דברי הכנסת
דברי הכנסת
טז / מושב ראשון / ישיבות מ"ד–מ"ו /
י'–י"ב באב התשפ"א / 19–21 ביולי 2021 / 16
חוברת ט"ז
ישיבה מ"ד
הישיבה הארבעים-וארבע של הכנסת העשרים-וארבע
יום שני, י' באב התשפ"א (19 ביולי 2021)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4
נאומים בני דקה 7
אבי מעוז (הציונות הדתית): 7
סימון דוידסון (יש עתיד): 7
בועז טופורובסקי (יש עתיד): 8
קטי קטרין שטרית (הליכוד): 8
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 9
אלי כהן (הליכוד): 10
הצהרת אמונים של חבר הכנסת עלי סלאלחה 11
עלי סלאלחה (מרצ): 11
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021; הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021 12
שרת האנרגיה קארין אלהרר: 12
צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 36), התשפ"א–2021 13
שר הבריאות ניצן הורוביץ: 13
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 14
קרן ברק (הליכוד): 16
משה אבוטבול (ש"ס): 18
אבי מעוז (הציונות הדתית): 19
אורי מקלב (יהדות התורה): 20
דברים לזכרם של חברי הכנסת לשעבר מרדכי בר-און וחסיין פארס 22
היו"ר מיקי לוי: 22
שר הבריאות ניצן הורוביץ: 23
מוסי רז (מרצ): 25
צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 36), התשפ"א–2021 26
הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021 27
אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 27
דוד ביטן (הליכוד): 29
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברי הכנסת, היום יום שני, י' באב התשפ"א, 19 ביולי 2021. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 33) (מינוי חייל לוועדת ערעור), התשפ"א–2021; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א–2021; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 78), התשפ"א–2021; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 79) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשפ"א–2021; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 80) (התאמות למערכת האזרחית בענייני סדרי דין וראיות), התשפ"א–2021.
לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1796/24 וכלה בהצעת חוק פ/1844/24: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פעילות ציבורית ופוליטית במוסד להשכלה גבוהה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי בריאות נוספים לשוהים במוסדות לילדים ונוער בסיכון), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יעקב ליצמן; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – חופשת לידה לסטודנטית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות בעלי חיים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הדואר (תיקון – אחריות לאיחורים וטעויות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן (הליך קבלת אזרחות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת לבישת מדים בהפגנות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק התפתחות טבעית בערי יהודה ושומרון, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – הרוגי עלייה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – שמירה על הכותל המערבי, הר הבית ומערת המכפלה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הכנסה שלא תחושב), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2021, מאת חברות הכנסת מיכל וולדיגר ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אופיר סופר, מיכאל מלכיאלי, מכלוף מיקי זוהר, דוד אמסלם, אורלי לוי אבקסיס, מאי גולן, מיכל וולדיגר, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הרחבת חובת העדפה של תוצרת הארץ), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של שר וסגן שר בשל חשד לפלילים), מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, יצחק פינדרוס, איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, גלית דיסטל אטבריאן, ישראל אייכלר, אורי מקלב, אמיר אוחנה, דוד אמסלם, מכלוף מיקי זוהר ומאי גולן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – אי-מינוי ראש ממשלה ללא תעודה אקדמית או הכשרה צבאית כלוחם), מאת חבר הכנסת יעקב ליצמן; הצעת חוק לקביעת חיסיון ליועצי מס ורואי חשבון (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לאחר גיל 18 בעד ילד המשרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הסדרת סוף שבוע ארוך), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הבעת אי-אמון בממשלה), מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, יעקב מרגי, מיכאל מלכיאלי, יואב בן צור, ינון אזולאי, משה ארבל, חיים ביטון, אוריאל בוסו, משה אבוטבול, מאי גולן, פטין מולא, קטי קטרין שטרית, אורלי לוי אבקסיס, מכלוף מיקי זוהר, שלמה קרעי, דוד ביטן, יואב קיש, אבי מעוז, מיכל וולדיגר, מאיר פרוש, אורי מקלב, אורית מלכה סטרוק, בצלאל סמוטריץ', יעקב ליצמן, משה גפני ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – אובדן היריון), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לתוספת השנייה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת רם שפע; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – זכות להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה לחיילי מילואים בדרכם לשירות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק החלת ריבונות על בקעת הירדן, גוש עציון, גבעת זאב, מעלה אדומים, ביתר עילית ועופרה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק רשת ביטחון לעצמאים – הפקדות וזכויות סוציאליות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, מכלוף מיקי זוהר, משה אבוטבול, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, רם בן ברק, מיכאל מרדכי ביטון, אוריאל בוסו, קטי קטרין שטרית, אופיר סופר, גילה גמליאל, ניר ברקת ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הגנה מן הצדק בעבירת קנס), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מניעת פרסום פרטיו של אדם שנהרג או נפגע ברבים בטרם נמסרה הודעה למשפחה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – סימון ביצים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק סיוע לבוגרי מסגרת השמה חוץ-ביתית, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים בפני מליאת הכנסת ועיצומים נגד מי שלא הצהיר), מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, עמיחי שיקלי, איתמר בן גביר, אורית מלכה סטרוק, מיכל וולדיגר, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, דוד ביטן, גלית דיסטל אטבריאן, חוה אתי עטייה, אמיר אוחנה, ניר ברקת, מכלוף מיקי זוהר, דוד אמסלם, אריה מכלוף דרעי, מאי גולן ואורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הכנסת (תיקון – חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, יעקב מרגי, איתמר בן גביר, אורית מלכה סטרוק, מיכל וולדיגר, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, דוד ביטן, גלית דיסטל אטבריאן, ישראל אייכלר, אורי מקלב, חוה אתי עטייה, אמיר אוחנה, ניר ברקת, דוד אמסלם, מכלוף מיקי זוהר, אריה מכלוף דרעי, מאי גולן, אורלי לוי אבקסיס, אלון טל, יריב לוין, קטי קטרין שטרית, מיכאל מרדכי ביטון, עמיחי שיקלי ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – החכר מימוני לדירות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
הצעה בדבר אישור צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 36), התשפ"א–2021. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה למזכירת הכנסת.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אנחנו ניגשים לסעיף השני – נאומים בני דקה. מי שמבקש – אני מפעיל את השעון – פשוט ילחץ. תודה. חבר הכנסת מעוז, תהיה ראשון הדוברים, בבקשה.
<< דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 20, והפעם על אנטישמיות. במופע מביך ניסה השר לפיד להנדס את תודעת הציבור והעולם, כאילו אנטישמיות אינה קשורה לשנאה הייחודית כלפי עם ישראל. מן הראוי להזכיר לכולנו מקצת דבריו של עזריאל קרליבך, העורך הראשון של העיתונים שבהם עבד העיתונאי לפיד, בספר החורבן:
הם התפרצו לחדרי הבתים האלה מפני שהרגישו שבפינות האפלות ההן, בכל הדוחק ובכל החלאה, מקננת ירושת דורי-דורות של כיסופים לחיים טהורים של יראת החטא; הם שיברו את רהיטי הבית, מפני שאפילו בביתו של האחרון שבישראל עמד שולחן, שיהודי כשר בסעודתו הצנועה העלה אותו לדרגת מזבח; הם התעללו ביונקים אילמים, מפני שכבר ממבטו של ילד יהודי בן יומו מבריקה טביעת הצדק ומסנוורת עיני רשעים. הם התפרצו לעליית הגג, מקום שם ישבו תינוקות של בית רבן ועסקו בתורה בקול חנוק, מפני שכל עוד זה נשמע בעולם אין השטן יכול לישון במנוחה. הם חיללו את כתבי הקודש, מפני שמהאותיות המתות בוקע הקטרוג, הלגלוג, הבוז לכל ישותם.
אני ממליץ לשר לפיד להפסיק להנדס ולעוות את התודעה, לעסוק רק בנושאים שבהם הוא מבין ולהימנע מיצירת מבוכה למדינת ישראל בשדה הדיפלומטי הבין-לאומי. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהנאום שלי בן הדקה יהיה הראשון שמדברים עליו בכנסת הזאת. אנחנו עומדים כמה ימים לפני פתיחת המשחקים האולימפיים בטוקיו. לצערי, נזכרים בענפים האולימפיים רק לפני האולימפיאדה, אבל קודם כול נאחל הצלחה גדולה למשלחת הישראלית הגדולה בכל הזמנים, וזו הזדמנות לפרגן לוועד האולימפי על העבודה שלו.
הדבר החשוב ביותר בתהליך אימון של ספורטאי או ספורטאית הוא המאמן או המאמנת. ללא מאמנים טובים, חרוצים, בעלי ידע, לעולם לא נצליח לגדל ספורטאים ברמה גבוהה. המאמן בהגדרתו צריך להיות בעל כישורים רבים בתחומים רבים: פסיכולוגיה, אנטומיה, תורת הענף, חינוך, תזונה; עליו להיות מנהיג וכריזמטי. ההשפעה של המאמנים על הילד והנער משמעותית ביותר. המאמנים מלווים את הספורטאי יותר מהוריו ונמצאים איתו שעות רבות באימונים, במחנות אימונים ובתחרויות, והוא הופך להיות הבן אדם הדומיננטי ביותר בחייו.
לצערי, במדינת ישראל מקצוע המאמן, החשוב כל כך, לא נחשב. הוא מוגדר כעיסוק ולא כמאמן גם בביטוח לאומי. אז אני מודיע בבית הזה שמאמן הוא מקצוע, ומקצוע חשוב מאוד, למען הילדים והנוער של מדינת ישראל. מעמד המאמנים יהיה כעת על שולחן הכנסת, ונפעל לקידום מעמד המאמנים. בהצלחה גדולה למשלחת הישראלית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. אני רק מבקש להשתדל לעמוד במתכונת של דקה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.
<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, גם השבוע אציין את תאונות הדרכים הקטלניות שגבו חיי אדם בכבישי ישראל. ביום שני, 12 ביולי, נהרג פעוט בן שלוש ברחוב תל חי ברמלה. בהמשך היום נהרג רוכב אופנוע, בן 34, בדרך קרן קיימת לישראל בתל אביב. באותו ערב נהרג רוכב אופנוע נוסף, בן 27, בדרך גולומב בירושלים. ביום רביעי, 14 ביולי, נהרג אדם נוסף בתאונת אופנוע, צעיר בן 17, בכביש 784 סמוך לכרמיאל. 17, 27, 34, 3 – אלה הגילים של ארבעת ההרוגים השבוע בתאונות הדרכים. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת שטרית, קטי שטרית.
