת טובה, שאתם מסבירים לנו שהיא הפסיפס של המדינה והכול מצוין, מה אתם באים לקבץ נדבות בליכוד או אצלנו? אתם שכנעתם את עם ישראל שזו ממשלה טובה שמתאימה לאג'נדות שלכם, אז מה? ואחר כך עוד סיפרת, מתן כהנא, שאתם מטפלים כרגע בנושא של עובדים זרים לקשישים – דבר חשוב, שאנחנו ודאי בעד זה; האשמת שהחוקים האלה לא יגיעו. בגלל מי הם לא יגיעו? העדפתם לשים את חוק הדיינים כדי להדיר חברי כנסת חרדים מלהצביע. את זה שמתם קודם. על זה שלחתם את עידית סילמן למלחמה בוועדה המסדרת, על חוקים דחופים. ואני אומר לך, מתן כהנא, ידידי – ואני מוכרח לומר ידידי – אתה בא מרקע מפואר, רקע חשוב מאוד. אני לא יודע מה הניסיון שלך בנושאי דת, אני לא יודע כמה התעמקת ולמדת, אבל אם היית בא – אני שואל אותך, דודי, הוא היה בא ואומר: אני שר חדש, אני אדם דתי, אני קודם כול רוצה להתחיל לעזור למשרד הדתות בתקנים, להתחיל לעזור שבתי הדין ייראו כמו היכלות של בתי המשפט ולא בבניינים מטים ליפול; אני בא לעזור לכם בשעות נוספות, בא להגדיל את מערכת המחשוב, להוסיף עוד רבנים או דיינים, מה שצריך. ואת הרפורמות שאתה רוצה לעשות – דבר עליהן בעוד שנה או שנתיים, כשתוכיח כמה באת לעזור למוסד הזה של הרבנות. אבל אתה מגיע עם רפורמות שכל מטרתן היא להרוס ולהחריב את חזונו של הרב קוק, שייסד את הרבנות – למרות שלנו החרדים יש מחלוקת בהרבה דברים, היא מחלוקת לשם שמיים, אבל אתה, את הבסיס הזה של הרב קוק, של הרב הרצוג, הרב אונטרמן, הרבנים הראשיים, שאתה באת מהציבור הזה, אתה בא להחריב ברגל גסה. זה לא עזה. הרבנות היא לא עזה; הרבנות היא לא מבצע הירואי בתעלות. זה מקום מקודש, זה מקום שצריך לקבל את המעמד שלו לפחות כמו בתי המשפט. אתה אומר ישר רפורמות. תוכיח את עצמך קודם כול שאתה דואג למשרד הזה, למוסד הזה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אחר כך נדבר על הרפורמות, אם תהיה לכם עוד ממשלה בכלל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אשר. חבר הכנסת שפע, בבקשה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> יושבים פה חברים וחברות ביציע, מסתכלים עלינו, הגיעו במיוחד לפה, כל אחד מהרקע שלו ומאיפה שהוא הגיע, כדי לראות מה קורה במליאת הכנסת. כל אחד מאיתנו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה הם ראו? << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> מה הם ראו? הם ראו את יעקב אשר כרגע – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> – – אומר דברים שאני לא בטוח עד כמה הוא בטוח לגביהם, לגבי לחרב ולעשות ולהרוס. לא נראה שמתן כהנא, זה תפקידו כרגע. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הרבה יותר ממה שנאמר. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> יותר ממה שנאמר. אוקיי, תכף נבדוק את זה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הרבה יותר גרוע. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להקדיש כמה מילים לסיפור של קואליציה ואופוזיציה. אמרתי את זה היום בסיעה ואני חוזר על זה – אני באמת רוצה לפרגן גם פה לדודי אמסלם, ליעקב אשר, לחבר הכנסת אוריאל בוסו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> האמת – – – יש מומחיות בזה. אתה בקדנציה הקודמת היית – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> ראית מה זה? אופוזיציה וקואליציה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – גם בקואליציה וגם באופוזיציה – חודשיים פה, כמה חודשים שם. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> כן. אני, כחלק מהיותי במפלגת העבודה, עסוק בלחדש ולהתחדש, וזה חלק מזה. מה שמדהים במה שקורה עכשיו לליכוד ולשאר המפלגות זה שהם מצליחים להיות לא ענייניים גם כשהם היו בקואליציה וגם כשהם באופוזיציה. הם מצליחים לייצר שיח שהכול נהרס פה והכול מסוכן פה והכול לא נאות פה והכול לא לגיטימי, ושוברים את כל המוסכמות. גם מתוך הקואליציה הם עשו את זה וגם מתוך האופוזיציה. היום ישבתי בוועדה המסדרת, כמו שאנחנו עושים שעות ביום. באמת מעט מאוד מהות הייתה שם, כמו שקורה לפעמים בוועדת הכנסת, אבל איכשהו אתם מצליחים גם שם לייצר הקצנה אדירה בשיח, כאילו כל מה שאנחנו עושים פה הוא לא לגיטימי. אבל יש לי חדשות בשבילכם, אפרופו ידידי יעקב אשר: מאז שהממשלה קמה, פתאום יש ישיבות ממשלה שלא רבים בהן, מינויים בשירות הציבורי פשוט מתנהלים, כי ככה מדינה מתוקנת מתנהלת; שרים משתפים ביניהם – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> היועץ המשפטי לא מעכב שום מינוי, הכול פיקס. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> היועץ המשפטי לא צריך להתערב כל הזמן בעבודת הממשלה, כי הממשלה עובדת. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה ושרת התחבורה מבינות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היועץ המפלגתי. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> – – שהן מנהלות ביחד משבר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא שמענו את היועץ המשפטי על ההצבעה הכפולה אפילו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היועץ המפלגתי הוא הצלם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא שמענו את היועץ המשפטי על ההצבעה הכפולה אפילו. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, היועץ המפלגתי זה בדיוק דוגמה לדברים שכבר מזמן לא קורים פה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – קורונה – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו, יעקב אשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היועץ המפלגתי יצא לחופש. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אני אדם חילוני, אבל חושב שחלק מאיתנו, החילונים, רוצים מאוד מאוד מאוד לכבד את המסורת, לשמור על הצביון היהודי של מדינת ישראל. השיח שאתה מנסה לייצר פה מול מתן כהנא, מולנו ומול אחרים על הממשלה הזאת הוא בדיוק פוגע פגיעה עמוקה ואנושה ביכולת של החילונים בישראל להיות הרבה יותר קרובים ליהדות שלהם. אנחנו צריכים לייצר שיח שאנחנו מדברים ביחד על איך מייצרים סטטוס קוו אמיתי, לא כזה שנוצר פה בעשרות השנים האחרונות, שהוא הרי מזמן מזמן לא אותו הסטטוס קוו שנקבע אי אז, וגם למפלגתי הייתה חלק גדול בו. אז במקום לעלות פה ולהטיח האשמות, בוא נדבר ביחד – כי זה מה שהם מצפים מאיתנו לעשות – על איך מייצרים פה מדינה שהדת והמדינה בה יודעות לחיות, יודעות לחיות, לא כמו עכשיו, אבל גם לא הקצנה שאתה לא תחיה איתה, אלא ביחד, ואת זה אני אומר עכשיו מתוך הקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> בול בזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שפע, כל הכבוד. תודה. חבר הכנסת סובה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת בן גביר. בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רם, יישר כוח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לשעבר דודי אמסלם, אני עדיין בהתרשמות מהוועדה המסדרת בבוקר, בהמשך למה שאמר רם שפע. תאר לעצמך אם הייתה קמה ממשלה בתמיכה של רע"מ והיום הייתם זקוקים לקולות שלנו להעביר את חוק האזרחות – מה היינו רואים, דודי? היינו רואים מסיבת עיתונאים של נתניהו שקורא לאחריות לאומית, שאומר: כיצד זה ייתכן שתצביעו נגד המדינה? נכון, אנחנו כבר שלושה שבועות התרגלנו לא לראות את הפניקה. למה? כי יש ממשלה שמתפקדת. אז יש בעיות קצת בתחלואה, אז מטפלים בזה – בלי מסיבות עיתונאים בומבסטיות, בלי הצהרות בפריים טיים בשמונה, בלי כל מיני ויכוחים בתוך הממשלה: זה אמר ככה, זה אמר ככה, אני רוצה ככה ואני רוצה ככה. שלושה שבועות, ומרגישים – עם ישראל מרגיש שהממשלה מתפקדת. בשבוע שעבר, אחרי שאתם עשיתם פיליבסטר בחוק החל"ת, שהוא חשוב לכולנו, שמעת על מסיבת עיתונאים בומבסטית של שר האוצר אביגדור ליברמן? לא שמעתם את זה. התקבל חוק החל"ת, הצלחנו להכניס משהו – דרך אגב, גם בעזרת האופוזיציה; האופוזיציה ביקשה, הכניסו דברים, העבירו חוק שהוא טוב לכל עם ישראל, ולא שמעתי על מסיבת עיתונאים דרמטית בשעה 20:00 בכל הערוצים. זה נקרא ממשלה מתפקדת. עכשיו אני רוצה להגיד לגבי הדברים האלה. אפריל 2018 אומר לך משהו? אתה זוכר את הפארסה הגדולה שהייתה בהסכם עם האו"ם בעניין המסתננים? נתניהו מקבל החלטה לקלוט 16,000 מסתננים, וכאשר הוא רואה כמה ציוצים של עיתונאים – לא פוליטיקאים, לא שרים; של כמה עיתונאים – הוא עשה פרסה כזאת שאני לא יודע, נראה לי משאית שלמה לא תעשה פרסה כזאת, ומבטל את ההסכם. ואתם מדברים על חוק-יסוד: ההגירה? באמת, אני שואל את אנשי הליכוד: אתם מדברים על חוק-יסוד: ההגירה, שאתם 12 שנה לא הצלחתם אפילו להתקרב לדבר הזה; אתם לא הצלחתם להעביר את העניין הזה של 16,000 מסתננים, והיום אתם בוכים שמישהו הפריע לכם להעביר את חוק-יסוד: ההגירה? אני לא יודע איך זה ייגמר. אני עדיין חושב שטובת המדינה מעל הפוליטיקה ואפילו מעל טובתו האישית של איש אחד, שהוא ראש המפלגה שלכם ויושב-ראש האופוזיציה. ואני לא יודע איך זה ייגמר פה, אני לא יודע מה יהיה בלילה; הכנסת הזאת ידעה הרבה הפתעות. אני רק אומר, ואמרתי את זה כמה פעמים: יש לכם נטייה לקרוא את המציאות כפי שאתם רוצים, אבל מה לעשות, אנחנו יודעים את העובדות, אנחנו גם יכולים לדעת מה היה לפני שנה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, והכי חשוב, אותם עיתונאים יודעים גם לתזכר את הדברים שהיו. אז הינה, תבדקו מה היה לפני שלוש שנים בעניין המסתננים ותבדקו מה אתם עשיתם 12 שנה בעניין חוק ההגירה לפני שאתם מטיפים לנו מוסר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת בן גביר, ואחריו – חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איתמר, תן לו, אל תוותר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> תצאו רק יותר מהר. קדימה, קדימה, אוסאמה, כסיף, כל המחבלים החוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה, אני מזרז אותם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה שכולנו נצא? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> המחבלים. אתה קורא לעצמך מחבל, יבגני? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, קודם אמרתי שיצאו החוצה, זה יהיה גם לכבודו של היושב-ראש. עדיף בלי מחבלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משעה 03:00 הייתי בדיונים רצופים של הוועדות, קודם בוועדת חוקה, אחר כך בוועדת חוץ וביטחון, ואני חייב לומר שהתרגשתי: איזה חברי קואליציה יש לנו, איזו אחריות – ביטחון המדינה, צורך ביטחוני, פששש, איזו ציונות. ועכשיו גם במסיבות העיתונאים, כמה מרגש היה לשמוע את ראש הממשלה בנט – כן, כן, חייבים לעדכן אותו, אדוני היושב-ראש, שהוא נבחר להיות ראש הממשלה, כי שמעתי אותו אומר "ראש הממשלה" על נתניהו; מה לעשות, זה בא לו בטבעי – כמה מרגש היה לשמוע את בנט מדבר על הפגיעה בביטחון המדינה; לשמוע את ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד אומר שמי שמצביע נגד החוק מצביע נגד ישראל; את השר מתן כהנא מדבר על הצפת מדינת ישראל באלפי פלסטינים; אפילו במפלגה של אבתיסאם מראענה שמעתי שיש כאלה שפתאום דואגים לביטחון המדינה, כבוד השרה מיכאלי. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הם הציפו את הממשלה בפלסטינים. את הממשלה הם הציפו. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק מה, יש בעיה אחת קטנה: אלה שכל כך מודאגים וכל כך בעד לשמור לנו על הביטחון, בונים על הזיכרון הקצר. אבל ניחא זיכרון קצר. דחילכ, לא עבר חודש. הם מודאגים מהמצב הביטחוני אבל הכניסו את תומך הטרור מנסור עבאס וחבריו מהתנועה האסלאמית לקואליציה. הם מספרים שאכפת להם מהמדינה, מספרים לנו, אבל הם לקחו 53 מיליארד שקלים, כסף מהשכונות, והעבירו אותו למועצת השורא. הם מספרים לנו שאכפת להם מאוד שישראל לא תיפגע, שהמצב הביטחוני לא יורע, אבל באותה נשימה הם מוותרים על שלטון החוק בנגב, בגליל, ברמלה, בלוד. שרת הפנים אילת שקד השתמשה לפני כשעה בשמו של רון קוקיא, השם ייקום דמו, שנרצח על ידי בן משפחה שאוחדה, אלא שכמה דקות לאחר מכן קיבלתי את ההודעה מבועז קוקיא, אבא של רון, שכתב לי: אם הקואליציה עם רע"מ ומרצ כצפוי איננה מסוגלת להעביר חוק ציוני, אז שיגיעו להבנות על העברת חוק-יסוד: ההגירה, אחרת אנחנו קוראים לכם להתנגד לחוק. אילת שקד, מה אתם מספרים לנו סיפורים? מה אתם באמת רוצים? אם באמת אכפת לכם, יש פתרון – יש חוק, חוק-יסוד: ההגירה. ואם לא, אם בסך הכול אתם רוצים שאנחנו נתחזק לכם את הקואליציה הזאת, עם אלחרומי ומאזן גנאים ומנסור עבאס ויאיר גולן, תשכחו מזה. אנחנו לא נהיה גלגל הרזרבה שלכם. אתם רוצים שנהיה גלגל הרזרבה של מנסור עבאס? תחלמו על זה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> איפה הם עכשיו? מנהלים משא ומתן? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רוזין – חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת רוזין. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כל ההתנחלויות בלתי חוקיות. כולן, ללא יוצאת מן הכלל, בנויות על אדמה כבושה וגזולה מתושביה הפלסטינים, הנאנקים יום-יום, שעה-שעה, תחת מגפי הכובש. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> והבית שלך בשייח' מוניס, לא? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לשאול אם התנחלות – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הבית שלך בשייח' מוניס, לא? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לשאול אם התנחלות כלשהי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, נדמה לי שהוא לא הפריע לך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא היה כאן, הוא יצא החוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא חשוב, אבל הוא לא הפריע. בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הוא יצא החוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, תן לו להגיד את דברו. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לשאול אם התנחלות כלשהי, אביתר או אריאל, היא חוקית, זה כמו לשאול: האם סכין מסוימת כשרה לשחיטת חזיר? בבסיס הכיבוש הישראלי עומדת תוכנית קולוניאליסטית ולאומנית שלפיה האדמה חשובה מהאדם ופולחן המתים גובר על קדושת החיים. תחת תפיסה זו מקיימת ישראל משטר אפרטהייד, חוק צבאי, טיהור אתני והרג לפלסטינים, וחוק אזרחי מחבק ומלטף למתנחלים הפולשים. אל מול העוול הזה זעקו בעבר רבים רבים מאזרחי ישראל ומנהיגיהם הנבחרים, לא רק משמאל, היו אנשים הגונים גם בימין, ואילו היום, למרבה החרפה, בממשלה שמכשירה את קן הצרעות הטרוריסטי אביתר ומעבירה חוק לפירוק משפחות, יושבים גם אנשים הטוענים כי הם בעד זכויות האדם. החשוד בפלילים חבר הכנסת נתניהו הודה אך לאחרונה כי מטרת חוק פירוק משפחות היא מטרה דמוגרפית גזענית, שנועדה למנוע הפיכתם של פלסטינים לתושבי ישראל, ולא עניין ביטחוני. חשוב להבין: הוראת השעה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היום גם דוד אמר את זה, עופר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הוראת השעה אכן מונעת כניסה של פלסטינים מהשטחים הכבושים, אך זו לא תכליתה העיקרית. בפועל, גם תחת ההוראה הקיימת גברים פלסטינים מעל גיל 35 ונשים מעל גיל 25 יכולים להיכנס ולהתגורר בארץ שנים ארוכות, וזאת לאחר בידוק ביטחוני, לכאורה. הם לא מהווים כל סכנה, וזה אפילו לפי הקריטריונים המופרכים של הכיבוש. מה שהחוק הזה נועד למנוע זה מתן זכויות תושב, שלא לדבר על זכויות אזרח, מהאנשים הזכאים לחיות ואכן חיים כאן עם משפחתם על פי החוק הקיים. זאת תכליתו האמיתית של החוק. פלסטיניות ופלסטינים תושבי השטחים הכבושים התאהבו באזרחים מישראל, הקימו משפחה, וחיים כאן ללא זכויות האדם הבסיסיות ביותר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שילכו לעזה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את ההוכחה כי מדובר בחוק גזע ולא בעניין ביטחוני אפשר לבסס גם בהוכחות כתובות. ב-1973 קיבלה הממשלה את המלצותיה של ועדת גפני, ועדה שהציעה להגדיר כיעד שמירה על 73.5% יהודים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מייד מסיים, אדוני. – – על 73.5% יהודים ו-26.5% פלסטינים, ב"ירושלים הגדולה", זו ששטח השיפוט שלה הורחב פי שלושה על ידי סיפוחים למיניהם. הממשלה התחייבה בזאת למדיניות גזענית בעליל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוראת השעה הזמנית – אני מסיים. הוראת השעה הזמנית, שהפכה זה מכבר לקבועה, היא חוק אנטי-אנושי שדגל שחור מתנוסס מעליו; הוא חוק לא חוקי, וניאבק בו בכל הכלים הלגיטימיים העומדים לרשותנו, כמו למשל הבעת אי-אמון בממשלה המציעה את החוק הגזעני והמרושע הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. חברת הכנסת רוזין, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> טוב, הזכירו לי פה מהאופוזיציה – אני עדיין מתרגלת – שזה הנאום הראשון שלי, ולא רק הנאום הראשון שלי, אני צריכה להתרגל להיות קואליציה, מיקי, ורוב הזמן אני שותקת, גם בוועדות וגם במליאה, ומי כמוך מבין אותי כמה זה קשה. אבל אני רוצה באמת, אדוני כבוד יושב-ראש הכנסת – איזה כיף, איזה אושר לקרוא לך ככה – כנסת נכבדה, חבריי באופוזיציה, חברים יקרים באופוזיציה – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לסובב, לסובב, לסובב. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> הינה, עליזה, שלום גם לך, חברתי היקרה, מנהלת סיעה גדולה באופוזיציה. זה תואר כבוד. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אגב, הסיעה הגדולה בבית, לא רק באופוזיציה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> בבית, נכון. הינה, כבוד עוד יותר גדול לעליזה. אני רוצה לשאול אתכם, באמת לדבר איתכם, כמי שהייתה שבע שנים באופוזיציה, לשאול אתכם, אמסלם, דודי, בוא תגיד לי: איך זה מרגיש? איך זה מרגיש להיות באופוזיציה? לדעתי אתם לא לגמרי התרגלתם. אני רואה אתכם בלילות, חוץ מפרוש, שלא נמצא פה כרגע – רב ליצמן, אתה לא יודע מה קרה לפרוש. הייתי פה שבע שנים, הבן אדם ישן במליאה, עלה למעלה, היה אומר: אמממ, שאילתה – עונה: אמממ, יורד; פתאום צועק בוועדות, משתולל, חי במליאה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אז הוא עושה את העבודה שלו. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> תקשיב, אופוזיציה יפה לכם. אופוזיציה טובה לכם. כי מה? אתם כאילו יושבים, מחכים שהקוסם עוד יעשה איזה קסם, יעלים אותנו, כבר לא נהיה בממשלה, ואתם איכשהו באיזשהו תרגיל ישראבלוף, האשף הפוליטי הכל-יכול יחזיר אתכם להיות בממשלה. אז צר לי לומר לכם: זה לא עומד לקרות. וישראל כץ, שהתראיין לפני כמה ימים – שלשום, לדעתי – לרינה מצליח, בפגוש את העיתונות, אמר לה: אני יודע בוודאות שהייתי מצליח להרכיב ממשלה, אפילו די רחבה. אז איך זה מרגיש לחיות עם הידיעה הזאת שיכולת, אבל באסה, ביבי לא הרשה? וחברת הכנסת מירי רגב – היא הייתה צריכה להיות שרת החוץ בממשלת גנץ. איפה שרת החוץ? איפה היא? אם רק ביבי היה מתכוון באמת שתהיה רוטציה. אבל על זה אפשר לומר: אילו לסבתא היו גלגלים, אז היא הייתה שרת תחבורה. אופיר אקוניס – איפה אופיר אקוניס? למה הוא לא פה? כמעט כמעט היה שר המשפטים. איך הוא חיכה? איך הוא רצה, אוחנה? אמיר אקוניס – אופיר אקוניס, איך הוא רצה? יצא לי אמיר אקוניס, ראיתם? אוחנה ביחד עם אופיר, יפה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אין שמחה כשמחה לאיד. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אם רק ביבי היה רוצה. האמת היא שהוא רצה, ביבי רצה שהוא יהיה שר המשפטים, אבל לא יצא. תשמע, אמיר, עוד מעט אתה תגלה שחוץ מהאחריות יפילו עליך גם את האשמה, את הכול. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שזה הפוך. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אז אני אומרת לכם, חבריי באופוזיציה: תדעו לכם שאנחנו הולכים להיות פה ממשלה חזקה ומתפקדת, ולמרות המחלוקות, כמו שהיו אצלכם – הייתי באופוזיציה, היו מחלוקות – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו רואים בחוק האזרחות איזה תפקוד, שאתם צריכים אותנו לכל דבר. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – אנחנו נמשיך ונתקיים, ותהיה פה ממשלה חזקה ומצליחה למען כל אזרחי ואזרחיות ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רוזין. חבר הכנסת ולדימיר, בבקשה, אחרון הדוברים, ולאחר מכן תסכם השרה שקד. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מסתכל בשבועיים האחרונים על חלק מחברי האופוזיציה ומנסה להבין מהו מקור הכעס שלהם על המציאות החדשה, שבה אחרי 12 שנים הם נותקו מהשלטון. אני יכול להבין את האכזבה ואת הקושי, אבל זה מעבר לזה – זה כעס שהם מתקשים מאוד להשתלט עליו. ואז אני נזכר כי היה כאן לאחרונה שר אשר נלחם מלחמת חורמה בנבחרת הדירקטורים. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להזכיר במה בעצם מדובר. נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות הוקמה בשנת 2013 על ידי שר האוצר יאיר לפיד. במסגרת היוזמה נקבעו קריטריונים חדשים למינוי דירקטורים, ובין היתר ניסיון מקצועי, ותק והשכלה, וזה לעומת מה שהיה נהוג קודם – בעיקר קשרים פוליטיים. מה הייתה התוצאה? החברות הממשלתיות עברו מהפסד מצטבר של 600 מיליון שקלים ערב הקמת הנבחרת בשנת 2013 לרווח מצטבר של 2 מיליארד שקלים בשנת 2016. לדעתי, בשנת 2018 זה אפילו עלה לכיוון 4 מיליארד שקלים. כלומר, נבחרת הדירקטורים שירתה נאמנה את האינטרס הציבורי. אז מדוע שר מהליכוד ניסה לפרק את הנבחרת? כי הוא בסך הכול רצה לסדר כמה ג'ובים לחברים שלו ממרכז הליכוד. אז היום הוא כועס. מדוע? כי זה היה קרוב, זה היה כל כך קרוב למימוש. ואז באה ממשלת השינוי. אז היום הוא וגם אחרים כועסים, כי הם רצו לפרק את נבחרת הדירקטורים, להכניס את חברי המרכז לתפקידי מפתח ולפגוע באינטרס הציבורי. וזה היה כל כך קרוב – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הכי טוב זה להכניס את החברים שלכם מהשדולה. הכי טוב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – זה עדיף, נכון? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולא רק זה – גם להחליף את פרקליט המדינה למישהו שהוא נוח יותר לתפיסת העולם שלהם – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> להכניס את החברים – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וזה היה כל כך קרוב, חבר הכנסת כץ, כל כך קרוב; ולפטר את היועץ המשפטי לממשלה במטרה לבטל את המשפט של יו"ר האופוזיציה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וזה היה מאוד קרוב, מאוד קרוב, חברת הכנסת ברק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. די. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכמובן, להחליש את בג"ץ ולהרוס את מערכת המשפט, וזה היה קרוב מאוד, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – תל אביב ורעננה. הכנסתם מישהו מעפולה וקריית גת? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> וברגע האחרון הצלחנו לעצור את הרס מוסדות השלטון של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, זה לא נאום, זה קריאות ביניים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וזאת הסיבה האמיתית לכעס הבלתי-נשלט של חברי האופוזיציה. ואני אומר לכם, חברים, אין לכם ברירה, תצטרכו להתרגל למציאות אחרת, שבה מדינת ישראל מתנהלת על פי כללי ניהול תקין ולא על פי הגחמות של משפחה אחת ושרים לא מקצועיים. אנחנו באנו לכנסת לעבוד לילות כימים למען הציבור שבחר בנו. אנחנו נהיה פה ביום ונהיה פה בלילה, ואם צריך נישן בלשכה ולא נראה את המשפחה, ואתם יכולים להמשיך ולהמשיך: פיליבסטרים, משיכות זמן – תבחרו. אנחנו מוכנים, ואנחנו גם נמשיך לנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה אילת שקד, בבקשה. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא מכתב ששלח צחי ברוורמן, מזכיר הממשלה הקודם, ב-8 ביוני, לפני – כמה זמן? מה התאריך היום? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 8 ביוני? כלום, מה זה? חודש, פחות. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לפני פחות חודש. שלח צחי ברוורמן, מזכיר הממשלה, לפני פחות מחודש, לכל שרי הממשלה דאז, לפי בקשה של שר הפנים דאז אריה דרעי: הנידון: חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003, הארכת תוקף – משאל טלפוני. מצורפת הצעה בנושא שבנידון אשר שר הפנים מבקש להביאה להחלטת הממשלה. חוות הדעת הביטחונית המוזכרת בדברי ההסבר הועברה באופן אישי על ידי נציגי גורמי הביטחון אל חברי הממשלה. בהתאם לסעיף 19(א) בתקנון לעבודת הממשלה, אודה לכם אם תאשרו את ההצעה בהקדם האפשרי לטלפון 02-6705532 או לקבוצת ממשלת ישראל, שחברים בה חברי הממשלה בלבד. בברכה, צחי ברוורמן, מזכיר הממשלה. מיותר לציין שכל חברי ממשלת ישראל, לפני פחות מחודש, כולל כמובן ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, אישרו את ההצעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי על ממשלת ימין אפשר לסמוך, אבל על שקד ועבאס אי-אפשר לסמוך. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> והרי לפניכם – "מחליטים: א. בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 (להלן – החוק), ועל בסיס חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון המוסמכים, להאריך את תוקפו של החוק בשנה אחת עד ליום ז' בתמוז (6 ביולי 2022). ב. להביא לאישור הכנסת את הארכתו בצו של החוק האמור – – – ג. בהתאם לסעיף 3ד לחוק, ועל בסיס חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון המוסמכים, לקבוע כי רצועת עזה עודנה אזור בו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ולפיכך מנחה הממשלה את שר הפנים להמשיך שלא לאשר מתן רישיונות לישיבה בישראל או היתרים לשהייה בישראל לפי סעיפים 3 ו-3(א)(2) לחוק למי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, וכן למי שמתגורר ברצועת עזה אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה." זו ההצעה שאישרו שרי הליכוד, שרי ש"ס ושרי יהדות התורה ואישר אותה בנימין נתניהו. עכשיו אני רוצה לספר לכם סיפור דמיוני. אזרחי ישראל יושבים ספונים בהמוניהם בממ"דים ובחדרי מדרגות. כיפת ברזל עובדת שעות נוספות, וכך גם מערכת הגנה נוספת ומערכות נוספות שלא היה מנוס מלהפעילן. ראש הממשלה ושרי הקבינט טרוטי עיניים, מתכנסים ומאשרים עליית מדרגה. צה"ל תוקף במלוא עוצמתו. בנימין נתניהו, יושב-ראש האופוזיציה, מכנס מסיבת עיתונאים. בניגוד מוחלט לציפיות, ראש האופוזיציה חורג מהמקובל בישראל מאז קום המדינה ותוקף בשצף-קצף: נעשה הכול כדי להפיל את הממשלה הרעה הזאת. הסיטואציה שתיארתי כרגע אינה פרי דמיון מפותח. היא מתרחשת לנגד עינינו בימים האחרונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לו היה נוחת כאן חייזר בימים האחרונים הוא היה סבור שהאופוזיציה מנהלת מאבק ענייני, אידיאולוגי. לצערי הרב האמת רחוקה מכך שנות אור. המאבק הזה הוא הכול חוץ מענייני. בתקופה האחרונה אנחנו רואים כאן בכנסת ישראל פיצול – לא פיצול של תפקיד היועמ"ש, שדרך אגב, נתניהו התנגד לו כל השנים, אלא פיצול של תפקיד יושב-ראש האופוזיציה. נתניהו א' ביקש להיזכר כשומר ביטחון ישראל; נתניהו ב' פועל ללא הרף לסכל ניסיון של ממשלת ישראל להגן על ביטחון ישראל. הוא אמר רק כרגע שיותר חשוב להפיל את הממשלה מאשר להעביר את חוק האזרחות. נתניהו א' הביא לאישור ממשלותיו וכנסות ישראל השונות את הארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל זה 12 שנים רצופות; נתניהו ב' החליט שמדובר בחוק שיש להתנגד אליו בכל תוקף. נתניהו א' ביקש משרי ממשלתו לפני פחות מחודש ימים לאשר את הארכת תוקף החוק ולהביאו לאישור הכנסת. אני חוזרת: לא לפני שנה – לפני פחות מחודש ימים. נתניהו ב' מוביל את חברי הליכוד ושאר חברי האופוזיציה להתנגדות לאותה הצעה בדיוק שאישרו כשהיו שרי ממשלת ישראל. נתניהו א' הורה לבכירי השב"כ לכתת רגליהם בבתי שרי ממשלתו לשעבר ולהסביר להם על חשיבות הארכת תוקף החוק – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני חוזרת ואומרת: נעשה כאן הליך חריג. בכיר מהשב"כ עבר בין שרי הממשלה והסביר להם על החשיבות של הארכת תוקף החוק. נתניהו ב' הורה לשרי ממשלתו לשעבר, בשבתם כחייליו באופוזיציה, להסביר לציבור מדוע בעצם החוק פגום. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> נתניהו א' הצהיר בעבר כראש אופוזיציה כי בענייני ביטחון לאומי אין אופוזיציה ואין קואליציה. בעניין הזה, כולנו מקשה אחת – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתם מקימים ממשלה עם רע"מ ואת מדברת איתי על – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> השותפים שלך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> נתניהו ב' החליט שהמלחמה באופוזיציה כנראה יותר חשובה מביטחון ישראל – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת פינדרוס. מה הלהט? חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני פונה לחברי האופוזיציה, שבמשך שנים עבדנו ביחד כדי שהחוק הזה יעבור: אל תיתנו ידיכם להפלת החוק – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אל תפני אלינו – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, הבנו. חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להזכיר לחברי האופוזיציה את דברי ההסבר, כי אולי לא כולם קראו – אולי לא כולם מחברי האופוזיציה קראו את דברי ההסבר שהגיש להם צחי ברוורמן ב-8 ביוני, לפני פחות מחודש. והינה דברי ההסבר – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> העברנו אותו בקלות. לא הסתמכנו על – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ, זה לא נאום מהמקום. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> ב-6 באוגוסט 2003 נכנס החוק לתוקפו. החוק נחקק בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1813 מ-12 במאי 2002 בדבר הטיפול בשוהים בלתי חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושבי הרש"פ וזרים ממוצא פלסטיני – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> העברת את זה גם למרצ? אמרת למרצ על החשיבות – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> הרקע להחלטת הממשלה, ולאחר מכן לחקיקת החוק הנדון, היה בחינת המציאות הביטחונית מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים בספטמבר 2000, אשר הראתה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים תושבי האזור – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – אשר ניצלו את מעמדם בישראל, שנתקבל בעקבות הליכי איחוד משפחות עם ישראלים, לשם מעורבות בפעילות טרור, ובכלל זה סיוע לביצוע פיגועי התאבדות. תעודות הזהות הישראליות אשר ניתנו לתושבי האזור אפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל והפכו אותם לאוכלוסייה מועדפת על ארגוני הטרור לביצוע פעילות עוינת בכלל ובשטח ישראל בפרט. תוקפו של החוק נקבע לשנה אחת, ועם סיומה הוארך תוקפו עוד כמה פעמים. ב-1 באוגוסט 2005 תוקן החוק לראשונה – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, חבל על הלב. חבר הכנסת גפני, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – ובמסגרתו הורחבו החריגים המאפשרים מתן היתרי שהייה בישראל לאוכלוסיות בעלות סיכון ביטחוני מופחת, כהגדרתן בסעיפים 3 ו-3א לחוק המתוקן. ב-28 במרץ – זאת אומרת, ב-2005 ממשלת הליכוד הרחיבה את החוק והוסיפה לו עוד חריגים. ב-2007, לאחר מתן פסק הדין בבג"ץ, תוקן החוק עוד פעם, ובמסגרתו הוקמה ועדה מקצועית מייעצת לשר הפנים לטיפול במקרים הומניטריים מיוחדים והוספה תוספת לחוק ובה רשימת המדינות שעליהן יחולו מגבלות החוק. בנוסף, נקבע סעיף 3ד לחוק, שאמר כי שר הפנים רשאי, בהמלצת גורמי הביטחון, לקבוע כי במדינה או באזור מסוים מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה, וזאת במסגרת הפעלת שיקול הדעת בהיבט הביטחוני בנוגע לבקשות המוגשות על פי חוק. ב-11 ביוני 2008 הוארך תוקפו של החוק בצו עד ל-31 ביולי 2009. במקביל, ובין היתר לאחר כינון ממשלת החמאס ברצועת עזה, קבעה הממשלה ב-15 ביוני 2008, בהתאם לסעיף 3ד לחוק ועל בסיס חוות דעת גורמי הביטחון המוסמכים, כי רצועת עזה הינה אזור שבו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה, והנחתה את שר הפנים שלא לאשר מתן רישיונות לישיבה בישראל או היתרים לשהייה בישראל לפי סעיפים 3 ו-3א (2) לחוק למי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, וכן למי שמתגורר ברצועת עזה אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה. בהתאם לכך, הורה שר הפנים כאמור – לאחר מועד זה הוארך תוקפו של החוק עוד כמה פעמים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה אומרים במרצ על ההסדר הזה – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> ב-11 בינואר 2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 11 שופטים אשר דחה כמה עתירות לביטול החוק בקובעו כי החוק אינו חוקתי, וזאת בהמשך לפסק דין קודם בהרכב מורחב מ-14 במאי 2006, אשר דחה עתירות קודמות בעניין זה כנגד החוק בנוסחו הקודם. כאן אני רוצה לספר, למי שלא מכיר, כי לא בטוח שכל אחד מחברי הכנסת – אני יכולה לרדת? מכירים את זה שהעתירה הזאת קרעה לשניים את בית המשפט העליון. היה את מחנה ברק, שאמר שהחוק לא חוקתי וצריך לבטל אותו כי הוא פוגע בזכויות אדם, והיה את המחנה של חשין, שאמר שזכויות אדם אינן מתכון להתאבדות לאומית. שישה מול חמישה – שישה היו בצד של חשין וחמישה היו בצד של ברק, וכך הם לא ביטלו את החוק. ואם אתם, חברי האופוזיציה, תבחרו לבטל את החוק ותבחרו במחנה של ברק במקום במחנה של חשין, צר לי עליכם. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> החברים שלך רוצים לבטל, לא אנחנו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את בחרת בשמאל. את בחרת בשמאל. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אילת, תשמרי משהו ללילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שטרית. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. אני רוצה לגשת להצבעה. כדי שלא יהיו טעויות כפי שהיה בעבר, בבקשה, לתפוס את המקומות. חבר הכנסת אופיר, תודה רבה על הסיוע. חבר הכנסת ביטון. תודה רבה לכם. נא לשבת במקומות. בבקשה, לתפוס מקומות. אנחנו ניגשים להצבעה. חברים, חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. אני ניגש להצבעה על הצעת האי-אמון מטעם סיעת הליכוד. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה – 52 נגד – 58 נמנעים – 1 הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד – 59, כולל אותי. כולל אותי. אני מודיע שההצעה לא עברה. אנחנו ניגשים להצעת האי-אמון השנייה, מטעם סיעת ש"ס. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה – 52 נגד – 58 נמנעים – 6 הצעת סיעות ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חסר. רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. נגד. 59 נגד, 52 בעד, כולל שוסטר, נרשם בפרוטוקול, נמנעו – שישה. אני קובע שההצעה נדחית. ניגשים להצעת האי-אמון השלישית, מטעם הרשימה המשותפת – הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 10 נגד – 58 נמנעים – 2 הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 58, שניים נמנעים. ההצעה נדחתה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת בנימין נתניהו << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעות אישיות. בבקשה שקט. הודעות אישיות. ההודעה הראשונה – מטעמו של חבר הכנסת בנימין נתניהו, בבקשה. שקט במליאה. בבקשה לשבת. חברת – בבקשה לשבת. השרה זנדברג, בבקשה. אני מבקש שקט במליאה. בבקשה, חמש דקות לרשותך, חבר הכנסת נתניהו. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה לא ייקח חמש דקות, זה ייקח דקה קצרה. אני שמעתי את חברת הכנסת אומרת שיש כאן ממשלה ציונית; שמעתי את בנט אומר שזו ממשלה עשר מעלות ימינה יותר מכל ממשלות הימין. והם לא מסוגלים להעביר החלטה פשוטה כל כך בחוק הזה, שהוא מחורר ושהוא מתכרסם מדי שנה. גם את זה הם לא מסוגלים להעביר, כי הם בעצם תלויים בממשלה, שהיא כביכול ציונית, בגורמים אנטי-ציוניים שמתנגדים לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה חברת אליהם, אדוני. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הם פונים אלינו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה חברת לגורמים הקיצוניים הללו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא חבר כנסת, הוא כבר לא ראש ממשלה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אחרי שהם בישלו את הדייסה הזאת בחוצפה שלא תיאמן, ואומרים לנו: תעזרו לנו לאכול את הדייסה שאנחנו בישלנו בעצמנו. ואני אגיד לך דבר פשוט. הם אומרים: תגלו אחריות. איפה האחריות שלכם, כשאתם הקמתם ממשלה כזאת? איפה חוסר האחריות שלכם? שם אנחנו רואים אותה. הקמתם ממשלה שלראשונה בתולדות ישראל תלויה בגורמים אנטי-ציוניים. בן-גוריון לא עשה את זה, משה שרת לא עשה את זה, יצחק רבין לא עשה את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם אזרחי ישראל. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה בישלת את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שקט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שבי בשקט. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אהוד אולמרט לא עשה את זה. אבל אתם עשיתם את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוצפנית, תשבי בשקט. מי את בכלל? חוצפנית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת השכל. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> הוא בישל את זה, לא אנחנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שבי בשקט. שבי בשקט. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> והינה, אנחנו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אנחנו באים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת השכל – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> צעקו, צעקו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא מרשימים אף אחד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת השכל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תפסיקי את השם שלך, שיר ללא השכל. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כי ניכרים דברי אמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הראשון שפתח את הדלת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא להפריע – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> וזו האמת הפשוטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פתחת את הדלת בשבילם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מהצד הזה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכול עבודה שלך. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> תשבי בשקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – חברי האופוזיציה, בבקשה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אתם עשיתם את זה. אתם עשיתם את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת השכל, אני קורא אותך פעם ראשונה. שבי. אני מבקש לא לעזור לי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> חצופה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מסתדר. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים שליטה אמיתית בגבולות ישראל. אנחנו הקמנו גדר פיזית מול התנגדות של כמה אנשים טובים כאן – אני מתכוון באמת אנשים טובים, אבל הם טעו, ואנחנו אמרנו: אנחנו צריכים להקים גדר פיזית כדי למנוע שיטפון של מיליון – עד עכשיו זה כבר היה מגיע למיליון – מיליון מסתננים בלתי חוקיים מאפריקה. אנחנו כבר שנים מבקשים להקים גדר חוקית נגד אותה הסתננות, גם מצד מסתננים בלתי חוקיים וגם מצד איחוד משפחות, שמשמש בעצם דלת אחורית מול הזכות השיבה של פלסטינים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עצר אותך – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> והינה, אנחנו מבקשים להעביר את החוק הזה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – 12 שנה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חוק-יסוד: ההגירה. ומי שעצר אותנו, מי שמנע מאיתנו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מנע את זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה קודם כול אותה שרת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משפטים אילת שקד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואחר כך שר המשפטים ניסנקורן. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, בבקשה שקט. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – היית ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, פעם – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מי הפריע לך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, פעם ראשונה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אילת שקד, הוא אמר עכשיו. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו אנחנו מביאים להם – זה לא שאמרנו להם: סטופ; אתם צריכים – בסדר, נלך לחוק הזה, שמאבד מערכו משנה לשנה, הוראת שעה שלא מטפלת בעניין באמת. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> למה לא טיפלת בזה? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו באים במלוא האחריות ומציעים לקואליציה את חוק-יסוד: ההגירה, שייתן לנו שליטה בגבולות ישראל אחת ולתמיד – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא הבאת אותו במשך ארבע שנים? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על מי שנכנס לישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ארבע שנים לא הבאת חוק-יסוד – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> והם סירבו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, פעם ראשונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, פעם ראשונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – את האמת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את מפריעה לראש מפלגתך, אני לא מבין אותך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את מפריעה לראש מפלגתך, זה לא מכובד. תודה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני מפריעה למי שהפריע לו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו הצענו את הדבר האחראי והנכון לעשות – להעביר את חוק-יסוד: ההגירה בעבודה משותפת של הקואליציה והאופוזיציה; להעביר אותו היום בקריאה טרומית, ולדחות את הוראת השעה בחודשיים – אם תרצו לדבר על שלושה חודשים לא אגיד לכם שנדחה אתכם על הסף כמו שאתם דחיתם אותנו – ואנחנו מביאים גאולה ופתרון לבעיה הזאת במדינת ישראל. זה הדבר האחראי לעשות. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה על ההגנה החשובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נתניהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט באולם. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תקשיב, תקשיב. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> טיבי, גם הודעה אישית? ביבי או טיבי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו הודעה אישית? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. השרה שקד – אני מציע לאופוזיציה להקשיב, למרות שאנחנו אופוזיציה אלטרנטיבית. השרה שקד עלתה לנאום בתשובה על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת ודיברה ביהירות, בחוצפה, בגסות רוח, בגזענות, ופנתה אלינו, לח"כים של הרשימה המשותפת, ובעצם לח"כים הערבים, בעיקר, ואמרה: אתם התחלתם ב-48' והפסדתם, יא פראיירים. אני רוצה לומר לאילת שקד שהיא יושבת בקואליציה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם פראיירים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – עם מי שהיא קוראת להם פראיירים, חברי הכנסת של רע"מ. היא קוראת להם פראיירים כי הם ערבים, פלסטינים, בדיוק כמוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק כמוני. גם הם פלסטינים. הם עשו טעות קשה כשהצטרפו לממשלה הזאת, שהיא שינוי לרעה, אבל הם פלסטינים, הם פלסטינים, והיא שרת הפנים בגלל הקולות של הפלסטינים האלה ברע"מ. כדאי לה לזכור את זה בכל פעם שהיא חותמת על צו לפירוק משפחות של פלסטינים ולפגיעה בילדים פלסטינים. והיא התגאתה ואמרה: אני חותמת, ואני מונעת, גם אם החוק ייפול – אני מונעת מהמשפחות האלה להתאחד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא לא תעשה את זה, טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן, כדאי לה להיות קצת צנועה, במיוחד כשהיא כל יום מתקשרת לאנשי רע"מ ומבקשת מאוד יפה שיאפשרו לה להעביר את החוק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> גם אליכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מבקשת יפה מאוד. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה היא משלמת? מה היא משלמת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא כמו היהירות שהייתה כאן. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה היא משלמת? מה היא משלמת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובכל זאת, אני לא מכיר ערבי גאה בן העם הפלסטיני שיסכים להעביר את החוק הזה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> רע"מ. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא מכיר אף ערבי כזה. כל ערבי שיסכים להעביר את החוק הזה בעצם יורק בפרצופם של משפחות, של ילדים, של בני עמו, ופוגע פגיעה קשה, עד כדי תקיעת סכין בגב של המשפחות הפלסטיניות משני עברי הקו הירוק, אלה שהפגינו כאן. ראינו את הילדים, את הדמעות, את הבכי, את הסבל היום-יומי. על דבר כזה לא מנהלים משא ומתן – לא בשביל חודש, לא בשביל שנה. את החוק הזה מפילים, כי הוא כתם שחור בספר החוקים של מדינת ישראל. כך נהגנו מ-2003. מיכל, את ומרצ הייתן יחד איתנו מול בג"ץ. מרצ היא סיעה עם מצפון, ואני לא מתאר לעצמי שתתנהגו כמו שהתנהגתם בוועדה – לצאת מהאולם. ההחלטה האחת והיחידה שצריך לקבל היא להצביע נגד. וההודעה של מפלגת העבודה היום שסיעת העבודה תצביע בעד החוק היא הודעה מבישה. בוז להודעה הזאת של מי שמגיעים בחג, בעיד אל-אדחא, ומבקשים מהערבים לאכול כבשים ובסוף מצביעים נגד המשפחות הפלסטיניות. מדובר בחוק מביש, גזעני, אנטי-אנושי שצריך להפיל אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. << נושא >> הודעת יושבת-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה לחברת הכנסת סילמן, בבקשה. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוועדה המסדרת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה השנייה והשלישית: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10), מ/1410; הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, מ/1419. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה המסדרת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, שהחזירה הוועדה הזמנית לענייני כספים; הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021, שהחזירה הוועדה הזמנית לענייני כספים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 31), התשפ"א–2021; << נושא >> << נושא >> צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים, חברי הכנסת, לסעיף הבא על סדר-היום – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 31), וצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 32), בדיון משולב. תציג את הצווים שרת התחבורה מרב מיכאלי. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> תודה, אדוני. אני מחליפה – אני מדברת בשם חברי שר הבריאות, ואני מביאה בפניכן ובפניכם צווים שדרושים לנו כדי להתמודד עם העלייה בתחלואה מהנגיף מסוג דלתא, המכונה דלתא, שאנחנו רואות ורואים לאחרונה עלייה בהידבקות בו ובתחלואה. ולכן, כדי להישמר וכדי לצמצם ככל האפשר את ההתפרצות ולא להגיע, חלילה, לכדי היקפים משמעותיים, אנחנו מביאות ומביאים בפניכם שתי הצעות לתיקון צו בריאות העם. האחד: צו שיאפשר מתן קנסות להורות והורים בגין הפרת בידוד של ילדות וילדים מתחת לגיל 12 שגרים איתם. בזמן האחרון התרחשו כמה מקרים, מספר לא מבוטל של מקרים, שבהם קטינים וקטינות הפרו בידוד, מה שהאיץ את התפרצות התחלואה, כתוצאה מכך. מתחת לגיל 12 קטינות וקטינים מן הסתם אינם בני אחריות פלילית, אבל משום שבגילים האלה, בדיוק בשל כך, הורות והורים אחראים להם לחלוטין, ובשל פוטנציאל הנזק הרב בהדבקה של קטינות וקטינים שיוצאים החוצה ובעצם חושפים אחרים שאינם מחוסנות ומחוסנים לתחלואה, מוצע לתקן את הצו ולקבוע שחובת הבידוד חלה גם על מי שאחראי או אחראית לקטינה או קטין שמתגוררים עימם ומתחת לגיל 12. הפרת האחריות הזאת מהווה עבירה של ההורה או ההוֹרָה. תיקון נוסף לצו הזה יאפשר לראש שירותי בריאות הציבור, מנכ"ל משרד הבריאות ורופאי המחוז או רופאות המחוז להורות למחוסנות ולמחוסנים, למחלימים, לשהות בבידוד בהתקיים אחד מהתנאים הקבועים בסעיף: אם המחוסנת או המחוסן היה במגע עם חולה שנדבקה בזן מסוכן של הנגיף באירוע תחלואה חריג; אם המחוסנת או המחוסן היה במגע עם חולה ונמצא דרך קבע במוסד שנמצאת בו אוכלוסייה בסיכון, אוכלוסייה לא מחוסנת או אוכלוסייה שידוע שהחיסון לא יעיל לגביה; אם היה במגע עם חולָה או חולה בטיסה. בתיקון הזה נקבעה חובת עטיית מסכה גם על השוהות והשוהים בשדה התעופה, בשדות תעופה בין-לאומיים ומעברי הגבול ובמקומות שניתן בהם טיפול רפואי. התיקון הנוסף מציע להרחיב את החובה לעטות מסכה כך שתחול בכל מקרה שאינו שטח פתוח, למעט מקום המגורים של האדם. תיקון זה נדרש לנוכח העלייה בתחלואה בשבועיים האחרונים ולצורך צמצום התפשטות הנגיף בישראל. למעשה, מדובר על החזרת חובת עטיית מסכה כפי שהייתה עד לתיקון מס' 28, שנכנס לתוקף ב-15 ביוני 2021. אבקשכם ואבקשכן, חברותיי וחבריי, לאשר את התיקונים כאמור כדי למנוע ולצמצם את התחלואה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדוברים – אני סוגר את רשימת הדוברים – וראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יעקב אשר. כן, כן, אדוני, זה אתה. יעלה ויבוא אדוני. בכבוד רב, שלוש דקות מלאות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הדדי לגמרי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אשמח לקצת קשב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, אנחנו נמצאים בתופעה – אתם מכירים את זה, בבית ספר, כשבאים לילד ואומרים לו: למה אתה עושה ככה? הוא אומר: כי גם ההוא עשה. אנחנו כבר 10, 12 שנים, שומעים פה נאומים נגד הליכוד, נגד התפקוד של הליכוד, נגד נתניהו, נגד יושב-ראש הקואליציה הקודם מיקי זוהר, שנעשים מעשים שלא ייעשו, ששיקול הדעת שלהם הוא לא שיקול דעת, שעושים דברים שהורסים את הדמוקרטיה, ומה שאנחנו רואים מהיום שהממשלה ההזויה הזאת קמה זה שכל היום אתם מסבירים את עצמכם על כל הדברים שאתם גיליתם כשאתם באתם והופעתם במופעי אימים בוועדות. אני לא אשכח את זה, בוועדת חוקה, על החוק הנורבגי. ידידי יושב-ראש הישיבה איתן גינזבורג לא ישכח מה עשו כל האינטליגנטים ואיך הלכו לו על הראש ואמרו שכל דבר – עשו, נעשה; שלא לדבר על מה שעשו לגנץ – איזה האשמות האשימו אותו. ושלושה-ארבעה שבועות, כל דבר שאתם עושים – לקחתם בדיוק מה שנעשה בתקופת נתניהו, מה שנעשה בתקופות של מיקי זוהר כיושב-ראש קואליציה, ואתם באים ואומרים: הוא עשה. ולא רק שהוא עשה, אלא אם – אתה שומע, יאיר גולן – אם הוא עשה נורבגי של 30%, אנחנו המהדרין מן המהדרין עושים נורבגי כפול, ואם בוועדה הוא לא נתן זכות דיבור, כן נתן זכות דיבור – הם בכלל לא נותנים זכות דיבור. והכי גרוע והכי צבוע, אדוני היושב-ראש, זה כשעולים לפה היום – עולה לפה שרת הפנים ופשוט באה ואומרת: יש לנו ממשלה נהדרת, שותפים נהדרים, אבל אנחנו רוצים את עזרתכם, כי עם השותפים האלה אנחנו לא מסתדרים. חבר'ה, יש גבול כמה אפשר לפגוע באינטליגנציה וכמה אפשר לרמות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם כשאתה בקואליציה יש גבול. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר; אחריו, אני רק מכין אותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מאז תחילת השנה נהרגו 31 פועלים, 31 עובדים נהרגו בתאונות עבודה, מתוכם 19 באתרי בנייה. אני רוצה לנצל את הזמן הקצר שיש לי ולקרוא את שמות 19 ההרוגים, אותם אלה שנהרגו מאז השבעת הכנסת. כולי תקווה שאני לא אצטרך לעשות את זה כל שבוע, אבל בכוונתי, אם חלילה יהיה צורך, לקרוא את שמות ההרוגים כל שבוע. יוסף מוחסיין אל-מראחלה, בן 18, מאל-פורעה; מוחמד עלי נעים מיפיע, בן 34; סוהייל אבו רחמון, בן 73, מנוף הגליל ; חמזה חליל אבו מסאעד, בן 21, מערוער; עידו קונטס, בן 26, מרעננה; נביל גאלב שואהנה מראס עטייה, בן 37; פואד עבוד, בן 39, מדאלית אל-כרמל; אדם ששמו לא נמסר, בן 61, מאזור ירושלים; אריק חסון, בן 50, לא כתוב מאיפה; איבראהים סורור, בן 75, מעילבון; חסן מוחמד סאלח אבו ראס מעילוט, בן 36; ראפי אבו חמד, בן 40, מדאלית אל-כרמל; יעקב ישראל מזרחי, בן 40, מתל אביב; נסראת אבו תנהא, בן 57, מיפיע; מסעב אל-נג'די, בן 30, מראס אל-עמוד; יגאל בן אקן, בן 50, מקריית גת; אדם ששמו לא ניתן לפרסום, בן 55; עוד אדם בן 65 ששמו אינו ידוע, והאחרון – גם שמו אינו ידוע, בן 30, שהוא היה עובד זר מגיאורגיה. אני קורא פה לעשות מעשה של ממש, להפסיק את תאונות העבודה שלא נפסקות ונמשכות וגובות קורבנות יום-יום כמעט. אני קורא פה לממשלה ולכל חברי הכנסת להתגייס ביחד למאבק בתאונות העבודה. יהי זכרם של ההרוגים ברוך, ותודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מצטרף אליך, חבר הכנסת כסיף, ובעיקר לשרת העבודה, שתחתיה נמצא האגף הרלוונטי. הם באמת הרוגים שקופים. בהחלט. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רציתי לדבר קצת על חוק האזרחות. אני מניח שאני אדבר גם במהלך הדיון, אבל משום שיש הרבה דברים לומר אז אני אתחיל כבר בדיון הזה. הרי אנחנו עדים לכך שקמה בישראל ממשלת שמאל, ממשלה שהחליטה במודע להישען על הרשימה המשותפת וקבעה שהיא רשת הביטחון שלה. אני חושב שאנשים שכחו, אבל הממשלה הזו שקמה, ממשלת השמאל הזו שקמה, נשענת על הרשימה המשותפת. היא הגדילה לעשות שחלק מהממשלה שלה – קיימת מפלגת רע"מ, שהיא מפלגה אנטי-ציונית; היא אומרת בצורה ברורה את עמדותיה – זו מפלגה אנטי-ציונית. ואני שואל את עצמי מהי הסכנה היותר-גדולה: ממשלת השמאל הזו שקמה או חוק האזרחות, שבפועל, הבנתי, יהפוך את הגברת שקד לפקידת הגירה? היא תצטרך לשבת כמה שעות טובות במשרד יום-יום ולחתום על בקשות, על היתרים, לבחון את הסוגיה במסגרת סמכותה החוקית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני באמת חושב שברגע שקמה ממשלה כזאת נוראית, שקד לא צריכה לבוא אלינו בטענות, היא צריכה לבוא בעיקר לעצמה. היא הקימה ממשלה כל כך מסוכנת לביטחון המדינה, ממשלה שלא תדע לטפל באיום האיראני, שכנראה תסכים עם האמריקאים במדיניות שונה מול האיום האיראני; ממשלה שלא תדע לטפל בסוגיות בסיסיות כמו שאנו רואים לנגד עינינו, לשמור על מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מתפלא עליך, מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבן אדם נוסע בשיירה, לא הולך לישון, נוסע 24 שעות ביממה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כשאתה נוסע בשיירה אתה שוכח מהאחריות, בנט. תשכח מהשיירה, תיזכר בעם ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שישה מנדטים, הוא צובט את עצמו. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תיזכר בביטחון המדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא צובט את עצמו, הוא אומר: אני שישה מנדטים, תראה את השיירה. לא מאמין. שישה רכבים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא מאמין. אתה יודע מה? אין לי דרך לנתח את זה יותר יפה. עשית פה איזושהי אסוציאציה שאני כנראה לא יכול לחלוק עליה, כי אחרת אין דרך להסביר את ההחלטה השערורייתית הזאת של בנט ללכת לממשלה שכזאת. אז אני אומר לקואליציה החדשה: אל תבנו עלינו. לכו לרע"מ שיוציאו לכם את הערמונים מהאש; לכו לרשת הביטחון שלכם, למשותפת. אנחנו לא הכתובת שלכם. אני חושב שהחוק הזה סוף-סוף חושף את ממשלת הזדון הזו, את הממשלה המסוכנת הזו. ואתם יודעים מה? אני קורא לקואליציה – יש לכם שתי אפשרויות, תבחרו: האחת, בואו נקדם את חוק ההגירה, תוך חודשיים-שלושה נקדם את חוק ההגירה, ובא לציון גואל, פתרנו את הבעיה; השנייה, תפרקו את הממשלה הזו. בואו נקים ממשלת ימין. בואו נעשה את מה שעם ישראל ציפה מכם, מאלה שהצביעו בעבורכם, שחשבו שתפעלו כפי שהתחייבתם לציבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה גם לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בזה תם הפרק הראשון בנאומו של חבר הכנסת זוהר על חוק האזרחות. אתה הבטחת לכולם שיהיה עוד המשך, כי זה חוק חשוב. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבטיח לכולם שיהיה המשך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רואה איך אני קשוב? חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חידה: מה המשותף לאסתר חיות, יאיר לפיד, מיקי לוי, בנימין נתניהו, ראובן ריבלין, בני גנץ ונפתלי בנט? בזמן שאתם מנסים לפתור את החידה אני אתן רמז. יצחק רבין, זכרו לברכה, לא היה אדם דתי, כידוע. רבין הגיע לניו יורק לרגל אירועים לציון 50 שנה להקמת האו"ם. מאחר שסיום האירוע התאחר, יצא ראש הממשלה דאז באיחור והחל לצעוד ברגל בליווי משלחת אבטחה לעבר בית המלון, כדי לכבד את השבת. המצלמות תיעדו את האירוע, ולאחר רחוב או שניים הציעו אנשי הפמליה לרבין להיכנס לרכב השרד ולנסוע למלון. הצלמים כבר הלכו, המלון עוד רחוק, ו-73 זה כבר לא גיל צעיר. רבין סירב והשיב למציעים: אני לא אדם פרטי אלא ראש ממשלת ישראל, ומדינת ישראל היא מדינה יהודית ושומרת שבת. וכך, בגדלות נפש, בגשם שוטף, צעד רבין במשך חצי שעה עד לבית המלון ריג'נסי בניו יורק שבו הוא התאכסן. במהלך השבת האחרונה, בשעה 15:00, פרסם יושב-ראש הכנסת מיקי לוי רשומה או פוסט בפייסבוק לסיכום השבוע בכנסת, ואף צירף לכתיבתו תמונות של נציגים חרדים – דבר כואב שראוי למחות עליו כשלעצמו. יושב-ראש הכנסת התנצל בצאת השבת על חילול השבת המיותר, ועל כך הוא ראוי לשבח. וזה גם פתרון החידה. במדינת ישראל ישנם שבעה אנשים שנחשבים סמלי שלטון: יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון וראש האופוזיציה. הם חלון הראווה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. כשהם שומרים שבת המשמעות היא שמדינת ישראל כולה שומרת שבת. באורחות חייהם הפומביים הם שומרים על היום הלאומי של עם ישראל, יום השבת – לא נוסעים בשבת, לא מקיימים פגישות עבודה, לא מוציאים הודעות לתקשורת, לא מצייצים ברשתות החברתיות אלא ממתינים לצאת השבת. אני מצטט את דבריו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. הוא אמר: "עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, כי היא לא רק יסוד קיומו הישראלי אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוקים ואין צלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הרי אין מותר לאדם מן הבהמה". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אמשיך ואסיים. "כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל בצורה זו או אחרת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – את יום המנוחה, והיא שהיא עמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם – – – שמירת השבת שקולה בעיניי לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות" – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> עוד דקה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אדוני, אדוני, אנחנו מקפידים. אתם מקפידים על רישום מוחלט ואנחנו נקפיד על זמנים. יש לך עוד נאום עוד מעט, אני מבטיח שתוכל להשלים את זה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אסיים רק בכך שאנחנו בעיצומם של ימי בין המצרים, וחז"ל אמרו שלא חרבה ירושלים אלא בגלל שחיללו את השבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, בגלל שלוש סיבות הקימו, או עשו, נפתלי בנט ואילת שקד את ממשלת השמאל הזאת, שאנחנו היום רואים אותה בגנותה ובכל תחלואיה, כפי שקורה – ואני לא רוצה להאריך, כבר דיברתי ואני עוד אדבר בהמשך. אבל שלוש הסיבות שבגללן הם הקימו את הממשלה הזאת הן 1. השנאה לנתניהו; 2. השנאה לחרדים; 3. תאוות השררה – שבנט לא היה יכול לוותר על העניין הזה שהוא יהיה ראש ממשלה. לא משנה שזה קרקס וליצנות והכול, אבל הוא לא היה יכול לוותר על העניין הזה. אני רוצה לנתח את שלושת הדברים. האחד – השנאה לנתניהו. כאילו נתניהו הוא עדיין ראש ממשלה, הולכים ומוציאים החוצה שהוא קיבל 50,000 שקל כדי לבנות ג'קוזי בקיסריה. מה לעשות, לא היה ולא נברא, לא משל ולא נמשל. ממשיכים לדבר עליו, מין שנאה פתולוגית שאי-אפשר פשוט לתאר אותה. אני לא חסיד של נתניהו, אבל הוא היה ראש ממשלה מצוין, הוא עשה המון דברים טובים למדינת ישראל; הוא גם עכשיו עשה עם הקורונה – ברגע שהוא עזב, הקורונה חזרה. הוא הביא את החיסונים, הוא עשה את הדברים שצריך לעשות. ג'קוזי. זה בכלל לא משנה אם זה נכון או לא נכון. תשאלו את האדם הממוצע – התקשורת הכניסה בראש שיש נתניהו ויש ג'קוזי. נכון? לא נכון? לא רלוונטי. אחרי זה השנאה לחרדים, הסיבה השנייה. אתם שומעים שיש דברים דחופים שצריך לעשות. בנט אמר שצריך לעשות את הממשלה הזאת, בגלל שאחרת הולכים לבחירות חמישיות. בסדר, הבנו. ולכן – מה? צריך לעשות דברים חיוניים. מה הדבר החיוני שהם עושים? אין צורך עכשיו במינוי דיינים – מינו דיינים; אין בעיה דחופה שעומדת על הפרק – הם מביאים הצעת חוק שהחרדים לא יהיו בוועדה למינוי דיינים. אתה שומע את שר האוצר שלהם, שאומר באילת שאישה עובדת, אישה חרדית, והיא צריכה לשלוח את הילד שלה למעון – שתשלם מחיר מלא; לא לסבסד לה את המעון, בגלל שהיא חרדית. זה פשוט לא להאמין שהדבר הזה הוא דבר שקיים ונמצא בלקסיקון שעליו מדברים. אני כמובן סומך על בנט, שאמר שהוא יגן על החרדים. הוא לא יגן ולא כלום. הרב אייכלר, אנחנו נצטרך להילחם בעצמנו נגד האנטישמיות הזאת. והדבר השלישי והאחרון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אין לי יותר משלוש סיבות. והסיבה האחרונה – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> נגמר הזמן, אדוני היושב-ראש. נגמר הזמן. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> את לא היושבת-ראש. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> אני רק מעירה את תשומת ליבו – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> מספיק שאת שרת התחבורה ובשבת נוסעים באוטובוסים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה את עושה ככה? אני הייתי מתבייש בזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> את חושבת שזאת גאווה גדולה? זאת מדינה יהודית – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. הרגע סיימת לדבר. בבקשה, חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והסיבה האחרונה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא במשפט האחרון שלו, תן לו לדבר. תן לו לדבר, אנחנו רוצים לשמוע מה הסיבה השלישית, כולנו משתוקקים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. קריאת הביניים נשמעה, תודה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – ירושלים חרבה בגלל חילול שבת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הסיבה האחרונה היא תאוות השררה. תאוות השררה היא כזאת שיכולה לעמוד פה שרת המשפטים, אחרי שהיא לקחה את המדינה ונתנה את זה לממשלה הזאת, עם כל הבעיות שכרוכות בזה – הביטחונית, המדיניות, הכול הכול הכול – ואומרת לנו: אתם תישאו באחריות, אתם תדאגו לזה שחוק האזרחות יעבור, אחרי שאת הכול, כל מה שקורה במדינה, נתנו להם. תאוות השררה שלא יודעת שובעה. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הסבלנות, ואני מבטיח לך שבנאומים הבאים אני אאריך עוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך, חבר הכנסת משה גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על לא דבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מחכה לאותם נאומים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב ליצמן, ואחריו – חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני מתפלא איך זה ששר הבריאות לא בא להציג את החוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא חושב שזה חוק פשיסטי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה חוק בריאות, חוק שלו. איך זה שהוא שולח מישהו? הקורונה לא חשובה לו? אז התשובה: באמת לא חשוב לו, ואני אביא לכם כמה הוכחות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא בעתירה בהאג, נגד החיילים בהאג. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> א. שים לב, חבר הכנסת אמסלם: ביום ראשון הודיעו שביום שלישי יהיה קבינט קורונה. כל יום מתווספים עשרות, מאות, אולי אלפי מקרים, אבל אין להם זמן, הם עסוקים. אז הודיעו כמה ימים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איך הם עסוקים? יש להם את הנורבגי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הנורבגים החליפו אותם. למה הם עסוקים? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יודע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה לא פינה להם זמן? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אפילו לא מצא לנכון לבוא להציג את החוק הזה. ב. אם היה מצב היום שבהרצליה ותל אביב ובנימינה ועוד מקומות שיש הרבה מקרים של הקורונה – אם זה היה קורה בבני ברק, מה היו עושים לנו? החרדים אשמים, צריך לעשות סגר. למה לא צריך לעשות סגר בהרצליה? למה לא צריך לעשות סגר בתל אביב, איפה שזה קורה? למה רק אצלנו החרדים משרד הבריאות מאוד מאוד מאוד המליץ ולחץ? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ליצמן, גם כשאין חולים במגזר החרדי שמים את התמונות של החרדים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, שמעתי שהייתה ביקורת והורידו. שמעתי, תודה רבה. אז אני אומר, עם כל הכבוד להם, הם לא מטפלים בקורונה. מתווסף כל יום, ורק מאיימים כל הזמן שאם יקרו עוד מקרים ועוד מקרים הם ייזכרו. עד הרגע הזה לא עשו כלום, לא עשו כלום כלום, ממש כלום, ואני חושב שעד שהם יתעוררו – ואיפה הספר הזה של בנט? איפה הספר? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אזל מן השוק, נגמר. אי-אפשר להשיג אותו. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רב-מכר. רב-מכר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא יצא – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הממשלה מנסה לקרוא, להבין מה לעשות. כלום. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יודעים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה הורד מהמדפים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אנחנו נעשה מבצע שמי שיכול להביא לראש הממשלה את הספר, ניתן לו פרס. אז הוא ידע – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יקבל סגן שר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אין מקום. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יקבל שר בתוך משרד אחר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה ירד מהמדפים, אני מבקש לא לדבר על הספר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מחפשים את סופר הצללים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אם הוא יודע כל כך טוב מה לעשות בקורונה, שיעשה. הוא לא עושה כלום. כלום. עוד יומיים, עוד שלושה ימים, יהיה דיון בקבינט מה צריך לעשות עם המאות שכבר נוספו, אבל בינתיים כל יום מתווספים עוד מקרים ועוד מקרים, והוא לא משתלט על המצב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הרב ליצמן, זה בגלל שהוא כל כך מאמין, שהוא מחכה לנס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, הרב ליצמן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, עוד מילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אתה מנהל דו-שיח – זה על חשבון הזמן שלך. אני מצטער. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, רק מילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תשב לידה והיא תגיד לך. אני בטוח שזה יהיה מעניין, רק לא על חשבון כל המליאה, אדוני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכיפה שלו אולי מעידה על זה שהוא מאמין – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היושב-ראש לא נותן לי לשמוע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, כי אני לא רוצה שתפריע לך לדבר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי, אז רק מילה אחת. אני מציע ליושב-ראש שעם כל הכבוד, כששר הבריאות לא כל כך מעוניין בדיון על הקורונה – או להביא אותו בצו הבאה או לסגור את הדיון. תודה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> או למנות שר במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרת המשפטים עמדה כאן קודם מעל הדוכן וסיפרה שלפני חודש בערך, בישיבת הממשלה, בקבוצת הווטסאפ, לבקשת מזכיר הממשלה, רצו להעביר את החוק והצביעו. אבל דבר אחד היא לא סיפרה. אתה יודעים למה החוק לא עבר ולא הגיע לכאן? כי מר גנץ שם וטו על העברת החוק – גם החוק הזה שמדברים עליו, הסכנה – עד שלא ימנו לו מנכ"ל. טובת המדינה למול עיניו וביטחון המדינה – את זה הם לא סיפרו. איזו צביעות. חיסונים היום אין לנו בגלל שלא מינו מנכ"ל למשרד המשפטים. זו הצביעות. אנחנו מקבלים הטפות ממר בנט ויאיר לפיד היום: איפה ביטחון המדינה, טובת המדינה? אתם לא מודאגים שבתוך הממשלה שלכם יושבים אנשים שהולכים נגד המדינה ולא תומכים בחוק? בממשלה שלכם. מה אתם רוצים מאיתנו? הבאנו חוק הסדרה – תתמכו בו. זו הצביעות בהתגלמותה, פעם אחר פעם. אבל השקרים שם נמשכים ללא הרף. לפני יומיים שרת המשפטים ישבה עם מתיישבים, ראשי יש"ע, ואמרה להם: סיכמתי שכל נושא הבנייה נמשך אצלי, במשרד המשפטים. אחרי שעה יוצאת הכחשה של שר הביטחון: לא היה ולא נברא בהסכם. כל נושא הבנייה נמצא במשרד הביטחון ויפעל לפי הצורך. שקד עושה בנט. אולי צריך להתנצל עכשיו שוב בפני חכם מנסור, שהוא בסוף בינטט את כולם, כי לא תקום ישיבה באיתמר, הוא עבד על כולם, וכולם עבדו על כולם; ממשיכים בצביעות שלהם לרמות גם את המתיישבים, גם את תושבי מדינת ישראל, להגיד שאין, טובת המדינה למול עיניהם. מאיתנו אתם רוצים עזרה לקיים את הממשלה שאתם מדברים עליה שהיא בסכנה? אני יושב היום בוועדת חוץ וביטחון, ואתה שומע אנשים שצועקים: סכנה; מהקואליציה מנסים לשכנע; מיכל רוזין יושבת ומנסה לדבר, אצלכם, בממשלה שלכם. איפה הצביעות? אתכם זה לא מדאיג? בנט ולפיד מטיפים לנו, אבל בממשלה שלכם יושבים אנשים שהם לכאורה נגד המדינה ורוצים לפגוע בביטחון המדינה. אז בבקשה, מי שרוצה לעשות מעשה זמרי ולבקש שכר כפינחס, שלא יבוא אלינו לעזרה. אנחנו לא ניתן לכם חמצן ולא החייאה אפילו רגע אחד, לממשלה הזאת. וכבר מי שקצת ביטא ואמר: יש אדם שהוא – אם הוא חולה סכרת, לא עליכם, צריך לקטוע לו רגל בשביל שימשיך לחיות. אם אנחנו עכשיו בחוק הזה נצטרך להתנגד אליו בשביל שנפיל את הממשלה המסוכנת הזאת לביטחון מדינת ישראל, זה מה שאנחנו נעשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה, אדוני. שלוש דקות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאיכנס לדברים שלי, עמד פה לפני לא הרבה זמן מי שהיה ראש ממשלה במשך 12 שנים במדינת ישראל לאחרונה, והיה גם לפני כן, והוא אמר שהממשלה של השינוי לרעה, יש בה גורמים אנטי-ציוניים. הוא כנראה פשוט מבין לא נכון – אנטי-ציוניים זה טוב; להיות אנטי-ציוני זה דבר חיובי. מה זה להיות אנטי-ציוני? זה להיות אנטי-כיבוש, להיות בן אדם דמוקרט, להאמין בזכויות אדם כאדם, בלי עליונות הגזע היהודי. להיות אנטי-ציוני זה להיות נגד עליונות יהודית. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> הפרשנות שלך שגויה לחלוטין. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בעד שוויון. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בעד שוויון. לכן, אנטי-ציוני זה דבר מבורך. מי שצריך לחשוב לגבי העניין של הבעיה עם המוסר – זה הציוני. מי שאנטי-כיבוש, מי שבעד שוויון, מי שאנטי-עליונות יהודית וחושב שכל בני האדם שווים – שמח – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אחרי שישה מיליון מגיעה לנו מדינה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שמח וגאה. והוא חושב שהוא גם, כמוני, יש לו הרבה יותר קרבה לדמוקרטיה ולזכויות אדם מאשר להיות ציוני. זה באשר למה שאמר ראש הממשלה לשעבר – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה אתה תומך בארגוני טרור – כי הם אוהבים את האנושיות – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, הרעש הזה מפריע, ואז קשה לי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, את ביקשת לדבר, נכון? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ולכן, בגלל שהם דואגים לזכויות האדם באשר הם, אתם תומכים בארגוני טרור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, תודה רבה על קריאת הביניים. תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה קצת מדהים אותי, זכויות האדם ולתמוך במעשי טרור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תסביר לי את האנומליה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אבקסיס. את לא יכולה להתעלם לגמרי ממה שמדברים אלייך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה גם מקשיב למה שאומרים פה. אנחנו משיבים לטיעונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, יש קריאות ביניים, ואת צריכה להישמע למה שמבקשים ממך. תודה רבה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז זה די גורם לנו ככה למחשבות נוספות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זו השאלה, סמי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איתן, היום אתה קשוח מדי. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני – להפך, אני מציג – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היום חברת מפלגתך לשעבר עומדת לדין, נחקרת בחשד להסתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – חברת הכנסת אבקסיס, אני אקרא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, קריאות ביניים זה בתקנון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קריאת ביניים זאת קריאה, לא נאום, ולא אחרי שמעירים. אתה ישבת פה, אדוני. בבקשה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> במסגרת של דיון גם מתפתח איזשהו שיח. זה תפקיד היושב-ראש – צריך לדעת מתי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו לעניין. אני אתעלם מהרעש הצדדי הזה והמיותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מוסיף לך זמן. בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. תודה, אדוני. ואני רוצה להגיד משהו לגבי המדינה היהודית והדמוגרפית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> דמוקרטית. סמי – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דמוגרפית. זה מה שאמר יאיר לפיד היום, והוא ממשיך את דרכו של בנימין נתניהו לפניו – הוא אמר באופן ברור שהתיקון לחוק האזרחות בא ממניעים דמוגרפיים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> טוב, אם תקשיב לכל מה שלפיד אומר – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו, אם יש גזענות בעולם, חברים, אתם המאסטרים. במקומות אחרים שיש בהם גזענות, הם מתביישים קצת בגזענות שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין עוד פרלמנטים שמתגאים בגזענות חוץ מכם. תתביישו קצת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין עוד פרלמנטים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין עוד דברים כאלה. העולם השתנה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – שבהם יש אנשים שתומכים ברצח של אוכלוסייה אזרחית. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מנסור עבאס – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע, כשהיהודים במאה ה-19 סבלו מגזענות – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – מאזן גנאים, סעיד אלחרומי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל, יש גבול גם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל בלי רע"מ זה לא עובר. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם היו בעד שוויון. למה היהודים מתנגדים לשוויון? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה לא היהודים, זה הערבים. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני באמת לא יכול להבין למה היהודים מתנגדים לשוויון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> איפה מנסור? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שישה מיליון. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אי-אפשר להבין. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פעם, במאה ה-19 – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – יהודים, רובם, נזעקו למען שוויון. במאה ה-21, הרוב בכנסת מתנגד לשוויון, ומגיע עם חוק למדינה יהודית ודמוגרפית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה הבית הלאומי של העם היהודי. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עם גזענות אין פשרות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמרתי את זה כמה פעמים, כנראה לא מבינים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה הבית הלאומי של העם היהודי לפי מגילת העצמאות. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אז אני אגיד עוד פעם: עם גזענות לא מתפשרים. גזענות מביסים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל, תוריד את הידיים, אנחנו לא בשוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה, אדוני. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, מותר לנו לדבר עם הידיים. אתה לא דנה ויס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כן, זה מאוד מכבד אותך, אדוני. זה מאוד מאוד מכבד אותך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – אל תיתן לי ציונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מאוד מכבד אותך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> סמי, זה דמוקרטיה או דמוקרציה? אחד קורץ לשני אצלכם. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה שמותר לכם, לנו אסור. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לענות לחבר הכנסת הנכבד שנאם כאן רגע לפניי. הסיבה שבגללה הציונות קיימת איננה גזענות אלא שישה מיליון יהודים שנטבחו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון, לא נכון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, לא להפריע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הציונות התחילה 100 שנים קודם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש ממך לא להפריע. הרגע ירדת מהדוכן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> והסיבה שבגללה אני אתעקש לנצח על מדינת לאום של העם היהודי – מדינת לאום של העם היהודי לנצח-נצחים, נא להתרגל. יש לכם מזרח תיכון ענק, אתם יכולים לבחור איזו נקודה שאתם רוצים; לנו – לנו אין. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הציונות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, מספיק. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לנו אין. זה הבית שלנו. אתה יכול לחיות פה כאזרח שווה זכויות, הכול בסדר – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מדינת הלאום, הלאום, היהודית, מדינת היהודים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת אבו שחאדה, מספיק. הגנתי עליך כשהיית כאן. אני מבקש שלא תפריע לאחרים. אני מבקש שלא תפריע. קראת קריאת ביניים, תודה רבה על הקריאה. תן לה להמשיך לנאום. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מותר לה לנאום על מה שהיא רוצה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שתפסיק עם – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר עכשיו על נושא אחר, ברשותכם. עמדה פה אילת שקד לפני כמה דקות ועשתה גם את מה שראש ממששת המנדטים עושה, עשתה את מה ששרן השכל עשתה היום בבוקר, עשתה את מה שמתן כהנא עושה. באמת, החבר'ה האלה מימינה ומתקווה חדשה הם מופת של חוסר מודעות עצמית שאני לא יכולה לתאר. באיזה עולם הם מעיזים לפנות לבנימין נתניהו ולומר לו שהוא מסכן את הצביון היהודי של מדינת ישראל? בנימין נתניהו לא יושב שם אלא פה מסיבה אחת: כי הוא איננו למכירה. אותו אי-אפשר לקנות. ניסו. אנחנו ראינו את אברמוביץ' עומד בערוץ 12 ואומר: אתה תאותרג אם רק תעשה את מה שאנחנו רוצים. כולם ידעו שהמשפט המופרך הזה וכתב האישום המופרך הזה, שבנוי בתפירה רשלנית, שבאמת כנראה שהתופרים והתפרניות לא העלו על דעתם שהוא יימשך עד הסוף; הם לא העלו על דעתם שהפארסה הזאת – הביזיון הזה יגיע לבית משפט. עכשיו הכול בעצם מוכח לנו, השכם וערב, רק שהתקשורת כמובן מסתירה את זה. אבל אם יש דבר אחד שאפשר ללמוד מזה זה שבנימין נתניהו איננו למכירה. כל לילה שבו שרה נתניהו בכתה על הסיקור המפלצתי, הבלתי-אנושי, מדינה שלמה התמכרה לשנאה בלתי נתפסת. כל דמעה של שרה נתניהו זה עוד יישוב שלא פונה, זה עוד גבול שלא זז, זה עוד הדיפה מול ממשלת אובמה ומול משטר עוין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עוד לא סיימתי, שנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, סיימת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הפריע לי בהתחלה. תן לי עוד שנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר דבר כזה: כשאילת שקד, עם כאבי הבטן שלה, מכרה את המדינה ואת כל מה שחשוב לה לטובת קואליציה אנטי-ציונית, וכשראש ממששת המנדטים, בעבור המגלומניה המטורללת שלו מכר את המדינה כדי שהוא ישב בכיסא החשוב, ראש האופוזיציה שילם במשפחתו, שילם בילדיו, שילם בחפותו, שילם בשמו הטוב, הקריב את כל מה שיקר לו למען המדינה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני רואה אותם באים ומאשימים אותו, אלוהים, זה תפלצתי, זאת צביעות. לאנשים האלה אין מראה בבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לגלית דיסטל אטבריאן. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, יש פה שר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש את השרה מירב כהן – נמצאת בקצה המליאה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, מאה אחוז, רק רציתי לכבד אותה, לא מעבר לזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מציע שישימו את הנקודות האלה, כמו בסופר – – – עוד קרטון אחד של שר וגמרנו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, שר האוצר ירד עד אילת הדרומית, מכל עיסוקיו, מכל ההכנות להגשת תקציב, ונאם בפני כינוס של רואי חשבון. מי שציפה לאיזה בשורות מיוחדות על תוכנית המשק, הבראה אחרי הקורונה – כל שר אוצר צריך להיות שקוע יותר במקום אחר, להיות מקצועי מאוד, לראות איך הוא באמת מוציא את המשק וממשיך את התפיסה הכלכלית שהצליחה עד עכשיו. הוא רוצה לעשות שינויים – גם זו זכותו. שתי בשורות יש לו, לשר האוצר – זה כל תוכן נאומו בתוך הכינוס הזה לפני רואי החשבון, שרגילים לפרוס את משנתם הרחבה לשרי האוצר ושרים אחרים. יש לו פתרון, איך הוא מציל את המשק, מה הוא יעשה. הדבר הראשון שהוא יעשה: הוא יחליף את מבחן ההכנסה והיקף העבודה במעונות היום – כדי שנשים תוכלנה ללכת לעבוד – הוא יחליף את זה במבחן כושר ההשתכרות. עוד דבר אחד: את קצבאות הילדים הוא לא יוריד. מדוע? הקואליציה שלו – יש הרכב כזה שלא יכול לתת לו לשנות. מי ההרכב? מי זה? מפלגת רע"מ, שלא תיתן לו; בגלל הערבים אחרים זוכים. בגלל מפלגת רע"מ – זה בסדר וזה לגיטימי – הוא לא יכול לפגוע בקצבאות הילדים. אבל יש לו בשורה: במעונות הוא כן יפגע. המעונות זה הדבר שכל ממשלה, כל ממשלה, בכל העולם, כל פרלמנט, כולם, עשו דבר אחד: ייתנו את האפשרות לנשים שהן יוכלו לצאת לעבודה, וייתנו מענה וסידור לילדים כדבר הכי ברור והכי לגיטימי והכי נצרך. מטבע הדברים, גם נותנים סבסוד, ומה שקורה – נותנים סבסוד, גם אם לא חינם, בכל אופן, לסבסד כך שנשים תוכלנה לעבוד, כשזה תלוי בהיקף המשרה שלה ובהכנסה שלה. בא שר האוצר אומר: לא, אני אפעיל את כושר ההשתכרות של כחלון. זוכרים את זה, בזמן בנט-לפיד, אותה ממשלה שמה שהיה לנגד עיניה זה איך לרדוף את החרדים? אחרי זה, כששואלים: אתם לא רואים מה אתם עושים? לא, אין לנו שום עניין, אנחנו רק רוצים לתת את האפשרות לאנשים לעבוד, לצאת לעבודה. אתה רוצה לתת את האפשרות לצאת לעבודה או שאתה לא רוצה לתת את האפשרות לצאת לעבודה? אתה עושה בדיוק את הדברים ההפוכים. מישהו יודע מה המאמץ, כמה השקעה וכמה הקרבה צריכות להיות לאישה שיש לה ילדים כדי לצאת לעבודה? עושים את זה, ועושים את זה במסירות. מצליחים. ועובדים שמרוצים מהם – הם באמת מגדילים את הפריון ותורמים הרבה. נשים רבות, אלפי נשים אם לא עשרות אלפי נשים – ברגע שאתה תולה את זה במבחן ההכנסה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – לא יצליחו לעבוד, בגלל שאין דבר כזה; הם לא יצליחו לעמוד עם המשכורת הקטנה שיש להם גם ככה. אבל מה נקרא לא לעבוד? זה נקרא לא לעבוד? אם הבעל יושב ולומד, זה נקרא לעבוד. לא רק שזה נקרא לעבוד, הרי הוא גם חייב להיות בזמן שהוא נמצא – הוא אומר שהוא ישמור בבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הממשלה מצד אחד אומרת שהיא לא תיתן סבסוד לבעל של האישה העובדת, שלומד, ומצד שני, מחייבים אותו במשרד החינוך, ואם לא, קונסים אותו אם הוא לא נמצא שמונה שעות. איך אפשר? איך שר האוצר, שאם לא שקר בפיו, יכול לומר דבר כזה בפני ציבור? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אסור לזלזל באויב שמצהיר על תוכניותיו. שמעתי היום שבאיראן יש שלט אלקטרוני שסופר ספירה לאחור ליום השמדת מדינת ישראל. אגב, הלילה השלט הזה נכבה בגלל שהייתה הפסקת חשמל בטהראן; מזה אני יודע שיש שלט כזה. כן, כך קראתי היום. כתוב שאין דבר שמראים לבן אדם סתם, כי "אשור שבט אפי". השלט הזה בא לעורר אותנו, ובפרט בימי בין המצרים, לתשובה, לתפילה ולצדקה, שמעבירות את רוע הגזרה, שלא יזכו ליום הזה שהשלט הזה יוכל לפעול. מוריי ורבותיי, מהנושא הזה אני רוצה לעבור לנושא אחר. היום הזכיר חברי הרב מקלב את ההצהרות של שר האוצר. גם זה – הקדוש ברוך הוא עושה לנו אזהרות, שאנחנו נדע. תארו לעצמכם שר אוצר שצריך להכין תקציב של 500 מיליארד שקלים. מאיפה הוא ייקח את הכסף? הוא נשאל. אמרת שלא תעלה מיסים. אז הוא אומר: אני אקח מאלה, מהאברכים, הוא אמר. אנחנו נשקיע בחדשנות ולא באברכים. אברכים זה לא חדשנות. הרי הם מחדשים כל יום חידושי תורה, "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", אבל הוא לא למד את זה והוא לא יודע את זה. אבל הוא הבטיח לגזול את כבשת הרש של לומדי התורה, שבזכותם ורק בזכותם אנחנו יכולים לענות למי שצעק פה קודם שפלסטין היא כבושה ושארץ ישראל לא שייכת לנו, רק בזכות התורה שהם לומדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה להעביר להם, הוא מחפש מקורות. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, צריך להעביר להם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס – – – מיליארד שקל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אולי בזכות הבדואים הוא לא יפגע בקצבאות הילדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועוד 500 מיליון דמי כיס. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והתקשורת שותקת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מהחרדים הוא ייקח – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל הפשע הגדול ביותר שהוא עשה מבחינה הומנית הוא לפגוע באימהות שמגדלות משפחות עם ילדים במסירות נפש, ויוצאות גם לעבודה, ממש במסירות נפש, לשלול מהן את ההנחה במעונות ילדים. אני זוכר שהייתה פה חברת כנסת שרצתה לעשות את זה פעם. היום היא עומדת למשפט ורוצים לגזור עליה עשר שנים כי היא אמרה אז שעולה לנו יקר מדי, האימהות האלה שמקבלות הנחות. היא רצתה אז לעשות את מיצוי כושר השתכרות, ששני ההורים יעבדו. ברוסיה לא רצו שתהיה ילודה, אז עשו ששני ההורים חייבים לצאת לעבודה, כשהייתה המהפכה הקומוניסטית. אבל פרעה כבר אמר, הבה נתחכמה לו פן ירבה, והקדוש ברוך אמר כן ירבה. אבל אני שואל את אזרחי ישראל הלא-חרדים: באיזו מדינה בעולם היה שר אוצר שאומר שהיהודים אינם יצרניים וניקח מהם בשביל לתת לאחרים לא להעלות מיסים? באנגליה, בצרפת, באמריקה, אפילו בברית המועצות או בסין, אם מישהו היה אומר את זה, הוא היה חייב להתפטר באותו היום בעוון גזענות ואנטישמיות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בנוסף לזה, תעסוקת נשים במגזר החרדי משתווה ואפילו עולה על הממוצע ב-OECD, 74% תעסוקה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ובזה רוצים לפגוע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זאת אומרת שאת זה הם שמים בצד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן, אנחנו, בעזרת השם – אני רוצה לעמוד בזמן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסיים בפסוק אחד. אגב, אני רוצה לומר שכל שרי הממשלה שותפים במלחמה שהוא עושה נגד השם אלוקי ישראל ונגד לומדי התורה, אבל הפסוק שאני אומר, "באלוקים נעשה חייל והוא יבוז צרינו". תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה ארבל יעלה ויבוא. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה לשוויון חברתי, אני שמח מאוד שאת התנדבת להישאר כאן שרה תורנית באולם ולדבר באמת על נושא שנוגע לכולנו – שוויון. שוויון, כידוע, הוא נגזרת של כבוד האדם וחירותו. הוא ערך במשטר החוקתי שלנו, בעל מעלה שממשלות ישראל לדורותיהן, מ-2006, כמדומני, מאז הוקם המשרד לשוויון חברתי בגלגוליו הקודמים, הבינה שצריך להשקיע משאבים רבים מאוד ולחתור לערך החשוב הזה. בכאב גדול ובצער דיבר כאן גם קודמי על ההחלטה השרירותית, שלצערי הרב הייתה גם בכנסת התשע-עשרה, כששר האוצר היה יאיר לפיד, שהחליטה בשם קודים וסיסמאות שאנשי מקצוע מטעם הגדירו אותם, כביכול, כהגדרה המקצועית וקראו לה בשלוש המילים "מיצוי כושר השתכרות". שלוש המילים הללו היו בעצם פגיעה ישירה, באופן מובהק ודווקני, באוכלוסיות מאוד מאוד מסוימות. המילים הללו נועדו למנוע שוויון; המילים הללו נועדו לגרום לכך שאישה חרדית שרוצה מאוד להתקדם בתעסוקה, שהצליחה לפרוץ הרבה מאוד תקרות – לא זכוכית; הרבה מאוד תקוות בטון – יצאה ולמדה לימודים מתקדמים, אם זה לימודים אקדמיים ואם זה הייטק ותכנות, והיא נמצאת כבר במצב שמעסיקיה מבינים שכדאי להשקיע בה, והתפוקה שהיא נותנת בעבודה היא משמעותית, תורמת לחברה, מביאה אותה באמת למעמד שבו היא מפרנסת משמעותית בבית, הילדים והילדות שרואים אותה רואים שבאמת אישה יכולה לזקוף קומה ולפתח קריירה – האשמה היחידה של אותו ילד עד גיל שלוש – שאותה אימא תצטרך לקחת מהמשכורת שלה 2,800 שקלים בחודש לטובת מעון יום – הפשע היחיד זה שהאבא של הילד, בן זוגה של אותה אישה, בחר ללמוד תורה. זה ערך שאפשר להתווכח עד כמה באמת אנחנו צריכים לעודד. בסדר, זה דיון ציבורי ראוי, עד כמה אנחנו צריכים לעודד יציאת גברים חרדים לשוק התעסוקה, אבל השאלה היא האם בשם אותו ויכוח, שהוא ויכוח עקרוני חשוב – האם בשם אותו ויכוח נכון יהיה להעניש ולגזול מאותה אישה, שהצליחה לפרוץ תקרות ולצאת לעבוד, לקחת לה מאותה משכורת שהיא מביאה הביתה ומאותו לחם של אותם ילדים למשפחה ברוכת ילדים את הסכום הזה בשל אותה אמונה דתית? אני חושב שסוגיית השוויון, שקרובה לליבך, ראוי שתיתני עליה כחברת הממשלה את הדעת, ולא לאפשר לתופעות כאלה להתקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לחבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איפה? אה, סליחה. יעלה ויבוא, בכבוד רב. בכבוד רב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צריך לעשות בדיקה עצמית אם יש מצב שאני באולם ולא מרגישים בנוכחותי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהפטרה השבוע נקרא – אנחנו בשבעה דפורענותא: "כי שתים רעות עשה עמי אֹתי עזבו מקור מים חיים לחצֹב להם בֹּארוֹת – – – נשברים אשר לא יכִלו המים". כבר קודמיי העלו על נס את ההודעה המעניינת היום של שר האוצר של מדינת ישראל בכנס באילת. אני רוצה לומר לו משהו אחד: אני אולי פחות מוטרד מידידיי חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת הרב פרוש, מהתוצאה של המעשה שלו כלפי אותם אברכים, כי אני מציע לו לבדוק ולהסתכל לעצמו ולעשות את הבדיקה. כי כשעשו את זה בפעמים הקודמות זה לא מנע את גידול עולם התורה; זה לא מנע את חיזוק עולם התורה. זה עשה דבר אחד – זה לקח את הזכות של מדינת ישראל ואזרחי ישראל להיות שותפים בדבר הזה. אני מזכיר לו שוב: מדינת ישראל פועלת בכלכלה שלה לא לפי הכללים הבין-לאומיים. כשכלכלות העולם נופלות, במדינת ישראל הכלכלה עולה; כשבמקומות אחרים הכלכלה עולה, במדינת ישראל היא יכולה לרדת. זה תלוי בזכות שלנו בלימוד התורה של בני ישראל. אתה יודע את זה. יכול להיות שפוליטית שווה לך לקחת אותם מצביעים, 300,000 לא יהודים שמצביעים לך, וזה עושה לך טוב באלקטורט שלך, אבל אתה מאלה שלא חושבים שהממשלה הולכת ליפול מחר ואתה הולך לבחירות. אתה הולך להיות אחראי לכלכלה. תשמור על עצמך ועל הכלכלה שלא תיפול כשייקחו להם את הזכות להיות חלק מאותו לימוד תורה. אני אומר לך כבר עכשיו, ותבדוק. קרה כבר פעם, פעמיים, שלוש – עשו את הדבר הזה. זאת לא פעם ראשונה שמנסים את המשחק הזה. המשחק הזה שאתה תפגע בלומדי התורה יפגע אך ורק בכלכלת ישראל ובך כשר האוצר ותירשם לדיראון עולם בעניין הזה. תזכור את לפיד כשר האוצר, ואפילו את נתניהו כשר האוצר, כמה שנים לקח להתנקות מהכתם הזה שהוא עשה את זה. תזכור ואל תשכח את זה, ותחזור בך מהר מאוד מהבשורה הכלכלית הראשונה שאתה מביא למדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים שמילים יכולות להרוג. במה הדברים אמורים? הלך היהודי לקנות מכונית. יש היום כל מיני סוגים של מכוניות – יש מכונית שנוסעת על דלק, יש מכונית שנוסעת על חשמל וכן הלאה. אומר לו המוכר: תקשיב, יש לי בשבילך מכונית מיוחדת – אתה מסיע אותה על מילים ועוצר אותה על מילים. איך? הוא אומר לו: תראה, אתה נכנס למכונית. אם אתה אומר "ברוך השם", המכונית נוסעת, ואם אתה אומר "שמע ישראל", המכונית עוצרת. מה, באמת? אני יכול לקחת אותה לנסיעת מבחן? אומר לו: כן. נכנס למכונית, אומר "ברוך השם" והמכונית מתחילה לנסוע. נוסע, נוסע, נוסע, הכול טוב ויפה. פתאום הוא שם לב שהוא מתקרב לתהום, אבל מה, הוא לא זוכר מה צריך להגיד כדי שהמכונית תעצור. מה לעשות? הוא לא יודע מה לעשות, והמכונית עוד שנייה נוסעת לתהום. מה עושים? אז הוא צועק "שמע ישראל" והמכונית עוצרת. הוא אומר: "ברוך השם" – טראח. המכונית הזאת – הממשלה הזאת, שאתם נתתם לחברי הכנסת מרע"מ לשים יד על ההגה של הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומרת, הממשלה הזאת שהקמתם, ונתתם לחברי הכנסת מרע"מ, שרוצים לאיין את מדינת ישראל מזהותה כמדינת הלאום של העם היהודי – נתתם להם לשים יד על ההגה, והיא – "שמע ישראל", עוד שנייה נופלת לתהום. עוד שנייה נופלת לתהום. ואתם אומרים לנו – עמדה פה קודם חברתי, חברתי הטובה, השרה אילת שקד, והיא אומרת: למה אתם לא עוזרים לנו להניע את המכונית? אתם רואים שהיא תקועה. החבר'ה מרע"מ שמו אמברקס, לא נותנים למכונית לנסוע. מה את רוצה, אילת, שאנחנו נעזור למכונית הזאת להידרדר לתהום? זה מה שאת רוצה שנעשה? אתם לוקחים את מדינת ישראל לתהום של אובדן הציונות, של הפיכת מדינת ישראל למדינת שני לאומיה – זאת התוכנית האסטרטגית של רע"מ שאתם נותנים לה יד, עם משים, בלי משים. אם אתם תקשיבו טוב-טוב לתוכניות של מנסור עבאס, בערבית וגם בעברית, אתם תיראו שזאת כוונתו, זאת תוכניתו. כל הדיבורים האזרחיים – הכול מכוון לזה שתהיה פה מדינה שני הלאומים ולא מדינת הלאום; לבטל בעצם את ההישג היפה הזה של חוק הלאום ולבטל את הציונות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, זה גם מבטל את מגילת העצמאות – הבית הלאומי של עם ישראל, של העם היהודי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק. נכון. תודה רבה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נכון, נכון מאוד. אז אנחנו בשום פנים ואופן לא ניתן יד לדרדר את מדינת ישראל לתהום הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע מסיים ראובן ריבלין את כהונתו. אני רוצה להתחיל לסכם את כהונתו. זה קשור קצת למי שהיה ראש המטה שלו בבחירתו, זה השר גדעון סער. השבוע מסיים ראובן ריבלין את כהונתו כנשיאה של מדינת ישראל, וזה הזמן המתאים לבחון, לאור כמה דוגמאות, כיצד חבר הכנסת ויושב-ראש הכנסת לשעבר רובי ריבלין הפך בתור נשיא ליקיר השמאל הפרוגרסיבי. הנשיא ריבלין הינו דור שמיני בארץ וצאצא של תלמידי הגאון מווילנה, אותם אנשי תורה ואמונה אשר בעליותיהם ובהתיישבותם בגליל ובירושלים החלו את תהליך שיבת ציון ותחיית עם ישראל בארצו. לצערנו, כהונת הנשיאות של ריבלין לא הייתה מימוש של דרכי אבותיו אלו, ואפילו לא ביטוי נאמן של דרכו של המחנה הלאומי שעימו נמנה ריבלין לאורך השנים. מי שאמר לפני שנים רבות לאחר ביקור בטמפל רפורמי: "הייתי כל כך מופתע, מדובר בעבודת אלילים, לא ביהדות. עד עכשיו חשבתי שהרפורמים הם זרם ביהדות, אבל אחרי ביקור בשניים מבתי הכנסת שלהם אני משוכנע שמדובר בדת חדשה לגמרי, בלי כל קשר ליהדות" – עד כאן ציטוט מהנשיא ריבלין – הפך להיות המחבק, המכיר והמוביל בלגיטימיות של התנועה הרפורמית, כאילו היא אכן חלק מהיהדות. מי שדיבר רבות על מהותה של ישראל כמדינה יהודית – – << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> זה לא חלק מהיהדות? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – נשא את נאום ארבעת השבטים וקידם את התוכנית "תקווה ישראלית", יחד עם ארגוני שמאל קיצוניים, שחזונה הוא גיבוש זהות ישראלית משותפת ליהודים וערבים. מי שכיושב-ראש הכנסת דיבר על הצורך לפעול כדי למנוע התבוללות בקרב יהדות התפוצות, הביע תמיכה בנישואי התבוללות כאן בארץ, ואיחל ליהודייה וערבי שהתחתנו "בריאות ושמחה". מי שהאשים את "כנופיית שלטון החוק", כדבריו – ואני מצטט: ב"הפיכה שלטונית המסכנת כיום, לדעתי, את יסודותיה המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית", והוא גם אמר שהכנסת צריכה להעמיד את בית המשפט העליון במקום, וכן הוא אמר ש"הפנאטיות שבה מתנהל 'שלטון החוק', שבה הוא נלחם בחירוף נפש בכל ניסיון להגדיר – – – את סמכויותיו, את מקורן ואת היקפן מזכירה חצר חסידית קנאית. חייליה הפוליטיים של 'מפלגת שלטון החוק', מזכירים בהתנהגותם, בתגובותיהם האוטומטיות, חסידים קנאים" – עד כאן ציטוט מדבריו – הוא אותו אחד שאמר במהלך כהונתו ש"בית המשפט צריך להיות יותר נועז כדי להבטיח שלא נחיה במדינה שאיננה דמוקרטית", והבטיח: "אתייצב בכל הכוח נגד כל חוק לצמצום כוחו של בית המשפט העליון". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. אני מאחל לעם היושב בציון ולמדינת ישראל שהנשיא הנכנס יפעל לאחדות בקרב העם היהודי ולהתחשבות הוגנת במיעוט הערבי ובשאר המיעוטים החיים כאן, ושכהונתו תהיה נאמנה יותר למדינת ישראל כמדינה יהודית ולא לאג'נדה של מדינת כל אזרחיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום בוועדה המסדרת קרא לעברי חברך הטוב ולדימיר בליאק, חבר הכנסת: תסתום את הפה. למה אתה מדבר ככה, ולדימיר? איך אמר לי לפיד? אימא שלו לא ביציע. למה אתה מדבר ככה? לא יפה. אדוני היושב-ראש, לא מזמן קראתי ציוץ של דפנה ליאל שהשרה שקד הבטיחה לעבאס בין 1,600 ל-2,000 משפחות בחצי שנה כדי שיתמוך בחוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שיימנע. שיימנע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שיימנע. רבותיי, היא מספסרת במשפחות. לטעמי, זה בערך, בסביבות, 15,000 איש. לא מתביישת? הרי זה זכות השיבה הלכה למעשה. וכל זה למה? בגלל השיירה. בנט תקוע בשיירה, צובט את עצמו להאמין שזה אמיתי, אז לכן אילת שקד תמכור את המדינה. גב' שקד, הם לא פראיירים. עם ישראל פראייר שיש לו אנשים כמוכם בממשלה. בושה וחרפה. אתם ממשלה מושחתת. מילא, את ניצן הורוביץ אני מבין, את עיסאווי פריג', אבל את וגדעון סער ובנט מכניסים פה למדינת ישראל כ-15,000 פלסטינים, שחלקם בעצם הם פוטנציאל חבלה הלכה למעשה, וכל זה למה? בגלל שאת רוצה להישאר שרת הפנים, ומר בנט, עם השישה מנדטים – להמשיך לנסוע בשיירה. אדוני היושב-ראש, רציתי להעלות נקודה נוספת: אני אתמול שמעתי את ניצן הורוביץ בטלוויזיה. שאל אותו המנחה: תגיד – אותו אחד, דרך אגב, שר בממשלה שרוצה להסגיר את חיילי צה"ל להאג. דרך אגב, הוא לא בא לכאן, הוא הכניס את עצמו לנורבגי, ולדעתי הוא עסוק באיסוף החומר נגד חיילי צה"ל. מה הוא אומר אתמול? שואל אותו: תגיד, אתם בסוף אישרתם, מה שנקרא, ישיבה באביתר? אז הוא אומר לו: לא, מה פתאום. אנחנו קודם כול פינינו אותה. שום דבר לא יהיה שם. אני שומע גם את השר לביטחון פנים, ואני שומע כמעט את כל להקת המעודדות של השמאל. רבותיי, יש פה שתי ממשלות ויש שקר למדינת ישראל, לציבור בארץ. אם החלטתם באמת לפנות כרגע ולבדוק את הסטטוס של השטח, אז בואו, תגידו את האמת. אבל לא הגיוני ששרים בממשלה, חלק אומרים א' והממשלה השנייה אומרת ב', וכאן אתם אומרים: רבותיי, יש לנו ממשלה סוף-סוף, משילות. אנחנו רוצים לקבל החלטות. בושה וחרפה. ממשלה כזאת, דרך אגב, לא יכולה לקדם שום נושא במדינת ישראל. אתם פשוט בושה וחרפה לעם ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, אני אומר לכם, נמאס. נמאס לנו כבר. נמאס לנו לשמוע את ההתבכיינות שלכם בקואליציה. נמאס. כל היום: אבל ביבי אמר, ביבי עשה, ביבי כתב, הוא זה שפנה. תפסיקו כבר להתבכיין. אתם קיבלתם מדינה לפני שלושה שבועות בלי קורונה, כמעט לא היו חולים ביום, מדינה בלי קורונה, ובתוך כמה ימים מספר החולים עולה, ואנחנו כבר עם יותר מ-300 ביום. ומה אתם מבקשים? מה אתם מבקשים מאיתנו עכשיו? על מה אנחנו דנים עכשיו? תעזרו לנו. תעזרו לנו להעביר את חוקי הקורונה. אנחנו בהתמוטטות. מתבכיינים: תעזרו לנו. כך הממשלה הזאת נוהגת. כאשר אנחנו שומעים את הצעקות, את הקריאות: אבאל'ה, אבאל'ה, תציל אותנו, אנחנו לא יכולים, אני נזכר, חבר הכנסת אמסלם, אני נזכר באותו אבא שלוקח ילד לים, ילד בן שלוש, וכשעוברים את הגל הראשון, הוא אומר: אבאל'ה, אבאל'ה, אני מפחד, אני מפחד. אבל רצית ללכת לים. מה אתה רוצה עכשיו? רציתם ממשלה. מה אתם צועקים אבאל'ה? כל הזמן אתם מפחדים, לא יכולים לבד. מה יהיה? ביבי אשם, הוא לא עוזר לנו, היה צריך לעזור לנו. בלתי נתפס. תאמין לי, אדוני היושב-ראש, זה בלתי נתפס, הדבר הזה. חוק האזרחות – תצילו אותנו. אבאל'ה, אימאל'ה, תעזרו לנו, אנחנו לא יכולים לבד. אז אני אומר כך: אנחנו רואים שהם לא מסוגלים לנהל ועדות. הקואליציה הזאת, גם ועדות – אני כבר לא מדבר על ממשלה – הם לא מסוגלים לנהל ועדות. ועדה שמתנהלת על ידי אנשים של הקואליציה – תוהו ובוהו, צעקות, אי-אפשר להגיע לרשות דיבור, אי-אפשר לדבר, אי-אפשר לעשות שום דבר. אבל מה יהיה? מחר ראש ממששת המנדטים בנט יפנה לנתניהו, יגיד לו: שמע, שמעתי שגילו צנטריפוגות. מה עושים – מתקיפים בלילה? ביום? אבאל'ה, תעזור לי, ביבי, תעזור לי, אני לא יודע לבד. כך אנחנו נראים. כאשר יש איזשהו ציוץ על ארצות הברית שאולי היא חושבת לבטל את ההכרה בחוק הגולן, זה החליפק'ה הזה, איך קוראים לו, נו? החליפי, זה שרב עם גנץ כל היום, לפיד – לפיד מייד מודיע שהוא לא צריך את ההכרה של ארצות הברית ברמת הגולן. אבאל'ה, תעזור לי. לכו הביתה. גמרנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, תקופת הקורונה הביאה את מדינת ישראל למשבר כלכלי ורפואי חמור ביותר. עד לפני תקופה קצרה היינו עם למעלה ממיליון מובטלים, עשרות אלפי ילדים מתחת לקו העוני, קשישים חסרי ישע ומשפחות ברוכות ילדים שכרעו תחת הנטל והגיעו לפת לחם ממש. בחסדי שמיים מרובים, הממשלה היוצאת פעלה בצורה יוצאת מן הכלל, תוך שיתוף פעולה פורה עם כלל המשרדים המקצועיים, ומנהיגיה גילו מנהיגות ואחריות ופעלו בצורה המקצועית והטובה ביותר. ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו הביא מבצע חיסונים אדיר שהחזיר את מדינת ישראל לשגרה, ומדינתנו הקטנה הפכה לסמל ומודל לחיקוי ברחבי העולם להתמודדות עם נגיף הקורונה. יושב-ראש תנועת ש"ס שר הפנים הרב אריה דרעי, אשר הבין את גודל השעה ורוח התקופה והעול המונח על כתפיו והוביל את המיזם של הביטחון התזונתי ועוד רפורמות כלכליות רבות כדי לתת כתף ושכם לאוכלוסיות המוחלשות בשעתן הקשה. בעת הזאת, כשאנחנו רואים את ההתנהלות הכושלת של הממשלה הנוכחית במיגור הנגיף ובהתפרצות המחודשת, אזרחי ישראל מבינים כמה הממשלה היוצאת הייתה טובה למדינת ישראל. הצדיק מרעננה, שחיבר ספר שהתיימר להיות הפתרון לכל בעיות הקורונה – הוא אפילו לא יודע לפתוח את אותו ספר ולהשתמש בעצות שאותן הוא כתב. זה הזמן והמקום להודות לאנשי הצללים, ארגוני החסד במגזר החרדי, איחוד הצלה, עזר מציון, רפואה ושמחה, הצלה, מד"א, זק"א וכו', אשר נכנסו תחת האלונקה ועמדו בחוד החנית במלחמה למיגור נגיף הקורונה, פינו אלפי חולים ונדבקים מדי יום שהוצרכו לפינוי למלוניות קורונה, חילקו אוכל למבודדים, שינעו חולים, עזרו וסייעו לנזקקים, עזרו לבתי חולים שקרסו תחת העומס שנוצר עקב הנגיף. אתם, אחיי החרדים, שהממשלה הנוכחית מגדירה אתכם פרזיטים, מדירה אתכם ברגל גסה ופועלת להצר את צעדכם – אל ייפול רוחכם. עם ישראל מעריך את פועלכם והנתינה שלכם בהתנדבות מלאה 24 שעות מסביב לשעון. אתם, שנרתמים לכלל אזרחי ישראל ללא הבדל דת ומוצא, ראויים להערכה רבה. אתם סמל ודוגמה למופת, מצוינות, מסירות, חמלה ואומץ לב. עם ישראל גאה בכם. חזקו ואמצו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני מוצא את עצמי עולה לדבר פה במליאה בעיקר על נושא אחד: הצביעות והשקר של הקואליציה. זה פשוט כל פעם מחדש מה שנקרא ספוט-לייט; פעם אביר קארה דואג לעשות לנו את זה, ואני רואה איך כולכם מגבים אותו ונותנים לו גב. אני רק מנסה לחשוב מה היה קורה אם חס וחלילה חברת הכנסת אורלי לוי, מישהו מהליכוד היה עושה משהו כזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ראינו. היה פעם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עשו, ראינו מה קרה בעבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש אמר: אסור ככה. ככה וככה. זה טעות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. עכשיו הם מגבים אותו, זה הדבר המדהים. אבל עכשיו אני רוצה לדבר על הצביעות והשקר של השרה שקד, של נפתלי בנט, של מתן כהנא ושל יועז הנדל. עכשיו, למה אני קורא לזה צביעות ושקר? כי מצד אחד אני קורא ציוצים בטוויטר, ציונים ציוניים נלהבים של מתן כהנא ושל יועז הבדל: איך אתם לא תומכים בחוק? חוק האזרחות זה המעשה הציוני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם התחתנו איתם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ומצד שני – וזה קורה ביחד, השרה מירב כהן, זה קורה ביחד – השרה שקד עם גנץ, עם מנסור עבאס, עם כל מי שאת רוצה, עם עיסאווי פריג', יושבים ביחד ורואים איך לוקחים חוק או דבר שיש לו משימה ציונית חשובה, מחוררים אותו ופורמים אותו ודואגים שהוא לא יעמוד בפרץ, שהוא לא יעשה את המשימה שלו. הרי זו הוראת השעה הזאת, זאת הבעיה שלה. עכשיו, מה קרה עם העניין הזה? אנחנו שומעים לאחרונה, ממש ברגעים אלה, שהחוק מקודם, יש הסכמות בקואליציה. רע"מ קרעו לכם את הצורה בפעם האלף, אני לא יודע כמה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> פראיירים, אתה מבין? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> פראיירים לא מתים, רק מתחלפים, אבל פה זה לא מתחלף; זה כל פעם אותם פראיירים, כי הם מחזיקים אותם ככה טוב-טוב. אז רע"מ, עד ההצבעה, אתה יודע, עד ההצבעה רע"מ ימשיכו לסחוט אתכם. אתם ממשיכים להיכנע במקום לעשות את המעשה הציוני הנכון: להוביל יחד איתנו – אנחנו היינו הולכים איתכם; גם מתפשרים על חוק-יסוד: ההגירה, למנוע את האירוע הזה של הוראת שעה מחוררת, שגם ככה אתם מחוררים אותה עוד יותר, פשוט בשביל לתת מענה לצרכים האנטי-ציוניים של השותפים שלכם. זו הממשלה שלך. זה מה שאת עושה. אני לא מבין איך אתם לא מתביישים. את יודעת מה? בגלל זה אני מדבר על צביעות. לפחות תגידי לחבר שלך, השר מתן כהנא, שיפסיק לשחק משחק צבוע, שיפסיק לבקש מאיתנו כל מיני בקשות, שיתמקד במהות של הקואליציה הזאת, וזה המשא ומתן עם מנסור עבאס – איך הוא לוחץ אתכם, איך אתם נכנעים. וזו הקואליציה, ותודו שזו האמת, ותספרו את זה לכל אזרחי ישראל שצופים בנו. הם יודעים שאתם מוכרים את ישראל, מוכרים את האידיאולוגיה, מוכרים את הציונות, בשביל הכיסא הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני, מאז היותי ילד – אדוני היושב-ראש, תשמע, יש מושג, כשרוצים לדבר על מישהו שמקבל החלטות לא נורמליות, קוראים לזה "חלם". הייתה העיר חלם, ושם הייתה מועצת – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אל תבנטט אותם. לא נעים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא מבנטט שום איש. במועצת חכמי חלם קיבלו החלטות משונות. עכשיו אנחנו נמצאים במדינת ישראל, יש לנו ממשלה נבחרת, חכמה, פיכחת, ואני רוצה לשתף אתכם, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפוסט שפרסמה הדר גלעד בידיעות אחרונות. לקרוא ולא להאמין. בן אדם שקטעו לו את היד, קטוע יד, לא עלינו, לא זכאי לתעודת נכה. הוא ניגש למשרד התחבורה, אומר במשרד התחבורה: אני אדם נכה, אני נוהג על ידי נהג, או בצורה מסוימת מזיז את ההגה. אני אדם נכה, תעזרו לי. אומרים לו במשרד התחבורה: היות שאתה, יש לך רגליים אבל אין לך ידיים, אתה לא נקרא נכה. אז הוא אומר: מה אתם רוצים, להוריד לי גם את הרגליים? הוא אומר: אני צריך לסחוב תיקים – איך אני אלך כל המרחק הזה? עכשיו, מה הכי מצחיק? יש לנו שרת תחבורה חדשה, ואני אמרתי לעצמי: כשתהיה שרת תחבורה חדשה, כל הבעיות ייפתרו. במה היא עסוקה? בטמפרטורה של מזגנים. במקום להתעסק במהות – נכים לא מצליחים לקבל תעודה שמגיעה להם – היא עסוקה במזגנים. אני קורא לשרת התחבורה: תתעשתי על עצמך. זה לא איזה תנועת נוער – מחפשים במה להתעסק. לצערנו הרב, יש אלפי אנשים קטועי ידיים שהמשרד שלך לא מנפיק להם תעודת נכה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה אתה אומר, מבנטטים? איך אתה אומר את זה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לה: אל תבנטטי את הנכים. עכשיו, מה יותר מצחיק? בביטוח לאומי, יש אנשים קטועי רגל שפעם בשלוש שנים צריכים להוכיח שעדיין אין להם רגל. האם הייתה פעם שהיה אדם שאין לו רגל ופתאום צמחה לו רגל? במדינת ישראל כן, והראיה – שאומרים לבן אדם אחרי שלוש שנים: תביא תעודה שעוד אין לך רגל. אדוני היושב-ראש, יש לנו ערב גדול לפנינו. מרב, יש לך הרבה הרבה ניסיון עם אנשים בעלי מוגבלויות, אבל הדבר הזה הוא לא הגיוני. לא יכול להיות בעולם שאדם שאין לו רגל, מבקשים אחרי שלוש שנים: תביא הוכחה שלא צמחה לך הרגל. ממשלה הזויה. אדוני היושב-ראש, אנחנו, בעזרת השם, לתוך הלילה, אנחנו נביא הרבה הרבה ציטוטים מהממשלה לקראת הדיון על חוק האזרחות. שמענו כאן את שרת הפנים מטיפה לנו מוסר. לנו. מה היא אומרת לנו? בואו, תצילו לנו את הקואליציה, והיא אומרת לנו: תנהגו באחריות. שימו לב, שרת הפנים במדינת ישראל עשתה קואליציה עם אנשים שלא אכפת להם מביטחונה של מדינת ישראל, לטענתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו, בעזרת השם, נבוא לכאן, ואנחנו נקבל את ההחלטה מה עושים, אבל כל הדיון הזה הוא בסך הכול מראה בפרצופו של נפתלי בנט – מי השותפים שלך לקואליציה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אנחנו כבר שבועיים בשיאו של דיון מאוד סוער סביב מה שנקרא "חוק האזרחות", שהוא בעצם חוק מניעת איחוד משפחות, חוק ששולל מהאזרחים הערבים, הפלסטינים, במדינת ישראל, את הזכות להיות שווים לכלל האזרחים במדינה הזאת, כי המדינה החליטה שאנחנו לא יכולים לקבל החלטה בעצמנו. הבנים שלנו, הבנות שלנו, לא יכולים לקבל החלטה בעצמם במי להתאהב ועם מי להתחתן ועם מי לגור ועם מי לפתח משפחה ולבנות בית. החליטה מדינת ישראל, כדי לשמור על העליונות היהודית ועל הדמוגרפיה, כלומר, הרוב היהודי במדינת ישראל, לשלול מאזרחיה, מ-20% מהאזרחים של מדינת ישראל, את הזכות האלמנטרית, הבסיסית הזאת. ומדברים איתנו על דמוקרטיה, ומסבירים לנו איך מדינה יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית, כאשר כדי לשמור על הערך של היהודית רומסים ברגל גסה זכות בסיסית של בני אדם – לבחור עם מי לחיות. אל תשלו את עצמכם ותדברו על העניין הביטחוני, כאילו, כי עכשיו, כאשר אתם יושבים באופוזיציה, אתם מדברים על הסכנה הדמוגרפית, ולא מזכירים את העניינים הכאילו-ביטחוניים. אתם יודעים טוב מאוד שהשב"כ כל הזמן נתן דוחות בוועדת החוץ והביטחון ואמר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה גם וגם. זה גם וגם. זה לא סותר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואמר בצורה הכי ברורה שאחוז האנשים שהשתתפו באיזושהי עבירה כזאת או אחרת הוא לא יותר גבוה מאשר באופן כללי. אתם יודעים שזו לא הסיבה. והיום, לצערנו הרב, מפלגת העבודה, שהתלבשה בלבוש חגיגי לקראת הבחירות האחרונות ודיברה על זה שהיא משנה את עצמה ומציעה אלטרנטיבה עלק פמיניסטית, זכויות אדם, החליטה שהיא מצביעה עם החוק הזה. כל הכבוד למפלגת העבודה, שלא זונחת את דרכה ההיסטורית, שנבנתה על אותם ערכים – ערכים שמכבדים את היהדות על חשבון בני האדם; ערכים של דמוגרפיה על חשבון ערכים של דמוקרטיה. אני לא ציפיתי למשהו יותר. אולי היו לי קצת ציפיות שאולי אולי באמת, מתוך פמיניזם שרואה בכל בני האדם שווים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איזה פמיניזם? כל הנשים – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אנחנו נרגיש שגם נשים פלסטיניות, יש להן את הזכות לחיות עם בני זוגן ולחיות בתוך מדינת ישראל. ושלא ישלו אתכם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שתדעו לכם, כל האנשים שאתם מדברים עליהם כבר נמצאים בתחומי המדינה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כבר חיים עשרות שנים בתוכנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז העניין הוא עניין של דמוגרפיה. לא להשלות את עצמכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא אכלה כבשים? הזמנתם אותה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחמד טיבי אמר שהם באים לאכול כבשים אצלכם, וזה הדבר היחיד שהם יודעים לעשות באמת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? מה? מה? מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר קודם שמפלגת העבודה, היא באה לאכול כבשים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחמד טיבי עלה והוא אמר שהם צבועים, השמאל, כי הם יודעים רק לבוא לאכול כבשים אצלכם, ואחר כך – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אף פעם לא בישלתי כבשים לאף אחד ולא שחטתי כבשים למען אף אחד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז מי? אז מי שוחט את הכבשים בשבילם? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> – – – אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ואז תתחיל. מצוין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני תמיד מאפשר לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין בעיה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חבר הכנסת, הכנסת, בעזרת השם, תדון הלילה בסוגיה כבדה מאוד. בעצם אנחנו נדון בשאלה אם מדינת ישראל היא מדינה יהודית או שמדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה. כביכול או לכאורה – ואפשר היה לנחש זאת מההתנגדות של זו שדיברה לפניי – יש כאלה שבטעות חושבים שההארכה של הוראת השעה שתעלה פה בעוד כמה שעות להצבעה היא כביכול חוק ציוני, חוק ימני; מספרים לנו סיפורים על זמן רב שהחוק הזה מוארך פעם אחר פעם, כאילו מדובר בחוק לאומי. אין דבר רחוק יותר מהאמת מכך. חוק האזרחות, הוראת שעה, הוא חוק פחדני; הוא חוק שבו מדינת ישראל ברחה מהגדרתה כמדינה יהודית, ניסתה לספר לעצמה ולכל העולם כאילו הבעיה שיש לנו עם איחוד משפחות של ערבים מיהודה ושומרון זו בעיה ביטחונית בלבד, כאילו יש פה איזה סכסוך, יש פה קבוצת טרוריסטים, קשה לשב"כ לברר מי בדיוק. זה נכון, כל הדברים האלה נכונים, הבעיה הביטחונית קיימת, אבל הפיל שבחדר לא קיים. הפיל שבחדר שמדבר על כך שישראל היא מדינה יהודית, שמדיניות ההגירה שלה צריכה לשקף את זה שהיא מדינה יהודית, שיש חובה המוטלת על הממשלה ועל כל רשויות השלטון לשמר את הרוב היהודי ואת זהותה היהודית של המדינה – כל זה פשוט לא נמצא בחוק. בצורה פחדנית, גם כאשר החוק נומק בבית המשפט, ואפשר היה, אולי, בשנים הראשונות, כשהחוק הזה הגיע לדיונים בבית המשפט העליון – וחבל שהגיע, כי בית משפט לא אמור לדון בחוקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, החוק, חוק האזרחות (הוראת שעה). הצו מאריך אותו משנה לשנה, אבל החוק הוא חוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו דנים היום בצו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכל פעם שהחוק הזה הגיע לבית המשפט, ברחו מלתת את התזה הזאת, בפחדנות. עכשיו, הפחד הזה היה מוצדק בשנים מסוימות, כי בית המשפט העליון, בוודאי בזמן שהשופט ברק היה בשיא כוחו, פשוט לא קיבל את זהותה היהודית של המדינה כדבר לגיטימי. הוא התחבר – גם בפסק הדין בעניין קעדאן וגם בפסק הדין הזה – התחבר לתזות הפוסט-ציוניות כאילו הציונות היא גזענות. פרופ' שמעון שטרית – דיברו פה קודם על מפלגת העבודה – פרופ' שמעון שטרית כתב בזמנו: התזה של ברק שלפיה אין להגן על קבוצת הרוב ותרבותו במדינת ישראל היהודית, אין בה ממש. את ערכי ההתיישבות היהודית – ובאותה מידה את ערכי ההגירה היהודית – צריך לבסס על הטעם הלאומי, שנעדר לגמרי מפסיקתו של בג"ץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. והוא אומר כך: כשם שדמוקרטיה לעיתים צריכה לנקוט פעולות קיצוניות על מנת לשמר את הדמוקרטיה, כך גם מדינה יהודית אשר יהדותה היא ערך עליון צריכה לנקוט פעולות דומות. הדברים הללו אמורים באמת לשקף קונסנזוס ציוני רחב, של ימין ושמאל, ואני מקווה מאוד מאוד שכל הכנסת תעמוד מאחורי הדרישה לחוק-יסוד: הגירה ציוני, לאומי ויהודי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ממשלת נורבגיה בראשות נפתלי בנט ומנסור עבאס מבקשת מהאופוזיציה שתתמוך בה כי אין לה רוב. ממשלת נורבגיה, שאין לה בכלל רוב של חברי הכנסת, מתחננת למנסור עבאס שיצביע איתה; נכנעת כניעה מבישה לתנועה האסלאמית של עבאס וחבריו. ממשלת נורבגיה הצבועה – נורבגיה כאן, כן? מתנהגת עכשיו כמו הקוזק הנגזל. הקימו ממשלה עם שונאי ישראל ובתמיכתם ומתבכיינים שלא יכולים להגן על ביטחון המדינה. יורים ובוכים, אדוני היושב-ראש, מתבכיינים ויורים. ראש ממשלת נורבגיה החליפי יאיר לפיד, הוא בכלל אומר היום: אם האופוזיציה תצביע נגד, היא תוכיח שיותר חשוב לה להיות נגד הממשלה מאשר בעד המדינה. אז אני שואל אותך, יאיר: מה ישראלי בעיניך, הפרטאץ' הזה? החוצפה שלך? הצביעות? זה ישראלי בעיניך? להקים ממשלה עם רע"מ ומרצ – זה בסדר. עכשיו, לממשלת נורבגיה, חבר הכנסת דרעי, אין רוב. ממשלת נורבגיה נמצאת כאן, באולם הזה. אז זה לא בסדר שהאופוזיציה מצביעה נגדה. לממשלת נורבגיה, השרה כהן, אבדה הבושה, אבדה מזמן. הערב, אדוני היושב-ראש, אבדה גם הצביעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח. חבר הכנסת אריה דרעי, בבקשה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה מקפח את המכלוף? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אריה מכלוף דרעי, סליחה. אני באוטומט. העניין הוא שהכרתי אותך בנערותי כאריה דרעי. קשה להשתחרר מהרגלים, אבל אני אקפיד, אדוני. אני אקפיד. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמענו היום את זעקת ראשי הממשלה וראשי הקואליציה לאופוזיציה, לראשי האופוזיציה – הזכירו גם את השם שלי כשר הפנים הקודם: איפה האחריות שלנו? איך אתם יכולים להפיל חוק כזה? איך אתם לא מצביעים בעד? הרי אתם מגלים חוסר אחריות, אתם מסכנים את ביטחון המדינה, ועוד שורה של אמירות "קורעות לב". ואני שואל אותם באמת, בלי להתריס – אני באמת רוצה להבין את ההיגיון ואת השכל הצרוף: האם רע"מ ומרצ, שמתנגדים לחוק, הם חסרי אחריות? הם לא דואגים לביטחון המדינה? אלה השותפים שאתם הקמתם איתם ממשלה; חלק מהם יושבים כשרים בממשלה, ושניים מהם יושבים בקבינט הביטחוני. אני, כאזרח ששומע את הדברים שלכם, נפתלי בנט, אילת שקד ואחרים, מה אני צריך לחשוב? מי יושב בקבינט הביטחוני שאתם הקמתם? אני לא מדבר עכשיו על הניסיון, נעזוב. אם אתם חושבים שמי שלא מצביע בעד החוק הזה הוא חסר אחריות, הוא לא דואג לצביון של מדינה יהודית, הוא פוגע בביטחון המדינה, אז עם מי אתם יושבים? זה הקבינט שאמור לנהל את חיי הביטחון של מדינת ישראל? אלה באמת אמורים לקבל החלטות לגופו של עניין? אני נזכר במאורע שהיה כאן, אדוני היושב-ראש – רובם כאן צעירים; אני לא יודע אם מישהו אפילו זוכר את זה. אתם יודעים שפסקת ההתגברות היחידה שיש בספר החוקים של מדינת ישראל זאת פסקת התגברות שממשלת רבין, עם מרצ יחד – זאת פסקת ההתגברות היחידה, בצלאל, שהכנסנו בספר החוקים? זה היה בהקשר של חוק הבשר, אם אתם זוכרים, להכניס בשר טרף לארץ. היה צריך 61 כדי להעביר את פסקת ההתגברות הזאת, והאופוזיציה דאז עשתה שביתה איטלקית – לא נכנסו לאולם. מרצ, שהייתה שותפה שלנו, לא רצתה. מרצ תבוא, תעשה פסקת התגברות להכניס בשר כשר לארץ? אנחנו לא מצביעים נגד, אבל אנחנו גם לא נכנסים. דא עקא, שלא היו לנו 61. אני לא באתי לבכות לאופוזיציה דאז ולהגיד להם: חברים, איך אתם, הדתיים – היו שם יהדות התורה והליכוד – אתם מונעים, אתם בידיכם הולכים להכניס בשר טרף לארץ? הבנתי שזה התפקיד שלהם כאופוזיציה. הם חושבים שהממשלה שהיינו חברים בה היא ממשלה מסוכנת והם רצו להפיל אותה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים את המשפט. זאת בכלל היסטוריה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> משפט אחרון. מה עשינו? ישבנו בלילה. באתי לראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, ואמרתי לו: אדוני, אם אתה לא מסוגל להביא את מרצ שיצביעו בעד – משמעת קואליציונית – אז בוא נפרק את הממשלה. אין טעם להקים את הממשלה. רבין, כמו שהוא ידע לעשות את זה, קרא לשולמית אלוני, ליוסי שריד ולכל האחרים, והם עלו אחד-אחד בשורה כאן, במליאה, והצביעו בעד החוק. 65 היו לנו, אם אני לא טועה, ופסקת ההתגברות. כך צריכה להיות אופוזיציה וכך צריכה לנהוג קואליציה. לכן אני אומר לראשי הממשלה, לראשי הקואליציה: אם אתם לא מסוגלים להעביר את הדבר הכי פשוט שיכול להיות, כן? דבר שקשור לביטחון מדינת ישראל, לצביון היהודי של מדינת ישראל, אל תבקשו מאיתנו, כיוון שזה חסר אחריות ביותר וגם חסר יושרה ביותר לבוא לבקש מאיתנו להציל אתכם על מה שאתם בישלתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. ואני מסכים איתך, הרב דרעי, שזאת הייתה אחת הממשלות הטובות בישראל – ידעו להתנהל, ידעו לכבד, ידעו להגיע לפשרות. כן ירבו, כן ירבו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב בראש, גברתי השרה, סגנית המזכירה – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> חוק האזרחות שוב נדחה, ועכשיו זה חוק – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת, נפתלי בנט, בפתח ישיבת הממשלה אתמול, קרא לשותפיו להיזהר מלטפס על עצים, כדי לשמור על שלמות הממשלה הקוטבית, המסוכנת והבלתי-אפשרית הזאת, וציין, כמשיח לפי תומו, שהממשלה זאת הוקמה "בזכותי", במירכאות כפולות ומכופלות, כי צייצתי בטוויטר וטיפסתי על עץ את התנגדותי להישענות על תומכי הטרור ברע"מ. תראו, לפעמים, כשאדם מדבר מהרהורי ליבו בלי לתכנן, הוא חושף את צפונות לבבו. ובנט כמו בנט, חי בעולם שאין בו ערכים, אין בו השקפת עולם ודרך ואין בו מושגים של טוב ורע, נכון ולא נכון; הכול ספינים וציוצים בטוויטר. בנט, כשהוא מנסה לנתח אותי במשקפיים שלו, לא מצליח להבין שיש דבר כזה לגבש עמדה בסוגיה משמעותית אחרי לימוד והעמקה ומחקר והקשבה והתייעצות עם תלמידי חכמים ועם אנשי מעשה. כן, הציוץ בטוויטר מביע את העמדה ומבהיר אותה לציבור ולמי שצריך לשמוע, וזה בדיוק ההבדל בין אנשים שאצלם אין ערך לערך, אין ערך אמת, אין ערך למילה, אין ערך להבטחה, אין ערך להתחייבות – יש ציוצים בטוויטר. לכן בנט ושותפיו חסרי החוליות בימינה הפנו עורף למצביעים, לשותפים, למחנה, לדרך, למה שהם שכנעו אותנו במשך הרבה מאוד שנים שחשוב להם ושהם מאמינים בו, חברו אל השמאל הקיצוני, הפוסט-ציוני, והקימו ממשלה רעה ומסוכנת שנשענת על תומכי טרור. והינה המציאות היום מוכיחה שלממשלה הזו אין, ולא יכול להיות, רוב כדי לשמור על האינטרסים הלאומיים, הציוניים, היהודיים, הביטחוניים, הכי בסיסיים של מדינת ישראל. חוק האזרחות עכשיו צף ועולה לשיח הציבורי מכיוון שהוא צריך לעבור כאן, בבית הזה, בכנסת. מי יודע כמה אינטרסים מוכרת הממשלה הזאת דבר יום ביומו בעבור תחזוק השותפות הרעה והמסוכנת עם מי שחותרים 180 מעלות ממה שחותרים אזרחי ישראל היהודים – אגב, מימין ומשמאל: חיזוקה, פיתוחה ושכלולה של מדינת ישראל כמפעל ציוני של שיבת עם ישראל לארצו אחרי אלפיים שנות גלות ונדידות. מי יודע כמה החלטות טובות לא מתקבלות וכמה ההחלטות רעות מתקבלות כדי לתחזק את הקואליציה הזאת של מי שחי מציוצים ומספינים. בנט, לנו יש דרך, יש ערכים. אנחנו לא חיים בטוויטר, לא חיים בפייסבוק. אנחנו משקפים את ערכינו ומדברים עם הציבור. אנחנו משקפים את הרוב בעם, שיש לו דרך, יש לו ערכים והוא יהודי ומסורתי וציוני ושורשי ואוהב את העם ואת הארץ ואת התורה ואת הזהות היהודית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והרוב הזה, אדוני היושב-ראש, בעזרת השם, מהר מאוד יחזור להוביל את מדינת ישראל, כי לא מובילים אותה בטוויטר. משפט אחד אחרון: חז"ל, אדוני היושב-ראש, אמרו: אדם ניכר בכוסו, בכיסו וכעסו. אני אוחז בשולי גלימתם ומוסיף: וגם בכיסאו. מי שמוכר את ערכיו עבור כיסא, כשהוא מגיע אל הכיסא ומתיישב בו, הוא חושף את צפונות לבבו כמסיח לפי תומו ומדבר על הציוצים בטוויטר וקורא לחבריו בממשלה: אל תצייצו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אמת אין וערכים אין, ניכר בכיסאו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. ואלו היו ארבע הכ"פים של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> של חז"ל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אתה הוספת את הרביעית. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, הממשלה הזאת קמה בהונאה הגדולה והמסוכנת ביותר שנעשתה במדינת ישראל – גנבו קולות מהימין והעבירו אותם שמאלה במרמה. אם מצביעיו של נפתלי בנט היו יודעים שיפר את כל הבטחותיו, הוא לא היה עובר את אחוז החסימה. אין לו את תמיכת העם לא ברשתות, לא ברחוב, ובטח שלא יהיה לו בקלפי. החוצפה ועזות המצח שיש לממשלה הזאת להגיד לנו שאנחנו מסכנים את ביטחון המדינה – אני אגיד לכם את האמת, אני באמת חשבתי שלא שמעתי טוב. כל התכלית של הממשלה הזאת היא סכנה לביטחון המדינה. מה זה אומר עליכם שאתם נשענים על אנשים שלא מוכנים להצביע איתכם בחוק שכל כך חשוב לביטחון המדינה? זה פשוט ביזיון שאתם מוכנים למכור את הכול בשביל הכיסאות שלכם. מנסור ממצמץ, ונתתם לו מניעת הריסות של בנייה בלתי חוקית, תפקידי סגני שרים, מעמד תושבות למאות פלסטינים, שיקבלו זכויות כמו ביטוח בריאות, רישיון נהיגה ועוד. בקצב הזה, מנסור, תאמין לי, בתוך חודשיים אתה ראש ממשלה חליפי, ומקבל גם 50% מתקציב המדינה. מצאו פטנט חדש: הקם ממשלה עם השמאל וזרוק אחריות על חברי כנסת מהימין. מדהים. ואז אפשר להגיד גם בביטחון מלא על ממשלה שהיא עשר מעלות ימינה. עשר מעלות ימינה? בואו נפרוט את עשר המעלות: מעלה ראשונה – ווליד טאהא, שסירב להגדיר את חמאס כארגון טרור; מעלה שנייה – אבתיסאם מראענה, שהייתה מעדיפה להשמיד את זיכרון יעקב; הלאה, מעלה שלישית – מנסור עבאס, מנחם משפחות רוצחים; מעלה רביעית – מוסי רז, שמקיים כנסי אפרטהייד בהשתתפות אנשים שבקשר עם חמאס; מעלה חמישית – אמילי מואטי, דוברת מפלגת מחבקי המחבלים בל"ד; מעלה שישית – גבי לסקי, שייצגה את עהד תמימי; מעלה שביעית – ניצן הורוביץ, שקורא לחקור את חיילי צה"ל בהאג; מעלה שמינית – תמר זנדברג, שהגישה הצעת חוק לפינוי התיישבויות; מעלה תשיעית – סעיד אלחרומי, שכינה מחבלים גיבורים וקדושים; מעלה עשירית – מאזן גנאים, שנשא דברי שבח למחבל פאוזי נימר. אלה עשר המעלות ימינה של נפתלי בנט. ואתם אומרים לנו שאנחנו מסכנים את ביטחון המדינה? אין לכם בושה? מאיפה היוהרה והניתוק להפיל עלינו את האשמה? תראו מה עשיתם: חורבה. ביטחון המדינה חשוב לכם? בואו נקדם יחד את חוק ההגירה ונסדיר את הנושא הזה. יו"ר האופוזיציה עמד פה על הדוכן קודם והציע להאריך את החוק הקודם בחודשיים, ובמקביל לחוקק את חוק-יסוד: ההגירה, חוק שנותן פתרון הרבה הרבה יותר בטוח. אתם סירבתם אפילו לדבר איתנו. תפסיקו להתחבא מאחורי מסרים ממוחזרים ושקרים. הציבור רואה מה אתם עושים. הוא רואה את מכירת החיסול, את זריקת הערכים, את העדפת הג'ובים על המדינה, והוא יבוא איתכם חשבון. אנחנו נמשיך להילחם בכם, באחריות, עד שתיפלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. הדובר הבא – חיים ביטון. חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, מה אנו ומה חיינו? העיקר הוא המפעל שבו אנו חיים. אמש הובא למנוחות אלוף משנה שרון אסמן, זכרו לברכה, בן 42, מפקד חטיבת הנח"ל, שנפטר במהלך אימון כושר ביום חמישי. אני מבקש להקריא בפניכם כמה מילים שכתבה סיון רהב מאיר: "כמה שבריריים הם החיים. כמה צריך להעריך ולנצל כל רגע. זו לא קלישאה נדושה, בשבוע שעבר קיבלנו לכך עוד תזכורת כואבת: מפקד חטיבת הנח"ל, אל"מ שרון אסמן, זכרו לברכה, התחיל אימון כושר, שלושה ימים בלבד אחרי שנכנס לתפקידו החדש. הוא התמוטט במפתיע ונפטר, כשהוא מותיר אחריו את אשתו שרון, שני ילדים, ואין-ספור מפקדים, פקודים וחברים המומים, בצה"ל ומחוצה לו – – – כמה פרופורציה נותנות המילים של אסמן, שהתפרסמו פתאום אתמול. לפתע כולם חיפשו נאומים ישנים שלו – – – כמפקד חטיבת עציון אמר: 'מה אנו ומה חיינו – העיקר הוא המפעל שבו אנחנו חיים'." ואני מבקש להקדיש לעילוי נשמתו משנה באבות פרק ג', משנה א': "עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת? מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך? למקום עפר רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא". זה לפחות הכרת הטוב לאדם שעשה למען עם ישראל, ומכניס אותנו גם בימים אלה, גם בנאומים כאלה, לפרופורציות. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. יעלה ויבוא חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה – גברתי השרה, את איתנו? היא לא מקשיבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא מקשיבה, היא מקשיבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, היא שקועה ממש. גברתי השרה, ערב טוב. לא שומעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתרגשת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק שיובא לכאן בהמשך הערב, חוק האזרחות – לכאורה זה חוק שהוא טוב למדינת ישראל, וככה חשבנו בתחילת הדרך; ככה גם אנחנו עצמנו הרי הגשנו אותו. אמרנו: זה חוק שאפשר להשתמש בו באמת. אם יד ימין מבצעת אותו, היא יודעת לבצע אותו בצורה כזאת שהוא טוב למדינת ישראל. אבל, חבריי חברי הקואליציה – עדיין קשה להתרגל לקרוא לכם קואליציה, כי אתם מתנהלים כמו אופוזיציה – החוק הזה הוא לא ציונות. אדוני היושב-ראש, חוק כזה, שמי שיושב בממשלה ומיישם אותו בסופו של דבר זה שקד ומנסור עבאס ויאיר גולן, זה חוק שהוא לא ציונות. זה חוק שהוא אחיזת עיניים כלפי המחנה הלאומי, להגיד: הינה, העברנו חוק. כמו שעשה נתניהו לאורך כל שנותיו כראש ממשלה – גם אנחנו עושים כמו נתניהו. אבל כאשר מי שקובע כמה חריגים יעברו בוועדת החריגים הזו – והינה, היום, היום, ממש בשעה האחרונה, מתברר שמה שחשבנו לאורך השבועיים האחרונים – ההתנגדות שהבענו כלפי החוק הזה הייתה מוצדקת. יצא המרצע מן השק. הינה, יוצא הסכם, גם עבאס ומרצ יתמכו בצורה כזאת או אחרת ויאפשרו לחוק הזה לעבור. למה? כי הם יודעים שהממשלה הזו היא ממשלה בלי אלקטורט במחנה הלאומי, בלי אלקטורט בימין, והיא ממשלה שתמכור את הכול, את הכול. את היהדות היא כבר מכרה, את הנגב היא נתנה, ועכשיו, גם חוק של ביטחון המדינה, שאמור באמת להגן על מדינת ישראל – גם אותו, מי שיישם אותו יהיה עבאס בשליחות שקד, ולחוק כזה בוודאי שאנחנו לא ניתן יד. אנחנו באים ואומרים לכם, רבותיי: אנחנו לא מנסים להביך אתכם, לא אומרים שאנחנו נעשה לכם דווקא, דווקא נפיל את החוק, שבשום פנים ואופן לא נלך איתכם. אנחנו אומרים: בואו, חבר'ה, אנחנו רוצים לעזור לכם להיות ציונים – אתם שכחתם קצת מה זה להיות ציונים. אז בואו, יש לנו את חוק-יסוד: ההגירה – חוק אמיתי, חוק שיחסום את הפרצות שיש בחוק הקיים, חוק שמנסור עבאס, ווליד טאהא, יאיר גולן ותמר זנדברג לא יוכלו להפוך אותו לחוק מעוקר מכל תוכן. בואו, אנחנו נצביע איתכם על הארכת הוראת השעה לשלושה חודשים, כמו שאמר נתניהו ראש הממשלה; שלושה חודשים ניתן לכם, אבל יחד עם זאת, תבואו איתנו למהלך ציוני אמיתי, למהלך שבאמת ימנע מהאחים המוסלמים שיושבים בתוך הממשלה הזו להפוך את החוק הזה למשחק בידיים שלהם. אם אתם באמת רוצים, אם מדינת ישראל חשובה לכם, בואו איתנו למהלך הזה. למה אתם נמנעים? אין זאת אלא שאתם לא מתכוונים באמת להגן על מדינת ישראל. אתם מתכוונים לעשות פלסתר – להפוך את החוק הזה לכתב פלסתר, לאחיזת עיניים בעיני המחנה הלאומי כולו, בשירות מנסור עבאס והאחים המוסלמים בממשלה. תודה רבה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת קרעי, כשאתה מדבר על סגן הרמטכ"ל יאיר גולן – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. סליחה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – של נעליך מעל רגליך. של נעליך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שחושב שאזרחי ישראל דומים לגרמנים בשנות השלושים של המאה הקודמת, אז שהוא יישל נעליו מעל רגליו לפני שהוא מזכיר שם של ישראלי ציוני אמיתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לך מושג מה זה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> היהודי הכי פשוט בשוק, בבית המטבחיים, שווה פי אלף ממנו. זקנותו מביישת את בחרותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלמה, סליחה. תודה. חבל, חבל שהדברים מגיעים לרמה הזו. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אופיר סופר, אם יהיה כאן. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא אתייחס לציונים שאני מקבל מחברי כנסת אחרים, שאת שמם אני לא אזכיר כאן. אתה יודע, אני אנהג במידת הצניעות – אני אדבר על נושא ולא על אדם. חוק האזרחות. חוק האזרחות שעולה כאן בהיכל הוא לא חוק ביטחוני. אני קובע קטגורית שהוא לא חוק ביטחוני, מכיוון שלמדינת ישראל יש אמצעים אחרים, חזקים וקשיחים, לוודא שמי שנכנס לתוך מרחבה הוא לא סיכון ביטחוני. חוק האזרחות והכניסה לישראל הוא חוק דמוגרפי, וראוי לומר זאת. הוא חוק שתהליך חקיקתו על ידי ממשלת שרון ב-2003 עקב אחר הגיונו הקר, השקול והאחראי של ראש הממשלה המנוח, שכל פועלו כוון ליעד אחד בלבד: היפרדות מהפלסטינים, הפרדה בין האוכלוסיות. ולכן הממשלה ההיא בנתה את גדר ההפרדה, ולכן הממשלה ההיא פינתה יישובים, ולכן הממשלה ההיא פעלה להקטנת שטח הפנים, הקטנת החיכוך בין האוכלוסייה הישראלית לאוכלוסייה הפלסטינית, ולכן הממשלה הזאת – ההיא – תיקנה את ההגבלות הקשות האלה על כניסת פלסטינים לישראל. זו האמת לאמיתה. ואני מתפלא על מחנה נתניהו-סמוטריץ', המחנה שרוצה סיפוח, המחנה האנטי-ציוני – אתם שומעים? אנטי-ציוני – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – אנטי-ציוני, אנטי-לאומי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם שכחתם מה זה – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – שרוצה להטביע את אזרחי ישראל בים פלסטיני. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – נאצים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, תודה רבה. קראת קריאת ביניים. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> זה מה שאתם רוצים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מרצ רוצה להתנגד לחוק הזה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ולכן, אתם לא המחנה הלאומי – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מדבר על אנטי-ציוני? אתה האנטי-ציוני הכי גדול. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אתם בוגדים בחזון הציוני – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ואתה, חבר הכנסת בן גביר, אתה בכלל היית – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – ועודך איש לא לגיטימי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בישיבה. בן גביר, בישיבה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה אישית – יש מזכירות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש נוהל, יש נוהל. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> חוק האזרחות הוא חוק הדורש תיקון. זה חוק שחסרונו הגדול מתברר במהלך השנים. החוק הזה אינו רואה את האדם הפשוט. הוא חוק שמתעלם מכך שאנשים צעירים מתאהבים, מקימים משפחות, בונים בתים, ובסופו של דבר צריכים לחיות את חייהם, והמדינה צריכה לספק להם מסגרת נורמלית לחיים הגונים, לחיים יצירתיים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ברמאללה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גולן, שואלים אותנו למה זה חד-צדדי, זה חד-כיווני. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ולכן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה זה חד-כיווני? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ברמאללה שיעשו את זה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> זה לא חד-כיווני, זה רב-כיווני. זה נכון לכולם. ולכן, מה שצריך לעשות זה לתקן את החוק כך שכל אותם סיפורים קשים, אנושיים, יזכו למענה חולם. זו בדיוק, בדיוק, תכלית הציונות – לספק מן הצד האחד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ומן הצד השני להיות מדינה דמוקרטית וחופשית, השמה את האדם במרכז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> האדם הזה שבמרכז ישרת אותה ויחזיר לה כפל-כפליים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אופיר סופר – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים ביטון, בבקשה, אדוני. אחריו, אם תהיה כאן – חברת הכנסת מאי גולן, ואם לא תהיה, אז דוד ביטן. בבקשה, אדוני. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב עולה על הפרק נושא הקורונה – זהו חוק בריאות העם שעומד לנו על השולחן – ושוב, מדהים ומקומם עד כמה אפשר להיות חד-צדדי בתהליך שכזה; עד כמה התקשורת, אי-אפשר לומר מילה אחרת מאשר מוטה בצורה חד-משמעית נגד הציבור החרדי. לא יכול להיות שבמציאות שקיימת כרגע, שאין כמעט – מתוך מאות האנשים שנדבקים, שיהיו בריאים כולם, יש אולי, היום ראיתי מתוך 350, או בכלל ממאות רבות שיש כרגע, אחד אולי מהמגזר החרדי – עדיין תתנוסס לה תמונה של חרדי באשר הוא; עדיין יסתכלו על הדברים בזווית ראייה ששייכת לתקופות חשוכות, תקופות כאשר מהנדסים דעה על קבוצת אוכלוסייה. ולא עוזר שום דבר. חשבתי שאחרי שמדברים על כך, חשבתי שאחרי שהבינו שוב ושוב וניסו וחשבו שהדברים האלה יסתדרו – עדיין זה נמשך באותה צורה. באותו עניין, הממשלה הנכבדה שיש כרגע, עם הספר המיוחד של ראש הממשלה, שלכאורה היה צריך לפתור את הבעיות, מנסה להטיל – ושמעתי היום כמה אנשי תקשורת שמנסים להטיל על הממשלה הקודמת שלא מצאה פתרון לנתב"ג. חברים, ראו, השכילו, היו נבונים, וגם – איך אומרים? מותר מדי פעם להודות בטעות. הממשלה הקודמת הצליחה להביא את המצב של הקורונה לכך שאנחנו במקום הראשון בעולם שיצא מהקורונה. מי שיוצא היום לבקר בחוץ לארץ חושב שאנחנו נמצאים בשני עולמות נפרדים. ועדיין, באה ממשלה חדשה ולא מצליחה. מותר להודות ולהגיד, אולי באמת כדאי שתפנו לאנשי הממשלה הקודמת, לשר הפנים לשעבר, שבעזרת השם יחזור בקרוב, שלמד – וראינו אותו, כמה הוא השקיע מאמץ בנתב"ג. תשאלו, זו לא בושה. בסוף צריכים לעשות פה צדק עם העם, צריכים לעזור לעם לצאת מהדבר הזה. תשאלו אותם: מה עשיתם? אתם מנוסים, שנה וחצי ניצחתם את המהלך הזה. לא בושה בכלל. היום, כפי שאמרתי בנאומי הקודם, ישב פה שר כלשהו והודה בטעותו. יש כבוד לעניין כזה. ולכן אני אומר, חברים: יש כרגע מצב שהציבור שלנו שוב נכנס אולי לתוך גל רביעי – אני מקווה מאוד שלא – ויש כרגע הזדמנות לבוא ולעצור את הדברים בדרכים המוסדרות. עזבו אתכם מספרים שלא נותנים את התוצאה. לכו למנוסים, לכו למבוגרים שניהלו את הממשלה הקודמת, ואני מאחל שבדרך הזאת גם אתם תוכלו להגיד שאולי ניצחתם את הקורונה, ואל תתביישו גם אז להגיד שזה בזכותם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חיים ביטון. חברת הכנסת מאי גולן – איננה נוכחת; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. איתמר בן גביר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, אנחנו דיברנו על חוק האזרחות, דיברתי כל היום, נדבר עוד. יש לי גם, אני מקווה, איזושהי הודעה אישית, להתייחס לדבריו של יאיר גולן. אבל אני רוצה עכשיו להתייחס לנושא אחר ממה שאני מדבר כאן על הדוכן בדרך כלל, וזה הנושא של החופשה, חופשה בישראל. שנה עברה, שנה חלפה, אנשים היו ספונים בבתיהם, והגיע זמן חופש. עכשיו, יושבת לה משפחה ישראלית, שהיום בעקבות מגפת הקורונה יכולה לתכנן רק חופשה בישראל. אגב, אני, מטעמים אידיאולוגיים, עוד לפני הקורונה, תמיד העדפתי לנסוע או לדלתון או לטבריה או לדרום – יש, ברוך השם, מקומות, נופים. אין כמו חופשה בישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשדה צבי הוא לא היה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בשדה צבי לא הייתי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> או בכנסת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בדלתון האירוח טריפוליטאי, בגלל זה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכנסת – כן, על הספה. אנחנו עושים את החופשה הזאת בימים האחרונים. לפי הפרסום בידיעות אחרונות, מלון ישרוטל ים המלח, לארבע נפשות, שלושה ימים – 5,800 שקלים. אם רוצים חצי פנסיון – 7,000 שקלים; קלאב הוטל – 9,000 שקלים. אפילו בצימרים אי-אפשר כבר להשיג מקום. עכשיו, תבינו, אצלי במשפחה זה שישה ילדים, זה משהו כמו 20,000 שקלים, עוד בלי כל ההוצאות – אבא תקנה לי זה, אבא תקנה לי ההוא. אז נכון, וזו המלצה לכולכם, גם לך, השר לשעבר דרעי, יש את מה שאנחנו קוראים "הילטון חברון" – זה המלון של ברוך מרזל בחברון. אמיתי. יש לו אכסניה בחברון, אחלה של מקום, מחירים שווי נפש; אני מקווה שמותר לעשות פרסומת כאן על הדוכן. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מה המחירים? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מצוינים. הרב ליצמן, שווה לכל נפש; נופים יפים, גם ליד מערת המכפלה. ברוך השם, אשריכם ישראל. אבל מה לעשות, המלון, האכסניה שלו היא לא כל כך גדולה, ויש ביהודה ושומרון, אבל עדיין אין מספיק מקום. אז בגלל שהזמן מתקצר, אני אגיד, יש הרבה שאומרים: טוב, הממשלה צריכה לכפות. אני לא מאלה שרוצים לכפות, אני חושב שצריך שוק חופשי, אבל מה שכן צריך לעשות זה הורדת מיסים, זה הוזלה על מיסים. בדיוק דיברנו כאן על המלצה לחופשה, רם. המלון של ברוך מרזל בחברון – גם לך אני ממליץ. בקיצור, הורדת מיסים, להקל במקצוע, להקל על העוסקים בתיירות. אגב, לא רק מלונאים – גם בעלי מוניות, גם מורי דרך. אפשר לעשות את זה, אפשר להוזיל את התיירות. אם אנחנו נוריד מיסים, העלויות שלהם פוחתות. אם העלויות שלהם פוחתות, יהיה אפשר לעשות חופשה שווה לכל נפש בישראל. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ההודעה האישית – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה אישית עומדת לך לאחר ההצבעה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, גברתי. לאחר מכן תסכם השרה מרב מיכאלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירב כהן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב כהן? אה, מירב כהן, אוקיי. בבקשה, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, הקשבתי לשאר הנואמים, ואני חייבת לומר שהיו דברי טעם. ואני מנסה לחדש קצת ולהבין, ואולי לגזור מהאירוע שאנחנו נמצאים בו היום איזשהו – אתם יודעים מה? אפילו משהו מליצי, כי אי-אפשר להסתכל על זה אחרת. ואני פונה אליך, אדוני היושב-ראש. נדמה שהחוק היום לאיחוד משפחות מתאים מאוד, עם כל הסיטואציה שנוצרה מסביב, לבית דין לענייני משפחה, כי הקואליציה הזו, שבאה והתרקמה לה בצורה-לא-צורה, במין שעטנז כזה, היו מי שאמרו: הזיווג זה לא יצליח, הזיווג הזה נועד לכישלון; היסודות של הבית הזה שהקואליציה הזאת הולכת להקים הם רעועים. הזהרנו, אמרנו. אתם זוכרים את יאיר לפיד, שאמר לנו: הישענות על הרשימה המשותפת או על רע"מ או על כל אותן מפלגות אנטי-ציוניות היא בסך הכול הצבעה אחת בהקמת הממשלה? אתה זוכר כמה פעמים אמרו לנו שזו הצבעה אחת? והיום, מה אנחנו רואים? שמהצבעה להצבעה יש פה מכירת חיסול. יש מין רצון להביא לסיפוק של הצד השני, שאמרנו לו שזה זיווג לא טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על זה אמרו חז"ל: עבירה גוררת עבירה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עבירה גוררת עבירה. ועכשיו, כשהזיווג הזה שנועד לכישלון לא בדיוק מסתדר להם על הלוח, באים אלינו המזווגים ואומרים לנו: נכון שאמרתם לנו שהזיווג הזה, שהמשפחה הזו, היסודות שלה רעועים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אין בעיה לדבר, רק בלחש. לכבד את הדוברת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהיא לא טבעית, שהיא לא תחזיק מעמד. ובאים אלינו, אנו שהזהרנו, שמכרו לנו ולציבור שמדובר בהצבעה אחת בלבד, ובמין רצון כזה לאיחוד משפחות אומרים לנו: בואו תצילו את המשפחה המוזרה הזו, שאין בה שום קשר, וכל אחד מאפסן את האידיאולוגיה שלו, ואנחנו כאופוזיציה צריכים להיות שומר שלום הבית של הממשלה הזו. עכשיו, לא רק שזה אבסורד, אדוני היושב-ראש – שמענו קודם את שרת הפנים קוראת לשותפים שלה פראיירים. עכשיו, אצלנו, כשגדלנו, הבנו שמי שפראייר זה מי שמוותר. עכשיו גם בזה מנסים להנדס את התודעה של הציבור ולהסביר לנו שאלה שמצליחים לסחוט ולסחוט ולסחוט ולסחוט הם הפראיירים? אני לא מבינה, יש מושג חדש? מישהו שינה את הערכים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברגע שאין עם ולא משנה דעתו של העם, מחפשים מישהו אחר. מי שסוחט הוא הפראייר. במקרה הזה העם הוא פראייר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> העם הוא הפראייר. אני חושבת שהעם הוא הפראייר, בעקבות – התחושה והמחשבה של כל אותם אנשים שמוכרים לנו לוקשים היא שאנחנו באמת פראיירים וקונים מהם פעם אחר פעם אחר פעם את השטויות שמוכרים לנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו דפנה ליאל פרסמה, אדוני היושב-ראש, שהפראיירים, כפי שמכנה אותם שרת הפנים, הצליחו לסחוט עוד קצת משרת הפנים והמשפחה המוזרה הזו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. תהיה לנו אפשרות להאריך בחוק האזרחות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עוד 1,600 או 2,000 משפחות שיוכרו. עכשיו, אני רוצה להגיד לך, הכניסו לנו 30 נורבגים כדי שלשרים יהיה זמן. אז אני אספר לכם משהו: אם החוק הזה לא עובר, שרת המשפטים פשוט תצטרך לעבוד יותר קשה, באופן פרטני, על הבקשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שר המשפטים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר משהו: הכניסה נורבגי? שתתחיל לעבוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא העבדים של הממשלה הזאת, ובטח לא הפראיירים שלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. השרה מיכל כהן, את רוצה לסכם? תסכם את הדיון השרה מיכל כהן. בבקשה, גברתי. מירב, מירב כהן. סליחה. יש לי שריטה מוועדת החינוך, פעם הייתה מיכל כהן. מירב כהן, שוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש להם הפסקה. במקום ארוחת ערב הם באו לפה. בבקשה, גברתי. נא לא להפריע. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << דובר >> טוב, אני מבינה שבאמת כל הדוברים הקדישו את הדברים שלהם לחוק איחוד משפחות. בעיניי, האמת היא שהסוגיה הזאת פחות חשובה מנושאים אחרים שנמצאים על הפרק – בין עם החוק הזה ובין בלעדיו, יש לזה פתרונות. בעיניי, הסוגיה שאנחנו הכי צריכים להתעסק איתה היא אנשים שהם כרגע מובטלים, ללא עבודה. יש את מתווה החל"ת, שנותן מענה לחלק מהאנשים. גם ככה מדובר על שלושה חודשים. אחרי עבודה מאומצת באמת הצלחנו להכניס למתווה החל"ת גם בני 67 פלוס – עבודה עם שר האוצר, עבודה עם שר הרווחה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העלאת גיל הפנסיה לנשים, גם הנשים – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << דובר_המשך >> – – באמת – אבל כך או כך זה פלסטר, כיוון שבסופו של דבר בעוד שלושה חודשים הפתרונות האלה יסתיימו. לכן אנחנו כרגע מתעסקים בצורה אינטנסיבית מאוד בשאלה איך לסייע לאנשים מבוגרים שמעוניינים להמשיך לעבוד להיקלט בחזרה בשוק התעסוקה. אנחנו רואים שהם נתקלים בקושי גדול מאוד. הצעירים מתקבלים בזרועות פתוחות, ולמבוגרים הרבה יותר קשה. אז מצד אחד צריך לבנות תוכנית – אנחנו בנינו ואנחנו כרגע שוקדים על יישומה – של איך לסייע למבוגרים האלה להיקלט במקומות העבודה. מצד שני, במסגרת התקציב הקרוב, שבעזרת השם יעבור, אנחנו צריכים גם לדאוג לאלה שלא יכולים לעבוד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט במליאה. סדרנים, תושיבו את מי שעומד. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << דובר_המשך >> – – ולהעלות את קצבת הבטחת הכנסה. זאת אומרת, בצד אחד צריך לעשות הכול כדי לסייע לאנשים מבוגרים שרוצים ויכולים להמשיך לעבוד. מצד שני צריך להעניק רשת ביטחון כלכלית, להעלות את קצבת הבטחת הכנסה למבוגרים שזקוקים לכך. אז אלה שתי החזיתות שכרגע אנחנו מתמקדים בהן. אני חושבת שיש לזה חשיבות ציבורית עליונה. נמשיך לעדכן במשכן על הקידום של הסוגיות החשובות הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה רבה לשרה מירב כהן. חבריי, כדי שתדעו על מה מצביעים – היה דיון משולב על סעיף – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את יודעת, לא כולם. היה דיון על שני צווים, ואנחנו מצביעים על כל צו בנפרד. לכן, אנחנו עוברים להצבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מקסימום אני אוסיף אותו, אם המחשב לא עובד. אנחנו עוברים להצבעה על צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 31), התשפ"א–2021. הצבעה מס' 4 בעד הצו – 41 נגד – 2 נמנעים – אין צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 31), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 41 הצביעו בעד, שני מתנגדים. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 31), התשפ"א–2021, אושר. אנחנו עוברים לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021. הצבעה מס' 5 בעד הצו – 42 נגד – 1 נמנעים – אין צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצביעו 42, מתנגד אחד, אין נמנעים. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 32), התשפ"א–2021, אושר. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת איתמר בן גביר << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפני שעוברים לסדר-היום, יש הודעה אישית לחבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה, אדוני. לאחר מכן – הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה יהיה הרבה יותר קצר. עלה כאן קודם מזהה התהליכים יאיר גולן, שהשמיץ אותי כדרכו בקודש. יש כבר תביעה נגדו. נראה אותך מגיש את כתב ההגנה, אדון גולן החכמולוג. אבל אני רוצה להזכיר על מי אנחנו מדברים. אותו אדם אמר בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז, לפני 70 או 80 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו". זה יאיר גולן, זה האיש בקואליציה שלכם – בן אדם שעושה זילות לשואה; בן אדם שלא פוגע באיתמר בן גביר, הוא פוגע בזכרם של שישה מיליון יהודים שנרצחו ונטבחו ונשרפו. אדוני היושב-ראש, אדם שמשווה את חיילי צה"ל לנאצים, מעבר לשאלה מה הוא עשה בצבא, איך הוא הגיע לאן שהגיע בצבא, מי נתן לו, אותו אדם לא ראוי להיות בכנסת ישראל, הוא וכל התומכים בקו הקדמי של הטרור, תומכי טרור שנמצאים כאן בכנסת, ומגדפים ומשמיצים את מדינת ישראל. בושה וחרפה שאלה חברי הכנסת במדינת ישראל. יאיר גולן, תתבייש לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. נא לשמור על השקט. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << נושא >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021 << נושא >> [מס' מ/1409; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 32; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. סעיף 4 בסדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, לקריאה השנייה וקריאה השלישית, בכפוף – כמובן, היא כבר הונחה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021. לפני כשלוש שנים, במסגרת תיקון מס' 133 לחוק העונשין, נקבע כי תקופת המאסר המרבית שניתן לשאת בעבודות שירות תוארך משישה חודשים לתקופה מרבית של תשעה חודשים. הארכת תקופת עבודות השירות נועדה להביא לצמצום השימוש במאסרים קצרים במקרים שבהם המאסר בפועל אינו הכרחי לצורך מניעת ביצוע העבירות בעתיד. הוראת השעה שיקפה הן את הרצון לשים דגש על יסוד השיקום של עבריינים והן על הכרה במצוקת המקום בבתי הסוהר ומתקני הכליאה והפגיעה הנגרמת בשל כך בזכויות האסירים. במטרה להביא לשיקום הנאשמים המורשעים נקבע בתיקון שלכל נאשם שנגזרו עליו מעל שישה חודשי עבודות שירות תיקבע תוכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן. עוד עוגן מנגנון לקיצור מסוים של התקופה לנאשמים שנגזרו עליהם מעל שישה חודשים, כאמור, ואשר עמדו בתוכנית השיקום שנקבעה להם וריצו את עבודות השירות כנדרש. התיקון נסמך על אחת מן ההמלצות של הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשותה של כבוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס הגב' דליה דורנר. התיקון נקבע במקור כהוראת שעה לשנתיים, במטרה לבחון את השלכותיו על צמצום השימוש במאסרים הקצרים. בתקופה זו אמור היה משרד המשפטים להוביל מחקר עומק על השלכות המהלך, על יתרונותיו הפוטנציאליים וגם על חסרונות אפשריים. נוכח העיכוב הגדול בעריכת המחקר המלווה – בין השאר נוכח מגפת הקורונה, שהשפיעה גם על ההליכים הפליליים, ובכך הקשתה על קבלת תמונה ברורה ומלאה – מבקשת הצעת החוק – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – להאריך את תוקפה של הוראת השעה בכשנתיים נוספות, עד חודש אפריל בשנת 2023. יצוין כי עריכת המחקר משמעותית לבחינת השלכות התיקון על מדיניות הענישה ועל אופן השימוש במאסרים קצרים, וכן על מנת לוודא שאין בתיקון כדי להביא דווקא להארכת עבודות השירות במקרים שבהם בעבר נגזרו עבודות שירות לתקופה קצרה יותר, או הטלת עונשי מאסר ארוכים יותר על מנת לשלול את האפשרות שעונש המאסר יומר לעבודות שירות. בכוונת ועדת החוקה לקיים דיוני מעקב בעניין על מנת לוודא שהמחקר המלווה מתקיים כנדרש. כך, נוודא שניתן יהיה בתום התקופה לקבל החלטה אם לעגן את הוראת השעה כהוראת קבע, בהתאם לממצאי המחקר. בנוסף, בכוונת הוועדה לעקוב אחר אופני השימוש והיישום של תחום עבודות השירות ויתר תחליפי המאסר. אני מבקש מחברי וחברות הכנסת לדחות את ההסתייגויות, לתמוך בהצעת חוק זו בקריאה השנייה והשלישית ולסייע בהשלמת בחינת הוראת השעה בטרם תהפוך להוראת קבע. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט. יש בהצעת החוק הזאת בקשות דיבור. ראשון הדוברים – חבר הכנסת שלמה קרעי. אחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. קטן עליך לאחרונה, אבל זה מה שהקצו לך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך את האמת, חשבתי שאל הסיכום הזה הגיעו עם סעיף 98, אבל לא הגיעו. זה קצת מוזר, העניין הזה, אבל בסדר. הפעם נחשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חילקו, חילקו בין כל חלקי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל לפי האמת מגיע לי 3,000 דקות דיבור כאן עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפי ההסתייגויות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 600 הסתייגויות. לא עשו, אבל בסדר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה זמן? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נתנו שלוש שעות. אני עשר דקות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עשר דקות? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. לא הרבה. מה זה? אני לא אספיק להגיד כלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבר שרפת דקה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מההתחלה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז יאללה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים בקואליציה, רבותיי, אתם שכחתם מה זה להיות שמאלנים. שכחתם מה זה להיות שמאלנים. התחלתם עם פינוי היישוב היהודי אביתר, עבדתם על התושבים בעיניים עד כדי כך שלפיד אומר היום בבת-צחוק: זה לא יגיע בקרוב לשולחן שלי, והמשכתם היום כשאתם מוכרים את הביטחון של מדינת ישראל למנסור עבאס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רוצה להפריע להם להגיע להבנות בין חלקי הקואליציה והאופוזיציה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אשר יגורנו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. מעט מכם, אבל הרעש רב מכם. תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תשמור על זכותי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יבגני, אתה אומנם עברת לצד שמאל, אבל שכחתם מה זה להיות שמאלנים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה טועה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם פיניתם בשבועיים הראשונים של הממשלה הזאת עשרות יהודים מבתיהם, וגם היום, חברת הכנסת מואטי, אתם מגיעים לסיכומים עם מנסור עבאס, מחוררים את החוק הזה ופותחים את זכות השיבה לפלסטינים. זה מה שתכננתם לעשות? << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> 12 שנה לא העברתם שום חוק. 12 שנה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, 12 שנה הייתה כאן ממשלת ימין שלקחה את החוק הזה וידעה ליישם אותו בצורה כזאת שתגן על מדינת ישראל, אבל אתם, אנחנו רואים מה אתם עושים היום. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – שמאל – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתם שכחתם מה זה להיות שמאלנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמילי, האמת, הוא מתבייש לומר לך שהם יצאו לחזית בלי חיפוי של בית המשפט, בלי חיפוי של תקשורת. הוא התבייש לומר את זה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> לא, הוא לא מתבייש – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא. זה בסדר, זה טוב לי. את יודעת מה, חברת הכנסת מואטי? בן-גוריון ורבין היו מתביישים בכם. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אני לא חושבת. הנכד של בן-גוריון תמך בנו וגם הנכד של רבין – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בואי תשמעי מה הסבא של הנכד הזה כתב. בן-גוריון כתב ב-1937: "מדינה יהודית חלקית אינה סוף אלא התחלה". המטרה שלנו בארץ הזאת היא לא לאפשר לפלסטינים להיכנס בדלת האחורית, לממש להם את זכות השיבה ולגרש יהודים מבתיהם. המטרה – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> נכון. לכן לפלסטינים צריכה להיות מדינה ולישראל צריכה להיות מדינה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא מה שבן-גוריון כתב. מדינה יהודית חלקית בגבולות שנתנו לנו – החלוקה – זה לא סוף, זו רק התחלה. המטרה שלנו בסופו של דבר – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אם אתה היית בשלטון בתקופה של בן-גוריון עדיין לא הייתה לנו מדינה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> המטרה שלנו בסופו של דבר היא "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ". וזה, חברת הכנסת מואטי, זה לא פסוק של בן-גוריון – זו הבטחה אלוקית לעם ישראל על ארץ ישראל השלמה. "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ. ושַׁתִּי את גבֻלך מים סוף ועוד ים פלישתים" – לא ים פלסטינים, זו המצאה של העידן החדש. הגבול שלנו: "מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את יֹשבי הארץ וגרשתמו מפניך". זאת ההבטחה האלוקית לעם ישראל, וגם בן-גוריון אמר את זה ב-1937. המטרה שלנו כאן היא לא לממש לפלסטינים את זכות השיבה דרך מנסור עבאס ודרך חוק מחורר, ולא לפנות את אביתר – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> תראה את תוכנית החלוקה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא לנסות לקדם תוכניות של גירוש 80,000–90,000 יהודים נוספים מבתיהם. לא. זה לשכוח מה זה להיות שמאלני, מי שפועל בדרך הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עליזה בראשי, תודה רבה לך. אני לא רוצה להיות שותף למשאים ומתנים. הוא שקט, דוד ביטן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואי-אפשר לומר – כן, אני מקשיב לך, חברת הכנסת מואטי. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> מי שכח? הוא שכח או שאני שכחתי? כי אני לא שכחתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הקואליציה הזאת. כשאני רואה כנס, בכנסת הזאת, תחת המטרייה של הקואליציה הזאת – זה גם סימנים – כנס "בין כיבוש לאפרטהייד", המדינה הזאת – פשוט שכחתם מה זה להיות שמאלנים. להפגין עם דגלי אויב במרכז תל אביב, לבוא ולחבק – מה, את לא יודעת מה קורה באוניברסיטת תל אביב? מה את מרימה ידיים? תבואי ותראי סטודנטים באים ומפגינים עם דגלי אויב. אתם מגנים את זה? תגנו, תאמרו: הארץ הזאת היא שלנו. אני רוצה – אומנם חשבתי שיהיה לי כאן פיליבסטר ארוך הרבה יותר ואני אספיק עוד הרבה נושאים, אבל נשאיר את זה להמשך. אני רוצה, מכיוון שביקשו כאן – וחבל שהשרה תמנו שטה לא נמצאת כאן, אבל פרשת השבוע היא פינחס, ואני קורא מתוך ספר "אוצרותינו". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נהוג לומר מי המחבר, שנדע. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא חושב שיש מחבר, זה אוסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוסף. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יכול להיות שיש מחבר, האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אסף את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אסף את זה? הרב עובדיה חן. הוא אסף את המקבץ הזה של הדברים. זה ספר מאוד מעניין, ואפשר ללמוד ממנו מוסר השכל. אז יבגני, אם נותר בכם עדיין ניצוץ כלשהו, אני באמת ממליץ לכם לקחת מוסר השכל מפרשת השבוע, פינחס. דיבר על זה חבר הכנסת שטרן בשבוע שעבר, השר שטרן. הוא שאל את השאלה שגם אני אשאל אותה, אבל התשובה שלי שונה בתכלית מהתשובה שנתן השר שטרן. ראינו אצל פינחס שהקדוש ברוך הוא אומר לו: "הנני נתן לו את בריתי שלום". ושאלו, ושאל גם השר שטרן: למה נותנים לפינחס ברית שלום? צריך לתת לו לכאורה את ברית מלחמות השם. הבן אדם קם כמו אריה, נאבק, קנאי, הלך והרג את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור. למה לא נתנו לו את אות ברית מלחמות השם? למה ברית שלום? התשובה לזה היא בדיוק העניין הזה שאליו אני מנסה להשוות את הקואליציה, שקוראת לעצמה אנשי שלום. הם קוראים לעצמם אנשי שלום, אבל לא יודעים איפה לעצור. זה כמו – והוא מביא כאן דוגמה, בספר – כשלאדם יש סוס אביר. אם הסוס קופץ ודוהר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת שטייניץ, א. נותן את הגב, ב. גם מדבר בקול. מדברים איתו בקול. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין בעיה, שיישב לידך ויסביר לך, או סמוך אליך, מה שאת רוצה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש פה שיח מעניין. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אנשים פה עוברים לידי, אני רוצה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת מואטי, בשבילך אני אחזור. שאלנו – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא דיבר על שמאלנים ולא עלינו, אז מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למה פינחס קיבל ברית שלום? פינחס היה צריך לקבל ברית מלחמות השם. אז זה משל לסוס גיבור או סוס אביר שרוכב ודוהר ומקפץ בין הסלעים. מתי הסוס הזה ייחשב סוס אביר? כאשר הבעלים שלו ידע לשלוט בו; שכאשר הוא רוצה לעצור אותו, הוא יודע לעצור אותו במקום הנכון. אבל אם הסוס הזה דוהר עד שהוא מפיל את הרוכב שלו, אז זה לא סוס אביר, זה סוס פראי, סוס חסר רסן, כן? אז ככה כל מעשה וכל אידיאולוגיה יכולים לנבוע ממקום חיובי ויכולים לנבוע ממקום שלילי. איך אנחנו נדע האם האידיאולוגיה של פינחס, האם מה שהוא עשה שם בא מתוך אידיאולוגיה של שלום או שזה בא מתוך טבע של אדם קנאי ואדם חסר מעצורים? אז דווקא פינחס, שהיה נכדו של אהרן הכהן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום – אז ברור לנו שגם פינחס הזה בעצמו היה איש שלום. אלא מה? זה כמו אימא שאכפת לה מהבנים שלה. הוא איש שלום, אבל כשהוא רואה ששלומם של בני ישראל מוטל עכשיו בסכנה – יש אנשים שבאים ומאיימים על שלומם של בני ישראל – אז הוא מתגבר על הטבע שלו, הוא מתגבר על הטבע של השלום, והולך ועושה מעשה שהוא כאילו לא שלום. אבל דווקא בן אדם כזה, שמתגבר על הטבע הרך שלו כדי להגן על העם שלו, כדי להגן על בני ישראל, לו מגיע סמל השלום. אתם בקואליציה מכנים את עצמכם אנשי שלום, אתם אומרים: אנחנו מחנה השלום, אבל איפה הוא מחנה השלום הזה כשהוא צריך להגן על העם שלו כשהעם שלו נמצא בסכנה? כשאביתר בסכנה? כשאתם פותחים את זכות השיבה של הפלסטינים? זה לא נחשב מחנה שלום. זה מחנה שלום רק לטובת יחסי ציבור. אנשי שלום – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתכנס לסיום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתכנס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נותן לך דקה על ההפרעות, אבל לא יותר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אנשי שלום אמיתיים צריכים לדעת להבחין מתי לנהוג בשלום ומתי להתגבר על הטבע של השלום ולנהוג להפך כדי להגן על בני עמם. כמו שאומר בתהילים: "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה", אנחנו רוצים לדבר בשלום, אבל כשיש אויבים שרוצים כאן להשתלט – והם לא מתביישים לומר את זה; עומדים כאן, אדוני היושב-ראש, מעל דוכן הכנסת, מדברים בעברית במילים יפות ובערבית במילים שמראות ומוכיחות שכל מה שהם רוצים לעשות לנו כאן, בארץ נחלת אבותינו, זה לגרש אותנו ממנה זה להביא לכאן עשרות אלפי פלסטינים ולאבד את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו. אז מה שאנחנו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – צריכים לעשות זה להתנגד לממשלה הזאת. הממשלה איבדה את הגבולות, הגבולות היטשטשו, בין שלום אמיתי לבין שלום שהוא רק יחסי ציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, יו"ר הסיעה שלי. אני לא אפעיל את השעון עד שתוריד את הדוכן לגובה. שבע דקות עומדות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שאני מלכתחילה רציתי יותר זמן דיבור, כי אני חושב שכשאנחנו באים לדבר על הממשלה הזאת, יש כל כך הרבה מה לדבר. אפשר למסור פה שיעור שלם אל תוך הלילה, להבין כמה שהממשלה הזאת מסוכנת, כמה שבממשלה הזאת – אין בה שום דבר שמאחד ביניהם. ברשותך, אדוני היושב-ראש, יש לי ידיד טוב – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, אני רק אשתיק קצת את מצליפת הליכוד. ינון אזולאי, חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תרגיע את המצליפה של הליכוד קצת. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש לי ידיד טוב בתל אביב שקוראים לו עו"ד שחר בקשי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידיד אישי שלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> גילוי נאות – גם שלך, אתה אומר. שלח לי ציוץ מבחור בשם יוסי פוקס; לא מכיר, אבל נושא שכדאי לתת עליו את הדעת. זאת פתיחה למה שאני רוצה לומר בהמשך: לפי בדיקה של אתר מידה, בהצבעה הקודמת על הארכת הוראת השעה בעניין חוק האזרחות, שהייתה ב-2 ביוני 2020, נעדרו מההצבעה הרביעייה שמנהלת את הממשלה היום: לפיד, בנט, סער ושקד. רבותיי, מה שאנחנו רואים פה, שהרביעייה שמנהלת היום את הממשלה – וכל מי שעוקב אחרי ההתנהלות של הממשלה הזאת יודע שאין לנו באמת פה ראש ממשלה שמכהן. יש כאן מקבץ של ראשי הסיעות שכל אחד ראש ממשלה בתחום שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בואו ננסה לתאר לעצמנו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, סליחה. רגע, אני עוצר את – אפשר, אין בעיה, לקיים את ההתייעצות בחוץ. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר, נתאר לעצמנו שנפתלי בנט מגיע, מכנס את הממשלה, ויש לו איזה אג'נדה, הוא רוצה לעשות משהו. אז הוא אומר לשר האוצר: תבוא אליי למשרד, אני רוצה שתקדם משהו מסוים שאני מאמין בו, אני ראש הממשלה. אומר לו שר האוצר: אתה רוצה שאני אבוא אליך? אתה תבוא אליי, מי אתה בכלל? יש כאן מקבץ של ראשי סיעות שכל אחד מחזיק את הממשלה, ולכל אחד יש אג'נדה משלו. בסוף אנחנו מגלים את הנפלאות של הקואליציה הזאת. מגיעה הרשימה רע"מ, ובזכותם מקימים את אביתר. רשימה ערבית שבמשך שנים הטיפה נגד הכיבוש, נגד הבנייה ביש"ע, עוזרת לקואליציה הנוכחית בראשות נפתלי בנט – שמתחילת הדרך משקר ומרמה את כולם – להקים התיישבות חדשה ביש"ע. אז שרת הפנים כותבת ציוץ, כותבת לבני גנץ: כל הכבוד. לא עובר יום – שר אחר כותב: לא היה ולא נברא. זאת הקואליציה. עכשיו, מי שיקרא את חוק-יסוד: הכנסת, באיזה פלפולים – אין אף ראש ישיבה בעולם שיכול להידמות לפלפולים של חוק-היסוד: מה יקרה אם אחד ישקר, ואם ההוא ירמה אותו, אז הממשלה נופלת, ומה קורה עם ראש הממשלה החליפי, וראש הסיעה השני. אתה מסתכל על החוזה ואתה אומר: יושבת שם קבוצה של רמאים וכל אחד בטוח שהשני הולך לשקר אותו. אמרתי פעם: לא מכיר אדם אחד שיקנה אוטו יד שנייה מאחד האנשים האלה. אין אמון אחד בשני. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אילולא היו שולחים לי את זה לא הייתי מאמין שיש דבר כזה. נפתלי בנט עמד פה לפני כמה חודשים והגיש – אני כבר הזכרת את זה, רק אני בכוונה חוזר על זה עוד פעם – העלה הצעת אי-אמון בממשלה של נתניהו. אני חוזר על הסרטון הזה עוד הפעם ועוד הפעם, והוא כותב למה הוא מגיש אי-אמון בראש הממשלה: אובדן האמון בממשלה בגלל שאתה משקר – נפתלי בנט, שעוד לא היה אף משפט, אף הבטחת בחירות שלו שהוא בא לכאן ומקיים ואומר לכם את האמת. אדוני היושב-ראש, אין לי אף טענה אליו. לאדם הזה לקחו את כל הסמכויות, בידיו של האדם הזה אין כלום חוץ מהשיירה של האאודי שלו – איך דודי אומר? עם החלונות השחורים. אין לו שום דבר, כלום. אבל ריבונו של עולם, החוצפה הגדולה היא שהוא שולח את השגרירה שלו לפה והוא מטיף לאופוזיציה מוסר: למה אתם, לא אכפת לכם מהקואליציה, מהחוקים הטובים. השר דרעי עלה לכאן קודם וטען טענה חזקה, ואני עד עכשיו מנסה ליצור קשר טלפוני עם ראשי הקואליציה שיענו לי על זה. הם אומרים לנו שזאת הפקרות לא לתמוך בחוק הזה, הפקרות. אתם מפקירים את ביטחון מדינת ישראל, לא אכפת לכם – טענות חזקות מאוד. ריבונו של עולם, האנשים האלה שלטענתכם פוגעים בביטחון המדינה יושבים איתכם בקבינט. האנשים האלה, הם מקיימים את הקואליציה שלכם. איך יכול להיות בעולם אדם שמקים קואליציה, מקים ממשלה, עם אדם שלטענתו – לא שאני אומר את זה, אני באופוזיציה, זה תפקידי לומר, אבל לטענתו פוגע בביטחון מדינת ישראל? יאיר לפיד, ראש הממשלה שלנו, היה פה לפני תקופה, לא לפני הרבה זמן, וכשדיברו על הנורבגי, שהוא הרבה פחות מהנורבגי שהיה לנו פעם; היום יש לנו פה עשרות נורבגים מסתובבים. איך אמר דודי? צריך לשים לכל אחד איזה שלט, לדעת למי הוא משתייך, שנדע, צריך לכבד אותו. יש פה מארח ואורח – לכל אורח – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכוח מי הוא חי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מכוח מי הוא חי. לכל אורח פה יש מארח, צריך לתת לו כבוד. אמר אז יאיר לפיד – תראו מה זה, לא ייאמן: לא הייתה הונאה כזאת מקום המדינה. ניסנקורן עמד כאן, השתולל על ראש הממשלה: למה לא ממנים מנכ"ל לחליפי שלו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי זה ניסנקורן? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ניסנקורן. היה פה פעם איש שהיה שר משפטים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא היה כל-יכול, לא? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כל-יכול. נענע אותנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היום הוא יועץ – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום הוא יועץ, ככה שמעתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> של מי? של מי? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יועץ של מי? של ניצן הורוביץ. כן, לא ייאמן. לא ייאמן. לא לחינם. לא ייאמן. והוא עמד כאן ותקף ותקף. והיו גם ישראל ביתנו, שהיו כאן באופוזיציה, נתנו כאן נאומים חוצבי להבות על בזבוז כספי ציבור, ועכשיו, בשקט בשקט, עשרות נורבגים מסתובבים כאן, אנחנו לא יודעים מי שייך למי, והכול עבר בשקט. ממשלה כמעט נפלה על מינוי מנכ"ל. כמה מנכ"לים מיותרים מסתובבים פה? אדוני היושב-ראש, אני מסיים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה חייב לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בעוד ציוץ אחד מעניין שההוא, הנוכל פה, כתב פעם: "שמעתי שהתוכנית של כחול לבן נקראת 'גשר לאחדות'" – את זה כתב נפתלי בנט – "יקימו ממשלת מיעוט בקולות תומכי מחבלים" – ראש הממשלה עכשיו קרא לכם מחבלים – ואז בשלב השני יקראו למפלגות הימין להיכנס פנימה, כדי 'להציל את ישראל'". אומר בנט: "תשכחו מזה. ימינה לא תיכנס – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לשום ממשלה שנולדה בחטא". אני מסיים, אדוני היושב-ראש. ברשותך, עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום, נפתלי בנט ברוב חוצפתו – לא ייאמן איזה עז פנים – בישיבת הסיעה שלהם: קראנו לחרדים להיכנס והם לא רצו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שקרן שכמותך. לא קראת לאף אחד, וגם לא היינו מגיעים אליך, ואין לך בכלל סמכות לקרוא לנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת יעקב ליצמן. אחריו – חבר הכנסת דוד אמסלם, אם יהיה. אה, הוא נוכח. תכינו את קטי שטרית אחרי אמסלם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קטי פה. קטי פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. עד שבע דקות לרשותך. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> מה זה שבע דקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שבע זה אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שבע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> "השביעין חביבין". << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – – שאני אחזיר לך גם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל עם דבר תורה, בפרשת השבוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תפדל. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פרשת מטות-מסעי. פרשת מטות מתחילה ככה: "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמֹר זה הדבר אשר צוָּה' – – – ככל היֹּצא מפיו יעשה". בן אדם צריך לקיים את המילה שהוא אומר. שואלים בספרים, שואל את זה אור החיים הקדוש, שואלים את זה עוד הרבה ספרים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת מלכיאלי, יש פה דבר תורה, כל המסיר. בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שואל אור החיים הקדוש והרבה ספרים: בדרך כלל פרשה מתחילה ב"וידבר ה' אל משה לאמר". כאן, בניגוד לאחרים, כתוב: "וידבר משה אל ראשי המטות". אז שמעתי בשם רב זלמן סורוצקין שהפרשה מדברת על שמור "ככל היצא מפיו יעשה". למי אומרים את זה? לראשי המטות, ראש הממשלה. ראשי המטות צריכים לשמור את המילה. שיקר פעם, שיקר פעמיים, שיקר פעם שלישית – אני לא יכול לפרט, כי רבות הן כל העבירות שלו. עכשיו אני רוצה לדבר על דבר אחר. שר האוצר כבר התחיל את המגמה שלו. מהי המגמה שלו? כמובן, לדפוק את החרדים. אז הוא אמר – אמרו בשם ראשי המפלגות שלא יעשו כלום, תהיה מחאה. מה הוא עשה דבר ראשון? הדבר הראשון, מה הוא עשה? היום הוא פרסם שהוא לא ייתן מעונות יום למי שלא שני ההורים עובדים. למי הוא מתכוון? בעיקר לחרדים, שהבעלים לומדים והנשים עובדות. מה אכפת לו שאנשים ירוויחו כסף? ולכן, הדבר הראשון שעשיתי השבוע – ללא קשר לזה, כי זה נודע גם היום, אבל אני מכיר היטב את ליברמן, אני יודע שהוא יעשה את כל הגזרות. אגב, אני חייב להגיד לך שבמשך שנתיים המחירים לא עלו כפי שעלו ממש בשבועיים האחרונים – חשמל, מים. לך תדע על כל הדברים שעולים. צריך להעלות את קצבאות הילדים. קצבאות הילדים מאוד נמוכות. צריך להעלות אותן. אז אני לא אומר בבת אחת, להעלות בקפיצה של 100%, להכפיל, אבל בשליש. צריך להעלות. אני חושב שזה יקל על המשפחות ברוכות הילדים, זה יקל על כל אלו שליברמן רוצה לדפוק אותם. הוא לא רוצה ילדים, הוא לא רוצה חרדים במדינה. אני מדבר על כולם: טוב לערבים; טוב לכל אלה שיש להם ילדים, ברוך השם. המחירים עלו. המחירים עלו וצריך לשפר אותם, ואין דרך אחרת בממשלה הנוכחית, רק להעלות את קצבאות הילדים. לכן, הגשתי הצעת חוק פרטית. לצערי, אי-אפשר להגיש את זה היום, בגלל 45 יום. ממשלה כזאת שהם נגד – לא ממשלה סוציאלית. אם אפשר, הם נגד כל דבר של חלשים, פריפריה. אז צריך לחכות 45 יום. אני מקווה להעביר את זה בקרוב, ואני קורא לכולם לתמוך בחוק הזה. אני חושב שהממשלה – ראש ממשלה שלא רואים אותו היום, לא בא להצבעה. זה לא נורא, זה טוב שלפחות לא יבייש את הכנסת כאן, שהוא כאילו מצביע נגד או בעד או הוא שקרן. כל דבר שהוא הבטיח, הוא מצביע נגד, עושה נגד. אבל מה שכן צריך לראות זה שאנחנו נעשה את הכול להפיל את הממשלה, כמובן. איזה פלא שהם מעיזים והם לא מתביישים. מעיזים, הם לא מתביישים אפילו לבוא ולבקש מהאופוזיציה: תצילו אותנו, געוואלד. תצילו, אנחנו טובעים, נופלים. איזו בושה זו. הרי לפני שבועיים צעקו: לא צריך אתכם, יאללה, תלכו. עכשיו פתאום: געוואלד, תצילו, אתם מחבלים, אתם עושים נגד המדינה. מי עושה נגד המדינה? מי שהקים את הממשלה – הוא עשה נגד המדינה. תראו את ההרכב של הממשלה. לכן, רבותיי, אני מציע שכל החוק – שנבוא עכשיו, לא יודע מה שיעשו בזה, אי-אמון או לא. מה שיהיה, אנחנו בהחלט נתמוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב ליצמן. יעלה ויבוא חבר הכנסת דוד אמסלם, ואחריו – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אם חיים ביטון בבניין, כדאי שיתקדם לכיוון המליאה. בבקשה, אדוני, חמש דקות עומדות לרשותך. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה שוב לחזור על מה שאמרתי בקשר למה שבעצם צייצה דפנה ליאל. אני מבין שהשרה שקד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה היא צייצה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסביר לך. השרה שקד הבטיחה לעבאס בין 1,600 ל-2,000 משפחות – זה, לפי תפיסתי, משהו בסדר גודל של 15,000 איש – לחצי שנה, שמכניסים אותם, מה שנקרא, פותחים את הדלת: תיכנסו, בבקשה. חלקם, דרך אגב, לפי כל גורמי הביטחון, חלקם גם הופכים להיות מחבלים במהלך הזמן. וכל זה למה? בגלל השיירה של בנט עם השישה מנדטים. זה פשוט לא נתפס לי. מוכרים את המדינה לתנועה האסלאמית. לא מעניין אותם, נתנו להם 53 מיליארד שקל. דרך אגב, 53 מיליארד שקל – אני שוב אומר לציבור: אזרחי ישראל, 53 מיליארד שקל זה כ-15% מתקציב מדינת ישראל השנתי. עכשיו, מאיפה מביאים את הכסף? הרי מר ליברמן, אין לו 53 מיליארד שקל להביא להם מהבית. איך אמר פעם רוני דניאל? זה על חשבון כל אחד ואחד מכם שרואה אותי בבית שהוא מהסקטור היהודי. עכשיו אני אספר לכם מאיפה זה יבוא. מנסור עבאס רוצה לפגוע בביטחון מדינת ישראל. מה הוא עושה? פוגע בתקציב הביטחון. לוקחים משם כסף, מעבירים למנסור עבאס. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – ידיים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, שבענו מאלה שרוצים לחנך אותנו. שידבר עם ידיים, שידבר עם תנועות גוף, עומדת לו הזכות, ומי שלא נוח לו – שיכבה את המסך. בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דנה ויס לא מרשה לנו עם הידיים. אנחנו נדבר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קצנו באלה שמנסים לחנך אותנו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם כל הגוף, לא רק עם הידיים. בקיצור, מה שאני רוצה לומר, אזרחי מדינת ישראל – הרי בסוף הכסף בא מאיזשהו מקור. עכשיו אני אגיד לכם, אני כלכלן הרבה מאוד שנים, כ-35 שנה. תקציב המדינה הוא קשיח ברמה של 98%. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, עכשיו הודיעו לי להוסיף לך חמש דקות, בגלל סידורים פנימיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. 98%, רבותיי; מורים אמורים לקבל שכר, אנשי קבע אמורים לקבל שכר וכו' וכו'. הממשלה יכולה לשחק בתקציב של כמה מיליארדים בודדים. ומה נותנים למנסור עבאס? 53 מיליארד. אז אני אספר לכם מאיפה זה יבוא: תהיה פגיעה בתקציב הביטחון, וכך בעצם מנסור עבאס, שהוא בעצם תנועה-אחות של האחים המוסלמים, פוגע הלכה למעשה בתקציב הביטחון. הוא שואל את עצמו: איך אני עכשיו פוגע בביטחון אזרחי מדינת ישראל? באמצעי הזה. הוא אומר: תשמע, אנחנו נעשה סיבוב על היהודים. הם לא מבינים, אז אנחנו ניקח להם את הכסף, וזה יבוא, כפי שאמרתי על חשבון כיפת ברזל, בוודאי הנושאים החברתיים, קצבאות הקשישים. הינה, יושב פה שר הרווחה – לא ייתנו לו את התקציב שהוא יבקש. תחשבו לבד, אזרחי מדינת ישראל, הכסף לא בא יש מאין; הוא לא ברחוב. אלה סכומי עתק דמיוניים. וכל זה יהיה איזה פלאט שיורידו מכל הסעיפים, מכל המשרדים, כדי לתת למנסור עבאס 53 מיליארד וחצי שקלים. עכשיו, כל זה למה? בגלל שבנט רוצה להיות ראש ממשלה. אמרתי למנסור עבאס שאם מחר יהיו חסרים לו עוד כמה עשרות מיליונים, בהמשך הדרך הוא יעצור אותם. בכל חוק יגיד להם: חבר'ה, יש תשלום לגבי כל חוק וחוק. ולכן, אזרחי מדינת ישראל, הממשלה הזאת, שבאמת אין לה אח ורע מאז תולדות המדינה, מכרה בעצם את מדינת ישראל, וכל זה בשביל תפקידים. מה קורה חוץ מכסף? רבותיי, הם מכניסים למעלה מ-15,000 איש. דרך אגב, זכות השיבה הלכה למעשה קורית. הרי עוד חצי שנה הוא יבקש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, חברת הכנסת מיכל רוזין, כח"כית ותיקה את יודעת שגב לא נותנים לנואם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי מה יקרה עוד חצי שנה? הוא יבוא אליהם – עכשיו, כרגע, יבוא, עבאס מנסור, עכשיו בא מנסור עבאס ויגיד להם: חבר'ה, אתם, היהודים, אני מבקש עכשיו 5,000 משפחות, שזה בערך עוד 30,000-20,000. זאת שיטת הנקניק. הוא בסוף יכניס כמעט את כל הפלסטינים. אנחנו נעבוד, כל אזרח במדינת ישראל יעבוד, ישלם ביטוח לאומי, והם יקבלו את זה. כל הפלסטינים בסוף ייכנסו, לאט-לאט, כל שנה 50,000, 100,000. לאט-לאט. וכל זה למה? בגלל שבנט רוצה לנסוע עם השישה מנדטים בשיירה. תבינו את האבסורד, רבותיי, לאן מגיעים גב' שקד ומר נפתלי בנט ומר אלקין. כל זה בגלל שהם שונאים את ראש הממשלה נתניהו. תבינו מה הם עשו – חברו לאנשים שבעצם מעודדים לפגוע בחיילי צה"ל, קוראים לחיילי צה"ל מפגעים, מחבלים. הם יושבים איתם. עוד מעט אילת שקד תעשה למנסור עבאס גם חלות לשבת, עם הרבה שומשום שהוא אוהב. למה כל זה? בגלל שהיא רוצה להיות שרת הפנים. תבינו לאן הגענו, תבינו לאיזו פשיטת ערכים. דרך אגב, אני חושב שמצא מין את מינו, בהיבט הזה. הרי אנחנו מאמינים בתפיסות העולם שלנו. זאת מדינה של יהודים, ואנחנו צריכים לדאוג לכך שגם תהיה מסורת יהודית במרחב הציבורי וגם שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית. שמענו קודם את חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי טוען שקודם כול הם ערבים פלסטינים ישראלים, וגם כל אלה במה שנקרא יהודה ושומרון ועזה, הם האחים שלהם, ולכן הם דואגים להם. דרך אגב, אני לא מקבל את זה, כמובן. אני מבין את הרעיון שלו, אני מבין את האידיאולוגיה שלו, כי סך הכול מאז מה שנקרא "שיבת ציון" תמיד הערבים רצו לזרוק את היהודים מארץ ישראל, לכן אחמד טיבי ושאר החברים שלו ברשימה המשותפת דואגים לרשות הפלסטינית. אבל מנסור עבאס ואילת שקד ובנט הם לא פה ולא פה, הם באמצע. זה בעצם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גבי לסקי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – פוגע באינטרסים היהודיים של מדינת ישראל, והשני, לכאורה, פוגע בערבים. אין להם אידיאולוגיה, לא פה ולא פה. לכן אני חושב שיש כאן בעצם – גב' שקד, הם לא פראיירים. את פראיירית; עם ישראל פראייר. הבעיה היא שאת לא משלמת את החשבון, לא את ולא בנט ולא אלקין ולא סער. זה עם ישראל. דרך אגב, שאר המרכיבים של הקואליציה לא מטרידים אותי, בגלל שכך הם חושבים. מר הורוביץ חושב שצריכה להיות זכות השיבה, שכל הרשות הפלסטינית צריכה להיכנס פנימה. זו מדינת כל אזרחיה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> זה שטויות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. דרך אגב, זאת הדלת המסתובבת. הרי לכאורה, מה קורה? כל ערבי כאן, כתפיסת עולם, מחר מתחתן עם שלוש שם. הרי יש להם ריבוי נשים, וזה לא מטריד את מרצ כל כך. מביא אותן לפה, או גרים שם לחלופין ובאים גם לפה. אחרי כמה שנים כבר יש לנו משפחה של כמעט 15, 20 ילדים, ובאים לכאן והם אזרחים ישראלים וגם מקבלים בכלל ביטוח לאומי. תבינו מה קורה כאן, אזרחי מדינת ישראל, לאן לוקחים אותנו כל החבר'ה כאן, הממשלה המטורפת הזאת. עכשיו, כפי שאמרתי, תפיסת העולם של מרצ היא כזאת. הגב' מיכאלי קיבלה מה שנקרא מטמורפוזה, היא שינתה פוזיציה. איך אמרתי? עורות הצבי על הכיסא הזה עובדים מהר מאוד על המוח. אתה לא תאמין, כבוד היושב-ראש, הגב' מיכאלי רק התיישבה בכיסא פה – כל האידיאולוגיה שלה השתנתה במכה, בשנייה. היא גם בעצם לא הצביעה נגד פרקליט המדינה, שביזה נשים, לטעמי, ובוודאי ובוודאי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בגלל זה הייתה הפגנה אתמול בצהלה או על משהו אחר? על זה לא הייתה הפגנה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שלא. דרך אגב, אני אמרתי את זה – הרי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על מה הייתה הפגנה בצהלה? נגד הדובר, איזה דובר. עשו לו פרסומת, בר-מינן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל חטאו – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שהוא עבד עם ראש הממשלה. דרך אגב, איתנו אסור לעבוד. ברגע שהם עוברים – זה המפא"יניקים. כמו שהיה אצל ההורים שלנו – אם אין לך פנקס אדום, אתה לא יכול לעבוד במדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה זוכר שהיינו – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול. דרך אגב, אחת הסיבות שההורים של נתניהו עזבו את הארץ – בגלל שלא העסיקו אותם. דרך אגב, לא העסיקו את כל החרותניקים. כל מי שהיה איש חרות לא עבד במדינת ישראל בקום המדינה, לא משנה מי הוא היה, לא משנה מה השכלתו. לא עובדים. רק אנחנו, המפא"יניקים, אנשי שלומנו. לכן אני רוצה חזרה לחזור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הגב' מיכאלי לא הצביעה נגד. נמנעה. דרך אגב, כשאתה נמנע – לטעמי, זה בדיוק מה שקורה כאן עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא פה ולא פה, אתה הצבוע הכי גדול. או שאתה בעד או שאתה נגד. להימנע, בוודאי בסוגיה מהסוג הזה, כפי שמיכאלי בעצם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנתה קריירה על זה, זו בושה וחרפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, עד שבע דקות לרשותך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום קיימנו, חברתי גלית דיסטל ואנוכי, כנס מעניין מאוד בנושא חופש הביטוי באקדמיה. אבל לפני שאדבר על הכנס אני רוצה פשוט לצטט את אחד המנהיגים הגדולים ביותר שידע העולם, את צ'רצ'יל. כולם מכירים את צ'רצ'יל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא כולם. מכירים, אבל לא כולם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> צ'רצ'יל אמר: יש אנשים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצעירים לא מכירים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כדאי להם להכיר. זה אחד המצביאים הגדולים ביותר, הוא עשה את הניצחון הגדול ביותר במלחמת העולם השנייה. הוא אומר: יש אנשים שהתפיסה שלהם על חופש הביטוי היא שלהם מותר להגיד את כל מה שהם רוצים, אך אם מישהו מעז להתנגד להם זאת שערורייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מוכר לנו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אני יכולה להעיד על כך, אדוני היושב-ראש, שיש סתימת פיות באקדמיה, אבל לא ידעתי כמה זה חמור. לצערי, הסובלנות והפתיחות שאפיינו את החברה הישראלית פינו את המקום שלהן לחשדנות ולסגירות. זה נמצא בחלק גדול מאוד ממוסדות החינוך האקדמיים, ששם זוכים לסתימת פיות. שימו לב, קצינות וקצינים בצה"ל אומרים לי שהמרצים שלהם מעדיפים שהם יגיעו לאוניברסיטה או למכללה לא עם מדים, כי זה פוגע ברגשות האנשים האחרים. קצינים שמגיעים ישירות מהצבא ללימודים, למשל מהמילואים, נכנסים לכיתה, ויש כאלה שבמקום שיסתכלו עליהם בגאווה, נותנים להם הרגשה של מבוכה. מי פה בקהל לא התחפש פעם לחייל? כולם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אם רב היה אומר את זה – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אם רב היה אומר את זה, אוי ואבוי, היו סוגרים את הישיבה שלו. אז ככה אנחנו רואים מה קורה באקדמיה, שזה גורם לאי-נעימות. יש מרצים שלא נותנים למילואימניקים בכלל להיכנס לכיתה ולשיעור. למשל, באוניברסיטת תל אביב אישרו בעבר הגעה של מחבל מורשע, שיצא מהכלא לתוך האוניברסיטה להרצות. יש מסמכים, עצומות, שיוצאים מאוניברסיטאות ומכללות המובילות ביותר בישראל, שעליהן חתומים מרצים מובילים, שבהן נחתם ונכתב שישראל מבצעת טבח בפלסטינים ופשע מלחמה. כשאנחנו יושבים במקלטים וכשיורים טילים על גני הילדים, חותמים עשרות אנשי אקדמיה יהודים על מכתבי תמיכה – לא במי שיושב במקלטים אלא בתוקפים. לפני זמן מה האוניברסיטה העברית, שזכתה כמובן לשם "עברית", ביקשה לשנות את שפת ההוראה שלה, במדינה העברית היחידה בעולם. לאיזו שפה? לאנגלית. בבן-גוריון יש מרצים שבכלל מסבירים שהחטיפה של שליט הייתה לגיטימית ושהיציאה למלחמת לבנון לא. המליצו ועדיין ממליצים לעשות חרם כלכלי עולמי על ישראל, לפחות עד שהיא תחדל מלהיות מדינת אפרטהייד. ישראל מדינת אפרטהייד. במכללת בצלאל בירושלים, לדוגמה, נתלו על הקיר פוסטרים שבהם נראית תמונתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ליד חבל תלייה, אבל זו לא הסתה, זו אומנות. באותה מכללה זמן קצר לאחר מכן הסטודנטים הכינו מיצג בן 63 שלטים שחורים עם שמות פלסטינים שנהרגו ביום אחד בהפגנת השיבה. הם תלו את זה על הקירות. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה הבעיה בזה? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בווינגייט סטודנטים נדרשו להוריד את דגל ישראל שתלו בחדר, כי המכון, מה שנקרא, "מזמין כל אדם באשר הוא". והרשימה עוד ארוכה וכואבת – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ואלה מתוקצבים במיליונים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך, חבר הכנסת מלכיאלי, מה שהכי הפריע לי זה העדויות של הסטודנטים שהגיעו היום לכנס וסיפרו מה עובר עליהם באקדמיה. אני רוצה להגדיר זאת במילה אחת: טרור. מה שהם עוברים זה טרור. בחור בשם אלעד גביאן – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כשבנט יהיה ראש ממשלה זה לא יקרה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ברור. – – סטודנט לקולנוע בבית ברל, אומר שהוא ביקש במבצע שומר החומות לתלות דגל ישראל כחול לבן. חברים, הזמינו אותו מייד למנכ"ל המכללה, והוא עשה לו שיחת השתקה. מנעו ממנו להגיע לשיעורים ולעשות פעילויות שקשורות לעבודה. כל זה בגלל שהוא ביקש לתלות את דגל מדינת ישראל. תקפו אותו בעיקר כשאמרו לו: תקשיב, ששש, בוא ננסה לסגור את זה בשקט. זו מלחמת עצמאות שקטה שנעשית במוסדות. הגדילה ואמרה תמר ולד ממכללת תל חי – שאגב, הגיעה לכנס כולה רועדת ומפוחדת – על סתימת הפיות שנעשית במכללה. במסגרת קורס להיסטוריה אמרו לה שאסור להגיד במכללה "מלחמת העצמאות" אלא להגיד "מלחמת 48'". כאשר אומרים משהו למרצים, הם מייד מורידים את הציונים. היא אמרה חד-משמעית בכנס: אני פוחדת לדבר. לדעתי, חברים יקרים, חופש הביטוי שלהם הופך להיות כבר הפקרות, הפקרות הביטוי וחופש השיסוע. יש מגזרים שהם כאילו נעלים ואליטיסטים, ושם כולם שומרים עליהם מכל משמר בנוגע לחופש הביטוי, כי זה קודש-הקודשים. הזמנים שבהם חופש הביטוי והחופש האקדמי נתונים תחת מתקפה בריונית וניסיונות להשתיק, מאיימים לא רק על סטודנטים עם דעות חריגות אלא גם על האקדמיה עצמה, עליהם, עלינו, על כל באי הכנס. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם שכשמרצים שחתמו על עצומות פתאום מוצאים את עצמם מגיעים לאוניברסיטאות, גם בארצות הברית, ולא נותנים להם להרצות, אומרים להם "אתם מדינת אפרטהייד" – זה הענף שעליו הם ישבו וזה הענף שהם כרתו. לצערי הרב, אם לא ייעשה משהו דחוף מאוד, אנחנו לא נבוא ונאמר שתנועת ה-BDS הורסת את המדינה אלא שאנחנו הורסים את המדינה, אנחנו במו ידינו, באותם מקומות אקדמיים שפעם היו לתפארת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי שטרית. חבר הכנסת אוריאל בוסו יעלה ויבוא, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. יבגני, כמעט כל השיחה – אני כבר בעל פה קלטתי אותה. בבקשה, אדוני, עד שבע דקות לרשותך. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דניאל, פעם שנייה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לפני חצי שעה אנחנו יושבים פה במליאה ומקבלים הודעה: חוק האזרחות – מייד אחרי הדיון על חוק הקורונה. טוב, כנראה התבשרנו שמתנהל משא ומתן קדחתני – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אלקין הגיע להסכמה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הגיעו להסכמות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אלקין התעורר – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אלקין התעורר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, יש כיסא פנוי ליד מיכל רוזין, שבי. תודה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – פחד שלא יבנטטו אותו, כדברי המשורר. הקדימו את חוק האזרחות – מייד אחרי חוק הקורונה. אגב, אני חושב שזו התעללות בסדרנים. הם מסתובבים, מחלקים דפים, ואחרי חמש דקות מסתובבים ומחלקים עוד פעם דפים. אמרתי להם: אבל עכשיו חילקתם. אמרו: שינו את הסעיף. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בנטטו את החוק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הזיזו את חוק האזרחות, אחרי חוק העונשין ושאר החוקים – אחרי חמש דקות מקדימים ומוציאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה חד גדיא. התעללו גם בדפוס – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> גם בדפוס. זה בזבוז כספי ציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – והתעללו גם במחלקה המשפטית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> במחלקה המשפטית, בסדרנים. אבל בינתיים מתנהל משא ומתן קדחתני – גם פה מאחור ראיתי את סיעת רע"מ עם מרצ. מה שאתם עושים אנחנו נעשה. שרת הפנים אילת שקד, היא לא תבוא למשא ומתן עם חברי האופוזיציה. מבקשים את העזרה שלנו – אנחנו נהיינו יותר חשובים מהקואליציה. הם דואגים לשלמות האופוזיציה. מעולם לא היה מי שדואג לנו ומאחד אותנו. לדעתי צריך לשים את אלקין כרכז האופוזיציה, כי הוא דואג לשלמות האופוזיציה. לא מנהלים משא ומתן עם האופוזיציה. תשמעו, הרי החוק הזה חשוב. אתם אמרתם שיש לכם את חוק-יסוד: ההגירה. תתמכו בזה בהוראת שעה בתמורה – אולי נוריד את חוק הדיינים, אולי נוריד את נושא חוק-יסוד: הכנסת, אם כל כך חשובים שלמות המדינה וביטחון המדינה. לא. עם מי הם מנהלים משא ומתן? עם מי שמתנגד במהות שלו לחוק האזרחות. ואז, מהו המשא ומתן? 1,500 אזרחים, ייתנו להם הקלות, לאלה ייתנו ביטוח בריאות. אתה מבין את הישראבלוף הזה? אתם מבינים מה נעשה כאן בקואליציה שמדברת על עשר מעלות ימינה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק שאני אבין, הקואליציה לא ניסתה אפילו לבוא למשא ומתן עם האופוזיציה? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> היא אפילו לא ניסתה לבוא למשא ומתן. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, ראש ממששת המנדטים אמר היום בישיבת סיעה: קראנו לחברי הכנסת החרדים להיכנס לקואליציה והם סירבו. נמצא פה הרב פרוש, ישב פה קודם הרב אריה דרעי, שאלנו את ראשי המפלגות: קראו לכם ולא באתם? כולם, פה אחד, אמרו: לא היה ולא נברא. פשוט משקרים במצח נחושה. אבל זה כבר בנוהל. אז גם עכשיו, אפילו לא ניסו לבוא למשא ומתן עם האופוזיציה. אנחנו הרי בוועדות. אתמול בלילה ישבנו בוועדת חוקה, אני, עד השעה 04:00, 04:30. לפני כן בוועדת כספים ישבו בערך 12 שעות. בסוף מגיעים למשא ומתן – תצמצמם לשמונה שעות דיון במקום 12, במקום 21 ימי דיון, בתמורה להזזת הדברים, הדברים החשובים. אפילו לא לבוא למשא ומתן, ולבוא כאן, להטיח ולהאשים ולהגיד: ביטחון המדינה, פוגעים בביטחון המדינה. צביעות שכזאת לא ראינו מעולם. ומי מוביל את זה? מי מוביל את כל המשא ומתן, את הישראבלוף הזה? מי שקורא לעצמו ממשלת ימין. הם מדגישים את זה פעם אחר פעם. עכשיו, תקשיב, זה היה כפי שציינתי לפני כן. הרי לפני חודש כבר בממשלה – בווטסאפ, בדחיפות – אושר להביא את זה לדיון. ולמה זה לא הגיע לדיון? כפי שציינתי, כי מר גנץ שם וטו: עד שלא ימנו לי מנכ"ל למשרד המשפטים, אז הנושא החשוב הזה, שהוא ביטחון המדינה, לא יגיע להצבעה. כפי שציינתי, גם החיסונים לא הגיעו בגלל שלא מינו מנכ"ל למשרד המשפטים. אז תסבירו לי: למי ביטחון המדינה יותר חשוב – למי שהיה רמטכ"ל? למי שהיה שר ביטחון? למי שנמצא בדיוני השב"כ ויודע את הסכנה האיומה והנוראית הזאת? זאת הצביעות בהתגלמותה. אבל יש עוד נקודה שחשוב לדעת: האתרוג של התקשורת וההטחות, גם של התקשורת, כלפי חברי האופוזיציה: איך אתם משחקים בביטחון המדינה? בחוקים החשובים? אני רוצה להגיד לך, אתה יודע מה? היית לוקח את הפלאפון שלי ורואה את הודעות התמיכה, מכל כיוון, בעיקר מימין, להגיד לנו: אוי ואבוי אם תיתנו חמצן לרגע אחד לממשלה המסוכנת הזאת. הרי מה יקרה? אם אנחנו באים ואומרים לממשלה המסוכנת הזאת: אנחנו תומכים ונותנים לכם עוד חמצן לעוד שלושה-ארבעה חודשים, אנשים ישבו בצד ויגידו: הינה, ממשלת ימין מצליחה להעביר. אגב, זה אפילו לא ממשלת ימין. בשביל להעביר את החוק החשוב הזה לא צריך שתהיה ממשלת ימין, צריך שתהיה ממשלה שתומכת, ומסדירה את החובה המהותית וההומניטרית למדינת ישראל, מדינת היהודים. עזוב את הטענות הדמוגרפיות שעליהן דיברו כאן; גם בצד ההיבט שדיברו, בצד הביטחוני, נגיד, בסדר? אבל אפילו את זה הם לא מסוגלים לבוא – ואנחנו מקבלים הטחות והאשמות ולהגיד: תנו לנו. אז כשאנחנו מדברים על צביעות אמיתית בהתגלמותה, לראות את החברים שנמצאים כאן – אבל אנחנו נמצאים באמת, עם הרבה רצון ואנרגיות, נמצאים עכשיו בדיון, דיון שייערך בסך הכול שלוש שעות. לאחר מכן יש עוד דיונים. אנחנו שמים את המראה האמיתית מול אזרחי מדינת ישראל, שידעו מי זאת הממשלה המסוכנת הזאת. א. לא קראו לנו לשבת איתם ביחד; ב. לא נצטרף, לא נהיה חלק ממשהו שהוא כזה מסוכן. סיפרתי שהיום הייתי בוועדת החוץ והביטחון בדיון מהותי שהיושב-ראש כינס בנושא החוק הזה. אתה שומע את הטענות מימין ומשמאל ואומר להם: רגע, זה טוב או לא טוב? זה מסוכן או לא מסוכן? מה אתם רוצים, שנתמוך או שלא נתמוך? הם מתלבטים – הם אומרים: תתמוך, כי זה מסוכן, אבל במילים אחרות: תתמוך בשביל שהכיסא שלנו לא ייפול. אגב, זה גם מה שעושה מפלגת רע"מ. הם יודעים את הבעייתיות שיש להם בבית לעשות את זה – כבר הסביר חבר הכנסת אחמד טיבי את הנקודה – אבל חכם מנסור מפחד על כיסאו. דרך אגב, מתוך 50 ומשהו מיליארד צריך לדעת כמה יתרה נשאר, כי לדעתי הוא קורע את הכסף מהר מאוד, בשביל שלפני שיצא מהממשלה הזאת לפחות יספיק לבזבז משהו. אם רק עם הקופה הקטנה שלו היה נותן לנו קצת, לציבור החרדי, היינו מסודרים. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו כאן בערב הזה, בחוק הזה ובחוק הבא, וגם חוק האזרחות שיגיע, נציב מראה אמיתית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא להזדרז. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לאזרחי מדינת ישראל, מי טובת המדינה מול עיניו ומי לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש. אחריו – חבר הכנסת דוד ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> עוד לא החלטתי על מה אני מדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, שבע דקות לרשותך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ביטן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כפי שנמסר לנו, ראש ממששת המנדטים נפתלי בנט אמר היום בישיבת הסיעה: אנחנו פנינו לחרדים שייכנסו לקואליציה והם לא באו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אין לו בכלל סמכות. איך הוא יכול לפנות? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה רוצה לדון בסוגיה מהצד של הסמכות, ואני רוצה לדבר על הצד הפסיכולוגי של העניין. אפשר לעשות את – כאשר ראש ממששת המנדטים אומר: אני רציתי, הם לא רצו, מה זה אומר? יש משהו שמעיק עליו. לא נוח לו המצב הזה שיש לו ממשלה, יש לו 61. הרי יש לו ממשלה, יש לו שרים, הרבה שרים, יש לו חליפי, יש לו אפשרות כראש ממשלה למנות שני סגני שרים אצלו במשרד חוץ ממה שיש לו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש – – – חליפי. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחר כך, כשהחליפי יבוא, גם החליפי יקבל. את זה נתקן היום. אבל יש משהו שמעיק עליו, כאילו, גברת – אז אני אחכה, יותר בשקט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש משהו שמעיק עליו – כאילו יכולנו עם החרדים, יכולנו אבל הם לא הסכימו. למה בנט מסתובב עם התחושה הזאת? כנראה שיש לו איזושהי מועקה. הוא לא מספר לנו מהי המועקה שיש לו. כנראה בנט מבקש להתנער מהמצב האומלל שהוא הוביל את עצמו אליו. ואני יודע בדיוק מה מעיק עליו: בנט מתחיל להבין מה התסבוכת שהוא הוביל את כולם, את כל הקואליציה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, כסגן ותיק, אתה יודע שלא נותנים את הגב. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכל זאת – – – הוא לא מבין מה רציתי להגיד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מהי התסבוכת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא משנה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכל זאת, החברים שלי ממרצ. המצב לא קל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שב לידם. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כאשר ראש ממששת המנדטים מנצל את ההזדמנות בישיבת סיעה, בצוהריים ביום שני, להודיע שיכולנו – החרדים, פנינו אליהם והם לא רצו – אז זה משהו שמעיק עליו. ומה הדבר שמעיק עליו? מעיקה עליו התסבוכת שהוא הוביל אליה את כולם, את הקואליציה שלו, בזה שהוא הקים ממשלה עם הערבים. איך מתגולל לנו חוק האזרחות? לפני שבועיים או עשרה ימים היית מדבר עם חברי הכנסת במפלגות – היחידים שהיו תקיפים שהם לא יצביעו בעד חוק האזרחות היו המשותפת. כולנו זוכרים. רע"מ אמרו שהם הולכים להיות בעד. אחרי יומיים זה התחיל להיות שהמשותפת נגד, ברע"מ יש ויכוח, אולי יימנעו, אולי כך, אבל לקח עוד יומיים – יש לנו כבר את המשותפת נגד, יש לנו את רע"מ נגד. אחרי רע"מ, יום או יומיים, מרצ מתחילים להתנדנד. לפני שבת עוד אמרו שמרצ כנראה יימנעו. אחר כך התחלנו לשמוע קולות חדשים. פריג' מנסה לעשות איזשהו פתרון ולא הולך לו. כיום אנחנו כבר – העובדה כך: המשותפת לא הולכת להצביע; רע"מ לא תצביע; מרצ לא תצביע. אני אומר לכם: עד להצבעה אתם תראו זמירות חדשות במפלגת העבודה. למה הערבים לא עושים איתנו שלום? כי אבו מאזן מפחד מחיזבאללה או מחמאס, חמאס מפחד מחיזבאללה, חיזבאללה מפחד מאיראן. ממי איראן מפחדת? אני לא יודע. לעולם לא יהיה שלום עם הערבים. אין מצב כזה שיהיה שלום עם הפלסטינים. אין. זה לא יכול להיות דבר כזה. כך הוא הדבר כאן עם הערבים כאן במליאה. כאשר מישהו חושב שהוא יכול להקים ממשלה ויהיו לו איתו הערבים וזה יהיה בסדר, הכול מתפוגג, הכול מתפורר. כי למשותפת אין מה להפסיד. מה יש לה להפסיד? היא באופוזיציה, היא תהיה נגד. איך אומר אחמד טיבי – הוא מוביל את הקו הזה: יום שחור חלילה אם הדבר הזה יעבור, ועוד בתמיכה של ערבים. כאשר הוא שומע משהו שרע"מ מתנדנדת, בושה תהיה לעולם הערבי אם רע"מ יצביעו בעד הדבר הזה. כאשר רע"מ אומרת את זה, מרצ, עד כמה שהיא רוצה להיות בלי נתניהו, אין לה ברירה – היא לא יכולה. היא לא יכולה להצביע בעד הדבר הזה. מוביל את זה טיבי, אחריו עבאס, באה מיכל רוזין, מוסי רז אומר, נפתלי בנט מושך לו ימינה 20 מעלות. אחרי מרצ אנחנו כבר יודעים שבמפלגת העבודה מתנדנדים. לא יודעים כבר מה יהיה. הם כבר מפחדים. יש כאלה שאומרים שיימנעו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה נכון שהפחדת אותם, אחמד? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, הוא לא, כי אמרתי – חבר הכנסת טיבי, אני רוצה שתשמע: לעולם הערבים לא יכולים לעשות שלום עם הפלסטינים. למה? אבו מאזן מפחד מהחמאס, חמאס מפחד מחיזבאללה, חיזבאללה מפחד מאיראן. אין לעשות שלום עם היהודים. מקסימום – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שלום בין החצרות של החרדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תתחיל. אל תתחיל. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה מובארכ – אנואר סאדאת עשה שלום עם מצרים. למה מובארכ אף פעם לא ביקר פה? כי הוא פחד מסוריה. סוריה מפחדת מאיראן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך העניינים שלך עם בנט מביאים אותך לערבים? איך? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תאמין לי, אני יכול להיות, אני יכול להיות עוזר שלך, כשתקרא לי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא פיתח את האנלוגיה הזאת מהדברים שלך, אם היית מקשיב מההתחלה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכבוד ייאמר לך. מובארכ בחיים שלו לא ביקר פה. בהלוויה של רבין הוא הגיע. למה הוא בא? הלוויה – בא להשתתף בצער שלנו. אבל ככה, יש לך שלום איתנו. למה אתה לא בא? למה חוסיין אף פעם לא בא? מפחדים. כל אחד מפחד מהשני. אותו דבר גם פה: עבאס, מפחדים ממך, רועדים ממך במשותפת. אתה בסדר, יש לך את העקרונות, אבל עבאס כבר איתך. מרצ יודעים שאם הם לא היו איתכם, אין להם מה לחפש בשוק הערבי. מה תגיד עליה עכשיו זו, מרב מיכאלי? מה? גם היא חייבת להיות איתכם ביחד. אבל זה לא הסוף. אני חייב לספר לכם סיפור. יש לי עוד כמה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עשר שניות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. לפני שבע שנים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בחוק הבא, בחוק הבא. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הגב' מירב בן ארי, אני מבקש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, בחוק הבא תספר את הסיפור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו את נותנת לו עוד כמה שניות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני נותן לך את כל הבמה מתי שאת צריכה. אני אספר לך שבתשע"ג, כאשר לפיד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק בקצרה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ניהל את המשא ומתן עם בנט – ברית האחים – אני והרב משה גפני היינו במפלגת המפד"ל בתל אביב והסברנו לו שיש לו את כל החרדים ואת כל הדתיים. הוא שאל: מה יהיה עם ש"ס, מה יהיה עם יהדות התורה, הכול בסדר? אמרנו לו: יש לך את הכול, אין לך מה לברוח, הכול יהיה בסדר. אנחנו בטוחים שאנחנו משכנעים אותו, ואחרי יומיים לא היה לנו את בנט. אז אני לא יודע בדיוק מה היה אז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום אני יודע שהוא לא קרא לחרדים. החרדים גם לא יכלו ללכת אליו, כי אוי ואבוי אם היה מכניס מישהו. ליברמן היה אומר לו: (אומר דברים ברוסית.) אין דבר כזה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אין ממשלה. זהו זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. בבקשה, אדוני, עד שבע דקות לרשותך. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> רק שבע דקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתחיל. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שנתנו לי? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה יהיה עם התימנים האלה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הסתבכתי עם התימנים, אל תשאל. מי ידע שיפרסמו את זה בטוויטר, בזה, ואז כולם כועסים עליי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם פרסמו את הטמפרטורה של הכיסא כאן, יפרסמו כל מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. קודם כול, החוק הזה שאנחנו דנים בו היום הוא חוק חשוב, שכן צריך להאריך אותו, את הוראת השעה הזאת, ואני גם קראתי בעיתון שרוצים להוסיף, לנוכח הבעיות שיש בבתי הסוהר, שאפשר יהיה להיות במעצר בית במקום בכלא שנה שלמה, זאת אומרת, מנסים לצמצם את הבעיות שיש בתוך בתי הסוהר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה בעד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חכה שבע דקות, תבין בסוף. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה? זה שאני בעד זה לא אומר שאני אצביע בעד. אני עוד צריך להחליט, בגלל בעיות קואליציוניות ואופוזיציוניות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוק שלנו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זוכר שאתה הובלת את זה בוועדת החוקה, ובכלל אני רוצה להגיד לך – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – אי-אמון, לפחות תצביע בעד החוק שלהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רוצה לעשות משא ומתן על חוק האזרחות? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אני רוצה שיתוף פעולה עם האופוזיציה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מרצ, מרצ – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המזל שלכם, שרכז האופוזיציה זה חבר הכנסת ביטן. הלוואי שרכזי הקואליציה ילמדו מדוד ביטן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תכף אני אגיע אליכם. מה שראיתי היום ודברים אחרים – המצב שלכם הופך להיות קשה מאוד, כי אתם מאבדים קולות כל הזמן בזכות ההצבעות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא ראית את הרופא עומד שם ומעודד אותם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בזכות ההצבעות שלכם, באמת. לא שאכפת לי, אבל אני אומר לך, תשימו לב מה קורה פה. כי אתם הקמתם ממשלת קצוות. קודם כול בנט, שהוא כביכול ימני, אבל הוא לא ימני בכלל – בנט דואג לבנט, הגעתי למסקנה שהוא לא ימני – ואתם מהצד השני יחד עם רע"מ. אז מה אני אגיד לך, הרבה לא תעשו, כי אתם הגעתם למסקנה שהממשלה הזאת לא צריכה לעשות דברים, היא רק צריכה להוכיח את עצמה בזה שהיא שורדת, זאת אומרת, היא תיבחן לפי הזמן שהיא תשרוד ולא לפי מה שהיא תעשה, כי לעשות יהיה מאוד קשה. אלא שכל דבר אתם צריכים לעשות בהסכמה, ובהסכמה קשה מאוד להגיע לדברים החשובים, למרות שהחיים מתגלגלים. בסופו של דבר יצטרכו לטפל גם בבעיות האמיתיות במדינה, ולא לחפש רק את ההסכמות. אי-אפשר להגיע לכל דבר בהסכמה. לפעמים יש בעיות שצריך לטפל בהם מיידית, בין שמישהו מסכים ובין שמישהו לא מסכים. פה נבחנת ממשלה, ולא לפי כמה זמן היא שורדת. אתה רואה, כבוד היושב-ראש, שבנט, כל הזמן, יחד עם שקד וגדעון סער וכל החבורה, הם עושים הכול כדי להגיע לכל מיני הסכמים על מנת לשרוד עוד חודש ועוד חודש. אז טוב, אם זה המצב, אז נראה לאן הם יתקדמו כשיגיע המועד שהם יצטרכו גם להיבחר, לא רק לשרוד. לכן אני אומר לכם, אנשי מרצ, תפסו את עצמכם בידיים ותתחילו להסתכל שמאלה וימינה מה אתם עושים, כי אם תמשיכו ככה, באמת לא יישארו לכם קולות – נכון או לא, כבוד השר? מה אתה אומר על זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לו, הוא לא יודע על מה לדבר. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משנה, לא משנה. לגבי החוק, אוסאמה, פה אני חייב להגיד: מכיוון שמדובר בחוק של ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני רוצה להגיד לך שבקדנציה הגדולה שבה היינו, בכנסת העשרים, שבה עשינו דברים, אתה היית – אומנם היית ברשימה המשותפת – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני עדיין ברשימה המשותפת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> היית ברשימה המשותפת, לא? אבל אתה היית בקונסנזוס במובן הזה שבוועדת החוקה ניהלת ישיבות, קידמת חוקים, אפשרנו לך ממש להיות חלק גדול מאוד במה שנעשה בוועדת חוקה. לכן, הרבה חוקים בוועדת חוקה – חוקים חברתיים, ציבוריים, כמו החוק הזה והחוק לחדלות פירעון וכל הדברים האלה – אתה הובלת וניהלת אותם על הצד הטוב ביותר, כי אתה עורך דין, קודם כול, אחד הטובים באמת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל זה לא עומד לנו בשעת צרה. לא נאמר צרתנו – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא עומד לנו, נכון. בסוף, כשמגיע המועד, אתה הולך נגדנו, אבל לא משנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. זה לעתיד, הוא רוצה ללמוד לעתיד, אוסאמה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. לא, אני אגיד לך למה – כי הוא מקבל הוראות גם מטיבי. הם מתייעצים כל הזמן, וטיבי אומר לו: תשמע, נתנו לך לקדם דברים, אבל אתה צריך להבין איפה אתה עומד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התייעצות סיעתית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אומר: התייעצות סיעתית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, התייעצות סיעתית כל הזמן. אתם גיסים, אז אתם כל הזמן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה כנראה לא הבנת – הוא פשוט הודיע לך בנימוס שנגמר האשראי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לאוסאמה תמיד יש אשראי אצלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש עדיין? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תמיד, תמיד. נכון, הוא מצביע נגדי, אבל יש אשראי. יש אשראי. אני בונה על זה שבסוף הוא יתפכח. נכון או לא? כבוד השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר איתו, הוא לא יודע איך להעביר את השבע דקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, למה? יש לי שבע דקות ואני כבר דקה וחצי. אני יכול לדבר אפילו עוד שבוע, אין לי בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן איזו בדיחה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין זמן לבדיחות כאן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הסתבכתי עם הבדיחה. יש הבדל בין לדבר בוועדה לבין לספר בדיחה, על הדוכן – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשיחה חברית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בדוכן צריכים להיות יותר רציניים. בוועדה, כשהיינו בהפסקה מתודית, אז סיפרתי בדיחה והסתבכתי. אתה יודע, כבוד השר, פרסמו לי את זה באינטרנט, ועכשיו כולם משגעים אותי על הבדיחה. אבל לא נורא, גם אשתי תימנייה והבנות שלי חצי תימניות, אז אני לא נגד התימנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא חשוד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא חשוד, נכון. סיפרתי בדיחה, לא נורא. עכשיו אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: אתם אומנם הולכים על החוק הנורבגי הזה, והגזמתם איתו, באמת שהגזמתם. אני אומנם הייתי בעד חוק נורבגי גדול – בזמנו הגשתי הצעת חוק יחד עם יואל חסון על העניין הזה – אבל לא כפי שאתם עושים את זה, זאת אומרת; גם לא כפי שהליכוד עשה את זה. אני בעד ששינויים בחוקי-יסוד לא ייעשו לפי שינויים קואליציוניים אחרי בחירות. אני בעד שאם רוצים לעשות שינוי, עושים אותו כתיקון לחוק-יסוד מראש, לא אחרי בחירות אלא באמצע קדנציה, מתוך ראייה ארוכת טווח, מה אנחנו רוצים לראות. כל הזמן, כשמשנים חוקי-יסוד רק לצורך פתרון בעיה פוליטית – למשל שגדעון סער – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שגדעון סער היה חייב להכניס את מס' 9, אז קבעתם לפי זה כמה הוא יכול לפטר וכמה הוא לא יכול לפטר – אלה דברים שלא עושים בתיקון חוקי-יסוד. טוב, אני אמשיך פעם אחרת, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביטן. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, גברתי. עד שבע דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. זה עובר מהר, אל תדאגי, כשנהנים זה עובר מהר. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אנסה להעביר את שבע הדקות האלה בצורה יעילה. היום, אדוני היושב-ראש, עשיתי כנס בתוך כל הבלגן כאן על חופש הביטוי באוניברסיטאות. אני מגלה, דרך מרצים שהגיעו, דרך סטודנטים שהגיעו, דרך אנשים טובים שהגיעו מכל האוניברסיטאות בארץ, מכל המכללות בארץ, שהציונות היא פאסה. באקדמיה הישראלית כבר לא מאמינים במדינה הציונית, לא מאמינים בסמלי המדינה הציונית, לא מאמינים ברעיון הציוני. יותר מזה, יש סוג של רדיפה כלפי סטודנטים שמעיזים להביע עמדה ציונית; לא ימנית, ציונית. הסיפורים של המרצים והסיפורים של הסטודנטים הם פשוט מסמרי שיער עבור כל מי שהקונספט של מדינה יהודית דמוקרטית יקר לליבו – סיפורים של נקמות בציונים, סיפורים של התעללות על ידי מרצים, סיפורים על מרצים שפוחדים בעצמם לצאת מהארון ולהזדהות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנשי האקדמיה שנמצאים איתנו, הכבוד הוא לכם, אבל אי-אפשר להתכחש למציאות. אולי אתם לא נהגתם כך, אבל יש סיפורים רבים על מרצים שפגעו בציונים, לא אישרו עבודות, עיכבו עבודות. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> היום באמת עלו זה אחר זה סטודנטים – – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו לא מייחסים לכם את זה, אבל. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אם אתה אומר שיש סיפורים, אי-אפשר להגיד שזה האקדמיה. אי-אפשר להגיד את זה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמעת ממני? אמרתי לך שיש סיפורים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. זה חוצה אוניברסיטאות, למשל – אני אשמח לתת דוגמאות: באוניברסיטה העברית כבר לא חוגגים את יום ירושלים כי זה יום פוגעני, למשל; בבית ברל, תלמיד שהניף את דגל ישראל גורש, קיבל מכתב מהפקולטה, חטף מכות על ידי סטודנט ערבי שלומד שם. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבל שלא נכחת. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני עוסק בזה יום-יום. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, יש דבר שנקרא "אפקט הצבר". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת שיין, נא לאפשר. קריאת ביניים אחת, שתיים – אפשר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כשמגיע צבר כזה של מרצים ושל סטודנטים – אגב, מכל האוניברסיטאות בארץ, מהצפון, מבן-גוריון, מהמרכז, מתל אביב, מירושלים – חבר'ה שמגיעים אליי ואומרים לי: אנחנו מודים לך על זה שסוף-סוף מישהו מגן עלינו, מישהו משקף את זה. כמובן שזה לא רק אנטי-ציוניות. זה גם אנטי-ימין, אנטי-נתניהו, אנטי-דת, אנטי-יהדות. למשל, תלמיד הביא לנו היום לכנס לראות כרזה בבצלאל. בכרזה רואים דמות שהיא חצי דמון – חצי שד – חצי אדם חרדי; החזות היא חרדית, הכובע הוא של חרדי, הפאות הן של חרדי, הגלימה היא של חרדי, הפרצוף הוא פרצוף של שד. זאת עבודה אומנותית קבילה קונספטואלית בבצלאל של היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל הצוואר שלהם תפוס רק לצד שמאל בבצלאל? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק לצד שמאל. מה שהכי הדהד בי ביום הזה, אדוני היושב-ראש, זה הדיכוי המחשבתי, כי אני מכירה את סוקרטס טוב, ואני מכירה את הספק הסוקרטי. במשך חמש שנים באוניברסיטה תרגלתי את הספק הסוקרטי. אני חושבת שהיכלות האקדמיה נועדו בראש ובראשונה לתרגל את הספק. הספק יכול לחיות רק בסביבה שיש בה ריבוי דעות, בסביבה שיש בה חופש, בסביבה שיש בה חופש ביטוי, בסביבה שיש בה חופש מחשבה, בסביבה שלא מפחדים להביע דעה ולא משנה מה הדעה תהיה, מהשמאל הרדיקלי ביותר עד הימין הרדיקלי ביותר. The more the merrier, כמו שאומרים באנגלית. להפך, דרך זה מזקקים מחשבה ביקורתית; דרך זה מזקקים מתודולוגיה אקדמית; דרך זה האנושות יכולה להתקדם בתרבות וברוח, לא רק בטכנולוגיה ובמדע. התחושה שלי אחרי היום הזה הייתה שיש איזו היטמטמות מכוונת מלמעלה על ידי תנועת הפרוגרס, שהטולרנטיות שלה כלפי כל מה שלא דומה לה או קורא עליה תגר היא אפס. האנשים האלה הפכו להיות אלימים. אנחנו רואים – ישראל למזלנו היא עדיין תעתיק חיוור למה שקורה בקולג'ים בארצות הברית. שם התופעה הזאת הרבה יותר נפוצה. מחקר באחד הקולג'ים בצפון ארצות הברית הראה שלמעלה מ-80% מהסטודנטים שם לא מאמינים בחופש ביטוי מלא, וזאת מדינה שהביאה את הקונספט של חופש לעולם. זאת אומרת, אנחנו רואים שהשמאל – שהביא המון דברים מאוד חיוביים לעולם, אי-אפשר לקחת את זה ממנו: הכלה, קבלת האחר, סובלנות, שוויון – באיזשהו מקום לקראת שנות ה-2000 התחיל לעשות סיבוב פרסה כשהפרוגרס עלה, והפרוגרס הוא באמת הדבר הכי פחות סובלני ו/או ליברלי שקיים כיום בספירה התרבותית, המחשבתית והפוליטית. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> למה אין שר באולם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שחררתי אותו מסיבות אישיות. תוך דקה הוא יבוא. בבקשה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לראות אותה ולראות את הרדידות המחשבתית הזאת – ואני אגיד דבר חמור מזה: את העידוד לרדידות המחשבתית הזאת – אתה רואה היום סטודנטים שאשכרה מסוגלים לדקלם את כל עולם הערכים המוסרי והאתי שלהם בחמש דקות, וזה מתחיל ונגמר ב"אני בעד מה שטוב ונגד מה שרע". שם זה נגמר. זאת אומרת, העידוד הזה לדעה אחת, הפחד הזה מוויכוח, הפחד הזה מרעיונות, הפחד הזה מפלורליזם אמיתי, ועוד בשם הפלורליזם, ועוד בשם האינטלקטואליות, ועוד בשם הנאורות – זה הכלא הכי מסוכן, אדוני היושב-ראש. כי כשיש כלא אמיתי אתה יכול למשש את הסורגים. הכלא הזה, אין לו סורגים, הוא קונספטואלי. אתה לא יכול להילחם בו, כי הכלא הזה בעצם מעמיד פנים שהוא החופש. ולראות ולהבין עד כמה התופעה האיומה הזאת השתלטה על האוניברסיטאות בארץ, על המרצים באוניברסיטאות בארץ – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה פשוט היה מחריד, בעיניי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, מכובדי יושב-ראש הישיבה, הרשמות הנכבדות, גברתי סגנית המזכיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באותה הזדמנות, גם הסדרנים, שעובדים קשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם עובדים קשה, ואני מודה להם על עבודתם. גם חברי הכנסת שנמצאים במליאה בשעה כזאת. גם יש שר שהוא שר תורן. למה עליתי לדבר על החוק הזה? כי זה חוק שלנו במקור, חבר הכנסת מרגי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא אמרנו שאתם לא עושים בכלל דברים טובים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, חשוב שהציבור ידע. חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואני הובלנו את החוק הזה והעברנו אותו. הוא עבר והוא התמזג עם הצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באיזו קואליציה זה היה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בקואליציה הקודמת, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, שילמדו, שילמדו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר, מרב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ועכשיו אנחנו מצביעים על הארכה נוספת של החוק, שמיטיב עם אסירים, גם בגלל מצוקת שטח המחיה. במקום לשלוח אנשים לעבודות שירות רק עד פסק דין של שישה חודשים מאסר – יש הארכה לתשעה חודשים מאסר. ולכן הממשלה הזאת לא משנה – קוראים לה ממשלת השינוי – לא משנה את הוראת השעה ומאריכה את הוראת השעה של חוק שאוסאמה ואני יזמנו וזה התמזג עם הצעת חוק ממשלתית. אני מאשר את מה שאמר חבר הכנסת ביטן לגבי המקצועיות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, על זה שהוא ניהל פעמים רבות כיושב-ראש ועדת החוקה. אגב, למרות שהוא ערבי, לא לקחו ממנו שום סמכות. נתנו לו לנהל את הישיבה לכל דבר ועניין, והוא ניהל את זה ביד רמה ובצורה מקצועית. האם אותה הזדמנות תינתן לו בממשלת השינוי? אני לא יודע. אני לא יכול להתחייב. אתה יכול להתחייב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תראה, לפי המעשה שעשו למנסור עבאס, לא מאמין שייתנו לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אני מאמין שאוסאמה, בגלל המקצועיות שלו – ושמעתי את חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת גלעד קריב ניגש היום אל אוסאמה ואמר לו: אתה מבחינתי יושב-ראש משהו, כך שהמקצועיות קובעת במקרה הזה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמשיך לעבוד בכל הוועדות, אבל בינתיים יש מעט ועדות בכנסת, עם מעט סגני יושבי-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא רק זה – גם אלה שעובדות, עובדות בחיפזון בחקיקה. אנחנו לא זוכרים דבר כזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מצב לא טוב. יכול להיות שאדוני מתכוון לומר שהקואליציה מבולגנת קמעה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קשה לתת ציון אחרי שבועיים, שלושה, בסך הכול, אבל אין ספק שהכנסת כרגע משרתת את הממשלה. הכנסת לא עובדת. אין ועדות, כפי שאמרת; אין מספיק סגנים, כפי שאמרת. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר לנו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה צופים ברגע הזה? זה רגע השיא של רייטינג – כמה צופים ברגע הזה בערוץ הכנסת. אגב, אני רוצה מילה טובה על ערוץ הכנסת באינסטגרם. לאחרונה יש שיפור ומקצוענות שלא הייתה בעבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – – בכל הפלטפורמות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם בפייסבוק וגם בטוויטר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם אפילו כל כך טובים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם טובים. יש שיפור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם כל כך טובים, שנתתי איזו הערה ולא שמתי לב שהמיקרופון לא סגור, הערה שולית – תפסה מקום בטוויטר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להבטיח לך, זו התחייבות אישית, שגם השיחה הזאת תצוין. לכן, חשוב להצביע בעד החוק הזה של הארכת תוקף החוק שמדבר לא על שישה חודשים אלא על תשעה חודשים. גם היום אנחנו הצבענו נגד הכוונה למנוע מאסירים להגיע לבית המשפט ושם לפגוש את המשפחות ולהסתפק בזום – במקום להגיע לבית המשפט, להסתפק בזום. זה דבר נורא. זה פוגע באסירים, פוגע במשפחות שלהם, פוגע בזכות שלהם להגיע לבית המשפט. אסירים מחכים בקוצר רוח לרגע הזה, למרות הקושי הרב בפוסטה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוספתי לך דקה על ההפרעות שלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני. תמיד נהגת בהגינות, גם כשאני – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. במיוחד לחרדה של חבר הכנסת שיין, אז הוספתי. הוא חרד מזה שאני לוקח לך דקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, בהחלט. גם בהיותך יושב-ראש ועדת כלכלה כך נהגת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהגיע הזמן שיהיו ועדות בכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בצלאל סמוטריץ', זה יקום מקביל, דיון מקביל. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. הגיע הזמן שיהיו ועדות בכנסת. חשוב שהדיונים הרציניים שמתנהלים בוועדות יתקיימו, חקיקה מקצועית, מעמיקה, וכן ירבו חוקים כאלה, המיטיבים עם הציבור, ואני גאה שיחד עם חברי אוסאמה סעדי, שוב מעבירים הצעות חוק שאנחנו היינו חלק מהיוזמים שלהם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת דוד ביטן, שלום. אתה פנית אליי ודיברת, ואני מודה לך על המחמאות שהרעפת, אבל הייתה גם עקיצה. ביטן, ביטן, אמרתי תודה על המחמאות, אבל נתת גם עקיצה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> היושב-ראש, החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני הונח כבר על שולחן המליאה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש מזכירות שתיתן לך תשובה. בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו זה הסתיים בוועדת הכספים, ביטן, זה הסתיים בוועדת הכספים, החוק של אכיפה עירונית. הוא עבר פה אחד וסוכם על שלוש שעות דיון. אדוני היושב-ראש, החוק הזה, חוק העונשין, והארכת הוראת השעה שקבעה שאפשר לתת במאסר בפועל ריצוי בעבודות שירות משישה חודשים עד תשעה חודשים – אנחנו שמענו בוועדת נתונים מהממונה על עבודות שירות, שאומר שבשנתיים שהחוק הזה חל – דוד, אתה שומע? בשנתיים שהחוק הזה היה בתוקף, היו כ-2,800 אסירים שריצו את העונש שלהם בעבודות שירות, ומתוכם 48% בין שישה לתשעה חודשים, זאת אומרת, זה אפקטיבי, זה יעיל. בתי משפט והשופטים משתמשים ומיישמים את החוק הזה – כי למה? כי יש מצוקה אדירה בבתי הכלא, ואנחנו לא מספיק קשובים לזעקות מהשכבות החלשות האלה של אסירים ועצורים. אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, שאנחנו דיברנו הרבה בתקופת הקורונה על זה שמנעו בכלל מהאסירים את ביקור המשפחות תקופה ארוכה. עכשיו הביאו את החוק הזה של היוועדות חזותית, קיום משפטים בזום. הממשלה החדשה, ממשלת השינוי, הביאה את החוק שהיה קיים מהממשלה הקודמת והמשיכו והאריכו את זה בעוד חצי שנה. למה? כי יש עכשיו תחילת קורונה. אין הגבלות במשק, אבל כשיש הגבלות על האסירים הכי חלשים, אז ממשיכים ליישם את זה. ולכן אנחנו התנגדנו בוועדה המסדרת ואמרנו: החוק הזה פוגע בזכויות אסירים ועצורים. אני הייתי עורך דין וגם ראיתי כחבר כנסת בתקופה האחרונה, וגם אנחנו לפעמים מקיימים דיון בזום, ואנחנו יודעים ורואים את התקלות שיש בזום. אז תאר עצמך במשפט פלילי עצור שרוצה לנהל משפט, והוא יושב בתא שלו בכלא, והעורך דין שלו יושב בבית משפט, והוא לא רואה את השופט, והשופט לא רואה את הבעת הפנים שלו – זה קשה מאוד. לכן, היה צריך להתנגד לחוק הזה. זה שעכשיו באים ואומרים: אה, אבל הפוסטה היא עונש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא כולם יודעים מה זה פוסטה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פוסטה זה המעבר, הובלות האסירים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רכב ההסעה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – רכב ההסעה מבית המשפט לתא המעצר ומתא המעצר לבית המשפט, הובלת העצורים ברכבים האלה בתאים מברזל למשך 10 שעות ו-12 שעות. נכון, זה עינוי, וצריך להפסיק עם זה ולמצוא פתרונות, אבל הפתרון הוא לא שאנחנו מפסיקים את הבאת העצורים לאולמות בית המשפט, ושיראו את השופט ושיראו את המשפחות שלהם. ולכן היה צריך – ואנחנו הצענו, אדוני היושב-ראש, גם בחוק הקודם בוועדת חוקה אמרנו: במקרים שיש באמת קורונה, שיביאו את השופט לבתי הכלא ושישימו אולמות משפט. היה אפילו פיילוט בזמן שר המשפטים ניסנקורן בכלא אשל, ואני חושב שזה הפתרון. החוק הזה הוא חוק טוב, ואני אומר: אנחנו ברשימה המשותפת – ביטן, זה בשבילך, ביטן – אנחנו מצביעים נגד חוקים שהם חוקים אנטי-דמוקרטיים, שהם חוקים נגד הציבור הערבי, נגד העם שלנו, אז אנחנו עקביים, ואנחנו נמשיך ונצביע נגד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כשיש חוקים שהממשלה הזאת מביאה שהם חוקים טובים, אנחנו נצביע בעד – כמו החוק הזה, שבמקור הוא חוק שלי ושל חברי אחמד טיבי, שאנחנו יזמנו אותו, ואז הממשלה הביאה הצעת חוק ממשלתית, ואנחנו מיזגנו את החוק הזה לתוך החוק הזה, ולכן אנחנו תומכים בחוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, ואחריו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. רק להודיע לבצלאל שיש לו 45 דקות בלי שאלות מהקהל. עוד פעם המצלמה הזאת? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, רציתי רק קודם כול להודות לך על החוק הזה, שבאמת הרבה נהנו ממנו, אבל יש דבר אחד שהוא לא מושלם, שאנחנו חייבים – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תמיד אפשר להשלים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – חייבים להשלים אותו ולחדד אותו: זה הנושא הזה שאין לנו פרמטר איך השופטים מתייחסים לזה שהם יכולים לתת תשעה חודשים. האם אסירים שהיו מקבלים שישה חודשים – כיום, בגלל שיש אפשרות לתת תשעה חודשים, אז נותנים תשעה חודשים? בכלל, זה חלק מהפילוסופיה שאין מנגנונים במדינת ישראל שאנחנו יכולים לדעת את השפיטה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מי שיאמר להם מה תעשה ומה תפעל, כי הכול – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבל. בכל אופן, נותנים להם שליש. שופט שנותן למישהו תשע שנים – האם הוא מראש נותן לו תשע כי רוצה שירצה שש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מדבר על תשע שנים, אני מדבר על שליש התנהגות טובה. האם הם מביאים את זה כבר בחשבון כשהם רוצים לתת את העונש? הם אומרים: רגע, אני רוצה לתת לו שש, אבל אם אתן לו שש, הוא יהיה רק ארבע, אז אתן לו תשע כדי שהוא יהיה בסופו של דבר שש. זה בחשבונות – יש לנו מנגנון שאנחנו חושבים שאפשר לסדר אותו. בכל אופן, אני רוצה לעבור לעוד עניין שהיום מעסיק את האנשים בחוסר הוודאות שיש להם, וזה נושא הקורונה. מה לעשות, "ברית כרותה לשפתיים". כשאדם מתהדר ומתיימר ומתגאה ומתייהר ואומר: אני זה שיודע לטפל בקורונה, מבקר אחרים, מטיח ביקורת על כל דבר שנעשה בכל המשרדים המקצועיים, ודאי וודאי על הדרג הפוליטי, על ראש הממשלה, על הקבינט, ואומר: אני יודע, אתם לא יודעים, ולא סתם, הוא גם מוציא לאור ספר, שיהיה שחור על גבי לבן; לא רק בנאומים ובראיונות, שאולי אנשים נוטים לשכוח עם הזמן – מי זוכר ריאיון כזה, ריאיון אחר, אבל ספר, שלפני זה אנשים מנפים בנפה מה שהם כותבים, כל מילה – יש אנשים שמוציאים ספר, ועד שהם מוציאים יושבים על זה עוד ועוד ועוד, ומוציאים ספר שמתברר, כנראה, שיכול להיות שזה גם נקנה – בכסף קונים הכול; אפשר גם לקנות כסף ותובנות וכל מיני דברים יצירתיים, כפי שאנחנו רואים שאנשים תובעים את ראש הממשלה כיום על דברים שבעצם זה לא היה שלו, אז יש מקום לחשוד. אבל מעבר לזה, כותבים ספר ואומרים: יש כמה פרמטרים ואיתם צריך לפעול. אנחנו צריכים לגדוע ולקטוע את ההדבקה, אנחנו צריכים לעשות בדיקות רבות, אנחנו צריכים לנטרל את אלה שיכולים – משנה מאוד ברורה. איפה המשנה הברורה הזאת? בצריך עיון מאוד מאוד גדול. איך אנשים תועים, חסרי אמון במערכת. לא נעשה דבר בדברים פשוטים. כשאנחנו מדברים על תחילת המאבק בקורונה, גם במדינת ישראל לא ידעו מה לעשות. גם לא היה מאיפה ללמוד, ממקומות אחרים. כאן מדובר כבר שיודעים, אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה. אנחנו גם יודעים מאיפה זה הגיע, והדבר הכי ברור, ממוקד, בנתב"ג – תראה איזה פעילות, חוסר מעש, חוסר חשיבה, חוסר אחריות שלקחו האנשים האלה. ולא רק זה – אנשים גם לא יודעים היום. אנשים כבר זרקו – בתקופת הכהונה של הקדנציה הקודמת, של ראש הממשלה הקודם ושל הקואליציה הקודמת, אנשים הרגישו, ידעו שהם אחרי הכול, ואנשים זרקו את המסכות. זרקו. אמרו: אין לנו מה לעשות עם זה, למה צריך לשמור על זה? היום אנשים חוזרים וקונים ולא יודעים אם יוצאים לחופש או לא יוצאים, אם יהיה להם או לא יהיה להם. לא עושים שום דבר כנגד הפקעות מחירים. אבל מעבר לזה, אני רוצה להגיד לך נתון, אדוני היושב-ראש, נתון שקיבלתי היום שממש הפתיע אותי לטובה ונדהמתי מזה. יש דוח שמפרסמים – משרד הבריאות או כל מי שקשור לזה – ויש שם שלושה פרמטרים: הצבע של העיר, שזה נגזר מציון יומי מחושב ומספר חולים פעילים. אלה הפרמטרים. אז יישוב כמו מעלה אדומים מקבל ציון הכי גרוע, שזה נקרא 7.3, עם 79 חולים. אחרי זה אנחנו רואים את כוכב יאיר – 40; הרצליה – 113 חולים; פתח תקווה – 149, תל אביב – 338 חולים, עם ציון 6.5; כפר יונה – 89; נעבור לרמת השרון – 40; ראשון לציון – 76 חולים; רעננה – 36; רמת גן – 45. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכל הערים שמנית עכשיו יש ערים חרדיות? כי בתמונות כולם חרדים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אגיד לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל בתמונות כולם חרדים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה בדיוק – אתה לוקח לי את הנאום, אז תן לי עוד דקה בשביל זה. זה העיקר, הנקודה המרכזית, אבל לא רק זה. אדוני, כמה יש בעיר – אני אקח אותך לפי האל"ף-בי"ת. כמה יש באלעד, עיר חרדית? כמה חולים? אפס. זירו. אין חולה אחד. כמה יש בביתר עילית? כמה? גם חולה אחד אין, ברוך השם. אין חולה אחד. כמה, אדוני, יש במודיעין עילית? מודיעין עילית – כמה חולים יש? גם אין חולה אחד. אפס חולים. נעבור הלאה: תפרח – אין חולה אחד. אופקים – פחות מ-15, אבל זה לא בדיוק חרדי, אז אתה מבין, ולא אומרים אפס. אבל עכשיו נגיע לבני ברק – בבני ברק יש פחות מ-15 חולים. קח את רמת גן וקח את בני ברק – תראה איזה פער, ולא רק זאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על חשבוני הוספתי לך דקה. אני מקווה שלא תהיה התפרצות, אבל אם תהיה התפרצות באחד מהיישובים החרדיים, לשם האיזון, שישלחו את התמונה של נתב"ג מהבוקר. התמונות מנתב"ג הבוקר מעוררות חלחלה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וזה אחרי שהוזהרו, וזה אחרי שיודעים, ואנחנו מדברים – זה לא בבת אחת; אנחנו תקופה – המדינה יודעת, הרשויות יודעות, הגורמים המקצועיים. אתה צודק מאוד, ואגיד לך יותר מזה – גם מתברר שרופא, לא מבני ברק בכלל, רופא שקיבל בקופת חולים, ראה בשבוע שלפני אחרון 140 ילדים, והוא התברר כחולה בווריאנט ההודי, שמידבק מאוד. הוא ראה 140 חולים. צריך להגיד סייעתא דשמיא. אבל כפי שאתה אומר, אנחנו רוצים שאף אחד לא יהיה חולה. אנחנו יודעים שבסוף זה מגיע, אבל הרי מאשימים אותנו בהתפרצות, בהפצת המחלות. אותם אנשי קואליציה, אלה של היום – במה הם האשימו את הציבור החרדי, אבל בסופו של דבר – ואיפה התקשורת? איפה התקשורת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם רוצים קצת, קצת אמון בחזרה, תגידו: אנחנו מתנצלים; תגידו: נציין את האזורים. רשימה של ערים שמניתי בפניך, אדוני היושב-ראש, בפני הכנסת – אפילו לא חולה אחד. אני לא רוצה לפתוח פה לשטן. אנחנו יודעים שאנחנו לא רוצים בשום מקום, ובסוף זה מגיע לכל מקום, אבל שנדע היום ברור איפה הנתונים נמצאים, איפה יש הדבקה, איפה יש הפצה ואיפה באמת נזהרים ונשמרים, וברוך השם שאנחנו נמצאים במצב הזה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ואחריו, בעוד הרבה זמן, בעוד 45 דקות – ינון אזולאי. עד 45 דקות עומדות לרשותך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שלום וברכה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת והצופים בנו בערוץ הכנסת ובדף הפייסבוק שלי, אחרי ההצלחה הטובה בסך הכול בשבוע שעבר אנחנו חוזרים על הפורמט של שעת שאלות שלכם, של הציבור. קיבלנו שאלות בטוויטר, בפייסבוק, בהודעות אישיות. אני אומר מראש: קיבלנו מאות שאלות בשעה שחלפה מאז שהודענו על שעת השאלות. אני מתנצל מראש בפני מי שלא נספיק להשיב על שאלותיו. כפי שאמרתי, אנחנו נעשה את הדבר הזה מעת לעת. אני חושב שאנחנו כנבחרי ציבור – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הציבור החרדי – – – זה הנציגות החרדית, הרי אין להם, לא פייסבוק – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, דווקא יש פה גם שאלות מבני ברק מזה, אבל בוא, אתה מוזמן להמתין, אורי. ואגב, אם תרצה לשאול שאלה, תוכל לשאול גם בעצמך, ותקבל תשובה בשמחה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> יפה מאוד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> העיתונאי ניצן קידר שואל: האם המציאות של הממשלה הזאת מדירה שינה מעיניך? איך אתה מצליח לישון בלילה? תראה, ניצן, הממשלה הזאת בהחלט מדירה שינה מעיניי. דיברנו בהרחבה במגוון הזדמנויות על החטאים שהורתה ולידתה של הממשלה הזאת באה דרכם – בהיבט הלאומי, בהסתמכות על תומכי הטרור, בהיבט של פירוק המחנה הלאומי, בהיבט של הפגיעה בדמוקרטיה והפער הבלתי-ניתן לגישור הזה בין הגיבוי הציבורי שפוליטיקאי או מפלגה מקבלים לכוח השלטוני שמופקד בידיהם – אירועים שייקח הרבה מאוד זמן לתקן. הקואליציה הזו מדירה שינה מעיניי מכיוון שמוכח היום שהיא לא מסוגלת לגייס רוב בתוכה כדי לדאוג לאינטרסים היהודיים, הלאומיים, הציוניים והביטחוניים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל. אנחנו פוגשים עכשיו כולנו ביחד את הארכת הוראת השעה למניעת איחוד משפחות בחוק האזרחות. אני הרבה יותר מוטרד ממה שאנחנו לא יודעים: ממה שקורה בחדרים סגורים; מאיזה אינטרס הממשלה הזאת מוכרת כדי לתחזק את השותפות עם רע"מ ועם מרצ; איזה החלטות רעות מתקבלות בממשלה, בתוך המשרדים; איזה החלטות טובות שאמורות היו לבוא נבלמות מכיוון שעבאס מחזיק את הממשלה קצר כבת ערובה לאינטרסים שלו, שנוגדים את האינטרסים של הרוב המוחלט של אזרחי ישראל, בוודאי היהודים, שרוצים את פיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אני מוכרח לומר שאני לא כל כך ישן בלילה גם כי אין לי הרבה שעות שינה וגם כי, ברוך השם, ברוך השם, יש לנו שבעה ילדים, כן ירבו, ואתה יודע איך זה בגילים האלה – קמים בלילה כל אחד בזמנו ובשעתו. אבל אני מוטרד, ולכן אנחנו נעבוד מאוד קשה גם כדי לבחון את הממשלה הזאת ואת פעולותיה בשבע עיניים – אני מקווה שבזמן הקצר שבו היא תכהן – ולעשות הכול כדי להחליף אותה כמה שיותר מהר ולחזור להביא לידי ביטוי את הרוב הימני, הלאומי, המסורתי, הדתי, החרדי, שקיים היום בעם ישראל, ונגנב. הבחירות הללו נגנבו, צריך לומר את האמת – קולות מימין שהצביעו לבנט כי חשבו שיבוא עם הימין ועברו לשמאל. אנחנו נצטרך לחזור להביא לידי ביטוי בדמוקרטיה הייצוגית שלנו את הרוב האמיתי שקיים בימין גם להנהיג את מדינת ישראל. אודי בן דוד מכפר חב"ד שואל: האם בימים האחרונים היו פניות ישירות אליך מצד הממשלה לתמוך בחוק? אודי, התשובה היא לא. אנחנו, כאופוזיציה אחראית, פנינו לקואליציה הזאת כבר לפני שבועיים וביקשנו להיכנס לשיח, מתוך אחריות, מתוך הבנה שצריך לעשות דבר טוב. הצענו לממשלה: בואו נעביר בהסכמה את הוראת השעה לתקופה מוגבלת, נקים צוות משותף שינסה להגיע להסכמות על קידום חוק-יסוד: ההגירה, שהוא טוב בהרבה לכל הדעות – הוא היה במצע של שקד, הוא היה במצע של גדעון סער בבחינות האחרונות. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אפילו לא טרחו – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אלקין אמר היום בריאיון לישי שניאור בגלי צה"ל, בבוקר: אנחנו לא מדברים עם האופוזיציה. אין לנו כוונה להתחנן בפני אף אחד. אני לא כל כך מבין את הפער הזה שבין האמירה שמדובר על חוק חשוב ביטחונית, אסטרטגית, וחייבים להעביר אותו, ואיזה נזק ייגרם אם הוא לא יעבור, לחוסר הנכונות. אגב, לא ביקשנו שאף אחד יתחנן. ביקשנו שיבואו איתנו בדברים כדי לנסות להגיע להסכמות. אין לזה מחיר. אם לא נצליח להגיע להסכמות, אז בעוד חודשיים או שלושה נגיע בדיוק לאותה נקודה שאנחנו נמצאים בה היום. לצערי, הקואליציה הזאת מעדיפה לנהל משא ומתן עם מרצ ועם עבאס ורע"מ, ולמכור לו, לפי הפרסומים, איך שזה נראה עכשיו, עוד ועוד "איחודי משפחות"; זה כמובן במירכאות כפולות ומכופלות – לא מדובר באהבה ממבט ראשון של רומיאו ויוליה, מדובר באינטרסים כלכליים, לאומיים, ביטחוניים, מסוכנים מאוד למדינת ישראל. אם כבר אנחנו שואלים את השאלה, אז אני רק אומר בעוד במשפט אחד; אני מניח שאני אדבר אחר כך בדיון על חוק האזרחות ואני אסביר היטב את ההתנגדות שלנו, אבל צריך לדעת: החוק הזה נותן מרחב סמכות ושיקול דעת מאוד רחב לשרת הפנים, וכששרת הפנים מוחזקת קצר בצוואר על ידי עבאס, אז תשמע, כל משפחה שלא תקבל אישור – עבאס ירים טלפון לאילת שקד ויגיד לה: גברתי, אם את לא מאשרת, אני מפרק את הממשלה. ממשלה שתלויה לכל אורך חייה בתומכי טרור, אי-אפשר להפקיד בידיה סמכויות ושיקול דעת רחב ובלתי מוגבל. אנחנו לא נדע מה קורה בחדרים הסגורים, והוראת השעה הזאת, שממילא מחוררת כמו איזה גבינה שווייצרית בצווים של בג"ץ ושחיקה של יועמ"שים לאורך השנים, לא יישאר ממנה שום דבר ביישום, ולכן היא רעה. הפתרון הוא חוק-יסוד: ההגירה. אנחנו נעלה אותו להצבעה, בעזרת השם, בעוד בערך שבועיים, עם תום 45 הימים. הקואליציה יכולה הייתה לאפשר להביא אותו עוד היום בקיצור חובת הנחה. לצערי הרב, הם מסרבים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – שבערב ההשבעה של הממשלה אתה שאלת: האם יש הסכמים נוספים שלא דווחו לכנסת, וראש הממשלה אמר: אין. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוא נאמר, חבר הכנסת יברקן, ידידי, שממשלה שהוקמה בשקר ורמייה והונאה, אז מה זה עוד שקר אחד קטן בדרך? "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה – – – נעשית לו כהיתר." בנימין פרנקל מפתח תקווה שואל: האם תוכל לשבת עם מרב מיכאלי, שרת התחבורה, ולחפוף אותה על ענייני המשרד? בנימין, התשובה היא חד-משמעית כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא התכוון בהווה או בעתיד? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השרה מיכאלי דיברה איתי, ביקשה לשבת. זה עוד לא נקבע. ככל שהיא תבקש ותקבע, אחלוק איתה את כל המידע והתובנות והעצות שלי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> תוודא שיש שם – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מוכרח לומר, מההתרשמות הראשונה שלי – ואני לא רוצה להיכנס עכשיו לגימיקים של המזגן ברכבת; דיברנו על זה כבר בשעת השאלות הקודמת, אבל אני חושב שהשרה מיכאלי שמה במרכז את עולם התחבורה הציבורית והנסיעה השיתופית, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה להתמודד עם בעיית הגודש בכבישים, שגוזלת מאיתנו הרבה מאוד זמן, איכות חיים, נזקים כלכליים עקיפים שמוערכים ב-40 מיליארד שקלים בשנה, רק העלויות הנלוות של הגודש בכבישים. ככל שהיא אכן תשקיע בזה, בעניינים האלה, אני אתן כתף ואסייע ככל יכולתי. אני תמיד אמרתי שאני חייל של אזרחי ישראל, חייל של מדינת ישראל וחייל של משרד התחבורה, כשהוא עושה דברים טובים. כנראה יהיו לי ויכוחים עם מרב מיכאלי בסוגיות אידיאולוגיות, גם שנוגעות למשרד התחבורה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הגודש – אתה חושב שזו בעיה רק של משרד התחבורה, או שבכלל משרד החינוך? זה תרבות, זה אירוע – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אני אומר – לא, לא. אירוע הגודש הוא אירוע מאוד מאוד מורכב. הוא תוצר של הליכי תכנון גרועים מאוד. היה כאן אטרף בשנים האחרונות של פתרון, לכאורה, של מצוקת הדיור. בנו עשרות אלפי יחידות דיור בלי שאף אחד חשב איך אנשים יגיעו מהבית לעבודה ולהפך. הייתה איזו אמירה של מי שבזמנו היה קבינט הדיור: מבחינתי שיישנו בשק שינה באוטו. היום פתאום אוכלים את הפירות. בנו 12,000 יחידות דיור עכשיו בראש העין – פתאום כביש 5 עומד. לא ניכנס לזה עכשיו בהרחבה. בסוף, גודש בכביש זה אגב נורא נורא דומה למגפה, זה אקספוננציאלי, זאת אומרת, הרכב האחרון גורם לגודש הרבה יותר מהרכב הראשון. יש איזה קיבולת מסוימת שהכביש מסוגל לשאת והתנועה זורמת, וכאשר הקיבולת הזאת מופרת ונכנסים יותר מדי רכבים, בבת אחת העסק הזה מתחיל לעמוד. שוב, עולם שלם; אתם יודעים כמה אני מאוהב בו ושואף לחזור למשרד הזה, אבל בזמן הקצר שלמרב מיכאלי יהיה להיות במשרד, אני אעמוד לשירותה ככל יכולתי. רות פולד מתקוע שואלת: מה תוכל לאחל לאיש כמו יואל צור ולרעייתו מיכל לרגל ימי ההולדת שלהם? אתה מכיר את יואל צור? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. עכשיו, בזכותך – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה צריך להכיר. אחד מבוני הארץ, איש התיישבות ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, מראשוני בית אל. היה שותף שם להקמת כל המפעלים הנהדרים: ישיבת בית אל והאולפנה, והישיבה הקטנה, ישיבת בני צבי, וערוץ 7 והעיתון בשבע. איש צנוע, עניו, נחבא אל הכלים, לכן כנראה אתה לא מכיר אותו. אני מניח ששמות אחרים שם אתה מכיר. אז גם יואל וגם מיכל, המון המון מזל טוב, עד 120, שתזכו להמשיך לשרת את עם ישראל, תזכו להמשיך לבנות ולטעת ולהרבות תורה ולהרבות מצוות יישוב ארץ ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל בהזדמנות הזאת, שתחייב אותם שמה שהספיקו עד עכשיו יעשו עוד בהמשך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יעשו עוד יותר. ותזכו לרוות נחת מכל צאצאיכם, עד 120, בשמחה, באושר ובבריאות. שואל או שואלת שיראל ללו ממודיעין; נדמה לי, שואלת: מה צריך לעשות עם התנהלות המינהל האזרחי? תראו, ביהודה ושומרון יש אנומליה שמתרחשת כבר הרבה מאוד שנים. יושבים שם חצי מיליון אזרחי מדינת ישראל, שווי חובות, הולכים לצבא, עושים מילואים, משלמים מיסים, נושאים בעול עם כל מדינת ישראל. כמו כל אזרח, הם יוצאים פעם בארבע שנים או ארבע פעמים בשנה – תלוי מתי – לקלפי, ובוחרים את הכנסת ואת הממשלה שאמורה לייצג אותם ולנהל את חייהם. אבל לא כך היא. בסוף את החיים שלהם מנהל אלוף פיקוד בממשל צבאי, כמו באיזה רפובליקת בננות. ומנהל המינהל האזרחי, שהגם שיש בו אנשים טובים בחלקם הגדול, מערכת צבאית לא יודעת לנהל חיים אזרחיים בצורה יעילה ומיטבית; אין לה את הידע, את היכולות, את הזיכרון הארגוני, את הכלים ואת האמצעים, והתוצאה היא שירות רע מאוד, ולא פעם מפלה לרעה. דיברתי פעמים רבות, נתתי דוגמאות לאבסורדים שקשה לקבל על אפליה ועל פערי חקיקה בלתי מתקבלים על הדעת. אתם יודעים שאי-אפשר לפטר אישה בהיריון בתוככי ישראל הקטנה. ביהודה ושומרון את המתנחלים אפשר לפטר, מכיוון שהחוק לא חל ביהודה ושומרון, ועוד כהנה וכהנה. הפתרון האמיתי בסוף זה להחיל את הריבונות על כל מרחבי יהודה ושומרון ושאלה יהיו שטחי מדינה ריבוניים כמו כל שטח אחר. אני לא רואה את זה קורה, לצערי, בטח לא בממשלה הזאת, וכנראה גם לא בממשלו של ביידן. אפשר לייצר מה שאני קורא "ריבונות דה פקטו" ולנרמל את החיים של המתיישבים ביהודה ושומרון בלי שתהיה לזה שום השפעה על השיח או על העולם המדיני, וגם לא על החוק שחל ביהודה ושומרון. כן, המפקד הצבאי, כידוע, הוא מקור הסמכות, הוא הריבון, הוא המחוקק, וזה פשוט מאוד לסגור את המינהל האזרחי, להשאיר יחידה קטנה שתטפל בהתיישבות הערבית שנמצאת בשטחי C ולהכפיף את ההתיישבות הישראלית למשרדי הממשלה. זה קיים בלא מעט משרדים. אין קמ"ט – קצין מטה – חינוך במינהל האזרחי. משרד החינוך, באופן טבעי, בונה מוסדות חינוך, משלם משכורות למורים ומנהל. אין סיבה בעולם שיהיה קמ"ט איכות סביבה; אין סיבה בעולם שיהיה קמ"ט חשמל; אין סיבה בעולם שיהיה קמ"ט ארכיאולוגיה. כשאני נכנסתי למשרד התחבורה – פה אני רוצה לומר מילה טובה ליהודי יקר בשם ישראל אפריאט, קמ"ט תחבורה במינהל האזרחי, שבאמת עושה עבודה יוצאת מן הכלל. אמרתי לו: ישראל, אתה לא קמ"ט תחבורה במינהל האזרחי, אתה מנהל מחוז יהודה ושומרון במשרד התחבורה. נתתי לו משרד אצלי בקומת השר, בג'נרי 2 פה, במשרד התחבורה. אמרתי לו: אתה עובד אצלנו. הרי את המשכורת ממילא אתה מקבל ממשרד התחבורה. אני חושב שאם נסגור את המינהל האזרחי, נכפיף את האחריות להתיישבות למשרדי הממשלה, זה נכון יותר, זה מקצועי יותר, זה ייתן שירות טוב יותר, זה ייצר מערכת דמוקרטית ופוליטית שאפשר להשפיע בה. אין לנו יכולת להשפיע על אלוף הפיקוד; יש לנו הרבה יותר יכולת להשפיע על המערכת הפוליטית. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. הדין החל עדיין – עד שלא נחיל את הריבונות דה יורה – יהיה הדין שחל ביהודה ושומרון, אבל המימוש והשירות שיקבלו אזרחי ישראל – רק לחדד את האבסורד: אתה יודע שאם אתה רוצה להוציא היום נסח טאבו, בישראל הקטנה אתה נכנס למחשב, משלם 13 שקלים, נדמה לי – אולי זה טיפה התעדכן במדד – ותוך רגע יוצא לך פלט מחשב של טאבו. הוא תקף ואתה יכול לנהל איתו עסקאות. מתיישב ביהודה ושומרון צריך להיכנס לבסיס צבאי בבית אל, לנבור בקלסרים, פיזית, בסדר? כדי שבסוף ימצאו לו את הדף שלו, כמו שהיה פה בשנת תרפפ"ו במדינת ישראל. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. השירות שניתן לאזרחי ישראל כולם חייב להינתן גם למתיישבי יהודה ושומרון. אנחנו הגשנו הצעת חוק כזאת, שתורה על סגירת המינהל האזרחי, כפי שאמרתי, ועל העברת האחריות לניהול החיים האזרחיים ביהודה ושומרון למשרדי הממשלה. אנחנו ננסה לקדם אותה, ונראה אם קואליציית ה"עשר מעלות ימינה" מקואליציית נתניהו תשפר את חייהם של מתיישבי יהודה ושומרון ותחזק את ההתיישבות. אבידן אקנין שואל: מה קורה עם מס הורים? מס הורים – אדוני היושב-ראש אולי פחות יאהב את השאלה הזאת – הוא אותה החלטה שקיבלה שרת התחבורה הקודמת לחייב הורים להתקין אביזר חכם ויקר למניעת שכחת ילדים ברכב. עד לרגע זה, למרות שהתחייבו לך – אתה, כיושב-ראש ועדת הכלכלה, דרשת והתחייבו לך – עד היום אושרו בסך הכול שלושה אמצעים כאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוצאתי שאילתה ישירה, לבדוק כמה פלטפורמות כאלה אושרו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תכף אני אעדכן מה שוחחתי עם שרת התחבורה, ואתן לה קצת תשבחות בעניין הזה, כי מגיע לה. עד היום אושרו שלוש מערכות. מחירן נע במחירי ההשקה – עושים לנו טובה, לישראלים – בין, נדמה לי, 400 או 450 שקלים ל-600 שקלים. אגב, באיחוד האירופי, אותם מוצרים של אותן חברות נמכרים בחצי מחיר. עושים עלינו סיבוב. אגב, זה נורא ברור, כיוון שהיה ביקוש גדול מאוד, כי כולם חייבים עד 1 באוגוסט או עד 1 בדצמבר או בינואר – אז תתחיל גביית הקנסות – להתקין את האמצעים. כשיש שני רכבים, ולפעמים סבא וסבתא צריכים לקחת את הילדים, כולם צריכים להתקין. יש רק שלוש חברות שכרגע אושרו, אז אפשר לחגוג על ראשם של אזרחי מדינת ישראל. אני פניתי בעניין הזה לשרת התחבורה. צריך לומר, התופעה של שכחת ילדים ברכב היא תופעה חמורה וצריך לטפל בה. בסוף היא גובה חיים. אבל בכל מבחן – RIA זה נקרא, כשבוחנים ברגולציה מבחני עלות–תועלת – כל מבחן מקצועי שהופעל, הן על ידי משרד האוצר, הן על ידי אגף ה-RIA במשרד ראש הממשלה, ואני אומר לך היום, הן על ידי אנשי מקצוע במשרד התחבורה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם היו בוועדה. מה, הם פחדו? אמרו בפחד? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אנחנו תמיד מדברים על משילות, ויש משהו בזה שכששר רוצה להוביל, פקידי המשרד צריכים ליישר קו. עמדתם המקצועית היא שהאמצעי שננקט הוא אמצעי לא נכון. הוא גורף, הוא רחב, הוא מחייב את כולם. הוא לא מתייחס לאוכלוסיות סיכון, שבהן אנחנו רואים, כשמפתחים את הנתונים, ששם יש את השכחה. בוא נאמר בינינו: אלה בדרך כלל אוכלוסיות שגם פחות מצייתות לחוק ממילא – לא לחגורת הבטיחות, לא לנסיעה עם רישיון, וכנראה גם לא יתקינו את האביזר הזה. יש דרכים הרבה יותר מדויקות, הרבה יותר נכונות, להתמודדות עם הבעיה, בלי להטיל את אותו מס הורים. הבטיחה לי שרת התחבורה שהיא בוחנת מחדש את הסוגיה. אמרה שהיא תדחה את כניסת התקנות לתוקף כדי לאפשר את אותה למידה מחודשת. אני סמוך ובטוח שכשהדברים ייבחנו בנפש חפצה ומתוך נכונות באמת לראות מה טוב ומה נכון, המס הזה יבוטל ויהיו פתרונות אחרים, טובים יותר. דניאל מתל אביב שואל מה יהיה עם האבות הגרושים, שנרמסים יום-יום. דניאל, בעיניי, אחת העוולות הגדולות ביותר שמתרחשות היום במדינת ישראל זאת אפליית האבות הגרושים. זה אירוע מורכב, מסובך, יש לו הרבה מאוד פנים; אירוע מאוד מקצועי, עם המון אותיות קטנות. אני פרסמתי לפני הבחירות תוכנית שלמה, שכוללת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רפורמה מקיפה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – רפורמה מקיפה. אני פרסמתי לפני הבחירות רפורמה מקיפה שצריך לבצע בעניין הזה: להתמודד עם הניכור ההורי, למנוע שימוש לרעה בתלונות במסגרת סכסוכים בגירושין. עורכי דין עושים ים כסף מלתת עצות רעות לבני זוג, להגיש תלונות אחד על השני ולגלגל את המחיר על הילדים. יושב פה שר הרווחה, שהוא באמת איש יקר, עם מודעות יוצאת מן הכלל. אלה תופעות רעות. אלה תופעות רעות. במקום שאנחנו נדע לבודד ואז גם להתייחס בחומרה לתלונות אמיתיות, אנחנו מעודדים היום תלונות שווא במסגרת סכסוכי גירושין. התוצאות הן נוראות ואיומות. שיעור המתאבדים מקרב אבות גרושים הוא חסר פרופורציה לכל אוכלוסייה אחרת במדינת ישראל. עובדה שאין היום דמי קיום בכבוד, איזשהו רף מינימום שאתה שומר לאבא לפני שאתה מתחיל לקחת לו היום דמי מזונות בשיעורים אסטרונומיים. אין סטנדרט. בוא אני אספר לך, אדוני השר, דבר מדהים: הלמ"ס הוציא לפני חצי שנה בערך, לראשונה מאז קום המדינה, טבלאות של כמה עולה לגדל ילד במדינת ישראל. טבלאות הלמ"ס מדברות על כמעט חצי מהשיעור שמקובל לפסוק. אין לי ויכוח על זה שהורים עשירים, וכשבני הזוג יכולים להרשות לעצמם – שיספקו לילדם את כל צרכיהם ברחבעס, בשפע. אבל כשלאבא אין איך לחיות והוא הולך לגור אצל ההורים, והוא זרוק באיזה מחסן אני לא יודע איפה, ואין לו איך לאכול, וכשהוא אמור לקחת את הילדים אליו, אין לו איך לקנות להם אוכל, והוא הולך לקבץ נדבות בשביל זה, הדבר הזה הוא הזוי לחלוטין. שורה של רפורמות. העובדה שקצבאות לא מוגנות היום מפני עיקול – קצבאות נכות לא מוגנות היום מפני עיקול. סעיף 8, נדמה לי, מחריג בחוק את הקצבאות. לא יכול להיות מצב שאדם נכה שמקבל קצבה כדי להצליח להתנהל ברמת המינימום, מעקלים לו גם את הקצבה. יש דיון הלכתי מרתק מאוד מאוד, וכידוע, בסוגיות האלה אנחנו עוסקים הרבה מאוד בדיני המעמד האישי על פי הדין העברי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכנסת העשרים היה דיון על חזקת הגיל הרך, והסוגיה הזאת עלתה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חזקת הגיל הרך – עמדתי בה ידועה – מייצרת תמריץ שלילי להורים לנהל סכסוכי גירושין על כסף, על גבם של הילדים. אני אומר באחריות: זו אחת העוולות, ובעיניי אחד האתגרים הגדולים ביותר של מדינת ישראל ושל כל ממשלה. ושוב, לאזן, לאזן: אנחנו לא נגד נשים; אנחנו בשום אופן גם לא נגד גברים. גירושים זה דבר נורא, וצריך להשתדל כמה שרק אפשר לחזק את מוסד התא המשפחתי. אגב, גם בזה, אדוני השר, טיפול מונע הוא תמיד יותר טוב. שיעורי הגירושים במערב הם נוראים ואיומים, וגם במדינת ישראל – כבר כל זוג שלישי מתגרש, ולפעמים יותר מזה. זה נורא – זה נורא לחברה, זה נורא להורים, זה נורא לילדים. צריך להשקיע הרבה בתוכניות חינוך מגיל בית ספר ותיכון, ואחר כך – כן, קח, תוביל, אדוני השר, תוכנית בתוך המתנ"סים, בשיתוף פעולה עם החברה למתנ"סים, לייעוץ זוגי, לייעוץ משפחתי, להכנה לחיי הנישואים. לא צריך להתבייש לעסוק בזה. ככל שאנחנו נטפל נכון ונמנע מבתים להתפרק, החברה תהיה כל כך הרבה יותר נכונה, טובה ובריאה לטובת כולם. חס וחלילה, כשהמזבח נאלץ להזיל דמעות ובית מתפרק, צריך לעשות את זה בצורה הרבה יותר נכונה, הרבה יותר מאוזנת, שתאפשר לשני בני הזוג שלצערנו נפרדו לנהל חיים מסודרים. זה טוב להם, זה טוב לילדים, זה טוב לחברה. דניאל, אני מחויב לזה. אני לא מתכונן להרפות, ובעזרת השם, אנחנו נבצע את התיקון הזה. רוני בראון שואל: מה אתה חושב על הפגנות מול בתים פרטיים של פוליטיקאים? קודם כול, רוני, אני נוגע בדבר, כמובן – אני נבחר ציבור ואני גם אדם פרטי. אני חושב שברמה הבסיסית, נכון לייצר גם לאנשי ציבור, בצד המרכיב המסוים של הוויתור על הפרטיות – אנחנו משלמים מחיר כבד מאוד בוויתור על הפרטיות. אני לא יכול לשבת עם אשתי במסעדה או בבית קפה. כולם ניגשים, כולם פונים, כולם מסתכלים. אתה רק נכנס – כל העיניים. אין לצאת לחופש, אין טיפת פרטיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משום כבודו של הפרוטוקול, לא אומר לך עוד כמה דברים אנחנו לא יכולים לעשות, מה שמרשים לעצמם אחרים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. ויחד עם זה אנחנו גם אנשים פרטיים, ונכון לייצר סוג של הפרדה ולאפשר לנו את חיי המשפחה עם הנשים והילדים שלנו, עם הגברים, הבעלים, והילדים שלנו. לכן אני חושב שבגדול, נכון לייצר הגבלה מסוימת בהפגנות מול בתים פרטיים של פוליטיקאים. מה שאי-אפשר לקבל זה אפליה מדיניות של איפה ואיפה. אי-אפשר לקבל את המציאות הזאת שכנגד בתים של אנשים מסוימים, כמו אמיר אוחנה, שהיה השר לביטחון פנים, וכנגד נתניהו, מותר היה להפגין – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוחב לב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ובבתים פרטיים של נפתלי בנט, שבא כנראה מהצד הנכון, ומעניק חסינות לאקטיביזם שיפוטי על סטרואידים של מערכת המשפט והייעוץ המשפטי, אז הוא מקבל חסינות. זה מצב שאי-אפשר לקבל. זאת צביעות. לא יכול להיות מצב שכשהימין ביקש להפגין באוסלו נגד רבין באותו מקום, בבלפור, בבית ראש הממשלה, שמגדירים אותו כציבורי, אז בג"ץ קבע שעתיים ביום, שלוש פעמים בשבוע – אל תתפסו אותי עכשיו, אני לא זוכר בדיוק את הפרטים, אבל בג"ץ מאוד מאוד הגביל שם את ההפגנה, מתוך רצון להתחשב בשכנים מסביב. כשמדובר על הפגנות של מטורללי בלפור נגד נתניהו, שם אין דין ואין דיין – אפשר להפגין בכל שעה, לעשות רעש ולהמאיס על דיירי השכונה את חייהם. צריכה להיות מדיניות מאוד מאוד ברורה, שחלה גם מימין וגם משמאל. ואם כבר אנחנו מדברים על צביעות, אז בואו נדבר על עוד דבר. לפני כמה ימים פורסם שעקב החלטתו של בנט להישאר לגור בביתו הפרטי ברעננה, שירות הביטחון הכללי הולך להשקיע כמעט 15 מיליון שקלים בשיפוץ הבית ובהתקנת אמצעי הביטחון. היום פורסם שהשב"כ מבקש להשקיע מיליוני שקלים בשיפוץ הבית בבלפור, אחרי ששנים, שכשנתניהו היה צריך לתקן נזילה – אגב, אני הייתי בבלפור, גם אתה היית שם, מאיר, בטח לא פעם אחת ולא פעמיים. זו בושה וחרפה. זו בושה וחרפה – קירות מתקלפים וריהוט דהוי, אפילו קרוע לפעמים, ולא מחליפים, כי אם זה ביבי אז אסור להחליף. פתאום עכשיו יש ראש ממשלה חדש – אפשר לשפץ את המבנה; לא אפשר, צריך. אני לא נגד. אגב, השאלה אם נכון שבנט יישאר לגור ברעננה או לא זאת שאלה שאני מתחבט בה. אומרים שראש ממשלה מוותר על חייו הפרטיים, הוא צריך לעבור לשם כי זה מקשה על החיים ברעננה, כי זו עלות תקציבית גדולה, כי זה ייצור אחר כך פקקים, שיירת ראש הממשלה שתיסע בכל בוקר מרעננה. לי אין הכרעה ברורה בעניין הזה, כי אמרתי, גם נפלי בנט הוא אדם פרטי, יש לו ילדים, יש להם בתי ספר, לא בטוח שקל לעבור דירה. אני מדבר רק על הצביעות. אם בנט החליט להישאר ברעננה – וזה לגיטימי – ושירות הביטחון הכללי אומר שיש אמצעי אבטחה, בסדר. הצביעות שבה כל שקל שהושקע אצל נתניהו, גם מסיבות ביטחוניות – מייד התקשורת, וכותרות ו"שחיתות" ו"נהנתנות" ו"הכסף של כולנו"; כשהשקיעו אצל גנץ, שהיה ראש ממשלה חלופי, 12 מיליון שקלים בבית הפרטי שלו בראש העין, וכשמשקיעים היום אצל בנט, ועכשיו ישפצו אחרי שנים שלא אישרו שקל במעון ראש הממשלה בבלפור, ישקיעו עכשיו מיליוני שקלים לשפץ – ושוב, עיני לא צרה, ואם צריך, צריך. אגב, אני חושב שזה הכבוד שלנו, זה כבודנו, זה כבוד הציבור. כשראש הממשלה מארח במעונו אישים רמי דרג – אני הייתי פעם אחת במשלחת של הכנסת והסוכנות בארצות הברית; היינו גם קצת בלונדון ונפגשנו – אתה רואה מה זה טרקלינים, מה זה היכלי ממשל במדינות אחרות. זה כבוד הציבור. כשאתה מארח אישיות רמת-דרג בתנאים לא ראויים, הם לא מכבדים אותנו. אותנו הם לא מכבדים. אז בואו נהיה הגונים וישרים. מהתקשורת אין לי ציפיות, תקשורת מגויסת על סטרואידים, שתאתרג עכשיו את הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה, התייאשת? זהו? התייאשת מהם? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, מעולם לא היה לי. אני מיואש ועומד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חשוב שהפרוטוקול – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מיואש ועומד. ייאוש מדעת. אבל אני אומר לנו, לאזרחי ישראל, וגם לחברי הכנסת כאן בבית: בואו נשתדל לדבר פחות מפוזיציה, לדבר יותר עניינית ולגבש עמדות שהן לא תלויות פוזיציה פוליטית. אביתר הכהן שואל: מה עמדתך לגבי נושאים כלכליים? זה נושא חשוב, ופחות שומעים את הציונות הדתית בנושאים הללו. אביתר, אתה צודק, זה נושא חשוב, ויש לנו בו עמדות ברורות. אגב, מי שרוצה, פרסמנו מצע כלכלי מאוד מאוד מסודר, כלכלי-חברתי. בגדול, אני דוגל בשוק חופשי שיש בו מינימום חסמים של רגולציה ושל ביורוקרטיה. זה הדבר הנכון, זה מה שייצר בסוף רווחה מצרפית גדולה יותר לכל אזרחי מדינת ישראל. אמר פה נתניהו הרבה מאוד פעמים, בצדק: כשהעוגה גדולה יותר, לכולם יש יותר. ולכן, בגדול, אני חושב שהשוק צריך להיות חופשי, בצד רשת ביטחון עם המון המון רגישות חברתית. וכשהמשק יהיה חזק – ברוך השם, המשק הישראלי חזק, הוא נכנס לקורונה חזק, הוא יצא ראשון, הוא מתאושש מאוד מהר, ברוך השם, בנתוני המקרו – כשהמשק חזק, הכנסות המדינה גדלות. אגב, אפשר וצריך להוריד מיסים. התוצאה תהיה שסך כל גביית המיסים תגדל, ואז למדינה תהיה גם יותר יכולת תקציבית להשקיע בתקציבי חברה ורווחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, שאלה, תוך כדי, משלי. היום עם הרגולציה אנחנו מצליחים להתגבר על הקפיטליזם החזירי מצד אחד, והחזירות של הרשתות. השאלה – איך תעשה זאת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. אני חושב שהתשובה מונחת בגוף שאלתך. כשהרגולציה נמצאת במקומות לא נכונים, לא רק שהיא לא פותרת את האי-שוויון, היא מעמיקה אותו, מכיוון שבאופן טבעי חסמי הכניסה שאתה מייצר לשוק בכל התחומים – הטייקונים יודעים להתגבר עליהם; יש להם את הכסף, את הידע, את היכולת ואת הקשרים, והם מצליחים להשתלט. אנחנו, האנשים הפשוטים שמבקשים להיכנס ולהשתלב בתוך השוק, נתקלים בחסמים האלה ולא מצליחים להתקדם. הרי רוב הרגולציה והביורוקרטיה לא מונחות היום על רשתות השיווק – הן מונחות על חנות הפלאפל, על המסעדה, על חנות הנעליים, על נהג המונית. הרגולציה מונחת היום בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים, ועד שלא יהיה מסלול ירוק לרישוי עסקים מהיר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ועד שלא נדע לנהל סיכונים והכול ילך – תראה, האירוע של מירון, האסון הגדול במירון, לדוגמה, החשש הגדול שלי הוא שתהיה תשובת משקל עכשיו, ויהיה תסמין ראש קטן – לא מאשרים אירועים. כל אירוע שאתה תרצה היום לאשר, תצטרך לעמוד בדרישות שיעלו לך הון תועפות, ולא תוכל לנהל שום אירוע. צריך לדעת לנהל סיכונים בשום שכל – לא להיות מופקרים, לא להיות פרוצים לחלוטין; צריך לוודא שיש רגולציה ושהמדינה מסדירה את מה שהיא צריכה להסדיר. את רוב הענפים הכלכליים המדינה איננה צריכה להסדיר. אגב, בחקלאות אני תומך בפתיחת השוק, בהסרת החסמים והמכסים. אני בהחלט תומך, ובתנאי שזה יעוגן בחוק-יסוד, כדי שזה לא יהיה הדבר הראשון שיקצצו בכל פעם שצריך פלאט ותמיכה ישירה, מכיוון שהחקלאות היא ערך לאומי וציוני וחינוכי וביטחון תזונתי וחייבים לעשות אותו. דודי אמסלם, חבר הכנסת ידידי דוד אמסלם שואל ישירות מהמליאה, מן הצד: לפני כמה חודשים העלית – וואי וואי, אתה מפדח אותי – העלית תמונה של דג מושט חיוור. כיצד הכנת אותו? עכשיו אני מתחיל להחוויר כמו הדג. דודי, זה לא פייר. אני מציע להוסיף שמן בנדיבות ופפריקה. דודי, תשמע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מפדח – מי שלא הבין, מביך אותי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דודי ידידי, בוא נתחיל בזה שאני מציע לך לא להתגזען על האשכנזים ולא לבוז לתבשילים שלנו. אנחנו אנשים רגועים, עדינים, פחות פלפל, פחות חריף; משהו יותר עדין. אני מוכרח לומר שהדגים של דודי – אני מסתבך עכשיו הלכתית, נכון? כי כתוב שאחד הדברים שמותר לשנות מפני דרכי שלום זה אכסניה. היית אצל מישהו – אל תספר שיש לו אוכל טוב, כי אחר כך כולם יבואו אליו. אבל אני אומר לכם שאצל דודי – אני לא מתחרה. העליתי פעם אחת את הדגים, נכוויתי קשות, קיבלתי ביקורת. מאז, שמתם לב, אני לא מעלה יותר דגים, אבל אני מכין דגים, דודי, ואתה מוזמן לטעום. לשלך אני אשים הרבה פלפל, הרבה שמן והרבה פפריקה. לכן אתה נראה כמו שאתה נראה ואני נראה כמו שאני נראה. אני לוקח את הברזל ואת החלבון מהדג – אתה לוקח את השומנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בני מבני ברק שואל: שמעתי כמה מהנאומים שלך בימים האחרונים. אתה מאוד מנסה לכבד את הקואליציה. השאלה היא, למה? בני, יש לי כאב לב גדול מאוד על הקואליציה הזאת. יש לי ביקורת קשה מאוד מאוד על הקואליציה המסוכנת הזאת. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הכול, כפי שאמרתי קודם, לקצר את ימיה ככל שניתן ולהחזיר את הימין להנהיג את מדינת ישראל על פי ערכיו ותפיסות הטוב שלו של מה טוב ומה נכון למדינת ישראל. אני חושב שהדרך לעשות את זה היא בשיח מכובד. אין סתירה בין להיות מאוד נחוש, מאוד חד, מאוד מדויק, מאוד תקיף ולא מתפשר, לבין להשתדל לעשות את זה בצורה מכובדת ומנומסת. לומר שאני לא נכשל בזה – אגב, אתה נותן לי קומפלימנטים שאני לא בטוח שמגיעים לי. גם אני נכשל לא פעם בשיח בעידנא דריתחא. צריך לזכור שהסוגיות שבהן החברה הישראלית חלוקה ומתווכחת הן סוגיות ליבה שנוגעות לשורשים ולמהות הכי בסיסית של קיומנו כאן – שאלות של זהות, מדינה יהודית מול מדינת כל אזרחיה, שאלות של ביטחון, חוץ, התיישבות. אנחנו לא מתווכחים כמו בניו זילנד על מה תהיה השעה שהברים ייפתחו או ייסגרו ואיך מטפלים במכת הזבובים הגדולה. באופן טבעי אנחנו חיים את הסוגיות האלה, אנחנו נושמים אותן, זה בנפשנו, בדמנו, ואנחנו לפעמים לוקחים את זה קשה. ועדיין, ככל שנשתדל לנהל את השיח בצורה עניינית ומכובדת, אני חושב שתהיה הקשבה גדולה יותר ציבורית, אנחנו נשכנע יותר את הציבור, נצליח לחשוף את הסכנות והכשלים והדברים הרעים של הממשלה הזו ולהחליף אותה מהר יותר מאשר אם רק נתלהם ונשתלח. אני לא חושב שזה יועיל. שוב, אני שוב מודה לך על הקומפלימנט. לא בטוח שהוא מגיע לי, אבל אני אשתדל להיות ראוי לקומפלימנט הזה בהמשך. אלכסנדר שחור מרחובות שואל: מה עם הפריימריז? אלכסנדר, הבטחנו ואנחנו נקיים, בעזרת השם. אנחנו בסדרה של דיונים אצלנו בתוך מוסדות המפלגה. קיבלנו כבר החלטה עקרונית, והיא אושרה במרכז המפלגה לפני קצת יותר מחודש, על פתיחת שורות גם הרחבת המרכז, גם יציאה למפקד גדול, ובעזרת השם, בחירות דמוקרטיות. ייקח לנו שבועות ספורים לסיים את התהליך, לאשר חוקה חדשה, להעמיד את הפלטפורמות הטכניות של ההתפקדות, הגבייה ובדיקת הכפילויות – יש כאן אירוע עם הרבה מאוד אבטחת מידע וכו' – ואנחנו נצא לדרך, בעזרת השם. אני חושב שהאופן שבו נולדה הממשלה הרעה הזו מלמד אותנו יותר מכול מה ההבדל בין מפלגה ששייכת ליושב-ראש שלה וכל מטרת קיומה היא לממש את מאווייו הפוליטיים, וחבריו כולם תלויים בו בעתידם הפוליטי, ולכן הוא יכול לקחת אותם מהרגע לרגע; אין ערכים, אין דרך, אין ציבור, אין מחויבות, אין כלום – מה שמשרת אותי פוליטית אני עושה. הרי אם ניר אורבך, לצורך העניין, היה יודע שהוא צריך להיבחר בפריימריז והבייס שיבחר בו אחר כך הוא ציוני דתי, הוא בחיים לא היה נשרך אחרי בנט לממשלת השקר וההונאה הזו שהוקמה עם תומכי הטרור והשמאל הפוסט-ציוני. אני חושב שכשמפלגת הציונות הדתית תהיה שייכת באמת לציבור – אגב, לא רק לציבור הסוציולוגי הציוני-דתי אלא לכל מי שמזדהה עם עולם הערכים, עם מה שאנחנו שמים בחלון הראווה: אהבה לעם, לארץ ולתורה, מצוות יישוב הארץ, שותפות במדינת ישראל, בצבא, בחברה, בכלכלה, בתעשייה – כל מי שמזדהה עם הערכים האלה ירגיש בבית, יהיה חלק מהמסד הגדול והיציב, בעזרת השם, של המפלגה. וכשהמפלגה תהיה שייכת לציבור, הציבור יכול לעבור שינויים ותמורות ולהתפתח; הוא לא מחליף ערכים כמו גרביים ולא בבת אחת, טראח, עובר מימין לשמאל, משמאל לימין, כי זה משרת איזו אמביציה פוליטית בלתי נשלטת וחסרת אחריות של מי שעומד בראש. מפלגה כזאת, אנחנו נוכל לוודא, בעזרת השם, שתהיה נאמנת לאורך זמן לדרך ולערכים שהציבור הגדול והנהדר הזה מייצג. אושיית הרשת אור רייכרט: מכיוון שהמילה שלו לא שווה, החתימה שלו לא שווה, מה בנט צריך לעשות כדי לחזור למחנה הלאומי? אור, תראה, אנחנו אנשים מאמינים, ומאמינים ששערי תשובה לא ננעלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שערי תשובה של רבנו יונה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, רגע. שערי תשובה לא ננעלו. אבל צריך לדעת, הרב קוק כותב ב"אורות התשובה" שהתשובה היא מצד אחד דבר קל שבקלים, שאפילו בהרהור תשובה אדם כבר חוזר בתשובה, ומצד שני היא קשה שבקשות, כיוון שעד היום היא לא הגיעה למלוא מימושה בעולם הזה שלנו, וצריך לדעת שתשובה זה תהליך עומק אמיתי שהחוטא צריך לעבור. יש בזה הכרת החטא ועזיבת החטא וחרטה וקבלה לעתיד. לומר שאני אופטימי? קצת קשה, מכיוון שבנט הרי הקים את ברית האחים ב-2013 ואחר כך נשבע שהוא מתנצל והוא לא יחזור על זה וחזר על זה שוב. וכשהוא הלך להרפתקת הימין החדש והתרסק מתחת לאחוז החסימה ובזבז קולות ימין, ובגללו שנתיים, עד היום, אין ממשלת ימין – אחר כך הוא חזר והתנצל ואמר: למדתי, ונתן לאילת שקד לעמוד בראש, וחזר אלינו ללכת ביחד, וחזר לציונות הדתית שהוא נטש אותה ככה בצד הדרך רגע לפני הבחירות, והתנצל – והינה, עוד פעם עכשיו השתמש וזרק, הלך ובגד, ערק מהמחנה, ערק מהדרך, מהערכים, מהציבור, ונכנס לתוך הממשלה הרעה הזאת. עכשיו, אנחנו יודעים שהאומר "אחטא ואשוב, אחטא ואשוב", אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אנחנו גם יודעים שהרמב"ם אומר – נכון? החברים פה למעלה ודאי יודעים – הרמב"ם אומר שכ"ד דברים המעכבים מן התשובה הם מעכבים, הם אינם מונעים, נכון? בסוף הלכות תשובה. אז שערי תשובה לא ננעלו. אם יחליטו בנט ושותפיו לחזור בתשובה – אבל תשובה שלמה ואמיתית, לא מן השפה ואל החוץ, לא עוד פעם איזה "אחטא ואשוב" כזה – אנחנו נתפלל עליהם שתהיה להם סייעתא דשמיא לחזור בתשובה שלמה. אבל אני אומר חד-משמעית עכשיו, אור, זה לא אירוע שאפשר יהיה לעבור עליו לסדר-היום בקלות ובאיזה מס שפתיים וב"טוב, חברים, התחרטנו, לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו". כשאדם חוטא במזיד וביודעין – אני חוזר על מה שאמרתי שוב אין-ספור פעמים: בנט תכנן את המהלך הזה מראש. על הרקע הזה הוא ואני נפרדנו לפני הבחירות. הכול היה מתוכנן בתרגיל הונאה אחד גדול. הוא שיקר במצח נחושה כשהוא עמד והתחייב לציבור שהוא ישב עם הימין ושהוא לא ימליך את לפיד ושהוא לא יקים ממשלה עם רע"מ. הוא ניהל הונאה אחת גדולה כל החודשיים שקדמו להקמת הממשלה הזאת. כשהוא כביכול אומר לנתניהו: האצבעות שלי אצלך, בפועל הוא בנה את החלופה הזאת לאורך כל הדרך. הוא סגר עם גדעון סער ויאיר לפיד את הכול עוד לפני הבחירות – שוב, אני אומר את זה מידיעה, אני לא נביא ואני לא מנחש. ישבתי איתו, דיברתי איתו, ועל הרקע הזה נפרדו דרכינו. ניסיתי לצעוק את זה חזק מאוד בתקופת הבחירות, לצערי חלק מן האנשים לא האמינו, ולכן הוא קיבל את מה שקיבל. שוב, האם הוא יחזור בתשובה? זה לא תהליך שיהיה קל. שלום לוי שואל אם יש אפשרות להקים ממשלת ימין בכנסת הנוכחית. שלום, התשובה היא כן. הרי זה הפספוס הגדול של בנט וסער. לראשונה זה הרבה שנים יש בכנסת ישראל רוב גדול לימין – אגב, זאת לא הפתעה; אנחנו בדמוקרטיה ייצוגית, הרכב הכנסת צריך לשקף את הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל. כיוון שרוב העם ימני – שוב, ימין זה כבר מזמן לא יהודה ושומרון. ימין–שמאל זה מדינה יהודית אל מול מדינת כל אזרחיה, חילונית, פרוגרסיבית; ימין זה זהות יהודית, זה חיבור לשורשים, זה מסורת, זה אהבת הארץ, זה התיישבות, זה ציונות, זה כמובן התיקונים שנדרש לעשות במערכת המשפט כדי שהימין יוכל לממש את המדיניות שלו ולהוציא אותה מן הכוח אל הפועל. יש היום בכנסת 65 חברי כנסת של הימין, ואפשר וצריך היה לממש את הרוב הזה, ויכולנו היום להיות בקואליציית חלומות שהייתה מתקנת את מערכת המשפט ומחזקת את ההתיישבות ומחזירה את המשילות ואת הריבונות בנגב ובגליל. לו רק סער, אלקין, הנדל, האוזר, שקד, בנט, היו שמים בצד את העלבונות והכעסים והמשקעים האישיים, היו שמים בצד את האמביציות והשאיפות והקנאה והתחרות ושמים בראש את האחריות ואת הערכים של טובת מדינת ישראל, היינו עכשיו בתוך ממשלת ימין. עכשיו, הם רואים שהממשלה שלהם היא נוראה ואיומה והיא מסוכנת והיא לא מסוגלת לגבש רוב לשום דבר טוב למדינת ישראל. אני אומר להם: תבואו הביתה – הינה, אני מתחבר לשאלה הקודמת – פרקו את הממשלה הרעה הזאת, חזרו הביתה למחנה הלאומי. אתם דיברתם איתנו היום בשם איזו אחריות למדינת ישראל. אתם לא מתביישים? אתם הרי מסתובבים עם הר, הר של חמאה על הראש, פתרתם את כל בעיית החמאה במדינת ישראל, הכול על הראש שלכם, ואז אתם יוצאים לשמש ומדברים איתנו על אחריות? גלו אחריות, פרקו את הממשלה הרעה הזו עם השמאל הקיצוני ועם תומכי הטרור, תחזרו למחנה הלאומי, נקים קואליציה יציבה; לא רע"מ – קואליציה יציבה של 65 מנדטים, שתוביל מדיניות יהודית, ציונית, לאומית, ימנית, שתעשה כל כך הרבה טוב למדינת ישראל. לא צריך בחירות. בנט יודע את זה, וכשהוא אומר שלא הייתה לו ברירה והוא נאלץ – אתם מכירים את זה שהוא מסכן, הוא כל כך לא רצה להיות ראש ממשלה, הוא פשוט נאלץ, כי האחריות הלאומית, אז הוא ראש ממשלה. כל הסיעה שלו, כולם מסודרים עם תפקידים מכאן ועד הונולולו, הכול באילוץ. זה שקר. אפשר היה להרכיב ממשלת ימין. הוא טרפד אותה בידיו. גם היום אפשר להרכיב ממשלת ימין, בכנסת הנוכחית, לייצר יציבות, לייצר אחידות, לייצר מכנה משותף רחב, ערכי וטוב למדינת ישראל, לו רק מי שמגדירים עצמם אנשי ימין בממשלת השמאל הקיצונית עם תומכי הטרור הזו יעשו תשובה, יחזרו הביתה, ישימו את טובת מדינת ישראל לפני השאיפות האישיות והכעסים האישיים והאמביציות והמאוויים הבלתי-נשלטים האישיים שלהם, יתגברו על שנאת נתניהו ויחברו לממשלה של המחנה הלאומי. אליהו זלסקו שואל מה פירוש השם סמוטריץ'. שאלה מעניינת. יש עיירה כזאת, נדמה לי שזה על גבול רומניה-רוסיה, שמוקפת בנהר. העיירה נקראת סמוטריץ', והנהר שמקיף אותה 360 מעלות נקרא סמוטריץ'. הסבא של הסבא שלי היה דיין בעיירה, ולכן קיבלנו את השם סמוטריץ'. אמר לי איזה ידיד דובר רוסית שהמשמעות של סמוטריץ' זה "פסמוטרי". "פסמוטרי" זה "צופה למרחוק". איפה? ראיתי פה קודם – נכון? "פסמוטרי" זה לראות לרחוק? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה "תביט". << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תביט, כאילו, תביט רחוק, תביט אל האופק. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, "רחוק" הוספת אתה. רק "תביט". << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, הוספתי? רק "תביט". << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, אז "תביט". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיש הסתייגות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז יכול להיות שזה הפירוש של השם סמוטריץ'? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה גם איזשהו כפר קטן באזור מזרח אירופה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי, עיירה מוקפת נהר שנקראת סמוטריץ', ומשפחתי מגיעה משם, והסבא של הסבא היה דיין, ומשם נלקח השם. אגב, אנחנו – מי שיודע – מיוצאי שאץ, חסידי סערט ויז'ניץ. שואל אברהם טיילור מה יהיו ההשלכות למעשה אם חוק האזרחות ייפול. קודם כול, צריך לומר, השמיים לא ייפלו. גם בחוק הנוכחי לשרת הפנים יש סמכות שלא לאשר בקשות. ההבדל הוא שבהוראת השעה, ברירת המחדל היא שלא מאשרים והשרה יכולה לאשר ביודעין, וכפי שאמרתי, היא כבר התחייבה לעבאס לאשר עוד ועוד ועוד ועוד ועוד. בלי החוק היא פשוט תצטרך לעבור בקשה, בקשה, בקשה, בקשה, לנמק ולסרב לכל הבקשות, כך שאני לא רואה כאן איזו קטסטרופה גדולה. אומרים לי: תשמע, אבל בג"ץ – אדוני היושב-ראש, ברוך בואך – בג"ץ, אם הוראת השעה לא תוארך ושרת הפנים תשתמש בסמכותה ותסרב לבקשות לאיחוד משפחות, בג"ץ יפסול את ההחלטות שלה. אז עכשיו תבינו מה קורה: הקימו בנט ושקד ואלקין והנדל וכל החבר'ה – הקימו ממשלה אנטי-ציונית שנשענת על תומכי טרור ולא יכולה לגייס רוב לדבר הזה. הקימו ממשלה שמעניקה חסינות להמשך ההפיכה השיפוטית והאקטיביזם השיפוטי על סטרואידים. היום בג"ץ יודע שהוא רגוע, יש לו חסינות; היום היועצים המשפטיים יודעים שהם רגועים, יש להם חסינות. אז הקמתם ממשלה עם תומכי טרור שלא מסוגלת להעביר את הארכת הוראת השעה, הקמתם ממשלה שמעניקה חסינות לבג"ץ שיוכל להשתולל לכל רוחב החזית ולכרסם בזהות היהודית ובאופי היהודי ובהתיישבות ובציונות, כפי שבג"ץ עושה כבר במשך שנים, ועכשיו אתם בוכים: רגע, רגע, רגע, תצילו אותנו מעצמנו. אז אנחנו רוצים להציל אתכם מעצמכם כיוון שאנחנו אופוזיציה אחראית, ולכן הצענו לכם: בואו נעביר בהסכמה את הוראת השעה לחודשיים או שלושה, נקים צוות משותף שינסה להגיע להסכמות על קידום חוק-יסוד: ההגירה, שלשיטתכם הוא יותר טוב – הוא הרי היה במצע שלכם, גם של שקד וגם של גדעון סער – נגיע להסכמות ונעשה דברים טובים. אנחנו בהחלט רוצים להציל אתכם מעצמכם, אבל אתם לא רוצים להציל אתכם מעצמכם. אתם מעדיפים להמשיך ולהיות שבויים מבחירה של תומכי הטרור הללו ולמכור במכירת חיסול את הציונות. זאת האחריות שלכם. אל תבואו אלינו בטענות. אנחנו נביא לכאן בעוד שבועיים או שלושה, ברגע שיסתיימו 45 הימים מאז שהגשנו את החוק, את חוק-יסוד: ההגירה, ונראה אם כנים דבריכם. דיברתם איתנו היום על אחריות ועל כמה זה חשוב וכמה זה קריטי, ואנחנו נביא את חוק-היסוד, ולא – תהיה כנראה הוראת שעה, ונראה איך תצביעו. שואל יהודה אלנתן מה הפתרון לבעיות הנגב. אז יהודה, זמני קצר, אני מפנה אותך לאתר של תנועת רגבים, יש שם תוכנית שנקראת "מבחן הנגב" – בגרסתה הקודמת, שעוד אני זכיתי להיות חתום עליה כשניהלתי את הפעילות ברגבים, היא נקראה "יש פתרון" – תוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. על קצה המזלג אני רק אומר שהסוגיה הבדואית מתנהלת בשני מישורים: המישור האזרחי – בסוף הבדואים הם אזרחי ישראל; מצד שני יש מישור לאומי – הם מזדהים עם הערבים במאבק שלהם נגד מדינת ישראל. תביעות הבעלות נשענות על המישור הלאומי. הרי אין להם הוכחות קנייניות; בתי המשפט מגלגלים אותם כל פעם מכל המדרגות מכיוון שאין להם באמת הוכחות קנייניות לבעלות. תביעות הבעלות מבוססת על איזושהי טענה אמורפית: היינו כאן לפניכם; בקיצור, טענה לאומית שכל הערבים פה בארץ ישראל טוענים אותה, משני צידי הקו הירוק. סוגיית הסדרת ההתיישבות היא סוגיה אזרחית. הטעות שלנו היא שאנחנו נופלים לתוך התעלה שהם חופרים לנו כל הזמן וכורכים את שתי הסוגיות, ואומרים לנו: תראו, עד שלא תפתרו את סוגיית תביעות הבעלות לא יהיה אפשר להסדיר את ההתיישבות. זו שגיאה, זה אפילו שקר. אפשר להסדיר את ההתיישבות ב-90%; יש תוכנית מאוד מסודרת, בדיוק של כל מקבץ, לאן הוא נכנס. אפשר להסדיר את ההתיישבות אך ורק על אדמות מדינה. אני לא ארחיב עכשיו למה אי-אפשר להבנות בעלות – כי גם כשאתה מגיע להסכמות, בקודים השבטיים הפנימיים של הבדואים, הם לא מכבדים אותן. אפשר להסדיר את כל היישובים, לא להלבין מצב קיים; לייצר תכנון בר-קיימא, טוב, שבחלקו הוא כפרי, בחלקו הוא אורבני, כזה שמתייחס לכלל האינטרסים של המרחב הזה. ושוב, גם יושב כאן שר הרווחה, היה ראש עיריית דימונה, מכיר מצוין את האתגרים הגדולים של משולש באר שבע-ערד-דימונה, והיום זה כבר מתפשט הרבה מעבר למשולש הזה. אפשר להסתכל בראייה מרחבית, להסדיר את ההתיישבות, את תביעות הבעלות לנהל באמצעות תגבור התביעות הנוגדות ולנצח. ובכל מקום שמנצחים – לממש, כי זו ארצנו, וכי הטענה ש"היינו כאן לפניכם" היא טענה פיקטיבית – היינו כאן אלפיים שנה לפניהם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בצלאל, במסגרת השאלות – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – אתה מאמין שתקום ישיבה באביתר? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תראה, התייחסתי לאביתר בשעת השאלות הקודמת, אבל אני בכל זאת אשיב לך. אני אתחיל מזה שאני מגבה את החלטת המתיישבים, ואני חושב שהם עמדו בפני ברירה בלתי אפשרית של בין חרפה למלחמה. הרי אביתר היה צריך להישאר במקומו על משפחותיו. למה? כי יש בערך 100 או 200 או 300 ח'אן אל-אחמרים שהם בלתי חוקיים והם מאוישים, ואף אחד לא מעלה בדעתו לפנות אותם. והינה הגיע שר הביטחון גנץ, ופתאום החליט ששלטון החוק נורא נורא מדגדג לו בידיים, והוא חייב לשאת אותו לשווא כשמדובר דווקא על יהודים. הדבר הנכון היה שמתיישבי אביתר היו נשארים במקומם, הממשלה הייתה בוחנת את אפשרויות ההסדרה, מסיימת את הליכי הסקר והכרזה על אדמות המדינה ומכשירה את היישוב. מרגע שהחליט גנץ שהוא רוצה לפנות והוא חייב תמונת ניצחון – וברור שהוא קובע את הטון, מכיוון שבממשלה הזו גורמי הפייק-ימין הם סוג של לקוחות שבויים; הם בסוף בכלוב של זהב, מחזיקים בטייטל של ראש ממשלה. בפועל יש רוב שמאלני גדול בממשלה הזאת, ולכן הוא קובע את הטון – העמידו את המתיישבים בפני מציאות בלתי אפשרית. גם כאן הממשלה נהגה בחוסר תום לב, מכיוון שבהתחלה הוצע להם הסכם מסוים, ואחרי המון המון דיונים והתייעצויות והתלבטויות הם החליטו ללכת עליו, ואז הממשלה חזרה בה ושחקה את ההסכם. מי שקורא את ההסכם הזה במשקפיים קצת משפטיים, יודע שההסכם הזה, אם ירצו לקיים אותו – יקיימו; אם ירצו לא לקיים אותו, יש כל כך הרבה מונחי שסתום פלואידיים בתוך ההסכם שמאפשרים לסגת ממנו. בסוף זה יהיה תלוי ברצונה הטוב של הממשלה. לומר שאני סומך על ההתחייבות של הממשלה? אני לא סומך. אתה יודע מה? אני סומך על גנץ יותר מאשר אני סומך – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ראש הממשלה החליפי אמר שהוא לא סומך – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. היום אמר ראש הממשלה החליפי לפיד, זה שבנט הבטיח לא להמליך אותו, לא ברוטציה ולא במוטציה, שהוא לא מאמין שיקום יישוב באביתר, והוא לא צופה שזה יקרה, והוא מתנגד לזה. אגב, איפה הוא היה בזמן אמת? מדוע הוא לא אמר את דבריו, וגם הוא היה שותף להונאת המתיישבים, ועכשיו פתאום הוא מגלה דעתו שהוא נגד ההסכם הזה? אני מוכרח לומר שעל גנץ אני סומך יותר מאשר על בנט ושקד, כי שוב, הם אתמחי גברא בהפרת הבטחות סיטונאית, אז מה הערך של עוד איזו חתיכת צעטל'ה שהם אפילו לא חתומים עליו? שלחו את שלום שלמה, מזכיר הממשלה, לחתום; לא חתמו אפילו בעצמם. ועדיין אני כולי תקווה ותפילה שהממשלה הזו כן תכבד את ההסכם, ושיישוב באביתר כן יקום, ושיתברר – אנחנו כמובן נשמח מאוד לברך על זה את הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיכוי קלוש מאוד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, הלוואי. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הפורענות ומן הרחמים. הלל ביטון מערוץ 20 – לא שאלתי את השאלה הזאת, נכון? אני כבר לא זוכר – שואל: מה הדבר שאתה הכי מתחרט עליו מאז התפזרה הכנסת הקודמת ועד הקמת הממשלה ואתה מתחייב שלא לחזור עליו? תראו, אמרתי קודם שאני ידעתי בדיוק לאן בנט הולך. ישבתי איתו לא פעם, לא פעמיים ולא שלוש – ישבנו ארבע פעמים במשך שעות, ניסינו להגיע להבנות סביב האסטרטגיה הפוליטית ביום שאחרי הבחירות, ולא הצלחנו להגיע להבנות, כי הוא אמר בדיוק שהוא הולך לאן שהוא הולך, ואני סירבתי – סירבתי לפרק את המחנה הלאומי, סירבתי להקים ממשלת שמאל, סירבתי להישען על תומכי טרור. אני מתחרט על זה שלא צעקתי את זה בקול רם מספיק בבחירות. אמרתי את זה. אמרתי. זה היה חלק גדול מהקמפיין שלנו: הסברנו שמי שמצביע לבנט מצביע לשמאל; הסברנו שבנט לא מחויב לימין; אמרנו שמי שרוצה ממשלת ימין צריך להצביע רק לנו. הותקפנו בזמן אמת על ידי בנט וחבריו ועל ידי אחרים, שהם באמת אנשים תמימים. אגב, היום המון אנשים מתקשרים אליי להתנצל על זה שהם לא האמינו לי והם נפלו ברשתו ובתרגיל ההונאה והאמינו לו. אני חושב שהייתי צריך יותר לצעוק. הייתי צריך יותר לומר לציבור: חברים, אני יודע, וגם אם לא נעים לכם לשמוע והאוזן לא אוהבת, אני אומר לכם מידיעה: בנט הולך לשמאל, והוא יגנוב את קולותיכם וילך לשמאל. ואני מצטער על זה. יכול להיות שיכולתי לקחת לו עוד שניים-שלושה מנדטים, אולי אפילו להוריד אותו מתחת לאחוז החסימה. אני חושב שהיינו היום נמצאים במדינת ישראל במקום אחר בכלל. ג'וליה כנפו שואלת: מה קורה עם ההצבעה הכפולה של אביר קארה? האם יש דין לאחד ודין לאחר? תראו, זאת שאלה טובה. אביר קארה הצביע on camera, בכוונה, הצבעה כפולה. הוא לא הצביע בטעות. זה קורה שאנחנו רצים פה, מגיעים בטעות לעמדה של מישהו אחר. הוא הצביע פעמיים – הוא הצביע גם במחשב שלו וגם במחשב שלה ואמר לה: עידית, הכול בסדר, הצבעתי במקומך. כמות הגרסאות שאביר קארה החליף מאז שהאירוע הזה קרה – שמעתי אותו בטלוויזיה מסביר שהוא בכלל לא התכוון להצביע, הוא רק רצה לסדר לה את המסך שהתנתק, ובטעות האצבע שלו נשלחה לכפתור. אז פעם אחת הוא אומר שהוא הצביע – אגב, בזמן אמת הוא אמר לה: הצבעתי במקומך, אה, לא ידעתי שאסור. אחר כך הוא אמר: ודאי שידעתי שאסור, הרי הייתה לנו השתלמות פה של כל הח"כים החדשים ואמרו לנו שאסור. ואז הוא אמר: לא התכוונתי בכלל. עכשיו, תראו, אני אומר את זה לא כי יש לי עניין אישי עם אביר קארה; אין לי עניין אישי איתו. אני אומר את זה, שוב, כי דיברנו קודם על הצביעות. דיברנו על הצביעות בהפגנות מול בתי פוליטיקאים, דיברנו על הצביעות בהשקעה התקציבית בשיפוץ של בתי ראש ממשלה, והינה, צביעות שבה יש פה שני חברי כנסת שנפתחה נגדם חקירה פלילית והועמדו לדין פלילי, אחד מהם, נדמה לי, לא קיבל בסוף עונש מאסר או קיבל רק עבודות שירות, ואחד מהם קיבל פה השעיה לארבעה חודשים וחצי. אני לא מדבר על ועדת האתיקה, אגב, שעוד לא הוקמה. עוד לא הוקמה ועדת אתיקה בכנסת הזו. שני חברי כנסת הועמדו לדין, ואם בן אדם הצביע הצבעה כפולה, לכל הפחות חייבת להיפתח בעניין הזה חקירה פלילית. אני לא רוצה לסמן מראש – איך אומרים? אני לא יורה את החץ ואז מסמן מטרה, אבל שתהיה חקירה. איך יכול להיות שכשפלוני-אלמוני עושה יש חקירה, ועוד פעם, מישהו שבא מהצד הנכון, והקים ממשלת חסינות ליועצים המשפטיים ולבית המשפט העליון, מקבל חסינות? זאת מציאות שהציבור הישראלי לא יכול לקבל. חברים, תודה. תודה לך, היושב-ראש, ותודה לקודמך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה למזכירה, תודה לחברי הכנסת והשרים, תודה לציבור על השאלות, תודה לציבור על ההקשבה, תודה לערוץ הכנסת על שיתוף הפעולה, תודה ליועציי התותחים שמפיקים את זה. נשוב וניפגש, בעזרת השם, בהזדמנות קרובה לשאלות נוספות שלכם. מגיעות לכם תשובות. המשך ערב טוב. תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. אבל חכה רגע, יש הודעה למזכירות. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) והצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א­–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, שהחזירה הוועדה הזמנית לענייני כספים; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, שהחזירה הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון. תודה. << נושא >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021 << נושא >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, חמש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול, בראש ובראשונה, רוצה להודות לחברי בצלאל סמוטריץ'. אני רוצה להגיד לך, הפקת עוד שעה מעניינת ומרתקת לצופים בבית, לחברים פה ולכולם; רוצה להגיד לך, אתה לוקח את זה, עושה מזה תוכן. תודה רבה לך, ואנחנו נשמח לעוד הרבה פיליבסטרים כאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגנוב לו את הרעיון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. רעיון טוב, וכדאי לאמץ אותו. האמת, אני רוצה רק לשתף – רק אם אפשר שם קצת שקט. אני מבין שהם מתלהבים שעולים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, הצד של הקואליציה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אלכס. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה שתקשיב לי במסגרת ההדדיות שיש בינינו. אם אתה זוכר, בשבוע שעבר נלחמתי בוועדת הכספים על מעונות היום, נלחמתי שהתבחינים יצאו בשבוע שעבר. לפני חודש היו בוועדת הכספים גם משרד הרווחה, גם משרד האוצר, ואמרו שהתבחינים מוכנים, רק צריך לפרסם אותם. ברגע שהחליטו, היה פקיד של האוצר שאמר: תראה, אנחנו מחכים. למרות שהשר הקודם, שר האוצר, הורה להוציא אותם, תוך כדי צפצוף לא הוציאו אותם, ואנחנו מחכים לשר הבא. בשבוע שעבר ביקשתי והתעקשתי באחד החוקים שיוציאו אותם. הבטיחו לי באוצר: בשבוע הבא, בתחילת השבוע, זה ייגמר, כל הסיפור הזה. עבר ראשון, שני – לא נגמר הסיפור. אבל מה אנחנו מקבלים היום? שר האוצר אומר בכנס רואי חשבון באילת דבר כזה: הוא ייתן מעונות חינם מגיל אפס רק להורים שעובדים במשרה מלאה. הוא חיכה לרגע הזה שבו יוכל לבוא ולהגיד: אני אעשה הכול, בהמשך לממשלה הזאת, הרעה, שכל דבר שבקדושה – לרמוס. אדם שיושב ולומד והוא רוצה ללמוד, אפילו שאשתו עובדת ולוקחת על עצמה גם ככה את העול הזה, הוא אומר: אני לא מוכן. הוא ממשיך ואומר: החרדים והבדואים – איפה מנסור עבאס וחבריו לקואליציה? הוא אומר: חרדים ובדואים זה ילודה ובטלה. אז אנחנו ילודה וברכה. אנחנו, החרדים, ילודה וברכה. אנחנו לא נתייאש. אנחנו עוד נמשיך, בעזרת השם, ונביא עוד ילדים, כי זו התשובה. ילדים הם ברכה. גם אם הוא חושב שילדים זה קללה, בשבילנו ילדים זה ברכה. הילדים האלה הם דור ההמשך. אותו אביגדור ליברמן, שרוצה לקחת אותנו במריצות, אותו אחד שאומרים עליו שהוא איש הברזל, אז שימכרו אותו לברזל. אותו אביגדור ליברמן שחושב שרק ככה הוא יכול לנצח אותנו, אז אנחנו נגיד לו שרק ברוח שלנו אנחנו ננצח. על כל כולל שהוא ירצה לסגור לנו ייפתחו עוד ישיבות ועוד כוללים. הילדים שלנו ימשיכו ללמוד בתלמודי תורה. ב-2013 היה מי שניסה לדרוך לנו על הצוואר ולא הצליח. משם אנחנו רק צמחנו, משם אנחנו רק גדלנו. הישיבות גדלו, כי אנחנו, על הכסף – לא רוצים, לא מתעקשים על הכסף. בשונה ממה שאתם עשיתם בכל הקואליציה הזאת – לקחתם את מנסור ונתתם לו כביכול כסף, קניתם; אתם קונים את ההצבעות היום בכסף – אנחנו הוכחנו שאם היינו רוצים כסף היינו נכנסים ומקבלים מה שאנחנו רוצים. אנחנו, יש לנו דבר אחד: רוח. יש לנו דרך, יש לנו אידיאולוגיה, יש לנו דרך שהנחילו לנו אבותינו. עם הדרך הזאת אנחנו נלך, בדרך הזאת אנחנו נמשיך. גם כשראש הממשלה הרזרבי, כשהיה ב-2013 – לא רק במעונות הוא ניסה לפגוע, בכל דבר – הוכחנו לו שאנחנו חיים וקיימים. אז נכון, יצאנו עכשיו להפסקה קצרה, אנחנו באופוזיציה. אגב, אני סתם חושב שאנחנו מאוד פורחים באופוזיציה. אתם יכולים להעיד על זה בוועדות. אז בסדר, אז נגזר קצת עכשיו לקבל פחות בשביל הציבור שלנו? הציבור שלנו איתן. הציבור שלנו לא פוחד לא מלחץ כספי ולא מלחץ תקשורתי, כי אנחנו יודעים שהתקשורת אף פעם לא הייתה איתנו, בג"ץ אף פעם לא היה איתנו וגם לא יהיה איתנו; לא משליכים יהבנו לא על הבג"ץ ולא על התקשורת. שלח יהבך על ה' והוא יכלכלך – זו התשובה שלנו. בעזרת השם נביא עוד ילדים. ילדים זה ברכה, וכך יהיה, בעזרת השם. זאת התשובה בשבילכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חיים ביטון, חמש דקות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הורדת לי לחמש בגלל שאתה ביטן ואני ביטון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. זה מה שנתנו לך. אני גם קיבלתי שבע דקות במקום עשר. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ביטן זה ביטון במקור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ביטן זה ביטן. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> ביטן זה ביטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עכשיו אני אתן לך, בגלל שאנחנו קרובי משפחה בשם – דבר עוד דקה. סילמן, מדגדג לי להוציא אותך גם כן, את יודעת. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל היא מרוקאית, משלנו. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> חבר הכנסת טייב – תסביר לו. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> טייב? טוניסאי. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> לא טייב, סליחה. חיים, חיים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה טופורובסקי? אני אוציא גם אותו. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פדידה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> הרבנית פדידה? בעזרת השם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פרשת השבוע – בהפטרה מדובר על ירמיהו. ירמיהו היה נביא הזעם. יודע כבודו שירמיהו הנביא, בתקופתו – גב' סילמן, תקשיבי – בתקופתו גם הייתה חולדה הנביאה. את יודעת שהייתה אז נביאה. יחד עם ירמיהו הייתה חולדה הנביאה, את יודעת על חולדה הנביאה. עם ישראל – אה, יש פה בלגן עם המרוקאים. אל תדאג, סובה, אתה דואג לזמנים שלי? הוא דואג לי על הזמנים שלי. תראו, עם ישראל בתקופתו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כל כך רוצה להקשיב להם, אני לא שומע. אמרתי מי זה. אתה לא מקשיב לי. פדידה, איזה מרוקאית? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> ירמיהו הנביא היה, אגב, ישראלי – מה שאנחנו כולנו מתכוונים להיות, בעזרת השם – אבל הוא היה נביא זעם. בתקופתו, הייתה אז תקופה מאוד קשה לעם ישראל, ואתם יודעים – אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי זה שההיסטוריה חוזרת. קחו את זה ככה בצורה – איך אומרים? לא קשה מדי. גם בתקופתו, בתקופת הנביא, וגם אחר כך לאורך כל ההיסטוריה, הם מדברים בדיוק על הדבר הזה, על הרצון של הכנסות צלם בהיכל, על מה שעשו בתקופתו אותם מלכים או אותם אנשים שהיו מתוך עם ישראל. הם היו חלק מעם ישראל, ואותם מלכים בתקופתם, אותם נביאי שקר בתקופתו, באמת חשבו – אני בטוח שהם חשבו שהם עושים את מה שצריך לעשות, הם האמינו במה שהם עושים. אבל מה לעשות? הם היו נביאי הבעל. הנביאות שלהם רצתה לומר שצריך לעשות שינויים, רצתה לומר שצריך לעשות רפורמות, רצתה לומר שאפשר לעשות כל מיני סוגים של יהדות שהיא מתקדמת. וצריך להביא בחשבון שאם אנחנו לא מסתכלים על ההיסטוריה שלנו בעבר אנחנו כנראה נצטרך להתמודד עם העתיד שלנו בצורה אחרת. בהיסטוריה הסיפור הזה חוזר על עצמו פעם עם נפוליאון, כל פעם מישהו אחר מספר על אותה פעם שהוא הגיע ורצה לראות מה קורה, איך עם ישראל מתאבלים. הוא נכנס בדיוק בתשעה באב – אדוני היושב-ראש, בתשעה באב הוא ישב, הוא רואה שם אנשים יושבים ובוכים והוא שואל: על מה הם בוכים, האנשים האלה? הסבירו לו שהם אבלים על חורבן שהיה אלפיים שנה לפני כן. ואז הוא אמר: מי שבוכה כל כך על העבר, כנראה שיש לו גם עתיד. אני אומר את זה בגלל שאנחנו צריכים להתדפק על העבר, ומצד שני – להיזהר. הינה, קיבלתי הוראה לסיים, אז אני מסיים בדבר טוב. אני מקווה, בעזרת השם, שהתובנות יהיו כאלה שכל אחד יסתכל על הדברים, ובעזרת השם ייקחו את הדברים למקום הטוב ביותר. שיהיה לכם המשך ערב טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. טוב, האופוזיציה משכה את כל הדוברים. הרב גלעד קריב, רוצה לעלות? בוא תעלה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חמש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, תודה רבה. חברי כנסת נכבדים, אני רוצה לנצל את זכות הדיבור כדי להעלות שוב נושא מאוד כאוב לנו באוכלוסייה הערבית, שאי-אפשר לעבור בשקט עליו, אפילו אם נעלה אותו כל דקה וכל יום, וזה נושא השתוללות הפשיעה ומקרי הרצח, האיום והטרור המופעלים על אזרחים ואזרחיות במדינה, עצם העובדה שמקרי רצח קורים כל יום וגובים את חייהם של צעירים. מה לא אמרנו על הנושא הזה מאז שהגעתי לכנסת, ולפני זה גם הח"כים שייצגו את האוכלוסייה הערבית? אבל כל פעם שהעלינו את הנושא הזה הגיעו אלינו בטענות כאילו האחריות נופלת על כתפי חברי הכנסת הערבים. כשדיברנו על מקרי הרצח בהתחלה, אני עדיין זוכרת שהתשובה המיידית הייתה: זה עניין תרבותי, כלומר, זה בתרבות שלכם, אתם, הערבים, הרצח, האלימות וההשתוללות הזו. ואנחנו כל הזמן אמרנו והדגשנו והבאנו סטטיסטיקה שמדברת שאפילו אנחנו – שאנחנו לא בני מאות שנים, לא 100 שנה ולא 90 שנה – הכרנו חברה שעד לפני כעשר שנים לא הכירה את האלימות הזו והפשיעה הזו. כשדיברנו על פשע מאורגן אמרו לנו: זה סכסוכי משפחות, ואמרו לנו שזה נקמת דם וזה עניין פנימי בתוך החברה. ואנחנו הזהרנו ואמרנו שארגוני פשע לא יסתפקו במשאבים הקיימים בתוך החברה הערבית וינסו לגלוש באופן כללי לחברה הישראלית. כשדיברנו והתחננו וביקשנו שיאספו את הנזק הבלתי-חוקי – ומבחינתי גם מה שאתם קוראים לו נשק חוקי, לאסוף מהחברה שלנו – אמרו לנו שעושים כל מיני מבצעים, מבצע כזה שמעמידים איזושהי קופסה ליד תחנת משטרה או ליד מועצה מקומית ומחכים שאנשים יגיעו בטוב לב למסור את הנשק. כולם ידעו שזה רק עניין שהוא לסמן וי ולהגיד: ניסינו ולא הצלחנו. כולנו גם יודעים שמשטרת ישראל, יש לה מודיעין שרואים את העבודה שלו כשזה לא קשור בענייני הפשיעה באוכלוסייה הערבית, אבל המודיעין הזה לא פועל. כל ילד קטן בחברה שלנו הכיר את השמות וידע, ורק המודיעין המשטרתי כאילו לא ידע, עד שהמשטרה עמדה בפינה וכולם האשימו אותם במה שקורה, אמרו את מה שכולם חשדו בו בחברה – אמרו: רוב ארגוני הפשע האלה הם משת"פים של השב"כ, והשב"כ נותן להם חסות. האם קמה צעקה מהמדינה או שמענו איזשהו שר או ראש ממשלה מתייחס לאמירה שיצאה מהמשטרה בנושא שכל כך אמור להביך מדינה שלמה, שהמדינה וזרועותיה נותנים חסות לארגוני הפשע ונותנים להם לברוח מענישה ומהרתעה, ולהפך – נותנים להם אור ירוק כדי להמשיך ברציחות האלה? אף אחד לא התבטא עד עכשיו ולא אמר אפילו: אנחנו נחקור את האמירה הזו, אנחנו נבדוק אם באמת השב"כ עושה את זה. אני אומרת לכם בשיא האחריות ובלי לפחד מכל התגיות שמנסים תמיד להדביק לנו כחברי כנסת: ארגוני הפשיעה האלה, ידם עמוקה בתוך מוסדות המדינה, ומוסדות המדינה, כולל השב"כ, כולל המשטרה, ידם עמוקה בתוך ארגוני הפשיעה האלה. אנחנו אלה שמאשימים היום – מאשימים גם את השב"כ, גם את המשטרה, גם את הממשלה, שאפילו לא זזה כדי לבדוק את האמירה המסוכנת הזו. שנים העמדתם אותנו כמואשמים בזה שאנחנו לא מגינים על החברה שלנו. היום, בשם החברה הערבית, בשם אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל הערבים הפלסטינים, אנחנו מאשימים שיש ניסיון לא רק להפקיר אותנו לארגוני הפשיעה, אלא למסור אותנו כדי שארגוני הפשיעה יהיו כלי שליטה ומתווך לשליטה בחברה שלנו ולפורר אותה מבפנים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. כבוד השר, אתה רוצה להתייחס? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> יושב-ראש הוועדה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע, הוא עולה. אתה רוצה לעלות או מה? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר יסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מסכם, אבל. אתה רוצה להתייחס? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דוד, רק אחד מסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. השר יכול חמש דקות, אני חושב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה להירשם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גמרנו. הורידו את כולם. דבר עם יריב. תגידי לי, השר – חמש דקות, נכון? לא, הוא מוגבל, כי הוא לא מסכם. מי שמסכם זה גלעד קריב. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> כבוד השר, אתה לא מוגבל בזמן. אתה יכול לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשהוא לא מסכם, לא נכון. לא יודע. טוב, בסדר, נו. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר >> במידה שאתה נותן לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, קח. אם אתה לא מוגבל, אתה לא מוגבל. אם אתה לא מוגבל אז דבר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, סמוטריץ' – עם חולם, סמוטריץ' – בצלאל, תפסיק רגע את הפוליטיקה. אני חייב להגיד שהאזנתי, דיברת 40 דקות ברהיטות מכבדת. לא הסכמתי לשום מילה שאמרת, אבל אני חייב להגיד שהדברים, ככל שהם היו כסכינים, אבל לפחות הם נאמרו על ויכוח אידיאולוגי. אבל אחריך עלו חברי כנסת שאמרו שאנחנו דומים לאלה שהכניסו את הבעל להיכל. אני באמת אומר לכם – חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת בוסו, אתה בחור צעיר שהגעת לכאן, יש לי היכרות עמוקה איתך והערכה, מאוד, אבל אתה עומד כאן בכנסת ישראל, ויהיו האנשים שאתה לא מסכים איתם חלוקים על דעתך, אבל באמת אתה חושב שמותר לקרוא להם "אלה שהכניסו את הבעל להיכל"? באמת, זה מה שצריך לשמוע כאן? מאיפה נובעת השנאה התהומית הזאת שנכנסת לתוך השיח הזה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – מה קרה לכם? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני לא יודע מה קורה לכם כשהמנהיג שלכם נמצא כאן. בואו, אני קצת מכיר אתכם. תירגעו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו רגועים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> באמת, בואו תכבדו. מה קרה? יש ויכוח פוליטי, קמה ממשלה, גם אם היא לצנינים בעיניכם, אבל לעמוד כאן ולכנות חברים שלכם כמכניסים בעל למקדש? מה יש לכם? אנחנו נביאי הבעל? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תומכי טרור. תומכי טרור. תומכי טרור. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> מה קורה לכם? תפסיקו עם זה. אני יושב בשקט בצד, מאזין כבר כמה לילות לשיח שלא היה כמותו כאן. תתווכחו אידיאולוגית, תחשבו שאנחנו טועים, תתווכחו עם מה שאנחנו מייצגים, אבל להתייחס לקבוצה שלמה של אנשים כאילו הם מטמאים את המדינה הזאת? מה קורה לכם? עכשיו אני רוצה להגיד מילה אחת על הבדואים בנגב. אני רוצה להגיד מילה אחת על הבדואים בנגב, השר לשעבר, שר הפנים, שר הפנים דרעי. אני רוצה לדבר על האוכלוסייה הבדואית, שאני חייב לציין שככל שאני פוגש את המנהיגות הבדואית, היא מאוד מעריכה את פועלך שם. אני חייב להגיד – בבקשה, אדוני. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יש לי רק שאלה אחת: האם אתה מסכים או מסתייג ממה שאמר שר האוצר היום בבוקר באילת, שהחרדים והבדואים זה ילודה ובטלה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת דרעי, השר לשעבר, אתה יודע את דעתי, ואנחנו לא יכולים לנהל כאן שיח של ויכוחים ושל אמירות, וכל אחד ישלם על מה שהוא אמר. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד דבר אחד, אני רוצה להגיד דבר אחד שקשור לאוכלוסייה הבדואית: אכן, יש תחושה בנגב – ואני גר שם – של אנרכיה גדולה מאוד. מי שנוסע בכבישי הנגב, ואני כל לילה נוסע בכבישי הנגב – זאת סכנת חיים. מהרגע שאתה מתחיל לנהוג זאת סכנת חיים. יש שני מעגלי חוק: יש את החוק שחלק מכבדים, חוקי נהיגה, מתי מותר ומתי אסור לעקוף, ואם זה בפס לבן או בפס כזה או אחר, ולצערי הגדול, יש אוכלוסייה שהיא בחלקה פורעת חוק. אבל אני רוצה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, היא אמרה לי. אני פעם ראשונה עושה את זה או – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> זה מפריע לי, גברתי המזכירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד משהו לכולנו: מי שאחראי ישירות לחוסר המשילות בנגב זה אותה ממשלה ששלטה 12 שנים במדינה הזאת. כל תושב בנגב, ולא משנה מה דעתו הפוליטית, ראה את המציאות המאיימת הזאת הולכת ונרקמת מול עינינו. כל אחד ראה איך שתי מערכות חוק נבנות בנגב, וכל אחד שמע את המנהיגים של הבדואים וראשי הרשויות בנגב, בשפה אחת מדברים, כולם, גם הבדואים וגם היהודים בנגב, ואומרים: רבותיי, הממשלה, המשטרה, קחו אחריות על מה שקורה כאן. כל כך הרבה פעמים גם אני וגם ראשי הרשויות בנגב פנינו למשטרת ישראל ואמרנו: חבריא, זה מזיק לנו ולהם. אם יש התפרעות בכביש, היא פוגעת גם בנו וגם באזרחים הבדואים. אם לא יהיה טוב בנגב והאנרכיה הזאת תימשך, אדוני סגן השר לביטחון פנים, שום דבר טוב בנגב לא יצמח. יש שם השתדלות חסרת תקדים של ראשי רשויות, רוביק בבאר שבע וניסן בערד ובני בדימונה וטל בירוחם, לייצר מרחבים של ציונות טובה, של שכנות טובה. אני שומע את ראשי הרשויות מדברים על שותפות מלאה עם ראשי הרשויות הבדואיות. לצערי, הממשלה עד עכשיו גילתה אטימות. שיהיה ברור – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, הקואליציה, אתם מפריעים לשר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> שיהיה ברור – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קצת שקט שם. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – שהאנרכיה הזאת לא יכולה להימשך. וזה לא סיפור של רעים וטובים; זה לא סיפור של אנשים שרוצים להרוס את המדינה ואנשים שרוצים לבנות אותה. גם בתוך הבדואים, רובם המוחלט הם אנשים שרוצים חינוך ותשתיות ולכבד את החוק ולנסוע על הכבישים ולא להרגיש מאוימים. ואני רוצה להגיד לכל אותם אנשים שמדברים על כך שבשבועיים מכרנו את הנגב – מי שמכר את הנגב זה אתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי הח"כים, אני מבקש – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> זה אלה שהבינו ש-65% – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – לא להרעיש. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – משטחי המדינה זה הנגב, והיה צריך להפעיל יד קשה. וצריך לנסוע, אדוני סגן שר הבט"פ, בבטחה ובביטחון בכבישי הנגב, ושרת החינוך צריכה לדאוג שמערכת החינוך ביישובים הבדואיים תהיה טובה כמו בדימונה וכמו בבאר שבע. יש 5,000 ילדים מגיל לידה עד גיל שש בפזורה הבדואית שלא מגיעים לבית הספר. מה הם יהיו מחר? לכן, הטיפול צריך להיות טיפול – בצלאל סמוטריץ', ידידי הטוב – צריך להיות טיפול רב-מערכתי של כל משרדי הממשלה, ולהתעורר ולהבין שהנגב הוא לא החצר האחורית של מדינת ישראל. מי שימשיך לנהוג בהסתר פנים – אנחנו נחטוף את זה על הפנים. לא נוכל להמשיך עם הדבר הזה. וצריך להגיע לפתרונות כשיושבים כולם סביב השולחן – המנהיגות הבדואית, המנהיגות היהודית, ראשי היישובים, שרי הממשלה, ראש הממשלה – ולקבל החלטות מה טוב לנגב, מה טוב למדינת ישראל. יש שם נתונים, אני רוצה שתדעו: יש כ-280,000 בדואים היום במרחב הנגב, חצי מתוכם נמצאים ביישובים – אדוני היושב-ראש, או שמרגיעים או – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני מבקש מחברי הכנסת, במיוחד מהקואליציה, אתם מפריעים לשר. אני מבקש שקט. לשבת במקום, הכי טוב. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> רק חשוב להזכיר את הנתון הזה: 65% משטחי מדינת ישראל זה הנגב, 13 מיליון דונם. בשנות השבעים, ממשלת ישראל, בהבנה ובהכרה ובסיכום עם הבדואים בנגב, הקימה שבעה יישובים שאתם מכירים אותם – הקימו את רהט, את כסייפה, את תל שבע, את חורה, את ערערה, את לקיה, את שגב שלום. לצערי הגדול, היישובים האלה רובם ככולם נמצאים, חברת הכנסת עאידה, בסוציו-אקונומי 1 ו-2. יש שם עוני גדול מאוד. עכשיו, אנחנו יכולים לעצום עיניים; אנחנו יכולים להמשיך להגיד: אלה אויבי העם, אלה אויבי ישראל. מה יצא מזה? מה יצא מזה? הם חיים שם. אני פוגש אותם בדימונה, אני פוגש אותם בירוחם, בבאר שבע, אני יושב איתם כאן בכנסת, הם חלק מאזרחי המדינה הזאת. מה יצא מזה שאנחנו ננהל פה קרב של הם הרעים ואנחנו הטובים? לאן זה יקדם אותנו? והיו ועדות נהדרות, ואני מודה לחבר הכנסת בני בגין, שרץ איתי על הגבעות לפני כעשר שנים וכתב את החוק, ולצערי הגדול החליטו שהחוק הזה הוא יותר מדי מיטיב איתם. על כן אני חוזר ואומר: עולים לכאן כל הזמן ומנסים לצייר שתי ישויות שנלחמות אחת בשנייה. יש לי ויכוח גדול, ויש לי טענות כנגד חלק מההנהגה, ויש לי טענות על מה שקורה שם, אבל יחד עם זה צריך להיות ברור לכולנו ששאלת הבדואים צריכה לבוא על פתרונה מתוך הסכמות, מתוך הסכמות, כי אחרת המצב יהיה הרבה יותר גרוע. הרב קריב, גלעד קריב, בוא, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אדוני, הסתיימו הוויכוחים? אדוני היושב-ראש, האם מישהו משתלט על האירוע? אפשר להמשיך לדבר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אפשר בבקשה לתפוס את מקומותיכם. נא לשבת במקום. יושבת-ראש הקואליציה חברת הכנסת סילמן, חבר הכנסת ביטן, נא לזוז. סדרנים, תעזרו לי בבקשה עם ההתקהלות שם, שיזוזו הצידה. נא לשבת, חברים. נא לשבת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> טוב. לאחר שאמרנו את מה שצריך ואולי התוויתי מה אנחנו צריכים כדי לפתור את שאלת הבדואים בנגב ולהפוך את המקום הטוב הזה למרחב שמאיר פנים לכל האזרחים שלו ולמרחב שבאמת טומן בחובו הרבה מאוד הצלחות, אני אספר קצת על היישובים בנגב, דווקא כדי להעצים את הפער הגדול, כדי להעצים את התהום שפרוסה בין ההצלחה של היישובים היהודיים בנגב לבין הכישלון המהדהד של היישובים הבדואיים. שוב, אני חוזר ואומר: זה לא סיפור של רעים וטובים; זה סיפור של מדינה שהחליטה לאבד את משילותה. אני גר בדימונה. אני גר בדימונה כבר 60 שנה. אני חייב להגיד שכשאני מסתכל על דימונה ועל ההתפתחות שלה, אני כל פעם נפעם ממה שיכולים לעשות בבחינת יש מאין. בבחינת יש מאין. וכך בירוחם, וכך בערד, וכך בבאר שבע, וכך במצפה רמון, ובוודאי בנתיבות, בשדרות, לראות יצירה של יש מאין של ראשי ערים וראשות ערים, נחושים להוביל את היישובים שלהם להצלחה ולראות – מרגי ידידי הטוב מוועדת החינוך, דיברנו על זה הרבה – לראות איך מערכות חינוך הטרוגניות, לא מסלילות, לא אומרות לתלמידים שלהם בכיתה ט': אתה עולה כיתה אבל לא בבית ספרי; איך מערכות חינוך מתמודדות עם כל השונות ומביאות את התלמידים שלהן להצלחות חסרות תקדים. אי-אפשר, לא בבאר שבע ולא בדימונה ולא בירוחם, להגיד לתלמיד: אתה עולה, אבל לא בבית הספר שלנו, כי אנחנו לוקחים רק את מצוינים. זה לא קיים באידיאולוגיה החינוכית. לכן רואים שם פריחה באמת מעוררת כבוד, וכמה חבל שזה לא קורה בתיכון בכסייפה ובתיכון בערוער ובתיכון בתל שבע, כי זה היה הדבר שיהפוך את הנגב למקום שטוב לחיות בו – ההכרה הברורה שכל האוכלוסייה שגרה שם צריכה ליהנות מפירות ההצלחה. אני מסתכל על תנופת הבנייה. אגב, המהפכה הגדולה בנגב, אדוני שר הביטחון, היא מהפכה אזרחית, היא לא מהפכה של הצבא. עיר הבה"דים – דבר מאוד נחמד, אבל לא היא עשתה את המהפכה, לא בירוחם ולא בדימונה. אמרתי את זה בתחילת שנות ה-2000 – אמרתי שמוביליות של צבא לא עושה וואו גדול בתוך היישובים. מה שעושה את זה זה ביטון כראש מועצת ירוחם ובני כראש עיריית דימונה ורוביק בבאר שבע וניסן בערד – הם עושים את המהפכה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> וסיגל מורן – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> וסיגל מורן. הם עושים את המהפכה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> הם עושים את המהפכה. כדאי לנו, אדוני ראש הממשלה, כדאי לכולנו באמת לקחת את הנגב כפרויקט לאומי, כמודעות של כולנו שהציונות המתחדשת – חובה לה להתהוות בתוך הנגב. יש שם כל כך הרבה שטח, יש שם כל כך הרבה מקום להרחבת היישובים, לעוד התיישבות, לחיזוק וביסוס של התושבים האלה, ובכלל זה – אני כל הזמן חוזר – גם של האזרחים הבדואים. אני רוצה לדבר על התעשייה – שרת הכלכלה לא נמצאת כאן, אבל אוה, כמה עבודה יש לה. על אזורי התעשייה אני רוצה לספר על הצלחה בלתי רגילה של אזור התעשייה עידן – מיכאל ביטון, אתה היית שותף לזה – אזור התעשייה המשותף לרהט וללהבים. וכמה אנחנו צריכים עוד אזורי תעשייה כאלה בין ירוחם לדימונה ובין דימונה לערד, ויותר ויותר שיתוף וחיזוק האשכולות, ולקחת את האוכלוסייה הבדואית כפרויקט לאומי. אני מסתכל על ההצלחה של סודה סטרים בעידן. אני כל יום נוסע ורואה את החלום הזה של טלאל אלקרינאוי ושל סיגל מורן ושל אלי לוי של הרשות לפיתוח הנגב. חלום שאמרו לנו: לא, זה לא יתגשם, זה לא ילך. היום יש אזור תעשייה למופת, שאגב, מניב ארנונה גם לרהט וגם ללהבים – זה ייהנה וזה לא יחסר. לכן אני אומר, אדוני ראש הממשלה, אני יודע, בתוך ההמולה הזאת, אדוני ראש הממשלה, אליך אני פונה כי אני בטוח שאתה תעשה את זה. דיברנו כאן על הנגב – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מאיר, תדבר על דימונה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – דיברנו על הנגב ודיברנו על חשיבותו של הנגב ודיברתי על האוכלוסייה הבדואית בנגב וכמה חשוב לך באמת להחליט שזה פרויקט לאומי. זה לא לשדוד את הנגב וזה לא למכור את הנגב, תאמינו לי; זה לחזק את הנגב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תדבר על דימונה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> דיברתי על דימונה, תאמיני לי. זה כל עולמי, דימונה. אומרים לי שצריך עוד רבע שעה לדבר. דוד ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> שמע – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – פיתוח הנגב לנפתלי בנט, אתה – – – אותו – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא, לא. אני חייב להגיד לך, תקשיב – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ומדברים על – – – ומדברים על פיתוח – – – אדוני השר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> תראה, אתה יודע, הקיצוניות לא תוביל אותנו לכלום, לא שלך ולא של הצד השני. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> תן לי, אני אענה לך. המדינה הזאת – תקשיב, המדינה הזאת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אחרי שסיימת להגיד, תן לי לענות לך. המדינה הזאת לא נבנתה על ידי ציניקנים, לא על ידי אנשים שתמיד ראו רק שחורות ולא על ידי אנשים שתמיד הטילו בה ספק. לא משנה מה דעתי, אבל זאת מדינה של הלאום היהודי, וחובה עליו לכבד אותך ולכבד את שאר המיעוטים ולשמור על הזכויות שלהם. והאמן לי, גם אני וגם ראש הממשלה חושבים אותו הדבר. ההבדל ביני לבינך הוא שאני מאוד אופטימי. אני חושב ששיתופי פעולה יפריחו את הנגב, ואני חושב ששיתופי פעולה יגרמו ליישובים המעורבים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אל תפריע לי, תן לי. שיתופי פעולה וסובלנות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאת ביניים זה בסדר. לא להפריע. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> שיתופי פעולה וסובלנות הם המפתח למדינה מורכבת כמו שלנו להתנהל כמו שצריך. לכן אני לעיתים שומע אותך נוטה לקיצוניות, שהיא, אתה יודע, לא תוביל אותנו לשום מקום. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, אני בכבוד שומע אותך. אני לא אפריע לך לעולם כשאתה מדבר כאן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אבל אני חייב להגיד לך, אני לא מסכים לשום מילה שלך, אבל אני לעולם לא אפריע לך. שוויון זה לא להגיד כן למי שמכחיש את קיומי כאן. זה לא שוויון. שוויון זה להתווכח איתך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> רגע. שוויון זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אמרת את שלך. תן לשר להשיב. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> שוויון זה האפשרות – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא יכול לומר מה שהוא רוצה בזמן שלו. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, עדיין לא אמרתי שום דבר בגנותך. אנחנו מתווכחים. תעזוב. שוויון זה היכולת שלך לשמוע אותי והיכולת שלי לשמוע אותך, זה לא לקבל את הדעות שלך. אתה יודע, כמו שפנינו אינם שווים, כתוב, גם דעותינו אינן שוות. אז אני אומר, אני לא מסכים לשום מילה שאתה אומר, וכן, זה מכעיס אותי שעומדים ומנופפים כנגדנו וטוענים שאין לנו זכות קיום כאן. יחד עם זה, אנחנו במדינה דמוקרטית ואנחנו מדינה יהודית, ולהיות יהודי ודמוקרטי – המכנה המשותף של שני הדברים האלה זה לדעת שאתם חיים בקרבנו ואנחנו חייבים לכבד אתכם. אני לא נתפס כאיש שמאל, אבל אני אעשה הכול כדי שהנגב יאפשר חיי שיתוף של יהודים ובדואים. לעיתים זה עולה לי, תוקפים אותי, ואני נמצא לפעמים בתוך מרחב שהוא לא בדיוק הדעה שלי, אבל הם האנשים שלי, זו המשפחה שלי, אלה החברים שלי. אבל גם להם אני אומר שאני רוצה שיהיה טוב בערוער כמו בדימונה – והאמן לי, טוב בדימונה. ואני רוצה שיהיה ברחמה טוב כמו שבירוחם, כי אני נמצא שם, אני נוסע שם כל יום. יש אנשים שלא מכירים את המרחב הזה ולא מבינים כמה אפשר להפוך אותו למרחב מצוין עם דבר אחד: עם החלטה של שיתופי פעולה. ולצערי אני לא תמיד מוצא את זה מהצד שלכם. גם לא מהצד שלנו, אני חייב להגיד. כי כשאני שומע מהדוכן הזה אמירות קשות, שצריך לקחת את הבדואים ולזרוק אותם בסיני – אתה יודע מה, זה לא במקום. על זה אני מתקומם. אבל כשאני שומע גם בצד השני אמירות קשות, וכשאני רואה התנהגות עבריינית שמסכנת גם אותנו בנגב וגם את הבדואים בנגב, וכשאני רואה – יואב, אדוני, ואם נמצא השר, שישמע גם את הדברים שלי – כשאני רואה כמעט חוסר משילות ומעט מאוד משטרה – אני כל יום נוסע בכביש 25, ורוב התאונות שקורות שם ורוב הנפגעים הם מהפזורה הבדואית, ואני לא רואה, לצערי, מספיק ניידות. תיקחו את זה לתשומת ליבכם. תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות. אנחנו עוברים להצבעות. יושב-ראש הוועדה, רוצה לסכם? יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, אתה מעוניין לסכם את הדיון? אתה רשאי, אתה לא חייב. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מוותר. אם כך, רבותיי, נא לתפוס מקומות. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. סדרנים, אם אפשר בבקשה את כל היועצים כאן להושיב בתאים, זה מקשה על ההצבעה. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), להסתייגויות של קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן. מרכז האופוזיציה יריב לוין נמצא? דוד ביטן, מול מי אני עובד לגבי הסתייגויות? חבר הכנסת ביטן, מול מי אני עובד על ההסתייגויות? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני מושך את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מושך את כל ההסתייגויות? אם כך, הליכוד הודיע – חבר הכנסת ביטן – חבר הכנסת לוין, האם אתם מושכים את כל ההסתייגויות של קבוצת הליכוד? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל ההסתייגויות של קבוצת הליכוד נמשכו. חבר הכנסת משה ארבל, אתה הגשת הסתייגות. האם אתה מושך אותה או משאיר אותה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מושך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מושך אותה. חבר הכנסת בן גביר, גם אתה הגשת הסתייגות. האם אתה מושך או משאיר? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מושך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, כל ההסתייגויות נמשכו על ידי חברי הכנסת, כך שאנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. לפני שאנחנו עוברים להצבעה אני אציין כי עמדת ההצבעה של חבר הכנסת יום טוב חי כלפון אינה תקינה. על כן אנחנו נמנה את הצבעתך במסגרת הצבעה על פי הודעתך. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, לאור העובדה כי נמשכו כל ההסתייגויות, בקריאה השנייה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? בבקשה; על פי נוסח הוועדה, כמובן. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 73 נגד – 11 נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, 75 בעד – זה כולל את היושב-ראש מיקי לוי ואת חבר הכנסת כלפון – 11 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 75 נגד – 7 נמנעים – 1 חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 77, כולל היושב-ראש לוי וחבר הכנסת כלפון – 77 בעד, שבעה נגד, נמנע אחד. אני קובע כי חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון) התשפ"א–2021, התקבל, ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לדיון בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021 – בקשת הממשלה להאריך בשנה את תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003, דיון. תציג את הצעת החוק שרת הפנים חברת הכנסת אילת שקד, בבקשה. חברי הכנסת, נא לשבת, נא לשמור על השקט ולא להפריע לשרת הפנים להציג את הצו. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג את הצו שהגישה ממשלת נתניהו ב-8 ביוני 2021. אני קוראת את הדף שהגיש צחי ברוורמן, מזכיר הממשלה: חוק האזרחות והכניסה לישראל – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת – – – בבקשה. חבר הכנסת יבגני סובה, חברי הכנסת רוזין, שפק, בבקשה, נא לשבת. השר פנינה תמנו, נא לשבת, בבקשה. חבר הכנסת מנסור עבאס, נא לשבת. נא לשבת, תודה. בבקשה, השרה. בבקשה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> ובכן, ב-8 ביוני 2021 הגישה הממשלה בשם שר הפנים דאז אריה דרעי את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג–2003, הארכת תוקף. החוק הזה, כל שנה, בהוראת שעה, עובר לשנה קדימה. זה חוק שכבר דיברנו עליו היום במליאה די הרבה, אז אני לא רואה צורך שלי להמשיך לטחון את חשיבותו. אבל עובדה שנתניהו על כל שריו ושר הפנים דאז אריה דרעי עשו מאמץ להביא את החוק הזה, כפי שהם עשו בכל שנה שהם היו בשלטון. שום נתון ביטחוני לא השתנה, שום נתון דמוגרפי לא השתנה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אבל אז לא היו תומכי טרור בממשלה, נכון, גברת נוכלת מתחסדת? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – ולכן אני מבקשת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה לתמוך בחוק, להאריך את הוראת השעה בשנה אחת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הדמוקרטי אולי שנצביע בעד ונביא להסדרת הממד הדמוגרפי. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני כבר הסברתי. אתה הקשבת פעם אחת, אני חושבת שאתה לא מתקשה להבין. לכן אני מבקשת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, סליחה, רגע. חבר הכנסת אבו שחאדה, אני בטוח שנרשמת לרשות דיבור, ולכן את כל מה שיש לך לומר תוכל לומר לשרה כשתהיה פה על הדוכן. כרגע הזמן נתון לשרה להציג את הצו, וככל שתפריע לה הצגת הצו תיפגע, ולכן אני מבקש ממך לא להפריע. תודה רבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לכן אני מבקשת גם מחברי הקואליציה וגם מחברי האופוזיציה להצביע בעד הארכת הצו, מכיוון שרוב האופוזיציה הצביעו בעדו בממשלה, מי שהיה אז שר, וכמעט כולם הצביעו בעדו לפני שנתיים בעודם חברי כנסת. אני מבקשת את התמיכה בהארכת הצו. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגלי לנו מה הבטחתם לעבאס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, שרת הפנים אילת שקד. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, גם זקני הבית הזה לא זוכרים מציאות שהקואליציה מגיעה לאופוזיציה ואומרת להם: אנחנו מגישים הצעת חוק שחשובה לביטחונה של מדינת ישראל ואנחנו צריכים את העזרה שלכם. ואנחנו – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> שקר, שקר, שקר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, רגע, שנייה, אני יודע למה אתה מתכוון ואני אענה על זה. לא, זה לא שקר. מה שהיה כאן, שמגיעים – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא שקר. – – שמגיעים – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר קארה, סגן השר קארה, סגן השר קארה, לא נהוג לקרוא לסדר סגן שר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> סגן השר קארה, כשמגיעה הממשלה ואומרת לאופוזיציה: תעזרו לנו להינצל ממבוכה – לא היה דבר כזה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> זה שקר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני שואל אותך, אלעזר שטרן, ואותך, אביר – אתה הצבעת בעד ממשלה שראש הממשלה שלך – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – למה אתה משקר? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אומר ראש הממשלה – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אלעזר שטרן, שנייה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אל תתחיל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עם אביר קארה הם לא צריכים לנמק, יש להם – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ראש הממשלה שלך אומר פה על ידי השליחים שלו שזה חוסר דאגה לביטחון ישראל, מי שמצביע נגד החוק הזה. ושימו לב, אותו ראש ממשלה ממנה לקבינט, אביר, לקבינט, הקבינט הביטחוני, אנשים שיש להם חוסר נאמנות לביטחונה של מדינת ישראל, לשיטתו של ראש הממשלה, לא איזה – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – אתה לא מייצג את הציבור שלכם. להצביע נגד – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עזוב את הציבור שלי רגע. רגע, שנייה, אביר קארה אומר שהציבור – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אתה מצביע היום בעד – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> חשוב לי להסביר – אביר, תישאר פה. תישאר. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – של טיבי, אתה אומר לנו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אביר קרא אומר למה אני לא מייצג את הציבור שלי. את זה אומר חבר כנסת בימינה – למה אני לא מייצג את הציבור שלי. אביר, תלך למצביעי ימינה, תשאל אותם אם הכוונה שלהם הייתה שתקימו ממשלה עם מרצ ועם מיכאלי ועם כל מה שקורה פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אין לימינה מצביעים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין דבר כזה בעולם. ימינה באים אליי ומדברים על מי מייצג את המצביעים שלו. לא הייתה חוצפה כזאת. אדוני היושב-ראש, אנחנו – בהמשך הלילה יש לנו עוד הרבה שיחות, הרבה הרבה על מה לדבר פה. באנו, תאמין לי, אריות. יש לי ציטוטים מכל חברי הקואליציה, מהגאונים שיושבים כאן, מה הם אומרים על החוק הזה: הסוף לדמוקרטיה, אות קין – איזה מילים – מתבייש, תתביישו – כל המילים היפות, והיום בערב אותם אנשים הולכים ויצביעו בעד החוק הזה. ואני חושב שהחוצפה הכי גדולה שהייתה כאן הערב היא שאותו אחד מימינה בא אלינו ואומר: תדאגו למצביעים שלכם. אדם שבגד בכל המצביעים שלו, אין ערך אחד שהוא הבטיח בבחירות האחרונות והם נאמנים אליו, בא וטוען אלינו. וריבונו של עולם, איך אתם מושיבים בקבינט הביטחוני אנשים שלטענתכם מסכנים את ביטחון מדינת ישראל? אדוני היושב-ראש, אנחנו כאן להציב מראה בפניכם. זו קואליציה שאף אחד לא הכריח אתכם ללכת לשם. בחרתם בה מרצון, הרווחתם שיירה של אאודי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל בגדתם במצביעים שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת, מדובר על צו שרוצה למנוע איחוד משפחות של פלסטינים שרוצים להיכנס פה ולחיות פה ולקבל אזרחות בגלל שהם התחתנו עם פלסטינים ערבים ישראלים. מדינת ישראל קוראת לעצמה מדינה דמוקרטית, ואני רוצה להבין – ואני שואל אתכם, חברי הכנסת מרע"מ בעיקר:איך אתם מבינים שמי שמתחתן עם מי שאינו זכאי חוק השבות, לא יהודים, מכל מדינות העולם יכול לקבל אזרחות באופן אוטומטי בגלל איחוד משפחות ורק אם הוא פלסטיני הוא לא יכול? איך אתם יכולים לראות את זה כמעשה דמוקרטי? אלא אם כן מדובר בבעיה ביטחונית, ואם מדובר בבעיה ביטחונית, אז יש מספיק אנשי ביטחון שיטפלו בזה. הווי אומר שהחוק הזה בא בעצם לומר שרק פלסטינים לא יכולים לעשות איחוד משפחות. לזה נקרא המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון? ואתם, כמוסלמים, כערבים, כפלסטינים – אני אומר את זה לחברי רע"מ – יכולים לשבת בממשלה שעושה את זה? אני שואל אתכם. לנו, אם אנשי הביטחון אומרים שיש סכנה ביטחונית – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אייכלר, אייכלר, אני מסכים איתך על כל מילה. למה אין – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז לכן אני בא ואומר ככה: מה שמופיע בצו, איימן, זה העניין הזה, אבל לי מפריע דבר הרבה יותר חמור, ובזה יש לנו אויב משותף. כששר האוצר בא ואומר היום שהחרדים והערבים זה ילודה לבטלה, שהם לא תורמים למשק – תאר לך שאיזה שר בעולם היה אומר את זה נגד האוכלוסייה ששר האוצר מייצג, או היה אומר את זה על כל אוכלוסייה אחרת. ולכן אני בא ואומר: ממשלה כזאת – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת עודה, אתה רשום. עודה, אתה רשום. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לי בסך הכול שלוש דקות ואני לא רוצה לקחת יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, ולקראת סיום. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן, זה מה שאני אומר. אני שואל את ראש הממשלה בנט: איך אתה יכול להיות ראש ממשלה לשר אוצר שהוא אנטישמי כזה, שאומר דברים גזעניים כאלה נגד האוכלוסייה הערבית והיהודית החרדית, על ילדים? אדם שמכריז שאימהות שעובדות לא יקבלו מעונות יום בגלל שהן חרדיות או ערביות? אני שואל את כל שרי הממשלה: איך אתם לא מתביישים להיקרא "יהודית ודמוקרטית" כאשר מדברים נגד היהודים ומדברים נגד הדמוקרטיה, שצריכה להכיר גם באוכלוסייה הערבית כמו כל אזרח אחר? איפה הבושה שלכם כלפי העולם? אתם מספרים לכול שאתם מדינה יהודית כששר האוצר שלכם מכריז מלחמה על אלה ששומרים על תורת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו קוראים לכולם להתנגד לחוק הזה ולפרק את הממשלה הרעה הזאת. זאת ממשלה של חילול השם, ממשלה של גזענות ואנטישמיות גם יחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> כל תומכי הטרור החוצה. איימן, החוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אנחנו נוהגים לפתוח ב"אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה". << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא מבין, תומכי הטרור נשארים כאן. זה מפליא אותי, בדרך כלל הם יוצאים החוצה, אבל עכשיו הם כאן. אמר סמי אבו שחאדה: תגידו דמוגרפיה, תגידו דמוגרפיה. למה אתם לא אומרים דמוגרפיה? אז בוא נגיד לכם דמוגרפיה. בוא נדבר באמת על הפיל שבחדר. אתם יודעים מה, לא סתם נגיד דמוגרפיה אלא נביא לכם מבית המשפט העליון דמוגרפיה, ולא אחר מבג"ץ 466/07, אותו בג"ץ מפורסם שאתם כל הזמן מצטטים בלי לקרוא אותו, כל הזמן מדברים – אה, יש בג"ץ, ובג"ץ אמר רק "מטעמים ביטחוניים". אומר המשנה לנשיאה, השופט ריבלין: "המתוקנות שבמדינות העולם מיישמות מדיניות ברורה ושלמה של הגירה ושל התאזרחות. קביעתם של כללים המסדירים כניסתו של נתין זר למדינה – כך במדינות הים – נועדה להבטיח כי כניסתו לא תעמיס על אזרחיה ותושביה נטל כלכלי וביטחוני, לא תסב פגיעה בבריאותם ולא תפגע בשלום הציבור ובאורחות חייו. כך גם בימים כתיקונם". קל וחומר, "בעת מלחמה או בעת מאבק מזוין, מגבילות מדינות העולם את כניסתם של נתיני אויב אל תוך המדינה". וההגבלות הללו, אומר השופט ריבלין, הן לא רק לצורכי ביטחון, הן גם כאשר מדובר לצורכי הגירה ולצורכי נישואים, והן מוכרות במשפט העמים. כל מדינה היא חפצת חיים. רק במדינת ישראל, רק בבית שלנו, אתם חושבים שאפשר לעשות הכול, שהכול הפקרות. לכן, במקום החוק הרעוע הזה, החוק של הטלאי-על-טלאי הזה, הוראת שעה שצריך לחדש פעם אחר פעם אחר פעם, יש חוק הרבה יותר רציני, הרבה יותר מהותי, הרבה יותר ממשי, חוק-יסוד: ההגירה של חבר הכנסת רוטמן. אז צבועים אלה שמדברים כאן בשם מדינת ישראל, בשם הביטחון, בשם כל מיני. אם באמת, אם באמת זה מעניין אתכם, תצביעו לחוק-יסוד: ההגירה, ואם לא, אל תצפו מאיתנו להיות הגלגל הרזרבי של ממשלת מנסור עבאס. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, דוד המלך, עליו השלום, מקונן בספר תהילים על גורלו של עמנו: "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד". זהו גורלו של עמנו; זהו גם, לדאבוננו ולמגינת ליבנו, גורלה של מדינתנו. מדינת ישראל מוקפת אויבים מבית ומחוץ המצפים ומייחלים להשמדתה, אויבים אשר איבתם למדינתנו מעפילה על הדחף האנושי לחיים, על הרצון לבנות ולהיבנות; אויבים אשר שנאתם לעמנו גוברת על אהבתם לילדיהם עד כדי הפקרתם לשאול ההסתה, ההרג והחורבן. לאורך כל שנות קיומה של מדינת ישראל נבחרי הציבור מהמחנה הלאומי שמרו על האידיאולוגיה והערכים שלא מקימים ממשלה ולא משתפים פעולה עם תומכי טרור המייחלים להשמדתנו. היום, בעומדי כאן מעל דוכן המליאה בבית הנבחרים, אני כואב ונסער. נפל דבר בישראל: פוליטיקאים מהמחנה הלאומי המליכו בהונאה ורמייה ממשלת שמאל בשיתוף מפלגות מהשמאל הרדיקלי. לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל, אלפי חיילים נפלו בשמירתה והגנתה על הארץ והמולדת. הקרבנו את מיטב בנינו כדי שאנו נוכל לחיות בשלווה וביטחון. איה כבודם של חיילינו היקרים? איה כבודם של חללי פעולות האיבה ומערכות ישראל? איה כבודם של בוגרי מערכת הביטחון הנושאים עימם צלקות נפשיות מהקרב והלחימה? הם מתהלכים בינינו כחיים, אבל בפנים הם מתים. אני זועק פה את זעקתן וכואב את כאבן של משפחות השכול, משפחות שאיבדו את יקיריהן וחרב עליהן עולמן, משפחות שאיבדו את הטעם לחיים. אתם, בוגרי מערכת הביטחון, יוצאי יחידת עילית בצה"ל, השקעתם את מיטב שנותיכם למען ביטחון המדינה, והייתם מוכנים להקריב את חייכם לכך. אתם לא מתביישים להקים ממשלה עם תומכי טרור והשמאל הרדיקלי הקוראים להעמיד את חיילינו לדין בבית הדין הבין-לאומי בהאג? ראשי ממשלת השינוי לא מסוגלים לשמור את זהותה ואופייה היהודי של מדינת ישראל. מחצית מהשותפים הקואליציוניים שלהם מתנגדים לחוק האזרחות. אנחנו, אנשי המחנה הלאומי, שביטחונה וזהותה היהודי חשוב לנו – אנחנו נדבר נגד חוק האזרחות במסגרת החוק. יש פרצה של כניסה של אלפי זרים למדינת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> זהו ההבדל בינינו: אתם פוגעים בזהותה של מדינת ישראל ואנו שומרים עליה מכל משמר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה, גברתי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה רואה, רם, אתה אפילו אומר לנו מה צריך להגיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המחלוקת סביב החוק לאיחוד משפחות היא לא פחות מאשר מחלוקת סרק, על גבול – יש רעש, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> החברים שלך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> היא סרק מכיוון שבבית הזה קיים רוב אידיאולוגי עצום בעד חוק-יסוד: ההגירה, שפותר אחת ולתמיד את בעיית ההגירה לישראל. המשבר המהונדס שמייצרת ממשלת 61 המנדטים נועד לדבר אחד: להכפיש את הימין האידיאולוגי, שנותר נאמן לערכיו ולא מכר את נשמתו לשמאל תמורת חלום על ראשות הממשלה. אתם טוענים שאנחנו מסכנים את ביטחון המדינה? תקדמו את חוק-יסוד: ההגירה ותוכיחו שביטחון מדינת ישראל חשוב לכם יותר מפוליטיקה קטנה. המצב שבו הממשלה נתמכת באופוזיציה להעביר הצעות חוק חשובות לביטחון המדינה בעת שגרה הוא תקדימי ומסוכן. חשבתם שהמלאכה מסתיימת אחרי השבעת הממשלה? טעיתם. זאת לא הטעות האחרונה שלכם. מי שמרכיב ממשלה עם סיעות השמאל הקיצוני, רע"מ ומרצ, בתמיכת הרשימה המשותפת, לא יכול להטיף לנו מוסר על ביטחון המדינה ולקרוא לנו, לאופוזיציה הלוחמת, להיות חגורת ההצלה שלכם. תחליטו אתם, חברי הממשלה, מה חשוב לכם יותר – הכיסא או ביטחון המדינה. מסקרן אותי לדעת מה יהיה בסבב הלחימה הקרוב, כי הרי החמאס לא הפכו להיות נורבגים, למרות החוק הנורבגי. מעניין איך תתנהל הממשלה אם מגפת הקורונה תהפוך להיות אלימה יותר תחת ניהולו של הסופר נפתלי בנט. כיצד תנהג הממשלה מול הלחץ האמריקאי להגיע להסדר עם הפלסטינים – האם יאיר לפיד שטען כי יש צורך לפנות 80,000 מתנחלים ינצח? או נפתלי בנט, "כראש הממשלה אאשר את ההתיישבות הצעירה", יוביל את המדיניות? אתם מבולבלים? גם אנחנו. על הסוגיות האידיאולוגיות האלה הייתם צריכים לחשוב לפני שחתמתם על ההסכמים הקואליציוניים. אדוני היושב-ראש, כולם מפריעים לי, כולל אתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אני – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> על הסוגיות האידיאולוגיות הללו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קיש, זה מפריע לדוברת, צר לי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת, אני מנסה. על הסוגיות האידיאולוגיות הללו הייתם צריכים לחשוב לפני שחתמתם על ההסכמים הקואליציוניים עם השותפים שלכם. סוף מעשה במחשבה תחילה. אתם תעשו את תפקידכם ותנסו לשרוד, ואנחנו נפיל אתכם במהרה, בלי לזוז מילימטר מהאידיאולוגיה שלנו, שבזכותה נבחרנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. חבר הכנסת גפני? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מוותר. חבר הכנסת אוחנה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ויתרת. חבר הכנסת איימן עודה, אתה מוותר? חבר הכנסת אופיר סופר, אופיר סופר? אני לא רואה אותו, הוא נמצא? מוותר. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – מוותר; חבר הכנסת משה ארבל הודיע לי שהוא מוותר; חבר הכנסת אורי מקלב – מוותר; חבר הכנסת יעקב ליצמן – מוותר; חבר הכנסת יואב קיש – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – ויתר; חבר הכנסת פטין מולא – מוותר; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר; חברת הכנסת אורית סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר פרוש – מוותר; חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי – מוותר; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – מוותר. חברת הכנסת שרן השכל. שרן השכל, בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. ערב טוב לכל חברי הכנסת. אני חושבת, ואני רציתי לפנות לחברי הליכוד, אותם חברי הליכוד שהחליטו להגיע לכנסת מתוך תחושת שליחות אמיתית של להגן על מדינת ישראל ועל אזרחי ישראל – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> את בממשלה הזאת. מה את רוצה מאיתנו? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> עכשיו תראו, החוק הזה, החוק הזה הוא לא מה שהולך להפיל את הממשלה הזאת, אבל החוק הזה – אתם חייבים להבין, כאשר אני הייתי יחד איתכם בכנסת העשרים בקואליציה, אנחנו מתחנו גם קווים אדומים שאותם האופוזיציה למדה, ואותם תרגילים ותכסיסים שעליהם אתם היום מלינים אלה אותם התכסיסים שהיו משתמשים – חלקם, אני חייבת להגיד, לא בלב שלם, נכון, אבל ממי הם למדו אותם? ממי הם למדו אותם אם לא מאותם תרגילים שאנחנו, כקואליציה, עשינו בכנסת העשרים? מה שקורה עכשיו זה לא מה שהולך להפיל את הממשלה. תאמינו לי, בסוף גם נגיע להסדרים וזה יהיה בסדר, ואילת יכולה לטפל בזה גם אם החוק הזה ייפול. אבל מה אתם עושים כשאתם מצביעים נגד החוק הזה? זו פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שאתם חוצים קו אדום נוסף – קו אדום שאותו האופוזיציה הבאה, בין שתשבו בה ובין שלא, תזכור את זה טוב-טוב. היא תזכור את זה טוב-טוב בעוד ארבע שנים, בעוד חמש שנים, שאתם, כאופוזיציה, החלטתם להצביע נגד ביטחון מדינת ישראל. בפעמים הקודמות לא משנה איזו אופוזיציה הייתה, גם אופוזיציית שמאל קיצונית ככל שהייתה, בכנסת העשרים – יש עתיד ישבו פה ביחד, הם נמנעו בהצבעה הזאת. הם נמנעו בהצבעה ואפשרו את ההעברה שלה; לא הצביעו בעד אבל גם לא הצביעו נגד ביטחון מדינת ישראל. מה שאתם עושים היום הוא פשוט חציית – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> נכון, מיקי. מיקי אכן הצביע בעד החוק, הוא אכן הצביע בעד החוק, אבל רוב האופוזיציה למעשה נמנעה. אתם צריכים להבין שבמעשים שלכם היום אתם לא תפילו – הדבר הזה, אנחנו נסתדר אחרי הדבר הזה, אבל אתם עוד פעם חוצים קו גבול שלא נחצה מעולם. האופוזיציה מעולם לא סיכנה את ביטחון ישראל ולא פעלה נגד מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. אני לא מדברת על מפלגות אנטי-ציוניות מובהקות שפעלו נגד מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אבל היום המעשים שלכם ייזכרו שנים קדימה. תזכרו את זה כשאתם מצביעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – מוותר. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, זה לא מקרי שלא שמענו – גם מי שרוצה את החוק הזה לא ניסה לתת איזשהו נימוק ביטחוני, כי אין. אין נימוק ביטחוני. שמענו נימוקים דמוגרפיים גזעניים, זה כן, וזו מהותו של החוק הזה. הוא חוק גזעני, וצריכים להתבייש בו, האמת. אבל ברור שגם באופוזיציה וגם בקואליציה הם לא מתביישים בגזענות במדינה הזו. חלקם אפילו מתגאים בזה, עושים לזה אידיאולוגיה, למה מותר ליהודים להיות גזענים – סיבות, כל מיני סיבות, למה דווקא ליהודים מותר להיות גזענים, בניגוד למה שהיינו מצפים מהם דווקא מההיסטוריה המאוד-קשה שלהם במאבק נגד הגזענות והאנטישמיות. רבים – אדוני היושב-ראש, אי-אפשר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חברת הכנסת – אני לא מזהה מי זאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירב בן ארי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מירב בן ארי, את מפריעה לחבר הכנסת אבו שחאדה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז כמו שאמרתי, טיעון ביטחוני – אין. מי שמבין בביטחון נתן את המספרים; בא השב"כ, פרסם את המספרים. המספרים מוכיחים בדיוק את ההפך – שאין פה מה לטעון ברמה הביטחונית. היו פה היום מספרים – מתוך 17,000 משפחות אולי הגישו משהו כמו פחות מ-1%, ומתוכם פחות מ-1% – ירד לעוד כל מיני עשיריות של אחוזים, אז אין טיעון. מה כן הטיעון? יש פה כל מיני הסברים למה ליהודים במדינת היהודים מותר להיות גזענים. אנחנו לא חושבים שאפשר להתפשר עם הדבר הזה, ולכן נמשיך להתנגד לחוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הפעם אתה מוותר. מה קרה, אדוני? וואו, וואו. חברת הכנסת קרן ברק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יודע שאתה עייף, אני מתחשב בך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך, אני מודה לך. אני לא אשכח את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביקשו לוותר. ביקשו לוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת ברק, את עולה? חברת הכנסת ברק, ויתרת? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ויתרתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ויתרת. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת שמחה רוטמן – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר; חבר הכנסת משה אבוטבול, וואו, איפה הפרק הנוסף? חיכיתי לו. תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, בנאום הראשון, כשהשתתפתי בהצבעה על הארכת צו השעה הזה, דיברתי על תייסיר ולאנה. תייסיר הוא עכואי שהתחתן עם לאנה לאחר שהתאהב בה בג'נין. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שילך לג'נין – – – נכון? אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני עוצר את הזמן. חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. חבר הכנסת רוטמן, תודה. חברת הכנסת בן ארי, חבר הכנסת אמסלם, זה ממש מפריע לדוברת. חברת הכנסת מאי גולן, זה מפריע לדוברת. שבו, בבקשה. אוסאמה סעדי, בבקשה, זה מפריע. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בנאום הראשון, כשדיברתי על החוק הזה בכנסת ב-2015, סיפרתי על תייסיר ולאנה ועל הרצון של לאנה להיות במצב שהיא תוכל להשכיב את הילדים שלה לישון בלי פחד אם יש לה אישור שהייה בארץ או לא, אם יש לה תושבות או לא. היום פגשתי את הילדים של לאנה ותייסיר – עדנאן בן ה-16, שהגיע להפגין עם ההורים שלו, עדנאן ולין ועוד ועוד ילדים, שהפכו לנערים ולנערות שמאוד גאים בהורים שלהם ויש להם המון מה לספר על סיפור האהבה שבין ההורים שלהם ועל האהבה שנמצאת בתוך הבית. לעדנאן וללין ולעשרות ומאות ואלפי ילדים מגיע להרגיש בטוחים שאימא או אבא יישארו לידם כל הזמן, שיוכלו לנוע בארץ כמו שהם רוצים, שתהיה להם את הזכות להרגיש ביטחון שהם עם המשפחה שלהם ושהם אזרחים שווים. היום, כאשר אתם מרימים יד ומצביעים עם החוק הזה או נעדרים מהאולם כדי לאפשר שהחוק הזה יעבור, תזכרו טוב מאוד את עדנאן, תזכרו טוב מאוד את לין. אלה הילדים שאתם רוצים שיגדלו לתוך מציאות שאומרת להם שהם פחות בני אדם, שהם פחות אזרחים, והם לא – הם אזרחים שווים, הם בני אדם שווים, ומגיע להם להרגיש את הביטחון הזה. אל תשלו את עצמכם כשאתם מנסים לייפייף את החוק הזה ולדבר על ביטחון. חוסר הביטחון שאתם נוטעים בלבבות של אזרחי מדינת ישראל, של אנשים, רק בגלל היותם פלסטינים, הוא עוול מתמשך. הגיע הזמן להסתכל בראי ולהבין שחוק שעושה מדרג באזרחות ובזכויות של אזרחים הוא חוק אפרטהייד. כמה שתשנאו את המילה, תפנימו כבר: כל חוק שעושה מדרג בין האזרחים והאזרחיות הוא חוק אפרטהייד, והמדינה לאט-לאט הופכת לאפרטהייד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את ההוכחה לזה שאין כיבוש ואין אפרטהייד. את עומדת פה ומדברת במליאת הכנסת ואת לא מכירה במדינה הזאת בכלל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואתה לא מכיר מה זה אפרטהייד. לך תלמד מה זה אפרטהייד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את לא מכירה במדינה הזאת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, קודם כול, ראשית, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את חייבת להפסיק עם המונח "אפרטהייד", כי הוא פשוט – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תפסיקו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא רלוונטי למדינה הזאת. כנראה שלא ביקרתם במדינה שבה יש אפרטהייד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תפסיקו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו לא מדינת ישראל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, זאת מדינת היהודים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תגידי לי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת כנסת סלימאן. חברת הכנסת סלימאן, הרגע ירדת מהדוכן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו מדינת היהודים, ולכן מזל שיש כאן את חוק השבות, מזל שיש כאן חוקים, כי זאת מדינת היהודים. לבוא ולקרוא לה "מדינת אפרטהייד" זה פשוט לא להבין מה זה אפרטהייד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת טעות. גם הכנס המיותר הזה שהיה פה, מיותר, שבו אתם רוצים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יעזור לך. אתם, כל יום שתציינו את מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד, אתם תשמעו דעות משני המקומות, גם מכאן וגם מפה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, אני מבקש ממך להפסיק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגידי לחבר שלך מוסי רז. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יקרה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תספרי על זה לשותפים שלך ממרצ. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם את חושבת שאת תעלי לפה ותקראי למדינת ישראל "מדינת אפרטהייד", אז את טועה, את טועה. בכל פעם כזאת אנחנו נשיב, כי לא יהיה מצב שמדינת היהודים, שכנראה לא מספיק מבינים את המהות – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מדינת היהודים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי, בוודאי, וטוב מאוד שזאת המדינה. והינה, אני אומרת לך, לבוא ולהגיד, ערבים שיושבים כאן, שמדינת ישראל מתייחסת אליהם כמדינת אפרטהייד – בסוף את עושה עוול רק לעצמך, כי רוב – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת המציאות. זאת המציאות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, בוא, עופר, אתה קורא לציונות גזענות. אנחנו מכירים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, מספיק, די. יש קריאת ביניים ויש הערות. את דיברת ואיש לא הפריע לך. איש לא הפריע לך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש בינינו חוסר הסכמה משווע, אוקיי? לא יקרה, ולא יקרה שתעלה לכאן חברת כנסת – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זכותה לומר את מה שהיא רוצה, גברתי. את מה שהיא רוצה זכותה לומר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יקרה שתעלה כאן חברת הכנסת – לא יקרה במדינה הזאת ובכנסת הזאת – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מירב, תספרי על זה לשותפים שלך ממרצ. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאני אעלה לדבר אחריך ואני אוכל לרגע להתעלם מהמונח השערורייתי הזה – אגב, שגם היה פה בכנס מיותר. זה לעניין הזה. עכשיו יש לי 40 שניות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר, אי-אפשר לבוא ופשוט לא להתייחס למה שאת אומרת, כי זה מרתיח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תספרי על זה לשותפים שלך ממרצ, למוסי רז, שהשתתף בכנס הזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חביבי, אתה, אל תיתן לי טיפים על ציונות ועל יהדות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מוסי רז השתתף בכנס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למרות שהקואליציה כל הזמן חוטפת שהיא לא מספיק יהודית, שהיא לא מספיק ציונית. אז הינה, במקום לבוא ולדבר על חוק האזרחות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, מה, בגלל שאנחנו יושבים באותה קואליציה, אנחנו חושבים אותו דבר? תתפלא, יש כל מיני דעות בקואליציה הזאת, וזה מה שיפה בה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ואתם לא מצליחים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שיפה בה, כי היא מייצגת את עם ישראל – ימין, שמאל, מרכז. זה היופי. תתמודדו ותבינו שזו הממשלה של מדינת ישראל. היא מגוונת, יש בה הרבה דעות, ולא כולם חושבים אותו דבר. תודה רבה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> איך היא מגוונת אם אין חרדים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת בן ארי. חברי הכנסת, נא להירגע, בבקשה. היא ירדה מהדוכן, נא להירגע. נא להירגע. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – חבר הכנסת קרעי – אתה מוותר. יש לך הרבה מה לומר בשביל אחד שמוותר; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת. לא לדבר בשם אחרים, בבקשה, חברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת צחי הנגבי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אינני רגיל במעמדות כאלה או במעמדים כאלה, וכמובן, עוד לא נתתי את נאום הבכורה, אבל אני רוצה לומר כמה מילים לפורום המכובד הזה בשעה כזאת בלילה לגבי חוק האזרחות, ובכלל, לגבי הזהות הלאומית שלנו. רבות ממדינות הלאום הדמוקרטיות בעולם הן בעלות אופי לאומי תרבותי ואף דתי שאינו משותף לכל האזרחים. יש מדינות לאום דמוקרטיות ידועות לכולכם ששמן מזוהה עם הרוב, והמדינה עצמה, כמו גם שם הארץ והשפה הרשמית, מזוהים עם עַם הרוב. אצלנו העברית כמובן זה חלק מתוך העניין. רבים מהמיעוטים בתוכן הם קבוצות אתניות ולא קבוצות לאום הדורשות לעצמן ביטוי פוליטי לזהותן. לכן, קבוצות מיעוט במדינה הן גם חלק מהאזרחים שלהן, ולכן יש הבדל בין אזרחות המדינה לבין הפספורט שלה – גם אזרחיה הישראלים הערבים של המדינה נוסעים עם דרכון ישראלי – לבין הלאום היהודי של המדינה שלנו. כמובן שתרבות הרוב, ומעל הכול שפתו, מטביעים את חותמם על המדינה כולה, והדבר הזה הוא קריטי לתוך ההבנה הזאת. לדמוקרטיות, רבותיי, יש פנים רבות, ויש להן, הייתי אומר, גם צמתים חשובים. צומת מרכזי של כל דמוקרטיה הוא צומת הייסוד שלה, לכן דמוקרטיות מתוות חוקות וקובעות בהן גם את כללי האזרחות וכללי הלאומיות שלהן. הצומת הזה היה צומת קריטי במדינתנו, וחוק השבות, כמובן – כי ישראל מדינה יהודית – הוא חלק אינטגרלי מהזהות היהודית של הרוב במדינה הזאת. אבל יש להם גם חיים נורמליים. החיים האזרחים הם גם חיים נורמליים, ולכן, כשאנחנו אומרים "עם", אנחנו מתכוונים לכמה מובנים. מצד אחד, זה העם הבוחר כאן, בתוך הכנסת, המזוהה עם הכנסת, כמו שידידי פרופ' אלכסנדר יעקובסון מסביר כה היטב, ומצד שני, אנחנו מדברים על עם ישראל, שחוגג את הפסח, וזהו עם אחר; בתוך המובן הזה הוא העם הלאומי. הצמתים האלה של נורמליות ושל יצירת האומה שונים כמובן כאשר מגיעים לזמני חירום, ובזמני חירום המדינה חייבת להגן על עצמה, וכמובן, היא דואגת בראש ובראשונה לגבולותיה ולביטחונה. כך, ברמה הזאת גם נקבע חוק האזרחות ב-2003. אומנם הוא הוראת שעה, זה לא היה בדיוק חירום, אבל זה היה בהחלט זמן חירום בתוך המערכת. הארכת זמן החירום הזאת נקבעת באמת על פי הצרכים. ואני אומר פה לידידיי באופוזיציה: הצרכים האלה נקבעו על ידי הממשלה הקודמת והם נקבעו על ידי כוחות הביטחון שלה, ולכן אינני רואה שום סיבה בעולם שלא להצביע כרגע על הארכת הדבר הזה. כי הנושא הוא לא עניין פוליטי אלא עניין פשוט מאוד לגבי אופייה של המדינה ולגבי ביטחונה. הדיונים שעליהם דיברה האופוזיציה, שראוי לדבר בהם – חוק ההגירה וחוק הלאומיות – עוד יהיה להם מקום בבית הזה, ואני בהחלט סבור שבזמנים נורמליים הדיון הזה הוא דיון ראוי מאוד שבהחלט חייבים להסדיר אותו. תודה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלי כהן – מוותר; חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר – מוותר. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר לכם דבר אחד. חזרתם עשר פעמים, עליתם אחד-אחד ואמרתם: יש פה סכנה לביטחון המדינה. שכנעתם אותנו – הקמתם ממשלה שהיא סכנה לביטחון המדינה. תסיקו מסקנות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, נהוג, כשעולים על הדוכן, לומר: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. נא להקפיד על זה, בבקשה. חברת הכנסת מירי רגב – מוותרת. חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה. אני רק רוצה בהזדמנות הזאת לברך אותך ליום הולדתך, אדוני חבר הכנסת האוזר. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מה שקורה פה עם החוק הזה – ככה עם כל החוקים. אני כבר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אולי לא שמת לב, גברתי, אולי לא שמת לב, גברתי, אבל דיברתם. נתנו לכם זמן לדבר, ויתרתם, וזה בסדר גמור. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול תודה רבה על הברכות – אומנם 55 דקות אחרי, אבל מה שנקרא, טוב מאוחר מאשר אף פעם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זו ההזדמנות שהייתה לי, אדוני. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני יודע. ואתה מצטרף לברכות שקיבלתי בוועדה אתמול ב-00:01. חבריי חברי הכנסת, הייתי מגדיר את היום כיום שעלול להיקבע כאחד הימים העצובים של הבית הזה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא, היה לפני שלושה שבועות היום הזה, לא עכשיו. כמה צביעות? כמה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קריאת ביניים מותרת. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בסדר. אני רק אבקש את הזמן שמגיע לי. אדוני היושב-ראש, לא בכדי חברי הכנסת של הליכוד אינם מדברים, אינם נואמים בפני הבית, אינם מנציחים בקולם בפני הטלוויזיה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – ומנציחים את שמם בפרוטוקול בהצבעה שהם אינם מאמינים בה, הם מתביישים בה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> צביקה, תמשיך לעשות לעצמך פיליבסטר, שבינתיים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – היו מעדיפים שלא תבוא לעולם. הם לא מדברים לא רק כאן, אדוני היושב-ראש, גם בוועדה. בוועדת חוץ וביטחון, כשהיה דיון, לא שמענו את קולם, ולא בכדי. אני מכיר לא מעט מחברי סיעת הליכוד. אני יודע שחלקים באמת טומנים את ראשם בידיהם ואומרים: אנה הגענו. אני מכיר את ידידי ורעי חבר הכנסת אבי דיכטר, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון לשעבר, שהוא, בעשר אצבעותיו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – יהיר ומתנשא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ברק, תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם עושים את החיבורים האלה, ואנחנו – – – הציניות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אורלי אבקסיס, די, בסדר, דיברת. בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מכיר – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תודה. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, חבר הכנסת האוזר, אתה יודע שהמומרים הם הכי גרועים. המומרים הם הכי גרועים בעם ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, ויתרת על זכות דיבור, אז לא להפריע. אני עצרתי את השעון. אי-אפשר ככה לנאום. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מכיר את ידידי ורעי חבר הכנסת אבי דיכטר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אבקסיס, מספיק. תודה רבה. שמעו אותך. תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הצביעות הזאת נוזלת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, המצלמה קלטה אותך, שמעה אותך. תני לו לדבר, הזמן שלו. לא הפריעו לך כשדיברת, הגם שוויתרת על רוב הזמן שלך. תודה רבה, גברתי. בבקשה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מובן, הצעקות האלה. קשה, קשה להם לשמוע את הדברים. קשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. אפס. אני מבינה למה החבר'ה שלך לא רצו אותך בעיר שלך. אתה צבוע. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אורלי, אל – – – בגללו. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> היושב-ראש, אפס. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אתה שחצן ומתנשא. זה מספיק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> את המופעים האלה, אתה יודע – אנשים רואים וזה באמת משכנע להצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר. מנסור עבאס שומע אותך. דבר. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מכיר את ידידי ורעי אבי דיכטר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> יום קשה – האיש שבעשר אצבעותיו החוק הזה, הוראת השעה הזאת נכתבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הוא מבין – לא רק הוא; יובל שטייניץ, ניר ברקת, רבים וטובים בליכוד מבינים עד כמה ההצבעה הזאת היא הצבעה אבסורדית, עד כמה הקפיצה מראש הצוק איננה הגיונית ותישלף ברבות הימים כנגדם. יש דבר אחד שאנחנו מברכים עליו – שחוק השבות איננו הוראת שעה, שהרי אם גם חוק השבות היה הוראת שעה, הרי באותו היגיון שלכם, חבר הכנסת סמוטריץ', חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – הייתם הרי מצביעים נגד חוק השבות ללא מצמוץ. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ללא בושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הינה, חברי הכנסת החרדים נגד חוק השבות, נגד רעיונות הבסיס של מדינת ישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – נגד תפיסת הביטחון של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – נגד ערכים בסיסיים שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ככה, לנסות בקטנה לפגוע בקואליציה – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – ופגיעה גדולה, בלתי נשכחת, בלתי נסלחת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – במדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> זהו יום שתרצו למחוק אותו מהפרוטוקול. תרצו למחוק אותו מההיסטוריה שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> למחוק אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת האוזר. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תרכינו מבט כשישלפו את הפרוטוקול – איפה הייתם ב-6 ביולי. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא קפצת מראש הצוק כשעברת לשמאל? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לנו יש את דיכטר – לך יש את עבאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה, הקואליציה עושה פיליבסטר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עברת לשמאל – זה בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש מכם, זה למעשה נאום הבכורה של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. אנחנו נוהגים, גברתי, לא להפריע בנאום בכורה, הגם שהוא לא נאום חגיגי. אבקש מחברי הכנסת לכבד את חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי ולא להפריע לו לדבר. תודה רבה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – שנאום הבכורה שלך נועד לאפשר להם לנהל משא ומתן עם תומכי טרור – – – את הציונות. לא מתאים לך שזה יהיה הנאום הראשון. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די, מספיק. נאום בכורה, תכבדו. תכבדי אותו. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – האמת היא שהתכוונתי לשאת את הנאום הראשון שלי בכנסת ישראל כשהשמש זורחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא נאום הבכורה, אבל הנסיבות מביאות אותי לכאן, והתכוונתי לשאת את נאום הבכורה כשהשמש זורחת, כשתושבי אילת מתבוננים וגאים שסוף-סוף יש תושב אילת בכנסת ישראל. התכוונתי שמשפחתי תשב בנאום הראשון, אבל אני מדבר היום ככה במחשכים, כשהירח בשמיים, ואני רוצה להגיד לכם כמה דברים. כשהייתי בן עשר, דודו אמסלם – אני הרי צמחתי פה – הייתי משחק כדורגל בגן סאקר, ואני זוכר איך הבניין הזה נבנה, ומה סיפרו לי בשנים, נדמה לי, 1965, 1964; נדמה לי שהבניין הזה נפתח ב-1966. דיברנו כבר אז כילדים על המקום הזה בחרדת קודש – מקום שיש בו יראה וכבוד, מקום שאמור לכבד את יושביו, אבל בעיקר בעיקר – לכבד את תושבי מדינת ישראל, שצופים ורואים בבית הזה, בבית המחוקקים, את הדברים החשובים לאיכות חייהם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עד שהגיע בנט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על כל הפרעה אני עוצר את השעון. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מאז היותי בן עשר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תראו, אני החלטתי שבחודש הראשון אני שומר על שתיקה, מקשיב, מאזין. אני מודה שלוקח לי המון המון כוח להתאפק ולא להגיב, ואני עדיין נמצא בתוך תקופת השתיקה, אז אני לא מגיב. ברשותכם, תנו לי רק לסיים. יש לי שלוש דקות לדבר וארד מכאן. אני רוצה להגיד שככל שהזמן נקף, ודאי וודאי בעת האחרונה, אני חייב להגיד לכם שקשה לי מאוד לראות את מה שקורה פה, בבית הזה. אדוני היושב-ראש, אני מסתכל ממבט של נערה בת 16 ונער בן 15 שמסתכלים פה ורואים את האלימות – אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר – שיוצאת מתוך הבית הזה, ואני לא רוצה להגיד כרגע לאיזה פלג ולאיזה שסע ולאיזה קו ולאיזה גורם כזה או אחר. מדובר פה באלימות בלתי נסבלת. ואני רואה כמחנך, כמי שהוציא את התוכנית עיר ללא אלימות לאוויר העולם, מה רואים אותם נערות ונערים שצופים בנו עכשיו, מה רואים אותם נערים ונערות כשמזהמים פה את סגן הרמטכ"ל שלנו. איך אנחנו יכולים להיות אדישים ושקטים לאירועים מהסוג הזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני חושב שכולנו חייבים להתעשת, ואת הדברים הללו אגיד כשאצטרך להגיד. אני חושב שנחצו פה קווים אדומים, חברים יקרים, וממרום גילי מותר לי להגיד זאת. יש כאן מהלך שהוא מהלך מסוכן לדמוקרטיה שלנו. הבית הזה ראוי שנחזיר לו את חרדת הקודש, את הכבוד, את בית המחוקקים שלנו, שאיתו אנחנו צריכים להוביל את המדינה, את תושבי מדינת ישראל, למחוזות טובים. ולגבי החוק, אני רוצה להגיד רק דבר אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס, אדוני הרב גפני, רק לדבר אחד – לפשט ולא לדרש. מבחינתי, הפשט אומר: כאשר גורמי הביטחון טוענים שהחוק הזה הוא חוק מחויב המציאות וצריך להמשיך אותו כי הוא הגנה על ביטחונה של מדינת ישראל, מבחינתי זה הפשט. לא צריך להיות יותר מסובכים, לא צריך לתת פה ניתוחים על ניתוחים, ואני חושב שכך צריך לנהוג. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שכנע את השותפים שלך. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כך, דרך אגב, החליטה הממשלה הקודמת, וצר לי על מה שאנחנו רואים כאן. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מאיר, השותפים שלך לא חושבים ככה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה, גברתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חשבתי שזה נאום ראשון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה טרום נאום ראשון. זה היה תרגיל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה טרום נאום בכורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> כבוד סגן היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברכות לחבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. בקרוב נבוא לברך אותך בנאום הבכורה. אני הייתי רוצה לדבר איתכם רגע, לפני שאנחנו עוברים לצו האזרחות, על חוק שבעיניי משמעותי לא פחות – הוראת שעה שעומדת לפקוע מחר, הוראת שעה שעוסקת בהטבות מס ליישובים באזורי גבול בנגב, בבקעה, בעמק המעיינות ובגליל. מחר, אם לא נמצא את המנגנון להאריך את הוראת השעה, אנחנו גוזרים גזרה כלכלית על תושבי יישובים כמו משגב עם, כמו אביבים, כמו קריית שמונה, מטולה, שלומי, גלגל בבקעה ויישובים נוספים, גם באזור הבקעה, גם בעמק המעיינות וגם בנגב. אני יודעת שכולנו היום מאוד מאוד דואגים מעניין איחוד משפחות וחוק האזרחות. אני, אולי בדעת מיעוט, לא חושבת שזה כזה מסעיר. אני כן מאוד נסערת מעניין פקיעת התוקף של הוראת השעה בעניין הטבות המס – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – חברת הכנסת. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הארכנו את זה. אתם רשאים להאריך את החוק הזה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. אני מאוד מקווה שזה אכן יקרה מחר. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הממשלה היוצאת האריכה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מחר אנחנו לא יכולים. מחר זה יום – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> באנו, יחד עם שר הביטחון – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צריך שהממשלה תעשה את זה – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתם לא מאריכים את זה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אנחנו עשינו את החוק של הטבות המס, והממשלה הזאת לא יודעת לטפל – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> רגע, רגע. הוראת השעה מוארכת כבר שלוש שנים. בכל השנים הללו לא בוצע תיקון החקיקה הדרוש. אני לא באתי לבקר את הפעולות של הממשלות הקודמות, למרות שיש לי הרבה מה לומר בדבר הזה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אולי כדאי שתבקרי את פעולות הממשלה הזאת, שלא מאריכה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל מה שאני רוצה לדבר עליו זה הצורך בעידוד התיישבות בנגב, בבקעה, בעמק המעיינות ובגליל. אני בטוחה שהממשלה הזאת תומכת בהמשך עידוד משפחות צעירות, זוגות צעירים, להמשיך לבוא לגור במקומות האלה. גם אוכלוסייה חזקה, טוב שתהיה במקומות האלה. טוב שלא ניכנס לכיסם של האזרחים בעת הזו. לא נצליח ב-24 השעות הבאות לתקן את כל העוולות של השנים הקודמות, שנעשו בתקופות של ממשלות אחרות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – זה נעשה בממשלה הקודמת, אבל אתם עסוקים – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> כבוד חבר הכנסת, אתה, בדצמבר, בישיבה חשובה בוועדת הכספים – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – החלטת שיוקם צוות שיעסוק בנושא הזה, ומאז לא קרה דבר בעניין הזה – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – למרות שהמשכת להיות יושב-ראש ועדת הכספים. וגם אם הוקם איזשהו צוות ב-2 במאי במשרד האוצר, אדוני שר האוצר לשעבר, לצערי, ראשי הרשויות המקומיות לא זומנו, לא שותפו, ובעצם אתמול הם קיבלו את הדוח בפעם הראשונה לקרוא אותו, ורואים שהדיון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. הינה, אני עם הדוח. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא התייחסנו לדוחות. אנחנו הארכנו את ההטבה במס. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש פה ראשי רשויות – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אין שם לא את ראש עיריית קריית שמונה, ולא מטולה, ולא שלומי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש פה גם את שי חג'ג', ויש פה הרבה ראשי מועצות, ויש כאלה – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> שי חג'ג' מחר יגיע לוועדה ויגיד על מה הוא דיבר ומתי, ואנחנו נראה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – יש ראשי מועצות שהזמינו והם לא באו. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> שהם לא רלוונטיים לנושא, נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. ראש המועצה הגולן אינו רלוונטי לנושא. חבל שמצליחים לבלבל אותך, חבר הכנסת כץ, בנתונים לא רלוונטיים. אנחנו נדון בדוח מחר בוועדה. מתי הוועדה קיבלה את כתב המינוי? זה רשום שם: 2 במאי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> מתי הם דיברו בפני הוועדה? ב-23 בדצמבר, שים לב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היו שש ישיבות. היו שש ישיבות לוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון, והיא הוקמה רק אחרי שהסתיימו הישיבות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. אתם משנים חוקי-יסוד כל רבע שעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון טל, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא הגיוני – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הממשלה הזאת עסוקה בדברים אחרים במקום לטפל – – – חוק הדיינים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> איתן, מה הקטע עם הזמנים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל אחד מעבר לזמן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה אתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא חושב, חברת הכנסת שטרית – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה פיליבסטר על פיליבסטר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – שלך יש איזו זכות לדבר על עניין הזמנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל בסדר, אבל נגמר הזמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, תודה. בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רגע, ולי? לי? לי יש זכות? << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לי יש או אין, איתן? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש לי זכות לדבר. אל תגיד לי, אין לי זכות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, די, חברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה גם לא מפעיל את הזמן. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מבקש שלוש דקות שיעור בהיסטוריה, קצת. כפרופסור למדיניות ציבורית, אני תמיד מנסה להציג את המורכבות של מצבים שלכאורה אולי פשוטים. אז אני רוצה להזכיר לכולם שלפני כשעה עברנו מ-5 ל-6 ביולי, וב-6 ביולי 1938 הייתה פתיחת ועידת אוויאן הטרגית בצרפת, אותה ועידה שבה הנשיא רוזוולט ניסה למצוא פתרון למיליוני פליטים יהודים שחיפשו בית, והמדינה היחידה שהייתה מוכנה לקלוט אותם הייתה הרפובליקה הדומיניקנית. אנחנו, מדינת ישראל, בעצם זוכרים את האטימות של העולם בזמן שהיה לנו צורך כזה, וזה חלק מהדנ"א שלנו. אבל במקביל, יש לנו במסגרת הדנ"א שלנו גם אילוצים ביטחוניים וצרכים למדינת ישראל, ואני רוצה להציג את התמונה הרחבה יותר, שנשכחת כשמדברים על צו האזרחות, שזה בעצם מצב ההגירה בעולם. אני רוצה שנזכור מה הנתונים הדמוגרפיים של היבשה שקרובה אלינו, אפריקה. ב-1950 היו באפריקה 200 מיליון בני אדם. היום יש מיליארד, ועד סוף המאה ה-21 יהיו ארבעה מיליארד. הם חיים ביבשה הענייה ביותר בעולם, הם מחפשים מפלט בכל מקום, והבה נזכור שמדינת ישראל היא גם המדינה היחידה שאפשר ללכת – המדינה המערבית היחידה שאפשר ללכת אליה מאפריקה ברגל. אגב, למי שלא יודע, יש היום 80 מיליון בני אדם שנאלצו לצאת מבתיהם, ו-26 מיליון פליטים – אולי המספר הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. ולכן מדינת ישראל, בחוכמה רבה, הציבה גדר בדרום, כי אנחנו חייבים לשמור על האיזון הדמוגרפי גם אצלנו. אני חושב שכשאנחנו באים לדון בכל הסוגיה הזאת, אנחנו חייבים להבין שמצד אחד, בעולם מושלם היה מקום לחמלה וכו', אבל כשגורמי הביטחון אומרים לנו באופן חד-משמעי שיש פה סיכונים, אני חושב שזה הדבר הטבעי שאנחנו, בצער, נאריך את צו השעה ונעשה את הדבר הנכון. אבל אני חושב שכמדינה שהיום כבר לא צעירה ולא פועלת רק על פי אילוצים – אני מציע שנאמץ איזושהי ראייה לטווח ארוך ותכנון לטווח ארוך, ונזכור שאולי במקום רק לשים גדרות לפליטים מאפריקה, אנחנו כבר חייבים גם מדיניות של סיוע חוץ לאפריקה. הרי הגלים יגיעו, ותשאלו מדינות באירופה איך זה כשמגיעות סירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> ולכן, היום אנחנו כמובן נצביע בעד הארכת צו השעה, ואני מקווה שתהיה לנו התבונה לחשוב לטווח ארוך מה צריכה באמת להיות מדיניות הגירה של מדינה שרוצה להיות חלק מהפתרון למשבר העולמי. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שלא קראת את החומר. לא מדובר על אפריקה, מדובר על הפלסטינים פה, זה אסיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא פרופסור, הוא יודע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל הוא לא קרא את החומר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הודות לפרסום של אילנה קוריאל ב-ynet, בסוף השבוע שעבר נחשפתי לגילוי דעת שפרסם ראש מועצת מצפה רמון רוני מרום, ואליו אני ארצה להתייחס. אני מוצא לנכון להתייחס לדברים של ראש המועצה מאחר שהם מזעזעים אותי. הם מזעזעים אותי לא רק בשל החומרה של תוכנם אלא בעיקר בגלל העובדה שנבחר ציבור, ראש מועצה נבחר בישראל, בוחר לומר אותם, להפיץ אותם, לפרסם את גילוי הדעת הזה. ואני חושב שכולנו יודעים כאן, בבית הזה במיוחד, שמילים יכולות להתגלגל מהר מאוד למציאות בפועל. אנשים יכולים לתרגם את הדברים של ראש המועצה, שאליו הם נושאים את עיניהם, לכדי אלימות, אפליה וחמור מזה. ראש המועצה אומר כך: הוא איננו מכיר בדגל הסובלנות והגאווה, והוא לא מוכן לכנות את הקהילה הגאה קהילה. הוא מתייחס לאלו שבוחרים לצעוד במצעדי הגאווה כאל צבא צללים הצועד במצעדי ניצחון ממנהטן ועד ברלין. הוא מזהה את המושג גאווה ביחס לנטייה מינית כזאת או אחרת כבעייתי משתי סיבות, חבריי חברי הכנסת: ראשית, כי זה מבטא שאיפה להחצנה; שנית, השלטת רעיון במרחב הציבורי. אני רוצה לומר, חד וחלק: אלו הם דברי שנאה; שנאה ופחד. אני רוצה לומר לראש המועצה במצפה רמון: אהבה וקבלת האחר אינה עריצות מחשבתית. הקהילה הגאה, בניגוד למה שאתה כותב ואומר, אינה גל גדול ומאיים, לפחות לא על החברה בישראל. דגל הגאווה והסובלנות איננו מזוהה עם ערכים של מתירנות מינית או טשטוש הזהות בין גברים לנשים. אנחנו יותר ממה שאתה מנסה לצמצם אותנו; אנחנו יותר ממה שאתה חושב שאנחנו עושים בחדר המיטות שלנו. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אתה יכול שלא לאהוב אנשים באשר הם, כי הם אנשים, ואתה יכול גם להיות מספיק חשוך ומבולבל כדי לבטא את חוסר החיבה שלך כלפי אנשים באשר הם. אתה לא יכול, כראש מועצה וכנבחר ציבור, למנוע תקציבים מקהילות של אנשים כי הם אנשים, ואתה לא יכול לתקוע מקלות בגלגלים – בפניהם של אנשים שרוצים לבטא את האפליה שמופנית כלפיהם, את האלימות שמופנית כלפיהם. אני שמחתי, אדוני יושב-ראש הישיבה, לצעוד יחד עם חבריי חברי הכנסת יסמין סקס פרידמן, נירה שפק ומוסי רז במצפה רמון ביום שישי האחרון, ואני אומר, אנחנו נהיה היכן שהחושך נמצא ונאיר אותו באור גדול של אהבה, סובלנות וגאווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת הרצנו. חבר הכנסת מופיד מרעי – אינו נוכח. סגן השר עידן רול. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא נעלת את הישיבה – את רשימת הדוברים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבר אמרתי לך פעמיים שהרשימה סגורה. כבר אמרתי לך פעמיים, לא שמעת, פשוט. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הרשימה סגורה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו, כשנחזור לשלטון, לא נעשה לכם את זה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, נתקלתי עכשיו, בזמן שישבתי והקשבתי לנאומים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת סובה, תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתקלתי עכשיו, בזמן שישבתי והקשבתי לנאומים, בציוץ בחשבון הטוויטר של הליכוד. הציוץ אומר: "הקואליציה מושכת זמן במליאה כדי להמשיך את מכירת החיסול שלה למנסור עבאס ומרצ. בחג הרווקים הסיני מכרו בזול יותר את מה שהם מוכרים עכשיו מאחורי הקלעים". הציוץ הזה מראה שאותה יוהרה, שכבר שנתיים הציבור מאותת לכם שנמאס לו ממנה, לא עברה. זה מראה שלא הבנתם – אותה יוהרה, אותו ניתוק מהציבור שהפגנתם בכל הניהול של הקורונה, וכל ההתנהלות והשיסוי והשפה הבוטה והמלוכלכת שאתם מכניסים לכאן, בצעקות, בקללות ובכינויים שהיו נזרקים פה כל פעם בהצעות אי-אמון בכל יום שני ומה שאנחנו ראינו בהשבעה של הממשלה הנוכחית. כל זה, כל הדברים האלה, שהוליכו אתכם לאופוזיציה, לא לימדו אתכם כלום. לא הבנתם שהציבור רוצה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו באופוזיציה כי יש פה – – – לא בגלל הציבור. אל תתבלבל. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתם שהציבור רוצה ממשלה שעובדת עבורו. וגם עכשיו – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> למה קיבלנו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת שוויתרו על זכות הדיבור לא יכולים להפריע לאחרים. בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם עכשיו, כשאתם יושבים פה עם הפרצוף הזחוח הזה ומדברים איתנו על מכירת חיסול ערכית, אתם בעצם מצביעים עם אנשים שמאמינים שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד, נגד עמדת מערכת הביטחון. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אלה השותפים שלכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא יושבים פה ומתנצחים איתנו, למרות מה שאתם חושבים. יש בחוץ ציבור, גם ציבור שלכם, שהצביע לכם. הוא מסתכל עכשיו על מפלגה שאומרת שהיא מפלגה לאומית-ליברלית, שבאה לפה, מגחכת ומתגאה שהיא מצביעה נגד חוק שבמשך שנים הצביעו בעדו. גם אנחנו הצבענו בעדו באופוזיציה, כמו שהצבענו גם בעד תקנות וצווי קורונה למען הטיפול במגפה. ואתם, ברגע שהגעתם לאופוזיציה, לא מצליחים לרגע, אפילו לרגע אחד, להתעלות מעל שיקולים קטנוניים, להתעלות מעל העלבון שלכם – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להתעלות מעל הראייה הצרה שלכם ולעשות את מה שנכון למען מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסדר לכם את זה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מה שאתה אומר לא נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסדר לכם את זה יפה יפה, שלא תוכלו לברוח מזה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי זה לא משנה מה אתם תספרו על עצמכם, הציבור בבית והתקשורת מבינים יפה מאוד. אתם מצביעים נגד מערכת הביטחון, נגד אמצעי שנועד לשמר את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – – << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> אלה השותפים שבחרת – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והכול בגלל שאתם באופוזיציה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לשיטתך, נגד מערכת הביטחון – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד פעם הצלחתם. כמו שהצלחתם לרמוס את הכנסת מהקואליציה, הצלחתם עכשיו להגיע לשפל חדש מהאופוזיציה. עכשיו אתם רואים רק איך נכנסים בממשלה, ושתישרף המדינה. זה מה שאתם רואים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> מבחינתכם לא מעניין שום דבר. אופוזיציה – בואו אני אתן לכם את ההבהרה האחרונה הזאת. אופוזיציה, תפקידה לא להכשיל ממשלה בכל מחיר. אתם עדיין נבחרי ציבור, עדיין יש לכם אג'נדה שאתם טוענים שעליה אתם נבחרתם בבחירות. ופעם אחרונה שזכרתי, אתם הצבעתם נגד החוק הזה, כשישבתם שם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, תלחש, תלחש, תלחש. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אולי קצת ענווה, ואולי קצת קצת בדק בית, יגרמו לכם להבין שיש פה עדיין אינטרס ביטחוני-לאומי, ואתם יכולים להיזכר בערכים שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, סגן השר רול. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> עד שהוא יעלה, אדוני היושב-ראש, אני חושב – קצת ממלכתיות מצידך, לשמור על כך שכל מי שעולה לדבר שלוש דקות, זה לא חמש דקות. גם לספור אתם לא יודעים בעצם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, יצא לי כבר היום לדבר מהדוכן הזה על הכעס והזעם הבלתי-נשלטים של חברי האופוזיציה. זה אכן מראה עצוב למדי, מכיוון שהכעס הזה, שהוא לגמרי לא רציונלי, לעיתים משבש את שיקול דעתכם. הרי מה אתם חושבים? משום מה אתם בטוחים כי תכף, עוד מעט, אנחנו שוב מחליפים כאן מקומות, ואתם חוזרים להיות הרוב בבית הזה. מכיוון שאתם בטוחים כי עוד מעט אתם חוזרים, לא אכפת לכם להצביע נגד החוק שאתם הארכתם אותו במשך שנים, פעם אחר פעם – אגב, בתמיכה שלנו, בתמיכת חברי יש עתיד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא הצביעו, יש עתיד. יש עתיד לא הצביעו בחוק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם אחר פעם. אבל כעת, הכעס והזעם משתלטים, וככה אתם מגיעים להחלטה הזויה באמת – להצביע נגד חוק האזרחות, נגד החוק, נגד ביטחון ישראל, נגד מדינת ישראל. אתם בטוחים שתכף אתם שבים לשלוט, ואיש לא יזכור לכם את הביזיון הזה. חבריי, אתם טועים. יש גבול לצביעות, יש גבול לעסקנות. היכן עובר הגבול? הינה, הוא כאן. אתם כבר על הקו. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> כאן, כאן, הגבול עובר כאן – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, חברת הכנסת סטרוק, הבחירה היא שלכם – להיות אופוזיציה לנו, לקואליציה, לממשלת ישראל, או להיות אופוזיציה למדינת ישראל. אכן, דילמה לא פשוטה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – השותפים שלך, השותפים שלך הם אופוזיציה – – – אתה עשית איתם הסכם קואליציוני. – – – אתה לא שם לב? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואו ננסה לפתור אותה. הצבעתם על החוק הזה בעבר, פעם אחר פעם. אתם יודעים כי הדבר הנכון, הרציונלי והציוני לעשות הערב – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> תסתכל במראה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, די, מספיק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא אפסיק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, את תפסיקי. את תפסיקי. חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה. קריאת ביניים זה בסדר; אי-אפשר להפריע לנאום בלי סוף. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אפשר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפשר? את פשוט תצאי החוצה עוד מעט. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> תוציא אותי, אין שום בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מה שאת מבקשת? אני לא מבין אותך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הכול בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש להוסיף לי זמן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם אחר פעם. אתם יודעים את זה, אז תתעלמו מהלחץ, מרעשי הרקע, מהכעס ומהזעם שמשתלטים עליכם, לכו עם האמת שלכם ותצביעו – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – משמעת קואליציונית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, מספיק. מספיק. מספיק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אז תוציא אותי החוצה. אני אגיד לו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, אני מבקש ממך להפסיק להפריע. אני מבקש ממך להפסיק להפריע. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לא רוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, גברתי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אין בעיה, אתה יכול גם פעם שלישית. שהוא יגיד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, נא לעזוב את האולם, בבקשה. תודה רבה. נא לעזוב את האולם. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, נא לעזוב את האולם. הינה, נקראת. ביקשת – קיבלת. (חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מבקש מכם להתעלם מהלחץ, מרעשי הרקע, מהכעס ומהזעם – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – השעון – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ללכת עם האמת שלכם, להצביע בעד החוק, והציבור יזכור לכם את זה לטובה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. איפה? הינה, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, ידידי שר הרווחה, אני רוצה לדבר היום על נושא ששכחנו לדבר עליו בימים האחרונים, בשבועות האחרונים. זה נקרא אידיאולוגיה. אידיאולוגיה זה משהו שאנשים מאמינים בו, שנבנה. הוא לא משתנה בהתאם לאיזה צד אתה נמצא במליאה, אם אתה – מצד ימין לצד שמאל, מצד שמאל לצד ימין. זה משהו שאתה מאמין בו בלב שלם, משהו שעבדת בשבילו, כתבת חוקים עבורו, נלחמת בוועדות לחוקק אותו, האמנת שזה מה שצריך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ואז הגיע בנט. ואז הגיע בנט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז, הפלא ופלא, עברתם צד, ופתאום כבר לא חשוב החוק הזה, לא צריך אותו, אין סכנה קיומית למדינת ישראל, למדינה דמוקרטית. ראש השב"כ לשעבר חבר הכנסת אבי דיכטר כתב מאמרים, נלחם בוועדות, עמד פה על הדוכן הזה ואמר שחייבים לחוקק את החוק הזה כי זו הדרך של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני איום קיומי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ואז הגיע בנט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואל תשאלו מה קרה – הוא עבר צד, ופתאום האיום הוא כבר לא קיומי. אולי אפשר לדון בזה, אולי זה לא כל כך גרוע. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה צודק, הוא עבר צד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן, מספיק. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא צודק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן, מספיק. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הוא צודק, אבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן, תודה רבה. שמענו את זה. שמענו. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסכים עם חבר הכנסת יברקן שאומר שאני צודק, כי אני באמת צודק. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אני עומד פה ושומע במשך שעות, ימים ולילות, איך הפכתם עורכם. איך אתם מסוגלים להצביע נגד חוק שאתם יודעים שהוא יוביל באופן ודאי לפגיעה אמיתית בביטחון ישראל? היית סגן השר לביטחון פנים, ראית את ההערכות של גורמי הביטחון, אתה יודע בדיוק על מה אנחנו מצביעים פה היום, ואתה יושב שם ויש לך רק דבר אחד בראש: איך להיות אופוזיציה למדינת ישראל. ואני לא אתן לך לעשות זאת – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואני לא אנהל איתך את השיח, כי אנחנו באנו לעבוד למען מדינת ישראל, ואנחנו נמשיך ונעשה את זה בצורה הטובה ביותר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הקואליציה שלכם היא האופוזיציה למדינת ישראל, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לספר לכם עוד משהו. אני רוצה לספר לכם עוד משהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אם תצליחו להילחם במדינת ישראל ולפגוע בה פגיעה קשה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן, תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק משפט לסיום – אני אומר לכם כי מי שמכיר אותי פה בצד הזה יודע שאני מדבר עם הרבה מאוד חברים שמצביעים לכם: הם מחכים לראות איך תצביעו הלילה הזה, כי לא מעניין אותם שעברתם צד, מעניינת אותם מדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – איננה. חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה, גברתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל אחד שעולה, שיגיד הנורבגי של מי הוא, שנכיר את ממשלת הג'ובים המנופחת שאתם מדברים עליה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת הג'ובים המנופחת עכשיו באופוזיציה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על ראש הגנב בוער הכובע, קרעי. על ראש הגנב בוער הכובע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא נכנסתי עם נורבגי. הנורבגים זה אצלכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה העברת את החוק הנורבגי. אתה העברת את החוק הנורבגי, קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו העברנו משהו מצומצם בשביל הבוס שלך לשעבר, גנץ. אנחנו לא השתמשנו בזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם תקפתם את זה כל הזמן ופתאום זה בסדר, אה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קצת היסטוריה, יוראי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אבל למה אתה לא מפעיל את הזמן, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> כי עוד לא התחלתי, אתה מפריע לי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא, את כבר על הדוכן, הוא צריך להפעיל את זה כשאת עולה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אם לא תפריע לי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, למה לא? תן לה שעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אין לי מה לעשות בשעה. אני אתחיל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בסדר, קחו את הזמן. לקחתם הכול כבר – גם את הזמן. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השעה היא שעה מאוחרת. התלבטתי – לא בשבילי, בשבילכם, אלו השעות שאני בדרך כלל פורחת בהן – מה מעניין אתכם יותר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה נתתם למנסור עבאס? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני לא שאלתי. לא עונים לפני ששואלים את השאלה. השאלה טרם נשאלה. האם נדבר על זה שדוח מבקר המדינה שהונח השבוע על שולחננו, בסוף השבוע שעבר – אני לא יודעת כמה קראו אותו – מראה מחדלים מטורפים, כמו למשל שאנחנו לא ערוכים לשיטפונות? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נתב"ג. נתב"ג. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אל תפריע לי, קרעי. כשתעלה לשלוש דקות, אני אקשיב לך. האם נדבר על שיטפונות? האם להראות שהתוכנית של משרד השיכון לא נתנה מענה לשטחים פתוחים ולמי נגר? האם נראה שהמסילה של הרכבת שלא תוכננה כמו שצריך מציפה את השכונות בתל אביב? אתם מפנים לי גב, זה נוראה מבאס אותי. אני לא רגילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ביטן, בבקשה. תמשיכי, בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מפנה לי גב, ואני כאילו צעירה פה, זה קשה לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אוסאמה סעדי. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם לדבר על זה שוועדות התכנון – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזו מנומסת. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני תמיד מנומסת, גדלתי בעוטף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אתה עם הגב למליאה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם לדבר על זה שוועדות התכנון לא פועלות כמו שצריך ונמלא ונמלא ונמלא? ואז החלטתי שהשעה היא באמת קצת קשה – אני רואה לפי התגובה בצד הימני שלי – אז אני אספר לכם סיפור אחר, של – אני לא יודעת אם אתם מכירים אותו; קוראים לו יהודה אטלס. יהודה אטלס, אני חושבת ששווה ללמוד את הסיפור לפני השינה שלו. אני מקווה שזה לא ירדים אתכם. יש לו ספר שמתעסק במה שעושים עם בעיה. לכולנו יש בעיות, בואו ננסה לפתור את הבעיה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> סופר, לא סיפור, הוא סופר. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> סופר, ואני מספרת לכם את הסיפור. אין לי הרבה זמן. אני לא יודעת איך זה קרה, אבל יום אחד הייתה לכם בעיה – אני עושה פרפראזה עליו. לא רציתם בה, לא ביקשתם שהיא תבוא. לא היה לכם שום חשק שתהיה לכם בעיה, אבל היא צצה לה. למה היא פה, מה היא רוצה ממני? אמרו אנשי האופוזיציה. מה עושים עם בעיה? אני נורא רוצה שהיא תסתלק, לגרש אותה. שלחתי אליה מבטים זועפים, ניסיתי להתעלם ממנה, אבל שום דבר לא עזר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא מדברת על עבאס, תקשיב. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> התחלתי להיות מודאג. האם היא תבלע אותי? אני שמחה על הקשב שלך, קרעי. האם היא תתגנב אליי פתאום ותתפוס אותי? האם היא תיקח את כל הדברים שיש לי? בסוגריים, היא כבר לקחה. הייתי מאוד מודאג ממה שאולי יקרה, ממה שאולי עלול לקרות, וזה וזה. הייתי כל כך מודאג שהבעיה שלי גדלה וגדלה. כל מה שרציתי – שהבעיה פשוט תיעלם. ניסיתי להסתתר מפניה, הסוויתי את עצמי, אבל היא כל פעם גילתה אותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככל שניסיתי להתחמק ממנה, היא באה וחזרה אליי, עד שלא יכולתי לשאת את זה עוד ואמרתי: זה חייב להיפסק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אנחנו נעשה – ואז הבנתי שאני אמור להתייצב מולה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> החלטתי להתמודד מולה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – קואליציה עם מנסור עבאס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אבל מה היה בסוף? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשאיר את זה לפעם הבאה, כי קרעי לא הפסיק להפריע לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה, חברת הכנסת שפק. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> איזו מדינה נפלאה יש לנו, מיוחדת במינה – קטנה, חזקה, מוקפת אויבים; גם יהודית וגם דמוקרטית. בהחלט מדינה מיוחדת. ותראו איזה נוער נפלא יש לנו. תסתכלו על היציע, תראו איזה בחורים צעירים. אהלן, חבר'ה. צעירים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אחרי הסדר הם באו לפה. במקום לטייל בפאבים ובפשע, הם באו לפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סגרו להם את נחל האסי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אני אמרתי? מה אני אמרתי? מה אני אמרתי? אמרתי: תסתכלו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מחזק אותך. אני מחזק את דבריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו אופוזיציה אחראית. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסתכלו על היציע, ואני אומר עכשיו, בלי ציניות: אני רואה בחורים צעירים, יפים, בריאים, בעזרת השם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם בתלבושת אחידה, כולם. בתלבושת אחידה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אני מסתובב במסדרונות של הכנסת, אני רואה הרבה מאוד אנשים צעירים ובריאים ויפים, ואני אומר לעצמי, עם ישראל התברך – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – התברך בנוער נפלא שאני מאמין שבקרוב יתגייס לצה"ל וישרת את מדינת ישראל לא רק בישיבות אלא גם בצבא, ואני מאחל לכם הצלחה רבה, חברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תלכו בשלום ותחזרו בשלום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה אותם – – – בפריצות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. די, מספיק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה אתה מתכוון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול. אני לא מבין, חבר הכנסת אבוטבול. מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שומע בתקופה האחרונה – אתה מפריע לי – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה תרגיע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבוטבול, אתה מפריע לי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה מפריע לנו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך, אתה מפריע לי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קצת כבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמרתי משהו לא בסדר? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, מה קרה לך היום? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש שתחזיר לי חצי דקה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עצרתי לך את השעון, ברשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן לו, תן לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אמרתי שום דבר לא בכבוד, ואני מכבד את כולם, וכאן, מה שאמרתי, גם התכוונתי לו. בזמן האחרון אנחנו שומעים הרבה מאוד את הביטוי "תומכי טרור", "תומכי טרור", "תומכי טרור". אני יוצא נגד הביטוי הזה. אני רוצה להגיד לכם שמי שהוא תומך טרור, בין שהוא יהודי ובין שהוא ערבי, הוא יושב בכלא, הוא לא יושב בכנסת, הוא לא מסתובב חופשי ברחוב. אני מציע לכם להפסיק עם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. רם בן ברק, אני רוצה לשאול אותך שאלה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו את הזמן. מי שאומר: המחבל הוא זה שכובש עם אחר, המפגע – זה שהורג עם אחר, והטרוריסט – זה שמציב מחסומים בכפרים וערים פלסטיניות, מקשה את פרנסתם. המחבל הוא זה שעושק אדמה ובונה מחסומים. מה לדעתך, מי זה המחבל? לא החייל? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה לדעתך צריך לעשות למחבל? מה צריך לעשות למחבל? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> דוד, שאלת – אני עונה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ומה לדעתך – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלת – אני עונה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, דקה. מה לדעתך נער פלסטיני בגיל 15 מבין מכך שיש מחבל שהוא החייל ומה צריך לעשות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דודי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה השותפים שלכם, מנסור עבאס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דודי, אתה יודע את מי אתה שואל? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, יש לנו מערכת אכיפת חוק, יש לנו בתי משפט, ואנשים שתומכים בטרור יושבים בכלא, גם יהודים וגם ערבים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא תומך טרור? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא תומך טרור? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, חבר הכנסת אמסלם, יש כאן במשכן גם יהודים שיש להם אמירות מאוד בעייתיות, שגובלות לדעתי בתמיכה במעשי טרור, ואני לא אומר שהם תומכי טרור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מרים ידיים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אומר שהם תומכי טרור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מציע לכם מאוד להימנע מהשיח הזה. אני מתווכח – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אתה מגדיר את זה? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מסכים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זו עמדה לגיטימית – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מסכים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – שהחיילים הם מחבלים? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מסכים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה עמדה לגיטימית? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מסכים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, זה עמדה לגיטימית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תן לו לסיים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מסכים כמעט עם כל דבר שחלק מחברי הכנסת מביעים כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא שאלה אם אתה מסכים. זה נשמע לך לגיטימי? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מסכים איתם, אני מתווכח איתם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה חוקי? זה חוקי? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל אני לא מכנה אותם בכינויים שהם לא נכונים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אם זה חוקי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מציע גם לכם לעשות את זה. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אם זה חוקי, לדעתך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן ברק. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלה אמירות חוקיות, לדעתך? לגיטימיות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רם, אתה שומע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – שהחיילים הם מחבלים? הרי אם אנחנו, אם נגיד הימין היה אומר משהו על השמאל שהוא מחבל, הייתם זועקים כאן, וגם היו עוצרים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן אני מתפלא עליו. לכן אני רואה כמה – – – << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, 01:43 – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – זה שעה של תיקון, תיקון חצות, וחבר הכנסת רם בן ברק בחר לפנות לבחורי הישיבה פה, שאיתנו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> נושא חדש. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> וזה דבר שגם אני ביקשתי לעשות. אני רוצה להגיד לחבר'ה פה, שאני מעריך שחלקם בוגרי ישיבה קטנה, בדרך לישיבה גדולה; יש להם עכשיו, תכף, סוף זמן הקיץ, בין הזמנים, כ"ו בתמוז, עוד שבועיים תשעה באב, יוצאים לבין הזמנים. אז אני אלמד זכות – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> סוף זמנים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שלא שכחו תלמודם ובאים לעסוק בצורכי ציבור באמונה, הקדוש ברוך הוא ימלא שכרם. אנחנו רוצים ללמד עליהם זכות. אבל אם כבר הגיעו ל-01:43, צריך ללמוד תורה, אז בתלמוד הבבלי, דף פ"א, עמ' א', כתוב: "היזהרו בבני" – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו מסכת? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> מסכת נדרים, דף פ"א, עמ' א'. כתוב: "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". בדרך כלל אנחנו אומרים, מה זה "היזהרו בבני עניים"? תנו להם שוויון הזדמנויות. תיזהרו, אם ראיתם אדם עני, כמו הלל הזקן, שקופא בגג, תורידו אותו לבית המדרש, לא צריך לשלם כסף ללמוד תורה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה עושה בקואליציה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בוא אלינו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בוא אלינו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, גם זה נחשב הפרעה לדובר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בואו נחכה לסוף, עזוב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – כבוד – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, תנו לי לסיים. אין מקשים על הדרשן, כתוב בתורה. פינדרוס, אין מקשים על הדרשן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא בתורה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה תורה שבעל פה, אמסלם, מה זה לא בתורה? תלמד אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטן, תן לו עוד שלוש דקות, עליי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> כתוב: "היזהרו בבני עניים", אז הדגש הולך על "היזהרו" – תעשו שוויון הזדמנויות. בעוונותינו, במדינת ישראל עוד לא עשינו חינוך חינם. חינוך עולה כסף, גם הפורמלי, כל שכן הבלתי-פורמלי. אבל יש דרש שאומר שהדגש על המילה "שמהם". דווקא מהם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיכאל, לא ידעתי שאתה גדול בתורה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> הרב ביטן, תודה שהצטרפת אלינו. כתוב "שמהם" – דווקא מהם; לא רק "היזהרו", שוויון הזדמנויות לכולם, שדווקא ילד עני, ממנו יצא גדול בתורה. איך יודעים את זה? כמו כל דבר, צריך להוכיח: יש לנו את רבי עקיבא. הרבה פעמים אנחנו בני עקיבא, אבל רבי עקיבא לא שייך לציונות הדתית – שייך לכל עם ישראל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בני רבי עקיבא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. בני רבי עקיבא, וגם תלמידיו של הלל, ואנחנו יודעים שההלכה כבית הלל משום שהקדימו דברי חבריהם לדבריהם, שהייתה להם אפשרות לדבר לפני שאומרים את ההלכה שלהם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בית שמאי – – – אתה יודע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. בית שמאי, יש להם כוח גדול, כוח של הדין. אבל יצאה בת קול מן השמיים ואמרה: הלכה כבית הלל. למה? שנוחים ועלובים היו והקדימו דברי חבריהם לדבריהם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם האופוזיציה נותנת לכם לדבר. אנחנו שותקים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> הינה בדיוק, לצורך העניין, אבל הדימוי הזה שם אותנו בית הלל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת ביטון – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל מי זה הלל? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה הילד העני שקפא בגג, שמישהו הוריד למטה – הלכה כבית הלל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה תרגיל של הקואליציה להפריע לדברי תורה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> מי אנחנו, בני רבי עקיבא? ילדיו של אותו רועה צאן שבגיל 40 קיבל הזדמנות ללמוד תורה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז לא משנה, בני הישיבות, מה תעשו – תהיו תלמידיו של רבי עקיבא ותלמידיו של הלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, מיכאל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> חזק וברוך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חזק וברוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת רם שפע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם לא הייתי מתבייש, היינו אומרים קדיש עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> קדיש דרבנן, לא קדיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות, נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין לי את היכולות הרבות של מיכאל ביטון, אבל כל אחד ידבר על הדברים שהוא אוהב ומבין בהם. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר עליי עכשיו? << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אני באתי לדבר על גדי יברקן. שנים חלמתי על הרגע הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במה אתה מבין, בוא נשמע. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> חוץ מתשלומי הורים, ידידי דודי אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> וגם אני מחכה לזה. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> – – מבין באופן יחסי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאתה תבטל את תשלומי ההורים. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> – – מבין באופן יחסי בספורט, אבל חשבתי ללכת על חידון במקום שאני אספר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספורט – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> קרה מאורע מרגש בשעה האחרונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כדורגל, כדורסל, מה? << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> מיהו נעם יעקב, מי יודע להגיד לי? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חבל על הזמן. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> ילד, נער בן 16 וחצי, משחק בהפועל עמק חפר כדורסל. הם לקחו השנה את האליפות, והוא חתם עכשיו לפני שעה בווילרבאן, שזה אירוע מאוד משמעותי, וטפו טפו טפו, העתיד שלו מאוד מאוד מאוד מזהיר. כתושב עמק חפר אני רוצה מפה לברך אותו, לאחל לך בהצלחה מכל הלב. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני מכיר רק את – – – את ההפגנה שעשו מול הבית של – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני שר הביטחון המיועד, על פי הממשלה המוצגת, אני מבקש שתתעסק בענייני ביטחון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> חצי גמר היורו מחר, חברים וחברות, משחק ראשון חזק מאוד בין ספרד לאיטליה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ביום שכלפון נכנס לכנסת צרפת הפסידו. איזה מנחוס. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> משחק שני למוחרת, אנגליה–דנמרק, משחק חזק, אבל בואו נלך על הדברים היותר-מעניינים: מי חברת או חבר הכנסת שהיה בצעירותו אלוף ישראל בקפיצה לגובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אריק איינשטיין. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> היה, זה נכון, אבל הוא לא חבר כנסת. חבר או חברת כנסת. רמז: נמצאים באולם ברגע זה. נא הרם את ידך, או הרימי. חברת הכנסת אפרת רייטן, חברים וחברות, הייתה אלופת ישראל בקפיצה לגובה כנערה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלישיית מה קשור – מה – – – א << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, שימו לב, עכשיו זה אולי יותר פשוט: איזה חבר כנסת משחק עכשיו בליגת בתי הכנסת בכדורסל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניר אורבך. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> הופה, יפה מאוד. ביטן בדרך לשחק בליגה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> סנטר בכדור-מים, אם אתה רוצה, נדבר על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> נמשיך, חבר'ה. ניר אורבך, צחוק בצד, אני אשלח לכם סרטון שלו – שחקן מרשים ביותר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רגע, רם. מי עם בסך הכול שישה מנדטים הפך להיות ראש ממשלה? << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> תראה מה זה, מדברים פה על ספורט – אתה הולך על פוליטיקה. איזה אדם שערכיו – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, זה ספורט. רגע, רם, זה ספורט. זה הנוכלות הכי גדולה בעולם. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> תראו מה זה. גם כשאני עושה פה חידון ספורט אתם מדברים על פוליטיקה. אבל שאלה אחרונה לסיום, אדוני היושב-ראש, אפילו שתיים, אבל זה יהיה קצר: מי מצליח להיות גם ליכודניק אמיתי שורשי וגם לחזק את ערכי הפטיש והמגל, האדומים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יריב לוין. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> יריב לוין, חברים וחברות, מחזיק את הסטייה הזאת בגאון כבר שנים רבות. הוא עושה כאילו הוא לא מקשיב, אבל בסדר, בסדר. אוהד הפועל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אני כמובן אוהד הפועל. אני אוהד הפועל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רם, רם, אתה יודע, לא כולם מושלמים בכול. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. אני לא רוצה לסכסך פה. התכוונתי להחמיא ליריב. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אדום בנשמה. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אדום בנשמה. אם אתה רוצה, אפשר לפצוח פה בסדרת שירים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני שואל אותך. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אולי אתה מוכן – – – אדם כמוני – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> פרוש, אנחנו נדבר על זה, נמצא אולי ענף ספורט שאתה אוהב, אחרי שהיום גיליתי שאתה מעולם לא עשית לייק בשום רשת חברתית. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> גדי, אתה רוצה שאני ארד כי לא דיברתי עליך? בפעם הבאה נדבר עליך. לא, בוא נמשוך את הזמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> שאלת בונוס, שאלת בונוס, אפרת רייטן ביקשה ממני, אז אני אגיד את זה – שאלת בונוס לסיום. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – תפילה שאומרים כל שבת – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> איזה חבר כנסת, אבא שלו היה שחיין אולימפי? אני יורד, ירדתי. כן, מי? << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> הופה. חברים, סיימתי בשאלות עליי – אני. אבל לא ניכנס לזה עכשיו. תודה רבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה עושים אם תשעה באב חל בראש חודש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רם, מה זה לייק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> ציון נכשל לשלישיית מה קשור מפי היושב-ראש דוד ביטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלישיית מה קשור – מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. גלעד קריב ויתר. חברת הכנסת אמילי חיה מואטי. קדימה, בואי נראה את החידון שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חברת הכנסת אמילי, את צריכה להתעלות על רם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שברתי את הראש משום שבעוד שבועיים, בעזרת השם, אנחנו מציינים 22 שנים למותו של מאיר אריאל. מצד שני, בעוד חודש אנחנו מציינות את יום הולדתה ה-61 של מדונה. עכשיו, אני לא אתקיל אתכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אוה אוה אוה. אם כך, שברתי את הראש איזה שיר כדאי להקריא לכם ובחרתי את "אדם צועק את שחסר לו". השעה 01:55. "אדם צועק את שחסר לו. / חסר לו ביטחון, צועק ביטחון, / חסרה לו הדדיות, צועק הדדיות, / חסרה לו גאווה, צועק גאווה, / חסר לו יחד, צועק יחד. / אדם צועק את שחסר לו. / לא חסר לו", דודי אמסלם, "לא צועק. // אדם מפגין את שחסר לו. / חסר לו כוח, מפגין כוח, / חסרה לו ריבונות, מפגין ריבונות, / חסרה לו נחישות, מפגין נחישות, / חסרה לו נוכחות, מפגין נוכחות. / אדם מפגין את שחסר לו", שלמה קרעי, "לא חסר לו – לא מפגין. // אדם גונב את שחסר לו. / חסר לו ניצחון, גונב ניצחון" – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חסר לו שיירה, גונב שיירה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> "חסר לו כסף", מה גונב, דודי אמסלם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כסף – – – שיירה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> "גונב כסף". יפה, אתה מתקרב. אתה מתקרב. "אדם רודף את שחסר לו. / חסר לו צדק, רודף צדק, / חסר לו שלום, רודף שלום, / חסרה לו אישה, רודף נשים. / אדם רודף את שחסר לו. / לא חסר לו – לא רודף. // אדם משלים את שחסר לו. / חסר לו להרגיש נבגד, משלים נבגדות, / חסר לו להרגיש נרדף, משלים נרדפות, / חסר לו להרגיש מושפל, משלים מושפלות" – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חסר לו – – – << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> "אדם צועק את שחסר לו" – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חסר לו אזרחות, מה הוא רודף? << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> רודף אזרחות. יש מצב שהסיפור נקלט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, חסר לו אזרחות – רודף אחרי עבאס. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> תגיד, דודי, אתה מגיע למליאה – כאילו, אתה בודק שלא שכחת טלפון, מחזיק מפתחות וציטוטים של עבאס? אתה בודק את זה לפני שאתה מגיע למליאה. נראה לי שהסיפור הובן. נעמתי, תודה לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך את מרגישה? יותר חשוב. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה לכם. אני מרגישה הרבה יותר טוב. בעזרת השם, בעוד שבוע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם. כל השאר לא חשוב. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, תודה גדולה. האמת – יש לי עוד זמן, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לכם שבאמת מבחוץ הכנסת נראית כזאת סוערת, וכולם מתווכחים – נכון, קרן ברק? ותככים ומזימות וזה. ואני רוצה להגיד לכם שבתקופה הזאת שלא הרגשתי טוב, קרן ברק, כל כך הרבה חברי כנסת טלפנו אליי ושאלו לשלומי, וזה היה כל כך מרגש. ואני רוצה להגיד לכם, יש כאלה שאומרים "זה לא מובן מאליו" – זה הרגיש לי נורא טבעי, ההתעניינות הזאת הרגישה לי נורא טבעית. אז אני ממש ממש מנצלת את ההזדמנות להודות לכם, חבריי לאופוזיציה וחבריי לקואליציה. אתם באמת נהדרים. המקום הזה הוא הרבה יותר טוב ממה שנדמה לאזרחי ישראל. וביטן קיזז אותי, שיירשם בפרוטוקול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תגידי את זה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אה, אופס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלכו לו הפריימריז. זהו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דווקא ההפך. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אני יכולה לקזז אותו בפריימריז. יש לי משפחה ליכודניקית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אביר קארה מבקש, חסרות לו אצבעות, מצביע פעמיים. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, נראה לי ששיקלי חוסך לכם הצבעות. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אמילי, אנחנו שמחים שחזרת אלינו, בעזרת השם. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> מה אתה אומר, גדי? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> שמחים שחזרת בריאה ושלמה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה לכם. תודה רבה. שיהיה לנו המשך לילה נפלא. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן. בבקשה, שלוש דקות. את צריכה לשיר, לזכר העבר. היית פעם בערוץ הילדים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ערב טוב לכולם, השעה כבר באמת 03:00. לא האמנתי בחיים שהדבר הזה באמת יקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה 03:00, 02:00. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> השעה 02:00, אני בלי המשקפיים. אה, אני רואה את זה. האמת, קודם כול, הצפייה כאן, הצפייה היא בשיא. אני רוצה להגיד שתוך כדי זה אני מקבלת ווטסאפים מאנשים שאומרים לי איזה פריטי טריוויה אנשים רואים, אז שלום לצופינו ברחבי ישראל ובעולם. אגיד לך כזה דבר: אתה יודע, באמת, אמרה אמילי קודם על העניין של הכנסת: אנחנו עומדים בכנסת ישראל המכובדת, עם כל האנשים והח"כים המכובדים, ויש איזושהי תחושה שאתה עומד כאן ואתה אומר: רגע, שנייה, עשיתי כבר כל כך הרבה קריירות, ואני רוצה להגיד תודה – באמת תודה לכם, חברי האופוזיציה הנכבדים. למה אתם בשקט? דודי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא רגילה שיש כזה שקט. אתה מקשיב? אתה יודע מה? אז לך אגיד: קודם כול תודה על כל מה שאתם מלמדים אותנו עכשיו. אני חדשה, אתה יודע. איך קראת לנורבגים, אגב, "העובדים הזרים"? אני לא מהעובדים הזרים ולא מהנורבגים – מהפריימריז והכול – אבל יש במה שאתם מלמדים אותנו כרגע, גם בלוחמנות ובלהט ובזה שאתם יושבים כאן באמצע הלילה ונותנים פה את הפייט הזה – תקשיב, זה שיעורים. אני רושמת את כל הדברים האלה. באמת, אחלה אחלה שיעורים. אבל מעבר לזה, היכולת שלכם לשים את כולנו ביחד – אתם יודעים, יש לכם מניות בכל האירוע הזה, בממשלה, בכול. אי-אפשר לקחת את זה. זה יצירה של באמת – אנשים יושבים עכשיו, ויש להם, אתם יודעים, חילוקי דעות אידיאולוגיים מטורפים, יושבים, מדברים, מוצאים פתרונות לכל מיני דברים שלפני זה אף אחד לא היה חושב שאפשר בכלל למצוא להם פתרונות. חושבים מחדש על חוק האזרחות – מי בכלל היה מאמין, הרי הדבר הזה עבר אוטומטית, אוטומטית, בכל שנה, בלי בכלל לחשוב, ימין או שמאל. כל הדבר הזה נוצר בזכותכם, כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה הגיבוש לקראת האופוזיציה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה גיבוש לקראת האופוזיציה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> יכול להיות. כרגע זה ממש עושה גיבוש לקואליציה, אז על זה קודם כול תודה, ועל כל השעות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה גיבוש לשני הצדדים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כנראה. לא, ובמיוחד השיעורים במסדרת. כל הכבוד, אני אומרת לכם מכל הלב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו רק התחלנו. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רק התחלתם. אנחנו יושבים ורושמים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – כל העובדים הזרים והצפונבונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל את לא באת ככה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני נכנסתי כמו שצריך – פריימריז, הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא בפריימריז. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני בפריימריז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא נבחרה. לא, דוד, לא לשנמך, אני מבקש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשמע, היא, בפריימריז, הייתה לה תקשורת, חבל על הזמן. כל פעם – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תשמע, אסביר לך למה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – שפתחתי, ראיתי אותה. פתחתי את הערוץ הזה – ראיתי אותה; את זה – ראיתי אותה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תראה, כל העניין בלעבוד עם התקשורת – צריך לדעת לעבוד איתה נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע. עשית, עשית עבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אם אחרי שעבדת 10, 20 שנה בתקשורת, פתאום נעלמת לעשר שנים, החלפת קריירה – נכנסתי למחתרת, עשר שנים; כשאתה חוזר מהמחתרת, אז יש לך טלוויזיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל כל אלה שהיום משדרות, היו צעירות יחד איתך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הן היו המעריצות שלי בשנות התשעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז מה את רוצה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר, יעבור להן. אז חברים, תודה. תמשיכו כך, אנחנו יושבים ורושמים. נעדכן אתכם עוד מעט אם זה גם מצליח. עניין של עוד שעה או שעתיים – נראה את התוצאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> נראה לי פחות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפרת, את משתתפת באירוע מכונן. זה אירוע מכונן שהקואליציה עושה פיליבסטר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – זה הכול חדש. תראו, זה הכול חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת ענבר בזק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בֶּזֶק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא בָזק? טוב, בזק זה כבר טוב. חבר הכנסת ניר אורבך. תעלה לפני זה, בסוף. תנוח בינתיים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אורבך, תן בראש, אורבך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתן לך לנהל את ההצבעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ניר, הצעה של חבר: אל תעלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אל תשכח להודות למנסור עבאס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, אורבך. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> לילה טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, ברוך השם, יש הרבה יידישקייט במשכן הזה. אני מקבל המון מסרונים, המון ברכות ופסוקים: "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"; "עשה לך רב וקנה לך חבר". אתם יודעים מה? אז אנחנו כאן לאחרונה גם נעשינו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעלה הדובר הבא, אני אתן לך. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> – – משגיחי כשרות גם אחד על השני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. עזוב, אמרתי לו כבר, מספיק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד שתי דקות לא יזיק לנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השעון, השעון, דוד, השעון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, השעון? בלבלתם אותי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אני אקצר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה הגיס החמישי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אקצר ב-20 שניות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ניר, ניר, מישהו גם שלח לך: אביב הגיע, גפן בא. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> כן, יש גם בדיחות שחוקות פה במשכן, בהחלט. אז אני חשבתי בהמשך, גם החבר'ה פה, להגיד קצת איזשהו דבר תורה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש בדיחה חדשה, יש בדיחה חדשה: הממשלה הזאת בדיחה, חבל על הזמן. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> גם זו בדיחה שחוקה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אביב הגיע, גפן בא. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אז קצת חשבתי להגיד – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> חשבנו שתספר לנו על – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> – – כמה מילים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ניר, חשבנו שתספר לנו על איזו הופעה שראית. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> לא. נו, אז אמר את זה משה. משה, תספר לו אחרי זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אביב הגיע, גפן בא. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אז חשבתי לומר כמה מילים על פרשת השבוע, פרשת מטות-מסעי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> פיליבסטר של הקואליציה, מי היה מאמין. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> והפרשה מתחילה כך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול תן לנו משהו על קורח ועדתו. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> בעזרת השם, בהמשך. "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוָּה ה'. איש כי ידֹּר נדר לה' או הִשבע שבֻעה לאסֹר אִסר על נפשו לא יחל דברו. ככל היֹּצא מפיו יעשה". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ככל היוצא מפיו יעשה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> תודה, שלמה. רש"י על המקום – מה אומר רש"י על המקום, שלמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> האומר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> עוד מעט נגיע לזה. עוד שנייה נגיע לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> האומר, האומר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> עוד שנייה נגיע לזה. עוד שנייה נגיע לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אל תספר את הסוף. "האומר עליי קונם" – כלומר, אני נודר נדר – "שלא אוכל או שלא אעשה דבר פלוני, יכול אפילו נשמע שיאכל נבלות אני קורא עליו ככל היוצא מפיו לעשות. תלמוד לומר לאסור אסר – לאסור את המותר ולא להתיר את האסור." אז באמת התורה אומרת שאפשר לנדור נדר, אפשר אפילו לטפס על עץ גבוה ולא לרדת ממנו, אבל להגיע למצב שבו מתבלבלים בין אסור למותר ומגיעים למצב שבו מצביעים נגד האינטרס של המדינה, את זה התורה כבר לא מתירה. תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן. אבל התורה אומרת על ראשי המטות שהם לא יהיו שקרנים, אתה מבין, ניר? כי ראשי המטות רגילים לשקר, אז לכן הדגישו את ראשי המטות. הם רגילים לעבוד ולשקר על אנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, ואתם מה עשיתם? אורבך, מה אתם עשיתם? אמרנו, מצביעים נגד האינטרס. טוב, השרה מירב כהן. אהה, בוא, בוא. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מי? ראשי המטות, ראשי המטות. תקרא את רש"י בהמשך. למה דווקא ראשי המטות? כי הם רגילים לנדור ולשקר. תקרא את רש"י כולו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוד, אל תיתן להם עוד דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בסדר, חבר'ה, נו, באמת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, תן גם לי אם אתה נותן להם עוד דקות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם לי – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא לוקח רק חצי פסוק. תיקח את הכול. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה? כן, יאיר. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> בוא, אני רוצה להגיד לך דבר תורה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תגיד, בכבוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ואמרו אמן. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> יאללה, קדימה, בוא, יש לנו פה קהל יודע תורה, מה שנקרא. בוא נדבר אליהם, אל האנשים הצעירים והנחמדים האלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מבית מדרשה של מרצ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם שלקח מנהיגותי ראשון אני לוקח מהמקורות, מנאום ההסמכה של הנביא ירמיהו. בסוף דבריו אומר הקדוש ברוך הוא לנביא שעוד לא הוסמך, לנער הזה, הלא-בשל, הוא אומר לו: "ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות" – תקשיבו טוב עכשיו – "לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע" – ארבעה דברים שליליים, של הרס, ורק שני דברים חיוביים של בנייה. למה? כי מנהיגות היא כוח ניטרלי. אפשר לנצל אותה להרס, ואז ההרס הוא נורא. מי שיש בו מנהיגות ולא מנצל אותה נכון, מפנה אותה למקומות השליליים – ארבע אזהרות, אבל מי שיודע לקחת את המנהיגות ולכוון אותה לטוב, לכוון אותה לערכים הנכונים, לערכים הומניים, לערכים לאומיים נכונים, הוא יזכה לבנות ולנטוע. אז אני אומר לכם, אנשים צעירים: אם יש בכם מנהיגות, תבנו ותיטעו, אבל זה הכול בנוי על לב אוהב אדם. ואני אומר על העניין הזה של לב אוהב אדם את הדבר הבא: באתי היום למשרדי, חיכתה לי מעטפה מצבא ההגנה לישראל. במעטפה הזאת היה אות המערכה לאלה שנלחמו בלבנון ממלחמת שלום הגליל – שיש לה אות נפרד – מאחרי המלחמה ועד נסיגת צה"ל בשנת 2000. את מיטב נעוריי, את מיטב מרצי ויכולתי השקעתי שם בלבנון, על ההרים הסבוכים והקירחים, על השבילים, כנגד אמל וחיזבאללה, כנגד שוחרי רעתה של מדינת ישראל. אחרי זה עם האות הזה באתי פה לאולם המליאה, ושמעתי כלפיי – לא כלפי מה שאמרתי, לא כלפי רעיונותיי; כלפיי אישית – חרפות וגידופים. ואני אומר לכם, אומה שלא יודעת לכבד את לוחמיה, את אלה שהקריבו יותר מכל אחד אחר, לא תדע לקיים את חייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה חירפת את כל הציבור הישראלי. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> לא תדע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ואני אומר לך – אתה תתבייש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אתה תתבייש, וגם אתה תתבייש, כי אין לכם כבוד לאנשים שבאמת נתנו מגופם ומנפשם למדינה הזאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> באמת, קיבלת על זה משכורת שמנה – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ואתם לא חייבים להסכים איתי, ואתם יכולים להתנגד לדעותיי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ואתה ממשיך לקבל פנסיה תקציבית ומשכורת של חבר כנסת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אבל אתם יכולים לכבד את האדם, ואת האזרח שהוא שכן שלכם, חבר שלכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה, כמה אתה מקבל בחודש, 120,000? << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> והשכן הזה, והחבר הזה, שמטפל בכם ודואג לכם ובונה לכם, ומקבל אתכם בבתי החולים – כן, לעיתים, הוא אחד מכל חמישה אזרחים בישראל, הוא אזרח ערבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יאיר. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> וגם אליו צריך לחוש כבוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בטח, יעשו להם אפליה מתקנת בקבלה לאוניברסיטה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי את תושבי הדרום לא מקבלים לבית הספר בסורוקה, מקבלים אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה אתה מקבל מהציבור בחודש, 120,000 שקל? תספר לכולם. פנסיה תקציבית שמנה ומשכורת של חבר כנסת. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה לא מתבייש? על זה עכשיו – את האגדה המפגרת הזאת אתה רוצה להפיץ כאן? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מלכלך על כל אזרחי ישראל. תגיד לכולם, תספר לכולם כמה אתה מקבל, אחרי הגידופים שלך על כל אזרחי ישראל. אתה משווה אותנו לנאצים. תתבייש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלמה, שלמה, מספיק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלמה, אתה מדבר על סגן הרמטכ"ל – – – סגן הרמטכ"ל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שקורא לאזרחי ישראל "נאצים". אז מה אם הוא סגן הרמטכ"ל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלמה. שלמה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הלו, די, כמה אפשר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי "הלו". "הלו" תגיד בשוק. זה לא שוק פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפנסיה התקציבית של – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלמה. מספיק. מה אתה, רס"ר משמעת? כל הזמן אתה צועק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בסדר, עצרתי אותו, הפסקתי אותך. מספיק. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי, עמד פה יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל, וכשהוא עלה על הבמה, הסתכלתי למעלה על החבר'ה שיושבים, וכמה מהם סימנו ככה. כמה מאלה שישבו למעלה סימנו ככה, עם האצבע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שהם כמו נאצים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה רואה הפוך, כנראה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שזה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הצלחת לראות, תגיד לי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רואה טוב. ואני לא בא, החבר'ה למעלה שם, ללמד אתכם או לחנך אתכם, אתם ילדים גדולים, אבל ההתנהגות הזאת זאת תוצאה של ההתנהגות שלנו כאן, ואני חושב שהגיע הזמן שנתחיל להרגיע. עכשיו לעניין עצמו. יש פה כמה עדים, חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת יצחק פינדרוס, חבר הכנסת משה גפני, וגם כמובן חבר הכנסת ינון אזולאי, וגם שלמה קרעי: עד לא מזמן, לפני חודשיים, ישבנו בוועדת הכספים ואני הייתי באופוזיציה, אבל כשחשבתי שיש חוקים טובים שהממשלה מעלה, הצבעתי בעד. ולא מזמן ישב פה גם שר האוצר לשעבר ישראל כץ, שהתקשר אליי בליל התקציב ההמשכי וביקש ממני לחזור ולהצביע כי הייתה חסרה האצבע ה-61, וחזרתי והצבעתי. למה אני מספר את זה? אני מספר את זה כי בסוף יש לנו – מעבר למאבקים הקואליציוניים והאופוזיציוניים צריכה להיות איזושהי אחריות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אלכס, מה עשינו לפני שעה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כלפי – שנייה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא העברנו חוק ביחד? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חד-משמעית – כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה חשוב – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. הוא לא אמר שלא. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני לא אומר שלא, אני אומר שכן, אופיר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אלכס, אתה לא מעודכן, יש לכם הסכמות קואליציוניות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר שאפשר לעשות את זה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש לכם הסכמות קואליציוניות. אלכס, אתה לא מעודכן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש להוסיף לי את הזמן הזה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תדאג, אני אוסיף. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא בחוק הזה, לא בחוק הזה, שהממשלה הזאת נתמכת על ידי תומכי מחבלים, אלה שלא רוצים – אלה שרוצים להכניס פלסטינים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר. אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בזה אנחנו לא נעזור לכם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני – אדוני היושב-ראש, מפריעים לי לדבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא נהיה רשת הביטחון שלכם בדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, רבותיי. מה קרה לכם? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני אומר, חבריי באופוזיציה, הממשלה הזאת תאריך ימים, ויהיו לכם עוד הרבה מאוד פעמים שאתם תוכלו להביך אותנו ולשים אותנו במצב לא נעים ולא נוח, אבל לא כשמדובר על ביטחון המדינה ועל החיים של האזרחים. ולכן – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תגיד את זה לחברים שלך בקואליציה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא – – – בעניין. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה תהיה התוצאה של ההצבעה היום. אני מאוד מקווה שאנחנו נעביר את החוק הזה למרות ההתנגדות שלכם. אבל אני מבקש מכם, בעתיד, היות שהממשלה שלנו תחזיק הרבה מאוד זמן, כשאתם מחליטים כל מיני החלטות, אל תקשיבו לאיש שהחליט שהוא זה המדינה והמדינה זה הוא. בנימין נתניהו הוא לא לואי ה-14. ואגב, חודש באופוזיציה עושה לו טוב. ראיתי אותו יושב בחוץ – פתאום הוא נגיש, אנשים ניגשים אליו, הוא מדבר. הרי כשהוא היה ראש ממשלה לא היה אפשר לגשת אליו, אז כנראה שלפעמים האופוזיציה גם עושה טוב לאנשים. אז חברים, אני בטוח שאם תגלו אחריות, אז תדעו מתי להביך אותנו, אבל גם תשמרו על המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קושניר, קושניר, תסתכל עליי רגע, התכוונת לאיווט ליברמן אני חושב, לא? ענבר בזק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כמה פלסטינים סיכמתם עם מנסור עבאס למחר, 40,000? 50,000? תספר את זה עכשיו – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דודי, אני רוצה להגיד לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מחבר המדינות – – – כמה פלסטינים אתם הולכים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע מה קרה, יש רק דבר אחד טוב בוודאות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, תן לי לענות. שאלת – אני רוצה לענות. אני רוצה לענות לך על השאלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לענות. תעצור. דודי, דודי, אני עונה לך. חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה לענות לך. חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה לענות לך. הממשלה הזאת כבר עשתה דבר אחד טוב: בגלל שאתה באופוזיציה ואתה לא שר, הזמן שלך לדבר במליאה מוגבל לשלוש דקות. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, חבר'ה, עוד כמה דקות, זה לא יזיק לאף אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דוד, תשאל – – – כמה הפלסטינים – – – מדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שהוא התכוון לאיווט ליברמן. איווט ליברמן רואה את עצמו שהוא המדינה, אתה מבין? למרות שאני מכבד את ליברמן. חבר'ה, לא להפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוץ מ-53 מיליארד שקל – – – שיירה – – – כמה פלסטינים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, תן לה להתחיל. מספיק, חבר'ה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, כנסת נכבדה. ערב טוב ליושב-ראש. אני מודה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול – – – תגיד לנו מי עולה, אנחנו לא מכירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, אמרתי, חברת הכנסת ענבר בזק. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ענבר בזק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את נורבגית של מי – – – << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מודה ומתוודה, אני עדיין לא נורבגית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי אמסלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממוצא חצי רומני, חצי ליטאי, מיש עתיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, מספיק, תן לה לדבר. זה פעם ראשונה שלה. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אם אתה תיתן לי לענות, אני אשמח לענות לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, תן לה לדבר. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מודה קודם כול שאני מתרגשת מהמעמד ולא הכנתי נאום. עדיין לא היה נאום הפתיחה שלי. לא העליתי בדעתי שאני אעמוד ואנאם שבוע אחרי שאני אגיע לכנסת. אז כשהתבקשתי לבוא ולנאום, ניסיתי לחשוב על מה אני רוצה לדבר. אני רוצה לספר לכם על משהו שמטריד אותי כבר כמה שנים. פעם בשנה, בכל פעם שאני נדרשת למלא את הטפסים של מס הכנסה, בכל פעם שמגיע הרגע הזה בסוף השנה, מתכווצת לי הבטן. וכל זאת למה? בגלל טופס אחד, טופס אחד קטן ולכאורה תמים שאני נדרשת למלא. יש לי שני ילדים שעברו ועדת השמה, שניהם הושמו בחינוך המיוחד ושניהם סובלים מלקות למידה. כדי לקבל בעבורם את הטבת המס אני נאלצת למלא טופס, והכותרת של הטופס הזה היא "בקשה להטבת מס בגין קטין נטול יכולת". עכשיו, מה זה בדיוק קטין נטול יכולת? אני רוצה לשאול אתכם: הבת שלי, רז, בת 13, היא ילדה מהממת, עם כישרון יוצא דופן בשירה, והיא מנגנת מדהים והיא מתעמלת, ויש לה המון חברים, והיא שחיינית מחוננת. אז זה שיש לה דיסלקציה אומר שהיא נטולת יכולת? והבן שלי, גיל, ילד שהתחיל רק לפני כמה חודשים ללמוד תופים, והמורה שלו לתופים אומר שכזה כישרון הוא עדיין לא ראה, ילד שכל מי שרואה אותו מתאהב בו תוך דקה מרוב שהוא מקסים, זה קטין נטול יכולת? אז אולי זה נשמע שולי, משהו קטן, שאין לו אולי משמעות עבור הרבה אנשים – כולה טופס. מה את עושה עניין מטופס? מה את מתרגשת מטופס? אבל חוויתי את הרגע הזה ממש לפני כמה חודשים כשהלכתי לביטוח לאומי והייתי צריכה למלא אותו. וגם יצא לדבר עם כמה הורים שיש להם ילדים עם הילדים שלי, בכיתה המיוחדת, והם אמרו לי: אנחנו מוותרים על הטבת המס, אנחנו לא ממלאים את הטופס הזה מרוב שזה משפיל בעינינו לקרוא לילד שלנו נטול יכולת. אז רציתי היום רק לדבר על אותם ילדים, על אותן משפחות, על אותם הורים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו יכולים לנסות לשנות את הטופס. טוב שהעלית את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשני את זה, תגידי, בבקשה, אנחנו נחתום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, אורלי, מכיוון שזאת פעם ראשונה שלה, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הפוך, אני מחזקת אותה. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אורלי. אני מאוד מעריכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להפריע, לא להפריע. פעם ראשונה – לא מפריעים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו תומכים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמיכה מוחלטת. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מעריכה מאוד. אני בעיקר מעריכה את השקט שהיה פה למשך איזה שתי דקות. אני מאוד מעריכה את זה שהקשבתם לי. הייתה לי תחושה, מאז שאני פה – ואני שומעת את הנאומים – שלא הרבה מקשיבים פה אחד לשני, אז אני מאוד מודה, ומעריכה את ההקשבה, ואני באמת אשמח בימים הקרובים לבוא ולהחתים אתכם על בקשה לשנות את אותו טופס. זה באמת משהו קטן שגם לא אמור לעלות הרבה כסף, ונשמח על תמיכתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – להצביע נגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול. מכיוון שנתתי לשלושה מהקואליציה שלא בתורם, אני קורא לדודי אמסלם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. בבקשה. אני עושה איזון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה, הוא שווה שלושה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לעשות, קיבלו ממני למרות שהם לא היו צריכים לדבר, אז אני נותן גם אחד מהצד הזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל גם אני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא כתוב בתקנות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, חברת הכנסת ענבר בזק, אני רוצה להגיד לך שמאוד ריגשת אותי, באמת, ואני אשמח להיות החותם אחרייך על הצעת החוק הזה. חברי הכנסת, תראו, מה שקורה בשעות האחרונות – אתם מושכים זמן, אבל מתבצעת, אזרחי מדינת ישראל – בחדרים למטה יש את שרת הפנים גב' שקד, בהנחייתו של בנט, מר בנט, סוחרים עם מנסור עבאס גם כמה פלסטינים מכניסים למדינת ישראל והופכים אותם לתושבים, ביטוח לאומי, הכול. אז אני מבין שזה סחר הסוסים שמתבצע כרגע. תבינו, כדי שבנט ימשיך לנסוע בשיירה והגב' שקד תמשיך להיות שרה, נתנו למנסור עבאס 53 מיליארד שקל, ועכשיו הם סוחרים איתו באנשים. תבינו לאיזה שפל המדרגה הם הגיעו. הם לא יצביעו היום, אתם תראו. הם עשו משאל טלפוני, הצדיק אלקין עם איש הימין הדגול סער, שמטיף לנו, האוזר, שמטיף לנו מוסר, העובד הזר, האוזר, שהכניס אותו עבאס. הם סוחרים איתם עכשיו, רוצים להכניס למדינת ישראל בחצי השנה הקרובה – דרך אגב, הם יגישו הצעת חוק לחצי שנה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> תגלה לנו – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. כמה עשרות – לדעתי מדובר לפחות באיזה 30,000, 40,000 איש, שחלקם בסוף הופכים להיות מחבלים. תבינו לאן הגענו, לאיזה תחתית הביב, כדי שהחבורה של הנוכלים שיושבת כאן תמשיך לנסוע במכוניות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הם לא יושבים, הם בנורבגיה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תבינו טוב, כל יום הם שוברים שיא, כל עשר דקות. אני פשוט המום. הציונות פשטה את הרגל. מר בנט, תתבייש לך. עזוב, אני לא מדבר על עיסאווי פריג' – הוא דואג לחבר'ה שלו, לאחים שלו. את, גב' שקד, את לא מתביישת? עלית עכשיו כאן, לפני כמה שעות, אמרת: אתם פראיירים. עם ישראל פראייר שאת השרה שלו. הרי גנבת את הציבור. אתם עכשיו נמצאים באיזה מנהרה, אין רוורסים, מוכרים את המדינה בכול. אני מתבייש בכם. אין לכם טיפת ערכים. הכול רק בשביל הכיסא. הרי אף שר פה לא יקום ויגיד: חבר'ה, תעצרו את הטירוף, יש לנו בסוף מדינה פה. סוחרים עם מנסור עבאס, שמוביל את התנועה האסלאמית – שהקראתי לכם קודם. בעצם אני הקראתי לכם שאחד מהסיעה בריאיון, לפני שבוע, מכנה את חיילי צה"ל מחבלים. עולה לי כאן רם בן ברק ואומר: מה פתאום? חבר'ה, זה לא הסתה. איך אתם קוראים להם ככה? הבן אדם, הקראתי לו את הציטוט שלו. ואילת שקד ומר אלקין והגב' שאשא ביטון יושבים ובעצם מתחילים עכשיו לעסות את הגב של מנסור עבאס, ואמרתי לך, מר עבאס: מה שתבקש – תקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תרצה שמחמוד עבאס יהיה נשיא המדינה – הוא יהיה. מה שתבקש הם ייתנו לך, בגלל שלא מעניין אותם המדינה. תזכור, לא מעניין אותם המדינה. הם כבר נמצאים בכיוון אחד, הם לא יכולים לעשות רוורסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תתלהב יותר מדי. השר אלעזר שטרן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא, שלוש דקות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או-אה, הבאת ספר. שלוש דקות כולה, בחייך. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> חבר הכנסת אמסלם, אני לא הבנתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם כשביטן היושב-ראש, אתה יכול לומר – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ברבע שעה התהפך הכול? ברבע שעה התהפך הכול? פתאום שמעתם שאולי יש החלטת ממשלה ושאולי כן יצליח להיות איזשהו חוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> פתאום עכשיו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא התהפך כלום. מה השתנה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> עוד מעט תשמע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא השתנה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> עוד מעט תשמע. עוד מעט תשמע. אל תדאגו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כמה זה עלה למדינה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתם תצביעו נגד. אני רוצה להגיד לכם. שנייה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כמה זה עלה למדינה? תכלס שער. אתה הצבעת – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתם תצביעו נגד. אני רוצה להגיד לכם. שנייה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הצבעת כשר ונשאלת, אנחנו נתעדכן, אנחנו סקרנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש, חברת הכנסת לוי, לאפשר לו לדבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא , אבל שיעדכן את – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא בעיה לקבל החלטה. תלוי מה אתה נותן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תעצור את השעון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך עוד דקה. רבותיי, אופיר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא הפקרה, חבר הכנסת שטרן. התרענו שאתם תמכרו את הכול לעבאס. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> טוב, אני ברשותכם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, נתתי לדודי אמסלם, הוא דיבר בשם כולם. מה אתם רוצים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? אתה מהקואליציה? הוספת שלושה – תוסיף פה עוד שניים. אני אחד ועוד שניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נחשוב עליכם. בבקשה, שטרן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעלה את קרעי ואת קרן, יאללה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – כן רוצים פה נציג. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מכיוון שאני יודע שכולכם חכמים, כמו שאמרנו בליל הסדר, כולכם יודעים את התורה, אז אנחנו בימי בין המצרים, לפני שבתות הנחמה. אני רוצה להקריא לכם את ההפטרה הזאת, על כל מי שרצה להרים את ידו נגד החוק הזה, שאתם 12 שנים בעדו: "ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שִׁחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר, תיַסרך רעתך" – אני יודע שזה יגיע – "תיַסרך רעתך ומשֻבותיך תוכִחֻך". "ואנוכי נטעתיך" – פעם הייתם ככה – "שֹׂרֵק כֻּלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורֵי הגפן נכריָה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> "כֻּלֹה", נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלעזר, הוא מתקן אותך מהראש. ראית? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> "שֹׂרֵק" – זה שלמה קרעי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא, הוא צודק, בגלל שיש הבדל בתנ"ך בין קרי לבין כתיב. הוא יגיד לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כתוב בה"א, קוראים בו"ו, בסדר? "איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי". איך תגידו את זה? כשאתם מצביעים נגד החוק הזה או לפחות רוצים להצביע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> "ראי דרכך בגיא, דעי מה עשית בִּכְרָה קלה משרכת דרכיה". אני רוצה להקריא לך משהו, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> סיפרתם קודם שאתם תביאו חוק שסוגר עוד יותר, חוק ההגירה, לא יודע איך אתם תקראו לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת הבאתם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> זה כמו שתביאו חוק לפנות את ח'אן אל-אחמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגשתי הצעת חוק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בטח הגשת, בגלל שעד עכשיו יאיר לפיד ונפתלי בנט היו ראשי הממשלה על ח'אן אל-אחמר, נכון? תגידו: תעשו חוקים, אתם. אחרי זה תגידו: חוק ריבונות. איפה הייתם? מה, אנחנו היינו מסביב לשולחן הממשלה הזאת 12 שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שטרן, עבר הזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תודה. אני מעריך את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, לפעמים אנחנו עושים קצת טעויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. בסדר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא. זה עניין של תרבות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז תתקנו. אתם יותר טובים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה דילגת על – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> הוא לא נתן לי לקרוא. אתה אמרת: למה אתה נותן לו לנאום כל כך הרבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בני בגין ויתר ליואב סגלוביץ'. יואב, בוא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא אני. אני לא אמרתי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> סימנת לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה היושב-ראש הקודם? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הפסוק שדילגת: "כי אם תכבסי – – –" << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> נכון, בדיוק, ריחמתי עליך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה שאתם עושים בממשלה הזו – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> ריחמתי עליך שלא קראתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – זה לדיראון עולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדברים פה על חוק האזרחות – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> דוד ביטן – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בני בגין ויתר על מקומו – – – שהוא איחר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, אבל הוא ויתר לו. זה אחד על אחד, מה הבעיה? חבר'ה, אל תגזימו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני חשבתי שרק מיקי זוהר עושה פיליבסטר לעצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. כל רבע שעה שעוברת – נותן להם בנט עוד 200 נכנסים לישראל. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> שוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דובר פה על חוק האזרחות, ואני לא אדבר על חוק האזרחות. אני אומר כמה מילים קצרות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, כבר מורידים אותך, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני ביקשתי שיבוא. אני החלפתי אותו. היו"רים מתחלפים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה מילים קצרות, ברשותכם, על ביטחון לאומי. כשמדובר על ביטחון לאומי, בדרך כלל אנחנו חושבים על איומים חיצוניים, על מה שקורה בחוץ, על מה שהצרים לנו ושונאינו מתכננים לנו. ואני בוחר לרגע להסתכל על ביטחון לאומי – דבר שלצערי, כנראה הרבה מאוד שנים לא שמו אותו, מראה פנימית למה שקורה בתוכנו, מה שקורה בתוכנו בהקשר של ביטחון הפנים, ובהקשר הזה, בהיבט היותר-רחב – על מערכת האכיפה בהיבט הרחב שלה, שבסוף היא דבק מרכזי ועוגן מרכזי לכולנו. מי שהיה צריך לקבל הדגמה, קיבל אותה בזמן האחרון, ומי שלא צריך את ההדגמה הזאת מדבר על זה שנים ארוכות. כשדיברו חבריי חברי הכנסת הערבים מדם ליבם, לא היום ולא אתמול אלא תקופה ארוכה, על הפשיעה בחברה הערבית – כן, זה חלק מביטחון לאומי. מדינה צריכה להסתכל פנימה ולהבין שהאיום הפנימי הוא לא פחות מהאיום החיצוני. ואני לא מזלזל, חס וחלילה, בצבא ההגנה לישראל, בשירות הביטחון הכללי או במוסד, אבל יותר מדי זמן אנחנו עוסקים במערכת האכיפה בהיבט הרחב שלה ולא מבינים את המשמעות העמוקה שלה בחברה דמוקרטית. את הדברים האלה צריך לתרגם בסוף לפעולות, למעשים, לסדרי עדיפויות. כן, אני רוצה לדבר עכשיו לא על חוק האזרחות, שעוד מעט נצביע עליו. נצטרך להצביע בהמשך הדרך על סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, של המדינה, לאיפה היא רוצה להגיע, להיכן היא רוצה ללכת. בהקשר הזה, למרות השעה המאוחרת, חשוב לי לומר שביטחון לאומי צריך להסתכל פנימה. כן, המשטרה עוסקת לא רק בחקירות ולא רק בחקירות אישי ציבור – שבדרך כלל, זה הנושא שמדובר בו בכנסת – אלא בשיטור במובן העמוק שלו, שהוא מתן שירותי שיטור. אלה שירותי שיטור, שירותים שבאו לתת ביטחון לכל אחד מאיתנו. אז למרות השעה המאוחרת, הייתי שמח שבפעם הבאה, בביטחון לאומי תחשבו גם על משטרה, גם על פרקליטות, גם על בתי המשפט. הם אלה שישמרו עלינו; גם הם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן השר יואב סגלוביץ'. השרה יפעת שאשא ביטון, בבקשה, שרת החינוך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שלום, ראש הממשלה החלופי. << קריאה >> שר החוץ יאיר לפיד: << קריאה >> שלום גם לך. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מוכרחה לציין שממש משעשע וערני פה, בהתחשב בשעת הלילה שאנחנו נמצאים בה. אני מוכרחה לומר לחברים שלי מהצד הזה שכנראה הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו. זה דפוס כזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העיקר – הקורונה מרימה ראש, ואת לא רואה את הדבשת שלך. הקורונה מרימה ראש. מה יש לך להגיד על זה? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> מלינים כאן על הפיליבסטר שנעשה עכשיו ושוכחים שלפני שבוע יצאנו מהמליאה – מתי? 07:30, בגלל שהאופוזיציה החליטה שהיא מושכת ומושכת ומושכת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה מצב הקורונה היום? את יודעת כמה נדבקים חדשים יש היום, כמה נדבקים חדשים בקורונה? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> בסדר. אלה היום כללי המשחק, אף אחד לא מלין. אם זה מה שאתם רוצים, זה מה שיהיה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את יודעת כמה נדבקים חדשים יש היום? כמה נדבקים חדשים בקורונה? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אבל לא רק על זה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, כמקצוענית, כמה נדבקים חדשים בקורונה? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו. מדברים איתנו כאן על מנסור עבאס, אותו מנסור עבאס שבנימין נתניהו היה מוכן לתת הכול, אבל הכול, כדי שהוא יהיה חלק מהממשלה שלו, ואם לא חבר הכנסת סמוטריץ', היום יכולנו להיות במציאות אחרת לגמרי, שאתם הייתם כאן יחד עם מנסור עבאס. אבל אז, מה הייתם אומרים? כשנתניהו לוקח את מנסור עבאס זה פיוס. כולם צדיקים. סוף-סוף מחברים את החברה הישראלית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה שקר. זה שקר. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אבל כשאנחנו יוצרים באמת ממשלה שמאפשרת שיח בין כל חלקי החברה, אז אנחנו ממשלה מסוכנת. למה מסוכנת? בגלל שאנחנו מסוגלים פעם אחת לעשות את מה שאתם לא עשיתם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – אין חרדים, אין חרדים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> פעם שנייה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מסוגלים לשמוע ביקורת. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – לנהל שיח אמיתי, חברתי, שמנסה להגיע לפשרות. הרי אתם לא באמת יודעים מה זה להגיע לפשרה, כי אתם רגילים שיש בן אדם אחד שעל פיו יישק דבר, ועם זה הולכים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כמה חולים קשה יש עכשיו? מה קורה בנתב"ג? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> ופתאום יש כאן ממשלה שמנהלת שיח בין כל החברים שלה. כולם באים כאן לעבוד, וכן, אנחנו נתמודד עם אתגר ועוד אתגר ועוד אתגר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כמה אנשים חולים עם וריאנט – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו נצליח להחזיק פה מעמד, אתם יודעים למה? כי יש לנו מטרה אחת ואינטרס אחד: לעבוד למען הציבור במדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כמה חולים קשה חדשים יש? האם צריך לסגור את נתב"ג? האם צריך לבדוק את הנכנסים בנתב"ג? גברת קורונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם נתב"ג? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זאת הפסקה? יש הפסקה או ממשיכים? אני לא יודע, יש הפסקה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין הפסקה, ממתינים. השרה שקד אמורה לעלות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתם מתייעצים. מה אומרים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נראה לך הגיוני? כולנו מחכים כרגיל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חצי דקה, אין בעיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> התייעצות סיעתית, כמה זמן? התייעצות סיעתית, כמה זמן? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כמה פעמים הייתה התייעצות במליאה, חבר הכנסת אמסלם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף פעם לא הייתה. אף פעם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אף פעם, אף פעם. בסדר, אז אני מאפשר התייעצות. השרה שקד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תכבד את הכנסת, יושב-ראש הכנסת. תכבד את הכנסת. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם משנים, חייבים הנחה מחודשת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט במליאה. נא לתפוס מקומות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם משנים אפילו אות אחת מהכתוב, חייבים הנחה מחודשת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אבקסיס. תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה התקנון – – – הנחה מחודשת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, הבנו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם משנים, חייבים הנחה מחודשת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח הדיון הצגתי את הצעת הממשלה להאריך את חוק האזרחות והכניסה לישראל לתקופה המקסימלית האפשרית של שנה אחת. במהלך הדיון, ולאור ההערות שנשמעו בו, החליטה הממשלה לשנות את בקשתה כך שהחוק יוארך לתקופה קצרה יותר, של שישה חודשים בלבד. לכן, אני מודיעה בשם הממשלה שאנחנו מושכים את הבקשה לאשר את הצו כפי שהצגתי בפניכם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה נתת למחמוד עבאס, 40,000 מחבלים בחצי שנה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – ומבקשת להציג בפניכם את הצו שאישרה הממשלה זה עתה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתביישת. שכונה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לפי הצו המוצע כעת, תוקפו של החוק יוארך בשישה חודשים בלבד, עד ליום 5 בינואר 2022. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואללה, לא מתביישת. 40,000 מחבלים בחצי שנה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם צריכים להניח מחדש. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. נא לשבת, תודה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הריני להודיעכם, כי הובאה בפנינו החלטה מס' 79 של הממשלה מהיום, 6 ביולי 2021, בדבר חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 – הארכת תוקף. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש שקט. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה שקט. אתה, בבקשה שקט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לך פה ראש ממשלה חליפי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, הבנתי אותך. אני קורא לך פעם ראשונה. חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, פעם ראשונה. תודה. לאור הודעת שרת הפנים בשם הממשלה, נפתח כעת דיון אישי חדש בצו שהציגה כעת שרת הפנים, שלפיו תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל יוארך בשישה חודשים בלבד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה ההנחה? איפה ההנחה? << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> תירשמו כולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבקש להזכיר כי בפני הוועדה המסדרת הוצגה הצעה להסמיך את ועדת החוץ והביטחון הזמנית לדון בהארכת תוקף החוק, בהתאם להחלטה שקיבלה הכנסת ב-2015, שלפיה ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים תוסמך לדון בהארכה ולהביא את המלצותיה בפני הכנסת. הוועדה המסדרת דחתה באופן עקרוני את ההצעה להסמיך את ועדת החוץ והביטחון. אני מבקש לשבת, אני אפתח את זה לרישום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא תספר לנו מה הם שינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה. אל תפריע לי, חבר הכנסת אמסלם. אתה תיתן לי לסיים את הדברים. אני אתן לכולם רשות דיבור. אני ממשיך בהודעה. מי שרוצה לשמוע – בבקשה. הוועדה המסדרת דחתה באופן עקרוני את ההצעה להסמיך את ועדת החוץ והביטחון כל עוד לא הוקמה ועדת הפנים. לפיכך, משהגישה הממשלה צו מתוקן, הוא מובא בזאת לדיון במליאה בהתאם להוראות חוק האזרחות, שלפיהן הממשלה רשאית – חבר הכנסת אמסלם. לפיכך, הממשלה רשאית – תקשיב טוב – באישור הכנסת, להאריך את תוקפו של החוק. לפיכך, אני פותח את רשימת חברי הכנסת שרוצים לעלות לדוכן, לנאום ולהגיד את דברם. חבר הכנסת לוין, ביקשת רשות דיבור. בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לצערי, אנחנו רגילים שהממשלה הזו, שקמה על שקר ועל הונאה, עוסקת בהסתרה של ההסדרים וההסכמים בין שותפותיה. אבל נדמה לי שגם בסטנדרטים המבישים האלה, שלא היה להם תקדים, מה שראינו כאן עכשיו על הדוכן היה אירוע שאי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פעם ראשונה שקורה דבר כזה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עולה שרת הפנים ומודיעה כביכול הודעה טכנית על כך שפתאום, באישון לילה, הייתה הארה גדולה והוחלט, סתם כך, לקצר את תקופת התוקף של הצו, להתחיל את כל הדיון מחדש, ולקצר את הצו לחצי שנה. ברור לכולם כאן, אדוני היושב-ראש, שישנם הסכמים וסיכומים שנעשו בין סיעות הקואליציה שעל בסיסם וכתוצאה מהם, ולאחר משא ומתן ארוך שנוהל במשך תקופה ארוכה, כולל לאורך השעות האחרונות – על בסיסם הובא הצו המתוקן הזה. על פי סעיף 1 לחוק הממשלה, חלה חובה להציג לכנסת את כל ההסכמים האלה ואת כל פרטיהם, בין שנעשו בכתב ובין שנעשו בעל פה. לפיכך, אדוני היושב-ראש, אני מבקש ששרת הפנים תשוב לדוכן ותציג בפנינו בצורה מלאה ומפורטת את כל ההסכמים וכל ההסדרים על מנת שאפשר יהיה לקיים דיון, וכמובן, לאחר מכן – הצבעה, על בסיס מלוא המידע, כפי שמתחייב בחוק, ובוודאי כפי שמתחייב מבחינה ציבורית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין, הודעתך נרשמה. אני עובר לרשימת הדוברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. שרת הפנים תעלה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול לעשות דיון. אתה לא יכול לעשות דיון. אנחנו רוצים לדעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שרת הפנים תעלה. אנחנו ניתן לך. שב, חבר הכנסת קיש. שב, שב. שמעתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר לרשימת הדוברים. בין רשימת הדוברים תעלה השרה וגם תשיב. מי הדובר הראשון? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, למה אתה עוד פעם עושה טעות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. היא תגיע. יש לי ייעוץ משפטי, חבר הכנסת קיש. אין בעיה. היא תעלה ותגיד לכם. אם הונחו הסכמים חדשים, היא תעלה ותגיד לכם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אני רוצה לדעת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מייד, מייד, מייד. אל תדאג. בינתיים אני נותן לחבר הכנסת רוטמן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל הוא לא יכול לדבר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא משנה את העניין. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – בלי שהוא יודע. בוודאי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא. לא. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה לדעת את המהות של ההסכמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אולי אני אסכים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה, היא כבר תחזור ותגיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, שימו את החוק על שולחן הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איפה החוק? איפה החוק? הוא לא על השולחן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יביאו, יביאו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> שישים את החוק על השולחן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה דורס את כל הנהלים בכנסת. אתה דורס את כל הנהלים בכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מייד. אם היו הסכמים, היא מייד חוזרת. היא מייד תגיד – – – בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. חברים, אני רוצה להגיד לכם משהו. על פי הייעוץ המשפטי, היא יכולה להגיד אם הונחו הסכמים או לא הונחו הסכמים גם לפני ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם יכולים להגיד "לא". הבנתי. אתה רוצה? הבנו. אוקיי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין חוק. איך אתה רוצה שנעשה דיון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מייד. חברים, שנייה אחת. שנייה. שנייה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רבותיי, אדוני היושב-ראש, אתם צריכים להניח – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. חבר הכנסת טיבי, תבדוק את תיבת המייל שלך, בבקשה. מה דעתך? תבדוק את תיבת המייל. תבדקו את תיבת המייל, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז בוא נצא להפסקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין במייל שום דבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא אצלך. אצל – – – סיעות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה ההסכמים? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעשה את זה מחר. אנחנו רוצים לקרוא, אנחנו רוצים ללמוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא יקרה מחר, זה יהיה עכשיו, היום. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> למה? למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המשך דיון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא המשך דיון, אדוני היושב-ראש. זה דיון חדש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – לא, אבל אדוני היושב-ראש, זה באמת לא עסק שאני אתחיל לדבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתי אותך. בבקשה לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בניגוד לתקנון. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא יודע על מה אתה מדבר בכלל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. שב במקומך. תודה לך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מתי השרה שקד מגיעה? אני לא רוצה לדבר לפני שאני שומע אותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. היא יכולה להגיד לך גם בסיום – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. איך אני אדבר – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, במחילה, למיטב זיכרוני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, קריאה ראשונה. תודה. קריאה ראשונה, חבר הכנסת כץ. זה יהיה לי לא נעים להוציא אותך. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, למיטב זיכרוני, לא חלפו כל כך הרבה ימים מאז שגם אתה וגם השרה שקד הצהרתם פה אמונים, לקיים את החלטות הכנסת. למיטב זיכרוני. החלטת הכנסת ספציפית, בכל הנוגע לצו האזרחות, קובעת שצו כזה צריך להיות מונח על שולחן הכנסת 60 יום לפני ההארכה שלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תגיד "לא". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תגיד "לא". תסתכל בהחלטת הכנסת מ-2015 שאתה דיברת עליה קודם, היא אומרת שיהיה דיון בוועדה. היה דיון בוועדה המסדרת בקשר לצו אחר, ולגביו נעשתה החלטה. הבאת עכשיו צו חדש, בניגוד להחלטת הכנסת, בשעה – מה השעה עכשיו? 02:30. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, 02:50. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 02:50. הבאת צו חדש, מנוגד להחלטת הכנסת. הדיון שאנחנו עושים פה, הוא לא מונח על שולחן הכנסת לפי הזמן שנדרש על פי החלטת הכנסת מ-2015. אני חושב שראוי שהיועצת המשפטית של הכנסת תיתן לזה התייחסות. למיטב ידיעתי, הצהרת אמונים להחלטת הכנסת, וזה לא מה שמתרחש פה היום בלילה, לא אתה ולא השרה שקד. זה דבר ראשון – ההחלטה מ-2015. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> השרה שקד חייבת לעלות, לתת דיווח לכנסת. אתה לא יכול לדבר בלי שתדע על מה אנחנו מצביעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תמשיך. חברת הכנסת גמליאל לא מנהלת את הדיון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה כל הזמן שואל. תעצור רגע, תעצור שנייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אחרי ייעוץ משפטי. תשבי, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אשמח לשמוע את היועצת המשפטית, כי גם למיטב ידיעתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם היית שומע את מה שאמרתי – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שמעתי את מה שאמרת. הקשבתי. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> תבקש, בבקשה, חוות דעת משפטית לגבי מה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קיבלתי. הקראתי אותה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. תבקש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם רוצים שאני אקריא אותה שנית? << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא, אני רוצה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אקריא אותה שנית. סיימת? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני אשמח לדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אקריא אותה שנית. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מיקי, שנייה, רגע, מיקי. התייעצנו כרגע עם הייעוץ המשפטי. תבדוק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אחרי. אני לא הייתי עושה את זה בלי. אני אחרי. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אבל היא עכשיו אמרה לנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא לא אמרה לך כלום. שבי, שבי. הבנתי, הבנתי. שבי, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יכול להמתין – – – ולחזור עד שאדוני יקרא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. רד, אני אקרא לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מקריא עוד פעם. נא להקשיב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה יושב-ראש הכנסת, תשמור על כבודך. אתה הפכת את הכנסת הזו לבדיחה גדולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיקי לצעוק, חברת הכנסת אבקסיס. שמעתי אותך. תקשיבי מה יש לי להגיד מהייעוץ המשפטי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא ראינו שום הסכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. אני מבקש ממך להיות בשקט. שמעתי אותך. תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – תעשה את תפקידך, לא אצטרך להעיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, קריאה ראשונה. אל תגידי לי מה לעשות. תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה שוכח מה תפקידך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, קריאה שנייה. בבקשה, לא נעים לי להוציא אותך. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא נעים, כל מה שקורה פה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא נעים גם לנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לאור הודעת שרת הפנים, בשם הממשלה, נפתח כעת דיון אישי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אבל היא הייתה צריכה להיות מונחת על שולחן הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, כנראה את לא רוצה לשמוע. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – באנו לשמוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לאור הודעת שרת הפנים, בשם הממשלה, נפתח כעת דיון אישי חדש בצו שהציגה שרת הפנים, ולפיו תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל יוארך בשישה חודשים בלבד. אבקש להזכיר כי בפני הוועדה המסדרת הוצגה הצעה להסמיך את ועדת החוץ והביטחון הזמנית לדון בהארכת תוקף החוק. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אבל הצו אחר, לא אותו צו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בהתאם להחלטה שקיבלה הכנסת ב-2015, שלפיה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל זה צו אחר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 60 יום – – – 60 יום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, פעם שלישית – החוצה, בבקשה. פעם שלישית – בבקשה, החוצה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עד לפני יומיים צרחת פה כמו מטורף, עכשיו אתה יושב שם – – – (חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא נכון. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מה שאתה אומר בוועדה – סבבה, אבל זה לא קשור. זכותנו לקבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. שבי, תני לי לסיים להקריא לך, כי זה מה שהיא נתנה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אבל הקראת את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מה היא נתנה. אבל אתה יודע – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל היא לא ידעה שנבקש את ההסכמים. זה לא קשור להסכמים – – – זה שני דברים שונים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי היה לנו צו שדנו בו. אולי במקום – תגיד לנו מה היא הסכימה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה צריך להתעדכן לגבי הייעוץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אני אחרי. את לא מקשיבה לי. עוד פעם אני אומר: אני אחרי. תקשיבו למה שקיבלתי מהיועצת המשפטית. לא עשינו את זה על דעת עצמנו. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים לשמוע את השרה. אנחנו רוצים לשמוע את השרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יכולה השרה לבוא גם לפני ההצבעה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא, אז אתה טועה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תבדקי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל עכשיו אנחנו דנים. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> היא צריכה לבוא עכשיו, לא אחרי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גמליאל, תשבי, בבקשה, ואני אבדוק את זה. הוועדה המסדרת דחתה באופן עקרוני את ההצעה להסמיך את ועדת החוץ והביטחון, כל עוד לא הוקמה ועדת הפנים. לפיכך, משהגישה הממשלה צו מתוקן, הוא מובא בזאת לדיון במליאה, בהתאם להוראות חוק האזרחות, שלפיהן הממשלה רשאית, באישור הכנסת, להאריך את תוקפו של החוק. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה פשוט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו קוראים לך. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אז אני מבקשת שאף אחד לא יעלה לפני שהיא עולה לדבר. לפני שהשרה עולה, פשוט לא עולים לדבר. אין דבר כזה. מה זה? אנחנו צריכים להגיב על הדברים שיש לה לומר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, אתה מוותר על זכותך? << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא לא מוותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תנהלי לי. גילה, אל תנהלי לי. גילה, אל תנהלי. בבקשה, בבקשה, תשבי. שבי. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אבל לא להגזים. לא להגזים. הגזמתם – – – חוצפה כזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, ויתרת על זכותך? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני בא, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אתה פוגע במעמד הכנסת. אתה פוגע במעמד הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מעניין אותו. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> זאת זכותנו כחברי כנסת – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מקריא מהחלטת הכנסת שהתקבלה בשנת 2015: "החלטת הממשלה בדבר הארכת תוקף החוק תידון בכנסת לאחר קבלת המלצה של הוועדה המשותפת, והיא תהיה רשאית להמליץ לכנסת" – לא, אדוני היושב-ראש, יש לי המון המון רעש, ומאוד מאוד קשה לי לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל איפה שגית, היועצת המשפטית, שתגיד את חוות דעתה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> "החלטת הממשלה בדבר הארכת תוקף החוק תידון בכנסת לאחר קבלת המלצה של הוועדה המשותפת, והיא תהיה רשאית להמליץ לכנסת לאשר את החלטת הממשלה, לדחות אותה או לאשרה בשינוי. החלטת הממשלה" – זה מה שקיבלנו לפני עשר דקות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שמחה, תבקש משגית לעלות לדבר, כי שגית מתנגדת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. החלטת הממשלה, אדוני היושב-ראש, על פי החלטת הכנסת שאתה מחויב לה, "החלטת הממשלה תובא בפני הוועדה המשותפת" – אותה ועדה שהייתה צריכה לקום, וצריכה לשקול את זה – "לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת תוקפו של החוק" – זה כבר לא יקרה. "הוועדה המשותפת תבחן את הנושא ותביא את המלצתה לאישור הכנסת לא יאוחר מ-14 ימים" – זה הנוסח הישן, ומה שאתם ביקשתם להעביר במסדרת, שזה יהיה 48 שעות. מה שאתם עושים עכשיו זה אפילו יותר ממה שביקשתם במסדרת – אתם מביאים הצעה ב-02:40, מתחילים בדיון, ללא הצגת הכול. אני לא רואה איך זה עולה בקנה אחד עם החלטת הכנסת; אני לא רואה איך זה עולה בקנה אחד אפילו עם החלטת הוועדה המסדרת. כל זה על פרוצדורה, אדוני היושב-ראש, ואני מאוד מאוד אשמח לקבל התייחסות של היועצת המשפטית של הכנסת לדבר הזה, כי בעיניי מדובר פה בהפרה של כלל מאוד מאוד יסודי והפרה של החלטת הכנסת שכולנו מחויבים לה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה דורש. אנחנו דורשים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא מדבר בשם כולם, אני מדבר בשם עצמי, אבל ידברו כולם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו דורשים חוות דעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לצורך הדיון, אני כבר דואג שהשרה תבוא ותעלה. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך להביא את חוות הדעת של היועצת המשפטית. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כל זה היה לעניין הפרוצדורה, ומה שהולך פה לא תקין. לעניין המהות, את המהות כולנו יודעים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> עזוב את המהות, אין מה לדבר על המהות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, מירי, אני יודע מה אני עושה. תודה. אני לא צריך עזרה. אני לא צריך עזרה, אני בסדר. לעניין המהות, כולנו יודעים מה יש פה, ותאמין או לא, אני לא צריך אפילו יותר מעשר שניות בשביל זה. מה שיש פה זה ממשלה בפשיטת רגל ערכית, בפשיטת רגל מוסרית, והפרת כל הכללים, כל הפרוצדורות. היא רק כיסוי דק על הפרת כל ההבטחות לבוחר וקיום משא ומתן עם תומכי טרור על החלטת ממשלה באישון לילה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת מרגי, אני דואג שהשרה כבר תגיע, ואנחנו נקריא גם חוות דעת נוספת של היועצת המשפטית. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה עובר על החוק במודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מרגי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת, יכול להיות שאתה עובר על החוק במודע, על תקנון הכנסת, ורומס את כל הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתי, תודה. חבר הכנסת יברקן, תודה. תודה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אני מבקשת ממך לא לאלץ את חברי האופוזיציה לדבר טרם עלייתה של השרה. תכבד את מעמד הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר לעשות את זה באמצע וגם בסוף. אפשר לעשות את זה גם באמצע וגם בסוף. אפשר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל למה? למה? למה? למה לא בהתחלה? למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מרגי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הורתה באיסור, לידתה באיסור. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, מיום כינונה של הממשלה הזאת אנחנו עדים לדריסתה של הכנסת הזאת. שום נורמה. כל נורמה שהייתה כאן נמחקה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צריך להביא את ההסכמים. השרה צריכה לבוא עכשיו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברור לי. אתה רוצה שאני אגיד לך מה ראיתי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנחנו דואגים שהשרה תגיע. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כמעט בגופם, כמעט בגופם מנעו ממנה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני דואג שהשרה תגיע. בבקשה, חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי, גם אם זה אפשרי, גם אם זה אפשרי – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אל תגבו אותה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שנכון לחכות לשרה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מרגי. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא בדרך. אני דואג שהיא תגיע. אני דואג שהיא תגיע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, לפי הפרוטוקול אפשר גם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, זה פשוט בושה, איך שאתם מתנהגים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. תודה רבה. חברת הכנסת רגב, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שנצא? בושה וכלימה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, קריאה שנייה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, שבי. שבי. לא נעים לי להוציא אותך. שבי. עוד שנייה תמשיכי להפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את כולנו. למה? מה שאתה עושה זה נעים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שאתה עושה זה נעים? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה את הכנסת. אף אחד לא ייעלב. לא היה כזה דבר. יש כללים בכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, שמעתי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> 20 שנה לא היה כזה דבר. 22 שנה לא היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. תודה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> תוציא אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת טיבי, לפנים משורת הדין. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני. אני מעריך את זה. במייל קיבלו חברי הכנסת הצעת מחליטים שהיא שונה מהצו, הצעת מחליטים של הממשלה, וסעיף ג' אומר: "על בסיס חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון המוסמכים, לקבוע כי רצועת עזה עודנה אזור בו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל", ולפיכך מנחה הממשלה את שרת הפנים להמשיך שלא לאשר מתן רישיונות לישיבה בישראל או היתרים לשהייה בישראל לפי הסעיפים כך וכך. הייעוץ המשפטי אומרים שהם לא ראו את הסעיף הזה, ולכן אני מבקש לדעת: האם זה סעיף חדש? האם הייתה החלטה, הצעת מחליטים קודמת באותו נוסח או שזה חידוש של הלילה במשאל הטלפוני והצעת המחליטים של הממשלה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני כבר אקבל תשובה על השאלה שלך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יודע את התשובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מהייעוץ המשפטי אני כבר אקבל תשובה. חברת הכנסת סטרוק – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים את התשובה מהיועצת המשפטית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – את מוותרת? בבקשה, תעלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם לא תעלי, אני אוריד אותך מהרשימה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מסכימים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא לעלות. לא לעלות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אורית, אל תעלי. הוא לא יכול – – – אורית, שייתן לנו תשובות. אנחנו רוצים תשובות. שתגיע השרה, שתיתן תשובות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא לעלות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא עולה. תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – לשרה הנוכלת המתחסדת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני דואג שהשרה תעלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, שני הנוסחים הושוו וזה בדיוק אותו דבר. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שני מסמכים קיבלנו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> היושב-ראש, שמע רגע. אנחנו רוצים לדבר אחרי שנשמע את ההסברים שלה. איך אני יודע עכשיו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. צריך לשאול אותה בסך הכול אם היו הסכמים קודמים. זה הכול. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הינה, היא הגיעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בוז. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> איך אני יכול להתייחס? מיקי, מיקי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, קריאה שלישית. החוצה, בבקשה. חברת הכנסת רגב, החוצה, בבקשה. תודה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> נוכלת. נוכלת. (חברת הכנסת מירי מרים רגב יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> מיקי, תהיה איתי שנייה. בסוף תן לה להציג – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, היא מגיעה, עוד שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר – ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר – שנייה. חבר הכנסת זוהר – החוצה. החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בוז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, בבקשה. קראתי אותך לסדר שלוש פעמים. צא החוצה. (חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שרת הפנים הגיעה. בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא כואבת לך הבטן, אילת? מה עם כאבי הבטן, אילת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם לא יהיה שקט, אני לא אתן לה לדבר. וכל הבקשות שלכם – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איך הבטן שלך, אילת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, פעם ראשונה. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין שום הסכם כתוב, אבל יש הבנות וסיכומים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שאין הסכם כתוב. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – כמו שאתם עבדתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, די. ביקשתם שהיא תבוא – תשמעו מה יש לה להגיד. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אי-אפשר להצביע על זה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין לה מה להגיד. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר להצביע על זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל ביקשתם שהיא תבוא. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> כמו שאתם, שועלים ותיקים, כבר הרבה שנים בכנסת, חלקכם, יודעים שהרבה פעמים כדי להעלות חוקים מגיעים להבנות בתוך סיעות הקואליציה – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מה ההבנות? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – וההבנות הן – אני אגיד, אין מה להסתיר. אני אגיד מה ההבנות. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מה ההבנות? יאללה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> במדינת ישראל יש 9,000 אנשים – הו, סוף-סוף יש שקט. במדינת ישראל יש 9,000 אנשים עם מעמד של מת"ק, זה נקרא "אשרת שהייה", ועוד כ-3,500 אחמ"שים, שקיבלו תושבות. שר הפנים לשעבר אריה דרעי נתן ב-2016 או ב-2017 ל-1,600 אנשים שהיו במעמד של מת"ק – נתן להם אשרת א/5. גם אנחנו נבחר 1,600 אנשים מתוך ה-9,000 שיש להם אשרה של מת"ק ונעביר אותם ל-א/5. הם יגישו בקשות לוועדה הומניטרית. חלקם הם אנשים שהיו עוד לפני 2003. הם כבר מבוגרים. ועדה הומניטרית תבחר את המקרים. בנוסף – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לשנה או לחצי שנה? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> רגע. בנוסף – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> סליחה, 1,600 לחצי שנה או לשנה? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בנוסף – אני ממשיכה. בנוסף – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אילת, לא מבינים ממך – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בנוסף, 1,600 – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> 1,600 לשנה או לחצי שנה? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> הוועדה ההומניטרית תבחר 1,600. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לכמה זמן? לכמה זמן, חצי שנה או שנה? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני לא יודעת כמה זמן. כמה זמן שזה ייקח. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> כמה זמן שזה ייקח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה השאלה הזאת, באמת? השאלה הזאת אפילו לא לגיטימית, כמה זמן זה ייקח. כמה זמן שזה ייקח. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> חברים, תראו, אתם גיליתם חוסר אחריות משווע. על חוק שנלחמתם עליו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תראו, אתם ביקשתם שאני אבקש מהשרה לבוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני אסיים. יש עוד משהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אתם לא תאפשרו לה לדבר, אני אגיד לה לרדת. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לאותם אנשים שיש להם אשרות שהייה, יש כל מיני בעיות הומניטריות. בואו אני אתן לכם דוגמה. יש זוג נשוי – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> למה לא 1,700? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – שחי כאן כבר הרבה מאוד שנים, כדוגמה, כן? תבינו שהילדים של הזוגות האלה – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> את הדוברת של סיעת רע"מ? את מביאה לנו דמעות. תתביישי, לאן הגעת. תתביישי. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – שרק אחד ישראלי ואזרח אחד הוא פלסטיני, האנשים האלה – לילדים שלהם יש אזרחות. ככה זה עובד, כי אם אחד מהם אזרח ישראלי, יש להם אזרחות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> באמת? איזה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – את דואגת באמת? תצטרפי לרע"מ. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אותם אנשים, לדוגמה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה היית המרכזי שביקש שהיא תבוא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני, כואב לה הלב, בן אדם רגיש – רגיש לשיירה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – הישראלי ביניהם, כשהוא נוסע לחו"ל, הוא טס דרך נתב"ג, והפלסטינית צריכה לצאת לחו"ל דרך גשר אלנבי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> האישה הראשונה במועצת השורא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוי, מסכנה. מסכנה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אז הוועדה הזאת תשב, תתכנס ותבדוק מהם הפתרונות ההומניטריים שאפשר להקל עליהם את החיים. זהו, אלה ההסכמות. תודה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> רגע, יש לי שאלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכם להפסיק. זה לא מכובד, מה שאתם עושים. ביקשתם שהיא תבוא. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – זאת החלטה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גדי יברקן – פעם שלישית. החוצה. גדי יברקן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מה שאתה עושה – אתה בריון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, הבנתי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה מתנהג כמו בריון, לא כמו יושב-ראש הכנסת. אתה בריון. אתה בריון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אתם עושים? בג"ץ – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> סליחה, מיקי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, אני מחכה לך, למרות שכינית אותי בריון. בבקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני קורא לך בריון. אתה לא תהיה בריון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה החוצה. היה ראוי שתהיה קצת יותר מנומס, לא חשוב מי יושב בכיסא הזה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היה חשוב שתהיה קצת יותר מנומס. החוצה, בבקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בוא תהיה אתה יותר ממלכתי. תהיה ממלכתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. כינית אותי בריון, זה בסדר. אני סולח לך. אני סולח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לדבר בשקט, אבל להיות מאוד אלים – – – בשביל להיות אלימים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני סולח לך. זה בסדר. (חבר הכנסת דסטה גדי יברקן יוצא מאולם המליאה.) אוקיי, למרות שהתחלתי עם רשימת הדוברים, אני אתחיל מחדש. חבר הכנסת מרגי, אתה רוצה לחזור? לא. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> רגע. סליחה, אבל ביקשתי – סליחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דרעי. חבר הכנסת דרעי, א. אתה ברשימה – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> במקומי, במקומי. הוא מחליף אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. ב. גם חבר הכנסת נתניהו הגיש בקשה כתובה, חתומה, מסודרת, כפי שהפרוטוקול מחייב. תרשום כמה מילים, אבל אני לא אומר לך שלא. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוא מחליף אותי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא אומר לך שלא. אני לא אומר לך שלא. ולכן – הוא במקום 15. או אפשרות שתגיש בקשה, או שתעלה בזמנך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוא במקומי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, עבר תורך. מי רוצה להתחלף עם חבר הכנסת דרעי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבא בתור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבא בתור. הבא בתור – חברת הכנסת סטרוק. בבקשה, חבר הכנסת דרעי, במקום חברת הכנסת סטרוק. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת רוטמן. הבנתי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היות ששרת הפנים התבססה – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> שברחה מהאולם. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר. עם ישראל ישמע, ואתם תשמעו את התמונה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> היא עוד פעם ברחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברחה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> עם כניסתי לתפקיד ב-2016, היות שהחוק הזה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מותקף בבג"ץ – כשנכנסתי היו שני בג"צים על החוק – משרד המשפטים הודיע לי שאין אפשרות להגן עוד פעם בבג"ץ על הדבר אם לא יינתנו הקלות. אני לא נתתי הקלה בגלל שנדב ליבי או שעשיתי הסכם עם רע"מ או עם מישהו אחר. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> היא הייתה שרת המשפטים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> סליחה. דקה. הדיון האחרון שקיימתי במשרד הפנים לפני שהנחתי את הצעת החוק הזאת – עם משרד המשפטים ועם השב"כ – סוכם על דעת כולם שאין שום הנחות, שאין שום צורך, לא מבחינה משפטית ובוודאי לא מבחינה ביטחונית. כך שלהציג את הדבר כאילו שאריה דרעי נתן אז גם אני נותנת – רבותיי, זה פשוט מאוד לא האמת. תגידו בגלוי: אני נותן לרע"מ, אני נותן למרצ – בסדר גמור. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> וכל חצי שנה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> וכל חצי שנה. תגידו את האמת, את הדברים. אני אדבר. רק רציתי הודעה אישית על הדברים שנאמרו, שידעו את האמת. אין כאן שום נושא – לא משפטי, לא ביטחוני. זה נגד חוות הדעת הביטחונית, מה שכאן נעשה הלילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דרעי. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמית סגל פרסם ספר על הפוליטיקה הישראלית, ונראה שהוא פרסם אותו יום אחד מוקדם מדי, כי היום אנחנו רושמים פרק חדש ומאוד מפתיע בפוליטיקה הישראלית. באופן מפתיע אנחנו פוגשים קואליציה שאין בה משמעת קואליציונית. אנחנו פוגשים קואליציה שלא חושבת, כשהיא מקימה את עצמה, איך היא פותרת את הבעיות הכי בסיסיות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שישבו כולם. שישבו שם כולם. שיכבדו אותה, שיכבדו את הכנסת, כי זה קרקס. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו פוגשים קואליציה שההסכמים הקואליציוניים שלה הם רק בסיס להמשך סחיטה – כאילו יש הסכם קואליציוני וזו הפלטפורמה שעל גביה ממשיכים לסחוט עוד ועוד ועוד. אנחנו פוגשים קואליציה שמי שמקים אותה קורא לחברים בה, לשותפים שלו – הוא קורא להם: אופוזיציה למדינה, ואיתם הוא הקים קואליציה, כי הם אופוזיציה למדינה. ואת כל המחדלים האלה של הקואליציה מטילים על האופוזיציה. היא האשמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה דבר מופלא. ואני רק מצטערת בשביל עמית סגל שהוא סגר את הספר לפני שהוא הכניס את הפרק המופלא הזה בתולדות הפוליטיקה הישראלית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, אני מאוד מודה לך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר. אתה אחריה. הוא לפנייך? בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אילת שקד, איך לא רעדה לך היד? לאן הלכה הבושה? איך הפכת ממועמדת לראשות ממשלה לפני כמה שנים לסמרטוט? איך לא רעדה לך היד כשחתמת על ההסכם – בכתב או בעל פה – ומכרת את המפעל הציוני לתומכי טרור? הצענו לכם, היינו אופוזיציה אחראית. אמרנו: תגיעו איתנו להבנה, נעביר עכשיו את הוראת השעה, נקים צוות משותף, ננסה להגיע להסכמות על העברה של חוק-יסוד: ההגירה. מה הייתם מפסידים מזה? לא היינו מגיעים להסכמות – עוד חודשיים-שלושה היינו מתכנסים כאן באותו מקום. לא הסכמתם לדבר, לא פגשתם אותנו, לא הרמתם טלפון, לא החזרתם מכתב, לא ישבתם בחדר פעם אחת. אתם כבר כמה ימים מנהלים משא ומתן עם השמאל הקיצוני והפוסט-ציוני של מרצ ועם תומכי הטרור מרע"מ, ואת לא מתביישת לעמוד כאן עכשיו ולהודות בקולך, On camera, שמכרת את האינטרסים של מדינת ישראל. זכות השיבה של אילת שקד – זה מה שיצא ממך? עמדת כאן עכשיו ודיברת כמו הדוברת לא של רע"מ – של בל"ד. הסברת את המסכנות, את הטרגדיות, את ההומניטרי. את הדוברת של בל"ד? של הרשימה המשותפת? של רע"מ? מה נשאר מאילת שקד הלוחמת, הימנית, שרת המשפטים, אשת ארץ ישראל, הציונית, המנהיגה? תתביישי לך. תתביישי לך. איך תסתכלי במראה? איך תסתכלי על הילדים ועל הנכדים שלך? מכרת את מדינת ישראל בשביל אגו, בשביל שרידות, בגלל שאת סרח עודף של בנט, שרוצה להידבק לכיסא שלו עם שישה מנדטים. אין מדינה. אין אחריות. לא הר – יש לך אוורסט, אוורסט של חמאה על הראש. תתביישי לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמוטריץ'. חברת הכנסת גמליאל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. בבקשה. חברת הכנסת גולן, את בשנייה. בבקשה. בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שנייה? מתי הייתה הראשונה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייתה. בבקשה, חברת הכנסת גמליאל. ויתרת, לא? בואי. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, תהיה נדיב. תהיה נדיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני סופר-נדיב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים לנו פה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני סופר-נדיב בהמולה שיש פה, תאמין לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע יפה מאוד – – – שלוש שעות, ולהחליף – – – בסוף הדיון זה קרקס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, זה יהיה פחות מזה. כנסת נכבדה, כשהקמתם את הממשלה, הפצרנו בכם שלא לעשות זאת. הסברנו לכם שהישענות מוחלטת על רע"מ זה מעשה מסוכן לביטחונה של מדינת ישראל. לא הקשבתם, שעטתם קדימה, איישתם משרדים, נאמתם נאומים, פתחתם ועדה – ועדה אחת, ועדת החוקה – ושידרתם משילות, אממה, הכול הצגה. טוב, אני לא רוצה להישמע עכשיו כמו זו שאומרת: אבל אמרתי לכם, אמרתי שזה מה שיקרה, אבל אני מצטערת, האמת היא שאני וחבריי אמרנו לכם שזה מה שיקרה. כעת, כמה ימים לאחר שהשרה שקד הצהירה שהיא לא תתפשר ולא תאפשר שום שינוי בצו האזרחות, שום שינוי, השינוי כאן קיים ומוצע עכשיו להצבעה. ואני רק שואלת: לאן עוד נידרדר? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גמליאל – אינה נוכחת. חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש – אינו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה הרשימה, דרך אגב? רשימת הדוברים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רשימת הדוברים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> במחשבים לא רואים את הרשימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה הרשימה? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> יש רשימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש; חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, אני אתן לכם רק ריאיון עם מתן כהנא ב-5 בפברואר ברדיו קול ברמה. המראיין הוא רונן כץ. המראיין שואל: אתם בימינה יכולים להתחייב שלא תשבו עם מפלגת העבודה? עם מרצ? מתן: אנחנו מתחייבים לערכים שלנו. המראיין: אתה לא עונה על השאלה שלי. שאלתי אם אתם מתחייבים לא לשבת עם מפלגת העבודה ומרצ, שאלה פשוטה. מתן: גם אם תשאל את השאלה הזאת בעוד חמש שפות ו-50 פעם, אנחנו מפלגת ימין ויש לנו ערכי ימין. אלה הערכים שאנחנו מקדמים, ומי שיודע לבוא לממשלה עם קווי היסוד שאנחנו מדברים עליהם – של ריסון מערכת המשפט, הסדרת ההתיישבות הצעירה – ידע להיות איתנו. המראיין: כולל אבתיסאם מראענה? כולל מרב מיכאלי וניצן הורוביץ? מתן: איזו מפלגה שמאמינה בישראל יהודית ודמוקרטית יכולה לשתף פעולה עם מישהו כזה שמבזה את קדושי השואה וחיילי צה"ל? אתה יכול להגיד לי? הרי זה לא רלוונטי לכלום. מאיפה בכלל הבאת את השאלה הזאת? כן, זה השר לשירותי דת מדבר על זה. המראיין: הרי בג"ץ ביום ראשון יאשר אותה. זה אומר שאתה פוסל את מפלגת העבודה? מתן: אם בג"ץ יאשר אותה, לא נוכל לשתף פעולה עם מפלגה שהיא חלק ממנה. אז רק שתבינו, זה מתן כהנא, זה בנט וזה כל ימינה, כולל שקד. אבל אגיד לכם, חוק איחוד המשפחות – בעצם לא החוק אלא מה שעולה עכשיו פה להצבעה – בתאריך 6 ביוני 2020 בשעה 02:54 עלה פה במליאה. כשאני עובר על זה – תסתכלו איזו צביעות – פה, בהצבעות האלה, אף אחד מאותם אלה שעכשיו זועקים, שהיו אז באופוזיציה, לא הצביע בעד מלבד צדיק אחד בסדום – צדיק אחד, לא אגיד "בסדום"; צדיק אחד שקראו לו היושב-ראש מיקי לוי. הוא היחידי שהצביע אז בעד. כל השאר לא היו. איפה אותה שקד שמדברת עכשיו? איפה פתאום הילדים שהיה אכפת לה מהם? פתאום לא אכפת לה? היא יכולה לתת לנו מוסר? בנט? הם יכולים לתת לנו מוסר? מי הם? הם יכולים למכור את הילדים שלנו? הם יכולים למכור את הילדים שלנו? לספסר בילדים שלנו? מי הם בכלל שיבואו וייתנו לנו מוסר? אותם אלה שבאים ולוקחים את הילדים שלנו, ועכשיו ישבו עם מנסור עבאס וסגרו איתו עסקאות – סגרו איתו עסקאות על עוד 1,600. 110 – בנורבגי, על כל אחד מהח"כים נתנו 110 פלסטינים. אתם מבינים מה הם עושים? מספסרים בנו, היושבים פה. מספסרים בילדים שלנו. היא תעמוד פה ותיתן לנו מוסר? היא הייתה שרת המשפטים כשאריה דרעי היה שר הפנים. הוא עשה את מה שבג"ץ הכריח אותו. היא לא יכולה לתת לנו מוסר, לא היא, לא בנט ולא מתן כהנא ולא אף אחד מהם. בושה וחרפה שאלה יבואו. גם ראש הממשלה הרזרבי יאיר לפיד לא הצביע, ואף אחד מהם לא הצביע. מאיר כהן, שבריאיון אמר שהוא כן הצביע בעד – לא. היום יאיר לפיד, ראש הממשלה הרזרבי, בישיבת סיעה אמר היום: אנחנו בפעם שעברה הצבענו בעד. שקר וכזב, וזה יוכח. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתחיל אולי בפרשת השבוע. אני רואה פה אנשים שרוצים לקיים "והגית בו יומם ולילה". הם הגיעו לכנסת, אז אני אעזור להם. יש נדרים שהם נדרים שלא חלים. בפרשת השבוע, הזכיר את זה קודם ניר אורבך, חבר הכנסת ניר אורבך, קוראים על "לא יחל דברו כל היצא מפיו יעשה". מכיוון שהפרשנות של האורתודוקסיה הפתוחה הפכה להיות לפתוחה לגמרי, הם כנראה פירשו – אז אני פשוט אעדכן אותם שנדרי אונסין זה לא שמישהו אנס אותך אלא נאנסת ולא הצלחת לקיים את הנדר. נדרי זירוזין זה שניסית לזרז מישהו לעשות משהו והסכמת להתפשר איתו. זה לא אומר שאתה יכול לזרז מצביע ולשקר לו. נדרי שוגגין זה שחשבת שתוכל לקיים ולא הצלחת לקיים בגלל משהו שמיימי שקרה. אבל יש דבר אחד שהוא ברור, והזכרת אותו קודם, ניר אורבך, וזה בדיוק מה שקרה כאן במחזה המביש ששרת הפנים התחילה וסיימה איתו. היא התחילה עם נאום חוצב להבות על האחריות לביטחון ישראל, התחילה עם הסבר ומוסר למה אנחנו נגד הביטחון, וסיימה בקול ענות חלושה בתוך כמה שעות בהסבר שממש, אני חושב שמוסי רז יכול היה להסביר את זה לא פחות טוב ממנה, אולי אותו דבר – להסביר את ההסבר למה זה לא כל כך ביטחוני, זה לא כל כך משמעותי, כי הילד הזה צריך לעבור ולנסוע, אבא שלו צריך לנסוע לירדן ואימא שלו צריכה לנסוע משם. תדע לך דבר אחד – גם אם שכחת, תזכור את רש"י, שאמר את הדבר הזה. הדבר היחיד שאתה לא צריך לקיים זה כשאתה נשבע שלא לקיים את התורה וכשאתה נשבע לאכול דבר נבלה. השבועה הזאת שאתם נשבעתם לאנשים שהם נגד עם ישראל, נגד ביטחון ישראל, נגד מסורת ישראל, נגד היהדות – ולצערנו הרב, אנחנו רואים 70 שנה שזה הולך יחד, ולא יעזור כלום, ואי-אפשר לברוח מזה – השבועה הזאת היא הדבר היחיד שאתם לא צריכים לקיים. את ההבטחה שלכם לדאוג לביטחון ישראל, כשאז לא התכוונתם לקיים – על זה נשבעתם כבר בהר סיני. תחזרו בכם מהר, לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> דילגת עליי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הן מעדכנות. זה לוקח להן זמן. עשינו את זה ידני. מזכירת הכנסת מנסה לעדכן. אני אגיד גם מי הבא אחריו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. אחרי חבר הכנסת פרוש – חבר הכנסת איימן עודה; אחריו – חבר הכנסת יברקן; אחריו – חברת הכנסת גולן; אחרי חברת הכנסת גולן – חבר הכנסת מרגי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אם אני אגיד הרבה, לא תזכרו. אתה אחריו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לא מצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יודע. לא מצביע. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, שנייה אחת. אני אקרא בכל פעם ארבעה שמות, כדי שתהיו מוכנים, בסדר? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הן משתדלות לעדכן. גם להן לוקח זמן. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא יודע אם אני מופיע כאן או לא. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מה ההתרגשות? מדוע אתם מתרגשים ממה שאתם שמעתם פה בשעה האחרונה? אנחנו כבר לועסים שבועיים, שבועיים אנחנו לועסים את הפתגם שאני הולך להקריא בפניכם. שבועיים. מה אתם מתרגשים? מזכיר הממשלה כותב הערב: "יובהר כי בקשה זו מחליפה את בקשת הממשלה בנושא". אנחנו כבר שבועיים דנים על המושג של צו אחד, והיום מזכיר הממשלה מבקש חליפי. יש ראש ממשלה? יש ראש ממשלה חליפי? היום מזכיר הממשלה מבקש חליפי. עד עכשיו דיברנו על צו שמסתיים בתאריך זה וזה. עכשיו אנחנו מדברים על צו חדש. הבעיה המרכזית היא שכאשר אנשי כנסת הגדולה ביקשו וחיברו את התפילה "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו", הם לא התכוונו לכאלה שקרנים כמו ששמענו אותם היום בערב. כאלה אנשים כמו היום בערב – לא אליהם אנחנו מתכוונים. "אתה בחרתנו מכל העמים" – אנחנו קצת יותר, אנחנו שונים מכל העמים. מה זה לומר שקר? גם מזכיר הממשלה כותב היום בערב שהוא מבקש להחליף את הנושא ממה שהוא כבר הודיע ב-9 ביולי. מישהו חושב שכבר עברנו את 9 ביולי? תסתכלו מה מזכיר הממשלה כותב לנו – מ-9 ביולי. הכול שקר, הכול מתנהל בבוקה ומבולקה. חבל על כל דקה שאתם מנהלים את העסק הזה. תתפטרו כולכם. תנו לנו להיפטר מכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני אדבר בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לדבר עם הרשימה המאוחדת בשפה הערבית, בשפת ילדי העם האחד, שפת ילדי הארץ האחת, ילדי האנשים שלנו, שסובלים מהחוק הנפשע הזה. אני רוצה לדבר אתכם בשפה שלנו כי כל אותם גזענים לא מעניינים אותי. פירקתם את הרשימה המשותפת ועצבנתם אותנו. שיתפתם פעולה עם נתניהו ואנחנו כעסנו עליכם. דיברתם בשפה כנועה לנתניהו כדי שייפגש אתכם וכעסנו עליכם. הלכתם לדרוקמן, התחננתם אליו שסמוטריץ' ובן גביר יקבלו אתכם, והם לא קיבלו אתכם.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מדבר בערבית – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (החלטתם לתמוך בממשלה של נפתלי בנט.) << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הוא אומר? אני רוצה הודעה אישית, אני רוצה להגיב לו. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אבל היום, ברגע הזה, היום, ברגע הזה – יש לכם חצי שעה, לכם ולנו; אנחנו יכולים להפיל את החוק הזה לחלוטין. גדעון סער, שלא עובר את אחוז החסימה, לא רוצה ללכת לבחירות. נפתלי בנט, שלא עובר את אחוז החסימה, לא רוצה ללכת לבחירות. אנחנו יכולים להיות איתנים לחצי שעה ולהפיל את החוק הזה. שמעתם את אילת שקד אומרת לפני עשר דקות: אני רוצה לעשות את מה שעשה דרעי. דרעי בכל שנה נתן ל-1,200 או 1,300 החלטה ל-5/א – לא אזרחות, 5/א – אני מתכוונת לעשות את אותו הדבר, לא יותר מפעם אחת. חבל, הכוח הזה נמצא בידיכם ובידינו. אנחנו יכולים לפסול את החוק. אסור לכם להצביע איתם ולפגוע באנשים שלנו בקולות של ערבים הפעם הזאת. אני מבקש מכם מדם ליבי שלא תעשו זאת. אללה ייתן לכם בריאות.