דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט"ו ישיבה מ"ג הישיבה הארבעים-ושלוש של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, ה' באב התשפ"א (14 ביולי 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 9 39. נשים בהיריון שאינן זכאיות לדמי אבטלה 9 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 9 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 9 ינון אזולאי (ש"ס): 11 אורי מקלב (יהדות התורה): 13 37. מניעת טיסות מעל הכפר טובא-זנגריה 16 מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 16 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 16 משה אבוטבול (ש"ס): 18 40. ניקוי כל האזורים הממוקשים באופן שלא יהיו מסוכנים למטיילים 19 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 19 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 20 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 23 38. מערך הכבאות לא ערוך לשרפות הענק המתחוללות 25 דוד אמסלם (הליכוד): 25 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 27 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 30 ינון אזולאי (ש"ס): 31 נאום בכורה של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי 35 מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): 35 שר המשפטים גדעון סער: 39 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 42 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 42 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 43 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 43 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – שמירת דגימה פורנזית של נפגעי עבירת מין לצורך הפקת דנ"א ללא הגבלת זמן), התשפ"א–2021 43 מירב בן ארי (יש עתיד): 43 שר המשפטים גדעון סער: 55 דוד אמסלם (הליכוד): 67 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכיב ממשלה) 68 קרן ברק (הליכוד): 68 שר המשפטים גדעון סער: 71 קרן ברק (הליכוד): 77 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג) 82 משה גפני (יהדות התורה): 83 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג) 87 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 88 שר המשפטים גדעון סער: 90 משה גפני (יהדות התורה): 93 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 95 שר המשפטים גדעון סער: 96 הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הגבלת עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשפ"א–2021 106 שלמה קרעי (הליכוד): 106 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 110 שלמה קרעי (הליכוד): 118 הצעת חוק סיוע לנפגעי האסון הלאומי בהר מירון, התשפ"א–2021 126 יעקב אשר (יהדות התורה): 127 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 130 יעקב אשר (יהדות התורה): 140 הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"א–2021 151 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 151 שר המשפטים גדעון סער: 156 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 159 שר המשפטים גדעון סער: 160 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"א–2021 167 משה ארבל (ש"ס): 167 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"א–2021 172 משה גפני (יהדות התורה): 173 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 177 ינון אזולאי (ש"ס): 198 משה גפני (יהדות התורה): 200 הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 208 אבי דיכטר (הליכוד): 209 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 214 שרת הפנים אילת שקד: 216 אבי דיכטר (הליכוד): 218 הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 220 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 220 שרת הפנים אילת שקד: 221 אבי דיכטר (הליכוד): 222 שרת הפנים אילת שקד: 222 הצעת חוק פקודת הסמים המסוכנים (תיקון – הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"א–2021 234 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 234 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"א–2021 241 גבי לסקי (מרצ): 241 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"א–2021 242 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 242 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 246 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 247 יואב קיש (הליכוד): 250 מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 252 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 259 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"א–2021 259 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 260 שר התקשורת יועז הנדל: 265 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 289 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 293 הודעה אישית של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס 297 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 298 הצעת חוק-יסוד: ההגירה לישראל 300 מאי גולן (הליכוד): 301 שר התקשורת יועז הנדל: 309 מאי גולן (הליכוד): 321 הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשפ"א–2021 329 אופיר כץ (הליכוד): 329 שר המודיעין אלעזר שטרן: 342 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 352 הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"א–2021 357 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 357 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: 363 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 365 הצעות לסדר-היום 368 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה 368 אמיר אוחנה (הליכוד): 369 שר המודיעין אלעזר שטרן: 371 אמיר אוחנה (הליכוד): 382 הצעה לסדר-היום 388 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר מחדל המשטרה מול ארגוני פשיעה בחברה הערבית והטענה כי ראשי הפושעים הם סייעני שב"כ 388 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 388 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 390 הצעות לסדר-היום 405 התגברות תופעת הפרוטקשן בגליל ובנגב 405 אופיר סופר (הציונות הדתית): 408 יעל רון בן משה (כחול לבן): 410 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 411 יעל רון בן משה (כחול לבן): 427 יעקב מרגי (ש"ס): 429 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 432 הצעות לסדר-היום 439 התנהלות המשטרה בתיקי פגיעה בפעוטות 439 אופיר כץ (הליכוד): 439 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 442 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 450 אופיר כץ (הליכוד): 451 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 452 הצעות לסדר-היום 454 החלטת שר האוצר להעניק לימודים חינם במעונות יום כאשר שני ההורים עובדים במשרה מלאה 454 יעקב מרגי (ש"ס): 454 משה גפני (יהדות התורה): 456 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 461 מוסי רז (מרצ): 465 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 466 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 473 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 521 יעקב אשר (יהדות התורה): 523 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 525 דוד אמסלם (הליכוד): 526 הצעות לסדר-היום 529 דוח מבקר המדינה מתריע על הכשלים בטיפול ובהתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג 529 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 529 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: 530 הצעות לסדר-היום 533 תשעה באב – קשר בל ינתק של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש 533 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 535 מאיר פרוש (יהדות התורה): 536 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 540 גלעד קריב (העבודה): 541 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 550 הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א–2021 587 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 589 יעקב אשר (יהדות התורה): 614 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 619 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 623 יעקב מרגי (ש"ס): 632 יואב בן צור (ש"ס): 640 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 645 ינון אזולאי (ש"ס): 655 משה אבוטבול (ש"ס): 676 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 691 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 698 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 706 יואב קיש (הליכוד): 717 דוד אמסלם (הליכוד): 753 מאיר פרוש (יהדות התורה): 768 שלמה קרעי (הליכוד): 779 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 795 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 818 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום יום רביעי, ה' באב התשפ"א, 14 ביולי 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת הכנסת. אני מניח ששרת התחבורה עדיין לא הגיעה, אז אם אפשר, בבקשה – השאילתה השנייה, שאילתה דחופה מס' 39, של חבר הכנסת מיכאל ביטון, בנושא: נשים בהיריון שאינן זכאיות לדמי אבטלה. על השאילתה יענה השר במשרד האוצר חמד עמאר. << שאילתה >> 39. נשים בהיריון שאינן זכאיות לדמי אבטלה << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר חמד עמאר, מברוכ על התפקיד באוצר. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> תודה רבה. וגם על התפקיד שלך כיושב-ראש ועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אמן, שנביא את הפתרון של השאילתה הזאת באחת הוועדות. במתווה החל"ת החדש אישה בהיריון מתחת לגיל 45 לא תקבל דמי אבטלה. בנוסף, לנשים אלה סיכוי נמוך למצוא עבודה. משכך, נשים אלו נותרות עד הלידה ללא פרנסה וללא ביטחון כלכלי. ברצוני לשאול: כיצד יתקן משרדך עוול זה ויסייע לאותן נשים בהיריון שהוצאו לחל"ת וקיבלו דמי אבטלה? << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חבריי חברי הכנסת, לנוכח משבר הקורונה דמי האבטלה הוארכו בצורה רוחבית לכל האוכלוסייה עד לחודש יוני 2021, למרות שכבר מחודש מרץ 2021 המשק נפתח כמעט לגמרי והביקוש לעובדים גדל משמעותית, כפי שניתן לראות במספר המשרות הפנויות במשק, שגבוה בכ-50% ממספר המשרות הפנויות לפני המשבר. למרות שכיום המשק פתוח כמעט לגמרי כבר כמה חודשים הוחלט להמשיך חלק מההטבות שניתנו בזמן הקורונה גם בהמשך שנת 2021, ובתוך זה הוארכה הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומעלה. מענה זה הינו מענה רוחבי ומבוסס על המנגנון המקורי של דמי האבטלה, שבו יש שוני במשך האבטלה לפי גיל המובטל, ומבוגרים זכאים למשך האבטלה המרבי עקב זמן החזרה הארוך יותר שלהם לשוק העבודה. חשוב לציין כי דמי האבטלה אינם המענה לכלל בעיות התעסוקה הקיימות במשק, ולכן אין בחוק התייחסות לקבוצות שונות, וישנם מענים נוספים לקבוצות שונות בידי משרדי הממשלה, כגון פעילות ממוקדת לתעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה באותם משרדים. למרות זאת, עבור נשים בהיריון ניתן מענה בדמות הזכאות לדמי לידה עבור 15 שבועות מיום הלידה אף שהאישה אינה עומדת בתנאים הקבועים לזכאות למענק זה. יתרה מזו, במהלך הדיונים בוועדה המענה הורחב וגובה דמי הלידה נקבע לא לפי גובה דמי האבטלה של האישה אלא לפי גובה השכר שהיה לאישה טרם האבטלה, כלומר תוספת של כ-30% לדמי הלידה. המשמעות של זה היא שאישה בהיריון תהיה זכאית לאחר הלידה לקבל מענק בגובה של כ-20 שבועות אבטלה, כלומר הטבה הגדולה יותר ממשך הזכאות של בני 45, אשר להם הוארכה הזכאות לדמי אבטלה – כ-14 שבועות. מענה זה הוסכם ואושר בכנסת, אך יחד עם זאת אנו בוחנים כעת מענים נוספים לעניין. מה שקרה גם בוועדה – ואני הייתי נוכח בוועדת הכספים בכל הדיון – הוא שדמי זכאות לאישה בהיריון ויולדת – לפי החוק לא מגיעים לה דמי לידה, כי היא הייתה באבטלה. אנחנו לא הלכנו לכיוון של לתת לה לפי דמי האבטלה אחרי הלידה, הלכנו בכיוון של לתת לה לפי המשכורת שהייתה. זו תוספת של 30%, שזה אומר כמעט חמישה חודשים, אפילו יותר, שהיא תקבל דמי לידה בגובה של דמי האבטלה, וזו זכות גדולה. עם כל זה אנחנו עוד בוחנים דברים נוספים בשביל לתת מענה אפילו עוד יותר טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> כבוד השר, תודה על תשובתך. ובאמת, הממשלה הקודמת, שאוהבים להשמיץ, נתנה גם מענקים מעל שנה לשכירים, וגם היו מי שיצאו לחל"ת, וכמובן לעסקים, ויצרנו איזה יציבות כלכלית. אבל החוכמה ביציאה ממשבר קורונה ויציאה לצמיחה או החזרת אנשים למעגל העבודה, זה לא לפגוע באוכלוסיות המוחלשות ביותר. אנחנו יודעים שמראש, במעגל התעסוקה נשים נפגעות ומשתתפות פחות מגברים. פה מדובר בנשים חרוצות שעבדו, לפני הקורונה הן עבדו, והקדוש ברוך הוא בירך אותן ויש להן ילד בדרך. עכשיו, קח את הדוגמה הבאה: אישה מתחת לגיל 45 שעתידה ללדת נניח באזור אוקטובר או נובמבר. מיולי, שבו הפסקתם את דמי האבטלה לאנשים שהם צעירים מ-45, היא לא תהיה עם פרנסה; ארבעה חודשים ללא הכנסה בבית. ואז היא תלד בנובמבר, אז היא תקבל דמי לידה, אבל מה עם ארבעת החודשים שהיא צריכה לשרוד עכשיו? מאיפה היא תביא 20,000, 30,000 או 40,000 שקל שנעלמים לה מההכנסה המשפחתית? ואני חושב שהדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת, הוא לא הוגן, הוא עוול יסודי כלפי נשים עובדות, חרוצות, שנפגעות בקורונה – על מה? על זה שהן בהיריון במדינת ישראל. אז אני מבקש שהאוצר בהובלתך יביא פתרון מיידי, לא ידבר לא על התקציב הבא ולא על חוק ההסדרים. אוכלוסייה שנפגעת בקורונה – המבחן של הממשלה זה פעולה מיידית. ידענו – ואגב, אני התייעצתי עם הביטוח הלאומי ועם אנשי הביטוח הלאומי, והם אומרים לי: מיכאל, זה עוול נורא, כי אם אישה עובדת היא שילמה עשרות שנים ביטוח לאומי, ופתאום היא צריכה להישאר בלי משכורת, כי מישהו החליט שהיא בהיריון והיא לא תקבל עכשיו כסף. אני מבקש שהדבר הזה יתוקן, ואנחנו מקימים כבר את ועדת הכלכלה וועדת הכספים. לא מעניין אותי באיזו ועדה זה יידון, אבל בוא נביא פתרון תוך שבוע-שבועיים לנשים בהיריון בתקופת הקורונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מדובר בקבוצה מצומצמת, מובחנת – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו האג'נדה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש שאלה נוספת למי מחברי הכנסת? בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר – קודם כול, מיכאל ביטון, חבר הכנסת ביטון, אני מצטרף לכל דבר שלך, והתשובה היא פשוטה: כל דבר שהוא לעודד ילודה, משפחות ברוכות ילדים – זו לא האג'נדה שלהם, זו לא האג'נדה של שר האוצר. אבל לשאלתי – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני עומד מולך ואתה מכיר את האג'נדה שלי ואת האני-מאמין שלי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא שלך. אמרתי של שר האוצר, לא של השר במשרד האוצר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני עונה לך עכשיו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר. אז אני שואל, בגלל שאתה נציג של שר האוצר, אני מבקש לשאול שאלה: בשבוע שעבר פרסם השר ליברמן שמעונות היום לילדים חרדים לא יוכלו לזכות בסבסוד. הוא פרסם את זה יום לפני ההחלטה על גזר הדין של פאינה קירשנבאום בפרשת ישראל ביתנו בשביל לקחת את הכותרות, וכך קרה. לצערי, אתמול בלילה פרסם מיכאל שמש את החלטתו שייתנו את זה רק לחלק מלומדי התורה. שר האוצר יודע לעשות איזה הבדל בין לומדי התורה עם כיפה סרוגה ללומדי התורה בציבור החרדי. הבוקר התבשרנו על גזר הדין בפרשת ישראל ביתנו בראשותו של שר האוצר, ראש המאפיה אביגדור ליברמן – היא קיבלה עשר שנות מאסר כשהיא בעצם הייתה הסגנית שלו, היא הייתה יד ימינו. אז השאלה שלי היא, האם כל מה שהוא עושה, וגם אתמול, זה לא להסיח את דעת הציבור מפרשת ישראל ביתנו, או שבאמת הוא מתכוון לעשות זאת ולהפריד בין לומדי התורה – ואני לא יודע עד כמה הוא מבין בלימודי התורה – הוא רוצה להפריד בין לומד תורה עם כיפה סרוגה ללומד כיפה עם כיפה שחורה? לכך אסור לתת את היד. אבקש את תשובתך. תודה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה, אולי ניתן לשניים ברצף. בבקשה, חבר הכנסת מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר במשרד האוצר, כפי שידוע לך גם כן, מעונות היום נוצרו בשביל דבר אחד: בשביל לתת פתרון לאימהות לילדים מגיל אפס עד שלוש כדי שהן תוכלנה לצאת לעבודה. רק לכך נקבעו וקבעו, ולא סתם שמו אותם במשרד העבודה ולא במשרד החינוך, אלא כדי לאפשר עבודה לנשים. המצב היום, שאנחנו תולים את הסבסוד במעונות יום בעבודת הבעל או לא – אנחנו חוטאים למטרה של המעונות. אנחנו נגרום לכך וגורמים לכך שנשים לא תוכלנה לצאת לעבודה. אין ספק, יש הלימה בין פתרון למעונות לבין עבודת הנשים. יותר מזה, נשים אלה שמפרנסות גורמות לכך שהמשפחות, בין שהן בנות חמש נפשות, תשע או עשר נפשות, לא נמצאות בקו העוני גם אם הבעל לא עובד. הן מתפרנסות והן חיות בצמצום, הן חיות ברמת חיים יותר נמוכה. הן לא נמצאות בקו העוני והן לא מבקשות שום דבר מהמדינה. אז מדוע אתם מתנכלים ואתם גורמים בכוח – אין תפיסה, לא פיסקלית ולא כלכלית, בהתניה הזאת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בהתניה הזאת של עבודת הבעל בעבודת נשים. מעבר לכך, על ערך הלימוד, על כך שהם עושים את מה שהם מצופים – ובזה אני אסיים: המדינה עצמה לא מאפשרת לו, לבעל, לשמור על הילד. המדינה עצמה בודקת אותו, מפקחת עליו, אם הוא נמצא בשמונה שעות לימוד. אתם, משרד האוצר, בודקים, אז איך אתה רוצה שהוא גם ישמור על הילד בבית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיכאל ביטון, שאלה מאוד טובה. אנחנו נגענו בזה בוועדת הכספים ואמרתי לך קודם שאני הייתי נוכח. חבר הכנסת ינון, אם אני לא טועה, גם אתה היית נוכח בדיונים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא היה פתרון. לנושא הזה לא היה פתרון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, דיברנו על זה והבדלנו בין שתקבל דמי אבטלה, ולפי גובה דמי האבטלה – את דמי הלידה לפי השכר שהיה לה. התברר שזו עלייה של 30%, ונותנת לה פור של חודשיים בדבר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו, כמו שאמרתי לך – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> כבוד השר, שאלה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני גם מבין, גם שר האוצר מבין את הנושא. אנחנו ניסינו לעשות את הכול על מנת לתת פתרון לנושא הזה. אנחנו קודם כול נתנו את הפתרון הראשון, שנותן לה דמי לידה של חמישה חודשים במקום שלושה חודשים, לפי האבטלה שלה. זה – 1. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 2. אנחנו בוחנים דרכים אחרות איך אנחנו יכולים להגיע למצב שנוכל לפתור את הבעיה הספציפית הזאת. בקשר למעונות יום – היום יש דיון בכנסת בקשר למעונות יום, ושם אני אענה על ההצעה הדחופה לסדר-היום. אבל המטרה שלנו היא לא לפגוע באנשים, ואף פעם המטרה שלנו לא הייתה לפגוע. המטרה שלנו היא לעודד אנשים לצאת לעבוד, ואני חושב – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים לפגוע בילדים, לא רוצים לפגוע באף סקטור. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המטרה שלנו היא אחת: לעודד אנשים לצאת לעבוד. תודה רבה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מי שיהיה היום – אני אתן תשובה מפורטת על הנושא. תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זו לא תשובה. אחד רוצה לנסוע לטבריה – נוסע לבאר שבע. מה הקשר בין הדברים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שרת התחבורה, בבקשה. חבר הכנסת גנאים, בבקשה, שאילתה דחופה מס' 37: מניעת טיסות מעל הכפר טובא-זנגרייה. בבקשה. << שאילתה >> 37. מניעת טיסות מעל הכפר טובא-זנגרייה << שאילתה >> << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, בימים האחרונים קיבלתי הרבה תלונות בקשר למטרד האמיתי של שדה התעופה בראש פינה מאנשי טובא-זנגרייה, קיבוץ מחניים וכפר הנשיא, כי המטרד הזה, חוץ מהרעשים, מהווה סכנה רצינית. רק ב-14 במרץ האחרון הייתה תאונה שהסתיימה בארבעה פצועים. תתארי לעצמך חלילה אם המטוס הזה היה מתרסק מעל כפר הנשיא או טובא-זנגרייה או קיבוץ מחניים – חוץ מהרעשים, כי התושבים סובלים מרעשים אדירים, כי הפכו את שדה התעופה הזאת לאקדמיה לטייסים חדשים. ולכן, שאלתי לכבוד השרה: איך המשרד מטפל בסוגיה הזאת? << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת גנאים. אכן, אני רוצה לאשר את הדברים, ובאמת בשדה התעופה ראש פינה יש התגברות של פעילות בדיוק בגלל בית הספר לטיסה – האקדמיה לטיס – שעבר מאילת לראש פינה. אבל אני רוצה להגיד שהפעילות הזאת, יש לה חשיבות אדירה גם ברמה הלאומית, משום שהיא נותנת מענה לביקוש הולך וגדל להכשרת טייסות וטייסים בתעופה האזרחית, דבר שמדינת ישראל מאוד מאוד זקוקה לו, כי לשמחתנו מעמדנו מבחינת היכולות שלנו בתעופה הולך וגדל בעולם. לסיפור הזה יש גם השלכות מאוד מאוד חיוביות – לכך שהוא עבר לאזור הזה. יש פעילות במעגלים כלכליים נוספים מעבר לעיסוק הישיר בתעופה, שהוא עצמו מאוד חיובי, ואכן, הוא זוכה לתמיכה של המועצה האזורית. בסופו של דבר זה שדה תעופה קטן, הוא פועל בשעות מוגבלות, לגמרי מתוך התחשבות באוכלוסייה הסובבת, בוודאי לפי החוק, ובלי לפגוע בבטיחות הטיסה. לצערי הרב, תקלות תמיד יכולות לקרות, אבל בגדול, יש הקפדה על בטיחות הטיסה. פניות של היישובים זוכות – ואני בדקתי במשרד – נענו בכתב פניות שהגיעו, בתיאום עם רשות שדות התעופה, שהיא שמנהלת את התעופה האווירית בשדה ובתיאום עם מדריכי הטיס באקדמיה. לראיה, באמת לאחרונה שונה תוואי ההקפה כדי לצמצם את הרעש ביישובים הסמוכים. רשות שדות התעופה האזרחית מפקחת וכל פעם עושה בדיקות של יישום ההנחיות והוראות התעבורה האווירית כפי שהן מפורסמות בפרסום שקוראים לו "פרסום מידע תעופתי". בכל מקרה, בהמשך לשאלתך, הרשות תחזור ותוודא עם הנהלת בתי הספר לטיס והמשתמשות והמשתמשים השונים הקפדה מאוד משמעותית על ההנחיות, כדי לצמצם כמה שאפשר את המטרד של הרעש. בעקבות הפנייה שלך ביקשתי מגורמי המקצוע לחזור ולבחון את העניין. אתה מוזמן תמיד להפנות אליי בעיות ספציפיות כדי שנראה אם אפשר לתפור באמת פתרונות מידתיים קונקרטיים לכל דבר ועניין שיעלה על הפרק. אנחנו פתוחות ופתוחים לזה לחלוטין. << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לשאלת המשך – תיגש למיקרופון, בבקשה. << דובר_המשך >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אז רק ברשותך, כבוד השרה, עם איזו בשורה אני חוזר לאנשי הסביבה שם? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, האנשים בסביבה, לא כולם מתנגדים. יש הרבה מאוד תמיכה בדבר הזה, ובוודאי תמיכה של המועצה. אתה חוזר עם האמירה שקודם כול, לדבר הזה יש הרבה יתרונות, ושכל מפגע או כל בעיה שאתם רואים – העבירו אלינו, ונעשה כמיטב יכולתנו לפתור את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> גברתי השרה, לפני שלושה שבועות עמד כאן חברי היקר חבר הכנסת ינון אזולאי ושאל את גברתי מה ייעשה לאכיפת החוק כנגד הקווים בשבת שמפעילות האגודות השיתופיות שבוס ונוע תנוע, שהייעוץ המשפטי של משרד התחבורה קבע בחוות דעת מנומקת שהם פועלים בניגוד לחוק. השבת כי חוות הדעת אינה מוכרת לך – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – והבנתי, כי היית חדשה בתפקיד – ושתבדקי את העניין. למיטב ידיעתי, טרם החלה האכיפה נגד הקווים הפירטיים הללו. אנחנו נשמח לקבל עדכון. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> תודה לאדוני. אני חייבת להגיד שאני עדיין חדשה במשרד. אכן, אני לומדת את שלל הנושאים והתחומים הרבים שמשרד התחבורה, לשמחתי, ממונה עליהם ועושה בהם עבודה מרשימה על ידי עובדות ועובדים סופר-מקצועיים וסופר-רציניים. גם הדבר הזה, אני מניחה שיגיע לשולחני. הכול זה למידה, תוך כדי הכנה של תקציב וחוק הסדרים, אז אני מודה שבאמת אתה צודק, לסוגיה הזאת עדיין לא הגעתי. אני מבטיחה לעדכן אתכם כשאגיע אליה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אומרים שאת כישרונית – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> ברוך השם. אני מודה על המחמאה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היא לא עובדת בשבת, זה פחות זמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מודה לך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני. יום נהדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לך. סגן שר הביטחון אלון שוסטר ישיב על שאילתה דחופה 40, מאת חבר הכנסת מלכיאלי: ניקוי כל האזורים הממוקשים באופן שלא יהיו מסוכנים למטיילים. בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי. << שאילתה >> 40. ניקוי כל האזורים הממוקשים באופן שלא יהיו מסוכנים למטיילים << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, לפני כ-11 שנה נפצע הילד דניאל יובל ממוקש ברמת הגולן. לפני כמה שנים הוא הגיע לכנסת, וכל הסיעות הבטיחו לו ולאביו שיפעלו מול משרד הביטחון לניקוי כל שדות המוקשים הצה"ליים. רצוני לשאול: 1. האם אכן צה"ל פעל לניקוי האזורים הממוקשים? 2. האם כיום עדיין יש אזורי סכנה? << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת מלכיאלי. כבוד היושב-ראש, חבריי, צריך לדעת שבמדינת ישראל פזורים מאות אלפי מוקשים בשטח, בשטחים שגודלם למעלה מ-200,000 דונם. זו המציאות, בעיקר ברמת הגולן, בערבה ולאורך הגבולות. המוקשים הללו הונחו במהלך השנים הן על ידי צה"ל והן על ידי צבאות זרים, לצרכים מבצעיים, אך ברבות השנים חלק מהם, לא כולם, הפכו בלתי חיוניים לביטחון המדינה. חלק מהם צה"ל שומר לעצמו והם לא יפונו. בשנת 2011 נחקק חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, ובמסגרתו הוקמה הרלפ"ם – ראשי תיבות של הרשות לפינוי מוקשים ונפלים – כיחידה במשרד הביטחון. הקמת הרשות נועדה לאפשר את פינוי המוקשים על מנת להימנע מהסיכון שבהם לחיי אדם, ויש לומר גם לחיות, בעלי חיים, ובמטרה לאפשר בשטחים האלה פיתוח תיירותי או חקלאי, הקמת תשתיות, הרחבת יישובים והגנה על הסביבה. עד כה העביר צה"ל לרלפ"ם – צה"ל הוא שממפה ומעביר את הנתונים הטכניים – נתונים על כ-105,000 דונם. כמחצית מהשטחים הללו הם שטחים שבהם יש מוקשים. אלה שטחים צבאיים סגורים, מגודרים, שבהם קיים חשש שטמונים מוקשים שדורשים פינוי. שאר השטח, כאמור, לא יפונה. מאז הקמת הרשות ועד היום שחררה הרשות כ-13,000 דונם – צריך לומר: בלבד – של שדות מוקשים ושטחים חשודים במיקוש ברחבי הארץ. עד שיפונו כל שדות המוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה, צה"ל והרלפ"ם עוסקים בפעילות מניעה והסברה שנועדה להקטין את הסיכון לציבור ולהגביר את המודעות שבסכנה סמוך לשדות המוקשים. פעילות ההסברה כוללת הסברה לתושבים שגרים באזורים הסמוכים לשדות המוקשים, הסברה בתקשורת הארצית, המתבצעת כל הזמן, בדגש על חופשות וחגים והסברה במוסדות חינוך שונים. בנוסף, צה"ל מבצע פעילות מניעה, כגון החזקת גדרות של שדות המוקשים ושילוטם, ביצוע ביקורות בשדות המוקשים וסיורים יזומים סמוך לאתרי טיולים – סיורים כדי לזהות פרצות באבטחה. הרשות צה"ל ימשיכו לפעול במלאכת הפינוי והמניעה לטובת הקטנת הסיכון לאוכלוסייה תמימה ולהשבת השטחים הסגורים לשימוש הציבורי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תודה על תשובתך. שוחחתי אמש עם דניאל יובל. הוא כבר לא ילד. 11 שנים חלפו מאז הפציעה שלו כשטייל בצפון. היום הוא סטודנט, ומתאמץ לחיות חיים בריאים ככל שאפשר. איך אמר לי דניאל? אני לא נותן לזה לעצור אותי. הוא אכן מעורר השראה ומהווה דוגמה. שהקדוש ברוך הוא ימשיך לעזור לו. אבל אם הוא היה כאן, הוא היה מבקש לשאול אותך בדיוק לגבי מה שענית, ואני מצטט: 1. בעקבות פציעתי ממוקש ברמת הגולן, הועבר חוק לפינוי מוקשים והוקמה רשות לפינוי מוקשים. האם הצבא והרשות לפינוי מוקשים יכולים לקבוע בביטחון כי כל שדות המוקשים במדינת ישראל מגודרים, מסומנים ומאובטחים כראוי? 2. האם נקבעו לוחות זמנים ברורים לפינוי שדות מוקשים ספציפיים ברמת הגולן? ואם יורשה לי לשאול, אם יש חוק – האם הוא מיושם ככתבו וכלשונו? 3. שאלה אחרונה, אדוני היושב-ראש: האם אתה יכול לומר לנו כאן במליאה שאזרחי ישראל היום מוגנים היום מפני שדות מוקשים ואין כל סכנה למי שמטייל בצפון או בכל מקום אחר בארץ? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אוקיי, השאלות הן חשובות. הרשות הוקמה הן כדי לפנות את המוקשים והן כדי לעסוק יחד עם צה"ל, על פי האיתורים של צה"ל, בסימונים, בגידור, באבטחת הנושא. אני לא יכול, מעל לבמה המכובדת הזאת, לומר שיש אפס סיכון, אבל יש מאה אחוז כוונה ועיסוק אינטנסיבי בגידור – הגדרת נכון – ובשילוט. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – סכנה להסתובב ברמת הגולן? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> בכל מקום, גם כשאתה עולה על מטוס וכשאתה נוסע ברכבת וכשאתה מהלך בדרך, בכל רגע יכול מקרר ליפול עליך, אתה יודע, מהקומה הרביעית. אני אומר: הבשורה הטובה היא שאנחנו עסוקים באופן אינטנסיבי בשילוט, בגידור ובהתראה. איפה אני חושב שיש אפשרות לעשות? זה בצד התקציבי. התקציב שמוקצה לכך – ישירות, לא מתקציב הביטחון, הוא ישירות מהאוצר – הוא כ-27 מיליון שקלים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא מספיק. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> בוודאי שזה לא מספיק. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – מסכן פעם נוספת את ביטחונם של אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא לא, בוודאי שלא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אם שר האוצר הולך לתקצב – – – אז אולי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> בוודאי שלא. המוקש אינו מתאבד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תנו לסגן השר להשיב. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> המוקש מטבע ברייתו ובריאתו הוא לא משאית חומר נפץ שנוסעת לכיוון אזרחים תמימים. זה אזור מגודר, כמו אזור אחסנה של תחמושת, כמו אזור נסיעה של רכבת, שצריך לאבטח אותו כדי שאזרחים תמימים לא ייכנסו. את זה אנחנו עושים, אבל החשבון המאריך יותר או המרחיב הוא שדרושים לנו כ-6.5 מיליארד שקל כדי לפנות את כל שדות המוקשים. אפשר לצמצם את זה על ידי סגרים, שמאפשרים לנו, כמו בשנה האחרונה, בשנים האחרונות – כמה מאות דונמים גם בערבה וגם במקומות אחרים פונו. אנחנו עסוקים כעת במניעה. המניעה שקרובה ל-100% היא באמצעות גידור, שילוט והסברה. אני מקווה שלא ייקח עשרות שנים רבות, בקצב הזה, עד שנצליח לפנות את כל שדות המוקשים, ובעיקר – שנכתת את חרבותינו לאיתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק – שאלה נוספת, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני סגן השר. זאת הפעם הראשונה שאני שואלת אותך משהו במליאה, אז אני רוצה קודם כול לברך אותך. אני מאחלת לך הצלחה בתפקידך המאוד-מאוד חשוב, שאני מקווה שהוא יהיה מאוד קצר, אבל בינתיים, עד שבעזרת השם הממשלה הרעה הזאת תתפרק, אני מאחלת לך הרבה הצלחה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לשאול אותך ככה: בסעיף 33 של ההסכם הקואליציוני שמפלגתך חתומה עליו כתוב כך: הצדדים מסכימים כי יש להבטיח את האינטרס הלאומי בשטחי C. לשם כך – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, שאלה לא רלוונטית לנושא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה רשאי להגיד שאתה לא יודע לענות עליה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, אם לא תדע – לא תדע. אני אשאל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, הוא שאל אותי, חברת הכנסת סטרוק, מכיוון שזאת שאלה נוספת, ולכאורה הוא לא יכול היה להתכונן אליה, סגן השר יכול להגיד: אני אבדוק, אני אשיב לך. סתם לבוא ולהגיד: אני אשיב לך, כשאין על זה בסיס? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ידוע ששאלות מהסוג הזה, אם השר או סגן השר לא יודעים לענות, הוא משיב בהמשך, אבל ייתכן שהוא כן ידע, כי כמו שאני מכירה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל הוא שאל אותי. לא. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז בוא נבדוק, בוא נראה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. חברת הכנסת סטרוק, לא אמרתי את זה סתם, הוא שאל אותי. בבקשה, סגן השר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור, אז אני אומרת כך, אני שואלת את השאלה דווקא בהכירי אותך קצת, ואני יודעת שאתה בן אדם שנכנס לעומקם של דברים. אז הסעיף הזה בהסכם הקואליציוני אומר שיש להבטיח את האינטרס הלאומי בשטחי C, ולשם כך יוקצו למינהל האזרחי במשרד הביטחון תקנים ומשאבים ייעודיים לאכיפת הפרות הבנייה וההשתלטות הבלתי-חוקית על קרקעות בשטחי C. מה שאני מבקשת לשאול אותך: מה אתה יודע על ההיערכות של משרד הביטחון? כי עבר חודש. היום אנחנו בה' באב; בד' בתמוז אתם הושבעתם כממשלה. עבר חודש. מן הסתם התחלתם להיערך לנושא החשוב הזה, שהוא אינטרס לאומי, כפי שההסכם הקואליציוני מגדיר אותו – אינטרס לאומי, לשמור על השטח הזה. איך התחלתם להיערך? מה התוכניות? אם אתה לא יודע לענות לי עכשיו, אני אשמח לקבל תשובה בהמשך. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן. אז התשובה שלי היא כזאת: אין לזה קשר, כמובן, לשאילתה שנשאלתי. לגופו של עניין, להבנתי, המשרד לא צריך להיערך, הוא צריך לקבל תקציב ייעודי לאותם פקחים שמשימתם – לא פחות חשוב – היא להבטיח שפעולות בנייה בלתי חוקיות על ידי מאמינים כאלה או אזרחים כאלה ותושבים אחרים מבצעים – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> כאן כתוב: תקנים ומשאבים. אז אתה בעצם אומר שזה טרם הוקצה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השר לביטחון או סגן השר לביטחון הפנים ישיב על שאילתה מס' 38, של חבר הכנסת דוד אמסלם: מערך הכבאות לא ערוך לשרפות הענק המתחוללות. בבקשה. << שאילתה >> 38. מערך הכבאות לא ערוך לשרפות הענק המתחוללות << שאילתה >> << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, בוקר טוב. ב-1 ביולי פורסמה כתבה בישראל היום – תחקירים – לגבי הכשלים במערך הכיבוי במדינת ישראל. הם התייחסו שם, בין היתר, לטעויות בהבנת השטח, להיעדר תוכניות פעולה, לשרפות ענק שנגרמו ופגעו בנפש ובאלפי דונמים שנשרפו. בכירים לשעבר של מערך הכבאות וראשי רשויות ותושבים אומרים: אנחנו חיים בנס. עשרות לוחמי אש בעבר ובהווה, מומחי בטיחות ואנשי שטח, מזהירים: השאלה היא לא אם יהיה אסון אלא מתי. אני רוצה בעצם לשאול אותך – זה הרקע בכבאות. אני רוצה לומר, למען הגילוי הנאות, שאני עבדתי בעיריית ירושלים כ-30 שנה. מערך הכיבוי באותה תקופה היה שייך לרשויות, ולכן אני מכיר את מערך הכיבוי, ובחלקו באופן אישי את האנשים שניהלו בירושלים את כל המערך אז, ולכן הוא קרוב לליבי, ואני מכיר את עבודתו באופן אישי, גם כשותף. הרבה פעמים היה joint venture ביני לבין הכיבוי בכל מיני דברים. אז רצוני לשאול, ברשותך: 1. כמה אנשים גויסו מתוך פיקוד העורף מאז 2017 למערך הבכיר של הכבאות? מדוע אני מדגיש את פיקוד העורף? בגלל שמי שבעצם הפך להיות מפקד הכיבוי הוא מר דדי – אני חושב שקוראים לו דוד – שמחי, שהוא בעצם בא ממערך – הוא היה רמ"ט פיקוד העורף בעברו הצבאי. הוא פרש מצה"ל ובא לכיבוי. 2. כמה בתים נשרפו בשנים 2012–2016 עד התקופה שהוא בא לעומת 2016 עד היום? תודה רבה. תודה רבה. אתן רק את הרקע. בגדול ישנה תחושה – וזו לא רק תחושה, זה ברמת העובדות – שהוא יותר בא לחנך את ועד הכבאים מאשר לעסוק בכיבוי, לכן יש שם מלחמה כבר הרבה מאוד שנים. אני כבר הערתי את תשומת לב השרים לשעבר: חבר'ה, משהו לא טוב קורה שם. בסוף אתה לא מחליף את כל החיילים בצבא. אתה מבין שאם יש בעיה בין הרמטכ"ל לבין החיילים, גם אם הוא צודק, הבעיה היא שלו, לא של החיילים. אז לכן אני מבקש קודם כול שתבררו את התשובות. יש שם בעיה מאוד מאוד משמעותית כבר הרבה מאוד שנים. תזכור שהיום הכיבוי יושב במשטרה, ולמשטרה, לשר הבט"פ, מטבע הדברים, ולמנכ"ל יש העדפות גם מבחינת החשיבות. יש את המשטרה, יש את בתי הסוהר, ומערך הכיבוי מקבל פחות תשומת לב, ניהולית אפילו, מבחינת השר. באופן טבעי, זה בסדר, זה מתיישב לי. אבל כאן קורה משהו – כשל – די הרבה שנים. יש שם אנשים בכירים מאוד שמפטרים אותם אחרי 20, 30 שנה. מביאים אנשים מבחוץ, חדשים, שלא מבינים, ולא מבינים שלהיות כבאי זה כמו להיות שוטר – זה מקצוע, זה לא משהו שהוא רק ניהולי. זה מקצוע. פשוט, כשאתה מוריד את כל השכבה הבכירה ומוציא אותם הביתה – בגלל גחמות אישיות שלך, לא חשוב למה – אתה בעצם גודע את כל הנושא המקצועי, ואתה גם גודע את כל התרבות הארגונית שמעבירים מאחד לשני. למה הדבר דומה? שכפי שאמרתי, אם מחר אתה בא ומוריד את כל צמרת המשטרה בגלל שבא מפכ"ל, נניח, מעיריית ירושלים – בחוק המפכ"ל לא מוגדר כבן אדם שצריך לבוא מהמשטרה – והוא מחליט להוריד את כל הניצבים – למה? יש להם ותק, כנראה יש להם standing, יש להם מעמד – ומביא אנשים מהעירייה. לכן, אני מייחס לזה חשיבות עצומה. אני חושב שארגון כיבוי והצלה הוא ארגון חשוב מאוד למדינת ישראל. הוא עוסק בחיי אדם. אני מבקש שבאמת תיכנסו לעומק ותבדקו שם את הסיבות, מדוע ולמה. כשמפקד הכיבוי בא, הוא לא בא לריב עם הכבאים, הוא בא לנהל את הכיבוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> קודם כול, לך ולי, חבר הכנסת אמסלם, יש משותף: כל אחד, בזוויות שהוא היה, הכיר את הכיבוי. בכל המקומות שבהם אני שירתי תמיד היה שיתוף פעולה עם הכיבוי, אז כך שגם אני מכיר את מערך הכיבוי. ופה אני אענה לך תשובה כללית, ותכף אני אתן את התשובה הפרטנית. תרשה לי לא להסכים איתך לגבי איכות הפעולות של הכיבוי ברמה הכללית. הוא עבר קפיצת מדרגה ענקית. צריך לזכור איך זה התחיל. כל המעבר שלו למשרד לביטחון הפנים היה כחלק מהלקחים אחרי אסון הכרמל הנורא, שפגע בכולנו. היה שם שינוי מאוד מאוד גדול. מההתרשמות שלי – הייתי כמה שנים טובות מחוץ למערכת – ומהביקורים, המעטים בינתיים, אומנם, שבהם הייתי שם, ראיתי קפיצת מדרגה בלתי רגילה באמצעים, בשיטות עבודה, בשליטה, בפיקוח ובבקרה, וגם בכוח אדם צעיר, איכותי ומתגייס, וזה בלי שאני אומר מילה אחת רעה על מי ששירת; אין לי שום כוונה לעשות את זה, ודאי לא כאן. לגבי השאלות הנקודתיות ששאלת, אז כך: לגבי המערך הבכיר בכבאות שנשאלתי – החל משנת 2017 ועד היום מונו 54 קצינים בכירים במערך, מדרגת טפסר-משנה ומעלה. אני אתן גם את הפירוט: 11 קצינים בדרגות טפסר, ומהם תשעה מתוך מערך הכיבוי עצמו; מחוץ למערך קודמו שניים, ואחד מהם הוא מפקד המכללה; תשעה קצינים בדרגת תת-טפסר, ומהם שבעה מתוך המערך ושניים מחוץ למערך – סגן מפקד מחוז וקצין רפואה ראשי; 34 קצינים בדרגת טפסר-משנה, ומהם 30 מתוך המערך וארבעה מחוץ למערך. לגבי אנשים שנקלטו מפיקוד העורף, מכל אותם 54 נקלטו שניים: אחד הוא מפקד המכללה שהזכרתי קודם והשני הוא מנהל מחלקת מחקר ופיתוח. שני אנשים מפיקוד העורף. אני אומר את העניין – פה אוסיף עוד שתי מילים, ברשותך: אני חושב שזה טוב לעיתים לקלוט לארגונים גם אנשים מארגונים עמיתים. רואים את זה בפרספקטיבה אחרת. בכל מקרה, הנתון הוא שניים. זה הנתון. לגבי נתוני השרפות שביקשת, חבר הכנסת אמסלם, לפי נתוני מערך הכבאות, בין 2012 ל-2016 נשרפו למעלה 950 בתים. מי שזוכר את האסון הכבד שהיה בחיפה בזמנו, במבצע שנקרא אז "אש ומים" לבדו בשנת 2016 נשרפו מאות בתים בעיר חיפה. משנת 2017 ועד היום נשרפו 87 בתים בשרפות יער וחורש, כולל בשרפות היישוב מבוא מודיעים ב-2019, שבה נשרפו בשרפה אחת קשה 40 בתים, איבדו את בתיהם. אלה הנתונים במענה על השאילתה. אבל אני רוצה לומר איזושהי אמירה כללית. תראו, הדוגמה שאדוני נתן לגבי הרמטכ"ל, שהוא לא יחליף את כל האנשים – זה אולי נכון בצבא, אנחנו לא נמצאים באותו דבר. יש עדיין כל מיני מחלוקות בהקשר – זה קיים ואי-אפשר להחליק. אבל אם אני שופט בשיפוט שאני מסוגל לשפוט אותו, אני חושב שהיום אנחנו מוצאים את מערך הכיבוי ואת לוחמי האש בכמה רמות יותר ממה שהיינו קודם לאיחוד וקודם לשינוי. אני יכול להבטיח, גם באופן אישי – מאחר שאתה שאלת את השאילתה – שאני אשים זום-אין על כל הדברים כולם. לי ברור לגמרי שנכון שהמשטרה לוקחת באמת את מרב הקשב, אבל אני יכול להגיד לך, דווקא בגלל שאני הייתי במשטרה – דווקא בשל העובדה הזאת, מערך הכיבוי יזכה גם לקשב וגם לתשומת לב וגם להעצמה, ובוודאי – לא נגענו בזה היום – שירות בתי הסוהר, שיצטרך לקבל מענה רחב ועמוק לכל מה שקורה שם בהרבה מאוד דברים שאני חושב שאני ואתה נסכים עליהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלת המשך, בבקשה. שאלה נוספת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, זה נכון שבעקבות אסון הכרמל מדינת ישראל כמדינה קיבלה החלטה, מה שנקרא, "להלאים את הכיבוי", ודרך אגב, שפכה שם הרבה אמצעים, וזה עוד בטרם בואו של הנציב הנוכחי. אני רואה את הבעיה בהתנהלות הבין-אישית של הנציב. כפי שאמרתי, להיות כבאי זה מקצוע. אתה יכול לבוא ולהחליט שאתה מביא – אין, אף אחד לא מבין כלום, רק אתה, ואתה מביא אנשים מבחוץ. אני מאמין במערכות מהסוג הזה, כמו שבמשטרה אני לא מכיר ניצבים מבחוץ, בוודאי לא בסיטונות; אתה מביא במשורה. ויש שם בעיה בין ועד העובדים, הכבאים עצמם, לבין המפקד שלהם, שהוא לדעתי רואה אותם כמעט כאויבים. בזה הוא עסוק מבוקר עד לילה. תראה כמה הפגנות הם עשו נגדו, תראה כמה משאבים. זה לא הגיוני. אם השוטרים בשטח, יש להם תסיסה נגד המפכ"ל, קורה פה משהו. הוא יספר: יש יותר, שיפרנו, עשינו. דרך אגב, בלי קשר אליו, יש שם הרבה יותר אמצעים, שיטת העבודה השתנתה, אבל זה לא האנשים. האנשים זה אנשי מקצוע שמביאים את עצמם, את הניסיון שלהם, לכן, זאת לא השאלה. אני אומר בגדול: יש שם בעיה בין-אישית חזקה, עצומה, בינו לבין הכיבוי, לכן הייתי מבקש שאתה תבדוק את זה גם מול הכבאות עצמה – הכבאים הפשוטים, הרגילים. תראה שיש שם בעיה בוערת. כבר שלוש שנים וחצי שבמקום לשים את כל המשאבים על טיפול בכיבוי – תראה מה קורה שם – הם רבים כל היום, מבוקר עד לילה. וכפי שאמרתי, בסוף, אם הקבוצה לא משחקת טוב, זו שאלה של המאמן. בסוף אתה לא מחליף את כל החיילים; אתה מבין שהמאמן הוא הבעיה, אתה מבין שהרמטכ"ל הוא הבעיה, אתה מבין שהמפכ"ל הוא הבעיה. כפי שאם מחר יביאו, כמו שאמרתי, מפכ"ל חדש למשטרה מבחוץ ופתאום יסתבר שכמעט כל המשטרה בתסיסה עצומה מולו, אז ברור שיש פה משהו שצריך לבדוק, ולא להגיד: עזבו, חבר'ה, זה ככה ואנחנו ממשיכים. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מאחר שנציב כבאות והצלה לא נמצא כאן, אני מוצא חובה לומר שיש לו חלק גדול ומשמעותי בפיתוח ובקידום. יש לא מעט בעיות שהיו בדרך – אני אומר את זה לא כמי שהיה בעל תפקיד אז – וכן יצטרכו להגיע לאיזה סידור. הדוגמה שאתה נתת, חבר הכנסת אמסלם, כמו הרמטכ"ל או כמו המפכ"ל, אני מאוד אשמח בעתיד אם תירתם יחד איתי להפסיק את הטירוף הזה של מערכת שלמה שצריכה לבצע פקודות, לבצע משימות ולצאת לאירועים, ומושבתת כי הוועד החליט שלא מתאים לו להתאמן, לדוגמה. מאחר שאני לא נמצא בעולם הזה, אני גם אני לא רוצה להיכנס לעולם הזה. יש לי תפקיד, והתפקיד שלי הוא לראות שכל המערכות שכפופות למשרד לביטחון פנים מתפקדות היטב. נציב כבאות והצלה עושה עבודה גדולה ואדירה, ואני לא נכנס כרגע לשאלות של מערכת היחסים בין ועד לבין מפקד. רק עוד דבר אחד: מפקד – לא משנה כרגע ועד או לא ועד – לא ישבית אימונים, או לא נכון, לדעתי. עוד פעם, הוא יכול לעשות, כי זה אפשרי. לטעמי לא יכולים להגיע למצב שמפסיקים אימונים או מסרבים לפקודה לצאת לביצוע פעילות חיונית בגלל שהוועד החליט. גם את זה צריך לראות. הייתי שמח אם כל ארגוני החירום כולם היו תחת פיקוד, ואם צריך לסדר את זה, אז זה יהיה במשא ומתן, לא פה, כי בכל זאת יש עבודה מאורגנת, אבל המצב העתידי, לדעתי – שכל מערכות החירום במדינת ישראל, יש להן מפקד לכל דבר ועניין, עם כל המשמעויות של זה. בלי כל קשר, כל מה שאמרת נקלט, גם בראש. יש לי אחריות גם לדברים שאמרת, אבל חשוב לי לומר את הדברים – שאני מגבה לחלוטין את נציב כבאות והצלה אל מול הדברים שהוא נמצא בהם, ובלי כל קשר לכל מה שאמרת, אני גם הקשבתי וגם אהיה קשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה. אחר כך – חבר הכנסת אזולאי, עד שיספיק להגיע למושבו. תודה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, נושא הכבאות וההצלה, מדובר באמת בהצלת חיי אדם. אני אישית עוקב ונפגש עם מערך הכבאות ועם נציב הכבאות. איך נקראת הדרגה שלו? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> רב-טפסר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רב-טפסר דדי שמחי. אני יכול להגיד לך, חבר הכנסת אמסלם, שאצלנו באמת יש התקדמות בכיוון החיובי, אומנם לא מספיקה, כי עדיין בהרבה יישובים אין לנו נקודות כבאות, ואפילו כבאית אחת אין, וכשיש שרפות, אדוני סגן השר, אנשים באמת נפטרים בטרם שירותי הכבאות וההצלה יגיעו למקום. אני יכול להגיד לך שלפני שבועיים הייתה שרפה בבית צפאפא, ומשפחת עליאן מצאו את מותם. מהכבאות הגיעו. אם הם היו מגיעים קודם, אולי היה אפשר להציל. שמענו אני וחברי חבר הכנסת אחמד טיבי, כשהלכנו לנחם אותם, שיש להם תלונות על זה. אבל אני הייתי במשרדים של שירותי הכבאות וההצלה בראשון –יש עכשיו מתנדבים ערבים, יש הדרכות. אני יכול לציין לחיוב את הדובר קאיד דאהר, שבאמת עושה עבודה, ואנחנו מסתובבים ומבקרים בהרבה יישובים. אבל מה שאני מבקש ממך, אדוני סגן השר, שעכשיו, כשמדברים על תקציב, צריך לתת תקציבים, צריך לתת תקציב ולהוסיף תקציב על מנת שיהיו שירותי כבאות, ולפחות כבאית אחת בכל יישוב ערבי. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אגיד משפט אחד: זה חלק מהתוכנית. אם העלית את הנושא הזה, גויסו ב-2017 גם 80 לוחמי אש מהחברה הערבית, ויש גם שירות אזרחי שהולך ומתפתח. זה אחד מהיעדים של המשרד, ואנחנו נפעל גם בתחום הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני השר, כבוד היושב-ראש, אחת לחמש שנים עושים תרחיש ייחוס בכבאות להפקת לקחים. בפעם האחרונה שזה היה, זה היה ב-2018. דוח מבקר המדינה מביא ב-2018 שעל פי התרחיש היה צריך להיות – הרשות נדרשת ל-4,399 לוחמי אש בעת חירום ו-3,336 לוחמים בעת שגרה. בנוסף, היא זקוקה ל-194 תחנות ול-734 כלי רכב מבצעיים. לצערנו, המצב בשטח רע. אנחנו רואים מדוח מבקר המדינה שבסוף שנת 2020 היו לרשות 126 תחנות כיבוי, 2,289 משרות לוחמי אש ו-559 כלי רכב מבצעיים. מה שאנחנו רואים, שיש פה פער רציני, פער שעולה בחיי אדם. האם אתם באמת מתכננים בתקציב הקרוב להגיע לפחות ליעד הזה? אני מאמין שעברו כמעט חמש שנים, והיעד הבא כבר קרוב. ודבר נוסף, כהפקת לקחים, יש תקנות שפורסמו ב-2015 על קווי חיץ, הפקת לקחים ממה שהיה באסון הכרמל. הכבאות פרסמה את התקנות האלה, ולצערנו, נכון לבדיקה שלי, עד עכשיו התקנות עדיין לא יושמו, אלא אם כן תגיד לי שהן כן יושמו. האם זה בגלל מחלוקת כספית? יש מחלוקת בין קק"ל ולא קק"ל? יש מקומות שעשו את זה, ביישובים מסוימים הם עושים את זה מכספם. האם אתם מתכננים לפרסם גם את זה בקרוב ולהתחיל לעבוד כמו שצריך? בנושא הזה כל פעם זה הצלת חיי אדם. וחשוב מכול – לחזק את לוחמי האש, שעושים עבודת קודש בימים האלה, כשכולם בחופשה, בפגרה. הם נלחמים בשבילנו, למעננו, אז צריך לחזק אותם בכל הכוח ולתת להם את כל הגיבוי, גיבוי מלא. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> קודם כול, חבר הכנסת אזולאי, לגבי קווי חיץ אני לא יודע לתת לך תשובה עכשיו, אני אבדוק את זה. לגבי היעדים ודוח המבקר, הוא נמצא על סדר-היום במשרדי. אני מקווה מאוד – אני לא מניח – שבתקציב הנוכחי נוכל להגיע לאותו אופטימום. אני יכול להגיד בשולי הדברים שגם חלק מהמערכות משתנות. היום, גם בהקשר של לוחמי אש, עוברים לכבאיות יותר קטנות בשטחים עירוניים, עוברים בחלק מהמקומות גם לאופנועים, ורואים שאפשר לחסל חלק מהן קודם, אבל אם אתה שואל אותי אם אני מסוגל להגיד לך ביושר, בהגינות, שנגיע ליעד הזה בתקציב הנוכחי, קשה לי להניח. אנחנו שואפים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – של 2018, לא של 2022. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא. הייתה התקדמות בין 2018 להיום, אבל אני חושב – עוד פעם, אני אומר בזהירות, אני לא נותן לך תשובה מוחלטת, אני אבדוק ואני אתן לך תשובה מדויקת. אני לא מניח שבתקציב הנוכחי נוכל להגיע לאותו אופטימום. אני יכול להגיד, בשולי הדברים, שחלק מהמערכות גם משתנות. היום, גם בהקשר של לוחמי אש, עוברים לכבאיות יותר קטנות לשטחים עירוניים, עוברים בחלק מהמקומות לאופנועים ורואים שחלק מהן אפשר לחסל קודם. אבל אם אתה שואל אותי אם אני מסוגל להגיד לך ביושר ובהגינות שנגיע ליעד הזה בתקציב הנוכחי – קשה לי להניח. אנחנו שואפים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא. הייתה התקדמות בין 2018 להיום, אבל – ועוד פעם, אני אומר בזהירות, אני לא נותן לך תשובה מוחלטת; אני אבדוק ואתן לך תשובה מדויקת: אני לא חושב שבתקציב הנוכחי שעכשיו מתגבש נגיע לאותו אופטימום שאנחנו רוצים להגיע אליו. אני כן חושב שבתהליך הכנת התקציב והכנת התוכניות של המשרד, מערך כיבוי האש זוכה לעדיפות משמעותית וגבוהה, מתוך החשיבות הגדולה. אין לו תחליף. זה הגוף היחיד – אי-אפשר לקרוא לאף אחד שיעשה משהו במקומו, רק הוא נמצא בעת חירום. תודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק תחזק את ידם. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אם התפרש שלא חיזקתי את מערך הכבאות פה, אני אומר מראש שהתפקיד שלי, כחלק מעוד תפקידים, הוא לחזק את כל המערכים האלה – את מערך הכיבוי, את שירות בתי הסוהר ואת משטרת ישראל. כדי לחזק אותם כמו שצריך נצטרך להיעזר גם בכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפשר שאלה? כפי שאתה אומר, במערכת יש שוטרים, יש משמעת, אין ועד, הנשים זה הוועד – באו אליי בנושא של החמגשיות, מה שנקרא. זה ארגון אחר. דרך אגב, הוא גם מקבל משכורות אחרות, תנאים אחרים, יש לו סידורי עבודה אחרים; את זה שים בצד – זה צה"ל והמשטרה. כאן מדובר בארגון שלכאורה יש לו משמעת, בגלל שהוא גוף חירום, אבל מצד שני, גם כשהם עברו להסכם, ומוכרים, כמו כל עובד במדינה – כשיש במדינה ויכוחים אז יש את ההסתדרות, והיא בוררת את העניין. פה אני אומר לך באופן חד-משמעי – ואתה יכול להגן עליו, הכול בסדר – אני מזהה בעיה פרסונלית. אני מזהה אותה כבר הרבה שנים, מהרגע שהוא הגיע, בגלל שזה לא הגיוני בכלל. בדרך כלל, כשאתה רב עם כל כך הרבה אנשים וכל כך הרבה משאבים נפשיים הולכים לכיוון המריבות, משהו בעייתי. כפי שאמרתי, אם מחר מגיע מפכ"ל משטרה מבחוץ ומעיף את כל הניצבים, אז אתה מבין שמשהו לא בסדר. זה לא איזה מישהו אחד, יש כאן תהליך שקורה, יש תהליך של קבוצות. אני המפכ"ל של כולם, זה לא אלה איתי ואלה נגדי. ועד העובדים זה לא אויב, הוא אמור לייצג את העובדים. אם אתה הבאת אותו למצב שהוא משבית לך את המתג, כנראה שהגיעו מים עד נפש. לכן, מה אני מציע? אני מציע שתיכנס לסוגיה הזאת ותזהה את זה שם, כי כולם מפסידים. את הכבאים בסוף אי-אפשר להחליף. הוא יגמור את התפקיד עוד חצי שנה או שנה. לכן אני אומר, אם אתה רוצה באמת להועיל, תיכנס לסיפור האישי שם ותנסה לגשר בו, תנסה לבדוק, להיות מין סוג של בורר, כדי להביא את זה למקום טוב. לדעתי תהיה לך תרומה אדירה בעניין הזה. גם אם זוג קצת לא מסתדר – בא מגשר לפחות להנמיך את הלהבות ולהמשיך לעבוד בצורה נורמלית. לגבי מה שאתה אומר, זה שאלה אחרת – זאת שאלה של מדיניות שלא קשורה לניצב כזה או אחר. האם גוף הכיבוי צריך להיות כמו צה"ל? משטרה? אני מסכים איתך בעניין הזה, אבל על זה מדברים, דרך אגב, מדברים ומגיעים עם הוועד לסיכום, בסדר? זאת לדעתי התרומה הכי – איתו או בלעדיו, שפכו שם כסף, בגלל מערך הכיבוי. זאת לא שאלה. אם הוא עשה קורס כזה או אחר זאת שאלה אישית, זה לא משנה. זה לא הסיכום. אני לא בא כרגע – אני בא לנושא האישי, ליחסים הבין-אישיים שמפריעים למערכת הזאת לתפקד. הם מייצרים לה יחסי ציבור לא טובים בחוץ. הוא תמיד אומר: השתפרתי, אבל תראו את הכבאים. הרי מה הכבאי יכול לעשות? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא מתווכח, אני רק אומר שבסוף המבחן העליון מבחינתי הוא אם השירות שאנחנו מסוגלים לתת לאזרחים הוא טוב יותר. לטעמי הוא טוב יותר ועבר מהפכה. אני עדיין לא מייתר את מה שאמרת, והייתי קשוב לכל מילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מציע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש מרמור למטה. כבאי שהוא ממורמר, אז מטבע הדברים – תראה, זאת מערכת שלמה. כבאי ממורמר, מטבע הדברים הוא עובד פחות טוב. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, בוא נסכם את זה שלא משנה מי הוא, כשקוראים לו לצאת לאירוע, הוא קודם כול יצא ולא יתקשר לוועד. על זה אפשר להסכים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מסכים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ובכל זאת, הייתי מציע לכם לשתות קפה יחד כדי ללבן את זה. תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי – עבר. אוקיי. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נאום בכורה של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. למשפחתו, ברוכים הבאים מאילת הרחוקה לירושלים. עשינו את כל המהלכים האלה כדי שתספיקו להגיע. ברוכים הבאים. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחתי היקרה, שלא כמתוכנן, אני בוחר להקדיש את נאום הבכורה לאחותי הגדולה יהודית, שנפטרה בשבוע שעבר. אחותי יהודית הייתה מחנכת, רבנית וצדקת גדולה, ובאישיותה היה שילוב מדהים של חוכמה, צניעות וענווה. יהודית ובעלה, פרופ' רביי משה ציון כהן, זכרם לברכה – הוא נפטר לפני כחמישה חודשים – שירתו את מדינת ישראל בשליחות רבנית קהילתית בחו"ל ובמשך כ-30 שנה שירתו ברודזיה-זימבבואה, דרום אפריקה ובעיקר באוסטרליה. אני מניח שאם אחותי היקרה יהודית, זכרה לברכה, ברוחב ליבה וצניעותה, הייתה יודעת שלכתה יחשוף את חוסר הערבות ההדדית והסולידריות הבסיסית כפי שבאו לידי ביטוי בבית המחוקקים שלנו, היא לבטח הייתה מתייסרת מאוד. ראוי שלא כך יהיו פני הדברים. זכרה יהיה נצור בליבי לעד. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת ישראל, יושב-ראש מפלגת תקווה חדשה גדעון סער, משפחתי היקרה, שנמצאת כאן, חבריי, תושבי העיר אילת, חבריי כולם, הינני עומד כאן מעל במת הכנסת נרגש ונפעם מגודל המעמד. ב-28 השנים האחרונות עסקתי בפעילות ציבורית מוניציפלית, ומתוכן כיהנתי 18 שנים כראש עיריית אילת, כשנתיים – כסגן ראש העירייה וכשמונה שנים – כחבר מועצת העיר וראש האופוזיציה. אני מגיע לכנסת ישראל לשרת את הציבור הרחב כשעל גבי מטען מלא בעשייה ציבורית מוכחת, ובעיקר – מרגשת. במהלך השנים זכיתי לבקר ולהילחם במשכן חשוב זה פעמים רבות. זכיתי לארח באילת עשרות שרי ממשלה ומאות חברי כנסת מכל סיעות הבית. מהמפגשים הללו נוצרו חברויות רבות, ויש בכוונתי להמשיך ולשומרן ואף להשביחן. כבר בפתח דבריי אספר אנקדוטה קטנה ומלמדת. בדקתי ומצאתי שב-18 שנות כהונתי כראש העירייה, שבהן עבדתי מול כל שרי הממשלה – בתקופה האמורה כיהנו בממוצע בכל משרד 11, 12 שרים. אני נזכר באמירה שנאמרה לי על ידי שר בכיר מאוד, שכדאי שתישמע ותופנם היטב בבית הזה. כך אמר השר: אדוני ראש העירייה, תקוותי היא שמספר חודשיי כשר בממשלת ישראל יהיה כמספר שנותיך בראש עיריית אילת. נדמה לי שאין צורך להכביר מילים על הפרשנות והמשמעויות הנגזרות מאמירת עצובה זו, המתעצמת, לצערי, דווקא בעת הזו, עת שבה נושא המשילות טעון שיפור וחייב להיות מטופל ועל סדר-יומה של כנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נאמר שהאדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו. את זה אמר שאול טשרניחובסקי. ברשותכם, ברצוני לחשוף בפניכם את תבנית נוף מולדתי וילדותי, שממנה ניתן להבין כיצד עוצבה אישיותי ומהיכן עוצבו ערכיי, אשר על פיהם יש בכוונתי לפעול גם בכנסת זאת. נולדתי כאן, בירושלים, לפני מעל לשישה עשורים, בבית חרדי – הילד החמישי מבין שמונה אחים, שכולם ישנו שנים רבות בחדר אחד. במטבח ישנו אימא שושנה ואבא שלמה, זכרם לברכה. ביתנו היה דל באמצעים אך מלא באהבה, שמחה, חיוך, שירה ונתינה אין-סופית. אימא שושנה, אישה קטנת קומה אך גדולה מהחיים, הייתה אישה פתוחה, חכמה, צנועה ובעלת כישורי נתינה פנומנליים, וידעה תמיד לשמוח גם באושרם של אחרים. אני זוכר את אימא שושנה, האישה החרדית, מארחת בחצר ביתנו כמעט מדי יום את חברותיה הערביות מהכפר הסמוך בית צפאפא, שהיה ממש במרחק של חצי קילומטר מהבית של אימא, כשהן היו בדרכן למכור את מרכולתן – ענבים, תאנים – והיו יוצאות למושבה הגרמנית, למושבה היוונית. חצר ביתנו הייתה תחנת מעבר למנוחה עבור חברותיה הערביות של אימא, ושם הן נהגו להניח את ארגזי מרכולתן ולשתות תה עם אימא, ולהמשיך בדרכן. ביתה של אימא היה פתוח לכל שכן ולכל עובר אורח ובעצם לכל דכפין. כששאלתי אותה בסקרנות של נער: אימא, מהיכן יש לך הכסף לארח כל כך הרבה אנשים? היא השיבה לי בשפה התימנית – היא דיברה עברית רהוטה, אבל השיבה בשפה התימנית – תקשיב, אלי: יא אבני, די, אללה ידילכ; בן שלי, תן, ואלוקים תמיד ייתן לך. אימא שושנה, שהלכה לעולמה לפני כשלוש שנים, הייתה עבורי מגדלור בוהק מלא בערכים של אהבה ונתינה שלאורו צעדתי ואמשיך לצעוד בגאווה גדולה ובגעגוע ענק. בילדותי הצעירה, הוריי החרדים רצו לראות אותי רב ומוהל בישראל, ולכן שלחו אותי ללמוד במוסדות הצעירים של ישיבת פוניבז' – אני מהזרם הליטאי בבני ברק. שם, בזרם הליטאי, למדתי עד שהגעתי לישיבה הקטנה. את נערותי השובבה, ויש שיגידו השובבה מאוד, עברתי בירושלים, ויש האומרים ברחובות ובשכונות ירושלים, תוך שאני מדלג, כנער תוסס ושובב, ממגרש הכדורגל בקטמון – הייתי שחקן כדורגל בהפועל ירושלים – לרחבות הריקודים בירושלים באשר הן. ב-1971 התגייסתי לצבא ההגנה לישראל ושירתי כלוחם בחיל השריון. מלחמת יום הכיפורים, שממנה יצאתי חי בנס, הותירה אותי חבול ופגוע אך חי, ובעיקר – חפץ חיים. שם, תחת חוויות המלחמה הקשה, צמחה בי ההכרה כי ייעודי כאדם בוגר לעבוד עם אנשים, לסייע ולהכווין, ובעיקר – להתמקד בעבודה עם הנוער הישראלי הנפלא שלנו. לשם כיוונתי את דרכי, ובנושאים הללו הכשרתי את עצמי ואת התמחותי המקצועית והחינוכית – מחנה יהודה, מקור ברוך, גן סאקר וכן הלאה. בשנת 1978 נישאתי לאשתי היקרה והנפלאה נעמי, שהגיעה לכאן לכבד אותי ואותנו. באילת, שאליה הגענו בשנת 1979 כזוג צעיר, נולדו שני ילדיי, איתמר וירדן, וארבעת נכדיי, דייוויד, אורי, הלי וגיא. דייוויד נמצא כאן ביציע, והגיע מביתו בטורונטו שבקנדה לראות את "סבי" מאיר בכנסת ישראל, וזאת לאחר שלא התראינו שנה וחצי. דייוויד, I love you, אוהב אותך. מאז ועד היום בכל תחנות חיי המקצועיות אני עוסק, ובאהבה גדולה, במעשה החינוכי על כל היבטיו. לשמחתי – ואומר זאת בגאווה גדולה אם כי עם מעט חוסר צניעות – כמנהל מחלקת נוער בעיריית אילת זכיתי לקבל את פרס החינוך ממדינת ישראל; כמנהל רשת המתנ"סים בעיר אילת זכיתי להוביל את הרשת לעשייה חינוכית טובה ומרתקת, ובתקופתי כראש עיריית אילת זכתה העיר שלוש פעמים לקבל את פרס החינוך הארצי, ועל כך גאוותי הגדולה. זכיתי אף לכהן כראש העיר הראשון המקבל ארבע פעמים את אמון הציבור, והיום אני ניצב כאן מעל במה חשובה זו כתושב הראשון מהעיר אילת המכהן כחבר בכנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר סיפרתי מעל במה זו שבנערותי ראיתי את משכן הכנסת בבנייתו. אני זוכר שחבריי ואני נשאנו מבט מגן סאקר – סיפרתי לך את זה, דודו אמסלם – הנמצא בשיפולי המשכן, והתבוננו בחרדת קודש ובהתרגשות ענקית כיצר היכל הכבוד, סמל הדמוקרטיה, הולך ונבנה לעם ישראל; משכן שיושביו אמורים וצריכים לשמש דוגמה ומופת ולהוות סמל לכל מה שמשטר דמוקרטי אמור לייצג ולשדר לעם. היום, עם הצטרפותי כחבר למשכן חשוב זה, אני מייחל ומתפלל לחוש שוב את אותה חרדת קודש, לחוש גאווה וכבוד, להיות חלק מכבד ומכובד במשכן קדוש זה. ומכאן, אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך ואל חברותיי וחבריי יושבי המשכן, ומתנצל מראש על כך שכבר בנאום הבכורה שלי יש בדבריי משום דברי תוכחה והתרסה, אך נראה שאמעל באמת הפנימית שלי אם לא אומר אותם כאן כבר בנאומי הראשון. מאז ימי גן סאקר התוססים ועד היום זרמו מים רבים בירדן. לצערי, בשנים האחרונות תושבי מדינת ישראל פוגשים וצופים במחזות לא ראויים, שלא לומר מכוערים, הנגלים, המשודרים והיוצאים מבית זה. פעמים רבות אנו עדים לתרבות ויכוח רדודה, שפה בוטה ופוגענית, והחמור מכול, מבחינתי – ירידה לרמה האישית המכוערת והפוגענית, שתמיד היא לא רלוונטית ולא תורמת דבר וחצי דבר לאיכות הדיון. חברותיי וחבריי לכנסת ישראל, מעל במה זו אני פונה אליכם בבקשה: אנא, בואו ונעשה יחדיו למען שיפור השיח. בואו נשפר את הסגנון. נמשיך להתווכח, להתפלמס על דרך, על אג'נדה, על אידיאה, אך בואו גם נסכים שמותר לנו לא להסכים ועדיין לשמור על תרבות ויכוח, על חברות, על דוגמה אישית. אנא, אנא – אני אומר "אנא" שלוש פעמים – אל נרד לפגיעה ברמה האישית המביישת והלא-מכובדת. צופים בנו רבים מתושבי מדינת ישראל, ועוד צעירים רבים. צופה בנו עכשיו הנערה יעל מירושלים, נחמן מביתר, אחמד ונור מג'וליס, איתמר מירוחם, וכולם צעירים המבקשים לראות בנו מנהיגים איכותיים המשמשים דוגמה ומופת בתרבות ויכוח, בדיונים איכותיים עם עומק רעיוני, בחברות, ביצירתיות, באהבת הארץ והאדם. הם מצפים לראות חברי כנסת היודעים סבלנות וסובלנות מהן; חברי כנסת המעודדים לפלורליזם ולסיעורי מוחות ענייניים המייצרים פריחה רעיונית מעצם היות הוויכוח, ולא הרס וחורבן חברתי ובין-אישי כתוצאה מהוויכוח. אדוני היושב-ראש, בטוחני שהצעתי הבאה אליך אינה מקורית, ולמרות זאת היא הכרחית היום יותר מתמיד. אבקשך להוביל כתיבת אמנה המוסכמת על כל חברות וחברי הבית שתכליתה קביעת נורמות של שיח מכבד ובעיקר, בעיקר – גריעת מילים מכוערות מהרפרטואר המילולי היוצא ממשכן זה. הכנתי לך עשרות מילים שכאלה, אני אעביר אותן אליך. אני מצידי מתחייב לסייע לך בהצלחת המשימה. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי, איש דרומי אני. במרוצת שנות עשייתי הציבורית למדתי להכיר לעומק את אפיוני ואתגרי חבל הארץ הדרומי הייחודי והמופלא, בדגש על חבל ארץ הערבה, ובכך בין היתר יש בכוונתי לעסוק. הפריפריה, הסובלת מתהליך מתמשך של הגירה למרכז הארץ, נגררת למעגל בלתי נסבל של היעדר פיתוח, שירותים וצמיחה כלכלית ותעסוקתית. אני חושב שחובה עלינו לשנות את הפרדיגמה המיושנת והמקובעת, ובמקום לנסות לקרב את הפריפריה למרכז, נדרש להפוך את הפריפריה עצמה למרכז חיים שוקק ואיכותי, ולמשל להפוך את אזור אילת והערבה למטרופולין החמישי של מדינת ישראל, על כל המשתמע מכך. עלינו לפעול לניצול עתודות הקרקע – לידיעה, אזור הערבה מהווה 19% משטחה של מדינת ישראל, ומתגוררים בו פחות מ-1% מתושבי המדינה; לפעול לשיפור משמעותי של שירותי התחבורה, הבריאות, החינוך, התרבות, הספורט, החדשנות, ואלה הם אשר יביאו לעצמאות הפריפריה באשר היא. עוד בכוונתי לעסוק בנושא האלימות ברשתות החברתיות – תקשיבו לזה, חבריי חברי הכנסת – אלימות שהפכה לצערי להיות הלקונה החברתית המאתגרת והקשה ביותר שמולה אנחנו ניצבים. אנחנו רואים זאת בימים הללו. לצערי אנו רואים, ובאכזבה גדולה, איך כל המערכות הרלוונטיות – משטרה, פרקליטות, בתי משפט, הורים ועוד – עומדות נבוכות כאשר ארגז הכלים העומד לרשותן ריק מכלי טיפול ואכיפה איכותיים ואפקטיביים. יש בכוונתי, יחד איתכם, להציף נושא זה ולמלא את הארגז בכלי עבודה יעילים תוך קביעת כללים, חוקים, אכיפה ועוד. בכוונתי להתחיל זאת כאן, בבית הנבחרים, מתוך תקווה שנראה במהרה, וכבר בימינו, כנסת ללא אלימות, כנסת המקיאה מקרבה כל תופעה של אלימות על כל צורותיה וגווניה. תודה רבה. נושאים נוספים שיש בכוונתי לעסוק בהם בהתמסרות רבה יהיו בתחומי החינוך החברתי, התיירות, ערי חוף ועוד. לסיום, ברצוני להודות בראש ובראשונה למשפחתי היקרה, אשר מכילה באהבה את התמסרותי רבת-השנים לחיים ציבוריים תובעניים ומאתגרים. תודה, משפחה. עוד ברצוני להודות לתושבי עירי אילת על תמיכתם בי לאורך השנים. חבריי באילת, אתם מרגשים ומחזקים. מהיום יש לכם נציג אילתי אותנטי. אעמוד לרשותכם תמיד. וכמובן, ברצוני להודות מעומק לב לחבריי מסיעת תקווה חדשה; לעומד בראש הסיעה חברי משכבר הימים שר המשפטים וסגן ראש הממשלה גדעון סער. גדעון יקר, אני מודה לך על חברות אמיתית, אמיצה, איכותית וארוכת שנים. תודה. לך, חברי זאביק אלקין, תודה גדולה על התמיכה ועל ההנחיה לאורך השנים הארוכות בחברות הארוכה שלנו. חבריי לסיעה, היכרותי איתכם ממלאה אותי בתקווה חדשה לעתיד פוליטי חדש ואיכותי במדינת ישראל. תודה לכל חברי הקואליציה המקבלים אותי בסבר פנים נאות. תודה לחבריי הוותיקים מהאופוזיציה, אשר מסדרים לנו לילות לבנים, המסייעים לנו כקואליציה להתגבש בזמן קצר יחסית. אני לא הייתי מצליח להכיר כל כך הרבה חברים מהקואליציה אם לא היו לנו לילות לבנים, ועל כך אני בהחלט מודה לכם. תודה, אדוני. תודה לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברי הכנסת, אתם מודעים לכך שאסור למחוא כפיים. תודה. לא לא לא, ממש לא. יש נהלים בבית. בבקשה לתפוס את המקומות. חברי הכנסת, תודה. בבקשה לתפוס את המקומות. חברת הכנסת סילמן, אני אודה לך. חברת הכנסת מירב בן ארי, השר ממתין לכולם כדי להתחיל בדברי הברכה. שר המשפטים, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל עם ישראל שצופה בנו יכול היה לראות עכשיו כמה אוהבים את מאיר. זאת הייתה אילוסטרציה די טובה, ללא הבדלי דעות, השקפות וסיעות. זה באמת משקף את האדם שאתה, מאיר. אני רוצה לברך אותך ביום הזה. אתה מביא איתך לבית הזה הרבה דברים ייחודיים, וקודם כול, את האישיות המיוחדת שלך. לכל מקום אתה בא תמיד מאהבה, ואז אתה עושה דברים מאהבה. זאת הסיבה שהדברים הצליחו לך לאורך כל הדרך, משמחה. אתה איש של חברות, אתה איש של ערכים, וזה ניכר גם בנאום הבכורה פה שלך. ואתה חבר לפני הכול. אותה אישיות מיוחדת, אני משוכנע שהיא תאפשר לך לגבש בבית הזה עבור נושאים שונים – ואני בטוח שעניינה של העיר אילת יהיה ביניהם, אבל אלא רק זה; המאבק שלך נגד אלימות ברשתות החברתיות, הפעילות שלך למען חינוך וחינוך בלתי פורמלי – אני משוכנע שאתה תצליח, עם האישיות המיוחדת שלך, לגבש כאן קואליציות רחבות מאוד. מאיר הוא לוחם באישיותו, ואני נתקלתי בזה. אני משוכנע שהרבה חברים בבית הזה נתקלו בממד הזה באישיותו במהלך קרוב לשני העשורים האחרונים. כמה מאבקים ציבוריים ניהלת למען העיר אילת, למען תושבי העיר אילת, בלהט בלתי מתפשר, עם עמדות בלתי מתפשרות. אני חושב שכמעט בכולם שיתפנו פעולה והיינו באותו צד של המתרס. אני עדיין זוכר שהחזרנו בכנסת השבע-עשרה, אם אינני טועה – התחלנו בכנסת השבע-עשרה וסיימנו בכנסת השמונה-עשרה – את הטבת מס הכנסה לתושבי העיר אילת. אני זוכר את המאבקים שלך בכל הממשלות שניסו לבטל את הטבת המע"מ לעיר אילת. מכאן אני אומר לידידי, לשר האוצר החדש, שלא נמצא כאן: חבל לנסות. אני זוכר וכולם זוכרים את המאבק הצודק שלך, שלצערנו צלח פחות משני המאבקים הקודמים שדיברתי עליהם – הטבת המע"מ והטבת מס הכנסה – נגד סגירת שדה התעופה דב בתל אביב. היינו איתך יחד שם, במחאה הצודקת שלך. גם אני זוכר וגם חברי הכנסת פה זוכרים את המאבק שלך בכנסת הקודמת, עדיין כראש עיר בזמן הקורונה, בנושא החוק של ערי תיירות על כל הגלגולים שלו. אני חושב שמעט מאוד מראשי הרשויות המקומיות במדינת ישראל יכולים להתגאות בקילומטרז' כזה של מאבקים ציבוריים למען העיר שלהם ובמדד כזה של הצלחות. הדבר הזה אומר הרבה מאוד עליך. אתה קיבלת החלטה מרצונך שלך, אף אחד לא כפה עליך – אחרי שנבחרת על ידי תושבי העיר אילת ארבע פעמים ברציפות לתפקיד של ראש עיר; כיהנת בתפקיד הזה קרוב לח"י שנים – ללכת היום לבית הזה ולהמשיך את הדרך הציבורית שלך למען הבית הזה, וגם את הדרך שלך למען העיר אילת בבית הזה. גם בזה יש ייחוד, ואני יכול להגיד לך שמעט מאוד אנשי ציבור יודעים מתי הרגע לעשות מעשה מהסוג הזה. מאיר הוא איש חינוך מובהק, ואני אומר רק כמה דברים מדרך החיים שלו בתחום החינוך: עסק בחינוך בלתי פורמלי בעיר אילת; ניהל את בית הנוער; ניהל את מחלקת הנוער העירונית; קיבל פרס חינוך ארצי ממדינת ישראל; הקים וניהל את רשת המתנ"סים באילת וקיבל על כך פרס הצטיינות; ניהל את המכללה למינהל בעיר אילת, וכל זה לפני שהוא נכנס לרשות המקומית. הוא התחיל כסגן ראש עיר – גם שם הוא החזיק בתיק החינוך – והוביל רפורמה בחינוך העל-יסודי בעיר. הנושא הזה לא מש מליבו ומידיו גם כראש עיר. ושם בעצם התחלנו לעבוד ביחד באופן אינטנסיבי, כאשר הייתי בתפקיד שר החינוך וראיתי שמאיר חי חינוך, אכפת לו מהחינוך; הוא מבין שהחינוך זה הדבר הכי חשוב לעתיד המדינה, ולכן גם להצלחת העיר אילת. אני מאמין – אני אומר את זה גם בהקשר הקודם וגם בהקשר הזה – שהעיר אילת היא היום מה שהיא הרבה מאוד בזכותך. אני משוכנע שגם בכנסת הזאת אתה תדע – אנחנו סיעה שרואה חינוך אולי כדבר המרכזי ביותר. לא סתם עמדנו על תיק החינוך ולא סתם עמדנו על ועדת החינוך, ואתה ללא ספק תהיה בתוך הבית הזה מהלוחמים לא רק עבור העיר אילת אלא גם עבור החינוך כביטחון הלאומי האמיתי של מדינת ישראל. כראש עיר הוכחת גם עמוד שדרה כשהתמודדת גם עם גורמים עברייניים כשהיה צריך לאכוף את החוק, וזה דבר שאני מעריך ומכבד במיוחד. אנחנו חיים בתקופה שגורמים עברייניים מנסים להטיל אימה על השלטון, גורמים עברייניים מנסים לחדור לתוך רשויות השלטון בכל המישורים, וגם במובן הזה אתה היית מופת בדרך שבה מילאת את תפקיד ראש העיר. ממד אחרון – מאיר החבר. ברוך השם, עכשיו אנחנו חברים שעובדים ביחד על בסיס יום-יומי. הדרך שלנו היא דרך משותפת. היא התחילה, כמו שסיפרתי, מהממד המקצועי בתחום החינוך, כי אהבתי ראשי רשויות שהחינוך הוא בדמם ולכן על זה אפשר לרוץ איתם קדימה, ואתה, גם כאיש חינוך, דחפת כחלוץ את פרויקט עיר ללא אלימות; הובלת גם בשלטון המקומי את המאבק נגד האלימות ברשתות החברתיות. היום אני יכול לומר שכל הדרך הפוליטית המשותפת שלנו, גם בליכוד וגם ערב הקמת תקווה חדשה – מאיר היה אחד האנשים הבודדים שהתייעצתי איתם לפני הקמת תקווה חדשה – ראינו את הדברים עין בעין, שצריך לעשות מעשה ולהקים תנועה חדשה כדי להחליף את השלטון במדינת ישראל. ידעתי שבא איתי חבר שאני לא אצטרך להסתכל אחורה, שאנחנו גם מאמינים באותם הדברים וגם יש לו את הערכים והמידות שאנחנו יכולים לנהל את המאבק המשותף הזה ולהצליח בו. לכן היום, מאיר, אני מאושר שאתה פה, בבית המחוקקים של מדינת ישראל, רושם פרק נוסף בדרך הציבורית המפוארת שלך. היית נכס לעיר אילת, אבל אתה נשאר נכס לעיר אילת, כי אתה תהיה נכס לעיר אילת גם בבית הזה, ותיאבק עבור העיר ותושביה כחבר הכנסת הראשון מהעיר הזאת, השער הדרומי של מדינת ישראל. אבל עכשיו אתה גם נכס לכנסת, כי אתה, כאיש ציבור שעושה לשם שמיים, אתה, כאיש ציבור, שאמרת דברים בנאום הזה שלך עכשיו לגבי השיח, לגבי הסגנון, לגבי הממלכתיות – חשוב יותר מאי פעם שבעת הזאת הגעת לכנסת ישראל, והרי אנחנו לא מאמינים שיש דברים מקריים. מאיר היקר, הצלחה רבה בהמשך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, שר המשפטים. אני מבקש את רשותך להוסיף שני משפטים, לא יותר. מהכובע הקודם שלי אני מכיר את מאיר כמי שניהל מאבק בלתי מתפשר בכל מיני גורמים שהשתלטו על הטיילת, מאבק של יותר מעשר שנים, מאבק קשה מאוד, עם איומים ברמה האישית. והמאבק הזה, המלחמה הזאת נגד אותם גורמים שהשתלטו על הטיילת, צלח, ומאיר ביוזמתו החזיר את הטיילת לתושבי אילת ולמבקרים הרבים. יישר כוח. עוד משהו קטן מתפקידי כסגן שר האוצר – כשהפטור ממע"מ פקע, מצאתי את מאיר כל בוקר ליד הכניסה למשרדי. כל תחנוניי שלא יגיע ושאני אטפל בזה לא הועילו. עד שהפטור הזה לא ניתן מחדש, כל בוקר מצאתי את מאיר בכניסה לדלת משרדי. יישר כוח. ברוך הבא. בהצלחה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת ניר אורבך. בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יעברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת הכספים תדון בהצעת חוק לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, מ/1429; ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א–2021, מ/1405; ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א–2021, מ/1404, ובהצעת חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"א–2021, מ/1403; ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021, פ/55/24, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הריני להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10), שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – שמירת דגימה פורנזית של נפגעי עבירת מין לצורך הפקת דנ"א ללא הגבלת זמן), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/993/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בהצעות חוק פרטיות, כפי שקבוע בסדר-היום. הצעת החוק הראשונה, של חברת הכנסת מירב בן ארי – הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – שמירת דגימה פורנזית של נפגעי עבירת מין לצורך הפקת דנ"א ללא הגבלת זמן). בבקשה, גברתי. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, זה יום מאוד מרגש בשבילי. אומנם העברתי כבר 14 חוקים בכנסת העשרים, אבל ועדת שרים ראשונה של הכנסת העשרים-וארבע וחוק ראשון וחוק טוב שעולה בהסכמה זה בהחלט מרגש, ובכלל, כל חוק שמעבירים, אני חושבת שלחברי הכנסת זה אירוע מכונן. את החוק שאני מבקשת לו היום את תמיכתכם – והבנתי שלא כולם, לצערי – העלה אותו בפניי חבר טוב שלי שקוראים לו נדב; חלק מכם מכירים אותו. הוא כתב לי בחודש מרץ האחרון: החוק הראשון שלך בכנסת זה חוק שיהיה על פגיעה מינית. שאלתי אותו למה – שנייה, אדוני היושב-ראש, אין לי בעיה שידברו, אבל תדברו בחוץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא צודקת. חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חוק חשוב לי, זה מרגש בשבילי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא, תכבדו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מתרגשים בשבילך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה לא לדבר שם עם הטלפון. סדרנים, הטלפון בבקשה בחוץ. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת שרוב חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אשר, בבקשה. חברי הכנסת לוין, ביטן, בבקשה. נא לשמור על השקט. מי שרוצה לדבר – יש מספיק מרחב מחוץ למליאה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. תודה. הוא כתב לי שהחוק הראשון יהיה חוק על פגיעה מינית. שאלתי למה, והוא אמר לי: אני רואה את הסדרה על אלון קסטיאל. כתבתי לו שגם אני אראה את הסדרה הזאת, אבל שאלתי: למה החוק הראשון? הוא אמר שמסתבר שבחורה אחרי אונס שמגיעה לחדר מיון – אם לא מגישים תלונה במשטרה בתוך שלושה חודשים, זורקים לה את ערכת האונס. אמרתי לו שזה נראה לי הזוי. אני אצפה ואני אקדם. צפיתי בסדרה – אגב, אני ממליצה לכולם לראות אותה – ושמעתי את הנפגעות. חודשים אחרי זה פגשתי את יעל שרר מהלובי למלחמה באלימות מינית – היא נפגעת עבירת מין בעצמה – והיא אמרה לי ששנים היא נלחמת כדי להאריך את שלושת החודשים. אמרתי לה שזה מוזר שלדבר כל כך פשוט צריך כל כך הרבה מלחמות. עשיתי בדיקה, וגיליתי שחברתי שרת האנרגיה קארין אלהרר כבר הגישה את החוק בכנסת העשרים-ושלוש, ואמרתי לה: קארין, אני אמשיך מאיפה שעצרת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מירב, אני הגשתי אותו שלוש פעמים. את יודעת את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז קטי, אני לא ידעתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ידעת. שלחתי לך הודעה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת שלא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שלחתי לך הודעה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוויכוח מיותר, כי לא ידעתי, ואת יודעת שאם הייתי יודעת, הייתי נותנת לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ארבע – – – שלחתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אני לא בוויכוח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבי ניסנקורן – – – כל הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, יש לך הזדמנות היום להצביע בעד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין לה הזדמנות. אין לה הזדמנות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם אני הייתי מגישה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> את היית מצביעה נגד אם זה היה בא מאיתנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לה. אתה יודע מה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים הכול נגד. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? לא, לא, תני לי. תני לי, כי אני, את ושרן ישבנו פה ארבע שנים, ובהצעות חוק טובות האופוזיציה הצביעה איתנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל מירב – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני, את ושרן, קואליציה ואופוזיציה. האם היה כאן חוק טוב שהאופוזיציה הצביעה נגד? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מירב, מירב, אני יכול לענות לך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא נכון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני יכול לענות לך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הייתי באותה כנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, היית איתי פה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני יכול לענות לך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תענה לי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ותסתכלי לי בעיניים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסתכלת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כנסת שאופוזיציה וקואליציה דיברו ולא דרסו אחת את השנייה – זה נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לפחות היית מפרטת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בקואליציה הזאת, שדורסת את הוועדות, אי-אפשר לעשות איתכם כלום. אתם מפירים כל סיכום בבית הזה. אין לכם בושה. אני אומר לך בצורה הכי ברורה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, אני יוצא כי אני לא יכול להתרגש יותר. אני אומר לך בצורה ברורה: אם הייתה פה קואליציה שלא הייתה דורסת אותנו בכל דבר, כולל בוועדות, היה עם מה לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל דבר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ככה אתם לא תקבלו שום שיתוף. חוקים שלי – אני אצביע נגד, כי זה בא מכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה לענות – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את, תפסיקי לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה לצעוק. מה זה "תפסיקי לצעוק"? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לענות. את כל הזמן צועקת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מסבירה לך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תסבירי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תשאלי את כל ארגוני הנשים וכל ארגוני – – – מי הגיש את החוק הזה ארבע פעמים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי בכנסת הזאת או את? אבל את היית בקואליציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יכולת לפרט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל את היית בקואליציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צביעות. אתם רוצים שזה יהיה על שמכם בלבד. ככה אתם מתנהלים גם בוועדות וגם – – – בכל מקום דורסים אותנו, ואחר כך אומרים: האופוזיציה לא מתנהגת – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם את רוצה שאני אפעיל, תגידי לי, אבל מנהלים עכשיו שיח – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו סיימת? את יכולה גם להקשיב או שאת רק מדברת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא. גברתי, עכשיו הזמן שלך. בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. את היית בקואליציה. אם היית רוצה – תגישי את החוק. זהו. בואו נתקדם. כל הבכי והנהי. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדהים. מילא היית באופוזיציה, אבל היית בקואליציה. למה לא הגשת את החוק? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – באופוזיציה, ותמכתי כמעט בכל הצעה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת רוזין. תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יש מישהי שנלחמה שנים, זו חברת הכנסת מיכל רוזין. שנים. אבל תכף אגיע לקרדיטים, כי לי אין בעיה לחלק קרדיט לכל מי שמגיע לו, ומגיע לו. מה, דודו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפשר לשאול שאלה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים למה שיואב אמר. בגדול, יש פה מצב שהוא לא בריא ולא נכון. אבל כאן אנחנו מדברים על תיקון חוק לגבי – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נפגעות תקיפה מינית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – נפגעות תקיפה מינית. אני חושב שזה חשוב מאוד. אין ספק – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ששש. ביטן, אני לא מצליחה לשמוע את דודי. דודי מדבר. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מדברים על החוק שלך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דודי, אני מקשיבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על אותו מישור. בואי נישאר במישור הזה; לכאורה לא קשור אבל קשור. הממשלה בחרה עכשיו פרקליט מדינה שהטריד מינית. הטריד מינית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל איך זה קשור לחוק, דודי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אסביר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הכול של אונס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אסביר לך מה כואב, מה מפריע לי. לפעמים אתה עוסק בצבע של האוטו ואתה מזניח את המנוע. יש לך פה משהו איום שנעשה על ידי הממשלה שאת חברה בה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש שרות בממשלה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, יש לי שלוש וחצי דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דקה. אנחנו באים על דבר חשוב. יש פה בן אדם שלא – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני יכולה להציג את החוק? הבנתי אותך, אבל זה לא רלוונטי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש פה בן אדם שלא ישמע אותן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני רוצה להציג את החוק בשלוש דקות. שמעתי. הצעת החוק מאפשרת לנפגעי תקיפה מינית להאריך את התקופה שבה תישמר להם הדגימה הפורנזית. אני מניחה שרובכם יודעים מה זה דגימה פורנזית. אני מניחה שאתם יודעים שאישה – גם גברים, אבל לצערי רובם נשים – נפגעות מגיעות לחדר המיוחד בבתי החולים ונלקחת מהן אותה ערכת אונס. אם האישה בוחרת שלא להגיש תלונה במשטרה, כי בדרך כלל היא מכירה את מי שאנס אותה, והיא לוקחת את הזמן, אז הערכה הזאת מושמדת. משה ארבל, תשמע, אתה איש עם שכל. הערכה הזאת של אותה נפגעת אונס מושבתת ומושמדת, ובעצם אם היא תבוא שנה אחרי זה להתלונן – אין לה את הראיה הפורנזית הכי חשובה בתיק, ובעצם זה מסתכם במילה נגד מילה. הלקיחה הזאת של הדגימה צריכה להישאר שנים, חודשים רבים, כדי שאותה אישה או כמובן גבר שנפגעו יוכלו לבוא ולהגיש את התלונה. אני רוצה להודות לשר המשפטים חבר הכנסת גדעון סער. תודה רבה לך, יו"ר ועדת השרים. אני יודעת גם כמה הנושא הזה חשוב לך באופן אישי. אני מאוד מעריכה את זה. תודה – אמרתי לך, ואני אומרת שוב. וגם לחברי הוועדה – באמת שמעתי גם עלייך, גם על פנינה, גם על אילת, באמת, נחמן, שמעתי מה עשיתם. תודה. אני רוצה להודות גם לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלא נמצאת פה אבל אני מניחה שתגיע, שביקשה לעשות מחקר משווה והראתה לנו את המצב במדינות אחרות בעולם. זה מתוך המחקר שעאידה תומא סלימאן הזמינה. אני רוצה רק שתדעו מה קורה במדינות אחרות, מדינות מתקדמות בעולם: לצורך העניין, אילינוי בארצות הברית – שומרים את הדגימה חמש שנים; קנטקי בארצות הברית – 12 חודשים; אירלנד – 12 חודשים; בריטניה – 24 חודשים; ניו זילנד וקולומביה הבריטית – 12 חודשים. מדינות מתקדמות בעולם לא משמידות ראיות פורנזיות, בטח לא של תקיפה מינית. אני רוצה להודות למרכזי הסיוע, שכל השנים עובדים בלי מצלמות, בלי חברי כנסת, עובדים ללא הרף עבור נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אני רוצה להודות ליעל שרר האלופה, טרקטור של איש אחד, שהקימה את הלובי למלחמה באלימות מינית, שהביאה לי את הצעת החוק הזאת, שנפגעה בעצמה ולא ויתרה. אני רוצה כמובן להודות לצוות שלי – אור, אריאל ושגיא – על העבודה שלהם לטובת החוק. החוק הוא חוק מצוין. כל אחד שמצביע נגד – האצבע שלו צריכה לרעוד, בטח הנשים פה, אבל גם הגברים, כי זה יכול לקרות ובטח קרה למישהי שאתם מכירים. אני קוראת לכולם לתמוך בהצעת החוק הזאת, כדי לתת צדק לנפגעים ולנפגעות תקיפה מינית. לא מגיע להם שהשיקולים של קואליציה ואופוזיציה יהיו חלק בהשפעה על ההצבעה על החוק החשוב הזה. בואו נתקדם וניתן להם את הצדק שמגיע להם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת בן ארי. ישיב שר המשפטים, השר גדעון סער. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לטפל בנושא חשוב ומשמעותי שנוגע לדגימות פורנזיות הניטלות מנפגעי עבירות מין שהגיעו לקבל טיפול רפואי בבית החולים או במרכז אקוטי. היום, נפגע עבירת מין יכול להגיע סמוך לאירוע, עד שבעה ימים לאחר הפגיעה המינית, למרכז אקוטי בבית החולים ולקבל בו טיפול רפואי מתאים. הצוות שיפגוש שם הוא בעל הכשרה מיוחדת לטיפול במצב רגיש זה וכולל רופא, עובד סוציאלי וצוות סיעוד מותאם. נפגע עבירת מין יכול כמובן להגיע גם לקבלת טיפול רפואי בכל בית חולים אחר, אך לא בכל מקום תתאפשר נטילת דגימה פורנזית להליכים פליליים עתידיים. על פי ההצעה, כל בתי החולים והמרכזים האקוטיים ייתנו שירות של נטילת דגימות ראייתיות מנפגעי עבירות מין באמצעות ערכות שתספק להם משטרת ישראל, המחלקה לזיהוי פלילי. לאחר נטילת הדגימה היא תועבר, בהסכמת נפגע העבירה, לשמירה במכון לרפואה משפטית לשם הפקת דנ"א, והשמירה של הדגימה תהיה ללא הגבלת זמן. כאשר נפגע עבירת מין מגיע מייד לאחר הטראומה לקבל טיפול רפואי במצב של חירום, למעשה הוא לא תמיד מסוגל לקבל החלטה על הגשת תלונה או שיתוף פעולה בהליך פלילי. נטילת הדגימות נועדה לשמר את האפשרות לאיסוף ראיות אם נפגע העבירה יחליט בהמשך הדרך להגיש תלונה במשטרה ולפתוח בהליך פלילי. בדרך זו הוא יכול גם לקבל טיפול רפואי מלא וגם לשמר אפשרות ראייתית שאולי קיימת בדגימות דנ"א על גופו. העבודה החשובה הזאת נעשית כיום בלי הסדרה בחוק, והממשלה כבר עובדת פרק זמן לא קצר על גיבוש מענה כולל לנושא. הצעת החוק של חברת הכנסת בן ארי קובעת הסדר שמבטא איזון בין הצורך בשמירה על האוטונומיה של נפגע עבירת מין בהחלטתו אם להתלונן במשטרה או לא לבין האפשרות להפיק נתונים מן הערכות לשם שימוש עתידי בהליך פלילי, ככל שיתקיים. החזקת הדגימות במכון לרפואה משפטית כפי שמוצע בהצעה מעניקה לנפגע עבירת מין את האפשרות לשמור ראיות כאמור בלי שישנה מעורבות משטרתית בשמירה על הראיה או קיומו של חשש לפתיחת הליך פלילי בניגוד לרצונו של הנפגע. בהיעדר חשש מפני מעורבות משטרתית בשמירה על הדגימות מוסר גם חשש אפשרי מפני אפקט מצנן בקבלת טיפול רפואי לאחר פגיעה מינית במקום שהנפגע חושש מכך. שמירת הערכות ללא הגבלת זמן נועדה למצבים שבהם הוארכה תקופת ההתיישנות על עבירת המין, למשל כשמדובר בקטין או בעבירת מין במשפחה, והיא מאפשרת לנפגע עבירת מין להבשיל עם ההחלטה אם לפנות למשטרה ולפתוח הליך פלילי. על פי ניסיון החיים, לנפגעי עבירות מין לוקח לעיתים פרק זמן ארוך להבשיל עם החלטה משמעותית זו. לכן מדובר בהצעה חשובה, ואני קורא לחברי הכנסת לתמוך בה בקריאה הטרומית. אציין שמדובר בסוגיה משפטית ומעשית סבוכה שדורשת הסדרה רחבה יותר מכפי שמובא בהצעת החוק המקורית. יש שאלות משפטיות שונות שעוד צריכות להגיע להכרעה, ולכן נדרש תיאום בין משרדי הממשלה השונים: המשפטים, ביטחון פנים, משטרת ישראל, משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית. לכן החלטת ועדת שרים לחקיקה היא לתמוך בקריאה הטרומית ולהביא את ההצעה שנית לדיון בוועדת השרים לחקיקה לאחר שהממשלה תגבש הסדר שלם שיובא בפניה או שתגיע להסדר שלם עם המציעה. הנושא, לפני שיגיע לקריאה ראשונה, הוא יחזור שוב לוועדת שרים לחקיקה. זאת ההחלטה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכבוד השר גדעון סער. חבר הכנסת שמחה רוטמן. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – לא, לא, לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני רוצה להבהיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה. חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבהיר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין שנייה. הוא ירד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה מה שאתה רוצה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הוזכרה לי נקודה חשובה בסיכום עם המציעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא סיים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> שהמציעה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם אחרי השר גדעון סער, חבר הכנסת שמחה רוטמן ביקש להגיב. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני הולך לומר משפט אחד בסך הכול, אתם יכולים להיות רגועים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה מה שאתה רוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא רוצה להתנגד. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני מבקש רק דבר אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא שכח שום דבר, הוא רוצה שאנשים יבואו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> שהמציעה, שהצעת החוק היא שלה, תביע הסכמה לתנאי שאותו הצגתי כחלק מהחלטת ועדת השרים לחקיקה, לאמור, תיאום עם המשרדים הרלוונטיים: משפטים, ביטחון פנים, המכון לרפואה משפטית – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הינה, היא הסכימה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – ושהצעת החוק, לפני שהיא תובא לקריאה ראשונה, היא תחזור לשולחן הוועדה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אנחנו נשאל אותה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, אתה רוצה להתנגד – בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה עם מועצת השורא? מה עמדתם בנושא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, שמחה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה עמדת מועצת השורא? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין מה אתה עושה? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למי אתה מחכה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז חברת הכנסת בן ארי, את רוצה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אין. רק הצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הממשלה מבקשת הצבעה שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר. אנחנו עוברים להצבעה שמית לפי בקשת הממשלה. בבקשה, גברתי מזכירת הממשלה. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט, אנחנו מתחילים בהצבעה שמית. בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> היא לא מזכירת הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, היא לא מזכירת הממשלה, עדיין. הכנסת והממשלה – שני גופים שונים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה אמרת "מזכירת הממשלה". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה. מזכירת הכנסת, בבקשה, גברתי, מתחילים להצביע. שני חברי הכנסת שנמצאים ביציע, אנחנו רואים אתכם ואתם תצביעו ביד. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, לא שומעים את מזכירת הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה לשבת במקומך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להמשיך, אדוני? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. תנו למזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת וחברות הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד פטין מולא – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת, חברות כנסת, שלא הצביעו, מעוניינים להצביע ונמצאים באולם? יש? אין. בבקשה, גברתי המזכירה. תמה ההצבעה. << יור >> תוצאות ההצבעה: 64 חברי כנסת בעד, 51 נגד. אסור, חברי הכנסת, זה לא מקובל. אני קובע שהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – (תיקון – שמירת דגימה פורנזית של נפגעי עבירת מין לצורך הפקת דנ"א ללא הגבלת זמן), התשפ"א–2021, מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז זה יעבור לוועדת הכנסת והיא תקבע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה למסור הודעה אישית לגבי ההצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה, שנייה. בבקשה, אדוני. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, למרות שאתה מהקואליציה, אני מבקש שתנהג בהגינות. ברגע שהשר ירד ואתה אמרת: עוברים להצבעה – עוברים להצבעה. אתה לא מנהל את זה פה כאילו זה בסטה בשוק. יש כללים ויש תקנון, אז גם אם אתה טעית, אנחנו מתקדמים קדימה. יש תקנון, אז אני מבקש ממך לפעול לפי התקנון. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפי התקנון, אם שר נוסף היה מבקש לדבר, בהסכמתה, היו נותנים לו חמש דקות. אז תודה לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים על "אם", אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו, אנחנו – תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה מה שקרה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכיב ממשלה) << הצח >> [הצעת חוק פ/1254/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קרן ברק) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכיב ממשלה) של חברת הכנסת קרן ברק. בבקשה, עשר דקות, קרן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מגישה פה את הצעת החוק, תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, שהמהות שלה בעצם – אני מקריאה רק את הסעיף: תיקון – הטלת תפקיד להרכבת הממשלה. התיקון הזה לא היה אמור להגיע בכלל לעולם אם היינו באמת מקיימים את עקרונות הדמוקרטיה כפי שהציבור בחר. כל מי שמכיר אותי מאז ומתמיד יודע שהדמוקרטיה היא נר לרגליי, ולכן אני חברה במפלגה הדמוקרטית, ולכן אני אזרחית במדינה דמוקרטית. ומכיוון שהדמוקרטיה היא דבר מאוד שברירי, וברגע אחד מתחיל מדרון חלקלק כזה שיכול לדרדר אותה למקומות לא דמוקרטיים, כבר ביום השבעת הממשלה – כך שאי-אפשר לחשוד בי שידעתי מה יהיו התוצאות ביום השבעת הכנסת, כשלא ידעתי איזו ממשלה תקום – כבר באותו היום הגשתי את התיקון לחוק-יסוד זה, מהסיבה הפשוטה שאנחנו צריכים לשמור על הדמוקרטיה. במדינה דמוקרטית ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, איתן גינזבורג, מיכל שיר, בבקשה, אתם יכולים לדבר בחוץ. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. אתם יכולים לדבר בחוץ. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> במדינה דמוקרטית ראש הממשלה צריך להיות זה שהציבור הגדול ביותר עומד מאחוריו; זה שהריבון – שהוא העם – עומד מאחוריו. זה יכול להיות ראש הסיעה הגדולה ביותר או ראש הסיעה השנייה בגודלה. זו הדרך לשמור על הדמוקרטיה. כדי שראש ממשלה לא יהיה פרזנטור, לא יהיה ראש מועצת דירקטוריון, אלא באמת אדם שיוכל לקבל החלטות, שיוכל להוביל מדינה, שיהיה ציבור מאחוריו, הוא חייב להיות אחד מראשי שתי הסיעות הגדולות ביותר, ולא ראש אחת הסיעות הקטנות ביותר. חבר'ה, תקשיבו, הבחירות האלה כבר הסתיימו. אנחנו רואים מי ראש הממשלה שלנו. ראש הממשלה שלנו יושב כאן בראש שולחן הכנסת כשכל מי שמסתכל עליו מכאן יודע שכמעט כל אחד מאיתנו קיבל את אמון הציבור יותר ממנו. איך הוא יכול להוביל מהלכים? איך הוא יכול לעשות הסכמי שלום? איך הוא יכול להוציא אנשים למלחמה, חיילים למלחמה? איך הוא יכול, כשאין לו ציבור בוחרים מאחוריו? שוב אני אומרת: תוצאות הבחירות האלה כבר התקבלו, אבל עד לאיפה אנחנו יכולים לדרדר עוד את המדינה הזאת? לאיזה שפל גדול יותר אנחנו יכולים לרדת? הרי מרגע זה כל אדם שרוצה להיות ראש ממשלה – אם עד היום מה שהוא היה צריך לעשות זה לכתת את רגליו, ללכת מבן אדם לבן אדם, להיכנס לאחת מהמפלגות בבחירות הדמוקרטיות, לסלול דרכו כלפי מעלה, לבקש את אמון הציבור, קודם כול אמון ציבור בוחרים מסוים, לקבל כמה שיותר בוחרים – מאות אלפים אם לא מיליונים – ורק אחר כך לבקש את אמון הציבור הכללי כדי להיות ראש ממשלה. זה היה התהליך עד היום. מי שרצה להיות ראש ממשלה נכנס לאחת המפלגות הגדולות וכבש אותה מבפנים, עלה בסולם ההיררכיה הפנים-מפלגתי ורק אחרי זה כבש את השלטון. מהיום, מה אתם אומרים? אתם אומרים שבן אדם שרוצה להיות ראש ממשלה – כל מה שצריך לעשות זה להקים מפלגת מדף ולהביא ארבעה מנדטים, זה הכול, כי זה אחוז החסימה; אם תורידו את זה לשניים זה יכול להיות גם שני מנדטים. לא להודיע במי הוא תומך, לא להגיד לאיזה מחנה הוא שייך – אולי לשמאל או לימין, אנחנו לא יודעים – לא להגיד כלום ובעצם להשאיר את זה עמום, אם זה ארבעה מנדטים היום או בפעם הבאה, ודרך המסלול הזה להיות ראש ממשלה, בלי ציבור מאחוריו. אז אנחנו ספגנו את זה בכנסת הזאת ובממשלה הזאת, אבל מי שהדמוקרטיה חשובה לו והמדינה הזו חשובה לו – לא המפלגות ולא רק הכיסא שלו פה בכנסת, אלא המדינה הזו שעליה נלחמנו וירקנו דם, ויש לנו מתים בשבילה, ועשינו את כל זה בשביל שתקום פה מדינה – אנחנו לא יכולים בשביל קדנציה אחת להשמיד פה את כל מה שבנינו. אם זה יהפוך להלכה – אם אנחנו לא נעצור את זה עכשיו ולא נצביע בעד החוק הזה זה יהפוך להלכה, ומרגע זה מי שירצה להיות ראש ממשלה, כל מה שהוא יצטרך לעשות זה לא להגיד כלום, להוריד את אחוז החסימה, להקים מפלגת מדף, לאסוף כמה תומכים מהציבור, לא להגיד במי הוא תומך, לא להגיד לאיזה מחנה הוא שייך, ומפה לסחוט כל הזמן את אחד מהצדדים. רק על ידי הסחיטה הזאת הוא יהפוך להיות ראש ממשלה. אנחנו מבינים את האירוע הזה עכשיו, ולכן אנחנו מדברים על זה. אנחנו בפוסט-מורטם, אבל אתם לא יכולים להמשיך עם הדרדור הזה. דרדרתם אותנו. אנחנו כאן, זו הממשלה הנוכחית, אבל מרגע זה ואילך, בממשלה הבאה, בכנסת הבאה, תהיו ישרים עם עצמכם –תגידו: האם זה טוב למדינת ישראל או רע למדינת ישראל שראש הממשלה הבא יהיה שוב ראש ממשלה שמאחוריו ציבור של שניים, ארבעה, שלושה מנדטים, או ראש ממשלה שהוא אחד מראשי שתי הסיעות הגדולות ביותר? שתי הסיעות – אחת משמאל ואחת מימין, אבל אחת משתיהן, לא מה שקרה עכשיו. את זה אנחנו חייבים להפסיק עכשיו. חבר'ה, זה לא עניין של קואליציה וזה לא עניין של אופוזיציה. קואליציה, חברים יקרים, תהיו ישרים עם עצמכם. תגידו אם עתיד המדינה הזו חשוב לכם – ואני בטוחה שהוא חשוב לכם. עשיתם את האירוע הזה עכשיו – תעצרו אותו כאן ועכשיו. אל תיתנו לו להידרדר לעוד מערכת בחירות, ועוד מערכת בחירות, ועוד מערכת בחירות, ועוד מערכת בחירות, כי בסופו של דבר זה יחסל אותנו כמדינה דמוקרטית וכמדינה בכלל. ראש ממשלה חייב ליהנות מציבור שהולך אחריו. ראש ממשלה חייב שמאחוריו יעמוד הציבור הכי גדול שאפשר, או השני הכי גדול שאפשר – אחד או שניים; לא האחרון. לא השמיני הכי גדול שאפשר, ולא התשיעי, ולא העשירי הכי גדול שאפשר; לא הכי קטן שאפשר. לא הציבור המצומצם ביותר אלא הציבור הגדול ביותר. כדי לשלוט במדינה, זה אחד הדברים החשובים ביותר שנעשה כאן במדינה אם אנחנו נסגור את הלקונה הזאת. אני חושבת שלא נדרשנו אליה עד הממשלה הנוכחית כי זה היה מובן מאליו. יש הרבה דברים מובנים מאליהם ואנחנו לא נדרשים אליהם. אבל עכשיו הגענו לאירוע שבו אנחנו רואים שזה לא כזה מובן מאליו, וכל דבר קיצוני שיכול לקרות – משתמשים בו. כמו בוועדות וכמו שמדרדרים פה את הדמוקרטיה לשיא השפל בכנסת ובוועדות, וסגני היו"ר, ואנחנו מידרדרים ומידרדרים. אבל בסוף אתם תסתכלו על עצמכם במראה ואתם תראו שאם לא נחוקק את החוק הזה, בממשלה הבאה זה שוב יהיה מישהו שסחט את שני הצדדים והגיע לראשות ממשלה בלי אמון הציבור ורק על ידי סחיטה. אנחנו הורסים את המדינה. והמדינה הזאת חשובה מדי, יותר חשובה מכל אחד ואחד מכם פה, וזה בדמי ובנפשי, ואני מבקשת מכם: תעצרו את ההידרדרות הזאת ותצביעו בעד החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחברת הכנסת קרן ברק. ישיב שר המשפטים גדעון סער. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת ברק מציעה לשנות בשני עניינים מרכזיים את היקף שיקול הדעת הנתון לנשיא המדינה עת הוא מטיל את התפקיד של הרכבת הממשלה החדשה על אחד מחברי הכנסת. בשונה מהדין הקיים, שבו רשאי הנשיא להטיל את התפקיד, לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות, בלי שהחוק נוקב במגבלה מהותית על שיקול דעתו – מקובל ששיקול הדעת מופעל על פי מי שיש לו את הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה – קובעת ההצעה הנוכחית כי הנשיא יהיה חייב להטיל את התפקיד רק על אחד מחברי הכנסת העומדים בראש שתי הסיעות הגדולות ביותר בכנסת הנבחרת. כלומר, בשונה מהדין הקיים, לפי המוצע, הנשיא יהיה חייב להטיל את התפקיד רק על מי שעומד בראש סיעה ורק על אחד מראשי הסיעות הגדולות ביותר. רק במקרה שבו חבר הכנסת האמור סירב לקבל על עצמו את התפקיד יהיה רשאי הנשיא להטיל את התפקיד על חבר הכנסת הבא אחריו ברשימת המועמדים. דברי ההסבר של הצעת החוק מדגישים כי מטרת התיקון היא להבטיח שרצון העם ימומש באופן מיטבי ויזכה לביטוי בהחלטת הנשיא, אבל למעשה, ההצעה דווקא מצמצת את כוחו של הנשיא – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ברק, במשטר פרלמנטרי בכל העולם אין מגבלה כזאת. במשטר פרלמנטרי, מה שקובע הוא רוב חברי הכנסת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה שקורה במשטר פרלמנטרי בעולם, שמהסיעה הקטנה ביותר יהיה ראש הממשלה? זה קורה איפשהו? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זה קורה. זה קורה, ואני אתן לך דוגמה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> איפה? איפה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני אתן לך דוגמאות. חברת הכנסת ברק, אני מוכן להעמיד אנשים ממשרד המשפטים שיראו דוגמאות שבמדינות דמוקרטיות מערביות – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> וזה טוב לדמוקרטיה? זה טוב, זה מיטיב, או שזה רע לדמוקרטיה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – יש משטר נשיאותי שבו ראש רשות מבצעת נבחר בחירה ישירה על ידי העם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בסדר. זה משהו אחר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> במשטר פרלמנטרי הרוב הפרלמנטרי הוא שקובע, והממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, ואותה כנסת גם רשאית להפיל אותה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> עובדתית זה לא קרה עד הממשלה הזאת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> יש לך משפטנים במשרד המשפטים שיגידו לך שיש מדינה בעולם שבוועדת כספים רבע מהפרלמנט מקבל שמינית מהייצוג? גם את זה יש לך? מה אתה מספר סיפורים. מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוין, אתה יודע היטב, אתה מכיר היטב את העקרונות. אתה היית בעצמך יושב-ראש הכנסת – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – את ההתעלמות מהכללים הדמוקרטיים הבסיסיים. אתה יודע – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – ואתה יודע שבמשטר פרלמנטרי, הרוב בבית המחוקקים – מכוחו מכהנת הממשלה הנבחרת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה מעוות את רצון הציבור, זה ברור לך. אתה מעוות. אתה מעוות. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> יכול להיות בהחלט. חברת הכנסת ברק, אני מתייחס אליך ברצינות, ואני רוצה להגיד לך: בהחלט יכול להיות שראש סיעה גדולה – רוב הציבור מתנגד לו, אף על פי שהוא עומד בראש הסיעה הכי גדולה, ורוב העם לא רוצה שהוא יכהן כראש הרשות המבצעת. זה בהחלט דבר אפשרי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אבל שישה מנדטים – רוב העם רוצה אותו, אה? זה אפשרי. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> וזה בהחלט דבר שקורה. ולכן אני אומר, יש שתי דרכים לבחור את ראש הרשות המבצעת – בחירה ישירה, אגב, הייתה מקובלת בישראל בשלוש מערכות בחירות – במשטר נשיאותי, שבו אנחנו בוחרים בנשיא, בוחרים באופן ישיר, או במשטר פרלמנטרי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> פה ראש הממשלה נבחר כמו הנשיא. הח"כים בחרו בו, לא הציבור. הח"כים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> נכון. הח"כים מייצגים – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אז מה ההבדל בינו לבין בחירת הנשיא? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אי-אפשר לטעון – מה אי-אפשר לטעון? אי-אפשר להגיד: הבית הזה מייצג את רצון רוב העם, הבית הזה הוא הריבון – אני רק מצטט נאומים שלכם, שאני מסכים איתם, דרך אגב – הבית הזה מייצג את העם, אבל להגיד, לעניין הסוגיה של למי יינתן האמון להרכיב את הממשלה ולעמוד בראשות הממשלה: בעניין הזה אין שום משמעות לנציגי העם, אין שום משמעות להכרעתם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שזה מכבד את מדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> כל העניין של משטר של נציגים, מאז שג'ון סטיוארט מיל כתב את הספר על ממשל של נציגים, הוא העמדת הכוח בידי הנציגים, בניגוד לדמוקרטיה ישירה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שאם הייתה בפניו האופציה של מה שקרה עכשיו בממשלה, כך היה החוק? הרי אף אחד לא דמיין שראש ממשלה יגיע ככה לכיסא ראש ממשלה. אף אחד לא דמיין. לכן, עכשיו, אם עתיד המדינה חשוב לך, אתה אמור לתמוך בזה. אם עתיד המדינה חשוב לך ולא התפקיד שלך, אתה אמור לתמוך בזה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חברת הכנסת, אם התפקיד היה חשוב לי, חברת הכנסת רגב, הייתי נעתר להצעתו של מר נתניהו ומכהן ראשון ברוטציה, אז הינה הוכחה. אז הינה הוכחה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ראש הממשלה החדשה, או הרכבה – מתקיים שיח בין הסיעות השונות. בסופו מתגבשת התמיכה של רוב חברי הכנסת במועמד מסוים לקבלת התפקיד להרכיב את הממשלה. השיח נמשך גם לאחר הטלת התפקיד ועד לכינון הממשלה. מהלך זה משקף את עקרון היציגות ומבטיח את האפשרות של נבחרי הציבור לגבש הסכמה שתזכה לרוב פרלמנטרי. חברת הכנסת ברק מבקשת, אם כן, לצמצם את מרחב הפעולה הנתון לחברי הכנסת, לבוחריהם ולנשיא המדינה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – לעם – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לך שעוד אחת ההשלכות שתהיה – הכוונת ההצבעה על חשבון – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אה. נו, באמת. נו, באמת. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> כן, בוודאי, מכיוון שכל אחד יעשה את החישוב. יכול להיות שהוא רוצה להצביע למפלגה מסוימת, אבל אם הוא מוגבל לכך שרק אחת משתי הסיעות הגדולות יכולה להרכיב את הממשלה, אז הוא כמובן יצביע לאחת מהן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה שהציבור – – – זה מה שהיה עד היום, ואתם שיניתם את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לכן אין שום סיכוי להצעה כזאת לעבור – לא בכנסת הזאת ולא בכנסת הבאה. לשיטתה, יש להגביל את האפשרות להטלת התפקיד לשניים מבין כל חברי הכנסת ובמקרה חריג לשלושה, ללא קשר לרצון רוב חברי הכנסת, המייצג את רוב – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רצון העם, העם. לא חברי הכנסת – העם. העם. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> רצון רוב חברי הכנסת מייצג את העם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני רואה את העם. אתה רואה את חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא רצון רבע מחברי הכנסת, אפילו לא רצון 45% מחברי הכנסת – רצון רוב חברי הכנסת, כנבחרי העם, מייצג את רצון העם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> העם. העם. העם הוא מעל. העם הוא הריבון. אני מתייחסת לעם כאל הריבון. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ההנחה שעליה מבוססת הצעת החוק, שלפיה רצון העם הוא בהכרח ובכל תנאי שאחד משני ראשי הסיעות הגדולות ביותר, והם בלבד, יעמדו בראשות הממשלה החדשה, אין לה על מה שתסמוך, לדעתי. בהחלט ייתכן שרוב העם מתנגד לכהונתו של ראש הסיעה הגדולה ביותר, והוא אינו יכול לגבש, לכן, גם רוב פרלמנטרי. הגבלת האפשרויות הפרלמנטריות לא רק תפגע ברוב הפרלמנטרי אלא גם בכוחה להוביל לבחירות נוספות, ועוד פעם לבחירות נוספות, ועוד פעם לבחירות נוספות, ועוד פעם לבחירות נוספות, כמו שקרה ארבע פעמים בתקופה של שנתיים, ואם זה היה תלוי בכם – היה ממשיך לקרות. השיטה הפרלמנטרית מורכבת בהרבה ממה שמניחה הצעת החוק. ההסדר הנוהג היום, שמעניק לנשיא המדינה מרחב פעולה בהחלטתו על מי מחברי הכנסת להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, לאחר שהתייעץ עם נציגי כל סיעות הבית, הוא הסדר ראוי ומאוזן. הוא מאפשר גמישות רצויה נוכח המבנה הפרלמנטרי הרב-סיעתי של מדינת ישראל, וגם משקף את המורכבות, אדוני היושב-ראש, של החברה בישראל. אנחנו סבורים שאין צורך לשנותו בדרך המוצעת כאן, ועל כן, אני מציע לכנסת להתנגד להצעת החוק. אני מבקש מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק ואני מבקש לדחות את ההצעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, קרן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני ביקשתי את שלוש הדקות הנוספות, כי מה שאמר פה שר המשפטים סער זה הטעיה. הוא גם טועה והוא גם מטעה, כי אומנם אנחנו בשלטון פרלמנטרי, אבל יש הבדל גדול בין בחירת נשיא המדינה, שבה אנחנו אלה שבוחרים, לבין בחירת ראש הממשלה, שאותו הציבור אמור לבחור. הרי אלה החלטות ברומו של עולם, החלטות שמחליטות לאן המדינה הזאת הולכת, לאיזה כיוונים: האם נצא למלחמה? האם נעשה שלום? איך מערכת החינוך תיראה? איך מערכת הבריאות תיראה? לא יכול להיות ראש ממשלה שהציבור לא עומד מאחוריו. מה אתה אמור להגיד? כשאנחנו לא הקמנו את הממשלה לא הייתה לנו אפילו הפריבילגיה להגיד שאין מה לעשות. זה מה שהציבור בחר. הרי יכולנו בסיטואציה אחרת – בליל הבחירות, אם היינו רואים שהפסדנו, אז הפסדנו. ואז היינו אומרים שאין מה לעשות, שזה מה שהציבור הכריע. אבל זה לא מה שהציבור הכריע. ולכן, בעיניי, ראש הממשלה צריך ליהנות מאמון הציבור. העם הוא הריבון, הציבור הוא הריבון, וראש הממשלה חייב להיתמך על ידי חלקים גדולים בציבור – מיליונים, מאות אלפים – ולא קומץ של מצביעים. ככה הוא לא יכול לנהל מדינה. ושוב אני אומרת, אני לא מדברת לגופו של אדם. דווקא בגלל זה אני מדברת אליכם. זה לא לגופו של אדם – זה לגופו של תהליך. אם המדינה הזאת חשובה לכם ואם אתם רוצים שנמשיך להתקיים כאן כמדינה יהודית ודמוקרטית, אתם לא יכולים שההליך הזה יתגלגל גם לכנסת הבאה וגם לכנסת הבאה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולזאת שאחריה, כי אנחנו מסיימים את קיומנו כאן כמדינה יהודית ודמוקרטית. ולכן, כדאי שתכניסו קצת בינה לראשכם ותצביעו בעד החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה חברת הכנסת קרן ברק. הוגשו 20 חתימות להצבעה שמית. גברתי מזכירת הכנסת, בבקשה. אנחנו מתחילים להצביע על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכיב ממשלה). בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה ארבל – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי או חברות כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? תמה ההצבעה. בבקשה, גברתי המזכירה. להלן תוצאות ההצבעה: 63 חברי כנסת נגד, 51 חברי כנסת בעד. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכיב ממשלה), לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג) << הצח >> [הצעת חוק פ/774/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג). ינמק חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. להצעה יש עוד הצעה מוצמדת, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. עשר דקות, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש לכנסת את הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג). אדוני היושב-ראש, אני מבקש להקדים ולספר לכנסת שכשעבר כאן חוק-יסוד: חופש העיסוק, אנחנו שמנו את סעיף 8, שעל אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק, הכנסת רשאית לתקן את זה מול חוק-היסוד הזה של חופש העיסוק. כשעבר חוק כאן בכנסת, חברת מיטראל הגישה בג"ץ, והיא ביקשה מבג"ץ לאפשר לה לייבא בשר טרף בניגוד למדיניות של ממשלות ישראל לדורותיהן, ובג"ץ אישר להן – הוא אמר שעל פי חוק-היסוד הם רשאים לייבא בשר טרף. הגשנו, ביקשנו לתקן את חוק-היסוד, ואני רוצה לספר לכנסת, זאת הפעם היחידה שמליאת הכנסת החליטה שכדור הארץ הוא מרובע – החליטה, כתוב בפרוטוקול. איך היא החליטה? עמד פה יצחק רבין עליו השלום וגייס 61 כדי לתקן את חוק-יסוד: חופש העיסוק על מנת שחברת מיטראל לא תוכל לייבא בשר טרף. אני זוכר פה שהבאנו אחד ועוד אחד ועוד אחת ועוד אחת על מנת שיהיו 61; שבח וייס היה יושב-ראש הכנסת, ומאיפה אנחנו יודעים אם יש כבר 61? הוא אמר: מי שמצביע בעד שכדור הארץ הוא מרובע, יצביע בעד, ומי שנגד – יצביע נגד. 65 הצביעו בעד שכדור הארץ הוא מרובע, ואז ידעו שבמליאה יש 61. יצחק רבין, כפי שאמרתי, אמר אחרי שהתקבלו התוצאות האלה שהוא מבקש להצביע לתקן את חוק-היסוד. הצביעו, ואכן, החוק הזה עבר. מה זה אומר? זה אומר שעם כל הכבוד לבג"ץ, אנחנו מייצגים את הציבור, אנחנו יודעים בכל הנושאים המשתנים מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות, למה אין פתרון ולמה יש פתרון, לא שפתאום אנחנו אומרים שהרשות השופטת תחליט על הדברים האלה, ולכן צריך לתקן את חוק-היסוד. אני רוצה לספר לכנסת הרבה מאוד דברים, אבל אחד הדברים שהיו לאחרונה, לא מכבר – היה בוועדת הכספים דיון על עמותות שמקבלות פטור ממס על תרומות לפי סעיף 46, וברוב מוחלט של המקרים ועדת הכספים מאשרת את הפטור הזה, להוציא שניים, שני מקרים שבהם זה לא קרה; ולא רק שזה לא קרה, החלטנו בוועדת הכספים על נוהל, ולפי הנוהל הזה, אם מישהו פועל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת רם שפע, חבר הכנסת דוד אמסלם, חבר הכנסת ביטן, חברת הכנסת עידית, נא לשבת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אם מישהו פועל בעמותה והעמותה הזאת היא מנוגדת לנושא הציבורי של מדינת ישראל – היו שתי עמותות כאלה של מיסיון, אבל זה היה הנוהל, ואנחנו קבענו את הנוהל בוועדת הכספים אחרי כמה דיונים מעמיקים, וכולם הצביעו בעד, כל הסיעות הצביעו בעד. קבענו את הנוהל. הנוהל אומר שצריך שיהיו שני שלישים שמצביעים נגד, ומתוך השני שלישים צריך שיהיה שליש מהאופוזיציה. זאת אומרת, אם מישהו חשש שיהיה מצב כזה שבו עמותה חרדית לא תעבור או עמותה ערבית לא תעבור, או כמו שהיה אצלנו בוועדה בילדי עובדי זרים, לא יכול לקרות דבר כזה, מכיוון שצריך שמתוך שני שלישים שמצביעים נגד, שליש צריכים להיות מהאופוזיציה. אין מציאות פוליטית המוכרת לנו שאפשר לפסול עמותה באיזושהי צורה על בסיס כלשהו שהוא לא בסיס ענייני, מקצועי. קבענו את הנוהל, הצבענו עליו, הצבענו עליו פה אחד. במציאות הזאת שהצבענו על הנוהל הזה פה אחד, הבאנו לדיון את שתי העמותות שעליהן מדובר, ושתי העמותות האלה נכשלו פה אחד. זאת אומרת, עמדנו בקריטריון של הנוהל שקבעה ועדת הכספים ופסלנו את העמותות האלה, אמרנו שזו עמותה שנויה במחלוקת עמוקה, שבכלל לא ברור שהיא לא עוברת גם על החוק, אבל גם אם לא, לא צריך לסייע לה. המדינה לא חייבת לסייע לה במתן פטור מתרומות לפי סעיף 46. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם עתרו לבג"ץ אחרי שהכנסת החליטה פה אחד שצריך לפסול אותה. הם עתרו לבג"ץ, ובג"ץ קבע שמה שהכנסת עושה לא בסדר – לא הנוהל, לא ההחלטה, לא הפסילה. היא מנהלת את המדינה. בית המשפט העליון מחליט שהנוהל – לפעמים יש מחלוקת בכנסת, אז בא בית המשפט ואומר: הרבה שנים לא דנתם בזה, לא קיבלתם החלטה, לא הייתה לנו ברירה אחרי כל כך הרבה זמן. דנו על זה, פעלנו בעניין הזה על דעת כולם; קיבלנו החלטה משותפת של כל הנוגעים בדבר, של כל החברים שנמצאים בוועדה; שמענו את האנשים, את העמותות, את כולם; קבענו את מה שקבענו – בא בית המשפט ואומר: אין יסוד למה שהחליטו, ואנחנו מכשירים את העמותות האלה, ובזה נגמר העניין. עכשיו, אני רוצה להגיד לחברי הכנסת, יש פעמים שאנחנו חלקנו בקואליציה, יש פעמים שחלקנו באופוזיציה; יש פעמים – ואנחנו עברנו – אני, על כל פנים, עברתי פה את כל הסיטואציות האפשריות. המשמעות של העניין היא שאם אנחנו אומרים שבג"ץ יכול להחליט גם בדבר שלא שנוי כאן במחלוקת, והוא יכול להחליט לפי השקפת עולמו איך שהוא רוצה, הוא יכול לקבל החלטה נגד הדעה של כל חברי הכנסת, כמו המקרה הזה שהצבעתי עליו; או שהוא יכול לקבל החלטה בשעה שלכנסת אין יכולת לקבל החלטה, והיא יודעת שמבחינה ציבורית צריך להשאיר את זה בינתיים, כמו שיש הרבה פעמים גם בהלכה, גם בגמרא, שאנחנו אומרים: תיקו – צריך לחכות עם העניין הזה. הם מקבלים החלטה בסכין חדה וחותכים את הדברים באבחת חרב. אם זה יהיה המצב בדיון על הפרדת הרשויות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת – אני מכיר את הכנסת 33 שנה שהייתי כאן; אני לא זוכר כזאת התערבות של בית המשפט, שיותר ויותר נוגס בסמכויות של חברי הכנסת, שיותר ויותר נוגס במעמדה של הכנסת, שיותר ויותר נוגס בעובדה – נקום פה בוקר אחד ואנחנו הכנסת נהיה בית הלורדים. אנחנו נוכל להביע עמדות, לדון דיונים פילוסופיים, אבל לא נקבל החלטות של חקיקה, שזה עיקר העבודה שלנו. בית המשפט הוא שיחליט בסופו של דבר אם אנחנו רשאים, זכאים או אפילו חייבים לקבל החלטות או שאין לנו סמכות. אנחנו צריכים לחכות – אנחנו נבחרים על ידי הציבור, ואנחנו צריכים לחכות לאלה שלא נבחרים על ידי הציבור, שנבחרים בלי שאנחנו יודעים איך ולמה. אין פרוטוקולים מהוועדה למינוי שופטים. יש דברים שהתקשורת לפעמים מקבלת אומץ וכותבת איך נבחר שופט כזה או שופט אחר, אבל אני לא נכנס לעניין הזה, לא בהצעת החוק הזאת. אני מדבר על העיקרון של הפרדת הרשויות. בית המשפט רשאי לפסוק על פי מה שהכנסת מחוקקת, והוא יכול לבוא ולהגיד שהחוק הזה שעשינו היום נוגד את חוק-יסוד: כבוד אדם וחירותו, לפי דעתו. אבל אז תהיה אפשרות, כמו בחוק-יסוד: חופש העיסוק, לחזור לכנסת ולהעביר את זה בתיקון על אף האמור בחוק-יסוד: כבוד אדם וחירות,. להעביר חוק ברוב של 61, וברוב הזה יהיה אפשר לתקן את מה שבית המשפט אמר, שזה נוגד את חוק-יסוד: כבוד אדם וחירותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם חפצי חיים פוליטיים אנחנו, אם חפצי חיים דמוקרטיים אנחנו, אם חפצי התומכים בעקרון הפרדת הרשויות שהכנסת צריכה לעשות את עבודתה ובית המשפט צריך לעשות את עבודתו, ואי-אפשר לערב את האחד בשני ולהגיד: עם כל הכבוד לכנסת, יש גוף אחר, שהוא מעל הכנסת – זה דבר שמנוגד לעיקרון הבסיסי שעליו אנחנו מדברים, העיקרון של הפרדת הרשויות, העיקרון הדמוקרטי, העיקרון של קבלת החלטות. וככל שנוקפים הימים ועובר הזמן, הנגיסה או הנגיסות בכוחה של הכנסת הולכות וגוברות באופן כזה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שיום אחד יגיע, אם לא נתקן את החוק הזה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שיום אחד יגיע ואנחנו נמצא את עצמנו במקום שאנחנו לא רוצים להיות, אם חפצי חיים דמוקרטיים אנחנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. כן. תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הסבלנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה גפני. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג) << הצח >> [הצעת חוק פ/765/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, הצעה מוצמדת של חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> כמה דקות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> שלוש דקות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אני רק ארים את הרמפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רק כשתתחיל לדבר. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותיי, הקשיבו. אני לא אגיד אף מילה על פסק הדין נגד פאינה קירשנבאום בבית המשפט היום, אבל כן אומר שגם ביום הזה אסור לשכוח שהפשע הגדול ביותר של פאינה קירשנבאום ושל מפלגת ישראל ביתנו הוא המלחמה נגד כבשת הרש של ילדי ישראל והאימהות החרדיות. שלילת זכויות אדם בשם מיצוי כושר ההשתכרות היה הדגל שלה ושל חבריה. פאינה קירשנבאום הציעה בכנסת שצריך לבטל את ההנחות בארנונה ואת הסבסוד על המעונות למשפחות החרדיות. איתה הלכו חברי מפלגתה, שעכשיו מממשים את החלום הנפשע שלה. דמעת העשוקים ודמעת האם היהודייה לא יימחו. עכשיו לעצם הצעת החוק שלי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כתוב במגילת איכה: "שרקו וינִעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ". מדינת ישראל נמצאת במצב קריטי, אולי החמור ביותר בתולדותיה. לא מלחמת ששת הימים ולא מלחמת יום הכיפורים היו סכנה כזאת גדולה לקיומה של מדינת ישראל, כי אז כולנו היינו יחד. היום מדברים על איראן, מדברים על חיזבאללה, וחושבים ששם נמצאת הסכנה הגדולה, אבל יש כאן טעות אופטית. הסכנה היא מלחמת דמים בתוך הגטו הנצור בארץ ישראל; הסכנה הגדולה של מדינת ישראל היא הכרזת המלחמה של הממשלה נגד אזרחיה היהודים; הסכנה הגדולה ביותר היא השסע הנורא וההסתה שמתירה את כבודם, כבודה של תורה, כבודה של היהדות וכבודם של מגזרים ותתי-מגזרים. הפכנו לעדות ומחנות, לקבוצות ובודדים, עד שכבר קשה לעקוב אחר המחלקות והיריבויות שמרכיבות את הפסיפס הישראלי. אין אסון בריבוי דעות; אין בעיה בריבוי ההשקפות. זה טבעה של כל חברה מתוקנת, וכך ראוי שיהיה. אבל מה עושים משטרים דמוקרטיים? בוחרים בפרלמנט לתקן תקנות למען הסדר החברתי. אחרת, איש את רעהו חיים בלעו. ולכן הדמוקרטיה הקימה פרלמנט, וגם במדינת ישראל יש כנסת. מה שקרה, שהכנסת בטלה ומבוטלת לעומת שלטון מיעוט של כמה אנשים שיושבים בבניין הסמוך בבג"ץ. במקום הזה, בכנסת הזאת, פה אמורות להתלבן הסוגיות הקריטיות לחיי האזרח, וזה לא קורה. כאן נמצאים נציגי העם באופן שווה, בצורה שמייצגת את הבוחרים, ובמקום שאזרחים יצטרכו לצאת לרחובות ולהילחם בחרבות, אפשר להגיע להסדרים ולהבנות פה. ומה שקרה מאז, 25 שנה, אדוני היושב-ראש, מאז ההפיכה השיפוטית של אהרן ברק – הדמוקרטיה חוסלה. אין כאן דמוקרטיה. השאלה היא אם תהיה כאן יהדות, וגם את זה הבג"ץ מחסל, כל זכר וזיק של יהדות למדינה. ולכן אנחנו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – רוצים להציע הצעת חוק שלבג"ץ לא יהיה כוח שטני להרוס ולהחריב את הכנסת ולגרום למלחמות רחוב. זאת הגנה עצמית של הציבור – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – זאת הגנת המדינה להילחם נגד שלטון הדיקטטורה של הבג"ץ – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – והחזרת הסמכות לכנסת. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. ישיב במשולב על שתי הצעות החוק שר המשפטים גדעון סער. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא שמעלים חברי הכנסת המציעים הוא נושא חשוב, אבל ההצעה היא הצעה לא מאוזנת, ואני אסביר. כנסת ישראל הייתה צריכה מזמן לחוקק את חוק-יסוד: החקיקה, חוק-יסוד שיקבע את האיזונים: מצד אחד את הביקורת השיפוטית-חוקתית של בית המשפט העליון; מצד שני את מה שמכונה – וזו כמובן דעתי האישית, יש כאלה שחושבים שזה לא צריך לקרות – ההתגברות; מצד שלישי – וזה בעצם הנושא הראשון – כל נושא חקיקת חוקי-יסוד, הרוב הדרוש לחקיקתם והרוב הדרוש לתיקונם. אלה שלושת המעגלים: חוקי-יסוד – איך מחוקקים ובכמה מתקנים; ביקורת שיפוטית-חוקתית של בג"ץ; נושא ההתגברות. בכל אחד מהם יש שאלות, ואני אציג אותן. אין מדינה דמוקרטית מערבית שאין בה ביקורת שיפוטית-חוקתית של בית המשפט העליון או של בית המשפט לחוקה על החקיקה של הפרלמנט. אין כזאת מדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באנגליה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> גם לא נכון. בכל המדינות האירופיות ובארצות הברית וכו' הסמכות הזאת נתונה. למשל, אני נותן דוגמה: אם הכנסת מחוקקת שאזרחים ערבים או אזרחים חרדים או כל מגזר אחר לא יכולים להצביע בבחירות לכנסת, זה חוק שהוא לא חוקתי. זה חוק שבית משפט צריך לקבוע שהוא לא חוקתי. אף אחד לא יגיד שהדבר הזה הוא כדין או כשורה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לא חוקתי? אתם עשיתם הכול לא חוקתי. לא חוקתי, הוא אומר לי. לא עשיתם דבר אחד חוקתי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – זאת אומרת, גם חבר הכנסת גפני, שאני מכיר אותו ומוקיר אותו שנים ארוכות, יודע שיש דברי חקיקה שצריכה להיות עליהם ביקורת שיפוטית. עכשיו באה השאלה מה התנאים. המצב הקיים הוא מצב לא טוב. קודם כול, פסיקת פסק דין המזרחי משנת 1995, שלפיה כל בית משפט בארץ, גם בית משפט שלום בדן יחיד, יכול להכריז על בטלותו של חוק – זה לא סביר, לא מאוזן. גם מי שתומך בביקורת שיפוטית-חוקתית צריך לפי דעתי לומר שיש כתובת אחת – ערכאת השיפוט העליונה במדינה, שהיא יכולה להכריז על בטלות של חוק. ומה הטעמים – גם העילות צריכות להיות מוגדרות, כי בשנים האחרונות – ואני מסכים לחלק מהדברים שנאמרו – בשנים האחרונות נקבעו עוד ועוד עילות שלא קשורות בכלל לביקורת שיפוטית-חוקתית, שפסלו חוק בגלל ההליכים שהוא עבר בכנסת, לדוגמה דירה שלישית או תקציב דו-שנתי, ועילות פסילה אחרות. ולכן בחוק-יסוד: החקיקה צריך להיות מי האינסטנציה שמוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית-חוקתית ובאיזה רוב או הרכב היא יכולה לעשות את זה: לא דן יחיד של בית משפט שלום וגם לא דן יחיד בבית משפט עליון – הרכב מורחב, אולי רוב מיוחס. הדברים האלה צריכים להיקבע; ומהן העילות שמצדיקות את ההתערבות השיפוטית. והכנסת היא שצריכה, בסמכותה ובכובעה כרשות מכוננת – והיא עדיין לא סיימה את עבודתה מקום המדינה – לקבוע את ההסדר הזה. והכישלון של כל הכנסות עד היום הוא שלא חוקק חוק-יסוד: חקיקה, והיו יוזמות כאלה. בממשלה שאני הייתי חבר בה, ב-2012, הביא השר יעקב נאמן, עליו השלום, הסדר שבעיניי היה הסדר טוב, די מאוזן. לצערי החליט ראש הממשלה דאז שלא ללכת למהלך הזה. היה לו, אגב, גם רוב להעביר את ההסדר הזה. זו נקודה אחת. הנקודה השנייה היא סוגיית ההתגברות, וגם ההתגברות היא לא פשוטה, אבל אני מסכים שצריכה להיות התגברות, ואז יש שאלה באיזה רוב צריכה להיות ההתגברות ואם ההתגברות היא קבועה או היא לכמה שנים. זה הנושא השני שצריך להגדיר בחוק-יסוד: חקיקה. אבל אי-אפשר לבוא ולקחת רק מרכיב אחד – כמו שאני אתנגד לזה שייקחו רק את המרכיב של הביקורת השיפוטית-חוקתית בלי המרכיב שאתה מביא, אני גם לא חושב שזה נכון להביא רק את המרכיב של ההתגברות ללא המרכיב של הסדרת הנושא של סמכות בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית-חוקתית. לא סביר שמדינת ישראל קיימת 73 שנים ועדיין היא לא הסדירה את הנושא הזה, והוא פוגע גם באמון הציבור ברשות השופטת וגם באמון הציבור ברשות המחוקקת – כלפי אחת בטענה שהיא חורגת מתפקידה, וכלפי השנייה בטענה שהיא לא עושה את תפקידה לחוקק את אותו חוק-יסוד: החקיקה. לכן אנחנו בתקווה חדשה ביקשנו להכניס בקווי היסוד – וזה הוכנס – ובהסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה, להקים ועדה שתעסוק בנושא גיבוש חוק-יסוד: החקיקה. אני יודע שזה מאוד שאפתני; אני אפילו מוכן להגיד שיש יותר סיכויים לא להצליח מאשר כן להצליח. אבל הנושא עצמו הוא כל כך חשוב שהוא שווה כל אנרגיה שתושקע בו. הקמנו ועדה כזאת. יש מפלגות שבחרו בנציגים נבחרים, שרים או חברי כנסת, יש מפלגות שבחרו באנשי אקדמיה. כבר קיימנו את הישיבה הראשונה. אנחנו נעבוד בצורה מאוד רצינית. בשלב הראשון אנחנו נוכל לסמן מה מוסכם ומה לא מוסכם – מה המוסכמות, מה הפלוגתות; ברגע שאנחנו יודעים את זה, אנחנו יודעים גם מה הבסיס המשותף שלנו – ולנסות ללכת לפשרות. כל אחד יצטרך להתפשר כדי להגיע למשהו מוסכם. אם יום אחד אנחנו או כנסת אחרת כלשהי בעתיד תחוקק את חוק-יסוד: החקיקה, גם לאחר מכן נמשיך להתווכח על פסקי דין, ויש כאלה שיסכימו עם פסקי דין ויש כאלה שלא יסכימו עם פסקי דין, אבל לפחות יהיו לנו כללי משחק מוסכמים, מקובלים, מוכרים, שהכנסת בכובעה כרשות מכוננת קבעה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מאמין לעצמך? אתה מאמין לעצמך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירי רגב. בבקשה תני לשר להשלים. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> כל עוד אני רואה שהמציעים מקשיבים לי, אני פחות מתרשם מהצועקים, כי אני מתייחס לדברי המציעים, ואני נוהג להתייחס ברצינות. אני לא תמיד יכול להסכים במאה אחוז, אבל אני מציג את עמדת הממשלה כמו שהיא נקבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. קיבלנו את ההצעות, ראינו אותן. כפי שהן מופיעות כרגע הן לא מאוזנות, כי הן לא כוללות את שלושת המרכיבים שדיברתי עליהם. אנחנו נעשה את העבודה. אני מציע לדחות את הדיון בהצעות בחצי שנה. יכול להיות שבעוד חצי שנה אנחנו נבוא עם בשורה שגם סיעה באופוזיציה תחשוב שהיא ראויה. אם לא, היא תשמור לעצמה את הזכות להעלות את זה. אני מציע לדחות את ההצבעה בחצי שנה. אם המציעים לא יסכימו, אנחנו ניאלץ לבקש מהכנסת לדחות את ההצעות על מנת שאנחנו נוכל להשלים את עבודת הוועדה שהוקמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר, אתה רוצה – משה גפני, בבקשה, וגם חבר הכנסת ישראל אייכלר. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני שר המשפטים, האמת היא שהקשבתי לך, למה שאמרת, ולא הבנתי. אני אגיד לך מה לא הבנתי. בממשלה הקודמת, שאתה היית בקואליציה שם, עמדתך הייתה – ואמרת את זה גם עכשיו – שאתה בעד פסקת ההתגברות. הייתה לנו בעיה עם כחלון – כחלון לא הסכים. היום, למה הגשתי את הצעת החוק הזאת? מכיוון שראיתי שבכנסת יש 65 חברי כנסת שתומכים בזה, יש 65: חברי הליכוד, המפלגות הדתיות, תקווה חדשה וימינה. 65 חברי כנסת תומכים בעובדה הזאת שצריך לעשות פסקת התגברות. עכשיו, זה לא נכון מה שאמרת, שצריך גם את זה וגם את זה, בגלל שמה שקורה בינתיים – אין הגבלה על הרשות השופטת בכלל אבל יש הגבלה על עבודת הכנסת. זה מה שהבאתי. אולי לא שמעת אותי, אבל הבאתי דוגמאות גם מהעת האחרונה, איך שבית המשפט מתערב בעבודת הכנסת. אחרי הנאום שלך – דיברת על זה שצריך שתהיה פסקת התגברות לבית המשפט ושתהיה פסקת התגברות גם לכנסת כדי לתקן חוק, מה מספר חברי הכנסת שיכולים לתקן את החוק. אני חושב שזה כמו חוק-יסוד: חופש העיסוק, שאפשר לתקן את החוק. אני חושב שגם כאן צריך להיות אותו דבר. אדוני שר המשפטים, אני מדבר איתך. אני הקשבתי לך. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> אני רושם, אני רושם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא מקשיב. גם אני מקשיב לך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני הייתי מצפה – היות שיש פער, פער לרעת הכנסת, בין ההתגברות של המערכת המשפטית לבין ההתגברות במערכת של הכנסת, אני הייתי מצפה משר משפטים רציני שהוא יגיד: לראשונה יש בכנסת אפשרות להתחיל בהליך שעליו דיברת. אני לא אמרתי: כזה ראה וקדש. אמרתי שאני מבקש שיעבירו את זה בקריאה טרומית. זה ילך לוועדה, ואני מוכן להמתין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נמתין כמה חודשים. בינתיים נעשה עבודה, נראה את כל הדברים שהעלית – שהם נכונים, אני לא חולק עליהם, אבל במציאות הזאת שבה אנחנו נמצאים, במציאות הזאת שאנחנו נמצאים בה, יש דוגמה אחת אחרי השנייה, וזה הולך ומתגבר, שמה שהכנסת עושה נמצא בביקורת שיפוטית שאי-אפשר אפילו לתאר. הבאתי את הדוגמה שכל הכנסת הייתה בדעה מסוימת וקיבלה החלטה מאוזנת ובית המשפט התערב. הייתי מצפה ממך, אדוני השר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. עבר הזמן, שלוש דקות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתי מצפה ממך שאתה תעלה לכאן ותגיד: אני מוכן לתמוך בזה, בגלל שזאת עמדתי הבסיסית – הרי אני מכיר אותה הרבה שנים – אבל יש לי שאלות בפרטים ויש דברים שצריך לתקן. תסכים שלא נתקדם לקריאה הראשונה עד שלא תוקם ועדה שתעסוק בעניין הזה, ועדה כלשהי בכנסת, ונדון על כל המכלול, אבל לא לדחות את זה, לא להפיל את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רואה את הדברים שאתם מביאים. יש שם דברים ממש לא דחופים. הוועדה למינוי דיינים זה דבר דחוף? לא דחוף. אתם מביאים את זה, מושיבים אותנו פה ימים ולילות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה גפני, אנחנו כבר הכפלנו את הזמן. אני מאוד מודה לך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני מציע ומבקש לאשר את החוק בקריאה טרומית ולא להתקדם עד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ניתן לחבר הכנסת אייכלר ואז תוכל להשיב לשניהם, אם אפשר. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, אמרת שאין מדינה בעולם שאין בה ביקורת שיפוטית על החקיקה. א. יש מדינות שבהן יש חוקה, אבל בבריטניה אין חוקה ובמדינת ישראל אין חוקה. לא לחינם אין חוקה, כי כשקמה מדינת ישראל האספה המכוננת רצתה לעשות חוקה, והם הבינו שהיות שיש לנו פה קיבוץ גלויות מ-100 מדינות ודעות והשקפות ואין פה מקום לחוקה, כי אין דבר מוסכם במדינה הזאת. דווקא בגין וחבריו, שהיו באופוזיציה ודאגו כל כך מרמיסת הכוח של בן-גוריון, שהיו לו 55-50 מנדטים, רצו חוקה כדי שתגן עליהם, והם אמרו "יש שופטים בירושלים" כדי שבית המשפט יגן עליהם מפני הדורסנות של השלטון. אבל מה שקורה היום זה הפוך. א. בבריטניה לא הייתה ביקורת שיפוטית עד לאחרונה, וגם כאשר בית המשפט העליון הבריטי כן רוצה לפסול חוק, הוא עוד ממליץ לפרלמנט לדון על זה מחדש. הוא לא מכתיב, לא נותן הוראות למשטרה, לא נותן הוראות לצבא, לא נותן הוראות לפקידים, לא נותן הוראות לשרים. פה בית המשפט זה לא בית משפט, הוא לא שופט בין שני צדדים. פה בית המשפט, בעצם הרכבו – אין פה שום מערכת דמוקרטית של בחירת שופטים, יש פה שיטת חבר מביא חבר; פעם זה היה רק מרחביה, היום כבר אפשר להביא גם מתל אביב. לכן השופטים האלה לא רק שאינם אובייקטיביים, הם תמיד הוכיחו את עצמם ב-25 שנה האחרונות, מאז הדיקטטור הגדול אהרן ברק, שחיסל את הדמוקרטיה הישראלית והחליט שיש את האדם הסביר – שזה הוא ומי שחושב כמותו – ויש את האספסוף שדעתו לא נחשבת, לכן אין אפשרות לתת לבג"ץ את הזכות לבקר ולבטל חוקים. מה שכן, אתה הצעת בשעתך הרבה פעמים פסקת התגברות. אתם אמרתם: בואו ניתן לבית המשפט זכות להחזיר לכנסת, שיהיה רוב של 61, ואז נוכל לדון מחדש על הדברים. גם על זה אתם לא מסכימים, כי נוח לכם בממשלה, בקוניוקטורה הזאת, שאותם דיקטטורים שיושבים פה בבית הסמוך על האדמות הכבושות של שייח' באדר, הם יחליטו שהכנסת הזאת בטלה ומבוטלת, לא שרירה ולא קיימת. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר גדעון סער, אתה יכול להשיב מהצד, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לדבריהם של חברי הכנסת גפני ואייכלר. קודם כול, אני תמיד אמרתי: התגברות כחלק מחוק-יסוד: החקיקה. מעולם לא לבד; כחלק מחוק-יסוד: החקיקה. אגב, גם צידדתי, בניגוד למה שאתם מציעים, ב-65 חברים להתגברות, כפי שהציע שר המשפטים יעקב נאמן, זכרו לברכה, בשנת 2012. זאת הייתה עמדתי. לכן אין 65 שתומכים בדבר הזה. זאת כבר שיטה שסופרים את הקולות שלנו – מישהו לוקח את הקולות שלנו ומספח אותנו לעמדות שלו. לא. אנחנו תומכים בהתגברות לא ברוב רגיל וכחלק מחוק-יסוד החקיקה. זאת עמדתנו. אני רוצה לומר, אתם באופוזיציה מותחים, מותחים – כפי שהאופוזיציה מתחה בעבר, זה לא חדש – ביקורת על האופן שבו מתקנים חוקי-יסוד בכנסת הזאת ובכנסת הקודמת. חלק מחוק-יסוד: החקיקה חייב לכלול איך מחוקקים חוקי-יסוד ובאיזה רוב משנים אותם. לא בונים חוקה טלאי על טלאי או בהוראות פרוביזוריות. זאת החובה של הכנסת. אני רוצה להגיד לכם עוד משהו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מה עשית בשבוע שעבר – – – יחסי אנוש – איזה צביעות. כמה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אם אתם רוצים – אני לא רוצה להרים את הקול יותר מדי. אם אתם רוצים – ולא משנה איזו סיעה באופוזיציה – לנהל דיאלוג רציני, אמיתי, סביב הנושא הזה, אני מוכן. הוא לא יתנהל בצורה של הכתבה משום צד, אבל גם זה סוג של הכתבה. דבר אחרון – יש שיטות משפט שונות. בבריטניה, שחבר הכנסת התייחס, יש הצהרת בטלות – מצהירים שהחוק בטל. באופן בסיסי, אין דמוקרטיה מערבית ולא יכולה להיות דמוקרטיה בלי ביקורת שיפוטית-חוקתית, כי גם הכנסת יכולה לחוקק פגיעה בזכויות האדם במידה קיצונית. זה דבר שאדם דמוקרטי לא יקבל, כי דמוקרטיה איננה רק שהרוב יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. בדמוקרטיה יש גם תוכן, תכנים מהותיים נוספים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר גדעון סער. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הראשונה, של חבר הכנסת משה גפני, הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חברי הכנסת, אנחנו עומדים בפני שתי הצבעות שמיות. בבקשה, גברתי המזכירה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – נגד משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזמי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עמיחי שקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. 62 נגד, 50 בעד. אני קובע שהצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו של חבר הכנסת משה גפני לא התקבלה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול לחזור, בבקשה? דבר ברור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 50 בעד, 62 נגד. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק השנייה, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, המוצמדת להצעה הראשונה. בבקשה, גברתי המזכירה. הוגשו 20 חתימות מטעם האופוזיציה או הליכוד. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מזכירת הכנסת, אל תהיי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חיים, אתם כל יום פוגעים בכבודו של ראש הממשלה. כל יום. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזמי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת יואב גלנט – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד גבי לסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד מיכל רוזין – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. 64 חברי כנסת נגד, 50 בעד. אני קובע שהצעת החוק המוצמדת של חבר הכנסת ישראל אייכלר לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הגבלת עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/158/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הגבלת עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת שלמה קרעי, עשר דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי בנימין נתניהו, ראש הממשלה בעבר ובעתיד, בעזרת השם, אדוני היושב-ראש, ממשלת השינוי והריפוי מגלה את פרצופה האמיתי: זו ממשלת שחיתות והונאה; ממשלה של אילי ההון; ממשלת ג'ובים לחבר'ה מהשכונה; ממשלה שהחליטה להילחם מלחמת חורמה באזרחים כדי לפנק עוד ועוד את הטייקונים; בעד הבנקים ונגד האזרחים. זו ממשלה, אדוני היושב-ראש – ואני מאוד מקווה שאתה לא תצטרף אליה בהצבעה הזאת – שבחרה להמשיך ולמלא את כיסם של אילי ההון בבנקים במיליארדי שקלים בכל שנה על חשבון הזוגות הצעירים ומעמד הביניים הקורס. רק בשבוע שעבר הצגתי כאן מעל הדוכן חלק קטן מהדוחות הכספיים של הבנקים לשנת הקורונה. הם באו במסכנות בתחילת המשבר, אמרו שהם הולכים להפסיד ושהם צריכים עזרה ולא יכולים אפילו לבוא לקראת הציבור ולהוריד במעט את הריבית דריבית שהם גובים על דחיית תשלומי המשכנתה. בדוחות הכספיים שלהם ראינו את הרווח הנקי במיליארדים בשנת הקורונה, ואם מתקנים את תכנוני הדוחות שהם עשו באמצעות הפרשות עודפות להפסדי אשראי, מגלים שהם הרוויחו בשנת הקורונה יותר מאשר בכל שנה רגילה. אדוני היושב-ראש, הזוגות הצעירים ומעמד הביניים זועקים לעזרה. מאות אלפי מובטלים שהיו – יצאו נגדם. אנשים לא גומרים את החודש ונאלצו לדחות תשלומי הלוואות, והבנקים עשו קופה על חשבון כולנו. יתרה מזו, המדינה עוד נתנה, בגלל התחנונים והמסכנות שלהם, מיליארדים ללא ריבית, והם השתמשו בהם כמכפיל רווח ולא כסיוע לחלשים. ואתם, ממשלה של שבעים ועשירים, מחליטים להתנגד להצעת החוק הזאת שאני מביא כאן? למה? מילא, אני יכול להבין שהפריפריה והחלשים לא מעניינים אתכם, כדי לפעול באופן אקטיבי לטובתם – כי הרי לא ג'ובים לחבר'ה זה לא מעניין – אבל להתנגד באופן אקטיבי לפעולות לטובת האזרחים? למה? מה עשו לכם רע הזוגות הצעירים ומעמד הביניים, שבסך הכול רוצים תחרות בשוק? מדוע אתם נגד תחרות אמיתית שתערער סוף-סוף את המונופול הבנקאי? ברשותכם, אני רוצה לתת קצת רקע למי שלא יודע על מה מדובר. שוק המשכנתאות כיום נחשב לשוק חצי מונופוליסטי, בגלל מיעוט השחקנים בו. התחרות היחידה הקיימת לכאורה היא בעת לקיחת המשכנתה – וגם זה לא מדויק. בחודשים האחרונים, מאז שביטלתי בשיתוף פעולה עם המפקח על הבנקים יאיר אבידן את מגבלת שליש הפריים, התוודענו לכך, אדוני היושב-ראש, שהבנקים עשו יד אחת והעלו את מרווחי הריבית תוך שימוש לרעה בכוח שלהם. הם פגעו בטובת הציבור באמצעות דריסה מונופוליסטית ודיכאו את התחרות באופן משמעותי, כאילו יש כאן רק בנק אחד בישראל. אם בעת לקיחת המשכנתה התחרות היא בדיחה עצובה, תארו לעצמכם מה קורה כאשר רוצים להיכנס לתחרות תוך כדי אורך חיי המשכנתה. זוג צעיר נדרש לשלם עשרות אלפי שקלים קנס כדי למחזר את המשכנתה וליהנות קצת מהתחרות שבשוק. כדי לחסום את התחרות הבנקים מחייבים אותם בכל הרווחים העתידיים שהם ציפו להרוויח ב-20 השנה הבאות. למעשה, הבנקים משעבדים את הזוגות הצעירים למסלול היקר שהם בחרו לעצמם בתחילת הדרך, בלי שום יכולת לשפר עמדה לאורך כל חיי המשכנתה. העמלה הזאת היא החסם העיקרי לתחרות בשוק המונופוליסטי ממילא הזה. אני רוצה לתאר לכם, כדי שתבינו, לסבר את האוזן עד כמה מושחתת העמלה הזאת שאתם הולכים להתנגד לביטול שלה. ההיסטוריה של העמלה הזאת: העמלה הזאת נקבעה בראשיתה כפיצוי על עלויות גיוס, והפכה למכונה משומנת להדפסת שטרות לאילי ההון. אני רוצה להציג לכם את ההיסטוריה. בשנת 1981 – תקופה של שוק משוגע ושינויי ריבית קיצוניים – נגיד בנק ישראל קובע בצו עמלת פירעון מוקדם בשיעור של כמה חודשי ריבית; כמה חודשי ריבית – סכום לא גבוה מאוד. בשנת 1989 הריבית מתייצבת על 5%, וכדי לשפות על עלויות גיוס – לא על רווחים עתידיים – נקבעת עמלה בהלוואות צמודות בלבד ובאופן של הפרשי הריביות. בהמשך, כבר שנה לאחר מכן, הכנסת והממשלה מנסים לבטל את העמלה הזאת – לפני 30 שנה. הממשלה באה ואמרה – אני אקריא לכם מה אמרו כאן בממשלה. בא שר הכלכלה דאז, בתגובה על הצעת החוק של חבר הכנסת פורז, ואמר: "בעניין הזה של הרעיון לבטל את עמלת הפירעון המוקדם יש משום התפרצות לדלת פתוחה. היוזמה הזו בהחלט עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה". אבל גם אז באו הבנקים ובאו כל מיני לוביסטים וניסו להגיד: לא עכשיו, כן עכשיו; אנחנו לא נוכל; אנחנו נקרוס; יש לנו עלויות גיוס מאוד גבוהות. באו לקראתם, ולכן רק צמצמו את הפיצוי על עלויות גיוס למקסימום ריבית של 7.5%. אבל בהמשך הם התרגלו. יש להם אווזה שמטילה ביצי זהב, אז למה לא להמשיך? ב-2002 קבעו שזה חל על כל הלוואות המשכנתה, גם אלה שאינן צמודות, ולא רק על המשכנתאות הצמודות, וכן הלאה וכן הלאה. מדובר כאן בעמלה שלמעשה מחייבים את הלקוח לשלם. הרי מה קורה כשאתה בא לקחת משכנתה? אם אתה לקוח מסוכן, נותנים לך ריבית גבוהה יותר; אם אתה לקוח חסר סיכון, הריבית נמוכה. אבל ביום שאתה פורע את המשכנתה, אתה בוודאי לא חסר סיכון, אתה בוודאי לא מסוכן יותר – אתה פורע, משלם מזומן. אבל מה הבנק עושה? לוקח גם את הריבית של הסיכון שלך 20 שנה קדימה, מהוון את זה, ואתה משלם 40,000 שקל קנס. זו שחיתות. זו חוצפה שלא הייתה כדוגמתה, והעניין הזה צריך להיפסק. מפאת קוצר הזמן, אני לא אתן כאן את חישובי המספרים, אבל במכתב ששלחו חוקרים מהטכניון ואוניברסיטת תל אביב בשנת 2012 – תשמע, אדוני השר – קבעו החוקרים כי יש לבטל באופן מוחלט את העמלה הזאת ולפתוח את השוק לתחרות. גם אברהם פורז בא במליאת הכנסת ואמר להם: תראו, כשבן אדם בא לפרוע פירעון מוקדם, אומרים לו: לא זו בלבד ששילמת כמה שנים ריבית עושק, עכשיו תשלם לנו פיצוי שמגלם את הרווח שהבנק רוצה להרוויח והוא מפסיד אותו בגלל שאתה פרעת פירעון מוקדם. באו הבנקים ואמרו: יש לנו עלויות גיוס, זה הכול רק עלויות גיוס, ואמרנו להם – ככה אומר אברהם פורז לפני 30 שנה: בואו תוכיחו לנו את המקורות שלכם. תראו לי שבאמת לקחתם גם אתם פיקדונות, נתתם בריביות מאוד גבוהות. אבל הבנקים לא הביאו שום הוכחה. גם חבר הכנסת יואב קיש, שהגיש בעצם את הצעת החוק הזו במקור בכנסת העשרים – אני כתבתי את ההצעה והוא סייע לי כאן כדי להביא אותה ביחד, להוביל אותה – ביקש הוכחות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אמילי, את יכולה לשבת בצד השני, בבקשה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והם לא היו מוכנים לתת לו. אדוני היושב-ראש, הבנקים מוסיפים חטא על פשע, ואפילו שיש להם הלוואה שיש בתוכה שני מסלולים – אחד עם הפרשים לטובת הלקוח ואחד לטובת הבנק – את מה שלטובת הלקוח הם מאפסים ומה שלרעת הלקוח הם גובים. חברים, הצעת החוק הזו אושרה פה אחד בכנסת העשרים לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. על הצעת החוק המקורית חתמו רבים מחברי הקואליציה הנוכחית, כמו יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, שהיה גם שותף פעיל יחד איתי, יפעת שאשא ביטון, מירב בן ארי, מרב מיכאלי, מיכל רוזין, עודד פורר – חברי כנסת שהסכימו ורצו שההצעה הזו תעבור ואישרו אותה גם לקריאה שנייה ושלישית – אבל כאן הממשלה כנראה מתנגדת. אני מאוד מקווה שהממשלה תחזור בה מהעניין הזה. בכל מקרה, אנחנו באופוזיציה נמשיך לפעול למען הציבור, ולא רק לטובת הג'ובים והמתנות לחבר'ה, שהממשלה הזו עושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא לכם – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – חבריי משני צדי המתרס: תמכו במאבקם של אנשי העמל מול דורשי העמלה. אל תיתנו לעשירים להתעשר בלי גבול על חשבון העניים המתרוששים עוד ועוד, ברוח דברי הנביא ישעיה: "חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו". עלינו לשאוף לכך, חברים, שבסופו של התהליך הפירמידה הכלכלית הישראלית תשרת את כלל הציבור ולא את אליטת ההון בלבד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שלמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, שלמה. ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר. עשר דקות. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת קרעי, אתה אמרת שהחלטתם להתנגד. אני דיברתי איתך לפני רבע שעה. ביקשתי ממך לדחות את זה בחודש ימים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אחרי החגים. חודש זה אחרי החגים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני ביקשתי לדחות את זה בחודש ימים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חודש זה אחרי החגים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להזכיר לך, אתה כאן דיברת ותקפת ואמרת, אבל אתה שוכח שאתה 12 שנה היית בקואליציה. אתה שוכח שבממשלה הקודמת יכולת לקדם את זה ולעשות את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו הצעה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואני אמרתי לך שאנחנו בוועדת שרים לא אמרנו: נתנגד; אמרנו: נדחה את זה בחודש – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לאחרי החגים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – נשב, ואני הצעתי לך עכשיו. אני עוד פעם מציע לך: אנחנו לא החלטנו בוועדת שרים להתנגד, אבל ברגע שאין החלטה בוועדת שרים – העמדה שלנו היא להתנגד. אני אומר לך עוד פעם: בוא נדחה את זה בחודש, נשב, נדבר ונקדם את הצעת החוק ביחד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה מה שאני מציע לך, ועוד פעם אומר לך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בואו תעבירו בטרומית ונדון בוועדה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בוא, אני אומר לך, אנחנו לא דנו בזה. כל עוד ועדת שרים לא דנה בזה והחליטה לדחות את זה בחודש, אני לא יכול להעביר את זה אפילו בטרומית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מציע לך, אני עוד פעם אומר לך: בוא נשב. בוא נדחה את זה בחודש. בתקופה הזאת נשב, נדון, נביא את זה אחרי זה. זו ההצעה שלי. אם אתה רוצה להביא את זה להצבעה, התשובה שלי לקואליציה היא להצביע נגד. לכן, אני אומר לך עוד פעם: לא הייתה בוועדת שרים התנגדות להצעה שלך, הייתה החלטה לדחות את זה בחודש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חודש זה אומר אחרי החגים ואחרי התקציב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה בא ואומר לי אחרי החגים, ומתחיל לעשות חישוב, ואני אומר לך: בוא נדחה את זה בחודש, ובחודש הזה נדון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תן לבנקים להמשיך להשפיע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בחודש הזה נדון. אם אתה רוצה להגיע לתוצאה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין במליאה עוד חודש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זו החלטה שלך. אם אתה לא רוצה – הצעת החוק שלך לתיקון פקודת הבנקאות (הגבלת – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> מה אכפת לך? זו החלטה שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – עוד חצי שנה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו יכולים עכשיו להוריד את זה, ואז יש לך שישה חודשים. אני אומר לך, אם הצעת החוק שלך לא עוברת עכשיו, אתה תצטרך לחכות שישה חודשים. אני בא ואומר לך: בוא תדחה את זה בחודש, בוא נשב נדבר. בוא נשב ונדבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – זה אומר אחרי החגים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה – אתה דיברת על המשפחות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש לפני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז תצביעו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – על הקשיים – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עמאר, תציע לו שבועיים. מה יש לך להפסיד? מקסימום יעלה בעוד שבועיים, אם לא תגיעו להסכמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם יש לפני. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> הרי הוא לא רוצה את הפגרה, כי אז זה בעוד ארבעה חודשים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חודש זה אומר אחרי החגים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז בוא נדחה את זה. תשמע, אחרי החגים – בוא במקום חודש שלושה שבועות. אם לא – אני אענה לך. אני אומר לך: שלושה שבועות זה לא נותן את החגים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה פגרה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הפגרה מתחילה ב-8 באוגוסט. יש לך שלושה שבועות דיונים כאן. אתה תחליט. אם אני מתחיל, אז – – – אתה לא רצית – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שבועיים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אמרתי לו שלושה שבועות. שבועיים אני לא יכול. שבועיים אני לא יכול. אני רוצה להביא את זה לפני החגים – זה שלושה שבועות. יבוא לפני החגים. הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הגבלת עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת שלמה קרעי ואחרים, פ/158 – אדוני היושב-ראש, אני רואה אותך הרבה כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בחודש. זה מה שהחלטנו. לא החלטנו להתנגד, החלטנו לדחות את זה בחודש, ואני הייתי שם גם בוועדת שרים לחקיקה. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי בהצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה לגביה עמדה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה תהיה עמדת הממשלה להתנגד. בהיעדר עמדה כאמור, הממשלה תתנגד להצעת החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תרשום. תרשום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מוצע לקבוע כי בנק לא יגבה עמלה בשל פירעון מוקדם של הלוואה לדיור אלא ב-12 החודשים הראשונים מעת נטילת ההלוואה או משכון דירת מגורים, לפי העניין. מוצע להחיל את הוראות התיקון על כל פירעון מוקדם של הלוואה לדיור, כולל הלוואות לדיור שניתנו לפני תחילת ההסדר המוצע. אגף התקציבים מתנגד לקידום הצעת החוק מהטעמים הבאים: לפי סעיף 4(2) לצו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס"ב–2002, עמלת פירעון מוקדם מושתתת על הלוואות לדיור בריבית קבועה בלבד. זאת, משום שבעת מתן ההלוואה לדיור בריבית קבועה, שני הצדדים מקבלים ודאות עבור תנאי ההלוואה: מצד אחד, הלקוח מקבל ודאות בנוגע לריבית שתשולם עבורה; מצד שני, הבנק מבטיח את הרווח מההלוואה. אם יתאפשר ללקוחות שלקחו הלוואה לדיור בריבית קבועה פירעון מוקדם ללא עמלה, תישלל מצד הבנק הוודאות שממנה הוא נהנה כיום. על מנת לפצות על אובדן הוודאות ותוספת הסיכון, הבנק יתמחר את ההלוואה לדיור בריבית גבוהה יותר. לפיכך, צפוי כי ביטול עמלת פירעון מוקדם יוביל לייקור ההלוואות לדיור הניתנות כיום. ביום 21 ביוני 2020 – אני חושב שזה היה בתקופה שלך, כשהיית יושב-ראש ועדת הכספים; חבר הכנסת גפני, אצלך התקיים הדיון ב-21 ביוני 2020 – היה דיון אצלך בוועדה. הצעת החוק עלתה בוועדת שרים לחקיקה, והוועדה החליטה כי המשך הדיון בהצעת החוק יידחה בחודש – הינה, גם קודם נתנו לך חודש של הידברות. לא רק אנחנו ביקשנו חודש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש פגרה. נו, אל תהיה מצחיק. לפני הפגרה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חודש לצורך הידברות בין המציע למשרד האוצר ולבנק ישראל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שבועיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם כבר עשו לנו את זה בכנסת העשרים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בהתאם לכך – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שבועיים. שבועיים אפשר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ההסכמות של המציע עם בנק ישראל נגעו לתיקון שעל פיו יש מקום לאפשר מסלולים שונים להלוואות לדיור על מנת שהלקוחות יוכלו לבחור את מסלול ההלוואה בהתאם להעדפותיהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מסלולים שונים זה עבודה בעיניים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני הצעתי לדחות את זה בחודש ואתה לא הסכמת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שבוע, שבועיים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואני חושב שאתה כאן – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מסלולים שונים זה עבודה בעיניים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – גוזר שאותם אנשים שיכולים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מסלולים שונים זה עבודה בעיניים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה גזרת על אותן משפחות קשות יום שרוצות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מסלולים שונים זה עבודה בעיניים, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – לשלם את כל ההלוואה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה צחוק. זה צחוק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זו ההחלטה שלך. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סגן השר, אנחנו אשמים תמיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אחר כך הצבעה שמית, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ביקשו גם אנשים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני למעלה מ-30 שנה, במצב של שוק קיצוני, נקבעה בחוק עמלה אנטי-ליברלית שמשמשת את הבנקים מאז כאווזה המטילה ביצי זהב, ללא שום הצדקה כלכלית. ברור לכול כי בזמן התהוותה של העמלה הזו הטענה העיקרית שהושמעה מפי הבנקים הייתה כי העמלה באה לפצות אותם כנגד מקורות שלקחו בריביות מאוד גבוהות ולטווחים מאוד ארוכים. למרות זאת, בשנת 1993 החליטו להגביל את הריבית לחישוב ההיוון וקיצצו אפילו בפיצוי על עלויות גיוס, עלויות גיוס, אבל אף אחד לא חלם שזו תהיה אווזה המטילה ביצי זהב לבנקים. אף אחד לא שיער שהבנקים יעשו בזה שימוש כדי לשפות את עצמם על רווחים עתידיים. זו פשוט כניעה מוחלטת, אדוני השר, לעושק ולשחיתות. על פי הערכת הפיקוח על הבנקים, מדובר ברווח נקי של כ-300 מיליון שקלים בשנה מהעמלה הזאת. אלוהי הכסף והזהב. אלוהי השחיתות והנהנתנות. לממשלה הזו, שהולכת עם אילי ההון, אדוני היושב-ראש – וזה ללכת עם אילי ההון: להגיד שאנחנו ניתן מסלול אחר זה עבודה בעיניים; לדחות בחודש, לאחרי הפגרה, לאחרי החגים, זה לעשות צחוק מהציבור. לממשלה הזו, שעושקת את הציבור ויוצאת נגד החלשים, נגד מעמד הביניים ונגד הזוגות הצעירים, אני רוצה להקריא מתוך הפטרת השבוע, הפטרת חזון של ערב תשעה באב: "שמעו דבר ה' קציני סדֹם האזינו תורת אלהינו עם עמֹרה – – – למדו היטב דרשו משפט אשרו חָמוֹץ" – חמוץ זה נגזל; תצילו את הגזול מייד זה שמבקש לעשוק אותו – "שפטו יתום ריבו אלמנה – – – שריך סוררים וחברי גנבים כֻּלו אֹהב שֹׁחד ורֹדף שלמֹנים יתום לא ישפֹּטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". אתם – אדוני השר, חבריי – אתם ממשלה שמקריבה את הזוגות הצעירים כקורבן על מזבח הזהב שהבנקים נאחזים בקרנותיו. תתביישו לכם. מירב בן ארי, יפעת שאשא ביטון, אתם נבחרתם על הדגל של יוקר תשלומי הדיור. אתם עכשיו נותנים יד לבנקים להרוויח עוד מיליארדים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה לא דוחה את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי זה שקר, כי הם רוצים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הציעו לך לדחות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אנחנו מכירים את זה. זה כבר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה מכירים? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כבר אושר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת העשרים. את חתמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא דיברת עם אף אחד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע, הוא כבר אמר – רוצים להוסיף מסלול. זה שקר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הממשלה שלך עשתה עם הבנקים? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו אישרנו לקריאה שנייה ושלישית בכנסת העשרים. אילת שקד חסמה את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> את היית חתומה על החוק. כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היינו ביחד באותה כנסת בכלל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אצל יואב קיש – יואב קיש הגיש את החוק בשמי. אני הייתי מחוץ לכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה לסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. השר מאיר כהן, אתה יוצא נגד תושבי דימונה. מיכאל ביטון, אתה יוצא נגד תושבי ירוחם, נגד הזוגות הצעירים. מאיר יצחק הלוי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי, אתה יוצא נגד תושבי אילת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 12 שנים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם צריכים את העזרה שלך מול הבנקים. אל תצאו נגד הציבור שבחר בכם. הבנקים לא בחרו בכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. אנחנו עוברים להצבעה שמית, גם לפי בקשת הממשלה וגם לפי בקשת האופוזיציה. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. חברי הכנסת, חברות הכנסת, נא לעזור לנו לנהל את ההצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזמי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת יאיר גולן – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד עופר כסיף – בעד מיקי לוי – נגד פטין מולא – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת, חברות כנסת, שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. להלן תוצאות ההצבעה: 59 חברי כנסת נגד, 55 בעד. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות של חבר הכנסת שלמה קרעי לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק סיוע לנפגעי האסון הלאומי בהר מירון, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/717/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק סיוע לנפגעי האסון הלאומי בהר מירון התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יעקב אשר. יעלה וינמק חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה על ניהול הישיבה הטוב. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה התוצאה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 59 נגד, 55 בעד. החוק לא עבר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הרשימה המשותפת הצביעה איתנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, זו התוצאה, לא פירטתי מי הצביע איך. אבל בוא נשמע את חבר הכנסת יעקב אשר, שינמק את ההצעה. אדוני, עשר דקות מלאות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר חמד, בשנת 2001 התרחש אסון ורסאי, שגבה קורבנות, אסון לאומי שקרה כאן בארץ. כמה חודשים לאחר האסון הוגשה הצעת חוק שיזם חבר הכנסת רוני מילוא, שקיבלה – שהצטרפו אליה מכל סיעות הבית. אפי אושעיה, יגאל ביבי, מוחמד ברכה, חבר הכנסת גפני – הנציג היחיד שנשאר עוד מאז – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו תומכים בהצעה שלכם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. – – יעל דיין, דוד לוי, מוסי רז – אתה חתום על הצעת חוק של ורסאי, האסון בוורסאי, הפיצויים למשפחות – יוסי שריד, רומן ברונפמן, כל קצוות הבית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פעם היה להם מצפון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המטרה של החוק – אני מקריא מדברי ההסבר: הצעת החוק באה להבטיח פיצוי לנפגעי האסון אשר לא יוכלו לקבלו בכיסוי ביטוחי. אני מוסיף כאן שעד היום יש משפחות שעדיין מתנהלות בבית המשפט, מאסון ורסאי. חלקן קיבלו את הפיצויים בתביעות אזרחיות. הצעת החוק הזו של רוני מילוא עברה, ובתקופה הראשונה, עד שקיבלו את הפיצויים דרך בתי המשפט, הם קיבלו פיצוי מהמדינה. הצעת חוק טובה ונכונה. עכשיו בואו נלך לכנסת של ימינו, לממשלה של ימינו. רק לפני חודשיים סחרתם בדמם של ההרוגים. הבאתם את הוועדה הממלכתית, ועדת החקירה הממלכתית, לישיבה הראשונה, ואמרתם, ואני אצטט: "בנט: זהו אחד האסונות הגדולים – – – ליבנו דואב – – – על עשרות ההרוגים, ליבנו עם המשפחות האבלות". בנימין גנץ: יש לנו "חוב מוסרי וערכי למשפחות". יאיר לפיד: "אני עוקב בדאגה, כאב וחרדה אחר האסון הנורא שאירע בעת ההילולה". גדעון סער: יש לנו חוב למשפחות. אתם באמת, חברי הממשלה, יש לכם חוב למשפחות. המדינה בעלת חוב למשפחות הללו. אפילו אביגדור ליברמן – אני מצטט: "מדובר במאמץ משותף שלי ושל שר הביטחון – – –" – על ועדת החקירה הממלכתית – "בסוגיה חשובה, שתעשה צדק עם המשפחות". המשפחות האלה לא רוצות רק צדק, הן גם צריכות סיוע. אחת האימהות של אחד ההרוגים באסון כתבה לי שחייבים לתת את הדעת על משפחות הנפגעים: אני אימא, ויש לי עוד חמישה ילדים חוץ מהילד שנהרג שנפגעו קשות נפשית מהאסון הזה. היא הפסיקה לעבוד, הבית קורס, והממשלה הרעה הזאת דוחה את זה לעוד חודש. בן שכול כותב לי: אבא שלי היה גר בשכירות – ונהרג – אין לנו בית, אין פרנסה – ותקשיבו טוב: הקהילה החרדית במקום שבו אנחנו גרים אספו בשבילנו עשרות אלפי שקלים. הוא פונה: תעשו משהו בשבילנו, חרב עלינו עולמנו. ואתם, הממשלה, שכדי להכות בציבור החרדי השתמשתם במשפחות האלה, אתם דוחים את זה בחודש? איך אתם לא מתביישים, גדעון סער, אילת שקד, בנט? 45 ההרוגים האלה הם קורבנות של ההזנחה, הזנחה של המדינה, שהזניחה את המקום הזה במשך שנים. הנפגעים האלה הם הקורבנות הדוממים, הנפשיים, של אסון מירון. אני אתן לכם רשימה חלקית, בלי שמות: בן 37 מביתר עילית, אב לעשרה ילדים; בן 28 מגבעת שמואל, זוג צעיר, שלושה ילדים; אב לחמישה ילדים; אבל לתשעה ילדים; בחור בן 22, אב לילד בן שנה, וכן הלאה וכן הלאה. האנשים האלה נפגעו באסון הזה, האנשים האלה יכולים לקבל את הסיוע והמזור של המדינה בתקופה הזאת, כי הם לא יראו פיצויים אולי עוד 10 או 15 שנים דרך בתי המשפט. אני לא מבין את הצביעות ואת הרוע. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שחתומים איתי פה על הצעת החוק הזאת חברי כנסת מכל המפלגות. יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו חתמה איתי על החוק הזה; מתן כהנא, שר הדתות, כשהוא עוד לא היה שר דתות, חתם איתי על הצעת החוק הזאת; זאב אלקין חתום על הצעת החוק הזאת; תמר זנדברג. ואתם מגיעים לוועדת השרים ודוחים את זה בחודש, בלב של אבן, בחוסר רגישות מינימלית. ודאי יעלה לפה אחר כך מי שיעלה לענות ויספר שעובדים על הצעת חוק ממשלתית ועובדים על הצעת חוק כזאת או אחרת. ביקשו ממני מהממשלה לפני ועדת שרים אם אהיה מוכן לדחות את זה בשבועיים. אמרתי: שבועיים – לא, אבל בשבוע אני מוכן לדחות, בהסכמה. ואז אני מקבל את התוצאות של ועדת שרים – חודש. למה? ככה. המדינה שילמה באסון צפית שהיה. מישהו מהבית הזה התנגד? למה דמם של האנשים האלה הוא הפקר? זה אסון לאומי. הצעת החוק שלי היא העתק מדויק של הצעת החוק של ורסאי. מדויק. זה לא מתנות לחרדים. אבל כשאנחנו, אדוני היושב-ראש, נמצאים בתקופה שבה עומד שר אוצר ואומר – אתה יודע, יש כאלה אנשים שאוהבים לעשות טוב. אחמד, יש אנשים שרוצים להיטיב עם מישהו, אז הם מיטיבים – הם עוזרים למישהו, למשהו, לנושא שחשוב להם. יש אנשים שמיטיבים רק אם הם יודעים שההטבה הזאת תעשה רע למישהו אחר, והדוגמה הקלאסית בימים האחרונים, אדוני היושב-ראש: שר האוצר מוכן לטפל באלימות במשפחה. הוא מוכן לתת 50 מיליון, אבל הוא מוכן לתת את זה – אתם יודעים למה? לא בגלל שזה חשוב לו; אלימות אף פעם לא הפריעה לו. יש איזה סיפור, משהו על ילד, אני לא יודע מה; לא, לא יפה להגיד את זה, אני מוחק את זה מהפרוטוקול. אלימות אף פעם לא הפריעה לו, אבל הכיף שלו זה לבוא ולהגיד: אני אתן לכם את זה מהכסף של הילדים במעונות. ביטן וביטון ידידי, תקשיב. ייתנו כסף לאלימות במשפחה רק אם ייקחו את הכסף הזה מהמעונות, מהילדים, מהנשים העובדות. אני כראש עיר – ואתה יודע את זה – פתחתי את מרכז ההכוון לתעסוקה הכי יפה בארץ, הכי מקצועי בארץ. הצלחנו להגיע למצב שנשים יצאו לעבודות בשכר גבוה יותר בכל התחומים – בהייטק, בחשבונאות, בכל מה שאתם רוצים, לא רק מורות וגננות, ויש היום כמעט 80% תעסוקת נשים. אז את זה רוצים להחריב? ולא רק להחריב אלא להכות יוסי ביוסי – לבוא ולהגיד לציבור שלמשפחות שחוות אלימות, שזה לאו דווקא מהציבור החרדי – להגיד להם: אתם תקבלו את זה רק אם ניקח מהחרדים, מהילדים החרדים. איזו צביעות, איזה רוע לב. לא אכפת לכם מהמשפחות במירון. לא היה אכפת לכם כלום חוץ מהכותרות שלכם. ממשלה בלי לב, בלי נשמה ובלי מנדט מהעם הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אשר. ישיב השר חמד עמאר, ואני מבקש מחברי הכנסת, בבקשה מכם, אם תוכלו להקפיד על עטיית מסכה, אנחנו נודה לכם. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יעקב אשר, אני מציע – אתה יודע, בוועדת שרים לחקיקה הוחלט לדחות את זה בחודש, וזה אומר שאין עמדה – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ספר את זה למי – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אין עמדה לוועדת שרים לחקיקה, וזה אומר שצריך להתנגד להצעת החוק. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מציע לך: בוא נדחה את זה בחודש. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בשום אופן. הסכמתי לשבוע, הסכמתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא פטנט. אם הצעת החוק, אנחנו רואים שבסופו של דבר היא הצעת חוק – אתה יודע וכולם יודעים שאנחנו מאמינים שצריך לפצות את אותן משפחות, אבל פה לכולם ברור וכולם יודעים: צריך להיות תיאום, לא בהצעת חוק. אדוני היושב-ראש, הצעת חוק סיוע לנפגעי האסון הלאומי בהר מירון, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יעקב אשר ואחרים – ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בחודש. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם נקבעה עמדה לגביה בוועדת השרים לענייני חקיקה, העמדה תהיה להתנגד. בהיעדר עמדה כאמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. מוצע, חבר הכנסת יעקב אשר, מוצע להקים ועדה ציבורית שתגבש אמות מידה והמלצות ביחס לאופן מתן הסיוע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – זה החוק שלי, מה – – – אני לא קובע סכומים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז בוא תשמע, בוא תשמע. אני איתך. אנחנו חייבים לפצות את המשפחות האלה. כולנו – ליבנו איתם. אז בוא נדחה את זה בחודש. עד אז תקום ועדה ציבורית, ואני יודע שעובדים על הנושא ועובדים על מתווה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תגיש חוק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מוצע להקים ועדה ציבורית שתגבש אמות מידה והמלצות ביחס לאופן מתן הסיוע, בהתחשב בין היתר במספר הנפגעים במשפחה, במידת הפגיעה של כל אחד מבני המשפחה ובמקורות ההכנסה של המשפחה, ועל בסיסן של ההמלצות יכין שר האוצר תוכנית סיוע. סיוע כאמור יינתן מעבר לזכאות המגיעה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – קצבאות ילדים. שלא ייקח את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> סיוע כאמור יינתן מעבר לזכאות המגיעה לנפגע לפי כל דין. עוד פעם: סיוע כאמור – אני מציע לך, כי אתה לא מקשיב לי – יינתן מעבר לזכאות המגיעה לנפגע לפי כל דין. אגף התקציבים מתנגד לקידום הצעת החוק מהטעמים הבאים: הצעת החוק האמורה מבוססת על חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצפה באולמי ורסאי בשנת 2002 – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אולמי ורסאי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מכיר, אני יודע. אני מכיר, גם זוכר. תאמין לי, אני זוכר. גם את התמונות אני זוכר, תמונות מאוד קשות. כולנו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – חוק, זה אותו חוק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז בוא תשמע. – – וקובעת את קבוצת האוכלוסייה שתהיה זכאית לסיוע באופן דומה לנוסח של חוק הסיוע לנפגעי ורסאי. יחד עם זאת, מאפייני האסון במירון שונים משל האסון שהתרחש באולמות ורסאי, ולא ניתן להסתמך באופן ישיר על ההגדרות של חוק הסיוע לנפגעי ורסאי עבור חוק לסיוע לנפגעי האסון במירון. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הדם של החרדים פחות סמוק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע, אם הייתי – הייתי אומר לך. תשמע, אני מדבר איתך באופן ישיר, אני מסתכל לך בעיניים, ואין קשר בין זה לזה. בוא תשמע את כל התשובה ואז תבין. בין היתר, אסון ורסאי התרחש במתחם סגור. זה היה אסון במתחם סגור. אותם אנשים אותרו, ידוע – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה משנה אם סגור או פתוח – – – מוות זה מוות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – – תחום וקטן, עם מוזמנים ידועים מראש, ואילו האסון במירון התרחש במהלך אירוע המוני שכלל מאות אלפי משתתפים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא שומע אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בוסו, תודה רבה על ההערה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואילו האסון במירון התרחש במהלך אירוע המוני שכלל מאות אלפי משתתפים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה משנה? באמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הנוסח הנוכחי של החוק אינו תוחם את האוכלוסייה הנפגעת, ולכן צפוי להביא לחשיפה תקציבית גבוהה. לכן – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אנחנו יודעים כמה מתים יש – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – נדרשת עבודת עומק על מנת לאפיין – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> התשובה היא כי המתים הם חרדים – – – זאת התשובה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה שאתה אומר זה לגבי מצב התכנון, ההיערכות. אנחנו יודעים כמה מתים יש, כמה משפחות. חמד, אנחנו מדברים איתך באמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה לא מפריע לי בכלל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה זה משנה כמה היו שם – חצי מיליון. יודעים כמה מתים יש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נדרשת עבודת עומק על מנת לאפיין ולתחום את האוכלוסייה שנפגעה הנדרשת לתוספת הסיוע, תוך מיקוד במשפחות הנפטרים בלבד. כדי לגבש מענה מותאם תוך בחינת ההשלכות התקציביות והמשפטיות, מוצע כי משרד האוצר, בתיאום עם משרד המשפטים, יבצע עבודת מטה לבחינת הסוגיה האמורה ויגבש מתווה ייעודי. עבודה זו תכלול, בין היתר – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – בזמן הפטירה – – – כסף, לאנשים לקבר – – – ועדת חקירה, עוד שלוש שנים לא נדע מה קורה שם אפילו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חמד, עוד שנה יהיו בחירות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חמד, מתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם ועדת השרים לחקיקה הייתה רוצה להתנגד, היא הייתה מתנגדת. אנחנו לא התנגדנו לזה, אנחנו אמרנו: בואו, תנו חודש. אנחנו עובדים על צוות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתם יכולים להתנגד, אתם הורגים את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני הייתי שם, לא מרחנו את זה. דיברנו על זה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – ועדת חקירה – – – אבל משפחות שרעבות לפת לחם זה לא מעניין, כי זה דם חרדי. בושה. בושה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לך, אתם הייתם בשלטון 12 שנים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? האסון היה לפני כמה חודשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ואתם כל הזמן באים וטוענים טענות שאני לא מצליח להבין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האסון היה לפני כמה חודשים. אתם לא מתביישים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – – לגבש מענה מותאם תוך בחינת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תנו לשר לסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, רציתי להזכיר לך שמתוך 12 שנים אתם הייתם איתנו 10 שנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שיגיד באומץ לב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אני לא חושב שאת יכולה להגיד לשר מה להגיד. כשאת תעלי על הדוכן תגידי לו מה להגיד – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה להגיד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הוא רוצה להגיד את דבריו, אז – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מי שגנב את הממשלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תני לו להגיד את דבריו עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חמד, אתה היית איתנו 10 שנים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה יותר ותיק ממני, או אנחנו נכנסנו ביחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחי, היית – – – אתה, הבוס שלך היה שר בממשלה, שר הביטחון – – – היה שר במגוון רחב של משרדים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עד לפני שלושה חודשים – חודש – היית שר כאן, עומד, עונה לכולם וצועק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רציתי להזכיר לך שאתם הייתם איתנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – 53 מיליארד מצאתם – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כדי לגבש מענה מותאם תוך בחינת ההשלכות התקציביות והמשפטיות, מוצע כי משרד האוצר, בתיאום עם משרד המשפטים, יבצע עבודת מטה לבחינת הסוגיה האמורה ויגבש מתווה ייעודי. עבוד זו תכלול, בין היתר, את הגדרת האוכלוסייה הנפגעת מבחינת מנגנונים – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מה יש להגדיר אותם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אשר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איתן, לשלם לקבורה אין להם. לקבורה. לקבורה אין למשפחת צרפתי לשלם. הם בחובות. תתביישו לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת יעקב אשר, אני רוצה להזכיר לך, רק לפני חודש היית בממשלה. יכולתם להביא את זה בהחלטה מהירה ולהעביר את זה. אז אני מבקש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה לא הסכמת לדחות את זה בחודש, אז אני מבקש מהקואליציה לדחות את הצעת החוק ולהתנגד. תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – מי כתב את התשובה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לשר חמד עמאר. חבר הכנסת יעקב אשר, אתה רוצה להשיב? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למסכנים האלה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 53 מיליארד מצאו, כסף לזה – לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אותו ליברמן, לאזרחות, לזה, 50 מיליארד שקל נתתם, אבל אוכל למסכנים? ליתומים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אשר, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני השר חמד עמאר, אני מכיר אותך הרבה שנים. נאבקנו ביחד בנושא תאונות הדרכים וניאבק הלאה. אני חושב שאתה אדם הגון, ודווקא בגלל שאתה הגון, ישבתי וריחמתי עליך, איך אתה מקריא את דברי ההבל האלה, הבל ורעות לב; לא רעות רוח, רעות לב. להגדיר את הנפגעים? מה יש להגדיר אותם? אתה יודע איך מגדירים אותם אצלך במפלגה? יש להם כיפה ויש להם פאות, זו ההגדרה שלכם. שיחקתם עם השם של ההרוגים האלה. מתן כהנא חתום על הצעת חוק שלי. ניר אורבך, יושב-ראש הוועדה, מתן חתום איתי על זה. למה לדחות את זה לעוד חודש, לבחון? לקחתי את החוק של ורסאי, התאמתי אותו אחד לאחד לאסון הנורא הזה. איך אתם לא מתביישים לעמוד כאן ולהקריא את השטויות האלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתפלא, הוא מתבייש, אבל אין לו ברירה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשיבו, תרשמו את זה אצלכם בכל מקום במשרדים אצלכם: אתם לא תהנדסו אותנו ואתם לא תאיימו עלינו בתקציבים ולא תצליחו להנדס את האוכלוסייה שלנו. אנחנו נישאר חרדים גאים, שמאמינים בתורת משה, מאמינים שזו הזכות שלנו בארץ. לא תפחידו אותנו עם מעונות, לא תפחידו אותנו עם כל הדברים הללו. לא תפחידו אותנו. דבר אחד אני מבקש מכם, לפחות: תכו בנו כמה שאתם רוצים אבל תגידו את האמת. צבועים, צבועים שכמוכם. חודש שלם בחשתם בדמם של ההרוגים האלה, שאולי תקימו ועדת חקירה ממלכתית שאולי תמצא משהו על מישהו מהממשלה הקודמת. לא עניינו אתכם המשפחות. לא עניינו אתכם האלמנות. לא עניינו אתכם העבודה והפרנסה שלהם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתביישו. תהיו אמיצים, תהיו גברים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – תעמדו פה ותגידו: אנחנו רוצים – מפריעים לי, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת, נא לשבת, בבקשה. חברת הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת ינון אזולאי, למקומך, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת יעקב אשר, מנסור עבאס לקח להם את כל הכסף, לא נשאר ליהודים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לעובדים הזרים יש כסף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, הוא ביקש שאני אגן עליו גם בשמכם, אז בבקשה לא להפריע לו לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע לו לדבר, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להפריע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא נמצא באמצע הפאנץ'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים קריאות ביניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה על כל ההערות. תודה רבה. הוא לא זקוק לעזרתך, אדוני. תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, חמד עמאר, ותעביר את זה לבוס שלך: לא מדובשך ולא מעוקצך, כי אתה יודע מה תהיה ועדת הבחינה? בוא אני אגיד לך מה תהיה ועדת הבחינה: ועדת הבחינה תהיה ששר האוצר יכנס מסיבת עיתונאים ויגיד שהוא עוזר להרוגים במירון, והוא לוקח את זה מהורדה של תקציב קצבאות הילדים. זה מה שיעשה האיש הצר והרע הזה. תתבייש שאתה בכזאת מפלגה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. לא, בבקשה בלי מחיאות כפיים. תודה רבה, אדוני חבר הכנסת אשר. אם כך, על פי בקשת חברי הכנסת, אנחנו. עבור להצבעה, והצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת שטרית, מספיק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, מספיק, אנחנו באמצע ההצבעה. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, אנחנו באמצע ההצבעה, אני מבקש שתאספי את עצמך. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, אני מבקש מכם, אנחנו באמצע ההצבעה. תכבדו את המקום הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ליצמן, חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לך, לך, לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חברת הכנסת מאי גולן, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. חבר הכנסת אייכלר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק עם זה. מספיק עם זה, די. חבר הכנסת אבוטבול, פעם ראשונה. בבקשה, גברתי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, מספיק. את לא מפסיקה להעיר באמצע ההצבעה. זה מפריע לנהל הצבעה. את לא מפריעה לי, את מפריעה למזכירת הכנסת, אז גם אם לי לא אכפת לך להפריע, לפחות תכבדי את מזכירת הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה פשוט כואב, כואב. זה כואב. משפצים בתים במיליוני שקלים ולמשפחות האומללות האלה אין כסף לקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. אנחנו באמצע ההצבעה. לא להפריע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – בעד אלי כהן – בעד מיקי לוי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – בעד מנסור עבאס – נגד מיכל רוזין – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יובל שטייניץ נמצא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, הוא נוכח. הינה הוא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין קודם. עכשיו ההצבעה שלך, אדוני. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יובל שטייניץ – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מבין חברי הכנסת שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, אני מקריא את תוצאות ההצבעה: בעד – 55, נגד – 59. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1138/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התובע הכללי, פ/1138/24, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. יעלה ויבוא אדוני, בבקשה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש שר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש שר. השר אלקין שם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. עשר הדקות החלו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג את הצעת חוק התובע הכללי שאמורה לעלות להצבעה עוד מעט, אבל לפני שאני אציג אותה, אני חייב אולי מעט מילות הסבר עבור מי שצופה בנו בערוץ הכנסת. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לא נמצא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש. יש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר אלקין נמצא כאן. תודה רבה, אדוני, ליצמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קצת להבין מה הולך פה, כי יש פה היום אירוע שחוקים טובים, חוקים שהיו אמורים לעבור פה בהסכמה של קואליציה-אופוזיציה – ניר, חבל שאתה הולך, כי אני בדיוק אמור להזכיר את שמך. אתה יודע למה אני הולך להזכיר את שמך? כי החוק שעולה עכשיו להצבעה הוא חוק שאתה חתום עליו, מילה במילה; לא רק אתה אלא גם מתן כהנא, גם עמיחי שיקלי, גם אביר קארה, גם עידית סילמן, וגם אתה, כן. חתמתם עליו והגשתם אותו. ואתה יודע מדוע אתם הגשתם אותו בתחילת ימי הכנסת? זה אחד מהחוקים הראשונים שהוגשו בכנסת הזאת, מס' 49, מ"ט. אתה יודע למה חתמת עליו? כי בכנסת הקודמת הגיש אותו חבר הכנסת מתן כהנא. אז הוא היה לבד, והגיש אותו. מדובר בחוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה – רפורמה ששר המשפטים שלנו גדעון סער אומר שבכוונתו לקדם, ולמרות שבכוונתו לקדם אותה, ישבה ועדת שרים והחליטה להפיל את החוק הזה. החוק הזה גם לא שונה משמעותית מחוק שהציעה חברת מפלגה – פה זה ימינה, ויש גם תקווה חדשה. חוק בניסוח מאוד מאוד דומה הוגש על ידי חברת הכנסת שרן השכל בכנסת הזאת, וגם בכנסת הקודמת. אז יש פה שתי סיעות שהאג'נדה שלהן בתחום המשפט אומרת פחות או יותר, כמעט במדויק, מה שהצעת החוק הזו אומרת. ובכל זאת, הן הולכות להצביע נגד. מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, כי אחת מהן היא פחות או יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אחת מהן היא פחות או יותר ואחת מהן במדויק, לכן אני צריך להגיד על שתי הסיעות – סיעת ימינה זה במדויק, וסיעת תקווה חדשה זה פחות או יותר. הם הולכים להצביע נגד חוק שהם בעצמם יזמו ודחפו. מאוד יהיה מעניין בהקראה ובהצבעה השמית – ואולי בהזדמנות חגיגית זו, אדוני היושב-ראש, כבר נעביר את רשימת החתימות להצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אחר כך. אבל אנחנו מבקשים פה הצבעה שמית, כי יהיה מאוד מעניין לראות כיצד חברת הכנסת שרן השכל מתקווה חדשה תצביע בחוק שהוא כמעט אחד לאחד מה שהיא רוצה, כיצד חברי הכנסת של ימינה יצביעו. אז בואו נגיד בכל זאת כמה מילים על הצעת החוק. הצעת החוק נועדה לפתור בעיה יסודית בשלטון, בשיטת המשטר שלנו. הצעת החוק הזאת, כמובן – וזו אולי הסיבה שכל כך הרבה חברי כנסת מסיעות הימין חתמו עליה – נוסחה בסיוע של התנועה למשילות ודמוקרטיה בצורות שונות. בסופו של דבר, הצעות החוק הללו באות ואומרות: לא ייתכן שיהיה לנו אדם אחד במדינת ישראל שמחזיק בכל כך הרבה כוח. היועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל, אין אח ורע לכוחו: הוא גם מחזיק במונופול הייעוץ; הוא גם מחזיק במונופול הייצוג; הוא גם מחזיק במונופול התביעה; הוא מחליט מהו האינטרס הציבורי; הוא מגדיר מהו האינטרס הציבורי. הכול – ללא שום בסיס חוקי. יש לנו סמכות אחת ויחידה שיש לה מקור מובהק בחוק, בצורה חד-משמעית, שזו סמכות התביעה; את שאר הדברים הוא בנה, הוא בנה באמצעות פסיקה שבית המשפט העליון – רבים מאותם שופטים שנתנו לו את הסמכויות היו בעצמם יועצים משפטיים לממשלה, ומאוד מאוד רצו לחזק את כוחו של הגוף הזה. והכוח הזה, הכוח האדיר שנמצא בידיים של היועץ המשפטי לממשלה, משמש אותו לרעה. אנחנו יודעים שזה קרה בעבר. אלו לא תיאוריות קונספירציה. הסיטואציה של תיקים פליליים שצצים כנגד נבחרי ציבור – אני יודע שזו אמירה קצת מרחיקת לכת, אז אתה יודע מה, אדוני יושב-ראש הישיבה, אני רוצה להיתלות באילן גבוה – מישהו שעד לפני שבע שנים ישב כמעט באופן קבוע במקום שבו אתה יושב, עם כל מיני הפסקות והפרעות במשך שנים, רובי ריבלין. לפני כשבוע, לדעתי, הוא ישב ממש פה, בטקס חילופי נשיא המדינה. בשנת 2003 הוא אמר במפורש, ללא כחל וסרק, שהיועץ המשפטי לממשלה משמש שליח של מערכת המשפט להיפטר מפוליטיקאים בעייתיים. הוא קרא לזה "כנופיית שלטון החוק". לא אני – הוא, בזמן שהוא היה יושב-ראש הכנסת. לכן, אם מישהו חושב שדבריי אינם ממלכתיים מספיק, אני מציע שיפנה למי שהיה מאוחר יותר נשיא המדינה. עוד אדם אמר את הדברים הללו על השימוש לרעה בכוח התביעה – שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן, זיכרונו לברכה. אני חושב שיהיה מאוד מאוד קשה לטעון שיעקב נאמן הוא אדם שרצה ברעתה של מערכת המשפט או שלא הבין במשפטים. הוא גם אמר – הוא כתב בספרו, שהתפרסם לאחר מותו – אולי אז הוא הרגיש קצת יותר חופשי להתבטא – שהוא מתקשה להאמין שבמדינת ישראל יש אנשים שעדיין לא מבינים שתופרים תיקים. כך אמר שר המשפטים לשעבר. גם השר פרידמן, ואפילו, אפילו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת? היועץ המשפטי לממשלה אמר שתפרו לו תיק. רק לאמסלם דוד אסור להגיד שהם תופרים תיקים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני בדרך לשם. עוד אדם שטען שמערכת המשפט והכוח האדיר שנמצא בידיים שלה וכוח התביעה המשולב בכוח הייעוץ משמשים לרעה הוא אדם שאולי שמו יהיה מוכר לכם, אביחי מנדלבליט. בשנת 2015 הגיש לבית המשפט העליון, מגובה בתצהיר, שתופרים לו תיק, שמדליפים נגדו, שפועלים נגדו. אז יש לנו מערכת שמחזיקה כוח שאין לו אח ורע. אין מדינה דמוקרטית בעולם שבה אדם שאיננו נבחר ציבור מחזיק בכל כך הרבה כוח. השווה את זה הפרופ' שלמה אבינרי – הוא אמר: היועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל מחזיק יותר כוח בהשוואה לנשיא ארצות הברית, לראשי ממשלות. נדבך מרכזי בכוח האדיר שמוחזק על ידי היועץ המשפטי לממשלה הוא שיקול הדעת האדיר שהוא מחזיק בידו להגיש כתבי אישום בכלל, ולהגיש כתבי אישום נגד נבחרי ציבור בפרט. יש עוד אדם שמסכים לכל מה שאמרתי, והוא יושב כאן מולי – שר המשפטים גדעון סער. הוא מסכים לכל מילה מהדברים שאני אמרתי. אתם יודעים למה? כי אני שמעתי מפיו, בנאומים פומביים, במאמרים, במצע המפלגה שלו, אמירות כמעט זהות. גם הוא יודע שהכוח האדיר שנמצא בידיים של היועץ המשפטי לממשלה זה תקלה; גם הוא מדבר על ההכרח להפריד את התפקידים. ובכל זאת, בתחילת השבוע, בוועדת השרים לענייני חקיקה, בוועדה שהוא ניהל, הוא החליט להצביע נגד. אחר כך יאשימו אותנו באופוזיציה שאנחנו פועלים באופן לא ענייני. איפה אתם בקואליציה? מילא עם משהו שנתון במחלוקת, אבל זה מופיע בהסכמים הקואליציוניים שלכם. אני טועה? זה כתוב בהסכמים הקואליציוניים שלכם לפעול לפיצול תפקיד היועץ. אני לא מבקש מכם עכשיו לחוקק דברים שמנוגדים לתפיסות העולם שלכם. אני לא מבקש מכם עכשיו להצביע בעד חוק שמנוגד לתפיסת עולמכם. אפשר להתווכח, אפשר לתקן, אפשר לשנות, אבל מדוע שלא תהיה הפרדה בין תביעה לייעוץ במדינת ישראל? איזו הצדקה דמוקרטית יכולה להיות לדבר הזה? ההסדרים, כמו שאמרתי, הם הסדרים שאמורים להיות מקובלים על כולכם: לקחת את כל תחום התביעה הפלילית שנתון היום בידיים של היועץ המשפטי לממשלה ולייצר משרה חדשה בחוק שנקראת "התובע הכללי". התובע הכללי ימונה באופן ממלכתי באישור הכנסת, באישור ועדת החוקה. הוא ייבחר לתקופת כהונה קשיחה, וניתן יהיה לתת לו עצמאות במילוי תפקידו – לא יהיה עליו מורא אלא מורא הדין. היום באופן אבסורדי מי שעומד בראש התביעה הפלילית במדינת ישראל, לפחות על פי החוק היבש, יכול להיות מוחלף בהחלטת ממשלה. על פי החוק היבש, אין שום הוראה אחרת. החוק אומר שהממשלה תבחר יועץ משפטי לממשלה. יש אומנם החלטת ממשלה שמסדירה את דרכי המינוי שלו, אבל הפה שאסר הוא הפה שהתיר. אפשר מחר בבוקר – אגב, אני ממליץ לכם, ממשלת ישראל, אם אתם יכולים, לפטר את היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי. אתם יכולים לא לקבל את עצתי, אבל אתם יכולים – זו בחירתכם. זו בחירתכם. כל יום ויום שאביחי מנדלבליט נשאר תובע כללי במדינת ישראל זה בידיים של ראש הממשלה. אז אני מביא הצעה שתגן על עצמאות התביעה ואתם תתנגדו? אתם, מגיני שלטון החוק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני קורא לכם להצביע פה באופן ענייני, בהתאם להבטחות שלכם לבוחרים, ולתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני, ואני מעביר לך בקשה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דרך המזכירות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – דרך המזכירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן. בבקשה, אדוני שר המשפטים גדעון סער. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהסכמים הקואליציוניים שלנו לא מופיע שנעביר את הצעות החוק הפרטיות של חבר הכנסת רוטמן – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> וחבל. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – וגם לא מופיע שחבר הכנסת רוטמן יוביל את המהלכים שנוגעים למערכת המשפט. כמובן, אם זה טוב או לא טוב זה עניין של השקפה, אבל זה לא מופיע. ואני רחוק מלהסכים לכל מה שאמרת. אני אגיד למה אני כן מסכים, אבל לחלק מהדברים שאמרת אני ממש לא מסכים. אני אכן תומך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שנים רבות. גם תמכתי בזה כשב-2009 רצה להביא את זה יעקב נאמן בשעתו, אבל למרבה הצער ראש הממשלה אז מנע ממנו את העניין הזה. אנחנו אלה שדרשנו לכלול את הנושא הזה בהסכם הקואליציוני, והוא אכן מופיע בהסכם הקואליציוני בינינו לבין יש עתיד. מה שסוכם בהסכם זה שאני אביא הצעת החלטה לממשלה, והממשלה תקיים דיון בנושא הזה ובסופו של דבר תקבל גם החלטה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תשנה את זה, שלא יהיה כמו של רוטמן. אסור לתת קרדיט – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> סליחה? מה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תשנה את זה קצת, שזה לא יהיה בדיוק כמו שהוא הציע, אחרת אתם – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> קודם כול, זה בכלל לא עניין של קרדיט, כי חבר הכנסת רוטמן לקח הצעת חוק קודמת, של חברת הכנסת שרן השכל. הוא אמר שאין הבדלים גדולים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז שרן תצביע נגד עכשיו? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> בכל מקרה, ככל שיש פה שאלה של קרדיט, זה לא הולך לכיוון הזה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למען הדיוק, זו הייתה הצעה של מתן כהנא. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> גם חבר הכנסת מתן כהנא – זה בסדר מבחינתי. בכל אופן, מדובר, חבר הכנסת קיש, בנושא מאוד מורכב, עם השלכות על הרבה מאוד דברים, ויש יותר ממודל אפשרי אחד לפיצול התפקיד המורכב הזה. אני מקיים בימים האלה סדרה של דיונים. לא כל הדיונים הם דיונים עם אנשי משרדי. חלק מהדיונים הם גם עם אנשי אקדמיה מגוונים שונים, מכיוונים שונים, עם תפיסות שונות. אני חייב להגיד שאני דווקא מוצא תמיכה רחבה בנושא הזה. אני גם מתייעץ עם אנשים שהם בתפקידים בכירים במערכת המשפט היום או שהיו בעבר. אני אחראי לזה שאני אעשה משהו שהוא טוב למערכת, שלא יגרום לה נזק, שהיתרונות שלו הם גדולים מהחסרונות שלו, ולכן אני מקיים את אותם דיונים. זה לוקח חלק מאוד ניכר מסדר-היום שלי. ואני עושה את זה כדי להגיע למודל שהוא בעיניי הכי נכון, ולא מחויב בהכרח למודל שחבר הכנסת רוטמן מאמין בו. כמו שאמרתי קודם, גם לא לכל דבר שמופיע בהצעת החוק עצמה אני מסכים. אנחנו מסכימים על העיקרון שבעניין הזה, שראוי לפצל את תפקיד ראש התביעה הכללית מתפקיד היועץ. אבל אחרי שאני אסיים את המלאכה הזאת – בתוך זמן לא רב, אני מקווה – אני אביא בפני הממשלה הצעת החלטה והיא תכריע. אחרי זה סביר להניח שהנושא הזה יגיע גם לכנסת, כי ככל שהממשלה תאמץ עמדה בכיוון הזה, יהיו לזה גם השלכות בתיקוני חקיקה שיהיה צורך לעשות. לכן, מה שהוחלט זה לא מה שאמר חבר הכנסת רוטמן. הוחלט לדחות את הדיון בהצעת החוק שלו בעוד שישה חודשים. אנחנו בוודאי נסכים שחבר הכנסת רוטמן יצטרף בבוא העת להצעה שאנחנו נביא, מתוך מחויבות לתמוך בנוסח שאנחנו נביא, ואז אנחנו גם נוכל בשמחה להעביר הצעת חוק בקריאה טרומית. אבל סדר הדברים בנושא כל כך כבד משקל – הוא לא יוכרע בדרך של הצעת חוק פרטית אלא בדרך של יוזמה ממשלתית, אחרי עבודת מטה מסודרת שאני מקיים. לכן אני שב ומציע לחבר הכנסת רוטמן לדחות את ההצבעה בשישה חודשים. ככל שההצעה הזאת לא מקובלת עליו, אנחנו ניאלץ להצביע נגד הצעתו. אני גם מבקש מטעם הממשלה קיום הצבעה שמית על הצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, שר המשפטים. חבר הכנסת רוטמן, אתה רוצה להשיב? חבר הכנסת רוטמן. אם לא, אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלתי אם אתה רוצה, אתה לא מקשיב. שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, למי שלא מכיר את סדרי הדיון בבית הזה, זה נשמע כמו הצעה מאוד מאוד מפתה לדחות בשישה חודשים, אבל מה שנקרא, בשביל זה אני לא צריך טובות. גם אם היום נפסיד בהצבעה, בעוד שישה חודשים אני אוכל שוב להעלות את ההצעה ככתבה וכלשונה. מה שנקרא, משלמים לי פה במטבע נטול ערך. אבל אני בכל זאת אנסה את מזלי – אולי אולי נשארים מעט אנשים שמצביעים פה על פי צו מצפונם ולא על פי החלוקה של קואליציה–אופוזיציה; הסבירו לנו שזה דבר מאוד מאוד חשוב, לפעול בדרך הזאת. אבל מעבר לניסיון, שלדעתי אכן מצליח, להביך את הקואליציה בכך שהם מצביעים נגד הצעות חוק שהם עצמם חתומים עליהן כדי לרצות כל מיני גורמים בתוך – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, למשל, בדיוק. אנשים שאך לפני שנייה צעקו צעקות אימים ושבר על הצעת חוק – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שפק, את עם הגב למליאה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – על הצעת חוק שכולנו ידענו שהיא עוברת – ראינו את המספרים – אבל כדי להביך על כך שפעלו בהתאם לקווי הקואליציה והאופוזיציה, אותם אנשים כרגע יצביעו נגד הצעות חוק שהם עצמם תומכים בהן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, קצת קשה לי עם ההפרעה. אבל יש פה נקודה מעבר למבוכה לקואליציה. יש פה גם, בעיניי, בעיה מבנית. מה שבעצם שר המשפטים גדעון סער מציע זה לתת לחתול לשמור על השמנת. הוא בא ואומר: בוא תיתן למחלקת ייעוץ וחקיקה, שלמי היא כפופה? ליועץ המשפטי לממשלה. כבוד השר, אתה בעצם מציע לתת למחלקת ייעוץ וחקיקה, שהיא החתול, לשמור על השמנת, שזה דבר החקיקה, והם שיחוקקו את ההסדרים שיגרעו מכוחם. זה מה שאתה מבקש במקום שהדיון יתקיים כאן בכנסת. אגב, אפשר להקים ועדה בראשות מישהו ממפלגתך שיטפל בהצעת החוק הזאת, זו לא הבעיה. זו לא הבעיה. אבל לתת למחלקת ייעוץ וחקיקה, שנגועים בניגוד עניינים עד כדי כך שכשהיה שר משפטים אחר – אני נותן לך צפי לעתיד – שרצה לפצל והכין, הוא נאלץ לשכור עורך דין פרטי שיכתוב לו את הצעת החוק, כי בייעוץ וחקיקה סירבו לכתוב לו את החוק, כך שהוא שכר את דן אבי יצחק. יותר מזה, כאשר שרת משפטים אחרת, אילת שקד, נתנה למחלקת ייעוץ וחקיקה להכין הצעת חוק לנציב ביקורת על הפרקליטות, כאשר היא נתנה להם להכין את הצעת החוק, הם סירסו אותה סירוס אחר סירוס, עד כדי כך שמי שהייתה אז נציבת הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל, השופטת בדימוס, נאלצה לעזוב את עבודתה בגלל שהרגו את החוק, במקום לתת לכנסת לחוקק הסדר נכון ומנותק מלחצים פוליטיים. בדרך כלל אומרים: בואו ניתן לאנשי המקצוע לחוקק, כדי שלא יהיו לחצים פוליטיים, שתהיה חקיקה מקצועית. אתה מציע לתת לאנשים שהכי נגועים פוליטית, האויבים הפוליטיים של החוק הזה, אתה מציע לתת להם לחוקק את זה, ואתה מצפה שאנחנו נשב בצד ונמחא כפיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל תעשה את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אדוני שר המשפטים, רק אם אפשר מהצד. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה השמית. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> קודם כול, הנקודה הראשונה שהעלה חבר הכנסת רוטמן – ככל שאנחנו נסיים את עבודתנו מוקדם יותר הוא יוכל להצמיד את הצעת החוק שלו להסדר שאנחנו נביא, אז ככה שכשאנחנו אומרים שישה חודשים אנחנו הולכים על התקופה המרבית. לגוף הדברים, הדברים שנאמרו – אין להם יסוד. אני יכול אפילו להגיד מהניסיון הקצר שלי של חודש בתפקיד שייעוץ וחקיקה הגישו הצעת חוק, או הגישו תזכיר חוק, בהתאם לעמדתי ובניגוד לעמדתם. הם הציגו עמדה מקצועית. אני הייתי בעד נוסח אחר – אז מה? אז הם – איזה מין טיעון זה כלפי הדרג המקצועי? איזה מין התגוללות זאת, כאילו הם איזה גורם, שמדברים עליו בצורה כזאת? הם דרג מקצועי, צריך לכבד אותו. לא תמיד חייבים לקבל את עמדתם. בתזכיר החוק הראשון שפרסמתי לא קיבלתי את עמדת הדרג המקצועי, ועשיתי את זה לפי השיטה שלי. אבל להתייחס אליהם כפי שהתייחס אליהם חבר הכנסת רוטמן מחייב מחאה מצידי כשר הממונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים גדעון סער. אנחנו נעבור להצבעה, והיא תהיה שמית. אבקש מחברי הכנסת לשבת וממזכירת הכנסת – להקריא את שמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה משתתפת בהצבעה ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – בעד אחמד טיבי – נגד חיים כץ – בעד מיקי לוי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד עיסאווי פריג' – נגד שלמה קרעי – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין, אני נועל את ההצבעה. נא לספור את הקולות, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל אנחנו כבר בספירת קולות, גברתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תיתן לה. אתם עושים מה שאתם רוצים פה. תיתן לה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך על ההצעה, אדוני. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא נכון – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה יותר מדי עסוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק למען הסר ספק, אין לי מושג מה יחסי הכוחות, אין לי מושג כמה הצביעו ואין לי מושג מה תהיה התוצאה. אולי הקול הזה יהיה זה שיכריע את ההצבעה, מי יודע. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> האגף הזה לא מצטיין בלתת שבחים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תהיה רגוע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה אומר לי להיות רגוע. ובכן, חברי הכנסת, בעד – 50 נגד – 59. אם כך, אני קובע כי הצעת החוק התובע הכללי לא עברה. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/197/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), של חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי. ינמק חבר הכנסת משה ארבל. יעלה ויבוא אדוני לנמק את הצעת החוק ולשכנע את חברי הכנסת בדבר נחיצותה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לפני שאני משכנע את חברי הכנסת, שר הבריאות אמור להשיב לנו על ההצעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, לפני זה, אדוני, עשר דקות לכבודך. בבקשה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> שר הבריאות יגיע להשיב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוא נראה במעלה הדרך. אבל בינתיים הזמן שלך עובר, ואני בטוח שתרצה לנמק את ההצעה, לשכנע את חברי הכנסת כיצד להצביע. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני מדבר על הנושא של החוק לגופו, אני מבקש להתייחס – ולצערי הרב, שר הבריאות לא נמצא כאן – למקרה מזעזע וקשה שאירע בבית החולים לפגועי נפש שלוותה, שבו מאושפז פצע באורח אנוש מאושפז אחר. העובדה שהאירוע הזה קרה בבית חולים בישראל נובעת מתנאי אשפוז לא סבירים, מצפיפות שגורמת גם לעלייה באלימות וממחסור חמור בכוח אדם ובתשתיות שמסכן את המטופלים. צוותים רפואיים בבתי החולים לחולי הנפש, הפסיכיאטריים, קיימו היום עצרת הזדהות. אני רוצה לפתוח בדברים ולחזק את ידם. הנושא הזה חוצה מחנות, חוצה קואליציה ואופוזיציה, ומחויבים כולנו למנוע את המקרה הבא. אדוני היושב-ראש, אני מקווה ששר הבריאות צופה בנו בערוץ הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי שישיב על הצעת החוק – כי לא יהיה שר הבריאות, יהיה בשמו – השר עיסאווי פריג'. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מופתע, אני לא מופתע, אני לא מופתע. לפני כמה חודשים עליתי כאן, על הבמה הזאת, ודיברתי על מר חמיס אבולעפיה, זיכרונו לברכה, מהעיר יפו, בעליה של רשת המאפיות אבולעפיה, שהפכו לסמל, אשר סניפיהן סגורים בחג הפסח. הסיפור התחיל כאשר סעיד, סבו של חמיס, בא למאפייה. מדי שנה היה פוגש את הרב שטאובר, שהיה בעל מפעל נעליים ביפו. הוא בא אליו ואמר לו: אמור לי, סעיד, מה הפדיון השבועי שלך בפסח? נקב בסכום שהיה שווה ערך, אדוני השר לשיתוף פעולה אזורי, שווה ערך לדירה ביפו באותם ימים – בשבוע. רשם לו צ'ק, אמר לו: קח את הכסף, סגור את המאפייה לשבוע בפסח. עשו עסקה, לקח ממנו, נח עם המשפחה והילדים, שיפץ את המאפייה. ככה היה בשנה הראשונה, בשנה השנייה, בשנה השלישית, הרביעית והחמישית. בשנה השישית הגיע סעיד אבולעפיה לרב שטאובר בעצמו ואמר לו: הרב שטאובר, אל תיתן לי כסף. אני סוגר על דעת עצמי את המאפייה, וכל הרשת, כל מאפיות אבולעפיה ייסגרו בפסח. אני ראיתי ברכה במסעדה ואני מכבד את אחיי ונותן לכל אחד את מקומו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה זה קשור לחוק? מה זה קשור לחוק? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו אפנה לדבר על הצעת החוק המוגשת כאן לפניכם היום. אתם בסיעת מרצ שמתם את ערכי הליברליזם בראש מעייניכם – לתת כבוד לכל אדם באשר הוא אדם; נאבקים על הזכות לחופש מדת ונאבקים על הזכות לחופש הדת. והינה, באירוע שלפנינו, פסיקת בית המשפט העליון גרמה לכך שאני – מעיד על עצמי באופן אישי – הייתי מאושפז השנה, בחג הפסח, בבית החולים בילינסון בעקבות פריצת דיסק חריפה בגב, ובעקבות פסיקת בג"ץ לא יכולתי לאכול כלום בפסח בבית החולים. מה שבג"ץ הכריע – שכל אדם יכול להכניס חמץ בפסח לבית חולים בלי שום הגבלה. הצעת החוק מבקשת לאזן את המצב ובסך הכול לאפשר חופש לכל אחד ואחד, ולהעביר את הסמכות למנהלי בתי החולים, כפי שציין בדעת המיעוט כבוד השופט הנדל. כל מנהל בית חולים בתחומו יבדוק מה צורך הלקוחות שלו, ועל ידי כך יכריע. כאשר מדובר בבית החולים האנגלי בנצרת, שמשרת בעיקר אוכלוסייה ערבית, אין שום בעיה, וההיגיון אומר שמנהל בית החולים יאפשר הכנסת חמץ בפסח. זה לגיטימי, זה נכון, זה הוגן. כאשר מדובר בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, לגיטימי, נכון והוגן שמנהל בית החולים יכתוב שלט: להימנע מלהכניס חמץ בפסח. זה מכבד, זה נכון, זה הגיוני וזה מאפשר בעיקר חופש – את חופש הדת. לצערי הרב, בעקבות פסיקת בג"ץ הנוכחית, אין אפשרות לאף מנהל בית חולים באף מקום לבקש מהמאושפזים שלא להכניס חמץ. אפילו לבקש. אני לא מדבר על חיטוט בתיקים ואני לא מדבר על סיטואציות אחרות; בסך הכול לתלות שלט בכניסה: מנהל בית החולים מבקש לכבד את רגשות הדת של המאושפזים. היו הצעות – נמצא כאן שר הבריאות לשעבר – שהציעו לבית המשפט. הציעו לבית המשפט הצעה באותה עתירה להקים חדרון בכל מחלקה שיהיה מטבח חמץ למעוניינים. גם לזה העותרים לא הסכימו, מתוך רצון אלים לכפות עלינו את חילול החג. לליברל אמיתי, הזכות לחופש הדת לא נופלת בערכה מהזכות לחופש מדת. נאבקתם כאן על זכות לחופש מדת באופן קיצוני. העתירה הזאת לבג"ץ הביאה למצב שבו נפגעה ונרמסה זכותם של אנשים שהם לא חרדים בהכרח, אנשים שומרי מסורת. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, למעלה מ-70% או 80% מאזרחי מדינת ישראל מגדירים את עצמם באופן סובייקטיבי כשומרי כשרות בפסח. הם רוצים לא לאכול חמץ – הזכות האלמנטרית הזאת לחופש במדינה יהודית. בתבונה רבה באמת השופט הנדל בא ואמר: לא צריך הכרעה שיפוטית, תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם. אין כאן פגיעה אנושה בזכויות יסוד. לכן, הצעת החוק הזאת מבקשת להסמיך ולתת שיקול דעת מוחלט לכל מנהל בית חולים בתחומו לבוא, לבחון ולהסתכל מה הלקוחות שלו רוצים. תסכים איתי, השר עיסאווי פריג', שבית החולים איכילוב בתל אביב, שמשרת אוכלוסייה מסוימת – מנהל בית החולים פרופ' רוני גמזו, שהוא לא אדם חרדי, יחליט מה מתאים ללקוחות שלו; מנהל בית החולים מעייני הישועה, ולניאדו בנתניה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אלה מטופלים, לא לקוחות. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא שומע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מטופלים, לא לקוחות. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מתקן: למטופליו, בסדר גמור. קודם כול, אני שמח שאתה מאזין בקשב רב – לפחות אתה, אם לא שר הבריאות. זה כבר מכובד. כל מנהל בית חולים בתחומו אמור באמת לתת את הדגשים שמתאימים למטופליו ולאפשר את חופש הדת. אני באמת סבור שמי שהוא ליברל אמיתי בדעותיו ולא כפוף לגחמות כאלה או אחרות צריך בשם הליברליזם – לא בשם היהדות, בשם ערכי הליברליזם – לבוא ולהיות ראש החץ בדרישה הזאת לאפשר לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל את החופש שלו – את החופש שלו לבחור לאכול כשר ואת החופש של האזרח האחר לבוא ולבחור לא לאכול כשר. לצערי הרב, הצביעות בהתגלמותה – הצעת החוק הזאת, אני רוצה לומר לכם, חבריי, בכנסת הקודמת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה אומר שנעשה אותו דבר לגבי תחבורה ציבורית בשבת? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושש במקרה הזה מסיבה אחרת – במקרה הזה אני חושש שכל אדם שלא יתחייב לעבוד בשבת כנהג אוטובוס לא יתקבל לעבודה. יש כאן שאלה משמעותית על שוק העבודה באופן כללי והשלכותיו, אבל שווה שיחה. בוא, תזמין לקפה ונדבר על זה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קודם כול, בשמחה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> האירוע הזה כשלעצמו הוא אירוע אלים שמשתיק זכויות של אנשים שלא מבקשים לכפות על אף אחד את אורחות חייהם. אני רוצה לומר לכם כאן, מעל הבמה הזאת, אני אומר לכם, לצופי ערוץ הכנסת ולקהל הצופים: ישנו שר, שר משפטים, שמתהדר בקרבתו לרבנים ולגדולי ישראל ואולי לשמירת שבת. בכנסת הקודמת הגשתי הצעת החוק זהה, את הצעת החוק הזאת, ודיברתי איתו על זה, והוא אמר לי: אני תומך בהצעת החוק הזאת. היום הוא יושב כיושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, ולפתע הוא לא מאפשר לה לעבור. כנראה שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. לשר הזה קוראים גדעון סער. אני מצטער מאוד – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה בכנסת הקודמת היא לא עברה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> כי לא הייתה ועדת שרים לענייני חקיקה, בגלל בני גנץ. אני מצטער מאוד שהדבר הזה הוא לא באמת מאבק – שהראשונים שהיו צריכים להיאבק עליו, השר עיסאווי פריג', זה דווקא אתם במרצ. אם באמת כנים היו דבריכם – אני ניהלתי שיח בנושא הזה עם העותרים. ישנו פורום שנקרא "הרוב חילוני" שהחליטו להטריד אותי בהודעות ווטסאפ. אמרתי להם: רבותיי, במקום להספים, בואו ננהל שיח. קיימנו שיחת זום, והעליתי את טענותיי דווקא מתוך תפיסת עולם ליברלית. רבים מהאנשים שם השתכנעו. יש צדק בדברים האלה. העובדה שאני אושפזתי בבית חולים בשביעי של פסח ולא יכולתי להכניס כלום לפה, בגלל העובדה שהאוכל בבית החולים לא היה כשר, כי יכולים להכניס חמץ לבית החולים, היא פוגעת בזכות שלי לחופש הדת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, למרות המחויבויות הקואליציוניות, תעשו אמת בנפשכם ותאשרו ותאפשרו להצעת החוק הזאת לעבור. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אשר – ארבל. כל כך הכעסת אותי בדברים שלך, אז – בבקשה, השר עיסאווי פריג' ישיב בשם שר הבריאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, סליחה, סליחה, נכון. מחילה. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1469/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. חבר הכנסת משה גפני, זו הצעה משולבת. בהחלט גם הגשת הצעת חוק שמספרה 1469/24, שהוצמדה להצעת החוק של משה ארבל וינון אזולאי. עומדות לרשותך שלוש דקות מלאות ואנחנו לא נמנע אותן ממך, אדוני. אנחנו נעמוד על כל דקה ודקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני בטוח שאם תרצה הוא יעביר לך שיעור, אם זה יהיה רצונך, אבל אני חושב שעדיף לשמוע את תשובתו. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר פריג', אני שמח שאתה משיב לי. האמת היא ששר הבריאות היה צריך להשיב, אבל אני מעדיף את מה שאתה משיב במקרה הזה. אני מבקש לומר, חבר הכנסת ארבל ואני, ואנחנו – אנחנו פה חתומים כמה על הצעת החוק הזאת – הכוונה היא אותה כוונה, אבל היא שונה. אני רוצה להגיד – מה, הוא הלך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קושניר, חבר הכנסת קושניר, חבר הכנסת אלכס קושניר, אתה גם עם הגב למליאה, אתה גם מפריע לדובר וגם רצו לפנות אליך. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז רק תחזיר לי את הזמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים – אנחנו זה חברי הכנסת יעקב אשר ופינדרוס וחבר הכנסת אזולאי. אורי מקלב, היית אז סגן שר. בקיצור, אנחנו מבקשים בהצעת החוק – ואני מדבר על יהדות, אני לא מדבר על ליברליזם. אני מדבר על יהדות, אנחנו מדינה יהודית. הינה המקרה של מדינה יהודית במלוא מובנה של המילה – שבתקופת חג הפסח לא יוכנס ולא יוחזק במוסד רפואי חמץ או כל מזון אחר אלא לפי הוראות שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל. הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד רפואי שאינו מציג את עצמו ככשר. למשל, מה שאמר חבר הכנסת ארבל, בית החולים בנצרת לא צריך בעניין הזה, אין לא תעודת "כשר", והוא גם משרת את האוכלוסייה שאיננה אוכלוסייה יהודית. הוא לא צריך לשמור על כשרות בפסח, אבל כל בתי החולים האחרים לא יכניסו חמץ. מה קרה? הייתה עתירה לבג"ץ, ובעתירה לבג"ץ בית המשפט פסק, אחרי דיונים – הוא פסק בדעת רוב, בגלל שדעת מיעוט – השופט הנדל לא קבע כך, אבל מה שהם קבעו הוא שעשרה חודשים לא יעשו כלום בעניין הזה. זאת אומרת, הפסיקה הייתה אחרי פסח, והם אמרו: אנחנו נותנים עשרה חודשים, או שהכנסת תחליט על חקיקה אחרת. אין סמכות, כך טען בית המשפט. אבל אנחנו לא מבקשים, אנחנו רוצים להחזיר את המצב לקדמותו – שבמדינת ישראל, בבית חולים שחלק גדול מאזרחי המדינה היהודים רוצים שיהיה כשר בפסח, לא יהיה חמץ. זה אחד האיסורים החמורים בתורה, והתוצאה של אי-תיקון החוק בעניין הזה היא שאנשים – כפי שחבר הכנסת ארבל אמר – לא ילכו להתאשפז בפסח בגלל הסיפור הזה של החמץ. הנושא מאוד לא ברור – בית המשפט אמר אין סמכות. אין סמכות. אנחנו מביאים חוק כדי שתהיה סמכות, אבל לא שמי שיחליט – יבוא מנהל בית חולם והוא יחליט: אני, אצלי בבית החולים, יהיה חמץ. לא. הוא יכול להחליט מי העובד שהוא מסמיך אותו לטפל בעניין הזה, אבל החוק קובע שצריך לשמור על חמץ בפסח, בניגוד לבתי החולים שנמצאים במקומות אחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן השאלה שלך לגבי הנושא של ראש עיר שיחליט על תחבורה בשבת או ראש עיר שיחליט כל מיני דברים אחרים – הוא פשוט לא יכול. אין לו סמכות ואסור לו לעשות את זה. אותו הדבר במקרה הזה. אבל אז, אני מגיע בסוף דבריי – וחברים שאני מכיר אותם טוב, שנמצאים בבניין הזה, אני רוצה שיסתכלו לי בעיניים וייתנו לי תשובה. כל אחד מאיתנו, לצערנו הרב, הוא או קרוב משפחתו, חברו, צריך להתאשפז, וצריך להתאשפז גם בפסח – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, רק רציתי להשלים את המשפט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הוא צריך ללכת ולהתאשפז בפסח. מה אתם עונים לאותו אחד שאומר: אני לא הולך להתאשפז בגלל שהאיסור של חמץ הוא בעל ייראה ובל יימצא? לא בכשרות זה נאמר, בכשרויות אחרות לא נאמר האיסור הזה. זאת אומרת, אני לא יכול ללכת לבית החולים מכיוון שיש איסור של בל ייראה ובל יימצא. מה זה דורש מכל אלה שאינם שומרים על כשרות בפסח? שבפסח הם לא מביאים חמץ לבית החולים. את זה אתם לא נותנים לנו? לזה אתם לא מסכימים? אז אני העליתי את זה בגלל היהדות – ואני יורד מפה – להגיד שאם לא נותנים לנו את זה גם בנושא של בין אדם לחברו, אז אני מציע שבאמת אנשים יחזרו בתשובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעה מעניינת, אדוני. אני חושב שהמסכה שלך נשארה על הדוכן. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא רוצה להכשיל אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חס וחלילה. למה אתה אומר דברים כאלה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אל תיקח דברים שהם לא שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ, משהו עבר בך היום. משהו קרה לך היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה בטוח – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – אנחנו צריכים לבדוק את חבר הכנסת כץ, מה עבר עליו היום. תודה. אני חושב שהשאלה שהעברת באוויר לגבי הלבן שבעיניים, היא תישאר באוויר, אבל אנחנו נקרא בינתיים לשר פריג', ובינתיים תגיד לי מה קרה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ראיתי את עבאס גונב הצבעה, לא אהבתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, חס וחלילה. חבר הכנסת ליצמן, הינה השר עלה, ואני בטוח שהוא ידע לספר לכולנו על אחד מחמשת מיני דגן. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז הינה, הוא יסביר על מיני דגן. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מה זה חמץ – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מדברים על מיני דגן, שהם הבסיס של חמץ. מה זה חמץ, אדוני? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> תירגע, כבוד הרב, חבר הכנסת, ידידי – ואהובי גם – ליצמן. כבוד היושב-ראש, חברים יקרים, אני מחזיק ביד את התשובה הרשמית של משרד הבריאות. אני יכול עכשיו להתחיל כך וכך ולהגיד שני עמודים. זה הכי קל, נכון? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> קיבלת חדר? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אקבל אחלה וילה בכנסת. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני יודע – – – רק אל תצא פראייר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, יש לי הצעה: תעבירו חוק שכל שני ח"כים באופוזיציה מקבלים חדר אחד. אין בעיה, יש לכם רוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, זו הצעה מעניינת. בעבר ישבו שני חברי כנסת בחדר אחד, אולי נחזור לזה. אולי. רעיון. רעיון. אנחנו נדון בזה בנשיאות הכנסת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה רואה איך מזלזלים בכשרות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נדון בזה בנשיאות הכנסת. אנחנו נחזיר עטרה ליושנה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש לכם 61–59 – – – רק לאופוזיציה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יכול להיות, רעיון. הבאת רעיון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הרב ליצמן, הרב גפני, אתה רואה איך הוא מזלזל בכשרות? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה הרב – – – קיש. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אה, בסדר, בגלגול הבא. אתה רואה איך הוא מזלזל? נושא כל כך חשוב; נושא שצריך לתת כבוד ראוי לאנשים ראויים. אני מאוד מקווה שנראה אותם איתנו בקואליציה – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא, לא – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – והיום לא רחוק. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, היום לא רחוק. לא, זה בסדר. חברים, לפני שאני נותן את התשובה הרשמית של משרד הבריאות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, עיסאווי, יש לי אליך שאלה. כבוד השר, חדר מצאו לך בסוף או לא? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה רואה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> וילה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – קח את השיפוץ של ה-15 מיליון, תגידו לו שיורידו 2 מיליון ויביאו לך פה אחלה קרוון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, אני שואל אתכם: לפי מיטב ידיעתי בתי החולים בארץ שומרים על כשרות, וגם כשרות בפסח. נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא. שומרים על – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בתי החולים בארץ – ובצדק, וזה בסדר – שומרים על כשרות, כולל בפסח. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו, מה אתם – אני אומר עכשיו דעה, לפני שאני מתייחס לתשובת משרד הבריאות. מה אתם באים ואומרים? יעני, אני שואל אתכם: אני, כערבי, בא לבית חולים, בסדר? שומר כשרות בפסח. אתה רוצה להתחיל לחפש לי בתיק מה הביאו לי – מה זה? אוכל זה נשק? אוכל זה נשק? מה, אני לא מבין אתכם. בתי החולים כשרים. בפסח כשר. הכול כשר. כשאתה עולה למונית בפסח ואתה יורד, יכול להיות שהיה מישהו לפניך והשאיר פירורי לחם. מה תגיד? אז גם בזה? אני שואל אתכם. כשאתם מדברים על – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא יודע. אתה לא יודע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת ליצמן, דבר ראשון, אתה רוצה לדבר? שב במקומך. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שב במקומך, אדוני. זה לא מכובד. שב במקומך. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אתה לא יודע – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני יודע, ולזה אני מתכוון. כשאתה – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא יודע מה היה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אף אחד לא פוגע בכשרות. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אף אחד לא פוגע בכשרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח שכן. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני שואל אותך, כבוד הרב: כשאתה נכנס למשרד עורכי דין, אתה מחפש בכלים מה הפקידות אכלה, אם זה כשר או לא? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אנחנו ואתה – אז חברים, אנחנו נגד הצעת החוק. אני שלם עם העמדה. אני שלם עם העמדה. עכשיו, אני חוזר על – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> חכה רגע. כשאתה נכנס למשרד עורכי דין, אתה לא בא לאכול; בבית חולים אתה חייב לאכול – זה ההבדל. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. זה כשר, אוכל כשר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> משרד עורכי דין – זה פרטי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה תתחיל לבדוק לי מה אשתי הביאה בסיר בסל? מה זה? אוכל זה נשק? על מה אתם מדברים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> די כבר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היום אסור לי לבקש ממך. היום אסור לי גם לבקש ממך. גם לבקש ממך היום אסור. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה לידי בחדר – תכבד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא רוצה – הדוגמאות רבות ומרובות, חברים. במדינה דמוקרטית לא מחרימים פיתות ולא בודקים. אני אומר: לא יהיה חמץ בחנויות או בארוחות בבית חולים, אבל גם לא יחפשו פיתות בתיקים. עכשיו, אני – כן, אני אומר את דעתי, מה שאני חושב. עכשיו אני רוצה לקרוא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלה, ברצינות אמיתית: נראה לך מכובד שאני אבוא לעיר שלך ברמדאן עם לאפות ככה וניכנס? בשביל לכבד. הרי אתה מכבד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אין – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מאמין שערבים מכבדים את המסורת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מכבד את המסורת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היהודים לא מכבדים את המסורת שלהם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מכבד את המסורת, ואני אומר: טוב שזה כך. בתי החולים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלך, שלך, אבל היהודים לא מכבדים. השמאל לא מכבד את המסורת היהודית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה מוצא – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, יש לך כבוד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אצבע בעין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה אצבע בעין? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה אצבע בעין, זה מה שאתה רוצה. אתה שם בשר וחלב ואתה אומר לי: תאכל. ידידי, זו מדינה דמוקרטית – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלתי אותך שאלה אחרת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מכבד כשרות, אני רוצה כשרות, ויש כשרות, אבל לכל דבר יש גבול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שום דבר לא מכבדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אותך שאלה. אתה לא מכבד את הדת היהודית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מכבד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל כתוב שאסור. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – ואני רוצה שיהיה ככה. תקשיב לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל כתוב שאסור לאכול חמץ. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. אני אומר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מכבד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> למה? חברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נגיד שמישהו ירצה לפתוח חנות חזיר, אתה לא תתנגד? באמת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, חברים, חברים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בתוך המסגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליד המסגד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, אתם יכולים להעלות את הדברים כאן עד מחר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תיתן את התשובה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כשרות – כן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאמין בה – – – את השמאלנים להגיד את זה. עזוב. היהודים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עזוב יהודים – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תכבד את היהודים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, עזוב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לשר הבריאות לענות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, יש לך תופעה בדיבור שאני מציע לך לשנות. כל פעם שאתה רואה ח"כ ערבי, אתה מתחיל עם כל הניסוחים המפולפלים שלך כדי לנסות לפסול את תשובתו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תענה לי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תתרגל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תענה לי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תתרגל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – דבר איתנו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה מאוד. תתרגל. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – מדבר עם הידיים. מה אתה רוצה ממנו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תתרגל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מה הקשר? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה כן קשור. זה נושא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצעתי לך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אף אחד לא פוגע בכלום. חברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, אל תבזה את הדת שלנו, אתה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא, חס וחלילה. חס וחלילה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אתה, אל תענה. תן ליהודי שמבזה אותנו שיענה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> על מה? על מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על החמץ בפסח. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מי מכניס חמץ בפסח? מי אתה? אני אומר: בתי החולים כשרים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יהודי, זה מפריע לרגשות הדתיים שלי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בתי החולים כשרים. בפסח כשר. מה אתה רוצה יותר מזה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע, אבל בפסח אסור לנו לראות את החמץ. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה גם תקבע לחולה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אסור לנו גם לראות את החמץ בפסח, אתה מבין? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז יפה מאוד. כשאתה הולך לחוף הים, אני מציע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא הולך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תשמע, תשמע, כשאתה הולך בפסח לחוף הים, תבדוק גם את הצידניות של האנשים שיושבים מסביב – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – צידניות? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אם יש להם אוכל כשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כנראה לא מבין. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה מבין? תפסיק עם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין את הדת היהודית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה פופוליזם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, אל תענה, אתה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – מיותר. נקודה. אין מקום לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כתוב בתורה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> במדינה מוסלמית – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, זה פופוליזם מיותר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למה נתנו דווקא לשר ערבי לענות על זה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם משתמשים בך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> "משתמשים" – אתה רואה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גוי של שבת, מבחינתם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה גוי של שבת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא מקריא – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תן להורוביץ לענות – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אגיד לך מה? אגיד לך מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מזלזל בנו כיהודים. תן להם. אתה מוסלמי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת. חברי הכנסת, תנו לו רק להשיב. אתם הרבה מול אחד. היו קריאות ביניים – תנו לו להשיב. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, אני מכבד את הרגשות ואת האמונה שלכם. גם אתם צריכים לכבד את כולם. חברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מכבד. כשאתה מדבר ככה, אתה לא מכבד. גם השמאלנים – הם לא מכבדים את הערכים היהודיים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תתרגל. מה לעשות? השמאלנים בממשלה עכשיו. תתרגל, שהאסימון ייפול לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אל תיכנס אתה למאבק – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא נכנס לשום מאבק. אני מתאר מצב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה את – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מתאר מצב קיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה, כמוסלמי, את הערכים היהודיים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – של השמאל – – – של בנט, בחייך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מתאר מצב קיים. תתרגל. חברים, אני אקריא את התשובה הרשמית של משרד הבריאות. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לא צריך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. שתקשיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זו תשובה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תבייש את עצמך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זו תשובה שכתבו אנשי מקצוע, אנשים שהביאו בחשבון את כל הטענות שאתם מעלים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, די. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מה? אני – לא זמן. אני מחכה שהחברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אל תבייש את עצמך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, הצעת החוק שבנידון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני השר, אני מוסיף לך עוד כמה שניות, כי אתה בתשובה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ביקשו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא יכול. אתה בתשובה על הצעת חוק. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בטוח? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני נותן לך עוד כמה שניות – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בקריאה שנייה ושלישית. בקריאה שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אה, כן? אתה רואה? תמיד יש פעם ראשונה. לומדים, אחי. מי כמוך בעל ניסיון בזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. אני נותן לך, בבקשה, את הדקה שהפריעו לך, וזהו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כן. חברים, אני אגיד את הסיכום. אין חולק באשר למחויבות לספק מזון כשר לפסח למטופלים המעוניינים בכך, הנובעת מן ההכרה בחופש הדת, אולם זאת, בלי שהדבר ישפיע על בחירת המזון של מאושפזים אחרים, ותוך הכרה בצורך להגיע לאיזונים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לא צריך. לא צריך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – שיאפשרו דו-קיום בחברה רב-גונית כזאת הקיימת במדינת ישראל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ביטן: << קריאה >> עבר הזמן. לא בסדר. עשר דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לאור זאת, אבקש להתנגד להצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר עיסאווי פריג'. חבר הכנסת ינון אזולאי יעלה ויבוא, אדוני. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו נעבור להצבעה מייד לאחר מכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו מייד עוברים להצבעה, לאחר הדברים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – כבוד השר עיסאווי, אתה יודע מה כואב לי? לקחו אותך, לקחו את חמד עמאר, ומשתמשים בכם, משתמשים בכם, משתמשים בכם. זה מה שעושים לכם. הרי אם היו באים ואומרים לכם: בואו נכניס חזיר – הייתם זועקים פה, כי אתם יודעים מה זה. אני מתפלא עליכם איך אין לכם בושה לעמוד פה ולחפות. הוא מחפה על ראש המאפייה שלו, ליברמן, ואתה מחפה על מה שאחרים רוצים – להשתמש בך בהלכה היהודית. משתמשים בך, אדוני השר, וחבל שכך. אבל אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: כשאני מסתכל ואני אומר, מה אנחנו מבקשים? לשמור על צביונה היהודי של המדינה היהודית. השבוע חשף אמיר אטינגר מסרוגים: הממשלה בוחנת לאשר העסקה בשבת של עובדים בהייטק. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> אז למה הצבעתם – – – חוק האזרחות? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לפני כשבועיים, בבית ספר תיכון למדעים ואומנויות בחדרה, בחטיבת ביניים איש שלום בכפר יונה, תלמידים הקימו דוכן תפילין. היה שם כנראה איזשהו הפנינג. הם הלכו להקים את דוכן התפילין ואסרו עליהם, סגרו להם את שערי בית הספר. אז אם אנחנו מסתכלים ואנחנו אומרים: מדינה יהודית – מהי מדינה יהודית? הקדוש ברוך הוא נתן לנו שלושה אותות: שבת, תפילין ומילה. כאשר השבת נרמסת בחוצות ואין במדינה היהודית שבת, ותפילין לא מאשרים, נשארה לנו רק המילה. בפסח היינו הולכים, מרגישים קצת מצות, מרגישים פסח. גם את זה היום אנחנו לא מרגישים. מה אנחנו רוצים, שהמדינה שלנו תהיה מדינה של איזה רפורמים? כן, זה מה שהם רוצים. כנראה שזה מה שהממשלה הרפורמית הזאת רוצה. מה נשאר לנו? את האות האחרון – מילה. חבל ששר הבריאות לא פה, שיגיד לי מתי הוא חושב שגם את המילה הממשלה הזאת תבטל לנו. אולי יגידו לנו שזה איזשהו משהו לחסרי ישע, אסור. שבת, תפילין ומילה במדינה היהודית. אני פונה אליכם. חבר הכנסת כלפון, אתה יודע מה זה – באו מצרפת העולים, הם ידעו מה זה אנטישמיות שם. איך אתה נותן להם דבר כזה? ניר אורבך, חברי, למה? למה אתם מצביעים נגד דבר קדוש כזה? למה להרוס את המדינה היהודית שלנו? עד מתי? עד מתי? בושה וחרפה לכם. רומסים מדינה יהודית, בראשותו של בנט, ראש ממשלה בתואר, יחד עם ראש הממשלה הרזרבי. מה הם אמרו? אנחנו נשמור עליכם. אל תשמרו עלינו. תיתנו לנו לשמור על עצמנו. תתביישו לכם. זה כמו אותו אחד, הבריון של השכונה, שהולך עם הרוטוויילר שלו ואומר: הוא לא ינשוך, אל תדאגו. אל תשמרו עלינו. תכבדו את העם היהודי, תכבדו את היהדות. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השר עיסאווי פריג', אני רוצה לדבר איתך כמו שאנחנו יודעים לדבר איש אל רעהו. אם זה היה מישהו אחר, אני הייתי אומר דברים אחרים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לא שומעים. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו בסדר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו בסדר. הייתי אומר דברים אחרים. הייתי אומר, למשל, שבושה לממשלה הזאת שהיא שלחה אותך בתור שר במקום שר הבריאות. יש דברים שאתה מבין בהם הרבה יותר. אבל אני רוצה לדבר איתך, אתה המשיב. אני רוצה להגיד לך: אנחנו לא מבקשים בהצעת החוק – איך בודקים חמץ או לא בודקים חמץ. צריך לעשות את זה אם אתה מסכים לעיקרון, ומכיוון ששמעתי אותך, אני מקבל את הדברים שלך. אנחנו קודם כול מסכימים על העיקרון. העיקרון אומר שלא יהיה חמץ בפסח בבתי חולים – לא בבתי חולים כאלה שאין להם כשרות, אלא בבתי חולים ציבוריים גדולים, שכולם נמצאים שם, שכל אחד מאיתנו יוכל להתאשפז בהם בחג הפסח. איך עושים שזה לא ייכנס? הרי בפסח, בחמץ, יש איסור גם – מנסור, מנסור, הוא בצד שלי. אם במציאות הזאת, שיש שם כלים שאי-אפשר לסמוך עליהם, בניגוד לכשרות רגילה, אני מקבל את הרעיון הזה. חבר הכנסת מנסור עבאס, סגן יושב-ראש הכנסת – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> חבר הכנסת מנסור מדבר בזכותך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, אני רוצה אבל שהוא ישמע, שעיסאווי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, לא עם הגב למליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש את העיקרון. זה החוק. החוק אומר – זה מה שגם בג"ץ אמר – אנחנו מבקשים שאדם יהודי שבא להתאשפז בבית חולים בפסח יהיה פטור מהבעיה הזאת שיש חמץ בבית החולים. אמרת שאין חמץ בבית החולים עצמו – בסדר, אבל אולי בכלים יש. צריך לעשות איזשהו הסדר, שאני קובע אותו בחוק, אבל אני לא קובע איך. איך – שישב משרד הבריאות, שתשב מועצת הרבנות, ושיחליטו איך עושים את זה. זה שאתה בא ואתה אומר שבמדינה לא בודקים בחבילות, במזוודות, בשקיות – זה דיון אחר לחלוטין. זה לא כתוב בחוק. החוק מדבר על הרעיון הליברלי, היהודי: כשאדם בא להתאשפז בבית חולים בפסח – שלא יהיה לו את העול הזה שיהיה שם חמץ. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה עושה את זה עם נהג מונית לפני שאתה עולה איתו? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא עושה עם נהג מונית. אני עשיתי את זה מאז קום המדינה. כך היה כל הזמן. זאת הייתה המציאות, שבמדינה יהודית ודמוקרטית כך חיו. מה שקרה – קרה שבפסח האחרון, או מייד אחרי פסח, בג"ץ אמר: אין סמכות, אלא אם כן הכנסת תחוקק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש את החקיקה הזאת. אם יהיו כאלה שיצביעו נגד, זאת בושה, בגלל שמה המשמעות של העניין? המשמעות של העניין היא שאתם אומרים לנו, לציבור ששומר על חמץ בפסח: אתה לא תתאשפז בבית החולים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה לא תבוא בפסח לבית החולים. איפה הליברליזם שלכם? איפה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה גפני. חברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת כץ, חיים כץ, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בסדר, זה שמי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אתה עם הגב למליאה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה סדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אתה מכבד אותי, נכון. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה סדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה שמית. נא לקרוא את השמות, בבקשה. ההצבעה הראשונה תהיה הצבעה שמית. נא לקרוא את השמות, בבקשה. חברי הכנסת, להצעות החוק הללו יש שתי הצבעות. הצבעה אחת תהיה הצבעה שמית, וההצבעה השנייה – אלקטרונית. לכן, אני קורא לכם להישאר במקומותיכם. נא לקרוא את השמות, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה משתתפת בהצבעה ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בבקשה בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, האם יש חבר כנסת שלא הצביע? אם כך, אנחנו נועלים את ההצבעה. נא למנות את הקולות, בבקשה. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, אם כך, תוצאות ההצבעה על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), הן כדלקמן: בעד – 49, נגד – 62. אני קובע כי הצעת החוק הזאת לא עברה. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, בעד – 49, נגד – 59. אני קובע כי הצעת החוק זכויות החולה לא עברה. << הצח >> הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/553/24; נספחות] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה של חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, שמספרה הוא 553. יעלה ויבוא חבר הכנסת אבי דיכטר. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, אנחנו נבדוק את זה, ואם כך, אנחנו נוסיף את שמך לפרוטוקול. אנחנו נבדוק. תעבירו את זה למזכירות ואנחנו נבדוק את זה. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-22 בדצמבר 2004 נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס פרסם את החוק הבא: אסירים, יעני מחבלים ומחבלים משוחררים – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מחבל, דיכטר, כל חייך – – – << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומחבלים משוחררים הם מגזר – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם חוק הלאום – – – << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם מגזר שנאבק וחלק בלתי נפרד מהחברה הפלסטינית. החוק הזה שהוא מעביר נועד להבטיח להם ולמשפחותיהם חיים מכובדים, כמו שנכתב בחוק. רוצחים יקבלו חיים מכובדים. בסעיף 7 לחוק, רבותיי, כתוב כך: הרשות הפלסטינית תשלם לכל אסיר משכורת חודשית שתיקבע בתקנון ותהיה צמודה למדד יוקר המחיה – מדד יוקר המחיה לרוצחים. כמובן שהסעיפים הבאים נותנים הרבה מאוד פריבילגיות לרוצחים האלה, אבל אחד הסעיפים, סעיף 6, אומר כך: הרשות הפלסטינית תיתן לכל אסיר, יעני לכל מחבל, ללא אפליה, כלומר גם אם הוא חי במדינת ישראל, תשלום חודשי, שימו לב, להוצאות בכלא ודמי ביגוד – חליפות ורסצ'ה בכלא – פעמיים בשנה. על פי העדכון, נכון להיום, לפי סולם השכר של הרשות הפלסטינית, משכורתו של מחבל כלוא שמתחיל את ריצוי המעצר היא 1,400 שקל לחודש. 1,400 שקל לחודש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> כמובן שכתוב שם שאזרחי ישראל או תושבי קבע במזרח ירושלים מקבלים תוספת מיוחדת, מעבר לשכר הבסיסי. אם הוא ערבי ישראלי – 500 שקלים, כי הגישה שלו לביצוע טרור טובה יותר; אם הוא ערבי ישראלי שגר במזרח ירושלים אז הוא מקבל רק, רחמנא ליצלן, 300 שקלים תוספת. קחו למשל את המפגע הרוצח של אמש, שניסה לרצוח ישראלים במחסום. הבחור הוא תושב ירושלים, בעל תושבות קבע ותעודת זהות כחולה. האיש הזה, אתמול בלילה, ברגע שעצרו אותו, הפך להיות בפועל עובד הרשות הפלסטינית. הוא מתחיל לקבל 1,400 שקלים לחודש מיומו הראשון במעצר. ואני אומר לכל אחד, לכל מחבל כזה – החוק שאנחנו מביאים היום הוא חוק שאומר בערבית פשוטה מאוד: (אומר בערבית: מי שמשלם לך את הכסף, הוא שייתן לך אזרחות.) << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מדבר ערבית? << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת אומרת – לא שאלתי אותך – (אומר בערבית ומתרגם:) מי שמשלם לך משכורות, הוא שייתן לך אזרחות. מי שמשלם לך משכורת, הוא זה שייתן לך אזרחות. ארבעת הרוצחים של החייל משה תמם – אני לא רוצה להכשיל אותך, היושב-ראש, השעון לא רץ – ארבעת הרוצחים של החייל משה תמם, השם ייקום דמו, ארבעת הרוצחים האלה – רק כדי לסבר את האוזן על מה אנחנו מדברים, ארבעה רוצחים ערבים ישראלים, אזרחים ישראלים, אחד מהם, שהשתחרר במרץ האחרון, קיבל משכורות בגובה מיליון ו-800,000 שקל, מיליון ו-800,000 שקל. 25,000 דולרים, אגב, זה מענק השחרור, כאילו הוא חייל, להבדיל אלף אלפי הבדלות, שהשתחרר משירות צבאי. כך תופסת הרשות הפלסטינית את המחבל הזה, והוא ממשיך לקבל היום שכר של שר ברשות הפלסטינית. מחבל אחר, שצפוי להשתחרר במרץ 2023 – לכן, אדוני היושב-ראש, החוק הזה חשוב, וחשוב להעביר אותו היום, כמה שיותר מהר, בשלוש או בארבע קריאות. אגב, המחבל הזה – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אבי, אחרי שהוא משתחרר הוא ממשיך לקבל? << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא ממשיך לקבל משכורת בגובה שכר של שר ברשות הפלסטינית. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מקבל. תראה, אני אקדים את זה בגלל שאלתך, חבר הכנסת סמוטריץ'. שר הביטחון הוציא בדצמבר 2019 – שר הביטחון בדצמבר 2019 שמו היה, ועדיין שמו, נפתלי בנט, היום ראש הממשלה. ובכן, בהיותו שר ביטחון הוא הוציא שלושה צווים מינהליים שאמורים לתפוס כסף שהרשות הפלסטינית משלמת למחבלים ישראלים שנמצאים בכלא. 49 מחבלים – 2 מיליון שקל, זה הסכום שנתפס על פי צו של שר הביטחון. תכף נגיע לחתומים על ההצעה הזו. כמובן שכל הרוצחים האחרים גם הם זכו לסכומים של כ-2 מיליון שקל לכל אחד, או עד היום או ביום השחרור, ויום השחרור יכול להיות ב-2031 או בשנים הקרובות; ב-2026 אחד מהם אמור להשתחרר. זה כולל את הרוצחים של החייל אברהם ברומברג, גם הם, שני אחים שאמורים להשתחרר, בגלל שעונשים נקצב, בינואר 2023, בעוד פחות משנה וחצי. ואני אומר לכם, הסיפור הזה של שלילת אזרחות – ויושב כאן שר הפנים לשעבר. הוא יודע כמה פעמים ניסו לשלול אזרחות מתושבי מזרח ירושלים; כל הבקשות תקועות בבג"ץ מפני שאין חוק שעל פיו בג"ץ יכול לפסוק: קיבלת כסף – אתה מוותר על אזרחותך ואתה הופך להיות אזרח אצל הנתין ששילם לך את הכסף. כמו שאמרנו קודם, (אומר בערבית: מי שמשלם לך את הכסף, הוא שייתן לך אזרחות.) אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, בסוף אתה תגיד את זה בערבית, אני בטוח, עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק אם תוכל לחזור על זה, שנתרגל. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> (אומר בערבית ומתרגם:) מי שמשלם לך משכורת הוא שייתן לך אזרחות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בעל המאה הוא בעל הדעה. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעת החוק קובעת שאזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל שהורשע בבית משפט ונשפט למאסר בפועל, והוכח שהוא מקבל תגמול באמצעות שכר או תגמול דומה מידי הרשות הפלסטינית, בין ישירות ובין בידיעתו ובהסכמתו, הוא יאבד את אזרחותו או את זכותו לישיבת קבע בישראל. כמו שאמרנו, אדוני היושב-ראש, (אומר בערבית: מי שמשלם לך את הכסף, הוא שייתן לך אזרחות.) לאט-לאט, אנחנו מתקדמים. כמובן שאם השתכנע שר הפנים שהמחבל, האסיר היושב בכלא, קיבל את הכספים בזיקה לטרור, בין בעצמו ובין מישהו מטעמו, או שקיבל תגמול אחר כשכר עבור הפיגוע שביצע, ייראה המחבל הישראלי כמי שוויתר על אזרחותו. ויתרת על המשכורת? אתה נשאר אזרח ישראלי. לא ויתרת? אתה הופך להיות אזרח הרשות הפלסטינית. כמו שנאמר, (אומר בערבית: מי שמשלם לך את הכסף, הוא שייתן לך אזרחות.) אגב, החוק הזה הונח בכנסת הזאת לפני חודשים, לפני הקמת הממשלה, ואני רוצה לקרוא לכם את שמות האנשים שחתומים על הצעת החוק הזו. תחזיקו חזק – אנחנו ממריאים: ובכן, מתוך 41 חברי כנסת, שחלקם היום כבר שרים וסגני שרים, חתמו על הצעת החוק שרת הפנים דהיום אילת שקד, שר המשפטים דהיום גדעון סער, השר עודד פורר, השר אלעזר שטרן, השר עמר בר לב, השרה אורנה ברביבאי, השר זאב אלקין – כולם חתומים על החוק הזה – השר מתן כהנא, סגן השר יואב סגלוביץ'. כמובן שאפשר למצוא כאן את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק, השר מאיר כהן, סגן שר החוץ עידן רול – חברי כנסת מכל המפלגות, אני אומר לכם, מכל המפלגות. מיש עתיד – רון כץ, יוליה מלינובסקי מישראלי ביתנו, ועידית סילמן. חבר'ה, לא נשאר – אפילו מתקווה חדשה. מעבר למה שאמרתי, חתומה גם חברתי אתי עטייה, שרן השכל, כמובן, נוסף לחברי כנסת מהמפלגות שהיום הן באופוזיציה. אני אומר את הדברים האלה משום שהצעת החוק הזאת אמורה לעשות סדר, ובעיקר – צדק. לא יכול להיות שאנחנו חיים במדינת ישראל, שנותנת לכל אזרח ולכל תושב קבע באמת את כל הזכויות באופן מלא ושוויוני, וכשאזרח כזה מחליט לבצע פיגוע, לבגוד במדינתו, לבצע פיגוע כנגד ישראלים – אגב, לאו דווקא ישראלים-יהודים בלבד, למרות שרוב הנפגעים ורוב הנרצחים הם ישראלים, הם היעד, אבל אנחנו מכירים לא מעט פיגועים שמחבלים גם פגעו, הרגו או פצעו לא יהודים; גם מוסלמים, גם דרוזים, גם ערבים נוצרים וגם זרים, תיירים, לצערנו, נפגעו בפיגועים האלה. באותו רגע שמחבל נקלה שכזה מקבל משכורת מהרשות הפלסטינית, חייב להיות חוק שאומר: אתה לא יכול להיות עם רגל אחת, כספית, ברמאללה, ועם רגל אחת, אזרחית, בירושלים. זה לא יקרה. זה לא יקרה בעזרתכם, זה לא יקרה על ידכם. חברי הכנסת, הייתי אומר שזו דרישה כמעט אלמנטרית. אני לא רואה אפשרות שכל השמות שמניתי שהיום הם שרים וסגני שרים לא יצביעו בעד החוק, מסיבה פשוטה: אני חושב שאם אתה מצביע נגד החוק או לא מצביע בעד החוק, החלטת שאתה מפסיק להילחם בטרור. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק – משפט אחרון? << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> המשפט האחרון, כמובן: (אומר בערבית: מי שמשלם לך –) אני חשבתי להגיד: אני קורא לכם להצביע בעד החוק, אבל פתאום הבנתי שיושב-ראש הכנסת הרבה יותר יצירתי ממני. אז לטובת יושב-ראש הכנסת – מוזמנים להצטרף: (אומר בערבית: מי שמשלם לך את הכסף, הוא שייתן לך אזרחות.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> (אומר בערבית: הוא שייתן לך אזרחות.) << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תדבר בשפה הערבית. תתבייש. אל תזכיר את השפה הערבית על הדוכן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. בסוף למדתי. משהו למדתי. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. (אומר בערבית: שים על הזנב שלך אבן. שים על הזנב שלך אבן. תאמין לי, שים על הזנב שלך אבן.) יתרגמו לך אנשים פה. << הצח >> הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/556/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק מוצמדת, של חברת הכנסת אורית סטרוק – הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, שמספרה 556. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לאחר מכן השר ישיב על שתי הצעות החוק יחד. בבקשה, גברתי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וואי, אני לא יודעת לצעוק ככה. תעשו לי טובה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, מבקשים את תשומת ליבך. חברת הכנסת סילמן, חברת הכנסת סילמן. חברת הכנסת עידית סילמן, את גם עם הגב, גם מפריעה, וגם אורית סטרוק רוצה את תשומת ליבך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התבזבזה לי חצי דקה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> היא לא אמרה מילה. היא משלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא מורה, היא יודעת שיש עיניים בגב. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תעשה טובה, איתן, תתחיל לי מההתחלה, התבזבזה לי חצי דקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר התעוררנו לעוד פיגוע. הבוקר התעוררנו לעוד פיגוע, חברתי יושבת-ראש הקואליציה עידית סילמן, שעוד מעט תצביע נגד החוק הזה. הבוקר התעוררנו לעוד פיגוע – עוד מחבל, ישראלי, שהלך לבצע פיגוע; ברוך השם, ברוך השם, רק פצוע קל, והוא נתפס, ולכן הולך לקייטנת המחבלים בכלא הישראלי. ומרגע שהוא ייכנס לשם ועד סוף ימיו הוא ימשיך לקבל משכורת מאבו מאזן. את יודעת, חברת הכנסת עידית סילמן, למה הוא יקבל משכורת? חברתי השרה, שרת הפנים אילת שקד, אני ממש מבקשת שתקשיבי לי. אני מאוד מבקשת. את באת לפה בשביל החוק הזה, ואני מבקשת שאת תקשיבי. המחבל של הבוקר ועוד מחבלים ישראלים רבים – לא, אל תשוחחי עכשיו עם יועז הנדל. אני מבקשת שתקשיבי לי. זה חוק שנוגע אליך. המחבל יקבל משכורת מאבו מאזן משום שאבו מאזן רואה בו סוכן של הרשות הפלסטינית בתוככי מדינת ישראל ונגדה. את יודעת את זה היטב, ולכן את חתמת על הצעת החוק הזאת, אילת. את יודעת שהמחבל של הבוקר הוא מבחינת אבו מאזן סוכן שלו בתוככי מדינת ישראל ונגדה, והוא יקבל עד סוף ימיו משכורת מאבו מאזן, וכמוהו עוד מחבלים ישראלים רבים. וכשהוא יצא מהכלא, אז השותפים פה, של הרשימה המשותפת וגם של רע"מ, יעשו לו חגיגה גדולה. ואני יודעת שגם את, אילת, וגם רבים מחבריך בקואליציה חתמתם על הצעת החוק הזאת, משום שזו ההצעה הכי בסיסית שלנו כמדינה נורמלית: להפסיק לתת למחבלים את הלחי השנייה. לכן חתמתם עליה ולכן אתם יודעים שהיא צודקת. ואני דיברתי פה לפני יומיים מעל לבימה הזאת עם מנסור עבאס, השותף שלכם, שישב כאן במקום איתן, ואמרתי לו: תן לשותפים שלך בקואליציה, תן להם להצביע בעד. אתה הרי אומר שאתה נגד מחבלים, אתה אומר שאתה לא תומך במחבלים – תן להם להצביע בעד. אני בטוחה שחבר הכנסת בגין מאוד רוצה להצביע בעד החוק הזה; אני בטוחה שהשר יועז הנדל מאוד רוצה להצביע בעד החוק הזה; אני בטוחה שעידית סילמן מאוד רוצה להצביע בעד החוק הזה. אתם הרי מבינים שזה האלף של האלף. עמר בר לב ממפלגת העבודה חתם על החוק הזה. אני ביקשתי ממנסור עבאס, אילת, שהוא יאשר לכם להצביע בעד החוק הזה, אבל אם הוא לא יאשר לכם ואתם תצביעו נגד, אז המשמעות היא שאתם החלטתם שישראל תגיש את הלחי השנייה למחבלים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. לפני שהשרה תעלה, אני רק רוצה לעדכן בקשר להצבעה הקודמת, על הצעת חוק זכויות החולה. קיבלנו את תוצאות ההצבעה המודפסות. ההצבעה של יוראי להב הרצנו, שהיה ביציע, והצבעתה של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, לא נקלטו במערכת, ואנחנו נוסיף אותם כמתנגדים להצעת החוק, והתוצאות תהיינה: 61 נגד. הודעתו של חבר הכנסת צבי האוזר לפרוטוקול כי הצביע בטעות בעד החוק – אנחנו רק מודיעים על כך לפרוטוקול, אך הצבעתו לא תשתנה. בבקשה, שרת הפנים – להשיב על שתי הצעות החוק. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> כן, הן אותו הדבר. אכן ההצעות טובות, גם אני חתומה עליהן. יש הרבה היגיון בכך שמחבל שנמצא בכלא הישראלי ומקבל כסף מהרשות הפלסטינית לא יהיה אזרח ישראלי, ולכן דיברנו עם המציעים. הם רוצים לשבת עם משרדי הממשלה, בעיקר משרד המשפטים ומשרד הפנים, לנסות להגיע לסיכומים, ואם נגיע לסיכומים אז נתמוך בהצעה. אז כרגע – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, אז תתמכו ולא נקדם אותן – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אז כרגע את דוחה? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אורית, את דוחה או לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חודשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לשרה שקד. חבר הכנסת דיכטר, בבקשה, שלוש דקות, ואז נעבור להצבעה. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> גברתי השרה אילת שקד, אנחנו חשבנו שההצעה הזאת – ואת לא היית כאן כאשר אני הקראתי את שמות התומכים, כולל את שמך, כולל את שמו של שר המשפטים, ועוד רשימה של, למיטב זיכרוני, 17 או 18 איש. << קריאה >> שרת הפנים אילת שקד: << קריאה >> – – – לא תמכת בחוק האזרחות, הצבעתם נגד. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> כי הבאתם אותה כהצעת אמון. בהצעת אמון אנחנו לא מצביעים בעד הממשלה. ובכל מקרה אני חושב שכל אחד מאיתנו מבין שכשבוועדת השרים אתם מחליטים לדחות את הדיון בארבעה חודשים – אנחנו מבינים את המסר. ארבעה חודשים – הבנו לאן אתם לוקחים את זה, לכן החוק הזה עולה היום להצבעה. הייתם רוצים להעביר את זה בקריאה טרומית ולקדם שיחה של ארבעה חודשים – אנחנו מוכנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להביא להצבעה. זה מה שאנחנו רוצים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמית, אנחנו רוצים שמית. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אני אומר: אפשר להתקדם בהצבעה טרומית, להעביר את זה, ואנחנו נמתין ארבעה חודשים לדון עם הקואליציה על החוק ולהעביר את זה. אנחנו לא אנשים שאפשר למכור להם סיפור: בוא נלך, נדון, יהיה בסדר, הרבה זמן, מעט זמן. אנחנו יודעים לדבר במונחים ברורים. תראה, לו בוועדת השרים, לו בוועדת השרים – השרה אילת, לו בוועדת השרים היו אומרים: אנחנו מבקשים שבועיים, כמו שנאמר כאן, לדון בחוק הזה ולהגיע איתכם להסכמות – כי תראי, אמרת מילים מאוד מאוד אמיתיות ואמיתות חזקות מאוד. אמרת שהחוק הזה הוא חוק הגיוני, שלא היית חותמת על חוק לא הגיוני. גדעון סער, שר המשפטים, לא היה חותם על חוק לא הגיוני, וכך רוב השרים האחרים או כל השרים האחרים וסגני השרים וחברי הכנסת מהקואליציה, ובוודאי חברי האופוזיציה. 41 איש חתמו – זה חצי מהכנסת, כי 40 בערך לא יכולים לחתום, כי הם שרים או סגני שרים. לכן, אם היינו מבינים שהחוק הזה עולה בעוד שבועיים לדיון כאן, אחרי שהיו ניסיונות להגיע לנוסח מוסכם, אני חושב שזה מעשי. אבל כשאתם אומרים: בואו נדחה את זה – תראי, השרה אילת, אנחנו לא אנשי BFM. מה זה BFM? "בוכרא פי למשמש". אנחנו לא חיים שם. אנחנו אנשים שמבינים מושגים ברורים. הכנסת מתפזרת בעוד שלושה שבועות; השבוע האחרון הוא לא שבוע של הצעות חוק; יש לנו שבועיים. אתם רוצים לדון בשבועיים האלה ונביא את זה ביום רביעי בעוד שבועיים להצבעה כאן? אהלן וסהלן. אם לא, אנחנו נצביע עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, הבעיה שלהם, אבי, אני אגיד לך, הבעיה שלהם זה מנסור עבאס. זה הבעיה. הינה, אתה מבין מה הבעיה שלהם עכשיו? עם מי הקימו עכשיו ממשלה? היא עכשיו יודעת שהחוק נכון, היא רק שואלת: האם אני יוצאת עכשיו מהמשרד או פוגעת בעם ישראל. היא מעדיפה להישאר במשרד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סיימת? << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא קיבלתי תשובה, אז אני לא יודע להמשיך בדברים. אני אומר שוב: החוק הזה עולה להצבעה, מבחינתי, אלא אם כן אנחנו יודעים שבעוד שבועיים, ביום רביעי, אנחנו מקיימים כאן הצבעה, אחרי שהיה דיון או דיונים עם השרה או עם נציגי הממשלה, ונבין בדיוק מה האפשרויות, אבל אנחנו לא נמתין יותר משבועיים, לא ניכנס לפגרה, לא נחיה במונחים של "אחרי החגים". זה לא עובד – לא אצלנו, לא במשמרת שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מכדררים אותנו. היינו בסרטים האלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השרה שקד, השרה שקד – טוב, אם כך, אין תשובה. זאת לא תשובה, אדוני. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> בשבילי, אין תשובה – יש הצבעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז, אז אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אמיר קארה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> השרה שקד אמורה לתת תשובה בשם הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת דיכטר, זמנך הסתיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועכשיו תורה של חברת הכנסת סטרוק. יש לה שלוש דקות לחשוב. בבקשה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, גברתי השרה, אנחנו מוכנים לקיים שיח על החוק הזה כדי שהממשלה תחתור לחוקק חוק דומה מטעמה או לתמוך בהצעת החוק שלנו. אנחנו, כחברי כנסת, שיודעים שיש לכם רוב מובנה, ויש לכם ריחיים על צווארכם שקוראים להם רע"מ – אנחנו לא נוכל לעכב את ההצבעה על הצעת החוק שלנו ביותר משבועיים. אנחנו, מבחינתנו, או שמצביעים עכשיו או שאנחנו נותנים זמן לשיח של שבועיים, ונראה מה קורה בשבועיים האלה. אם את רוצה לקבל את ידנו המושטת, אחרי שאמרת בעצמך שהצעת החוק הזאת צודקת ונכונה, אז אנחנו מוכנים לשיח של שבועיים. יותר משבועיים אנחנו לא נוכל להמתין, כי הכנסת תצא לפגרה ואנחנו הולכים לאחרי החגים. אבל את, כשרת הפנים, שהחוק הזה תחת אחריותך, יכולה להביא אותו בכל עת מטעמך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, השרה שקד. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> טוב, אני דיברתי עם חברת הכנסת סטרוק לפני ההצבעה, והסיכום בינינו היה שהם ייכנסו להידברות עם הממשלה, גם איתי וגם עם השר סער, כדי לראות אם אפשר להגיע לנוסח מוסכם. אנחנו, מצידנו, נשמח להגיע לנוסח מוסכם, אז תחליטו מה שאתם רוצים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני פונה לחבר הכנסת דיכטר וחברת הכנסת סטרוק: האם אתם מושכים את הצעת החוק כרגע או ממשיכים איתה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם מעודדים מחבלים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת דיכטר וסטרוק, חבר הכנסת דיכטר, מה עמדתך? חבר הכנסת דיכטר, האם להצביע? חברי הכנסת, אני לא שומע את חבר הכנסת דיכטר. בוא מהצד. בבקשה. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תראה, אנחנו לא רוצים להיות אופוזיציה קטנונית. החוק הזה חשוב מכדי שנהיה קטנוניים. לכן הסכמנו גם בשיחות המכילות של אורית סטרוק עם השרה שקד, וסוכם שיהיו שבועיים, ובשבועיים האלה יהיו מגעים לנסות ולהגיע לנוסח מוסכם. אני רואה פה נסיגה מצד הממשלה, או לפחות כפי שאני מזהה אצל אילת שקד, אצל השרה, יש נסיגה מהסיכום הזה. אנחנו רוצים להבין באופן חד וברור: האם הממשלה מוכנה לבוא בשבועיים האלה למגע איתנו כדי לסכם על נוסח מוסכם או שלא יהיה נוסח מוסכם? תהיה תשובתה חיובית – נסכים לדחות את ההצבעה ליום רביעי בעוד שבועיים; לא תהיה תשובה חיובית – אנחנו מבקשים לעשות עכשיו הצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תשובה קצרה, בבקשה. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> חבר הכנסת דיכטר, אני, בניגוד אליך, לא נסוגתי משום דבר. אני סיכמתי עם אסתר סטרוק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. אני מבין שאנחנו חיים בפטה מורגנה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני סיכמתי עם חברת הכנסת סטרוק שנשמח להגיע לדיונים והבנות. זה חוק טוב. זה חוק שצריך לעבור. אם תרצו להגיע איתנו להסכמות ודיונים, אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אני מבין, אני מבין מחבר הכנסת דיכטר שאנחנו עוברים להצבעה. תודה, הבנתי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. בשתי הצעות החוק ההצבעות יהיו שמיות. אני מבקש מכם לתפוס את מקומותיכם. מזכירת הכנסת, נא להקריא את השמות. בבקשה. אורית, אנחנו התחלנו בהצבעה. הצעת החוק של דיכטר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אבל היא מוצמדת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, זה לא עובד ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, חברת הכנסת סטרוק, משא ומתן לא מתנהל בדוכן הזה. אנחנו שאלנו: מצביעים, כן או לא? חבר הכנסת דיכטר ביקש להצביע, ואנחנו עוברים להצבעה. יש לך עד סוף ההצבעה להחליט אם את מושכת את הצעת החוק שלך. בבקשה להתחיל להצביע. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. לא להפריע בזמן ההצבעה. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על דיכטר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על הצעת החוק של אבי דיכטר, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת דוד אמסלם, אנחנו באמצע ההצבעה. לך אליו, דבר איתו, לא ככה בצעקות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה הצבעת נגד חוק השבות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. חבר הכנסת דיכטר, תודה. חבר הכנסת רון כץ, תודה רבה. אנחנו באמצע ההצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח מיקי לוי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם כך, אנחנו נועלים את ההצבעה ועוברים למנות את הקולות. טוב, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 50, נגד – 63. אני קובע כי הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור של חבר הכנסת דיכטר וקבוצת חברי הכנסת לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור של חברת הכנסת אורית סטרוק, ההצבעה שתהיה הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת, נא להקריא את השמות. נא לקרוא את השמות, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אריה דרעי – הוא נוכח. בעד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה הצבעתך, אדוני? נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת יואב גלנט – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד פטין מולא – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש חבר כנסת שלא קראו בשמו? אם כך, אנחנו נועלים את ההצבעה. נא למנות את הקולות בבקשה. אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 49, נגד – 63. אני קובע כי הצעת החוק של חברת הכנסת אורית סטרוק, שמספרה 556, לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק פקודת הסמים המסוכנים (תיקון – הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/19/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן השכל) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק פקודת הסמים המסוכנים (תיקון – הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת שרן השכל. בבקשה. בבקשה, גברתי. עשר דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי אותך, אדוני. זה לא השלב. זה עדיין לא השלב. עוד לא הגיע. קולך יישמע למרחוק, אני בטוח. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המוגשת לאישורכם מבוססת על שני אדנים: הראשון הוא ביטול המרכיב הפלילי בנוגע לשימוש ולהחזקה של קנביס בכמות שתוגדר בחוק; השני הוא התייחסות מיוחדת למרכיב של צמח הקנביס המשמש לצרכים רפואיים – CBD, קנבידול. יש הרבה גורמים שיש להם מה להפסיד משינוי המצב הקיים: משפחות פשע עושות את הונן מסחר בסמים. למשטרה הרבה יותר קל לסיים משמרת עם מעצר של קטין על שימוש בקנביס מאשר לטפל באירוע של אלימות במשפחה. פקידים במשרדי הממשלה מבקשים למשטר את חיי האזרחים בישראל ולשים את החיים הפרטיים תחת עין בוחנת. גם בתוך הבית הזה מצאתי לא מעט מתנגדים שבאופן עקיב מנסים לעצור את הקדמה – שמרנים או כאלה שיודעים לדבר על חירות וחופש הפרט, אבל כשזה מגיע למעשים, הם לוקחים צעד אחד אחורה. ודווקא משום ההתנגדות, אני רוצה לומר כמה מילים לנציגי הציבור הערבי בכנסת. האוכלוסייה שנפגעת הכי הרבה מהמשך הפללה של צרכני קנביס היא החברה הערבית בישראל. אם יש שיטור יתר בערים יהודיות ובפריפריה, על אחת כמה וכמה שיש שיטור יתר בעניין הקנביס בקרב האוכלוסייה הערבית. כ-33% מהמעצרים בגין קנביס מבוצעים כלפי אזרחים מהחברה הערבית – כמעט פי שניים מגודלם באוכלוסייה. אתם דנים את האזרחים שלכם לחיי עבריינות. בקרב הערבים יש 45% משתמשי קנביס. כן, 45% מאזרחי ישראל הערבים ניסו קנביס או משתמשים בקנביס. אתם יכולים לעצום עיניים ולהתעלם, אבל ההצבעה שלכם היום עלולה להכניס את בני משפחותיכם וחבריכם לכלא – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שרן – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – לכלא עד שלוש שנים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שרן, לטובת האנשים האלה – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> עד שלוש שנים בכלא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שהמשטרה תעשה – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ההתנגדות שלכם לחוק הורסת את העתיד והחלום של הצעירים שלכם להיות עורכי דין, להיות רופאים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – אפילו נהגי אוטובוס הם לא יכולים להיות עם תיק פלילי. אתה יודע את זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מבינה שאתם כועסים, כי הם מסתכלים עליכם, ואתם דנים אותם לחיי עבריינות. זה מה שאתם עושים. אפילו נהגי אוטובוס הם לא יכולים להיות עם תיק פלילי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – תשימי אותו בכלא – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – על שימוש עצמי בקנביס. הם לא יכולים. הצעת החוק הזאת מאפשרת מחיקת רישום פלילי בגין עבירות שימוש. בקיצור, הצבעה נגד החוק הזה היא הצבעה נגד מי ששלח אתכם לכנסת. חבריי מסיעת הליכוד, ממש לא מזמן עמדנו כאן יחד וניסינו לקדם את אותה חקיקה. חוק האי-הפללה הוא דגל לחירויות הפרט בקרב הדור הצעיר בישראל. כמפלגה לאומית ליברלית הייתי מצפה שתהיו הראשונים להצביע בעד החוק הזה, אבל כמפלגה שאיבדה את דרכה הערכית והאידיאולוגית אני מנמיכה ציפיות. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> שרן, אין לך רוב. אין לך רוב. את בממשלה עם רע"מ – לכי לרע"מ. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מנמיכה ציפיות, אמרתי, מיקי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אל תבואי אלינו. לכי לרע"מ, שרע"מ יעזרו לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני לא אתפלא אם גם כאן שיקרתם – שיקרתם לציבור בוחרי הליכוד שתקדמו את החוק החשוב הזה רק כדי לגרוף קולות ולא כדי לבצע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ולחברי הכנסת החרדים, אני לא פוטרת אתכם. כ-30% מהחברה החרדית תומכים בלגליזציה מלאה של שוק הקנביס. תעצמו את העיניים, תתעלמו, אבל גם אצלכם הצעירים נרדפים על ידי המשטרה. אני מבינה את החששות של כולכם, אבל הם הופרכו כבר מזמן – לדוגמה, החשש המופרך שאי-הפללה תגרום לנשירת בני נוער מבתי ספר. אז איך תסבירו את העובדה שבמדינת קולורדו יש ירידה עקבית ומתמדת בשיעורי הנשירה ובכל שנה יותר בני נוער מסיימים תיכון? ומספרים לנו שאלפי נהגים מסוממים ייסעו בכבישים, אבל במדינות בארצות הברית שבהן אושרה לגליזציה של קנביס, מספר הדוחות על נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול ירד דווקא – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – והדבר המעניין הוא שלא חלה כל עלייה במספר הנוהגים תחת השפעת קנביס לעומת המצב הקודם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני יודעת שזה כואב להצביע נגד האוכלוסייה שלך, אבל זה מה שאתה עושה היום – אתה מצביע נגד בני הנוער בחברה הערבית. מעל ל-10,000 תיקים פליליים של בני הנוער שלך והצעירים שלך נפתחים מדי שנה, אז תשים אותם בכלא. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> שים בכלא 10,000 איש מהחברה שלך כל הזמן אם אתה כל כך מתנגד לזה. שים אותם בכלא. תגיד לי, אתה השתגעת? לדון אותם לחיי עבריינות – על מה, על שימוש בקנביס? אתה השתגעת? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> עכשיו בואו נדבר על כסף. ב-2018, שוב, קולורדו, שאוכלוסייתה כחמישה וחצי מיליון נפש – הרבה פחות מישראל – הרוויחה יותר מ-130 מיליון דולר ממיסים ואגרות הקשורות לקנביס, כ-3% מהתקציב השנתי. סך הכול מאז שנפתחו החנויות ב-2014 נוספה לקולורדו הכנסה ישירה של כמיליארד דולר. תוסיפו לזה גם הכנסות עקיפות מתיירות ופעילות נלווית – זה הון עתק. אבל בואו לא נדבר על הכנסות אלא דווקא על הוצאות. רוב התיקים הפליליים בתחום הקנביס הם על שימוש ואחזקה. רוב התיקים הפליליים. רק מיעוט מתוכם, רק מיעוט העבירות – 6% עד 18% – הן עבירות של סחר, כלומר הרוב זה שימוש עצמי. המשטרה כבר מתלוננת שנים, ובצדק היא מתלוננת, על מחסור בכוח אדם לטיפול בעשרות אלפי מקרים של אלימות במשפחה, אונס, תקיפות, גנבות, פריצות, טרור חקלאי, פרוטקשן, ארגוני פשע ועוד. אבל כמה כסף מתבזבז על רדיפת מעשני ג'וינטים? מעל 30,000 מקרים בשנה. לזה יש תקציב. כמה ניידות? כמה שוטרים? כמה הליכי מעצר? כמה שעות חקירה? כמה מרדפים? פשיטות פתע? כמה שוטרים סמויים? כמה מעצרים? מאות מיליוני שקלים בשנה מתבזבזים על מאבק שלמשטרה אין יכולת או סיכוי לנצח בו. החוק שאני מציעה היום יחסוך תקציבים אדירים שאותם ניתן יהיה להפנות לטיפול בפשיעה אמיתית: כדי להציל נשים לפני רצח על ידי בן הזוג, כדי לעזור לחקלאים שנשדדים על בסיס יום-יומי, לתפוס כנופיות של פורצים, שודדי קשישים, אבל לא פחות חשוב – הסברה, חינוך וטיפול, בעיקר בקרב בני נוער ומכורים. גם מבחינת העומס בבתי המשפט יש כאן בשורה. מערכת המשפט, שממילא סובלת מחוסר אמון הציבור, מתמודדת עם כמות אדירה של תיקים ולוחות זמנים שנמתחים לנצח. הצעת החוק, כאשר תאושר, תקל את העומס בבתי המשפט, שמתמודדים עם אלפי מקרים של צרכני קנביס שלא פגעו באיש. העובדה שהגענו לשלב הזה היא תוצאה של קמפיין ציבורי שהתרחש גם מחוץ לבית הזה. זה לא היה אפשרי ללא התמיכה האדירה של אנשי תקשורת, עמותות ומפלגות. אני רוצה להודות אישית לסגן ראש הממשלה גדעון סער, שהתעקש להכניס את הנושא בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל להסכמים הקואליציוניים, לשרה תמר זנדברג, שהייתה מהתומכות הראשונות בעניין הזה, לבועז טופורובסקי, שותפי בשנה האחרונה גם בעניין הזה, ולעוד חברי כנסת רבים ששותפים לדבר. אני מודה לחברי הקואליציה, שכל אחד מילא את חובתו עבור ציבור הבוחרים, ובשיתוף פעולה חוצה מפלגות אני מקווה להעביר את החוק הזה היום במליאה. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, יש כאן בשורה אמיתית לציבור שוחרי החירות. הסדרת נושא הקנביס לצריכה עצמית היא אחד הסמלים בקרב הדור שלי לחירותו של אדם לעשות בעצמו בחירות על גופו וחייו. זהו ביטוי לזכותו של אדם לפרטיותו ולצנעת חייו, ביטוי לזכותו לקיים את אורח חייו כרצונו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – כל עוד אינו פוגע באחר, ללא הסיכון שברדיפה משטרתית, מעצר או מיתוג כעבריין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> פסקה אחרונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, משפט, בבקשה. אנחנו ממש בחריגת זמן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> למעלה ממיליון אזרחים ישראלים, כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת, צורכים קנביס. רובם ככולם אנשים נורמטיביים מכל שדרות העם ולא עבריינים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הצעה זו מבקשת להפסיק את הפיכתם לעבריינים בעיני החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שרן השכל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/285/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת גבי לסקי) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת חוק נוספת, מוצמדת, לתיקון פקודת הסמים המסוכנים, של חברת הכנסת גבי לסקי – בבקשה גברתי, שלוש דקות עבורך או לרשותך. בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוסקים היום בהצעת חוק אי-הפללה העוסק בצמח הקנביס, צמח בעל תועלות רבות אשר למעשה זכה ליחסי ציבור רעים במשך שנים. הצעת החוק הזאת היא משנה חיים לא רק למי שעושה שימוש עצמי. בכל שנה נפתחים כ-20,000 תיקים במשטרה לאנשים שצורכים קנביס. כיום הסנקציה על מי שמורשע היא בעיקר סנקציה מחוץ להליך הפלילי. הרי כל מי שיש לו רישום פלילי לא יכול להיות מועסק בשירות המדינה, לא יכול לקבל הסמכה לעסוק כעורך דין, כרוקח, כרואה חשבון, והוא גם מנוע מלקבל ויזות למדינות שהוא צריך לקבל ויזה אליהן. ישנה קבוצה נוספת, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שהחוק הזה יעשה עימה צדק, ואלה כל האנשים שסובלים מפוסט-טראומה ואינם מאובחנים, כל האנשים שסובלים מכאבים ואין להם טיפול מתאים. עבורם אי-הפללה היא דבר שישפר את איכות החיים שלהם ויעלים את הפחד מהעמדה לדין. היום למעשה מדובר במתן עזרה אמיתית לאנשים שסובלים מכאבים והתמודדויות נפשיות. לא נעלם מעיניי כי הקנביס טומן מחובו סיכון מסוים לנזקים, ומעבר למדיניות שאינה כוללת הפללת צרכנים יוצרת אתגרים. אבל הפחד מהשינוי אינו יכול להצדיק המשך מדיניות ההופכת אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק לעבריינים כשבביתם הפרטי הם לוקחים ג'וינט אחרי יום עבודה ארוך. חברי וחברות הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום ומצביעים על חוק אי-הפללה, וזה משהו שאולי לרבות נראה כדבר טבעי וכל כך הגיוני, ממש הדבר המתבקש לעשות. אבל זה לא תמיד היה ככה. זה המקום להודות לחברתי השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג, שהייתה מהראשונות להוביל את המאבק הזה לפני יותר מעשור. השרה זנדברג הייתה פורצת דרך, ובצעדים אמיצים ואפילו חתרניים נגד הממסד וכנגד כל מה שכולם חשבו לנכון, היא יצאה עם אמירה חד-משמעית שהפללת צרכני קנביס היא דבר פסול. היום אני רוצה להביע את הערכתי הכנה לחברתי חברת הכנסת שרן השכל, שהובילה בנחישות, באומץ ובחוכמה רבה את הצעת החוק הזאת ועשתה עבודה רבה ומאומצת במסדרונות הכנסת והממשלה ומחוצה לה כדי להגיע היום להצבעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> הצעת חוק שאני מגישה היום היא למעשה הצעת החוק שהגישה חברתי חברת הכנסת תמר זנדברג, ואני מודה על ההזדמנות שניתנה לי להציג את זה בפני כולכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת לסקי. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1373/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בועז טופורובסקי) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה, עם הצעה מוצמדת. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי בועז, הכול – – – בסדר? סגרת עם רע"מ – – – יופי, יופי, אנחנו שמחים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מיקי, הוא למד מהטובים ביותר, מה קרה לך? אני אומר שהוא למד מהטובים ביותר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, שאלת אותי אם סגרתי עם רע"מ. רע"מ – אזרחי מדינת ישראל, חברים שאנחנו גאים בהם בקואליציה הזאת, קואליציה חזקה, קואליציה של שינוי, קואליציה שתשנה את השנאה שאתם מביאים כאן. שנאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו עכשיו בין המצרים. באופוזיציה יש אנשים דתיים. במקום לדבר על אהבה, על איחוד, אתם מדברים על שנאה ומפיצים שקרים. בואו נגיד קצת את האמת על כל השטויות שאתם אומרים כאן. אני בא לכאן, יושב כאן וסופג את השקרים שלכם. הצבעה אחר הצבעה אתם מצביעים נגד האינטרסים של מדינת ישראל, נגד חוקים שאתם חוקקתם, נגד החלטות שהממשלה שאתם הייתם בה הביאה לאולם הזה להצבעה. הצבעה אחר הצבעה אתם הולכים נגד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הצבעת בעד מחבלים לפני רגע. לפני דקה הצבעת בעד מחבלים. הצבעת בעד מחבלים. << קריאה >> קריאות:<< קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם, כשאני הייתי באופוזיציה, אנחנו לא התנהגנו ככה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת קיש. תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו הצבענו לפי האידיאולוגיה שלנו, כי מה היתרון באופוזיציה? היתרון באופוזיציה הוא שאתה יכול להצביע בדיוק כפי שאתה מאמין. אתה לא צריך להגיע לפשרות עם אנשים שחושבים שונה ממך. אבל מה, אתם מטורללים, כמו שהייתם מטורללים כשהייתם בשלטון – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה הצבעת בעד מחבלים. אתם בעד מחבלים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ושמתם את טובתכם האישית וטובתו של בן אדם אחד לפני החוק, לפני השלטון ולפני כל דבר טוב שקורה כאן. גם עכשיו, כשאתם באופוזיציה, אתם מוכנים לפגוע במדינת ישראל רק כדי שהמקום הזה לא יתפקד כמו שצריך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל. חבר הכנסת מיקי זוהר. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם טוענים שאנחנו לא פיירים אתכם בוועדות. אני באתי אליכם אחד-אחד, התחננתי, אמרתי לכם: תגידו לי מה לעשות, תגידו לי איך אתם רוצים שהכנסת הזאת תתנהל, ורק שמעתי שקרים על גבי שקרים, מזימה כביכול על גבי מזימה. אין, האמת היא לא כזאת מסובכת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו ואספר לכם משהו. פעם מח"ל היה מחנה ליברלי, לא רק מחנה לאומי. עכשיו הוא לא לאומי, הבנתי. אתם לא רוצים את חוק האזרחות. אתם כבר לא לאומיים, הבנתי. אבל אתם גם לא ליברליים. אני רוצה לראות מה אופיר כץ יצביע כאשר אנחנו מדברים על לגליזציה של סמים קלים. אני רוצה לראות מה חברת הכנסת גילה גמליאל תצביע כאשר אנחנו מדברים על אי-הפללה של אנשים על שימוש בקנביס. אני רוצה לראות איך אתם תצביעו עוד פעם, פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, נגד מה שאתם מאמינים – בגלל מה? בגלל שלא מעניין אתכם כלום. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שר הרווחה הצביע הרגע נגד ילדים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, נא לשבת. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאתם הייתם בממשלה, רציתם שהמקום הזה לא יתפקד. אנחנו היינו המבוגרים האחראיים. הצבעה אחר הצבעה אנחנו הצבענו איתכם, כי אמרנו: משהו למען טובת ישראל, גם אם אנחנו אופוזיציה – אנחנו נצביע. ואגיד לך מה, גם עכשיו, כשאתם מנסים לטרלל את המקום הזה הצבעה אחר הצבעה, אנחנו נדאג לעשות את מה שטוב למדינת ישראל, גם אם אתם תנסו לפגוע במדינה. תנסו לחשוב על העבר, על טוב ועל טוב לב היום, כשאנחנו לפני תשעה באב. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סמרטוטים אתם – – – תתביישו. אתם מדברים מטעם הסמים – – – ואלקין הגיע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. השר זאב אלקין ישיב בשם הממשלה. תודה רבה. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש הממשלה החלופי, חבריי השרים וחברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מדרוג עבירות ועונשים בסם קנביס), של חברת הכנסת שרן השכל, והצעות חוק שהוצמדו אליה, מבקשות לתקן את פקודת הסמים המסוכנים ולקבוע כי בגירים לא יישאו באחריות פלילית בשל החזקת קנביס, כולל זרעים, בכמות לשימוש עצמי במקום שאינו ציבורי. כמו כן, ההצעה קובעת עונשי קנס שאינם מובילים לרישום פלילי על שימוש בקנביס במקום ציבורי ועל אחזקה העולה על הכמות לשימוש עצמי אם אינה לשם סחר. ההצעה מחריגה לחלוטין מהגדרת קנביס את הקנבידול – CBD – מרכיב שאיננו פסיכו-אקטיבי ומשמש לצרכים רפואיים וטיפוליים. הנימוק להצעת החוק מתמקד בנזק שנגרם לציבור גדול של אנשים נורמטיביים בישראל כתוצאה מהאיסור, הפגיעה בזכויות הפרט והפיכה של אזרחים שומרי חוק לעבריינים, נוסף על הקלת העומס על מערכת המשפט ואכיפת החוק. דברי ההסבר להצעת החוק מדגישים כי ההצעה לא נועדה לעודד שימוש בקנביס, והיא מותירה את השימוש ברשות הרבים בגדר האיסור. הרעיון המרכזי בבסיס הצעת החוק – הצורך בשינוי מדיניות לגבי צמח הקנביס – עולה בקנה אחד גם עם המלצות דוח צוות בין-משרדי שהוקם בתקופת הממשלה הקודמת על רקע הצעת חוק, גם היא של חברת הכנסת שרן השכל, וגם של חבר הכנסת רם שפע. אני אחסוך מכם את האזכור של המלצות הצוות, כי למעשה, הצעת חוק שמגיעה כאן מתייחסת רק למרכיב של אי-הפללה. לנוכח האמור לעיל, אני מציע בשם הממשלה לתמוך בהעברת החוק בקריאה טרומית. המשך ההליכים ייעשה לאחר שיח של המציע עם משרדי המשפטים, ביטחון הפנים, הבריאות, הכלכלה והתעשייה, החינוך, הביטחון, האוצר, התחבורה והבטיחות בדרכים, העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. החוק אמור לחזור לוועדת שרים לחקיקה לפני שיעלה לקריאה ראשונה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר אלקין. חברי הכנסת, אני מבין שיש כאלה שהתנגדו לחוק. אני רואה מי מצביע. אז ברשותכם, מכיוון שיש יותר מתנגדים מאשר חוקים, עליי לעשות פה בחירה. על כן, אני אבקש מחברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, לבוא ולנמק את התנגדותה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה עולים להתנגד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלושה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להגיד מי עוד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחריה – חבר הכנסת יואב קיש, ואחריה – חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אני רוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין מספיק. אין יותר, יש רק שלושה. בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, חברי הנכבדים, אני עומדת פה – הכנתי נאום שלם עם נתונים, עם הרבה דברים חכמים לומר, אבל החלטתי להשאיר את זה בחוץ. תמר זנדברג, אני אשמח מאוד אם תשמעי רגע. אני מדברת פה והקול שלי רועד, כי בא לי לבכות – כן, פשוט בא לי לבכות. אתם יכולים לדבר על נתונים יבשים; אתם יכולים לחפש דפים ומחקרים – כן, גבי, אני אשמח אם תקשיבי לי, אוקיי? אני מתייחסת לחוק שאת מציעה – אבל אני כבר 15 שנה מטיילת במכוני גמילה, מטיילת בבתי חולים פסיכיאטריים, מלווה אלפי, אלפי משפחות, אתם שומעים? אלפי משפחות. אני מדברת פה והידיים שלי רועדות. ריבונו של עולם, תשלח כבר גאולה. איך יכול להיות שאנחנו, אנחנו, מאשרים לילדים קטנים – כן, בחוק שלך, גבי, שלך, תמר, שלך, שרן – מאשרים לילדים להשתמש? את תגידי לי לא, אבל אני רואה את זה. אני מלווה ילדים בני 14 ו-15. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> את רואה את זה היום – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה רוצה להפריע לי, מוסי? אתה יכול. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – איזה בורות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, קריאות הביניים. תודה. תמשיכי, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי מחקרים מפה ועד הודעה חדשה. אבל החוק הזה הוא שערורייה. אני רוצה לומר דבר נוסף. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. חברת הכנסת רוזין, חברת הכנסת רוזין, תנו לדוברת לומר את דבריה בלי הפרעות. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר דבר נוסף, מעבר לזה שאני מתנגדת בתוקף גם לחוק הזה, בוודאי ללגליזציה. אבל אני רוצה לומר משהו: לאן אתם ממהרים, למען השם? יצא פה חוק לפני שנתיים, קצת פחות משנתיים – חוק ארדן, הוראת שעה, שעושה בדיוק את זה. היעדר הפללה קיים, הינה החוק, הוא נמצא פה, והוא מדבר כמעט על אותם דברים, ובאמת, המשטרה פחות מפלילה, נפתחים פחות תיקים. מה אומר החוק הזה? שלוש שנים – נבדוק, כהוראת שעה, אם כפי שאתם מצפים, באמת ירד השימוש ויהיה יותר טוב בגלל היעדר הפללה, נבדוק את הנתונים, יהיו מחקרים, ואחר כך, החוק של ארדן, שאמור להסתיים ב-2022 – ננשום לרווחה, נחכה רגע, ואם התוצאות באמת יראו שהמצב יותר טוב, נחוקק את החוק הקבוע, מה שמציעים היום. החוק הזה אומר, בין היתר, שהשר צריך לבוא ולתת דיווח כל שנה אם באמת התקדמנו לאיזשהו כיוון; אם בגלל שאנחנו לא פותחים תיקים פליליים המצב באמת יותר טוב. יש נתונים? יש חוקים? מישהו בדק את זה? אף אחד לא בודק. כי לחוקק חוקים זה נורא נחמד, אבל ליישם אותם בפועל ובאמת לדאוג להסברה – החוק הזה מדבר על הסברה. ברגע שאנחנו עושים אי-הפללה – מנגד, נעשה הסברה, נכין מערכים מצוינים, נטפל בזה. אבל אף אחד לא דואג לזה. העיקר – אי-הפללה. אז בואו נחכה רגע, ננשום לרווחה. מדובר בילדים שלנו, מדובר בעתיד של המדינה שלנו. אין לנו מה למהר במיוחד, כשקיים היום חוק של אי-הפללה. קיים. אני באמת שואלת את עצמי שוב ושוב למה אנחנו ממהרים. ואני אגיד לסיום, כי אין לי עוד הרבה זמן, אז ממש בדקה, אני אומרת לכם שנכון להיום אין מספיק מסגרות שיטפלו באותם אלה שכבר נפלו לסם – כן, בגלל הקנביס, נפלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז בוא נטפל בהם קודם, לפני שנביא עוד מאסות של מכורים אחרים שיגיעו אלינו, כנראה, כתוצאה מהחוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. מתנגד לחוק. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, אני רוצה לפנות לרגע ל-25 חברי הכנסת הנורבגים החדשים פה במליאה. תראו, זאת כנסת לא נורמלית. אל תחשבו – אפשר רגע שקט? חברים, שלא תחשבו שהיחס הזה בין קואליציה לאופוזיציה צריך להיות בכנסת. אני אומר לכם בכנות, כמי שהיה פה לפחות בכנסת העשרים, זה לא צריך להתנהל ככה. לא יכול להיות שהקואליציה מרסקת את האופוזיציה בוועדות; שהליכוד מקבל שניים בוועדת הכספים ושישה בוועדה למעמד האישה על חשבון המקומות שלנו. יש פה התנהלות דורסנית. כשזה המצב, קודם כול, אני אומר לכם, אל תצפו מאיתנו לשום שיתוף פעולה. זה דבר בסיסי. לגבי החוק עצמו, אני רוצה לומר כמה דברים. החוק הזה הרי לא יתקדם, גם אם תעבירו אותו סמלית פה, מכיוון שרע"ם נגד, הם יעצרו לכם את זה, אז בלי האופוזיציה לא תצליחו. הקואליציה הזאת היא לא ממשלת שינוי, זאת ממשלת השורא. אנחנו לא נציל אתכם מהשותפים שלכם. את הדייסה שאתם בישלתם, אתם תאכלו. ואנחנו, כן, אנחנו נביא חוק טוב. כמו שאנחנו מביאים בדיוק את חוק ההגירה, אנחנו גם מביאים השבוע חוק שמטפל בדברים שלא עשית – בהסברה, במניעה לבני נוער, בטיפול בגמילה, בקרן לטיפול, שהכספים ילכו לטיפול בנגמלים. למה אתם מזניחים את זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת מירב בן ארי, לפני רגע את הצבעת בעד מחבלים. על החוק של אבי דיכטר את הצבעת נגד לפני שנייה. איך אין לך בושה, אחרי שהצבעת בעד מחבלים, לבוא ולהטיף לנו מוסר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לי אין בושה? אתם לא יכולים להסתכל לאזרחים בעיניים. על הבושה שעשיתם עם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, נא לשבת, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק טוב? תצביעו בעד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני שנייה כל חברי הקואליציה הזאת הצביעו בעד מחבלים, נגד החוק של אבי דיכטר, אז אל תבואו ותטיפו לנו מוסר למה על חוק הקנביס אנחנו לא מצביעים. אני יזמתי את החוק הזה בכנסות הקודמות, בסדר? זה חוק שלי. חוק שלי. אני בעד. אבל אני לא אשתף פעולה עם קואליציה דורסנית, עם קואליציה שלא מכבדת את הבית הזה. אנחנו נביא את החוק שלנו, שהוא הרבה יותר טוב מכל מה שאתם השארתם פרוץ. יש את חברת הכנסת אורלי לוי, שעבדה על זה; יש את חברת הכנסת גלית דיסטל מהליכוד, שעשר שנים מטפלת בזה. אנחנו, בגלל ההתנהגות שלכם, שרן, בגללכם, אנחנו נצביע נגד, כי אין לכם את הכבוד המינימלי לאופוזיציה, כי אתם לא יודעים איך צריך לעבוד בבית הזה. והאמת, אני מתפלא על שתיכן, כי על הנורבגים אני לא מתפלא – הנורבגים לא מכירים כנסת אחרת. דרך אגב, הם יכולים לחשוב שככה הכנסת צריכה לעבוד. יש פה הרבה חברים שמכירים אחרת. הכנסת לא צריכה לעבוד ככה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל שרן ומירב, חברות הכנסת שרן השכל ומירב בן ארי, אני מתפלא עליכן. איך אין לכן בושה עכשיו, לנוכח ההתנהגות שלכם, לבוא לבקש את זה מאיתנו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. מתנגד אחרון – חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. אתם רואים? בחרתי כדי שיהיה לכם מעניין. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עכשיו למדתי שחבר הכנסת יואב קיש הגיש את אותו חוק בקדנציה שעברה, נכון? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נכון, חוק דומה. אני הייתי שותף. לשאלתך – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אז אתה מצביע בעד? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מצביע נגד, והסברתי למה אני מצביע נגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רוצה לפגוע בך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אז למדנו שההצבעה שלכם – הצבעה קנטרנית, זאת הצבעת נגד לא עניינית, נכון? אבל אנחנו בקואליציה, על אף חילוקי הדעות, אנחנו מנסים להידיין, להבין, לקדם את הדברים בהסכמה. אז תלמדו מאיתנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בהסכמה שאתה קובע. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה קובע להם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא. תחזור שבוע אחורה ותראה איך במשך כמה שבועות דנו על חוק האזרחות, ומה הייתה התוצאה? שהליכוד הפיל את חוק האזרחות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם קיבלתם את מה שאתם רציתם. אנחנו לא נותנים לך את החוק שאתה רוצה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אז למדנו את השיטה מכם. הפלתם אותו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה הצבעת בחוק האזרחות? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני הצבעתי בעד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בחוק האזרחות – מה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> הצבעתי בעד, ואתם הצבעתם נגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ושני החברים שלך, מה עשו? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> הצבעתם נגד, נכון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע. לא להפריע. חבר הכנסת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה בקואליציה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אתה ציוני אמיתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת זוהר, תודה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה ציוני אמיתי, מנסור עבאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> ואתם ממשיכים להצביע נגד כל חוק? בסדר, שיהיה לכם לבריאות. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה ציוני אמיתי, מנסור. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא, אני לא ציוני. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה ציוני אמיתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת זוהר, תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני לא ציוני, אבל כנראה שיש ספק אם אתה ציוני או לא. יש ספק, לא? << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> מנסור, תיהנה מהזמן על הדוכן, כי אין לך עוד הרבה זמן, תאמין לי. תיהנה. לא תנהל את המדינה הזאת הרבה זמן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם הצביעו נגד – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אנחנו הצבענו בעד ההסכמה שהייתה. אנחנו הצבענו בעד הממשלה. אנחנו הצבענו בעד השינוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אנחנו הצבענו בעד השינוי ובעד ההסכמה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה הייתה ההסכמה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, הרגע ירדת מהדוכן. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לכן – תקשיבו. לכן, חברים, מבחינתנו, אין ספק שהחוק הזה הוא חוק שמנוגד לערכי הדת. קנביס נחשב לסם, מבחינתנו. מצד שני, אנחנו רוצים לבחון את ההשלכות, את ההיבטים, את ההשפעות של החוק הזה על החברה עצמה. לכן, אני ביקשתי מידידתי המציעה שרן השכל, שניקח זמן כדי – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> היא הסכימה? היא הסכימה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> היא תחליט. – – כדי שנוכל לנסות להגיע להסכמה, אם אפשר לטפל בהשלכות של החוק הזה ושל השימוש בסם הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> שוב, עקרונית, אנחנו נגד השימוש בקנביס – ככה היה, ככה יהיה תמיד – אבל מתוך השותפות, מתוך השותפות, נדון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה יקרה בעוד חודש? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא יודע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה יקרה בעוד חודש? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אי-אפשר לדעת. אי-אפשר לדעת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה, אדוני. משפט אחרון. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> ולכן אני פונה לחבריי בקואליציה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה, אדוני. משפט אחרון. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – בואו ניתן לעצמנו הזדמנות. הדיון בכנסת בין קואליציה לאופוזיציה לא ענייני, לא שם את טובת האזרחים מול עיניו. אנחנו נעשה את זה, ולכן אני מבקש משרן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שתבקש. מה שתבקש. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – לדחות את ההצבעה כדי שנוכל להמשיך לדון בחוק הזה. תודה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך לבקש – תנחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הינה, ראש הממשלה האמיתי קובע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. הוא אמר שהוא מתנגד. חברי הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – איתן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. רק שנייה. אני לא יכול ככה. אחמד טיבי, הבנתי, שמעתי אותך. את הבקשות, בבקשה, דרך המזכירה. אני לא יכול לנהל את הישיבה ככה. שמעתי. אני שמעתי: לפנים משורת הדין. יש הרבה מבקשים. חברת הכנסת שרן, את ביקשת – חברת הכנסת המציעה, שרן, ביקשת? בבקשה. מהצד. מהצד. חברים, תירגעו, מה קרה לכם? השתגעתם? מה קרה לכם? בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> את צריכה לדבר עם ראש הממשלה עבאס. ראש הממשלה עבאס. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> מתוך מחויבות לקואליציה, ובגלל שזה עניין של שבועיים בלבד, אני מסכימה לדחייה הזו, ונעלה את הצעת החוק הזו בעוד שבועיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא למחוא כפיים, חברי הכנסת. חברת הכנסת מירי רגב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. שבי, בבקשה. תפסיקו לבזות את הכנסת. חברת הכנסת, אם כך, הצעת החוק נמשכה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה מנסור. מנסור ראש הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. לאור העובדה שהצעת החוק נמשכה, ואיתה הצעות החוק שהוצמדו, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. בבקשה, הצעת חוק-יסוד: ההגירה. אני אתקן: חברים, ההצבעה נדחתה למועד אחר. אני מתקן ומדגיש – ההצבעה נדחתה למועד אחר. הם הסכימו. זו הייתה הסכמה. חברת הכנסת השכל, את מסכימה לדחייה? חבר הכנסת טופורובסקי? גם טופורובסקי. בבקשה. ההצבעות יידחו בשבועיים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/355/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפי קביעת יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: ההגירה לישראל, של חברת הכנסת מאי גולן, שמספרה 813. תעלה ותבוא חברת הכנסת מאי גולן. חברים – מאי זו הבאה בתור. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. מלכיאלי, בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני שואל את עצמי כחבר כנסת באופוזיציה, כשהחוקים של האופוזיציה בדרך כלל נדחים פעם אחר פעם: למה אני מעלה כאן בכנסת הצעת חוק כזאת? הרי היא עתידה להידחות בעוד כמה דקות. משפט אחד של ראש הממשלה בנט גרם לי להגיש את ההצעה הזאת לכנסת. אמר נפתלי בנט: הממשלה שלי תהיה עשר מעלות ימינה. עשר מעלות ימינה. חפרתי בדברי הימים של הכנסת – כל ימינה ותקווה חדשה היו היוזמים של החוק הזה. אני רוצה להסביר מה מטרת החוק הזה. עד לפני שהחוק הזה הוצע, שר הפנים היה הרב דרעי. מי שיודע, האג'נדה של שר הפנים הרב אריה דרעי הייתה לעזור לרשויות המוחלשות. חלוקת – אדוני היושב-ראש, אני לא יכול לדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> חלוקת המשאבים במדינת ישראל – יש הרבה תיקונים שצריכים להיעשות בה. שרי הפנים לדורותיהם דחו את תפוח האדמה המתגלגל הזה, משר לשר, עד הקדנציה הקודמת, שבה השר הרב דרעי החליט שלא עוד רשויות חזקות ורשויות מוחלשות – רשויות חזקות יממנו את הרשויות המוחלשות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, אדוני. אני עוצר לך את הזמן. חבר הכנסת כלפון. חבר הכנסת כלפון, עם הגב למליאה, אתה מפריע, אתה מדבר. חבר הכנסת מנסור עבאס, חבר הכנסת מנסור עבאס, זה מפריע. חברת הכנסת גלית דיסטל, זה מפריע עם הגב, ואת גם מדברת. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> וככה במשך תקופה ארוכה רשויות מוחלשות קיבלו כסף, קיבלו יכולת מימון מרשויות חזקות שהחלוקה ביניהן לא הייתה צודקת. אממה, לשר הפנים עמדה בעיה אחת בחוק, שכשהוא רצה לתחזק ולעזור לרשויות מוחלשות מחוץ לקו הירוק זה לא היה בסמכותו. לא היה בסמכותו של שר הפנים לעזור לרשויות מחוץ לקו הירוק. יש רשויות חלשות מאוד מחוץ לקו הירוק שצריכים לעזור להן בחלוקת המשאבים, בהכנסות נוספות, במענקים, אבל ידי שר הפנים היו כבולות. שר הפנים ביקש שאני אגיש את הצעת החוק, על מנת שנוכל לעזור לרשויות החלשות ביותר מחוץ לקו הירוק, וכך נולדה הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת עברה בטרומית, בקריאה ראשונה, וכבר הייתה בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. כל הימין בכנסת ישראל הבין שהחוק הזה עושה שכל, עושה צדק עם האנשים החלשים ברשויות שהאשמה היחידה שלהם – האשמה היחידה הייתה בכך שהשר לא יוכל לתת להם את המענקים הנכונים. אחת מגדולות התומכות של החוק הזה – מגדולות התומכות – הייתה אז שרת המשפטים שקד. השרה שקד אמרה לי כמה פעמים: החוק הזה הוא חוק חשוב, ואנחנו נביא לו את התמיכה. אין ספק שהחוק הזה יכול לעזור לרשויות חלשות, לאנשים שאין להם אפשרות לקולות קוראים, לרשויות שלא יכולות להתמודד מול הרשויות החזקות. השרה שקד אמרה לי: תגיש ותרוץ – אנחנו נתמוך בהצעה של השר דרעי. והפלא ופלא, הגיעה ממשלה עשר מעלות ימינה, כמו שאמרתי, הבטיחו לנו ממשלה שבראשותה יעמוד איש ימין, ואני הייתי בטוח שכשאני מגיש את הצעת החוק הזאת, היא הולכת לעבור ברוב גדול. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> חזרה. אין לי אף טענה לא למרצ ולא למפלגת העבודה, שהולכות להתנגד לזה. גם בפעם שעברה הם התנגדו לזה. מרצ – היו כאן, אם אני לא טועה, זהבה גלאון ותמר זנדברג, ועשו קולות, רעש גדול במליאה, נגד הצעת החוק הזאת. גם מפלגת העבודה התנגדו לחוק הזה. אבל ימינה, הנציגים מתקווה חדשה ומכחול לבן – בני גנץ תמך בהצעת החוק הזאת, כי הוא הבין שהצעת החוק הזאת יכולה לעזור לרשויות חלשות. דיברו איתי לא מעט ראשי רשויות חלשות, אדוני היושב-ראש, ראשי רשויות שאין להן יכולת לגמור את החודש שלהן. הן רואות לידן רשויות חזקות שיש להן תוכניות לילדים, יש להן תוכניות לחופש, תוכניות העשרה, מרכזי צעירים, ועיניהן רואות וכלות. גם בני גנץ תמך בהצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אבל אתה לא חושב שזה נכון שכל עירייה תיתן לעירייה אחרת את הארנונה שלה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, מי שמבין – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה צריך להיות הפתרון של המדינה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה אחד הפתרונות. כל עוד אין פתרון מיידי – זה פתרון מיידי שעוזר לאנשים. תלך לדרום, תראה רשויות שהשר עזר להן. הן אומרות שזה מה שגרם להן לא להיות בגירעון. בסוף צריך לדעת שיש כאן חלוקה בין רשויות. קח את בת ים ליד תל אביב, וגם מחוץ לקו הירוק – אין שום סיבה שבניין אחד יקבל ובניין שני לא. יש דבר שצריכים לטפל בו, שזה הגבולות. ועדת הגבולות – שנים לא טיפלו בה. רק בשנים האחרונות הקימו את ועדת הגבולות. לא היה חבר כנסת מכחול לבן ומימינה ומתקווה חדשה, ממי שהיו כאן, שלא הצביע בעד החוק הזה. תבדוק. אני בדקתי את הפרוטוקולים. הצביעו בעד החוק הזה. עכשיו, כפי שראינו קודם, ראש הממשלה בנט, שנשלט בידי השמאל, הקים כאן ממשלת שמאל שהשתלטה על כל הממשלה הזאת. כמו שאמרתי, אין לי טענות למרצ, אין לי אף טענות למפלגת העבודה – גם אז הם התנגדו לחוק הזה. אבל איך אתם יכולים להסתכל בפרצוף של המצביעים שלכם, של אותם ראשי רשויות שאומרים: געוואלד, אני לא מצליח, אני לא מאוזן, אין לי תקציב להביא לרשות שלי, החוק הזה הוא היחיד שיכול לעזור לי? אמרתי במפורש: תראו, אנחנו באופוזיציה לא מתכוונים לנהל סדרי שלטון. לא מתכוונים. אני אמרתי: בואו תעבירו את זה בטרומית; בואו תראו הצהרת כוונות לאותם ראשי רשויות שזועקים לעזרה, שאין לכם שום בשורה לספר להם. ראשי הרשויות מסתכלים על שר האוצר. מילה לרשויות החלשות – מה היה לו להגיד להם? לקצץ לילדים החלשים. לא שמעתי אף בשורה חברתית. הסתכלנו על כל ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הזאת – אף בשורה חברתית אחת לרשויות החלשות. זה הזמן של הממשלה הזאת לתקן את העוול שהיא עצמה גרמה לעצמה. אתם נשלטים בידי השמאל בתוך הממשלה הזאת. אתם חתמתם על החוק הזה. אתם תומכים בו. אתם מגיעים לכאן כי אתם נשלטים בידי השמאל. ועוד אני רוצה לומר: השרה שקד, את, אמרת לי לא מעט פעמים על החוק שאת החוק הזה חייב לזרז במליאה ובוועדה הפנים – אז, בראשותו של יואב קיש. את דחפת. מה קרה פתאום שחזרתם בכם? האם הידידות עם זנדברג ומיכאלי ועוד אנשים גרמה לכם להפנות עורף למצביעים שלכם, לאנשי הימין? אלו עשר המעלות ימינה שהבטחתם לנו, שהבטחתם לעם ישראל? אבל כנראה בדיוק כמו שאותו אדם בא לכאן והבטיח לדאוג לציבור החרדי, ואנחנו רואים – אמרתי את זה השבוע: הוא אין לו סמכות בכלל, אבל עדיין הוא הרכיב את הקואליציה, והאשמה על הכתפיים שלו. אין לי ספק שליברמן עשה את מה שהוא עשה ואפילו לא התייעץ איתו. כאילו, איפה הוא מרגיש מחויב לו? אבל האחריות מוטלת על הכתפיים של מי שיזם את ממשלת ההונאה. ועכשיו פעם שנייה אתם יורקים בפרצופם של המצביעים שלכם מחוץ לקו הירוק, שהבטחתם להם הסדרה ודחיתם את זה, הבטחתם לדאוג להם ודחיתם. יש לכם אופציה אחת: להעביר את החוק הזה, לדאוג לרשויות שאין להן. והינה, אני אומר: אני מוכן שאנחנו נקדם את החוק הזה רק בתיאום איתכם. רק בתיאום איתכם. תעבירו אותו בטרומית, תעשו את המעשה שהתחייבתם לו כאן בכנסת, בקדנציות הקודמות, ובעזרת השם נקדם אותו ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני גם רוצה לנצל את הבמה ולפנות לראשי הרשויות ביש"ע – ליוסי דגן, שכשהוא רוצה להילחם, הוא יודע להילחם. ויוסי דגן יודע כמה הרשות שלו, כמה האזרחים שלו, כמה התושבים שלו זקוקים לחוק הזה. הוא יודע שאם החוק הזה יעבור, הוא יציל הרבה הרבה מאבקים שלו בעתיד. הוא יודע כמה הוא יהיה מאוזן יותר; הוא יודע כמה גני ילדים הוא יוכל לבנות, כמה גני שעשועים, מרכזי צעירים, כמה דברים. אני קורא ליוסי דגן ולעוד ראשי רשויות: אתם יודעים שהחוק הזה הוא חשוב ואתם גם יודעים להפגין. לכו לנפתלי בנט, זה שהבטיח לנו ממשלה ושיקר לנו; זה שהבטיח לדאוג לציבור החרדי ושיקר; זה שמשקר פעם אחר פעם; זה שסיפר לכולם בטוויטר שהוא דואג לתוכים. שמעתם מה זה? ראש הממשלה תקף פה את נתניהו שהוא עסוק בטוויטר, ואתמול הוא סיפר לכולם שהוא דואג לתוכים. חבל שילדי ישראל במעונות היום – הוא לא מתייחס אליהם לפחות כמו לתוכים. ראשי הרשויות ביש"ע, יש לכם ראש ממשלה שמספר, מתיימר ומשקר שוב שהוא דואג לכם. תראו לו את האמת בפרצוף – כמה שקר הוא עושה בנפשו. ואני קורא לשרה שקד – למה אין לה את האומץ לבוא לכאן להשיב? שתבוא לכאן ותאמר מה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא אתה. איפה שרת הפנים, שהולכת להצביע נגד סמכויות שלה לעזור לרשויות ביש"ע? ראשי יש"ע צריכים לדעת שלאילת שקד אין את האומץ לעמוד כאן להתנגד, ושולחים את יועז, מסכן. עוד רגע הוא יקרא מתוך איזה מסמך – כן מנוקד, לא מנוקד – הוא לא יבין מה הוא אומר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הרבה דברים השר הנדל – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה צריך להיות אמיץ, להגיד: אני, את מסמך הבושה של הממשלה, לא מוכן. אל תיתן לאילת שקד לבזות אותך כאן ברבים. בסוף אתה תלך לאותם אנשים ותאמר: חבר'ה, תצביעו לי. הם יאמרו לך: אתה דאגת שחוק חשוב כזה לא יעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. השר הנדל, בבקשה. חבר הכנסת מלכיאלי, הרבה דברים השר הנדל הוא כן, מסכן הוא לא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> להציג דבר כזה? אין לי ספק שהוא לא היה רוצה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – את הקנביס, הממשלה הזאת מקדמת. כשבא ערבי ומבקש את זה – – – << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אני אסביר הכול. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, חבר הכנסת מלכיאלי – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה אתה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אסביר, אל פחד. תראו, קודם כול, הרעיון של ממלכתיות היא דאגה לכולם. אני לא דואג לתושבי יו"ש יותר מלתושבים אחרים, תתפלא לשמוע – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל אתם מפלים אותם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – וגם לא לחרדים יותר מאחרים. המשפחה שלי גרה בשומרון, ואני דואג להם בדיוק כמו שאני דואג ליישובים אחרים. עכשיו, יש פה הצעה שהיא הצעה טובה, והשרה שקד חושבת שכך צריך לעשות ושצריך לעבוד על זה. אבל גם אם עכשיו – ואני מניח שבהמשך אתם תעלו הצעות כאלה – גם אם עכשיו היית מציע הצעה להביא לכל תושב במדינת ישראל מיליון שקל – שזו הצעה נהדרת – עדיין הממשלה לא הייתה מעבירה את זה, כי צריך מקור תקציבי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – אבל אל תעבירו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן, מה שעשינו בוועדת שרים לחקיקה, שהייתי שותף בה – ביקשנו לקיים הידברות עם משרדי הממשלה השונים, מכיוון שההצעה היא נכונה, ונוגעת בצדק חלוקתי, ולייצר תוצאה ראויה ולא רק הטרלה. הרי אתה יודע שכשזה עובר – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת דרעי, רק רגע. – – היום זה לא אומר כלום. אנחנו באמת רוצים לייצר את התוצאה הזאת. ואתה יודע מה, יש לנו התייחסות עניינית לכל הצעה שעולה כאן – מה שאני לא יכול להגיד על חבריי כאן, שהצביעו רק בשבוע שעבר והפילו את חוק האזרחות. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אני, כאדם ציוני, ראיתי את זה ונחרדתי, נחרדתי שהצבעתם נגד החוק של איחוד משפחות. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יועז, יועז – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא רק שזה לא ענייני, זה גם לא ציוני, וזה הדאיג אותי מאוד. אבל אנחנו מתייחסים לעניינים בצורה רצינית ועניינית – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – שהצביעו נגד הקיצוץ – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולכן אנחנו בעד צדק חלוקתי. אנחנו נקיים דיון עם כלל משרדי הממשלה. השרה שקד ביקשה למסור שהיא תקיים עבודת מטה יסודית. אנחנו דחינו את זה בארבעה חודשים, אבל אנחנו ננסה להביא את זה הרבה לפני, הרבה לפני. חבר הכנסת דרעי, אתה רצית להעיר הערה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – זה לא יעזור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן אני במקומך, חבר הכנסת מלכיאלי, אם הייתי באמת רוצה להעביר את זה, לא סתם בשביל ההטרלה – אתה יודע, אני לא יודע על איזה תוכי אתה מדבר, אבל אם יש תוכים, אני חלש בתוכים ובחיות אחרות, זה פחות התחום שלי, אבל אם היית רוצה באמת שההצעה הזאת תקרום עור וגידים ובאמת תיכנס לספר החוקים ובאמת תסייע לראשי רשויות שונים – אגב, אלה לא המצביעים שלי או מצביעים שלך. אתה יודע, היום בבוקר פתרתי בעיה לעמנואל. אכפת לי שהם מצביעים חרדים או לא חרדים? יש להם בעיה, פנו אליי – ראש העיר – אני מטפל בזה. יש בעיה באלעד – אני מטפל בזה. מה זה משנה אם הם חרדים או לא? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אז למה הם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה זה משנה? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן, חברים, אני מציע גם לכם באופוזיציה: בואו נייצר הסכמות על מה שאנחנו רוצים לעשות לטובת מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן. לא צועקים – – – בעמידה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולא לטובת האופוזיציה והקואליציה. יש הרי כל כך הרבה דברים להטריל עליהם, יש כל כך הרבה דברים להתווכח עליהם. פולמוס יהודי זה דבר בריא; פולמוס בכלל בבית הנבחרים זה דבר רצוי. ולכן בואו נייצר את השיח הזה. יש המון המון נושאים שאנחנו יכולים ורוצים לעשות ביחד. חבר הכנסת מלכיאלי, מה שאני מציע לך הוא למשוך את ההצעה ולתת למשרדי הממשלה השונים לעשות עבודת מטה. אם תראה שזה לא עובד, אז תוכל להעלות אותה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברים, אנחנו צריכים לעשות עבודת מטה מסודרת. אני אומר לך את האמת, אני לא סומך על שום דבר שאושר באזור הדמדומים של הפעם הקודמת. ראיתי מה קרה. באזורי הדמדומים קורים דברים לא רצויים. ולכן אני אומר לך, חבר הכנסת מלכיאלי, אם אכן אתה מעוניין בצדק חלוקתי, אם אכן אתה רוצה שכך – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ובגלל זה – – – על קרקעות הקיבוצים, כי אתם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מאוד דואג, כן, כן, חברת הכנסת לוי – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אני מאוד דואג לקיבוצים, כמו שאני דואג לבית שאן וכמו שאני דואג ליישובים באיו"ש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא – אני לא שומע את הצעקות שלך, אבל אצלי אין אנחנו והם. אני לא יודע מה זה אנחנו והם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה קרקעות מדינה, קרקעות מדינה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הקיבוצים, יש להם היסטוריה מפוארת. אני גאה בהיסטוריה שלהם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הילד של הקיבוצים לא יותר – – – מילד בעיירת פיתוח. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני גאה בהיסטוריה של עיירות הפיתוח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ילד – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני גאה בהיסטוריה של הציונות הדתית, של החרדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חושב שכדאי שכולנו נצא מהשיח של אנחנו והם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ילדים של עיירת הפיתוח לא – – – ילד בן 17 – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אורלי, הקיבוצים לא עשו לך דבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, תודה רבה. די. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חושב שהתושבים – נדמה לי שגם את גרה בקיבוץ, לא? או שלא? כבר לא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא. אני גרה בשלפים. שכרתי דירה. הקיבוצים הם מזמן עסק כלכלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כל הכבוד. בשלפים – יישוב קהילתי מפואר. כל הכבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הקיבוצים הם עסק כלכלי. ילדים בבית שאן ממש לא פחות חשובים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן אני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני גם לא שומע אותך, ובקושי שומע את עצמי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, חברת הכנסת אבקסיס, את לא מקשיבה. את לא מקשיבה. את לא מאפשרת לדבר אפילו. את לא מקשיבה לי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא דיבר על צדק חלוקתי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מציע לך, אורלי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל תפסיקי לדבר – – – קריאת ביניים – לא נאום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> צדק חלוקתי – – – הקרקעות האלה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אנחנו בימי בין המצרים. בואי קצת באהבת חינם, פחות שנאת חינם. קיבוצים זה לא האויב שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מוסיף – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – אין משאב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, חברת הכנסת אבקסיס – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עיירות הפיתוח זה לא האויב של מישהו אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים איפה ואיפה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> די, די עם אנחנו והם, אתם ואנחנו, אתם ואנחנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. אני עוצר את השעון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הילדים שלהם יקבלו קרקעות, והילדים שלנו לא יקבלו בירושה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני מבקש ממך להפסיק עם זה. די. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> סליחה, כשמדברים על צדק חלוקתי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קריאת ביניים זה בסדר – לא נאום ולא להפריע כל הנאום. די, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – תהיו הוגנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנו – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אל תהיו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אבל את לא יכולה לנאום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> צדק חלוקתי אומר חלוקת קרקעות, חלוקת משאבים הוגנת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די, שמענו. תודה רבה לך. את לא יכולה לנאום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ילדים בעיירות הפיתוח לא שווים פחות מאלה של הקיבוצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> במסגרת זמן. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מתקשה. אורלי, באמת, אם תרצי לנהל את השיח אני אשמח, אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחד, כי מפריע לי הכיוון: אתם, אתם ואתם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם חתמתם, חתמתם על עסקאות קואליציוניות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אורלי, אני גדלתי בהתנחלות. רוב החברים שלי מהצבא היו קיבוצניקים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתה נותן להם יד? למה אתה נותן להם יד? לילדי בית שאן – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מאוד גאה. אני חושב שהם ישראלים מעולים. להפסיק עם השנאה הזאת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין שנאה. צדק חלוקתי הוא לא שנאה. מדברים על צדק חלוקתי. עיירות הפיתוח והילדים שלנו שווים לא פחות. הילדים שלי שווים לא פחות. הילדים שלנו שווים לא פחות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה לא אנחנו והם. זה אנחנו. זה אנחנו, ואנחנו ביחד – גם אלה שגרים ביישובים קהילתיים כמוך, מבוססים היטב – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני שכרתי דירה בכסף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – וגם כאלה שגרים בקיבוצים וגם כאלה שחיים בעיירות פיתוח ובהתנחלויות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, די. חברת הכנסת לוי אבקסיס, אני מבקש ממך להפסיק עם זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כשמדברים על צדק חלוקתי, שייתנו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש ממך להפסיק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אורלי, את תתפלאי לשמוע, יש אנשים טובים בכל מקום – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני גם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – וזה לא הכנסת. אפשר לנהל איתם שיח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנשים טובים יש. לתת מתנות של קרקעות זה סיפור אחר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לכן, מדינת ישראל – אני לא מצליח לשמוע אותך ככה, עם הצעקות האלה. אני מתנצל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תיתנו לערבים את הנגב ותיתנו את האסי לקיבוצים. עיירות הפיתוח – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, די, מספיק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אורלי היקרה, אני רואה שלמרות הימים הקשים של בין המצרים, את מלאה – מלאת כעס. לא צריך לכעוס. אני אומר לכם, חברים בבית הזה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מלאת כעס – – – צדק חלוקתי. אתם הולכים עם ומרגישים בלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. די, מספיק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יודע איזה צדק חלוקתי יש ביישוב של אורלי, היישוב המבוסס, או ביישובים אחרים. אני יודע דבר אחד: ההצעה נכונה וצודקת, ולכן צריך להעביר אותה ואת ההצעה הממשלתית אחרי עבודת מטה, ולא להטריל לגביה. אני אומר את זה לגבי כלל ההצעות שעולות היום. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – בטרומית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יש הצעות פה שאני מסכים איתן, ולכן הן צריכות לעבור דרך הממשלה, ולעשות את בצורה מדויקת. אבל, אתם יודעים מה חבל? שהיחס הענייני שאני בא להציג כאן לא עובר גם אצלכם. בשבוע שעבר, אני אומר לכם, זעזעה אותי ההצבעה שלכם נגד חוק איחוד המשפחות. אני הסתכלתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברים, לא יכול להיות שבמה שטוב למדינת ישראל אתם עושים מזה סיבוב פוליטי. לקח לי באמת שבוע להירגע מזה; עכשיו אני רגוע. לראות את בנימין נתניהו וחברים בליכוד מצביעים נגד איחוד משפחות, נגד חוק ציוני, בעיניי, זה קו שבר גדול. קו שבר גדול. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – ואתם מצביעים נגד – – – מחבלים – – – טרור. תתבייש. אתה לא מתבייש. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> שתי תמונות היו פה בכנסת: ההצבעה בעד ההתנתקות – ההצבעה בעד ההתנתקות של חבר הכנסת בנימין נתניהו, וגם שלך, מירי – אה, את היית אז דוברת, שכחתי, התבלבלתי – והצבעה של אחרים בעד ההתנתקות – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אחרי ששמעתי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – וגם הצבעה שלכם בשבוע שעבר נגד חוק איחוד המשפחות. בעיניי, זה מזעזע ברמה האתית, הערכית. אנחנו יודעים להגיע להסכמות, חברים. יודעים להגיע להסכמות. אפשר להגיע להסכמות. לא יכול להיות שאתם משוטטים במחוזות הפוסט-ציונות. לא סביר. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שאתה תטיף מוסר למישהו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על פוסט-ציונות? אתה מעז לדבר? אין לך בושה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> המפלגה הלאומית-ליברלית משוטטת במחוזות שלא היו כמוהם. מה קרה לכם? איפה איבדתם את הדרך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן – – – וגם בעמידה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לאבד את הדרך זה לא לבחור. זה לא עם מי אתה יושב – זה מה אתה עושה; לא מבחן הדיבורים – זה מבחן המעשים. אם אנחנו נבחן את הדיבורים שלכם בעשור האחרון, מה עשיתם בנגב ובגליל – – << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – מה קרה בערים המעורבות ואת ההצבעה האחרונה שלכם, מי ויתר על שטח במדינת ישראל, על גוש קטיף ועל צופר ונהריים? מי החזיר את חברון? במעשים, אם מודדים אתכם במעשים, במבחן ההיסטוריה, אין לכם באמת שמץ של סיבה להזדהות – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך ההיסטוריה תשפוט אותך? איך ההיסטוריה – – – מחבלים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כמחנה לאומי, שמץ של סיבה. המון דיבורים – אפס מעשים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – מביך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חברת הכנסת גולן, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וההצבעה בשבוע שעבר הייתה בושה גדולה. בושה גדולה. בושה גדולה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה עם ההצבעה – – – למחבלים, משכורות למחבלים? משכורות למחבלים זו לא בושה? משכורות למחבלים זו לא בושה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני משוכנע שלא היית רוצה להצביע כך. אני משוכנע שיש פה חברים שהתביישו בהצבעה שלהם – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> משכורות למחבלים זו לא בושה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולמרות זאת הם הצביעו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא מאמין לך, יועז. אף אחד לא מאמין לך, יועז. אף אחד. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אל תספרו לי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. חברת הכנסת דיסטל, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אל תספרו לי על דיבורים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – אין לך ציבור. אין. אין. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גלית, לך יש ציבור רחב שהולך אחרייך. אני יודע, המונים מחכים פה מחוץ לכנסת לשאת אותך על כפיים, ולי – לא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> רק תקשורת. רק תקשורת. התקשורת – – – ציבור אין. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מעריך את זה מאוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תודה רבה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין לך ציבור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה באמת מרשים, הציבור שלך, אבל בכל זאת אני מסתכל לא על כמות הלייקים שאת סוחטת ברשת חברתית, אלא על מה נכון למדינת ישראל. אתם הצבעתם נגד מה שטוב למדינת ישראל – הצבעתם נגד חוק איחוד המשפחות, ואתם עושים את זה במבחן המעשה, במבחן התוצאה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – ההיסטוריה תשפוט אתכם. זו בושה. זו בושה, זה מה שאתם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. תודה. חברת הכנסת גולן, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וכשהצבעתם בעד ההתנתקות, הצבעתם, והייתה לזה תוצאה. התוצאה הייתה שפינו יישובים יהודיים, זו התוצאה. אל תספרו לעצמכם סיפור אחר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ואתם מוסיפים יישובים ערביים. כל הכבוד, כל הכבוד. << דובר_המשך >>שר התקשורת יועז הנדל:<< דובר_המשך >> וכשפיניתם את חברון, זו הייתה התוצאה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם מוסיפים יישובים – אין עליכם. כל הכבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וכשאתם הבאתם את הנגב והגליל לכאוס משילותי, לחוסר משילות מוחלט, זו התוצאה. זה לא דיבורים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם כסף למחבלים – כל הכבוד. צודק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנחנו עסוקים פה המון במילים, ואנחנו עם הספר, ומילים זה חשוב, אבל התוצאה חשובה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד למשכורת הקבועה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, עם כל הכבוד, כמה אפשר לשמוע? שמענו פעם אחת. די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה? אני מברכת אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמענו פעם אחת. חמש ברכות. רוצה שבע ברכות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הטרלתם חוק משמעותי וחשוב למדינת ישראל, וזה מבחן התוצאה, ועם זה אתם צריכים להתמודד. לכן, אני מציע להפסיק עם אנחנו והם, להפסיק עם הקיבוצים ואנחנו, עם עיירות הפיתוח ואנחנו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מאמינים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – עם אתם ואנחנו. זה לא אתם ואנחנו – זה עם ישראל. תנסו עכשיו, דווקא בימים האלה, לחשוב איך אנחנו פועלים ביחד לטובת המדינה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה רק אתם. אתם האליטה, אתם יודעי דבר, אתם יודעי כול, אתם הבריאה. רק אתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – איך טובת המדינה? בחייך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ותהיו אופוזיציה לנו, לא למדינת ישראל; אופוזיציה לממשלה, לא למדינה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לכם כבר לאיזו מפלגה ללכת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, להוסיף לו עוד זמן בגלל ההפרעות שלכם? די. די, מספיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. אתה גם ככה נותן לו זמן כל הזמן. אתה גם ככה נותן לו זמן. מה זה משנה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתם יכולים לעשות את זה. אתם יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. די, מספיק, באמת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לפחות שזה יהיה מעניין ולא פתטי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> 17 שנה מפלגות ציוניות הצביעו בעד חוק איחוד המשפחות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מועצת השורא מרשה לך? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה קרה עכשיו? מה קרה עכשיו? איפה המגדלור? איפה המצפן שלכם? הכול זה פוליטיקה. הכול זה מה טוב לכם רגעית. הרווחתם שתי שניות. הרי הממשלה לא נפלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לו עשר דקות. מה? עשר דקות. אבל יש לו עשר דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר הנדל, נא לסכם. השר הנדל. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – עלובה. עלובים, זה מה שאתם – – – אתם נתמכים על ידי מחבלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה על העצות, אדוני. לא מפסיקים להפריע לו. תודה רבה על ההערה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הממשלה לא נפלה. לא הרווחתם כלום פוליטית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אתם תמשיכו להפריע – הוא ימשיך לדבר. תמשיכו להפריע. תמשיכו להפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אולי ראו את עצמם כמה אנשים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את גם מדברת בטלפון במליאה. תמשיכי להפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – מהימין האידיאולוגי – לא אתם, מהימין האידיאולוגי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה, השר הנדל. משפט אחרון. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כמה אנשים מהימין האידיאולוגי ראו אתכם מצביעים כך נגד חוק איחוד המשפחות והבינו במה מדובר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תמשיכו להפריע. תמשיך להפריע, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה הדבר היחיד שהשפעתם עליו – השפעתם עליו ברמה הפוליטית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ברמה המדינית, עשיתם נזק. תעשו חשבון נפש – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> קיבלת אישור ממועצת השורא? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – שאתם עשיתם. אתה תתמודד, אתם תתמודדו עם מה שעשיתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – תפסיקו לדבר על אנחנו והם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, השר הנדל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ובואו נפעל ביחד לטובת מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריה דרעי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קיבלת אישור מעבאס? קיבלת אישור מעבאס? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חוסר מודעות טוטלי למה שאתם – – – חורבן, חורבן. תתביישו לכם. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כיוון שהשר המשיב, לצערי הרב, לא מבין ולא יודע בכלל על מה מדובר בהצעת החוק, ולכן הוא לקח את כל עשר הדקות שהתקנון מאפשר לו פלוס חמש דקות תוספת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא צריך להגזים. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> שלוש דקות תוספת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפילו לא דקה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אחרים כבר היית מוריד. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא חשוב, לא משנה. איתן, אתה יודע שאני כל הזמן מגן עליך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפילו לא. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> עזוב, אני לא בא – תן לי קצת, בשביל הפולמוס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יודע שאני מקפיד. בסדר. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי. לקח את כל הזמן שיש לו כדי לתת מוסר ולהטיף מוסר, ומילה אחת לא דיבר על החוק, אז אני רוצה, כשר הפנים שליווה, תמך ודחף את הצעת החוק הזאת, להסביר לכל הפחות שכשאתם מצביעים נגד, לכל הפחות תדעו על מה אתם מצביעים נגד, ולא באופן אוטומטי. הצעת החוק מדברת – אין לה שום קשר, אין לה השלכה תקציבית של אגורה אחת. זה דבר ראשון שהשר אפילו לא ידע. הוא אמר שצריך לתאם עם משרדי ממשלה אחרים ולראות מקורות לתקציב. מה ההצעה הזאת אומרת? ההצעה הזאת אומרת שסמכותו של שר הפנים לעשות צדק חלוקתי – לקחת מהחזקים ולתת לחלשים על ידי הקמת ועדת בדיקה. היות שביהודה ושומרון כל המועצות שנמצאות שם, לא חלים עליהן החוקים שחלים במדינת ישראל, החוק הזה בא לומר, בלי קשר עכשיו לפוליטיקה שום דבר – חיים שם אנשים, ויש שם רשויות חלשות ויש לידן, סמוך, בתוך גבולות המדינה, יישובים חזקים. פשוט מאוד, לשר הפנים יש סמכות, אם הוא רואה לנכון, לקחת משם ולתת מהחזקים לחלשים. ככה עשינו בכל הארץ – ככה עשינו בנתיבות, ככה עשינו בכל המקומות, בבאר טוביה, בכל המקומות, ונענינו לפנייה של ראשי הרשויות: יוסי דגן, ששלח פרחים לממשלה, לחברי הממשלה, על ההסדרה של היישוב, וראשי רשויות אחרות. קידמנו את הצעת החוק הזאת, משה ארבל ומלכיאלי קידמו את הצעת החוק הזאת. לצערי, בגלל שאין לזה רציפות, זה לא ממשיך הלאה. זו הצעת החוק הכי הגיונית שיכולה להיות – ניר אורבך ואחרים. זה עזרה לתושבים שאתם כביכול כל כך דואגים להם. באים ואומרים: זה סמכות של שר הפנים, לא לוקחים שקל אחד מתקציב המדינה, ועולה כאן שר התקשורת, שמעז לתת מוסר כאן לאופוזיציה, שהם לא ימין, שהם צבועים, והוא בעצמו אפילו לא יודע מה יש בחוק הזה, והוא מדבר, שהוא איש הימין האידיאולוגי. אז קודם כול שתדעו. נכון, אני עליתי באופן פורמלי להגיד למה אני מתנגד להצעת החוק, אבל רציתי שקודם כול תדעו על מה אתם מצביעים. זו הצעת חוק הכי צודקת, הכי פשוטה, ללא שום השלכות על תקציב המדינה. אין מה לתאם עם אף משרד ממשלתי, צריך פשוט מאוד לתת את החוק. ואילת שקד, אני זוכר שכחברה קודמת או בממשלה או בוועדת שרים, כשרת המשפטים, כמה היא דחפה לקדם את החוק הזה, וגם עכשיו היא אומרת שזו הצעת חוק טובה, אז למה? תעבירו את זה בקריאה טרומית. אני מתחייב – הינה, חבר הכנסת מלכיאלי מוכן להתחייב לכך שהוא לא יקדם את זה צעד אחד בלי הסכמה של הממשלה, אבל כשאתם באים ומדברים אל האופוזיציה, למה אתם לא ענייניים? למה אתם על כל דבר מצביעים נגד? הינה, נותנים לכם דוגמאות, כמה דוגמאות היום, שאומרים לכם: תעלו את זה לקריאה טרומית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בני בגין, אתה שומע? חבר הכנסת אלי אבידר, הצעת חוק שכולם מסכימים שהיא טובה. רק בגלל שהקואליציה – שמלכיאלי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שהוא במקרה מש"ס, מציע, אז אתם מצביעים נגד. אחר כך תבואו לאופוזיציה, שאין לה שום סמכות ביד – – – << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – להפך. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר, אבל סליחה, חבר הכנסת בנימין בגין – – – << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אענה לו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> משפט אחרון. חבר הכנסת בגין, אתה צודק, אבל עם כל הכבוד, אני מצפה מקואליציה – שיש לה אחריות של ניהול ממשלה – קצת יותר אחריות מאופוזיציה פגועה, אופוזיציה פגועה שאתם דורסים אותה, שאתם לא נותנים לה את מה שמגיע לה, את המינימום של הוועדות, אפילו להשתתף כמיעוט אתם לא נותנים לה. אז הייתי מציע, תן לי דוגמה היום, תצביעו איתנו בקריאה טרומית, ואני אוכל אחר כך להגיד לחברים: בואו גם נעשה הדדיות. אבל אתם לא עושים אפילו את הצעד הראשון, את הפתח הקטן הראשון אתם לא עושים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני השר לשעבר חבר הכנסת אריה דרעי. הערה קצרה מהצד לחבר הכנסת מלכיאלי ונעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה לומר לשלמה נאמן מגוש עציון, ךאריה כהן ממגילות, ליוסי דגן מהשומרון, ליוחאי דמרי מהר חברון, ליגאל דלמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע, לישראל גנץ מבנימין, לחננאל דורני מקדומים ולדוד אלחייני, יו"ר מועצת יש"ע: היום בנט ושקד הפקירו אתכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת חברי הכנסת. מזכירת הכנסת, נא לקרוא את השמות, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד עופר כסיף – נגד חיים כץ – בעד מיקי לוי – נגד פטין מולא – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – נגד יסמין פרידמן – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא לספור את הקולות, בבקשה. חבר הכנסת כץ. אם כך, הרי התוצאות: בעד – 49, נגד – 62. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – אה, לא, סליחה, לפני כן הודעה אישית לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אפשר רוויזיה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נשקול אותה בכובד ראש. בכובד ראש. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תשקול את העניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לבוא ולומר פה ולתקן ולשים דברים על דיוקם. ראשית, כאשר מדובר על צדק חלוקתי, מן הראוי שמי שמדבר על צדק חלוקתי ידע במה מדובר ויבין על מה אנחנו מדברים. למי שלא מכיר את בג"ץ הקרקעות, בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי שאדמות המדינה שייכות למדינה. משום כך, כאשר הפסיקו לקיים את ייעודן כקרקע מניבה – חקלאות וכדומה – האדמות האלה צריכות לחזור למדינה כדי לשמש משאב שהוא של כולם, של כל האזרחים ושל כל הציבור. באופן בלתי מתקבל על הדעת, דווקא בממשלת השינוי הזו – שבואו נודה, ממשלת השמאל, ימי מפא"י העליזים שחוזרים – חלוקת הקרקעות הופכת להיות שוב מצרך שרק הילדים ששייכים לקבוצה מסוימת ייהנו ממנו. מי שלא ראה את ההסכמים הקואליציוניים – מפלגת העבודה חתמה עם יש עתיד ועם האחרים על חלוקת קרקעות, על הטבות, על מתנה לילד ממשיך בקיבוצים. עכשיו אני שואלת: הילדים שלנו בעיירות הפיתוח פחות טובים, אדוני אמסלם? הם פחות ראויים? האם זה ייתכן שילד בגיל 19, בגיל של הבת שלי, הוא כבר יורש שם והוא בעל בית ונחלה בקיבוץ? אבל פה, בהחלטה קואליציונית, לוקחים את המשאב היקר ביותר במדינה, את הקרקע, ומחלקים למי שכן ומי שלא. ומי שלא, יסתכל בעיניים מזוגגות ויכאב לו הלב, ויראה את הילדים שלו נאבקים יום-יום ושעה-שעה בעבודות סיזיפיות, ובעיקר בפריפריה, כדי שהילדים של השכנים, של אלו שמעבר לגדר של הקיבוץ, ייהנו מהטבות ששוות מיליונים. עכשיו, עיני לא צרה בהם. אומר חבר הכנסת, השר הנדל – כביכול עיני צרה, אז אני אומר לך משהו: לא רק שעיני לא צרה – מאז ומתמיד אני הייתי בקטע המגשר. אני שכרתי דירה בקיבוץ מסילות כדי להבין את הדבר. אנשים אומרים לי: את גרת במסילות. מה זה גרתי במסילות? מזמן הקיבוצים הפכו להיות עסק כלכלי נטו. ההרחבות הפכו להיות – אותם אנשים שלא מצליחים להשיג קרקעות בעיירת הפיתוח ליד כי רמ"י וכל הרשויות למיניהן מונעים מהם קרקעות. אבל החברים שלהם בקיבוצים ליד לא רק שיקבלו – גם במחיר מופחת וגם בהטבות לחיים. אתם יודעים מה זה להתחיל את החיים, מצד אחד, מעבר לכביש, בכך שהורים – לעיתים אנחנו מדברים על דיור ציבורי, מה שאנחנו אפילו לא רואים בהסכמים הקואליציוניים; אבל העברנו את זה בהחלטת ממשלה, שהם מחויבים לדיור ציבורי. לא ראינו את זה בהסכמים הקואליציוניים. ראינו בנים ממשיכים רק בקיבוצים. עכשיו אני שואלת את עצמי: אולי אני אפנה למנסור עבאס, כי הוא ידע לשחרר את הקרקעות בנגב, וקיבלו אותן קבוצה מאוד מאוד מצומצמת. ועכשיו, מהקרקעות של הקיבוצים, שהרבה פעמים יושבים באזורים מאוד טובים, מאוד נחשבים נדל"נית, הילדים שלהם ייהנו. למען הסר ספק, מעולם לא הייתי חברת קיבוץ. שילמתי בעבור כל שירות שצרכתי במיטב כספי. והאבסורד הוא שמערכת החינוך היום בקיבוצים נשענת על הילדים של עיירות הפיתוח הסמוכות. ואני מנסה לחשוב ולהבין איך נעמה לזימי תצביע בעד הצעת החוק הזאת. אני מנסה לחשוב האם אביר קארה – חבריו ייהנו מההטבות של הפריבילגים בקיבוצים? כשאני מנסה לדבר על צדק חלוקתי – הגיע הזמן לדבר על צדק גם לילדים שלנו, שמשלמים מאות אלפי שקלים על יחידת קרקע; עוד לא התחילו לבנות את הבית. ואם מישהו טוען, כמו השר הנדל, שאני גרה ביישוב – אז זה יישוב קהילתי. הוא שאל מה הצדק החלוקתי. אני עבדתי בעבור כל שקל של המשכנתה שאותה לקחתי. אני רציתי לגור בבית שאן ויצאה כתבה מאוד גדולה: משפחת לוי גונבים קרקעות למחוסרי דיור, בלי יכולת תגובה אפילו. בעלי הוא נכה צה"ל ויש לו זכות לקנות קרקע איפה שהוא רוצה בלי הגרלה – וגם על זה ויתרנו. אבל האם אנחנו, המרוקאים מעיירות הפיתוח, צריכים לגור רק בעיירות פיתוח? אולי תגידו לנו לא להתקרב לתל אביב? אולי תגידו לנו לא להתקרב למקומות אחרים? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – קודש. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> האם אתם רוצים להשאיר אותנו בגטאות? אז כשמישהו מצביע בעד המחבלים, שיקבלו משכורות מהרשות, מצד אחד, ומצד שני עוד מדבר איתי על צדק חלוקתי, אחרי שמכרו את הנגב – סליחה, נתנו אותו לרע"מ – ועכשיו את הקרקעות בתוך המדינה, בתוך האזורים השווים נותנים לבני הקיבוצים, זה לא צדק חלוקתי; זה גנבה לחברים שלך. על דבר כזה, ראשי ערים בדין פלילי, אם יעשו סיכומים כאלה עם הקואליציה שלהם בתוך המוניציפלי. אבל פה הכול מותר, כי פה אין שופט ואין דיין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אבקסיס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד, אורלי. כל הכבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנדל, תפסיק לדכא את הפריפריה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ההגירה לישראל << הצח >> [הצעת חוק פ/813/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאי גולן) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להצעת-חוק יסוד: ההגירה לישראל, של חברת הכנסת מאי גולן. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> טוב. לפני שאני מציגה את החוק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צריך להתחיל במילים: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. זה הנוהל בכנסת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הנוהל? באמת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בדרך כלל אומרת. זה הנוהל? לא, באמת, זה הנוהל? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת – עוד משהו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו עשר הדקות מתחילות. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. חברים, אני חושבת שמרוב שדחו את החוק שלי כבר שכחתי. רציתי לבוא ולהגיד, אבל תודה על התיקון. לפני שאני מציגה את החוק אני רוצה לומר שאחרי מאבק של עשור, שבו זכיתי להיות כאן, בכנסת ישראל, הייתי באמת באמת מתרגשת לעמוד פה לפניכם ולהציג את החוק הזה; אגב, זה החוק הראשון שאני מציגה, למרות שהגשתי חוקים רבים, אבל בממשלה האחרונה היה מי שתקע כל חוק שלי בוועדת שרים לענייני חקיקה. באמת הייתי מתרגשת, כי החוק הזה מביא לכדי מיצוי את הפעולות ואת המאבק של תושבי שכונות דרום תל אביב בעשור האחרון, אבל אני לא יכולה להתרגש, כי אני יודעת מול מי אני עומדת ועם מי יש לי עסק. אני כל הזמן חושבת מה היה קורה לולא ראש הממשלה לשעבר ולעתיד, בעזרת השם, בנימין נתניהו, לא היה סוגר את הגדר בגבול מצרים. היו לנו פה לא 100,000 מסתננים – היו לנו פה מיליון מסתננים, והמאבק כבר לא היה מאבק אלא היה לנו כאוס אמיתי שככל הנראה לא היינו יודעים איך להתמודד איתו ואיך להציל את הדורות הבאים של העם היהודי בארץ ישראל. אומרים לי הרבה אנשים, דווקא מהמחנה שלי: עשור שלטתם פה, עשור הליכוד היה בשלטון. איך זה יכול להיות שלא עשיתם משהו? איך זה יכול להיות שלא עבר? ולכם אני אומרת: אני מבינה את התסכול, אני מבינה את הכעס; הרי לא כולם באמת מבינים מה קורה בתוך הכנסת הזאת; לא כולם מבינים פוליטיקה, לתוך הדמגוגיה הצרה והקטנה שלה. אז בואו פעם אחת נאמר את האמת. דבר ראשון – מעולם, אבל מעולם, לא היה רוב כדי לעשות רפורמות אמיתיות במערכת המשפט. מעולם, בעשור האחרון. דבר שני – חוק שהוגש על ידי הכנסת הקודמת, שבה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הקודמת לפני שאני הייתי בה, כמובן, לפני ארבע מערכות בחירות. תודה, קטי. שלושה חוקים הופלו על ידי בג"ץ, שלושה במספר: חוקי המסתננים, שהיו אמורים סוף-סוף לעצור את ההסתננות הבלתי-חוקית ולעשות פה מדיניות הגירה אמיתית; חוק הפיקדון עוקר וסורס, ובעצם הרסו כל סיכוי לעשות פה משהו עם המאבק של תושבי השכונות שחייהם נלקחו מהם. כמי שנולדה גדלה והתחנכה בדרום תל אביב, הסתכלתי – דוד, דוד, דוד, אני לא שומעת את עצמי. כמי שנולדה, גדלה והתחנכה בדרום תל אביב, הסתכלתי על הסבל של תושבי דרום תל אביב בלבן של העיניים. אנשי השכונות איבדו את הצביון שלהם, את הביטחון שלהם, את הזהות שלהם. אלימות ופשע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את אולי מדברת עם הגב, אבל פשוט שומעים אותך נורא חזק, והיא לא יכולה לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אה, אותי? סליחה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אלימות ופשע נהפכו לדבר שבשגרה. משטרת השכונות לא יכולה אפילו להתמודד עם מספר המקרים. אין-ספור סרטונים שבועיים על אלימות בלתי נתפסת של מסתננים כלפי יהודים, ואין פוצה פה. כולם שותקים. הייתי יו"ר הוועדה להשלכות הכלכליות של ההגירה הבלתי-חוקית בכנסת הקודמת בוועדת הכלכלה שמרגי ניהל. תודה לך על שנתת להקים את הוועדה הזאת. אני רוצה להגיד לכם שאפילו אני, שמכירה את המציאות מקרוב, הזדעזעתי לנוכח הנתונים המזעזעים שנחשפו שם. מיליארדים זה עולה לנו, מיליארדים בשנה. ועל חשבון מי? על חשבון עניי עירנו, על חשבון הילדים שלנו, על חשבון החד-הוריות, על חשבון הקשישים, על חשבון הנכים – על חשבונם אנחנו מממנים מסתננים בלתי חוקיים, על עשרות אלפי הילדים שהם מביאים לפה במימון עמותות שמאל ובגיבוי בלתי נגמר שלהן. דיברו פה על חוק האזרחות, צעקו, איך העזנו להצביע נגדו. הינה, היום מגיע חוק-יסוד: ההגירה, ששרת הפנים אילת שקד שמה על המצע שלה, שנפתלי בנט וגדעון סער דיברו עליו בלי סוף. איפה אתם? איך אתם מתכננים להצביע נגדו? אני היום גאה להביא את החוק הזה, שתכף אציג כאן, להצבעה שלכם. החוק הזה, אגב – שלא יבלבלו אתכם – הוגש על ידי כבר לפני שמונה חודשים, אבל מה לעשות? לא קודם. החוק הזה הוא הפתרון היחיד לבעיית ההסתננות במדינת ישראל, היחיד שיחוקק מדיניות הגירה אמיתית, לא איזה פלסטר על איזה ברך שבורה. אני רוצה להציג את החוק. הצעת חוק-יסוד: ההגירה לישראל בנוסח הנוכחי, כפי שהגשתי, היא הדרך המשפטית היחידה שתאפשר לשמור כאן לנצח-נצחים על מדינה יהודית, עם רוב יהודי מוצק, לדורות הבאים. המצב החוקתי במדינת ישראל כיום הוא שיש חסר חוקתי בנושא ההגירה. חוקי-היסוד בישראל לא עוסקים היום בנושא ההגירה. כתוצאה מכך, לישראל אין כל כוח חוקתי אמיתי למנוע כניסה ושהייה של מהגרים למיניהם שלא לפי חוק השבות. בשל כך, ישראל נאלצת בעל כורחה לאפשר כניסה ושהייה של המוני מהגרים בכסות של פליטים מרחבי העולם ולאפשר את שהייתם של עובדים זרים שתמה תקופת עבודתם. חוק-יסוד: ההגירה לישראל, במתכונת הנוכחית שהגשתי ועולה היום להצבעה, ייתן לישראל את הכוח החוקתי האמיתי לבצע, בין השאר, כמה דברים חשובים שיאפשרו לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית. הראשון הוא הסדרה והחזרה באופן מיידי של כל המסתננים הבלתי-חוקיים ומשפחותיהם למתקני שהייה, וזאת עד להוצאתם מישראל לארץ מוצאם ו/או למדינה שלישית, ולהחזיק במעצר את כל מי שהתנגד לכך ללא הגבלת זמן; לאסור תמידית הגירה של מסתננים בלתי חוקיים ואיחוד משפחות בישראל ולבחון מחדש את כל היתרי ההגירה שניתנו לערביי יהודה ושומרון וחבל עזה במשך השנים – למרות שאני לא תמימה, אדוני היושב-ראש, אני לחלוטין מבינה שבסעיפים האלה, בכל מה שקשור לפלסטינים, יהיה די קשה. בכל זאת, איך אמר אחמד טיבי לא מזמן? הממשלה הפלסטינית הראשונה. אז אני יודעת שבממשלה הפלסטינית הראשונה תהיה בעיה. אולי נדבר על הסעיף הזה בממשלת הימין הבאה שתבוא עלינו, בעזרת השם, לטובה. בקואליציה הזאת, בכל זאת, תחת נפתלי בנט – הם חברים בכירים, וכולם יודעים שהם תלויים זה בזה. הם לא רוצים להיות תלויים זה ליד זה. אני מבינה, הכול בסדר. דבר אחרון הוא הסדרת מעמדם והחזרתם של כלל העובדים הזרים שתמה תקופת אשרת העבודה החוקית חזרה לארץ מוצאם. ישנה חשיבות מרבית בשמירה על הנוסח המוצע, וזאת כדי לאפשר את המשך קיומה של מדינת ישראל. יש להקפיד, ואני מדגישה: לא לאפשר שינויי נוסח שעלולים לסכן את קיום המדינה היהודית. אם יתווספו ביטויים כלליים שנתונים לפרשנות, אזי כל עוד ישראל מצויה תחת שלטון בג"ץ כמו היום, עלולים שופטי האקטיביזם השיפוטי לנקוט פרשנות שעלולה לעקר את כל תכלית חוק-היסוד מתוכן. על כן אסור להסכים להוסיף לנוסח חוק-היסוד מילים כלליות שנתונות לפרשנות שיפוטית, שמאפשרות מכסות הגירה, הגירה מבוקרת, הגירה משיקולים הומניטריים והגירה שלפנים משורת הדין. כי מה בעצם יצא מזה? במקום לחוקק חוק-יסוד שימנע הגירה שלא לפי חוק השבות, יחוקק חוק-יסוד שיסדיר הגירה כזאת וייתן פתח לשופטי בית המשפט העליון להפוך את ישראל למדינת כל מהגריה ומסתנניה. בישראל ישנו רוב יהודי שברירי, וישראל לא יכולה לקלוט אפילו לא מסתנן אחד נוסף, לא פלסטיני אחד נוסף ולא מהגר אחד נוסף. נהפוך הוא, עלינו להוציא את כל המסתננים ולמנוע גלי הגירה נוספים, שעומדים בפתח, חבר הכנסת כסיף, ורק מחכים לפרצה המתאימה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גועל נפש. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חוזרת ומדגישה, במיוחד בשבילך, כסיף: הצעת הקואליציה להארכת המועד של הוראת השעה בנוגע לחוק האזרחות לא מספקת כדי לשמור על ישראל כמדינה יהודית. אילת שקד, נפתלי בנט, גדעון סער, אלקין, היא לא מספקת, אז אל תטעו את הציבור. הקואליציה ביקשה את הארכת המועד של הוראת השעה בנוגע לחוק האזרחות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכאן חשוב לציין – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי את חוק-יסוד: ההגירה, סמי, את חוק-יסוד: ההגירה לישראל, שהגשתי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם רוצים לחוקק בכל מקרה, גם אם תעבור הוראת השעה של חוק האזרחות, משתי סיבות: הראשונה – חוק-יסוד: ההגירה לישראל הוא המתווה היחיד לשמר רוב יהודי מוצק במדינת ישראל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא שומעת אותך. צריך לשמור על המדינה היהודית היחידה שיש לנו בעולם, סמי אבו שחאדה, על ידי רוב יהודי. רוב יהודי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> ההסתננות – הוראת השעה לבדה לא נותנת פתרון, סמי אבו שחאדה, לבעיית ההסתננות הבלתי-חוקית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה רבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הערת. הערת את שלך. לא, לא, אדוני, זה לא שיח. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, לא צריך. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – רק ליהודים מותר להיות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמענו, תודה רבה, אדוני. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוראת השעה לבדה לא נותנת פתרון לבעיית ההסתננות הבלתי-חוקית, לא לבעיית העובדים הזרים שנשארים כאן בתום תקופת עבודתם וגם לא לבעיית איחוד המשפחות – ולא רק כהוראת שעה לגבי איחוד משפחות שמנסים לחדש את מעמדן משנה לשנה אלא כפתרון קבע. מה עוד שהוראת השעה כשלעצמה, בנושא איחוד משפחות, לא מספיקה, היות שניתן מכוחה לאפשר הגירה של המוני פלסטיניות ופלסטינים לישראל ולקבל בה מעמד מכוח נישואין. כבר ראינו התערבות של בג"ץ שבה נאלץ שר הפנים לשעבר, הרב אריה מכלוף דרעי, לשדרג את מעמדם החוקי של 1,600 מקרים של איחוד משפחות. גם בדמוקרטיה הגדולה ביותר של העולם, ארצות הברית, ישנה מדיניות הגירה, ישנו משרד הגירה, ישנם מתקני שהייה ומתבצע גירוש. האם הם חיות? האם הם ברברים? לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> איך משפט אחרון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ככה. נגמרו עשר דקות ועוד הוספתי לך זמן. משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא יכולה משפט אחרון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נתתי לך תוספת זמן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אוותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> יש לך עוד שלוש דקות אחר כך, אחרי שהשר משיב. את יכולה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, רגע, תן לי להסביר לה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני אסיים משפט ואמשיך אחר כך. גם בדמוקרטיה הגדולה ביותר של העולם, ארצות הברית, ישנה מדיניות הגירה, ישנו משרד הגירה, ישנם מתקני שהייה ומתבצע גירוש. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא חיות ולא ברברים. במדינה של מאות מיליונים זה חוקתי, אבל פה, במדינה מאוימת, מוקפת אויבים, של כמה מיליונים בודדים, זה לא חוקתי? יש שם אין-סוף שטחים, ולנו יש קופסת גפרורים. להם תהיה מדיניות הגירה ולנו לא? למי זה נשמע נורמלי? אני אמשיך את דברי אחר כך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת גולן. השר יועז הנדל יעלה ויענה בשם הממשלה. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, עניינה המרכזי של הצעת החוק הוא לעגן בחוק-היסוד את זכותה של ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ואת הסמכות להגביל את חירותם בטרם הרחקה. הצעת החוק קובעת הצהרות כלליות שאין בצידן מתן סמכויות ספציפיות בתחומים מסוימים. הסדרים ספציפיים קיימים כיום בחוקים הקיימים: חוק השבות, חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מעבר לכך – אבו שחאדה, אני קודם כול מסכים, אתה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גזענות – – – חוקים גזעניים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה – – – אבל קריאות ביניים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – אני לא יכול לבוא אליך בטענות, מכיוון שאתה עומד על שלך, ואתה ומאי גולן בשבוע שעבר הצבעתם אותו דבר נגד איחוד משפחות, וזה בסדר. אתה עמדת על שלך, והיא הצביעה בדיוק הפוך מההצעה שהיא מציעה עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אכן, השותפות שלכם היא שותפות שאני מכבד אותה, שותפות שאני מכבד אותה, נגד מדינת הלאום של העם היהודי. אני מכבד את זה מאוד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אתה מביא חוקים גזעניים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בסדר, אין לי בעיה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אין לי טענות כלפיך, אתה הצבעת כפי שאמרת כל חייך והם הצביעו איתך, זה בסדר גמור. השותפות הזאת נגד חוק איחוד המשפחות זה בדיוק אירוע נדיר בהתרחשותו, אני באמת חייב לציין, ולכן, החוק של מאי גולן הוא דווקא עוד יותר בוטה על הרקע הזה. ולא רק זה – תתפלאו לשמוע שבגלל שהחוק הזה מנוסח כל כך רחב, אז אנחנו, בוועדת שרים לחקיקה, ניסינו להבין לאן הוא מכוון, ואז ההגדרה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך זה יכול להיות? אילת שקד הביאה אותו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואז גילינו שמצד אחד יש עובד זר ותייר, והחוק שלה מביא, תתפלאו לשמוע, שגם חלק מחברי הכנסת כאן הם מהגרים בלתי חוקיים. יהודים, ערבים – יש פה מלא מהגרים בלתי חוקיים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזה שטויות. איזה שטויות. < דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> היא מרחיבה את השהות החוקית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – גם לצאצא של תייר ושל עובד זר – מיקס שלם, סלט שלם, משפטית – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, מאוד מדויק דווקא. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – שמתוכו יוצא שחלק ממי שנמצאים כאן היום במדינת ישראל הם שוהים בלתי חוקיים, ואלה שייכנסו למדינת ישראל הם חוקיים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אני מציע, עם ההגדרות הרחבות האלה – כי צריך לעבוד עם משפטנים ולראות – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – שהצעת החוק היא הצעת חוק רצינית, כי אמרתי כבר, אתם יכולים – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אתם יכולים גם להציע בכל יום רביעי מיליון שקל לכל אזרח, וזה נשמע אחלה, אבל אם לא תגלו מה מקורות המימון של המיליון שקל, אז זה לא יקרה. אז מי שרוצה להציע הצעות חוק שיתקבלו וייכנסו לספר החוקים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה הצבעתם בעד מחבלים? איך זה קשור להצבעה שלכם בעד מחבלים? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אין קשר, שלמה? זה שאתה הצבעת עם סמי אבו שחאדה בשבוע שעבר נגד מדינת ישראל זה לא קשור? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין לכם גבול. אין גבול לספינים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מעריך אותו שהוא הצביע באופן עקבי בעד איחוד המשפחות, אבל כשאתה מצביע בעד איחוד משפחות, זה מדליק אצלי נורה אדומה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> התגובה שלך חייבת להיות מתואמת עם מנסור עבאס. אתה מתואם עם מנסור עבאס – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן, מוזר ותמוה בעיני שפעם – שבוע אחד אתם ציונים, שבוע אחד אתם לא ציונים, שבוע אחד אתם – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ומה אתם? מה משותף לכם, שנאת נתניהו? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לכם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – בואו נחזיר את האחדות לשולחן הזה – התיישבות, קליטת עלייה, הקיבוצים זה לא אויב, ההתיישבות באיו"ש זה לא אויב. אחדות. כן, זה מושג שפעם בדנ"א של העם היהודי היה מקודש – אחדות, אחדות העם. בואו נחזיר את זה לתוך השיח שלנו. בואו נדבר גם על מה אנחנו מסכימים בתוך המרחב הציוני. על איחוד משפחות לא הסכמנו אף פעם ואתם שברתם את זה. למה? בשביל רווח פוליטי של דקה וחצי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא סומכים עליכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – הפסדתם פוליטית, לא הרווחתם – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> והיום תראה מי אתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – הרי לא הפלתם את הממשלה, רק עשיתם נזק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> והיום נראה מי אתם בחוק הזה. היום נראה מי אתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_משך >> השבוע, כנראה, מאי גולן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – אי-אפשר ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – השבוע שעבר היה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז בשבוע שעבר הייתם נגד מדינת הלאום של העם היהודי, השבוע אתם בעד מדינת הלאום של העם היהודי; בשבוע שעבר הצבעתם נגד גיוס בנות לצה"ל, השבוע אני מניח שאתם בעד גיוס בנות לצה"ל – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די, חבר הכנסת קרעי. מספיק. די, מספיק. מאז – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – או שאולי אתם שותפים עם החרדים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאת ביניים זה לא נאום. די, מספיק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> החיבור הזה של תנועה שהייתה פעם מפוארת, התנועה הלאומית הליברלית, לחרדים ולחרד"לים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל מה הקשר לעניין החוק? מה הקשר לעניין החוק? תענה עניינית לחוק. אתה לא עונה עניינית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – על התפיסות הבסיסיות של מדינת ישראל – ההתיישבות, קליטת עלייה, הציונות – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איפה הענייניות, יועז? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – החיבור הזה הוא חיבור שצריך להדליק אצלכם נורות אדומות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די, מאי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברים, המחנה הלאומי האמיתי, זה שבעד מדינת הלאום של העם היהודי, מדינה יהודית ודמוקרטית בטוחה וצודקת, רואה את ההצבעות שלכם; רואה את מבחן התוצאה בנגב ובגליל, אחרי עשור שאתם שלטתם במשרדים הממשלתיים; רואה מה קרה בערים המעורבות; רואה את חוסר המשילות, את אובדן האדמה – אובדן בא' – במקום לעבד את האדמה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – והוא שואל את עצמו אם אלה מי שמייצגים אותו, אלה מי שמצביעים בעד איחוד משפחות, המשותפת ואתם – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה עובר את אחוז החסימה היום? מי מצביע לך? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, מאי גולן, את בטוחה שאת עוברת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה, יועז הנדל, עובר היום את אחוז החסימה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> את, מאי גולן, כוכב עולה בשמי הפוליטיקה, ואת תביאי המונים אחריך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מעריך אותך מאוד, ואני משוכנע שתצליחי, ואני באמת מקנא בהצלחה שלך, ואני המסכן לא אצליח, אבל כל אחד והגורל שלו. ובכל זאת, אחרי שאמרנו את זה, כדאי להביט על מה שקרה כאן, על מה שקורה בחודש האחרון – מפלגה שהייתה – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את מאי גולן אי-אפשר לקנות, יועז. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. אני מסכים איתך, גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מאי גולן – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גלית, אני לא יודע, מאז – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם היא הייתה עוברת – – – היא הייתה מקבלת שרה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני פותח סוגריים: מאז שנודע לי שגלית קראה לחתול שלה על שמי, אני לא יודע לבקר אותה יותר. סיימנו? אוקיי, אז נסיים עם החתול של גלית ונסיים עם העובדה שהחוק הזה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – לא יכול לקדם כלום. אם אתם רוצים לקדם את מדינת ישראל, תצביעו כשצריך, לא בשביל להטריל אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לכן, מה אתה מציע, אדוני? אדוני, יועז, מה הצעתך? לדחות את הצעת החוק או לקבל אותה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הצעתי לדחות את זה בחצי שנה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – החתול של גלית – – – טוב שאמרת, תודה רבה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מאי, את רוצה לקבל את הצעתי? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא. אני תיארתי לעצמי, כי אני יודע, אני מכיר את מאי כבר מספיק טוב. ידעתי שהיא לא רוצה לדחות את זה בחצי שנה, וגם – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> איזה אופורטוניסט אתה, תאמין לי, בשביל להחזיק על הכיסא עוד חצי שנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ידעתי שהיא לא תסכים. חבר הכנסת מיקי זוהר נותן לה רוח גבית באובדן השליטה הזה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש לי רוח גבית מכולם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולכן, מכיוון שחברת הכנסת מאי גולן מתנגדת לדחייה של חצי שנה, אז אנחנו מציעים להתנגד לחוק הזה, שאין בו כלום ושום דבר למעט הפיכת חצי מהישראלים לשוהים בלתי חוקיים והכנסת חצי מאזרחי העולם לכאן תחת הכותרת תיירים ושוהים בלתי חוקיים כאזרחים חוקיים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזה ספין. איזה ספין. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בלגן שלם, סלט גדול. הצענו לדחות. הם לא רוצים – איך שאומרים: החלטתכם. בהצלחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שאפו על עצמי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך בושה, יועז? אתה תלוי בתומכי טרור. שמת את אבתיסאם חברת ועדת חוץ וביטחון. היא עכשיו אמרה שאם יהיה אירוע בעוטף עזה, היא לא תאשר שם מבצע. אתם ממשלה מנותקת. אותה אתה שם בוועדת החוץ והביטחון? אבתיסאם עכשיו אמרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. שים לה שעון, אני אגיד – – – לפני – – – << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> איזה קולגיאליות, הא? לגמרי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממש, מי שמדברת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה קולגיאליות. טוב, בגלל שלא הספקתי לסיים את דבריי ואין לי זמן, כי אין פה קולגיאליות לתת לי עוד דקה כמו לחברים מהקואליציה – יועז ספין פוליטי, שאפו. באמת, אני לא מפסיקה להגיד לכם שאפו. איזה ספין הזוי, מה שאמרת. תבקש ממנו, לך הוא ייתן עוד דקה, לי לא, אבל אני אמשיך. וכנראה תהיה לך תשובה, יועז, בדברים. חבל, חבל שאילת שקד, שרת הפנים, שלחה אותך ולא יכולה הייתה להתמודד עם הדברים שאני רוצה להגיד, אבל אני אגיד כך: למעשה, אנחנו המדינה היחידה בעולם ללא מדיניות הגירה אמיתית. אין-ספור מדינות אומרות בצורה חד-משמעית: יש לנו את הזכות הבסיסית הקיומית להגן על גבולותינו, על צביוננו ועל ריבונותנו. אפילו נורבגיה, שאימצתם בצורה כל כך רחבה, בחום, את החוק הנורבגי המורחב שלה – למה אתם לא מאמצים גם את מדיניות המסתננים שלה, אם אתם כבר ככה הולכים עם נורבגיה עד הסוף? אני מפסיקה. אני רוצה שתשמור על זמני. אבל אני רוצה שכל אחד מכם יתאר לעצמו שמחר בן אדם זר נכנס אליכם הביתה, נשאר בבית, אוכל לכם מהמקרר, משתמש לכם בחשמל, ישן לכם במיטה ואי-אפשר להוציא אותו. איפה נשמע דבר כזה? איפה נשמע שבן אדם קפץ מעל גדר בניגוד לכל חוק אפשרי, פרץ לך אל תוככי ביתך, ואתה גם צריך להגיש לו אוכל, לממן לו את בית החולים, את הילודה, את בתי הספר? מי לא יבוא לפה? על מה אנחנו מדברים פה בכלל? אנחנו השתגענו. ולפני שאני מסיימת, אני רוצה להבהיר משהו לגבי שרת הפנים אילת שקד, ששלחה את השר הנדל לדבר במקומה. גברתי שרת הפנים, את הודעת שהצעת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לחוקק את חוק-יסוד: ההגירה בתוך חודשיים היא הרבה פחות מבדיחה ושאת תקדישי לכך פוסט שממנו יבינו שהצעת נתניהו היא ספין פוליטי. אז אני באה לקראתך, אילת, ומציעה לך מה לכתוב בפוסט. תכתבי ותספרי לציבור איך כשהיית שרת משפטים סירבת לקדם את חוק-יסוד: ההגירה בזמן אמת. ארבע שנים היית שרת משפטים. האם עשית מה שצריך כדי להוציא את המסתננים? ממש לא. בדיוק ההפך. לא רק זה – את טרפדת וקברת את הצעת חוק-יסוד: ההגירה. תושבי דרום תל אביב ושאר השכונות הכבושות איבדו ארבע שנים יקרות במאבק כשאת היית שרת המשפטים שבהן יכולת כבר לדאוג שתהיה מעטפת חוקתית שתאפשר שכלל המסתננים ייצאו מדרום תל אביב. במקום זה ניצלת את הכוח שלך במסגרת הסכמים קואליציוניים. כשהיית יושבת-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, טרפדת את החוק ולא אפשרת בזמן אמת לראש הממשלה בנימין נתניהו – בעזרת השם שיחזור – לקדם אותו, ועל כך לא רק אני מעידה אלא רבים וטובים אחרים. עכשיו נשאלת השאלה למה עשית את זה, אילת שקד. הרי את אשת ימין, לא? חרתת על דגלך את הוצאת המסתננים. חבל שאת לא פה, להסתכל לאמת בפנים. אבל מה זה יכול להיות? אני אגיד לך. התשובה היחידה שעולה היא שפשוט לא רצית שראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת הליכוד יהיו אלה שמצליחים לפתור את בעיית המסתננים. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> זאת לא התשובה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת לא התשובה? מה התשובה? << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> היא שירתה מערכת אחרת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> היא שירתה דברים אחרים. זה גם נכון, אדוני. אתה צודק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בעיית המסתננים הרי לא הייתה חשובה. הקרדיט אצלכם זה הכול, במפעל ההונאה שאת ובנט בונים כבר שנים. כדי להוסיף חטא על פשע, אחרי שקברת את חוק-יסוד: ההגירה, עוד הלכת בבחירות לספר שאם תיבחרי תחוקקי את אותו חוק. אז הינה, גברתי שרת הפנים, נבחרת, ולא סתם נבחרת – את יד ימינו של ראש הממשלה החדש. המינוי החשוב שלך כשרת פנים אמור לתת לך את כל הכוח שבעולם, אך אבוי, את יד ימינו של ראש הממשלה הלא-נכון, מנסור עבאס, וכתוצאה מכך אנחנו נראה איך את שוב קוברת את חוק-יסוד: ההגירה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן, זמנך הסתיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כי הרי מה אכפת לך? מה אכפת לך? הרי יש לכם חסינות עדר, לך ולגנב הקולות שלך. אתם עושים מה שאתם רוצים. אבל את לא תעבדי על הציבור. כולם יודעים שאתם פייק ימין – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת גולן. חברת הכנסת מאי גולן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וההצבעה שלכם נגד חוק-יסוד: ההגירה תיזכר לכם לדיראון עולם, תהיה בכייה לדורות, ולדיראון עולם יזכרו מי אתם: שקרנים, גנבים, נוכלים ורמאים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן, תרדי בבקשה מהדוכן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> שקרנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תרדי בבקשה מהדוכן. חוצפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. על פי בקשת חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לקרוא את השמות, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת תקרא שנית את שמות כל אלה שלא היו ולא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – נגד יעקב אשר – בעד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד אחמד טיבי – נגד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת עיסאווי פריג' – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו במליאה שלא הוקרא שמו? יש מישהו? אין. בבקשה לסכם. 49 בעד, 61 נגד. לפיכך, חוק ההגירה לישראל לא התקבל. << הצח >> הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1052/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הדגל והסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אופיר כץ. תשיב שרת הפנים אילת שקד. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שר יש פה? שר יש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש שר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש, יש, יש. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אה. אדוני השר. "דגל – מה זה? כלונס ומטלית אריג? לא, אדוני. דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך" – בנימין זאב הרצל, מרץ 1895. חבריי חברי הכנסת, אני מביא בפניכם היום את הצעת חוק כבוד הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או בסמלה). אני מציג את הצעת החוק על הדוכן בכנסת ישראל כשמאחוריי דגל המדינה – שני פסי תכלת ומגן דוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים בספסלי הליכוד, אתם מפריעים לחבר שלכם, בבקשה שקט. חברי הכנסת בספסלי הליכוד, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> "הטלית בה אנו מתעטפים לתפילה יום-יום, בחול ובשבת, בימי המעשה ובימי המועד – לבנה היא ופסי תכלת עוטרים אותה. יהי נא דגלנו לבן עם פסי תכלת. עלינו להוציא את דגלנו המקופל מתיקו והיה לנו לנס וגאון לעיני כל ישראל ולעיני כל העמים. ציוויתי לעשות דגל לבן תכלת ולצייר בו מגן דוד. כך נברא דגלנו הלאומי" – דוד וולפסון, הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, 1897. גדולים ורבים לפניי דיברו על הדגל, מקור גאווה ורגש לכל יהודי באשר הוא. מגן דוד הזה, שנשאנו במשך אלפי שנות גלות והיה לנס בנדודיו בתפוצות, שאליו פיללו יהודים שנטבחו ונרצחו במלחמת העולם השנייה, שליווה את חלוצי הארץ בצאתם לחרוש לראשונה את אדמת ישראל, שהפך בעיני אויבינו לאות קלון ושהונף על ידי לוחמינו, טובי בנינו ובנותינו, במלחמות ישראל – כמה חיים הוקרבו למען המגן דוד הזה, כמה כתמי דם של אלו שחירפו נפשם על קדושת הדגל, לוחמים ולוחמות שבליבם ולנגד עיניהם שמירה על זכותנו להניף דגל במדינתנו הריבונית, מדינת ישראל. הדגל הוא לב-ליבה של האומה הזו. הוא תחושת השייכות. הוא מייצג הלאומיות והוא מעיד על הדרך הארוכה שעברנו כעם עד לנקודת הזמן הנוכחית. חובה רגשית ומוסרית ולאומית של כל אחד מאיתנו בבית הזה, כנציגי ציבור, כאזרחי ישראל, לשמור על ערכיו, לשמור על כבודו. במבצע האחרון, מבצע שומר החומות, ליבי, יחד עם ליבם של אזרחי מדינת ישראל, נקרע לנוכח התמונות המבישות. דגלנו, מושא גאוותנו כיהודים, כישראלים, הושחת, נחתך, הוצת. בלתי אפשרי היה להישאר אדיש לתמונות של דגל ישראל מוחלף בדגל אדום-ירוק-שחור. תחושות קשות של זעם ליוו אותי ועוד רבים. באותו הרגע הבנתי שאסור לנו לשתוק לנוכח התופעה המסוכנת הזו, וחיברתי את הצעת החוק שמובאת בפניכם היום. פעולה של פגיעה בסמל המדינה מעידה על דבר אחד: היבדלות ממדינת ישראל. בני אדם אשר שורפים, קורעים, מורידים את הדגל, בוודאי אינם יכולים להחשיב את עצמם אזרחי מדינת ישראל. מרתיח לדעת שבמצב הנוכחי אלו המבזים את הסמל הלאומי נהנים מקצבאות הביטוח הלאומי. איך אנחנו כמדינה מאפשרים למי שמבקש לפגוע ברעיון קיומנו לקבל זכויות הניתנות כסיוע לאומי? זה מגוחך. הצעת החוק הזו באה להוסיף לחוק הקיים ולשלול את קצבת דמי האבטלה לעוברי עבירה זו, ובנוסף – לקבוע כי הקנסות שישולמו על פי החוק ישולמו לקרן הסמל של משרד החינוך. כשהגיעו אליי תוצאות ועדת השרים לחקיקה מיום ראשון האחרון – עמדת הממשלה: מתנגדת – שפשפתי את העיניים לראות שזה נכון. זה הגיוני שאילת שקד, זאב אלקין, אביגדור ליברמן, יועז הנדל, גדעון סער ומתן כהנא יתנגדו להצעת החוק הכל-כך בסיסית הזאת, הכל-כך מתבקשת הזאת? דגל ישראל לא מהווה בסיס לקיומנו בעיניכם? אין לכם את תחושת החובה לשמור על כבודו? אתם לא מרגישים את השרפה מבפנים מול תמונות ההשחתה? איך יכול להיות, נפתלי בנט, שעמדת פה על הדוכן רק ביום שני ודיברת והתרברבת ארוכות על אישור מצעד הדגלים, כאילו אתה הראשון שאישרת אותו? הרי אפשר להבין מהדברים שלך שאתה מבין את חשיבות הדגל לעם הזה. איך אתה לא תומך בהצעת החוק הזו? ייתכן שאתה ואילת ואלקין ויועז וכהנא מפחדים – מפחדים משותפיכם לקואליציה, מחבקי המחבלים מהתנועה האסלאמית? אולי אתם לא רוצים להרגיז את השותפים החדשים שלכם, מפלגת בל"ד, תומכי ומעודדי הטרור, שבוודאי ישמחו ביחד איתכם שהחוק ייפול? או שבכלל אתם עושים את זה כמחווה של רצון טוב למען אבתיסאם מראענה, לרגל מינויה לוועדת החוץ והביטחון? תראו, המדינה הזאת נמכרת בחלקים. שיתוף פעולה עם מפלגה שמשורותיה יצאו עזמי בשארה, שריגל למען חיזבאללה וברח, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס וסעיד נפאע, שישבו בכלא על עבירות ביטחון המדינה, והיבה יזבק וחנין זועבי, מהללות המחבלים – זה שפל תקדימי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השפל זה שאתה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כבר נהיה מוחשי. התקציבים זורמים והכוח בידיהם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השפל האמיתי זה שאתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה, תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז באמת, למה שלא תאפשרו לשונאי ישראל ומשחיתי סמליה לחיות מכספנו? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תומך טרור, לא להפריע לי. תומך טרור, אל תפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תומך טרור, מהלל מחבלים, לא להפריע. תומך טרור. אתה תומך טרור. אתה תומך טרור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תומך טרור, אתה מהלל מחבלים. רק במדינת ישראל אחד כמוך יכול להיות חבר כנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רק במדינת ישראל אחד בזוי כמוך יכול להיות חבר כנסת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רק במדינת ישראל יכולים לאפשר לאחד כמוך להיות חבר כנסת. אתה בזוי, אתה תומך טרור, אתה מהלל מחבלים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> במדינה אחרת היית יושב בכלא. אחד כמוך היה יושב בכלא. תומך טרור. ועכשיו אל תפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תן לי לנהל את זה, בבקשה. חבר הכנסת אבו שחאדה, חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מבקש ממך להירגע. לא לכבודי להוציא אותך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היושב-ראש, לא יכול להיות שהוא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עכשיו אתה תהיה בשקט – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שאתה יושב פה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הדבר הזה אומר לי שאני תומך טרור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך עוד מאה פעם: אתה תומך טרור, אתה תומך טרור, אתה תומך טרור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למה הוא מדבר עליי ככה? למה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כי זו האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש, למה הוא עולה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה יכול לענות אחר כך – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מה זאת הבושה הזאת? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אני אומר את האמת, והיא כואבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אופיר, עזוב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא יכול להבליג על זה. אני באמת לא יכול – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאה ראשונה. בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה קורא אותי לסדר, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אל תגיד לי להוסיף קריאה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסוף אני נקרא לסדר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, כי אתה התפרצת והפרעת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני התפרצתי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, בוודאי. אתה התפרצת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא אומר עליי תומך טרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאה שנייה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הזבל הזה אומר עליי תומך טרור ואתה קורא אותי לסדר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוודאי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה, אין לכם גבולות, אתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש ממך – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני באמת מבקש ממך, אי-אפשר לעבור לסדר-היום כשאפס כזה קורא לי תומך טרור. אי-אפשר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אי-אפשר לעבור לסדר-היום שאתה יושב פה בכלל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אי-אפשר, זה לא מתקבל על הדעת. פעם, פעמיים – כמה אפשר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תגיש נגדו תלונה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אגיש נגדו תלונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה הכול. עכשיו תהיה בשקט ותן לחבר הכנסת כץ לסיים את דבריו כפי שהוא מאמין בהם. אל תפריע לו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו תהיה בשקט ותמשיך להקשיב לנאום שלי. זה כבר נהיה מוחשי – – – << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, צ'רצ'יל אמר שהפרלמנט זה תחליף למכות, תחליף למכות פיזיות. מכות ורבליות זה בסדר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אנחנו לא רוצים להגיע, חבר הכנסת נתניהו, לדבר הזה. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> זה גבולות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כבר נהיה מוחשי – התקציבים זורמים והכוח בידיהם. אז באמת למה שלא תאפשרו לשונאי ישראל ומשחיתי סמליה לחיות מכספנו? הרי אין באמת גבול, הרי אין פרה קדושה שלא תשחטו אותה למען דיל הג'ובים. ממשלת עשר מעלות ימינה שוברת חזק שמאלה עד כדי כך שהיא שוכחת איך לממש את רעיון הציונות. הדבר שמטריד את הקואליציה הזו ואת העומדים בראשה הוא איך לשמור על הכיסא. התחלנו במפלגות פוסט-ציוניות – הציבור יבלע; המשכנו לרע"מ, מחבקת המחבלים – הציבור יתמודד; עכשיו לבל"ד, תומכת הטרור ומוציאת המרגלים – הציבור ישכח. אז זהו, שהוא לא ישכח. לדיראון עולם ייזכר מה שאתם מחוללים פה, הביוב שאליו הגעתם בשם הדאגה לשחיתות ולג'ובים. אני מקווה שנשארה בכם טיפת יושרה, טיפה זיכרון, טיפה ערכיות לעצור את הרכבת הדוהרת ולהתנתק מתלותכם המוחלטת במי שמעודד פגיעה בנו. אם ההצעה הזאת לא תעבור היום, ידע כל אזרח במדינת ישראל שנפתלי בנט, אילת שקד, גדעון סער, זאב אלקין, יועז הנדל, ימשיכו לאפשר למי ששורף לנו את הלב בשרפת דגל ישראל לקבל כספים מהביטוח הלאומי. הצבעה נגד היא העברה בנקאית למשחיתי הישראליות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, למרות כל ההפרעות בזמן. אני מעריך את זה. השר שטרן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עוד זבל קטן שרוצה – – – אתה זבל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שקט, תומך טרור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שקט, תומך טרור. שקט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זבל. זבל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זבל תומך טרור. זבל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זבל. זבל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זבל תומך טרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זבל. זבל – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שקט, יא מחבל. אל תגיד "זבל", יא מחבל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אתה מסכים שהוא ידבר ככה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מחבל. מחבל. מחבל. עשו לו בידוק ביטחוני? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, מספיק. אתה בקריאה שנייה, אני מבקש ממך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין שום הצדקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה מין דבר זה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה ראית מה הוא עשה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. עכשיו אני מבקש ממך להיות בשקט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה בלתי אפשרי, בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. אמרתי לך: או שתעלה ותשיב לו או שתגיש תלונה. עכשיו אתה מפריע לשר שטרן להשיב. בבקשה שקט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יכולת הסיבולת שלי לזבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני נמנע מלהוציא אותך. אני נמנע. מספיק. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, הייתה לנו פגישה, לא באת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני צריך לבוא – – – וזה לא פשוט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תבוא. בבקשה. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, הצעת החוק של חברי חבר הכנסת אופיר מדברת על כך שבית המשפט יהיה רשאי להורות בצו שאדם שהורשע בעבירה של פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה, לא יהיה זכאי לגמלאות אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי עד לתקופה של 18 שנים, נוסף על כל עונש אחר. כמו כן מוצע כי קנס שישולם בגין עבירה זו ישולם לקרן לקידום ההכרה בכבוד הדגל והסמל שתוקם במסגרת פעילות החינוך. עמיתיי חברי הכנסת, אני, האמת, חשבתי שיש פה הצעה ציונית, של מי שדגל המדינה באמת אכפת לו, שסמלי המדינה חשובים לו, ואז הסתכלתי בחוק וראיתי שאתם מציעים רק 18 שנים, וגם ראיתי שאתם מציעים רק דמי אבטלה ולא קצבאות ילדים ודמי בריאות ועוד כל מיני דברים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אנחנו, בניגוד אליכם, לא מענישים את הילדים, כבוד היושב-ראש. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אז תגידו, אתם עושים צחוק או שנזמין אתכם לנשף הורדת המסכות? יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אני רוצה להגיד לכם משהו: אנחנו באמת חיכינו באופוזיציה הרבה שנים. רצינו שהקואליציה ההיא, לא כמו האופוזיציה הזאת, תילחם על כבודה של המדינה – נראה לי שהאולם התמלא – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אלעזר, השארת אותנו במתח. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא. אתם לא הקשבתם. מה שאמרתי, מה שאמרתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מההתחלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דרך אגב, בכנסת הקודמת – הקודמת הקודמת הקודמת – היו כל מיני חוקים. בכל פעם שהם לא היו מספיק לאומניים, אז היה מה שנקרא "ועדות בני בגין". ועדות בני בגין היו ועדות שכשמישהו מהליכוד נלחם על ערכי הליכוד האמיתיים, על מה שפעם היה הליכוד, אבל הוא היה הקול המכריע, אז באה ועדת הכנסת והקימה ועדה חדשה, ועדה אד-הוק, לצורך העניין הזה. ואני אומר עוד פעם: הרי אם החוק הזה, באמת הייתם מאמינים בו – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה חושב שלא? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> שנייה. – – כבר הייתם מעבירים אותו קודם, בוא נגיד את האמת. השר דרעי היה קודם שר הפנים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה טועה, זה בעקבות מבצע שומר חומות. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> שנייה. עזוב. עזוב אותך במקום – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה עומד פה כבר חמש דקות. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אז אני אחזור על השאלה. אם זה בעקבות המבצע – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה עומד חמש דקות – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תן לי, תן לי, אני אגיד לך משהו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה עונה בציניות כבר חמש דקות. תענה עניינית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה זה ציניות? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תענה בצורה עניינית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני עונה בצורה עניינית. שאלתי למה רק 18 שנים. אם הם לאומיים, עושים לנו בית ספר לגאווה לאומית, תעשו חוק ל-40 שנה. ואם לוקחים דמי אבטלה, אמרתי: תיקחו גם קצבאות ילדים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בסדר, נתקן, נתקן בקריאה הראשונה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> למה לא? למה לא? למה לא? הרי מה זה אומר? השר דרעי, למה לא עשית את זה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תגיש הסתייגות לקריאה שנייה שלישית, תעלה את זה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יכול להיות. זה יקרה. לשאול אותך? אני אזיז רגע את המיקרופון, אני אשאל בלי מיקרופון. זה ייקח גם את אלה שמבזים את החוק בירושלים – את הדגל – במאה שערים ולפעמים בבני ברק? הינה, הזזתי את המיקרופון. גם לזה אתם מתכוונים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כל מי שיבזה את דגל ישראל. כל מי שיבזה את הדגל << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אולי קודם שיתלו דגל. אל תתחיל איתי. אולי תוודאו קודם שכל חברי הקואליציה שלכם יתלו את דגל ישראל במוסדות החינוך שלהם? אל תעשו לנו בית ספר. אל תעשו לנו בית ספר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה עושה בית ספר – למי? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתם עושים לנו מבחנים מי יותר לאומי? תספרו את שנות השירות כאן ואת שנות השירות כאן; את הצל"שים ואת אחוזי הנכות ואת הצל"שים ואחוזי הנכות כאן. אל תתחילו אותנו בזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה יהירות. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אל תתחילו איתנו בזה. אל תתחילו איתנו בזה. כל היום אתם עושים את המבחנים האלה. כן, קטי. כן. תעשו את המבחנים האלה. לא כדאי לכם, דרך אגב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא בסדר. מה איתכם? תענה מה איתכם, תפסיקו להתעסק בנו. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אמרתי לך, אני מוכן ללכת למבחן הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, שבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שבי, בבקשה. שבי. שבי. בבקשה לא לעמוד. חברת הכנסת שטרית, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. הוא קרא לי, הוא דיבר אליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. אני מזמין את שניכם לקפה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אמרתי. אני אגיד עוד פעם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סגן השר סגלוביץ' – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – אני מוכן ללכת למבחן הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סגן השר סגלוביץ', אמרתי לך שאתה תצביע גם נגד חוקים טובים. כל היום הצבעת נגד חוקים טובים. גם בשבוע שעבר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הדגל – אתה מצביע נגד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – יש חוק על הדגל. אתה לא יודע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> המחבלים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה לא יודע? אני אציע לך חוק על הדגל. אתה רוצה חוק על הדגל? בבקשה. כל מוסד חינוכי/ישיבתי שלא מניף את דגל ישראל לא יקבל או יקבל תרומות מוגבלות מהמדינה. מה אתה אומר? << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> השר שטרן, בוא נתחיל בזה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה אתה אומר? אתם רוצים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בואו נצביע על זה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> קודם כול נתחיל בזה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> קודם כול נתחיל בזה – השר שטרן – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה זה "בואו נתחיל". תגידו, אנחנו חודש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, שב, בבקשה. חבר הכנסת פינדרוס – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. אתה מתנגד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תשב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה – – – לסנקציות. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> בואו נתחיל בזה שתצביעו על חוק-יסוד: הלאום. התחלתם באימונים לשבי – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת אבי דיכטר, אני, כל מה שאני עושה פה על הדוכן – אני רוצה להגיד לך מה שאני עושה על הדוכן. מה שאני עושה על הדוכן – אני מזמין את הכנסת לנשף הסרת המסכות. נכון? זה ככה. אל תעשו לנו – אני אגיד עוד פעם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד שרפת הדגל? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד עוד פעם. אני אגיד עוד פעם. אני בעד – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא עונה על החוק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – אני בעד שמבחני הלאומיות שאתם עושים יהיו אמיתיים, לא תרגילים פוליטיים עלובים. בגלל שלקחת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תבדקו. בואו נעשה מבחן לאומיות: מי מוכן לשרת את המדינה הזאת? כמה שנים מוכנים לשרת את המדינה הזאת? באיזה שנה מוכנים לשרת את המדינה הזאת? איפה תולים את דגל המדינה? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – מי ששורף דגל ישראל – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני מקבל את זה. איפה תולים את דגל המדינה ואיפה לא תולים? לא להגיד: יש עכשיו שלוש שנים – נעלה את זה ל-18 שנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבין ממך שאתה רוצה שנביא את כל הקומפלקס של החוקים ביחד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אבל אם כבר קבעת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דודי, אני לא יודע אם היית קודם. אני הצעתי: עכשיו בואו נעשה מדד מי ציוני יותר. אני אגיד לך מה – מי שישים חוק ליותר שנים, נכון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא שאלתי ציוני. אתה בעד שרפת – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> 18 – אני אשים 19. הרי אם היינו אומרים 18 שנים, אתם הייתם אומרים 19 שנים ואומרים: איפה הציונות שלכם? מה זה, רק 18 שנים שלילה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד שרפת דגל ישראל? אני שואל. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך בעד מה אני. א. החוק הזה – אני יכול לשאול אותך שאלה? למה זה לא בעקבות חוק הגיוס? לא שרפו דגלים בירושלים? למה לא עשיתם את החוק הזה אז? איפה הייתם? הייתם ממשלה. הייתם ממשלה כששרפו דגלים בירושלים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני, בניגוד אליך, אומר את האמת – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יכולתם לעשות את החוק הזה ולא עשיתם. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה בגלל מה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הסיבה לא חשובה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. בוא נצביע על זה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה כן חשוב אם לא הסיבה? אתם אמרתם לי את הסיבה, לא אני. אני לא הבנתי את הסיבה. אני שאלתי למה רק 18. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הבאת – – – לא – – – אז אתה הבאת – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אמרתי לכם דבר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אתה הבאת – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דודי, אני רוצה להזכיר לכם משהו: מי שהיה פה ראש ממשלה בשנים האחרונות זה לא נפתלי בנט וגם לא יאיר לפיד. מי ששלט בממשלה זה מה שאתם קוראים לו "הגוש הלאומי", בסדר? איפה הייתם עם החוקים האלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא היינו בסדר, עכשיו רוצים לתקן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא היינו בסדר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אז אם לתקן, בבקשה, בואו נתחיל לתקן. יש שלוש שנים – אני מציע לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא. אף אחד לא שומע אותנו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אף אחד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> להגיד את האמת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא מאמין. אני אגיד לך מה אני חושב? שאתם רוצים כל הזמן לעשות לנו סוג של טיזינג כזה ולראות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא נגיד שכן. אתה בעד השרפה של הדגל? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אבל אתה יודע שאתם מאחדים את הקואליציה? ראית קודם איך עלה פה חבר הכנסת מנסור עבאס – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה, אני מאחד אותך עם מנסור עבאס? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – וחברתי חברת הכנסת שרן השכל והגיעו להסכמות? זה מה שאוכל אתכם, לכן החוקים האלה. זאת האמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מחבר אותך עם מנסור עבאס? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה הסכמות? איזה הסכמות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אתה כקצין – – – בצה"ל לא תומך בחוק – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא שומע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אתה, כאלוף בצה"ל, אדם ציוני – לא משנה כרגע מה הסיבה – לא תומך בחוק שאוסר שרפת דגל ישראל? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. אני דווקא כאלוף בצה"ל יודע שבתוך הערכים שלנו יש גם מידתיות. תדע את זה, תדע שיש מידתיות. יש גם התנגשויות של כל מיני ערכים של כבוד האדם; נכון, גם של דבקות במשימה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מדברים על הדגל. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תן לי להגיד לך. אתה שואל אותי עכשיו, אז אני אגיד לך. אני חושב שהחוק שקיים היום של שלוש שנים הוא חוק מידתי. הרי אתה יכול להגיד על כל דבר: בוא נעשה את זה 18 שנים, בוא ניקח את הכול. אתה יכול להגיד את זה על הכול. דרך אגב, כיוון שהוא מידתי, אנחנו גם לא הגשנו חוק לקצץ את קצבאות הילדים של מי ששורף דגלים בירושלים, בגלל שיש עוד דברים חוץ מהכבוד של הדגל – שאני מסכים איתך בהקשרים האלה. טוב, נראה לי שאנחנו מבינים, נכון? ששכנעתי אתכם שעוד פעם בסוף נצביע קואליציה ואופוזיציה, בגלל שבאמת מה שעומד פה, האמת, העניין הוא לא כבודו של הדגל אלא אולי כבודה האבוד של האופוזיציה בהקשר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות. בבקשה, חברי הכנסת, הצבעה, נא לתפוס את מקומותיהם. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנחנו מצביעים על חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בדגל המדינה או סמלה), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 62, בעד – 42. הוספתי את ג'ידא, לכן השינוי הזה. חברת הכנסת ג'ידא. אני קובע כי הצעת החוק הדגל לא עברה. << הצח >> הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/608/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, היום הייתה מליאה מיוחדת. אני נמצא כאן בכנסת קצת יותר משש שנים, ראיתי מליאות של יום רביעי. היום הייתה מליאה קצת מיוחדת. זאת הייתה מליאה שבפעם הראשונה מאז שאני זוכר את הכנסת הזאת נוהלה לא על ידי יושב-ראש הקואליציה ולא על ידי אנשי הקואליציה, השר המקשר, ואפילו לא על ידי יושב-ראש הכנסת – היא נוהלה על ידי מנסור עבאס. הוא היום ניהל את ההצבעות, הוא ניהל את ההחלטות. אגב, הוא גם הוכיח שהוא מוכן אפילו להיות ציוני ולהצביע בעד חוקים ציוניים. זאת אומרת שזה משהו מאוד מיוחד, מאוד מאוד וירטואוזי. אני מנסה להבין איך הממשלה הזאת יכולה להמשיך להתקיים כשמנסור עבאס הוא שמקבל את ההחלטות עבורה. אגב, אני שואל את עצמי גם מה הציבור שלו חושב על זה שהוא בעצם גם פועל בנושאים מסוימים שאינם דומים למה שהציבור שלו מצפה ממנו. למשל בחוק האזרחות הוא קיבל החלטה להצביע בעד; למשל בחוק הקנביס הוא אמר פה על הדוכן פעם אחת שהוא עוצר את החקיקה אבל פעם שנייה הוא אמר: נשקול, נבדוק – בניגוד לעמדת האסלאם, שלא מאפשרת את השימוש בקנביס. ואני שואל: איזה מין קואליציה יש לנו? על ידי מי היא מנוהלת? ואני נותן לכם את התשובה: היא לא מנוהלת על ידי ראש הממשלה בנט – ראש ממשלה שאין ציבור מאחוריו, אין לו תמיכה, אין לו אנשים שחושבים שהוא צריך להיות ראש ממשלה; ראיתי בסקר – הוא סיים במקום האחרון. ואיך אני יודע שהממשלה הזאת היא ממשלה שלא מסוגלת באמת למשול? הבאתי היום חקיקה מאוד מאוד פשוטה. אין אחד בבית הזה, למעט אולי עשרה חברי כנסת, שלא יחשב שהחקיקה הזאת היא חקיקה טובה. היא מדברת על מצב שבו מי שנחשד או הואשם בטרור, לא יקבל קצבת ביטוח לאומי. מה, זה לא הגיוני? אנחנו צריכים לשלם קצבת ביטוח לאומי לתומכי טרור? לאנשים שעוסקים בטרור? לאנשים שפועלים נגד מדינת ישראל, נגד ביטחונה, כדי לפגוע במדינת ישראל? ברור שלא. אנחנו לא צריכים לשלם להם קצבאות. אני אפילו ריככתי את החוק כדי לבחון את הסוגיה באמת. קבעתי שם ששר העבודה והרווחה יהיה בר-הסמכא להחליט אם שוללים את הקצבה או לא. לא באופן אוטומטי, לא באופן שרירותי – באופן הגיוני: יבוא שר העבודה והרווחה, יבדוק את הסוגיות ויראה אם באמת מדובר במישהו שפועל באופן טרוריסטי נגד מדינת ישראל וישלול ממנו את הקצבה. אפילו הוספתי בתוך החקיקה עוד נתון חשוב: אם אותו מחבל טרוריסט מקבל כסף מהרשות הפלסטינית בגין פעילות הטרור, זה יהיה עוד צידוק לשר לפסול לו את הקצבה. איך חקיקה כזאת לא עוברת היום בכנסת? אני שואל את עצמי את השאלה הזאת ואני לא מוצא תשובה. חבר'ה, יש פה בסוף מדינה. היא יותר חשובה מכל העניינים האחרים, שאולי חשובים ברמה האישית, פרסונלית, אופורטוניסטית, אבל מה עם מדינת ישראל? מה עם ביטחון מדינת ישראל? אז היום נגד החוק הזה יצביעו המשותפת, יצביעו גם רע"מ, אבל מה איתכן, המפלגות הציוניות, שלא רוצות שיהיה טרור במדינת ישראל? איך אתן תצביעו נגד ההצעה הזאת? זאת הצעה שנועדה לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל – למנוע קצבאות מאנשים שעסקו בטרור, שהוכח שהם עסקו בטרור. בזה אתם לא מוכנים לבוא לקראתנו? לזה אתם מתכוונים להתנגד? אני לא מצליח להבין, אני לא מצליח לפענח. אני חושב שבסוף צריכים להביא בחשבון דבר אחד, חבריי חברי הכנסת: מי שיצביע נגד החקיקה הזאת בעצם יראה לציבור שהדבר האחרון שמעניין אותו זה הציבור. הוא יראה לציבור שמה שמעניין אותו זה התפקיד שלו, זאת הפוזיציה שלו, זה הכיסא שלו. כבר אמרנו לא פעם ולא פעמיים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 12 שנים לא חוקקתם את זה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, אתה טועה. החקיקה הזאת לא הגיע בפעמים קודמות משום שלא היה לה רוב בכנסת. היום יכול להיות לה רוב בכנסת. אתה, חבר הכנסת קריב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי שאצלכם – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל אותך, חבר הכנסת קריב, אתה פנית אליי? בוא תענה. רק אל תצעק, תענה, תענה עניינית: אתה בעד תשלום קצבאות לתומכי טרור? אתה בעד או לא? אתה מוכן לענות לי? אתה עונה לי על השאלה או לא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה לענות כי אין לך תשובה, כי גם אתה, גלעד קריב, לא בעד תשלום קצבאות לתומכי טרור או לפעילי טרור. אתה בעצמך נגד. אז איך אתה היום תעלה פה? איך היום אתה תצביע נגד? אני שואל את עצמי שאלה: התנועה הרפורמית בעד תומכי טרור? היא בעד טרוריסטים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתה חושב? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז איך אתה מצביע היום נגד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה הרי לא מבין בכלום. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מסביר לך שלא היה לי רוב בכנסת והיום יש. אם אתם תקבלו החלטה ואתם רוצים – נראה אתכם מצביעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו שאלה טובה. אתם לא יודעים להצדיק את ההצבעות שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיקי זוהר, אני מתפלא עליך. הם שותפים לתומכי טרור, מחזיקים אותם תומכי טרור בממשלה. אתה שואל אותי על הצעת חוק – הבית שלהם בנוי על תומכי טרור. אתה מצחיק אותי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכים איתך, חבר הכנסת אמסלם. אני מסכים איתך. הממשלה הזאת החליטה לכרות ברית עם תומכי טרור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> וברגע שאתם כרתם את הברית הזאת, שום דבר לא יעצור אתכם, ומדינת ישראל תמשיך להיות בסכנה ביטחונית. זו האמת. אתם מסכנים את ביטחון המדינה – זה הדבר שאתם צריכים לדעת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. חבר הכנסת קריב, די. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יכולים להצביע בעד החוק בפשטות מאוד מאוד ברורה וסבירה, להצביע בעד. אבל אני אגיד לכם עוד דבר. מעבר לעובדה שפה הייתה התנגדות, שימו לב מה קרה: הייתה ועדת שרים לענייני חקיקה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני רוצה להגיד לך עוד משהו, מיקי, רק – – – קטן. מנסור עבאס, מה-53 מיליארד, מקצה להם, למחבלים, עוד – – – הבנת? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מקצה להם עוד קצבאות. יכול להיות. יכול להיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו, אני רוצה לשתף אתכם בעוד נתון מעניין. יש ועדת שרים לענייני חקיקה. מי יושב-ראש הוועדה? גדעון סער, איש ימין; הוא קורא לעצמו איש ימין. ועדת שרים לענייני חקיקה דנה בחוקים רבים. הרבה מאוד חוקים, פחות חשובים מהחוק הזה – או מבקשים דחייה בחודש, או מבקשים בדיקה מחודשת. אצלי – התנגדות. ועדת שרים לענייני חקיקה התנגדה לחוק שלי. אתם רוצים לדעת למה? כי אני תוקף את גדעון סער על בסיס קבוע בתקשורת. גדעון סער לא יודע לעשות הפרדה בין מה שטוב למדינה, בין הנקמות הילדותיות והקטנוניות שלו – זו הסיבה, אגב, שאנחנו באופוזיציה, כי גדעון סער היה צריך לממש נקמה ילדותית וקטנונית נגד נתניהו, אז הוא מימש עוד נקמה קטנונית וילדותית בכך שהוא ביקש לדחות את ההצעה שלי בוועדת שרים לענייני חקיקה. ואני שואל אתכם: ככה אתם רוצים שהמדינה תנוהל – על ידי נקמות ילדותיות וטיפשיות של אנשים שבאמת מתיימרים להיות מנהיגים שלוקחים את מדינת ישראל להצלחות ולהישגים? ככה מדינת ישראל תתקדם, עם כל הילדותיות הזאת, הנקמנות האישית הקטנונית הזאת? אז אני אומר לכם את התשובה: מדינת ישראל לא תתקדם ככה. מדינת ישראל תלך אחורה בשנים בגלל ההתנהלות הבעייתית הזאת. אבל בסופו של יום ועדת שרים החליטה מה שהיא החליטה. אני לא התפלאתי ולא ציפיתי למשהו אחר. אבל אתם פה, חברי הכנסת, עומדים למבחן נוסף: האם אתם תלכו אחרי אידיאולוגיה וערכים או שוב אחרי כיסאולוגיה? ואתה, חבר הכנסת אלי אבידר, שאינך מחויב לעמדת הקואליציה, אני מצפה ממך לתמוך בהצעת החוק שלי ולהראות שלפחות יש צדיק אחד בסדום שחושב על טובת המדינה ולא חושב ממניעים אופורטוניסטים עם שיקולים אישיים. אתה כרגע אולי יכול להיות באמת האור בקצה המנהרה. אני באמת מצפה לראות מה תצביע בהצבעה הזאת, כי בסוף זה חוק שהוא חוק חשוב, חוק נכון, חוק שמדינת ישראל זקוקה לו כדי לשמור על ביטחונה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להשתמש בזה כתירוץ. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תצביע נגד, בסדר? תצביע נגד, אלי, זה אתה והמצפון שלך. החוק הזה הגיע היום ואפשר להצביע בעדו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מיקי, ישראל ביתנו הציעה חוק דומה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון. ישראל ביתנו הציעה חוק דומה. זה נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה כבר שחררת, אתה אומר. אתה אומר שאתה כבר שחררת, אז תשחררי גם את. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר. תודה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לסיכום, חברים, אני אבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. אדוני השר מאיר כהן, ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את ההצעה שלי. דווקא ממך ציפיתי לפחות לבקש: תעשו דחייה, תעשו משהו. אין לי מושג למה, אבל יכול להיות שבעניין הזה, גם על גדעון סער לא יכולת. אגב, מסתבר שגם כל מצביעי הימין לא יכולים עליו, כי הוא לקח את הקואליציה הכי שמאלנית שהוא רק יכול להקים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השר מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, מיקי, אני רוצה לציין בראשית דבריי כי באמת רוב יושבי הבית הזה ודאי מסכימים לאמירה העקרונית – שאזרח ישראלי אשר ביצע והורשע בעבירות טרור, צריך להיות מוחרג באופן משמעותי מאוד וחד-משמעי מכל סל הזכאויות שהוא מקבל או יקבל מהמדינה. יחד עם זאת, אני חייב לציין כי להעלות הצעה כל כך רצינית כהצעת חוק פרטית גם אתה לא היית מעלה. ואכן, גם אתה לא העלית את זה במשך כל השנים כשאתה היית יושב-ראש הקואליציה, כי אתה יודע שיש קושי גדול מאוד להעלות הצעות כאלה כהצעות חוק פרטיות, אלא אם כן הן עוברות ליבון בתוך הממשלה. ואני אסביר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אז תעבירו בטרומית – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> מיקי, אתה הרי מכיר היטב את עבודת הממשלה. אתה היית יושב-ראש הקואליציה ויכולת להעביר כל הצעת חוק שרק רצית; בוודאי הצעת חוק כזאת, תחת ממשלה שאתם מגדירים אותה, הגדרת אותה כממשלת ימין, הייתם צריכים להעביר אותה. הייתם שם במשך 12 שנים, והחלטתם שאת הצעת החוק הזאת אתם לא תעבירו, וידעתם למה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא היה לי חוק כזה בחיים – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לקבוע, חלילה, שזה ניסיון של הטרלה, להטריל את הכנסת, כי זה באמת חוק שצריך ללבן. יחד עם זאת, אני אבקש להתייחס להצעה באופן מקצועי, ואנא ממך, תקשיב. ההצעה עוסקת כאמור בתשלומים מקופת המדינה, ולא הוברר, מיקי, לא כתוב בהצעה אם היא מתייחסת גם לתשלומים המבוצעים על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהוא כידוע תאגיד סטטוטורי עצמאי אשר מקופתו משולמות קצבאות רבות. על פניו נראה ואני מבין שאתה מתכוון גם לביטוח הלאומי, כן? גם לקצבאות של הביטוח הלאומי. חשוב מאוד לציין כי במצב החוקי הנהוג עתה ישנה סמכות בהוראת חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995, לשלול קצבאות במקרים ובתנאים הקבועים בו, אולם זאת, ללא קשר לתשלום המבוצע מאת הרשות בעד ביצוע מעשה טרור. בסעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי ישנה סמכות לשלול קצבה לילד, אפילו לילד, אשר הורשע בעבירות ביטחון, ובסעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי ישנה סמכות לשלול קצבאות בשל ביצוע פשע או בשל ביצוע עבירות ביטחון או מעשה טרור. אבל – וזה ההבדל – לגבי שלילת קצבאותיו של בן משפחה קובעות הוראות חוק הביטוח הלאומי כי בשל ביצוע מעשה טרור, תישלל זכאות בני משפחתו של המפגע לקצבאות הנובעות מפטירתו, לדוגמה, קצבת שאירים. לא תישללנה – וזה החוק – לא תישללנה זכויות של בן משפחה הזכאי מכוח עצמו, למשל ילד נכה, ילד נכה. מנגד, ההצעה דנן מבקשת לקבוע כי אם היה פעיל הטרור הורה לילד קטין, תוקפא כל קצבה המשולמת עבור הילד או לזכותו, וכך גם קצבאות של בני זוג ושל ילדים ושל הורים. השלילה הזאת, מיקי, היא מעשה משפטי מאוד מאוד מורכב. לשם השלמת התמונה, אני מציין בפניך כי במקרים המתאימים, שבהם התקבל מידע מהרשויות השונות על אודות תשלום משכורות למשפחות מחבלים – ההכנסה הזאת מקוזזת גם מהקצבאות של הילדים. אני רק רוצה להזכיר, וחשוב להזכיר לכל יושבי הבית הזה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שאלה, שאלה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. חיימק'ה, בסוף תשאל אותי. אני אענה לך. חשוב לציין שיש עכשיו עתירה הממתינה לפסק דין אשר הוגשה לבית המשפט העליון בעניין סעיף 325 – מה שהבהרתי – לחוק הביטוח הלאומי, הבג"ץ של עדאלה. במסגרתה הסכימו שרי הרווחה והמשפטים לשעבר – הם לא מהממשלה הזאת, לשעבר – הסכימו השרים לתקן את הוראות החוק כך שתצומצם האפשרות לשלילת זכויותיו של קטין שביצע עבירות ביטחון – עבירה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור – וכי שלילה כאמור תתבסס על תביעות משפטיות בדבר המניע לפעולה. אז אתה רואה, מיקי, שר משפטים לשעבר, שר רווחה לשעבר, לא אנחנו, הגיבו לבג"ץ ואמרו שהם יצמצמו את האפשרות של למנוע קצבאות. בכל מקרה, אני אומר לך שיש מקום, בוודאי, לדון בהצעת החוק שלך. הממשלה בוועדת השרים החליטה להתנגד, בגלל שהם מבקשים להגיש את זה כהצעה ממשלתית, אחרי דיון עם משרד המשפטים, ותוך התייחסות לפסיקה של בג"ץ. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר, אתה רוצה לעלות? חבר הכנסת זוהר, רק תענה לי. בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חברי הקואליציה, אתם מגויסים כולכם להצבעה. הגעתם במהירות ובזריזות. אמרו לכם שאתם צריכים להגיע מהר כדי להצביע. אני לא בטוח שכולכם יודעים על מה אתם מצביעים. אני מכיר את הסיטואציה – גם אני גייסתי אנשים להצבעות. אנשים רצו להצבעות ולא בהכרח ידעו – יודעים רק שהם צריכים ללחוץ על כפתור הנגד ביום רביעי, בטח בשעות הערב או אחר הצוהריים. אתם הולכים להצביע עכשיו נגד הצעת חוק שקובעת שלילת קצבאות ביטוח לאומי מאנשים שהורשעו בטרור, מאנשים שמדינת ישראל מצאה אותם אשמים בפעולות טרור. אתם הולכים להצביע עכשיו נגד הצעת החוק הזאת. אתם אולי חושבים שאתם עושים פה פעולה קואליציונית. לא. אתם עושים פה פעולה נגד מדינת ישראל, נגד ביטחון המדינה. במקום לסייע לביטחון המדינה ולשמור על ביטחון המדינה, אתם פוגעים בביטחון המדינה מעצם הצבעתכם נגד הצעת החוק שלי. אני רוצה לחזור על זה שוב, ואמר את זה קודם גם שר הרווחה. שר הרווחה אמר שהצעת החוק שלי טובה ושהצעת החוק שלי במקומה – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> חוק האזרחות – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושצריך לתמוך בה, אבל הוא אמר שהממשלה רוצה להביא את זה. אז אני רוצה להגיד לכם, היו נהלים מעניינים בעבר שאפשר היה להעביר הצעות חוק בטרומית, לא להיראות בעיני הציבור כמי שפוגעים בביטחון מדינת ישראל, ואחר כך הממשלה הייתה מביאה הצעה, והיינו מקדמים אותה ביחד. אבל לא. גדעון סער החליט, כיושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, לדאוג להתנגד להצעת החוק שלי. אתם יודעים למה הוא מתנגד? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> רם בן ברק אומר שההצעה שלי לא טובה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא כל כך טובה. צריך לשפר אותה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אז בואו תצביעו טרומית על הצעה שהיא לא מספיק טובה. רם, אתה רוצה שנגיד את האמת? אתה יודע למה אתם לא יכולים להצביע בעד? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, חוק האזרחות – – – די, מספיק. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כי מנסור עבאס יפיל לכם את הממשלה. אתה יודע את זה, רם. אתה יודע שאתם לא יכולים להצביע נגד כי אתם מפחדים שמנסור עבאס יפיל לכם על זה את הממשלה. אתם מבינים לאיזו ממשלה נכנסתם? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> נכון. ואתה לא הצבעת על חוק האזרחות. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, את צודקת. הינה, נירה אומרת שאני צודק. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> נכון שאתה לא הצבעת על חוק האזרחות? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. נכון, נירה. כל הכבוד שאת מודה באמת. את יודעת מה? לפחות יש צדיקה אחת בסדום שאומרת את האמת שזה נכון שמנסור עבאס יפיל לכם את הממשלה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מה שנכון – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> צודקת, נירה. כל הכבוד, נירה. כל הכבוד, רם. מה תעשו עכשיו? תצביעו לטובת אזרחי ישראל? לא, אתם תצביעו נגד אזרחי ישראל; אתם תצביעו נגד ביטחון המדינה. מירב, אל תצעקי, כי את לא יודעת על מה אני מדבר. חכי בסבלנות, תביני על מה אני מדבר. אני מדבר על הצעת החוק שלי שאומרת שאסור לתת קצבאות למחבלים. את לא יכולה לצעוק נגד זה. תשבי, תצביעי נגד בדיכאון גדול, ונעבור להצבעה הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זוהר. חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 57 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 57, כולל חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, בעד – 50. הצעת החוק לא התקבלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, מס' 149, של חבר הכנסת אמיר אוחנה. בבקשה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, קצת רקע תחילה – מאיפה נולדה ומאיפה הגיעה ההצעה הזאת. קצת אחרי המינוי שלי לתפקיד שר המשפטים בזמנו אירע אירוע ירי שבו מצא את מותו סלומון טקה, זכרו לברכה. קצת אחרי כניסתי לתפקיד אירע אירוע ירי שבו מצא את מותו סלומון טקה, זכרו לברכה, והארץ, כזכור, רעשה וגעשה ובערה, כי האירוע הזה הצטרף לאירועים נוספים שבהם במפגש בין משטרה לאזרח מצאו את מותם אזרחים יוצאי אתיופיה. ואנחנו קיימנו כמה ישיבות. אחת מהן הייתה בממשלה, בוועדת השרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בישיבה הזאת נכחו נציגים רבים מארגונים של יוצאי אתיופיה והביעו בכאב את זעקתם על מה שהם תופסים כיחס לא הוגן, התנכלות ואפילו אלימות של המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה, ובעיקר – מדוע הדברים אינם נחקרים כראוי על ידי המחלקה לחקירות שוטרים. ואני, אדוני היושב-ראש, כבר הייתי אז יותר מעשור עורך דין שהכיר היטב את בתי המשפט, את הפרקליטות וגם את המחלקה לחקירות שוטרים. ידעתי שחוסר האמון הציבורי במחלקה לחקירות שוטרים הוא ארוך שנים והוא חוצה מגזרים. כמובן, יש אזרחים שלא משתייכים לקבוצה כזאת או אחרת שנתקלו, לדאבונם, בחוסר תפקוד של מח"ש. אבל בעיקר הדברים נכונים לשלוש אוכלוסיות: אוכלוסייה אחת היא אוכלוסייה שהזכרתי – אוכלוסיית יוצאי אתיופיה; אוכלוסייה שנייה היא האוכלוסייה הערבית; אוכלוסייה שלישית היא האוכלוסייה החרדית. גם חברי הכנסת החרדים וגם חברי הכנסת הערבים פנו אליי רבות – גם בתפקידי כשר משפטים וגם בתפקידי כשר לביטחון הפנים – בטענות קשות, לעיתים גם צודקות, על יחס של המשטרה כלפי אזרחים שלא מטופל, שלא מטופל על ידי המחלקה לחקירות שוטרים. שמעתי את הטענות האלה במפגשים רבים שהיו לי עם קבוצות ועם אזרחים, והודעתי כבר באותה תקופה שבכוונתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפי סעיף 8א לחוק הממשלה לבדיקת מח"ש. ואכן, גיבשתי את צוות הוועדה, לא בלי ניסיונות לטרפד את הוועדה הזו על ידי היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. איך הוא עשה זאת? לאחר הודעתי שיוקם צוות, שתוקם ועדת בדיקה ממשלתית לפי סעיף 8א, הפלא ופלא, הוא התעורר והקים צוות בדיקה בראשותם של שניים: אחד הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והשני הוא מי שהיה אז סמפכ"ל המשטרה, ניצב אלון אסור, שהם יבדקו את הרפורמה הנדרשת במח"ש. זה, אחרי ששר המשפטים מודיע שיקים ועדת בדיקה ממשלתית. אולי הם סברו שזה יאיין את הצורך בהקמת הבדיקה הזו. במשך חודשים הצוות הזה עבד, אבל זה לא ריפה את ידיי, והבאתי לממשלה הצעה מסודרת להקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט, בהשתתפות שני פרופסורים מהאקדמיה, שתבדוק את מח"ש. אני חושב שהציבור ראוי למחלקה לחקירות שוטרים מתפקדת, וגם המשטרה ראויה לכך. גם המשטרה זקוקה. זה ארגון גדול, משרתים בו אלפי שוטרים שרובם הגדול עושה את עבודתם נאמנה – אתה יודע זאת היטב, אדוני היושב-ראש – משרתים את אזרחי ישראל, פועלים לשמירה על שלומם וביטחונם יומם ולילה. אבל מה לעשות – וגם את זה אתה יודע, אדוני היושב-ראש – יש גם עשבים שוטים. יש גם שוטרים שחטאו ופשעו, וצריך לבוא איתם חשבון, וצריך לנכש את העשבים השוטים הללו למען המשטרה, לא נגד המשטרה. זה למען המשטרה. ביציאה מאותה ישיבה בראשות ראש הממשלה נתניהו אז היו גם בכירים במשטרה, הכי בכירים. היה שם מי שהיה אז ממלא מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, ומי שהיה ראש אגף החקירות, ניצב גדי סיסו. וכשהם שמעו את הנציגים של ארגוני יוצאי אתיופיה בביקורת קשה מאוד על המחלקה לחקירות שוטרים, ביקורת נוקבת, ביקורת אמיתית אבל קשה, הם לחשו ביציאה מהישיבה לאמי פלמור – אז היא הייתה מנכ"לית משרד המשפטים, והיא סיפרה לי את זה – הם אמרו לה: תראי, אנחנו מאוד רצינו לבוא לעזרת המשטרה, אבל אמרנו: זה ייראה לא טוב. זה ייראה לא טוב. האנקדוטה הזאת מדגימה לכם את היחס הפסול שיש בין המחלקה לחקירות שוטרים לבין המשטרה. כלומר, הגוף הנחקר, שאמור להיות באופן אינהרנטי לעומתי לגוף שחוקר ומבקר אותו, רצה לבוא לטובתו, להגנתו, רק הבין שזה ייראה לא טוב, אז לא עשה זאת. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> ראש מח"ש שאמרה: אנחנו צריכים לעזור למשטרה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הניסיון לטרפד את ההחלטה, כאמור, לא צלח, ואנחנו הצבענו בממשלה, הצבענו בממשלה, נגד עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוא בניגוד עניינים מובנה. למה? כי כראש התביעה הכללית – והיום, לצערי, נדחתה ההצעה של שמחה רוטמן שהוא לא יהיה ראש התביעה הכללית, אבל כראש התביעה הכללית הוא אחראי גם למח"ש, לכן ועדת בדיקה שתבדוק את מח"ש אמורה לבדוק גם אותו. אבל לא רק שהוא נתן חוות דעת שאיננה מעוגנת בחוק – שבגלל שמדובר בממשלת מעבר אז אי-אפשר להקים ועדת בדיקה לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, כאמור, בלי שום עיגון בחוק – לא רק שהוא נתן חוות דעת שקובעת שיש מניעה, שימו לב מה הוא עשה: היועצת המשפטית של משרד המשפטים, בהגינותה, נתנה חוות דעת שאין מניעה להקים ועדת בדיקה בעת הזאת, שאפשר, למרות הקושי – ואיינו את הקושי; מצאנו מנגנונים שיאיינו את הקושי, והוועדה לא תכבול את ידיה של הממשלה הבאה, תהא אשר תהא. למרות זאת אפשר להקים ועדת בדיקה. לא רק שהוא הגיש חוות דעת שיש מניעה, הוא משך, שלא כמקובל – ואתם יודעים את זה, מי שהיה בממשלה יודע זאת, שמקובל שגם היועץ המשפטי של אותו משרד מגיש את חוות דעתו, שהשרים יוכלו להיווכח. הוא משך מידיהם, מנע מהשרים לראות חוות דעת של יועצת משפטית הגונה שקבעה שאין מניעה. משך את זה מידיהם. אבל למרות זאת – ואני כל כך גאה בזה, אדוני היושב-ראש, כי זו מהפעמים הראשונות בתולדות מדינת ישראל שהממשלה לא עמדה דום והצדיעה כל אימת שהיועץ המשפטי אמר "יש מניעה", אלא הצביעה נגד עמדתו, משום שאנחנו נבחרי הציבור, אנחנו אלה שאמורים להחליט ולא היועץ המשפטי לממשלה. על כן, ולמען הציבור כולו, ובפרט הציבורים שאותם מניתי – חברי הכנסת הערבים יודעים זאת היטב, חברי הכנסת החרדים גם הם יודעים זאת היטב – יש טענות קשות בציבור כלפי מח"ש; בואו נברר אותן, בואו נקים את ועדת הבדיקה, ששר המשפטים גנץ טרפד אותה. הוא נכנס אחר כך לתפקיד שר המשפטים והשיב לבית המשפט העליון: אין צורך בבדיקה. כן. הציבור מאמין במח"ש. הציבור יודע שמח"ש עושה עבודה נהדרת. אז התשובה היא לא, ועל כן, למען הציבור, למען הציבורים הנפגעים – הציבור הערבי, הציבור של יוצאי אתיופיה, הציבור של החרדים וגם הציבור הכללי – וגם לטובת משטרת ישראל, אני קורא לכם להצביע היום בעד ולאפשר בדיקה. מה ביקשנו? אני מסיים. מה ביקשנו? בדיקה חיצונית, עצמאית ובלתי תלויה שתביא לשיפור עבודתה של המחלקה לחקירות שוטרים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, עמיתיי חברי הכנסת – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אגב, למה שר המשפטים לא פה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – נשיאת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה, ניצבי המשטרה, היועצים המשפטיים בשירות המדינה, קציני המשטרה, תמה כוננות הספיגה. אפשר להוריד לחצים. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הציבור צריך להתרגל לספיגה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אפשר להתחיל לנשום כמו שצריך. אפשר לעבוד כמו שצריך. נגמרו ההפחדות. נגמרו האיומים. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מי ישמור על הציבור? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אנחנו סומכים עליכם. חלקכם לפעמים עושים טעויות, לא תמיד אנחנו מסכימים עם הכול, אבל אווירת האיומים וההכפשות – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איפה אתה גר שאתה אומר – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – אבל אווירת האיומים וההכפשות – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איפה אתה גר שאתה פוגש אותי בכלל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – הגיעה לסיומה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הערה עניינית – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יש ממשלה חדשה, שיודעת שאתם עשיתם וגם תעשו טעויות. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> השר שטרן, הערה עניינית, מבטיח לך. הערה עניינית. תקשיב לי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל ניתן לכם לעבוד – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> השר שטרן, השר שטרן, ההצעה הזו היא בין ההצעות היחידות שהממשלה היוצאת טיפלה בהן – – – זה לא שאנחנו הצבענו נגד בפעם הקודמת. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – כמו שנותנים לעבוד במדינה דמוקרטית לגופים שהם שמאפשרים לנו לחיות חיים כמו שצריך, כמו שאמרתי, גם אם הם עושים טעויות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איפה, במגזר הערבי? איפה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> גם בפני מח"ש ניצבים אתגרים. הם פועלים, ומשרד המשפטים התחיל לפעול – לא יכול להגיד שהוא פעל לפני הרבה חודשים ושנים ככה – כדי לתקן, לחזק את אמון הציבור ואת אמון המערכת. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהוועדה באה לעשות. הוועדה הזאת באה לעבוד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יש שר משפטים בישראל שאפשר לסמוך עליו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> איפה הוא? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הוא עובד. הוא עובד. הוא עובד. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר, הוא עובד עכשיו. הוא לא קורבן של הטרלול שלכם – כל השעות והנאומים האלה, כדי שהוא לא יעבוד. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – זו לא עבודה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לכם איפה הוא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נו, אני אגיד לכם איפה הוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נו, אני אגיד לכם איפה הוא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מנדנד את דוד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הוא עובד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מנדנד את דוד, את דוד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תדעו, יש שרי ממשלה שעובדים עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבית הוא עובד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דרך אגב, כשאתם מחזיקים אותנו כאן, חברי חבר הכנסת אמסלם – וזו זכותכם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם בבית ישנים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – זו זכותכם להחזיק אותנו יום ולילה, אבל אנחנו צריכים לאפשר לאותם שרים שיש להם הרבה עבודה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא בבית – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – אנחנו נאפשר להם לעבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ולכן אני עונה במקום שר המשפטים, שעושה עכשיו דברים יותר חשובים מאשר לענות על כל החוקים המטורללים שאתם מעלים פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תענה לעניין. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולך אין דברים חשובים? רק לו יש? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל יש מגבלות של החוק הנורבגי. אני אגיד לך, יש מגבלות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא נמצא בבית עם גאולה ואוכל עכשיו פיסטוקים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> טוב, בואו נמשיך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא נורבגי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא נורבגי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מי אתה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אולי תשתה איזה כוס תה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כנראה שאין לך מספיק עבודה. אלעזר, אתה, אין לך מספיק עבודה? בגלל זה השאירו אותך פה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך את האמת, שר המשפטים הקודם השאיר הרבה הרבה יותר עבודה לשר המשפטים הנוכחי ממה ששר המודיעין השאיר לי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק, נכון – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ולכן לשר המשפטים יש הרבה יותר עבודה, וטוב שאני פה. וכשהוא חושב שיש לו דברים יותר חשובים שם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק אספר לך דבר אחד – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דודי, אני אגיד לך עוד דבר. ככה עובדת הממשלה הזאת – עוזרים אחד לשני, מחליפים אחד את השני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה אומר שגנץ לא עבד? רק שנייה, אתה אומר שגנץ לא עבד? גנץ לא עבד? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, ותקשיב טוב למה שאמרתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני מזכיר לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא יפה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, גנץ החליף את גנץ, אתה הבנת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גנץ לא עבד? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> להבדיל משר המשפטים גדעון סער, שאתה יודע את מי הוא החליף – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן. הוא החליף את שר המשפטים – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא החליף את גנץ והוא החליף את ניסנקורן. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – לא עובד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא אתפוס אותך במילה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יכול לתפוס אותי. אתה יכול לתפוס אותי. תקשיב לי, דודי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עובדתית הוא החליף את גנץ. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> דודי, תקשיב לי, אל תתפוס אותי. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> גנץ החליף את ניסנקורן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תקשיב למה שאני אומר. אני לא חושש שתתפוס אותי במילה. אני רוצה להגיד לך, אנחנו יודעים למה השר גנץ היה במקביל לשר ביטחון גם שר משפטים. להגיד לך עכשיו שהיה לו את כל הזמן שבעולם להקדיש גם למשרד המשפטים? אנחנו יודעים שלא. את הירושה שהשאיר השר הקודם שהיה שם – את זה אנחנו צריכים לתקן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – תסביר, תפרט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלעזר, אני מבין שעד שגדעון סער לא הגיע, כל הפרקליטות ומשרד המשפטים לא עבדו. חיכו שהוא יבוא. כולם שם התבטלו, אלף פרקליטים ישבו ככה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אם זה היה תלוי בכם, הייתם מקימים ועדת חקירה לא רק על ראש מח"ש – גם על ראש אגף החקירות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה אומר שהכול שר המשפטים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – וגם על מפכ"ל המשטרה, ועל ראש השב"כ – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> השר אלעזר, הממשלה הקימה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – ועל איזה אלוף בצבא שלא היה נראה לכם. על כולם הייתם מקימים ועדות חקירה, כל מה שאתם השארתם. אדוני, בשורה התחתונה, אני חוזר על מה שפתחתי בו: אני מבקש מהיועץ המשפטי לממשלה, מנשיאת בית המשפט העליון, מפכ"ל המשטרה: נגמרה כוננות הספיגה. אפשר להמשיך לעבוד. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה לתפוס את – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, השר שטרן עמד פה – אגב, למה לא שר המשפטים, שממונה על המחלקה לחקירות שוטרים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא כבר בבית. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר אמרתי בהזדמנות אחרת שהוא פחדן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא בבית, עם דוד. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא פחדן והוא גם לא מוכן להתייצב בפני הבית הזה ולהשיב על הדבר הכל-כך אלמנטרי הזה. אבל השר שטרן אמר לשוטרים, ולפרקליטים, ולבתי המשפט, וליועץ המשפטי לממשלה: נגמרה כוננות הספיגה. אתם יודעים מה בעצם הוא אומר לציבור? הוא אומר לציבור: אתם לבד. הממשלה הזאת לא תבקר את הגופים שעליהם היא אמונה. זהו, נגמר העידן שהמשטרה נותנת דין וחשבון לדרג הממונה. זו ממשלה שמתבטלת בפני הפקידות. זו ממשלה שמתבטלת בפני הגופים שעליהם היא מפקחת. זו ממשלה שלא עובדת אצל הציבור – זו ממשלה שעובדת נגד הציבור. והצבעה נגד הדבר האלמנטרי הזה, שהוא חוצה מגזרים – ערבים, חרדים, כולם יודעים שיש לבצע בדיקה על מח"ש – הצבעה נגד הדבר הזה היא הצבעה נגד הציבור הישראלי. הצביעו בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוחנה. בבקשה לתפוס את המקומות. אנחנו ניגשים להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לחזור על הרשימה – אלה שלא ענו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד קרן ברק – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח חיים כץ – בעד פטין מולא – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו במליאה שלא הצביע? מזכירת הכנסת, בבקשה לסכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בינתיים, אולי תעיר לאלעזר שטרן שהוא אומר שלשר המשפטים אין זמן לבוא ולענות – – – המטורללים שלנו. זה מה שקורה כשמכניסים 30 נורבגים – מזלזלים בכנסת הזאת. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בבית, יושבים אחרי מקלחת, רואים טלוויזיה. עזוב, 60 מיליון שקל כדי שיאכלו פיסטוקים בערב. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 56 בעד, 58 נגד. אני קובע שההצעה לסדר-היום לא עברה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יא אללה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – תעשה לנו הנחה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר מחדל המשטרה מול ארגוני פשיעה בחברה הערבית והטענה כי ראשי הפושעים הם סייעני שב"כ << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר לנושא הבא – הצעה לסדר-היום: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר מחדל המשטרה מול ארגוני פשיעה בחברה הערבית והטענה כי ראשי הפושעים הם סייעני שב"כ, של חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה, חבר הכנסת עודה. חבר הכנסת עודה, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש טעות בספירה. יש פה ארבעה אנשים מקוזזים בבית. זה לא יכול להיות 59 ו-58. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי הצביע פעמיים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש חמישה אנשים שלא נמצאים כאן. זה 56 ו-58. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מתחילת השנה הזאת, 2021, נרצחו 61 אזרחים ערבים. הותירו אחריהם 207 ילדים יתומים. היום, לפני שעה וחצי, נרצח בקר נאטור, אללה ירחמו, מקלנסווה. לבקר יש שישה ילדים. נותרו יתומים. בשלושת החודשים האחרונים נורו שלושת האחים של בקר נאטור, אדהם, סאלח ומחמוד, בתוך שלושה חודשים, והם עכשיו מוגבלים. אבל אין פענוח. יש נרצחים, אבל אין רוצח. בשנה שעברה, 2020, נרצחו 113 אזרחים ערבים. פענוח התיקים עומד על 20%. הכי נמוך בעולם כולו זה במדינת ישראל כשהנרצחים הם ערבים. בגדה המערבית, למשל, שבה חיים שלושה מיליון פלסטינים, בשנה שעברה נרצחו 27 אנשים – 25 תיקים פוענחו. זה בגדה המערבית. האם זו רשלנות שנובעת מגזענות, כלומר, הערבים הם שקופים? כשהשר לביטחון פנים מקבל טלפון שיש רצח והוא שומע את שם הנרצח – מחמוד, למשל – הוא מרגיש הקלה, כי אף אחד לא ישאל אותו: למה אחוז הנרצחים עלה במשמרת שלך. הרי ועדת אור, ועדת חקירה ממלכתית, קבעה שהמשטרה מתייחסת לערבים כאל אויבים ולא כאל אזרחים. במאורעות האחרונים, במאי 2021, ראינו איך המשטרה, 20 שנה אחרי אוקטובר 2000, עדיין מתייחסת לאזרחים הערבים כאל אויבים ולא כאל אזרחים. דיברתי על בקר נאטור מקלנסווה. הרי כולם שמעו שכוחותינו הורסים בתים בקלנסווה. אם מתייחסים לקלנסווה כאל מקום של אויבים מעבר לגבול – יש את רוח המפקד, וזה מחלחל למטה. זו לא רק גזענות. לפני כעשרה ימים ערוץ 12 גילה שיש קשר בין ראשי כנופיות הפשע לבין השב"כ. הרי הם סייענים של השב"כ. והמשטרה אומרת: השב"כ נותן להם חסות, אז הידיים שלי כבולות. דבר כזה אמור להרעיד את אמות הסיפים בבניין הזה: גורם משטרתי בכיר אומר שיש קשר בין ראשי כנופיות הפשע, שהם סייענים של השב"כ, לבין החסות שהשב"כ נותן להם מפני המשטרה. רק על הדבר הזה צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית. רק על זה. רק על זה ראש השב"כ אמור להיות מפוטר. הוא צריך להתפטר. אבל הסוגיה היא לא ביטחונית, הסוגיה היא אזרחית. אני לא רוצה לשמוע שהמשטרה רואה שהידיים שלה כבולות. לא. הכתובת היא משטרת ישראל. נקודה. לא השב"כ. חברים, כולנו יודעים מה הפתרון – חמישה דברים, חמישה דברים: כנופיות פשע מאורגן, פרוטקשן, שוק אפור, נשק בלתי מורשה ופענוח תיקי הרצח. חמישה דברים, לנצח בהם – מנצחים 80% מהפשיעה בקרב האזרחים הערבים. הכתובת היא המשטרה. אני רוצה לפנות לחברים שלנו, חברי הכנסת הערבים, בשפה הערבית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מאיזו מפלגה? מאיזו מפלגה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לפני זמן קצר ראינו את ההצבעה בנושא מח"ש. 58 הצביעו נגד, 56 הצביעו בעד, כלומר, מספיק שאחד יצביע באופן שונה ותהיה תוצאה שווה. בנושא מח"ש הייתם צריכים לעמוד איתנו, כי היחידה לחקירות שוטרים – אנחנו הרבה יותר עשוקים ממנה. אבל לא עמדתם איתנו. אני מבקש מכם שביחס לכל עניין לאומי, ביחס לכל מה שקשור לעם שלנו – נושא הפשע, האסון שבאסונות, אין בו מקום לטקטיקה, אין בו מקום לנהוג באופן רשמי או לא רשמי. אין דבר חשוב יותר מהנושא הזה. אני מבקש מכם, בכל הכנות, בכל השייכות, אל תענו לנפתלי בנט או לגדעון סער או לאילת שקד או לאיווט ליברמן. תענו לעם שלנו. זה תלוי בכם, איך תצא ההצבעה. זה תלוי בכם. בכל ליבי אני פונה למנסור עבאס, אבו מוחמד, אני פונה לווליד טאהא, אבו מוחמד, אני פונה למאזן גנאים, אבו מוחמד, אני פונה לסעיד אלחרומי, אבו מוחמד, אני פונה אליך, ג'ידא רינאוי. ג'ידא, את בת נצרת, ונצרת חשובה יותר, ואת בת העם שלנו, והעם שלנו חשוב יותר. אל תעמדי עם נפתלי בנט ועם ליברמן, תעמדי עם העם שלנו בנושא הזה. אני פונה למופיד מרעי, אני פונה לעיסאווי פריג', אני פונה לכל חברי הכנסת הערבים.) מוסי רז, אני מסתכל עליך. אני יודע כמה אנחנו קרובים בדעות. אני מאוד מכבד אותך, מאוד מכבד אותך, ואני יודע שאנחנו מסכימים על כמעט 90% מהסוגיות. אתה מהאנשים הכי מתקדמים, ויש לי הערכה רבה אליך. בנושא אלימות ופשיעה, אל תשמע לנפתלי בנט, אל תשמע להם. תעמוד לצידנו בצורה איתנה, עקרונית – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תיתן לאף אחד להטעות אותך בטעות כל כך גסה, כל כך קשה, כמו בנושא הזה. ועדת חקירה עם שיניים, עם סמכויות – אנחנו זקוקים לבמה החשובה והמכרעת הזאת. אינשאללה (אומר בערבית: שנצביע יחד. זה תלוי בנו ורק בנו. אללה ייתן לכם בריאות.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודה. ישיב סגן השר יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת איימן עודה, כשאני שומע שמישהו נרצח, לא משנה שמו, לא מוצאו ולא דתו. ליבי לא יותר ולא פחות רגיש משלך. ואת זה אני אומר קודם כול כאזרח, אבל עכשיו אני גם נושא תפקיד. אז העבודה שלי היא לראות, לוודא שיש שינוי. הממשלה הזו שקמה עתה, לא מזמן, עוסקת באינטנסיביות בהכנת תוכנית שהיא לא המצאה של רגע; שהתשתית שלה הוכנה בוועדת מנכ"לים שלא יושמה וגם בהצעות של ועד ראשי הרשויות הערביות, גם בדברים נוספים, גם ברעיונות שלי אחרי שירות ארוך מאוד במשטרה. אבל דבר אחד חשוב לי לומר לך, חבר הכנסת איימן עודה, ואת זה חשוב להגיד לכל מי שנמצא פה – שאין הבדל, בוודאי לא בהתייחסות ובוודאי לא ברגשות. בכל הכבוד, לא אתה אחראי לרגשות שלי, אז הייתי מבקש: קודם כול, אל תטיף לי. זה – בשלב ראשון. הדבר השני שאני רוצה לומר לך, בהקשר שדיברת עליו – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא דיברתי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני מדבר. אתה הסברת שזה לא משנה – אני כתבתי – שכשהשר לביטחון הפנים שומע שמת מישהו בשם מוחמד, זה לא מפריע לו או לא מזיז לו. אז אני אומר לך, ללא כל קשר למי הוא אותו שר לביטחון הפנים, מזיז גם מזיז. השאלה היא לא אם זה מזיז למישהו, השאלה היא מה עושים עם זה. לגבי מה עושים עם זה, אני רוצה להגיד לך כמה מילים: פשיעה חמורה, הפשיעה המאורגנת וגם השחיתות הציבורית, היא חלק מהתשתית של הביטחון הלאומי, וברגע שמדינת ישראל תראה אותה ככזאת, ההתייחסות הכוללת תהיה שונה. זאת תהיה ההתייחסות של הממשלה הזאת, לא רק התייחסות במילים אלא גם במעשים. שום דבר לא יקרה מחר בבוקר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תעזור לנו לבדוק את מה שעשו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> שום דבר לא יקרה מחר בבוקר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו רוצים לבדוק את מה שעשו לפניכם, לא אתכם. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל מה שכן יקרה, מה שכן יקרה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם לא נבדוק, לא נבין, לא נתקן. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אם לא תיתן לדבר ולא תקשיב, לא תבין מה אני אומר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אני כבר שמעתי לאן זה מוביל. אני אומר, אם לא נחקור ולא נבין, לא נתקן. בעשור האחרון נרצחו 1,000. זה לא יכול להיות טעות. זה לא יכול להיות מקרה. לא יכול להיות שלא שמו לב. זה לא יכול להיות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל אתה מעוניין שאני אענה לחבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> משהו קורה פה, יש משהו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, זה לא נאום מהמקום. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני מניח שיש לך כוונה אמיתית שאני אענה לחבר הכנסת איימן עודה, ואז, אם התשובה שלי לא תהיה מספיק טובה, תוכל תמיד לטעון אחרת, אבל לפחות תקשיב. אני חוזר למה שאני אמרתי קודם, וחוזר ואומר ורוצה להתייחס בראש ובראשונה לדברים שאמר חבר הכנסת איימן עודה, כי הם החשובים ביותר בכל ההצעה הזאת לסדר-היום. חבר הכנסת איימן עודה בא ואמר, וציטט – אולי לא במדויק, אבל התכוון למה שפורסם בערוץ 12 – שכאילו או לא כאילו גורם בכיר במשטרה אמר שארגוני הפשע מובלים על ידי הסייענים של השב"כ, ולכן ידיה של המשטרה כבולות. אז אני אומר לך את זה עכשיו, לא רק כסגן השר לביטחון הפנים אלא כמי שכיהן כעשר שנים בכל הצמתים של פשיעה חמורה והפשיעה המאורגנת – אני אומר לך שזה לא נכון. ואני פונה אליך ואני פונה לכל חברי הכנסת, ערבים כיהודים: הכי קל זה לייצר תיאוריית קונספירציה ולספר את הסיפור הזה, והסיפור הזה לא פותר את העניין, הוא שקר שהופך לאחיזת אמת. אם כל מה שאתה אומר וכל מה שאתה מתכוון הוא מציטוט של מקור כזה או אחר שאמר משהו בערוץ 12, אז אני אומר לך במפגיע, בצורה מקצועית וברורה: לא נכון. לא שהפרסום שמשה נוסבאום פרסם הוא לא נכון, אלא מי שאמר לו את הדבר הזה אמר דבר שאיננו אמת. זה שאתם חוזרים על זה כל הזמן – ואני שמעתי את זה בהרבה מקומות – זה מפתח אחיזה קונספירטיבית שאין לה מקום. ואחרי שאמרתי את הדברים האלה, חבר הכנסת עודה, אני אומר לך – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אומר – אתם אומרים, חברים. אתם כולכם מומחים, וגם אני מומחה. אני אומר לכם: אין אמת. זה שתחזרו על זה, כי זה משרת אינטרסים כאלה ואחרים – לא מעניינים אותי האינטרסים האלה. היום אני בתפקיד ממלכתי, לא משנה לי במי מדובר – ערבי, יהודי, מאיזה מפלגה, מאיזה עדה. זה לא מעניין אותי בכלל. התפקיד שלנו כאן, בממשלה הזאת, והתפקיד שלי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, תעשה לי טובה. התפקיד שלי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, די. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> התפקיד שלי, בתפקיד שבו אני נמצא, הוא לגרום לשינוי ולהוביל שינוי, ואת זה אני צריך לעשות עם כולכם, עם כל שנמצא פה, כי או-טו-טו יגיע לפה גם תקציב המדינה. מי שחושב שהדברים האלה הם רק דיבורים מעל הפודיום לא מבין מה הוא שח. אומר לגבי השאלה ששאלת, ואני אנסה לתת את התשובה הכי אמיתית שאני יכול ברגע זה לומר: משטרת ישראל יכלה לעשות טוב יותר, אבל משטרת ישראל לא עשתה שום דבר במכוון בגלל זהותם של האנשים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מקובל, מה שאתה אומר. מעכשיו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> יכול להיות שלא מקובל, ולכן אני עונה לך אחרת ממה שאתה מתכוון. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תיקח את האחריות – – – מעכשיו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> איימן עודה היקר – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יואב, יואב, מעכשיו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת עודה, אני אומר לך מה החובה שלי. החובה שלי, של השר לביטחון פנים עמר בר לב והחובה של כולנו, היא להוביל שינוי. והשינוי – לא יעזור. אתם תגידו, אתם תכעסו – אני עדיין מצפה, מחכה וממתין לשיתוף פעולה. רק אתמול, רק אתמול היינו בשיחה יחד, אני והשר בר לב, עם מודר יונס בשביל לתאם, בשביל לראות, להבין ולהקשיב. התוכנית שאנחנו עובדים עליה היא לקראת מימוש, והיא תקרה מהר. גם הציבור הערבי במדינת ישראל יראה את השינוי. אני לא רוצה להשלות אף אחד, שום דבר לא יהיה ביום אחד. כל אותם חמשת דברים שאמרת שצריך לטפל בהם יטופלו. שום דבר לא יקרה מחר בבוקר. אני כן אומר, מבטיח ומתחייב: יהיה שינוי בדרך שבה מדינת ישראל מתמודדת עם הפשיעה. חזרתי ואמרתי – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אתם רוצים לתקן, אז למה לא לבדוק – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – חברים, חזרתי ואמרתי, ואני חוזר ואומר: התוכנית מורכבת הרבה יותר מחמשת הדברים שאמרתם. היא מורכבת גם מפעילות של חינוך וגם מפעילות של מניעה וגם מפעילויות שתתקופנה את המנוע הכלכלי של הפשיעה. האמן לי, יש לי ניסיון בעניין הזה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> התעסקתי עם ארגוני פשיעה עשר שנים. אנחנו יודעים את העבודה. המשטרה יודעת את העבודה, יודעת מה לעשות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אדוני השר – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל עובדה שיש – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עובדה, הם לא עוצרים. אם הם ידעו ולא עשו, זה יותר חמור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שלא משלם זה אותם הפושעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת עאידה סלימאן, תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אני מבין מה אתם אומרים. האמינו לי שאני מבין מה אתם אומרים. אתם גם מכירים אותי, ואתם יודעים שלא נולדתי היום. אתם יודעים שעסקתי בזה גם כחבר כנסת, בנושאים האלה. אני אומר לכם שיהיה שינוי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז מה הבעיה לבדוק איפה היו לא בסדר? מה הבעיה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חברים, חברים, הבעיה הכי גדולה היא – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך – – – אם אתה אומר – – – מה תתקן? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חברים – עאידה, אני אפילו לא שומע מה את אומרת. אני אפילו לא שומע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא מזמין אותך לקפה מאחור. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אפילו לא שומע מה את אומרת. לא שומע מה את אומרת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היא אומרת דבר מאוד פשוט: איך תתקן אם אתה אפילו לא יודע איפה טעו. תבדוק – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אם תדברו ביחד אני בטוח אשמע את הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, מה קרה לך היום? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא אומר שהוא לא שומע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תזמין אותו לכוס קפה בפרסה על חשבוני. די. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> כוס קפה זה בלי תקשורת. ולכן אני חוזר ואומר, גם אם הדברים לא מקובלים – אני פונה אליכם בדבר אחד שאני כן מתעקש איתכם עכשיו מעל הדוכן הזה: תפסיקו לחזור על הדבר הלא-נכון הזה, שכאילו ארגוני הפשיעה מובלים על ידי סייענים של השב"כ. זה לא נכון. זה שקר גס. מה שאתם עושים כשאתם חוזרים על זה, וחוזרים על זה השכם והערב – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו מכירים אותם אחד-אחד. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – חוזרים על זה השכם והערב, אתם פוגעים באמון הכי בסיסי שיכול להיות בכלל בין הרשויות, כי אתם אומרים – מה אתם אומרים? שכולם התחברו, ולא אכפת לאף אחד משום דבר. ואני אומר לכם, זה לא נכון. עכשיו, אתם יכולים להגיד שזה כן נכון, כי מישהו אולי רוצה לשמוע. יש לכם אחריות לא פחות ממני. האחריות שלכם כמנהיגי ציבור – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא לא לא – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו סופרים מתים, סופרים יתומים, סופרים אלמנות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – היא לומר אמת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האחריות שלנו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר. אני מסכם וחוזר ואומר, אני מסכם וחוזר ואומר: מכל מה שאמר חבר הכנסת איימן עודה, דבר אחד חשוב לי מכול: תורידו מסדר-היום את תיאוריית הקונספירציה, שאין לה בסיס, אין לה שום מסד עובדתי בכלום. אינכם יודעים את זה, אתם מצטטים ציטוטים מתקשורת. זה לא סיפור אמיתי. תרדו מהסיפור הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לסגן השר. הוגשה בקשה להצבעה שמית. בבקשה לשבת, לשמור על שקט. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקראי בשמות אלה שלא היו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד צבי האוזר – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מיכל רוזין – נגד מוסי רז – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה מישהו באולם שלא הצביע ורוצה להצביע? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) ג'ידא רינאוי זועבי – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד מישהו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההצבעה הסתיימה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – נגד – – – המשטרה שלכם והילדים שלנו. אל תטיפו לנו מוסר – – – כנראה לא אכפת לכם – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – המשטרה עושה – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אתם גזענים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת חקירה – – – הייתם מאפשרים בדיקה – – – איך מתנהלת המשטרה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אתה לא אשם. יש – – – שאשמים שזה נפל, לא אתם – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בית המשפט, תקשורת, אקדמיה – – – זה מה – – – ערבים לא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מזכירת הכנסת, תוצאות ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, רבותיי, 57 נגד, 54 בעד. ההצעה לא התקבלה. מה הסעיף הבא? הצעות לסדר-היום וזהו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שלא תבואו אחר כך לבקש מאיתנו עזרה בכל מיני הצבעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התגברות תופעת הפרוטקשן בגליל ובנגב << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיר, חבר'ה, לפזר את ההמולה. מאיר. הוא לא שומע. לא שומעים אותי? מאיר, תפזרו את ההמולה, בבקשה. בואו נמשיך בסדר-היום. הצעות לסדר-היום בנושא: התגברות תופעת הפרוטקשן בגליל ובנגב, מס' 98 ו-102. יעלה חבר הכנסת אופיר סופר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ביטן, מה אמר בן גביר בהצבעה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא אמר בעד, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בטח בעד. הוא אמר בעד. אני שמעתי אותו. לא, לא, רק רגע, הוא אמר בעד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני ראיתי, הוא נכנס. זה היה לפני שהיא הצביעה בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן. הוא נכנס, בן גביר, הוא היה פה ואמר: בעד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם לא שמתם לב, תסתכלו בסרטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ראית. מה זה משנה? זה לא משנה את התוצאה. תבדקי, אין בעיה. זה לא משנה את התוצאה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שהוא הצביע, אני ראיתי את זה, אבל זה גם לא משנה את התוצאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמעתי אותו אומר בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר בעד, אני שמעתי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לא, את טועה. את טועה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא פה אמר. בטח שהצביע, אבל זה גם לא משנה את התוצאה. מה זה משנה? באמת. זה סתם מלחמות סרק. אין בעיה, תסתכלי. הוא אמר את זה בקול ענות חלושה, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמעתי אותו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – << יור >> יו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא עמד ואמר, אומנם חלש, אבל הוא אמר. אני שמעתי. מה? למה? אמרתי שהוא הצביע בעד. בבקשה, אני מוכן להתערב איתך, אין בעיה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> דוד, גם אני איתך. גם אני איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, הוא אמר בעד ואני אמרתי בעד, נכון? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, אין בעיה. את היית עסוקה בלהסתכל שמאלה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> דוד – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר בעד. זה לא משנה את התוצאה, אבל הוא אמר. כמה דקות יש לו? << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> שלוש דקות, ואל תספור אותי בקטנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תדאג. דבר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אולי זה יהיה פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא הבעיה שלי עוד דקה, פחות דקה. תבדקי, תבדקי את זה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על התגברות תופעת הפרוטקשן – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הצביע. זה לא משנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך, ויתרנו לך. רגע, רגע, כבוד מזכירת הכנסת, את צדקת, מה את רוצה? צדקת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, גמרנו. היא אמרה "קול ענות חלושה" זה לא נחשב, אז מה את רוצה? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> את תשני את התוצאות. את צדקת. את צדקת – – – בכתב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> צדקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מסכימים איתך. יאללה, בסדר. ויתרנו לך. האמת, יש לך שמיעה משהו. טוב, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר להתחיל? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על התגברות תופעת הפרוטקשן בגליל ובנגב. אני יכול לומר שבשבועות האחרונים ישנה עלייה חדה במקרי ירי, שכנראה גם מבטאת את העלייה החדה בתופעת הפרוטקשן. אנחנו מדברים על מקרי ירי בראש פינה, באגמון החולה, במחניים, בוורד הגליל – ארבעה מקרי ירי, אדוני סגן השר, בתוך כמה שבועות. אני חושב שהכי קשה היה לשמוע על המקרה של קפה נמרוד – לשמוע את חזי שגב, אביו של נמרוד שגב ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, שהקים מקום לזכר בנו, ועל אותו מקום ממש נפתחה אש בשבוע האחרון. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, בתור תושב הגליל, שהתחושה הזאת של ההפקרות, שאולי אנחנו חשים אותה קצת במסדרונות הכנסת, של מעין איזו הרמת ראש כזאת, קורית גם בגליל, בשטח, בבתים, ברחובות. אני יכול לומר ששוחחתי הבוקר עם אדם לא צעיר, תושב כרמיאל, שמספר לי שהוא חושש לצעוד ברחוב, כיוון שגם תחושת הביטחון ברחוב נפגעה. אדוני סגן השר, אני חושב שמי שהקשיב טוב גם לדברים של חבר הכנסת עודה, שבהחלט מתכתבים עם מה שאני מעלה כאן – מדובר במחלה ממארת, בגידול ששולח גרורות לאזורים שונים ובתצורות שונות, וזה יכול להיות בפנים של פשיעה חקלאית, של נהיגה בריונית, של פרוטקשן ואחרים. רק דבר אחד כן ברור – ניתן לומר שאפשר להצביע על מוקדים ברורים שמהם יוצאת התופעה הזאת. משטרת ישראל יודעת, מכירה, ולא כל האחריות במקרה הזה מוטלת על משטרת ישראל, אלא שכפי שאמרת גם בדבריך קודם, יש כאן משמעות גם לעבודת הפרקליטות, למערכת המשפט בכלל ולאכיפה כללית בנושאים אחרים, שיהיה נכון לדבר עליהם בדיון יותר עמוק ויותר רחב. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיתקיים דיון בנושא הזה בוועדת הפנים. אני רוצה לומר שהנושא הזה הוא נושא דחוף וחשוב. רק הערב, בשעה האחרונה, התפרסם חשד שמפקד תחנת משטרה לשעבר מעורב באיזושהי חברה שעוסקת בסוגיה הזאת של הפרוטקשן. אני רוצה להגיד משפט אחד לחבר הכנסת עודה ולחבריו מהרשימה המשותפת ומרע"מ. אני אומר את זה כתושב הגליל, כאחד שחי ומשוחח עם ערבים, חברים, תושבי כפרים סמוכים ויישובים אחרים. אם באמת הרשימה המשותפת או רע"ם היו מייצגים את החברה הערבית בצורה רצינית, אנחנו לא היינו מגיעים לאן שהגענו היום. אני אומר את זה כי אני חושב ששנים הם דיברו וגם עדיין מדברים במסר כפול. מאוד קל להם לתקוף את המשטרה, מאוד קל להם לתקוף מערכות כאלה ואחרות. אבל כן, הם הצביעו על הנשק החוקי, הם ידעו לא לדבר על זה שנים, ועל הבנייה הבלתי-חוקית – עדיין, הם הרי מעודדים את זה. הדרישה שלהם לביטול חוק קמיניץ זה בדיוק זה. על ההון השחור – שזה דבר שבשגרה; כשאתה מדבר עם בעל מקצוע על חשבונית, הוא בכלל לא מבין על מה אתה מדבר. נהיגה בריונית בכבישים – אני מזכיר את זה כל פעם. כמעט ערב-ערב, כשאני חוזר הביתה בשעת לילה מאוחרת, אני עובר בין מחלף ישי לצומת כפר כנא – יש איזשהו נהג שעוקף אותי בצורה בריונית, בצורה מאיימת. אני חושב שמדובר ברעה חולה, ואין דרך אלא לטפל בנושא הזה, אדוני סגן השר, בצורה אינטנסיבית ובצורה רצינית, ואכן להציג תוכנית תקציב ברורה עם יעדים ברורים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> כבוד סגן יושב-ראש הכנסת, כבוד סגן השר, כנסת נכבדה, חברותיי וחבריי, אני מצטרפת לדבריו של חבר הכנסת אופיר סופר, שכני בגליל. שנינו מגיעים מהשטח, שנינו מכירים את המציאות היום-יומית ושנינו יודעים שתופעת הפרוטקשן היא לא דבר חדש. למעלה מעשור הנגב והגליל הופקרו. הפשיעה החקלאית – שזכתה להתעלמות ומשיכת כתף, כי רובנו חושבים שזה לא קשור אלינו, זה איזה סיפור של חקלאים מהגליל – הלכה והתעצמה. כלי הנשק ושיטות ההפחדה התחילו לשמש גם לירי על מוקדי בילוי ותיירות. עכשיו זה כבר יותר מעניין אותנו. התופעות האלה מתרחשות במספר רב של מוקדים, גם בגליל, גם בנגב, ומשבשות את תחושת הביטחון, את היכולת להתפרנס ואת שגרת החיים. רק השבוע, כמו שציין חבר הכנסת סופר, אלמונים הציתו חמישה כלי רכב בחוות ורד הגליל וירו על סניף של קפה נמרוד – שני אירועים במרחק קצר מהירי על מסעדת כביש 90, שעלה לכותרות ובטח רובכם כבר שכחתם אותו. אנשי הגליל והנגב סובלים מהפשיעה ומהנזקים במיליוני שקלים בשנה. הקבלנים והחקלאים מפחדים להתלונן – אני מכירה את זה גם מתפקידי הקודם כמנכ"לית בשלטון המקומי – וכשהם כבר מתלוננים, המשטרה עושה מעט מדי ומאוחר מדי. כבוד סגן השר, אני לא יודעת אם אתה קשוב. חברות הביטוח מסרבות לבטח את המשך הפעילות, ובעצם גוזרות על העסקים לגווע. אני מודה לאבי דיאמנט, סגן ראש המועצה האזורית לכיש, שהפנה הבוקר את תשומת ליבי לזעקתו של תומר שבתאי, חקלאי שאני לא מכירה ממושב שדה משה, שהתראיין לידיעות אחרונות. וככה אומר תומר, חקלאי ממושב שדה משה: "אין חוק, כל אחד עושה מה שהוא רוצה – – – מי שמבין שאפשר לגנוב 100 קילו של סחורה חקלאית, מבין שגם אפשר לפרוץ לבית" – ואני מוסיפה: גם לשרוף רכבים או לירות על מסעדות. ותומר ממשיך: "ברגע שהשדות החקלאיים הפכו להפקר, גם המושבים הם הפקר וכך כל המדינה." כבוד סגן השר, הממשלה החדשה אומנם רק בת חודש, אך זה הזמן לפעול במהירות ובנחישות. דם תושבי הגליל והנגב אינו הפקר. אני מצטרפת לבקשתו של חבר הכנסת סופר לקיים על כך דיון בוועדת הפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. כבוד סגן השר, בבקשה, תשובה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני אגיד כמה דברים כלליים, ואז אני אנסה איכשהו לתת איזושהי תשובה קונקרטית על בדברים הקונקרטיים שנאמרו פה לגבי הצפון והדרום. אז קודם כול, אין ויכוח – יש בעיה. בואו נתחיל בזה שיש, לפחות אצלנו, מודעות לבעיה, וזאת תחילת הדרך לאיזשהו פתרון. אבל גם פה אני לא רוצה להשלות אף אחד, זה לא צ'יק-צ'ק וגמרנו. מדברים פה על תופעות שלא התחילו היום ולא התחילו אתמול. אני אמרתי לעצמי, ואני משתדל לעמוד בזה, ואם תהיה לי התחלקות, יסלחו לי חבריי מהאופוזיציה. זה נכון שאנחנו רק חודש בתפקיד, אבל אתם מבינים שזה לא התחיל – אנחנו נכנסנו לעיצומו. יש גלים שקשורים לפשיעה. אני לא רוצה ללכת אחורה, אני רוצה ללכת קדימה, אבל אני גם מבקש מחבריי באופוזיציה ובקואליציה להבין שכדי ללכת קדימה, צריך להבין את הגל, לנתח את כיוון הרוח, לדעת לאיפה אתה רוצה להגיע, ובעיקר – לדעת לגלוש. כל הדברים האלה היו חסרים בטיפול של הממשלה הקודמת; אני אומר דווקא הממשלה, ותכף אני אגיע למשטרה. כשמדובר על טיפול כוללני בעבירות ופשיעה חמורה – ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, ואני מקווה שאולי בסופו של דבר זה יהיה המסר המרכזי שאני רוצה שייקלט – טיפול באלימות ובפשיעה החמורה והמאורגנת זה חלק מהטיפול והשמירה על הביטחון הלאומי ועל החוסן החברתי. אני אומר לכם ביושר, אני מדבר על זה לפחות 15 שנה, עוד כשהייתי במדים. אבל במדינה מוטת ביטחון כמו שלנו, אם זה לא אויב מבחוץ ואם זה לא משהו דרמטי, אנחנו מעבירים הלאה. ואי-אפשר להעביר הלאה בפשיעה. כשאתה מוריד את הרגל מהגז לתקופה מסוימת, זה עולה, אין מה לעשות. והורידו את הרגל מהגז. ואני אגיד כמה מילים על המשטרה, אבל לא רק על המשטרה. בואו לא ניתמם. באיזה מצב נמצאת משטרת ישראל בשנים האחרונות? ואני מדבר כצופה מהצד, לא כשוטר, כאחד שפרש לפני שבע שנים, ואני יודע דבר אחד או שניים. אתם מכירים עוד ארגון שהוכה כה קשות על ידי הממשלה? רק בגלל דבר אחד, דרך אגב, שלא קשור בכלל לפשיעה המאורגנת ולפשיעה החמורה. לא, על זה מקבלים מחיאות כפיים או סטירות. בגלל משהו אחר, ואני רוצה לשים גם את זה בצד. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל תשים – במה הוכה, במה הוכה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא. תן לי. תאמין לי, אנחנו בשעת לילה מאוחרת, או לא מאוחרת מספיק, אבל אפשר – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> במה הוכה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אז תראו, אני אגיד לכם. יש כלל שאומר: במקום שאתה לוקח ארגון – אם אתה רוצה שארגון – אני מדבר רגע על המשטרה – ואתה חושב באמת ובתמים, אבל באמת ובתמים, שזה חשוב לחוסן המדינתי, אתה מתייחס אליו כמו אל המוסד וכמו אל השב"כ, גם בדיבור, גם בדרך, גם בדרישות, גם בדרישות לתוצאות, גם בחיבוק וגם בסטירה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מסכים. אולי בתוך המשטרה לקחו את הפשיעה הזו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מאחר שלכולנו יש פרספקטיבה, כולנו כבר אנשים כבר לא צעירים, אני מזכיר לכולם את שנת 2003 ו-2004. לא בצפון, במרכז תל אביב התפוצצו מטעני נפץ – מי שזוכר, ואנחנו מספיק ותיקים, את רוזנטשיין ואברג'יל ואחרים, וגם ארגוני פשיעה בחברה הערבית, גם בצפון וגם בדרום. האמינו לי, אני מכיר, כי בשנים האלה אני שירתי. והיה יחס אחר לגמרי. זה לא מסיר כהוא זה את חובתה של המשטרה, כהוא זה, אבל אי-אפשר לדבר במילים גבוהות כשמדברים על משילות, כל המילים הגבוהות. מה זאת אומרת? מה זה משילות? משילות זה אומר שמשרדי ממשלה פועלים בכל מקום. הגוף היחיד שפועל בכל מקום – יותר טוב או פחות טוב, עם יותר ביקורת או פחות ביקורת – הוא המשטרה. אתה לא רואה אף אחד שם, ואת זה צריך לשנות, אם אנחנו רוצים – ופה אני חורג דווקא מהסיפור של הפרוטקשן, כי תראו, אני אגיד לכם, חבריי מהרשימה המשותפת הלכו, והם צעקו בדם ליבם. אני מקבל את זה. אני אקבל גם – איך אומרים? התפקיד שלי זה לקבל. זה התפקיד שלי היום – גם להכיל את זה, גם אם אני לא מסכים. אבל ביושר, האם כולנו היינו מעורבים בליבנו, בראשנו, במה שקורה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית? אני אומר לכם שלא. אני לא מדבר על המשטרה, המשטרה הייתה שם. האם זה היה בקשב הציבורי? לא. אותו דבר לגבי הדברים האלה. כשאתם מדברים – ואני אתן לכם דוגמה קטנה – מדברים על פרוטקשן, תראו לי סעיף אחד בחוק העונשין שכתוב "פרוטקשן". אין דבר כזה. בחוק העונשין, כשאתה פותח אותו, יש עבירות שנקראות סחיטת דמי חסות, שהן מכוונות לעולם הישן, אם אני יכול לומר את זה; הן לא מתאימות למה שקורה היום. ולכן אני מנסה להגיד לכם מה אנחנו עומדים לעשות. והמבחן שלנו הוא לא בדיבור שלי פה, אלא אם נצליח לעשות משהו אפקטיבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההבדל בין פרוטקשן לדמי חסות? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> כי היום חלק מהאירועים שמתבצעים – ואני אומר את זה בזהירות הראויה – הם כאילו מולבנים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לפעמים זה תחת כיסוי של חברות כאלה ואחרות. זה נהיה יותר מורכב ויותר מסובך. היום החקירות של פרוטקשן – אני אומר עוד פעם בכללי, בסדר? אני לא רוצה להיכנס. אני גם לא שוטר היום. אני אומר לכם מידע כללי, בסדר? ידע כללי שילך – שהמשטרה תעשה את הידע הכללי הזה, כי הוא נמצא בתוכה. אתה רוצה לשבור, להכות חזק בארגוני פשיעה? זה נכון שבסוף יש כלא, אבל לפני הכלא – בזה אני מאמין, כי גם בזה עסקתי, והיו בזה הצלחות – בכיס, זה לשנות חלק מתהליכי העבודה. ואני אתן משהו כללי – עוד לא דיברו על זה, זה עוד לא נמצא בתוכניות – סתם אתן לכם רעיון, כי נשאלתי פה שאלה קונקרטית, ואני לא רוצה סתם לזרוק מילים באוויר. אתם יודעים שאגף כלי ירייה נמצא במשרד לביטחון הפנים. רישוי של חברות שמירה נמצא במשרד המשפטים. אני לא אומר שזה הפתרון האולטימטיבי, אני לא אומר שזה הסיפור. יש פה גם דברים שקשורים לכיצד אתה רואה תופעה, מנתח אותה ועושה גם שינויים בתווך, עוד לפני שבכלל נכנס השוטר הראשון. אחרי שאמרתי את האמירה הזאת, שלוקחת את זה למקומות אחרים, אני רואה את עצמי –אני אומר "עצמי" עכשיו; זה המשרד לביטחון הפנים, לצורך הענייןף זה לא אני באופן אישי; זה עמר בר לב ואני כסגן שר – זה לנתח גם את זה ולהוביל תהליכים, שזה תפקיד של משרד: לראות תופעה בגדול ולראות איפה בדרך אתה יכול לתת את המכה. ואפשר לתת מכה כלכלית קשה. אני אומר לכל – אני מאמין שבשעה זו מספר העבריינים שרואים ערוץ 99 הוא – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – חוסר הרצון של המשטרה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> על חוסר מה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הרצון של המשטרה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא. תכף אני אגע בנושא. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – חוסר רצון. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> תן לי. אני אגע מייד, ברצון. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני חיי שם, אני יודע את הדברים. ההפקרות היא מוחלטת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אוקיי. תן לי. אני אנסה להתמודד גם עם האמירות האלה. ועוד פעם, לא לכל דבר – איך אומרים? אני לא – בכיסי או בראשי אין את כל התשובות. אני יכול לתת לכם רק את הכיוונים על סמך מה שאני ראיתי פה, על ההצעה המוצדקת הזאת לסדר-היום, על סמך האירועים האלה. אחרי שאני אמרתי את העניין הזה, בסוף מי שצריך לתפוס עבריינים – המשטרה; מי שצריך לתפוס כנופיות שיורות על בתי עסק בכביש 90 זה המשטרה; מי שצריך לתפוס כאלה ששורפים רכבים זה המשטרה. והמשטרה לא עשתה מספיק מכל מה שהיא צריכה לעשות. אבל בואו תראו איזו משטרה יש לנו. אני אומר לכם, המשטרה הזאת, אם רוצים באמת שהיא תעשה – וזה האתגר שלנו כמשרד עכשיו – היא צריכה להיות משטרה הרבה יותר גדולה, אמיתית יותר גדולה. וצריך להגדיל יחידות ייעודיות למאבק בפשיעה, וצריך להגדיל את רשות המיסים ביחידות שתופסות עבריינים. והתחלתי להגיד שאני מניח שפושעים גדולים לא רואים את ערוץ 99. אם היה מישהו בכל זאת שם מצייץ בטוויטר, אני יכול להעביר להם מסר. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> גם אם הם גדולים – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר'ה, חברים, יש שם פושעים גדולים. תאמינו לי, יש פושעים גדולים. אני את חלקם מכיר. הם לא משתנים, רק מתחלפים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – הם היו קטנים – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא משנה, הם פושעים. לירות על מסעדה זה לא פושעים קטנים, זה פושעים גדולים; להסתובב עם נשק זה פושעים גדולים. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> – – – למשטרת ישראל זה פושעים גדולים? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> זה לא פושעים גדולים, אנשים שיורים על מסעדה. אם זה היה אירוע לאומני, תוך שעה הם היו כבר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> רגע, את האמירה הזאת שתוך שעה כולם צ'יק-צ'ק תאמיני לי, שמעתי הרבה פעמים. זה קשקוש. זה קשקוש. קשקוש מקצועי, לא קשקוש, מה שאת אומרת. חס וחלילה, אני לא רוצה לפגוע. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> בתור יוצאת שב"כ, אני מוכנה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר. חבר'ה, תקשיבו, כולנו פה עשינו משהו בחיינו – יוצאי שב"כ, יוצאי מוסד, כולם. אני מכיר גם את אלה גם את אלה, עבדתי גם עם אלה גם עם אלה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מעולם לא היו לי רגשי נחיתות כאיש משטרה מולם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> עכשיו, תראו – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> שנייה, חברים. לא, ממש לא. אתה שמעת אותי אומר את זה? ממש לא. חבר'ה, בואו, אני אגיד לכם משהו כללי, חשוב לי שתדעו. אנחנו בבית הזה נמצאים – חבר'ה, שירות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברים, חברים, תנו לו להגיד כמה מילים, בסדר? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אתן – חבר'ה, אנחנו לא – שירות הביטחון הכללי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. תני לו רק לסיים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – חי מכוח חוק שירות הביטחון הכללי. יש דברים ששירות הביטחון הכללי צריך להיכנס, ואני גם אעשה מאמצים שייכנס לדברים מסוימים. מצד שני, יש דברים שלא צריך שייכנס במדינה דמוקרטית. אסור להתבלבל. זה לא שכל דבר בקסם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – ואנחנו לא במצב חירום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר. אני רק אומר שכל דבר במידה. האמירה הזאת כאילו יש נוסחאות קסם – אני לא מאמין לא בכוכבים בשמיים ולא בנוסחאות קסם, אני מאמין בעבודה קשה ובידע מקצועי. עכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה לומר לכם, ככל שאני מסוגל – ראשית, אני אומר לעבריינים, גדולים כקטנים, שכללי המשחק השתנו. לא על ידיי. אנחנו ניתן את הדחיפה שזה יקרה דרך המוסדות המדינתיים. השתנו. והדבר הנוסף שאני רוצה להגיד לחברי הכנסת כולם, למי שנמצא ומי ששומע, שהעבודה של משטרת ישראל תהיה שונה, תהיה ממוקדת יותר, תהיה מקצועית יותר, לא בגלל שהם לא עושים את העבודה היום, אלא בגלל שבסופו של דבר אי-אפשר לעשות את הכול ביחד כל הזמן. תראו, אתמול דיברו על הקורונה – שאני מקווה שהיא לא תתגבר, לכולם –ומי שצריך לאכוף זה אותה המשטרה. ומחר או מוחרתיים יהיה אירוע או מצעד הדגלים, הר הבית או כל אירוע אחר – אני לא בקטע של בכיינות, התפקיד שלנו זה לתת תוצאות. אני נמדד, בסופו של דבר – אם מה שאני אומר פה היום, אם עוד כמה – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> עוד שנייה אחת, רק משלים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עם כל הכבוד, משטרה שיודעת עם מה להתמודד, צריכה לבוא לממשלה: תעבירו סמכויות על קורונה לפקחים. למה המשטרה צריכה לאכוף קורונה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אם היה מצב רגוע, אז תשתמשו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיכנס לדבר הזה עכשיו. אני רק רוצה לומר שאין למשטרת ישראל את הלוקסוס שיש לכל משטרה אחרת בעולם. ואני לא אומר את זה מתוך חשש שהיא לא מסוגלת לעמוד בזה. אני אומר שהמדינה כמדינה, הממשלה כממשלה, לא מבינה באמת, באמת לא מבינה מה התפקיד האדיר של משטרה טובה, איכותית, ראויה, הוגנת, בחברה דמוקרטית. היא פשוט לא מבינה. ואם יש לי תפקיד אחד שאני אנסה לעשות אותו, ככל שאני מסוגל, הוא להסביר בכל כוחי כמה גדולה החשיבות – ולא סתם אני משתמש במושגים, זה לא איזה מושגים שלמדתי באקדמיה. מי שמדבר על ביטחון לאומי ולא מבין ששיטור אפקטיבי, הגון, אחראי ומקצועי הוא בלב-ליבו של משטר דמוקרטי, לא מבין דבר. ואז זה מתפוצץ לנו בפנים, כמו פה בצפון ובדרום או כמו פה בחברה הערבית. ובזה צריך להוביל לשינוי. עכשיו, אני אומר לך גם, יעל, ואני אומר – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אה. – – גם לחבר הכנסת סופר, שכל מה שקורה – זה לא רק בצפון ובדרום, אלה אירועים שעכשיו עלו לסדר-היום והם היו בתקשורת. האירועים האלה של פרוטקשן הם הרבה יותר עמוקים, להבנתי. הם ידרשו טיפול עומק, ואנחנו על זה מכינים כבר עכשיו תוכניות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל מהניסיון שלך – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – מה הפתרון? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> הפתרון הוא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכי מהר שאפשר. ברור שעוד עשר שנים זה לא בסדר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – פעולות של – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא. תראו, אני אגיד לכם מה הפתרון. תראו, זה הרבה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פתאום מהדרום זה עבר לצפון, אתה מבין? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא. זה היה בצפון. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. זה עדיין בדרום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם בדרום, כן. בצפון עכשיו בסדר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> תראו, זה שורה ארוכה של פעולות שצריכות להיעשות במקביל, מתואמות ורוחביות, עם יותר ממשרד ממשלתי אחד, בוודאי בהובלת המשטרה. זה התפקיד של המשטרה, קודם כול. אני לא מגלגל את זה אל אף אחד אחר. המשרד לביטחון הפנים חייב להוביל את זה. אני צריך להביא לפה לפחות שניים-שלושה שינויי חקיקה משמעותיים, שיהיו לנו כלים טובים יותר. בהקשר הספציפי הזה שנשאלנו עליו, על הפרוטקשן, יש היום קושי מסוים בחלק מהמקומות לעבור בין האפור לשחור, ואפשר, ויש הצעה כזאת על השולחן, לפחות שלנו, ונביא את זה לכנסת. וגם – כן, גם פעילות אגרסיבית הרבה יותר בשטח. עכשיו, כל הדברים האלה לא יקרו ביום. אני אומר לכם, הם לא יקרו ביום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בשביל זה צריך להוסיף כוח אדם. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל צריך לזה כוח אדם, תקציב – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אופיר, ניחא כוח אדם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, תדבר מהמקום, אני אתן לך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אומר, יצטרכו לזה הרבה מאוד דברים, אבל לפני הכול צריך שכל ישר, עם כוונת מכוון מאוד אפקטיבית בכל התחומים של הפשיעה החמורה. תראו, הסיפור שעלה פה של הפרוטקשן מתחבר לסיפור הקודם שעלה פה לגבי הפשיעה בחברה הערבית. זה לא מנותק. משהו אחד על עבריינות – אני אתן את הכלל, כלל האצבע שלי, לפחות: העבריינים באשר הם באמת לא מתחשבים באיזה חוקים הם עוברים, הם עוברים על כל הרצף – הם עוברים עבירות מס ועבירות של החוק הפלילי, עברות של מע"מ וחשבוניות פיקטיביות ומה שאתם רק רוצים. החוכמה שלנו כמערכת אכיפה, כממשלה, כמשטרה, כנבחרי ציבור, כל אחד במקום שבו הוא נמצא – להבין שבמאבק הזה צריך לחבר את כל היחידות המדינתיות אל מול אלה שעוברים על כל החוקים בצורה רוחבית. העבריינים עובדים ברוחב? המדינה צריכה לעבוד ברוחב. המדינה לא עובדת מספיק טוב ברחוב, אני אומר לכם מהניסיון האישי שלי בהתמודדות מול ארגוני הפשיעה. זה הצליח רק בגלל עבודה רוחבית. היו שינויים במדינה. המשטרה מסוגלת לעשות את זה, היא יכולה. אבל אני כן רוצה להתייחס למה שאמרת, ופה אני אסיים, כי אני לא רוצה להאריך יותר ממה שצריך. זה לא שהמשטרה לא רוצה – אני אומר לך כאיש משטרה בעבר. אני לא נמצא שם היום, אני לא שוטר היום – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כשאומר לי איש מס הכנסה שבא עבריין ואומר לו: אני יודע איפה הילדים שלך לומדים בבית הספר; תחשוב על הביקורת. והמשטרה אומרת לו: אל תתעסק איתם – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אענה על זה. אם ההצעה לסדר-היום הזאת תעבור לוועדה לביטחון פנים, בוועדה לביטחון פנים דווקא יש יתרון: אפשר לעשות לעיתים כמו ועדת חוץ וביטחון. לדעתי זה מאוד אפקטיבי לעשות ועדה סגורה, שאפשר להתבטא באופן יותר חופשי, וגם אני אוכל להתבטא בדברים שהיום אני לא עוסק בהם ואין לי את המודיעין המשטרתי, אבל כן יש לי את ההבנה מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות. אבל אני אומר לכם שאני כן אזדקק – לא אני באופן אישי; נזדקק לסיוע של חברי הבית הזה, גם בתקציב. אני לא בקטע עכשיו של בואו תנו את הכסף. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ברור, ברור. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> נצטרך פה לקבל החלטה שכשרואים את משטרת ישראל צריך לראות מול העיניים לא פחות מאשר את המוסד ואת השב"כ. זה הסיפור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגייסו יס"מים וזה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר, אבל אני אומר, בסוף – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> פלוגות ייעודיות נוספות זה כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, מה. אבל שוטרים-שוטרים, לא סתם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לוחמים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל עדיין, את התוצאות – אני אומר גם לחבר הכנסת סופר וגם לרון, אני אומר לשניכם – בסוף, אם עוד x חודשים תהיה פה עוד פעם הצעה לסדר-היום ואני אבוא לספר לכם עוד פעם את אותם סיפורים – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, אנחנו מקווים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, עד אז כבר נעביר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, אני אומר, המבחן הוא שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יואב, יואב, רק רגע. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – שום סל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה, שנייה, רגע, חבר'ה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> להשחיל מילה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תישאר פה. אתה רוצה להגיד משהו מהמקום? << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קצר. ואחר כך יעל – גם קצר. אני אתן לכם, אל תדאגו. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> סגן השר הציע דיון מסווג וזה טוב מאוד. אני לא יודע אם ועדת חוץ וביטחון זה המקום. אנחנו דיברנו על ועדת הפנים – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, אני אמרתי שוועדת הפנים יכולה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר ועדה חדשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – היא יכולה לסגור דלתיים. אני אומר עוד פעם, אפשר שגם ועדת הפנים תהיה, ולהחליט שדיון כזה יהיה יותר עמוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יש אבל ועדה חדשה – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אין ספק – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני מדבר על דיון בדלתיים סגורות על דברים יותר נקודתיים, שיגיעו גם אנשי משטרה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל אני אומר שאין ספק שמדובר פה באירוע מאוד הוליסטי. נתתי דוגמאות להון שחור – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – הוועדה לביקורת המדינה לעשות את זה, ואז גם אפשר סגור. לא בגלל שזה שייך לנו, פה אין אופוזיציה–קואליציה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אין בעיה. עוד פעם, תראו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת? << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני סיימתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אתה בסוף. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יעל, בבקשה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> אני יכולה מהמיקרופון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נהוג, אבל תלכי. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> לא נהוג? אני אעשה מה נהוג. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> תן לה, היא תושבת הגליל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תושבת הגליל – קדימה, נו. אחר כך – דעה נוספת לחבר הכנסת מרגי וחבר הכנסת קריב. איפה נעלם קריב? אם הוא יבוא הוא יהיה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> קודם כול, סגן השר, תודה על המענה המפורט. נעשה מה שאפשר כדי לצלוח יחד את המשימה ואת האתגר החשובים האלה. כדי שלא ישתמע לשתי פנים, אני חושבת שכולנו מאוד מאוד מעריכים את העבודה של שוטרי משטרת ישראל, שמקבלים פקודות, משימות, ובסופו של דבר מבצעים אותן. השאלה היא שאלה של מדיניות ומה אתם עושים בארבעת השבועות האחרונים ומה תעשו בהמשך. זו השאלה. חלק מדבריך אני מקבלת; חלק אני לא מקבלת, כפי שאמרתי ממקום מושבי. אני חושבת שאם היה מדובר באירוע לאומני של ירי בלב מדינות ישראל – בהחלט יש שיטות שגם המשטרה מכירה לעצור את זה מהר מאוד. יכול להיות שהפרזתי כשאמרתי שעה, אבל שש-שבע שעות, ואנשים היו נמצאים במעצר. יכול להיות שיותר אנשים ממה שבסופו של דבר צריך – נכון, במסגרת חוק שב"כ אפשר לעשות יותר דברים, ויכול להיות שצריך לעשות תיקוני חקיקה; הינה, אנחנו בבית הזה. אני מברכת את השר, שהיה היום בביקור בעכו, נפגש עם ראש עיריית עכו שמעון לנקרי, המנהל שלי עד לפני כמה חודשים, פגש שם גם את כוח השיטור המצוין – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> איזה כיף בנורבגי, אני פה והוא שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא נבחרה בנורבגי. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, עליו הוא אומר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני מדבר על השר בר לב. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. אבל עיריית עכו היא בהחלט דוגמה לכוח שיטור מקומי מצוין. זה לא עניין של איזה מדיניות ותקצוב גדול. צריך מחר בבוקר להחליט שעוזרים לראש העירייה. יש שם כוח מצוין. זה לא עוד גיוס עכשיו של אנשים והכשרה שלהם, הם כבר שם. צריך לתמוך ברשויות המקומיות שכבר נמצאות במקום הזה. לגבי המשאבים הנוספים של המשטרה, אנחנו נראה את זה כמובן במסגרת דיוני התקציב. אני יכולה להגיד כתושבת הגליל שנמצאת בקשר גם עם מרי, מפקד תחנת נהריה, ויניב, מפקד תחנת כפר יאסיף, שהרבה מאוד שוטרים עוסקים במשימות שכנראה חשובות למישהו – לי לא ברור. אני הרבה פעמים מזכירה את הדוגמה שעומד שוטר באופן קבוע בסיבוב בכביש ליד עין יעקב, כביש שאין בו אף פעם תאונות, ובאופן קבוע עוצר את אימא שלי וחברות שלה שחוזרות מהשוק. אני לא יודעת למה אי-אפשר לעשות שימוש אחר במשאב הזה. בסוף האזרחים כולם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ניכנס לפרטי-פרטים. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> בסדר, אבל הוא מתייחס לעניין. אבל זה לא הכול עכשיו עניין של משאבים ותקציב. אני מבינה שצריך עוד, אבל יכול להיות שזה גם עניין של מדיניות. אנחנו רוצים להילחם בפרוטקשן, זו התופעה שמטרידה היום את אזרחי הגליל – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, יעל. תודה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – ואני מבקשת את התגייסותך לדבר. אנחנו נתגייס לזה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, לי אין ספק שיש לך כוונות, וגם לשר החדש, ורצון לעשות. אתה יודע מה? בשנים האחרונות לא שמעתי קריאת געוואלד מהמשטרה מול האוצר. אני פה בבית הזה וערני בדיונים, ולא שמעתי געוואלד. כשהתפוצצו והתרוממו – סליחה על הביטוי הבוטה – אנשים באוויר בתל אביב, באזור המרכז, המשטרה ידעה לעשות את זה טוב מאוד עם הכוחות שיש לה. בנגב ובגליל זה לא כל כך בוער, כנראה. תרשה לי, זו הרגשה שלי. אני חי בנגב. אין לי תחושת ביטחון. הינה, אני אומר לך: אין לי תחושת ביטחון, לא לי, לא לאזרחים. אי-אפשר להסתובב. אתה יכול כל שנייה לספוג התגרות או נהיגה פרועה וגם פשיעה. אצלי ביישוב כבר כמעט כל ערב, זה עניין של מה בכך. אתה יודע מה? זה לא ב-05:00 או 03:00 או 02:00, זה גם בשעות הפעילות. הם לא פוחדים מכלום. והשאלה הנשאלת: האם זה באמת על סדר-יומה של המשטרה? ואני אומר לך, התחושה שלי – אני בדרך כלל מגבה את המשטרה ומכבד אותה. כח"כ חדש מהנגב הבאתי בזמנו, בשנים 2003 עד 2005 ככה, לא יודע את השנים, כשהיה קראדי ממ"ז, משה קראדי, מפקד המחוז בדרום – הרבצתי פה שאילתות. למה? כי הייתה תופעה שלוקחים בן אדם מתוך הרכב, מוציאים אותו, גם נותנים לו סטירה וגם לוקחים לו את הרכב. שיא החוצפה. והרבצנו פה שאילתות. ירד השר לביטחון פנים דאז צחי הנגבי, ירד לשלושה ימים, ליווה את המחוז, ולאחר מכן ראינו פלוגות ייעודיות – שכחתי איך קוראים להן – שהתמודדו עם הפשיעה הזו של גנבת כלי הרכב. הרי יושב בחור צעיר שלא עושה כמעט כלום בחיים שלו חוץ מפשיעה, נוסע בכבישי הארץ ברכבים יוקרתיים, ציוד בסכומי עתק. אני, אם הייתי רק בונה עוד יחידת דיור, היו באים: הצהרת הון, תגיד לי מאיפה. מה, אף אחד לא יודע את זה? כשרצו לפגוע כלכלית בארגוני הפשיעה, פגעו. ודוגמה אחרונה – כשבא אליי בעל מסעדה ומספר לי שאחד מהכנופיה הגדולה שבמגזר הערבי יצא מהכלא, ובאו כל ראשי הכנופיה למסעדה אצלו, סגרו לו את המסעדה, סגרו את הרחוב מאבטחים של ארגון הפשיעה – כשהמשטרה יודעת, לאור יום. אם יש שיתופי פעולה עם הארגונים האלה – ואתה יודע מה? אני לא רוצה להגיד לך שאני לא מאמין למה שאמרו חבריי ברשימה המשותפת, שהמשטרה לא משתפת איתם פעולה, כי הם שכירי חרב, כי הם משת"פים שלהם. מי שישן עם כלבים – הפתגם הזה אומר – שלא יתלונן שהוא קם עם פרעושים. צריך לעשות, ויפה שעה אחת קודם. יש תחושה של חוסר משילות וחוסר אונים בנגב ובגליל, והיא כבר פוגעת בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אגיד פה כמה דברים. קודם כול, אני לא מתווכח עם העובדות. העובדות הן שיש בעיה, והמשימה היא לעשות את השינוי. ואני גם לא רוצה, בטח לא בבית הזה, לספר סיפורים של כן נכון, לא נכון. זה לא יעזור בכלום. אלה סיפורים שאנחנו רואים אותם, שומעים אותם, ולכולנו יש חברים שגם חווים חוויות. אבל המבחן הגדול ביותר הוא מבחן הביצוע ומבחן הזמן. מדוע מבחן הזמן? כי זה באמת לא מעניין אף אחד, בטח לא בציבור, שאני יודע – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> היה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> הם רוצים תוצאות עכשיו. אני אומר לכם, כאנשים שמכירים את המערכות – פה אני כן יכול להגיד: דברים לא יהיו עכשיו, הם גם לא יהיו בעוד שנתיים וגם לא בעוד חצי שנה. יהיו שינויים. השינויים העמוקים שקשורים לפירוק התשתיות הכלכליות של ארגוני הפשיעה לוקחים יותר זמן. יש הבדל גם ברמות השונות של העבריינים שמתעסקים בזה, אבל כן צריך להגיע לפירוק התשתיות הכלכליות של ארגוני הפשיעה. וצריך לזכור תמיד – וזה הלקח שלי, לפחות הרבה מאוד שנים אחורה, ואני מקווה שנים קדימה – אף פעם לא להוריד את הרגל מהגז. אתה מוריד את הרגל מהגז – אתה לא יודע לאיפה אתה מגיע עם הגלים האלה, כי תמיד יש משהו יותר חשוב. ואני חוזר, ופה אני מתחבר למה שאמרת בסופם של דבריך, ופה אנחנו מסכימים – שהחוזה המרכזי שבין המדינה לבין אזרחיה זה קודם כול לתת להם ביטחון אישי. מרגע שמופר החוזה הזה, וזה לא משנה כרגע למה וכמה ואיך זה קרה, כל המערכות – וכן, אנחנו נמצאים במצב חירום שידרוש צעדי חירום, אני לא מתבייש לומר את זה. חלק מצעדי החירום יהיו צעדים אגרסיביים מאוד, ואולי, בראיית חלק מהמסתכלים, קצת דרקוניים, ואולי הם יהיו רק לתקופה של שנה או שנתיים. כמובן, הכול יעבור דרך הבית הזה, אבל כן נצטרך לגייס את כולם, להבין שאנחנו נמצאים במקום אחר, בזמן אחר. צריכים לחבר את כל הארגונים שעוסקים בתחום הזה. אני אומר לכם מקצועית, ברור לי שאפשר לנצח. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – לשים את זה על השולחן, במרכז החדר, ולטפל בזה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בגלל זה, במובנים מסוימים חבל שההצעה לסדר-היום לא הייתה בשעה מוקדמת יותר, במובן הזה שיותר ח"כים יהיו שותפים לעניין הזה. כי מה שהתפתח פה זה סוג של שיח. כי בסוף אנחנו – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני סגן השר, הדברים – – – הם משותפים, אז בוא נעביר את זה לוועדה בכנסת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נעביר. ודאי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> להפך, גם הצעתי שוועדת הפנים – יש לה את היכולת לעשות את זה בדלתיים סגורות. הייתי בזמנו בזה; לא הכול סגור, אבל קטעים ספציפיים. רק דבר אחד אני רוצה להגיד לסיכום – שאני, מתוקף תפקידי היום, זמין לכל דבר, לכל רעיון, לכל דבר שיצוץ ותראו שאנחנו מפספסים בכיוונים, בלי כל קשר כרגע לכל הדברים האחרים. אני זכיתי להיות בתפקיד במשרד הזה שהיתרון הגדול שלו שאתה חוזר להיות, במירכאות או לא במירכאות, עובד מדינה במהותך. כלומר, אין פה פוליטיקה. אין הבדל – כולם סובלים מאותו דבר, ואני רואה את התפקיד שלי ככזה. אז קודם כול, אני מודה לכם על ההצעות האלה, וגם על אורך הרוח שלכם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני מודה לך על הכנות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> את התוצאות אנחנו נצטרך להביא. סיפורים זה קל, אבל לעשות זה יותר קשה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה רבה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> רק שנייה. אין הצבעה על העניין הזה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> צריך להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא רוצה להגיד עמדה נוספת. אני לא יודע, צריך להצביע? << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עוסקת בעניין של פשיעה ברחוב הערבי לא מעט שנים. בפרעות האחרונות – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לפי התקנון. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> הכול טוב. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לפי התקנון. אני משפר קצת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני מפרגן לך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עושה מהתקנון פלסטלינה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יש לך רוחב לב כזה גדול. פרגנתי לך. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו חברים, הכול בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יושב פה, מוכן לענות, אז אין בעיה. אם הוא לא היה מוכן לענות, זה משהו אחר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה – – – << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה, גם לחבר הכנסת מרגי. כנסת נכבדה, אני עוסקת בעניין של אלימות ופשיעה ברחוב הערבי זה כמה שנים. אני רוצה לשתף אתכם במשהו שממש השאיר חותם מאוד מאוד עמוק על התודעה שלי דווקא באירועים האחרונים, במאי. החברה הערבית הכריזה על יום זעם, סוג של מחאה על מה שקורה. היו עדיין לא מעט אנשים בחברה הערבית שרצו ללכת לעבודה, חלקם עובדים חיוניים וחלקם אחרים שהחליטו שהם רוצים עדיין ללכת, בניגוד להחלטה הכוללת של הקהילה. ראשי ערים אמיצים במיוחד – וזה באמת דרש אומץ מאוד מאוד גדול מצידם – עמדו בכניסה ליישובים שלהם וחילקו קפה, ובמילים אחרות, נתנו את ברכתם לזה שאותם אנשים יצאו. כמה מטרים לאחר המקום שבו הם עמדו, בכניסה לכפר, עמדו אנשים אחרים לגמרי ואיימו עליהם שאם הם יצאו, הם או המשפחות שלהם ייפגעו. ואנחנו מכירים את זה – אני בטוחה שכבוד סגן השר, אנשים אחרים בחברה הערבית וכו' – פחות או יותר ככה מתנהלים הדברים בחברה הערבית, לא מהיום, לא מאתמול, כבר זמן רב. אני גרתי בלוד עשר שנים; מי ששולט ברחוב – גם בפרעות האחרונות וגם באופן כללי ביום-יום, ברשויות המקומיות במידה רבה, למרות שחלק מהם מאוד מאוד מאוד מתעקשים להתנגד לתופעה – הם ארגוני הפשע. ופה נשאלת השאלה על רמת תחושת הביטחון, הן של האזרחים הערבים שלא מעורבים באותה פשיעה וכמובן של אותם אזרחים יהודים או תושבים יהודים שהפשיעה זולגת אליהם, כמו למשל אותם אנשים שפורעים בהם או ברכוש שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אוקיי. אתם מציעים – לאיזה ועדה להעביר את זה? << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא בט"פ? << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> ביטחון הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביטחון פנים עדיף, לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> ביטחון פנים, כשתוקם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני מציע להעביר לוועדת הכנסת – תקשיבו – ואם תוקם בט"פ, אז הם יעבירו אליה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לא לא לא, אם יקימו בט"פ – יהיה בט"פ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש ועדה, חבל. אתם סתם מתעקשים. אני לא מבין את זה. תוקם ועדה לביטחון פנים, נכון? לא עדיף לכם? אני לא מבין את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הולכים להקים ועדה לביטחון פנים. זה נראה לי הכי מתאים, יותר מאשר ועדת הפנים. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא סומך על אלחרומי שיטפל בזה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה תעשה ועדת פנים. ברגע שאתה קורא להעביר את זה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא יעבירו כלום. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא יכול להצביע על ועדה שלא תקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני יכול להעביר לוועדת הכנסת. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. ועדת הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? אני כן יכול, ואז ימתינו קצת. כשתוקם הוועדה, יעבירו אליה. מה אתם רוצים? אני לא מבין. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> ביטן, אתה לא סומך על אלחרומי שהוא יטפל בזה יפה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא סומך על אלחרומי שהוא יטפל בזה יפה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה? אני לא עושה מזה עדתי. לדעתי יש ועדה ייחודית לעניין, אז שתטפל בזה. אבל אין בעיה, מה שתרצו. מה אתם רוצים? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ועדת הפנים. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> ועדת הפנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. ועדת הפנים, הצבעה על ועדת הפנים. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא במקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אחכה לך. נו, לך. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> אני חושב שבוועדה לביטחון פנים הכי טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. הם לא רוצים, מתעקשים. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמישה בעד, בתוספת, כמובן – זה שישה בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא. לא הצבעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הוא לא הצביע. הוא סימן לי ביד שלא. שישה בעד ונגד – אפס. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההצעה עוברת לדיון בוועדת הפנים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התנהלות המשטרה בתיקי פגיעה בפעוטות << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: התנהלות המשטרה בתיקי פגיעה בפעוטות, מס' 156. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, אני עולה לפה היום ואני זועם – אני זועם בשביל ההורים; אני זועם בשביל פעילי המאבק; אני זועם בשביל הקטנטנים של כולנו. עשרות פניות מגיעות אליי ולשותפיי ממטה המאבק בכל יום, פניות מחרידות שקשה להאמין שהן מתרחשות אצלנו – זלזול שאי-אפשר להעלות על הדעת, פגמים ורשלנות בנוגע לביטחון של ילדינו. אני רוצה לשתף אתכם בחלק מהמקרים שהגיעו אליי. גן בראש העין. הוגשה תלונה למשטרה ב-2019. הגן שהגננת הפעילה נסגר על ידי המשטרה ומשרד העבודה והרווחה. הגננת פתחה גן חדש, ולפני כשבועיים הוגשה תלונה ונסגרה מחוסר ראיות. לאחר מכן פורסמו סרטוני ההתעללות, ורק אז התחילה המשטרה בחקירה. בפרסומים נטען שהמשטרה סגרה את התיק בלי לאסוף את המצלמות מהגן או ראיות נוספות. איך אפשר לסגור תיק זה בגן בלי לצפות במצלמות? גן באשקלון. פעוטה חזרה הביתה עם שטף דם על פניה. במשטרה סגרו את התיק בתוך 24 שעות. אחרי שלחץ הופעל, המשטרה הואילה בטובה להגיע לגן וגילו שהמצלמות מקולקלות. חודש וחצי אחרי, והחקירה עדיין לא הסתיימה. גן בחיפה. סרטונים שפורסמו מראים באופן חד-משמעי התעללות של גננת בילדה. היא מסרבת לתת לה לאכול ומושכת אותה. התלונה הוגשה ב-13 בנובמבר 2020, לפני שמונה חודשים. עד כה החקירה טרם הסתיימה. גן בשדרות. אני מניח שכולכם ראיתם את תמונתו של הפעוט שקשור באמצעות שמיכה בצורה אכזרית בכל חלקי גופו. המשטרה, על פי פרסומים, מתכננת לסגור את התיק בשל טענה שאי-אפשר להוכיח שזאת אינה שיטת טיפול קווקזית. והינה מקרה שהגיע אליי לפני יומיים. בגן של ויצו בתל אביב הוגשה תלונה לפני שלושה שבועות על ידי אימא מהגן שבנה טוען שעובד הניקיון נגע בו במהלך השעות בגן. רק לפני שלושה ימים המשטרה הלכה לקחת את המצלמות, והעובד נשאר לעבוד בגן כשבוע לאחר הגשת התלונה. הוא לא נעצר עד היום. כשביררנו עם המשטרה, טענו כך: לקחנו את הילד לחוקרת ילדים סמוך להגשת התלונה אך לא היה ניתן ללמוד מהחקירה מתי האירוע התרחש, ולכן לקח זמן עד לקיחת המצלמות, כי לא ידענו איפה לחפש. אתם מבינים? לא ידעו איפה לחפש, אז לא ניקח. נתחיל מזה. הילד נחקר לפני יומיים בפעם הראשונה ולא סמוך להגשת התלונה, אלא אחרי שהוציאו את המצלמות. כן, היה לו קשה לדבר, לכן המשטרה ויתרה אחרי שאלה אחת בלבד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בדרך כלל ילדים לא מדברים בחקירה הראשונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה. הוא לא ענה אז הם ויתרו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ולא עשו חקירה משלימה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שום דבר. זה מרתיח, כן, ומזעזע. איך לעזאזל לוקח למשטרה שלושה שבועות להוציא מצלמות מהגן? איך משאירים אדם שיש נגדו תלונה כזאת להמשיך לעבוד ליד ילדים? איפה האחריות שלכם? אם היה לי עוד זמן הייתי יכול לעמוד פה ולתת עוד דוגמאות, דוגמאות רבות, לצערי הרב. נושא ההתעללות בפעוטות הוא לצערי נושא שמקילים בו ראש במשטרה. אין יחס ראוי, אין רצינות. ההורים שצופים בנו עכשיו, והם צופים בנו, חוו את זה על בשרם, את הייאוש ואת התסכול. אני מבקש ממך, אדוני סגן השר שנמצא פה, ואתה מבין דבר אחד או שניים בהתנהלות המשטרה, גם בחקירות, אני מקווה שבאמת תעשה ותיתן שינוי בעניין הזה. זה לא משחק. צריך פה פעולה נכונה ומהירה של המשטרה, שיכולה למנוע פעולה כזאת, למנוע נזק לחיים שלמים. אני מבקש להעביר את הדיון לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. יש למישהו דעה נוספת? אין. בבקשה, כבוד סגן השר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דעה נוספת זה לאחר תשובת השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם יש מישהו, שיירשם. באמת איך אין לך מה לדבר פה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה היא הצביעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, ניתן לה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אין על היושב-ראש הלארג'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה. אתה נותן לה לעלות לדבר, זה שעתיים. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני חושב שזה טוב שיש הצעות לסדר-היום כאלה בכנסת, כי זה מעלה דברים למודעות. מעבר לדברים הכלליים, אני אנסה לתת תשובה. ראיתי את הבקשה להצעה לסדר-היום, ואני אנסה לתת את התשובות בכל אחד מהמקרים שהעלית כאן. נתחיל בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פריג', אני אשים אותך משגיח כשרות בפסח הבא. תאמין לי, אתה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני הולך לקבל שיעור בכשרות, מה מותר ומה אסור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יאללה, קבל לפני שאתה עונה. אתה עונה להם, אתה לא מבין בזה. לא ראיתי דבר כזה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה מותר ומה אסור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ראיתי דבר כזה. שולחים אותו שיענה לכם. אתה מבין? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היית צריך לקבל את השיעור קודם, עיסאווי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נורא, לא נורא, סולחים לו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אנסה לתת תשובה עמוקה ופרטנית ככל שאני יכול על הדברים שעלו, ואז אני אגיד כמה דברים כלליים. קודם כול, ביחס לתלונה שהייתה בראש העין בשנת 2019 בעניין התעללות בפעוטות בגן ילדים בעיר, התנהלה שם חקירה. בסיומה התיק הועבר לפרקליטות מחוז מרכז לבחינת הראיות בתיק ולקבלת החלטה בעניינו. ב-22 במרץ 2021 הוגש כתב אישום. ב-30 ביוני הוגשה תלונה נוספת על חשד להתעללות בגן הילדים טירת הילדים שבעיר. צריך להדגיש ששתי התלונות עוסקות בגנים שנוהלו על ידי אותה אישה. בתלונה מ-2019 לא עלה כל חשד כנגדה, ולכן היא אפילו לא נחקרה בגין תלונה זו, ובדין לא נחקרה בתלונה זו של 2019, כך שלדעתי, אופיר כץ, אני חושב שיש פה איזה בלבול – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הייתה תלונה והיא אפילו לא נחקרה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> הייתה תלונה אחת, ושם היא לא הייתה חשודה. לאחר מכן, במקום אחר, היא הייתה חשודה. זה נכון שהם נוהלו על ידה, אבל במקרה אחד היא הייתה מעורבת ובמקרה אחר לא. מאחר שהיה משהו קונקרטי, רציתי לתת איזו תשובה קונקרטית ככל שאני יכול. זה לגבי העניין של ראש העין. לגבי התלונה שעלתה לגבי אשקלון – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> סליחה, סגן השר, סגרו את התיק בלי לראות את המצלמות? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> תראו, אני היום בתפקיד אחר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, ראיתי שהכינו לך תשובה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא. לא רק שהכינו לי את התשובה – תשמעו, אני חושב שאתם קצת מכירים אותי. אחרי שאני מקבל תשובה אני בודק אותה. אני מבקש לבדוק עוד כמה דברים ועוד כמה דברים, ובסופו של דבר אני אבוא עם התשובה הכי רצינית שאני מסוגל בתפקיד שבו אני נמצא לתת את התשובה לכנסת. זאת התשובה אחרי הבדיקה, לא ברמת הפרטנות אם בדקו את המצלמה מימין ומשמאל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל זה עניין מהותי. זאת בדיוק ההצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר, אבל אני לא עושה ערר על התיק. אני נמצא בפוזיציה אחרת, אני לא בודק תיקי חקירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בתוך החקירה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל כן אני יכול להגיד לך שאת הדברים האלה גם אני שאלתי, באופן פרטני, את השאלות האלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> על זה אתה צריך להתעקש, אם סגרו לפני שראו את המצלמות. את זה אני מבקש ממך – לא עכשיו, לא עכשיו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> עוד פעם, אני חושב שזה יהיה נכון – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אופיר, תעזוב את זה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אומר, עזבו. תראו, בסוף אני לא נכנס לראיות עצמן, וגם טוב שכך. תאר לך שהייתי נכנס לתיקי הראיות היום, כשאני פוליטיקאי. אלוהים ישמור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא להיכנס לראיות, זה לא להתערב בחקירה. זה הכי משמעותי מכל מה שיש פה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אופיר, בשביל ההוגנות אני רק אומר דבר אחד – הרי אין ויכוח בינינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סגן השר, אל תענה. לא צריך לענות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> היושב-ראש אמר – אני מבצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, יש לך מה להגיד? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא ממשיך לענות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הוא שואל שאלות ספציפיות מדי, הוא רומז לו, וזה לא עוזר. אתה רוצה? אם לא, אני סוגר את העניין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה, אבל הוא לא סיים לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יכול לענות לך ואתה מתעקש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא יכול לענות אם בדקו את המצלמות או לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר לך שהוא לא יכול. אין תשובה לזה. הוא לא יכול לענות, מה אתה רוצה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז למה אני עושה הצעה לסדר-היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת לא שאילתה, זאת הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ברשותך, היושב-ראש, אני אגיד שתי מילים. תראו, הרי הסיפור היה, ולכן בדקתי אותו. אני צריך לבדוק כל דבר שמגיע, בסדר? לכן חשבתי שאולי יש אירוע שבו הזניחו את הטיפול בפעם הראשונה ואז מישהי שעשתה עוולה בפעם הראשונה, תפסו אותה בפעם השנייה. זה היה הראש שלי, ולא מה עשו בתיק החקירה. אם תספר לי שלא, עברתי הלאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יואב, אני מציע שתברר את הסוגיה של המצלמה ותגיד לו את זה באופן פרטי. זה הכי טוב. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אין בעיה, בסדר. לגבי האירוע באשקלון – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, יש עוד אירוע? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שבי, שבי, בסדר. מה, הבאת לפה מאה אירועים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ההורים פונים אליי, דוד. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אתן תשובה ככל שאני יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאילתה אתה צריך, לא הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> באשר לסיפור של אשקלון, האם אכן הגישה תלונה באמצעות אתר המשטרה, בגין אותו שטף דם שדיברת עליו והנפיחות – לא התעורר חשד לעבירה פלילית ולא נפתחה חקירת משטרה. בעקבות פניית האם למשטרה פעם נוספת נגבו בין היתר עדויות מהמעורבים ונבדקו מצלמות בגן. הפעולות האמורות בוצעו ימים בודדים לאחר התלונה המקורית שהוגשה על ידי האם באתר המשטרה. בהקשר זה יצוין כי בדיקת חוקר מומחה העלתה שהמצלמות היו תקולות מזה זמן, עוד קודם לאירוע נשוא התלונה. גם עשו בדיקה נוספת לבדוק אם לא נמחקו חומרים מהמצלמות על ידי מי מהמעורבים באירוע. גם זה נבדק. מחומר הראיות שהתגבש עולה שהפעוטה נפלה מכיסא. אני לא איכנס לכל זה. האירוע נבדק, ובסיום החקירה הועבר תיק החקירה למחוז דרום, והוא הורה על גניזתו בהיעדר אשמה פלילית. על ההחלטה האמורה ניתן להגיש ערר, כמובן. אני מניח שהם יודעים מה צריך לעשות. מה שהעלית לגבי חיפה – החקירה, שנפתחה בעקבות תלונה שהוגשה ביום 13 בנובמבר 2020 נגד גננת שהתעללה בפעוטה שסירבה לאכול, טרם הסתיימה, וזאת למרות שהסרטונים שפורסמו מתעדים באופן ברור את ההתעללות האמורה – זה מה שנטען. מה שנטען לגבי האירוע הזה הוא שבעקבות התלונה של האב של אחת מהפעוטות בגין חשד להתעללות נפתח תיק חקירה, ובוצעו פעולות חקירה רבות. בסיום הועבר תיק החקירה להמשך טיפול של פרקליטות מחוז חוף, ושם התיק נמצא כרגע. לגבי שדרות – העלית עוד משהו, לגבי פרסום של תמונה של פעוט קשור באמצעות שמיכה. גם אני ראיתי את זה באחד השידורים. באשר לנטען בהצעה ביחס לאירוע יצוינו הדברים האלה: התיק הזה נפתח בעקבות פנייה יזומה של המשטרה – אחרי שראו, כמו שאתה ואני ראינו. החשודות באירוע שוחררו. חקירת האירוע עודנה מתנהלת בליווי פרקליטות מחוז דרום. לא נוכל להרחיב בעניין, כי היא עדיין מתנהלת. הטענה שהועלתה, שלפיה תיק החקירה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – יכול להימנע ממנה לכאורה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, תקשיב שנייה. הטענה שלפיה נאמר שהתיק עתיד להיסגר היא טענה שאיננה נכונה. אני רוצה להגיד, אחרי שהשתדלתי לתת ככל שאני מסוגל, באמת, מתוך הבנה של המקום – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתת תשובות. זו לא שאילתה, זו הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל מאחר – ופה אני אגיד שבחו של אדם בפניו – מאחר שאני יודע שחבר הכנסת כץ באמת עוסק בזה באופן אינטנסיבי, מצאתי לנכון לחפור קצת יותר, גם בשביל לתת את התשובה על מה שהוא מייצג, וגם להגיד כמה מילים כלליות באותם דברים שביקשת ממני לשים אליהם לב. תראה, האירועים האלה הם אירועים שכן, למרות מה שנאמר, נבחנים בצורה הכי יסודית שרק אפשר, בדרגים הכי משמעותיים, על ידי החוקרים הכי מיומנים. זה לא שמחר או מוחרתיים לא תהיינה תקלות; בהיקפי העבודה, בטוח שתמיד תהיינה תקלות. אבל אם תשאל אותי על רמת הקשב, המודעות, האכפתיות של מי שעוסקים בעניין הזה – היא רמת הקשב הגבוהה ביותר. לא רק בשל האנשים שעוסקים בזה – שזה לא כל חוקרי משטרת ישראל, זה אנשים שבדרך כלל עוברים גם הכשרות מיוחדות – גם בשל העובדה שלכולנו יש ילדים ופעוטות. זה דבר שלכולנו יש. אין חשוב מהם. אני יכול להבטיח לך דבר אחד, לאור הדברים שאמרת לי: גם אני, באופן אישי, זה דבר שאני אשים עליו עין; ככל שאני יכול בתפקידי, גם אני אשים עין. אנחנו נהיה קשובים גם למה שקורה פה, גם לפניות שלכם. אני חושב שכל פנייה שלכם נותנת עוד נדבך, עוד חשיבות, להאיר סוגיות, שגם אם הן מטופלות – ולדעתי, במקרה הזה הן טופלו כמו שצריך – עדיין נכון שיהיו תחת זרקור כל הזמן. אני מודה לך על הפנייה, ואני מקווה שבמידה מסוימת נתתי גם את התשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דוד, גם אני רוצה. חצי דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אתה התערבת באמצע, שכחת? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חצי דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף נשמע את אורלי. אורלי, דקה, לא נאום. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני סגן השר, הקושי הגדול ביותר כאשר מדובר בילדים ובחקירת ילדים זה באמת שמי שצריך לעשות את החקירה הם עובדים סוציאליים שעוברים הכשרה, וזה לא הליך פשוט. הרבה מהם גם פורשים באמצע בגלל המראות הקשים וכדומה. רוב הילדים לא מדברים בחקירה הראשונית. כמי שניהלה מאבק על להגדיל את מספר חוקרי הילדים – צריך לעשות תיעדוף. ולא ייתכן שהילדים האלה, שנמצאים בין היתר בחסדם של אותם אנשים שמטפלים בהם, כי המדינה לא הצליחה להשכיל – ועד היום, גם כשאנחנו רואים את חוק ההסדרים: אפס עד שלוש לא עבר, כפי שהצהרתם, שהם יעברו למשרד החינוך באופן שיבטיח לא רק את הפדגוגיה אלא גם את הפיקוח, גם את ההכשרה של המטפלים. זה לא קורה. בינתיים, מה שקורה הוא שילדים באמת עוברים התעללות בחלק מהמקומות. לצערי הרב, כל הגננות הופכות להיות במין מקום של חשוד מיידי או חשודים, והעבריינים או העברייניות שנמצאים בגנים האלה – אנחנו לא שמים עליהם את היד, ואנחנו לא שמים עליהם בגלל שיש לנו מחסור בפיקוח, בגלל שיש לנו מחסור בחוקרי ילדים, בגלל שכל התהליך עצמו בנוי בצורה כזאת שהעדות של חוקר הילדים היא לא מספקת. הוא בא בעצם ואומר את העדות של הילד. אני באמת באה ומציעה גם להגדיל את מספר חוקרי הילדים, כך שאפשר יהיה לעשות חקירה שנייה כדי למצות את החקירה. אבל בינתיים, מה שקורה הוא שבתווך, כל שיחה של ההורה/המטפל או כל מי שנמצא בסביבה מזהמת חקירה. זאת אומרת שאם אנחנו לא חקרנו את הילד על ידי חוקר ילדים מתאים בזמן קרוב לאירוע, כמעט אין סיכוי להקים פה איזשהו כתב אישום, בגלל שתמיד: זיהמתם את החקירה; האימא דיברה עם הילד על מה שקרה שם – זיהום חקירה. אנחנו זוכרים את אותו אירוע פדופילי גדול בירושלים, ששם ילדים דיברו אבל רוב העדות שלהם נפסלה, כי אמרו שבגלל שדיברו איתם – אם בשכונה, אם בבית, אם האימא רצתה להביא את הילד לחוקר ילדים, אז היא נתנה לו ממתק בדרך – זה זיהום חקירה. וכשיש כל כך הרבה זיהומי חקירה, העבריינים חופשיים לפגוע בילדים נוספים. אני מבקשת ממך באמת, אדוני סגן השר, אני רואה שאתה בן אדם רציני: תיקח את הנושא לידיים, כדי שהדבר הזה לא יחזור לנו כל פעם בסדרה אחרת או באירועים אחרים, וילדים נפגעים. גם העניין של העדות, שאנחנו לא צריכים עוד תוספת ראייתית, או באמת הנושא של זיהום החקירה. בוא נתחיל להגדיר מהו זיהום חקירה. לא כל שיחה עם הילד הופכת לזיהום חקירה ולכן העדות של הילד פסולה. בוא ניקח את זה, נחשוב ביחד, נראה מה אפשר לעשות, כי באמת אפשר לצמצם גם את הפגיעה, אבל לתת כמה שיותר סעד לילדים ובדר למנוע את זה שהילדים ייפגעו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, אורלי. חצי דקה מהמקום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על האפשרות. תודה רבה, אדוני סגן השר, על התשובה. באמת, אני מכיר, ואני יודע שאכפת לך מהנושא. אני בטוח שיש שוטרים וחוקרים נפלאים שבאמת עושים מאמצים. יכול להיות שגם כוח האדם הוא לא מספיק. מול העבודה המצוינת שאתה אומר שהם עושים, יש פער אל מול מה שההורים מרגישים וחווים, פער מאוד מאוד גדול. לכן, אני רוצה להעביר את הדיון לוועדת הפנים, ואליה נזמין גם את ההורים, גם את המשטרה, ואז אולי כדאי שהם ישמעו את ההורים. היה לי אותו דבר מול משרד המשפטים, ונציג משרד המשפטים אמר: אנחנו לא שומעים תלונות, אצלנו הכול פיקס – כשההורים ישבו בוועדה ובכו בדמעות על היחס שהם מקבלים. אז יכול להיות שגם פה בין המשטרה לבין מה שקורה בשטח, בין ההורים, יש פער גדול מדי, וטוב שנעשה את זה, נקיים את הדיון בוועדה, בשביל לראות איך אנחנו מתגברים על הפער הזה. ציינת בהצעה הקודמת שאתה זמין, אז אולי באמת אני אפנה אליך באופן ישיר בכל מיני נושאים ספציפיים כאלה שאני מקבל, ובו במקום נוכל אולי לסייע. תודה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> טוב, אעשה זאת ממש בקצרה. לגבי חברת הכנסת אבקסיס, קודם כול, נכון, צריכים יותר חוקרי ילדים. צריכים גם יותר עובדים סוציאליים וצריך יותר קציני מבחן – זה חוסר מתמשך של הרבה מאוד שנים. אני אתייחס רק לדבר אחד, בנושא של מה שנקרא זיהום חקירה. בהרבה מאוד מקרים, אני יכול להגיד, זה לא זיהום חקירה בכלל. בהרבה מאוד מקרים מישהו שקרוב לאירוע – זה יכול להיות קטין, בגיר או אפילו ילד קטן – מוסר משהו, וזה חלק מחומר הראיות בתיק, זה לא זיהום, ממש לא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל שיחה של ההורה, כמו שהיה באירוע בירושלים, הם אמרו להם: זיהום חקירה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר. אני לא מדבר על מקרה ספציפי. בעיקרון, כשאדם מוסר עדות מוקדמת, בן אדם כזה – זה יכול להיות גם בעבירות מין, זה יכול להיות בכל עבירה שהיא – וזה בתכוף לאירוע, זה מחזק את התיק, זה לא מחליש אותו. את זה אני אומר כללית. לגבי חוקרי הילדים, אכן, את צודקת, יש חוסר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תבדוק את הנושא של זיהום חקירה. אתה תראה כמה תיקים נסגרים, של ילדים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר, הם נסגרים – תראו, עוד פעם: הרי בסופו של דבר אנחנו במצבנו, במעמדנו, לא בודקים באמת את הראיות. את זה עשיתי פעם. גם את לא עושה את זה היום, גם אני לא עושה את זה היום. אנחנו בדרך כלל ניזונים ממה שאומרים לנו, וכך צריך להיות. אבל בסופו של דבר הנושא הזה של כללי הראיה ומה נחשב זיהום חקירה ומה לא נחשב זיהום חקירה – על זה אפשר לנהל דיון בוועדה. לדעתי, הוועדה המתאימה בנושא הספציפי הזה היא בכלל ועדת חוקה, פחות ועדת הפנים. לגבי מה שנאמר כאן על הדיונים, אני באופן אישי, אם אני חושב – בזה אני פה מצטרף. אני חבר כנסת, ויש חשיבות אדירה לכיכר העיר ולכנסת, שיהיה דיון. רק צריך לראות שהדיון הזה באמת יהיה דיון – זה כבר תלוי בנו – שיהיה דיון שבו שומעים את הדברים, ולא, אתה יודע, לוקחים מקרה פרטני ועושים מזה סיפור גדול. את המקרים הפרטניים צריך לשמוע, אבל כשרוצים לעשות תיקון, לעשות שינוי, צריך לראות את המכלול. אני חושב שאפשר לעשות גם אץ זה וגם את זה בדיון בוועדת הפנים. ואני בשמחה רבה, ומעבר לזה – אם יהיה דיון כזה, תגידו לי, ואני אנסה להגיע ולהשתתף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, כבוד סגן השר. אנחנו נצביע על ועדת הפנים. בבקשה, הצבעה. קיבלתם תשובות, חבל על הזמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה מחלק ציונים על תשובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? התשובות היו טובות, לא? מפורטות. טובות. הוא נתן תשובות טובות. למה לא להגיד את זה? מה קרה? מה, אי-אפשר לומר את זה? הינה, מה עושים בממשלה – נותנים קומפלימנטים אחד לשני וחושבים שהם עשו משהו. אתה מבין? רק בגלל הקומפלימנטים אז הכול בסדר. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – שבעה, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה תעבור לוועדת הפנים לדיון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החלטת שר האוצר להעניק לימודים חינם במעונות יום כאשר שני ההורים עובדים במשרה מלאה << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, הנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: החלטת שר האוצר להעניק לימודים חינם במעונות יום לזוגות אשר שני ההורים עובדים במשרה מלאה, מס' 126, 128, 129, 134, 135 ו-157. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה? זה רגילה או דחופה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דחופה. מה, זה יותר? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רציתי לראות אם אתה מפוקס בשעה כזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה רוצה שאני אביא לך עוד דקה, אני אביא לך. אתה רוצה עוד דקה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> חכה, בוא נראה. נגיע לנהר, נחצה אותו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, שר אוצר חדש הגיע לשכונה. מדינה וכלכלה אחרי שנת קורונה, גירעון שוטף של כ-160 מיליארד, והינה, שר האוצר מגיש למדינה תוכנית כלכלית להצלת כלכלת ישראל: ביטול סבסוד מעונות היום לבני זוג כשאחד מבני הזוג איננו עובד. כמובן, הוא מכוון זאת אך ורק לבני התורה החרדים. בטרם אבוא לתקוף מהותית את ההחלטה הממשמשת ובאה, זה מזכיר לי את הסיפור על אותה אונייה שנקלעה – דוד, אתה אוהב סיפורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שומע. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הייתה אונייה שנקלעה לסערה, מזג אוויר סוער. הקברניט החליט, כדי שהיא לא תתהפך, לדלל את המסע והמטען שלה. והינה, הוא עוזב את חומרי הבניין, את חומרי הברזל הכבדים, וזורק ללב ים את הטלית והתפילין שהיו שם. ועתה למהות. אשאל כמה שאלות: איך ניתן לקבל החלטה משמעותית כזאת לכ-18,000 אימהות וכמה רבבות של ילדים ללא בחינת ההשלכות במצב שהמשק שרוי באבטלה עמוקה? כמה אימהות ייפלטו לשוק האבטלה? מה ההשלכות על אותם ילדים, שייכנסו למערכת החינוך עם חסכים רבים? איך אפשר לקבל את ההחלטה בשוויון נפש ולנסות ללמד על זה זכות, כאילו היא לא נובעת מנקמה ומשנאת חרדים, מה שנקרא חרדופוביה? כי זה אותו שר שאמר אך כמה שבועות לפני כן שצריך להשליך את החרדים למזבלה. כשלעצמו, איך הגענו לכך שבממשלה יהיה שר – לכל אלה שמצקצקים בלשונם ותמהים – איך אפשר לחיות בממשלה שיש בה שר עם שפת ביבים כזאת? איך אפשר לשתף פעולה עם שר שיש הרבה מה לומר על תיקי החקירה שלו, איך הם נסגרו ואיך הם נעלמו? הרי זה אותו שר שאמר קודם שהלידה של הערבים והבדואים ושל החרדים היא לידה לבטלה. הוא רכש שני מפתחות: מפתח אחד לרחם החרדי ומפתח אחד לרחם של הבדואי הערבי. אך המפתח של הרחם הבדואי אבד לו, ואם הוא היה הגון, היה צריך לומר את האמת: הוא רוצה לאזן את המאזן הדמוגרפי של מדינת ישראל. ואני שואל: האם שר האוצר איווט ליברמן רוצה לחסל את העם היהודי והישות הציונית במדינת ישראל? לפי ערכיו של ליברמן, או ערכיהם של אלה שהוא מייצג בכנסת, יש להקים כאן משפחות עם סולם ערכים של חד-הורי פלוס ילד וכלב. כתוצאה מכך, בעשורים הבאים תהיה כאן מדינת כל אזרחיה, כמו בלגיה. בבלגיה אין היום בלגים שמדברים פלמית, יש יותר מי שמדבר מוסלמית – ואני לא אסלאמופוב; כמו בצרפת, שהצרפתים בורחים משם. ואם יהיה לי עוד זמן אני אוסיף ואני אשאל, כמו שאני שואל בימים האחרונים: היכן כל אבירי המשפט? אני, שחוקקתי חוקים – הרב גפני ותיק כאן ויודע שלמדתי מאותם יועצים משפטיים ואבירי המשפט את פסקת ההסתמכות, נכון? ככה זה נקרא, פסקת ההסתמכות. משפחתונים נערכו לרישום וביצעו רישום; מעונות נערכו לרישום וביצעו רישום; הורים נרשמו ונערכו לשנת הלימודים הבאה. זאת סיבה משפטית לעיכוב. ואני שואל, עד מתי תשבו, תיאלמו דום? עד מתי תגבו בצורה עיוורת את מעלליו של שר האוצר הרע, שמונע משנאה, מחרדופוביה, מנקמה? אני אומר לכם, רבותיי, אולי עכשיו זה נעים, אתם צמאים, רעבים לשלוט, רעבים לנהל את המשרדים שלכם, אבל זה אות קלון על מצחכם, זה אות קלון שירדוף אתכם על שיתוף פעולה עם מפלגה כזאת, שיום קשה עובר עליה; מפלגה שחרתה על דגלה שנאה ועוד שנאה והרבה שחיתות. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני. עמדת בזמנים. שלוש דקות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא שמת לב שנאמתי מהר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, בא שר אוצר שהקואליציה החדשה נתנה לו את כל המערכת הכספית של מדינת ישראל; הוא פשוט מצטיין ביושר הכספי שלו. כל המערכת הכספית, אפילו ממלאי מקום, לא רק יושב-ראש ועדת הכספים ולא רק שר במשרד האוצר ולא רק ועדת הרפורמות, שקשורה לעניין הזה וקבינט כלכלי-חברתי – הכול אצלו, גם ממלאי מקום בוועדת הכספים, כדי שחס וחלילה לא יקום שם איזה חבר ויעלה טענה על דברים שקורים. במציאות הזאת, הקואליציה הזאת נתנה לאיווט ליברמן את כל הכוח הכספי במדינת ישראל. כפי שאתם יודעים – אנחנו ראינו את זה גם היום, אבל ידענו את זה גם קודם, ואני מעריך שאנחנו נדע את זה גם בהמשך; כולם יודעים – היושר שלו הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. עכשיו הוא בא – אין לו משהו אחר, אין לו אג'נדה אחרת; הוא לא יכול לדבר על מדיניות, הוא לא יכול לדבר על שלום ועל ביטחון ועל איזושהי מערכת, בגלל שכל הנישות תפוסות. הדבר היחיד שיש לו זה לדבר נגד החרדים. יש נישה בחברה הישראלית שהיא נגד החרדים – אנחנו מכירים את זה – לא גדולה, לשמחתי הרבה; פעם היא הייתה יותר גדולה. אבל הנישה הזאת – בא איווט ליברמן ועושה הכול על מנת להפנות את כל החיצים נגד הציבור החרדי. אדוני היושב-ראש, עכשיו אני רוצה שנדבר רק מקצועית, במקום לדבר על המערכת הפוליטית. מדובר על משפחה שיש לה שני ילדים, האישה עובדת, התקדמה בעבודה והיא עובדת בסדר, והבעל לומד תורה שתורתו אומנותו. על פי החוק, על פי הכללים ועל פי התקנון, הוא חייב להיות בישיבה או בכולל. שם הוא צריך להיות, בגלל שאם הוא לא נמצא, הוא עובר על התקנון שקבע משרד החינוך. הוא צריך להיות שם, הוא לא יכול להיות בבית. האישה הולכת לעבודה, היא מתפרנסת והיא שמחה בזה, והיא מניפה את הדגל שבעלה – מאוד חשוב שהוא לומד תורה. בא איווט ליברמן ואומר: רק אם האישה והבעל האלה, שעליהם מדברים, הם חרדים. אם הם למשל מהציונות הדתית, שם יש עולם תורה מתפתח – יש אברכים שלומדים בכולל ואישה שעובדת – הם לא. או שהם היו בגרעינים תורניים או שהם היו בצבא. הרי מדובר על זה שרוצים לעודד אנשים לצאת לעבודה. איזה קריטריון זה מלבד הקריטריון שרוצים בכל מחיר נגד החרדים? איזה קריטריון יש של לחפש מתחת לאדמה, לחפש פתרונות, שהמציאות הזאת איננה תואמת את המדיניות של יציאה לעבודה? עכשיו, מה יקרה? אדוני היושב-ראש, מה יקרה ב-1 בספטמבר? המציאות תהיה כזאת: האישה תעשה את החשבון, או המשפחה תעשה את החשבון, אם כדאי לצאת לעבודה ולשלם מחיר מלא של מעון, שזה הרבה מאוד כסף, זה כמה אלפים; האישה והבעל יעשו את החשבון ויגידו: לא כדאי לצאת לעבודה. על פי רוב, אישה חרדית מקבלת משכורת יותר נמוכה מהמקבילה שלה במקומות עבודה אחרים. פעם דיברנו על זה כאן במליאה ובוועדות. אנחנו עושים את החשבון, ואלפי נשים שהיום נמצאות בעבודה, נמצאות בתוך המערכת שעליה מדבר שר האוצר, יצאו עכשיו מהעבודה. לא יהיה כדאי להן. בשביל מה צריך שהיא תצא לעבודה? הרי בסופו של דבר, את הכסף שהיא מרוויחה בעבודה היא תצטרך לשלם למעון. ממתי בא הכלל הזה? ואנחנו חשבנו, הסתכלנו בתימהון על העניין, עד שהגיעה ההצעה הזאת שאתמול התפרסמה, שמי שנמצא בציונות הדתית – עליו זה לא יחול. זה לא יחול לא בגלל שהבעל לא לומד – לומד, אבל הוא שייך לציונות הדתית. לא הציונות הדתית המפלגה, אגב. הציונות הדתית זה הציונים הדתיים, ואני דווקא אומר את זה לשבח, ויש להם עולם תורה מתפתח, אבל שם איווט ליברמן לא נוגע. הוא אומר ששם – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – תפרט את הסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שהוא אומר זה שהאישה עובדת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הציונות הדתית. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הציונות הדתית – מה שאתמול – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, אתה רוצה ללמוד הכול ביום אחד? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, הוא צריך ללמוד, הוא שר בכיר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ביום אחד אתה רוצה ללמוד הכול? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא שר בכיר, הוא רוצה ללמוד הכול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ליברמן לא אמר את זה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה רואה למה אמרתי לך להסביר? כי גלעד אומר לי שליברמן לא אמר את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. נפתלי אמר את זה – – – אמר את זה – – – ראש ממשלה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה – – – כי אתם זורקים ידיעה, וזה מטעה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר, אדוני השר, אין לי עניין להגיד דברים. אני אמרתי, ואני חוזר ואומר – אמרתי שאתמול התפרסם שבציונות הדתית היה כעס גדול נגד העניין הזה, בגלל שיש שם אברכים שלומדים תורה ונשים שעובדות. אמרו שיקבעו קריטריון שיהיה: אם אתה בגרעין תורני או אם אתה בצבא – אם היית בצבא קודם, גם אם היום אתה אברך, או אם אתה בגרעין תורני, אתה זכאי, אפילו אם אתה לומד תורה והאישה עובדת. ככה התפרסם אתמול. נכון שליברמן לא אמר את זה. אני לא אמרתי שליברמן אמר, אני רק יודע שכשאני אומר איזו מילה, כשמשהו לא מוצא חן בעיניי, עוד לפני שאני מספיק לסיים את המשפט, יוצאת הכחשה ממנו, או יוצאת התקפה, או לא חשוב מה. אין מילה וחצי מילה כבר יותר מיממה או שתי יממות. אין מילה וחצי מילה ממנו שהוא אומר: לא, זה חל על כולם. אני לא מקבל לחלוטין – אני לא מקבל את זה על הציונות הדתית, אני לא מקבל את זה על החרדים, אני לא מקבל את זה על אף אחד. אין מציאות כזאת שבה האישה יוצאת לעבודה והבעל לומד תורה – לא יכול להיות דבר כזה שמפסיקים ומענישים את האישה שהיא לא תצא לעבודה בגלל שבעלה לומד תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וגם את הילד. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יכול להיות בשום פנים ואופן – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם את הילד, כי אם אין כסף, לא ישלחו אותו למעון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בוודאי. גם את הילד לא ישלחו, והוא יחסר מול החברים שלו. הוא יחסר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גפני, נא לסיים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני אומר, רבותיי, שאין לו אג'נדה אחרת. אני חייב לספר את זה, היות שאנחנו נמצאים פה באינטימיות: שלח לי מישהו מאוד חרדי, הוא כתב לי אתמול מכתב: למה אתה מתחיל עם ליברמן? כתוב בחז"ל: היזהר ברשע שהשעה משחקת לו. הוא רשע שהשעה משחקת לו. הוא גם שר אוצר וגם יושב-ראש ועדת הכספים, יש לו עוד שר – בקיצור, מה שהוא רוצה פה הוא מקבל. אז למה אתה מתחיל איתו? אז אמרתי לו: תסתכל על מה שקרה היום בבית המשפט – כתבתי לו אתמול שזה מה שיקרה בבית המשפט – תבין שזה לא רשע שהשעה משחקת לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> משחקת לו, והוא ניצל את זה. גפני, אני חולק עליך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כי היו רמזים עבים שצריך להגיע גם אליו, ומישהו השתיק את זה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, אבל היה רמז עבה היום בערב שאולי דאגו לחינם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים פה היום בדיון שכל-כולו, לצערי הרב, הוא תוצאה של שר אוצר שבוחר לפגוע בלמעלה מ-21,000 ילדים רק בגלל שהוא לא אוהב את ההורים שלהם. הוא בוחר לזרוק ילדים מחוץ לפיקוח ולפדגוגיה רק בשם השנאה. היום התבשרנו – די סמוך להכרעת הדין, אולי כדי לשנות את השיח הציבורי – הוא אמר: היום אני בוחר לדחות את גזר הדין – לא של פאינה, של הילדים – ולהעניק לאותם ילדים במקום ספטמבר, נובמבר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה מס שפתיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בואו לא נשכח, כשאנחנו מדברים על החודשיים האלה, שאלו חודשיים מרובי חגים, שבתות, אירועים, מה שאומר שזה לא משאיר פרק זמן נכון וראוי שבו ניתן להתארגן, להיערך. שינוי כזה מרחיק לכת צריך שייעשה בצורה מסודרת ובהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים. רוצים להוציא אנשים לשוק התעסוקה, לעודד אנשים לצאת יותר לשוק התעסוקה, רוצים לחנך אותם מחדש – נגיד – הדברים האלה לא קורים מעכשיו לעכשיו. הוא דורש התייחסות של כל הגורמים השותפים לתהליך ודיון מעמיק כדי שלא נפגע לחינם – לא בילדים, לא במטפלות, לא בגנים. ביטול סבסוד מעונות היום עלול להביא למצב של שוק שחור. כולנו מכירים את הבייביסיטרים האלה בדרום תל אביב. כשאנחנו מדברים על העובדים הזרים – אני הייתי שם כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, ובעקבות הביקור הזה יצא דוח מאוד חריף של מבקר המדינה. אבל כשאתה מבין שזו ההישרדות היחידה של ההורים כי אין להם אופציה אחרת, זה מה שיקרה. החלופה יכולה להיות אחרת. היום תעסוקת נשים חרדיות היא למעלה מ-74%. זה קצת יותר מהממוצע ב-OECD של תעסוקת נשים בכלל. אני שואלת אתכם: מישהו יכול לישון בשקט כשהוא יודע שילדים חיים במחסנים? כי אותה אם שיוצאת לעבוד ומשתכרת אפילו 8,000 שקל – מה אנחנו אומרים לה? את לא תקבלי סבסוד על הילדים. 3,000 שקל לילד במעון – אני יודעת מה זה, היו לי ילדים קטנים לא מזמן. על שני ילדים בלי השתתפות ובלי סבסוד זה בסביבות ה-6,000. אם יש לה עוד ילד בגיל הרך, נבקש ממנה לשלם כסף למדינה כדי לצאת לעבוד. הסל הזה, צריך לזכור, אינו נוגע רק בחרדים, השר עיסאווי פריג'; הוא נוגע גם באוכלוסיות חלשות אחרות. איפה אתה, ששלחו אותך לדבר? אבל יותר חשוב מזה – איפה שר הרווחה? הוא הרי יודע שכשיש מצוקה כלכלית גדולה בבית, המתח גדל, ההתנהגויות האנטי-חברתיות הולכות וגדלות. לא רק המחקרים מראים זאת – ראינו זאת בתקופת האחרונה של הקורונה. כשההורים בבית והילדים בבית, כשהאימהות האלה יצטרכו לבחור בין תעסוקה שלא משאירה להן כלום כי אין סבסוד לילדים לבין לשבת עם הילדים בבית, אנחנו נאבד גם את תעסוקת הנשים הזו. בעשורים האחרונים אנחנו רואים עלייה בתעסוקת הנשים החרדיות בשוק העבודה בישראל. זה כבר לא 74%, זה מעל 75%, והפער בין נשים יהודיות לא חרדיות לנשים חרדיות מצטמצם משמעותית. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש בקרב נשים חרדיות לשנת 2018 – זה הנתון היחיד שהיה לנו – עומדת על ממוצע של 6,908 שקלים. שוב, אנחנו מעמידים את השאלה מי יישאר בבית ומי ילך לגן. האם אימהות תצטרכנה לבחור איזה ילד ילך למסגרת ואיזה ילד לא ואיזה ילד ילך לבייביסיטר ואיזה ילד ילד ילך למסגרת מסודרת? האם היא תצמצם את שעות התעסוקה? האם יהיה יותר רווחי לחלקן להישאר בבית וכך להגדיל הלכה למעשה את מעגל האבטלה? אבל איפה שר הרווחה? כי הנשים האלה ייכנסו אליו בדלת האחורית. הם מנסים לחסוך כסף, אבל יש להם 53 מיליארד שקל לתת לעיסאווי פריג', אז שלא יגידו לנו שזה בגלל כסף. זה שינוי שנוגע להרבה מאוד אנשים – גם לאימהות, גם לילדים, גם לקהילה הסובבת, ובעיקר לאותן נשים שמעסיקות מטפלות. כשגן כזה קורס, קורס לא רק הגן. תחשבו על זה – הן נערכו, יש להן רשימה סגורה, הם יודעים מי התלמידים שאמורים להיכנס אליהן. אדוני היושב-ראש – בזה אני מסיימת – יהיו פשעים אצל הבייביסיטרים האלה; תהיה הזנחה אצל הבייביסיטרים האלה. אנחנו נדע עליהם רק כשיהיו קטסטרופות. לא נוכל להכות על חטא, אבל הילדים שייפגעו שם – הדם שלהם יהיה עלינו, אם לא נדע לעצור את הדבר הזה ולהבין שכשאנחנו מדברים על הדרגתיות ועל הסתמכות, לא מדובר על חודש ולא בחודשיים, במיוחד כשיש חגים באמצע. אבל אני רוצה לשאול אותך, עיסאווי: תגיד, לא הסכמתם בהסכמים הקואליציוניים – לא הבטיחו חינוך חינם דרך משרד החינוך מאפס עד שלוש? זאת אומרת שאתם גם לא מתכוונים לקיים את ההסכמים הקואליציוניים שמדברים על אפס עד שלוש תחת משרד החינוך. אתם זורקים את הילדים מחוץ לפדגוגיה, פיקוח בחוץ. ולדברים האלה אנחנו קוראים חיסכון. לא מדובר בחיסכון, מדובר בעונש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משפט אחד, עיסאווי: את השנאה לערבים הוא החליף בשנאה לחרדים, כי כנראה איזה סוקר אמר לו שהיום, כשהוא עבר לצד השני, הוא צריך אלקטורט חדש, והאלקטורט החדש הזה – אני זוכרת את יואב מני; אני זוכרת את אבוחצירא; אני זוכרת את אנה. היו קבוצה של חרדים שהיו סביב ישראל ביתנו בתקופות מסוימות. איפה הם היום? איפה השקט הזה? אז אני לא מאמינה שזה נוגע לענייני תקציב. אבל עכשיו אני אומר לך, לסיום, שאני עדיין מחכה לשמוע את ארגוני הנשים הפמיניסטיות מגיבות על כך ששוב פעם קושרים את האישה ואת תעסוקת האישה בזו של הגבר. כי השתיקה של הפמיניסטיות – לא רק שהיא צבועה, היא רועמת בצביעותה. ומשפט אחרון: אני מקווה מאוד שחלק מכם בקואליציה לא ייתנו לדבר הזה – כמי שמגיעים ממשפחות מרובות ילדים, די להפקיר ילדים, גם אם אנחנו לא אוהבים את ההורים שלהם. ילד הוא ילד הוא ילד. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי – לא נמצא. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הצבעתם איתם. אז מתי אתם כן תצביעו איתם? אני רק רוצה להבין, אבל באמת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הרשת בחברה הערבית רועשת וגועשת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי אתם, מרצ, תצביעו עם הרשימה המשותפת? אני לא מבין את זה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הרשת בחברה הערבית גועשת ורועשת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה צריך להיות ככה, כי אתם לא מצביעים איתם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ואתה מבסוט, אה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבסוט מכלום. אני לא מבסוט מכלום. למה אני צריך להיות מבסוט? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> החיוך עם החן שיש לך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חיוך כן, אבל אני לא מבסוט. כן, שלוש דקות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – כמה שמח לקרוא "אדוני השר" – חברות הכנסת, חברי הכנסת, תארו לכם שעכשיו בבית יושב איזשהו זוג של הורים עובדים, שניהם עובדים, ויש להם איזה שניים-שלושה ילדים, נגיד, אולי יותר או פחות, שאחד או שניים הולכים לגנים, והם עובדים, ואחד מהם מחר יקבל הודעת פיטורים, יפוטר מעבודתו. האם מגיע להם גם עונש על הפיטורים? מגיע להם גם עונש שהם יצטרכו לשלם עבור ילדיהם יותר? אני חושב שהדבר הזה שתיארתי כרגע ממחיש את האבסורד שבאמירה. כיצד ייתכן שמודיעים לאנשים שעוד חודשיים שוללים מהם הטבות? יש זמן לעשות את זה. כרגע בשוק יש עדיין 300,000 מובטלים לפחות, וגם אם דוחים את זה בעוד חודשיים, כמו שנאמר היום, זה לא יפתור שום בעיה. הרעיון לבוא ולעודד לצאת לשוק העבודה מקובל עליי לחלוטין. צריך לעודד את כל אזרחיות ואזרחי ישראל לצאת לשוק העבודה – נשים וגברים, ערבים ויהודים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז נשים יצאו, הן עובדות, ובכל זאת פוגעים בהן. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לא כולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז אתה פוגע באנשים. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לעודד את כולם לצאת לשוק העבודה: נשים וגברים, ערבים ויהודים, חרדים וחילונים ומי שבאמצע, והוא לא יודע מה – מסורתי או דתי-לאומי או כל דבר אחר. איך עושים את זה? יש דרכים לעשות את זה. כיוון שההחלטה הזאת מכוונת לחברה החרדית, אני רוצה להגיד לגבי החברה החרדית. יש דבר אחד שמזמן היינו צריכים לעשות ויוציא הרבה חרדים לשוק התעסוקה, וכולם פה יודעים מה הדבר הזה, כולם פה יודעים מה הדבר הזה: ניתוק, ניתוק בין שחרורם מהצבא לבין איסור עבודה. הרי אנחנו אוסרים עליהם לעבוד. את מי אנחנו מבלפים בדיוק? אנחנו אומרים לו: אל תלך לצבא בתנאי שלא תעבוד. מאיזה מקום מטומטם שאבנו את האיסור הזה? איך הצלחנו לגרום לאבסורד כזה? עכשיו, מה קורה? הוא אומר: טוב, אני לא רוצה ללכת לצבא – אני הולך לישיבה, אסור לי לעבוד. טוב שרוצים להוריד את גיל הפטור, אבל צריך להוריד אותו לגיל 17; בכוונה אני אומר מתחת לגיל 18. עכשיו, מה קורה? שני דברים: האחד – לא עובדים רבים שיכלו לעבוד ואולי גם רצו לעבוד, או במקום הישיבה או בנוסף לישיבה; יש גם רבים שעובדים אבל הם לא יכולים להגיד שהם עובדים, אז הם עובדים בשחור. הם מפסידים מזה, המדינה מפסידה מזה. למה אנחנו עושים את הדבר הזה? הרי ממילא חצי מאזרחי ישראל לא מתגייסים לצבא; הרי ממילא ברור לנו שהחרדים לא יתגייסו לצבא. למה אנחנו מאלצים אותם לא לעבוד? רוצים להוציא אותם לשוק התעסוקה? זה הדבר הראשון שצריך לעשות. יש עוד דברים שצריך לעשות: צריך לימודי ליבה, צריך להעלות את שכר המינימום. יש הרבה דברים שצריך לעשות, אבל זה הדבר הראשון שצריך לעשות על מנת לעודד לצאת לשוק התעסוקה, ולא ההתחכמויות האלה. ילד הוא ילד הוא ילד. ילדה היא ילדה היא ילדה. הילדים שנמצאים כאן הם ילדים של המדינה. האחריות לילדים שכאן היא של המדינה. אם חלילה ילד ייפצע, האחריות לבתי החולים היא של המדינה. יש כאלה שאומרים שההורים שלהם אחראים להם. מה זאת אומרת "ההורים שלהם אחראים להם"? זו החברה שאנחנו רוצים? לא. אני רוצה מדינה שאחראית לבריאות, ואני רוצה מדינה שאחראית לחינוך, ושכל ילדי ישראל יקבלו חינוך חינם מגיל אפס. כן. נכון, זה עדיין לא קורה, אבל ללכת לכיוון הזה, לא ללכת רוורס. לכן ההחלטה הזאת שהתקבלה נדחתה בחודשיים, ואני מאחל לה שיקרה לה מה שקרה לחוק האזרחות – כל חודשיים, 18 פעם, תידחה עוד חודשיים, עוד חודשיים, עד שמישהו יתפקח ונלך לצעדים אחרים לגמרי, שכן יעודדו כניסה לשוק העבודה, אבל לא במחיר של פגיעה בילדים, לא במחיר של הגברת העוני, כי זה מה שאנחנו עושים כאן. זו טעות, ואני מקווה ומאמין שיימצא התיקון לטעות הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בפתח הדברים אני אבקש שיירשם בפרוטוקול: בצד הערכתי הגדולה לשר פריג', אני חושב שמן הראוי היה שהממשלה תכבד את הכנסת ובדיון כזה תשלח, אם לא את שר האוצר, אז יש שר במשרד האוצר, שהוא גם חבר מפלגתו של שר האוצר. אני חושב שמן הראוי שהדברים לפחות היו נשמעים על ידי מי שמקבל את ההחלטה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> או את שר הכלכלה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אולי היינו מקבלים תשובות. ושוב, עיסאווי, חלילה, אני לא אומר את זה ברמה האישית, אתה יודע את הערכתי הרבה אליך, אבל כשיש נושא ספציפי שנוגע למשרד ספציפי, מן הראוי שהממשלה תכבד את הכנסת ותשלח את השר הרלוונטי. אני מבקש בפתח הדברים להודות ולשבח את ראשי הישיבות הגבוהות הציוניות, ראשי ישיבות ההסדר, חבריי המנהלים, ראשי האיגודים, גם איגוד ישיבות ההסדר, גם איגוד הישיבות הגבוהות, על העמידה המאוד-מאוד ברורה שהוצגה בכתב ובעל פה ובאמת דחתה על הסף את הניסיון לייצר איזה הפרד ומשול, כביכול באמצעות קריטריונים מומצאים שהם לא רלוונטיים לעניין הזה. יש ערך גדול לשירות צבאי, ואני מאוד בעד לעודד שירות צבאי ולעודד משרתים בצבא באמצעות עדיפות במכרזים לדיור ולקרקע ועדיפות למכרזים לעבודה בשירות הציבורי ועוד ועוד – דברים שלמרבה הצער בג"ץ פסל פעם אחר פעם – אבל העניין הזה הוא כמובן כריכת מין בשאינו מינו. הסוגיה של סבסוד מעונות יום נועדה לעודד תעסוקת נשים. זה העולם שבתוכו אנחנו חיים. שיקולים אחרים אינם מן העניין. היה פה סתם ניסיון ציני להפרד ומשול, ואני שמח שחבריי ורבותיי עוד קודם לכן הציבו עמדה ערכית, מוסרית, מאוד מאוד ברורה של ערבות הדדית, ובשום פנים ואופן לא ביקשו ליהנות כביכול על חשבון אחרים. קראתי אתמול ציטוט של שר האוצר במסגרת הודעה על הקצאה של 55 מיליון שקלים, נדמה לי, למאבק באלימות נגד נשים. שר האוצר צוטט כמי שאומר: הינה, עכשיו לקחנו כסף מהחרדים ויש כסף לדברים חשובים אחרים. האמירה הזאת – מי שעוד צריך היה איזו הוכחה שאין כאן אירוע מקצועי, ענייני, שבאמת נועד לטובת מדינת ישראל, לטובת החברה החרדית, אולי כפי שתופס אותה שר האוצר – המשפט הדמגוגי והמסכסך הזה; זו כבר שיטה לסכסך בין אוכלוסיות בחברה הישראלית, כאילו לוקחים – פעם זה המתנחלים, פעם זה עיירות הפיתוח, פעם זה אשכנזים וספרדים ועכשיו זה החרדים ונשים מוכות – מלמד שאין פה כלום מלבד פופוליזם ובאמת מאבק גדול בחרדים, בציבור החרדי, בנציגיו כאן בכנסת. כי לו היה כאן עניין מהותי, השר פריג', אז בראש ובראשונה, כשרוצים לייצר דיון, צריך להיזהר מלייצר סלט ירקות ולכרוך מין בשאינו מינו. שאלת השירות הצבאי או הלאומי, חשיבותו, הצורך לעודד אנשים מתוך הציבור החרדי שלא מצליחים לשבת וללמוד ותורתם אינה אומנותם לשאת בנטל עם הציבור, זו שאלת אחת; שאלת שילוב הציבור החרדי בשוק התעסוקה היא שאלה אחרת. כמו שאמרתי, שאלת סבסוד מעונות היום היא שאלה אחרת, שבאה מעולם מושגים אחר ועם תכליות אחרות. שאלת התרומה למדינה היא שאלה אחרת. וכאן אני רוצה לומר שבצד המחלוקות הידועות שיש בהשקפת העולם בין הציבור הדתי – שאני זוכה להיות בין שליחיו בשנים האחרונות – לציבור החרדי, גם ביחס למצוות השירות הצבאי, עזרת ישראל מיד צר, מלחמת מצווה, וגם באיזון שבין לימוד התורה לבין העיסוק בפרנסה, והשאלה האם אמירתו של החזון איש זצ"ל "50 שנה רק תורה" אחרי שנחרבו עולמות שלמים של תורה בשואה האיומה – עברו כבר 50 שנה – אלה שאלות כבדות משקל שאפשר וצריך לנהל בהן מחלוקות בכבוד, שהן לשם שמיים, וממילא סופן להתקיים. אבל כשאני בא אל המחלוקות האלה, אני בראש ובראשונה משיל את נעליי מעל רגליי מתוך כבוד, הערכה והערצה לציבור החרדי על מה שיש בו, על מסירות נפש למען לימוד תורה – ולימוד תורה מצד עצמו, עם תרומתו הסגולית העצמית, וכשמדברים במונחים של תרומה – ואולי זה לב הוויכוח בחברה הישראלית – תרומה למדינת ישראל איננה רק בשירות צבאי. לימוד תורה תורם למדינת ישראל, תורם לביטחונה. כך אנחנו מאמינים. מסירות הנפש הזו של ההורים על לימוד תורה מגדלת דור של אנשים יראי שמיים, אוהבי תורה, מוקירי תלמידי חכמים. זה ערך עצום. ומי שמכיר את הציבור החרדי מכיר את מסירות הנפש: חיים בצפיפות, בדלות ובתנאים נוראיים וחוסכים מפיהם כל כך הרבה הנאות העולם לשם הערך הגדול של לימוד תורה, כפי שאמרתי, מצד ערכו הסגולי ומצד ערכו החינוכי הגדול. האחריות והאכפתיות של הציבור החרדי – כל כך הרבה מפעלי חסד ורווחה שלוקחים אחריות על החברה הישראלית כולה – איך אפשר לומר שהציבור החרדי לא תורם למדינת ישראל? הבאת חיים לעולם – משפחות ברוכות ילדים, גידול גדול בעם היהודי, מביאים עשרה ילדים וצפונה, ברוך השם, כן ירבו – זה ערך עצום. וכן, הציבור החרדי לא מעט שנים גם נושא בנטל הכלכלי של מדינת ישראל. הוא עובר תהליכים עצומים, טבעיים; הוא גדל ומתפתח, והקומץ איננו משביע את הארי, והציבור החרדי הולך ומשתלב ומתפרנס – נכון, נשים בגילים מסוימים, כשהבעלים עוד לומדים בישיבה, ואחר כך יוצאים ומתפרנסים. לכו לבני ברק – יש כל כך הרבה בעלי עסקים. אז יש פה בראש ובראשונה, שקר גדול. אני אומר שאני מלא הערכה והערצה לציבור הזה. ואחרי שאמרתי את מה שאמרתי, מותר לי לנהל דיאלוג עם הציבור הזה על שאלות של איזונים, על שאלות של שילוב. בישיבות שלנו משלבים את לימוד התורה עם השירות הצבאי, וגם פה יש מסלולים שונים ויש מינונים שונים שמתאימים לאופי, ליכולות ולכישרונות של כל אדם. מי שרוצה לקדם שינויים ולהתווכח על מה טוב ומה נכון חייב לבוא מעמדת מוצא מכבדת, מעריכה, מוקירה ורואה את הטוב ויודעת את תרומתו. מתוך המבט החיובי הזה אפשר גם לפתוח דיונים על שינויים ותיקונים. מה לעשות, חברה מתעצבת. אין חברה שלא עוברת תמורות ושינויים ומתאימה את עצמה למציאות חיים שמשתנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אבל הניסיון הזה עכשיו להציג את החרדים ככאלה שלא תורמים למדינה, הניסיון עכשיו בכלל בכפייה – מה, מישהו חושב שאם אנחנו נכביד את העול הכלכלי אז נרוויח? להפך, אז הציבור החרדי יתכנס עוד יותר אל תוך המסגרות הפנימיות שלו, כיוון שבצדק הוא מרגיש איום על עולמו הרוחני. אני רוצה דבר אחד אחרון – אדוני היושב-ראש, אני מסיים. יש המון צביעות בזעקה הזאת לחרדים שיצאו לעבוד. אז הם רוצים ללכת לשירות צבאי, אבל כל פעם שהם מבקשים לקיים את מצוות השירות הצבאי תוך שמירה על אורחות חייהם, על יראת השמיים שלהם, ומבקשים מסגרות נפרדות, אז צועקים על הדרת נשים ומחייבים אותם לשמוע שירת נשים, וצה"ל הופך לסוכן השינוי של התרבות הנאורה, הלהט"בית, וצריך להיות בהרצאות האלה, כמובן, כדי שלא תהיו בורים ועמי ארצות. אז הם מבקשים ללכת לאקדמיה – אז כן, הם מבקשים מסגרות נפרדות כדי לשמור על צניעות ועל קדושה בהתאם לאורחות חייהם, אז געוואלד, הדרת נשים, ובג"ץ מתכנס ועושה לנו טובה ומאשר חריגים לתכלית ראויה, אבל כמובן צריך מרצות, ואסור להפריד בתואר שני, ואסור להפריד פה ואסור להפריד שם. אני עוד אדבר על פסק הדין הנורא הזה ועל השלכותיו ארוכות הטווח. הוא לא חוקי, ואין לו שום בסיס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סוג של איזו נאורות טוטליטרית שמבקשת לחנך אותנו חינוך מחדש. וכשעכשיו החרדים רוצים להשתלב בשוק התעסוקה וגם יבקשו, געוואלד, סביבת עבודה נפרדת – שוב, כדי לשמור על אורחות חייהם – אז יגידו להם – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? לא הבנתי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לכולם. זה בסדר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אתם החשוכים, מדירים נשים. מי שרוצה לקדם שילוב חרדים בחברה הישראלית, בצבא ובתעסוקה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סמוטריץ', יש כבר טענות מהקואליציה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני עושה פיליבסטר, עיסאווי. זה תפקידי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – צריך לאפשר להם לעשות את זה תוך שמירת אורחות חייהם. זה נוגע לנקודה שאמרתי – ובזה אני סוגר – השאלה היא אם אנחנו מכבדים את הציבור החרדי, את השקפותיו – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, תהיו – הוא מדבר לעניין. מה הבעיה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ומתוך זה מנהלים איתו דיאלוג ומתוך זה גם מאפשרים לו להשתלב בהתאם לצרכיו, או שאנחנו מתנשאים עליו ביהירות שחצנית וערכים חדשים ומזויפים שמקרוב באו ורוצים לגבור על ערכי נצח של תורה משמיים, ואז ממילא אין מה לנהל דיון ענייני. אני מאוד מקווה, אגב – אני אומר את זה לעיסאווי, ואני אומר את זה בעיקר – מוסי, אתה חבר כנסת בקואליציה, ולא חשוב עכשיו אם עמדתך היא בגלל מה שאני חושב או בגלל מה שאתה הצגת כאן. לך יש יכולת באצבע שלך למנוע את זה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סמוטריץ'. מספיק, סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואתה ומפלגת העבודה, ששמעתי שמתנגדת, תטילו וטו על עוולות כל כך גדולות. אל תסתפקו בנאומים – תגרמו שהעוולות האלה לא יתרחשו. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו לדבר. תן לו לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תירגע, מר אמסלם. באת לנהל לנו את הדיון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אני ראיתי שנתת לכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא דיבר רבע שעה, אתה יודע את זה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה רבע שעה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבע שעה הוא דיבר, ואתה עוד מתלונן? הוא היה צריך לדבר שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני עכשיו אעורר אתכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עיסאווי, לא, רק התחלתי לקבל תלונות, אז – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מציע – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עיסאווי, כמה זמן אתה? << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> אני – עד שיימאס להם ממני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני מבקש שהשר עיסאווי יסביר לנו למה הוא היום לא תמך בוועדת החקירה. הרי הוא בא הנה לוועדת הפנים. אני ניהלתי דיונים בוועדת הפנים והקמתי ועדה פנימית לגבי מיגור הפשיעה. עכשיו הוא שינה את הכול. הוא כבר נהיה לא ערבי. גמרנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אם הוא ירצה, הוא יענה לך. אם הוא ירצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת? הוא כבר עכשיו בקואליציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. מספיק. עיסאווי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הוא יודע שאני מכבד אותו. דבר. כשתסיים, תגיד לי, ואני עוד אדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היית אצלי בוועדת הפנים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך 11 שעות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עשיתי לפחות שבעה דיונים על זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך 11 שעות אחר כך. מספיק, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הקמתי את הוועדה עם – – – שרצחו את הבן שלו? אדם יקר, שכחתי את שמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל איך הצבעתם? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה הבן אדם היחיד שמחמם את עצמו. אני לא ראיתי דבר כזה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא לא לא, הוא עושה – אני אתייחס לזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> להביא לך סנדוויץ'? סוכרים? משהו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הן מצד ימין, הן מצד שמאל והן היקרים ממול, חברת הכנסת אורלי אבקסיס אמרה שעיסאווי פריג' מקבל 53 מיליארד – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא עיסאווי פריג'. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא משנה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס, אמרתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, אמרת עיסאווי. לא משנה. טעית. טעית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, טעיתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי כולם עיסאווי וכולם מנסור. כולם מוחמד. לא משנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קיבלת מכונית. אתה קיבלת מכונית – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. להגיד לך מאיזו שעה אנחנו ערים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קיבלת שלושה עוזרים ומכונית משודרגת; הוא קיבל 53 מיליארד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני זורם. תקשיבו, חברים. ברשותכם, תקשיבו לי דקה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היו הסכמים עם עבאס. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני יושב כאן ושומע את חברת הכנסת אורלי אבקסיס עולה ואומרת: 53 מיליארד. אני יושב איתכם כאן שעה וחצי. הרשת בחברה הערבית גועשת ורועשת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הצבעתם איתם, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תן לי עכשיו. אני עכשיו רוצה לעשות יוטיוב, לצאת עם תגובה, ואתה נכנס לי על הדרך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תן לו לדבר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תמשיך, דוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דוד, אתה מפריע לו. אתה יושב-ראש – מפריע לו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תחזור מחדש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, התכוונתי לעבאס, אם זה לא היה מובן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזור מהתחלה. תפעיל את השעון מהתחלה. עיסאווי, יש לי רעיון – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים – אני לא יכול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אני אגיד לך מה נעשה: כאילו תעלה לרמפה עכשיו מחדש – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תן לי. חבר הכנסת אמסלם – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – בשעה וחצי האחרונות הרשת בחברה הערבית גועשת ורועשת, ואנחנו שם – אני, עיסאווי, בין היתר – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תפריעו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל. מדברים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אנחנו שם מקבלים ביקורת – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אוציא אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתי מחליפים אותך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> באיזו שעה מחליפים אותך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – וחגיגות של הרשימה המשותפת – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ב-24:00. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – על הפלת ועדת החקירה. אז אני רוצה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איזו ועדה? הם רצו שתהיה ועדת חקירה, לא? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כן, אני הצבעתי נגד. למה אנחנו הפלנו את זה והצבענו נגד? אני רק רוצה להגיד משפט לכל מי ששומע אותנו – ישנם הרבה אזרחים ערבים שגם בשעה זו שומעים. יש אצלנו פתגם בערבית שאומר: (אומר בערבית: אתה רוצה ענבים או שאתה רוצה לריב עם השומר? אני רוצה ענבים. אתה, תמשיך לריב.) יש פתגם בערבית שאומר – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> יש גם בעברית עוד לפני הערבית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מה לעשות, מי בא לפני כן, אני או אתה? היה. לא משנה, זה ויכוח אחר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ובכל זאת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ובכל זאת – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הבנתי, אתה טוען שהערבית הייתה לפני העברית? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יש פתגם – עכשיו אני אתרגם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תרגם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> האם אתה באת לריב עם השומר או לקחת ענבים? אז אני אומר לחבריי מהמשותפת: אנחנו באנו לקחת ענבים ולא לריב עם השומר. תמשיכו לריב – אנחנו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי זה השומר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי זה השומר? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תמשיכו לריב, תמשיכו לצעוק – אנחנו נביא את ההישגים. אנחנו נביא את ההישגים ואנחנו נטפל באלימות בחברה הערבית בדרך שלנו. בסדר? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> של עבאס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל גם חקירה היא הישג בפני עצמו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך זה סותר? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זאת אמירה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, גם חקירה היא הישג בפני עצמו, אבל לא משנה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חקירה, ועדה ועוד ועדה – ראינו. ועדת אור הייתה, ויש לה גם המסקנות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל למה זה מפריע לך ועדה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, לשם כך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא ענית לי. מה זה סותר? תביאו גם את הכסף וגם נעשה את הוועדה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה מאוד. יש לנו תוכנית, אנחנו עובדים עליה בפרטנות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה מפריעה לך ועדה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה לא יכול לעשות תוכנית ולצאת לדרך ולהקים ועדת חקירה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה לא יכול לירות לעצמך ברגל. עכשיו לעניין הצעת החוק, חברים. אני מאוד מצטער שאני צריך היום לעלות פעמיים כאן – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים פה על הענבים. איפה הענבים בהצעת החוק הזאת? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בסדר, הממשלה כולה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הענבים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עד עכשיו לא הבנתי מי זה הענבים ומי זה השומרים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הממשלה היא בת חודש ושבוע. הענבים בתהליך בישול והם יתבשלו ואנחנו נביא תוצאות שאתם לא הצלחתם להביא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רק שהם לא יירקבו בדרך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה? תוך כמה זמן? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו לעניין הצעת ההחלטה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוך כמה זמן אתה מבטיח להפסיק את הרציחות במגזר הערבי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תראה, אני לא נביא, ואתה יודע, הנבואה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יכול להבטיח דבר כזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הרי הוא עכשיו מדבר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אמסלם, אמסלם, הנבואה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יכול להבטיח דבר כזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לנו התחייבות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – הנבואה ניתנה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, זה בסמכות שלו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – לא לנו, אבל אנחנו נעשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו רוצים לבדוק. לא הבנת, אנחנו נעלה הרי את מה שאתה אמרת, נבדוק את זה עוד מעט. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תבדוק, תבדוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתי? תגיד לנו מתי, שנרשום ביומן לבדוק. תגיד לי מתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בסוף השנה תבדוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסוף השנה. בסדר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> סוף השנה. תרשום לך את זה ביומן למעקב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רשום לי בראש. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו לעניין הצעת ההחלטה, חברים. אני מאוד מצטער, חבריי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> במקום מי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. אורלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הינה מי שקיבל את הענבים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תקשיב, חבר הכנסת מנסור עבאס – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לקח לך את הענבים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא התחלק איתך בענבים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שעה וחצי ברשתות בחברה הערבית אנחנו עומדים בפני מתקפה. למה? הצבענו נגד – אני הצבעתי נגד ועדת החקירה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם אתה הצבעת נגד, לא? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> התשובה שלי, ואני רוצה שמנסור – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם מנסור הצביע נגד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. יש פתגם בערבית: (אומר בערבית: אתה רוצה ענבים או שאתה רוצה לריב עם השומר? אנחנו רוצים ענבים, ואתם, תריבו עם השומר.) אז מה שאמרתי בעברית אני אומר בערבית: (אומר בערבית: נכון, אדון מנסור?) << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> (אומר בערבית: נכון.) << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אה, יפה. ימים יגידו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה הענבים? איפה הענבים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו להצעה לסדר-היום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה הכבוד שלכם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ואללה, הכבוד שלנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם בוגדים בעם שלכם. איפה הכבוד שלכם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין לכם כבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אדון פול גז בניוטרל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב אותך, שניכם, אתה יודע שאין לכם כבוד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אמסלם, אתה, מי שאומר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמו שבנט בוגד ביהודים, אתם בוגדים בערבים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה מדבר פול גז בניוטרל, זה מה שאתה. בום. היה לנו גזבר במרצ שכשמישהו היה מדבר כמוך, היה אומר לו: הוא מוציא הווא, הווא – אוויר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – וזה מה שאתה מוציא, אוויר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם המעונות? מה עם המעונות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, אתה, רק לפני חצי שנה דיברת אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את התשובה עצמה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנת. הבאנו תוכנית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו נדבר במבחן ההישגים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבאנו תוכנית. באת אליי לוועדה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> נדבר במבחן ההישגים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> באת אליי לוועדה יום אחד פה, בכית – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – איך אנחנו מתייחסים לאיזה רצח שהיה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו, תראה מה אתה אומר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הגיע הזמן להביא הישגים ולא דיבורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, זה לא הגון. זה גם מנסור עבאס. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו, חברים, בקשר להצעה – יש הצעה לסדר-היום שהוגשה, ואני משיב בשם הממשלה ואני מקריא את התשובה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בשם מי? בשם מי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בשם הממשלה, לא? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, בשם איזה שר? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בשם שר האוצר. מה לעשות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> וואו, עיסאווי, שאתה תקריא – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר שלך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – את הדברים של איווט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני האמנתי פעם שתקריא תשובה של אביגדור ליברמן? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> קורה. היום יצא ככה. חברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה האמנת פעם שתקריא תשובה של אביגדור ליברמן? בחייאת, עיסאווי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תראה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> האמת שיש פה שר רווחה שיכול – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פעם חלמת? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מאיר, הם עדיין לא מפנימים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> דודי – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה תירגע. חבר הכנסת אמסלם, אתה עדיין לא מפנים שאתה באופוזיציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני באופוזיציה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא מפנים שאתה מפסיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפנים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא מפנים שאתה כל הזמן הווא, הווא, הווא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נשמה, אני פה. לא הבנת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא מפנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני, רק דבר אחד לא מפנים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תתחיל, שהאסימון ייפול לך. יש ממשלה במדינת ישראל ואתה לא חבר בה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הוא שולח אותך להקריא את התשובות שלו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. אז תלמד להקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, אני אגיד לך משהו. על זה אין מחלוקת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז יפה. חלאס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל רק שנייה, רק משפט. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> נו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שאני לא מפנים – שאתה חבר של ליברמן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. אז חברים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תן לו להקריא תשובה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תקשיבי. אורלי, אורלי לא הייתה חברה של ליברמן. הייתה יס-מנית של ליברמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי יס-מן? אני יצאתי נגד תקציב של קואליציה – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – שהייתי חברה בה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה היא פרשה לבד – מה שציפו ממך היום לעשות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – עשו לי תהליך הדחה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אין לכם מה לעשות, העליתם הצעה לסדר-היום. מרגי, אתה לא רוצה תשובה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> רוצה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז תנו לי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבל יס-מן? אורלי יס-מן? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, התשובה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני היחידה שיצאתי נגדו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך מולטיפוקל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – עברתי תהליך הדחה, יצאתי למדבר הפוליטי בלי שקל, הקמתי מפלגה יש מאין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – יש לחץ של השר – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> עוד פעם שלחו אותך? עוד פעם? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> עוד פעם הגוי של שבת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיר, הוא תמיד עונה לחרדים. איך זה יצא, הדבר הזה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם פסח – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא תמיד עונה לחרדים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מה קורה פה? מה קורה פה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> גן ילדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הם עשו אותך פרעה? מה הם עשו אותך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עשו אותך האיש הכי – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע מה התשובה? אין להם אומץ. אין להם אומץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני – חברים, מערך – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה באמת מקריא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אי-אפשר. אמסלם, אתה אופוזיציונר טוב, ואני מאחל לך שתמשיך לשבת בכיסא הרבה הרבה שנים. הלאה. חברים, מערך מעונות היום בישראל מורכב מסוגי מעונות שונים, ורק במעונות בעלי סמל ניתן סבסוד להורים. כפי שכבר נקבע בעבר בממשלה, הסבסוד להורים במעונות נועד לעודד תעסוקה. לכן, יש מבחן תעסוקה בעבור הזכאות לסבסוד, והוא נמצא באחריות זרוע העבודה. הסיבה העיקרית לכך – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זרוע – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הסיבה העיקרית לכך היא – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לקחו לו את זה השבוע. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים. אדוני היושב-ראש, תגן עליי. תגן עליי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מאיר, מאיר, שר הרווחה, זרוע העבודה לא אצלך? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מבקש שתגן עליי. תן לי להקריא את התשובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תנו לו, חברים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הסיבה העיקרית לכך היא – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל איפה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, מה קרה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש פה את שר הרווחה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תני לי. אני מבקש הגנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מדברים. מה זה מה קרה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רגע, שנייה, עיסאווי, שנייה. עיסאווי, שנייה, נשמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, תני לו להשלים את התשובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנהלים דיון, מנהלים דו-שיח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, הוא עכשיו מצטט את איווט, את שר האוצר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא מצטט. אני משוכנע – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מקריא. מקריא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה מקריא את התשובה של איווט. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> התשובה הזו מייצגת אותי, אני אגיד אותה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – כשר האוצר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תני לי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בוא, עזוב, שתגיד לי שהתשובה של איווט מייצגת אותך, זה כבר הפתעה. אבל שר הרווחה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. התשובה, ההיגיון הוא אותו היגיון, חברים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל שר הרווחה נמצא פה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עידוד עבודה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שנייה, עיסאווי, שנייה, משפט. שר הרווחה נמצא פה. הרי הקליינטורה הזו יהפכו להיות משפחות רווחה, הם יגיעו אליו בדלת מסתובבת – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. ברגע שההורים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – הוא יצטרך לטפל במשפחות האלה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – יצאו לעבודה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל הנשים עובדות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ברגע שנוציא הורים לעבודה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הנשים עובדות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – כל התיאוריה שאת מעלה היא – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הנשים עובדות. תעשה את זה מדורג. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – כל התיאוריה תיפול. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תעשה את זה מדורג. הם ייערכו לזה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז יפה – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא קשור אליו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 75% מהנשים החרדיות עובדות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תגן עליי, אני רוצה להמשיך בתשובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מראש אתם – – – לא נשאר לילדים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הסיבה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> השעה 00:30. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין בעיה, אנחנו ממשיכים עד הבוקר, אבל תנו לו להשלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, ב-07:00 אנחנו מתפזרים, מה זה משנה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תנו לו להשלים, רבותיי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אעשה לכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה זה משנה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הסיבה העיקרית לכך היא שאם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, בשעה 07:00 אנחנו מצביעים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, למה הסבסוד? הסיבה העיקרית לכך היא שאם אחד ההורים אינו – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מנסור – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אורלי, תקשיבי. – – אינו מועסק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם אם הוא ערבי, הוא לא מקבל? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה צריך להיות אזרח. הוא יכול להיות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במגזר הערבי כולם עובדים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תן לפחות למאזינים ולצופים שיקשיבו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא עובדים במגזר הערבי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אותו דין לערבי, אותו דין ליהודי בהצעת החוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנתי. עכשיו אתה מציע שאנשים יתחילו לעבוד במגזר הערבי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תן לי, תן לי, תן לי. הסיבה העיקרית לכך היא – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם הנשים וגם הגברים צריכים לעבוד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אחרי שאקריא אני אענה לך. הסיבה העיקרית לכך היא שאם אחד ההורים אינו מועסק, הוא יכול להיות עם ילדו בבית, ואינו זקוק לשלם עבור מעון יום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בעבודה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אם שני ההורים עובדים במשרה מלאה ואין באמצעותם לשמור על הילד – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> די, די, די. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – המדינה תומכת בהם באמצעות מנגנון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, אני מציע לך – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בושה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מרצ בעד לעודד אנשים שיצאו לעבודה. תפסיקו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא תורידו להם את קצבת הילדים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מרצ בעד שאנשים יצאו לעבוד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לא – – – תעסוקה לנשים? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> צודק – – – אפשר כסף גם בלי עבודה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חשוב לציין שכיום, במערך מעונות הסמל שבהם ניתן סבסוד, ישנו מקום רק – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז אתם לא מעבירים אפס עד שלוש לחינוך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – לכרבע מהילדים בארץ, ולכן – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז אתם לא מעבירים אפס עד שלוש לחינוך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – ולכן חשיבות התיעדוף והמיקוד באלה שאינם יכולים לשהות עם ילדיהם – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – עקב הצורך בפרנסה מקבלת משנה תוקף. נוסף לזה, היום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה קורה עם הבדואים בדרום? גם הם לא ישלחו את הילדים למעונות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני שמח שאתה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לו להמשיך. תן לו להמשיך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – כואב לך. בנוסף לכך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אותך, זה דיון עכשיו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה נשים קשורות תמיד בבית שלהן? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה לא מגן עליי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי מנסור עבאס, אתם הצבעתם כדי לפגוע בחרדים. מה אתם מצפים, שאנחנו נצביע כדי לפגוע בערבים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי נמצא איזה קריטריון – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מאיפה אתה מביא את האנרגיות האלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואז מה תגיד? תגיד לי אתה, מה תגיד? נחשוב – נמצא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מאיפה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה תגיד? למה אנחנו פוגעים בערבים, נכון? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבסוט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בעניים ביותר אתה פוגע – אתה. אבל כשאתה פוגע ביהודים העניים, זה עושה לך כנראה טוב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אוה. תקרא לסדרנים קצת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> די, די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין די. אתה אל תגיד לי די, אתה עכשיו תומך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אוהו, אי-אפשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, יש תקנון לכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אתה תומך בחוק הזה? אתה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, בוא נירגע קצת, תן לו להשלים את – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להירגע מזה? אם הייתי אומר לך שהילדים הערבים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש חברי כנסת מהאופוזיציה שיגיבו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – יוציאו אותם מבית ספר, היית נרגע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, תירגע, תירגע. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הגענו – איזה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה במי אתה פוגע, אתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איזה יפה, הגענו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב את השמאלנים. אתה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הגענו לימים שחברי הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, כערבי, פוגע בילדים – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שמענו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – יהודים וערבים – שניכם. אתה עכשיו מספר לנו סיפור עלי באבא, בגלל שהשמאלנים הגזענים האלה, זה מה שהם עושים? ליברמן חבר שלך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> נוסף לזה – חברים, הגענו לימים שחבר הכנסת אמסלם דואג לבדואים ולערבים. איזה כיף, אחרית הימים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> דואג לך. למי דואגים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, אתה לא היית אומר משפט כזה אם לא היית בממשלה. אני מכיר אותך. וגם אתה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> היום – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> היום – בנוסף לתשובה – היום השר אביגדור ליברמן והשרה אורנה ברביבאי – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול מתגלגל' תזכור, הכול מתגלגל. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – בצעד משותף, החליטו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – באוכלוסייה החרדית לפגוע בהם? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – אין מעונות באוקטובר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – החליטו, החליטו להעניק – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם זה יגיע. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הם ישלמו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא לא לא, אתה לא. – – החליטו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. הרי אתה, מנסור עבאס, אתה פוגע. אתה מצביע בעד הדבר הזה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – החליטו להעניק חודשיים – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הם הענישו, לא העניקו. זה מס שפתיים. אתה לא מבין במעונות. המעונות לא עובדים בחגים. המעונות לא עובדים בחגים לא עובדים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם ככה הם לא עובדים בחגים, אבל אתה תשלם מראש. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – והחודשיים האלה – כדי להספיק להיערך במערכת החינוך – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הם גם ישלמו וגם לא יהיו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – ובשוק התעסוקה. חברים, לעודד – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איך, איך לעודד תעסוקה? אתם תחזירו את האימהות הביתה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אנשים לצאת לעבודה זאת לא פגיעה, זאת ברכה. בתשובה הבאה אני אתייחס. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה שלא תשלול מהבדואים – למה שלא תשלול מהבדואים את הביטוח הלאומי כדי שיצאו לעבוד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – עיסאווי פריג'. דעה נוספת – חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. דקה אחת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, מנסור עבאס, למה שלא תשלול מהבדואים את קצבת הילדים כדי שהנשים יצאו לעבוד? מה אתה אומר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ראש הממשלה בנימין נתניהו שלל את זה לפני כמה ימים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נשקול את זה בעתיד, אל תדאג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כאשר הוריד את הביטוח – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נביא הצעת חוק לשלול, בוודאי מאנשים שגרים בבתים שהם – אני אמצא לכם קריטריונים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הליכוד הוא שהוריד את קצבאות הילדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגללך. אני בחיים שלי לא הייתי פוגע באוכלוסייה הערבית, אבל אתה לא מתבייש. אתה נותן יד לפגוע באוכלוסייה היהודית הכי ענייה. אבל אל תדאג, אנחנו נחזיר לך את זה בבוא היום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בילדים היהודים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תמשיך לאיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? חשבתי פעם שאתה לא כמוהם במישור החברתי, אבל אתה בדיוק כמוהם. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> קשה לי לדבר כשהוא צועק. מה, אני יכולה להתחרות בו בצעקות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, מי שהוריד את קצבאות הילדים זה הליכוד. זה הליכוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה פוגע עכשיו בקצבאות? אתה פוגע עכשיו? אתה הורדת? למה? לא הבנתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם הורדתם את קצבאות הילדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא קיבלת מספיק כסף? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם הורדתם את קצבאות הילדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה עכשיו במעונות. למה אתה פוגע בחרדים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם הורדתם את קצבאות הילדים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, זה היה יאיר לפיד. זה היה יאיר לפיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת אורית סטרוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה החבר שלך יאיר לפיד, אבל לא משנה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תנו לחברת הכנסת אורית סטרוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה היה יאיר לפיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, תחדד ותדייק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, חברים, אם תמשיכו אז נקרא אתכם לסדר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי שהוריד את הכסף לחרדים היה יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי שלך. יאיר לפיד הוריד את הכסף לחרדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – על מה את מדברת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל תדייק, אתה יושב בכיסא היושב-ראש. יאיר לפיד לקח את קצבאות הילדים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת אורית סטרוק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מנסה לדבר, אבל איך אני יכולה לדבר כשצועקים ככה? איך אני יכולה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אי-אפשר ככה. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני השר מאיר כהן, אני שמחה שאתה פה, ואני אשמח אם תתבונן אליי רגע. אני כאן, בצד. מאיר? לא רואה אותי. אדוני השר, אדוני השר. מה אני יכולה לעשות כדי להסב את תשומת הלב של השר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תגידי אדוני היושב-ראש, לא אדוני השר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה שהשר יסתכל עליי. בשביל מה הוא יושב כאן? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה את תשומת הלב של השר, כי השר יושב סביב – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נקשיב לחברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שולחן הממשלה, יחד עם השר ליברמן, ואני רוצה שהוא ישמע אותי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, הוא שומע אותך. בבקשה, דברי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, הוא לא שומע אותי, יש לו אוזניות. מאיר. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. זה לא מתאים לך לא להקשיב, אז אני שמחה שאתה מקשיב. תודה. תודה רבה. במסגרת הדקה שיש לי אני רוצה לדבר על זה שיש עוד ערכים בעולמנו, כמדינה יהודית, חוץ מהערך של לצאת לעבודה. אחד הערכים המובילים שלנו כמדינה יהודית הוא הערך של לימוד תורה. אני מבקשת ממך להעביר את הדברים לממשלה. במשך קרוב לעשר שנים הייתי אשת אברך. בעלי למד בישיבה. בשנים האלה אני נשאתי בעול של הבית באופן מלא: גם בגידול הילדים, גם בפרנסה. יש לי מהשנים האלה בור ענק בהשכלה, – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, דקה אחת, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בור ענק בתקציב ובור ענק בשעות שינה, ואני לא מצערת לרגע, כי הערך של לימוד תורה שווה לדבר הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני חושבת שחשוב שהממשלה תבין שיש פה ציבור שרוצה ללמוד תורה ותכבד את זה ותעריך את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. דקה אחת. מוותר. חבר הכנסת יעקב אשר, דקה אחת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תרשמו גם את אמסלם לדעה נוספת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תרשמי אותי שם לדעה נוספת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זהו? תרשמי, אחרי זה הוא יגיד זהו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני קודם כול רוצה לפנות אליך, אדוני היושב-ראש, כי אתה יודע, בחלק גדול מהנושאים שקשורים לתעסוקה, למעונות ולמשפחתונים תמיד נאבקנו ביחד עם הנציגים של המפלגות הערביות, כי כמו שאתה יודע, אחת הבעיות שקיימות במגזר הערבי זה תעסוקה נמוכה יחסית של נשים. אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אני מקשיב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אני רואה שהיום אתה בעניינים, אתה יכול לסדר את הדברים, אז אני רוצה להפוך את הישיבה האבודה הזאת לישיבת עבודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בעצם הרבה נשים, שרוצים לעודד אותן לעבוד, המצב עכשיו, כמו שהוא קורה, יפגע ופוגע גם בנשים הללו. אבל אני רוצה לומר לך, כאדם שהיה ראש העיר בני ברק וטיפל הרבה מאוד בנושא התעסוקה: אנחנו הצלחנו להגיע למצב שתעסוקה של נשים היא באחוזים גבוהים בהרבה מעל הממוצע, והנשים טייבו את עצמן – כן כן כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סליחה, אתה טועה. זה 77% מול נשים מהמגזר הכללי. תבדוק. הסיבה היא שרצינו גם שאנשים יגיעו למקצועות יותר יוקרתיים, יותר מכניסים. הסיפור שהולכים לעשות עכשיו – רק בגלל פוליטיקה ושנאה. אותו אדם שלא היה מוכן לשבת לידך בקדנציה הקודמת, היום לא רוצה לשבת לידנו ולא רוצה שלילדים שלנו יהיו מעונות מסודרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הדברים האלה צריכים לעורר גם אותך בעניין הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה בקואליציה, זה בסדר, אבל לא לכל דבר צריך להסכים. תודה רבה על ההקשבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, דקה אחת. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מדינת ישראל קמה כמדינת רווחה. אחד הסממנים הבודדים של יהדותה היא הרווחה והחמלה לאנשים עניים וילדים. לעשות חוק, לעשות תקצוב ולהגיד: הילדים האלה, האימהות האלה, לא יקבלו – זה מעשה סדום ועמורה, אדמה וצבויים, ולא היה יכול לקרות בשום ממשלה – לא בממשלה ימנית, ודאי לא ממשלה מפא"יניקית, ולא היה יכול בוודאי בממשלה של הליכוד, שתמיד הייתה עם המסורתיים ועם החברתיים. אפילו בממשלה הזאת – יושב פה מאיר כהן; הוא לא היה מסוגל לעשות דבר כזה, לדעתי, ועוד אנשים טובים אחרים. קם אדם רע ומר – בכל התחומים, לא רק בתחום הזה – ומעז. זה שהוא רוצה לקחת מהאימהות שעובדות את הפרוטות האחרונות, את ההנחות במעונות, אני יכול להבין. אבל למה הוא מעז ולא מפחד שהוא יוקע אל עמוד הקלון, וכל מדינת ישראל היהודית תצא נגד, לא משנה איזו אוכלוסייה – אפילו חרדית, אפילו ערבית, אפילו כל מה שלא יהיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן הבושה היא של כולנו, שבמדינת היהודים יכול להיות שר האוצר אדם שאומר: אני מכריז שאת הכסף של הילדים האלה, אני אתן לכל דבר אחר. זה רוע, סדום ועמורה, אדמה וצבויים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא ציפיתי ממך לדבר כזה, שאתה תיתן יד לעניין הזה, ואני אסביר לך גם מדוע. אביגדור ליברמן בנוי על שנאת חרדים. פעם הוא היה בנוי על שנאת ערבים, היום הוא עבר לשנאת חרדים, וכשזה ייגמר הוא יחזור חזרה לשנאת הערבים. אני לא מצפה ממך, גם כבן אדם דתי, מוסלמי, לפגוע ביהודים דתיים שלומדים תורה, ומענישים את האישה שעובדת בזה שהיא לא יכולה להשאיר את הילדים במעון. הרי זה בדיוק מה שאתה עושה. עכשיו, לנו אין בעיה למצוא עכשיו קריטריון שיפגע בפעם הבאה רק בערבים. נמצא קריטריון יפה, נקי. הרי בסוף זה מתגלגל. אנחנו מעולם לא פגענו באוכלוסייה הערבית כאוכלוסייה. אף פעם, לא בנושאים הדתיים – אף פעם לא התערבנו. כאן זו התערבות שלך בנושאים הדתיים. הרי מה יקרה? האישה הרי תמשיך לעבוד – אין ברירה, צריך להביא פרנסה. האברך ימשיך ללמוד, זה לא שהוא עכשיו לא ילמד. מה שיקרה – הילדים יסתובבו בחוץ בלי אף אחד. אז לכן אני מצפה ממך, היות שאנחנו בליכוד מעולם לא פגענו בדת המוסלמית – אתה פה פוגע בדת היהודית בעקיפין בלי שאתה מבין, לכן אני מצפה ממך לא לתת יד לפשע הזה שקורה כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. לאן אתם מציעים להעביר את ההצעה לסדר-היום? יעקב מרגי? חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לכלכלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לכלכלה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כן, כלכלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לוועדת הכלכלה. אז אנחנו מצביעים על העברת הצעת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כלכלה, כלכלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אנחנו מצביעים על – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לוועדת הכנסת? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מאיר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על ההצעה לסדר-היום בנושא החלטת שר האוצר להעניק לימודים חינם במעונות יום לזוגות – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> רגע, לא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, השר מסכים איתנו. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> אם הם רוצים כלכלה, אין בעיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כלכלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תודה, מאיר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז אנחנו מצביעים על החלטת שר האוצר להעניק לימודים חינם במעונות יום לזוגות אשר שני ההורים עובדים במשרה מלאה. נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תשעה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום: החלטת שר האוצר להעניק לימודים חינם במעונות יום לזוגות אשר שני ההורים עובדים במשרה מלאה, עוברת לוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דוח מבקר המדינה מתריע על הכשלים בטיפול ובהתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – דוח מבקר המדינה מתריע על הכשלים בטיפול והתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג, הצעות לסדר-היום מס' 105 ו-170. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראוי היה להביא את הנושא הזה בסדר-היום בשעה מוקדמת יותר, כי הוא באמת באמת חשוב, אבל טוב יותר כך מאשר בכלל לא. בדוח מבקר המדינה האחרון הוקדש פרק לכשלים בהתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג ובטיפול בה. אני רוצה לחלוק איתכם חלק מהסוגיות המדאיגות שהעלה הדוח. הרשויות המקומיות מדווחות רק על כ-50% ממספר המשפחות המטופלות, כדי למנוע מצב שבו הרשויות ירשמו הוצאה גבוהה יותר מההכנסה שיקבלו ממשרד הרווחה. התקציב הייעודי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה שמקדם משרד הרווחה – או שקידם משרד הרווחה עד לאחרונה – דווקא ברשויות המקומיות שבהן הרמה החברתית-כלכלית נמוכה הוא קטן בהרבה משל אלו שברמה גבוהה. על פי הדוח, משרד הרווחה לא מבצע מעקב אחר יישום ההוראה להכשרת העובדים הסוציאליים לטיפול במשפחות ואינו מחייב אותם להשתתף בהכשרות. מסגרות הטיפול הנגישות לגברים אלימים שנגדם נפתחו תיקים במשטרה מעטות ואינן פועלות באופן רציף; יש גברים שאינם מתמידים בטיפול ונושרים. משרד הרווחה לא הגיש נתונים מדויקים בדבר זמני המתנה של נשים למקלטים – אני מזכירה שזה על פי הדוח – ונוסף לכך נטען שלא נמצא מקום פנוי במקלטים רבים, בפרט לאוכלוסיות ייחודיות כגון נשים ערביות וחרדיות. מתחילת 2021 נרצחו עשר נשים בידי בני זוגן. אלו מצטרפות לסטטיסטיקה הטרגית של עוד מאות אלפי נשים שהותקפו בשנים האחרונות וחיות במציאות של אלימות קשה ונוראית. רק בשנה האחרונה, שנת הקורונה, נרשמה עלייה דרמטית של מאות אחוזים במקרי האלימות במשפחה. הנושא הזה קרוב לליבי. אני רוצה לפעול ככל שאוכל למגר את התופעה יחד עם משרד הרווחה. דוח מבקר המדינה חושף את גודל המחדל במאבק הזה עד לאחרונה. הוא מצביע באמת על כשלים לא פשוטים. אני רוצה גם להוסיף באופן כללי שהעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות שעוסקים בנושא הכל-כך חשוב הזה עמוסים עד לעייפה ואינם מתוגמלים כראוי. אני מבקשת להזכיר לסיום את הדברים של האלוף דורון אלמוג, זוכה פרס ישראל: חברה איתנה נמדדת ביחסה אל אלה בתוכה החלשים ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת. אז ישיב שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, בשעה מאוחרת זו של הלילה – חברת הכנסת רות וסרמן, תודה על הסבת תשומת הלב של כל הכנסת. אתמול, אדוני היושב-ראש, שר האוצר ואנוכי החלטנו לקדם את יישום המלצות הוועדה למניעה וטיפול בתופעה החברתית הקשה הזו. לאחר שנים שבהן לא עבר תקציב סדיר לתוכנית הבין-משרדית שתוקצבה, הנחה אתמול שר האוצר – ואני מודה לו על כך – על העברה של 55 מיליון שקלים, כדי לתקצב באופן מיידי כמה מענים לטובת הנושא. אני רוצה להדגיש: זו בשורה חשובה. חשוב מכך, זו אמירה חשובה, שעוד לפני שמאשרים את תקציב המדינה, שמים על השולחן 55 מיליון ש"ח רק למטרה הזאת. זה נושא חשוב ומרכזי מבחינתנו. אני רוצה רק לפרט מה הוחלט בימים האחרונים שעושים מיידית, ויש לזה תקצוב, ואנחנו מתחילים לעשות: 1. יוקמו שני מקלטים חדשים ייעודיים לאימהות ולנערות טעונות הגנה – זה בדיוק לאוכלוסיות שאת דיברת עליהן; 2. יוקמו ארבעה מרכזי יום ומרכז ערב אחד לטיפול בגברים אלימים; אנחנו כבר נמצאים ביישומם של הדברים; 3. יתווספו, חברת הכנסת רות וסרמן, 90 תקנים של עובדים ועובדות סוציאליים תוספתיים למרכזי אלימות במשפחה ברשויות המקומיות ועוד 54 תקנים של עובדים סוציאליים במשטרה ובתחנות המשטרה, שיגיעו לשם ברגע שאישה או כל בן משפחה שסובל מאלימות מגיעים; 4. לטובת הטיפול – – – << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> 90 ועוד כמה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << דובר_המשך >> 90 ועוד 54 תקנים. אני רוצה שתבינו, כל תקן אחד הוא 180,000 ש"ח, אבל באמת שהכסף הוא ממש רכיב לא חשוב בטרגדיה האיומה הזאת. לטובת הטיפול באלימות במשפחה באוכלוסיות מיעוטים ישולש מערך שיטור רגיש תרבות – שגם זה תקנים, אבל את צודקת, מעבר לתקנים זה גם הכשרות של האנשים. ההכשרות תלויות תרבות, תלויות שפה – זה הדבר החשוב ביותר. יינתנו עוד 50 תקנים תוספתיים לשירות המבחן לטיפול ייעודי בגברים אלימים. אנחנו נעבה את מוקדי החירום הטלפוניים לטיפול באלימות במשפחה במשרד הרווחה ובמשטרה. כמובן, אנחנו כבר מתחילים לפתח וממשיכים לפתח תוכניות הכשרה בכלים חדשניים לטיפול באלימות במשפחה. נוסף לכך, בכל מקום, בכל קהילה, יינתן תקציב גמיש כדי לטפל גם בקורבנות וגם במעטפת המשפחתית. זאת ועוד – אבל אני חייב לציין בשביל ההגינות לעובדי הרווחה באשר הם שזה לא שאנחנו ממציאים את הגלגל. זה לא שאתמול באנו ועד עכשיו לא היה שום דבר; היה גם היה. את ציינת בשאלתך שאכן העובדים הסוציאליים והעובדות הסוציאליות עובדים קשה מאוד, עם כל כך הרבה תיקים, עם מעמסה. הם נושאים על גבם את המצוקה הקשה הזאת. מעבר לכל מה שאנחנו עושים, אנחנו גם מטפלים באותם אנשים, שהם החלוצים – החלוצות, שנמצאות שם ביום ובלילה בשביל הקורבנות. עד עכשיו זה לא היה מספיק, עד עכשיו זה לא היה מושלם. אני מקווה מאוד שבפגישה אתמול עם שר האוצר ובהעברת התקציב שכבר בוצעה – זה התקציב הראשון שהעבירו – בהעברה הזאת, גם אם אנחנו לא נמגר את התופעה הזאת, אני מאוד מקווה שאנחנו לפחות נלמד איך להתחיל למנוע אותה ואיך לטפל באותן משפחות. זאת אלימות כנגד ילדים; זאת אלימות כנגד ילדים קטנים, כנגד נשים. אלימות בכלל באשר היא קשה מאוד, וזה חלק מהטיפול שלנו. אז תודה רבה, גברתי, שהערת את תשומת ליבנו, וזאת תשובתי. תודה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר מאיר כהן. חברת הכנסת רות, לאן את מציעה להעביר את – – – << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> אני מבקשת שזה יועבר לוועדת הרווחה. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים. אה, כן, עמדה נוספת – חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותר? אוקיי. אז אנחנו מצביעים על ההצעה לסדר-היום בנושא: דוח מבקר המדינה מתריע על הכשלים בטיפול ובהתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד לא התחלתי. אז אנחנו מצביעים על העברה – – – << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> אפשר להצביע בעל פה או שצריך ללכת למקום? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. אנחנו מצביעים. אתה תומך, חבר הכנסת דוד אמסלם? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שבעה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה לסדר-היום בעניין דוח מבקר המדינה מתריע על הכשלים בטיפול והתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג מתקבלת, ומועברת להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תשעה באב – קשר בל ינתק של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום. הנושא: קיזוז הקצבאות של אימהות יחידניות. חבר הכנסת סעיד אלחרומי למעשה אינו נמצא. אז אנחנו מדלגים? מדלגים. שאילתה רגילה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה של איתמר בן גביר – – – תעבור להצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 125 ו-151, בנושא: תשעה באב – קשר בל יינתק של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, אוקיי. אז חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> ואחריה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחריה אתה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> איך דילגתם ככה? מה קרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשים לא נמצאים פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התעייפתם. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> יצאתי שנייה לשתות כוס תה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אל תיכנס למלחמות של ליברמן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חברת הכנסת אורית סטרוק, שלוש דקות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כן, תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את הדיון הזה אני ביקשתי לקראת תשעה באב שיחול בשבוע הבא, שזה יום שבו אנחנו, העם היהודי, מציינים כבר במשך דורות רבים את חורבן בית המקדש. אני חושבת שמן הראוי שכנסת ישראל – מדינת ישראל – תציין בדיון מיוחד את היום הזה. האמת שהיה ראוי שבכלל ייקבע יום, יום קבוע; כמו שיש יום ז'בוטינסקי ויש כל מיני ימים – שיהיה יום כזה שבו הכנסת מציינת את החורבן וגם את התחלת הגאולה שאנחנו, ברוך השם, זוכים לחיות בתוכה; את מה שדורות על גבי דורות של יהודים חלמו וציפו והתפללו לחזור לירושלים, אנחנו ברוך השם זוכים, אנחנו בעצם מגשימים את החלום של כל הדורות. במשך שנים על גבי שנים, דורות, קרוב לאלפיים שנה, יהודים בכל מצב, גם בימים של אבל וגם בימים של שמחה, הזכירו את ירושלים. אם אנשים ישבו באבלות, אז הברכה שאמרו להם זה "המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים"; אם הם התחתנו, אז שוברים את הכוס לזכר ירושלים ואומרים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". בכל התפילות ובכל הברכות ובכל אורחות החיים שלנו, אנחנו במשך דורות על גבי דורות נשארנו קשורים לירושלים והתפללנו לבניין בית המקדש. ועכשיו שזכינו, והגענו לימים שעליהם אמר הנביא: "עֹד יֵשבו זקנים וזקנות בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם, ואיש משענתו בידו מרוב ימים. ורחֺבות העיר ימָלאו ילדים וילדות משחקים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" – פעם זו הייתה נבואה שרק ציפו שהיא תקרה, והיום זה חלק מהחיים הכי נורמליים שלנו. אנחנו הולכים ברחובות של ירושלים ואנחנו רואים זקנים וזקנות וילדים וילדות, וזה חלק מתהליך הגאולה שאנחנו, ברוך השם, זוכים לחיות בתוכו וצריכים להודות עליו. אבל יחד עם השמחה וההודיה שאנחנו זוכים לחיות בפס ההיסטוריה הזה שעם ישראל מתחיל לשוב לארצו, עדיין אנחנו מתפללים גם שייבנה בית המקדש על הר הבית, בעזרת השם, ושנחזור להקריב קורבנות בבית המקדש וש"נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים – – – ונהרו אליו כל הגוים". יש לנו עדיין למה לצפות; תהליך הגאולה לא נשלם. זה שיש לנו מדינה משלנו, כנסת משלנו, צבא משלנו – כל אלה דברים שאנחנו צריכים להודות עליהם ולברך עליהם. נכון, אנחנו כבר לא בימים של הגלות הקשה, אבל עדיין אנחנו מצפים לבניין בית המקדש. אני חושבת שמן הראוי שהכנסת תציין את הדבר הזה ותזכיר את הדבר הזה. אני הייתי רוצה לבקש – אני רק לא רואה פה שר. איפה השר? יש לנו שר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש. השר עיסאווי פריג'. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. אז מה שאני הייתי רוצה לבקש – אני כבר אומרת לשר: זה דיון שאני הייתי רוצה לבקש שנחליט לקיים אותו כדיון במליאה, דיון מלא, אישי, שכלל חברי הכנסת יוכלו להתייחס לנושא הזה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – של הקשר של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש, קשר שלא נותק ולא יינתק לעולם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני מודה לגברת סטרוק על היוזמה שלה ועל כך שלמרות שהנשיאות דחתה את האפשרות שנעלה את זה כהצעה דחופה לסדר-היום, היא הובילה מהלך – והצטרפתי אליה – בוועדת הכנסת כדי שהיא תקבל את הערעור שלנו והנושא יידון היום, בשבוע שחל בו תשעה באב, אם אפשר לקרוא לזה כך, או בימים שבשבוע הזה. עם ישראל אבל על חורבן הבית – בית ראשון, בית שני – שחל בט' באב, וגם בימי השמחה, האבל הזה בליבנו. יש גם כאלה שלא מביאים לירושלים תזמורת חוץ מאשר בחג הסוכות. חתונות של ציבור חרדים, עם תוף מרקידים את הכלה בחתונה, אין אפילו תזמורת. מחוץ לירושלים זה משהו אחר. מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו – אנחנו באבל. ולכן טענו שיש מקום שבשבוע הזה, מה שרק לא יהיה – הדבר הזה חייב שיהיה, שייתנו לזה ביטוי, לאבל הזה. אני רוצה לומר כיהודי דתי שמתפלל שלוש פעמים ביום תפילת שמונה עשרה, אני רוצה לומר לכם מהן התפילות שאנחנו מזכירים בתפילת שמונה עשרה. אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא – עם כל מה שיש אנחנו מתפללים, כי אנחנו יודעים שהגאולה האמיתית תבוא רק כשהמשיח יבוא – ואנחנו מתפללים כל יום שלוש פעמים: "תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות ארץ". אנחנו מתפללים גם לקדוש ברוך הוא: "השיבה שופטינו כבראשונה" – מה שיש היום ודאי שלא על דעתנו, לא אוהבים את זה; תחזיר לנו כמו שהיה בראשונה – "ויועצינו כבתחילה. והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה ה' מהרה לבדך, בחסד וברחמים, וצדקנו בצדק ובמשפט". אנחנו מתפללים כל יום בתפילת שמונה עשרה: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", כי אנחנו מקווים שתביא לנו את הישועה. מצפים לישועה. אנחנו מתפללים: "והשב את עבודה לדביר ביתך", לבית המקדש. ביום תשעה באב אנחנו מתפללים בתפילת שמונה עשרה במנחה תפילה מיוחדת: "נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה, האבלה מבלי בניה והחרבה ממעונותיה והבזויה מכבודה והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וירשוה עובדי זרים ויטילו את עמך ישראל לחרב ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון במר תבכה וירושלים תיתן קולה. ליבי ליבי על חלליהם, מעיי מעיי על חלליהם. כי אתה ה' באש הִצַּתָּהּ" – את בית המקדש – "ובאש אתה עתיד לבנותה". עם התפילה הזו שאנחנו כל יום מתפללים ומייחלים לביאת המשיח ושבמהרה ייבנה בית המקדש, אני רוצה רק לומר – לא יודע אם זה מקובל על האחרים בסיעות הדתיות והחרדיות – שלנו לפי ההלכה אסור לעלות להר הבית. יש כאלה שאומרים שיש להם היתר. אני לא יודע מהו ההיתר. אנחנו לא עולים להר הבית, כי אנחנו מקווים שהמשיח יבוא במהרה. ביום תשעה באב אנחנו אומרים את התפילה הארוכה הזו כי אנחנו לא מפסיקים להתאבל על חורבן הבית ומקווים מאוד שבמהרה בימינו ייבנה ומשיח צדקנו יבוא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת השר מתן כהנא – אינו נוכח. הממשלה רשאית להגיב והיא לא מגיבה. עכשיו אנחנו נצביע על – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, אני ביקשתי להתייחס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סיכמתי איתך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, ביקשת. אוקיי, בבקשה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל אם אין תשובה אז אין דעה נוספת. זה התקנון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> התקנון אומר שרק אם הציעו הצעה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואם הממשלה לא רוצה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש תגובה לממשלה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אין תגובה, אבל אנחנו מתנגדים להצעה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אתם מתנגדים. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> באמת אתם מתנגדים? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן. נלך לוועדה, לטיפול בוועדה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתם מתנגדים, עיסאווי? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ההצעה לסדר-היום עוברת לדיון בוועדה. למה צריך מליאה? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אז הממשלה מתנגדת שיהיה דיון במליאה על הקשר של עם ישראל לירושלים ובית המקדש? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> תקנון הכנסת אומר שאם אין שר, אדוני היושב-ראש, מצביעים ואין דעה נוספת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו קודם כול מצביעים. אנחנו מצביעים על בקשת חברת הכנסת אורית סטרוק – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני חושב שההתנגדות היא בכלל שבית המקדש יהיה בירושלים. הם מעדיפים את זה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למה אתה לוקח את זה למקומות לא נכונים? << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברים, בשם הממשלה אנחנו מציעים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – להעביר את ההצעה לדיון בוועדות, ואני מבקש להצביע על כך. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מבקש להתייחס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בבקשה. חבר הכנסת קריב, דקה אחת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גם על בית המקדש אי-אפשר להגיע להסכמה? גם בזה שואלים – – – עד כדי כך ירדתם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תגיד, מה – – – מה קרה לך? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ראשית, חברת הכנסת סטרוק, את טועה בעניין התקנון. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני טועה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא אמרתי אף מילה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אמרת שהשר – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא קשור לתקנון, יש רפורמה בתקנון. אנחנו רפורמים בתקנון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אפשר להושיב את חבר הכנסת אשר? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. חברת הכנסת סטרוק, חשוב לי שתשמעי את הדברים רגע. כפי שאת תמיד מבקשת שישמעו את הדברים, אז אתמול תמכתי בוועדת הכנסת בבקשה. בבקשה. אז אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בשעה זו שבה אנו דנים בהצעה דחופה לסדר-היום שהוגשה על ידי מפלגת הציונות הדתית בעניין תשעה באב, עשרות צעירים וצעירות המונהגים על ידי רבנים בכירים המזוהים עם מפלגת הציונות הדתית נמצאים ברחבת התפילה השוויונית הזמנית והרעועה בקשת רובינזון. המעשה הראשון שעשו עם הגעתם למקום הערב היה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבין שהם לא יודעים – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ששש. שב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דקה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שב, שב, שב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שב, שב בשקט. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, תנו לו להשלים, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הביזיון הוא – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שב בשקט. הצעקות שלך – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> חסר – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הצעקות שלך לא מעניינות אותנו. תשב, תשב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין לו בושה, לזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תשב, אדם אלים שכמותך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין לו בושה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדם אלים וצבוע. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא שואלים אתכם ולא מתעניינים בכם. שבו. ואדוני היושב-ראש, אנא הגן על זכותי לדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חברי הכנסת, תנו לו להשלים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, נתתי לך דקה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה לא יכול להיות נאום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה, זה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא יכול להיות נאום. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני. אני דיברתי בדיוק 20 שניות עד שהתחילו להפריע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תגן על זכותי לדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תשלים את המשפט, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא משפט, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אנחנו לא יכולים עכשיו לתת לך חמש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אחרי שפעם אחרי פעם בערב הזה אפשרת לאנשים לדבר מעבר לזמן, אני לא הצלחתי להוציא פה משפט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כל הדברים הם דקה, אז אנא השתק את חברי הכנסת המפריעים או הוצא אותם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה תנו לו להשלים, ואז נוכל לעבור להצבעה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני עומד על זכותי לסיים את דבריי. תוציא אותם מהאולם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני, רק שנייה. אנחנו מבקשים הצבעה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבקש להשלים את דבריי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני יכול לענות כשר. אני מבקש לענות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני יכול להמשיך ולסיים את דבריי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, תשלים את הדברים שלך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. המעשה הראשון שעשו עם הגעתם למקום היה הקמת מחיצה לכל אורך הרחבה כדי לסמל שאין מקום לתפילה של ציבור רפורמי או קונסרבטיבי למרגלות הכותל. רבני החבורה הזאת, שחלקם מקבלים שכר מקופת הציבור, מבקשים להגיע לכדי עימות וחיכוך דווקא בימים האלה. הם בוחרים במודע בדרכם של קנאי ירושלים – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולא בדרכו של רבן יוחנן בן זכאי. הלילה הזה אני קורא לך, חברת הכנסת סטרוק, שיזמת את הדיון, לצאת מהמליאה ולהרים טלפון לאותם רבנים ולבקש מהם לסגת מרחבת התפילה השוויונית – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולהנחיל בכך לתלמידיהם את הלקחים המרכזיים העולים מחורבנה של ירושלים – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת, תודה לך. תודה לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אחרת, נאמר עליכם את מה שאנחנו אומרים בקינה הראשונה: "כי שנאת חינם רדפנו, אוי מה היה לנו". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה לך. תודה לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והצעקות שלכם לא מזיזות לנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא מזיזות לנו הצעקות שלכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, מאיר פרוש, תודה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר עיסאווי פריג', בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תצעק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> חברים, חברים, חברים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – חברים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – צעקנים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת יעקב אשר – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שילך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת מאיר פרוש, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה פרצופם של תלמידי חכמים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, חבר הכנסת פרוש, תקשיב. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שילך מפה, זה הכול. באמת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כאן עלתה הצעה לסדר – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> המליאה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש, אני מבקש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לא – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש, עלתה כאן הצעה לסדר-היום. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מה העניין. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, ההצעות לסדר-היום מאושרות ומועלות – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תעזוב אותי מהשיח המיותר. אתה חוזר על זה כמו חברת טמבור, אתה מורח. תלמד להקשיב. תלמד להקשיב. אתה חוזר על אותן טענות כל הזמן, טענות לשווא. חברים, אנחנו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר, חברים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, תנו לו להשלים, בבקשה. תנו לו להשלים, בבקשה. תנו לו להשלים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, הצעות לסדר-היום שעולות במליאה, צריך לקיים עליהן דיון מעמיק, מקצועי ולעניין – שאנשים יוזמנו, נשמע את דעתם והדברים יקבלו התייחסות נאותה. לשם כך אני פונה לחברת הכנסת סטרוק שנעביר את המשך הדיון בהצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא משנה. זה לא – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – תמשיך לדבר, תמשיך לדבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני פונה לחברת הכנסת – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> הקואליציה מגייסת אנשים לדיון בממשלה? פנטסטי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אורית סטרוק, אנחנו רוצים לקיים דיון ענייני בוועדה בהצעה לסדר-היום. אני מבקש ממך, בואו נעשה את זה בהסכמה, נעביר את המשך הדיון לוועדה כדי שזה יקבל התייחסות אמיתית, נכונה ומקצועית. למה לעשות כל מיני מחטפים ודברים שהם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בשביל מה? את רוצה סתם דיון? את רוצה לקיים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – נעשה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, את רוצה לקיים דיון סרק רק בשביל אצבע בעין לקואליציה? בשביל מה? את תקיימי דיון, תצביעי על כך שיתקיים דיון במליאה – מה יצא לך? מה יצא לך? ישבו שלושה, ארבעה אנשים ויקשיבו לטלוויזיה? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אין לך טענות ומענות? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> רוצים לקיים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא? למה לא? לא הבנתי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – אענה לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. רוצים לקיים דיון ענייני, ולשם כך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי – – – לא מתאים לך. לא מתאים לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא. חברת הכנסת סטרוק. עזוב, אני לא נכנס – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, אנחנו עכשיו לפני תשעה באב. רוצים לעשות יום – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. אני רוצה. זה דיון חשוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. במליאה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. זה דיון חשוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא רוצים – – – ועדה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> נקיים את זה בוועדה. מזמינים אנשים. אני לא מבין – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זכותך. גם את הזכות הזאת את רוצה לקחת ממני? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> עיסאווי, עיסאווי – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא משנה. אני חושב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה דיון במליאה עכשיו. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> יש לך זכות לשאול שמונה פעמים את אותה שאלה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. אם צריך, אני אשאל עשר פעמים. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> עיסאווי, אני מכירה אותך בתור בחור ישר. בוא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מבקש ממך, אני מבקש ממך, יש כללים פרלמנטריים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התשובה היא לא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יש הצעות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> התשובה היא לא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא יפה. אתה הספקת לחשוב על זה? אתה עונה לפני שאתה שומע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני חושב – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הספקת לחשוב? נו, באמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, תביא את האנשים. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> די, מה זה – – – עיסאווי, שאלת – הבנו את השאלה – – – קדימה, תתקדם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תביאו את האנשים שיצביעו נגד דיון על הר הבית. תביא את אורבך. תביא את אורבך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה, חבר הכנסת אמסלם, היית במעמד הזה, היית במעמד הזה וענית – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תביא את כהנא ואת אורבך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – על הצעות לסדר-היום. יש כללים פרלמנטריים שהצעות לסדר-היום מעבירים להמשך דיון בוועדות. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – רוצה מליאה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה רוצה מחטפים? ואללה, אנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, לא הבנתי. עשיתם דיונים במליאה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חלאס, חלאס. יש אתיקה פרלמנטרית. אני מבקש מכם, בואו נכבד את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הצעה לסדר-היום בתקנון זה דיון במליאה. זה מליאה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אדוני השר, אומנם יש לך דעה בנושא הזה, אבל לפי תקנון הכנסת זכותם – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה, חבר הכנסת ינון אזולאי, תן לי להסביר קצת. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק, תני לי להסביר. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> מה להסביר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זכותם לבקש לעשות הכללה ולדון בהצעה לסדר-היום במליאה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא חולק על זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל מי שמחליט זה לא הממשלה, מי שמחליט זה מליאת הכנסת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> את זה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולכן אנחנו קודם כול נעשה הצבעה במליאת הכנסת על הדרישה של חברת הכנסת אורית סטרוק. אם הדרישה הזאת מתקבלת, אז כן מכלילים את זה בסדר-היום של המליאה, ואם לא – אנחנו נעשה הצבעה אחרת – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> על הוועדה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – על הוועדה. בסדר? זה ההליך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כבוד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מסכמים את הכללים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לרדת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> למה? לא, לא. תגיד, אנחנו חברים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך שולחים אותך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תשמע, חבר הכנסת אשר, אנחנו חברים באחת הפינות כאן בכנסת, וזה לא הזמן להגיד איפה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בשם החברות הזאת, תקשיב לי. לא טוב לך להקשיב לי? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תקנון. מה לעשות? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אין בעיה. אני מכיר את הסעיף בתקנון. להגיד לכם שאני לא מכיר? אני מכיר. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אז למה אתה מתעלם ממנו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת בן צור, אני לא מתעלם. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> תרד, תרד, תרד, בושה. תרד מפה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – הצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. אתה לא יכול להגיד לשר לרדת מהדוכן. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> שירד. מי הוא? הוא נגד – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים, אנחנו פועלים לפי התקנון. בבקשה, בואו נירגע. בואו, תירגעו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם פוגעים בדמוקרטיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, אנחנו בשעה מאוחרת. אני חייב לברך את כל הח"כים שנמצאים במליאה בשעה זו. מי שצופה בנו ומי שמקשיב לנו רואה כמה נציגיו עובדים ועמלים קשה עד השעות הקטנות של הלילה – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> עיסאווי, אתה לא הולך הביתה, אתה נשאר כאן – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – דנים בסוגיות חשובות. אני מבקש לכבד את הציבור שצופה בנו ושמצפה מאיתנו – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה נשאר כאן – – – אין בית – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת בן גביר, הקימו אותך? לך תנוח, לך תנוח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אני מבין שאתם – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> מה אכפת לכם, הם מביאים אנשים למלון – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, מה זה קשור למלון? על מה את מדברת? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> בקשה, בקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הבריאות, הבריאות – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> טה טה טה, טה טה טה. בושה. רד, רד, רד מפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת מאיר פרוש, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אדם רע. רד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> צא מן האולם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא מבין אתכם. אני לא מבין למה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> צא מהאולם, אני מתנצל. אי-אפשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תדבר. עיסאווי, תדבר עד – – – יגיע. שיצביע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני כבר קראתי אותך פעם ראשונה. חברת הכנסת אורית סטרוק, שבי במקומך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לא רוצה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לא רוצה לשמוע אותך – – – אדם רע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש, קראתי אותך לסדר פעם שלישית, נא לצאת מהאולם. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רוצים לעשות רפורמה בחוקים, גם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> עיסאווי, אתה לא הולך הביתה. אתה נשאר כאן, אנחנו משאירים אותך . << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש, זה לא ראוי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה לא מתאים לך. זה לא מתאים לך. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לך זה לא מתאים, אתה שר לא יהודי, רד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש, זה לא מתאים לך. אתה חבר כנסת מכובד. (חבר הכנסת מאיר פרוש יוצא מן האולם.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תפסיקו לחזור על המנטרה הזאת. זאת מנטרה זולה, ריקה מתוכן. אף אחד לא משתמש באף אחד. אני השר התורן, אני נמצא כאן, אני עונה בשם הממשלה. אוי ואבוי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה שר תורן, אתה נשאר כאן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מחכים לאורבך. אורבך הגיע עכשיו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, בואו נתייחס – זה בית הנבחרים, ואנחנו אמורים להיות הראי והדוגמה לאזרחי המדינה, אז בואו נעשה את זה בצורה מכובדת. בואו נעשה את זה בצורה מכובדת וראויה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אורבך הגיע. אורבך הגיע, והוא בא להצביע נגד הכשרות היהודית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני שוב פונה לחברת הכנסת סטרוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת עידית, את יכולה לבוא לפה? בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ההצעה לסדר-היום חשובה וראויה לדיון מעמיק. אני מבקש ממך שנעשה את זה בהסכמה ונעביר את זה להמשך דיון בוועדה, פשוט מאוד. אני, מטעמי כבוד, לא צריך לעצור במחטפים וגנבות: ואללה, אנחנו נמצאים – בואו נביך את הממשלה ונעסיק אותה עד הבוקר. חברים, זה לא הגון, זה לא פייר. זאת לא הפוליטיקה הנכונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מצטערים שאנחנו – – – עיסאווי, אנחנו מצטערים שאנחנו – – – בכנסת. סליחה שעיכבנו אתכם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא רצה להיות בבית, עיסאווי. דודי, הוא רצה להיות בבית. אין בית היום. אתה כאן נשאר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – להצביע, נגד הכשרות – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז חבל שהקימו אותך משינה. חבל. חברים, חבריי – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שלא יהיה דיון על ירושלים. תראו מה אתם עושים לממשלה. שלא יהיה דיון על ירושלים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבריי, יש סדר, יש תקנון, יש הצעות לסדר-היום שנשיאות הכנסת מאשרת כדי לקיים דיון בהן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סילמן ואורבך, בואו תצביעו – – – הר הבית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אם אתם מנצלים את ההצעות לסדר-היום בשביל לעשות פיליבסטר – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מתנצלים על המחשבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מתנצלים על זה שאנחנו עובדים לפי התקנון. אנחנו מצטערים, עיסאווי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתם, אזרחי מדינת ישראל בחרו בכם בכדי לבזות אותם? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בירושלים. בחרו בנו לדון על ירושלים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. תמשיכו בוועדה, אין לי בעיה. תמשיכו לדון בוועדה. שם יש לכם את כל האפשרות להביא את כל הדעות והדעתנים. נשמע אותם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להביא לפה את כל הדעות. אבל לא הבנתי, זה לפי התקנון? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה לפי התקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה הבעיה? לא הבנתי מה הבעיה. רוצים לעשות דיון פה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מה הבעיה? אני אומר לכם: לממשלה יש עמדה אחרת, ואתם לא יכולים, לא יכולים, לא יכולים לנצל מצב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת לא יכולים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. אנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה לא יכולים? אני רוצה להבין. אתה לא מרשה לנו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אתה היית שר שמשיב כאן שנים על גבי שנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. נו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> היו מקרים של הצעות לסדר-היום שנתקבלה בהם החלטה לקיים דיון במליאה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא, לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי. אתה לא היית פה. אתה לא היית פה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. ברובם הדברים מתקיימים בוועדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא היית פה – – – בדיונים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אבל אתם לא עוסקים בפוליטיקה. אתם עוסקים באיך להביך את הממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם זה נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה מה שחשוב לכם. אתם לא ענייניים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, התפקיד שלנו זה לא להביך את הממשלה? לא הבנתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתם, לא חשובה לכם ההצעה לסדר-היום ולא חשוב לכם הדיון כאן, אלא איך להכניס ואיך להביך את הממשלה. זה מה שמעניין אתכם. זה מה שמעניין אתכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בשל כך אני – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מנסה לשכנע אותם לא. אני מנסה לשכנע. אני חושב שזה לא פייר, זה לא הגון מה שאתם עושים. זה לא פייר מה שאתם עושים. כן, זה לא פייר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, לממשלה אין זכות – – – לא הגון. אתם – – – לא הגון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברי הכנסת, חבריי היקרים, אני לא סתם עומד כאן וממשיך לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תמשיך לדבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אמשיך לדבר, כי אני חושב – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – ואני משוכנע שאתם מזיקים, מזיקים בדרישתכם להתעקש על דיון במליאה. בואו נעשה את זה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> בושה וחרפה. בושה וחרפה. אתם לא רוצים להזכיר את ירושלים במליאה, זה הסיפור כאן. זה הסיפור כאן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה מדבר על בושה וחרפה? בושה וחרפה – אתם גנבים בלילה. גנבים בלילה. כשאתם באים ב-01:00 לבקש – ואללה, אין מספיק חברי כנסת מהקואליציה, אז בואו נגנוב להם, בואו נביך אותם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה להביך אותם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בואו נגנוב מהם, בואו נביך אותם – זה מה שאתם רוצים. אתם לא ענייניים. אתם לא רוצים דיון ענייני. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתם כמו גנבים בלילה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> עיסאווי, למה אתה אומר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זאת לא הפוליטיקה הנכונה. זה מה שאתם מחפשים, ואני מסביר לכם, אני מסביר לכם שאתם טועים, אתם לא קולעים למטרה. אתם לא קולעים למטרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה תישאר כאן – – – נדבר על ירושלים והר הבית – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי, מה, אתה בזמן מנוחה. למה החברים מטרידים אותך בשעה כזאת? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני יכול לשאול שאלה. זה הצעה לסדר-היום, מה מנוחה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה לא יפה. אנחנו ביקשנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה לא יפה? הצעה לסדר-היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברת הכנסת סטרוק, שנלך בהסכמה, שיהיה בוועדה. זה העניין. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אם היה לכם ניסיון הייתם מבינים שדיון במליאה זה תלוי ביושב-ראש, זה לא היה מתקיים בכלל. אז מה אתם – מהומה על לא מאומה. איפה הניסיון? חוסר ניסיון ופחד שלכם. אני לא מבין אתכם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, זה לא עניין של פחד. אנחנו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התקנון אומר, התקנון אומר – תסתכל: מליאה. זה התקנון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התקנון אומר מליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים לעשות דיון היום. מתי נעשה בוועדה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, יקומו, יקומו, יקומו – בעיקרון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא אנשים דתיים, זה לא אנשים דתיים. תשעה באב – – – זה גיהינום, זה גיהינום. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתם, מה שחשוב לכם – – – חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה יכול לחזור למקומך? חברי הכנסת ינון אזולאי וטופורובסקי. לא, זה לא ראוי מה שאתם עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת ינון אזולאי, תקשיב לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נירגע, חברים. בואו נירגע. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בסדר, אני רוצה לשכנע את חברת הכנסת סטרוק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> בסדר, אז תן לי לענות לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בסדר, כשאני אסיים לדבר, אני אתן לך לענות לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עיסאווי, זה יום שחור לדמוקרטיה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה יום שחור, איך שאתם חושבים לנהל את זה, כי הצעות לסדר-היום מתנהלות ונמשך הדיון בהן בוועדות. אתם ראיתם מצב נתון והתחלתם לעסוק בפוליטיקה שאין לה מקום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בשל כך, חברים, אני קורא לכם – חבר הכנסת אמסלם, מה אנחנו צריכים את זה? יש לנו בסדר-יום עוד הרבה דברים, חוקים וזה – נמשיך לדבר עליהם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקשיב. אנחנו רוצים לעשות דיון לפני תשעה באב. הרי תשעה באב זה במוצאי שבת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יום ראשון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יום ראשון הצום, הצום מתחיל במוצאי שבת. אתה מתקן אותי? עכשיו, אנחנו רוצים לעשות את הדיון לפני שבת, אז מתי אתה רוצה שנעשה את זה? הוא עוד מעט יפטר אותך מהממשלה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, אני מסיים. אני קורא לכם שוב: בואו נעשה את זה בהסכמה, לוועדה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בושה, אתם פשוט בושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אם לא – אנחנו נצביע נגד, נגד, ונפיל את הצעת החוק. חברת הכנסת סטרוק, לפני שאני מסיים ויורד – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא מעניין אתכם שום דבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – בואי נעשה את זה בהסכמה לוועדה, אחרת נאלץ להצביע נגד. חבל, חבל. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה רוצה להסיר את זה מסדר-היום. הצבעה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבל, חבל, חבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש בקשה להצבעה שמית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אם כך, חברים, בשם הממשלה, אני מבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום, וצר לי על כך, וזה באשמתכם. תודה לבועז. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – אתה יכול, אתה יכול, אבל עד יום שישי. רק ביום שישי חוזרים לכפר קאסם, לא לפני. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בועז, תודה לכם. זה המצב. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, הצעה לסדר-היום. מה קרה לכם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתם, מה קרה לכם אתם? מה קרה לכם אתם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת מאיר פרוש, לא ביקשת ולא הרשיתי שתחזור למליאה. אני מתנצל. הוא צריך לבקש ואז הוא יחזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא לא לא, הוא לא צריך לבקש שום דבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אורית – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, היא לא יכולה. היא לא יכולה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, בואו נירגע קצת. חבר הכנסת איתמר בן גביר, אתה יכול לחזור למקומך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אתם לא רוצים להגיע להסכמה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – לא חבל? לא חבל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, בואו נירגע קצת. אנחנו ממתינים למזכירת הכנסת. לא צריך הצבעה שמית? אוקיי. טוב, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. אנא, לשבת. מי שמעוניין להשתתף בהצבעה – לשבת במקומו. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא תשעה באב. אני רוצה להסביר: קודם כול אנחנו מצביעים על הדרישה של חברת הכנסת אורית סטרוק להעביר את זה להמשך דיון במליאת הכנסת. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> רגע, אני רוצה להגיע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה עמדת הממשלה, עיסאווי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה ברור, אבל מה אתם מבקשים בסוף, להסיר מסדר-היום? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> להסיר מסדר-היום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש עמדת ממשלה – אני הופך את זה לאי-אמון בממשלה. יש עמדת ממשלה, אז אני מבקש להצביע על אי-אמון בממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, יש את ירדנה פה. אתם לא יכולים לעשות משחקים. אז אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 13 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 11 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא ראוי, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת רם שפע, אתה לא תצביע. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד, אוקיי. חברת הכנסת לנדה ? נגד. לא, רם שפע – אני לא נותן לו את ההצבעה שלו. מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוציא את הפלט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, בסדר, אוקיי. תנו לי לנהל את הישיבה, השר עיסאווי פריג'. התוצאה היא 13 חברי כנסת בעד, 13 חברי כנסת נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, אני לא לקחתי את רם שפע, לא הסכמתי לו להצביע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אז מי כן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, תנו לי להסביר לכם. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי וחברת הכנסת לנדה וסרמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – קודם כול, אני מבקש לוודא שהיא לא נקלטה, ההצבעה. קודם כול תוודא את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, נוודא את זה. נוודא את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול תוודא את זה, תוציא את – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת לנדה, ההצבעה שלך לא נקלטה. אוקיי? בסדר, אנחנו בודקים את זה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אין לכם מה לעשות – – – אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, חברי הכנסת, אני קובע כי ההצעה לסדר-היום בנושא: תשעה באב – קשר בל יינתק של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש, הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1417; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 36; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט גלעד קריב. בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> ממשלת הגויים ניצחה. ממשלת הגויים ניצחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת מאיר פרוש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אתה – – – לזה? ממשלת הגויים ניצחה. ממשלת הגויים ניצחה – – – ממשלת הגויים ומנסור ניצחו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – את הדיון בהר בית. בושה. בושה וחרפה. << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> כויפרים. כויפרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> כויפרים. כויפרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש, כן. זה לא יכול להיות. בבקשה. מה קרה? בוא נירגע קצת. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני אומר לו ביידיש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. תודה לכם. תודה לכם. בבקשה, חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, קשה להתעלם ממה שאירע פה בפרק הזה של דיוני המליאה, ויש לטעמי קשר הדוק בין מה שראינו לבין הצעת החוק, ולכן אבקש לפתוח את הצגת החוק בהתייחסות למה שקרה כאן במליאה. אתמול נשיאות הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, מנהלי הסיעות, בבקשה לשמור על שקט. חבר הכנסת רם שפע, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתמול נשיאות הכנסת דחתה את בקשתה של חברת הכנסת אורית סטרוק להצעה דחופה לסדר-היום בנושא תשעה באב. באה חברת הכנסת סטרוק וערערה על החלטת הנשיאות בוועדת הכנסת, ואני הייתי בישיבה כנציג מפלגת העבודה. הישיבה התנהלה בראשותו של היושב-ראש הנכנס חבר הכנסת ניר אורבך. שם, בישיבה, דווקא מכיוון שמדובר בהצעה לסדר-היום לקראת תשעה באב, וברוח הימים האלה, שבהם המסורת שלנו מבקשת לעסוק באהבת חינם כתשובה לשנאת החינם שעל פי מסורת התלמוד הביאה לחורבן הבית, האזנו בקשב לדבריה של חברת הכנסת סטרוק, שביקשה שנגיע להסכמה על קיום הדיון הזה כדי שימי בין המצרים והשבוע שלפני תשעה באב לא יעברו – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חס וחלילה, לא נגדך, אורית. אורית, תקשיבי לדברים. לא נגדך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – באתי להקשיב, ואז אני גם אענה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. אני חושב שעל פי התקנון יש לך – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא – – – בסוף אני אענה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> זה הכול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הייתי שמח שהיית מגינה גם למול חברי הכנסת האחרים מן האופוזיציה למשל על זכותי לדבר. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – שאני לא יודעת לצעוק, נכון – – – לצעוק כמו שצועקים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר גמור. לא ראיתי שנחלצת להגן על זכותי לדבר כפי שאת מאוד נרעשת מזכותך, אבל בסדר. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – קודם, כשעיסאווי דיבר – – – כי אני לא יודעת לצעוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר גמור. באה חברת הכנסת סטרוק וביקשה שנאשר בכל אופן את ההצעה הדחופה לסדר-היום ונקבל את הערעור שלה על החלטת הנשיאות, כדי שלא יהיה מצב שבו בשבוע שלפני תשעה באב, הבית הזה לא ישים על סדר-יומו את הימים המיוחדים של הלוח העברי ואת הלקחים שאנחנו כולנו צריכים ללמוד מסיפורי החורבן. ההבנה הייתה שמטרתה של חברת הכנסת סטרוק היא להנהיג נוהג בבית הזה, שכשם שאנחנו מציינים ימים רבים שקשורים להיסטוריה של העם היהודי וגם של מדינת ישראל, ייוסד בבית הזה מנהג שלקראת תשעה באב יצוין היום הזה גם כאן, במליאה. זו בקשה ראויה, וההבנה הייתה שהדברים יעלו כהצעה דחופה לסדר-היום, ומטבע הדברים, אם המטרה היא לייסד התייחסות קבועה בכנסת לימים האלה, הדרך הנכונה לעשות זאת היא להעביר את הדיון למשל לוועדת הכנסת, והיא תקבע איזשהו נוהג שנוהג פה, כפי שאנחנו מציינים כאן אין-ספור ימים אחרים. זאת הייתה ההבנה שלנו, נציגי הקואליציה, ותמכנו פה אחד, פה אחד, בבקשת הערעור, ועוד ציינו כולנו כמה טוב שההחלטה הראשונה של ועדת הכנסת בכהונתה הנוכחית וההחלטה הראשונה של יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת ניר אורבך זו החלטה שמתקבלת בקונסנזוס, שבה הקואליציה נעתרת לבקשה של האופוזיציה. עכשיו, אני לא מתייחס לכוונותיה של חברת הכנסת סטרוק. יכול להיות שהיא כיוונה לדבר אחד ואנחנו הבנו דבר שני. הרי הכול היה יכול להיפתר בשיג ושיח בשולי המליאה כאן אלמלא קבוצה של חברי כנסת – לא חברי וחברות כנסת, קבוצה של חברי כנסת מתוך האופוזיציה; לא כולם, ובוודאי גם לא מגישת ההצעה הדחופה לסדר-היום, אבל קבוצה אחרת של חברי כנסת הפכה דיון פשוט שהתחיל מקונסנזוס והבנה למחזה אימים של שנאת חינם. ואם זאת כבודה של העיר ירושלים, ואם זה הלקח שאנחנו צריכים לאמץ בימי בין המצרים, אנה אנחנו באים? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל למה לא לתת לדבר במליאה? מה קרה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בן גביר, הכול היה יכול לבוא על מקומו בשלום אם הייתה מתנהלת כאן שיחה שקטה בין יוזמת הצעה הדחופה לסדר-היום לבין – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, שנייה. – – לבין יושבת-ראש הקואליציה או נציג הממשלה. הכול היה יכול להיפתר, ואין לי תלונה וחצי תלונה כלפי חברת הכנסת אורית סטרוק. אמרתי, יכול להיות שהיא כיוונה לדבר אחד ואנחנו בוועדת הכנסת הבנו דבר שני, והיינו מגיעים לעמק השווה. אבל על הדיון בהצעה הדחופה לסדר-היום השתלטה חבורה שמה שעניין אותה זה לא כבודה של ירושלים ולא כבודה של חבר הכנסת סטרוק כמגישת ההצעה הדחופה לסדר-היום. ראינו פה את מחזה האימים של חבר כנסת שהוא אחד מוותיקי הבית הזה, אדם שמוצג בציבור כתלמיד חכם, שרץ כאחוז אמוק לקדמת הדוכן ומאיים בידיו על שר בממשלת ישראל, ולאחר מכן קורא לעברו קריאות גנאי. זה הדיון שצריך להתנהל סביב תשעה באב? זה הדיון שצריך להתנהל סביב כבודה של ירושלים? חבל מאוד שלכך הגיעו הדברים. זאת לא הייתה רוח הדברים ואווירת הדיון בוועדת הכנסת, ואת האשם יש לתלות בחבורה אחת שניצלה כאן הזדמנות. ואני אומר, לצערי, הדבר התחיל ברגע שאני ניסיתי לנאום בסוגיה דקה אחת. לא בכדי החבורה הזאת לא נמצאת כאן כשאני מציג הצעת חוק שעוסקת בבתי הדין הרבניים, וחברי הכנסת החרדים יודעים שאני הבאתי את הנוסח שבסופו של דבר הגן על זכותם להיבחר לוועדה, ויעידו על כך חברי הכנסת החרדים שטרחו להיות בדיון. אז הם לא נמצאים כאן בשעה שמציגים הצעת חוק בנושא בתי הדין הרבניים, אבל זה לא יפריע להם בעוד רגע להיכנס, להיכנס לכאן – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אמרתי לך, הצעקות שלך עוברות לי ליד האוזן. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא רפורמי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אל תפריע. אל תפריע. תשב ואל תפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יושב-ראש הכנסת. מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אומר מה שאני רוצה כשאני על הדוכן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא הילדים שלך. יש פה קריאות ביניים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה בטח לא הילד שלי. אם היית הילד שלי הייתי שוטף את הפה שלך באקונומיקה ובסבון – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה השתלטת פה על הכנסת. אתמול באת – אתה כבר אומר לנו מה לעשות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אם היית הילד שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט, שקט – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אקונומיקה? לבן שלך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לקואליציה הזאת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן. שמעתי אותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אומר את מה שאני רוצה, ואני לא אקבל ממך הערות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגידו לו מה לעשות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה עומד בדוכן הזה ומחלל אותו בשיח השנאה שלך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא – – – שלך – – – ותראה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ואני, להבדיל אולי מאחרים, לא מתרגש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – מהצעקות שלך, משיח השנאה שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא חשוב. תתבייש. תתבייש לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא שמעתי נאום אחד שלך פה מאז כינון הכנסת שלא היה ספוג בשנאת חינם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> היחיד שצריך להתבייש זה אתה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עוקר את היסודות של היהדות. תתבייש לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כל הדברים שלך מעל הבמה הזאת, אין בהם דבר וחצי דבר מלבד שנאת חינם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תגמור את דברי ההבל שלך ותרד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני לא שואל אותך מה לומר מעל הדוכן. אתה עולה לכאן ופעם אחר פעם מסית, מדיח, מחולל שנאה. דבריך הם ההפך מן הלקח – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מציע, גם אתה אל תיתן לי הערות והצעות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שקט. מה אתה נותן עכשיו מוסר – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני לא שואל אותך – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ולא שואל אותך מה אומר מעל הדוכן הזה, כשם שאתה, אין לך שום בעיה לנצל את הדוכן הזה כדי להפיץ שנאה. אז אני אומר שחבל שדיון שיכול היה להיות סביב יכולתה של העיר ירושלים להיות סמל – כן, של אחדות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ושל שלום, הדיון הזה, כל-כולו היה חילול כבודה של עיר הבירה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מבחינתך, אתה באת – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עכשיו, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי מבחינתכם זה בית מטבחיים, פרימיטיבי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אני מתכבד להביא בפני הכנסת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה לך ולכותל? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א–2021. ההצעה הזאת היא הצעת חוק ממשלתית שמבקשת לערוך שינוי בהרכב הוועדה לבחירת דיינים. בדומה להרכב של הוועדה לבחירת שופטים, גם הרכבה של הוועדה לבחירת דיינים מביא לידי ביטוי את קולן של שלוש קבוצות שונות: הקול של הרשות השופטת, שאליה מתמנה בעל משרה שיפוטית – שופטים, דיינים או קאדים; הקול של נבחרי הציבור – שרים וחברי כנסת; הקול של נציגי הפרקטיקה המקצועית שמופיעה בפני בעל המשרה השיפוטית ואשר אמונה על ייצוג האזרח והאזרחית, ובמקרה של בתי הדין הרבניים, הן עורכי ועורכות הדין והן הטוענים והטוענות הרבניים. הצעת החוק מבקשת לערוך שני תיקונים בכל הנוגע להרכבה של הוועדה לבחירת דיינים: הראשון – הגדלת המשקל היחסי של נבחרי הציבור באמצעות הגדלת ייצוגה של הממשלה משניים לשלושה שרים. לצעד זה שתי הצדקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה, היושב-ראש, בגלל שאלקין רוצה, אתם משנים חוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תבין, כל המאכערים האלה – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כל המאכארים, אין ספק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – משנים כל דבר שהיה 72 שנה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כל המאכערים האלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? אתה מבין את המאכערים האלה, מה הם עושים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא התקרבו לקרסולי העסקנות והמאכעריות שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין מה הם עושים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לצעד זה שתי הצדקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין מה הוא עושה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ראשית, בוועדה – – – של עולם הדיינות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אם היו רוצים עוד ארבעה, היו עושים ארבעה שרים – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שני הרבנים הראשיים ושני דיינים מבית הדין הגדול – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – זה בדיוק כמו העובדים הזרים. בדיוק כמו 30 עובדים זרים שהבאתם לפה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – על פי הכלל – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שלנבחרי הציבור הייצוג הגדול ביותר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם הורסים את כל הכנסת, מהיסוד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – או רוב בקרב חברי הוועדה. כשם שבוועדה למינוי שופטים יש לנו שלושה נציגים של בית המשפט העליון וארבעה נציגים של הדרג הפוליטי הנבחר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טוב שאתה אומר "שיש לנו", שבית המשפט העליון הוא שלכם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – כך מן הראוי שיהיה גם בוועדה למינוי דיינים. ומכיוון שבוועדה הזאת ישנם ארבעה נציגים של עולם הדיינות – כפי שאמרתי, שני הרבנים הראשיים ושני הדיינים הנוספים מבית הדין הגדול – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אתם רוצים להפוך אותם למיעוט, אה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – יש להעלות את ייצוג נבחרי הציבור בקול נוסף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם הרי רוצים להפוך אותם למיעוט, בגלל זה אתם מגדילים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההצדקה השנייה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, את הרפורמים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההצדקה השנייה נעוצה בעובדה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שבתי הדין הרבניים קשורים בקשר של ממש הן לשר המשפטים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – למה לא נעלה בוועדה למינוי שופטים גם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עזוב, זה מוזיקה לאוזן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. אז זה לא מפריע לו. מה אכפת לך? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – הן לשר המשפטים והן לשר לשירותי דת, ומן הראוי להעניק לשניהם ייצוג בוועדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מן הראוי – לא ראוי. תבין, הם הורסים את כל הכנסת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> התיקון השני נוגע לייצוג המינימלי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תבין טוב מה הם עושים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – של נשים בוועדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מעניין אותם כלום, למה אלקין רוצה להיות חבר בוועדה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> במסגרת התיקון מוצע להגדיל את ייצוג – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? אתה לא רוצה להיות חבר בוועדה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – הנשים המינימלי בוועדה מארבע לחמש נשים לכל הפחות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אתה לא רוצה להיות חבר בוועדה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז הם יצרפו אותך, אז יהיו ארבע. מה קרה לך? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וזאת באמצעות הגדלת ייצוגן של הטוענות הרבניות בוועדה מטוענת אחת לשתי טוענות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יצא גם עוד שר – בנט – יהיה חמש. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וכך יישמר ייצוגן המינימלי היחסי של נשים בוועדה, תוך השוואת מספר הנציגים של עורכי הדין למספר הנציגים של מקצוע הטיעון הרבני. בהקשר זה חשוב להזכיר כי לייצוג מגדרי הולם יש חשיבות בכל פורום שלטוני, אך בוועדה למינוי דיינים חשיבותו כפולה ומכופלת לאור העובדה שכיום תפקיד הדיינות חסום בפני נשים, למרות שבעולם היהודי ישנן תלמידות חכמים ונשות הלכה של ממש. בעקבות תיקונים אלו בהרכב הוועדה, מוצע לערוך גם תיקוני התאמה הנגזרים מהגדלת הרכב הוועדה מ-11 ל-13 חברים: הגדלה יחסית של הרוב המיוחס הנדרש למינוי דיין לבית הדין הרבני הגדול, הגדלת הקוורום הנדרש לצורך כינוס הוועדה והגדלה יחסית של הרוב המיוחס הנדרש לצורך השעיה או הדחה של דיין, והכול תוך שמירה קפדנית על ההסדרים היחסיים בין הקבוצות השונות בוועדה כפי שקבועים כבר היום בחוק. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הייתם עושים את זה בוועדה למינוי שופטים – העולם היה רועד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כמו כן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מבלבל לנו במוח? תגיד אלקין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני לא שואל אותך מה לומר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד "חוק אלקין" במקום שתי דקות. אתה מברבר, מברבר, מברבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וכשאתה תעלה לעוד אחד מנאומי השנאה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, אתה רק מברבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – המתישים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רק מברבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – והמיותרים והמכוערים שלך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה רוצה להרוס את היהדות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אז תוכל לעמוד פה ולא נפריע לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הרי לא מתבייש. אתה רוצה להביא לנו את כל הרפורמים לפה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואז תעמוד כאן ומהפה שלך תצא שנאה כמו מתוך ביב שופכין של מילים, אבל רגע לפני שבת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז בוא תגיד לנו – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – תעלה צילום שלך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז בוא תגיד לנו. אז תגיד לנו, נו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אוחז בכלב או מבשל לקראת שבת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מפריע לך שאנחנו מבשלים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אחרי שבוע – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שלם שכולו שנאה והסתה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה שנאה? הרי אתם זורעים שנאה בעם ישראל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – והדבר המדהים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בכלל הורס את היהדות – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שהפצת שנאה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אתה הרי הורס את היהדות – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – כשהיית בקואליציה והיית שר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אתה וחבריך מהשמאל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – פעם אחת לא שמענו ממך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה וחבריך מהשמאל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – נאום אחד כאן כשר הסייבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> "יאללה" תאמר לתלמידים שלך, לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, זה לא ראוי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> "יאללה" תאמר לחברים שלך, שלא הולכים לעבוד ולשרת בצבא. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> "יאללה" תאמר להם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אדם נאור. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נאומי השנאה שלך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מפיץ הרבה טוב, אתה מפיץ הרבה טוב לעם ישראל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – תאמר אותם מכאן, ואנחנו נקדם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי זה אנחנו? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נקדם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הרפורמי? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אנחנו נקדם כאן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ומי? אתה והיושב-ראש? אתה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – מציאות הרבה יותר סובלנית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אני שואל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> היושב-ראש, שהמנהיג הנערץ שלך אירח אותו בבלפור – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ומי – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אבל ברגע שהוא לא הלך איתו אז פתאום נהפך לתומך טרור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא רצינו – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> האורח הכי פופולרי, הכי פופולרי בבלפור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא רצינו אותו, ואתה יודע את זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שב עם נאומי השנאה שלך, אנחנו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך עשית לי קודם? ככה עשית לי ביד. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אוהב העם – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כמו כן, כפי שאמרנו, בעקבות התיקונים הללו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> להרוס לנו את התפילה בבוקר – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – נשמרו ההסדרים היחסיים בין הקבוצות השונות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא בא בבוקר – – – הרפורמים – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – בוועדה שנמצאים בה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כדי להרוס גם את התפילה בבוקר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הצעת החוק כוללת גם הוראת מעבר שמסדירה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הכותל זה הוא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – את השינויים הנדרשים במעבר שבין ההסדר הקודם לבין ההסדר המוצע, בדגש על הליכי המינוי של הטוענות הרבניות בוועדה. חשוב לציין כי ההסדר המוצע הוא תוצאה של שינויים משמעותיים שערכה הוועדה בנוסח המקורי של הצעת החוק הממשלתית, שעורר, לדעת הוועדה והייעוץ המשפטי של הכנסת, קשיים של ממש. ההסדר המונח לפניכם מותיר על כנו את אופן בחירת נציגי הכנסת לוועדה כך שיאפשר לכל חבר כנסת וחברת כנסת להתמודד על מקום בוועדה החשובה, ובמקביל מתקן עיוותים בהרכב הוועדה הנוכחי. אני מבקש, כתמיד, להודות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה עיוותים? 72 שנה. תגידו שסידרתם לאלקין. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גם בזה אתה לא מבין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רציתם לגנוב את הכנסת. אמרו לכם שאי-אפשר – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גם בזה אתה לא מבין. לך תלמד את ההיסטוריה של הוועדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אז אתם בסוף מרחיבים. אתה לא מתבייש? הכול בגלל אלקין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אולי במקום לנאום נאומי שנאה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול בגלל אלקין. אתם הורסים את הכנסת, הכול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ולהצטלם עם הכלב לפני שבת, היית לומד משהו על תולדות החוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה וחרפה. אתה בושה וחרפה לעם ישראל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבקש, כתמיד, להודות לצוות הוועדה ולייעוץ המשפטי, לנציגי משרדי המשפטים והמשרד לשירותי דת, וכמובן לכל חברות וחברי הכנסת שנטלו חלק בדיון ובהצבעות. להצעות החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו נתחיל עם הדוברים המסתייגים, תחילה עם חבר הכנסת יעקב אשר. הסתייגות אחת – חמש דקות. בבקשה שב, השר עיסאווי פריג'. אנחנו רוצים להקשיב לחבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חמש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רוצה קודם כול לומר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לרב הרפורמי שאני שמח שהוא עוקב אחרי הבישולים שלנו לשבת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה לומר – ואני שואל אם שר הרווחה נמצא פה. עמד כאן אדם שמחשיב את עצמו נאור ואיש שעושה רפורמות ואמר לחבר הכנסת דודי אמסלם: אם אתה היית הבן שלי הייתי שוטף לך את הפה עם אקונומיקה. על דבר כזה צריך עובד סוציאלי שיבוא אליך הביתה לבדוק אם אתה שוטף לילדים שלך את הפה עם אקונומיקה. זה – דבר ראשון. דבר שני, אתה עומד פה עם חזות כזאת ומסביר את החוק הזה, שכל-כולו פוליטי. הזכרת את הקאדים – יש ועדה למינוי קאדים, נכון, אדוני היושב-ראש? אתה היית מסכים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נשנה גם את הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לו להשלים, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי, דודי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אל תדאג, זה רשום. אתה תזכור, אנחנו נשנה גם את הוועדה הזאת בשבילך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני סומך עליך. אני סומך עליך, חבר הכנסת דוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי, אח שלי, תן לי להתבלבל לבד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הכול מתגלגל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי, תן לי להתבלבל. אדוני יושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואז, עיסאווי, אל תכעס על זה, על כל השינוי של הקאדים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה צריך להתחשב בי בסוף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, זה לא יכול להיות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יושב-ראש ועדת החוקה, עמדת כאן והסברת כמה זה נחוץ, הרפורמה החדשה הזאת, שכל-כולה ג'ובים ופוליטיקה. למה אין לכם אומץ לעשות את זה גם בוועדה של הקאדים? האם אתה, אדוני היושב-ראש, היית מוכן שכדי להפוך למיעוט את אנשי הדת בתוך הוועדה הזאת היו מכניסים אנשים מבחוץ? למה אתה מצפה שאנחנו נעבור על זה לסדר-היום? אתה בקואליציה, זה מצוין, אבל הדת אצלנו ואצלך היא הדבר הראשון, לפני הכול – לפני הכסף, לפני כל דבר אחר. הם מאלצים אותנו לקחת את הדמויות הרבניות ההלכתיות ולהפוך אותן למיעוט, והוא עומד פה ומסביר את זה בשפת רמאות שאין כדוגמתה, רמאות נאורה, רמאות רפורמית. תתבייש לך. עכשיו, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מרגי, מרגי, תנו לי חמש דקות לבד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יפה, באמת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> דבר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה משהו יפה, סיפור. בוא תשמע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יאללה, ספר לנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר ליושב-ראש עבאס ולידידי עיסאווי, שאנחנו באמת ידידים, למה אני חושב שהממשלה הזאת לא תחזיק הרבה זמן מעמד, עיסאווי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תמשיך לחלום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אספר לך סיפור. אספר לך ספור. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תמשיך לחלום. מותר לחלום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אספר סיפור. היה פעם רב גדול, קראו לו רבי יהונתן אייבשיץ. הגיע אליו איזה כומר ואמר לו: מה יותר חזק – היה ויכוח ביניהם: הטבע של האדם, הטבע או השכל? אמר לו הרב אייבשיץ: הטבע יותר חזק, כי אנחנו מאמינים שאת הטבע הקדוש ברוך הוא ברא, אין יותר חזק מזה. ההוא אמר לו: לא, השכל. אמרו: בואו נעשה תחרות. נפגשו אחרי כמה זמן, מגיעים לתחרות, עומדים, ואז אותו כומר מביא חתול, הלבישו אותו כמו מלצר, שמו לו וסט יפה והכול, מגש מלא כוסות, והחתול נכנס, הוא אומר לכומר: תראה, מה, שכל יותר חזק או הטבע? לקחתי חתול, הפכתי אותו למלצר. הרב אייבשיץ לא ידע איך להסביר לו. פתאום משמיים יצא עכבר קטן מהצד – החתול זרק את כל המגש, הוריד את הווסט והתחיל לרוץ אחרי העכבר, ואז כולם הבינו שהטבע יותר חזק. יש פה שולחן – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יעני צפרדע ועקרב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש פה שולחן מלא מלא מלא חיות מיוחדות, כל אחד עם הטבע שלו. תן לי רגע – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן, אבל – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחר כך. תשמור לי זמן. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כשאתה מתאר, קצת אתיקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רגע, תן לי. עיסאווי, מה נהיה ממך? אנחנו חברים, עיסאווי. תקשיב. ואללה, באמת נהיה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, נהיית עדין, אה? נהיית עדין. אני זוכר אותך צועק מפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה לא משפט אחרון. זה לא פייר. הוא לא נותן לי להתבטא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אדוני השר עיסאווי פריג', נא לתת לו להשלים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בטבע הממשלה הזאת לא יכולה להחזיק מעמד. עכשיו כל החתולים התחפשו למלצרים. השמאלנים נהיו שקטים, הם כבר כמעט ימנים. הימנים – תראה מה קרה לגדעון סער וכל אלה, חבל לך על הזמן. כולם הצגה של פורים. ביום שיתחילו העכברים לרוץ פה, כל החתולים יעיפו את המגשים אחד על השני – הממשלה הזאת תלך לאבדון. וזו לא תקווה, זו מציאות. הטבע יותר חזק גם מהשכל, שהשכל רוצה שלטון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, את זה אמרתי בשבילך כחומר למחשבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, גם לו יש הסתייגות אחת. חמש דקות, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חמש דקות, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים עכשיו לפני תשעה באב, שבו אנחנו מקוננים על חורבן בית המקדש ואנחנו קוראים את מגילת איכה. את מגילת איכה כתב ירמיהו הנביא, שהוא, כמו שאר הנביאים, ישעיהו ואחרים, הזהיר את עם ישראל שאם לא יקיימו את התורה יהיה חורבן, יהיה אסון, יהיה חיסול של העם היהודי. ירמיהו כבר כתב את מגילת איכה לפני שהחורבן היה כדי להרתיע ולהתריע בפני בית ישראל מפני הקדוש ברוך הוא, שלא יעזבו את ה' ולא יעזבו את האמונה ולא יעזבו את השבת. ואחד האסונות שקרו – שהיו שם נביאי בעל, נביאים רפורמים כאלה, שאמרו למלך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי, תקשיב לדברי חברך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוא מדבר אליך. הוא מדבר אליך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מקשיב לו, אבל אתה נותן את הגב לבמה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם אתה לא רוצה להקשיב, אני יכול לבקש ממך, רבי יעקב – אולי תצא החוצה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני פה, אקשיב לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היו בזמן יהויקים ובזמן ירמיהו הנביא נביאי שקר שאמרו למלך: אל תתייחס למה שאומר הנביא הזה, נביא הזעם. זרקו אותו לבית סוהר, לחצר המטרה. למה? כי הוא מסית את העם נגד המלוכה, אומר שצריך לשמור את התורה, וזרקו את המגילה שלו לאח ואמרו: אנחנו ננצח את הכשדים. הוא אמר: בואו, תסתדרו, תתרעננו, תדעו לכם שאתם צריכים לצאת לגלות. אז הוא כותב כך באחד הפסוקים: "מהי אעידך ומה אדמה לך הבת ירושלם מה אַשְׁוֶה לך ואנחמך בתולת בת ציון". מה זה "מה אשוה"? אומר רש"י: שאין עוד אומה ולשון שאפשר להביא דוגמה כמה הן סבלו יותר ממך. למה? כי עם ישראל – אני חושב שאין אומה ולשון שהיו מטרה להשמדה מאז פרעה עד השואה ועד היום הזה. אין עמים כאלה. יש מלחמות בן עמים, אבל אין עם שמישהו מצהיר: אנחנו נשמיד את העם הזה. ולכן הוא אמר: אין לי מה להשוות, "כי גדול כים שברך מי ירפא לך". אז מה אומר הנביא ירמיהו? מי אשם בזה? "נביאיִך חזו לך שווא ותָפל ולא גִלו על עֲו‍ֹנך להשיב שבותך ויחזו לך משאות שווא ומדוחים". אמרו להם: אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. אל תשמעו לזקנים האלה, אל תשמעו לנביאים. אתם יכולים להיות חזקים, לא לקבל את רצון ה'. "כי גדול כים שברך מי ירפא לך", אומר, ואומר ירמיהו: אם את לא רוצה לחזור בתשובה, אין לך רפואה, בגלל הנביאים האלה שחזו לך שווא ותפל. רבותיי, אנחנו נמצאים היום בתקופה קשה מאוד. האיראנים אומרים בגלוי: אנחנו רוצים להשמיד את ישראל. הם ממלאים את השליחות של ההיסטוריה של פרעה ושל המן ושל כל האומות שרצו להשמיד את עם ישראל. זה לא השכנים פה, שיש לנו סכסוך על איזושהי שאלה של קרקע; לא, הם רוצים להשמיד את עם ישראל. והנביא והנביאים בתורה אומרים, וגם הרבנים והצדיקים של הדור הזה: הדרך היחידה להגן עלינו ועל עצמנו זה לא בכוח ולא בחיל. זה לא מספיק. זה לא הספיק בימי החורבן וזה לא הספיק לכל המדינות באירופה כאשר עלה הכורת עליהם. מה כן? רק תורה ומצוות ושמירת הדת, יחד עם ההשתדלות שייתן ה', "כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל". אז גם החיילים בחזיתות וגם התעשיינים וגם הכלכלנים וכולם מצליחים בזכות התפילה והתורה ושמירת התורה. יש ועדה למינוי דיינים. בן-גוריון, האתאיסט הגדול, הבין שהוא צריך רבנות ראשית והוא צריך שיהיו רבנים אמיתיים, ולכן הוא הקים ועדה למינוי דיינים שמורכבת מרבנים ואנשים דתיים. הייתה לו ועדה למינוי שופטים, ששם מינו שופטים. לא עלה על דעתנו, על דעתם של השליטים החילונים בארץ במשך 70 שנה, לעקור מן השורש ולהציב דיינים ורבנים שהם כופרים בה' אלוקי ישראל ומצהירים על כך, שהם אומרים שאין תורה מסיני, שמחללים שבת בגלוי, שמחללים את הכותל המערבי כמו המוראביטון באל-אקצא. הם הופכים לשליטים, והם הקימו הממשלה, והם רוצים בוועדה למינוי דיינים, חלקת אלוקים הקטנה שנשאר בה משהו מדין תורה בישראל, לשים – לא, שגברים לא יהיו שם. אדוני היושב-ראש, גם אם היית יהודי לא היית יכול להיות. אגב, אתה יכול להיות חבר בוועדה למינוי דיינים גם אם אתה מוסלמי, אבל אם אתה גבר – לא. למה? הוציאו אתכם. עכשיו הם תיקנו שבאיזושהי קומבינה נותנים לממשלה עוד שלושה אנשים ועוד נשים ועוד – ואילו נשים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משפט אחרון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את אותן הנשים שאינן יראות שמיים, שאם אנחנו – אני ישבתי בוועדה למינוי דיינים, לא עשינו שום אפליה. כל אדם ירא חטא, כל אדם ירא הוראה, שבאמת מאמין במה שהוא פוסק – מינינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון אחרון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המשפט האחרון ממש. אני מזהיר את כל תושבי מדינת ישראל, מיליוני יהודים טובים: דעו לכם שירמיהו הנביא זועק אליכם. אם אתם לא רוצים, חלילה, שהגויים יוכלו להשמיד אותנו כפי שהם רוצים ומצהירים – רק על ידי הדבקות בתורה ועל ידי שמירת האמונה והמשך החיים היהודיים הדתיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וכל מי שעוקר את הדיינות והרבנות מסכן את קיומו של היישוב היהודי בארץ ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק פינדרוס. שתי הסתייגויות – עשר דקות. אחריו יבוא חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, אתה תיכנס לספר השיאים של גינס. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – שעה – – – << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני חושב שהיום ראינו עוד התקדמות לעבר גילוי האמת. קודם כול, אני חושב שכל אזרחי ישראל ראו את הבדיחה שהייתה כאן, שאנחנו אומרים אותה מהיום הראשון, שראש ממשלת ישראל הפורמלי – שבעיראק עוד לא עודכנו, דרך אגב, שהוחלף; אני לא יודע אם ראית את הסרטון של הילדים העיראקים שמבקשים מראש ממשלת ישראל נתניהו שיביא אותם לארץ, בעיראק, מאתמול. אני מציע לך לראות את זה. אבל ראש הממשלה הפורמלי ישב כאן. הביאו אותו אנשי הקואליציה דחוף להצבעה דחופה. בינתיים התברר שיש עסקה בין אלקין לסגן יושב-ראש הכנסת שהחוק בכלל יורד. ההוא יושב ומתבזה כאן לעיני כל ישראל, יושב ומחכה להצבעה, ואת ההודעה הוא מקבל פה, מעל הדוכן, ואז הוא קם ויוצא. לא היה איזה מישהו – הרי כל הזמן באים, לוחשים לו כל מיני יועצים של כל ראשי הממשלות. לא יכלו ללחוש לו באוזן עשר דקות קודם? זה היה חוסך את הביזיון הזה, שהוא ישב פה. אז מה שמתברר – שני דברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עשה לו כבוד. אמר לו: אני נותן לך שבועיים להוריד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו אחד – מנסור, מנסור, עשו את זה לנו, החרדים, שנים, אבל התקדמנו. ברגע שהוא נכנס לקואליציה, מי שהיום לשון המאזניים זה בכלל הרשימה המשותפת. הם נהיו לשון המאזניים, כי מנסור בפנים. עכשיו איך מחשבים? רצים אחריהם. כל הבלגן שאתם רואים פה בין הקואליציה לאופוזיציה – תשאל את חברך שיושב לידך, תשאל את דוד ביטן, הוא יגיד לך שכל הבלגן זה כי הם היו צריכים לתת למשותפת עוד מקום בוועדת כספים, ולכן הגענו לסיטואציה שאי-אפשר להגיע להסכמה בין קואליציה לאופוזיציה, כי בשביל לתת להם שני מקומות בוועדת כספים צריך לתת חמישה במעמד האישה לליכוד. אז עכשיו זה מסבך את העסק, כי משפטית, איך עומדים בזה? לכן כל הברדק. זאת אומרת, קרה לו מה שקרה לנו. אמרו: חבר'ה, אתה נדבקת לשמאל, עכשיו הרשימה המשותפת הופכת להיות לשון מאזניים, ואז כולם מסתכלים, ככה, אם הם הצביעו בחוק הצבאי פעם ראשונה ככה, אז גם הם כבר מצביעים, אז זה כבר מסבך את העסק. הכול מסביב הדבר הזה. בסמים זה ככה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אבל אתה לא מדייק במספרים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ביזיתם – מה? שני החברים בוועדת כספים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. לשון המאזניים. הם לא לשון המאזניים. הם עשו היום דיל עם הליכוד ולא הצליחו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסוף בסוף, מתי שהם הולכים איתנו, אז מתחילה הבעיה. אבל הכי מצחיק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הייתה עסקת חליפין היום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרב יצחק, אל תעליב את ראש הממשלה בפועל. הוא לשון המאזניים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מעליב, חס וחלילה. אני אומר, בסוף – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראית, הוא אמר: לא עולה, נתן כבוד לבנט, לא להשפיל אותו עכשיו, ואמר: יש לך – – – בעוד שבועיים. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> כי מצפים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הייתה עסקת חליפין היום בין הליכוד למשותפת – – – ועדת חקירה פרלמנטרית – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לקחת את הזמן – – – אבל אני רוצה להגיד לך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם הם היו לשון מאזניים, זה היה עובר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יש קואליציה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היושב-ראש, תצטרך להוסיף לי דקה. אתה תצטרך להוסיף לי דקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עד הבוקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אני מתפלא עליך. רק שנייה, אתה אמרת – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי, לא. אתה עושה מעשה לא נכון. מי שמאתגר את רע"מ מתוכו זה הרשימה המשותפת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא הבנת? זה הסיפור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש. יצחק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קודם כול, עם ישראל ראה איך אלקין הפך אותו לסמרטוט על החודש הראשון. הוא אפילו לא מעדכן אותו. הוא הגיע להסכם שמורידים את החוק, ואותו הביאו מהבית, הביאו אותו מהלשכה או מאיפה שהביאו אותו – לא יודע, מרעננה, לא יודע מאיפה הביאו אותו, עם צ'קלקה – הכניסו אותו לפה, הוא יושב פה רבע שעה. ההוא יושב פה ולא גומר לדבר, ואז מגיעים לעסקה, ועולה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי, יש את ההסכם, מנסור החליט ונגמר. הסכם. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מנסור אומר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המשא ומתן הוא עם מנסור. דודי, דודי, אתה, לא מתאים לך. אתה פעם הבאת את נתניהו בזמן שניהלת משא ומתן עם מישהו אחר בשביל שלא תהיה הצבעה והבאת אותו לתוך המליאה? עשית את זה פעם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר עכשיו שאלקין ניהל איתו משא ומתן, הוא הודיע לאלקין, ואלקין שכח להודיע לבנט. זהו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי, אני חושב שאתה לא לומד נכון את התמונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, והוא טען שזה בניגוד – הוא טען שזה בניגוד לאסלאם ודחה בשבועיים. אם זה בניגוד לאסלאם, אתה מוריד היום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי, אני חייב לדבר על החוק. אני חייב לדבר על החוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה – – – היום – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החוק הזה הוא חלק – וההסתייגות שלנו: "מטרת החוק הזה לאפשר לשר האוצר להחרים את החרדים". זאת הסתייגות מס' 1, ואני אדבר עליה רגע. תקשיבו, הממשלה הזאת עסוקה – ועוד, אתה יודע, היה פה איזה יפיוף קודם, דיבר. הוא יושב-ראש ועדת חוקה, אמרו לי. דיבר פה קודם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרב הרפורמי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יצא, ברוך השם. אני שמח שהוא לא פה. אני לא אוהב להיות באותו חדר כשהוא נמצא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? שישמע קצת דברי תורה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא אוהב להיות באותו חדר כשהוא נמצא. אני רוצה להגיד לך משהו. מנהלים פה חודש ימים פיליבסטר והכול, וכל אזרחי ישראל לא מבינים על מה זה, אז בואו אני אספר לכם על מה זה. השלב הראשון היה בשביל להכניס את מיכל שיר לכנסת – זה היה שלב ראשון. בשביל זה שבוע וחצי התנהלה מלחמת עולם, איך מכניסים את מיכל שיר לכנסת. זה היה שלב ראשון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שינו חוק יסוד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השלב השני זה איך אלקין נכנס לוועדה למינוי דיינים, ואז באים ומסבירים לך כך: אנחנו רוצים דיינים ראויים, אנחנו מנהלים דיוני עומק, רוצים מס' 3 מהממשלה, נחליף את זה – רק בשביל דבר אחד: שזאב אלקין ייכנס לתוך הוועדה למינוי דיינים. הפכו את העולם, את המספרים, את הכול, אז אם ככה, אז זאב אלקין יכניס איזה טוענת רבנית. מדינה שלמה מסתובבת שבוע שלם, דיון אסטרטגי; אין קורונה שחוזרת, אין בעיות כלכליות, אין בלונים בעזה, אין כלום, הכול בסדר, הכול זורם. יש בעיה אחת: אלקין רוצה להיות בוועדה למינוי דיינים, ועל בסיס זה יושבים כולם כמו פורפרות ועובדים פה במשך חודש ימים. ומה בינתיים קורה בממשלה? מה ההחלטה האסטרטגית הראשונה שאדון בנט ואדון לפיד ואדון סער אחראים לה? זה בואו ניקח לאנשים שיצאו לעבודה – ניקח להם את האפשרות לצאת לעבודה. בואו נעשה את זה. וכולם גם כן: לזה אנחנו מתנגדים. ויגיד לך השר פריג' שהוא מתנגד; יגיד לך השר מאיר כהן: אני מתנגד, אני בכלל לא בעד, אני נגד. אבל הוא עושה מה שבא לו, ואין פוצה פה ומצפצף. סער נכנס לבונקר, לפיד בכלל נכנס לבידוד, ואנחנו חוזרים חזרה לפה וכאילו שום דבר לא קרה. הפקרות מוחלטת. ואז, כשדנים, מגיע בלילה אותו יושב-ראש ועדה צבוע – וזאת הצביעות הכי גדולה. אתם יודעים על מה הוא דיבר מהצד והוא כעס על שנאת חינם? הוא התלונן, אותו אחד שמנהל את ועדת חוקה, הוא התלונן פה מהצד – על מה? על קבוצת אנשים שנכנסו לתוך המרפסת והתפללו בהפרדה. הנוכל הזה השתמש בחסינות שלו, נכנס עם ספר תורה לכותל איפה שמתפללים בהפרדה בשביל להתפלל מעורב, ומה מפריע לו? זעקת הקוזק הנגזל – שנכנסו אנשים, רחמנא ליצלן, למרפסת הריקה שלו, ומתפללים בהפרדה. ראיתם מופע של צביעות יותר גדול מזה? מופע של שקר? אנשים מדברים איתך על שנאת חינם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מדבר עלינו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא בא, נכנס לאיפה שמתפללים אלפי יהודים, עשרות אלפי יהודים, מיליוני יהודים כל השנה, נכנס לשם בשקר, מממן מכספי ההסתדרות הציונית – לא מכספים אמריקאיים; הוא משקר לכל אזרחי ישראל שזה כספים אמריקאיים; זה הכול כספי ההסתדרות הציונית – מממן לבוא לשם לעשות פרובוקציה פעם בחודש, והוא בא אליך וזועק את זעקת הקוזק הנגזל, וצועקים עליו, אז הוא אומר: שנאת חינם, נחרבה ירושלים. אז אני רוצה להתייחס באמת לדיון שהיה פה על בית המקדש. אדוני סגן יושב-ראש הכנסת מר מנסור עבאס, חבריי חברי הכנסת, בית המקדש ייבנה כמו שעם ישראל חזר לארצו. הנביאים הבטיחו שנחזור, ובניגוד לכל כללי הטבע, עם ישראל חזר לפה אחרי אלפיים שנה ונמצא. ויש פה תורה בניגוד לכללי הטבע ובניגוד לרצונה של ממשלת ישראל ב-75 שנותיה, יש פה תורה שלא הייתה פה מאז בית שני. לא הייתה כל כך הרבה תורה בישראל – בניגוד לרצונם של אבות התנועה הציונית, בניגוד לרצונם של אנשים שמשכו בחוטים בממשלה, פקידים ושופטים כאלה ואחרים. זה קורה אותו דבר – בית המקדש ייבנה. זה לא תלוי בו ולא תלוי אפילו באורית סטרוק ולא תלוי בנו. אותו הקדוש ברוך הוא שהבטיח בידי עבדיו הנביאים, הבטיח שגם זה יהיה. המטרה של אחדות ישראל היא שיבנה אותו בית מקדש, שאנשים כאלה לא מאמינים בו בכלל. מבחינתם הכותל בתל אביב ובהר הרצל הוא אותו דבר. מה להם ולמקום הזה בכלל. הרי זה מקום של השראת שכינה. מה להם ולדבר הזה? הם שומרים שבת? על זה נחרב בית המקדש. הם שכחו את הנביא ירמיהו, שעל שמירת שבת נחרב בית המקדש. הם שומרים שמיטה? הם שוכחים שעל זה, כתב ירמיהו הנביא, נחרב בית המקדש. הם דואגים לתינוקות של בית רבן כמו שהגמרא בשבת אומרת: לא חרבה ירושלים אלא שביטלו בה תינוקות של בית רבן. השקר הזה יתמוטט כמו שכל השקרים בעולם ובהיסטוריה התמוטטו, והאמת של תורת ישראל תישאר לנצח. גם המוסלמים וגם הנוצרים בסוף שואבים את הדת שלהם – ואתה יודע את זה, כי אתה איש דת – מתורת משה ומהתורה שנמסרה בסיני. זאת האמת, והאמת תישאר לנצח, איתם או בלעדיהם, עם מה שהם יעשו ומה שהם לא יעשו. יגניב חצי ספר תורה, לא יגניב חצי ספר תורה – ימשיכו לבוא שני מיליון יהודים להתפלל כמסורת אבותינו בכותל המערבי, וזה לא יעזור להם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול אותך מבחינה משפטית – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל יש לי עוד הסתייגות, הסתייגות מס' 89. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. אבל אומרים את זה ברצף. לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו דקה, דקה, עליי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לי הסתייגות מס' 89, אני מציע שנדבר עליה עכשיו. סליחה, מס' 87. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, חבר הכנסת יצחק, אנחנו חייבים לפי הרישום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה ב-87, זה באותו סעיף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה לא. אי-אפשר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ההסתייגות היא לסעיף 1. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אי-אפשר, אי-אפשר. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אי-אפשר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מתפלא. אתה בטוח שמשפטית אי-אפשר לדון על הסעיף, על אותה הסתייגות? זה לסעיף 1, הסתייגות נוספת לסעיף 1. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אמרתי לך, משפט אחד. לפי הסדר, אנחנו הולכים לפי הסדר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לפי הסדר הולכים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה הייעוץ המשפטי נתן לקואליציה. אז אני רוצה לסכם במשפט אחד, ואנחנו נמשיך לסכם את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא התכוון להגיד לך שהזמן לפי הסדר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לכם, אני באמת רגוע, ואני לא היסטרי מהממשלה החדשה, באמת, אולי בניגוד להרבה חברים. ובניגוד לשקר שאלקין אמר פה שאנחנו לא הוזמנו להיכנס ולא רוצים להזמין אותנו ולא נתנו לנו – הציעו לנו, ואני אומר את זה פה מעל במה זו, וביקשו מאיתנו בכזה, ובעסקה כמו אצלכם: גפני יישאר בוועדת כספים, ואמרנו: לא. כי אנחנו מאמינים באמת. האמת בסוף תנצח, וממשלה של הונאה ושקר, דינה להיחרב. תודה רבה. אמשיך עוד מעט, בהמשך, את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. שתי הסתייגויות – חמש כפול שתיים זה עשר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בטוח שזה עשר? כי בקואליציה הזאת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ככה לימדו אותי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בקואליציה הזאת חמש כפול שתיים זה לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, עשר דקות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי על זה אני הולך לדבר – על החשבון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יכול לדבר. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, רבותיי, אם חשבתם שהכנסת הזאת עובדת, זו טעות חמורה. בואו לא נשכח שהוועדות הוקמו בחטא, וליתר דיוק בחטאים רבים. החטא הראשון הוא חטא היוהרה בכך שלקחתם לעצמכם רוב דורסני מעבר לחלק היחסי שלכם בוועדות, ואף הגדלתם לעשות – לצרף את חלקה של הרשימה המשותפת מהחלק המכורסם של האופוזיציה כחלק היחסי שלה לבד; חטא על פשע, אחד על השני. החטא השני – לקחתם כ-20 חברים מתוך 29 חברי ליכוד ושיבצתם אותם בכשלוש ועדות שוליות. ואל תאמרו לי "ברגישות יתר" – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 30, 30 חברים. אנחנו קיבלנו 30 מנדטים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שכל הוועדות חשובות. אם כל הוועדות חשובות, למה לא לקחתם לעצמכם את הוועדה למעמד האישה? את ועדת זכויות הילד? את הוועדה לפניות הציבור? אז מהצביעות והמוסר הכפול אני לא מוכן להתרגש. ועוד: שיבצתם שני חברי ליכוד בוועדת הכספים בדיוק כפי ששיבצתם חברים מהרשימה המשותפת, שהיא בסך הכול בת שישה חברים. בליכוד, אם אני לא טועה, 29 חברים, ועם סופר – 30. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 30. קיבלנו 30 מנדטים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הרשימה המשותפת, בדיוק שישה מנדטים – שני חברי ועדת כספים; הליכוד, שהיא הסיעה הגדולה ביותר בבית הזה – שני חברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> והפירורים – כמה חילקו לעצמם? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> והחטא השלישי – בוא, יש הרבה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הפירורים – כמה? כמה קיבלת אתה, היושב-ראש? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> פירורים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, חוץ מהכסף. כמה קיבלת בוועדת כספים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחד? חבל על הזמן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> החטא השלישי, החטא השלישי, ידידי דודי אמסלם – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש גם אחד בוועדת שרים לענייני חקיקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל קיבלת אחד בוועדת שרים – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כבר מבזבז דקה. החטא השלישי – שר האוצר ממפלגת ישראל ביתנו, שהיא שם נרדף לפרשת ישראל ביתנו, פרשיית ישראל ביתנו. הגדלתם עשות – ניסיתם לאשר שישה ח"כים ממלאי מקום בוועדת כספים שכולם מישראל ביתנו. נעלמה הבושה. נעלמה הבושה. הגנב פעם היה גונב במחתרת, שלא יראו אותו. אפילו החתול – אתה יודע, דודי, החתול, כשהוא נובר באשפה, מה הוא עושה? שמע את זה, ידידי היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מקשיב, לא רק שומע. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> החתול, כשהוא נובר באשפה, מה הוא עושה? מכניס את הראש לפח, כל האחוריים שלו בחוץ, והוא עושה ככה, הוא רואה – אף אחד לא רואה אותו, אבל כל האחוריים שלו גלויים. זו הקואליציה הזו. שישה ממלאי מקום בוועדת כספים למפלגת ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הורידו לשלושה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, בוא, בוא. אתה יודע מה, הורידו לשלושה? אוי לה לאותה בושה שנכתב מסמך רשמי של הקואליציה שהיה ניסיון למנות שישה. כששר האוצר מישראל ביתנו, יושב-ראש ועדת כספים מישראל ביתנו, תן לו שישה ממלאי מקום? בזמן שיהיה להם מחלוקת איתך ואתה, נציג שלך, יסרב, אתה יודע מה הוא יעשה? הוא יכניס את כל ששת ממלאי המקום ויעביר כל החלטה שהוא רוצה. למי? לאותו שר אוצר ששלח חברת כנסת שלו לשעבר, חרוצה, השתמש בה והכניס אותה עכשיו, שלח אותה לעשר שנות מאסר. אישה מעל גיל 60 – עשר שנות מאסר. משום מה הוא לא ידע כלום, הוא לא הרגיש כלום. חצי מפלגה שלו בפרשייה הזאת, והוא לא ראה כלום. אתה יודע מה? מילא הוא לא ראה, זה כמו החתול, אבל מה עם הפרקליטות? גם הם לא ראו? גם המשטרה לא ראתה? ולהם אתם רוצים לתת את כל הקופה הציבורית ביד. תאמינו לי, גם ארדואן – שמע את זה, דודי אמסלם – גם הוגו צ'אווס, גם פוטין, צריכים ללמוד מאיווט ליברמן איך עובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> יושב-ראש ועדה, יושב-ראש ועדת כספים, שר אוצר ושישה ממלאי מקום. ועוד חטא – ואני שואל על זה, אני תוהה, מה מניע אתכם? אם לא הפחד הוא שמניע אתכם, אז כנראה זאת חולשה, חולשה שלכם, לא חוזקה. עוד חטא: הגדלתם לעשות ולקבוע לאופוזיציה – בחיים לא היה שהקואליציה קובעת לאופוזיציה את החלוקה הפנימית שלה. במסמך מביש, באותו מסמך מביש שניסו למנות שישה ממלאי מקום לישראל ביתנו, יש שיבוץ של חברי האופוזיציה בוועדות. מתי זה היה? פוטין לא מתנהל ככה. ארדואן לא מתנהל ככה. פידל קסטרו לא התנהל ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אולי אנחנו לא רוצים. דרך אגב, עם קול אחד – יש לכם אחד, 61 – תראה מה אתם עושים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עוד חטא, ידידי ומכובדי השר: היה נהוג בכנסת, פרט לכמה פעמים בודדות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הייתם 60. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שחייב, בגלל גודלה של הקואליציה, תמיד במקרה שהקואליציה אינה בת 61 חברים, לאופוזיציה תמיד ניתנו שתי ועדות סטטוטוריות: האחת הוועדה לביקורת המדינה, והשנייה ועדה סטטוטורית נוספת דוגמת כלכלה או פנים. במצב שלכם, שהקואליציה, אפילו 61 לכינון הממשלה לא היה לה – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> לא 60. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי לא היה לה. על מה אתה חולק עליי? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> לא חולק, עוזר לך. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בדרך כלל ממשלה שמכבדת את עצמה – לפחות 61, רוב של אחד, גם זה לא היה לה – לא נותנת לעצמה. מזל שהחוק מחייב ועדה לביקורת המדינה. להערכתי, אם לא היה חוק שמחייב שביקורת המדינה תהיה בידי האופוזיציה, גם את הוועדה לביקורת המדינה היו לוקחים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאות. כשהשופל נוסע הוא הורס את הכול – הינה, תשאל את מנסור. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אם אתם חושבים שבמצב כזה האופוזיציה תשתף פעולה עם הקואליציה – היא לא תשתף פעולה. ואם האופוזיציה לא משתפת פעולה עם הקואליציה, גם אם תעשו רעש של כנסת עובדת, הכנסת לא תיחשב לכנסת עובדת. זו יהיה כתם בהיסטוריה של הכנסת הזאת. אני חושב שבחודש האחרון הכנסת הזאת כבר הוכתמה בהרבה כתמים. ואני אומר לכם היום, אדוני היושב-ראש, אתה יודע למה אתה יושב היום בראש הישיבה? בוא אני אספר לך. אני קנאי לשם שלי ולתדמית שלי. עמלתי עליהם ביושר, בעבודה קשה בבית הזה. כל אחד יודע על היושרה שלי – סליחה שאני מעיד – ועל הממלכתיות שלי. הייתי צריך להיות משובץ – שמע את זה, אדוני – מ-21:00 עד 24:00 לנהל את הישיבה. פנו אליי ממזכירות הכנסת אם אני יכול להחליף את דוד ביטן משעה 18:00 עד 21:00. הסכמתי. מגיעה השעה 18:00, אני מתייצב פה, אומר לי היושב-ראש שיושב פה, איתן גינזבורג: רק בחוק הקנביס. אמרתי לו: תפדל. אמרתי, אולי יש לו עניין. אחרי חוק הקנביס אני מסמס לו, שלא – אומר לי: שמע, היושב-ראש מחליף אותך. אתה לא מחליף אותי, היושב-ראש מחליף אותי. תוך שהוא כותב לי את זה, מתקשרת אליי היועצת שלי: התקשרו מהמזכירות, שיבצו אותך בין 02:00 ל-05:00. אני הגעתי פה לירדנה, לעמדה, אמרתי לה: את תודיעי ליושב-ראש שעד להודעה חדשה אני לא אשב בכיסא היושב-ראש. לא לסמוך עליי? אנחנו נגנוב הצבעות? אנחנו נשבש הצבעה? אני אשבש בבית הזה הצבעה? אני אומר לכם, אני לא סתם בחרתי את המילים האלה. זו פגיעה. התחושה פה – רק מי שהיה פה שנים רבות יודע על מה אני מדבר. יש כללי ברזל שלא נשברו בבית הזה, לא נשברו עד החודש האחרון. ראינו את זה בדיוני הוועדה המסדרת – ראינו איך סותמים פיות; איך מסרסים דיון; איך מנסים לגנוב את הרוב בוועדות. לגיטימי – קואליציה צריכה רוב בוועדות. לפי החלק היחסי מגיע אחד – קחו שניים, קחו שלושה. תנו לאופוזיציה לנהל את עצמה. מה הפחד? פחד זה לא בסיס לתוכנית עבודה. ככה לא תגיעו לכלום. ככה אנחנו נקבל, כן, כנסת מבישה. כן, כנסת אלימה. כן, כנסת מיליטנטית. כי למה? הקואליציה לא יכולה לעמוד פה: סליחה, זה לא מכובד איך שמדברים בכנסת. לא מכובד איך שמדברים בכנסת? תתנהלו בצורה מכובדת, כמו שצריך, כמו שפרלמנט ראוי צריך להתנהל. והגיע הזמן להשיב את המכובדות לבית הזה, ולא מהספסלים האלה. כל מה שאתם רואים פה, מי שישב פה כנראה לא הרגיש. היום שואל אותי אחד השרים – ובזה אני מסיים: תגיד לי, כשאני ישבתי פה, ככה התנהלנו? אמרתי לו: בדיוק ככה התנהלתם – מחאתם כפיים כשניצחתם, כשהבסתם את הקואליציה; היושב-ראש צעק משם עשרות פעמים: בושה, צעק: בושה, לך מפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קילל, צעק, מה הוא לא עשה. הפרת אמונים, נוכלים, שקרנים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרו דברים: גנב, שקרן, כתבי אישום – נאמרו כל הדברים הקשים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> פתאום – דלקת אוזניים. קשה לאנשים לשמוע את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נהיו מנומסים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נהיו מנומסים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עם סולם הערכים הכפול אני לא אשתף פעולה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב מרגי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. שתי הסתייגויות – כמה זה יוצא, דודו? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> 15 דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין בכסף, אז תגיד כמה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לפי הקואליציה בוועדות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עשר דקות. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר היקר באדם, שר התרבות חילי טרופר, חבריי חברי הכנסת, דודי, דודי, יעקב, תנו לי דקה, אני רוצה להסביר לכם משהו. במשכן הזה עלתה לאחרונה תרעומת כיצד זה כונתה נוכחות חבר הכנסת הרפורמי צלם בהיכל. אכן, ראוי להתנצל. הכנסת, נכבדה ככל שתהיה, היא עדיין לא בדיוק ההיכל. אשר לצלם, לפני 15 שנה עלתה לכותרות שאלת כינויו של נשיא התנועה הרפורמית בצפון אמריקה אריק יפה בתואר רב. בהנהגתו של יופה – אני יכול לבקש מחבריי לא להפריע לי? ינון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – הצבעה, בואו נעשה עכשיו הצבעה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> ינון, אני בסוף – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ינון, זה על חשבון יואב. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני בסוף איחשב לא מחנך טוב. אתה תלמיד שלי, באמת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אראה להם אחר כך כמה אני תלמיד טוב שלך. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> בהנהגתו של יפה – שרק לפני כמה חודשים טען שישראל לא נראית כמו דמוקרטיה – היו באותה עת 920 קהילות רפורמיות בארצות הברית, שהם כמיליון וחצי איש שבעבורם הוא נחשב רב. בסבב פגישות שקיים עם שורת אישי ממשל בארץ, החליט לפסוח על מעונו של האזרח מס' אחת. במשכן נשיאי ישראל התייחסו אל יפה, כשמו, אך לא כאל רב. הנשיא לא בחל לפנות אליו בתוארי כבוד למיניהם, אך לא בתואר הרב. בריאיון לערוץ הראשון הסביר הנשיא כי הוא – אני אומר ציטוט: "רגיל מבית אבא לקרוא רב לרב שעבר הסמכה על פי אורח החיים שאני מקיים אותו", הווי אומר יהדות הלכתית. "ברגע שמדינת ישראל, הכנסת", הסביר הנשיא, "תחליט להכיר ברב רפורמי כרב, גם נשיא המדינה יהיה חייב, ובכלל זה אני". וממשיך הנשיא: "כל עוד מדינת ישראל לא הכירה בו, אני לא אהיה הראשון שאכיר בו". לנשיא דאז, משה קצב, יש אומנם קופה של שרצים מאחוריו, אך פה ושם היו לו לא מעט התבטאויות חיוביות, וזו אחת מהן. אמירה זו של קצב גרמה ליפה להיעלב עד עמקי נשמתו. הוא רוצה כבוד, והרבה. מבחינתו לא ייתכן כי במדינת העם היהודי לא יאמצו את הגישה החוצניקית ויקראו לו רב. יפה ממשיך לרדוף אחרי הכבוד, ובעזרת השם, כמאמר חז"ל, כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו. כאשר העיתונות, למשל, מכנה רפורמי בתואר "רב", זו פגיעה באתיקה והטעיית הציבור. אם מישהו יבוא מחר ויחליט ששבת תחול ביום ראשון, שחזיר זה כשר ושיום זה בעצם לילה, ההגינות העיתונאית, שעניינה רדיפה אחר האמת, מחייבת את העיתונאי להעיף אותו מכל המדרגות. העובדה שמיליון וחצי רפורמים ייעלבו מכך שלאריק יופה לא יקראו "רב", לא מזיזה כהוא זה. גם למיליוני מנעולים בישראל קוראים "רב בריח", ובכל זאת מכנים אותם "מנעולים" ולא "רבנים". את הסכר שנפתח בפתיחות לכל שטות המועלית אצל קבוצה ביהודי ארצות הגולה הדוויה והדועכת צריכים לסתום בישראל. תרבות הקבוצה הזו, בלי קרקע יציבה להיאחז בה, סובלת מדקדנציה תרבותית, והולכת בצעדי ענק אל היטמעות בין-תרבותית והתבוללות, שקיעה והתנוונות, שאחריתן מי ישורנו. שומה עלינו, החיים בארץ האור, לנסות ולהסיר את כיסוי העיניים המסמא אותם מלראות נכוחה את המציאות ולהכיר בפריחת העתיד התרבותי של היהדות בישראל ובפריחת המורשת ושגשוגה. יופה אינו רב, ושימוש בתואר זה כלפיו הוא לא פחות מאשר סילוף הנובע מכוונות אינטרסנטיות או מתום לב. הוא עומד בראש התנועה הרפורמית. התנועה הרפורמית היא תנועה שאינה יהודית דתית במהותה. ריבוי ה"יהודים" המרכיבים אותה אינו מעיד בהכרח על היותה כזאת. כמו רבים בציבוריות הלא-דתית בישראל, גם הרפורמים מדברים על המוסר היהודי. הם אינם מתכוונים למוסר היהודי כפי שמשתקף בתורה, בנביאים ובכל ספרות הקודש המסתעפת מהם, כפי שנמסרה במסורת מהר סיני; מוסר יהודי, מבחינתם, הוא גישות שאימצו יהודים שונים במהלך הדורות ונחשבו בעיניהם למוסר יהודי. עיון מדוקדק יגלה כי גישות אלה נשאבו למעשה מאומות אחרות ולא פעם עומדות בסתירה ליהדות, אך הן נעזרות בקרעי ציטוטים מהמקורות שכביכול מצביעים על נאמנות למקורות. אין מקום להשוואה בין רפורמי ליהודי שאינו מקיים תורה ומצוות או למסורתי שמקיים רק מה שמתחשק לו. בניגוד לרפורמים, השניים האחרונים יודעים היטב כי בחירתם בדרך החיים שבה בחרו נובעת מגישה חברתית-תרבותית ולא מגישה דתית. הרפורמים ניסו ומנסים לאדל – מלשון אידיאל – את הערכים המאומצים, וקוראים לזה "יהדות מתחדשת" או "יהדות מתקדמת". ההמצאה החדשה נועדה לנסות ולהשלים מבוקשן של קבוצות יהודים בגולה שאימצו לעצמן אורח חיים גויי, ורוצות להכשיר את השרץ באמצעות תיבולו בקצת או בהרבה יידישקייט ויצירת מסגרות קהילתיות שאינן נמנעות מלהכניס לתוכן גויים כחברים מלאים בקהילה. חלקם אפילו אינם מאמינים בכלל שיש אלוקים. אולי זה האוויר כאן שמשפיע או משהו אחר, אבל בארץ ישראל לא קונים את הבלוף הזה. מדינת ישראל היום, באמצה לעצמה אורחות התנהלות בלתי יהודיים בהכרח, היא מדינה ככל המדינות עם כמה פריטי לבוש יהודיים. גם אם תבוא מחר הכנסת כולה ותחליט פה אחד לשנות את החוק ולכנות את מנהיגי הציבור הרפורמי "רבנות", עדיין לא יהיה בכך לשנות את האמת ההיסטורית באשר לשאלה מיהו רב. יש דברים שהם הרבה מעבר להחלטה כזאת או אחרת של כנסת חולפת. כמו כל מקצוע אחר, רב הוא רב הוא רב, ולא כל תמהיל חברתי אחר. זו אינה שאלה, זה סימן קריאה. מוכרת הבדיחה על כומר העיירה שהחליט לנצר את תושביה היהודים. הוא הציע סכום הגון למי שיתנצר, בתנאי אחד: עליו לוותר על אכילת גפילטע פיש בשבת. יהודי אחד הסכים לתנאי. הניף הכומר את ידיו, היזה עליו מים, וקרא לו: אתה נוצרי, אתה נוצרי, אתה נוצרי. מאחר שאי-אפשר להאמין ליהודים שיתנצרו בכזאת קלות, התגנב לו הכומר חרש בליל שבת אל חלון ביתו של היהודי וראה אותו סועד לתיאבון גפילטע פיש. הכומר מתפרץ פנימה וצווח ככרוכיה על התרמית. היהודי מנסה להרגיע: נו, באמת, זה בכלל לא גפילטע פיש, זה עוף. הנפתי ידיים, שפכתי קצת מים, ואמרתי לו: אתה עוף, אתה עוף, אתה עוף. יהיו מעשיהם אשר יהיו, הרפורמים נשארים יהודים, אבל גם היהדות תישאר יהדות, והיא אינה ניתנת לשינוי על ידי מעשים חיצוניים קוסמטיים. הצורך בחברתיות קהילתית ברור ומובן, אבל מדוע לעשות את זה בהפגנתיות לכאורה דתית? האם בזה שיתהדרו בנוצות לא להם וייקראו דתיים יינתן להם יותר כבוד? אולי, אבל לא בישראל, שיודעת למרוט את נוצות הטווס ולחשוף את הבלוף. וכאן אנחנו מגיעים באמת למספרם המועט של הרפורמים שנמצאים בארץ ישראל בכלל. במהלך השנים, מאז החלו היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים בפעילותם, הם יצרו עולם מושגים פרוגרסיבי חדש תוך שהם מושפעים עמוק מהתהליכים המתחוללים בעולם הנוצרי. הם גם יצרו חברה חדשה, שאותה כינו "אורתודוקסים". מאחורי המילה התמימה, לכאורה, עומדת משמעות עמוקה יותר, רוצה לומר, גם האורתודוקסים הם זרם ביהדות. למעשה, האמת היא הפוכה: רק האורתודוקסים – ובמילותינו, מי שנאמן לדרך השם – הם-הם נושאי דגל היהדות. האם זה אומר שיהודי שאינו דתי או הוא יהודי רפורמי או קונסרבטיבי אינו יהודי? ודאי שלא. הם אינם זרם ביהדות אלא זרם ביהודים. זה הבדל גדול. על כל מי שנולד כבן לעם היהודי מוטבע חותם האומה, אך הוא מצוי אצלו בכוח ולא בפועל. בבחירתו בטוב יגלה חותם זה ובבחירתו ברע יבחר להתעלם ממנו ולאמץ לעצמו חותמות עמים זרים. הקדוש ברוך הוא נתן לנו חופש בחירה, ורק השמיים ישפטו כל אדם על בחירתו. אך מי שעוטה חותמות אחרים אינו רשאי לפשוט טלפיו כלפיו כחזיר ולומר: כשר אני. הכשרות – אחת היא. הטהרה – אחת היא. השבת – אחת היא. הגיור – אחד הוא. המשפחה – אחת היא. המוסר – אחד הוא. התורה – אחת היא. היהדות אחת היא, תמימה ושלמה, ולא ניתנה למחצה, לשליש ולרביע. היא נוקשה ביציבותה ואינה משתנה בהתאם למציאות, וזה בניגוד לטענות המנסות לצייר אותה ככזאת. יש בה מחלוקות, אך אלה נמצאות בעניינים אזוטריים הנמצאים בתחום האפור. היהדות אינה כחומר בידי היוצר בידיהם של הרבנים, ואין ביכולתם לכופף את דעת התורה בכהוא זה, גם אם ירצו. שבעים פנים לתורה, אך לא שבעים ואחת. את הפן הנוסף מנסים הרפורמים והקונסרבטיבים לחלחל לתודעה הציבורית. כאילו לא מספיקות להם כל מדינות תבל, מתאמצים הם לשלוח אלינו זרועות תמנון ולנסות לגרום גם לנו, הציבור הישראלי, לאמץ את עולם התפיסות והמינוחים שיצרו בהבל פיהם. גודלם השולי באוכלוסיית ישראל מוכיח שעם ישראל לא קונה את הלוקש הרפורמי. היהדות ההלכתית היא מסירה, מלשון למסור. מנסור, זה למסור. לא לחינם נקרא רב תלמיד חכם ולא חכם, כי הוא תלמיד של חכם שהיה תלמיד של חכם שהיה תלמיד של חכם וכן הלאה. יש מסורת, יש מסירה בין-דורית, תלמיד מפי רבו מפי רבו, עד משה רבנו, שקיבל מסיני. בניגוד לרפורמים, הק-ל במרכז, ולא האדם. המצוות אינן המלצה לשיפור החיים או פולקלור תרבותי אלא דרך המתווה אורחות חיים – את אורחות חיי היחיד, ובעיקר את חיי הלאום כמדינה ריבונית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. בניגוד לעמים אחרים, שבהם אין לדת נגיעה במלוכה, אצל הרפורמים המעשים ה"דתיים" מנותקים מהק-ל ומהווים מסגרת חברתית שאמורה ללכד. למעשה, זוהי ראוותנות דתית ותו לא. לכן, אין רב רפורמי אלא רק רהב. אם מישהו רוצה להיות רפורמי, שיבושם לו. אני מקבל אותו כאדם שווה בחברה, אך הוא אינו יכול לכפות ולדרוש ממני להסכים לחידושיו, שהם פועל יוצא של תפיסת עולמו המסולפת את היהדות. אני מסיים. היהדות כפי שנמסרה מאלוקי ישראל קובעת שמקווה הוא 40 סאה ולא פחות, שקדושה אפשר להשיג בצניעות, שמוסר אינו בהכרח תואם אידיאות רווחות בעולם הגויי, שבית כנסת זה בית כנסת ולא טמפל, שיהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה או גוי שהתגייר על פי כללי ההלכה, ולא על פי כללים חברתיים מצוצים מן האצבע, מתוקה ככל שתהיה, שרב הוא מי שהוסמך על ידי רב אחר, מתוך הבנה שתורה אינה מוצר אקדמי מדעי המנסה להפריך את כל מה שקדם לו אלא לימוד שמנסה לקיים את דברי הקדמונים ולהעמיק בהם, והיכולת לחידוש נסמכת רק על הבסיס הישן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב בן צור. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. מיכאל, אנחנו נגרע ממך כמה דקות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> התכוונת שאתה מוסיף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אנחנו הוספנו לחבר הכנסת יואב. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ככה זה עובד? סיעתי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ארבע הסתייגויות – זה אומר 20 דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני לא מתווכח איתך, מה שתגיד מקובל עליי. גם אם היית מוסיף לי 20 דקות לא הייתי מתווכח איתך. אדוני היושב-ראש – אוי, באתי לדבר לשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני פה, אני פה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה להגיד לך, חילי היקר, שאתה פספסת הערב אירוע דרמטי שקשישי הכנסת לא זוכרים, וגם לא יהיה פה – מהומה בין הקואליציה לאופוזיציה איפה תהיה הצעה לסדר-היום. מעולם לא היה דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל תסביר לו מה זה הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, חילי – מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה, זה חילי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. עד כדי כך, חילי, שהאופוזיציה הגישה למזכירות הכנסת הצבעה שמית. בתחילה האופוזיציה ניצחה, אך מנסור – הייתה פה איזושהי טעות, לא הבנו וזה – ביטל את הרוב של האופוזיציה, וכך הקואליציה ניצחה פעם נוספת בסדרת ההצלחות שלה היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנטטה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בנטטה. זאת אומרת, יש כאן אירוע דרמטי בחיי הכנסת. מנסור, אתה תוכל לומר: אני ניהלתי את הדיון הזה, אותו דיון בהצעה לסדר-היום שהיה בו דרמות בין האופוזיציה לקואליציה, איפה זה יהיה. אנחנו היינו נוכחים בו. אבל למה אני פותח בסיפור הזה? אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אנשים ברחוב אומרים לי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל למען הדיוק, אני לא שיניתי את ההחלטה. היו שני חברי כנסת שלא – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. לא זה מה שאמרתי. לא, אני מחדד את דבריי. אנחנו חשבנו שהיה 11–13, והיה אחד למעלה ואחד למטה. לא הטלתי דופי בהחלטתך כיושב-ראש הכנסת. לא זה הנושא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. לפני שנה בערך הייתה הצבעה במצב דומה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על הצוללות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אנחנו מבינים אחד את השני. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל אז אתה היית באופוזיציה, לכן זה היה חידוש. עכשיו אתה בקואליציה, זה משהו אחר. מי האמין שיום אחד אנחנו נוכל להתקזז באופוזיציה–קואליציה בצד השני. אבל אתה רואה, החיים בסוף הם ככה – אתה יודע, מספרים שמישהו הגיע לכותל ואמר: ריבונו של עולם, רוצים פנצ'ר, פנצ'ר. אמרו לו: מה פנצ'ר? אמר: תראה, אמרו לי פעם שהחיים הם גלגל. עכשיו אני בסדר – יאללה, שיהיה פנצ'ר, נישאר ככה. כשאנחנו היינו בקואליציה, ביקשנו פנצ'ר, אבל הקדוש ברוך הוא לא רצה כך, אז לכן אנחנו עכשיו באופוזיציה. מה זה עשה לנו שאנחנו באופוזיציה? שאפילו בהצעות לסדר-היום אנחנו לא מצליחים. אתה מבין? אומרים לי אנשים: מלכיאלי, למה אתם כל כך כועסים? זה החיים. פעם אחת אתה בקואליציה, מנהל את העניינים, פעם אחת אתה באופוזיציה, מנהלים לך את העניינים. על מה אתה כועס כל כך? אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים עכשיו בדיון מאוד מאוד מעניין – חוק הדיינים. אתה יודע, חוק הדיינים הוא נושא שלא כל כך מתאים שכנסת ישראל תדון בו. למה? הוא נושא יהודי, דתי, באמת מרומם. דיין בישראל זה לא עוד תפקיד שמתמנה. אתה יודע, רמטכ"ל הוא איש צבא. הוא מתקדם, נהיה רמטכ"ל, גומר, הולך הביתה. גם מפכ"ל או כל אחד בשירות הציבורי. אתה יודע, הגמרא אומרת שיש קריטריונים מי יכול להיות דיין. מצד אחד, דיין צריך להיות רחמן, אדם שכובש את הרחמנות שלו, להוציא פסק אמיתי. דיין זה לא עוד תפקיד. כשקמה המדינה היו הרבה דיונים בתוך הציבור האורתודוקסי החרדי כמה אנחנו משתפים פעולה עם המדינה בנושא רבני-דייני. בסוף רוב הרבנים בעם ישראל החליטו: יש בתי דין ממלכתיים, ואנחנו משתפים פעולה איתם. יש בד"צים פרטיים, אבל יש את השירות הממלכתי. אבל אף פעם לא הייתה התערבות כל כך פוליטית בתוך הדבר הכל-כך גדול הזה. אני רוצה להסביר. כל אחד מבין בקואליציה ובאופוזיציה כאן, בבית הזה, שאנחנו נמצאים עכשיו באירוע הזה לא כי מישהו קם ואמר: תקשיבו, יש פסול בוועדה למינוי דיינים. אף אחד לא אמר את זה, כי אם היה, היינו מתחילים להקיש על הוועדה למינוי שופטים, על הוועדה למינוי קאדים – יש כל מיני ועדות. באה הקואליציה בשבועות הראשונים שלה – אתה יודע, בהתחלה מנסים קודם כול לתת איזושהי קריאת כיוון על האג'נדה, לתקן עוולות של הממשלה הקודמת. יש הרבה מה לעשות. אבל מה, אחד הדברים הראשונים של הקואליציה: חוק הדיינים. אתה אומר: האם הקואליציה, שפעם הייתה אופוזיציה, ראתה פסול במינוי הדיינים? אז למה כשהיא הייתה אופוזיציה לא שמענו אף מילה על הדבר הזה? הרי האופוזיציה תמיד מבקרת את הקואליציה. מעולם לא שמעתי ביקורת מאלקין, מבנט, מכל החברים בממשלה הזאת. אפילו ממרצ, ממפלגת העבודה, לא שמענו ביקורת על הוועדה למינוי דיינים. לא שמענו שם. הייתה ביקורת על בתי הדין – זכותם. על הוועדה למינוי דיינים מעולם לא הייתה ביקורת. לא היה מה לתקן. היו הרבה עוולות שהאופוזיציה העלתה, ועכשיו באים לתקן את זה, וזו זכותם – זה המשחק, זה המעגל הפוליטי. אבל כולנו פה מבינים, וגם ועדת חוקה, שהקדישה ימים ולילות לדיונים, מבינה שכל האירוע הזה הוא אירוע פוליטי, הוא אירוע כי אדם אחד מחפש תפקיד לעצמו – להיות חבר בוועדה למינוי דיינים כי הוא רוצה עוד מוקדי כוח. מעולם אלקין לא חשב שיש פסול בוועדה, שצריך לתקן אותה על ידו, אלא פסול בזה שהוא לא יהיה חבר ועדה. בשביל זה אנחנו מתכנסים בוועדת החוקה ובמליאה שעות על גבי שעות. כל זמן שזה בא בנושאים פוליטיים – בסדר, זה המשחק. המשחק הפוליטי נוגע במעשים הפוליטיים. אבל כשזה נוגע בדבר שמבחינתנו הוא באמת מקודש – בבתי דין, מקום שבו שופטים אנשים בגירושין, בסכסוכים ובדברים באמת מרכזיים – זה דבר שהוא חורג, ועל ההתחלה של הקואליציה. כולם גם מבינים שפתאום בסוף קרה עוד איזה פליק – פתאום מצאו איזשהו פטנט, שנשנה בעניין טוענת רבנית שם, ואז כן נוכל לסדר את הכנסת. רגע, אז על מה דנו פה שעות על גבי שעות והסתייגויות בוועדה ובמליאה? פתאום אין בעיה שבכנסת יהיו גבר ואישה? כולם מבינים שזה משחק. כולם מבינים שכל ההטרלה הזאת של אלקין, של הקואליציה הבאמת-משונה הזאת – וככל שיהיה לי יותר זמן נדבר על דברים משונים שלה – מבינים שהכול פה אירוע פוליטי. אני הייתי בקואליציה, ישבתי שם. הטיחו בנו פה האשמות, ולפעמים אמרתי לעצמי: אולי הם צודקים. אתה יודע, בקורס למשפטים היה לי מרצה שקראו לו מייק בלס. הוא ידוע, משפטן גדול. אני לא באתי מעולם המשפט, לא מכיר. שאלתי אותו פעם שאלת תם: מה ההבדל בין חוק לחוק-יסוד? שאלת תם, מותר לשאול. אתה יודע, במשנה כתוב: מי נקרא תלמיד טוב? לא הביישן למד. מי שלא מתבייש לשאול שאלות נקרא תלמיד טוב. הוא אמר לי: תראה, חוק – הכנסת משנה. באה הקואליציה ומשנה, אחרי זה הקואליציה הזאת משנה. חוקים – משנים. הוא אמר לי: חוק-יסוד זה כמו עשרת הדיברות. לא משנים את זה. חוק-יסוד זה שעות של דיונים ומחשבה. אמרתי: ואללה, הם צודקים. אנחנו שינינו חוקי-יסוד, אבל פתאום מגיעים אותם טהרנים, אותם אנשים שהטיחו בנו, ואת כל מרכיבי ההסכמים הקואליציוניים – הכול בחוקי-יסוד. מי שיסתכל על חוקי-היסוד ששונו פה בשביל שקבוצות רמאים שלא מאמינות האחת לשנייה יעגנו את זה בחקיקה – פשוט לקחו העתק-הדבק של ההסכמים הקואליציוניים והפכו את זה לחוק-יסוד. איפה הנאומים? אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מה הרי תפקידה של האופוזיציה לעשות? להביך את הקואליציה. מה אנחנו עושים בדרך כלל? חופרים בדברי הימים של הכנסת. דברים שהקואליציה אמרה כשהיא הייתה באופוזיציה, מטיחים בהם: יא רמאים. היום היה יום רביעי הראשון מקומה של הממשלה הזאת שהיו הצעות חוק פרטיות. כמעט כל הצעת חוק פרטית שעלתה פה הוצעה על ידי הקואליציה. מנסור, תאמין לי, בלעדיך המצב פה היה קשה. אתה הצלחת להגן בכוחך על הקואליציה – הכול בסדר. אגב, אני מעריך את זה. כל אדם בכוחותיו עושה מה שחשוב לו, זה בסדר גמור. אבל בכל ההצעות שלנו הקואליציה הייתה נבוכה. אני הגשתי הצעת חוק וקיבלתי פניות מלשכת שרת הפנים: בוא, אל תביך אותנו, תמשוך את זה. חמד עמאר, שיהיה בריא, היה פה – מה הוא אמר בכל חוק שעלה על ידי האופוזיציה? חבר'ה, תעשו טובה, תורידו, נדון. רגע, למה? אם אתה קואליציה – או תתמוך או תתנגד. כל החוקים – זאת אומרת, אתה מגלה פה שהמשחק הפוליטי נהיה כל כך מסואב, כל כך לא אמין. תבין, בחדר הזה צופים כל הזמן אלפי אנשים, גם ברגע זה. קודם כול אני רוצה להודות גם לערוץ הכנסת. הם מוציאים את הדברים, הם עובדים, יושבים שם אנשים 24 שעות, חבר'ה טובים, מעלים את הדברים שלנו – עורכים, צלמים – מגיעה להם תודה. יש אלפי אנשים בבית שלא מבינים מה קרה לנו. איך יכול להיות שאנשים אמרו א' – נהיה ב' אחרי עשר דקות? אתה יודע, נראה לי שהארכיון, הערוץ של דברי הכנסת, לקחו מזכירה אחת שלמה, מקלידה אחת שלמה או מקליד, רק לארגן את הנאומים של לפיד על החליפי. כמה נאומים – אפשר להוציא קונטרס, ספר שלם, של הנאומים על החליפי. והינה, האדם היום יושב על חליפי. לי אין בעיה עם חליפי. כאדם אני אומר שאין לי בעיה. אם זה מחזיק את הקואליציה – שיהיה חליפי. אבל רגע, אתה, שנשאת בפנינו נאומים חוצבי להבות: איך הציבור בבית מסתכל עלינו? האם נעלמה האמינות של המילה, של ההתחייבות, של משהו שאנחנו אומרים? אנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים? אז אמרתי לך, אדוני היושב-ראש, כשזה נמצא גם בתוך המסגרת הפוליטית, אנחנו לא נבהלים מזה. זו הפוליטיקה, זה המשחק, הכול בסדר; זה לא בסדר, אבל זה המשחק. אבל כשזה מגיע לחוק דיינים, לחוק שבא להכניס את האצבע בתוך המקומות הכי חשובים שיש לעם ישראל – מינוי דיינים ועוד – זה דבר שהוא מקומם ומרגיז. והפליק-פלאק הזה של הקואליציה ברגע האחרון, בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית, שבסוף כן יהיה חבר כנסת, זה רק מוכיח כמה שהחוק הזה ­– לידתו הייתה בצורה כל כך לא נכונה, בצורה הרסנית, בצורה לא מקצועית. זה – כלפי חוק הדיינים. עכשיו נושא חדש, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נושא חדש זה ועדה מסדרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תנוח קצת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אני אגיד לך את האמת, אני פעם אחת ביקשתי שייתנו לי איזה ארבע שעות דיבור. אני אעלה ואני אראה איך זה זורם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לכמה הגעת? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, המקסימום שלי היום זה 20 דקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אבל – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אמרתי: אני רוצה – לא פרגנו לי את זה. ראית, גם את ה-20 דקות רצית לקצץ לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בעזרת השם, גם זה יהיה. אני מקווה שבאופוזיציה לא נהיה הרבה זמן, לא נצטרך את הנאומים האלה. אבל אם ייגזר פנצ'ר, כמו שאמרת, ואנחנו באופוזיציה, אז לפחות יהיו נאומים טובים. אז אני אומר, אדוני היושב-ראש, יש לי כל כך הרבה מה לומר. למה? כי אנחנו באמת מתוסכלים. לא בגלל שאנחנו באופוזיציה, לא. זה לא נעים, לא זה מה שמתסכל. מתסכל זה שאתה רואה את הנהגת המדינה, שהם הפנים של המדינה – אתה יודע, התמונה של ראש הממשלה נמצאת בבתי ספר, נמצאת במקומות ממלכתיים – ואתה מגלה שהכול כל כך רקוב, דבר שאין בו כלום מן האמת. אתה אומר: ריבונו של עולם, למה אנחנו מצפים? איזו דוגמה נותנים לילדים שלנו? אני אתן לך עוד דוגמה, שאני בטוח – גם אם אתה בקואליציה, אני בטוח שאתה מזדהה עם דבריי, וגם השר חילי טרופר, שאני מאוד מעריך את ההגינות שלו. אני בטוח שאם הייתה הצבעה חסויה בממשלה, הוא היה איתי בעניין הזה. כל הסיפור הזה של המעונות. לא יכול להיות בעולם, בעולם, שבא שר אוצר, שכולם מבינים שהוא מונע לא מהאג'נדה הכלכלית. אם ליברמן, זו הייתה האג'נדה הכלכלית שלו, הייתי סולח לו; לא סולח, מקבל את זה בהבנה. כולם מבינים שההחלטות שלו הן לא כלכליות. ההחלטה הזאת בוודאי. אחרות אני לא יודע. זו. לבוא ולאמלל 18,000 נשים – היום הייתה הפגנה מול משרד האוצר. היו שם 300, 400 נשים. היו שם הרבה מהכנסת, יצאו להגיד להן שלום, לחזק אותן. אמרו: היה לנו קשה להתקבל למקומות העבודה שלנו. רובנו חיות על שכר מינימום. אם חלילה הגזרה האיומה הזאת של איווט תצא לפועל, אנחנו נשארות בבית. עכשיו, כולם מבינים שאישה שנשארת בבית זה אומר פחות עובד בחוץ, פחות מיסים. אולי יעבדו בשחור, אני לא יודע. זה לא טוב לכלכלה. כל כך הרבה מדברים על האישה החרדית שיצאה לעבוד, משבחים אותה על זה. אתה יודע, אפשר לדון על זה: מה מקום הגבר? מה מקום האישה? לומד? לא משנה. אבל כשאנחנו רואים תנועה, ולמדינה זה טוב שאלפי נשים בסוף יוצאות לעבוד – הן מתקדמות אחר כך, הן מקבלות יותר שכר – והולכים לעצור את כל זה רק בגלל היותן חרדיות – שלא נתבלבל, אין פה אף – עכשיו, מה קורה פתאום? פתאום גם ימינה נהיו פיקחים. הם אומרים: רגע, האברכים שהגיעו מהציונות הדתית – הם כן יקבלו; אברכים שהגיעו מהישיבות החרדיות – הם לא יקבלו. זו לא החלטה כלכלית. כששר אוצר, שמנהל את הכלכלה של מדינת ישראל, את הכסף של כולנו, מקבל החלטות על סמך דברים פוליטיים, על סמך נקמות, על סמך שנאה, זה מסכן את הכלכלה שלנו. ואז יום למוחרת – פשוט בריון – עושה איזושהי מסיבת עיתונאים, מביא מצלמות, אומר: הינה, השגתי 50 ומשהו מיליון שקל למלחמה באלימות. ברכות. חשוב. אבל היה חשוב לו להגיד עוד משהו: הכסף הזה הגיע מהאברכים החרדים. כלומר, זה שעד היום הייתה אלימות במשפחה – כי החרדים לקחו את הכסף. כל אחד מבין שזה לא נכון. כל אחד מבין שזה שקר. איך אנחנו יכולים לנהל אמון של ממשלה וכנסת בעם כשאנחנו יודעים שבא שר שכל האג'נדה שלו היא פוליטית? אין לו כלום חוץ מפוליטיקה, מסע של נקמה, מסע של שנאה, מסע של להחזיר לאנשים על כל שנותיו באופוזיציה. מה נגיד לאותן נשים? מה הסיבה שהממשלה זורקת אתכן מהעבודה הביתה? מה נגיד להן? אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני מכיר אברכים שלומדים בישיבות. הם חברים שלי, למדו איתי ביחד בישיבה, הייתי אחד מהם, והמשפחה שלי. אף אחד מהם לא יעזוב את הכולל בגלל ההחלטה הזאת. אף אחד. לא מכיר אברך אחד שיגיד: אוקיי, יאללה, מחר הולכים לעבוד. אין דבר כזה. בלי עין הרע, אנחנו שבעה במשפחה – שישה מהם אברכים. אף אחד מהם לא הולך לעזוב את הכולל בגלל ההחלטה האומללה של ליברמן. ויש לי גיסים, ומשפחה, וחברים. הייתי בשבת בבית הכנסת, דיברו איתי אנשים. זו החלטה דרמטית למשפחות. שאלתי: האם יש מישהו שבעקבות ההחלטה הזאת יעזוב את לימודיו בכולל וילך לעבוד? התשובה הייתה חד-משמעית: אף אחד לא יעזוב. אז מה זה ההחלטה הזאת? עכשיו, מה יותר מטריד? שהוא כאילו שר בממשלה. יש ראש ממשלה, הוא נושא באחריות של הכול. הוא ראש הממשלה. הוא אפילו לא עודכן על הדבר הזה, על פי פרסומים. הוא גם לא הכחיש את זה. בדרך כלל הם מכחישים. לבנט יש הרי שני כותבי נאומים – פורסם; הם מקבלים 90,000 שקל בחודש ביחד, 45,000 לחודש כל אחד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בחודש? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, פורסם. הוא מחזיק שני יועצים שכותבים לו את הנאומים, כל אחד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כסף קטן לעומת ה-53, לעומת השיפוץ של הבית שלו ב-15 מיליון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם שיפוצים. 45,000. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 7 מיליון, ועוד 7 מיליון של גנץ. מה זה 90,000 שקל? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> 90,000 בחודש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד 30 עובדים זרים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> על מה? לכתוב לו נאומים. אגב, אני במקומו, אחרי הנאום המוצלח שלו השבוע – "חבר הכנסת ביבי, חבר הכנסת נתניהו" – כמו איזה ילד יהיר. כמה גאווה. עזוב, בוא נשאיר את זה בצד. אבל מילה, תגיד מילה על ההחלטה. הרי אתה עמדת כאן ונשאת נאומים חוצבי להבות שלא תיתן לפגוע בציבור החרדי. הלכת לציבור שלנו מעל הראש של הנציגים – בסדר, זכותך – ואמרת: אני אדאג לכם, אני ערב שלא ייגעו לכם. נתת פה נאומים. איפה ההבטחה שלך? מילה שלך כראש ממשלה, הבטחת לציבור שלנו: אני אדאג לכם. איפה זה? והוא הולך ומשקר בכל מסיבת עיתונאים ומספר: קראנו לנציגות החרדית להיכנס לקואליציה – לא היה ולא נברא. אף אחד לא קרא לנו. לא שהיינו מגיעים. אנחנו לא היינו מגיעים לקואליציה הנוראה הזאת, לא אצל מרצ, לא מפלגת העבודה ולא כשיש רפורמים בקואליציה הזאת. ממש לא. אבל לבוא ולשקר במצח נחושה – קראנו להם והם לא רצו – להפוך אותנו לאנשים לא אחראיים, להפוך אותנו לאנשים שמונעים מאגו ומיצר של מלחמה, כאילו אנחנו מאוד נהנים ושואפים להיות באופוזיציה. באופוזיציה בסך הכול אנחנו בונים את עצמנו. מה זה "בונים את עצמנו"? זה לא פשוט. הציבור שלנו חוטף פעם אחר פעם. ההחלטה של שרת התחבורה – חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת הרב אבוטבול, שואלים אותם אין-סוף שאלות פה: איפה ההחלטות שלכם בנושא של נסיעות בשבת? יש החלטות של הלשכה המשפטית שלכם, שלא כולם שם דתיים, שאסור לכם לעשות, זה לא על פי חוק. "אני לומדת" – כבר כמה חודשים "לומדת" ו"לומדת", ועדיין יש חילולי שבת שהם נגד החוק. זה לא שאני חסיד של החוק, אבל אם החוק עושה את זה, אז תסגרו. אבל שום דבר. יש כאן אנשים שמונעים מאג'נדה של אנטי. זה התחיל בהחלטה של מיכאלי, עבר להחלטה של זנדברג, שלא לאפשר לנשים דתיות, אפילו מוסלמיות, או יהודיות, שרוצות להתרחץ במקום צנוע, במקום ציבורי – לא, היא לא תגיש את החוק שיאפשר להן לרחוץ בנפרד. למה? אותן נשים לא משלמות מיסים? מה, לא מגיע להן ליהנות ממשאבי הטבע? אני מדבר על הממשלה ככלל, אבל ברור שיש אנשים טובים בממשלה. אבל ללכת ולקבל כאלה החלטות נגד ציבור שלם, וסתם כשמונעים מתוך שנאה? אז אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אנחנו נמצאים באופוזיציה מכמה סיבות – יותר נכון, לשם כמה דברים: להציב ראי בפני הממשלה הזאת, איזו קואליציה חסרת יכולת משילות יש לכם. כשאני באתי לכאן היום עם הצעת חוק שאילת שקד תמכה בזה והיום היא התנגדה – היא הלכה לכל ראשי היישובים ביש"ע ואמרה: אני מפקירה אתכם. אני לא אדאג לכם. כשהיא הולכת ואומרת שחלוקת המשאבים ביש"ע לא תעזור לרשויות החלשות, היא אומרת לחזקים: תהיו חזקים יותר, ולחלשים: תהיו חלשים יותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואנחנו נמשיך, בעזרת השם, לעשות את העבודה הכי טובה שיש מהאופוזיציה עד להפלתה של הממשלה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. יעלה ויבוא חבר הכנסת ינון אזולאי, שהגיש חמש הסתייגויות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לשם הדיוק, הגשתי קרוב ל-7,000 הסתייגויות. אני תכף אגיד את זה מהמיקרופון, שישמעו את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגשתי קרוב ל-7,000 הסתייגויות. הגענו לפשרה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לך 25 דקות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מקווה שנצליח וננצל אותן. אדוני היושב-ראש, לילה טוב. בוקר טוב לכולם. כבוד השר, תשמע, להביא אותך לפה באישון לילה זה לא בסדר. גם נורבגי וגם להביא? אבל אנחנו אוהבים לראות אותך וכיף לנו. חבר הכנסת מלכיאלי, תודה רבה לך על הנאום הנפלא. יישר כוח. משה אבוטבול, תכין, אתה עולה אחריי. לכל הצופים בבית שנמצאים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לציונה. תודה לציונה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תכף. לילה טוב. לולי ציונה, אנחנו לא היינו פה היום ערים וערניים. גם לפני וגם אחרי הדרמה הלילית שהייתה לנו פה בהצעות לסדר-היום ציונה פינקה אותנו; מזכירות הכנסת, כמובן, וערוץ הכנסת. אנחנו נמצאים כמה ימים לפני תשעה באב. קמצא ובר-קמצא – על כך חרבה ירושלים. במסכת גיטין, דף נ"ה, עמ' ב', מספרת הגמרא ששנים ספורות לפני חורבן בית המקדש אחד מהעשירים, עשירי ירושלים, ערך סעודה לכל אוהביו. בין היתר הוא הזמין את ידידו קמצא, ידיד קרוב שלו. השמש טעה, והלך והזמין את שונאו, בר-קמצא. כמובן שבר-קמצא לא האמין בהתחלה שהעשיר הזמין אותו, אבל הוא אמר: בטח הוא מחפש הזדמנות להתפייס, ומייד קפץ על המציאה והגיע אל המשתה המיועד. העשיר ההמום מביט בו כלא מאמין, מסתכל ויושב, והוא רואה שהוא מתחיל לאכול, ואז בר-קמצא, שמסתכל נבוך על המבטים של אותו עשיר – הוא רואה אותו קופץ עליו וצועק לו: צא מכאן, הסתלק מכאן. בר-קמצא היה נבוך ואמר: אני מוכן לשלם כמחצית מן הסעודה. המשיך וכעס אותו עשיר ואמר לו: תסתלק מפה. אמר בר-קמצא: אני מוכן לשלם אפילו על ת כל הסעודה, שתהיה עליי, רק אל תביישני. העשיר לא ויתר ואמר: צא מכאן הרגע. לא עזרו כל תחנוניו, ובר-קמצא היה פגוע עד עמקי נשמתו. הפגיעה הייתה כה חדה, כך שהוא אמר: ישבו פה כל החכמים ולא מחו – אני אתנקם בהם. אמר – ועשה. ניגש אל הקיסר ברומא והלשין על היהודים כי מרדו במלך: אם אינך מאמין לי, בוא תנסה אותם. הבה נערוך ניסוי. שלח להם בהמה איתי ותבקש שיקריבו אותה כקורבן בבית המקדש. עשה זאת הקיסר, והוא אמר לו: אם הם יסרבו להקריב את הקורבן, תדע שהם מרדו בך; אם יסכימו, אז הם באמת נאמנים לך. הקיסר כמובן הסכים לערוך את הניסוי הזה ושלח את הבהמה עם בר-קמצא, אבל בר-קמצא, שהיה ערמומי ומלא נקמה מהפגיעה שנפגע, מיהר להטיל מום בבהמה, וכידוע, כאשר יש מום בבהמה לא מקריבים את הבהמה. החכמים שנתקלו בבהמה רצו מצד אחד לרצות את המלך – הבה ונקריב את הבהמה, אמרו זה לזה – אבל מצד שני חששו. היה שם חכם בשם רבי זכריה בן אבקולס. הוא אמר: אם תעשו זאת, יחשבו כולם שמותר להקריב בהמה עם מום. אם כן, אולי נהרוג את בר-קמצא, עלה הרעיון, כדי שהוא לא יוכל לשוב ולהלשין למלך שהבהמה לא הוקרבה? אך שוב מנע מהם את זה רב זכריה: אם תעשו זאת, יאמרו שמי שהטיל מום בקורבן ייהרג. חזר בר-קמצא וסיפר למלך על התוצאות, ואנחנו יודעים מה היה – בית המקדש נחרב. אמר רבי יוחנן: "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו". על שנאת חינם חרב בית המקדש. וכשאני מסתכל, אני אומר, אם נרצה היום לקחת את זה לימינו ולראות את שנאת החינם – צר לי להגיד, אבל על שנאת חינם החברה שלנו נהרסת. הוקמה ממשלה על שנאת חינם; הממשלה לא הוקמה מאהבת חינם, הממשלה הוקמה נטו משנאת חינם, משנאת נתניהו. זה הדבר היחיד שמאחד את כולם. קל להביא ראיות ודוגמאות, לא חסרות לנו – להביא מכל מיני משפטים ומאמרים שכל אחד מחברי הממשלה, רובם, לפחות, היו אומרים. אנחנו ניתן לכם דוגמה. למשל, אילת שקד, שרת הפנים: מי שנמצא כאן מתושבי הדרום – ככה היא אומרת – תקשיבו לי טוב, תבינו שכל עוד נתניהו בשלטון, הנגב יישאר בידיים שלהם. אם אנחנו רוצים להחזיר את הנגב לידיים שלנו, אנחנו צריכים להחליף הנהגה. רק אם נשים את הנגב בראש מעיינינו ובראש סדר העדיפויות שלנו נוכל לשנות חוקים ולהביא תקציבים. צריך ראש ממשלה שמחויב לזה. ביבי לא מחויב לנגב. הוא לא יכול לעשות את זה. אם אתם רוצים שהנגב יחזור אלינו, תצביעו ימינה. אז הצביעו ימינה, ומה קרה? ישבו, נמצאים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס קיבל את הנגב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – עם מנסור עבאס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא קיבל את הנגב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קיבל את הנגב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם נתנו לך דגל על זה או לא? יש דגל לנגב? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. הוא בונה את הדגל. הוא מחליט איזה דגל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תכין את הדגל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא מכין את הדגל. בריאיון לינון מגל בערוץ 20 שקד עונה על השאלה אם ישבו עם מנסור עבאס. תשמע מה אמרו. אנחנו, לא שאלו אותנו את זה. תשבו עם עבאס? שואל המראיין ינון מגל. שקד: לא. אני רואה שמנסים לעשות לו הכשר, וזה מאוד חמור, ואני אסביר גם למה. בסוף ממשלה בישראל צריכה לנהל את ביטחון במדינה, וממשלה שנשענת על המפלגות הערביות, הידיים שלה אזוקות. היא לא יכולה לצאת למבצע בעזה, אם צריך, כי הממשלה תיפול; היא לא יכולה לטפל בחיזבאללה, כי הממשלה תיפול; היא לא יכולה להתעמת עם הרשות הפלסטינית. אין מה לעשות, לא עבאס מנסור, ששייך – ככה היא אומרת, לא אני – ששייך לאחים המוסלמים, ולא הרשימה המשותפת יאפשרו שום מרחב תמרון ביטחוני לממשלה שכזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> העליבה אותו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את זה שקד אומרת. היא אומרת – מי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> העליבה את החבר שלה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בוודאי. העליבה את מנסור, ואני נפגע בשבילו. אני אומר לך, אני נפגע בשבילו. והיא יושבת איתו. ואתה תראה, כל יום אתה תשמע עוד דברים ועוד דברים. אנחנו נביא לכם כל מיני ביטויים של שרים שדיברו פה על החוק הנורבגי – היית צריך לשמוע באיזה צורה, באיזה דרך. כולם גינו את החוק הנורבגי. קח את יאיר לפיד: כגנבים בלילה, כגנבים בלילה – זה מה שהוא היה אומר. אבל מה, זה בסדר. אם זה נתניהו שעושה את זה, זה לא בסדר, אבל אם הם עושים את זה, הכול מותר. הכול מותר. למה? כי שונאים, שונאים את נתניהו. הממשלה הזאת קמה על שנאת נתניהו. היא לא קמה באמת כי היא רוצה, כי היא אוהבת, כי היא רוצה לעזור לעם ישראל. תסתכל בהסכמים הקואליציוניים שלה – אין דבר אחד חברתי. לא תמצא. אמרו: ישמרו על הסטטוס קוו. איזה סטטוס קוו? על מה הם שומרים? על מה? על כך שהיום בנט, ראש הממשלה בתואר, נופל לרשת של ליברמן? מה קרה אתמול – כבר שלשום? הוא נפל לרשת של ליברמן. היה בבוקר אתמול גזר הדין של פאינה. מה עשה ליברמן לפני זה? זה הרי גזר דין של ישראל ביתנו. מה הוא עשה? הוא הוציא את הכותרת: יש הבדל בין אברך עם כיפה סרוגה לאברך עם כיפה שחורה. מי נפל לו ברשת? בנט. הוא נפל לו ברשת. למה? כי הוא אמר: תשמע, אני רוצה לדאוג לאנשים שלי. הוא לא מבין שהוא נכנס למשחק שלו, נכנס למשחק התקשורת שלו. הוא יכול לבוא ולצחוק, הוא יכול לבוא ולקחת את האנשים האלה ולזלזל בהם. אין לו ערך לתורה. אין לו ערך למוסר. אין לו ערך לכלום. הגמרא, בברכות, אומרת: "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי". פירוש: גנב לפני גנבתו מתפלל לה'. ומפרש הלקוטי תורה שהגנב לא מתפלל רק שלא ייתפס אלא אף שתצליח גנבתו. זו תפילה של הגנב. כשאני מסתכל בגמרא הזאת, אתה יודע, אני נבהל. אני אומר: תשמע, בן אדם הולך לגנוב – הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא: תן לי להצליח. ויכול להיות שהוא גם מצליח. זה כמו עם הכוהן הגדול. האימהות של הכוהנים הגדולים בערי המקלט, מה היו עושות? היו לוקחות מתנות ואוכל לאותם רוצחים בשגגה. למה? מפרשים, מדוע הלכו והיו מביאות מתנות ואוכל לאותם רוצחים בשגגה? שמא אותם רוצחים בשגגה יתפללו שכוהן גדול ימות. כי ברגע שכוהן גדול מת, מה קורה? הם משתחררים מערי המקלט. ואז שואלים: תגידו, אדם רוצח מתפלל, אתה שועה לתפילה שלו? אומרים: כשהתפילה יוצאת מעומק הלב, היא יכולה להתקבל מכל אחד. כשהתפילה יוצאת מעומק הלב היא יכולה להתקבל מאותו רוצח בשוגג, מאותו אדם שגנב, מאותו אדם שכל דבר אחר יעשה, ישדוד, הכול – היא יכולה להתקבל. אנחנו מסתכלים, ואני אומר: הייתה פה גנבת קולות של ציבור שלם. אין משהו אחר. אמרו לנו: לא קורונה – לא מעניין. אנחנו רואים שבינתיים זה לא נורבגי – לא מעניין. אמרו לנו שבינתיים לא לרמיסת הדת – לא מעניין. זה מתחיל באברכים, וראינו את זה היום, מה שעושים. מה ביקשנו? לשמור על הסטטוס קוו. ביקשנו היום על חמץ, שלא יהיה חמץ בפסח. מה ביקשנו? שמנהלי בתי החולים יחליטו, כדי שלא יכניסו את זה לכל מקום – הממשלה מתנגדת. הממשלה, בכל דבר שהיא יכולה רק לגעת בקדושה, היא תעשה את זה. בכל דבר שהיא יכולה רק לפגוע ביהדות, היא תעשה את זה. ברגע שהיא תוכל להביא את הכותל הרפורמי, היא תעשה את זה. בכל מקום של פגיעה, אתם תראו את הממשלה. הינה, קח עכשיו את חוק הדיינים. חוק הדיינים – הרי מה זה חוק הדיינים? זה רמיסה ופגיעה במוסד הרבני, בדיינות. באים ותופרים. מה תופרים פה? שיהיה בוועדת הדיינים מישהו שלא יהיה חרדי, שלא יהיה דתי. לא, הם יבחרו אותו. לא ייתנו לנו להיות גם בחלק הזה. את מי הם רוצים שם? הם רוצים את זאב אלקין, שהוא יהיה חבר בוועדה למינוי דיינים. בשבוע שעבר דודי אמסלם עמד פה וסיפר לנו קצת על כתבה שהייתה על זאב אלקין. אני לא רוצה לחזור על הכתבה, אבל אותו אחד רוצה להיות חבר בוועדת דיינים. אני לא חושב שזה ראוי, אני לא חושב שזה נכון, כי אם אנחנו היינו מבקשים שמישהו שעבר על החוק יהיה חבר בוועדה למינוי שופטים, כולם היו קופצים. אבל מה זה משנה? כשאנחנו מבקשים זה משהו אחד; כשאחרים מבקשים, כשהשמאל מבקש, כשממשלת בנט מבקשת, היום מאתרגים אותם. הכול בסדר. מה הם עשו? הבטיחו שלא ישבו עם רע"מ – יושבים עם רע"מ. הבטיחו לא להישען על המשותפת – נשענים על המשותפת. לטפל בנגב – האמת, הם מטפלים, הפקירו את הנגב. כל מה שהם הבטיחו הם עשו בדיוק הפוך. אבל אם נתניהו היה מחבק את רע"מ, מה הם היו צועקים. רק כשהיה איזה דיבור איתך, כמה הם זעקו וצעקו – תפהק, אחי. אנחנו כולנו בזה. זה בסדר. בנט אומר לאסף ליברמן בהכול פוליטי בכאן 11 – הוא אומר: תשמע, רע"מ זו תנועה אסלאמית, זה בעצם הפלג הישראלי, הסניף הישראלי של האחים המוסלמים. זה בנט, ראש הממשלה, אומר את זה. "זה שראש הממשלה מוכן להתחבק איתם, עם אנשים שתומכים ברוצחי חיילים", ככה הוא אומר, "זה בושה וחרפה". הוא הכתים אתכם – הוא גם מכשיר אתכם. אני לא אומר את הדעה שלי, עזוב אותי מהדעה שלי, אבל אף פעם לא תשמע שדיברתי עליך. אני לא מדבר. אבל כשאנשים מדברים עליך ואחר כך באים ועושים הפוך, הם גונבים את דעת הקהל. העיתונאית קרולין גליק, שהתמודדה ברשימת הימין, כותבת ב-24 באפריל, ומשקפת מה הציבור חושב עליהם: "אני הפראיירית הגדולה ביותר. רצתי איתם לכנסת. האמנתי שמדובר באנשי ימין אמיתיים – – – וכעת ברור שנתתי ידי לשקר הכי גדול בפוליטיקה הישראלית. אני כבר מתכוננת ליום כיפור". העיתונאי קלמן ליבסקינד כותב, אחרי שזעקו פה למה לא הצבענו לחוק האזרחות: "תארו לעצמכם סיטואציה שבה אדם שגנב לכם לפני דקה את הארנק מהכיס עומד על במה, ברחוב, נוכח מבטכם ההמום, ובטון ממלכתי מחלק ציונים לסגנון הלשוני שבו אתם משתמשים כשאתם צועקים 'גנב, גנב, תחזיר את הארנק'. ובכן, מה שעשו בנט, ושקד, ומתן כהנא, וניר אורבך ועידית סילמן ואביר קארה חמור פי אלף מאותו כייס שניצל הזדמנות. הם לא גנבו ארנק עם 200 שקל. הם גזלו מהמצביעים שלהם את הדבר היקר ביותר שיש בכיסו של אזרח במדינה דמוקרטית". אתה יודע, אני מסתכל, ואנחנו יכולים להביא עוד ועוד ועוד ועוד, ואני לא מבין: כל זה רק מביא לנו שהם באמת לא עשו את זה מאידיאולוגיה. היה רק דבר אחד – שנאה. שנאה. שנאה. חברך, מאזן גנאים, ל-N12. הרי השבוע הבאתם הישג לכם, לרע"מ, הבאתם הישג שברגע האחרון לא נתתם להם לזוז ימינה, שמאלה – קבעתם, קיבלתם את הנגב. רשות הבדואים – קיבלתם אותה. מה הוא אמר? "אנחנו רוצים שבנט יצליח – זה לא סחיטה. מה שאנחנו עושים זה בשביל הציבור, קרוב ל-18%, שהוזנח. מה שאנחנו עושים פה זה תיקון". בסדר. מה הוא הוסיף? "לא נהיה ש"ס", הדגיש גנאים. "אנחנו חברה שמייצגת את החברה הערבית, אנחנו רוצים להיות שחקן לגיטימי. תמכנו בממשלה, ואנחנו מקווים שיבינו אותנו". אין לי בעיה להבין אותו, אבל אתה יודע, לפחות, כשאני רוצה להבין בן אדם, שיגיד דברי אמת. אנחנו אף פעם לא קיבלנו חצי מיליארד לחלק לחברים. אנחנו, כל השנים שלנו לא קיבלנו 53 מיליארד. כל השנים שלנו. תעשה – ב-50 שנה לא קיבלנו 53 מיליארד; אנחנו לא 50 שנה, אנחנו כולה אולי 30 שנה. אף פעם לא קיבלנו 53 מיליארד, אפילו שזה לעשר שנים. אבל גם כשאנחנו קיבלנו קראו לנו סחטנים, קראו לנו גונבים, שודדים את הקופה הציבורית, אבל כשזה אתה – וזה בסדר, אתה דואג לאנשים שלך; אני, אגב, בשונה מאחרים, אני אומר שזה בסדר. גם אם סחטת אותם זה בסדר גמור, כי אתה דואג לאנשים שלך, כי לא נתנו לך את זה כשאתה בא – נתנו לך מילה ולא כיבדו את המילה. אבל כשש"ס עושה את זה, כשהחרדים עושים את זה, פתאום אתה רואה את כל התקשורת זועקת. איפה התקשורת הצבועה הזאת? איפה פתאום, כשהיה אז, רק גפני קיבל את ועדת הכספים – יושב על הקופה הציבורית, יושב על השיבר. מה קרה? היום מי יושב שם? ראש המאפיה של ישראל ביתנו יושב שם, שר האוצר, הוא ראש המאפיה; יש לו שר במשרד האוצר, יש לו יושב-ראש ועדת כספים, ומלכתחילה רצו עוד שישה ממלאי מקום בוועדת הכספים. תגיד לי, זה לא הזוי? זה לא הזוי, שישה ממלאי מקום של ישראל ביתנו בוועדת הכספים? ולך נתנו אחד בוועדת הכספים. אחד. תאמין לי, אני לפעמים מתבייש בצחוק שמנסים לעשות ממך. אתה ברגע אחד הופך להם הכול, כן? ברגע אחד אתה עומד פה ואתה עושה להם בית ספר. אבל לבוא ולעשות ממך צחוק, זה לא ייתכן. הלכו, חילקו ועדות. מה הם עושים בוועדות? דודי, את מי הם שמו בוועדת החוץ והביטחון, אתה יודע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מראענה, זאת שאמרה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא היום אמרה שאם ירצו להעביר החלטה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא לא תיתן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא לא תיתן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היא לא תיתן. היא לא תיתן להפציץ בעזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם מנסור לא ייתן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול מנסור, אתה יודע, מנסור לא חבר בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שב-53 מיליארד שקל אתה גם תקנה כיפות ברזל כדי להגן על העזתים? מה אתה אומר, יש מצב? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, זה לא נכון. אם היא בכוונה בוועדת החוץ והביטחון והוא פה, הם יכולים להביא את זה. הוא ייתן את התקציב – היא תעביר את זה לכיפות ברזל, שלא יפגעו בעזה. תשמע, אחלה רעיון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. צריך להגן על החבר'ה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה אתה אומר, אולי גם מטוסים הוא יבקש שם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 200 כיפות ברזל. הוא רק עושה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תירגעו, חברים. הכול אזרחי. אצלנו הכול אזרחי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הם לא שמים רגל. הכול באזרחות הם עושים, זה בלי מדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ודאי זה אזרחי, מה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בלי מדים, הכול אזרחי. זה להכות את האויב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תירגע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה להכות את האויב, הם עושים את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה אתה חושב? נתנו לה. אתה מבין, לא סומכים על הליכוד, לא סומכים על ימינה, נתנו למראענה, נתנו לה להיות חברה בוועדת החוץ והביטחון. תגיד לי: זה לא פשיטת רגל שלהם? לא פשיטת רגל? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס ייכנס עוד מעט לוועדה החשאית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, למה לא? ראש ממשלה – מותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יהיה חסר כסף לביטחון – הוא יביא את ה-53 מיליארד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא יביא. הוא יביא מקטר. הוא יביא מקטר מזוודה עם מזומן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה קורה עם המזוודות מקטר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. עכשיו הם במשא ומתן אם מעבירים את זה ישירות לחשבון. השאלה היא מי יושב שם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזוודות זה המומחיות שלכם, בליכוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול אנחנו עשינו. תשנה קצת, תשנה קצת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תביא משהו חדש. תציע לנו משהו חדש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. הוא שאל על המזוודות. המזוודות זה השיטה של הליכוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה החלטתם, בתיקים? עכשיו נעביר את זה בתיקים, לא במזוודות? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הם מעבירים את זה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא רוצה שהם יקבלו שם כסף? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הם מעבירים את זה במכוניות עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אתה לא רוצה שהעם הפלסטיני בעזה יקבל כסף? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הוא כבר מעביר להם. מה זה "לא רוצה"? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אותו. אולי לא נוח לו, אולי הוא לא אוהב אותם, אולי הוא לא רוצה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסכים – מהדקות שנשארו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שהם מצביעים לרשימה המשותפת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עושים העתק-הדבק. מה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – והוא לא אוהב את המשותפת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין ספק שעד עכשיו עושים העתק-הדבק למה שעושה הליכוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מגיע להם ככה בעזה כסף, לפלסטינים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אמרתי לך, אני נותן לך תשובה כנה – העתק-הדבק – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע, יש הבדל. אני אסביר לך. אתה יודע מה, פעם אחת צריך לתת לכם תשובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – מה שעשה הליכוד, יעשו אחרים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> פעם אחת אני צריך לתת לך תשובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אותך – עזוב, אני שואל אותך שאלה כנה. הרי בסוף איפה הגאווה הערבית שלנו, באמת? הכול הליכוד, הליכוד? תגיד מה אתה חושב. מה אתה חושב? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הליכוד. הליכוד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה הליכוד. אתה יודע מה, בוא אני אענה לו. הרי תראה, להגיד היום: הליכוד, הליכוד, הליכוד, זה בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה בסדר, אני אומר שזה בסדר, אבל אתה יודע, כשאנחנו מסתכלים על הסקר רק של אתמול, שנותן 40% התאמה לבנימין נתניהו, כשהוא כבר לא ראש ממשלה, ו-14% לבנט, אז אתה מבין שעם ישראל סומך על בן אדם אחד, שנקרא בנימין נתניהו, ולא על בנט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לו הזדמנות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשהליכוד עושה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לו הזדמנות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשהליכוד עשה – שתבין, כשהליכוד עשה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> "תן לו הזדמנות" – הרי אתה עצמך לא סומך עליו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לו הזדמנות. אולי בערך בעוד שישה חודשים הוא יוכיח את עצמו – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איזה הזדמנות, תגיד לי? הבן אדם בינתיים גומר לנו את המדינה בהזדמנות הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ואז הוא יקבל 40%, 50%. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אף אחד לא שומע אותנו עכשיו. הרי בינינו, גם אתה לא סומך עליו. אתה רק מכייס אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכנסת בחרה בו לראש ממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא סומך עליו. לא שאלתי אם בחרו בו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אפילו לא היו לו 61 אותו יום. שתבין, אפילו לא היה לו רוב. רוב חברים לא היה לו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היה. היה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אתה בחרת בו. אתה החלטת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היה. היה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא היה לו רוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה החלטת. אם אתה לא מחליט – זה לא הכנסת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא היה לו רוב. לא היה לו רוב של חברי כנסת. היה לו 60. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה החלטת. אם אתה לא מחליט – אז אתה החלטת, ואתה מכייס אותו עכשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. יאללה, בוא נחזור לינון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אנחנו פה, אנחנו ביחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? אנחנו מדברים על הזמן שלנו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מותר לנו בזמן שלנו. אני מסכים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מדברים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר דבר אחד פשוט: אם הוא רוצה, שיגיד לנו באיזה יום עושים את הסקר, אולי נעזור לו, ניתן לו עוד כמה, איזה 1%, 2%. לא נעים לי שראש ממשלה בתואר עם 14%. זה לא נעים. אפילו הוא מתבלבל, קורא לו "ראש ממשלה". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השיפוצים בבית – הוא מתכוון לפקח עליהם, או שרק בני ביתו יפקחו על זה? 15 מיליון שקל. איך ישלמו לו, תגיד לי? עשיתי חשבון – שמע, הוא צריך ברזים מזהב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, רגע, עצור. דודי, תשמע את המונולוג. דודי, תשמע עכשיו בקשר מונולוג של התקשורת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא לא נותן זמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיב. הינה, מונולוג של הצביעות של התקשורת. שרה נתניהו – תקשיב – מתעקשת שלא לעבור לבלפור – אז – היא רוצה שהמשפחה תישאר בקיסריה. אתם יודעים כמה העלויות? 15 מיליון שקל. ביבי יודע שהתפקיד מחייב, אבל הוא נכנע. הוא לא יכול. מה עושים? נשארים בקיסריה. שרה גם מסרבת שהמאבטחים ילונו באחד החדרים בבית הענק שלהם. לביבי לא נעים, אבל הוא חייב, בגלל שרה. אז מה עושים? מחפשים לשכור דירה שכנה, בקרבת מקום, למאבטחים. ואז מה? כמה זה יעלה לנו? 35,000 שקל בחודש. באולפנים – חגיגה. הפרשנים – כל אחד חוגג: מה זה, משפחה של מושחתים, גזלנים, גוזלים את הקופה הציבורית, את הכסף שלנו. תשמע, אבל לא שמענו את המונולוג הזה. אתה יודע למה? כי זה לא שרה, זה גילת ובנט, אז את זה לא שמענו. אבל על הג'קוזי של ביבי אנחנו שמענו – שלא היה. ג'קוזי שלא היה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'קוזי שאין. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> על ג'קוזי שלא היה, שמענו. אתה יודע, בג'קוזי יש בועות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 50,000 שקל. 15 מיליון שקל עוברים ככה. היועצת המשפטית ברנע שולחת על 50,000 שקל כאילו, על ג'קוזי שלא קיים. אתה מבין, מנסור? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה מבין? הבועות שאפילו לא היו בג'קוזי. בועות לא היו, אבל על זה אתה לא שומע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השאלה – למה ראש הממשלה לא פינה את בלפור מוקדם כדי לחסוך את הכסף הזה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל אנחנו מדברים על בנט. למה 15 מיליון? למה אתה לא עונה על זה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עכשיו עובר לבית חדש, נניח, אתה לא צריך איזה חודש לשפץ, לצבוע, או שאתה עובר מעכשיו לעכשיו? זה כאב להם. אבל 15 מיליון שקל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל הבנתי ששני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. אבל 15 מיליון שקל לבנט בבית, 7 מיליון שקל ללפיד ועוד 7 מיליון שקל לגנץ, זה לא חשוב. 30 מיליון שקל – מה זה, שטויות במיץ עגבניות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל שניהם סיכמו את זה, היוצא והנכנס. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא קשור, אבל, 15 מיליון זה לא על זה. לך תיקח את הבית, תפרק אותו מהשורש, תבנה בית חדש, עם יסודות, לא תגיע ל-15 מיליון. על מה אתה מדבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ב-5 מיליון, כולל בריכה, אני עושה לך מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כולל מנגל עם מעשנת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עם מעשנת, ואפילו הבשר בפנים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה אתה רוצה, יותר מזה? 15 מיליון – על זה אתה לא שומע. מה קרה, למה אתה לא שומע? כי זה בנט. אתה מבין איזה צביעות, התקשורת שלנו? זה נקרא שנאת חינם. זה נקרא שנאת חינם. על שנאת חינם חרב לנו בית המקדש, ואנחנו לא רואים, לצערי, שעם אנשים כאלה אפשר לבנות אותו. אני רוצה להגיד לך לסיום, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק לסיום. אתה יודע שאני מסיים בזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך דבר אחד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> החוק הזה הוא חוק רע. זה חוק שהוא עוד קומבינה בשביל להביא לזאב אלקין את המינוי שהוא רצה. ואותו אחד, שאנחנו יודעים בדיוק מה קרה איתו במשפחה – אני חושב שזה בושה שהוא יעמוד ויהיה חבר בוועדה למינוי דיינים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. עמדת בזמן ודיברת שוטף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה. יפה, אתה גם מחלק לנו ציונים. אתה יודע מה, תעשה טבלה. ואללה, אין עליך, מנסור. להביא לך כוס קפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה "כן"? להביא לך? אני הולך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. תודה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רוצה תה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. שתיתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> באמת, אני אביא לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. לא תודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להביא לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. תודה, ינון. באמת, תודה. משה אבוטבול. חבר הכנסת משה אבוטבול, יש לך 25 דקות. חמש הסתייגויות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש בדבריי אלו לציין ולחבר בין פרשת השבוע שקראנו בשבת האחרונה, מטות-מסעי, לבין פרשת השבוע, שנקראת פרשת דברים. הדבר שניתן בעיקר ללמוד – מהו מנהיג אמיתי, שזהו משה רבנו עליו השלום, כשהקדוש ברוך הוא פונה אליו לפני מותו ודורש ממנו – "וידבר ה' אל משה לאמר, נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף על עמיך". כלומר, עליך קודם להילחם במדיין ולנקום את נקמת ה' על שהחטיאו את עם ישראל ובגללם נהרגו 24,000 איש, ואחר כך תוכל להיפרד מהעולם הזה לעולם שכולו טוב. ראוי לדעת שאם היה משה רבנו רוצה להמשיך, למשוך ולסחוב עוד כמה שנים בחיים, הוא היה פשוט נוקט צעד פוליטי פשוט: מעכב את ביצוע המלחמה עם מדיין עוד ועוד זמן. הוא היה מקים ועדה כזאת או אחרת לבחינת המבצע הצבאי, ולאחר מכן גם קבינט לתכנון ואסטרטגיה איך נלחמים מול מדיין, ועוד עיכובים כאלה ואחרים, לייצר זמן נוסף לחיות בעולם. שהרי הקדוש ברוך הוא הבטיח לו ו"אחר תאסף אל עמיך" – רק לאחר המלחמה עם מדיין אתה תיפטר מן העולם. אבל התורה מעידה על משה רבנו בדיוק ההפך – שמעשיו של המנהיג הדגול והגדול של עם ישראל היו שונים. הוא הזדרז וזירז את עם ישראל לקדם את המבצע הצבאי של עם ישראל מול מדיין. הוא אומר להם בפסוק: "וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין". "ייחלצו" – כלומר, כמו שאומר שם התרגום: זריז הוא מכם. כלומר, עליכם להזדרז במצוות מלחמת מדיין, לא להתמהמה, בלי תרגילים, חלילה, אלא להזדרז ולבצע במהירות את מצוות ה'. מה הסיבה שהיה צריך לזרז את העם? עם ישראל ידעו גם ידעו שמיתת משה רבנו תלויה במלחמת מדיין, לכן הם מצידם ניסו גם לעכב את המלחמה, כדי שמשה יהיה עימם עוד ועוד, למרות שבימי מנהיגותו היו להם מחלוקות קשות עם משה רבנו. איך שמעיד משה ואומר "עוד מעט וסקלני". בכל אופן, למרות מאבקי המדבר 40 שנה, ש"אקוט בדור", כאן, ברגע האמת, כשידעו העם שאחרי מלחמת מדיין משה ייפרד מהעולם, הם גם ניסו להתעצל ולמשוך זמן כדי לבטל ולעכב את הגזרה, כי באמת שהם אהבו את מנהיגם משה רבנו ללא כל סייג. והיה צריך משה לדחוף אותם בכך לצאת למלחמה, כפי שהפסוק מעיד: "וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא". "וימסרו" – אומרים חז"ל: בכוח. הם לא רצו לצאת למלחמה, אלא ממש בעל כורחם הם יצאו למלחמה. בפרשת מלחמת מדיין מופיעה פעמיים המילה "נקמת" – תחילה "נקם נקמת עם ישראל" ובהמשך "לתת נקמת ה' במדין". הסביר להם משה רבנו, עליו השלום: הגם שזוהי נקמתכם במדיין ואתם ממאנים, מוכנים כביכול לוותר על הנקמה האישית כדי שאמשיך להיות עימכם עוד ועוד, אבל ישנו פה חלק שני במלחמה, שזה נקמת ה'. על זה בוודאי שלא ניתן לוותר וחייבים לצאת מייד למלחמה, כמו שציווה הקדוש ברוך הוא. זהו מנהיג אמיתי, שמוכיח יותר מכול – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> ציטטת את המדרש? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> ציטטתי גם את המדרש, את רש"י. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> המדרש אומר: מה זאת אומרת? הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו "נקם נקמת בני ישראל", ומשה רבנו אומר לבני ישראל נקם את "נקמת ה' במדיין". << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שני חלקים. יש החלק האישי – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אומר המדרש: עונה משה רבנו: ריבונו של עולם, למה מדיין הכו בנו? בגלל שאנחנו לא ערלים, אנחנו לא גויים, אנחנו מקיימים מצוות. זו בעיה שלנו? זה בגלל שאנחנו שומעים מה שאתה אומר לנו לעשות. נקום את נקמת ה' – תכה במדיין בגלל שאנחנו מקיימים את מה שאתה מבקש מאיתנו. אמרתי את זה – – – על הדוכן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> יפה מאוד, חזק וברוך. כל הנקמה היא בעצם בגלל שאנחנו יהודים, אנחנו סובלים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אמרתי את זה אתמול על המשקל של ליברמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אנחנו צריכים לשבת – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> מי שלוקח את הדברים גם לימינו עושה זאת על אחריותו, וזה בסדר. אנחנו לוקחים אחריות על כך. אז זה מנהיג אמיתי, שמוכיח יותר מכול שלמרות רצונו העז להישאר, הוא ממשיך לעשות את רצון ה' והולך. למרות שהוא כל כך רצה, כמו שחז"ל אומרים על הפסוק "ואתחנן אל ה'", כמה משה רבנו – אבל במבחן האמיתי, מנהיג אמיתי שם הצידה את כל השיקולים והאינטרסים האישיים, מזרז את העם לצאת למלחמה ללא דיחוי וללא שיהוי. לא בכדי נקרא משה רבנו גם בשם הזה, כי הוא היה המחנך הדגול של העם היהודי ומשמש כסמל ודוגמה לחינוך קדוש וטהור. זאת אנחנו רואים גם כן בפרשה הבאה שבאה אלינו לטובה, פרשת דברים, שנקרא בשבת זו. "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב". חז"ל מסבירים שכאן משה רבנו, בפרידה שלו מעם ישראל, מבקש להוכיח אותם באהבה על מעשיהם הפחות-טובים בעבר, כדי שלא יחזרו עליהם שוב, חלילה. ואכן, כל חלק מהפסוק משמש כרמז על מקום שעם ישראל הכעיס בו את ה': במדבר – על זה שהם אמרו "מי יתן מותנו" במדבר; בערבה – שהם חטאו בשיטים בערבות מואב; מול סוף – על שאמרו לפני כניסתם לנס הגדול של קריעת ים סוף "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר"; בין לבן ובין תפל – על שטפלו על המן, לחם שירד אליהם מן השמיים ונקרא לבן, ואמרו "ונפשנו קצה בלחם הקלֹקל". הם מקבלים עד הבית אספקה של לחם בכל יום בכל הטעמים. אדם יכול לומר איזה טעם הוא רוצה במן, והיה מקבל בטעם שביקש: בשר, חלב, גלידה – מה שהוא רוצה; לחם אבירים, שהיו מברכים עליו: המוציא לחם מן השמיים, ועליו הם נטפלים; חצרות – זה מחלוקת קרח ועדתו; ודי זהב – על חטא העגל, עגל הזהב, שמרוב שהביא להם הקדוש ברוך הוא כסף וזהב הם חטאו ועשו עגל מזהב. הכול הכול ברמזים דקים ועדינים. מחדגיסא הוא מוכיח אותם, אבל כדי שלא לפגוע בהם, חלילה, הוא רק רומז להם על המקומות של החטא, ושומר על כבודם של בניו של בורא עולם. זהו מנהיג אמיתי שאליו אנו שואפים וצריכים לשאוף ולזרוח. כאלה מנהיגים יכולים לצמוח רק מכוח התורה הקדושה והיהדות הצרופה. אנו עוד מעט כבר מתקרבים לערב שבת קודש, ומייד אחרי שבת ט"ו באב אנו בעולם התורה גם יוצאים לחופשת בין הזמנים, שבהם יצאו הנופשים לטיולים בכל רחבי הארץ. כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת, הכוללת למעלה מ-30 חברי כנסת ממפלגות הבית, ישנה חשיבות לשמירת השבת במרחב הציבורי, כי אנו במדינה יהודית וחייבים לעודד את שמירת השבת בפרהסיה, שנמשיך להישאר במדינה יהודית. כמה חשוב לחזק את המקומות של הבילוי והנופשים ששומרים שבת ולתעדף אותם כהוקרה על שמירת השבת, שהיא יום המנוחה שקיבלנו, העם היהודי, מאת ה', שנוכל להיות יחד בנחת בשבת, עם התא המשפחתי, להשקיע באהבת המשפחה והילדים – יחד איתם בשולחן שבת, בשירי שבת, בבית הכנסת, לחבר את הילדים אלינו. זה דבר שבעצם בכל ימות השבוע נמנע מאיתנו עקב עיסוקינו לפרנסתנו, אבל "שבת וינפש", לכן נכבד את אלה ששומרים ומכבדים את השבת. משל למה הדבר דומה? האם היינו הולכים לקנות במקום ששם נוהגים לבזות את האבא שלנו? האם היינו דורכים באותו מקום? כך, מי שמחלל שבת קודש הוא בעצם, כביכול, מכה את אבינו שבשמיים. לכן נקנה במקום שכן מכבד את אבינו שבשמיים ושומר שבת. כיוזמה לחזק, כמובן, הוכנה רשימה של מקומות שמקפידים על שמירת שבת, שנשתדל לחזק אותם על כיבודם ושמירתם את שבת המלכה, כי היא מקור הברכה. מי שעובד בשבת לא רואה חלילה סימן ברכה בעמלו. יש צורך לחזק כמה שיותר את שמירת השבת, בפרט במרחב הציבורי, שילדינו יראו שבת במדינה יהודית, ולא ככל הגויים עם ישראל. יש חשיבות גדולה לנראות הציבורית, ואת זה הבין גם ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, עליו השלום, שבאומץ גדול מאוד סגר את חברת התעופה הלאומית שלנו, אל על, בנימוקו שאפילו בסלוניקי סגרו את הנמל בשבת בגלל שרצו לכבד את היהודים שעבדו בו. כן, לכן אנחנו צריכים גם לחזק את העסקים והאתרים ששומרים שבת, ונתעדף אותם בבואנו לשם, כי מי ששומר שבת רואה ברכה, ומי שעובד בשבת גם נח ביום חול. אני גם מנצל את נאומי זה לספר ולדווח על יוזמה חשובה מאוד, ולאחרונה דווח על כך בתקשורת, של ארגון יד לאחים, שהכין זמני כניסת שבת ליהודים במדינות אויב. היות שהארגון מקיים פעילות רגישה וענפה עם יהודים רבים במדינות עיראק, לבנון, מצרים, סוריה, לוב, ירדן, וכן באיחוד האמירויות, הם מוציאים כעת סדר של זמני כניסה ויציאת שבת בשפה הערבית עם ערי המדינות הערביות, דבר שיעזור ויקל על היהודים שם לקיים ביתר עוז את שמירת השבת בזמנה, ללא חילולי שבת, חלילה. בעתיד – לוחות זמנים שיכללו גם כן את סעודיה, עומאן ובחריין. הצעד החשוב הזה, שמתלווה לצעדים רגישים ועדינים שעושה הארגון החשוב יד לאחים, מביא עוד ועוד אור של שבת, ובזכות זה, כמאמר זצ"ל, האור שבא משיבם למותר, "כי נר מצוה ותורה אור". על ידי מעשים אלו ועידוד שמירת השבת משיבים עוד ועוד תינוקות שנשבו לאבינו שבשמיים. זאת פעילות של מחלקת שורשים בארגון, כי רק עם שורשים נצליח לשמר את הגזע והנצר היהודי עוד רבות בשנים, ועל כך יבורכו. אמן. אני קורא מכאן להנהגת הממשלה שלא לנגוע חלילה בכל מה שקשור לשמירת השבת, התורה והיהדות במדינה. כמה עצוב לשמוע הצהרות קשות מראשי מפלגות בקואליציה המנסים לחסל את השבת, את עולם הדיינות, את עולם הכשרות, את הרבנות; להכניס רפורמים לארץ; לפרק את התא המשפחתי. מי יודע אם בעוד כמה שנים לא יהיו תביעות משפטיות מצד ילדים שלא חוו חום טבעי של אימא מחקיקות כאלה ואחרות שהשתיקה יפה להן. תחשבו על זה. למה עלינו לחשוש במדינה יהודית מכרסום יהודי על ידי כאלה שחובשים כיפה ומתנכרים לדרישות של התורה, של לומדיה ושל הרבנים, ומנסים ליצור חלילה רפורמה בתורה הקדושה, השם ירחם? אני רוצה, בזמן שעוד נותר, לצטט את דברי הרב הגאון ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כיסא רחמים, במוצאי שבת האחרונה. הוא ציין שליבו כואב. מעבר לכאב על הגלות והחורבן של בית המקדש ועל הקינות שאומרים בכל יום, אבן נוספה לו על הכאב על הממשלה ה"נפלאה", במירכאות כפולות, שיש לנו. בית דין הרבני כפוף לאחד רפורמי – יש חורבן כזה בעולם? גם בן-גוריון, שהיה חילוני גמור והוא אשם במאות אלפי יהודים ספרדים תמימים שהביאו אותם לכאן והכריחו אותם – אמרו להם: אין עבודה, רק אם תעבדו בשבת; אין פרנסה, רק אם יהיה לך פנקס אדום, וכך על זה הדרך, אבל בכל זאת הוא ידע שיש דברים שאסור לגעת בהם. הוא אמר: אנחנו לא רוצים לפלג את העם, אחרת כל מי שיישא אישה יצטרך לברר אם האישה הזאת שייכת לחילונים, לחרדים, לדתיים. לפני שבאו האנשים האלה, אדם נושא אישה, אפילו במקומות הכי גרועים בישראל – היה ליבו בטוח שזאת אישה יהודייה בלי ספק. אבל היום אתה לא יכול לדעת. עוד מוסיף הרב כל מיני דברים מאוד קשים. הוא אומר: אומנם זאת בעיה גדולה מאוד, חמישה מיליון יהודים נכנסו לרפורמה. כמעט 40% מעם ישראל נעשו רפורמים, בר-מינן, אבל היה גבול. היום, גם את הגבול הזה רוצים להרוס – רוצים לתת בכותל המערבי מקום לרפורמים; רוצים שהאוטובוסים ייסעו בשבת בריש גלי. המדינה הזאת, אין לה טעם בכלל לקיום שלה, אומר הרב. כל הקיום שלה הוא בגלל שזאת מדינה קטנטנה שקוראים לה ישראל. ישראל זו מרדה באלוקיה, בר-מינן. אחד אמר בכנסת שהרפורמים הם אויבי ה'. הרפורמי זה אויב ה', אבל כל הממשלה הזאת היא ככה. מה לעשות, יש בה קצת דתיים, אבל הם בטלים בשישים. ערבי אחד יכול להעמיד את כל המדינה על הרגליים. הוא יאמר: אני לא מסכים למלחמה ואתם רוצים אחרת – אני פורש. הדתיים שישנם שם, אי-אפשר לדעת אם הם מסוגלים לעשות את זה – מלחכי פנכה, כל אחד ואחד מלחך פנכה. אבל מה אנחנו צריכים לעשות? רק להתפלל. את הדברים האלה כותב הגאון הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כיסא רחמים. תבינו, הכאב שלנו הוא כאב אמיתי. זה לא כאב חיצוני, זה כאב שבאמת נובע מעומקא דליבא. כל מה שאנחנו משתדלים לעשות כדי ליצור חיבורים, קמים פה חיבורים בלתי אפשריים שמנסים לנתק אותנו מהמורשת, מנסים בכוח לקעקע בלומדי התורה. בואו ניקח רק את הסיפור האחרון, שכל הארץ רועשת מכך, הנושא של שר האוצר שמנסה לחבל בלומדי התורה על ידי זה שהוא מנסה להפריד את זה, שאת הסבסוד למעונות לא יקבלו מי שלומדים תורה, רק אם בזוג שני ההורים עובדים, כדי לא לתת להם את אותו סבסוד שהמדינה נותנת להם. אז עד היום הייתה זכות למדינה ליהנות שהיא מחזיקה בלומדי התורה, היא עוזרת ללומדי התורה. אבל היום אנחנו – מסתבר שהמדינה חלילה יכולה לפגוע בזה שיש את הזכות בלימודי התורה. כך גם אם מקצצים במשרד הדתות או במשרד החינוך, בכוללים, בבתי הכנסיות, בכל דבר שבקדושה, אז אנחנו נכנסים פה לגדר של סכנה מסוימת. בעצם, המדינה פחות שותפה בהחזקת התורה. מי יכול לקחת אחריות כזאת? אנחנו נמצאים כאן בלילה כזה ארוך. על מה אנחנו דנים? על הנושא הזה של הדיינים. מה אנחנו רוצים? שיהיו דיינים הגונים; לא דיינים שכל אחד, איך שאומרים, יכול להגיד לו מה להגיד, אלא דיינים שיודעים את כוח התורה, יודעים מתי מותר לעשות פשרות, מתי אסור לעשות פשרות. חז"ל אומרים – ואמרתי את זה באחד הנאומים שלי – שלא חרבה ירושלים אלא שמינו בה דיינים שאינם הגונים. חרבה ירושלים. אנחנו נמצאים עכשיו באבל החורבן – אני לא מדבר על הרפורמי, שרוצה בכלל שבית המקדש יהיה בתל אביב, לא מתאים לו בירושלים; הוא נלחם על הכותל ורוצה את בית המקדש בתל אביב. זה כזה אבסורד, כזה דבר שהוא מובן. אני לא מדבר עליו, לא רוצה לדבר עליו, לא רוצה להתייחס אליו. אבל דבר אחד – אנחנו רוצים להשאיר את המרקם התורני שלנו. במה אנחנו יהודים אם אין לנו את הסממנים האלה? במה אנחנו יהודים? מה, פה זה ניו יורק? פה זה פריז? פה זה מדריד? פה זאת מדינה יהודית. מצופה מאיתנו להתנהג כמו יהודים לפחות במרחב הציבורי, שייראה יהודי. מחר-מוחרתיים – כל אדם הולך עם הבן שלו, מטייל איתו בשבת, שיראה איך נראית מדינה יהודית. אם גם את זה אנחנו לוקחים מאיתנו, במה אנחנו נשארים יהודים? את הזעקות האלה, את הכאב הזה, אנחנו אמורים להביא לפה, הנציגים שנמצאים פה, הנציגים התורניים, הנציגים שאמונים, שנשלחו על ידי רבבות רבבות ועשרות ואלפים של יהודים, שבחרו בנו רק כדי להביא את הכאב הזה, לבוא ולהגיד את הדברים. אנחנו לא נשתוק בנושא הזה. כל פעם שיצערו במשהו שקשור לתורה ולמצוותיה, אנחנו נדבר על כך. אתם יודעים שבפרשה האחרונה סופר לנו בתורה שאת בלעם בן באור הרגו לפי חרב, הרגו אותו בחרב. למה הרגו אותו בחרב? כי היו שלושה באותה עצה – לפרעה היו שלושה יועצים: איוב, בלעם והיה גם יתרו. באותה עצה, אדוני היושב-ראש, רצו להרוג את היהודים שם, רצו להטיל אותם לתוך היאור. אז באמת, אותם יועצים, כל אחד אמר עצה אחרת. בלעם נתן עצה ואמר: ודאי, תשליכו אותם למים, את התינוקות, תהרגו אותם בתוך המים, את התינוקות. איוב שתק, ואילו יתרו התנגד לעצה הזאת ואמר: בשום פנים ואופן אסור לנו, כמדינה נאורה, מצרים, להרוג תינוקות. רדפו אותו עד שהוא ברח למדיין. זה היה יתרו, והוא זכה בזכות זה שהוא נלחם באותה גזרה ולא ויתר. הוא ויתר על כל מנעמי השלטון – היה יועצו של פרעה. אני חושב שזה היה באמת כבוד מאוד גדול, ועם כל זה הוא ויתר על הכבוד הזה, ברח למדיין בגלל שרדפו אותו, וקיבל את החתן הכי מיוחד בעולם, את משה רבנו. הוא זכה לחתן כזה על זה שבעצם הוא נלחם ונאבק באותה מגמה לא מוסרית להרוג תינוקות. איוב שתק. מה קרה עם אחד ששותק? הקדוש ברוך הוא נתן לו ייסורים. למה ייסורים? בוא ניתן לך ייסורים, נראה אם אתה שותק בייסורים או שאתה יודע לדבר ולצעוק. זאת הייתה המגמה – לתת ייסורים ולבדוק את זה, לבדוק אם אתה כואב, אם אתה צועק "איי" כשכואב לך. אתה רואה שפה שוחטים תינוקות. למה אתה שותק? למה אתה שותק? גם על שתיקה משלמים. ובלעם, שלא נדבר, שנתן את העצה הרעה הזאת, להרוג את אותם תינוקות, שחטו אותו בחרב. אנחנו צריכים לדעת שיש דין ויש דיין, ויום אחד כולנו עולים לעולם שכולו טוב, ונצטרך לתת דין על אותם מעשים כשאנחנו נמצאים פה, על אותם מעשים שאנחנו מצביעים פה עליהם ואנחנו הופכים להיות שותפים. אם אחד מצביע על נושא של לתת דיינים שאינם הגונים, הוא חלק מאותו דבר. הוא חלק מאותו דבר. מי שמאמין שיש עולם שכולו טוב – ואנחנו, רוב האנשים פה יודעים ומאמינים שיש בורא לעולם ושאחרי 120 יש שכר ועונש – אז צריך לדעת להיזהר גם בדברים האלה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את כל מה שהממשלה פה לוקחת על עצמה. זאת אחריות מאוד כבדה. מצפים מאיתנו. האם אנחנו – אותה מדינה יהודית שקמה אחרי השואה, מכבדת את מה שהיה לפני השואה, את אותם רבבות יהודים, בתי מדרשות, תלמידי חכמים, גדולי תורה שהיו שם? האם אנחנו משמרים אותם? אנחנו רוצים לשמר את התורה ואת היהדות או שרוצים נתק, רוצים להפוך להיות כמו היוונים, להיות כמו הרומאים, לשכוח? אבל אנחנו מזכירים לכולם שכל העמים שהיו פעם נכחדו מהעולם. נשאר רק העם הזה, העם היהודי הזה, העם הקטן הזה. לא בגלל שאנחנו הרבה – בגלל שאנחנו קצת העם הזה נשאר. האם את העם הזה אנחנו רוצים לשמור שיישאר עם יהודי או שאנחנו חלילה רוצים גם את זה לאבד? זה הרבה תלוי – במי? בכם, אתם פה שיושבים פה, אתם שמניפים את האצבעות אל על. על מה אתם מניפים אצבעות? על כל מיני גזרות כאלה ואחרות – להרוס את מוסד הנישואים, להרוס כל מיני דברים כאלה? ומי נותן את היד שלו? ראשי מפלגות שבתוכן יש אנשים שהם חובשי כיפה. תצדיקו את זה שאתם עם כיפה, לפחות לשמור על התורה, תורה שבכתב, תורה שבעל פה. אני לא מדבר פה על חומרות; אני מדבר על שולחן ערוך, שולחן ערוך, על תרי"ג מצוות. לא מבקשים יותר מזה. אז גם להרוס את זה וגם לא מסתפקים בזה אלא גם להפריע למי שלומד תורה, מי שמשקיע את זמנו בכוללים, יושב ולומד תורה; אז גם לו להפריע, להציק לו: לא לא, לא תקבל הנחה. אין הבדל בין זה לבין מה שעשו פעם, שמי שיש לו פנקס אדום מקבל עבודה. כן, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> מי שיש לו פנקס אדום מקבל עבודה, ומי שאין לו פנקס אדום לא מקבל עבודה. אתה לומד בכולל – לא תקבל הנחה של מעונות יום. תעזוב את הכולל, לך תעבוד, תתנתק מהתורה והמצוות, ואז כן תקבל את זה. זה לא שונה, זה בדיוק אותו דבר. ההיסטוריה חוזרת. איך אנחנו מתייחסים לנושא הזה? האם אנחנו מכבדים את עצמנו או שאנחנו הופכים להיות ככל העמים עם ישראל? על זה יש לנו את החורבן ועל זה אנחנו מתפללים ואומרים: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה". תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. חבר הכנסת אבוטבול, הערת אגב – לא רציתי להפסיק אותך בדברים החשובים – אסור לעלות לדוכן עם עיתונים, ספרים, עלונים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה טאבלט, לא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. הוא עלה עם עלון, אז נתתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה זה כתוב, דרך אגב? אם הוא רוצה להקריא מספר – בוא תראה לי, בוא תראה לי את התקנון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אגיד לך, אני אראה לך. מכיוון שבעבר מיכאל איתן עלה לכאן והקריא ספר טלפונים במשך עשר וחצי שעות – זה היה הכי ארוך במליאה – דווקא היו"ר דאז, שהיה מהליכוד, הוציא את התיקון הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא זוכר. אני רוצה להגיד לך שניסן סלומינסקי עלה כאן ונתן לנו שיעור עם הרמב"ן עם ספר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נבדוק, אבל בעיקרון זה מה שאני יודע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תבדוק. אני לא מכיר דבר כזה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא קרא גם מגילת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר טלפונים זה לא בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מגילה זה משהו אחר, אבל לא ספר ולא עיתון. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מגילת איכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא עיתון ולא ספר – עלונים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה עלון לשבת, עלון קודש-קודשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכן לא הפסקתי אותך, מפאת הכבוד. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עם דפים מותר לעלות או לא? גם זה לא, רק בראש. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> השעה היא רבע ל-04:00, יום רביעי, פחות מחמישה ימים לפני ט' באב – באמת, יום שהוא זמן שמסמל את החורבן, חורבן הבית השני. למעשה, הבית הראשון נחרב כמעט על כל העבירות שבתורה: עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. אבל כעבור 70 שנה נבנה המקדש, הבית השני. הבית השני נחרב רק על שנאת חינם של קמצא ובר-קמצא, וכמה שנים הבית לא נבנה, לא נבנה הבית, כי מה שנהרס בשנאת חינם אפשר לבנות באהבת חינם. למה אני מקדים את הדברים הללו? רבע ל-04:00, ימים שהם – ככה מסיימים מליאה. ומה חשוב כל כך להשאיר כנסת שלמה פועלת, קואליציה ואופוזיציה? שמע, דודי, המצב הביטחוני אולי חמור, גרוע, צריך להשאיר את הכנסת דלוקה, למה או-טו-טו המדינה מתמוטטת. חוק הדיינים, פששש – ממש זה הדבר הכי חשוב כרגע שעומד על הפרק. אדוני היושב-ראש הרי יודע, למשל, מתי אמורים להתמנות שופטים. פחות או יותר אנחנו יודעים מתי יש מינוי שופטים – יש תאריכים מסוימים. אני אומר לך באחריות, בשלושה-ארבעה החודשים הקרובים, אני חושב שאפילו בחצי השנה – לפי שיחה שהייתה לי עם מי מהגורמים של בתי הדין לא אמורה להיות ועדה למינוי דיינים בתקופה הקרובה, כי אין משהו של בתי דין, לא בבית הדין העליון, לא בבית הדין האזורי. אין משהו על הפרק. אבל לא. חשוב להעביר את חוק הדיינים, להראות מי שולט, ואנחנו נשנה את סדרי בראשית ואנחנו נמנה את מי שאנחנו רוצים. זה המסר של החוק הזה, לא יותר מזה. החוק השני, חוק-יסוד: הממשלה, ירד כי לקואליציה אין 61 והם בסכנה – הורידו. אבל אתה יודע מה? את זה אני יכול להבין, כי זה חלק מההסכמים הקואליציוניים. נבנה את הממשלה, וצריך לתת לה עיגונים כאלה ואחרים, אז צריך להסדיר אותו. אבל חוק הדיינים? חבר הכנסת האוזר, שאנחנו מתפללים לרפואתו, שה' ישלח לו רפואה שלמה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הוא פונה הערב לבית חולים. יש עוד חברת כנסת אחת שלא מרגישה כל כך טוב. אתה מצפה שיבואו החבר'ה מהקואליציה ויגידו: רבותיי, אנחנו בבעיה בנושא הזה, בואו נמשוך את החוק הזה. נסגור את המליאה בשעה 23:00, 24:00. לכו הביתה, סוף שבוע, נעבור את ט' באב. בשום פנים ואופן – אנחנו צריכים להעביר היום את חוק הדיינים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוק אלקין. זה לא חוק הדיינים. חוק אלקין. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כאילו גמרנו ומחר בבוקר חייבת הוועדה להתמנות. לא, אזרחי ישראל צריכים להבין. הם מסתכלים עלינו עכשיו ומנסים להבין מה עובר לאנשים בראש. מה קרה ולמה אנחנו עושים את הפיליבסטר הזה ולמה אנחנו מושכים? קודם כול, להסביר מה זה חוק הדיינים. אז בואו נסביר. עד היום מונו דיינים ראויים, ערכיים, בבית הדין העליון, בבית הדין האזורי. בכל השנים האחרונות ששלטו החרדים בוועדה למינוי דיינים, במשרד הדתות נעשתה חלוקה הוגנת: שליש דיינים יהיו מהציונות הדתית, שליש – מהמגזר הספרדי ושליש – מהמגזר הליטאי והחסידי. למה? כי הם צורכים את הנושא הזה וצריכים לתת מענה לכולם כדי שבאמת יהיה ייצוג לכולם. אף אחד לא חשב לפעול בדורסנות ולהגיד: אנחנו שולטים מאה אחוז שלטון וזהו. מגיע שלטון חדש שמרגע שהוא נכנס – זה התחיל בוועדות הכנסת – חוקים דרקוניים אחד אחרי השני, רק בשביל לדרוס את הצד השני, את המיעוט. והוא למעשה לא מיעוט – ראינו בחוקים היום. כשראש הממשלה מנסור עבאס לא נתן אישור, הורידו חוק שהוא היה דגל וחלק מהליבה של הממשלה הזאת, נושא הקנביס. אבל צריך לחוקק חוק בשביל לדרוס, בשביל לפגוע, להגיד מי שולט ומי בעל הבית. הכול בגלל הסכם קואליציוני, כי מר אלקין צריך להיות חבר ועדה למינוי דיינים. הרי גם שר הדתות צריך להיות, כיושב-ראש הוועדה; הרי גם שר המשפטים, כי הוא מתוקף סמכותו. וצריך ייצוג של נשים ואין מספיק, יש רק תשע נשים בממשלה, אז מאיפה ייתנו את הייצוג? אז עשו מהכנסת. אחר כך חשבו על רעיון: מוסיפים טוענת רבנית. בקיצור, מעגלים ומעגלים; משנים חוקים פרסונליים. אני רק חושב, אם מישהו היה עושה הסכם קואליציוני על הוועדה למינוי שופטים ובגלל זה היה צריך לשנות את החוק, כל הארץ הייתה זועקת – לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים והיועצים. לשנות את הוועדה? זה קודש-הקודשים, הוועדה למינוי שופטים, שזה שייך לבית המשפט העליון, נשיאת בית המשפט. אבל מה? הכה ביהודים והצל את המדינה. הוועדה למינוי דיינים זה משהו שולי, אבל הוא פוליטי, וצריך למנף אותו. מה? זה הדבר הכי חשוב. אבל חוקים אחרים הערב – חוק החמץ. מה זה חוק החמץ? לא, אנחנו לא אומרים למי שמגיע מקלנסווה שיהיה חייב לאכול מצות בפסח, אבל לפחות נאפשר לרבנות שליטה בבתי החולים, להכשיר, בשביל שיוכלו לתת הכשר ולתת אוכל למי שמקפיד על החמץ. הקואליציה דחתה אותו. חובשי כיפות תמיד התגאו שיש להם כאן חובשי כיפות. הקואליציה דחתה אותו; פיצוי לנפגעי מירון – הקואליציה דחתה אותו. הדגל של הממשלה, ההחלטה הראשונה: אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון. איזו דאגה, באמת, הלב שלנו יצא מהתרגשות. תנו כסף לאנשים שביום שישי היו צריכים לקבור אותם. השר דרעי ועוד אנשים היו צריכים לארגן כסף לקבורה לאנשים, לאחר מכן למצבה, לעזור באוכל. יש פה מאות יתומים. אף אחד לא מתעסק איתם. לא באו לנחם אותם, רוב אלה שסביב לשולחן הממשלה, שדאגו לחוק לוועדת חקירה ממלכתית, אבל לתת להם כסף? מה פתאום. לוורסאי צריך לתת פיצויים ממשלתיים ואחר כך להתמודד עם חברות הביטוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 20 שנה זה לקח. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 20 שנה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל היה חוק שהגישו. קודם כול שהממשלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האמן לי, 20 שנה זה לקח – לצערי, אני אומר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל הוגש חוק. המדינה לקחה את האחריות. אתה יודע מה? זה אפילו משהו אחר, כי שם זה מקום פרטי; פה זה היה אירוע ציבורי. אין בעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צודק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אין בעיה, בוא ניתן להם פיצויים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא היה קורה כלום אם כל אחד היה מקבל 100,000. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בדיוק. תן להם פיצויים. שמעתי שעכשיו ביטוח לאומי מנסים לקדם משהו, לתת להם משהו זמני, משהו כמו 15,000 שקל. אתם יודעים עם אילו טרגדיות מתמודדות המשפחות שם, היתומים, האלמנות? אבל דחו את זה. מה הבעיה? צדק חלוקתי, שניסינו לארגן, מה שהשר דרעי עשה במשרד הפנים – לקחת כספים מהרשויות החזקות למוחלשות ולהעביר כספים, שיוכלו ליהנות מזה גם אזורי יהודה ושומרון – הקואליציה דחתה; שלילת אזרחות למי שהורשע בטרור – מה יותר מזה? הקואליציה דחתה; לקחת כסף, שלילת כסף וקצבאות למי שהורשע בטרור – הקואליציה דחתה. אלו דברים חשובים, אבל חוק הדיינים – זה הנושא החשוב שעומד על הפרק, וצריך כרגע להעיר את כל הכנסת ואת כל האנשים בשביל לייצב את הקואליציה. זה בדיוק המסר שצריך לעבור מהחוק הזה. בשבוע הזה מציינים 16 שנה לפינוי גוש קטיף. זה אחד האסונות שקרו לנו כעם, שנשאר סמל מפחיד של ניתוק, של מה שקרה שם בחברה, שפגע בכל חלקי החברה בסוף, והתברר כאחת הטעויות האמיתיות גם בצד הביטחוני. קצת ציפינו ממי שדיבר פעם בשם הימין – איפה נמצא נפתלי בנט? איפה אילת שקד? איפה כל החבר'ה האלה? כשדיברו על איתמר, בסוף התברר שהשר הורוביץ אמר: לא תקום ולא תהיה ישיבה. זו אדמה שצריך להחזיר אותה, זו אדמה פלסטינית וכו'. במקום לנטוע, דווקא בשבוע הזה עוקרים. מה אנחנו מסמלים? אבל לעומת זה התבשרנו היום שהממשלה מקדמת בחוק ההסדרים שיאפשרו לעבוד בשבת בתחום ההייטק, אולי. זו הכותרת שהייתה היום. מה נשאר לנו מהמדינה היהודית ככותרת אם אנחנו נפגע בסמלים הללו, בשמירת שבת? אף אחד לא חלם, שום ממשלה בכל עשרות השנים האחרונות, לדרוס בצורה כזאת. זה התחיל עם שרת התחבורה ונמשך הלאה ונמשך. עכשיו גם בחוק ההסדרים, ששם אנחנו יודעים שתמיד אפשר להכניס את כל הרעות החולות בתוך חוק ההסדרים בלי לשאול את הכנסת כמעט – לאפשר לעבוד בתחום ההייטק בשבת. פיקוח נפש דוחה שבת. בוודאי שזה פיקוח נפש. ואנחנו, מה נספר לילדים שלנו בעוד 10, 15, 20 שנה? הנכדים שלנו ישאלו: סבא, איך הייתה נראית פעם שבת – ככה תמיד, ממתי שבאת – שבת במדינת ישראל? פעם לא היו אוטובוסים, יכולנו להסתובב עם טליתות בשבת, הייתה אווירה אמיתית, אבל האווירה הזאת לא יכולה להישאר בעוד 15-10 שנה, לא בעוד 50 שנה. התהום קרובה מאוד – למחוק כל סממן של מדינה יהודית. אנשים שואלים: מה הזעקה שלכם? מה אתם עושים בלילות? למה כל כך להכביד? מה, אתם באופוזיציה, מה כל הסיפור? לא התפקידים – אז בסדר, יש לך פחות שרים, פחות סגני שרים, יושבי-ראש ועדות, זה שטויות. אנחנו בסוף חברי כנסת, מה הקושי? אבל זו בכל יום ויום פגיעה ליבתית בציפור נפשנו, בדברים שחשובים לנו, שלשמם נשלחנו ועליהם אנחנו נלחמים. אני חושב על אותו אחד מצביע ימינה שהכתובת שלו רשומה בירושלים והוא גר בקריית שמונה, וביום הבחירות הוא הלך להצביע כי הבטיחו לו עשר מעלות ימינה, והבטיחו לו והבטיחו לו, והוא ראה סרטונים והוא האמין לנפתלי בנט ואילת שקד: לא נשב עם מנסור עבאס ולא נעשה ולא נעשה. והוא נסע שעתיים להצביע ביום הבחירות, חיכה עוד שעה בקלפי, והצביע, והלך בהרגשה טובה. לקח פתק של חצי אגורה – זו הזכות היחידה שיש לו לממש את קולו. אותו אחד, איך הוא מרגיש עכשיו? יושב מיוסר: איזו רמייה. מה עשו לו? את הקול שלו אני משמיע פה, את הקול של אותם אנשים שמרגישים מרומים. לא התפקידים כשרים, כסגני שרים – זה לא מפריע לנו. אנחנו בכל יום נבעטים מהדברים שחשובים לנו. חוק המעונות, למשל – התבשרנו היום שהגזרה לא התבטלה. פשוט טכנית הוא הבין שאם נלך כרגע לבג"ץ, יגידו לו: אתה לא יכול לעשות את זה מעכשיו לעכשיו, אז הוא דחה את זה בעוד חודשיים. אז מה בעוד חודשיים? הרי זו שנה קלנדרית – מ-1 בספטמבר עד 31 ביולי אנשים לומדים. אז בעוד חודשיים תוציא את הילדים? הבעלים יעזבו את הכוללים? מה יקרה בעוד חודשיים? מאות נשים היום הפגינו כאן מחוץ לכנסת. באנו לשם – התחילו לבכות, נשים צדקניות בוכות. בכינו איתן. אמרו: למה עושים לנו את זה? מה הם חושבים, שהבעלים שלנו יעזבו את הכולל? אנחנו נמשיך, גם אם נצטרך לאסוף כסף ברחובות, ואנחנו נישאר בבתים. אנחנו נצא מהעבודה בשביל לשמור על הילדים, אבל לא נוציא את הבעלים שלנו מהכולל. על מה? שני שלישים מהציבור החרדי כבר היו משולבים במעגל העבודה. על הנשים אני לא צריך לדבר, כי לפי ה-OECD נשים חרדיות נמצאות מבחינת אחוז העבודה יותר גבוה אפילו מהציבור הכללי. אבל הגברים, שני שלישים כבר משולבים, כמוני, כמו כל אחד. מה נשאר, שליש? סולת נקייה וטהורה שלומדים בכולל בשם אידיאל. אני לא מדבר על זה שהם לומדים מקצועות. לומדים מקצועות. הבן שלי לומד למבחני רבנות ודיינות בשביל להשתלב בסוף גם במעגל העבודה, עבודה תורנית, אבל הוא לומד בכולל, ובגלל זה הוא יצטרך לשלם על הבן שלו 2,400 שקל למעון במקום 850 שקל, ואשתו תצטרך לעזוב את העבודה בשעה 13:00. זה הכאב שלנו. מפה הצעקות שלנו. זו האכפתיות שלנו, לא בגלל קואליציה–אופוזיציה, מי יושב בצד הזה או בצד הזה או תפקידים. תסתכל – שרים, אנשים שלפני יומיים היו במשרדים, יושבים כל הזמן ועושים את העבודה הפרלמנטרית שלהם בצורה יוצאת דופן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ולכן, כשאזרחי ישראל צופים בנו בשעה 04:00, הם מבינים, ואנחנו מקבלים מהם תמיכה מקיר לקיר. אלו הדברים שאנחנו נלחמים עליהם ומבקשים ונלחמים. היושב-ראש, השר טרופר, שנמצא פה, איש הגון, ודאי שהגון גם בנושא הדת, הרבה יותר ממי שנמצא פה מסביב. תהיו הקול השפוי האמיתי בממשלה לזעוק שלא לרמוס את השבת, את היהדות ואת כל הדברים החשובים לעם ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ' – איננו. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש כנסת נכבדה, אדוני השר, אפשר להישאר אדיש לדיון שהתקיים כאן לפני כשעה קלה ולוויכוח המדהים שהייתי עד לו בעת דיון שהכותרת שלו הייתה – הצעה לסדר-היום של חברתי חברת הכנסת אורית סטרוק וחברי חבר הכנסת מאיר פרוש – "קשר בל יינתק של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש". זה דיון כל כך לגיטימי, כל כך ברור, כל כך מהותי, כל כך נדרש בימים הללו, בעיצומם של תשעת הימים, כשאנחנו אבלים על חורבן הבית, ממעטים בשמחה, אמורים לדבר באמת בכבוד איש אל רעהו, ימים של חשבון נפש לאומי, ימים של בירור, של בדיקה אחד את השני. הייתי עד כאן לוויכוח, אדוני, שאולי מלמד יותר מכול על ההתנהלות של הקואליציה. 01:00 בלילה, יש כאן את יושבת-ראש הקואליציה, שבדיון בגיוס חירום מתקשרת לאנשים: תבואו, תבואו; מעירה אנשים משנתם. ומה הסיפור? היא לא רוצה שהדיון יהיה במליאה, רק בוועדה. אדוני, חוסר הכבוד, האמירות כאן – תסלחו לי, אבל באמת, עלה כאן יושב-ראש ועדת חוקה גלעד קריב. הייתי מצפה באמת לאמירות מפייסות, לאמירות של איזושהי תובנה מכל מה שקרה לנו אז, ופשוט התביישתי. פשוט התביישתי. עלה אדון קריב על הדוכן, פעם אחר פעם התקוטט עם השר לשעבר דודי אמסלם, אמר דברים, אדון קריב, כמו למשל: הייתי שוטף את הפה שלך באקונומיקה. דודי היקר מעלה כל ערב שבת תמונות מההכנות שלו לשבת, התבשילים, האהבה הכל-כך גדולה שלו למשפחה, לעם ולארץ. סנט בו, עלב בו. אבל מעל הכול אני שואל את עצמי: לאן הגענו, למצב שבו שמה של ירושלים לא צריך להיות מוזכר במליאה? זה לוקח אותי לדיון שעשינו בשבוע האחרון. אני יזמתי דיון יחד עם חברי חבר הכנסת רוטמן וחברת הכנסת מאי גולן בעניין הר הבית. הר הבית, אין ספק, זה המקום החשוב ביותר, החשוב ביותר לעם ישראל. עשינו בכנסת כאן דיון, והגיעו כל מיני אנשים, מומחים, נציגים ובאמת פעילים שוחרי המקדש. אין ספק, אדוני, שהמצב היום בהר הבית עבר שיפור, אבל עדיין רחוק רחוק רחוק מלהשביע רצון, ועדיין כשיהודים מסתובבים בהר הבית הם מופלים לרעה בגזענות. יהודים לא יכולים להיכנס לשם בכל שעות היום, ולדוגמה ערבים – כן; יהודים לא מורשים להיכנס מכל השערים אלא רק משער אחד; יהודים שכבר נכנסים – אסור להם להתפלל במניין. חברי חבר הכנסת פרוש עלה כאן על הדוכן ואמר: הר הבית – אסור לעלות לפי ההלכה. מי שקורא, מי שיודע ומי שבודק את הדברים, יודע היטב שטמאי מת יכולים לעלות להר הבית. יש מקומות שאסור לעלות, זה נכון, אבל יש מקומות שוודאי שמותר לעלות, ודאי וודאי עם טבילה, ודאי וודאי תוך הקפדה על כל ההלכות. המציאות הזאת שאנחנו מפלים לרעה, יהודים, בבית שלנו, שיהודים במקום הכי חשוב, הכי קדוש, מופלים לרעה, זו מציאות שאנחנו לא יכולים לקבל אותה, בפרט בימים האלה, ימים שאנחנו מזכירים ומציינים את חורבן הבית. אנחנו – מה לעשות, צריך לומר את האמת – הרבה מאוד זמן בנסיגה. הר הבית זה הסמל. מי ששולט על הר הבית, כמאמרו של אורי צבי גרינברג, שולט בארץ ישראל כולה. ואדוני, מה לעשות, אנחנו לא מקיימים את הציוויים, אנחנו לא מקיימים את מה שנדרש מאיתנו, אנחנו לא מקיימים את רצונו של הקדוש ברוך הוא. אנחנו לא עושים את מה שהיינו חייבים לעשות, שכל העם היה עושה, ואני מתכוון כמובן לציווי המיוחד בפרשת השבוע שלנו: והורשתם את יושבי הארץ. "ואם לא תורישו את יֹשבי הארץ מפניכם – – – לשִׂכים בעיניכם ולצנינִם בצדיכם וצררו אתכם". הגמרא במסכת סוטה מספרת על עם ישראל שעובר את הירדן, ועוצרים אותם ממש באמצע המעמד המרגש הזה, אומרים להם: דעו לכם על מנת מה אתם עוברים את הירדן. אז כל בן אדם, אנשים שומרי תורה ומצוות – היו אומרים להם: נו, מה המצווה הכי חשובה שהקדוש ברוך הוא הולך ללמד את עם ישראל? היו כאלה שהיו אומרים: שבת; היו כאלה שהיו אומרים: כשרות; היו כאלה שהיו אומרים: תפילין. אומרת התורה: הורשת ארץ ישראל, ירושת ארץ ישראל. מה זה הורשת ארץ ישראל, אדוני? הורשת ארץ ישראל זה קודם כול יישוב ארץ ישראל, ויישוב ארץ ישראל זה יישוב בכל המרחבים. זה כמובן ליישב את תל אביב ואת אשקלון וליישב את עכו ואת חיפה, אבל גם ליישב את חברון שלנו ואת שכם שלנו, את כל הרגבים, המסלולים והדרכים שעליהם צעדו האבות שלנו. אבל הורשת הארץ, אדוני היושב-ראש, זה גם לגרש את מי שלא נאמן ורוצה לפגוע בעם שלנו. אני לא אומר: כל הערבים. יש כאן הרבה מאוד ערבים שהם נאמנים, שרוצים לחיות את החיים שלהם. יש כאן כל מיני מיעוטים שיש בינם לבנינו לא רק ברית דמים אלא ברית חיים. קחו לכם את העדה הדרוזית – טובי בניה משרתים בצבא, הולכים איתנו כתף אל כתף, יד ביד, ודאי ודאי ודאי ודאי שהם ראויים לשבת כאן, לחיות כאן. אני גם לא מכליל את כל הערבים, ואני אומר בצורה הכי פשוטה: יש לא מעט ערבים שרוצים לחיות כאן בשלום, בשלווה, לחיות בכבוד – אהלן וסהלן. אבל מי שלא נאמן, מי שרוצה לפגוע בנו, לא צריך להיות כאן. ואדוני יושב-ראש הכנסת, לצערי יש כאן, בתוך כנסת ישראל, אנשים שרוצים לפגוע בנו. יש כאן, בתוך כנסת ישראל, אנשים שלא נאמנים. יש כאן, בתוך כנסת ישראל, אנשים שהם תומכי טרור. קחו לכם את המינוי החדש לוועדת חוץ וביטחון מטעם מפלגת העבודה, גב' אבתיסאם מראענה. אני הגשתי בקשה לפסול אותה. זה לא סוד שהיה דיון בבית המשפט העליון, דיון לא פשוט. השופטים שם התקשו מאוד לקבל את האמירות שלה, אמירות קשות, כמו למשל בשבח השמדת זיכרון יעקב. כן, כן, חברת קואליציה אמרה שהחלום שלה זה להשמיד את זיכרון יעקב, עיר ואם בישראל. היא מיהרה גם להגיד – צריך להיות הוגן אתה: לא להרוג אותם, את תושבי זיכרון יעקב, אלא רק לגרש אותם. אז היא באה לבית המשפט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה היא בחרה דווקא את זיכרון יעקב? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא גרה בפוריידיס. היא סיפרה איך היא ראתה בעיניים כלות את הצמיחה של זיכרון יעקב. אז נכון, היא התפתלה בבית המשפט והיא התחילה והתנצלה. ואז, עכשיו, כאשר ממנים אותה, היה ריאיון אתה לפני כמה שעות – אומרים לה: תגידי, מה תעשי אם יתקפו את מדינת ישראל? והיא אומרת: מה זאת אומרת? מה זאת אומרת? אני בוועדת חוץ וביטחון, אני אתן ידי לתקוף, לתקוף בחזרה, לתקוף את עזה? בשום פנים ואופן לא. חברת ועדת חוץ וביטחון בקואליציה שלכם, כבוד השר, שאם יתקפו אותנו כאן היא לא מוכנה שאנחנו נעמוד על נפשנו, היא לא מוכנה שאנחנו נגונן על ילדינו, היא לא מוכנה שאנחנו נציל את ערינו, היא לא מוכנה שאנחנו ניאבק על עמנו. השאלה המרכזית כאן היא איך אחת כזאת יכולה לשבת כאן, בכנסת ישראל. לצערי, הגב' מראענה לא לבד. אוסאמה סעדי ואחמד טיבי וכן, מנסור עבאס ומאזן גנאים, וכל הווליד טאהא ואלחרומי – הם שונאים את המדינה. הם לא בצד שלנו. למישהו יש ספק כאן איפה הם נמצאים? לאן הם לוקחים אותנו? אז נכון שכל אחד בסגנונו, איש איש ודרכו – אלה יותר מספרים את האמת, אלה יותר אומרים גם בעברית – אבל נכון, יש גם אחרים, כמו מנסור עבאס, שבעברית הם סוג של פוצי-מוצי ובערבית משתחרר להם הכול. קואליציה שמחזיקה – ששותפים לה תומכי טרור מובהקים. אדוני, מקורותינו לא טעו – מי שמרחם על אכזרים, סופו להתאכזר לצדיקים. כך חזרו ושנו פעם אחר פעם חכמינו זיכרונם לברכה, ואנחנו רואים את הדברים האלה פעם אחר פעם. אלה שכל כך מאדירים, אלה שכל כך מדברים כאן בשבח האויבים שלנו, הם אלה שרודפים את רבבות עמך בית ישראל, אנשים צדיקים וטובים. אני קיבלתי אתמול מכתב מטעם אשת אברך, ואני אקריא אותו. היא כותבת לי כך: בדרך כלל אני בכלל לא משתפת או מעלה דברים, אבל הפעם הייתי חייבת. שלום וברכה. בעקבות החלטה של השר ליברמן לבטל את הנחת המעונות לאברכים ולתלמידי ישיבה, לצערי, אין באפשרותי לשתוק אלא אני מוכרחה לזעוק זעקה גדולה. אז נתחיל: אז כן, אני נשואה לתלמיד חכם, תורתו אומנותו. יש לנו, ברוך השם, ארבעה ילדים קטנים, כן ירבו, מתוקים, ואני, ברוך השם, עובדת במשרה מלאה. בעלי היקר שירת בצבא בקרבי, עשה מילואים, וכן, הוא גם בעל תואר ראשון בחינוך. הרצון שלו ושלנו – היא אומרת – זה לגדול בתורה, ובעזרת השם, ביום מן הימים להיות רב ומוביל דרך. ואני שואלת: איך יכול להיות שלמרות שבעלי שירת בצבא, עשה תואר בחינוך, אני עשיתי שנתיים שירות לאומי, יש לי תואר בהנדסה, אני עובדת במשרה מלאה, הוא מוסר נפשו על לימוד תורה כבר 12 שנה והחלום שלו ומה שהוא רוצה להתעסק בו זה ללמוד תורה – איך יכול להיות שפוגעים בנו? איך יכול להיות שאנחנו נתונים תחת הגזרה של המעונות של השר ליברמן? לא מגיעה לנו הנחה אלא רק אם שני ההורים עובדים? היא אומרת: האם השר ליברמן מחובר למציאות? האם אפשר להטיל גזרה כזאת באופן גורף, ללא קריטריונים? למה להטיל חוק שכולו שנאה, ללא העמקה בפרטים? גם ככה חיי תורה הם מסירות נפש וויתורים – מתוך בחירה, כמובן – אז למה לפגוע בנו? למה לעשות לנו את זה? אני משתייכת, היא אומרת, לציבור הדתי-לאומי, זוגות צעירים שמוסרים את השנים הראשונות שלהם בשביל לגדול בתורה. והאמת שזה גם לא קשור לזרם. החובה שלנו היא למנוע את העוולה הזאת. היא מבקשת מאיתנו, מנבחרי הציבור, להתערב. אז זה נכון, כבר שמענו כאן על איזשהו ניסיון לעשות הפרד ומשול ולהגיד: רגע רגע רגע, אז יש ציוניים-דתיים ויש חרדים, ואנחנו נפריד ואנחנו נעשה ביניהם חיץ. בשום פנים ואופן לא. לא נקבל את זה. אני לא נקרא חרדי בהגדרה אבל החרדים הם האחים שלי, ואני נחשפתי לכל כך הרבה פעולות של הציבור החרדי, לחיים של נתינה, לחיים של חסד, לחיים של אהבת תורה, משפחה עם 15-14 נפשות שגרה בשניים-שלושה חדרים, והם כל-כולם למען המטרה. אני מבקש גם שנזכור מי זה הציבור החרדי הזה: אנשים שתורמים באיחוד הצלה ובזק"א, אנשים שאנחנו הולכים ורואים אותם בבתי החולים מתנדבים ומעניקים, אנשים שבאמת חיים חיים של מסירות נפש. אדוני היושב-ראש, ממשלה שמרחמת על כל שונאי ישראל, ממשלה שרק לפני יומיים שמענו שהיא מקפיאה הריסות, לא מקיימת שלטון חוק – אגב, בצורה לא חוקית, בביר הדאג', לא במקרה מוקד הכוח של תנועת רע"מ – זאת הממשלה שרודפת אחרי אחינו החרדים. זו הממשלה – אומרים כאן חברי הכנסת החרדים, ואני חושב שהם לא מגזימים: רוצים להרעיב אותנו, רוצים לפגוע בנו. והצביעות, והצביעות חוגגת. אדוני, אם כבר מדברים על הצביעות, אי-אפשר שלא להתייחס בכמה משפטים לאכסניה שבה אני מדבר על הדברים, וזה החוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי דיינים. עלה לכאן מר קריב, וכאילו בדרך אגב מספר לכולם: אנחנו נעשה שינוי, והשינוי כולל הכנסת נבחרי ציבור, הוספת נבחרי ציבור לוועדה למינוי דיינים. עכשיו, אני שואל: מה היה קורה אם הממשלה הייתה באה ומציעה הכנסת נבחרי ציבור – אגב, מה שצריך היה להיות – לוועדה למינוי שופטים? מה היה קורה אז, אדוני היושב-ראש? הארץ הייתה זועקת וצועקת. עיתון הארץ היה פותח בכותרות. כל אנשי השמאל, התקשורת, היו קופצים ואומרים: ניסיון להשתלט על המערכת השיפוטית. איך יכול להיות? משנים כאן את האיזונים. הספקתי לשמוע את חברי חבר הכנסת בוסו, שגם התייחס לדברים הללו. הרי אם זה היה קורה, כולם היו כאן צועקים וקמים ואומרים: איך יכול להיות? איך נותנים לדבר הזה להתרחש? מה פתאום? להכניס עוד פוליטיקאים במקום דרג מקצועי? לזהם את עולם המשפט? אז מה, מה שאסור לעשות בוועדה למינוי שופטים עושים עם הדיינים? למה? למה? הכול מותר. הכול הפקרות. והצביעות, אדוני, הצביעות חוגגת. אבל, אדוני היושב-ראש, איך אומרים, לא הכול שחור. יש הרבה דברים טובים במדינה הזאת. יש הרבה דברים טובים שאנחנו פעם אחר פעם נתקלים בהם. ואני רוצה לסיים בהפניית זרקור לשתי בנות צעירות שאני מכיר, אחת בשם נחמה דינה ארנסטוף והשנייה בשם שיבת ציון פרידמן. שיבת ציון, אדוני, גרה בעיר העתיקה בירושלים והיא מנהלת כבר תקופה ארוכה מאבק – שים לב, השר לשעבר אמסלם – על הנפת דגל ישראל בעיר העתיקה. כשהיא חוזרת הביתה היא יוצאת עם הדגל, הדגל של כולנו, הדגל שנמצא כאן מאחורינו, הדגל שהוא הכבוד שלנו, הגאווה שלנו, הדגל שהוא האהבה הכל-כך גדולה שלנו, הדגל שהוא הסמל. פשוט בצורה מדהימה, משטרת ירושלים לא פעם ולא פעמיים עצרה אותה. למה? כי ההליכה עם הדגל במה שמכונה הרובע המוסלמי – זה הבית שלה – עשויה להרגיז ולקומם את השכנים שלה. לאיפה הגענו? לאיפה הגענו? אבל אני הבטחתי לעצמי שאנחנו מסיימים בטוב. אז שיבת ציון לא מוכנה לוותר. היא הייתה עצורה פעם במשטרה, ופעמיים ושלוש חסמו אותה ומנעו ממנה, אבל היא בשלה. היא סטודנטית, היא לומדת משחק, היא לומדת תיאטרון, היא בחורה נפלאה, היא בחורה מקסימה; היא מחפשת שידוך, ומי שירצה, בלשכתי אפשר – המועמדים יכולים לפנות ולהרים טלפון, ואנחנו, כמובן אחרי סינון, נעשה בדיקה ונעביר את הדברים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איפה היא גרה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעיר העתיקה, ליד שער שכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לך מועמד? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם יש, אנחנו נקבל בשמחה, אדוני היושב-ראש. והבחורה השנייה, גם היא מחפשת שידוך, אדוני היושב-ראש, גם היא בחורה צעירה. אגב, שתיהן מקסימות, נפלאות, מתוקות, נאות במראה ועוד יותר נאות במעשים. הבחורה השנייה זו נחמה דינה, שהיא מתנדבת ופעילה נגד מה שקורה לבנות ישראל. לצערנו, יש תופעה כזאת שהיא תופעת ההתבוללות, וזו תופעה שחברי בנצי גופשטיין, עם ארגון להב"ה, מטפל בה לא מעט, וזו תופעה שצריך לומר אותה. לוקחים בנות יהודיות ולמעשה הופכים אותן לשפחות. הבנות האלה, תחילה בכל מיני הרעפות אהבה ופינוקים, מגיעות למקומות-לא-מקומות, לכפרים, ובסופו של דבר חלק – לא אומר כולן אבל חלק מהבנות הללו – הופכים אותן, פוגעים בהן, מציקים להן. וחברי בנצי, שסופג לא מעט קיתונות, לא מעט ניסיונות לפגוע בו, לא מעט רצון לסתום לו את הפה, הקים לבנות האלה מקלטים, ונחמה דינה מתנדבת באותם מקלטים ועושה עבודת קודש: מטפלת במשפחות, מטפלת בבנות החבולות האלה, מטפלת באותן צעירות שפשוט פוגעים בהן כי הן יהודיות. וגם נחמה דינה, אדוני היושב-ראש, מחפשת שידוך, אז אנחנו גם אומרים כאן: מי שרוצה יכול להתקשר ללשכה שלי ואנחנו נסנן את המועמדים, ובהחלט בהחלט בהחלט אני רואה את זה כפרויקט מאוד מאוד חשוב. נחמה דינה ושיבת ציון פרידמן לא לבד, אדוני היושב-ראש. יש לנו ברחבי יהודה ושומרון, ולא רק ביהודה ושומרון אלא ברחבי מדינת ישראל כולה, לא מעט בני נוער צעירים חדורי אהבה למען העם, למען הארץ ולמען המדינה הזאת. אלה אנשים שבאמת משקיעים את כל-כולם באהבה, בהתיישבות, בחיבור, בפיתוח, בעזרה לזולת. אלה האנשים שאת כל-כולם מקדישים לארץ ישראל. אתה רואה את הנערים ואת הנערות הללו לא פעם ביישובים, בגבעות, במאחזים, בתנאים-לא-תנאים. יש מקום שנקרא מעוז אסתר. אתה מגיע לשם, אתה רואה פשוט – איזה יופי. איזה יופי. הלכו אנשים, ילדים, צעירים, להתיישב, להיאחז בחבלי ארצנו, והם מיישבים את ארץ ישראל ובאמת עושים מה שהציונים הראשונים שהגיעו לכאן עשו – יישוב הארץ בשליחות, באהבה, במסירות נפש. אדוני, הממשלה הזאת, הממשלה שמפנה גב להתיישבות, מפנה גב לאותם צעירים – אני רק לפני כשבועיים נקריתי לאחד המקומות, ראש ציון, גם מקום שבו בחורים צעירים, וגם משפחות, הגיעו אליו ויישבו את הארץ. הגיעו שוטרים וחיילים, ובהוראת הממשלה – לצערי, לא דיברו על זה יותר מדי בתקשורת – הרסו את הצריפים שהם גרים בהם, הרסו את המבנים, ולמעשה השאירו אותם חסרי כול. אני שואל, אדוני השר: איך אתם יכולים לפגוע באותם צעירים? איך אתם יכולים להכשיר אלפי בתים של אלחרומי, להכשיר אלפי בתים בביר הדאג', לתת הוראה לכוחות – וזה נחשף רק לפני יומיים במהדורה בערוץ 12 – לא לנגוע בבתים, לא לקיים צווים של בית משפט, לא לקיים את שלטון החוק, ובאותה נשימה בדיוק לפגוע בבתים של יהודים? להרוס בתים של יהודים? איך אתם מסוגלים ללכת ולשאוף ולהכשיר 50,000 בתים לא חוקיים בנגב, אבל בית של יהודי באיזושהי גבעה – בזה ייקוב הדין את ההר? המוסר הוא מוסר כפול, הצביעות חוגגת, אבל עם ישראל לא נכנע. בזכות הצעירים הללו אנחנו מתיישבים ביהודה ושומרון ואנחנו גרים ונמשיך להיאחז בחבלי ארצנו. בזכות הצעירים הללו, שמלמדים את העם כולו מה זו אמונה, מה זו מסירות, מה זו שליחות, ההתיישבות תמשיך ותפרח. אז זה יש הרבה דברים, כמו שאמרתי, שצריך לתקן, אבל יש גם, דווקא בתשעת הימים הללו, לא מעט סיבות להיות אופטימי. התחלנו בירושלים, בהר הבית – נסיים בירושלים ובהר הבית. אני יכול להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שהיום בירושלים, בהר הבית, מגיעים עוד יהודים ועוד יהודים ופוקדים את ההר, כי הם מבינים את המשמעות ואת החשיבות הכל-כך גדולה של להיאחז בחבלי ארצנו ולשלוט וריבונות במקום הזה. אז המצב בהר הבית רחוק מלהיות משביע רצון. יש שיפור, כמו שאמרתי בתחילת הדברים, אבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עשו שיפור גדול. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שיפור גדול, שיפור גדול, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחרי שהוא היה סגור שלוש שנים – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היה סגור שלוש שנים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עשיתי מאמצים לפתוח אותו ללא הרוגים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. והינה, היום אנחנו רואים שעולים לשם יהודים. אני, בעלייה האחרונה שלי, כשעליתי – כן, הכוחות שולטים שם. כשניסו להתקרב אליי כל מיני פורעים מהווקף וכל מיני אנשים שרצו להציק, הם נתקלו בתגובה נחושה של משטרת ירושלים. מה זה אומר לנו? זה אומר לנו את הדבר הבא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שכשרוצים יכולים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק. כשמדינת ישראל רוצה היא יכולה, וכשהמשטרה רוצה היא יכולה, וכשהצבא שלנו רוצה הוא יכול. יש לנו מדינה נפלאה, משטרה חזקה, צבא חזק, והכול תלוי ברצון שלנו. אז אני הייתי מציע לחברי הקואליציה באמת בימים הללו יותר לאהוב, יותר לקבל, יותר באמת להכיל ופחות לסנוט, פחות להעליב ופחות לחפש את חילוקי הדעות. וכשאני אומר "חברי קואליציה" אני כמובן מתכוון לאלה שהם ציונים, אוהבי ישראל, כמו חברי כבוד השר שנמצא כאן וכתב ספר מדהים בענייני חינוך, ובאמת יש הרבה מה ללמוד ולקרוא מהעבודה הכל-כך חשובה שכבוד השר עשה, וגם מהעבודה הכל-כך חשובה שאדוני עשה כמפקד מחוז ירושלים. אבל אני לא שוכח לרגע שלצד חברי קואליציה ציונים, אוהבי ישראל, שגם אם יש לנו מחלוקת אנחנו זוכרים שאנחנו אותו עם, יש גם חברי קואליציה אחרים שמבחינתם, אם יפגעו בנו, שמבחינתם, אם ינחתו כאן טילים, שמבחינתם, אם תושמד – חלילה וחס, היה לא תהיה – זיכרון יעקב, הם יחגגו. זה החלום שלהם, זו השאיפה שלהם, זו התפיסה שלהם, זו האג'נדה שלהם. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת היא שאני מאוד שמח שדווקא שר התרבות נמצא כאן. האמת היא, זה לא קורה לי הרבה, אבל היה – בדרך כלל ברשתות החברתיות אנשים מדברים בסוג של – קוראים לזה Echo Chambers, תא הדים. רוב האנשים לא אוהבים לשמוע דברים שלא מתאימים, שלא מסתדרים להם עם תפיסת העולם, אז כך אתה מדבר עם הדומים לך ועם איזושהי פריפריה. אבל ציוץ שלי מהשבוע שבר את השיאים. ראיתי אותו מסתובב גם במחוזות שבהם בדרך כלל לא קוראים את דבריי. לצערי, אחת המגיבות גם גרמה לכך שהייתי צריך לקיים איזושהי פגישה עם קצין הכנסת ולהגיש תלונה במשטרה, כי הוא עורר הרבה כעס. אבל אני רוצה להתייחס לאירוע שיש לנו כאן, חוק הדיינים. ראיתי גם שקודמי, חבר הכנסת בן גביר, ביקש להתייחס לאירוע זה בפרספקטיבה קצת יותר רחבה מאשר שאלת הדיינים, שגם היא חלק מהמערכה והמלחמה שהממשלה הזאת בחרה לנהל כנגד הציבור החרדי. חיברנו את זה גם לסוגיית המעונות, ואפשר בגדול להתייחס לזה – על היחס לתלמוד תורה. על היחס לתלמוד תורה גם באמת שמענו וראינו דברים מאוד מאוד קשים משר האוצר, הכיוון שלו בכל הנוגע לגזרת המעונות. אני אגיד במשפט ששילוב הציבור החרדי בעבודה זה יעד חשוב מאוד. אני חושב שזה גם יעד ששותפים לו רבים מחברי הכנסת של הציבור החרדי, וגם במפלגה שלנו זה חלק חשוב במצע. אני רציתי לקוות שמדובר ביעד מרכזי שאפשר היה לקדם בצעדים של קואליציה-אופוזיציה, אבל זה לא מה שיש לנו כאן. יש לנו כאן צעד גם דורסני מבחינת לוחות הזמנים שלו, אבל גם מנוגד להיגיון הכי בסיסי. ציבור הנשים החרדיות משולב בשוק העבודה יותר מאשר הציבור הכללי, מאשר הממוצע הארצי; הציגו נתונים – למיטב זיכרוני זה היה חבר הכנסת משה ארבל – שזה הרבה מעל ומעבר לממוצע ב-OECD. ומה תעשה החקיקה הזאת? אני יכול להגיד על משפחתי, אני יכול להגיד על קרובות משפחה שלי, שבאו ואמרו – חלקן נשות אברכים חרדים, חלקן נשות אברכים דתיים-לאומיים – הן אמרו: אנחנו צריכים עכשיו לעזוב את העבודה. אין לנו ברירה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להחזיק את הילדים במעון. חלקו במקצועות כמו ראיית חשבון, חלקם הייטק – פשוט ישבו בבית. במי זה פוגע? ביכולת של החברה החרדית להשתלב בשוק העבודה, לתרום לכלכלה, כלומר יש פה צעד שיפגע בצורה אנושה בכלכלה, במגמת השיפור, אגב, שבאה עם השנים. אפשר לראות אותה. אבל באמת, בואו נניח שיש מאחורי זה משהו שהוא לא שנאה, קנאה, תאווה וכבוד, כמו מה שעומד מאחורי הרבה מאוד פעולות בממשלה הזאת. בואו נניח שהצעד הזה נובע מאיזושהי תפיסת עולם. אז בואו נדבר על תפיסת העולם הזאת. משרד התרבות יגיש לנו עוד מעט, השר טרופר, במסגרת דיוני התקציב, דף שיהיה רשום עליו כמה כסף מכספי המדינה אנחנו אמורים להשקיע בתיאטרון, במחול, באומנות פלסטית, בסרטים, בקבוצות ספורט – תחומים שהתרומה הכלכלית שלהם כמעט קשה למדידה וכמעט גם לא קיימת, אם ישאלו אותי, זאת אומרת, זה סעיף שהוא סעיף הוצאה. מותר למדינה להוציא כספים, אפילו טוב שמדינה תוציא כספים. בהתחשב באלטרנטיבות – בהתחשב בהגדלת חוק אחר שאמור היה להגיע לפה היום וכנראה לא עלה בגלל היעדר רוב, תוספת סגן במשרד ראש הממשלה – כן, אז עדיף שהכסף ילך לתרבות. תוספת ח"כים נורבגים – אולי עדיף, אני לא יודע, יש יתרונות, יש חסרונות; תוספת שרים על אותו מספר מקודש שיאיר לפיד דיבר עליו במשך שנים, כל זמן שהוא לא אחז בהגה השלטון, 18 שרים – צריכים עוד שרים, צריכים עוד לשכות, צריכים עוד ג'ובים – עדיף אולי שילך ותרבות. אבל מדינת ישראל משקיעה בתרבות לא רק דרך המשרד שלך, כבוד השר טרופר. מדינת ישראל משקיעה בתרבות כבר משלב הלימודים, וזה בא ממשרד אחר, ממשרד החינוך. כמה האקדמיה למחול, כמה בתי הספר לאומנות מקבלים? כמה מקבלים האנשים שמלמדים אותנו מדעי הרוח, לימודי מגדר, לימודי היסטוריה? אפשר לדבר על כך. זה מאוד מאוד חשוב. מה שאני כתבתי בציוץ שלי: אנשים עוסקים בתחום שהוא כל-כולו – אפשר לקרוא לו רוח. אני חושב שחלק מהדברים הללו מייצרים ערך שלילי. זו דעתי, זו עמדתי, אבל אני מקבל את העובדה שיש אנשים שחושבים אחרת ממני. אני חושב שמי שיושב באוניברסיטה בנושא שאין לו ביקוש בכלל – יושבים שם אנשים שכל מה שהם עושים מהבוקר עד הערב זה ללמד את עצמם; זה עושה סמינר על זה וזה עושה סמינר על זה. הם חמישה אנשים שיושבים בחדר, אין לזה ביקוש, אף אחד לא מעסיק אותם בשוק הפרטי, הם גם יודעים שאף אחד לא יעסיק אותם בשוק הפרטי, ומייצרים לפעמים ערך שלילי, בוודאי על כתפי הציבור. והם יושבים, מקבלים תלוש משכורת שכל-כולו בא ממימון הציבור, לפעמים יש בו גם חמש ספרות, אם הם זכו. תחשבו על מסלול – בואו נדמיין מסלול של אדם שסיים את חוק לימודיו. בואו נניח אפילו שהוא עשה צבא, אפילו, לצורך העניין; לא תמיד זה המצב. בואו נניח שהוא עשה צבא. הוא הולך ללמוד באוניברסיטה תואר ראשון ב-BA כללי, שלא מוכוון שום תעסוקה. אנחנו לא רוצים חלילה לפגוע בהתפתחות של ההייטק הישראלי, הרפואה והמדע. הוא הלך ללמוד תואר שלא מביא תועלת להשתלבות. כמה כסף מדינת ישראל משקיעה בתואר שלו, בשלוש השנים של התואר הראשון שלו? כ-100,000 שקלים מדינת ישראל משקיעה. אחר כך הוא הולך ולומד תואר שני – שוב, התחלנו בדיון, בואו נמשיך – תואר שני בלימודי מגדר. כמה מומחים למגדר – איפה השוק, איפה ההכנסה? מכל העולם באים כדי לעלות לבירת לימודי המגדר. נו, זה לא עובד ככה. זה מקצוע שכל-כולו – הדבר היחיד שאפשר יהיה לעשות איתו זה ללמד מגדר, זה מה שאפשר יהיה לעשות. זה מעגל סגור. בתואר השני נשלם עליו עוד כמה עשרות אלפי שקלים. הוא יושב וכותב דוקטורט, על מלגה, על קרן מחקר, מאחד מהסעיפים הנסתרים בתקציב המל"ג והוות"ת – גם אז אנחנו נממן אותו. אולי הוא גם יקבל מלגת נשיא, כולל מלגת קיום – עוד מאות אלפי שקלים בשביל הדוקטורט שלו. אחר כך הוא ייסע לפוסט-דוק, גם בדרך כלל על חשבוננו. ואז הוא יושב – איפה? מקבל תלוש בפקולטה כאשר הוא מלמד את הדור הבא של אותם אנשים שימשיכו את המעגל הבלתי-פוסק הזה של חיים על חשבון הציבור בתחום שהתועלת שלו מוטלת בספק. הוא ישב ויקבל תלוש כחול כזה, שרשום למעלה "מדינת ישראל" – יכול מאוד להיות, כמו שאמרתי, עם חמש ספרות. מהסכום שאנחנו מוציאים מכיס אחד נחזיר לכיס שני, ננכה לו קצת ביטוח לאומי, קצת מס הכנסה, והוא יבוא ויגיד: מי החרדים הפרזיטים האלו שחיים על חשבון המדינה? הוא ייתן הרצאות, סבב. אני אפילו לא אגיד – חלק מהם עוד ילכו וישתתפו בפעילויות BDS. לא, לא, הוא בסדר, הוא עשה צבא, הוא ציוני, הוא לא מתקיף את המדינה, אידיאליסט. הוא חי על חשבון המדינה, מימיו לא תרם לכלכלה הישראלית שקל. אבל מה, תמצא לו – פעם היה סטיקר כזה: אני מפרנס חרד. ממה אתה מפרנס חרד? מאיזה כסף אתה מפרנס חרד? מאיזה כסף אתה משלם מיסים? מכסף שכל-כולו כספי ציבור. עכשיו, אני כתבתי דבר כזה, כן, גם על האנשים שלומדים אומנות, אותו דבר. כמה אנשים שלומדים אומנות, בסופו של דבר – נכון, חלקם כן, אבל חלקם גם לא. חלקם – זה מעגל סגור. מעגל סגור. הם למדו ואחר כך הם הולכים ועובדים במוסד שכל-כולו ממומן מכספי ציבור. שוב, זה טוב, אני בעד שיממנו. השוויתי בינם לבין בחורי ישיבות, שעוסקים במשהו חשוב לאין ערוך – הם עוסקים במסורת שלנו, הם עוסקים בנצח שלנו. עכשיו, אני יכול לספר לכם את החוויה שלי כבחור ישיבה וכאברך. למדתי בישיבת כרם ביבנה. לידינו יישוב, עיר בשם גדרה. מדי פעם היה מגיע – לפעמים היה מגיע, לפעמים היינו נוסעים לשם באופן עצמאי – מישהו מגדרה, והיה מבקש שיגיע בחור ישיבה או אברך ללמד קבוצה של אנשים – הם לא לומדים תורה ביום-יום – כמובן, ללא שכר, בהתנדבות. היה מגיע מישהו מגדרה והיה מבקש – אני זכיתי, יצא לי לעשות את זה כמה פעמים בעצמי; ירשתי את ההתנדבות הזאת ממישהו שהיה לפניי והעברתי אותה למישהו שהיה אחריי. אני יכול להגיד שבערים אנחנו רואים הרבה פעמים אנשים שמבקשים שיבואו מהישיבה הקרובה, מהכולל הקרוב, מהגרעין התורני: בואו, יש פה שבעה, צריך להשלים מניין, תעבירו שיעור תורה בבית הכנסת. יש ביקוש. לא יצא לי לראות – אולי אני לא מספיק מכיר – שהולכים ומחפשים סטודנטים למחול ואומרים להם: בואו תעשו מצווה, תרקדו לנו פה. זה לא עובד. הם הולכים, הם אנשים טובים, חלקם גם מתנדבים במסגרת פר"ח וכל מיני, אבל הביקוש למחול במדינת ישראל הוא כנראה לא גדול. ראיתי בדיוק מסמך שהוגש על ידי הממ"מ – מה הוצאה על תרבות של משק בית ממוצע בישראל, מה ההוצאה על תרבות, כמה אנשים מוכנים להוציא מהכיס שלהם כסף בשביל תרבות. רואים שזה הולך ופוחת עם השנים, הולך ופוחת. משק בית בחמישון התחתון מוציא בממוצע, לפי הנתונים של הממ"מ, 111 שקל בחודש לטובת תרבות, וזה כולל הכול: קניית ספרים, השתתפות באירועים. 111 שקל. חשוב. לא הרבה. כמה משקיעים משקי הבית העניים, שעכשיו ליברמן רוצה לקצץ להם את המעונות – כמה הם משקיעים בלימוד תורה? השכבות החלשות ביותר באוכלוסייה – כמה כסף הם משקיעים? אני לא מדבר על כמה כסף הם רוצים שאנחנו ניתן להם כמדינה. כמה הם משקיעים מכיסם? 100%. אותה אישה יוצאת לעבוד, לפרנס את הבית שלה, כדי שהבעל יוכל לשבת וללמוד. היא עושה את זה במסירות נפש של ממש. היא משקיעה אלפי שקלים – אני לא מדבר על לימוד תורה לילדים, מעבר לזה. אז נעשה מצ'ינג. ככה אנחנו כמדינה יכולים לדעת מה חשוב לציבור. מנגנון המצ'ינג, יש בו היגיון. בואו נראה כמה אנשים שמים. כמה אנשים שמים ותורמים לישיבות? כל שקל שיצא ממשרדו של השר טרופר – כמה יבוא כנגדו מהשוק הפרטי? אני בטוח שיש לך את הנתונים, השר טרופר. כמה משקיעים מהשוק הפרטי במוזיאונים, בלהקות מחול? כמה, שקל מול שקל? מה פתאום. אתה משקיע 4 שקלים אל מול שקל, 3 שקלים אל מול שקל. אלה המינונים. תלוי בתחום – בחלק מהתחומים אני צודק; בחלק מהתחומים זה הרבה יותר. << קריאה >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני יכול להגיד לך, אני בדקתי נתון, לכן אני התעניינתי. ראיתי שהולכת להיסגר איזו להקת מחול. הדאיגו אותי בזה. מישהו פנה אליי; לא, תזמורת, סליחה. יש איזה תזמורת, הקיבוצית, שהולכת להיסגר. אני הלכתי ובדקתי. אמרתי: למה היא במצוקה? בואו נראה. אני בעד, אני גם אוהב מוזיקה. אמרתי: בואו נראה. הסתכלתי על התקציב שלהם, ראיתי איזה תקציב. בסדר גמור, מבורך; אפשר להחזיק איזה ארבע-חמש ישיבות, אבל בסדר, שיישאר שם. רק ראיתי ממה מורכב התקציב, ראיתי כמה תמיכות משרד התרבות נותן, כמה תמיכות נותנות עיריות, ויש הכנסות עצמיות. מה זה ההכנסות העצמיות? הם מוכרים כרטיסים בשוק? הכנסות עצמיות זה שמשרד החינוך שולח תלמידים. אז גם זה כסף ממשלתי, רק זה נקרא הכנסות עצמיות. יש, יש קצת אנשים שקונים כרטיס, אני לא אומר שלא. אבל ועדי עובדים זה הכנסות עצמיות. זה בסדר. בסופו של דבר, הכסף הציבורי מושקע שם בשם א', בשם ב' ובשם ג' – אלה שמות. שוב, שיהיה ברור, אני רוצה שהתקציב של המשרד שלך יגדל, אני לא חושב שמדינת ישראל לא צריכה להשקיע בתרבות, אבל אני חושב שמדינת ישראל צריכה לשמור על איזושהי פרופורציה בין התרבות שלה לבין התרבות שאפשר לקנות בברלין, התרבות שאפשר לקנות בלונדון ובניו יורק. יש תרבות שאפשר לקנות רק פה, אך ורק פה. ופירות הארץ – את הפסוק אתה בטח זוכר יותר טוב ממני, דודי. כתוב, "אין תורה כתורת ארץ ישראל". זה דבר שהוא יסודי, הוא בסיסי. עכשיו, עד כאן דיברתי על מה אנחנו מוציאים, ואני אומר לכם – ומי שרוצה לבדוק את הנתונים, אולי יבואו "המשרוקית", אולי יבואו אחרים, שיבדקו את הנתונים – מדינת ישראל משקיעה בתרבות לא יהודית, נקרא לה אוניברסלית, הרבה יותר מתקציב הישיבות, הרבה הרבה יותר. ותקציב הישיבות, זה לא כולל רק את הישיבות החרדיות, זה גם הישיבות הדתיות-הלאומיות, גם משרתים בצה"ל – הכול באותו סל – גם לימודי הנשים, נשים שלומדות תורה. הכול בפנים. מדינת ישראל משקיעה במשרד של השר טרופר פי שניים אם לא פי שלושה מתקציב הישיבות. ושוב, זו רק הקצאה ישירה, זו לא הקצאה בלימודים. תוסיף לזה את החלקים מהמל"ג – תגלה שאנחנו מדברים על פי שלושה ופי ארבעה, וכל זה צד ההוצאה שלנו. עכשיו, בואו נדבר על צד ההכנסה, צד ההכנסה שלנו. מישהו עשה פעם את החישוב כמה כסף מכניס עולם הישיבות ועולם התורה למדינה? מישהו פעם עשה את החישוב הזה? כמה עולה משרד התיירות? כמה אנחנו משקיעים בעידוד תיירות נכנסת למדינת ישראל? בכל שנה מגיעים עשרות אלפי אנשים למדינת ישראל בתיירות נכנסת. אנחנו משקיעים סכומי עתק, אנחנו מפרסמים תקציבים בכל העולם, ברשתות החברתיות: תבואו לישראל. מוכרים את מדינת ישראל, לפעמים גם בצורה שפוגעת בתדמית שלנו, שגורמת לאנשים לחשוב שיש פה גמלים, סליחה, וחופים; זה מה שיש במדינת ישראל, גמלים וחופים. בסדר, בואו נניח. כמה אנחנו משקיעים כדי שבן אדם יבוא לפה מגרמניה או מארצות הברית, יהיה פה שבוע-שבועיים באיזה מלון, ישאיר פה כמה גרושים? כמה אנחנו משקיעים? עולם הישיבות מביא לפה כל שנה עשרות אלפי אנשים, בנים ובנות, שמגיעים לארץ ללמוד תורה, מה שנקרא Gap Year בארצות הברית. גם חרדים, גם דתיים-לאומיים, Modern Orthodox, מגיעים לארץ, יושבים פה שנה, לפעמים שנתיים. בשנה הזאת הם תיירות נכנסת על מלא. הם משקיעים פה, הם משלמים פה סכומי עתק על מגורים, צריכה, גם המשפחה מגיעה לבקר. כל זה תיירות נכנסת שעולם הישיבות מייצר. לפיד, בקדנציה הקודמת שלו אמר: אני אקצץ את התמיכה בתלמידי חו"ל. כך הוא עשה. יש תלמידי חו"ל, המדינה משלמת על זה איזה דלתא מאוד קטנה, הרבה פחות ממה שהיא משלמת כמובן על בחור ישיבה ישראלי, אבל היא משלמת על זה איזו דלתא תמיכה – אני אקצץ. יש סיפור – דודי בטח מספר את זה הרבה יותר טוב ממני: סוחר הגיע לשוק, הביא שקי תבואה וצריך לשלם – כשמעמיסים את השקים, צריך לשלם סכום מסוים על כל שק, על כל שק, 10 שקלים, 20 שקלים, 30 שקלים. איך ידעו כמה שקים העבירו? הולך הקונה ואומר לו, על כל שק שאתה מעלה אליי למשאית, אני שם פה בצד שקל. אחר כך נספור את השקלים. על כל שקל תקבל 50 שקל, כי זה מספר השקים. מכניסים שק ועוד שק ועוד שק, מתחילים להצטבר שקלים. רואה הקונה, אומר: יאללה, בוא נעקוץ אותו. לוקח כמה שקלים ומכניס לכיס. עקץ חמישה שקלים – הפסיד 250 שקל שהיה מקבל. עקץ. זה לקצץ בתמיכה בתלמידי חו"ל. כל תמיד חו"ל מביא לארץ סכומי עתק. זו תעשיית תיירות נכנסת שעולם התורה שלנו מייצר. אף אחד לא סופר את זה, זה לא מעניין אף אחד. כמה כספים בתרומות מגיעים לארץ, מכל העולם, לעולם הישיבות, מטבע זר? פעם היו משקיעים בלהביא משקיעים – אנחנו מביאים משקיעים בהייטק. משקיעים בתורה. על תגלית – כמה מדינת ישראל מוציאה כדי שיבואו אנשים לפה לשבוע, יעשו סיבוב באוטובוס, יכירו שיש להם ארץ? אנחנו מביאים אנשים שבאים לפה, מקימים פה משפחות, מביאים את העסקים שלהם ושל ההורים שלהם ושל המשפחה שלהם, והגרעין והשורש – הם באו לפה בהתחלה מזה שהם שלחו את הילד ללמוד שנה בישיבה. כמה אנשים שמרו בגלל זה קשר לארץ, קשר עם יהדות התפוצות? את כל הדברים האלה שעולם הישיבות מייצר לנו אנחנו בכלל לא סופרים. יושבים אנשים צרי עין, שונאי חרדים, רואים מישהו עם כובע ופאות ויוצא להם העשן: חייבים להפסיק את זה. כמה שנאה אפשר? כמה? אז אנחנו נמצאים במדינה שרוצה לקצץ בזכויות שלנו. זה מה שאנחנו הולכים לעשות. יש סעיף הכנסות, יש סעיף הוצאות, יש סעיף זכויות. השווינו לתרבות – זה היה צריך להיות פי עשרה מתרבות. השווינו למגדר – על מה אנחנו מדברים? החוג להיסטוריה הסינית – בואו נראה אם היו מתייחסים לאנשים שיושבים שם מהבוקר עד הערב על חשבון הציבור. אז מה, כתבתי בציוץ הזה, ומישהו אמר לי: אתה קורא לנו פרזיטים? אמרתי: אני קראתי לכם פרזיטים? אני רק אמרתי שאתם כמו בחורי ישיבות. אני רק אמרתי שאתם חיים על חשבון הציבור יותר מבחורי ישיבות. זה מה שאמרתי. קראתי לכם פרזיטים? אתם עושים מעשה מאוד חשוב. לא, אבל אצל אנשים בראש, אם אמרת למישהו שהוא כמו בחור ישיבה, אמרת לו שהוא פרזיט. לא פרזיט. אתה עושה עבודה חשובה מאוד. מדינת ישראל צריכה לשלם על מה שאתה עושה, רק היא צריכה לשלם פי שניים, פי עשרה, למי שיושב ולומד תורה. היינו צריכים להחזיק אותם לא ב-750 שקל לחודש לבן אדם שיושב ולומד תורה. יש כמה דברים שלא חישבתי. השר טרופר, יש לך במשרד עובדים שהם עובדים לא מקצועיים, יש דירוג כזה. יש אנשים שהם בדירוג מקצועי ויש אנשים שהם בדירוג הכללי של שירות המדינה. שני אנשים שיושבים כפקידי קבלת קהל במשרד ממשלתי; אחד יושב, מקבל תלוש בסוף החודש; השני יושב מקבל תלוש בסוף החודש, אותו תלוש. אומר אחד: אני רוצה להגדיל את התלוש. מה אני אעשה? אני אלך ללמוד תואר. מה הוא הולך ללמוד? כל תואר. הוא הולך ללמוד באוניברסיטה כל תואר – ראשון, שני. הולך, מקבל. המשרד גם מתחשב בו, משחרר אותו קצת ללימודים; גם זה עולה כסף. שכחנו את זה. אנחנו משלמים על התואר שלו באוניברסיטה 100,000 שקל, כמו שאמרנו, תואר ראשון. אם זה תואר שני – 40,000, 50,000, לא משנה. משלמים לו על התואר והוא משלם גם מכיסו, זה בסדר. ואנחנו משלמים. מה שאנחנו משלמים אנחנו משלמים. ואז הוא חוזר למשרד, אחרי התואר, ועושה את אותה עבודה, אותה עבודה בדיוק – חותם במשרד הרישוי, לא משנה – אותה עבודה, והוא מקבל כל חודש תוספת שנקראת "גמול השתלמות". כמה תוספת גמול ההשתלמות שהוא מקבל? אולי אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כי גם במשטרה זה היה. אנשים במשטרה היו הולכים – שני שוטרים בניידת, האחד עשה תואר והשני לא עשה תואר; השוטר שעשה תואר קיבל יותר כסף. עושה אותה עבודה, עוצר את אותם אנשים, נותן את אותם דוחות. כמה גמול ההשתלמות שהוא מקבל? גם בערך 750 שקל, 800 שקל – תלוי בתואר, תלוי בוותק, תלוי בכל מיני דברים. זאת אומרת, אנחנו שילמנו לו על התואר 100,000 שקל, ואז אנחנו משלמים לו כל חודש – ולא משנה, הוא לא עושה כלום, רק בגלל שיש לו את התואר הזה – 750 שקל. כמה אנחנו משלמים לאברך שיושב ולומד ארבע, חמש, שש שנים, שיושב ולומד תורה? אנחנו משלמים לו 750 שקל לחודש. זאת אומרת, על זה שאתה למדת פעם תואר, וכבר שכחת מה למדת, אתה מקבל כל חודש, דופק ממדינת ישראל, 750 שקל; על זה שאתה יושב עכשיו ולומד תורה, אתה מקבל אותו דבר. מה ההיגיון? התואר בתולדות האומנות שהפקיד למד זה שווה לנו? יש לנו איזה עבודה זרה שבנינו במדינת ישראל שנקראת "אקדמיה". מדינת ישראל היא כמעט מקום ראשון בעולם במספר האנשים עם תארים. עוזר להם, לא עוזר להם – העיקר שיש תואר. התואר כבר לא שווה שום דבר, אבל לשלם אנחנו משלמים. העיוות הזה חייב להיפסק. העיוות הזה חייב להיפסק. אנשים שחיים כל היום, מהבוקר עד הערב, על חשבון הציבור, בשביל מה שהם מכנים "תרבות", ולפעמים זה תרבות טובה ולפעמים לא, לא יטיפו מוסר לבחורי הישיבות. הם לא יגידו להם שהם חיים על חשבון הציבור והם לא. אתם רוצים כבוד, רוצים הערכה על הפעולה הרוחנית שאתם מייצרים? עם כל הכבוד, תורה חשובה בהרבה. היא תורמת לציבור במדינת ישראל הרבה הרבה הרבה יותר. אבל אני אגלה לך, דודי, אני הצעתי סטרטאפ, ולצערי לא לקחו אותו. אולי, בעזרת השם, יחזרו סדרי הבית האלה להיות קצת יותר הגיוניים, הצד שמחובר ליהדות שלו ישלוט במדינה, ושווה יהיה להחיות את הסטרטאפ הזה. היום מתנהל תיק בבית המשפט המחוזי בירושלים שבו מאשימים ראש ממשלה לשעבר על סיקור אוהד, נכון? כי הוא, לפי ההאשמה הלא-נכונה, נתן הטבות בשביל סיקור אוהד. כך טוענים, שאפשר לעשות דבר כזה; לא מתחיל, לא נגמר, אבל זה מה שטוענים. אני מאשים את הבניין הזה כולו בסיקור אוהד. ישבה כנסת ישראל – כן, מחדל של הבית הזה, מצטער, אבל של ממשלת ליכוד – והקימה תאגיד שידור ציבורי; כסף צבוע בתקציב, לפני תוספות זה איזה 800 מיליון, משהו כזה, ואחרי תוספות זה גם מגיע לפעמים ליותר ממיליארד, שמועבר כל שנה לטובת קבוצת אנשי תקשורת, מועבר להם. ניסו לייצר מנגנונים שבהם הכסף לא ישפיע על אופן השידור. נו, מילא. נניח שזה קורה. ראיתי כבר כל מיני דיבורים על התערבויות, אבל בסדר, נניח שזה קורה. אבל בסופו של דבר יצרו פה הזרמה של כמיליארד שקל מכספי הציבור לקבוצה של אנשי תקשורת. עכשיו, חלק גדול מזה הולך לחברות הפקה. לקחנו שוק מסוים שנקרא שוק אנשי התקשורת והזרמנו לו מיליארד שקל כל שנה. אפשר לקרוא לזה דמי לא יחרץ – "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". קחו מיליארד שקל, תירגעו. אגב, גם זה דבר שאני אשמח שיעשו לי עליו בדיקת עובדות. אנחנו ציינו לא מזמן עשור למחאה החברתית. ניסיתי להבין, ב-2011 – לא הייתי אז בפוליטיקה – ניסיתי להבין על מה הם מוחים. כל המדדים הכלכליים היו טובים, האי-שוויון ירד. 2003 הייתה קשה, יודעים, אבל מ-2003 – היה משבר ב-2008, משבר עולמי, אבל ב-2011 המדדים היו טובים. מחירי הדירות קצת עלו, ומצד שני ההכנסה עלתה, האי-שוויון ירד. ישבתי ובדקתי מגזר-מגזר. יש חלוקה כזאת בסטטיסטיקות. מה קרה? הרופאים, המורים, האחיות, העובדים הסוציאליים – יש מה לשפר, יש הרבה, אבל לכולם היה ב-2011 יותר טוב ממה שהיה להם ב-2001; לכולם היה ב-2011 יותר טוב ממה שהיה להם ב-2005, כל קבוצה. הייתה קבוצה אחת שלא, אדוני היושב-ראש – המגזר של האנשים שעוסקים בתחום התקשורת. שם הייתה ירידה דרסטית במשכורות. הבנתי למה היה מרמור ב-2011. עכשיו, זה לא היה קשור למדינה, זה היה קשור לזה שנכנסו הרשתות החברתיות, ירדו מחירי הפרסום, ה-med-print, בכל העולם. זה לא היה שדפקנו אותם; כך קרה, יצא. המרמור הוציא אותם לרחובות, והם כבר יודעים להוציא את כולם איתם. אז באה מדינת ישראל ואמרה: קחו מיליארד שקל – תעזבו אותנו בשקט. אמרתי: איזה פספוס. היינו יכולים להקים תאגיד לימוד התורה הישראלי ולתת לו מנגנון סגור כזה. היינו דואגים שמי שימנה את העומד בראשו – כמו שבתאגיד ממנה שופט בית המשפט העליון, הרב הראשי ממנה את מי שעומד בראשו, בניתוק מהפוליטיקה – תאגיד לימוד התורה הישראלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם היינו עושים את זה, היו מוצאים את הדרך לקצץ גם לזה. ליברמן היה מוצא את הדרך לקצץ גם לזה, כי השנאה יותר חזקה מהכול. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר אור. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מאוד שמחה שיוצא לי לדבר כשאתה יושב כאן, כי אני רוצה קודם כול להגיד לך תודה אישית, וגם להסביר לך את מה שקרה פה הלילה לגבי מה שקרה לפני יומיים בוועדת הכנסת. מכיוון שהייתה פה סערת רוחות מאוד מאוד גדולה ונשמעו האשמות שלטעמי אין בהן שחר, אז אני אחזור על סיפור הדברים, סיפור המעשה. אני, אדוני היושב-ראש, הגשתי הצעה לסדר-היום בנושא הקשר הבל-ינותק של העם היהודי לירושלים ובית המקדש. הסיבה שהגשתי את ההצעה הזו היא שבדקתי וראיתי שאין אירוע מוסדר של הכנסת שבו הכנסת מציינת את יום תשעה באב, מעבר לזה שפשוט ביום תשעה באב הכנסת לא פעילה. חשבתי שמן הראוי שאנחנו, בדור שלנו, שזכינו לחיות בדור של תחילת הגאולה, דבר שדורות על גבי דורות ייחלו לו – וסוף-סוף עם ישראל חוזר לציון ומקים בה מחדש את הריבונות שלו, את המדינה שלו, את הכנסת שלו – ראוי שהבית הזה, ששוכן בירושלים, שאליה התפללו כל הדורות, יציין את הקשר הזה ויציין גם את האבל, גם את החורבן וגם את השמחה על התחלת הבניין. כך חשבתי. הגשתי את ההצעה הדחופה הזו לסדר-היום יחד עם שני חברי כנסת, חבר הכנסת פרוש וחבר הכנסת ניר אורבך. הנשיאות דנה בעניין והחליטה שלא להעלות את ההצעה שלי לסדר-היום, וזה בסדר גמור, זו זכותה; היא בוחרת בסך הכול חמש הצעות, או ארבע, וסדר-היום של המליאה מאוד מאוד עמוס, כמו שכולנו רואים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפעמים אני מאפשר חמישה, כשיש – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשיש מה? לפעמים אתה מאפשר חמישה ולפעמים ארבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפעמים אני מאפשר חמישה נושאים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו רואים באיזה שעות אנחנו יושבים פה, אז הנשיאות לא בחרה את הנושא שלנו. בסדר גמור, מאה אחוז. זכותכם. אבל מכיוון שזה היה לי מאוד חשוב, ומאוד לא מכבד שהנושא הזה לא יעלה פה במליאה, אני הגשתי ערעור, והערעור הזה הגיע לוועדת הכנסת והתקיים דיון. בפתח הדיון פניתי ליושב-ראש החדש של ועדת הכנסת, לחברי ניר אורבך, שכאמור הוא היה מאלה שהציעו יחד איתי את ההצעה, ואמרתי לו: אני חושבת שמן הראוי שאנחנו כולנו נצביע פה אחד. אני רוצה לציין – אתה בוודאי יודע את זה, אדוני היושב-ראש, אבל אני מציינת לטובת המצלמה ולטובת מי שאולי לא יודע והפרוטוקול – שכאשר מגישים ערעור כזה, אז לא מחליפים ומשנים ואומרים לנשיאות: את בחרת נושא x – אנחנו זורקים אותו ולוקחים במקום זה את הנושא של הערעור. לא. ועדת הכנסת יכולה להחליט שהיא מוסיפה נושא, נוסף, זאת אומרת, זה לא בא במקום מה שהנשיאות החליטה. הסברתי בוועדה למה אני חושבת שמן הראוי שסביב הנושא הזה אנחנו נתאחד כולנו. בהתחלה זה לא כל כך הלך, אבל במשך הדיון ראיתי שיש התרככות ושכמה חברי כנסת מהקואליציה, ובהם חבר הכנסת האוזר, שאנחנו כולנו מאחלים לו בריאות שלמה, וחבר הכנסת ניר אורבך בעצמו – ומי עוד היה שם? אני צריכה להיזכר; חבר הכנסת קריב גם ואחרים – ראיתי שהם מתחילים להבין שבאמת ראוי, ראוי לכבודו של עם ישראל, לכבודה של ירושלים, לכבודם של כל הדורות שהתפללו וחלמו ואנחנו זוכים להיות החלום שלהם בעצם, ראוי שנתאחד סביב העניין הזה. באיזשהו שלב אנשי הקואליציה יצאו להתייעץ ביניהם וחזרו עם בשורה טובה. בבשורה הטובה הזאת הם גם הזכירו אותך, אמרו שדיברו איתך, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צלצלו אליי ואמרתי שלפנים משורת הדין, בנושא כל כך חשוב, שקשור בעבר שלנו כיהודים, אני מאשר שישי. בדקתי אחורה – אף פעם לא היה כזה דבר וכמעט לא היו שישה נושאים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני, דרך אגב, לא התפלאתי שהביאו את הדבר הזה בשמך, כי אני מכירה אותך, שיש לך קשר מאוד חזק לירושלים בכלל ולהר הבית. זה מאוד בליבך, הדבר הזה. אבל מאוד שמחתי, זו הייתה בשורה טובה מבחינתי. אני קודם כול אומרת לך עכשיו, מעל הבמה הזאת, שאני מאוד מעריכה את זה ומאוד מודה לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו חובתי, לא צריך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הייתה הצבעה פה אחד בוועדה, ואני מאוד התרגשתי. אמרתי לכל הנוכחים בוועדה שאבותינו בכל הדורות גאים בנו ברגע הזה, שאנחנו יודעים להתאחד סביב הדבר הזה של ירושלים, שכך ראוי שיהיה. באמת מאוד מאוד שמחתי, אדוני היושב-ראש. זהו. הגענו הערב, הלילה הזה, למליאה, כמובן עם כל לוחות הזמנים הבלתי-אפשריים של המליאה, אז כשהגענו לדיון הזה כבר היה קרוב ל-01:00. חשוב לי לספר מה קרה, כדי שאתה תבין ואולי גם הצופים יבינו וכן הלאה, כי אני רוצה פה להסביר איך הגענו למה שהגענו. אני ישבתי במקומי, השר שהיה במליאה, גם השר התורן וגם השר שהיה אמור להשיב לי – זה היה השר עיסאווי פריג'. הוא ניגש אליי לשם ואמר לי: אורית, מה את רוצה שנעשה? לאן את רוצה לקחת את ההצעה הדחופה לסדר-היום? אני רוצה להגיד שכשדיברנו על זה בוועדה, בוועדת הכנסת, לא דיברנו לאן זה ילך, רק סיכמנו שזה יעלה במליאה. אמרו שזה ייקח עשר דקות. דרך אגב, אני רוצה מאוד מאוד לשבח את חבר הכנסת קרעי, שבהתחלה, לפני שהיו הסכמות, אמר: אני נותן 20 דקות מהנאום שלי, אני מוותר עליהן לטובת הנושא הזה של ירושלים. באמת, הייתה בסך הכול אווירה טובה, אבל לא אמרנו לאן זה הולך. ניגש אליי השר עיסאווי פריג' ואומר לי: אורית, לאן את רוצה? מה את רוצה שנעשה עם זה? אני מסתכלת סביבי ואני רואה, אדוני היושב-ראש, מליאה בערך כמו עכשיו, ריקה. אני, הרי בשביל מה רציתי את הדיון הזה? רציתי את הדיון הזה כדי לכבד את ירושלים. אז איך נכבד את ירושלים בפני מליאה כל כך ריקה? אז חשבתי ככה בראשי ואמרתי לו: אני רוצה דיון במליאה. דיון במליאה יש אפשרות לקבוע תוך שלושה חודשים, כמו שאתה בוודאי מכיר את התקנון היטב. בסדר גמור. עיסאווי קצת לא כל כך הבין. הוא אמר לי: למה את מתכוונת? תוך כמה זמן את רוצה את הדיון? אמרתי לו: לא יודעת, בשלושת החודשים הקרובים, מתישהו נתכנס ונדבר על הנושא הזה, כדי שיהיה דיון אישי וכל אחד יאמר דברים והדבר הזה יכבד את ירושלים. בסדר גמור. הוא לא אמר לי לא, הוא לא אמר לי שזה לא טוב, הוא לא אמר לי כלום; שמע אותי והלך. אני עליתי לדבר, דיברתי מה שדיברתי, אני מקווה שאמרתי דברים טובים, ואמרתי מעל הדוכן הזה שמה שאני מבקשת זה דיון במליאה. אחריי עלה חבר הכנסת פרוש, גם הוא דיבר, והקריא מתוך התפילה והקריא פסוקים, וגם הוא אמר שמבקשים דיון במליאה, למיטב זיכרוני. השר עיסאווי פריג' אפילו לא עלה להשיב. הוא לא עלה להשיב. דרך אגב, היה אמור להגיע השר מתן כהנא. כנראה שהוא לא יכול היה להגיע; בסדר, אני לא מתלוננת. היה לי חבל, כי באמת רציתי את המכובדות של האירוע. בסדר. אז ביקש לדבר חבר הכנסת גלעד קריב, ולא הייתה לו בעצם זכות דיבור, רק מהפינה. זכות דיבור מהפינה זה רק אם השר משיב. אם השר לא משיב, אז לא ידעו מה לעשות. הוא רצה לדבר והשר לא השיב, אז השר עלה לשתי דקות לדבר בשביל שגלעד קריב יוכל לדבר. זהו, לא היה משהו אחר, לא היה שום דבר אחר. אוקיי. אז הוא דיבר מה שדיבר, שתי דקות, וחבר הכנסת קריב דיבר מהפינה, ואני לתומי חשבתי שעכשיו אנחנו נצביע, ובעזרת השם, במועד אחר שהיושב-ראש יקבע יהיה דיון מכובד על ירושלים, על הקשר של העם היהודי לירושלים ולבית המקדש. פתאום אני רואה – לתדהמתי, אני מוכרחה לומר, אני הייתי ממש בשוק, לא הבנתי מאיפה זה בא – פתאום אני רואה שהמליאה מתחילה להתמלא אנשים ומתחילים לגייס ולא הבנתי מה הולך פה. באמת לא הבנתי. אני לא התכוונתי לגייס את אף אחד ולא התכוונתי לייצר מהומה ולא התכוונתי שיעירו אנשים משנתם בשעה 01:00. לא עלה על דעתי כדבר הזה. לא חיפשתי איך לחולל מהומה. אני אשתדל – ערב תשעה באב, אני לא רוצה לדבר על אנשים ספציפיים, אבל כל מיני אנשים התחילו להטיח בי האשמות, כאילו שאני עושה איזה דבר בכוונה ואני פה מעוררת מהומות. אני אומרת לך באמת, אדוני היושב-ראש, אני לא התכוונתי לעורר שום מהומה. ההפך, ראיתי שהמליאה ריקה – אמרתי: זה לא מספיק מכובד, נעביר את זה למועד אחר. זה כל מה שרציתי. לא העליתי בדעתי שהקואליציה תגייס אנשים ותעיר חברי כנסת משנתם כדי להצביע נגד דיון מליאה – על מה? על ירושלים? אני הייתי בשוק. אני אומרת לך את האמת, אדוני היושב-ראש, אני הייתי בשוק מוחלט. כמובן, פתאום התחילו להגיע גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה והתחילו צעקות והתחילה מהומה. על מה ולמה? אני רציתי שאנחנו נתאחד בדיון על ירושלים. זו הייתה מטרתי, שאנחנו נבוא ונגיד – כולנו אגב, יכולות להיות לנו דעות שונות, אפילו עד כדי כך שישנם בתוכנו אנשים שחושבים שצריך לחלק את ירושלים. יכול להיות. אבל אין מי שמערער על כך שלעם היהודי יש קשר בל ינותק עם ירושלים. זה כל מה שרציתי – שתהיה אחדות סביב העניין הזה. פתאום מהומה גדולה, וגיוסים, ומעירים אנשים משנתם, ואני רואה אותם מגיעים חצי שפוכים, חצי עייפים. כמובן ישר מאשימים אותי שאני עשיתי. לא התכוונתי לעשות שום מהומה, אדוני היושב-ראש. אני אומרת לך באמת. אז קורא לי פה מהפינה בחור שלא הכרתי אותו בכלל, וגם לקח לי זמן להבין שהוא קורא לי כי לא הכרתי אותו ולא זיהיתי אותו, לא פגשתי אותו מעולם. אחר כך פגשתי אותו, ישבתי ושוחחתי איתו; בחור מקסים, הוא אחד העוזרים שלך. הוא סיפר לי איך הוא דיבר איתך ואיך אתה הסכמת, ואמר לי שהוא נפגע מהמהומה. אמרתי לו: אבל גם אני לא מבינה איך הגיעה המהומה. באמת שאני לא מבינה, כי לא הייתה לי כל כוונה לחולל מהומה. כמובן הודיתי לו וכמובן התנצלתי בפניו אם הוא נפגע. באמת בחור נהדר יש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בהצעות לסדר-היום לא אוהבים. רוצים לפה – תלך לפה; רוצים לשם – תלך לשם. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל תראה מה קרה: עלה לבמה השר עיסאווי פריג' – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה גם לא היה קורה בהצבעה, אם הקואליציה הייתה מפסידה. אז מה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז מה? עולה על הבמה השר עיסאווי פריג' – שדרך אגב, הוא אחד האנשים שאני הכי מחבבת בבניין הזה. אדם נעים. כולנו מכירים אותו – הוא אדם נעים מאוד. הוא לא יודע מה להגיד. אמרו לו לסחוב זמן – בשביל מה לסחוב זמן? בשביל איזשהו גיוס שאף אחד לא מבין בשביל מה הוא קורה. אז הוא מתחיל לשאול אותי שמונה פעמים אם אני באמת רוצה דיון במליאה. אני מתחילה להבין שלא רוצים דיון במליאה, והוא אומר לי: תעשי דיון בוועדה, אז אני מנסה להגיד לו שבסדר, מבחינתי בסדר, נעשה דיון בוועדה, אבל לא שומעים אותי, כי אני הרי לא יודעת לצעוק, והם כולם צועקים, צועקים. והוא מנסה למשוך זמן, לא יודעת בשביל מה. לא יודעת בשביל מה. זה נהיה פשוט חצי קרקס, סליחה שאני אומרת. אבל ממש לא לזה התכוונתי. אחרי כל זה עוד מאשימים אותי. ואני רציתי לבוא ולהגיד: אוקיי, אתה כל כך רוצה דיון בוועדה – בוא נעשה דיון בוועדה והוועדה תחליט. אולי תחליט בכלל ועדת הכנסת שמן הראוי שבכלל פעם בשנה הכנסת – דרך אגב, זה דבר שעוד אפשר להחליט אותו. גם אתה כיושב-ראש יכול לייסד את זה, שכמו שיש יום ז'בוטינסקי ויום כל מיני דברים, אז יהיה יום שהכנסת תציין את הדבר הזה. יכול להיות שזה – סתם, אני אומרת, ככה, בסוף זה כן נושא שאנחנו צריכים להיות מאוחדים בו ולא לריב סביבו. לא מצליחה להבין עד הרגע הזה למה בכלל מישהו בקואליציה, מישהו חשב שנושא ירושלים יכול לאיים על הקואליציה. אני ממש לא מתחילה להבין את זה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חוסר הבנה של הלכות הבית. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חוסר הבנה טוטלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> של הלכות הבית. מה רוצים? ועדה, ועדה, אף פעם – מתווכחים לאן נושא של הצעה לסדר-היום הולך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. בכל מקרה, מה שאני רוצה להגיד לסיכום האירוע הזה: קודם כול, כמו שאמרתי, אני בראש ובראשונה מודה לך ומעריכה את הצעד שעשית. באופן כללי אני מעריכה את היחס שלך לירושלים מאז ומעולם, עוד מימיך כמפקד ירושלים והכול. ואני מציעה שהכנסת תמצא איזושהי דרך לציין את הקשר המיוחד של עם ישראל עם ירושלים סביב האירוע הזה של תשעה באב. כי בסופו של יום, נכון שיש לנו את יום ירושלים, זה נכון, אבל בסופו של יום האירוע של תשעה באב הוא מאוד מאוד מדגיש לנו את המקום שלנו על ציר הזמן של ההיסטוריה. יש לנו מקום מאוד מיוחד, אנחנו התברכנו במקום מאוד מיוחד על ציר הזמן של ההיסטוריה. אם תחשוב על זה – רק כמה עשרות שנים אחורה, איפה היו יהודים? באיזה מצב? בדרך למשרפות, כן? אם תחשוב, מאות שנים ואלפי שנים אחורה, דורות על דורות של יהודים חלמו להיות בדור שבו אנחנו זוכים להיות. נכון, יש לנו עוד מה להתקדם, אנחנו עוד מתפללים שייבנה בית המקדש, בעזרת השם, אנחנו פועלים לגאולה השלמה, בעזרת השם. אבל מה שאנחנו זכינו בדורנו זה פלא, זה נס גדול. זה דבר נפלא, וצריך לדעת לדבר על זה כאן, בבית הזה, להדגיש את זה, להרחיב בעניין הזה. לפחות שיהיה דיון סיעתי – הייתי עושה, אני לא יודעת, אני זורקת פה רעיונות. אדוני היושב-ראש, הייתי שמחה שתחשוב על זה ותראה אם אתה רוצה אולי, כיושב-ראש הכנסת, לייסד כאן משהו. עד כאן בעניין הזה. עכשיו אני רוצה לדבר על נושא אחר. מכיוון שהחוק שאנחנו עוסקים בו זה חוק הדיינים, אני לא רוצה כל כך להיכנס לפרטי החוק כמו לדבר על הנושא של הדיינים עצמם, מה זה להיות דיינים של עם ישראל, כי פרשת השבוע שלנו עוסקת בזה, פרשת דברים. משה רבנו מדבר עם עם ישראל, ובין היתר הוא מספר להם איך הוא ניסה לבחור דיינים, חיפש דיינים ראויים, ומה זה דיינים ראויים ואילו תכונות צריכות להיות לדיינים ואיך הדיינים צריכים להסתכל על כל פעם ופעם שהם יושבים בדין. אני חושבת שמן הראוי לדבר על הדברים האלה. בין היתר משה רבנו אומר – אתה יודע שכל חומש דברים זה בעצם פירוש של משה רבנו לתורה. הוא בעצם הפרשן הכי טוב. מי יכול להיות פרשן יותר טוב לתורה מאשר משה רבנו? ככה מתחיל חומש דברים: "הואיל משה בֵאר את התורה הזאת". משה רבנו הוא בעצמו מבאר ומפרש את התורה. בין היתר הוא אומר שם שדיין שלא דן דין אמת, הוא בעצם מחייב את הקדוש ברוך הוא. מה הכוונה? אם שני יהודים רבו ביניהם והדיין טעה בדין והוא חייב את פלוני לשלם לאלמוני למרות שלא היה מגיע לו, אז הקדוש ברוך הוא צריך להשלים לפלוני את הכסף שנלקח ממנו שלא כדין. זאת אומרת שהדיין שלא דן דין אמת, בסופו של דבר הוא מחייב את השם יתברך להשלים. תבין איזה עול מיוחד יש על הדיינים. או למשל הוא אומר – מסביר משה רבנו בפרשה – שאם ניצבים לפני הדיינים אדם עשיר ואדם עני, הדיין לא יוכל להגיד לעצמו: העני הזה הוא מסכן, אני אפסוק לטובתו כדי שהוא ירוויח, כי הוא מסכן והשני עשיר; לא אסתכל מה צודק ומה נכון לפי הדין, אלא אני אתחשב בעני הזה. אסור לו. אסור לו לעשות את הדיון הזה בראש שלו. הוא חייב לדון דין אמת ולא להתחשב במי עשיר, מי עני, מי מכובד ומי לא מכובד. הוא חייב לדון דין אמת – זה מה שנדרש מדיינים בעם ישראל. אותו דבר גם נדרש מהם – יש מצווה מיוחדת לדיינים שנקראת "לא תגורו". מה הכוונה לא תגורו? אל תפחדו לומר את האמת שלכם, אל תפחדו ממה שיגידו עליכם ואל תפחדו אם יענישו אתכם על מה שאמרתם. אם אתם רואים שזה דין התורה – תגידו, תפסקו את דין התורה ואל תמצמצו, אל תתביישו, אל תפחדו, אל תגורו. עוד אומר משה רבנו על הדיינים שהם צריכים לדעת מראש שכשהם באים לדון את עם ישראל, זה הולך להיות לא פשוט. "טרחנים הם", "סרבנים הם". הפירוש של משה רבנו לתורה זה בערך כמו להגיד לך, אדוני היושב-ראש – כתוב שם למשל שאם האנשים שבאים להידון רואים שהדיין סיים את הדין מהר, אז הם מתלוננים על הדיין למה הוא סיים אותו מהר; אם הם רואים שהוא סיים אותו לאט, הם מתלוננים למה הוא סיים אותו לאט. אם הדיין הביא פסק מסוים, אז הם באים ואומרים לו: רק שנייה, יש לנו עוד ראיות. זה קצת דומה למה שקורה פה בכנסת, כן. לא פשוט להתנהל מול עם ישראל, כי זה עם מפולפל כזה, ויש לו תמיד מה להגיד ומה להעיר. אבל בכל זאת, לגבי כל ה"טרחנים הם" וה"סרבנים הם" אומר משה רבנו: תדעו לכם שאתם, יש לכם זכות מיוחדת, כי אתם דנים את בניו של המקום. עם ישראל הם בניו של הקדוש ברוך הוא, ולדון אותם זו זכות מיוחדת, ומי שמקבל את הזכות הזאת צריך כל רגע ורגע להרגיש איזו זכות עצומה יש לו. אני חושבת שבעניין הזה אנחנו יכולים להרגיש פה בכנסת, אדוני היושב-ראש – באמת העבודה פה בכנסת היא לא פשוטה, היא לא קלה, אבל יש לנו זכות עצומה. אנחנו זוכים להנהיג את בניו של מקום. אנחנו זוכים להנהיג את עם השם. זו זכות מאוד גדולה, למרות שהעבודה היא קשה ולמרות שאני רואה פה את חבר הכנסת דודי אמסלם – תגיד לי, אתם ישן לפעמים? לפעמים אתה ישן, דודי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מסתבר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מסתבר? איך? אתה כל הזמן ער, אתה כל הזמן מקשיב. אנשים עובדים קשה, עובדים קשה מאוד, אבל זו זכות גדולה, וכל העבודה הקשה הזו – אנחנו צריכים להיות מאוד אסירי תודה על הזכות הזו. עכשיו, מכיוון שאנחנו עוסקים בדיינים, אז אני רוצה גם להקריא איזושהי הודעה שפורסמה – אני כבר לא יודעת אם לקרוא לזה היום או אתמול. כל הימים מעורבבים. כנראה שזה כבר אתמול. עכשיו אנחנו ביום חמישי לכל הדעות, נכון, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום זה היום כבר, די. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התחלנו את יום חמישי. אז יום חמישי זה ו' במנחם אב. אתמול, בה' במנחם אב, פורסמה איזושהי הודעה מטעם הרבנים בתור דיוק לידיעות שהתפרסמו אתמול בתקשורת. אתמול התפרסם בתקשורת כאילו היה כינוס של רבנים, רבנים שהתנגדו להקמת הממשלה שהוקמה עכשיו. ידוע שיש הרבה מאוד רבנים שדעתם לא נוחה מהממשלה בגלל שהממשלה כוללת בתוכה את מפלגת רע"מ שהיא מפלגה שתומכת באויבי ישראל, ויש הרבה רבנים שמתנגדים לדבר הזה. והינה, יום קודם לכן התפרסמה בתקשורת הודעה כאילו שהרבנים אמרו: אוקיי, אנחנו אומנם התנגדנו לממשלה הזו, אבל מכיוון שהיא כבר קמה, אז צריך לתמוך בה, כי היא כבר קמה והיא קיימת וצריכים, כאילו, להפסיק את ההתנגדות לממשלה. אז הרבנים פרסמו את העמדה שלהם בצורה מדויקת, כדי שלא יהיו אי-הבנות, ואני אקריא את זה משום שהם ביקשו שהדברים שלהם יפורסמו. וכך הם כותבים: "בכינוס של רבני תורת הארץ הטובה" – רגע, אני קודם אגיד בשם איזה רבנים זה מופיע, אז יש ככה: הרב איתן איזמן, הרב יעקב אריאל, הרב שמואל אליהו, הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי, הרב אליעזר ולדמן, הרב דוד חי הכהן, הרב אורי כהן, הרב דב ליאור, הרב אליקים לבנון, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב איסר קלונסקי, הרב חיים שטיינר, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אריה שטרן, הרב יעקב שפירא. זה מה שנקרא – אני לא יודעת כמה אתה בקי בזה, אז אני רק אומרת לך שזה מה שנקרא סולתה ושמנה של רבני הציונות הדתית. כך הם אומרים בהקשר של הממשלה הנוכחית, וחשוב שהדברים ידויקו. הם אומרים ככה: "בכינוס של רבני תורת הארץ הטובה נדרשה התייחסות לממשלה החדשה. הרבנים הביעו את דעתם על הפגמים הקשים שיש בממשלה שהוקמה בניגוד לרוב-רובם של רבני ישראל. אף על פי כן, מתוך החלוקה הברורה הקיימת אצלנו בין היחס למדינת ישראל, שהיא מתנת ה' לדורנו ובה מונחים כל תקוותינו לגאולה השלמה, לבין הממשלה למיניהן, שהן חולפות ועוברות, על כן מצאנו לנכון שבכל פעולה שתיעשה לטובת ישראל, או להכרה בערכה החשוב של התורה בצורתה הציבורית של המדינה וכמובן בשאלות הנוגעות לשמירת הבריאות, נתמוך ולא נתנגד. הכותרות שניתנו למודעה בכלי התקשורת השונים היו בניגוד לדעתנו והיה בהן כדי להטעות את הציבור כאילו דעתנו נוחה מהממשלה ומתוכניותיה, שזהו הפך האמת והפך הכתוב במסמך. לתיקון הדברים והרושם המוטעה אנחנו מפרסמים מחאה זו". זה באמת הזכיר לי את מה שאני חשבתי. נראה לי שחבר הכנסת אמסלם נזכר שהוא צריך ללכת לישון אחרי לילה שלם שהוא ישב כאן. אני לא יודעת איך הוא מחזיק מעמד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שהוא מדבר אחרייך. הוא יצא להתארגן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, הוא יצא להתארגן. אני לא מבינה איך הוא עושה את זה, באמת. על כל פנים, מה שרציתי לספר מהחוויה שלי, האישית – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, וגם חברי חבר הכנסת קיש, גם אתה יודע שגם דעתי שלי מאוד לא נוחה מהממשלה הזו. אני רואה בה ממשלה מסוכנת מאוד, כי היא ממשלה שבעצם קשרה את עצמה, כרכה את עצמה בתומכי מחבלים ותלויה בהם על כל צעד ושעל, אז היא יכולה להביא אותנו לאסונות גדולים מאוד, ולטעמי היא כבר מדרדרת אותנו כמעט בכל צעד ושעל, כי כמו שאומר חבר הכנסת עבאס, הוא גובה תשלום על כל הצבעה והצבעה. בשבת הראשונה אחרי שהממשלה קמה אני ככה התלבטתי עם עצמי, כאילו מה – אתה יודע, הולכים לבית הכנסת ואומרים תפילה לשלום המדינה – איך באמת מסתדר הכעס הגדול והדאגה הגדולה מהממשלה הזו עם הנושא לתפילה לשלום המדינה. אז קראתי לעצמי את המילים של התפילה לשלום המדינה ואמרתי לעצמי שאדרבה, דווקא עכשיו צריכים לומר את התפילה הזו הרבה יותר בכוונה. כי מה אנחנו מבקשים בתפילה לשלום המדינה? אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שישלח את אורו ואמיתו לראשיה, שריה ויועציה של המדינה שלנו. אז בוודאי ובוודאי שאם ראשיה, שריה ויועציה של המדינה שלנו נמצאים בממשלה שהיא בסכנה כל כך גדולה, ממשלה שהיא עשויה – ובאמת בפועל בכל רגע ורגע היא נסחטת על ידי אויבי ישראל, אז בוודאי ובוודאי שאנחנו צריכים עוד יותר להתפלל שהשם ישלח להם את אורו ואת אמיתו ותקנם בעצה טובה מלפניו. זה פי כמה וכמה, כמו שאנחנו יודעים שאדם נמצא במצב מסוכן – אנחנו מתפללים עליו יותר, כן? ברגע שהבנתי את הדבר הזה אז נהיתה לי השלמה בלב. ואני באמת הולכת – לא רק כל שבת, כמעט כל יום, חוץ מימים כמו שהיום, שאני לא יכולה להגיע למערת המכפלה להתפלל, אבל כל בוקר שאני כן יכולה אני הולכת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ואז את הולכת לכותל. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היה בוקר אחד שהצלחתי להגיע לכותל, בבוקר שבין שני לשלישי, כשהלכנו לישון במלון וחיכיתי שיעירו אותי להצבעה ולא העירו אותי. אני מתעוררת ב-05:30 ואומרת: מה קורה? לא העירו אותי? אני מסתכלת בווטסאפ – שלחו לי הודעה שאנחנו משוחררים, אין הצבעות. אמרתי, יאללה, הולכים לכותל. התארגנתי צ'יק-צ'ק והלכתי ברגל מהמלון לכותל. היה כיף אדיר, ממש תענוג. אני מאוד אוהבת ללכת לכותל. אבל באמת, אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אף על פי – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הינה, את רואה, הוא לא נשבר – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דודי, התחלתי לדאוג. אף על פי שאנחנו חלוקים בדעותינו ואף על פי שאני מאוד מתנגדת לממשלה שאתם הקמתם, ברמה האישית אני אוהבת אתכם מאוד – אותך בוודאי, וגם את האחרים. הם חשובים לי ואני רוצה, בעזרת השם, שאתם תצליחו, תעשו דברים טובים למען עם ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אנחנו צריכים לדעת לשלב בין שני הדברים, וזה מה שרציתי לומר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ותודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אמסלם, יש לך עדיין כוחות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש כוחות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת – אני מנצל את ההזדמנות, כבוד היושב-ראש, שאתה פה. קודם כול אני רוצה לברך אותך על ההחלטה בנושא הקורונה – החזרה להוראות. הייתי גם מוסיף את הניקוי של המיקרופון, ולעשות את זה בין הדוברים. ראית שיש לנו חברי כנסת שנדבקו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צודק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הדבר הזה צריך עכשיו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יטופל בבוקר. אני מקבל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עיסאווי, השר עיסאווי פריג', אני אתן לך תקציר. יש לי חצי שעה – 29 דקות ו-23 שניות – גם בשביל חבר הכנסת דודי אמסלם – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אז אנחנו הולכים לשמוע אותך 29 דקות? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה רציני? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך מה. תראה, מה שאני עושה, בניגוד לח"כים אחרים, יש לי פה את התקציר של מה שאני הולך לדבר, כמו בספר. אני מקריא לך את התקציר – אתה יכול להחליט מה מעניין פחות, מה. אז קודם כול אני רוצה לדבר על קורונה, זה ברור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם כבר תן לו את התקציר, שהוא יבחר את הנושא הראשון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, תחליט אתה את הראשון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, ממה תתחיל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, שיהיה לך מעניין. יש ארבעה נושאים: קורונה; אחרי זה חוק הדיינים – אנחנו בסוף מדברים פה על חוק הדיינים; השבוע הקרוב – דברים שעולים; ויש נושא חדש – שדודי, אני מציע לך אולי לקחת, זה נקרא: פינתנו הכר את הח"כ. ב"הכר את הח"כ" יש לנו הרבה ח"כים נורבגים – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תתחיל בשבוע הקרוב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הכר את הח"כ. מה עושים ב"הכר את הח"כ"? אני, יש לי פה אייפד – סוף-סוף מרשים לנו – אני נכנס – הינה, היושב-ראש – לאתר הכנסת ובודק. אני אתן לך פרומו, נגיד, איך זה אמור להיראות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אה, מותר לנאום עם אייפד? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מותר. להקריא מאייפד מותר. אני, נגיד, נכנס לסיעת מרצ. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – במליאה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא שייך לי, זה הכללים. מותר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכנסתי לסיעת מרצ ואני רואה שיש שני ח"כים שנכנסו בחילופים – מיכל רוזין במקום ניצן הורוביץ וגבי לסקי במקום תמר זנדברג. כתוב גם מתי. אבל בואו נגיד – נסתכל לראות קורות חיים של גבי לסקי. זה דוגמה לאיך זה נקרא – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא שעכשיו נתחיל להכיר את מיכל רוזין, כן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, גבי לסקי, לצערי, היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שומע. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קודם כול, התמונה שלה עדיין לא נמצאת פה באתר ובקורות חיים לא מופיע עוד שום דבר. כנראה – אבל האמת, מה אנחנו כן רואים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עובדים על זה. עובדים על זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היא ילידת – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ארגנטינה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מקסיקו סיטי. מקסיקו, סליחה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא איתך במפלגה. אתה לא יודע? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היא איתך במפלגה. ילידת מקסיקו. אתה אומר ארגנטינה? ככה אתה פוגע בכל המקסיקנים שלנו? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כל הספניולים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היא לא ניגרית, היא לא ניגרית, היא ממקסיקו. והיא נולדה – יש פה – טוב, נשים, אני לא אומר מתי היא נולדה. מי שרוצה – שיסתכל. אנחנו נכבד את העניין. ושנת עלייה: 1982; מקום מגורים: תל אביב. אז כן, יש פה רקע ראשוני שהכנסת אכן אספה, אבל היושב-ראש, אפשר להוסיף את התמונה וקורות החיים, כי זה נקרא פינתנו "הכר את הח"כ". << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה מה שאתה הולך להגיד? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אחרי זה נבחר סיעות אחרות, אם אתה רוצה. יש פה הרבה עבודה עם "הכר את הח"כ", אבל תחליט עכשיו אתה מה הנושא. רצית את השבוע הקרוב? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> השבוע הקרוב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, השבוע הקרוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תלחץ, תלחץ על השבוע הקרוב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אוה, עשה הכנות, עשה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תלחץ על הלינק "השבוע הקרוב". יש לינק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש שם – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עשה שיעורי בית, יואב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תלחץ והוא יקבל את זה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> השבוע הקרוב. אז תראה, הינה, עיסאווי, יכול להיות שיעניין אותך מה הולך להיות בממשלה ביום שני. אתה יודע מה הולך להיות? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הולך להיות שבוע קל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי אמסלם, תשמע. לא מדויק, כי בממשלה זה הולך להיות שבוע סופר-חשוב. ביום שני הקרוב תגיע לשולחן הממשלה החלטה על הקמת שלושה יישובים בנגב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתם החלטתם – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אתה רואה? הוא אפילו אמר את זה בלי שאני אגיד – זה החלטה שלנו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תביא משהו חדש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הינה, אני רוצה להסביר לך: זה חדש, אני אגיד לך מה חדש פה. הרי מה השיטה של הממשלה הזו? השיטה של הממשלה הזו זה ליצור מצג שקר ועליו לכסות בתקשורת מלטפת ואז הכול בסדר. מה מצג השקר? זה – הינה: אתם החלטתם. אז אני אגיד לך מה אנחנו החלטנו ותגיד לי אם זה מה שאתה הולך להצביע עליו. אנחנו החלטנו לגבי שלושת היישובים שלושה דברים. תנאי ראשון שהוחלט: שלא מעבירים את זה בלי להעביר במקביל, ביחד, החלטת ממשלה להסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. זה קורה? לא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> את זה אתה אומר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, מי החליט על זה? מי התעקש? מי עצר את החלטת הממשלה הקודמת רק על שלושה יישובים? אתם החלטתם – א. לא החלטנו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מנסור. מנסור. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מנסור לא נמצא כאן לאשר את מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז נכון, אתה צודק. ראש הממשלה שלכם לא נמצא כאן, ואני לא יודע מה הוא יגיד. אבל בוא נסכם משהו פשוט: אנחנו הבאנו את זה להחלטת ממשלה בהסכמה שיחד עם זה – לא בהסכמה, סליחה. השר זאב אלקין אמר בממשלה הקודמת – ואני מוכן שהוא יעלה פה. חבל שהוא אף פעם לא מגיע ומשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, עמיר פרץ העלה את היישובים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל ההחלטה לא עברה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסדר, נכון. אנחנו התנינו את זה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. הליכוד התנה את זה – או אלקין התעקש והליכוד, כמובן, תמך – ואמר: לא נעביר את ההחלטה הזו בלי שהממשלה הזאת תעביר את ההחלטה על התיישבות הצעירה. אז הינה, עוד פעם, אתם מבינים? אני עכשיו אומר לצופים, שלא יודע מי מהם ער ב-05:30: תרבות השקר של הממשלה הזו – לא אומרים את האמת. ההחלטה הזו לא עברה בממשלת ישראל. למה היא לא עברה בממשלת ישראל? כי הליכוד התעקש שיחד עם ההחלטה על שלושת היישובים הבדואיים החדשים – תכף נדבר גם עליהם, כי יש גם פה קצת עומק, לא הכול שטוח ורדוד. ההחלטה הזו לא עברה כי השר זאב אלקין ושרי הליכוד אמרו: אנחנו לא מעבירים את ההחלטה הזו בלי שתהיה החלטה על הסדרת ההתיישבות הצעירה. אתה יודע שכל השטח של ההתיישבות הצעירה זה אפילו לא יישוב אחד משלושת היישובים האלה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למה אתה לא מספר לאזרחים ולצופים ש-80% מהיישובים בנגב של הפזורה הבדואית הליכוד הקים בעשר השנים האחרונות? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> א. זה לא בעשר, זה יישובי אבו בסמה. איך זה נקרא, אבו בסמה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – אני הקמתי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוקמו לפני 20 שנה. הליכוד בראשות שרון הקימו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למה אתה לא מספר לאנשים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה עוד דבר – זה היה לפני 20 שנה. אבל אני חייב להגיד לך: הינה השקר הנוסף. שקר נוסף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, אנחנו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הינה, דודי – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אז למה אתה מבקר? אז תברך את הממשלה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני אגיד לך על מה אני מברך. יש עכשיו שני נושאים שאם תעמדו בשני הסעיפים האלה, זה – הינה, דודי, אתה מבין, זה תרבות השקר, כי אני אומר לך עכשיו מה יקרה. הינה אני אומר לך: בהצעה שלנו היו שני סעיפים שהגנו על אדמות המדינה. שני הסעיפים הם כאלה: 1. שהשטחים האלה ירדו מהשטחים של הרשויות הקיימות – קו כחול שלהן – שלא בשימוש. הרי יש להם ברשויות האחרות שטחים עצומים לא בשימוש, אז אמרנו: על כל דונם שנכניס נוריד דונם אחר ברשות אחרת. אמרו: בסדר, כי רצו את זה. אז בואו נראה אם זה יישאר. לדעתי זה לא יישאר, כי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כי השטחים שם – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כאילו אתה מדבר על אויבי המדינה או זרים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על אדמות מדינה, שהן לא הפקר – הן לא הפקר לכל אחד לבוא ולהגיד ולקחת אותן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל הנגב זה אדמות מדינה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ידידי – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, תן לי נושא אחד ואחרי זה אני מקשיב לך, השר עיסאווי פריג'. תן לי רגע, בבקשה. הרי מה העניין פה? ופה אני אומר לך, דודי, יש לנו אחריות כליכוד – לא הצלחנו עד היום להסדיר את העניין הזה, אני לא מכחיש את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בני בגין נכשל. דרך אגב, אני חושב שטוב שהוא נכשל, כי ההצעה שלו הייתה הזויה ומסוכנת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בני בגין נכשל, ואחריו נכשל אורי אריאל, והרשות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא היה לפניו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לדעתי לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, אורי עשה את זה לפני בני בגין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא היה שר החקלאות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, בני היה בסיבוב הראשון-הראשון. זה היה בני, אורי, ואחרי זה הוא הגיע, אבל הוא כבר לא טיפל בזה. זה לא – זה היה בני בגין שהיה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אורי אריאל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, למה הם נכשלו? צריך להבין מה קורה בנגב. הבדואים הולכים ויושבים איפה שהם רוצים; ככה הם, יש להם אינטרס כזה. עכשיו, מה קורה? מגיעה הסדרה – אומר לו: בוא, אתה תעבור מפה לפה. פה תהיה לך מסודר, הכשרנו לך, עשינו לך. מגיעים כאילו לסיכום. הוא עובר – הבן שלו נשאר, זאת אומרת, אין אירוע של פינוי קרקעות, יש רק גדילה וגדילה. וזה הבעיה – הבעיה היא שלא הגיעו להסכם. מה קרה בשנתיים האחרונות? יש שיפור. מה השיפור? ברוך השם, הוקמה יחידת יואב, מתמקדת בהריסות בניינים בלתי חוקיים, וואללה, יש ירידה בבנייה הבלתי-חוקית בנגב בשנתיים האחרונות. עדיין לא הצלחנו לפתור את הבעיה, אני לא אומר. בנגב השקענו בחינוך, השקענו בתשתיות, בכבישים, בכלכלה – הנגב פורח ברמות האלה. בביטחון האישי ובנושא של הקרקעות לא עשינו עבודה טובה, אני אומר את זה בצורה ברורה. הצלחנו להתחיל לשנות את המגמה, ואז הגיעה הממשלה הזו – שאני אומר לכם, היא מובילה לכאוס מוחלט בנגב, כבר רואים את זה. רואים מה קורה בביר הדאג', רואים מי הולך להיות יו"ר ועדת הפנים. הנגב נמכר בצורה רשמית ופורמלית לרע"מ, ואנחנו במצב מאוד קשה. אבל עכשיו אני חוזר עוד פעם לגבי השקרים שבהחלטה. יגידו לנו, דודי, בכל התקשורת ישטפו את הראש: אתם החלטתם, זה החלטה שלכם וזה. הם לא מבינים שאנחנו עוד לא החלטנו, שאנחנו התנינו, שאמרנו שזה קו כחול, שטחים ילכו. עוד דבר: כל אחד מהיישובים האלה – אתה יודע שיש סעיף שאומר שאם אין 80% מכל הבדואים מסביב שאמורים להיכנס פנימה, זה לא נכנס לתוקף. אתה זוכר את הסעיף הזה? האם אתה חושב שהסעיף הזה יישאר בהחלטת ממשלה שלהם? אני לא יודע. אני רק אומר דבר אחד: לך הם יגידו שאתה כבר החלטת על זה. אז אני פה בשביל לקרוע את השקר הזה. עכשיו הם עשו אותו דבר עם חוק האזרחות. למה השר עיסאווי פריג' הצביע בעד חוק האזרחות? הרי לפי דבריה של השרה שקד – ככתבו וכלשונו. זה שהגיע לפה ב-03:00 בנוהל לא תקין, היושב-ראש – כי היה צריך לעבור את הנשיאות והוא לא עבר; הכניסו פה למליאה אירוע בלתי קביל בעיניי, אבל כך קרה. ב-03:00 – החלטת ממשלה. בום, מגיעה לפה החלטה חדשה ואומרים לך: אותו דבר. אבל מה? קודם כול, זה לא אותו דבר בהגדרה הבסיסית, כי התוקף ירד לחצי שנה. אז השרה שקד, האמת, אני לא יכול לבקש ממנה להתחיל לומר את האמת, כי היא לא אומרת את האמת. היא כל הזמן אומרת את מה שהיא רוצה, משתמשת בחצאי אמיתות ובשקרים בוטים, וזו השיטה שלה, ולצערי, היא מצליחה, עם התקשורת המלטפת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני רוצה להגיד לך, זה לא שקר, זה בניגוד לחוק. היא – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שקר בניגוד לחוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, תבין, היא מחויבת להציג את ההסכמים על פי החוק – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היא לא עושה את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, היא לא משקרת איזה שקר סתם, היא עוברת על החוק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור. היא משקרת ועוברת על החוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי בכל מדינה מתוקנת היו מעמידים אותה לדין על השקר הזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. אז מה קורה? יושב פה השר – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא היא – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יושב פה השר עיסאווי פריג' – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> היו הפגנות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול היה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה 1,600 – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה לא הסכמים, אלה הבנות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, אתה לא מכיר את התרגיל שלהם. הינה, הבנות זה ככה: היה סיכום סגור בעל פה, אפילו בכתב, רק לא חתום, ולכן זה לא הסכם, אבל הם יודעים שהיא תכבד את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השאלה הייתה אם יש הסכם בכתב או בעל פה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש, אבל לא חתום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא צריך להגיד – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא לא נחתם. יש הסכם כתוב, אבל לא נחתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא משנה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, השר עיסאווי פריג'? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל השאלה הייתה על פי החוק – הסכם בכתב או בעל פה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן היא שיקרה. אבל – – – עבריינית. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אומר השר פריג': יש פה הבנות. הבנות זה סיכומים וצריך להציג אותם, אבל לא מציגים. אבל הוא איש ישר. דרך אגב, הוא איש ישר, אז הוא בבוקר עולה לרדיו נאס ואומר: ואללה, אלפי משפחות ייכנסו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אם הייתם מציעים – נגיד שהיינו יודעים, שומעים, אולי 5,000 משפחות, יכול להיות שהיינו מצביעים בעד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אבל בזה זה היה נגמר, אבל משקרים פה על הבמה בניגוד לחוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיקרתם פה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, לא משקרים. הוא לא משקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. היא. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היא. עולה פה על הבמה, משקרת בצורה מודעת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שרת הפנים במדינת ישראל משקרת בכנסת ישראל, ועל הבסיס הזה הכנסת מצביעה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זו האמת, נכון. תבין, דודי, זו השיטה, זו השיטה שלה, אותו דבר כמו בחוק האזרחות. עכשיו, התקשורת מלטפת: איך אנחנו, הליכוד, פגענו בביטחון ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> התקשורת מספרת איך בנט מתקשר אליהם כל לילה: איך עבר היום? מה היו הבעיות? אכלתם? שתיתם? הכול בסדר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם בצורה – אני פונה עוד פעם לאזרחי ישראל ואני אומר לכם שזה שחוק האזרחות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שומע אותם ורואה כבר את החדשות כמו איזו תוכנית סאטירית כמעט. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד מעט ייגמר לי הזמן, לא מספיקה לי חצי שעה ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אתן לך משלי. אני אחריך, קח משלי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, חס וחלילה. אני אומר ככה לתושבי ישראל, וזה כדי לנתץ את השקרים של התקשורת ושל השרה שקד, שמעל הבמה פה לא אומרת את האמת. אני אומר לכם: מצבה הביטחוני של מדינת ישראל יותר טוב בזה שהחוק לא עבר, כי אם החוק היה עובר, כבר עכשיו, היום, אלפי משפחות היו נכנסות, מקבלות את ההכשר, הכול היה נגמר. בזה שעצרנו את החוק, הם לא קיבלו את ההכשר הזה, והם עכשיו מגישים בקשה פרטנית אחת-אחת, ונכון, משרד הפנים והשב"כ צריכים לתת חוות דעת, וזה לוקח זמן. אני מקווה מאוד שהם לא לוחצים עליה לעשות את זה גם ככה על הראש שלנו. יכול להיות שתצליחו. ברור לי שהממשלה הזו מנוהלת על ידיכם ועל ידי מנסור עבאס הרבה יותר מאשר אחרים פה. לכן, כשאני מדבר על השבוע הקרוב – ובזה אני מסיים את פרק השבוע הקרוב, כי אמרנו שיש ארבעה פרקים – אז פרק השבוע הקרוב אומר ככה: בוא נראה איזו החלטה הממשלה שלכם תיקח בנושא שלושת היישובים. וכדי לעשות סדר ולא שקר בנפשנו – הממשלה הקודמת לא החליטה את ההחלטה הזו. זה עלה לדוכן וירד בגלל שלא הצביעו על ההתיישבות הצעירה. ואני רוצה לראות שאם גם יעזבו – נגיד שהממשלה הזו תפקיר את ההתיישבות הצעירה, כי כנראה זה הדנ"א שלה. בסדר, תפקירו אותם. בואו נראה אם אתם מקפידים על ה-80% שבלעדיהם העסקה, ההסכמה, לא יוצאת אל הפועל, ובואו נראה אם השטחים העצומים שיש לרשויות בנגב שלא בשימוש, יהיה כנגדם קיזוז מול ההקמה של השטחים החדשים. אז זה השבוע הקרוב. עכשיו יש לנו שלושה פרקים נוספים. השר, במה אתה רוצה עכשיו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה רוצה? לאן אתה רוצה לעבור? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> על מה אתה לוחץ עכשיו? קורונה, חוק הדיינים ופינתנו החדשה "הכר את הח"כ". << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה רואה לאן הגענו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אתן לדודי לבחור? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יאללה, תמשיך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, תבחר. מה את מעדיף? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא נדבר על חוק הדיינים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למה? תשאיר את זה לסוף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז בוא נכבד את השר. מה אתה רוצה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> נשמע על הקורונה, יאללה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קורונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נביא כנאפה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה חושב? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, כל הכבוד לך שנשארת פה ולא הלכת לישון. אני הלכתי לישון כמה שעות, אבל כדי להירדם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני חייב להיות. הדובר צריך עם מישהו בקשר עין, לכן אני יושב פה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> צדיק. איך נרדמתי? ואללה, לקחתי את "איך לנצח מגפה" ונרדמתי מהר מאוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בשורה השנייה כבר נרדמת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היה שם משהו על פטיש ופינצטה – לא זוכר – אז נרדמתי. קורונה זה לא צחוק, קורונה זה מקצוע, זה עסק רציני. החלפנו שלטון בסיטואציה שאתה יודע מה? זה כאילו מרפי, לא היה אפשר לחשוב. הגיע הווריאנט דלתא בדיוק כשעזבנו, ועכשיו אתם צריכים להתמודד איתו, ומה שאתם בחרתם לעשות – אתה חבר קבינט קורונה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. מה שאתם בחרתם לעשות – אתה יודע, אפשר להסתכל על הנתונים לרגע, רק להיכנס לפרופורציות: מארבעה-חמישה מאומתים ביום אנחנו כבר ב-700. אני אומר לך, אנחנו נעבור את ה-1,000, ואתם יודעים שזה גם לא ייעצר. כרגע אנחנו עוד לא רואים את התחלואה הקשה, היא עוד במספרים נמוכים. לצערי, כמו שאנחנו גם רואים באנגליה, היא תעלה, לשם אנחנו הולכים. למה אני אומר שלשם אנחנו הולכים? כי מה קורה עם הקבינט שלכם מהרגע שהוא הוקם? הוא הוקם באיחור. דבר אחד הם עשו: נסעו לנתב"ג והצטלמו. אתה זוכר? זה היה הדבר הראשון שעשו – עשו וי על הצילום בנתב"ג. אתמול גם עשו וי על מסיבות עיתונאים. כנראה שלאט-לאט הם יבינו, הם ילמדו מהלקחים. אבל הטעות המרכזית של קבינט הקורונה שלכם היא פשוט אפס החלטות; אפס מנהיגות, אפס החלטות. לבוא ולומר – הרי ראינו את זה כבר, הציבור: יש אנשים שיותר מבינים, יותר ערניים והם עושים, ויש אנשים שבאופן טבעי פחות; ידענו את זה כבר, זה לא חדש שאנשים לא שומרים על הבידוד. אז מה, זה שנוריד לשבעה ימים אז יותר אנשים ישמרו? לא, לא יותר אנשים ישמרו. הבידוד הוא אירוע שאם אתה רוצה באמת לפתור אותו – אני אומר לך, השר עיסאווי פריג', לאחר כל הבדיקות שעשינו, צימוד דיגיטלי זה הדבר היחידי שיכול להבטיח את הבידוד, והוא קיים, מוכן, אתם הייתם יכולים להעביר אותו. במקום זה אתם עוסקים בחוק הדיינים, שאין לו שום דחיפות, ואנחנו סתם מבזבזים פה את הזמן במקום עם משהו דחוף. למה אנחנו לא גמרנו עם הצימוד האלקטרוני, אתה יודע? כי הוא דורש אישור בכנסת ולא הייתה לנו כנסת. הכול מוכן: יש מלאי, יש חברות, יש תקציב. כל מה שצריך זה להחליט שמביאים את זה לכנסת והבידוד יישמר, וסוף-סוף יהיה לך בידוד. זה הדבר המרכזי שאתם לא מטפלים בו. ומה אתם אומרים? ראיתי – הקליטו לי, הייתי פה במליאה ואחרי זה ראיתי את הריאיון של שר הבריאות הורוביץ בערוץ 12, ממש אתמול בערב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אמר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כלום. הוא לא אמר כלום, זו בדיוק הבעיה. הוא אמר: אנחנו מקווים, אנחנו ממליצים. תקשיבו טוב: אתם, ואללה, אתם בשלטון. ההגה בידיים שלכם. אי-אפשר לשים את הידיים ככה ולחכות ולראות מה קורה. זו אחריות שלכם. אתה בממשלה, תפוס את שר הבריאות ותגיד לו: לא יכול להיות שאתם לא מחליטים שום דבר. איך? גם משרד הבריאות בא עם המלצות, אתה יודע. הוא אומר: אין ברירה, צריך כבר תו ירוק. פה בכנסת העסק משתנה; בחוץ עוד לא השתנה שום דבר. למה פה בכנסת משתנה? לא יודע, יש פה יושב-ראש, הוא יודע שיש לו אחריות אישית, יש לו חולה – – רק אחד חולה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חולה אחד. – – אז הוא נזהר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בגלל זה ביקשתי את החוק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה חוק? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבא. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הבא. אתה מבין? הוא יודע שיש לו אחריות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא סתם – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הקריאה הראשונה? אני חושב שאחרי זה היה צריך להיות בקריאה ראשונה. בקיצור, הוא נותן פה דוגמה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה, אוקיי. עכשיו אני מבין. הוא לא יכול לבוא לפה, זה ברור. תבין שהם רצו להביא אותו לפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה רצו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הם רצו. מה הדחיפות בחוק הזה? הוא דחוף? לא, בעצם, עזוב. אני לא אביך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אחראי – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לו אחריות. לממשלה אין אחריות. יש הפקרות בממשלה. אתם לא מבינים, ואני אומר את זה גם לשרה שאשא ביטון, שהיא רוח המפקד. זה די ברור לי מה קורה. כשיושבת לך השרה שאשא ביטון בקבינט הזה, אז הידיים מאחורי הגב, הן לא על ההגה. אבל אתה חבר ממשלה. כשחס וחלילה יהיה פה אירוע – אני אומר לך, אני לא רוצה להיות. עזוב, אני לא אומר, בסדר? הלוואי, בעזרת השם, אני מתפלל שהתחלואה הקשה לא תעלה ושהמספרים של ההדבקות לא ישפיעו על התחלואה הקשה, אבל זו תפילת פתי, כנראה. הלוואי, בעזרת השם, הכול מאללה, כמו שאומרים, נכון? אבל כשאתה יודע שיש בסוף איזשהו יחס, לא יכול להיות שיש פה 1,000 מאומתים ביום ואנחנו לא נתגלגל למקומות אחרים. לכן כשזה התחיל אמרתי: חבר'ה, צריך לעצור את זה כשזה קטן. בקורונה נותנים בראש בכל הכוח כשזה קטן, לא מחכים ולא עושים כלום. עכשיו זה גם כבר לא כל כך קטן. המשמעות למדינת ישראל תהיה לא טובה. אז אמרתי – אי-אפשר להגיד עליי שלא – מתחילת האירוע אמרתי: תגידו, למה אתם מחכים עם המסכות זה היה ליום ראשון, אז הקדימו לשישי. אמרתי: ברוך השם. חיסונים – אמרתם שתביאו ב-1 באוגוסט. תיקנתם, מצוין. אבל את כל השאר תתחילו לעשות. אל תיתנו לקורונה להשתולל פה. אני מקווה, עיסאווי, שדרכך נגיע להורוביץ, למי שיודע לכתוב ספרים – האמת, אני לא יודע אם אלה ספרים שלו, כי יש כל מיני תביעות על ספר שלו; סינגפור – שלו או לא שלו. לא יודע מה הוא כתב או לא כתב. אולי את זה הוא כתב, אולי חלם, אולי מישהו הכתיב לו, לא יודע, אבל לנהל הוא לא יודע. לנהל הוא לא יודע. קבינט אין, החלטות אין, והמלצות לציבור – זה לא עובד. זה לא עובד. צריך לעשות. ממשלה עושה, והממשלה הזו, לפחות בתחום הקורונה, לא עושה. בתחומים שחשובים לרע"מ היא עושה יפה מאוד, את זה אני יכול לומר. מה מצבנו? נשארו לנו עוד שני נושאים: חוק הדיינים ופינתנו "הכר את הח"כ". מה אתה מעדיף עכשיו? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הכרנו את הח"כ, את גבי לסקי, לא? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש עוד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. יש פה – זה היה בקטנה, עזוב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הכר את הח"כ – זה רעיון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הכר את הח"כ. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה רואה את החשיבה מחוץ לקופסה שיש ליואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הכר את הח"כ. יש לי פה שתי ציפורים במכה אחת, כי אני יכול – חס וחלילה, הכול עם כוונה להשתפר, איך משפרים את אתר הכנסת. הסיבה השנייה היא שנכיר ח"כים חדשים. בוא נלך על יש עתיד, בסדר? לוחצים באתר הסיעות על יש עתיד – יש לנו חמישה נורבגים. השמות שלהם: משה טור פז – באופן אישי אני שמח שמשה טור פז נכנס לכנסת. הוא נכנס ב-9 ביולי במקום השרה מירב כהן. תשאלו, למה אני שמח שמשה טור פז נכנס לכנסת? למה? כי במקרה אני מכיר אותו. למה אני מכיר אותו? כי הבנים שלנו משרתים ביחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם אני מכיר אותו. הוא עבד איתי. הוא עבד איתי בעיריית ירושלים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא בחור טוב. אתה רואה? הבנים שלי ושלו משרתים ביחד, והוא מס' 22 ביש עתיד. כשהיה פעם משהו משותף לילדים עם ההורים – זה היה אחרי הבחירות – אז אמרתי לו: טוב, אין סיכוי שתיכנס לכנסת, וואללה, הוא בא לכנסת, אז אני מברך את משה טור פז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה, תתחיל לחלום יותר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. הוא יתחיל לחלום. עכשיו בואו נלחץ כדי לראות את קורות החיים של משה טור פז – אתה יכול לספר לנו, כמי שמכיר אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא היה ראש מנח"י – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הוא איש טוב – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מחפש בכנסת. קודם כול, יש תמונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא היה ראש מנח"י – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש תמונה. אני רואה שהוא עלה לארץ בגיל שנה. הוא נולד בפילדלפיה, ארצות הברית. היום הוא גר בכפר עציון, לא בירושלים. תואר ראשון במקרא ובמחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. דרך אגב, אני נהנה לפרגן לו. אם לא הבנת, אני לא עושה את זה בשביל לרדת על הח"כים, ממש לא. אני רוצה לפרגן ושיכירו אותו. אני כן יורד על תופעת הנורבגי; על הח"כים עצמם – חס וחלילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צריך לשבת יחד ולחשוב איך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול תדאג לשר עיסאווי פריג' לחדר, ואחר כך נחשוב איך מגדילים פה את האירוע. נכון, עיסאווי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזו שאלה. עיסאווי פריג', תדע לך, פוגע ביישום הכלכלי במדינת ישראל, בתעסוקה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בגדילה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מכניס כרגע את הנורבגי הבא בגלל החדר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. עיסאווי, אתה יודע כמה זה גורר? זה גורר אחריו שלושה יועצים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו יש אנשים בבית, יושבים, לא עובדים, מחכים במתח. תפתור לנו את העניין. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היושב-ראש, יש לי הצעה. הצעתי לממשלה הזו להעביר חוק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רוצה את החדר שלי? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לא. דודי, הצעתי הצעה לממשלה – חוק או שינוי תקנון, מה זה משנה? אפשר לעשות את שניהם. שינוי תקנון לא צריך שלוש קריאות. אתם עושים את זה צ'יק-צ'ק, כי הרי ממילא יש לכם רוב, תשעה מול שישה בוועדת הכנסת. שינוי תקנון שחברי האופוזיציה יהיו שניים בחדר, מה הבעיה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חברי האופוזיציה – שילכו הביתה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שניים בחדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יהיה להם משרד בבית. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, מה יקרה אם עושים שינוי תקנון שחברי אופוזיציה ישבו שניים בחדר? מייד יתפנו לנו חדרים לשרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חברי האופוזיציה לא מקבלים חדרים פה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר בכלל – לא, זו אפליה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש בתי קפה בירושלים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> חבר הכנסת קיש, כבוד היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תנו לי רק לסיים. חבר הכנסת משה טור פז, איש רציני, איש מוערך. אני שמח שהוא בכנסת הזו. סגן-אלוף בשירותו הצבאי, השתחרר ב-1996, קצין אג"ם במילואים, קצין אג"ם אוגדה, מג"ד סיור צנחנים, לוחם, איש ראוי, ואני מברך אותו על שהצטרף לכנסת. קורות חיים אין, כי עוד לא הספיקו, כנראה, אז אם יש משהו להשלים בעניין הזה זה את קורות החיים. אני אומר שברמה האישית אני מכיר ושמח. חוץ ממנו – סימון דוידסון, חבר הכנסת סימון דוידסון, נכנס במקום עידן רול; חברת הכנסת ענבר בזק – תכירו את השמות, חברים, אנחנו צריכים להכיר אותם – במקום קארין אלהרר; חברת הכנסת יסמין פרידמן – במקום אורנה ברביבאי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מה עושה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – במקום – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא סגן שר. תסביר לי אתה, עיסאווי, למה היא צריכה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – השר יואל רזבוזוב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אחראי למערך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – כולנו לסיעה שלך. אבל עם ישראל נחשף לשמות האלה לראשונה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> גם אתה היית ח"כ חדש, אל תשכח. לא הכירו אותך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אני אומר, נכון. גם היום לא כולם מכירים אותי, אבל אני אומר לך בצורה הכי פשוטה: יש פה הרבה מאוד ח"כים חדשים. כנסת שמתחילה בלי נורבגי, אז יש בה בקטנה ח"כים חדשים, יש בודדים פה ושם. הרוב הם כמעט תמיד אותם ח"כים; לא הרוב, אבל יש 20. היום הכפלנו את המספר, יש פה אירוע. אני כבר לא עוקב כמה תמונות כנסת הוצאתם – כל פעם מחליפים: עוד נורבגי זה עוד תמונה; עוד נורבגי – עוד תמונה. אני לא יודע אם גמרתם. גמרתם עם הנורבגי או שיש עוד חוק נורבגי בדרך? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תראה, אתה עלית – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש נורבגי לנורבגי, סיכמנו. הם התעייפו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. ח"כים. נורבגי לח"כים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חלק נרדמו, אז אמרו: נביא עוד ספייר, מה זה משנה? הרי כסף זה לא הבעיה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני מנצל את הדקות האחרונות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לעבור לפינתנו האחרונה, השבועית. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה עלית לדבר על הסתייגויות לחוק הדיינים. אתה מעביר 17 דקות בלדבר על דברים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה בחרת את הנושאים. היית בוחר את חוק הדיינים בהתחלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה, עיסאווי? אתה קודם דיברת בערך חצי שעה – חזרת עשר פעמים על השתי דקות שלך: אבל חבר'ה, אבל חבר'ה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, מה יפה? זה דומה לממשלה, דודי. הוא בחר את הכותרות. היה בוחר את חוק הדיינים בהתחלה, אז היה חוק הדיינים. הוא בחר ומאשים אותי שאני לא מדבר על חוק הדיינים. ואללה, הממשלה שלכם, אין דברים כאלה. עכשיו אני אגיד לך על חוק הדיינים, ננצל את שלוש הדקות האחרונות. תראה, גם אתה בא ממגזר שהוא מיעוט במדינת ישראל, בסדר? גם החרדים הם מיעוט במדינת ישראל. מדינת ישראל חורתת על דגלה לייצר פה שוויון זכויות בין כל המגזרים, ואני אחד שיילחם על זה כל הכוח. ואללה, במקרה הזה צריך להילחם על זה בשביל החרדים, כי מה נעשה פה? יש פה מהלך מכוון לפגוע ביכולת שלהם להיות בוועדה לבחירת הדיינים, ויש פה מהלך מכוון לנטרל אותם ממוקדי ההשפעה עד כדי כך – אני לא יודע אם אתה יודע – שהיועץ המשפטי בוועדה אמר שזה חוק פרסונלי ואי-אפשר לעשות אותו, והוא התייחס לכמה נושאים שהיו בחוק. שינו אותו, המציאו מכאן ומכאן ומכאן, הביאו שתי טוענות רבניות שייבחרו – הכול חדש לחלוטין, רק בשביל לפגוע בחרדים, שלא יהיו פקטור ולא יוכלו להיות בוועדה לבחירת דיינים. תאר לך שהיו עושים את זה לכם בקאדים. תאר לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני חייב להתערב. אני שלחתי – הציעו לאופוזיציה שני נציגים, אחד אופוזיציה ואחד קואליציה, לפני ארבע שעות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על נושא הדיינים. הצענו, הושטנו יד. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> על הדיינים, ששתי הנשים יהיו אחת מהאופוזיציה ואחת מהקואליציה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הצעתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחת מהקואליציה ואחת מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מהנשים? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה מדיר את החרדים. אין פה חרדים נשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא אחראי – – – כידוע לך, אבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני רוצה להסביר לך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר איתך על חברי הכנסת החרדים שנמצאים פה בבניין. אותם אתם מדירים, בהם אתם נלחמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אז אני אומר לך, מבחינתי הייתם יכולים לבחור נציג לוועדה אחד מהחרדים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתם אישה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> נשים, נשים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נשים הצעתם, עזוב אותך. אל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. נשים מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נשים – זו השיטה שלכם להדיר אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שכחתי לרגע שאין נשים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה אתה מדירים אותם. זו השיטה, זו הקומבינה. למה, זה לא ברור? הם אומרים: תביאו אישה מהכנסת, אז אתה מדיר את החרדים. אין אישה חרדית מהסיעות החרדיות בכנסת. מי שלא ידע – וואו, איזו הפתעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל להציע לאופוזיציה: קחו נציג אחד – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה אופוזיציה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, דקה, דקה. בפעם הקודמת בחרנו את מרב מיכאלי כנציגה של האופוזיציה. לא הבנתי, המצאת איזה משהו? מה, אתה עושה לנו מערוף? ככה הכנסת עובדת 72 שנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בשביל זה ניסיתי לעשות – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם מכתיבים לך לבחור אישה. הם מכריחים אותך לבחור אישה, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו יושבים פה, לדעתי, אתם מרשים לנו. תודה רבה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוא נהיה ריאליים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה אחד – זה היה החוק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הם שינו את הכול, עזוב. אין להם מגבלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המגמה הייתה לא. התערבנו ואמרנו: אחד כן ואחד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא בממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מה זה המגמה? אתם התכוונתם לקחת את הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תגיד "אתם". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כרגיל. אתה הרי מטעם מפלגה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא משנה. אני מנסה לעשות איזונים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנייה. עכשיו תראה מה קרה: אתם הכנסתם עז, יענו הוצאת אותה – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם לא הוציאו אותה. הם לא הוציאו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – והכנסתם לממשלה עוד אחת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חייב לומר דבר כזה, היושב-ראש: אתה כנראה לא מכיר את מה שקרה שם בחוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דקה אחרונה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אני פשוט רוצה להסביר את מה שהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחזיר לך את הדקה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. על חשבוני. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא צריך. הנקודה היא כזאת: הכסות שדרכה אתם פוגעים בחרדים, בסיעות החרדיות, היא הדרישה שהאופוזיציה תהיה מחויבת לבחור מהכנסת אישה. מה לעשות, אין כזו בסיעות החרדיות. זו הפגיעה האמיתית. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה: אתם מכתיבים לנו, ולא רק זה – כופפתם את החוק שלוש פעמים, המצאתם את התפקיד הנוסף של טוענת רבנית שתיבחר, עשיתם הכול בוועדה בשביל הדבר הזה. יש פה ממשלה – ואני מסיים – ששמה לעצמה דגל להילחם במגזר החרדי בכל דרך. אני רק מתפלא על מיעוט אחר, שקיים גם הוא בממשלה, וזה המגזר הערבי – איך הוא מרשה לממשלה להתנהג ככה. כי אם חס וחלילה יום אחד תהיה במדינת ישראל ממשלה שתפגע בכם ככה, הם לא יבואו לעזור לכם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, עד שאתה מגיע – תיקון טעות שלי. אתה יכול להקשיב? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לגבי הנושא של ספר ומה שאמרתי קודם, פרק שישי, סעיף 41(ה) – אני אומר תיקון טעות, אני טעיתי: "חבר הכנסת לא יציג במליאת הכנסת חפץ כלשהו ולא יעשה שימוש בחפץ או בכיתוב לצורך הבעת עמדתו". מותר להעלות, מותר להקריא, רק אסור להראות. אני פירשתי את זה אחרת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנתי. אני יכול להשתמש בזה, רק לא – מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכוונה היא שאתה יכול להעלות חומר – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הייתי בסדר. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> הרעיון הוא לא להרים את זה ולהראות את זה. בוודאי, אחרת איך אתה יכול בכלל להקריא? הינה, הבאתי איתי חומר. זה ספר או דפים? גם ספר בנוי מדפים, אתה יודע. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, בוקר טוב לכולם. אני מבקש לדבר על כמה נושאים. קודם כול, אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני לא מצליח אפילו לעקוב אחרי קצב האירועים שאתם מייצרים. לא יאומן כי יסופר, יש כאן קצב אירועים מטורף. אתם פשוט חוצים כל קו אדום בקצב שכבר הציבור, ולדעתי גם אתם, לא מבינים מה אתם עושים. בואו נתחיל ממה שקורה בכנסת, אפילו מה שטען היושב-ראש. הוא טוען שבהתערבות שלו, בהצעה שלו, נתנו לאופוזיציה אישה. הרי זה מה שהיה תמיד. להפך, מה שעשיתם – קח את חוק הדיינים: באתם והתפרעתם בצורה בלתי רגילה, בגלל אלקין. זה חוק אלקין, תקראו לו, זה לא חוק הדיינים. מר אלקין החליט שהוא צריך להיות בוועדה, אבל כנראה לא היה מקום – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מעל הראש של החרדים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. לא היה מקום, אז אמרו בהתחלה: אוקיי, בואו נשים שניים – שר הדתות, שצריך להיות, ואלקין. אבל מה לעשות שהחוק קובע שצריך להיות שוויון בין גברים לנשים, כמו שהיה בכל הממשלות: הייתה שרה אחת והיה שר; היית ח"כית והיה ח"כ. אז אמרו: לא, נשים שני שרים ואנחנו נבחר שתי ח"כיות – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למדנו את השיטות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מעוותים את כל המציאות. זה משהו – לא יאומן כי יסופר. ולמה? בגלל שאלקין רוצה להיות בוועדה. רציתם לגלגל את זה, הבנתם שזה חוק פרסונלי, כי החרדים – אתם יודעים לבד שהדרתם אותם באותה נשימה. ואז, מה עשיתם? חזרתם והוספתם עוד שר. ונניח שהיו רוצים עוד שניים אצלכם – אז הייתם מוסיפים עוד חמישה, כי מה זה חשוב? אתם פשוט מופקרים ברמות בלתי נתפסות. יש בכנסת תשעה סגנים ליושב-ראש. תמיד חילקנו את זה, דרך אגב, גם כשהיינו בקואליציה של 65 וגם כשהיינו כמעט ב-70: הקואליציה לקחה חמישה סגנים ונתנו לאופוזיציה ארבעה. פחות או יותר, זה היה המאזן. היום אתם 60 ח"כים – 60, זה מה שיש לכם בקואליציה. החלטתם שאתם לוקחים שישה, אחד נותנים לאחמד טיבי – בין כה וכה הוא תומך, איתכם – ולשאר האופוזיציה, שזה 52 איש, אתם נותנים שניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב שהסכמת; עצם הרעיון שאתם מעלים דבר כזה. תאר לך, הרי בסוף אתם מבינים שהגלגל מתגלגל, אתם מבינים שהצדדים מתהפכים. אז אני שואל שאלה: למה שבפעם הבאה לא נעשה אנחנו שאתם אפס ואנחנו תשעה? ואז מה? אני שואל. יבואו גיא פלג, אברמוביץ', כל אלה, כל להקת המעודדות שלכם, וישאלו: איך אתם רומסים ואיך ואיך – כל היום. אלה שהיום פותחים את החדשות, אין להם בכלל נושאים לחדשות. ראש הממשלה מתקשר, מר בנט מתקשר לשרים, שואל אותם איך עבר היום – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא הציל תוכי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אכלתם, שתיתם? הוא הציל איזה תוכי, אתה צודק. ואחרי זה עוברים – בואו נלך לחופים קצת. אין חדשות כאילו. אתם בעצם לא עושים כלום ואין חדשות. אין כלום. אין 30 נורבגים ב-60 מיליון שקל – 200,000 שקל הציבור משלם כל יום. הינה, עכשיו נכנסנו ל-200,000 הבאים של היום. שישי-שבת עד יום ראשון, ונגיע למיליון שקל. למה? בגלל שהשרים, שאתם רואים שלא קיימים פה, נמצאים בבית כבר משעה 18:00, 19:00, אוכלים פיסטוקים, הולכים לטייל, רוצים לראות סרט. איך הם עושים את זה? מביאים עובד זר שישב פה, והציבור משלם את זה. דרך אגב, מעולם לא היה דבר כזה. ומי? לפיד, זה שעלה לכאן ואמר: אדוני היושב-ראש, ג'ובים, ג'ובים. הוא לא אומר "ג'ובים", הוא אומר "ג'ווובים", "נהגייים" – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחבר'הההה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לחבר'ההה. עוזרייים. היום אין ג'ובים, אין נהגים, אין שום דבר, ואללה אישי, הכול בסדר, זה כסף של מונופול, כולם עובדים חינם. יש הרבה כסף במדינה, הרים. אתה מבין את הצביעות שלכם? איך אתם מסתכלים על עצמכם במראה? אדוני היושב-ראש, איך באמת אתה לא מתבייש? הרי ישבת כאן, צרחת, חבל על הזמן. חשבתי בהתחלה, באמת פחדתי שיקרה לך איזה משהו רפואי מרוב שאתה לקחת את העסק בכל הלב, ככה. היום אתה יושב פה, שותה לי כוס תה. משביעים אותם כל שתי דקות. דרך אגב, אני רואה את ביטן. אתמול ישב כאן חבר הכנסת ביטן. אני מקווה שאתם לא מצלמים כל יום את התמונות של הח"כים, כי כל הזמן אתם מחליפים תמונות. זאת אומרת, כל יום צריך לבוא אחד חדש – מחליפים את התמונות כי יש אחד חדש. פשוט לא יאומן כי יסופר. הינה, התמונות שאתה רואה אותן עכשיו, ה-120 – אנשי המשמר לא מזהים. אתמול נכנסו שניים, צריך להחליף את התמונה מאתמול, את השלט של התמונות. זה פשוט לא יאומן, הטירוף שאתם שמתם את עם ישראל בו. אני לא מאמין, צובט את עצמי כל יום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דודי, שיצרפו נספח של נורבגים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אתה יודע מה? הנורבגים עצמם לא מכירים את הנורבגים. אחד פוגש את השני – אומר לו: שלום, תגיד, אתה ח"כ? אתה עובד בכנסת? הוא אומר לו: לא, אני ח"כ. הוא אומר לו: גם אני, אתמול באתי; אני באתי לפני יומיים. זה פשוט לא יאומן כי יסופר, מה שאתם עושים. אתם הופכים את כל הכנסת לחוכא ואטלולא, באמת, בדיחה עצובה שעולה לעם ישראל 200,000 שקל ביום. תחשבו לכמה אנשים היינו יכולים לעזור בפרנסה, בתרופות, כמה עובדים סוציאליים היינו יכולים להביא, איך היינו יכולים לעזור לקשישים. אבל מה זה מעניין אתכם? אתם נמצאים במנהרה חד-כיוונית, אין דרך חזרה, אתם נמצאים בתוך המנהרה, חייבים לצאת מהצד השני. כל אחד פה מפחד מהשני, כל אחד אזוק בשני. ומה קרה לנו היום? כשאני אומר שמנסור עבאס מנהל אתכם, זה הלכה למעשה מה שקורה. מרוב שאתם מפחדים ליפול, אז מה שקורה הוא שמנסור עבאס מחליט איזה חוק עולה ואיזה לא. חבר הכנסת קרעי, היום הוא החליט שהקנביס זה מנוגד לדת – דרך אגב, אם זה מנוגד לדת, איך אתה מצביע בשביל זה? גם אתה הרי מוסלמי, או שאתה, לא אכפת לך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אין לי שום בעיה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לך בעיה. אז אין בעיה אם אין לך בעיה, אבל הוא אומר לעצמו – אני שומע אותו, הוא אומר: תראו, זה מנוגד לדת. אני מציע שתמשכו את זה בשבועיים, נחשוב. אז אמרתי לעצמי: קודם כול, עשה מכם בדיחה. בא בנט, יושב כאן, רוצה להצביע. דבר שני, מה יקרה בשבועיים – ישנו את הדת? יש אופציה שתשנו את דת האסלאם בשבועיים האלה וזה יהיה מותר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש את קריב, דודי, הוא יכול – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. יכול להיות שיש גם לכם קריב, איזה רפורמי שישנה את זה ויגיד – רק שיביא: ממחר – מותר? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> נפתיע אותך בעוד שבועיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אתם תמיד מפתיעים אותי. דרך אגב, אני אסביר לך: כשדיברתם על חוק ההגירה, מה שנקרא איחוד משפחות, פגשתי את מוסי רז, אמרתי לו: אני מבין שאתם מתקפלים. הוא אמר לי: מה פתאום, דודי, מה קרה לך? חכה ותראה. אמרתי לו: אחלה. באמת חיכיתי יום, וראיתי מה קרה לכם. כולכם עשיתם פליק-פלאק לאחור עם צוקהרה. למה? עיסאווי, בגלל שאתה כבר באוטו, תקוע, ובכבוד של "כבוד השר". אז לכן אתם נמצאים בדרך חד-כיוונית, אם אתם לא יוצאים בצד השני, אתם מתרסקים, אז אתם ממשיכים לדרוס, אין לכם ברירה. לכן, תבינו טוב לאן אתם מוליכים את עם ישראל. אין לכם עקרונות, איבדתם את הכול. מרצ פעם הייתה מפלגה עם עקרונות. לא הסכמתי כמעט עם שום דבר, אבל אתם יודעים – עמדתם על שלכם. יוסי שריד לא היה מעביר את הדבר הזה, אין אופציה כזאת. פעם היו אנשים במרצ, אמרתי, עם עקרונות, וגם משלמים מחירים. אצלכם כבר אין שום דבר, אין עקרונות, ואתם כבר נמצאים במכוניות ובמשרדים ובעוזרים ובכבוד של "כבוד השר", ואתם מוכרים כל ערך שלכם בנזיד עדשים, בכלום. מנסור עבאס בא היום – אתה יודע, זה הדהים אותי. הרי לכאורה, אם לא סיכמתם איתו, למה העליתם את החוק? אבל העליתם את החוק והוא עשה לכם בשידור חי – הוא פשוט ביזה אתכם. אני אמרתי לעם ישראל ולמי ששומע אותי שמנסור עבאס מנהל את מדינת ישראל. לצערי הרב, זה מה שקורה כאן, בגלל שמדובר כאן באנשים שבעצם כלואים כבר בתוך המצב שהם נכנסו אליו, חלקם כבר שרפו את הגשרים, ולכן הם מוכרים את המדינה. המדינה כבר לא מעניינת אותם, כלום. ולכן מה שקורה – בלי מנסור עבאס שום חוק לא עובר להם, הממשלה שלהם נופלת. לכן, הבן אדם הזה מחליט מה שהוא מחליט, והם מיישרים איתו קו. אין להם כל כך ברירה. מה הם יגידו לו, אנחנו לא מסכימים? לכן אני אמרתי – ואמרתי את זה, דרך אגב, גם כשהיה המנדט בליכוד, אמרתי את זה למנסור עבאס: אנחנו לא נלך איתך לשום ממשלה. אנחנו לא יכולים להישען אף פעם על שום ממשלה שהיא בעצם נשענת על המפלגות הערביות. זה גם לא הוגן להכניס אותן לשם. למה? בגלל שקודם כול, כבוד השר, אתה קודם כול ערבי-פלסטיני, אחרי זה ישראלי, וזה בעצם דבר שאתם עולים לכאן כל פעם ואומרים אותו. איך אמר אחמד טיבי? יש כאן ממשלה יהודית-פלסטינית פעם ראשונה מאז קום המדינה. עכשיו, אתם בוגדים בעם שלכם בדיוק כמו שבנט בוגד בעם היהודי. אתם בוגדים בעקרונות של העם הפלסטיני בדיוק אותו הדבר, וכל זה רק בשביל תפקידים. הרי ברור לך לחלוטין שאם לא היית שר, היית מצביע נגד. למה? היית הולך לעיקרון האמיתי שלך, בגלל שזה האינסטינקט שלך, זאת בעצם תפיסת העולם שלך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – כמו שאתם הצבעתם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה. אני אמרתי למנסור עבאס: אנחנו, כשהמנדט כאן – והוא רץ לספר את זה לראש הממשלה נתניהו. אמרתי לו: אתה ואחמד טיבי אותו הדבר. אנחנו לא נקים איתכם ממשלה. הליכוד לא היה מאפשר את זה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רק מעל 61. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק מעל 61. לא נשענים. למה? בגלל שאנחנו לא יכולים לסבול מצב שאומרת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה בטלוויזיה, היום – אתמול, סליחה – בטלוויזיה הישראלית, בערוץ 12. כל הציבור במדינת ישראל שומע. שואלת אותה המראיינת: תגידו – קודם כול, שמתם אותה בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היחידה מהעבודה ששמו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בשוק, בהלם. אתם, לא אכפת לכם לפגוע בביטחון מדינת ישראל. היא אומרת, היום: אני לא אתן לבצע מבצעים בעזה, צבאיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> היא אמרה בטלוויזיה. אל תגיד – היא אמרה בעברית, אנחנו לא צריכים תרגום. נכון או לא? בעברית אנחנו לא צריכים תרגום, כמו שאתם אומרים כל פעם – כשאני אומר למנסור: אבל למה אתה ככה? הוא אומר: לא, לא תרגמו אותי כל כך טוב. יש מה שנקרא נאום ליהודים ונאום לערבים. זאת אומרת חברת כנסת, עוד ממפלגת העבודה, ומה הם עושים? מכניסים אותה לוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> חברת כנסת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, טוב שלא הכנסתם גם את זחאלקה לוועדת החוץ והביטחון, ואני מניח שאם היה כאן גטאס, הייתם גם מכניסים אותו, הוא חבר כנסת. אתם, אין לכם בושה, אדוני היושב-ראש. אתם פשטתם רגל בכל נושא. אתם מכניסים אישה שרוצה למחוק את זיכרון יעקב, לא – מדברת על הצפירה, אתם שמעתם את הכול, לא צריך לחזור על זה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היה שופט עליון בדעת יחיד – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לחוץ וביטחון? זה המקום היחידי שנשאר לה? לא היה במפלגת העבודה איזה בן אדם אחר, יהודי-ציוני, שיכול להיכנס לשם? אני פשוט בהלם, בשוק. אתם חוצים כל קו אדום. אתם פשוט – אין לכם אפילו, אין לכם רמזורים, כלום. נוסעים באוטוסטרדה, וכפי שאמרתי, מדינת ישראל כבר מבחינתכם כמעט בכל פקטור לא מעניינת, לא חשובה. כלום. איך אמרנו? כן, חבר הכנסת פרוש, מה אתה אומר? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני נמצא פה כל הלילה. עכשיו מכניסים כל מיני אנשים שידברו לפניי. אני לא מסכים לזה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> היום חבר הכנסת פרוש לא מעודכן. יש הרבה דברים שלא מוצאים חן בעיניו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר – היום שאלנו את מנסור עבאס אם במסגרת ה-53 מיליארד שקל שהוא מקבל הוא יעביר לחבר'ה בעזה, גם לקנות כיפת ברזל, כן או לא. שאלנו אותו. לא ככה? הוא חייך, אמר: יכול להיות. תבין, יש פה – בושה וכלימה, אני פשוט לא – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תלוי מה אבתיסאם מראענה תמליץ לו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. זה תלוי מה היא תעביר בוועדת החוץ והביטחון. זה פשוט לא יאומן כי יסופר. אזרחי מדינת ישראל, תראו לאיזו פשיטת רגל הגענו, לאיזו בושה, לאיזה חוסר כבוד לאומי. לא חשוב. תמיד היו פה ממשלות שמאל, היו ממשלות ימין, אבל תמיד היה כבוד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ציוניות, ציוניות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. היה כבוד לאומי והיה כבוד יהודי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני מבין את התסכול שלך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> היום אין כלום. הכול למכירה, סוף עונה. ומי? בנט, עלק ימינה מהליכוד, עשר מעלות ימינה, גדעון סער. הרי אתם הולכים למכור את הנגב, אתה יודע את זה. עכשיו אני אגיד לך לגבי היישובים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למי מוכרים את הנגב? לאזרחי מדינת ישראל. אזרחי מדינת ישראל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך. בוודאי, הבדואים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הם לא אזרחים? הם אויבים? הם אויבים, הבדואים? הם לא אזרחים כמוך? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך. אבל אני אתן לך תשובה, כבוד השר. כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים עשינו סיור, מה שנקרא, בפזורה הבדואית. הגענו לרהט. אני פתאום רואה שם עשרות מגרשים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מפותחים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מפותחים. אתה שומע, חבר הכנסת קרעי? עכשיו אני רואה שהפילרים הרוסים. אני רואה שזה משהו כבר ישן. אני שואל: כמה שנים פה? אומרים לי: לא, הרבה שנים. אני שואל: אז למה לא בונים? הרי יש פה מגרש, דונם, דונם, עוד דונם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפותח. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מפותח, הכול מיושר, עם פילר. אמרו לי: כאן יש תביעת בעלות, אף אחד לא ייכנס. אמרתי: מה זאת אומרת? אף בדואי לא ייכנס לכאן. יש שם עשרות מגרשים מפותחים לבדואים. אף יהודי לא בא לשם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש תביעת בעלות – אז שיבררו אותה. מה נורא? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב: אף בדואי לא נכנס לשטח שבדואי אחר טוען שהוא שלו, ולכן כמעט כל הנגב – אני נסעתי לא מזמן לירוחם. אני עובר ליד באר שבע, בצד הדרומי של באר שבע היא כבר חסומה בפחונים. נגמר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה פקודת העיריות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. בירוחם, בכל עיר בארץ. תיסע למעלה אדומים, תראה מה קורה שם עם הבדואים. יש פה תוכנית שמישהו בעצם מממן אותה וקובע את הקו של הבדואים. הבדואים השתלטו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ההזנחה הזאת היא של ממשלות ישראל לאורך כל השנים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנת. אבל תן לי לדבר. השר פריג', תן לדבר, עזוב את הסיסמאות. הרי בנגב יש לבדואים מאות אלפי דונמים שהם טוענים שהם שלהם. הם השתלטו על השטחים האלה, שטחי המדינה. אני בעמדה לבנות להם יישובים –אזרחי מדינת ישראל. דרך אגב, גם בניינים גבוהים, שיגורו כמונו, אין שום בעיה. אבל אני אומר: גם ניתן להם, לכל אחד דונם. וגם לבן שלו, יש לו 10 ילדים – גם, כל אחד דונם. אין בעיה. המדינה גם תיישר לו, חינם. הבן שלי לא מקבל דבר כזה, גם לא אני. הוא מקבל הכול, אבל שישחרר את האדמות שהוא פלש אליהן. לא. מה התוכנית של הבדואים? גם לקחת מהיהודים הטיפשים, שנותנים להם גם את האדמות של היהודים, והם יישארו עם האדמות שלהם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ומפתחים להם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ויקבלו גם כסף, ויקבלו גם כביש חינם. דרך אגב, אני רוצה לספר לך משהו שהציבור לא יודע. אני בבית שלי מימנתי את הכביש. מדינת ישראל לא מממנת שום תשתית בתוך הערים, רק תשתיות-על. אני, במסגרת הדירה שקניתי, שילמתי דמי פיתוח. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אצל הערבים אף אחד לא משלם דמי פיתוח. אתה לא שילמת דמי פיתוח. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך – אל תגיד לי לא נכון. תן לי רק שנייה לדבר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אל תגיד דברים לא נכונים. מי שמוציא רישיון כשיש מכרזים – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ברשותך, תן לי לדבר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אז תגיד דברים נכונים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, עיסאווי. אני עבדתי בתחום המוניציפלי 20 שנה, אני יודע מה עשינו פה במזרח ירושלים. כל מטר אספלט שאתה רואה במזרח ירושלים – כספי מדינה, עירייה. תקשיב, אף אחד לא שילם שקל דמי פיתוח. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה בנייה קיימת, בנייה קיימת, אבל כשיש פיתוח בבנייה חדשה, כולם משלמים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה לדבר. הרי אתם כבר חיים בתוך יישוב קיים. אין לכם יישובים חדשים, הרי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש שכונות חדשות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לי. לכן אני אומר, בגדול, מה שאתם עושים בנגב – זה בעצם מה שאתם הולכים לעשות: גם לתת לבדואים עוד אדמות, גם לסלול להם כבישים, גם להביא להם תשתיות ביוב, הכול על חשבון אזרחי מדינת ישראל, וגם להשאיר אותם עם האדמות שלהם. וכל זה למה? בגלל שאתם רוצים ממשלה עם מנסור עבאס. הינה, רק אלחרומי – קראנו בעיתון. משפחת אלחרומי המצומצמת, מה שנקרא – כתב קלמן ליבסקינד לפני שבוע וחצי במעריב – רק הם לבד, סידור של 65 דונם, הוא, אימא שלו והאחים שלו. 65 דונם. דרך אגב, זו פלישה, והמדינה בעצם במשפט איתם, ולכן הוא רוצה, במסגרת של הסידור כאן, שגם יאפשרו לו את זה. נראה לך סביר? כשאני אפלוש למטר מישהו ייתן לי, או שיבואו השופלים, ואתה תעלה לכאן ותגיד: איך אתם לא מתביישים לא להרוס לאמסלם? מה נראה לך? זה מערב הפרוע. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> באשמתכם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה, הכול באשמתנו. אני רוצה להגיד לך משהו, עיסאווי פריג': הכול באשמתנו. ביר הדאג' – אני הבנתי שאתם רוצים להקפיא את עבירות הבנייה, את ההריסות. לא הבנתי: ממשלה מקפיאה, אדוני היושב-ראש, הריסות בלתי חוקיות? אין לה בכלל סמכות לדבר כזה. הממשלה יכולה להחליט למשטרת ישראל לא לתת דוחות תנועה? לא הבנתי. יש חוק במדינת ישראל. אתה רוצה לשנות את החוק, תשנה. הממשלה – אני קורא בעיתון, אני לא שומע את מנדלבליט. דרך אגב, סתם, אני מציע לאזרחי מדינת ישראל שאם הם רואים את מנדלבליט, שיתקשרו אלינו, כי לא שמענו אותו כמעט חודשיים. אולי קרה לו משהו, אולי הוא נסע, מישהו סגר אותו באיזה בונקר, אולי הוא נסגר באיזה מקרר. הבן אדם לא נשמע, אנחנו לא שומעים כלום ממנו. כשאנחנו היינו בממשלה כל רבע שעה היינו שומעים איזו הנחיה חדשה, משהו. פה, ממשלה שקמה מחליטה כי מנסור עבאס החליט. בא לבנט, בא ללפיד, אמר להם: חבר'ה, אלחרומי עצבני, הוא הצביע פה, הוא לא הצביע איתנו פעם פה, לפני שבוע, הוא לא רצה לבוא להצביע. אמרו לו: אל תדאג, אנחנו נרגיע את אלחרומי. התקשרו. דרך אגב, אתמול כתבתי מכתב לממונה על המחלקה שמטפל בהריסות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הרשות הבדואית. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק ברשות. יש מחלקה מיוחדת שמטפלת בהריסות. שאלתי אותו במכתב אם הוא קיבל הנחיה ממאן דהוא בממשלה לא לעשות את ההריסות, לא לבצע. זה פשוט לא יאומן כי יסופר. אני מחכה לתשובה. לכן אני אומר, תשמע, אני יוצא מדעתי, איך אתם רומסים את הכול – את המדינה, לא רק את הכנסת, אדוני היושב-ראש. דרך אגב, אנחנו קיבלנו החלטה שאנחנו לא משתתפים בדיוני הוועדות שלכם. בוועדות תעשו כראות עיניכם, תעשו מה שאתם רוצים. שלכם. למה לכם לחלק לנו משהו? קחו את כל נציגי הוועדות, תעשו מה שאתם רוצים. השר פריג', אתה יכול להעביר עכשיו בוועדות מה שאתה רוצה. אנחנו לא באים. הכול בסדר. אתם, גם אמרתי, אתם מנחים כל מיני פקידים לא לבצע את החוקים של מדינת ישראל, בגלל שלכם מותר הכול, אתם אדוני הארץ. לצערי הרב, אמרתי, מי שמנהל אתכם הלכה למעשה, אמיתי, כמו שראינו היום וגם נראה בשבוע הבא, זה מנסור עבאס. הוא מחלל בחליל וכולכם עומדים דום. בנט, לפיד, גנץ, עומדים דום. הפקרתם את הכול, את התקציב, ותראה על מה אתם עושים דיון – איך בעצם פוגעים בילדים החרדים. הרי ברור לך לחלוטין שאם היינו פוגעים בילדים הבדואים אז זה לא היה קורה. מי היה חושב לעשות דבר כזה? מי, בנט, לפיד, גנץ? השתגעת? אלחרומי עצבני. אבל מה זה היהודים שלומדים תורה? זה לא חשוב – להרעיב אותם עוד יותר. אלה המשפחות שנמצאות באמת בעשירונים התחתונים במדינת ישראל. הרי מה קורה כאן? מי שלומד תורה – דרך אגב, בעצם, שלושת אלפים וחמש מאות שנה מה שהחזיק את העם היהודי זה לימוד התורה. באו יהודים חרדים ומתוך אידיאולוגיה גזרו על עצמם חיי רעב ומרדות ממש קשים, בגלל שהם חושבים שזה הערך הכי חשוב מבחינתם. מה עושים? כדי שלא ילמדו תורה, פוגעים להם בילדים, שלא יהיה אוכל בבית. דרך אגב, אלה הגזרות שאפילו הרומאים לא עשו, או היוונים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. לא לא לא, זו אידיאולוגיה. ממשלה יהודית, עלק יהודית, עם ראש ממשלה עם כיפה – במי הוא מצא לנכון לפגוע? במי? בילדים, בתינוקות. של מי? של האברכים שלומדים תורה. איך הוא עושה את זה? פוגע בנשים שהולכות לעבוד. עיסאווי פריג', הרי אני אומר לך, תאמין לי, נמצא קריטריון איך אפשר לפגוע רק בערבים ובילדים שלהם – אני לא הייתי נותן לזה יד. אבל אפשר לייצר את זה, אני יכול לייצר ממחר מחשבה כזו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה עידוד תעסוקה ופגיעה בסקטור – למה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. שנייה, דקה. לכן, עידוד תעסוקה עושים בדרך כלל בהכשרות מקצועיות, בעידוד אנשים לצאת, לא באיומים בזה שאתה לוקח להם את מעונות היום. אז מה אימא תעשה? איך אתה מעודד תעסוקה אם אתה אומר לאימא: אל תצאי לעבודה? מה נראה לך, שהאבא יפסיק ללמוד תורה? מה נשמע לך סביר? במקום לתמרץ באופן חיובי. אבל אני אספר לך, זה ביזנס של ליברמן. ליברמן פעם שנא אתכם ואמר: אם אין נאמנות – אין אזרחות. הוא רצה להעביר אותך לרשות הפלסטינית. אתה זוכר את זה. הוא החליף דיסקט עכשיו, החליף קהל, ועבר לחרדים, ליהודים. הוא עכשיו שונא יהודים מובהק. תבין, זה ייגמר גם פה – הוא יחזור אליכם. הרי הוא משחק בין הקהלים. לכן, אני אומר לכם, בסוף יש פה שישה ראשי ממשלה וכל אחד מושך למקום שלו. ליברמן החליט: חרדים – אתם מיישרים קו. למה? יש ראש ממשלה ליברמן. יש ראש ממשלה מנסור עבאס – אז אין קנביס. רק בנט הוא הבן האדם הכי מיותר פה. דרך אגב, הוא היחיד, הוא ולפיד – אין להם standing בכלל, אין להם מעמד בכלום. שום דבר הם לא קובעים, בוודאי לא בביטחון, לא באוצר ולא בשום דבר. לכן אני מציע לך ולמנסור עבאס: אין בעיה להתנכל לערבים, תאמינו לי. דרך אגב, מעולם, תמיד, החרדים שמרו על המיעוט הערבי והמיעוט הערבי שמר על החרדים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה הם יעשו כשזה יתפרק – הם לא חייבים לכם כלום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם בנושאים הדתיים אף אחד לא פגע בדת של השני. כיבדנו, ובוודאי באוכלוסיות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תאר לך שהיו עושים את זה בקאדים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. עכשיו, אם אנחנו נחזור, נניח, כשנחזור לשלטון נחליט שבקאדים אין ערבים אלא רק יהודים, נעביר החלטה כזאת. נראה לך סביר, הגיוני, שאנחנו נבחר גם את הקאדים שלכם? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה בוחר אותם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני שואל. לכן אני אומר: חבר'ה, בסוף תסתכלו גם על האופק הקצר שיקרה עוד כמה זמן, לא עוד הרבה זמן. לכן, אני מציע לחבר'ה הערבים מהמפלגות הערביות: אף פעם אל תפגעו בדת היהודית ואל תפגעו באוכלוסייה החרדית. אל תיתנו לזה יד, בגלל שאתם נמצאים בדיוק באותו מצב, ומחר הגלגל מתהפך – ואל תתלוננו אם נעשה דברים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוד אמסלם. חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח. חבר הכנסת פרוש, בבקשה, אדוני. אני מבין שחברי הכנסת ליצמן וגפני ויתרו על זכות הדיבור שלהם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה האחרון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אחריו יש לנו עוד דוברים. ושוב אנחנו נפגשים, אדוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יכולנו להיפגש גם באמצע היום. לא רצית לתת לי לדבר רק בעניין הקנביס, אז אני אדבר עכשיו על זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו נשמע גם את זה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לומר תודה לגדעון סער וזאביק אלקין. מכיוון שהם רוצים לקבל עוד ועוד נתחים בשלטון, הם יצרו חוק דיינים חדש. זאת אומרת, מאחר שגדעון סער יהיה זה שבמשרד המשפטים ויהיה יושב-ראש הוועדה לשופטים, ואלקין גם רוצה לשלוט במשהו, ואלקין גם רוצה להיות יושב-ראש הוועדה למינוי דיינים או שהוא רוצה להיות קשור שם או להיות נציג הממשלה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל יושב-ראש הוועדה יהיה – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, הבנתי. יהיה מתן כהנא. בסדר, אבל אלקין גם רוצה לשלוט בזה. – – שינו את חוק הדיינים, ולכן אנחנו שמונה-תשע שעות הלילה כאן – בגלל שכל הממשלה הזאת בנויה על חטא. מה החטא? בנט כעוס. היו לו שבעה מנדטים, והוא רצה ארבעה שרים, לפני שנה. נתניהו לא יכול היה לתת לו. מי נותן ארבעה שרים לשבעה חברי כנסת? אבל בנט היה צריך, שקד הייתה צריכה, והיו צריכים לתת לרב רפי. היו צריכים לתת ארבעה שרים. לא היה, ואז בנט נשאר בחוץ – פגיעה ראשונה. גדעון סער ניצח בפריימריז וקיבל את ה-30% שלו, ונתניהו לא נתן לו – אני לא נכנס לשיקולים האלה – והוא כועס. ברור שכאשר גדעון סער הולך לרשימה, הוא צריך לפתות אנשים שיהיו איתו, אז הוא צריך להבטיח להם שיהיו גם שרים. תאר לך שבשישה מנדטים אתה מקבל שר משפטים, גם שר חינוך, גם שר שיכון וגם שר לענייני ירושלים. איפה נשמע דבר כזה? מה נשאר כבר, מסכן, ללפיד? יש לו 18. כמה יש לו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 17. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 17 מנדטים. מה, הוא יוותר? אז גם הוא ויתר על עקרונות. הוא אמר שלא יהיו יותר מ-18 שרים, לא יהיו, אבל מה הוא יכול לעשות? השותפים שלו הם כאלה חמסניים ורוצים עוד ועוד, אז גם הוא מקבל. הממשלה הזאת נהפכת להיות עם 24 שרים. אבל מה אפשר לעשות שאלקין וגדעון סער הבטיחו למועמדת התשיעית ברשימה – – שירלי? איך קוראים לה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שירלי פינטו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא שירלי פינטו. זו שנמצאת ברשימה ושנכנסה אתמול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מיכל שיר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מיכל שיר, הבטיחו לה שהיא תיכנס לכנסת? אז עושים נורבגי חדש: על שישה חברי כנסת אפשר לעשות שלושה נורבגים – זה לא היה. כל הממשלה הזאת בנויה על חטא על חטא על חטא וחטא בתוך חטא. ולמה אנחנו נותנים פה להעסיק את כל הכנסת הלילה? מכיוון שצריכים להתעסק עם חוק שאלקין רוצה להיות בוועדה למינוי דיינים – והוא לא היה צריך להיות. אם לא היה, לא היה קורה כל הפנצ'ר, אבל ככה זה בנוי. אז אנחנו צריכים להבין שאף אחד לא אשם בזה. רק מכיוון שנותנים אפשרות למישהו שיש לו שבעה מנדטים – שרצה בעבור שבעת המנדטים ארבעה שרים – אז הוא עכשיו בא וסיפר שרק הוא יכול להקים ממשלה. אז הוא מקים ממשלה. כשהוא מקים ממשלה והוא לחוץ עם זה, אז הכול בנוי על עוד עבירה – לא עבירה אלא על עוד חטא ועל עוד כישלון, עוד כישלון ועוד כישלון. אז כל הממשלה כך מתנהלת. היא מתנהלת כך שכאשר יהודי כמוני אומר שהוא נגד קנביס – אז מה אם אתה, כיהודי, אומר שאתה נגד קנביס? זה פוגע בדת – מי מתחשב? אבל כשבא מנסור עבאס ואומר שזה פוגע בדת שלו, אז כל הכנסת התקפלה. מה זה כל הכנסת? הקואליציה התקפלה. אני רוצה לומר שבעיניי חוק הקנביס זה מתירנות. זה דבר שהוא לא מקובל. גם אם הוא מקובל, עד היום הוא לא היה חוקי, לא בדרך כפי שזה התנהל. עכשיו נותנים את האפשרות, רוצים לעשות את זה לפי חוק. בעיניי, זו מתירנות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל למה? במה? אם אפשר להסביר במה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אסביר עוד מעט. בעיני אלה שמציעים, זה לא מתירנות, אבל לית מאן דפליג שזה צעד קדימה. זה לא היה; עכשיו אנחנו מתקדמים. אני אומר שמתקדמים למתירנות, מכיוון שאנחנו יודעים שבגלל זה שלנוער יש את הקנביס אז יש יותר אלימות בבית הספר, יש יותר אלימות במשפחה ויש עוד כל מיני דברים שליליים שקורים, מכיוון – קנביס, קנביס זה מהלך אחר בחיים. אני רוצה לומר שאני, כסגן שר החינוך עד לפני חודש, הייתי בביקור ברטורנו, שזה מוסד ליד בית שמש, ושם התוודעתי, ראיתי מה המשמעות של אנשים שצרכו קנביס. ברור ששם מצאנו עשרות שנפגעו ושהמשפחות שלהם נפגעו כתוצאה מהשימוש הזה. אז מה אנחנו רואים? אנחנו רואים ממשלה שלוקחת סיכונים, מפקירה חיי בני אדם בהידרדרות שלהם. אני רוצה להקריא את מה שאומר מנכ"ל מרכז הגמילה רטורנו, הרב איתן אקשטיין, כאשר הוא מספר: במסגרת יישום הבטחות הבחירות של כמה ממפלגות הקואליציה מתכוונת הממשלה להאיץ את תהליך קידום הלגליזציה של קנביס בישראל. נחשפים בעינינו פרטים מטרידים מאוד על השלכות חמורות בעולם הקנביס הישראלי עד כה ועל מספר המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות עקב שימוש בקנביס מאז מדיניות האי-הפללה. ואז הוא אומר: מדובר בעלייה של מאות אחוזים בעקבות השימוש בקנביס. על פי הנתונים הרשמיים, בעשור האחרון נרשמה עלייה של 675% במספר המאושפזים במחלקות הפסיכיאטריה של בתי החולים עקב שימוש בקנבינואידים, שזה חומר שנמצא בקנביס צמחי וגם בסינתטי. מ-98 מאושפזים בשנת 2010, חלה עלייה לכ-900 מאושפזים בשנת 2019 בגין התפרצות מחלות הנפש. ואני שואל: קנביס זה חזות הממשלה? זה חזות הממשלה? נדמה לי שזה היום הראשון שבו אנחנו עוסקים בחוקים, בחוקים פרטיים. דוד, היום היה היום הראשון של חוקים פרטיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חושב שכן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ביום הראשון של חוקים פרטיים, מה הממשלה – זה היה בראש סדר-היום ואחר כך החליפו את זה: קנביס. זו חזות הממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך למה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע למה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. למה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קולות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אסביר לך. כדי להתנהל, הם חייבים לקחת קנביס. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עזוב, זה עוד פירוש. זה פירוש תוספות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך הם יתנהלו? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פירוש רש"י: זו החזות שלנו. אנחנו פראיירים, אנחנו מתירנים, אנחנו הולכים על קנביס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מר בנט, מהלחץ, חייב קנביס – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה הפרצוף האמיתי של הממשלה – יותר מתירנות, יותר הפקרות, יותר אלימות. אני בא רק לחדד לכולנו ולזעוק: זו ממשלה מופקרת, ממשלה שנוטלת סיכונים ומפקירה חיי בני אדם בהידרדרות שלהם. והכול – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק רוצה לחדד לך עוד משהו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי. אחר כך הוא ייקח לי את הזמן שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> משפט. יש לך הרבה זמן. משפט: מי שהכניס את זה גם לקווי – הכניסו את זה לקווי היסוד של הממשלה – מתקווה חדשה. לא את ההתיישבות, לא את מסורת ישראל – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמר את זה גדעון היום. גדעון אמר שבקווי היסוד, בהסכמים הקואליציוניים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – קנביס, ואת הזה. קנביס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני רק רוצה להזכיר לך ולדובר –ואחזיר לך את הדקה הזאת שנלקחה לך, וזה רק בשביל הפולמוס – שהליכוד וכחול לבן ביחד העבירו בממשלה הקודמת החלטה בטרומית, ואחר כך גם בהחלטה ממשלתית, לעשות לגליזציה – לא הסדרה, כמו שרצתה עכשיו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סמוך עליי. אני העברתי את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יודע מה תכננו, ואני גם יודע מי לחץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הסדרה עם פיקוח. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בעיניי, כשאתה מספר לי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר אחד – אנחנו לא היינו מכניסים דבר כזה לקווי היסוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז, אבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ילדים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק כדי שיהיה – – – בינינו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה נראה לך שילד בגיל עשר לא יגיע לו קנביס? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עוד כמה זמן נתת לי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נתתי לך עוד דקה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה זמן נתת בכלל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, 15 דקות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר שהכול בא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה? קח עוד. יש מספיק. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. גם קרעי רוצה לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר שהכול בא כי, לצערנו – אני יודע איך שאני מחפש קולות כדי שיצביעו בשבילנו. כל המשחק הזה עם הקנביס זה כדי להשיג צעירים שיצביעו בשבילך, זה המשחק פה. בני נוער רוצים קנביס ורוצים אפשרות שיוכלו לקבל את זה. אני אומר שהממשלה הזו מופקרת. זו קבוצה של פורקי עול, ובשביל כמה קולות הם מוכנים לעשות הכול. אספר לכם סיפור. הייתי חבר בעיריית ירושלים והייתי סגן ראש עיריית ירושלים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתשמע סיפור. השופטת פרוקצ'יה החליטה בשעתו שאפשר לפתוח בתי קולנוע בירושלים ואפשר לחלק את העיר. חוק ההסמכה – נותנים כוח לרשות המקומית להחליט: בחלקים מסוימים של העיר יוכלו לחלל שבת ובתי קולנוע ובחלקים מסוימים יהיה סגור. כאילו בירושלים הצפון יהיה חרדי, בלי בתי קולנוע, והדרום יהיה. טדי קולק רצה להעביר חוק שמסמיך את העיר, והוא רצה לחלק את ירושלים. הלכנו לשאול את הרב קוליץ, הרב הראשי של ירושלים. אמר הרב קוליץ: זה שיש חילולי שבת אנחנו יודעים. לצערנו, יש חילולי שבת. אתם מבקשים עכשיו לעשות בירושלים חוק שבחלק מירושלים יהיה מותר לפתוח בתי קולנוע ובחלק מהעיר יהיה אסור. מה קרה לסדום? רק בסדום עשו את העבירות? בכל מקום שהיה יישוב לא עשו עבירות? בסדום, אמר הרב קוליץ, היה מותר, לפי החוק, לעשות את העבירות האלה. לעשות בירושלים חוק שבחלק מהעיר יהיה מותר – אל תעשו את זה, אפילו אם תעבירו שבחלק החרדי לא יהיו בתי קולנוע. סדום זה איפה שבחוק אפשר לעשות את העברות האלה. הממשלה הזו מבקשת להכריז: אנחנו מכריזים ואומרים שאנחנו נאפשר קנביס. אז אני רוצה לצטט את מה שהרב אקשטיין אומר. הרי כולם יודעים לספר על קולורדו. אומר הרב אקשטיין: מטריד לשמוע את מה שאומרים נציגי מדינות שהיו בסרט של הלגליזציה כמו קולורדו. התובע הכללי של קולורדו התראיין לוועדת הסמים של הכנסת וסיפר שמאז שהם התחילו, ב-2012, בלגליזציה, יש עלייה של מאות אחוזים בתאונות דרכים בעקבות השימוש בקנביס. הוא גם סיפר על הבת שלו, בת ה-17, שלומדת באחד התיכונים היוקרתיים בקולורדו, והיא מספרת שזה חלחל גם לכיתות הנמוכות, כי כשהאווירה היא של סלחנות, אין גבול שיכול לעצור את זה. ואז, הוא מוסיף: לפני חמש שנים הוזמנתי לוועדת הסמים של הכנסת, והשרה הייתה אז – תמר זנדברג הייתה אז יושבת-ראש הוועדה לסמים. הזמנתי אותה למרכז שלנו כדי שתראה ש-80% מהמטופלים שלנו הם מכורים כבדים לסמים קלים, והיא הגיעה וראתה שאין הבדל. אדם שבורח דרך חומר פסיכו-אקטיבי, זה לא משנה אם זה חומר שמוגדר כבד או קל; עבורו זה כבד מאוד, כי השימוש היום-יומי יכול להרוג אותו. היא הבינה את מה שאני אומר, אבל ציינה שהיא בעד לגליזציה של קנביס. הוא אומר: שאלתי את תמר זנדברג אם המדינה מסוגלת לשלם על הקמתם של עוד מרכזי גמילה. אמרתי לה, לתמר זנדברג, שזו אחריותנו כחברה. אם עושים מרתון בתל אביב, פורסים לאורך כל הדרך ניידות מד"א, אז אם אנשים רוצים ליהנות מספורט הגראס, צריך להביא בחשבון ש-10% יהיו מכורים. ועכשיו, השאלה היא אם אנחנו כמדינה מסוגלים לממן היקף גדולה כזה של עזרה למכורים. אני חושב, אמר אותו אדם מקולורדו, שאנחנו לא ערוכים לכך. ואמרה אז תמר זנדברג שבאמת הרסתי לה את הפרויקט, כי הדרך להרוס את הפרויקט עוברת דרך משרד האוצר, ושם הכול נעצר. חברים, מה שאני רוצה לומר: ממשלה שמקבלת על עצמה להכריז שהיא רוצה, לפי החוק, לאפשר לבני נוער שיוכלו לצרוך את הקנביס, כשהמומחים גם אומרים שהדבר הזה מביא אחר כך להידרדרויות נוספות, הממשלה הזאת, בעיניי – זה לא חידוש בשבילי – היא ממשלה שקמה בגלל שחיתות. היא קמה בגלל שאנשים רצו על שישה מנדטים שלושה משרדים גדולים ועוד כל מיני הטבות. והלילה אנחנו יושבים על חוק הדיינים כי אלקין עדיין לא שבע ורוצה להיות חבר בוועדה למינוי דיינים. ונפתלי בנט אומר: עם שבעה מנדטים, שהפכו לשישה – רק אני יכול להיות ראש ממשלה, כי אני מסוגל להביא את החרדים. הוא סיפר ללפיד את הסיפור, לפיד קנה אותו, ואז מה הוא הביא? לא הביא חרדים. הוא בא עם שישה מנדטים ונהיה ראש ממשלה. אני לא אומר שלפיד היה בשבילנו יותר טוב מאשר בנט, אבל זה כך. כל הממשלה הזו קמה על דרך השחיתות. מזה בא הנורבגי החדש, הנורבגי המורחב, זה שהם רצו היום והורידו אותו בגלל שזה חוק-יסוד. חוק-יסוד: הכנסת, שביטלו אותו; חוק-יסוד: הממשלה שלא הביאו אותו – זו הממשלה שמחפשת דרך לפעול ולעשות דברים שמדרדרים את הנוער, משחיתים את הציבור וגורמים לכולם לראות שמדובר בממשלה מושחתת. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קח אותה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. זו דקה שהוספתי. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני רוצה להגיד לך, אלה שמגדלים את הקנביס – יש פה הרבה כסף. האנשים האלה סביב העניין גם תמכו, לדעתי, בהפגנות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שאני אפתח את הסוגיה של הכסף? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מסביר לך. דרך אגב, הם תומכים בכל ההפגנות והמהומות שהיו, כולל ברק, שמושקע בקנביס. רמטכ"ל שהיה בצה"ל מושקע בקנביס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אהוד ברק. אהוד ברק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן הוא לוחץ להעביר את החוק של הקנביס ומימן גם את ההפגנות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. אנחנו עוברים: לסעיפים 3 ו-4 אין הסתייגויות. סעיף 4 – אין הסתייגויות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה אחרון הדוברים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – זו תעשייה שלמה. זה השלכות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שגם היה צפוי – גם מאיפה זה יגיע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> צריך להבין, זה לא פשוט. יש פה אינטרסים כלכליים עצומים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל שלמה, יש לך מספיק זמן? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תזכיר לי כשאני אסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מושקעים בעניין הזה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שאנחנו מושכים את כל בקשות רשות הדיבור וכל יתר הדוברים. כמו שהבטחתי בוועדה המסדרת, יש לי חוב, אני מוריד חצי שעה – אז אפילו נוריד יותר מזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כלומר הסתייגויות של חבר הכנסת מרגי יורדות וכל בקשות רשות הדיבור יורדות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, ההסתייגות לא יורדת. אנחנו מושכים את הדוברים להסתייגויות, וגם בקשות רשות הדיבור – לא ידברו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בקשות הדיבור. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בקשות רשות דיבור. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כמה זמן יש לו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי יותר משעתיים, אבל אני לא מתכוון לנצל את זה. בוא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מייד אגיד לך, אדוני. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מייד אגיד לך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שלמה, למה אתה מושך את הכול? אפשר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה יריב ביקש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> כמה זמן – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מניח שבתוך שעה אנחנו נסיים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 135 דקות. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם מרגי לא וגם כל בקשות רשות הדיבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מרגי, אתה ויתרת על רשות הדיבור על ההסתייגויות שלך? כן. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים היום – עיסאווי, השר – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לי יש שעתיים ורבע. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אז מה? שני כוכבים זה שעה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה בעיה של המערכת. כן. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עומדים היום ערב שבת חזון, זו השבת השלישית בימי בין המצרים, שהיא תלתא דפורענותא. מהשבת הבאה אנחנו מתחילים את השבעה דנחמתא. בעצם, זה מסמל את ההפטרות שקוראים בשבתות. שלוש ההפטרות של בין המצרים הן הפטרות של פורענות, ושבע ההפטרות שקוראים בשבועות שלאחר מכן הן הפטרות של נחמה. ברוב תפוצות ישראל מפטירים בשבת הזאת באמת את חזון, חזון ישעיהו בן אמוץ, ולכן היא נקראת "שבת חזון". אבל יש שתי קהילות, אולי יותר, קהילות ג'רבה ולוב, שבהן קוראים הפטרה אחרת בשבת הזו, הפטרה מרפק אחר בישעיה: "משא גיא חזיון מה לך כי עלית כלך לגגות". דודי, תשמע. בהפטרה הזאת יש פסוק שמתאים בדיוק למה שאנחנו רואים שקורה פה בחודש האחרון: "והנה ששון ושמחה הרֹג בקר ושחֹט צאן אכֹל ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות". ככה מי שאין לו ערכים, אין לו אידיאולוגיה ואין לו דברים לטווח הארוך – היום, היום רוצה לחסל את הכול: "אכול ושתו כי מחר נמות". כמו הממשלה הזאת. אין ציבור שצריך להתנהג אליו בהתאם, להראות מוסריות, להראות ערכיות. לא. עוד רכבי יוקרה, עוד ג'ובים, עוד מתנות לחבר'ה, עוד נורבגים, עוד ועדות. מהר מהר מהר, אין צ'אנס נוסף, זאת הפעם האחרונה. הצלחנו לרמות הפעם את הבוחר – לא יהיה לנו עוד צ'אנס, "אכול ושתו כי מחר נמות", בלי חשבון לציבור וגם בלי חשבון נפש אישי. הם יודעים שזו ההזדמנות האחרונה שלהם. בפרשת השבוע אנחנו נקרא בפסוק הראשון: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תֹּפל ולבן וחצרֹת ודי זהב". כל הפסוק הזה מזכיר להם את כל המקרים שהיו במדבר, אבל מה זה "ודי זהב"? אומר להם: צריך לומר די לזהב, די לנהנתנות – תראו מה אתם יכולים לעשות קדימה, לטובת הציבור, לטובת הערכים, לטובת התורה, לטובת היהדות. מסופר על אדם שפיתח לעצמו תאווה לזהב. הוא היה מאוד מאוד חמדן. הוא היה רואה זהב – היה מסתנוור. יום אחד הגיע לחנות תכשיטים. ראה את כל התכשיטים, הסתנוור, לא שם לב לכל האנשים בחנות והתחיל להכניס תכשיטים לתיק. עצרו אותו, הזמינו משטרה ולקחו אותו לחקירה. אמרו לו: תגיד, הבנו שאתה גנב, אבל איך אתה לא מפחד? איך לא פחדת ליד כל האנשים? הוא אומר להם: אני לא ראיתי שום אנשים – אני ראיתי רק את הזהב. אז זאת הממשלה הזאת. ומילא אם היו מומרים לתיאבון; אם היו עושים את זה באמת רק בשביל האינטרס, רק בשביל הנהנתנות, אפשר להבין. הזדמנות של פעם בחיים שמצליחים לגנוב מנדטים ולהקים ממשלה – אתה אומר: טוב, הם רוצים ליהנות, לא תהיה עוד הזדמנות. אבל זה לא רק הנהנתנות, זה לא רק המומרים לתיאבון. יש חלק בתוך הממשלה הזאת, לא כולם, שהם גם מומרים להכעיס. באים עם אצבע בעין להכניס לשנואי נפשם – פעם לחרדים, פעם למתנחלים, פעם לפריפריה. יש כאלה שרוצים להכניס להם, להראות להם: הינה, אנחנו כאן שולטים ודווקא נעשה לכם; כאלה שבאים לחרף ולגדף מערכות אלוהים חיים. אני שמעתי אתמול בבוקר את נחמן שי, שר התפוצות, שעליו אמרו לי חלק מסיעת ימינה – אני לא אגיד אם זה אתה אמרת: רק בזכותנו גלעד קריב הוא לא שר התפוצות, נחמן שי הוא שר התפוצות. אם לא אנחנו, היו שמים את קריב שר התפוצות. זו רעה כפולה, התוצאה. "אֹתי עזבו מקור מים חיים לחצֹב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכִלו המים". זה שתי רעות – "כי שתים רעות עשה עמי": גם עזבו אותי – ומילא היו עוזבים אותי ולא הולכים לאף אחד, בסדר, אבל עזבו אותי והלכו למישהו הרבה יותר גרוע, "בארות נשברים", שאין בהם כלום. גם מכרו את המחנה הלאומי, את הימין, את כל הערכים שהם מאמינים בהם, וגם אומרים: אנחנו עושים את זה עם צידוקים. יש לנו תירוצים למה אנחנו עושים. אנחנו מצילים, אנחנו שומרים על הגחלת בממשלה הרעה הזאת. זה התירוץ שהרי אומרים לעצמם, אורבך וסילמן ואחרים שם, שבאמת אולי יש להם ערכים – הם עדיין נשארו עם קצת נקיפות מצפון, אז הם מתרצים לעצמם מה הסיבה לכך שהם עשו את המהלך הזה. אבל באמת, חברי ימינה, באמת נחמן שי, שר התפוצות, זה המלאך המושיע של היהדות בממשלה הזו, סגן השר קארה? סגן השר – כן, עם כל הנורבגים. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אמיר קארה: << קריאה >> אני באמת שואל, יש לי זמן ללכת לחדר כושר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אמיר קארה: << קריאה >> לא. אני אחכה פה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. שילך? אז תלך. רבע שעה ותחזור. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מה קרה, נהיית מרכז האופוזיציה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> סגן השר, יש לו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, סגן השר קארה לא הבין איך כל פעם אתה מגיע ל-90 וקופץ ל-98. מגיע ל-90 – קופץ ל-98. הוא לא מבין את הקסם הזה. עולות הדקות. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אמיר קארה: << קריאה >> אין דבר כזה. אפילו כשהייתם בקואליציה לא היה דבר כזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אצלו לא יורדות הדקות, עולות הדקות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין, הרב דרעי? אתה מבין למה הם צריכים נורבגי? הוא צריך ללכת לחדר כושר. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> אני לא השתמשתי, אני לא נורבגי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתפטר, ייכנס לך נורבגי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הוא לא בנורבגי. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> אני לא השתמשתי בנורבגי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, לכן אתם צריכים נורבגי. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> אני רציתי להישאר פה עם דוד אמסלם, כל היום הזה הצבענו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לכן אתם צריכים נורבגי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> סליחה, ד"ר קרעי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם לא הבחורה של ליברמן – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> ד"ר קרעי, בדיוק – עזוב, אל, אל, אל – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אם לא זאת של ליברמן, הוא היה יכול ללכת לחדר כושר בשקט, בלי בעיות. תראה אותו, מסכן, עומד כאן עכשיו. איפה החברים הנורבגים האחרים, בחדר כושר בבוקר – – << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> כן, תראה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – או שבסוף גם את זה הם לא עושים? אז באמת, סגן השר קארה, באמת הבחור הזה שלכם, נחמן שי, שר התפוצות – בשבילו נכנסתם לממשלה, כדי שהוא יהיה שר התפוצות ולא יהיה גלעד קריב? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> את כל מה שהיה פה בעייתי, את כל מה שהיה כאן דפוק כל כך הרבה שנים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע – – – << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> אתה יודע כמה עבודה נשארה לנו במצטבר? עכשיו תראה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא, חודש אחד – יאיר לפיד אמר את מה שאתה אומר והתברר שכל המשרדים שהוא נכנס אליהם הוחזקו בידי גנץ וכחול לבן, אז בוא, תחשבו קצת לפני שאתם זורקים טענות מגוחכות. את נחמן שי, שר התפוצות, שמעתי אתמול ברדיו מדבר ברשת ב'. הוא אומר לאריה גולן: אצלי אין הבדל בין הזרמים ביהדות. הזרמים. כולם זה רק זרימות, אין פה איזה משהו ערכי, אמיתי, שורשי. יש זרמים. אצלי אין הבדל בין כולם. כולם שווים. רפורמים, קונסרבטיבים – אצלי כולם אותו הדבר. כותל רפורמי יהיה במשמרת שלי. אז למה שמתם אותו שר התפוצות ולא את גלעד קריב? בסוף הפסדנו כפול: גם שר תפוצות חצי רפורמי וגם יושב-ראש ועדת חוקה שאחראי לאורתודוקסים, לבתי הדין הרבניים, רפורמי מלא מלא. אז אני לא מצליח להבין את חברי ימינה, שמתרצים לעצמם תירוצים, אבל בפועל, בפועל, ממשלה כזאת שמלאה בגורמים שמנסים לקעקע לנו את היהדות. אז אני אומר לכם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מה עדיף, רפורמי או חילוני? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שחילוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול גם רפורמי – תכף אני אספר סיפור על הרפורמים, אבל גם רפורמי שהוא תינוק שנשבה – לא יודע, הוא גדל ככה, במשפחה כזאת, גדל בשכונה כזאת, וזה מה שהוא מכיר. הוא יהודי. "ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא", אז אנחנו אוהבים את כולם בלב מלא. אבל עדיף עליו כמובן זה חילוני – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חילוני שהוא יודע: אני מאמין בקדוש ברוך, אני יודע שיש את המסורת, אבל אני, כבד עליי, עול מצוות זה קשה לי. אבל בית הכנסת שהוא לא הולך אליו הוא אורתודוקסי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ירדנה, אם אני עולה, גלעד לא יכול לעלות אחריי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מתי שתגיד. רק רגע. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> התייעצות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> התייעצות סיעתית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא כל כך מקובל, אבל – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא נורא, שנייה, שנייה, בשעה כזאת בבוקר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל בשעה כזאת הרבה דברים לא מקובלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה לא מקובל פה? הכול פה נעשה כמו שמקובל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שנקרא פה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, אל תעצור את השעון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – כל הנהגים והנורמות כבר נפרצו, אז אנחנו – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם התחלפו, השרים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, הוא לא יכול. אם עולה שר, הוא לא יכול להעלות – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא אמר שכן. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, הוא אמר גם – אם שר עולה, הוא לא יכול להעלות אותו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נשאל. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> תרד, שלמה, כי זה סתם מעצבן את האנשים. הם חושבים שאנחנו מושכים פה זמן. תרד, נו. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> עזוב, תקשיב, תן לו לעלות וגמרנו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם עולה עכשיו השר המסכם זה האחרון שעולה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. אחריו יו"ר הוועדה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אחריו יו"ר הוועדה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני הרגע שאלתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יושב-ראש הוועדה אחריו – יכול, רשאי. השר יכול לדבר בשם הממשלה, אבל מי שמציג את החוק ומסכם זה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> בסדר, שהם יסכמו. אנחנו צריכים לבוא בדיוק ב-07:00. אמרנו 07:00. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אני מסיים, בסדר. אתה רואה? לא נתנו לי בסוף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לך עוד 90 דקות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הבטחתי סיפור על הרפורמים. אני אספר את הסיפור ואנחנו נסיים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה? עוד 94 דקות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, יש לו עוד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אל תדאג. יש יותר, יש לי שעתיים ורבע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לו עוד 20 דקות מעבר ל-94 דקות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ואללה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אז קודם כול השר שי, אני רוצה לומר, אולי פשוט תבנה לרפורמים כותל רפורמי חדש בארצות הברית ותעזוב אותנו בשקט. הרי הרפורמים מחקו לנו מתוך הסידור, מחקו את ציון וירושלים. הם לא היו באים בכלל למדינת ישראל אם היא לא הייתה מעצמה מתפתחת, מדינה באמת חזקה. הם רואים את טובות ההנאה שיש כאן במדינה ורוצים להיות חלק ממנה. אז אל תשקרו לנו, חברי ימינה, שבאתם להציל את היהדות ובזכותכם לא רפורמי הוא שר התפוצות אלא חצי רפורמי הוא שר התפוצות. אני אסיים בסיפור. הרב מרדכי אליהו סיפר פעם סיפור כזה – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> יש לך עוד 90 ומשהו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל אנחנו רוצים – זהו, את שלנו עשינו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> המחיר של הקנביס. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נמשיך את זה בפעם אחרת. אל תדאג, זה דברים גנריים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי בעצם תומך בקנביס? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי זה? אהוד ברק עם הקנביס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש אנשים, חבר'ה, שלא מודעים לזה. מאות מיליונים. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אגב, יש בימינה כמה חברי כנסת שהם – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים בסיפור הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש פה תעשייה של כסף שתומכת בכל ההפגנות, יש כל – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים בסיפור הזה. הרב מרדכי אליהו סיפר פעם: לפני כמה שנים היינו בחו"ל. הגיע זמן מנחה ורצינו להתפלל – שומע, דודי? הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק לברכה, אומר: היינו בחו"ל, הגיע הזמן מנחה ורצינו להתפלל. הנהג הגוי לא ידע, לקח אותנו לבית כנסת רפורמי. לא רציתי להיכנס למקום הזה ועמדנו בחוץ, התכוננו להתפלל. היינו שמונה אנשים. באנו להתפלל ביחיד. פתאום מתוך בית הכנסת הרפורמי יוצאים שני אנשים – איש התחזוקה של בית הכנסת והרבי של הקהילה. אז אמרתי לעוזר שלי – הם באו, התקרבו אלינו להשלים לנו מניין – אמרתי לעוזר שלי: חסר לנו עדיין עוד אחד למניין. אז בא אלי הרבי הרפורמי ואומר לי: הרב, ממה נפשך? אם רפורמי מצטרף למניין אז אנחנו פה עשרה, ואם רפורמי לא מצטרף למניין אז חסר לך שניים, לא חסר לך אחד. אומר לו הרב: תראה, איש האחזקה – שומע, אדוני היושב-ראש? שאלת מה ההבדל בין רפורמי רגיל לבין מישהו שהוא רבי רפורמי. אז הרב מרדכי אליהו אומר לרב, לרבי הרפורמי: איש התחזוקה הזה הוא לא באמת רפורמי, הוא נמצא כאן בשביל הפרנסה שלו, אבל אתה הרבי של הקהילה, אי-אפשר לצרף אותך למניין. אז הרבי לוחש לרב באוזן, אומר לו הרב: תנוח דעתך, גם אני נמצא פה רק בשביל פרנסה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי, שוויתר על דקות דיבור ארוכות מאוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, תחזיר לו את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר לו את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נחזיר לו בריבית לאורך כל תקופת הכהונה את כל 120 הדקות שעוד טרם דיבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחשב, תמיד תוסיף לו שתיים, שלוש דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תזכור שהוא ויתר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, אולי נעשה הצבעה וזהו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר עיסאווי פריג', בבקשה, בשם הממשלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אולי נעשה עכשיו הצבעה ונגמור את העניין? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – רוצה להגיב על הדיון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, לא סיפרנו לך? בלילה עשינו – יריב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, רוצה גם את פרשת השבוע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בלילה עשינו הצבעה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קרעי, תראה מה נשאר, ועוד על הנייר, אבל כואב הלב. אבל זהו, תם ונשלם. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> כבוד היושב-ראש – וואי וואי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היה תיקו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מצביעים על אי-אמון בממשלה – מרגי בא אומר לו – – – ככה או לא? עיסאווי, לא היינו מצביעים על אי-אמון היום בלילה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי, חבריי מהליכוד, חבריי הוותיקים – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מה? מה עם ש"ס? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – כי מהאופוזיציה זה חברים חדשים. אבל זה סיפור מעניין, מרגי, זה מאוד מעניין. מה שהיה הלילה בהצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר. תספר להם מה היה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תשמע – לא, זה לא עניין של לספר, זה מתייחס אליך, תקשיב לי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> נשברו שיאים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא, תשמע. אני יושב – מדברים על הצעה לסדר-היום, פתאום נהיה כאוס כאן, נהיה בלגן כזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשמע מה הוא מספר לכם. אריה, תשמע מה הוא מספר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז כבוד הרב, יריב, חבר הכנסת לוין, תקשיב, זה מעניין. אז היה כאוס – אתם לא נותנים לי כבוד, קצת. היה כאוס ובלגן בהצעה לסדר-היום, אז חבר הכנסת אמסלם רואה את הבלגן – וואי, אפשר לצוד משהו, הצעה לסדר-היום – אי-אמון. זה דבר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כמעט הלך – מרגי אומר לו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה דבר חדש עבורי. נוצר תקנון חדש: הצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל כמעט הצבענו עליה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – הופכת לאי-אמון. זה דבר שלא היה ולא נברא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חדשני, חדשני. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה חדשני. אני יודע שאין דבר כזה, אבל מאחר שנהיה כאוס ובלגן אז אמסלם – ואללה, תאכל כפי יכולתך; יאללה, בוא, על הדרך אולי ניקח משהו. אני חייב להגיד לך, ידידי חבר הכנסת אמסלם, אם תפסיק להיות חבר כנסת, אני רוצה להמליץ לרשתות הרדיו להקים תוכנית "אמסלם עצבני". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמסלם מה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עצבני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתי אני עצבני? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא, שם התוכנית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, במקום "זהבי עצבני". << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> במקום "זהבי עצבני". אני אומר לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד להם "אמסלם שמח". << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא לא לא, עצבני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יותר טוב "שמח עם אמסלם". << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ברוך המבדיל בין קודש לחול – – – דודי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, "שמח אמסלם". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> "שמח עם אמסלם". << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אומר לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היה "צמח בצמח" פעם, אתה זוכר? אה, אתה היית ילד. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> דודי, דודי, תגיד לו "ברוך המבדיל בין קודש לחול" – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זאת תוכנית שתזכה לרייטינג ואהדה, חבל על הזמן. אני אומר לך את זה וקורא את העתיד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אז גנץ יבוא, ירצה לסגור את הרדיו כשהוא יהיה שם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, ביום ראשון, שבת בערב, ערב תשעה באב. אני שאלתי את כבוד הרב כדי לוודא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד הרב הרפורמי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא, כבוד הרב – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ליצמן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – ליצמן, כדי לוודא. תשעה באב, חברים, זה שנאת חינם; חורבן בית ראשון ושני – בגלל שנאת חינם. ומה שאתם עושים כאן – כמות הרפש והדברים הרעים שאתם – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אבל זה לא חינם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – יוצאים ומוציאים מהמקום הזה – כנראה שלא לומדים מה השנאה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לנו מה – אחד. תגיד לנו אחד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – מסוגלת לעשות. דווקא – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, עיסאווי, הממשלה הזאת קמה לא בשנאת חינם, זאת שנאה שאנחנו משלמים עליה מלא, מלא מלא, על כל שנייה שלכם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה רואה איך אתה מדבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על מה דיברנו? על הנורבגים זה שנאת חינם? אני שואל. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> דווקא ביום כזה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה – מה שדיברנו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> דווקא ביום כזה, שיש לך ערב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר על הנורבגים? מה, מה אתה אומר? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אגיד, אני אתייחס לנורבגים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשהיית פה מה אמרת על הנורבגים? תגיד לנו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אגיד ואתייחס. אני ציפיתי שגם תכבד את היום הזה – יום שאתה צם בו, יום שאתה נותן לו את המשקל הראוי, ובצדק – לפחות יום שהדברים שיוצאים מהמקום הזה לא יהיו דברי שנאה, ודברים – רק איך למצוא את האיש לעשות ממנו שק החבטות. אני מצפה אחרת. מה לעשות, ככה ציפיתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לנו מה השנאה שדיברנו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מה מה מה, אני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דיברנו על הבדואים. זה שנאה – על האדמות? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ברגע שהאשמת לי את הבדואים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשדיברנו על הנורבגים זה שנאה? מה רצית שנגיד לך, כל הכבוד? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה – אני אגיד לך, אני אגיד לך. אתה עלית כאן, ולפניך חבר הכנסת קיש, ותפסתם את האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב כאויב מסוכן למדינת ישראל, לא כאזרחים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו אמרנו אויב? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – שהוזנחו עשרות שנים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, מה, אתה מעכשיו מושך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה רואה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מעכשיו מושך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה רואה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> איפה כל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, לא הבנת, חבר הכנסת זוהר, השר משיב בשם הממשלה, ולאחר מכן יעלה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט כדי לסכם את הדיון. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אה, אז יש עוד אחד שיעזור לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לפי הזה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מוכנים להצביע. אנחנו מוכנים להצבעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אם הממשלה ממש תתעקש, גם האוצר יוכל לדבר עוד חמש דקות. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מוכנים להצבעה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני חייב להגיד, חבר הכנסת מיקי זוהר, אתם חרוצים. אתם מפתיעים, ממש. אז להתייחס לאזרחים הערבים בנגב בצורה כזאת, כאויבים, כאויבי מדינה, זה לא הגון, זה לא פייר, במקום להזכיר את הזנחתם לאורך 73 שנים – הזנחה שהמדינה עשתה במתכוון לאוכלוסייה, לאזרחיה. ומחובתנו בבית הזה, ללא שום קשר לשמאל ולימין, לדאוג לאזרחי המדינה, כולל האזרחים הערבים הבדואים שגרים בדרום. לשם כך אני לא חושב שהיינו צריכים להתייחס אליהם כשק חבטות, גנבי אדמות – אוכלוסייה שחיה בתנאים של פחונים, בתנאים שלא מתאימים למדינה כמו מדינת ישראל, מדינה דמוקרטית מתקדמת, שזה לא מוסיף לה. אז אני לא חושב שזה היה ראוי להזכיר את זה ולחזור על זה כל הזמן. חברים, אנחנו נמצאים בקריאה שנייה ושלישית בחוק הדיינים. שמעתי – וגם בקריאה הראשונה דנו בחוק הזה עד השעות הקטנות, ועכשיו אנחנו באים לקריאה שנייה ושלישית. הקואליציה באה גם לקראת האופוזיציה בקטע הזה והציעה ששני החברים שאמורים להיבחר יהיו אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה, דבר שלא היה בתקופה שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה לא היה בתקופה שלכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, עיסאווי – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני זוכר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, תעצור, תעצור, רק שנייה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני זוכר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, מרב מיכאלי, היושבת-ראש שלך, הייתה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מרב מיכאלי, מה היא הייתה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מרב מיכאלי התמודדה מול שקד, שתיהן היו באופוזיציה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני זוכר איך בחרתם שני נציגים מהכנסת לוועדה למינוי שופטים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, מה פתאום. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – שהיו שניהם מהקואליציה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא לא לא – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – ובכך הפרתם את האיזון – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עזוב, לא ישנת כל הלילה. עזוב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – שהיה עשרות שנים, שתמיד בוועדה לשופטים היה אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה. אתם זרקתם את הכלל הזה לפח, ועכשיו אתם נזכרים. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מי – עיסאווי, רק רגע, חכה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, עיסאווי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני זוכר טוב, הייתי בבית הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנת. תשאל את מרב מיכאלי – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, אז אני אזכיר לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – מי הצביע בשבילה ומתי היא הייתה חברה בוועדה, בסדר? תשאל אותה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אני אזכיר לך שמי ששבר את הכלל הזה היה דווקא האופוזיציה בשעתו, כאשר נבחרו הרצוג ואיציק כהן, שהיו שניהם מהאופוזיציה בשעתו, כאשר אנחנו הקפדנו להציג רק מועמד אחד של הקואליציה – היה דודו רותם – והאופוזיציה הציגה שני מועמדים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז אתה אומר שאתה הגבת על ההפרה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, זה מה שהיה. זאת האמת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אה, הבנתי. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> הכלל הזה נשבר על ידי האופוזיציה. זאת האמת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אה, הבנתי, הבנתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מרב מיכאלי – הצבענו בשבילה, היא הייתה הנציגה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בסדר, חבר הכנסת יריב לוין, הדברים אצלו מסודרים ברצף נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל תשאל את מרב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנת. אתה הלכת לתקופה הרחוקה. תשאל את מרב מיכאלי, לפני שלוש שנים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני, בתקופתי, ראיתי את הקואליציה שוברת את הכלל הזה ובוחרת שני נציגים מהקואליציה. עכשיו יריב מתקן שזה התחיל קודם בשבירה. יכול להיות, אני לא רוצה לענות, אבל אם הוא אומר, יכול להיות. אם כך, ההיגיון שאנחנו מתחילים לשחק אחד עם השני בבחירת נציגים בוועדות דיינים – זאת סוגיה שהיא מאוד מקוממת. אנחנו באנו ואמרנו: בבחירה של ועדת הדיינים יהיה אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה. אז המצב שייווצר – שצריך שייבחרו שתי נשים ואין למפלגות החרדיות נשים – זה מכניס את הסוגיה לבעיה. זה לא בעייתה של הכנסת שחברינו, המפלגות החרדיות, אין בהן נשים. לא אנחנו צריכים להתמודד עם זה. לשם כך, חברים, אנחנו מסתכלים על איך לייצר קואליציה יציבה. כל החקיקה שאנחנו מביאים עד השעות הקטנות של הלילה, יש לה מטרה אחת ויחידה: איך לייצר יציבות של קואליציה. לשם כך אני חושב שעוד מעט נתחיל את ההצבעות. ולכל אחד – גם אנחנו בני אדם, והתייחסנו לחוק הזה מכל זווית אפשרית. אני מציע לחבריי למשוך את ההסתייגויות, ואני – חבר הכנסת לוין, חבר הכנסת לוין – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה עכשיו למשוך – תמשוך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אני מציע למשוך את ההסתייגויות, ונתחיל לחשוב איך אנחנו מצביעים על החוק – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אתה יורד עכשיו אנחנו מושכים את הכול ומצביעים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> למה, אתה מסתכל לפי כמה חברי – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה משנה? עזוב, עיסאווי – – – אנחנו בפנים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז אני מרגיע אותך, זה יעבור, וזה יהיה מאחורינו בקטע הזה. עברו מאז הקמת הממשלה ב-13 ביוני עברו – כמה, חמישה שבועות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, בדיוק חודש. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אה, חודש עבר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היום 14. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בדיוק, עבר חודש. חברים, אני לא זוכר ימים בכנסת בצורה רציפה שאנחנו מקיימים דיונים עד השעות הקטנות של הבוקר. אנחנו כבר ביום חמישי, השעה 07:00, דיון שהתחיל אתמול, והדיון של יום שני, והדיון של שבוע לפני כן. מצב כזה לא זכור לי בכנסת. וגם אם אני אשאל את זקני הכנסת – זקני הבית הזה, חבר הכנסת אריה דרעי, חבר הכנסת ליצמן, האם זכורים לכם ימים אינטנסיביים כאלה? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אבל לא זכור לי גם שהקואליציה קורסת תרבותית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא, אני חולק עליך. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא היה אף פעם דבר כזה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתם לא מגלים הבנה והסכמה בהרבה מהלכים. אפילו ברמה של הקמת הוועדות אפשר להגיע להסכמות. אבל השיטה לכופף ידיים, השיטה שלא הפנמתם שיש קואליציה ויש אופוזיציה, יש צד מנצח וצד מפסיד – אם לא תפנימו את זה אנחנו נמשיך להיות כאן כל יום שני ורביעי בוויכוחים, בדיונים, בנאומים עד לשעות הקטנות. אתם צריכים להבין. אני זוכר שבימי רביעי מתקיימת חקיקה פרטית, הצעות לסדר-היום, זה מסתיים ב-15:00, 16:00, 17:00 – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אין – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – והיום נגמר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, אתה מתלונן על כך שאנחנו עושים דיון בכנסת? לא הבנתי אותך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ממתי? אני אומר שאתם מבזבזים את הזמן שלכם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת מבזבזים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – את הזמן שלנו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל תשמע, אנחנו חברי כנסת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – ולא מנהלים את הדברים לעניין. אני לא זוכר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, אתה מחלק לנו ציונים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הגיע יושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> קריב. לקרוא לו? וכך, יאללה, יעני זה מתאים לכבוד הרב לעשות ככה ככה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא רוצה לבזבז את הזמן. אתה אומר שאתה לא רוצה לבזבז את הזמן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תראה, אם אתה יושב כאן, אני אשב – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מירי רגב. אה, מה קרה, מירי? מה קרה? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> התפללתי, שתיתי קפה, בירכתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תשמע, חבר הכנסת דרעי, אני מבטיח לך, באחד הנאומים אני אשב שם, אתה תדבר, ואני אגיד לך "יאללה, יאללה". << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> זה מה שאתה עושה עכשיו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה יתאים? זה יתאים? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה אמרת עכשיו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה יתאים? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> זה מה שאמרת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יאללה, יאללה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה אמרת – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה לא מוסיף לכבודו כבוד. אני מבקש, אתה, כבודך עלא ראסי ועיני, אבל – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, גם השתכנזת במרצ. עיסאווי, גם לך מפריע שמדברים עם הידיים? מה קרה, השתכנזת שם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה מבין. תתרגלו לשמוע. שמענו אתכם שעות על גבי שעות, סבלנו אתכם 12 שנה, שמענו אתכם עד שעות הבוקר, דיברתם הרבה שטויות, הקשבנו, אכלנו את הצפרדעים, אז עכשיו תלמדו להקשיב ולאכול את הצפרדעים, ובלי "יאללה יאללה". זה דבר שלא מתאים לכם ולא מתאים לך, כבוד השר. כבוד אריה דרעי, לא מתאים לך, עם כל הכבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אומר שלא מתאים. אני אומר את הדברים איך שהם, והוא יודע איזה כבוד אני נותן, אבל להגיד "יאללה יאללה" זה לא מוסיף כבוד. הלאה. חברים, יום רביעי – אני חייב לציין את העובדה הזו – אני לא זוכר דיון בחקיקה פרטית ובהצעות לסדר-היום שנמשך עד השעה 01:30. לא זכור לי. החקיקה הממשלתית שאנחנו נמצאים בה עכשיו – אנחנו, זה החלק שלנו, התחיל אחרי 01:30, אבל אתם תמשכו חקיקה פרטית והצעות לסדר-היום עד השעה 01:30? מתי זה היה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מיקי לוי נאם שש שעות רצוף עם נעלי ספורט. שכחתם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שבע. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> שכחתם הכול? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שבע. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא בימי רביעי – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> שכחתם הכול? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – ולא בהצעות לסדר-היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, זה לא היה. זה לא היה. לשם כך – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, כבוד השר – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לשם כך אני מציע לכם – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – אף פעם לא עמד שר שעשה פיליבסטר בהצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מציע לכם – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אף פעם לא היה דבר כזה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מציע לכם, בואו, חברים – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אף פעם לא עמד שר שעשה פיליבסטר בהצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אתם תשבו כאן עוד כמה שנים טובות, אז תתרגלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תשבו עוד כמה שנים טובות – – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אני מציע לך לא להתרברב. אל תתרברב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תשמע, הדברים שלי מוקלטים, ותזכרו מה שאני אומר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז לשם כך אני מצפה מכם להיות אחראיים, ענייניים, לנהל דיון וויכוח ענייני, שיהיה לטובת הבית הזה, ואזרחי המדינה ששלחו אתכם ילמדו שאנחנו אכן באנו לייצג אותם ולנהל דיון ענייני. לשם כך, חברים, לפני שאני מעביר את זכות הדיבור ליושב-ראש הוועדה, שיגיד לי – חבר הכנסת קריב, אתה ערוך? מוכן? אני לא רוצה להאריך, אני רוצה לסיים ולהגיד לכם, חברים, שאני מציע לחבר הכנסת יריב לוין למשוך את ההסתייגויות, ונעבור – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אם אתה מוכן להתחיל את ההצבעה עכשיו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אבל אני ראיתי שהעין שלך נזרקה לצד השני, ובהתאם – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אתה מוכן להתחיל להצביע עכשיו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כן. אז אני מסיים. ועכשיו יושב-ראש הוועדה יסכם את הדיון, ואני מקווה שרק יצא טוב. בשבוע הבא נופל לנו גם חג אל-קורבן, יש לנו שבוע של חג. לפחות בשבוע הזה נקווה שתהיה לנו נחת ומנוחה ורק דברים טובים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, השר עיסאווי פריג'. אנחנו, חברי הכנסת, עומדים לקראת סיכום הדיון בהצעת חוק הדיינים. אני מבקש מיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט לבוא ולסכם את הדיון, להשיב לדוברים על ההסתייגויות שהוגשו, על הדברים שנאמרו, ואז נעבור להצבעות. מרכז האופוזיציה חבר הכנסת לוין, חבר הכנסת לוין, מול מי אני עובד על ההסתייגויות? מול מיקי זוהר, מאה אחוז. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכל חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אלה שזכו לשעות שינה ואלה שלא זכו לשעות שינה. חבל לי שחברי הכנסת החרדים יצאו מן האולם, כי אני מבין שחלק גדול מן הדברים שלהם הלילה הזה במסגרת נימוקי ההסתייגויות לא עסקו בחוק הדיינים עצמו, וגם לא בעבודה הרצינית שהשקענו בהתקנת החוק בוועדה – עבודה שחלק מחברי הכנסת החרדים ליוו בצורה צמודה – אלא הם ניצלו את הבמה הזו לא פעם ולא פעמיים במהלך הלילה על מנת להתנגש עם הזרמים הליברליים בעולמה של היהדות. הדבר בוודאי לגיטימי כל עוד הוא נעשה מתוך כבוד הדדי. חבל שהם לא כאן על מנת שפה ושם אוכל גם להעמיד אותם על טעויותיהם בהבנת דרכם של הזרמים הליברליים, היהדות הרפורמית והיהדות הקונסרבטיבית, שני זרמים שחרתו על דגלם, בין השאר, את שוויון מעמדה של האישה בעולם היהודי ובעם היהודי – שוויון שאין לי ספק שלאט-לאט יחדור אל כל זרמי העם היהודי; שוויון, כשם שציין השר עיסאווי פריג', שאם היה נוהג כבר היום במפלגות החרדיות בעניין שאינו קשור להלכות בתי הכנסת אלא להלכות הציבור, לא הייתה מתפתחת כל המהומה סביב חוק הדיינים, ואני עוד אתייחס לדברים. בפתח הדברים אני רוצה לברך את חברינו מופיד מרעי, שזכה אתמול בלידת נכד נוסף במשפחה. שתזכו אתה וההורים לגדל אותו בנחת ובשמחה יחד עם כל המשפחה. הודות לעידן הטלפונים החכמים לפחות זכית לראות את התמונות ולראות שהוא דומה למשפחה, והכול שמח ונעים. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יפה. טוב. אתה יודע, תמיד היו אומרים שכשתינוקות נולדים אז אחת מהברכות היא שעד שהם יגיעו לגיל גיוס כבר לא נצטרך לשלוח אותם לצבא. הלוואי, הלוואי. בפתח הדברים, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס להצעת החוק. באופן קצת מוזר הוצגו הערב הזה הרבה מאוד הסתייגויות. נעשה גם מהלך של למשוך מאות הסתייגויות, והיה ניתן לחשוב שמה שעומד מאחורי המהלך של בחירת הסתייגויות בפינצטה הוא שבאמת חברי הכנסת המסתייגים יעלו לדוכן וידברו לעניין על ההסתייגויות שלהם להצעת החוק, כי בסופו של דבר באמת מדובר בהצעת חוק שיש בה בשר, שהיא לא שורה אחת. זאת לא הארכת תוקף; זו הצעת חוק שבאמת לא משנה סדרי בראשית, והרכב הוועדה למינוי דיינים שונה כמה פעמים, אבל עדיין היה ניתן לצפות לאיזושהי התייחסות עניינית, אולי להצעות לתיקון ענייני של סעיף כאן או שם. אבל לכל זה כמובן שלא זכינו במהלך הלילה. אז אני רוצה לעשות חסד עם כבודו של הבית ואת רוב הדברים שלי להקדיש להצעת החוק ולהסתייגויות ולענות על ההסתייגויות כפי שהן נכתבו על ידי חברי הכנסת השונים. אז בראשית הדברים אני רוצה להזכיר במה אנחנו עוסקים. אנחנו עוסקים בהרכבה של הוועדה שבוחרת את הדיינים לבתי הדין הרבניים של מדינת ישראל. עכשיו, הרכב הוועדה הזו תוקן כמה פעמים, ולכן התיקון של היום, כפי שאמרתי, לא הופך סדרי בראשית; הוא מתקן, לשיטתי כיושב-ראש הוועדה, כמה עיוותים שהיו קיימים בהרכב הוועדה בהשוואה לוועדות מינוי אחרות. לא סוד שהנוסח שאנחנו מביאים היום שונה מאוד מהנוסח שהביאה הממשלה לכנסת לקריאה ראשונה. אף אחד לא מסתיר את העובדה הזו. היה ניסיון לטעון שהנוסח הזה מהווה נושא חדש, והטענה הזאת נפלה בוועדת הכנסת בתמיכת הייעוץ המשפטי, מכיוון שגם הצעת החוק המקורית של הממשלה וגם הצעת החוק הזו עוסקות שתיהן בדיוק באותו נושא – מהו הרכבה של הוועדה למינוי דיינים. כפי שציין בצדק חבר הכנסת עיסאווי פריג', במציאות מתוקנת הצעת החוק של הממשלה אולי הייתה יכולה לעורר שאלות בדבר מערכת היחסים בין הממשלה לבין הכנסת, והאם ביכולתה של הממשלה, באמצעות הבחירה שלה בשרים מסוימים לכהן בוועדה, להכתיב משהו לכנסת בכל הנוגע למי יכול להיבחר. אבל בוודאי שבמציאות מתוקנת לא היה מקום לטענתם של חברי הכנסת החרדים שהצעת החוק המקורית של הממשלה מצירה או מבטלת הלכה למעשה את יכולתם להיבחר או לשלוח נציג לוועדה. כי במציאות מתוקנת לא היה ניתן להעלות על הדעת שמפלגות משמעותיות וותיקות בבית הזה אוסרות על נשים להתמודד לכנסת ישראל במסגרתן, ולא היה ניתן לעלות על הדעת שהתירוץ לכך, בחירות אחר הבחירות, שנה אחר שנה, הוא שהנשים החרדיות הן אשר אינן מעוניינות, הן אשר אינן מעוניינות כלל להיבחר לכנסת. הערב הזה, סביב הדיון בסוגיית סבסוד המעונות, עלתה כאן הטענה – טענה מוצדקת – שבשנים האחרונות מתחוללת מהפכה של ממש והנשים החרדיות משתלבות בשוק העבודה במדינת ישראל. ועד כדי כך גדול המהפך, שאחוז ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה הישראלי לא נופל מאחוז ההשתתפות הממוצע של נשים בשוק העבודה, וזהו באמת הישג משמעותי – לא רק הישג כלכלי, אלא הישג שיש לו השלכות רבות על מעמדה של האישה החרדית. ואם אכן המהפך הזה הוא דבר שגם חברי הכנסת החרדים חוגגים – וזה מה שקרה כאן הערב; בשעה שהם עסקו בסבסוד המעונות לא היה אחד מהם שלא העלה על נס כיצד הנשים החרדיות הן אלה שיוצאות אל מרחביו השונים של המשק הישראלי בשעה שהגברים הם שמסתגרים בתוך היכלות התורה ובתוך הישיבות; ממש מהפך מגדרי שמתחולל בשני העשורים האחרונים. פעם הדוברים החרדים תירצו את אי-כניסתן של נשים חרדיות לפוליטיקה בפסוק "כל כבודה של בת מלך פנימה", אבל היום הם הראשונים שמנופפים בעובדה שנשים חרדיות יוצאות מביתן, נושאות בעול הפרנסה, עושות את זה לא רק בסמינרים החרדיים של הרשתות ושל תלמודי התורה, אלא עושות את זה בחברות הביטוח ובמשרדי רואי חשבון, ויותר ויותר גם באקדמיה. השנה התבשרנו שבניו יורק התמנתה אישה חרדית לתפקיד של שיפוט, והיא אישה חרדית מאחת מן החסידויות היותר-אדוקות, שקיבלה היתרים מן הרב שלה לכהן כשופטת. ולכן אני מתקשה להבין. אם הנשים החרדיות יכולות לשאת בעול הפרנסה באין-ספור זירות חיים כלכליות ומשקיות, מדוע נחסם דרכן של הנשים החרדיות אל הבית הזה? ואם באמת נשים חרדיות מעדיפות שלא לעסוק בפוליטיקה, הרי היה טוב שחלק מנציגי המפלגות החרדיות כאן בבית הזה תהיינה נציגות ונשמע את הדבר מפיהן. נשמע את הדבר מפיהן. ואם היו יושבות כאן נשים חרדיות כחברות כנסת, הרי בוודאי שהן היו יכולות להציג את המועמדות שלהן לוועדה למינוי דיינים, וראוי היה לבחור בהן יותר מאשר בכל חברת וחבר כנסת אחרים. הרי ברור שלבתי הדין הרבניים ישנה השפעה גדולה מאוד על ציבור הנשים בישראל, ובעידן שבו יותר ויותר זוגות שאינם אורתודוקסיים – ואני עוד התייחס לזה בהמשך – מעדיפים שלא להינשא באמצעות הממסד הרבני – וגם אתה וגם אני מכירים את המספרים ההולכים וגדלים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ויש יותר גירושים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. – – ויש יותר ויותר, כפי שציינת, לצערנו, גירושין ופירוק של תאים משפחתיים – אז אין ספק שבתי הדין הרבניים הופכים משנה לשנה ליותר ויותר רלוונטיים לציבור הנשים בכלל, ובמיוחד לציבור הנשים שדבק בהליכה אל הממסד הרבני ברגע הנישואים, ולצערנו, נדרש לו גם בזמן הגירושין. אז טוב היה שתהיינה נשים חרדיות שיכולות לשבת בוועדה למינוי דיינים כנציגות הכנסת. יתרה מזו, לפני שנים אחדות, במסגרת המאמץ להבטיח ייצוג מגדרי בוועדה הזו, וגם בוועדה למינוי שופטים, נקבע שהשר הממונה צריך למנות טוענת רבנית העוסקת במקצועה כחברת הוועדה. הטוענת האחרונה שמונתה מונתה על ידי שר חרדי, השר לשירותי דת הקודם, השר אביטן, איש מפלגת ש"ס. דהיינו, השר אביטן, נציגה של תנועת ש"ס, כבר התנסה בבחירת אישה, תלמידת חכמים – שאחרת ודאי לא הייתה יכולה להיות טוענת רבנית. ומכיוון שהשר אביטן הוא שמינה אותה, פשיטא שהיא קרובה לעמדותיו, לעמדות התנועה. זה היה מינוי שלו. אז הינה, כשהשר אביטן חייב מכוח החוק למנות אישה לתפקיד ציבורי, ועוד תפקיד שבהגדרה דורש ידיעה והבנה עמוקה בהלכות שבהן עוסק בית הדין הרבני, בסוגיות של נישואים וגירושין, הוא מצליח למצוא אישה מתאימה, והוא גם מצליח לעשות את הפעולה הזו שהם טוענים שהיא מזעזעת סדרי עולם – למנות אישה חרדית לתפקיד ציבורי, וגם לאתר אישה שרוצה בתפקיד ובכהונה הציבורית הזו. הוא הרי לא מינה טוענת רבנית שמזוהה עם הקיבוץ הדתי; הוא לא מינה טוענת רבנית שהצביעה פעם לרשימת מימד-התנועה הירוקה. אני יוצא מנקודת הנחה שהוא מינה טוענת רבנית שקרובה להבנתו את תפקידם של בתי הדין הרבניים. אז אם השר אביטן יכול למנות אישה לנציגה בוועדה למינוי דיינים, מדוע אותה אישה, לדוגמה, לא יכולה להיות חברת כנסת מטעם סיעת ש"ס? וכל זעקות השבר שמונעים מהחרדים ייצוג בוועדה ומנסים להצר את צעדיהם – כל זה היה נפתר אם הציבור החרדי היה מאותת לפרנסיו שהגיע זמן שינוי. אנחנו הרי יודעים מתולדות הציונות שכאשר התעוררה הסוגיה של הצבעת נשים בבחירות, ראשי הציבור החרדי בארץ ישראל המנדטורית – דרך אגב, לא רק ראשי הציבור החרדי; בנקודה הזו גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הצטרף לעמדתם; אני חושב שלאחר מכן הוא נסוג מן העמדה הזו. אבל בוודאי ראשי הציבור החרדי עמדו על התפיסה שנשים לא צריכות להשתתף בבחירות, מכיוון שהדבר סותר את ההבנה המסורתית, לשיטתם, כמובן, של מעמדה של האישה בזירות הציבוריות. האם יעלה על הדעת שהמפלגות החרדיות תמשכנה לאחוז גם בימינו בתפיסה הזו? האם שמענו אי פעם את אחת המפלגות החרדיות אומרת: נאמנה עלינו גזרת רבותינו, ונשים לא צריכות לעסוק בפוליטיקה, ולכן אל תצאנה ביום הבחירות להצביע? לא קרה ולא יקרה. להפך, לקראת כל מערכת בחירות המפלגות החרדיות מדרבנות את ציבור הנשים: צאו והצביעו בהמוניכן – סתירה מפורשת להוראות הרבנים החרדים מהימים שלפני קום המדינה. ומה אנחנו למדים מזה? שבמקום שבו מוצגת על ידי הציבור במלוא עוצמתה, לא מתוך תקיפות אלא כעובדה נתונה, התפיסה שנשים וגברים שווים בכלל, ובמיוחד בזירת החיים הציבוריים והפוליטיים וההשתתפות בחיים הפוליטיים, מהר מאוד הציבור החרדי ופרנסיו – אני אומר פרנסי הציבור, כי לדעתי חלק גדול בציבור החרדי, אם היו שואלים אותו במשאל עם, היה מאפשר לנשים להיבחר לתפקידים ציבוריים – אז אנחנו למדים שכשמציגים את הדבר כעובדה נתונה, מהר מאוד הפוליטיקה החרדית מיישרת קו. ולמה לי ללכת לדוגמאות מלפני קום המדינה? רק לפני ימים אחדים נערכו בעיר ירושלים בחירות למינהלים הקהילתיים, לאותם גופים עירוניים שמשמשים כמעין מינהלות של השכונות השונות. ובירושלים, עיר מגוונת, עיר מורכבת, בחרו להנהיג כללים של ייצוג הולם במינהלים הקהילתיים, בהנהלות המינהלים הקהילתיים, לאוכלוסיות השונות, ובחרו או הגדירו רף של ייצוג הולם לנשים, וגם רף של ייצוג הולם לציבור החרדי ולציבור החילוני. יצרו מעין תמהיל שמבטיח ששני הקהלים בשכונות המעורבות – של דתיים וחילונים, חרדים וחילונים – יוכלו להיות מיוצגים במינהלים הקהילתיים. והינה פלא – בחלק מהמינהלים הקהילתיים נבחרו נשים חרדיות לכהונה בהנהלת המינהל הקהילתי. מינהל קהילתי – כל מי שמכיר את העיר ירושלים יודע שהוא אוחז במצבור סמכויות שלטוניות לא מבוטל. העיר ירושלים מנוהלת על ידי מינהלים קהילתיים שיש להם ממש סמכויות של מעין עירייה קטנה באזור שעליו הם חולשים. והינה, בשעה שהדרך להבטיח את הייצוג החרדי באותם מינהלים עברה דרך בחירתן של נשים חרדיות לתפקידים ציבוריים, לא רק שנבחרו נשים חרדיות, אלא הן גם זכו לברכתם של הרבנים. אז אם הדבר קורה במינהל הקהילתי בירושלים, מדוע שהוא לא יקרה במועצת העיר ירושלים או במועצת העיר אלעד או במועצת העיר בני ברק? ואם ביום מן הימים זה יקרה במועצות הערים, מדוע שזה לא יקרה כאן, בכנסת ישראל? ולכן, צריך לומר שבסופו של יום מאחורי המהומה הגדולה שהייתה בבית הזה סביב הצעת החוק הממשלתית בנוסחה המקורי עומדת עובדה מצערת: מחצית מן הציבור החרדי במדינת ישראל, דרכו אל הבית הזה חסומה. חסומה. ומכיוון שהדמוקרטיה הישראלית מאוד מאוד זהירה באוטונומיה של הקהלים השונים ושל המפלגות השונות ונמנעת מלהתערב בענייניהן הפנימיים של המפלגות השונות, לא נהגו במדינת ישראל כללים שאולי מן הדין ומן הצדק היה צריך להתקין, למשל לקבוע שרשימה או מפלגה שבפועל אוסרת על נשים להתמודד מאתגרת את הרעיון שמפלגה שנכנסת ומיוצגת בכנסת צריכה להיות מחויבת להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. או אולי היה אפשר, באמצעות דיני מימון המפלגות, לתמרץ את אותן מפלגות ששוקדות על ייצוג מגדרי הולם לעומת מפלגות שחושבות שבשנת 2021 הגיוני לטעון שציבור מסוים שמודר מן החיים הפוליטיים בבית הזה פשוט לא מעוניין בזה. את הטענה הזאת השמיעו באין-ספור משטרים שהתגנדרו במלבושי הדמוקרטיה אבל בעצם הדירו קהלים שלמים מן המשחק הדמוקרטי. כפי שאמרתי, אני מקווה שלא ירחק היום – ולא באמצעות דרכים של כפייה – לא ירחק היום ונשים חרדיות תשבנה בבית הזה. אגב, אין לי ספק שהתהליך הזה יקרה. למה? בגלל שהנשים החרדיות היום מובילות את השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה, והמחשבה של חברי הכנסת החרדים כאן, באולם הזה, בבית הזה, שהאישה החרדית יכולה לצאת ולהיות רואת חשבון, עורכת דין, מורה, אחות סיעודית, מיילדת, אדריכלית, וניתן יהיה לומר לאותה אישה שיוצאת ומפרנסת את הבית, אותה אישה שהשלימה את לימודיה והרבה פעמים למדה לימודי תעודה או לימודים אקדמיים, ניתן יהיה לומר לאותה אישה: צאי ופרנסי את הבית, צאי לעולם הגדול ופרדסי את הבית, אבל אנחנו – בוקר טוב, אדוני סגן השר – אבל אנחנו הרבנים או הפוליטיקאים אומרים לך: עד כאן, את הקו הזה את לא יכולה לעבור – זאת היתממות, תמימות, עצימת עיניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק אומר לאדוני, כמי שיושב בוועדת הבחירות המרכזית – וסליחה שאני מפריע לך באמצע, אבל זה זמן ללגום משהו – שהיו שתי רשימות בבחירות לכנסת האחרונה שעמדו בראשן והיו בהן נשים חרדיות. יש כבר כנראה ניצנים של רצון מתוך החברה החרדית לתת לנשים להתמודד לכנסת. היו בשתי רשימות שונות, ואני מניח שזה ילך ויגבר ככל שיעברו הבחירות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ודאי ודאי, והנשים החרדיות תטפסנה במעלה העשייה הציבורית במדינת ישראל, ממינהלים קהילתיים למועצות מקומיות, ממועצות מקומיות אל הבית הזה. גם מן הראוי להזכיר שבמפלגה שלך, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – מונתה אישה חרדית – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הראשונה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – גם לתפקיד של חברת כנסת, ויתרה מזו – לתפקיד של שרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פרצה את תקרת הזכוכית, איך שאומרים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> היא פרצה את תקרת זכוכית. השרה עומר ינקלביץ' באמת פרצה את הדרך, אבל מעבר לפרצה את הדרך – הראתה כמה הדבר טבעי. לפעמים אנחנו חושבים שצעד מסוים מסמל איזושהי מהפכה דרמטית שקשה לחשוב עליה, ואז, כשהיא קורית, אתה יושב ואומר: רגע, מה הסיפור הגדול? הרי זה כל כך טריוויאלי. וכך קרה עם חברת הכנסת והשרה לשעבר עומר ינקלביץ', שלפני מינויה לשרה דובר בה: איזו מהפכה, האישה החרדית הראשונה שמתמנה לשרה, אבל מרגע שהתייצבה על הדוכן הזה הדבר נראה הכי טבעי בעולם. מדוע אישה חילונית יכולה להיות שרה? מדוע חברת כנסת מן הציבור הערבי המוסלמי או הנוצרי יכולה להיות שרה? מדוע חברת כנסת דרוזית יכולה להיות חברת כנסת? מדוע אישה יהודייה מסורתית – ויש כאלה רבות בבית הזה – יכולה לכהן כשרה? חברות כנסת שמגיעות מן הציונות הדתית כיהנו בעבר כשרות וודאי יכהנו גם בעתיד. רק מגזר אחד – ממנו נשים לא יכולות לבוא לבית הזה ואל שולחן הממשלה. כפי שאמרת, בצדק, המהפכה יצאה לדרך, והדברים יקרו. אני מרשה לעצמי גם לומר כדרך אגב, גם מניסיון אישי, כאיש היהדות הרפורמית שמאחורי הקלעים מצוי בשיג ושיח עם הציבור החרדי – עוד נגיע לזה, לבלוף הגדול של חברי הכנסת החרדים, שיוצאים בהפגנתיות מן האולם כל פעם שאני עולה לדבר כי אני רב רפורמי, אבל למשל עסקו איתנו כל יום בהתקנת מתווה הכותל, או שבוועדת החוקה עסוקים בלהגיע איתנו לפשרות הגיוניות בין האופוזיציה לקואליציה. שלא לדבר על מספר החרדים שבסופו של דבר – כולל בבית הזה, שלא לדבר על זירות אחרות – באים אליי ואומרים: אנחנו מתביישים בהתנהגות של פרנסי הציבור שלנו, אבל יותר מזה, בוא, אנחנו רוצים להבין את התפיסה שלך, את ההתנהלות שלך, גם אם אנחנו לחלוטין לא מסכימים איתה. אז המהפכה יצאה לדרך. ואולי אולי מה שמבהיל את חברי הכנסת החרדים במהפכה הזאת הוא הידיעה העמוקה שלהם שכשנשים חרדיות תייצגנה את הציבור החרדי, סביר להניח שהן תעשנה זאת ללא רטוריקת השנאה, ההסתה והשלילה המוחלטת שמאפיינת, לצערי, היום חלקים גדולים – לא את כל, אבל חלקים גדולים מהפוליטיקה החרדית. אולי זה מה שמטריד אותם – שכשתיכנסנה לכאן נשים חרדיות, לבית הזה, ותייצגנה את הציבור החרדי, וחברות כנסת חרדיות הן שתשבנה בוועדה למינוי דיינים, אז יכול להיות שהפוליטיקה החרדית תיראה אחרת לגמרי, וייבנו הרבה יותר שיתופי פעולה פרודוקטיביים בין הציבור החרדי לבין יתר מגזרי החברה הישראלית. ואני בטוח שהיום הזה יבוא. אבל בינתיים, מה לעשות, אין חברות כנסת חרדיות כאן באולם, ולכן נדרשנו בוועדת החוקה, מתוך הבנת העמדה של חברי הכנסת החרדים שלא הגון להדיר אותם מהוועדה למינוי דיינים, מתוך העמדה הזאת הסכימה הממשלה, בעידודה ותמיכתה של ועדת החוקה, אפילו הייתי אומר ביוזמתה של ועדת החוקה, ואם מותר בשקט טיפה לא להצטנע, לא ביוזמתה של כל ועדת החוקה אלא ביוזמתו של יו"ר ועדת החוקה, שהוא שעסק במציאת הניסוח שיגן על הזכות של חברי הכנסת החרדים להיבחר לוועדה למינוי הדיינים; כמובן שלא תשמע את זה מחברי הכנסת החרדים בנאומי השנאה וההסתה שלהם כאן על הדוכן, אבל הם יודעים את האמת, כי חבר הכנסת מקלב ישב איתנו בדיונים, אז הם יודעים את האמת – מי שקד על הבטחת הזכות הבסיסית של חברי הכנסת החרדים, בעידן הזה שבו הם לא נותנים לנשים להיבחר לכנסת, על זכותם להיבחר לוועדה למינוי דיינים. אבל זה בסדר, אני לא מצפה מהם להכרת הטוב בעניין הזה. ולכן, הוועדה שקדה על התקנת נוסח חדש לאותו נושא בהסכמת הממשלה. ומכיוון שעסקנו בהתקנת נוסח חדש, כבר תיקנו עיוותים גדולים שהיו בהרכב הוועדה למינוי דיינים. אני לא אאריך בעניין הזה, אבל אני אזכיר אותם. אחד מן הכללים היסודיים בוועדות למינוי שופטים ודיינים וקאדים הוא שהוועדה מורכבת מנציגות של שלוש פרופסיות: האחת – נבחרי הציבור הפוליטיים, שמייצגים גם את הכנסת וגם את הממשלה; הפרופסיה השנייה היא פרופסיית השיפוט עצמה, השופטים, הדיינים הקאדים; הפרופסיה השלישית היא אותם בעלי מקצוע שמייצגים את האזרח בפני אותה ערכאה שיפוטית – עורכי ועורכות דין, ובמקרה של בתי הדין הרבניים גם עורכי דין וגם טוענים וטוענות רבניות. עכשיו, עקרון היסוד בכל הוועדות הוא שלדרג הפוליטי אין רוב באף אחת מן הוועדות, אין רוב כשלעצמו, אבל הדרג של נבחרי הציבור זוכה לייצוג הגדול ביותר משלוש הפרופסיות. בוועדה למינוי שופטים יש לנו שלושה שופטים של בית המשפט העליון וארבעה פוליטיקאים, שני שרים ושני חברי כנסת. כך קורה גם בוועדות למינוי קאדים ולמינוי הדיינים בעדה הדרוזית. הדרג הפוליטי – אין לו רוב, אבל הייצוג שלו הוא הגדול ביותר. בוועדה למינוי דיינים היה עיוות, מכיוון שהמפלגות החרדיות עמדו על כך ששני הרבנים הראשיים ישבו בוועדה, שני הרבנים הראשיים נושאים בתפקידי דיינות, האחד מכהן כנשיא בית הדין הרבני והשני כדיין בבית הדין הגדול, ואז הם מתחלפים. אז עמדו המפלגות החרדיות – ודומני גם בתמיכה או בדרישה ההיסטורית של המפד"ל – שיהיו בוועדה שני דיינים מבית הדין הגדול, ועליהם יתווספו שני הרבנים הראשיים. דהיינו, בניגוד לוועדה למינוי שופטים, שבה ישנם שלושה שופטים מן העליון, בוועדה למינוי דיינים היו תמיד ארבעה נציגים לעולם השיפוט הרבני, לעולם הדיינים, ומולם ארבעה נציגים של נבחרי הציבור. ולכן, כאשר תיקנו את הצעת החוק, באנו לתקן את העיוות הזה, וקבענו שהמדרג שקיים בוועדה למינוי שופטים יהיה קיים גם כאן: ארבעה נציגים לעולם הדיינות, ולכן יש צורך בחמישה נציגים לנבחרי הציבור. יכולנו להתקין את הנציג החמישי דרך הכנסת ויכולנו לעשות את זה דרך הממשלה, וההצעה לפניכם מציעה לעשות את זה דרך הממשלה, משני טעמים: ראשית, מכיוון שבתי הדין הרבניים קשורים בעבותות לשני משרדים ממשלתיים, האחד משרד המשפטים והשני המשרד לשירותי דת, והדבר ברור מחוק הדיינים; שנית, עשינו זאת כדי להגן על העיקרון העמוק – זה לא קבוע בחוק, אבל זה הנוהל הוותיק – שבכנסת נציג אחד מייצג את הקואליציה והשני את האופוזיציה. אז ראשית תיקנו את העיוות הזה. ושים לב, אדוני היושב-ראש, ששמרנו על העיקרון שהייצוג של נבחרי הציבור הוא לא רוב בוועדה. התיקון השני היה להשוות את מספר הנציגים של הפרופסיה המקצועית השנייה שטוענת בבתי הדין הרבניים, פרופסיית הטיעון הרבני, לזה של עורכי הדין: להם שני נציגים, ולכן גם כאן צריכים שני נציגים. ומכיוון שיש להבטיח ייצוג מינימלי ראוי של נשים, והגדלנו את מספר חברי וחברות הוועדה, הוספנו עוד טוענת רבנית והגענו להסדר של 13 חברים וחברות בוועדה, הסדר שלא משנה את היחסים בין שלוש הפרופסיות ומותיר על כנם את כל העקרונות של הוועדות למינוי שופטים ודיינים. אבל הדבר הזה, כמובן, במקום שחברי הכנסת החרדים ויתר נציגי האופוזיציה יברכו על המאמץ המשותף בוועדה שבו תיקנו נוסח ממשלתי, ועשינו את זה מתוך רגישות גדולה להערות של חברי הכנסת החרדים – שדרך אגב נאמרו בשום שכל, במתינות, מתוך כבוד הדדי. יש פער דרמטי – וראוי שהציבור ידע זאת – פער כמעט בלתי נתפס בין איכות השיח כאן במליאה לבין מה שקורה בוועדת החוקה, שבה מתקיים שיח אחראי ושיח ראוי ושיח ענייני, וחבל שהוא לא מחלחל כאן אל המליאה. אדוני היושב-ראש, להבדיל מחברי הכנסת שהציגו את ההסתייגויות, אני לוקח מאוד מאוד ברצינות את ההסתייגויות שהגישו חברי האופוזיציה. הם בחרו להניח הסתייגויות על השולחן של הכנסת ואז לעלות כאן לבמה ולא לדבר על ההסתייגויות שלהם – בכלל מנהג מוזר, שאפשר לנהוג בו מכוח התקנון, אבל מבחינת יושרה ו-accountability כלפי הציבור – כדרך אגב, האקדמיה חידשה מילה עברית ל-accountability. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה המילה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אחריותיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחריותיות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אחריותיות, כן. זה קצת מטריד שבעברית לא מצאו עד – – – << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> חבות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבות? לא, אני חושב שהמילה היא אחריותיות. אבל אתם יכולים לבדוק באתר האקדמיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נבדוק את זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל בכל מקרה, מוזר שלא חידשו לפני זה את המילה העברית ל-accountability. אבל מן הדין שבשל האחריותיות של חברי הכנסת, אם הם טורחים להציע הסתייגויות – ולא יעלה על דעתי שהם משתמשים בכל מיני אפליקציות מוזרות כדי להתקין אלפי הסתייגויות – באחד מדיוני הוועדה הצעתי שחבר הכנסת קרעי יוסיף פיצ'ר לאפליקציה של ההסתייגויות שלהם שמחשב אוטומטית את הגימטרייה של ההסתייגויות. אבל לפחות אם כבר עברתם את התהליך שאתם מוותרים על אלפי הסתייגויות מגוחכות ובוחרים בפינצטה, אז תעלו לבמה ותדברו על ההסתייגויות שלכם. אז כדי שהציבור לא ייוותר בלי ההזדמנות לדבר על ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה, אני אקח על עצמי את המשימה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק אומר לך, אדוני, שעל פי האקדמיה ללשון העברית, accountability זה אחריות דיווח, אך יש מילה רווחת, כפי שציין אדוני, אחריותיות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יפה. אז הינה, כדרכה של האקדמיה, עד שהיא כבר מחדשת מילה, אז היא יוצרת גם מילה אחת תקנית ומילה אחת שמשתמשים בה לא לפי התקן. יפה, משמרים את המסורת של שפה תקנית ושל סלנג עברי שמתפתח. זה מעיד על חיותה של השפה העברית. דרך אגב, אני לא יודע אם כל חברי הכנסת חבריי לקואליציה יודעים שלפני שבוע היה כאן מחזה באמת בלתי נתפס. חבר הכנסת פינדרוס, שידוע בנועם הליכותיו, בייחוד כשהוא מדבר על הזרמים הלא-אורתודוקסיים בעולם היהדות, עלה לכאן לבמה, וברגע של חסד – לא אני הדלקתי אותו עם קריאות הביניים, היה זה אחד מחבריי לקואליציה, שאם אינני טועה מגדיר את עצמו אדם חילוני, שקרא לעברו קריאת ביניים – ואז חבר הכנסת פינדרוס, בלשון העם, קצת מאבד את זה, ומתחיל לזעוק זעקות שבר כיצד הציונות גנבה את היישוב הישן, איך בעצם הציונות התעמרה ביישוב הישן. והגדיל חבר הכנסת פינדרוס לעשות כשהוא טען כלפי אבות ואימהות התנועה הציונית: גנבתם לנו את השפה. אתם שומעים? התנועה הציונית גנבה לחבר הכנסת פינדרוס, שעומד כאן על הדוכן ומדבר בעברית בת ימינו – התנועה הציונית גנבה לחבר הכנסת פינדרוס או לאבותיו הרעיוניים של חבר הכנסת פינדרוס את השפה העברית. הרי אלמלא אנשים כאליעזר בן יהודה ושאול טשרניחובסקי וחיים נחמן ביאליק, חבר הכנסת פינדרוס היה עומד כאן על הדוכן ונואם ביידיש. אנחנו, הציונים, גנבנו לפינדרוס את השפה העברית. נו, טוב. אוה, הינה, הגיע חבר הכנסת פינדרוס, נזעק. מסתבר שהוא יכול להיות באותו חדר עם רב רפורמי. הוא יכול להיות באותו חדר עם רב רפורמי, הכול בסדר. אז הינה, אני חשבתי שאולי אחרי הנאום המוזר הזה כיצד התנועה הציונית, שאחד מהישגיה הגדולים הוא חידוש השפה העברית – חשבתי לעצמי שאולי חבר הכנסת פינדרוס הלך בבוקר אל בית העלמין בהר הזיתים והתייצב ליד קברו של אליעזר בן יהודה וביקש את סליחתו בשם הנהגת היישוב הישן על מה שהם עשו לו כאשר הוא ביקש לחדש בעבורנו ובעבור הדורות הבאים את השפה העברית. אני לא יודע אם כל יושבי הבית יודעים, אבל בהלכה ישנה קביעה שאם אדם פוגע בכבודו של המת, או פגע בכבודו של המת לפני פטירתו אבל גם אחרי פטירתו, ראוי שיתייצב על קברו ויבקש את מחילתו. אז הינה, אליעזר בן יהודה, זכר צדיק לברכה, זכית שחבר הכנסת פינדרוס יעמוד כאן, ובעברית בת ימינו, בעברית מודרנית, ידבר על כך שהציונות גנבה ליישוב הישן את השפה העברית. אמרתי שמכיוון שחברי הכנסת מן האופוזיציה שהגישו את ההסתייגויות לא טרחו באמת לנמק את ההסתייגויות, אז אני אנסה לעשות את השירות הזה לציבור ולהתייחס להסתייגויות שהם הציעו, וכמובן לא אעשה זאת ביחס לכל ההסתייגויות, אבל אזכיר כמה מן ההסתייגויות. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי הציע הסתייגות הקובעת שיש להוסיף סעיף מטרה לחוק האומר: מטרת חוק זה לאפשר לחברת כנסת ממפלגת העבודה להכחיש שואה. ואני שואל את עצמי, אדוני היושב-ראש: מה עובר בראשו של חבר כנסת שמעז לעשות שימוש כל כך ירוד, כל כך ציני, בזכר השואה? מה עומד מאחורי ההגשה של ההסתייגות? הרי ההסתייגות היא קנטרנית, היא לא ממין החוק, נועדה סתם לטובת חישוב של עוד חמש דקות של זמן דיבור במליאה. מה עובר בראשו של חבר כנסת שמגיש הסתייגות שכל-כולה קנטרנות וכל-כולה עוד חמש דקות דיבור במליאה, שיש בה שימוש בזכר השואה, לטובת חמש דקות דיבור במליאה? איזה ביזיון, איזה היעדר דרך ארץ. חבריי וחברותיי באופוזיציה, עשו לעצמכם טובה ולפחות באפליקציה שלכם של יצירת ההסתייגויות תוציאו את המילה "שואה" מבנק המילים שממנו אתם תופרים את ההסתייגויות המיותרות. אז זה לגבי ההסתייגויות של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי מש"ס. לאחר מכן מגיעות עוד ועוד הסתייגויות. חבר הכנסת משה אבוטבול הציע להוסיף סעיף מטרה שמטרת חוק זה לאפשר לממשלה להכניס גורמים אנטי-ציוניים לכנסת ישראל. אולי ראוי שמישהו מחבריו לסיעה יזכיר לו שמי שמכניס אנשים לכנסת ישראל זה לא הממשלה. נראה לי שיש כאן איזשהו בלבול במושגי יסוד דמוקרטיים, וטוב לרענן את זיכרונו של חבר הכנסת אבוטבול שציבור האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל הם הבוחרים את הנציגים בכנסת, ולפחות בעניין הזה אי-אפשר להציע הסתייגות שסותרת את כל עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית ושמבלבלת את היוצרות. בכל זאת צריך להיות איזשהו היגיון פנימי בטקסט שמוצע להסתייגויות. אבל את עיקר ההתייחסות שלי אני מבקש לתת להסתייגויות שהגישו חברים מתוך סיעת הציונות הדתית, ומבין ההסתייגויות של יושב-ראש המפלגה או מוביל המפלגה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אני בוחר את ההסתייגות שאומרת: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לבטל את תפקידה של האופוזיציה. והאמת, אני חייב לומר לחבר הכנסת סמוטריץ' שאם מסתכלים על מה שקורה כאן בשבועות האחרונים, הרי מי שמתאמצים לבטל את תפקידה של האופוזיציה אלה חברי האופוזיציה בעצמם, והם עושים את שירות הדוב הגרוע ביותר לאופוזיציה באיזשהו מצעד חסר פשר של אלפי הסתייגויות ופיליבסטרים חסרי כל משמעות, שבמקום לנצל אותם – הרי מותר לעשות פיליבסטר – במקום לנצל אותם לדיון ענייני, 90% מהדברים שנשמעים כאן במליאה לאורך כל אותם לילות ארוכים הם דברי שנאה והסתה; מעט מאוד עיסוק ענייני בהסתייגויות, בנושאים שמועלים אל סדר-היום. ולכן, חבר הכנסת סמוטריץ', מי שמבטל את תפקידה החשוב של האופוזיציה זו האופוזיציה בעצמה. לגבי הסתייגויותיו של חבר הכנסת סמוטריץ', אני חייב גם להתייחס להסתייגות האחרונה שהוא הציע, וגם כאן דומני שצריך לעדכן את חבר הכנסת סמוטריץ' ואת חבריו בדבר חשוב. חבר הכנסת סמוטריץ' הציע בהסתייגות מס' 33 להוסיף לחוק הדיינים סעיף מטרה שאומר: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לאשר גיור רפורמי. כנראה חבר הכנסת סמוטריץ' ישן – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> סמוטריץ', בחולם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> סמוטריץ'. סליחה, אדוני. אני רואה שאתה קשוב בכל זאת. ככל הנראה חבר הכנסת סמוטריץ' התבלבל ושכח שאין שום צורך שממשלת ישראל הנוכחית תאשר גיור רפורמי או קונסרבטיבי, מכיוון שהגיור הרפורמי והקונסרבטיבי במדינת ישראל מוכר לצורכי המדינה, מוכר לצורכי החקיקה הישראלית. הדבר הזה כבר נחתם בפסקי הדין של בית המשפט העליון, הדבר הזה הוא לא רק רעיון; בכל שבוע מאות ויותר ישראלים וישראליות, אזרחים ישראלים וישראליות, לומדים באולפנות הגיור של הקהילות הקונסרבטיביות והרפורמיות בישראל ומשלימים את הליך הגיור שלהם. בניגוד אולי לרטוריקה של חברי הכנסת החרדים וחלק מחברי הכנסת של הציונות הדתית, אף אחד מאנשי היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לא חושב שהגיורים שלנו חייבים להיות מוכרים על ידי הרבנות הראשית האורתודוקסית. אף אחד מאיתנו לא חושב שצריך לכפות על קהילה אורתודוקסית לתת עלייה לתורה לגר – ואצלם נשים לא עולות לתורה – לגר רפורמי או קונסרבטיבי. אנחנו מכבדים מאוד את האוטונומיה של כל קהילה, את השקפת עולמה. אנחנו רואים בגיוון הזרמים בעולם היהודי ברכה, אנחנו רואים בריבוי הפנים וברעיון של שבעים פנים לתורה כדבר של ברכה, ולכן לא עולה בדעתנו לחייב רב אורתודוקסי או קהילה אורתודוקסית או מוסד אורתודוקסי, גם אם הוא פועל בחסות המדינה, להכיר בגיורים שלנו. אבל מדינת ישראל היא לא מדינת הלכה, ומדינת ישראל היא לא מדינה של הרבנות הראשית; היא לא המדינה של התנועה הרפורמית והיא לא המדינה של הרבנות הראשית האורתודוקסית. ולכן בכל מה שנוגע למדינת ישראל, חבר הכנסת סמוטריץ', יכולת לנצל את ההסתייגות הזאת למשהו שהוא באמת ענייני. כי הגיור הרפורמי בישראל מוכר וימשיך להיות מוכר. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, אני פה. לא תכננתי, אדוני, אני רק בהתייחסות להסתייגות השנייה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא, אבל אתה מדבר לעניין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש לי מאות הסתייגויות להתייחס אליהן, ועוד הכנתי שני שיעורים. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אבל אתה מדבר לעניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו דיברנו על זה שהגיע הזמן שידברו לגופן של הסתייגויות ולא – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מפצה את הציבור הישראלי על לילה נטול פשר שבו חברי כנסת שהציגו הסתייגויות אפילו לא טרחו לקרוא אותן, למרות שהן שורה אחת. כל כך היה להם חשוב לרוץ מהר מהר מהר מהר לדברי הבלע, ההסתה, השנאה, הפסילה. לא יודע, אולי זו הדרך שלהם להתכונן לקראת תשעה באב. אולי בצד ההקפדה על הלכות הגילוח ואי-אכילת הבשר ואי-שתיית היין הם מנסים לחוות קצת מן האווירה בירושלים לפני החורבן כדי להעלות את ירושלים על ראש אבלותם ובאמת להרגיש איך זה היה שם, ולכן הם מתרגלים שנאת חינם; באמת שיטה טובה לחקוק בלב הציבור הישראלי את זכר החורבן. אז אחרי שהסברנו מדוע חבר הכנסת סמוטריץ' בזבז הסתייגות, כי הגיור הרפורמי בישראל מוכר והגיור הקונסרבטיבי מוכר, וכך היה וכך יהיה, ואנחנו נמשיך לסייע לעולים חדשים ולבני זוג של ישראלים וישראליות ולתינוקות מאומצים של זוגות שאינם בני אותו מין וזוגות שהם בני אותו מין, אנחנו נסייע להם לגייר את התינוקות המאומצים שלהם או כאלה שנולדו להם, והקהילות שלנו תמיד תישארנה פתוחות לציבור הישראלי כולו, אז נעבור לאחת ההסתייגויות שהציע לנו חבר הכנסת בן גביר. חבר הכנסת בן גביר הציע את ההסתייגות: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לאשר נישואים אזרחיים. כאן, בניגוד לגיור, עוד לא הגענו לארץ המובטחת, ואכן, ההסתייגות הזאת היא עניינית. היא רק לא הייתה צריכה לבוא בחוק הזה. היא הייתה צריכה לבוא בחוק שבו מדינת ישראל מאמצת את הנורמה הדמוקרטית הבסיסית ביותר ומאפשרת לאזרחיה להינשא זה לזה בלי מגבלות שקשורות בדת או בדרכו של ממסד דתי כלשהו. וכאן מן הראוי להזכיר שמדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם – המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם – שבה אין נישואים וגירושין אזרחיים. העניין הזה הוא לא רק כותרת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא גם המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שהיא גם יהודית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. אני מייד אגע בזה, חבר הכנסת קרעי. זו המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה אין נישואים וגירושין אזרחיים, והעניין הזה הוא לא רק כותרת. הרי העניין הזה מביא לפגיעה קשה בזכויות יסוד של קהל אדיר של מאות אלפי אזרחים שאינם יכולים להינשא במדינתם; של ציבור הנשים כולו – בעת הגירושין ופירוק הקשר הזוגי והמשפחתי נדרשים להתייצב בפני ערכאה שיפוטית שבהגדרה נשים אינן יכולות לכהן בה כשופטות, ולא מתוך בחירה אלא מתוך כפייה. אם זה היה מתוך בחירה, בסדר גמור. וכך במדינת ישראל זוגות צעירים של אזרחים ואזרחיות נהדרים, צעירים וצעירות שמבקשים לבנות את ביתם במשותף במדינת ישראל, צריכים להרחיק למדינות אחרות על מנת להינשא כדי שמדינת ישראל תכיר בהם, או לוותר על מוסד הנישואים ולחיות כידועים בציבור. אין דוגמה טובה יותר לישראבלוף של המפלגות החרדיות מאשר העניין הזה. הרי זוגות ישראליים שנוסעים לקפריסין ומתחתנים עם סגנית ראש העיר של ניקוסיה חוזרים לארץ ומוכרים כזוגות נשואים. הם אפילו משנים את הרישום במרשם האוכלוסין. מדינת ישראל הרי מכירה בהם כזוגות נשואים. הם נרשמים כזוגות נשואים. כאשר הם רוצים להתגרש ישנה פרוצדורה כאן – הם לא חוזרים לקפריסין, הם מתגרשים כאן בפני בתי דין ובתי משפט ישראלים. חלקם אפילו נאלצים להתגרש בבית הדין הרבני. אתה שומע, היושב-ראש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מכיר, מכיר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הממסד הרבני לא מחתן אותם, הם נוסעים להתחתן בקפריסין, וכשהם חוזרים בתי הדין הרבניים עוסקים בגירושין שלהם. חצי מיליון עולים שבאו לכאן מכוח חוק השבות, 99% מהם משולבים לחלוטין – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חצי מהם גויים 24 – – – שעות בשדה התעופה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, תשמע רגע את המספרים. באמת, אנחנו יודעים את המספרים. אני שם לרגע את העניין ההלכתי בצד. 99% מקרב עולי חבר המדינות חיים באופן משולב לחלוטין בחברה היהודית העברית במדינת ישראל, מחנכים את ילדיהם בבתי הספר הממלכתיים העבריים, משרתים בצבא; החגים שהם חוגגים הם חגי ישראל ומועדיו, והם עושים מסע מופלא, מסע מופלא, ציוני ויהודי, אל עבר השתלבות מלאה בתרבות העברית, בתרבות היהודית. רובם אכן חיים כיהודים חילונים, אבל יש בתוכם גם כאלה שהם בעלי תשובה. ואנחנו לא מדברים כרגע על השאלה של הגיור שלהם; מיעוטם מתגיירים, רובם לא מתגיירים. ולכן אני חוזר, חבר הכנסת קרעי, כי ראיתי שהתעניינת בעניין, אז אתה יכול לאותת שאתה מקשיב, כי אחרת לא היית קורא קריאת ביניים. כי זו אמירה חשובה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק שהיהדות זו לא תרבות וזה לא רק חגיגות, זו לא קייטנה של ילדים בגן. זה עם הנצח – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע, רגע, חבר הכנסת קרעי, אתה בפרק הלא-נכון. כי אני כרגע לא בדיון איתך – שאני אשמח לנהל איתך – על יהדות כדת, יהדות כתרבות, יהדות כלאום. אנחנו לא מדברים כרגע על זה, וכבר אמרתי, חבר הכנסת קרעי, שאין לי שום ציפייה ממך, ואני אומר את זה לטובה, שאתה תיתן בבית הכנסת שלך עלייה לתורה למי שאתה לא מכיר ביהדותו. זה בסדר גמור. אני מכבד לחלוטין את אורח חייך ההלכתי, מכבד לחלוטין את ההכרעות ההלכתיות שאתה נוהג לפיהן. אני לא מבקש מהרבנות הראשית לחתן את מי שהיא לא מכירה ביהדותו. אני לא מבין – זה בסוגריים, נדבר על זה פעם אחרת – למה הרבנות יורדת לחייהם של כל העולים שכן עלו לכאן כיהודים מכוח לידתם לאם יהודייה, מדוע נכנס המנהג הזה של טרטור כל העולים למדינת ישראל בהליכי בירור יהדות לא ראויים ומשפילים. את זה נשים רגע בצד. אני לא מדבר איתך מה הרבנות הראשית עושה. אומר לך שבמדינה יהודית שבה יש חוק השבות ובמדינה דמוקרטית, לא ייתכן שאנשים שהגיעו לפה על פי חוק השבות לא יוכלו להינשא במדינתם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ++צריך לתקן את חוק השבות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה תנסה לתקן את חוק השבות, אנחנו נגן על חוק השבות. זה בסדר גמור. היו אין-ספור ניסיונות להפוך את חוק השבות – מהיום שחוקקו אותו כאן בכנסת, ב-1950, היה כאן ניסיון עיקש של המפלגות החרדיות להפוך את חוק השבות להעתק-הדבק של השולחן ערוך, ופעם אחרי פעם הכנסת הייתה נבונה, מ-1950 עד היום, כולל תחת כל ממשלות הימין והחרדים, היוזמות האלה נדחו, והיוזמות האלה תידחינה גם בעתיד וחוק השבות יישאר על מכונו. אבל עוד פעם, לא עסקינן כרגע בחוק השבות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה, אתה רואה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – עסקינן – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, יש לי עוד שני שיעורי תורה שהכנתי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> חצי שעה ותרד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> טוב, אז אתה מרשה לי רק הערה אחרונה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הערה אחרונה, בבקשה. בבקשה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אנחנו מסיימים, אז רק משפט אחרון. ואת המשפט האחרון – אני מדלג על כל ההסתייגויות כדי להגיע להסתייגויות של חבר הכנסת יואב קיש, וכאן, חברים, אני לוקח הסתייגות אחת ובזה אני מסיים. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, איתן מאוד נהנה. אני, מכל ההסתייגויות של חבר הכנסת יואב קיש, רוצה רק לקחת את ההסתייגות הבאה: מטרת חוק זה לאפשר לראש הממשלה להמשיך לשבור את מילתו. אתם שומעים, חבריי לקואליציה? יואב קיש הציע להוסיף לחוק את המילים: מטרת חוק זה לאפשר לראש הממשלה להמשיך לשבור את מילתו. קראתי את זה וקיוויתי שבזמן שאני אדבר על ההסתייגות החשובה של יואב קיש, ראש האופוזיציה, מנהיג תנועת הליכוד, כבר יהיה במליאה, והינה, אני שמח שאדוני ראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה, נמצא באולם כאשר אני מדבר על ההסתייגות הזאת של יואב קיש. ומכיוון שראש האופוזיציה הוא באמת – ואני אומר את זה לא בציניות – אדם ברוך כישרונות, אז אני יודע שגם כשהוא לא מישיר אליי מבט הוא שומע. קראתי את ההסתייגות ושפשפתי את עיניי. אנחנו נמצאים שלושה ימים לפני תשעה באב, וחבר כנסת בכיר בליכוד מדבר על ראש הממשלה, או על ראש ממשלה ששובר את מילתו, והוא עושה את זה כשהוא יודע שמה לעשות, אחד ממנהיגי התנועה הרפורמית שישבו עם ראש הממשלה לשעבר שעות על גבי שעות כדי לתקן את מתווה הכותל הוא שיגיב על ההסתייגויות. אז אם חבר הכנסת קיש היה זהיר ולא היה מעלה הסתייגויות מכוח האפליקציה, הוא בטח לא היה מגלגל לידיי את ההזדמנות לדבר על ראש ממשלה ששובר את מילתו. הרי אין דוגמה טובה יותר מן השנים האחרונות לראש ממשלה שעושה פליק-פלאק לאחור על חשבונו של העם היהודי מאשר ראש האופוזיציה מר בנימין נתניהו, שישב איתנו שעות על גבי שעות להתקין את מתווה הכותל, שכל-כולו מתווה זהיר של פשרה, של הבנה, של סובלנות; מתווה שמבוסס על ויתור של הזרמים הליברליים; מתווה שמבוסס על ניסיון להביא שלום בית למקום התפילה המקודש כיום של העם היהודי, למקום שעליו אמר ראש הממשלה: הרי זה סלע קיומנו. אלה מילותיו של ראש הממשלה. אני אספר לכם שבאחת מן הפגישות של המשא ומתן בנושא מתווה הכותל התארחנו אצל ראש הממשלה בלשכתו בקריה בתל אביב. ישבנו ראש הממשלה, אני כנציג היהדות הרפורמית, חברי ד"ר יזהר הס כנציג היהדות הקונסרבטיבית, ענת הופמן, יושבת-ראש ארגון נשות הכותל, יחד עם ד"ר אביחי מנדלבליט, אז מזכיר הממשלה, היום היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו יושבים עם ראש הממשלה לשעבר, ומר בנימין נתניהו אומר לאחד העוזרים: רוץ, רוץ רגע, תביא לי דפים לבנים ועט. ורץ העוזר ומביא לו דפים לבנים ועט, ואז מר בנימין נתניהו מסרטט במו ידו סרטוט של סקיצה אדריכלית איך צריך להיראות מתווה הכותל. אבי הרעיון של מתווה הכותל, אבי הפתרונות של מתווה הכותל – חבר הכנסת בנימין נתניהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זהו, אז הינה המשפט. והגדיל לעשות חבר הכנסת בנימין נתניהו – הוא שהציע גם את האדריכל, הוא שאמר: בואו נקרא לאדריכל מייקל ארד שיתכנן את רחבת הכותל החדשה. ואז ראש הממשלה הזה, שהתגאה בכל העולם היהודי שהוא הביא שלום בית, בתוך חודשים אחדים שבר את מילתו, הפנה את גבו למיליוני יהודים, גרם נזק בלתי הפיך ליחסים בין מדינת ישראל לתפוצות, והכול בשביל מה? והכול בגלל מה? << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חוסר חוט שדרה, חוסר יכולת לעמוד מול המפלגות החרדיות, שהיו בסוד המשא ומתן. שלושה ימים לפני שאישרנו את מתווה הכותל, חבר הכנסת דרעי, חבר הכנסת ליצמן וחבר הכנסת גפני היו בסיור בכותל לבדוק את המתווה. הם היו בסוד העניינים. אז הינה, אני מסיים: חבר הכנסת קיש, לפני שאתה מדבר איתנו על ראשי ממשלה ששוברים את המילה שלהם – נו, באמת, טול קורה מבין עיניך. תודה ובוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קריב. בבקשה לשבת. אנחנו ניגשים להצבעות. חבר הכנסת זוהר, מולך? בבקשה לשבת. חבר הכנסת זוהר, הסתייגויות. על איזה סעיף? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, באת על הבוקר ככה במלוא המרץ. בבקשה לשבת. תודה. חבר הכנסת זוהר, בבקשה, הולכים להצבעה על ההסתייגויות. הסתייגות לפני סעיף 1. על איזו הסתייגויות להצביע? על איזו לוותר? להתקדם אחת-אחת? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> ברצף לפי הסדר. אני אגיד לך מתי לעצור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. חברי הכנסת, שקט, בבקשה. לפני סעיף 1 – אנחנו מדברים על חוק הדיינים – הסתייגות של חבר הכנסת יעקב אשר, הסתייגות מס' 1. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת יעקב אשר לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 46, נגד – 52. יש לו מכשיר הצבעה; 51 נגד ו-46 בעד. ההסתייגות לא עברה. אפשר להביא את החוברת לחבר הכנסת כץ? תודה. חוברת לחבר הכנסת גפני, בבקשה. אני ממתין לך. הסתייגות מס' 2, של חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לנו חוברות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ממתין. יחלקו לכולם. בבקשה לשבת. אני עובר להסתייגות 2, של חבר הכנסת אייכלר. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת ישראל אייכלר לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 51, בעד – 47. ההסתייגות לא התקבלה. אני עובר להסתייגות מס' 3. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של חבר הכנסת יצחק פינדרוס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 נגד, 47 בעד. ההסתייגות לא עברה. אני עובר להסתייגות 4. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (4) של חבר הכנסת יצחק פינדרוס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 48, נגד – 52. הסתייגות 4 לא התקבלה. הסתייגות מס' 5 – שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא שנית. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח סעיד אלחרומי – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. חברי הכנסת, בעקבות התגברות הקורונה אני מבקש, תעטו – אנחנו יושבים אחד ליד השני מאוד קרוב. נא לעטות בבקשה מסכות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 נגד ההסתייגות, 50 בעד. ההסתייגות לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 6. הסתייגות מס' 6 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 49 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של חבר הכנסת יעקב מרגי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נוסיף אותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להירגע, להירגע. שנייה. שנייה, חברים. יש עוד שניים. עוד שנייה, חברים. אצל טופורובסקי המסך לא עבד. להירגע, להירגע. אנחנו מייד מוציאים את הרשימה, כי יש חברי כנסת שהמסך שלהם לא עבד. תוצאה סופית, אחרי שהוצאנו את הרשימה: 51 נגד, 50 בעד. ההסתייגות לא עברה. נא לשבת, בבקשה. עוברים להסתייגות מס' 7, בבקשה. רגע, רגע, רגע. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אין רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, רגע, רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה רגע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רבותיי, רגע. לא יודע מה קרה. שנייה, אני לא יודע מה קרה. דקה, דקה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 49 נמנעים – אין ההסתייגות (7) של חבר הכנסת יואב בן צור לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למה את צריכה להתערב לי בעבודה? למה את צריכה להתערב לי בזמן שאני פותח את ההצבעה? שלא תתערבי עוד פעם כשאני מתחיל הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – היא הכניסה את עצמה לבידוד. היא לא בבידוד, היא הכניסה את עצמה לבידוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה שהיא תרד לפה – – – לא, אין מה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוציא את הפלט, תבדוק. הם מרימים יד. תבדוק. מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תוציאי את הפלט. אנחנו מוציאים את הפלט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני מוציא את הפלט. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבין, יש תוצאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מוציא את הפלט. יש כאלה שלא הצביעו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הם היו פה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. למשל אני לא הצבעתי כי כל הזמן ניסיתי להפסיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיכל שיר מופיעה בהצבעה. היא מופיעה בהצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את לא יכולה להפריע לי כשהפעלתי. תראי מה קרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל תראי מה קרה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היא הלכה ככה. אני ראיתי בעיניים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא, אבל לא בהצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היא יצאה החוצה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא, בהצבעה היא הייתה פה. היה סגור. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לשקר כל הזמן. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא נכון, קיש. הדלת הייתה סגורה. בחייאת, היא לא יצאה. היא הלכה מסביב. אני לא משקרת. בחיים אל תגיד לי שאני משקרת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שבי, לפי כללי הדמוקרטיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שתיהן מופיעות פעמיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. הוצאנו את הפלט. אפילו בלי ג'ידא, 51 נגד, 48 בעד. ההסתייגות לא עברה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. להירגע, המחשב לא משקר. הוא יכול לקבל ממני את השמות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, אני נותן לקיש. אין בעיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, הוצאנו את הרשימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פלט אחר. יש פלט אחר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קח את זה לבדיקה. חברים, עם כל הכבוד, הוצאנו את הפלט. מהפלט – יש שמות שהצביעו. גילה, בבקשה תשבי, אני לא מוכן. אני לא מוכן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש 41. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי רוצה לקבל את הפלט לבדיקה? קיש, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קרה מה שקרה לקארה. תבדוק איזו הצבעה זאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, איך יש במחשב 50 בעד, 49 נגד? איך? בוא, תסתכל במחשב. זה 50 בעד, 49 נגד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אני מסביר לך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הינה, יש עוד תיקון. יאללה, כבר אי-אפשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך זה הגיוני? זה עבר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אני לא מבין, אתם כל פעם תופרים מחדש? לא יכול להיות 48. לא יכול להיות. זה 48 או 50? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יואב, תפסיק לצעוק. בבקשה תפסיק לצעוק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לפני רגע אמרת לי ש-48, תראה את הפלט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מוציא את הפלט. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה מבין שאתה אמרת לי לפני שנייה שזה 48. אמרתי לך: לא יכול להיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוציאו עוד פלט. בחייך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא מתבייש. הם גונבים את ההצבעה. אני לא מתבייש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה נכון, הייתה טעות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רם, מאז שאבתיסאם נכנסה אליך לוועדה, נהיית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, הפלט האחרון שהוגש לי כרגע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של הצבעה 14. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי אינו מופיע ברשימה. הוא לא הצליח להצביע. ולחברת הכנסת ג'ידא לא היה לחצן אוטומטי. אני טעיתי ולחצתי: נמנע. אני לא מכניס את עצמי לנמנע. לפיכך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. הבנתי, חבר הכנסת כץ. אני רק אומר – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אני רק מדגיש. אבל אני מדגיש. הבנתי אותך. ולכן, נגד – 51 בעד – 50. ההסתייגות לא עברה. אני עובר להצבעה על הסתייגות מס' 8. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (8) של חבר הכנסת יואב בן צור לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 50, עם ג'ידא. באופן אוטומטי, אני מוסיף אותה מעכשיו ואילך. זה 51–49. ההסתייגות לא עברה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע. אתה לא מסתכל עליה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. בסדר, לא מסתכל על כולן, נו, מה? בשביל זה מפנים את תשומת ליבי, אני עוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בודקים את הרשימה לפני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בודקים את הרשימה, אם זה לא נקלט. אכן, אבי מעוז לא נקלט, ולכן: 51 נגד, 50 בעד. ההסתייגות לא עברה. נא לשבת, בבקשה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 9. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (9) של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, רק בקשה. אם היא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא בודדה את עצמה, יואב. 51 נגד, ויחד עם ג'ידא 52, ו-50 בעד. ההסתייגות לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' – אבל – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שתשים מסכה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – מספיק – – – מה קרה לך – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבל על האמוציות. חבל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יואב, יואב. אני עובר להסתייגות מס' 10. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (10) של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> מיקי, לא שומעים טוב. שישמעו שזו הצבעה. בסוף אנחנו ניפול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 51 בעד, 52 נגד. ההסתייגות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, 50 בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 50 בעד, 52 נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההסתייגות לא עברה. הסתייגות מס' 11 – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 49 נמנעים – אין ההסתייגות (11) של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 50 בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי? של מי התקלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוידסון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. אצל דוידסון התקלה, וג'ידא עוד אחת. 51 נגד, 50 בעד. ההסתייגות לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 12. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (12) של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, עם חברת הכנסת ג'ידא, בעד – 50. ההסתייגות לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 13. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (13) של חבר הכנסת ישראל אייכלר לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, 50 בעד. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות מס' 15? 14. הסתייגות 14 – הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (14) של חבר הכנסת ישראל אייכלר לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 51, בעד – 50. ההסתייגות לא נקלטה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 עם ג'ידא, נכון. ואנחנו עוברים להסתייגות מס' 15. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (15) של חבר הכנסת ינון אזולאי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, 50 בעד. הסתייגות מס' 15 לא התקבלה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> נעבור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על 16? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא שומע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסתייגות 19. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 19. תודה. אז 16, 17 ו-18 הוסרו. אני עובר להסתייגות מס' 19. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (19) של חבר הכנסת ינון אזולאי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה, היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 51 נגד, 50 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למעלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ג'ידא למעלה. יוראי, הצבעת? לא עבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מוסיף את ג'ידא ואת יוראי להב הרצנו, שלא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 נגד, 50 בעד. כולל יוראי, חבר הכנסת יוראי, וחברת הכנסת ג'ידא. אני עובר להצבעה על הסתייגות 20, בבקשה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (20) של חבר הכנסת משה אבוטבול לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מיקי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זאת אומרת, אתה רוצה לדלג 21, 22 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, התוצאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אגיד. אני אגיד. נגד – 52, בעד – 49. ההסתייגות לא עברה. בבקשה, חבר הכנסת זוהר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> 24. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 24 – – – ממשלת ההונאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 21, 22 ו-23 נמשכו. אנחנו נעבור להסתייגות מס' 24. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (24) של חבר הכנסת משה אבוטבול לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 נגד, 50 בעד. ההסתייגות לא עברה. אנחנו עוברים להסתייגות 25. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (25) של חבר הכנסת אוריאל בוסו לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 25: 52 נגד, 49 בעד. לא עברה. עובר להסתייגות 26 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (26) של חבר הכנסת אוריאל בוסו לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות 26 לא עברה. הסתייגויות 27 עד 76 הוסרו – וכל ההסתייגויות לפני סעיף 1 – על ידי חבר הכנסת מיקי זוהר, שכמובן מייצג את כולם. לכן אנחנו נעבור להסתייגות מס' – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא. לא. אני מושך גם את ההסתייגות עצמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם את 76? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. ההסתייגות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרת לי עד 76, כולל? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> עד 84. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 84 כולל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז זה סיפור אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע. זאת אומרת, גם את ההסתייגויות לסעיף הורדתם? אוקיי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההסתייגויות 77 עד 84, לסעיף 1, הוסרו. נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד סעיף 1 – 52 נגד – 50 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד – 50. סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. לסעיף 2, חבר הכנסת זוהר? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> להמשיך רגיל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להמשיך רגיל. אני עובר לסעיף 2. הסתייגות מס' 85 – הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (85) של חבר הכנסת יעקב אשר לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות 85 לא עברה. לסעיפים 3 ו-4 אין הסתייגויות, ולכן נצביע על סעיפים 2, 3 ו-4 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד סעיפים 2–4, כהצעת הוועדה – 51 נגד – 50 נמנעים – אין סעיפים 2–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 51, כולל חברת הכנסת ג'ידא, נגד – 50. סעיפים 2, 3 ו-4, כנוסח הוועדה, עברו. חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הצבעה. חכה, תסכם לו, נו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא צריך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אכפת לך. אני אמצא איזה אחד שמטייל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אין צורך. חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר, להמשיך? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להמשיך. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לפי הנוהל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא משנה. עזוב. אני לא מתקן אפילו לפרוטוקול, כדי שלא יהיה ויכוח, בסדר? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> איך עושים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר – חברים, נא להתיישב. אני עובר לאחרי סעיף 4, להסתייגות 86. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת יעקב אשר אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות 86 לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 87. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק פינדרוס אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות מס' 87 לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 88. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (88) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות מס' 88 לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 89. הצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה? רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה קרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם ג'ידא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי לא הצביע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם אם יש השגות, אפשר לשמוע בנחת? תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, מי שלא מצביע זה אתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. הצבעתי, הצבעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, כן. אני מקבל את הערה של חבר הכנסת קיש. 51 נגד, 50 בעד. הסתייגות 88 לא התקבלה. אני עובר להסתייגות מס' 89. הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (89) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 נגד, 50 בעד. לפיכך, 89 לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 90. הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (90) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות מס' 90 לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 91. הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (91) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות מס' 91 לא עברה. הסתייגות מס' 92 – הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (92) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות מס' 92 לא עברה. נעבור להסתייגות מס' 93. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (93) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות 93 לא עברה. נעבור להסתייגות 94. הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (94) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות 94 לא התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר להסתייגות 85. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 95. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 95. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, שמית, שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמית, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לכם הזדמנות לתקן את – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה, חבר הכנסת קרעי. עוברים להצבעה שמית. מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. 95. בבקשה, בבקשה, מזכירת הכנסת, לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד עיסאווי פריג' – נגד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת את אלה שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד סעיד אלחרומי – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו באולם שלא הצביע? חבר הכנסת הנגבי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) צחי הנגב – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו שנמצא באולם ולא הצביע? לסכם, בבקשה. תמה ההצבעה. חברי הכנסת, 50 בעד, 52 נגד. הסתייגות 95 לא עברה. בבקשה לשבת. אני עובר להצבעה האלקטרונית. בבקשה לשבת. הסתייגות 96 – הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (96) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 48. הסתייגות מס' 96 לא עברה. אני עובר להסתייגות מס' 97. הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (97) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 49. הסתייגות 97 לא עברה. עוברים להסתייגות 98 – הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (98) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 49. הסתייגות מס' 98 לא עברה. הסתייגות מס' 99 – הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (99) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 51, 50 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע. שיין – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שיין – לא עבד? רגע, אנחנו נוציא את הפלט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. הוא לא הצביע, שיין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שיין, הצבעתך לא נקלטה. לפיכך, 52 נגד, בעד – 50. הסתייגות 99 לא עברה. עוברים להסתייגות מס' 100 – הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (100) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות 100 לא עברה. אני עובר להצבעה על הסתייגות 101. הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (101) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות 101 לא עברה. עובר להסתייגות 102 – הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 52 נמנעים – אין ההסתייגות (102) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 52, בעד – 50. הסתייגות 102. הסתייגות 103, בבקשה – הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 51 נמנעים – אין ההסתייגות (103) של חבר הכנסת שלמה קרעי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות מ-103 עד 115, וכן ההסתייגות אחרי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מ-104. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מ-104. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 103 כבר הצבענו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מ-104, אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 103 לא התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 103 לא התקבלה. מ-104 עד 115, לאחר סעיף 4, כל ההסתייגויות הוסרו. לכן נעבור להצבעה על החוק בקריאה שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלישית, שלישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלישית. טעות שלי. שלישית – הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד החוק – 51 נגד – 51 נמנעים – אין חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א–2021, לא נתקבל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא עבר. לא עבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני, אני. אני טעיתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא טעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני טעיתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דקה. דקה. בסדר. רגע. רגע. אני טעיתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, רק רגע. אני טעיתי. רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה ייעוץ משפטי, זה הכול. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איזה ייעוץ משפטי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצבעתי בטעות. אני רוצה ייעוץ משפטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. הצבעת באמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יכול לקבל ייעוץ משפטי? זה הכול. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. לא יכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רבותיי, יואב, אפשר שקט? אני מבקש ייעוץ משפטי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר ייעוץ משפטי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה ייעוץ משפטי? "אני רוצה ייעוץ משפטי". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יואב, בסדר. אני מודה שהצבעתי בטעות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, לא. מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. חברים, דקה אחת. דקה, דקה. מה שהייעוץ המשפטי יגיד – יריב, מה שהייעוץ יגיד, את זה נקבל. טוב, בבקשה לשבת. כל אחד מחברי הכנסת ייקח – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להתריע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל אחד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – וגם טעה בהצבעה. חזרנו לוועדה. סופית. לא משנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, חבר הכנסת. קיבלתי ייעוץ משפטי. בבקשה לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. לפתוח את הפרוטוקולים? טוב. בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. סדרנים, בבקשה, להושיב את כולם. בבקשה לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לכם תקדימים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש זמן למחשב. יש זמן למחשב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יואב, נא לשבת. בבקשה לשבת. טוב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני זוכר, אפשר – – – לוועדה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם מוכנים לשבת, בבקשה? בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. יריב, מה שהייעוץ המשפטי יגיד, את זה נעשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. סדרנים, להושיב את כולם. מה שהייעוץ המשפטי – חבר הכנסת אמסלם, בבקשה תשבו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה זוכר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא זוכר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא זוכר. אני באמת לא זוכר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה תשבו. חברים, בבקשה לשבת. חברים, אנחנו יוצאים לעשר דקות הפסקה, הולכים להתייעצות משפטית, ומה שהייעוץ המשפטי יגיד, את זה נעשה. הפסקה לעשר דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:44 ונתחדשה בשעה 09:59.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. אני מחדש את הישיבה. בבקשה לשבת. לאור העובדה שלא ניתן לשנות את ההצבעה – את ההצבעה שלי – ולא היה רוב בהצבעה בקריאה השלישית, החוק לא עבר בקריאה שלישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, די. הבנו. אבל – בבקשה, חברת הכנסת רגב. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא סיימתי, חברת הכנסת רגב. חברת הכנסת רגב, לא סיימתי, עם כל הכבוד. עם כל הכבוד, אפשר אחר כך מה שאתם רוצים. כשאני אסגור, תרקדי. הייעוץ המשפטי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייעוץ המשפטי יבחן את השלכות התוצאה של 51–51. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> כמה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כרגע החוק לא עבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל זה לא יפה, מה שאתם עושים. זה לא מכבד אתכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא מכבד אתכם. אתם יכולים לצאת החוצה ולמחוא כפיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מחאת כפיים בפעם הקודמת. מה אתה אומר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תם סדר-היום. הישיבה זו ננעלת – מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר הודעה אישית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחרי דבר כזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מס הכנסה אנחנו לא מעלים. רגע. אנחנו לא מעלים את מס הכנסה? אה, כן? מה? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> רק לומר לך, כל הכבוד – – – הצבעה שלך לא תעבור היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חכו שנייה אחת. תני לי, תני לי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, תם סדר-היום. תם סדר-היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איך אתם לא מסודרים? תני לי את זה. תני לי, אני סוגר את הישיבה הזאת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תם סדר-היום. יישר כוח. תם סדר-היום. הוא אמר: תם סדר-היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רבותיי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, 19 ביולי 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:02. << סיום >>