<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חצי שנה לאחר החלטת בג"ץ ולפני בחירות 2019 – הראשונות – אמר נפתלי בנט, אז יו"ר הימין החדש, כי יש לבצע את ההריסה של ח'אן אל-אחמר במהרה. וכך הוא אמר: "לו היה מדובר במרפסת בלתי חוקית בתל אביב היו הורסים אותה בתוך 48 שעות. מדוע להיכנע ללחץ הבין-לאומי שמתערב לנו במדיניות הפנים של ישראל? זו מדינת חוק, בצע את מה שהבטחת והרוס את ח'אן אל-אחמר", הוסיף בנט, וציין כי יש לבצע את ההריסה הזאת בתוך זמן קצר.
גם שר האוצר היום, אביגדור ליברמן – זמן קצר לפני הבחירות הראשונות ב-2019 הגיע ליברמן לח'אן אל-אחמר כדי לפתוח שם את קמפיין הבחירות שלו ואמר כך: כדאי להזכיר לך, ראש הממשלה, שיש החלטת קבינט לפנות את ח'אן אל-אחמר עד סוף השנה. הוא סיכם: מי שייכנע לטרור הוא לא שייך לימין; הוא ימין רק של דיבורים, ימין מזויף.
אז אני שואלת את עצמי: מה קרה? אה, מנסור עבאס אסר עליכם? מה שאנחנו רואים פה זה סחיטה של התנועה האסלאמית ועמותות השמאל. אתמול קיבלנו עוד מכל הדבר הזה כשראינו את ההתקפלות המפוארת של ראש ממשלת ששת המנדטים בסוגיית הר הבית והנגב. שינוי, הם אמרו? רק שלא אמרו לנו כמה זה יהיה לרעה. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שכמעט היה היום אירוע מיוחד – כמעט באתי לפה להגיד: ברכות לראש הממשלה נפתלי בנט. כמעט. מדוע כמעט? כי אתמול יצאה הודעה בחשבון הטוויטר של ראש הממשלה: נפתלי בנט שוחח כעת עם השר לביטחון פנים עמר בר לב ומפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי. ראש הממשלה הודה לשר ולמפכ"ל על ניהול האירועים בהר הבית באחריות ובשיקול דעת, תוך שמירה על חופש הפולחן ליהודים בהר. ראש הממשלה בנט הדגיש כי חופש הפולחן בהר הבית יישמר באופן מלא גם למוסלמים. הם מציינים בימים הקרובים את יום עראפה, אני חושב, או ערפה, זה חג הקורבן – לא יודע אם הגיתי נכון, אולי כן. וכמעט פרגנתי. כמעט. אגב, לא התחיל לי השעון, אז ממש – הרווחתי עוד דקה? איך זה עובד?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לא, אני מעריך אותך.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
תודה. וכמעט כמעט שמחתי, כמעט אמרתי תודה, כמעט חגגתי יחד עם עולי הר הבית אתמול; חלקם גם חברי כנסת, חלקם אפילו חברי כנסת ממפלגתו של נפתלי בנט וממפלגתו של גדעון סער שעלו להר. כמעט חגגתי. ואז יצאה הבוקר הודעת הבהרה: לא, מה פתאום, אין חופש פולחן ליהודים בהר. טעינו, התבלבלנו, חשבנו, אבל מסתבר שאין חופש פולחן ליהודים בהר.
עכשיו, קצת הופתעתי, כי בית המשפט העליון במשך שנים אומר: יש חופש פולחן, רק צריך לממש אותו בזהירות. מה שנקרא, כאן יש חופש פולחן – אני אקריא, אדוני היושב-ראש – כאן יש חופש פולחן יום כן, יום לא; היום לא, אבל באופן עקרוני יש. ואני מקריא מדברי שופטי בג"ץ כבר מ-2006: "הר הבית הינו יחיד ומיוחד שאין בו כדי להעיד על הכלל – – – נקודת המוצא העקרונית היא כי לכל יהודי זכות לעלות להר הבית ולהתפלל שם, כחלק מחופש הפולחן הדתי ומחופש הביטוי". ליהודים יש חופש פולחן. עם זאת, כמובן, צריך לראות איך מממשים אותו. בסדר.
אבל מה שראש הממשלה בא ואמר: אין חופש פולחן, חזרתי בי. והדבר הזה זה אמירה חסרת אחריות גם במישור הבין-לאומי, וכמובן גם במישור הפנימי. זה מצטרף לאמירה חסרת אחריות אחרת של ראש הממשלה החלופי על הגדרת האנטישמיות, ולאט-לאט אנחנו מגלים שליהודים גם אין בעלות על המושג אנטישמיות, גם אין חופש פולחן בהר הבית, וכנראה שהממשלה הישראלית-פלסטינית הראשונה החליטה לשלול את כל הזכויות שעוד נותרו ליהודים במדינת ישראל, וכנראה גם בתפוצות, וחבל.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת כהן, בבקשה.
<< דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות סיימנו מערכה מאוד משמעותית מול עזה, ובמהלך אותה מערכה ראינו את העיר אשקלון עומדת בחזית. ראש העיר, בצדק, דרש בשם כל התושבים לדאוג שהעיר אשקלון – בדומה לעוטף עזה, תקבל את אותן הטבות מס. הוא רתם לשם כך חברי כנסת מכלל סיעות הבית.
באותו מועד חבר הכנסת קושניר, שהיה באופוזיציה, הגיש את הצעת החוק, שמנו בצד שיקולים פוליטיים של קואליציה ואופוזיציה ותמכנו כאיש אחד בהצעת החוק, והיא עברה בקריאה טרומית. מאז אותו מועד חבר הכנסת קושניר התמנה להיות יושב-ראש ועדת הכספים, אולם מאז אישור ההצעה בקריאה טרומית ועד היום טרם נקבע מועד לדיון בקידום הצעות הטבת המס לתושבי אשקלון, שהן מוצדקות, וצריך לקדם ולהעביר אותן. לכן, ראוי לקבוע בנושא דיון בהקדם ולאשר את הטבות המס לתושבי אשקלון, כפי שמגיע להם, כפי שמוביל ראש העיר, בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת כהן.
<< נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת עלי סלאלחה << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אנחנו ניגשים להמשך סדר-היום – הצהרת האמונים של חבר הכנסת עלי סלאלחה. חבר הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת עיסאווי פריג', שנכנסה לתוקפה ביום ראשון, ט' באב התשפ"א, 18 ביולי 2021, בא במקומו חבר הכנסת עלי סלאלחה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994.
אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תשיב: "מתחייב אני".
וזה נוסח ההצהרה:
אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
<< דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >>
מתחייב אני.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בהצלחה.
<< דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
ברוך הבא. תודה רבה.
<< הצח >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021; הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021 << הצח >>
[דברי הכנסת ה-23, מס' מ/1400, מושב שני, חוב' כ"ב, ישיבה 135; מס' מ/1389, מושב שני, חוב' י"ד, ישיבה 124; מס' מ/1390, מושב שני, חוב' י"ד, ישיבה 124.]
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
נמשיך בסדר-היום. שלוש הודעות שהשרה קארין אלהרר תמסור, בבקשה – דין רציפות של חוקים. בבקשה.
<< דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הינני מתכבדת להודיע, כי בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק הבאות: הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א–2021 – החלטת ממשלה מס' 1400 מיום 8 במרץ 2021; הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א–2021 – החלטת ממשלה מס' 1390 מיום 11 בינואר 2021; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א–2021 – החלטת ממשלה מס' 1389 מיום 11 בינואר 2021. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה לשרה קארין אלהרר.
<< נושא >> צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 36), התשפ"א–2021 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אנחנו עוברים לסעיף 7 בסדר-היום – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 36), התשפ"א–2021. יציג את הצו שר הבריאות השר ניצן הורוביץ, בבקשה. יש סדר דוברים, כמובן.
<< דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים במאבק שלנו במגפת הדלתא – ואני אומר "מגפת דלתא" ולא "מגפת הקורונה", כי למעשה מבחינות רבות מדובר בסוג של מחלה חדשה הרבה יותר מידבקת מהמחלה הקודמת, שמדביקה גם מחוסנים, אם כי בצורה פחותה בהרבה מאשר לא מחוסנים, ויש לה גם מרכיבים רפואיים שאנחנו בודקים אותם עכשיו. אנחנו רואים את ההתפרצות הזאת בכל העולם, גם בישראל, ולכן אנחנו ממשיכים במדיניות שלנו, שהיא מקסימום הגנה על הבריאות ומינימום פגיעה.
גם בצעדים שאנחנו מביאים עכשיו וגם בצעדים שדיברנו עליהם בממשלה הבוקר ושנקדם בימים הקרובים אין השבתה, פגיעה או סגירה של ענף כלשהו במשק. את כל מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים תוך הידברות עם הגורמים הנוגעים בדבר, ואנחנו עושים את זה בצורה הכי מידתית. עיקר הצעדים נוגעים לבדיקות, בדיקות שייעשו בכניסה לכל מיני פעילויות. אנחנו נאפשר את הפעילויות, לא נגביל תפוסה, ההתכנסות תהיה חופשית בכל סוג של אירוע, אבל נרצה שהיא תוגבל למחוסנים, מחלימים או מי שיציג בדיקת קורונה שלילית, וזאת באמת כדי להילחם בהדבקה של הדלתא. אנחנו עושים את זה כדי לא להגיע בעוד כמה שבועות או חודשים לצעדים שכבר יהיו קשים ופוגעניים, אנחנו לא רוצים להיות שם בשום צורה, ולכן אנחנו גם מביאים את התקנות הללו בנוגע לבידוד בית.
צו בידוד הבית מסדיר בעיקרו את המקרים שבהם אדם נדרש לשהות בבידוד. הצו הזה תוקן בסוף אפריל על ידי מנכ"ל משרד הבריאות כך שמחוסנים ומחלימים ששהו בימים שקדמו להגעה לישראל במדינות שיש בהן סיכון מיוחד לתחלואה יהיו חייבים בידוד. יהיו חייבים בידוד. אנחנו יודעים שנתב"ג הוא עדיין שער הכניסה לתחלואה ולווריאנטים שמגיעים מהעולם. גם היום, ממש בימים האלה, אנחנו מגלים בנתב"ג בבדיקות שאנחנו עושים – וכל בן אדם שנכנס לארץ עובר בדיקה, בלי יוצא מן הכלל – משהו כמו 100 מאומתים ביום בנתב"ג, וזה אחרי שהם עלו למטוס לישראל כשהם הציגו בדיקה שלילית במקום שממנו הם יצאו. עדיין אנחנו רואים משהו כמו 100 מאומתים ביום שאנחנו עולים עליהם בבדיקה, מה שנקרא כלל אצבע; כנראה שיש הרבה יותר, ולכן הכלל הזה, שמי שמגיע ממדינה מסוכנת יצטרך לעשות בידוד כשהוא חוזר, כולל מחוסנים.