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ברק, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא אמרת את השם שלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפחות תתרגם לעברית, כדי שנדע מה אמרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איימן, נכון? אמרת משהו. סמוטריץ' אמר אותו דבר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אפשר לדעת מה הוא אמר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר שהם מקבלים את אילת שקד למועצת השורא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא אמר שהוא מדבר מדם ליבו. הוא אמר שהם הלכו לבן גביר ולרב דרוקמן. הוא לא אמר דברים – הוא דיבר בעיקר עליהם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אבל אם הוא שיבח את הרב דרוקמן – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי תמיד עצה לאנשים שאני חושדת שהם מתחילים באיזשהו תפקיד או במשימה שאני חוששת שבאיזשהו שלב הם יעברו את הקווים האדומים של עצמם. אני אומרת להם: תקשיבו, קחו דף ועט. אתם נכנסים לתפקיד או אתם נכנסים למשימה – תסמנו לעצמכם את הטריטוריה שלכם ואת הקווים האדומים שאתם, עם עצמכם, לא רוצים לעבור אותם אף פעם. עם עצמכם. אולי אף פעם לא תגידו לחברה מה רשמתם לעצמכם, אבל לפחות בעיני עצמכם תסתכלו ותוכלו לראות מתי עברתם את הקווים האדומים ששמתם לעצמכם. זו בעצם העצה שחבל אולי שלא נתתי לפני כן לשרה שקד. אני בטוחה שאם היא הייתה יושבת עם עצמה עם דף ועט לפני שנכנסה לתפקיד – בוודאי לפני שנה או שנתיים – והייתה אומרת בקריירה הפוליטית שלה איפה היא שמה לעצמה את הקווים האדומים ועל מה היא לא תעבור אף פעם, אז גם אם היא לא הייתה מגלה לנו, לפחות עם עצמה היא הייתה יודעת שהיא עברה היום את הקווים האדומים שלה. את אותה עצה – אני רוצה לדבר גם אליך, כבוד היושב-ראש. אני חושבת שהכנסת הזאת חשובה מדי. הסיסטם, איך שזה בנוי, חשוב מכדי שבכל פעם שעוברים עוד קו אדום ופתאום אנחנו רואים דברים שלא חשבנו שנראה כאן, אתה, בחוויה שלי, לא מקבל את זה בצורה שצריכה להתקבל. זה בדיוק כמו שקרה פעם עם ההצבעה הכפולה של אביר קארה, שזה לא משנה אם הוא הצביע ככה או ככה או ככה ככה – זו עדיין הצבעה כפולה. לקח הרבה זמן בשביל שתפנים שזו הצבעה כפולה והרבה זמן בשביל שתפנים בכלל שצריך לבטל את ההצבעה הכפולה, זאת אומרת, שזו הצבעה שנעשתה בשקר, כי הצביעו פעמיים, וצריך לבטל אותה. גם עכשיו באים ומסבירים לך שמחכים לשרה שקד – זה לא מרוע, זה לא ממשהו שאנחנו מנסים לטרפד. זה באמת כדי שיהיו כאן סדרי דיון אמיתיים ונכונים על פי החוק והתקנון. אומרים לך: אנחנו רוצים לשמוע ממנה מה נחתם, אם בעל פה ואם בכתב. מן הראוי היה שבשביל שנכבד את כולנו וכדי שלא סתם יצאו אמוציות – שיכולנו להימנע מהן אם רק היית אומר: שמעתי, תנו לי רגע לחשוב – ולחשוב. היית מבין שקודם צריך לשמוע אותה ואחרי זה נמשיך את הדיון. אז אני מבקשת שבשביל שנשמור על פרופורציות, ומכיוון שלא תמיד באמת אנחנו יודעים את התשובות ברגע הראשון, זו לא בושה וגם לא חולשה לעצור רגע, לחשוב לרגע, ולא על אוטומט להגיד: תמשיכו, תמשיכו, תמשיכו, כשאתה רואה כמה זה בוער בעצמותינו. אני חושבת שזה גם היה הדבר הנכון והחוקי לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הוא כמעט היה מפכ"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אדוני היושב-ראש, קודם, בלהט הדברים קראתי לך "בריון", ואני רוצה להתנצל על המילה, אבל זה לא אומר שאני מסכים להתנהלות, משום שאני בדרך כלל, כמעט תמיד, לא נוהג בשיח הזה, אבל התעצבנתי, משום שחיכינו 2,700 שנה כדי לחזור לארץ ישראל, ואני רואה איך מוכרים את המדינה שלי בלילה בכנסת ישראל על ידי סחטנות של מפלגה בת ארבעה מנדטים; אנחנו רואים פה כמה אנשים שגנבו את קולות הימין והקימו את הממשלה המסוכנת שקמה אי פעם כנגד העם היהודי וכנגד מדינת ישראל עצמה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שלא הכול פוליטיקה, ואתם צודקים – גם אנחנו באופוזיציה לפעמים בלהט הדברים אולי עושים את החשבונות. אבל למכור את המדינה – מה בעצם היה פה? הביאו חוק, הוראת שעה שצריך לחדש אותה לשנה הבאה בכל שנה. הגיעה עכשיו הממשלה, וסוחטים אחד את השני: במקום פעם בשנה, פעמיים בשנה. הם מביאים את זה עכשיו לעוד חצי שנה. מעכשיו עד חצי שנה – סחטו. אנחנו לא יודעים כמה אנחנו הולכים לשלם, לא יודעים מה יש בהסכמים האלה. הסחיטה העתידית היא בעוד חצי שנה, לקראת – כשחצי השנה תסתיים. אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת שקמה זו הממשלה המסוכנת ביותר שלהערכתי – אני לא יודע, יתקנו אותי חבריי הוותיקים פה במשכן, בבית. לא הייתה ממשלה שחלקים מחבריה מתנגדים לאותה מדינה, למדינת ישראל היהודית. מתנגדים. אני רואה פה את מנסור עבאס, יושב-ראש רע"מ, שאני משוכנע שהוא לא מאמין במדינה יהודית. זה לגיטימי לחלוטין. אני מכבד את דעתם. אני לא אסכים איתם לעולם, אבל לא יכול להיות שאנחנו, מתוך רצון – ואפילו לא מתוך רצון, מתוך גחמה ושנאה אישית לבן אדם אחד – מוכרים מדינה באמצע הלילה. אני חושב ששר הפנים היוצא, הרב אריה דרעי – אמרו שהרב דרעי, כשהוא היה שר פנים, גם הוא נתן את המכסות האלה. כמדומני, זה קרה בגלל לחצים של הייעוץ המשפטי, והוא גם רצה לעשות את זה. הוא כבר הודיע על כך בהודעה האישית שלו. אבל אין מה להשוות כשמדינת ישראל נמכרת באמצע הלילה בנזיד עדשים – בעבור מה? עבור כיסא לאילת שקד. אני מניח שעדיין כואבת לה הבטן, ואני לא יודע איך היא הולכת לישון, אבל איך אפשר למכור מדינה ולהתהלך פה, בבניין, בתוך המליאה, כאילו לא קרה כלום, זה רק איזה מהלך פוליטי? אתם לא פוגעים באף אחד אחר אלא במדינת ישראל. אני חושב שמעולם לא הייתה ממשלה מסוכנת כזאת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והממשלה הזאת רעה גם לערבים וגם רעה ליהודים, ובכלל רעה לכל השיח הפוליטי הזה. אדוני היושב-ראש, מילה, ברשותך. התנצלתי בפניך קודם. אני חושב שאתה, כמי שמנהל את מליאת הכנסת – למושג יושב-ראש הכנסת יש כבוד-על, וכולנו נוהגים כך. אני מקווה שאתה גם תכבד אותנו. לא יכול להיות שאתה תנהג כחבר הכנסת, כאחד מאיתנו. אתה המבוגר האחראי; אתה ששומר על הנהלים, על התקנון. אנחנו אחריך, אבל אל תהיה מובל בעניין הזה. תודה על ההקשבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני רק אגיד שעד שקראתי לשרה, הייעוץ המשפטי אמר שאני יכול להמשיך. אבל שלחתי לקרוא לשרה. זהו. אבל בסדר. חברת הכנסת גולן. אחריה – חבר הכנסת יואב בן צור. אחריו – חבר הכנסת ביטון, חבר הכנסת אייכלר, חבר הכנסת אריה דרעי, שביקש, ואחרי זה – חבר הכנסת ליצמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רשומים אצלך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יודע. אני יודע. זו הייתה כאילו הודעה, והוא ביקש. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פעם שמעתי את אילת שקד דוברת אמת. זה אולי קצת נראה תלוש ולא אמין עכשיו, אבל אני מבטיחה לכם, לכל מי שצופה בי – באמת, פעם אני, אישית, שמעתי אותה דוברת אמת. קצת לפני שהיא עמדה פה כאחרונת הדוברים של רע"מ והשמאל הקיצוני ודיברה בכזאת הומניות ורגש כלפי אותם אנשים שחשוב לה לאזרח, באמת, במקרים פרטניים – מעולם לא ראיתי אותה באמת בכל כך הרבה רגש – קצת לפני כל הדברים האלה אילת שקד הייתה איתי בדרום תל אביב, פגשה זקנות שאנסו אותן, פגשה קורבנות רצח, פגשה אנשים שחיים עם מקלטים שנכבשו על ידי מסתננים ואין להם חיים, פגשה ניצולי שואה שאיבדו את מעט השפיות בחיים שנשארו להם. היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי: כל עוד אני אהיה חברת כנסת, ואם יום אחד אני אהיה יותר מזה, אני אפעל לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית. זוכרים, עוד כשהיא הייתה בישראל שלי כמה דברים היא הייתה אומרת: שום דבר לא שווה למכור בשבילו את מדינת ישראל, הייתה אומרת אילת שקד. אני עוקבת אחריה שנים רבות, עוד לפני שהייתי חברת כנסת. פסקת ההתגברות הייתה חשובה לה, ולמרות זאת, כשבזמן אמת היא קיבלה את חוק-יסוד: ההגירה, היא לא רצתה לקדם אותו ממניעים של קרדיט, ממניעים פוליטיים צרים וקרים. אין לה זכות אפילו לדבר על התקופה של שר הפנים הרב אריה מכלוף דרעי כשהיא עושה בושה לתפקיד שהיא עוד לא 24 שעות נמצאת בו. אילת שקד, נפתלי בנט, גדעון סער, זאב אלקין, שרן השכל, מכרתם את נשמתכם – אני לא אגיד למי. מכרתם את נשמת ארץ ישראל. אני מסתכלת פה על הצעירים שיושבים למעלה, שבאו לראות את המליאה בערב שכזה. אני מסתכלת עליכם כל הזמן, כשראיתם את כל הבלגן פה. אני רוצה להסתכל לכם בעיניים ולהגיד לכם: כך לא נראה המחנה הלאומי, כך לא נראה ימין אמיתי. זה לא מה שזה. אתם עושים לי לב – אני מחזירה לכם. אני מבטיחה לכם שאידיאולוגים וערכיים אמיתיים ימשיכו להילחם על מדינת ישראל. זה לא ייראה כך. אילת שקד היא לא ימין אמיתי – היא זיוף, היא שקר. עידית סילמן היא לא ימין אמיתי – היא זיוף, היא שקר. נפתלי בנט הוא אולי ראש ממשלה חוקי, אבל לא לגיטימי, ובטח שלא ימין – הוא שקר. אני מבטיחה לכם, מטעם כל סיעות האופוזיציה: נמשיך להילחם, בעזרת השם, כדי שיהיה פה מחנה לאומי. לא עברנו אלפיים שנות גלות בשביל שימכרו את המדינה שלכם, של הילדים שלכם ושל הנכדים שלכם, בעזרת השם, בשביל נזיד עדשים של אילת שקד השקרנית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישי לך. שיקרת לכל הבוחרים שלך, לכל מי שאי פעם האמין בך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> היום אני מרחמת עליכם, על איך שההיסטוריה היהודית תזכור אתכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – תודה. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הודעה אישית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באמת – – – אישית, כי היא מנסה עכשיו כביכול, אתה מבין – אריה דרעי עשה את זה, מותר לי. כי היא לא אומרת את האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תן בראש. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> המחזה שראינו פה היום – אף שאני לא ותיק כל כך, עדיין יש לי כמה שנים טובות פה – זה מחזה שלא היה מעודו. צר לי, אדוני היושב-ראש, שנדבקת לחוות דעת שקיבלת, אבל כשאנחנו ביקשנו ממך וניגשנו ליועצת המשפטית והיא אמרה: אתם צודקים, היינו בטוחים שאתה מבין את זה. אבל אני רוצה לומר לכם דבר אחד: אם מצביעי רע"מ, אם חברי הכנסת של רע"מ חושבים שבאמת, בסופו של הליך, אילת שקד תצליח לתת להם את מבוקשם, הם אינם אלא טועים. פשוט הממשלה הזאת חוטאת בשקרים. הרי גם תושבי אביתר, שפינו את המאחז – קיבלנו אמירה של ראש הממשלה החליפי שזלזלה בסיכום שהיה, ובוודאי שאף אחד מהתושבים שם לא יחזור להיות באותו מקום ולא תקום אותה ישיבה, כי זו ממשלה שאין בה כנות, ממשלה שאין בה אמת, ממשלה שעיוותה את רצון בוחריה ואין לה שום בעיה להמשיך ולעוות את ההסכמים שאליהם היא מגיעה, כי אם יד ימין אומרת כך ויד שמאל אומרת אחרת אז אנחנו יודעים בדיוק של מי היד המחליטה פה, מי קובע את סדר-היום ומי קובע מה יקרה ואיך יהיה. לכן, אנחנו בעוד כמה חודשים נגיע לאותו מחזה, ויראו כולם שהממשלה הזאת, כמו הרבה דברים שהיא הבטיחה לעשות ולא מצליחה לעשות, הבטיחה דבר אחד אבל בעצם לא מקיימת אותו. אנחנו נחזור לאותה סצנה שהיינו בה היום, לאותה הצגה שהייתה פה היום, כי שוב, הם לא יוכלו למלא את מה שהם רצו, וממילא הממשלה הזאת, כמו שהיא רעועה, היא תיפול במהרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטון, בבקשה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודמי, הרב בן צור, אמר שהוא פה לא הרבה שנים. אני חייב להגיד לכם שאני די חדש פה, ואני מודיע לכם שאתם מקלקלים את הדור החדש. אנחנו מנסים להבין מה קורה כאן, אני מנסה להבין מה קורה כאן, ואני מבין דבר אחד: אין כללים. לקואליציה הזאת אין שום כלל. מה שחשבנו, בזמן שדובר על כך שמפלגת ימינה – כשהגברת, שרת הפנים, שהייתה פה לפני כן, עשתה בעצם את אותו מהלך או הציגה את אותו מהלך שקורה עם הקואליציה הזאת, זה בעצם מסמל את כל מה שקרה כאן מהרגע הראשון. רוב העם לכאורה בחר במשהו אחר, והוא קיבל את ההפך המוחלט. זה בסך הכול הימצאות בתוך מסך עשן, שזה דבר שיש בתוכו מלא מלא בדותות והסתרות ודברים שנעשים במחשכים, כמו שכנראה קרה כאן, ברגעים שישבנו כאן ושעמדו כאן חברי הקואליציה ומשכו זמן כדי שבחוץ יוכלו להמציא עוד איזה פתרון, עוד איזה רעיון, כדי לפתור את הבעיה, שהממשלה הזאת בעצם הסתירה מהציבור. היא מסתירה את העובדה המציאותית שאין שום יכולת קיום לממשלה מהסוג הזה, לקואליציה מהסוג הזה. זהו צעד קטן בתוך הליך ארוך שימשיך להיות עוד הרבה זמן. הרי בפעם הראשונה שנגיע לאיזשהו חיכוך קטן בדרום או בצפון, או כל איזה דבר שיגיע באמת לצורך טיפול בביטחון במדינה – לכאורה עכשיו ציירו לנו שאנחנו פוגעים בביטחון וסיפרו לנו פה סיפור על פגיעה בעין אחת ובעין השנייה. חברים, ממשלה שלא רואה מה קורה סביבה, קואליציה שלא רואה מה קורה סביבה, אין עניין לתת לה גם את העין השנייה, כי היא בין כה וכה לא רואה שום דבר. ולכן בואו נוריד ונסיר את אותו מחסום שנמצא בעיניכם ושמנסים לשים את זה בפני הציבור כאילו יש פה איזשהו דבר הומוגני, דבר ששייך להתקיים. אנחנו רק שבוע-שבועיים מאז שהוקמה הממשלה הזאת, ואתם נמצאים בסיטואציה הזאת שאתם נמצאים בה. לפנות בוקר הולכים ועושים שינויים כאלה ואחרים, שייבדקו כמובן ברמה המשפטית, אבל הם באמת נראים פה – מהחברים שנמצאים פה כל כך הרבה זמן וכל כך מתקוממים על תהליכים חדשים, מסתבר שתצטרכו בקרוב ממש ממש בקרוב להתמודד עם דברים יותר מורכבים, ואני בטוח שאז אתם כבר תהיו בבעיה שלא תוכלו לפתור אותה, גם במחשכים, ונאמר בעצם די לצרה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דרעי, ואחריו – חבר הכנסת ליצמן. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשעה זו יש אנשים שלומדים את הדף היומי. בדף היומי של היום, של אתמול ושל היום, יומא פ"ו, יומא פ"ז, אנחנו מוצאים דברים מדהימים, כאילו נכתבו באקטואליה. מפרסמים את החנפים, אומר רש"י – הרשעים שמראים את עצמם כצדיקים – לחילול ה', כי אנשים יראו שככה מתנהגים. שנאמר בספר יחזקאל: "ובשוב צדיק מצדק ועשה עול ונתתי מכשול לפניו". הקדוש ברוך הוא יכשיל אותו, כי שלוות רשעים תקלה והרשות מקברת בעליה. זאת אומרת, כשאדם מתנהג – הגמרא מדברת מאחאב – כפי שלא צריך אז הוא מפסיד. ראשון המורים – קראו לו רב. רב אמר שכשהוא ראה ציבור גדול מריע לו והוא חשש שמא תזוח דעתו, הוא אמר על עצמו את הפסוק באיוב: "אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע" – עב זה עננים – "כגללו לנצח יאבד. רואיו יאמרו איו" – איפה הוא, הוא ייעלם – "כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור ודור". "שאת פני רשע לא טוב". אומרת הגמרא, מסכת יומא, פ"ז: לא טוב להם לרשעים שנושאים להם פנים בעולם הזה. לא טוב לאחאב שנשאו לו פנים לעולם הזה. הגמרא מסבירה שעדיף לבן אדם להיכשל כדי שהוא יוכל לחזור בתשובה מאשר להצליח, חלילה, ברשעותו. אני אומר לממשלה הזאת: יש גם אנשים טובים, כנראה, בממשלה הזאת. אני לא רוצה להכליל אף אחד. אבל עצם הדבר שהם שותפים לכל כך הרבה מעשי רשע ולכל כך הרבה רוע ולכל כך הרבה עוול – להדרה, למרד בה' אלוקי ישראל; אני לא מדבר על אנשים שחוטאים באופן פרטי, שיכולים לחזור בתשובה והקדוש ברוך הוא סולח ומוחל. ממשלה שמכריזה על חילולי שבת דווקא, על כל תועבות העמים בצורה הכי גרועה, על להילחם נגד ילדים קטנים ונגד אימהות עובדות בגלל שהן חרדיות, ושר שמכריז בשם הממשלה שהערבים והחרדים זה ילודה ובטלה ושהם לא תורמים כלום – גזענות נוראה, רוע צרוף כזה – ממשלה כזאת לא יכולה להצליח. אם מישהו חבר – אם יש ידיד לבנט ולאילת שקד ולכל החברים בממשלה הזאת, תייעצו להם לפרק את החבילה הרעה הזאת. אני לא רוצה להגיד מי פה הרע ומי פה הטוב; יש כאלה שאומרים שהטוב הוא אלה והרעים הם אלה – ימין, שמאל, ערבים, יהודים, ישראלים, לא משנה מי. יש פה הרבה רוע, יש פה תרכובת של רוע, והממשלה הזאת, לטובתה, חייבת להתפרק ולחזור בתשובה ולבטל קודם כול את הגזרות. מנסור עבאס הבטיח היום שהוא לא ייתן לליברמן לפגוע בקצבאות הילדים ולפגוע בציבור החרדי והוא יגן עליהם. אז אני לא יודע אם הוא יקיים את זה, אבל איזה חילול השם שממשלה שנקראת יהודית במדינת היהודים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – צריכה שמנסור עבאס יגן על ילדי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דרעי, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, היושב-ראש. החוק של הוראת השעה התקבל ב-2003. אני רוצה להסביר כמה נקודות, כיוון שאני רואה שיש פה הרבה אי-הבנה. ב-2003 החוק נכנס לתוקף. כשאני נכנסתי לתפקידי ב-2016 בג"ץ היה נגד התוקף של הוראת השעה, בהרכב של 11 שופטים. באו ממשרד המשפטים וטענו – אנשים שצריכים להגן עליי בבג"ץ – ואמרו: אדוני שר הפנים, יש כ-2,000 משפחות – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מי היה – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, תן לי לדבר, נו, מה? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מי היה שר המשפטים? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> כ-2,000 משפחות הגישו בקשה לאחמ"שים לפני 2003. החוק תפס אותם אחרי שהם הגישו את הבקשה, ולכן מבחינה משפטית אי-אפשר להגן על דבר כזה, ויש סכנה די מוחשית – אני אפילו לא זוכר להגיד איזה התבטאויות, אם הם יכולים להגן עליי או שהם לא יגנו עליי – שהחוק הזה ייפול לגמרי. ואז התקבלה החלטה שאותן 2,000 משפחות, כל 2,000 המקרים שהיו לפני 2003, יוכלו לקבל לפי בדיקות של קריטריונים את א/5. רק בזמן האחרון נגמר הטיפול. מתוך 2,000 נמצאו 1,587 או משהו כזה, ושאר ה-400 לא היו לפי הקריטריונים. עוד נתון אחד שאני רוצה לומר: לפני חודש, כשהייתי עדיין שר הפנים, קיימתי דיון עם משרד המשפטים ועם השב"כ כדי להמליץ לממשלה ולהביא לממשלה שיש צורך להאריך בשנה – כל שנה צריך לקיים דיון, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה ביטחונית. הסיכום של הדיון היה שלא לתת שום הקלה ושום הטבה ולהביא את החוק כמו שהוא, גם מבחינת משרד המשפטים וגם מבחינת השב"כ. קודם כול שנדע: כשאומרים "אריה דרעי" ו"אריה דרעי" – אז הינה, אריה דרעי הניח את החוק הזה, על דעת משרד המשפטים ועל דעת השב"כ, ללא שום צורך במתן הקלה. אני פונה עכשיו לשרת הפנים ואני אומר שלצערי הרב, לפי המידע הבדוק שיש בידי, לא נאמרה פה כל האמת. מה שאמרת, 1,600 משפחות שיקבלו בתוך חצי השנה הזו – – – << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> זו מתנה פוליטית. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> דקה, דקה. ברור שזאת פשרה פוליטית. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> מתנה, לא פשרה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> מתנה פוליטית. אבל לא נאמרה כל התמונה. אני יודע שיש גם סיכום על כל הנשים בנות ה-50 והגברים בני ה-55 שיקבלו אוטומטית, גם הם, אחמ"שים. אני יודע שיש גם הסכמה שכל מי שנמצא בהיתרי שהייה מעל עשר שנים גם הוא יקבל. יש עוד שורה של דברים שלפי מה שאני שומע הם בסיכום ולא נאמרו כאן. עכשיו, וכל זה במחיר – מילא הייתם מאריכים בשנה. כל זה פירושו שאנחנו נתחיל את הוויה דולורוזה הזאת עוד כמה חודשים. הרי עוד שלושה-ארבעה חודשים כבר צריך להתכונן כדי להביא את זה לחצי השנה הבאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> כל זה, המחיר ששולם כאן – אני עדיין לא מביע דעה; אני רק אומר, קודם כול שימו את האמת על השולחן ואל תיתפסו באחרים, להגיד: גם אחרים נתנו. זאת האמת, כמו שאמר חבר הכנסת ניר ברקת, זאת מתנה פוליטית למען הישרדותה של הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן, ואחריו – חבר הכנסת מעוז, חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת בוסו וחבר הכנסת אוחנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו כבר את הרשימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש רשימה? אוקיי. בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול תודה על רשות הדיבור. יש כאן קואליציה של גנבים. גנבו מפלגה, גנבו הצבעה כפולה, ועכשיו מנסים לגנוב חוק. תקנון. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> זה אותם אנשים, זה לא קואליציה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אותה מפלגה – ימינה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה ימינה? הם צריכים לשנות את השם. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד כמה דברים. בהמשך למה שהרב דרעי אמר, שלא מסרו את האמת, הגיעה אליי שמועה – ואני רוצה שתבדוק את זה גם כן – שדיברו איתם גם על כסף; היו שם גם דיבורים, משהו על כסף. אני לא יודע בדיוק לפרט אם זה נכון או לא נכון. הם לא מסרו את זה. אני חושב שמה שקרה היום – אני רוצה להעיר לאדוני היושב-ראש: לי אין מייל. זה הטלפון שלי. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתסתכל. זה הפלאפון שלי. אין לי מייל. אתה לא יכול לבוא ולהגיד לכנסת ששלחו לנו מייל. אין לי מייל, ולא יכול להיות שאתה לא מגן עליי כשאני לא יכול לקבל את החומר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חילקנו למנהלי הסיעות. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מנהלי הסיעות קיבלו ויש עותקים כתובים, אבל בסדר. קיבלתי את ההערה שלך. בסדר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא קיבלתי. אמרת ששלחת במייל, ואין לי מייל ואני לא – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה לא שולחים את זה במייל? למה שמים חוקים על שולחן הכנסת? לא חבל על הנייר? התקנון מחייב. יש הנחיה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא בזה. זה לא בזה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – כרגיל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל זה לא בזה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי, תן לי, ברשותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, תן לי רגע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ארבל, תפנה לראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מכיר אותך, אדוני היושב-ראש, אתה בן אדם ישר. זה לא יכול להיות שאתה מגן, עם כל הכבוד, על מה שקרה היום כאן במליאה. היושב-ראש, כל פעם זה מצבים לא קלים, לא רגועים, ומה שקרה כאן – היה צריך לבדוק, צריך להניח על שולחן הכנסת את החוק; היה צריך לבדוק אם כולם יודעים לעשות את זה. הרי גם ברשימות וזה – אפילו לא ידעתי איפה להירשם, אף אחד לא אמר לי שצריך להירשם כאן. תודה שקיבלתי, אבל בכל אופן זה אי-סדר גדול. אני מבין את הבלגן, אני מבין את כל הדברים. אי-אפשר להמשיך בצורה כזאת, זה מה שאני אומר לגבי זה. לגבי עצם החוק ולגבי עצם הפשרה, זה לא יחזיק מעמד. בין כה וכה עוד שבוע יהיה משהו אחר, זה לא יכול להיות, ולכן אני בטוח שבעזרת השם בקרוב תיפלו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש הממשלה המנוח יצחק רבין זיכרונו לברכה אמר: "אין אחריות בלי מתן סמכות למי שלוקח את האחריות". אחריות וסמכות. אם יש לך סמכות, צריכה להיות לך אחריות. אם יש לך אחריות, יש לך גם סמכות. חברי הקואליציה, ובראשם אנשי מפלגת השמאל המתקראת ימינה ומפלגת תקווה חדשה, מאשימים אותנו בחוסר אחריות ובהפקרת ביטחון מדינת ישראל. מי שהביאו לשפל חסר תקדים את ערכן של הבטחות והצהרות ואת האמון בנבחרי ציבור שוברים כעת שיאים חדשים במפגן הצביעות הזה. אלו שמתוך מניעים נקמניים ואישיים בחרו לבגוד בעולם הערכים שהתיימרו לפעול לאורו לאורך השנים והקימו ממשלת מדינת כל אזרחיה יחד עם מפלגות אנטי-ציוניות, מאשימים אותנו עכשיו בכך שאנחנו לא מוכנים לחלץ אותם מהבעיה שאליה הם הכניסו את מדינת ישראל. ביטחונה של מדינת ישראל חשוב לכם? יש פתרונות מצוינים, כמו להעביר יחד איתנו את חוק-יסוד: ההגירה, ועוד יותר טוב – להפסיק את השותפות שלכם בקואליציה עם המפלגות האנטי-ציוניות. חוק האזרחות הוא אכן חשוב, ואנחנו אכן לא רוצים שייווצר מצב שבו אולי יתאפשר להסתנן למדינת ישראל ולקבל אזרחות בחסות החוק, אבל הסכנה למדינת ישראל מהממשלה הרעה שהקמתם היא גדולה לאין שיעור – הסכנה לזהות היהודית, לביטחון, להתיישבות וכן הלאה. במצב נורמלי הקואליציה, חברי הממשלה והעומד בראשה הם בעלי הסמכות לניהול ענייני המדינה, כולל החקיקה, שהם שולטים בה מכוח הרוב שלהם בכנסת. כתוצאה מסמכות זו, הם נושאים באחריות להשלכות שנובעות מהחלטותיהם ומעשיהם. לעומת זאת, במצב הנוכחי, שאותו יצרו מי שהפנו עורף להבטחותיהם ולערכיהם, מבקשים בעלי הסמכות להפיל עלינו, האופוזיציה, את האחריות לחוסר האחריות הלאומית שלנו. אנחנו לא נשתף פעולה עם ההתנהלות המופקרת הזאת, והציבור לא קונה ולא יקנה את השקר הזה. אם אתם לא רוצים אחריות ורוצים לתת עלינו את האחריות, תנו לנו גם את הסמכות, תתפטרו, ונקים ממשלה משלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שאני רואה את שני עברי וחלקי הבית, את הצד הימני של האולם והצד השמאלי של האולם, והמרכז בתווך, זה נותן יותר חידוד לאמירה שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, ולכל השוני שבין ההתייחסות והתגובות, למשל, לטעויות כאלה ואחרות, שפתאום נסלחות, כמו המקרה המצער והחמור עם ההצבעה הכפולה שהייתה כאן לפני כמה ימים. שלח לי חבר כיצד נראה מצעד הצביעות בעיני הציבור המתבונן בסיפור, ושדרגתי את זה קצת. עכשיו תעצמו עיניים ודמיינו את זה כך: חבר הכנסת דודי אמסלם הצביע פעמיים במליאת הכנסת. מה אנחנו מקבלים? דפנה ליאל: לא להאמין עד להיכן הגיעו באופוזיציה. הריקבון נמשך בליכוד. אחרי חזן עכשיו גם אמסלם. זה – דפנה ליאל. שר החוץ לפיד: השחיתות של הליכוד – ופונה ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה פלילית נגד דוד אמסלם. היועץ המשפטי מנדנבליט – איך שאתה נוהג לקרוא לו: החלטתי לפתוח בחקירה פלילית. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לא, זה מנדלבליט. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> מנדלבליט. יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: החלטתי להשעות את חבר הכנסת אמסלם. במשמרת שלי שחיתות שלטונית לא תהיה בבית הזה. אברמוביץ': הליכוד ממשיך לטנף את מוסדות המדינה. נוסבאום: גורמים בכירים מאוד במשטרה, יש לומר, אומרים לי כך – אמסלם ישב שנים רבות; זה היה רק עניין של זמן עד שאמסלם יוכיח את מה שידענו על הריקבון השלטוני שבוער בו. ומה יגיד עודד בן עמי בפתח המהדורה? הבושה כאן, והיא מכה שנית. עבריין בכנסת ישראל – אמסלם העבריין הצביע פעמיים וללא בושה. טוען שטעה. ביזיון לכנסת ישראל. כמובן, חברנו חבר הכנסת אלי אבידר מישראל ביתנו, אחר זעקה קשה ומרה, מן הסתם היה גם עושה קריעה על הדמוקרטיה שמתה. חברים, נא להתעורר מהחלום. זה לא אמסלם – זה אביר קארה, שדפק את ביבי. אז זה כלום. הוא מסכן, טעה. אפילו האוזר הצדיק רץ ללחוש לו מה לומר. בושה למדינת ישראל. וכבר אמרנו: מדבר בנט תרחק. ופנייה נוספת לבנק ישראל, שמעוניינים בימים אלו להנפיק מטבע של חמישה ש"ח במיוחד כהוקרה לכוחות הרפואה ופועלם בקורונה. אני מבקש: אנא, הנפיקו מטבע של שישה שקלים לכבוד ראש ממששת המנדטים, שעבד על כל עם ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – עם ספרו על הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוסו. עד שהוא יגיע אני רוצה להגיד משהו. אני הזמנתי את חבר הכנסת אוחנה אחרי האירוע של אביר קארה לחדרי, יחד עם כולם, עם הייעוץ המשפטי ועם אביר, ושאלתי שאלות, כשאוחנה היה נוכח. יתרה מזו, לבקשה של אוחנה לבדוק לאחור, אמרתי: למה? תבדוק אתה. נתתי הוראה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, אני אומר. נתתי הוראה לקצין הכנסת לפתוח את כל המחשבים. חבר הכנסת אוחנה עם צוותו בדקו עשרה ימים לאחור, והוא הודיע לי שלא גילה דבר. בבקשה, חבר הכנסת בוסו. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך זה מצדיק את ההצבעה הכפולה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ככה עשו גם לחזן? << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עדיין לא שמענו שום מילה על כך שנעשית בדיקה, יועץ משפטי. יש פה טעם לפגם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה עושה – – – ולא עשרה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אצל חזן הכול היה נראה אחרת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אחת ההתקפלויות המפוארות של מי שקראה לעצמה מנהיגת ימין – חוק הלאום הפלסטיני, שהגיע הערב לכנסת בחסות שרת הפנים. בושה. לאחר שהיא אמרה פעם אחר פעם שלא יהיה שום שינוי בחוק האזרחות. אז היא אמרה. אבל זה לא נגמר בכך. אנחנו עדיין מקבלים הטפות: אתם יודעים למה זה קורה? כי אתם התנגדתם. ולרגע אחד לא חשבו לבוא לעשות משא ומתן עם הקואליציה. הרי ביטחון המדינה כאן. החלום הרטוב של מפלגת רע"מ, מנסור עבאס – מתברר כחכם מנסור – שהכשרת ישיבת אביתר, היישוב הזה, השתלמה לו. קיבל תשלום במזומן ומייד. ועוד מספרים סיפורים: מטעמים הומניטריים, להכשיר את המשפחות המסכנות. אתם ראיתם את ההתקפלות הזאת כאן הערב? משכו ומשכו ומשכו, מה שלא הצליחו לעשות שבועיים, ולחצו אותם לקיר, מרצ ורע"מ ביחד – וממי אנחנו מקבלים את ההסברים? ממנהיגת ימין שנהייתה מנהיגת השמאל הגדולה ביותר בשנים האחרונות. אני מסתכל מסביב לשולחן: מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג – הם לא חלמו על כל הטוב שנופל עליהם יום אחר יום. מקבלים תשלום במזומן על כל הצבעה בנפרד. זה עוד לא התחיל. חכו, עוד כמה תחנות יהיו לנו. והשמאל מקבל את שלו, ממי? ממי שאומר שלא יהיו שום שינויים, לא יהיו התקפלויות. ועוד יספרו לנו סיפורים ונקבל הטפות כאן, מעל הדוכן הזה, כל הציבור הימני שנמצא כאן, שמוכן לבוא. הונח חוק-יסוד: ההגירה. בואו ניתן בינתיים זמן. לא ניתן פשרות אחרות. הרי ביטחון המדינה – יש סקירות של השב"כ, יש דוחות מודיעיניים – הכול הלך הצידה. זו ההתקפלות המפוארת ביותר שהייתה – אפשר להגיד "בשנים האחרונות"? לא. כי זה ביום האחרון. מחר תהיה התקפלות נוספת. כל יומיים נקבל התקפלת נוספות מבית מדרשם של מפלגת ימינה לשעבר, שעברה שמאלה הרבה יותר מהר מאריק שרון ומכל מי שחתך שמאלה. והכול – בשביל מה? שחס וחלילה הכיסאות לא יזוזו. הרי יש כאן אאודי שצריכה לקחת אותנו הביתה בחזרה לרעננה, ויש כאן עדיין כיסאות. צריך לרפד את כל המפלגה בוועדות, בסגני שרים. מחר יגיע לכאן גם החוק הנורבגי המורחב. מנכ"ל הכנסת כבר לא מוצא חדרים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> 120 ח"כים ועוד 37 נוספים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וזה עדיין לא נגמר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה – איננו. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש: אתה הפכת את הכנסת לקרקס. אתה הפכת כל נוהל, כל נוהג – אתה רומס כל יום את כבודה של הכנסת. אתה. הייתה פה רק לפני יומיים, שלושה, שבוע, הצבעה כפולה; עבירה פלילית. איך אמרת? בגלל שהוא הצביע באצבע אחת כאן וכאן זה בסדר, אבל אם הוא היה מצביע ככה – כפולה זה כפולה. זה לא שהוא עבר ונתקע לו ברגל. עכשיו, אתה אומר: זה רק פעם אחת. בדקנו אחורה. לא הבנתי. אם מישהו שודד את הבנק פעם אחת לא מעמידים אותו לדין בגלל שהוא לא שדד אותו כבר 20 פעם? תראה את הטענות שלך. לפעמים אני המום מאיזה טענות מגוחכות אתה מעלה. עכשיו אני רוצה לומר לאילת שקד משהו. תראי, אילת, את מבחינתי האכזבה הגדולה ביותר בפוליטיקה הישראלית. לבנט אף פעם לא האמנתי. תמיד ידעתי שמדובר בבן אדם שהוא אופורטוניסט, חתרן בלתי נלאה. גם כשהוא היה בממשלה כל היום היה רק חותר. בן אדם נרקיסיסט שאוהב רק את עצמו. מעולם לא חשבתי שמדינת ישראל מעניינת אותו כהוא זה, בשום נושא, לא ארץ ישראל, לא תורת ישראל – שום דבר. אבל את? באמת חשבתי – איך אמרת? אנחנו ימין ימין. שרת המשפטים של מדינת ישראל. אני שומע אותך פה גם משקרת. הרי אריה דרעי אז נאלץ בגלל בג"ץ לתת את ה-1,600 איש. את מכניסה בהתנדבות 1,600 משפחות. מה את אומרת? מקרים הומניטריים, מסכנים. אילת שקד, הרי את קיבלת גם את הדוחות של גורמי הביטחון. הם אמרו לך שחלק מהם הופכים להיות מחבלים, מפגעים בפועל. אז איפה האימהות הישראליות, היהודיות, שהילדים שלהן אחרי זה נפגעים? הן לא מסכנות? להן את לא דואגת. למי את דואגת? לפלסטינים עכשיו בחברון ובשכם, שיבואו לישראל. זה מה שמעניין אותך עכשיו. אם זה באמת היה מעניין אותך היית עושה את זה כשרת המשפטים. אלא שעכשיו מנסור עבאס מקבל את האתנן הפוליטי. בושה וחרפה. זה שוחד פוליטי. עכשיו אני אגיד לך, את ומנסור עבאס – מצא מין את מינו. שניכם מכרתם את העמים שלכם. מנסור עבאס מכר את העם הפלסטיני. הרי הוא עכשיו נמצא במנהרה. הוא לא יכול ללכת אחורה. הוא תומך בחוק, בעצם, לכאורה, שמבחינתכם הוא חוק גזעני. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אמרתי לך, דודו דואג לעם הפלסטיני. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מבחינתנו, אילת שקד, את בעצם הבאת את חוק הלאום הפלסטיני. את בעצם עכשיו הכנסת ואישרת את זכות השיבה של הפלסטינים למדינת ישראל. בושה וחרפה – מה שאף אחד אף פעם לא הצליח. וכל זה, למה? בגלל שאתם רוצים לשבת בממשלה. אין לכם ברירה. את ובנט כבר חתכתם, כבר שברתם את הגשר. אין לכם לאן ללכת – שרפתם את הגשרים. ולכן אתם האנשים הכי מסוכנים היום במדינת ישראל. מילא פריג', מרצ, מפלגת העבודה – הם נמצאים עם הקהל שלהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם בעצם נמצאים, מה שנקרא, לחוצים אל הקיר. את ובנט, אלקין וסער, נוסעים קדימה, ודורסים כל ערך ציוני במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, ככה, הערת אגב: בשבוע הבא תהיה, אני מקווה, ועדת אתיקה. אתה מוזמן להגיש תלונה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על האירוע של קארה. ויותר מזה, אתה חושב שזה יותר חמור? מכתב ליועץ המשפטי לממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, זה התפקיד שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, לא. אתה טועה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כן, כן, כן, תבדוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אני אומר לך, תבדוק. כשחזן וגורולובסקי היו, מי הזמין את המשטרה, חבר הכנסת או יושב-ראש הכנסת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל, אבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן, אתה לא מבין את התפקיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל מכיוון שהוא מייד הרים את היד ואמר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא – – – אני הייתי פה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לחץ פה ופה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אבל הוא הרים את היד ואמר: "לחצתי פעמיים". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? למה? לא הבנת, למה שילחץ – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רואים בהצבעה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל שפה קלטו אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הוא לא היה מודיע, ניחא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא הודיע עד שעלו עליו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה יודע, דוד הוא עורך דין. אתה צריך להוכיח כוונה. בבקשה, דוד ביטן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> צריך להוכיח כוונה? בן אדם הצביע פעמיים – – – << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> משה ארבל ואורלי לוי צעקו שהוא הצביע – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מיקי, חבל שעזבת את המשטרה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אותך שאלה, ובזה אני מסיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רק אחרי שארבל ואורלי לוי צעקו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מגן עליו, אגב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אותך, יושב-ראש הכנסת: נניח שתופסים אזרח במדינת ישראל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. אזרח במדינת ישראל, נניח, נכנס לקלפי – לא חבר כנסת בהצבעה – מצביע בשני פתקים, פעמיים מתוך 5 מיליון. נראה לך שתופסים אותו ואומרים לו: סליחה, טעות, הוא אומר, או שישר מגישים עליו תלונה? << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> אני לא מבינה מה זה הדיון הזה ב-04:00. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, בואי תספרי לי מה זאת טעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ביטן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אתה טעית. מנסור עבאס מכר את העם הפלסטיני ושקד ובנט מכרו את העם היהודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון, זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אמרת את זה, אז אני מוסיף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל אחד מכר את העם שלו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אמרת את זה. אמרת: מכרו את העם היהודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל אחד מכר את העם שלו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. לא הזכרת את זה, לא המשכת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שני מאכערים. מוכרים – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> נו, די, מה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> סלח לי, יש לנו זכות דיבור. מה זה די? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אני מדבר עם היושב-ראש. אל תתערב. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אתה מפריע לי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> הינה, עכשיו אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני יכול. תראו, היה ברור לי שזה מה שיהיה בסופו של דבר – שיהיה הסכם כיוון שהם לא עומדים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עוד לא הסוף. עוד יהיו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> יכול להיות. עוד יהיו עוד הסכמים וייתנו לו עוד ועוד, ותמיד הם מאשימים אותנו. נתנו לו 53 מיליארד – שהוא לא יקבל אותם, דרך אגב. לא יהיה. האוצר יסמן לו כל מיני תקציבים – שקל הוא לא יקבל. נתנו לו את כל היישובים בנגב, ואת מי האשימו? אותנו. עכשיו אותו הדבר – נתנו לו עכשיו הסכם, ולא אמרו פה את כל האמת, כנראה, כי אני מאמין לאריה דרעי בעניין הזה, שהוא עשה את הבירור הנכון. ומה יצא מזה? עוד פעם הם מאשימים את האופוזיציה, את אריה דרעי ואת הממשלה הקודמת. הם אלופי הספינים. עוד כשהייתי יושב-ראש קואליציה, בנט ושקד תמיד עשו ספינים. אף פעם לא לקחו אחריות על שום דבר. תמיד, אם יש אשמה – הם לא אשמים; אם אין אשמה, אז זה הם עשו את הדברים האלה. זאת השיטה שלהם, ולכן לא צריך להאמין להם לכלום. עכשיו, מה הייתה הטענה של שקד וגם של בנט? הם אמרו: זה חוק שאם אנחנו לא נצביע בשבילו, זה יוצר בעיה ביטחונית. אז מה הם עשו? הוסיפו דברים לחוק הזה, נתנו עוד דברים. אז זה לא יוצר בעיה ביטחונית? זאת אומרת, אם הייתה בעיה ביטחונית באישור של הוראת השעה של השנה עם מה שכתוב בה ועכשיו הם נתנו תוספות שלא היו צריכים לתת, וגם – שמעת, אריה דרעי – אין שום סיבה לתת אותן, לא מבחינת ביטחון ולא מבחינה הומניטרית – אז מה קורה עכשיו? אז אין בעיה ביטחונית? הבעיה הביטחונית נעלמה? לכן אני אומר: אי-אפשר לסמוך עליהם. הם, כל מה שהם עושים – עוסקים בשרידות. למה בשרידות? הם לא נבחנים על פי מה שהם עושים, הם נבחנים לפי כמה זמן הממשלה הזאת תהיה. זה לא הולך בצורה הזאת. הם צריכים לבוא ולומר מה הם הולכים לעשות כממשלה למען המדינה, ולא רק למען עצמם. עכשיו, מה שיוצא, מכיוון שהם הולכים כל הזמן לשרידות ולשרידות, יוצא שהם בעצם הם לא מקיימים את מה שהם צריכים לקיים כלפי תושבי מדינת ישראל. זו התוצאה. מה שראינו היום זה התוצאה המובהקת של מה שהם עשו. ואני לא יודע מה עוד הם הולכים לעשות. הממשלה הזאת ועבאס – כל הכבוד לו, אני חייב להגיד. כל הכבוד לו במובן הזה שהוא עובד על הממשלה הזאת כל הזמן. עכשיו, הוא, יש לו הסכם קואליציוני, וקיבל מספיק בהסכם הקואליציוני, אבל הוא, בכל חוק, בכל החלטה שתבוא לכנסת, הוא ינהל משא ומתן נפרד על מנת לקבל עוד משהו. זה הבן אדם. ואני אומר לכם, אתם, אנשי הרשימה המשותפת, תתעוררו, כי גם הוא אלוף הספינים. גם הוא למד, כנראה, משקד ומבנט להיות ספינולוג. אני קורא להם: אתם, בסוף, אם הוא ימשיך כביכול ביחסי הציבור שהוא מקבל כך וכך – ובסוף הוא לא יקבל – אתם לא תהיו קיימים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם, תתעוררו קצת ותתחילו גם לדאוג לעצמכם מול עבאס. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אתה דואג – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת סופר – איננו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פה, פה, פה, פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, אני מתנצל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, קצת הומור, אנחנו פה כבר 24 שעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא הומור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הומור שחור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה בכוונה תחילה. בבקשה, השר לענייני מודיעין. אני מתנצל. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> השר לענייני מודיעין. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לענייני מודיעין, יש פה סוגיה מודיעינית. מה שאנחנו רואים פה הלילה – אנחנו רואים כניסה לבוץ קואליציוני, כניסה לבוץ אנטי-ציוני, כניסה לבוץ אנטי-ציוני קואליציוני, וראש הממשלה בנט מכניס את מדינת ישראל כולה לתוך ההרפתקה הזאת. המושג "בוץ" מוכר לכולנו בעיקר מכל מיני הרפתקאות ומבצעים כושלים. אני רוצה לומר לכם, כמו שאתם יודעים, יש לי היכרות עם ראש הממשלה בנט, ואני חושב שגם לאזרחי ישראל יש היכרות. הוא מאוד מאמין בכלל של "המעז – ינצח"; חושב שהוא מתקדם עם איזה צוות קטן של הימין החדש, פושט, והופ – מאבד את הכול. כאן מדובר במדינה. ואני מבין את הפיתוי האישי. ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו על הצמד בנט-שקד: הם יספרו לנו שקורה דבר אחד, אבל בפועל יקרו דברים אחרים. חבריי בקואליציה, אני רוצה לפנות אליכם ולהגיד לכם שככל שיעבור הזמן הבוץ, הבוץ הקואליציוני האנטי-ציוני הזה, יהפוך לטובעני, וכשהוא יהפוך לטובעני אתם תרגישו את זה, תרגישו את זה היטב. אתם כבר עכשיו מתחילים להרגיש את זה, ואתם תיתנו ידיים אחד לשני – ניצן ייתן למתן, ניר ייתן ליאיר ובנט ייתן לאילת – וכשאתם תתבוססו בבוץ, מי שימתין לכם בכל פינה ובכל סיבוב יהיו מנסור, ווליד, מאזן וסעיד. הם ימתינו וכל פעם הם ייתנו – בום; כל פעם הם ייתנו, אחת-אחת, בקטנה בקטנה, כמו שאנחנו רואים את זה קורה היטב הערב. וצריך לומר שההתבוססות בבוץ החלה, והיא החלה בגדול ובענק. סיפרו לנו על הסדרת ההתיישבות בנגב, ובפועל זה יהיה מכירה אחת גדולה. אלחרומי יחזור הביתה בשמחה ובטוב לבב. אנחנו בפועל נאבד את הנגב, ומי שיפקח על עבודת הממשלה בעניין הזה זה יהיה יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת אלחרומי. הוא יפקח על שרת הפנים אילת שקד, הוא יפקח על עבודתה. הוא מנהל אותה; הוא לא ינהל אותה, הוא מנהל אותה כבר היום בפועל, כי בעוד אנחנו מדברים אז אנחנו כבר יודעים מה קורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. ואותו הדבר – אנחנו יודעים מה קורה סביב פעילות התנועה האסלאמית באל-אקצא, מאות המיליונים שיזרמו לשם, לקייטנות ולהכול. והדבר הכי כואב, אדוני היושב-ראש – ופה אני אסיים – באמת כואב: אנחנו נשנה את הלקסיקון הלאומי שלנו. אנחנו נשנה את הלקסיקון הציוני. הוא ילך ויישחק. זה כבר עכשיו קורה במסדרונות הכנסת. אנחנו נאבד את הגאווה על הדגל ואת הגאווה על ההמנון, כי כל זה קורה בשם הורדת הראש אל מול הכוחות האנטי-ציוניים האלה. אנחנו נמצאים עמוק עמוק – ונלך ונעמיק – בתוך הבוץ האנטי-ציוני הקואליציוני שאדון בנט מוביל אותנו אליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. חבר הכנסת כסיף, חוויות אחרי שתרד, בבקשה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> הם, יש להם תיאום עמדות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי כנסת מסוימים אמרו שהם מאוד מתביישים בחוק הזה. אני רוצה לשאול: מה שווה הבושה הזאת? מה משקלה של הבושה הזאת? אם מתביישים – לא מחוקקים. אני רוצה לומר לכם שכולנו, או חלק מאיתנו, נקלענו למצבים שרצו שנעשה, מצבים שמעוררים בנו בושה. אמרנו: לא, אנחנו לא מסכימים. אנחנו מוכנים אפילו לוותר על תפקידנו, ובלבד שלא נצטרך להתבייש. אין רגש יותר קשה ויותר מבייש, הייתי אומר, מן הבושה. אם אתה כל כך מתבייש, אל תחוקק את זה. אם אתה אנוס על פי הדיבור, הדיבור של הממשלה, אז תפרוש מן הממשלה. כנראה הבושה אינה עמוקה באופן מיוחד. אנחנו תמיד אומרים, אדוני היושב-ראש, שמעוללים לנו את שמעוללים לנו רק מסיבה אחת: כי אנחנו יהודים, נכון? זאת אחת המליצות, אבל כמו בכל מליצה – או בחלק ניכר מהמליצות – יש גם גרעין של אמת. מעוללים לנו מה שמעוללים לנו רק משום שאנחנו יהודים. החוק הזה, מעוללים בו מה שמעוללים רק משום שהם ערבים, רק משום שהם ערבים, לא בגלל שום דבר אחר. "מדובר בחוק שאפשר להגדיר אותו למצער כפשע חקיקתי נגד האנושות. כל חבר כנסת שנותן את ידו לחוק הזה, צריך להבין את המשמעות גם במובן האישי, שלו. כל מי שנותן ידו לחוק הזה, נותן יד לפשע חקיקתי נגד האנושות. כך הוא יצטרך לתת דין וחשבון לעצמו במעמד הזה, וכך הוא יצטרך לתת דין וחשבון גם לאחרים." כל מה שאמרתי עד עכשיו זה מתוך נאומו של יוסי שריד המנוח, נאום מ-2003, כשהחוק, אותו חוק שאנחנו דנים בו היום, עמד בפעם הראשונה לדיון. ואם כבר הזכרתי את דבריו של יוסי שריד כנגד החוק הזה, הרשו לי גם להגיד, לקרוא מתוך נאום של מישהו אחר: היום "בוחרת כנסת ישראל להכתים את ספר החוקים שלה באחד החוקים שמהווים חרפה לכנסת ישראל, חרפה לכנסת ישראל – – – חוק שהוא בלתי חוקתי בעליל, חוק שמפלה בין דם לדם, חוק שחוקק על בסיס אתני, חוק שפוגע בזכויות יסוד בסיסיות של ערך המשפחה, של הזכות לשוויון, של הזכות להתאהב. רבותיי, אתם פוגעים בזכות להתאהב". ראו את גודל האבסורד, את גודל העוול, ותסלח לי, אדוני היושב-ראש, על הביטוי הלא-פרלמנטרי – את גודל הטמטום. הינה דוגמה: "שני אחים מאותו בית ומאותה משפחה נישאים לשתי נשים שונות. אח אחד נישא לאישה מרומא, שמקבלת אזרחות, ואח אחר נישא לאישה משכם, שאינה מקבלת אזרחות". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שיעבור לגור בשכם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וזה מתוך נאום של חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון באותו דיון. איפה מרצ של אז ואיפה מרצ של היום? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תעבור אתה לאיפה שההורים שלך הגיעו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אחד יגור פה ואחד יגור בשכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איתמר, אתה מבריח אנשים מהמליאה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איזה כיף. תומכי טרור החוצה. החוצה, רק שילכו יותר מהר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לשמוע אותך, למה אתה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק שילכו יותר מהר, תומכי טרור, שונאי ישראל, עוכרי ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בג' באב, 4 באוגוסט 2019 – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא בא לנו – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צאי, צאי החוצה. צאי, לכי לעזה, צאי החוצה כבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יפה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – עליתי לשידור ברדיו קול חי ואמרתי למראיין שנפתלי בנט כרת ברית אחים עם יאיר לפיד. אמרתי שבנט כבר סגור, והכול כבר חתום, ואילת שקד היא עושת דברו של נפתלי בנט. הקשה עליי המראיין, אמר לי: תראה, מר בן גביר, אתם יריבים פוליטיים, אולי אתה משמיץ אותו, אולי אתה הולך כמה צעדים אחורה, קדימה? למה, למה להגיד עליו דברים כאלה? אבל השיא היה שאחרי כמה דקות מתקשר נפתלי בנט ואומר: איך איתמר בן גביר אומר עליי דבר כזה? אני אתבע אותו תביעת דיבה. אוי, כמה כסף הפסדתי. אבל האמת, אדוני היושב-ראש, שאני לא העליתי על דעתי עם מי עוד כרת נפתלי בנט ברית – לא רק עם יאיר לפיד, האח התאום שלו, אלא גם עם אבתיסאם מראענה, שהחלום שלה הוא להשמיד את זיכרון יעקב; גם עם יאיר גולן, מזהה התהליכים, שמשווה את הצבא שלנו, את החיילים הקדושים שלנו, לנאצים; גם עם התנועה האסלאמית, שרוצים לפגוע במדינת ישראל, הוא הכניס אותם לתוך הממשלה. נפתלי, אילת, מכרתם את הכול, ויתרתם על הכול, התרפסתם, נכנעתם, התקפלתם, ואתם מביאים את ישראל לאסון. לכו הביתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אפשר לתת לו עוד דקה לגימטרייה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא ביקש גימטרייה, לא הספקתי לעשות לו את הגימטרייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין מצב שאני מוריד מישהו בזמן. אין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אתה חייב. אתה חייב, מיקי. אתה לא יכול ככה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להיות לארג'. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הקצין – – – << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הרשות המבצעת – לא להורות לרשות המחוקקת מה לעשות, אני מבקש. הפרדת רשויות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים, באמת היה מרגש עד דמעות לשמוע כאן את אילת שקד, איך היא מתארת את המסכנות של אלה שמנסים לקבל כאן את זכות השיבה, ובסופו של דבר, לפי הערכות השב"כ, גם להיות מעורבים באירועי טרור. אני הייתי ממליץ עליה לרע"מ – שומע, מאזן? הייתי ממליץ למועצת השורא לקבל את האישה הראשונה במועצה – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> איך זה "מועצת השורא" בגימטרייה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מועצת השורא – לקבל את האישה הראשונה. אילת שקד יכולה לסדר לכם יופי יופי את הדברים. אתם יודעים, אדוני היושב-ראש, כתוב בפסוק: "החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך". רש"י מסביר: מה זה "החכם עיניו בראשו"? מה, רק לחכם יש עיניים בראש? גם לטיפש יש עיניים בראש. אך "החכם עיניו בראשו" – שבתחילת הדבר הוא מסתכל מה יהיה בראשו, וזו החוליה החלשה של הממשלה הזאת. אגב, "הולך" זה 61, זה בדיוק בנט, ארבל. זה בינתיים מה שהצלחתי בשבילך. אז "הכסיל בחושך הולך", זה הממשלה הזאת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> די, יש עוד גימטרייה, היה לה כאב בטן, כאבי בטן של אילת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "בטן", נכון. אגב, "בחושך" זה כמעט ליברמן. אנחנו צריכים לסדר את זה, חסרים שם כמה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – להוסיף – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, ד'. זה ד' של "לפיד". אבל בכל מקרה, החוליה החלשה, אדוני היושב-ראש, של הממשלה הזאת זה שהיא הולכת בחושך. היא לא רואה מה היתדות שהיא תוקעת עכשיו, זרעי הפורענות שהיא זורעת לנו – מה הם יעשו בעתיד. הם מכרו את הכול, הם הונו, גנבו את דעת הבוחרים שלהם, מכרו את הנגב, ועכשיו מוכרים את ביטחון ישראל למנסור עבאס ולאחים המוסלמים, הכול הכול בשביל להשיג הישגים זמניים: עוד יום שיירה, עוד יום לשבת על כיסא של עור צבי, עוד יום שהשרים יהיו רגועים בכיסאות שלהם ובמשרדים שלהם. אבל הם לא רואים את התוצאות של התקדימים המסוכנים שהממשלה הזאת עושה לנו. אדוני היושב-ראש, מאז הקמת הממשלה הזו, ממשלת ההונאה, כמו שכולם יודעים, השקרים והנכלוליות וכל התרגילים שהם עושים לנו כאן לאורך כל הדרך עוברים כאן בשתיקה. התקשורת בישראל ממש פיתחה סטרטאפ ברמה עולמית, דודי. במקום להיות מבקרת השלטון, היא הפכה להיות כלב השמירה של האופוזיציה. זה ממש סטרטאפ ישראלי. ולא רק התקשורת. שמתם לב שפתאום אנחנו לא שומעים מושגים – ארבל, כבר אין מושגים כבר כמו: מניעה משפטית, זה בלתי אפשרי, זה לא חוקתי. כל היום היו חופרים לנו. כל צעד שהיינו רוצים לעשות כל היועצים המשפטיים, והיועץ המשפטי לממשלה, ובג"ץ – ככה יושבים עלינו בגרון. כל האמצעים הפכו אצלם כשרים כדי לדכא את האופוזיציה, אבל דממה בתקשורת, דממה בייעוץ המשפטי, דממה למנדלבליט. אתם מכירים – תרשה לי, הפריעו לי, תן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ראית, לא הפרעתי לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מכיר, דודי, את הציורים שהיו שואלים עליהם: איפה הילד? איפה אפי? אז אני שואל איפה אבי. אתה מכיר את אבי, אדוני השר? איפה אבי? איפה אביחי מנדלבליט כשצריך אותו? איפה, מה שעושים לנו כאן לאורך כל הדרך ולאיפה הוא נעלם? איפה התופר? איפה זה שיודע להמציא תיק משפטי – ופה יש לו ערימות של תיקים. אני רק אתן כמה דוגמאות: דחיית תקציב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אתם הפרעתם לי. דקה. הוא נתן עוד דקה. אדוני השר, כואב. האמת כואבת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קח עוד שעה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא עוד שעה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דחיית תקציב עד סוף השנה – בג"ץ אמר: זה שימוש לרעה בסמכות המכוננת. אדוני השר, אתה לא יכול להתערב ברשות המחוקקת. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל אתה מפריע לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יאללה, שלמה. היה לילה. כבר בוקר פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה התחלת לנאום נאום חדש. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא חדש. נו, די, קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא נותן לי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אולי עדיף שיהיה רק שר תורן אחד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דחיית תקציב ב-135 ימים, ועוד בונוס של הבונוס – עוד עשרה ימים שעכשיו ביקש קריב, ועוד חגים שלא נחשבים, וערבי חגים; חוק נורבגי מנופח – כל הדברים שבג"ץ והיועצים המשפטיים – ההתנהלות הזאת שראינו כאן היום במליאה זו התנהלות שיועץ משפטי רציני היה צריך לעצור כאן את המליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש להם עכשיו זמן. חצי שנה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק זה – בג"ץ אמר: שימוש לרעה בסמכות של הרשות המכוננת. משפט סיום: כל היודע דבר על מקום הימצאו של מנדלבליט מתבקש להעביר את המידע ללשכת שר המשפטים ושקד, שרת הפנים, שיגלו לנו לאיפה הוא נעלם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חברת הכנסת קטי שטרית, שלוש דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי היקרים, תראו, יש פתגם אינדיאני שאומר: הקשבה לשקרן היא כמו שתיית מים חמים. פתגם אינדיאני. אמרתי לעצמי: מה זאת אומרת כמו שתיית מים חמים? עמדה פה שרת הפנים, שהיא חברה מאוד מאוד טובה של יושב-ראש הדירקטוריון – אני קוראת לו יושב-ראש הדירקטוריון כי יש לו כמה ראשים, והוא יושב-ראש של הדירקטוריון; היא חברה של בנט, ויחד הם עשו את ההונאה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם, לא רק במדינת ישראל – בעולם כולו. לא היה דבר כזה. הם הונו את הבוחרים שלהם פעם אחר פעם, הבטחות ללא הרף. מה הם לא אמרו לנו? ואנחנו פשוט רואים שעומדת כאן השרה, כולה תחנונים, מפילה את התיק על אריה דרעי: אם אריה דרעי עשה את זה, גם לי מותר לעשות את זה. אבל היא פשוט שכחה פשוט שהיא כל כך עיוותה את האמת. אריה דרעי אולץ לאשר בשנה, לפי החלטת בג"ץ, והיא – בחצי שנה, ויש לנו פה עוד המון המון הסכמים מתחת לפני השטח שהיא אישרה אותם. ואז אמרתי לעצמי: רגע, לאיזו מפלגה היא שייכת? ימינה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין יותר ימינה. שמאלה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו, אז אני חוזרת להיות מורה. אמרתי: מה יכול להתחרז עם ימינה – כדי שאעזור להם למצוא שם למפלגה. אז אמרתי: אולי נקרא לזה קומבינה? או אולי אקרא לזה פנינה? או דוקטרינה? אפילו הגעתי גם לקטרינה, שזה דומה לשם שלי. ואז נזכרתי במילה "גליוטינה". אז אני רוצה להגיד לחברי ימינה שאם אי פעם הם יחשבו לבוא לציבור עם השקרים הרבים שהם שיקרו ורימו והונו, לא יהיה להם שום סיכוי. ואז נזכרתי בשיר של דוד אבידן, "הכתם נשאר על הקיר". הכתם שנשאר על הקיר בא ואומר שאדם, יש לו את הכתם על הקיר. הוא צבע את הקיר – הכתם נשאר; לקח גרזן, הכה בקיר – הכתם נשאר על הקיר; הרס את כל הקיר – הכתם נשאר על הקיר. הכתם הזה שימינה עשו יישאר להם לדורי-דורות, ואני רוצה להגיד לך משהו, דודי: הם בונים על זה שאולי הם יבואו לליכוד, אתה מבין? כן, כן. אני ישבתי, דיברתי עם כמה מהחברים שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יכולים לחלום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הם אומרים: אתם תשכחו, יעבור עוד קצת זמן, אתם הרי יודעים לפתוח את הלב. הבית שלכם הוא בית חם, תמיד תדעו לקלוט אליכם את האנשים. אז אני נזכרתי באיזשהו פרק בסיינפלד, בפרק 6, שבו ג'רי אומר: רק תזכור, זה לא שקר אם אתה מאמין לזה. אז הגיע הזמן שגם בנט וגם אילת שקד – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קטי, תסיימי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וגם שאר המוסקטרים שנמצאים איתם ידעו שאנחנו לא נשכח וגם לא נסלח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, קטי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הבנתי מה הקשר למים החמים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא חשוב. מחר יהיה עוד דיון עד 04:00, תשאלו את השאלות. די, דוד, חייבים להמשיך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החבר'ה שלי יותר חשובים מהתשובה שלי אליך. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אלכס, מחר תעשה ועדת כספים, תשאל שאלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיכאל מלכיאלי – איננו; גלית דיסטל – איננה. אלי כהן, בבקשה. שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> איתי אתה מקפיד על שלוש דקות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מקפיד. אני נותן לכם עוד משהו. עזוב. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מגיע, אתה פעם ראשונה יושב-ראש, וככה אתה, על קוצו של יו"ד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, אני נותן לך. מה אתה רוצה? תתחיל. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפילו ביורו – תעצור את השעון – השופטים תמיד נתנו הארכה לפחות חמש דקות. לפחות. לא היה פחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במיוחד שהוא כהן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רואה, עליתי, והוא מקפיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכולם אני אומר שלוש דקות, ואני נותן להם עוד טיפה. אבל זה כשיש זמן פציעות – נותנים תוספת. בינתיים אתה מפריע לכולם, דודי. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עכשיו בהארכה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום מתגלים פניה האמיתיים של הקואליציה המסוכנת הזו. אנחנו הזהרנו כל הזמן שהקואליציה הזו מסוכנת לעתיד מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וזה מה שקורה. קואליציה שלא מסוגלת לשמור על ביטחון מדינת ישראל ועל אופייה היהודי ושלא מצליחה להעביר את חוק האזרחות בלי להכניס אלפי פלסטינים – אין לה זכות קיום. אני רוצה רק לומר לכם מה אמר בנט לפני כמה ימים ביחס לחוק. הוא אמר שהכנסת אלפי פלסטינים, אזרוח שלהם, זה פגיעה בביטחון המדינה, זה לא דבר נכון לעשות, והוא מציין שיביאו את החוק איך שהוא להצבעה. בנאום של בנט עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה הוא אומר שמדינת ישראל היא פיקדון מקודש שעובר מדור לדור. מדינת ישראל היא לא עוד מדינה, היא חלומם של דורות יהודיים, ואתה, בנט, חיללת את אותו קודש-קודשים. בנט, אגב, כשהיה שר הכלכלה ושר הדתות, אמר שתפקידו לדאוג שהמדינה תהיה יותר יהודית – אגב, הוא אומר: לא כמו נורבגיה או שבדיה. גם נורבגיה, ראינו שזה נהיה אופנתי, אבל ראינו דברים נוספים שהוא עשה. בואו נראה מה אמרה השרה אילת שקד. אילת שקד, שמענו קודם איך היא מגיעה כאן לדוכן ואומרת כמה חשוב לבוא ולהתחשב באותן משפחות. אז בוא נזכיר לה מה היא אמרה בשנת 2017, ליתר דיוק בפברואר 2017: יש מקום לשמור על הרוב היהודי גם במחיר של פגיעה בזכויות. זה מה שאמרה אותה גב' שקד – חייבים לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל. ב-21 ביוני, רק לפני שבועיים, אומרת אילת שקד: חוק האיחוד יעלה להצבעה ללא שום שינוי. לפני שבועיים היא אומרת: ללא שום שינוי. ואני אומר לכם, איזה חדלי אישים, כמו בנט ושקד, מנהלים את המדינה. אגב, מה זה חדלי אישים? חדל אישים, כתוב שזה הנחות והחלש שבאנשים. עכשיו, מה אמור להיות ראש ממשלה? ראש ממשלה אמור להיות חבר הכנסת החזק ביותר, העוצמתי ביותר – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלי, תסיים. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטן, שתי דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שתי דקות? תסיים. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – החזק ביותר, העוצמתי ביותר, עם התמיכה הגדולה ביותר, אבל אתה, נפתלי בנט, אתה חבר הכנסת החלש ביותר, הפחדן ביותר. אתה מפחד מבחירות, אתה מפחד מהציבור. 90% מהציבור לא רוצה לראות אותו כראש ממשלה. ראש ממשלה שמפחד לצאת החוצה לרחובות, להסתובב, לראות את האנשים, יושב ספון בחדרו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בכל מקום צועקים לו בוז. בכל מקום. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> מנזר השתקנים. אגב, אני מציע לו בכלל את תפקיד שר הקליטה והעלייה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלי. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד. – – את תפקיד שר הקליטה והעלייה להעביר לעיסאווי פריג', כי עכשיו הוא עושה עלייה וקליטה בנושא הזה, הפלסטינים. ולכן, אם אנחנו חפצים במדינת ישראל חזקה, אנחנו חייבים להחליף אותם כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שומע, דוד ביטן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנייה, אני רוצה להגיד איזה משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אתה כל הזמן מדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קראתי ב-ynet היום שלפיד מכר את המטוס לבנט בלי שהוא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבסוט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם את המטוס – – – לפיד מוכר לו את המטוס, אתה מבין? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני שמעתי שזה למתן כהנא, שהוא טייס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרג אותי מצחוק. הבן אדם ראש ממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין, האם לפיד נסע לאמירויות עם המטוס הזה? הוא טס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה למכור לו גם את השיירה, לא יודע. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> מה זה, אתם עושים פה ערב הווי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. כן, אנחנו עושים. מה אתה רוצה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה? רק שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לא בסדר? שאלתי אותך שאלה, השר המקשר – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> הופכים את הכנסת לערב הווי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלעזר, עד שסוף-סוף יש לנו יושב-ראש, אתה גם אומר לנו מה לעשות? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, מספיק. די. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הלוואי שהייתי יכולה להגיד לכם בוקר טוב. זה לא בוקר טוב. אני חושב שזה יירשם כאחד הבקרים החשוכים במדינה הזאת. זה יהיה בוקר חשוך לא בגלל שמעבירים את החוק הזה – כי הבית הזה כבר עשה את הפעולה הזאת כמה פעמים והעביר את החוק; זה יהיה בוקר שחור כי עם העברת החוק הוא גם מצליח להעביר אנשים, ח"כים, שחשבנו עד עכשיו שיילחמו באמת ובתמים למען עקרונות שהם מאמינים בהם, עקרונות של צדק, של שוויון, של זכויות אדם, ולצערי הרב באים ומתפארים וחוגגים הישגים. הישגים של מה – 1,600 היתרים? 1,600 שינויים של סטטוס של אנשים שכבר יושבים ומחכים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מכרו אתכם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז בואו תשמעו את זה: היום אני מורידה כובע ואני נותנת את כל הכבוד למוקד ולארגון עדאלה, שהשיגו בדיוק את אותו הישג, בלי לזחול, בלי לוותר על שום דבר; בלי לבוא ולהגיד: כן, אנחנו מקבלים חוק גזעני ומסכימים שניתן לו את תעודת הכשרות כדי שיעבור בכנסת ישראל. הם עשו את זה דרך מאבק משפטי. הם לא היו צריכים להיכנס לשום ממשלה כדי לקבל את זה, הם לא היו צריכים לוותר על שום עיקרון כדי לקבל את זה, והם הוציאו את זה בזכות מאבק אמיתי שייצגו בו את המשפחות. אל תגידו שאתם עושים את זה, במרצ, או הח"כים מרע"מ – אל תגידו שאתם עושים את זה למען המשפחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המשפחות לא רוצות את זה. המשפחות רוצות את הכבוד האנושי הבסיסי שהם אנשים, בני אדם שווים, שהם יכולים להרים ראש ולקבל את הזכויות שלהם. דיברתם רבות על השפעה. איפה ההשפעה? אם ארגון זכויות אדם עם כמה עורכי דין יכול להשיג את מה שאתם חושבים שהשגתם, על איזה סוג של השפעה אתם מדברים, חבר'ה? בואו, נשאר זמן להתעורר ולא להכשיר את זה. אתם צריכים לשאול את עצמכם את השאלה: האם יהיה גבול שתגידו: עד לכאן, לא נוכל? אביתר, העסקה שהכשירה התנחלות על אדמות ועל קרקעות פלסטיניות – החלקתם, לא פתחתם את הפה על זה. עכשיו גם החוק הזה. איפה הגבול, חברים? איפה? מתי יתעוררו כולם? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אותי חתכת כשנגמר השעון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הלילה מרצ מודיעה שהיא כבר לא מרצ שאנחנו מכירים, והפעם, לצערי הרב, אני מאוד מקווה שהחוק הזה לא יעבור בקולותיהם של ח"כים ערבים, כי ההישג הוא כלום לעומת הוויתור שהוא מתן לגיטימציה לחוק גזעני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, עאידה, נתתי לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני מודה לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. והיו לך כמה טיעונים טובים, דווקא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראית. לא זה ההישג. ההישג זה המכונית המפוארת, זה המשרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תיזהרו ממנסור עבאס. אנחנו כבר נזהרים ממנו. גם אתם צריכים להיזהר ממנו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה אני אעשה? אני עדיין חושבת בעקרונות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מכרו אתכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אותי אף אחד לא מכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה עולה? << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> הזמנת אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הזמנתי אותך. מה, אתה עושה צחוק? טוב, יאללה. אתה הבא בתור. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הבוקר הזה, 6 ביולי 2021, ייזכר כבוקר הקלון והבושה של ממשלת ישראל, שמטילה קלון על הכנסת כולה. ממשלת בנט-עבאס, בהובלת סיעת שמאלה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה – הימנים הגדולים; כולם שומרים עלינו מימין, חברת הכנסת שאשא – כולכם התקפלתם התקפלות מסוכנת בפני התנועה האסלאמית. אילת שקד, אדוני, רק לפני כמה ימים אמרה – נדמה לי שאתמול, בכניסה לישיבת הממשלה – התחייבה שהחוק יובא ככתבו וכלשונו, בלי שום שינוי. אמרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ככתבו אבל לא כלשונו. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ככתבו, אבל גם לא ככתבו, משום שעלתה לדוכן הזה והוסיפה עוד 1,600 בחצי שנה, בגיבוי נפתלי, יאיר, איווט, גדעון, שכולם הרכינו ראש בפני התכתיבים של התנועה האסלאמית. ככתבו וכלשונו – כמו שרצה מנסור עבאס, לא כמו שאמרה אילת שקד, משום שהוא מכתיב את מדיניות הממשלה: בנגב, בגליל, באיחוד משפחות, חוק האזרחות, המדינה הפלסטינית, התוכנית המדינית. אדוני היושב-ראש, כל דקה שהממשלה הזאת מתקיימת היא סכנה לעם ישראל, למדינת ישראל ולארץ ישראל, היא סכנה למדינה היהודית, היא סכנה לאזרחי ישראל, וכפי שהוכח הערב כאן על הדוכן הזה באולם הזה – היא גם סכנה לדמוקרטיה. ממשלת בנט-עבאס, אתם מסוכנים. לכו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שהשעון זז אצלך לאט, משום מה. מעניין למה. חבר הכנסת מוסי רז – איננו; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר כבר דיבר, אני חושב, אז רשמתם אותו פעמיים; חבר הכנסת משה גפני – איננו; חבר הכנסת יריב לוין. גפני, קראתי את השם שלך ולא היית. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רצתי מהחדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אתן לך מייד אחריו. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, שעת לילה מאוחרת, כבר תכף בוקר, אבל אנחנו ככה לאורך כל הלילה, זה באמת הזמן המתאים כדי לעשות באפלה ובחשכה את העסקה המושחתת, המכוערת הזאת, שאתם שותפים לה. ושני צדדים יש לעסקה הזאת: צד אחד שמכר את ביטחון המדינה – – אגב, הוא עשה את זה כבר לפני שלושה שבועות, כשהקים את הממשלה. עכשיו הוא רק משלם תשלום ראשון על חשבון הרבה מאוד תשלומים נוספים שיגיעו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את המקדמה, את המקדמה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, אני גם חושב שזה לא תשלום ראשון, צריך לומר, כי כבר נעשו עוד כמה דברים חמורים, ונפרט אותם בהזדמנות קרובה. – – ומפקיר את ביטחון המדינה בידיעה ברורה ש-1,600 משפחות שייכנסו על פי ההסכם המושחת הזה, בהכרח, בהכרח יש בתוכם גורמים שהם גורמים עוינים, שעלולים בסוף לבצע פיגועים ולעשות דברים אחרים שכולנו מבינים מהם. הרי אחרת לא היו מונעים את כניסתם עד היום. זאת האמת הפשוטה, ואתם יודעים אותה מצוין. אבל לעסקה המושחתת הזאת יש גם צד שני, וזה סיעת רע"מ וסיעת מרצ, בגלל שאתם מכרתם את העקרונות שלכם – מכרתם אותם בנזיד עדשים; מכרתם אותם תמורת כל מיני מקסמי שווא, כביכול פתרונות. יש ציבור עצום שנתן בכם את אמונו, ואני חולק עליו ועל תפיסת עולמו, אבל תמיד כיבדתי את העובדה שאתם הייתם נאמנים לערכים ולדרך. שום דבר מזה לא נשאר אחרי שלושה שבועות. בשביל מה אתם עושים את כל זה, כדי שתמר זנדברג תוכל להיות השרה להגנת הסביבה? על זה מוכרים את כל הערכים, את כל המורשת המפוארת? אתם מורידים את הראש, בצדק. מה הייתה אומרת שולמית אלוני? אותה היו קונים בצורה המבישה הזאת, באישון לילה, ככה? אתם הרי יודעים שלא. אבל אני אומר לכם, כאשר נעשות עסקאות מושחתות מהסוג הזה, בסופו של דבר הן לא מחזיקות, ושני הצדדים משלמים עליהן את מלוא המחיר, וזה בדיוק בדיוק מה שיקרה לכם. ואני אומר לכל אחד מכם – אלה שהגיעו לממשלה הזאת מצד ימין כביכול, ואתה, שעוד חשבנו שיש להם עקרונות מהצד השמאלי, כביכול – תסתכלו על עצמכם, תראו מה קרה רק בשלושה שבועות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הייתם מאמינים שתהיו במקום הזה. לא תדעו להסביר לעולם את מה שעשיתם, אף הצבעה שהצבעתם כאן, ובוודאי שלא תדעו לתת שום הסבר לאירוע המביש הזה שאתם שותפים לו הלילה. ואני אומר לכם בצורה הברורה ביותר: הציבור יגבה מכם את מלוא המחיר. אתם לא רק עברתם לילה קשה עכשיו – אתם תעברו עוד הרבה ימים ולילות קשים. הממשלה הזאת תיפול מהר מאוד, אבל הכתם הזה ילך איתכם לאורך כל השנים ולאורך כל הקריירה הציבורית שלכם. אני מציע שלפחות עכשיו, רגע לפני ההצבעה, תעשו את חשבון הנפש. דקה אחרי ההצבעה זה כבר יהיה מאוחר מדי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי – אינו נוכח. אתה רוצה לדבר, חבר הכנסת גפני? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, אני באתי מהחדר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הוא היה קודם, לפני יריב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, רק שים לב שאנחנו מבינים שהדיון הוא על הבקשה של הממשלה להאריך בשנה – על זה אנחנו דנים כאן, זה מה שכתוב בלוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המזכירות לא תיקנו, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יכולת לכתוב: נסיגה לקווי 67'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו כבר מתקנים את זה. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לפי התשובה שלך, זה מאוד רחב, זו פרשנות רחבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר אור. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי חברי הכנסת, רבותיי השרים, בחור, רוצח, שהרג את ההורים שלו, הביאה אותו המשטרה לבית המשפט כדי לגזור את דינו. הוא בא מול השופט והוא אמר שהוא מבקש שהשופט ירחם עליו מכיוון שהוא יתום. הוא זה שהרג את ההורים שלו והוא מבקש רחמים מבית המשפט מכיוון שהוא יתום. ראיתי את השרה אילת שקד מגיעה לכאן. היא שהייתה מקברניטי הממשלה הזאת, יחד עם חברה נפתלי בנט ועוד אחרים, והם באים ואומרים שאנחנו לא מגלים אחריות כלפי מדינת ישראל. הם ממשלה, שולטים בכל המערכות שנמצאות, כולל המערכות הביטחוניות, כולל המערכות הכלכליות, והם באים אלינו ואומרים: אנחנו לא יכולים להעביר את החוק הזה מכיוון שהשותפים שלנו לא מוכנים להיות שותפים שלנו בדבר הזה, כמו בדברים אחרים, ולכן אנחנו צריכים להיות אלה שמצילים אותם כדי שיהיה אפשר להעביר את החוק. אין להם אלוקים, אין להם כלום, ערך שאנחנו יכולים לבוא ולומר שבו הם מאמינים. אם החוק הקודם במתכונתו הקודמת היה פגיעה בביטחון המדינה, החוק הזה שהם מביאים לאחר שניהלו משא ומתן, מה הוא הופך להיות? ואני לא מביע עמדה בעניין הזה. אני מתפלא, ואני מכיר את הכנסת הרבה מאוד שנים. אני מכיר את אלה שעמדו על עקרונותיהם ולא ויתרו תמורת כיסאות, חבריי משמאל וחבריי מימין. לא זוכר תופעה כזאת, אדוני היושב-ראש, שהעקרונות נמחקו. אני כבר לא רוצה לדבר על זה שהם מחקו את הנושא של היהדות, של שבת, של גרות, של מלחמה ברפורמים, של הכול. כל הדברים האלה נעלמו. אפשר למרוד בשם ובתורתו, אנשים שהם חובשי כיפה? אלקין, בנט וחבריהם. אני כבר לא מדבר על זה, אבל אני מדבר על הדברים הפשוטים, העקרונות של אנשי ימין והעקרונות של אנשי שמאל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בושה תכסה את פנינו לראות שאנחנו החברים שלהם בבניין הזה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, סבאח אל-ח'יר. רציתי להגיד באמת בוקר טוב לאלפי משפחות שחיכו לבשורה שתצא היום מכאן, לאלפי משפחות ששמנו סוף לעוול שנגרם להם. אנחנו אמרנו להם אתמול: עוד כמה שעות – והסיוט שלכם יגיע לקיצו. חברי מאזן גנאים, ג'ידא, מיכל, אתם נפגשתם עם המשפחות האלה, אתם הבטתם בעיניים של הילדים שלהם. מאזן, (אומר בערבית: אתה הסתכלת בעיניים של עדנאן. הוא היה אצלך בחדר ואצלי בחדר, עם אבא שלו. 16 שנה, 16 שנה – והם מחכים לרגע הזה.) עכשיו, אתם יכולים להגיד: אנחנו השגנו הישגים, יש 1,600, אבל תזכרו שהפעם הראשונה, הפעם הראשונה שהחוק הגזעני עובר באצבעות של חברי כנסת ערבים ומהשמאל, זה מתן לגיטימציה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לתת לגיטימציה, סעיד, אבו מחמד, לתת לגיטימציה בפעם הראשונה לחוק גזעני, חוק מניעת איחוד, בפעם הזאת. ואסור לתת. עד עכשיו, 18 שנה, החוק הזה עובר ומרצ התנגדה, ומרצ הלכה לבית המשפט העליון, ואנחנו התנגדנו. עכשיו בפעם הראשונה בהיסטוריה יירשם שהחוק הזה עבר בקולות ערביים ובקולות מפלגת מרצ.) גם אין פתרון. שמעתי את יריב לוין, והגוש הזה, אומר: לא יכול להיות, לא יעלה על הדעת ש-16 שנים משפחה לא מקבלת. בטח יש מניעה ביטחונית. אני מפנה אתכם לחוות הדעת הביטחונית מלפני שבוע. כתוב: על פי חוות הדעת של גורמי ביטחון, חוות דעת עדכנית, חבר הכנסת אמסלם, יש להאריך את זה בשנה. פתאום עכשיו אנחנו מקבלים: על פי חוות דעת עדכנית של גורמי ביטחון – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מסתפקים בחצי שנה. מה קרה? איך חוות הדעת התחלפה בתוך כמה שעות? אדוני היושב-ראש, עוד משפט. מאזן, אין פתרון ל-3,500 משפחות שחיות כבר שנים ב-א/5. למה הם צריכים להמשיך? מיכל, למה הם צריכים להמשיך ולסבול ולהאריך את האשרה שלהם, א/5, כאשר הם התחתנו לפני 2003? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה? למה עוד 10,000 משפחות צריכות לסבול, ולהאריך כל שנה וכל שנתיים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 1,600, מה שנתן דרעי בגלל הבג"ץ, עכשיו אתם מקבלים, אבל אתם בשלטון. אנחנו יכולים היום להפיל את החוק הזה, זה ההבדל. יכול להיות שבממשלה אמרתם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהאלטרנטיבה היא נתניהו, אבל היום – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – האלטרנטיבה היא הפלת החוק הזה, ובידנו לעשות את זה. האחריות מוטלת עליכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפחות שייתן למשפחות קצת מה-53 מיליארד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צ'ק ללא כיסוי. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> צודק. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי השרים, במהלך הלילה המופלא הזה מצאתי את שירו של חבר הכנסת החמישית והשישית הרב פריג'א זוארץ, זיכרון צדיק לברכה. בשיר שכתב הוא מתאר את ההתרגשות שחש האזרח הישראלי כאשר הוא מגיע לכנסת ישראל בירושלים ורואה לראשונה את הבניין, שומע את הדיונים – התרגשות שיזכור ימים רבים. וכך הוא כותב: "ואולי גם תספר ותשנן בבוא היום לבנך ובתך, לאמור, זכיתי. ואוזניי קלטו דברים מבית מחוקקי ישראל. וכה וכה שמעתי, זכרו לכם". במילים קצרות הוא מתאר בצורה מופלאה את ההתרגשות הרבה שיש מהשעות האלה של מה שאנחנו עושים כאן, פה, בבניין הזה, בבית הזה. לצערי הרב, הבית הזה כולל בתוכו כמובן דעות כאלה וכאלה, אבל תרבות של שקר שכזאת הרבה זמן לא הייתה פה. ביני לבין מיכל רוזין וגבי לסקי תהום פעורה, עמדותינו שונות, דעותינו שונות, אבל מאז ותמיד ידעתי שגם חרף הדעות השונות יש להן יושרה הפנימית, יש להן אינטגריטי. הן באמת באות עם עמדות שונות לקדם את העמדות שהן מאמינות בהן. הרמב"ם כותב בהלכות דעות: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג במנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי ללמוד ממעשיהם". התחברתם לממשלה שבסיסה שקר, שהוקמה על תשתית של שקר, שאומרת שאם ההבטחה היא לא ליבתית, לא צריך לקיים אותה. לכן אתם נמצאים כאן הלילה הזה אחרי הבטחות רבות והפגנות בכיכר כאן, ליד הכנסת. עמדתם והבטחתם לציבור ששלח אתכם לכאן ואתם נאבקתם בשבילו. עו"ד גבי לסקי כעורכת דין פרטית נאבקה רבות למען אותן משפחות, ובן רגע, בלילה אחד, הפרתם את הבטחותיכם לבוחר כי אתם חלק מאותה ממשלה של אדם שהחליט שתרבות של שקר בפוליטיקה הישראלית היא לגיטימית. בואו ננסה להתגעגע להוד שהיה כאן, בבניין הזה, כפי שמציין חבר הכנסת לשעבר הרב פריג'א זוארץ. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת האוזר – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב בנימין בגין – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת השרה שאשא ביטון, את רוצה לעלות? תודה. חבר הכנסת אשר? בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. "מדבר שקר תרחק" – נמחק. קירות הבית שאנחנו נמצאים בו סופגים בתקופה האחרונה, נחשפים לרמות גבוהות מאוד של שקר, של איבוד דרך, של רמייה קטנה ואפילו לא אלגנטית, כשהכול כשר כדי לשמר את השררה, כדי לשמר את השיירה, כמו שקורא לזה דודי, כדי לשמר את הכיסא. פשוט השקר בתפארתו. לא נותר לנו אלא לבוא ולשים את האצבע על אותם אנשים שעושים את זה כאן, בבית הזה, בימים האחרונים במנות, מנות יתר. אילת שקד, אדוני היושב-ראש – אני לתומי, וגם הרבה מחבריי, ייחסנו לה לא פעם יושרה. ככה זה היה נדמה, ככה זה היה נראה, אבל כנראה שגם היא, בתקופה זו, ממנהיגה עצמאית עם שאיפות עצמאיות היא הפכה להיות משהו כמו משרת, או לשרת את אדוניה, את בנט, בשביל הגחמות שלו. היום היא בהחלט עמדה כאן מעל הבמה, אדוני היושב-ראש, וצר לי לומר את זה, היא לא אמרה את האמת. היא השתמשה בצורה צינית, כביכול ברב דרעי, בשר הפנים הקודם, שבכל תקופתו, בתקופה הזאת של שלוש השנים הללו, היו 1,600, אולי קצת יותר; ההתחייבות שלהם היא בחצי השנה הקרובה 1,600, וחוץ מזה, גילאי 50–55, וחוץ מזה, אלה שעשר שנים במעמד, אז גם הם יקבלו אוטומטית. מדובר באלפים, והיא לא אמרה את האמת. אביר קארה, היא לא אמרה את האמת. לא אמרה את האמת. אפשר לבוא ולומר: כן, רבותיי, אנחנו ישבנו והחלטנו שזה מה שנכון – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל היא מתחבאת מאחורי אידיאולוגיה כביכול ימנית, אידיאולוגיה ביטחונית, יושרה. אין פה אידיאולוגיה, אין פה יושרה. יש פה – לשרת את אדוניה. אני מצר על כך מאוד, כי אם היו עוד כמה חברי כנסת עם אינטגריטי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – עם כבוד ועם יושרה, גם הם כבר לא קיימים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לוי אבקסיס, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לצערי הרב, אדוני היושב-ראש, זיכרוני חזק והוא די טוב. אני זוכרת את אדוני היושב-ראש, כאשר היה חבר כנסת, פרלמנטר שלוחם בעוז על כבודה של הכנסת, של הרשות המחוקקת, על זכותם של חברי הכנסת לומר את דעתם. אני רק מנסה לדמיין מה היה אומר חבר הכנסת מיקי לוי לו היה יושב פה היום, בספסלי האופוזיציה, ורואה את הבושה והחרפה, שיושב-ראש הכנסת מיקי לוי נותן לבזות כך את הכנסת. אני בטוחה שהוא היה יושב שם וצורח: אתם מושחתים, אתם שקרנים, אין לכם אלוהים. ואני יושבת ואני רואה אותך וליבי יוצא אליך, באמת, כי היום אתה משרת איזשהו אינטרס שכל-כולו להחליש את הכנסת, כשאתה יושב בעמדה שבה חבר הכנסת מיקי לוי יכול היה לעשות את העבודה הרבה יותר טוב מיושב-ראש הכנסת מיקי לוי. עכשיו, אני אומרת לכם: עלו פה לא מעט חברי כנסת, דיברו על מעשי הנוכלות, דיברו על השקרים, דיברו על אחיזת העיניים, דיברו על גנבת הדעת. ואני פונה למבוגרים שבינינו, לבני גילי פחות או יותר וקצת יותר: אתם זוכרים בעולם המוזיקה, בסוף שנות השמונים, היה צמד כזה שכבש כמעט את כל המצעדים, קראו לו "מילי ונילי". הזוג הזה גם זכה בפרס הגרמי, והם היו הנוכלים הגדולים ביותר של עולם המוזיקה ever. הסתבר שמילי ונילי בכלל לא ביצעו את השירים. הם אפילו לא כתבו אותם. הם ידעו פשוט להיות פרזנטורים של מבצעים אחרים. וכשאני מסתכלת היום על הצמד בנט ושקד – לא יכולה לצאת מתוך ההשוואה למילי ונילי. ולכל אותם הצעירים, אם אתם ערים ורואים, תעשו גוגל ותבינו במה מדובר: פרזנטורים שמציגים את עצמם x והם בעצם מכסים על זה שהם גונבים לא רק את הקול, לא רק את הצליל – הם גונבים את הדעת של אותם מאזינים. אז אני באה ואומרת: מילי ונילי של הפוליטיקה הישראלית – הצמד בנט ושקד. בסוף, איך זה נגמר? לקחו להם את הגרמי, והם סיימו בבושת פנים עד כדי כך שאחד מהם ניסה להתאבד, השני – כישלון חרוץ. אבל בסוף הם חזרו למקום הטבעי שלהם, למקום הקטן, וכך יהיה כנראה גם לפוליטיקאים שלוקחים את המקום ואת המעמד של ה"מילי ונילי" של עולם הפופ ל"מילי ונילי" של עולם הפוליטיקה הישראלית. ואללה, הצליח להם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני נזכר בתקופה אחרי הבחירות שבה היה דיון איך תורכב הקואליציה. אני זוכר שאמרנו לאנשי ימינה ותקווה חדשה שהדרך היחידה והנכונה היא לחבור למחנה הלאומי, שכן יש לנו רוב מוצק של 65 חברי כנסת לפחות, אם לא יותר, במחנה הלאומי. אמרנו להם שאם חלילה הם יצרו ממשלה יחד עם מחנה השמאל, הם יהוו חמישית מהממשלה, 13 מתוך למעלה מ-60 חברי כנסת, ואין שום סיכוי בעולם שם יצליחו להגן על האינטרסים של המחנה הלאומי שלכאורה הם מייצגים אותו. לא שהם עשר מעלות ימינה מהליכוד אלא היום הם 90 מעלות שמאלה למחנה הלאומי, ואשר יגורנו בא לנו. אני חושב שהלילה זו דוגמה מוחשית קלאסית למצב שבו במקום להצטרף להצעה של המחנה הלאומי ששמנו על השולחן ובמקום להמשיך את הפאטצ'ים של הוראת השעה שלצערנו נדרשנו אליהם עד היום בשנים האחרונות – הצענו הצעה מוסדרת, מערכתית. חוק-יסוד: הגירה, שנותן מענה וסוגר פעם אחת ולתמיד את כל האתגרים של נושא ההגירה. אנחנו קיווינו וציפינו שיבואו איתנו בדברים, שיבואו בדברים עם המחנה הלאומי, שנוכל להוביל שינויים כפי שמצפים התושבים, המצביעים שהצביעו עבורם, שהם כאילו חלק מהמחנה הלאומי. בפועל מה קיבלנו? קיבלנו הערב באמת משהו מביש. עלה כאן חבר הכנסת דרעי והציג כשר הפנים את המחדל, את המתנה, את האתנן הפוליטי שנתנו לשמאל שרת הפנים ואנשי ימינה ותקווה חדשה. בפועל, אנחנו מדברים על מהלך שמרחיק את המחנה הלאומי, את האינטרסים של המחנה הלאומי. ואני אומר לעצמי ואני אומר לכולנו שביום שימינה החליטו לשבור ולהצטרף לממשלה, הם איבדו את הבוחרים שלהם, הם איבדו את האמון שהם זכו לו מהבוחרים, והלילה הם מאבדים את הזהות שלהם, את הצביון שלהם. אז לאן הולכת ימינה ולאן הולכים תקווה חדשה? הם איבדו את האמון של הבוחרים ועכשיו איבדו את הצביון. אני תקווה שהם יפנימו כמה שיותר מהר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאין להם חלופה אלא לחזור למחנה הלאומי ולייצג את האינטרסים האמיתיים, כפי שאני קיוויתי שהם מאמינים בו, ולצערנו הרב הלילה התבדינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי; חבר הכנסת שפע; חברת הכנסת רייטן; חבר הכנסת קריב – מוותר. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. עוד שלושה דוברים: חברת הכנסת רגב, חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת קיש. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, את נאום השקר, נאום שקד, שמענו הלילה. יש נאום אחד שלא שמענו וזה הנאום של מנסור עבאס. אותו לא שמענו – מה הוא אומר על מה שאמרה שקד. אנחנו נשמע את זה הבוקר ומחר ברשתות הערביות, מה הוא מסביר – – << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> בערבית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא יגיד שלא תרגמו אותו נכון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בערבית, מה היה בהסכם ומה יהיה בהסכם, ולא הזכירו אותו נכון. אבל יש נאום אחד שכן היה הערב והיה צריך להאזין לו. זה נאום הפראיירים של חבר הכנסת אחמד טיבי. הוא דיבר בערבית, הוא לא דיבר בעברית, והוא אמר מה קורה בחברה הערבית למי שיסכים להצביע בעד החוק הזה. הוא אמר דברים מאוד ברורים – מי שהקשיב היטב לנאום שלו. הוא אמר מה מטען הרגשות ואיך החברה הערבית רואה את מי שיצביע בעד החוק הזה. אז צריך להבין שאנחנו צריכים היום לבחון ולהאמין לנאום אחד שהיה פה, לנאום אחד שלא היה פה, ולצערי אנחנו צריכים להאמין למנסור עבאס, למה שהוא אומר ולמה שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי. לא יכול להיות שחבר כנסת ערבי יצביע בעד החוק אם החוק שהוצג בפנינו – הוא לא החוק האמיתי, הוא חוק אחר לגמרי, הוא לא החוק כמו שחבר הכנסת אריה דרעי אמר, לנסות להיתלות באילנות גבוהים ולהגיד שאותו דבר אנחנו עשינו חצי שנה. זה הרבה הרבה יותר מכך, וזו שבירת מוסכמות וחוסר אחריות ונזק חינוכי לדורות צעירים, הצורה שהממשלה הזאת מתנהלת. אין אחריות, אין ערכים, אין אמת. אתם, הממשלה, מסמרטטים את עצמכם לדעת. ודאי ששר המשפטים משום מה נעלם מכל הדיון הזה. מה הוא היה אומר במקרה הפוך? סחבות, סחבות, סחבות, זה מה שהוא היה אומר, וככה אתם נראים בכל הערכים, בכל הדברים העיקריים, ובעיקר בעיקר מה שקורה בימים האחרונים ובשבועות האחרונים – שאין אמת, שקר על שקר. איך יכול להיות, באמת, שבממשלה שצריכה להיות דוגמה לדברים בסיסיים – כן להגיד דברי אמת, להגיד בשקיפות מה שאנחנו הסכמנו – מנסים כל זמן, כל זמן, דבר אחרי דבר, חוק אחר חוק, לעשות זילות בערכים שלנו, זילות באמת? אני הזכרתי את זה ואחרים גם מזכירים את זה. אנחנו כבר התרגלנו, אבל יש עוד דור אחר שמסתכל על מה שנעשה בכנסת. מה הוא אומר על זה? לנו אין ספק בדבר הזה: ממשלה שכל הבסיס שלה וכל הפלטפורמה שלה זה עקירת התורה, זה עקירת השבת, קדושת הבית – מי שעושה דברים, מבסס ממשלה על זה, חשוד על הכול. אנחנו רואים את זה בכל המהלכים של הממשלה, אחד אחרי השני. זאת ממשלה שמבוססת על הונאה, על רמייה, על שקר, על עזות פנים, והיא דוהרת במדרון הזה במהירות, והיא רומסת בדרך זו את כל היושרה והאחריות והערכים שיש לנו, שהיו צריכים להיות המינימום שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים רק בדבר אחד: חובה, חובה – מה שאנחנו מצפים – לקחת את האחריות ולדעת שאי-אפשר לשקר לכולם זמן אחר זמן. לא צריך להיות פוליטיקאי ותיק ולא פרשן פוליטי כדי לדעת איפה האמת נמצאת בערב הזה – האם היא נמצאת אצל שקד או אצל מנסור עבאס בהישגים שלו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רגב, בבקשה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, יש לי הרבה מה להגיד על התנהלות הכנסת בראשותו של יושב-ראש הכנסת. כשהוא היה באופוזיציה – מה הוא עשה שם למעלה. אני הולכת לצלם את כל הקטעים האלה ולהפיץ אותם ברשת, שיראו את המתחסד שיושב פה ואומר לנו איך להתנהג. אבל זה לא הזמן. עכשיו נדבר על האנשים שלנו. חאק אל-עאודה, חאק אל-עאודה, חאק אל-עאודה, ערפאת עכשיו מתהפך בקברו, לא כי כואב, לא בגלל שצר לו, לא בגלל שמציק לו; ערפאת מתהפך בקברו, ואם היה יכול לצאת ולרקוד דבקה הוא היה עושה זאת עכשיו, כי החלום הפלסטיני לשוב לאדמות שלו מתגשם – לא באמצעות הסכם פלסטיני, לא באמצעות בג"ץ, לא באמצעות האו"ם, לא באמצעות האמריקנים, אלא בדלת הראשית, באמצעות אילת שקד הנוכלת המתחסדת והבנטיזם שהגשימו את חלומו של ערפאת ושל העם הפלסטיני. מנקודה זו לא נוכל להגיד יותר: לא ראינו, לא שמענו, לא אמרנו. היום ממשלת ישראל פתחה את השער מכאן. כמו שאמר ערפאת: אלף מיליון שאהידים ינהרו לירושלים. היום ישראל עשתה זאת. ערפאת חלם – שקד ובנט הגשימו. עשר מעלות ימינה, כבר אמרנו? תתביישו לכם. מה לא עושים בשביל כיסא. חסרי מצפון וערכים. נוכלים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> יאללה, יאללה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> יאללה, יאללה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה זה "יאללה, יאללה"? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, בבקשה, שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> תתביישי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאללה, יאללה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – בושה. בושה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – חצופה – – – יאללה, יאללה, יא שהיד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – בערבית רק בשביל להסית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מראענה, די, מספיק. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> גועל נפש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, מספיק. אני קורא אותך קריאה ראשונה. בבקשה, חבר הכנסת טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. זהו יום היסטורי. הוא יכול להיות יום היסטורי שבו הזכות לחיות בכבוד תנצח, וזהו יום היסטורי שיכול להיזכר לדיראון עולם. אני זוכר היטב את יוסי שריד – אתם מוכנים להירגע שם? יוסי שריד כינה את החוק הזה "פשע חקיקתי נגד האנושות" והתייחס בבוז לאלו שאמרו: אנחנו נצביע אבל אנחנו מתביישים. זהבה גלאון אמרה שזה חוק שיירשם ככתם וחרפה בספר החוקים. בינתיים יש חברי כנסת ערבים שנתנו לחוק הזה לעבור. אני נמצא הרבה שנים בכנסת ולא רציתי להגיע לרגע הזה שבו חברי כנסת פלסטינים מאפשרים – בהימנעות או בהצבעה נגד – לחוק המשוקץ ביותר, הגזעני ביותר, האנטי-פלסטיני ביותר, להירשם שוב בספר החוקים. איפה תליטו את פניכם מפני הבושה? זאת חרפה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בערבית, טיבי. בערבית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כל מי שמצביע בעד החוק הזה על ידי הימנעות או הצבעה בעד, תורם לסבל של לין, שמלווה את אימה, שחולה ב-ALS, או של עדנאן מעכו, או סאג'ד מטייבה. איך אתם יכולים להסתכל בעיניים של האימהות והילדים? מה תגידו להם, סידרנו לכם 1,600 מקרים?) סידרנו לכם 1,600 מקרים, המוקד ועדאלה, עורכי דין פרטיים ואני ואוסאמה סעדי, שנפגשנו עם שר הפנים כמה פעמים. בג"ץ אישר אז 2,000 מקרים. אגב, מה-1,600 אף אחד לא יקבל אזרחות, רק תושבות ארעית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אף לא אזרחות אחת. רבותיי, רבותיי, אני מבקש שאתם תקשיבו וגם אתם. זה החוק האנטי-פלסטיני ביותר, אבל איך הממשלה הישראלית-פלסטינית הראשונה בתולדות מדינת ישראל מחוקקת את החוק האנטי-פלסטיני כאשר הצלע הפלסטינית של הממשלה הזאת עושה את הטעות של חייה, של כל מי שנותן לחוק הזה לעבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין לתת לחוק הזה לעבור, אני קורא לכם, אני מתחנן בפניכם, חבריי ברשימה המאוחדת, ברע"מ, במרצ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית להלן תרגומם: תעשו חשבון נפש.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (תזכרו את אלפי המשפחות שאתם הולכים לחרוץ את דינן, לא 1,600 – –) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – אלא אלפים שלא יוכלו להמשיך בחייהם הרגילים – –) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – כמוך, או כמוהו, או כמוהו, או כמוהו.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (ובשביל מה? בשביל מה? בשביל קצת תקציב? בשביל 1,600 מקרים?) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, באמת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (בשביל לשמור על הקואליציה? קואליציה עלובה שכזאת.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (המשפחות האלה יישארו שם וימשיכו במאבק – –) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – בשל כבודם – –) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – ואנחנו נהיה שם.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש, בבקשה. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחמד, החביאו אותם, הם לא פה. הינה, הבושה הגיעה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני רוצה לפנות לחברי הקואליציה. יש לי שלוש דקות – שלושה שיעורים קצרים על הכנסת, פשוט שלא תתרגלו. קודם כול, שהקואליציה עושה פיליבסטר – זה לא צריך להיות, אוקיי? זה לא קורה, זה בדרך כלל כלי שלנו. זה שעשיתם את זה היום – אל תתרגלו, תשאירו לנו את הפיליבסטר. דבר שני, תמיד כשאני הייתי בקואליציה והיה חוק עם איזושהי דילמה, הייתה דילמה בקואליציה: מה תעשה הקואליציה? איך יצביע כחלון? מה יקרה עם הליכוד? ופתאום יש חוק, והשאלה – מה תעשה האופוזיציה. חבר'ה, התבלבלתם. והשיעור השלישי: אני רוצה לומר תודה לשרה שקד, שנמצאת פה איתנו, השרה שקד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש, מספיק. חבר הכנסת אוחנה, לא היית רוצה שיקראו אותך כאן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רציתי לומר תודה לשרה שקד, שכל עם ישראל, בזה שהיא שינתה את ההחלטה והביאה לפה החלטה מחוררת ומכרה את הציונות ומכרה את ישראל בשביל כיסא של משרד הפנים – זו השרה שקד, שאתם נותנים לה להמשיך בקואליציה הזו. כל השרים מבנט ומטה, אתם אחראים למכירת חיסול של הציונות. תפסיקו להטיף מוסר, תפסיקו לבוא בטענות לאופוזיציה. הראיתם לנו שאפילו האמירה שלכם – אתם לא עומדים בה. חבורה של שקרנים וצבועים, ואת האמת כל עם ישראל רואה היום בערב. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> למדנו מכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קיש. השר שטרן, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> למה השר שטרן מסכם את הדיון ולא השרה שקד? סליחה, השרה שקד – שטרן, אתה יודע מה ההסכמות? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> היא מתביישת. היא לא יכולה להסתכל לנו בעיניים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> השר שטרן, אתה יודע – לא עכשיו על פרשת השבוע, על החוק. פרשת השבוע מחר, בדיונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, השר שטרן. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> איפה השרה שקד? איפה היא? << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, ב-05:35 תזרח השמש. ב-05:35 יש כאלה שיקומו להתפלל תפילת ותיקין בהנץ החמה. ב-05:35 – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> רגע, למה שרת הפנים לא מסכמת? למה אתה, אפשר לדעת? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – זאת תפילת הנץ. << קריאה >>מאי גולן (הליכוד):<< קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אזרחי ישראל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, זכותו. בבקשה שקט. תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אזרחי ישראל שהלכו לישון, הלכו לישון כשהם יודעים שהאופוזיציה היא נגד חוק האזרחות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – נקווה שזה לא יהיה נאום עד אמצע הלילה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> דבר, השר שטרן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> רגע. מה קרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? אולי תשנו את זה עוד פעם? אולי עוד פעם? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רציתי – תכף אני אגיד להם, אבל אני אומר לכם, אזרחי ישראל הלכו לישון כשהם יודעים שיש חוק אזרחות שהליכוד הביא אותו הרבה מאוד פעמים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוי – – – הליכוד – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – ועכשיו הוא נגדו. האשימו פה כל מיני אנשים בכל מיני שיתופים. מי שישב פה כל הלילה, מי שישב כאן כל הלילה שמע שלצורך הפלת החוק, חברו הליכוד לבל"ד. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? הקמתם ממשלה ישראלית-פלסטינית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> זאת האמת. אני לא מתבייש. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. אתה שומע מה שאתה אומר? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אמרתי: חברו הליכוד לבל"ד. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מקשיב, הוא לא שומע מה שהוא אומר. אין לך מושג על מה אתה מדבר. אתה חברת לרע"מ על החוק הזה. זה דבר מדהים. << יור >>היו"ר מיקי לוי:<< יור >> תודה, חבר הכנסת אקוניס. חברת הכנסת סטרוק, חבר הכנסת אקוניס. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, יש גבול. חוסר המודעות של הממשלה הישראלית-פלסטינית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, ימשיך השר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא יאומן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל חלאס לשקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל היית על הבמה, יכולת להגיד מה שאת רוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמרתי, אבל – – – לשקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יופי, נהדר, עכשיו תיתני לשר להשיב, בבקשה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית, את דיברת בלילה על היותך מחנכת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נו? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו. אני נזהר מאוד לפני שאני אומר למישהו "משקר". << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, פעם שנייה. אל תכריחי אותי להוציאך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי שמשקר – הם שיקרו לציבור, ועכשיו הם מאשימים אותנו במכירת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, את מכריחה אותי להוציא אותך. אני מבקש ממך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> את פנית ואת אמרת "משקר". << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן, אתם שקרנים. שיקרתם. לא, בעצם לא אתם, החבר'ה מהימין, so called ימין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תראי, אני לא רוצה להתחיל את זה כאן, אני רק רוצה להגיד לך משהו. כשהייתי מפקד בית הספר לקצינים כל כך נזהרתי בהדבקה של המושג "שקרן" למישהו, שגם כשמישהו שיקר, אמרתי לו: "שיקרת"; לא אמרתי לו "שקרן". << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז איך אתה מגדיר את בנט? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני מגדיר את בנט שיש לו אחריות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לבוחרים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> את שואלת אותי. את רוצה תשובה – אני אגיד לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחריות לשיירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ערב סטנד-אפ. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כשאזרחי ישראל יקומו בבוקר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מדליק את הקוז'אק וסוגר, מדליק – סוגר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בית הספר לקצינים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת דודי, חברי, אני רוצה להגיד לך, אתה כמוני מסתובב ברחובות, בשווקים, בימים ובשבועות האחרונים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנט כבר לא מסתובב – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תן לי להגיד לך משהו. תן לי להגיד לך משהו. אני אומר לך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מסתובב בשיירה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – בחוף הים בטנטורה, לדעתי יש שם הרבה מאוד שהצביעו לכם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> את טנטורה החזרת לרע"מ? את טנטורה כבר החזרת להם? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אופיר אקוניס, תקשיב טוב. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני שומע. אני שואל אותך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> גם ביום שישי הזה – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תחזירו להם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – אמרו לי: לא הצבענו לכם. אנחנו מתפללים שתצליחו, שתעבירו תקציב, שיהיה פה שקט. אתם כל הזמן נדבקתם לעניין הזה, ואתם לא שמים לב שמה שעשה ראש הממשלה בנט עם ראש הממשלה החליפי זה קודם כול להביא את מדינת ישראל לנשום נכון יותר, נקי יותר, שקט יותר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר, מה אתה אומר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה מקבלים אותו במחיאות כפיים – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל בואו רגע נסתכל על הלילה. בואו נסתכל על הלילה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – ציון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר, מספיק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השר שטרן, אתם העברתם את חוק הקנביס? לדעתי אתם על קנביס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה לא יכול לקרוא מהמושב, חבר הכנסת אמסלם. תודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כמה ניתוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מזכיר לי את הסופרפארם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חברי הכנסת הלכו לישון כשהם יודעים שהליכוד מצביע עם בל"ד נגד חוק בהמלצת השב"כ, שאתם ליוויתם אותו הרבה מאוד פעמים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז. תתקדם, תתקדם. אתה צודק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, פעם ראשונה. מספיק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ואתה תיתן להם ותיתן להם, ורק ככה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, הבנו, די. חבר הכנסת אופיר כץ, פעם שנייה. באמת, אתה לא יכול לנאום מהמקום. תודה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> את טנטורה הבטחת להם? את טנטורה? לרע"מ הבטחתם את טנטורה? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, פעם אחרונה. אני מתרה בך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אקוניס – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שאלה, למה? תענה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – אל תעשה איתי תחרות בציונות, בהגשמה – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, זו שאלה לגיטימית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – ביישוב הארץ – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שאלה לגיטימית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – בבניית יישובים בארץ – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תענה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – בחיים בקרוונים בארץ – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה, תבוא ונתחרה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אל תעשה איתו תחרות. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כל הטרמינולוגיה הזאת, המבזה והמפלגת והמשסה – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא מבזה בכלל. זה לא ביזה. מה ביזה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – לא תמשכו אותי לשם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> במה זה ביזה? שאלתי אותך שאלה – תענה, זה הכול. לא ביזה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך על מה אני לא עונה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שאלה לגיטימית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך על מה אני לא עונה – על שאלות שאתה יודע את התשובה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני כבר לא יודע במקרה שלכם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יודע. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שידעתי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יודע. אני אגיד לך את האמת, מי לא יודע? אם כבר, מי שלא יודע זה אני, לא אתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם ישראל כבר לא יודע. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אומר לכם. אני מופתע, ועד עכשיו לא מבין איך בכלל, עם כל ההסברים שנתתם, שיהיה חוק הגירה במקום חוק האזרחות, רק כדי באמת לכסות על הערווה הזאת, שאתם תצביעו נגד החוק הזה. זה כמו שאמרתם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כמו שאמרתם שנראה אתכם מצביעים עכשיו – ישב שם חבר הכנסת האוזר, אמרתי לו: תשמע, אם יביאו עכשיו למליאה הזאת את חוק השבות, האופוזיציה הזאת תצביע גם נגד חוק השבות. מראה לי חבר הכנסת צביקה האוזר את הדף ואומר לי: זה בדיוק מה שאני כתבתי. עכשיו, אני מציע לך, חבר הכנסת אקוניס, לשאול את עצמך למה חבר הכנסת האוזר ואני – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה – – – הקואליציה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – כשרואים את ההתנהגות שלכם, חושבים שהייתם מצביעים הלילה הזה גם נגד חוק השבות. עזוב אם זה נכון או לא נכון. איך קרה שגם אנחנו, ולא רק אנחנו, באמת מגיעים למקום הזה, שמייחסים לאנשים טובים שיושבים פה – ויש פה גם אנשים טובים – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז תשאל את עצמך איך הגעת לזה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – מחשבות כאלה, שיהיו גם נגד חוק השבות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם צריכים אותנו. למה הגעתם לזה? על מי אתם מסתמכים – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני הגעתי לזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – על זאת שרוצה להשמיד את זיכרון יעקב? על מי אתם מסתמכים? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני הגעתי לזה? אני הגעתי לזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לאיזה מצב הגעתם, לאיזה שפל הגעתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אמרתי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשתדלו לא לנהל דו-שיח, בבקשה. תודה, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לאיזה שפל הגעתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תראו, אני רוצה רגע לחזור על מה שאמרתי קודם. אזרחי ישראל הלכו לישון כשאתם מצביעים עם בל"ד, ואני לא יודע כמה תיאמתם איתם, כן או לא – אני לא אומר את זה, אני לא ראיתי – והם יקומו כשעל הצעה אחרת אתם גם מצביעים עם בל"ד. עכשיו, מה הבעיה שלי? אני אגיד לכם את האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם רע"מ? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם רע"מ – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא. תאמין לי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רע"מ התגיירו. התגיירו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> רע"מ – אתם גיירתם אותם. אנחנו מודים לכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם מנהלים איתם שעות על גבי שעות דיונים, לשכנע – נתתם הכול – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> חתמת על צו גיור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם באים אלינו בטענות? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך איפה הבעיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני אחזור על מה שאמר גדעון סער: אתם "סמרטוטים מארץ הסמרטוטים". זה מה שאתם עושים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – את הנאום שלו. אתם סמרטוטים – סמרטוטים של רע"מ. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני, דרך אגב, חושב – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם סמרטוטים של רע"מ. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם משהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שעות אתם מחפשים אחריהם, שעות. שעות אתם מתחננים שהם יצביעו איתכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני חושב שיום יבוא ואזרחי ישראל כולם יגידו לכם תודה על זה שהכשרתם את רע"מ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תדעו. תדעו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, צריכים לבוא בטענות – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני חושב שההכרה הזאת בכך שעם ערביי ישראל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חוצפה – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אפס מודעות עצמית. אפס מודעות עצמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, את לא יכולה לנאום מהמקום. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא בסדר. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, שינאם נאום, שלא ידבר על הליכוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זאת החוצפה שלו. יצרתם קשר עם רע"מ, עשיתם – – – ואתם באים בטענות אלינו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שבי, בבקשה. היו פה 50 דוברים מהליכוד שאמרו מה שהם רוצים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה. עד מתי תגידו "ליכוד"? עד מתי תגידו "נתניהו"? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, פעם ראשונה. שבי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עד מתי? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם מה מפריע לי. מפריע לי הרבה מאוד שעל התחושה הזאת במדינת ישראל – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השר, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – שעל התחושה הזאת שיש ממשלה במדינת ישראל מעיבה ההתנהגות שלכם לא רק בליל ההשבעה. בליל ההשבעה של הממשלה, אם אתם שואלים אותי, אתם הבנתם שהגזמתם. אני חושב שהצעקות האלה, הדפיקות על השולחנות שהיו כאן בליל ההשבעה, לא הוסיפו כבוד לא לבית וגם לא לכם. אני חושב – ואני מנצל את ההזדמנות, אדוני היושב-ראש, לברך אותך על המבחן שהציבו בפניך הלילה, על הסובלנות שגילית, שלפעמים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – מוצאים את יום טוב כלפון – – – שעה שלמה במליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – שלפעמים, שלפעמים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ברח לכם חבר קואליציה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מוצאים חבר קואליציה. בגללו כולם מחכים פה. כמה אפשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לאחר ששמעתי את השר שטרן – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ברח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אני מציע שהמפלגה תיתן לך רקע אדום מתחת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. ההצעה שלך נדחית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שנקרא, צלחת במלחמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, ההצעה שלך נדחית. את הסמל הזה קיבלתי במקום אחר. תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך את האמת, חבר הכנסת אמסלם, באמת. היושב-ראש לא ותיק בתפקיד. אנחנו יושבים פה שמונה שנים, אולי יותר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לא למדתם כלום. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני חושב – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> למדתם – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – שגם אתה – לא רק אני – לא היית עד ללילה כזה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – של צעקות, של דפיקות על השולחנות, כמו שהיו פה הלילה הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> של התנהגות – של מחטף – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מדבר, השר. מה אתה מדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב את הרעש. עזוב את הרעש. תראה מה עשיתם לחוק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> הם מוכרים את המדינה לערבים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת סטרוק, פעם שלישית, בבקשה לצאת. תודה. את תחזרי רק להצבעה. בבקשה לצאת. תודה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – (חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הם לא מוצאים את יום טוב כלפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על מה הפיליבסטר עכשיו? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה אמיתי, תשאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על מה הפיליבסטר? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד על מה. אני רוצה להגיד על מה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, אני רוצה להגיד לך שאם היינו מדברים עם בל"ד, גם הייתם מכניסים. עם מי שאנחנו מדברים – אתם מכניסים. זה המדד שלכם? אני רוצה להבין. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין לכם עמוד שדרה משל עצמכם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין לכם עמדה עצמית? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> נתניהו – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני ישבתי כאן – בואו אני אגלה לכם משהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בוא אני אגלה לך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין עמדה? אין מוסר? אין ערכים – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דודי, אני אגלה לך משהו. אני ישבתי כאן – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תגדלו, תצמחו, תהיו בזכות עצמכם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא שומע. אני ישבתי כאן ואתה ישבת כאן כשנבחר מבקר המדינה. כשנגמרה ההצבעה, אני הלכתי לחברים מהרשימה המשותפת, שידעתי שהם לא הצביעו בעד גיורא רום בגלל שהוא היה טייס, ואני אמרתי: תגידו, הוא הפיל מטוסים, אבל לא פלסטיניים. למה הצבעתם נגדו? למה אני אומר את זה? בגלל ששיתופי הפעולה האלה לא נולדו היום. אתם בוחרים כל פעם לתקוף איזה שיתוף פעולה שלא בדיוק נוח לכם באותו רגע. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל הינה, זה פוגע בכל המדינה. בסוף זה כן פוגע. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא חושב. אני יודע את מה שאמרתי עכשיו, בסדר? חוץ מההסברים. מה הם בדיוק קיבלו, מה הם לא קיבלו – דוגרי, אני לא יודע. אני רק יודע שהם קיבלו, ואני יודע שככה הם תמכו במבקר המדינה שאתם הבאתם אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא ענית על השאלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> על איזו שאלה לא עניתי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לכם סולם ערכים משלכם או שאתם – – – עם מי שאנחנו מדברים – אתם מכשירים אותו. לא הבנתי. מה רלוונטי עם מי דיברנו, עם מי לא דיברנו? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אז תן לי להגיד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה חושב שרע"מ הם לא תומכי מחבלים, מה אכפת לך אם דיברתי איתם או לא? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תן לי, אני אגיד לך, סליחה. חבר הכנסת עודה אומר שזה לא נכון. נעזוב את זה רגע. אני אגיד לך מה אכפת לנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. תן לי – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני הצבעתי – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני הצבעתי – – – אני רציתי להביא – – – נתניהו. נקודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רציתי להביא את – – – נתניהו. נקודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסדר גמור. הכנסתם את הנורבגי והוא כבר לא פה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד לך משהו, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נורבגי – צריך לעשות אותו נורבגי. כלפון לא פה. הוא כולה רבע שעה בכנסת, והוא אפילו לא מתייצב להצבעה, ועכשיו הוא מושך את הזמן כדי לחפש אותו. הבן אדם נרדם באיזה פינה פה בכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם צריכים לעבוד – – – הנורבגי לא משהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה צחוק, יא אללה. תאמין לי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה עם העובדים הזרים? העובדים הזרים מגיעים לעבודה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך הוא מסמן לך, עושה לך ככה – – – איזה סימנים מוסכמים – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דודי, תקשיב למשהו. אתה יודע כמה שנים אנחנו פה? תשמע, אני אספר לך על זה משהו דוגרי, שתלמד על סימנים מוסכמים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תשמע, דוגרי, הייתי קצין חינוך ראשי. באמת, עכשיו, יום אחד ראיתי שאחד המוזיקאים המצטיינים זוכה באיזה פרס בווינה בתור מנצח, בחורצ'יק ירושלמי, דווקא תשמח. אמרתי לו: תבוא אליי. אמרתי לו: תראה, אני מכשיר קצינים – חבר הכנסת ברקת, תשמע – אני מכשיר קצינים, ואני אומר כל הזמן: אתם כמו מנצחים על תזמורת, ואני אף פעם לא פגשתי מנצח על תזמורת ואני לא יודע אם אני צודק. אז הוא אומר לי: תגיד לי, מה אתה אומר להם? אני אומר להם ככה: תראה, אתה עכשיו תהיה פה בחיפוי, אתה תצא לאיגוף לפי סימן שלי, תהיה מוכן. למרגמות אני עושה תוכנית אש לפי מילות הפעלה. הוא אומר לי: ככה זה בדיוק תזמורת. אז אמרתי לו: אז איך אתה נותן סימנים? הוא אומר: יש לי חוברת. אמרתי לו: איך אתה יודע מה לסמן לכל אחד? בכלל, איך אתה מסמן? אז הוא אומר לי: אחד – ככה; שניים – זה ככה. בגלל זה נזכרתי. ואז, אחרי שהוא אומר לי את כל זה, אני אומר לו: איך אתה יודע מה לסמן לכל אחד? הוא אומר לי: אני שומע. אמרתי לו: כמה קולות אתה יכול לשמוע יחד? הוא אומר לי: בין 70 ל-90 קולות. אמרתי: טוב, טוב, תישאר אתה מנצח, אני אישאר חייל, כל אחד והזהו שלו. אבל הסימנים, כשבועז אומר לי כאן – את זה לא למדנו ממנצח על תזמורת; את זה, דרך אגב, למדנו מכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מהשוק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> זה מהשוק? אתה רואה, אני קודם אמרתי לחבר הכנסת אמסלם שלמדנו מכם. אתה אומר שזה מהשוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא מאיתנו. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתם למדתם את זה מהשוק. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> השר שטרן, יש משהו שאתם עשיתם לבד? יש משהו שעשיתם בעצמכם לבד, בלי ללמוד מאיתנו? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני קצת מתפלא עליך. תראה, אתה יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה נראה לך יותר נכון, שנחסוך זמן, שנעשה הפסקה וכולנו נחפש את כלפון או שתמשיך לדבר? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, זה יכול לעזור יותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אביר, זו הצבעה שמית, לא ללחוץ. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דודי, חבר הכנסת אמסלם, אני אגיד לך את האמת. אתה יודע כמוני שיש כל מיני דרכים איך חברי כנסת אלמונים – פתאום כל התקשורת מדברת עליהם, נכון? מה שידענו עד עכשיו זה שאתה כאילו מצביע נגד המפלגה שלך, וכולם מתחילים לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עד לפני חמש דקות לא ידעתי שיש חבר כנסת כזה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הינה, זה מה שאני אומר. זה בדיוק מה שאני אומר לך. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אני מאוד שמרן – – – צחוקים, תתחייב לעוד חצי שעת איחור, אני אארגן מניין ואנחנו נלך להתפלל. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> האמת היא, אני מוכן – – – << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אבל ג'נטלמן, ככה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תן להם ללכת למניין, אם אתה עוד חצי שעה, שיתפללו שחרית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יושב-ראש הכנסת לשעבר, חברי חבר הכנסת אדלשטיין, אני מוכן, אבל את הזמנים הקריטיים עכשיו יש לנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, מספיק. חבר הכנסת אוחנה, מספיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. היית שר. די, לא מתאים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גבעת כלפון אינה עונה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מיקי, אתה רואה שהתקדמנו? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אנחנו רוצים הצבעה עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרעי, חבר הכנסת קרעי, כשאתם עמדתם פה אף אחד לא אמר לכם: רוצים הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לא משכנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש כללים. יש כללים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אני נשבעת לך שאם היית עולה לנאום, הייתי שומעת אותך שלוש שעות. שלוש שעות הייתי מקשיבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת שטרית, תודה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יהיר, אתה לא מתנשא. אתה אדם טוב. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צועק, אתה לא מרים את הקול, אתה מנומס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני יכול לחזור על זה? חבר הכנסת קרעי, אני אגיד לך את האמת, אחרי הלילה הזה – חברת הכנסת קטי שטרית, אגיד לך את האמת. אני מסכים איתך על מה שאמרת על יושב-ראש הכנסת. אחרי כל הקיתונות והרפש, לצערי – אני אומר את זה בכאב – וגם המילים הגסות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, די. נו, באמת. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כלפון, כלפון, כלפון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. חברת הכנסת רגב, היית שרה בממשלה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה, אפילו זה לא מכובד לי להגיד לך – אוחנה, חבר הכנסת אוחנה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, קריאה ראשונה. חברת הכנסת רגב, קריאה שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך, כי כבר הוצאתי אותך. זה פשוט לא יפה, לא מכובד. מספיק. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בסדר, עכשיו אתם כולם כבר מכירים אותו. עכשיו אתם כולם מכירים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעדכנו אותו, מה צריך לעשות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, די. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני מחכה, חבר הכנסת אמסלם, לסימנים האחרים שלימדתם אותנו להשתמש בהם. עד אז אני כאן. אבל אני – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אלעזר, תמונה כזאת לא הייתה. שם, אני לא רוצה להגיד מה, מסתכלים רק על הצד הזה. יש יו"ר בצד הזה ואין יו"ר בצד ההוא. אתה חבר כנסת 10 או 12 שנה. לא ראית כזה דבר. לא ראית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> זה יפה. חיים, מה שמגיע, מגיע. דוגרי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא ראית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אז אמרתי לך, מה שמגיע, מגיע. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> יש גננת לצד הזה, ושם אין כלום. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, אבל מה שאמרתי לך – הצד הזה עכשיו כבר מכיר עוד חבר כנסת בצד ההוא שהוא קודם לא הכיר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לך תדבר עד – יש לך זמן. אל תדבר. שישבו. תגיד ליו"ר שיעשה סדר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא אומר ליו"ר. אני דווקא נהנה מהתפקוד של היו"ר, אני לא אומר לו. אבל אני רוצה להגיד משהו. תדעו, כשאתם חושבים על ההצבעה הזאת, גם היום בישיבת סיעה – אנחנו לא מוציאים דברים; אני אגיד לכם, לא היה אכפת לי שההצעה הזאת תיפול. לא היה אכפת לי שתפילו אותה. נראה אתכם. אתם מסתכלים עליי ככה – נראה אתכם מסבירים אחר כך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> את ההצעה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, עוד שנייה אני אביא לך רמקול. די, הבנו. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הרב דרעי, יש לי שאלה, באמת. כשלא ישנת בלילה ועוד לא בירכת את ברכות השחר, ואתה עכשיו שותה מים, אתה מברך "שהכול" גם לפני ברכות השחר? בגלל שלא ישנת בלילה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור. מה זה קשור אם ישנת בלילה? אתה מברך "שהכול". << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, בגלל ברכות השחר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור לברכות השחר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש לי רעיון: אם חסרה אצבע אז אביר קארה יכול להצביע פעמיים. אלעזר, אם חסרה אצבע אז אביר קארה יכול להצביע פעמיים. יש לו ניסיון, יש לו ותק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כבר בירכתי, כבר בירכתי. כבר בירכתי, מה אני יכול לעשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא אמרתם אמן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צדיק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> א. אני עומד כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, מה שאני אומר לך, יש לנו סימנים מוסכמים למה שלמדנו מכם, כשאתה עוד לא היית פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל לזה עוד לא עשינו סימנים מוסכמים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל בוא, תקריא את החוק לפחות, או משהו אחר. קח עיתון. זה מבזה אותך שאתה עומד ככה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה, עד עכשיו דיברתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חיים, אני רוצה להגיד לך – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – לא אומר כלום. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני הקראתי קודם מפרשת השבוע; מההפטרה, סליחה. נכון. אבל הרוב לא היו כאן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בגלל שביקשת, אני אקריא עוד פעם. אני מזכיר לכולנו שאנחנו נמצאים עכשיו בשלושת השבועות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תן לנו מצווה, אנחנו נעשה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה לעשות? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תעשה תפילה פה ביחד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, מה שרציתי להגיד זה שאנחנו נמצאים עכשיו בשלושת השבועות, וההפטרות הן הפטרות של חורבן – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנסור, קיבלת. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – ומלמוחרת תשעה באב אנחנו נכנסים לשבתות הנחמה. אבל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל אני חושב שיש פסוק אחד שנוכח ההתנגדות שלכם לחוק האזרחות, דווקא היה נכון לחשוב עליו, מההפטרה שנקרא השבוע: "ואנכי נטעתיך שורק כלֹה". חבר הכנסת קרעי, למדנו? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אינו דומה, שונה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, אבל ייאמר לזכותו של חבר הכנסת קרעי שאני קודם קראתי כמו שכתוב: ואני נטעתיך שורק כולה, זרע אמת אמרתי – הוא תיקן ל"כולו", ובאמת, אנחנו יודעים שבתנ"ך יש הרבה פעמים קרי וכתיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חברים, מה קורה? קדימה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, זה בטח לפי ארם צובא, הוא תיקן אותי. רק ניסיתי להראות כאילו שלמדתי את זה ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חברים, אני מקווה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, לסיכום הערב הזה, שאני מקווה – ואנחנו נמצאים בשלושת השבועות – שגם מהרצון להפיל את חוק האזרחות, אבל יותר מזה, ממה שהיה פה באמצע הלילה הזה – ואני לא רוצה כרגע להאשים – התנהלות שלא הוסיפה כבוד לבניין הזה ולאף אחד מאיתנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אם תכריח אותי. אני אאשים, אני לא רוצה להאשים. אני רק אומר שזה לא הוסיף לנו כבוד. אני מקווה שנדע ימים יפים יותר יחד. תודה לכולם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. חבר הכנסת יריב, עוד שנייה, בבקשה. יש לי הודעה מראש הממשלה. ראש הממשלה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תפריעי לי. חברת הכנסת שטרית, אל תפריעי לי. ראש הממשלה מבקש לראות בהצבעה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תפסיקו לעשות צחוק – – – במליאה. די. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אפילו לך כבר אין מילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יריב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה ההודעה? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה ההודעה של בנט? << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אחרי ששרת הפנים עלתה לדוכן להציג את הצו המתוקן ולא גילתה במליאה את הסיכומים שעל בסיסם הובא הצו הזה, ולאחר שהיא עלתה פעם נוספת בעקבות הדרישה שלנו והציגה לטענתה את מלוא הסיכום, אני מבקש לשוב ולוודא שאין סיכומים נוספים, בין בכתב, בין בעל פה, עם סיעות או מי מחברי הכנסת של הקואליציה בהקשר להצבעה הזו בכלל. בפרט אני מבקש – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> שקד טענה עכשיו בחוץ שיש הסכם בכתב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בפרט אני מבקש לדעת אם יש הסכם כלשהו בכתב, ואני מבקש לדעת אם יש הסכם כלשהו לעניין מתן אשרות א/5 למי שנמצא מעל גיל מסוים ונמצא בארץ עשר שנים או יותר, או איזשהו הסדר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אחר לקבוצות אוכלוסייה או לקבוצות גיל נוספות, וכן אם יש איזושהי התחייבות לעניין מועדים, לעניין היקף הבדיקות שתיעשינה וכן הלאה. אנחנו מבקשים לקבל גילוי מלא כפי שמתחייב בחוק. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לתת לו מיקרופון? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מישהו מהממשלה משיב על השאלה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין. הממשלה הודיעה שמה שהודיעה שרת הפנים זו ההודעה של הממשלה – כרגע קיבלתי את התשובה הזאת מראש הממשלה. ראש הממשלה מבקש לראות בהצבעה על צו האזרחות והכניסה לישראל כעניין של הבעת אמון בממשלה. לפיכך – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה שמית אם רוצים לראות בזה אי-אמון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – אנחנו מבקשים להפוך את ההצבעה של צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"א–2021, להצעת אי-אמון בממשלה מטעם סיעות ש"ס ויהדות התורה. המועמד לתפקיד ראש הממשלה: חבר הכנסת הרב אריה דרעי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. לבקשת הממשלה לראות בהצבעה הבעת אמון – אני אחזור פעמיים. הבעת אמון: כאשר מצביעים בעד, בעד האישור, הוא מביע אמון בממשלה. << קריאה >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << קריאה >> הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמית, שמית. אוקיי, הצבעה שמית. נגד אישור הצו – מתנגד להבעת אמון בממשלה. אני חוזר: בעד אישור הצו – מביע אמון בממשלה; נגד אישור הצו – מתנגד להבעת אמון בממשלה. ההצבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עוד פעם חוזר, בבקשה הקשיבו. בבקשה. אני אומר את זה פעם נוספת. אני חוזר על אותם דברים, אין שינוי: בעד אישור הצו – מביע אמון בממשלה, מי שמצביע בעד; נגד אישור הצו – מתנגד להבעת אמון בממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. יריב, בוא לכאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, זה לא מדויק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה מדויק. קיבלתי את זה כרגע ממזכירת הכנסת, מה לעשות. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אריה דרעי הוא ראש הממשלה מטעמם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה בדיוק מה – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא מה שאמרת. אתה צריך לחדד את אריה דרעי, לפי הדרישה של ש"ס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי. אני אומר לך שזה בדיוק – אני מקריא עכשיו אותו דבר. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא נשמע. אתה צריך להבהיר שזה אריה דרעי באי-אמון של ש"ס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. לא. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> ודאי שכן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש כאן יועצת משפטית, עם כל הכבוד לך. הבנו. בבקשה לתפוס – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל זה משנה, כי זו שאלה, מי עומד בראש. זה משנה. היחידים שהגישו אי-אמון – סליחה, רגע, עוד דקה, בבקשה. אפשר רגע לדבר בלי להפריע? אני אסביר את זה. יש לך אי-אמון ויש לך אמון. באמון, נניח עכשיו מצביעים, אין רוב – עדיין נכנס לפה האי-אמון. מי הגיש? אנחנו לא הגשנו, הגישו רק ש"ס. אז הוא חייב להבהיר את זה, שמי שעומד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שכן. מה את אומרת לי לא? מי שעומד בראש האי-אמון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק אם יש 61. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אבל צריך להבהיר את זה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז, אבל זה צריך להיאמר. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> שגית, עוד דקה. הוא לא אמר את זה קודם. שגית, הוא חייב להבהיר שזה אריה דרעי – – – הוא חייב לומר את זה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז. והאי-אמון התקבל. זה הכול. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אז הוא חייב לומר את זה. אז א. אתה חייב לחדד גם את הנקודה של אריה. חייב לחדד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, אני חוזר על אותם דברים. אין שום שינוי, יש תוספת קטנה. אני חוזר עוד פעם: בעד – חבר הכנסת כהן, בבקשה – מי שמצביע בעד אישור צו, מביע אמון בממשלה; מי שמצביע נגד אישור הצו, הוא מתנגד להבעת אמון בממשלה. נצטרך 61 קולות כנגד – גם הצו נופל וגם הממשלה נופלת. אני אוסיף משהו: לפי בקשת האי-אמון של ש"ס ויהדות התורה, זה אומר שמי שיעמוד בראשות הממשלה יהיה חבר הכנסת דרעי. עכשיו הכול בסדר? אמרתי את אותם דברים, לא שיניתי כלום. אוקיי, רשימה שמית, בבקשה – אבל עכשיו שקט. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד סעיד אלחרומי – נמנע דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – נמנע בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה אחת. טוב, אני רק אגיד: תבדקו אם אורית סטרוק נמצאת בחוץ, כי אני אמרתי לה להיכנס רק להצבעה, למען השקיפות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש להפסיק מייד עם מחיאות הכפיים. חברת הכנסת רגב, תשבי. חברת הכנסת רגב, תשבי במקום, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אילת, הביתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לשבת במקום ולהיות בשקט. חבר הכנסת קיש, בבקשה. שב, ותפסיקו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גיבור ישראל. כל הכבוד לך. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) רם שפע – בעד << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גיבור ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, מספיק, די. אי-אפשר. היא לא תשמע את חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת תחזור על השמות של מי שלא היו נוכחים באולם המליאה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) חיים ביטון – נגד יואב בן צור – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוציא את מי שימחא כפיים. גדי יברקן, בפעם הבאה אתה יוצא החוצה בלי קריאות. מספיק עם מחיאות הכפיים. זהו לא אולם קונצרטים פה, באמת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל וולדיגר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד יואב קיש – נגד שמחה רוטמן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו באולם המליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. בבקשה לספור. אפשר לבקש לשבת במקום? גם ככה יש די בלגן. תודה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תביאו חוק חדש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, אתה מפריע לספירה. תודה. שב, שב, שב. אני מבקש לשמור על שקט, בבקשה. תודה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – הדגים המסריחים, וגם גורשו מהעיר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש אלוהים בשמיים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – קול אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. די. שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם לא יהיה שקט אני לא אקריא את התוצאה. חברת הכנסת רגב, מספיק. נו, באמת. תודה רבה. 59 נגד, 59 בעד. החוק ירד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה – חבר הכנסת קיש, מספיק. תתביישו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, מספיק. חבר הכנסת בן גביר, מספיק. מספיק. מספיק. שמעתי אותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי שרוצה לעזוב את אולם המליאה, בבקשה, החוצה. סדרנים, מי שלא יושב – להוציא החוצה. מי שלא יושב בכיסא – בבקשה להוציא החוצה. חברי הכנסת, מי שלא ישב בכיסאו – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איימן, בבקשה לשבת. הבנתי אותך. שב, בבקשה. מי שרוצה לצאת, רשאי לצאת. מי שרוצה להישאר – נא לשבת בכיסא. בבקשה לשבת בכיסא. אני מבקש מהסדרנים להושיב את חברי הכנסת, ומי שעומד – לצאת החוצה, כי אני רוצה להמשיך בסדר-היום. יש עוד חוק בהסכמה. חברת הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלה: האם האי-אמון עבר או לא עבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היה צריך 61. היה צריך 61. אם היית מאזין – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האמון – – – לא עבר האמון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר – די, די, די. אני עובר, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלה, אדוני היושב-ראש: האמון עבר או לא עבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תבין לבד, 59:59. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, אם ההצעה נפלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, שמעתי. אני עובר להמשך סדר-היום: הצעת חוק – חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה אמרת, אל תגנוב לנו את ההצבעה. אתה אמרת שאם זה לא עובר יש אי-אמון, אז יש אי-אמון בממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק אין אי-אמון, כי צריך 61. תפסיקו להמציא פה דברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. אתה אמרת שהוא אמר שהוא מבקש אמון. אם ההצעה עוברת, יש אמון. ההצעה לא עברה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61, 61. אתה רק מוריד את ה-61. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצעת אי-אמון זה 61. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, 61 זה להרכבת הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא יכולים להמציא את התקנון מחדש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצעת האמון נפלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתיקו היא לא עוברת. בתיקו היא לא עוברת. אני מציע לכם ללכת ליועצת המשפטית – ארבל, אתה מוכן להסביר להם? בתיקו היא לא עוברת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אבל צריך להגיד לו, ההצעה לא עברה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, בתיקו היא לא עוברת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הצעת החוק לא עברה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. הבנתי. נא להגיש בקשה לבירור ליועצת המשפטית. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1421; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 37; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ממשיך בסעיף האחרון – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה – או סגן השר? מי מציג? יושב-ראש הוועדה, בבקשה, חבר הכנסת אלכס קושניר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש – – – שאלה, ברשותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עניתי על זה. לא, חבר הכנסת אמסלם, אני אמרתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – התוצאה הייתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, הינה התשובה שלי. גש בבקשה ליועצת המשפטית, היא תיתן לך תשובה. בבקשה, חבר הכנסת קושניר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נניח שהתוצאה הייתה 59:58, גם ההצעה לא הייתה עוברת? לא, נניח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קושניר. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> יש פה קושיות שנשאלות על ידי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בתיאוריה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> טוב, חברים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות מסמיך פקחים עירוניים לאכיפת חוקי העזר ומסדיר את הקמת מערך השיטור העירוני. הפקחים מסייעים למשטרת ישראל בפעולות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, אני ממש מתנצל. אני אומר עוד פעם: הצו לא עבר; הבעת האי-אמון בגלל התיקו לא עברה. גמרנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה ככה, וזאת התשובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל תלמיד אזרחות יודע שצריך 61 כדי להפיל ממשלה, בכיתה י"א לומדים את זה. מה זה התיקו הזה, המצאה חדשה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ממשיך בסדר-היום. אני מתנצל. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך, תמשיך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. הם ילכו ליועצת המשפטית. זה בדיוק כמו שאמרתי. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא אמרתי שהממשלה נפלה, אבל היא קיבלה אי-אמון, בגלל שבנט ביקש שההצבעה תהיה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, בסדר. מכיוון שיש בינינו ויכוח, היועצת המשפטית כאן. בבקשה, ימשיך יושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> כל ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק נמשכו בהסכמה, וכרגע אני מבקש מהכנסת לאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני עובר למבקשים רשות דיבור. חבר הכנסת בנימין נתניהו – אינו נוכח; חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ, אתה רשום לרשות דיבור. מוותר? מוותר, תודה רבה. חברת הכנסת מירי רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת יריב לוין – מוותר, תודה; חבר הכנסת גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת ניר ברקת – אינו נוכח; חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת דיכטר – אינו נוכח; חברת הכנסת דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיים כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת צחי הנגבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר אקוניס – אינו נוכח; חבר הכנסת שטייניץ – אינו נוכח. חבר הכנסת אמסלם, אתה רוצה לעלות? חמש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להבהיר לך, אדוני, שלפי הבנתי מר בנט ביקש שההצבעה הזאת תהיה הצבעת אמון בממשלה. אתה חידדת, אמרת: אם ההצעה עוברת, המשמעות שיש אמון בממשלה, ואם ההצעה לא עוברת, יש אי-אמון בממשלה. ההצעה לא עברה, לכן באופן מעשי יש אי-אמון בממשלה. זה לא אומר שהממשלה נופלת, אבל הכנסת הביעה אי-אמון בממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צריך להכריז על זה. אני מסביר, אתה הרי אמרת את זה, זה לא אני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון, ותפסיק את השקר הזה, כי זה לא נכון. תלמד אזרחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני מגן עליו. תנו לו להגיד מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כולנו ישבנו פה, שמענו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בא מר בנט, אמר: אני מבקש שההצבעה תהיה אמון בממשלה. חידד היושב-ראש ואמר: אני רוצה להסביר מה קורה פה: אם ההצעה עוברת אז יש אמון בממשלה; אם ההצעה לא עוברת יש אי-אמון בממשלה. מה שקרה בפועל – ההצעה לא עברה. תתייחסו להצעה, לא להצבעה. לכן יש אי-אמון בממשלה. אם היו 61 – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פספסת שיעור באזרחות? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עכשיו בנט היה חוזר הביתה באוטובוס, ואריה דרעי היה ממשיך הביתה עם השיירה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא קרה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, לכן אני אומר: באופן מעשי הכנסת הביעה אי-אמון בממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין דבר כזה. אין דבר כזה. אין חיה כזאת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה לא נפלה בגלל שלא היה אי-אמון קונסטרוקטיבי, זהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני מגן עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – זה נכון, אבל זה לא לפי החוקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים מהקואליציה, אני מגן על חבר הכנסת אמסלם. תנו לו להגיד מה שהוא רוצה, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, היושב-ראש, בסופו של דבר זה ברור לחלוטין. אני שמעתי את מה שאתה אמרת, אני לא ממציא דברים. אתה הסברת את סדרי ההצבעה, אתה הסברת מה קורה בהצבעה, לא אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני דיברתי על אמון, אבל זכותך ללכת ליועצת המשפטית. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה הסברת לנו את זה כשהצבענו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר אל חבר הכנסת מנסור עבאס. תסתכל, מנסור עבאס, אתה יושב במקום הלא-טבעי שלך. אתה מבין את זה לבד. אתה מבין לבד שהציבור הערבי לא תומך בכלל במהלך שאתה מדבר עליו. לכן, דרך אגב, החבר'ה שלך לא יכלו להצביע. למה? יש להם קצת כבוד, כבוד עצמי, כבוד לעם הפלסטיני, שהם מאמינים בו. אתה עשית פה איזה משהו – אני אמרתי לך – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוד – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני לא הייתי מציע לך להיכנס, כדי לא להעמיד אותך בכלל במבוכה הזאת, שאתה אמור להצביע נגד העם שלך, וזה מה שעשית הלכה למעשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – תתבייש, דוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, שב, בבקשה. תן לו לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר, אתה ושקד ובנט וסער אותו דבר: הם פעלו נגד האינטרס היהודי, ואתה פעלת נגד האינטרס הפלסטיני, זה הלכה למעשה. איך אחמד אמר? זאת ממשלה יהודית-פלסטינית. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מי הפיל את ההצעה? שני החבר'ה שלך. למה? דרך אגב, אם הם היו מצביעים בעד, הממשלה הייתה נופלת, אבל הם נמנעו. למה? הם לא יכלו לבלוע. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – המשותפת הפילה את החוק הזה. אנחנו הפלנו אותו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין. תספור לבד, תראה כמה אתם. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שישה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. אני מסכים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> מי שהפיל זה הם, הם הפילו – – – נגד ביטחון המדינה. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מזל שהייתה לנו הצבעה שמית. מר קארה היה מצביע פעמיים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. חבר הכנסת קארה, אני מגן על חבר הכנסת אמסלם. תפסיקו להפריע לו, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, הוא מסכים. ברשותך, יש לתת קרדיט למאבק עצמוני והצבעה נגד של הרשימה המשותפת, שהייתה עקבית לאורך כל הדרך. הבטנו לילדים בעיניים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, אני מוסיף לך חצי דקה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, הוא הפריע לי כבר דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מוסיף עוד חצי דקה. בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מזל שהייתה הצבעה שמית. אני מניח שאם היא הייתה אלקטרונית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. חבר הכנסת בן ברק, אני אצטרך – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא מהערבים האלה. לא כל הערבים אותו דבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, קריאה ראשונה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא אוהב שיהודי מטיף לערבי – – – אני מכבד אתכם – תתייחסו בכבוד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מכבדים. לכן אני אומר – דרך אגב, זה מה שקורה, חבר הכנסת טאהא. אתה יודע, כשאתה לא פה ולא פה, אתה באמצע, זה מה שאתה, אנדרוגינוס. אתה לא בעקרונות שלך, אתה לא באמת שלך, אתה מנסה להתפשר על משהו, אתה מוכר את העם שלך מפה. אמרתי, אלה מוכרים את היהודים ואתם מכרתם את הערבים. זו התוצאה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכרת – – – זה מה שעשית. מכרת את המדינה שלך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, דרך אגב, אני אומר שמזל שהייתה הצבעה שמית, בגלל שאחרת אני מניח שחבר הכנסת או סגן השר קארה עוד היה מצביע פעמיים, מעביר לנו גם את ההצבעה הזו. ישנו כלל שאומר: מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא בבוקר שהוא קם עם פרעושים. זה המצב. יש פה שידוך שלא מובן לי לחלוטין. אבל לך, חבר הכנסת בני בגין, אני מתפלא איך הצבעת בעד חוק השיבה הפלסטינית, להתיר לאנשים להיכנס לארץ, למעלה מ-10,000 אנשים. אני מניח שאם היית בצד הליכודי, היית מצביע ופועל נגד הקואליציה בעסק הזה והולך עם המצפון שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה ממש לא נכון. זה ממש לא נכון. תודה רבה. חבר הכנסת יברקן – איננו; חבר הכנסת אוחנה – איננו. חבר הכנסת קרעי במקום אופיר כץ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא במקום. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. הערה חשובה: חוק האזרחות נפל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. די. איימן, מספיק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, חשוב כאן להעמיד דברים על דיוקם. כמו שאמר חברי דודי אמסלם, הממשלה ביקשה כאן אמון מהכנסת ולא קיבלה את האמון הזה. אין כאן רוב בכנסת שהצביע בעד הצעת האמון שהיא ביקשה. מהיום הממשלה פועלת ללא אמון מהציבור. גם ככה היא פעלה ללא אמון, גם ככה גנבתם את המנדט מהעם, ועכשיו גם בתוך הכנסת לא קיבלתם את המנדט. אז אתם ממשלת הונאה, ממשלת שקר – למה רק שתי דקות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי כבר בזבזת שתי דקות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מיקי, חמש דקות יש לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "מיקי"? אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. סליחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צריך לכבד את המקום הזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אל תגזים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, עוד שלוש דקות. דיברת כבר שתי דקות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה פתאום? הרגע התחלתי. אדוני היושב-ראש, זה לא בסדר. אל תסתום לי את הפה. תן לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, הוספתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, מחכים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עצרת אותי בשוונג עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, אנחנו רוצים לסיים את האירוע הזה. החבר'ה שלך כבר הלכו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, מה שעשינו כאן הלילה הזה – מנענו את ההסכם המבזה, את הצעת החוק המחוררת, האנטי-ציונית. הראינו לכולם את כל מה שרציתם למכור למנסור עבאס לפני ההצבעה. שעות גררתם אותנו כל הלילה כדי שמנסור עבאס יהיה מרוצה. אז מנסור עבאס יצא מרוצה מכל ההסכמים ומכל הסיכומים, ואתם לא הצלחתם, כי אתם ממשלה שמתבוססת בתוך ביצה של גורמים אנטי-ציוניים, וממשלה כזאת, אין לה זכות קיום. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> לא מבין למי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אילת שקד – חבר הכנסת קארה, אני לפחות מצביע עם יד אחת. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לפחות מצביע עם יד אחת. אל תיתן לי מוסר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, תודה. בבקשה לשבת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שקד, אני רוצה לומר לך – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, מספיק. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש פסוק, כתוב: "כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו", או בלשון עממית: מי שזורע רוח, קוצר סופה. גנבתם את דעת הבוחר, בגדתם בכל הערכים שלכם, ואת בפרט, אילת שקד, חביבת הציבור הימני והמתיישבים ביהודה ושומרון, הפכת את עורך בן לילה ובגדת בכל הערכים שהאמנת בהם עד היום. הלכת ומכרת את הכול – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם גיבוי שקיבלת וליטופים מהתקשורת, מהשמאל, ממנסור עבאס. מכרת את הציבור שלך לטובת האינטרס של הבוס שלך. והאינטרס הזה הוא קצר מועד. היום הממשלה הזאת לא קיבלה את אמון הכנסת. היא ביקשה אמון, והיה כאן תיקו. זה אומר שהאמון הזה נפל. ממשלה שמראש פעלה – מה? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שפק, כשהממשלה מבקשת להעביר חוק והיא מצהירה – לא אנחנו ביקשנו שזה יהפוך להצעת אמון, ראש הממשלה ביקש. הוא חשב שיש לו אמון בכנסת והוא לא קיבל את אמון הכנסת. מעתה הוא פועל לא רק כמו שהוא פעל עד היום, עם מנדט גנוב – גם אין לו את המנדט מהכנסת. חשבון פשוט, אלה הדברים, ככה זה. כשאתה מבקש אמון ואתה לא מקבל אותו, זה אומר שאין לך אמון, נכון? נכון, מזכירת הכנסת? את אומרת לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא אי-אמון קונסטרוקטיבי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הצלחנו להחליף את הממשלה, אבל הממשלה לא קיבלה את האמון שהיא ביקשה לעצמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בתיקו האמון נופל. אנחנו מסבירים עוד פעם ועוד פעם. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בתיקו הנושא של האמון נופל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. והממשלה לא קיבלה את האמון. יפה. זה כל מה שאני רוצה לומר. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> קרעי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הדברים מאוד פשוטים, מאוד ברורים. מכרתם את כל הערכים שלכם – ואני לא מדבר עליכם, כי אתם מאמינים באנטי-ציוניות, למכור את הכול, וזכות השיבה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> כמה פלסטינים הכנסתם היום – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עליך אני מדבר. אולי גם אתה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. די. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אביר קארה – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> 60,000 – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה בכלל נטע זר בימינה. אתה לא ימין אידיאולוגי. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – לתוך השטח. אין לכם אידיאולוגיה. הכול פוליטיקה אצלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אצלכם הכול פוליטיקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, שב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה באת לסיבוב. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אצלכם הכול פוליטיקה קטנה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שתביא להם שניים-שלושה מנדטים – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> זו רק פוליטיקה. תתביישו. אתה תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בדלת האחורית. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, פעם שנייה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה הרי – – – ואידיאולוגיה וערכים של הימין. הכול בסדר. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> על איזו אידיאולוגיה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, בבקשה לצאת החוצה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> איזו אידיאולוגיה – – – המילה אידיאולוגיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, בבקשה לצאת החוצה. (חבר הכנסת אביר קארה יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על חברת הכנסת שקד ועל ראש ממשלת ההונאה בנט, שגנב את המנדט, והיום גם קיבל סטירת לחי כשהוא לא קיבל את המנדט מהכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עטייה – איננה; חבר הכנסת קיש – איננו. חבר הכנסת ביטן. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב לכולם. מה שנשאר זה ללכת למלון לאכול ארוחת בוקר. לישון אי-אפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נהייתי רעב. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוה, אוה, עכשיו התחלת טוב. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה שקרה פה היום, צריך ללמוד אותו בספרי הלימוד באוניברסיטאות. אני לא יודע אם היה דבר כזה בכנסת ב-20 השנים האחרונות. לפעמים כשעושים דברים בכוח מגיעים לתוצאות שלא רוצים להגיע אליהן. ביקשנו בזמן האחרון שינהלו איתנו שיג ושיח על איך אנחנו מתקדמים עם הצו הזה. משום מה, אף אחד לא הסכים לדבר איתנו, אבל אף אחד. דיברו עם רע"מ, דיברו עם מרצ; בסופו של דבר איתנו לא דיברו, ורצינו שידברו איתנו, רצינו להגיע לאיזושהי הבנה. אבל כששמים אותנו בפינה – אמרנו כל הזמן: אין מצב שאנחנו ניתן רשת ביטחון לחוקים של הימין ובנט, שקד וגדעון סער ייתנו רשת ביטחון לחוקים של השמאל. אנחנו לא יכולים להתנהל ככה ואנחנו לא צריכים להתנהל ככה. אני לא חושב שזו דרישה לגיטימית מאיתנו. מה שקרה היום – לצערי הרב טענו – מה טענה שקד, מה טען בנט? גם גנץ, דרך אגב – שהחוק הזה, אם לא יאושר, תהיה פגיעה בביטחון המדינה. לכן איך זה יכול להיות שבמצב כזה, כשטוענים שהחוק כפי שהוא, כפי שהוא היה, אם הוא לא יאושר, הוא יהווה פגיעה בביטחון המדינה – במקום זה הלכו וחיזקו ועיבו את מה שנתנו לאוכלוסייה הערבית בעקבות מה שקרה פה, משא ומתן כדי לשמר את השלטון? מה שקורה עם הממשלה הזאת – היא לא פועלת על מנת לפעול לממש דברים, לעשות דברים, אלא היא פועלת על מנת להאריך את הכהונה שלה, זאת אומרת, היא נמדדת רק בהצלחה הזאת של הארכת הכהונה, היא לא נמדדת בעשייה שלה. אני מציע לכם, תפסיקו להילחם על הארכת הכהונה. תפרקו את הממשלה הזאת, תקימו ממשלת ימין – יש לנו 65 מנדטים של הימין. תעזבו את הפסילות האישיות, אין בזה שום טעם, ואפשר יהיה להקים ממשלה יציבה במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זוהר – איננו; חברת הכנסת אבקסיס – איננה; חברת הכנסת שטרית – איננה; חבר הכנסת מולא – איננו; חברת הכנסת גולן – איננה; חבר הכנסת דרעי – איננו; חבר הכנסת מרגי – איננו; חבר הכנסת בן צור – איננו; חבר הכנסת מלכיאלי – איננו; חבר הכנסת ביטון – איננו; חבר הכנסת משה ארבל – איננו; חבר הכנסת אזולאי – איננו; חבר הכנסת אבוטבול – איננו; חבר הכנסת בוסו – איננו; חבר הכנסת גפני – איננו; חבר הכנסת ליצמן – איננו; חבר הכנסת מקלב – איננו; חבר הכנסת פרוש – איננו; חבר הכנסת אשר – איננו; חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת פינדרוס – איננו. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, זה לא רגע שמח, זה רגע עצוב, רגע עצוב שבו מתברר שצדקנו. יש רגעים שנעים לומר "אמרנו לכם", יש רגעים שקצת פחות, אבל הזהרנו מפני הקמת ממשלה עם השמאל הקיצוני ותומכי הטרור, ממשלה שלא תוכל לדאוג לערכים ולאינטרסים החשובים ביותר למדינת ישראל. אמרתי כבר הלילה באריכות כאן, על הדוכן הזה: הצענו לכם בקואליציה להיכנס להידברות, להעביר את הוראת השעה לזמן קצוב, לנסות להגיע להסכמות על חוק-יסוד: ההגירה. נגיע – נגיע; לא נגיע – לא נגיע. אפס מחיר לנסות לעשות דבר טוב. בחרתם ללכת למתווה רע. ניהלתם משא ומתן עם עבאס ועם עיסאווי פריג' ומרצ, והפכתם את החוק הזה לחוק רע. החוק הזה, לו היה עובר היום, היה מעניק את המפתחות של זכות השיבה לאילת שקד, אבל אילת שקד היא כמו בובה על חוטים שעיסאווי פריג' ומנסור עבאס שולטים בה, מנהלים אותה, סוחטים אותה באיומים, מכיוון ששרידותה הפוליטית תלויה באצבעותיהם. זה היה חוק שבחסותו היו נכנסות אלפי משפחות פלסטיניות למדינת ישראל. אילו היינו מעבירים את זה עם העסקה הזאת שלכם, עכשיו בג"ץ היה פוסל אותו בשנייה, ואתם יודעים מה? בצדק. הרי התכלית היא ביטחונית. עד אתמול טענה מדינת ישראל שאי-אפשר להכניס את אלפי המשפחות האלה מכיוון שזו בעיה ביטחונית. פתאום נעלמו הבעיות הביטחוניות, והאינטרס הפוליטי בחדרים הסגורים באישון לילה מאפשר להכניס עוד אלפי משפחות. יבוא בג"ץ ויגיד, בצדק: חברים, סימן שעבדתם עליי. הרי אם הייתה בעיה ביטחונית, איך אתם עכשיו מאפשרים את זה? ואם אין בעיה ביטחונית והפוליטיקה גוברת ופתאום אפשר, אז למה אי-אפשר גם את כל אלפי המשפחות האחרות? חברים, אנחנו לא מטומטמים, ואני אומר לכם יותר מזה: עבאס ועיסאווי פריג' הם לא מטומטמים, והם הבינו מצוין את התהליך הזה. ולכן אני שמח שהפלנו את החוק הזה. ופה, עכשיו אני מדבר אל האחריות של מי שמגדירים את עצמם עדיין ימנים בתוך הממשלה הזאת: א. צריך להעביר את חוק-יסוד: הגירה. אין אפשרות אחרת. תיכנסו איתנו לדיאלוג, היום. נקים צוות משותף, קואליציה ואופוזיציה, ננסה להגיע להסכמות. השקעתם כל כך הרבה שעות וימים בלמכור את המפעל הציוני לתומכי טרור, תשקיעו לפחות חצי מזה בלנסות להגיע איתנו להבנה. לא נגיע – לא נגיע. בואו ננסה. איך יכול להיות שאתם מסרבים לדבר עם המרכיבים הציוניים בכנסת הזאת ולנסות להגיע להסכמה? ויכול להיות – מה זה יכול להיות; להערכתי כל המפלגות הציוניות בכנסת ישראל יסכימו על חוק-יסוד: ההגירה, המשך לחוק הלאום, המשך לחוק השבות, שמקבע את הזכות של מדינת ישראל לשמור על הרוב היהודי הדמוגרפי בה. זה נכון חוקתית, זה נכון דמוגרפית, זה נכון יהודית, היסטורית, ציונית. תיכנסו איתנו להידברות. והדבר היותר-מרכזי: חברים, הוכח היום שהפרויקט הניסיוני – בנט, אתה אמרת לעמית סגל, כשהקמתם את הממשלה הזאת: בוא ננסה, לא ילך – לא ילך. הינה, הוכח שזה לא עובד. זה מסוכן. תחזרו הביתה, כן. תשתחררו מלפיתת החנק של השמאל הקיצוני והפוסט-ציוני. תשתחררו מלפיתת החנק ומהסחטנות ומהתלות שאתם פיתחתם, על עצמכם ועל מדינת ישראל, בתומכי טרור. תחזרו הביתה. יש בכנסת הזו לפחות 65 חברי כנסת ציונים, יהודים, לאומיים. שימו בצד את הכעסים, את המשקעים, את העלבונות, את האמביציות, את השאיפות הבלתי-נשלטות. שימו את האני האישי הפוליטי בצד. שימו את טובת מדינת ישראל ואת האחריות הלאומית בראש. תחברו אלינו, אל המחנה הלאומי, לליכוד, לציונות הדתית, למפלגות החרדיות. נקים קואליציית חלומות. נפתח את ההתיישבות, נחזיר את המשילות והריבונות, נתקן את מערכת המשפט, נעביר חוק-יסוד: ההגירה, נשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נחזק אותה, נפתח אותה. אל תמכרו את מדינת ישראל לתומכי טרור. תראו מה שהיה היום: זה סוג של case study. העובדה – חבר הכנסת בני בגין, תקשיב. העובדה שאתם בחוק הזה הייתם נתונים לסחיטה מתמדת, והייתם חייבים כל הזמן להיכנע לדרישות של מרצ או של רע"מ – זה case study. זה מה שמחכה לכם, בכל יום, בכל שעה, בכל נושא, בכל סוגיה קריטית שתעלה כאן לדיון. אין לכם יכולת. שימו את שנאת נתניהו בצד. שימו את הכעסים והעלבונות בצד. תהיו שליחים של עם ישראל, של מדינת ישראל, מתוך אחריות. יש בכנסת הזו 65 חברי כנסת ימנים. לא צריך בחירות. אפשר לייצר יציבות יהודית, ציונית, ימנית, טובה, שתעשה טוב למדינת ישראל. אם הפוליטיקה חשובה לכם, אתם מוכרים את מדינת ישראל, וזה הוכח היום; אם עדיין נותרה בכם טיפת אחריות, טיפת פטריוטיות, טיפת ציונות, טיפת אהבה למדינה, באמת, תחזרו הביתה ונקים ממשלת ימין עוד היום. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תודה רבה. חברת הכנסת מיכל, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי הנכבדים, אז קודם כול אני רוצה לחזור ולומר שאני מסכימה לכל מילה שאמר פה חברי בצלאל סמוטריץ'. ההצבעה הייתה לא רק הצבעה לגבי חוק האזרחות אלא אמון או אי-אמון בממשלה, ולכן הצבעתי נגד, כי אני לא מאמינה בממשלה הזו. יהיו שיאמרו: רגע – כמו שצעק פה חברי אביר קארה – אבל חוק, איך העזתם לעשות את זה נגד חוק האזרחות? אז אני חייבת לומר, כמו שאמרו כאן קודם, שמדובר בחוק שכולו חורים, ובאמת, הוא לא מגן על מדינת ישראל. זה אומר שכרגע אין הארכה. מה שכן יש – החוק עצמו, שסעיף 5(ב) שבו קובע ככה: "מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיפים קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות". ולכן, השרה תשב עד אשר היא תחליט באמת שצריך להגן פה על מדינת ישראל ולהביא את חוק-היסוד: ההגירה. היא תשב על כל הצעה והצעה, ותוכל להגיד: לא, את זה אי-אפשר להכניס; לא, לזה אי-אפשר לתת אזרחות. ולכן, אני לא דואגת. יש לנו שרה שתדע להגן על אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה רגע, בדקות שנותרו לי, לדבר על החוק הספציפי שבו אנחנו עומדים להכריע כעת, שזה החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים, שבעצם מדבר על שיטור עירוני. אני רוצה להביע את ההסתייגות שהבעתי, ובסוף היא נמשכה, כי אין הסתייגויות; בכל זאת, אני מבקשת להכניס לחוק את נושא ההכשרות של השוטרים בכלל והשיטור המקומי בפרט לגבי לאנשים עם מוגבלות. אני רוצה לקרוא לכם רגע כמה מילים: מפגשים בין אנשים עם מוגבלות לבין כוחות האכיפה מתקיימים בהקשרים שונים, כאשר האנשים עם מוגבלות יכולים להיות נפגעי העבירה, מבצעי העבירה, עדים לעבירה או מפגש אחר הנוצר עקב ההתנהגות הנתפסת על ידי הסביבה כהתנהגות חשודה. שכיחות המפגשים בין אנשים עם מוגבלות לכוחות האכיפה גבוהה מאוד. כך, לדוגמה, פרויקטים שנערכו בארצות הברית ציינו כי שיעור ההיתקלויות של גורמים מהמשטרה עם אנשים עם מוגבלות יכולים להגיע ל-50%–80% מההיתקלויות בכלל. בספרד, לדוגמה, נמצא כי אנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית לרוב באים במגע עם שוטרים כנפגעי העבירה, ושכיחות חשיפתם לפשע גבוהה פי עשרה מזו של האוכלוסייה הכללית. אנשים עם מוגבלות חשופים להיתקלויות מרובות יותר ואלימות יותר עם המשטרה. אלה כוללים אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ודמנציה, מוגבלות נפשית, מוגבלות ראייה או שמיעה, מוגבלות פיזית, תסמונת טורט, לקויות למידה ועוד ועוד. מפגש עם גורם אכיפה עלול להוות חוויה רגשית לא פשוטה עבור כל אזרח, ולבטח כאשר מדובר באנשים עם מוגבלות ובני המשפחות שלהם. במפגש של אדם עם מוגבלות עם גורמי האכיפה יש פוטנציאל גבוה להפוך למפגש טעון, שעשוי, בהיעדר הבנה והכשרה מתאימים, להיגרר לפסים אלימים. במקרים לא מעטים, בפרט כאשר מתקיים המפגש עם מוגבלויות בלתי נראות, מצוי גורם האכיפה עצמו בחוסר הבנה, חוסר היכרות או בקונפליקט פנימי, מאחר שיש קושי של ממש לזהות שהאדם שמולו הוא אדם עם מוגבלות, וכן בשל העובדה שמצופה מבעל תפקיד להגיב בשטח תוך זמן קצר. במצבים אלו עלולה להתרחש אסקלציה מהירה, ולא פעם אירועים פשוטים עלולים להסלים במהירות בשל אי-הבנה הדדית הנובעת מזיהוי שגוי של הסיטואציה, העלול לסכן את כלל הצדדים המעורבים. כמו במדינות רבות, רווחות בחברה הישראלית עמדות שליליות, דעות קדומות וסטיגמות כלפי אנשים עם מוגבלות. אלו עדיין קושרות לא אחת בין מוגבלות לבין חוסר יכולת, חוסר אונים. סטיגמות אחרות קושרות בין מוגבלות, ובפרט מוגבלות נפשית ושכלית, לבין התנהגות לא צפויה ואף אלימה. סטיגמות אלו מושרשות בכל חלקי החברה הישראלית, ובהם גם בקרב גורמי האכיפה ומערכת המשפט, והן משפיעות ותורמות להסלמה של מפגשים בין גורמי האכיפה לבין אנשים עם מוגבלות. אחת ההשלכות הנוספות של הסטיגמה היא הנטייה של אנשים עם מוגבלות להסתיר את מוגבלותם ולהימנע מחשיפתה, דבר המשפיע גם הוא על מורכבות המפגש. בעשורים האחרונים קיימת מגמה בין-לאומית של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. תנועת השוויון מדגישה את זכותם של האנשים עם מוגבלות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 07:00, לא ישנו. מספיק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. קיבלת חמש דקות, זה המון. בבקשה, משפט. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת במשפט. קודם כול, מירב, זה היה חמש דקות. אבל אני מסיימת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את האחרונה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. הסיומת שלי היא כזאת: הייתה ועדה בין-משרדית של הנשיא שדיברה על הדבר הזה בדיוק, וקבעה שיש לתת הכשרות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם עובדי הכנסת? מילא אנחנו. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – יש לתת הכשרות למשטרה וכוחות האכיפה, ולכן אני מבקשת שגם בחוק הזה יכניסו את הנושא של הכשרות לגבי אנשים עם מוגבלות. תודה רבה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר – אינו נוכח; חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח; חברת הכנסת סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. לפיכך סדר הדוברים הסתיים. אני סגרתי, סיימתי את רשימת בקשות הדיבור. הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) – הצבעה, בקריאה שנייה, כמובן. הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1 – 29 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עובד אצל טניה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, נוסיף. בעד – 31, נגד – אפס, נמנעים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה 31 בעד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי יפעת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפעת כן הצביעה, רק טניה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה. רק טניה? 30 בעד. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אני עובר לקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 35 נגד – אין נמנעים – אין חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 35. הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חבר הכנסת בגין, בבקשה. << הצח >> הודעה אישית של חבר הכנסת זאב בנימין בגין<< הצח >> << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בוקר אור למעטים שנותרו באולם. אני ביקשתי את רשות הדיבור אחרי דבריו של חברי חבר הכנסת אמסלם, שבביטחון רב ולא בלתי אופייני הודיע לנו איך הייתי מצביע לו הייתי בצד האופוזיציה של אולם המליאה. אני מבקש בכל זאת להציע איזה ניחוש משלי, ואביא בפניך, חברי הטוב, את הרקע. ובכן, כשהייתי חבר הממשלה בין 2009 לבין 2013, הנושא הזה עלה פעם אחת שאני זוכר, אבל כנראה עלה עוד פעמים, והינה אני מספר לך שהבעתי את הסתייגותי לגבי החוק כשהייתי חבר הממשלה, בין השאר מפני שהחוק הובא בצירוף שני נימוקים: פעם אחת אמרו: זו בעיה דמוגרפית; אחר כך אמרו: זו בעיה ביטחונית; אחר כך חזרו לבעיה הדמוגרפית. בממשלה הבאתי את המספרים. לפחות מבחינת המספרים כפי שהיו ידועים אז, היו כ-2,000 בקשות בשנה לעומת יותר מ-40,000 לידות בחברה הערבית בשנה. אני לא חשבתי שבזאת אפשר לראות בעיה דמוגרפית. באשר לשאלה הביטחונית, אז בדרך כלל אנחנו מניחים שבעניין זה נאמנים עלינו דבריהם של מומחי שירות ביטחון כללי. צריך גם כאן לשאול שאלות, אבל אני מקבל את ההנחה הזאת. כך קראתי: חברי הממשלה הקודמת שוכנעו בנחיצות החוק אחרי שאנשי שירות ביטחון כללי הסבירו לכל אחד מן השרים למה מבחינה ביטחונית דרוש החוק כפי שהוא הונח לפתחם. לעניין זה ארצה לומר: אני רואה בהסכמה כפי שהושגה הערב – אני רואה בה פשרה ראויה. אני לא רואה בה סיכון, עם כל ההתלהבות שבה הציגו חברים אחרים. מכל מקום, שירות ביטחון כללי הסכים, או הביע את הסכמתו – לא רוצה להגיד שהיה שותף; זה עניין פוליטי – ולכן מבחינה זו – אני יכול להבין מחלוקת, אבל לומר מראש שאילו ישבתי כאן באולם הייתי מצביע אחרת, אני חושב שעל יסוד דבריי אלה לפחות הייתי מציע לומר את זאת במידה פחותה מסוימת של ביטחון. כן, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני קודם כול מקבל את מה שאתה אומר, בגלל שזו באמת העמדה שלך. אתה מציג אותה, אז בוודאי אין מחלוקת שאני לא צריך לנחש. אבל לגבי הסוגיה הביטחונית, הרי ברור לך לחלוטין ששירות הביטחון היה מעוניין שאף אחד לא ייכנס. << דובר_המשך >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש פה שתי שאלות: לכאורה מצד אחד יש הסיפור של הבג"ץ וכו' וזכות השיבה; מצד שני יש סוגיית הביטחון והסוגיה הדמוגרפית שאתה מדבר עליה. אז בוא נניח, בסוגיית הביטחון, שבוודאי אנשי הביטחון, אם תשאל אותם, הרי כולי עלמא לא פליגי, בנימוקים שלהם, שגם במספרים האלה יש מפגעים, אז הם בוודאי היו רוצים לחסוך את הכול. אז לזה התכוונתי – שאתה, כפי שאני חשבתי שאני מכיר את העמדות שלך, לא תאפשר שמפגעים ייכנסו למדינת ישראל, גם במחיר פגיעה לכאורה בזכויות כאלה ואחרות שמגיעות להם, וזאת העמדה שלי בעניין. << דובר_המשך >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> טוב, אני לא רוצה להמשיך להעסיק את החברים בבוקר זה. בכל זאת אומר שתפקידנו כאנשי מדינה – ובממשלה נהגתי כך פעמים אחדות – גם להשיג על הערכותיהם של אנשי ביטחון, בין שהם אנשי צבא, אפילו בין שהם אנשי מודיעין שמביאים הערכות מודיעיניות, ולעיתים חלקתי גם על הערכות שירות ביטחון כללי. אבל בסדר, זו סוגיה המונחת לפתחנו. כל מה שרציתי הוא לתקן את הרושם שיש איזו מידה של ביטחון עצום. אני לא בטוח איך הייתי מצביע לו הייתי שם, ואני רציתי, ברשותך, אדוני היושב-ראש, שהדברים האלה יהיו ברורים וגם חקוקים עלי פרוטוקול. תודה, אדוני היושב-ראש, תודה, חבריי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת בגין. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, כ"ו בתמוז התשפ"א, 6 ביולי 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 07:21. << סיום >>