דברי הכנסת

דברי הכנסת טו / מושב ראשון / ישיבות מ"א–מ"ג / ג'–ה' באב התשפ"א / 12–14 ביולי 2021 / 15 חוברת ט"ו ישיבה מ"א הישיבה הארבעים-ואחת של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, ג' באב התשפ"א (12 ביולי 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 נאומים בני דקה 10 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 10 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 11 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 11 אבי מעוז (הציונות הדתית): 12 הצהרת אמונים של חברי הכנסת 12 משה טור פז (יש עתיד): 13 סימון דוידסון (יש עתיד): 13 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 14 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 14 אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 15 הודעת הממשלה בדבר העברת שטח פעולה ממשרד למשרד 25 השר המקשר זאב אלקין: 26 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020 31 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 31 פטין מולא (הליכוד): 38 מחדל נתב"ג 38 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 39 יואב קיש (הליכוד): 53 חיים ביטון (ש"ס): 63 איתן גינזבורג (כחול לבן): 65 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 74 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 76 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 80 גבי לסקי (מרצ): 83 מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 88 שלמה קרעי (הליכוד): 92 יואב גלנט (הליכוד): 92 אופיר כץ (הליכוד): 95 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 104 ראש הממשלה נפתלי בנט: 112 יעקב אשר (יהדות התורה): 164 מאיר פרוש (יהדות התורה): 165 בנימין נתניהו (הליכוד): 165 ראש הממשלה נפתלי בנט: 191 בנימין נתניהו (הליכוד): 195 דברים לזכרו של יושב-ראש הכנסת לשעבר שלמה הלל 197 היו"ר מיקי לוי: 197 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 197 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 199 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 200 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 201 צבי האוזר (תקווה חדשה): 201 יואב גלנט (הליכוד): 202 מחדל נתב"ג 202 נאום בכורה של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש 205 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 206 ראש הממשלה נפתלי בנט: 209 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 210 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 210 הרכב ועדות הכנסת 210 עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): 211 מאי גולן (הליכוד): 214 משה גפני (יהדות התורה): 219 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 220 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 222 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 223 יריב לוין (הליכוד): 231 יעקב אשר (יהדות התורה): 237 משה אבוטבול (ש"ס): 238 יואב בן צור (ש"ס): 239 אורי מקלב (יהדות התורה): 240 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 243 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 245 יעקב מרגי (ש"ס): 247 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 251 מאיר פרוש (יהדות התורה): 254 אוריאל בוסו (ש"ס): 256 ינון אזולאי (ש"ס): 258 אבי מעוז (הציונות הדתית): 259 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 262 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 264 מירי מרים רגב (הליכוד): 268 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 273 דוד אמסלם (הליכוד): 274 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 276 שלמה קרעי (הליכוד): 277 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 278 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 279 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 282 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 286 דוד ביטן (הליכוד): 289 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 297 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 297 אלי כהן (הליכוד): 299 יעקב אשר (יהדות התורה): 302 אורי מקלב (יהדות התורה): 304 יואב בן צור (ש"ס): 307 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 309 שלמה קרעי (הליכוד): 311 משה גפני (יהדות התורה): 312 אופיר אקוניס (הליכוד): 313 אבי מעוז (הציונות הדתית): 315 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 316 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 319 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 322 משה אבוטבול (ש"ס): 326 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 329 אופיר סופר (הציונות הדתית): 332 מאיר פרוש (יהדות התורה): 334 משה ארבל (ש"ס): 336 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 341 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 342 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 345 אוריאל בוסו (ש"ס): 346 יואב קיש (הליכוד): 347 אופיר כץ (הליכוד): 350 דוד אמסלם (הליכוד): 357 יריב לוין (הליכוד): 361 דוד ביטן (הליכוד): 365 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5), התשפ"א–2021 368 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 369 דוד ביטן (הליכוד): 372 משה ארבל (ש"ס): 385 אוריאל בוסו (ש"ס): 393 אורי מקלב (יהדות התורה): 405 אופיר כץ (הליכוד): 417 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 424 אבי מעוז (הציונות הדתית): 438 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 441 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 456 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 466 דוד אמסלם (הליכוד): 474 תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 23), התשפ"א–2021 523 שר המודיעין אלעזר שטרן: 524 דוד אמסלם (הליכוד): 524 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 528 מאיר פרוש (יהדות התורה): 530 אוריאל בוסו (ש"ס): 532 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 536 הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021 537 שר המודיעין אלעזר שטרן: 538 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 540 << נושא >>מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >>היו"ר מיקי לוי:<< יור >> חברי הכנסת, היום יום שני, ג' באב התשפ"א, 12 ביולי 2021. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה, אדוני. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"א–2021; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (תיקון) (אחריות בנק קולט בהעברת פעילות פיננסית של לקוח), התשפ"א–2021; הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021; הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1736/24 וכלה בהצעת חוק פ/1795/24: הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ואורי מקלב; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על משיכה הונית מקופת גמל), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אמילי חיה מואטי, בצלאל סמוטריץ', אורית מלכה סטרוק, אופיר סופר, שמחה רוטמן, משה ארבל, גלית דיסטל אטבריאן, שלמה קרעי, קטי קטרין שטרית, אפרת רייטן מרום, מירב בן ארי וגלעד קריב; הצעת חוק סבסוד מוצרים ללא גלוטן, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד ילדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הטבות לניצולים שעלו לאחר שנת 1953), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – תוכניות ומרכזי טיפול באלימות במשפחה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – אישור הסדרי הבחירה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חובת הצבת מכשיר אוטומטי למשיכת והפקדת מזומנים ושיקים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט רווחי סרסרות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק המשתתף החופשי, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת שיעור הזיכוי ממס בתרומה למוסד ציבורי) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – שמירת תנאי העסקה בעת החלפת קבלן כוח אדם), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ועדת ערר לתמיכה במוסד ציבור), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק לקידום המחזור בישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק לימוד מורשת עדות ישראל, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – זכאות לחוזר בתשובה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יצחק פינדרוס, אופיר סופר, חוה אתי עטייה, דוד ביטן, פטין מולא, אורית מלכה סטרוק ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ממושך של ילד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים למעסיק קולט עלייה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק הממשלה (תיקון – הקמת מנגנון מוסדר לחילופי שלטון), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק וגלעד קריב; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסק דין של גירושין) (תיקון – הפקעת זכויות במקרה של סירוב גט מתמשך או מעשי אלימות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – ביטול הדרגתי של היטל על העסקת עובד זר) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הסכמי קדם-נישואין, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת שיניים למי שמלאו להם 60 שנים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – סל קליטה לחוזר בתשובה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק הקמת חדרי מיון בקריית שמונה ושדרות, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תמיכת משרדי ממשלה במוסדות ציבור), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אי-ניכוי הוצאות בגין עבודה בשבת), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יעקב ליצמן; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור נוהל הגשת בקשות תמיכה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלת הבטחת הכנסה לקשיש), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הזכות להיעדר מהעבודה בשל צורך רפואי בתקופת ההיריון ללא ניכוי מהשכר), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – פיצוי בעד נזקי מגפת הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן וג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לאם חד-הורית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן וג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – התרת משלוח דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק לטיפול בכתות פוגעניות, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שינוי חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק יום אבל במות קרוב מדרגה שנייה, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שימוע ובחירות חשאיות לשופטי בית המשפט העליון), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הוכחת העדר מסוגלות לעמוד לדין לפי מאזן הסתברויות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הקמת מאגר מידע דיגיטלי בנושא הכשרות מקצועיות, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הגבלת שכר טרחה על מכתבי התראה לפני גביית חוב), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הפחתת תוספות פיגור שנוספו על קנסות הנגבים בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 23), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נלך לנאומים בני דקה. הצבעה. מי שיצביע יירשם, ותינתן לו הזכות, בבקשה. חברת הכנסת תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אתמול בלילה קיבלנו בשורה מרה מאוד. חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר, שנמצאת במאסר כבר כמעט שנתיים, לצערנו הרב הבת שלה מתה בטרם עת, באופן פתאומי מאוד, כאשר אימא שלה כבר שנתיים לא ראתה אותה כי היא נמצאת בבית סוהר. ההלוויה שלה תתקיים מחר. עורכי הדין של ח'אלדה פנו לשר לביטחון הפנים ולהנהלת השב"ס, ואני פונה פה: אם יש מקרים הומניטריים – מדברים על זה שאפילו ללב הכי קשוח במקרה כזה חייבת להיות חמלה. חייבים להבין שלאימא יש זכות ללוות את הבת שלה בדרכה האחרונה. אני פונה לשר ואני פונה להנהלת השב"ס שייתנו לח'אלדה כמה שעות להתאבל על הבת שלה עם המשפחה שלה. הגיע הזמן. ח'אלדה כמעט סיימה את התקופה שלה; היא חברת פרלמנט; היא מנהיגה פמיניסטית שנאבקת למען החירות של העם שלה. הגיע הזמן לגלות קצת חמלה ולתת לח'אלדה להיות עם המשפחה שלה. יהי זכרה של סוהא ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכיוון שאנחנו נמצאים בג' באב, אני רוצה להקדים הקדמה למגילת איכה. ויהי בימי נפתלי המולך מרעננה ועד בלפור, שבעה מנדטים חסר אחד. ויאמר שר האוצר איווט בליבו: למי אחפוץ להזיק הפעם? וייפול פור ויצא איסמעיל הנייה. ויאמר: לא טוב לי הנייה, כי הפילני פעם אחת. וייפול פור שוב ויצאה המריצה. ויאמר איווט ללפיד: ישנו עם אחד מפורד ומפוזר בבני ברק ובאלעד ודתיהם שונות מכל העמים, ואת המעון אינם מממנים. וישלח את האחשדרפנים רוכבי הרכש השדרנים לדווח בכל עיר ועיר ותחנה ותחנה על דבר המלך ודתו ולבטל את ההנחה. בימים ההם מנסור עבאס יושב בשער המלך, אשר גידלו ונישאו מעל כל השרים אשר איתו – ואם לא, אז היה משבר קואליציוני בממלכתו. ויעש עבאס פרצופים, ויאמר: אם לא תדאגו לאחיי הערבים לא נצביע בוועדות ונשבית לכם שמחות. ובהיקבץ ח"כים שנית לישיבה ארוכה ולילית, אולי עוד יתברר שרע"מ הצילו את המצב הפעם, כי אם עברנו את פרעה נעבור גם את איווט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, גם היום אציין את תאונות הדרכים הקטלניות שגבו חיי אדם בכבישי ישראל בשבוע החולף: ביום רביעי, 7 ביולי, נפטרה מפצעיה נערה בת 12, לאחר שנפגעה מרכב פרטי בכביש 85 סמוך ליישוב אחיהוד יום קודם לכן; בהמשך היום נהרג נהג מונית בן 54 בכביש 90, סמוך ליישוב חצבה; עוד באותו היום נהרג גבר בן 88 ברחוב השחר בעפולה. ביום שישי, 9 ביולי, נהרג רוכב אופנוע בן 27 בשדרות תל חי בקריית שמונה; בהמשך היום נהרג רוכב אופנוע נוסף, רק בן 22, בכביש 41 סמוך למחלף אשדוד. הצעיר הוא הרוכב ה-52 שנהרג מתחילה השנה. בשבוע החולף נהרגו חמישה אנשים בדרכים, ומתחילת השנה נהרגו 192 איש. אנחנו מדברים על עלייה של 32% בתקופה זו, יחסית לשנה שעברה. אנא מכם, סעו בזהירות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טופורובסקי על הדברים החשובים. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 18, והפעם על בג"ץ והפונדקאות: פסק הדין הטרי מהווה דוגמה קלאסית לאופן שבו שופטי העליון מנהלים מכבסת מילים והנדסת תודעה מהסוג היותר-חריף ומסוכן, ועל כן אני רוצה לבאר כמה מהמושגים שבהם השתמשו השופטים. "הזכות להורות" פירושה העדפת זכות של אנשים מבוגרים על פני זכותם של ילדים להכיר את אבא ואימא שלהם ולגדול תחת חסותם; "הזכות לשוויון" – השוואה מוזרה בין בעיה רפואית שמונעת מאישה להרות לבין רצון של גבר להביא לעולם ילד באופן שיקל עליו להעלים את האימא; "הסדר פונדקאות" פירושו סחר פסול בתינוקות, ברחמי נשים, תוך ניצול מצוקות כלכליות, במטרה לספק אג'נדות פוסט-מודרניות. אני ממליץ להעמיד את שופטי בג"ץ במקומם הנכון במבנה השלטוני שלנו ולמנוע מהם לכפות את עולם הערכים המעוות שלהם על אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש. אתה יכול לקרוא לו, בבקשה? חבר הכנסת קיש – איננו. אנחנו נמשיך. << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איפה חברת הכנסת שיר? אולי היא לא רוצה להיות חברת כנסת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אולי היא לא רוצה להיות חברת כנסת. גם זה אפשרי בימינו אנו. אז נלך לשני המועמדים שהגיעו למליאה. בבקשה, חבר הכנסת דוידסון, תפוס את מקומך. חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותם של חברי הכנסת הבאים באו במקומם חברי הכנסת על פי הפירוט שלהלן: במקום חבר הכנסת עידן רול, שהפסקת חברותו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שישי, כ"ט בתמוז התשפ"א, 9 ביולי 2021, בא במקומו חבר הכנסת סימון דוידסון; במקום חברת הכנסת מירב כהן, שהפסקת חברותה בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שישי, כ"ט בתמוז התשפ"א, 9 ביולי 2021, בא במקומה חבר הכנסת משה טור פז. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולפי סעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, חברי הכנסת, אקרא בפניכם את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, וכל אחד מכם, בהיקרא שמו, יקום ויצהיר: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. תעמוד, בבקשה, ותגיד: מתחייב אני. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מתחייב אני. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ברוכים הבאים. בהצלחה. חברת הכנסת שיר, חשבנו שאולי את מוותרת על זכותך. אני אחזור לטובתך מההתחלה. אנחנו לא רוצים לעכב את הזכות שניתנה לך. חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת הבא באה במקומו חברת הכנסת על פי הפירוט הבא: במקום חבר הכנסת גדעון סער, שהפסקת חברותו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שישי, כ"ט בתמוז התשפ"א, 9 ביולי 2021, באה חברת הכנסת מיכל שיר. וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברוכה הבאה. בהצלחה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1415; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 39.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איפה השר המקשר? מה קרה היום? קואליציה. תגידו לי רק כמה זמן, כי אם זה ייקח זמן, או שאני אדלג או שאני אעשה הפסקה. מה קרה היום? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> אם אין מסתייגים, אז אין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אין מסתייגים אין לי בעיה. אני מסתדר עם זה. אבל איפה השר המקשר שיקרא את זה? אם אין מסתייגים אני מדלג. הישיבה תתחדש – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> לא, לא, לא. בועז, בוא נעביר אותו עכשיו. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << קריאה >> אני יכול להציג את החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צריך לסכם. המסתייגים האחרונים לחוק הזה, שהופסק בישיבה הקודמת, הם חבר הכנסת לוין וחבר הכנסת אבוטבול. הסדרנים, נעשה בדיקה בבקשה אם נמצאים בחוץ חבר הכנסת אבוטבול – השר המקשר הגיע – וחבר הכנסת לוין. עוד שנייה, אדוני השר. רק שנייה, אנחנו בודקים אם המסתייגים בחוץ. דקה, יש פה סדר. אין? לא חבר הכנסת לוין ולא חבר הכנסת אבוטבול? אדוני השר יעלה בבקשה לדוכן – יושב-ראש הוועדה, תסכם. אדוני השר, עוד שנייה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחר שהסתיים הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), אני מבקש מהכנסת להצביע על החוק כנוסח הוועדה. תודה רבה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> למה לא עוברים להצבעה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה, חברים. יש הסתייגויות. קבוצת הליכוד – יש מי מקבוצת הליכוד שנמצאים פה מבין חברי הכנסת הרשומים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין אף אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן – אין אף אחד מקבוצת הליכוד? חברים, אל תעזרו לי, אני מסתדר. אנחנו לא מצביעים על ההסתייגויות של קבוצת הליכוד. אני חייב להגיד את זה לפרוטוקול. קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו – האם יש מי מקבוצת ש"ס שנמצא במליאה ורוצה לעבור על ההסתייגויות? אין אף אחד מקבוצת ש"ס. לא נצביע על ההסתייגויות. קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס – האם מי מקבוצת יהדות התורה נמצא במליאה? בבקשה. חבר הכנסת פינדרוס. אין לך מה לדבר, יש לכם הסתייגויות. אתה רוצה למשוך אותן? לעבור עליהן? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להצביע. קבוצת סיעת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף. קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. לסעיף 1 אין הסתייגויות. אנחנו נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? עוד שנייה. השעונים. הצבעה מס' 2 בעד סעיף 1 – 13 נגד – 2 נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 13, נגד – שניים, נמנע אחד. סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. לאחר סעיף 1, הסתייגות מס' 1. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 14 נמנעים – 1 ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ועדה מסדרת – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוועדה נסגרה מזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, חבר הכנסת פינדרוס, שנייה, בבקשה. מי יכול לבדוק לי אם הוועדה המסדרת הסתיימה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתיימה. רגע, מי בא מהוועדה המסדרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא הסתיימה מזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זאת אומרת שהספקתם להגיע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ב-16:10 היא – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני הגעתי מהמסדרת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שמחה, יש כאן אנשים שהגיעו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חיפשנו אותך, יואב. גם בחוץ. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להגיד משהו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו באמצע ההצבעה. אני אתן לך להגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כבר אמצע הצבעה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, מה לעשות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, כשביקשו ממך להביא את רשימת הדוברים, לא הסכמת, אמרת שיש רק שניים. אתה לא הסכמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה זאת אומרת? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> המזכירה פנתה אליך עם הטענות שלנו על רשימת הדוברים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל נתתי עוד חצי שעה, אם אתה לא יודע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רק שיש לנו שעתיים וחצי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נכון. ביקשתם עוד שעה, ואמרתי – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, ביקשנו שעתיים וחצי. היו לנו ארבע שעות וחצי, ביקשנו שעתיים, רציתם נדבה חצי שעה, אמרנו: לא צריך, אל תעשו נדבות. זה מה שהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל זה לא נכון, יואב, אתה יודע. אפשר להגיד ואפשר לעגל – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתם נתתם חצי שעה כגרייס על שעתיים שהיינו צריכים לקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נכון. חבר הכנסת לוין ביקש שעה. אמרתי: אתם יודעים מה, כדי לא להתווכח נעשה באמצע, זה הכול. לא רציתם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה באמצע? היו לנו שעתיים נוספות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נכון. לא נכון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה פה בכנסת מה שאתה רוצה ממילא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 14 נגד, אחד בעד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 2, אחרי סעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 18 נמנעים – 1 ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 18, בעד – שניים, נמנע אחד. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות מס' 3 – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 19 נמנעים – 1 ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אחד, נגד – 19. ההסתייגות לא התקבלה. תמה הקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 20 נגד – 6 נמנעים – 1 חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 20, נגד – שישה. אני קובע שההצעה עברה בקריאה השלישית, החוק התקבל בקריאה שנייה ושלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הם עושים מה שהם רוצים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם כל הכבוד, זה הרי חוק שלכם, של נושא תעבורה. אז קצת קצת תפעילו – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, זה לא העניין. אתם דורסים כל דבר בכנסת הזאת. כל דבר. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> באת אליי, ביקשת להירשם, לפנים משורת הדין רשמתי אותך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, אני מדבר איתו. שלחתי לחפש אותך, לקרוא לך, חיפשו אותך, חמש דקות המתנתי. המתנתי, יואב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה מדבר על הדקה של זכות הדיבור. דקה. אני מדבר איתך על שעתיים של האופוזיציה שלא נתתם לנו, זה הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא נכון, זה לא נכון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז אל תערבב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא נכון, אני אומר לך שזה לא נכון. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מאחר שאי-אפשר להירשם לנאומים בני דקה מראש, כשאתה מתיר מסדרת על השעה 16:00 אתה פוגע ביכולת לעשות נאום בן דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שבאו שני חברים מאצלכם ואלה שסיימו את המסדרת וביקשו להירשם לפנים משורת הדין, אפשרתי את זה – אפשרתי את זה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לנאום בן דקה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כנראה שהתעכבת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לנאום בן דקה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כנראה שהתעכבת באיזשהו מקום, מה לעשות? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא עובד ככה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, הבנתי. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר העברת שטח פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס כל אחד את מקומו. השר המקשר ימסור – השר המקשר, בבקשה. חברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> השר המקשר זאב אלקין: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת מהקואליציה לשבת ולהיות בשקט. אני מבקש את עזרת הסדרנים. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה, לשבת. סגן השר סגלוביץ', בבקשה, לשבת. אתם מפריעים לעצמכם, אני פשוט לא מבין אתכם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה מה שהם עשו בוועדת הכנסת כל היום, תהיה רגוע. הפריעו לעצמם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תודה. חבר הכנסת פינדרוס, תודה. שרת החינוך, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס, אתה הופך את הכנסת לכולל, תפסיק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה יותר גרוע. כולל זה מקום רציני, פה זה סתם פיקציה, סתם בדיחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, אני התבקשתי על ידי הממשלה להקריא שתי הודעות לכנסת. ההודעה הראשונה היא על העברת שטח פעולה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-9(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה של האגף הבכיר לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב ושל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זאב, זה מה שסחטו אתכם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני שואל אם זה מה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל עכשיו אין טעם בהפרעה. אין טעם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה בגלל שמרגי הגיע. תן לו זמן. << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני יכול להעיר על זה משהו, אדוני היושב-ראש? הציבור צמא לדעת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה עומד על הדוכן. אם הציבור צמא לדעת, אז בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני שומע את צעקות השבר – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא שבר, שמחה לאיד. אנחנו שמחים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני שומע, חבר הכנסת פינדרוס, את צעקות השבר לכבוד ההעברה הזאת, ואני רק רוצה להזכיר – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא צעקות שבר, אנחנו מרוצים מאוד. אני יודע שהצעת לנו את ועדת הכספים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להזכיר – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע שהצעת לנו את ועדת כספים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לכם לא הצעתי כלום. הייתם מתים שאני אציע לכם כבר משהו, אבל לכם לא הצעתי כלום. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הצעת את ועדת כספים ואמרנו לך לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, די, די, הבנו, חבר הכנסת – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אומר פה ליד כולם: הצעת, ואמרנו לך לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> רק להבהיר – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – התקשרת אליי, אמרתי לך לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, זה לא יהיה מכובד בשבילי להגיד לך קריאה ראשונה, אז בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> רק להבהיר שבהחלטה הזאת הממשלה מעבירה את תחום הפעולה הזה ואת המינהלת ממשרד הכלכלה למשרד העבודה והרווחה. שני המשרדים נמצאים בידי שרים של אותה מפלגה, מפלגת יש עתיד, לכן – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לכן הדאגה הגדולה הזאת של האופוזיציה איזה שר ביש עתיד בדיוק יהיה מופקד על המינהל זו פשוט דאגה שוברת לב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, הערת ביניים זה לא נאום מהמקום. << דובר_המשך >> השר המקשר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להזכיר שלפי מיטב זיכרוני – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אבל אני רוצה להזכיר שלפי מיטב זיכרוני, המינהלת הזאת הגיעה למשרד הכלכלה לא בגלל שהיא נולדה שם; המינהלת הזאת הגיעה למשרד הכלכלה כי הליכוד סיכם להעביר אותה לשר עמיר פרץ ממפלגת העבודה, וככה היא מצאה את דרכה אל המשרד הזה. לכן צעקות השבר והבכי מזה שמשר אחד ביש עתיד זה עובר לשר שני של יש עתיד – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – וזה המכירה של האינטרס של הנגב – ודווקא, אגב, לשר שהוא בעצמו איש הנגב – אני חושב שלא כדאי ללמד אותו מה החשיבות של הטיפול בנושא הזה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלקין, תשאל את עצמך למה הייתם צריכים לעשות משאל. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בהקשר להעברה שנעשתה רק לא מזמן למשרד הכלכלה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – הציבור ישפוט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אם זה כל כך פשוט, למה צריך משאל דחוף אתמול אחרי הצוהריים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. הבנו. התגעגעתי לקול שלך, תאמין ליץ תודה. בבקשה. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020 << נושא >> [מס' מ/1344; דברי הכנסת ה-23, מושב ראשון, חוב' כ"ב, ישיבה 65.] << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> עכשיו, ברשותך, אדוני היושב-ראש, ההודעה השנייה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, הינני מתכבד להודיע, כי בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020 – החלטת ממשלה מס' 1344, מיום 27 ביולי 2020. תודה רבה. זאת ההודעה השנייה, אבל אם עדיין נשארו כאן חברי כנסת שעדיין הזעקה על הנגב עדיין בליבם, ורוצים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אף אחד לא דיבר על הנגב חוץ ממך. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אני פשוט קורא – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> צועקים על זה שעושים ועדה מסדרת בזמן שיש מליאה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – את ההצבעה הקודמת שעשיתם במליאה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> השטיחים שלך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודיעו לך, חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא בזמן הוועדה המסדרת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, רק שנייה. חברת הכנסת בן ארי, שהייתה במסדרת, נשאלה על ידי אם הסתיימו ההצבעות במסדרת. היא הגיעה לכאן, עוד יצאנו לחפש אותך חמש דקות. הסדרן נמצא כאן, עשה סיבוב בכל הפרסה. המתנתי לך – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רוצה לשמוע איפה הייתי? אני ירדתי לחדר, הסתכלתי על הטלוויזיה, וכשראיתי שאתה עובר – הרי התחלת עם רשימת דוברים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ואז אמרת: בואו ניתן לכם. רצתי מהחדר לפה וכבר סגרת. מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל תקשיב, באת והכנסתי אותך לרשימה בפנים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לדקה. לדוברים של הדקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דקה, דקה, נכון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר על החוק. על החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל חברת הכנסת בן ארי, שהייתה במסדרת, הגיעה לכאן, נשאלה על ידי אם הסתיימו ההצבעות במסדרת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בסדר, עזוב, אתה לא צריך להסביר לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא אמרה: כן. בלי התשובה של – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אל תסביר לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מיקי, את זה אל תסביר. זה היה אחרי ההצבעה על שתי הסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה היה אחרי שתי הסתייגויות שהצבעת, הגיע אחרי ההצבעה, אני ראיתי. מי שקרוב כבר הגיע ראשון מהוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נו, בבקשה, אני הרי לא התחלתי. בסדר, בבקשה, הבנתי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מזכירת הכנסת תוציא את ההצבעה. היא לא הצביעה, מירב בן ארי לא הצביעה בהסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת פינדרוס, תודה. נא להירגע בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השר אלקין, את מה עוד תמכרו למנסור עבאס? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני צריך את זה, כשנהיה בשלטון, שנראה לכם איך אתם מתנהגים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, כנראה שקצב התנועה במשכן של חברי הקואליציה הוא יותר מהיר מהתנועה במשכן של חברי האופוזיציה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> השר אלקין, יש לכם 160 פה ביחד. על מה אתה מדבר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – היה עושה את זה הכי טוב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הם באו רק לכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ואתה כמובן משמש גם כשר וגם כחבר כנסת בו זמנית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי שיש לי יותר עבודה מהם. תאמין לי. אתה זוכר, פעם היית במפלגת פריימריז, היה לנו קשר עם הציבור. אלה באים – אלה שכירי חרב שלכם. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא לא בכנסת, מה אתה רוצה ממנו? יש לו זמן לכתבות בעיתון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה. אני שמח שלפחות אתה עוקב אחרי הכתבות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עוקב, עוקב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> יפה. אז יש לך גם זמן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש הרבה ממים על התנוחה שלך ושל אשתך. על הצילום עשו עכשיו הרבה ממים, בין בנט למנסור. הרבה עשו, הרבה עשו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קיש, אני שמח שיש לך במה לעסוק ולא רק בפריימריז. ברכותיי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לפגוש את הציבור. לפגוש את הציבור. דיברנו עם הורים שכולים, הגיעו לכאן הורים שכולים שרוצים להעביר את החוק שאתה היית בעדו – ביום רביעי – ואתם הולכים להפיל את החוק הזה. התנגדתם לזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא התנגדנו לזה – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> דחיתם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אנחנו דחינו את הדיון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בארבעה חודשים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו מוכנים להידברות סביב החוק הזה, אבל אם תרצו להפיל אותו, אתם תפילו אותו. בסדר? זאת החלטה. הרי אצלכם הכול פוליטי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם לא עושים כלום בהידברות. אתם דורסים אותנו, כולל במיקומים בוועדות, אל תבוא לדבר איתי על הידברות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, חבר הכנסת קיש, אני מציע לך להתעניין אצל חבר הכנסת לוין וחבר הכנסת ביטן כמה ניסיונות הידברות היו לפני שהבאנו את זה להצבעה. הרי לא במקרה זה התעכב חודש ימים, כולל גם אתמול, כשהוועדה המסדרת הייתה אמורה לשבת על הבוקר. בעקבות הפנייה של יושב-ראש הכנסת דחינו גם את הדיון של אתמול והעברנו אותו להיום, בניסיון נואש להגיע להידברות ולהסכמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד שקיבלת את ההסכמות של מנסור עבאס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד שמנסור עבאס אישר לכם. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לכן זה שאתם החלטתם שהכול יישרף ולא תהיה פה עבודה משותפת ולא הידברות – אני מצר מאוד על ההחלטה הזו, אבל זאת החלטה שלכם. אנחנו לא נדע לשנות אותה. הכנסת צריכה לעבוד, הכנסת צריכה ועדות, והיא תקבל ועדות והיא תעבוד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאני מיציתי עם ההודעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המקשר. << נושא >>מחדל נתב"ג << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר לסעיף 9: מחדל נתב"ג – דיון בהשתתפות ראש הממשלה, על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. אפשר לקבל את רשימת הדוברים, בבקשה? יפתח את הדיון חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, עשר דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשי הממשלה, יושבי-ראש הקואליציה, מנסור, יאיר, איווט, נפתלי, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, חמישה ימים חלפו מאז אותה הכרזה חברתית אכזרית ואיומה של שר האוצר של הממשלה הזאת, גזרה אשר עתידה להביא אלפי ילדים חרדים לפת לחם ולחרפת רעב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מקשיב. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אלפי ילדים חרדים, שרק בגלל היותם יהודים שומרי תורה ומצוות שר האוצר, ראש הממשלה הכלכלי של מדינת ישראל, מגיע ורוצה להטיל עליהם חרב של רעב. למה? רק בגלל אמונתם. קולו של נפתלי בנט נדם. במקום הזה עמד נפתלי בנט וצעק בקול גדול – ואני מצטט: "דעו לכם, חברים, גם אם אתם לא בממשלה, אנחנו נייצג את הציבור שלכם ונדאג לכולם"; "מכאן אני פונה לציבור החרדי" ומדלג מעל ראשי המפלגות החרדיות. אומר ראש הממשלה: "אני אייצג אתכם – – – הממשלה החדשה, רבותיי, תכבד את לומדי התורה". ישבתי כאן בצד, אני שואל את עצמי: מה התכוונת כשאמרת שתדאג לנו? האם לקחת מפיות ילדינו את הלחם והחלב? לזה התכוונת שתדאג לנו? ואני רואה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי, הוא לא מקשיב. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> היושב-ראש, האם הוא אמור להקשיב? הוא לא אמור. הוא מקשיב. הוא עושה כמה דברים ביחד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא לא מקשיב. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם מה שהוא חייב לעשות הוא לא עושה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני רואה שנפתלי בנט יושב כמה ימים ושותק, לא מגיב. שר האוצר שלו מטיל פצצות, גזרות חברתיות קשות מאוד, אבל ראש הממשלה בנט לא מגיב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בני, בני. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מר בני בגין, אתה מפריע לקשב. מר בני בגין, זה לא מכובד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בני בגין – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ונפתלי בנט לא מגיב. אמרתי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתעקש עד שהוא יקשיב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה לא מכובד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לנו שעה בחודש. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מר בני בגין, אתה מפריע לקשב של ראש הממשלה לדברים שלי. אפשר גם אחרי זה. אפשר גם אחרי זה. תודה. ואני אומר לעצמי: למה נפתלי בנט לא מגיב על גזרה קשה שכזאת? אוקיי, אולי הוא עסוק בניהול שישה מנדטים, פרויקט לא פשוט. אבל מעלים לי תמונות שראש הממשלה עסוק בטוויטר, העלאת חומרים מסווגים. עובדים בשבילכם – אני שואל את עצמי: אם אתה עובד בשבילנו, איפה אותם עשרות אלפי ילדים שהבטחת לדאוג להם? אני רוצה לומר לך, נפתלי בנט, אני יודע שאין לך סמכות בממשלה הזאת, אין לך אפשרות לצעוק על ליברמן, כי הוא יקום וילך ואתה לא תהיה ראש הממשלה; אין לך סמכות לצעוק על אף אחד. כל אחד מהם תופס אותך. אבל תדע שאנחנו רואים בך אחראי ישיר להרעבה האכזרית של הילדים ומשפחותיהם. וכעת לנושא שלשמו התכנסנו. בסוף השבוע אני – יש עיתונים מאוד מסוימים שאני רואה אבל העיתונות הישראלית פתחה ב"נפתלי מאושר". כשהייתי ילד, אדוני היושב-ראש, סיפרו לי על ילד אחד שבא הביתה עם תעודת סוף השנה. האבא מסתכל: דקדוק – מספיק, מתמטיקה – טעון שיפור, הקשבה – אפס, זמרה – טוב מאוד. האבא צועק על הבן שלו. אומר הבן: מה אתה צועק עליי? כשקיבלתי טעון שיפור, מספיק, גרוע, לא צעקת. כשאני מקבל מאושר, אתה צועק פתאום? אומר האבא: עם כאלה הפסדים, עם כאלה דברים נוראיים שיש לך, איך אתה מסוגל להיות מאושר? אני שואל את נפתלי בנט: ממה אתה מאושר? האם אתה מאושר מהממשלה הפוסט-ציונית שלך? האם אתה מאושר מהחוק הנורבגי הבזבזני? ישבת פה לילות וימים, התקפת את הממשלה, סיפרת לנו מה אפשר לעשות בכסף. איזו ממשלה מנופחת הקמת. מזה אתה מאושר? האם אתה מאושר מהמינויים האגדיים במשרד החלופי, והחלופי של החלופי, והחלופי שיתחלף עוד שנתיים? ממה אתה מאושר? כל סוף השבוע קראנו שאתה מאושר. ממה, מעשרות הוועדות המדומיינות של הקואליציה הרעועה שלך? אני שואל את עצמי, ממה אתה מאושר? מהשתקת האופוזיציה בכנסת? מהממשלה החילונית של השמאל שהקמת, שהיא משותקת ולא יכולה לתפקד? מכנס האפרטהייד שהתקיים לראשונה בכנסת ישראל, ראש ממשלה שסיפר לנו על עשר מעלות ימינה? ואז אני חושב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – החברים שלו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שראש הממשלה מאושר מזה שלא מעבירים 30 מיליון דולר לחמאס. הישג גאוני, אבל מה, זה לא עובר במזוודות, כמו שסיפרו לנו, זה עובר בהעברה בנקאית. כשה-30 מיליון דולר עוברים בהעברה בנקאית זה פחות גרוע. מזה אתה מאושר? או מזה שזה לא ייפול, יעבור בבת אחת או בשלושה תשלומים, כמו שהתחייבת, לחמאס? ואז אני שואל את עצמי, ממה אתה עוד יכול להיות מאושר? הרי רימית את המצביעים שלך. רימית את עם ישראל, ממה אתה מאושר? מהמיליונים לשיפוץ הבית הפרטי או מהגיבוי של בג"ץ להפסקת ההפגנות מול הבית שלך, מה שלא היה בקדנציה הקודמת, או מהעקיצה של אודי רייטר, שטוען כמו רבים ממצביעך שרימית ושיקרת גם אותם? ואז אני אומר לעצמי: ממה עוד יכול להיות שהוא מאושר, חודש על כיסא ראש הממשלה – מזה שנגמרו החיסונים? מהעלייה המטורפת בנדבקים? אדוני ראש הממשלה, אתה מוליך אותנו, את עם ישראל, בכחש. איך אתה אומר, ואני מצטט: סגרתי בלילה עסקה עם בורלא. עסקאות אתה סוגר לנו. קיבלת מבנימין נתניהו מדינה נקייה מקורונה, מדינה שהתקנאו בה כל העולם. איזה מדינה אתה מגיש לנו אחרי חודש? אדוני ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, בשבועות האחרונים, בערך מאז מועד לקיחת השלטון בעורמה, אנו עדים להפקרות מתמשכת, פשוט ככה. וריאנטים חדשים ומוזרים, שעד אתמול לא ידענו – מוסי רז ממרצ, אתה מפריע לי – עד אתמול לא ידענו לאיית את השמות של אותם וריאנטים. הם משתלטים על החופש שלנו, משתלטים על המדינה שלנו. ואיך הגדרת את זה הכי טוב לא לפני זמן רב: אוטוסטרדות של מוטציות דרך גבול פרוץ. אתה אמרת את זה, לא לפני הרבה שנים, עכשיו פה, לפני כמה חודשים. כאשר אין פוצה פה ומצפצף אמרת: מסיבות הדבקה המוניות. ישבת והטרלת את הממשלה – מה שקורה בתקופה הקצרה שלך. אין מי שתיאר את זה יותר טוב מאשר רב המכר "כיצד לנצח את המגפה". הספרים אזלו מן השוק. אבל בואו נקרא. אני אצטט לכם קצת, ממשלת ישראל, מהספר הכל-כך נכבד הזה: על הממשלה לפעול מהר ולעצור את האוטוסטרדות של המוטציות. ריבונו של עולם, מחבר הספר, אתה ראש הממשלה, אתה וחבריך מנסור עבאס, יחד עם יאיר לפיד, יחד עם מיכאלי וזנדברג ממרצ, למה אתם לא קוראים את הספר שאתה עצמך כתבת? איך כתבת בספר שלך: מהר, אין זמן להתמהמה, מהר. למה אתה לא מיישם? בהמשך הספר, ככה, בפרק ב' בסוף, כתבת: חבל על הזמן, אין זמן למסיבות עיתונאים. הנגיף לא מבין שאנחנו בדיונים. ריבונו של עולם, מה הממשלה הזאת עושה? מדיון לדיון, מדבר לדבר. ראש הממשלה, עמדת פה בפודיום והשתוללת. ואני מצטט: "אתם 80 יום בממשלה, אני בא עכשיו מסיור חנויות בירושלים" – כשהיית חבר כנסת, היית מחובר לעם, למצביעים שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא ביקר את משה, משה והחצילים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, עוד לא נכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, "בעל עסק יודאיקה, הוא גמור". אדם בן 75 גמור. "מה עשיתם במשך 80 יום?" דיברת עם הדוכן לפלאפל. "תגידו, אתם מטורפים? מה עשיתם?" ישבת כאן והטרלת אותנו, אתם 80 יום בממשלה, אתם צריכים לעבוד יומם ולילה. "כשאני הייתי שר ביטחון, עבדתי גם בשבת כי זה פיקוח נפש". מה קרה לממשלה שלכם? לא ביקשתי שתעבדו בשבת, ביום חול אתם לא מסוגלים לעבוד. תראה מה קורה בנתב"ג. קראת פה, מר נפתלי בנט, וצעקת לנו: "זה פיקוח נפש, אנשים מתים. מה אתם עושים? אתם השתגעתם? תתפסו את עצמכם בידכם". אני קורא לך, ואני יודע שאתה מקשיב לי, ועידית קצת מפריעה בריכוז – עידית, את מפריעה בריכוז, אבל, אבל, אבל – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא מנומס. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה לא יפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אשאל אותך שאלה. רק שנייה, אני רוצה לשאול אותך שאלה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נו, עידית, זה לא מכובד. זה לא הוועדה המסדרת פה, יש פה דיון. אבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – לא אכפת לו. לא אכפת לו שאנחנו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל אני אומר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – עושה הפוך. הרי, לשנייה, מה, מישהו בציבור מאמין לו? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, התשובה היא לא, ואני אמרתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מטיף לו מוסר, על מה? על שקר. הרי כל מילה שלו זה שקר. תוסיף שקר, נו, אז מה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני גם אמרתי שאין לו סמכויות. אבל היות שאתה נמצא ברשות הממשלה, האחריות מוטלת על כתפיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא שקרן ונוכל בבסיס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> ראש האופוזיציה חייב להיות בדיון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף, תן לי, תן לי, תן לי. אני יודע. תן לי, תן לי. מוסי רז, חבר הכנסת רז, שב. שב. תן לי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה שאתם עושים, אתם מדירים ציבור שלם. הבטחת שתהיה ממשלה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כל יום. נוכל, שקרן ורמאי יושב פה. מה הוא מדבר איתו בכלל? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה גיבוי מקיר לקיר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, משפט אחרון. חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם בממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> "מספיק" על מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק להפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק להפריע לדיונים במליאה, בבקשה. אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הבטחתם להקים ממשלת ימין. עם רע"מ, עם מנסור עבאס, בתוך ארבע שעות – הוא לא הספיק להיות מבשרי לחלבי, כבר הוא קיבל את מה שהוא רוצה. ואתה מגיע מטיף לנו מוסר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תן לי, תן לי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא יכול לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני – – – כמו בוועדות? ח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר שלך מפריע לך, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך, מר נפתלי בנט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תיקחו לעצמכם – – – את כל התפקידים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי, מגיעות לך עוד עשר דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך, מר נפתלי בנט: העם לא מאמין בך. העם מחכה לסיום ממשלת השמאל הזו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תפסיקו את ההרעבה של הילדים המסכנים; תפסיקו לתת למי שיש יותר – ולחלשים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ואנחנו מביעים אי-אמון בך ובממשלה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מאמין לעצמו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. מספיק. אתה מכריח אותי להוציא אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אתה לא תוציא אותי כשאתה רוצה. אתה צרחת פה כמו איזה תרנגול הודו במשך שבע שנים, מישהו הוציא אותך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, בבקשה, תשמור על איפוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני יכול לקרוא קריאות ביניים פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה לא מפסיק להפריע. אני נמנע מלהוציא אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מתנהל כמו בריון פה. אתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, החוצה. קריאה שלישית. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה מוציא אותו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בריון, אלים. למה – – – של אבא שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תתבייש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. אתה תתבייש. זה מה שאתה עושה מבוקר עד לילה. אתה תתבייש מהרגע שאתה יושב פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה, תודה רבה. זה מה שאתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מודה לך על הברכות, של "בריון" ושל זה. אני מאוד מודה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בריון ואלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה. "אלים", "בריון", תודה לך. בבקשה להרחיק אותו, ורק באישור שלי הוא ייכנס למליאה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה מוציא אותו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי זהו תפקידי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מרשה לנו להצביע? (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מותר לקרוא קריאת ביניים פה. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק, מספיק, שמעתי אותך. מספיק. אל תטיף לי מוסר. מספיק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לך הביתה, תסתכל בראי – – – למה אתה מוציא אותו? לא היה אף אחד על הפודיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זהו? אני לא צריך לתת לך דין וחשבון. אני רוצה להקריא לכם את סעיף 45 בתקנון הכנסת, שאומר: דיון בהשתתפות ראש הממשלה. סעיף 45, סעיף (ד)(3): ראש הממשלה ישתתף במהלך כל הדיון, ובמהלכו יציג פעם את עמדתו. ראש האופוזיציה ישתתף בכל מהלך הדיון, והוא רשאי לנאום מייד לאחר ראש הממשלה, כאמור בסעיף 14. חייב ראש האופוזיציה להשתתף. אני משער בנפשי מה היה קורה אילו ראש הממשלה לא היה מגיע, וראש האופוזיציה כן היה מגיע. שערו בנפשכם – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> תגיד שאין אמון בקואליציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמיר, בבקשה. אמיר, הבנתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה שמלכיאלי דיבר, עשר דקות – מההתחלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, די. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא היה נחשב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. מה, הוא לא נחשב? ראש האופוזיציה לא נחשב? זה מה שאתה רוצה לומר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. מה שמלכיאלי דיבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם ראש האופוזיציה לא נחשב, זה בסדר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה שמלכיאלי דיבר מקודם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. תודה רבה. חבר הכנסת חיים ביטון, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יואב קיש עכשיו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, אני כאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טעות שלי. אני מתנצל. יואב קיש, אתה צודק, כי התחלפו. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני, כבוד היושב-ראש, רק אשמח אם חברת הכנסת סילמן לא תפריע בדיון. חברת הכנסת סילמן, אני אודה לך אם לא תפריעי בדיון. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אתה מפריע לי כל הזמן – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שלא תפריעי בדיון, בסך הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לראש הממשלה יש חלוקת קשב. אין לו בעיה. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מבקש מראש הממשלה. אני יודע שיש לו חלוקת קשב. אני מבקש מחברת הכנסת סילמן את הכבוד המינימלי של שלוש דקות שיש לדבר עם ראש הממשלה, שלא רואים אותו בשום מקום, ואין פה שרים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואין פה שום דבר. שלפחות היא לא תפריע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנו. חבר הכנסת קיש, נא להתחיל. אני מתחיל לספור לך שלוש דקות. ראש הממשלה, יש לו חלוקת קשב. הוא יכול להאזין גם לך. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לו גיבוי מקיר לקיר, למרות כל הקואליציה פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, מחדל נתב"ג – הינה, תראה. אני יכול להגיד לך, היושב-ראש? יש הבדל בין דיון כזה לדיון כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה אל תפריע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – העיקר את דודי הוצאת. זה לא מכובד. לא היה אף אחד על הפודיום, אף אחד. זה לא מכובד. זה לא בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא מכובד. תבדוק את עצמך. אם אני הייתי מעז לקרוא לך, רק בצורה חברית, דבר כזה, מה היה קורה. אתה ממש מדהים אותי, תדע לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – אולי שהשרים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזוב, אל תפריע לי. אני פשוט ממתין, אדוני ראש הממשלה. אם אפשר, בבקשה, עם שתי חברות הכנסת זה קצת מפריע. תודה לכם. בבקשה, חבר הכנסת קיש. אני מתחיל מהתחלה. מאפס. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> רק ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה, חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי מהתחלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עושה לך איפוס. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מחדל נתב"ג – את הדברים האלה בכל כותרות העיתונים ובתקשורת כבר היו חורכים מזמן לו היה מדובר בממשלת ימין. אבל, נפתלי, אין פה ממשלת ימין, ואתה יודע את זה היטב. אתם לא עובדים. יש לך קבינט קורונה שלא מתכנס. הרוח הנוכחת בו זו רוחה של השרה שאשא ביטון. אתם לא עושים דבר. אתם נכשלים בכל דבר. אתה יכול להסביר לי? החלטתם שכל מי שנוחת, גם אם הוא מחוסן, צריך יום בידוד. למה חיכיתם שבוע? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת קיש – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה חיכיתם שבוע? ויותר מזה, במשך השבוע הזה – והינה, היא גם לידך, שרת התחבורה – בתחנת הרכבת בנתב"ג, אותם נוחתים שצריכים היו להיות בבידוד, כך אתם אמרתם, נכנסים לרכבת ונוסעים כאחד האדם, עם חיילים ועם כל מיני נוסעים, לכל הארץ. מה הבעיה לסגור את תחנת הרכבת בנתב"ג ליציאות? כניסות – כן; יציאות – לא. אתם בחרתם לא לעשות דבר. נפתלי, אתה קיבלת מאיתנו לפני חודש – בדקתי את הנתונים: היו שני מאומתים, היום 423 מאומתים. בסך הכול היו 262 חולים בכל מדינת ישראל, והיום אנחנו עומדים עם מעל 4,100. היו לנו 12 מאומתים בשבוע, והיום אנחנו עם ממוצע שבועי של 461 ליום. המצב הולך ונהיה יותר גרוע, ואתם – מה אתה עושה, נפתלי? נפתלי, תסתכל אליי ותגיד לי מה אתה עושה. אתה לא עושה כלום. אתה כתבת ספר, שאתה יודע שגם אותו אתה לא כתבת – העתקת ספר, כמו שהעתקת את סינגפור, שעכשיו תשלם כסף להשתיק את זה. אבל יש לך יתרון אחד. יש פה, במדינת ישראל תקשורת מלטפת, שהשיגה את ההישג הגדול שלה בזכות זה שאתה, את כל ההבטחות שלך לבוחרים שלך הפכת. בזכות הנוכלות שלך, התקשורת עכשיו רגועה. ולכן אתה מקבל את הליטופים, כי את המילים "מחדל נתב"ג" היינו שומעים ללא הפסק במצב הנוכחי. ואתה יודע שזו האמת. אני חייב לומר לך, נפתלי: ברור לי שהמעמד גדול עליך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, אפשר להגיד ראש ממשלה? אלא אם כן הוא חבר שלך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מבקש שתיתן לי את הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את חצי השנייה שאני לקחתי אני אתן לך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, כי עכשיו קטענו. אם אתה קטעת אותי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, גם לראש הממשלה קראו ביבי, ואף אחד לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קצת, קצת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היו לי דקה וחצי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפחות כבודו של הבית – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היו לי דקה וחצי. אז בוא, אני אסיים את השיח איתך ונהיה בדקה וחצי. ואני אגיד לך לגבי זה. זה נכון שמשפטית ולפי מדינת ישראל, נפתלי בנט הוא ראש הממשלה. הוא ניצל קוניונקטורה פוליטית, שמדינת ישראל תשלם עליה נזק עצום, כי יש פה ריסוק של כל המערכות הדמוקרטיות. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> ארבע מערכות בחירות – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עם שישה מנדטים והצבעות כפולות של אביר קארה – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם שישה מנדטים והצבעות כפולות של אביר קארה – אז כן, משפטית הוא ראש ממשלה; ציבורית, מוסרית, הוא כלום. הוא ראש מפלגה של שישה מנדטים, ששיקר לכל הבוחרים שלו, וגם לא עובר את אחוז החסימה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מחכה לדקה וחצי שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה הפסקת אותי בדקה וחצי. תן לי. אני רוצה להגיד. אז תתחיל לי אותה עוד פעם. ורק שיהיה שקט, שאני אוכל לדבר. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לתת לחבר הכנסת קיש להמשיך. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נפתלי, ברור לי, נפתלי, שהמעמד גדול עליך. קשה לך אפילו להסתכל אליי לעיניים. קשה לך. הינה, באים שני – יש לך פה שליש סיעה שמגינים עליך. קשה לך לשמוע את האמת על כל מעשיך. אני בטוח שדוברים רבים יזכירו לך את השקרים והנוכלות שעשית בכל תקופת הבחירות ואחריה. אבל לא על זה רציתי לדבר איתך. רציתי לומר לך, נפתלי, איך אתה, כשאתה קם בבוקר, לא מתבייש להסתכל במראה. אתה, שהיית מנכ"ל מועצת יש"ע, היום אתה מנכ"ל מועצת השורא. אתה, שפעלת לחיזוק ההתיישבות היהודית, היום אתה המנוע של ההתיישבות הבדואית הבלתי-חוקית בנגב. אתה עומד בראש ממשלה כראש מפלגה ששמה ימינה. בפועל אתה הזנב של הרשימה המשותפת. נפתלי, ההיסטוריה תשפוט אותך כמוסר הקרקעות הגדול לבדואים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא עבר חודש, ואנחנו רואים שכל מה שאתה עושה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. משפט אחרון. סיכום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שאתה עושה – אני מסיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שאתה עושה – עם כל ההפרעות האלה, אני מבקש לסיים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה משלם פרוטקשן לרע"מ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא פה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אתה תסיים את תפקידך ותיזכר כראש הממשלה השנוא ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, שמכר את עקרונותיו ושיקר לבוחריו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הפכת להיות מאיש ימין לגואל האדמות של הבדואים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש, מספיק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אקרא לו ראש הממשלה, אני אקרא לו: הברון דה-רוטשילד של הבדואים בנגב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. תודה רבה. תודה רבה על כל המילים. אני מעריך מאוד. חבר הכנסת ביטון – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק, ברשותך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. די. רד, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני צריך לשמור על הזכות לדבר פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. בבקשה, תרד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה לא מכובד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, תרד. תודה לך. חבר הכנסת ביטון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא מקובל – – – ובמכוון באים ולא נותנים לו להקשיב למילה. לא מקובל. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לו חלוקת קשב, אין בעיה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. הבנתי, חבר הכנסת קרעי. הבנתי. בבקשה, חמש דקות, חבר הכנסת ביטון. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, רציתי לומר לך, אדוני ראש הממשלה, נאמתי פה כבר כמה נאומים, ואני מבטיח לך שכמו את הנאומים ההם גם את הנאום הזה לא תשמע בתקשורת הכללית. אבל אז לא ישבת והקשבת לי. אני מקווה שהפעם כן. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להזכיר לך סיטואציה שאולי תספר את הנעשה. נפגשנו בעבר בשדה החינוך. היית שר החינוך ואני הייתי מנכ"ל רשת החינוך התורנית, ויצאנו לסיור בבית ספר בתל אביב. אני זוכר את התדהמה על פניך כשראית את יופיו של החינוך החרדי. אני זוכר את המורה לאנגלית, את המורה למתמטיקה, ושעשית איתם על הלוח את האלגוריתם היפה וסיימת אותו עד סופו. אני רוצה לספר לך שאותה מורה התקשרה אליי היום, ואמרה לי: שמעתי שנהיית חבר כנסת, אני מבקשת ממך שתגיד לראש הממשלה שאני לא יכולה לעבוד בשנה הבאה. למה? כי שר האוצר בממשלתו, שהוא תומך בו בכל מאודו, קבע שאני בשנה הבאה צריכה להישאר בבית לשמור על הילדים שלי במקום לשלוח אותם למעון. למה? מה אשמתי? כי אני עובדת. אני עובדת כבר 21 שנה, אבל בעלי אברך, ומצאו את הדרך. מצאו את הדרך – אני לא רוצה לדעת איך להגדיר את זה, לא רוצה להגדיר את זה בצורה קשה מדי – אבל מצאו את הדרך לגרום לכך שאני, כאם שומרת תורה ומצוות, לא אוכל לפרנס את ביתי. אני בטוח שאם הסיטואציה הזאת הייתה עומדת מול פניך והיית נזכר באותה מורה, שכל כך שיבחת אותה, לא היית נותן לדבר הזה לקרות. אבל אדוני ראש הממשלה, הלוואי וזה היה נעצר בכך. לצערי הרב, הסיטואציה שנוצרה כרגע היא שגם אתה כנראה לא מצליח להבין ולראות. אני מקווה שפשוט אין לך את הזמן או את הסיפק, בגלל כל הלחצים מסביב, להבין שבממשלה הזאת, שנוצרה בסיטואציה כל כך מוזרה – יש כל כך הרבה לחצים פוליטיים, והתוצאה היא שתחת חסותך כראש ממשלה, ואני אומר את זה עם כל הכבוד, אנחנו מביאים למצב של חורבן הדת במדינה. כבר התחילו להילחם ברבנות, התחילו להילחם בכשרות, והקצב הוא כל כך מהיר. בסך הכול מחר רק יהיה חודש שאתה ראש ממשלה. אז אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לשאול אותך שאלה: אולי תכוון אותנו לאן הולכת תוכנית העבודה הזאת? האם באמת בסוף תוכנית העבודה הזאת יש מריצות? בסוף תוכנית העבודה הזאת יש טרנספר לחרדים? בסוף תוכנית העבודה הזאת, מי שכותב אותה – אולי אתה לא שם לב? אני רוצה להיות סנגור שלך. אתה לא שם לב, אתה לא מבין מה תופרים מסביב. תופרים את זה אנשים שונאי דת; תופרים את זה כאלה שמשתלטים לנו על הנגב; תופרים את זה אנשים במחשכים בכל מיני סיטואציות מוזרות ושינויי חוקים. כל הכללים הללו, כולם נעלמו. הכול כבר מותר הכול כשר. מה לעשות? אין לנו תקשורת. אז אדוני ראש ממשלה, אני באמת מאוד מקווה – אני מכיר אותך מהעבר, מאותה סיטואציה ואחרות. אני מאמין באמת ובתמים, שלמרות שאני רואה בך אשם בזה, כי זה בראשותך וזה תחת חסותך, אני רוצה להאמין שזו רק טעות וזה קורה כשאתה לא יודע. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> נוכלות, לא טעות. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך, ואפילו מתחנן אליך, אני אפילו מתחנן אליך: תעצור את המהלכים האלה לפני שנגיע לסיטואציה שבה כבר אנחנו נהיה בסיטואציית אל-חזור; לא בנגב ולא אצל אחינו מכל הסוגים למיניהם, אבל בוודאי הציבור החרדי – לא רק החרדי, גם הדתי – ששם לב שכל יום ויום קמים עלינו לכלותנו. אין לי מילה אחרת להגיד. זעקתה של מורה, זעקת הילדים שלה, זעקתם של לומדי התורה. לפי הכללים שאתם קבעתם עם ליברמן, לא יכול להיות לכאורה אפילו לומד תורה אחד אם אשתו עובדת. מי יכול להיות היום להיות לומד תורה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים – יכול להיות רק אחד שגם אשתו לא עובדת. אז הוא יכול ללמוד תורה. זה הגיוני? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה. התכנסנו כדי לדון היום במחדל נתב"ג, כפי שהחליטו חברי הקואליציה לכנות את זה. אבל אני רוצה ברשותכם להשתמש באותו מחדל, באותו מחדל – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אומנם אתה רגיל להיות באופוזיציה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא הבנתי, לא הבנתי, אמרתי עד עכשיו דבר לא נכון? לא כיניתם את הדיון הזה כך? אז על מה אתם קופצים, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת "קואליציה" – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> רק אמרתי מה נושא הדיון, ציטטתי מסדר-היום, ועכשיו אני מותקף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז כמו שאנשי האופוזיציה בחרו לכנות את הדיון: מחדל נתב"ג – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אשמח – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רוצה ברשותכם להשתמש באותו מחדל כדי להראות לכם מהי ממשלה מתפקדת. אבל למרות הסיסמאות שחוזרות, שחזרנו וראינו אותן חוזרות לחיים – וניצחון הקורונה – צריך לומר, צריך כבר עכשיו לומר את האמת: היו הישגים ופעלנו רבות בשיא מגפת הקורונה ובתקופת חוסר ודאות. פעלנו כדי למגר את הקורונה ולהשיג חיסונים, וצריך להגיד מילה טובה ואומרים מילה טובה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> וואו, תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל מחדל נתב"ג, ואת זה צריך להגיד ביושר, הוא מחדל. הוא בעיקר באחריות של הממשלה הקודמת, שלא הצליחה פעם אחר פעם להתמודד עם נתב"ג, והותירה פרצה עצומה וענקית, שהובילה להכנסת וריאנטים. פעם אחת הווריאנט האנגלי ופעם אחת הווריאנט ההודי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא היית חלק מהממשלה הקודמת? איפה היית? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> ובניגוד לכך, בניגוד לכך, ממשלת השינוי – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איפה היית? לא ראית מה קורה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את לא יכולה לנאום מהמקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן, היית באופוזיציה בכנסת הקודמת? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, זה פשוט מדהים. הוא לא היה בכנסת הקודמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני הייתי בקואליציה, ואמרתי את מה שצריך להגיד בזמן אמת, ותמכתי כשצריך לתמוך. כולכם הייתם שם נוכחים, גם כאן וגם כאן. בניגוד לכך, ממשלת השינוי, שהושבעה לפני קצת פחות מחודש – היום לפני חודש – באה לעבוד ולמצוא פתרונות בני-קיימא ולא רק כותרות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ממשלת הדיכוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, עוד לא נכנסת. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז כבר בשבוע הראשון, כבר בשבוע הראשון לממשלה סגרנו את הפרצה האדירה שמצאנו בנתב"ג. בחודש הראשון מונה פרויקטור ייעודי, מהר, בלי ויכוח מי ממנה אותו, שר הבריאות או ראש הממשלה. הוקם מתחם בנתב"ג לנוחתים ממדינות אדומות – מה שלא היה קודם. הוגדלה כמות הבדיקות וקוצר משך ההמתנה לתשובות, עם זמן המתנה של כמעט 11 דקות לתשובה. הוגדל הקנס על הנוסעים למדינות אדומות. אין פרוטקציות למקורבים. משרד הביטחון, בראשותו של בני גנץ, האריך את הפעילות של מפקדת אלון לקטיעת שרשראות ההדבקה. חנכו רק עכשיו, הבוקר – שר הביטחון יחד עם שר הבריאות – אוהל לבדיקת קורונה בנתב"ג שיאפשר 2,500 בדיקות בשעה, החל בשבוע הבא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איפה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אי-אפשר כל שנייה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> וזו, רבותיי, עם כל הכאב, עם כל הכאב שאתם מביעים, ואולי גם התסכול שאנחנו שומעים, זו ממשלה שמייצרת שגרת חיים לצד הקורונה, ולא מעגל בלתי נגמר של פתיחה וסגירה של המשק עם טרלול של האזרחים. זו ממשלה שפועלת להשבת האמון של האזרחים במדינה ובמוסדות שלה. ממשלה שעובדת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הצילו פה מיליון – – – ואתה אומר טרלול? תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, מספיק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> ואני מבין – תראי איך זה מוציא אותך מדעתך. תראי לאיזה טירוף את מגיעה. בשקט – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש, תוריד את העיניים שלך כשאתה מדבר על ראש הממשלה הקודם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, אני לא רוצה להגיד קריאה שנייה, באמת. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – בהרמוניה, עובדים בתיאום, ואת משתגעת מזה. איך יכול להיות שאתם עובדים ככה בשקט? הפלא ופלא. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בושה, עליבות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, נא לסכם חבר הכנסת גינזבורג. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לא להפריע. חבר הכנסת אשר, התגעגעתי לקולך, מה קרה? תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> ואם, אדוני היושב-ראש, אם באמון עסקינן, אז אני לא יכול שלא להתייחס במילה לפסק הדין ההיסטורי שפרסם אתמול בית המשפט העליון, פסק דין שמתקן אפליה רבת-שנים, שאומר לי ולחבריי בקהילה הגאה: אתם שווים, לא רק בחובות שלכם למדינה, אלא גם בזכויות שלכם, והיא מעניקה לכם אותן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גינזבורג. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> בבקשה, אדוני, זה ממש חשוב לי. הפריעו לי, ממש אני מנסה בקצרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חצי דקה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> בקצרה כמה שאפשר. אם אפשר לקבל את הזמן שלקחת לי, אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חצי דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתמול שוחחתי עם רבים מחברי הקהילה הגאה ושמעתי את האושר ואת התקווה שיש בהם. אנשים פטריוטיים, אוהבי ישראל, שבמשך שנים הרגישו שהמדינה טרקה בפניהם את הדלת, פתאום מרגישים שהמדינה מכירה בזכויות הבסיסיות שלהם. לצערי, תיקון האפליה לא נעשה בדרך המלך – כאן בכנסת, בחקיקה – אלא דרש מאבק ממושך של 12 שנים בבג"ץ. אבל כל זה לא חשוב, כי העוול תוקן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל, אדוני היושב-ראש – ובכך אני מסיים, נושא אחרון: השוויון הוא ערך עליון בדמוקרטיה ובהגנה על המיעוט. במדינה הזאת לכולם יש שוויון זכויות מלא, כך צריך להיות. חוק-יסוד: השוויון חייב להיות מחוקק. הוא חוק שהוא גם יהודי וגם דמוקרטי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> רק מילה אחת. לשמחתי גם חוק הלאום קיבל גושפנקה בבג"ץ בשבוע שעבר. כפי שהמובן מאליו נאמר, אדוני היושב-ראש, שחוק הלאום הוא חוק חוקתי שמאפיין את המדינה הדמוקרטית כמדינה יהודית, כך חוק-יסוד: השוויון חייב להיות מחוקק, כי זה הקשר בין ה"יהודית" לבין ה"דמוקרטית" – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – וגם המובן מאליו צריך להיאמר. במדינת ישראל כל האזרחים שווים בפני החוק. כולם צריכים להבין שגם את המובן מאליו הזה צריך לחוקק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בוא נראה איך הם יצביעו. בוא נראה איך בקואליציה שלכם יצביעו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני רוצה לראות איך אתה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – בוא נראה איך תצביעו, איך הקואליציה שלך תעביר את זה. להזכיר לך איך הוא מכנה אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איתן, קודם תשמור על הקהילה שלנו גם. עכשיו תוקף אותנו ליברמן עם המעונות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> חוק-יסוד: השוויון דואג גם לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> נראה איך אתה מצביע בעד חוק השוויון, אם אתה בעד שוויון לחרדים או לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, היה לך צ'אנס מעל הדוכן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הורדת אותי מהר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אייכלר, ארבע דקות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, השרים וחברי הכנסת, אני רוצה לפנות אליך, נפתלי בנט. חשבתי שיש לך עתיד כראש ממשלת ימין כשתתבגר, בעוד שנים, והיית ההבטחה הגדולה של הימין. לא חשבתי ולא חלמתי שדווקא אתה, ראש מועצת יש"ע, תהיה ראש ממשלת שמאל פלסטינית, כפי שאמר אחמד טיבי, ממשלה ישראלית-פלסטינית. אבל זה לא כל כך אכפת לי כמו המלחמה שהכריזה ממשלתך נגד ה', אלוקי ישראל, נגד ילדי ישראל, נגד תורת ישראל. אני קורא אליך: בטרם התגלע הריב – נטוש. הגיע הזמן לומר לך את האמת המרה של שריך. אתה יושב פה ושומע, ואתה לא יכול להכניס את עיניך לתוך הניירות ולהגיד: אני לא יודע מה השרים שלי עושים. אתה לא תוכל להגיד לעצמך: את זה עושה איווט האיום ואני לא אחראי; את זה עושה שרת התחבורה, לגבי חילולי שבת, ואני לא אחראי; את זה עושה בג"ץ ואני לא אחראי. שום גזרה, שום תועבה לא הייתה יוצאת לפועל על ידי הממשלה שלך אם אתה לא היית אחראי. כי כדי להוציא גזרה אל הפועל, כל שרי הממשלה אחראים קולקטיבית, ואתה אחראי באופן אישי, כראש הממשלה. עכשיו, אדוני ראש הממשלה, אתה נאשם. בשם מיליון ילדים קטנים, אני מאשים אותך באצבע. אתה אשם בהרעבת ילדי ישראל, גם אם אתה לא עושה את זה אישית ויש לך את הגלדיאטור שעושה את זה בשמך. אתם, שרי הממשלה, אשמים בטבעת החנק הכלכלית, במלחמה נגד ילדי ישראל ובהסתה נגד הציבור החרדי, שמדביקים להם את האשמה העתיקה נגד היהודים, שהם טפילים ומאמינים שעמים אחרים צריכים לפרנס אותם. זאת עלילה ישנה-נושנה, שעלתה לנו בדמים רבים, ואנחנו לא ניתן שבארץ הקודש יאשימו אותנו בטפילות. כל אלה שיושבים בשולחן הממשלה אשמים ואחראים למלחמה בתורת ישראל. אנחנו בימי בין המצרים, ואנחנו יודעים שהחורבן של בית המקדש היה בגלל שהנביאים זעקו, גם ירמיהו הנביא, על חילולי השבת – והצתי אש בשעריה והיא לא תכבה. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, להקריא קטע ממכתב שקיבלתי מילד בן 12 מאשדוד. הוא לא יכול לפגוש אותך כי אתה מוקף ברכבי שרד ובמאבטחים חמושים; אני פה, אני השליח שלו. תשמע טוב. הוא מספר על סבתא שפרה, שהייתה ניצולת שואה וכל החיים לא הפסיקה לספר על החיים בתקופת החושך: סבתא כבר לא חיה, הוא כותב, אני מעדיף לא לחשוב מה היא הייתה אומרת ומרגישה אם הייתה חיה היום והייתה רואה שבמדינת היהודים, בארץ ישראל, שר אוצר רוצה לזרוק אותי ואת ששת אחיי לזבל על מריצה. היא בטח הייתה נזכרת במריצות משם, במוזלמנים ובגופות הילדים – שאף הם נאשמו בפרזיטיות ושילמו בחייהם על כתב האישום הזה שהיהודים מנצלים את אומות העולם, היהודים מנצלים את כולם. המריצות העירו את סבתא בלילות ובגללן היא לא הפסיקה לבכות. אני ואחיי גרים בדירת שלושה וחצי חדרים, הוא כותב, ואנחנו חיים שמחים ומאושרים. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על ההורים הנפלאים. אבא עובד עד אחר הצוהריים והולך לשיעורי תורה. אימא עובדת קשה בגידול בית עם שמונה ילדים. כשאבא בא אני כבר ישן. אימא יצאה לאחרונה לעבוד כמה שעות, ואין לה – 24 שעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש כמו שקיבל איתן גינזבורג לפחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. לו הפריעו. בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא דיבר על שוויון, הינה שוויון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה משפט סיכום. זהו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תענה, איתן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן, בסדר, בסדר. אתה רוצה לזרוק אותי, אני אתן לך גם את הכבוד הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חס וחלילה. משפט סיכום. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים. הילד הזה אומר שהוא בכור, וברגע שאימא שמעה שהיא לא תקבל את המעון, היא לא יכולה לצאת לכמה השעות שיש לה כשהילדים במעון. לכן אני אומר, אדוני ראש הממשלה. אתה שומע שאנחנו אומרים לך שכל יום – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כל גזרה שאתם תעשו, זה באחריותך, ואתה לא תינקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת שיין, בבקשה. ארבע דקות לרשותך. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, כנסת נכבדה, אנחנו צופים פה בהתקפות בלתי מרוסנות על הממשלה החדשה ועל ראש הממשלה, במילים שהכנסת הזאת לא יכולה לסבול, מילים שאסור לחזור עליהן. אני חושב שזה מבזה את הכנסת, מבזה את הפרוצדורות, מבזה את יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו לא נסבול את הגזרות שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, לא זכור לי שהפריעו לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה חדש, אתה חדש פה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, מספיק. חבר הכנסת אבוטבול, מספיק. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שאין בכך שום תרומה לדיון העקרוני שאתם רוצים להעלות כאן, אם יש בכלל דיון עקרוני כזה שאתם רוצים להעלות. אם יש דיון עקרוני, השאלה שנשאלת היא על מה נקראנו לדיון כאן. האם נקראנו מתוך הכאב של מה שאתם חושבים, שהממשלה הזאת לא ראויה? האם נקראנו בגלל מה שאתם מדברים עליו, על הפרצה בנתב"ג? האם נקראנו בגלל הנושאים של שר האוצר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם מערבבים מין בשאינו מינו מתוך תסכול ומתוך דיבורים שאין בהם ממש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם רימיתם, על מה אתה מדבר. אתם רמאים. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אנחנו פה באים לדבר על ממשלה שמתפקדת בצורה יוצאת דופן מאז כניסתה לפני חודש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זוהי ממשלה שכמעט ביום הראשון לכניסתה אמר לנו חבר הכנסת גפני, ואני מצטט: אין לממשלה הזו סייעתא דשמיא, למה? כי הינה, חזרה הקורונה. לפני שבכלל ידענו מאיפה הפרצה שבאה בתחילת מרץ כבר קיבלנו ביקורת על הממשלה, שהייתה יומיים בתפקידה. לכן ברור שהביקורת הזאת, אין בה ממש. זוהי ביקורת שמונעת מתוך תסכול שהממשלה הזאת שורדת אבל שורדת היטב. זוהי ממשלה שמתפקדת היטב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מייד כשנתגלתה הפרצה הממשלה נזעקה לבן-גוריון, הבינה את הדברים, ובלי מסיבות עיתונאים מיותרות הראתה לנו מה זאת מדיניות שקולה, לא מתלהמת, שאיננה מדברת סתם. בתוך המסגרת הזאת ראינו את שרת התחבורה, שמכניסה אנשים רק מרציף 1 או מטרמינל 1, כאשר היא עושה הבחנה בין כאלה שמגיעים ממדינות אדומות ולא אדומות. כל התפקוד של המערכת היה לא בהיסטריה ולא בפניקה אלא מתוך ניסיון לפתור את הבעיה, שבהחלט יכולה לצוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שמענו מהאופוזיציה ומראש הממשלה לשעבר איך הקורונה מתעתעת לפעמים, ולפעמים אנחנו צריכים להתנהג כמו במסגרת של אקורדיון – פעם פותחים ופעם סוגרים. אנחנו עומדים למול המגפה, שיכולה לתעתע. לשמחתנו אנחנו יודעים שהחיסונים עובדים, ולשמחתנו, אולי – וראש הממשלה השיג חיסונים נוספים – נצטרך לתת חיסון נוסף. אבל בכל מקרה, אין פה שום טיפול פניקרי. יש פה טיפול מאוד מקצועני, בלי רברבנות, ואני רוצה לברך את ראש הממשלה ואת הממשלה על יכולת תפקוד מעולה בחודש הראשון לקיומה; ולאופוזיציה אני אומר – אני מבין את תסכולכם, אבל אין לו מקום בתוך הפניקה או בתוך הצעקות והקללות שנשמעו פה היום למול ראש הממשלה ולמול היושב-ראש. ואני מודה לך על הזמן. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, הוא סיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזו התקדמות, נשמה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגמר. תזמיני אותו לקפה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – דוחים הכול. דחו ודחו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. לפני שאתה מתחיל – תודה. בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> חמש דקות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת סמוטריץ', נא התחל. שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, אתה מפריע לו. בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איפוס, עצור, ועוד שלוש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נפתלי, זו השיחה הראשונה שלנוface to face מאז החלטת להפנות עורף לכל שותפיך וחבריך למפלגה, למחנה, לממשלה לא מעט שנים, לציבור שלך, לבוחרים שלך, לערכים שלך, למה שהאמנו כולנו שהאמת שלך. האמת שזה כמעט פעם ראשונה שיוצא לנו להיפגש פנים אל פנים ולדבר מאז שנפרדו דרכינו, אחרי שישבנו, ואתה הרי יודע, לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש, התווכחנו, ליבנו את הסוגיה, וכן, הבנתי שפניך למחנה אחר. פניך למטרה אישית שסימנת, להיות ראש ממשלה בכל מחיר, ופניך להונאה גדולה. הלכת למערכת הבחירות מתוך ידיעה שאחריה אתה חובר לשמאל ולתומכי טרור כדי להיות ראש ממשלה בכל מחיר, אבל אמרת את ההפך, הבטחת את ההפך. ואחרי הבחירות הפנית עורף לכל מה שאתה אמרת שאתה מאמין בו. הפנית עורף למחנה הלאומי, פירקת אותו, עזבת את שותפיך. היום אתה מטיח בהם בוץ ורפש, מתנצל בפני שותפיך החדשים שהיית שותף למחנה שעשה להם דה-לגיטימציה. זה מזכיר לי את הטרלול הפרוגרסיבי החדש בארצות הברית, עם הלבנים שכורעים ברך, משתחווים ומבקשים סליחה בפני השחורים. בסתר ליבך, ביהירות אתה בז לנו. זאת האמת, אתה בז למחנה שהיית חלק ממנו עד אתמול. אני רואה את השיח היהיר של שותפיך החדשים. אתה בז לליכודניקים האלה, האספסוף, לחרדים, לחרד"לים. גילית את האור. מצאת ציבור חדש, טוב. שותפים נאמנים, סולידריים, הרמוניים, שעובדים בשקט לטובת אזרחי ישראל, כי שנים היית שותף למחנה שמה לו וללעבוד למען עם ישראל? שעבדת את מדינת ישראל לתומכי טרור למרות שאתה יודע כמה זה מסוכן. כתבת על זה כשר ביטחון וכשר ביטחון לשעבר, הסתובבת על זה באולפנים, הסברת למה זה אסון לשעבד את תהליכי קבלת ההחלטות לאנשים שרוצים כאן את ההפך ממה שכולנו, מימין ומשמאל, רוצים: פיתוח ושגשוג של מדינה יהודית, דמוקרטית. השחת את הדמוקרטיה. יצרת פער בלתי מתקבל על הדעת, שאני לא יודע כמה שנים ייקח לתקן אותו, בין הכוח האמיתי שלו זוכה פוליטיקאי, הגיבוי הציבורי האמיתי, לבין הכוח השלטוני שמופקד בידיו. עשית את כל זה במודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, אדוני היושב-ראש. היו גם הרבה הפרעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, תודה רבה. אני נתתי לך – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז בוא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לגינזבורג נתת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט סיכום. אני, האמת, מעריך, נפתלי, את העובדה – יכולתי לתלות את זה ביהירות האופיינית שלך – אני מעריך את העובדה שאתה לא מסתכל לי בעיניים. אני מניח שבושה עוד קצת נשארה לך. גם זה ערך גדול. אני שואל את עצמי איך אתה מסתכל על עצמך במראה בבוקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ושלם עם המהלכים שעשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת סמוטריץ'. חברת הכנסת לסקי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. הקשבנו. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה רבה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לסקי – – – << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> אני הולכת להזכיר אותך, אז תהיה נחמד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> מי שרוצה להיות יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. הבנו. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש הכנסת, חברות וחברי הכנסת, באוגוסט 2020 רכב קצין צעיר באגף המודיעין בקורקינט מהבסיס שלו אל עבר דירתו השכורה. הוא נחשב לעילוי בתפקידו. לפתע עוצר לידו רכב וחוטף אותו פנימה. אותו קצין מובא לחקירת מצ"ח. משום מה, הוא לא זכה לחקירה כנדרש. הרי עדיף להוציא את הקצין הצעיר מאיזון מאשר לזמן אותו כדין למשרדי מצ"ח לחקירה. אף שהקצין לא טופל כעציר x, ויש דברים כאלה, והוריו עודכנו על עצם מעצרו והוא לא הוחזק בבידוד בכלא הצבאי, הוצא צו איסור פרסום גורף על הפרשה כולה. יש לתהות על הצורך בשימוש בצווי איסור פרסום גורפים. לא היה ואין כיום כל עילה המצדיקה הוצאת צו איסור פרסום, לא על המעצר, לא על שמו של הקצין, אפילו לא על נסיבות הפרשה. בחודש ספטמבר 2020 הוגש נגד אותו קצין כתב אישום. תוכן כתב האישום כולו גם אסור לפרסום. אין אני טוענת כי יש לפרסם נסיבות או עובדות אשר עלולות לפגוע בביטחון המדינה, אבל אי-אפשר לקבל מצב שבאצטלה של פגיעה בביטחון ייאסר פרסום הפרשה כולה, ואף סעיפי האישום. התנהגות שכזו פוגעת בביטחון באשר היא מעמידה בסימן שאלה את שיקול הדעת של החלטות אשר נלקחות בשם הביטחון. אבל הפרשה העגומה לא הסתיימה בכך. בחג השבועות, בלילה שבין 16 ל-17 במאי, הקצין נמצא במצב קשה בתאו בכלא. הוא הועבר לבית החולים לניאדו סמוך לשעה 01:00, ושם נקבע מותו. בני משפחתו קיבלו את ההודעה על מותו ב-05:00. כשהגיעו לבית החולים נמסר להם כי הגופה הועברה לנתיחה במכון הפתולוגי באבו כביר. רק שבועיים לאחר מותו הטרגי עובדת מותו הותרה לפרסום. היחידה לחקירות פנים של אגף כוח אדם בצה"ל עסוקה בחקירת נסיבות המוות, אך גם על חקירת נסיבות המוות הוטל צו איסור פרסום. יש להתקומם כנגד דבר זה. נסיבות מותו של הקצין בכלא אינן יכולות להצדיק איסור פרסום אלא אם כן יש למישהו מה להסתיר. המון שאלות נותרו פתוחות בפרשה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> לא ייתכן שאין מידע פומבי לגבי איפה עומדת החקירה לבחינת התנהלות כל גורמי הכלא. לא ייתכן כי אין מידע פומבי לגבי מדוע אפשר סגל הכלא לעצור לאגור כדורים אף שיש נוהל בליעת כדורים. לא ייתכן שהוא לא קיבל את הכבוד להיות מוכר כחלל צה"ל. לא ייתכן שיש סרטונים לגבי מה שקרה בתא שלו ואותם סרטונים לא יצאו החוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> אני מנצלת את הבמה הזאת כדי להביע את הערכתי לחברי חבר הכנסת ארבל מש"ס, שהגיע לכלא כדי לנסות למצוא תשובות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> אני מבקשת מכאן והלאה, כחברת כנסת, לקבל עדכונים לגבי מה שקרה בפרשה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה שדברים כאלה לא יקרו ושלא יוציאו יותר צווי איסור פרסום ללא כל צורך. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אם כל אחד ימשוך כמה דקות, אנחנו לא נסיים. אני מבקש – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש לעמוד – חבר הכנסת בן גביר, הבנתי אותך. אתה לא צריך להגיב על כל דבר שאני אומר. אני מבקש לעמוד בזמנים. זה הכול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש, מספיק. מה קרה לך? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ונתתי לה לפרגן לך עד הסוף. תודה רבה. נא להקפיד על הזמנים. בבקשה, חבר הכנסת עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. כבוד יושב-ראש הכנסת, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, ראש הממשלה נפתלי בנט, היום הממשלה שלך מונעת מח'אלדה ג'ראר להשתתף בלוויה של בתה. אתמול הממשלה שלך מנעה מהרשות הפלסטינית את הכסף שאמור להגיע למשפחות של שהידים ואסירים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שהידים ואסירים – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר תקפתם את עזה. בשבוע שלפני – אפילו ביום הראשון להקמת הממשלה – אישרתם את מצעד הדגלים. היום הרסתם בתים בשקֵיב א-סלאם, ואני רואה שסעיד אלחרומי שהוא משקיב א-סלאם, נמצא פה באולם הזה. בשבוע שעבר גם ביצעתם מעצרים מינהליים נגד הצעירים שלנו, והשב"כ משתולל ביישובים הערביים ועוצר אנשים, לרבות צעירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חשוב לי שאתה תפנים משהו על העם הערבי הפלסטיני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, ההפרעות שלך נרשמות. די. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העם הערבי הפלסטיני כבר נאבק בשנות העשרים, נאבק בשנות השלושים, נאבק בשנות הארבעים, החמישים, בשנות השישים, בשנות השבעים, בשנות השמונים, בשנות התשעים, ומשנת 2000 עד עכשיו הוא עוד נאבק. מי שחושב שהפלסטינים הם פחות מעם, הוא לא קורא את ההיסטוריה, הוא לא מבין כלום. מי שחושב שאין תודעה לאומית, הוא לא מבין כלום. יש שני צדדים: יש את הצד שלך – כולל, נמצא פה ראש האופוזיציה בנימין נתניהו – הצד שלכם אתם. ויש הצד שלנו, אנחנו אנשי השלום, שמכירים שיש פה שני עמים. מגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית. יש פה שני עמים. מגיעות לשניהם זכויות לאומיות. הדרך שלנו, בגלל שהיא צודקת, הוגנת, כלפי שני העמים, היא תנצח אותך ואת הממשלה שלך. עוד יסתיים הכיבוש ותוקם מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל, ופה יהיה שלום מלא, הן ברמה האזרחית והן ברמה הלאומית, לאזרחים הערבים. והדברים הללו עוד ייטיבו עם שני העמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עבאס, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל שואל את ראש הממשלה הייצוגי. מה יש לך לשאול, מנסור? קיבלת הכול. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> איפה העניבה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מנסור, כספי המחבלים זה לממן את – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, פעם ראשונה שמפלגה ערבית משתתפת בקואליציה ותומכת בממשלה; פעם ראשונה שמפלגה ערבית מממשת את האזרחות המהותית ומקדמת תהליך של שותפות אזרחית, ומתגברת על הקשיים ועל המחלוקות, ועל ההיסטוריה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> בטח, הוא ייתן לך כל דבר, מה שאתה רוצה – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אנחנו מסתכלים קדימה – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – ומנסים ליצור תקווה ליהודים ולערבים בארץ הקודש. אנחנו מנסים לקדם שיח של סובלנות, של הבנה הדדית, של כבוד, של מתן זכויות לכל אזרחי המדינה, כדי שיהיה טוב לכולם. אני רואה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צריך לדאוג לילדים במעונות, לחרדים, לקחו להם את זה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אנחנו נדאג לכולם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לדאוג – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> תאמיני לי, אנחנו נדאג לכולם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, הוא יודע, הוא יודע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל הצעה. הוא דואג. זו הצעה, שידאג למעונות של החרדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> הצד שהיום יושב באופוזיציה ובמשך שנים רבות ניהל את המדינה, והיה בראשות הממשלה וניהל את הממשלה, מתלונן היום על דברים שהוא במו-ידיו עשה. מנסים לנגח את רע"מ בכמה סוגיות. ובסופו של דבר רע"מ החליפה אותם, מתנהלת בצורה ממלכתית, בצורה אחראית – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – 53 מיליארד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, בן גביר. מספיק, חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> זאת נקודה שהליכוד עצמו התגאה שקידם תוכנית כלכלית – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, אבל אי-אפשר לנאום – – – זה מה שאתה רוצה? אני אסביר לך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – של 15 מיליארד שקל ואפילו 20 מיליארד שקל, כדי לקדם את המגזרים השונים בחברה הערבית. פתאום היום תוקפים: מוכרים את הנגב לרע"מ ומוכרים את התקציב לרע"מ. אתם לא יכולים מצד אחד להתגאות שעשיתם וקידמתם את הכלכלה בחברה הערבית, וניסיתם לפתור בעיות, והקמת יישובים בנגב, והיום אתם באים לתקוף את הממשלה החדשה כי היא מתכוונת – עדיין לא עשתה את זה – היא מתכוונת לקדם תוכנית כלכלית שהיא המשך ל-922, התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות, שלאורך שנה וחצי חיכינו שממשלת הליכוד תקדם אותה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בניגוד לאביתר – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> בצל ממשלת הליכוד, הפשיעה והאלימות גאו בחברה הערבית. לא מצאנו מי שיקשיב, מי שיזיל דמעה על אנשים שנרצחים ועל נשים וילדים שנרצחים על ידי ארגוני הפשע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> ולכן, חברים, אנחנו נמצאים במסגרת האזרחית. אף אחד לא מכר ולא קנה את הנגב – לא לרע"מ ולא לאחרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> זכותם של האזרחים הערבים בנגב לקבל יישובים מפותחים ולקדם אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אז אנא מכם, הדו-פרצופיות הזאת, צריך להפסיק אותה. בואו נסתכל אחד לשני בגובה העיניים, בעיניים, ונהיה כנים וישרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עבאס. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בנימין נתניהו, ראש הממשלה בעבר ובעתיד, ראש ממשלת ההונאה החלופי, שרים וסגנים, מאנטיוכוס ועד הצאר ניקולאי לא קם שונא לתורה ולומדיה כמו ליברמן; זאת ממשלת ג'ובים, שמבזבזת מאות מיליונים על סידורי עבודה לחברים ומרעיבה את ילדי ישראל כדי לממן את זה; זו ממשלה שיש לה אלוהים אחרים, אלוהי הכסף והזהב ואלוהי השחיתות והשנאה. בסוף השבוע גם נחשפנו בפנים גלויות ובעזות מצח לפרצופה הבוגדני של הממשלה הזו. "רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי", "בעקבות דמשיחא – – – מלכות תהפך למינות – – – ויראי חטא יימאסו". התוודענו גם לחוסר האנושיות של שר המשפטים שלך בשבוע שעבר, כשאתה כאן לידו, כשעינה את חברו למפלגה והשאיר אותו בבגדי האבל שלו כל הלילה הראשון שמתה אחותו. אין לכם מוסר. אנה תוליכו את חרפתכם? אתם ממשלה ללא קווים אדומים, לא ברמה האישית ולא ברמה הלאומית. תתביישו לכם. אדוני ראש ממשלת ההונאה, גנבתם את דעת הבוחר, אתם גונבים את קופת הציבור בחלוקת ג'ובים מושחתת, אתם מוכרים את עמכם ומולדתכם לשונאי ישראל. לפחות תעזבו את הילדים המסכנים. אני פונה אליך כמו שפנה רבן יוחנן בן זכאי לאספסיאנוס קיסר רומי, ממש בימים אלו של בין המצרים, לפני כאלפיים שנה. הוא הבין שאין לו יכולת לעצור את חורבן ירושלים ובית המקדש, לכן הסתכל קדימה, צופה פני עתיד, ואמר לו: תן לי רק את יבנה וחכמיה. הוא הבין שמרכז התורה ביבנה הוא שימשיך את השושלת הנצחית של עם ישראל. נפתלי, החלטת למכור את נצח ישראל בשביל כבוד מדומה. זה לא יהיה קל עם רשת הביטחון שנותנים לך תומכי הטרור במשותפת אבל נפיל אותך בסופו של דבר, בעזרת השם. בינתיים, אני פונה אליך בימים אלו של בין המצרים: אל תפגע ביבנה וחכמיה; הם עמודי התווך של העם היהודי. על כל ילד יהודי שירעב ללחם בגלל המלחמה של ליברמן, העבריין המורשע באלימות כנגד ילד חסר ישע, אתה תיתן את הדין. תפסיקו לממן תומכי טרור בעשרות מיליארדים על חשבון כבשת הרש של החלשים והמסכנים. תעזבו את הילדים הקטנים, אל תחטאו בילד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלנט, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, אני באתי לשוחח איתכם על בעיה מטרידה מאוד, ואתמול קיבלנו חיזוק למשמעות שלה. אתמול, בכניעה של הממשלה לדרישות המהירות והחפוזות של התנועה האסלאמית שיושבת בכנסת, ראינו למה אנחנו יכולים להגיע. אני רוצה לומר לכם מהו המצב בנגב ועל מה אתם עומדים להיות חתומים בתוך פרק זמן קצר, לפי ההסכמים הקואליציוניים, שאם תמלאו אותם באותו קצב, אנחנו נגיע למצב מאוד לא טוב. רבותיי, 10% משטחי מדינת ישראל, לא פחות, כ-2,000 קילומטרים רבועים ומעלה, תפוסים על ידי יישובים בדואיים, חלקם חוקיים וחלקם לא חוקיים. אני מדייק במספרים, מפני שכאשר אתם תקיפו את הנקודות השונות ותחברו אותן בקווים, אתם יודעים שאתם תגיעו למצב שלמעשה עשרות קילומטרים רבועים תחומים בכל יישוב שאני מציין. כידוע לכם, מדובר על אוכלוסייה שהולכת וגדלה בקצב גבוה ביותר. אני אתן את המספרים על מנת שהציבור יכיר אותם. קצב הגידול השנתי הוא כ-5% בשנה. המשמעות היא שכאשר אני – אני הכרתי את השטח הזה לפני 15 שנה כאלוף פיקוד. אני לא מדבר על מה שהיה לפני 30, 40 ו-50 שנה; לפני 15 שנה היו בנגב 150,000 בדואים, וחלק קטן מהם גר ביישובים לא חוקיים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – חוק נגד ילודה – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> המצב היום, רבותיי, זה 300,000. מתוך 300,000, 200,000 נמצאים מתחת לגיל 18. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >>יואב גלנט (הליכוד):<< דובר_המשך >> המשמעות של הדבר הזה, רבותיי, המשמעות של הדבר הזה – – – << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – היית חבר הממשלה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, הבעיות העיקריות, אם אתה כבר שואל, חבר הכנסת בגין – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הן שההצעות שהוצעו היו הצעות בעייתיות, במובן הזה שהן תמיד כללו את הקמת החדש, כמו הממשלה כעת: איך נקים 11 יישובים חדשים, אבל לא נפנה ולו יישוב אחד, ולו בדואי אחד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> המשמעות, רבותיי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת סלימאן. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא שאתם מחלקים את מדינת ישראל לשני חלקים, אבל לא חלוקת ארץ ישראל שכולם מדברים עליה – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבו יאיר היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא אתם מחלקים את ארץ ישראל לצפון ולדרום. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבו יאיר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, שב. חבר הכנסת עודה, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> החלק הצפוני מצפון לבאר שבע, והחלק הדרומי מדרום לבאר שבע. רבותיי, אנחנו הולכים ומאבדים אחיזה. וההחלטה להקים 11 יישובים בלי לפנות יישוב אחד היא דבר חמור ביותר, שאתם עומדים להיות חתומים עליו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלנט. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, כנסת נכבדה, ראינו אתמול את ההתקפלות המפוארת של ממשלת עשר מעלות ימינה אחרי שהם הרגיזו את מנסור – היסטריה, כאוס, משאל טלפוני מהיר וגם השפלה הייתה שם. ועל מה? על קריצה קטנה לטיבי. הממשלה נמצאת בהתלבטות: לאיזה תומכי טרור למכור את המדינה? מי ישמור להם יותר טוב על הכיסא, המשותפת או רע"מ, או אולי שתיהן ביחד. הערכים וההבטחות שלהם לבוחר, זה כבר בגדר בדיחה ישנה. כשחשבנו שהם במקום הכי נמוך, הם הצליחו לרדת עוד יותר נמוך ולייצר שפל תקדימי של שיתוף פעולה עם בל"ד. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – כל הזמן – – – עוד פעם הגעת לפה? עוד פעם הגעת לפה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מכם, היא חברת כנסת והיא יכולה לדבר עם ראש הממשלה. שמעתי אתכם, שמעתי אתכם. היא מרכזת הקואליציה, והיא רשאית לדבר. בבקשה, בבקשה. בבקשה, אני מבין, אני מבין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, מה קרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת פרוש, קריאה ראשונה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> היא מסתירה להם. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, קריאה ראשונה. זה לא נעים לי, באמת, מפאת כבודכם וגילכם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הכול בסדר, הכול בסדר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, שב, חבר הכנסת בן גביר. שב, שב. חבר הכנסת בן גביר, קריאה שנייה. עוד שנייה אחת אתה תהיה בחוץ. אני קורא אותך בקריאה שנייה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתה מאיים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה רוצה? אני מבקש ממך, בבקשה. קריאה שנייה. אני מתייחס אליך בכבוד. בבקשה, תפסיק להפריע. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הסברתי מה קרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מנהל איתך משא ומתן. תודה. אני מתחיל שתי דקות מחדש, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> היא לא שמעה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, שב, בבקשה. שב, בבקשה, שב. חבר הכנסת אשר, זה לא נעים לי להוציא אתכם. באמת. חבר הכנסת אשר, קריאה ראשונה, תודה. חבר הכנסת אשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אתכם. לא, היא יכולה לבוא. חבר הכנסת בן גביר, החוצה, בבקשה. קריאה שלישית. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מסביר לך מה קרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, החוצה. תודה. לך תירגע, תבקש ממני להיכנס. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מסביר לך מה קרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, לא נעים לי. הייתי אצלך כל כך הרבה פעמים בוועדה ולא נעים לי. היא יכולה לדבר עם ראש הממשלה. זוהי זכותה, ואני לא אמנע את זה ממנה, כמה שתגידו. תודה רבה. בבקשה, שתי דקות המשך אני מוסיף לך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. עצרתי בדיוק בשפל של שיתוף הפעולה עם בל"ד. אז למקרה ששכחת, נפתלי, מי אלה בל"ד, קצת רקע. מייסד המפלגה, בשארה, ברח מהארץ לאחר שנתפס מסייע לחיזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה. שלושה מחבריה ישבו בכלא על עבירות ביטחון. אבל למה ללכת רחוק? היבא יזבק, עד לא מזמן חברת כנסת מבל"ד, נחקרה בשבוע שעבר במשטרה בחשד להסתה. אני ביקשתי לפסול אותה בפברואר 2020, לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש. ביקשתי לפסול אותה בעקבות שורה ארוכה של התבטאויות, וביניהן קריאה למחבל סמיר קונטאר "הלוחם השהיד". אני רק אזכיר: קונטאר רצח את בני משפחת הרן בנהריה ב-1979. בנוסף, שיבחה והיללה יזבק את דלאל מוגרבי: הספיקה לעשות כל כך הרבה בחייה – כך היא כתבה. מוגרבי הנהיגה את חוליית המחבלים שביצעה את אחד מהפיגועים הקשים ביותר בתולדות מדינת ישראל, הפיגוע בכביש החוף, שבו נרצחו 35 ישראלים ו-12 ילדים. מזעזע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תראה, תראה מה הולך פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא בסדר. אין בעיה, היא יכולה לדבר עם ראש הממשלה כמה שהיא רוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא רק היא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. עזבו, חברים, זה היה נהוג גם בקדנציה הקודמת. זה היה נהוג גם בקדנציה הקודמת. שמעתי אתכם, שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, קריאה שנייה. לא יפה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בכל זאת, הוא ראש ממשלה חדש, הוא צריך ללמוד את העבודה, הם עוזרים לו ללמוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שבי במקומך, את בקריאה שנייה, חבל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך? אני יצאתי וחזרתי, הקריאות שלי התבטלו, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה לעשות? אני שומר את זה בבנק שלי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול לשמור את אותן קריאות. אתה לא יכול. אני לא הייתי פה 20 דקות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את מפריעה לחברך אופיר. ואני אוסיף לך. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. מזעזע. עם מי אתה משתף פעולה, נפתלי? לא רק זה – חבריה מוקירים מחבלים באופן קבוע: לפני כשנה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה השתתף באירוע הוקרה לאניס ספורי, שישב בכלא על תכנון פיגועים; אנטאנס שחאדה, יו"ר הרשימה וחבר הכנסת לשעבר, הלך לבקר ולהיות באירוע הוקרה לשחרורו של סמיר סרסאוי, שישב 30 שנים בכלא על זריקת רימוני יד על אזרחים בחיפה; ג'מאל זחלאקה, יו"ר הרשימה לשעבר וחבר הכנסת לשעבר, עלה לכבד ולהעניק תעודת הוקרה לרושדי אבו מוך, רוצחו של החייל משה תמם ז"ל. לצערי, הקואליציה הנוכחית בהנהגתך, וביחד עם אילת שקד, החלטתם להכשיר את השרץ ולקיים שיתוף פעולה גלוי עם המשותפת, ובתוכה מפלגת בל"ד – רשת ביטחון שתציל אתכם במקרה שאין רוב. אצבעות של תומכי מחבלים שיגבו. בהישענות שלכם – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תפסיק להסית. תפסיק להסית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בהישענות שלכם, ממשלת הריפוי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם נותנים לגיטימציה לעבירות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נגד ביטחון המדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם נותנים לגיטימציה לתומכי טרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה אני מתבייש בשבילך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תוסיף לי משפט סיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, הוספתי לך יותר מדי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הוספת. משפט סיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אופיר, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני היחיד שהפריעו לו גם קואליציה וגם אופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אופיר, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט אחד קצר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט קצר. לאן הידרדרת, נפתלי? אתה, שהסברת במשך שנים כמה זה מסוכן להיתמך ולהישען על תומכי טרור – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לשפל הזה ירדת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת דיסטל. אני מבקש להתכנס – לא נעים לי להפסיק אתכם ולהפריע לכם. בבקשה, אני מאריך מעבר לשלוש הדקות, אתם מנצלים את זה. שלוש דקות, נא לעמוד בזמנים. חברי הכנסת של יהדות התורה, בבקשה, תירגעו, מה קרה לכם היום? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא מכובד שכל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. מה קרה לך? הבנתי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ראש ממשלה. זו בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת דיסטל. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש ממששת המנדטים, אדוני מר מנסור עבאס, ראש הממשלה דה פקטו, האח הגדול נוני מוזס, ששולט בכול, כולל בכנסת הזאת – נפתלי, אתה שברת את ליבי, והגיע הזמן שתשלם. לא רק את ליבי שברת; שברת את הלב של אבא שלי, של אימא שלי ושל כל אחיי המסורתיים. אני נזכרת, נפתלי, בפולקלור שהיה ביני לבינך רק לפני שנה-שנתיים. אני נזכרת למשל בשיחות הטלפון שלך, נפתלי, באמצע הלילה: גלית – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אל תדאגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אני אוסיף לך עשר שניות. עם כל הכבוד, הוא ראש ממשלה פה, הוא לא חבר – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודעת, כי צפיתי בערוץ הכנסת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלראש הממשלה הדגול הזה קראו פה "ביבי", ואף גרוע מכך, ואף אחד לא העיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני הייתי בקדנציה הקודמת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לי אין כבוד לבן אדם הזה. אפס כבוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. אבל הוא בשביל כולם – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אפס כבוד. לי ולעוד – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. הבנתי אותך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שני מיליון אזרחים. אז אני אודה לך – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם כל הכבוד, עם כל הכבוד – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אם תיתן לי להתנסח כראות רצוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ישבתי פה בשקט – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> האם אני עוברת על החוק? האם אני עוברת על החוק כשאני קוראת לו נפתלי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקשיבי, אני רוצה להגיד לך משהו, אני אוסיף לך את הזמן. רגע אחד, זה לא מכבד אותך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עכשיו תמשיכי. אני אוסיף לך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בעיניי זה מכבד לא רק אותי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא את שני מיליון המוחרמים שנפתלי כאן – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גרם לליבם להישבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. ממש מכובד. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני ממשיכה. נפתלי, אתה זוכר את שיחת הטלפון בינינו, שבה אמרת לי: גלית, אל תבקרי אותי, אני גונב מהשמאל ומביא לימין? זכור לך, נפתלי? או – יש לי אחד יותר טוב: אתה זוכר את השיחה בווטסאפ שבה אמרת לי במהלך הקמפיין: גלית, תיכנסי בגדעון, טוב מאוד שאת נכנסת בגדעון, ככה צריך לעשות. זכור לך, נפתלי? אבל הינה הדבר שאני זוכרת הכי טוב: אותך, שואל אותי איך זוכים בלב של אבא שלי. כמו הייטקיסט, באת עם סכמה. הגוש המסורתי בשבילך היה מקפצה, שרפרף להגיע לכיסא שאתה יושב בו עכשיו. אתה רוקנת אותו מהאנושיות שלו. אתה רצית כלי שימושי. אז אני אומר לך, נפתלי – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> ראש הממשלה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הגוש המזרחי המסורתי – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> ראש הממשלה בשבילך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אין לקנות. הוא מזהה גדולה למרחקים. הוא זיהה את הגדולה של מנחם בגין. איפה בני בגין? אתה פה? טוב מאוד. זה גם לאוזניך, מר בגין; הוא ידע לזהות את הגדולה של בנימין נתניהו, שספג משפט תפור ולא ניתן למכירה. הוא לא ויתר עלינו. לך אין את הגדולה הזו, נפתלי. אין ולעולם לא תהיה. את הקול של אבא שלי אי-אפשר לקנות. אז מה עשית? החרמת אותו. ממשלה של פריבילגים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שחברו לקואליציה אנטי-ציונית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מכרת אותנו בעבור הכיסא הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני כאן כדי להזכיר לך, נפתלי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא נשכח ולא נסלח לעולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להוריד אותה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ומר בני בגין – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את המורשת המפוארת של אבא שלך – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, בבקשה לרדת. חברת הכנסת דיסטל, מספיק עם זה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה הרסת. זו לא תקווה חדשה, זה ייאוש ישן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תורידו אותה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מהפך נגד 77'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תורידו אותה מהבמה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שעשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. זה לא מכבד אותך, מה שאת עושה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מכבד אותי מאוד בעיניי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא מכבד אותך. כשאני מבקש ממך לרדת, את תרדי. זה הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. בושה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. לא לעזור לי, הבנתי. לא לעזור לי. אני מבקש מספסלי האופוזיציה – אני מזמין את ראש הממשלה לעלות. מי שיפריע – אני מבקש בכל לשון של בקשה, כשעולה ראש ממשלה, לא נהוג להפריע. אחר כך תגידו מה שאתם רוצים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבריי, אני אומר לכם – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה, מיקי. אין דבר כזה. אם ראש הממשלה – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש בכל לשון – הבנתי אותך, מר פרוש, אתה תהיה הראשון. בבקשה, תפסיק, אתה בקריאה שנייה. בבקשה. בבקשה, אדוני ראש הממשלה. תודה. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מישהו פה ברח? מישהו ברח? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, לא בגללך הוא בורח. לא ממך הוא יברח. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> איפה הוא? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> משפנים הוא לא בורח. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אנחנו נמשיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני יושב פה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא בגללך הוא יברח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא צריך לפחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני ראש הממשלה, תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא צריך לפחד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. חבר הכנסת אבוטבול, מספיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שים לב לסגנון – – – לפחד. שים לב לסגנון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, זה לא מכובד. באמת, אני נמנע, עזבו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שים לב לסגנון. שים לב לסגנון. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תאזינו. תאזינו. תאזינו, אחר כך תגיבו. בסדר, הבנתי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני יושב פה ומקשיב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שבו. חבר הכנסת אמסלם, לא קיבלת רשות, החוצה, בבקשה. חבר הכנסת אמסלם, לא קיבלת ממני רשות לחזור, החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני כבר שעה בחוץ. תגיד לי מתי אני חוזר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה עד סוף הדיון תהיה בחוץ. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> למה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. רק שנייה, אדוני ראש הממשלה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כשאתה עשית את זה לא הוציאו אותך, מיקי, תהיה פייר. כשאתה היית עושה את זה לא הוציאו אותך. תהיה צודק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מנצל את התפקיד שלך בבריונות. אתה יודע, אני כבר חצי שעה בחוץ. אל תדאג, יהיו ימים שנוציא אותך לשבועות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה תיכנס כשאני אאשר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בושה וחרפה. הוא שעה היה בחוץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני הקשבתי בקשב רב לנאומים המעמיקים והמחכימים, של חבר הכנסת גלנט, של חבר הכנסת סמוטריץ' – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בחיים לא עשו דבר כזה. למה אתה מוציא אותו החוצה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – של חברת הכנסת גלית דיסטל, והתמונה הולכת ומתבהרת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שעה הוא בחוץ. שעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, מספיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> התמונה הולכת ומתבהרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. מספיק, אני קורא אותך פעם ראשונה. מספיק. הבנתי. לא מכובד מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> התמונה הולכת ומתבהרת, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת נתניהו, חברת הכנסת דיסטל וסמוטריץ', הפכתם לחמוצים החדשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ולמה אתה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הפכתם לחמוצים החדשים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – כי את מה שאתם הזנחתם, אנחנו מתקנים. אתם החמוצים החדשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> רק מקטרים ומייללים ומתבכיינים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה הפכת? למה אתה הפכת? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אחרי שנה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. חברת הכנסת גולן, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא הביא את הקורונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת שטרית, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל, חברי הכנסת יריב לוין ומאי גולן, ניר ברקת, נכנסתם כל כך מהר לתפקיד החמוצים, שגם כשאתם רואים דברים נפלאים קורים, אתם לא יכולים לפרגן. אני אתן לכם דוגמאות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזה חמוצים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בואו ניתן דוגמאות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> החמוצים זה המצביעים שלך, הם החמוצים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבר הכנסת נתניהו פחד שבוע אחרי שבוע לקיים מצעד דגלים – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כל שנה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – והוא דחה ודחה ופחד, ואז קיימנו. קיוויתי לראות מחיאות כפיים. כלום. רק קיטרתם, כי אתם החמוצים החדשים. מה קרה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שקרן. שקרן. שקרן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה שנייה. קריאה שנייה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את לא תצעקי לראש הממשלה "שקרן". אני מזהיר אותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא שקרן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תפסיקי. אני קורא אותך בקריאה שנייה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כולם צועקים כבר שעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תגידי לי מה לעשות. בינתיים אני על הדוכן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תן לי, תן לי ליהנות. תן ליהנות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך אתה נהנה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תן ליהנות. אחרי שנה וחצי שבה חבר הכנסת ביבי נתניהו וחברת הכנסת מירי רגב – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מי אתה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – יצרו את מחדל המוטציות – ופה זה לא הנאה – עם 6,430 מתים – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – הציבור. תתבייש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, החוצה. פעם שלישית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אנחנו תוך שבועיים, השרה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לצאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – מרב מיכאלי, השר ניצן הורוביץ, השר בני גנץ ואני, סגרנו את זה. קיוויתי לראות מחיאות כפיים. רק חמיצות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לאן הגעתם. בוז. בוז. בוז. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מירי, מירי, חברת הכנסת מירי – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גנב קולות עלוב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – בואי אני אגלה לך סוד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גנב קולות עלוב וקטן, זה מה שאתה. אין לך שום מנדט מהציבור. גנב קולות עלוב וקטן. עלוב וקטן, העם לא בחר בך – – – תתבייש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מאי גולן, את היית אצלי בלשכה וביקשת לבוא למפלגה שלי, לפני שבאת לליכוד. (חברת הכנסת מאי גולן יוצאת מאולם המליאה). << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ביקשת לבוא ללשכה שלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חברי הקואליציה, מספיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל לא, אני לא מבין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה היית אצלי בבית – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הרי אני לא אגיד מה מאי גולן אמרה על חבר הכנסת ביבי נתניהו. אני לא – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגיד מה עשית אצלי בבית – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל היא רצתה לבוא אלינו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אצלי בבית – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> היא הסבירה שחבר הכנסת ביבי נתניהו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, שבי, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – נכשל. בדרום תל אביב הוא נכשל. אז אני מבולבל. בלבלתם אותי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, שבי, שבי, שבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא התחנן לבוא אלינו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם החמוצים החדשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, פעם שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא היה אצלי בבית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ממש לא רוצה להוציא אותך. לא נעים לי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא היה אצלי בבית יחד עם אילת שקד. התחננו לבוא לליכוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, לא נעים לי להוציא אותך. את בשנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא התחנן. הוא התחנן אצלי בבית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, אמרת את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – 2009, אתה זוכר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית – שנייה וחצי לפני שלישית. אני מבקש מהצד הזה שקט. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה לשתף אתכם, בואו נעשה משחק סימולציה רגע. תראו, לפני יומיים – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – מה עם הצמידים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אחרי שחבר הכנסת ביבי נתניהו השאיר לנו חורים ענקיים במלאים של החיסונים, עשינו swap, עסקת חליפין, ראשונה בעולם, עם קוריאה. עכשיו סימולציה. אם אני הייתי חבר הכנסת ביבי נתניהו, היה ככה – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – בשעה 20:03, פריצה לשידור בסבר פנים רציניות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, חבל על העצבים, חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אזרחי ישראל, אני, שמאז הרצל לא היה גדול כמוני, וכל שריי הם גמדים, שאני לוקח להם את הקרדיט – כמו שישראל כץ אמר על חבר הכנסת ביבי נתניהו רק בסוף השבוע. ישראל כץ – פשוט לא כולם קראו עיתונים, אז חבר הכנסת ישראל כץ אמר על חבר הכנסת ביבי נתניהו שהוא לקח לו את הקרדיט, אבל כולם יודעים את זה וכולנו יודעים את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא גנב קולות כמוך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אז תראו מה היה קורה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא גנב קולות כמוך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הייתי עומד בשידור מיוחד ב-20:05 ואומר בסבר פנים רציניות – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אזרחי ישראל, בגלל הקשרים המיוחדים שיש רק לי, תפרתי עסקה מורכבת, ראשונה מסוגה, עם קוריאה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – וזה רק בגלל המעמד הבין-לאומי המדהים שלי. אף אחד אחר לא היה יכול לעשות את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – מי היה מאמין לך – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> והפלא ופלא – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – סגרנו את החורים שאתם השארתם, אבל לא על כל שיחת טלפון עם בורלא עושים מסיבת עיתונאים. דחילק, מה קרה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי אף אחד לא היה מאמין לך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הבנתי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה, על כל דבר הולכים לעמוד מול המטוס? איזה PR עצמי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יש לנו ממשלה שונה. יש לנו ממשלה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מסיבת עיתונאים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני לא יודע למה חבר הכנסת ביבי נתניהו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ, פעם שנייה. די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני לא יודע – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביבי, ביבי, ביבי. אין לך משהו אחר להגיד? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא, לא, אני אדבר עלינו. בוא נדבר עלינו. אחרי 12 שנות הזנחה של תושבי עוטף עזה, אחרי רבבות – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, שב. חבר הכנסת גפני, חבל על העצבים, חבל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. חבר הכנסת גפני, שב, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו. גפני, יש לו רגשות מצפון. יש לו רגשות מצפון, כי הוא יודע – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שבגלל נאמנות עיוורת לחבר הכנסת ביבי נתניהו הוא פגע בכל הציבור שלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כי הוא היה מוזמן פנימה. לכן, כגודל רגשות האשם, ככה גודל הצעקות, כי נכשלתם. אבל לא צריך להתרגש, הכול בסדר. הכול בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אחרי 12 שנות הזנחה בעוטף עזה – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – של רבבות רקטות, כשהמדיניות השוררת של קודמי, חבר הכנסת ביבי נתניהו, הייתה להוריד את הראש, לספוג, להבליג, פתאום על בלון וחצי אנחנו מגיבים. אבל איפה הפרגון? איפה הפרגון? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מבינים כלום. אתם מפוצצים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אני שואל את עצמי למה ישראל כץ אמר שביבי נתניהו לוקח לו את הקרדיט? האם חבר הכנסת ביבי נתניהו לא סומך על האנשים או שזו שיטת עבודה? כי אצלנו בממשלה יש שרים מעולים, כל אחד בתחומו, ופתאום יש ממשלה שעובדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. חבר הכנסת קרעי, מספיק. פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הרי כמה פעמים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את בשנייה. לא נעים לי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל בואו נדבר גם על נושא הביטחון. נושא הביטחון. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בממשלה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, כבר הוצאתי אותך. זה לא יפה. די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ביבי נתניהו ירש חיזבאללה קטנה והוריש חיזבאללה – אני לא אגיד את המספר – שהיא המעצמה הגדולה ביותר של רקטות בעולם. תחת המשמרת של קודמי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא היית שר ביטחון – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו נצטרך לנקות – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא היית שר ביטחון – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו נצטרך לתקן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה בשנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם הזנחתם, אנחנו נתקן. אתם הזנחתם, אנחנו נטפל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מנסור יאשר לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו, ראיתי ציוץ של חבר הכנסת ביבי נתניהו היום. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כל היום עסוק בציוצים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> נכון. כן, אתה צודק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מלכיאלי, אתה צודק, הוא באמת כל היום עסוק בציוצים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל מה הוא כותב? תקשיבו, לא תאמינו. אני רואה, פותח את הסלולר ורואה שהוא צייץ שבגלל שאנחנו מוכרים מים לירדן אנחנו פוגעים בביטחון מדינת ישראל. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> לא אמרתי את זה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא ידעתי. לא הבנתי, חבר הכנסת ביבי נתניהו, בוא תסביר לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בוא, בוא נבין, בוא נבין לאט-לאט. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בואו אני אסביר לכם את העניין, כי אני באמת תמה. לא מבין. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> דווקא את הציוץ – – – אתה לא קורא – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אז אתה אומר: אוקיי, מנהיג מדינת ישראל לעיתים צריך להתעמת עם האומות למען אינטרס ישראלי. מה האינטרס הישראלי שלמענו חבר הכנסת ביבי נתניהו החריב את היחסים עם ירדן? אולי הוא עמד על אינטרס – ואני מסכים, הביטחון של מדינת ישראל, כן, יותר חשוב ממערכת יחסים. מה הסיפור? אז אמרתי, הוא בוודאי הציל את היישוב צופר, אבל אז התברר לי, שדווקא תחת המשמרת של חבר הכנסת ביבי נתניהו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגיד, יש לך משהו אחר חוץ מביבי נתניהו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא, כי אנחנו רק מחזקים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל היום ביבי, ביבי. די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הוא מסר את שטחי ארץ ישראל צופר ונהריים, ואנחנו מתקנים את מערכת היחסים. למה? כי לתקן, עם כל שיח המדינאות הגדולה הזה – תעשו פס על המפה מישראל מזרחה לכיוון איראן, אתם תגלו שבאמצע יש מדינה שנקראת ירדן, ולייצר מערכת יחסים טובה עם הממלכה הירדנית זה אינטרס ביטחוני לאומי ישראלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכן אתה מוכר אותנו לאיראן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואז ניסיתי להבין למען מה. אז אני אגיד לכם למען מה – למען תמונה, תמונה שהוא שם באינסטגרם לפני שלוש שנים כדי להרוויח שלוש נקודות במרכז הליכוד. אני לא אפרט מעבר, כדי לא לפגוע. כלום. סתם, סתם פגיעה חמורה באינטרס הלאומי הישראלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אני רגע חייב פה קרדיט. יש פה אדם בינינו שלא קיבל קרדיט, ואני מרגיש חוב עמוק. אני רוצה להודות לאדריכל, ליזם, ליוצר של ממשלת האחדות הלאומית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בזכותו, בזכות הטיפוס על העץ שלו, קמה הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הרי כשישבתי – מה אתה קופץ, מה אתם קופצים? מה קרה? אני לא מבין. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה שקרן. זה בגלל שהלכת עם מנסור עבאס – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בוא, אמרתם "מנסור עבאס", ואתם צודקים. בואו ואני אספר לכם. אני חושב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, פעם שנייה, ואני לא רוצה להוציא אותך פעם שנייה. פעם שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשאתה אומר "מנסור עבאס" תגיד "ראש הממשלה בפועל". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, פעם שנייה, ידידי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רואה שכל כך הרבה אנשים מדברים על חבר הכנסת מנסור עבאס. אז בואו אני אתאר לכם. יושב פה חבר הכנסת יריב לוין – איפה קיש? יואב קיש, איפה הוא? הוא היה פה בהרבה נאומים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בואו אני אספר לכם, כי גם פה מגיע קרדיט גדול. הליכוד במשך שנתיים בנו מערכת יחסים עמוקה, עמוקה ומשמעותית, עם חבר הכנסת מנסור עבאס. והם ראו בו – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, אני אוציא אותך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה זה הזלזול הזה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אדם אמיץ, גם ראש האופוזיציה. הם ראו בו פוטנציאל פוליטי גדול. אבל הם החביאו את זה, הם הסתתרו, הם הלכו כגנבים בחשכה. ללכת ולפגוש את מנסור ולהסתיר את זה – זה אומר, בשפה עממית, שאתה לא גבר, שאתה לא גבר. אם אתה לא מסוגל – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אוי – – – איך אתה לא מתבייש לעמוד – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אם אתה לא מסוגל – ואני אגיד לכם עוד משהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מירי רגב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בפגישה הראשונה שלי עם מנסור אמרתי: אני לא מסתיר את זה. אני לא אעשה דברים בחשכה. פגשתי, וראיתי בן אדם עם כנות, שבאמת רוצה לתת צ'אנס לדרך חדשה. יצאנו לדרך חדשה. אז כל הסיפורים והצרחות והכול – תחסכו לנו את זה, בחייכם. תחסכו לנו את הצביעות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מספיק עם השקרים האלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – כי אתם החמוצים החדשים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה מכרת לו? מה עוד מכרת לו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ארבעה יצאו כבר. יהיה בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, מיקי. הוא ראש ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את שנייה לפני שאני מוציא אותך. די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אומרת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תעזרי לי, תודה. חבר הכנסת ארבל, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יש פה לא מעט סיפורים הולכים וחוזרים, ואתם אומרים שמכרנו את הנגב. בואו, אני מציע לכם, תעשו תרגיל. תיקחו תצלום אוויר מלפני 12 שנה, ב-2009. תראו איך נראה הנגב מלמעלה, ותעשו את אותו תצלום אוויר 12 שנה אחר כך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל זה היה – – – המפלגה שלך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואתם תראו שאתם מכרתם את הנגב, ואנחנו נסדיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אני גם צריך לתת קרדיט אמת, כי תחת שלטון הליכוד, ואני לא אומר את זה בציניות – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רגע, אורי אריאל לא היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אתם הסדרתם את ביר הדאג', את אבו תלול, את אבו קרינאת, את קסר א-סיר, ארבעה כבר. בואו נעבור: 5. תראבין; 6. א-סייד; 7. אום בטין; 8. סעווה; 9. מרעית; 10. מכחול – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – 11. דריג'את – תקשיבו, אני חושב שהייתם צריכים ללכת איתם. חברים, תחסכו לנו את הצביעות, תחסכו לנו את הצביעות. אתם יכולים לפעמים לפרגן, כן, לפרגן, כי אנחנו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה עשית אתמול משאל דחוף? מה היה דחוף, מה, לעשות משאל טלפוני? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, די, אני קורא אותך פעם ראשונה. תודה. חבר הכנסת קרעי, אתה עוד שנייה – זה לא נעים לי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> על מי אתה עובד? כמה אפשר לשקר? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – זה משהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, פעם שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו, זה לא רק חמוצים חדשים, זה לקוריוזים, אבל יש משהו יותר חמור. הדבר היותר-חמור זה שאתם מתנהגים כאנרכיסטים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה זה אנרכיסט? אני אסביר: זה אדם שרוצה שהמדינה שלו תישרף כדי לפגוע בקואליציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יש אגדת עם, החלילן מהמלין, על חלילן שמגיע לאיזה כפר באירופה, והוא עם חליל מושך באיזה קסם את כל ילדי הכפר, והולך לתוך הנהר והורג את כולם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – שישה מנדטים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה קשה מאוד, זה קשה מאוד, אבל פה אני חייב להגיד – דיכטר, אני מעריך אותך. אתה מהאנשים עם אינטגריטי. איך, איך הרמת יד נגד חוק האזרחות? אתה לא מתבייש? על מירי אני לא – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איך אתה עושה צחוק עם בל"ד – – – איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – משפחות שכולות – – – ואתה סוגר איתם עכשיו, עם בל"ד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר, חבר הכנסת אופיר, חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה החוצה. קריאה שלישית. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> החמוצים החדשים, וזה כבר כואב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, לך תירגע ותבקש ממני להיכנס. (חבר הכנסת אופיר כץ יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הרי ניר ברקת, יולי, יובל, אתם באמת מתיימרים. יש לכם יכולות הנהגה לאומית, להחליף את חבר הכנסת ביבי נתניהו – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב טוב – – – צמד הנוכלים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אבל אתם מבינים שעכשיו לנצח, כמו שרואים את ההצבעה של חבר הכנסת ביבי נתניהו – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תנסה לסכסך בין כולם ולא תצליח. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שהצביע בכנסת בעד ההתנתקות ומסירת גוש קטיף שלוש פעמים, ולמרות שהוא עושה: לא, לא – התשובה היא: כן, כן. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביבי נתניהו, מה לעשות, אי-אפשר לשנות את ההיסטוריה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל העיתונאים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אפשר לעשות ספינים, אבל לא תוכל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. חברת הכנסת שטרית – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לשנות את ההיסטוריה. אז עכשיו, ניר ברקת, יואב גלנט – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה נאום האובססיה לנתניהו, נאום האובססיה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שעמד פה ודיבר באמת דברי טעם, אתם מבינים שלא רק שפגעתם פגיעה ממשית בביטחון ישראל – ראש השב"כ אמר: אי-העברת הוראת השעה – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה אובססיבי, אתה אובססיבי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – פוגעת פגיעה ממשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אפילו פוליטית, אתם לא מבינים, בואו – אתם לא מבינים – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בן אדם אובססיבי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שעכשיו בכל פרסומת נגדכם, כל פעם יראו: יולי אדלשטיין – נגד, נגד ביטחון מדינת ישראל; אבי דיכטר – נגד מדינת ישראל – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – תומכי טרור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יואב גלנט – נגד ביטחון ישראל, והכול בשביל חבר הכנסת ביבי נתניהו? השתגעתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, פעם שנייה. זה לא נעים לי להוציא אותך, באמת. היית שרה, וזה לא נעים לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא משנה אם תקרא לו חבר הכנסת נתניהו, הציבור חושב שהוא ראש הממשלה שלו. לא משנה כמה תגיד "חבר הכנסת נתניהו" – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, למרות שאנחנו – חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – הציבור עדיין חושב שהוא ראש ממשלת ההונאה והוא ראש ממשלת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, למרות שאנחנו ידידים, קריאה שלישית – החוצה. בבקשה, החוצה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת משה ארבל, אתה עדיין לא נותן לי הוראות. מה לעשות, אני לא חייב לך – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> טוב, חברים. אני רוצה לסיים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – החוצה, מה קרה לך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> האמת, האמת – שיש פה ממשלה טובה, ועיניכם כלות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – מה לדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יש פה ממשלה, שבאופן די מדהים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. די, חברת הכנסת רגב, די, מספיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קיבל הודעה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> החמוצים החדשים – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מילא אם זה היה קוריוז, אבל באופן חסר תקדים – באמת, לא היה את זה קודם. גם אני הייתי באופוזיציה, כשהחרדים והליכוד בחרו לזרוק אותנו לאופוזיציה נגד כל ההבטחות – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אז לא הייתי כזה חמוץ. לא הייתי חמוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מלכיאלי, חבר הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> על ראש הגנב בוער הכובע. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה כן נכון. זה נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת גפני – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, חבל על העצבים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל לא הלכנו, אנחנו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבריאות, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם המעונות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, הבריאות, הבריאות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אנחנו – אני באמת מעריך אותך – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בסדר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי: אני באופוזיציה, אז נשרוף את מדינת ישראל. לא עושים את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הלכנו לאופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, לא היה כדבר הזה שבישיבה אחת אני אוציא מישהו פעמיים החוצה, גם בהיסטוריה, תבדוק. תעצור אותך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם המעונות? מה עם המעונות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, הבריאות שלך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בעזרת השם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פינדרוס, פינדרוס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יושב-ראש הכנסת, עכשיו אני רוצה כמה מילים – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל גם ככה יש לנו בעיה עם הבריאות – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – על בעיות יותר רציניות. תראו, אנחנו בתשעת הימים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו בתשעת הימים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – ממשלה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בשונה ממה שאתם חושבים, אין לכם מונופול על היהדות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אין לכם מונופול על היהדות; אין לכם גם מונופול על מסורת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> התורה שייכת לכולנו – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מה זה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אין לך מונופול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, חבר הכנסת ביטון, שב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מי שמשרת בצבא ומקיים מצוות, הוא גם דתי, לא פחות מכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא פחות מכם. אין לכם מונופול. לאף אחד פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת פינדרוס, אתה בקריאה שנייה, אני אוציא אותך וזה לא נעים לי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – תורה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו, אגב, נכנס אדריכל ממשלת האחדות, חבר הכנסת סמוטריץ', אז פשוט נתתי לו קרדיט כשהוא לא היה פה. איפה הוא? יש לך – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, די, חבר הכנסת גפני, הבריאות שלך. אני באמת דואג לבריאות שלך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תזכרו את הנוסחה: כגודל רגשות האשם כך גודל הצעקות. תראו, אנחנו בתשעת הימים. רגע של היסטוריה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> העם היהודי, העם היהודי התברך בהרבה תכונות טובות, אבל גם, לצערי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מלכיאלי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – העם הרפורמי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> גם באנשים כמוך, שמרעיבים ילדים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – העם היהודי סבל גם לאורך ההיסטוריה מכמה תכונות שפגעו וסיכנו את עצם קיום העם היהודי, בראש ובראשונה פלגנות אנרכיסטית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – עושה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הפלגן הראשי מדבר, הפלגן הראשי מדבר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו מעולם לא צלחנו את העשור השמיני של מדינה יהודית בארץ ישראל כמדינה ריבונית ועצמאית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> היו דוד ושלמה, אחר כך הגיע רחבעם ואותם ילדים ייעצו לו להעלות את המיסים ופירקו את הממלכה. גם בימי בית שני התקופה הריבונית העצמאית הייתה קצרה, בימי החשמונאים. מה שקרה, זה שמתוכנו – כדי לפגוע באחר – החליטו לשרוף את הבית כולו. הלכו לרומאים והזמינו אותם פנימה. כלומר, באמת, "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". המשימה שלנו היא לשמור על הבית. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> כן, איזה בית? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לשמור על הבית. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> עם חמאס, עם חמאס אתה רוצה לשמור על הבית? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הקו הזה, הקו הזה של לייצר כל הזמן שחור ולבן בתוך העם, להגיד: אי-אפשר לשבת ביחד, אי-אפשר, אף אחד לא יכול לשבת עם דעות שונות, כולם חייבים ליישר קו איתי – אותה צדקנות החריבה את הבית היהודי בארץ ישראל, את בית שני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כמה קיבלת – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו יוצאים לדרך, דרך לא קלה, זאת קואליציה לא פשוטה אבל כל חבריה רואים את האחריות; חבריה מתייחסים אחד לשני בכבוד; משתדלים להתגבר על מחלוקות כדי לקדם את מדינת ישראל, ופתאום משהו חדש מתחיל במדינת ישראל. רוח חדשה, רוח טובה. כאן אני מסיים ופונה לכל אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו ממשלה – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, לא נעים לי להוציא אותך, באמת. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם המעונות? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו ממשלה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, די, די. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי מאמין לך בכלל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – של כולם, אנחנו נדאג לכולם. אנחנו הולכים להוריד את גיל הפטור לגיל 21, אנחנו לא – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת פינדרוס, באמת, לא נעים לי. עבדתי איתכם – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אתכם, הוא שמע אתכם. חבר הכנסת אשר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> המצפן שלנו, אדוני היושב-ראש, המצפן שלנו הוא מה טוב למדינת ישראל; מה נכון למדינת ישראל; מה טוב לכלל אזרחי מדינת ישראל. נכון, אנחנו לא ממשלת "אני ואני ואני", כמו שהייתה כאן 12 שנים – כמו שישראל כץ ומירי רגב היטיבו לבטא – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שקר, שקר ושקר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ומכירים היטב. אנחנו ממשלת "אנחנו". אנחנו ממשלת ביחד. אנחנו ממשלה חיובית, ובעזרת השם – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – של המדינה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אתם גם יודעים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – הממשלה הזאת תחזיק ארבע וחצי שנים וכולם מוזמנים פנימה. כולם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי שואל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, תפסיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אם תסתכלו, כולכם מוזמנים. אתם לא חייבים לגזור את דינכם לעמוד בצד ולצעוק שאתם יודעים שאנחנו עושים טוב. אתם לא חייבים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> להרעיב ילדים זה טוב? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם יכולים להצטרף. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> להרעיב ילדים זה טוב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא יקרה שום דבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין לך בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אתה לא במקומך, אז תצא להירגע. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אל תלכו שולל אחרי חלילנים כאלו ואחרים. בעזרת השם נעשה ונצליח, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. תודה רבה לראש הממשלה נפתלי בנט. חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה, בבקשה. שקט בבקשה, שקט, אני מבקש מהצד הזה, אני מבקש מהצד של הקואליציה לגלות בגרות ולא להפריע. אני מבקש, ברמה האישית, לא להפריע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> להרעיב ילדים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד רגע, אדוני, בבקשה. בבקשה לשבת, מלכיאלי, ראש האופוזיציה מחכה, תודה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – ראש הממשלה, הוא מחכה – – – שמאלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת נתניהו. אני מבקש שקט, לא להפריע. בבקשה לתפוס את המקומות. לא להפריע. תודה. ומהצד הזה אני מבקש לגלות בגרות. אתם לא תפריעו. בבקשה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, ראש האופוזיציה מחכה, תכבד אותו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני דואג לבריאות שלך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר לחזור? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, מה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא יכולים לחזור? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, את כן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת להגיב על דבריו של נפתלי בנט בהודעה אישית, הוא הזכיר את שמי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש עוד – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אישרו? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מגיעה לה הודעה אישית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לפי סעיף – – – מגיעה לך הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא חייב לתת לך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מאי, יש לך זכות להודעה אישית של חמש דקות. הוא פנה אליה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ידידיי חברי הכנסת, בשם אזרחי ישראל – אגב, מי שצילם את הדברים שלי, תשימו לב כי יש שינויים בדרך, יש הפתעות. ובכן, בשם אזרחי ישראל יש לי שאלה אחת לממשלת ההונאה של בנט ולפיד: איך הצלחתם בזמן כל כך קצר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תתאפקו. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לקלקל כל כך מהר – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את ההצלחה שלנו במאבק נגד הקורונה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן. חבר הכנסת גולן, ביקשתי להתאפק. בבקשה, להתאפק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה לא מוציא אותו? למה אתה לא מוציא אותו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משה ארבל, אתה באמת מגזים. אל תגיד לי מה לעשות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה לא מוציא אותו, בגלל שהוא אשכנזי? בגלל שהוא אשכנזי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תגיד לי מה לעשות. משה ארבל, פעם שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בגלל שהוא אשכנזי אתה לא מוציא אותו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משה ארבל, פעם שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא אשכנזי? זו הסיבה? בושה. אמסלם, קרעי – רק מזרחים הוצאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משה ארבל, פעם שלישית. תתכבד. תתכבד בבקשה לצאת החוצה. אתה מפריע לחבר הכנסת נתניהו, בגלל זה אני מוציא אותך – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תתבייש. רק מזרחים הוצאת היום – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – כי אתה מפריע לחבר הכנסת נתניהו. בבקשה, החוצה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בושה וחרפה. (חבר הכנסת משה ארבל יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> איך הצלחתם בזמן כל כך קצר לקלקל כל כך מהר את ההצלחה הגדולה שלנו במאבק נגד הקורונה? אנחנו מסרנו לכם מדינה במצב הטוב ביותר בעולם. הבאנו עשרות מיליוני חיסונים מהר יותר מכל מדינה אחרת. נתנו את החיסונים הללו לאזרחי ישראל מהר יותר מכל מדינה אחרת – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, זה לא מקובל. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוצאנו את ישראל מהמגפה מהר יותר מכל מדינה אחרת. הסרנו את המגבלות, הורדנו את המסכות, הנהגנו את התו הירוק, הזנקנו את העסקים, חזרנו לקניונים – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שפק, די. קריאה ראשונה. די. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל העולם, בכל העולם, שיבחו את ההצלחה הכבירה שלנו. ומה עשיתם אתם עם ההצלחה הזו? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> פירקו את הכול. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט, חברת הכנסת מירי רגב, פשוט הם בעטו בדלי המלא. ביום חילופי הממשלה, ב-13 ביוני, היה בישראל תחת הנהגתנו מספר זעום של חולים מאומתים – – << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> 6,500 זה מה שהיה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – פחות מחמישה ביום. היום, אצלכם, יש כבר 500 נדבקים ביום. פי 100. אנחנו הבאנו לסגירת מחלקות קורונה, אתם גרמתם לפתיחת מחלקות קורונה. אנחנו הורדנו את המסכות, אתם החזרתם את המסכות. << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> 6,400 – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> למען השם, מה אתם עושים מול התפרצות הקורונה? התשובה היא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל: מה אתם עושים? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. חבר הכנסת גולן, די. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> הדבר היחידי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שפק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל: למען השם, מה אתם עושים? עושים – לא מדברים, לא מצייצים, לא מתפארים. מה אתם עושים מול התפרצות הקורונה? והתשובה היא: אתם לא עושים כלום. איך בנט קורא לזה במילים מכובסות? בלימה רכה. זו לא בלימה רכה, זו בלימה ריקה, ריקה מתוכן, ריקה ממעשים, ריקה ממדיניות, ובעיקר ריקה ממנהיגות. הדבר היחיד שיש לכם, באמת היחיד שיש לכם – אתם עושים את זה לא רע – זה סלפי וציוצים. במקום להוביל, לקבל החלטות של ממש, אתם יודעים לעשות דבר אחד – לצייץ ולהצטלם. רק חודש אחד עבר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה המצאת את הסלפי שאתם עושים. אתה המצאת את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי, אני מבקש. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש, חבר הכנסת גולן, די. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> רק חודש אחד עבר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכבר יצרתם שלושה מחדלים ענקיים. המחדל הראשון – נתב"ג. כשהממשלה שלנו עמדה בפני האיום של כניסת וריאנטים לישראל קיבלנו במהירות החלטה קשה אך הכרחית. למעט – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת קריב, מספיק. אל תפריעו. אני לא אעבור על זה לסדר-היום. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה לא מוציא אותם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תגיד לי מה לעשות. אני מרגיע אותם. זה בינתיים שקט. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה בסדר שאתה מנסה לעזור לי, אבל תאמין לי, אני יכול לעזור לעצמי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בתור יו"ר הסיעה הוא לא יכול להוציא אותם. בתור יו"ר הסיעה הוא לא יכול להוציא אותם. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> למעט כניסת אזרחים ישראלים שחוזרים הביתה – חיים כץ, דיר באלכ. תשמע, למעט כניסת ישראלים שחוזרים הביתה אנחנו סגרנו את השמיים. היינו המדינה הראשונה בעולם שפעלה כך, שסגרה כך את שדה התעופה שלה, ובכך מנענו כניסה של חולים רבים עם וריאנטים לישראלים. לעומת זאת, הממשלה שלכם הפקירה את הגבולות. במקום לבלום את הווריאנט ההודי, במקום לבלום את הווריאנט ההודי, הצטלמתם איתו בסלפי בנתב"ג. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה גורם לו להזיע, ראש הממשלה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> המחדל השני שלכם: חיסונים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> המחדל השני שלכם – חיסונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עבדנו סביב השעון כדי להביא לארץ מיליוני חיסונים. בשעה – אני רוצה להזכיר לכם מה אתם עשיתם: אתם התראיינתם בכל ערוץ, הסברתם שהחיסונים לא יגיעו ובכלל מי צריך את החיסונים; קראתם בשצף קצף לפתוח הכול. אתם זוכרים? לפתוח, לפתוח, לפתוח. אני אמרתי לאזרחי ישראל מהרגע הראשון שהפתרון היחיד ארוך הטווח לקורונה הוא החיסונים. ואני הקדשתי כל דקה מזמני וממרצי, יחד עם חבריי ממשרד הבריאות. פעלנו בכל דרך לדאוג לכך שישראל תקבל כמה שיותר חיסונים מכמה שיותר מקורות וכמה שיותר מהר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מותר לצחוק? מותר לנו לצחוק? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הפסקתי להילחם על הבאת עוד ועוד חיסונים. ואגב, עשיתי את זה גם כשפעלו נגדי מתוך הממשלה וגם כשהתקשורת והיועצים המשפטיים ניסו להצר את צעדיי. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בזכות העשייה שלנו החזרנו את מדינת ישראל לחיים. אבל בזכות הכישלון שלכם אנחנו צריכים לשבת עם מסכות, לא רק כאן – בכל מקום סגור במדינת ישראל, ואפילו, אפילו את זה אתם לא מצליחים לאכוף. מה שאני דורש מכם לעשות כבר כמה שבועות זה להקדים ולהביא עוד מיליוני חיסונים לישראל. החיסון השלישי נגד הקורונה חייב להיות בידינו כבר עכשיו. יכול להיות שנרצה להשתמש בו, יכול להיות שלא, אבל אם נרצה להשתמש בו, לא נוכל לעשות זאת אם החיסונים לא יהיו פה. אתה לא יכול לתת זריקה כשאין לך חיסון. וזה עלול, ברגע המכריע, לעלות בחיים רבים, חיים של אזרחי ישראל, כי אף אחד לא יודע – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – לשמור על האזרחים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד לא יודע מה יקרה כשרמת הנוגדנים בדם תרד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, מספיק. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו משערים שאנחנו יודעים, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים, אבל אנחנו לא באמת יודעים. ולכן המחיר של הקדמת הבאת החיסונים לארץ הוא אפסי; המחיר של איחור בהבאת החיסונים יכול להיות קטלני. החיסון השלישי כבר היה צריך להיות פה, והגיע הזמן שתתחילו להיות – איך אני אגיד את זה, נשתמש במינוח – תתחילו להיות אובססיביים בעניין הזה, ותביאו, ריבונו של עולם, את החיסונים לישראל. ויש עוד מחדל, מחדל שלישי של אובדן דרך. אין לכם שום דרך אמיתית להתמודד עם הקורונה. אצלכם, אצלכם הספין הוא חזות הכול. מה שחשוב זו רק הכותרת בעיתון – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מלך הספינים. אתה מלך הספינים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן. << קריאה >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << קריאה >> אתה אמיתי, ביבי? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – או הידיעה במהדורת החדשות. ואני חייב להגיד לכם, זה לא קשה, כי רוב התקשורת עובדת אצלכם, מלטפת אתכם בצורה מביכה, ובעיקר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בעיקר מסתירה את המחדלים הרבים שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, קריאה ראשונה. חבר הכנסת קארה, קריאה ראשונה. אל תכריח אותי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, באמת, אדוני היושב-ראש, איך אפשר לבוא ולהגיד שהתקשורת מלטפת את הממשלה? זה לא נכון. התקשורת תקפה את הממשלה במשך 12 שנים ועכשיו היא תוקפת את האופוזיציה, אבל זה בסדר. אנחנו מבינים, כולם הרי מבינים בדיוק את המשחק שמשחקים פה. ובכן, שום ליטוף תקשורתי לא יסתיר את המחדלים שלכם. במקום להגדיל את מספר התקנים למערכת הבריאות אתם מבטלים את התקנים לרופאים ולאחיות, שאנחנו הבאנו. במקום להנהיג את התו הירוק מבעוד מועד, ולעודד על ידי כך – קודם כול לדכא מחלה, לדכא הדבקה – ולעודד התחסנות – שר הבריאות ממאן לעשות זאת. הוא יכול להסביר למה? אולי הוא חושש ממצביעי מרצ בפרדס חנה או בכל מיני מקומות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – כלכלי של תו ירוק. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אינני יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל אתכם, אתם לא מבינים שאנחנו עומדים בפני התפרצות אפשרית? הרי הכתובת על הקיר. כל אחד רואה את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אין חיסונים, אין תקנים, אין תו ירוק, אין אכיפת בידודים, אין אכיפת מסכות, ואני שואל למה? פייזר הוא אותו פייזר, משרד הבריאות אותו משרד הבריאות, החיסונים אותם חיסונים, כך אמר ידידי שר הבריאות לשעבר יולי אדלשטיין. אז מה קרה? מה השתנה? מה שהשתנה זה ממשלה שאין לה דרך, אין לה מנהיגות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לה רק ספרון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממשלה שבאה לעבוד. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם שם יומרני: איך לנצח את המגפה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> גם הספרון הוא לא שלו, הוא גנב אותו. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כשבפועל – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בפועל קורה בדיוק ההפך. אגב, אני לא יודע למי באים בטענות על כך, למחבר האמיתי או למי שעל פי הפרסומים הוא העתיק ממנו את הרעיונות. אז מסתבר שהרבה יותר קל לבקר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קופירייטר. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולכתוב ספרון מאשר להילחם במגפה בפועל. רבותיי, אני שואל אתכם: איך הצלחתם להתברבר בניווט כל כך מהר? חשבתי שזה ייקח לכם כמה שבועות. אבל תוך ימים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הורדתם את ישראל ממסלול של הצלחה, והעברתם אותנו, לצערנו, למסלול של כישלון. בציוצים ובטוויטר לא מנצחים מגפות. ועם ספרונים מועתקים – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> וגם לא בבחירות. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא מצילים חיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מסיבות עיתונאים היסטריות – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מזכיר לכם את האמירה שלכם: לא קורונה, לא מעניין. אז כנראה שהמאבק בקורונה לא באמת מעניין אתכם כי החזרתם אותנו הרבה הרבה אחורה במאבק הזה. יצרתם מצג שווא כאילו הממשלה שלכם תתמקד בקורונה. אמרתם – הינה מה שאמרתם: אין אידיאולוגיה, יש קורונה. אבל במציאות, במציאות אתם עסוקים בכל דבר מלבד הקורונה. אתם מתמקדים באמת רק בדבר אחד: בהישרדות הפוליטית שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במשפט. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הקמתם בהונאה ממשלת נוכלות, שלראשונה בתולדות ישראל כוללת מפלגה אנטי-ציונית שמתנגדת לעצם קיומה של מדינת ישראל – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותומכת בטרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> דיברתם – איך דיברתם גבוהה-גבוהה על הצורך להעביר תקציב – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והדבר הראשון שעשיתם הוא לדחות את העברת התקציב. תקפתם – איך תקפתם את החוק הנורבגי – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והינה הבאתם אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תקפתם את החוק – את זה כדאי שישמעו החדשים, שלושת חברי הכנסת החדשים שנכנסו רק היום בחוק הנורבגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פרוש – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תקפתם את החוק הנורבגי והבאתם אותו – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זוז הצידה והכול יסתדר. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על סטרואידים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, בבקשה. קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איש הנידוי, השיסוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איש הסכסוך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, צר לי – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – בבקשה לעזוב את המליאה. תודה. בבקשה לצאת החוצה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היה חבר הכנסת גולן, שמדבר על – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מזהה תהליכים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> שמדבר על פילוג, ואמר שישראל היא ערב הפיכתה למדינה נאצית. זה לא פילוג? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ימשיך אדוני, בבקשה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מילה של פילוג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ימשיך, אדוני. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן. בבקשה להמשיך. (חבר הכנסת יאיר גולן יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אז אנחנו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת ביבי, די לשקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני דיברתי על החוק הנורבגי. אתם התנגדתם לו, ובאמת היה טעם לשמור אותו מדוד, אבל אתם הגדלתם אותו מעבר לכל דמיון. יש היום יותר נורבגים בכנסת מאשר בנורבגיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שוב שקר. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מה, אני צריך ללמוד לדבר נורבגית? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שוב שקר. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> החזרתם לסדר-היום המדיני – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – נורבגיה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הסוגיה הפלסטינית. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> טוב מאוד. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת מואטי, לך זה טוב מאוד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל למי שדיבר בשם הימין והתיימר להיות ימין זה לא טוב מאוד. זו הונאה. הפקרתם את המאבק נגד הסכם הגרעין המתגבש עם איראן. אני חייב להגיד לכם, בנט עומד כאן – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כולו נפוח, מדבר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מדבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. הוא יגיד "אדוני ראש הממשלה", הוא יגיד, כי כשנפתלי בנט עמד פה הוא אמר "אדוני ראש הממשלה". אני מניח שגם חבר הכנסת נתניהו יגיד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, לאדוני ראש הממשלה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לא להפריע. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בנט עומד כאן – לאדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בנט עומד כאן כראש הממשלה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא להפריע, בבקשה, מספסלי הקואליציה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל למעשה, יש פה שמונה ממשלות תחת ממשלה אחת. התפקיד שלו הוא רק אחד, להיות ראש ממשלה ייצוגי כדי להעביר את השלטון בעוד שנתיים לראש הממשלה האמיתי, יאיר לפיד. עד אז ילטפו אותו, יתגמלו אותו, יקבלו אותו באהבה בוושינגטון ובאמ"ן, כי יש לו תפקיד, שני תפקידים, שלושה: 1. לעשות מה שראש הממשלה הנוסף מנסור עבאס אומר; 2. להכתיר את יאיר לפיד; 3. להעביר בשקט האפשרי את הסכם הגרעין האיראני. ולצורך זה יכבדו, ילטפו, אבל למעשה כל התפקיד שלו הוא להיות גשר חי ולתת לשמאל סוף-סוף את ייעודו. לכן הוא ראש ממשלה בובה, זה התפקיד שלו. זה התפקיד שלו. פשוט להיות גשר חי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה בפועל יאיר לפיד סיכם באופן מדהים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם האמריקנים על מדיניות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת אבו שחאדה, שקט, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, שקט, בבקשה. ששש. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלו השותפים החדשים של בנט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאה ראשונה, תודה. בבקשה, ימשיך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה בפועל יאיר לפיד סיכם באופן מדהים – אני אומר לכם שאני עדיין לא נרגע מזה; הוא סיכם באופן מדהים, ככה, במחי יד, בלי הנד עפעף, ובלי מילה מראש הממשלה הייצוגי בנט או מאף אחד אחר – סיכם עם האמריקנים על מדיניות של אין הפתעות בעניין איראן. זאת אומרת, ישראל לא תפתיע מבצעית את ארצות הברית – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנושא תוכנית הגרעין. זאת אומרת שעל פעולה שלנו – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נצטרך להגיד לה מראש. ואם הם לא יאשרו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם יודעים מה יקרה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> או לחלופין – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יכול להיות שהם גם ידליפו את זה, וזה כבר קרה. דברים כאלה היו. אני מעולם מעולם לא הסכמתי לתת התחייבות כזאת, ותוך דקות או ימים ראש הממשלה בפועל יאיר לפיד – שיהיה ראש הממשלה לא רק האמיתי אלא גם הרשמי האמיתי בעוד שנתיים – הלך וויתר על העיקרון הריבוני הזה של הגנת מדינת ישראל מפני איום קיומי. נתן את זה ככה, בלי לחשוב, וזה אומר לכם הכול. זו ממשלה שמסכנת את ישראל בפנים על ידי מחדלי הקורונה שלה וחוסר המנהיגות והמלל והרהב חסרי הכיסוי שלהם, ומנגד היא מפקירה את ביטחוננו בחוץ על ידי הכניעה הווסלית הזאת למדיניות שאמורה ליישר קו עם התגרענותה של איראן. זו הממשלה המסוכנת ביותר שקמה למדינת ישראל. ואחמד טיבי קרא לה, לא בכדי, הממשלה הישראלית הפלסטינית הראשונה. הראשונה והאחרונה בתולדות ישראל, כי אנחנו נפיל אתכם במהרה בימינו. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, אתם לא תמחאו כפיים. אדוני ראש הממשלה, אתה ביקשת לעלות? אדוני ראש הממשלה, אתה ביקשת לעלות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תראו, תראו, כשחבר הכנסת נתניהו עלה, כמעט ולא היו הפרעות. אני מבקש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש – הבנתי, אם אתם רוצים להפריע, בסדר. הבנתי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – כריזמה, כריזמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, את בקריאה ראשונה, אני מזכיר לך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, הוצאתי אותך ונכנסת על דעת עצמך, אז – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן כן כן. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מירי רגב, את בקריאה שנייה, אל תכריחי אותי. אני ממש אומר את זה. בבקשה, שקט באולם. בבקשה, אדוני ראש הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, חבר הכנסת גולן, תתפנה בבקשה החוצה, אני אתן לך רשות. בבקשה תצא החוצה. ככה נהוג במליאה, כמו שאני עושה עם כל חלקי הבית. תודה. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה אחרי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שקט במליאה. חברת הכנסת שטרית, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם הילדים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מכיוון – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם הילדים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם יודעים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם המעונות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני. אני הייתי סטודנט שלך, לא נעים לקרוא לך בקריאה ראשונה. די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מכיוון שקודמי מרבה לנופף – בצורה בלתי אחראית, אגב – את דגל איראן, וגם עכשיו עושה דברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני לא אפרט, כי אני לא אפגע בביטחון המדינה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עדיף לטמון את הראש בחול. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אני רק אגיד את המשפט הבא על חבר הכנסת ביבי נתניהו, בעניין איראן, כי אף אחד הרי לא רואה את הדברים: מעולם בתולדות מדינת ישראל לא היה מישהו שדיבר כל כך הרבה ועשה כל כך מעט, בעניין איראן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על עצמך. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש להגיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא, אני לא מאפשר את זה, גם לא מספסלי הקואליציה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> בושה. שקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש. אדוני, לא נהוג, גם לא לפי הפרוטוקול – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה לא נהוג? נהוג, נהוג. זה התקנון, מה לא נהוג? מה לא נהוג? אתה לא יודע מה קורה בבית הזה. אתה אפילו לא מכיר את הבית הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא קרה אף פעם, וגם לא יקרה עכשיו. זהו. אני עובר לסעיף הבא. אל תעירו לי. לא היה אף פעם, וגם לא יקרה עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפני שאני עובר להצבעה, אני עובר לסעיף 10 – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, אתה צריך לתת לו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשבי בבקשה מייד. החוצה. תוציאו אותה החוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה החוצה? (חברת הכנסת מאי גולן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפני שאני – לא יקרה. לא היה ולא יהיה עכשיו. שבו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה. אתה פשוט טועה. תקבל את זה שטעית. תקבל את זה שטעית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, בבקשה. חבל על הוויכוח. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא טעה, הוא טעה. הוא מבין שהוא טעה אז הוא תיקן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קיבלתי. תיקנו אותי. אני מודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה לא יכול להיות נחרץ. אתה לא יכול להגיד "מעולם לא היה" כשזה הפוך. זה לא יעבוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? אז הוא טעה, קורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. בבקשה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה לך שתיקנת את הוראתך, ואכן אני יכול להגיד לך, כיוון שהייתי פה הרבה שנים כראש ממשלה, בכל העת הזאת, 15 השנים, או לפחות בכל עת שהיה דיון של 40 חתימות מאז שהדבר הונהג, כל פעם שראש האופוזיציה – או יותר נכון, ראש הממשלה דיבר וראש האופוזיציה ביקש לדבר אחריו – הדבר הזה תמיד נעשה, ולכן אני מודה לך על התיקון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קיבלתי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, זו לא העת לעבור על כל המאמצים שחבריי ואני עשינו במהלך השנים, שעצרו ועיכבו וסיכלו וחיבלו בתוכנית הגרעין האיראנית, וגם במעשים שעשינו כדי להוביל את ההתנגדות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי, אתם מפריעים לי. זו לא העת לדבר על כל הפעולות והמעשים במישור המבצעי, המדיני, הכלכלי, המודיעיני, שחבריי ואני הובלנו במהלך השנים כדי לעכב ולהסב לאחור כמיטב יכולתנו את תוכנית הגרעין האיראנית, ואני חושב שכל אחד מכם יודע את האמת, או לפחות חלק מהאמת, כי האמת כולה עדיין עלומה. אבל אני אגיד דבר אחד: מי שיודע את האמת לגבי הפעולות שלנו – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כלפי האיראנים – לא בכדי הם ייחלו לכך שהממשלה שלנו תוחלף בממשלה שלכם. הם יודעים למה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> דברים לזכרו של יושב-ראש הכנסת לשעבר שלמה הלל << נושא >> << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> חברי הכנסת, לפני ההצבעה אני מבקש להעלות את זכרו של יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת שלמה הלל. אני מבקש מכולם לעמוד לזכרו לדקת דומייה. משפחתו נמצאת ביציע. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) תודה רבה. נא לשבת. בני משפחת הלל, היושבים ביציע, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בפברואר האחרון הלך לעולמו יושב-ראש הכנסת, שר הפנים ושר המשטרה לשעבר שלמה הלל, זכרו לברכה. הלל עלה לארץ מבגדאד בשנת 1934, ולפני קום המדינה עסק בהעפלה של יהודים מארצות ערב לארץ ישראל. לאחר קום המדינה מילא תפקיד מרכזי במבצעים להעלאת יהודי עיראק ארצה. כבר בשנת 1952 נבחר לכנסת כחלק מרשימת מפא"י, וכיהן בה עד שנת 1959. לאחר מכן ייצג את מדינת ישראל כשגריר בכמה מדינות באפריקה, וכן ניהל את מחלקת אפריקה במשרד החוץ. בשנת 1974 נבחר שלמה הלל שוב לכנסת, וכיהן בה כ-18 שנים; במהלכן כיהן כיושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת, כיושב-ראש התשיעי של הכנסת, כשר הפנים וכשר המשטרה. הלל זכה בשורה ארוכה של פרסים ותארים, ובהם פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת היובל למדינה, וכן קיבל את תואר אביר איכות השלטון. בין יתר תפקידיו הציבוריים זכורים חברות בוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה, יושב-ראש קרן היסוד וכן נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. יושב-ראש הכנסת והשר לשעבר הלל נפטר בחודש פברואר האחרון. בן 97 היה במותו. יהי זכרו ברוך. חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על ההצעה לומר מילים לזכרו של שלמה הלל, יושב-ראש הכנסת לשעבר ושר לשעבר. ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, בני המשפחה היקרים שנמצאים כאן איתנו, ארי, נתמר והנכדות, אני חייב להתחיל – אדוני היושב-ראש, מכיוון שידעתי שאתה תזכיר את העובדות על החיים המאוד-סוערים ומאוד שזורים בתולדות המדינה של שלמה הלל, אני חשבתי על כמה דברים הרבה יותר אישיים. לא רוצה לחזור על הדברים שידועים לכולנו. אז אני חייב לפתוח בכך ששלמה הלל ואנוכי הפרנו הבטחה, כי ב-2013 מלאו לו 90 שנה, והגינו רעיון להזמין אותו ללשכה ולעשות לו מפגש עם הצוות שעבד איתו אז בלשכה של יושב-ראש הכנסת וגם עם עובדי הכנסת הרלוונטיים מאותה תקופה. והסיכום, כפי שאתם זוכרים, היה שאנחנו ניפגש בעוד עשר שנים. לצערי הרב כנראה המפגש הזה לא יצא לפועל, אבל לפחות אנחנו מעלים את זכרו של האיש היקר הזה, שלמה הלל. ואם הבטחתי דברים אישיים, אז אני אגיד לכם שבדיוק לפני 34 שנים – למה אני אומר בדיוק? כי אני זוכר שהיה מדובר בתשעת הימים – חברות הכנסת אורה נמיר וחייקה גרוסמן, זיכרונן לברכה, הזמינו אותי לכנסת, אסיר ציון משוחרר שזה עתה הגיע לארץ. ואני, למורת רוחן, הייתי לא מגולח ונאצלתי לתת הסברים למה. אחרי שהתקבלו ההסברים למה אני לא מגולח, הן הזמינו אותי להיכנס ללשכת יושב-ראש הכנסת דאז שלמה הלל, ואני זוכר טוב מאוד מה אמרה לי אורה נמיר, עליה השלום; היא לא אמרה: תשמע, זה יושב-ראש הכנסת, זה איש חשוב, זה סמל שלטון; היא אמרה: הוא היה פעיל עלייה גדול, הוא תמיד פעל למען העלייה. וכך אני רואה אותו. והסתבר שהייתי אמור להכיר אותו עוד לפני שעליתי לארץ, כי שנה לפני זה, כשהייתי בבית סוהר, נערים, בני עקיבא באלון שבות, עשו שביתת רעב לשחרור אסירי ציון. מי הגיע לבקר? יושב-ראש הכנסת. אדוני היושב-ראש, אתה יודע שבתפקיד הזה יש הזמנות אין-ספור, ואתה יודע שלא תמיד יש זמן ולא תמיד משתלם לנסוע למקומות – איך אני אגיד לך – שהם לא בדיוק מעוז התמיכה שלך במפלגה או למפלגה שלך. ושלמה הלל הגיע. יש לי תמונות עד עצם היום הזה מן הביקור שלו באלון שבות אצל אותם נערות ונערים של בני עקיבא. את שלמה הלל פגשתי גם אחרי שהוא היה יושב-ראש הכנסת, לא פעם, בתפקידו כיושב-ראש קרן היסוד. גם בזה אני הייתי מציע לא לזלזל, זה לא עניין של מה בכך. במשך שמונה שנים, בתחילת גל העלייה הגדול, גם מברית המועצות דאז וגם מאתיופיה, מבצע שלמה, הוא פעל רבות – המשיך בעצם את פועלו, את מה שעשה למען יהודי עיראק וארצות המזרח; הוא המשיך את פועלו גם כיושב-ראש הקרן. ולא בכדי הוא קיבל גם פרס ישראל על מפעל חיים. ואני ממליץ, במיוחד לחברי הכנסת החדשים: יש כאן, חצי קומה מעלינו, קיר עם תמונות רבות של חברי הבית הזה שזכו לקבל פרס ישראל בתחומים שונים, בחלק גדול מהמקרים על מפעל חיים. אני חושב שכדאי תמיד ללמוד מאלה שקדמו לנו איך אפשר לשלב בין חיים פוליטיים סוערים לבין עשייה ממלכתית. ומכיוון שאני תמיד זוכר שכעסתי, כיושב-ראש הכנסת, על אלה שערבבו פוליטיקה עכשווית בנאומים לזכר מי מחברינו, בדרך כלל שר או יושב-ראש כנסת שהלך לעולמו, אז אני בוודאי לא אעשה את זה. אני רק אציע לעצמנו בימים אלה לחשוב מה אדם ממלכתי כמו שלמה הלל היה אומר והיה חושב על מה שנעשה כאן בימים האלה. יהי זכרו ברוך, תנחומינו הכנים לבני ובנות המשפחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אדלשטיין. השרה מיכאלי, בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> משפחת הלל היקרה, אני רוצה לפתוח, חבריי וחברותיי חברות הכנסת, ולצטט לכם – לא לצטט, אבל לספר לכם מה אמר ארי הלל, בנו של שלמה הלל המנוח, בטקס הלוויה המאוד-מצומצם, שהיה בעיצומם של ימי הקורונה והסגרים: 1975, ממשלת רבין הראשונה קמה, ושלמה הלל מקבל את משרד הפנים. על שולחנו הוא מוצא מכתב שמבקש להכיר ביהודיות ויהודי אתיופיה כיהודים לצורך חוק השבות. במגירה אחרת הוא מוצא מכתב מהרב הראשון לציון עובדיה יוסף, שקובע נחרצות שיהודיות ויהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר. שלמה הלל ממהר לקרוא לפקידי המשרד, שהיו אנשי מפד"ל, ואומר להם: בואו נתקן את האירוע הזה, זה ממש דחוף; יש פה אנשים שאנחנו צריכות וצריכים להכיר בהם כיהודים – סביר להניח שהוא אמר "צריכים", אבל. אנשי המשרד מסבירים לו שזה עניין מסובך וצריך לקיים דיון ואולי עוד דיון, ועובר הזמן, ולא מתקיימים – והוא כבר לא שר הפנים. 1976, המפד"ל פורשת מממשלת רבין, ושלמה הלל נקרא שוב להיות שר הפנים. הוא שואל מה קורה עם העניין הזה של יהדות אתיופיה, וכשהוא מבין ששום דבר לא זז, הוא מחליט מיידית פשוט להחיל את חוק השבות על העלייה מאתיופיה. הוא, ממוצא עיראקי, שנשא את אשתו תמימה, ממוצא אוסטרי, פשוט לא הסכים להפרדה בין אנשים בשל מוצאם. באותם ימים ממש חיה בגונדר בצפון אתיופיה ילדה צעירה בשם נתמר, שלא מודעת לזה שגורלה משתנה לתמיד מהחלטה של שר פנים בירושלים. באותם ימים גם גדל ילד בשם ארי הלל, שלא יודע שאבא שלו חתם על החלטה שתשנה את החיים שלו לנצח. נתמר וארי נפגשים במדשאות אוניברסיטת תל אביב, מתחתנים, ונולדות להם שלוש בנות – אולי דילגתי על "מתאהבים", אני מצטטת ממקור ראשון. אז ההחלטה הזאת של שלמה הלל, גם ברמה האישית, הפכה אותו לסבא מאושר ואבא גאה. אבל איזה משקל עצום, איזה חותם השאירה ההחלטה הזאת שלו בתולדות החברה הישראלית ומדינת ישראל. אבל העניין הוא שההחלטה הזאת היא ממש אחת מני כל כך הרבה מעשים שעשה שלמה הלל שעיצבו את פניה של מדינת ישראל והחברה הישראלית. חבריי מנו פה ממש אפס קצהו. האחריות העצומה שלו לעליית יהודיות ויהודי עיראק – הוא זה שהגה את המחשבה להעביר אותם דרך איראן, איראן של ימים אחרים, בשתי נגלות: בהתחלה בריחה, ואחר כך במשא ומתן מסודר. הוא זה שממש יש לו יד, משמעותית, בארגון מבצע עזרא ונחמיה, שהביא לכאן מספר עצום של יהודיות ויהודים מעיראק. השגריר הראשון שלנו בגינאה, ואחר כך בעוד אי אלו מדינות אפריקה, ומכאן הוא נהיה מנהל מחלקת אפריקה, חבר במשלחת ישראל לאו"ם, סמנכ"ל משרד החוץ למשרד התיכון ועוד ועוד ועוד, ואני לא אמנה – באמת, כל כך הרבה דברים שהוא אחראי להם. אנחנו צריכות וצריכים להיות אסירות ואסירי תודה לו. אני אגיד רק ששלמה הלל הוא עוד אבן מאבני הפינה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. הבניין הזה עומד, חברות וחברים, בזכות התרומה של שלמה הלל ושל השותפות והשותפים שלו. בשבוע שבו הוא נפטר הייתה לנו זכות גדולה ששלמה הלל צירף את שמו לרשימת העבודה לכנסת, במקום ה-74. הוא היה מנהיג בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. היה לו עמוד שדרה ישר באופן מדהים. היו לו שקט פנימי וידיעה עמוקה של הדבר הנכון לעשות לטובת עם ישראל ומדינת ישראל. יהיה זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יברקן, דקה מהצד. בקשה מיוחדת, אני מאפשר זאת. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, ראש האופוזיציה – תודה רבה, אדוני היושב-ראש, שנתת לי מחוץ לפרוטוקול להגיד כמה מילים על שלמה הלל. אני ממש שמחתי לשמוע עכשיו את השרה מרב מיכאלי שציינה את הקשר שלו ליהדות אתיופיה, ביתא ישראל. בבית הזה היו מנהיגים רבים וציונים דגולים, אחד מהם היה שלמה הלל. רבים זוכרים את הפסיקה של הרב עובדיה יוסף שנפסקה, אבל הייתה במגרות עד שהאדם הנכון הגיע ומשך אותה ונתן לה חותמת. הפסיקה של הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, הייתה חשובה מאוד, אבל היה צריך את היהודי עם הלב הענק כדי לתת את החתימה הזאת. לא שאנחנו, ביתא ישראל, היינו זקוקים לאישור ממישהו על יהדותנו, היינו עולים כך או כך, אבל ההיסטוריה זוכרת את האנשים הללו לטובה. איש ענק, מר הלל, יהיה זכרו ברוך. והלוואי שכל מי שנמצא בבית הזה, מן השמאל ומן הימין – הציונות בוערת בכולנו, שניאחז בה, כי בסוף, בזכות אנשים כמו הלל מדינת ישראל קמה, נקווה שנעביר אותה, עם אהבת הזולת ועם אכפתיות והדדיות כמו שהיה להלל, לכל עם ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, השרה תמנו שטה, בבקשה. מהצד. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תחילה אני רוצה להודות לך על זה שאפשרת לדבר למרות שלא ידענו על הדיון הזה, אז תודה רבה. כנסת נכבדה, משפחת הלל היקרה, נתמר היקרה, ארי, הנכדים, אובדן ענק, אובדן גדול של איש אדיר. הצטערנו מאוד מאוד לשמוע על לכתו בפברואר האחרון. אני חושבת שלא רק יוצאי אתיופיה כאן העלו את קרנו בתרומה הכל-כך משמעותית. דיברה על כך שרת התחבורה, איך ב-1976 הוא היה איש במקום שלא היה איש. והוא לא שכח, הוא ידע לחזור לתפקיד. אנחנו מדברים על זה ששנה לאחר מכן עולה בגין לשלטון, ואז הוא מדבר על זה שיהודי הוא יהודי בין אם הוא ממוצא מזרחי או ממוצא אחר, שכולנו אחים; הלל, שנה לפני כן מיישם את זה הלכה למעשה, במקום שהוא הולך נגד כל המערכת. וההתרגשות של לדעת שהיה כאן, בתוך הבית הזה, אדם שהיה מוכן ללכת נגד כולם, ולדאוג שהדרך נסללת לעלייה מאתיופיה – בעיניי זה דבר שילך איתנו לעד. זהו נכס צאן ברזל לכל מנהיג או מנהיגה או לכל שר או שרה, ורם יהיה התפקיד ככל שיהיה, לזכור, לראות את האנשים ואת העם היהודי שבתפוצות. מעבר לכך, גם בתוך המשרד שלי, תרומתו – החל מהפעולות בהעפלה, התרומה להברחת יהודים מעיראק ואחרים – היא תרומה משמעותית, שאני רוצה שתדעו שמדינת ישראל וממשלת ישראל תזכור לעד. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מאפשר לעוד שניים ולא יותר, אנחנו צריכים להמשיך בסדר-היום. חבר הכנסת האוזר, בבקשה. ממש דקה קלילה, תודה, וחבר הכנסת גלנט אחריו. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לזכרו של שלמה הלל בבית הזה צריך לציין גם את תפקידו ופועלו בראש המועצה לשימור אתרי מורשת. הוא עשה זאת ללא היסוס ובמוטיבציה מלאה. בראש ובראשונה אני רק אציין את הסיוע שלו למבצע שהוא עצמו הנהיג או הוביל, מבצע מייקלברג. זה היה אולי המבצע המרשים והמסוכן ביותר של הבאת עולים, העפלת עולים מעיראק, העפלה באוויר, שבאמת אולי זה אות ומופת לרצון של יהודים להגיע לארץ בכל דרך, באוגוסט 1947. את המבצע הזה, שהוא הוביל בגיל 24, זכתה המועצה לשימור אתרי מורשת להנציח במחנה המעפילים בעתלית בהבאת מטוס C-46, ולצערי הרב שלמה הלל לא זכה בחייו לראות את השלמת הבאת המטוס והנצחת המבצע הזה. יהיה זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. תודה. חבר הכנסת גלנט, בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחת הלל, אני עליתי לכאן כדי להגיד לכם תודה. להגיד לשלמה תודה. ואני אספר לכם, לכולכם, סיפור היסטורי קצר: המטוס הזה, אותו מטוס שבמבצע מייקלברג הביא עולים מעיראק, עשה עוד טיסה אחת. הוא עשה טיסה לאירופה. הטיסה הזאת נחתה בבארי, סמוך לבארי בדרום איטליה, והיא הביאה עולים צעירים לקראת המלחמה כדי להילחם במלחמת השחרור. אבא שלי היה על הטיסה הזאת. תודה. יהיה זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלנט. << נושא >> מחדל נתב"ג << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת במקומות, בבקשה. אני מבקש לעבור להצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מרשה לנו להצביע? אתה מרשה לנו להצביע בכנסת שלך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל מי שהיה מחוץ למליאה, בבקשה להיכנס כדי להצביע. אני עובר להצבעה. ההצבעה היא על העמדה שהציג ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הודעת ראש הממשלה – 54 נגד – 47 נמנעים – 4 הודעת ראש הממשלה נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא עובד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, חברים, בסדר גמור. אני מבטל את ההצבעה, אני מנסה להצביע פעם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש יותר מדי כאלה שלא הצביעו. ולכן אני – טוב, בואו נראה, נלך לפי אולם המליאה. בצד הזה, מי לא הצביע? בבקשה, רגע, אני אעבור גם לצד הזה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, יש ח"כים שיצאו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלה שיצאו – קראתי להם, אבל אני מאפשר להם להיכנס ואני אכליל אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם הלכו לחדרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ולא הצביעו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצביעו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אהה, זה נקלט. כמה יצא? אנחנו בודקים אם ההצבעות נקלטו, עוד שנייה, בבקשה. מי חושב בצד הזה שהצבעתו לא נקלטה? מאי גולן. רגע. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, מאי גולן נוספה. חבר הכנסת ישראל כץ, הוספנו את שמך. אתה מופיע, אופיר. חבר הכנסת פינדרוס, אנחנו בודקים. חבר הכנסת אבי מעוז? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמיד אמרתי – – – מה זה נותן – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – הצבעה חוזרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כבר בודקים. יש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו בודקים אותך, דקה. תוצאות ההצבעה: 58 בעד עמדת ראש הממשלה, 52 נגד. אושר, כמובן. << נושא >> נאום בכורה של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא. תודה רבה, אני רוצה לעבור לנושא הבא: נאום בכורה של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש. יברך ראש הממשלה. בבקשה, אני מבקש שקט באולם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, לא אפשרתי לאף אחד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי סעיף 34 מאפשר לי שיקול דעת, ואני שקלתי את זה. אז תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש. בבקשה. חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת כסיף, תודה. אנחנו רוצים לשמוע את חברת הכנסת פינטו. בבקשה. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה נפתלי בנט, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, "האזינו השמים ואדברה. ותשמע הארץ אמרי פי"; "אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק". הינני, שירלי פינטו קדוש, נכדה לסבא ציון וסבתא סוזן טפיירו, בת לורד ויונתן פינטו, אחות בכורה לאביב ואשתו של מייקל, אימא לנבות טל ולעוד אחת בדרך. נולדתי בחיפה בסוף שנות השמונים, וגדלתי בקריית ים. משפחתי משפחה מסורתית וימנית. אבי יונתן אימץ את ערכיו והעריץ את זאב ז'בוטינסקי. דרך אימי למדתי לאמוד את ערכן של יצירות אומנות ושכיות חמדה. סבי וסבתי התמידו יום-יום להושיבני וללמדני את מורשת ישראל ותרבות העולם, את פרקי אבות, משלי איזופוס, יצירותיו של לה פונטיין ואת שירתו של חיים נחמן ביאליק. בנוכחותם ונכונותם לענות על כל שאלה ששאלתי ועל כל קושיה שהקשיתי, הם הזכירו לי יום-יום, שעה-שעה, שאין דבר העומד בפני הרצון. כבר מגיל קטן, יחד עם הוריי, חוויתי ממקור ראשון על בשרי ועל נפשי את חוסר הנגישות, היעדר המודעות והחסמים הטבועים בחברה. על אף קשיים אלו, שאבתי את השקפת העולם והערכים שמשפחתי הנחילה לי. עד היום הם חלק בלתי נפרד ממני. ערכי אהבת המולדת ותושביה עבורי הם ערכים מקודשים, שלשמם ובשמם אני מאמינה שצריך לעבוד יום-יום. היום, ג' באב תשפ"א, עומדת אני כאן מעל בימת הכנסת, בימה שעליה עמדו ונאמו מנהיגי ומנהיגות האומה לדורותיהם, נרגשת וגאה. אני חשה את גדולתם מרחפת מעל ראשי ואת עול זכות שליחותי למען עם ישראל ומדינת ישראל על כתפיי. הינני כאן, ניצבת מולכם, למול עיני העם, אך אינני עומדת בשם עצמי בלבד. לצידי ניצבים מיליון ו-800,000 איש ואישה, ילדה וילד, נער ונערה עם מוגבלויות פיזית, נפשית, חושית, שכלית, ומחלות שקופות כגון פוסט טראומה, שאינם מצליחים לחיות כאן במדינת ישראל חיים מלאים כאזרחים שווים. לצערי, מדינת ישראל, מיום הקמתה ועד היום, 73 שנה, לא מצליחה לתת מענה ראוי לאנשים עם מוגבלות. אותה אוכלוסייה נדחקה ועודנה נדחקת לשולי החברה הישראלית; אותה אוכלוסייה הפכה לשקופה באופן מוחלט, קולה וזעקתה לא נשמעים. הקשיים מתבטאים בדברים הבסיסיים ביותר בחיי היום-יום, בין אם מדובר באזרח עם מוגבלות שאינו מצליח להתפרנס בכבוד כי האוטובוס הבין-עירוני המגיע למקום עבודתו אינו נגיש; או אזרח חירש שהורדם לקראת הליך רפואי פולשני ללא הסכמתו, כי לא הבין את הרופא והצוות הרפואי לא הבין אותו, כי אין בנמצא תרגום לשפת הסימנים; אם זה תלמיד כיתה א' שמתמודד עם אפילפסיה ולא מגיע ללימודים כבר שנה שלמה משום שבית הספר אינו מאפשר לו להיכנס לכיתה יחד עם כלב השירות שלו, והרשימה עוד ארוכה. אנשים אלו מופלים לרעה בהרבה מתחומי החיים. כ-65% מאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות אינם מועסקים כלל. הרבה מן המקומות הציבוריים והפרטיים אינם נגישים בפניהם, ואם כן – באופן חלקי ביותר. מכובדיי, הכול מתחיל במודעות. לצערי מודעות זו בארץ נמוכה מאוד – החשש מפניהם, משונותם. רבים נוטים לתייגם בתוויות שליליות: הם מסכנים, מפחידים, מידבקים, הם אינם מסוגלים לעבוד, ובטח לא איתנו. חוסר היכולת של החברה להכיל אנשים עם מוגבלות בתוך מרקם החיים הישראלי – במערכת החינוך, בבריאות, בתעסוקה, בתרבות, בספורט ובתחומים רבים אחרים – מונע מגע ישיר בין שתי האוכלוסיות ומרחיק את ההזדמנות לשבור את הדעות הקדומות. ובינתיים, הן רק מתחזקות. אותם סטיגמות וחששות לא מבוססים הדחיקו את אותה אוכלוסייה לשולי החברה הישראלית, למה שאני מכנה "הפריפריה האנושית". היא נהפכה אט-אט לשקופה, לא רלוונטית. אוכלוסייה "מסכנה וחולה", ואת הדבר הזה אנחנו מוכרחים לעקור מהשורש. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קטן, בבחינת מועט המחזיק את המרובה. שעות אחדות לפני שהושבעתי לכנסת קיימתי שיחת זום עם פעילים. במהלך השיחה, אישה מבוגרת כבת 80, חירשת, פרצה בבכי, בכי עמוק מעמקי נפשה, המקפל בתוכו עשורים של תסכול אך בה בעת – תקווה; תסכול על היותה שקופה הן בעיני החברה והן בעיני קברניטיה, ובעיקר על היעדר שוויון הזדמנויות. היא התקשתה להאמין שסוף-סוף יש לה כתובת בכנסת, מאז קום המדינה, לאחר שנים על גבי שנים. בטרם היבחרי לכנסת ישראל פנו אליי הרבה אנשים בשאלה איך אתמודד עם גודל התפקיד כחברת כנסת חירשת: איך בכלל את חושבת שאת יכולה להיות חברת כנסת, הרי את חירשת? תשובתי אליהם בעת הזו, דווקא כאן, מעל בימת הכנסת, היא באזכורו של מנהיג גדול בתולדות ישראל: משה רבנו, גדול הנביאים, שהוציא את עם ישראל מעבדות לחירות. המנהיג שהוביל לשינויים המבניים החברתיים העמוקים ביותר בעם ישראל היה אדם עם מוגבלות. כאשר הקדוש ברוך הוא מטיל עליו את המשימה להוציא את בני ישראל ממצרים הוא נרתע. הוא מנסה לשכנע את הקדוש ברוך הוא שהוא אינו האדם הנכון – כל שכן המנהיג הנכון. הוא אינו מאמין ביכולותיו להשפיע, להוביל, לשנות ולהנהיג את העם. ויש החשש מהתגובות הציבוריות הצפויות. הרי הוא אינו מדבר ברור, וכוחו הבסיסי, הראשוני, של מנהיג הוא ביכולתו לדבר ולפנות אל העם ואל ליבו. איך הוא ינהיג את העם? "ויאמר משה אל ה', בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד וכבד לשון אנכי". משה גדל בלב המנהיגות המצרית, בצל שושלת שררה ומתחנך כי המודל הרצוי של מנהיג הוא אדם רם ונישא, בדמותו ובצלמו של אל, ללא "שום פגם". מושלם. בהשוואה למנהיגי מצרים, משה פוסל עצמו באופן נחרץ מלהיות ראוי לסטנדרט מנהיגותי זה. אולם, נקודת המבט האלוקית על מודל המנהיגות הינה שונה בתכלית. מנהיגות אינה כלל ועיקר החזות החיצונית או הפיזית, אלא הרוח והדרך. במילים אחרות, המוגבלות אינה מגבילה אלא החברה היא זו שמגבילה. ה' מאמין במשה וביכולותיו להנהיג ומטיל עליו את המלאכה המסובכת. יותר מזה, הקדוש ברוך הוא לא מתכחש לפומביות שבמגבלה של משה או מנסה להסתירה מעיני העם. אדרבה, הוא מנגיש למשה את העבודה שלו. הוא ממנה לו את אהרן אחיו שיהיה לו למתורגמן. "ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לה'". המסר האלוקי אומר לנו בצורה ברורה וחדה: מנהיגות אמת היא מנהיגות הרוח והדרך. כיוזמת חברתית ופעילה הגעתי לא מעט פעמים לכנסת במהלך השנים כדי לקדם נושאים חברתיים רבים. הייתי שותפה להישגים חשובים, אחרי מאבקים ארוכים ומתישים. אך היו גם מקרים לא מעטים שבהם גלגלו אותי מכל המדרגות. מצאתי את עצמי בסבך ביורוקרטי ללא מוצא. מהיום – לא עוד. אם יחסה של המדינה לסוגיית שילובם של אנשים וילדים עם מוגבלויות תוך עקרון שוויון ההזדמנויות יתבסס כמשימה לאומית והנושא יתקבע כנורמה חברתית מחייבת – להזנקת הכלכלה וההון האנושי לאין שיעור. לשם אני שואפת להגיע ביחד איתכם. אני קוראת לכם להצטרף אליי לשינוי. עלינו להפסיק בחלוקה של "הם" "ואנחנו". אנשים עם מוגבלויות הם אזרחי מדינת ישראל, אוהבי הארץ, המוכנים לתרום את חלקם עבור המדינה. הם בעלי חובות, אך הם אינם מקבלים את הזכויות הבסיסיות ביותר כאזרחים. חברי וחברות הכנסת, חברי הקואליציה והאופוזיציה, הבה נתחיל. אנחנו צריכים לפעול להנגיש את היום-יום עכשיו. כל מבנה שנבנה חייב להיות נגיש מראש לאנשים וילדים עם מוגבלות פיזית. כל שירות שניתן חייב להיות נגיש מראש למוגבלות חושית או שכלית. כל מוצר שמיוצר חייב להיות נגיש מראש לכל סוגי המוגבלויות. מוסדות ציבוריים חייבים להוות ראש חץ בנושא, ובעקבותיהם יבואו השאר. מעבר לשינויי החקיקה המתוכננים, אני מתחייבת להוות כתובת אמיתית לציבור אנשים עם מוגבלות בישראל. כולי תפילה שהקדוש ברוך הוא ינחני בדרך הנכונה להיות שליחה נאמנה לציבור, לאזרחי מדינת ישראל כולם, הן בדרך של הסרת מכשולים ליצירת חברה מכילה ונגישה והן בהסרת מעצורי התודעה והדגשת הכבוד ההדדי. אני רוצה להודות לראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, לשרת הפנים אילת שקד ולשר הדתות מתן כהנא, שכיבדו אותי מאוד בנוכחותם כאן הערב. אתם שותפים אמיתיים לדרך, איתכם צעדתי כתף אל כתף בתוך כל המערבולת הפוליטית בשנים האחרונות, בתקווה שנמשיך יחד בעשייה הציבורית הברוכה עוד שנים רבות. כמו כן, לליאת פיג'ו, מתורגמנית לשפת הסימנים, שותפתי, הצועדת יחד איתי שנים רבות במסע משמעותי זה. תודה להוריי על המטען הערכי, לאחי אביב, שתמיד זמין לתובנה מחכימה, לסבא ציון ולסבתא ממה, שהאמינו בי לאורך כל הדרך, לסבתא סימי ולמשפחתו של בעלי, משפחת קדוש, שתמיד שם בשבילנו. אסיים בתודה לאישי מייקל, המלווה אותי יחד מנערות, שותף אמת לחיים עצמם, על הדבש ועל העוקץ שהם מביאים איתם. לנבות טל, בני בכורי, שבעצם קיומו מהווה לי מצפן ומורה דרך למחויבות שיש בשליחותי ועל מה שיש עוד לתקן ולקדם. "כי עוד אאמין גם באדם, / גם ברוחו, רוח עז"; "שחקי כי באדם אאמין, / כי עודני מאמין בך." בשמי ובשם מיליוני אזרחי ואזרחיות ישראל עם מוגבלות ובשם אזרחי ישראל כולה, מתחייבת אני. תודה רבה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, באמת מרגש. מאוד. לחלק מאיתנו היו דמעות בעיניים. אחרי קצת לחץ באולם המליאה, זה היה משהו מרענן, רוגע. אנחנו מודים לחברת הכנסת פינטו שזכינו, אני אומר עוד פעם, אחרי שכמה מחברי הכנסת הזילו דמעות מהעיניים מהמילים המאוד-מאוד חמות. את משהו מרענן בכנסת הזאת, ואפילו גרמת לשקט יחסי אחרי המהומה שהייתה כאן. << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: ככה צריך להיות, תודה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תודה רבה לך, וברוכה הבאה. חיבוק ענק. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראש הממשלה נפתלי בנט, בבקשה, יברך. בבקשה לשבת. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שירלי פינטו יקרה, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >>ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> שירלי, הורייך, מייקל וכל בני המשפחה – שירלי, אני לפחות לא זוכר שהתרגשתי ככה. הבאת ואת מביאה, בהיותך ובמי שאת, כבוד למדינת ישראל ותקווה לכל ילד וילדה במדינת ישראל, ילדים עם מוגבלות וגם ילדים בלי מוגבלות. את השראה לכולנו. אני אוהב אותך מאוד מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, אדוני ראש הממשלה. אסור למחוא, אבל ככה זה נראה לי איזה משהו טוב, לא עוברים על התקנון. תודה רבה, אדוני ראש הממשלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מספר 4), התשפ"א–2021, שהחזירה הוועדה הזמנית לענייני הכספים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 12 – המלצת הוועדה המסדרת בדבר הרכב הוועדות הקבועות ויושבי-הראש שלהן. תציג את הנושא יושבת-ראש הוועדה המסדרת חברת הכנסת עידית סילמן, בבקשה. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> טוב, זה קצת ארוך. הצעת הוועדה המסדרת להרכב הוועדות הקבועות של הכנסת העשרים-וארבע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 2א(ג) לחוק הכנסת תשנ"ד–1994, אני מתכבדת להביא לאישור הכנסת את הצעת הוועדה המסדרת בדבר הרכב הוועדות הקבועות של הכנסת. כבר בפתח הדברים, ולפני שנצלול לפרטי ההצעה, חשוב לי לציין, כפי שגם אמרתי בוועדה, שאני וחברים נוספים בקואליציה עשינו ניסיונות להגיע להסכמות עם האופוזיציה, אך לצערי הניסיונות לא צלחו. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> שקר מוחלט. לא לשקר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שקרנותם אומנותם. << דובר_המשך >> עידית סילמן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> בכל זאת, ניסינו להקפיד ככל האפשר על כך שההרכב המוצע ישקף את יחסי הכוחות בכנסת, ויכול להיות שבהידברות מסודרת יותר האופוזיציה הייתה יכולה לקבל ייצוג רחב יותר, בין אם בוועדות הקבועות ובין אם בוועדות המיוחדות, שיובאו לאישור הכנסת במועד אחר. אבקש להסב את תשומת ליבכם כי ההצעה כוללת 11 ועדות בלבד, שכן ועדת החוקה, חוק ומשפט הוקמה כבר ביום י"ח בתמוז תשפ"א, 28 ביוני 2021. לצד כל ועדה יצוין שם היושב-ראש המיועד. בהתאם להוראות התקנון, יושבי-הראש ייבחרו בוועדות השונות לפי המלצת הוועדה המסדרת. יצוין כי בעת הדיון בוועדה המסדרת הוצג הרכבן של שלוש ועדות קבועות נוספות שבכוונת הקואליציה להציע להקים באמצעות תיקון תקנון. על מנת שבפני חברי הוועדה תוצג תמונה מלאה, צוין כי עתידות לקום ועדת הבריאות, אשר תפוצל מועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת ביטחון הפנים וועדת שירותי דת יהודיים ופרויקטים לאומיים. ישנן סיעות שטרם השלימו את איוש החברים בוועדות, ולפיכך בשלב הזה תימסר רק זכאות אותה סיעה למקומות בוועדות, ללא פירוט השמות, זאת, כדי לא לעכב את הקמת הוועדות. השמות יימסרו בהמשך. עם אישור הרכב הוועדות הקבועות תחדל לכהן הוועדה המסדרת וכן שתי הוועדות הזמניות – לענייני כספים וחוץ וביטחון. להלן הרכב הוועדות המוצע ויושבי-הראש המיועדים: ועדת הכנסת תמנה 15 חברים: סיעת הליכוד – שני חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים: בועז טופורובסקי ומירב בן ארי; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד: איתן גינזבורג, סיעת ימינה – שני חברים: ניר אורבך וחבר נוסף; סיעת העבודה – חבר אחד; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד: יבגני סובה; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – חברה אחת: שרן מרים השכל; סיעת רע"מ – חבר אחד. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת ניר אורבך. ועדת הכספים תמנה 16 חברים: סיעת הליכוד – שני חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים: ולדימיר בליאק ונירה שפק; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חברה אחת: יעל רון בן משה; סיעת ימינה – חבר אחד: ניר אורבך; סיעת העבודה – חבר אחד; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד: אלכס קושניר; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת הרשימה המשותפת – שני חברים; סיעת תקווה חדשה – חבר אחד: מאיר יצחק הלוי; סיעת מרצ – חברה אחת: ג'ידא רינאוי זועבי; סיעת רע"מ – חבר אחד. ממלאי מקום קבועים: סיעת יש עתיד – יסמין פרידמן; סיעת ימינה – יוסי שיין מסיעת ישראל ביתנו; סיעת העבודה – יבגני סובה מסיעת ישראל ביתנו; סיעת ישראל ביתנו – אלינה ברדץ' יאלוב; סיעת רע"מ – טרם נמסר שם. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת אלכס קושניר. ועדת הכלכלה תמנה 13 חברים: סיעת הליכוד – שלושה חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד: מיכאל מרדכי ביטון; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – שני חברים: יבגני סובה ולימור מגן תלם; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – חברה אחת: מיכל שיר סגמן; סיעת רע"מ – חבר אחד. ממלאי מקום קבועים: סיעת ישראל ביתנו – נציג סיעת העבודה. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. ועדת החוץ והביטחון תמנה 17 חברים: סיעת הליכוד – חמישה חברים; סיעת יש עתיד – שלושה חברים: רם בן ברק, משה טור פז ונירה שפק; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד: איתן גינזבורג; סיעת ימינה – חבר אחד: ניר אורבך; סיעת העבודה – חברה אחת: אמילי חיה מואטי; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד: אלי אבידר; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – חבר אחד: צבי האוזר; סיעת מרצ – חבר אחד: יאיר גולן. ממלאי מקום קבועים: סיעת יש עתיד – יוראי להב הרצנו ובועז טופורובסקי; סיעת כחול לבן – רות וסרמן לנדה; סיעת העבודה – אבתיסאם מראענה; סיעת ישראל ביתנו – יוסי שיין; סיעת תקווה חדשה – שרן מרים השכל; סיעת מרצ – מיכל רוזין. לכל יתר חברי הוועדה יהיו ממלאי מקום קבועים כפי שיודיעו הסיעות. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת רם בן ברק. ועדת הפנים והגנת הסביבה תמנה 15 חברים: סיעת הליכוד – שלושה חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד: איתן גינזבורג; סיעת ימינה – חבר אחד; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חברה אחת: יוליה מלינובסקי; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – חבר אחד: זאב בנימין בגין; סיעת מרצ – חבר אחד: מוסי רז; סיעת רע"מ – חבר אחד: סעיד אלחרומי. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת סעיד אלחרומי. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות תמנה 13 חברים: סיעת הליכוד – שישה חברים; סיעת יש עתיר – חבר אחד; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד: אלון טל; סיעת ימינה – חבר אחד; סיעת העבודה – חבר אחד; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת מרצ – חבר אחד: יאיר גולן. ממלאי מקום קבועים: סיעת העבודה – נציג ישראל ביתנו. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת יאיר גולן. ועדת החינוך, התרבות והספורט תמנה 15 חברים: סיעת הליכוד – שלושה חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד: אלון טל; סיעת ימינה – חבר אחד; סיעת העבודה – חבר אחד; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד: יוסי שיין; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – חברה אחת: שרן מרים השכל; סיעת רע"מ – חבר אחד. ממלאי מקום קבועים: סיעת העבודה – מיכל רוזין מסיעת מרצ. יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת שרן מרים השכל. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תמנה 14 חברים: סיעת הליכוד – שני חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד: מופיד מרעי; סיעת ימינה – חבר אחד; סיעת העבודה – חברה אחת: אפרת רייטן מרום; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – אלינה ברדץ' יאלוב מסיעת ישראל ביתנו; סיעת מרצ – חברה אחת: מיכל רוזין; סיעת רע"מ – חבר אחד. ממלאי מקום קבועים: סיעת תקווה חדשה – זאב בנימין בגין. יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. הוועדה לענייני ביקורת המדינה תמנה תשעה חברים: סיעת הליכוד – שלושה חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חברה אחת: יעל רון בן משה; סיעת העבודה – חבר אחד; סיעת מרצ – חברה אחת: מיכל רוזין. יושב-ראש הוועדה יהיה מסיעות האופוזיציה. הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי תמנה עשרה חברים: סיעת הליכוד – חמישה חברים; סיעת יש עתיד – חבר אחד; סיעת העבודה – חבר אחד; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת מרצ – חברה אחת: גבי לסקי. יושב-ראש הוועדה יהיה מסיעות האופוזיציה. ועדת המדע והטכנולוגיה תמנה 11 חברים: סיעת הליכוד – שישה חברים; סיעת יש עתיד – חבר אחד; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת העבודה – חבר אחד; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד: יוסי שיין. יושב-ראש הוועדה יהיה מסיעות האופוזיציה. אבקש כי הכנסת תאשר את הצעת הוועדה המסדרת בדבר הרכב ועדות הכנסת הקבועות בכנסת העשרים-וארבע. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סילמן. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת גולן, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי להגיד לך משהו לפני שהזמן מתחיל? תרשה לי, בדיוק ב-20 שניות. עד לפני דקה היוצרות היו הפוכות: אתה היית זועק את נשמתך מהאידיאולוגיה שלך ומהמקום שלך, ממקומך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא בצורה הזאת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולם לא התנהגו אליך ככה. סך הכול באתי וביקשתי את מה שמותר לי על פי חוק; ביקשתי שעל פי סעיף 34 תיתן לי להגיב. למה לא? מה היה שיקול הדעת שלא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא הזכיר את שמי, הוא הכפיש אותי ושיקר עליי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר. זו הכפשה שאין כדוגמתה. << קריאה >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא לא הזכיר את שמם של 30 ומשהו. טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, אני מכבד אותך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> למרות שמגיעות חמש כשמזכירים את שמך, וזה בהודעה אישית. כן, בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. נפתלי בנט אומנם ברח מפה כמו השפן שהוא, אבל אני עדיין אגיד את דבריי. עד היום, נפתלי בנט, חשבתי שאתה שקרן; היום אני מבינה שאתה שקרן עלוב וקטן. בוא נפתח את הדברים. ההיכרות היחידה שיש לי איתך, מר נפתלי בנט, זה כשהגעת לדרום תל אביב ורכבת על הגל המסכן והעלוב של אותו מאבק, כשידעת שאנשים שם צמאים, כולל אני, לכל עזרה מבחוץ. אז נפתלי בנט – ואני לא אקרא לך ראש הממשלה, כי אתה לא ראש הממשלה שלי; אתה גם לא ראש הממשלה של רבים רבים מהעם הזה. אתה אולי נבחרת באופן חוקי, אבל בטח לא קיימת אצלך שום לגיטימיות בציבור. אז אני אגיד לך. כשאני פגשתי אותך – נפתח את זה, חבל שאתה לא פה – אתה אמרת לי איך אתה ואילת שקד מתכננים לכבוש את הליכוד מבפנים; אתה אמרת לי איך אתה רוצה להיות יו"ר הליכוד יום אחד, איך אתה מתכנן להיכנס לליכוד ולהיות בו פעיל רציני, ואתה רק מתכנן שייתנו לכם שריונים וישריינו אתכם ותביא מפקד מטורף. אז אני, מר נפתלי בנט, לא רציתי מעולם להצטרף למפלגה שלך, אבל אתה, שקרן קטן ועלוב, רצית להצטרף כמה וכמה פעמים למפלגה שלנו. אבל אנחנו כבר יודעים ששקרנותך זאת אומנותך, ואתה כבר משכנע את עצמך בשקרים שלך. זה הביטחון העצמי שיש לך. הרי עמדת פה ורעדת, הידיים שלך רעדו תוך כדי שדיברת. ולמה אתה רועד? כי אתה משקר בלי הפסקה. אתה שקרן מניפולטיבי וכרוני. אתה מדבר על חמוצים? החמוצים היחידים אלה המצביעים שלך; המצביעים שלך, שנשארו חמוצים, שאנחנו הפכנו להיות הנציגים היחידים שלהם היום בכנסת ישראל. אבל אתה בושה, נפתלי בנט. אתה רמייה, אתה נוכלות, אתה והממשלה שלך. הדבר היחיד שאתם תשאירו זה כתם מכוער על מה שפעם הייתם חלק ממנו, וזה הימין וזה המחנה הלאומי. אני מרחמת עליך, נפתלי בנט, על איך שתיזכר בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. תיזכר כעלוב, כשקרן; תיזכר כמי שבנטט ורימה, ולעולם ילמדו בספרי ההיסטוריה איך לא להיות נפתלי בנט. לעולם כך יזכרו אותך. כך ילמדו אותך בבתי הספר, כך ילמדו אותך במחנה הלאומי. והליכוד, שלעולם עוד לא יהיה לך פתח אליו – אנחנו זוכרים טוב מאוד את כל ההתחנפויות שלך לנתניהו, שאתה קורא לו "חבר הכנסת ביבי נתניהו". הוא יהיה עוד מעט ראש הממשלה, ואתה לא תיכנס אפילו בפתחי הכנסת הזאת. אני רק אסיים בזה. אתה אולי מכרת את הנגב, אולי מכרת את המים של מדינת ישראל – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> שקט, שקט. שקט, שקט, תתקדמי. אולי מכרת את הנגב – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה ג'וב? את מפריעה לי. כן, כן, להתקדם, להתקדם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השרה תמנו, בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי מכרת את הנגב, אולי מכרת גם את המים של מדינת ישראל. אבל אתה יודע מה מכרת? מכרת את נשמתך, מכרת את הנשמה שלך, את הערכים שלך, את התורה שאתה טוען שאתה מאמין בה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> מכרת את כל מי שאתה. כתם עלוב על ההיסטוריה של הדפים של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כך לעולם תישאר. שקרן, נוכל, רמאי, גנב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, תודה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> איזו אובססיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> באמת, אלה מילים מאוד מאוד קשות לפרלמנט הישראלי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני עומדת מאחורי כל מילה, כל מילה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> את מדברת? את מדברת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שכחת מה אמרת, שכחת מה אמרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> את מדברת? עלובה. אם לא היית מוכרת את עצמך בין מפלגות לא היית בכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת גולן, תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מי שמדברת. תמשיכי לנפנף בידיים, זה לא מרשים אותי. לא מרשים. לאיזו מפלגה מכרת את עצמך היום? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני מקבל את מה שאתה אמרת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבל לי על הבריאות שלך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, הבריאות בסדר, ברוך השם. אני מודה לך. אבל אני רוצה להגיד לך שאני מצטער, אני מקבל את מה שעשית, שלא למסור הודעה אישית. אבל הוא דיבר עליי דברים לא יפים, לא נכונים גם. בסדר, אז אני אעשה את זה עכשיו, ברשותך, בדקה, בגלל שלא על זה עליתי לדבר. אני רק רוצה לומר – ב-2013 בנט הלך עם ביבי נתניהו יחד עם יאיר לפיד. השאירו אותנו בחוץ, וקיבלנו מהם מכות אמיתיות בעניין של התקציב, של כל מה שנלווה לעניין הזה. אני לא מכור לנתניהו, אני הולך עם הציבור המסורתי, שנמצא בימין. אני, בניגוד אליו, לא מזגזג. אני נמצא – במקום הזה שבו אני נמצא אני משלם גם את המחיר. אגב – ואני רוצה לדבר על העניין הזה: הילדים של הליכוד או הילדים של יש עתיד או הילדים של כל מפלגה אחרת, של מרצ, לא משנה איפה ההורים שלהם יהיו, באיזו קואליציה; אצלנו זה משנה. הילדים החרדים – אם אנחנו לא בקואליציה, הם יסבלו. לא יהיה להם מעון. בא הרשע הזה, ליברמן, והוא מודיע שילדים שאימא שלהם יוצאת לעבודה – הילדים האלה, לא יהיה להם מעון, שירעבו ללחם. לא נורא, זה בסדר. הילדים האלה סובלים בגלל שאנחנו לא נזחל על גחוננו ולא נלך לקואליציה הזאת. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, זה נורא ואיום, מבחינת ההסכמים הקואליציוניים, שמנקודת ראותי או מנקודת ראותם של רבים בארץ ובעולם, מוחקים כל זכר של יהדות. אני לא יודע אם יעשו בסוף את הכול או שלא יעשו, או חלק, אבל הדיבורים האלה, האמירה הזאת כלפי הקדוש ברוך הוא שאין פה כלום: אין פה לא משפחה יהודית, אין פה טהרת הייחוס, אין פה שבת – אין כלום; הכול בעצם, על פי ההסכמים הקואליציוניים, צריך להימחק. אנחנו לא ניכנס לקואליציה כזאת ויהי מה. אבל אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש: יושב פה נפתלי בנט, והוא מאשים אותי שאני נמצא שבוי אצל נתניהו. יושב האיש הזה, שאמר לא מכבר – האמירות שלו כבר לא שוות כלום, אבל בכל אופן – הוא אמר, הוא פונה מעל ראשינו לציבור החרדי: אין לכם מה לדאוג. אני לא אתן שהציבור החרדי ייפגע. לא אתן. בסדר, אני מכיר אותו. אני יודע שהאמירה שלו שווה כקליפת השום, אבל הוא הלך מעל ראשינו. לא דרך חברי הכנסת החרדים. זה בסדר גמור. לא עברו כמה ימים, והינה הגיע המבחן. באה הממשלה שהוא עומד בראשה, בא שר האוצר, הרשע ליברמן, והוא אומר שאישה חרדית שיוצאת לעבודה ושיש לה ילד – אחרת היא לא יכולה לצאת לעבודה, זה גם לא כדאי לה כלכלית, והיא מתקדמת בעבודה והיא רוצה לעבוד ומפרנסת את המשפחה; בעלה לומד תורה, נכון, אבל היא עובדת – שר האוצר הרשע ליברמן, הוא אומר שהילד לא יסובסד. המשמעות של העניין היא שאי-אפשר לאימא הזאת לצאת לעבודה, מכיוון שלא יהיה מעון לילד. ויושב הבנט הזה, הנוכל והשקרן, ששיקר את כל העולם ושיקר את הבוחרים לו – לפחות היה אומר מילה. שאלו אותו: מה יהיה עם הילדים במעונות? תבוא ותגיד: אני אבדוק; תבוא ותגיד: אני בעד; תבוא ותגיד: אני נגד. תגיד משהו. ראש הממשלה אמר להורים החרדים, הוא אמר להם: אין לכם מה לדאוג, אני אדאג לכם. מה זה "אני אדאג לכם"? פשוט מתנהג כמו פרחח. לא כמו ראש ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בנט הפרחח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש פחות מדקה לעניין הזה של הוועדות. אני כבר נמצא כמה שנים פה בכנסת. כל הרעיון של הייצוג הפרלמנטרי וכל החלוקה של המקומות והממשלה האופוזיציה זה על פי מספר הבוחרים; יש איזשהו מפתח שבונים, וכך גם הייצוג בוועדות, וכך כל המושגים הייצוגיים בכנסת, בפרלמנט, כל הדברים האלה. ואל תשכחו, רבותיי, כל הייצוג הפרלמנטרי במדינות מתוקנות בא להחליף קרבות רחוב ומלחמות אזרחים. זה לא טובה שמישהו עושה למישהו כשהוא נותן לו ייצוג בוועדה בכנסת. לכן כאשר באה ממשלה דורסנית, שיש לה בקושי 60 או 61 מנדטים, ומתעלמת מה-59 האחרים ולוקחת את כל העוגה ואת כל הייצוג, היא פוגעת ביכולת הדמוקרטית לקיים דו-שיח, לקיים חיים משותפים של האזרחים. לכן הגישה הזאת היא גישה מסוכנת, לא רק לא הוגנת. אבל אני רוצה לנצל את מה שנשאר לי מהדברים. בנאום הקודם הבאתי מכתב של ילד בן 12, אבל הזמן לא הספיק לסיים את המכתב. אז אני רוצה להמשיך את אותו מכתב שהילד מאשדוד כתב. הוא מספר על סבתא שכל החיים לא הפסיקה לספר על התקופה שבה לקחו אותם במריצות, את הילדים המוזלמנים והילדים שהלכו במריצות, וזה היה מעיר אותה בלילות. אבל ההמשך של המכתב הוא הרבה יותר מעשי: אני ואחיי גרים בדירת שלושה וחצי חדרים, והחיים שלנו שמחים ומאושרים. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הורים נפלאים. אבא עובד עד אחרי הצוהריים, קשה מאוד. הוא מגיע הביתה, נח מעט. כשהוא מסיים לאכול, הוא ממהר לצאת לבית כנסת, מתפלל, לומד שיעורים עד שעה מאוחרת. כשהוא חוזר בפעם השנייה הביתה, אני כבר ישן. בזמן שאבא עובד ולומד, אימא עובדת עבודה קשה בבית. היא עובדת, היא יוצרת. היא מכינה לנו אוכל, קונה בגדים, דואגת שנתלבש יפה, שנשמח, שנספר, שכל ילד יעשה את השיעורים, שהמלמדים יהיו מרוצים. יש המון עבודה בבית שלנו. אני הבכור, ויש עוד שבעה מתחתיי. אימא סיפרה לי שהשעות שבהן היא מצליחה לדחוס הכי הרבה עבודה בבית זה בשעות הבוקר עד אחרי הצוהריים, כשהקטנים במעון. לאחרונה אימא יוצאת לכמה שעות מהבית בבוקר לעבודה ואת התינוקות היא שולחת למעון. השבוע ראיתי שאבא ואימא עצובים. שאלתי את אימא מה קרה. היא התחילה לבכות. לא ידעתי מה לעשות. אני ילד, ואימא שלי בוכה. אחרי שהיא נרגעה, היא אמרה לי: שמעת ששר האוצר ליברמן, הוא רוצה לקחת את הילדים מהמעון? בינתיים גזרה אחת שלו יצאה אל הפועל. לא נוכל לשלוח את דסי ושלומי למעון. הוא הפסיק את הסבסוד, וזה יעלה יקר. לא נוכל לעמוד בזה. הייתי עצוב. ואימא שתקה. לא הוסיפה דבר. והילד מסיים ואומר – אתה שומע, מר בנט? אני מעביר את המכתב אליך: מאז השיחה עם אימא שלי אני מתהלך בתחושה נוראה. עם ליברמן אין לי מה לדבר, אבל לך אני מספר. תדע מה השרים בממשלה שלך עושים. הם נלחמים באימא שלי, ובאחיות שלי, שעובדת כל יום בבית לא פחות, ואולי יותר, מכל אישה אחרת שיושבת במשרד כמה שעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה האישה הזו זכאית למעון ואימא שלי לא? תסביר לי, בנט. תסביר לי עכשיו. אני מחכה. כך כותב הילד, ילד תמים. הוא חושב באמת שבנט יענה לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני כאן. כבר פעם שנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האמת שחיפשתי אותך. ממש חיפשתי. התאמצתי גם. חלילה, לא אישי. חלילה. עוד יגידו שיש לי משהו נגד ג'ינג'ים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כיוון שנכונו לנו כמה נאומים הערב, אני אדבר על בנט הזה, שלקח את הלחם של הילדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אנחנו מקפידים להתחיל – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרה נכבדה מאוד, את יודעת שאנחנו בונים עלייך. יש כמה דתיים בממשלה הזאת: את, מנסור. אנחנו בונים עלייך; בממשלה, אמרתי, לא בכנסת. אז עכשיו בואו נדבר על הכנסת. הגאונות בממשלה הרפורמית הזאת – ולמה היא ממשלה רפורמית? תגידו שפתאום נהייתי – ממשלה רפורמית. כי מה כיף ברפורמים? זה משהו כיפי, הדת היא פלסטלינה. אפשר לשנות את זה לפי הכיף, לפי מה שבא לך. זה לא משהו שהוא מוסדר. אותו דבר הדמוקרטיה: אם לא מתאימות לך תוצאות של בחירות אפשר לשנות אותן בכנסת. אין בעיה. אם לא מתאימה לך מציאות כזאת שמסתובב פה איזשהו אספסוף כזה שהגיע מירושלים ודימונה ולא ממרכז תל אביב, ומה לעשות, הם הלכו להצביע בבחירות – אכן לא מספיק – והם נמצאים כאן, אז פשוט נשנה את הוועדות. נכניס את כולם לוועדה למעמד האישה, נכניס את כולם לוועדת המדע, נהפוך אותם למדענים, ואת הכספים ואת החוץ וביטחון ואת החוקה ואת הכלכלה – את זה ננהל לבד. חבר'ה, אני שמח מאוד. בניגוד לחבריי באופוזיציה, אני שמח, כי סוף-סוף הבנו מה התפקיד של הממשלה הזאת. הרבה זמן לא הבנתי. הסתובבתי שבועיים-שלושה, לא הצלחתי להבין למה הממשלה הזאת מיועדת. היא מיועדת ללמד אותנו – את אחרוני מאמיני ז'בוטינסקי והממלכתיות – איך צריכה להיראות ממשלה: לקחת את האופוזיציה, פשוט למחוק אותה. אתם תקבלו גם חותמת של בג"ץ על זה, אני בטוח. כי הרי זה לא בג"ץ נגדנו, זה בג"ץ כאילו שלנו. אז אתם תזכו בבג"ץ ואז ילמדו אותנו. בעוד חצי שנה, שנה, נחזור לשלטון, נשלח את כל תושבי תל אביב לוועדת המדע. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת פינדרוס. גם אני שמח – בהקשר הזה, הזכרת את בג"ץ, אז חבר הכנסת לוין, שמחתי להתבשר שבג"ץ אישר את חוק ממשלת החילופים שהעברנו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> המזל שלכם שזה לא קרה במשמרת שלנו. זה המזל שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר סופר. לא מחליפים בסדר. אם זה לא רשות, אתה לא יכול לדבר. חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, בבקשה. הרשימה סגורה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, אני מודאג היום. אני בדרך כלל טיפוס אופטימי. אני מאמין, מאמין בבורא עולם. אבל בכל זאת אני מודאג. אני גם בן אדם. כשראיתי כאן מעל לדוכן את נפתלי בנט עולה לכאן ומדבר, אני חייב לומר לכם שאני מודאג; לא מבחינה פוליטית – המשחק הפוליטי, אני מכיר אותו – אבל אני מודאג. ראיתי אדם זחוח, לצערי הרב, לא מבין את גודל המשימה והשליחות שיש בידו, חוץ מלחזור חמש פעמים על המלפפונים החמוצים ועל חבר הכנסת ביבי נתניהו, חבר הכנסת ביבי נתניהו, כאילו שאנחנו נמצאים כאן באיזושהי הצגה של פורים או באיזושהי הצגה. אדוני, ראש ממשלה בישראל זה התפקיד הקשה ביותר שיש בעולם. קצת יראת כבוד, קצת רצינות, קצת כובד אחריות. ציפיתי ממך להתעלם מכל הפולמוס הפוליטי הזה. אתה כבר ראש ממשלה, אתה לא עוד איזה – אבל אני מבין, אדם עם שישה מנדטים שהורתו שלא בקדושה, וכל ההוויה הזאת של ממשלת הכלאיים הזו. מעוד דבר אחד אני מודאג, אדוני היושב-ראש. דווקא אליך אני פונה. אתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת, היית איתנו ביחד באותה ממשלה, ואתה יודע מה זה עבודת הכנסת. אני באמת לא מבין. אוקיי, לקחתם שלטון, לא משנה, אתם אומרים שזה לגיטימי, אני אומר שהולכתם שולל – לא אתם, אלה שהקימו את הממשלה. אבל נעזוב, אתם בממשלה היום, יש לכם קואליציה, יש לכם רוב גם, עם רע"מ. מה הפחד לתת לאופוזיציה לעבוד? מה זה הדורסנות הזו? מה זה לתת – ועדות, אנחנו נתנו חמש ועדות סטטוטוריות כשהייתה לנו אופוזיציה יותר קטנה מזו. מה הפחד שלכם, שמה, שיעקב מרגי יהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה כאיש אופוזיציה? הוא אדם לא ראוי? לקחת רוב בכל הוועדות הרבה יותר מהרוב שלכם, שיש לכם? לגמד את האופוזיציה – מזה לא נהיים חזקים. זה רק משדר חולשה. ואחר כך באים אליי בחוץ, ואני לא אגיד שמות של חברי כנסת כיוון שאני מכבד אותם ואלה שיחות פרטיות, ואומרים לי: אריה, אתה האיש – איך הם קוראים לזה – הבחור המבוגר, המבוגר האחראי. למה אתה נותן לאופוזיציה להשתולל ככה? איפה השיח של הכבוד? אני אומר, תגידו, אתם לא מתביישים? אתם דורסים אותם, אתם לא מתייחסים לאופוזיציה כאל אופוזיציה, ואחר כך אתם מצפים – שמה, שייתנו לכם את הלחי השנייה? בואו, תציעו הצעה מכובדת ואתם תראו. מה אתם חושבים, שמישהו מאיתנו מתענג לשבת פה עד הבוקר ולצעוק את הצעקות הללו, ולעשות? אנחנו עושים את זה בגלל שאנחנו שומרים על כבודה של הכנסת, על הדבר הזה. איך אפשר? אדוני היושב-ראש, דרכך, היות שאתה היחיד כאן מהקואליציה שנמצא – הינה, לא דוד אמסלם ולא מישהו אחר; אני אגיד את זה בטון הכי שקט שיכול להיות בעולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נשתף פעולה. ואתם תירשמו בהיסטוריה של הכנסת, אתם תעבדו בצורה חד-צדדית באופן מוחלט. אנחנו לא נשתף פעולה, לא ניתן לגיטימציה לדריסת המיעוט, המיעוט הגדול הזה, בלי לתת לו את המעמד הראוי לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת דרעי. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני אדבר איתכם איך שאני רוצה, כי אתם עושים מה שאתם רוצים. מה זה "אל תדבר איתי"? אנחנו ידענו שזה בסדר-היום בכלל? מה זה "לא נרשמתם לדיבור"? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> בוודאי, זה היה – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. איפה? מתי קיבלנו את זה? אני הייתי במזנון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתם הכנסתם את זה – – – אני מבקש לדבר. לא יעזור לך כלום. אני מבקש לדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני סגרתי משהו? זה היושב-ראש הקודם – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש לרשום אותי לזכות דיבור. זה הכול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יושב-ראש הישיבה הקודם, יושב-ראש הכנסת – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – זכות דיבור. מה זה הדבר הזה? אני לא מבין. אתם משחילים את זה פנימה, מאיפה אני יודע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> על מה היא מדברת? תגיד לי, על מה היא מדברת כל הזמן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, דבר ראשון, אל תאשים את עובדי הכנסת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה זה השטויות האלה? אני מבקש שתרשום אותי לזכות דיבור – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ושנית, ושנית, מי שסגר – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – או שתוציא אותי, תחליט מה שאתה רוצה. תרשום אותי לזכות דיבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, חבר הכנסת ביטן, זה לא – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה זה החוצפה הזאת? תגיד לי. יש גבול למה שמזכירת – עושה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תרשו בבקשה לחבר הכנסת לוין לדבר. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, זה יכול להיות? מכניסים את זה, אומרים לי: סגורה הרשימה. מה זה "סגורה הרשימה"? תגיד לי. אתם לא מתביישים? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אותו דבר עשיתם גם לי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה, אני ידעתי שזה בסדר-היום? מה זה, קיבלתי את זה על המחשב? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> דוד, דוד, בוא רגע. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא רוצה. לא רוצה לשמוע בכלל. עזבו אותי. מה, אתם עושים מה שאתם רוצים? שולחים את זה למחשב? מה, אנחנו מסתובבים ליד המחשב כל היום? זה לא בסדר-יום, לא בנשיאות, לא בשום מקום. אז על מה את מונעת ממני לדבר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דוד, דוד – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, מה משנה לתת לחברי כנסת לדבר אם רוצים לדבר? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מדברים שטויות. ממש שטויות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> גם אני. על אופיר סופר. מה קרה? מה היה קורה? עוד שלוש דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת לוין, בבקשה, בזכות דיבור. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – מה, אני מסתובב עם המחשב בכיס? מה זה הדבר הזה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו לא במחשב. הרי אמרתי לה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, זה היה דיון. זה היה בנשיאות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה בסדר-יום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה היה בסדר-היום. זה היה בנשיאות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי מה היה או לא היה. אל תשקר גם אתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה בסדר-יום בבוקר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> א. תירגע, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא אירגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכל הכבוד הראוי, תירגע, תירגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא אירגע. לא אירגע. אל תגיד לי גם להירגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא היית בנשיאות הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא ראוי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי. אני לא ראוי ואף אחד לא ראוי, רק אתה ראוי. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה והיושב-ראש שלך. גם אתה נהיית לי פה ג'ון בריון. לא מתבייש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. הבנתי. גם אני בריון. טוב, תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חצוף. "תודה רבה". יא אלים, גם אתה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה משנה? שיהיו עוד שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי. אל תיתנו לי – כל אחד ייתן לי עצות? 120 עצות אני אקבל עכשיו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה תעשה מה שאתה רוצה – – – חכם גדול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תנו לי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת לוין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלימים, בריונים. הורסים את הכנסת. אבל אל תדאג, גם יומך יגיע. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חברות וחברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, אתה יודע, זה לא סוד שיש לי אליך הערכה גדולה, ואני הייתי רוצה לומר שאני שמח שאתה יושב כאן, בדיון הזה. אבל למען האמת, אני מאוד מאוכזב שאתה יושב כאן בדיון הזה. קיוויתי שלפחות אתה תדע להרים דגל אדום, לפחות אתה תדע לומר שאם זה כבר מה שקורה, אתה לפחות את הישיבה הזאת לא מסכים לנהל. תראה, אדוני יושב-ראש, הכנסת, אני חושב שהיא מוסד שיקר לכולנו, ומה שמתרחש כאן בימים האלה הוא לא רק דבר שלא היה מקום המדינה – הוא לא רמיסה של האופוזיציה, על זה אני כבר בכלל לא מדבר; הוא פשוט דריסה ב-D-9 ענקי של המוסד הזה שנקרא הכנסת. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שאם לא תתעשתו בשעה או בשעתיים הקרובות, ואם באמת ההצבעה על ההצעה הזאת תתקיים, הכנסת שאנחנו נתעורר אליה כבר לא תהיה אותה כנסת. ואת הגלגל הזה, אתה יודע לא פחות טוב ממני, אי-אפשר יהיה יותר להשיב אחורה. אתם הופכים את הכנסת לחצר האחורית של הממשלה, למקום זניח, חסר משמעות, חסר אמירה, חסר יכולת פעולה, ואתם עושים את זה בשורה של מהלכים שכמוהם לא היו מעולם, שאף אחד מאיתנו לא חשב, לא העלה בכלל על דעתו, שהם יכולים לקרות. והצירוף של כולם, אדוני היושב-ראש – אתה יודע, פעם צד כזה יושב בממשלה ופעם צד אחר, זה לפעמים יכול להתחלף תוך חודשים, אבל הצירוף של כולם יביא למצב שלא נוכל לעולם לאושש את המוסד הזה מהמקום שאתם לוקחים אותו אליו. עכשיו, בוא תראה את כל התמונה הגדולה. אתם מביאים לכאן הצעה להרכב ועדות – בלתי חוקית על פניה, אנטי-דמוקרטית במהותה. באה הקואליציה ואומרת את הדבר הפשוט הבא: למה לי לעבוד קשה להשיג רוב, לשכנע, לקיים את הוויכוח? אני אשתמש ברוב של קול אחד. אגב, אני רוצה להזכיר, הממשלה הזאת אפילו לא הצליחה לקבל 61 קולות כאשר היא הושבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 60. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, ברוב הזה של קול אחד, אייצר לעצמי מציאות שבכל ועדה יש לי רוב כאוות נפשי; באחת – שלושה, באחת – שניים. יתרה מכך, מכיוון שגם ברוב הזה לא נוח לי, כי אני אצטרך קצת להתאמץ לשכנע, אני אהפוך, למשל, את ועדת הכספים לחותמת גומי של שר האוצר. ואיך אני אעשה את זה? בשורה של פעולות. קודם כול, אני אקח את הסיעה הגדולה בכנסת, הליכוד, עם 29 חברי כנסת, שיושבת באופוזיציה, וכדי שלא תהיה אופוזיציה אמיתית בוועדה, אני אתן לה בדיוק אותו ייצוג שני חברים – כמו הרשימה משותפת עם שישה מנדטים. אחר כך, איך אני אסדר לרשימה המשותפת ייצוג כזה גדול? אני אקבע, הקואליציה לאופוזיציה, איך היא תחלק את הנציגים שלה בתוך הוועדה, ואני אחליט בשבילה שהמשותפת תקבל שני מושבים, למרות שזה לא מגיע לה לפי שום קריטריון. אחר כך אנחנו נמנה ליושב-ראש הוועדה את איש סיעתו של שר האוצר – סיעה שכידוע היא לא סיעה הדמוקרטית ביותר בכנסת – כדי שנבטיח ששום דבר לא יקרה שם. ועוד, בנוסף, גם נמנה ממלאי מקום מסיעתו של שר האוצר, כדי להבטיח שאם מישהו יעז לעשות משהו, לפקפק במשהו, בוועדה שאמורה לפקח על משרד האוצר, הוא יוחלף. בדרך הזאת, אתם מעוותים את העיקרון הבסיסי של one man – one vote. את העיקרון הבסיסי של הדמוקרטיה, שבו כל אזרחי ישראל שווים, את תוצאות הבחירות, ושהקול של כל אחד, יש לו אותו משקל כאן בבניין. היום אנחנו יודעים שמי שהצביע למשותפת, יש לו משקל פי חמישה ממי שהצביע בעד הליכוד. איך זה יכול להיות, אדוני היושב-ראש? איך זה יכול להיות? אבל זה לא נגמר בזה. אז קודם כול, לקחתם את הוועדות ועיוותם אותן לחלוטין; אחר כך החלטתם, בבזבוז משווע של כספי ציבור, בהחלשה של מבנה הוועדות, ששמרנו עליו באדיקות וכנגד כל הניסיונות שהיו לאורך כל השנים, לפרק שתי ועדות חשובות ומרכזיות: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וועדת הפנים והגנת הסביבה, ולחלק אותן לחלקים, לפרוסות. אבל היה פה עיקרון תמיד, ואתה מכיר אותו היטב. מאז ומעולם, כאשר הוקמו ועדות חדשות בכנסת, הן חולקו באופן שוויוני. פתאום מקימים גם ועדת רפורמות, לוקחים שלוש ועדות – את כולן הקואליציה לוקחת. אני רוצה להזכיר שבכנסת העשרים, כאשר הוקמה ועדת הרפורמות, האופוזיציה קיבלה את ועדת השקיפות, שהייתה ועדה עוצמתית מאוד. אז גם את העיקרון הזה ריסקתם לרסיסים. אני אגיד לך יותר מזה. אני אזכיר לך שבקדנציה הקודמת הגיעו אליי אנשי סיעת ימינה, וביקשו ממני, כיושב-ראש הכנסת, שאסכים שהקואליציה תתמוך במועמד של ימינה לראשות הוועדה לביקורת המדינה, כדי שהקואליציה תקבע לאופוזיציה מי יעמוד בראש הוועדות שלה. ואתה יודע שאני לא עומד פה עכשיו כנאה דורש, אלא אני עושה את זה אחרי שקיימתי. לא הסכמתי לשמוע; לא אפשרתי; עמדתי על כך שסיעת יש עתיד, שהאופוזיציה הפקידה בידיה את הוועדה, תבחר את מי שתבחר. ואגב, היא בחרה אופוזיציונר קשה מאוד לממשלה, את חבר הכנסת לשעבר שלח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני איאלץ לבקש – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שאתה מבקש לסיים, וזה לא נעים. בכל זאת, ברשותך, אני כן אחרוג בעוד דקה או שתיים, כי מדובר באירוע מכונן. זה לא דיון על איזה הקמה של ועדה או שתיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני מבין. רק כדי להיות הגון עם כולם. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא הזכרת ענייני דת. ענייני דת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני לא אפשרתי את הדבר הזה; לא אפשרתי את הדבר הזה. ואכן, עפר שלח היה יושב-ראש הוועדה. מה אתם באים ועושים פה? אתם קובעים לאופוזיציה לא רק מי יהיו החברים. באים ואומרים: תהיה לאופוזיציה את הוועדה למעמד האישה, אבל אנחנו נחליט לתת אותה לסיעה של שישה, שתקבל משקל כאילו הייתה סיעה של 15 חברי כנסת או 18 חברי כנסת. שוב, בעיוות שלא היה כדוגמתו. עכשיו זה ממשיך. יש מוסד – בעיניי, מקודש – נשיאות הכנסת. אדוני היושב-ראש, אתה חבר בנשיאות הכנסת מתוקף כהונתך כסגן יושב-ראש. אתה יודע שנשיאות הכנסת מאז ומעולם הייתה בנויה על ייצוג על פי גודל הסיעה ושיקפה נאמנה את הרכב הכנסת. כך זה חייב להיות. יתרה מכך, אם הייתה סיעה שלא היו לה מספיק חברי כנסת כדי לקבל חבר מלא בנשיאות, עשו הסדרי רוטציה, מחושבים על פי חודשים, לכל אחת מהסיעות, כדי לוודא שאף אחד לא יקופח. אתם באים ורוצים להציע הרכב נשיאות שבו לקואליציה – שכפי שאמרתי, נשענת על רוב של אחד בקושי – יהיו שישה חברי נשיאות מתוך תשעה; האופוזיציה תקבל רק שלושה, כאילו אין מפתח סיעתי ואין כלום. ומתוך השלושה, המשותפת, שהיא עם שישה חברי כנסת – לא מגיעה לה אפילו חצי קדנציה – תקבל קדנציה מלאה. 52 חברי כנסת יהיו מיוצגים בנשיאות על ידי שני סגנים. אדוני, ואתה ממשיך לשבת, ומה שמטריד אותך זה השעון. זאת הבעיה עכשיו. זאת באמת הבעיה עכשיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא הוגן מה שאתה עושה כלפיי, אבל הכול בסדר. מותר לך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הוגן מאוד, כי אני מצפה שאתה תעשה בדיוק את מה שאני עשיתי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מותר לך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כשלי הייתה הסמכות. ותגיד: לא אתן לזה לקרות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עוד לא יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אגיד לך יותר מזה. הלכתם והעברתם את החוק הנורבגי המופקר. אני לא מדבר על ה-300 מיליון שקל שהוא עלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> העברתם את החוק הנורבגי, הוצאתם את כל השרים מהכנסת. יצרתם מצב שהאיזון הזה – תמיד קואליציה ואופוזיציה היו צריכות להסתדר, כי הממשלה רצתה לייצר מצב ששרים לא ישבו בכנסת חמישה ימים בשבוע אלא יוכלו לעבוד – שברתם את הדבר הזה לגמרי. יצרתם מצב שאין שיח ואין כלום, כי השרים, מה אכפת להם? הם לא פה. מצידם שהדיונים יימשכו חמישה ימים. וביד השנייה, אתם משתמשים בסעיף 98 כפי שלא השתמשו בו בעבר – כבר חמש פעמים בשלושה שבועות – כדי ליצור מצב שגם כשהשרים כבר לא נמצאים ולא אכפת להם שיהיו דיונים, תמנעו מאיתנו לקיים דיונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. אני אומר לך, צר לי, צר לי מאוד. במקום לשבת ולומר: אתם יודעים, הרי אלה דברים שראויים להישמע וגם ראויים לחשיבה, נתחשבן עכשיו על הדקה שנשארה לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אדוני, רק שנייה, סליחה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא. סליחה, רק שנייה. אתה בוחר עכשיו לרדת, אבל רק שתכיר שדיברת שבע דקות. אם אתה חושב שפה באתי כנגדך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מחול לך, מחול לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא. לבוא אליי ולהגיד שאני יושב עם סטופר, כשאני נותן מעל, וזה רק מתוך כבוד רב, אז אני חושב שזה לא הגון כלפיי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל לפחות הוא דיבר לעניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחלט. אני בתפקידי פה גם לא יכול לומר את דעתי בהקשר הזה, אבל – יש דברים שעדיף לא להגיד. בבקשה, חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר יריב, אומנם הארכת, אבל אני חושב שדיברת כל כך נכון, כל כך אמיתי. מאחר שאני גם מכיר את היושב-ראש הנוכחי של הישיבה, אין לי ספק שבליבו הוא אומר: צדקת, אדוני. אבל, אתה יודע. קשה. התפקידים לפעמים קשים בחיים. אני חושב שבאמת צריך לחשוב – דוד, מספיק. בוועדה אתה מפריע לי, עכשיו אתה מפריע לי. די. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני אוהב להפריע לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> צריך לעשות ניתוח של הדבר הזה. אדוני, יריב, ההסבר להתנהגות הדורסנית הזאת של הקואליציה – ראינו את זה היום במופע הכוח עם החיוך המאולץ של החמוצים החדשים. למעלה מ-30 פעם הוא אמר "חבר הכנסת ביבי נתניהו" – 70 פעם – זה כוח של חלשים. אדם חלש שנכנס לכאן ויודע שהוא תלוי בהוא מימינו ובהוא משמאלו. הוא גם יודע מה כל אלה חושבים עליו, וכל אלה חושבים איך הוא הגיע לכיסא הזה – כמו שאנחנו חושבים בדיוק. החולשה הזאת מיתרגמת לדורסנות בכל נושא. ישבנו וזעקנו פה מאתיים פעמים: מה עם הילדים של המעונות? לא היה לו אומץ להרים את הראש, לאותו נפתלי בנט, ראש הממשלה, שתמיד מתגאה בכך שהוא איש קרבות ותיק ורואה בלובן העיניים. הוא שיחק עם הניירות, קרא לכל אחד מהקואליציה, במיוחד ליושבי-ראש של הקואליציה שלו, שידברו איתו, כדי שהוא לא יצטרך להרים את עיניו. לא היה לו אומץ להרים את עיניו מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדקה קודם הוא קרא לו "ביבי נתניהו". הוא גם שכח שהוא קיבל אותו לעבודה לפני כמה שנים. זאת חולשה, ולכן, אנחנו נראה הלאה מופעי בריונות כאלה. לכן, התשובה שלנו, כן, כמו שאמר השר דרעי, הרב דרעי, קודם – בשבילי אתה שר – אנחנו לא סתם מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים; אנחנו לא סתם מרימים את המסך, מה שנקרא, מעל ההתנהגות שלכם. אנחנו עושים את זה כי אתם מתנהגים בבריונות. לראש הממשלה הזה אין אומץ לבוא ולהגיד דבר אחד. תאמין לי, אם הוא היה אומר דבר אחד – מנסור, אתה אדם אמיתי. אתה אמיתי. אתה אומר: אני ניצלתי את האקזיט. אני ניצלתי את הסיטואציה הפוליטית – הוא אדם אמיתי, היושב-ראש. הוא ניצל את המצב כדי לדאוג לציבור שלו. לראש הממשלה בנט אין את האומץ להגיד: אני ניצלתי את המצב הפוליטי כדי לגנוב שלטון בשישה מנדטים. כי זה היה חלום חיי, כי רציתי כל החיים לשבת שם ולראות את זה שהכניס אותי לעבודה אצלו יושב כאן, ובשביל זה אני מוכן למכור הכול, את כל האידיאולוגיה שלי. כל מה שגדלת עליו והטפת עליו – כמה דיברת נגד ערביי ישראל פה, נפתלי בנט? אנחנו לא דיברנו נגיד ערביי ישראל. המפלגות החרדיות תמיד כיבדו, גם אם יש חילוקי דעות. אתה וליברמן דיברת אליהם כעל קופים על עצים. ליברמן לא רצה לשבת לידך או ליד איימן עודה. אתה זוכר את זה, אדוני היושב-ראש? ועכשיו הוא חותם לך על צ'ק של 53 מיליארד. מברוכ עליך. מברוכ. אתה ניצלת סיטואציה. אבל שיהיה גבר ראש הממשלה הזה, ויגיד: אין לי אידיאולוגיה, פשוט ניצלתי אקזיט, וזה זה מה שאני רוצה. בושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה אבוטבול. שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר בירך ברכת הגומל הרב הגאון, הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, לרגל הצלתו, הצלת חייו מידי פורעים ערבים שזרקו אבן על שמשת חלונו. אלמלא הייתה השמשה משוריינת לא בטוח שזה היה מסתיים בנס של קבלת חייו בחזרה במתנה. בחודש האחרון המצב הביטחוני מתחיל להיות מעורער. המצב שבו יהודי צריך לחשוש בהליכתו או בנסיעתו בלב-ליבה של ארץ ישראל זה דבר חמור במיוחד. מצופה שראשית יהיה מצעד גינויים מצד קברניטי השלטון. בטוחני שאם היה מדובר באישיות מעולם התרבות, או איש דת שאינו יהודי, כולם היו נזעקים, מגנים, ולא הייתה שתיקה אילמת, שמעלה תמיהה גדולה, בעיקר על היושבים בבית הזה. הגאון הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הרב הראשי לשעבר הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שפועל למען עולם התורה וההלכה, האם דמו לא חשוב בעיני איש, חלילה? אני מצפה מהשר לביטחון פנים, עמר בר לב, שיפעל במהירות לבדיקה מדוקדקת ולידיעה ברורה מיהם המפגעים והמחבלים ברב שליט"א, ולהביא אותם אל מאחורי סורג ובריח. זה אמור להיות כלפי כל יהודי שיותקף על ידי פורעים ערבים. דם יהודי אינו הפקר. והייתי אולי מוסיף גם, לאור הידידות המופגנת בין הח"כים הערבים לממשלה החדשה, שמעניקה להם תנאים מופלגים – למעלה מ-52 מיליארד שקל – שיפעלו קצת בהרמוניה, הממשלה, יחד עם הח"כים האלה, להביא למיגור התופעה של הפשיעה, של האלימות, בקרב החברה הערבית הזו, שבעצם מפגעת ביהודים על לא עוול בכפם. הייתי מצפה ממך, כבוד היושב בראש, שעם כל הקשרים שלך – אולי עכשיו, בעקבות הידידות המופגנת בינך לבין ראש הממשלה וכל השרים, אולי תיקח קצת לידיים משימות שעד היום הוזנחו בכל מה שקשור לביטחונם של היהודים בארץ ישראל, בירושלים. אולי תפעל קצת, למשל אם יש מכה של גנבת מכוניות; שתוכל הלאה לפעול יחד עם אותם אנשים שאתה קצת קשור אליהם יותר מאיתנו להביא לסיום אותן מכות מהסוג הזה. ובעיקר לגנות יחד איתי את כל מי שגרם לכך שאותו יהודי יקר, הגאון הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, הגיע למצב כזה שזרקו אבן על שמשה של הרכב שלו, שאלמלא הייתה משוריינת, היום, חלילה, הוא לא היה בין החיים. אני מצפה ממך, היושב-ראש – גם עכשיו, וזה לא מאוחר אף פעם – לגנות את המעשה הנורא והנפשע הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עבאס, תן איזו מילה על מה שדיברתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני מחכה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת ההתנהלות וההתנהגות שהיו היום בוועדה המסדרת וההסדרה של הוועדות שאתם מבקשים להביא היום במליאה מזכירות לי את המשפט: חטוף ואכול היום כי מחר ניפול. כנראה שאתם רוצים שיהיו לכם הרבה אנשים שיוכלו להתהדר בתארים שונים – כיושבי-ראש ועדות, כסגני שרים, כשרים, כחברי כנסת. ליבי ליבי על אותם חברי כנסת שנכנסו בחוק הנורבגי, שיכול להיות שתקופת הכהונה שלהם תהיה תקופה קצרה מאוד, כך אנחנו מקווים, בעזרת השם. כמובן, כמו שאנחנו רואים, ראש הממשלה הנוכחי ישמר את ממשלתו בכל מחיר, ולא משנה מה יהיו המחירים. אדוני היושב-ראש, תדע שכנראה כל בקשה שתבקש, גם אם תבקש לטוס לחלל, גם את זה הממשלה הזאת תקיים, ובמהירות – פחות מ-24 שעות, 12 שעות. כל אולטימטום שתעמיד, האולטימטום הזה יתקיים במהרה. ולכן, זו לא סיטואציה אחת. אתה יכול לנצל הרבה סיטואציות, כי אנשים נדבקים לכיסא ולא משנה מה הערכים; לא משנה איך זה ישפיע על מדינת ישראל; לא משנה מה זה יעשה לעם ישראל, לביטחון ישראל, לכלכלת ישראל. שום דבר לא ימנע בעדם. כל גבול הם יפרצו, כדי לקיים את הממשלה הזאת. אין מישהו שיכול לקום ולהגיד: עד כאן. אין דבר כזה בממשלה הזאת. זה לא יקרה בממשלה הזאת בכלל. ולכן כל ח"כ מהממשלה הזאת יכול להיות מלך. כל מה שהוא יבקש, כל מה שהוא יעלה על מוחו ודעתו הוא יקבל. והעיקר לקיים את הממשלה הנפלאה הזאת. הממשלה המאוחדת כל כך. שכל כך מאוחדת בדרישות הבלתי-הגיוניות של חבריה. אני לא צריך לפרט מה שפירטו פה לגבי הרכבי הוועדות וכו', שאנשים פשוט משתלטים על חלקות כאילו הן אחוזתם הפרטית וזה לא שייך לכלל עם ישראל ולמדינת ישראל, וירצו לעשות באותם מקומות ככל העולה על רוחם. לכן אני חושב שבמציאות של היום, ההצעה הזאת היא הצעה רעה, היא לא הוגנת, היא לא מסודרת. אפשר להגיד שהוועדה המסדרת היא ועדה מבלבלת ולא מסדרת, לצערי, כי היא מבלבלת את היוצרות, לא נותנת ביטוי לחלק גדול מהעם. לכשני מיליון איש אין שום ביטוי בכנסת הזאת. הם רוצים לנהל את העניינים בעצמם. אז תנהלו את העניין בעצמכם ונראה לאן תגיעו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת אורי מקלב. כמובן, חבר הכנסת משה אבוטבול, שאנחנו מגנים כל פעילות של אלימות נגד הרב שמואל אליהו ונגד כל בן אדם, אין ספק. וכמובן, במשך שנים קראנו למיגור הפשיעה והאלימות גם בחברה הערבית וגם בכל מקום. אין מקום לאלימות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ומן הסתם, תשתמש ב-52 מיליארד גם למיגור התופעה. אם תצטרך ייעוץ, עליי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת, מי שנמצא בכנסת כבר הרבה שנים יודע שנדיר שהדוברים שיש להם זכות דיבור – או בהכרזה של ועדת הכנסת, או בהצעת חוק בקריאה ראשונה – נצמדים לתוכן של החוק. על פי רוב, זה הולך למקומות אחרים. לא בכדי בדיון הזה כל הדוברים מתמקדים בנושא הזה, וזה אומר משהו. יש לזה סיבה, לא סתם: הכאב והאבסורד במה שאנחנו רואים לנגד עינינו, בפעילות הזאת, הוא לא רק על הפעילות של הוועדה המסדרת. בעצם מורידים את הכנסת עצמה למחוזות שלא היינו רוצים, שצריכים להדאיג את כולנו; גם מי שחבר קואליציה, יש גלגל חוזר, הדברים מתגלגלים. אנחנו יכולים להגיד את זה במיוחד אחרי שהיינו הרבה שנים בקואליציה. אני לא מדבר עכשיו – כשאנחנו באופוזיציה, אנחנו צועקים – אני לא מדבר על כך שהם צעקו על דברים פחותים בהרבה; צעקו, הקואליציה של היום, על כך שיש השתלטות ושיש אגרסיביות ויש דורסנות, ואיזה קואליציה זאת, קואליציה דורסנית. מה הם אמרו אז על השר אלקין, שהוביל את זה גם בזמנו, כשאנחנו היינו בקואליציה? אבל אנחנו מדברים – היינו שם, היינו. נמנענו. נמנענו בגלל שחשבנו, קודם כול, שהכנסת צריכה לבוא לידי ביטוי; כל חברי הבית שיש פה; במיוחד כשאנחנו מדברים על אופוזיציה, שעם הקואליציה, עם מספר החברים, היא מאוד מצומצמת – יש פער בין הקואליציה לאופוזיציה. זה צריך לבוא לידי ביטוי. הכלי היחיד שיש לאופוזיציה, וצריך להכיר את זה, זה הכלי של הוועדות והפעילות בכנסת. וזה לא רק שאנחנו מדברים על כך שיש איזה אי-איזון או אי-שוויון. מדובר כאן על אפשרות, על דברים שלא שמענו: שישה ממלאי מקום לשר האוצר במפלגה אחת בוועדת כספים. איפה זה נשמע? וכשיש ביקורת, מה עושים? אז קצת משנים. אז ככה מתחילים משישה, יורדים לשלושה. זה לא אבסורד? איפה נשמע דבר כזה? אם זה לא עריצות, מהי עריצות? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> רק זה? ותיק האוצר וועדת הכספים – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תיק האוצר, ועדת הכספים – הכול נמצא אצל בן אדם אחד. איפה הגוף המפקח? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – במחילה, אורי, הוא ייתן לך זמן, תאמין לי שמנסור בסדר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואם לא, אני גם מוכן את הזמן שלי לתת לך. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> איך נתת לחבר שלנו, גנאים מאזן, להגיד: אנחנו לא ש"ס, אנחנו לא סחטנים כמו ש"ס? איך, באמת? זה הכבוד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא אמר את זה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כך הוא אמר. זה הכבוד, תגיד לי? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> זה הכבוד? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי במה מתבטא יושב-ראש ועדת כספים טוב, עד היום? במה מתבטא יושב-ראש ועדת כספים? שהוא מבין בכספים ובחשבונות? לא. שהוא יודע לעמוד חזק מול משרד האוצר, וזו מערכת האיזון שנותן משרד האוצר מול ועדת כספים. כל מי שחבר כנסת רוצה את זה ויודע. בסופו של דבר זה של כולנו. בדבר הזה, שאין, אנחנו היום אנחנו מאבדים לגמרי את היכולת בכלל לעבוד, וזה בצורת – לא מפקח ולא שום דבר. כולם עושי דברו. אנחנו גם יודעים את הסגנון. אתה יודע, לפעמים זה היה מישהו בסגנון אחר, אנחנו יודעים. יש אחד שלא זז ולא שומע איפה הם נמצאים. יספרו לך, רשימה שלמה של כאלה שהיו בישראל ביתנו והם היום לא נמצאים. הם יודעים למה. הם אומרים לך גם למה, וגם היום אין כמעט קדנציה שזה לא קורה. אם לא, פעם-פעמיים. אני אסיים בזה. זה הדברים האלה בסופו של דבר. ואני שואל עוד שאלה אחת: היכן היועצים המשפטיים של הכנסת? איפה הפקידות המקצועית, העובדים המקצועיים של הכנסת? נניח שלפעמים גם אנחנו חטאנו, גלשנו קצת; מי העמיד אותנו? מי עמד מולנו? היועצים המשפטיים באו ואמרו, ואנחנו כיבדנו את מה שהם אומרים. כאן היועצים אומרים את זה גם – ושיסלחו לי כולם – בקול ענות חלושה. לא עומדים על הרגליים חזק ואומרים: לא יכול להיות כזה דבר. לא אומרים את זה, בגלל שלא שומעים, בגלל שלא מכבדים את הדעה שלהם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, היום כשהגענו לוועדה המסדרת קיבלנו טבלה. טבלה שעימה הקואליציה באה לאופוזיציה אחרי שבוע של דיונים ומשא ומתן. אמרתי לעצמי, אולי נמצא שם איזושהי בשורה. הרי בסך הכול, במשך כל השנים תמיד היה קואליציה–אופוזיציה. אין שום ספק שהקואליציה צריכה רוב בוועדות בשביל לשלוט, אין על זה דיון, אבל כזה רוב דורסני מעולם לא היה כאן. מה הפלא הגדול? שני דברים. קודם כול, בסדר-היום השבוע – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בתא מנהלי הסיעות, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אנחנו מגלים בתחילת סדר-היום שישראל ביתנו, אדוני השר – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – בלי זמן? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אני ומנסור מסודרים. בלי זמן. ש"ס זה על-זמני. בקיצור, ישראל ביתנו מקבלת שש ממלאי מקום בוועדת כספים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> שישה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שישה ממלאי מקום. ואני שואל את עצמי: ריבונו של עולם, אולי נעביר את ועדת כספים לחדר של ישראל ביתנו. בשביל מה לטרוח, להביא את כולם לוועדה כל פעם? בואו נתכנס, הרי כולם – בכל מקרה הוועדה שלהם, שר האוצר שלהם, הכול שלהם, נעשה את זה שם. הייתה ביקורת ציבורית מאוד מאוד קשה בוועדה, ואז אחרי זה סיימו – טוב, לא יהיו שישה, יהיו שלושה. אבל מתחילת הקדנציה מהלכים אימים על האופוזיציה, ואלקין, זה שלא נמצא פה, מנהל פה את כולם בחוכמה, בפיקחות. או-טו-טו אלקין מביא את הנוסחה והכול יהיה בסדר. כמה דקות לפני ההצבעה, פתאום מגלים שאלקין, שסידר את כל הוועדות, שכח דבר אחד, שחברי הוועדה גם בוחרים את היושב-ראש. ואז, אבוי, לרשימה המשותפת אין יושב-ראש בוועדת הקליטה, ולמרצ אין יושב-ראש בוועדת חינוך. התקשרו אליו מייד ואמרו לו: מה עושים? אלקין, יש לו פתרון: למשוך את הדיון. למה אני אומר לך את זה, אדוני היושב-ראש? היהירות שנמצאת בקואליציה מול האופוזיציה מביאה אותם לפעמים לשגיאות מאוד מאוד ברורות. אז ברוך השם, הם חששו מתביעה כזו או אחרת ונתנו לליכוד, בלי עין הרע, שישה חברים בקליטה, חמישה במדע. איך אומרים, קצת להשוות, לא נעים, מה, הכול שלנו? שלושה מעל בוועדת הכנסת, מעולם לא היה דבר כזה; שניים בוועדת הכספים, פערים שלא היו. היועצת המשפטית של הוועדה אמרה: מעולם לא היה דבר כזה. היושבת-ראש עידית אומרת: אוקיי, אנחנו שמענו אותך אבל אנחנו מצפצפים. ממשיכים הלאה, עד שעת הוועדה. ואז מה קרה? פתאום גילו שכל החשבון היה מיותר. אדוני היושב-ראש, לא לחינם אנחנו באופוזיציה לא משתפים פעולה עם המסמך הזה. זה לא שאנחנו מתבכיינים: אכלו לי, שתו לי. ממש לא. אנחנו יודעים שקואליציה, צריך שיהיה לה רוב יותר מהאופוזיציה. לבוא לאופוזיציה ולומר: אנחנו ממנים תשעה סגנים, הצעה ראשונה, מתוכם שלושה לאופוזיציה וגם נקבע לאחרים באופוזיציה, לא היה תקדים של דבר כזה, וזו הסיבה שאנחנו לא משתפים פעולה עם החלוקה הזאת. אנחנו מראש אמרנו: כמה שתיתנו עוד ועדות לענייני כלום, לא מוכנים להיות שותפים בעניין הזה. אנחנו פה להילחם כדי להפיל את הממשלה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיכאל. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ביטאתי את זה נכון. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כמעט, כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כמעט. אני משתפר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> יותר טוב מהרבה פה. טוב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך סיפור מדהים, שככה, לא עבר כל כך בחדשות, בטח לא פתח מהדורות; סיפור שנבלע, על בנו של בנימין נתניהו, מר יאיר נתניהו, שפעם אחת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, זה מעל ומעבר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שפעם אחת לחץ על כפתור share, שזה שיתוף, ושיתף פוסט מסוים. נשוא הפוסט הזה פנה אל בית המשפט ותבע את נתניהו על זה שהוא שיתף פוסט – לא כתב אותו, שיתף אותו. כתב התביעה הגיע לא לידיו של יאיר נתניהו, וכך יצא שנתניהו לא היה מודע ולא קיבל לידיו את כתב התביעה. זה דבר שקורה לא פעם ולא פעמיים. מה שקרה לאחר מכן, כדי לקצר סיפור ארוך, זה שיאיר נתניהו נאלץ על ידי שופטת בבית משפט בישראל לשלם 250,000 שקלים על זה שהוא לחץ על כפתור שיתוף בפייסבוק. ברוב המקרים, אם לא בכל המקרים, שבהם בן אדם לא מקבל לידיו את התביעה – אי-מסירה, זה נקרא – השופט מקבל את טענתו ומתחילים את התהליך המשפטי מחדש. במקרה של יאיר נתניהו – תקדים ארצי, אולי אפילו עולמי: כבוד השופטת החליטה שהפעם היא לא מוותרת. 250,000 שקלים, רבע מיליון שקלים, על כלום. הדבר הזה מדיף רדיפה משפטית באופן עז ביותר. ולמה זה מעסיק אותי? לא בגלל יאיר נתניהו. בגלל אבא שלו, בנימין נתניהו. מי שעוקב, התקשורת מטשטשת, מכסה, הודפת. אף אחד פה בקואליציה לא ידבר על זה, חלילה, כי בזכות זה הם קיבלו את השלטון, אבל מי שכן עוקב רואה שבנימין נתניהו הופלל באופן קר, ברור – רשלני, יש לומר, מביך אפילו – על ידי תופרי התיקים בצלאח א-דין, שהחליטו שאם העם לא בוחר שמאל אז הפרקליטות תפיל את הימין, כדי שהשמאל יעלה. אגב, עבד להם. אני רואה את האבא ואני רואה את הבן, האבא לא מוכן לזוז מילימטר מהאג'נדה הימנית שלו, הבן ישלם על זה. האבא ישלם על זה. וכשאני רואה את הרדיפה המשפטית, שעוברת מאב לבנו, על ידי גופי אכיפת חוק של מדינה דמוקרטית, למען השם, כשאני רואה את זה לא נותר לי אלא לתהות: מה יעשה ראש הגוש הלאומי הבא כשהוא רואה שאם הוא לא עושה התנתקות או לא מחלק את הארץ או לא מתיישר מול האיומים של החונטה מהשמאל, הוא והילדים שלו יחטפו מכל עבר בכל צורה אפשרית – תקשורתית, משפטית, כלכלית, כספית – וחייו לא יהיו חיים? מה זה מראה לראש הגוש הלאומי הבא? אדוני מנסור עבאס, אתה אדם הוגן והגון. אני שואלת אותך: איזה אומץ? איזה בן אדם יכול לעמוד בדברים האלה? הם הצליחו, דרך מערכות המשפט, לסרס את הימין בישראל. לא יהיה עוד אחד כמו בנימין נתניהו ולא יהיה אחד כמו יאיר נתניהו, פשוט לא יהיו. כרגע הם הצליחו להפחיד כל בן אדם עם אג'נדה, עם ערכים. זה בלתי נסבל. כמו כן, אני סבורה שמדינת ישראל איננה מדינה דמוקרטית יותר. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מנסור, מה זה, כולם אפס? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה העט והנייר. טוב, חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה עם מנסור עבאס? לא מדבר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, מנסור עבאס לא. אני מוותר. אני אתרום את הדקות שלי, למי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לקטי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מחלק אותן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו חודש מאז הקמת הממשלה, וכחוט השני עוברת ההתנהלות של הקואליציה. היום הגדילו לעשות עם השיבוץ בוועדות. דורסנות כזו, שבירת כל כללי העבודה של הבית הזה – מעולם, מעולם הקואליציה לא קבעה לאופוזיציה את החלוקה הפנימית בתוך האופוזיציה. מעולם לא. דוד, אתה היית יו"ר קואליציה. מעולם הקואליציה לא הכתיבה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במקרה אתה מדבר עם שני ראשי קואליציה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם. נכון. מה לעשות שהכהונה האחרונה כשר השכיחה לנו את יו"רות הקואליציה שלך. מעולם לא הכתבנו לאופוזיציה איך היא מחלקת. סיעת הליכוד – 29 ח"כים – שני חברי כנסת, שני חברים בוועדת כספים, בדיוק כמו הרשימה המשותפת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אני תוהה, שואל, אני שואל, באמת: 12 שנים הם חיכו לרגע הזה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קמת בבוקר? רץ מהבית. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – 12 שנים הם חיכו לרגע הזה. אני לא יכול, תאמין לי, עם כל הכישרון שלי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, אתה מפריע לחבר האופוזיציה. הוא יעבור לקואליציה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הוא עוד דורש הסכם קואליציוני – – – כל יום מחדש. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> גנאים צריך התנצלות. גנאים צריך התנצלות לש"ס על ההתבטאות האומללה שלו היום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הסוד? מה הסוד? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני, תאמין לי – אני שומר. אתה יודע, אני לא מתעד, לא מקליט, לא שומר הודעות. התחלתי עכשיו לתעד את כל מה שהקואליציה עושה. למה? לנו יש בושת פנים. דוד, חלוקת הוועדות הזאת, הטבלה הזאת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, היא פה. ראית אותה, מנסור? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שלחתי אותה. תאמין לי, גם פרופ' אומן, שקיבל פרס נובל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, יש לך שבע פעמים. היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, פעם תקשיב לי. פרופ' אומן קיבל פרס נובל על תורת המשחקים. הוא לא יצליח לפענח מה היה הרציונל בטבלה הזאת. עכשיו, בואו, אני אומר לכם, אני מתעד הכול – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלקין ישב עם אשתו בבית, החליטו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – והינה, אני אומר לך, דודי: בקואליציה הבאה, אם אנחנו נשבור את הנורמות שהם קבעו – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> שום דבר. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אני לא אצביע בעדכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לי תוכנית. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> את אותן נורמות שהם קבעו אנחנו נאמץ, כי אנחנו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נקדם אותן עוד 20 צעדים קדימה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לא ידענו להיות דורסניים כמותם. אבל לא על זה, אני רוצה לדבר על – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה המפא"יניקים – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שתיקת הכבשים. אם מנשה קדישמן היה פה עכשיו, בעידן הזה, אני לא יודע אם הוא היה מצייר את הכבשה שלו, הוא היה צריך לצייר את העדרים של הבדואים בנגב – בזה אני מסיים – במה, אני אומר לכם? באולפנים. באולפנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שרינה מצליח תגיד – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. הפסיקו לקחת כדורים. עברה להם הצרבת, לקחו טאמס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם כבר לא יודעים – – – הם כבר מדברים איתי כל הזמן על – – – אין להם כבר אייטמים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הם כבר לא חמוצים. שום דבר לא מפריע להם במדינה. שום דבר לא מפריע להם. בזה אני מסיים, ואומר לכם: רבותיי, כבודו של הבית הזה – אמרתי היום בוועדה המסדרת – חשוב מאוד. ההתלהמות הזאת שקיימת היא בגלל הדורסנות. אם הייתה הידברות אמיתית בבית הזה – ושוב, משפט אחרון, אני אומר לראשי הקואליציה: הפחד זה לא בסיס לתוכנית עבודה. לא לפחד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת יעקב מרגי. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, היושב-ראש, שמת לב? בחדשות כבר מראים רק תוכניות אוכל וזה. מסכנים, אין להם במה למלא שעה. אתה מבין? הם לא מדברים על העובדים הזרים; הם לא מדברים על נתב"ג; הם שואלים אותי: דודי, יש לך איזה מתכון לאוכל? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אמרתי להם שאת התוכנית הישרדות VIP שיעשו בכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אמרתי שאני אעשה לך גם, מתנה. ספינג' עם קצת קפה או תה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הכבוד, מנסור. אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת היקרים. אני רוצה לספר על מה שקרה ב-48 שעות האחרונות, כשהכריזו והודיעו לנו, ב-23:45, פנינה, שיש ועדה מסדרת ביום ראשון. מה עושים? בשעה 11:00. צריך לשנות את כל היומן שהיה בבוקר – לערב. ראו זה פלא. בשעה 14:00 אמרו: לא, לא ב-11:00, צריך ב-18:30. אז מה עושים עם כל מה שהיה בערב? לא עושים. אנחנו טסים לכיוון הכנסת, כולם מגיעים לכנסת, וראו זה פלא, ביטלו את הוועדה המסדרת. אבל מה שהיום היה בדיון בן 40 החתימות: מופע האימים של יושב-ראש הדירקטוריון נפתלי בנט. נפתלי בנט עמד פה על הדוכן, ופשוט במקום לנאום לאומה על מה הוא הולך לעשות – יש זינוק בתחלואה, אנשים חולים, מאומתים, מה התוכניות – בממשלת הדיחוי דוחים תקציב, דוחים את איתמר, דוחים לטפל בקורונה, כי זאת ממשלת הדיחוי-דיכוי. אני אומרת: זה לא פלא, הרי מנסים כל הזמן לדכא אותנו ולהפחיד אותנו ולהגיד לנו: הינה, עוד רומסים ועוד רומסים ועוד רומסים, מהסיבה הפשוטה: כי פשוט הם מפחדים. הם מפחדים. אז אני ניסיתי להיזכר – אחרי ששמעתי את הנאום, נאום האימים של מר בנט ניסיתי להיזכר מה אמרו בתקופה שבה אנחנו היינו בקואליציה והם היו באופוזיציה. אז ככה: המחדל הכלכלי של הקורונה; יום הכיפורים של הדור הנוכחי; קריסת מערכת הבריאות; למה אין ועדה לענייני קורונה? למה יש ועדה לענייני קורונה? למה אין פרויקטור? למה יש פרויקטור? למה לא המודל השוודי? למה לא המודל הגרמני? למה לא המודל האוזבקיסטני? למה לנו רמזור? למה הכנסתם את צה"ל? למה היה צריך להכניס את צה"ל? למה לא הכנסתם את צה"ל? התחלואה עולה, למה אין סגר? למה יש סגר? למה לא מקבלים פיצויים? למה מפזרים כספים ועוד ועוד ועוד, אדוני היושב-ראש. פשוט, הם כל כך לא ידעו איך לטפל, ובנימין נתניהו, כפי שהגדיר אותו מר בנט – עם כל דברי הפנינים שהוא אמר – טיפל בצורה כל כך מקצועית, כל כך טובה, שאפילו לנסות לחקות אותו הוא לא מצליח. אז מה שאני מציעה לבנט ולכל החבורה – אני מציעה להם באמת: תתרכזו בעבודה. רימיתם את הציבור, אמרתם שהוא יהיה ראש ממשלה עם שישה מנדטים, עשיתם את כל מה שעשיתם? קדימה, בואו תתחילו לנהל, תביאו תקציב. אמרתם שאתם מכנסים את הממשלה הזאת בגלל התקציב? אין תקציב. דחו את התקציב. אבל במה הם מתעסקים? בחוק לפיצול הליכוד, כי כל מה שיש להם, הדבר היחיד שמטריד אותם, זה הצלחותיהם של בנימין נתניהו כראש ממשלה ושל הליכוד כמפלגה החזקה ביותר, והיום בערוץ 12 אנחנו המפלגה הגדולה ביותר, 30 מנדטים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת מאיר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, הרסת להם את השבת, רק שתדע. בנט, הרסת לו את השבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בגללכם ביטלו היום את הוועדה המסדרת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה היה פיקוח נפש – – – בבוקר לסדר לך את העניינים, היית – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אצל ניר אורבך בחדר, הרשימה המשותפת סידרה, אצל ניר אורבך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאללה, בואו נקשיב לחבר הכנסת מאיר פרוש, שלוש דקות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הם רוצים להמשיך את השלטון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שאתה רוצה. אתה רוצה לגור בבלפור? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לגור סוף שבוע בבלפור? תגיד לו, ותראה שזה מה שיקרה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו עוד במהלך הלילה נשוחח, נחליף רשמים ממה שהיה לפני יום ולפני יומיים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מדברים – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ומה שיהיה במהלך השבוע. אנחנו נזכה להיות בחברתו. אבל בסיבוב הראשון שאני עולה כאן לדוכן היום, לפני שאני לוקח סוכרייה לפה, אני רוצה לומר שאני הייתי סגן שר החינוך ובמידה מסוימת אני יכול לומר שכסגן שר החינוך עשיתי עבודה שם במשרד, והייתי די מנותק מהעבודה הפרלמנטרית. הייתי בא לפה, הייתי עולה לדוכן, עונה לשאילתות, להצעות לסדר-היום, הצעות חוק, אבל בפעילות הפרלמנטרית, בעבודת הוועדות, אני לא הייתי פעיל. כסגן שר לא יכולתי גם להיות פעיל. אבל אני נמצא פה שנים, בבית הזה, בלי להגיד כמה שנים. אני נמצא כבר די הרבה שנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> באמת, כמה שנים אתה פה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסך הכול 20 שנה. אני לא זוכר מחזות כאלה כמו שרואים בקדנציה הזו, באמת שלא. אני גם שואל חברים מה הולך פה. אתה היית צריך לראות היום. קודם כול, לפני ארבעה שבועות עזבתי את משרד החינוך, וזרקו אותי לוועדה המסדרת. היה טסלר, עכשיו הוא לא נמצא, לך תהיה שם. נכנסתי, נשאבתי פנימה, ואני עושה את מה שצריך לעשות שם. אבל אני לא זוכר דבר כזה. היום באתי ב-08:30 לבניין פה. במשך ארבע שעות או חמש שעות שהוועדה ישבה יצאו שלוש טיוטות של חלוקת הוועדות. טיוטה אחת, היועצת המשפטית אומרת שזה לא בסדר – נכנסים לחדר, מתייעצים, מביאים הצעה חדשה. הינה מרצ נפגעת. מרצ נפגעת, חוזרים בחזרה להתייעצות, חוזרים בחזרה עם הצעה חדשה. שרן השכל היא עכשיו מקבלת. אני לא בא לבכות על הקואליציה הזאת, אני שמח מאוד שהקואליציה כך נראית. למה אני שמח? כי פה ושם היו דיבורים כמה זמן הממשלה הזאת תחזיק, היא תחזיק מעמד, לא תחזיק מעמד. היום כל הגוש הזה לרגע לא חושב – אתה תמשיך הלאה, תעשה את העבודה שלך אבל הגוש הזה לרגע לא חושב שיש לו מה לחפש שם, כי העסק הזה, תאמין לי, מתפורר מהר מאוד. אבל אתה תמשיך, תעשה את העבודה שלך. אנחנו שמחים על כך שהממשלה הזאת, הפרצוף שלה כך נראה. מה שאני רוצה לומר במילים שלי כאן: אני עובד בבחירות, אני בבחירות רץ ומתרוצץ. במערכות הבחירות בעיריית ירושלים הייתי עובד, רץ, דודו זוכר אותי מעיריית ירושלים. כל מנדט שאתה מקבל, אתה יודע: גם אם אתה לא מקבל אחר כך תפקיד סגן, כל מנדט מזכה אותך בחברויות בוועדת כספים, ועדת תכנון ובנייה. זה הפוליטיקאי ומזה הוא חי. אני בא לכנסת בקדנציה הזו, וכל מה שאתה עשית – יש לך מנדטים, אין לך מנדטים – זה לא משנה. אתה יכול לקבל בשביל שבעה מנדטים – מה שקיבלת בקואליציה נורמלית בשביל ארבעה מנדטים תקבל היום בשביל שבעה. למה? כי הקואליציה רוצה לנגוס, רוצה לאכול, רוצה לקבל יותר. אין דין ואין דיין. אין דין ואין דיין – בשלטון זה הדבר הכי גרוע שיש, כשיש הפקרות. אני יש לי שרירים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני למדתי את תורת הקומוניזם, איפה שאני נולדתי, ואני רוצה לרדות, רוצה להעביד בפרך, רוצה לנקום, זה מה שהחבר'ה שמנהלים את העסק הזה היום – משם הם באים. אין דין ואין דיין. אתה יכול להיות עם שבעה מנדטים – לא תקבל כספים, לא תקבל ביקורת, לא תקבל חוץ וביטחון, לא תקבל – אני לא מבין את הדבר הזה. מאיפה החוצפה הזאת כך להתנהל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה לך. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה כן? ככה אתה – אף אחד לא מחכה לנו. מה זה כן? מאיפה החוצפה הזו, מי הם בכלל? אתה תמשיך הלאה את החברות שלך איתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת פרוש. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל מי הם, מה יש להם לומר לנו, מה הם לוקחים לנו את הדברים שהם שלנו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה צריך לגרום לכך שהם ייתנו לך להיות ראש ממשלה, תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. איפה משה? חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיון בהמלצת הוועדה המסדרת בדבר הרכב הוועדות הקבועות ויושבי-הראש שלהן. אנשים בטח שואלים על מה המהומה, מה הבעיה, מה כל הצעקות שלכם, מה כל הפיליבסטרים שאתם עושים כאן בלילות, זועקים בוועדה המסדרת, מה זה נקרא רמיסה של הכנסת ושל הדמוקרטיה ושל המיעוט. אז אני אקריא קצת, חלוקה הוגנת. בוועדת כספים, למשל, לליכוד יש שני חברים ולמשותפת יש שני חברים. כמה מנדטים יש לליכוד? 29 מנדטים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 30. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> 30 מנדטים. למשותפת יש שישה מנדטים – עם שני חברים. ואז לקחו, בוועדת המדע נתנו לכם בליכוד חמישה חברים. הם מחליטים גם כן כל ועדה, לאיפה זה ילך. אני מקווה שההחלטה הבאה של הוועדה המסדרת לא תהיה שגם בכל ועדה הם יחליטו את מי מחברי הכנסת לוועדות, יחליטו לליכוד מי יהיה בכל ועדה. הגדילו לעשות: ועדה לענייני דת היהודים. איפה הבושה? ומי יטפל בנושא דת היהודים? יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. תגיד לי, אם היו מקימים ועדה לענייני דת המוסלמים, אתה היית מסכים? לא מעיזים במדינת היהודים להקים ועדה לענייני המוסלמים, חס ושלום, חכם מנסור לא מרשה, וגם לא לנושא הנוצרים. אבל זה בסדר, זה בצדק, למה אתה מטפל בנושא הדת? אבל על דת היהודים יקימו ועדה ויבדקו איך הדת – איך אמר פה ראש ממששת המנדטים: לא כל אחד יותר דתי ויותר יהודי מהשני. בושה וחרפה. יושב-ראש ראש ממשלה שקורא 70 פעם "חבר הכנסת בנימין נתניהו"; הוא כנראה לא מאמין שהוא ראש ממשלה אז הוא חוזר על זה כל פעם, אומר "חבר הכנסת נתניהו" בשביל להמחיש – אני ראש ממשלה והוא חבר כנסת. זה נקרא משילות? לענות תשובה על הילדים האלה, שהוא הולך להרעיב אותם. כל רגע אתה שומע על עוד מעון ועוד פעוטון שהולך להיסגר, ועוד משפחה שהולכת לעזוב וללכת לחרפת רעב. על הדבר הפשוט הזה הוא לא ענה, למה אין לו שום מילה להגיד. והצעה אחרונה לוועדה המסדרת: אני חושב שבשביל לחסוך מאבטחים וכסף ותקנים צריך להפוך את סיעת ישראל ביתנו לוועדה אחת לנושא הכלכלה: גם ועדת הכספים, גם ועדת הרפורמות, גם כן יש להם שלושה ממלאי מקום, גם שר האוצר – תחסכו. ישיבת ישראל ביתנו, ישיבת סיעה, נותנת את כל הפתרונות לכל הוועדות האלה, ונגמר. אבל תחשבו, אם לרב גפני, כשהיה יושב-ראש ועדת כספים, היו שישה ממלאי מקום חרדים בוועדת הכספים, כל המדינה הייתה זועקת בכותרות; אבל כשזה ישראל ביתנו מותר. ואחר כך, בגלל הבושה, הורידו שלושה ממלאי מקום מישראל ביתנו שלא על חשבון אחרים, ועוד שלושה – חבר'ה, זה לא נקרא ועדה שהולכת לסדר, זה לא הרכב ועדות דמוקרטי, יש פה בסוף רוב אמיתי מוצק שעומד פה. כמו שאמרו פה, אפילו 60 אצבעות בקושי היו להם להרכיב את הממשלה. אז אתם לא תרמסו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – את הזכות המועטת של חברי הכנסת, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוראל בוסו. חבר הכנסת ינון אזולאי. כן, שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סחתיין. היום סחתיין זה נשמע פעמיים – גם סחתיין על הסחטן וגם סחתיין. ואללה, שיחקתם אותה. אבל חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר נפרדנו מנשיא מדינת ישראל שיכול להיות שהיה שנוי במחלוקת, ראובן רובי ריבלין. אני חושב שעל שנותיו בכל מקרה מגיעה לו תודה. גם אני אישית באופן אישי מעריך את פועלו. אבל בפרידתו, במסעו לארצות הברית, צד את עיני – וגם את אוזני, בריאיון – דווקא סיפורה של אישה דגולה, גב' רבקה רביץ, כלתו של אדם דגול, שכיהן פה בכנסת, הרב אברהם רביץ. אישה גדולה, שקידשה שם שמיים בכל מקום שהייתה בו. ואני חושב שבכל נסיעותיו, השיא הגיע דווקא באותו יום, במסע האחרון שלו לארצות הברית להיפרד מנשיא המעצמה הגדולה ג'ו ביידן. כאשר הגיעה גב' רבקה רביץ ונכנסה לפני הנשיא ג'ו ביידן, הוא שמע שהיא אימא ל-12 ילדים, הוא כרע ברך בפניה, כרע ברך בפניה, ואמר לה: אני רוצה שתראי את אימא שלי, והלך איתה לחדר אחר דרך פרוזדור, טרח והראה לה את התמונה. היא מזכירה לו את הדורות הקודמים. היא הזכירה לו מה זה לגדל 12 ילדים. רבקה רביץ גידלה 12 ילדים. אומנם בעלה היום הוא ראש מועצת טלז סטון, אבל הוא היה אברך כולל. הוא היה אברך כמה שנים ולאחר מכן הקים כוללים. יש לה שלושה חתנים מישיבות מובחרות – כולם אברכי כוללים. כן, כן, כולם אברכי כוללים. בטיסה חזור חשבה רבקה רביץ: למי הוא כרע? ואז היא אמרה שהוא כרע ברך לא לה – לאימא שלה, לסבתא שלה, על הדרך הארוכה שעשו ועל כך שהיא זכתה ללכת בדרכן לגדל 12 ילדים, בלי עין הרע. אבל המסר שהיא מסרה לנו במקום שהיא קידשה בו שם שמיים, היא אמרה: אני אימא ל-12 ילדים, ילדיי היו במעונות יום, את זה הבין הנשיא האמריקני – שהוא לא יהודי – הבין מה הערך של המשפחה. הוא כרע ברך לאותה משפחה, לערכים של המשפחה שעליהם חונכנו. הוא כרע ברך לאותם ילדים, לאותן משפחות ברוכות ילדים – וזאת הייתה אמירה. אמירה שילדים זו ברכה; אמירה שאימא יכולה לעבוד ובעלה יכול לשבת בכולל וללמוד; אמירה שהוא הבין מהו ערכה של תורה ומבין מה ערכו של העם היהודי; שהעם היהודי כל-כולו בזכות התורה. הוא הבין מה ששר האוצר אביגדור ליברמן לא מבין; הוא מבין מה שראש הממשלה בתואר נפתלי בנט לא הבין; הוא גם הבין מה שראש הממשלה הרזרבי יאיר לפיד לא הבין. הוא הבין את זה. הוא הבין את זה טוב מאוד, ולכן הוא כרע ברך בפניה. אנחנו לא מבקשים שהם יכרעו ברך בפנינו. יכול להיות שעוד יבוא היום הזה. אבל כרגע אנחנו מבקשים שלא ייתנו מכה בגבנו ולא ינסו להשפיל אותנו, כי הם יקבלו תגובה חזקה, מנה אחת אפיים. הם יבינו שאותנו אי-אפשר לשבור. אבל אני מבקש ממך, אדוני מנסור עבאס – אתה יודע שדיברנו על זה לא פעם – ואני מצפה ממך, שאתה יודע מה זה משפחות ברוכות ילדים, שתעמוד על שתי הרגליים שלך ותאמר: הפגיעה במעונות היום, הפגיעה בילדים האלה, לא תהיה. היום זה אצל היהודים, מחר זה אצל הבדואים. תפקידך לשמור על כלל הילדים. היום אנחנו לא שם. אנחנו שמרנו ואנחנו נשמור גם בעתיד גם על ילדיכם – אתה יודע את זה. הגיע הזמן שגם אתה תעשה. כמו שאתמול ידעתם לעשות את זה בשביל הבדואים, אני מקווה שתעשה את זה למען הילדים של כלל ישראל. למען כל ילדי ישראל שגרים במדינה הזאת. תודה רבה. יישר כוח לגב' רבקה רביץ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. תודה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אבי, כמה משפטים בעברית כמו שצריך. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכול עברית. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע למה אני מתכוון. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו ועדה מסדרת, נכון? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ועדה מסדרת ועבאס – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל למה היא נקראת – אדוני, זה לא על חשבוני, זה בשביל חבר הכנסת דוד ביטן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, על חשבונך. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, בשביל חבר הכנסת דוד ביטן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תן לו עוד דקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הוא החליט שאם אנחנו מפריעים זה על חשבונך. היושב-ראש השני, אתה מבין מה הוא עושה? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשייגמר לי הזמן אני אגיד מה זו ועדה מסדרת. ועדה מסדרת זה על שם – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> זה כמו שהם מסדרים בוועדה המסדרת. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – על שם ליל הסדר, נכון? ליל הסדר. מה זה סדר? הרי בלילה הזה אנחנו חוגגים את מה שהיה מעל לסדר. היו ניסים בליל הסדר. איך אנחנו חוגגים מה שמעל הסדר בליל הסדר? זו שאלה. אני אשאיר אותה פתוחה. אבל זה דומה למה שהיה היום בוועדה המסדרת, אדוני היושב-ראש. אני עד עכשיו לא מבין. אני מחזיק פה שלושה דפים. את שלושת הדפים האלה אנחנו קיבלנו מהוועדה המסדרת, מהקואליציה, בניסיון להבין – עד לרגע זה לא הבנתי – על מה אנחנו מצביעים. בואו נעשה חשבון פשוט: אנחנו מצביעים על ההצעה האחרונה – אני חושב שזו זו – וכתוב כאן, למשל, ציונות דתית. הציונות הדתית, מגיעים להם 11 חברי ועדה. אני סופר: חבר ועדה אחד בוועדת הכנסת, חבר ועדה אחד בוועדת הכספים, חבר ועדה אחד בחוץ והביטחון, חבר ועדה אחד בחוקה – לכמה הגעתי? ארבעה. חבר ועדה אחד בפנים; חבר ועדה אחד בעבודה ורווחה – שישה; חבר אחד בחינוך – שבעה. חבר אחד בקליטה – שמונה; ועוד חבר אחד במעמד האישה – תשעה; לאן נעלמו עוד שניים? אני לא יודע לאן הם נעלמו. הם נעלמו, אדוני היושב-ראש, הם נעלמו בוועדות שמתוכננות להקמה, אבל לא בטוח שיקימו אותן. לדוגמה, ניקח את כחול לבן. גם לכחול לבן יש 11 חברי ועדה. הם מקבלים בסופו של דבר – אנחנו מאשרים – אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה. הם מקבלים עשרה. יש להם מספר חברי כנסת כמו לציונות הדתית, שבעה, והם מקבלים עשרה חברי כנסת בוועדות הקבועות, מה שנקרא, אני לא מדבר על המתוכננות. איך אנחנו יכולים להצביע, אדוני, על ועדות שעוד לא קמו ועוד לא באו לעולם? אנחנו מצביעים למשל על יש עתיד: 27 חברי ועדה. כמה יש להם בפועל פה? 22 חברי ועדה. אז על מה אנחנו מצביעים? זה נקרא פוסט-מודרנה. אתה מחליט שהאמת היא שקר, אתה מחליט ש-27 זה 22, אתה מחליט ש-11 זה 9, אתה מחליט ש-11 זה 10. אתה יכול להחליט מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה, אבי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כך זה נראה בוועדה המסדרת. הסדר הזה הוא מעל יכולת ההבנה שלי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שלוש דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אם יש פה במקרה שר, אז גם ברשותו, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> כאן, כאן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גברתי השרה, אני מקריא מתוך אתר ויקיפדיה את ההגדרה של המונח "דיסוננס קוגניטיבי" – אדם שמאמין באמונות או ברעיונות או בערכים שסותרים זה את זה: "בפסיכולוגיה חברתית ובחקר העמדות, דיסוננס קוגניטיבי – – – הוא מצב שבו חשיבתו של אדם מתמודדת עם סתירה וקונפליקט. התאוריה טוענת כי אצל בני האדם טמון רצון חבוי שמטרתו לשמור על העקביות בין עמדותיהם ותפיסותיהם לבין התנהגותם בפועל". דיסוננס קוגניטיבי, המשמעות שלו היא שאדם לא מסוגל לחיות עם פער משמעותי בין העמדות שלו לבין המעשים שלו, ובמידה שהוא קובע שהמעשים הם אלה שמובילים את החלטותיו, הוא יחליף את עמדותיו כדי להתאים אותן למעשים. אין לו דרך אחרת להתמודד עם המעשים שהוא עושה אם לא להתאים את תפיסות העולם שלו למעשים. עמד כאן קודם נפתלי בנט ולעג, לעג לעמידה העקרונית שלי על ההתנגדות להקמת ממשלה שנשענת על תומכי הטרור של התנועה האסלאמית; ההתנגדות הערכית והמעשית, צופה פני עתיד, שלי, להפיכה של מדינת ישראל לבת-ערובה שנתונה לסחיטה של תומכי טרור אנטי-ציוניים, ששוללים את זכות קיומה במובן הבסיסי ביותר. במקום שנפתלי בנט יחפש איפה לקבור את עצמו מתוך בושה על הפרת ההבטחות הבוטה שלו – על העובדה שהוא, בניגוד למה שהוא אמר לנו שהוא מאמין בו, הלך ושיעבד את מדינת ישראל לתומכי הטרור; במקום לחפש איפה לקבור את עצמו מרוב בושה, הוא עומד ולועג למי שעומד על הערכים ועל העקרונות ועל הדרך שהוא האמין בה, או לפחות רצה שאנחנו נאמין שהוא מאמין בה. ואני אומר לכם בכאב, בנט בתהליך נפשי עמוק של התנתקות מהמחנה הלאומי, מדרכו, מערכיו. תראו כמה מהר הוא בז לשותפיו עד אתמול, לועג להם, מתנצל בפני שותפיו החדשים והנאורים על זה שפעם הוא היה חלק ממחנה אחר. התהליך הזה ילך ויעמיק. הוא ילך ויאמץ לעצמו עוד ועוד עמדות שמאל, כי אין לו דרך אחרת לחיות עם הבגידה ועם הפניית העורף הבלתי-נשלטת שלו למה שעד אתמול היה גם נחלתו. אבל אני רוצה לומר לכם, יש דבר אחד שמנחם אותי בכל הסיטואציה המורכבת הזו. חז"ל אמרו בגמרא – אדוני היושב-ראש, אתה תיהנה מזה: סהדי שקרי, אאוגרייהו זילי. אתם שם ביציע מכירים את הפירוש: עדי שקר – אלה ששכרו אותם בזים להם. אדם ששוכר עד שקר בז לו בסתר ליבו, איך האיש הזה מוכר את המילה שלו, ואת הערכים שלו, ואת האמונות שלו בשביל כסף. שותפיו של בנט בזים לו. ואחרי שנים רבות שבנט התרגל להשתמש ולזרוק – השתמש בציונות הדתית וזרק, השתמש בימין וזרק, השתמש במחנה הלאומי וזרק, הפך את כולם לאמצעים כדי להתקדם פוליטית – פעם אחת יהיה מישהו שייתן לו לחוש על בשרו מה זה. ישתמש בו ויזרוק אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב ליצמן. אחריו – חברת הכנסת מירי רגב. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> ואיי, כמה טוב שאתה מנהל את הדיון הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> כמה טוב שאתה תיתן אישור לבנט להגיד דברים מסוימים, כמה טוב. מי מאמין לאיזה מצב הגענו. ימות המשיח, כנראה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בתהילים כתוב – אני רוצה שתקשיב – בפרק י"ד – דוד, תקשיב רגע. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אה, כבוד הרב. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בפרק י"ד בתהילים כתוב פסוק: "למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלוקים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב". נב"ל זה ראשי תיבות: נפתלי בנט ליברמן. תבדוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה יש פה לבדוק? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פסוק בתהילים י"ד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נפתלי זה נבל, אתה צודק. בנט זה גם נבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> וזאת בושה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נבל זה ראשי תיבות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנט – – – לא פחות מהם. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נפתלי, בנט, ליברמן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בנט ושקד הנוכלים, בושה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ושקד. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמעתי היום את גדעון סער בצוהריים. הוא אמר שהוא מוחה על זה שאנחנו עושים פיליבסטר וזה וזה. מילה אחת לא שמעתי ממנו על כך שמפריע לו שהילדים, שמרעיבים ילדים במדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חס ושלום. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מילה אחת לא. עד לרגע זה הוא לא הגיב, אפילו במילה אחת לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא עכשיו מטייל עם דוד. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא מרעיב אותו? מה, אשתו עובדת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הולך איתו למסעדה עכשיו. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוי למדינה ששר האוצר שלה אכזר. אכזר, מרעיב ילדים, וזו רק תחילת הדרך. אני רק מקווה שהוא לא יחזיק מעמד, בעזרת השם. אנחנו מתפללים, עושים כל מה שניתן לעשות למען זה, אבל זה נורא ואיום. אני רוצה להעיר עוד דבר אחד: יש בקואליציה היום כמה סיעות. יש סיעה נסתרת, סיעת בית משפט, יש לה 15 חברים בתוך הסיעה. והיא עושה מה שהיא רוצה, היא לא מסתכלת על אף אחד, היא שותפה לכל דבר שהקואליציה הזאת תעשה. לא יעזור לנו. כמה בג"צים שאנחנו נגיש, זה לא יעזור – היא אוטומטית איתם. יש עוד סיעה, עיתונאים. שמת לב שפתאום אין שום ביקורת על הממשלה? אין שום ביקורת, לא כותבים מילה אחת – לא הפעלת את השעון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הפעלתי, אדוני, הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. נראה לי שלא הפעלת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הפעלת. ראינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עוד דקה. עוד דקה. דקה אחת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא משנה. תעשה בלגן לבנט והוא ישים לנו את – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד דבר אחד: כשאני הייתי שר הבריאות בממשלה הבאתי טיפולי שיניים לילדים בחינם. האכזר הזה, שר האוצר, הוא עוד עלול לקחת את זה, כי הוא נגד ילדים. הוא נגד. הוא לא רוצה שיהיו ילדים לציבור החרדי. בכלל הוא אולי נגד ילדים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. ולכן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב ליצמן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מקווה שהכנסת תחנך את האכזר הזה. אתה, אדוני יושב-ראש, אתה יודע מה זה אכזר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תסתכל על איווט ליברמן ותבין. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> קדימה, מירי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> קדימה, קדימה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יאללה, בואי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> "אמר נבל בלבו אין אלוקים". << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> כל הכבוד לך. באמת, ליצמן. כבוד היושב-ראש, ראש הממשלה בפועל עבאס, לאיזה מצב הגעת, תראה. אתה צריך להגיד כל יום תודה לקדוש ברוך הוא, תודה לבנט, תשלח לו כל יום זר פרחים, חלה ויין הביתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולסמוטריץ'. ולסמוטריץ'. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> תשלח לו כל יום הביתה. אבל אני רוצה להגיד לכם, חבריי, ביטן, בנט שקר, בוש הממשלה. הרי הוא לא ראש ממשלה, הוא בוש ממשלה. חקיין עלוב ורמאי קטן. מה הוא אמר היום, גפני? הוא אמר היום בלי בושה: הליכודניקים, הוא אמר, אתם החמוצים. אנחנו החמוצים החדשים, זה מה שהוא אמר. אז אני רציתי לעלות, כי הוא דיבר על מחדל נתב"ג, דיבר על אוטוסטרדה של וריאנטים שנכנסים. הוא שכח שלפני שלושה שבועות, איך שהוא נכנס, הוא הכניס אנשים ללא בדיקות, לא היו שם תורים של אנשים, לא היו שם מספיק דוגמים. הוא שכח את מה שהוא עשה. אז מה – חשבתי לעצמי, איזה חצוף הוא, בוש הממשלה הזה, בנט שקר, שעלה ודיבר על החמוצים החדשים? גם זה חיקוי של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שדיבר על השמאל כחמוצים. אז רציתי להגיד לו: בנט, אני אומרת לך עכשיו, הכיסא הריק הזה – גם אם הוא יושב עליו וגם אם הוא לא יושב עליו הוא לא מאמין שהוא ראש ממשלה. אומרים "ראש ממשלה", הוא מסתכל ימינה, מסתכל שמאלה, אז בני גנץ אומר לו: מתכוונים אליך, ואז הוא נזכר שהוא ראש הממשלה, כי הוא לא מאמין שהוא ראש הממשלה. הוא מסתכל גם אחורה לראות אם עבאס מאחוריו – עבאס גם יושב מאחוריו – לראות אם הוא מאחוריו, הוא שומר לו את הגב. הי אם הוא לא יהיה שם, מי ישמור לו את הגב? אז רציתי להגיד לכיסא הריק הזה, לנפתלי בנט, בוש הממשלה, קראת לנו לכל האופוזיציה "חמוצים חדשים", אז אני אומרת לך: אתה כרוב כבוש בידי עבאס. אם אנחנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירי רגב. תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש כרוב. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אנחנו חמוצים חדשים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש כרוב כבוש. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה כרוב כבוש בידי עבאס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה המצב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירי. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מעתה כשיגידו לכם "חמוצים חדשים", תגידו: בנט כרוב כבוש בידי עבאס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שוק, שוק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אה, רגע, סתם כרוב או ראש כרוב? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> האמת היא שבכפר קאסם השוק לא רע, אתה יודע. בראש העין השוק מה זה טוב – אל תזלזל בשווקים – פירות טריים, ירקות טריים, דגים טובים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להפך, להפך. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אל תזלזל בשוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> די, די, חברת הכנסת מירי רגב, מה קרה לך? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מירי, הבאת לעופר השראה עכשיו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הבאתי לעופר השראה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא רואה כרוב כבוש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מפעיל את השעון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אסור לנו לדבר – – – לנשום מותר לנו? מה, למדת מהם? גם אתה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה שאתה מרשה לנו לדבר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> כרוב כבוש בידי עבאס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, עופר כסיף. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> עבאס לא – – – עבאס לא אוהב כרוב. הוא אוהב זיתים, הוא לא אוהב כרוב. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ראשי כרוב זה יותר טעים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הוא אוהב זיתים, הוא לא אוהב כרוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עבאס אתה מבאס. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> עבאס, אתה אוהב כרוב כבוש? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ראש כרוב יותר טעים, מירי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> כרוב כבוש זה משהו משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו הכול אוכלים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבים מאיתנו הזמינו משלוחים דרך חברת השליחויות wolt הפועלת באמצעות אפליקציה למכשיר הסלולרי. גם מי שלא הזמין בוודאי ראה את אלפי השליחים של החברה נוסעים עם תיקים כחולים גדולים על הגב בכמה מהערים הגדולות בארץ. מה שלא יודעים רבים זה שהשליחים של wolt הם בעצם לא ממש שליחים של wolt, אולי של וולט דיסני, משום שמדובר למעשה בפנטזיה של העסקה. הם כביכול עצמאים העובדים עם wolt, כביכול קבלנים שמבצעים שירות בעבור התאגיד. צורת ההעסקה הזאת מוכנה בעולם gig economy. או בעברית, כלכלת החלטורה. בפשטות, מדובר על תאגידי ענק בין-לאומיים שמנסים להימנע מאחריות של מעסיקים באמצעות רמייה של המערכת, כאילו עובדיהם השכירים הם קבלנים בחוזה. השליחים מצידם נאלצים להירשם כעוסקים או לעבוד דרך אחת מחברות הקש שמספקות שירותי חשבונית תמורת עמלה. כך מתחמקים התאגידים הללו, ברחבי העולם וגם בארץ, מתשלום זכויות סוציאליות, מביטוח עובדיהן, ממחויבות לביטחון תעסוקתי, ובעצם מכל מחויבות לעובד או לגבי העובד. לצורך העניין, הדבר גם מאפשר לחברות הללו להסיר ידיהן מאחריות לעבירות תעבורה מסכנות חיים שמבצעים חלק משליחיהן. כאשר אנו רואים את השליחים הללו נוסעים על כבישי הארץ – שלא לומר, לעיתים מחרפים נפשם על כבישי הארץ – דעו לכם, הם נוסעים ללא ביטוח מתאים. אם כלי הרכב חשמלי, אז גם ללא ביטוח חובה וצד ג'. כאשר הם עוברים תאונות דרכים – סיכון נפוץ בתחום העבודה הזה – החברה לא תיקח עליהם אחריות. לאחרונה פורסם שהחברה תממן ביטוח תאונות אישיות. לטובת מי שלא מכיר את סוג הביטוח הזה, מדובר בכיסוי מצומצם ביותר, ולא כזה שמתאים לביטוח עובדים בתחום שכזה. שליחי חברת wolt החלו להתאגד, ויש להם קבוצה שבה חברים כ-2,000 מהם. הם דורשים לדעת את יעדי המשלוחים לפני רגע האיסוף, לעדכן את מדיניות גיוס השליחים, לחשוף בפניהם מידע כמו אזורי עומס ועוד. לשליחים אני רוצה לשלוח מסר מחזק: המשיכו במאבקכם הצודק ותצליחו. אני קורא לכם להתאגד בארגון עובדים, כי רק בדרך זו – של התארגנות כעובדים שכירים – תוכלו להילחם על הזכויות המגיעות לכם ולזכות בהן. העסקתכם כפרילנסרים פוגענית ונצלנית במיוחד, וראוי לה שתעבור לחלוטין מן העולם. אל תלכו שולל אחר עגל הזהב של שכר נאה על הנייר. המספרים, במקרה הזה, מראים תמונה שקרית, שלא משקפת ימי חופש, פנסיה ומיסים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד משפט, ברשותך. זכויותיכם ורווחתכם חשובים ויקרים יותר לכם ולקרוביכם. עלינו, חברי הכנסת, מוטל לחסום את הפרצות בחוק שמאפשרות העסקה נצלנית שכזו. אם חברת wolt רוצה לבצע שליחויות, שתואיל בטובה להעסיק שליחים, על כל הכרוך בכך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – גם אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אמסלם יעלה ויבוא ויגיע. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> כמה זמן יש לי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תתחיל ונראה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בקצרה, שלושה דברים. אדוני היושב-ראש, תמיד אמרתי, ואני טוען כאן: השמאל במדינת ישראל זה האנשים הבריונים, האלימים והמושחתים ביותר. דרך אגב, הם למדו את זה מהבולשביקים, כידוע לך. דרך אגב, זו האלימות הטבועה בהם. כשהם נמצאים בצד השני ויש להם קצת כוח, הם דורסים. לא רואים ממטר. אין להם שום הגינות. כלום. לכן אני דווקא שמח במה שהם עושים. אני אגיד לך למה, בגלל שאנחנו נדרוס אותם הרבה יותר עמוק וחזק. אתה עכשיו הצלת אותם. זה הכול ייפול, הכול קשקושים. אתם קורי עכביש, כולכם. אבל כשאנחנו נחזור, זה יהיה ל-30 שנה, ונדרוס אתכם 30 שנה. אז לכן שיביאו את זה בחשבון. מה שהם עושים עכשיו תכפילו פי-עשרה ונתקדם. לכן אני שמח ממה שקורה פה. כל החוצפה שלהם בוועדות, היהירות, הולכים פה כאילו הכנסת של אבא שלהם. אבל זה יחזור אליכם מהר מאוד, הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, ובנוקשות ובאכזריות הרבה יותר גדולות. עכשיו אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, כל זה מבית מדרשו של מר אלקין, האיש המורעל ביותר בכנסת. אני רק כתבתי ליועץ המשפטי לממשלה מכתב: מר אלקין חייב 3.4 מיליון שקל מהבחירות האחרונות. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מתי כתבת לו? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כתבתי לו לפני שבוע-שבועיים. השיב לי הבן אדם – דרך אגב, אמרתי: אם מותר לקחת ערבות ולא להחזיר, קודם כול זו מתנה אסורה. ערבות וכסף מזומן זה כסף; זה שוחד. אם מותר לקחת, אז גם לי מותר היום לקחת, לכל דבר – מה זה קשור אם זה בחירות או קניתי בית – ולא להחזיר. הבן אדם הזה לא יכול רבע שעה פה, יושב כאן. ניגוד אינטרסים עצום. אנחנו לא יודעים אפילו למי. מה השיב לי מנדלבליט? תפנה לפרקליט המדינה. כאילו פרקליט המדינה קובע בכלל מי זה בכלל יושב בממשלה, חוות דעת לגבי השרים בממשלה. מנדלבליט, מאז שקמה הממשלה הפכת להיות היועץ המפלגתי. אתה כבר היועץ המפלגתי, לא המשפטי. אני חשבתי שחטפו אותך. למה? לא שמעתי מילה ממך. מאז שקמה הממשלה הבנתי שאתה רק מצלם אותם. לא שמענו מילה וחצי מילה. אתה רואה את העבירות שנעשות בסדרות, זה לא מעניין אותך. ההצבעות הכפולות, ששני ח"כים לשעבר פה הועמדו לדין – אבל מה זה מעניין אותך, מר מנדלבליט? זה לא מעניין אותך. החוק לא עניין אותך. אני תמיד טוען שאתה אחד העבריינים הכי גדולים במדינת ישראל, כולל לגבי עצמך, ולכן אתה צריך להתפטר, ועכשיו, בגלל שאתה בושה למדינת ישראל. ועוד דבר קטן אגיד לך, היושב-ראש. לגבי הבג"ץ אנחנו כבר דיברנו, נדבר וכו'. אבל תראה מה עשה לך ניצן הורוביץ. הביא לך את הפונדקאות דרך הזה – הרי אתה יודע שלפי תפיסת העולם שלך, הדתית, אתה לא יכול לשבת עם בן אדם כזה. אתה. אז עכשיו מה הוא עשה? הפעיל לך את חיות. אז אדוני, עכשיו אתה תאכל את הדייסה שאתה בישלת. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. חבר הכנסת יולי אדלשטיין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא יודע. הוא יודע. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם שתי עובדות. האחת מאוד ידועה: אני וחבר הכנסת דוד ביטן, אנחנו חברים. השנייה פחות ידועה: פעם אחת לפני כמה שנים רבנו עם דוד ביטן מריבה כזאת שהיה צריך להביא אנשים, חברים משותפים, להשלים בינינו. אני הייתי יושב-ראש הכנסת והוא היה יושב-ראש הקואליציה. מה היה כל הסיפור? הוא בא אליי, ליושב-ראש הכנסת, ואמר: צריכים להקים עוד ארבע ועדות בכנסת. אמרתי לו: לא. רבנו. ואז אני מגיע עכשיו, חבר הכנסת יעקב ליצמן, למה שנקרא אונסטע רשונע, לקו התחתון של הסיפור. מה הייתה הבקשה של דוד ביטן? לתת שתי ועדות לקואליציה ושתי ועדות לאופוזיציה. הוא לא העלה בדעתו שהוא יבוא ליושב-ראש הכנסת ויבקש ארבע ועדות לקואליציה. לא העלה בדעתו. גם על שתיים-שתיים, אמרתי: לא מתאים לי, מה פתאום צריך להקים ועדות חדשות. בסוף הקמנו שתיים, אחת לקואליציה, אחת לאופוזיציה, אחרי ויכוחים רבים וייעוץ משפטי וכל הדברים. אז אני אומר במילים אחרות את מה שעכשיו אמר חבר הכנסת דוד אמסלם. בבית הזה הכול תקדים, אבל זה לא רק שהכול תקדים, וזה לא רק שההצעה הזאת – אנחנו, עם היועצת הפרלמנטרית שלי, הוותיקה, אתם מכירים אותה, אנחנו מדברים כבר בקודים. היא רק שולחת לי את ההצעה שהגיעה לוועדה המסדרת ושמה סימן קריאה. היא כבר לא כותבת: איזו בושה, איזה נורא, או משהו, היא רק שמה לי סימן קריאה. הדבר הזה הוא לא רק תקדים, אדוני היושב-ראש, זה יותר עצוב מזה. עשרות חברי הכנסת בבית הזה הם חדשים. לא חשוב אם נבחרו לפני, כמה זה, חודשיים, או שנכנסו עכשיו בחוק הנורבגי – והם חושבים שכך זה צריך להיות. המנצח לוקח את הכול, the winner takes it all, כפי שאומרים. אבל זה לא צריך להיות כך; זה גם לא היה כך מאז הוקמה הכנסת. וכשיש לך יחסי כוחות של 59–60, אז כך זה גם בוועדות. וכשלפעמים הקואליציה רוצה להגיע לרוב יותר גדול – נגיד בוועדת כספים – של שניים, אז היא מוכרת נכסים בוועדה אחרת; בוועדת הכלכלה, למשל, או בכל ועדה אחרת. כל הסיפור שלי מול בג"ץ, חברים, מי שלא זוכר – ואני, דרך אגב, לא מתחרט עליו וגאה בו – כל הסיפור התחיל מזה שאמרתי לכולם שבלי הסכמות לא יקרו דברים בבית הזה. אני לא אתן לשום רוב לדרוס את המיעוט. מזה הכול התחיל. נכון, קצת קשה להסביר את זה לאנשים בחוץ, אבל תזכרו: הרוב באמת קובע, אבל מה שקורה כאן זה לא הרוב קובע, זה תהליך הפוך מן הדמוקרטיה, ואין ממנו דרך חזרה. אין ממנו דרך חזרה. יש אולי עוד שעה להתחרט ולמשוך את ההצעה הזו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. חבר הכנסת שלמה קרעי, שלוש דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, יש סיפור – שומע, דודי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בא אחד, גבאי צדקה, הסתובב בין בתי נדיבים לאסוף צדקה. הוא דופק בדלת של עשיר אחד, וההוא פותח את הדלת ומתחיל לצעוק ולקלל אותו. הגבאי עומד בשקט ושותק. אחרי כמה שניות של קללות הוא מוציא 100 דולר, נותן לו, וההוא אומר תודה ובא ללכת. הוא אומר לו: תגיד לי, צעקתי, קיללתי אותך, איך זה שלא ענית לי, לא ברחת? הוא מוציא לו את הפנקס ואומר, תראה מה כתוב על הכתובת שלך: מקלל, צועק ובסוף נותן 100 דולר. אתם ממשלה – אדוני יושב הראש, אתה שותף לממשלה כזאת – שמקללת, צועקת, משמיצה, מרעיבה ילדים, אבל בסוף גם לא נותנת אפשרות להרוויח 100 דולר. ועל מה אני מדבר? בג"ץ הוציא היום פסק דין לגבי לימודי חרדים באקדמיה, שאומר ככה: "מדיניות המאפשרת הדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד מהווה אפליה אסורה של מרצות במוסדות להשכלה גבוהה, שיש לבטלה לאלתר". אז ריבונו של עולם, מה אתם רוצים מהחרדים? אתם רוצים שילכו לעבוד וללמוד; באים ללמוד, אתם לא נותנים לפי אמונתם, לא נותנים להם ללמוד לפי הדרך שבה הם גדלו והתחנכו. אני הייתי מרכז לימודי חרדים באוניברסיטת בר אילן, שם זה היה רק תואר ראשון. על תואר שני דינה זילבר, אם אני זוכר נכון, אמרה שרק תואר ראשון מותר לחרדים ללמוד; תואר שני בהפרדה זה כבר חילול הקודש, חילול האקדמיה שנאפשר להם תואר שני. אז הם היו אומרים לי, הסטודנטים: תראה, אנחנו רוצים להתקדם, רוצים ללמוד לתואר שני, אבל לא מאפשרים לנו, מה נעשה? אמרתי שצריך לשנות את הדבר הזה. אז עכשיו בא בג"ץ ואומרים: גם תואר ראשון לא נאפשר לכם ללמוד כמו שאתם רוצים ללמוד. אתה, אדוני היושב-ראש, נמצא כאן בממשלה כזאת רעה, אתה שומע את ליברמן, איך שהוא יוצא נגד הדת ונגד התורה ונגד המסורת, רוצה להרעיב ילדים חרדים, ועכשיו הרוח הגבית הזו, של הממשלה הרעה הזו, מחלחלת כבר בכל שדרות השלטון. גם בג"ץ, שחושב שהוא שליט-על, מבין כבר: יש לנו כאן ממשלה שתיתן לנו לעשות כל מה שאנחנו רוצים: לרמוס, לדרוס ולפגוע בכל האוכלוסיות שאין להן מישהו בממשלה שיכול להיות הפה שלהן. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאם הממשלה הזו תמשיך להתנהל בצורה כזאת, תמשיך לאפשר פגיעה בילדים, פגיעה במשפחות חלשות, פגיעה בכאלה שרוצים לצאת ללמוד ולעבוד, לא תהיה לכם זכות קיום, והממשלה הזאת תגיע לסיומה מאוד מהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חברת הכנסת אורית סטרוק. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> התחלפנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התחלפתם? אז חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. את אחריו, אורית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש הממשלה בפועל, כמובן, האמת היא שאני רוצה כמובן להתייחס גם לנושא חלוקת הוועדות ומה שהתרחש, אבל מוקדם יותר היום – ואולי זה יום מתאים ונושא מתאים להתייחס גם אליו – הזכרנו פה את יושב-ראש הכנסת לשעבר שלמה הלל. אני קטונתי מלדבר לזכרו, וכמובן שגם לא הייתי פה בזמנו ואין לי אפילו זיכרון מכך, אבל אני כן רציתי לציין אותו בתור אדם שנאבק על כבודו של הבית הזה אולי יותר מכל אדם אחר, ואני חושב שהוא במידה מסוימת הקדים קצת את יושב-ראש הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין, שיושב פה, בכך שכאשר בית המשפט העליון ניסה להתערב בסדרי הבית משיקולים ערכיים ונתן צו ליושב-ראש הכנסת – אז, בזמנו, זה היה בעניין הצעות החוק של חבר הכנסת כהנא, שהיה אז. בית המשפט העליון התערב בסדרי הבית, ושלמה הלל פשוט אמר, אני לא מסוגל נפשית לפעול ולהעלות את הצעות החוק הללו, שהוא ראה אותן כגזעניות. אני אפילו לא נכנס כרגע לוויכוח הפוליטי. הוא פשוט סירב למה שבג"ץ אמר לו. הוא היה יושב-ראש כנסת, הוא קיבל צו מבג"ץ, והוא אמר לבג"ץ – הוא לא סירב פקודה, הוא אמר: המפקד, אני לא יכול. אבל זה ממש לא משנה, השורה התחתונה הייתה שהוא לא ציית להוראות בג"ץ והכנסת, ברוב, שינתה את התקנון, כדי לאפשר את הסמכות הזאת ליושב-ראש כנסת לא להעלות ולא לאשר כל הצעה. הגנה על כבודו של הבית, גם מפני בג"ץ, היא חשובה. אבל חשובה לא פחות ההגנה על כבודו של הבית הזה מאנשים – אני שמח מאוד, בועז, שהגעת – גם מאנשים שמחזיקים ברוב הקואליציוני. גם מפניהם צריך להגן על כבודו של הבית הזה. ומה שעולה פה היום להצבעה זו הצעה מבישה, שאין לה תקדים ואין לה אח ורע, והיא פוגעת פגיעה אנושה במרקם החיים הפרלמנטריים של הבית הזה, והיא מייצרת חוסר שוויון שאין כדוגמתו. התקנון קובע שחלוקת הוועדות צריכה להתבצע בשים לב לגודל הסיעות והרכבן. שמישהו יסביר לי איך יכול להיות שקואליציה של 61 – נניח 62, נניח שהם עדיין סופרים את עמיחי שיקלי כחלק מהם, למרות שהוא לא מצביע איתם; 62 מול 58 – איך זה משתרשר לנשיאות של 2:7? איך זה משתרשר לוועדת כנסת של 6:9? איך זה קורה? איך המתמטיקה הזאת עובדת? אז בעבר היו כל מיני מקרים ואפשר תמיד להביא אנקדוטות, אבל מה שהיה משותף לכל האירועים ולכל המקרים האחרים הוא שהגיעו אליהם בהסכמה, הגיעו אליהם בשיח של קואליציה ואופוזיציה, לא בכיפופי ידיים ולא בהורדת ידיים. ומה שמתרחש – אני לא ותיק בין חברי הכנסת, אבל יש לי מספיק ותק כצופה בכנסת כדי להגיד שמה שאתם עושים היום, ההצבעה שאתם מנסים להביא, תגרום לכך שכנסת ישראל לא תוכל לבצע את תפקידה, לא רק בכנסת הזאת אלא גם בכנסות הבאות. אני קורא לכם למשוך את ההצעה הזאת, תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. מנהלי הסיעות, בבקשה, נא לשמור על השקט. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה השוק הזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אתה יכול לעשות קצת שקט שם? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חברי הכנסת, מנהלי הסיעות, אני מבקש מכם לא לנהל שיחות, סליחה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש פרסה. מי שרוצה, שילך לדבר בפרסה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אפשר לצאת ולדבר בחוץ; גם חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב. אז אתה מתחיל לספור לי מעכשיו, נכון? אני לא אשמה שהם קשקשו ודיברו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ניתן, ניתן. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת שרציתי לדבר על העוולות הרבות שנעשו בחלוקה לוועדות, אבל על זה דיברתי באריכות בוועדה המסדרת, הסברתי את כל העוולות, ולכן אני מעדיפה לנצל את הבמה הזאת כדי לדבר – ואני אדבר על זה שוב ושוב – על הצעת החוק החשובה שתעלה כאן ביום רביעי במליאה. ואני הייתי רוצה לשמוע, אדוני היושב-ראש, מה יש לך לומר על הצעת החוק הזאת, כי יש לי איזושהי הרגשה שהסיבה שהצעת החוק הזאת נדחתה על ידי יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, השר גדעון סער – נדחתה בארבעה חודשים – יש לי הרגשה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. מנהלי הסיעות, מנהלי הסיעות, בבקשה, אני לא מכיר את כל השמות שלכם, אני לא יכול לקרוא לכם, בבקשה. כן, גברתי, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. יש לנו הצעת חוק שחתום עליה, בין היתר, שר המשפטים גדעון סער, ולמרות שהוא חתום על הצעת החוק הזאת, הוא דחה את ההצבעה עליה בארבעה חודשים, ויש לי איזושהי הרגשה סמויה, אדוני היושב-ראש, שאתה הסיבה לדחייה. ולכן אולי כדאי שנברר בינינו, כי לדעתי, אתה דווקא אמור לתמוך בחוק הזה. אז אני אגיד מה אומר החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הצעת החוק אומרת שמחבל שביצע פיגוע והורשע בפיגוע וישב בכלא, ותוך כדי ישיבתו בכלא הוא קיבל משכורת מהרשות הפלסטינית על הפיגוע שהוא עשה – מחבל כזה, אם הוא ישראלי, בתום תקופת המאסר שלו הוא יאבד את אזרחותו הישראלית. זאת, משום שהוא לא יכול להיות בעת ובעונה אחת גם סוכן של הרשות הפלסטינית בתוך ישראל ונגדה, וגם לקבל את כל ההטבות שמדינת ישראל יודעת להציע אזרחיה. ואני רוצה להבין, חשוב לי להבין את זה, כי אולי זה יעזור גם לחבר הכנסת גדעון סער, שחתום על החוק, וגם לסגן השר יואב סגלוביץ', שחתום על החוק הזה, ולחבר הכנסת ניר אורבך, ועוד רבים שחתומים. לי יש איזושהי הרגשה, אדוני היושב-ראש, שמכיוון שאתם ברע"מ אומרים שאתם לא תומכים במחבלים, אז אולי בעצם אתה גם כן – אתה לא מתנגד להצעת החוק הזאת. הרי אתם נגד הטרור, נכון? אתה יכול אולי להקל על החברים שלך בקואליציה אם אתה תגיד שהחוק הזה, אתה לא מתנגד לו, כי אתה מבין שלא יכול להיות שמחבל ביצע פיגוע קיבל כסף מהרשות הפלסטינית וימשיך להיות אזרח. אני חושבת שאתה תקל מאוד על השותפים שלך בקואליציה אם תאמר שזה לא מפריע לך ואתה לא תפוצץ על זה את הקואליציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון וסיימנו. תודה, תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני סיימתי. אני רוצה לשמוע מה אתה אומר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ביקשת שננהל שיחה ביחד, כן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. אני אשמח לשמוע. אני חושבת שכולם ישמחו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא מעל הדוכן. כן. תודה לחברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, כן. אחריו – חבר הכנסת בן גביר וחבר הכנסת דוד ביטן, ואז עוברים להצבעה. חבר הכנסת בן גביר ואחריו דוד ביטן, ועוברים להצבעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את מה שיש לנו להגיד על המלצת הוועדה המסדרת בדבר הרכב הוועדות אמרנו בישיבת הוועדה המסדרת. אני חושב שיש קיפוח של האופוזיציה. הקואליציה יכלה להיות יותר לארג'ית ולתת יותר ועדות, ואז היינו חוסכים את כל הוויכוח הזה והכנסת הייתה כבר יוצאת לדרך ועובדת מבחינת ועדות. אבל אני רוצה, כבוד היושב-ראש, לדבר על נושא כואב, הומניטרי – האסירה חברת הפרלמנטר הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר, שמרצה עונש מאסר של 24 חודש בכלא דמון. היא אמורה להשתחרר עוד שלושה חודשים. הבת שלה, סוהא, בת 30, נפטרה אתמול, וההלוויה שלה מחר. בגלל הקורונה, שנה וחצי היא לא ראתה את אימא שלה בכלא. מדובר במוות טרגי מאוד. אני פניתי ועוד חברים פנו, פנינו לשר לביטחון הפנים. היום גם היה כנס שארגן חברנו איימן עודה בנושא של אלימות משטרתית. השתתף השר, ואני פניתי אליו, והוא אמר שהנושא מוכר. כבוד סגן השר סגלוביץ', גם פנינו אליך, ואתה אמרת שהנושא מוכר. תראה, כבוד היושב-ראש, אני קיבלתי תשובה בכתב על פנייה. זה ממש – אין מילים לתאר את החוצפה של הכיבוש הנאור שאוסר על אסירה לצאת ולהשתתף בהלוויה של הבת שלה, להיפרד ממנה ולחזור. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> היא תכננה רצח. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא לא תכננה שום רצח ושום דבר. מדובר באסירה פוליטית. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה היא עשתה? אז למה היא בכלא? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מדובר באסירה פוליטית. אסירה פוליטית. אסירה פוליטית. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה היא יושבת בכלא? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשבילכם כל העם הפלסטיני מחבלים. בשבילכם כולנו מחבלים, כולנו תומכי טרור. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה היא בכלא – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה הכי גזעני שיש. טרוריסט קטן תהיה ותישאר כל הזמן. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. אתה מחבל. כל החברים שלך מחבלים. אתם לא צריכים להיות בכנסת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מדבר – אפילו אין לך טיפת אמפתיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. משפט אחרון, חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כשאני מדבר על מוות של בחורה צעירה, על הבאה לקבורה, אתה מתפרץ, אבל ככה זה, אני לא מצפה ממך לכלום. זו התרבות שלך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – היא מחבלת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תתבייש לך. תתבייש. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> היא מחבלת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כשאני מדבר על מוות, תתבייש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> ניסתה לרצוח אנשים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת לא יקרא לחבר כנסת אחר "מחבל". אני מבקש שתעיר לו. אדוני יושב-ראש הישיבה, זו לא שפה הולמת. הוא חבר כנסת, והוא לגיטימי, והוא מייצג ציבור כאן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> טוב שאתה מעיר, חבר הכנסת יוראי. היה צריך להוציא אותו על זה שהוא מכנה אותנו – כל הזמן מכנים אותנו, אדוני – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אתה אפילו הלכת לבית משפט על העניין הזה שקוראים לנו "תומכי טרור". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אז תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון. הוא מפריע לי, הוא לא נותן לי לדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הכיבוש הנאור, כבוד סגן השר לביטחון פנים, אסר עליה לצאת. אבל מה, השר עיסאווי, השר עיסאווי, אמר: לפנים משורת הדין, מסיבה הומניטרית, ייתנו לה שיחת טלפון. בושה וחרפה לכיבוש הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, כבוד השר, האמת היא שאני רציתי לדבר על פרשת השבוע, שקשורה גם למה שאוסאמה סעדי אמר כאן, אבל אני לא יכול שלא להתייחס לדברים השפלים, החמורים, שאומר כאן אוסאמה סעדי, ויוראי להב, שנמצא כאן איפשהו, עוד נותן לו גיבוי לדבר הזה. מספר לנו אוסאמה על איזושהי אסירה פוליטית. ממש רחמנות, היא יושבת בכלא, לא נותנים לה להתקשר, לא נותנים לה לצאת להלוויה. עוד מעט כולנו נזיל דמעות. מי זו המחבלת הזאת? היא יושבת בכלא על תכנון של רצח, על תכנון של רצח. זו אסירה פוליטית? על זה אתה מדבר, אוסאמה סעדי? באחת כזו אנחנו צריכים להתחשב, במי שהייתה שותפה לרצח של רינה שנרב, השם ייקום דמה, לפציעה של בני המשפחה שם? תפסיקו לסלף את ההיסטוריה. והדבר הכי חמור הוא שאתם, חברי הקואליציה, נותנים לדבר הזה גב. אתם נותנים לדבר הזה יד. אתם מכנים את עצמכם ציונים, אוהבי המדינה, אוהבי הארץ, אבל אלה השותפים שלכם, אלה השותפים שלכם. מר אורבך, ניר אורבך, אלה השותפים שלכם, וצריך לדעת את זה, זאת האמת, אי-אפשר להסתיר אותה, אלה שמדברים על רוצחי יהודים כאסירים פוליטיים, אלה שמדברים על מי שזורק בקבוקי תבערה כלוחמי חופש. ואני שואל את עצמי, איך אתם מרשים להם להגיד כך? ואנחנו, מבחינתנו, אין הבדל. אז זה נכון שיש כאלה כמו אוסאמה סעדי, שחושפים את האמירות שלהם בפומבי, ויש כאלה כמו מנסור עבאס, שיושב כאן ואומר את זה בערבית. בעברית הוא אומר דברים אחרים. אבל בסופו של דבר מי שתומך בטרור – אבידר, זו האמת. זו האמת, ואתה יודע, ואתה יודע – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – יושב-ראש הישיבה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא יושב-ראש הישיבה. הוא יושב-ראש הישיבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא יושב-ראש הישיבה, ואני חושב שהוא איש התנועה האסלאמית, והוא מודה בכך. ואני חושב שהוא מעודד טרור ומעודד שהידים, ואתם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יושב-ראש הישיבה, ואתה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הבעיה שלי היא לא איתו. אתה יודע מה, הבעיה שלי זה איתכם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא יכול לענות לך, זה לא בסדר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם, אתם אלה שנותנים לו 53 מיליארד למועצת השורא. אתם אלה – לא יודע אם אתה, הקואליציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה, הסתיים הזמן? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, אתה תיתן לי עוד כמה משפטים, כמו שנתת לאוסאמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, אני לא – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה אוסאמה כן ואני לא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הפרעת לו, הפרעת לו. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כי לקחת מהזמן שלו. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא הבנתי. אוסאמה יכול ואני לא יכול? צריכה להיות איזו שוויוניות מסוימת גם אם אתה יושב-ראש הישיבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. תודה לך, חבר הכנסת איתמר בן גביר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכל מקרה, תתביישו לכם, חברי הקואליציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת דוד ביטן, אחרון הדוברים. שלוש דקות. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, היום בוועדה המסדרת היינו עדים לתופעה מאוד מאוד בעייתית. הנושא של דריסת האופוזיציה הגיע לממדים קיצוניים. מה ראינו היום בוועדה המסדרת, ששם הדיון, הבסיס להצעה הזו? קודם כול, ישראל ביתנו עשתה השתלטות עוינת על ועדת הכספים. גם משרד האוצר, גם יושב-ראש ועדת הכספים וגם שישה ממלאי מקום בוועדת הכספים של ישראל ביתנו למפלגות אחרות. זאת אומרת, יכול היה להיות מצב שאם ליברמן היה רוצה, שבעה חברי כנסת מטעם ישראל ביתנו היו יושבים ומצביעים על כל מיני דברים. אין לזה תקדים, זה לא דמוקרטי. מה שקרה – לאחר שאנחנו הערנו את ההערות האלה הבינו בייעוץ המשפטי של הכנסת וגם כנראה חברי הכנסת האחרים שזה כבר מוגזם, ושינו את זה לשלושה ממלאי מקום. אני אומר לכם, גם זה לא בסדר. זה מראה שאין גבולות לקואליציה הזו ברמיסה של האופוזיציה ובהשתלטות על דברים. זאת אומרת, מה קרה? מדוע ישראל ביתנו צריכה כל כך הרבה ממלאי מקום בוועדת הכספים? זה אומר דרשני. לאחר מכן, בנושא של הסגנים, סגני היושב-ראש, אותו דבר. הציעו לאופוזיציה שניים בסך הכול, שזה לא הגיוני. יש לנו 52 מנדטים. הציעו לנו שניים. אף פעם לא היה מצב כזה בכנסת, שלגבי הסגנים זה לא הלך לפי יחסי הכוחות האמיתיים. לכן גם לא הסכמנו, ובסוף באמת לא הייתה הצבעה על העניין הזה. אפילו הייעוץ המשפטי, שלצערי הרב הולך היום הרבה עם הקואליציה, גם הוא אמר להם, כנראה: סטופ, עד כאן. גם לא הסכמתי להצעה המתקנת, לפי חמישה מתוך 11, מכיוון שאני רציתי לגמור הסדר על הכול, לא על חלק שמתאים לקואליציה וחלק לא. אם רוצים הסדר, צריכים על הכול. ואחר כך הרכב הוועדות. הליכוד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוד, לא שומעים אותך – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא שומעים? אני מדבר אל המיקרופון. מה? רגע, אני אעלה פה קצת. עכשיו שומעים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בסדר שאתה מדבר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ימינה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, ימינה, טוב? בסדר, ימינה זה טוב, תמיד זה טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב שהם מעוניינים לשמוע אותך, דוד. כל הכבוד לכם, אלי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, לאחר מכן, הנושא של הרכב הוועדות: לא יכול להיות מצב – לפי התקנון, בכל ועדה זה צריך להיות לפי יחסי הכוחות. אם לא מסתדר איזה אחד פה או אחד שם, אפשר לתת את זה במקום אחר. מה עשו? נתנו לאופוזיציה, במיוחד לליכוד, את רוב החברים בוועדות המדע, הקליטה, והנשים. כולנו הפכנו להיות חברי הוועדה לקידום מעמד האישה. לא שאני נגד זה, כן, אבל אתם יודעים, במה שצריך, צריכים לקבל. ואז אני אמרתי לחברי הקואליציה: טוב מאוד, אתם החלטתם לתת לנו בניגוד לדעתנו, אז תדעו לכם שאני לא אצביע בעד היושב-ראש שלכם, כי יש לי רוב. יש לי רוב בוועדת קליטה – לא אצביע בעד היושב-ראש שאתם מציעים, כי יש לי רוב. אתם מביאים אותנו – ויאיר, אל תיעלב, כן? זה פוליטי, זה לא שאנחנו נגדך באופן אישי. עד שיהיה הסדר על העניינים האלה. כי מה קורה? אם יש מלחמה, יש מלחמה על הכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו אז לא מכבדים גם את מה שבו אתם מגיעים להסכמות. ואני אומר לכם, תפסיקו עם הדריסה הזו. הדמוקרטיה חשובה ולאופוזיציה יש חלק בדמוקרטיה. פעם זה אנחנו, פעם זה אתם. נכון שאנחנו היינו יותר זמן, אבל אם אתם רוצים להצליח – לא שאני מאחל לכם להצליח כל כך, אבל אם אתם רוצים להצליח, אתם צריכים לכבד גם את המיעוט ולעבוד לפי הכללים שישנם והיו מקובלים כל השנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד ביטן. חברי הכנסת, מאחר שקיבלנו בקשה להצבעה שמית מסיעת הליכוד אז אנחנו עוברים להצבעה על המלצת הוועדה המסדרת בדבר הרכב הוועדות הקבועות ויושבי-הראש שלהן. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו משתתף בהצבעה << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו משתתף בהצבעה עיסאווי פריג' – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו משתתף בהצבעה מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכירה תקרא את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נכוח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו משתתף בהצבעה יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת, חברות כנסת, שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? האם יש? אז תמה ההצבעה. אנחנו ממתינים לתוצאות. אז תוצאות ההצבעה: 60 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההמלצה של הוועדה המסדרת בדבר הרכב הוועדות הקבועות ויושבי-הראש שלהן מתקבלת, והוועדות יוצאות לדרך. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1429).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום 19 בנובמבר 2020 פורסם חוק דמי בידוד, ובשמו המלא: חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020. החוק קבע זכאות לעובד השוהה בבידוד להיעדר מעבודתו ולקבל דמי בידוד בשל כך, בדומה לתשלום דמי מחלה. החוק נקבע בהוראת שעה, זמנית, עד 31 במרס 2021, ובגלל התפזרות הכנסת היא הוארכה אוטומטית עד ליום 6 ביולי 2021, לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת. עוד קבע החוק שהמדינה תשפה מעסיקים שישלמו דמי בידוד. המדינה תשפה ב-75% מהסכום לעסק קטן של עד 20 עובדים וב-50% לעסק מעל 20 עובדים. כאשר ילד היה חייב בבידוד גם ההורים שלו היו חייבים בבידוד, ולכן היו זכאים להיעדר מהעבודה ולקבל דמי בידוד בשל כך מכוח החוק. עם זאת, כאשר החלו יותר ויותר הורים להתחסן, נוצרה בעיה. הילד עדיין היה חייב לשהות בבידוד אך ההורים המחוסנים היו פטורים מחובת בידוד, ולכן לא היו זכאים להיעדר מעבודתם ולא היו זכאים לקבל דמי בידוד מכוח החוק. מכאן התיקון המוצע. התיקון מוסיף זכאות להיעדר מהעבודה ולקבל דמי בידוד לעובד הפטור מחובת בידוד שהוא הורה מלווה לילד השוהה בבידוד. זה אומר שאם הילד נכנס לבידוד, ההורה שישהה אתו יקבל דמי בידוד. בנוסף, מוצע להפחית את דמי הבידוד שמקבל העובד השוהה בבידוד ל-75%, מתוך רציונל שכאשר עובד שוהה בבידוד יש לכך עלויות על צדדים שלישיים; המעסיק נפגע בתפקוד היעיל של העסק, המעסיק צריך לשלם לעובד דמי בידוד, והמדינה משפה את המעסיק בשיעור מסוים. בעת חיקוק החוק המקורי לא הייתה אלטרנטיבה לבידוד, אך כעת, כאשר העובד יכול להתחסן וכך למנוע את חובת הבידוד ובוחר שלא לעשות זאת, מוצדק להטיל חלק מהעלות שהעובד גורם לצדדים שלישיים על העובד עצמו. לפי אותו רציונל, אם העובד לא היה יכול למנוע את הבידוד בעצמו, הוא עדיין יקבל 100%, למשל, עובד שרופא קבע שאינו יכול להתחסן, עובד שהוא לאחר חיסון ראשון וממתין לקבל את החיסון השני. זה אומר – קודם כול עובד שנכנס לבידוד בגלל הבן שלו, אפילו אם הוא לא מחוסן, יקבל 100%. אם העובד נכנס לבידוד והוא לא התחסן, אבל הרופאים מנעו ממנו להתחסן, גם אז הוא יקבל 100%. גם אם הוא לקח את המנה הראשונה של חיסון הוא יקבל 100%. לבסוף מוצע גם להאריך את תוקף החוק עד לסוף אוקטובר 2021, מתוך הנחה שעדיין יהיו אנשים וילדים שיהיו חייבים לשהות בבידוד. אין שינוי בכללי השיפוי הרגילים של המעסיק ואף הארכנו את התקופה להגשת תביעות לשיפוי המעסיק מהמוסד לביטוח לאומי עבור דמי בידוד שישלמו. לכן אני פונה לכל חברי הכנסת, ב-6 בחודש הוראת השעה הסתיימה. זה אומר שאנחנו כמה ימים אחרי שהסתיימה הוראת השעה. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בחוק. החוק הוא טוב, עוזר לאותם הורים שמחויבים לשהות בבידוד בגלל הבן שלהם אפילו שהם מחוסנים. החוק גם מתייחס להורה שלא התחסן ויכול היה להתחסן. אם הוא נכנס לבידוד בגלל הבן שלו הוא יקבל, אבל עובד שהחליט שהוא לא רוצה להתחסן, אז הוא גם ייקח קצת אחריות על עצמו ויקבל רק 75% מדמי השיפוי, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר במשרד האוצר חמד עמאר. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים ומתחילים עם חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין רשימה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד מעט היא תופיע. אוקיי, יש רשימה. אוקיי? חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלי כהן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, אוקיי. חבר הכנסת אלי כהן. אחרי הדובר השלישי אנחנו נכריז על נעילת הרשימה, כי כל פעם מבקשים עוד להוסיף שמות. אחרי הדובר השלישי אנחנו ננעל את הרשימה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו ניתן להם, שלא יגידו שיש קואליציה דורסנית. דברו כמה שאתם רוצים. בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז יאללה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרת כמה שרוצים, אז נדבר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר איתכם על הממשלה המושחתת ביותר שקמה לנו מקום המדינה. מנסור, אני לא מדבר על ה-53 מיליארד, תכף אתה תראה שביקשת מעט וזה כסף קטן מדי. אבל בואו נתחיל באמת בכסף הקטן, קודם כול בחוק הנורבגי. כדאי שתדעו שכל פעם שאתם רואים שר בחוק הנורבגי זה 9 מיליון שקל. תחשבו כל אחד מה אפשר לעשות ב-9 מיליון שקל. אגב, חמד עמאר זה אולי 18 שקל. חמד, אתה אומנם קראטיסט, אבל נראה לי שאתה האיש השווה מיליונים, כי אתה גם שר אוצר בשני משרדים ועוד מעט אולי תהיה גם נורבגי. כל נורבגי – 9 מיליון שקל. אבל אמרנו שזה הכסף הקטן, שאתם תדעו. ומאיר כהן יודע מה אפשר לעשות ב-9 מיליון שקלים. אחרי זה, 500 מיליון שקל, קופה קטנה שקיבל מנסור עבאס; 1.7 מיליארד שהבוס שלך ליברמן רוצה להעביר לטייקונים במסגרת ביטול הפטור ממע"מ. דיברנו על ה-53 מיליארד, אבל חברים, אמרנו שזה הכסף הקטן, בואו נדבר באמת על הכסף הגדול. סעיף 18 בהסכם עם מפלגת העבודה, הקואליציוני, אומר ככה: "הממשלה תפעל לאפשר רכישת זכויות לחברים על ידי אגודה חקלאית" – מיכאל ביטון, אני תכף אשאל אותך שאלה – היא "תפעל לאשר באגודה שיתופית חקלאית בהתאם לתנאים שאושרו בהחלטה 1488 של מועצת מקרקעי ישראל". עוד קובעים באותו הסכם קואליציוני: עוד מסכימים הצדדים לתמוך בחקיקה אשר תפעל לתיקון עיוותים ואפליה בזכויות החברים בקיבוץ", מסכנים, "ובמושב על יחידות הדיור שלהם" – יעקב אשר, מסכנים, צריך לעזור להם – וזאת "על בסיס השוואת התנאים". חברים, זו לא שחיתות, זו סופר-שחיתות, זו שחיתות על טורבו. מפלגת העבודה מחזירה אותנו לימי הפנקס האדום. אדוני הארץ חושבים שהקרקעות רשומות על שמם בטאבו, אולי שהן שייכות לאבא שלהם ולאימא שלהם. זה מחטף מארץ המחטפים. האם הדם של חברי הקיבוצים כחול יותר מהדם של יתר תושבי מדינת ישראל? עכשיו, מילא אם הייתם אומרים שנותנים להם את הקרקעות בשביל חקלאות, נותנים להם את הקרקעות בשביל ציונות; לא. נותנים להם את הקרקעות על מנת שביום שיפשירו אותן הם יעשו משא ומתן לראות כמה עשרות מיליארדים הם מקבלים בגין כל אותן קרקעות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים – שני משפטים, אדוני היו"ר – זה תן לי ואתן לך. זה שוחד בחירות. הקיבוצים תומכים במפלגת העבודה, והינה הם מקבלים תשלום במזומן, ושָׁמֵן. שוב אנחנו רואים את ממשלת תל אביב-רעננה, ממשלה מנותקת שדואגת לעצמה במקום לדאוג לפריפריה. ואני רוצה לשאול את מיכאל ביטון, שקצת עסוק עכשיו: האם אתה תיתן כאן את התקציב לקיבוצים במקום לפריפריה ולאנשים? האם מאיר כהן כאן, שהוא מדימונה, ייתן גם הוא עשרות מיליארדים לקיבוצים במקום לפריפריה, יפעת שאשא ביטון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כמה משפטים אחרונים? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אמר מנחם בגין: "אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון" בין כל האזרחים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא שוויון. חלוקת קרקעות לקיבוצים על חשבון המדינה כשיש משפחות שבקושי משלמות את המשכנתה ואת שכר הדירה זאת בושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלת תל אביב-רעננה שדואגת לטייקונים ולקיבוצים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב אשר. אשר, במלעיל, או אשר, במלרע? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אשרי יעקב. שלוש דקות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, כמעט אמרתי "אדוני השר", ידידי ביטון, אנחנו מדברים על התמודדות, סיוע כלכלי בנגיף הקורונה, אני רוצה לומר לכם שאנחנו צריכים לדבר על סיוע פסיכולוגי לנגיף הליברמן. אני לא אומר את זה סתם בשביל לתקוף אותו. ביטון, אתה היית ראש עיר. אתה יודע כמה ראשי עיר השקיעו בנושא של תעסוקה – מרכז הכוון; אני כראש עיר בבני ברק השקעתי המון במרכז הכוון, במרכז לעסקים קטנים, שאנשים יצאו וילמדו. הבנות, נשים חרדיות, בשנים האחרונות הגיעו למקצועות רבים מאוד. פעם זה היה רק גננת או מורה. היום יש לך מתכנתות, הייטק, אדריכליות, מנהלות חשבונות, רואות חשבון. כל חלומן של כל אותן בנות מלומדות, חלומן הוא שהבעל שלהן יהיה תלמיד חכם, ישב וילמד, יהיה ראש ישיבה, יהיה משגיח בישיבה, יהיה רב. זה החלום שלהן. בשביל זה הן מקריבות, והן הולכות לעבוד הרבה יותר מאשר בכללי, בציבור הכללי. בציבור החרדי זה קרוב ל-80% תעסוקת נשים. מגיע הבריון הזה שהוא שר אוצר – אתה שומע אותי, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שומע, שומע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא רוצה להרוס את כל המפעל הזה, את כל מה שראשי ערים חרדיות, ביחד עם חברי הכנסת שהיו כאן, שנתנו עידוד – הרי אותה אישה שהיא מתכננת בכירה, יש לה בבית, בלי עין הרע, דו רה מי פה סול לה סי. היא לא תלך לעבוד, ואם היא תלך אז היא תוריד לחצי משרה. היא לא תתמודד על משרה יותר טובה. אנחנו רצינו לטייב לאוכלוסייה החרדית את העבודה, כדי שיתפרנסו בצורה יותר טובה. מגיע הבריון הזה – רק בריון אני יכול להגיד עליו, כי הוא לא בדק, לא ראה. הוא חושב שהוא יוכל להנדס אותנו. הוא חושב שהוא ייקח בחורה שלמדה בבית יעקב, שכל חייה כל רצונה זה שבעלה ישב ילמד ויעלה בתורה, כי היא רואה בזה את הביטוח של עם ישראל – ככה היא נולדה, ככה היא חונכה – הוא יבוא להנדס אותנו? מיהו בכלל? אתה מבין מה יקרה פה? אבסורד. הבת של ליברמן, זאת שקיבלה – כמה, 2 מיליון שקלים, כמה היא קיבלה שם מההוא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יודע, זה היה בכותרות בעיתונים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. היא תוכל לשלוח את הילד שלה למעון עם 2 מיליון שקלים שקיבלה בגלל אבא שלה, אבל אשת אברך, שמרוויחה 8,000 שקלים ויש לה שלושה ילדים, לא תוכל לקבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פחדנים. אתם פחדנים כולכם, כולל אתה, בקואליציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקומו, תעשו הפיכה על דבר כזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי מקלב, ואני מכריז על נעילת רשימת הדוברים. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר במשרד האוצר חבר הכנסת – לא חבר הכנסת – חמד עמאר. אתה לא חבר כנסת, נכון? גם לא. וגם השר שלך לא חבר כנסת. אתה בעצם משקף את המצב הנורבגי המורחב הזה שאתם מחוקקים והבאתם לכנסת ורוצים להמשיך ולהרחיב אותו באופן כזה ששר האוצר – שהוא כמעט בפי כל דובר שעולה כאן על דוכן הכנסת; מזכירים אותו, ולצערי ולצערנו לא לטובה, ואין מי ששומע. אין מי ששומע, ואני מניח גם שכנראה אין לך את הסמכות להעביר לו. אם אנחנו חושבים ואנחנו יודעים שהיום הנושא הכלכלי הוא אחד הנושאים המרכזיים שיש בעקבות מגפת הקורונה, ובכלל, לקראת תקציב, בכלל בממשלה חדשה, הגזרות החדשות שהממשלה גוזרת – היא חושבת שהיא תשתפר אם היא תזרוק את הטלית והתפילין מתוך הספינה הסוערת, שאז היא תקל את המשא של התקציב. היא גוזרת גזרות שבאופן ישיר רק פוגעות בכלכלה ורק עושות הפוך ממה שכל שר אוצר היה רוצה לעשות. היא עומדת ממש בסתירה לאותן עמדות של משרד האוצר, שביד אחת הוא משקיע בחזרה של עובדות חרדיות, נשים בכלל ונשים חרדיות בפרט, משקיע סכומי עתק במשך שנים, והגיע למצב שהיום הנשים שעובדות מתוך האוכלוסייה החרדית אל מול האוכלוסייה הכללית – זה מגיע לאותם אחוזים, ולפי דעתי גם עוברים. אם ניקח כמה נשים במגזר הכללי שיש להן ארבעה ילדים והן עובדות וכמה נשים במגזר החרדי, יותר נשים במגזר החרדי עובדות מאשר במגזר הכללי. ואם ניקח שישה ילדים, ודאי יותר. אלה שאנחנו מתמרצים אותם – אנחנו היום באים וזורקים אותם באבחה אחת מחוץ למעגל העבודה, וכל מה שאנחנו משקיעים אנחנו משקיעים לריק. אז איך יכול להיות שמצד אחד אנחנו רוצים – ואנחנו יודעים שהנשים האלה תורמות, ואנחנו יודעים כמה זה חשוב לכלכלה. אתם אומרים את זה. אנחנו לא רוצים לחשוב על כלכלה, רוצים להתפרנס, היא בסך הכול רוצה להביא טרף לביתה, לא מעבר לזה. מה האישה הזאת חטאה? מה היא הייתה לא בסדר שאתם מתנכרים, מתנכלים, רודפים אותה ופוגעים בה? מה היא עשתה? היא קמה בוקר ב-05:30 כדי להוציא ארבעה ילדים ולהכין אותם לקראת זה שהיא הולכת לעבודה, והיא ב-06:30 כבר מתייצבת לעבודה מכיוון שהיא צריכה להוציא אותם ב-15:30. היא עובדת, נותנת תמורה בעבודה שלה, עם מוסר עבודה גבוה, עם יכולות מאוד גבוהות. אין אחד, אין מעביד אחד במשק שיבוא בתלונה על אותה אוכלוסייה חרדית, על אף הקשיים שלהם, ועל המאמץ וההשקעה שלהם, באיזה תפוקות, באיזה מוסר עבודה, באיזה יכולות שאין כמוהן. איך יכול להיות, איך הוא יכול להביא הצעה כזאת? שתי נשים עובדות בחברה אחת, עובדות במשרד אחד, במשרד רואה חשבון, רואת חשבון, או במשרד עורכי דין, כמזכירה, או עובדות במשרד ממשלתי – אלפי נשים חרדיות עובדות במשרד ממשלתי; חברה שלה שעובדת איתה באותו חדר תשלם 500 שקל למעון, והיא תשלם 2,500 שקל למעון – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ובעצם כל העבודה שלה למעון – וזה בכלל לא כדאי. למה, מה היא עשתה? לא שמענו. מה היא עשתה בזה שבעלה – היא לא פרודה, היא לא מפרנסת יחידה, לכן זה העונש שלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תענה לו, תענה לו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בגלל שבעלה לא לומד אנתרופולוגיה? אם הוא היה לומד אנתרופולוגיה זה היה בסדר? במה היא אשמה? מה הקשר בין עבודת נשים למה שמתעסק הבעל? איפה קושרים אחד בשני? איפה לוקחים את העבודה, שאין בה שום פגם, ומקשרים את זה למשהו אחר שלא מן העניין? אם זה לא נקרא רשעות, מה נקרא רשעות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, גם אתה בביזנס הזה – – – אם הגבר עובד והאישה לא עובדת, או האישה עובדת והגבר – – – נשמע לך הגיוני שישלם? תענה לנו, מה אתה אומר על זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> או שאתה, לא אכפת לך. רק בבדואים אתה מתעסק וב-53 מיליארד שלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אמרת, אתה חלק מהממשלה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא חלק מהממשלה – ראש הממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ראש הממשלה בפועל, תענה לנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת יואב בן צור. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – ליברמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת דוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – רצה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רצה, פעם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, הוא יחזור לזה עוד. למה, בסוף הסיפור של החרדים ייגמר, הוא יחזור עוד פעם לערבים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז בואו ניתן לחרדים לדבר. בבקשה, חבר הכנסת יואב בן צור. שלוש דקות. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, איפה השר? אה, אדוני השר במשרד האוצר – אני מבקש, רומן, יש לו הרבה זמן לדבר פה, כל הלילה. שב, תשמע אותנו, יא חביבי, בשביל מה אתה שר במשרד האוצר? שמענו על העלייה המדאיגה בתחלואה מקורונה, על כך שעדיין 35% מאזרחי ישראל עדיין לא מחוסנים ועל כך שתוקפם של החיסונים פג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, תוקפם של החיסונים פג. ראש הממשלה התפאר ואמר: לא רק נתניהו יכול – גם אני יכול. הוא דיבר עם בורלא, דיבר עם מי שדיבר, ואולי הצליח להביא 200,000 חיסונים. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> בורלא לא מאשר שהוא דיבר איתו. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> בורלא לא מאשר שהוא דיבר איתו, עוד יותר טוב. אבל נגיד שיגיעו 200,000 חיסונים, מה זה לעומת מילוני החיסונים שנתניהו הביא? רבותיי, אני רוצה לומר לכם: הבוקר חזרתי מרומא, מאיטליה. הקהילות היהודיות שם אבלות וכואבות את לכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אין לכם מושג. אלה קהילות של אוהבי ישראל, קהילות יהודיות שבהן אוהבים את מדינת ישראל בכל ליבם ומאודם, והם כולם אבלים וחפויי ראש על הממשלה שקמה פה. הם לא מאמינים והם לא מעכלים את העובדה הזאת שקמה ממשלה כזאת. ואני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה, מה אתה עושה עם זה? כתבת תוכניות, הוצאת ספרים איך לנצח את מגפת הקורונה, רצית כל כך להיות ראש ממשלה שלא היה אכפת לך להפר את כל הבטחות הבחירות שלך. באחת מהתוכניות שלך קראת לזה "מפטיש לפינצטה". כתבת ש"אידיאולוגיית האנטי-בדיקות של – – – משרד הבריאות היא הרסנית לבריאות אזרחית ישראל ולפרנסתם", והמשלת את זה למפקד בקרב שלא מאמין במודיעין ולא רוצה לדעת היכן מסתתר האויב. טענת שבלי רבבות בדיקות מהירות ביום נמשיך להיות מופתעים בכל פעם מחדש. אני רוצה לשאול אותך, האם אתה פועל בהתאם להמלצות שלך או שגם בתחום הזה אתה עושה את ההפך המוחלט מכל מה שהתחייבת והבטחת לעשות לפני הבחירות? האם מעבר לסיורים מצולמים במתחמי חיסונים לנוער אתה פועל לביצוע בדיקות איגום המוניות, או שאתה פועל לסגור את המקומות האדומים ולהרחיב את האזורים הירוקים? או שבגלל שהתחלואה עולה בכפר סבא, ש-70% מהמצביעים בה בחרו במפלגות המרכיבות את הקואליציה שלך, אתה שותק? אולי בגלל שהפעם העלייה בתחלואה היא בכוכב יאיר, ש-90% מהתושבים שם הצביעו למפלגות שמרכיבות את הממשלה הלבנה שלכם, אתה שותק? אין הפעם חרדים להתסיס נגדם, אין הפעם ערבים להתסיס נגדם – אחרת הממשלה שלך תיפול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משפט אחרון. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אין הפעם חלשים לשפוך את הזעם שלכם עליהם, כי שר האוצר רוצה להעלות להם את המיסים על הזמנת מוצרים מחוץ לארץ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת בן צור, נא לסיים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. אז שותקים, בורחים לאיחוד האמירויות להצטלם, לקטוף קרדיט על פעולות שאחרים עשו, והכול בסדר והכול יבוא על מקומו בשלום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת יעקב ליצמן. אחריו – חבר הכנסת שלמה קרעי. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, בהיותי שר הבריאות הגיע לכאן לראשונה נגיף הקורונה. אנשי המקצוע דיווחו על הידבקות מהנגיף בסין ובמזרח. לא ידעו אז מה זה הנגיף, זה היה דבר חדש. זה היה לפני שמילונים מתו, לא עלינו. לקחתי אחריות והוריתי לסגור את השמיים לטיסות נכנסות מאותן המדינות הנגועות. מי לא היה נגדי? משרד החוץ, התיירות, שגרירים, כולם התערבו. גם אנשי המקצוע הבכירים אמרו לי: אתה מגזים, לא למהר. היחיד שתמך בי זה ראש המשלה דאז נתניהו. למה אני מספר את זה? שמעתי היום את כל ההשתלחויות ממי שקורא לעצמו ראש הממשלה בנט, מהנבל. הוא אמר את הכול על הקורונה. דבר אחד הוא לא אמר, שבסך הכול הסיבה שהיום אין הרבה נפגעים בנגיף זה בגלל שנתניהו הביא את החיסונים. בגלל שהוא הביא את החיסונים כולם חוסנו; בעיקר יש הרבה נוער, והם לא מתאשפזים. את זה הוא לא אמר. הוא לא נתן קרדיט למי שצריך לתת קרדיט. והוא מתפאר שהוא דיבר עם בעל הבית של החיסונים. כמה הוא מביא? 200,000 חיסונים, כשביבי הביא איזה 2 מיליון, 1.6 מיליון, לא יודע כמה הוא הביא. יותר, כמה מיליונים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עשרות מיליונים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עשרות מיליונים. לכן כל הסיפור הזה של מה שהוא דיבר כאן – טוב שלא שמעו הרבה דברים ממה שהוא אמר, שצעקו לו, כי עם שקרנים זה קשה לשמוע את השקר. אני אומר שיש היום התפתחות עוד פעם עם הנגיף. הממשלה לא עושה כלום. היא לא סוגרת את שדה התעופה, היא לא עושה סגר. אם היה מדובר על חרדים, מזמן מזמן היו עושים סגר. נחמן אש מצא לנכון להגיד שאולי יש גם חרדים, ערבים. הוא לא יודע איפה אפילו. הוא לא יגיד באיזה מקום, באיזו עיר יש. אבל שם יש המון ערים אדומות, ולא עושים סגר, ולא סוגרים את שדה התעופה. ואני חושש, לפי המצב, מיום ליום מתרבים המקרים, ויצטרכו בסופו של דבר להגיע למצב הזה של סגר. עובדה שהוא אמר שהוא לא היה עושה חתונה בעוד חודשיים, כך הוא אמר אתמול. היום הוא חזר בו, לא יודע. גם הוא לא יודע. לכן אני אומר, רבותיי, צריך לתת קרדיט לממשלה הקודמת שמיגרה את הקורונה. הממשלה – אני מסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אני אף פעם לא מאריך לך. הממשלה הנוכחית, אין לה מזל, אין לה סייעתא דשמיא, והיא לא תצליח. לכן צריך לחשוש מאוד מאוד מהקורונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב ליצמן. חבר הכנסת שלמה קרעי. אחריו – חבר הכנסת משה גפני וחבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קראנו בפרשת השבוע: "איש כי ידֹר נדר לה' או השבע שבעה לאסֹר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היֹצא מפיו יעשה". הרב יונתן זקס מבחין בין שלושה סוגי אנשים שנשמעים לחוקים. יש כאלו שנשמעים לחוקים כי הם מפחדים מעונש; בחברה שמבוססת על כוח, האנשים בה נשמעים לחוקים כי הם מפחדים. ויש סוגי אנשים שנשמעים לחוקים בגלל כדאיות כלכלית, כדאיות, נהנתנות, תועלת אישית; חברה של אנשים שדואגים לעצמם ויודעים שכדאי: אם אני אשמור על הכללים החברתיים, אני איהנה מזה. ויש את החברה היהודית, חברה שנשמעת לחוקים מתוך מחויבות מוסרית. בחברה כזאת שלטון החוק יישמר לא בכוח הזרוע או מתוך הנוחיות ואינטרס אלא בכוח נאמנותם של אנשים להתחייבויות המוסריות שלהם. בחברה כזו למילים יש משמעות, המילים הן קדושות, יש מחויבות פנימית, מחויבות אישית בין אדם לאלוהיו. המוסדות החברתיים בחברה חופשית תלויים באמון, ואמון פירושו שאנחנו שומרים את מוצא פינו. אבל אם האמון נשבר, מה קורה כשהוא נשבר? היחסים החברתיים מתמוטטים, ואז החברה תלויה רק ברשויות אכיפת החוק, שגם הן בכלל פועלות לממש את האינטרסים של החברים שלהן הרבה פעמים. זאת אומרת, תנאי לחופש הוא אמון, ותנאי לאמון זה אנשים שעומדים במילה שלהם. דודי, הפיתוי להפר את מוצא פינו הוא אדיר – כן, לפעמים מגיע עד כס ראש הממשלה. לכן חשובה מאוד מידת האמונה באלוקים. אבי הליברליזם ג'ון לוק, שפעל באנגליה של המאה ה-17, סבר שאין לתת אזרחות לאתאיסטים. למה? כי אי-אפשר לבטוח באדם שלא מאמין באלוקים שיכבד את מוצא פיו. אדוני היושב-ראש, יש לנו כאן ממשלה שיש לה אלוהים אחרים, אלוהי הכסף והזהב, אלוהי הקנאה והשנאה, ממשלה שלא יודעת לכבד את מוצא פיה. יושב כאן ראש ממשלה שהפר ושבר את כל יחסי האמון בין האזרחים לבין הממשלה, לבין הגוף הנבחר. ממשלה כזו, אנחנו אומנם לא נשלול לכם את האזרחות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל נדאג שלא תהיו בשלטון מאוד מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת משה גפני, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, איפה את, אילת שקד? חיכינו לך. חיכינו לדעת – את אמרת כל הזמן, בהתחנחנות, בהתחסדות – פנית לציבור החרדי ואמרת לו שאת תדאגי כמובן לכל מה שזה, ולא יאונה רע לציבור החרדי; פנית לכתבים החרדים, לעיתונאים החרדים, ואמרת להם. ועכשיו אנחנו חיכינו לראות שתבואי היום. אחרי שהרשע ליברמן אמר את מה שהוא אמר לגבי מעונות היום, לגבי הילדים החרדים, חיכינו שתבואי להגיד מה את הולכת להגיד לאותם אלה שכל הזמן דיברת אליהם ואמרת שאת תדאגי להם. על ליברמן אנחנו כבר לא מדברים, בגלל שאחרי שהוא – מי שזוכר, אחרי שהוא הפציץ את סכר אסואן ושהוא מחסל את אסמאעיל הנייה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא גם מחזיר אותם לרשות הפלסטינית. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא אמר, הוא אמר שזה מה שהוא יעשה. לא נשאר לו שום דבר. מה הוא יגיד לציבור, במה הוא מתהדר? הרי את זה הוא כבר עשה. מה נשאר לו? שלום יעשו אחרים, מלחמה יעשו אחרים. מה נשאר לו? אף אחד לא יבחר בו, אז הוא הולך נגד החרדים. הוא מקווה שזה – אגב, לגבי הנושא של נשים עובדות, לגבי הנושא של המעונות, אני מציע לכם לבדוק מה המשמעות לציבור הערבי. אבל נשאיר – אני אמרתי כבר כמה פעמים: המזל שלנו, החרדים, הוא שיש ערבים בארץ. אז לפעמים הערבים עושים דברים וזה מועיל גם לנו. אותו דבר עם גדעון סער. גדעון סער הוכיח לילדי ישראל, לציבור בישראל, ששנאה יותר חשובה ממדיניות; שנאה שיש לו לנתניהו יותר חשובה מהאידיאולוגיה של ארץ ישראל וכל מה שהוא הטיף לנו במשך כל הזמן. שלא לדבר על בנט, שממנו אנחנו כבר בכלל – מה אנחנו יכולים לעשות. נתניהו הסיר את הקורונה, והוא החזיר אותה. הוא הביא את הקורונה בחזרה, שזה סיפור בפני עצמו. אבל את, אילת שקד, את אמרת שאת תדאגי לציבור החרדי. את דיברת עם הכתבים החרדים, דיברת עם העיתונאים החרדים. מה עכשיו, איפה את? למה לא באת היום? למה לא באת להסביר, שאנחנו נדע, שאנחנו נירגע בעניין הזה? הרי דבר כזה לא יכול להיות. אישה חרדית שיוצאת לעבודה, מתקדמת בעבודה שלה, ויש לה ילדים שהיא צריכה לשלוח למעון, החליט הרשע ליברמן, השותף שלכם – אדוני היושב-ראש, הוא שותף שלכם, הוא שותף של כל החברים האלה, שמדברים גבוהה-גבוהה, ובסופו של דבר מדובר על רשעות שאין כדוגמתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, ולהגיד לך שאנשים מעירים לי על זה שאני משתמש במילים קשות. אני אומר על בנט שהוא פרחח, מילים כאלה. חיפשתי – האמת היא, אני רוצה להגיד לך בסוד, חיפשתי בעברית מילים מתאימות יותר. לא מצאתי, רק פרחח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, נפתלי בנט הערב, בידיים רועדות, לחוץ, היסטרי, משקר, שוכח, במפגן מרהיב של חוסר מודעות, חוסר ביטחון עצמי, ילדותיות, כמדריך בבני עקיבא – אדוני היושב-ראש, כמדריך בבני עקיבא. כולכם ראיתם זאת, אזרחי ישראל ראו זאת. אבל חמור הרבה יותר, אדוני היושב-ראש, הרבה יותר חמור: אויבי ישראל ראו הערב את נפתלי בנט הלחוץ וההיסטרי מעל דוכן הכנסת. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> חבר הכנסת אקוניס, למה להעליב את בני עקיבא – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת סכנה ענקית לעם ישראל. לא רק שהוא נכנע, ונרמס, לכל איום ולכל ציוץ של רע"מ – אתמול הוא נכנע בלי קרב לאיומים שלכם, אדוני היושב-ראש, שלכם, של השותפה הקואליציונית הבכירה. ששת המנדטים של בנט נכנעו לארבעת המנדטים שלכם. נשבר, נחלש, מתרפס. הוא דיבר על הרבה דברים, נפתלי בנט הלחוץ וההיסטרי והמשקר, מעל הדוכן הזה הערב. אבל על מה הסופר המהולל, הסופר נ' בנט – על מה הוא לא דיבר, מחבר הספר "איך לנצח מגפה"? על הקורונה. על מחדל הקורונה. זה לא מחדל נתב"ג. לא יודע למה קראו לדיון "מחדל נתב"ג". זה מחדל הקורונה. ואנחנו מידרדרים במהירות עצומה, אדוני היושב-ראש, למאות חולים קשים, ואולי, חלילה, כפי שנאמר כאן הערב, גם לסגר חגי תשרי. אבל אנחנו נדאג לזה, חבר הכנסת אמסלם. אנחנו נדאג, גם בלילות הלבנים הללו וגם בימים, גם בכנסת וגם מחוצה לה, עוד מעט נדאג להרבה מאוד זמן לסופר נ' בנט, הסופר המהולל, אדוני היושב-ראש, נדאג לו להרבה מאוד זמן לכתוב ספר חדש: איך לרמות מדינה. תודה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> חבר הכנסת אקוניס, רק שנייה. למה להעליב את בני עקיבא? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היה ביטוי ציורי, מטפורי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל בני עקיבא זאת תנועה מאוד יפה, חשובה. לא להעליב את בני עקיבא, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כמדריך בתנועת הצופים, כמדריך בתנועת בית"ר, כמדריך באליצור, מה שאת רוצה. לא מעליבים. מטפורה, חברת הכנסת סטרוק, חלק מן הנאום הפוליטי. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. יעלה ויבוא אחריו חבר הכנסת אבי מעוז. על הדרך, זאת הזדמנות לתת לאנשים לחזור בתשובה ולשלב את חברת הכנסת וולדיגר בוועדת הבריאות. אני לא מבין למה פוחדים שהיא תהיה בוועדת הבריאות. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כמה אתה צודק, היושב-ראש. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עוד לא הקימו את ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני היושב-ראש – עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר שנים מזהירים אותנו שהינה, או-טו-טו קמה פה מדינת הלכה: מדינה שבה שולטים כוהני הדת; מדינה שמתנהלת על פי נורמות מתקופות אפלות בהיסטוריה האנושית; מדינה שבה משטרת המחשבות משליטה את אימתה על כל מי שיעלה בדעתו לסטות מהמקובל ומהמותר; מדינה שבה מי שלא מיישר קו עם האג'נדה השלטת מוכפש, מוקע ואף נענש; מדינה שבה מערכת החינוך, כזרוע של הכת השלטת, שוטפת את מוחם של הילדים מגיל גן ועד לסיום התיכון במאמץ ממוקד לגדל חיילים רובוטים, חסרי חשיבה עצמאית; מדינה שמפקדי הצבא שלה פועלים על פי שיקולי כוהני הדת ולא על פי שיקולים צבאיים מקצועיים; מדינה שבה מתעלמים ממצוקותיו של הפרט כדי לא לפגוע באג'נדות השולטות. אז בלי שאף אחד כמעט שם לב, אנחנו כבר נמצאים עמוק בתוך מדינת ההלכה הזאת – מדינת ההלכה הפוסט-מודרנית. מדינה שמי ששולט בה באמת אלו לא נבחרי העם אלא כת שהשתלטה בעורמה על מוקדי הכוח, ובהם בית המשפט העליון, הפרקליטות, התקשורת, האקדמיה והתרבות, תוך שליחת זרועות תמנון למערכת הביטחון ולמערכת החינוך; מדינה שבשיח הציבורי שלה יש דעות נאורות, מתקדמות, נכונות, ויש את שאר הדעות, שנחשבות כפסולות וחשוכות, ואוי לו למי שמשמיע אותן, אלא אם כן הוא ערבי מוסלמי, כמובן; מדינה שבה בעל דפוס לא מוכן להדפיס דברים כנגד אמונתו ומוכרת שלא פונה לגבר בלשון נקבה נקנסים בעשרות אלפי שקלים; מדינה שפקידי מערכת החינוך שלה מקיימים מכונת הנדוס תודעה ושטיפת מוח בהיקף מבהיל מגילאי גן ומעלה במטרה לפרק לחלוטין את ערכי המשפחה; מדינה שבה הצבא אנוס לשבץ חיילים לתפקידיהם בהתאם להוראות הגורמים הפרוגרסיביים מתוכו ומחוצה לו, ושמוכן לסכן את חייליו ואת אזרחי מדינתו כדי לא להיות מואשם כמי שפגע באזרחי האויב. את המנגינה הצורמת הזאת אפשר וצריך להפסיק, ואת מדינת ישראל אפשר וצריך להחזיר להיות המדינה היהודית של העם היושב בציון, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. כרגיל, כהרגלו בקודש, הוא עומד בלוחות הזמנים ואף מותיר לחברו, הבא בתור, בצלאל סמוטריץ'. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני קצת יותר מחודשיים חווינו כאן, במדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> "היושבת בגנים חברים מקשיבים". << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא. עכשיו תאפס לי, בבקשה, את השעון. הפרעת לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא חרב בית המקדש אלא שהעמידו את דבריהם על – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו מה, זה דינא דמלכותא – דינא? מנהג המדינה? שבעת טובי העיר? איך הפכת את זה עכשיו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, קיבלת עוד דקה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לפני קצת יותר מחודשיים חווינו במדינת ישראל אירועים קשים מאוד, פרעות ערביי ישראל בתקופת מבצע שומר החומות; ימים ושבועות קשים של פגיעה בנפש וברכוש, באלימות קשה ובמניעים לאומניים ברורים. עכשיו יש שקט, אדוני היושב-ראש. אין שקט. אירועים כאלה של זריקות אבנים, מתקפות, אלימות, הפחדות, מתרחשים כדבר של יום ביומו בערים שלמות במדינת ישראל. אזרחים רבים במדינה היהודית חוששים להתהלך בה חופשי ונתונים להתקפות ולאלימות, שכעם יהודי אנחנו זוכרים אותן מתקופות אחרות, אפלות, בהיסטוריה של העם היהודי. יש איזה חוזה בסיסי בין מדינה לאזרחיה שמחייב את המדינה בראש ובראשונה לדאוג לשלומם ולביטחונם של האזרחים. כשאזרחים, כפי שאמרתי, בערים רבות חשים חוסר ביטחון אישי מינימלי, זאת הפרת החוזה הזה; הפרת ההסכם הזה שבין המדינה לבין אזרחיה. לו הייתי חושב שמדובר בגזרת גורל, ניחא. אבל לא מדובר בגזרת גורל; מדובר במדיניות מכוונת של השתקה, של הסתרה, של אוזלת יד. יותר ויותר אזרחים בלוד ובעכו מקבלים עכשיו הודעות ממשטרת ישראל על סגירת התיקים בתלונות שהגישו על אותם המאורעות, שלא נחקרו. עילה: עבריין לא נודע. אני רוצה לספר למשטרת ישראל: עבריינים לא נודעים מעצמם, צריך לעבוד קשה ולחקור כדי למצוא אותם, כדי לתפוס אותם, לחקור אותם ולהביא אותם לדין. אם, חס וחלילה, קורה שיהודי היה משליך אבן על ערבי, הארץ גועשת; אתמול הרב שמואל אליהו, רב עיר במדינת ישראל, קיבל אבנים בירושלים, ניסיון לרצח. הנהג שלו נפצע. דממת אלחוט. והתיקים נסגרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אפשר רק – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, תתחיל את הזמן מחדש עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא יכולתי להעיר למיכל רוזין, אז הערתי לסעדי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. תתחיל את הזמן מחדש עכשיו. אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, אתה לקראת סיום. יש גבול. גם לנדיבות שלי יש גבול. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מדובר במדיניות מכוונת של השתקה ושל הסתרה, של ניסיון לטייח, לטאטא, להחזיר עמוק עמוק את השד לתוך הבקבוק, לשים איזה פלסטר, שלא נדע, חס וחלילה, שלא נצטרך להודות שיש לנו בעיית נאמנות קשה מאוד אצל רבים רבים מערביי ישראל, שכופרים בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ושנוהגים באנטישמיות אלימה, טרוריסטית ומסוכנת. וזה מסוכן, אדוני היושב-ראש – אני כבר מסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה מסוכן. לא, הפרעת לי עוד פעם, תתחיל מחדש עוד פעם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה מסוכן, מכיוון שזה התפוצץ לנו עכשיו בפרצוף בקטנה; בקטנה – אנשים שילמו על זה בחייהם ובשלמות גופם, אבל יחסית בקטנה. אם זה יתפרץ, חלילה, פעם נוספת, באלימות קשה הרבה יותר, בשימוש בנשק, אנחנו נמצא את עצמנו בפני קטסטרופה של ממש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יש לנו עוד הרבה נאומים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נמשיך בפעם הבאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת קרן ברק, אם תהיה נוכחת. אם לא, חברת הכנסת אורית סטרוק. אני עושה זאת כדי שמי שנמצא בחדרים יכין את עצמו. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אתמול לפחות ראינו משחק. היום אנחנו ממשיכים דיון אחר דיון עד שעות הבוקר המוקדמות, אבל לפחות היורו נגמר. יכולנו לראות כמה משחקים. אבל היה משחק יפה, נכון, דודו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – המתח. היה מתח. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המתח. כנראה היית בעד אנגליה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא? בסדר. לגבי החוק הזה, אדוני היושב-ראש, זה אחד מהחוקים שהעברתי בכנסת הקודמת ביחד עם חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, ואנחנו שולחים לו מכאן ברכת רפואה שלמה; הוא עבר ניתוח אתמול בבית החולים הדסה עין כרם לאחר שהתברר שהוא סובל מאבנים בכליות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא ויתר על סודיות רפואית? לא ידוע לי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה התפרסם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התפרסם? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דוברות הדסה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עד כדי כך שאמרו שלא יזרוק את האבנים על מישהו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. משה אבוטבול עוקב. היום, אלחמדולילה, הוא השתחרר הביתה, הוא מרגיש טוב, ואני מקווה שיחזור במהרה לכאן וימשיך לעשות את מה שהוא טוב בו, בעשייה. אנחנו חוקקנו, חבר הכנסת אמסלם, את החוק הזה בכנסת הקודמת, לאחר שבג"ץ – אתה זוכר, אדוני היושב-ראש? זה לא היה בוועדה שלך, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה נגיף הקורונה. מה חוקקת? אתה חוקקת – הממשלה הביאה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בידוד. בידוד. הייתה לנו הצעת חוק פרטית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. לא בוועדה שלי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא בוועדה. הייתה לנו הצעת חוק פרטית, וגם למשה ארבל הייתה הצעת חוק פרטית. והממשלה – איפה אתה, מה אתה מסתתר בפינה ככה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוציאו אותי החוצה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוציאו אותך לפני שלוש שעות, אתה עדיין בחוץ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מכין את הבג"ץ הבא. הוא מכין את הבג"ץ הבא. לך תדע מה הוא זומם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה מכין את הבג"ץ על הוועדות, בטח. משה, זה החוק שלנו. אני רק תמה, ורציתי לשאול את השר חמד עמאר – החוק הזה, פקע תוקפו ב-6 ביולי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והוא לא נתן לכם קרדיט בהצגה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ב-6 ביולי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא נתן לכם קרדיט? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. לא נתן קרדיט, קודם כול. אבל ב-6 ביולי פקע. וחוק כזה, שנותן – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פיצוי עבור הבידוד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – פיצוי עבור בידוד, נזכרים להביא את זה – היום אנחנו ב-12 בחודש, ועד שנחוקק את זה, ועדות וכו' – חוקים כאלה דחופים, היה צריך להביא את זה בזמן. כנראה שלממשלה הזאת יש דחיפות וקדימות להרבה דברים דחופים, אבל חוק כזה, שהוא חוק חברתי, שנותן פיצוי לאנשים, ואנחנו תומכים בו, היה צריך להביא אותו בזמן ולשלם לאנשים את המגיע להם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חברת הכנסת אורית סטרוק. אחריה – חבר הכנסת משה אבוטבול, שאין סיכוי שלא יהיה נוכח. אחרי אבוטבול – חברת הכנסת גילה גמליאל. כמה דקות את צריכה? עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה, גברתי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה הכול? למה שאלת? סתם. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה שואל בכלל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה על חשבוני, אני עוצר. חבר הכנסת אבי מעוז הוא חבר כנסת חדש. הוא יודע לתכנן את דבריו לשלוש דקות. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בתשעת הימים שלפני תשעה באב. פה, בחדר הזה, במליאה הזו, יש הרבה כאבים, יש הרבה כעסים, אנשים צועקים אחד על השני – בצדק, הרבה פעמים בצדק. אנשים באים עם מטען מאד מאוד קשה, ולפעמים צריך לראות דברים אחרים, לראות את האור, לראות את הדברים הטובים. אז אנחנו החלטנו אצלנו בסיעה – ואני רוצה לשתף את כולם, ואולי עוד אנשים יירתמו לזה – על מבצע שנקרא "מרבים אהבה": להעלות בכל יום על נס איזושהי קבוצה או איזשהו אדם או איזושהי עמותה שמרבה אהבה ומרבה טוב ומרבה אור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומה עם יריב פוליטי, אם נדבר עליו טוב? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם אפשר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפשר? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בטח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בואי נראה. זה ניסיון לא פשוט. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל עכשיו אני רוצה להתחיל רגע אחד – את זה אולי בנאום הבא אני אקח, בסדר? זה רעיון טוב. תמיד אני לומדת ממך. אבל אני רוצה קודם כול להעלות על נס כאן במליאה קבוצה של אנשים שקמים בכל בוקר כדי להרבות אהבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אפשר לשוחח, רק קצת – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מיכל, אולי את תאהבי את זה גם. חברתי מיכל רוזין, יכול להיות שאת תאהבי את זה גם. אני רוצה לדבר על העובדים הסוציאליים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת מקלב וביטון, אתם ממש ליד האוזן שלי. אין בעיה לשוחח, אבל – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו נקשיב לאורית. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אולי גם מיכאל יאהב את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני מקשיב לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על העובדים הסוציאליים, כי רציתי לדבר על האנשים שמרבים – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, אתה רואה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> ואני גם קצת עובד סוציאלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני גם קצת פסיכיאטר לפעמים, ופסיכולוג. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קצת. אלה אנשים שקמים בכל בוקר כדי לתת אהבה לאחרים; אנשים שאנחנו לא סופרים אותם כל כך; הם אנשים יחסית אפורים, אין להם שום הילה, אין להם אפילו משכורת ראויה, ותמיד אין להם תנאי עבודה ראויים, אבל הם מגיעים לקליינטים שלהם – אם אפשר לקרוא לזה ככה – במצבים הכי קשים, ברגעים הכי חשוכים שלהם, במצבים הכי חסרי אונים, והם מדליקים להם את האור. והם מראים להם, יושבים איתם, עוזרים להם לחשוב על המצב החדש שהם נקלעו אליו, ואיך לצאת מזה, מסבירים להם איך הם יכולים לקבל שירותים כאלה ואחרים, עוזרים להם עם ההתלבטויות שלהם. בחיי היום-יום שלנו, מי שלא נזקק לעובד סוציאלי לא חושב עליהם בכלל, אבל ברגע שאנחנו מגיעים למצבים הקשים האלה, פתאום העובד הסוציאלי נהיה העוגן שבו אנחנו נאחזים ונעזרים בו כדי לצאת מתהומות שכל אחד מאיתנו יכול להיקלע אליהן ברגע. ברגע. והאנשים האלה, העובדים הסוציאליים, תאמין לי, אדוני היושב-ראש, אין להם סיבה להיות בתפקיד הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את אחרי הזמן. בגלל שהפרעתי לך לא עצרתי אותך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל לא נורא, רק בשבילם, שניתן להם את הכבוד שלהם גם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להתכנס לסיכום. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין להם סיבה להיות בתפקיד הזה, לא בהיבט של משכורת, לא בהיבט של כבוד ולא בהיבט של מעמד חברתי, אבל הם עושים את זה כדי לעשות טוב. ואני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להצדיע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. לכן הייתי נדיב, ומגיע להם. תודה רבה לחברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת משה אבוטבול. אחריו – חברת הכנסת גילה גמליאל. ואם לא תהיה כאן חברת הכנסת גילה גמליאל, אז קטי קטרין שטרית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ואם לא תהיה קטי קטרין שטרית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> די לשמחה בשעתה. ראה הוזהרת, עד שלוש דקות לרשותך. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש ממששת המנדטים מחזיק בידו צעצוע שהוא אפילו לא יודע איך להשתמש בו. כמו ילד קטן הוא עסוק רק בחיקויים. כל נאום שלו הוא ניסיון עילג לחקות את המנהיג היקר מר בנימין נתניהו, שעמד בראשות הממשלה 12 שנים רצופות. הוא מנסה לחזור על סיסמאות בלי קשר לדברים, ונובר בהיסטוריית הנאומים של ראש הממשלה לשעבר. אבל מה לעשות, זה לא הולך לו. בנט מדבר על החמוצים, ומנסה לחקות, אך זה נשמע עלוב, כמו תינוק מגודל. הוא הולך לנתב"ג כדי להצטלם בצילומי פוזה, אך שכח שמר נתניהו, כשהצטלם שם כראש ממשלה, היו מאחוריו מאות אלפי חיסונים, דבר תקדימי בכל קנה מידה בעולם ומשמש כסמל ודוגמה לאחריות וחריצות; שמנהיגי מעצמות התקשרו לקבל ממנו ייעוץ בנושא. ואילו בנט מצטלם בחיקוי עלוב בנתב"ג בקבלת פנים לווריאנט ההודי. יחי ההבדל הקטן. בפרט שבחודש בלבד שהוא בתפקיד כל המדדים של הנגיף רק עלו, ומעוררים דאגה ענקית בקרב הציבור. הוא קיבל מדינה עם ערים ירוקות וחמישה חולים ביום; כעת המצב מדאיג מאוד מאוד – מעל 500 חולים ביום. נפתלי, יש לך עוד הרבה מה ללמוד מראש הממשלה הקודם מר נתניהו. להלן מעט עצות למופעים הבאים שלך: תוכל בהחלט לערוך חיקוי בביקור בדוכני הפלאפל בקריית שמונה, או לצלם ארבעה מנהיגי ערב שעשו איתנו שלום. אל תתאמץ הרבה – יש לך כאן ארבעה מנהיגים ערבים שמנהיגים את המדינה בפועל כאן בכנסת, בחסותך ובעידודך. תצטלם איתם יחד, זה יחמיא לך וגם להם, וגם מספיק בשביל התמונה הנדרשת לתקשורת שמלטפת. אין הרי שום אידיאולוגיה במה שאתה מייצג, כי אם נלך אחורה במהלך השנים, נמצא בכל נאום שלך דבר והיפוכו – הזכרת את איראן ושכחת שהיללת בעבר ושיבחת את נתניהו על כמה שהעם חייב לו בנושא איראן, כמו בשאר הנושאים שהוכחת שאתה אומר דבר והיפוכו, משקר על ימין ועל שמאל, נטול עמוד שדרה, ושאין בדבריך מאומה מלבד התייחסות מסיבית ואובססיבית לציוצים, שהם עומדים בראש מעייניך. לצערנו, אתה נמצא בעמדה של תפקיד ראש ממשלה, שאליו שובצת לאחרונה על ידי השמאל בישראל, אך נקווה שבעזרת השם מהר מאוד תחזור למעמדך הטבעי כפי שהסקרים מנבאים לך ולא תוכל להמשיך להתל בעם ישראל, כי העם הרבה יותר רציני משפלות קומתו של אדם שלא עומד במילתו. וכמובן, לא נשכח לרגע את הבטחתך, שלאחר ימים מספר בלבד הפכה לבדיחה מהלכת – שתגן על הציבור החרדי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ושיש לך וטו. הינה, מול ההסתערות הבוטה של שר האוצר בנושא המעונות לילדי החרדים, שכל המומחים אומרים שזה לא יתרום כלום למגמה של עידוד התעסוקה אלא בדיוק ההפך, יגרום לאימהות להיאלץ להישאר בבית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אתה שותק ולא מגיב. גם אתה וגם השקד, שכבר לא פורח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז זו שוב הוכחה – בזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – שוב הוכחה נוספת שהשקר והכזב הפכו אצלך לתרבות שאתה מאמץ, ואנחנו נמשיך הלאה להתריע בנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> מדבר בנט תרחק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גילה גמליאל – איננה נוכחת; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – איננה נוכחת; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת שמחה רוטמן – איננו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אף היא איננה נוכחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, מאחר שזה סמוך ונראה, אז אני עוד אתיר לך, אבל כל מי שקראתי לא יקבל את רשות הדיבור. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יעקב, הוא רשם אותי בסוף או לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רשום. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. אנחנו – ודיברנו על זה כבר קודם – ראינו היום אירוע שאיננו מכבד את כנסת ישראל. רגע, יש פה שר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש. השר עיסאווי פריג' הוא השר התורן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שלום, כבוד השר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני ישבתי כאן – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, זה בסדר גמור. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – שבע שנים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא התגעגע, התגעגע – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התגעגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא התגעגע. הוא באוריגינל מתבייש לשבת פה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא. שבע שנים ישבתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רוצה שהחבר'ה הערבים יראו אותו יושב פה, אז הוא יושב לידך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש לי את הכבוד לשבת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר פריג', תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחי, יש לך את הכבוד לשבת עם בנט? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, שמחה רוטמן לא אוהב שמפריעים לו. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קשה, קשה כך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תוריד מהשעון של אמסלם כשיעלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב. נא לאפשר. הוספתי לך את הדקה. בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אנחנו ראינו היום אירוע שממש לא תרם לכבודה של הכנסת, הנוגע להרכב הוועדות, אבל אני רוצה לדבר דווקא על מה שיהיה פה בהמשך השבוע, שלצערי גם הוא, כרגע לפחות, לפי איך שנראה, לא יתרום לכבודה של הכנסת. עתידים לעלות בהמשך השבוע כמה וכמה חוקים, אבל למעשה אני רוצה להתמקד באחד מהם, או בשניים מהם, שעתידים לעלות כאן על בימת הכנסת. אחד מהם זה הנושא של איך מדינת ישראל תטפל במחבלים שמקבלים כסף מהרשות הפלסטינית, הצעת חוק שחתמו עליה מכל סיעות הבית, בעצם כל חבר כנסת – האמת היא שהייתי חושב שבזה אמורים לתמוך גם חברי כנסת ערבים, לפחות אלו מהם שלא רואים עצמם תומכי טרור, אבל כנראה שיש כאלו שהם כן תומכי טרור. ולמרות שההצעה הזאת היא הצעה שהייתה אמורה לעבור פה בקונסנזוס מלא בכנסת, ההצעה הזאת ככל הנראה לא תקבל יחס ענייני, והיא תיפול ככל הנראה, כי הקואליציה תעשה גיוס להפיל את הצעת החוק, שרוב חברי הקואליציה חתומים עליה, חלק גדול מאוד מחברי הקואליציה חתומים עליה. זה סימפטום של קואליציה שמכרה את עצמה לתומכי טרור, קואליציה שתלויה בשביל קיומה גם במנסור עבאס ורע"מ, גם ברשימה המשותפת, וראינו את זה גם היום בחלוקת הוועדות. הרשימה המשותפת, שהיא לא באמת סיעת אופוזיציה, היא סיעת חצי קואליציה, הם הגלגל הרזרבי של הממשלה; כאשר צריכים אצבעות, הם שם בשבילם, תומכי הטרור מפה ותומכי הטרור משם. והתוצאה היא שמדינת ישראל לא מסוגלת להילחם בטרור. חברי הקואליציה הזאת לא מסוגלים להצביע בעד חוק שהם עצמם תומכים בו, שהם עצמם הציעו אותו, שיילחם בטרור. הצבת הזאת שחברי הקואליציה הכניסו את עצמם אליה, שהם שבויים בידיים של מנסור עבאס ושבויים בידיים של הרשימה המשותפת, זו צבת שיכולה להשתחרר ברגע. שום דבר לא מחזיק אתכם. אתם יכולים בכל רגע נתון לחזור בכם מהמהלך הזה. השנאה – השנאה לנתניהו, השנאה לליכוד, השנאה לחרדים – השנאה, השנאה, השנאה שמחזיקה את הקואליציה הזאת ביחד, חייבת להיפסק. אתם יכולים לחזור בכם, לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים פה מדינה יהודית, להגיד מה אתם כן רוצים ולא מה אתם לא רוצים. לא "רק לא ביבי" ולא "רק לא החרדים". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם יכולים לחזור בכם, ואני קורא לכם: חזרו בכם, הקימו הממשלה למען מדינה יהודית. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואם הוא לא יהיה נוכח – חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חזק וברוך. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני מאוד אשמח שאתה תמתין שתי דקות וחצי, כי אני רוצה לשוחח איתך על משהו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה זה, קריוקי פה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני חייב להגיב לו. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה תוכל להגיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מגיב לו בזה שאתה מקשיב לו. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר – ובגלל זה רציתי שחבר הכנסת מיכאל ביטון יהיה איתנו – על הפגיעה בסבסוד מעונות היום ללומדי התורה. אנחנו הגענו לארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות, הגענו מכל קצוות תבל, הגענו בדרך פלאית, ניסית. אין שום אומה בעולם, שום אומה בהיסטוריה, שעברה את מה שהעם היהודי עבר – אחרי אלפיים שנות גלות שב לארצו והגיע לאותה נקודה קטנה על הגלובוס, כל כך קטנה וכל כך מיוחדת, ספציפית מאוד, במציאות שכל-כולה מקיפה אותנו באויבים. הוא הגיע דווקא לנקודה הזאת בזכות התורה הקדושה, בזכות הארץ המובטחת. זו מהותנו. לא הקמנו את הבית היהודי על אוגנדה ולא על כל אדמה אחרת. אני ביום הזה, בשם כנסת ישראל, רוצה להגיד תודה לכל לומדי התורה, למחזיקי בתי המדרש, לאלה שחובשים ברגעים אלו את הספסלים וממיתים עצמם באוהלה של תורה. המציאות של אדם שממית עצמו באוהלה של תורה זה מעין איזו מציאות אין-סופית כזאת, הוא מתמסר כל-כולו. ואנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, שאותם אנשים יושבים ועושים זאת בפשטות ובצניעות ובענווה. המשפחה כולה מתגייסת לאותו לימוד תורה גדול. אותו לימוד תורה גדול החזיק אותנו כאומה ברגעים קשים והחזיק אותנו כפרטים בזמן שאתה צריך לקבל את ההחלטות הכי קשות, הכי קשות. כשאתה יודע שיש משמעות של נפשות, שיש משמעות להחלטות הרות גורל, אז באותם רגעים התורה הקדושה עומדת לנגד עיניך, ואיתה אתה נאזר באומץ ומקבל את ההחלטות האלו. אנחנו ביום הזה צריכים לדעת להגיד תודה על העניין הזה ולזכור את זה כי כמדינה יהודית זה התפקיד שלנו, בשביל זה שבנו לכאן לארץ; לא בשביל להקים עוד איזו מדינה על אדמת אירופה ולא איזו מדינה נוספת בארצות הברית. זו מהותנו. לצערי, חבריי, התחושה היא שבממשלה הנוכחית יש מין איזשהו פרץ של אנרגיה שנובע ממקומות מאוד מאוד מאוד לא בריאים. נושאי הדגל הם שר החוץ, ראש הממשלה בפועל יאיר לפיד, ושר האוצר ליברמן. במהלך קמפיין הבחירות הם התחרו על הקולות שפוגעים במהותה של מדינת ישראל, עשו את כל זה בשם השנאה וקראו לזה ריפוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה סוג של התבלבלות. משפט אחד לסיום, אדוני היושב-ראש: מוטב לראש הממשלה שיצודד עשר מעלות ימינה, שמאלה, אני לא יודע מה, אבל ברור לי שהוא לא בכיוון הנכון, וכדאי שיחשב מסלול מחדש ויתאפס על עצמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר סופר. הרב ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – לא יכול לדבר, הוא מנהל את הישיבה; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, ואחריה – חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, אדוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שמדאיג אותי ממה שאני שומע, למד, רואה את ההתנהלות – שעומד פה היום ראש ממששת המנדטים נפתלי בנט והוא אפילו לא מצטדק על הקואליציה שהוא יצר, על הממשלה שהוא חבר לה, על הממשלה שהוא אשם בהקמתה או על הממשלה שהוא ניסה להתחמק מזה שהיא תוקם, ממשלת ימין. אני כן אזכיר למה לכאורה אני מתפלא על כך שהוא לא מתנצל על כך: אדם עשה סיבוב בכל מיני מקומות ונתן כל מיני הופעות במשך שנה, שנתיים, שלוש, אולי עשר שנים ויותר, והוא כל הזמן הבין שהוא יכול להשיג קולות ולקושש קולות מהימין, אז הוא דיבר ימין. כשהוא דיבר ימין, הוא אמר: כשאני אהיה ואני אוכל לעשות, אני אהיה יותר ימין מאשר הליכוד, וכשאני אהיה בקבוצה הזאת נשמור על ארץ ישראל, לא ניתן לערבים את כל מה שהם מבקשים מאיתנו, נתעסק גם בנושא של פסקת ההתגברות, ההתנהלות של בתי המשפט. הוא עשה את מה שהוא עשה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר פריג', לא נותנים גב לדובר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא עשה את מה שהוא עשה. עכשיו, זאת ההזדמנות הראשונה שבעצם הכריחו אותו להגיע לפה כדי שהוא ידבר, יישא דברים מעל לדוכן. נדמה לי שזאת הפעם הראשונה, אדוני, שהוא נשא דברים כראש ממשלה. לא רק שהוא לא הצטדק, לא התנצל – הגן בשצף קצף על מה שהוא עשה. ריבונו של עולם, איך יכול להיות אדם שסיפר לנו, אמר לנו, דיבר כאילו שהוא בעד עקרונות, ולא כי הוא רוצה להיות חבר כנסת אז יש לו עקרונות. הוא גם הסביר את זה, מדוע הגיע להלך המחשבה הזה של צד הימין, להיות בעד ארץ ישראל השלמה, בעד לעשות סדר עם הרשות המחוקקת, הרשות השופטת – כל הדברים האלה שבימין תמיד מדברים עליהם. והוא עומד פה ומתקיף את כל מי שפוגע בו, כל מי שמדבר איתו ואומר לו: למה הקמת בנוכלות הזאת ממשלה כזאת, איך אתה עושה את זה. אני רוצה להמחיש ולדבר על הדבר הזה כדי לומר שאדם שאומר שהוא ימין ואין לו כל קשר לימין, אדם שאומר שהוא ימין ובסוף אנחנו ברגע רואים איך שהוא עוזב את העקרונות האלה, נוטש אותם, זה אומר שכל המהות שלו היא שקרית. המהות הזאת, שהוא אומר שהוא ימין – זה שקר. אין לו שום אידיאולוגיה. האידיאולוגיה שלו בכלל לא קשורה לא לזה ולא לזה. יש לו עניין אישי – הוא רצה להיות ראש ממשלה. הוא חשב, או שהוא אמר: מתוך זה שאני נראה דתי, מתוך זה שיש לי יחסים טובים עם הימין – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק התחלתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפני שלוש דקות פלוס. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יש לך עוד ארבעה חוקים שתוכל לעלות לדבר בהם. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האכזבה היא מאדם שהסתובב ואמר שהוא יהיה המלך המשיח, שהוא יהיה זה שיצעד בראש המחנה הימני והוא יביא את הישועה, והוא עומד פה ומתקיף את כל קבוצת הימין. יש לך הסבר לזה? מי שיש לו הסבר, שיעלה לפה לדוכן על חשבון שלוש הדקות שיהיו לי בסיבוב הבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה ארבל, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף, וכמובן מיכל וולדיגר, שאולי עד שתעלה ימצאו את הדרך לשלב אותה בוועדת הבריאות, כי היא תעשה עבודת קודש שם. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאני פותח את השעון אני מבקש, אם אפשר – בממשלה לדעתי המנופחת ביותר בתולדות מדינת ישראל אין לנו שר תורן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש שר תורן. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לפחות אחד, לפחות אחד שיבוא לשמוע את הגיגי חברי הכנסת הפשוטים מקרב מורמים מעם מממשלת השינוי והאיחוד והביזוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפשר לקרוא לשר התורן למליאה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם גם שינו את התקנון. אחרי חודש גם שר תורן – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מותר להם גם בלי, מותר להם גם בלי שר תורן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – גם השר התורן יוצא. הכול מותר להם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר עיסאווי פריג'. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לפתוח את העובדה שאתה לא מכהן כשר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, נמצא איתנו השר התורן. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ברוך הבא, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. המשך. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר לשיתוף פעולה אזורי, היום בית המשפט העליון קיבל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמע, אתה ראוי לציון שאתה כבר שולט: כל שר – שמו ותפקידו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לאט-לאט, עוד מעט אני אספר לך מה קרה לי היום. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> זה תהליך, זה קשה, זה מורכב – באמת, ממשלה רחבה – אבל עיסאווי גר קרוב לפתח תקווה, אז יש לו קרבה מיוחדת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ועוד אני אפתיע אתכם בקרוב. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בעזרת השם. בית המשפט העליון פסק היום פסיקה משמעותית ודרמטית בנוגע להפרדה באקדמיה. סוגיית ההפרדה באקדמיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תכף אני אתייחס, בזמן הקצר שיש. כחלק מהתהליכים שישנם בנושאים הללו, זה מתקשר ישר לעניין של מניעת סבסוד מעונות. בעצם רוצים לבוא ולומר לחרדים: אל תהיו חרדים. זה לא עניין של יציאה למעגל העבודה, זה לא עניין של יציאה ללימודים מתקדמים; זה: תשנו את אורחותיכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אמרתי: יש הומופוביה, אסלאמופוביה ויש חרדופוביה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ודווקא סיעות כמו מרצ, שטוענות שהן ליברליות ומקדשות את חופש הדת ואת החופש מדת – הן באמת היו צריכות להילחם פה על הזכות של אדם להיות דתי במדינת ישראל, זכות ליברלית. אבל הצביעות מכאן והלאה. בין העותרים בעתירה הזאת, אדוני היושב-ראש, התנועה הרפורמית, והתנועה הרפורמית עתרה גם כנגד ביטול מיצוי כושר השתכרות בזמנו – כל דבר שנוגע ליהדות. התנועה הרפורמית גם עתרה – שם רשעים יירקב – גם בנושא ההפרדה באקדמיה. והשופט מלצר, שמסיים הערב את כהונתו – נאחל לו הצלחה ואריכות ימים – כותב בפסק הדין שלו הערה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל תהיה לו לשכה בבית המשפט העליון. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מניח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – תמונה גדולה. אף אחד לא – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בפסק הדין שניתן היום בעניין ההפרדה באקדמיה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, על ההפרדה באקדמיה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שם ועדה ציבורית קבעה את זה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> על לימודים בהפרדה באקדמיה כותב השופט מלצר, על ציטוט שהשמיטו העותרים, נתון מתוך ציטוט שלא היה להם נוח, בתוך תצהיר. שים לב, אתה עורך דין, אוסאמה: "במאמר מוסגר אוסיף, כי בכתבי הטענות" של העותרים "הובא תצהירה של סטודנטית זו כמעט במלואו, אבל בהשמטת סעיף זה. בעתירה הנדונה בפני בית המשפט הגבוה לצדק ראוי להתנהל אחרת, ועל אחת כמה וכמה כך על ידי עותר ציבורי – – – חובה זו היא לא רק חובה לומר 'אמת', אלא כוללת בתוכה גם חובה לומר את כל האמת – – – וזאת ללא השמטות שאינן נוחות לטוען, ככל שהן רלוונטיות להליך". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> קבוצה שחרתה על דגלה שקר ושקר ושקר ושקר ושיסוי ממשיכה לא להתבלבל, להגיש תצהיר שקרי לבית המשפט – ואלה התוצאות. אני במשפט סיום, כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה בית המשפט קבע? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא עשה איזה סוג של כלאיים: הוא אמר שאפשר ללמוד בכיתה בהפרדה אבל חייבים לאפשר למרצות, למורות, ללמד באקדמיה. לצערי הרב, התהליכים האלה יובילו לנסיגה בשילוב חרדים בתעסוקה איכותית, ואני מאוד מאוד מקווה שנתעשת כולנו ונבין שזה אינטרס לאומי משותף, שכולנו צריכים להיות שותפים לו, ולא להשאיר את האוכלוסיות המודרות להסתדר לבד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. לאחר חברת הכנסת וולדיגר – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, אדוני. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת, ח'אלדה ג'ראר היא פעילת שמאל פמיניסטית, סוציאליסטית, אחת מהלוחמות הגדולות נגד הקולוניאליזם, פלסטינית וגם אסירה פוליטית. במשך שנים היא נרדפת בגלל הפעילות הפוליטית שלה, פעילות למען שחרור עמה, למען צדק ושוויון לכול. היא נאסרה לאחר שהורשעה במה שמכונה "עסקת טיעון", במירכאות, כי במציאות של הכיבוש עסקת טיעון זה שם מכובס להסכמה שנגזרת מאיום, מלחץ, ובוודאי ובוודאי מהיעדר משפט צדק. אין משפט צדק לפלסטינים, במיוחד בשטחים הכבושים. בית המשפט הצבאי איננו בית משפט, הוא פס ייצור של האשמות והרשעות שווא. היא הורשעה בעסקת טיעון לאחר לחצים, כאשר למעשה שום פעולה אלימה לא נקשרה בשמה – אני מדגיש את זה שוב, שיהיה ברור: שום פעולה אלימה לא נקשרה בשמה, והיא נאלצה, תחת הלחצים, להגיע לעסקת טיעון, והיא אמורה להשתחרר באוקטובר לאחר כשנתיים מאסר, אם אני זוכר נכון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בספטמבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במרץ 2019 אביה נפטר, היא הייתה אז עצורה במה שמכונה מעצר מינהלי, ושוב, זה ביטוי מכובס לחטיפה של אדם והשמתו מאחורי סורג ובריח בלי כתב אישום. במרץ 2019 אביה נפטר בעודה עצורה ולא אפשרו לה לצאת להלוויה. עכשיו נפטרה בתה בת ה-31, ושוב לא נותנים לה לצאת להלוויה של בתה. קודם כול, אני רוצה למסור מכאן את תנחומיי הכנים והעמוקים למשפחת ג'ראר. אני רוצה לשלוח ברכות חיזוק וחיבוק לח'אלדה ולכל המשפחה, ואני רוצה לסיים בכמה משפטים שאני מצטט ממכתב שנכתב ב-1970, ובמכתב נאמר כך – ואחרי זה אני אגיד מי כתב אותו: "התקווה היא נשק רב-עוצמה, אפילו כאשר לא נותר דבר מלבדה. מה שהחזיק אותי גם ברגעים הנוראיים ביותר הוא הידיעה שאני נצר למשפחה למודת ניסיון וסבל שהצליחה לגבור על קשיים רבים. הידיעה הזאת מעניקה לרוחי כנפיים רבות-עוצמה". את הדברים האלה כתב נלסון מנדלה בכלא ב-1970 לאחר שלא הותר לו לצאת להלוויה של בנו שנהרג בתאונת דרכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בושה וחרפה שהמדינה הזאת דומה יותר מדי לדרום אפריקה של 1970. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, ואחריו – חבר הכנסת אוריאל בוסו, שנמצא כאן. אני מקווה שעד סוף סדר-היום מישהו יתעשת – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> ויכניס את מיכל וולדיגר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – וישלב את מיכל וולדיגר בוועדת הבריאות. יש לה הרבה מה לתרום. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> חן-חן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסירות נפש זה מה שהיה חרתה על דגלה בבואה לכנסת. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> חן-חן, אדוני יושב-ראש הכנסת. חבריי הנכבדים, יחד עם חבריי לסיעה פגשתי היום את יעל ברזילי, אשתו של אלעד ברזילי. למי שלא זוכר, אלעד נפגע קשה מאד בלינץ' שביצעו בו פורעים ערבים בעכו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זכיתי גם בביקור שלהם אצלי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כואב הלב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כואב הלב. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יעל סיפרה לנו על אלעד. על מה שהיה, על מה שהוא עובר ועל מה שצפוי לו. אלעד עבר ועובר תקופה מטלטלת וכואבת. הלינץ' שביצעו בו היה אכזרי ומרושע. הוא אושפז בתחילה בטיפול נמרץ, שהה שם זמן רב תוך כדי קבלת טיפול מציל חיים. המסע שלו לא תם, כעת הוא מתחיל בתהליך שיקום לא פשוט בבית לוינשטיין. יום-יום, שעה-שעה, לוחם מעורר השראה. אלעד הוא מורה, והוא התבקש על ידי הנהלת בית הספר שבו הוא עובד ללכת ולשמור על התלמידים, כשאף אחד לא שיער בנפשו שאלעד כמעט לא יחזור חי מהמשימה שלקח על עצמו – לשמור על התלמידים. יעל סיפרה לנו גם על ארבעת ילדיהם, הקטן שבהם בן שנתיים וחצי; ילדים שמביטים על אביהם סובל ועובר מסע לא פשוט. אלעד מסמל את הגבורה ואת האומץ – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת דניאל. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – את השפיות ואת החיים. הפורעים הנאלחים שביצעו בו את הלינץ' מייצגים את ההפך; אלעד מייצג את הגבורה – הפורעים שלו מייצגים את הפחדנות. אלעד, בשם הרבה מאוד ישראלים, אני מצדיעה לך. אבל כאן, בנקודה הזו בדיוק, אני רוצה לספר על עוד צד של סבל שחווה משפחת ברזילי, וליתר דיוק חווה זאת יעל ברזילי. יעל נלחמת בכל יום מחדש על חיי בעלה ועל השיקום שלו. היא נלחמת על הילדים שלו, הילדים שלהם, ועל התא במשפחתי שלהם. אבל יש לה מלחמה נוספת ומיותרת לחלוטין – המלחמה בביורוקרטיה. משפחת ברזילי, כאמור, גרה בעכו; אלעד מאושפז בבית לוינשטיין ברעננה. כל יום היא יוצאת מהבית בסביבות 05:30 בבוקר עם מונית – היא לא יכולה להתרכז בנהיגה, אפשר להבין זאת; היא חוזרת עם מונית אחר הצוהריים, אז מחליפים אותה הגיסים שלה. הבטיחו לה שהיא תקבל חזרה את ההוצאות. רק הנושא הזה, רק המונית הלוך ושוב – 12,000 שקל בחודש. אז הבטיחו. עד היום היא לא קיבלה אגורה. ועוד עכשיו, כשמדברים על להחזיר לה כסף, מדברים איתה על תחבורה ציבורית, והיא צריכה לערוך ולהביא קבלות ולהוסיף – קטסטרופה. ואם לא רק זה, יעל היא אחות במקצועה. היא אומרת שמי שהחזיק את הבית בעצם היה אלעד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להתכנס לסיכום. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאה אחוז. עכשיו היא, בעצם, לא יכולה לעבוד, אבל כסף היא לא רואה. הבטיחו לה שהיא תקבל מעין סוג של דמי מחלה, ואין דבר כזה. היא מעסיקה עוזרת שתטפל בילדים כשהיא נוסעת, גם על זה הבטיחו לה שיחזירו לה כסף – שום דבר, לא דובים ולא יער. כל היום היא צריכה למלא ביורוקרטיה. עוד מסמכים ועוד מסמכים ועוד מסמכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסכמת ואומרת שהיא נאבקת על כל שקל ושקל. במקום שהיא תיאבק על המשפחה שלה ונפנה אותה לשמור על המשפחה, היא נאבקת על כספים ועל ביורוקרטיה. זה הזמן של כולנו פה לדאוג לה ולהפסיק עם הביורוקרטיה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, ואחריו – חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דיברו איתי פה בשבוע שעבר, נתנו לי נאומים חוצבי להבות אש על הציונות ועל איפה אנחנו ציונים והם לא ציונים. אנחנו נמצאים בתשעת הימים, ערב תשעה באב, כשאנחנו מתאבלים על חורבן הבית ומייחלים לבנייתו. את ההפטרה השבוע, שבת חזון – אנחנו נסיים בפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". הגאון מווילנה מחדד: למה "שביה בצדקה"? אומר הגאון מווילנה שהדרך היחידה לשיבת ציון זה לזכות את כל עם ישראל להיות חלק ממנה, ולכן, כשנותנים צדקה, ופרוטה מצטרפת לפרוטה, וכולם מצטרפים לעניין, אז זו אחדות של כל כלל ישראל וזה חלק משיבת ציון. כך ציון תיבנה על ידי בניה. מי שנאם פה קודם בגאווה ובשחצנות, בלי להתבייש, על הקורונה שהוא החזיר לפה למדינת ישראל, בלי להתבייש בזה שהוא לא קרא את הספרון שהוא גנב, כיצד לעצור את הקורונה, ולא קרא שם שצריך לעצור את הווריאנטים בכניסה לשדה התעופה בבן-גוריון, ולא קרא את הדברים הפשוטים שנכתבו שם בספר שהוא גנב ממישהו – אותו אדם לא מתבייש לעמוד כאן, כששני ההישגים המרכזיים של ממשלתו בחודש הראשון לכניסתה – הכישלון שלהם זה הקורונה, אבל מהם שני ההישגים? הישג ראשון – שהצליחו להכניס מתקווה חדשה עוד חברת כנסת נכבדה לתוך הכנסת, ועל זה נלחמו, מי שיודע, שבועיים ימים. קואליציה שלמה נלחמה מלחמת עולם לנורבגי מורחב, וכולם יודעים גם למה. ואז יש לו הישג עצום: לקחת מעם ישראל ומבני האברכים את פת הלחם. זה מה שהאדון בנט, ושקד ואלקין וסער ואיך שלא קוראים להם, לכל החבורה – אני כבר לא זוכר את רשימת הלפיד, יש עוד אחד שם, אולי לא הזכרתי מישהו – עם זה יש להם להתהדר. לקחת לאברכים, לילדי האברכים, את פת הלחם שלהם, בהיגיון כלכלי מדהים: אם אנשים לא יעבדו כנראה יהיו יותר הכנסות למדינה; אם לא יהיה פתרון לנשים הן יישארו בבית ואז יהיה פתרון כלכלי למדינה. אז יש לי חדשות בשבילך, אדוני: לקחת לעם ישראל את הזכות להיות חלק מאותו לימוד תורה; לקחת לעם ישראל את הזכות להיות חלק מהצדקה הכי גבוהה שאותו רמב"ם שאתה – הוא פוער את פיו ומצטט, כשהוא אפילו לא יודע איך לקרוא, מאיזה צד; שיזכור, הרמב"ם אומר: הדרגה הגדולה ביותר בצדקה זה לדאוג ליהודי לפרנסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שולחן ערוך – זה לדאוג ליהודי לפרנסה. את הזכות הזאת לקחת. התורה תמשיך ואנחנו נמשיך, ואתה איבדת, עם הכיפה שלך, עם הכיפה של החברים שלך, את הזכות להיות חלק מלימוד התורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא טקסט, ואחר כך נבדוק מי אמר את המילים הללו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אתה של נלסון מנדלה? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> תכף אני אגיד לך. הרי האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. אבל צריך להקריא קודם כול את הדברים כדיוקם: "ועוד מילה אחת, מילה לראש הממשלה נתניהו. במשך כל כך הרבה שנים לגלגו, זלזלו במדיניות העקבית שלו בעניין איראן. הייתי לצידו לפני 11 שנים, כשהוא אמר שהשנה היא 1938 ואיראן היא גרמניה, וכמה לעגו לו. הייתי לצידו ובאתי לוושינגטון כשהוא הלך לנאום בקונגרס, וכל המומחים הסבירו שהוא רק מרחיק את ארצות הברית. ואני שותף עימו בקבינט ובהחלטה לפרסם בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים, ועוד פעם מומחי ביטחון מטעם עצמם, הסבירו שזאת פגיעה בביטחון הלאומי של ישראל וזה רק למטרות יחצנות. נדמה לי שהיום העתיד של ילדינו ונכדינו בטוח הרבה יותר מאתמול, ואני חושב שראוי שאותם מלגלגים ומבקרים של נתניהו בעניין האיראני יגידו לו היום תודה רבה". אז זה לא סוד מי אמר את זה. האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. זה מר נפתלי בנט. והיום הוא אמר לו כאן: אתה יותר מדי דיברת ופחות עשית, ועוד שלל אמירות מנותקות לחלוטין מהציבור. ודבר אחד הוא לא ידע לענות לנו – כשאתה עמדת כאן לפני חודש ימים, כשהושבעת לראשות הממשלה, הלכת מעל הראש של הנציגים ופנית: אחיי החרדים, אני אדאג לכם שלא יפגעו בכם, וכרגע 18,000 משפחות – אתה יודע, התראיינתי באחד מערוצי הרדיו, והוא אומר לי: תקשיב, מומחי כלכלה אומרים שזה מציל את הכלכלה. אמרתי: איזו גאווה. פעם אמרו לנו שיחידת העילית של כל בחורי הישיבות, אם ילכו לצבא יצילו את המדינה, פתאום הם יצילו בביטחון. ועכשיו מתברר ש-18,000 משפחות חרדיות יצילו את הכלכלה של מדינת ישראל. זו גאווה אמיתית. מבלי לבדוק את הנתונים האמיתיים. 150 מיליארד ש"ח גירעון למדינת ישראל, ושר האוצר לא יגיד איזו תוכנית הוא הולך לעשות. אבל במה הוא הולך להתעסק? בכותרות של כמה שקלים של הכסף של האוכל של הילדים, בשביל שבשנה הבאה יישארו בבית, בשביל להשיג תקשורת לדברים שהם לא רציונליים. והתקשורת שותקת. אבל זו לא רק התקשורת. השותפים שנמצאים כאן מסביב לשולחן הממשלה, ועוד מתגאים: יש לנו כאן דתיים, ושומרי שבת וכיפות, זורקים מתחת לגלגלי הכלכלה את כל אותם לומדי התורה. אבל לא יעזור שום דבר. אברך אחד, אחד אפילו, לא יעזוב את מקום הלימוד שהוא לומד בו מאידיאל בשביל הכנסה כלשהי או בשביל הנחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש. ואחריו – חברת הכנסת מאי גולן, אם תהיה נוכחת. אם לא – אחריה יהיה חבר הכנסת הרב אריה מכלוף דרעי. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אם יהיה נוכח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואידך זיל גמור. לאט-לאט. לא עליך המלאכה לגמור. לאט-לאט. יש רשימה ארוכה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היינו פה בדיון 40 חתימות, ונפתלי לא יכול היה להסתכל לי בעיניים. צריך להבין, יש פה כוחות הרבה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא הזכיר אותך כמה פעמים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כי הוא לא הסתכל עליי, אני גם לא באתי להסתכל עליו. אני לא באתי להסתכל עליו. אם אין לו את הכבוד – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רצינו לשמוע אותך, דווקא. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אין לו את הכבוד – מדבר בטלפון וכשאני אומר לו: בוא תסתכל לי בעיניים, הוא אפילו את זה לא מסוגל לעשות – אז אני אמרתי שאני מוותר על התשובה שלו. אם היה מתנהג בכבוד הייתי מתנהג אליו בכבוד. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, יש פה כוחות הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו רואים בכנסת הזאת. ממשל ביידן – אפשר לקרוא לו ממשל ביידן-אובמה, הרי זה דור ב', זה אובמה 2.0 עכשיו בממשל ביידן – יש לו תוכנית סדורה. התוכנית הסדורה הזו מתחילה בחתימה על הסכם איראן והמעצמות. זה הדבר המרכזי שכרגע הם עוסקים בו. בגלל זה הם לא עוסקים בכל מה שקשור לאזור שלנו. אבל הנושא המדיני זה משנה ברורה, ואוסאמה סעדי, אני מניח שאתה גם מכיר למה הם מכוונים, השלב הבא שלהם – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הלוואי שאתה צודק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> השלב הבא שלהם זה פירוק הציר הישראלי באיחוד האירופי. הם עושים את זה עם ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, שדואג ללכת לשונאי ישראל ודואג להילחם באוהבי ישראל, וכך אנחנו רואים שפתאום יש עימות עם פולין, כך אנחנו רואים שמנהיג אוסטריה קורץ פתאום הופך להיות פחות מועדף על הממשל הישראלי, והנזק השני – וכל אלה שאוהבים שלמדינת ישראל יש נזק שמחים בזה – זה הנזק באיחוד האירופי. ואז, משם, מה שאנחנו נראה פה זו חזרה לתוכנית של הקמת מדינת טרור כושלת בלב ארץ ישראל. זה הפינאלה. זה יגיע לפה אחרי שממשלת הטלאים תעביר תקציב. ולכן כל המשחק עם המשותפת – כן בעד, לא בעד – non issues. יש פה קואליציה של 67 מול 53. הם יעבירו תקציב כי גולת הכותרת שלהם תהיה עקירת יהודים מארץ ישראל, וזה יגיע לשם. ואני בטוח שגם במשותפת יעזרו להם. ואתה יודע, שר המשפטים גדעון סער אמר: אני לא אבוא לממשלה שנשענת על המשותפת – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם המטרה היא סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית אנחנו נעזור לכם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע. זה מה שאני אומר. אתם תעזרו להם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אגיד לך, אוסאמה סעדי, גם הפלסטינים רוצים לסיים עם הסכסוך. גם אתם רוצים לסיים עם הסכסוך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי, אני אומר לך בצורה מאוד ברורה: ברור לי שאתם תתמכו בהם בתקציב, כי הדבר הבא שיהיה זה אירוע של מדינת טרור בלב מדינת ארץ ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הפריעו לי, אז תן לי בבקשה חצי דקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קח דקה, סיים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה. ולכן, לכל אלה – ופה אני אומר את זה גם באופן כן לצופים שלנו שממחנה הימין, שצריך להבין: הממשלה המסוכנת הזו, שזו הדרך המדינית שלה, לא תימוג באוויר ביום אחד. זה לא יקרה. אני חושב שיש שם אינטרסים מאוד כבדים וגדולים, שיובילו אותם להעברת תקציב בתמיכת המשותפת, ובוא נגיד כך: השלב שבו הציבור שלנו יצטרך לצאת לרחובות הוא כשאנחנו נראה את הפינאלה של התוכנית, וזה מדינת הטרור של הפלסטינים, שבתמיכת אמריקה ובתמיכת הממשלה הזו תבוא לכנסת הזו. אנחנו נילחם בזה בכל הכוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן – איננה נוכחת; אריה מכלוף דרעי – איננו נוכח; מירי רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין – איננו נוכח. חבר הכנסת אופיר כץ. יש לך גיבוי פה, אל תדאג. לא, אני כיוונתי למישהו אחר, אופיר. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, מילה: כשאני אני עליתי בנאום של 40 החתימות, אמרתי "ראש הממשלה", ועכשיו אני מצטער על זה, ומעתה והלאה אני לא אקרא לו "ראש הממשלה", כי כשהוא עלה לפה – הוא פעם אחת לא קרא ליו"ר האופוזיציה "יו"ר האופוזיציה". הוא ניסה ככה להגחיך: ביבי נתניהו. אז זו הייתה הפעם האחרונה שגם אני מכבד אותו וקורא לו "ראש הממשלה". לצערי, אדוני היושב-ראש, הכנסת הזאת משותקת כבר מעל חודש; אין ועדות, החקיקה זוחלת, דיונים מהירים – לא שמענו על זה אפילו עוד פעם אחת, שיתוק. כל מה שהקואליציה הזו עסוקה בו זה חוקי עסקנות פוליטיים, ואת טובת הציבור הם משליכים הצידה, כי מה זה בעצם משנה? במקום לקדם פה הצעות חוק חשובות שהוראת השעה שלהן פגה, חשוב יותר לקואליציה לקדם חוקים שישמרו מקרוב על הכיסא שלהם. נשמע כמו איזה מסר, ספין, אבל בואו תראו את העובדות בשטח: הצעת חוק שמאריכה את הזכאות לתשלום על ימי בידוד פגה ב-6 ביולי, היום מעלים אותה רק לקריאה ראשונה; הצעת חוק חדלות פירעון, שמאפשרת מינוי נאמנים שלא מתוך רשימות הנאמנים, שנועדה להגן על ניקיון ההליך, פגה גם כן היא ב-6 ביולי, והיום עולה רק לקריאה שנייה ושלישית – שבוע; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, שקובעת הסדר למתן רישיונות להפעלת קווי מוניות, כן, תופתעו, פגה ב-6 ביולי, ועולה רק היום לקריאה שנייה ושלישית; גם החוקים של סמכות פקחים והמשך חל"ת הגיעו רק בלילה האחרון לוועדה, ובאיחור לשנייה ושלישית. אבל מה כן חוקק וקודם במהירה בשבועיים האלו? חוק נורבגי מורחב ומוכפל; חוק לפיצול הליכוד; הוספת סגני שרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש לפזר את ההפגנה משמאלי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> זו לא הפגנה, אנחנו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה נשמע פה כמו הפגנה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אנחנו מדברים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע לו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה בנושא שאופיר מדבר עליו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, זה היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מגבשים דעה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – אני מבקש להוסיף לו זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> לא, השר צריך להשיב, אז הוא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמתי לב – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> תוסיף לו זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמתי לב שהוא מוצא חן בעיניך ואתה מגבה אותו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אני מבקש להוסיף – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זו פעם שנייה שהוא דואג לי ולזמן שלי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> תוסיף לו זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> כל הזמן אני דואג לך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רשמתי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> פה אחד תוסיף לו, פה אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. בבקשה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> בבקשה, רק תוסיף לו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה כן חוקק וקודם בשבועיים האלו? אמרתי, חוק נורבגי, חוק פיצול הליכוד וסגני שרים. החוקים האלו תקתקו כמו שעון, עברו, קודמו, הוכנו, בלי לפספס פסיק. והציבור? שיתמודד. הרי מה זה עוד שבוע בלי דמי בידוד? מה זה משנה אם החלב לא יהיה במחיר מפוקח? העיקר שיהיה לראש הממשלה החליפי סגן שני במשרד. זה גם מדהים שאל מול השתקת הכנסת ורמיסת האופוזיציה יש דממה מוחלטת. בכנסת הקודמת, על מעט הזמן שלא הוקמו ועדות, פחות מחודש ממה שקורה היום, ועל ייצוג פחות הולם ממה שמציעים לנו היום, הלשכה המשפטית הייתה מוצפת בפניות של התנועה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להתכנס לסיכום. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לאיכות השלטון – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי זמן הפציעות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – התנועה לאיכות השלטון ונוספות מסוגה. היום, במצב הרבה יותר גרוע, תנחשו כמה פניות יש מהתנועה לאיכות השלטון ללשכה המשפטית? אפס. זה גם פלא ממש לקרוא בעיתונים שהחוק הנורבגי הוא פתאום נהדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא נותן לשרים זמן לעבוד, הוא כבר לא חוק של מושחתים. באמת יש שינוי באוויר. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. המשחק שלכם לא עובד עלינו, הציבור לא מעניין אתכם, לא אכפת לכם מהאזרחים. כל מה שאתם עושים נובע מיצר הישרדותי מכוער וצבוע. אתם מוכרים פה עקרונות כמו ארטיקים, הבטחות שנעלמות כלא היו, תקוות ואמון שריסקתם. אל תשכחו לרגע שאתם בקרוב תיפלו, וכל מה שאתם עושים עכשיו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ייזכר לכם. אל תבואו לבקש את טוב ליבנו כשאתם תהיו בצד השני, כי את הנזק שאתם עושים היום אנחנו נצטרך לתקן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכל חברי הכנסת החדשים, קחו טיפ ממני: איך יודעים בנאום כתוב שאתה מדבר שלוש דקות? דף A4 בכתב גדול, 22 פונטים, במרחק של שורה כן-שורה לא – שלושה דפי 4A זה בדיוק שלוש דקות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> איזה גופן? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל הרב מרגי – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> הגופן, הגופן. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> השאלה כמה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> גודל גופן. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כמה מילים? כמה מילים? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כמה זמן לקח לך – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אבל היו אתמול הארכות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ידעתי שעם היהודים – אתה נותן להם, אתה רק מסתבך אחר כך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – היו פנדלים, תתחשב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי איננו נוכח; חבר הכנסת איתמר בן גביר – איננו נוכח; חבר הכנסת גדי יברקן – אף הוא אינו נוכח. חבר הכנסת דודי אמסלם, בבקשה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, יש עוד שני דוברים אחריו: יריב ודוד ביטן. אחריו – חבר הכנסת יריב לוין וחבר הכנסת דוד ביטן, אם יהיו נוכחים. בבקשה, אדוני. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כאיזה שעתיים הייתי בפרסה, ניגש אליי בן אדם, ואומר לי: נעים מאוד. שאלתי אותו: רק רגע, אתה עובד בכנסת או שאתה מהנורבגי? הוא אומר לי: אני חדש מהנורבגי, יומיים. אמרתי לו: אני אגיד לך את האמת, מצטער, אבל כל שעה וחצי ניגש אליי בן אדם, אני לא יודע אם הוא עובד בכנסת, אורח או חבר כנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני עד. אני עד לזה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה עד לזה, ראית את זה. עכשיו פשוט, תראו איזו בדיחה עשיתם, פשוט הכנסתם לפה 30 עובדים זרים, 60 מיליון שקל. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, לא זרים. לא זרים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מבקש עכשיו מהציבור שבבית – המצלמה, אם אתה יכול לראות את שולחן הממשלה, אף אחד לא נמצא פה חוץ מפריג', הוא שר תורן. דרך אגב, הוא גם בנורבגי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עוד לא בנורבגי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה עוד לא בנורבגי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, עוד לא בנורבגי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תהיה בנורבגי. אבל אני אגיד לכם, רבותיי, אני אסביר לכם מה קורה: עכשיו אלקין בבית אוכל גלידה עם אשתו; גדעון סער מנדנד את דוד; אילת שקד אוכלת פיסטוקים עכשיו עם בעלה; מתן כהנא, כמובן, עכשיו בעצם עושה ספורט; אביגדור ליברמן רואה כדורגל, וכן הלאה וכן הלאה. אבל מה הבעיה? אין לי בעיה עם זה. כל אחד בבית משלם 60 מיליון שקל כדי שהם יאכלו פיסטוקים. ועכשיו, כדי לסבר את האוזן, כל יום 200,000 שקל. כל יום. אתם מבינים את המושחתים שיושבים כאן? מעולם זה לא קרה בכנסת. אלה שמספרים לכם, תקווה חדשה – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – "אנחנו רוצים לעשות דברים חדשים" – רבותיי, זאת השחיתות הכי הכי הכי שפלה שיש כאן, הכי נמוכה. אנשים חושבים שהכסף זה של אבא שלהם, חושבים שהם משחקים בכסף של משחק המונופול. אלה האנשים שהרעילו את עם ישראל. עכשיו, מאיפה ליברמן רוצה להביא את הכסף הזה? בואו, אני אספר לכם, למנסור עבאס אין לו בעיה לתת 53 מיליארד שקל, אבל לילדים החרדים, להרעיב אותם, למה לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להרעיב – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא? לקחת משפחה חרדית, שהאישה עובדת, למה בעלה לומד תורה מתוך אמונה. אבל אם אפשר להוריד להם, למה לא? לערבים – חס ושלום. עכשיו אני אגיד לכם מה יקרה. אם מנסור עבאס יחליט שלא, זה לא יקרה גם אם ליברמן יקפוץ עד השמיים. מנסור עבאס רק איים עליהם במוצאי שבת, הם התכנסו ביום ראשון. אמרו לו: מנסור, למה אתה מתעצבן? מה שאתה רוצה. תגיד לנו מה אתה רוצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל למה באותה הזדמנות אתה מכעיס את – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר להם: חבר'ה, הבדואים עכשיו למאיר כהן. ואללה, לא עברו שלוש דקות, אוסאמה סעדי עבר למאיר כהן. בגלל שזה ככה עובד. אני אמרתי לציבור בעם ישראל – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה הסכם. זה הסכם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם לא מבינים את האמת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה הסכם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שמנהל את המדינה היום זה מנסור עבאס וטאהא – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל יש הסכם, אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובעצם אני הקראתי לכם מה הם אמרו על חיילי צה"ל. הם משווים את חיילי צה"ל – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למחבלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני מספר לכם, הם הקול – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא צריך לכבד את – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ה-61. ברגע שהם לא מסכימים, אין חוק, הכול נמשך. ולכן באופן מעשי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מי שמנהל את המדינה זה מנסור עבאס, הלכה למעשה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא צריך לכבד הסכמים קואליציוניים? אני לא מבין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת דוד ביטן, אם יהיה נוכח. בבקשה, אדוני. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן בדיון על נושא שהוא נושא חשוב, והיום הזה, אדוני היושב-ראש, מתנהל כמו עוד יום רגיל במליאה. אבל אני מוכרח לומר לכם שלא כך הדבר, ואני חושב שכדאי שחברי כנסת של הקואליציה, שהיו שותפים והצביעו כאן קודם בסוגיית הרכב הוועדות, יבינו ויהיו ערים לנזק העצום שהם גרמו במו ידיהם, לא לכנסת העשרים-וארבע, אלא למוסד הכנסת בכלל. חברי אדוני השר עיסאווי פריג', אני חושב שגם אתה מבין, וכל מי שנמצא כאן מבין שמרגע שנחקק חוק נורבגי מורחב – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והשרים בעצם מתפטרים מהכנסת ולא באים, זאת לא אותה כנסת. ואתה היית באופוזיציה לא מעט שנים ואתה יודע איזו חשיבות יש לאינטראקציה הזאת בין האופוזיציה לבין השרים. עכשיו, גם אני, שמתנגד לזה מכול וכול, ותמיד התנגדתי לזה, גם כשהתחלף השלטון – זו כבר עובדה, אף אחד לא יוכל לשנות אותה, והדבר הזה ימשיך וילווה אותנו, והנזק שהוא גרם הוא ברור. קח את זה, תוסיף עליו את התקדימים שנוצרים פה עם שימוש בסעיף 98 של התקנון, שמאפשר לרוב הקואליציוני לקצר את משך הדיונים ולמנוע מהאופוזיציה להביא את הדברים ולנמק את ההסתייגויות שהיא הגישה במלואן, ותקבל מציאות של כנסת מסורסת כמעט לחלוטין. תעבור לאולמות הוועדות, תראה מה קורה בוועדת הכספים. לוקחים את הוועדה ואומרים ככה: המפתח הסיעתי שהיה קיים תמיד איננו כבר, לא נחשב. עובדה, המשותפת יכולה, עם שישה מנדטים, לקבל שני נציגים, והליכוד, עם 29 חברי כנסת – שני נציגים. הקואליציה מייצרת לעצמה רוב של שניים בוועדה, כאשר הרוב שלה במליאה הוא בקושי שניים, ועושה את זה לא רק שם אלא בכל הוועדות החשובות לכל רוחב הגזרה, כפי שכמובן לא היה מעולם. אתה מבין את מה שאני מבין, שאם זה נקבע כך היום, זה כבר יהיה כך תמיד. אף אחד לא יעשה משהו אחר. על זה תוסיף את המצב שלוקחים את שר האוצר ונותנים לו שיושב-ראש ועדת הכספים יהיה מטעם הסיעה שלו, ממלא המקום של יושב-ראש ועדת הכספים יהיה גם הוא מטעם אותה סיעה, ויוצרים בעצם מצב שוועדת הכספים, שצריכה להיות לא רק גוף מפקח אלא – גם את זה אתה מכיר טוב – גוף שמתקיימים בו באמת דיונים אמיתיים, היא הופכת לזירה של מפלגה אחת, של אדם אחד, שר האוצר, שמנהל אותה גם כן. על כל זה תוסיף את העובדה שכאשר אני – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת, ולשוחח קצת בלחש. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר פנו אליי בקדנציה הקודמת וביקשו – ואתה זוכר גם את הדבר הזה היטב, למרות שאז לא היית כאן בכנסת, אבל אני בטוח שאתה זוכר את הדבר הזה היטב – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת מנסור עבאס, מוסי רז, נא לשבת בבקשה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – באו אליי אנשי סיעת ימינה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב בן ארי, נא לשבת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וביקשו שהקואליציה תתמוך במועמד שלהם לראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אתה בוודאי זוכר את זה. ואני אמרתי: לא יקום ולא יהיה, כי אם ניצור מצב שעוד בנוסף לכל מה שתיארתי קודם גם הקואליציה תכתיב לאופוזיציה מי יהיו ראשי הוועדות מטעמה, אנה אנחנו באים? ומה קרה היום? על מה הצבעתם היום? על כך שיושב-ראש הוועדה למעמד האישה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. חברת הכנסת אמילי מואטי, לא מפנים גב לדובר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יושבת-ראש הוועדה, או יושב-ראש, מי שייבחר, שהוא תפקיד שמוקצה לאופוזיציה, מי יקבע מי הוא יהיה, איזו סיעה? הקואליציה. עכשיו אגיד לך עוד דבר, השר פריג', היית גם סגן יושב-ראש הכנסת, ואתה יודע שנשיאות הכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם, אדוני. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תמיד שיקפה את ההרכב הסיעתי. ואם לסיעה לא היו מספיק מנדטים כדי לקבל חבר מלא בנשיאות, חילקו ברוטציה את התפקיד. אתה, נדמה לי, כיהנת באופן הזה. אתה יודע מה רוצים עכשיו לעשות? תשעה חברים; שישה לקואליציה, עם 61 מנדטים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלושה לאופוזיציה, ומתוך השלושה – המשותפת, עם שישה, תקבל אחד מלא, ו-52 חברי כנסת יקבלו שני סגנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אנה אנחנו באים, השר פריג'? אולי תתערבו ותעשו משהו להפסיק את הטירוף הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת דוד ביטן, ואחריו יסכם השר חמד עמאר. דוד ביטן, בבקשה, אדוני. מיכל רוזין, תודה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני באמצע הסוכרייה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לו כישורים. רם בן ברק, אל תדאג לכישורי האכילה שלו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אסור לאכול תוך כדי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> עכשיו שומעים אותי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אפשר לא לשמוע אותך, ביטן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע לחבר הכנסת ביטן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עבאס, מנסור, תשמע טוב. אני רואה שאתה מבסוט ביומיים האלה, חבל על הזמן. אז אני לא רוצה לשבור אותך, אבל שני דברים אתה צריך לדעת: קודם כול, האוצר – חתמת איתם על הסכם קואליציוני, אבל האוצר לא ייתן לך כמעט כלום. מה הוא יעשה? הוא ייקח את כל הכספים שהמגזר הערבי מקבל בתקציב ויצבע לך אותו על ההסכם הקואליציוני. בסוף אתה תסתכל ימינה, שמאלה, תראה שבעצם לא קיבלת כלום, ואז תתעורר. זה התרגיל של האוצר באופן כללי. ולכן לקואליציה אני אומר: תראו, אי-אפשר לעמוד במשברים קואליציוניים יום-יומיים עם רע"מ. כל הזמן יש משבר, משבר. אני אמרתי ברדיו לפני חודש שהבעיה של הקואליציה תהיה עבאס. מדוע? כי אתם תצטרכו לנהל איתו משא ומתן על כל חוק, על כל החלטה. כל פעם הוא יתחיל מחדש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבעיה זה לא המשא ומתן, זה תג המחיר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, חכה, אני אומר באופן כללי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש הסכם קואליציוני, צריך לכבד אותו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> על מנת לפתור לכם את הבעיה, אמרתי למנסור, אני מציע שההסכם הקואליציוני יהיה הסכם יומי. כל יום תנהלו משא ומתן על אותו יום, מה הוא מקבל באותו יום, ואז הקואליציה תוכל להמשיך להשתדרג ולהמשיך להחזיק מעמד. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> כל לילה ההסכם הזה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? הסכם יומי. כל יום יושבים ב-10:00 עם מנסור עבאס והחבר'ה שלו ואומרים איך אנחנו מסדרים את היום. אחרת אתם לא יכולים. כי פריג', יש לו בעיה, הוא חלק ממרצ, והוא בעניין הזה הגון. יש כללים למרצ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ממלכתי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ממלכתי כאילו, לא הגון, גם מנסור עבאס יכול להיות הגון אבל הוא ממלכתי. ולכן הוא לא יכול לעשות את מה שרע"מ עושים. אבל לאט-לאט הוא ילמד שבלי זה הוא לא יכול להתקדם. נכון או לא, פריג'? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לך, שים לב, פריג', הוא יקבל הסכם קואליציוני יומי, אתה תקבל הסכם קואליציוני שבועי. כך אתם תהיו מסודרים, גם רע"מ וגם מרצ, ואתם מחזיקים הרי בסופו של עניין את הקואליציה הזאת, כי בלעדיכם אי-אפשר. הם אמרו בהתחלה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אנחנו נחזיק ארבע שנים? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אתם המצאתם פטנט. מה הפטנט? אתם כבר לא אומרים מה הממשלה הולכת לעשות, אלא כמה זמן היא תחזיק מעמד. הממשלה נבחנת על פי משך הזמן שהיא מחזיקה מעמד. אבל זה לא הולך ככה. אתם צריכים לבצע דברים. יש בעיות במדינה שצריך לטפל בהן, אז אתם אומרים: הכול בהסכמה. בהסכמה כל אחד יכול לעשות. כדי לעשות כביש או גשר באיזשהו מקום, מספיק שהפקיד יקבל החלטה והפקידים באוצר יתקצבו את זה; לא צריך בשביל זה ממשלה. ממשלה צריך על מנת לפתור את הבעיות היום-יומיות של המדינה, גם לטווח ארוך וגם לטווח קצר, ושם ההסכמות לא עוזרות. מה שצריך לעשות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה לטפל בבעיה עצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. מסכם? לא מסכם. אנחנו עכשיו עוברים להצבעה על הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6). הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצביעו 52 חברי כנסת, נגד – שלושה חברי כנסת, אין נמנעים. הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) אושרה ותעבור לוועדת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העבודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הכנסת שתקום תכריע. זה עובר לוועדה המסדרת לקביעת ועדה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוועדה המסדרת תקבע. כשיש מחלוקת, היא תקבע. נקודה. << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1406; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 32; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת, חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק חדלות פירעון – חברי הכנסת, אני לא שומע את עצמי. יוליה מלינובסקי, א. לא נותנים גב לדובר; ב. יושבים במקום. השר עיסאווי פריג', תודה רבה. נא לשבת, חברי כנסת. ווליד טאהא, נא לשבת. ניר אורבך, נא לשבת. פינת היועצים שם – סדרנים, תיכנסו לפעולה. מה, אני צריך לעשות סדר במליאה? חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בטרם אגש להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, אבקש רק לציין, בעקבות פרסום שראיתי היום ברשתות החברתיות, שהיום אנחנו מציינים את היום ה-2,500 לשהייתו או ללקיחתו של אברה מנגיסטו בשבי החמאס. 2,500 ימים, ומן הראוי שנשים את – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עצור, עצור רגע. סדרנים. אני אומר ליועצים שיושבים בתאים: אנחנו נוציא את כולם, נשאיר רק את מנהלי הסיעות. חברי הכנסת, נא לשבת. חמד עמאר, רם שפע, יש פרסה, יש לכם שם כיבוד, הכול. דוד ביטן, נא לשבת. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אז אשוב ואציין את העובדה שהיום זהו היום ה-2,500 שבו אברה מנגיסטו לא נמצא יחד עם בני משפחתו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר פריג'. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וביום הזה, רווי המחלוקות והעימותים בבית, אני בטוח שסביב הסוגיה הזו כולנו נושאים תפילה משותפת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סיעת יהדות התורה, עד לכאן זה מגיע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – לשובו לחיק משפחתו, יחד עם הישאם א-סייד, האזרח הישראלי הנוסף, וכמובן עם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוליה, עם כל הכבוד, את יושבת במרחק מדודי אמסלם, אתם מדברים בצעקות, מה זה פה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה שהוא יתקרב לפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, שבי לידו או שתחזרו למקום. בחייכם. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כמובן נזכיר גם את חללי צה"ל הדר גולדין ושאול אורון, זכרם לברכה. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני המליאה, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן – הארכת תוקף), התשפ"א–2021. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי אמסלם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חוק חדלות פירעון נחקק בשנת 2018 ונכנס לתוקף בספטמבר 2019. החוק מסדיר את מכלול דיני חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי, הן של יחידים והן של תאגידים, ומסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות הדרושות לביצוע החוק, לרבות בכל הנוגע לאופן גיבוש רשימות הנאמנים הממונים לפי החוק. הוראות החוק בעניין זה, של רשימות הנאמנים, נועדו להרחיב את היצע הנאמנים שמתוכם יכולים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידית סילמן, נא לשבת. מירב בן ארי, דוד ביטן, אתם רוצים התייעצות? תעשו בחוץ. תעשו את ההתייעצות בחוץ. הדובר מתאמץ. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא להגזים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בתפילות הוא מתאמץ יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הוראות החוק בעניין גיבוש רשימות הנאמנים נועדו, כאמור, להגדיל את היצע הנאמנים שמתוכם יכולים בתי המשפט והממונה על חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי לבחור על מנת ללוות את תהליך חדלות הפירעון, ובמיוחד את תהליך השיקום הכלכלי. ביולי 2019 הוסף לחוק סעיף 376א, הקובע כי במהלך תקופה של כתשעה חודשים מיום תחילתו של החוק יהיה ניתן למנות נאמנים שלא מתוך רשימות הנאמנים החדשות, והמינויים ימשיכו באופן דומה לאופן המינוי שהיה תקף ערב כניסת החוק. דחיית התחילה לעניין מינוי הנאמנים, או גיבוש רשימות הנאמנים, נדרשה כדי לאפשר פרק זמן סביר להתקנת התקנות שעניינן אופן גיבוש רשימות נאמנים וכן לגיבוש הרשימות עצמן בהתאם להוראות התקנות. בהמשך, בשל עיכוב נוסף בהתקנת התקנות, בין היתר בעקבות הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש, הוארכה הוראת השעה עד לחודש מרץ 2021, ולאחר מכן בפועל, בעקבות הקדמת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע, ובהתאם להוראות סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, הוארך תוקף הוראת השעה עד ליום 6 ביולי 2021. תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים) הותקנו בינואר 2021, אך בשל עיכוב בהליך מינוין של הוועדות הציבוריות שתפקידן לגבש את רשימות הנאמנים, רשימות אלה טרם גובשו בפועל. על כן באה הצעת החוק שלפניכם, אשר מבקשת להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 1 בינואר 2022 וכן לקבוע כי התיקון ייכנס לתוקפו באופן רטרואקטיבי מיום 7 ביולי 2021. ועדת החוקה בדיוניה בהצעת החוק עמדה על כך שהיא תעקוב אחרי יישום התקנות והתקנת רשימות הנאמנים החדשות כדי למנוע מצב שבו תידרש הארכה נוספת, ובכוונת הוועדה לקיים דיוני מעקב בנושא זה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאושר בוועדה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5) יש רשימת דוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת דוד ביטן. חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אכלת את כל הסוכריות, אה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, חמש דקות עומדות לרשותך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, אכלת את כל הסוכריות? השארת משהו? תאמין לי, בלע את כל הסוכריות, זה משהו לא נורמלי. טוב, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני דיברתי על מנסור עבאס בפעם שעברה, עכשיו אני אדבר על משהו אחר. קודם כול, לגבי החוק הזה – זה חוק מאוד חשוב, ובעצם מי שהוביל אותו בוועדת חוקה זה אוסאמה סעדי. הוא ניהל את כל הישיבות, ובעצם אפשר להגיד שהוא חוקק את החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוסאמה, עוד פעם לא קיבלת קרדיט. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד פעם אני נותן לך, מה אני אעשה? כל פעם שאני עולה, החוק הזה – אתה לא הפעלת את השעון, כבוד היושב-ראש. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה בסוף – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני נותן לך קרדיט, כי האמת, מגיע לך, באמת עבדת קשה על החוק הזה, ישיבות על גבי ישיבות עם משרד המשפטים, חברי הכנסת וכל מי שצריך. אם אפשר להגיד שמישהו הוביל את החקיקה, זה אוסאמה סעדי. אנחנו גם היינו בסדר שהתעלמנו מזה שהוא מהרשימה המשותפת והתייחסנו לזה שהוא גם בן אדם וגם עורך דין מצוין, ולכן נתנו לו לנהל את העניין הזה, בקואליציה הקודמת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפחד לא ניהל אתכם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הפחד לא ניהל אותנו, ידענו שהוא יעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר, וזה שהוא מנהל את הישיבה, הוא לא ינצל את זה למשהו לא ראוי. לכן הוא ניהל את הכול – גם את ההסתייגות, גם את – הכול. באמת כל הכבוד, אוסאמה. אני אגבה ממך על זה משהו אחר כך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דוד, יש התיישנות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון, יש התיישנות. אבל אנחנו נמצאים במצב, לצערי הרב, שבעצם החוק לא מיושם כמו שצריך בגלל הבעיה של הנאמנים, וטוב עושה יושב-ראש הוועדה – אני מבין שהסעיף הזה הולך לפקוע, ואנחנו לא רוצים להתחיל את כל התהליך מחדש, כי זה באמת חוק שלקח הרבה זמן לחוקק אותו. ולכן אני אישית תומך בשינוי הזה שאתם מביאים עכשיו על מנת להאריך את תוקף הוראת השעה. מעבר לזה, החוק הזה מאוד חשוב להרבה מאוד חייבים, שאני מבין שלא פותחים בהליך פשיטת רגל אלא קוראים לזה פשיטת רגל קטנה, על מנת שאם יש חוב בסכום מסוים אפשר יהיה לגשת להוצאה לפועל ולקבל הסדר הרבה יותר מהיר, ללא כל הרעש והצלצולים של הליך פשיטת הרגל. הרבה מאוד אנשים מחכים לזה. אני באמת לא יודע למה עד עכשיו לא מינו את רשימת הנאמנים. זה לדעתי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אסביר לך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בוא תסביר. זה לדעתי כישלון באמת רציני, מכיוון שיש נושאים חברתיים, וזה נושא חברתי ממדרגה ראשונה. בארצות הברית, למשל, הליך פשיטת רגל הוא מהיר מאוד. יודעים שבן אדם נמצא בקשיים ולא יכול להסדיר את החובות שלו, אז נותנים לו מהר מאוד להתחיל חיים חדשים, להתחיל להיכנס עוד פעם לכלכלה ולעשות את מה שצריך. בישראל בכל דבר מערימים קשיים כאלה שאתה, בשביל לעשות משהו, לוקח לך הרבה מאוד זמן. יחסית, עכשיו הליך פשיטת רגל בבתי המשפט נהיה קצר יותר וטוב יותר. לא כמו שהיה לפני עשר שנים, נגיד. הפעם כונס הנכסים הרשמי עושה את העבודה בצורה יותר מהירה, ולכן אנחנו לא שומעים זעקה על זה שהחוק לא התחיל לבוא לידי ביטוי כמו שחשבנו שהוא יהיה. אבל ברגע שהוא יתחיל, תאמינו לי, הרבה מאוד אנשים יצאו לדרך חדשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוסאמה סעדי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה, מה, בוא תסביר. תסביר באמת למה החוק הזה – למה הנאמנים לא מתחילים? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לי 25 דקות. אני אשמח. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לך 25 דקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני נתתי לך קומפלימנטים. תאמין לי. אתה לא צריך אותי באמת. מה? נגמר לי הזמן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך עוד 45 שניות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> 45 שניות, מה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מרשה לך חמש דקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. בסדר, סעדי, אני לא אקח לך. אתה צריך לבוא ולהסביר מה עשית בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא צריך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל תשמע, אוסאמה, הפעם הקואליציה לא כמו שאנחנו היינו בסדר איתך. כי אני רואה שהם הלכו עם מנסור עבאס, ואתה פה ושם נותן להם רשת ביטחון. וראית היום שהם עבדו עליך בעיניים עם ועדת הנשים; לא אמרו לך שבעצם בזה שהם נותנים לנו רוב שם, אתה אולי לא תקבל את יושב-ראש הוועדה שאתה מצפה לקבל. ואמרתי – למרות שאני חושב שתומא סלימאן יכולה להיות, חוץ מהבעיה של החיילים, שאז היא לא רצתה לזמן ולעשות ישיבות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, עוד קצת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לי בעיה לתת לך על חשבון – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא נתן לי קצת זמן. אתה אחריי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אחריי. בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קח שתי דקות על חשבונו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למעט הבעיה הזאת, בסך הכול, אני חושב שהיא הייתה יושבת-ראש ועדה שתפקדה מצוין. למעט הבעיה של החיילות, שהיא לא רצתה לכנס בסופו של דבר, אני לא מבין למה לא. כיושב-ראש ועדה, אתה צריך לעשות את העבודה, מה זה משנה אם זה כך וכך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זוכר את זה. למה לא נכון? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לך זיכרון סלקטיבי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא סלקטיבי. אני זוכר שהיה עם זה בלגן גדול. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב בן ארי הייתה בעניינים אז. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב, לא הייתה בעיה עם הנושא של החיילות? נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתה. היא אומרת שלא הייתה. לא נכון. הייתה בעיה ועוד איך הייתה. עכשיו, תומא, אני אומר לך – – – << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> היה דיון נאה, דוד, היה דיון נאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי ניהל אותו? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – אבל בהתחלה היא לא רצתה, אתה יודע את זה. מה? היא לא רצתה בהתחלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סמוך על דוד ביטן, ראית שכשהוא רוצה להחמיא, הוא מחמיא, וכשצריך – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני הודעתי היום – ותומא, אל תיעלבי, באמת שאנחנו לא עושים את זה נגדך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מכיר את העובדות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי היום בוועדה שאנחנו לא נצביע בשביל יאיר גולן בוועדה של הקליטה, הוא נבחר כביכול על ידי הקואליציה, מכיוון שיש לנו רוב. לא חייבים. אותו דבר יש לנו רוב – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אל תתרברב, כי עוד בתקדימים שנוצרו כאן ישונה התקנון כך שיושב-ראש יכול להיבחר גם בלי הצבעה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה, שישנו אותו גם כן. כרגע, במצב הנתון, אנחנו יכולים לא להצביע. ולכן, גם בוועדה למעמד האישה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה אחרי המהומה של היום בוועדה המסדרת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה לא נגדך באופן אישי. אבל כמו שאני מכיר את אוסאמה, כשאנחנו נצטרך אתכם באיזו הצבעה, הוא יבוא וייתן לי את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תבנה על זה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאנחנו נשחרר את הפלונטר בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא ברצועת הביטחון לממשלה הנוכחית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא ברצועת הביטחון לממשלה. מצד שני, פה ושם אנחנו מנצלים את זה שהוא מצביע אידיאולוגית על איזה נושא, ואז אנחנו משתמשים בעניין הזה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זהו. מה אתה רוצה? שבע דקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נתן לי חמש דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה את כל חמש הדקות? קח. דבר. בבקשה. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> ביטן – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? אני לא שומע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה בתוספת זמן על חשבון אוסאמה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, אוסאמה זה משהו מיוחד, אין מה לעשות. אבל הייתה לו תקופה מאוד קצרה שהוא לא נבחר לכנסת. הייתה לו קודם כול רוטציה. ניסינו לשכנע אותו – זה לא בסדר שניסינו לשכנע אותו, אבל ניסינו לשכנע אותו לא לקיים את הרוטציה, זאת האמת. זה לא בסדר שניסינו, אני מודה בזה, אבל לא רצינו להפסיד אותו בכנסת. מה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא עזר. התפטרתי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ובכל זאת הוא עמד ברוטציה והחליט להתפטר בכל זאת, אז נאלצנו להסתדר בלעדיו. למרות שהוא זה שתמיד היה המוציא והמביא בכל השיחות איתכם – הוא התנדב לזה, לא שרצנו אחריו. הוא אוהב את זה. ולכן – אחר כך הוא לא נבחר, נכון? ולאחר מכן הוא נבחר. היה לו מזל שהיו בחירות כל שלושה-ארבעה חודשים, אחרת היום הוא לא היה יושב איתנו. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> למה היו בחירות כל שלושה חודשים? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בני, אתה לא אכלת סוכריות הרבה זמן, תכף אני מביא לך. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> שאלתי, למה היו בחירות כל שלושה-ארבעה חודשים? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא בגללנו. בגלל שאתם עשיתם חרמות. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> לא, לא בגללכם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל שאתם החרמתם את בנימין נתניהו. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אתה צודק, לא בגללך, בגלל נתניהו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שקרה. כשעושים חרמות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו בבעיה. עכשיו, דרך אגב, מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, עשיתם חרמות שלא לצורך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה קרה? אמר "נתניהו"? עד עכשיו התנהגתם יפה. מה קרה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, ראית, רק הזכרתי את נתניהו. עשיתם חרמות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה קרה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא – – – מחזקים את – – – שלו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תנו לו לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עשיתם חרמות שלא לצורך, וזה יצר מצב של כאוס פוליטי ומערכת בחירות אחרי מערכת בחירות. אז עכשיו – בפעם שעברה הקמנו ממשלה עם גנץ, ועכשיו אתם הקמתם עם רע"מ ומרצ. בסדר. הבנו את זה. בואו נראה כמה זמן תחזיקו מעמד באמת. אני לא רואה מצב שתחזיקו מעמד הרבה זמן, כי אתם קצוות פוליטיים, ויהיה לכם קשה מאוד להסתדר, ואתם תריבו בסופו של דבר. גם לריב לוקח זמן. ולכן, בסופו של עניין – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם יבלעו הרבה צפרדעים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בגלל שלריב לוקח זמן, אז אני מאמין שאתם שנה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק כדי לא להתפרק. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שנה לא נוכל לעשות כלום, אבל בתוך שנה אני מאמין שכן. לקחתם לנו את בני בגין, שהוא – מה? << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> לא מחזירים אותו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לקחתם את בני בגין, שהוא באמת שם דבר בליכוד, אבל לצערנו בזמן האחרון הוא קצת הפך להיות מפלגת העבודה. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> התפקר – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התפקר, הוא אומר. יצא לתרבות רעה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אתה, איך שאמרתי פעם ברדיו: אתה לא אלוהים של הליכוד. והצדקת אותי, נכון? אמרת אחריי: נכון, אני באמת לא אלוהים. אתה זוכר את זה? << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> התייעצתי עם אשתי, וגם היא אמרה לי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא בדקה, והוא לא אלוהים, ובזה אנחנו מסיימים. תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לקחתם אותו, אבל בסופו של דבר נסתדר גם בלעדיו. משאירים לכם אותו בלי שום בעיה. זהו? טוב, תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זהו, סיימת. כל דבר טוב מסתיים בסוף. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת אתי חוה עטייה, אם היא תהיה נוכחת. אם לא – אז חבר הכנסת אורי מקלב. עד 15 דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יעקב, תתקשר לשרת התחבורה שתעלה לנו את המזגן. חם לנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש שר תורן. עיסאווי פריג' נמצא במליאה והוא שר תורן. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר לשיתוף פעולה אזורי, בבית הכנסת של הרב יוסף משאש, זכר צדיק לברכה, בחיפה, הגיע תשעה באב. וכמו בכל שנה בבית הכנסת של הרב משאש בחיפה נהגו המתפללים במנהגי אבלות, החשיכו את האורות, התיישבו על הרצפה, אחזו בספרים והתכוננו לאמירת הקינות אל תוך הלילה, כפי שנהגו גם במרוקו ובאלג'יר במשך דורות רבים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה? בטריפולי לא? תוסיף גם טריפולי. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מתחבר לזהות הרב המדובר. נגיע גם לטריפולי. אולם באותה שנה דברים התרחשו אחרת. זמן קצר לאחר שהחל החזן לקונן על חורבן בית המקדש, ובעוד כמה מן המתפללים ממררים בבכי חרישי, קם רבי יוסף משאש וקבע: עד כאן קינות. אנחנו באתחלתא דגאולה. הגמרא, במסכת מכות, מספרת על רבי עקיבא שראה שועל יוצא מבית קודשי הקודשים, וחכמים בוכים ורבי עקיבא מצחק. ואמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? ענו: מקום שכתוב בו "הזר הקרב יומת", יוצא ממנו שועל. אמר להם: אני צוחק מפני שעד שלא נתקיימה נבואתו של ירמיה, מתיירא הייתי שמא לא תתקיים נבואתו של זכריה. ועכשיו משנתקיימה נבואת הגלות, בוודאי ובוודאי שבעזרת השם תתקיים נבואת הגאולה. מנהיגות רואה אסטרטגיה, רואה למרחוק. גם אם עכשיו נמצאים ברגעי משבר, צריך להסתכל קדימה כמה צעדים. בפעם הקודמת שהייתה לנו כאן הזדמנות לעמוד מעל הדוכן ולדבר באריכות, ודיברנו מענייניהם של חכמי ישראל, דיברתי על הרב עוזיאל – הזכרתי בקצרה, והבטחתי להרחיב – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני תוך כדי מקבל הודעה מאחד, חסיד שלך, מיכאל אילוז, שהוא צופה ונהנה מכל מילה שאתה אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו נהנים. סוף-סוף מביאים איזה משהו – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נודה כמובן לראש המועצה הדתית בנוף הגליל מיכאל אילוז, שעוסק בעבודת קודש. דיברנו בקצרה על חבר הכנסת החמישית והשישית הרב פריג'א זוארץ, זכר צדיק לברכה, ובהזדמנות שיש לי עכשיו אני רוצה להמשיך ולעשות שימוש בספר הנפלא שערך אופיר טובול, בשם "קול התור", ולספר קצת על רבי פריג'א. רבי פריג'א – בשמו העברי זה ישועה, אבל אני מעדיף – – – << קריאה >> עידית סילמן (הוועדה המסדרת ): << קריאה >> – – – לאופיר סלפי עם "קול התור". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול להודיע על השדולה המזרחית. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל זה רק אחרי שנבחן אתכם. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אז אולי תגיד שאנחנו פותחים שדולה מזרחית מסורתית. ספר לעם ישראל, תתגאה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל זה עדיין בתהליכים, אנחנו בוחנים את הנושא לעומק. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אתחלתא דגאולה, נו, מה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בינתיים קבענו תאריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי ההתנהגות של הוועדה המסדרת, ספק אם הוא ירצה. אני בספק אם נאפשר לו לשתף איתך פעולה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בינתיים נקבעה פגישה עם יושבת-ראש הקואליציה. היא נתנה את הבטחתה ודחתה. הם רגילים שמילה זו לא מילה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> לא, תלמד עליה זכות. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> תלמד עליה זכות, היא בערים המעורבות מחר. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל נחזור עכשיו לעניינו של הצדיק שדיברנו על אודותיו. הוא נולד בחורף בשנת 1907, למניינם, בטריפולי שבלוב. בשנותיו הראשונות הוא למד בצלא – זה החדר שהיה בזמנו בלוב – ולאחר מכן בישיבת דאר ביבי אצל רבי חי גביזון. הוא חבש את ספסל הלימודים בחברת יגדיל תורה, שנוסדה בשנת 1893 בלוב במטרה להכשיר מורים, דיינים ורבנים, והיה לאחד מתלמידיו של רבי כמוס נחיאסי, מראשי קהילת יהדות לוב בטריפולי ולאחר מכן במדינת ישראל. באוגוסט 1928 נשלח רבי פריג'א מטעם הרבנות בטריפולי לשמש רבה של העיר חומס. נוסף על כך, הוא שימש חזן, שוחט, פוסק הלכה, מורה לעברית בקהילה ובסביבותיה. רבי פריג'א הוביל בקהילה פעילות ציונית-דתית והפיץ את השפה והתרבות העברית שהתגבשו בארץ ישראל. סמוך להקמת מדינת ישראל החלו קהילות קטנות בלוב לחסל את החיים היהודיים בני מאות שנים ולהגר לעיר הנמל טריפולי, שממנה הפליגו לארץ ישראל. בתוך גל ההגירה הגדול הזה חזר רבי פריג'א ב-1948 מחומס לטריפולי, ושהה בה עד שעלה לישראל בדצמבר 1949. בעיר טריפולי הוא הפך לפעיל עלייה, תוך שהוא מרחיב את השפעתו באמצעות ייסוד העיתון "חיינו", שהביא בו חדשות ממדינת ישראל ודיווח על העלייה והקליטה של העולים מלוב. עם הגעתו לשער עלייה בחיפה נשלח רבי פריג'א, יחד עם העולים מלוב, למעברת שבות עם בבית ליד. הוא שימש בה רב ומורה, ובהמשך – מנהל בית הספר המקומי. פעילותו הציבורית, שהחלה בטריפולי, נמשכה בישראל. רבי פריג'א זוארץ ייסד, עם שותפים נוספים, את ועד קהילות יוצאי לוב, שהפך לאחת מהתאחדויות במוסדות המפד"ל, עליה השלום. בשנת 1955 נבחר לכהן בכנסת השלישית מטעם המפד"ל וכיהן בה גם ברביעית, החמישית והשישית – בסך הכול 14 שנים כשליח ציבור של יוצאי צפון אפריקה. באותם שנים הוא קבע את מקום מושבו בנתניה והקים בה ישיבה על שם רבי אברהם חיים אדאדי, שהיה מגדולי רבני לוב במאה ה-19. בשנת 1990 הוענק לו תואר יקיר התנועה הדתית-לאומית על פועלו, ובשנת תשנ"ג, 1993, נפטר רבי פריג'א ונקבר בנתניה. משעלה למדינת ישראל קיבלה פעילותו הציונית ביטוי חברתי ותרבותי הקשור באופן הדוק לקהילתו וליתר העולים מצפון אפריקה. כחבר כנסת הוא הוביל תפיסה חברתית באמצעות קידום חוקים אשר סייעו לשכבות החלשות בהיבטים של כלכלה וחינוך. הוא טען כי רק שיפור רמת החיים ורמת החינוך של העולים יאפשר מיזוג גלויות ברוח המדיניות שהוביל ראש הממשלה דאז לאחר הקמת מדינת ישראל. כאיש ספר ביקש רבי פריג'א לשמר את ההיסטוריה והתרבות של יהודי לוב במדינת ישראל, מתוך אידיאולוגיה שבמושגים עכשוויים ניתן לכנותה "רב-תרבותיות", דהיינו, מיזוג גלויות תוך שמירה על הייחודיות של כל גלות וגלות או לכל הפחות שימורה והנחלתה לצעירים. על תפיסתו האידיאולוגית ופעילותו הציונית של רבי פריג'א זוארץ אפשר ללמוד מעיון בארבע התחנות המרכזיות בחייו, תוך ציטוט ודיון במגוון טקסטים שכתב. תחנות אלה מסרטטות את תהליך התפתחותו כמנהיג: מורה, תלמיד חכם, משורר, פעיל, רב, חבר כנסת, סופר וחוקר בישראל. אני מניח שהזמן לא יאפשר לנו לעבור על כל התחנות, אבל נתחיל. << יור > > היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מופיע באחד מספרי הלימוד? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> הבטיחו שיהיה, כמובן, ראש הממשלה. אבל זאת לא הייתה הבטחה ליבתית. כשהוא היה שר חינוך הוא מינה את ועדת ביטון, שתחולל שינוי, כמובן, אבל כדרכו ההבטחה לא קוימה. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> באוגוסט 1928, בתום הכשרה רבנית, נשלח רבי פריג'א זוארץ מטעם הרבנות בטריפולי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הסיפור השלם לא גורע משאר חלקיו של הסיפור. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לכהן כרבה של העיר חומס, כאמור. הוא היה חזן, שוחט, פוסק הלכה ומורה לעברית בקהילה ובסביבותיה. לצד לימוד מסורתי של טקסטים מהתנ"ך, לימד גם עברית מודרנית ושילב בתוכנית הלימודים שיעורים בספרות עברית ובהיסטוריה של עם ישראל, תוך שהוא נעזר בספרי לימוד ובעיתונים שנשלחו מהארץ. במקביל להוראה בבית הספר ייסד בשנת 1931 את המועדון העברי בן יהודה. במועדון הזה התקיימו שיעורי עברית למבוגרים, קריאה משותפת בעיתונות העברית מארץ ישראל ופעילות תרבות למבוגרים ולבני נוער, ובהן הצגות שכתב והעלה, שיחות, שירה בציבור, פעילות ספורט. כמו כן, הוא עמד בקשר עם כלל הקהילה והפיץ את השפה והתרבות העברית. בשנותיו בחומס החל רבי פריג'א זוארץ לחבר שירים שביטאו כמיהה לציון. הוא הלחין את השירים ושר אותם עם תלמידיו ובני קהילתו בימי הלימודים ובאירועים חגיגיים. השירים שהלחין וכתב שימשו להנחלת השפה העברית בדרך חווייתית ומעניינת ולהקניית ידע וערכים. כפדגוג, הם סייעו בידו ליצור חטיבות זמן של למידה חווייתית, שהפחיתו את המתח הלימודי. השירים היו גם גורם מלכד ומושך לפעילות תרבותית, ולעיתים תפקדו כאמצעי תעמולה בקרב רבדים בקהילה שלא שלטו בשפה העברית אבל כן מצאו עניין והנאה בשירים. גם מכובדי היושב-ראש כמובן שולח ידו בשירה. אני מאחל לנו שיום יבוא וגם השירים יצאו מהמגירה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא לפרסום, לא לפרסום, למגירה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תלמידו של הרב פריג'א זוארץ, זבולון בוארון, תיאר בדברי ההקדמה לקובץ השירים של מורו, "הגיגים: שירים לעת מצוא" את ההשפעות החינוכיות, התרבותיות והאידיאולוגיות שהיו לשירים על התלמידים והקהילה. וכך הוא כותב: "השירים היו מושרים בפי רבים בעיירות לוב. לרבים מאיתנו, נערי בני ישראל בלוב, מילאו שירים אלו תפקיד מרכזי בגיבושו של חינוכנו הציוני – – – שירים אלה ואחרים שרנו בדבקות, בהתלהבות ובלהט ללא גבול, אשר הדבקנו בו אף את ההססנים שבקרבנו – – – שיריו של רבנו היו לנו גם מקור לא אכזב להעשרתו של אוצר לשוננו העברית המדוברת". אני מבקש להקריא בפניכם שיר אחד מתוך קובץ השירים. וכך הוא כותב: פרחי חיים הידד פרחו / בשדותינו פה ושם / בחשכות דורות אורות זרחו / אכן יש תקווה לעם. זוהר דרור לנו הופיע / אחר אלפי שנות עלטה/ הד מציון לנו משמיע / התכוננו, עידן מטא. ולעמכם בל תקמצו / את כל תנו – חלב ודם / איש את אחיו זרזו, אמצו / שכם אחד בעד העם. אל חוף מבטחים נחתור, ננהגה / אונייתנו המטורפה / לסיר חרפה נחשוב, נדאגה / שעה אחת קודם יפה. רוח עמנו כאז נפריח / דת עם לאום ושפת הורים / גם את הגוף בל עוד נזניח / רוח מוצק עם שרירים. / ציון אימא תקוותה בנו / לא עת לדום, משקוט די/ אם אין לנו – מי לנו? / ואם לא עכשיו – אימתי? שיר זה איננו משתייך לשירת הכיסופים הקלאסית, המבטאת כמיהה ערטילאית לבוא המשיח, סיום הגלות וחזרה לארץ האבות, כמו שירים נוספים של רבי פריג'א זוארץ עצמו. הוא גם לא עוסק בשאיפה אוטופית. הוא נכתב מתוך היכרות עם פעילותה של התנועה הציונית בישראל ומגיב לה. אין ספק ששיריו של רבי פריג'א זוארץ כוללים רבדים שהושאלו משירת הקודש, ובעיקר משירי הגאולה, אבל הוא מוסיף להם רבדים חדשים. השיר "פרחי חיים", שהקראתי כעת, מתאר את ההתעוררות הלאומית שבעקבותיה העם היהודי מאחד כוחות ועולה לישראל. בבית שלפני האחרון רבי פריג'א זוארץ מציג גם את תפיסתו הציונית: דת עם לאום ושפת הורים. לאומיות שמשלבת באופן הרמוני את הדת ונטועה במסורת ההורים; לא מתנתקת, לא ציונות חדשה, לא יהודי חדש, לא ישראלי חדש – המשך של אותם דורות. ניתן לאפיין את תפיסתו ככזו שאינה שוללת לחלוטין את התרבות הגלותית אלא יוצרת שילוב הרמוני עם התרבות הציונית הדתית. גישתו זו קיבלה ביטוי גם בפעילותו במדינת ישראל. רבי פריג'א זוארץ סיים את שירו בהשאלה מהפתגם שטבע הלל הזקן במסכת אבות: "אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי". אלא שברוח הלאומיות הקולקטיבית הוא משנה אותו לצורת רבים: אם אין לנו – מי לנו? ואם לא עכשיו – אימתי? הכמיהה הדתית לציון, מאורעות מלחמת העולם השנייה, הפרעות שביצעו מוסלמים ביהודי לוב ב-1945 וב-1948 וההכרזה על הקמת מדינה היהודית, הביאו לכך שמרבית קהילת יהודי לוב ביקשה לעלות לישראל. העלייה התאפשרה רק לאחר שהשלטון הבריטי, ששלט בלוב לאחר מלחמת העולם השנייה, פתח את שערי המדינה ב-31 בינואר 1949. הידיעה על פתיחת השערים נפוצה בקרב קהילות יהודיות קטנות, שבניהם מכרו את רכושם ונעו מהיישובים הקטנים בטריפוליטניה לכיוון טריפולי הבירה על מנת להפליג משם לישראל. תוכננה עלייה הדרגתית, כך שבכל שנה יעלו 7,000 עולים, אולם הלחץ שהופעל על האחראי לעלייה בלוב ברוך דובדבני, ועל ראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית יצחק רפאל, שביקר בלוב ביוני 1949, הביא לשינוי החלטת הממשלה. במשך שנתיים התקיימו 42 הפלגות, ובמסגרתן עלו רוב בני הקהילה היהודית בלוב. במטרה לעדכן ולהכין את הקהילה לעלייה, ייסד וערך רבי פריג'א זוארץ בטריפולי באוגוסט 1949 את העיתון "חיינו". העיתון יצא לאור בחסות בן יהודה, בני עקיבא, ברית חלוצים דתיים וקק"ל. בעיתון הוא דיווח על ההכנות ועל השלבים לעלייתה של הקהילה למדינת ישראל, וכן על קליטתם של העולים מלוב במעברות ובמושבי עולים. העיתון הביא גם דיווחים חדשותיים ממדינת ישראל ומהתפוצות. נוסף על אלה, פרסם רב פריג'א זוארץ בעיתון שירים ומאמרים פרי עטו ושירים ארץ-ישראליים. כדי שבני הקהילה יוכלו לקרוא את החדשות, פרסם זוארץ את העיתון בשלוש השפות המדוברות בקהילה: עברית, ערבית יהודית ואיטלקית. העיתון הופץ אז ב-3,500 עותקים, הגיע לכל בתי היהודים בלוב וסייע בהכנת הקהילה לחיים החדשים בישראל. לאחר עלייתו של רבי פריג'א זוארץ, החליפו עמישדי גואטה בעריכת העיתון. העיתון "חיינו" דורש מחקר מקיף, ובמסגרת הנאום הזה – יש לנו זמן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. נא לסכם – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> נדלג – לא, זה היה עשר דקות או 15? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה היה 15 – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> כהלכתן. אז אנחנו ניאלץ לחתום את הסקירה הקצרצרה כאן – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לנאום הבא. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וכמובן – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – להעלות את זכרו ואת מורשתו המפוארת של חבר הכנסת לשעבר הרב פריג'א זוארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אותי לימדו לא להיות נדיב על חשבון אחרים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יהי זכרו ברוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו, שהחליף את חוה אתי עטייה, בבקשה. אתה השארת בן אדם ער שממתין לשמוע את הנאום שלך. הוא רוצה לחוות דעה על זה. אחיך הגדול. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אה, כן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יהודה אבידן מחכה לראות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב, אז יש לנו לפחות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לי אין ספק שתביא לו כבוד, נחת רוח, אבל הוא רוצה לשמוע אותך. בבקשה, אדוני. עשר דקות עומדות לרשותך. << יור >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> תשמע, הרייטינג של ערוץ הכנסת – מגיע גם לערוץ הכנסת באמת שאפו אמיתי. מתברר שזו תוכנית הריאליטי הטובה ביותר שצופים בה. ויש הרבה עובדים טובים שעובדים – וכבר שיבחתי גם כן את עובדי הכנסת והמזכירות – שעות לא שעות. ראיתי, קראתי פוסט של – אני פחות מכיר, אבל אני יודע שהוא מפורסם – אלירז שדה, לאחר שהוא שמע על הגזרה של המעונות. וכך הוא כותב: אל תיגעו ואל תרעו ללומדי התורה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא בחור חילוני. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא בחור חילוני. הוא לא אברך, ולא משפחתו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא בן הזוג של אילנית לוי. הוא נשוי לאילנית לוי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי. עכשיו עשית לי כבר בעיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל בכל אופן, הוא כותב: אלו המעטים הלומדים כאברכים גזרו על עצמם חיי עוני. הם לא יכולים לצאת לעבודה, כי הם עוסקים בקדושה. העזרה מהמדינה היא זניחה, והחיסכון לא יועיל למדינה ולשאר האזרחים. בשבילם זה הבסיס – אם יצאו לעבוד – בשביל עולם התורה זה אסון. בשבילנו כעם יהודי זו סכנה קיומית. את זה כותב בחור חילוני ממבט צדדי. ואמרתי את המספרים. מי שלא יודע, לפחות שני שליש מהציבור החרדי משולב במעגל העבודה בצורה כזאת או אחרת. קודם כול, כשאנחנו מדברים על הנשים, גם מבחינת ה-OECD, ציבור הנשים החרדיות, במספר מקביל, אפילו קצת יותר מהציבור החילוני, עובדות. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. אין פער. אין, אין. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בכל אופן, הן נמצאות במקום מצוין לפי כל הפרמטרים. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו, אנחנו מדברים על השליש שנשאר – סולת נקייה, טהורה. והלוואי – ולא רק אני אומר את זה; אני בטוח שעוד כמה יגידו – הלוואי שהיינו זוכים לשבת ולהמית את עצמנו באוהלה של תורה. לומדים מתוך בחירה, לומדים מתוך אידיאל, מתוך הבנה אמיתית של קיום. ואת כל הזרקורים של הצלת הכלכלה של מדינת ישראל עכשיו אנחנו מכוונים לשם. 150 מיליארד ש"ח גירעון לאחר הקורונה, וזה מה שיציל את הכלכלה. חברת הכנסת קריב, אני שואל אותך משהו. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> דיברו על הגיוס כבר לפני כמה וכמה שנים, והוכח שמה שמנסים לעשות בכוח פשוט לא יעבוד. נעשו המון מהלכים בשנים האחרונות לשילוב הציבור כחלק מהחברה, אבל לאפשר למי שרוצה ללמוד להמשיך ללמוד. התמיכות הללו הן שוליות לעומת מה שהם עושים, לעומת מה שהם תורמים. לחלוטין אף אחד לא יכול לחלום שמי שלומד באוהלה של תורה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו לא תמיכה ללומד תורה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אנשים חושבים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה סיוע לאישה שרוצה לצאת לפרנס את ביתה, סיוע להתפתחות הילדים הקטנים. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, לימוד תורה זה קשה מאוד, מ-09:00 עד 13:00 ומ-15:00 עד 19:00, וזה כולל ערב, וזה כולל שישי, זה מאמץ. זה אחד. דבר שני, דיברו, כחלק מקריטריונים של המעונות, על כך שאדם הולך ומשלב את עצמו בחלק מהתעסוקה, שהוא מראה שהוא הולך להשתלב, זה קריטריון. הבן שלי לומד בכולל, והוא עושה מבחן לרבנות בשביל להשתלב בסוף במעגל העבודה. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> יפה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> יפה, אבל אף אחד לא מכיר במבחני הרבנות, במבחני דיינות, במבחני קהילה. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אז בזה צריך לטפל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לומדים – צריך לעשות קריטריון – – – << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> שילמדו חצי יום וחצי יום יעסקו בהכשרה מקצועית, כולל במקצועות קודש והוראה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל הוא רוצה ללמוד כל היום בשביל לצאת עם הבנה אמיתית של ארבעת חלקי שולחן ערוך. אתה יודע מה זה מבחני הרבנות? מבחן על איסור והיתר; מבחן על שבת, ואחר כך – חופה וקידושין, ברכות, אבלות וכו' – שמונה מבחנים של הרבנות. ואם זה דיינות – יש שלושה מבחנים גדולים מאוד שצריך לעשות: חושן משפט, אבן העזר, יורה דעה. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> בוא נקבע מספר שנים שבהן שהוא עוסק באוהלה של תורה, ולאחר מכן שחצי יום ילמד וחצי יום יעבוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לעולם לא נגביל אדם שרוצה ללמוד תורה, גם לשם לימוד, פה במדינת היהודים. זו בדיוק הנקודה. זו בדיוק הבעיה האמיתית שאנחנו רוצים להציף. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> גם עבודת כפיים זה ערך יהודי. גם עמל. תודה ועבודה, אלה שניהם ערכים יהודיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל למה זה מקפיץ אותך? << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> לא. זה לא מקפיץ אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא, בוא, אני – בוא, בוא. לומדי – – – << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> זה לא מקפיץ. אבל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני, לומדי התורה גזרו על עצמם צניעות – – << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – עוני מרצון. הם לא חיים על כתפי אף אחד. הם חיים – הם לא משקיעים 700 שקל בהופעה בפארק הירקון, בגני יהושע ובכל האטרקציות האחרות. הם גזרו על עצמם, מתוך צניעות, פשוט חיים – – – << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> הרב מרגי, אתה חושב שכל מי שהוא לא אברך אז חייו הם 700 שקל בגני יהושע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אף אחד לא בא בטענות על צורת החיים של אף אחד. אנחנו 70 שנה, עייפנו מזה שרוצים לחנך אותנו, להנדס אותנו, לתכנת אותנו. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – חס וחלילה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה שלקחתי. אני מוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> היושב-ראש נגע בנקודה, וזה מה שהתחלתי להגיד לך: להפסיק לנסות לחנך את הציבור, ובטח לא לחנך בכוח. לא לחנך בכוח. יש מספיק רעיונות איך לשלב. הינה, עכשיו יצאה פסיקה שאפשר ללמוד באקדמיה בהפרדה. באמת תודה רבה. בשנים האחרונות, ברגע שנפתחו הקריה האקדמית אונו ועוד הרבה מכללות, ואפשרו ללמוד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מקווה שיופי תירוש לא תערער, אם יש ערכאת ערעור. אני לא יודע. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אפשרו ללמוד, אז אלפי חרדים עשו תארים – תארים במשפטים ותארים בחינוך, במנהל עסקים ובראיית חשבון – ולומדים, ממשיכים ללמוד ומשתלבים. ואותן משפחות שהנשים שם עובדות מתוך בחירה, ברצון אמיתי לשלב, לעבוד ולפרנס את הבית ולאפשר גם בשעות הללו, והבעל ילך ללמוד, ברצון של האישה – האישה, היא לא עושה את זה בכפייה ואומרת: טוב, אין מה לעשות, אני אתפרנס. זו הבחירה שלה. מרגע שהיא החליטה להתחתן – אני רוצה ואני אתאבד על הדבר הזה. אני לוקחת בעצמי – היא תקנה פחות בגדים, ופחות בילויים, עם כל העבודה שהיא תעשה בשביל שהבעל ילמד. אתה אומר לה: לא. למרות שאת עובדת והשתלבת במעגל העבודה ואת רוצה לעבוד עד 16:00, בגלל שהעבודה שלך היא עבודה קשה ואת רוצה להכניס יותר פרנסה, את לא תוכלי לצאת לעבודה. עשרות מעונות הודיעו כבר על סגירה. אנשים ביטלו את הרישום. הינה, אני מחזיק פה את הטבלה. אנשים הבינו את הפערL דרגה 3 במעון לילד זה היה 866 ש"ח, ולתינוק זה 1,070. ברגע שמבטלים את כל הדרגות, 2070 ש"ח לילד ו-2,695 לתינוק – משפחה עם שניים-שלושה ילדים, אפילו עם שני ילדים – – – << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> לא צריך לבטל, כל מה שצריך זה שבן הזוג השני – עשר שעות בשבוע. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, קודם כול, אי-אפשר להגיד כזה דבר לאנשים לאחר שיצאו לרישום, לאחר שתכננו חודש – – – << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – צודק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא שמענו את מר בנט שדיבר, ציוץ אחד הוא לא העלה בנושא הזה. הוא לא אמר לשר האוצר: תעצור רגע, נדבר על השנה הבאה, נחשוב על שילוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כיושב-ראש ועדת החוקה, אתה תיתקל בסוגיה שתרצה לתקן, ויגידו לך: חזקת ההסתמכות. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> בזה אני מסכים איתך. בזה אני מסכים. בוא נמתין ונראה מה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> המון חברי כנסת מהקואליציה, ברגע שהגשתי הצעה לסדר-היום, פנו אליי ואמרו לי: אנחנו מצטרפים אליך. לא יכול להיות שמשנים את הכללים באמצע, חודש וחצי לפני. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> בסדר, אני מסכים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> יפה, אבל להסכים זה לא מספיק, צריך לעשות מעשה. אתה יושב-ראש של ועדת החוקה, נמצא פה חבר הכנסת מיכאל ביטון, יושב-ראש ועדת הכלכלה – בהצלחה רבה לך. אנחנו בטוחים שתעשה עבודה מצוינת, למרות שאנחנו לא חלק מהוועדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במילים יפות הוא אמר לך: אתה שותף לדבר – מילה שלישית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> שותף, אין מה לעשות. אבל, כל כך הרבה חברי כנסת חברתיים – וקולם נדם. קולם נדם מול הדריסה הנוראית הזאת, שעושים כרגע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלושה היו בעצה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל זה מה שתפס את הכותרות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני בא להקשיב לנאומים ואתם יורדים עליי? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, סיבכנו אותך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> עוד מעט, ב-03:00 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרב מיכאל, שלושה היו באותה עצה. זה ששתק, אתה יודע מה קרה לו בסוף? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> ב-03:00 אנחנו עולים לדבר תורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו נעבוד ביחד בוועדה. נעבוד ביחד, בוסו, בהוגנות עם כולם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אומר, חברי הכנסת החברתיים שנמצאים בקואליציה צריכים להרים קול זעקה. לא שמענו שר אחד אפילו, חוץ מזה שהשולחן הזה תמיד ריק מאז החוק הנורבגי. אני חושב שזו אחת הבעיות, אתה לא יכול להתנגש מולם. לא יהיה לנו איתם שום – צריך לחוקק איזה חוק שגם שר שהוא לא חבר כנסת יצטרך לבקר פה במליאה פעם בשבועיים, שלושה, חודש, אחרת אין לך דיבור איתם. הם לא נגישים לציבור – ולא רק לציבור, לא נגישים לכנסת, לבעיות האמיתיות שנמצאות כאן. עוד איכשהו היה חיבור, עכשיו אנחנו בכלל לא נראה אותם. הם לא מבינים את המצוקות. אנחנו מקבלים אין-ספור הודעות של משפחות, של אנשים, של אברכים, שאומרים: מה נעשה? הינה, אני סיפרתי ואמרתי באופן אישי, הבן שלי לומד בכולל, והכלה עובדת בעבודה עד שעה 16:00 אחר הצוהריים. הילד, הנכד שלי, צריך להיות במעון. הוא אומר לי: אבא, בשנה הבאה איך אני שם אותו במעון? 2,500 שקל משלמים במעון. אז יחפשו משפחתונים, יחפשו חלטורות, יביאו לסבתא או שהאישה צריכה להוריד כרגע מהמשרה, לסיים בשעה 13:00 את העבודה, כי הבעל – היא תוריד מהאוכל שלה ולא תוציא אותו מהכולל. זה מה שהמדינה רוצה לעשות בסוף? להוציא אנשים ממעגל העבודה? ומה להגיד, ניצחנו? לא היה כזה דבר מאז קום המדינה. אבל קולם של חברי הכנסת החברתיים בקואליציה, קולם של השרים, קולו של מר בנט, שאמר: אחיי החרדים, תעזבו את העסקנים, אני אדאג לכם שלא יפגעו בכם – קולו נדם. האמת היא, כשאני חושב על הסיטואציה – מה זה קולו נדם? תאר לך שהוא מתקשר לשר האוצר ואומר לו: שר האוצר מה אתה עושה? הוא אומר לו: מה זאת אומרת? בתור מה? אתה כולה יש לך שישה מנדטים, לי שבעה, תגיד תודה שאתה ראש ממשלה, אתה תגיד לי מה לעשות? אף אחד לא יכול באמת להגיד לו מה לעשות. הרי גם ועדת הכספים אצלו, ועדת הרפורמות, ויש לו שישה חברים – עכשיו הורידו לשלושה, ממלאי מקום בוועדת הכספים שיהיו מטעם ישראל ביתנו ושר האוצר והכול ביחד באותו מקום. זאת אומרת הוא רב עם עצמו, אין מישהו שיגיד לו לא. אנחנו נמצאים באובדן אמיתי. אבל אני אומר לציבור, ולא רק לציבור, באחריות אמיתית: אם מישהו חושב שיש אברך אחד, משפחה חרדית אחת שתשנה אורח חייה בגלל הגזרה הזאת – לא יקום ולא יהיה. אבל הם מרגישים על הבשר שלהם. לצערנו, אנחנו אומרים, בבחירות תמיד יוצאים ועושים סוג של געוואלד בקמפיינים. צעקנו ואמרנו להם: חבר'ה, לא יהיו לכם בסוף גם קמפיינים – עזרה לקמפים לישיבות, ויהיו גזרות על המעונות, ואחר כך, מחר יכול להיות שגם בארנונה יגידו: לא תהיה לך הנחה בארנונה, עד שלא יהיה כושר השתכרות. אנשים אמרו: אתם מגזימים, יהיה אותו דבר, עולם כמנהגו נוהג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נזמין אותם לכאן. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. היום, מספר להם מר ליברמן מה הוא באמת, הוא מאמץ את כל הדברים הללו, ולצערנו הציבור מבין שהזעקות הללו היו זעקות אמיתיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בעזרת השם, שום דבר, אנחנו עכשיו נמצאים ממש בתשעת הימים, בזמן של אבל על החורבן, מאמינים שבעזרת השם כבר ביום ראשון לא נצטרך לשבת על הרצפה ולומר קינות אלא בית המקדש ייבנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל בית המקדש השלישי ייבנה באהבת חינם. אנחנו נמשיך לאהוב חינם, לא נקלל ולא נעשה שום דבר. אבל נמשיך לזעוק לקדוש ברוך הוא שיגאל את עם ישראל, תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אורי מקלב. אחריו – חבר הכנסת אופיר כץ, שהפעם אני מקווה שיהיה בזמן. מיכאל, בהתמדה רבה, כל הכבוד לך, יישר כוח. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> רק בשביל הפרוטוקול, בערוץ 20 התייחסתי לנושא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 15 דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אחריו, אדוני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחריו, אמרתי – אופיר כץ. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אם יש שר – אז מכובדי השר, אם אין שר – חבריי חברי הכנסת, אני תמיד משתדל קודם כול להגיד בכמה משפטים, בכל אופן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שר תורן בסביבה? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תעצור את השעון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רונית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי השר התורן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמד עמאר. בבקשה, דבר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דובר מקודם, כשחבר הכנסת חמד עמאר הציג את הצעת החוק הקודמת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נאפס, וכשהוא יחזור נפעיל לך את השעון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – של סיוע כלכלי, דיברנו על כך שהמינוי של שר במשרד האוצר והחוק הנורבגי בנוסף גורמים לכך שאת שר האוצר לא רואים בכלל, אדוני היושב-ראש, בכנסת. הביקורת הרבה שיש עליו בכנסת מבית ומבחוץ בכלל לא מגיעה לאוזניו. יכול להיות שיש בזה איזה מעלה, שהוא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוגו צ'אווס היה צריך ללמוד קצת איך עובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משנה מנכ"ל, משנה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשמע, ועדה פרלמנטרית מסורסת – מה אתה מתפלא. בבקשה, אדוני. סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן, אנחנו נדבר על חדלות פירעון, אנחנו דנים בזה עכשיו וזו הוראת שעה שהופסקה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל עוד אין שר תורן השעון לא עובד. השעון יתחיל לעבוד כשיהיה שר תורן. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> הרב מקלב, תנצל את הזמן לאיזה דבר תורה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה בסדר, אני אנצל את הזמן – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> יש לנו מניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תאתגר אותו. גם אם תהיה שעה, הוא ידבר שעה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם דבר תורה, אם ירצה השם, ככל שהזמן מאפשר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> תתחיל בדבר תורה ואחרי זה תעבור לענייני דיומא. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתחיל בדבר תורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רומן, איך זה קורה לך, רומן? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו קראנו בפרשת השבוע על ערי מקלט, ואנחנו ידענו, אנחנו יודעים, שרוב שבטי ישראל, תשעה שבטים וחצי, היו בתוך ארץ ישראל, ומעבר לירדן – שני שבטים וחצי, של בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה היו בצד השני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מעבר לירדן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מעבר לירדן. עכשיו, כשזה הגיע לחלוקה של ערי מקלט, קבעו שש ערי מקלט. שש ערי המקלט האלה, איך הייתה צריכה להיות החלוקה? מינימום היה צריך להיות אולי 1.5 בחלוקה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדת היועצות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עיר מקלט וחצי תהיה בעבר הירדן, והשאר – בארץ ישראל. אבל התורה אומרת לנו: לא. שלוש ערים נעשה בתוך גבולות ישראל ושלוש ערים נעשה בעבר הירדן. כאן נשאלת השאלה למה. למה אנחנו מוצאים יותר ערי מקלט? התשובה שאומרים המפרשים: בעבר הירדן יש הרבה יותר רוצחים. יש יותר. ארץ ישראל שומרת על האנשים, האנשים שנמצאים שם הם אנשים שמתנהלים באורח החיים התרבותיים, המצווים, כאנשים שיש להם את עשרת הדיברות וכמובן "לא תרצח" הוא אחד מהדיברות, אחד מהם. אבל לא רק זה, זה טבע האנשים: לא תרצח. אבל יש מקומות מופקרים יותר. אין את האווירה, אין את המחויבות, וממילא יש יותר רוצחים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> מה עם הזמן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא יעבוד. כל עוד אין שר תורן, לא יעבוד השעון. בכנסת הנוכחית יש תופעה: יו"ר ועדה יכול לקום מהכיסא, להשאיר את חברי הכנסת מדברים ולצאת להתייעצויות – אני בכוונה לא אומר את זה בלשון נקבה, כדי שזה לא יהיה אישי – ושר יכול להפקיד את המליאה. גם ככה בקושי יש לנו נציגות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגיע השר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. מרגע זה 15 דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואיפה קנס על זה שהוא לא היה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין קנס. קיבלנו את הקנס שאנחנו יושבים פה ושומעים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הרווחנו, כל מילה פנינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. עליי היו כולנה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן אני אסיים. אז בגלל שיש יותר רוצחים. נשאלת השאלה: ערי מקלט בנויות לשוגגים ולא לאלה שהם רוצחים. אז מה הקשר בין זה שיש יותר רוצחים מעבר לירדן, לא בארץ ישראל, לבין ערי המקלט? אז התשובה היא – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> בשגגה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשגגה – אם זה בשגגה, אז הוא לא רוצח. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> לא בזדון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז לא צריך להיות הבדל. מה זה משנה לך? שם זה רוצחים בכוונת מכוון. אנחנו קוראים להם רוצחים, אבל לא בשוגג. בשוגג – צריך להיות אותו דבר. יש כמה תשובות אבל התשובה הקלאסית, שמתאימה כאן למה שאנחנו רוצים להגיד: כשיש פשע בסביבה, יש זילות בכול, ואז נהיה גם בשוגג וגם הזהירות יורדת. אין דבר – הרואה סוטה בקלקולה צריך להזיר את עצמו מן היין; מי שרואה מעשה לא טוב, דברים, פעילות לא טובה – זה משפיע על הסביבה. זה אומר, זאת אווירה אחרת. יותר מזה, אני רוצה להוסיף עוד משהו. כתוב גם שלערי מקלט צריך לכתוב שלטים, שתהיה הכוונה לערי המקלט האלה. למה לא מצאנו בשום מקום הכוונה? למה צריך הכוונה? לכאורה חשבנו שזה הפוך – שזה צריך להיות משהו שלא צריך לכוון אליו. למה צריך לכוון? התשובה היא בדיוק הפוך: כדי שאנשים אפילו לא ישאלו איפה ערי המקלט, שיראו בשלטים; השלטים, יתרגלו אליהם; אם ישאלו: רגע, קרה משהו כאן – רק לשמוע שהיה רצח בשוגג, אפילו, זה צריך לזעזע, זה עושה משהו, מחליש אותך, מכיוון שדברים רעים, דברים מושחתים, דברים שלא מבוססים טוב, זה משפיע על הסביבה. לכן אנחנו עומדים כאן כמעט יום-יום ובמשך שעות רבות, לילה ויום, אנחנו מדברים, בגלל פלטפורמה. אני לא מחשיב אותך, יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, אבל בסך הכול, איך אמרת, צריך עכשיו להיזהר יותר. בוודאי צריך עכשיו להישמר יותר, מכיוון שהאווירה, התרבות והסביבה מאוד מאוד משפיעות, ואנחנו היום רואים שכל הזמן אנחנו צריכים להתמודד עם דברים דורסניים. דיברנו על כך קודם כשציינו את הנושא של הקמת ועדות. אנחנו לא באים עכשיו בטענה בתור אופוזיציה, אנחנו באים עם הוכחות מוכחות שלא התנהגנו ככה – לא התנהגנו ככה, ואנחנו מדברים על 12 שנות שלטון, ויכולים להרשות לעצמם לעשות דברים כאלה. אפשר, אחרי עוד פעם ועוד פעם שאתה עושה את זה, אתה אומר: לא נורא. לא, היו גבולות, שמנו לעצמנו גבולות, וצריך לשים גבולות. זה משחית את כל השיח, דבר כזה. אנחנו רואים את ההתנהלות הזאת בעוד דברים. אנחנו יום-יום דנים בחוקים שהממשלה הזאת מביאה, שהם בעצמם חוקים מרחיקי לכת. אני אביא לכם חוק שעכשיו קיבלתי. עכשיו עוזרי יושב בחדר ומכין הסתייגויות לחוק הדיינים, שקיבלנו עכשיו, חוק הדיינים הסופי שהממשלה מציגה. בכלל אי-אפשר להבין מדוע בחוק הדיינים לוקחים באמת איזו מילה שהיא מכובדת, אנשים בתפקיד מכובד, המשרה מכובדת, המקום מכובד, ואנחנו מוזילים את הדיינים ואת כל המוסד הזה, מוסד הדיינות, מוסד בתי הדין, לחוק שכל-כולו פרסונלי – אי-ותרנות בין שני שרים בשתי מפלגות, שכל אחד אומר: אני זה שיהיה בוועדה למינוי דיינים. במקום שמה שהיה מובן – לא שאני חושב שהשר לענייני דתות של היום הוא הנציג המומלץ שלי, ממש לא, אבל בכל אופן זה היה מקובל שהוא יהיה בוועדה כממשלה. נותנים לשר שהוא שר השיכון. מה הקשר? אין קשר, אבל יש קשר: שתלטנות ורצון עז. אז באים לכנסת, ומכיוון שאי-אפשר בחוק הקיים היום ששני שרים יכהנו כנציגים בגוף הבוחר בוועדה למינוי דיינים, אז מה עושים? עושים חוק: רגע, יש כנסת שגם צריכה לשלוח שני נציגים? אז אנחנו נחליף – הכנסת תשלח רק נשים ואנחנו נשלח רק גברים, זאת אומרת, ממשלת ישראל לא תשלח נשים. אין להם בעיה בלדברר את זה ואין להם בעיה בנראות. לטענתם, איך זה שהממשלה לא שולחת אישה? אנחנו ניתן לכנסת לעשות את זה. הכול בגלל ג'ובים, הכול בגלל חוק פרסונלי. איך אנחנו מצליחים לקיים את זה? אנחנו נעשה פשרה: גם אני רוצה וגם אתה רוצה, אז שנינו נהיה. ככה נפתרות הבעיות, ואז עושים חוקים שיש להם השלכות כבדות מאוד, כמו שאנחנו יודעים על מה שקרה בכנסת, והביקורת הציבורית הייתה רבה. אחרי שהביקורת הציבורית הייתה רבה, באו היום לוועדה – או אתמול באישון לילה – והחליפו. אמרו: אנחנו הבנו. גם הייעוץ המשפטי של הכנסת – אני רוצה באמת להעריך אותם ולכבד אותם על כך שהם עושים עבודה חשובה מאוד והם לא נכנעים ללחצים כאלה ואחרים. בזמננו, אנחנו שמענו. חבל שגם בוועדה המסדרת היום חוות דעת של היועצת המשפטית לא התקבלה, אף שהדברים נאמרו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל נאמרו דברים ברורים לפרוטוקול בעקבות שאלות שלי ושל חבריי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לפרוטוקול, וזה נשאר מאוד לפרוטוקול, ובאופן מעשי המשיכו בחוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, אני מייחס חשיבות רבה לפרוטוקול. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> במקרה הזה הביאו שינוי לחוק. חשבתי: אולי חזרו בהם – לא חוק פרסונלי? ואז מתברר: איזה חזרו בהם, שום דבר. הביאו חוק שהוא יותר גרוע מהחוק הראשון, ואז שינו בכלל – מוסיפים. טוב, לא נגרע מהכנסת, הכנסת תמשיך לבחור נציג אחד ונציגה אחת, והממשלה תקבל תוספת. אנחנו נגדיל את הגוף הבוחר, נגדיל את הוועדה, ואז אנחנו נוסיף אחד. אבל גם זה לא מספק, זה לא מסתדר טוב עם השליטה שצריכה להיות – בכל אופן, אולי לרבנים ולדיינים יש איזו שליטה – גם זה לא נראה. זה, אנחנו נסתדר עם זה. איך? גם ניתן לשר המשפטים למנות עוד טוענת רבנית. אז יש כבר שתי טוענות רבניות. ואני שואל: אם כך, למה לא גם טוען רבני? אין תשובה. אמרו: תבדוק את זה. עכשיו קיבלנו נוסח סופי – זה לא נמצא. הרי אם אנחנו באמת מכבדים, אנחנו צריכים – זה הרי גוף שהוא מקצועי. מכיוון שאין להם איזה התאגדות, אז שר משפטים – שזה עוד כוח לממשלה – שר המשפטים ימנה עוד שתי נציגוֹת. תיתן גם לנציגוּת – הרי זאת גילדה, שעוסקת – רובם רובם הם טוענים רבניים; טוענות רבניות הן אחוז מאוד מאוד קטן. לא, שתי טוענות רבניות, הן מייצגות. זה ממש שוויוניות לתפארה, ההחלטה הזאת. זה לא נגמר בהחלטה הזאת, ואז יוצא שהכנסת מקופחת, הכנסת מקופחת יחסית. יש איזה איזון בין הממשלה לבין הכנסת. אני שואל אתכם, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכנסת כמעט לא קיימת מאז הוקמה הממשלה. היא נדרסת. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ודאי. מי צריך יותר נציגים? יש ממשלה. היינו צריכים עכשיו להחליט, הייתה אפשרות להחליט: או ממשלה או כנסת – מי צריך יותר? אם זה שוויוני זה גם עיוות, מכיוון שהכנסת מייצגת הרבה יותר מהממשלה, הממשלה מייצגת מקסימום חצי מהכנסת, אז הם מקבלים פעם אחת, ועכשיו אנחנו מורידים מהכנסת. היו כבר תקופות – אנחנו גם צריכים לחשוש שבכלל האופוזיציה לא נמצאת, ואנחנו עכשיו בתוך זה מחלישים את כוח האופוזיציה. זה נהיה בסוף אחד מחמישה. מחלישים בצד הזה את האופוזיציה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אתה, שהיית שר לענייני דתות, יודע הרי את הדברים, אתה קרוב לנושא. התברר שרוצים למנות גם – כבר היה מינוי של טוענת רבנית, היה מינוי, וחשבו חכמים איך אנחנו בכל אופן גם נפטרים ממנה. אנחנו רוצים עכשיו מינוי שלנו, גם זה לא היה טוב. יש מינוי לארבע שנים שהיה רק לפני כמה חודשים; לפני חמישה, שבעה או שמונה חודשים היה מינוי. משרד המשפטים אומר: אי-אפשר, יש לה מינוי. זו לא משרת אמון, זה מינוי. במינוי הזה אי-אפשר – אומרת היום נציגת משרד המשפטים, בשאלה מפורשת וממוקדת בנושא הזה, היא אומרת: בנציגה הזאת אי-אפשר עכשיו לגעת. זה לא קשור. את הנציגה האחרת שר המשפטים יבחר עכשיו, ימנה עכשיו, אבל זה לא. מה אתה חושב שעכשיו – מה אתה חושב שמגיע לנו בהצעת החוק לפני שעתיים? בתוך הצעת החוק יש תוספת, שהיא תהיה רק עד שנה. הצעת החוק, בחלק של המעבר, תהיה עד שנה. הרי השמיים יזעקו על זה. עד כמה אפשר ללכת? עד כמה נמוך אפשר ללכת בדריסה, בכוחניות כזאת? וככה אתה רואה לאורך כל הדרך. התחלתי להגיד על חדלות פירעון, ולא רק שאנחנו – באמת נשאלה כאן השאלה למה עד עכשיו לא נבחרו נאמנים והיה עכשיו צריך לעשות עוד הארכה של הוראת השעה. זה עכשיו התפקיד שלכם, אתם בשלטון, לראות שהפקידות תעבוד יותר טוב ותהיה יעילה יותר. אבל אנחנו ביד אחת רוצים לעשות את זה חדלות פירעון ולעזור לחדלות פירעון, ואנחנו מכניסים אנשים לחדלות פירעון, ורק עכשיו עשינו חוק של סיוע כלכלי בגלל נגיף קורונה, פתאום בידודים – מי כבר חשב על בידודים? אנשים זרקו את המסכות מהבית. אנשים היו בטוחים שאנחנו כבר אחרי זה. ככה זה גם היה צריך להיות. וגם ההתפרצויות הקטנות האלה היו צריכות לקבל את המענה המקצועי והרפואי בקלות. אלה לא דברים חדשים. מה שקרה זה לא בגלל שלא עשו נכון – לא עשו שום דבר; אנחנו נמצאים היום בהתפרצויות שהיום אנשים מבוהלים ואומרים לי שבעוד חודש וחצי לא אפשר יהיה לעשות חתונות, לא התכנסויות. אנחנו פתאום נמצאים בתוך הגל הרביעי. מסתירים את זה מאיתנו. אנחנו כבר נמצאים בתוכו. ואנשים, מפחד וחוסר יכולת לשלוט, לא עושים שום דבר. ולא רק זה: ביד אחת אנחנו אומרים לעזור לחדלות פירעון, ומצד שני רק לפני כמה ימים הבאנו לכאן צמצום החל"ת. יש אנשים שכבר חיים – היום, היום, כשאנחנו נמצאים היום, בתאריך הלועזי, כמובן, ב-12 או ב-13 בחודש, לאנשים לא יהיה מאיפה לשלם את המשכנתה, לא יהיה להם מאיפה לקנות אוכל. היום הם כבר חיים כך שהם לא יקבלו, ואין להם עבודה, הם לא מוצאים עבודה ולא ימצאו עבודה, ואין להם היכולת למצוא עבודה. אתם יודעים את האמת, ולא אכפת לכם שום דבר. באבחה אחת, על אף חוות הדעת, על אף שנערכו לכך שהחל"ת ירד בצורה מדורגת, חתכו את זה והגיעו לגיל 45. אתם מכירים אישה בת 40 או 43 שכן תמצא עכשיו עבודה? גיל 45 זה אומר שרק מכאן ואילך היא לא תמצא, ולפני זה כן יכולים למצוא? ולא רק זה – דיברנו, וגם אתה היית שותף, על נשים הרות. תחריגו אותן. נשים הרות זה גם לא הרבה זמן. אלה תקופות מסוימות, קצרות. אין ספק שאם אתה צריך לקחת אישה בת 45 או אישה הרה בת 35, אין ספק שלאישה ההרה בת ה-35 יותר קשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, אני אומר: אתה מתאמץ לתת רציונל כזה או אחר. שר אוצר שנואם שבועיים לפני ההחלטה הזו שהחרדים והבדואים יולדים לבטלה – אמירה מאוד גזענית, מאוד פוגענית – אי-אפשר לחפש רציונל במעשה שלו חוץ מדעות, מסטריאוטיפים, מגזענות ומנקמנות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש מאוד צודק, אבל הוא אמר עוד משהו. הוא אמר: בחברה הערבית אני לא יכול לגעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפשר לגעת. אם הרציונל הכלכלי עובד, למה לא? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה הכול פוליטיקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפחד. הפחד אוכל. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמר: אני לא יכול לגעת בזה עכשיו. אבל שידעו מה הוא רוצה לעשות להם רק ברגע שיוכל לעשות להם, ובזה שהם הולכים לתמוך בו – שתהיה להם אחריות על הציבור שלהם, על האוכלוסייה שלהם. אבל על מה הוא אמר את זה? טוב שאתה מעלה את זה כאן, אדוני היושב-ראש. הוא דיבר על זה כהסבר מדוע הוא קיבל את ההחלטה שמבחן ההכנסה של האישה שעובדת, של האישה שמפרנסת, יהיה תלוי ברצון אחר, עוד לפני שנגיע לערכים, לפני שנגיע לחיוב – בעצם המעשה עצמו. ואני חושב שזה לא רק ליברמן; מי שצריכים לקחת אחריות לא פחות מזה זה גם ראש הממשלה וגם מחליף ראש הממשלה וגם השרים הבכירים שיושבים והסגנים של ראש הממשלה. הם כולם צריכים לקחת אחריות. אי-אפשר לראות שאתם עומדים כאן ושותקים ולא עונים על השאלות האלה. האחריות היא עליכם. אנחנו לא נוריד את זה מסדר-היום. יותר ויותר אנחנו שומעים, מקבלים על זה גיבוי – לא מהקואליציה, מהציבור, מאנשים רגילים ששומעים את זה, כולל כאן בכנסת. אנשים שנמצאים כאן בקואליציה, אכפת להם, ואני מעריך את זה שאכפת להם. צר לי, ואני חושב שאתם כן צריכים לגלות באמת מנהיגות ולגלות אומץ ויושרה ציבורית ולבוא ולהגיד: לא, עד כאן. בשונה מהרבה דברים לא מדובר כאן על משהו ציבורי, על נושא של תקציבים למוסדות לחינוך, למוסדות לימוד תורה שהממשלה מתקצבת; כאן מדברים על משהו אזרחי – לא משהו ציבורי – על העובד עצמו, הטלת משהו על העובד עצמו, פגיעה אישית באזרח. לא מדובר כאן במשהו שאתה אומר: יש לי תקציבים ממשלתיים ומוסדות חינוך ודברים כאלה שאני עוזר או אני לא עוזר, ואני אחליט עכשיו איך אני אעשה את זה ולמי אני כן עוזר – ולא שזה לא חמור, לא שאני מסכים; אנחנו מדברים כאן על משהו שכל מדינה יודעת לתת, יש כאלה שנותנים בחינם ויש כאלה שלא נותנים; כל המעונות נוצרו לא כעוד משהו, כמוסד חינוך. זה השוני בין מעונות, והוויכוח אם זה נמצא במשרד העבודה ומשרד החינוך, הוויכוח הארוך הזה. למה יש ויכוח ארוך? למה זה לא במשרד החינוך? למה משרד העבודה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע איך היה מוגדר פה בעבר הרציונל של המעונות – אני מקווה שזה תוקן: אחסון ילדים בזמן שהאימא יוצאת לעבוד. תתפלאו לשמוע, ככה זה היה מוגדר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה נורא ואיום. הקונוטציה היא שלילית מאוד. אבל אנחנו יודעים שהמעונות נוצרו לדבר אחר – לא לבעל ולא למישהו אחר, אלא כדי שכשיש ילדים, האימא לילדים – לא אישה עובדת; אימא לילדים, לא מישהו אחר – תוכל ללכת לעבוד, ויהיה מי שישמור על הילדים שלה מגיל אפס עד שלוש. מה נפגע היום שבאים ופוגעים בהם, ברציונל הזה, בתפיסה הזאת, בדבר שהוא ודאי הכלכלה, שהוא המניב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואותן נשים, הן עושות את זה במסירות רבה, באחריות רבה, והן עושות את זה בצורה הכי טובה. כשאנחנו היום באים ופוגעים בהן, אנחנו לא נגיע – אנחנו יודעים, יש לנו תשובות. רק לסבר את האוזן, התשובה הייתה שאם בן הזוג לא עובד, שילך וישמור על הילדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בן הזוג – מה זה "לא עובד"? הוא נמצא, ולא רק שהוא עובד. השר בתוך משרד האוצר, אדוני, אתם מפעילים רגולציה על אותם האנשים שנמצאים במקום הלימודים שלהם. ודאי ערך הלימוד הוא אורח חיים – אף אחד לא יצליח בעניין הזה. כפי שנאמר, ואתה יודע, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ביטון, למה לך לאתגר אותו? גם שעה הוא ידבר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בדנ"א היהודי, בוודאי החרדי, יש. גם מי שעם הזמן היה הולך לעבוד – אבל כשאתה עושה את זה מתוך כפייה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. יש עוד הרבה חוקים, ותוכל לדבר עוד הלילה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מתוך הכרח, הוא יגיד: אני לא אכופף ראש בדברים האלה. אז נכון, הילד יאכל קליפות של תפוזים או קליפות של תפוח אדמה וגזר, אבל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אבי מעוז, אתה חייב לתת השתלמות לחברי הכנסת איך עומדים בלוחות זמנים. תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, הפעם לא פספסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחריו – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, ואחריה – כמובן, אתי חוה עטייה, ואם היא לא תהיה – אבי מעוז. בבקשה, אדוני. כמה אתה רוצה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו לי עשר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קיבלת עשר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נתתי לביטן חמש, אז חמש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא אתה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נתתי לו חמש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אצלי רשום עשר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אתה רוצה – – – פחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דבר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד לא מחייב אותו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי, עד עשר דקות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני יושב-ראש הוועדה שלנו – עם אוזנייה, לא שומע אותנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא נבחר כבר? היו פה ישיבות? יו"ר ועדת הכלכלה העתידי, הוא מתייחס אליך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי: אדוני היושב-ראש, אדוני השר וגם אדוני יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> תודה, ידידי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו, תמשיך עכשיו. אני רוצה להקריא לכם משהו: דחיית הקמתן של הוועדות בכנסת ודחיית מועד סגני יושבי-ראש הכנסת "פוגעת פגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית ובשיטת המשטר הנהוגה, ונדמה כי הכול מתוך שיקולים זרים ומשוא פנים שמטרתם לכבול את שיקול דעתה של הכנסת"; "לא ייתכן ששיקולים פוליטיים זרים ומשחקים קואליציוניים של הממשלה יפגעו פגיעה אנושה כל כך ברשות המחוקקת". זוהי פנייה של התנועה לאיכות שלטון. אתם בטח חושבים: טוב, זה כנראה מדבר על הקואליציה הנוכחית. זה תיאור מדויק, הרי. כל הכבוד להם. אבל, תהיו מופתעים: לא. אלו דבריה של התנועה לאיכות השלטון, לוחמי הדמוקרטיה, שומרי החומות, מגיני המבצר, שנלחמו כנגד הרשעים בליכוד שניסו לחרב את הרשות המחוקקת. ותראו מה זה, היוצרות התהפכו, וכל אנשי האופוזיציה שהתנועה הגנה בחירוף נפש על זכויותיהם עברו לקואליציה, נוהגים בדורסנות, בדיקטטורה, רומסים זכויות וזורקים לפח מנהגים וסיכומים. אדוני היושב-ראש, כדאי שתשמע עכשיו דברים שלקחתי כשהם היו בצד השני, על העניין הזה של הוועדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רוני הסדרן משך את תשומת ליבי. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אנחנו ביחד, בוועדה, מנסים לשמור על כבודה של הכנסת, כבודה של האופוזיציה, כבר כמה שבועות, חודש. בוא תשמע מה אלה שעושים לנו את הבעיות אמרו אז. ב-4 באפריל, לפני כשלושה חודשים, אמר חברי מאיר כהן, כשיו"ר הוועדה המסדרת היה מיקי זוהר: לכולם צריכה להיות נציגות ומפתח על פי כוח המפלגה. בתת-מודע שלנו אנחנו רואים את ההסכמים, אבל בואו ונהיה אך ורק על פי המפתח של תוצאות הבחירות. אלקין, כוכב הפרוטוקולים – תקשיב, אדוני היושב-ראש – אלקין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מקשיב, רק הסתכלתי – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> "אם רוצים לחזור לדרך שבה הכנסת בדרך כלל עובדת, שכן מגיעים להסכמות – – –" – פתאום הוא בעד הסכמות. והוסיף בדיון חודש אחרי: קודם כול, אם כבר מדברים פה מי תקע ומי לא תקע את עבודת הכנסת, זה לא אנחנו שמנענו במשך שבועיים הקמה – – – עד שיסתדר מספר או עד יסתדר משהו בכוכבים". פה הוא מלין, על שבועיים הוא כבר בא בטענות, והוא מחזיק אותנו כבר חודש בלי ועדות. והוא לא עוצר: "בכנסת הזאת שברתם שיא" – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רונית, נטע, שרן, בועז, תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בועז, תקשיב מה אלקין אמר לפני כמה חודשים על זה שלא היו ועדות כנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמע, שמע. זה טוב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על שבועיים. לא חודש, שבועיים: "בכנסת הזאת שברתם שיא של למעשה שיתוק מוחלט של הכנסת. לא היה כדבר הזה באף כנסת מאז שהוקם מנגנון – – – אתם מנעתם במשך תקופה ארוכה פיקוח פרלמנטרי במדינת ישראל בכל התחומים". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר אלקין, יכול להיות שהוא אמר את זה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אלקין אמר את זה על שבועיים שלא היו ועדות. על שבועיים. לא על חודש. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני ממש רוצה שנגיע להסכמה. אני באמת רוצה. חייבים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז תיתנו לנו. אל תהיו חזירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי איך, אם 26 מתוך 29, 26 ח"כים מכהנים בוועדת המדע, ועדת מעמד האישה – אתה יודע, זה אפילו מצחיק. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בועז, בועז, אני מכיר אותך, ואני יודע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וולדיגר, שבאה לכאן בשביל מערכת הבריאות, לא מכהנת כחברת ועדת הבריאות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נתתם – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – ודי לחכימא ברמיזא. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בואו נשב ונגיע – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בועז, אני חייב להגיד לך משהו – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתם תתחשבו בשיקולים הקואליציוניים שלנו – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הפוך. לא. אתם צריכים להתחשב באופוזיציה. זה הפוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לכם – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הכוח. אתם צריכים להתחשב באופוזיציה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכים שצריך למצוא איזשהו פתרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם יש לך מנדט, תבוא, נשב, וניתן לך את הנוסחה המנצחת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. בועז, הרי אני יודע שאתה יודע ומבין שההצעות שאנחנו מקבלים הן לא הגיוניות ואפילו מבזות. אבל בסדר, אל תענה לי. אני מכיר אותך ואני יודע מה אתה חושב, ואתה לא צריך לענות לי. אז את זה הוא אמר על שבועיים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אופיר, הם יגידו לך: אבל ביבי. כאילו זה הפתרון, שביבי עשה ככה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל זאב. אתה צוחק, אה? די, תעצור, שלא תסתבך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא לא. אני לא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז שימו לב, כן, הוא זועק על שבועיים. כל הזעקות האלה היו על שבועיים, כשכבר חודש הוא משבית את הכנסת. מעניין מה היה אומר אלקין של אז על אלקין של היום. עודד פורר, מאותו דיון: "אני חושב שההסכמה צריכה להיות כוללת". וחיזק אותו עיסאווי פריג': "כוללת". ואל מול כל ההטחות וההאשמות, שימו לב, עמד יושב-ראש הוועדה מיקי זוהר, ולא הסכים להצביע, ואני מצטט גם מהפרוטוקול, אמר מיקי: "לא, אני רוצה להסכים איתכם, לא באתי לפה להביא פה משהו חד-צדדי". חבל שהם לא פה לשמוע וללמוד איך מתייחסים לאופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא היה עוזר. גם אם ישמעו, הפסיקו להסמיק אפילו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ואיפה התנועה לאיכות השלטון? אני חוזר אליה, היא פנתה כשאנחנו היינו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתקעה בנתיב השמאלי, נתקעה בנתיב השמאלי. היא לא יודעת לחזור לימין. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> על שבועיים הם פנו במכתבים. עכשיו בדקתי עם הלשכה המשפטית אם התנועה לאיכות השלטון פנתה אליהם לגבי העובדה שאין ועדות. לא מכתב, לא פקס, לא מייל. ביטון, כלום. זהו. לא מוציאים יותר מכתבים. הכול בסדר. איפה התנועה כשמקפיאים חקיקה, מונעים ועדות, מורידים כלים פרלמנטריים, מקצרים זמני דיבור, מוציאים מדיונים? לא תאמינו, אבל היא בשקט. אף תלונה לא נשלחה ללשכה המשפטית של הכנסת על אי-הקמת הוועדות. אף בג"ץ לא הוגש בסערה ובקריאות: הדמוקרטיה מתה. פשוט שממה. הצביעות והאופורטוניזם של השמאל בלתי נתפסים. קשה לי להאמין באיזה קלות אנשי הימין – ימין – שבזו לצביעות הזו, כרגע הצטרפו בדיוק בדילוגים וצהלה לבושה. אני מקווה שאתם יודעים שהציבור לא יסלח לכם, הוא לא ישכח, בסוף הוא גם יתחשבן איתכם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני יודע שהיא הגיעה במיוחד והיא רוצה לדבר. כנראה היא בפינת עישון. אז בינתיים, כדי שלא נעכב את רשימת הדוברים – אתי חוה עטייה נמצאת? אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, גברתי. אמרתי יושבת, לא אמרתי מעשנת, בפינת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> יש לך מזל שהילדים שלי ישנים עכשיו, מרגי. אני מקווה, בכל אופן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד עשר דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. אתה מבין, מיכאל, במקום לנוח, לישון – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני רואה 12 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה השאריות של אופיר. זה השאריות של אופיר. תשמע, אני אומר לך, תראה איזו מסירות נפש. במקום לנוח – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> במקום להיות עם הילדים שנמצאים בחופש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – באה לומר את דבריה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אשרינו שיש לנו גם מי שימלא את מקומנו בזמן שאנחנו לא נמצאים שם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אשרינו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בהחלט, אופיר. אני רוצה לדבר היום על נושא שכואב לי במיוחד. אומנם אני בצד האחר של מדינת ישראל מבחינה גיאוגרפית, אבל אנחנו שותפי גורל. כשאני רואה שהרכבת לאילת לא בתוכנית של ליברמן כי זה לא כלכלי – טוב שאתה נמצא כאן, חבר הכנסת ביטון, כי מה זה לא כלכלי? בוא נתחיל לדבר. אדוני השר, אני זוכרת שכאשר יאיר לפיד היה שר האוצר, הוא אמר שרכבת לבית שאן לא כלכלית במסגרת כל אותם קיצוצים וכל אותם רעיונות. יש להם הרבה במשותף. אני זוכרת באותה מידה גם את השר שהיה שר האוצר, יאיר לפיד, שגם רצה להפסיק ולכלול שוב פעם, ולכבול את האישה, את מצבה למצבם של הגברים במשפחה, כי אין לנו ישות נפרדת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ממתי תחבורה ציבורית היא בכלל רווחית או כלכלית? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נגיע לזה, בוודאי, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ממתי? חוסר ניסיון, מה עושה לאנשים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שזאת בדיוק הייתה אותה הטענה של יאיר לפיד: שזה לא כלכלי, רכבת לבית שאן. כי מי האנשים שגרים שם בפריפריה? מתי הוא רואה אותם, ממסע בחירות למסע בחירות? ואז יצאנו במאבק, חברי כנסת מהפריפריה הגיאוגרפית בעיקר, אבל כאלו שבאמת אכפת להם מכל אותם אנשים שאם היו בוחנים את החיים הכלכליים, מי מהם היו נשארים בפריפריה? הרי לגור בפריפריה זה לא כלכלי. אבל יצאנו אז למאבק, ולמזלנו הרב היה במשרד התחבורה שר שקראו לו ישראל כץ. וישראל כץ, כמו שאתם יודעים, הוא לא אחד שאפשר להפחיד אותו בקלות. נפגשנו איתו, והוא אמר לנו: אל תדאגו. ואכן, הוא כינס מסיבת עיתונאים, ונכנס בשר האוצר יאיר לפיד ואמר לו: אדוני, אתה יכול להגיד כמה אתה רוצה לקצץ, אני אחליט מה מקוצץ אצלי במשרד. והרכבת הזו, שאמרו שהיא לא כלכלית, אתם יודעים כמה אנשים היא משרתת? אתם יודעים כמה הורים לילדים היא משרתת? אתם יודעים כמה מקומות פרנסה היא פתחה בחזרה לכל אותם אנשים שנמצאים באזור בית שאן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה תנועת תושבים חיובית – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, אני מכירה אנשים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הגירה חיובית למקומות האלה בגלל הרכבות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי, כי אנשים אומרים: אנחנו יכולים לשמור את מקום עבודתנו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שוב, חוסר ניסיון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא חוסר ניסיון. אני לא מסכימה איתך, מרגי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את אומרת שזה השקפת עולם? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> זה רשעות. אתה לא רגיש למי שלא דומה לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כי עכשיו אני שמעתי שגם רוצים להטיל מס על הכניסה לתל אביב. אז בואו נדיר את תושבי הפריפריה לא רק מהתחבורה הציבורית, נדיר אותם מהיכולת למצוא תעסוקה. כי מקומות תעסוקה, מה לעשות, אין מספיק בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל, גם אם הילד מאוד מאוד מוכשר. בואו, כל אותם סטודנטים שיכולים לנסוע ולחזור, לדוגמה בית שאנים שלא היו חייבים להעתיק את מקום מגוריהם למרכז הארץ או סמוך לאוניברסיטה או למכללה שבהן הם לומדים, ויכלו לנסוע ברכבת ללימודים ולחזור הביתה. כמה זה הקל עלינו כהורים. כשאני יודעת שהילדים שלי שרוצים לראות סרט – כן, אין בבית שאן, אין בעפולה, אין באזור בכלל בית קולנוע, כי זה לא כלכלי לחיות בפריפריה. זה כנראה גם לא כלכלי לכל אותם אולמות קולנוע לפתוח עוד ועוד – שייסעו. אז אני, כהורה, נורא מפחדת שהילדים ינהגו, או מי נוהג ואיך. הרכבת פתרה לנו גם את הבעיה הזאת, כי זה לא טריוויאלי למי שגר במרכז, לחשוב שבשביל ללכת לסרט צריך לנסוע ולצאת מחוץ לעיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם צריכים להבין, אין לנו קולנוע. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לנו קולנוע בעפולה, אין בבית שאן, אין באזור, אין במועצה האזורית שלנו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הרכבת של בית שאן עוצרת בעפולה, ונוסעת לחיפה בדיוק לקולנוע. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. התחנה שם בבית הקולנוע, והם יכולים לבלות ולחזור. אבל זה לא כלכלי, אמר אז יאיר לפיד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלא נדבר על אוניברסיטה וטיפולים רפואיים. שלא נדבר על עוד עשרים אלף דברים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לחלוטין, אדוני, ואז אתה חוסך לך גם את הכסף של החניות. אבל מי שרוצה תחבורה ציבורית מדבר גבוהה-גבוהה על התחבורה הציבורית, אבל רוצה לבטל את התכנונים. כבר הוציאו 100 מיליון שקלים על התכנונים של הרכבת לאילת. אבל חבר'ה, בואו נדבר. ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוכה יחסית לעולם המפותח. 83% מהציבור קנו ביטוח פרטי, אבל חסרות תשתיות רבות וכוח אדם תומך בפריפריה. חבר'ה, זה לא כלכלי ולא כדאי להיות חולה בפריפריה. יש לך ביטוח משלים? אתה לא יכול ליישם אותו, כי אתה צריך שירותים מחוץ לעיר. ואז מה? צריך רכבת, צריך תחבורה ציבורית, אבל אין בנמצא. האי-שוויון בולט כמעט בכל פרמטר: במספרי הרופאים, במיטות אשפוז, בציוד רפואי. אבל רוצים להוריד 700 תקנים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> מזל שבן-גוריון גילה שלהקים את המדינה זה כלכלי. זה עלה לנו, אבל זה כלכלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אמר אילן גילאון? עכשיו אני אגיד לך. גם אם היו מוכרים את המדינה זה כנראה לא היה כלכלי. האם מדינה מתנהלת אך ורק לפי הנושאים הכלכליים? כי כשאני מנסה לחשוב על זה, הרבה מאוד מהדברים שאנחנו מאמינים בהם לא היו צריכים להיות על הפרק. למה שניתן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות. ויש כאלה שבאו ארצה רק לבנות, ולא להיבנות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> עם קום המדינה, בשלוש שנים העלו פי-שלושה עולים מהאזרחים במדינה. היו 600,000, ובשלוש שנים הביאו כמעט שני מיליון עולים. זה לא היה כלכלי, אבל זה שוויון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, זה גם לא היה אנושי, איך שקיבלו אותם פה. אבל על זה יש לנו סיפור אחר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> זה ליום אחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפתח פצעים, תעשה לי טובה. אל תפתח פצעים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בואו נמשיך קצת. תוחלת החיים בפריפריה קצרה בארבע שנים מתוחלת החיים במרכז. גם זה לא כלכלי. כשאנחנו מדברים על השכר הממוצע במשק, בואו נראה מה השכר הממוצע בפריפריה: בסביבות בין 20% ל-30% פחות, אותם מקצועות, אותה משרה. כשאנחנו מסתכלים על הפריפריה, מה עובר להם בראש, לשר האוצר לשעבר, הכושל – אמרו עליו חברים בקואליציה שלו שהוא היה הכושל ביותר בין שרי האוצר במדינת ישראל. ומה חושב על זה אביגדור ליברמן? שזה לא כלכלי לגור בפריפריה; שלא כדאי להשקיע בתושבים בפריפריה; שלא כדאי להשקיע בסטודנטים בפריפריה; שלא כדאי להשקיע בתחבורה הציבורית. אבל מה חושבת על זה שרת התחבורה? לא שמעתי אותה אומרת מילה. בואו נדבר קצת על הצביעות של השמאל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה לה ולפריפריה? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני שמעתי אותה מדברת הרבה על תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בינתיים שמענו רק על המזגנים ברכבות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, למה? יש גם מיץ תפוזים, שחשוב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבי מעוז, לקחתי לך חלק מהנאום, או מה? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה, הרסתם לי את כל הרצף, אבל זה נחמד לנהל דיון שכזה. אז בואו נדבר קצת על צביעות של אנשים. אני קראתי בשבוע שעבר – אפרופו, אנחנו עוסקים בתחבורה ציבורית – ששרת התחבורה שלנו, באופן מאוד מתריס, מתחה ביקורת על השרה הקודמת, על השרה מירי רגב. היא אמרה: אני לא מוכנה לקבל את הרכב שלה, את הג'יפ שלה, המזהם, אני רוצה היברידי. חבר'ה, אני יצאתי החוצה מחוץ לבית, הסתכלתי על הרכב שלי. פתחתי את הדלת, ראיתי מכונית היברידית, אבל זאת המכונית הפרטית שלנו, כי הבת שלי, נורא חשוב לה. אבל לידה ראיתי ג'יפ, ג'יפ גדול מאוד של שבעה מקומות. הג'יפ שעומד לי בחניה. שתבינו, קיבלתי אותו כי יש לי ארבעה ילדים, אז תמיד מחשבים כמה ילדים עם ההורים, כדי שזה יתאים פחות או יותר. שבעה מקומות. אני רק אספר לכם שהג'יפ הזה כנראה מזהם; הוא לא היברידי, הוא לא עובד על טכנולוגיה שאנחנו עוד לא מכירים. הג'יפ הזה, אני קיבלתי אותו ממרב מיכאלי. חבר'ה, זה ג'יפ מזהם לרווקה בלי ילדים. בוודאי אפשר היה לחסוך את זיהום האוויר הזה. אז כשאני מדברת על פופוליזם, זה פופוליזם לשמו. כי שתי דקות לפני כן היא לקחה – לא היברידי קטן, שהיא יכלה לבחור כחברת כנסת; היא לא לקחה ג'יפ, אפילו צנוע, שהיא יכלה לבחור כחברת כנסת; היא לקחה ג'יפ גדול, מרווח, שבעה מקומות. בלי ילדים. אבל כשהיא הגיעה להיות שרה, היא נלחמה ואמרה: מירי רגב הזאת מזהמת, היה לה ג'יפ. אז עד לפני יומיים לשרת התחבורה היה ג'יפ שהיום חונה אצלי בחניה, והוא רכב מזהם. הרכב הפרטי שלי – שקנינו לבית בצנעה ולא עשינו מזה רעש – הוא רכב היברידי. אז מי שרוצה באמת עושה את הדברים בשקט, בשביל הנשמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את יודעת, אנחנו מתאמצים להוכיח להם עד כמה – הם לא מסמיקים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אין להם חשומה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם לא מובכים. אין חשומה, אומרים. נכון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אין, אבדה הבושה. אני אגיד לך למה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הרשמת לא יודעת מה זה חשומה, זה בושת פנים. אין להם בושה. זה חשומה. בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, זה לא נגמר רק בזה. למה אין בושה? כשאתה יודע שאתה תחת ביקורת, אתה נזהר. אבל היום, כשאנחנו רואים את מסע הדה-לגיטימציה שהאופוזיציה עוברת על ידי התקשורת, יודעים בקואליציה שהכול מותר להם. ועדה מסדרת תסדר ג'ובים לכל חבר כנסת, גם לנורבגים, רק כדי שיצביעו. ועדה מסדרת תסדר את חברי הליכוד, שישבו בצד ולא יוכלו להביע את דעתם, לא משנה מה החלק היחסי שלהם בחלוקה של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תפצל ועדות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ועדה מסדרת תסדר עוד ועדות ועוד ועדות. כל ועדה כזאת וכל נורבגי כזה שנכנס, זה עוד שלושה עוזרים, זה עוד רכב, זה עוד תקציב לבוחר. ואם נרצה גם לשכה, איפה שיבחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וצוות ועדה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> וצוות ועדה. ובכל ועדה כזאת צריכה גם יועץ משפטי ואתה צריך גם מנהלת ועדה. ואתה צריך עוזר נוסף, בנוסף לשלושה עוזרים של כל ח"כ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודובר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה, הנורבגי הזה, שדובר בו רבות על ידי אלה שיושבים היום בקואליציה והיו באופוזיציה, הנורבגי הזה, נעשה בו שימוש על ידי מפלגה של 30 ומשהו מנדטים פעם אחת. הליכוד השתמש בנורבגי אחד. אחד, אדוני היושב-ראש. הקואליציה הזאת, כבר כמעט 30, נכון? השרים הולכים לנוח. אלה באים כעובדים זרים באמת. אני לא מבינה את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כיו"ר הוועדה המסדרת היו לנו חילוקי דעות על סגני היושב-ראש. מה היה הפתרון שלהם? בואו נגדיל. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נגדיל עוד. יש להם פתרון לכל דבר. הנורבגי שלנו לא טוב? בואו נגדיל אותו. יש בעיות עם ועדות? בואו נגדיל אותן. יש בעיה עם רכבים? בואו נגדיל אותם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תשעה יושבי-ראש כנסת, שניים לאופוזיציה – – – אחד הורידו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבו, אני לא יודעת מי עשה שם את החישוב. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אין חלוקה – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> העיקר, אומרים על החרדים שהם לא לומדים לימודי ליבה. אבל מי שעשה שם את החישוב לא מבין כלום בחשבון פשוט, לא במתמטיקה. זה נכון אולי לחלק מנושאי התפקידים הבכירים בממשלה הזאת, אבל אלף-בית – חלוקה הוגנת, מין ייצוג. עזבו אותנו. אנחנו הרי נציגים שהציבור בחר. תראו בכל אחד מאיתנו את מספר האנשים שבחרו בו באופן יחסי. ההדרה הזאת, והאי-יכולת להבין את כללי המשחק, יוצרות מציאות חדשה. זה יתחיל להיות קו ההתחלה בכל סיטואציה אחרת. הם יוצרים היום את התקדים, והם יוצרים היום את מה שיהיה מחר, אולי, בממשלה אחרת. ומי יפתח את הפה? ומי יוכל לומר משהו? אדוני היושב-ראש, אני באמת רוצה למחות, ואני מנצלת את זה, חמד עמאר, שאתה נמצא פה, אדוני השר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך דקה על ההפרעות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. איך אתה יושב בשקט, כשאתה יודע שיש לא מעט אנשים שבשבילם הנושא הזה – שמדירים לא רק את כל נבחרי הציבור של הימין, החבר'ה שלך, שנמצאים בפריפריה; לא רק שלא סופרים אותם, החברים שהיו איתך עד לא מזמן, בין אם זה בקואליציה ובין אם זה באופוזיציה, היום אנחנו מדברים – בבקשה, אדוני היושב-ראש. אני בטוחה שגם דודי אמסלם ייתן לי מהזמן שלו. הוא תכף ייכנס. אני רוצה לדבר על הנושא של החרדים ועל העניין של מעונות היום. בוא ניקח רגע את החרדים ונשים אותם בצד. היום זה הפך להיות משהו שבא להכשיר כל מיני דברים. אדוני, נשים אותם בצד. קחו לדוגמה תא משפחתי אחר, לא חרדים. אישה שיוצאת לעבוד, ומאחר שהיא המפרנסת העיקרית בבית, ואכפת להם מאוד מגידול הילדים והם רוצים מבוגר אחראי צמוד אליהם, הגבר בוחר להיות עקר בית, או להיות יותר נוכח בבית, והיא מכניסה הכנסה יפה. אומרים לה: לא לא לא לא לא, אם הבחור שלך לא יוצא לעבוד – זה כבר לא חוק תעסוקת נשים – את מאבדת את כל הסבסוד לילדים בגיל הרך. את מאבדת, בגלל שבחרתם במין חלוקת עבודה שכזו כפי שבבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מדברת עכשיו על חשבון זמנה של אתי חוה עטייה, שאינה נוכחת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. נוסף לכך, אדוני, בוא נשים לרגע את השחורים, את החרדים, בצד. אם היה מדובר על זוג שבתקופת הקורונה הבעל איבד את מקום עבודתו ולא מצא עדיין מקור פרנסה אחר, ובינתיים האישה אולי עובדת טיפה יותר קשה, אבל אומרים לו: לא לא לא לא לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל מה אכפת לו? העיקר הוא דופק את החרדים. מה אכפת לו? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לא לא לא לא, אתם עכשיו לא תקבלו השתתפות בשכר לימוד של הילדים בגיל הרך, כי אתה לא מצאת עבודה. זאת אומרת שנשים עדיין נספרות ביחס לבעלים שלהן. ואם היא נשואה לאיזה בעל פרזיט שלא רוצה לצאת לעבוד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומרב מיכאלי לא שמה לב. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב, נו, מה? הרי סיפרתי לך הרגע סיפור. ואם היא תגיד משהו, אתה תאמין? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפסקתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> יופי. לא, העיקר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כואב לי שהיא הצליחה לבלבל אותנו עם הנקבה והזכר, מגדרים. זכר-נקבה, נקבה-זכר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בוא אני אספר לך על עוד משהו, על העלאת גיל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קיבלתי ורטיגו כבר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> העלאת גיל הפרישה לנשים – מה, שם לא מפריע? נשים חלשות, מוחלשות. ניהלנו על זה דיונים בוועדות הכספים, אמרנו: מה יהיה עם אותן – אל תדברו איתי על מנהלות בנקים, אל תדברו איתי על נשים חזקות במשק, אותן ירצו להמשיך להעסיק גם כשהן יעברו את גיל 70; דברו איתי על אלה שהגוף שלהן הוא מקור הפרנסה שלהן, על עובדות הניקיון, על כל אלה שכשאנחנו מגיעות לקניון נמצאות שם בשירותים ומנקות אחרינו. האם מישהו ירצה להמשיך להעסיק אותן בגיל 62? אתם תגידו להן: אתן חייבות להמשיך להיות מועסקות, אבל המעסיקים לא חייבים להמשיך להעסיק אותן. זאת אומרת שלא תהיה להן קצבת זקנה, לא תהיה להן פנסיה ולא תהיה להן הכנסה בשנים האלו. גזרה של עוני ורעב על אותן נשים. מה קורה עם כל אותן מנקות בבית הספר? מה קורה עם אותן גננות? מה קורה עם אותן מטפלות סיעודיות, שהגב שלהן כבר נשבר מלהרים את המבוגרים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל זה לא מעניין אף אחד. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואת הנכים? יצטרכו לדחות להן את גיל הפרישה לפנסיה כדי לדחות להן את התשלומים של קצבת הזקנה ואת הפנסיה, ובינתיים אין להן הכנסה. כמה רשע יש בממשלה הזו, כל מה שהצלחנו לבלום אצל יאיר לפיד – שמו על זה עוד ועוד ועוד. אבל יש להם כסף לנורבגים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה ארגוני הנשים? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב לי, אחד הדברים הצבועים ביותר – ובאמת, קשה לי להגיד את זה, כי שיתפתי פעולה לאורך שנים – אלו ארגוני הנשים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והשדולות. והשדולות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> השדולות. כאשר מדברים סרה ורעה בנשים מהימין, הן סותמות את הפה. מותר להפקיר אותן, מותר לזלזל בהן, מותר להיות מיזוגיניים כלפיהן, מותר להיות ארסיים כלפיהן, מותר להיות שוביניסטיים כלפיהן; מותר להגיד מילים שלא יעלו – אתה יודע, בתור ילדה אפילו לא הייתי מסוגלת להגיד את הדברים האלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עלינו מותר להגיד הכול, וארגוני הנשים שותקים. אבל "ילדה" – להגיד "ילדה" על מישהי מהצד השני – שומו שמיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם, הצביעות הזו – בין שזה על הרכב ההיברידי ובין שזה על התחבורה הציבורית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אהבתי את הסוגיה של הרכב ההיברידי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה פשוט היה אמיתי, אני באמת יצאתי החוצה לבדוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובין שזה על הרכבת לאילת ובין שזה על הקיצוץ של המעונות לגיל הרך, יש פה רוע לב, והרוע הזה מופנה אך ורק לאותם אנשים שלא שייכים למחנה שלהם – או אתם יודעים מה, לא שייכים למיליה שלהם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למיליה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולשכנות שלהם, כי כשהם יוצאים החוצה מהעיר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ד"ר אבישי בן חיים קורא לזה ישראל השנייה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ישראל השנייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אסיים בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, אדוני. יש לך אתגר למלא רבע שעה. בבקשה, אדוני, רבע שעה. כל אחד ומה שהוא סובל – אחד מחום, אחד מקור. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, בכל זאת אנחנו בתשעת הימים. הפסוק אומר: "שמחנו כימות עִנִּתנו שנות ראינו רעה". ואומרים חז"ל: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה. יש בעולם הזה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידית, הזדמנות: מיכל וולדיגר לוועדת הבריאות. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוזניים ערלות. יש בעולם הזה קדושה. באדם, הקדושה מתבטאת בנשמה שלו; בלאום, הקדושה מתבטאת בעם ישראל; בזמן, הקדושה מתגלית בשבת; במקום, הקדושה מתגלית בבית המקדש. הוא חרב, לדאבוננו, וכל מה שנגיד היום זה מצד הזיכרון שאנחנו זוכרים איך בית המקדש בתפארתו בנוי, עומד על היכלו, והכוהנים בעבודתם ולוויים בשירם ובזמרם. אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר, בפסק דין הזוי ומקומם, פסקה שופטת פרוגרסיבית קנס של 25,000 שקלים כנגד שופרסל בשל העובדה – לא להאמין – שהמוכרת סירבה לפנות אל גבר בלשון נקבה. היא ראתה גבר לפניה. אני רוצה לקרוא פוסט חשוב של איילת לאש שנכתב על הסיפור הזה, ואני חושב שהוא מבטא בצורה מדויקת את האבסורד שבתפיסה הפוסט-מודרנית. כולנו מכירים את הסיפור על בגדי המלך החדשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא. אני למדתי על המלך העירום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אקריא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני למדתי על המלך העירום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> המלך העירום. כל אנשי העיר היו סקרנים לראות את האריג, וגם הם התגודדו סביב חלון חדרם של החייטים כדי להתפעל מהיופי של בגדי המלך החדשים. כולם נבהלו כשלא ראו שום דבר, אולם איש לא העז להודות בכך, שמא ייחשבו טיפשים. החייטים הנוכלים הלכו כביכול לערוך את המדידות האחרונות של בגדי המלך, והמלך ניסה לשווא לראות את הבגדים, אך לא ראה דבר, בשעה שהאורגים הנוכלים החמיאו למלך על מראהו הנפלא עם הבגדים החדשים. הגיע יום המצעד הגדול. המלך צעד בראש שיירה גדולה כאשר החייטים המומחים אוחזים כביכול בשובל גלימתו ומשרתיו מלווים אותו. כל אנשי ממלכתו פרצו בתשואות למראה המלך שצעד בחגיגיות. כולם החמיאו לבגדי המלך החדשים שמעולם לא ראו כמוהם. ולפתע פתאום הפריע קולו של ילד קטן את ההמולה ורחש ההמון: אבא, תראה, המלך הוא עירום. האב הנבוך התאמץ להשתיק את בנו, אולם הילד חזר וצעק את האמת: המלך הוא עירום. המלך הוא עירום. תתבייש לך, ילד חשוך, צעקה עליו אישה נאורה. מי אתה שתקבע אם המלך הוא עירום או לא? המלך החליט שמה שהוא לובש הוא הבגד הראוי, הוא הבגד המייצג אותו, היפה ביותר. מי אתה שתחליט למלך על ההעדפות שלו? אבל תסתכלו, המלך עירום בכלל, הוא לא לובש כלום, זעק הילד. מי את.ה שתחליט.י בשבילו? מי? המלך מרגיש.ה בנוח בבגדים האלה. הוא/היא מרגיש.ה שהוא/היא לובש.ת את זה, וזה מה שחשוב.ה, הוכיח.ה אותו א-מגדרי מהקהל. היה שם א-מגדרי. אתה עירומופוב, או אולי בגדופוב, אתה חשוך ועלוב, זעקו על הילד שורות-שורות של פרוגרסיבים, משכילים ונאורים. אני לא מבין, מלמל הילד בעצב, אבל כולם רואים שהמלך בלי בגדים. המולה פרצה בקהל. הפרוגרסיבים יצאו מגדרם ומא-גדרם בזעם ובשצף-קצף: לא אתה תחליט בשביל המלך אם הוא לבוש או לא. לא הבנת? לעזאזל העובדות. יש לחייב את הילד החצוף ב-25,000 ש"ח פיצויים, הכריזו אנשים מוארים. לפתע יצא אחמד מביתו. אחמד יצא מביתו לפתע – אדוני היושב-ראש, אני באמצע בגדי המלך החדשים – הביט סביב וסקר בעיניו את ההמולה. עיניו הצטמצמו וגבותיו זעפו. מה זה פה, מלך עירום על משאית וכולם עושים פה מצעד? קישתא. תסתלקו מפה. אצלנו אין את השטויות האלה. רוח, רוח מן הון. מייד רצו אליו כל הפרוגרסיבים: מחילה, אחמד, הם מלמלו. מבינים אותך מאוד, מסורת שלך זו מסורת. בסך הכול המלך רצה להראות את בגדיו החדשים. הינה, אנחנו מקפלים הכול והולכים. בגדים? תפס אחמד את בטנו וצחק צחוק גדול. איזה בגדים? המלך שלכם עירום, יה אהבלים. נכון, נכון, אתה צודק, אחמד. אנחנו מכבדים מאוד את דעתך האותנטית. התרבות שלכם היא תרבות רבת-שנים. הוא עירום, אבל חש בתוך-תוכו שהוא לבוש, וזו בחירתו. לא חשוב עירום. הוא עירום. הינה, קח 25,000 שקלים, תקנה לך בזה מה שתרצה. הינה, אנחנו הולכים, לא נעבור ברחובותיך. סליחה. מכבדים. הינה, הלכנו. עד כאן הפוסט של איילת לאש בהקשר ההזוי של אותו פסק דין שחייב את שופרסל ב-25,000 שקלים בשל העובדה שהמוכרת סירבה לפנות אל גבר בלשון נקבה. אדוני היושב-ראש, מכיוון שבפוסטים עסקינן, אני רוצה להקריא פוסט נוסף. הפוסט הפעם הוא של הרב ד"ר משה רט. הוא כתב כך עם סיום חודש שהסתיים בסוף החודש שעבר. הוא שואל: מישהו יודע אולי מתי חל חודש נכי צה"ל? אין ספק שנכי צה"ל ראויים שיהיה חודש שנציין למענם. מתי חל חודש נפגעי הטרור? מתי, אולי מישהו יודע, חודש ניצולי השואה? מתי חל החודש של הנשים המוכות? מתי חל החודש של הגברים הגרושים? חודש המוגבלים פיזית? חודש חולי הסרטן? חודש הסובלים מהתמכרויות? חודש הפרעות האכילה? אולי מישהו יודע מתי חל חודש העולים החדשים, או מתי חל חודש המובטלים, או חודש הקשישים? אולי מישהו יודע מתי חל חודש היתומים והאלמנות? אולי מתי חל חודש העיוורים והחירשים? מתי זה החודש שמוקדש כולו לעיסוק בהם ובסבלם של כל אלה שציינתי כרגע, שבו משרדי הממשלה מניפים את דגלם, וכל החברות והארגונים מציגים אותו בלוגו שלהם? אני רוצה לעצור רגע באמצע הפוסט. אני חושב שיש פה רעיון מצוין. אני חושב שראוי שמשרדי הממשלה ייקחו לעצמם חודש, כל אחד בתחום משרדו – שחודש יעסקו בתחום הכי חשוב של המשרד. אני מניח שמשרד הרווחה, יהיו לו הרבה חודשים בשנה שהוא יעסוק בזכויות של האנשים שהם הכי זקוקים לסיועו, ובאותו חודש הוא יראה איך הוא מייעל את פעילות משרדו – איך הוא מייעל את פעילות משרדו באופן הזה שהוא עוזר באותו חודש לאותם אלה שזקוקים לעזרתו; איך הוא בחודש הזה רואה איך הוא יכול לייעל את הביורוקרטיה כדי שהאנשים, האלה שכל השנה באמת סובלים, יוכלו באותו חודש לפתור להם את הבעיות. אבל לצערנו לאף אחד מהאנשים שהזכרתי אין חודש כזה. למה? אני ממשיך את הציטוט: "הם לא מספיק סובלים ומדוכאים כדי להצדיק את זה? טוב, הבנתי", כותב הרב ד"ר משה רט, "מעניין באמת מי הם אותם אנשים שיותר סובלים ומדוכאים מכל אלה, שלהם כן מקדישים חודש שלם של מודעות. אני בטוח שזה נובע אך ורק משיקולים טהורים של אכפתיות וזכויות אדם, ולא ממגמות אידיאולוגיות ופוליטיות כלשהן, ששוטפות את המוח של ההמונים והופכות אותם לאידיוטים שימושיים בשירותה של אג'נדה פרוגרסיבית". עד כאן שני הפוסטים. אני רוצה לסיים בכמה מילות נחמה. התחלתי עם "שמחנו כימות עִנִּתנו שנות ראינו רעה". התחלתי עם הפסוק הזה, והפסוק הזה אומר שכל מי שמתאבל על ירושלים, ככל שאנחנו מתאבלים יותר על ירושלים, ככל שאנו מכירים יותר ויותר את החיסרון של בית המקדש, את החיסרון של בניין בית המקדש, ככה יותר ויותר נזכה לראות בשמחתה של ירושלים. אני מאחל לכולנו שבמהרה בימינו נזכה לראות את בית המקדש בתפארתו. במהרה בימינו אמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר כנסת אוסאמה סעדי. כמה זמן יש לך, אוסאמה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בערבית אומרים – תשאל את סגנית המזכירה: (אומר בערבית: אתה נדיב, ומגיע לנו –) אתה נדיב, ואנחנו – (אומר בערבית: מה, מאזן?) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 22 דקות. תעמוד בזה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 20 דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 20 דקות. טוב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סבח אל-ח'יר, עד השעה 04:00 היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכיוון שאתה המומחה לחוק היחיד פה, ואנחנו כבר לא זוכרים מה היה שם, הסעיפים, אז קדימה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> החוק הזה, אדוני היושב-ראש, הוא להחליף פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות וחוק החברות, שמדברים על חדלות פירעון של חברות ושל יחידים. יחידים – זה נקרא פשיטת רגל, פושט רגל, וחברה גם יכולה להיות חדלת פירעון. באמת, הממשלה הביאה הצעת חוק מהפכנית שנקראת "חדלות פירעון ושיקום כלכלי". היה לי הכבוד לנהל חלק רב מהחוק הזה, כפי שציינת בדבריך, בכנסת העשרים, ובאמת העברנו את החוק הזה, ואני יכול להגיד לך, העברנו את זה פה אחד. כשמדובר באמת בחוקים חברתיים ובחוקים לטובת האזרחים, אני חושב שצריכים להיות בדעה אחידה ולתמוך בחקיקה הזאת, בין שזה בקואליציה ובין שזה באופוזיציה. הצעת החוק הנוכחית שאנחנו דנים בה, תיקון מס' 5, דנה במינוי נאמנים. נאמן זה בעל תפקיד שמנהל את תיק פשיטת הרגל של היחיד או של החברה: הוא עושה חקירה, הוא עושה אספת נושים, הוא זה שמגיש דוחות לבית המשפט, ויש לו תפקיד חשוב בהליך הזה שנקרא "חדלות פירעון". לכן, חשוב מאוד שבאמת הנאמנים, בעלי התפקידים, יהיו גם עורכי דין, רואי חשבון, יהיו באמת מקצוענים ויעזרו לסיים ההליך בצורה היעילה ביותר. לפני החוק היו רשימות של נאמנים, אדוני היושב-ראש, ובית המשפט היה בוחר מתוך הרשימות האלה נאמן וממנה אותו בתיק מסוים. בחוק אמרנו שתהיינה שתי ועדות ציבוריות: ועדה למינוי נאמנים ליחידים וועדה למינוי נאמנים לתאגידים. הוועדות האלה יקיימו הליך מיון והרשמה, ובסוף יבחרו רשימה חדשה של נאמנים שתחליף את הרשימות הקיימות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולא יהיו פרוטקציות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא פרוטקציות. כאילו הייתה טענה שמשרדים מסוימים, עורכי דין מסוימים, רואי חשבון, מקבלים יותר מדי מינויים, וככה, בתי משפט אוהבים למנות משרדים מסוימים. הטענה השנייה הייתה שעורכי דין חדשים או רואי חשבון חדשים, צעירים, לא הייתה להם הזדמנות לקבל מינויים, כי כל הזמן אמרו: אין לכם ניסיון. אז איך עורך דין צעיר יקבל ניסיון? הוא צריך לקבל תיקים. זה כמו הביצה והתרנגולת, מי קודם. אז אנחנו באנו ואמרנו: 15% מהרשימה. נדמה לי שכל חמש שנים מחליפים את הרשימות האלה והוועדות בוחרות רשימות. אמרנו: 15% מכל רשימה יהיו נאמנים חדשים, על מנת להזרים דם חדש. היה ויכוח והיה עיכוב בהקמת הוועדות הציבוריות. אני הבנתי שחלק מהעיכוב נבע גם מהבחירה של נציגי לשכת עורכי הדין. סוף-סוף שר המשפטים הקים את שתי הוועדות האלה. עכשיו ישנן ועדות, והביקורת שלנו, אדוני היושב-ראש – למשל ביחידים, הוועדה שמונתה זה של השופט קובי שינמן; נציגי האפוטרופוס הכללי – נטע כצמן ונילי לבנת; נציג לשכת עורכי הדין – שי מילוא; נציגת ההוצאה לפועל – תמר עוזר; נציגת הסיוע המשפטי – מרב שיבק. בתאגידים: השופט קובי ורדי; נציגי הממונה – נטע כצמן ורותי מזרחי; נציג לשכת עורכי הדין – יוסי אלישע; נציג של לשכת רואי החשבון – אתה שמת לב? משהו חסר פה? משהו לא בסדר בוועדות האלה? אין ייצוג של המיעוטים, אין ייצוג של הערבים. ואני אמרתי לשר המשפטים, גדעון סער: הכיצד יכול להיות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו? עכשיו הוקמו? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו. הוועדות האלה הוקמו עכשיו. למה עכשיו מבקשים ארכה? כי הוועדות האלה צריכות לפעול וצריכות לעשות את הליך המינוי והרשמה והמבחנים וכל הדברים האלה. לכן מבקשים להאריך את התוקף של הרשימות הקיימות עד לסיום הוועדות שהתמנו לבחירת נאמנים חדשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק עכשיו הוסיפו את – – – למיעוטים? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק עכשיו. אין מיעוטים, אין נציגים שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אמרת לשר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין נציג של הערבים. בינתיים אלה הוועדות הקיימות. באמת, יש משהו לא בסדר בכלל בעניין הזה של הרכב הוועדות. אבל אדוני היושב-ראש, אומנם אני עליתי לדבר, בוועדה וגם פה – אנחנו מצביעים בעד החוק הזה, כי זה חוק חשוב, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. תשים לב שאפילו בכותרת שמנו דגש לא רק על חדלות פירעון, אלא המטרה היא – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפתוח דף חדש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לפתוח דף חדש, לעזור לאנשים האלה, שהסתבכו ולתת להם שיקום כלכלי וגם הכשרה – יש בחוק גם הכשרה כלכלית לאנשים שהסתבכו. אבל אני רוצה לנצל את יתרת הזמן ולדבר על חוק-יסוד: הלאום. פסק הדין שנתן בג"ץ לפני כמה ימים. אם אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, אני תמיד אומר פה לאלה שאומרים שבג"ץ הוא סניף של מרצ, בג"ץ הוא שמאל, בג"ץ הוא, אני לא יודע מה, אני כל הזמן אומר – הכי קשה כשמבקרים את בג"ץ, ואני אומר: בג"ץ, כאילו בית משפט גבוה לצדק, כאשר הוא מגיע לקו הירוק – נעצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה רצית? זה חוק-יסוד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תכף נגיע לחוק-היסוד. הכשירו הריסות בתים, הכשירו הפקעת קרקעות, הכשירו אפילו חיסולים, הכול בחסות בג"ץ. עכשיו, באנו לחוק הזה – נכון, זה חוק-יסוד, אז אתה יכול לקרוא לכל חוק "חוק-יסוד", ואז מה, בג"ץ, אין לו סמכות לבטל חוקים שפוגעים בזכויות בסיסיות, בזכויות חוקתיות? אדוני היושב-ראש, מי כמוך פרלמנטר משכמו ומעלה, אתה יכול לבוא ולכתוב: חוק-יסוד: ההגירה. נכון שיש לכם חוק כזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אתה מסתכל על המהות של החוק. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חוק-יסוד: הלאום; חוק-יסוד: אני לא יודע מה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בודקים את זה לפי המהות שלו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז חוק-יסוד: הלאום – אין חוק אחר בעניין הזה, ולכן זה חלק מהמארג של חוקי-היסוד. עובדה, הם גם כתבו את זה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר. אבל אני אומר, עובדה שבג"ץ, בסופו של יום, לא הכריע בסוגיה הזאת. הוא אמר: אני משאיר את זה בצריך עיון, אני לא קובע מסמרות ולא קובע הלכה אם לבג"ץ יש סמכות לבטל חוקי יסוד, כפי שקבע בבנק המזרחי ובעוד שורה של פסקי דין. יש לו סמכות לבטל חוקים רגילים, את זה כבר יש. אבל אדוני היושב-ראש, הכיצד יעלה על הדעת שמתוך הרכב מורחב של 11 שופטים, 11 שופטי העליון, רק שופט אחד יפסול או יגיד שיש עילה לפסול את חוק-היסוד הזה כי הוא פוגע בעקרונות יסוד? ובמקרה השופט הזה הוא השופט הערבי היחיד בבית המשפט העליון, השופט ג'ורג' קרא. צדיק אחד בסדום. איפה כל השופטים, כל השופטים הליברליים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אוסאמה, הם כתבו שם שהפרשנות לחוק הזה, ליישום שלו, תהיה לפי דברים מסוימים, שבעצם מאפשרים חופש לגבי שוויון ודברים מהסוג הזה. אתה יודע את זה, מה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה הובלת את החוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה הובלת את החוק הזה כשהיית בכנסת העשרים. היית יו"ר קואליציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ומה הייתה התוצאה? התוצאה בכנסת, בכנסת ישראל, שהיא שסועה, מחולקת למפלגות וסיעות מימין ומשמאל ומהמרכז, התוצאה הייתה 55–62. זאת אומרת, 55 חברי כנסת – וברשימה המשותפת היינו אז 13. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. 55–62, זאת התוצאה שהייתה. היינו 13. זאת אומרת שהיו 42 חברי כנסת יהודים, שאמרו במפורש, והצביעו, שאסור לחוקק את החוק הזה. אבל כאשר מגיעים למבצר הדמוקרטיה ושלטון החוק, יש רק שופט אחד שאומר שהחוק הזה לא צריך להיות בספר החוקים? אמרת: נתנו פרשנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אמרו שיפרשו ויממשו – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמרו: נפרש את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – לפי הדברים של השוויון וכל הדברים האלה – – – אז מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זאת אומרת, דעת הרוב, בראשות הנשיאה אסתר חיות, ואמרה: אנחנו מוצאים שיש בחוק-היסוד הזה פגיעה בעקרונות יסוד, בעקרון השוויון. אתה זוכר שהיו פה כמה חברי כנסת והיו הסתייגויות שביקשו להכניס את עקרון השוויון לתוך החוק? אתם אמרתם: לא. במפורש. אז באה הנשיאה ואומרת: נכון, בסעיף 1 יש פגיעה בעקרונות ליבה של המשטר, עקרון השוויון. סעיף 4 מדבר על מעמדה של השפה הערבית. מאז קום המדינה החוק אומר שהערבית היא שפה רשמית. רק שאדון דיכטר, שמדבר ערבית, בא, ושיניתם את המעמד של השפה הערבית משפה רשמית לשפה שיש לה מעמד מיוחד. זאת לא פגיעה? בית המשפט העליון אומר: כן, יש פה פגיעה. אבל מה, הלכנו לסעיף 7, ששם עיקר הביקורת שהייתה כלפי החוק הזה, על עידוד ההתיישבות היהודית. ואז אמרו: נכון, יש פה פגיעה ב-20% מהאזרחים של המדינה, שהם האזרחים הערבים. ואז באו ואמרו: העיקרון של הפרשנות המקיימת. מה זאת אומרת? נכון שיש פגיעה בעקרון השוויון ובזכויות בסיסיות, אבל אנחנו – תראה, אדוני היושב-ראש – אנחנו נפרש את חוק-היסוד הזה, כאילו הוא הולם, מתיישב ולא סותר את העקרונות הבסיסיים של המדינה מאז קום המדינה ומגילת העצמאות. אני מקריא לך את מה שהם אמרו: " מרבית שופטי ההרכב", עשרה, "סברו אומנם שמוטב היה אילו זכה עקרון השוויון לעיגון מפורש בחוק-היסוד" – אבל זה מה שביקשנו. היו ימים ולילות. אני זוכר, הייתה חברת כנסת ציפי לבני, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ציפי לבני לא הייתה אז. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בכנסת העשרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא הייתה לפני זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לא הייתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא הייתה בעשרים? לא הייתה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בחוק הלאום היא לא הייתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא הייתה בכנסת העשרים, רק לא הייתה בחוק הלאום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני זוכר שכל הזמן דיברו ביש עתיד, וניסו והגישו את ההסתייגות להכניס – "אך הבהירו כי העובדה שעקרון זה לא עוגן בו – – – אינה גורעת ממעמדו ומחשיבותו כעקרון יסוד – – – דעת הרוב הוסיפה וקבעה, כי את הוראות חוק – – – הלאום, יש לפרש בראייה רחבה ומתוך שאיפה להרמוניה חוקתית בין חוקי-היסוד כולם". אבל אני מזכיר לכולנו שאפילו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אין את עיקרון השוויון. נכון, חבר הכנסת מרעי? אין. הרי זאת הביקורת. עיקרון השוויון זה יצור של הפסיקה. ואז באים לסעיף 4. השופטים הבהירו כי "סעיף 4 – – – מעגן את היותה של השפה העברית שפתה העיקרית והרשמית של המדינה, אך זאת מבלי לגרוע ממעמדה של השפה הערבית", תראה, "להלכה ולמעשה" – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה, מה אתה רוצה? 80% מדברים עברית. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה זה "הלכה למעשה"? היה ברור וכתוב – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את ההתנגדות שלך. רוב התושבים מדברים עברית, נכון? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זאת השפה הראשונה. והשפה השנייה זאת ערבית. אז מה לא בסדר? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל זאת לא שפה שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איזו שפה, ראשונה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היו שתי שפות, גם ערבית וגם עברית, כשפה רשמית במדינה. עכשיו בא החוק הזה ואומר: אני משנה – לא שפה רשמית אלא שפה בעלת מעמד מיוחד. בית משפט אומר: אני מפרש את זה, והלכה למעשה השפה הערבית תישאר שפה רשמית. כיצד, אלוהים, איך? מחר יבוא מישהו ויגיד: בחוק כתוב "מעמד מיוחד". תראה, יש לי עוד שתי דקות, אני רוצה לעבור לסעיף 7. "ערך ההתיישבות היהודית המעוגן בסעיף 7 לחוק-היסוד ניתן להגשמה לצד ערך השוויון, והסעיף לא נועד להכשיר אפליה והדרה של מי שאינם יהודים ממקרקעי המדינה". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, הם צודקים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל למה צריך לפרש את זה ככה, כאשר החוק קובע במפורש? אז מה המטרה של החוק הזה, תגיד לי. מה המטרה של החוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יכול להתווכח איתך קצת? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בבקשה, בטח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יופי. החוק הזה הוא חוק דקלרטיבי, למעט, באמת, סעיף 7, שמדבר על עידוד ההתיישבות היהודית. זה לא פוסל ולא מונע התיישבות אחרת. זה מה שהם אומרים לך, ולכן אין פה פגיעה בשוויון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? הערבים בכפרים הערביים לא בונים שם? הם לא מתיישבים שם? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בונים על הקרקע שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה: על הקרקע שלהם? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על הקרקע הפרטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה, אצלנו בונים על איזה קרקע? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, על קרקע מדינה. על קרקע מדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אתם מקבלים קרקע מדינה. ודאי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל על זה בדיוק אני אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה מכרזים – – – ככה אתה יכול להגיד. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר שעקרון השוויון מחייב שאנחנו נקבל את האחוז שלנו במקרקעי המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אתה לא יכול לגשת למכרז? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איפה יש מכרזים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול במכרזים. כל אחד יכול לגשת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק עכשיו התחילו, רק עכשיו התחילו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד יכול לגשת למכרז. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אסיים בדעת המיעוט, אבל היא דעה מאלפת, היא דעה זקופת קומה, של שופט שבאמת עמד על זה ואמר: אנחנו המיעוט הילידי (מתרגם את דבריו לערבית.) זה שופט ערבי שכותב את זה, ואומר: הסעיפים 1ג, 4 ו-7, שמדברים על השפה ועל ההתיישבות, "שוללים את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה, ומזעזעים את אמות הסיפים" – איך קוראים לזה? "של המבנה החוקתי". לדבריו, בהתעלמותו של חוק הלאום מעצם קיומו של "המיעוט הילידי", אזרחי המדינה הערבים והדרוזים, הוא מתייחס אליהם כאל "נוכחים נפקדים": "נוכחים" לצורך הפגיעה בשפתם, ו"נפקדים" מעצם הדרתם מהחוק. מילים כדורבנות. כל הכבוד לשופט ג'ורג' קרא, ובושה לשופטי הרוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון. צריך להתייחס אליהם כאל מיעוט. מה לעשות? זה המצב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מיעוט? מיעוט שהוא מודר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולכן הוא טועה, השופט קרא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מיעוט? אדוני היושב-ראש, תקרא את חוק הלאום. מסעיף 1 עד הסעיף האחרון לא תמצא בו מילה אחת על דמוקרטיה, על שוויון, על ערבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע למה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? כל הזמן מדברים. בשבילי הערבים זה כולל דרוזים, כולל צ'רקסים, כולל הכול. אבל לפחות, העדה הדרוזית, הערבים הדרוזים, (אומר בערבית: העדה הדרוזית האצילית,) הם אפילו משרתים בצבא. אתם כל הזמן טוענים נגדנו: אתם לא ממלאים חובות, אתם לא משרתים. באה העדה הדרוזית, ואומרת: החוק הזה גורם עוול לנו. איפה השוויון? עשו הפגנות, השמיעו קול זעקה אדיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז, הינה, אני אסביר. אני יכול להסביר לך? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מתייחס למה שאמרו השופטים, שזה מארג של חוקי-יסוד. זאת אומרת, אתה לא מחוקק חוק ומתחיל להזכיר את כל חוקי-היסוד בתוך החוק הספציפי. אבל אם אתה מחבר את כולם ביחד, וזה מה שהם אמרו, אז – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אין חוק-יסוד: השוויון, אפילו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, השוויון שם הוכר בפסיקה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין, זאת פסיקה, זאת פסיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה? מה זה משנה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. לכן אתה טועה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר לך עכשיו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי השיטה שלך צריך עכשיו כל פעם להזכיר את כל החוקים – אז זה לא המצב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה מדבר על חוקי-יסוד? זכות חוקתית זה השוויון? אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הממשלה החדשה עכשיו, אפילו בקווי היסוד שלה ואפילו עם רע"ם, אין את חוק-יסוד: השוויון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה נותן להם רשת ביטחון? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איזה רשת ביטחון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הממשלה החדשה. אתה נותן להם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מצביע נגד הממשלה הזאת. עכשיו הצבענו נגדה. אבל מה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין, אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, תומא נותנת רשת ביטחון. ואתה שם בחוק של הפיצול. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בממשלה הקודמת, שרן ובועז – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> הייתי פה כל הדיון. אבל עברו 20 דקות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, גמרתי. הוא הפריע לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בממשלה הקודמת – אתה זוכר – שר המשפטים הקודם ניסנקורן הביא את הצעת חוק-יסוד: השוויון. זה המינימום לפחות. זה המינימום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת? היה מעניין, אבל אתה טעית בגדול בהבנה של פסק הדין. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, 13 דקות. זה מספק אותך? עאידה, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. את האמת, תכננתי להתחיל אחרת, אבל אני חייבת לשאול את השאלה שכל הזמן, מאז כינון הממשלה הזאת, אני שואלת את עצמי: באיזו זכות מתחקרים אותנו על העמדה שלנו כלפי הממשלה, במיוחד לאחר שהצבענו נגד הממשלה הזאת? אנחנו לא חלק מהממשלה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אומרים שאתם עוזרים להם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> באים הליכוד – מי שעשו לנו עוול היסטורי, מי שהדירו אותנו, תקפו אותנו בבחירות ולפני הבחירות ובקדנציה הקודמת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הם עשו? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא מדברת עליך אישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור אליי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מדברת על הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברת על הליכוד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מדברת על הליכוד, שכל הזמן מטיחים בנו: אתם רשת ביטחון, לא רשת ביטחון, למה אתם לא עם האופוזיציה. למה, עכשיו נזכרתם שאפשר שאנחנו נהיה חלק מהאופוזיציה? אז כן, אנחנו לא במצב הכי נוח לנו, כי אנחנו גם לא חלק מהאופוזיציה הזאת, ששנים רבות, בדורסנות ובכוחנות, דרסה אותנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אנחנו לא ביקשנו מכם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> או הסיתה נגדנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אפריע לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האופוזיציה הזאת, כשהייתה בממשלה, הסיתה נגד הרשימה המשותפת, הסיתה נגדנו באופן אישי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לא ביקשנו מכם להיות איתנו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נגד האוכלוסייה הערבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ביקשנו מכם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. אני אמשיך ואני אגיד לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו לא רשת ביטחון של אף אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אומרים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שיגידו. אתם גם אמרתם הרבה דברים בעבר. אני אומרת לכולם, אנחנו לא רשת ביטחון לממשלה, ואנחנו לא חלק מהאופוזיציה הזאת. ולא נסכים שיהיה לנו ראש אופוזיציה שהיה ראש ממשלה והסית נגדנו. הוא לא יהיה הראש שלנו בשום פנים ואופן. אנחנו נמשיך להצביע ולעשות פוליטיקה של ייצוג האוכלוסייה שבחרה בנו ושל כל המוחלשים שלא השכילו להכיר בנו ולהצביע לנו – כי אנחנו נלך לפי העקרונות שלנו והאידיאולוגיה שלנו. יכול להיות שמרגישים היום גם את הכעס, אבל גם את הכאב שלי, לאחר שקיבלתי את ההחלטה של רשות בתי הסוהר לא לאפשר לח'אלדה ג'ראר להיות בהלוויה של הבת שלה, אחרי שנה וחצי שהיא לא ראתה את הבנות שלה. היא לא נכחה בחתונה של הבת שלה, כי מנעו ממנה לנסוע לפני שכלאו אותה, ולפני שניסו – מה אתם אומרים, לתפור לה תיק? אז לתפור לה תיק – ניסו להעניש אותה על דברים שהיא לא עשתה. בסוף, הצטרכו ללכת איתה על עסקה, ובמה האשימו אותה? שייכות לארגון אסור. אתה יודע, אוסאמה, משאירים את ההגדרה הזאת כדי שכל פעם שלא יצליחו להפליל מישהו בטרור, ברצח, אז ישלפו לו שהוא חבר בארגון אסור. אני מתפלאת, לא הייתה טיפת רגש לאימא שנמצאת חודשיים לפני השחרור שלה – שתהיה נוכחת, להסתכל על הבת שלה בהלוויה, ולהיות עם המשפחה שלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה היא בכלא? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמרתי למה היא בכלא. אם הקשבת, היית יודע. היא בכלא כי האשימו אותה שהיא חלק מארגון אסור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – חטפו אותה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, חטפו אותה. ניסו כמה פעמים להאשים אותה. לא עלה בידם. היא פוליטיקאית, היא נבחרת ציבור. בחרו בה בבחירות להיות חברת פרלמנט, וכן, הכיבוש הישראלי מחזיק חברת פרלמנט פלסטיני בבית הסוהר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואם אתה לא יכול לרגע אחד להבין מה זה שאימא מאבדת את הבת שלה באופן פתאומי, אחרי שנה וחצי שלא ראתה אותה, ובכל זאת מתעקש להתנגח איתי, אז בבקשה על עקרון השוויון ועל חוק הלאום, שחוקק בדורסנות ובאגרסיביות בהובלת הממשלה הקודמת, בהובלת הליכוד, בהובלת מר בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה. אנחנו היינו הנפקדים בתוך החוק הזה. מהיום הראשון אני אמרתי, שאם היו פרקטיקות של שלטון, הפרדה גזעית – ותבינו, תפנימו: הפרדה גזעית, אפרטהייד, זה לא רק כשמפרידים פיזית בין שתי האוכלוסיות. יש הגדרות מאוד ברורות מה זה משטר אפרטהייד. משטר אפרטהייד זה כאשר תחת אותו שלטון יש שתי מערכות חוק, שמפלות נגד קבוצה מסוימת ונותנת עליונות לקבוצה אחרת. ואם זה היה קיים בפרקטיקות, עם חוק הלאום זה נכנס לספר החוקים, ולא בפעם הראשונה. גם החוקים שמתייחסים לקרקעות המדינה, עאלק, שהופקעו ברובן מהאוכלוסייה הערבית הפלסטינית, הם חוקי אפרטהייד, כי הם מונעים מהאוכלוסייה הערבית נגישות שוויונית כאזרחי המדינה לקרקעות האלה. אבל גם – היום התקיים כנס מאוד חשוב בכנסת ביוזמת חבר הכנסת וראש הרשימה איימן עודה, על אלימות משטרתית, על אלימות משטרתית כלפי האזרחים. והייתי רוצה לראות את כל אלה שהזדעקו מאלימות משטרתית כלפי מפגינים, כלפי אוכלוסיות מסוימות במדינת ישראל – שיהיו נוכחים, לשמוע את העדויות המצמררות של אנשים שסבלו מהאלימות הזו. אני בעצמי יכולה לספק כמה וכמה עדויות מהחודשים האחרונים על אלימות המשטרה. ואפרופו, מדברים על אלימות, כל פעם שהיינו מעלים את הנושא של הפשיעה היו אומרים לנו שזה עניין תרבותי באוכלוסייה הערבית. אז אני אומרת לכם עכשיו: אלימות היא עניין תרבותי בתוך משטרת ישראל. זה חלק מהתרבות הארגונית של המשטרה הזו, המשטרה שמתנכלת ומתנקמת באזרחים. אם היינו שומעים את זעקתן של המשפחות ששם עדיין מחכים לדעת למה הרוצח של הבנים שלהם מסתובב חופשי בחוץ ומסתכל להם בעיניים בתוך העיר שלהם, היינו מבינים שעניין הנפקדות מחוק הלאום מתורגם דה פקטו לנפקדות ולעוינות כלפי האזרחים הערבים. אני הגשתי שאילתה לפני כחודש לשר המשפטים ושאלתי על כל הנושא של מעצרים שהתקיימו במאורעות של מאי. תשמעו נתונים מעניינים. אוסאמה, אלה נתונים מדהימים. ביקשתי פילוחים לפי מחוזות, פילוחים לפי שייכות לאומית וקבוצות גיל. כתבי אישום – עד לפני שבוע במחוז חיפה הוגשו 46 כתבי אישום מתוך אלפים של מעצרים. בעיר עכו לבד התקיימו מעל 250 מעצרים. 46 כתבי אישום, מתוכם שני כתבי אישום נגד יהודים, 44 כתבי אישום נגד ערבים במאורעות. נו? אני בעצמי הייתי עדה לאלימות מצד קבוצות ימין שהוזרמו לתוך חיפה ועכו ולוד ורמלה, ואנשים תקפו את הציבור. שני כתבי אישום במחוז חיפה. במחוז ירושלים – 63 כתבי אישום, 61 מתוכם נגד ערבים ושני כתבי אישום נגד יהודים. כל מה שקרה בעיר ירושלים, כל הסרטונים שראינו של תקיפות על ערבים ברגע ששמעו אותם מדברים ערבית – אף אחד. 85 כתבי אישום נגד קטינים – קטינים, שחוק הנוער לא חל עליהם במאורעות האלה, הם לא התייחסו אליהם תחת חוק הנוער, והייתה לשוטרים את החוצפה לבוא מול שופטים ולהגיד: תשכחו מחוק הנוער הפעם. 85 נערים. המסר מאוד ברור: עוינות כלפי האזרחים הערבים שביטאו עמדה פוליטית – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה עמדה פוליטית? אנשים נרצחו. איזה עמדה פוליטית? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עמדה פוליטית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רצחו יהודים, איזה עמדה פוליטית? זה עמדה פוליטית לרצוח יהודים? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה כנראה שוכח שנרצחו גם ערבים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לזרוק בקבוקי תבערה? לזרוק בקבוקי תבערה ? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא מצדיקה שום רצח. אתה זה שמצדיק רצח – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לזרוק בקבוקי תבערה לבית של ילדים – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אתה זה שמצדיק אלימות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – לבית של ילדים ערבים ביפו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תתבייש לך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לזרוק בקבוקי תבערה לבית של ערבים ביפו – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תתבייש לך. אתה צריך להתבייש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה אנשים, זה בני אדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כולכם צריכים להתבייש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה בני אדם. לזרוק בקבוקי תבערה לחדר של ילדים – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ברגע שמגישים 85 כתבי אישום נגד נוער – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> את סתם משקרת, הכול מילים – – – את סתם צועקת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה מסר מאוד ברור: הפחדה, הפחדה וניסיון – אם הייתם יושבים ושומעים את הצעיר שעצרו אותו, קיבל מכות כל הדרך לתחנת המשטרה. המשטרה פתחה לו את הראש כי דפקו לו את הראש ברצפה, וכשראו שיש לו דם על הפנים ויש לו פצעים והם לא יכולים להביא אותו למוחרת לבית משפט, שחררו אותו ואמרו לו: אוי ואבוי לך אם תדבר על מה שקרה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שמעתי את אשתו של תושב לוד שרצחו אותו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תפסיק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשחזר הביתה עשו בו לינץ', רצחו אותו, את אשתו, שמעתי – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההבדל היחידי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – שנשארה בלי בעל – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההבדל היחידי – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – והילדים נשארו בלי אבא. אותם שמעתי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בשיח החירשים שמתקיים פה: אני נגד אלימות מכל סוג, נגד כל בן אדם. אתה לא. זה ההבדל היחידי, ובזה בודקים את המוסר של בני אדם – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את צבועה. את יודעת למה את צבועה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בזה בודקים את העמדות של בן אדם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את יודעת למה את צבועה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כאשר אתה ישבת בבית שלך וצייצת נגד ערבים – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כי את קוראת לאלימות עמדה פוליטית, את לא קוראת לזה אלימות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אני התרוצצתי בעכו העתיקה כדי להציל אזרחים יהודים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את קוראת לזה עמדה פוליטית. אלה שזורקים בקבוקי תבערה, את קוראת לזה עמדה פוליטית. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תתבייש לך. אני לא במקום כזה שאתה, דווקא אתה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את מציירת טרור כעמדה פוליטית. את מציירת טרור כעמדה פוליטית – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – תאשים אותי בכלום. אני יודעת על מה אני מדברת, ועוד ימים יגידו שהסיפור המלא של מה שקרה במאי עוד לא נודע ועוד לא סיפרו אותו, ואתם תגלו כמה הלכתם עיוורי עיניים סביב מה ששמעתם בתקשורת, כאשר הסיפור האמיתי, כאשר מה שקרה והעוינות והאגרסיביות והברוטליות של משטרת ישראל נגד הצעירים שלנו – עוד יצטרכו לתת עליה חשבון, וחשבון נפש עמוק. ועד שלא תשתנה התרבות הגזענית האלימה בתוך הארגון שנקרא משטרת ישראל, לצערנו נמשיך לסבול מפשיעה, ימשיכו לשתף פעולה עם ארגוני הפשע וייתנו להם חסות, וייתנו לנו מכות ואלימות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים אותך. מיקרופון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שומעים אותי? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 15 דקות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסוף לקחת את כל הסוכריות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לקחו אותן. אני לקחתי? מה, אתה קמת בלילה ומה שמעניין אותך זה הסוכרייה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נתת אותן לקואליציה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי גם לקואליציה – נכון – סוכריות. מה קרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – ואתה נותן להם סוכריות – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מתחילה, חברים. ביום רביעי מועלית הצעת חוק של אי-הפללה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שרן. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, שרן נכנסה בדיוק. אי-הפללה בנוגע לסם הקנביס. הצעה אחת, רגע אחד לפני הלגליזציה. לגליזציה – איזו מילה קולית זו. בזמני היינו משתמשים במילה "מגניב". מגניב לומר לגליזציה, מגניב לקדם לגליזציה. זה גם מתגלגל על הלשון: לגליזציה. יש שרואים מול עיניהם פנאן, סאטלה, כיף. אבל אני, אני רואה סכנה, סכנה גדולה. חבריי הנכבדים, להפוך את השימוש בסמים, בקנביס, לדבר חוקי זה דבר רע, רע מבחינתי. רע לנוער, רע לחוסן האישי של כל אחד ואחת מאיתנו – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שרן, זה חוק שלך, תקשיבי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – רע לביטחון, הביטחון שלנו, רע לחברה. שרן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה החוק שלך, תקשיבי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. שלה זה אי-הפללה, אנחנו בדרך ללגליזציה. מעבר לבעיות הבריאותיות שהקנביס עלול לגרום למשתמשים בו, מעבר לבעיית ההתמכרות שעלולה להתפתח בעקבות השימוש, לא פחות חמורה היא הבעיה החברתית שתתפתח כאן בישראל. ככל שנהפוך את השימוש בקנביס לדבר חוקי כחומר עובר לסוחר, נגדל פה דור של חלשים, של אנשים שלא ידעו כיצד להתמודד עם קשיים ואתגרים. אבל רגע לפני שארד לנושא עצמו, אני רוצה להדגיש: אני בעד הסרת החסמים והביורוקרטיה לצרכני הקנביס הרפואי, לרווח את השורות, לאפשר לסובלים ולנדרשים, אלה שנזקקים למשככי כאבים, באישור רפואי כמובן – בוודאי שאני בעד. אבל מכירה של קנביס לכל דורש – לא ולא. פשוט לא. אני יודעת שזה לא פופולרי לדבר נגד לגליזציה, אבל אני מחויבת לאמת, לפחות כפי שאני רואה אותה. מי מכם ששמע את נאום הבכורה שלי, שאותו נאמתי לפני זמן לא רב, ייתכן שיזכור איך חיי קיבלו תפנית משמעותית כשקרוב משפחה שלי חלה בתחלואה כפולה: התמכרות פלוס הפרעה נפשית. הזכרתי אז במילים בודדות את תחילתה של המחלה. אבקש כעת להרחיב במעט. אם מישהו מיושבי הבית הזה סבור שהפרעה נפשית נחתה עליו בשל איזו נטייה גנטית – הוא טועה. אם מישהו מיושבי הבית הזה סבור שההפרעה הנפשית שנחתה עליו הייתה בשל נטילת סמים קשים – גם הוא טועה. הסיפור שלו התחיל בירוק הזה, בקנביס. הכול התחיל שם, לצערי, בגיל צעיר מדי – 14 וחצי. על פי מחקרים רבים בארץ ובעולם, אחד מתוך 11 בגירים שמשתמשים בקנביס מתמכר בסופו של דבר – 9% מהמשתמשים. אחד מתוך שישה בני נוער שמשתמשים בקנביס מתמכר בסופו של דבר – 17%, חברים. זה המון. בן המשפחה שלי היה אחד מתוך אותם 17%. כדי שנקבל קצת קנה מידה מה זה אותם 17% אני אשתף אתכם שעל פי סקר משנת 2019 שאני מצאתי, היקף השימוש בקנביס ברמת התנסות כלשהי בקרב תלמידי י' עד י"ב עמד על 11.9%. על פי נתונים שאני מצאתי ישנם כ-123,500 תלמידי י"ב. נכפיל בשלושה שכן יש לנו את י"א, י"ב וי', ונקבל כ-370,500 תלמידים. 11.9% מתוכם, שהם בעצם המשתמשים על פי הנתונים – אנחנו מגיעים ל-44,090 תלמידים שמשתמשים בסמים, אני מדברת על י' עד י"ב. 44,000. 17% מתוכם, כמו שאומר הנתון, הם אלה שיתמכרו. זה לא רק שימוש פה ושם בימים שבא להם, אלא פשוט תלות. מדובר בכמעט 7,500 תלמידי י' עד י"ב מכורים לקנביס. אסון. בעיית ההתמכרות היא נוראית. תאמינו לי, אני מכירה את זה מקרוב. תלות נפשית בחומר פסיכו-אקטיבי, תלות שיש לה היבטים גופניים, פסיכולוגיים וחברתיים, והיא עלולה להביא בסיכון מוגבר לתחלואה נפשית ופיזית. ושוב, אני מכירה את זה באופן אישי, גם בתוך משפחתי וגם ברבבות של משפחות שאני מלווה ומטפלת בהן. הדבר הזה, אותה התמכרות, מוביל גם להתנהגות אנטי-חברתית ואפילו למוות. אז לפני שאנחנו הולכים ללגליזציה חשוב שנדע מה המצב היום בישראל בטיפול בהתמכרויות, כי שוב אני מזכירה לכם: אנחנו מדברים על כמויות עצומות של נוער ושל מבוגרים שעלולים להתמכר לו רק נהפוך את הדבר הזה ללגלי. ואני שוב מזכירה: אני לא מדברת על הקנביס הרפואי, שבעיניי הוא איננו רפואי – הוא משמש כמשכך כאבים. אני לא מזלזלת בזה, זה חשוב. בואו נרווח את השורות, נאפשר לעוד אוכלוסיות שזקוקות לזה להיכנס פנימה ולקבל את האישור הרפואי, פחות ביורוקרטיה. אבל לא על זה אני מדברת. אני מוחה נגד הלגליזציה, שנהפוך את זה לחוקי, שבכל חנות אפשר יהיה לקנות את זה. אז אני חוזרת רגע להתמכרויות. לפני כחודש, ביום 16 ביוני 2021, פרסם הממ"מ מחקר משלו, והנושא היה סוגיית רצף הטיפול במערך הטיפול בהתמכרויות, ומה בינו ובין מערך בריאות הנפש. אבל קודם שנצלול למחקר אני רוצה לציין שעל פי תחשיבים שונים, ניתן להעריך שמספר המכורים, המטופלים והבלתי-מטופלים, לסם הקנביס במדינת ישראל עומד על בין 31,000 ל-174,000 אנשים. הטיפול באוכלוסיות האנשים שסובלים מהתמכרות בישראל נחלק בין שני גורמים עיקריים: האחד, משרד הבריאות, שהוא בעצם הממונה על אספקת שירותי הטיפול הרפואי, כלומר על הגמילה הפיזית – האשפוזיות למיניהן. מול זה יש את משרד הרווחה, שממונה על הטיפול הפסיכו-סוציאלי והשיקום של הנגמלים. כל זה קורה בתום שלב הגמילה הרפואי. גורם נוסף שאומנם לא בדיוק אמון על אספקת השירותים בתחום הגמילה וההתמכרויות אבל הוא אחראי לאספקת סל שירותי הבריאות של בריאות הנפש לכלל המבוטחים, ואלה קופות החולים, במסגרת הרפורמה, למי שלא מכיר. בנוסף לכך שוב, יש למשרד הבריאות אחריות ליתן שירותי שיקום לנכי נפש בקהילה, וביניהם גם למכורים. לפי המחקר של הממ"מ, המציאות הקיימת כואבת עוד לפני הלגליזציה, גם היום היא כואבת, כואבת מאוד. הטיפול באוכלוסיית הסובלים מהתמכרויות, ובהתאם – באלה הסובלים מתחלואה כפולה, שזה גם בריאות הנפש וגם התמכרויות – נחלק בין כמה גורמים, והדבר הזה, רק זה, טומן בחובו בעיות, קשיים ונפילה בין הכיסאות. אחד ההיבטים המרכזיים בהבטחת המשך הגמילה של המכורים לאחר שהשלימו את תהליך הגמילה באשפוזיות של משרד הבריאות, הוא הפנייתם לטיפול הפסיכו-סוציאלי במשרד הרווחה. כלומר, יש כאן שני גופים, ובן אדם מכור, שכבר לא ממש יודע לתפעל ושיקול הדעת שלו נפגם, הוא אמור, אחרי שהוא טופל במשרד הבריאות במכוני גמילה, לעבור לטיפול הפסיכו-סוציאלי של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שרן. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מפריעה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אנחנו מנסים לעשות משהו בדרך. הכול בסדר. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האמת היא שזה נושא שמאוד חשוב לשרן. אבל בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דוח מבקר המדינה 69ב' לשנת 2019 כבר כתב על כך, לאחר שנמצא כי מרבית המסיימים את הטיפול באשפוזיות שבאחריות משרד הבריאות אינם ממשיכים בתהליך הגמילה במסגרת של משרד הרווחה – כלומר, יש כאן בעיה של כשל בין שתי המסגרות, בין משרד הבריאות למשרד הרווחה. בשנת 2017, לפי דוח מבקר המדינה, לדוגמה, הופנו להמשך טיפול – שוב, הם סיימו את הטיפול באשפוזיות של משרד הבריאות, ורק 30% מתוכם הופנו לטיפול המשך באותן מסגרות של משרד הרווחה. זה פשוט לא ייאמן. 70% נפלו בדרך, לא המשיכו אף שסיימו את הטיפול במשרד הבריאות. 70% לא המשיכו, 305 בלבד המשיכו. עוד עלה מהדוח כי "לא הושלם הטיפול בכ-44% מהמטופלים באשפוזיות של משרד הבריאות". כלומר, מאלה שכבר נכנסו לתהליך של משרד הבריאות, 44% לא השלימו את הטיפול הראשוני. אבל לא רק שהם לא השלימו את הטיפול הרפואי, משרד הבריאות לא טורח לעדכן את שירותי הרווחה בנוגע להפסקת הטיפול ועל חזרתו של אותו מטופל לקהילה. כלומר, הבן אדם שמכור קשה חוזר לקהילה בלי שאף אחד יודע על כך, הוא לא סיים את הטיפול באשפוזית, הוא חוזר לקהילה בלי מסגרת, בלי תוכנית, בלי ליווי – הוא מסכן את עצמו ומסכן את הקהילה. "מבקר המדינה ציין כי בהיעדר יכולת להצליב את נתוני משרד הבריאות על המטופלים שנמצאים אצלו עם נתוני משרד הרווחה, הפסקת רצף הטיפול" – גורמת לכך שמטופלים אלה חוזרים להתמכרות ושהמשאבים שהושקעו בגמילתם ירדו לטמיון. המדינה משקיעה מיליוני שקלים, מיליוני שקלים בטיפול, והכול יורד לטמיון. סיכום ביניים של המחקר: "אין כיום גורם מתכלל שיהווה כתובת וטיפול" ולפיכך "קיים קושי ביצירה ובשמירה על רציפות טיפולית, בשל פיצול בין הגורמים השונים האמונים על הטיפול בהפרעה הנפשית לבין הגורמים האמונים על הטיפול בהפרעת ההתמכרות, מה שמוביל להחמרה חוזרת ונשנית במצב הנפשי של המטופלים". תאמינו לי, חיי אדם נהרסים מהקנביס. זה אמיתי, זה חי וזה נושם. אני רוצה לקרוא עוד כמה נתונים בשתיים וחצי הדקות שנשארו לי. סם הקנביס עשוי לגרום לתחלואה נפשית קשה ביותר כגון פסיכוזות, סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, חרדה, דיכאון וניסיונות אובדנות. סם הקנביס עשוי לגרום לשורה ארוכה של נזקים בריאותיים ומחלות כגון פגיעה קוגניטיבית, תפקודית, חברתית, פגיעות במערכות הנשימה, הלב, מוח, כלי דם, שבץ, אירועים מוחיים, פגיעות בילדים לאימהות שהשתמשו בסם בעת הריונן. עוד אני אגיד שהאוכלוסייה הרגישה ביותר לנזקי סם הקנביס היא בני הנוער וצעירים עד גיל – יש אומרים 25, יש אומרים 27. בגילים האלה הנזקים חמורים יותר, שכיחים יותר, וההתמכרות משמעותית יותר. עוד אומר שנהיגה תחת השפעת סם הקנביס מכפילה את הסיכון לתאונות דרכים. להבדיל מאלכוהול, אין כל בדיקה יעילה ואפקטיבית כיום, המאפשרת לרשויות האכיפה והחוק לזהות אדם הנוהג תחת השפעת סם הקנביס באופן המסכן את עצמו ואת זולתו. עוד אני אגיד כי מספר המאושפזים שהתקבלו בשנת 2019 במחלקות לתחלואה כפולה בישראל בגין התפרצות מחלת נפש על רקע שימוש בקנביס, אם לבדו ואם בשימוש במקביל עם חומרים פסיכו-אקטיביים נוספים, נאמד לפחות בכ-3,400 מאושפזים. כשאני מדברת על 3,400 מאושפזים – לכל אחד מהם יש משפחה. הכול נהרס: המשפחה נהרסת, החיים של אותו מאושפז נהרסים. שערורייה. מעבר לנתון הזה, קיימים מאושפזים לשעבר בעלי רקע של התפרצות מחלת נפש בגין שימוש בעבר בקנביס משנים קודמות, הממשיכים בטיפול במסגרות ההמשך של מערך בריאות הנפש של משרד הבריאות, שמספרם נאמד בכ-10,000 מטופלים. מספר המכורים שטופלו במסגרות הטיפול והגמילה שבאחריות משרד הרווחה בגין התמכרות לסם קנביס, אלה שעוד לא נפגעו בבריאות הנפש, נאמד בכ-4,000 מטופלים נכון לשנת 2018, והוא עולה על מספר המכורים לאלכוהול – למרות שהשימוש באלכוהול שכיח יותר בציבור הרחב – ועל מספר המכורים לכל סוגי הסמים האחרים, למעט אלכוהול, גם יחד. אני רוצה לסיים ולומר: מלבד שלוש מדינות ריבוניות בעולם – אורוגוואי ב-2017, קנדה ב-2019 ודרום אפריקה בשנת 2020 – שום מדינה אחרת בעולם לא חוקקה חוק ברמה מדינתית בדבר לגליזציה של שימוש בסם הקנביס. לעומת זאת, ניסיונות להעביר לגליזציה במדינות גרמניה וניו זילנד באוקטובר 2020 נכשלו. אז יש לי עוד הרבה מה לומר בנושא – ועוד אני אגיד לך, שרן, ואנחנו עוד נדבר על זה – אבל בשלב זה תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קחי עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי, אני אקח עוד דקה. בקולורדו, ארצות הברית, שהיא אחד המקומות הראשונים בעולם שקיבל החלטה על לגליזציה של סם בשטחה, דווחו הנתונים הבעייתיים הבאים: 1. – אני רוצה שתקשיבו לי – שיעור המשתמשים הבגירים מעל גיל 18 טיפס מדי שנה עד לשיעור מצטבר של 74% בחלוף שש שנים בלבד, כלומר הלגליזציה עודדה אנשים להשתמש בסם הקנביס; מספר ביקורי בני הנוער בחדרי מיון או חירום בקשר לשימוש בסם קפץ במאות אחוזים מאז הלגליזציה; מספר האשפוזים הקשורים לסם הוכפל; מספר מקרי התאבדות שבהם נמצאה נוכחות של סם קנביס בבדיקת רעלים בדמו של המתאבד גדל פי שניים וחצי; מספר מקרי המוות מתאונות דרכים שבהם הנהגים נמצאו חיוביים בבדיקת רעלים בדם לסם קנביס, ושיעורם היחסי בכלל מקרי המוות בתאונת דרכים, גדל באופן משמעותי; והנתון האחרון – אומנם יש לי עוד הרבה, אבל לשלב הזה – קולורדו הפכה למוקד אספקה בלתי חוקי של סם הקנביס לעשרות מדינות שונות ברחבי ארצות הברית. אז בעיניי פשוט – לא להמשיך עם זה הלאה. אין לה למהר. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יופי. תודה. רק שתדעי, כתבו לי כל מיני הערות על מה שאמרת. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בפלאפון. חלק מסכימים, חלק לא מסכימים. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני בטוחה שאני אוכל להתמודד עם כל טענה שכנגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני בטוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, עכשיו מלכיאלי. איפה מלכיאלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמסלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם? בבקשה. מלכיאלי אחרון או מה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. דודי או דוד, מה אתה מעדיף? יש לך עשר דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אפרופו זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, עשר דקות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מיכאל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צמצמתי, צמצמתי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה בדיחה קטנה שאני אספר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, הם הורידו את הסעיף של ארבע שעות. לא יהיה לנו את זה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהגענו לכנסת, ביטן ואני, ראיינו אותנו פה בערוץ הכנסת, ואנחנו כולה יום בכנסת. אנחנו יושבים, שואלים את ביטן שאלה – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אתה מעניין, באתי לשמוע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שואלים את ביטן שאלה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אספר עליך סיפורים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז הוא מתחיל לענות ואומר: חבר הכנסת אמסלם. אמרתי לו: דוד, זה דודי, מה זה חבר הכנסת? פתאום, תוך יום, הוא קורא לי חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, רבותיי חברי הכנסת – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> רגע, אמסלם, הוא אמר שהוא יספר עליך סיפור. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, כבוד השר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קודם כול, אנחנו נתחיל, כבוד השר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כבוד השר, בוא שב פה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד השר חמד עמאר – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שרן, אתם מפריעים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עשינו לך כבוד. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אנחנו לא יכולים – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ראיתי שאתה תרגלת פה את הכיסא. אמרתי לך, אנחנו נעביר אותך פה באמת בכבוד, או-טו-טו אתה תשב על הכיסא הזה, בעזרת השם, איפה שישבת עכשיו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתחיל עם מה שקרה היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק להתחיל? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו היום שמענו את מר בנט מנסה להשפיל את ראש הממשלה נתניהו, קורא לו בנאום 20 פעם חבר הכנסת נתניהו – לא ראש הממשלה לשעבר, לא ראש האופוזיציה, חבר הכנסת נתניהו. הוא התעקש על זה, גם דיבר בזלזול. אני רציתי רק להגיד למר בנט: אני רוצה להזכיר לך מאין באת. בערך ב-2006, 2007, באתי לבקר את ראש הממשלה נתניהו, פגישה. היינו אז באופוזיציה. מה הוא אמר לך ולאילת? תביאו סודה לאמסלם עם קצת עוגיות. אז תביא לנו קצת סודה, מר בנט, תזכור מאיפה באת. אתה בעצם נוכל, רמאי ושקרן. עכשיו, אני רוצה לספר לך איזה משהו, בדיחה קטנה, כבוד השר, שאותך אני מעריך. סופרמן, שלגייה ופינוקיו יצאו לטייל בעיר. הם רואים פתאום איזה שלט, כתוב: תחרות האיש החזק בעולם. אומר סופרמן לחבר'ה: תקשיבו, תמתינו שנייה, עשר דקות אני הולך לשם ויוצא. הבן אדם נכנס לחמש דקות, יוצא עם הגביע, אומר: ראיתם? ניצחתי שם את כולם, אני האיש החזק בעולם. ממשיכים, אחרי חמש דקות מגיעים לעוד שלט, כתוב: תחרות מלכת היופי העולמית. אומרת להם שלגייה: חבר'ה, תמתינו לי פה שתי דקות, אני רק נכנסת לשנייה ויוצאת. ואללה, יוצאת אחרי דקה, זכתה במקום הראשון בגביע, אומרת להם: אתם רואים? אני האישה הכי יפה בעולם. ממשיכים, רואים: האיש הכי שקרן בעולם. אומר להם פינוקיו: חבר'ה, תחכו פה שתי דקות, אני כבר יוצא. ואללה, נכנס – שעה, שעתיים, שלוש. אחרי שבע שעות יוצא בוכה כולו, אומר: מי זה הבנט הזה עכשיו שניצח אותי? מר בנט, אתה שקרן, נוכל ורמאי. זה מה שאתה. אתה לא מתבייש? אני מתבייש בכלל לקרוא לך ראש הממשלה במדינת ישראל. אתה בושה לדמוקרטיה. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> זו הרמה של כנסת ישראל. אתה בושה לכנסת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, גם אתה. דרך אגב, הרב הרפורמי, הייתה לי הזכות להעיף אותך בוועדת הפנים כשהלכנו על נושא מתווה הכותל. דרך אגב, הרי הרפורמים, רק שתדעו, גם הכותל – הרי הם חושבים, הם עדיין אוחזים בזה שבית המקדש זה איזה בית מטבחיים, מה שנקרא פרימיטיבי, פגני, והם נלחמים לעשות את מתווה הכותל. פתאום הכותל מעניין אותם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא לך איזה משהו קטן באמת, שככה נהניתי ממנו. אתה יודע, נתחיל מה שנקרא, נתחיל עכשיו בשעה של מחזה של שייקספיר. כשקראתי בשבת, אני פותח עיתון – ואללה, שברתי את הכיסא. לא האמנתי שמה שאני קורא זה אמיתי. אדוני היושב-ראש, אני רואה: התאהבתי, אהובתי. ההיכרות ביניהם בהחלט יכולה להיות פרק בגרסה הישראלית של בית הקלפים. דרך אגב, בידיעות אחרונות, רבותיי, כל עם ישראל: שר והעוזרת הפרלמנטרית שלו מתאהבים כנגד כל הסיכויים – רבותיי, וגם נגד חוק שאוסר יחסים בין בוס ועובדת. נמשיך: כמה זמן אתם עובדים יחד עד שאת מרגישה שאולי קרה ביניכם משהו שחורג מיחסי עבודה? מאוהבת הרגשתי מייד, ואפילו רציתי לעזוב את העבודה, כדי לא להכניס את עצמי לסיטואציה שתהיה לי בעיה לצאת ממנה אחר כך, אבל בגלל שלא ידעתי מה הצד השני מרגיש, אז אמרתי: אוקיי, אפשר להעריץ את האיש ולאהוב אותו ולהיות בקשר, ולא חייבים לשפוך את הכול החוצה. אז איך את מתוודה בכל זאת? בסמ"ס, כי כנראה הביצים שלי לא היו מספיק גדולות באותה תקופה – זאת אומרת, דרך אגב, זה רק באותה תקופה, עכשיו כנראה הן גדלו. כתבתי לו: אני רוצה לכתוב לך משהו חשוב, אם אפשר. כשתגיע הביתה תשלח לי שאתה יכול להקשיב. חיכיתי והוא ענה: אני זמין. אז כתבתי לו את הטקסט הבא, שאני זוכרת אותו מילה במילה: התאהבתי באיש מקסים ומרתק, והלב פועם בקצב לא סדיר. יודעת שלא בטוח שאהבתי תתממש, ואם תתממש יהיה בה גם כאב וצער, אבל זאת המציאות. ומה התשובה? שואלת אותה הכתבת – מילה אחת הוא כתב לי: אהובתי. טוב, נמשיך את עלילות פונפון. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אחרי זה ביטן מספר איך הוא התאהב באשתו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הכי לא מתאים לאיש שהוא נתפס, והוא אחר לגמרי ממה שאתם רואים אותו בחוץ. משם התחלנו לדבר מה עושים, עד שמקבלים החלטה שעוזבים את המשפחה ומנסים לבנות את עצמנו מחדש. כמה זמן זה לקח? שואלת הכתבת. חודשיים של התלבטויות. ברור שהיה משהו במערכות היחסים הקודמות של שנינו שאפשר בכלל מחשבה של פירוק, אבל זה או שאת בוחרת את עצמך או שאת בוחרת את ילדייך. יענו, זו הברירה, בין עצמך לילדייך. לבוא ולהגיד לילד שלך: אני עוזבת את אבא, זה בעצם להרוס לו את החיים, גם במחיר של אהבה חזקה. שואלת אותה הכתבת: לא היה זמן ליהנות אפילו מהרעיון של רומן? לך היה ברור שעוזבים את הבית? היה די ברור שאנחנו לא נמצאים בסיטואציה של סטוצים. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בשבילי זאת הייתה פעם ראשונה בחיים שיצא לי לפגוש רגש מאוד חזק. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> בושה לכם שאתם יושבים ומתענגים על זה, ובושה לאיש הזה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה זמן – כבוד הרב – זה נמשך בסוד? << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> שב בשקט. גס רוח. אתה ביזיון לבית הזה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד הרב הרפורמי מפריע לי. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אתה ביזיון לבית הזה. גסות הרוח שלך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> ביזיון. שבו. תלמידי חכמים, ראינו אתכם. תלמידי חכמים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד הרב הרפורמי מפריע לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יוצא. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז שיצא. יפה. כמה זמן זה נמשך בסוד? אדוני השר, היא שואלת אותה. הוא בא לראות אותי בהצגה שהופעתי בה. רצה להביא לי פרחים, אבל פחד שיראו. אז הוא התקשר אליי מהדרך הביתה ואמר שלא משנה מה ההחלטה שלי, הוא החליט שהוא רוצה לעזוב. נבהלת? זה פתאום נהיה אמיתי? ידעתי שברגע שאנחנו נצא בפומבי, אני אצטרך לוותר על העבודה. זאת אומרת, לא לוותר על המשפחה – לוותר על העבודה. מיכאל, זה מה שהטריד אותה – לוותר על העבודה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה שמטריד, אמסלם, זה מה אתה עושה עכשיו. זה מה שמאוד מטריד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שמרגיז זה שגם היום על הגברים אומרים: חמוד או התאהב, ועל נשים: היא התקדמה דרך המיטה. אני פוטרתי ותקופה ארוכה לא מצאתי עבודה, כי אמרו שאלקין וזה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא, זה מה שמטריד. מה אתה מנסה לעשות? זה כל כך לא מתאים לך. פשוט חוצפה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אחר כך אי-אפשר לפטר. אני מרוויחה היום פחות ממה שהרווחתי. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> יש משפחה, יש ילדים. אתה מבזה אנשים, משפחות וילדים – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – בבית מחוקקים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אענה לך. אני אענה לך. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> זו פשוט בושה. אתה צריך להתבייש, כי זה ממש לא מתאים לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה בושה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אמסלם, לא מתאים לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אענה לך. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה שיש בעיתון, בידיעות אחרונות, זה בעיתון. מה אתה מנסה לעשות? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא, מה אתה עכשיו מנסה לעשות? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר מה אני מנסה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה מבזה את הבית הזה. אתה לועג לאנשים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל למה את מפריעה לי? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה לועג למשפחות. זו חוצפה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לועג להם. נכון, צודקת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא מתאים לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לועג לזוג אלקין. אני לועג. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא מתאים לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה. אני חושב שבושה וחרפה שיש שר כזה בממשלת ישראל שבא לעיתון. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה אבא, יש לך אישה, יש לך ילדים. זאת חוצפה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, אם זה היה במסגרת איזה רכילות שכתבו, ניחא. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה מפרשן. מה אתה מנסה לעשות? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה רוצה להפסיק את הפיאסקו הזה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא, מה אתה מנסה לעשות? יש משפחה, והמשפחה הזאת חיה את חייה. בחרו את החיים שלהם. מי אתה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני מבקש ממך. אני מבקש ממך להפסיק. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מי אתה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקי לצעוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש ממך להפסיק. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא, רוצה לצעוק. אני אמשיך לצעוק ולהוריד אותך מהפודיום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת מראענה, אני מבקש ממך להפסיק. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה שאתה עושה פה זה ביזיון. זאת חוצפה. אתה מפרשן כתבה בעיתון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גב' מראענה, את מפריעה לנו. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מי אתה בכלל? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה שאת פה זה ביזיון. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מי אתה בכלל? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גב' מראענה, אני אמסלם דוד, גר במעלה אדומים – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא רץ לעיתון לספר סיפורים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> זאת חוצפה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. הבנו אותך. הבנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש להפסיק. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> זאת חוצפה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנו אותך. הבנו. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> זה ביזיון. יש משפחה וילדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת מראענה, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה לא חושב על אף אחד? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנו. הבנו. הבנו. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנו אותך. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתנצל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אתנצל. על מה להתנצל? את תתנצלי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה ביזיון שאת בכנסת. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתנצל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוציא אותה כבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת מראענה, מספיק. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תפסיקו פה להתחצף. די. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה תסתום. אתה תסתום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, פעם שנייה ופעם שלישית. תוציאו אותה, בבקשה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה שקורה פה זה ביזיון אחד שלם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה את צועקת? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוציאו אותה, בבקשה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תצאי, בבקשה. אני ניסיתי להשתיק אותך הרבה פעמים. אי-אפשר ככה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אבא. סבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> בן אדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> חלאס. באמת. (חברת הכנסת אבתיסאם מראענה יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי, מה שהקראתי לכם זו כתבה בידיעות אחרונות, שישבו עם השר אלקין בבית עם אשתו, והם סיפרו את זה לכל עם ישראל. זה לא קטע רכילותי שקראנו שמישהו אמר למישהו. לכן חשבתי, נפלתי מהכיסא. קודם כול, אני רוצה לספר לעם ישראל שצופה בנו מי זו הממשלה ומי זה השר אלקין, שתבינו על מה מדובר. דבר שני, אם מישהו לא קרא את ידיעות אחרונות, אז אני מספר לו מה כתוב בעיתון. הם הביאו את זה לעיתון. דרך אגב, השר אלקין התכוון שכל אחד בעם ישראל יקרא את זה וידע את זה. אז לכן חשבתי: מצוות היום לספר לכל עם ישראל, כולל במדיה הזאת, מה אומרים השר אלקין ורעייתו בידיעות אחרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עברת את הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש לי חצי שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא הוריד לי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עכשיו רוצה, רבותיי, לספר לכם עוד משהו שנוגע לשר אלקין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דוד, מספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתת לי עשר דקות. מה אתה רוצה? אז עכשיו אתה חוזר על הכול? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מספיק. יש פה את ההסכמות שעשינו, אנחנו לפי ההסכמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל ביקשתי ממך, אמרת שאתה מסכים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אמרתי לך שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בטח. אמרת שאתה מסכים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> דודי, יש לך חצי שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, יאללה, תגמור. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם שאני פניתי למר מנדלבליט. השר אלקין ב-2018, כמדומני, ותקנו אותי אם אני טועה, יכול להיות שזה היה אחרי, התמודד לעיריית ירושלים. מתי זה היה? ב-2018, 2019? 2018. הוא התמודד לראשות עיריית ירושלים והפסיד. לקח ערבויות של 3.4 מיליון שקל מכל מיני אוליגרכים ועשירים. אני מספר מה היה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אתה יכול לעבור אליי? אני גם רוצה חיים שכאלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד מעט נעשה לך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, אתה יכול לעבור לביבי ולכל נישואיו הקודמים? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי זה, אחרי זה, נשמה. נתחשב בכם, הכול בסדר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יחסיו עם ילדיו? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לכם להפריע? מיכל רוזין, למה לך להפריע? בואי נתקדם. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> בוא נתחיל: איפה נולדתי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נעשה עלייך פרק. בקיצור, הוא נשאר חייב 3.4 מיליון שקל. דרך אגב, איך הוא עשה? הרי תרומה מותרת בערך עד כ-10,000 שקל. מה המציאו הרמאים? לוקחים ערבויות על בחירות ולא מחזירים אותן. הרי מי שנותן ערבות כזאת בבנק הוא שם cash flow, מזומן. הרי זה על קרן הצבי. אנחנו מדברים על בחירות. לכן בא הבנק, חילט את הערבויות ולקח את הכסף שמר אלקין בעצם לקח. דרך אגב, גם זה לדעתי בניגוד לחוק באופן מובהק. אם יש פה יועץ משפטי שקצת שכל יש בקודקודו – בוודאי הוא לא מאפשר דבר כזה. רבותיי, בן אדם שחייב 3.4 מיליון שקל, לפי מה שהיה כתוב בעיתונות, ומשמש שר במדינת ישראל, זה דבר שלא מתקבל על הדעת. בגלל שאני חושב שזה דבר שהוא חמור, אני חושב שזה שוחד הלכה למעשה. דרך אגב, אם מותר לו לקחת ערבות ולא להחזיר, אז למה לנו אסור לקחת ערבויות? לא משנה לטובת מה – לטובת בחירות, לטובת רכישת איזה רכב, לטובת רכישת איזה מפעל. הרי זו ההלבנה של השוחד. עד היום, אני לפחות מבין כך – אלא אם כן אני טועה; שיבוא השר אלקין ויגיד לנו שלא – הוא חייב סכום עתק לאנשים בחוץ. אני פניתי ליועץ המשפטי. 1. זה דורש חקירת משטרה, בגלל שאם זה היה דוד אמסלם שהיה חייב 10,000 שקל, הוא בוודאי מקבל תרומה, אז בוודאי הייתי נשאל על העניין, ובזריזות מאוד. 2. בוודאי ובוודאי הוא לא יכול לשמש כשר כי כמות האינטרסים ובעלי העניין שיש כאן היא פשוט בלתי נתפסת. ולכן, כשמינו אותו לשר השיכון – וכמובן, הוא רוצה עוד תיק – אני חשבתי שזו חוצפה, אני חשבתי שזו עזות מצח, אני חשבתי שזה דבר שמר מנדלבליט חייב להוציא חוות דעת שהוא לא יכול לשמש שר בממשלה. וכמובן, כפי שאני קורא את העיתונים ויודע את זה, גם מנדלבליט יודע את זה בדיוק כמוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מר מנדלבליט – איך אומר הגשש, אני אסביר – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא, היו לו 35 דקות. ביקשתי ממנו לקצר לעשר והוא לא רוצה לקצר כרגע; הוא יקצר חלק הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנתי, חבר'ה, כואב לכם שאני מדבר? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – אני מסבירה, הייתי באמצע – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אמרתי? מיכל רוזין, השמאל במדינת ישראל זה האנשים הכי אלימים, הכי מושחתים והכי בריונים שאני מכיר. אז עכשיו, בוועדות – גנבתם אותן, גם את הממשלה גנבתם. עכשיו גם לדבר אסור לנו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – עד הבחירות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני רוצה לומר שמאז הקמת הממשלה הזאת – דרך אגב, עד הקמת הממשלה – את מפריעה לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מפריע. תנו לו לסיים. תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה עושה פה קרקס מכל הסיפור הזה. אתה לא רוצה, אז אל תנהל את הישיבה. הן מפריעות. אני יושב כאן בשקט ואני שומע את כולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, תמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רק רוצה להבין איפה היית שנתיים וחצי מאז הבחירות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברים, אני לא רוצה להוציא אף אחד, נו, באמת. כן, תמשיך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, אני אומר, עד הקמת הממשלה הזאת היינו שומעים, חבר הכנסת לוין, את מר מנדלבליט כל יומיים מצייץ, מדליף, כותב בעיתונות – הכול נגד הממשלה. דרך אגב, מאז שהם הקימו, לא שמעתי אותו. אמרתי: קרה לו משהו? מר מנדלבליט, הכול בסדר? אתה בריא, אתה בארץ, אתה קיים? הרי אתה ראית את ההצבעות הכפולות. לא עשית כלום. דרך אגב, עבירה פלילית פר-אקסלנס. אתה יודע שלפי החוק אם נודע ליועץ המשפטי לממשלה שנעברה עבירה – הוא מחויב להורות על חקירה. דרך אגב, אני רוצה להזכיר לאזרחי מדינת ישראל: מעולם לא הוגשה תלונה נגד ראש הממשלה נתניהו, אבל היועץ המשפטי החליט שאת ראש הממשלה נתניהו כן חוקרים על סיגרים. לא חוקרים אותו על שום דבר. את הבית של ראש הממשלה אסור לשפץ בכלום, אבל עכשיו פתאום את הבית של בנט משפצים ב-15 מיליון, את הבית של לפיד – ב-7 מיליון, ואת הבית של גנץ – בעוד 7 מיליון. עכשיו, כשראש הממשלה פינה את בלפור, אז משפצים את בלפור. רבותיי, הזויים האנשים האלה, כאן יושבים מטורפים. מטורפים. חושבים שמדובר בכסף, כפי שאמרתי, משחקי מונופול, כאילו הכול ניירות. כסף מעולם לא עניין את השמאל. זה אנשים אכזריים, אנשים מושחתים, אנשים שפלים, שלא מעניין אותם לא חוק, לא מוסר – כלום, רק השלטון והדריסה. מה זה מעניין אותם בכמה משפצים? שאלתי את עצמי: אם הורסים את הבית של בנט ובונים אותו מחדש הוא לא עולה 5 מיליון שקל; מההתחלה, יש רק קרקע ומתחילים לבנות, כולל מקלט. איך הגענו ל-15 מיליון? מה אתה עושה שם, מר בנט? אני מניח שאם היה ראש הממשלה נתניהו משפץ את ביתו באיזה חצי מיליון שקל, היינו רואים את שלומית ברנע כבר מוציאה את כל ההדלפות לעיתונים, כולל החשבוניות, וכמובן היינו שומעים את פלג והיינו שומעים את אברמוביץ' אומרים לציבור: תראו, על חשבון העניים, אחד-אחד. אבל כשמדובר בבנט – 15 מיליון שקל. הבן אדם רבע שעה ראש ממשלה? אין שום בעיה. חבר'ה, אין מגבלת כסף, בזבזו כמה שאתם רוצים. אני חושב שזו חוצפה ועזות מצח. לא שמענו את מר מנדלבליט – חבר הכנסת לוין, משנים פה חוקי-יסוד על בסיס פרסונלי: חוק מיכל שיר, שר המשפטים גדעון סער חייב להכניס את מיכל שיר. למה? הוא שכנע אותה שהיא נמצאת באמצע הכרכרה, שהוא מקבל 20 מנדטים, ושם אותה במקום התשיעי. עכשיו, לא היה לו נעים. למה? היא בעצם הייתה פה, בחניון, כשהיא הייתה בליכוד, היא וגב' שרן השכל. היא נעדרה מההצבעה והוא הקפיץ אותה – הוא ראה בטלוויזיה ואמר לה: תיכנסי עכשיו, בין ההצבעות השמיות שעשינו. ואז היא רצה מהר, נכנסה: אני נגד. היא ורם שפע וחבריו הפילו את הממשלה, הסוסים הטרויאניים שהיו בליכוד – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל עכשיו הוא חייב להכניס אותה. מה לעשות והוא קיבל שישה מנדטים, ואם הוא היה ממתין עוד שבועיים גם זה לא היה? אז משנים חוק-יסוד, עושים חוק נורבגי, אבל גם בנורבגי עדין מיכל שיר לא נכנסת, אז מתקנים את הנורבגי. אמרתי לעצמי, אדוני היושב-ראש: מזל שהוא לא שם אותה במקום ה-12. הוא היה עושה נורבגי על הנורבגי, וגם הנורבגים – היו להם נורבגים. אז קודם כול אני מבקש מכל הנורבגים: שימו שלט, שנדע נורבגים של מי אתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, היום פגשתי אחד, הוא אומר לי: דודי, נעים מאוד. אמרתי לו: מי אתה, אני לא מכיר אותך, אתה עובד בכנסת? אתה אורח או אתה נורבגי? אמר לי: נורבגי. אמרתי לו: אגיד לך את האמת, אל תיעלב, אבל כל שלוש דקות בא לי פה איזה נורבגי, אני לא מכיר אותו. יש פה איזה פיאסקו, יש פה איזו בדיחה בכנסת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל הייתי נחמד איתך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, זה אתה. הינה, זה הוא. היה נחמד. הוא אומר לי: אני כבר יומיים פה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ארבע שעות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ארבע שעות, סליחה. אז חבר'ה, כל כמה שעות נכנס אחד חדש – ואללה, אנחנו לא מכירים. לכן אני מציע, דרך אגב, שישימו תמונות בכניסה. כל היום מחליפים את התמונות. דוד, עכשיו אני רואה את היושב-ראש מעיין בתמונות. הוא מזהה עכשיו. עכשיו בכנסת עושים תמונה ומחליפים אותה בערך כל שבוע, מיכאל, למה כל שבוע נכנס נורבגי חדש. אתה צריך להחליף את כל התמונות מחדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה, נו. ולך אני רוצה לספר, מיכל: תראי, כשאני ראיתי את ההצבעה של פרקליט המדינה, הזדעזעתי בממשלה. דרך אגב, כשכתבתי למנדלבליט את המכתב לגבי אלקין, הוא אומר לי: תפנה לפרקליט המדינה. אמרתי לעצמי: אם קצת שכל יש לך ואתה משפטן שנה א', אתה מבין שיש פה שתי שאלות: 1. נניח לפרקליט המדינה לגבי העבירה הפלילית, שאתה הבוס שלו; 2. אתה היועץ המשפטי לממשלה, והוא לא יכול להיות שר בתקופה הזאת. זו לא שאלה לפרקליט המדינה, זו שאלה של היועץ המשפטי לממשלה. וככה עונה לי מר מנדלבליט, האיש שנעלם. אני רוצה להגיד לך, מיכל, ההצבעה על פרקליט המדינה הייתה מזעזעת. אני רק שואל את עצמי מה היה קורה אם אנחנו היינו מעבירים את פרקליט המדינה הזה. הרי אתם הייתם מגישים בג"צים, כל העמותות של הנשים בארץ היו מפגינות פה היום בחוץ, כולן. דרך אגב, כשרצו להביא את זה לממשלה, אני בכל מקרה, כשהיינו עוד בממשלה הקודמת, לא התכוונתי להצביע בשביל זה. אני חושב שזו חוצפה ועזות מצח שבן אדם שאמור להיות פרקליט המדינה ולהעמיד אנשים שמטרידים מינית, הוא עצמו מטרידן. אבל אצלכם – איך אמרתי? שר המשפטים הציע אותו. אדוני היושב-ראש, אמרתי לעצמי: שר המשפטים, כנראה שהטרדות מיניות זה הדבר האחרון שמעניין אותו. בסדרי העדיפויות שלו זה עומד בסוף. וכמובן, את מר מנדלבליט למה זה אמור בכלל לעניין? מה אכפת לו מה בן אדם אמר, מה לא אמר? הרי אם זה היה פקח בעיריית ירושלים, מר מנדלבליט היה מוציא חוות דעת שאי-אפשר למנות אותו לפקח, אבל פרקליט מדינה, שמחר אמור לבדוק תיקים של הטרדות מיניות של נשים – אני רואה את שרת התחבורה נמנעת. אתה יודע, חבר הכנסת אוסאמה, מי שנמנע, אני רואה אותו כאדם הכי פחדן; או שאתה תומך או שאתה מתנגד. אתה יודע, היא בנתה קריירה רק מלעוות את העברית, בלשון נקבה. אני עצמי חושב שבע פעמים איך היא אומרת את המשפט – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל כשזה מגיע לממשלה ולפרקליט המדינה ולכיסא, מה זה משנה? הכול נעלם בצד. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה רק מראה שערכים אין לכם, מוסר אין לכם. אתם פקה-פקה, כל היום רק מדברים פה דברים – רוממות שלטון החוק בגרונכם, אבל אתם יודעים שאתם אנשים דורסניים, אתם אנשים שאין להם ערכים, אתם אנשים קרטונים – פשוט אין לכם לא אידיאולוגיה, לא כלום חוץ מכיסאות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היו לו 35 דקות, הסברתי את זה. לכל אחד אני צריך להסביר את זה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היו לו 35 דקות, ביקשתי ממנו לרדת לפני כן לעשר דקות, הוא הסכים בהתחלה וחזר בו, אז מה אתה רוצה שאני אעשה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנתי. יש הסכם של ארבע שעות על החוק הזה, אז איפה הבעיה? איפה הבעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, די, מספיק. הסברתי את זה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנת – יש ארבע שעות לחוק. אני יכול לדבר כמה שאני רוצה, כל הארבע שעות. אז לכן אני אומר, מיכל, אני אומר לך, מיכל רוזין: תתביישו, את והחברים שלך. תתביישו גם אתם. תתביישו כל מפלגת העבודה, כל האנשים שאני רואה פה. בושה וחרפה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> זה שידור חוזר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – אתה רוצה לדבר? מלכיאלי? איננו. יושב-ראש הוועדה רוצה לעלות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי עולה? מי מסכם, אתה או יושב-ראש הוועדה? אני לא שומע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה מוותר? אז אני עובר להצבעה על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5), התשפ"א–2021. הוגשו הסתייגויות. להלן שמות חברי הכנסת לפי קבוצות: קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. – – חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. עם מי אני עובד, רבותיי? יריב, עם מי עובדים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי רוב ההסתייגויות הורדו, נכון? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> יש 50 – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה סיכמתם, 50? רגע, אבל מול מי עובדים? יריב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בואו נתחיל. 50. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דוד, מ-1 עד 10 ברצף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה, אדוני? חבר הכנסת אמסלם, אנחנו נעבוד מולך. הסתייגויות לפני סעיף 1 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול, הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני צריך לקרוא את הקבוצות לפני שאני – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, נסתדר. תתחיל, תתחיל. דודי, תוריד חלק. תתחיל. לפני סעיף 1 – אני צריך לקרוא את הקבוצות? לא. הסתייגות מס' 1 – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 29 נמנעים – 2 ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, יש רוב מוחלט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טעות, טעות. עאידה הצביעה במקום מי? במקום ווליד טאהא. מי עוד הצביע בטעות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו. אז שמונה בעד, 29 נגד, שני נמנעים. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות מס' 2 – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. על 2 אתה מצביע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה, איפה עושים את זה? שוב הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 29 נמנעים – 2 ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – שמונה, נגד – 29, שני נמנעים. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות מס' 3. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 29 נמנעים – 2 ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נספור גם אותך. אתה בעד או נגד? נגד, אין בעיה. בעד – תשעה, נגד – 29, שני נמנעים. ההסתייגות לא עברה. להוסיף את יוסי שיין. הסתייגות מס' 4 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד – 9 נגד – 30 נמנעים – 2 ההסתייגות (4) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – תשעה, נגד – 30, שני נמנעים. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות מס' 5, הורדת אותה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתייגות מס' 6 – הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 30 נמנעים – 2 ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נוסיף אותך באופן קבוע, בסדר? מה שאני אומר – עוד אחד, יוסי שיין. בעד – תשעה, נגד – 30, שני נמנעים – פלוס יוסי שיין; לא נחזור על זה כל פעם, בסדר? ההסתייגות לא התקבלה. להמשיך? כן. הסתייגות מס' 7 – הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 30 נמנעים – 2 ההסתייגות (7) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – תשעה, נגד – 30, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. להמשיך? הסתייגות מס' 8. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 30 נמנעים – 2 ההסתייגות (8) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – תשעה, נגד – 30, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 9 הוסרה. אני עובר להסתייגות מס' 10. נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 31 נמנעים – 2 ההסתייגות (10) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – תשעה, נגד – 31, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 11. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? תשאל אותי. לא. דלג עליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל פעם אני אשאל אותך? אתה תגיד לי אם אתה רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני ממשיך רגיל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 12. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 12. הסתייגות מס' 12, רבותיי. 11 הוסרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה היא הוסרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה היא הוסרה? תשאל את אמסלם. אין בעיה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 31 נמנעים – 1 ההסתייגות (12) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – תשעה, נגד – 31, נמנע אחד. איפה הנמנע השני שהיה? הסתייגות 12 לא התקבלה. כן, מר אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעבור ל-13. תאפשר לבדואים לשלוט בנגב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצבעה על הסתייגות מס' 13. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 31 נמנעים – 1 ההסתייגות (13) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – תשעה, נגד – 31, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. איזו הסתייגות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 14. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתייגות מס' 14. נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 31 נמנעים – 2 ההסתייגות (14) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 31, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. איזו הסתייגות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 17. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 15 ו-16 הוסרו. הסתייגות מס' 17 – נא להצביע, רבותיי. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 31 נמנעים – 2 ההסתייגות (17) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 31, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 22. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. הסתייגויות 18, 19, 20, 21 – הוסרו. עכשיו אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 22. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 32 נמנעים – 2 ההסתייגות (22) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – 10, נגד – 32, נמנעים – שניים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 23. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, הסתייגות מס' 23. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 32 נמנעים – 2 ההסתייגות (23) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 32, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 24. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. תדלג עליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. התחלנו להצביע, אני מאוד מצטער. הסתייגות מס' 24. אתה, תהיה בעניין, אל תתחיל לדבר לי עם כל העולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דוד, אני מבקש ממך, תצביע על הסתייגות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה כבר הצבענו. הצבענו. תצביעו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתקדם. מה שאתה רוצה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 32 נמנעים – 2 ההסתייגות (24) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 32, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. עכשיו אני שואל אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יפה, תשאל כל אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אשאל אותך, אין בעיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 26. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 25 אתה מסיר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתייגות מס' 25 – הוסרה. הצבעה על 26. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 32 נמנעים – 2 ההסתייגות (26) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 32, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. כן, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 30. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 27, 28, 29 – הוסרו. עכשיו מצביעים על 30. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב – – – לא לאפשר בנגב בניית יישובים יהודיים. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 33 נמנעים – 2 ההסתייגות (30) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 33, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. כן, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 32. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתייגות מס' 31 – הוסרה. הסתייגות מס' 32 – הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 33 נמנעים – 2 ההסתייגות (32) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – תשעה, נגד – 33, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. מה עכשיו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 34. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 33 הוסרה. עכשיו הסתייגות מס' 34. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 33 נמנעים – 2 ההסתייגות (34) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 33, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 38. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתייגויות מס' 35, 36, 37 – הוסרו. הסתייגות מס' 38 – הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 33 נמנעים – 2 ההסתייגות (38) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 33, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, על סעיף 45 אני מבקש הצבעה שמית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, הצבעה שמית. קודם כול, 39, 40, 41, 42, 43, 44 – ההסתייגויות הוסרו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, עכשיו עוברים להסתייגות מס' 45. הצבעה שמית. כן, גברתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכוונה היא שהממשלה לא תתקוף בעזה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזמי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נמנע מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נמנעת << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש, אם את יכולה לקרוא שוב, פעם שנייה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינו נוכח מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – לא משתתף עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מישהו באולם שנוכח ולא הצביע? תמה ההצבעה. תודה, גברתי. בעד ההסתייגות – 12, נגד – 35. ההסתייגות לא התקבלה, הסתייגות מס' 45. חבר הכנסת אמסלם, איפה להמשיך? קצץ, קצץ קצת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה נותן לי עוד משפט אחד על חשבון הנאום הקודם ששכחתי, אני מוריד את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד משפט אחד מפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מהמקום. מוכנים? כל מה שהקראתי על מר אלקין, ועוד הבן אדם מתעקש להיות בוועדה לבחירת דיינים. הוא הפך את העולם כדי להיות בוועדה לבחירת דיינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחד. חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מורידים את הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא הנציג של כולם. כל ההסתייגויות הנותרות ירדו. אני עובר להצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. חבר'ה, שימו לב. הצבעה מס' 30 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 36 נגד – 7 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סעיף 1, כנוסח הוועדה, עבר, התקבל. התוצאה – 36 בעד, שבעה נגד, נמנעים – אפס. סעיף 2, הצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 31 בעד סעיף 2 – 37 נגד – 6 נמנעים – 1 סעיף 2 נתקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – 37, נגד – שישה, נמנע אחד. סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל. אם כך, תמה הקריאה השנייה. נעבור להצבעה על החוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 32 בעד החוק – 36 נגד – 6 נמנעים – אין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – 36, נגד – שישה, נמנעים – אפס. אם כך, אני קובע שהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 5), התשפ"א–2021, עברה בקריאה שלישית. << נושא >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 23), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוברים לסעיף הבא. הסעיף הבא, רבותיי – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 23), התשפ"א–2021. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מונחת בפני הכנסת הצעה לאישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 23), התשפ"א–2021, לפי סעיף 4(ד)(2)(ג) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. בהתאם למנגנון הקבוע בחוק, ככל שבתוך שבועיים לא מתקבלת החלטה על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת או ועדה אחרת שתוסמך לכך, על מליאת הכנסת לדון בתקנות ולאשרן או לא לאשרן. תקנות תעופה קובעות תנאים והגבלות להפעלת כלי טיס, שדות תעופה ולעניין השוהים בהם. ביום 28 ביוני 2021, נוכח נתוני התחלואה בעולם והחשש מיבוא תחלואה לישראל מחו"ל, ובפרט של וריאנטים חדשים לנגיף הקורונה שעשויים להיות מסוכנים, אישרה הממשלה את תיקון 23 לתקנות התעופה. תיקון זה האריך את התוקף של תקנות אלו עד ליום 26 ביולי 2021. כמו כן, הוא הטיל חובה על נוסע יוצא שהוא אזרח או תושב מעל גיל 16 להגיש, כתנאי לעלייתו לטיסה, הצהרה שלפיה הוא אינו יוצא או שהוא מורשה לצאת למדינה שהיציאה אליה אסורה, וחובה על חברת התעופה שלא לאפשר עלייה לטיסה של נוסע שלא הציג הצהרה כאמור. ללא אישור המליאה לתקנות אלה, יתבטלו התקנות המגבילות נוסעים, חברות תעופה ושדות תעופה. כמו כן, תתבטל האחריות הפלילית לעבירות הנובעות מהתקנות שבוצעו החל מיום 1 ביולי 2021 ועד היום, יוחזר כל קנס ששולם בגין הפרתן ויתבטלו הליכי אכיפה שננקטו בשל העבירות כאמור. בהתאם לכך אבקש מכם לאשר תקנות אלה. אדוני היושב-ראש, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, כבוד השר. הדובר הראשון – חבר הכנסת דוד אמסלם, אבל תעבור נושא, בסדר? תעבור נושא הפעם. שלוש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת, קודם כול, תאפס את השעון, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפסתי. קדימה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> איפסת, יפה מאוד. רבותיי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שלוש שעות. זה לא שלוש דקות, זה שלוש שעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שלוש דקות? רבותיי, יש פה בכנסת מפלגה שנקראת תקווה חדשה. היא מכרה לציבור: באנו להפריח רוח חדשה בכנסת. מר גדעון סער ומר אלקין, בוודאי גב' השכל ומיכל שיר, רצו להראות איזו רעננות חדשה. מה החוק הראשון שגדעון סער מכניס להסכם הקואליציוני? דרך אגב, לא מדברים על עניים; לא מדברים על ארץ ישראל; לא מדברים על היהדות. לא בשביל זה באנו לכנסת. בהסכם הקואליציוני: חוק הקנביס והחוק הנורבגי – פריצת החוק הנורבגי הגדול, לעשות אותו יותר גדול. מה הם ביקשו? הרי לאנשים האלה אין שובע, לא לגדעון סער ולא לאלקין. כמה שתיתן, הקיבה למטה פתוחה, הכול נופל. שישה מנדטים בקושי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל ראש ממשלה, יא אללה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ארבעה שרים. כמובן, מר אלקין אף פעם לא הסתפק בתיק אחד, גם כשהוא היה בליכוד. קיבל את איכות הסביבה – ביקש גם את ירושלים. היה מקבל עכשיו שיכון – מבקש גם את ירושלים. הוא לא יכול אחד, זה בשבילו עלבון גדול, חייב מינימום שניים. אני אומר לכם, אם היו נותנים לו שניים, היה אומר: שלושה תיקים. ארבעה שרים, רבותיי, שישה מנדטים. ארבעה שרים. עכשיו הם מגישים הצעת חוק לשנות גם את מספר השרים בוועדת הדיינים. למה? יש לפי החוק היום שניים. זה שהם רצו להדיר את החרדים – כבר דנו על זה. שמעתי היום שהם רוצים להרחיב את מספר השרים לשלושה. למה? יש לך שם את שר הדתות, ומר אלקין רוצה להיות גם בוועדת הדיינים. אין לי מושג למה זה מעניין אותו. לאור הכתבה שהקראתי לכם, אני מציע לו לראות דיין – לברוח לצד השני, שלא יראה אותו; שישים מסכה. אבל מה זה משנה, מר סער? הרי תקווה חדשה – סגנים, לכל אחד אצלם יש סידור עבודה. הם הכניסו שלושה נורבגים, נהיו כבר תשעה, תשעה, חבר'ה. דוד, עוד שניים ואתם נבחרת כדורגל. הם יכולים לייצג את הכנסת כקומפלט, 11 איש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מעט בוסקילה נכנס. בוסקילה מקום 12. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, מזל שהוא לא הכניס את גב' שיר במקום ה-12. למה? היה לנו נורבגי עד 12. איך עושים שישה מנדטים? << קריאה >> מיכל שיר סגמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עושים נורבגי על נורבגי. היא ישבה בחניון – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבו, כשהיא נבחרה בליכוד, במחוז – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, עבר הזמן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> היא ישבה בחניון, ומה עשתה? רואים בטלוויזיה שאומרים לה: תיכנסי עכשיו. יעני, הוא עשה לנו טריק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> טריק. זה איש של טריקים, הוא ואלקין. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל דודי, דיברת על זה קודם. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין יושר. הם חושבים שהם חכמים. אז פתאום אנחנו רואים את גב' שיר, ובשאלה מי לא הצביע היא נכנסה: אני נגד. אני נגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם. אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אישה שנבחרה בליכוד במחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מתביישת. דרך אגב, אלו אנשים שבוגדים בכל דבר – בחברים, בערכים, במשפחה, במה שאתם רוצים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתיים הזמן. תודה רבה לך. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לא אמרת – – – איפה הוא יושב? איפה הוא יושב כאן במליאה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נמצא; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, יש שיטות שלפיהן אנחנו כבר בעלות השחר; יש מחלוקת בין פוסקים, אבל יש שיטות שלפיכן אנחנו כבר בעלות השחר. רבותיי, אנחנו נמצאים בשלושת השבועות, ותשעה באב יחול ביום ראשון. עולים פה נציגים מדי פעם ונותנים לי מוסר על בית המקדש השני שחרב, על שנאת חינם. רק שיתרגמו את המשפט "שנאת חינם" ויזכרו מה זה. אבל בוא נסביר מה זה בית המקדש שכולם מייחלים אליו. הם כולם מדברים על שנאת חינם, על הדבר שגרם לחורבן בית המקדש, אבל מה בית המקדש? מה היה המקום הזה? אני שואל תמיד את נשות הפרובוקציה בכותל: אתן באות לכותל – המקור לכל ההפרדה בין גברים לנשים היה בבית המקדש. המקור להפרדה היה, דרך אגב, באירוע של שמחת בית השואבה; לא באירוע של הקרבת קורבנות, לא באירוע של עבודת יום הכיפורים – באירוע של שמחת בית השואבה, שם המקור להפרדה. וכל אלה שנותנים לי פה מוסר על שנאת חינם לא זוכרים שבית המקדש הוא המקום שבו מתחברים שמיים וארץ. זה המקום שהוא משופע רוחניות – שם השכינה שרויה, שם נמצאים לוחות הברית. זה הדבר הבסיסי שאיתו מתחברים. אז מדברים על מסביב – אני רוצה להזכיר לכולם למה אנחנו מתגעגעים, למה אנחנו מחכים. אנחנו מחכים לחיבור ולהשארת השכינה ולחיבור הזה בין שמיים וארץ, לזה אנחנו מחכים. ובשביל להגיע לזה אנחנו צריכים להיות ראויים – בשביל השראת השכינה צריך להיות ראויים. ואי-אפשר ולצעוק אידיאולוגיה שנוגדת את השראת השכינה, לצעוק נגד הפרדה, לצעוק נגד מינוי דיינים ראויים, לצעוק נגד מינוי רבנים ראויים, לצעוק נגד דת במדינת ישראל, ולצעוק – חבר'ה, אבל שלושת השבועות, שנאת חינם. אנחנו צריכים לחכות לבית המקדש. אז אני מציע לכולנו, בשבוע הזה של החורבן, בשבוע הזה שברחה השכינה, לזכור את הדבר הזה, למה אנחנו ממתינים ולמה אנחנו מחכים. ובשביל שנזכה להיות ראויים, צריך לחזק את ההפרדה, צריך לחזק את השראת השכינה, צריך לחזק את אותם דברים וצריך לחזק את הקשר למתן תורה, וכך אנחנו נוכל לזכות בתשעה באב שהימים יהפכו מאבל לשמחה, מאבל ליום טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – היה פה, אם הוא יבוא, אני אתן לו; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. חבר הכנסת מאיר פרוש. ינון, אתה היית צריך להיות לפניו. אתה אחריו, בסדר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני לא רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה ויתרת? טוב. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, זה מפריע. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אנחנו נמצאים בסוגיה שלקראת שבת יצא שר האוצר בהכרזה שהוא הולך לפגוע באותם ילדים שהוריהם – שהאבא יושב ולומד, ולמרות שהאימא עובדת, הוא יפסיק את הסבסוד במעונות. בשבת האחרונה קראנו את פרשת מטות-מסעי. המדרש אומר בפרשת מטות – הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו: נקום את נקמת בני ישראל, ומשה רבנו מייד אומר: נקום את נקמת השם במדיין. אומר המדרש: אמר הקדוש ברוך הוא להם, אינו אלא זיקו הוא שלכם, שגרמו לי להזיק אתכם. אמר משה: ריבון העולמים, אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרי מצוות, לא היו שונאים אותנו ולא רודפים אחרינו – כך משה רבנו אומר. למה משה רבנו אומר "נקמת ה"? כי אם היינו ערלים, גויים, אם היינו כופרי מצוות, אם היינו עובדי עבודה זרה, לא היו שונאים אותנו, לא היו רודפים אותנו. אלא, אומר משה רבנו: בשביל תורה ומצוות שנתת לנו, אתה, הקדוש ברוך הוא. בשביל שנתת לנו תורה ומצוות – לכן שונאים אותנו, לכן רודפים אותנו. לכן אומר משה רבנו: אם כך, הנקמה היא שלך, הקדוש ברוך הוא, בגלל שאנחנו מקיימים את המצוות שלך, בגלל שאנחנו שומעים למה שאתה אומר, ולכן אני אומר: "לתת נקמת ה' במדיין". מה שעובר עלינו, הניסיון הזה, ששר האוצר ליברמן מבקש לפגוע בנו, דווקא בנו, זה רק מכיוון שאנחנו מקיימים מצוות, רק מכיוון שאנחנו רוצים לקדש שם שמיים. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא לא – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק מכיוון שאנחנו אדוקים במצוות, בתורה – לכן הוא שונא אותנו, לכן הוא רודף אותנו. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא לא לא – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ומה שאנחנו צריכים לעשות זה להמשיך הלאה בקיום המצוות. אבל לקדוש ברוך הוא אנחנו אומרים: ריבונו של עולם, תדע לך, נקום נקמת ה' במדיין. תנקום בו, מכיוון שהוא עושה את זה לנו מכיוון שאנחנו מקיימים את המצוות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לפי ההסכם ייתנו עכשיו שעתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. איזה הסכם? זו קריאה ראשונה, אין פה הסכם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה הסיכום. אל תפר הסכמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין פה הסכם. כן, זו קריאה ראשונה, לא עושים הסכם. קדימה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> יושב-ראש ועדת הכספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לשר החקלאות שלא יבוא. הוא תורן עד 05:30. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, לפחות אני יודע שעובדי ערוץ הכנסת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שישראל ביתנו בשעה כזאת של הבוקר – אתם אריות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לפחות אני יודע שעובדי ערוץ הכנסת גם בשעה כזאת עובדים ומשדרים את הדברים הנפלאים. השעה 04:20, כמעט לפנות בוקר. חברים, גם מהקואליציה, ששואלים: נו, מה אתם מושכים? אני אקריא – יש עיתונאי אחד, פעיל ציבור, יאיר לוי, שכתב עכשיו ציוץ: אני מבין שזה קשה ומתיש, הפיליבסטרים של החברים מהאופוזיציה, אבל יש ציבור של מיליונים שמרגיש שגנבו לו את הבחירות ומצפה מכם להתאמץ ולעשות הכול כדי להפיל את ממשלת תל אביב-רעננה. זאת אומרת שאנחנו נמצאים פה לבטא את ליבם ואת רגשותיהם של רבים מאזרחי ישראל שלקחו להם את הבחירות לא בדרך ישרה או חוקית. ואם אנשים שואלים מה המטרה של כל הפיליבסטרים האלה, למה אנחנו מושכים – הרי מדובר בחוקי קורונה, חדלות פירעון, אבל צריך להסביר לאנשים שכל זמן שיש עדיין חוק שנמשך, אז יש חוק יותר גרוע שלא נחקק בזמן הזה, וזו המטרה. חבריי חברי הכנסת שבאו לכאן עם חוקים הנורבגים ונכנסו, באמת ליבי עליכם שבשעות כאלה אתם נמצאים עדיין ומסונג'רים. שולחן הממשלה כאן מסביב כולו ריק – אולי זו הייתה המטרה, להתיש את האנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוץ מאחד. חוץ מאחד. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להרגיע את האנשים שאם עכשיו נמשך חוק שהיה אמור להיות דיון של ארבע שעות, מחר אני מבין שיהיה סדר-יום יותר קצר, אבל יום רביעי – עד חמישי אחר הצוהריים אנחנו אמורים להיות פה. אז מי שאמור – להביא מזרונים, מזוודות, לסגור את החדרים, כבר תתארגנו עם המשפחות, כי אנחנו נמצאים כאן בשביל להישאר. אנחנו נמצאים כאן בשביל לבטא את הרגשות של אזרחי ישראל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא ניכר – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת דודי אמסלם – יוראי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> איך אני אראה אותך בשעה כזאת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוסו, אתה צריך לסיים, כי אני צריך אותך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, הלוואי שכולם היו – – – בוסו – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אם אנחנו נמצאים כאן בשביל שחוק הדיינים העקום הזה, שרוצים בו לשנות את המשחק בשביל לבחור דיינים הם פחות טובים, אנחנו נעשה את זה; ואם רוצים לפגוע בכשרות, אנחנו נדבר גם ב-04:00 ו-05:00 ו-06:00 ו-08:00. אנחנו נעזוב את המשפחות. המשפחה שלי יודעת שאנחנו נמצאים כאן בשביל להילחם על הדברים החשובים למען המדינה היהודית האמיתית שלנו, ושום דבר לא ירתיע אותנו גם ב-04:00 וב-05:00. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסיים, בבקשה. זהו – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, הלוואי שכולם היו כמוך, חברי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגזמתם. הרבה לא נוכחים בכלל. חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; סעיד אלחרומי – מוותר; אני – לא יכול לנאום. חבר הכנסת מלכיאלי, בוא, אתה אחרון לפני השר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אחרון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני השר, כן. אין אנשים בצד הזה, מה אתם בלחץ? הינה, אני קורא לכולם לבוא מהמכבסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חשבתי שאתה עוד פעם מדבר איתי על הזמן. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אופוזיציה – תוכנית חניון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא היה צריך לדבר 35 דקות, ואמרתי לו: תוותר – לעשר. אחר כך הוא חזר בו, אז מה רצית שאני אעשה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תוכנית חניון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל על הזמן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – השעה 04:20, ואני שואל את עצמי למה אני עולה לדבר. כבר דיברתי פה היום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. למה? דיברתי פה כבר היום כמה פעמים. רק אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שאני יצאתי היום – אני מסיים את היום שלי בכנסת מאוד מוטרד. אני בבוקר מכין לעצמי, אתה יודע, נאום; הולך לדבר בפני נפתלי בנט, אתה יודע, ראש הממשלה, אתה אומר שאתה צריך להכין את עצמך. בוא, לא כל יום יוצא לך לנאום מול ראש ממשלה. ואתה מטיח בו האשמות, אתה מספר לו שהמחדל של נתב"ג הולך וגדל מיום ליום – תורי ענק בימים אלו. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, יצאתי מוטרד מאוד. עלה לפה ראש ממשלה, לא סיפק שום תשובה על שום שאלה. דיברנו על הממשלה המנופחת שלו, על השקרים שלו, על גנבת השלטון שלו, על הקורונה, שהולכת וגדלה מיום ליום – הבן אדם בא לפה ואין לו מה לומר אלא: חבר הכנסת נתניהו, חבר הכנסת ביבי, חבר הכנסת נתניהו, חבר הכנסת ביבי. נאום של עשר דקות. שחצנות. יהיר. פשוט לתפוס את ראש האופוזיציה ולהטיח בו עוד פעם ועוד פעם. רגע, שאלו אותך שאלות, מיסטר נתניהו – נתניהו, אני אומר – מר בנט. רימית את כולם. בוא לכנסת, תן תשובות. החתמנו 40 ח"כים, 40 חברי כנסת. יש להם שאלות. באנו לשאול אותך. תשובה אחת אתה לא מסוגל לתת, על שאלה אחת. אני יצאתי מאוד מוטרד. האיש הזה, חוץ מלנהל את עצמו דרך הטוויטר וציוצים וסיפורים וסלפי, לא מסוגל לעשות כלום חוץ מלבוא לכאן ובנאום שלם לחזור עשרים פעם, כמו איזה גולם: חבר הכנסת נתניהו, חבר הכנסת ביבי, חבר הכנסת נתניהו, כל הזמן לחזור על זה. זה היה הנאום שלו. רבותיי, לפני איזה חודש היה איזשהו פרסום שהוא משלם 90,000 שקל בחודש לכותבי נאומים. יש לו שני כותבי נאומים – לכל אחד 45,000 שקל. ואני אומר: אלעזר שטרן, אם אתה היית משלם 45,000 שקל לכל נואם וזה הנאום שהיו מביאים לך, לא היית מפטר אותם? איזה מין נאומים אלה? תשובה אחת לשאלה לא נתת. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. השר שטרן, לא נראה לי שיש טעם שתעלה. אני עובר להצבעה על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 23), התשפ"א–2021, הצבעה בקריאה ראשונה. מי בעד? יצביע בעד; מי נגד? יצביע נגד. הצבעה מס' 33 בעד התקנות – 28 נגד –2 נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 23), התשפ"א–2021, אושרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – 28, נגד – שניים, נמנעים – אפס. התקנות אושרו. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' 1425).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אני עובר לסעיף הבא בסדר-היום – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האחרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. השר שטרן יציג בשם שרת הפנים. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021 – אני מציג אותה לקריאה ראשונה. מוצע לאפשר בהוראת שעה התקפה למשך שלושה חודשים בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה לרישיון לישיבת ביקור לשם העסקת עובדים זרים בסיעוד אשר נדחו בתקופת מגפת הקורונה. הרישיונות האלה ייבחנו במקרים שבהם הקשר בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל חצי שנה, בשל הסתמכות על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה העובד הזר לא היה בישראל מעל 13 שנים. כל זאת על מנת למנוע את ניתוקו של קשר טיפולי ארוך, אשר יכול לגרום לפגיעה קשה במטופל. אדוני היושב-ראש, אני לא רואה פה הרבה חברים מהאופוזיציה. אני בטוח שאנשים – גם אתה בטח תהיה בעד זה. אני רוצה להסביר במשפט אחד: יש אנשים שמאושר להם סיוע סיעודי. הייתה תקופה שלא אישרו להביא. יש להם עובדים זרים שהם חורגים מהתקופה. מוצע לאפשר להם להישאר כאן. אני חושב שזו בקשה, זה חוק הומני מאוד. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אני עובר לרשימת הדוברים. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר, אלכס, אתה מוותר? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נראה לי שכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – הוא לא פה? אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת איתמר בן גביר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת אז קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל, מוותרת? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; ווליד טאהא, מוותר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא פה. אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת יריב לוין – היה פה, לא? אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת פינדרוס, מזמן לא שמענו אותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכיוון שבועז מוריד חוקים, אז אני לא יודע אם אני עוד אנאם פה לפני תשעה באב, כי אתה מוריד לנו חוקים בסיטונאות, ואתה הולך להקל עלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. ירד אחד. תסיימו – נגמור את הישיבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משך את החוק, אבל אני חייב. חודש אב הוא גם החודש של הנחמה. הסיפור של כפרת עוונות ושל חטאים בראשי חודשים בא מהחודש החמישי: קרא עליי מועד מראש חודש אב. מנחם אב – הוא נקרא מנחם אב, אז אני רוצה ללמד זכות. אחרי היום של ההתקפות ושל המופע המדהים של יושב-ראש ימינה נפתלי בנט פה, אני רוצה ללמד זכות. אם פעם כל הזמן הייתי מנסה לשכנע אתכם שהתורה היא דבר שהוא לא משתנה, והוא לא משתנה עם הזמן, והתורה ניתנה מהשמיים, והיא משהו אלוקי, ואתם חשבתם שזה – ניסיתם – אז אמרתי: הם לא מבינים כמה זה רציני; היום אני יכול לדון אתכם לכף זכות. אם כל המושגים שקידשתם ואתם צועקים עליהם מתהפכים בתוך מערכת בחירות או בשינוי שולחן הממשלה: דמוקרטיה זה כבר לא דמוקרטיה, בעיות של חוק נורבגי זה לא בעיות של חוק נורבגי, ממשלה חליפית זה לא ממשלה חליפית, כספי ציבור זה לא כספי ציבור, טוהר מידות זה לא טוהר מידות, הכול יכול להשתנות לפי האינטרס – אז אני דן אתכם לכף זכות שאתם תינוקות שנשבו, שמבינים שגם התורה זה משהו שיכול להשתנות לפי הנסיבות. אז אני מבין אתכם. אז בעזרת השם, אני רוצה להגיד לכם שזה נכון שדמוקרטיה זה לא דמוקרטיה, וחוקי-יסוד זה לא חוקי-יסוד – תלוי למי – וכספי ציבור זה כספי ציבור – תלוי למי. התורה היא דבר נצחי, ובעזרת השם תהיה השראת השכינה, וכולנו ניווכח שהתורה היא דבר נצחי והיא תישאר לעד, גם אחרי שפה ישנו את כל כללי המשחק כל יום מחדש. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירי מרים רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ניר ברקת – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת. << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוותרת? את רוצה לדבר? אז בואי. מוותרת. חברת הכנסת מאי גולן רשומה פעמיים – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריה דרעי רשום פעמיים – אינו נוכח; חברת הכנסת מירי רגב רשומה פעמיים – אינה נוכחת. כבוד השר, אני לא רואה טעם שאתה תסכם, נכון? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לשבת. הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021 – מצביעים בקריאה ראשונה. הצבעה – מי בעד? יצביע בעד; מי נגד? יצביע נגד. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021 לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – 26, נגד – שלושה, נמנעים – אפס. זה עתיד לעבור ועדת הפנים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לחצתי על הלחצן של – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. לרשום בבקשה שהוא לחץ בטעות על הלחצן של רוטמן. יצחק פינדרוס הצביע בטעות מהמקום של רוטמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מעביר את זה לוועדת הפנים. אין התנגדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. חוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני מעביר את זה לוועדת הכנסת, אם ככה. מישהו אמר ועדת הפנים? אני אמרתי לפי מה שכתבו לי. אתם לא רוצים ועדת הפנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין ועדת פנים עדיין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אז לוועדת חוקה, חוק ומשפט. אוקיי. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, ד' באב התשפ"א, 13 ביולי 2021 בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 04:33. << סיום >>