כדי לזהות מדינות בעלות סיכון גבוה במיוחד, יש ועדה בראשות משרד הבריאות, ואנחנו כל הזמן מסתכלים על נתוני התחלואה העדכניים, ונערכת קביעה מחודשת של רשימת המדינות שבסיכון. אנחנו מחלקים את זה לרמת סיכון מרבי, שכוללת מדינות שאסור לצאת אליהן ללא אישור וכל החוזרים מהן מחויבים בבידוד, ומדינות שיש עליהן אזהרת מסע חמורה, מדינות שקרובות למדינות בסיכון מרבי. עד התיקון הזה שמובא לאישור פה היום נדרשו לבידוד החוזרים ממדינות המסווגות בסיכון מרבי בלבד: רוסיה, ארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו ומקסיקו; בהתאם למודל הערכת הסיכון, בתיקון הזה תוקן הצו כך שהחל מיום 16 ביולי גם החוזרים ממדינות המסווגות באזהרת מסע חמורה יידרשו לבידוד, וזאת בלי לאסור את היציאה אליהן. אני אתן דוגמה: מדינה כמו טורקיה, ניתן לנסוע אליה כיום, אבל מי שחוזר חייב בבידוד. אני רוצה גם להדגיש שלרשימת המדינות בסיכון מרבי נוספו אוזבקיסטן ובלרוס, והיום בישיבת הממשלה אישרנו את ההוספה של ספרד וקירגיזסטן, מדינות שהן אסורות בכלל בנסיעה אליהן.
בהתאם למנגנון שקבוע בפקודה, תיקון העבירות הפליליות בצו בידוד מועבר לאישור הכנסת. ככל שלא מתקבלת החלטה על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת או ועדה אחרת, על מליאת הכנסת לדון בתיקון 36 לצו ולאשרו או שלא לאשרו, ולכן אני מביא את התיקון הזה בפניכם. צריך לומר שללא אישור המליאה יפקע התיקון ותתבטל האחריות הפלילית לעבירות הנובעות מהתיקון הזה, וזה דבר שהוא גרוע מאוד, ולכן אני אבקש מכם לאשר את התיקון בהתאם להצעה שמונחת בפניכם.
עוד אני אבקש ואומר למי שטס לחו"ל: אנחנו לא מתכוונים לסגור את נתב"ג, אנחנו לא דנים בסגירת נתב"ג ולא שוקלים את סגירת נתב"ג; אנחנו רוצים להבטיח שביציאה ובחזרה לא ייכנסו חולים ולא ייכנסו וריאנטים חדשים, ואנחנו רוצים שתהיה לנו שליטה על העניין הזה, ולכן כל ההקפדה שלנו על בדיקות ועל מדינות כאלה ואחרות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לשר הבריאות. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אייכלר, ואני סוגר את רשימת הדוברים. בבקשה.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול התאבלו מיליוני יהודים בארץ ובעולם על חורבן בית המקדש וירושלים, וכבר נאמר בחז"ל: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה, ומי שאינו מתאבל על ירושלים אינו זוכה ורואה בנחמתה.
היה ויכוח לפני 100 שנים – כמעט 100 שנים, בשנת תרפ"ט – כאשר יהודי ירושלים הלכו לכותל המערבי לבכות בלי נעליים ולשבת לקינות, כל העדות לפי נוסחיהן. הייתה קבוצה שאמרה: לא, צריך לעשות את זה משהו אחר: שמע ישראל, הכותל כותלנו, הכותל אחד, במקום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", והם עשו מצעד. בכותל הייתה אז ועדת לופגרין, נדמה לי. היה ויכוח בין המוסלמים ליהודים למי שייך הכותל, ואז המופתי ניצל את מצעד החומות לאזעקה השקרית שהיהוד באים להחריב את אל-אקצא ולבנות את בית המקדש. ממש כאילו לא עברו כמעט 100 שנים – אותן טענות ואותם טיעונים. אבל באותו חודש אב תרפ"ט החלו הפוגרומים הנוראיים בחברון ובכל רחבי הארץ, ועדיין אין הכרעה בעניין. מה שאני כן יכול לציין, שרבי חיים זוננפלד, שהוא היה מצד החרדים הלא-ציונים – הציוני ביותר, אבל לא במחנה הולכי הנעליים במצעד הכותל – סירב לחתום על הסכמה שהכותל שייך לערבים ובתמורה הם יאפשרו ליהודים להתפלל. הוא אמר: תיבש ידי אם אני אחתום חתימה כזאת, וגם שלח לרב קוק להודיע שאם יגידו לו שהוא חתם על זה, שהוא ידע שזה לא נכון. והרב קוק באמת גם שלח שליח לשאול אם הרב זוננפלד חתם, כי באמת אמרו לו כך.
בכל אופן, אנחנו לא ויתרנו על הכותל המערבי, אבל ידענו שהמקום הזה הוא מקום תפילה ומקום קדוש. התביישתי מאוד, ואני מתבייש כל פעם מחדש, שדווקא בכותל המערבי באים היהודים להגיד: לא, אנחנו לא רוצים את הכותל הקדוש, אנחנו רוצים להפוך את זה לאתר של חולין ולא לאתר של קדושה.
אבל לא זה עיקר הדיבורים שרציתי לדבר, אלא דווקא על הקורונה. כולם תוקפים את יאיר לפיד שאמר שאנטישמיות זה שנאת הזר וששונאים בני אדם בגלל מה שהם. אנחנו יודעים שאנטישמיות היא שנאת יהודים, ולא יעזור שום דבר; גם מחבל שמי שעולה על אוטובוס לפוצץ ילדים, זה בגלל שהם יהודים. אבל אנחנו ראינו שיש שנאה ליהדות וליהודים גם במאבק הקורונה. איפה ראיתי את זה? לפני כמה גלים הייתה הסתה אנטישמית נוראה על החרדים שהם מפיצי מחלה, ועשו הכול בגלל מה שהם, אז שלחו עיתונאים לבדוק את ועדת החריגים, והייתה מפלגה אנטישמית שתיארה תמונות של חרדים שנוהרים לארץ תחת הכיתוב: החרדים באים. היום אף אחד לא הולך לבדוק את ועדת החריגים שנוסעים לארצות האסורות, ובהן רוסיה ומקסיקו ואחרות, מי כן מקבל ומי לא מקבל. אז סגרו את ועדת החריגים. עשו כל כך הרבה בעיות שאני לא רוצה להאריך, אדוני היושב-ראש, אבל ממש הייתה רדיפה נוראה של יהודים שרצו לבוא לארץ בלי להביא את הקורונה, ואפשר היה לעשות עשו את כל הבדיקות, ועדיין אמרו: החרדים באים, ואילו עכשיו רואים עשרות אלפי אנשים יוצאים להם בנתב"ג, ומה אומר שר בממשלה, שר האוצר, אתמול? שיש חשש שייסעו לאומן בעוד חודש וכבר צריך לעכב את זה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, בעיניי זאת אנטישמיות, בוודאי על פי גישת לפיד, שכל שנאת הזר בגלל מה שהוא – שנאת חסידי ברסלב, שנאת חרדים בגלל מה שהם – זאת אנטישמיות, בוודאי לפי שיטת לפיד. ואני חושב באמת שהאוטו-אנטישמיות הייתה תמיד. לא תמיד האנטישמי היה גוי; היה ויינינגר ואחרים, הרבה אוטו-אנטישמים.
אני חושב שדווקא למוחרת תשעה באב – אני קראתי את הפנייה של אדוני היושב-ראש לגבי הכנסת, שצריך להתחיל להוריד קצת את הלהבות, ולכן אני לא רוצה להוסיף למוחרת תשעה באב. אני רק מבקש משר הבריאות: אל תיתנו לעשות אפליות בנושא הקורונה על פי מה שהם אלא על פי הבריאות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה, חבר כנסת אייכלר. חבר הכנסת קושניר – אינו נוכח. חברת הכנסת ברק, בבקשה.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
טוב, אז גם אני אדבר על תשעה באב. אתמול – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
"כבוד" לא צריך, אבל בואו ננסה להחזיר את ההדר לבית הזה.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
סליחה, אתה צודק, אז אני אתחיל מהתחלה. כבוד היושב-ראש חברי חבר הכנסת מיקי לוי, חבריי חברי הכנסת הנוכחים, אתמול חל תשעה באב. אני מודה, אני חילונית, אני לא צמה בתשעה באב, ובכל זאת חברתי נורית דאבוש, שאין לה שיוך פוליטי – היא פשוט אשת אקדמיה ואשת תקשורת מופלאה שישבה בכמה ראשי דירקטוריונים והיא אישה מדהימה – כתבה אתמול טור בעיתון ידיעות אחרונות, ואני פשוט רוצה להקריא אותו. זה ממנה. שוב, מדובר על צום. היא גם אישה דתייה, אני לא.
שוב תשעה באב, היום המעיק הזה באמצע הקיץ, שנקשר אצל כולנו בעיקר בעובדה שהקייטנות לא פעילות. במקומות העבודה זה רק יום בחירה שאף אחד לא יבחר, וערוצי הטלוויזיה משדרים תכנים משעממים וארכאיים. ככה נתפס צום תשעה באב אצל מרביתנו, ואני שואלת את עצמי מדוע ולמה. מדוע חורבנה של ירושלים וחורבן הבית ומעשי האכזריות הנוראיים שבוצעו באלפי יהודים בירושלים לא הצליחו להתנחל בלבבות? מדוע האירוע שבו נקשרים חברי הסנהדרין בזקניהם בכיכרות העיר, מושפלים וכואבים, באכזריות שאין כמותה, לא הצליח להיות חלק מסיפורי הדורות שלנו על הפגיעה בעם הישראלי? כיצד חורבנה של העיר ירושלים כולה, על טפיה וזקניה, לא הופך להיות חלק משמעותי בהיסטוריה שלנו? למה למען השם אנחנו לא מתכנסים כולנו לקרוא את מגילת איכה, לצום ולהפוך את היום הזה ליום של חשבון נפש אמיתי שבבסיסו ההתנהגות שלנו, ורק שלנו, כלפי עצמנו, כלפי חברינו, כלפי השונה מאיתנו?
התשובה טמונה בעיניי בגופו של היום: שנאת החינם, הפירוד, האכזריות, הלשון הרעה והרכילות הם אלו שהביאו לחורבנו של הבית. מעשים אלו, שנעשו כחלק משגרת חיים והפכו לנורמה מקובלת באותם הימים, הפכו לבסיס בקרב אנשי ירושלים. כדי להתקדם, להצליח, להוביל, האמינו מנהיגי העיר – תקשיב – האמינו מנהיגי העיר ירושלים שאפשר לדבר לשון הרע, להצליף דברי בלע ושקר במי שחושב שונה ממך; לומר דבר ערך בעודך עושה דבר אחר. הם הנהיגו באופן שממנו השתקפה אל העם מציאות ששידרה שאין צורך בהוגנות ובהגינות, ביושרה ובטוהר המידות. פשוט שהכול מותר.
וכשנחרב הבית והם התפזרו באכזריות לכל עבר, הבושה כילתה אותם, הבושה על מעשיהם, על העובדה שלא קם אף אחד מהם ועשה מעשה, ובעיקר – עצר את הרוע, השנאה והשסע שפשטו לכל עבר. הבושה הזו וחשבון הנפש שלא עשו גרמו להם לא לספר את הסיפור, להשתיק שתיקה זועקת ולהסתתר. דווקא בשל ההשתקה הזאת אנחנו מחויבים היום לספר את סיפורם; לא על מנת להאשים, אלא על מנת ללמוד וללמד, להפנים וללמוד, להעמיק בתוכנו את הנרטיב השונה והאחר של שיתוף, של אחווה, של שיח מכבד, של אמונות ומחלוקת, שיח שברבות הדורות ידברו בו ולא יתביישו בתוצאותיו.
היא ממשיכה ואומרת: אני אבחר בתשעה באב גם השנה, כמדי שנה. אספר את הסיפור, אצום, ובעיקר אמשיך להתחייב לעשייה לטובת הכלל. הלוואי שנבחר בו כולנו.
אני הקראתי את הטור הזה אתמול גם לבן שלי בן ה-11, ובעיניי צריך להמשיך ולספר, ושמוסר ההשכל יצא מתוך הטור הזה. תודה רבה לכם. תודה ליושב-ראש, תודה לכנסת הנכבדה. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
למרות שהוספתי לך לא היה לי אפילו את העוז להפסיק אותך בדברים כל כך חשובים. הלוואי שייפלו על אוזניות אמיתיות שלנו, של עם ישראל, חברי הכנסת.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני חייבת להגיד שכשקראתי את זה היו לי דמעות בעיניים, ולכן היה לי חשוב להקריא את זה פה. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה לך. מאוד חשוב. חבר הכנסת שיקלי – איננו; חבר הכנסת פינדרוס – איננו; חבר הכנסת בוסו – איננו; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת ליצמן – איננו; חבר הכנסת גפני – איננו; חבר הכנסת אוחנה – איננו; חברת הכנסת סלימאן – איננה; חבר הכנסת פרוש – איננו; חבר הכנסת כהן – איננו; חבר הכנסת גולן – איננו; חברת הכנסת שטרית – היא הייתה פה, נראה אחר כך; חבר הכנסת אזולאי – איננו; חברת הכנסת גמליאל – איננה; חבר הכנסת כץ – איננו; חבר הכנסת אמסלם – איננו; חבר הכנסת מעוז – איננו; חברת הכנסת מיכל שיר – איננה; חבר הכנסת עודה – איננו; חבר הכנסת קיש – הוא בא לבדוק אם הוא רשום; שאחד הסדרנים יחפש בחוץ, גם אם הוא יאחר אני אתן לו; חבר הכנסת מקלב – איננו. חבר הכנסת אבוטבול, בוא תמלא את השורות, בבקשה.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, אני רוצה לדבר דווקא על דבר שהוא מאוד מאוד עצוב. אנחנו יודעים שהמצב מאוד מאוד לא קל עם כל הנושא הזה של התחלואה, ורואים גם את הניסיון של הממשלה להתמודד מול הגלים האלה והאחרים. אבל בואו נראה מה שקורה. אנחנו באמת רואים דבר מאוד מוזר – שדווקא בעיתון הארץ בוחרים לעשות קריקטורה כנגד החרדים, שהם לא חלק מתוך ההדבקה. אנחנו לא מוצאים היום תחלואה בערים החרדיות, לא מוצאים תחלואה בתוך הציבור החרדי, אלא דווקא רואים את זה במחוזות אחרים, ופתאום בעיתון הארץ ישנה קריקטורה שבאמת אומרת המון המון כמה שנאה יש לאותו עמוס בידרמן כלפי אותם חרדים – כשהחרדים לא חלק מגל ההדבקה, כי החרדים כמעט לא נמצאים על המטוסים. רוב ההדבקה נמצאת דווקא אצל הציבור האחר, הציבור החילוני. התמונות בנתב"ג מספרות את הסיפור כולו. מי שראה את התמונות אתמול בנתב"ג ראה בדיוק על מה מדובר שם – היית צריך להביא זכוכית מגדלת כדי לחפש שם חרדי – וגם היום.
אי-אפשר להפוך את החרדים למפיצי מחלה עם אף ארוך. אז מה הוא עושה? מזעיקים את עמוס בידרמן, ובתוך עיתון הארץ הוא מצייר – הוא לא יכול לצלם, אז מה הוא עושה? הוא מצייר את ההמונים שמפיצים את המחלה בנתב"ג, ואיפה הוא שם את זה? בתוך הכותל, ואז, בכותל, כשאנחנו נמצאים שם על חורבן בית המקדש, אז הוא בא ואומר שם: האם יש להם תו שמח, כלומר, גם עקיצה, להשחיז את הסכין, לסובב את הסכין. איך קוראים לזה? הנדוס תודעה. בגרמניה היו קוראים לזה אנטישמיות.
אז אני רוצה למחות על הדבר הזה. לא ייתכן שאנחנו לא חלק מהנושא ובכל אופן מדביקים אותנו. נמצא פה שר הבריאות, שכנראה צריך לתת את הדעת לנושא הזה. העיקר באים ומה אומרים? יש מחלות ויש דברים, ונזכרים שאולי לא ניתן לאלה שרוצים לנסוע לאומן בראש השנה. הרי התחלואה לא נמצאת שם ואף אחד לא מדבר שם. יש בלבול מאוד גדול בממשלה המבולבלת הזאת, שמנסה לעצור את ההמונים מלהגיע פעם בשנה, שהם רגילים להגיע לרבנו נחמן מברסלב לאומן.
אני קורא כאן לממשלה לעשות את כל אשר לאל ידה לאפשר להם להגיע לשם בכבוד, לכל אותם חסידי ברסלב, ולא לנסות לעצור את זה – לא ליברמן ולא כל האנשים האלה מחפשי רעתנו – כי בסופו של דבר אותם אנשים רגילים במשך דורות להגיע להתפלל בציון קברו של רבי נחמן מברסלב. אני דורש מכם, אנא, לא לנסות להתעלל באותם חסידים, כי גם אם תנסו לעשות זאת בכל דרך, הם יודעים להגיע לאומן גם בדרכים אחרות, ב-connection כזה או אחר, וחבל סתם להתחכם איתם. בסופו של דבר, אומן, אומן, ראש השנה – זה המקום. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. אפשר לקרוא אולי לחבר הכנסת מעוז עד שתסתדר. בבקשה. אם אתה מוכן – בבקשה, חבר הכנסת מעוז, בוא. בבקשה.
<< דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש לפנות אל ראש הממשלה חבר הכנסת בנט. לפי התנהלותך והתנהלות הממשלה בראשותך, נראה שאתה עסוק כעת בכתיבת חלק ב' של הספר שלך "איך לנצח את הקורונה". כנראה בחלק ב', הפעם העתקת אותו מילה במילה מספר ההיסטוריה של העם המומצא המכונה "פלסטיני". אני מדפדף יחד איתכם בספר, וכפי שעיניכם רואות, עמ' 5 – ריק; עמ' 11 – ריק; עמ' 97 – ריק; עמ' 137 – ריק. כל העמודים ריקים. כל הספר ריק. ככה לא בונים חומת מגן. ככה לא מתמודדים עם הקורונה.
לפני שמונה ימים כתבתי לך, אדוני ראש הממשלה, כי יש לפעול באופן מיידי על מנת לעצור את התפשטות מגפת הקורונה בטרם נצטרך לגזור גזרות לחגי תשרי. אני מצטט ממכתבי: לפי המסתמן, וכפי שכבר החל להתפרסם, ממשלת ישראל מגבשת תוכנית לצמצום התקהלויות ציבוריות בגין התפשטות נגיף הקורונה לקראת חגי תשרי. כידוע, הימים הנוראים וחגי ישראל חשובים לכלל אזרחי ישראל, הן בקיום תפילות במניין והן בסעודות החג המשותפות. עד כאן הציטוט.
אני דורש ממך, אדוני ראש הממשלה, כעת: סגור את השמיים לאלתר בתקופת הקיץ והנסיעות לחופשות במקום לסגור את בתי הכנסת בימים הנוראים ובחגי תשרי; פקח באופן הדוק על הבידוד של השבים מחוץ לארץ במקום לבודד בסגר את כל משפחות בישראל בתקופת החגים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, מצד אחד אנחנו רוצים לאשר רשימה ארוכה ארוכה של מדינות שאנחנו רוצים להחיל עליהן בידודים והגבלות. באמת הרשימה ארוכה, והיא כבר נהפכת תכף ללא רלוונטית. מדוע? מכוון שעוד מדינות נהפכות לאדומות, לשחורות, ואנחנו כאן רואים לנגד עינינו שבנתב"ג עוברים עשרות אלפים בכל יום. המחלה תופץ בעתיד כשהם יחזרו, וכבר עכשיו אין בזה ספק ואין על זה חולק.
אנחנו עדיין באיזה סוג של אדישות ובסוג של העלמת עין. אנחנו ממשיכים בסדר-היום ולא אומרים על זה שום דבר. אני רק אצטט מסרטון ששלחו לי היום על שלושה דוברים שדיברו לא מזמן, כשהם עוד היו באופוזיציה. הראשון בהם הוא ראש הממשלה, והוא צעק בפתוס על הדוכן הזה כאן, לא לפני הרבה חודשים, שאוטוסטרדה של כל המוטציות בעולם בתוך מדינת ישראל. אוטוסטרדות של כל המוטציות בתוך מדינת ישראל. כל המוטציות בעולם – לתוך מדינת ישראל. שרת הפנים, הגברת שקד, גם אותן מילים: אוטוסטרדה של כל המוטציות. ועכשיו היא אומרת כמה זה מסובך לסגור את נתב"ג; אלה לא המילים שלנו – כמה זה מסובך לסגור את נתב"ג. מישהו אחר אמר את זה: עכשיו לסגור את נתב"ג, אחרי שכל המוטציות חוגגות? עכשיו לסגור? אלה דוברים שהיום הם שמקבלים את ההחלטות.
גם לפיד אותו דבר: זה מחדל, מחדל קולוסלי של נתב"ג, שהביאו לכאן את כל המוטציות. והינה אנחנו נמצאים באירוע הרבה הרבה יותר חמור, ושום דבר לא נעשה, וכאילו לא נאמרו על ידי הדוברים דברים חדשים. הם ירדו עכשיו מהחלל אנשים אחרים לנהל את הממשלה והם מתעלמים. כמה אפשר? כמה אפשר, כשזה זועק כל כך וזה גם מדאיג כל כך, ואנחנו רואים כמה שזה מדאיג וכמה שזה חמור?
אבל אני כן רוצה להתייחס במילה אחת, בדקה האחרונה שלי. דובר אחד בממשלה כן דיבר היום. מישהו שמע את שר האוצר מתייחס במשהו בתקופה האחרונה, מאז שהוא נהיה שר האוצר, לנושא המוטציות? לנושא הקורונה? שר האוצר של מדינת ישראל, יש לו איזו רגישות לכך שהתחלואה גוברת. כשאנחנו מדברים על סגרים, ההשלכות לגבי הכלכלה הן החלק הכי חמור היום, כי בנושא הבריאות חושבים שיהיה אפשר להתגבר. ממה אנחנו מודאגים? מהנושא הזה של הכלכלה, מהסגרים, שוב, עד שהמשק חוזר. שר האוצר לא אומר שום דבר. הוא סומך כנראה על קבינט הקורונה, הוא סומך על דברים אחרים; לא מוציא מעצמו. מילה אחת הוא כן אמר היום: מה קורה עם אומן? הוא מודאג ממה שיקרה בחגים. הציטוט שהביאו בשמו: המטוסים מאומן שיבואו לפה – אני מבין שעד שיוצאים מפה זה לא מדאיג אותו, אבל לא משנה. זה מה שמדאיג אותו עכשיו? אין לו שום התייחסות למה שקורה.
באמת צריך לציין את זה, הרי עכשיו אי-אפשר להגיד שהחרדים – מעניין, באמת, נס שלא מאשימים את החרדים. החרדים, ראו את כל התמונות בתשעה באב – אף חרדי לא נסע. זה ברור, גם אם היו רוצים להשתיל בתוך התמונה תמונה של חרדי לא היו רואים. אין חרדים, ברוך השם. זה גם לא דבר מובן מאליו. אין לזה הסבר. זה יכול היה לקרות, בסך הכול כשיש הרחבה של המוטציה והתפשטות של ההדבקות ושל התחלואה; זה קורה בכל החברות – אחד מדביק את השני. רופא, רופא מחוץ לבני ברק, שהיה בתוך בני ברק וקיבל 140 ילדים בשבוע, התברר כחולה קורונה. זה יכול לקרות גם כשמביאים מבחוץ.
אני מסיים. עכשיו כשאנחנו מדברים, אני לא חושב שיש מישהו שיכול, אפילו אם הוא רוצה, מי שתמיד מחפש את החרדים, לא יכול אפילו לתלות את זה בשום דבר. לא רואים. באמת, באופן ניסי כמעט אין את התחלואה, ואנחנו צריכים להתפלל שזה לא יהיה באף מקום, גם לא בציבור החרדי. אבל יש משהו אחד שמודאגים כבר עכשיו לעוד 50 יום: מה יקרה עם אותם חרדים שייסעו. כבר עכשיו מנסים להטיל את זה עליהם. זה בושה וחרפה שככה מתנהלים אנשים שהיום צריכים לקחת אחריות, בכזאת שנאה שמבצבצת בעיניהם. בושה, בושה, בושה. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מקלב.
<< נושא >> דברים לזכרם של חברי הכנסת לשעבר מרדכי בר-און וחסיין פארס << נושא >>
<< דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >>
לפני הסיכום על ידי יושב-ראש ועדת הכספים, אני מבקש לנצל את זה שיש כאן חברי כנסת ולעבור דווקא לנושא הבא. אנחנו נחזור להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת – דברים לזכרם של חברי הכנסת לשעבר מרדכי בר-און וחסיין פארס. אני מבקש מחברי הכנסת לכבד את זכרם בקימה.
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.(
בבקשה לשבת. תודה.
דברים לזכרם של חברי הכנסת מרדכי בר-און וחסיין פארס. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בחודשים האחרונים הלכו לעולמם שני חברי הכנסת, מרדכי בר-און וחסיין פארס, זכרם לברכה. מרדכי בר-און היה חבר בכנסת האחת-עשרה בסיעת רצ. הוא לחם במלחמת העצמאות ואף נפצע בה, ושירת בצה"ל במגוון רחב של תפקידים, ובהם ראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין וקצין חינוך ראשי. במסגרת תפקידו זה וכהיסטוריון, כתב את נאום הר הצופים המפורסם של הרמטכ"ל יצחק רבין, זכרו לברכה. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף משנה.
בר-און היה חבר הסוכנות היהודית ועסק בפעילות חינוכית בנושא ישראל בקרב קהילות יהודיות בגולה, וכן חבר בתנועת שלום עכשיו. הוא נבחר לכנסת בשנת 1984 מטעם מפלגת רצ וכיהן בוועדת הכספים. הוא פרש מהכנסת לאחר כשנתיים וחזר לאקדמיה. כהיסטוריון עסק במדיניות החוץ והביטחון של ישראל והיה עמית מחקר בשורה של מכונים.
מרדכי, שהיה גם נשיא הקרן החדשה, התגורר בירושלים ונפטר בחודש מרץ השנה בגיל 92. יהי זכרו ברוך.
דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר חסיין פארס, זכרו לברכה: חסיין פארס כיהן כחבר בכנסת ישראל השתים-עשרה מטעם סיעת מפ"ם. פארס, שנולד בכפר שעב, היה חבר בהנהלת החטיבה הצעירה של מפ"ם וחבר בהנהלת הסתדרות המורים.
פארס פעל כל חייו למען דו-קיום יהודי-ערבי, ואף היה יו"ר הוועד הפועל נגד גזענות ולמען דו-קיום בגליל המערבי. הוא בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון וספרות ערבית מאוניברסיטת חיפה, וכיהן בכנסת השתים-עשרה כחבר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
חבר הכנסת פארס הלך לעולמו בגיל 84 בחודש אפריל האחרון. יהי זכרו ברוך.
חבר הכנסת ניצן, בבקשה.
<< דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה חודשים הלך לעולמו חברנו מורל'ה בר-און. התכנסנו כאן היום כדי לזכור אותו, ולכבוד הוא לי לומר כמה דברים לזכרו.
מורל'ה היה הרבה דברים: קצין בכיר בצבא, היסטוריון דגול, חבר כנסת, חניך השומר הצעיר, כותב מחונן ולוחם מעוטר, שוחר תרבות וספר, ובעיקר, אני חושב, איש שלום ואוהב אדם.
הוא נולד בתל אביב ב-1928 והלך לעולמו כאן בירושלים בזקנה טובה בגיל 92. את אהבת המדינה הוא רכש כבר בגיל צעיר. מגיל 14 היה חבר בהגנה, התחנך בתנועת השומר הצעיר, שהייתה עבורו בית, ולאחר מכן המשיך לשרת את המדינה במסגרת צה"ל בתפקידים רבים. הוא לחם במלחמת השחרור בחטיבת גבעתי וגם נפצע – אגב, בקרב ברמת הכובש נגד הצבא העיראקי – ולאחר מכן, תוך כדי ביצוע ומילוי של תפקידים שונים בצבא, הוא מונה לראש אגף היסטוריה במטכ"ל, ואף כיהן כמנהל הלשכה המיתולוגי של הרמטכ"ל משה דיין. בשנת 1963 הוא הגיע לשיא הקריירה הצבאית שלו ומונה לקצין החינוך הראשי של צה"ל. אני אומר "קריירה צבאית" כי ההישגים של מורל'ה בצבא היו יותר מתחום החינוך והרוח: הוא דאג להעניק השכלה תיכונית לחיילים שלא הספיקו ללמוד בתיכון; הוא טיפח את הלהקות הצבאיות; הוא הוציא את הוצאת "תרמיל", למי שזוכר, הספרונים הקטנים האלה, בהוצאה צבאית לחיילים. ובאמת, קשה לחשוב על הרבה אנשים שהשפעתם על עיצוב צעירי ישראל הייתה גדולה משל מורל'ה בר-און. הוא ראה בתפקיד שלו שליחות – לחנך את חיילי צה"ל הצעירים לגישה מוסרית ולמה שהוא קרא "טוהר הנשק", אותם ערכים שהוא שאב מימי ילדותו בשומר הצעיר.
הוא אמר כך: שנאה היא סימן של חולשה. אולי זו האמרה הכי מפורסמת שלו, והוא מאוד צדק. מורל'ה הבין שעוצמתה של המדינה היא בהיותה דמוקרטיה, בשמירה על זכויות אדם ואזרח, בשאיפה מתמדת לצדק ולשלום. לעומת זאת, חברה או מדינה שמונעת משנאה או מפחד היא מדינה חלשה. כוחנו במוסריותנו.
שנים לאחר מכן, בנאום הר הצופים המפורסם, הרמטכ"ל דאז יצחק רבין אמר שבזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית העם יכול לכל אויב. הפה היה פיו של רבין, אבל המילים ותפיסת העולם שמאחוריהן – כולן של מורל'ה בר-און. הוא שכתב את אותו נאום חשוב והיסטורי של הרמטכ"ל שם, באוניברסיטה העברית בירושלים, אחרי מלחמת ששת הימים. כמעט 50 שנים עברו, אבל המילים של מורל'ה עדיין רלוונטיות מתמיד. סוכני השנאה לא חדלו מהפצת משנתם ההרסנית; גם בכנסת הזו. גם בכנסת הזו. ההסתה, ההפחדה נגד האחר, הגזענות, הפכו כלי בידי פוליטיקאים חסרי מצפון. אז וגם היום השנאה היא סימן של חולשה, ואנחנו צריכים לאהוב את האדם, כל אדם, ולשמור על עמוד שדרה מוסרי חזק. את הדברים האלה הוא הביא גם לידי ביטוי בשיח לוחמים שהיה מעורב בו אחרי מלחמת ששת הימים.
מורל'ה השתחרר מצה"ל ובחר להקדיש את זמנו ומרצו לקידום השלום. הוא הצטרף לפעילות בתנועת שלום עכשיו, ובשנת 1983 יצא יחד עם קבוצת פעילי שלום לפגוש את אבו איאד, סגנו של יאסר ערפאת, בניסיון לקרב בין העמים. שנה לאחר מכן הוא יצא למסע היסטורי בארצות הברית יחד עם מוחמד מלחם, ראש עיריית חלחול, שגורש מן הארץ, והשניים ערכו עשרות הרצאות, והן גם הוקלטו ושודרו לעשרות מיליוני אנשים. המסר שלהם היה פשוט, והיה נכון אז והוא נכון היום: כן לחלוקת הארץ; שתי מדינות לשני העמים.
היום המסר הזה הוא כבר כמעט נדוש. חוזרים עליו – לא מקיימים אותו, אבל חוזרים עליו ומדברים עליו, אבל אז היה מדובר במהפכה של ממש. כמו בתחנות חייו הקודמות, מורל'ה הקדים את זמנו ולא פחד להיות נושא הדגל של עמדות לא פופולריות. היושרה הייתה חשובה לו יותר מאהבת הקהל, והאומץ והאמונה הפנימית היו המנוע שלו, ויותר מזה הוא לא היה צריך.
כשחזר מארצות הברית ב-1984 הוא נבחר לכהן כאן בכנסת מטעם מפלגת רצ, שלימים הייתה אחת התנועות שהתאחדו למפלגת מרצ, שבראשה אני עומד היום. הוא המשיך להיות חבר מרצ עד יום מותו, וזו באמת זכות גדולה עבורי להמשיך את דרכו בשמירה על המוסר, ברדיפת השלום ובאהבת האדם.
הפילוסוף בן המאה ה-12 ברנרד משארטר אמר: אנחנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם לאו דווקא בשל חדות ראייתנו, אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענק. כל מה שאנחנו בתנועה שלנו פועלים בעבורו היום לא היה מתאפשר ללא מור'לה והמהפכות שעשה. על זה אני רוצה לומר תודה. אני שולח תנחומים למשפחה היקרה ואומר לכולם חזק ואמץ.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה לשר הורוביץ. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה.
<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, עליתי לומר מילים לזכרו של חברי חבר הכנסת לשעבר חסיין פארס, זיכרונו לברכה, אבל לפני זה אני חייב להגיד שתי מילים גם לזכרו של מור'לה בר-און, באמת, מנהיג נערץ של שלום עכשיו, של רצ, של התנועה לזכויות האזרח ולשלום, שנפטר כמה ימים לפני הבחירות לכנסת העשרים-וארבע.
אני זוכר שהייתי עם מור'לה בר-און במפגש עם ערפאת ב-1994 בעזה, כשערפאת הגיע לשם, ודרכו הנחושה למען השלום – מהדברים שסיפר חברי ניצן הורוביץ – עד יום מותו. הלכתי עם חברתי זהבה גלאון וחברי צלי רשף לנחם את אראלה אשתו ואת הבנות. באמת אבדה גדולה.
כמה שבועות לאחר מכן, לפני קצת פחות משלושה חודשים, נפטר גם חברנו חסיין פארס, בגיל 84. חסיין היה חבר בכנסת, חבר הכנסת, מ-1988 ועד 1992 מהחלק השני של מרצ, ממפ"ם. הכרתי אותו אז די טוב מפני שעבדתי בכנסת חלק מהתקופה הזו, ואני זוכר במיוחד נסיעה עם חסיין לכפר הולדתו שעב, בגליל המערבי. הוא סיפר לי סיפור שהוא סיפור של חלק גדול מהפלסטינים אזרחי ישראל – לא כולם; לכל אחד יש את הסיפור שלו – איך במלחמת העצמאות שלנו, ב-1948, הם ברחו מהכפר – הם לא גורשו; היו כאלה שגורשו, לא שם – הם ברחו מהכפר ללבנון, ואיך שבכל זאת התירו להם לחזור מלבנון לאחר מכן.
חסיין גדל בכפר שעב והתחנך בבית הספר התיכון בכפר יאסיף. באותה תקופה זה היה למעשה בית הספר התיכון היחיד באזור, בוודאי התיכון הערבי היחיד באזור. בעצם הוא היה איש חינוך, איש שלחם לסוציאליזם ולאחווה בין העמים עד יום מותו.
חסיין, כפי שאמרתי, היה מוותיקי מפ"ם. כבר כנער הצטרף למפ"ם, והיה פעיל בה עד 1988, כשנבחר לכנסת. כשיצא מהכנסת זו כבר הייתה מרצ. כבוד בשבילי לעמוד פה היום ולהספיד את חסיין, אדם שבעצם הניח את היסודות למה שאנחנו מכירים היום כשותפות יהודית-ערבית במרצ. אז עוד קראו לזה דו-קיום, אבל אנחנו יודעים היום שהשותפות היא חזקה הרבה יותר מדו-קיום, שיכול להיות גם בין כאלה שאינם שווים.
חייו היו מופת של עשייה חינוכית. מתחילת דרכו, מהיותו יו"ר מועצת תלמידים בכפר יאסיף, שבו למד, דרך לימודי ההוראה, ניהול בית ספר במשך יותר מעשור וחברות בוועדת החינוך של הכנסת. הוא היה פעיל משמעותי בשדה החינוך הבלתי-פורמלי גם לאחר מכן. בזכות חסיין, אלפי ואף עשרות אלפי נערות ונערים מהחברה הערבית זכו למתנ"סים בקרבת ביתם; זכו לחינוך בלתי פורמלי וגם פורמלי איכותי שמאפשר גיוון ונותן להם את ההזדמנות להתפתח ולגדול בכל דרך שבה יבחרו. המפעל הזה, שהוא היה מהחלוצים שלו, יישאר לדורות וישמר את דרכו ורוחו המיוחדות.
בכל צעד בדרכו האישית והציבורית חסיין הגן על האינטרסים של התלמידים והסטודנטים, ופעל ללא לאות למען צמצום הפערים במערכת בין החינוך הערבי ליהודי ולמען שוויון אמיתי בחינוך. כאיש הגליל הוא ידע שחינוך צריך להיות שוויוני בין המרכז לפריפריה; שילדי הכפר שעב צריכים לזכות בחינוך איכותי ומשמעותי לפחות כמו מי שגדל בתל אביב או בירושלים. כאיש חינוך הוא ידע ששוויון אמיתי מתחיל בגיל הרך, מתחיל בערכים שאנחנו מקבלים מבית ומחוץ כבר במסגרות הראשונות, והחינוך מתחיל גם בדרך ארץ. אני ממש מקווה שנוכל לממש את הערכים האלה של חסיין גם בכנסת הזו.
כשנודע דבר מותו נסעתי לנחם את משפחתו בעכו. זה היה ימים ספורים לפני שעכו בערה בסכסוך האלים הנורא הזה בין יהודים לבין ערבים, שהיו בו רק מפסידים, שגם בעקבותיו יצא לנו לבקר משפחות שכולות. אולי דבר אחד נחסך מחסיין – לראות את האלימות הנוראה הזו בעיר שהוא כל כך אהב וחי בה את רוב שנות חייו. בכל חג הקורבן נהגתי לצלצל לחסיין ולברך אותו בחג שמח. היום, מחר, זה כבר לא יתאפשר.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה לחבר הכנסת מוסי רז. אמתין שתגיע למושב שלך.
<< נושא >> צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 36), התשפ"א–2021 << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור להצבעה על צו בריאות העם שהציג שר הבריאות ניצן הורוביץ. אני מודיע שעמדת ההצבעה של חבר הכנסת יוראי להב ביציע, ולכן אוסיף את הצבעתו ידנית. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 36), התשפ"א–2021, נתקבל.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת טל – גם ידנית; חבר הכנסת יוראי – גם ידנית. נוסיף אתכם. הוספתי אותו. ובכן, 29 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני מודיע שצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) התקבל ועבר.
לפני שנעבור לסעיף האחרון בסדר-היום, סעיף 9, אני מבקש להקריא ברכה קצרה, ברכה לחג הקורבן לחברינו המוסלמים והדרוזים: חברות וחברי הכנסת, עובדי הכנסת היקרים, אזרחי מדינת ישראל המוסלמים והדרוזים אשר מציינים את עיד אל-אדחא, בשמי ובשם כנסת ישראל אני מאחל לכם חג שמח. כול עאם ואנתום בח'יר. חג שמח.
<< הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021 << הצח >>
[מס' מ/1418; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 37; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
נעבור לסעיף 9 – הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת קושניר, בבקשה.
<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016, נחקק בוועדת הכלכלה ונכנס לתוקף ב-18 באוקטובר 2016. החוק מסדיר באופן מקיף תחומים שונים בענף הרכב, ובהם יבוא הרכב, מוסכים ושמאות הרכב. אחת ממטרותיו של החוק הייתה לקבוע הסדרים עדכניים בחקיקה ראשית לעניין ענף הרכב שיחליפו את צווי הפיקוח. חמישה צווים הם מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1951, שהם חקיקה לשעת חירום, ובהם הוסדרו תחומים אלה עד לחקיקת החוק.
לשם יישום מלא של החוק, הכולל למעלה מ-250 סעיפים, יש צורך בהתקנת מספר רב של תקנות, חלקן באישור ועדת הכלכלה. כדי לאפשר למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים את הליך התקנתן של אותן תקנות, נקבע בעת חקיקת החוק כי צווי הפיקוח, וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם, ימשיכו לעמוד בתוקף לכל המאוחר עד לתום שנתיים מיום תחילת החוק, אלא אם כן יותקנו קודם לכן תקנות שיחליפו אותם. מאז נחקק החוק לא הושלמה התקנתן של התקנות הנדרשות, בין השאר בשל התפזרות הכנסת ומערכות הבחירות התכופות. היה צורך להאריך פעמיים את תוקפה של הוראה זו, וכעת מוצע להאריכה בפעם השלישית, עד 31 בדצמבר 2021.
על אף החשיבות הרבה שאנו מייחסים לביטול חקיקה לשעת חירום ולהחלפתה בחקיקה עדכנית החליטה הוועדה לאשר הארכה נוספת, כדי למנוע מצב של ריק סטטוטורי לגבי תחומים שטרם הותקנו תקנות לגביהם, למשל בתחום רישוי מוסכים ושמאי הרכב. כולי תקווה כי לא נידרש להארכה נוספת וכי תושלם התקנתן של כל התקנות הנדרשות ליישום מלא של החוק, ובפרט אלה הטעונות את אישור ועדת הכלכלה.
מעבר לכך, ביוזמת חברי הכנסת, וכדי להגיע להסכמות שיאפשרו את אישור הצעת החוק, הוספנו להצעה תיקון שלפיו הוראת שעה אחרת הקבועה בחוק ופוקעת ביום הדיונים על החוק – זה היה לפני איזה שבועיים – תוארך עד ל-18 באוקטובר 2022. מדובר בהוראה מקילה שמאפשרת ליבואנים זעירים שהם יבואני רכב הרשאים לייבא לא יותר מ-20 כלי רכב בשנה, לייבא גם כלי רכב שאינם חדשים, ובלבד שטרם חלפה שנה ממועד ייצורם ועד מועד רישומם בישראל. הוראת שעה זו נקבעה במקור לארבע שנים מיום תחילת החוק, כלומר עד אוקטובר 2020, והוארכה פעם נוספת בצו של שר התחבורה הטעון אישור של ועדת הכלכלה. מאחר שוועדת הכלכלה טרם הוקמה, הדרך היחידה להאריך את הוראת השעה היא דרך חקיקה ראשית, וכך עשינו.
להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת ביטן, אתה רוצה לדבר? כי הוגשו הסתייגויות.
<< קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >>
כן. אדבר טיפה, לא הרבה.
<< קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >>
למה? אסור לי?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו זכותו. יש לו שלוש הסתייגויות. הוא יכול.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
הוא יכול. זכותו.
<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>
כבוד השרה, אני לא בירכתי אותך.
<< קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >>
התגעגעתי.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז זו ההזדמנות לברך אותך על התפקיד.
<< קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
ותצליחי בתפקיד, כמובן. אני מאוד מאוד רוצה שאת תצליחי דווקא. אבל אל תגזימי, כן?
קודם כול, כמה נתת לי? לא, תוריד לי. תוריד לי.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני נותן לך.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא באתי לעשות פיליבסטר.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לא, בבקשה.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
טוב, אני אדבר קצת.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
עליי.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
עליך. קודם כול, אני רוצה להגיד שבגדול אני תומך בחוק הזה. אני הייתי חלק, יחד עם איתן כבל; אנחנו היינו חלק מהחקיקה הזאת. ניהלנו ביחד את כל הדיונים מול משרד התחבורה, מול כל הגופים והארגונים שפעלו. לצערי הרב, לא כל מה שתכננו שהחוק הזה ייצר נעשה. בכלל, אנחנו מנסים לעשות הרבה רפורמות, אבל רוב הרפורמות לא מביאות להורדת מחירים, לא מביאות לשינוי אווירה לטובת האזרח. משום מה הביורוקרטיה בסוף מנצחת. תמיד מצליחים למצוא איזו דרך עקיפה למה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מגיעים לתוצאות הרצויות.
גם הממשלה צריכה לתרום את שלה, זאת אומרת, מה שקורה במדינה – אני זוכר את כחלון שהביא כל מיני רפורמות. אתה זוכר, כבוד היושב-ראש?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בטח. איזו שאלה.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
רפורמת הקורנפלקס ורפורמת – אבל המחירים לא השתנו. למה? כי המדינה לא מוכנה לתרום את שלה. הכול היא רוצה על חשבון המגזר העסקי, על חשבון המגזר הפרטי. הם צריכים לספוג את העלויות על מנת להוריד את המחירים, ולכן המחיר בסוף לא יורד. הממשלה לא מוכנה לוותר לא על המיסים על הדלק, לא על המיסים על הרכב, לא על המיסים שהיא גובה, בגלל תקציב המדינה, אז התוצאה היא שאין הורדת מחירים. אם החשמל לא יורד והדלק לא יורד והדברים האלה לא יורדים, התוצאה היא שבעצם עושים ערבוביה, אבל המחיר רק עולה. אחר כך בוכים למה פה בישראל המחיר הוא x ובחוץ לארץ המחיר הוא y. אז אין מה לעשות, הממשלה צריכה לתרום את חלקה אם היא רוצה לפתור את הבעיות ולא רק לדבר על רפורמות. רפורמות – זה יפה לדבר עליהן, אבל צריך גם לבצע אותן. היא צריכה לתת חלק יחד עם המגזר העסקי.
אז אני מקווה שהפעם הממשלה הזאת, שקוראת לעצמה ממשלת שינוי, תנהג בעניין הזה בניגוד לממשלת הליכוד ולכל הממשלות שהיו לפניה. אני לא מאמין שהם יצליחו, כי האוצר מאוד חזק, ובסופו של דבר דעתו היא שנשמעת, בגלל בעיות תקציב המדינה. הם חושבים שאם ישאירו את כל המיסים על האזרחים – המיסים העקיפים, כל המיסים שקשורים למוצרים – אז המחירים ירדו, בגלל שצריכים כסף לזה ולזה ולזה. אבל אם הם היו תורמים משהו, בטווח של שנתיים הייתה צמיחה יותר גדולה, הכנסות יותר גדולות לתקציב המדינה, וכל ההפסד היה בא בדרך אחרת, וגם המחירים היו יורדים.
אז אני מקווה שהם, מהניסיון שלנו, הקטן – וגם אתה נלחמת הרבה על זה – ישמעו לנו פעם אחת ויפסיקו לשמוע לפקידי האוצר ולכל הפקידים שחושבים שהם גאוני הדור. בדברים מסוימים הם גאונים, אבל לא בזה. בזה הם דואגים לעצמם. הם רוצים תקציב מדינה, הגדלת מיסים; דואגים לעצמם ולא בעצם לתושבי המדינה. זה לגבי העניין הזה.
ויש עוד עניינים. אתמול ראיתי – אמרתי לא מזמן שבעצם מנסור עבאס צריך לעשות הסכם קואליציוני יומי. הוא לא יכול לעשות הסכם קואליציוני ארוך טווח או לכל השנה; כל יום הוא צריך לשבת עם הממשלה על משהו, וכל יום הוא דואג להישמע, כל יום הוא דואג ששומעים אותו ויש לו מה להגיד: הממשלה תיפול אם לא ילכו לקראתי – ואז כולם מתקפלים ונותנים לו מה שהוא רוצה. אז הסכם יומי. בשביל מה? בואו ניתן לו. כל יום בבוקר יקבעו איתו ראש הממשלה, שר החוץ וגנץ – כולם יקבעו איתו איזושהי פגישה, יסכמו מה נותנים לו באותו יום, ולהמשיך הלאה. זה לא יכול להימשך בצורה הזו. גם כשהחליטו להכניס אותו לקואליציה לא החליטו שהוא יהיה בעל הבית של הקואליציה, בעל הבית של הממשלה, כיוון שהוא מייצג איזשהו קו מסוים שהוא לא תמיד לטובתנו.
לפעמים יכול להיות. אנחנו רוצים בשילוב של האוכלוסייה הערבית, ברור שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים שוויון, אנחנו רוצים אינטראקציה חיובית איתם, אבל אנחנו לא יכולים שרק הדברים שהם רוצים יהיו שיישמעו במדינה. זה לא לטובתנו. אנחנו צריכים אינטראקציה חיובית איתם, אבל לא שהם יקבעו לנו הכול, כי יש להם אינטרסים שונים, והם מוכיחים את זה כל הזמן.
אז מנסור עבאס בעברית מדבר x ובלועזית מדבר y, ואי-אפשר לא לראות את זה. זאת אומרת, בסדר, הקואליציה רוצה לשמר את עצמה, רוצה להחזיק מעמד, אבל היא לא יכולה לוותר על האינטרסים החשובים של מדינת ישראל. הגיע הזמן שגם כל המפלגות שמרכיבות את הממשלה, אבל כולן, אפילו מרצ – גם מרצ לא יכולה להרשות לעצמה את מה שקורה בפועל, כי בכל זאת הם מייצגים איזשהו ציבור יהודי שתומך בהם, וגם אם הוא מאמין בדברים אחרים, עדיין הוא רוצה את הדברים המרכזיים שכולנו רוצים. כן, זה לא מצב שהם רוצים לתמוך רק במגזר הערבי. צריך לשים לזה סוף. צריך לבוא ולהגיד לו: אדוני הנכבד, אתה רוצה קואליציה? אין בעיה, תהיה בקואליציה. קיבלת את הנושא של הבדואים, קיבלת תפקידים בכנסת, כולל יושב-ראש ועדת הפנים, קיבלת תקציבי עתק שאף פעם – אני לא יודע אם הוא יקבל בסוף; אני מאמין שהאוצר יעבוד עליו, אבל זה כבר לנאום הבא – קיבלת, קיבלת. מספיק, עד כאן. מעכשיו והלאה או שתיישר קו או שתלך הביתה. כך עושים בקואליציה, לא עושים את זה בצורה שכל יום עכשיו מתכנסים לדון בבעיות של אותו יום.
מה שראינו שם בנושא של הר הבית, גם בנושאים אחרים – אנחנו רואים את זה כל הזמן – רבותיי, אני אומר לכם, תגידו לו: עד כאן, גם אם זה יגרום להפלת הממשלה. אני יודע שאנחנו רוצים להחליף אתכם. אבל אם זה יהיה העניין, אז אולי ניצור איזו סיטואציה של ממשלת אחדות אמיתית. המצב הזה שהוא קובע הכול תמיד, זה מאוד בעייתי. הגיע הזמן שאנשים ישימו לב לזה ויתחילו להידבר בצורה אחרת.
דבר נוסף – הגיע הזמן שיקיימו. כל הזמן אומרים: הבטחתם ולא קיימתם. הבטחתם ולא קיימתם. מה קורה פה? כל הזמן לא עומדים בשום הבטחה לציבור, לא בנט, לא לפיד, לא שקד, כמובן לא גדעון סער, שלא עומד בשום הבטחה. ראיתם מה קרה עם היישוב הבדואי – – איך קוראים לו?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
ח'אן אל-אחמר.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ח'אן אל-אחמר. הדבר היחיד שאני מבין – שכולנו נהיינו חמורים, כן? מה זה אחמר, זה חמור, נכון?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אחמר זה לא חמור? חמור, לא? אני טועה?
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
חמאר זה חמור.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז אחמר, מה זה? אבא של החמור. מה זאת אומרת זה לא חמור? גם זה חמור, לא?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא חשוב, הבנתם את הכוונה שלי. הבנתם את הכוונה שלי.
אמרתם, תקפתם את נתניהו כשהיה ראש ממשלה על שביקש דחיות – כנראה מסיבה טובה, הייתה איזו סיבה, למרות שהימין רצה את הפינוי הזה. בסופו של דבר הוא קיבל את הדחיות, ואתם תקפתם אותו איך הוא לא מתבייש לא לבצע – – –
<< קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >>
צריך או לא צריך?
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
רגע. קודם כול נראה את ההתנהגות שלכם, אחר כך נגיד מה צריך.
אתם כל הזמן תקפתם אותנו שאנחנו לא מקיימים את צו בית המשפט על ההריסה. תראו מה קרה פה.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
זה לא צו בית משפט. זה לא צו בית משפט. בית המשפט קבע שמותר למדינה לפנות, הוא לא אמר שצריך לפנות.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
מה הוא אמר? מה הוא אמר?
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
בית משפט אמר שהמדינה יכולה לפנות אם היא רוצה.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
בסדר, אתם אלופי – – –
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
הוא לא קבע שצריך לפנות. זה דבר שונה לחלוטין.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני חייב להגיד לך שאתם אלופי הפרשנות.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
איזו פרשנות? זה מה שבית משפט אמר.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אלופי הפרשנות. בכל המאמרים – לא קראתי את פסק הדין, אני חייב להודות, אבל בכל המאמרים שקראתי, קראתי משהו אחר. לא קראתי את הפרשנות שלך בעניין הזה.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
אז אני אומרת לך שאני קראתי – – –
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אבל מרצ אלופים בלהסביר.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
לא, כי מרצ קוראים ומתעמקים. תקרא.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
בסדר, אני אקרא, אני מבטיח לך.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
תקרא שהוא אמר שמותר למדינה – – –
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני מבטיח לך שאני אקרא, אבל בכל הפרשנויות שאני קראתי לפסק הדין, לא קראתי את מה שאת אומרת. אז מה, הם לא קראו? הם לא יודעים על מה הם מדברים? אז אני אולי לא יודע, אבל הם כן יודעים.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
תבחר על מי לסמוך.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז אני אומר לכם: אתם כל הזמן תקפתם אותנו על העניין הזה, למרות שנתניהו, בעניין של ח'אן אל-אחמר, בעניין הזה הוא קיים את המדיניות שלכם ולא פעל ולא הרס, ולמרות זאת תקפו אותו על זה שהוא לא מקיים את מה שבית המשפט מבקש ולא עושה את ההריסה, וזה לרעת הציונות הדתית, אני קורא לזה.
הינה, עכשיו אתם, הגיע הזמן שלכם, ועשיתם את אותה פעולה שנתניהו עשה. למה? כי מה אומר שר החוץ? מה שנתניהו אמר כל הזמן – שיש בעיות רציניות עם העניין הזה מבחינה בין-לאומית, יחסי ישראל–פלסטינים וכל מיני דברים כאלה, יחסי ישראל עם המגזר הערבי, ומבקשים דחייה מ-2018.
אבל הינה, תראו מה קרה: כשנתניהו ביקש דחייה מבית המשפט, כבוד היושב-ראש, על ההריסות שהיו ביהודה ושומרון, לנוכח החלטות ופסקי דין לבצע הריסות כאלה ואחרות בבית אל ובעוד יישובים, בית המשפט נתן לו ארכות, אבל לא הרבה. באיזשהו שלב בית המשפט אמר לו: עצור, אין יותר ארכה, אתה חייב לקיים את פסק הדין. פה, במקרה הזה, בית המשפט נענה לכל הבקשות באופן קבוע, הוא נענה לכל הבקשות האלה בלי שום בעיה. אז גם פה יש איפה ואיפה, במובן מסוים.
אז אני אומר לכם, מה שלא רואים משם לא רואים מכאן, נכון? איך אומרים את זה? זה המשפט? אז אני אומר לכם, שתתחילו להבין שכשנמצאים בשלטון וצריכים לבצע גם דברים לטובת העם וגם דברים שקשורים לכל העולם, עדיין לא רואים אותם כמו שרואים את זה כשיושבים באופוזיציה. אני חושב שאתם צריכים להתנצל בפני נתניהו ובפני ממשלת נתניהו על כל הדברים שאמרתם בעניין הזה. הגיע הזמן. לא יקרה לכם שוב דבר, לא למפלגת העבודה, לא ליש עתיד, לא למרצ. אנחנו לא צריכים להתנצל, מכיוון שאתם גנבתם לנו את השלטון.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
יש עתיד לא התעסקו עם ח'אן אל-אחמר.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא התעסקו? והדבר היפה ביותר – אני אומר לך כאיש יש עתיד: מי הגיש את הבקשה? שר החוץ, שהוא מיש עתיד. לא הגיש ראש הממשלה, כמו שנתניהו הגיש בעצמו. פחדן, פשוט אדם פחדן שלא מבצע את העבודה שלו. לא הגיש שר המשפטים ולא שום דבר. לקחו גוי של שבת, את לפיד, שהוא יבצע את הבקשה הזאת. למה הוא צריך להסכים לדבר כזה? אם יש אדם בתפקיד, וזה בנט, שיעשה את העבודה שלו. אבל הוא לא מסוגל. הוא תמיד ספינולוג. אני קורא לו "ספינולוג", תמיד קראתי לו "איש הספינים", כמו שהוא עכשיו מקיים את התו הירוק אז הוא קורא לזה "התו השמח" – הוא חייב להראות איזה ספין כדי שהציבור יתבלבל. זה מה שהוא עשה גם בנושא של ח'אן אל-אחמר, אותו דבר – הוא נתן למישהו אחר להגיש את זה על מנת שלא יאשימו אותו. כשיצטרכו אחר כך בבחירות הבאות להסביר, הוא יגיד: זה לא אני, זה ראש הממשלה החלופי עשה את זה.
אז מספיק כבר עם ההתנהגות הזאת. תהיה אמיץ, תעמוד מול הציבור, תגיד את האמת. תגיד: נכון, אני חשבתי כמו שחשבתי כשהייתי באופוזיציה, והינה, עכשיו אני רואה שזה לא צריך להיות ככה. תגיד את האמת לאנשים, ריבונו של עולם. למה אתה צריך כל הזמן לעבוד על האנשים בעיניים כל היום?
אותו דבר עכשיו בנושא הקורונה. תראו מה זה, תראו מה קורה. נכון, צריך להילחם בעניין הזה, אבל אתה כל יום מקבל החלטה אחרת; כל יום אתה שולח את אנשי משרד הבריאות כדי שיגידו מה שיגידו על מנת לשנות. מה, אין לזה עלויות? אנשים רכשו כרטיסים לחו"ל, אז מה עושים? לא רוצים שהם ייסעו לחו"ל, אז מבקשים מהם לא לנסוע ואומרים: אני לא נותן פקודות. אז מה הוא עושה? במקום זה, כל שני וחמישי הוא קובע מדינות שהציבור הישראלי אוהב לנסוע אליהן בגלל המחירים הנמוכים. הרי מה רוצים בציבור? הרי בבתי מלון בישראל אתה צריך לקחת הלוואות כדי ללכת לשישי-שבת, אז הם נוסעים ליוון, לקפריסין, לגיאורגיה, שהנסיעה לשם היא שעתיים והמחירים נמוכים. אז לאט-לאט מכניסים אותן תמיד או לרשימה אדומה או לטרום-אדומה, ואז יוצא שאנשים לא יכולים לנסוע. אז נכון, לא אומרים "אל תיסע", לא סוגרים את שדה התעופה, אבל בעצם לא נותנים לך אפשרות לנסוע.
זה בדיוק מה שאני אומר: ספינים. תגיד את האמת. תגיד: אני רוצה שלא תיסעו, אני אוסר עליכם לנסוע. תיקח אחריות על מה שאתה עושה. אל תעבוד על האנשים בעיניים. אתה עובד עליהם בעיניים. עכשיו היו צריכים לנסוע לגיאורגיה, קבעו שאתה שבוע בבידוד, אז אף אחד לא יכול לנסוע, אז אנשים מפסידים. אלה שצריכים לנסוע לספרד, צעירים שרכשו סוף שבוע בספרד, לא יכולים, הפסידו את הכסף.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אז הוא לא יכול לקבל ביטול.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>
גם לא נותנים לאנשים – מה זאת אומרת נותנים רק לעסקים פיצוי? אנשים, לא מגיע להם פיצוי? אם אדם צעיר, בן 20 ומשהו, נוסע לסוף שבוע בספרד ועכשיו מפסיד את הכסף, לא מגיע לו פיצוי מהמדינה? רק מי שיש לו מסעדה? רק מי שיש לו עסק מגיע לו? מה עם האנשים הפשוטים שאספו את הכסף ושילמו על סוף השבוע הזה? למה לא מגיע להם פיצוי מהמדינה? בכלל לא מדברים על פיצוי בשבילם.
טוב, אני רואה שגמרתי את 15 הדקות, אז אני אמשיך פעם אחרת. אני לא אפריע לכם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת ביטן. אני רוצה לשכור את שירותיך: איך להגיד הכול, אבל הכול, עם מילים קשות, בלי לקלל, אבל במילים נוקבות להעביר את המסר. באמת, ראוי – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
זה לא הגון, כי גם – אתה לוקח קבוצת מיעוט – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
15 דקות. 15 דקות. הוא אמר מילים קשות, נוקבות, ונשאר בתוך הקונספט המכובד.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
– – – כאילו כולם כאלה אצלנו. הרוב אצלנו הם כאלה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
באמת ראוי לציון, אז ממש תודה רבה לך.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
הרוב אצלנו הם כאלה. המיעוט לא מעיד על הכלל.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני מציין אותו לחיוב.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אני יודעת, אבל בסוף אתם צובעים – בסוף זה לצבוע את כל הצד הזה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לא, לא, ממש לא. חברת הכנסת ברק, אמרתי: לשכור את שירותיך לכל חברי הכנסת – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
הוא עורך דין, דרך אגב.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
– – לכל חברי הכנסת, כי גם הצד הזה לא תמיד נקי מטעויות, כולל אותי בעבר. חברת הכנסת ברק, את רשומה. את רוצה לדבר?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לא. חבר הכנסת – מוותר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
ההסתייגויות הן גם שלכם וגם של הליכוד. מושכים את כל ההסתייגויות?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. אבוטבול, אפשר להוריד? כי כאן הודיע לנו – – –
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
הוא הודיע בשמו. תודה רבה לך. אם כך, הוסרו כל ההסתייגויות.
אוקיי, אז נעבור להצבעה. נצביע על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. הצבעה. 1 ו-2, כנוסח הוועדה – הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–2 – 16
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1–2 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
התקבלו בקריאה שנייה. 17, עם חבר הכנסת – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, הוא הצביע.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
הצביע? מאה אחוז. 16 בעד, אפס נגד, אחד נמנע. סעיפים 1 ו-2 התקבלו כנוסח הוועדה בהצבעה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שלישית. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד – 19
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021, נתקבל.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בעד – 19, נמנעים – אחד. אני קובע כי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב התקבל בקריאה השנייה והשלישית, ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ד באב התשפ"א, 20 ביולי 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:32. << סיום >>