דברי הכנסת

דברי הכנסת יח / מושב ראשון / ישיבות מ"ט–נ"א / כ"ד–כ"ו בתמוז התשפ"א / 2–4 באוגוסט 2021 / 18 חוברת י"ח ישיבה מ"ט הישיבה הארבעים-ותשע של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ד באב התשפ"א (2 באוגוסט 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 נאומים בני דקה 12 חוה אתי עטייה (הליכוד): 12 גלעד קריב (העבודה): 12 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 13 אבי מעוז (הציונות הדתית): 14 ענבר בזק (יש עתיד): 14 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 15 דוד אמסלם (הליכוד): 15 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 16 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 16 רם שפע (העבודה): 17 מיכל רוזין (מרצ): 19 מוסי רז (מרצ): 20 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 20 צבי האוזר (תקווה חדשה): 25 ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 27 מחדלי הממשלה בשמירת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל והפקרת מורשת ישראל 27 מירי מרים רגב (הליכוד): 28 אופיר אקוניס (הליכוד): 35 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 41 משה גפני (יהדות התורה): 46 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 49 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 57 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 59 מוסי רז (מרצ): 62 דוד אמסלם (הליכוד): 66 מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 67 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 82 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 89 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 91 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 92 שר הביטחון בנימין גנץ: 94 ראש הממשלה נפתלי בנט: 100 בנימין נתניהו (הליכוד): 139 דברי יושב-ראש הכנסת לזכרו של חבר הכנסת לשעבר יהושע שגיא 162 היו"ר מיקי לוי: 162 צחי הנגבי (הליכוד): 163 מחדלי הממשלה בשמירת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל והפקרת מורשת ישראל 164 הודעה אישית של חבר הכנסת אופיר אקוניס 165 המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום 169 רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 169 מאיר פרוש (יהדות התורה): 171 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 172 אבי מעוז (הציונות הדתית): 173 משה ארבל (ש"ס): 175 משה אבוטבול (ש"ס): 176 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 177 אורי מקלב (יהדות התורה): 182 דוד ביטן (הליכוד): 183 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 186 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 189 יואב קיש (הליכוד): 194 רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 200 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 202 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 202 המלצת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדות מיוחדות 202 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 202 משה אבוטבול (ש"ס): 204 מאיר פרוש (יהדות התורה): 206 אוריאל בוסו (ש"ס): 208 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 211 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 215 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 215 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 218 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד, על ביטול משרדים, על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה, על העברת סמכויות משר לשר, על חלוקת משרדים ועל שינוי שם משרד 221 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 222 דוד ביטן (הליכוד): 236 אבי מעוז (הציונות הדתית): 261 אוריאל בוסו (ש"ס): 284 שלמה קרעי (הליכוד): 307 שר התקשורת יועז הנדל: 318 מאיר פרוש (יהדות התורה): 333 שלמה קרעי (הליכוד): 354 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 357 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום יום שני, כ"ד באב התשפ"א, 2 באוגוסט 2021. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 70), התשפ"א–2021. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1920/24 וכלה בהצעת חוק פ/2071/24: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר לחם מלא), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק יום האחדות, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק יום האחדות, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (תיקון – הסדרת מעמד הנציבות כגוף ביקורת עצמאי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גודל האותיות בהודעות בענייני תכנון ובנייה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (תיקון – הסדרת מעמד הנציבות כגוף ביקורת עצמאי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מאי גולן, יעקב מרגי, אוריאל בוסו, קטי קטרין שטרית, פטין מולא, מיכל וולדיגר, אבי מעוז, אופיר כץ, גלית דיסטל אטבריאן, חוה אתי עטייה, ניר ברקת, ינון אזולאי, אורלי לוי אבקסיס, אלי כהן, דסטה גדי יברקן ואמיר אוחנה; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול להמרת דת), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה (תיקון – חשוד בעבירת ביטחון), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק איסור קבלת תרומות ממדינות אויב או מדינות תומכות טרור, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק הדואר (תיקון – תשלומי ריבית למקבלי השירותים הכספיים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – סעיף תקציב משרד החינוך), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניר אורבך; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, מאיר יצחק הלוי, אלי אבידר, שירלי פינטו קדוש, מיכאל מרדכי ביטון, גלעד קריב, מוסי רז, אבתיסאם מראענה, ענבר בזק וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים להינשא על פי הדין הדתי, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – חבר כנסת הנאמן למצע מפלגתו לא יחשב כפורש מסיעתו), מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (תיקון – החלה על עובד המועסק ביהודה והשומרון), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – החלה על עובד המועסק ביהודה והשומרון), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס לתרופות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יעקב ליצמן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – ביצוע מעצר וחקירת אדם בעל מוגבלות שכלית או נפשית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, ינון אזולאי, משה ארבל, איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, יצחק פינדרוס, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מאיר פרוש, יעקב אשר, אוריאל בוסו, שלמה קרעי, אבי מעוז, ישראל אייכלר, חיים ביטון, משה גפני, יואב בן צור, יעקב ליצמן, בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, אורי מקלב, קטי קטרין שטרית, מאי גולן, מיכאל מלכיאלי, אופיר כץ, יעקב מרגי, אורית מלכה סטרוק וחוה אתי עטייה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – החרגת ההגבלה סייג לדירות גדולות לחיילים בודדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אופיר סופר, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, מיכל וולדיגר, מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – סיוע כלכלי בשעת חירום), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול מופע אור ירוק ברמזור פנייה ימינה בעת הופעת אור ירוק ברמזור להולכי רגל), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – שינוי דרישות הקבלה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אמילי חיה מואטי, מיכאל מלכיאלי, אבתיסאם מראענה, מיכל וולדיגר, עופר כסיף וולדימיר בליאק; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תקופת צינון למפקח על הבנקים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות לרכישת דירה ראשונה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק תנאי העסקת עובדי הוראה (איסור העסקת מורי קבלן), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק גוש עציון, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק גוש מודיעין, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק חברון ובנותיה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק גוש מנשה, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק גוש לב השומרון, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק גוש מרכז בנימין, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת גוש מערב השומרון, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק מתן שירות לציבור בגופים ציבוריים בשעות אחר הצוהריים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניר אורבך; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שמירת מרחק בעת עקיפת רוכבי אופניים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת הקמת מערכת סולרית לייצור חשמל במבנים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי תנועה בקרבת בית ספר), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק המים (תיקון – מתן הנחות בתעריפי מים לאוכלוסיות נזקקות), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה מחמת מראה והתניית רישיון עסק באיסור הפליה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ייעוד מענק אשפוז בשל לידת פג למחלקת פגים בלבד), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק חינוך פיננסי, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק כליאתם של אסירים נדרשים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק לשבעים אחוז משכר המינימום), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – פרטי התקשרות למרכז רעלים), התשפ”א–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – שבוע עבודה בן חמישה ימים וקביעת יום ראשון כיום חופשי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בניכוי הפקדות לביטוח סיעודי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, אבי מעוז, אוריאל בוסו, יצחק פינדרוס וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למענק כספי בשל הישג בתחרות ספורט), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת לידה בשל לידת תאומים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – האזנת אחראי לקטין), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אסון הטביעה בנחל צפית, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – שחרור ממעצר באין הכרעת דין), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת גבי לסקי ומשה ארבל; הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – מניעת זכאות לפרס), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016) (תיקון – הארכת התקופה להשלמת הבנייה עקב משבר הקורונה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תרומה מישות מפלה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת עמיחי שיקלי, אורית מלכה סטרוק, ינון אזולאי, משה ארבל ושמחה רוטמן; הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מירי מרים רגב; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (תיקון – החלה על עובד המועסק ביהודה ושומרון), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – סגן ראש רשות ברשות מעורבת), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, אבתיסאם מראענה, נעמה לזימי וסעיד אלחרומי; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – דין שביתה בתקופת בחירות), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, עמיחי שיקלי, שלמה קרעי וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי ונירה שפק; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – גרירת רכבים נטושים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק העמדת רכב לרשות נושאי משרה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתמר בן גביר; הצעת חוק הנגשת מוקדי פניות חירום באמצעות שיחוח ומסרון, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק בחינת חלופות מדיניות לא צבאיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אמילי חיה מואטי, מוסי רז, מיכל רוזין, גלעד קריב ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, לימור מגן תלם ויוסף שיין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הדרכה בתנועת נוער כעבודה מועדפת), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת ניר אורבך; הצעת חוק פיקוח ודיווח על עבירות נשק, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, אבי דיכטר, עמיחי שיקלי, מיכאל מלכיאלי, מיכאל מרדכי ביטון, שרן מרים השכל, יצחק פינדרוס, אמיר אוחנה, משה ארבל, שלמה קרעי ושמחה רוטמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לחיילים, מתנדבים ומשרתים בשירות לאומי-אזרחי), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג), מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסעות לחיילים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות בתשלום), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק אסדרת שוק הקנביס בישראל, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יואב קיש, גלית דיסטל אטבריאן ואמיר אוחנה; הצעת חוק מעלה אדומים, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק יישוב תחת איום מיידי, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ישראל כץ, מכלוף מיקי זוהר, דוד ביטן, אורי מקלב, מיכאל מלכיאלי, דסטה גדי יברקן, מאי גולן, אוריאל בוסו, יעקב אשר, יעקב מרגי, ינון אזולאי, בצלאל סמוטריץ', פטין מולא, אורית מלכה סטרוק, צחי הנגבי, חוה אתי עטייה, אופיר אקוניס, גלית דיסטל אטבריאן, מאזן גנאים, שלמה קרעי, אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק לקביעת שעות ההצבעה בקלפיות ולקביעת היקף יום השבתון בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל (תקופת כהונה), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק גוש אריאל, התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק התאגדות לרכישת קרקע חקלאית, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכות לדירה ציבורית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק גוש אריאל, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יריב לוין ואורית מלכה סטרוק; הצעת חוק גוש מרכז בנימין, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק החלת ריבונות על בקעת הירדן, גוש עציון, גבעת זאב, מעלה אדומים, ביתר עילית ועפרה, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק חינוך אקלימי, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, אלון טל, מוסי רז, גבי לסקי, רם שפע, עידית סילמן, יסמין פרידמן ועמיחי שיקלי; הצעת חוק ריבונות מעלה אדומים, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד ערבית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת רות וסרמן לנדה, ענבר בזק, מאיר יצחק הלוי, מאזן גנאים, מיכאל מרדכי ביטון, יבגני סובה, גבי לסקי, יום טוב חי כלפון, אלון טל, משה טור פז, דוד ביטן וגלעד קריב; הצעת חוק גוש מודיעין, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יריב לוין ואורית מלכה סטרוק; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי העבודה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – פקודת מעצר), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, עמיחי שיקלי, חוה אתי עטייה, שלמה קרעי, קטי קטרין שטרית ומשה ארבל; הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון – איסור העסקה קבלנית), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הרשויות המקומיות (התאמת תקציב החינוך), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת יעקב ליצמן, בצלאל סמוטריץ', משה גפני, אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, איתמר בן גביר, דוד אמסלם ומכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – איסור על התקשרות קבלנית להעסקת עובדים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס וגלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירת היריון חלקית), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הוספת חלקו של חודש במניין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים וטיפול בהתמכרויות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבנות זוג מאותו המין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת נכות למי שזכאי לקצבת אזרח ותיק), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג נשים בקרב יושבי-ראש ועדות הכנסת), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אמילי חיה מואטי, איתמר בן גביר, מאי גולן, גבי לסקי, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז, אפרת רייטן מרום, ענבר בזק, אוריאל בוסו, אלון טל, עופר כסיף, משה ארבל, יעקב מרגי ומשה אבוטבול; הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – ליווי אפוטרופוס), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק שכר מינימום לחיילים בשירות סדיר, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול (תיקון – נציבות מניעת אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גווייה), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, מאזן גנאים וסעיד אלחרומי; הצעת חוק להרחבת הזכאות לדמי מחלה בהיעדרות בשל מחלת בני משפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אמיר אוחנה, בנימין נתניהו, אריה מכלוף דרעי, משה גפני, בצלאל סמוטריץ', יריב לוין, שמחה רוטמן, דוד אמסלם, מכלוף מיקי זוהר, גלית דיסטל אטבריאן, חוה אתי עטייה, אלי כהן, דסטה גדי יברקן, אופיר כץ, קטי קטרין שטרית, אורלי לוי אבקסיס, שלמה קרעי, ניר ברקת, ינון אזולאי, קרן ברק, יעקב מרגי, מירי מרים רגב, ישראל כץ, אורי מקלב, מיכל וולדיגר, פטין מולא, אוריאל בוסו, משה אבוטבול, משה ארבל, אורית מלכה סטרוק ואיתמר בן גביר; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – אישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת במתן היתר עבודה מעל 16 שעות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק הגבלת השכר בסקטור הציבורי, התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, רם שפע ואופיר סופר; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל הובלת עגלת ילדים), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אופיר אקוניס, שמחה רוטמן, מכלוף מיקי זוהר, דוד אמסלם, קטי קטרין שטרית, אמיר אוחנה, דסטה גדי יברקן, פטין מולא, קרן ברק, חוה אתי עטייה, יואב קיש, ניר ברקת ואלי כהן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התשפ"א–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הארכת התיישנות של תובענה בגין עבירת מין), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות בעבירות מין שנעשו במסגרת יחסי תלות או מרות), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת איימן עודה ומשה ארבל; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, אופיר סופר, איתמר בן גביר, אורית מלכה סטרוק, בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, דוד ביטן, גלית דיסטל אטבריאן, ישראל אייכלר, אורי מקלב, חוה אתי עטייה, אמיר אוחנה, ניר ברקת, דוד אמסלם, מכלוף מיקי זוהר, חיים כץ, אריה מכלוף דרעי, מאי גולן ואורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תנאים להחלפת תרופה, טיפול, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – איסור פיטורים בעת היעדרות בשל מחלת ילד), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (סמכות ועדת הכספים באישור מוסד ציבורי לעניין הטבות מס), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, משה ארבל, בצלאל סמוטריץ', אבי מעוז ואורית מלכה סטרוק; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי הקריטריונים ליישוב מוטב), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, מאיר יצחק הלוי, צבי האוזר ויעל רון בן משה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס במועצות אזוריות בעלות רוב מוטב), התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, צבי האוזר, מאיר יצחק הלוי, זאב בנימין בגין ויעל רון בן משה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דיווח שנתי או חצי שנתי לסוגי נכסים), התשפ"א–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הטבות לתושבים יוצאי צבא ושירות לאומי ואזרחי, בעיר מעורבת, התשפ"א–2021, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, ניר אורבך, משה ארבל, יעקב מרגי, גלית דיסטל אטבריאן, אורית מלכה סטרוק ואורי מקלב. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נאומים בני דקה. אני מפעיל את השעון. נא להירשם, בבקשה. חברת הכנסת עטייה, נרשמת? את יכולה לפתוח, בבקשה, עד שהרשימה תתקבל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להעלות על סדר-יומה של הכנסת נושא חשוב שנוגע לדור שבזכותו אנחנו כאן – העסקת עובדים זרים בסיעוד. יש פער בלתי מתקבל על הדעת בין הקלות שבה ניתן להשיג עובד זר עבור קשיש או קשישה המתגוררים בביתם לבין הביורוקרטיה והמחסור המשווע במציאת עובדים עבור קשיש או קשישה המתגוררים בבתי אבות. אדוני היושב-ראש, על הקלות הקיימת אני מברכת, כמובן. אני מדברת רק על הפער הקיים. שוחחתי בשבוע שעבר עם צוותים שמנהלים בתי מגורים לגיל הזהב ועם מנהלי העמותה לגריאטריה בישראל. על אף המאמצים של הצוות המעולה הפועל בבתי אבות, יש מחסור בכוח אדם שמנוסה בעבודה מסוג זה. פניתי היום לשר הבריאות בבקשה דחופה לבדוק כיצד ניתן לצמצם את הפער הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כולנו עסוקים בברכות לאתלט האולימפי ארטיום דולגופיאט. אחרי הניצחון ארטיום התעטף בדגל ישראל; כשעמד על הפודיום ניגנו את ההמנון הלאומי התקווה. אז למה כאשר הוא יבקש לענוד את הטבעת על האצבע של בת זוגו זה יקרה מול שופטת או ראש עיר בארץ זרה, עם דגל זר שמונף באולם ועם אף מילה בעברית? וזה, כמובן, אדוני היושב-ראש, לא הסיפור של ארטיום ובת זוגו, אלא סיפורם של מאות אלפי ישראלים שמתרגשים מהתקווה, שתולים את דגל ישראל במרפסת ביום העצמאות, שעובדים קשה להצליח ושתורמים למדינה. כבר עשרות שנים שזוגות ישראליים שנישאים במדינות זרות נרשמים כנשואים בישראל וזכאים לכל הזכויות, אז למה הם אינם מסוגלים לעשות את זה כאן במדינתם, מלבד העובדה העצובה שיש כאן מונופול שמנסה לשמר את כוחו בלי שום קשר אמיתי לעובדה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי? רק כוח, כסף וכבוד. את האבסורד הזה אנחנו חייבים לתקן בבית הזה. רוב ברור של חברי הכנסת היו בוחרים לתקן את העיוות אם היו מצביעים על פי צו מצפונם. בימים הקרובים נניח על שולחן הכנסת הצעת חוק נוספת, מקיפה, בעניין הזה, ומי ייתן ומהבית הזה תצא בשורה לארטיום ולמאות אלפי ישראלים נוספים שלא יכולים להינשא כיום במדינתם בטענה הכוזבת שיש בין העובדה הזאת לבין היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית קשר כלשהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, גם השבוע אציין את תאונות הדרכים הקטלניות שגבו חיי אדם בכבישי ישראל. ביום חמישי, 29 ביולי, נהרגה הולכת רגל, אישה בת 57, ברחוב סוקולוב בבני ברק; עוד באותו יום נהרג גבר בן 64 בכביש 90 סמוך ליישוב צוקים; באותה תאונה נפצעו תשעה נוסעים נוספים; למוחרת, 30 ביולי, נהרג רוכב אופנוע נוסף, צעיר בן 27, בשדרות מנחם בגין באור יהודה. שלושה אנשים נהרגו בשבוע החולף בדרכים. היום הועבר תקציב המדינה, ויש בו תוספת משמעותית למלחמה בתאונות הדרכים, לתיקון כבישי דמים ולטיפול ולתקווה להורדה של מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. עם זאת, בקריאה מהירה של התקציב – אנחנו עוד עובדים על זה, יש עוד הרבה מה לעשות, ואסור לנו לנוח ולהירגע עד שאנחנו נצמצם באופן משמעותי את המוות המיותר בכבישים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, ואחריו – חברת הכנסת בזק. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 23, והפעם על הנדוס תודעת הנוער: ראש הממשלה בנט, שעשה טיפול המרה לבית היהודי והשתמש בו לצרכיו הפרטיים, ביקר דווקא במחנה הקיץ של בני עקיבא. איזו ציניות. ראש הממשלה בנט, שבחר להקים ממשלה עם רודפי התורה, עם עוכרי ארצנו ועם תומכי אויבינו ולא עם רוב העם המאמין, הלאומי והמחובר למסורת, דיבר בציניות על כך שהוא נרגש כל פעם מחדש לפגוש את חניכיו של רבי עקיבא מניפים יחד את דגל עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. ראש הממשלה בנט, שעומד בראש ממשלת מדינת כל אזרחיה ומחיקת הזהות היהודית של המדינה, שר בצביעות עם החניכים: "יזהיר לכם כוכב תורה – – – וראשינו בעמקי תורתה". אני ממליץ לחניכי בני עקיבא והוריהם מהציונות הדתית לא ליפול בפח הנדסת התודעה של ראש הממשלה בנט. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בזק, ואחריה – חבר הכנסת ולדימיר. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר היום ולהגיד תודה לסימון ביילס על שהעלתה למודעות את הנושא של הבריאות הנפשית של ספורטאים. אנשים רבים לא מכירים את זה, אבל כל מי שהיה ספורטאי, כמוני, יודע איזה מחיר נפשי כבד נדרשים להכיל ספורטאים מקצועיים. שבע שנים הייתי ספורטאית; לאולימפיאדה אומנם לא הגעתי, אבל ייצגתי את נבחרת ישראל שבע שנים בתחרויות, מתוכן כמה תחרויות בין-לאומיות. ספורטאים מקצועיים נדרשים להתמודד עם כאבים פיזיים וכאבים נפשיים מאוד גדולים, ובסוף יש מדינה שלמה שעומדת ושופטת אותם אם הם קיבלו או לא קיבלו את המדליה. מבחינתי סימון ביילס היא גיבורה, כי היא ידעה להגיד: עד כאן, והיא ידעה להגיד: שום מדליה לא שווה את הבריאות הנפשית ואת הבריאות הפיזית שלי. ואני רוצה לפנות פה להורים, להורים של אותם ילדים, וגם לספורטאים: תזכרו שהבריאות שלכם, הפיזית והנפשית, חשובה יותר מכל הישג ספורטיבי, חשוב ככל שיהיה. אני מקווה שהמסר של סימון ימשיך מפה וימשיך לדורות של ספורטאים, אם חובבנים ואם מקצועיים, שידאגו לבריאות שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. אחריו – חבר הכנסת אמסלם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה, ודאי לאור הסעיף הבא על סדר-היום, לברך את הממשלה על אישור תקציב המדינה. סוף-סוף, אחרי שנתיים וחצי של היעדר תקציב, אנו מפסיקים את המצב הבלתי-נסבל הזה. עוד ארוכה הדרך ויהיו עוד משברים, אבל בסוף יהיה תקציב למדינת ישראל ויהיה יותר קל לנהל עסקים, יותר זול לקנות בסופר, ותהיה כאן גם יותר חמלה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמענו קודם את חבר הכנסת ולדימיר מבסוט ומתגאה על זה שיש תקציב. רבותיי, זה דבר טבעי וטריוויאלי. אנחנו עוד נדון על התקציב ונראה מה המהות שלו. אדוני היושב-ראש, רציתי לדבר על נושא אחר. שמעתי בתקשורת לפני כמה ימים לגבי אירוע שמישהו נאשם, או מתנהל משפט מול אסיר בשם בן נון, שסחט 30 או 40 איש, התחזה לילד בגיל 15 ונפגש עם אנשים שכל המטרה שלהם הייתה לבוא ולקיים יחסי מין עם קטינים, מה שנקרא פדופיליה. זה דבר חמור – בעצם מה שקרה, אני הבנתי שהאשימו אותו ומנהלים נגדו משפט, ואת כל הפדופילים עזבו בצד כאילו הם הפכו להיות סוג של עדי מדינה. אני חושב שיש פה ליקוי מאורות עצום מבחינת הפרקליטות ומר מנדלבליט. הם אפילו לא מבינים מה טפל ומה עיקר. אני מניח שאותם פדופילים, בוודאי הוא לא היה – בוודאי לגבי חלקם – הנער הראשון שהתחזה לזה. אני משוכנע שחלקם גם ביצעו מעשים בילדים, ואני חושב שצריך קודם כול להעמיד אותם לדין או לפרסם את שמותיהם – בוודאי ובוודאי, זה העיקר; הוא פחות חשוב, הוא בסוף סוחט כסף; הם פוגעים בילדים. לכן אני קורא למר מנדלבליט לצאת מהמקרר שהוא נכנס אליו – אנחנו כבר לא שומעים אותו חודשיים, אין לי מושג, אני מקווה שהוא מרגיש טוב ולא סגור במקלט או באיזה מקרר – ולבוא ולהיכנס לעומקו של עניין ולשנות את הדבר הזה. זה לא קשור לאופוזיציה–קואליציה. בסוף יש פה ציבור שצריך להבין מה טפל ומה עיקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רציתי להעלות סוגיה, אדוני היושב-ראש. קיבלתי פניית ציבור לפני כמה חודשים, עוד בהיותי סגן השר לביטחון פנים והממונה על שילוב יוצאי אתיופיה, על בניין שלם בבית שמש שעומד לקרוס. מהנדס העירייה הוציא מכתב ושם מכתב פינוי דחוף לכל הדיירים. בבניין עצמו היו גרות כמה משפחות דיור ציבורי של עמידר. עמידר פינתה את כל הדיירים במיידי, ואלה שקנו את הדירות שלהם מעמידר נשארו בבניין כשהעירייה יודעת, כל המהנדסים יודעים, משרד הפנים יודע, משרד השיכון יודע: הבניין סדוק ועומד לקרוס על כל יושביו. ומה? כולם מילאו פיהם מאז שהוציאו את המכתב הזה. סכנת נפשות. אני בעצמי שלחתי מכתב לראש העיר עליזה בלוך ולכל המהנדסים, ואתה יודע מה, אדוני יושב-ראש הכנסת, למה כולם סותמים את הפה אחרי שהזהירו את האנשים, אומרים להם "תצאו" והעירייה לא מפנה אותם? המכנה המשותף של כל הדיירים הוא שכולם אתיופים, עולים חדשים מאתיופיה. לאנשים האלה אין לאן ללכת אם העירייה או גורם כלשהו לא מציע להם חלופה מיידית. הרי מה יקרה? אם חס וחלילה הבניין יקרוס על כל הדיירים – תינוקות, זקנים וכל מי שנמצא שם – כולם יעשו שם שידור חי: מחדל, מחדל. זה מחדל שהדם של התושבים האלה יהיה כתוב, ויהיו אחראים לו קודם כול ראשת העיר, משרד השיכון ומשרד הפנים. האנשים האלה צריכים להתפנות במיידי עד שהבניין הזה, יהרסו אותו או ישפצו אותו, כי מהנדס העירייה אמר כבר שאי-אפשר, לא ראוי למגורים, הבניין הזה. אני קורא לכל מי שאחראי לעניין הזה להעמיד במיידי דיור זמני עד שהבניין הזה יסודר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת להב, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק בדבר איסור טיפולי המרה לקטינים. אני מוכרח לומר לכם שזו אחת מהצעות החוק הכי חשובות שיצא לי להניח על שולחן הכנסת מאז הגעתי לבית הזה לפני שנתיים וחצי. אני חושב שטיפולי ההמרה הם בראש ובראשונה רצח – רצח של נשמות של צעירים וצעירות רק בגלל מי שהם, רק בגלל שכך הם נולדו, רק בגלל שכך הם מבקשים לחיות את חייהם. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות מה שביכולתנו כדי לעצור את הפרקטיקה הברברית הזו, שמתאכזרת, שפוגעת בצעירים וצעירות ומגבירה משמעותית את האובדנות בקרב צעירים וצעירות מהקהילה הגאה בישראל. אנחנו חותמים עכשיו את חודש הגאווה בישראל עם עשרות אירועים של גאווה וסובלנות מצפונה של המדינה ועד דרומה. אלו אירועים משמחים. רואים בני נוער צעירים, ילדים והוריהם, שמגיעים ושמחים על מי שהם. אבל לצד העובדה שמדובר באירועים שמחים, אנחנו מוכרחים לזכור שבבסיסם מדובר באירועי מחאה – מחאה על כך שהקהילה הגאה בישראל סובלת וממשיכה לסבול מאפליה שיטתית וקשה בזכויות שאנחנו כאזרחים אמורים לקבל: הזכות להיות שווים בפני החוק ולקבל שוויון בחינוך, שוויון בתעסוקה, שוויון ברווחה ושוויון בבריאות, שוויון בהגנה מפני אלימות, שוויון בזכות שלנו להפוך להיות הורים ושוויון לבוא בברית זוגיות עם אהבת חיינו. על כן, אדוני, זה יום מאוד מרגש עבורי, ואני רוצה להודות למזכירת הכנסת על כך שהיא אפשרה להניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק המשמעותית הזאת, ואני מקווה שחבריי וחברותיי חברות הכנסת יאשרו את החוק הזה בבוא העת ברוב גדול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> וגם הלשכה המשפטית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכל העוסקים בדבר, ובראשם מזכירת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שפע, בבקשה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> שלשום הלכתי לבקר את ההורים שלי, בשבת, וראיתי את אבא שלי יושב על שרפרף קטן. שאלתי אותו: מאיפה השרפרף? ונזכרתי בסיפור שהוא קנה אותו, אומנם בהונג קונג, אבל אי שם ב-1964 כשהוא התחרה באולימפיאדת טוקיו. מזכירת הכנסת הנכבדה זוכרת זאת היטב. אז מעבר לזה שהשרפרף החזיק המון המון שנים בבית שלנו – ויש בו גם תיקונים עם חוטי ברזל, אבל זה כבר סיפור אחר – דיברנו על כמה הספורט הישראלי התקדם מאז. אז באמת יש הישגים גדולים מאוד באולימפיאדה הזאת – גם מדליית הזהב בהתעמלות וגם שאר המדליות – אבל אני כן רוצה להגיד לשר התרבות והספורט המאוד-מוצלח שלנו ולממשלה הזאת, שכדי להגיע להישגים באולימפיאדות הבאות אנחנו צריכים באמת להשקיע בתשתיות, להשקיע בנוער, לא רק לחפש את ההישג של המדליה בסוף. אגב, גם שרת התרבות, שאני רואה שיושבת פה, השקיעה מאוד בספורט ההישגי. זה משמעותי, אבל אנחנו צריכים להתחיל כמה שהם יותר צעירים במתקנים, במערכות שתומכות במאמנים ובמאמנות, שיקבלו הכשרה מספיק ראויה, שיקבלו דוגמה מאיתנו על חשיבות הספורט, על החשיבות של מזון בריא ועל הרבה מאוד דברים שבסוף מייצרים ספורטאים גדולים. ישבתי השבוע עם הבן שלי וצפינו כמה שהצלחנו בסוף השבוע באולימפיאדה, וכל פעם הסברתי לו כשעברו מענף לענף מה זה להיות ספורטאי אולימפי. אני אינני כזה, למרות שאני סך הכול משתדל להיות בסדר ברוב הענפים, אבל זה באמת דורש שינוי אורח חיים מאוד מאוד מאוד משמעותי. ולכן אני מצפה – ואני חלק מהקואליציה הזו – שאנחנו כממשלה נדע בשנים הקרובות להשקיע ולטפח גם מצוינות וגם השקעה בגיל צעיר. אני מסיים ואומר שהרבה מאוד פעמים לא נותנים מספיק ביטוי לספורט העממי. המון המון המון המון ענפים של ספורט – ספורט נשים, אגב, הפערים עדיין נורא גדולים בין ספורט גברים לספורט הנשיםץ פגשתי לא מזמן, ביחד עם חברת הכנסת מירב בן ארי, את הכדורגלניות הנפלאות שלנו, שמתוסכלות משעות האימון שהן מקבלות – נערות מקבלות שעות אימון בלילה בגלל שרק קבוצות הבנים מוצאות את עצמן מקבלות את הזמן באותו מתקן, זה לא חשוב איפה ברחבי הארץ. לכן אני בטוח שחבר הכנסת להב הרצנו, שהיה פה לפניי, יהיה שותף שלי – נכון? לקידום ספורט באופן כללי, אבל בהקשר הזה – קידום ספורט נשים. גם חברי גלעד קריב, אין לי שום ספק – גם בהקשר הזה – זה שאין קריאות ביניים לנאום בן דקה שלי, גלעד, אני מאוד מעריך את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא הלכת בעקבות אביך והלכת לספורט מקצועני? << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אני השתדלתי – בצעירותי עשיתי כמה דברים, גם שיחקתי כדורסל וגם קפצתי קצת לרוחק ושחיתי ושיחקתי כדור מים. אני בסדר אבל לא מוכשר כמוהו. וגם חשבתי שאני אהיה 2 מטר, אבל מכיוון שזה לא קרה הלכתי להתעסק בחינוך, ומאז מצאתי את עצמי בפוליטיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רוזין, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> שלום, כבוד יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד שהיום יותר מתמיד אני שמחה ומרגישה סיפוק על כך שאני בקואליציה ובממשלה. אחרי שלוש שנים סוף-סוף אושר הבוקר תקציב למדינה. הוא יעבור לכנסת לחקיקה. אני גאה מאוד בשרי מרצף שדאגו גם לתקציב הבריאות, הסביבה ושיתוף הפעולה האזורי. הישג מטורף של תוספת של 2 מיליארד שקלים לתקציב הבריאות, שבין היתר גם יקבע את כל התקנים שנוספו בקורונה, גם יתקצב הוספת מיטות בבית החולים, קיצור התמחויות במקצוע הרפואה, קיצור תורנויות מתמחים, קיצור תורים, הקצאת שישה מכשירי MRI חדשים שיוצבו בפריפריה, בריאות הנפש – רפורמה מקיפה, הרחבת המענים הטיפוליים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ובנוסף – הסדרת הביטוח הרפואי לחסרי המעמד בישראל סוף-סוף. אני חושבת שההישגים האלה, נוסף באמת ל-700 מיליון שקלים למאבק במשבר האקלים ומס על הפחמן – אני חושבת שהדברים האלה הם קריטיים, הם חשובים. השר לשיתוף פעולה אזורי פועל בפרויקטים חשובים ביותר כדי לקדם את היחסים שלנו עם מדינות האזור. אני חושבת שבשביל זה באנו לממשלה – לקדם באמת את החברה, את הסביבה ואת שיתוף הפעולה האזורי, ואני מקווה מאוד שנמשיך להצליח כך ביחד. זה מורכב, זה לא פשוט לכולנו, זה מאתגר, אבל אני חושבת בהחלט שהגענו לשבוע האחרון עם הישגים יפים של עבודה משותפת. הינה, בני בגין ואני פעם ראשונה באותו צד, למרות שגם כאופוזיציה וקואליציה שיתפנו פעולה לרוב – – – << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> עדיין מתרגלים. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> כן, ואנחנו עדיין מתרגלים להיות באותו צד. באהבה גדולה, בני. אז תודה רבה, ואני מקווה מאוד שנמשיך להצליח ביחד. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, גברתי השרה, ביקרתי הבוקר בכפר ליפתא בכניסה לירושלים. אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שאתה כירושלמי, ועוד ככורדי, בוודאי ובוודאי מכיר אותו, ואני בטוח שאין ירושלמי אחד שלא מכיר אותו, וגם רבים ברחבי הארץ. פנינה יפה מאוד. יש שם גם שמורת טבע, מעיין שתושבי ירושלים מהשכונות הסמוכות – בעיקר חרדים, אגב – עשרות אלפים, אולי מאות אלפים שגרים ממש בקרבת מקום, מתרחצים במקום ונהנים מהצל, מעצי הפרי, מהמעיין. בכפר הזה מתוכננת תוכנית בנייה שעלולה לרמוס את כל היופי שבו, וזו לא תוכנית בנייה שיכולים להגיד לנו: וואו, עכשיו יבנו שם מיליון דירות ויפתרו את בעיות הדיור, או 1,000 דירות; מדובר על 200 ומשהו יחידות דיור שימחקו לחלוטין את המקום. התארגנה קואליציה של שומרי טבע של תושבי הכפר המקוריים, פלסטינים, של תושבים שגרו שם מאז 48' ממוצא כורדי וממוצא תימני ששוכנו שם, קואליציה של תושבי האזור, כדי למנוע את הטעות הזו שאנחנו עלולים לעשות, טעות כזאת שתשמיד את הפנינה הזו בכניסה לירושלים, שכל אחת ואחד מאיתנו יכול ליהנות ממנה. פשוט חבל שזה יקרה. אם היו אומרים לי שעם זה פותרים איזו בעיית דיור ענקית, בונים שם 10,000 יחידות דיור, 20,000 יחידות דיור, הייתי אומר: נו, מה אפשר לעשות? אנחנו צריכים מקום לגור. בשביל 200 יחידות דיור לא שווה להרוס פנינה שכזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם יורשה לי, אני בפעם הקודמת, יחד עם עוד רבים אחרים – הייתי מס' שלוש ברשימה שהופיעה בפני הוועדה שהתכנסה באכסניה בבית וגן, וטענתי לכך שהיה שם מהלך בלתי חוקי של פרסום וכו', והצלחתי למנוע את זה, לפחות עד עתה. עכשיו זה מתארגן מחדש, וחובה עלינו, חובה עלינו כירושלמים, בכלל לא חשוב לאיזה צד אתה משתייך, למנוע את הרס המדרון היפהפה הזה, עם הטרסות, עם הבתים ועם המעיין. זו באמת פינת טבע בלתי רגילה. אם צריך, אנחנו נבוא ונתנגד. תודה רבה. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שני דברים קצרים: קודם כול, אני רוצה לברך את הממשלה על כך שהממשלה קיבלה תקציב, ולמרות שאנחנו ככנסת אמורים לפקח – ואני בטוח שעוד יהיו ימים לא פשוטים וגם לילות לא פשוטים בנושא של התקציב – אין ספק שמגיע מזל טוב ביום הזה, משום שכמעט שלוש שנים וחצי מדינת ישראל מתפקדת ללא תקציב. באחד הראיונות שהענקתי בשבוע שעבר שאלו אותי: איך אתם תסתדרו? הרי יש מחלוקות, כל אחד מושך לכיוון שלו. אז אני אמרתי: חבר'ה, אנחנו בשלוש וחצי השנים האלה הספקנו כבר לשכוח מה זה דיוני תקציב ומה זה חילוקי דעות סביב התקציב. אז אני מברך את מדינת ישראל, את ממשלת ישראל, על זה שחזרנו לוויכוחים ומחלוקות סביב התקציב, כי זה אומר שהתקציב יעבור. התקציב עבר בממשלה, ואני מקווה שהתקציב יעבור גם בכנסת, ובאמת עם ישראל יקבל תקציב טוב לטובת כולם. זה הכי חשוב. ותרשה לי, אדוני היושב-ראש, בהקשר הזה להגיד עוד כמה דברים. אנחנו אתמול התברכנו על כך שיש לנו מדליית זהב, ובהזדמנות זאת אני רוצה לברך את ארטיום דולגופיאט על כך שהילד שעלה מאוקראינה – שנינו עלינו מאוקראינה, 400,000 אנשים עלו מאוקראינה – והוא ריגש מדינה שלמה, הוא ריגש את כולנו. גם אחרי שראינו את התמונות שהוא בתור נער בן 13 חולם על ההישג האולימפי אז היה כיף לראות את זה, כיף לראות שהספורט הזה – אני מאוד מקווה שהוא יקבל ביטוי גם בתקציבים. הרבה פעמים אומרים – יש את הביטוי המפורסם: אל תשאל מה המדינה עשתה בשבילך, תשאל מה אתה עשית בשביל המדינה. אז הינה, אני אומר פה מכנסת ישראל לאלוף האולימפי ארטיום דולגופיאט: אתה עשית למדינה את הדבר הכי טוב שיכול להיות, כי כל המדינה מברכת אותך, ושנים קדימה יזכירו את ההישג האדיר הזה, כמו שזוכרים את ההישג של פרידמן ב-2004. אני חושב שזו גם הזדמנות לברך – בהתחלה חשבתי אם ביום כזה צריך להגיב על כל מיני שטויות שעולות ברשת סביב היהדות שלו, סביב השם שלו וסביב הדברים, ואז אמרתי לעצמי: לא, לא צריך להגיב. אנחנו מדינה חזקה, אנחנו קיבוץ גלויות. ממאה מדינות עלו לישראל, ואנחנו בטח לא אלה שנגיד מהי כמות הדם היהודי בגוף שלך בשביל שאנחנו נברך אותך. אז הינה, אני אומר לך, אלוף אולימפי, שאנחנו שמחים שאתה איתנו, אנחנו שמחים שאתה עלית, אנחנו שמחים שהבאת לנו הישג אדיר, ואני בטוח שגם ילדינו וגם נכדינו יזכרו אותך. ועד אז, אני מקווה שיהיו עוד מדליות זהב, מדליות אולימפיות, אבל בשביל זה אנחנו צריכים להשקיע בספורט, להשקיע באולמות התעמלות, ולא רק התעמלות – בכלל בספורט, ואז יהיו לנו אלופים כמוך, ארטיום, ואנחנו גאים בך. אני לא יודע אם הוא כבר שב ארצה – אבל אנחנו מחכים לך שאתה תשוב עם כל המשלחת הנהדרת הזאת. תודה רבה לך על ההישג הזה שהבאת לעם ישראל, למדינת ישראל ולכל אחד שחובב ספורט. גם אלה שלא מחבבים ספורט עדיין התרגשו יחד איתך, אז תודה רבה. תודה רבה למאמן שלו, תודה רבה להורים שלו. באמת הבאת כבוד גדול למדינת ישראל. אני בטוח שכל החברים מצטרפים לברכה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. אני יכול להדגיש שהבוקר בירכתי אותו בעודו בטוקיו, בירכתי אותו בשם כנסת ישראל – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בירכת אותו? יפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – בשם חברי הכנסת ללא הבדל סיעתי כזה או אחר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מצטרף לקריאתו של חבר הכנסת קריב לאפשר לו לבוא ולהתחתן במדינתו הוא. התקווה זה בסדר, דגל זה בסדר. לא יאה שנשלח אותו להתחתן בארץ זרה תחת דגל זר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יכול להוסיף משהו? הוא ביקש לא לערבב את הנושא האישי, וצריך לכבד אותו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אימא שלו אמרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שחבר הכנסת קריב אמר, אני רק מצטרף אליו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, הוא ביקש, הוא ביקש, אז אני אומר. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> גם אימא שלו אמרה את זה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אני אמרת, אני אימנע מזה, אבל הנושא הזה לא יורד מהפרק. זה נושא שהוא חשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חד-משמעית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> וצריך למצוא לו פתרון במדינת ישראל, שלא נמצא את עצמנו בבושה כזאת, זה הכול. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רגע, מה הקשר בין להתחתן – מה הקשר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה הוא לא יכול להתחתן בארץ? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש בעיה של האימא – כן יהודייה, לא יהודייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, אז מה הקשר בין זה לבין המדליה? רק אחד שיש לו מדליה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר לתת לו להתחתן בארץ בחתונה אזרחית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרב קריב לא מבין שיש יהדות ויש הגדרה מיהו יהודי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב קריב מבין שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת, רפורמי – הוא לא מבין. מצידו, מה זה חשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם שמת לב, לא אמרתי חתונה כזאת או אחרת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דודי, אין ספק שאתה שומר על היהדות יותר. דודי, אתה מופת לשמירה, גם תורה וגם דרך ארץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אלא חתונה אזרחית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> וגם אם יבוא מוסלמי הוא יכניס אותו ככה. יכניס אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, לא, חבל, חבל שאנחנו נעסוק – באמת, בואו נהנה מהמדליה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, דודי לא מסוגל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – ומהאיש עצמו, שהוא ראוי לה. כן, בבקשה, חבר הכנסת צבי האוזר. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול גם לפרוטוקול וגם לציבור אני חייב להגיד שאני מצטרף לדברי הברכה. האירוע מרגש והדברים מרגשים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מצביע אליי כאילו אני המאמן שלו. אתה יודע, זה לא נעים לי, כאילו, אני לא צריך שום קרדיט. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא, לא, אבל הדברים שאמרת – בבית משפט אומרים: אני מסכים. לא על זה רציתי לדבר. אדוני היושב-ראש, אני רציתי לברך היום את ממשלת ישראל על צעד חשוב שעוד לא הושלם, אבל החלטה היסטורית, במסגרת תקציב המדינה, לייעד ולייחד תקציב ייעודי, ייחודי, לרמת הגולן ולבירת הגולן העיר קצרין. אני חושב שפעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הממשלה אישרה תוכנית, של כמדומני 250 מיליון שקלים. אני לא בטוח שזה מספיק; הכנסת עוד תידרש לכך, ואולי אנחנו נגדיל את זה, ואני מניח, וזאת הציפייה, שגם משרדים, מעבר לתקציב התוספתי, האוצרי, יוסיפו משלהם. ביוני 1967, לפני כ-54 שנים, כפי שכתב יובב כץ, "פגז אחרון התפוצץ ושתק", ועם ישראל שב אל הגולן – מקום שבו חופרים בקרקע, מוצאים את בתי הכנסת, מוצאים מטבעות בעברית, מוצאים את ערש מורשתנו, את החזרה של עמנו לארצו במובן המלא והמושלם של המושג הזה. בדצמבר 1981 החליטה כנסת ישראל, בהחלטה היסטורית, להחיל את המשפט, השיפוט והמינהל על רמת הגולן. אנחנו ציינו בעצם 40 שנה, אנחנו נציין 40 שנה בדצמבר הזה. אבל, אדוני היושב-ראש, לצערי הרב, הגם שאנחנו למעלה מחצי מאה ברמת הגולן, בסך הכול מדינת ישראל עודדה כ-25,000 מתיישבים שהגיעו לרמת הגולן, שהצטרפו לכ-25,000 תושבים דרוזים שנמצאים בכפרים הדרוזיים. המספרים האלה הם מספרים מביישים – הם מספרים שמביישים את ההיסטוריה שלנו ומביישים את האמירה הקונסנזואלית שהגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אפשר לומר שהיו כחמש ממשלות שניהלו לשווא משא ומתן על ירידה מהגולן והחזקת הגולן ריק מאוכלוסייה ישראלית. אותם 25,000 תושבים משמעם היה החזקת רמת הגולן כפיקדון זמני לקראת משא ומתן. לפני כעשור פרצה מלחמת האזרחים בסוריה ובעצם הבהירה לכולם, לכולי עלמא, שאין תוחלת יותר לירידה מרמת הגולן, והגיעה העת לשים סוף פסוק למחשבות הכפירה האלה. אשר על כן, ישראל כבר מאחרת מזה שנים ומסיימת עשור אבוד שצריך היה לקבל החלטה אסטרטגית, גיאו-אסטרטגית, להכפלת ההתיישבות ברמת הגולן. אני מקווה שהצעד שהוחלט הבוקר הוא לא עוד סעיף בתקציב אלא הוא אירוע גיאו-אסטרטגי שיבהיר לכולי עלמא: אנחנו בגולן כדי להישאר בגולן. אני מצפה מחבריי בכנסת הזאת לקחת את ההחלטה הזאת, לעבות אותה, לחזק אותה. הינה, אדוני ראש הממשלה שנכנס, אני בירכתי על ההחלטה הבוקר, על סעיף קטן חשוב, אסטרטגי, על תוכנית לאומית לרמת הגולן. אני הסברתי שהיה פה עשור של עצימת עיניים לרווחה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – באי-הבנה, של הכפלת האוכלוסייה בגולן. אני מקווה שהצעד הזה יביא אכן לאותה בשורה לאומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת זועבי, את מבקשת לעלות? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, בשבוע שעבר הכנסת געשה בנושא טופס 4 – פתאום המונח הזה טופס 4, טופס 4, שכולם מדברים עליו, עשה מן סערה קטנה בכנסת. אני בטוחה שלהרבה חלקים מן הציבור היהודי טופס 4 לא אומר כלום, אבל לרוב הבתים בחברה הערבית טופס 4 הוא, מבחינתנו, מבחינת רובנו, סוגיה מאוד מאוד קשה, אקוטית וחשובה. על פי ההערכות של רשות החשמל, מדובר על כ-60,000 בתים בישראל. אנחנו מדברים על מדינת ישראל, 2021, שבה כ-60,000 בתים – 60,000 משפחות אינן מחוברות לחשמל. זו בעיה שירשנו אותה, כבר המון שנים, והיא בעיה שהמדינה יכולה לפתור בהסדרה מסוימת. אי-אפשר להתנות את מתן טופס 4 בהשלמת כל התקנים המצֻווים בבנייה של בית לחיבור לחשמל, כפי שלא מתנים בעצם גם חיבור למים, כי ברגע שדרים בבית חדש, אפילו אם אין טופס 4, כן מחוברים למים. הסיפור הזה של טופס 4 הוא באמת, עד כה, לצערי הרב, בירושה מממשלו של בנימין נתניהו ומממשלות של מפלגת הליכוד. ירשנו את הסיפור הזה. אני מכאן רוצה לבקש מאדוני ראש הממשלה לקחת את הנושא הזה, הכאוב מאוד – שיכול להוביל לסיכון לביטחונם האישי של אנשים: יש שרפות בתוך בתים, אנשים, אין להם איכות חיים, כי בעצם הם אינם יכולים לחיות חיים רגילים כמו ששאר האנשים שחיים פה – ולפתור את זה, את הסוגיה הזו, ברגע שזה אפשרי, במהלך הנושא של תקציב המדינה והסדרת חוק ההסדרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מחדלי הממשלה בשמירת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל והפקרת מורשת ישראל << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אני ניגש לסעיף הבא: מחדלי הממשלה בשמירת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל והפקרת מורשת ישראל – דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. תפתח את הדיון חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, ראש האופוזיציה מר בנימין נתניהו, כנסת נכבדה, האמת היא שהחלטתי הפעם להתחיל באיזושהי מילה טובה על הממשלה – בכל זאת, אנחנו לפני חגי תשרי, בכל זאת, בואו נגיד איזו מילה טובה על הממשלה הזאת. הם קמים כל בוקר, הם התאמצו לקנות חליפות, הם קמים כל בוקר לעבוד. איזו עבודה – אלוהים יודע. אז אני אגיד מילה טובה על הממשלה הזאת. אין ספק שאם בטוקיו הייתה מתקיימת עכשיו אולימפיאדת השקרים וההונאות, הייתם זוכים פעם אחר פעם במדליית זהב. ממשלה של שקרנים, כזבים ונוכלות, בזה – אין לכם מתחרים. אני גאה, דרך אגב, בספורטאיות ובספורטאים שלנו, שהביאו הישגים נפלאים באולימפיאדה האחרונה. אבל לא רק בשקרים וכזבים אין לכם מתחרים – גם באכזריות שלכם אין לכם מתחרים. בואו תשמעו. מירי היקרה, שמי קרולין. אני צפויה ללדת בחודש דצמבר. עם ההחלטה החדשה של משרד האוצר אני אמורה להיות ארבעה חודשים ללא משכורת. עם כל ההתחייבויות שיש לנו, סביר שנקרוס. חיכיתי להיריון הזה למעלה מחמש שנים. לא בחרתי להיכנס דווקא עכשיו להיריון ואינני מתחרטת, אבל אני מרגישה שהמדינה מענישה אותי. בבקשה מכם, אל תשאירו אותנו ללא פרנסה. לא הגיוני שתפקירו אותנו, הנשים בהיריון. בבקשה ממך, מירי, נסי לעזור לנו. בעיניים דומעות קראתי את דבריה ואת דבריהן של עוד עשרות נשים בהיריון שפנו אליי, חרדות לביטחונן הכלכלי. מי יקבל היום נשים בהיריון לעבודה? איפה תמר זנדברג? איפה מירב בן ארי? איפה את, מרב מיכאלי, והגברת שיושבת כאן, אורנה? כולכם – כלאם פאדי. ממשלה ללא בושה, ללא רחמים, שחזקה על חלשים, על ילדים, על עניים, על נשים בהיריון ועל קשישים. אתם קואליציית האליטות הלבנות. אתם קואליציה רעה. אתם מייצגים את העשירונים העליונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לא להפריע. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם ממשלת תל אביב, ממשלת השבעים וממשלת המנותקים. << קריאה >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לא להפריע. חבר הכנסת הלוי, לא להפריע. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת להוסיף משפט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, לא להפריע. חבר הכנסת פינדרוס, לא להפריע. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סגן השר קארה, בבקשה לא להפריע. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה כואב, זה כואב. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודעת שזה קשה, ואני חוזרת: אתם קואליציית האליטות הלבנות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המרכיבה את הממשלה הזאת. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, קריאה שנייה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, קריאה שנייה. בבקשה ממך, אל תכריח אותי, סגן השר, להוציא אותך החוצה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תאפשרו לחברת הכנסת רגב להגיד מה שהיא רוצה. אני מבקש להיות בשקט. בבקשה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם קואליציית האליטות הלבנות שמייצגות את העשירונים העליונים. אתם מייצגים את ממשלת תל אביב, ממשלת השבעים והמנותקים. אתם פועלים למען ישראל הראשונה. אתם פועלים לחיזוק ישראל הראשונה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> מה זה ישראל הראשונה? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתם לא מתביישים להטיל מס גודש על הנכנסים לתל אביב – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כך שאדם שעובד בתל אביב ישלם כל יום 50 שקלים, שזה 250 שקלים לשבוע, 12,000 שקלים בשנה? בטח תושבי תל אביב פטורים מהמס; חלק מהם הם ילדי האוצר המפונקים הגרים בתל אביב – הם פטרו את עצמם ממס. למה? כי הם רוצים להשאיר את תל אביב רק ללבנים, רק לאליטה, הא, בנט? איפה אתה עם הסוגיות החברתיות שלך? אתם מעלים את מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית ב-20%. מי נוסע בתחבורה ציבורית? סטודנטים צעירים, אנשי הפריפריה, קשישים – בהם אתם פוגעים. אתם משקיעים את הכסף במרכז תל אביב ובזה אתם מגדילים את הפערים ומרחיבים את האי-שוויון הקיים. הממשלה שהבטיחה לדאוג למעמד הביניים, לא להעלות מיסים, דואגת לבעלי ההון ולעשירים של תל אביב – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיכולים להרשות לעצמם. אתם השתגעתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, קריאה שלישית. בבקשה לצאת החוצה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> מיליון שקל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צא, צא. אתה מפריע לה. די, מספיק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אני מסתדר, נראה לי. (חבר הכנסת אביר קארה יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם השתגעתם? אחרי שהקורונה הרימה ראש בזכותך, בזכותך, בנט, כשסוף-סוף חזרו אנשים לעבודה ולהתפרנס, בזכותנו, אתם הולכים להעלות להם את המיסים ולפגוע במעמד הביניים ולהרחיב את המעמד החלש. מילא ליברמן, לפיד ובנט – הם עוסקים כל הזמן באקזיטים ומאמינים בכלכלה חזירית – אבל הורוביץ, מיכאלי, זנדברג, שמדברים גבוהה-גבוהה על סוציאליזם, שוויון הזדמנויות, שכחתם את הכול בן רגע. מה קרה, קיבלתם מיצובישי ושכחתם מה הבטחתם לציבור? בואו נדבר במספרים. בעשור האחרון, תחת שלטון הליכוד בראשותו של נתניהו, השכר במשק עלה כמעט בשליש, לפי נתוני בנק ישראל, 27% קפיצה בשכר הריאלי. שכר המינימום גדל ב-25% תחת ממשלות הליכוד. אנחנו גם צמצמנו פערים לפי מדד ג'יני לבדיקת האי-שוויון. מדינת ישראל ירדה מרמה של 0.38% לרמה של 0.34%. מה המשמעות של זה? המשמעות היא שאנשים מישראל השנייה ומהפריפריה נסעו לחו"ל, ביקרו במסעדות, הגדילו את הרכוש שלהם; מעמד הביניים התרחב. את זה עשינו אנחנו, ממשלות הליכוד. מה הם יבואו ויגידו עכשיו, שר האוצר השבע ופקידי האוצר המפונקים? שאין כסף. אין שקר גדול מזה. כסף יש, אבל המטרה שלהם היא אחת: להרחיב פערים, להפוך את ישראל השנייה לעבדים שלהם, להחליש את השכירים, את העצמאים, שיזדקקו לרחמים שלהם. אתם רוצים לחזור לשיטות מפא"י, כשליוצאי עדות המזרח ולפריפריה לא היה כוח והיו צריכים למכור את עצמם בזול ולהגיד תודה על זה שקיבלו אותם לעבודה. כן, יש כאן גם מידה לא קטנה של גזענות. בנט, לפיד, ליברמן, מיכאלי, הורוביץ, בכל זאת אלי אוחנה לא התאים להם. השכונה זרה להם, הפריפריה רחוקה מהם, עולי עדות המזרח רחוקים מהם. אבל הימים האלה עברו. אנחנו לא זקוקים לחסדים שלכם. באנו לעבוד, אתם אומרים. לא עשיתם שיעורי בית. התקציב שהגשתם מנוגד להמלצות כל מומחי הכלכלה הגדולים בארץ ובעולם. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ממליץ להגדיל את החוב–תוצר של המדינה ל-86% עד 2025, אבל באוצר מתעקשים שהחוב–תוצר יעמוד על 70%. זה פער של 160 מיליארד שקלים – 160 מיליארד שקלים שיכולים ללכת למערכת החינוך, לרווחה, לבתי החולים, לרופאים, לעובדי מינהלה, להשקעה בתשתיות, ליצירת משרות עבודה טובות, להכשרות מקצועיות, לשיפור התחבורה הציבורית. אבל לא, לא, מה פתאום? ושתדעו שבנק ישראל הוא עוד שמרן ביחס לעולם. יחס החוב–תוצר בארצות הברית עומד על 160%, יחס החוב–תוצר באנגליה עומד על 144%, בצרפת החוב–תוצר עומד על 125%. אם מדינת ישראל, מר בנט, שעושה אקזיט מכל דבר, הייתה משווה את ההוצאה האזרחית שלה למדינות המפותחות, היה אפשר להוסיף עוד 26 מיליארד שקלים כבר לתקציב הקרוב. לתקציב הקרוב. אז על מי באתם לעבוד? על מי אתם עובדים? ומי הולך להצביע בעד התקציב האכזרי הזה? מפלגת מרצ ומפלגת העבודה, מפלגות שרוממות מדינת הרווחה בגרונן. עלק מפלגות סוציאליסטיות. בטח רבין, פרס, בן-גוריון, לוי אשכול, יגאל אלון, שולמית אלוני, יוסי שריד, מתהפכים עכשיו בקברם. הם הפרו את כל ההבטחות לבוחר. אתם הולכים לדרוס את הפנסיות של הציבור הישראלי, שחסכו שקל לשקל. אתם מקצצים בקצבאות לחד-הוריות, אתם מעלים מיסים על משקאות ממותקים; לא על מיצים טבעיים – את זה שותים במרכז תל אביב, ברוטשילד. עליהם לא מעלים; על משקאות ממותקים, על החשמל, על הלחם, על כלים חד-פעמיים, על קניות באינטרנט. רק לעניים אתם מעלים מיסים. אתם חיסלתם את רשתות הביטחון שנתנו אנחנו למובטלים ולמעוטי יכולת באופן גורף; אתם פוגעים בנשים שעובדות במקצועות שוחקים; אתם פוגעים בילדי האברכים ובמעונות; אתם מקשיחים את הזכאות למשכנתאות של זוגות צעירים; אתם דורסים את החקלאים; אתם רוצים להשאיר את מגדלי העגבניות בטורקיה; אתם רוצים לקצץ חצי מיליארד שקלים בחינוך. מילא אם הייתם, במקביל לתקציב האכזרי הזה, מזרימים תקציב לשכבות החלשות, למעמד הביניים, בצורת תקציבים למערכת החינוך, הבריאות והפריפריה, בניית תשתיות ויצירת משרות טובות, אבל לא. היום הודיע בוש הממשלה בנט: גבירותיי ורבותיי, יש תקציב בישראל, תקציב של ממשלה שאכפת לה. בוש הממשלה בנט, אכפת לה ממי? אכפת לה מהחזקים, מהעשירים, ממדינת תל אביב, מישראל הראשונה, כי מה אמר מנכ"ל משרד האוצר? שלא חסר כסף; שהם רוצים להשפיע על ההתנהגות. ההתנהגות של מי, אריה דרעי? ההתנהגות שלנו, של ישראל השנייה, של אלה שהרימו ראש סוף-סוף בעשור האחרון בזכות מדיניות כלכלית אחראית שהוביל בנימין נתניהו. בנו הם רוצים לפגוע. הם לא רוצים לראות אותנו. הם רוצים שנמשיך להיות העבדים שלהם, שלא נרים את הראש בחזרה. אז אני מודיעה לכם, מודיעה לך, בוש ממשלה בנט: לא תורידו לנו את הראש עם שיטות מפא"י. מדובר כאן במלחמת מעמדות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, חסרה לי עוד דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, החזרתי לך. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> מדובר כאן על מלחמת מעמדות, ואני מודיעה לך שאנחנו נצא לרחובות ואנחנו ננצח. אתה יודע, בנט, אנחנו לפני הימים הנוראים, ואתה, בנט, תעמוד בפני היכל כל נדרי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> תזכור שהמקום אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו, ותחשוב טוב-טוב על כל אלה ששיקרת להם, שהונית אותם. הציבור יסלח לך רק אם תעשה את הדבר הנכון: תתפטר, תצא לבחירות חדשות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותספר את האמת לבוחרים שלך – שתשב עם עבאס והמשותפת. ולאדריכל תוכנית התקציב האכזרית הזאת, ליברמן – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אגיד רק דבר אחד: אוי לך, נוקדים, שאת האיש הזה הוצאת מתוכך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, תגיד, נפתלי, מה קרה לך? האם הוא אותו אדם שהכרתי ב-2006, שהציג את עצמו, אדוני היושב-ראש, כאיש ימין, פטריוט ציוני שנאבק בשמאל, שעומד במילתו, שהביא מעולם ההייטק ערכים של יושרה ואמת, או שאולי – כפי שתמיד אתה, נפתלי, היית אוהב להגיד על צה"ל במלחמת לבנון השנייה – השתבללת? זוכר את המילה הזאת, נפתלי? עידית, נפתלי זוכר את המילה. לא יעזור לך, הוא זוכר איך הוא היה אומר שהצבא השתבלל. ובכן נפתלי, השתבללת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> תגיד, מה היית אומר אם הייתי אומר לך אז, ב-2006, שתשב ברמייה ובהונאת מצביעיך תחת התנועה האסלאמית? שתחכה להוראות השורא כדי לדעת איך להצביע? שתשב עם ניצן הורוביץ, שתומך בהעמדה לדין של כוחותינו בבית הדין הבין-לאומי בהאג? שתמנה סגן לזיהוי תהליכים, שממנו סלדת, ובצדק, כשגינית אותו כשר חינוך? נפתלי, שקר, הונאה והפרת אמונים – כך גנבת את השלטון מן המחנה הלאומי שאליו השתייכת עד האביב הזה של 2021, כשהרכנת ראש בהכנעה, בתבוסתנות וברפיסות מול מחמוד עבאס והתנועה האסלאמית. וההתחייבות שעליהן חתמת, נפתלי, מה איתן? רצית אז, ב-2006, להביא רוח חדשה לפוליטיקה הישראלית; "חריש עמוק", קראת למבצע. חריש עמוק? כן, הצלחת. אחרי 20 שנה שמרצ לא הייתה בממשלות ישראל החזרת אותה. "פוסט-ציונים", קראת להם. התחייבת שלא לשבת עם יאיר לפיד. בעברית שלי קוראים לזה שקר. ואיפה תוכנית סינגפור? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה האלטרנטיבה, בחירות חמישיות? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואיפה תוכנית סינגפור? הבטחתם להוריד מיסים. לא הייתה ממשלה ב-20 השנים האחרונות שהעלתה מיסים כמו שהעליתם הבוקר. מה קרה לך, נפתלי בנט? האם זה אותו אדם? ימני אתה כבר לא. איש המחנה הלאומי? בטח ובטח שלא. למעשה אתה לא עומד בראשות הממשלה. בעולם האמיתי, כאן, בכנסת, זה מחמוד עבאס שקובע. אז מה קרה לך? נפתלי בנט – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עשו לו לשכה מיוחדת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תענה לעם ישראל, אתה חייב לו תשובה, ולא כמו בפעם הקודמת שעלית הנה. לא נאום ילדותי, נפתלי, לא בידיים רועדות; תחסוך את החיקוי הזול הזה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אקוניס – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שבו אתה מנסה, לא בכישרון רב, לחקות את קודמך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – משפט אחד לסיום, אתה אחרי הזמן. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נפתלי, בדבר אחד אתם 100, 100 ויותר – מספר החולים קשה. בכל השאר, כמו שאמרה שרת הפנים, אתם זירו. נפתלי בנט, אני אומר לך היום בשם מיליוני ישראלים: נכשלת – לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אקוניס. אני אגיד, ככה, בצידי הדברים – תרד, כדי שלא תעשה שימוש במיקרופון – מעולם לא קראנו לחבר הכנסת נתניהו בהיותו ראש ממשלה בשמו הפרטי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר לכבד את הבית הזה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני, ברשותך – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לא לא. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ברשותך – לא, אתה פנית אליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שרת הכלכלה בעצמה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס, עזוב. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שרת הכלכלה בעצמה: חבר הכנסת ביבי נתניהו, כמה פעמים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס, תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיקי לוי, אתה אישית, כל שבוע, כמה רפש זרקת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, לא שאלתי אותך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כאילו עכשיו באת מהירח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם לא קראו לו בנימין, הם קראו לו ביבי. הם לא קראו לו בשם הפרטי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – קוראים לו "יא נוכל". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכול להגיד את השם. בן אדם נוכל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – שכחת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא שכחתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – ביבי, לא בנימין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לכולם. אולי נחזיר את השפיות לבית הזה? אולי מספיק עם הדברים האלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תסתכלו, כולם מסתכלים עלינו. תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. תודה. בבקשה, חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, חמש דקות לרשותך. רק כשתתחיל לדבר אני אפעיל. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום, אתמול בלילה, ממשלת מדושני העונג של בנט, לפיד וליברמן אישרה את התקציב הלבן, כששר האוצר ליברמן מסתובב אל תוך הלילה במסדרונות הממשלה עם כוס יין לבן ורומס בדרך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, זה לא מוסיף, תאמין לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, זה לא מוסיף. אני עכשיו מחזיר את השעון להתחלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממשלת הקוויאר. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אחזור חזרה, בשביל שגם חבר הכנסת קריב ישמע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אאפס ותתחיל. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום ממשלת מדושני העונג של בנט, לפיד וליברמן אישרה את התקציב הלבן, כששר האוצר ליברמן מסתובב אל תוך הלילה במסדרונות הממשלה עם כוס יין לבן ואומר לכולם "גן עדן" ורומס בדרך לגן העדן את האנשים החלשים ביותר בחברה: את נושא התחבורה הציבורית בפריפריה, את הקשישים, את החולים שנזקקים לביקור רופא, את המשפחות ברוכות הילדים שלא יהיה להן לחם להביע הביתה בגלל הגזרות החדשות. ממשלת מדושני העונג – הם חזקים על חלשים. בגלל זה הם מטילה מס על המשפחות ברוכות הילדים שקונות לכבוד שבת שתייה מתוקה, במקום להטיל מס על שתייה שמזיקה הרבה יותר, כמו ויסקי, וודקה יקרה, יין לבן. חלילה וחס, אסור לנגוע במשקאות הללו. אותה משפחה שקונה את הסופר-דרינק או את המשקה לכבוד שבת להביא לילדים שלה – שם צריך לחנך אותה מחדש. המכנה המשותף לכל הגזרות – תיקחו את כל המיסים מתחילתם ועד סופם, יש להם מכנה משותף אחד חוץ מזה שקוראים להם מיסים: כולם נופלים על השכבות החלשות ועל המשפחות החלשות במדינת ישראל. אני לא אעבור על כולם, תבדוק אתם ותראו. כל המיסים, מהחשמל ועד החקלאות, כולם זה המשפחות החלשות, אם זה החקלאות בקו העימות ואם זה כל הדברים האחרים, אחד-אחד, שכבר פרסמו את זה ואני לא אחזור בשביל לא לבזבז את הזמן: מחירי החשמל, תחבורה ציבורית, לחם, ביקור רופא, שתייה מתוקה, מוצרים חד-פעמיים, וגם פוגעים בחקלאים, במקום לקחת מאלה שיש להם. אם חסר באמת כסף, בוא נטיל מיסים על עיזבון, בוא נטיל מיסים על מוצרי יוקרה, בוא נשים מס על רווחי העתק של חברות הענק. חלילה וחס, אסור לנגוע, זה פוגע בצמיחה, אבל כשנותנים את כל המיסים על החלשים זה כן טוב. רבותיי, שמעתי את הבשורה הגדולה, את הזעקה שיצאה היום: יש סוף-סוף תקציב למדינת ישראל אחרי שנים שלא היה תקציב. רפורמות אדירות, וכל אחד מוסיף עוד מילים על הרפורמות. אז אני רוצה שגם חברי הכנסת ידעו את האמת: כמעט כל הרפורמות – חוץ מהמיסים והגזרות הקשות, כל הרפורמות שהממשלה הזאת מתפארת בהן שהיא העבירה אותן, את כולן אנחנו הכנו. אני הקטן, לא שר כלכלי בכיר, אני שר הפנים, כן, אני, שר הפנים, רבותיי, את כל הסיפור של המטרו – אנחנו הכנו אותו, עם כל הכבוד. כן, נפתלי, תקשיב טוב ותצחק מתחת למסכה: את הסיפור של המטרו אנחנו הכנו; את כל האנרגיה הירוקה אנחנו הכנו; את כל הרגולציה ורישוי העסקים אנחנו הכנו. אתם לא נקפתם אצבע, חוץ מהגזרות על המשפחות החלשות, שאתה יודע שלא יצביעו בשבילך ואתה לא סופר אותן. מי שרימה את הבוחרים שלו מסוגל לפגוע גם בכל השכבות. תמשיך לצחוק, זה מה שיש לך לעשות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> את תוכנית סינגפור הוא עשה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, בטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אומר שאתם מצביעים על המטרו בעד? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא צוחק על זה שעם שישה מנדטים הוא ראש ממשלה, על זה הוא צוחק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> זו ממשלה שמנותקת מהעם, והתקציב נגד העם. זה התקציב הכי אנטי-חברתי שהיה כאן כבר שנים רבות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שים מסכה על כל הפנים, שלא יזהו אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה עם הספר שחיברת? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק אדם שמסוגל להתנתק מהמצביעים שלו ומכל ההבטחות שלו בלי להסתכל לאחור יכול לעמוד בראשות ממשלה שמעבירה תקציב כזה מנותק מעם ישראל ומהצרכים שלו, ועוד לשבח את עצמו על הגזרות הללו. הממשלה הזאת מחריבה את כל ההישגים הגדולים שהבאנו לפריפריה בכל השנים האחרונות: את תוכנית הביטחון התזונתי, שדאגה לנצרכי המזון, לאנשים החלשים ביותר בחברה; את הוזלת החשמל; את ההנחה בתחבורה הציבורית; את ההשקעה הגדולה בפריפריה ובעידוד הצמיחה והפיתוח שם. אני מבטיח, בעזרת השם, שאנחנו נפעל בכל כוחנו לסכל את התקציב הזה, ואני מתחייב שגם אם חלילה וחס הגזרות הללו יעברו, אנחנו נבטל אותן ביום הראשון שנחזור לשלטון. ואני רוצה לומר לניר אורבך: ניר, ניר, אנחנו לא מכירים באופן אישי, אבל בכל זאת, אני שמעתי שאתה אדם שומר תורה ומצוות וירא שמיים. אני רוצה לומר לך, אם אתה רוצה להבין את המשמעות של ההחלטה היום, תשמע את הרבנית מרב מיכאלי, איך שהיא פתחה בישיבת הסיעה שלה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמת, אמת. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ביטלנו את המונופול על הכשרות, נבטל את המונופול הנישואים. תחיה עם זה על מצפונך, אדוני היקר, ותמשיך ללכת להופעות של אברהם פריד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דרעי. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אביב גפן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא אברהם פריד, אביב גפן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אביב גפן. בורא פרי הגפן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בורא פרי הגפן, בורא פרי הגפן. בורא פרי הגפן. אביב הגיע, גפן בא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ציטוט שלך מ-25 במאי שנה שעברה: גנץ הוא הבובה של ביבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כך פניתי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת: גנץ הוא הבובה של ביבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל כך פניתי אליו כשהוא ישב ממול? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. אז איפה? כשהוא ישב בבית? לא הבנתי. אתה צעקת הכי הרבה פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת גפני, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש הממשלה נפתלי בנט, אני הודיתי לקדוש ברוך הוא על זה שהקורונה עזבה אותנו בזכות העזרה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו ובזכות החיסונים שהביא בנימין נתניהו, שאנחנו מאוד שמחנו על כך, תמכנו בזה, והקורונה ירדה לפחות מחמישה מאומתים ביום. זאת אומרת, הקורונה עזבה אותנו. עד שעלתה הממשלה שלך, ואז התחילה הקורונה במהירות שיא לעלות חזרה. ממשלה שאי-אפשר לדרוש שום דבר, ממשלה בלי סייעתא דשמיא, שמדברת על נישואים אזרחיים ומדברת שלא תהיה כשרות ומדברת על זה שזו לא תהיה בעצם מדינה יהודית אלא תהיה מדינה ככל המדינות, על זה מדברים. אז מה אנחנו באים לקדוש ברוך הוא ומבקשים? אנחנו מבקשים – אנחנו רוצים שאנשים לא ייפגעו. אבל הקורונה הזאת הגיעה בגלל הממשלה הזאת. הממשלה לא עשתה דבר על מנת שהקורונה לא תבוא. ואני שואל – אני אתמול התחסנתי, ואני שואל: למה חודש דשדשתם כשהיה ברור שהחיסונים הוזמנו, אפילו שולמו? למה חיכיתם חודש שלם, שזה יעלה ללמעלה מ-2,000 מאומתים ביום? למה? למה דשדשתם, בגלל שלא ידעתם לקבל החלטה? נכון, הקדוש ברוך הוא לא חנן אותך, אדוני ראש הממשלה, בכישורים של ראש ממשלה, אבל אם ככה, היית צריך להתייעץ עם נתניהו לפחות, אם לא עם מישהו אחר. מה עשית? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא עשית תקציב שנה שלמה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חודש שלם לא נתת שיהיו חיסונים. למה? למה אפשרת את הקורונה הזאת? מה עשו ומה חטאו תושבי ישראל, מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרב גפני, זה לא היה כתוב בספר שהוא כתב. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש לומר – היות שיש לי רק ארבע דקות, אני מבקש לומר את הכול טלגרפית. אני ראיתי השבוע שרוסיה של פוטין – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק מתנשא כמוך שלא מבין כותב ספר על הקורונה. אין פרופסור בעולם שהתייחס לזה, רק אתה – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שרוסיה של פוטין לא אפשרה לישראל להפציץ בסוריה. מה שהיה אצל נתניהו – הוא פשוט היה נוסע אליו, לפוטין, היה מדבר איתו, כן צריך, לא צריך, היה קשר בין ישראל לרוסיה, והמשמעות המדינית של הקשר הזה – היה קשר שאנחנו, האזרחים, כולנו חשבנו שזה דבר חיובי. ועכשיו נאלמת דום, אין ראש ממשלה אצלנו שמדבר עם פוטין, אין קשר עם רוסיה. אין. מאפשרים רק למדינות ערב להיות איתו בקשר. אתה לא מתאים להיות ראש ממשלה – אל תהיה. ואני רוצה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר – נפתלי בנט אמר, וגם אילת שקד, שאין ברירה, היה צריך להקים ממשלת שמאל, מכיוון שאחרת היינו הולכים לבחירות חמישיות. בסדר, אני בתמימותי חשבתי שאולי הוא באמת מתכוון לזה. ואז, מה היה צריך לקרות? היה צריך לקרות שתקום ממשלה, והממשלה הזאת לא תפגע בכל האחרים. קמה ממשלה – ולא עושה כלום. הביאה תקציב רע שפוגע בקשישים, בחלשים, בנכים, בנשים, בכולם, אבל דבר אחד היא עושה – היא פוגעת בנושאים הדתיים. היא פוגעת בזה שיהודי בישראל לא יוכל לאכול כשר. כשהוא יראה הכשר הוא לא יוכל לקבל – אומרת יושבת-ראש מפלגת העבודה – אמרת את זה, הרב דרעי, קודם: מתחילים עם הכשרות, ממשיכים בנישואים אזרחיים, הולכים לפגוע בגיור, הולכים לפגוע בהכול. אם באת, נפתלי בנט, כדי למנוע בחירות חמישיות, למה הדבר היחיד שאתה עושה זה לפגוע בכל הנושאים הדתיים? למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התשובה היא שלזה התכוונת לכתחילה. רצית ממשלה של לעשות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה לא יודע לעשות כלום, רק לפגוע בנושאים הדתיים של דת ומדינה, של הדברים החיוניים והחשובים למדינה יהודית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שיין, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בנט, מה כתוב בעמ' 122 בספר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שישה מנדטים – תהיה ראש ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, מנסור עבאס, אולי תביא לנו 6 מיליארד לתחבורה הציבורית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, תוריד את הרב-קו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, ארבע דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תביא לנו איזה כמה מיליונים, מנסור. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אדוני ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, שישה שבועות אני נמצא בבית הזה, וזעקות הגעוואלד רק הולכות ועולות. מהיום הראשון שהגעתי לבית הזה, אלה שיושבים מולי זועקים זעקות שבר על הרס היהדות, הרס המדינה, הרס הכלכלה, עוד בטרם נכנסה הממשלה. אני פשוט עוד לא ראיתי דבר כזה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ודברי הבלע שנשמעים בבית, עם חוסר הכבוד לעם ולמדינה, הם בלתי נסבלים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, איתך עוד אבוא חשבון. רגע, תמתין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה גם נורבגי, שיין? << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ודבר נוסף שמאוד חשוב לומר: במשך כל אותה תקופה אנחנו שומעים פה חילול השם ממש. בבית הזה אנחנו שומעים שימוש נלוז בביטויים שאני לא רוצה לחזור עליהם, על מנת לכבד את אומריהם, למרות שהם לא ראויים לכבוד – אמירות יוצאות דופן בבוטות, אמירות יוצאות דופן בגסות רוח. יושב כאן לפניכם ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, שהקים ממשלה והגיע להסכם קואליציוני ובנה תקציב בזמן שאתם לא הגשתם תקציב שנים כה רבות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראש ממשלת ההונאה, הנוכל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נוכל ושקרן. אם היה לך קצת כבוד – – – אתה לא מתבייש – – – חוק נורבגי? << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואתם אמרתם, אפילו בהצבעות, כמו שאמרתי לחברי גפני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? נוכל, רמאי, שקרן. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה? אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני לא רוצה להוציא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי הוא שיגיד לנו מה לעשות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באמת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, כמו שאפשרתי לחברת הכנסת רגב להגיד מה שהיא רוצה, אני עומד על זכותו שיגיד מה שהוא רוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל תגיד לו. תגיד לו – – – מה זה ההתנשאות הזו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תעלו אחר כך ותענו לו. הבנו. בבקשה, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק הבהרה – אם הוא נורבגי או לא נורבגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בא להקיא. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – שאתה תגיד לסטודנטים שלך שאדם עם שישה מנדטים יהיה ראש ממשלה? << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת דרעי, לא הבנת דבר אחד שאני אגיד לסטודנטים שלי. שאלת – אני אענה לך. אנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין חוק כזה, תגיד את זה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אתה תיתן לי לענות לך. שאלת אותי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד: אין חוק כזה. תגיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אענה לך אחר כך, על מנת שזמני – בכלל לא יהיה לי זמן. תודה רבה, חבר הכנסת דרעי, שאתה מבין. אנחנו פה נמצאים בעידן שהתחלפה ממשלה והשתנה בהחלט רוח האומה. חבריי היקרים, אותה ברית שנכתבה כאילו היא מה שנתפס, ימין מלא מלא, הוכחה כברית שקרית. ראש הממשלה לשעבר שיושב כאן, חבר הכנסת באופוזיציה, שטבע את המושגים לגבי מדינת ההזנק, הלך קדימה עם כל מיני נושאים על מנת בעצם לפגוע באותו רעיון שהוא עצמו קידם, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה כל משפט שני מעיר. אי-אפשר, אי-אפשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם נשענים על תומכי מחבלים – זה בסדר. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם, חבריי, כל פעם שאני שומע שאתם עושים שימוש ברב, למשל, הרב קוק, ואז אני קורא את ספרו של יהודה מירסקי, אני אומר: הוא הרי אמר בדיוק הפוך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> משקר לבוחריך – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ומה אומר הרב קוק? תן לי לצטט לכם את מה שאומר הרב קוק – הקיומי העולה מדבריו הוא פחות או יותר זה: עליי תמיד להכיר בכך שבר-הפלוגתא שלי הוא לא רק בן אדם כמוני, אלא שיש לו חלק מהאמת שאינו זמין לי. ואתם לא מקשיבים לדברי הרב קוק, כפי שלא הקשבתם לדברי הרב סולובייצ'יק. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – עכשיו שנציגים של הציונות הדתית מבטלים את הכשרות בישראל, מבטלים את מוסד הנישואין, פוגעים בגיור. אל תזכיר את השם – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כבוד הרב דרעי, תקשיב לי, אינני מסוגל להשלים משפט. לא פוגעים, לא פוגעים, לא פוגעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דרעי, לא אפשרתי להפריע לך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בלי פרקליטות מוטה, בלי תקשורת מוטה ובלי הונאה אתה לא היית עומד כאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה עומד כאן בגלל אמצעים לא דמוקרטיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה שנייה. חברת הכנסת דיסטל, החוצה. מספיק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה תמיד אני? אני לא מבינה את זה. כולם צועקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה, בבקשה. את לא מפסיקה. החוצה, החוצה, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך נגד נשים, נגד נשים מזרחיות, נגד ליכודניקיות? מה יש לך? או שאתה – – – לדוכן או שכולם מדברים, ורק כשאני מוציאה מילה מהפה – – – מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכי לשתות, תירגעי. את לא מפסיקה להפריע. בבקשה, החוצה. אל תגידי לי מה לעשות. בבקשה, החוצה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברים, הניצול הציני שנעשה כאן של נושאים עדתיים ודתיים – עולים פה פעם אחר פעם וזורעים רעל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה פשוט גזען, אדון מיקי לוי. אתה גזען ומיזוגן, וכולם רואים את זה. גזען ומיזוגן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ושלא נדע מאיך שאתה התנהגת כשאתה ישבת פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת דיסטל. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עולים פה פעם אחר פעם וזורעים רעל בנושא הדתי-הלאומי ובנושא העדתי בישראל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה פה בגלל פרקליטות מושחתת, אתה פה בגלל תקשורת מוטה. אתה פה בגלל – – – אתה לא פה בזכות. (חברת הכנסת גלית דיסטל יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן אני רוצה לומר קודם כול לממשלת ישראל ולעומד בראשה, קודם כול, ברכות על התקציב שיבוא לדיון בכנסת כמו שצריך. שנית, לדעתי, גבהות הלב צריכה רגע לקחת מקום שונה ולהתחיל בהידברות נכונה על כל הדברים שקיימים כאן בעם ישראל. ולכן אני פונה אליכם, חבריי חברי האופוזיציה, שרבים מכם הם חבריי ממש: שנו את הסגנון, כי הוא לא מוסיף לכנסת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם קואליציה של מנותקים. אין חלשים בחברה שלא פגעתם בהם. אתה עומד כאן ומדבר מילים גבוהות. פגעתם בכל הפריפריה, בכל החלשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, די. תזמין אותו לכוס קפה. די. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה כוס קפה? הוא לא יודע, הוא לא מכיר ברעבו של הרעב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא פשוט לא היה פה בשבע השנים האחרונות, הוא לא שמע את הקללות – – – הבנת? בנורבגי הוא בא. הוא לא שמע את הקללות קודם, שקיללתם אותנו פה כמעט עשר שנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מזל שהוא לא היה פה בשבע השנים האחרונות, באמת. באמת מזל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אבל כמה מיליארדים לתחבורה הציבורית? הרב-קו, הרב-קו – – – הקולה של יום שישי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מתחיל לפני שאתה מדבר כדי לא לקחת לך אפילו שנייה אחת אלא יתרון של כמה שניות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> דודי, עכשיו אני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קצת, קצת לקולה ביום שישי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל הכבוד, כל הכבוד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אני רוצה לדבר על אחדות, כמו הרבה מאוד מונחים שיש מי שנושא אותם בגאון אבל יוצק להם תוכן הפוך לחלוטין מהתוכן האמיתי שלהם, וכמובן התוצאה שמתקבלת היא תוצאה הפוכה. אחדות, כדי שהיא תתקיים, חייבת להיבנות סביב משהו, סביב תוכן. אנחנו בני אדם שונים, עם אופי שונה ורצונות שונים ואינטרסים שונים, ומה שמאפשר לנו להפוך לחברה ולייצר איזושהי אחדות זה שאנחנו מתכנסים סביב מכנה משותף: סביב זהות, סביב תרבות, סביב מורשת, סביב היסטוריה, סביב הסכמות משותפות, אבל סביב תוכן. אחדות שהיא ריקה מתוכן היא פיקציה; אחדות שנבנית על איזשהו אינטרס רגעי, מקומי, לא יכולה להחזיק מעמד. אהבה שתלויה בדבר, בטל דבר – בטלה אהבה. אנחנו בנינו אחדות במדינת ישראל בעם היהודי במשך הרבה מאוד שנים סביב אתוס מכונן של ציונות, של יהדות, של רצון להקים ולבנות ולפתח ולחזק מדינה יהודית דמוקרטית, ובשנים האחרונות מתרחש תהליך, אדוני היושב-ראש, מאוד מאוד מסוכן: אתוס הדו-קיום כובש את האתוס הציוני המכונן ולא מאפשר לייצר אחדות אמיתית. אתה יודע שה"קיפוח" של ערביי ישראל, במירכאות כפולות ומכופלות, הוא לא קיפוח תקציבי; הקיפוח הבסיסי של ערביי ישראל זה שהם לא שותפים לאתוס המכונן של המדינה היהודית, של שיבת עם ישראל לארצו אחרי אלפיים שנות גלות ונדודים וכינון ריבונות יהודית מחודשת ועצמאית. אין לנו תרבות משותפת וזהות והיסטוריה וערכים. וכשיש ניסיונות – מקימים עכשיו ממשלה וקוראים לה ממשלת אחדות, אבל היא למעשה בנויה עם אנשים שאין לנו יכולת לבנות אחדות אמיתית איתם, אז בונים אחדות פיקטיבית. ומה קורה? כשאין אחדות אמיתית, אז גם אחדות שכביכול אמורה להתקיים בין אנשים שיש להם אתוס מכונן משותף, מתפרקת. אנחנו מסתכלים על התקציב. תקציב תמיד הרי משקף סולם עדיפויות ערכי של חברה, נכון? השמיכה הקצרה. אין אף פעם כסף להכול – אני ממש מסיים. תמיד תקציב משקף. אנחנו מסתכלים על התקציב הזה – יש בו הרבה מאוד אלמנטים בעייתיים ושליליים. אני כל הזמן אומר שבנט לא שם הכול בצד, הוא שם רק את ערכי הימין והציונות הדתית בצד, ונותן לערכים אחרים לבוא לידי ביטוי. אין לי זמן עכשיו להאריך ולתת דוגמאות, אבל מין איזו מוסכמה כזאת שערכי שמאל הם לא שנויים במחלוקת אז אפשר לקדם אותם. כשאנחנו מדברים על לשים את כל מה שבמחלוקת בצד, זה איכשהו רק ערכים של ימין והערכים של הזהות היהודית של מדינת ישראל. אבל זה בעיקר תקציב שאין בו בריח תיכון, אין בו אמירה. כל אחד נטרל את השני. אי-אפשר לייצר אחדות פיקטיבית שאיננה אחדות מטרה. אחדות אמיתית תיבנה ותיכונן בעם ישראל, בעזרת השם, רק כשהיא תהיה סביב אחדות המטרה, ואת זה, כפי שאמרתי, אפשר לעשות עם יהודים ששותפים לאתוס ולמטרה, ולא עם מי שהם, מה לעשות, אנטי-ציונים וכופרים בזכות של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית עצמאית וריבונית. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אפשר להגיד גם הכול בנחת, כמו שעשה חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא לא מרגיש טוב. הוא לא מרגיש טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא מרגיש טוב. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אני מתנצל, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה תרוויח את הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מכובדי ראש הממשלה נפתלי בנט, לפני ימים מספר הצעתי כאן בכנסת הצעה מאוד חברתית ואנושית, שבאה כתוצאה מאסונות שהתרחשו ביישובים הערביים – חיים כץ, אתה מפריע לי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הו, באהבה, באהבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך, כי זה נושא כואב, מה שאני מדבר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בגלל חיבורי חשמל פיראטיים, משפחת עליאן בבית צפאפא נשרפה, וגם האבא והאימא איבדו את חייהם. גם משפחת כיוף בעוספיא, לפני כמה שנים – ואתה מכיר את המקרה באופן אישי – נספו, אבא, אימא והילדה הקטנה בת השש, בגלל חיבור פיראטי. פעם היה צו, קראו לו "צו משה שחל", שחיבר בתים לחשמל בלי טופס 4. טופס 4 זה היתר אכלוס. למים, למשל, ולביוב, מחברים כל בית, ללא קשר לחשמל, והם מצרכים חיוניים. אבל חשמל – מה הסכנה? שכשאתה מחבר חיבור פיראטי, הבית יכול להישרף, וזה קורה וזה קרה. אני הבאתי את ההצעה הזאת ושוחחתי עם ראשי הקואליציה ועם השרים, והם גילו רצון טוב לבוא לקראתי ולקבל את זה בהצעה טרומית, בקריאה הטרומית, בתנאי שאתחייב להמשיך ולתאם לאחר מכן עם הקואליציה. הסכמתי, כמקובל, אבל בסופו של דבר – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> ולמה זה לא עבר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסופו של דבר זה לא עבר, והחלטתי שלא להביא את זה להצבעה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אבל למה? למה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> החוק הזה חשוב לי כמו שהוא חשוב למשפחות רבות. אני חבר כנסת ותיק, מכובדי ראש הממשלה – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דקה. אני העברתי עד היום – תירגעו. אני רוצה להעביר את החוק, לא רוצה לריב. אוקיי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יש לי שאלה: אמרת שדיברת עם ראשי הקואליציה. למה לא – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חלק מראשי הקואליציה, אוקיי? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תסביר לי למה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה להעביר את החוק. אני רוצה להביא מזור לאנשים. אני חבר כנסת ותיק. העברתי עד היום כ-20 חוקים, אדוני ראש הממשלה. רוב החוקים היו בשנים האחרונות, שבהן אתה היית שר חינוך, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו היה ראש ממשלה והאופוזיציה היום הייתה בקואליציה. החוק עובר כאשר יש הידברות. עשיתי את ההידברות הנדרשת, והייתי בטוח שזה יעבור, אבל בסופו של דבר החלטתי, גם בתיאום עם יושב-ראש הכנסת ועם שרת האנרגיה קארין, לדחות את זה בשבוע. אני מבקש ממך כראש ממשלה להסיר את כל המכשולים והרגישויות ולהעביר את החוק, להסכים להעביר את החוק בקריאה טרומית, תוך התחייבות שאני אתאם עם הקואליציה והממשלה, כדי לחסוך בחיי האנשים. האובדן שהיה היה יותר מדי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש – כך צריך לפנות – אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, שרים, שרות, חברות הכנסת, חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח את דבריי בהבעת שאט נפש מפשע השנאה הנורא כלפי בתי הכנסת בבני ברק. אני בטוח שרשויות אכיפת החוק ישימו את ידיהן על הפושעים בהקדם ויטפלו בהם בחומרת הדין. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לברך אותך על אישור התקציב – דבר פשוט כזה שפעם ראשונה קורה אחרי שנים – על התוספת המשמעותית לתקציב הבריאות, על ההחלטה החשובה לעבור לכלכלה דלת פחמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – עשרות שנים – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לברך על הממשלה השונה כל כך, שבה עובדים בשותפות ובהידברות יהודים וערבים, שמאל וימין. זה כל כך חשוב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, מה דעתך – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לברך על חידוש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על העלאת החשמל אתה מברך? אתה מברך על העלאת החשמל? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לברך על חידוש והידוק הקשר עם ממלכת ירדן, לאחר שהרסה אותו הממשלה הקודמת. אני רוצה להודות לחברי השר עיסאווי פריג', שחידש את הקשר עם הרשות הפלסטינית, הפגיש את שר הבריאות ניצן הורוביץ' עם שרת הבריאות הפלסטינית, את השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג עם השר להגנת הסביבה הפלסטיני, וגם שרים אחרים בממשלה, כמו שר הביטחון והשר לביטחון הפנים ואחרים, שחידשו את הקשר עם הרשות הפלסטינית. אני רוצה לברך את שר החוץ לפיד, שמשפר את הקשר עם העולם. הוא זכה להופיע, לראשונה מזה רבע מאה, בפני שרי החוץ של אירופה; פתח את שגרירות ישראל באמירויות. אגב, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מי הביא את הסכם עם האמירויות? מי? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> הרשה לי להביע – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – את חששי מההסכם – שמענו – מהסכם בין קטאר לבין חברת Red-Med והשלכתו על הסביבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני מאוד מודאג מההשלכה על הסביבה של הסכם כזה שמוביל נפט – הופך את ישראל לצינור נפט. אדוני ראש הממשלה, אני סמוך ובטוח שאתה, כמוני, לא רוצה שנחיה בעולם שבו ילד קטן חוטף חמישה כדורים בגב ונהרג בלי שאיש יתעניין בכך. יש עיתונים שאפילו לא פרסמו את זה. אני פונה אליך להתערב כדי לעצור את ההרג בשטחים הכבושים. רק בשבוע האחרון נהרגו ארבעה פלסטינים חפים מפשע שם. אני גם בטוח, אדוני ראש הממשלה, שאתה לא רוצה שבעולם שבו אנו חיים, בעיר שבה אנחנו חיים, בירושלים, תאבד ילדה את ביתה בחסות חוק גזעני ומיושן, תמצא את עצמה ברחוב. זה מה שעלול לקרות בשייח' ג'ראח אם המדינה תתעקש על פינוי המשפחות הפלסטיניות משם. אני שמח על רוח הפשרה שנושבת היום מבית המשפט העליון, שבאה לפתור את הפרשה העגומה הזו, שמביכה כל כך את מדינת ישראל – רוח פשרה, בדומה לממשלת הפשרה הזו. אדוני ראש הממשלה, אולי אתה ואני לא מסכימים על המינוח, אבל אני חושש שהכיבוש בשטחים מקהה לנו את החושים; שאנחנו מדברים על גלידה במקום על הרג של ילדים. בכך אנחנו מאבדים כל רגש כלפי הזולת ואנושיותו. אנחנו יכולים לעשות מהלכים מדיניים מרחיקי לכת – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם איבדתם כל רגש. אתם איבדתם כל רגש. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – ביחד עם כל העולם הערבי מסביב, אבל כל עוד לא נגיע לפתרון קבע צודק ובר-קיימא עם הפלסטינים, שום מדיניות חוץ וביטחון לא תסתיר את העוולות, וגם לא תביא לנו ביטחון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם איבדתם את השפיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לך זה לא היה מלכתחילה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לך זה לא היה מלכתחילה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם משלמים להם להגיע – – – נותנים להם את הכול – – – אויבים שלנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, השר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עבאס, אתה רשום. אתה מוותר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> יועז, אתה, כאיש ציוני, איך אתה מסכים שהם יעלו – – – איך אתה מסכים – דרך אגב, אם הוא רוצה לעלות את המחיר של השתייה, שיעלה את המחיר של הסוכר, יותר טוב, זה יותר מזיק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוה, הינה ראש הממשלה בפועל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, תן לנו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוה, הינה ראש הממשלה בפועל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס, תן לנו כמה בשורות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס, ראש הממשלה בפועל, תן לנו כמה בשורות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, יש מישהו שעולה ואתה לא מתייחס אליו? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש האופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קצת, קצת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למדתי ממך, ככה, בקטנה, אני מדבר 10% ממך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> רציתי להגיד שזאת פעם ראשונה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה שאתה צברת בחודש ימים, גם בשנתיים לא הייתי מגיע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמונה שעות אתה עמדת פה עם נעלי ספורט ודיברת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. אתה יכול לעמוד שמונה שעות ולדבר בצורה תרבותית. אתה מוזמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה, אני לא מדבר בצורה תרבותית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז איך אני מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני מתחיל לך את הזמן מהתחלה. בבקשה, חבר הכנסת עבאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> כמובן שגם אני מברך את ראש הממשלה על החלטת הממשלה שהעבירה את תקציב המדינה, וגם על החלטת הממשלה על תוכנית כלכלית-חברתית ועל תוכנית נוספת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אנחנו חיכינו זמן רב לשתי ההחלטות האלה, לא רק בתקופתה של הממשלה הנוכחית אלא גם בתקופתה של הממשלה היוצאת, הקודמת. אנחנו כמובן זוכרים שהתוכנית הכלכלית 922 הוארכה בשנה ולא חודשה כתוכנית בפני עצמה, וגם התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות – הוחלט על התוכנית הזאת והיא לא תוקצבה כראוי. רציתי להגיד שזאת הפעם הראשונה שאנחנו כמפלגה ערבית שותפים להעברת תקציב וכמובן לגיבוש שלו, לפחות בחלקים שנוגעים אלינו ולחלקים שנוגעים לחברה האזרחית בכלל. אבל נזכרתי שב-1998 – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממשלה יהודית-פלסטינית אתה מסכים, לא? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? אתה לא פלסטיני? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> זאת ממשלת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא פלסטיני? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> ממשלת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא פלסטיני? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> עזוב, עזוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה עזוב? תענה פעם, אמיתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, בשלוש דקות ארבע פעמים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> עזוב, עזוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר איתו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> נזכרתי שב-1998 גם תקציב המדינה – אתם יודעים מי היה ברשות הממשלה וממשלת מי הייתה ב-1998 – תקציב המדינה עבר בקריאה ראשונה גם בקולותיהם של חברי מפלגת רע"מ, אנחנו, אז זאת לא הפעם הראשונה שתקציב המדינה עובר בקולות של מפלגת רע"מ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל איך אתה נותן לתקציב כזה – לחלשים – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> מי שעשה את התקדים זה מפלגת הליכוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תקציב שפוגע בחלשים ככה – איך אתה נותן להם לפגוע? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני מאוד מודה לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, תדע לך, מנסור עבאס, אתה פתחת בזה שאתה משבח את עצמך. לא נהוג. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני לא שיבחתי את עצמי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה משבח את ראש הממשלה. לא נהוג. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא, אני בירכתי את ראש הממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא נהוג לשבח את עצמך. תן לאחרים לשבח אותך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> את התוכניות – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא צריך לשבח אותו, הוא צריך אותך בכל מקרה, עזוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ישבת בחדר ליד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, נו, באמת, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמו לך חדר ליד, וידיאו, סלסלת פירות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> מה שקרא לו ראש הממשלה "מס עבאס" והגיב שר הביטחון בנימין גנץ, שזה מס – זה אכן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו מה קיבלת. ספר לציבור הערבי. עזוב אותך, ספר לציבור הערבי מה קיבלת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אתה יכול לבדוק את החלטת הממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תדבר, הינה, יש שם מצלמה. דבר לערבים – מה קיבלת. דבר בכסף. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> קיבלתי תוכנית למיגור הפשיעה והאלימות בסך 2.5 מיליארד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תפרט את הכסף. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני מפרט. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> 2.5 – לכמה זמן? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> 2.5 מיליארד שקל לחמש שנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הלאה. מה עוד? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> תוכנית כלכלית-חברתית לחמש שנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> 30 מיליארד שקל – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה כולל? מה כולל? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – כולל המגזר הדרוזי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה כולל? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – המגזר הערבי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה בפנים? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – הבדואים בצפון – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה, אתם לא כמו כל האזרחים? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – הבדואים בדרום – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה כולל? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – כולל חינוך, כולל רווחה, כולל תעסוקה, כולל תעשייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עוד? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> כולל הכול – כולל הייטק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עבאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> מה מפריע לכם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה לבדואים בדרום? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> מה כואב לכם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה לבדואים בדרום? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> מה? למה כואב לכם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא כואב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא, תקשיב לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני חשבתי שאתם אזרחים של מדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> טוב. לפני כמה חודשים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין הבדלה בין ערבים ליהודים, אבל הם היו צריכים אותך – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני יודע שמה שאני אומר כואב לך, דוד. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לפני כמה חודשים ראש הממשלה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא תגיד לנו, בנגב – מה קיבלת בנגב? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לפני כמה חודשים ראש הממשלה בכבודו ובעצמו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל שאלתם שאלה. שאלת שאלה – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> תן לי להשלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק רגע. שאלתם שאלה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני לא דברן כמוך. לפני כמה חודשים ראש הממשלה בכבודו ובעצמו – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אתה מוכר – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – – בנימין נתניהו ביקר בעשרות יישובים בחברה הערבית והתגאה שהוא קידם תוכניות, 922 ו-1402 ו-959 ו-1408, מיליארדים על גבי מיליארדים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכול היה בשקיפות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> למה לו מותר להשקיע באזרחי המדינה הערבים ולכבוד ראש הממשלה נפתלי בנט, לא מגיע לו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה קיבלת בנגב? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה קיבלת בפועל? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה עבירות בנייה, דרך אגב, כמה דונמים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עבאס – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנט הרי סייר בנגב, אמר שהוא הולך לפרק את כל עבירות הבנייה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> יפה. לכן אמרתי לכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה קיבלתם בנגב? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אמרתי לכם, אנחנו הולכים בעקבות המדיניות שלכם, העתק-הדבק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה הכפלתם? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> יש עוד החלטה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז רק שנייה, אז אם קיבלתם אותו דבר, אז מה עשית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, די. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אז מה? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אני שאלתי שאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלת, די. או שהוא משיב או שלא. בבקשה. תהיה בשקט. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> עלתה פה חברת הכנסת מירי רגב והתגאתה לפני כמה חודשים שהיא מקדמת תוכנית לתחבורה הערבית בתוך היישובים בסך 20 מיליארד שקל והיא הזמינה את ראשי הרשויות – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – והלכה עם זה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> רק 20 מיליארד שקל – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> גם ראש הממשלה לשעבר עשה מסיבת עיתונאים והכריז על תוכנית למיגור הפשיעה והאלימות. למה כואב לכם שהממשלה הזאת מקבלת החלטות לטובת כל אזרחי המדינה, בתוכם האזרחים הערבים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אבל זה כואב כי מי שמשלם את זה זה החלשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, די. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני מסיים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולה, הוא פירט. חוץ מזה, יש ספר תקציב, אתה יכול לפנות לספר התקציב, הכול מפורט. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אני שאלתי אותו שאלה – שיענה לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עבאס, משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פטין מולה, מנסור עבאס ומפלגת רע"מ דאגו גם לעדה הדרוזית, ומתוך התקציב הזה השגנו 3 מיליארד שקל לעדה הדרוזית. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אתה דאגת לעצמך. אנחנו, לא חסר לנו שתדאג לנו. אתה, אין לך זכות לדבר עלינו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אתה לא הצלחת להשיג את הסכום – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא בחר בך – – – לבחור בך. אף אחד לא נתן לך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עבאס. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> זה בכיס שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, בבקשה. חבר הכנסת קרעי, תודה. תזמין אותו לכוס קפה בפרסה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אף אחד לא מדבר. אף אחד לא מדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה קפה יש בפרסה, אתה חושב? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנסור, הפגיעה באוכלוסיות החלשות זה גם באוכלוסיות שלך, מנסור, ראש הממשלה בפועל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, תופעת דמי החסות, המכונה "פרוטקשן", השתלטה על העסקים בכל הארץ. דמי החסות בתחום הבנייה מגיעים בדמות תשלום עבור "שירותי שמירה", מה שגורם לבעלי עסקים נזקים של עשרות אלפי שקלים שבהם נסחטים ונאלצים לשלם למשפחות פשע. רק בסוף השבוע האחרון נשרפו שלושה בתי עסק בחצור הגלילית. המדינה צריכה להיאבק בחירוף נפש נגד העבריינים שסוחטים דמי חסות, שאם לא ישלמו להם הם יבזזו וישרפו את בתי העסקת. ציפיתי שהממשלה הזאת תישא את הדגל הזה, מאחר שהיא הצהירה שהיא ממשלת שינוי. מה שאנחנו מגלים בממשלה הזאת זה דבר חסר תקדים, אדוני ראש הממשלה, שלא היה בממשלות ישראל ובשום מדינה בעולם: ממשלת ישראל משלמת פרוטקשן למפלגת רע"מ, אשר קיבלה מיליארדי שקלים שהועברו אל מנסור עבאס ישירות. מנסור עבאס מעמיד חמישה מאבטחים כחברי כנסת על מנת לשמור ולאבטח את הממשלה הזאת תמורת 53 מיליארד שקלים בהסכמים קואליציוניים – פרוטקשן חוקי שעבר בבית המחוקקים של ישראל; דבר בלתי נתפס, כדי שהממשלה הרעה הזו תקום. לדעתי, דבר שהציבור אפילו אינו יודע – שה-53 מיליארד שקלים הם סכום מטורף שיכול ללכת לשירותים חברתיים. כדאי להסביר לציבור שהתקציב של משרד הרווחה הוא 10 מיליארד שקלים, ושל משרדים קטנים, כמו המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הדתות, הוא פחות ממיליארד שקל. התקציב הזה, שהלך למנסור עבאס כשוחד חוקי, כפרוטקשן, על מנת שישמרו על הממשלה הזאת לפני שהיא תיפול, הוא בהחלט חסר תקדים. את המחיר הזה ישלמו התושבים בגין העלאת מיסים. מחירי החשמל יעלו, מחירי הלחם, מוצרים חד-פעמיים, מחירי האוטובוסים, הרב-קו, ביקור אצל רופאים ועוד, וכל זה בשביל לשלם למנסור עבאס, ראש הממשלה בפועל, 53 מיליארד שקלים. מדוע האזרחים צריכים לשלם את כל זה? במקום להוריד מיסים, הממשלה מעלה אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> וכל זה על חשבון משלם המיסים. אדוני ראש הממשלה חבר הכנסת בנט, אני אשמח לתשומת ליבך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנט, אתה יודע שאני מכבד את כל ראשי הממשלה שנמצאים והיו במדינת ישראל, משום שכל ממשלה היא גם ממשלה שלי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל שר החוץ יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי, עשה מעשה שפגע בכל היהודים במדינת ישראל בכך שהשווה את האנטישמיות לכל מעשה פשע שנגרם בעולם. הרי כמו במלחמת האזרחים בסוריה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא, די. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – או זריקת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. אתה הרבה אחרי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיכום. אדוני, הדובר שלפניי דיבר כמעט עשר דקות, אז תן לי לסיים, ברשותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, עזוב. גם לדובר שלפניך הפריעו. בבקשה, משפט סיכום. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לי, אפילו אף אחד – תן לי לסיים, אדוני. אדוני היושב-ראש, תן לי לסיים, ברשותך, במשפט. אתה לא יכול לקטוע אותי – אתה יכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> א. אני יכול; ב. דקה אחרי הזמן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הדובר שדיבר לפניי דיבר עשר דקות ואני הייתי שם. אז לפחות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, אני לא עושה איתך דין וחשבון – 1. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. תן לי להשלים משפט. האם זה בגלל שדיברתי על סגן היושב-ראש שלך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, חס וחלילה – כי דיברת ללא הפרעות. בבקשה תסיים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תרשה לי להעביר את המסר. שר החוץ של מדינת ישראל רוצה להחזיר את ארגון אונסק"ו – את ישראל לארגון אונסק"ו, ארגון אנטישמי שאפילו ארצות הברית יצאה ממנו בגלל שהוא אנטישמי כלפי ישראל וכנגד העם היהודי כולו. היום ממשלת ישראל מסכנת את אזרחיה כשיש בה חברים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חברי כנסת שלא מאמינים במדינת ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומאמינים גם בכל אזרחיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת יברקן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתה לא פייר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תרשה לי לרדת ולסיים את זה בצורה מכובדת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, כבר ארבע פעמים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לקרוא לי ארבע פעמים, כי כשאתה נותן לכולם – – – במליאה, זה מה שקורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, אני לא עושה איתך משא ומתן. בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור עבאס, ידידי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כל הכבוד. מה שצבאות ערב לא עשו בכל מלחמות ישראל – אתה עשית את זה עם חמישה חברי כנסת: כבשת את ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מה? מה הוא אמר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בושה. כלום. חברים, בבקשה שקט. חברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת יברקן, שב, בבקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שמה שכל צבאות ערב וכל מלחמות ישראל לא עשו – עשה את זה חבר כנסת אחד: כבש את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, צא, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. לא מדברים ככה על מפלגה במדינת ישראל. תתבייש לך. תתבייש לך. לא מדברים ככה על פוליטיקאים פה – – – תתבייש לך. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – ואת זה אתם עושים. אתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, קריאה ראשונה. שב, בבקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני צריך להתבייש – – – זה אתם עושים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? אל תדבר ככה על ראש ממשלת ישראל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> עזוב, אני מציע לך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, קריאה שנייה. שב, בבקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, בבקשה החוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפילו לא הקשבת למה שהוא אמר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי שהקשבתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שהקשבתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא דיבר על מנסור עבאס. נכון, מנסור זה ראש הממשלה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא הקשבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, די. אני אזמין את שניכם לקפה. שש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני יושב-ראש סיעת הליכוד מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר ובעתיד, בעזרת השם, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני חייבת להחמיא לך: אתה פוליטיקאי אחר. הכוח שלך אינו בקסם האישיותי שלך ולא ביכולת שלך לשכנע ולגייס אמון, גם לא באמינות וגם לא בערכים, אלא בדיוק ההפך – סוד הכוח שלך הוא בהיעדר הבושה, בציניות חוצת גבולות ובחוסר המוחלט של הערכים שהצגת מעל כל במה אפשרית. במדינה שנקרעת ביו יהודי לדמוקרטי, אתה, נפתלי בנט, הצלחת בכישרון רב לייצר חיבור מלאכותי בין ימין לשמאל, וזאת באמצעות מעשה שהוא גם לא יהודי וגם לא דמוקרטי, גם לא כשר, ובעיקר – מסריח. בדרכך לפסגת הפוליטיקה הישראלית, כאדם חובש כיפה, הפרת כמעט כל אחד ואחד מעשרת הדיברות של המוסר היהודי: שיקרת לבוחריך, גנבת קולות, גנבת דעת, ויותר מכול – חמדת את תפקיד ראש הממשלה. כתבת ספר – אני לא יודעת אם זה נכון או לא, עדיין דנים בזה בבית המשפט עם אודי רייטר – "איך מנצחים מגפה". קיבלת מדינה ללא מגפה, עם שישה חולי קורונה, והיום יש בישראל 18,422 חולים פעילים, נכון לעכשיו, יכול להיות שאפילו יותר. ככה מנצחים קורונה? ברור שלא. כמזכ"ל מועצת יש"ע אמרת: "בנייה היא מבחן למנהיגותו של ראש הממשלה. האם יהפוך את ישראל לגרורה אמריקאית, או שיישאר ראש ממשלה גאה ועצמאי". מה עשית? פינית יהודים מהיישוב אדוריים; הקפאת בנייה; הולכת שולל את המתיישבים באביתר; הצבעת בכנסת נגד הסדרת ההתיישבות הצעירה; מינית את סעיד אלחרומי ליושב-ראש ועדת הפנים ואת אבתיסאם – לוועדת חוץ וביטחון. אתמול שמעתי ריאיון של מזכ"ל מפלגת העבודה שאמר שגם רבין לא היה ממנה אותה לוועדת חוץ וביטחון, אבל אתה מינית אותה; המשכת להסדיר את היישובים הבדואיים בנגב כיישובי קבע והפקרת את יישובי היהודים; הצבעת נגד הצעת החוק להחלת ריבונות ביהודה ושומרון. אגב, דיברת על עצמך כמשיח שיציל את ישראל מבחירות חמישיות. אתה הרי יודע שזה לא נכון. הרי לו לפיד לא היה מזהה שאתה חוליה חלשה, הוא לא היה מציע לך את רשות הממשלה, והיית הולך לא רק לבחירות חמישיות – היית הולך לבחירות חמישיות ושישיות ואף שביעיות. זה לא שמעניין אותך השינוי, השיסוי, הפילוג וכל השיט הזה, כמו שלא עניין אותך כלכלה וקורונה. מעניין אותך רק נפתלי בנט. כפי שאמר מנחם בגין, עליו השלום, ז"ל, בישיבת הכנסת השמינית: "אין שום ספק שבימי המשבר הללו ציפה הרוב המכריע של עמנו לממשלת ליכוד לאומי", ואתה הבאת לו "ממשלת עלבון לאומי". אה, ואיך שכחנו מהמיסים, מיסים עליך ישראל, מיסים שלא היו מעולם. אתם מעלים מיסים כדי לתת כמובן מיליארדים לעבאס. צריך להביא כסף, אז מה עשיתם? בוא, אדוני, לא נסכם את הדברים במכבסת מילים, אלא נאמר – אמרת מעל כל במה: לא תהיה העלאת מיסים, אבל היטלים כלכליים על שתייה, כלים חד-פעמיים, ביקור רופא, כניסה לגוש דן, אפליקציות ועוד ועוד – זאת לא התייקרות, אדוני, זו העלאת מיסים. ובמי אתה בעצם פוגע? במי אתם פוגעים? בכל אלה שהממשלה העשירה והמנותקת שלכם לא מייצגת – במעמד הביניים, בשכבות החלשות, בשכונות ובפריפריה. ועוד לא דיברנו על הממשלה הצרה ביותר, שיש בה כל כך הרבה נורבגים, שעולה למדינה כל כך הרבה כסף, מיליונים רבים. יכולנו לבנות במיליונים האלה בתי חולים, השכלה גבוהה לילדי הפריפריה, לשכונות, לנוער בסיכון, לנערות בסיכון וכו' וכו', ובעבור מה? שאתה תהיה ראש ממשלה עם שישה מנדטים. בשבילי כליכודניקית ואשת המחנה הלאומי אין שום תירוץ שיכול להצדיק את המעשים הללו. אין חומר חיטוי, עדיין לא המציאו חומר חיטוי שיכול להלבין את מה שאתה עושה, ואין דבק שיכול להדביק את רסיסי האמון. אתה יודע, אדוני ראש הממשלה, איינשטיין אמר שאפשר לפרק פצצת אטום אבל אי-אפשר לפרק סטיגמה. הסטיגמה הזאת תוביל אותך בכל חייך, בעיקר הפוליטיים. אתה, אדוני ראש הממשלה, הבאת לפוליטיקה את מוסר ההייטק. אני מכירה את מוסר ההייטק: באת עם רעיון, הקמת חברה, פיתחת מוצר, ואז מכרת לכל המרבה במחיר כדי להמשיך לפרויקט הבא שלך. הבעיה היא שכעת הגה המדינה נמצא בידיים שלך, ואני ועוד הרבה חברים שלי ממש חוששים שהמכירה הבאה תכלול גם אותנו. רק היום שמענו את מרב מיכאלי, וגם שמענו את עבאס באמצעי התקשורת. מה אמרה מרב מיכאלי? מרב מיכאלי אמרה: כמו שביטלנו הבוקר בחוק ההסדרים את המונופול על הכשרות, כך הגיע הזמן לבטל את המונופול על הנישואים בישראל. הגדיל ואמר גם מנסור עבאס בראיון לרדיו א-נאס: הממשלה הזו לא תשרוד בלי הרשימה הערבית המאוחדת. לך, אדוני ראש הממשלה, אני אומרת: אוי ליום הזה שתצטרך לתת את הדין – לא לבוחרים, כי את הבוחרים בימין מזמן הזנחת; את הדין למדינת ישראל. יכול להיות שאתה עכשיו ראש הממשלה, אבל בעתיד – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני לא יודעת איך יקראו לך. בוודאי לא יקראו לך "אדוני ראש הממשלה". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. חברת הכנסת פינטו, בבקשה. חברת הכנסת פינטו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא צריכה מיקרופון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, ארבע דקות. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה נפתלי בנט, חבריי חברי הכנסת, לא תכננתי לעלות ולדבר בדיון הזה, אבל ראיתי את כל חברי האופוזיציה נואמים נאומים מלאי פתוס, ועדיין לא הפנימו שבישראל יש ממשלה שעובדת, מתפקדת, בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט, שאוהב כל אחד ואחת מעם ישראל, עושה לילות כימים למען העם. ואני חייבת להגיד: די, נמאס. כשאני הייתי מחוץ לכנסת ואתם הייתם בממשלה, אתם זרקתם אנשים עם מוגבלויות לנבכי הביורוקרטיה. אנשים ששאפו לעזרה, ביקשו, צרחו – הייתי שם ורצתי אחריכם. איפה הייתם? הייתם טובים בדיבורים, נופת צופים, אבל במעשים – שום דבר. כולכם עסקתם בחיבור ראש האופוזיציה לכיסאו. משרדי ממשלה ששיוועו למנהיגות, לממשלה ושרים מתפקדים הפכו למוזיאונים. העבודה שלכם העלתה אבק. ואז הגענו, ממשלה חדשה, מתפקדת, עם ראש ממשלה מצוין, ממשלה עושה, עובדת, מחברת, יודעת לשתף פעולה מצוין בין המשרדים, ללא מלחמות קרדיטים ואגו, עבודה למען כולם ללא הבדל דת, גזע, מין. רק היום הקצבנו 6 מיליון שקלים להנגשה פיזית של קווי אוטובוס בין-עירוניים, נושא שהיה תקוע שנים במשמרת שלכם. הנגשה בתחום החינוך, הנגשה בתחום הבריאות – איפה אתם הייתם? שום דבר. אני מאמינה שאזרחי מדינת ישראל מתבוננים, משפשפים עיניהם בהשתאות, רואים את התקציב שעבר בממשלה ובקרוב בכנסת, ולא מאמינים שפשוט יש ממשלה שמתפקדת בלי ספינים, בלי שטיקים ובלי תרגילים. אז ימים יגידו. חובת ההוכחה היא עלינו, ואנחנו נעשה עבודה מצוינת. אם לשפוט לפי הנעשה עד כה, אני מאמינה בכולנו. יהיה פה טוב לכולנו. תודה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פינטו. חבר הכנסת מכלוף זוהר, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם, ברשותכם, אגדה מעניינת שאיש מכם לא היה מאמין שאגדה כזאת יכולה בכלל להתרחש. היה הייתה ממלכה קסומה בארץ כנען שליהודים הובטחה, והיה בה שליט יחיד, מלך כל-יכול שרצה הכול וקיבל הכול. למלך קראו מנסור עבאס, והמלך החליט להטיל מס – מס עבאס. למי שלא יודע, זהו מס כבד מאוד שהעם היה צריך לשלם בשביל שהמלך יוכל להמשיך ולשלוט. כן, חברים, תאוותיו של המלך היו מרובות מאוד, והפקיד שלו, בנט, תמיד העניק למלך שלו כבוד. 53 תאוות היו למלך, כל תאווה הייתה שווה מיליארד – הכול כדי שבנט יוכל להיות ראש ממשלה באי נפרד. ואיך הפקיד בנט לא חש שאותו עם ישראל נטש? איך הוא לא מבין שלשבת בארמון זה לא באמת אומר שאתה אכן בשלטון? זוהי אגדה שלא חשבנו שתתקיים, אבל חברים, תאמינו או לא, האגדה הזו הפכה למציאות. האיש בתמונה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אסור לך, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ראש הממשלה בפועל, מנסור עבאס, שמופיע עם החץ האדום – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר. חבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא ראש הממשלה בפועל של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם צריכים לדעת את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, נו באמת. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר, חברים, דבר אחד ברור: אנחנו נדאג שהתקציב שהיה אמור לעבור לטובת אזרחי ישראל יעבור לטובת אזרחי ישראל ולא בעבור ראש הממשלה בפועל מנסור עבאס ומועצת השורא שאותה הוא מייצג. הפעם שילמנו 53 מיליארד שקל כדי שאתה, נפתלי בנט, תוכל להמשיך להיות ראש ממשלה בכאילו, לא באמת. ואני שואל אותך, נפתלי: מה יהיה התשלום הבא שאנחנו נצטרך לשלם בשבילך? על מה אזרחי ישראל ייאלצו לוותר כדי שאתה תישאר בכיסא שאתה כל כך התאהבת בו? בעזרת השם, נעשה הכול כדי למנוע את התשלום הבא שלך למנסור עבאס וחבריו. בעזרת השם, נעשה כל מה שצריך כדי להפיל את הממשלה הרעה והמסוכנת הזו בהקדם האפשרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זוהר. חבר הכנסת שר הביטחון בנימין גנץ, בבקשה. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי בעיקר מחדרי את חברי הכנסת שנאמו פה, ואני מבקש להזכיר שעוצמתה של ישראל אינה בנויה על אדם אלא על מערכת ביטחונית חזקה, על בריתות אסטרטגיות, על חוסן אסטרטגי, על החוסן האזרחי, על הלכידות הפנימית שלנו וגם על בניין כוח. הבוקר אישרנו בממשלה את תקציב המדינה, כולל חיזוק מרכיבי ביטחון שנשחקו במשך שנים – שלוש שנים שבהן מערכת הביטחון ניהלה את עצמה בחוסר ודאות, שלוש שנים שבהן צרכים פוליטיים ואישיים פגעו בביטחון המדינה. כעת נקדם את מיגון הצפון, נביא לתקצוב היסטורי של רפורמה עבור נכי צה"ל וניתן מענה לתוכניות מבצעיות קריטיות. אנו מתמודדים עם מגוון אתגרים, ובראשם האיום האיראני, שמרים את ראשו כל העת. איראן תחת התליין ראיסי, שייכנס לתפקידו השבוע, תהיה מסוכנת יותר – תהיה מסוכנת יותר לעולם משהייתה עד כה, הרסנית יותר לאזור משהייתה עד כה, ותשאף להפוך לאיום קיומי על ישראל. אנחנו נפעל כדי להסיר כל איום שכזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שכח מי היו שני שרי הביטחון האחרונים – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> מכובדיי – מאיר. מכובדיי, התוקפנות של איראן באזור בכלל ובחזית הימית בפרט הולכת ומחריפה. במאי 2019 פגעה איראן בארבע ספינות בין-לאומיות מול חופי פוג'יירה באמצעות מוקשים; ביוני היא תקפה מכליות יפניות באותו אזור; ביולי כוחותיה פשטו על הספינה הבריטית סטנה אימפרו וחטפו אותה; בינואר 2020 איראן השתלטה על מכלית קוריאנית במפרץ הפרסי; בשנה האחרונה היו לא פחות מחמש פגיעות של איראן בספינות בין-לאומיות, חלקן באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים מתאבדים תוצרת התעשייה הצבאית האיראנית. כך קרה עם האונייה לורי בחודש מרץ, כך קרה בתקיפת הייפריון ריי באפריל, כך עם הספינה טינדול לפני כחודש. כטב"מים איראניים שוגרו גם לעבר מתקני נפט בסעודיה כמה פעמים, ובראשם עומדת התקיפה הנרחבת עם עשרות כטב"מי נפץ וטילי שיוט על מתקני הנפט של חברת עראמקו. התקיפה האחרונה, של המרסר סטריט, שהביאה לרצח שני אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה, בניגוד לחוק הבין-לאומי ולמוסר האנושי, היא עליית מדרגה בהסלמה של איראן, שמשגרת כלי טיס בלתי מאוישים בכוונה לפגוע ולהרוג אזרחים. אני מבקש להשתתף בצער בריטניה ורומניה על ההרג הנפשע של אזרחיהן. זו בדיוק הסיבה שחייבים לפעול כעת מול איראן, שלא רק חותרת לגרעין צבאי אלא גם מביאה למרוץ חימוש מסוכן ומכוונת לפורר את היציבות במזרח התיכון לכדי מיליציות טרור שיחזיקו מאות כטב"מים באיראן, בתימן, בעיראק ובמדינות נוספות – כולם תוצרת התעשייה האיראנית, כולם מאיימים על המרחב ביבשה, באוויר ובים. זה איננו איום עתידי אלא סכנה מוחשית ומיידית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה מכרתם את הביטחון שלנו? << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> ישראל מחזיקה במגוון כלים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> ישראל מחזיקה במגוון כלים ואפשרויות כדי להגן על אזרחיה, ואנחנו נבוא חשבון עם כל מי שמבקש לפגוע בנו בזמן, במקום ובדרכים שמשרתות אותנו ואת ביטחוננו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, מנסור עבאס לא ייתן לך – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אך מכובדיי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שר הביטחון בגלל מנסור עבאס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אך מכובדיי, כדאי שתבינו, כדאי שנבין כולנו, כדאי שיבין העולם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – חיילי צה"ל מחבלים. אתה צריך להגן על חיילי צה"ל. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – זה לא רק עניין ישראלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השותף הבכיר, זה שמינה אותך, קורא לחיילי צה"ל, מכנה אותם "מחבלים". אתה שר הביטחון של מדינת ישראל, צריך להגן על החיילים. הוא שם אותך שר הביטחון וקורא לחיילים "מחבלים". איך אתה עולה פה? איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אני חוזר ברשותכם לעניין האיראני, ואני קובע – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – לעניין הזה אתה לא יודע לענות. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – שזה איננו רק עניין ישראלי. העולם כולו, שרואה את תוצאות התוקפנות של איראן – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש פרוטקציה לחברי – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – חייב לפעול, וכל הסכם, ככל שיהיה כזה עם איראן, חייב להתבסס גם על הסרת האיום שלה על המרחב ופגיעתה בחפים מפשע ובכלכלה העולמית. עוד מרחב שבו איראן פועלת הוא לבנון. שם, בחסות המשבר, איראן מחמשת ומחזקת את חיזבאללה. בפגישתי עם שרת ההגנה של צרפת בשבוע שעבר אמרתי לה שישראל נכונה לתת כל סיוע לעם הלבנוני שנלקח בשבי בידי חיזבאללה, ושישראל תאפשר כל סיוע הומניטרי, כולל משטחה, ובלבד שהוא לא יאפשר את חיזוק היכולות הצבאיות של חיזבאללה. אנו פועלים בעזה וביהודה ושומרון ומרחיבים את מספר העובדים הפלסטינים בישראל, מחזקים את העצמאות האזרחית של הרשות הפלסטינית ועובדים ביחד עם בני בריתנו ממצרים ומדינות נוספות כדי לייצב ולעצב את המצב גם בדרום. כל זאת – לצד המשך המאמצים שלנו להשיב את הבנים שלנו הנמצאים בשבי החמאס. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ככל שאתם מקשיבים, כמי שעומד בראש מערכת הביטחון אני מבטיח שנמשיך לבצר את ביטחונה ועליונותה הביטחונית של מדינת ישראל ולשמור על לכידותה, על חוסנה הפנימי, שהוא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי שלנו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הביטחון. אני פונה לשני הצדדים, חברי הכנסת, גם לצד הזה וגם לצד הזה: אני מזמין את ראש הממשלה ולאחר מכן את חבר הכנסת בנימין נתניהו ראש האופוזיציה. בבקשה שמרו על שקט. אני אומר, אני רוצה להעביר את הנאומים האלה בשקט מופתי. בבקשה לא להפריע, כי אני לא אאפשר זאת. ראש הממשלה, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק תספר מה כתוב בעמ' 122 – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרעי, אני רוצה להזכיר לך שאתה בקריאה שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראשונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראשונה? אני מתקן את עצמי. ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיקי, כשראש הממשלה – – – על הדוכן בקדנציה הקודמת גם אתה היית בשקט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הייתה פעם אחת שלא צעקת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מזכיר לך שאתה בקריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. אתה רוצה להוציא אותי – תוציא, אבל אתה לא הפסקת לצעוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תתכבד ותצא החוצה, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אתה, אל תספר לנו מה אתה עשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה תצא החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פעלת פה בבריונות תמיד. אתה בריון ותישאר בריון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל תספר לנו מה כתוב בעמ' 122. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאה שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, זה חשוב לדעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קריאה שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה כתוב בעמוד 122? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאה שנייה. חבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שמי שיקרא את עמ' 122 ידע לא איך לנצח מגפה אלא איך למנוע אותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת מכל הצדדים, אתמול – הבוקר, למעשה – קרה משהו שלא קרה זה כמה שנים, שנים ארוכות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא אומר בנימין נתניהו – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> העברנו תקציב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – משקר. משפט ראשון שקר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> העברנו תקציב בישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – ממשלה של – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים. חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תקציב שפוגע רק בחלשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאה שנייה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אומנם לא ישנתי זה 36 שעות, אבל באותן 36 שעות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – עשינו מה שאתם לא עשיתם 36 חודשים: העברנו תקציב במבחן התוצאה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא בדיבורים; בתוצאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת מלכיאלי, די. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שבי, בבקשה. כנראה שלא שמעת את הבקשה שלי. קריאה ראשונה. בבקשה שבי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. ביקשתי שקט משני הצדדים. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רואה שיש פה הרבה הטפות מימין, כביכול. ימין זה לא שנאת השמאל, ימין זה אהבת ארץ ישראל, אהבת עם ישראל. ימין זה לא רעל שיורים מהשפתיים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברה כנסת בוסו, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ימין זה חיבור. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ימין – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ימין אמיתי מקדש את שם השם ולא מחלל את שם השם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אף אחד, אפילו לא מאי גולן – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לא תטיף לי לא על אהבת ישראל, לא על תרומה למדינה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ימין זה עבאס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אף אחד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עבאס זה הימין החדש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כולנו עם ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, פעם שנייה. די. די. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו, יותר מזה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שנייה, חבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נפתלי, למה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, ראשונה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בנט, אתה שכחת מה זה ימין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, ראשונה. די. ביקשתי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל האמת שזה לא העניין של ימין ושמאל, כי אני אגיד לכם מה גיליתי – ידעתי, כי אני משרת במילואים עם אנשי שמאל, אני שירתי ועבדתי בהייטק עם אנשים מהצד השני: השמאל אוהב את עם ישראל ואת ארץ ישראל לא פחות מהימין. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> רק עכשיו גילית את זה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זאת עובדה. ויש פה ממשלה – ולכן הקו שראינו פה בשעה האחרונה, קו שלוקח סכין ומנסה בכוח לייצר את הקיטוב, זו לא הדרך. זה מה שפירק את המדינה הקודמת שלנו. בדיוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בדיוק זה. עכשיו, הסיבה – לו – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אריה היקר, אריה היקר, ישבת אצלי בבית, אירחתי אותך כמו שצריך – נשמור מה שהיה שם שם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יש לך מזל שאני שומר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה שאנחנו יודעים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – מה שצריך. מה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אם זה היה תלוי בכם, היינו עכשיו לא בתקציב אלא במהלך הבחירות החמישיות, כי לו הייתם מעבירים תקציב, לא היו בחירות, אתם הייתם בממשלה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל בחרתם לא להעביר תקציב, כי המטרה לא הייתה טובת המדינה אלא פוליטיקה. שלוש שנים, מסיבות לא ענייניות – באמת, אין פה בן אדם אחד – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מסיבות לא ענייניות ישראל התנהלה בלי תקציב. בלי תקציב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> במבחן התוצאה, כשלתם בלהעביר תקציב, ואנחנו הצלחנו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כשלתם – והצלחנו. מבחן התוצאה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה החוצה, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הייתה כבר שלישית? עוד לא הייתה שלישית – – – הייתה שלישית? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואני חייב לומר שזה התקציב של חיילי צה"ל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הייתה כבר שלישית? עוד לא הייתה שלישית – – – הייתה שלישית? מה זה, כזאת מהירות – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה התקציב שמשפחות צעירות שנאנקות תחת מחירים יקרים, שחששו כל השנים לייצר את התחרות כי צריך להילחם בקבוצות אינטרס. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – תתבייש לך. הרגת את המדינה – – – (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה התקציב שמגדיל ב-2 מיליארד שקלים את תקציב הבריאות שהרעבתם והרעבתם והרעבתם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> 50 – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה התקציב – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את בשנייה, להזכיר לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – של אותם ישראלים שבגלל ההזנחה עומדים בפקקים איומים ונוראים שאתם יצרתם במשך השנים. זה התקציב שיאפשר – מדברים חברתית? בואו נדבר חברתית. לפתוח תחרות ולהוריד את מחירי הירקות והפירות זה הדבר הכי חברתי שיש. זה הדבר החברתי. לשלוח ילדים לאכול אוכל מעובד, להשמין, לחלות, זה דבר אנטי-חברתי. אבל לא היה לכם את האומץ, ולנו יש את האומץ. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתי נסעת בפעם האחרונה בתחבורה ציבורית? מתי? אתם ממשלה של מנותקים. אין קבוצה של חלשים שלא פגעתם בהם. תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי, תצא בבקשה החוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש לך. זו ממשלה של מנותקים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרעי, החוצה. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – – אי-העברת התקציב שלכם זה לא רק דבר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני לא מבין, יש המון הוצאות. למה לא הכנסתם לתקציב? למה לא העברתם תקציב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה מאלץ אותי להוציא אותך. פעם שלישית – בבקשה החוצה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מטיל עליהם מס על כניסה לתל אביב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, בבקשה – – – (חבר הכנסת אופיר כץ יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כשמחירי המזון ומחירי המסעדות מאמירים בגלל שחיתות מוסדית – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – נשים בהיריון – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – במערך כשרות, ואנחנו באים באומץ – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ומייצרים תחרות, מייצרים, למה אתם קופצים? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, פעם ראשונה. חבר הכנסת גפני, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> שר הבריאות לשעבר, הרעבתם את הבריאות – אנחנו מחיים את הבריאות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני – בבקשה להוציא אותו החוצה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> שלוש הבשורות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, נאלצתי. צר לי. בבקשה לך – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. בבקשה החוצה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – בושה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שבי. שבי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – תתבייש לך. איש נאלח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. (חבר הכנסת משה גפני יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בשביל אינטרס אישי לעוד בחירות. בואו נפרק את העם בעוד בחירות, שישיות ושביעיות ושמיניות, העיקר האינטרס האישי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> העיקר האינטרס האישי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה משקר. אתה שקרן. אתה משקר. אתה משקר. אתה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בואו נפרק את העם. זה בר גיורא וזה הסיקריקים, הסיקריקים שמסתובבים עם הנפט ועם הדלק – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אתה ניסית להיות ראש ממשלה, עשית את הכול. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ומדליקים את ממגורות המזון. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אתה חתיכת שקרן. אתה משקר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה, ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תביאו אותנו לעוד בחירות. אנחנו מביאים פעולות, ואתם – בחירות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, שבי. חברת הכנסת רגב, שבי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אפס כי ימלוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו, אני באמת הואשמתי פה שביליתי עשור מחיי בעולם העסקי. זה נכון, מודה באשמה. מודה באשמה. אכן, העסקתי עובדים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בעולם העסקי יש את מבחן התוצאה, אז בואו נדבר על מבחן התוצאה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע שקרים ושנאה. אי-אפשר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> במבחן התוצאה, בעזה במשך 12 שנה הבלגתם מול רקטות. לא קרה כלום, עוד רקטות ועוד רקטות. אצלנו, על בלון אנחנו תוקפים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> במשך 12 שנה, במבחן התוצאה – תקשיבו טוב – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, את – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ירשתם לבנון – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לפני 12 שנה, והותרם לבנון עם חיזבאללה ועם פי עשרה טילים על כל נקודה בישראל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, שנייה. זה לא יפה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> איזה הישג, איזה ביטחון. ואת כל ההזנחה הזאת הותרתם לנו, ובגלל זה, אני אומר לכם, תקציב הביטחון הוא ענק, ולא בדיעבד – מלכתחילה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – כי אנחנו עכשיו – אנחנו, שר הביטחון ואני – דרשנו וקיבלנו לסגור פערים – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, אתה בשנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – כדי לבנות את החומות. אתם יודעים את האמת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, בבקשה החוצה. שלישית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם יודעים את האמת. אני פוגש עוד בן אדם ועוד בן אדם – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – בגלל שאתה פחדן – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שאומר שהשאירו פה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, החוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למי אתה נואם? ראש ממשלה בלי ציבור. את מי אתה מייצג – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להוציא אותה, סדרנים. בבקשה להוציא אותה עכשיו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא מקשיב לך. נכנס לפה ומשפיל את הראש למטה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, נו. חברת הכנסת גולן, ביקשתי שתקבלי את זה, אין בעיה. בבקשה. (חברת הכנסת מאי גולן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תקציב ביטחון גדול בא על חשבון דברים אחרים, זה נכון. אזרחי ישראל, מאז הקמת המדינה אנחנו משלמים מחיר מסוים באיכות החיים שלנו כדי לשמור על הביטחון. זה הדיל שלנו, ואשרינו שזכינו לחיות במדינה חזקה ולהגן על עצמנו בכוחות עצמנו. אני מאמין שעוצמתה הצבאית של ישראל חייבת להיות בכמה דרגות מעל אויבינו. הירושה שהושארה לנו – וכולם רואים את זה, ואיראן נמצאת בשלב המתקדם ביותר של פרויקט הגרעין שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – סיפורים. אפס – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כמה דיבורים, וכשאתה מרים את המכסה – אבל אנחנו נטפל, כי אנחנו יודעים מה לעשות. וללכת ולריב לא מביא תוצאות. תראו מה קרה במערכה הבין-לאומית: בסוף השבוע, פתאום אמריקה מתייצבת, פתאום אנגליה. אבל ללכת ולריב כאשר בינתיים איראן דוהרת קדימה זה חוסר אחריות לאומית. אנחנו נטפל בזה. חוסר אחריות, וזאת המורשת שאתם מותירים, ואנחנו נתקן. מילים לא מזיזות, מילים לא מזיזות לאף אחד, ואנחנו יודעים את האמת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ושקרים? מה עם שקרים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אני ממש מתאפק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה לעשות? 12 שנה טילים וטילים וטילים על עוטף עזה. אצל חיזבאללה: מילים, מילים. טילים מול מילים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היית שר ביטחון. << קריאה >> קריאות<< קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס. חברת הכנסת רגב – ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> את הפער הבלתי-נסבל שנפער בבניין הכוח הביטחוני של צה"ל אנחנו משלימים בתקציב הזה. מי שצריך לדעת, יודע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אגרת גודש לקחתם מהחלשים ביותר. תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, איפה היית? ברוך הבא. בבקשה שקט. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וכל זה עולה הרבה כסף – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – פריפריה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אבל זאת השקעה שמבטיחה את מקומה של ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, תירגע. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מסתדר. – – כמעצמה אזורית לשנים הבאות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> איזה מעצמה – – – איזה מעצמה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וכן, לריב עם ירדן על כלום, ובגלל זה לאבד את נהריים, זה לא מדינאות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מסרתם את נהריים לירדן סתם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב – שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אני אומר את זה באחריות. סתם. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, קריאה שנייה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – הולך – – – עכשיו לקול נדרי ולתפילת יום כיפור. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, בבקשה. חברת הכנסת רגב, זה לא מכובד שאני אוציא אותך. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עיקרון נוסף שאני גאה בו מאוד בתקציב החדש שלנו: תחרות, תחרות ותחרות. החיים בישראל חייבים להיות קלים יותר. נקודה. אבל זה דורש – – – << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן, היית שר אך לפני יומיים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> העם מפקיד בידינו את הכוח להילחם ולא להיות – איך אומרים? בכיס של – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עבאס? עבאס? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – פוקדים במפלגות כאלה ואחרות, שבגלל זה, למשל, במשך 12 שנה לא העברתם את התקנות העות'מאניות, ואנחנו עשינו את זה בשישה שבועות – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> משרד המשפטים היה בידיים שלכם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – כי אתם פוחדים, ואנחנו עושים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי, תעלי ותגידי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מי הייתה שרת המשפטים? הנוכלת המתחסדת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, את בשנייה. אני מתאפק שלא להוציא אותך, חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו, זה ההבדל בין מנהיגות מובילה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זוג הנוכלים בנט ושקד. זוג נוכלים. צ'יקו ודיקו, זוג נוכלים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לבין להיות מובל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אפילו בסקרים לא מאמינים לו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מי שפוחד מלתת מילה טובה, לפרגן למי שסביבו – זאת לא מנהיגות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מר בנט, ראית את הסקרים בסוף השבוע? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מי שבמשך שנות דור רץ לקחת – גם ממך – את הקרדיט, וגם ממך וגם ממך. מכירים את זה הרי כולכם – תמיד קיטרתם בחוץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, מספיק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אפס תמיכה ציבורית. אפס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים אחרת. מי שפוחד מאנשים חזקים, מתרבות הדיבייט, מתרבות המחלוקת במובן הטוב של המילה – כן, אצלנו אנחנו מנהלים דיונים פוריים, רציניים, ומביאים תוצאות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איזה רציניים? מס עבאס. מס עבאס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, את לא חייבת – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איזה רצינות – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מנהיגות מובילה יוזמת תוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית ולא מותירה שובל של אש בכל הערים המעורבות בישראל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, בבקשה להירגע בחוץ. בבקשה החוצה. בבקשה החוצה. כשהיית למעלה לא נתתי להפריע לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – כפי שהותרתם, ואתם יודעים את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סדרנים, נא להוציא את חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> 12 שנה, והותרתם אש ותימרות עשן בכל הערים המעורבות; 12 שנה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – והותרתם הזנחה בנגב. לכו תראו תצלום אוויר של הנסיעה מבאר שבע לים המלח ואתם תראו את ההבדל. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לך תראה תצלום אוויר של הנגב שמכרת. תתבייש לך, פינוקיו. (חברת הכנסת מירי מרים רגב יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לפני 12 שנה היו שם שטחים פתוחים. תחת המשמרת שלכם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – הפקרתם ומכרתם את הנגב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו נסדיר את הנגב – נסדיר את הנגב, כן, בשיח, בשיח, כי אנשים לא יכולים לחיות באוויר. צריך רצינות. צריך לטפל, לא לדבר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה מאמין לעצמך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, את ממש מכריחה אותי להוציא אותך. את בשנייה, ואני נותן לך התראה אחרונה. אחר כך את אומרת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מותר לקרוא קריאות ביניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קריאות ביניים – בטעם – – – לפני שנכנסת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> קודם כול, עצם העברת התקציב. אדוני היושב-ראש, אני מסתדר. גם מול הבית – הכול בסדר. אנחנו גם מול הבית – הכול בסדר, אנחנו מסתדרים, כי אנחנו עושים, עושים. אנחנו בונים את המדינה לבנה אחר לבנה, בונים, יוצרים, עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> נותנים אוטונומיה למנהלים – מה ששרת החינוך עושה. אנחנו סוף-סוף תקצבנו את המטרו, ולא יצרנו איזה מריבה מלאכותית בין ישראל הראשונה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לישראל השנייה. מה זה ישראל הראשונה והשנייה? יש ישראל אחת, של כל עם ישראל. תפסיקו עם זה. ישראל מאוחדת, ישראל ביחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. אני מבקש להפסיק, הצד הזה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מספיק עם זה – ישראל אחת, ישראל שתיים, ישראל שלוש. כולנו עם אחד. מספיק עם זה, מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא – – – ולעולם לא תהיה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ככה החרבתם – האנשים, לא אתם – ואני בטוח שזה מסיבות פוליטיות. אני לא מעלה על דעתי שאתם מאמינים לדברים שאתם אומרים. אני נותן לכם את מידת הזכות. אני יודע שאתם יודעים שגם בצד הזה אוהבים את עם ישראל לא פחות מכם – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וגם מה שחברי הכנסת החרדים אומרים לאחד מחברי הכנסת אצלנו. אתם – באמת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, די. החוצה. פעם שלישית. כל כך בעדינות התייחסתי אליך. בבקשה צאי החוצה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואני אגיד עוד משהו: אף אחד פה – לא פה, לא פה ולא פה – אף אחד לא אוחז במונופול לא על מורשת ישראל, לא על היהדות, לא על הלאומיות – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> רק שאלה אחת. למה אמרת לי: אני אגנוב מהשמאל ואביא לימין, אם כולנו אחד? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא, אף אחד לא יטיף לי ולאף אחד פה מה זאת אהבת ישראל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה – – – (חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כולם אוהבים את עם ישראל, אוהבים את הארץ שלנו. אף אחד לא יטיף, אף אחד לא יטיף לנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בנט, לא מאמינים לך למילה אחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אף אחד מכם. תלמדו ממנחם בגין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אשכנזי, ספרדי – כולנו יהודים. אז אתם באים לפצל. למה? למה? במה זה מועיל? במה זה מועיל לייצר סתם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לחפש? מילא אם זה היה לשם שמיים, אבל לחתוך ולפלג ולהגיד "הם" ו"הם" – מה זה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה גנבת את – – – הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא מאמינים לך למילה, בנט. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא מטיף לנו. מה הוא מטיף לנו? הוא גנב את השלטון. מה הוא מטיף לנו? חוצפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. את בשנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> למה, במלחמת לבנון השנייה ידעו מי ימין ומי שמאל? בטנק של אורי גרוסמן ובניה ריין ידעו מי ימין ושמאל? כולנו יהודים, כולנו ישראלים, כולנו אוהבים את המדינה. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תבקרו את הממשלה – בוודאי, זו מהות הדמוקרטיה. אבל הדה-לגיטימציה, כמויות הרעל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לך לגיטימציה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם לא נגד הממשלה; אתם משימים את עצמכם נגד הממלכה, הממלכתיות, כי זה משרת כמה אנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ליצמן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני ממליץ לכולם לצאת לראות סרט קולנוע שנקרא "אגדת חורבן", על החודשים האחרונים של שלהי ימי בית שני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואתם תראו, תראו. תפתחו את הספרים, תראו בדיוק כמה בר גיורא צדק וכמה יוחנן מגוש חלב צדק. מרוב צדק הם שרפו אחד לשני את מאגרי המזון. זאת לא הדרך. לא באנו לפה חזרה בשביל לקרוע את העם. באנו לאחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי. חבר הכנסת אשר, אתה בשנייה, אני מזכיר לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לגבי התקציב, אני יכול לומר, אחרי עשר שנים בממשלות ישראל: בלי תחרות, זה התקציב הנועז ביותר, החזק ביותר, החברתי ביותר, הצודק ביותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההרסני ביותר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מטרו לדורות; אנחנו מטפלים בפשיטת הרגל של הגמלאים, שאם לא נטפל בהעלאת גיל הפרישה לנשים, לא יהיה כסף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כן, זה לא נוח. אנחנו מורידים את מחירי הפירות והירקות עם פיצוי ועם תמיכה ישירה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי, את בשנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – החקלאים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – כדי לשמור גם על ארץ ישראל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – הפקרתם את החקלאים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו פותחים את התחרות לתמרוקים – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – הפקרתם את החקלאים בישראל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ולאופניים כדי שכן – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הפקרתם את החקלאות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – גם ילד משכבות חלשות – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> את חקלאי ישראל הפקרתם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – יוכל להרשות לעצמו אופניים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> את כל החקלאים הפקרתם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה קרה? מה קרה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וכן, אנחנו יוצרים תחרות בכשרות, כי אתה יודע, באמת, אנחנו יודעים מה הולך שם. זה לא קידוש השם. זה לא קידוש השם – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. אתה לא אוכל כשר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – זה קומבינות שהולכים לשים להן סוף. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה לא אוכל כשר. אשתך – – – טרפה. על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קריאה שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תראה איך אתה מדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קריאה שנייה, חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, אל תכריח אותי, בבקשה ממך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר קריאות ביניים. אי-אפשר לנאום מהמקום. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שישטוף את הפה שלו, שישתה מים, חוצפן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תירגע, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבריי, חבריי, עבדנו עכשיו באמת ביחד הרבה שעות ארוכות, העברנו בממשלה תקציב. בעזרת השם אנחנו נביא לכנסת תקציב – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שדואג לחזקים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שיסגור את הפער – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שנפער בביטחון – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – את בשנייה, אני מזכיר לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שיחזק מחדש את מערכת הבריאות שיובשה כל כך הרבה שנים, ואתם יודעים את זה, ושפותחת את כלכלת ישראל ואת החברה הישראלית לתחרות ולצמיחה. בעזרת השם נעביר את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה. תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה. שקט, בבקשה. אני מבקש מהצד הזה, אל תכריחו אותי להוציא חברי כנסת בבקשה. אתם תאפשרו לחבר הכנסת נתניהו להגיד את אשר הוא רוצה להגיד. בבקשה לשמור על שקט ועל נימוס. תודה רבה. בבקשה, אדוני. אפשר להכניס את האנשים שהוצאו החוצה. אפשר להכניס פנימה את אלה שהוצאו, בבקשה. עוד רגע, בבקשה, יוכנסו החברים. בבקשה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני מבקש לפתוח בברכה: מברך את הספורטאים שלנו על הישגים אדירים באולימפיאדת טוקיו. הבאתם הרבה גאווה לכולנו, הרבה כבוד למדינה שלנו. אבל, חבריי חברי הכנסת, בזמן שהספורטאים שלנו מביאים הישגים עולמיים, הממשלה הנוכחית מצטיינת במחיקת הישגים עולמיים. אם הייתה אולימפיאדה לכישלונות בין-לאומיים, הממשלה הזאת הייתה משיגה לפחות עוד שלוש מדליות זהב: מדליית זהב לבנט על כישלון עולמי בקורונה, מדליית זהב ללפיד על כישלון עולמי מול איראן, מדליית זהב לליברמן – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> 6,000 מתים במשמרת שלך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על כישלון עולמי בכלכלה – העלאת מיסים, העלאת מחירים, פגיעה כלכלית בכל אחד ואחד מאזרחי ישראל, במיוחד במעמד הביניים ובמעמד הסוציו-כלכלי הנמוך. נתחיל במדליה הראשונה: מדליית זהב לבנט, שיא עולמי בכישלון בקורונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עבר תקציב – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה הנוכחית קיבלה מאיתנו את מדינת ישראל כשהיא במצב הטוב ביותר בעולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, אנחנו – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> 6,200 מתים – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בנט הצליח – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ולדימיר, די. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בתוך שישה שבועות להפוך מדינה עם כמעט אפס נדבקים ביום למדינה עם יותר מ-2,000 נדבקים ביום. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> כמו כל העולם. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> המדינה שלנו, שדורגה באחד המקומות הראשונים בעולם בהצלחה נגד הקורונה, בתוך שישה שבועות הידרדרה למצב שהיא נמצאת בתחתית העשירייה השנייה בטיפול בקורונה. שישה שבועות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא גם תצא ראשונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> על כישלון כל כך גדול, כל כך מהיר, בוודאי שמגיעה לבנט מדליה, ולא רק לו אלא גם לראש הממשלה בפועל יאיר לפיד. ללפיד מגיעה מדלית זהב על הכישלון מול איראן. בתוך שבוע שבוע מאז הקמת הממשלה הוא כבר הסכים – ואני אומר לכם את זה פעם אחר פעם, זה דבר מדהים – הוא הסכים למדיניות של "אין הפתעות" כלפי ארצות הברית, מדיניות שבהכרח תפגע בהמשך בחופש הפעולה שלנו. הוא התחייב לאמריקנים לדווח מראש על כל פעולה צבאית של ישראל נגד איראן. עכשיו אני אשאל אתכם: מה אתם חושבים שיקרה כשהאמריקנים יחתמו? וזה ייקח קצת זמן, אבל זה יקרה – ייתנו לראיסי להיכנס, עוד דברים יקרו, אבל בסופו של דבר הם יחתמו על הסכם. אגב, לא על הסכם חדש; על הסכם ישן עם הבטחה להסכם חדש, הסכם גרעין. וממשלת ישראל תבוא ותגיד להם: אנחנו רוצים לעשות – אם ירצו, כן? אם בכלל ירצו – אנחנו רוצים לפעול מול יעד כזה ויעד אחר בתוכנית הגרעין האיראנית. מן הסתם האמריקנים יגידו: יש הסכם, ההסכם הזה שומר על הביטחון של כולנו. זו השקפתם, לא השקפתי, אני מקווה שגם לא השקפתנו. הם פשוט יגידו: אל תתקפו, ואז הממשלה הזאת, שהתחייבה ל"אין הפתעות", תמצא את עצמה במצב שהיא נמצאת בעימות הכרחי עם ארצות הברית. וגרוע מכך – ואני יודע על מה אני מדבר – המידע שיימסר לאמריקה יכול למצוא את עצמו – כי זה טיבו של עולם – מודלף לאמצעי תקשורת מרכזיים בארצות הברית או במקומות אחרים, ובדרך זו יסוכלו פעולות הסיכול שלנו. זאת הסיבה שבמשך כל העשור האחרון סירבתי – אני חייב להגיד לכם, בנימוס, אבל סירבתי לבקשות חוזרות ונשנות של נשיאים אמריקנים למדיניות של "אין הפתעות" בעניין הגרעין האיראני. אני גם רוצה להגיד לכם: לפעמים דיווחתי על פעולות מראש ולפעמים לא דיווחתי על פעולות מראש, אבל אף פעם, אף פעם לא הסכמתי להתחייב תמיד להודיע להם מראש. לכך סירבתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> חוץ מעל ה-F-35. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ומדובר, כמובן, בעניין קיומי לישראל. כשיש לך עניין קיומי לישראל ייתכנו גם ייתכנו הפתעות. ואני אומר לכם, צריך לפעמים הפתעות. ואתם, תוך שבועות, כמה שבועות בלבד, הפכתם אותנו בעניין הזה, בפעילות מבצעית שקשורה בגרעין האיראני, הפכתם אותנו למעין מדינת חסות עם חובת דיווח. אם אין לנו עצמאות לפעול נגד איום קיומי זה נגדנו, אין לנו עצמאות בכלל בעניין החיוני ביותר לביטחוננו ועתידנו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – זה הקו שלהם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עוד אתייחס, אני עוד אתייחס – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נו, מה יהיה? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עוד אתייחס להרכב המפלגתי – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של הממשלה הזאת, אבל אני אגיד לך, חבר הכנסת אייכלר, אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> פרוש, פרוש. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> פרוש, סליחה. אתם לובשים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה משנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותו דבר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כולם עם זקן אותו דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אכפת לך איך קוראים להם? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> זה היה ארבעה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת פרוש, גם עם כל הכשלים – שתכף אפרט – גם עם כל הקלקולים, ההונאות, הטפות המוסר האבסורדיות האלה ממי שהלך והונה עד השמיים את כל אזרחי ישראל – גם עם כל הדברים האלה הייתי אומר ניחא, כי אם הם היו מטפלים בדבר העיקרי שקובע את עתידנו, את קיומנו – למנוע, להבטיח שאיראן לא תתחמש בנשק גרעיני – הייתי אומר: ניחא – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש דברים כאלה, יש דברים כאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כשל בהבטחת החיים והבריאות בקורונה, זינוק אדיר – הבאנו את המדינה למצב אדיר. כמה הם חיכו? שישה שבועות, למה? הרי הזמנו מיליוני חיסונים, שילמנו עבורם עוד בתקופה שלי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שהיה צריך זה להביא אותם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עכשיו – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> שכחת – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עכשיו אני קורא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, בבקשה לשמור על שקט. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – אל תטיף מוסר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שקט. אני – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שיר, קריאה ראשונה, די. חברת הכנסת רגב, את מפריעה לראש מפלגתך. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> באין ציפור שיר אומרים שקרים. אני חייב להגיד לכן, כן, ובדקנו גם את מצב התמותה בישראל לעומת יתר מדינות ה-OECD, ואנחנו באופן יחסי נמצאים בתחתית הרשימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כדאי שגם את זה תבדקו. אבל דבר אחד חשוב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחד חשוב: הרי מה אומרים התועמלנים שלכם בתקשורת המלטפת? מה הם אומרים? הם אומרים: טוב, אבל תראו, איראן – שמעתי עכשיו את בנט אומר אותו הדבר – איראן התקדמה. אלמלא הפעולות שלנו, לאיראן כבר היה ארסנל שלם של פצצות גרעין – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> והפעולות שלנו, הן בשדה המבצעי והן בשדה המדיני וההסברתי, מנעו מאיראן את השגת ארסנל פצצות גרעין, ואני חושב שכל אחד יודע את זה. אם אתם רוצים לדעת מי רוצה את זה הכי הרבה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רם יודע את זה הכי הרבה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> איראן יודעת את זה, ולכן איראן שמחה. העיר טהראן צהלה ושמחה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן משהו קטן. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושמחה כשהיא שמעה על תוצאות הקמת הממשלה הזאת, והם יודעים למה. הממשלה שותקת מול הדהירה של איראן להסכם הגרעין המסוכן. אין ערך, לצערי – אני אומר את זה לחבריי פה – אין שום ערך למה שנאמר לארצות הברית בחדרי-חדרים אם זה לא מלווה במסע ציבורי רב עוצמה. תלמדו את מה שכבר אנחנו יודעים מז'בוטינסקי כל כך הרבה שנים – את תורת הלחץ. זה לא עובד, כי זה לא משנה מיהו המנהיג. הוא יכול להיות מנהיג – איך הוא אמר? הכי פרו-ציוני. זה יכול להיות בלפור, הוא אומר. אם אין וקטור נגדי לווקטור שדוחף לפעולות נגד הציונות, הווקטור נגד הציונות גובר, והווקטור היחידי שבסופו של דבר מכריע בדעת הקהל העולמית והאמריקנית זה הלחץ הציבורי שאנחנו מפעילים; לא שיחות עם פקידים כאן או פקידים שם, אלא לחץ, שיחות שמלוות בלחץ, במסע הסברה חזק ושיטתי בדעת הקהל האמריקאית נגד הסכם הגרעין; אני אומר, בלחץ נגד הסכם הגרעין אם מתנגדים לו. כשאני עמדתי והתנגדתי והחזקתי – סליחה על הביטוי – את הלפיד של ההתנגדות מעלה מעלה בקונגרס האמריקני, יאיר לפיד כמובן תקף אותי, אבל זה מה שיצר שם את ההתנגדות שהביאה למדיניות התקיפה של הנשיא טראמפ כשהוא נכנס לשם, ואלמלא ההתנגדות הזאת היו אומרים: טוב, הישראלים מוכנים לקבל את ההסכם הזה, אז מה אתם רוצים? יתר על כן – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל הם רק התקדמנו, הם רק התקדמנו מאז – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, די. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> יתר על כן, הייתי צריך להתגבר לא רק על ההתנגדות של המעצמות בשביל הנשיא האמריקני, הייתי צריך להתגבר גם על התנגדות לא מבוטלת של אנשים בתוך הממסד הישראלי. ולכן אני אומר, אם אתם רוצים להתנגד להסכם הגרעין – ולדעתי חזרה להסכם המקורי זו סכנת נפשות למדינת ישראל – אתם חייבים ללוות את ההתנגדות הזאת במסע ציבורי רחב, שיטתי, עוצמתי, בדעת הקהל ובקונגרס האמריקני, כי אין תחליף לכך. בכל מקרה, אתם הפכתם במדיניות שלכם של "אין הפתעות" וחדרי-חדרים, הפכתם את החזרה האמריקנית להסכם הגרעין לדבר קל ביותר, ועל כך מגיעה לכם מדליית זהב על מחדל מדיני וביטחוני ראשון במעלה. אגב, חבר הכנסת רז פה? אה, נטש אותנו דווקא כשאני רוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הוא פה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, הוא פה? אמרת – אולי כדבר שמתקן, מחפה על כך – ששר החוץ לפיד נפגש לראשונה עם ראשי, או יותר נכון שרי החוץ, של האיחוד האירופי, אחרי עשרות שנים שלא היה. ב-11 בדצמבר 2017, חבר הכנסת רז, פגשתי את כל שרי החוץ של האיחוד האירופי. הם ביקשו לשמוע על הגישה החדשה והשונה שלנו להשגת שלום, שלום תמורת שלום במזרח התיכון, כפי שנפגשתי עם רבים מהם אחר כך, כשהם רצו לשמוע על ההישגים שלנו בנושא הקורונה. בכל אופן, כולם היום מרגישים את החולשה, את השינוי – אכן, ממשלת שינוי, ממשלה של חולשה ובלבול מול ההתחמשות האיראנית, מול הדהירה האיראנית. הם מרגישים את זה בכל מקום – בריאד, בוושינגטון, באבו דאבי ובראש ובראשונה בטהראן. עכשיו אנחנו מגיעים למדליית הזהב האחרונה. היא מגיעה לאביגדור ליברמן, על הישג נדיר בהתעמלות קרקע – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – פליק-פלאק מרהיב שאני לא יודע אם ארטיום היה מסוגל לעשות אותו, וארטיום מסוגל להרבה, כפי שראינו. כן? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> רוסיה, סוריה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אני יכול להחזיק אתכם כאן שעות ארוכות עם כל המחדלים, אבל אני רוצה להתנקז לעיקר. ובכן, פליק-פלאק מרהיב בהתעמלות קרקע אחרי – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אתה יודע שעבאס אמר שבית ראש הממשלה צריך – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אחרי שרק לפני כמה שבועות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. השר חמד עמאר, די. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ראש האופוזיציה, אתה תקבל מדליית זהב על דמגוגיה, בזה אין שום ספק. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> לא יאומן – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בדמגוגיה אתה מס' אחת. אין עליך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. חבר הכנסת חמד עמאר, זה לא מכובד לשר. חבר הכנסת רם בן ברק, שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> רק לפני כמה שבועות – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> טוב מאוד שעבאס – – – בבית שלך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כדאי שתקשיב, השר חמד, תקשיב רגע. רק לפני כמה שבועות – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> רק לפני כמה שבועות – שישה שבועות, אם אתם רוצים מספר מדויק – אביגדור ליברמן אומר, מתחייב לא להעלות מיסים, הוא מסביר כמה זה רע להעלות מיסים, ועכשיו הוא מעלה מיסים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> במשך שנתיים וחצי חסמת העברת תקציב, שנתיים וחצי. עסקים נסגרו במשמרת שלך – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> העליתם את מחירי החשמל, העליתם את מחירי התחבורה הציבורית, העליתם את תשלומי הארנונה, העליתם את מחיר הלחם, אתם מטילים מס על רכישת מוצרים מחו"ל באינטרנט – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, די. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מס על נטפליקס, מס על ביקור אצל רופאים מקצועיים, מס על המשקאות הקלים, ובנוסף, אתם פוגעים פגיעה חמורה ואנושה – ויכול להיות שרבת-שנים; ייקח לנו הרבה שנים לתקן את זה – בחקלאים בחקלאות הישראלית ובשכבות חלשות שאין להן מענה אחר. עוד מיסים ועוד מיסים ועוד מיסים, והכול – למה? רק כדי לממן, רק כדי לממן, לממן סכום עתק של 53, או 33, מיליארדי שקלים שהבטחתם למנסור עבאס, והבטחתם את זה כי אחרת לא תהיה לכם ממשלה. למה אזרחי ישראל צריכים לשלם את המיסים האלה, את המחיר הזה, את מס עבאס? רק כדי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? הם לא אזרחים? הם לא אזרחים ישראלים? הם לא משלמים מיסים? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, די. חברת הכנסת. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק כדי להשאיר אתכם בשלטון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קוראים לה מירב בן ארי, אם אתה רוצה לקרוא לה לסדר. קוראים לה מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? איך אתם לא מתביישים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, אל תעזור לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם. בחיים לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תירגעו. אני הייתי מסכים – אתם יודעים מה? בשולי הדברים הייתי רוצה שהצד הזה יפריע כמו הצד הזה. יהיה שקט מופתי. יהיה שקט מופתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> כואב להם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה מוציא אותנו בסיטונאות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יהיה שקט מופתי. אני אומר את זה במלוא מובן המילה. יהיה שקט מופתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, אנחנו קראנו לו שקרן? איך הם מתנהגים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חברת הכנסת בן ארי. את פשוט עושה הפוך ממה שאנחנו רוצים. בבקשה ממך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. ממש לא. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, הסכום הזה הוא סכום עתק – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> תרשה לי, שילמת והיית מוכן לשלם יותר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עבאס. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> חבל שאתה עומד ומדבר בצורה הזאת על החברה הערבית – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מדבר כך על החברה הערבית, אני מדבר עליך. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> חבל שאתה עושה את זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עבאס, בבקשה, קריאה ראשונה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה דיברת, מעבר לשקרים שלך, שמעולם לא רצית לעשות את זה, השקרים שלך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עבאס, שב, בבקשה. אני מבקש – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת עבאס, אם יש לך הודעה אישית, אני אאפשר לך להעלות, אבל בבקשה שב. בבקשה. תודה. אני מאוד מודה לך. בבקשה, חבר הכנסת נתניהו. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, להשקיע בחברה הערבית זה דבר שאני עשיתי. השקענו 15 מיליארד שקל לאורך השנים, ועשינו את זה בחפץ לב. אבל מה שיש פה זה אתנן פוליטי שהולך הרבה מעבר לזה. זה עשרות מיליארדים נוספים שנועדו לעשות דבר אחד – לרצות את רע"ם ואת מנסור עבאס, שהוא ראש הממשלה האמיתי. בנט אמר לפני כמה דקות כאן, מעל במת הכנסת: אנחנו לא בכיס של אף אחד. אתם לא בכיס של אף אחד? אתם בכיס של עבאס – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, שבי. שבי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכל המדינה יודעת את זה, וגם אתם יודעים את זה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> אתה בכיס של כל אחד – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתם בכיס של עבאס לא רק – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאיפה אתה יודע מה יש לו בכיס אם אף פעם לא נכניס לשם את היד? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק מבחינה כספית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אדוני ראש האופוזיציה, הזמנת אותי ארבע פעמים לבלפור – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מעולם לא נתנו לך כלום. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לתת דברים כאלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני מבקש, אין מחיאות כפיים במליאה. חבר הכנסת עבאס, חבר הכנסת עבאס, אם תרצה, תרשום לי ואני אאפשר לך. שב, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> ארבע פעמים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. בבקשה. הפסקתי אותה מייד. שב, בבקשה. שב. אל תכריחו אותי להוציא אתכם החוצה. בבקשה די. בבקשה להמשיך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, אתה מפריע לראש מפלגתך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל הם משקרים. מה שהם נתנו מעולם לא היה על השולחן. מעולם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את מפריעה לחבר הכנסת נתניהו. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולם לא הייתי מוכן – וגם אמרתי את זה, גם לך – להקים ממשלה שתלויה בתמיכה אקטיבית שלכם או בהימנעות. ואמרתי: מיסים כאלה או סכומים כאלה זה לא רציני. לכן, אתם מעוותים את הדבר, כי אתם צריכים להצדיק את מה שלא ניתן להצדיק – את ההישענות של הממשלה הזאת בצורה מוחלטת – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על מפלגה אסלאמית, כשיש רשת ביטחון נוספת, והיא ניתנת כמובן על ידי המשותפת. זה מה שקרה פה. בן-גוריון לא היה מוכן לעשות את זה; רבין לא היה מוכן לעשות את זה; פרס לא היה מוכן לעשות את זה; אני לא הייתי מוכן לעשות את זה, אחרת אנחנו היינו יושבים פה ולא אתם. אבל אתם עשיתם את זה ואתם מוכרים להם לא רק כסף אלא גם את הנגב, גם את הנגב כולו. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לסקי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה. מספיק. אתם תאפשרו לחבר הכנסת נתניהו להגיד את דברו, זה הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, קריאה שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קוראים לה מיכל שיר, אם אתה לא יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אתה לא שמת לב – אל תעיר לי – אני דיברתי אל מיכל רוזין. אל תעיר לי, בבקשה. יש שם שתיים. אל תעזור לי, נראה לי שאני מסתדר היטב, לא? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש פה 30 נורבגים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אני לא הייתי מעלה מיסים. הייתי ראש ממשלה שהוריד מיסים בעקביות, כפי שהורדתי מיסים לאורך כל שנות כהונתי. ואכן, זה מה שעשינו רק עכשיו, במשבר הקורונה: אני, יחד עם שר האוצר ישראל כץ – הורדנו מיסים. הורדנו מיסים, נתנו מענקים לעסקים ולמעסיקים, המרצנו את הכלכלה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שיר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> המרצנו את הכלכלה, עזרנו לאזרחים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה. חברת הכנסת שיר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת עושה בדיוק את ההפך: היא מטילה על אזרחי ישראל גזרות כלכליות קשות. במקום להעלות מיסים, הממשלה צריכה להוריד מיסים, לעודד תחרות, להוריד חסמים, להוריד רגולציה ולהשאיר יותר כסף בכיסם של האזרחים. ועכשיו הם מביאים את הדבר הזה שהם קוראים לו תקציב. זה תקציב? זה תקציב נעדר בשורות. זה תקציב של גזרות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חברת הכנסת לסקי. חבר הכנסת ולדימיר, די. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בשביל זה הקמתם ממשלה – להעביר תקציב כזה? זה מראה או שאתם לא מבינים שום דבר בכלכלה או שאתם פשוט נתונים בכיס של עבאס, וזאת האמת – אתם נתונים בכיס של עבאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, נדמה לי שאתה מפריע לראש האופוזיציה, וחבל. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אין ספק שהממשלה הנוכחית היא שיאנית עולמית בכישלונות – כל כך הרבה כישלונות בזמן כל כך קצר: נכשלתם במאבק נגד הקורונה, אתם נכשלים במאבק נגד איראן ונכשלתם בכלכלה. כולם רואים שהקמתם ממשלה עם גורמים אנטי-ציוניים ואתם תלויים על בלימה – בעבאס, שהוא ראש הממשלה האמיתי, ובמשותפת, שהיא רשת הביטחון שלכם, שעליה אתם סומכים, ובלעדיהם לא יישק דבר. וכולם גם רואים דבר נוסף: הייתי בסוף השבוע בחוף בנתניה, הלכתי שם במקומות שאני מניח שחלק מהאנשים פה לא היו רוצים ללכת בהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גדלתי שם. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, היה שם, אני לא מגזים, שיטפון של אנשים שבאו לחזק אותי, והם העירו הערה שסיפרתי עליה בסיעת הליכוד. הם רואים ומשבחים את הכוח המלוכד של האופוזיציה המאוחדת שלנו. הם מעירים על זה. הם אומרים: תמשיכו, תלכו בדרך הזאת, תושיעו את עם ישראל ואת מדינת ישראל. והם מבינים שבתוך זמן קצר אנחנו הפלנו את הממשלה הזאת בחוקים, יום אחר יום. אני אומר לכם, אני פה כמה עשרות שנים, ודבר כזה אני עוד לא ראיתי – לא ראיתי נפילה של ממשלה בצמידות להקמתה כפי שאני רואה כאן. ובכן, אני רוצה להבטיח לכם, אזרחי ישראל, שאנחנו נמשיך בדרך הזאת עד שנפיל את הממשלה הכושלת הזאת ונחזור להוביל את המדינה בדרך שלנו – דרך של הישגים והצלחות, דרך של עוצמה ודרך של מנהיגות מוכחת. אני מאוד מודה לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לראש האופוזיציה חבר הכנסת נתניהו. די. עכשיו גם מוחאים כפיים? חברת הכנסת רגב, בבקשה, די. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לך אני מוכנה לומר "כבוד היושב-ראש", לעומת ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. תבואי אליי, אני מכבד אותך, אני מזמין אותך לכוס קפה, אני אסביר לך הכול. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אבל לקואליציה מותר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> דברי יושב-ראש הכנסת לזכרו של חבר הכנסת לשעבר יהושע שגיא << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפני שנעבור להצבעה, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, נעלה את זכרו של חבר הכנסת, האלוף במילואים יהושע שגיא. אני מקבל בברכה את המשפחה. נא לעמוד. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> בבקשה לשבת. חבריי חברי הכנסת, בחודש פברואר האחרון הלך לעולמו חבר הכנסת, האלוף במילואים וראש עיריית בת ים לשעבר האלוף יהושע שגיא. שגיא התגייס לצה"ל בשנת 1951 ושירת במגוון תפקידים רחב. במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה היה קצין המודיעין של פיקוד דרום. במלחמת יום הכיפורים, שפרצה בזמן כהונתו כמפקד בית הספר למודיעין, מונה במינוי חירום לקמ"ן אוגדה 143, שעשתה חיל ותרמה רבות למאמץ המלחמתי תחת פיקודו של אריאל שרון, זכרו לברכה. בפברואר 1979 מונה לתפקיד הבכיר של ראש אמ"ן. לאחר 31 שנים פשט את המדים, ובשנת 1988 נבחר לכנסת השתים-עשרה מטעם מפלגת הליכוד. בכנסת כיהן בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לאחר מכן נבחר למועצת העיר בת ים וכיהן כסגן ראש העיר בשנים 1989–1993. לאחר מכן נבחר פעמיים לעמוד בראש העיר בת ים וכיהן בתפקיד עד שנת 2003. באותה שנה מונה לשגריר ישראל בפיליפינים, ומילא את התפקיד עד 2007. בחודש פברואר האחרון הלך לעולמו בגיל 87. יהי זכרו ברוך. חבר הכנסת צחי הנגבי יישא דברים לזכרו, בבקשה. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חנה שגיא והמשפחה, יהושע שגיא נבחר לכנסת ברשימת הליכוד, כאמור, בשנת 1988. שירתנו יחד באותה כנסת. גם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נבחר ב-1988. אבל מהר מאוד הסתבר ליהושע שהפעילות הפרלמנטרית השגרתית קטנה על מידותיו. הוא היה איש של הכרעות גדולות ושל עשייה מוחשית. למשכן הגיע לאחר עשורים של תרומה מפוארת לביטחון המדינה. כמי שהתגייס לצה"ל כשהמדינה שלנו הייתה בת שלוש שנות עצמאות בלבד, זכה יהושע להיות שותף במבחנים הגורליים לעצם קיומה של ישראל. במהרה המפקדים של יהושע זיהו את יכולותיו המרשימות, והוא בלט בכל זירה שבה שירת כקצין, קצין מודיעין: במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים. שגיא ניצב בצמתים קריטיים של קבלת ההחלטות. תרומתו להבנת שדה הקרב והראייה האסטרטגית שבה ניחן הביאו אותו לפסגת התחום המודיעיני – ראש אגף המודיעין בצה"ל. ראש אמ"ן הראשון שצמח מתוך שורות חיל המודיעין. תקופת כהונתו בתפקיד זה הייתה מן הסוערות והמאתגרות בדברי ימי אגף המודיעין: תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, מלחמת לבנון הראשונה, הסכם השלום עם מצרים והנסיגה מחצי האי סיני. חבריו למטה הכללי בשנות כהונתו כראש אמ"ן העידו עליו שהוא מפקד שקול, קר רוח, ידען, שאינו נרתע מהבעת עמדות חדות ובהירות גם כשהן סותרות את אלה של הממונים עליו – הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. כראש אמ"ן היו ליהושע שגיא הישגים רבים שהשפיעו על ביטחון המדינה לדורות, ובראשם ההחלטה להכניס את אגף המודיעין לעידן הלוויין, שהעשיר ומעשיר את יכולות האיסוף וההתרעה של זרועות הביטחון של ישראל עד היום, ולעתיד לשנים רבות. אחרי כהונה אחת בכנסת יהושע מצא את המקום שהלם יותר את הדחף שלו לעשייה. בשנת 1993 הוא נבחר לראשות העיר בת ים, הוביל את העיר עשר שנים, ובכל יום עסק ביצירה ובבנייה ובפיתוח. אדוני, אפשר להשקיט? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אפשר לבקש שקט. חברים בצד הזה של האולם, בצד הקואליציה, שקט, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל יום בעשר השנים האלה יהושע שגיא עסק ביצירה, בבנייה, בפיתוח, באיכות החיים של למעלה מ-100,000 ישראלים. אלו היו שנות הקליטה הגדולה של העולים מברית המועצות לשעבר, ויהושע, בעצמו בן לאב שעלה מרוסיה, נרתם למשימה הלאומית במלוא התנופה, האנרגיה והניסיון שצבר. עד היום העיר בת ים היא העיר שבה אחוז העולים מברית המועצות הוא הגבוה ביותר מבין כל ערי ישראל. יהושע שגיא הוסיף לתרום למדינה גם לאחר שסיים את הפרק המוניציפלי בחייו, והפעם במישור הדיפלומטי, כשגריר ישראל בפיליפינים. בשם חבריי בליכוד ובשם חבריי בכנסת אנחנו מחבקים את חנה ואת המשפחה ומעלים על נס את זכרו של חבר הכנסת יהושע שגיא, לוחם, מפקד, אלוף בצבא ההגנה לישראל, מנהיג ציבור מוערך ואהוב ובן נאמן לעמו ולארצו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר צחי הנגבי. << נושא >> מחדלי הממשלה בשמירת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל והפקרת מורשת ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על העמדה שהציג ראש הממשלה. בבקשה לשבת. חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות, בבקשה. חברת הכנסת סילמן, את ביקשת ממני שמית או אלקטרונית? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> בשם הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בשם הממשלה, אלקטרונית? אלקטרונית. חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות. אני עובר להצבעה. בבקשה. הם רוצים – דקה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרת "אני עובר להצבעה". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז מה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עוד פעם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלקטרונית. הממשלה מבקשת הצבעה אלקטרונית. בבקשה, חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת ראש הממשלה – 60 נגד – 56 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 56. אני קובע שעמדת הממשלה היא שהתקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אופיר אקוניס << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש שני חברי כנסת שביקשו הודעה אישית. הראשון שבהם – חבר הכנסת אקוניס. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה עדיין מבקש? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> כן, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. לרשותך עד חמש דקות, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה יהיה הרבה פחות, אדוני היושב-ראש. אדוני, אני רוצה להודות לך על שאפשרת לי הודעה אישית קצרה, אבל בעיקרה היא להעמיד דברים על דיוקם. כאשר אני ירדתי מן הדוכן בנאום ב-40 חתימות, אתה הערת לי – זאת זכותך, כמובן – על כי קראתי בשמו של ראש הממשלה נפתלי בנט, וכי לדבר הזה אין תקדים במליאת הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא אמרתי. לא אמרתי שאין תקדים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> או לא היה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי מתוך נימוס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מתוך נימוס. ובכן, אני רוצה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא אמרתי את המילה "תקדים", לא. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> יכול להיות. אז לפרוטוקול אני רוצה שחברות וחברי הכנסת – ובעיקר לפרוטוקול – רק מן הכנסת הקודמת, אדוני היושב-ראש, יאיר לפיד: "ביבי הוא לא העניין", ביבי פעם שנייה; חברת הכנסת אורנה ברביבאי עמדה כאן במשך דקות ארוכות וקראה – וראש הממשלה בנימין נתניהו מכהן בתפקידו: ביבי, ביבי, ביבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא היה נוכח? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בחלק מהפעמים הוא היה נוכח, אדוני היושב-ראש, בחלק לא. שר הבריאות חבר הכנסת ניצן הורביץ: "הדוברים של ביבי"; מרב מיכאלי, חברת הכנסת והיום שרת התחבורה, נדמה לי: "ביבי כבר לא", "ביבי, יכולתם כבר קודם"; אחמד טיבי ואחרים. אדוני, אינני דוגל בשיטה הזאת. אני חושב שהדיון פה צריך להיות פרלמנטרי, ממלכתי, נימוסי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכבד. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מכבד ומכובד. וגם בדבריי לראש הממשלה בנט לא היו בוודאי אמירות מעליבות ופוגעניות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה היה חלק מן השיח הפרלמנטרי. אם כולנו תמיד נחדול מן הדבר אשר לדאבון הלב – אני באמת אומר את זה בצער, אדוני – היה תקדים בכנסת הקודמת, נדמה לי שגם בכנסת העשרים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אתה מפריע לחבר הכנסת אקוניס. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גם בכנסת העשרים וגם בכנסת את התשע-עשרה. אני חושב שהציבור מצפה זאת מאיתנו, אדוני היושב-ראש. הוא צופה בנו בהמוניו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מאות אלפים רואים את השידור הזה. ואני עוד מן המנומסים שבאולם הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאוד, אפילו. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אני מודה לך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת עבאס – מוותר. בסדר גמור. תודה רבה. << נושא >> המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו נמשיך בסדר-היום. סעיף 5 – המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום. יציג את המלצת הוועדה המשותפת יו"ר הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני המליאה את המלצות הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת. משמעותה המרכזית של ההכרזה היא הסמכת הממשלה להתקין תקנות שעת חירום, שבכוחן אף לגבור על חקיקת הכנסת, ותוקפן עד שלושה חודשים. עם פרוץ משבר הקורונה הרבתה הממשלה להשתמש בכלי זה עד שנחקקה חקיקה ראשית של הכנסת שהסדירה את סמכויותיה של הממשלה לצורך המאבק בקורונה. פרט לכך, מיעטה הממשלה בשני העשורים האחרונים להשתמש בתקנות שעת חירום, וגם במהלך השנה האחרונה היא לא עשתה זאת. ההשלכה השנייה של ההכרזה נובעת מפרקטיקה שהייתה נהוגה בעשורים הראשונים למדינה, שבמהלכם נחקקו חוקים וצווים שונים שנקבע בהם כי יעמדו בתוקף כל עוד ההכרזה על מצב החירום בתוקף. בחוקים ובצווים השונים נקבעו הסדרים חיוניים הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית. אם הכנסת לא תשוב ותכריז על מצב חירום, ההסדרים החיוניים האלה יפקעו. הסדרים אלה כוללים בין היתר את חוק המעצרים המינהליים ואת החקיקה המסדירה תפיסת מקרקעין בשעת חירום. לצידם יש גם צווים שהוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שאף הוא חוק שתוקפו מותנה בהכרזה על מצב חירום. אף שאין קשר ישיר בין הצווים לבין מצב החירום, עדיין יש בהם צורך, שכן הם מסדירים ענפים שונים במשק, כגון יהלומים, דבש, מעליות ותמרוקים. כדי שנוכל להביא לביטולו של מצב החירום יש ליצור הסדרים חקיקתיים חלופיים שינתקו את זיקתם של החוקים והצווים האלה מהכרזה על מצב חירום. במשך שנים רבות הוזנח הנושא, אולם במהלך העשור האחרון פיקחה הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה באופן הדוק ביותר על עבודת הממשלה, ואכן, חלה התקדמות בנושא. בשנת 2009 עמדו בתוקף תשעה חוקים ו-165 צווים שתוקפם מותנה במצב חירום, ואילו כיום עומדים בתוקף חמישה חוקים ו-16 צווים בלבד. בשנים האחרונות, נוכח המשבר הפוליטי, הכנסת לא הייתה פעילה בצורה מלאה, ולכן רוב מהלכי החקיקה בנושא נבלמו. גם במהלך 2020, כאשר הכנסת חידשה את פעילותה, תשומת הלב ניתנה בעיקר לחקיקה בענייני הקורונה, ונושאים אחרים נזנחו. לכן הפעילות לקידום החקיקה הייתה מעטה יותר מבעבר. עם זאת, ניתן לציין חמישה צווים בתחום הגז הביתי שהוסדרו בשנה שעברה, עם חקיקתו של חוק הגז הפחמימני המעובה. במהלך דיוני הוועדה המשותפת הייתה תמימות דעים בקרב חברי הוועדה באשר לבעייתיות שבהמשך ההכרזה ובאשר לצורך לסיומה. מדינה, ובוודאי מדינה דמוקרטית, אינה יכולה להרשות לעצמה להיות שרויה במצב חירום במשך תקופה כה ממושכת, במיוחד כאשר ההכרזה מקנה לממשלה סמכויות כה נרחבות. יחד עם זאת, הוועדה לא הייתה יכולה להתעלם מכך שעדיין נותרו חמישה חוקים ו-16 צווים חיוניים שאין באפשרותנו לבטל בעת הזו. על כן, ומאחר שההכרזה הנוכחית עתידה לפקוע בעוד כחודש וחצי, ב-11 בספטמבר, ועד מועד זה לא ניתן יהיה להשלים את מהלכי החקיקה הדרושים, החליטה הוועדה להמליץ לכנסת להכריז על מצב חירום עד 2 באוגוסט 2022. יחד עם זאת, אין בכוונתנו לקפוא על השמרים. במהלך השנה הקרובה נחדש את הפיקוח ההדוק של הוועדה המשותפת שהיה נהוג בעבר – והשיג תוצאות – ונקיים ישיבות מעקב כדי לוודא שהמשרדים עושים את כל הדרוש לקדם את החקיקה הדרושה לשם ביטול מצב החירום. פניתי גם לשרים הרלוונטיים – למי שלא פניתי אני עוד אפנה – ואני פונה אליהם גם מעל במה זו: שר המשפטים, שר הביטחון, שרת התחבורה, שרת הכלכלה, שר הבריאות, שרת האנרגיה, שר החקלאות והשרה להגנת הסביבה, סיום מצב החירום הוא אינטרס של כולנו, ועל כולנו להיות שותפים פעילים בכך. כאמור, הוועדה ממליצה להאריך את תוקף ההכרזה עד יום ה' באב התשפ"ב, 2 באוגוסט 2022. אבקש מחברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, לאשר את המלצת הוועדה. היא חיונית לחיים במדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם אני צריך לומר עד כמה שזכור לי איך נהגו בעבר בהצבעות על דברים מהסוג הזה, אני לא חושב שהיה ויכוח בין קואליציה לאופוזיציה. לא משנה איזה צד היה באופוזיציה ומי היה בקואליציה. אני לא יודע מי זה האופוזיציה. אני חושב שאפשר לומר שהייתה פה אחדות דעים בעניין הזה והיו מאפשרים להכריז על מצב חירום. אבל השאלה שלי היא דווקא כעת, כאשר יש ממשלה, והממשלה הזו עורכת שינויים – כן לטעמי או לא לטעמי, אבל הממשלה הזו עורכת שינויים, כמו – אני לא מאמין שזה היה עובר אם הסקטור האחר היה מקבל איזושהי הבטחה של 500 מיליון שקל כל שנה בתקציב, בלי בקרה, בלי קריטריונים, אבל מנסור עבאס קיבל 500 מיליון שקל לשנה על כל מיני דברים שהוא חושב שהוא ישיג אותם. הבנייה היום היא ללא מעצורים. לא רק שהבנייה היא ללא מעצורים, יש גם הפסקת הריסות. תקנו אותי, חבר הכנסת ביטן – יש היום הפסקת הריסות? מתנהלים מול רע"מ, מול הקבוצה הזו, הקבוצה האחרת: יהרסו או לא יהרסו? יבטיחו או לא יבטיחו? אני מפרגן למי שלא הורסים לו את הבית שלו, ממש מפרגן. שיהיה לו כל טוב, שיהיה לו בית. עיני לא צרה על הדבר הזה. אני חושב שהבנייה הלא-חוקית הזו, חוץ מהרעיון שהוא לא מקובל עלינו – ההשתלטות, לגנוב כאילו עוד קרקעות, להשתלט על קרקעות של יהודים – יש בעיה של צפיפות גדולה במגזר הערבי. יש צפיפות גדולה. אני מכיר את הדברים האלה, וגם בבתי משפט נאמרים הדברים האלה, שבמזרח ירושלים יש הרבה צפיפות אצל הערבים ובנייה לא חוקית, ואני אומר, להבדיל אצל יהודים; חלק מהם אצל החרדים, שיש ציבור גדול – יש לנו בנייה לא חוקית. אם זו הסיבה, ולכאורה זו הסיבה העיקרית שיש בנייה לא חוקית, אז למה רק לערבים יש כאלה פריבילגיות? איך היועץ המשפטי לממשלה מגן על מדיניות שאומרת: אצל הערבים לא נהרוס בנייה לא חוקית, אצל הערבים נאפשר בלי תכנון עקרוני, בלי תוכנית מתאר, אבל אצל היהודים זה לא יהיה? אני חושב שאם יש קריטריון, והצפיפות היא קריטריון, זה מקובל. דבר נוסף שאני לא מבין – אמר פה יושב-ראש הוועדה שיש עוד חודש וחצי לדבר הזה, וחודש וחצי לא יספיק. בסדר, חודש וחצי לא יספיק; שלושה חודשים, ארבעה חודשים. למה הממשלה מבקשת שנה שלמה? היא מבקשת עד ה' באב תשפ"ב, כמעט שנה שלמה. מדוע? לא מובן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מרגי – מוותר; חברת הכנסת ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת מעוז. סליחה, אני מתנצל, סליחה. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המחזה הזה, הסוריאליסטי, חוזר על עצמו מדי שנה כאשר הוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה מקיימת דיון, ובתום הדיון יש הצבעה, ואז ממליצים למליאה על הארכת מצב החירום במדינת ישראל. אני השתתפתי בדיון בוועדת חוקה ובוועדת חוץ וביטחון, בוועדה המשותפת מטעם ועדת חוקה – חברי יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק, אני חושב שאני היחיד שם שהתנגד. ואני מסביר בקצרה שהסיבה העיקרית היא בדיוק מה שאמרת כאן מעל לדוכן, חבר הכנסת רם בן ברק – שהסמכות הזאת, כבוד היושב-ראש, שניתנת לממשלה לחוקק תקנות שעת חירום שגוברות על הכול – וראינו בשנה האחרונה, בשנת הקורונה, איך הממשלה הקודמת השתמשה באופן סיטונאי בתקנות שעת חירום עד כדי כך שבג"ץ אמר: עד כאן, די, ואמר: אי-אפשר להשתמש בתקנות שעת חירום, תחוקקו חקיקה רגילה. כבוד היושב-ראש, היותר-חמור זה שמכוח ההכרזה הזאת על מצב חירום – ואת זה אמר גם חברי רם בן ברק – עדיין משתמשים במעצרים מינהליים, ואני אמרתי בוועדה, ואני חוזר ואומר: בחודשים האחרונים ישנה עלייה מטאורית, כבוד סגן שר הביטחון – היו 270 עצורים מינהליים, היום כמעט בשלושה חודשים אנחנו הגענו ליותר מ-500; 40 הם תושבי ואזרחי המדינה, כעשרה אזרחי המדינה, במעצר מינהלי. איך אתם רוצים שאנחנו נצביע בעד? אם יש מישהו שעבר על החוק, תמיד אנחנו אומרים: תחקרו אותו ותגישו כתב אישום, אבל מעצרים מינהליים – לא ולא, קל וחומר כלפי אזרחי המדינה הערבים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם, גם. אנחנו נגד, העמדה שלנו ברורה, הייתה ונשארת: אנחנו נגד מעצרים מינהליים לכל אחד, ערבים כיהודים, אבל הממשלה והמשטרה והשב"כ, אדוני היושב-ראש, משתמשים לרוב, ב-99% מהמקרים, במעצרים מינהליים נגד ערבים ונגד פלסטינים תושבי הרשות הפלסטינית, ולכן אנחנו לא יכולים להסכים ולהצביע בעד הארכת מצב החירום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, סגן שר הביטחון פונה אליי. שנייה, כבוד היושב-ראש. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << קריאה >> תקנות החירום הן מה שהוותמ"ל בנושא התכנון – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש הבדל משמעותי, סגן שר הביטחון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. הזמנתי כבר את חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הדיון לדבר קצת על הרפורמה בחקלאות. כאשר פקידי האוצר מנסים להוביל רפורמה בחקלאות, מן הראוי להזכיר כמה דברים בסיסיים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> למה "פקידי"? אני, שר החקלאות. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תכף נראה. החקלאות במדינת ישראל היא אחד מהניסים היותר-גדולים בתוך נס שיבת ציון. ארץ שעמדה בשיממונה במשך מאות שנים, נותנת פירותיה בעין יפה לבניה שחזרו אליה, והם מוציאים ממנה יבול עצום בכל קנה מידה עולמי. במקביל, אותם בנים, במוחם היהודי היצירתי, מביאים ברכה בהמצאותיהם לכל החקלאות בעולם. למה כל כך חשובה החקלאות בישראל? כי כפי שכותב מרן הרב קוק זצ"ל, "החקלאות הלוא היא אצל כל העמים רק גורם כלכלי חיוני פשוט, אבל העם אשר הנושא שלו כולו הוא קודש-קודשים וארצו ושפתו וכל ערכיו כולם קודש הם – – – הרי גם חקלאותו כולה היא ספוגת קודש". כי מדינה הנתונה בסכנה קיומית קבועה אינה יכולה לתלות את עתידה ביבוא בתחום חיוני כל כך כמו המזון. אנחנו חייבים להיות עצמאיים לגמרי מבחינת המזון, כי את גבולות המדינה מאכלסים יישובים חקלאיים, מעט אנשים המחזיקים עשרות ומאות אלפי דונמים, וההכרח להגן על העיבוד ועל כל חבל ארץ גורם לצבא להגן על הגבולות. כי מתוך השטחים הירוקים בארץ, כ-60% מעובדים על ידי חקלאים, והשאר הוא חורש טבעי. קריסת החקלאות משמעותה שגם צפון הארץ ייראה כמו הנגב בחודשי הקיץ. אם הממשלה רוצה להוריד מחירים על ידי תחרות, היא צריכה להעניק את מלוא התנאים לחקלאי ישראל כדי שיוכלו להתחרות במחירי המים, בזמינות עובדים לחקלאות, בתשלומים על העובדים ובתנאי השכר שלהם, ובעיקר – בהגדרת החקלאות כצורך לאומי קיומי. לא פלא שהרפורמה הזאת נעשית דווקא בכהונתה של ממשלה כל כך מנותקת מכל ערך לאומי ויהודי. בנושאים כה מהותיים, שנוגעים בחוסנה של מדינת ישראל, ביכולת העמידה העצמאית שלה ובאי-תלותה במדינות זרות, מי שצריך להוביל ולהכריע אלו בוודאי לא מי שנבחרו רק בשל השכלתם הכלכלית אבל את השכלתם הערכית רכשו במכונים של קרן וקסנר ודומיה. מצופה היה לכאורה מראש הממשלה, שר האוצר ושר החקלאות שלא ייכנעו בכזאת קלות לממשלת העומק של מערכת הפקידות, שמגמתה היא להפוך אותנו למדינה ככל המדינות, לנתק אותנו מהזהות היהודית שלנו ומהקשר שלנו לארץ ישראל. אדוני שר החקלאות, את הרפורמה הזו מנסים לקדם פקידי האוצר כבר הרבה שנים, ורק אצלכם הם הצליחו. אפילו לקצת משילות, קצת ערכים וקצת זהות יהודית אי-אפשר לצפות מכם? תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שרציתי לדבר על ענייני דיומא, אבל פשוט צף בליבי געגוע למשורר רבי דוד בוזגלו, שהשבוע היה יום פטירתו. רבי דוד בוזגלו עלה ממרוקו, והרב של ירושלים, הרב משאש, אמר שמדוד – המלך, המשורר – עד דוד – בוזגלו – לא קם כדוד. היה משורר מיוחד במינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא כתב רק בעברית? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> כתב גם בערבית, כתב גם בערבית, ויש לו שירים מופלאים גם על החיבור בין יהודים לערבים בחגיגת המימונה במרוקו. יש לו שיר נפלא, ואני אקריא אותו כאן לכבודו. בנו, פרופ' בוזגלו, הוא איש ספר ומתמטיקאי. הוא היה עיוור בסוף ימיו ועלה לכאן, לארץ. כשהוא עיוור, כשהוא מגיע לכאן לנמל, הוא כתב שיר לכבודה של ישראל עם עלייתו לארץ, וכך לשון השיר: "אך בך מולדתי / עמדתי / עמדתי / חייתה נפשי בגללך. / מבית מבית / כלאים / ונכאים / קורא לי דרור בנמלך. / מדור / לשכני / כרצוני / ניתן לי תחת צל צילך. / תושב תוך / רבצי / זו ארצי / על אף לוחצי / על פורצי / וחומסי / אשליך נעלי בהגרים / סיר רחצי. / זר לא יטמא גבולך / כל עומת שבא כן ילך / כי מלך על כל גואלך. / מכף גוזלך / הוא יצילך / וכיסא כבוד ינחילך – – – אל נא תפחד / וכבר נפחד / אוהב שוחד / כולו רודף שלמונים שלמונים. // מלכי יושר / שופטי יושר / כמו מי קושר / על כל מפריחי יונים / על דגלי חונים. // בנים הבונים / גזית, לא לבנים / נקפו לא שנים / לא חלפו זמנים / בהם הוקם / בית חשמונים / אשר, לרגליו כשפנים / נרמסו חשמני / היוונים. / וכדוגלו / רב דגלו / חש חילו / שח קולו / סר צילו / בעוון מושלו. / כי שם שָׂם לו / חוק לכנוס הון שאינו לו / ועל חילו / הכביד עולו / עד קינא לו / דר בזבולו. / לא לכאלה חלק עם חבלו / ישורון ברוך מבנים / אשר רוזנים / עם סגנים / לשמו פונים ונפנים." השירה הזו היא שירה שבעצם מביאה הרבה מאוד מקורות מן התלמוד ומדברי הקדמונים, ויכלה לחבר, עוד במרוקו, אוכלוסיות רבות של מלומדים ושל אנשים פשוטי עם, שהתכנסו יחד לשמוע את שירתו של רבי דוד בוזגלו, התענגו גם על המקאמות שלו וגם על היכולות המופלאות שלו בכתיבה. המורשת המופלאה הזו, לצערי, לא מספיק מלומדת במוסדות החינוך בישראל. ראש הממשלה דהיום, כשהוא היה שר חינוך, קידם את דוח ארז ביטון, את דוח ועדת ביטון לחיזוק לימוד המורשת הזו במוסדות החינוך. הוא עוד לא יושם. פניתי גם לשרת החינוך בנושא הזה, בתקווה שהמורשת המפוארת הזו תבוא לידיעת כלל תלמידי ישראל. יהי זכרו ברוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה אמורה לאשר בימים האחרונים את המינויים של חבר הכנסת אלי אבידר מישראל ביתנו לשר בלי תיק ואת יאיר גולן ממרצ לסגן שרת הכלכלה. במהלך הכנסת הקודמת ביקרו השניים את הממשלה הקודמת כממשלה בזבזנית שמחלקת שוחד פוליטי, להגדרתם, ועכשיו – הכול שקט. השר עמר בר לב, בישיבת הממשלה, סירב להצביע על מינוי אלי אבידר ותקף: לא יכול להיות שלמפלגה עם שבעה מנדטים יש ארבעה שרים. יתכבד אלי אבידר וימתין ששטרן יפנה את מקומו. דברי טעם, אבל המינויים של אבידר וגולן אושרו, והממשלה החדשה ממשיכה להתנפח. עלות מינוי אבידר וגולן זה עוד כ-10 מיליון שקל בשנה. עלות הממשלה באופן כללי, מספר השרים וסגני השרים, מגיעה כבר ל-33 מיליון. והעלות – כ-193 מיליון שקל בשנה. לכך יש להוסיף עוד 25 מיליון שקל בשנה על 15 הח"כים החדשים שנכנסו במסגרת החוק הנורבגי. וזה לא נגמר בזה. הממשלה לא עוצרת במינויים המבוזבזים, ואחרי המינויים של אלי אבידר לשר ללא תיק ושל יאיר גולן לסגן שרת הכלכלה, מעדכן העיתונאי יהודה שלזינגר בבשורה רעה נוספת – שגם בכחול לבן שוקלים בימים אלה למצות את זכותם ולהשתמש בחוק הנורבגי המורחב שהעבירו, וזאת עבור בני גנץ או עבור סגן שר הביטחון אלון שוסטר, ואני אומר לך, לך תדע, אולי גם עבור שניהם. למה לא? יש כסף מיותר במדינה. ומי שמחפש את הסיבה האמיתית לכל המינויים והבזבוזים – את התשובה לכך מספק לנו העיתונאי נחום ברנע ומסביר ש"ספק אם יש דרך להצדיק את ניפוח הממשלה. אלי אבידר הוא טיפוס ססגוני, בעל לשון חדה ודעות מקוריות. הוא זוכה עכשיו בתפקיד של שר רק משום שאיים על שלמות הקואליציה. מה זה אומר על כושר העמידה של לפיד ובנט? לא פחות חמור מינויו של יאיר גולן – – – לסגן שר במשרד הכלכלה". את זה אומר כמובן נחום ברנע. הוא לא מוצג כאיש ימין. ומה שקורה, וטוב שכך קורה: בימים האחרונים, בכל הרשתות החברתיות, מציפים תיעודים, סרטונים עם התבטאויות מביכות של חברי הממשלה הנוכחית נגד הממשלה הקודמת סביב סוגיית המינויים המיותרים. לדוגמה, בציוץ בטוויטר של שר החוץ יאיר לפיד, שכתב אז נגד סגן השר מיכאל ביטון, שלפני שנה היה שותף לממשלת נתניהו והיום חבר בממשלת לפיד-בנט – אז הוא כתב: "להיות 'שר ללא תיק במשרד הביטחון' זה להודות שאין לך עבודה, אבל להתפטר מהכנסת כדי לפנות זמן לזה שתוכל להמשיך לא לעשות כלום – זה כבר לגמרי חסר בושה". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים באותו קטע מקמפיין הבחירות של לפיד, שבו הוא אמר: אימצו את המוסד המעוות של שר בלי תיק, אדם שיש לו נהג, לשכה, תקציב, נסיעות לחו"ל, רק דבר אחד אין לו – עבודה. תתביישו לכם, ממשלה רעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר כנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות מעל הבמה הזו ואת ההזדמנות שאתה, אדוני היושב-ראש, יושב בראש הישיבה הזו כדי לדבר על נושא ההסדרה של ההתיישבות הבדואית בנגב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לך מושג למה ההחלטה הזאת לא הגיעה עדיין לממשלה? מחכים כל הזמן. הרי ההחלטה מוכנה, עברו על טיוטות, הכינו, יש מפות, יש סימונים – למה זה לא עולה לממשלה? אתה יודע להסביר, אולי? יש לך מושג למה בעצם זה לא מגיע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לך סיבה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני שואלת אותך. אתה יושב בתוך החדרים, אתה מחזיק בהגה השלטון, אתה יושב עם ראש הממשלה ועם שרת הפנים ועם שר – מה זה? אלקין, מהו? שר השיכון, וכן הלאה. אז בטח אתה יודע מה הסיבה שזה עדיין לא עלה. מה הסיבה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זאת לא שעת שאלות. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אולי בכל זאת אתה תסכים להגיד לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אחשוב איתך אחרי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. בכל אופן, אנחנו יודעים שבממשלה הקודמת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> את יכולה להפנות את השאלה הזאת לשר, לא? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, נכון. הינה, יש פה שר. כבוד השר – רגע, מי שר פה? גם עודד פורר שר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אלעזר שטרן. יש לך שני סגני שרים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, יש לי פה כמה שרים. רגע, יאיר גולן הוא שר או לא שר? אני כבר מבולבלת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש את שר החקלאות. יש מלא שרים פה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אני סגן שר, לא שר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה סגן, הבנתי. אז אולי השר עודד פורר יודע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש גם את השר לשעבר בני בגין, חבר הכנסת בני בגין. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה משהו אחר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היה. לשעבר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, יש לי את עודד פורר – עליו אני סומכת. תגיד לי, למה לא מביאים עדיין את הסדרת התיישבות הבדואים לממשלה? למה זה מחכה כל הזמן? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – זה לא במשרד שלי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, בסדר. אז אני אשאל שאלה אחרת. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – אם יעבירו את זה אליי, אני מוכן – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ראינו שאורי אריאל, כשהוא היה שר החקלאות, נפגש עם – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אשאל שאלה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> האמת היא שהנציג שלכם באמת לא עשה עבודה מי יודע מה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אנצל את הדקה שנשארה לי כדי לדבר על כך שבממשלה הקודמת השר אלקין עורר, ובצדק, התנגדות חריפה לכך שתוסדר ההתיישבות הבדואית בלי שתוסדר במקביל ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. ועכשיו אנחנו יודעים שיש החלטת ממשלה אחת מוכנה – אני ראיתי אותה, מוכנה – להסדרת שלושה יישובים בדואיים, ויש החלטה אחרת מוכנה, שהכין השר בני גנץ בתפקידו הקודם כשר הביטחון – וגם עכשיו הוא שר ביטחון – להסדרת ההתיישבות הצעירה ביו"ש, גם היא מוכנה, ועכשיו השאלה היא למה לא מביאים את שתיהן ביחד. הרי בממשלה הקודמת נקבע שיביאו את שתיהן ביחד, כי אם אנחנו בעד הסדרה, אז למה לא להסדיר לכולם? איזו סיבה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איזו סיבה יש לא להסדיר לכולם? אז אני רוצה להגיד: ממשלה שתסדיר יישובים בדואיים ותפקיר את ההתיישבות הצעירה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ביהודה ושומרון היא ממשלה בוגדנית שמפנה עורף לאזרחיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורית. תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אורי מקלב. אתה רוצה שחבר הכנסת סמי אבו שחאדה יעלה ואחר כך אתה? חבר הכנסת סמי, תרצה לעלות? מוותר. אז בבקשה, חבר הכנסת, ניסיתי לעזור לך. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> ככה מתנהג ראש הממשלה של כולם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> וואי, וואי, הוא דואג, עבאס. אל תאמין לכל מילה – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> ראש הממשלה שלא פוגע בחלשים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עבאס, עבאס, לא להתלהב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו לא יכולים לבקר אותך. פעם החרדים, זה מה שהם היו באמת עושים – יודעים לתמרן בין הדרישות הקואליציוניות. הייתה להם היכולת להשפיע. אבל הפעם אנחנו לא משחקים במשחק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, עמד כאן ראש ממשלה ודיבר על התקציב ודיבר על כמה שהתקציב טוב. אבל כמה אפשר לזרות חול בעיני הציבור? כמה אפשר להגיד לציבור שיש כאן תקציב שמיטיב עם החברות, והחברה הכללית בישראל, ועם האוכלוסייה החלשה? כמה אפשר לבוא ולהגיד, כשאנחנו יודעים שחלק ממקורות התקציב נשענים על הכנסות ממיסוי, חלק ממימון הוצאות הממשלה בא מתחזית של מיליארדי שקלים שאמורים להגיע מהציבור? זה לא דבר שנעשה כמן מן השמיים. אם יש לך סעיף הכנסה, צריך לבצע את זה. צריך לבצע את זה – פירושו שאתה לוקח מהציבור. תחבורה ציבורית – כשאתה מתכנן, אתה לוקח חלק מהפיתוח בכך שאתה מצמצם את הסובסידיות, את ההנחות; הפירוש הוא שמחיר התחבורה, הנסיעה, יעלה 6.5 במקום 4.5, כפי שהיה עד עכשיו. אם זה לא מיסים, מה זה מיסים? זה דבר ברור, אי-אפשר להסתכל על זה אחרת, אי-אפשר להסביר את זה אחרת. זו המטרה, זו המסקנה, וזה מה שיהיה. בסופו של דבר, הציבור ישלם על זה ועל עוד הרבה דברים יותר כסף. אין ספק שאנחנו עומדים בפני גל של עליית מחירים גדול בכל ענפי המשק – בכולם: במזון, במוצרי החשמל, במוצרי הצריכה, בריהוט. אין דבר שלא יעלה. זה יתווסף על הוצאות רבות שיהיו. מה זה מס על חד-פעמי? ואם אנחנו מדברים על משקאות קלים, מאיפה זה הגיע – מהבריאות זה הגיע? כל דבר שמגיע מבית היוצר של האוצר, אנחנו יודעים מה הכתובת. שם המשוואה לגזרות, למיסים, לכל מיני הסדרים כאלו ואחרים, היא הממשל. ומצד שני, זה כסף – כמה שיותר נכניס כסף, וזה מה שמכריע, וזה מה שמשפיע, וזו המטרה. בסופו של דבר, האם אנחנו לא רוצים בריאות? זאת אומרת, אתה קובע לי איך אני אוכל, מה אני אוכל. משקה דיאט הוא לא סוכר. על כל המשקאות תשלמו, כי זה דברים לא בריאים. תעשו על מסעדות ועל כבד אווז, כי זה דבר מאוד לא בריא; תעשו על סוכר, שמן. למה אתם מוכרים שמן וסוכר בלי מיסים? אין ספק שכל דבר שיש בו שמן וסוכר הוא דבר לא בריא. אתם הולכים על המשקאות הקלים, ושם שמתם את יהבכם; על מוצרי צריכה. תעשו על בתי מלון, על נסיעות לחוץ לארץ. שם לא מעיזים לעשות. איפה? מי? תלוי באמת בצריכה של השכבות החלשות, ולשם זה מכוון, וכמה שתנסו להסתיר את זה, בסופו של דבר, לא עוד הרבה זמן, הציבור ידע את האמת. והינה, אנחנו אומרים את זה עכשיו. הנושא של התקציב הוא תקציב חירום למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי כהן; חבר הכנסת אופיר סופר; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר. חבר הכנסת ישראל אייכלר; חבר הכנסת יואב בן צור; חבר הכנסת דוד אמסלם; חבר הכנסת ינון אזולאי; חברת הכנסת מירב בן ארי; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; חבר הכנסת עמיחי שיקלי; חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת ישראל כץ; חבר הכנסת שמחה רוטמן; חברת הכנסת לימור מגן תלם; חבר הכנסת דוד ביטן. דוד, אנחנו נחכה לך עד שתגיע. קח את הזמן. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי היום ברדיו שאתה אמרת שבתקציב שאושר היום כל הצרכים של המגזר הערבי קוימו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא כל הצרכים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאמרו לי שאמרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. יש טיפול מקיף בנושאים – כאילו לא – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל התקציב – 95% ממנו זה תקציב המשכי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המשכי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> המשכי, כן. רוב התקציב הוא המשכי. יש מעט מאוד שינויים, אתה יודע את זה. זאת אומרת, בממשלת הליכוד, לפי מה שאתה אמרת, כל הצרכים קוימו, לפי דעתך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה לא מדויק. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מצטט אותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בסדר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם כך, לפי המצב הזה, בעצם לא קיבלת כלום היום. איפה ההסכם הקואליציוני שלך? איפה ה-53 מיליארד? זאת אומרת, מה שתמיד אמרתי לך מעל הבמה הזו – תמיד פניתי ואמרתי לך שאתה לא תקבל כמעט שום דבר, כי זו השיטה של האוצר. האוצר בונה על זה שממשלות מתחלפות מהר או שאין לך ברירה. הם עושים – הם מבטיחים ולא מקיימים. מה אמרתי לך? שהם יצבעו את כל הדברים שמקבל המגזר הערבי ויגידו לך: זה על ה-53 מיליארד. הזהרתי אותך מזה, ועכשיו לא נעים לך להגיד שלא קיבלת. אתה מבין? זה המצב, והם בונים על זה כל הזמן. אני מציע לך קודם כול שתבדוק טוב, טוב מאוד, את התקציב, ותבדוק טוב מאוד אם נתנו לך או לא נתנו לך, כי הם לא נתנו לך, גם לפי מה שאתה אומר – אתה אומר את זה בעצמך – ואחרי שתעשה את זה נדבר, בסדר? כרגע זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת ביטן, בנושא הזה, כמובן. אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז, בנושא הזה, כמובן. אני רוצה שיקיימו את ההסכם איתך. קודם כול, למגזר הערבי מגיע תקציבים. הדבר הכי חשוב שצריך לטפל במגזר הערבי זה הנושא של הכנופיות וכל מה שקורה שם. זה דבר שחשוב גם לנו. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שמה שקורה שם עם העבריינים ייפסק. זה אינטרס משותף של שנינו, לא רק שלך, גם שלנו. אני מקווה שהממשלה הזו תדע לעשות – כי אנחנו התכוונו לעשות שם דברים, ואתה יודע את זה; כי בשיחות איתך זה הדבר העיקרי שעלה, גם על ידיך וגם על ידינו. הוא מדבר בטלפון. טוב, אין בעיה. חשבתי שאתה מדבר אליי, כבוד סגן השר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, סגן השר שוסטר. << קריאה >> אילן שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> אני איתך, דוד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אתה לא חייב להיות איתי. חשבתי שאתה אומר לי משהו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נורא. סגן שר יכול לשבת בכיסא. תקשיב, לפי ההיררכיה, סגן שר הוא יותר מאשר ראש אופוזיציה, לא? או שאני טועה. זה המצב עם סגן שר. אז אני אומר – שישב איפה שהוא רוצה. מה שחשוב זה מי ישב שם אחר כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד ביטן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ולגבי יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון – אני אצביע בעד. שאלת אותי, אז אני עונה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. דוד, כל הליכוד יצביע בעד – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יודע, אני אצביע בעד. לא יודע, לא אמרנו מה נצביע. יכול להיות שהם לא יבואו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו רוצים לדעת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מצביע בעד מצב חירום? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תלוי מה אתם מצביעים. תראו איזה ימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. בטח עופר נגד מצב חירום. אין מה לדבר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כתבה שפרסם ד"ר רונן ברגמן בידיעות אחרונות לפני כשבועיים חושפת פיסה קטנה ממה שממשלות ישראל לדורותיהן ניסו להסתיר – מדיניות עינויים והרג מסודרת ועקבית והחלטות רצחניות שנתקבלו בדרגים הבכירים ביותר. לדברים אנו מתוודעים דרך סיפור החנינה לאנשי השב"כ אשר רצחו שניים מחוטפי קו 300 לאחר שאלו כבר נתפס ונאזקו. פרשת קו 300 היא אירוע שבו חטפו פלסטינים אוטובוס שעליו אזרחים ישראלים. לאחר משא ומתן ממושך פרצו הכוחות הישראליים לאוטובוס, הרגו שניים מהחוטפים, ובטעות גם בת ערובה. שני חוטפים נוספים נשארו בחיים ונלקחו על ידי השב"כ לשדה מבודד, ושם נרצחו באלימות באמצעות סלעים כדי לייצר מצג שווא כאילו נרצחו בלינץ' פרוע ולא באופן מתוכנן. חברי הכנסת, הזכות למשפט צדק עומדת לכל אדם ולא משנה כמה נתעב הפשע שלכאורה ביצע. הרג לשמו הוא רצח. גם אדם אשר נתפס בעת המעשה האיום והנורא ביותר זכאי לעמוד למשפט צדק. לכן, כאשר התפוצצה הפרשה בתקשורת, התעוררו הדים רבים בארץ ובעולם. רשויות החוק בארץ, ובתוכן יצחק זמיר, היועץ המשפטי לממשלה דאז, רצו לחקור את המקרה ואת ניסיונות הטיוח בידי בכירי השב"כ. לבסוף בישלה הנהגת המדינה, בהובלת ראשי הממשלה שמעון פרס ויצחק שמיר, חנינה לכל המעורבים, תוך החלפת היועץ המשפטי זמיר ביוסף חריש שסייע לקבור את העניין. כעת מתפרסם מדוע הוענקה אותה החנינה: בכירי השב"כ הכינו מסמך מפליל – "מסמך הגולגולות" שמו – הכולל פרטים על אודות שורה של מעשי חטיפה, עינויים, העלמת אנשים ורצח שנעשו בידי השב"כ, ברשות ובהוראה מראשי ממשלות לדורותיהם. העלאת המידע הזה על הכתב ככלי לסחיטה בידי ראשי השב"כ היא שדחפה את פרס, שמיר ובכירים אחרים לפעול להשגת החנינה מראש, שמא המידע שבמסמך הגולגולות ייחשף ויפתח תיבת פנדורה. כפי שכתבו פעילי שלום ישראלים עוד בשנת 1967, הכיבוש הישראלי על העם הפלסטיני יהפוך אותנו לטרוריסטים. וכך אכן קרה – שלטון צבאי הוביל להתנגדות; התנגדות הובילה לדיכוי אלים ולטרור מדינתי ממוסד, וחוזר חלילה. פשעי הכיבוש החמורים ביותר אינם עשבים שוטים כמו אלאור אזריה אלא אלפי מקרי עינויים, חטיפה ורצח – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שבוצעו בידי כוחות הכיבוש לגוניהם בהוראת הנהגת המדינה הבכירה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הפשעים הללו – תרשה לי לסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד קצר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הפשעים הללו אינם נחלת העבר. הם נוכחים וקיימים בחיינו גם כיום באופן שיטתי ומאורגן. בכל עת נתונה מוחזקים ומעונים מאות פלסטינים, ובהם קטינים, במרתפי השב"כ, במה שמכונה "מעצר מינהלי", וזה רק קצה הקרחון של פשעי הכיבוש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את שלטון הדיקטטורה של השב"כ צריך לסיים, ומייד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את משטר הכיבוש הרצחני חובה לחסל לאלתר, ושום מצב חירום כביכול לא מצדיק ולא מוצדק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חברת הכנסת דסטה גדי – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, עוד לא עשיתי שינוי מין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דסטה גדי יברקן, סליחה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> עוד לא עשיתי שינוי מין, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. גדי, גדי. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, בדיון הקודם אמרתי איזה משהו שיכול להיות שאנשים הבינו לא נכון, וחשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת, בעיקר בנוכחותך. אני חושב שתקציבים חברתיים חשובים למגזר הערבי, כמובן שהם חשובים, אבל לפני שהם חשובים לערבים, הם חשובים למדינת ישראל. ההשקעה באזרחי מדינת ישראל באשר הם היא חובה של כל ממשלה, וזה לא משנה שמאל או ימין. אני מאוד מעריך ומכבד אותך כמנהיג אמיץ, להערכתי, בנוף הפוליטי, והלוואי שנזכה למנהיגים עם אומץ לב ציבורי, כמו שאתה עושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> וכשאמרתי קודם, על הדבר הזה שאמרתי קודם בדיון, שצבאות ערב לא הצליחו לכבוש את מדינת ישראל – מנסור עבאס עשה את זה עם ארבעה חברי כנסת, בעצם בממשלה, עם תקציבים. ובעיניי, טוב מאוד שעשית זאת, משום שנותנים – אתה קיבלת, נתנו לך, ולכן אני מצדיע לך. אני רק חושב ש-53 מיליארד שקלים – אני רוצה להסביר מה זה אומר לאזרחי מדינת ישראל, ואני כמובן מברך על כל כסף שמושקע בנושא. אני רק חושב שהמהלכים הפוליטיים עבור הכסף הזה, כדי לשמר את הממשלה הזו, כדי להיות הבטחה לכך שרק שהיא לא תיפול – אני חושב שזה מעשה שפוגע, בעיניי, בכל אזרחי מדינת ישראל מבחינה כלכלית. כדי שהציבור יבין, משרד הרווחה, התקציב השנתי שלו בשנת 2019 היה 10 מיליארד שקל; ביטחון הפנים – 19 מיליארד שקל; משרד הפנים, לפי מה שמופיע לי, זה מאוד מגוחך – כמעט חצי מיליארד שקל; משרד הדתות – 670 מיליון שקל; משרד השיכון – 5 מיליארד שקל; הגנת הסביבה – 373 מיליון שקל. זאת אומרת, ה-53 מיליארד שקל בתקציב הקואליציוני הוא כמעט כל התקציב של השנה לכל המשרדים החברתיים שציינתי. על כן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל התוכנית היא לשנה אחת? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו מהן? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התוכנית של 53 מיליארד. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. תקציב שנתי, אמרתי. התוכנית שלך, 53 מיליארד שקל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. כן. לכמה שנים? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע. בוא נשמע. זה מה שהציבור לא יודע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה חבר כנסת. מה, אתה לא יודע? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם עכשיו מביאים לנו את התוכנית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו קוראים לזה תוכנית חומש, לא? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. תוכנית חומש קיימת עוד עכשיו. זה תוספת על התקציבים הקיימים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שאתה מקבל עכשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש עכשיו – בממשלה הקודמת, אנחנו במשרד לביטחון הפנים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה יודע כמה כסף השקענו בתוכנית, באגף שהקמנו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. תן לי להסביר לך. אה, הזמן אזל, אז תודה לך, חבר הכנסת גדי יברקן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אבל שנייה. מאחר שניהלנו דו-שיח, תרשה לי להשלים רק משפט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משפט אחרון. כן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> והפעם אני רוצה להגיד משהו על החקלאים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על תוכנית החקלאות. אני חושב שללא החקלאות, מדינת ישראל – התשתיות שלה לא היו קמות. החקלאים הם האנשים שסחבו את מדינת ישראל עד היום באלונקה, גם מבחינת תזונה וגם מבחינת הביטחון. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> גם – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני בא להגיד לך משהו – אני מתנגד לתוכנית, כי אתם פשוט – זאת תוכנית לא טובה. אני אגיד לך מה היא הולכת לעשות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז תודה לך, חבר הכנסת גדי יברקן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתה יודע, השר פורר, אתה יודע שאני מאוד ענייני – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני אשמח לעזור לך בנושא הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; חבר הכנסת אריה דרעי; חבר הכנסת ניר ברקת; חבר הכנסת יעקב אשר; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. אחרון הדוברים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היינו פה קודם – אני, האמת, לא תכננתי לדבר על הנושא. אבל יושב פה היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מציע לך לא להיכנס לזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לי אין שום בעיה. אני רוצה להיכנס. אם אתה לא רוצה, זו בעיה שלך, לא שלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד כמה מילים, כי חשוב לי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, אפילו עכשיו אני מפעיל את – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי בכל הפגישות של חבר הכנסת מנסור עבאס בבלפור – נכון? לא הייתה פגישה שהייתה בלעדיי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. הייתה פגישה אחת שלא היית שם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יואב, יואב, יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אולי זה היה לפני שקיבלנו את המנדט, בעבר. מאז שקיבלנו את המנדט הייתי בכולן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, אני לא רציתי להיכנס לזה ולא לדבר על בלפור. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? אני רוצה לדבר על דבר אחד, כי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה אתם גוררים אותי לבלפור? אני לא – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך. חוץ מזה שרצית להביא קבלנים לשפץ את בלפור – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> וזהו, לשפץ? זה היה לשפץ או – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא. בוא נדבר רגע על המהות, כי אני חושב שמילה אחת על המהות חייבים לומר לעם ישראל. אנחנו נפגשנו ועשינו שיחות, ואני לא אמרתי מעולם שלא. מנסור עבאס, אתה יודע שלראש הממשלה לשעבר נתניהו יש גם דאגה אמיתית לטובת – לטפל בבעיות של המגזר הערבי. אבל, ופה אבל הגדול – והינה, גם אתה פה ושומע את זה – אנחנו מעולם, שני דברים לא קרו מעולם: מעולם לא הבטחנו ולא אמרנו שניתן את הדברים השערורייתיים שאנחנו רואים אותם עכשיו בתקציב. זה – 1. והדבר השני – שכל הזמן אמר לך, גם אני אומר לך, שמעתי בקולו את ראש הממשלה לשעבר נתניהו אומר לך: אתם תהיו האצבעות, אם נצטרך אתכם מעל ל-61. מעולם לא אמרנו שנסתמך עליכם. אז אתה יודע, מבחינתי, אלה שני הדברים שהם המהות של האמת של כל מה שהיה בשיחות שלנו. אני אומר לך עוד פעם: אני מכבד בהחלט את המאבק שאתה עושה לטובת החברה הערבית. יש אכן דברים רבים שאנחנו שותפים להם, גם הטיפול באלימות בחברה הערבית; עשינו את הדברים האלה גם לפני, גם כשהיינו בתפקידים בממשלה הקודמת. אבל שני הדברים המרכזיים שהממשלה הזאת הפקירה – ואני אומר לך את דעתי האישית – הממשלה הזאת הפקירה ופוגעת בביטחון מדינת ישראל, פוגעת בזהות של מדינת ישראל: העובדה שנשענים על מפלגה שהיא אנטי-ציונית – מה לעשות? בזה אני חושב שאתה תסכים איתי, שזה לא הסיטואציה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם החרדים הם אנטי-ציונים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> גם החרדים – אני לא מסכים איתך על זה. מפלגה אנטי-ציונית – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מקבלים תקציבים, אנחנו מצביעים בבחירות – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה – 1. הדבר השני – הסכומים השערורייתיים שבסוף באו בחשבון. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת איימן עודה, אני אומר לך בצורה הכי ברורה: מעולם לא היה כזה מהלך בשום שיחה ובשום כלום, וזה הישג שייחשב – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אתם עשור בשלטון, והאלימות השתוללה אצלנו. על מה אתה מדבר? לפחות תשתקו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אז אני יכול לומר לך שכנראה זה מפריע לך, כי גם אתה חלק מהקואליציה הזאת. אנחנו רואים איך הרשימה המשותפת – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו אומרים שאנחנו חלק מזה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת איימן עודה, יש לי שאלה פשוטה אליך: אתם, כל הרשימה המשותפת – ואני מבין את זה – משחקים בין האופוזיציה לקואליציה. זאת המציאות בכנסת ישראל. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, תן לי לומר לך משהו. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקשיב לך. בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמע, יש שני צדדים: יש שאתה לפעמים מצביע לא עקרונית בשביל להפיל אותם, ויש הם, שמצביעים לא עקרונית רק בשביל להשאיר את הקואליציה. רק אנחנו מצביעים לפי המצפון שלנו. זאת האמת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך את האמת. האמת שאנחנו בכנסת – הפיצול במגזר היהודי מביא את זה לכך שיש חצי מהמגזר שם וחצי מהמגזר שם והמגזר הערבי, שגם הוא מפוצל, גם הוא מפוצל – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה – – – שלכם אתם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. הקשבתי לך, עכשיו תקשיב לי. המגזר הערבי, שגם הוא מפוצל – יש את מפלגת רע"מ, שהיא קובעת לקואליציה מתי הקואליציה תיפול או לא תיפול, ויש אתכם, שאתם מחליטים, כשאתם איתנו אנחנו מפילים אותם, כשמתאים לכם, וכשאתם איתם אז הם לא נופלים. לכן, מה שקרה פה – אתה שואל אותי כמי שאכפת לו מהאינטרס הציוני – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה ואני מסיים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כמי שאכפת לו מהאינטרס הציוני, המשחק הזה של הפיצול בימין הוא רע מאוד למדינת ישראל. הכוח נמצא, לצערי, על לשון המאזניים, שזה או רע"מ או הרשימה המשותפת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתם מכתיבים ביחד אינטרס אנטי-ציוני בהחלטות של הבית הזה, ואנחנו נילחם לתקן את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה לסכם, ואחר כך נעבור להצבעה. אני רואה שחבר הכנסת יואב קיש יצא. אתה יוצא? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני הולך לשתות וחוזר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה חוזר? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני רוצה לדעת מה העמדה שלכם בהצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אה, אוקיי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כדי להירגע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני, לדעתי – לא יודע, אבל אני בעד, בעיקרון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר, יופי. << דובר >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצר, קצר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> למה? עד שניתנה בידי ההזדמנות לעמוד על הדוכן וכל עם ישראל צופה בי, אתה רוצה שזה יהיה מעט? אני רק רוצה להתייחס לדברים שאמר כאן ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לגבי הסכם הגרעין עם איראן. אין להמעיט בנזק שעשה נתניהו מבחינת ההתקדמות האיראנית בגרעין. הנאום שלו בקונגרס והפיצול של הקונגרס, דמוקרטים ורפובליקנים, זה נזק בלתי הפיך למדינת ישראל. מאותו רגע שהוא נאם בקונגרס אנחנו היינו ממודרים לגמרי מהסכם הגרעין. ראש הממשלה ראה את ההסכם הזה יחד עם אזרחי מדינת ישראל בעיתון – עד כדי כך היה הנתק עם ארצות הברית. אחרי שטראמפ עלה לשלטון והוא ביקש ממנו לצאת מההסכם, לאיראנים היה משהו כמו 300 קילו אורניום מעושר ברמה נמוכה; אחרי שטראמפ סיים את התפקיד שלו היו להם 3 טונות אורניום מעושר. היום יש להם גם 60%. לכן, הפעולות שנתניהו עשה ומתגאה בהן, לצערי הרב, חלקן לפחות, קידמו את פרויקט הגרעין האיראני. אז תודה רבה לכולם. אני מקווה שתצביעו בעד הארכה, כי זה מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת רם בן ברק. מי שמעוניין מחברי הכנסת להצביע, נא לשבת במקומו. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד המלצת הוועדה המשותפת – 20 נגד – 6 נמנעים – אין המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום נתקבלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה קרה? איבדתם את הביטחון? אני פה רק לשמור שאתם מצביעים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 20 חברי כנסת בעד, שישה מתנגדים, אפס נמנעים. ההמלצה התקבלה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום – המלצת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדות מיוחדות. יציג את המלצת הוועדה יושב-ראש ועדת הכנסת ניר אורבך. בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום – אני מקריא פה עכשיו הודעה, לפני שנעבור להמלצה על הקמת הוועדות המיוחדות, הודעה קצרה. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה הראשונה: הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"א–2021, פ/718/24, של חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"א–2021, פ/1785/24, של חברת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"א–2102, פ/1786/24, של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. << נושא >> המלצת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדות מיוחדות << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 108 לתקנון הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת חמש ועדות מיוחדות שיכהנו בכל תקופת כהונתה של הכנסת העשרים-וארבע. יושבי-ראש הוועדות יבחרו על ידי הוועדות עצמן לפי המלצת ועדת הכנסת. אבקש לציין כי בעת הדיון בוועדת הכנסת נאמר כי יוקמו שתי ועדות מיוחדות בראשות האופוזיציה בנושאים שעליהם יוסכם בין הקואליציה לאופוזיציה. טרם הגענו להסכמה, ולכן ההצעה שבפניכם עדיין לא כוללת את שתי הוועדות האמורות. אנחנו נביא אותן כשיוסכם. הוועדה הראשונה היא הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. סמכויות הוועדה: הגנה על ילדים וקידום מעמד ילדים ובני נוער במטרה לממש את זכויותיהם ברוח האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, לרבות מימוש העקרונות של טובת הילד, אי-אפליה ועקרון השוויון, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים והזכות של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם בעניינים הנוגעים להם וזכותם של ילדים ובני נוער נפגעי עבירה לטיפול ולשיקום הולם. הרכב הוועדה – בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת על פי ההרכב הזה: סיעת הליכוד – שני חברים; סיעת יש עתיד – חברה אחת, יסמין פרידמן; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד, מופיד מרעי; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – חברה אחת, מיכל שיר; סיעת מרצ – חבר אחד, עלי סלאלחה; סיעת רע"מ – חבר אחד, סעיד אלחרומי. מוצע כי יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת מיכל שיר. הוועדה המיוחדת לפניות הציבור – סמכויות הוועדה: 1. טיפול ומתן מענה שוטף לפניות הציבור שמגיעות לוועדה מאזרחים ומארגונים; 2. קיום קשר שוטף עם משרדי הממשלה ועם נציבי פניות ציבור בגופים שונים, תוך הבטחת זכויותיהם וסמכויותיהם לטיפול בפניות הציבור במוסדותיהם; 3. הסדרת נושא הטיפול בפניות הציבור במוסדות הממשלתיים והציבוריים לשם קביעת נורמות טיפול אחידות ככל האפשר בין הגופים שעוסקים בנושא; 4. שמירה והגנה על מקבלי שירותים ציבוריים; 5. יצירת שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה וגורמים שונים בניסיון להיטיב את השירות הניתן לאזרח; 6. קיום דיונים בנושאים מגוונים הנוגעים למצוקות הפרט, הצרכנים ומקבלי השירותים הציבוריים. הרכב הוועדה – בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שני חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים, ענבר בזק וטטיאנה מזרסקי; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חברה אחת, יעל רון בן משה; סיעת ימינה – חבר אחד, יום טוב חי כלפון; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חברה אחת, אלינה ברדץ יאלוב. מוצע כי יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת יעל רון בן משה. הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל – סמכויות הוועדה: 1. מדיניות ציבורית, הסברתית וחינוכית ופעולות אכיפה לצמצום השימוש לרעה בסמים מסוכנים; 2. הליכי הטיפול ושיקום בהתמכרויות לסמים מסוכנים ולאלכוהול; 3. בחינת המדיניות הממשלתית והגישות השונות בנוגע להתמכרויות; 4. המשך ליווי והסדרת תחום הקנביס בישראל, אי-הפללה והמענים הרפואיים הנדרשים. הרכב הוועדה – בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שני חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים, ענבר בזק וסימון דוידסון; סיעת כחול לבן – חבר אחד, אלון טל; סיעת ימינה – חברה אחת, עידית סילמן; סיעת העבודה – חבר אחד, רם שפע; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת רם שפע. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים – סמכויות הוועדה: 1. פיקוח על העסקת ושהיית עובדות ועובדים זרים והנלווים אליהם; 2.תנאי שהייה ומעטפת סוציאלית של העובדים הזרים, לרבות שכר, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והתנהלות מעסיקים; 3. התנהלות הממשלה ביחס להעסקת עובדים זרים, עבודת משטרת ההגירה וטיפול בבעיות הקשורות להיתר העסקה לעובדים; 4. השפעת העובדים הזרים על שוק העבודה והתעסוקה בישראל בדגש על ענפי הבנייה, החקלאות והסיעוד. הרכב הוועדה – בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שני חברים: סיעת יש עתיד – חברה אחת, ענבר בזק; סיעת ימינה – חברה אחת, שירלי פינטו קדוש; סיעת העבודה – חברה אחת, אבתיסאם מראענה; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חברה אחת, אלינה ברדץ יאלוב; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת תקווה חדשה – חברה אחת, מיכל שיר. מוצע כי יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. הוועדה האחרונה היא הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל. סמכויות הוועדה: פיקוח ומעקב אחר הפעולות הנדרשות לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד–2014, ובכלל זה פיקוח ומעקב אחר התקדמות הקמת הקרן והפעולות שנעשות להקמת מוסדות הקרן ומינוי נושאי המשרה בה, פיקוח ומעקב אחר הכנסות המדינה מההיטל על רווחי גז ונפט וצפי ההכנסות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים-וארבע; פיקוח ומעקב אחר ניהול נכסי הקרן על ידי בנק ישראל. הרכב הוועדה – בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שני חברים; סיעת יש עתיד – חבר אחד, רון כץ; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת העבודה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חברה אחת, אלינה ברדץ יאלוב; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת מרצ – חבר אחד, מוסי רז; סיעת רע"מ – חבר אחד, מנסור עבאס. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת מוסי רז. אבקש כי הכנסת תאשר את הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב הוועדות המיוחדות וסמכויותיהן בכנסת העשרים-וארבע. תודה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ניר אורבך. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. תחילה, חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. בהזדמנות זו נכריז על נעילת רשימת הדוברים. נוסיף את חבר הכנסת איימן עודה – רשום; אוריאל בוסו. אנחנו סוגרים את הרשימה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, במסגרת העלאת הזיכרונות של הציבור הרחב ותלונתם שחלק מהנבחרים לתפקידים הנחשקים נעשו פתאום סניליים וסובלים מאלצהיימר ושכחה קשה מדברים שאך לא מכבר הם אמרו את זה על אחרים, אז על אלי אבידר ואמירותיו כבר סיפרנו, ועל זיגזוגו של שר החוץ יאיר לפיד, שצחק על שר ללא תיק וכעת מצביע על כך ללא בושה. ללמדך כמה ערך המילה שווה שם אצל שרי הממשלה וחברי הקואליציה. גם ליאיר גולן נמצאו קטעים ישנים שבהם הוא תקף את הממשלה הקודמת על כך שהיא גדולה ומנופחת. לפני כשנה הוא תקף את אורלי לוי בציוץ שכעת התהפך עליו חזרה, וכתב: בעקבות מינויה לשרה לקידום קהילתי אחרי שהקריבה את עצמה על מנת להציל את השמאל מכליה, אורלי מפגינה שוב אומץ לב, הקרבה אישית ומסירות לאזרח הפשוט. ועל כל החגיגה הזאת יש את התגובה של התנועה לאיכות השלטון, ששואלת שאלות נוקבות: "למה צריך שר בלי תיק, שיגזול מיליוני שקלים בשנה לטובת לשכה, נהג, עוזרים והוצאות שוטפות – על חשבון משלם המיסים הישראלי? למה צריך סגן חמישי במספר – – – במקום להוביל ממשלה רזה, חסכונית ויעילה – – – הממשלה הנוכחית ממשיכה לתפוח ולהתנפח ולחלק צ'ופרים לח"כים סוררים". ואם מסקרן אותנו מה התגובה על הביקורת הקשה של השר החדש המיועד חבר הכנסת אלי אבידר, אז ככה הוא מתייחס לביקורת על מינויו לשר והתפטרותו במסגרת החוק הנורבגי: "האופוזיציה יורה את כל מה שיש לה. לא מתרגש. עדיף שיבזבזו את האנרגיות עליי". והאחרון, שאינו חביב, אחראי לקופה הציבורית במדינה, שר האוצר – מה הוא מגיב? כך מגיב שר האוצר: "מה שחשוב זה שהוא חבר בקואליציה וכל השאר זה פרטים לא מעניינים". מתה הבושה. הציבור בישראל חייב לראות את החגיגה הגדולה שקורית כאן בכנסת ובממשלה: מבזבזים מיליארדים של שקלים כדי לרצות. כל מי שרק מאיים לא להצביע, מקבל מייד או סגן שר או שר או כל תפקיד אחר, אבל רק שיתפטר בנורבגי, כדי שלא ישמש כאיום, חלילה, ושיהיה שקט תעשייתי. שקט זה רפש, אמר מישהו חכם. וזה רק מה שהקואליציה הזאת רוצה, ותפקידנו לגלות ולהראות קבל עם ועדה מיהם המנהיגים שלנו ואיך הם נוהגים לפתור בעיות. תאיים – תקבל שר או סגן שר ותתפטר בנורבגי. ומה יהיה, רבותיי, אם גם ההוא שייכנס בנורבגי עוד חודש יאיים? לא קרה כלום – נציע לו או שר או סגן שר, ושיתפטר בנורבגי. ככה פותרים בעיות. ואם זה לא נקרא לקנות שלטון בכסף, אז אני אשמח לשמוע על דרכים אחרות. ככה זה נפתר גם עם הוועדות. ככה מקפחים את חברי הקואליציה ונותנים להם פחות, ומצ'פרים ביושבי-ראש ובחברים – העיקר שכבר כמעט לכולם יש תפקיד. נשאר רק לשאול, אדוני היושב-ראש: אז מי נמצא כבר בקואליציה בלי תפקיד כדי שיהיה לנו עם מי לעבוד? תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאופוזיציה בוודאי שמתנגדים להצעה של יושב-ראש הוועדה ניר אורבך. אני אומר זאת בכאב. לא שאני כל כך שמח על העובדה שאני לא משתתף כאחד מהאופוזיציה בדיוני הוועדה, אבל לנוכח ההתנהלות של הקואליציה, אנחנו באופוזיציה החלטנו שאנחנו לא משתתפים בדיוני הוועדה. האמת, הרי, שכל אחד יודע גם מדוע ומהו עקב אכילס, מהי הנקודה המרכזית שבגללה האופוזיציה לא יכולה להסכים לחלוקה שהקואליציה מציעה. יכול להיות שזה בסוף עומד על אחד או שניים או שלושה דברים, אבל הם אחד או שניים או שלושה דברים שבעבר לא היו פה בבית הזה. לבוא לנסות לקבל נציגויות בוועדות מעבר לפרופורציה, מעבר לכוח, ולשנות את היחסיות בוועדות מול העודף שיש לקואליציה כאן במליאה זה דבר שמעוות את המציאות של התוצאות של הבחירות, והיו בחירות. זה לא סוד שכל אחד התאמץ, כל אחד השתדל וכל אחד הביא את מה שהיה לו. זו מזלה של הקואליציה הזאת שאין לה יותר מאשר 62 חברים, לא יותר מזה. ההפרש בינה לבין האופוזיציה ודאי שהוא לא מאותו סוג הפרש שמבקשים, למשל בוועדת כספים, לקבל העדפה של שניים או בוועדת הכנסת העדפה של שלושה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אנחנו בעד מנסור. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא נגנוב הצבעות. מנסור, די. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא רק רצה לראות – יושב-ראש הישיבה רצה לראות אם אתם ערניים ומאזינים למה שאני אומר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון, אתה צודק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא ניתן לכם שתגנבו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אנחנו ערניים, ולא ניתן לכם שתגנבו את הכנסת הזאת, את הוועדות. לא ניתן לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תראה גם מי הצביע נגד. מי זה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא ניתן לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> פינדרוס. הוא הצביע נגד הנאום שלך. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שאני רוצה לומר – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברים, בואו נחזור לממלכתיות. אדוני, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה משפט? עשית הצבעה על מה שאמרתי ולא היו מתנגדים. מתנגד אחד היה. כולם הסכימו. תן לי רגע לומר לך. אני רק רוצה שתזכור, אתה, והקואליציה שתזכור: אסור לבן אדם שנראה לו לרגע שיש הכוח להשתמש בכוח יתר על המידה, למשוך את החבל עוד משהו, עוד, עוד. הדבר הזה יהיה בעוכריכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אי-אפשר לקחת, מכיוון שיש לי את הכוח, יש לי יושב-ראש כנסת, שהוא – בוא לא ניתן לו עכשיו ציונים, כי אין לי הרבה ציונים לתת, אבל להתנהלות, איך שהיא מתנהלת – יושבת-ראש קואליציה, יושב-ראש כנסת, הכול איך מתנהל. למשוך את החבל יותר מדי בגלל שיש לי את הכוח זה יהיה בעוכריכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תודה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז תזכרו מה שאני אמרתי היום: זה יהיה בעוכריכם, ויהיה מהר. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – גם אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי; חברת הכנסת מאי גולן; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; חבר הכנסת יעקב ליצמן; חבר הכנסת אורי מקלב; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – מוותר. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם שמענו את "נאום הפיוס" שניסה לנאום כאן מר נפתלי בנט. רק אזכיר לו שב-2015 הוא השווה את חברי סיעת העבודה לחמאסניקים, גלי צה"ל זה סכין בגב החיילים, והוא בעצמו אמר שאם נתניהו ייפול על רקע החקירות, זה כמעט אפוקליפסה. אז קודם כול, ברור שאנשים משתנים, אבל אצל מר בנט כבר השינוי הוא לא שאלה; השאלה – בבוקר כמה השתנה, בצוהריים כמה ואחר הצוהריים כמה. אני שומע אותו כאן מעל הדוכן כשהוא מדבר על בשורה של תקציב. הלוואי שילד משדרות יקבל יחס של תוכי מרעננה. קצת חמלה. אתה לוקח את הספר של התקציב, מעביר סעיף אחר סעיף. אתם יודעים, עכשיו שר האוצר ליברמן התראיין אצל יונית לוי בערוץ 12. היא אומרת לו: אתה הבטחת שלא תהיה העלאת מיסים, לא יהיו גזרות, והינה גזרות. הוא אומר לה: תגידי, אני לא יודע על מה את מדברת. היא אומרת לו: מה זאת אומרת? לקחתי את התקציב וקראתי על המתוקים, על השתייה, על התחבורה, על הכול. תגידו, הבן אדם הזה חי כאן בכדור הארץ איתנו? אין גזרות בתקציב? תחשבו על אותה אימא לארבעה, חמישה, שישה ילדים – מנסור, לא רק אזרחים שלי. הרי התקציב הזה חסם את הפריפריה. לא רק שהוא לא נותן הטבות לפריפריה ולדרום, למוחלשים, אלא אם תרצה להיכנס למרכז, תצטרך גם לשלם אגרת גודש. אל תבוא לגוש דן – לא רוצים אותך בכלל. אבל אותן משפחות מוחלשות שאתה ואני מכירים, שמשתמשות בתחבורה ציבורית – הרי מי משתמש בתחבורה ציבורית? או אדם שיש לו החזר מהעבודה או משפחה עם כמה ילדים. וההטבות שיש להם היום: משלמת משפחה 500 שקל בחודש – ישלמו 1,000 שקל; מחיר החשמל שאתה הולך לייקר ב-10%, 20%. הם אומרים: אין גזרות. זה לא מיסים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, תחבורה ציבורית: 100%. תגידו, אנחנו חיים באותה מדינה, אותו תקציב? מה הם מספרים לנו סיפורים? תיקח כסף מהעשירים – זה לא נמצא שם בכלל. יותר קל לקחת מהחלשים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשאתה בקואליציה אתה לא יותר טוב מהם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא נכון. איימן, כשאנחנו היינו לא היו כאלה גזרות על המוחלשים. אנחנו דואגים לאותו מקום. לא היה אדם חברתי – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אף – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא עשיתם תקציב. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> עדיף לא לעשות תקציב כשזה תקציב כזה אכזר. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> תשאל את אותו בן אדם, תגיד לו: לא היה תקציב שלוש שנים. מה עדיף? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממשלת נתניהו נגד המוחלשים; ממשלת בנט נגד המוחלשים. זה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> איימן, היום הציבור יודע שכשאתה בקואליציה – בכל שנותיה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לא העזה להעלות גזרות מעין אלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ואין ספק שאנחנו נראה את זה פעם אחר פעם לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, אנחנו ניתן לך הזדמנות, כי קראנו את השמות מהר מאוד. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך את השיחה בנושא הסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. אני רוצה להסביר למה הנושא הזה – חברי השר, כבוד השר עודד פורר, אני בטוחה שההתיישבות הצעירה קרובה וחשובה גם לליבך. אני רוצה להסביר לך למה זה מאוד מאוד דחוף לקבל את ההחלטה על הסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון עכשיו, בימים הקרובים, ואני אסביר. קודם כול, אנחנו יודעים שבקרוב צפויה פגישת B&B, נכון? פגישת B&B – בנט את ביידן – צפויה להיות בקרוב, סביר להניח. מן הסתם B&B. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> חשבתי ביטן וביטון. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. זאת פגישה שמתרחשת כל יום, לדעתי, אבל B&B זאת חתיכת פגישה. אני מניחה שהיא תקרה בקרוב, אני מניחה שגם אתה חושב ככה. בפגישה הזאת ייקבעו הכללים, איך בעצם מתקדמת ההתיישבות ביהודה ושומרון, בין היתר, כן? זה אחד הדברים שייקבעו בפגישה הזאת. לכן חשוב מאוד מאוד, חברתי חברת הכנסת מיכל שיר – גם את היית פעילה מאוד בנושא ההתיישבות הצעירה, ואני מקווה שגם עכשיו תחזרי להיות פעילה בנושא הזה. את אימצת יישוב, ואני מקווה שתחזרי לאמץ יישוב. חשוב מאוד, מיכל שיר, שבכללים שייקבעו עכשיו בין ממשלת ישראל לבין הממשל בארצות הברית, יוחלט מראש שגם ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון תוסדר. זה לא דבר מופרך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> זה קרה בממשלה הקודמת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד. בממשלה הקודמת, כשהנשיא טראמפ נכנס לתפקידו, אז היה סיכום. היה סיכום שהובא על ידי ראש הממשלה הקודם נתניהו עם הנשיא טראמפ – הובא לממשלה, הובא לקבינט – והסיכום הזה כלל גם איך בונים ביהודה ושומרון וגם איך מסדירים את ההתיישבות הצעירה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שני הדברים האלה היו כלולים, מיכל, היו כלולים, ואפילו נכנסו להחלטת קבינט – איך ההתיישבות הצעירה תוסדר. זה נכנס להחלטת קבינט. עכשיו, זה לא מופרך, אני רוצה לומר. זה לא מופרך בכלל. בוא נגיד, לפחות ביחסי ישראל-ארצות הברית – אני לא יודעת ביחסי ישראל-עבאס, אבל ביחסי ישראל-ארצות הברית זה לא מופרך שניתן יהיה להסדיר את ההתיישבות הצעירה. את יודעת למה? אתה יודע למה, חברי עודד פורר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משום שהכללים שלפיהם מה שנמצא על אדמות מדינה מוסדר – ואת זה יודע היטב חברנו חבר הכנסת והשר לשעבר בגין – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הם נקבעו בתקופת ממשל אובמה, נכון? בתקופת ממשל אובאמה. כבר אז סוכם שמה שנמצא על אדמות מדינה – כמובן, הכול על פי כל דין, אבל מה שנמצא על אדמות מדינה, ייעשה מאמץ להסדיר אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ייעשה מאמץ להסדיר אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן זה לא מופרך שגם בתקופת ביידן – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – יהיה סיכום של מה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שעל אדמות מדינה יוסדר. המשך יבוא בנאום הבא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק; חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת ישראל אייכלר; חבר הכנסת יואב בן צור; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת דוד אמסלם; חבר הכנסת ינון אזולאי; חברת הכנסת מירב בן ארי; חבר הכנסת איתמר בן גביר; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; חבר הכנסת עמיחי שיקלי. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, בואו נגיד את האמת: אתם מדינה שפשוט מאוד לא בטוחה בעצמה. למה לא בטוחה בעצמה? מה זאת אומרת שממשיכים את תקנות שעת חירום 73 שנים? מה זאת אומרת? מה זאת אומרת שהמדינה הזו מקדמת את חוק הלאום אחרי 70 שנה מהקמת המדינה? מה זאת אומרת שהמדינה מנסה לשכנע את העולם, אפילו מבקשת מאש"ף להכיר בה כמדינה יהודית? כל כך לא בטוחים בעצמכם, כל כך לא בטוחים בפרויקט שלכם, כל כך לא בטוחים בפילוסופיה של הקמת המדינה? מה זאת אומרת שקבוצת רוב מקדמת חוקים קולקטיביים לקבוצת הרוב ולא לקבוצת המיעוט? הרי בכל מדינה דמוקרטית המיעוט מקבל את הזכויות הקולקטיביות בשנה המכוננת, ואחר כך חלק מהדמוקרטיה היא לשמר את קבוצת המיעוט, את התרבות, את החינוך, את הדברים הקולקטיביים. רק במדינת ישראל מונעים מקבוצת המיעוט זכויות קולקטיביות ומקדמים רק לקבוצת הרוב. אתם אנשים שלא בטוחים בעצמכם, לא בטוחים בפרויקט שלכם. אתם אנשים – גרמתם עוול לעם שלם, לכן מנסים להצדיק את הדבר הזה גם עם תקנות שעת חירום, גם עם חוק הלאום, גם מבקשים מאחרים להכיר בכם. אין מדינה בעולם שעושה את זה. אין מדינה שמבקשת מאנשים אחרים להכיר בה וגם במבנה החוקתי הפנימי שלה, רק במדינת ישראל. יש פה משהו לא נורמלי, חברים, לא טבעי. כנראה שהפרויקט הוא אכן לא נורמלי ולא טבעי, והוא בא על חשבון עם אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת שמחה רוטמן; חברת הכנסת לימור מגן תלם; חבר הכנסת דוד ביטן. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הרבה פעמים עומדים פה על הבימה הזאת אנשים מהקואליציה, מהאופוזיציה, וניכר שיש בין חלקם לפחות הסכמה דווקא על שקר – יותר מאחד, אבל אני אתמקד באחד – והוא האשמה שלנו ברשימה המשותפת כתומכי טרור. אז אני רוצה קודם כול להסביר בזמן הזה שיש לי לומר מה זה בעצם תומך טרור, מיהו תומך טרור, ואחר כך למי מתאים באמת הטייטל הזה. אז קודם כול, אני רוצה לקרוא לכם משהו, ציטוט, פחות או יותר. לוחמי גרילה אינם טרוריסטים, הם חיילים בלתי סדירים שנלחמים בכוחות צבא סדירים ולא באזרחים. למעשה, לוחמי גרילה הם ההפך הגמור מטרוריסטים. לעומת לוחמי הגרילה, היוצאים לקרב נגד כוחות צבאיים, שעל פי רוב הם חזקים מהם בהרבה, בוחרים הטרוריסטים לתקוף אזרחים חלשים וחסרי מגן: זקנים, נשים וטף; בעצם כל אדם, ובלבד שלא חיילים – עם אלה הם מנסים להימנע עד כמה שאפשר מעימות. את הדברים האלה שבהם הבחנה בין לוחמי גרילה לבין טרוריסטים כתב בספרו "הטרור – כיצד יוכל המערב לנצח", האדון בנימין נתניהו. והאדון בנימין נתניהו בעצם אומר במילים אחרות שטרור וטרוריסטים נוגעים לפגיעה באזרחים חפים מפשע בעוד לחימת גרילה היא כנגד כוחות צבאיים. לפי ההגדרה הזאת מי שתומך בכיבוש הוא הטרוריסט, לא מי שמתנגד לו. מי שמתנגד לו הוא לוחם גרילה. מי שנאבק נגד הכובש הצבאי הוא לוחם גרילה, לפי ההגדרה של נתניהו, ומי שפוגע בחפים מפשע הוא טרוריסט. ומי פוגע יותר מכולם בחפים מפשע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד לא רץ בכלל הזמן, לא שמת. אז תשים לי עכשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עופר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא היה זמן, מה לעשות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סלח לי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל לא היה, זה לא עבר. הסתכלתי על השעון, יש לי לפחות עוד דקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עבר. עבר, עופר. בסדר, קח לך משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כך שמי שתומך בטרור – קודם כול, מי שהוא טרוריסט הוא מי שמיישם את הכיבוש, כי הכיבוש הוא נגד אזרחים חפים מפשע. רק בשבוע האחרון נרצחו פלסטינים בשטחים הכבושים, כולל ילדים. זה הטרור, אלה הטרוריסטים, ומי שבבית הזה תומך בהם הוא תומך טרור, ולא אלה שמתנגדים לכיבוש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו גאים להתנגד לכיבוש. אנחנו אלה שמתנגדים לטרור כי אנחנו מתנגדים לכיבוש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בואו נשים את האמת על השולחן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת משה גפני; חבר הכנסת גדי יברקן; חבר הכנסת יריב לוין; חברת הכנסת גלית דיסטל; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; חבר הכנסת אריה דרעי; חבר הכנסת ניר ברקת; חבר הכנסת יעקב אשר; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; חבר הכנסת יואב גלנט. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עופר ידידי, רק תיקון קל. את הכיבוש – אני עוד לא נולדתי – למיטב ההיסטוריה שאני לא למדתי בתלמוד תורה בחדר בירושלים, הכיבוש היה מהשלטון הירדני ולא מאזרחים. אבל זה בשביל האמת ההיסטורית, כשאתה מדבר על כיבוש. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכיבוש הוא ישראלי פר אקסלנס. יש הגדרה מאוד ברורה מהו כיבוש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמרתי, הכיבוש היה מהירדנים ולא מאוכלוסייה אזרחית. אף אחד לא נלחם באוכלוסייה אזרחית. אבל זה סתם בשביל האמת ההיסטורית. ובעזה זו הייתה איזו מדינה, קראו לה מצרים אז, אני חושב, אם אני לא טועה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרת שלא למדת. למה בכלל להסתבך בזה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ובגולן זו הייתה איזו מדינה, קראו לה סוריה. זה בשביל האמת ההיסטורית, אבל נדבר על זה עוד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרת שלא למדת, למה – – – בשביל מה? אמרת שאתה לא מבין בזה, דבר על משהו אחר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא למדתי ליבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דבר על משהו אחר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני בסוף אנהל איתך שיחה על זה. אני רוצה לומר משהו אחד – שאנחנו שוב נוכחים במושג של – אני אף פעם לא הבנתי את הפסוק "ימין שקר", אז כנראה שבשביל להיות שקרן צריך להיות ימני. עמדו פה קודם ודיברו בצורה כל כך נכבדת איך שהציעו ועדות לאופוזיציה במסגרת – אני רוצה רק לסבר את אוזני הקהל, לפחות מאזיני ערוץ הכנסת, שידעו מה הציעו לאופוזיציה. הציעו פיצול ועדות חובה בכנסת: את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפצל לבריאות ועבודה ורווחה; את ועדת הפנים לפצל לפנים וביטחון פנים; את ועדת הכלכלה לפצל לשירותים ייעודיים ומטרו ופרויקטים ועוד שתי ועדות, שכל הצעה שהועלתה שקשורה לאחת מהוועדות אמרו לא. הדבר היחיד שעוד לא אמרו עליו לא זה ניפוח בלונים וריקודי עם. אז אלה שתי הוועדות שהציעו לאופוזיציה, הקואליציה הנכבדת, שפעם ראשונה שאני זוכר – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שכל הוועדות ותתי-הוועדות ופיצולי הוועדות נכנסו להסכמים הקואליציוניים, וזו הייתה תשובת הקואליציה: מה לעשות, הבטחנו בהסכם הקואליציוני. אז לעמוד פה ולהגיד בממלכתיות כזאת: הצענו וניסינו והגענו ואנחנו מצטערים על ההחרמה, ולא רק זה – הגדילו לעשות והציעו לנו בוועדת המדע חברים לליכוד. במקום ועדת הכספים, ועדת הכנסת וועדת הכלכלה, ייתנו לכם ממש בג'נטלמניות בוועדת המדע ובוועדה למעמד האישה. כל הכבוד. בראבו לכם על הפרשנות שלכם לדמוקרטיה. אבל זה המשך, אני רוצה לומר, למופע האימים השקרי של ראש המפלגה שלהם, שעמד פה כאן קודם בדיון במופע שקרי, אין מילה אחת אמת, מדבר על תקציב של בשורה: בלי העלאות מיסים – עם העלאות מיסים; קיצוצים – כן; הבטחות למפלגות – יש, כמו שיש בכל תקציב. אבל מה הבשורה? תקציב כזה היה אפשר להביא, תאמינו לי, מזמן, וכולם גם יודעים על מה הוא בא. כשבאו עם 411 מיליארד שקל, באו עם הסכמה פה עם רוב הסיעות בבית, כולל מהאופוזיציה – כולל מהאופוזיציה – ועשו את זה. לבוא לפה ולהציג: הבאנו בשורה לעם ישראל שמה – שמי שייסע לתל אביב יצטרך לשלם מס? דרך אגב, אני בעד שיכפילו את המס; לא כדאי לנסוע לעיר הזאת. שמה – שמי שישתמש בחד-פעמי ישלם יותר מס? שמשפחות ברוכות ילדים שנוסעות בתחבורה ציבורית ישלמו יותר? אלה הבשורות שהבאתם לעם ישראל? אחרי שהצלחתם להוכיח שאתם טובים בלהילחם בדת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הצלחתם להוכיח שאתם טובים בלהילחם בחלשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח. יעלה ויסכם חבר הכנסת ניר אורבך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר עודד פורר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא צריך? חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני מוותר על – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותר. חברי הכנסת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוברים להצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ברשותכם, אנחנו עוברים להצבעה על המלצת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדות מיוחדות. נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד המלצת ועדת הכנסת – 13 נגד – 2 נמנעים – אין המלצת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדות מיוחדות נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 13 חברי כנסת בעד, שניים מתנגדים. אני קובע שהמלצת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדות מיוחדות התקבלה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד, על ביטול משרדים, על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה, על העברת סמכויות משר לשר, על חלוקת משרדים ועל שינוי שם משרד << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה להעביר מהמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד החוץ את שטח הפעולה של המשרד לנושאים אסטרטגיים, הכולל את הובלת המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל כאמור בהחלטת ועדים השרים לענייני ביטחון לאומי מס' ב/30 מיום 13 באוקטובר 2015. אני חייב לקרוא את הכול? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> עודד, אנחנו מחזיקים לך מפה אצבעות – – – << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תודה, חבריי. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> הכול, הכול, הכול, להצביע – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבין שעל פי חוות הדעת המשפטית אני צריך לקרוא את כל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה, אבל אני? בבקשה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ולכן אני – – – << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> תעשה פיליבסטר לעצמך. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אנחנו נתחיל בהקראת העברת הסמכויות. אני מבקש מהציבור שמאזין וגם מחברי הכנסת להיות קשובים לעניין, שלא נפספס פה עניין. אני מתכבד להודיעך ולהודיעכם, חברי הכנסת, כי הממשלה החליטה כדלקמן: בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר מהמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד החוץ את שטח הפעולה של המשרד לנושאים אסטרטגיים, הכולל את הובלת המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל כאמור בהחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מס' ב/30 מיום 13 באוקטובר 2015 ובהחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מס' ב/188 מיום 8 במרץ 2017. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה – לבטל את המשרד לנושאים אסטרטגיים, ובהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה – לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולקבוע כי השר יאיר לפיד יחדל לשמש שר לנושאים אסטרטגיים וימשיך לכהן כראש הממשלה החלופי ושר החוץ, ובהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. אני פשוט מקריא את כל ההודעות ברצף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> הודעה על העברת שטח הפעולה של הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי ממשרד ראש הממשלה למשרד לשוויון חברתי: בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד לשוויון חברתי את שטח הפעולה: הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי. הודעה על העברת שטח הפעולה של מרכז ההסברה ממשרד ראש הממשלה למשרד התרבות והספורט: בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד התרבות והספורט את שטח הפעולה: מרכז ההסברה. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הממונה על ביצוע חוק העתיקות, התשל"ח–1978, כיום שר התרבות והספורט, את הסמכות הנתונה לפי סעיף 29(ג) לחוק העתיקות, התשל"ח–1978. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה בדבר העברת סמכות זאת. בסדר, אלעזר? אני יכול – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> השאלה אם אני יכול להתפלל שמונה עשרה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה עושה את זה בצורה מעניינת. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני יכול להתפלל שמונה עשרה, חבר הכנסת – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> הבנתי. אני מתכבד להודיע על חלוקת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואיחוד זרוע העבודה עם משרד הכלכלה והתעשייה ושינוי שם המשרד, העברת סמכויות הנתונות לפי חוק משר לשר והעברת שטח פעולה. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: א. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה – לחלק את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אשר ייקרא משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ולאחד את חלקו עם משרד הכלכלה והתעשייה באופן הבא: זרוע העבודה, כהגדרתה בהחלטת ממשלה מס' 3318 מיום 31 בדצמבר 2017 בעניין ממונה על זרוע עבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ותיקון החלטת ממשלה, אשר כוללת את היחידות שנמנו בהחלטת ממשלה מס' 1754 מיום 31 ביולי 2016, ובכלל זה מינהל תעסוקת אוכלוסיות, תועבר למשרד הכלכלה והתעשייה, להוציא את התוכניות הבאות: תעסוקה נתמכת, תוכנית מעבר, כולל מגמה לעתיד ותוכנית ענ"ן, ותוכנית תעסוקה לרווחה מתוך מינהל תעסוקת אוכלוסיות, אשר ייוותרו במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. ב. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכויות הנתונות לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשרת הכלכלה והתעשייה, לפי החוקים ברשימה שלהלן: 1. חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד–1994, למעט הסמכות שניתנה לשר התעשייה והמסחר לפי סעיף 5(א)(2) לנוסחו של החוק בעת חקיקתו; 2. חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008; 3. סעיף 5 לחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג–1993, ככל שהוא נוגע לביצוע הוראות סעיף 2 לחוק זה; 4. חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב–2012; 5. חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954; 6. פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970. עכשיו אני מבקש להיות קשובים, עידית, כי אנחנו עוברים לקטע המעניין. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> 7. סעיפים 7א, 8(ב), 63 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; 8. סעיף 173(א)(1א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; 9. חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969; 10. חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989; 11. חוק גיל פרישה, התשס"ד–2004; 12. חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002; 13. חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976; 14. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח–1998; 15. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–1993; 16. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993; 17. חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס–2000; 18. סעיף 26(ג)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, לעניין מעון יום; 19. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006; 20. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז–1997; 21. חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958; 22. חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002; 23. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–2001; 24. חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח–2018, בכל הנוגע למעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, המיועד לשהייה יומית של עשרה פעוטות לפחות שטרם מלאו להם שלוש שנים; 25. חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012; 26. חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; 27. חוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל–1970; 28. חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957; 29. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; 30. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג–2013; 31. חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח–2008; 32. חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018, למעט בכל הנוגע למעון יום שיקומי; 33. חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז–2007; 34. חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007; 35. חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ח–2008. רק שתבין, אנחנו בתחילת הדרך, כן? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אני – טוב שלא אני קורא את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה עמודים עוד יש לך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היינו יכולים לעבור את חצות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> טוב שלא ביקשו ממנסור לקרוא. יש לי עוד – לא יודע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. דוד, בבקשה. חבר הכנסת דוד אמסלם – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת דוד ביטן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ביטן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, אחר כך אתה תשאל איזה חוק עבר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תקשיב כדי שתוכל להתייחס. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – תחת הסמכויות פה, וחבל. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא משנה. מה זה משנה? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זה חשוב. 36. חוק החברות, התשנ"ט–1999; 37. פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983; 38. חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951; 39. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949; 40. חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953; 41. חוק חומרי נפץ, התשי"ד–1954; 42. חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993; 43. חוק החניכות, התשי"ג–1953; 44. חוק החשמל, התשי"ד–1954; 45. סעיף 33 לחוק יישום הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה–1994; 46. חוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ"ה–1995; 47. חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957; 48. סעיף 24 לחוק כלי הירייה, התש"ט–1949; 49. חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; 50. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011; 51. חוק לימוד חובה, התש"ט–1949; 52. חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשס"ח–2008; 53. חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958; 54. פקודת מחלקת העבודה, 1943; 55. חוק מידע גנטי, התשס"א–2000; 56. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019; 57. חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998; 58. חוק מס מקביל, התשל"ג–1973; 59. חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א–1981, בקשר לסמכות השר לפי פרט ד(1); 60. חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב–1992; 61. חוק הספנות (ימאים), התשל"ג–1973; 62. חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953; 63. חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954; 64. חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991; 65. סעיף 51יב לחוק העונשין, התשל"ז–1977; 66. חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו–1976; 67. חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963; 68. פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם–1980; 69. סעיף 10(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; 70. חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, בכל הנוגע למעונות יום לפעוטות; 71. חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018; 72. חוק הפסיכולוגים, התשל"ו–1977; 73. פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981; 74. חוק רישוי בעלי מלאכה, התשל"ז–1977; 75. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968; 76. חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969; 77. חוק רכישת מפעלים בידי עובדיהם (מקרים מיוחדים), התשמ"ז–1987, למעט סמכויות שניתנו לשר התעשייה והמסחר בהתאם לנוסחו של החוק בעת חקיקתו; 78. חוק הרשות להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997; 79. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; 80. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; 81. חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; 82. חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970; 83. חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959; 84. חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967; 85; חוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959; 86. חוק שירותי תיירות, התשל"ו–1976; 87. חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987; 88. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996; 89. חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951; 90. פקודת תאונות ומחלות משלח היד (הודעה), 1945; 91. חוק תוכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), התשס"ב–2002; סעיף 265(12) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. אני חייב לומר ללשכה המשפטית של הכנסת שהעובדה שמחייבים אותי לקרוא את זה היא פשוט לא הגיונית בעליל, ואני פשוט לא מצליח להבין מדוע לא די בהנחת העניין על שולחן הכנסת. זה לא מתיישב, אבל אני – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להגיד את זה לפרוטוקול. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – אמשיך ואעשה את זה. סעיף 3. בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר ממשרד האוצר לזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה את שטח הפעולה של מינהלת הכשרות מקצועיות בענפי התשתיות, הבינוי, הטכנולוגיה העילית והתעשייה שהוקמה בהתאם להחלטת ממשלה 568 מיום 22 בנובמבר 2020. הודעה על העברת סמכויות הנתונות לפי חוק משר לשר; העברת שטח פעולה ממשרד למשרד; ביטול משרד משאבי המים; שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים – אני מבקש לשים לב שמבוטל משרד המים. כל מי שבעניין הזה, קחו – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כולל מים חמים? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> כולל מים חמים, קרים – כל נושא המים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מים בטעמים? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשרת האנרגיה את הסמכויות הנתונות לשרת משאבי המים לפי החוקים הבאים: 1. חוק המים, התשי"ט–1959; 2. חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001; 3. חוק מדידת מים, התשט"ו–1955; 4. חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו–1955; 5. חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח–2008. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו; בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר ממשרד משאבי המים למשרד האנרגיה את שטח הפעולה של משק המים והביוב. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה – לבטל את משרד משאבי המים; בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישור של הכנסת להחלטה זאת. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה – לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים ולקבוע כי השרה קארין אלהרר תחדל לשמש בתפקידה כשרת משאבי המים ותמשיך לכהן כשרת האנרגיה; בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישור של הכנסת להחלטה זאת. עכשיו אני חושב שאולי כדאי קצת שייכנסו חברי כנסת, כי הנושא הבא מדבר על העברת שטח הפעולה ממשרד למשרד, ביטול המשרד לחיזוק וקידום קהילתי ושינוי בחלוקת התפקידים בין השרים – אירוע מכונן, אדוני היושב-ראש. אני מבקש את תשומת ליבכם ולהודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה להעביר מהמשרד לחיזוק וקידום קהילתי למשרד לביטחון הפנים את שטח הפעולה של המטה המקצועי-אזרחי של המערך למניעת אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת, מערך מאו"ר, המכונה גם המטה הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת ומטה 105. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה – לבטל את המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. הביטול ייכנס לתוקפו במועד שבו יאושר בכנסת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע"ז–2017, אשר יכלול את ההסדרים שלהלן וכן תיקונים משלימים ונוספים ככל שיידרשו לדעת השר לביטחון הפנים: 1. העברת הסמכויות הנתונות לשר לחיזוק וקידום קהילתי לפי חוק הרשות לשר לביטחון הפנים וביצוע תיקוני חקיקה שיסדירו את פעילות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ותקציבה במשרד לביטחון פנים; 2. ביצוע תיקון עקיף בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973, אשר לפיו יועברו לשר לביטחון הפנים הסמכויות הנתונות לשר לחיזוק וקידום קהילתי לפי סעיף 36ח(ב) לפקודה, לעניין קביעת תקנות בנושא דרכי הנהלת הקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח(א) לפקודה, לניהול נכסי הקרן שחולטו לפי הוראות הפקודה, השימוש שייעשה בנכסי הקרן ודרך חלוקתם. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את של הכנסת להחלטה זאת. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה – לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולקבוע כי השר עמר בר לב יחדל לשמש כשר לחיזוק וקידום קהילתי וימשיך לכהן כשר לביטחון הפנים, וזאת במועד שבו ייכנס לתוקף ביטול המשרד. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, הממשלה מבקשת את אישורה של הכנסת להחלטה זאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני כמובן עוקב, כדי שלא ישעמם לך. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אשמח, אדוני היושב-ראש, אם יביאו לי מים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, מילה במילה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> זה ייקח עוד הרבה זמן? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני חייב לומר לך, חבר הכנסת ביטן, אתם הצלחתם בממשלה הקודמת להקים ולפצל כל כך הרבה משרדים ולעשות כזה בלגן, שייקח לנו הרבה זמן אפילו להחזיר את כל אירוע הזה ואת כל הפארסה הזאת של כל מיני משרדי ממשלה מומצאים שהמציאו ואנחנו צריכים עכשיו להחזיר אותם ולהכניס אותם לתוך משרדי הממשלה הקיימים. תודה רבה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> מי עושה חזרת הש"ץ אחר כך, ביטן, אתה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתם תקימו את כולם מחדש, אל תדאג. בסוף תהיו 36 שרים. מה אתה דואג? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ל"ו צדיקים. העברת סמכויות הנתונות לפי חוק משר לשר, העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד, ביטול משרד הדיגיטל הלאומי ושינוי חלוקת התפקידים בין השרים. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר לשר האוצר את הסמכויות הנתונות לשר הדיגיטל הלאומי לפי החוקים הבאים: 1. חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לרבות הסמכות לפי סעיף 59א(א) שהועברה מראש הממשלה לשר האוצר בהתאם להחלטת הממשלה מס' 42 מיום 31 במאי 2015, ומשר האוצר לשר הדיגיטל הלאומי בהתאם להחלטת הממשלה מס' 56 מיום 7 ביוני 2020, כך ששר האוצר יעמוד בראש ועדת שרים לענייני הפרטה; 2. סעיף 345לב לחוק החברות, התשנ"ט–1999; 3. סעיף 25 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004, בכל הנוגע לחברה בהפרטה או חברה ממשלתית או בת-ממשלתית, לרבות חברה שהופרטה. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר את הסמכות לפי סעיף 59א(א) לחוק החברות הממשלתיות בעניין חברות בוועדת השרים להפרטה משר האוצר, שאליו הועברה בהתאם להחלטה 56, אל שר הכלכלה והתעשייה. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להעברת הסמכויות. בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר ממשרד הדיגיטל הלאומי למשרד האוצר את שטח הפעולה של רשות החברות הממשלתיות. בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר ממשרד הדיגיטל הלאומי למערך הדיגיטל הלאומי, הממוקם במשרד הכלכלה, והתעשייה את שטחי הפעולה: רשות התקשוב המשלתי ומטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה – לבטל את משרד הדיגיטל הלאומי. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה – לשנות את חלוקת התפקידים בי השרים, ולקבוע כי ראש הממשלה יחדל לשמש בתפקיד שר הדיגיטל הלאומי וימשיך לכהן כראש הממשלה וכשר ההתיישבות. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זאת. עכשיו אנחנו עוברים לשינוי שם משרד המדע והטכנולוגיה ולהעברת הסמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר והעברת שטח הפעולה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה לשנות את שם משרד המדע והטכנולוגיה. המשרד ייקרא מעתה: משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה את סמכויות שר הכלכלה והתעשייה שהוקנו לו בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד–1984. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להעברת סמכויות זו. כמו כן, בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה להעביר את שטח הפעולה המתייחס לפעילות וסמכויות יחידת המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה בכל הקשור לרשות החדשנות למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אני מתכבד להודיע על העברת סמכויות הנתונות לפי חוק משר לשר; העברת שטח פעולה ממשרד למשרד; ביטול משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה ושינוי בחלוקת התפקידים ביו השרים. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: 1. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה יועברו לשרת החינוך סמכויות שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה בתחום ההשכלה הגבוהה ובתחום ההשכלה המשלימה לפי חוקים אלה: א. בתחום ההשכלה הגבוהה: 1. חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; 2. חוק הלוואות לשכר לימוד, התשס"ב–2002; 3. חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח–2018; 4. חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007; 5. חוק קרן וולף, התשל"ה–1975; 6. סעיף 5(ג) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; 7. סעיף 7א לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, והסמכות הנתונה לשר להכרה במוסדות לפי הגדרת מכינה קדם-אקדמית בסעיף 1 לחוק; 8. חלק א': מוסדות על תיכוניים, בסימן ז' לפרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, לעניין המוסדות הכלולים בפסקאות (1) עד (4) בהגדרת "מוסד על-תיכוני" בסעיף 19כז לחוק; שים לב, אדוני. 9. סעיף 2(א)(8) לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), תשנ"ד–1994. ב. בתחום ההשכלה המשלימה: 1. חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער, התשע"א–2011; 2. חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990; 3. חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים, התשס"ח–2008; 4. חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ח– 2008; 5. חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט–2008. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה בדבר העברת סמכויות זו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זהו? אין עוד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש, אבל לקראת הסוף. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עד שהתרגלנו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה למשרד החינוך את שטחי הפעולה האלה בתחום ההשכלה המשלימה: א. אגף חינוך מבוגרים, לרבות האולפנים, השכלת מבוגרים וסיוע באמצעות מלגות ותמריצים למכינות קדם-אקדמיות לחינוך; ב. תחומי הפעילות של אגף קשרי חוץ ואונסק"ו, לרבות חינוך יהודי בתפוצות, כולל תוכניות חפציב"ה, חיל ומורשה; ג. הערכת תארים אקדמיים מחו"ל; ד. אישור קיום קורסים לגמול השתלמות למעט עובדי הוראה, שהיה ונותר במשרד החינוך; ה. אגף תרבות יהודית; ו. תחומי פעילות של מינהל חברה ונוער שאינם קשורים באופן ישיר למערכת החינוך הפורמלי, לפי הפירוט להלן: תמיכה במוסדות ובתחומים הבאים: תנועות נוער; ארגוני נוער; מתנדבי שנת שירות; תוכניות טרום-שירות צבאי או לאומי או אזרחי לבוגרי י"ב, מכינות "אופק"; כפרי סטודנטים; קבוצות מחנכים; אכסניות חינוכיות לילדים ולנוער; מוסדות המקיימים הדרכת סיורים חינוכיים, טבע וסביבה; חוגי סיור; גרעינים תורניים; מורשת כוחות המגן; פעילות מוסדות ציבור העוסקים בהדרכת תלמידים וסגלי הוראה בנושאי השואה לצד מערכת החינוך; פעילות רשותית ופעילות מועצות אזוריות חוץ בית ספריות בתחום החינוך הבלתי-פורמלי, לרבות תוכנית "נוער בוחר ערך כדרך"; ערי ילדים ונוער ותוכנית החופים; מועצות נוער רשותיות; תקצוב הנחיה מקצועית, ליווי והובלת פעילות חוץ בית ספרית הנוגעת ליחידות הנוער; ז. תמיכה בבינוי מתקני אירוח חינוכיים; ח. המחלקה לתרבית חרדית; 3. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה – לבטל את משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולקבוע כי השרה יפעת שאשא ביטון תחדל לשמש כשרת ההשכלה הגבוהה והמשלימה ותמשיך לכהן כשרת החינוך. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני מקווה שהכול ברור. אם לא, אני מוכן להקריא שנית. עכשיו זה דיון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משולב. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר עודד פורר. למדת קריאה מהירה או שזה טבעי? טבעי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> מהתפילות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת דוד ביטן. אנחנו מבקשים ממך להתייחס בבקשה לכל סעיף וסעיף ולנמק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> סעיף-סעיף אתה רוצה? הינה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> תתמקד במשרד לחיזוק וקידום קהילתי. הציבור כולו כרגע מרותק למסכים, על ערוץ 99, בגלל האירוע הזה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ערוץ דיגיטל זה הכי חשוב, סלח לי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הדיגיטל? אני חושב שהקידום הקהילתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, דוד, אנחנו נבלה ביחד 30 דקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני איתך, אין בעיה. נדבר קצת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נדבר, נשוחח, אין בעיה. רבע שעה ועוד רבע שעה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – אין הרבה, אבל בסדר, בכל זאת נכבדה. אדוני היושב-ראש, תראה מה זה, לקח לו לקרוא – כמה זמן, 20 דקות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, לפחות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ובעצם, בשביל מה הוא קרא? הרי לאט-לאט הם יחזירו את רוב המשרדים, אז בסוף הוא יצטרך לקרוא את זה עוד פעם, חזרה, בסדר הפוך. למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מעניין מי קרא את זה כאשר עשו את הבלגן הזה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך, לא היו צריכים לקרוא הרבה, כי כל פעם עשו קצת. אבל זה נכון שבאמת להקים כל פעם משרדים חדשים – אני לא בעד, גם לא לצורך אילוצים פוליטיים. לצערי הרב, זה קורה בכל הממשלות. גם מקימים משרדים על מנת לרצות כל מיני אנשים שרוצים תפקיד שר, כי כבר אף אחד לא מוכן להיות שר בלי תיק, אתה יודע. זה כבר לא בכבוד של אף אחד להיות שר בלי תיק, אז מחפשים לו איזה משהו, שהוא יגיד שהוא שר לעניין מסוים, ואז הוא לא שר בלי תיק. יש משרדים שבאמת קמו ולאט-לאט התפתחו עם הזמן, כמו משרד המודיעין. אז זה התחיל להתפתח, באמת, ואי-אפשר לדעת לאן זה יתקדם בסופו של דבר, כי ראש הממשלה, לא משנה מי, לא מוכן להעביר למשרד המודיעין לא את המוסד ולא את השב"כ. אם היה מסכים להעביר, אז המשרד הזה היה תופס נפח רציני, אבל זה לא מה שקורה כרגע, אז הוא רק חבר בקבינט ומביאים אותו לכל מיני התייעצויות. אבל יש משרדים שבאמת הקימו אותם רק כדי לעשות מה שאמרתי לך – שלא יהיה שר בלי תיק. אבל גם הם אמרו שהם סוגרים את המשרד לעניינים אסטרטגיים, והינה, הם השאירו אותו לאבידר עכשיו, כי פתאום הוא קיבל את התפקיד. לכן, אני אומר לך שחוץ מעניין מסוים או שניים, בסופו של דבר אתה רואה שהממשלה הזאת עושה הכול על מנת להישאר בשלטון. כי במשך הזמן – הם כבר לא מדברים על מה הם הולכים לעשות במדינה, אלא על כמה זמן נישאר. הם חושבים שהם ייבדקו על פי משך הזמן שהם יכהנו בתפקיד, אבל זה לא העיקר – העיקר זה לעשות דברים למען המדינה, למען עם ישראל, למען כל המגזרים בישראל. מה זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למען האזרחים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לאזרחים, כולל המגזר שלך, אין ספק בכלל. ואני אומר שבסופו של דבר זה מה שצריך לעשות, אבל הם לא, ולכן אני אומר לך שאם יהיו להם אילוצים פוליטיים, הם יקימו את המשרדים האלה מחדש, על מנת לתת אותם לאנשים שיהיו שרים. אז זה מה שיהיה, ולכן, חבל שפורר קרא כל כך הרבה. הוא היה יכול להגיד: אני מקריא להם עכשיו באופן כללי, תסמנו את זה, ועוד חצי שנה אני אבוא ואחזיר חצי מהדברים האלה, ולכן לא צריך להתרגש. עכשיו, תראה מה קורה פה. למרות שזה היה מאוד ארוך, בסופו של דבר הם לא סגרו כמעט כלום. אז סגרו את משרד המים – בסדר; העבירו את משרד המים – אני חושב, לא יודע – למשרד האנרגיה, למה שהיה פעם האנרגיה והמים. סגרו את המשרד שהיה של אורלי לוי, שבאמת היה משרד מיותר בסופו של דבר, המשרד לעניינים קהילתיים. זה משהו שמתאים יותר למשרד החינוך, למשרד הרווחה, אתה יודע. אתה דוקטור למה, כבודו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לרפואת שיניים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רפואת שיניים. אז אתה מסודר טוב אם אתה רופא שיניים, מה אני אגיד לך. אתה לא דוקטור לעבודה סוציאלית או משהו כזה – שם יש בעיה. אלה דברים שבדרך כלל מטפלים בהם או משרד הרווחה או משרד החינוך או רשות עירונית. רשות מקומית מטפלת בכל העניינים הקהילתיים בעיר ובשכונות השיקום ובדברים מהסוג הזה, אז באמת לא היה צריך שם משרד, אבל שאר הדברים – אפשר להתווכח עליהם. תראה כמה חוקים העבירו למשרד הרווחה. איך אתה יודע ששר הרווחה הוא שר חשוב בקואליציה? לפי – תראה מה זה, אתה יודע, העבירו לו 60 חוקים לטיפול. אני לא יודע אם יהיה לו זמן לטפל בכל כך הרבה חוקים. תראה מה זה, החוק הזה והחוק הזה והחוק הזה. ולכן אני אומר: לא צריך להתרגש מכל הדברים האלה. אז יצביעו, ועוד חצי שנה יחזרו להצביע בצורה אחרת. עכשיו, בוא נתייחס קצת, אתה יודע, לכל מיני דברים שהממשלה הזאת טוענת שהיא עושה. אז קודם כול, אתה יודע, ממשלה וחברי כנסת זה לא מועדון חברים. לא הולכים – חלקם הולכים ביחד לשתות קפה, אבל לא צריכים להיות חברים. הם צריכים לעשות את מה שצריך מהבחינה הפוליטית. לכן, העובדה שאתה מסוכסך עם מישהו לא מונעת ממך להיות אצלו שר בממשלה. זה מה שקרה כשנתניהו היה בממשלה ובנט היה שר ושקד הייתה שרה. לא צריכים להיות חברים, אבל מה שצריכים לעשות בשביל ההרמוניה הפוליטית הם עושים. עשו ביחד. לכן מצחיק אותי שראש הממשלה מתגאה – ולא רק הוא, גם שרים אחרים וראשי מפלגות – שיש פרגון בתוך הממשלה, זאת אומרת, ראש הממשלה מפרגן לשרים, השרים לראש הממשלה. זה לא מה שקובע. ואם הם מפרגנים, אז זה נכון? זה לא נכון גם כן. מפרגנים, אז כתוצאה מהפרגון מקבלים כותרת יפה, אבל מה הם אומרים? אנחנו מפרגנים אחד לשני, הינה, הצלחה של הממשלה. אתה מאמין שזו הצלחה של ממשלה, שמפרגנים? ואולי הם סתם אומרים דברים ומשקרים כדי לקבל כותרת בעיתון? אז לכן אני מתפלא על הממשלה הזו. זו לא הדרך לנהל ממשלה. הם צריכים לעשות דברים ולבצע דברים. גם אישור התקציב זה לא נחשב, מבחינתי, בממשלה. למה? תקציב היה ברור שהם יאשרו בממשלה. הסתדרו – אתה יודע, בסוף מסתדרים כולם. גם אתה הסתדרת, אין לך ברירה. מאשרים, אחר כך אתה אומר: מה שלא קיבלתי אני אקבל בדרך. אתה יודע, יבואו עוד כל מיני חוקים שיצטרכו אותך אז אתה תגיד להם: רבותיי, רק רגע, מה עם זה ומה עם זה ומה עם זה? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – לא עשיתם את זה שלוש שנים? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עשינו, בגלל שהיו בעיות אחרות. עשינו טעות, דרך אגב. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אז זה לא כזה קלי-קלות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מזכיר לך, עשינו טעות. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> זה לא כזה קלי-קלות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמרתי את זה גם בטלוויזיה. לא פחדתי להגיד שנתניהו עשה טעות. א. הוא לא היה מקבל שותף קואליציוני נוח כמו בני גנץ. אי-אפשר לקבל. הוא היה מאוד נוח – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ודבר שני – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> בגלל זה אתה מבין שיש מניעים שונים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הייתה שום בעיה לעשות את הרוטציה. מה הייתה הבעיה? אצלנו, ניסנקורן הייתה הבעיה שלנו. הוא עשה את הכול על מנת לגרום ליריבויות בין הצדדים. הוא הפר – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> נתניהו לא חף מפשע, הוא ייצר את כל העימותים האלה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נתניהו עשה טעות בכך שניצל את היריבויות האלה. הוא עשה טעות והוא יודע את זה היום, כי התוצאה הסופית הייתה שהוא היום לא ראש ממשלה. הוא היה יכול עדיין להיות היום ראש ממשלה אם הוא היה מקיים את הרוטציה. אני אמרתי בטלוויזיה ובכל מקום, לא התביישתי להגיד שהוא עשה טעות. והוא מודה בזה היום, דרך אגב, הוא יודע שהוא עשה. אבל אני אומר – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – לבד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עונה לך, לא מפחד לענות. אי-אפשר להאשים רק את הליכוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, נכון, אתם הייתם באותו בית פוליטי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, הינה, עכשיו היא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו היא כועסת. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> למה כועסת? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא יודע לחסל שותפים פוליטיים – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני תכף אתייחס למה שאת עשית – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – זה הסיפור, ובגלל זה גם לא נשארו איתו שותפים פוליטיים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם – עכשיו את פה, איך אני מתחיל לדבר? לפי מי שנמצא. הוא נמצא, דיברתי איתו. עכשיו אני מדבר איתך. המצב הוא כזה: אי-אפשר להאשים רק את הליכוד ואת נתניהו במה שקרה עם בני גנץ. מדוע? כי אמרו לו: אל תמנה את ניסנקורן. ידעו שניסנקורן יהיה מאוד בעייתי. והוא – בסוף ראית מה היו התפתחויות איתו. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ביטן, הייתה לו אפשרות למנות את ניסנקורן לאוצר במקום למשפטים, נכון? אתה זוכר שזה היה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> והליכוד ביקש מישהו אחר, ביקש את שר התרבות והספורט, שיהיה, כיוון שהוא בן אדם נוח ואמין. הם לא רצו. ניסנקורן השתלט על בני גנץ ורצה להיות שר המשפטים. הוא הפר את ההסכם ראשון. ברגע שהוא הפר את הסכם ולא הקים את הוועדה למינוי בכירים, לא הוקמה הוועדה הזאת. זה הכניס ללחץ את הליכוד בסופו של דבר ולכן נהיה בלגן. הבלגן היה הדדי, אבל אנחנו עשינו טעות. אמרתי: לא היינו מקבלים שותף קואליציוני נוח כמו בני גנץ, כי הוא בן אדם כזה שאפשר לדבר איתו. אתם רואים את זה גם עכשיו. הוא לא מפוצץ עניינים. לאט-לאט הוא נכנס לבעיה עם נתניהו והתחיל לפוצץ עניינים, וראה גם שזה טוב לו פוליטית, זה החזיר אותו לתמונה. לכן, זה לא רק אנחנו אשמים. אבל אני אומר, זה שאישרו תקציב זה לא אומר שום דבר. אני, דרך אגב, התפלאתי, באמת, חשבתי שדווקא – נתתי להם פעם ייעוץ פוליטי ברדיו, לממשלה. אמרתי שלדעתי, אם הם רוצים לשרוד, הם לא צריכים לעשות חוק הסדרים מנופח, והם עשו חוק הסדרים מנופח. את תראי שהמון בעיות עכשיו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, חוק ההסדרים עכשיו – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מנופח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, יחסית לא. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היו מתכוונים לעשות ככה. היום יש לך – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, כמה – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> יש מלא רפורמות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, בזה לא צריך להתגאות. מהרפורמות שיש בישראל לא יוצא כלום, רק בכותרת הן רפורמות. תכלס, את זוכרת שכחלון, וכולם, עשו כל כך הרבה רפורמות כדי להפחית את המחירים? המחירים ירדו? לא. אבל העבירו חוקים בכנסת. כשקוראים למשהו "רפורמה" זה לא אומר שזה עושה משהו, אז בואו נתחיל מזה כי הממשלה, היא אשמה בכך – כל ממשלה, הליכוד, עבודה, לא משנה – הממשלה אשמה בזה שהרפורמות לא מצליחות. מדוע? כי הם בונים רפורמות על חשבון אנשי עסקים, תעשיינים, חקלאים, כמו שאתה רואה עכשיו. בסופו של דבר אם הם לא יעשו – לא יכניסו יד לכיס, הממשלה, למשל לא יפחיתו את המס על הדלק, לא יורידו את מחיר הדלק ולא יורידו את המחיר הזה ולא יורידו את המחיר הזה, זאת אומרת, הם צריכים לוותר על כספים ותקציבים שהם מקבלים והם לא מוותרים, אז בסוף לא יוצא כלום. כמה אתה יכול להעמיס על האנשים? גם עכשיו הם מדברים על רפורמות של הפחתת מחיר, נכון? הפחתת מוצרים, אבל לא יהיה. למה? הם מעלים את המס על הפחמן – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, למה אין שר? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש, יש, הוא הלך לשתות קפה, אני חושב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ככה זה בסדר? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נורא, לא נורא, אני לא צריך שר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה עומד בתקנון? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אנחנו נהנים יותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא ביקש, בוא נגיד, מסיבה אישית אנושית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נורא, חבר'ה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> וגם חבר הכנסת דוד הוא – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, לא מפריע לי. לא מפריע לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – סלחן מבחינה זו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו עשו את המס – את יודע שהמס הזה הולך להעלות את מחיר החשמל ב-30%? את יודעת את זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואנחנו מקשיבים לו ומנהלים איתו דיון פורה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, דיון. הולך להעלות את מחיר החשמל ב-30%. את יודעת מה יקרה אם מחיר החשמל יעלה ב-30%? כל המחירים של המוצרים יעלו, נכון, כבודו? אז מה התוצאה? שכל מה שמדברים על הפחתת מחירים לא יקרה, כי בצד הרפורמות האלה הם עשו רפורמה אחרת שמעלה את המחיר באופן כזה שכל המחירים במדינה יעלו. אז עוד שנה לא תראי הפחתת מחירים, רק העלאת מחירים, אז איפה הרפורמה? או למשל הרפורמה בחקלאות. את יודעת, קחי את הנושא של הביצים, בסדר? יש היום משווקים גדולים מאוד שקונים מהיצרנים הקטנים שגרים ביישובי העימות, בכל מיני מקומות. מה יקרה אם לא יהיו מכסות ולא יהיו דברים כאלה? יש להם מספיק כסף, אדוני, כדי לעשות יבוא של ביצים מכל מיני מקומות בעולם. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ביטן – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. לאט-לאט הם יהרסו את הקטנים. הקטנים יפסיקו לגדל ואז הם יישארו לבד ואז הם יקבעו את המחיר – הם יעלו אותו. כדי לחזור רוורס ייקח עוד פעם שלוש, ארבע שנים. זאת אומרת, למה אני תמיד התנגדתי לרפורמה בנושא הביצים? רק בגלל העניין הזה. בסוף הגדולים יאכלו את הקטנים, הם יהיו לבד, ארבעה, חמישה משקים גדולים, והם יקבעו את המחיר שלי ושלך, כי אין תחרות. אף אחד לא יכול למכור לך ביצה אחת במחיר מוזל. לכן כל השיטות האלה בישראל לא מצליחות להפחית מחירים. אני חשבתי, באמת – את תראי איזה בלגן יהיה עם חוק ההסדרים בכנסת. מה נראה לך, שהוא יסכים לכל שטות שכתובה בחוק ההסדרים? עכשיו, בגדול, הוא אומר: בסדר. אחר כך זה מגיע לוועדה ומתחיל דיון בחוק. ואני חשבתי שאם הם רוצים באמת להחזיק מעמד, שיעשו חוק הסדרים, אתה יודע, רזה, לא יותר מדי, אבל – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני מזמינה אותך לוותמ"ל עכשיו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה יש בוותמ"ל? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> יש דיון על הוותמ"ל. אני רואה שאתה נורא מתעניין בקרקע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מקריאים את החוק. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אתייחס לוותמ"ל, אין לי שום בעיה. אני צריך למצוא דברים לדבר חצי שעה. היא נתנה לי עצה. לכן אני אומר שזה שמעבירים תקציב זה לא אומר כלום. זה גם לא דבר שיחזיק. הממשלה לא תחזיק מעמד, בגלל שהיא – אני, בניגוד לאחרים, חושב שהעברת התקציב לא תגרום לממשלה להישאר יותר מדי זמן, כי אחרי שיעבירו את התקציב, מה הם יעשו? מה הם יעשו? יבואו עכשיו, בלי קשר לזה – יבוא מנסור – הם צריכים משהו לעשות. אבל כבר העבירו את התקציב, לא נשאר להם עוד הסכמות שהם יכולים להסכים. יבוא מנסור עבאס, יגיד: רק רגע, רבותיי, אתם הבטחתם לי 53 מיליארד. איפה הם? אז בתקציב הם יגידו לו: מנסור, עזוב אותך, אנחנו ניתן לך, אל תדאג. תסכים להעביר ואחר כך ניתן. ברור שלא ייתנו, הוא לא יקבל, ואז הוא יתחיל לריב איתם על דברים אחרים, ימצא סיבות. זאת אומרת, זה לא אומר שום דבר. או למשל, חס וחלילה, יהיה איזה משהו בעזה, אז מה נראה לך, שהוא ישב בשקט? ישב? לא ישב. לכן אני אומר, יש התפתחויות, כל מיני התפתחויות, שהעתיד צופן בחובו, ולכן זה לא אומר שאם מעבירים תקציב אז הממשלה תישאר ארבע שנים. היא לא תישאר ולא כלום, כי הם יתחילו לריב בסוף, הבנת? יתחילו לריב. זה גם טבעי. כל מפלגה מושכת לכיוון אחר. פה המשיכות הן גדולות, קיצוניות, ולכן, במצב הזה, הם יתחילו להרגיש. כשהם יתחילו לריב אנחנו נשב פה ונחייך, אבל הממשלה תיפול. כך נפלו כל הממשלות – במריבות פנימיות, בדברים כאלה. בדרך כלל האופוזיציה, קשה לה להפיל ממשלה. הממשלה נופלת במריבות הפנימיות בתוך הממשלה, בין המפלגות. אנחנו לא נוכל להפיל את הממשלה באי-אמון, כי צריך 61. אין לנו 61. אני לא רואה את מנסור עבאס ולא את הרשימה המשותפת תומכים באי-אמון כשראש הממשלה בהצבעה של האי-אמון זה בנימין נתניהו. ברור שזה לא יקרה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל יכול להיות שראש ממשלה באי-אמון כזה זה אריה דרעי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון. אריה דרעי יכול להיות, אבל ביבי לא. ולכן יהיה לנו מאוד קשה לעשות את זה באי-אמון. אבל אם הם יריבו הם יפילו אחד את השני. אנחנו רק נעזור להם. ועוד פעם תגידו: הינה, אתם עוזרים עכשיו למנסור עבאס. לא. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא עושים איתו הסכם, אנחנו מצביעים מה שאנחנו רוצים. לפעמים זה עוזר לו, לפעמים זה לא עוזר לו. דרך אגב, אותו דבר הוא – הוא מצביע מה שהוא חושב, נגיד בחוק האזרחות. אבל אנחנו לא מסכמים אחד עם השני. כל אחד מצביע לפי האינטרסים שלו. בסוף הכול יכול לקרות. מה רצית להגיד לי? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> קודם כול, אין כמו הליכוד שעזר למנסור עבאס להגיע לאיפה שהוא נמצא היום. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא נכון. עוד פעם, אנחנו מתחילים עוד פעם. תראי, מנסור אלוף. הוא עשה לכם בית ספר. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> הרי ביבי עלה וסיפר לנו סיפורי אלף לילה ולילה קודם על כל התהליכים. הוא היה האדריכל, הוא היה האדריכל של לבנות את כל המהלך הזה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תקשיבי, אולי הוא רופא שיניים, אבל הוא הוכיח שהוא סוחר, סוחר אמיתי. למה? הוא אמר לכם: אני ישבתי עכשיו עם הליכוד, קיבלתי א', ב', ג'. זה לא היה נכון, אבל אתם אמרתם לו: א', ב', ג'? קח את זה ועוד ד', ה', ו'. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ביטן, על מי אתה עובד? נו, באמת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, הצליח במשא ומתן להוציא דברים בזכות כללי מסחר פשוטים. כל הכבוד לו. מה לעשות? שיחק אותה. אני אדבר בלשון החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אתה עושה הפשטה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עושה בכוונה, כי זה המצב. כך זה היה. הרי לא הבאת להם משהו מהליכוד, אומרים: הינה, הציעו לך את זה. לא, לא הבאת את זה. לא הבאת. אמרת להם שזה מה שהיה ועבדת עליהם. אבל כל הכבוד, הצלחת בזה. אני לא בא אליך בתלונות בעניין הזה. עשית מה שעשית. מנסור עבאס, מי שהעלה – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> בגלל זה ביבי הזמין אותו לבלפור? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שהעלה, נתן לו לעבור את אחוז החסימה, זה נתניהו, דרך אגב. עד שהוא עבר, אנחנו היינו 63 מנדטים; כשהוא עבר ירדנו ל-58 – מבחינת הגוש, כן? יחד עם בנט. 59 יחד עם בנט. זאת אומרת, נתניהו עשה עבודה במגזר הערבי בבחירות, עשה עבודה יפה, אבל הם לא יכלו לעבור את המסלול מלהצביע לרשימה המשותפת להצביע ישר לליכוד, האנשים במגזר שלך. למה? אז הוא הצהיר כל מיני הצעות, שהוא ילך עם הליכוד. אז אמרו: הינה, אנחנו ניתן לו והוא ילך עם הליכוד, והינה אנחנו עושים. זאת אומרת, בסופו של דבר, מי שהכניס אותו, נתן לו עוד שני מנדטים – כי שניים היו לו – זה נתניהו. כשהוא עבר, אנחנו הפסדנו את השלטון. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> שאלה: אז בוא תסביר איך זה יכול להיות שהליכוד והציונות הדתית והחרדים מינו את מנסור עבאס להיות יושב-ראש הוועדה לענייני ערבים, שאחראית לכול במגזר הערבי? במקרה? לא בתוך משא ומתן? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> במקרה הצבעתם בפעם הראשונה להעמיד מישהו מרע"מ כיושב-ראש הוועדה לענייני כלל הערבים? נו, באמת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, זו ועדה ליומיים. קודם כול, זו ועדה ליומיים. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> די, ביטן – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אמרתי לך שהוא סוחר טוב. לא אמרתי לך שהוא סוחר טוב? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – אי-אפשר לעבוד על כולם כל הזמן. אפשר לעבוד על חלק, חלק מהזמן – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה שייך? תני לי רגע לענות לך. תני לי רגע לענות לך. מה זה רלוונטי – את הוצאת אותי מקו המחשבה – מה היא רלוונטית, הוועדה? הוועדה הזאת, יצא ממנה משהו? לא יצא ממנה כלום, אבל מכם יצא 53 מיליארד שקלים ו-13 יישובים במגזר הבדואי. אז הוא קיבל מאיתנו ועדה. זה כלום, ועדה. אין בזה שום – הוא ידע. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ועדה שאמורה לדון בכל הנושאים – באלימות במגזר הערבי, בהשתלטות על השטחים של הבדואים בנגב. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא שיחק את המשחק פעם עם זה ופעם עם זה בוועדה המסדרת, ובסוף הוא קיבל כל מה שהוא רצה. תני לי רגע להסביר לך מה היה בבחירות. ואז אנחנו הפסדנו את השלטון – למה? הוא, היה לו אינטרס מובהק דווקא ללכת עם הימין. זה נכון, היה לו. למה? הוא רצה את הלגיטימציה מהימין, לא מהשמאל, כי מהשמאל הייתה לו לגיטימציה, ולכן הוא רצה אותה מהימין. בא בנט ונתן לו אותה, יעני, הוא אומר שהוא מהימין. בנט מזמן לא בימין, גדעון סער מזמן לא בימין, אבל מבחינתנו, מכיוון שהם אומרים שהם מהימין, הם נתנו לו לגיטימציה. בדיוק מה שהוא רצה – הוא רצה לגיטימציה מהימין, לא מהשמאל, הבנת? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ביטן, זה חרטטת. אתה יודע מה זה חרטטת? אתם ניסיתם לבנות את המהלך הזה, אתם הנדסתם אותו ובסוף הוא התפוצץ לכם בפנים. זה מה שהיה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון. עוד פעם את חוזרת על אותם מסרים שהם לא נכונים. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ועכשיו כל התירוצים האלה לא יעזרו. הציבור הרי יודע, הוא שמע אתכם בלייב. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, את שמעת את נתניהו היום. אבל נכון, אתה תקפת אותו על זה, אני שמעתי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא תקפתי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אמרת. אני אומר לך, מה שאנחנו רצינו זה דברים אחרים. אני אומר לך גם היום, יש דברים שאנחנו מוכנים לתת למגזר, ונתנו כל השנים. אנחנו מוכנים לתת יותר, כי זה צרכים של המדינה. עם כל הכבוד, זה לא שעושים טובה עכשיו למנסור עבאס או לרשימה המשותפת, שנותנים תקציב לחיים היום-יומיים של המגזר הערבי. זה מחויב המציאות. גם בעיות שצריכים לפתור מחויבות המציאות. אבל מכאן ועד לתת לו – בעצם הוא קובע את הכול. דרך אגב, מה שגילינו כולנו ביחד במסגרת – מתי ההצבעה של הקואליציה נופלת? לא כשהליכוד תומך בהצעה, אלא כשמנסור עבאס והרשימה המשותפת הולכים עם הליכוד בהצבעה – לא בגלל שסיכמנו אלא זה המצב, זה התאים לשני הצדדים. שם אתם מפסידים. זאת אומרת, מי שקובע היום הכול זה הוא. ולכן בתקציב אתם תצטרכו אותו, ולכן בהצעות גם תצטרכו אותו, כי ברגע שהוא עובר לצד שלנו בהצבעה על חוק, אתם מפסידים. הוא הבין את זה, אתם הבנתם את זה, ואם לא הבנתם את זה, אתם תבינו את זה, בואי נגיד כך. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ביטן, ברור שצריכים חברים מהקואליציה. הרי גם כשהיינו בכנסת העשרים והיינו צריכים את החרדים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אני מדבר עכשיו על הרשימה. הוא קובע הכול, הוא קובע אצלכם הכול, ואם הוא לא קובע הוא יכול לקבוע. יש לו את האפשרות – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אז בכנסת העשרים, כשהיינו תלויים בחרדים, אז הם קבעו את הכול? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תני לי רגע, אני אסביר לך. הוא קובע הכול. ואם אנחנו מדברים עכשיו למשל על החוק הזה שלך, כשבאת ואמרת מה שאמרת, מי שהפיל את החוק זה את. אמרו לך – גם אני אמרתי לך במלון: תדחי את זה בחודשיים. הוא אמר לך: תדחי את זה, זה לא מתאים – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אבל איפה זה? עברו ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, תני לי רגע, תני לי רגע לדבר. הוא אמר לך את זה ואני אמרתי לך את זה, ואת התעקשת לעלות להצבעה למרות שידעת שאת יכולה להפסיד בהצבעה. אז מי אשם? אנחנו? אנחנו שהצבענו נגד? אנחנו אמרנו לך: אל תציעי. אם את מעלה את זה עכשיו, אנחנו נפיל את החוק הזה. הוא אמר לך את זה. אבל את התעקשת. התעקשת – נפל. אז את מי את מאשימה? את הליכוד, שהצביע נגד. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> יש כרגע – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין? היא מעלה כשאני ואתה אומרים לה: אל תעלי, ואחר כך אני ואתה אשמים. אז אותך היא לא יכולה להאשים, כי היא צריכה אותך להצבעה הבאה. אותנו היא יכולה להאשים, להגיד שאנחנו אשמים. אנחנו לא נגד החוק שלך. אנחנו אמרנו שבאילוצים – כמו שיש אילוצים קואליציוניים, יש אילוצים אופוזיציוניים. אצלנו באופוזיציה חלק מהמפלגות לא הסכימו. כמו שאתה לא רצית, גם אצלנו לא רצו. נאלצנו להצביע איתם. אותו דבר אתה. היו צריכים לא להעלות, כי בהסכמים הקואליציוניים שלכם כתוב במפורש שזה לא יעלה. הם עשו תרגיל בהסכם. הם חשבו שכולם מטומטמים. הם עשו הסכם איתך, ועשו הסכם אתה ששם מותר ואצלך אסור. השאלה – מי קובע? ובמצב הזה שנוצר אתה קובע, כי אתה נגד ואתה הצבעת נגד, הליכוד הצביע נגד, כי לא הייתה לנו ברירה, בגלל שיש לנו מפלגות באופוזיציה – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> זו טעות, ביטן. זה נמצא בתוך ההסכמים הקואליציוניים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בדיוק כמו שלכם יש מפלגות בקואליציה, ואז זה נפל. אבל את היית צריכה לחשוב ולא לעשות שטויות. היית צריכה לדעת שאי-אפשר להביא את החוק, ואז החוק לא היה נופל. עכשיו הוא נפל לחצי שנה. מה יצא לך מזה? כולה אמרנו לך: דחי את זה בחודשיים. נכון או לא, מנסור? גם אתה אמרת לה: תדחי, נכון? אז את הופעת בטלוויזיה ביום שבת ואמרת: הליכוד אשם. אי-אפשר כל דבר – אנשים לא מטומטמים. אי-אפשר להאשים. הם לא יודעים את העובדות. אז אי-אפשר להאשים אותם כל הזמן. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ביטן, בסוף אתה צריך לעמוד מול הבוחרים שלך ולהסביר למה הצבעת נגד החוק הזה למרות שהתחייבתם לזה בבחירות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו בואו נעבור נושא. אי-אפשר לדבר רק על הנושאים שלך. בואי נעבור רגע נושא, לא מנסור עבאס ולא זה. אז בואי נעבור נושא. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה צריך לענות להם. אני, ארבעה חודשים לא יכולתי – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. את טעית. תלמדי גם להגיד: טעיתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נדבר על האולימפיאדה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. על מה אתה רוצה לדבר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה עוקב שם? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. עוקב, עוקב. זה בלילה, אז אני בלילה רואה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא רואה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא, לא מצליח. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עסוקים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בטח, אתה יודע מה זה לאסוף 53 מיליארד? לאסוף אותם לוקח זמן, אז אתה לא יכול לראות אולימפיאדה. אני רואה. אני, אין לי 53 מיליארד. אבל האולימפיאדה – תראה, אנחנו נשיג עוד מדליה. יש לנו את אשרם, שהיא בטוח תביא לנו מדליה. אולי אפילו עוד מדליה נקבל בקבוצה, בקבוצתי שם, שגם הם קיבלו מקום שלישי, נדמה לי, באליפות עולם או משהו כזה, באליפות אירופה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתה קיבלת מדליה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה מדליה? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני לא זוכר כבר, אבל ברהט נתנו לך מדליה על – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, יש להם מדליות, חבל על הזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל מה חסר שם באולימפיאדה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה מה חסר? צופים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה חסר? אתה אומר שלא ראית ואתה יודע מה חסר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כי קראתי בתקשורת הערבית שאין ייצוג ערבי במשלחת הישראלית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תסלח לי. קודם כול, בנושא של ספורט עולים הטובים ביותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אני לא מלין על זה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי רגע. זה לא נושא דומה, של ייצוג או לא, כי אתה לא יכול ללכת אם לא עברת את המינימום לאולימפיאדה, אז מה זה משנה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, דוד, אני לא מתכוון לאפליה מתקנת בספורט, אחר כך יהיה לא נעים שם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה אתה מתכוון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל זה אומר שהמדינה עדיין לא משקיעה בתחומי הספורט האולימפיים. תסתכל על קבוצת הכדורגל – בכדורגל יש נוכחות גם בליגה וגם בנבחרת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור, אבל המגזר הערבי לא משקיע במקצועות – אין לנו סיכוי – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא, אתה רוצה לצאת לאולימפיאדה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני אסביר לך, מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> צריכים לעשות אולימפיאדה לשמנים. אני וביטן נככב שם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה קרה לך, אני והוא מקבלים בטוח זהב וכסף. תשמע, אני אגיד לך, אתה צודק בדבר אחד: ההשקעה. השאלה היא איזה מקצועות אולימפיים הציבור הערבי, הילדים – בדרך כלל זה ילדים שצריכים להעפיל, הם רוצים אותם. אצלכם, אני חושב, משקיעים יותר באגרוף, נכון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מקצוע האגרוף. אז יכול להיות שצריך להשקיע באגרוף על מנת שיבואו צעירים ויוכלו לקבל מדליה בישראל. יכול להיות שאתה צודק בעניין הזה. זאת אומרת, צריך לבחור מקצועות שרוצים אותם במגזר, והם יכולים להגיע לתוצאות מאוד טובות. זה יכול להיות. אז צריך לפנות לוועד האולימפי ולהגיד להם לעשות את זה, בזה אתה צודק, אבל אתה לא יכול לשלוח מישהו שלא עבר את המינימום האולימפי. אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בספורט אין דבר כזה אפליה מתקנת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בספורט אי-אפשר לעשות אפליה מתקנת. זה לא אוניברסיטה וזה לא משהו כזה. יכול להיות שנוציא עוד שתי מדליות. תראה איזה בלגן. בהתחלה היינו באופוריה גדולה, שילדה בת 19 קיבלה את הארד. כבר חשבנו שאנחנו הולכים לקבל 20 מדליות. כולם היו מבסוטים. הג'ודו, שהצליח מאוד באליפות עולם, באליפות אירופה, בכל מיני מקומות – היינו בטוחים שהוא יקבל לפחות שתי מדליות אישיות. הם עלו לרבע גמר – סליחה, היו בתחרות על הארד ולא הצליחו. קורה. אחר כך נכנסנו לדיכאון בגלל שראינו שהמצב קשה, ואז באה הנבחרת, ניצחה את רוסיה וקיבלנו ארד. פתאום קיבלנו עכשיו זהב בהתעמלות, שזה מקצוע קשה, זה לא ג'ודו. יש אתלטיקה, שחייה והתעמלות, שזה המקצועות העיקריים. שם הוצאנו מדליית זהב. עכשיו יש את ההתעמלות האומנותית, שאנחנו מסוגלים להוציא שם, ויכול להיות, יכול להיות – יש את ריצת המרתון, ושם היא קיבלה תוצאות שיכולה להוציא גם מדליה. השאלה היא באיזה כושר היא תבוא לתחרות. זאת התחרות האחרונה באולימפיאדה, זאת התחרות שסוגרת את התחרויות. אני מקווה שהתוצאה תהיה טובה. בכל מקרה, עם כל הכבוד לכל הביקורת שהייתה – תשמע, הם עושים את המאמצים הכי גדולים להוציא מדליה. מה, הם לא רוצים להוציא מדליה, הצעירים האלה? ומה שמוציאים – ברכה, מצוין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לאיזה מדינה יש שליטה בזכייה במדליות? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> היום אוסטרליה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוסטרליה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע טוב, האמריקאים, משום מה, אם תראה את טבלת המדליות – הם אומנם גבוהים, מקום שני, אבל סין עברה אותם. ותראה, בשחייה, אוסטרליה הצליחה להשיג תוצאות מצוינות והרבה מאוד מדליות. בניגוד לעבר, שפעם – אני התפלאתי, שאלתי: איך יכול להיות דבר כזה, שגם באתלטיקה וגם בשחייה ארצות הברית ירדה? יחסית. אמרו לי: הם הפסיקו להשקיע. ההשקעה של ארצות הברית עכשיו בספורט הזה היא פחותה. הם משקיעים בכדורסל. ראית, במשחק הראשון באו כוכבי ה-NBA – לא כולם, חלק – והפסידו נגד צרפת. זאת אומרת, ספורט זה ספורט, אבל הם באמת הפתיעו לרעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין להם מוטיבציה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא מקבלים מיליונים. הם הפתיעו לרעה בכל מה שקשור לשחייה. אני התפלאתי. גם באתלטיקה הם לא הצליחו מי יודע מה. תסתכל בריצת 100 מטר, גברים ונשים, ג'מייקה ניצחה את כל המדליות בנשים. איפה האמריקאיות שתמיד היו רצות? אין את זה. יש בעיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי השיאן היום ב-100 מטר? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> השיאן? אני לא יודע. לא ראיתי. השיאן לא מעכשיו, השיאן מלפני זה. מאיזה שנה? יש לך את השיאנית ב-100 מטר משנת 1988, 100 מטר נשים. אומרים שהריצה של השיא הייתה לא חוקית. האמריקאים אמרו שלא הייתה רוח גבית. הרוח גבית הייתה של 4 קשר ולכן זה לא חוקי, אבל האמריקאים אמרו שהשעון שבודק את זה התקלקל. ולכן מאמינים שקשה מאוד יהיה לשבור את השיא עולמי הזה, 10.49. עכשיו הצליחו לשבור את השיא האולימפי של אותה בחורה שעשתה את ה-10.49, 10.62, אז עשו 10.61, אבל להגיע ל-10.49 זה בעייתי. בוא נגיד, כשאני אראה שהישראלית רצה כל כך מהר, או שישראלי רץ כל כך מהר, אז נגיד עלא כיפאק. בוא נראה. וזה לא משנה אם זה יהודי או ערבי. הינה, אני אומר לך, לא משנה, העיקר שיבוא מישהו ויעשה את זה. סיימתי, אני רואה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לדוד ביטן. תרגיש טוב, הרבה בריאות. חבר הכנסת אבי מעוז, אני מקווה שבחרת לך נושא, שנוכל ככה לנהל שיחה, כי אני לא ישנתי בלילה ואני בקושי מחזיק את עצמי, אז שיהיה מעניין, אבי. אבי, כתוב אצלי שאתה מדבר 45 דקות. זה ברוטו, לא נטו. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת מאוד נכבדה, כבוד השר, כבוד השר המחליף או השר המשועמם, אני לא יודע, מה, אין עבודה במשרד? מה אתה עושה פה? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אמרו לי שאתה מדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איפה אמסלם? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מקווה, אדוני היושב-ראש – בפעם הקודמת היה מעניין, ואני מקווה שהפעם יהיה מעניין לא פחות. אני רוצה לדבר הפעם על הנדסת תודעה. זה נושא שקרוב מאוד לליבי, אני מקדיש לזה הרבה זמן, ואני רוצה להסביר איך אפשר להנדס ולעוות תודעה של ההמונים, לפי איזו שיטה. זאת שיטה מאוד מובנית, ומשתמשים בה, ואפשר להזיז תזוזות למקומות שנחשבו פעם בלתי קבילים לחלוטין. למשל קניבליזם – אדוני יודע שזה דבר שלא עולה על הדעת, אבל אפשר לשנות את דעת הקהל, שקניבליזם יהפוך להיות פופולרי ואפילו מוסרי. אחד המאפיינים המרכזיים של הפוסט-מודרניזם זה המרת ערכי הטוב והרע. ערכי האמת והשקר שהחברה האנושית האמינה בהם בתקופה המודרנית – להמיר אותם לשיח של נרטיבים, שבו לכל אחד ולכל חברה יש את הנרטיב שלו או שלה, ואין עדיפות לנרטיב אחד על משנהו. הבעיה היא שהתפיסה הזאת לא נשארת בתחום עולם הרוח והדעות, אלא היא גולשת אפילו לעולם המדע והמוסר, ואפילו ביחס לדברים הבסיסיים ביותר והכי מובנים מאליהם. וכל זה הוא רק לכאורה. למען האמת, מובילי הדעה הפרוגרסיביים דבקים באמיתות הפוסט-מודרניות שלהם בקנאות פנאטית חשוכה. הם לא בוחלים בשום דרך לבטל, להשתיק, להכפיש, לגנות, להוקיע ולהוציא אל מחוץ ללגיטימציה את כל מי שמעז לערער על תפיסותיהם ולדבוק בתפיסות השמרניות בדבר אמת ושקר וטוב ורע. יש תיאור הומוריסטי למציאות ההזויה הזו שנעשה בסרטון אמריקאי קצר בשם "מתמטיקה אלטרנטיבית". אדוני, בוא נעשה בחינה קצרה: 2 ועוד 2? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 4. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוד מעט תראה שאתה טועה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יום א', שיעור בבית הספר. המורה קוראת לתלמיד ואומרת לו: תראה, קיבלת אפס במבחן, אבל אל תיעלב. בוא נלמד. כתבת ש-2 ועוד 2 שווה 22, אבל באמת זה 4 ולא 22. אמר לה הילד: לא, לא, 2 ועוד 2 זה 22. המורה אומרת לו: בוא תראה, יש לי פה שתי אצבעות, שתי אצבעות, כלומר, שתי אצבעות ועוד שתי אצבעות, כמה זה יוצא? 22? הילד בוכה, טורק את הדלת ויוצא החוצה. יום ב', מגיעים ההורים, אומרים: אנחנו ההורים של הילד הזה. נו, מה קרה? אומרת המורה: הוא אמר ש-2 ועוד 2 זה 22. שואלים ההורים: ואז מה? אומרת המורה: זו טעות. אומרים ההורים: את לא פה בשביל לקבוע אם דבר זה נכון או לא, נאצית שכמותך. אומרת המורה: מה פירוש נאצית? האם 2 ועוד 2 זה לא 4? אומרים ההורים: אז מה את חושבת, שאת יודעת הכול? נדבר עם המנהל עלייך. האימא נותנת למורה סטירה ויוצאת מהחדר בקריאה: איזו חוצפה. יום ג', המנהל קורא למורה ואומר לה: אם כן, שמעתי שהייתה תקלה אצלך וצריך לטפל בזה. את צריכה להתנצל. אומרת המורה בתמיהה: אני צריכה להתנצל על זה שקיבלתי סטירה? אומר המנהל: תראי, תתנצלי, תגידי שטעית, מה קרה? זה לא תפקידנו להחליט מה אמת ומה לא אמת. אל תדחי את ההשקפה של הילד. אומרת המורה: אבל זו לא השקפה, זו מתמטיקה. אומר המנהל: את מחשיבה את הילדים לאפס וזה לא טוב. מורה צריכה לכבד את הילדים ואת הדעות שלהם. אומרת המורה: אבל זה לא נכון. אומר המנהל: אז מה, אני טיפש ורק את החכמה? יום ד', הפגנה רבתי מחוץ לבית הספר שבו המורה מלמדת. מאות הורים עם שלטים בחוץ צועקים: תתנצלי, בושה. חלקם מעוצבנים ומתנפלים עליה, והשומר סוגר את הדלת ומציל אותה. הם צועקים: למה בכלל את מחנכת ילדים אם את שונאת ילדים? יום ה', קמה ועדה אקדמית גבוהה, יושבים בה אנשים מכובדים וחכמים, וזימנו את המורה לוועדה. אומרים לה: תראי, את צריכה לחזור בך, את צריכה להיות פתוחה לאפשרות שיש עוד תשובות. אומרת המורה: אבל זה לא אמת, זה טיפשי. אומרים המכובדים: וכי כל מי שלא מסכים איתך הוא טיפש? אומרת המורה: אבל יש רק תשובה אחת. אומרים לה: תחשבי מה תגיד התקשורת, לכן אנחנו משעים אותך זמנית עד שתחזרי בך מהקיצוניות שלך. אומרת המורה: אתם משעים אותי מהעבודה? אומרים המכובדים: כן, את הבאת את זה על עצמך. יום ו', המורה אורזת את כל הציוד שלה מבית הספר וחוזרת הביתה, פותחת טלוויזיה ושומעת: אם כן, מאזינים יקרים, תיק 22, יש שם מורה קיצונית קומוניסטית שמפירה את זכויות החירות של התלמידים, מתנהגת באליטיסטיות ודורכת על התלמידים התמימים. ואתם שואלים את עצמכם למה? בגלל שהיא טוענת שהתשובה שלהם לא נכונה. המורה מתעצבנת ומחליפה ערוץ. ושוב שומעת: אם כן, תיק 22, אנחנו הבאנו כמה מלומדים. מה אתה אומר, פרופ' א'? "2 ועוד 2 זה 4". ואתה, פרופ' ב', מה אתה אומר? "2 ועוד 2 זה 22". יופי, כך צריך להיות. צריך דיון בריא. המורה מחליפה ערוץ ושומעת את הקריין מדבר בטלוויזיה: אם את כל כך שונאת את אמריקה לכי ללמד בבית ספר קומוניסטי בצרפת. סוגרת את הטלוויזיה והולכת לישון. ביום השביעי המנהל מתקשר למורה: את מוזמנת לבית הספר. היא אומרת: טוב, נגיע. באה לבית הספר ורואה סוללה של עיתונאים, מצלמות והמון אנשים. אומר לה המנהל: תראי, אנחנו באנו לקראתך פה ואנחנו מקבלים את דעתך, אבל את גם צריכה לקבל את הדעות של האחרים. ניסינו, אבל את מתעקשת. את צריכה קצת פתיחות אקדמית. אבל בכל זאת אנחנו באים לקראתך, אנחנו נשלם לך את המשכורת של החודש הזה, 2,000 דולר, וגם את המשכורת של החודש הבא, עוד 2,000 דולר, אז הינה, קחי 4,000 דולר. המורה אומרת: לא, לא, 2,000 דולר ועוד 2,000 דולר זה 22,000 דולר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוה, טוב. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הסיפור אולי משעשע, אבל המציאות הזויה וכואבת. רק אביא כמה דוגמאות, ואחרי זה אתייחס למה שקורה בארץ. דוגמה אחת: פרופסור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה עצר במהלך שיעור על מנת להתנצל על כך שאמר את המילים "כשאישה בהיריון", מה שאומר שרק נשים יכולות להיכנס להריון. הוא התנצל מעומק ליבו, ואמר שלא הייתה לו כוונה לפגוע באף אחד. מציאות שקרתה; פרופסור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה. בוויקיפדיה – הוויקיפדיה היא מקור מידע עבור חלק ניכר מהמין האנושי בחברה המערבית. היא מגדירה את עצמה כמיזם רב-לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית חופשית ומהימנה. והינה, לארי סנגר, ממייסדי ויקיפדיה, פרסם בזמן האחרון מאמר מטלטל על ההטעיה וחוסר הנייטרליות של ויקיפדיה. כשאני אומר "בזמן האחרון", זה לפני חודש בערך. במאמר הוא סוקר כמה דוגמאות של אירועים משמעותיים שקרו בשנים האחרונות בארצות הברית ובעולם ושל ויכוחים ערכיים שמסעירים את החברה המערבית. הוא מראה כיצד התיאור שלהם בוויקיפדיה היה מוטה בצורה משמעותית לצד אחד, ובאופן מפתיע ביותר זה לא היה הצד השמרני. וכך הוא כותב במסקנת המאמר – ואדוני, זה אחד שייסד את הוויקיפדיה. ככה הוא כותב, אני מצטט: נושאים שנויים במחלוקת אלה הם בדיוק המקום שבו עלינו לצפות לראות יחס הוגן לדעות חלופיות בוויקיפדיה, אבל אנחנו לא רואים זאת. לא שזה חדש, אבל זה חוזר על עצמו. ויקיפדיה מסרבת להיות נייטרלית, ולכן מדיניות נקודת המבט הנייטרלית שלה היא מס השפתיים שכולו חרפה וצביעות. עורכי ויקיפדיה מוטים כל כך, שהערכים שהם עורכים נראים יותר כמו תעמולה מאשר תוכן עיוני ראוי לציון. מקורות מידע מרכזיים רבים של שמרנים או של בעלי דעות מנוגדות מוחרמים בוויקיפדיה. רק מקורות פרוגרסיביים וגלובליסטים וידידותיים לפרוגרסיביזם הגלובליסטי מותרים בוויקיפדיה. הם פשוט משתלטים בבלעדיות על מה שראוי בעיניהם לחשיבה. הם רוצים לקבוע את גבולות הדיון, והם רוצים לומר לכם איך לחשוב על זה. ואני ממשיך לצטט: מסיבות אלה – כך כותב מייסד הוויקיפדיה – לא מופרך לומר שוויקיפדיה, כמו מוסדות מוטים פוליטית מאוד נוספים רבים בעולם הדיגיטל האמיד שלנו, הפכה עצמה למעין משטרת מחשבות שאוזקת למעשה כל נקודת מבט שמרנית שהיא חולקת עליה. דמוקרטיה לא יכולה לשגשג בתנאים כאלה. אני טוען – כך טוען אותו לארי סנגר, ממייסדי הוויקיפדיה – אני טוען, הוא אומר, שוויקיפדיה הפכה ליריבה של הדמוקרטיה הבריאה. עד כאן. סוף ציטוט ממאמר שהוא כתב. מן העבר השני – מקרה שלישי, התפרסם לפני כשלוש שנים, על שלושה אקדמאים אמריקאים שערכו ניסוי. עכשיו אני מגיע לאקדמיה. חשבנו שכל העולם הזה ששייך להבניות החברתיות הוא לא במדע, כי המדע הוא אמת מוחלטת – לא. התפרסם לפני כשלוש שנים על שלושה אקדמאים אמריקאים שערכו ניסוי: הם שלחו 20 מאמרים שבנויים כמאמרים אקדמיים לכתבי עת נחשבים בתחום מדעי הרוח, אלא שהמאמרים עסקו בנושאים הזויים והכילו טענות מגוחכות, כמו למשל מאמר על תשתית לאסטרונומיה פמיניסטית, שבו טענו כי האסטרונומיה היא מדע גברי שיש לתקנו על ידי שילוב של אסטרולוגיה פמיניסטית, או מאמר על תרבות האונס של כלבים בפארקים, שאחת ממסקנותיו הייתה שיש לאמן גברים עם קולר ורצועה, כמו כלבים, כדי ללמדם להפסיק להתנהג באלימות. את המאמרים – 20 מאמרים, אני מזכיר – הם בנו בצורה אקדמית מקובלת, ובאופן שידבר בשפה הליברלית ה"נכונה", במירכאות. המאמרים זכו לשבחים. שבעה מהם התקבלו לפרסום, עוד כמה היו בתהליך, ורק שישה – מתוך 20 – רק שישה נפסלו. השניים שהזכרתי, על האסטרונומיה הפמיניסטית ועל תרבות האונס של כלבים בפארקים, השניים שהזכרתי קודם התקבלו לפרסום, ואני מזכיר: בכתבי עת ידועים. כל זה הוא דרך אחת שבה מועלמות דעות ואמיתות מסוימות, בעוד אחרות, אלו הנאורות והנכונות, מועלות על נס. ישנה דרך נוספת, שהיא דרך שהיא משלימה את הדרכים שראינו עד עכשיו, ועל הדרך הזאת אני רוצה להרחיב מעט, והיא מוכרת כהזזת חלון אוברטון, ותכף אני אסביר. ישנה דרך נוספת ומשלימה של מובילי הדעה הפרוגרסיבית, והיא מהלך ארוך טווח של השפעה על הדעות הרווחות בחברה, מה שמוכר כהזזת חלון אוברטון. חלון אוברטון הוא טווח הרעיונות המקובל בשיח הציבורי, שנקרא על שמו של המהנדס ג'וזף אוברטון. אוברטון היה מהנדס חשמל ומשפטן שכיהן כסגן נשיא במכון מחקר וחינוך במישיגן. לפני 18 שנים, בגיל 43, הוא נהרג בתאונת מטוס. על פי המודל של אוברטון, כל רעיון – רעיון חברתי, כל רעיון – נמצא על ציר שהנקודות שלו הן חמש נקודות, וכל נקודה נקראת חלון, ואתה פשוט צריך להזיז את הרעיון מהחלון הכי נמוך אל החלון הכי גבוה, ותכף נסביר את זה. הנקודות שלו הן חמישה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> חמש. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חמש. צודק, תודה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> בשביל זה יש שר תורן במליאה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חמש נקודות, צודק. חמש הנקודות: נקודה ראשונה – בלתי מתקבל על הדעת. זה רעיון שהוא בלתי מתקבל על הדעת; לאחר מכן הרעיון עובר לחלון שנקרא רעיון קיצוני; לאחר מכן הרעיון הופך להיות קביל; לאחר מכן הרעיון הופך להיות הגיוני; לבסוף הרעיון הופך להיות פופולרי. כל מה שנדרש לפי מודל זה כדי להכשיר רעיון מסוים או כדי לפסול רעיון אחר הוא לדאוג להזיז את הרעיון על הציר. אם יש רעיון מקובל ואתה רוצה לפסול אותו, תזיז אותו מהחלון הפופולרי על הציר עד שהוא יהיה בלתי מתקבל על הדעת. אם אתה רוצה להכשיר רעיון מסוים, תזיז אותו על הציר מהחלון של בלתי מתקבל על הדעת על הציר עד שהרעיון יהיה פופולרי. דבר זה של הזזת הרעיונות על הציר נעשה כמובן בצורה שתהיה סמויה מן העין. התהליך כולו הוא תהליך של הנדסת תודעה סמויה מן העין שבה הציבור, הקהל, עובר מרעיון בלתי מתקבל על הדעת לרעיון פופולרי. בלוגר רוסי הדגים לפני כשבע שנים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לנו למשל דוגמה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, הגענו. בלוגר רוסי הדגים לפני כשבע שנים איך מודל אוברטון יכול לעבוד על כל רעיון שנראה מופרך לגמרי למוסר ולהיגיון האנושי, כמו למשל, אדוני היושב-ראש – בפתיחת דבריי אמרתי שנדבר על קניבליזם, נכון? הרעיון של קניבליזם כרגע הוא בלתי מתקבל על הדעת. הוא נמצא בחלון התחתון של הבלתי-מתקבל על הדעת. קניבליזם לא מקובל כיום בשום מקום בעולם המערבי, והוא נחשב לטאבו שאין לעבור עליו. זה שלב בלתי מתקבל על הדעת, או בניסוח של מודל אוברטון, הוא נמצא בחלון אפס הזדמנויות, כלומר, יש לו אפס הזדמנויות לפרוץ את המסגרת הזאת של החלון שבה הוא נמצא. אבל בשורה של צעדים איטיים ונחושים אפשר בהחלט להפוך את הקניבליזם לאפשרי. מה הצעד הראשון שנעשה? נגיד שאנחנו רוצים להפוך את הקניבליזם לדבר אפשרי. הצעד הראשון – אנחנו נארגן כינוס מדעי בנושא אנתרופולוגיה של מנהגים אקזוטיים בפולינזיה. למדע מותר לדון על כל דבר. כבר הזכרנו את אותם 14 מאמרים מדעיים הזויים לחלוטין שנכנסו לתוך כתבי עת אקדמיים ידועים. לאחר הכנס, אחרי שארגנו את הכנס המדעי, יתפרסמו ציטוטים ומסקנות, ופרופסור אחד יתראיין לכלי תקשורת ויספר על האקזוטיקה והחן שבמנהגים הפראיים של תושבי פולינזיה, וכך, בלי שתשימו לב, או בלי שנשים לב, החלון של אוברטון התחיל לזוז. ואני מזכיר שאנחנו צריכים לעבור מהבלתי-מתקבל על הדעת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפופולרי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לקיצוני, עד לפופולרי; מטאבו שאסור לדבר עליו לנושא שנחקר במסגרת אקדמית מכובדת. הצעד השני – מה נעשה בתור צעד שני? יהיה שינוי השם, תוך גינוי אלו שמסרבים לעסוק בנושא מטעמי מוסר. הרי אי-אפשר להתעלם מהמדע, ואחרי שעשינו כינוס מדעי, זה הופך להיות מדעי, ומי שיסרב לעסוק בנושא יוכרז כמתנשא וצבוע. כדי לנתק את הדיון האקדמי מהדעות הקדומות, חייבים להמציא שם אלגנטי לקניבליזם, כדי שכל מיני מתחסדים צרי אופקים לא ישפטו את העוסקים בנושא ויקראו להם בשמות גנאי המתחילים באות ק'. ההכרח לשינוי השם לפי אוברטון מגיע מכך שאי-אפשר להמשיך להשתמש במונח קניבליזם בגלל האסוציאציות שהוא מעורר. חייבים להמציא לו שם מכובד יותר, שיסתיר את המהות האמיתית של התופעה. לכן נבחר כתחליף את המונח הלטיני אנתרופופגיה. בסדר, שינינו את השם. זה כבר שם לטיני, שם מכובד, עושה רושם מדעי. כעת צריך להביא הוכחה מהעבר הרחוק לכך שאנתרופופגיה יכולה להיות לגיטימית בהחלט בתנאים מסוימים. כלומר, אנחנו לוקחים את התופעה, שהייתה בלתי מתקבלת על הדעת, והפכנו אותה לתופעה קיצונית, אבל היא תופעה שמקובלת במקרים מסוימים, בתנאים מסוימים. אפשר לספר את האגדה על האם המסורה שנתנה לילדיה המתים מצמא לשתות את דמה שלה, או להיזכר במקרה שבו קברניט מטוס שהתרסק אפשר לצוות המטוס לאכול פצוע שכבר נטה למות כדי שכל הניצולים לא יגוועו ברעב. בשלב השלישי, אחרי שעברנו את שני השלבים האלה – אנחנו עברנו מבלתי מתקבל על הדעת לקיצוני. עכשיו אנחנו נעבור לקביל, נכון? אנחנו נעבור לקביל ולאחר מכן נגיע להגיוני ופופולרי. בשלב השלישי הדיון בנושא כבר הופך לגיטימי לחלוטין. כך למשל טענות שלפיהן אין שום נזק מדעי באכילת בשר אדם, סברות שהחשק לאכילת בני אדם הוא גנטי ואפילו רעיונות כי לאנשים חופשיים יש זכות להחליט לבד מה הם יאכלו או שמישהו יאכל אותם, מזיזים את העיסוק בנושא לשלב הרציונלי, והשלב הרציונלי הוא השלב ההגיוני שבו אכילת אדם נשקלת כבר בפועל. לאנשים השפויים – מה נעשה עם אנשים שפויים שעדיין רוצים לאחוז באמת ורוצים לאחוז במציאות? האנשים השפויים, שמתנגדים לתופעה, כבר אפשר לכנות אותם או לקרוא להם שמרנים רדיקליים. הם לא מוכנים להשתנות, הם עדיין בתפיסות המיושנות, מסרבים לקבל הוכחות מדעיות לכך שלאכול אנשים זה דבר נורמלי. הם מוקעים כפשיסטים, צרי אופקים, שמסרבים לקבל את השונה ונידונים לבוז וללעג התקשורת. אדוני נזכר קצת במה שעושים. השלב הבא – הרי אנחנו צריכים להעלות אותו על ציר אוברטון, אנחנו צריכים להעלות אותו מההגיוני, מהרציונלי, למקובל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפופולרי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לאחר מכן לפופולרי. קודם כול למקובל. השלב הבא הוא להעלות את הנושא לסדר-היום הציבורי דרך כלי התקשורת. בסרטים מופיעות דמויות של אנשים שאוכלים אנשים אחרים, שירים נוגים העוסקים בנושא זוכים למאות אלפי צפיות, ובעיתונות נחשפים בכתבות שער אומנים, במאים ואנשים ידועים שחושפים לראשונה כי הינה, גם הם אוהבים לאכול בשר אדם. בשלב הזה העיסוק בקניבליזם הוא כבר ראוי וכשר לחלוטין, והדרך לשלב החמישי והאחרון, שהוא חקיקה והסדרת אכילת אנשים בחוק, היא ראויה ומתבקשת. קבוצות לוביסטיות בממשלה מתאגדות ופועלות לשינוי החוק, משאלי עם מוכיחים שישנו אחוז גבוה של תומכים בתהליך לגליזציה של קניבליזם מתפרסמים, ופוליטיקאים מתחילים לרכוב על הגל ולהנפיק הצהרות שגם הם תומכים במתן זכויות לכולם, גם לאלו שאכלו פעם מישהו או חולמים על היום שבו יאכלו מישהו. בשלב האחרון – הרי אנחנו צריכים להעלות אותו מהשלב המקובל לשלב הפופולרי – הציבור כבר נשבר: מי אמר שזה כל כך נורא בעצם? גם אנשים שבעומק ליבם מזדעזעים משבירת כל חוקי המוסר האנושי, בניגוד לכל היגיון, מפחדים להביע את דעתם בקול כדי שלא יוקעו כקיצוניים שמתנגדים לזכויות אדם. הם שותקים ועומדים מנגד כשחוקים האוסרים איסור אכילת אדם נחקקים, ותוהים איך ייתכן שמה שהיה בגדר טאבו מאז ומתמיד הפך פתאום לסמל הקדמה והליברליזם ומוגדר כנורמלי לחלוטין. ברוך הבא, אדוני השר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אנחנו נברך את השר יועז הנדל. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שר התקשורת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא פספס, אבל הוא מחונן. אנחנו מדברים על הנדסת תודעה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא יודע בדיוק על מה אני מדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון, הוא עסק בזה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל אחד עוסק בזה מתישהו. אני מניח שהוא מכיר את הרקע, ואני מניח שהוא קרא על אוברטון, ואם לא, אני מוכן brief קצר, אבל אחרי 45 הדקות שלי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, אני כבר אחרי האמצע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחרי רבע שעה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה מה שנשאר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, זה מה שנשאר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> 45 דקות כל אחד מדבר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כבר חצי שעה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא. לא כל אחד, אדוני השר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוברים משלב לשלב – בלתי מתקבל, רעיון קיצוני, קביל, מקובל ופופולרי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו כבר הגענו לפופולרי. עברנו על ציר אוברטון מהשלב של בלתי מתקבל על הדעת מול אפס חלון הזדמנויות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הוא מקשיב לכל מילה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין לי ברירה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לנו ניסיון עם היושב-ראש. הוא מאזין ומקשיב. אנחנו בדו-שיח, וזה טוב. הוא מפרה אותי, וגם אני מניח שזה מפרה את אדוני היושב-ראש ואת כל המאזינים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הייתה לנו שיחה בשבוע שעבר על "אדון", ובסופו של דבר סיכמנו שגם אם אני אומר לו "אדוני" או הוא אומר לי "אדוני", זה מטעמי נימוס, אני לא האדון שלו והוא לא האדון שלי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא הקשיב, וכמו שהוא מקשיב עכשיו, הוא הקשיב גם בפעם הקודמת, אין ספק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולכן היום אנחנו אומרים אחד לשני "אדוני" בפה מלא, בלי להסס או לתת להם את המובנים האחרים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אדוני היושב-ראש. כל מה שדיברתי עכשיו עוד לא קרה ביחס לקניבליזם, אבל ביחס לנושאים אחרים זה קרה וקורה. כך לדוגמה, למרות שהמפלגה הקומוניסטית רצחה עשרות מיליוני איש במדינות שבהן עלתה לשלטון ובעבר אנשים בארצות הברית הועמדו לדין בשל אהדתם לקומוניזם, כיום הקומוניזם זוכה לאהדה ולסלחנות באמריקה. דמותו של צ'ה גווארה, שהרעיב למוות אלפים מבני עמו ורדף אותם, מודפסת על חולצות שנמכרות בהמוניהן. אפילו מאו דזה דונג, דיקטטור שידיו מגואלות בדמם של עשרות מיליונים ממתנגדיו, זוכה להערצה בקרב חוגים מסוימים. הסיבה העיקרית לכך היא נוכחות ופעילות של אנשי אקדמיה מובילים באמריקה שהיו בעמדות כוח אקדמיות וארגנו כנסים ודיונים באוניברסיטאות בזכות הקומוניזם. אותם אנשי אקדמיה, אשר כונו "אסכולת פרנקפורט", גם כתבו ספרים שבהם המשיכו לדון בקומוניזם ובמרקסיזם כאופציה חברתית לגיטימית. כיום הקומוניזם נחשב בחלק גדול מחוגי החברה לרעיון רומנטי שכשל שלא באשמתו. אדוני, חבריי חברי הכנסת ואדוני השר, אני רוצה לדבר על תופעה, שאני מבקש – הנאום שלי נשמע פה, אני לא רוצה להיות נביא ואני לא בן נביא, והנבואה, כידוע, מאז שחרב הבית ניתנה לשוטים, אבל אני רוצה לדבר על תופעה שאני חושש שבארץ זה השלב הבא: פדופיליה. פדופיליה היא תופעה מתועבת שנחשבת לטאבו? בישראל עדיין כן. אדוני ישמע את אזהרתי מעל במה זו: בארץ היא עדיין תופעה מתועבת, אבל כנראה שכבר לא בכל מקום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפני כן, בעולם, מה המצב? יש מדינות שכבר – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בבקשה. בהולנד פסק בית משפט לפני 15 שנה שמפלגת אהבת אחים, שמכשירה חלק מתופעות הפדופיליה, יכולה להתמודד בבחירות. השופט קבע בפסיקתו: יש לראות את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות כיסודות הדמוקרטיה, ולמפלגת אהבת אחים יש גם זכות לחופש כזה. בשבדיה, לפני כ-11 שנה, פוליטיקאי הביע את עמדתו בדבר הכשרה של צריכת חומרים פדופיליים. אגודת העיתונאים פרסמה תמיכה בעמדתו בטענה שהגבלה על פורנוגרפיה עם ילדים עלולה לגרום בעתיד צנזורה על יצירות אמנות שונות שבהן מופיעים ילדים. השלב הבא היה שבירחון אקדמי פורסם מחקר שלפיו ניצול מיני של ילדים פחת בצ'כיה, לאחר שהחוק התיר – אחרי 1989 – החזקה ושימוש בחומרי תועבה לילדים. לפני חלון אוברטון, השלב הבא הוא שינוי השם. ואכן ב-2011 התקיים בבולטימור בארצות הברית כינוס בהשתתפות אנשים מתחום הרפואה. באותו כינוס השם פדופיליה, שנושא קונוטציה שלילית, כבר נמחק. התופעה קיבלה שם אלגנטי יותר. אדוני יודע מה השם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הפדופיליה נקראת "אנשים הנמשכים לקטינים". מה רע בזה? אם אנשים שנמשכים לבני מינם אין בזה שום רע, מה רע באנשים שנמשכים לקטינים? הקריאה שיצאה מהכינוס דרשה שלא לראות בפדופילים פושעים או סוטים. "לא צריך להניח", זה ציטוט, "שמבוגרים שנמשכים לקטינים מתעללים בילדים או שהדחפים המיניים שלהם אינם נשלטים". לא צריך להניח כך. כשיום אחד פדופיל כזה יתקבל ויהיה מורה בכיתה א', תבינו. אדוני היושב-ראש, תזכרו מה אמרתי פה. תזכרו גם את היום. תבינו איפה זה התחיל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש סימנים בארץ שיש קבוצות או מגמות כאלה? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומר שמכיוון שנטייתנו בארץ היא לחקות את מה שקורה בתרבות המערב, ומכיוון שאנחנו כבר הכנסנו לפה כל מיני אג'נדות – ואדוני בוודאי יודע על מה אני מדבר – והן היום נחשבות לא רק ללגיטימיות אלא מעבירים חוקים ובית משפט תומך בדברים האלה, אני אומר לאדוני שתחושתי היא שהשלב הבא הוא הכשרת הפדופיליה או הכשרת המבוגרים הנמשכים לקטינים. אחת השיטות המקובלות להזזת חלון אוברטון כדי לקדם אג'נדות פוליטיות, שנפוצה בישראל, היא הקמת מכוני חשיבה שמפיצים מסמכים שעטופים בדיונים אקדמיים-מדעיים. כך אותו מכון מקדם אג'נדה חברתית או מדינית מסוימת. ככה, אדוני – אני מגיע לאקטואליה. אני עברתי ועד עכשיו הראיתי את השיטה. אמרתי ממה אני חושש: אני מאוד חושש מהדבר הזה, מהפדופיליה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אפשר להעיר הערה, אדוני? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בוודאי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> דווקא פדופיליה לאורך השנים הפכה להיות תופעה יותר מוקצה, אם אתה בודק את צרפת של שנות החמישים והארבעים לעומת היחס לפדופיליה היום. והיחס לקהילה הלהט"בית הפך להיות לגיטימי. זה בדיוק הפוך ממה שאתה מציג. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל זה בדיוק מה שאני אומר – שהיחס לקהילה הלהט"בית הפך להיות מקובל בכל בעולם על פי ציר אוברטון, ואני אומר שהשלב הבא של אוברטון יהיה הפדופיליה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל התנועה היא הפוכה. פדופיליה הוקצתה – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לא לא. הינה, דיברתי על שבדיה ודיברתי על הולנד ודיברתי על העולם המערבי, שהיום מכשיר פדופיליה. ואדוני, ניפגש בעוד 15 שנה, בבריאות טובה, לא יודע אם מעל במה זו – אני מקווה שלא – ואנחנו נמשיך בדיון. אני מברך על התחלפות היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, מכובדי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> ברשותך, אני אמשיך לשבת ולשמוע. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיים בעוד שש דקות וחצי, כבר פחות. אני עכשיו בסיום דבריי. השיטה הזאת של הנדסה ועיוות התודעה – על פי אותה שיטה הכשירו את הסכמי אוסלו ואת ערפאת וחבר המחבלים שלו, תוך מכבסת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בגלל זה נשארת? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> רציתי להגיד משהו טוב כשהחלפת אותי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני, יש מה שקרוי טיימינג. זה היה טיימינג. לא אני בחרתי, לא אני תכננתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אללה כביר, אלוהים גדול. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכול מן אללה. הכול מהקדוש ברוך הוא. ככה הכשירו את הסכמי אוסלו ואת ערפאת וחבר המחבלים שלו, תוך מכבסת מילים על פרטנרים במקום מחבלים, שטחים במקום יהודה ושומרון, ואפילו קורבנות שלום במקום נרצחי טרור. את המחיר שילמנו כולנו בדם. הגיע הזמן שהציבור במדינת ישראל יפקח את עיניו. גורמים פרוגרסיביים, חסרי זהות יהודית ולאומית וחסרי אחריות, פועלים בתהליך של הנדסת ועיוות תודעה ושטיפת מוח שנמשך כבר שנים, במימון של מדינות זרות וקרנות עוינות – כמו למשל הקרן לישראל חדשה – כדי למחוק כל זהות אישית, משפחתית, דתית ולאומית. כך הם פועלים להנדס ולעוות תודעה – כמו שהצגתי בתחילת נאומי – נגד מה שכל ילד קטן יודע מינקותו. הם פועלים כאילו אין איש ואין אישה, אלא איש או אישה – החלוקות האלה אלו רק חלוקות שנוצרו בהבניה חברתית. כך הם פועלים להנדס ולעוות תודעה נגד המבנה הבסיסי ביותר שמקיים את האנושות מאז בריאת העולם: המשפחה, כאילו משפחה זה לאו דווקא אבא, אימא וילדים; כאילו יש עוד דרכים ליצור חיים ולהיות חוליה בשרשרת הדורות; כאילו ילד לא צריך שיהיו לו אב ואם; כאילו אין זכויות לילדים. הילדים נרמסים – וזה כבר קשור להחלטת בג"ץ על הפונדקאות, אבל לא ניכנס לזה כרגע. כך אותם גורמים פרוגרסיביים חסרי זהות יהודית ולאומית וחסרי אחריות פועלים להנדס ולעוות את התודעה, למשל דרך מתווה הכותל, כאילו התורה שבעל פה והפירוש המקובל מדורי-דורות הם רק דרך אחת ביהדות. כאילו ליהדות יש כמה דרכים. כאילו יש עוד דרכים, לא פחות לגיטימיות, כמו דרכי השקר של התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית. ואני רוצה לומר, זה לא במובן האישי כלפי הרפורמים או הקונסרבטיבים, באופן אישי. זה כלפי התנועות שלהם – כאילו ישנם זרמים ביהדות. כל זה כחלק מהניסיון לפגוע במעמדה של תורת ישראל בכלל ובזהות היהודית של מדינת ישראל בפרט. כך, אותם גורמים פרוגרסיביים, חסרי זהות יהודית ולאומית וחסרי אחריות, פועלים במלוא הכוח להנדס ולעוות את התודעה, כאילו עם ישראל הוא עם ככל העמים וכאילו כל דיבור על ייחודו וייעודו של עם ישראל הוא סוג של פשיזם ולאומנות. זאת, במגמה ברורה ומוצהרת להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. עם ישראל חי. זהותה היהודית והלאומית של מדינת ישראל תתחזק, בסופו של דבר, אבל מצער, מאוד מצער ומאוד כואב, הנזק שהתהליכים הללו מחוללים ויחוללו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מכובדי הדובר, אתה יודע מה הבסיס של האמירה "כל אזרחיה", מדינה של כל אזרחיה? זה נאמר לגבי מדינות דמוקרטיות רבות בעולם. השוויון בין האזרחים הוא בבסיס האמירה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה הטענה שלך נגד האמירה הזו? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני טוען שאנחנו בעם ישראל יודעים להבדיל. לא הכול שווה. לא הכול שווה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא כולם שווים, לדעתך. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למשל, איש ואישה הם לא שווים. איש זה איש ואישה זה אישה. למשל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הם שווים. אתה יכול להגיד שהם שונים, אבל הם שווים, אמורים להיות שווים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. שנייה, שנייה, שנייה. מה זה שווים? אז אם אתה מדבר על זכויות, אני אומר: לא הכול שווה. יש הבדל בין קודש לחול. יש הבדל בין קודש לחול. אנחנו יודעים להבדיל בין קודש לחול. בכל מוצאי שבת אנחנו אומרים ברכת המבדיל: המבדיל בין אור לחושך. יש הבדל בין אור וחושך. יש הבדל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז היהודים זה קודש וערבים זה חול. הם אור – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לא לא, אני לא אומר. יש הבדל בין אור לחושך. אנחנו אומרים את זה בברכת המבדיל כל מוצאי שבת – המבדיל בין אור לחושך, בין – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מי זה אור ומי זה חושך? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> לא, ד"ר אחמד. הכוונה של אבי זה לא עכשיו חשוב מה אור ומה חושך, מה טוב ומה רע. הכוונה: שאתה צריך להודות שיש שוני, והשוני הזה מחייב אי-שוויון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי. הוא אמר: גבר ואישה הם לא שווים. אני מחיתי על כך ואמרתי: הם שונים אבל הם שווים. אתה אומר: בגלל השוני, אני ואתה לא שווים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שווים – מאיזו בחינה? אין לי את הזכות ללדת ילדים. אני לא יכול להיכנס להיריון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה לא שולל ממנה את הזכות להיות שווה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. היא שווה מאיזו בחינה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש הגורסים – ואני רופא שעסק בתחום הזה של הלידות – שבגלל ההיריון והכאבים וזה, היא אמורה להיות שווה קצת יותר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ודאי, היא שווה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא סובלת יותר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה לא יודע, אדוני, כמה אני מכבד את אשתי. אתה לא יודע כמה אני מכבד את אשתי. אתה לא יודע כמה אני מכבד את אשתי, ואני מכבד כל אישה בעולם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה ואשתך שווים? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא. אשתי היא אישה והיא יולדת, היא אם ילדיי, ואני איש, ואנחנו לא שווים. איזה שוויון יש בינינו? הלוואי שאני אזכה להגיע למדרגתה של אשתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לאשתי קוראים מאי. אני רופא, היא רופאת שיניים, ואנחנו שווים. ולעיתים אני חושב שהיא עדיפה עליי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ודאי, אז אתה רואה שאתם לא שווים. היא עדיפה עליך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מי עושה כלים בבית? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא, אלא אם כן אני מתנדב. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אדוני – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> ד"ר אחמד, ככה הוא סותר. אבי, אבי, תגיד לו: ככה הוא סותר את עצמו. הוא בהתחלה אמר שאנחנו שווים, אבל היא לפעמים עדיפה ממני. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי, אמרתי שהם שווים אבל היא עדיפה עליי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוה, השתמשתי במילה "עדיפה", מנסור, במילה "עדיפה". אני יצאתי מנקודה הנחה שאני והיא שווים, והיא עדיפה. למה היא עדיפה? כי היריון של תשעה חודשים – סבל יותר. הוא הזכיר את המילים "מי עושה כלים", מכובדי חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני, אני לא נושא כלים ולא עושה כלים, ואשתי לא עושה כלים ולא נושאת כלים. אתה אמרת, אדוני – אתה משתמש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז לפעמים בסיטואציות מסוימות היא עדיפה עליי, אבל אנחנו שווים. סליחה שהפסקתי אותך, אני אוסיף לך. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בסדר גמור, אני מסיים. אבל אדוני, אתה משתמש במילה "עדיף", ואני רוצה להימנע מהעדיף. אני לא אומר מי עדיף על מה. לכל אחד יש תפקיד משלו. מי עדיף על מה, אדם או בהמה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא. אני חושב שהרחקת לכת בדוגמה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה? למה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אגיד לך איפה אני גם משתמש במילה "עדיף". הגדרת המדינה כמדינה יהודית – ויועז יודע להתווכח בנושא הזה, התווכחנו לא אחת – יהודית – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני אומר שאני לא יודע להתווכח בנושא הזה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא. היה לי ניסיון איתו, זה היסטורי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> תרשו לי לסגת. אני נסוג מה – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נהניתי מאוד, אדוני. להתראות בחברותא הבאה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מעדיף שאתה תגיד: אני נסוג. נקודה. אני נסוג. נקודה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה היה פולמוס של יבנה וחכמיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הגדרת מדינה יהודית ודמוקרטית: דמוקרטית אומרת שכולם שווים – שאני, אתה והוא שווים – אבל יהודית אומרת by definition, על פי הגדרה, ששלמה עדיף על אחמד כי הוא יהודי ואני ערבי, ואני בחיים לא אקבל את זה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לא לא, ואני לא אומר את זה. במובן הפרטי, במובן – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תאמר לו: בך בחר השם להיות לו לעם סגולה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תשמע, תשמע, תשמע. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לא לא, אני לא מסכים. במובן הפרטי אין עדיפות לי ואין עדיפות לך. במובן הלאומי, ארצנו שלנו היא ארצנו, היא של עם ישראל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא הנותנת. זה מחזק את הטענה שלי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מדינתנו היא מדינה יהודית והיא שייכת ללאום היהודי. מבחינה לאומית – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה מחייב לסיים את הנאום שלך מיידית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בבקשה, אני מסיים, אדוני, כי זמני תם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הגישה של – – – ממקום חילוני, של מדינת לאום. לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עוד יותר. אבל בוא נסכם שאני בחיים לא אקבל שאחד מכם יהיה עדיף עליי בגלל שאתם יהודים ואני ערבי ואתם יותר טובים ממני. זה משהו אחר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בך בחר השם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אדוני. אתה דיברת על עדיפות, לא אני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן, זה קשור. אני מדבר על זה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה דיברת על עדיפות, לא אני. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני, אחד לא – השאלה זה זכויות לאומיות; לא אחד מול אחד, לא אני מולך, אלא זכויות לאום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, זכויות לאומיות – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גם אני ממך, על פי הגדרת המדינה כמדינה יהודית, אתה עדיף עליי, גם מבחינה פרסונלית וגם מבחינת לאום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לא לא. כלאום – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא. כלאום, לא מולך, לא כפרט. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> העדיפות האישית שלך נגזרת מהעדיפות הלאומית שלך, כי המדינה מוגדרת כמדינה יהודית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לא לא, בשום אופן לא. זכויות לאומיות – כן; זכויות פרטיות – הזכויות שלך שוות לשלי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה הוויכוח הנוקב ביותר בינינו לגבי זכויות קולקטיביות. תודה רבה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בך בחר השם לעם להיות עם סגולה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת בוסו, אני מקווה שתציג גישה אחרת, של יהדות ספרד, למשל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> היה פה פולמוס מרתק, חבר הכנסת מעוז. אתה ומנסור עבאס ביחד זה באמת צמד תנאים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אם לא היית במשותפת, היית בש"ס, אה? << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אני לא יודע אם עדיף מנסור עבאס או אחמד. כל אחד – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> גם לאחמד יש יכולת להתווכח. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. לך על עבאס, יש לו הרבה כסף. לך על עבאס – – – כסף. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אחמד זה הרטוריקן מס' אחת בכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. היה אחד שאני מודה שהוא היה יותר טוב ממני – יוסי שריד, עליו השלום – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, גם יוסי שריד היה רטוריקן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, שמכבד אותנו בשעה זו, אבל זה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בתורנותך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בתורנותך. אתה יודע, המעלה שלנו היא שגם כשהשרים התפטרו בנורבגי, אנחנו דואגים שיהיו במשכן, בתורנויות לפחות, שלא תשכחו איך מגיעים לפה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אצלנו, בעדה הנורבגית, אנחנו מקבלים את זה בהכלה ובהבנה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, זו עדה חדשה בישראל, העדה הנורבגית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הגשנו בקשה: לפחות דגל אחד של נורבגיה. לא מכובד. שליש. אני – – – נורבגיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נורבגיה, כן. אני תומך בהתלהבות, בוסו, בבקשה שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – משותף. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, האמת היא שבשעה זו גם בני משפחתי יושבים, צופים ומסתכלים. אמרו: אנחנו קצת בחופש, בואו נראה מה עושים בשעות אלו בכנסת. אבא לא נמצא בבית. אגב, קודם יצאתי לאיזה ריאיון ברדיו וישר התקשרו אליי ואמרו לי: חסרים רק ארבעה במשכן, ואתה אחד מהם. איפה אתה נמצא? גם בזה יש מעקב. הבן הקטן שלי, יצחקי, שאתה, היושב-ראש, גם שוחחת איתו, לא חווה את אבא שלו בחופש. הרי אצלנו החופש הוא שלושה שבועות, וביום ראשון בשבוע הבא הוא מתחיל את הלימודים. אבל הוא מספיק חכם להבין שהדברים שאני מדבר, אני מאמין, יגיעו גם אליו והוא יבין. קודם כול, אתמול לקחתי את אימא שלי, שתהיה בריאה ותאריך ימים, לעשות חיסון שלישי. קודם כול, בהוראת גדולי ישראל – הרבנים אמרו: אנחנו לא שואלים שאלות; סמוכים ובטוחים שזה יהיה לבריאות ולרפואה. מעבר לכך שכבר מזמן מזמן נאמר שהיה צריך להביא את החיסון השלישי, והוא הפתרון לפחות לאוכלוסייה שנמצאת מעל. אפתח בציוץ אחד שבאמת, ככה, נגע לליבי. קראתי קודם ציוץ של – יש שדרן רדיו, באמת, קוראים לו "שר השמחה עמי מימון". מעבר לזה שהוא שדרן רדיו, יש לו שעה של חסד בצוהריים, ואני מכיר את התוכנית הזאת מקרוב, בהיותי איש ציבור. כסגן ראש העיר נעזרתי לא פעם אחת בדברים שהוא עושה. אז הוא כתב פוסט: ליברמן, לא יעזרו לך כל הגזרות נגד הציבור החלש. אנחנו נמשיך לעזור אחד לשני. אנחנו עם מאוחד, עושים רצון השם יתברך, מקיימים את "ואהבת לרעך כמוך" בשמחה. נמשיך בכל הכוח. אין על העם שלנו. ובקשר למה הגיע הציוץ הזה? אז אני אקריא לכם הודעה באמת נוגעת ללב: שלום מר עמי מימון היקר והחביב. ברצוני לשתף אותך בכך שאחי הקטן, בן זקונים – עם סמיילי של בכי – נפטר באסון מירון. אין מילים לתאר את הכאב והאובדן העצום. ההורים שלי ממש מתקשים לישון מרוב צער, ואת זה באמת קשה לעזוב. אבל חשבתי שהמיטות שלהם והמזרונים הכל-כך ישנים גם לא תורמים לדבר; ממש לא נוחים. אם אתה מכיר בעל חנות רהיטים שרוצה לתרום חדר שינה להורים שלי, זה יהיה ממש חסד עצום. הוא אמר: אבדוק. ומייד הודעה – אחר כך תמונה של חדר מרוהט – ואז הודעה מרגשת: תודה רבה לך. תזכה למצוות. היום הגיע חדר השינה להורים. השם יברך אותך וייתן לך שפע של ברכה, בריאות, אושר ושמחה עד בלי די. אמן. החסד מוטמע וטמון בתוכו של עמי לא מהיום ולא מכבר, והוא גם חווה בצד האישי אובדן ולימד אותנו פרק באמונה. ובמה הדברים אמורים? על מה דברים מדברים – כשאמרו קודם: סוף-סוף הוגש תקציב? ומה הבשורה האמיתית? אז עמד פה ראש הממשלה נפתלי בנט, והוא דאג לחזור על המספר: 36 שעות לא ישן בלילה בשל הטיפול בתקציב. זה תקציב שאזרחי ישראל הולכים להישאר ערים בגללו שנים רבות עם נדודי שינה. אז אני רוצה להגיד לך: דע לך, נפתלי, בעניין הכסף – זהו הנושא היחיד שמחבר אתכם בממשלה הזאת. כסף יכול לקנות לך וילה, אבל לא בית חם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 36 שעות ברוטו. הוא עשה את מה ש-72 שנה אנחנו מנסים – – – בשביל עם ישראל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אז ככה. כסף יכול לקנות לך וילה, אבל לא בית חם. כסף יכול לקנות לך מיטה מתכווננת, אבל לא שינה טובה. כסף יכול לקנות לך שעון יוקרתי, אבל לא זמן. כסף יכול לקנות לך אנציקלופדיה, אבל לא ידע. כסף יכול לקנות לך תפקיד בכיר, אבל לא הערכה. כסף יכול לקנות לך תרופה, אבל לא בריאות. כסף יכול לקנות לך דם, אבל לא חיים. אבל הכסף זה לא הכול. הוא יכול לגרום להרבה סבל וכאב, בדיוק כפי שאתה עושה לשכבות החלשות בפריפריה. אז העברת את כל הכספים לאן שאתה רוצה. והבאתי קצת מהצעת התקציב שמונחת כאן לפנינו, טיפה מהפרקים. אתה יודע מה? קצת חבל אולי שמנסור הלך, כי מצד אחד, מנסור ישב במשך כל הלילה במשרד ראש הממשלה לוודא שהכספים שהובטחו יגיעו, אבל הוא לא שם לב שביד אחת הוא לקח כסף וביד השנייה הוא כייס את הציבור שלו מהכיס בדברים הטריוויאליים שהולכים להיות. אתה, אחמד, ומנסור, ואני, ועוד הרבה מהבית הזה, מטפלים בדיוק באותו ציבור מוחלש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נשלם יותר על החשמל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> רק על החשמל? בוא אני אקריא לך כמה פרקים. הינה, הצעת תקציב המדינה לשנים 2021–2022. יש כאן כמה פרקים. אבל אתה יודע מה מדהים? תראה, למשל, יש פרק שהכותרת שלו: קיצור תורים וייעול, ניצול מקורות מערכת הבריאות הציבורית. בוא'נה, זה נשמע התייעלות יפהפייה. מה טמון בפנים? קבעת תור אצל רופא, ואם לא הגעת, ייגבו ממך לא רק את מה ששילמת – עד 50 שקל קנס. אמר את זה קודם, דרך אגב, שר האוצר ליברמן בטלוויזיה – ייתנו קנס למי שמבטל תור. ממשלת גזרות וקנסות – זה משהו חדש שלא ידענו. אבל לך תדע למה הוא ביטל. הרי אנשים שקובעים תור מחכים. השתתפות עצמית שגובה קופת החולים – מ-6.45% ל-6.80%. אלה דברים – מי נמצא בקופת החולים? מי שאין לו את הבריאות הפרטית ואת הרופא הפרטי ליד הבית, מוחלשים. שורה אחת. שורה שנייה – ייעול מערכת תעריפי האוטובוסים ותיקון עיוותים היסטוריים. אתם יודעים מה זה לגבי האוטובוסים? אני אקריא לכם את זה. קודם כול, לגבי מערכת החינוך – זה היה הפרק הקודם. הם קוראים לזה: התאמות בתקציב משרד החינוך. הרי הייתה החלטה להתחיל חינוך חובה מגיל אפס עד שלוש והלאה, להעלות. הצעת המחליטים: החלתו של החוק תידחה בארבע שנות לימוד משנת הלימודים. ובסוף אנחנו רואים את הקיצוצים שיש במשרד החינוך, בניגוד למה שסיפרו לנו. אבל את מי מעניין חינוך חינם ומימון מגיל אפס עד שלוש? את הפריפריה. את המוחלשים שלא יכולים לתת מורים פרטיים וגננות. וזה ייתן חיסכון – 240 מיליון ש"ח. ממשיכים הלאה. אמרתי: ייעול מערכת תעריפי האוטובוסים ותיקון עיוותים היסטוריים. מוצע לייצר מדיניות הנחות חדשה שתביא משטר – אה, זה ניסוח חדש, בלשון האוצר – משטר תעריפי פשוט ושקוף. אבל במסגרת זו יבוטלו הסדרי נסיעה ייחודיים – מוצע לבטל את הנחת הערך הצבור בטעינת הכרטיסים. חבר'ה, משפחה שמשלמת היום 500-400 שקל בחודש בממוצע בתחבורה לרב-קו ולנסיעות תשלם 1,000 שקל. זה עלייה של 100% לפחות. עכשיו, מי נוסע בתחבורה ציבורית? או שאתה עובד מדינה או עובד עירייה ואתה מקבל החזר נסיעות מלא או שאתה משפחה ברוכת ילדים. הרי רוב הצרכנים – אתה יודע מה קורה באוטובוסים מבחינת הציבור החרדי והציבור המוחלש, הפריפריה. אין שם שתיים-שלוש מכוניות לכל משפחה, וגם אם יש, לא יכולים לקחת את כל המשפחה ברוכת הילדים. והם ישלמו בכיס. אז אתה יודע מה, אם היית נותן להם כרגע איזו קצבה מסוימת מול הדבר הזה – אבל אתה חותך להם פרוסה אחר פרוסה בכל הפרמטרים. נמשיך לפרק הבא. אמרנו אוטובוסים, אמרנו חינוך. הפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק – באמת, לדאוג לסביבה. כמובן, בסוף החיסכון – אם זה רק לדאוג לסביבה, אז איך זה חיסכון למדינה? החיסכון נותן 600 מיליון ש"ח בשנה. עכשיו, ממספרים שיש לי, 24% מהחד-פעמי במדינת ישראל צורך הציבור החרדי ומשפחות ברוכות ילדים, 14% בערך המגזר הערבי. אבל משהו אחד הם לא אמרו – אתה יודע, השר הנדל, לא דיברו על הצריכה של החד-פעמי במערכת הביטחון. אתה יודע איזו כמות של חד-פעמי. הרי החיילים לא יתחיל לשטוף כלים. אז רגע, המדינה תשלם בכיס אחד ותוציא בצד שני או שייתנו פטור למערכת הביטחון בנושא הזה? אבל שוב, תוזיל את המים, כי אתה הולך לשטוף הרבה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> החיילים לא משתמשים בחד-פעמי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> משתמשים בחד-פעמי. משתמשים, בדוק. יש לי נתונים. אני צריך לקבל את זה במספרים, במערכת הביטחון. אבל תוזיל את המים עכשיו למשפחה. אני צריך עכשיו לקנות יותר צלחות – שבת, יום חול. תוזיל את המים, כי אתה עכשיו הולך לשטוף כלים. מי משתמש? חבר'ה, שלושה שרוולים של כוסות חד-פעמיות של מים קרים היום עולים 10 שקלים – יעלו 30 ש"ח. עכשיו, הם נותנים פה מספרים כאילו במילימטרים, פרמטרים של גדלים של חד-פעמי. זה שטויות. אין בכלל את הכלים הדקים האלה במערכת של החד-פעמי, וזה גם מסוכן וגם לא בריא. אבל שוב – נזק. למי? לאותן משפחות. קידום אורח חיים בריא: ליטר משקה – 1.30 שקלים תוספת. קוקה קולה עולה להם היום 6.5 שקלים, 7 שקלים – כמה עולה? יעלה 9 שקל. אתה רוצה לקדם אורח חיים בריא – חבר'ה, 1 בינואר 2021, אתה מתחיל את הדברים האלה. מה אתה רוצה? בבת אחת לקחת את כל המשפחות ולהגיד להן: חבר'ה, מרגע זה, זה מה יש; לא יהיו לכם לא כלים חד-פעמיים, לא תחבורה ציבורית כמו שצריך, לא – ייקור החשמל, שדיברנו על זה, שאתה יכול להגיע ל-15%, ועושים גודש – כשתרצה להיכנס למרכז ואתה מהפריפריה, אתה גם תשלם גודש. לא תשקיע בפריפריה וגם לא תיכנס למרכז. אם תבוא, אתה תשלם על זה. אז תגידו לי, איזו בשורה הבאתם לציבור בתקציב הזה? שומעת אימא לארבעה, חמישה, שישה ילדים, שיהיו בריאים, והיא רואה גזרה אחר גזרה: בבריאות היא תשלם יותר, בחשמל יותר, גם בחינוך, כי דחית את היישום של החוק, ועוד ועוד ועוד דברים. יש כאן פרקים שזה אפילו לא נוגע רק למשפחות. דחייה של ההנגשה – הבאתם חברת כנסת שמייצגת לפחות את הקהילה שצריכה הנגשה, ודוחים את היישום הזה בעוד כמה שנים, כי אין כסף. צריך למצוא לזה משאבים ממקומות אחרים. אומר שר האוצר קודם בערוץ 12: איזה גזרות יש? אני לא יודע על מה אתם מדברים. אנחנו מחפשים לתת לאנשים חינוך בריא, חיים בריאים וכו'. אומרת לו יונית לוי: אני קוראת את ספר התקציב שאישרתם. באיזה מצפון שרי הממשלה יכולים לשבת ולאשר כזה דבר? אתה יודע מה, קצת חמלה. אתה יכול ליישם ולתת כמה פרקים של כמה שנים, ארכה, אבל בבת אחת לתת את כל הדברים הללו? אז אם זו בשורה אמיתית, שאתה אומר לאזרחי מדינת ישראל: שלוש שנים וחצי לא אישרתם תקציב ועכשיו אישרנו תקציב – איזו בשורה? זאת בשורת מוות, זאת בשורה אכזרית. אני שומע את ההורים – ובלי לדבר על המעונות, שזה כבר פרק שנשכח, כביכול. כביכול דחו את זה בחודשיים. משפחה ששילמה לילד במעון 800 שקלים תשלם 2,000 שקלים, ועוד ועוד גזרות. אגב, אמרו שלא ירד תקציב הישיבות. חבר'ה, ירד תקציב הישיבות, משתי סיבות: א. יש את הגידול הטבעי, ולא ניתנה עליו תוספת; ב. התקציב הזה שרשום זה לפני הפלאט שעושים. הרי בסוף הלילה הוסיפו כמה מיליארדים – זה ייתן פלאט אחד שלם בכל תקציבי הממשלה. ברור שזה ירד. אז גם תקציבי הישיבות נפגעו. אין בשורה אמיתית של משהו שאתה יכול להגיד בו: כל הכבוד, באמת, יודעים מה, צריך לתת שאפו לממשלה. אתה יודע מה, השר הנדל? יכול להיות שאצלך זה לא משהו שנוגע, אבל נתת סיבים אופטיים, נתת בשורה. לפחות משרדך הוא לא משהו כלכלי שיכול לפגוע באחרים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עשינו גם דברים אחרים, ויהיה צריך להסביר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה רוצה להכניס אותי לפינות? לא, אבל אתה באמת, גם בקדנציה הקודמת שלך כשר התקשורת, יודע לפעול. לפחות אין לי משהו של בשורה שאני יכול להגיד שנגסת בציבור. אבל שאר הדברים? לא ראינו פתאום תוספת של מאות מיליונים לשר מאיר כהן, לשר הרווחה, על כל הבתים החמים, על בתים של נשים מוכות. אתה לא שומע איזה בשורה חברתית אחת שאתה יכול להגיד שיש כאן בשורה בתקציב. זאת בשורה – זאת ממשלה שהביאה תקציב מנותק, לבן, שנמצא במרכז הארץ בלי לרדת לפריפריה. אתה יודע, היום שלחו צילומי מסך של הודעות של מפלגת ימינה לשעבר, שפעם קראה לעצמה ימינה. אם אתה רוצה הורדה של 20% בתקציבים, תצביע ימינה. אבל אמרתי, זאת הודעה אחת מני עשרות, זה מההבטחות שמר בנט אמר ולא יישם. לקחתי גם את הספר של נפתלי בנט, איך לנצח את הקורונה. כבר הרבה דיברו עליו, אבל חיפשתי פה בפרק. הוא אומר שסגר הוא אף פעם לא פתרון שעומד בפני עצמו: לצערי הממשלה נקטה את הפעולה הנדרשת אך נמנעה מהקמת מערך הקורונה וכו' וכו'. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מרוב שחברי האופוזיציה עולים עם הספר, לדעתי אתם העליתם את המכירות של הספר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל היום אני חושב שמשפטית צריך לאסוף אותו מהמדפים. זה פשוט סכנה לציבור, כי הוא נוגד את החלטות הממשלה. פעם זה היה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש תקדים? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיב, פעם הוא היה איש אופוזיציה, אז זה לא נגע, אבל היום הוא ראש ממשלה. אתה לוקח את הספר – אתה יכול לצאת נגד ראש ממשלה עם הספר. זה אסור משפטית, לדעתי. צריך לאסוף אותו. הצנזור הראשי צריך לתת החלטה בנושא. אבל אני רוצה להגיד לכם – וידעתי על זה מזמן, והינה, היום כבר דיברו על זה בקבינט הקורונה: בחגים הקרובים יהיה סגר, וסגר קשה. הוא גם יהיה סגר ארוך, כי לא יודעים לקבל החלטות כרגע. הקימו ועדות ותתי-ועדות. ועדת קורונה הקימו? זה היה בהצעה של הוועדות? אין ועדת קורונה, יש קבינט קורונה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האמת, אני ביקשתי להקים ועדת קורונה ובקשתי לא נענתה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא צריכים. יש את שאשא ביטון, יש להם הכול. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> נפתלי בנט אמר: לא, קורונה לא מעניין. הוא אמר את זה והוא לא חוזר בו. הוא אמר: לא, קורונה לא מעניין. בסוף הספר הוא אומר משפט: זו איננה אמונה תמימה אלא אבחנה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא הזיז את הנקודה, רק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. הוא אמר: לא, קורונה לא מעניין. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> טוב אתה, בוסו. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל הוא אומר בספר משפט – תקשיבו, הוא הגדיל: זו איננה אמונה תמימה אלא אבחנה מפוכחת. זאת כבר לא אמונה, זה כבר חיזיון. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עוד לא היה כזה ספר מטומטם שכולם עושים עליו דיונים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבחנה מפוכחת – לא, תקשיב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משה, קראת אותו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קראתי את חלקו ונרדמתי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שדווקא כשאני קורא אותו אני לא נרדם, כי אם קבלת ההחלטות נמצאת בידיו של מי שכתב את הספר, הדאגה היא שבעתיים. אני לא אומר את זה עכשיו בציניות אלא אומר את זה ברצינות רבה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הלוואי על הספרים שלי כזה פולמוס. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> יועז, תציג את הספרים שלך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> באמת, כתבתי כמה. הלוואי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> תציג את הספרים שלך. אתה יודע מה, בלי לקרוא אותם אני בטוח שהם מגיעים ממקום יותר נורמלי, כי את זה הוציאו – קודם כול, אתה יודע מה, יש נקודה אחת לקו זכות: הוא לא כתב את זה, הוא גנב את זה. יש תביעה שמתגלגלת. הוא פשוט לקח את הטקסט וגנב את הטקסט הזה ואמר. אבל חבר'ה, אין קבלת החלטות. כן להביא חיסון שלישי, לא להביא חיסון שלישי – מה תעשו? סגר? עומדת פה שרת התחבורה, שואל אותה כאן סגן שר הבריאות לשעבר יואב קיש ואומר לה: תגידי, הרי לפי כל הבדיקות, מי שנוחת עכשיו מטורקיה ומיוון – נכנסים ביום בממוצע 150–200 איש שהם חולי קורונה. כמובן שאם הם מקבלים בדיקה חיובית אז הם צריכים להיות בבית, אבל בינתיים הם יורדים בשדה התעופה והולכים לרכבות, מפזרים את הכול בכל הארץ. אז מה הבעיה לקבל החלטה שבתחנת בן-גוריון בשדה התעופה יש רק תחנת ירידה, הורדת נוסעים, בלי העלאת נוסעים? אז מה היא עונה לו? אנחנו מדינה דמוקרטית. תקשיב, זו תשובה של שרה בממשלה. תגיד לי, איך אתה יכול לחייב בן אדם לשים מסכה? אנחנו מדינה דמוקרטית. מי שירצה ישים מסכה ומי שירצה יתאבד. זאת תשובה של שרת התחבורה. אז מי נמצא בין מקבלי ההחלטות? אחת שאומרת שאנחנו מדינה דמוקרטית. איך הדמוקרטיה רלוונטית כאן לחיי אדם, לפיקוח נפש? אנשים מתים, אנשים חולים. תזלזל, לא תזלזל, אבל זאת תשובה? ושר הבריאות אומר: אצלי לא יהיה סגר, אני אמשיך. הכול בסדר, אבל מיום ליום החולים קשה, מספרם מוכפל. ולא רק – יושב ראש הממשלה שאלו השותפים הבכירים שלו, והוא לא יכול לקבל החלטות בניגוד אליהם; לא רק שותף בכיר – הוא שר הבריאות. הוא עמד פה קודם – לפני כן, כשהוא היה איש אופוזיציה, הוא תקף כל החלטה של הממשלה, על זה בכלל אין מה לדבר, אבל היום, כשהוא עומד בקבלת ההחלטות, אנה אנו באים? אז לא מדאיג אתכם שמי שכתב את הספר היום, ולפחות קרא אותו, הוא ראש הממשלה שצריך לקבל את ההחלטות? בממשלה הקודמת – אגב, בהגינות אמיתית, חבר הכנסת מיכאל ביטון, יושב-ראש ועדת הכלכלה, אמר שהממשלה הקודמת, שגם אתה היית שותף בה, השר הנדל, טיפלה לפחות בנושא הקורונה בצורה יותר מקצועית וממוקדת. ממש כל יום-יומיים קבינט הקורונה התכנס, וישיבת הממשלה, וראש הממשלה ישב ועשה עבודה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> קיבל החלטה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> איזו החלטה? אבל הינה, קיבלתם מדינה עם שישה חולים ביום, והיום אנחנו נמצאים במספרים אסטרונומיים, וזה מכפיל את עצמו. אי-אפשר להתכחש לזה. אתה לא יכול להגיד שהגיע עכשיו פתאום משהו – אולי בנימין נתניהו ייבא עכשיו את הקורונה מחדש בשביל להאשים את הממשלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אנחנו לא אי. בכל העולם יש. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל גם אז היו כל מיני דלתות מסוימות ווריאנטים מסוימים, אבל ננקטו פעולות שחסמו, והצלחנו למגר. אתה היית חלק מההחלטות החיוביות האלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> היה קשה. החברה החרדית, המגזר הערבי – אתה זוכר? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> שום דבר לא היה קשה. אורח החיים והדינמיקה השתנו, ואלו היו התוצאות. אבל היום – רגע, מישהו משבח את החברה הערבית או החרדית כשאין בהן חולים, לפחות באותם מספרים של הציבור הכללי? זה לא מעניין אף אחד, כי עכשיו זה כבר לא פוליטיקלי קורקט. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מסתכלים על המקומות שבהם צריך לטפל, לא על המקומות – לא ציונים לשבח. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. תאמין לי, כשיגיעו החגים, הדבר העיקרי שיתקפו זה תפילות ובתי כנסת; וסגר אמיתי. ביום הראשון שתהיה דגירה אמיתית באחד המקומות אלה יהיו הכותרות, בגלל שנחמד תמיד להסיט את הדיון למקומות הללו. אין לי ציפייה מהתקשורת ואין לי ציפייה מאף אחד ממקבלי ההחלטות שלא יסיתו ויגידו, אבל זאת הדינמיקה של הדברים. לכן אני חושב ומתפלל, קודם כול מתפלל ומצפה – כולנו מתפללים על הקורונה הזאת, אבל מעבר לכך – שקבלת ההחלטות תהיה לפחות לא כמו הדברים שנכתבו כאן בספר, באופן מפחיד, באופן שלא תואם בכלל את צורת ההתמודדות שצריך להתמודד עם הקורונה. ומעבר לכך, אני סמוך ובטוח שאם החוקים שהיו צריכים לעשות בימים הללו, במקום לחוקק חוקים – לא דיברתי בכלל על רפורמת הכשרות, אגב, שנכנסה כחלק מחוק ההסדרים. איך נושא הכשרות קשור לנושא הכלכלי? הרי חוק ההסדרים בסוף צריך להכיל בתוכו רכיבים כלכליים. אין שום הוכחה שרפורמת הכשרות תוזיל או תכניס כסף למדינה. קודם כול משפטית, צריך לבדוק מה השייכות. אז לכן אני מקווה שבסוף, את ההחלטות יקבלו. ומשהו אחד אחרון, לפחות בגלל הפיליבסטר והדיונים שלנו כאן בכנסת. הייתי צריך להשתתף היום במסיבת יום הולדת של רב קהילה אצלנו בפתח תקווה, הרב נסים אבו חצירא, שהגיע לגיל עגול, גיל 30, ונמנעתי, אז הוא יסלח לי. לפחות הוא יודע שאני נלחם בשביל שהוא יוכל להמשיך לחיות את אורח חייו בצורה המקובלת כאיש חרדי ודתי וכאיש משפחה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. משה, כתוב 30 דקות. אני בטוח שתסתפק ב-15. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הצעה, המלצה בלבד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, אני הכנתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הכנת 30 דקות? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קצת יותר, אבל אני אגמד את זה ל-30 דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממשה עד משה לא קם כמשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש הקבוע, יורשה לי, היושב-ראש הקבוע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מנסה לקצץ בלוח הזמנים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני לא יודע. כבוד יושב-ראש הכנסת מר מיקי לוי, יורשה לי או לדבר – – – << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> בבקשה, אני מתנצל. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה אומר לנו לא להפנות גב. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> אני מתנצל. אני מנסה לדבר אל ליבו של חבר הכנסת קרעי לצמצם – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, כי תמיד אתה אומר לנו לא להפנות גב, אז אני לא מפנה גב. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> חס וחלילה. מחילה. – – לצמצם, כי אני מחזיק את עובדי הכנסת – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לפי משקל אצלי. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> – – – פיליבסטר, והמערכות עובדות, זה חבל. למה? כי ההצבעה נקבעה ל-20:30, זה לא איזו הצבעה שאנחנו לא יודעים מתי. אם נסיים לפני וכל אחד יצמצם את מה שהוא אמור להגיד, אפשר יהיה לשחרר את עובדי הכנסת הביתה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שיקול מצוין. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שיקול מצוין. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> במקום זה, נוציא את הח"כים למנוחה, כי ממילא נקבעה הצבעה ל-20:30. הבקשה האישית שלי – להתחשב בעובדי הכנסת. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה מכניס אותי למבוכה. אני רק מבטיח לך, אדוני היושב-ראש, שבתוך חצי שעה אני אקבל החלטה נכונה. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> הבנתי אותך, אבל בינתיים אני מדבר אל ליבו של חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> עד שיש לנו משהו לעשות, גם את זה אתם רוצים לגזול לנו – את המעט, את כבשת הרש הקטנה, לדבר? תנו לנו לפחות להביא לאומה, לעם היושב בציון, את הכאב והדאגה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, האומה מקשיבה לך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> האומה מקשיבה. אוקיי, אנחנו מתחילים. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל התקשורת מדווחת על המצב הקשה, והכותרות אומרות הכול. ממשלת הריפוי ממשיכה לפגוע בעם כדי לממן את המיליארדים להסכמים הקואליציוניים וכדי לממן את הרחבת הנורבגים. בעיתון כלכליסט מעדכנים אותנו שבאוצר מעוניינים לבטל הסדרים היסטוריים ולצמצם את הסבסוד לתחבורה הציבורית: "אגף התקציבים באוצר מעוניין להכניס לחוק ההסדרים רפורמה שתוביל לביטול התעריפים השרירותיים של נסיעות הרב-קו, ולהשוות את התעריפים לאלו של אפליקציות של התשלום. בנוסף, באוצר מבקשים לבטל את הנחת הערך הצבור הקיימת ברב-קו ומעניקה 20% הנחה לכל מי שרוכש ערך צבור. לצעד שהאוצר מתכנן יש מספר משמעויות. ראשית, מבנה התעריפים בתחבורה הציבורית בישראל יהיה אחיד, ויבוטלו ההסדרים ההיסטוריים שתגמלו אזורים מסוימים בארץ. כפי שפורסם" בעבר בעיתון "כלכליסט, במצב הנוכחי יש הבדלים עצומים בין מחירי הכרטיסים במקומות שונים בארץ: בעוד שכרטיס חופשי יומי בעיר טבריה עולה 4 שקלים, הסדר דומה של חופשי יומי בבית שאן עולה 13 שקלים" – אף שניתן לטעון שבית שאן יותר קשורה לפריפריה מטבריה. "כמו כן יבוטלו הסדרים היסטוריים כמו חופשי-שנתי לנוער של מודיעין עילית וחופשי-חודשי לנוער ביתר עילית – הסדרים חריגים שלא קיימים בשום מקום אחר בארץ." זה – ראשית. "שנית, המהלך צפוי להוביל לכך ששיטת התמחור האחידה תהיה מבוססת על שיטת התמחור באפליקציות התשלום – שגם היא בעייתית ומסובכת. מודל התמחור של אפליקציות התשלום לכאורה פשוט יותר מזה של הרב-קו, שמכיל מאות מחירים והסדרים שונים, אך הוא עדיין" איננו ברור "ומלא ב'באגים'. כך, המחיר לצרכן מבוסס על שלושה קריטריונים: הראשון הוא מרחק הנסיעה, השני הוא כמות השימוש היומית והחודשית באפליקציה והשלישית היא מיקום התחנה" ששם עולה הצרכן. "שני הקריטריונים הראשונים מתכתבים זה עם זה: המחיר לפי מרחק הנסיעה מבוסס על בסיס שש טבעות מרחק, כאשר קיימת תקרת תשלום יומי לכל אחד מהטבעות. הקריטריון השלישי, שמתייחס לתחנת העלייה, נכנס לחישוב בעקבות דרישת שרת התחבורה הקודמת הגב' מירי רגב להנחה לפריפריה. המשמעות של הקריטריון הוא שמפת המדינה חולקה בגסות למרכז, פריפריה קרובה ופריפריה רחוקה, ונוסעים שיעלו בתחנות" של הפריפריה "יזכו למחיר מוזל בנסיעות בטווחים הקצרים מ-15 ק"מ. נכון להיום, משרד התחבורה מעולם לא פרסם לציבור באופן מסודר איזה אזור מוגדר כפריפריה קרובה או רחוקה ומי זכאי להנחה. שלישית, הצעד צפוי להביא לביטול הנחת הערך הצבור ברב-קו, שנהנים ממנה כל הנוסעים בתחבורה הציבורית. באוצר אומרים שההנחה הזו נוצרה במקור בשביל לשכנע אנשים לעבור מתשלום במזומן לשימוש בתשלום הרב-קו, וכעת, כשלא ניתן לשלם במזומן בתחבורה הציבורית, ההצדקה לא רלוונטית עוד. ביטול הנחת הערך הצבור ברב-קו צפויה לחסוך מיליונים רבים בשנה לקופת המדינה" – על חשבון מי? על חשבון נוסעי התחבורה הציבורית מהשכבות החלשות שנהנו ממנה עד כה. כן, זה בתמצית בדיוק מה שהולך לקרות בכל הנושא הזה שדיברנו עליו, התחבורה הציבורית, עם הגזרה הזאת, שהרבה אנשים לא מבינים מדוע הממשלה הרעה הזאת לא מתחשבת באותם אלה שנהנים מתחבורה הציבורית. זה פרדוקס, כי בעצם כל הזמן הטיפו לנו לעזוב את התחבורה הפרטית, לעבור לציבורית, אבל עכשיו גם שם מגרזנים אותנו ולא מאפשרים לקבל את אותן סובסידיות ואותן השתתפויות שהמדינה עד כה נהגה להשתתף – עוד סוג של בושה לאותה ממשלה שיודעת לבזבז על שרים, סגני שרים, נורבגים. שם כבר הכסף מצוי, ומי שחסר לו קצת כסף מוזמן – לגשת למס עבאס, לבקש ממנו כמה מהמיליארדים האלה. הכול פתוח. עכשיו אני רוצה לקרוא שיר לשר המיסים, שהבטיח לפני הבחירות שלא יעלה את המיסים, אבל הינה, אנחנו מתבשרים בשורות מאוד מרות על הקיצוץ הנרחב והכואב דווקא לאוכלוסיות החלשות. אז איך אומרים אצלנו? שלפני הבחירות הקירות מדברים אל בני האדם; אחרי הבחירות האנשים מדברים אל הקירות – כך זה נראה. אז הינה, בבקשה, שירו של מוטי לאוטנר, השיר "שר המיסים": והינה עוד שינוי של ממשלת עבאס, המציאו תפקיד חדש – שר המס. פעם, כשהמדינה עוד הייתה בהתחלה, היה שר אוצר שינהל את הכלכלה. לפעמים היה קפיטליסט, לפעמים סוציאליסט, אבל עכשיו נפלנו על קומוניסט. לא יודע מה עבר על נפתלי בנט שנתן לחתול לשמור על השמנת – אביגדור ליברמן, ההוא ממולדובה, שמחביא ערימת שרצים בתוך הכובע. מעלה מיסים על ימין ועל שמאל, בלי סיבה, כי סתם, הוא יכול. ניחא אם המס היה רק על חד-פעמי, אבל היוקר עולה על בסיס יום-יומי. רב-קו, ארנונה, חשמל ושתייה מתוקה, כל היום הארנק המרוקן חוטף עוד מכה. מילא אם הייתה סיבה טובה לשלם בגללה, אבל לא בשביל שנפתלי יהיה ראש ממשלה. אני לא יודע, אולי זה רק קוריוז שאיווט נולד ב-17 בתמוז. אביגדור, אם אפשר שתעשה לנו שירות – אתה הרי ידוע גם כשר ההתפטרות. שים מכתב על השולחן, בזה אתה אלוף. לא משנה לאן, העיקר שמהאוצר כבר תעוף. טוב, אז אנחנו רוצים קצת לקרוא מהגזרות של שר האוצר שבעצם חיכו לנו, ובואו נדבר קצת על זה: אביגדור ליברמן רק חודש במשרד האוצר, ושימו לב כמה האזרח הישראלי הולך לשלם. דבר ראשון – מס על קולה ומשקאות. אז אם עד היום החיילים היקרים שלנו בצמתים היו צריכים לשתות בטרמפיאדה איזה פחית קולה, ככה להתרענן לקראת הנסיעה הבאה לבסיס או לחזור קצת לבית, לחיקה של אימא האוהבת – אז תדעו לכם שקולה כבר לא בטוח שתוכלו לשתות, כי המיסים על הקוקה-קולה עולים, וכדאי שאולי תביאו, חיילים יקרים, גם מימייה עם מים מהבסיס, כי שר האוצר לא מרשה לשתות קולה, תשכחו מהקולה. וגם כלים חד-פעמיים. אם עד היום היו משפחות שהיו נעזרות בכך, וזה היה באמת עוזר להן ונותן כל מיני פתרונות, בפרט במשפחות ברוכות הילדים – אז יש לנו כאן מס על כלים חד-פעמיים. תתכוננו, חברים. העלאת הארנונה ב-15%, גם זה מחכה לנו בתוך הגזרות של ממשלת ישראל – הממשלה האכזרית הזאת הצביעה על זה לפנות בוקר. מס הגודש המונפץ. אה, איזה שם יפה. מי שככה שומע את זה אומר: תשמע, זה נשמע מאוד חברתי. מס הגודש המונפץ. אבל זה אומר שאם אתה מגיע למדינת תל אביב, שם אתה כבר צריך לשלם יותר יקר, אם אתה כבר מגיע ורוצה להיכנס לשם. למה? שם נכנסים עם מס יותר מוגדל, כי אתה לא יכול להיכנס ככה חופשי לתוך תל אביב. יש לנו גם עוד מס של 35% על קרקעות לבנייה. גם זה מחכה לנו. אם עד היום הבנו שיש לנו בעיה מאוד קשה במדינת ישראל, שיש לנו חוסר בדירות – אף אחד לא שוכח את אותה מחאה שהייתה ברוטשילד, כמה אנשים היו שם זרוקים ברחובות כי אין להם דירות. במקום להביא תוכניות כאלה שיוכלו לתת יותר אפשרויות לבינוי ולדיור, אנחנו מתבשרים על מיסים על קרקעות. וכל דבר שרק מריח טיפ-טיפה צמיחה בכיוון הזה של בינוי ושיכון – אנחנו נעצרים וחוזרים אחורה. וכמובן, הדבר הידוע שנעשה באכזריות זה הביטול של הסבסוד של המעונות לנשים שבעליהן לומדים בכולל. מהרגע הזה שזה ייכנס לתוקף – נתנו לזה הארכה של חודשיים כדי לתת לנו התאוששות, אבל בהחלט, אותן נשים שרוצות לעבוד – תשכחו מהנושא הזה. איווט ליברמן לא מרשה לעבוד. הוא דיבר על צמיחה, אבל כנראה על כיוון אחר. שם בעצם אנחנו אמורים לצפות לגידול מאוד גדול של נשים שיעזבו את העבודה. זה בדיוק הפוך ממה שמצפים – לגרום לפריון עבודה על ידי זה שהם יעזבו את העבודה. נקבל בדיוק תוצאה הפוכה. אבל ככה זה כשפועלים משנאה. כדי לשנוא את אותם אלה שיושבים ולומדים תורה בתוך הכוללים, אז מונעים מהם את אותה הטבה של סבסוד המעונות, מה שמקובל בכל מקום, ועוד יותר – מנסים להגדיש את זה – לבוא ולהחריג את אלה שהם מהציונות הדתית. כלומר, לשים גם עין ואצבע בתוך העין, להראות: כן, אתם לא והם כן, להגביר את השנאה בתוך הציבור הישראלי – דבר כל כך מכוער, שמתאים רק לשר אוצר שהשנאה שלו לדת, לתורה וללומדי התורה עולה מיום ליום. כמובן, יש לנו את העלאת גיל הפרישה, מס על הפרישה, מס על יבוא מוצרים מחו"ל – שגם, עד היום, אם היו משפחות שהיו נעזרות בנושא הזה, אז גם על זה יעלו מס – מס חדש על גז רכבים ומס עד 40% על ביטוחי בריאות פרטיים. יש פה הרבה הרבה מיסים שמחכים לנו, מחכים לכל אותם אנשים שעד היום חיו בשלווה מסוימת. באים ועוצרים להם את הכול ואומרים להם: אתם תצטרכו מהרגע הזה לשלם את כל מה שהבטחנו – 53 מיליארד שקלים שהבטיחה ממשלת בנט למנסור עבאס ולמפלגת רע"מ. כדי לממן את זה – מישהו צריך לממן את החוב הגדול שיצרו פה. תבינו, 53 מיליארד שקל – מה שלא נתנו במשך 70 שנות קיום המדינה לעולם התורה, לישיבות, לכוללים, פה פתאום אפשרי כבר לתת את זה, הכול בסדר, יש כסף. אבל אני באמת לא מבין למה מנסור לא שומע בקולי. אני אמרתו לו בפיליבסטר האחרון שהוא חייב לבקש מקדמות. שלא יסמוך על הממשלה הזאת – שיבקש חצי מהכסף, אפילו תוך חודש, שיכניסו לו את זה לתוך תוכנית מסודרת, כי בסופו של יום, שנייה אחרי שכבר ימצאו חלקי חילוף למפלגת רע"מ, הוא יכול לשכוח מהכסף הזה שהוא בנה עליו. ואנחנו חייבים להמשיך הלאה, להתריע ולדבר, להמשיך הלאה לשכנע את הציבור בישראל שהממשלה הזו היא ממשלה רעה. היא ממשלה שלא תיטיב עם אף אחד מהמגזרים. הייתה לי אתמול הזכות להיות באותה הפגנה של אותם חקלאים, כאן, בכיכר ליד הכניסה לכנסת. אתה רואה את דם ליבם של אותם חקלאים, את אלה שהם מלח הארץ, שהלכו ועבדו במשך עשרות בשנים כדי להקים את החממות, לעבוד את אותן קרקעות, לתת אפשרות שאנחנו נוכל, בעזרת השם, לשבת בבית ולאכול את אותן עגבניות טעימות, את אותם מלפפונים, את אותם פירות, אותם ירקות, ופתאום, פתאום מקבלים החלטה כזאת מטופשת של רפורמה של להביא ולייבא מחוץ לארץ פירות וירקות ולגרום לכך שהם יתמוטטו עם הרפורמה הזאת. תבינו דבר אחד: לא מדובר פה במאבק דתי, אין פה שום קשר לענייני דת, אבל אתה רואה מרגע לרגע שבעצם הממשלה הזאת רבה עם כל המדינה – היא רבה עם הדתיים, היא רבה עם החיילים על המשקאות, היא רבה עכשיו עם החקלאים, היא תריב גם עם בעלי הביטוחים. אין מגזר שהיא לא מוכנה לריב איתו. זה דבר איום ונורא. אסור לנו להסכים לדבר הזה. צריכה לקום מחאה מאוד גדולה. ומתי המחאה תבוא ותקום? בדיוק באותו רגע שאנחנו נתחיל לבקש כל מיני דברים מהממשלה, ואז פתאום יבואו ויגידו לנו: אין כסף, אין אפשרות לכסף. לכן, במצב כזה אני מאוד מאוד מציע לאותם אזרחים יקרים במדינת ישראל: בפעם הבאה שאחד מהשרים יבוא ויגיד שאין כסף לדבר כזה וכזה, תשלפו את כל הרשימות הארוכות, כמה עלה כל שר, כל סגן שר, וכל אחד שרק איים להציק לקואליציה הזאת מייד הציעו לו: אל תדאג, לא קרה שום דבר; אל תאיים עלינו, אתה תקבל שר, ואם הוא מאיים פחות חזק, הוא יקבל רק סגן שר. אבל מה? יש לנו רק תנאי אחד: אתה חייב להתפטר כדי שייכנס נורבגי אחר במקומך. ולמה צריך להיכנס נורבגי? כדי שהם יוכלו בשקט לעשות כל מה שהם רוצים. אז תבינו שבעצם זאת לא ממשלה שבאה להיטיב עם העם. זו ממשלה שבאה לסדר ג'ובים. זאת ממשלה שבאה לתת רק דבר אחד: שקט לכל אותם אלה שנמצאים בתוך הכורסאות האלה, לאפשר להם – תוכלו בשקט לנהל את המדיניות שלכם. אחת ההחלטות שהממשלה רוצה גם כן לקיים – ועל זה אני באמת רוצה קצת לדבר – זו ההחלטה לנסות לפתוח בשבתות את התחבורה הציבורית ולנסות לקעקע את כל מה שעד היום, 70 שנה שמרו במדינה הזאת – את הכבוד לשבת המלכה. מנסים גם להרוס את חומות השבת. אז בואו תשמעו: כמה שהם מנסים להרוס את חומות השבת, אנחנו דווקא נקרא קטע מאוד מעניין של גב' תמר שניידר, מתוך עלון חשוב מאוד, עלון הידברות, "עונג שבת" של ארגון הידברות של הרב זמיר כהן. הם מספרים מה זה העניין של הברכה של שבת המלכה. בעוד שמנסים לקעקע – שרת התחבורה וכל הממשלה הרעה הזאת – בכל מיני רפורמות בתחבורה הציבורית כדי להפעיל אותה בשבת, או עסקים בשבת או כל דבר אחר, בואו נראה מה קורה לאדם שהחליט אחרת. אני קורא: החלטנו לסגור את העסק בשבת. הוא לא קרס, הוא מרוויח יותר. "כשתמיר כהן ועופר בנדלק ממושב דישון החליטו לסגור את עסק הטרקטורונים שלהם בשבת, הודיע להם רואה החשבון כי הם יגיעו בתוך שנה וחצי לפשיטת רגל". אך מה קרה מאז? בדיוק הפוך. אני קורא: "כשתמיר כהן החליט לסגור את עסק הטרקטורונים שלו בשבת, הוא והשותף שלו, עופר – – – רעדו מפחד, אבל מראה פניה החולות של אימו, והידיעה שצעד כזה יגרום לה תחושת נחת גדולה הביאו אותו להחלטה כי אפילו אם לא יהיה לו אוכל בבית, הוא הולך על זה. רואה החשבון בדק עבורם באופן מדוקדק את מערך ההכנסות וההוצאות שלהם, והעריך שבתוך שנה וחצי הם יגיעו לפשיטת רגל. אבל מאז' הוא אומר: 'קרה לנו נס ואנחנו מאושרים מהמהלך הזה, אי-אפשר להסביר עד כמה'." "אין שבתות, אין חגים, אין חופש. לאורך 14 שנים ארוכות הופיעו תמיר ועופר לעבודה בכל יום בשנה מלבד יום כיפור. 'עבדנו קשה מאוד, ולא היה לנו יום חופש אחד', הוא נזכר. 'גם כשאחד מאיתנו כבר לקח חופשה, היו יכולות להיות לו הקפצות לא צפויות תוך כדי, בעקבות תקלות ועומס באתר. למרות כל העבודה הקשה והרווחים שגרפנו, לא הרגשתי שאני מצליח ליהנות מה"יש" ובאמת לנוח'." "כדי להבין את הרקע ממנו בא, מספר תמיר כי גדל בבית מסורתי. 'היינו הולכים לבית הכנסת ועושים קידוש בשבת, אבל ברגע שבגרנו, כל אחד פנה לכיוון שלו וההורים כיבדו את זה. כשבחרתי לנסוע בשבת בגיל 15, הם אמרו לי שהם עצמם לא נוסעים בשבת, אבל מקבלים את ההחלטה שלי. גם כאשר הקמתי את העסק, הם לא שמחו על העבודה בשבת, ואף הסבירו לי שאין ברכה בכסף כזה" – של חילול שבת – "אבל המשיכו לכבד את דרכי ולקבל אותי כפי שאני. אגב, אנחנו שישה אחים, ועם הזמן שלושה מתוכנו חזרו בתשובה, ובכל זאת – עניין העבודה בשבת לא העיב מעולם על היחסים. הוריי רק המשיכו לטפטף לי בעדינות שכדאי לסגור את העסק בשבת, ואני – המשכתי לעבוד, מתוך תחושה שבעסק תיירותי כמו שלי, אי-אפשר אחרת'." אז הוא נשאל: "איך הגיעה החלטה לסגור?" ואז הוא אומר: "בסוף ימיה, אימי חלתה בלוקמיה, וכאשר הבנתי את מצבה הקשה, החלטתי לעשות הכול כדי לגרום לה נחת. סיפרתי לה שאני הולך לסגור את העסק בשבת, והיא התרגשה בצורה לא רגילה. הדבר המדהים הוא, שעופר השותף שלי קיבל את ההחלטה במאת האחוזים ואפילו לא התווכח איתי עליה. זה היה מפחיד מאוד, אבל עשינו את זה בלב שלם. אחר כך הודענו על המהלך לרואה החשבון שלנו, והוא אמר לנו: 'רגע לפני שאתם סוגרים, תנו לפרק את כל המחזור של ההכנסות וההוצאות שלכם ולבדוק מה בדיוק אתם מרוויחים משבתות וחגים'. הוא חזר אלינו עם דוח מסודר, בו היה כתוב כי שליש מההכנסות שלנו הן מהימים האלה. הבנו שמדובר פה על הרבה מאוד כסף, ורואה החשבון הבהיר לנו כי מהלך כזה יוביל אותנו לסגירה של העסק. ובכל זאת – החלטנו ללכת על זה, יהיה מה שיהיה, העיקר לעשות נחת רוח לאימא ששוכבת בבית החולים". ואז הוא נשאל: "מה קרה מאז?" הוא אומר: "ובכן, לא רק שהעסק לא קרס, אלא הוא מרוויח אפילו יותר. זה משהו לא מוסבר מבחינתנו, ורואה חשבון אמר לנו שאת מה שהוא רואה בטרקטורונים של דישון לא לומדים גם באוניברסיטה". "ובכל זאת, יש לך איזה הסבר הגיוני לכך?" הוא נשאל. והוא אומר: "נראה לי שברגע שסגרנו בשבת, הבנו שאנחנו צריכים להשקיע ביום-יום את המאתיים אחוז. אבל זה לא רק זה, כי פתאום קרו כל מיני דברים, דרכם הרגשנו שאלוקים מדבר איתנו. למשל, מייד אחרי הפעם הראשונה בה העסק היה סגור בשבת, הודיעה לנו חברת הביטוח כי מגיע לנו החזר כספי בסכום גדול מאוד. בהמשך, הקמנו מרכז מבקרים, בו אנחנו מוכרים מוצרים ייחודיים מהגליל, כמו יינות בוטיק, ריבות, שמן זית ועוד. אנשים שמסיימים את הטיול בטרקטורון, פונים לקנות את המוצרים שאי-אפשר להשיג בחנויות רגילות, ואנחנו רואים במרכז הזה ברכה גדולה. אפילו בתקופת הקורונה – לא עבדנו הרבה, אבל בחודשים בהם כן היינו פתוחים, אנשים עמדו פה בתור כאילו שאנחנו מחלקים אוכל בחינם. היה מדהים לראות את זה, הצלחנו לעבוד בצורה שפויה אפילו את התקופה הזאת". והוא מוסיף: "זכיתי באשתי, בילדים ובמנוחה". "אלא שהרווח הגדול ביותר מבחינתו של תמיר הוא דווקא המשפחה. 'זכיתי לקבל את אשתי, את הילדים, ואת זה שיש לי יום בשבוע להיות איתם, לנוח ולאגור כוחות, כל זאת, במקום להיות קבור בעבודה בשבת בלי הפסקה'. כיום, ממשיכים לקוחות מסוימים לבקש מתמיר כי יספק להם את שירותיו בשבת, אך הם נענים תמיד בשלילה. 'פונים אלינו ארגונים עשירים, שמנסים לפתות אותנו בהצעות נדיבות מאוד כדי שנעשה להם אירועים בשבת'. הוא אומר. 'צריך להבין, שמדובר כאן באתר המוטורי הגדול בישראל, וכאשר מגיעה קבוצה של 100 משתתפים, אז אנחנו היחידים שיכולים לספק רייזרים לכולם. לכן רודפים אחרינו בהצעות שלא ייאמנו, אבל אותנו זה כבר לא מעניין. נוכחנו לדעת שהמרדף אחרי הכסף לא ייגמר לעולם, ולכן אנחנו שמחים בחלקנו, ואומרים אלף פעמים תודה לאלוקים על מה שיש לנו. מעבר לכך, אין תחליף ליום המנוחה המיוחד הזה בשבוע עם המשפחה, ועל זה אנחנו לא מוכנים לוותר גם עבור ההצעות המפתות האלה'." "בעקבות סגירת טרקטורוני דישון בשבת, הצליחו עסקים נוספים לעשות את הצעד. 'אחרי שסגרנו, פנה אליי בעלים של עסק תיירותי גדול ואמר לי: איזה אומץ, איך אתם לא מפחדים? גם הוא רצה לסגור בשבת, אבל ממש כמונו, רעד מפחד. אז סיפרתי לו איך עשינו את זה, ועם הזמן בכל פעם שנפגשנו, טפטפתי לו עוד קצת על הנושא. בסוף הוא סגר, העסק המשיך לעבוד, והוא מאושר עד הגג. יש עוד עסקים שסגרו אחרינו, וכולם שמחים על כך, סוף-סוף גם לנו יש יום בשבוע, לנוח בו ולהיות יחד עם המשפחה. בסופו של דבר, הכול אצלנו בראש, ומי שעושה את הצעד הנכון, ועובד גם כדי להשלים פערים במשך השבוע" – לעולם לא מפסיד. אז ראינו מפה שלא רק שהעסק לא קרס, אלא אפילו מרוויח יותר. זה משהו לא מוסבר מבחינתנו. גם רואה החשבון שלנו לא מבין את זה. חברים יקרים, אדוני היושב-ראש, הסיפור המרגש הזה שסיפרתי בא להמחיש בדיוק את הרצון של הממשלה הרעה הזאת לנסות להפעיל דברים דווקא בשבת. אין לה מסורת, אין לה מורשת, אין לה כלום, אפילו שחלקם חובשי כיפה. איפה זה נגמר אצלם בנושא הזה? אני קראתי את הסיפור המרגש הזה של עופר ושל תמיר רק כדי להראות שאפשר גם אחרת – אפשר לשמור שבת. אני כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת, שחברים בה למעלה מ-30 חברי כנסת, בא להגיד לכם: תדעו לכם, מחילול שבת אין ברכה. אני קורא לשרת התחבורה, שחושבת שהיא תעשה כל מיני רפורמות להפעיל כל מיני תחנות ותחבורה בשבת: אני קורא לך לרדת מהתוכנית ההזויה הזאת. זה לא יעזור לך. אנחנו נילחם עד זוב דם שלא יהיה חילול שבת במרחב הציבורי. וכל הקריאות שלך בנושא הזה כדי לחלל את המדינה – לא ניתן את זה. אנחנו זוכרים לטובה את ראש הממשלה הנערץ מנחם בגין, שידע לעמוד על כך, לסגור את אל על בשבת. הוא ידע לעמוד בעוז ובגאון, ואמר את המשפט הנצחי הזה ששבת צריכה להישמר כי אנחנו במדינה יהודית. הוא ציין שאפילו בסלוניקי סגרו את הנמל בשבת בגלל שהיו יהודים שעבדו שם בשבת בנמל, לכן חייבים לכבד את השבת. כיבדו שם את השבת בסלוניקי, אז אם בסלוניקי ידעו לשמור שבת ולכבד את השבת, מה תגיד מדינת ישראל? מה אומרים במדינת ישראל והשרים שמנסים לחלן את המדינה? ויש שם שרים חובשי כיפה. לאן הגענו? איך הם לא מתביישים להביא כאלה רפורמות שמחללות את השבת, מחללות את הכשרות, מחללות את מוסד הנישואים, מחללות את קדושת הכותל המערבי? אין להם רגש, אין להם חמלה, איבדו כל זכר רוחני שעיצב את המדינה הזאת במשך עשרות בשנים. לאן הגענו? לאן נוביל את חרפתנו ואת בושתנו? איך הם לא מתביישים במדינה כזאת, יהודית, לגרום לכך שלא ייראה צביון יהודי? כמובן שאנחנו נמשיך הלאה – הנציגות התורנית, החרדית, המסורתית פה בתוך הכנסת – להזכיר לכל אחד ואחד מהיושבים פה בכיסאות העור האלה, שלא ישכחו לרגע, אבל לרגע שלא ישכחו שאנחנו במדינה יהודית, ובמדינה יהודית שומרים על הצביון היהודי. אנחנו לא ניתן שהמדינה תיראה מדינה – ככל הגויים עם ישראל. אנחנו נילחם על כך שהפרהסיה תיראה יהודית, כי זה מה שמצפים מאיתנו כשליחם של אותם ציבורים שבחרו בנו. אנחנו מקווים שהממשלה הזאת תתעשת, ואם הם לא מסוגלים לשמור על המדינה שהיא מדינה יהודית, הם מוזמנים כל אחד להתפטר ולהניח את המפתחות. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. עמדת בזמנים בצורה ברורה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – איננו; חבר הכנסת אופיר כץ – איננו. חבר הכנסת שלמה קרעי – חבל שהוא איננו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא. הינה הוא פה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמרתי, חבל שהוא איננו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא ישנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי אני יודע מה הוא הולך לעשות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אז תתקן את זה בעברית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אסביר לציבור: רשום כאן שלוש שעות ו-20 דקות. חראם עליכ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חתכנו חלק מההסכמות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חתכנו חלק. אוקיי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אז קרעי ישנו, ישנו, לא איננו. בהצלחה. תייבש אותם, תן בראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש גם ספרים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש הכול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קרעי, אם חסר לך חומר, אני פה באזור. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה קרה, אחמד – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איתן מאוד רוצה לנהל את הישיבה בזמן השיעור של שלמה קרעי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הובטח שיעור מעניין מהאוניברסיטה. איך אפשר להפסיד דבר כזה? בבקשה, חבר הכנסת קרעי, כל הזמן לרשותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איתן אוהב את כולם, אפילו חרדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם חרדים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אחד? יש פה עוד חברי כנסת באולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כל השאר או שרים או סגני שרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה רגע, רק שנייה אחת. אתה חבר כנסת? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחמד טיבי חבר כנסת? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא ראש הממשלה, אמרתם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה מנסור. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אה, זה עבאס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם חבר כנסת, אחמד טיבי. אני חבר כנסת? יש פה כבר שלושה. הוא צודק בכל מילה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא החלופי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> משה, לא כל הערבים אותו דבר ולא כל החרדים אותו דבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מכובדי השר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ולא כל הימנים אותו דבר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה נכון. גם זה נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מכובדי השר, אני מציע לך להאזין ברוב קשב – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני כולי אוזן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לדברים, כי יש לך פה סיכוי לקבל פרס של מיליון דולר שמוצע על פתרון בעיות קשות, ואני מייד מתחיל לדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמה לשים לך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 40 דקות, מה שסיכמנו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תעשה לו פלאט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חתכנו כבר פלאט. זה היה צריך להיות שלוש שעות ו-20 דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, אני עוצר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל שעובדי הכנסת צריכים להספיק ללכת לנוח עד 08:00, וההצבעה נקבעה ל-08:30, אז אנחנו נקצר הפעם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – הערכה רבה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תדאג. את שאר הדברים שתכננתי לומר אני אומר, ויש לי הרבה מה לומר לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ויהיו עוד הרבה הזדמנויות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יהיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ולילות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> היום אני רוצה לדבר על הדרך היצירתית של הממשלה הזו לפתור בעיות. במחקר שלי לתואר השני ולדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחייתו של חברי פרופ' דביר שבתאי, עסקתי בנושאים של חקר ביצועים ופיתוח אלגוריתמים לבעיות שבבסיסן נחשבות בעיות קשות. בעיות קשות, אדוני היושב-ראש, או בעיות שבסלנג שלנו נקראות בעיות NP-hard, הן בעיות שככל הידוע היום, לא ניתן למצוא להן פתרון בזמן סביר. זמן סביר במושגים שלנו יכול להיות גם עשרות שנים וגם מאות שנים; זה עדיין נחשב זמן סביר. כן, אנחנו כולנו התחלנו להכיר לאחרונה את המושג אקספוננציאלי בקורונה, אז כל עוד הזמן הוא לא אקספוננציאלי לפי גודל הקלט – אני לא רוצה באמת להיכנס יותר מדי לפרטים – זה עדיין נחשב זמן סביר. למעשה, השאלה אם קיים פתרון בזמן סביר לבעיות קשות שנחשבות NP-hard היא שאלה שהפרס שהוכרז עליה הוא מיליון דולר. רק לצורך ההמחשה, ניקח בעיה שנקראת בעיית החלוקה. בבעיה הזו יש n עצמים במשקל שונה ומעוניינים לחלק אותם בדיוק לשני חלקים. לדוגמה, נניח שיש לנו שתי משאיות והקיבולת של כל משאית היא 20 טונות ויש לנו אוסף של חפצים במשקל כולל של 40 טונות, וזה מדויק. אנחנו רוצים למצוא פתרון כזה שמחלק את החפצים בין שתי המשאיות כך שכל משאית תוביל בדיוק 20 טונות . על פניו, זו נראית בעיה פשוטה יחסית. אלפי מובילים פותרים בעיות כאלה לכאורה מדי יום ביומו. בכל שיעור – טיבי, זה אומנם לא רפואה, אבל יש כאן מחקר אמיתי שכדאי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מודה לאל שאיתן החליף אותי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל שיעור הייתי שואל את הסטודנטים: מה הבעיה הכל-כך קשה, באמת? נבדוק את כל אפשרויות החלוקה ונגיע לפתרון. למה זאת נחשבת בעיה קשה שמי שיצליח למצוא אם ניתן לפתור אותה בזמן סביר או לא יקבל מיליון דולר? נניח מקרה פשוט לכאורה של 80 פריטים בסך הכול, ונניח גם מחשב-על שיודע להציב ולחשב את ערך הפתרון של כל חלוקה אפשרית כזאת בתוך מיליארדית השנייה – בתוך מיליארדית שנייה המחשב יודע להציב פתרון מסוים ולבדוק אם הוא פתרון אפשרי או לא. למעשה, אנחנו צריכים למצוא כאן תת-קבוצה של פריטים שתהווה חצי מהמשקל הכולל, 20 טון, ויתר הפריטים יהיו במשאית השנייה. כמה אפשרויות כאלה יש לנו לבדוק, כשאחת מהאפשרויות האלה – נניח שיש פתרון או שאין – זה בעצם לכל פריט לבדוק אם הפריט הראשון יהיה בקבוצה הזאת או לא יהיה בקבוצה, אם הוא יהיה או לא יהיה, גם לפריט השני, אם הפריט השני יהיה בקבוצה או לא יהיה בקבוצה, וכן הלאה וכן הלאה. יש כאן 2 בחזקת 80 אפשרויות לכל הקומבינציות האפשרויות של החלוקה של הפריטים בין שתי המשאיות. 2 בחזקת 80 זה כבר נשמע מספר מאוד מורכב, מספר מאוד גדול, ומשך הזמן שייקח למחשב-על, כאמור, שיכול לבדוק כל אפשרות לפתרון במיליארדית השנייה – חלוקה של 80 פריטים בין שתי משאיות – אתה יכול לנחש, מכובדי אדוני היושב-ראש, כמה זמן? 80 פריטים, למצוא את החלוקה הנכונה בין שתי המשאיות, החלוקה האופטימלית. נניח שיש פתרון אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאית השנייה. מאית השנייה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. מיליארדית השנייה לוקח להציב את אחד הפתרונות ולבדוק אם הוא פתרון נכון או לא נכון. כמה זמן ייקח לנו למצוא את הפתרון? נניח שיש פתרון אחד כזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 80 פריטים – כמה זמן? 38 מיליון שנים. 38 מיליון שנים. זה 2 בחזקת n אפשרויות. אם תחלק את התוצאה במיליארד – כי זה מיליארדית שנייה – תחלק ב-60 שניות, ב-60 דקות, ב-24 שעות, ב-365 ימים, תגיע בקירוב ל-38 מיליון שנים שייקח למחשב-על למצוא את הפתרון האופטימלי לחלק 80 פריטים בין שתי משאיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש, כמובן, אלגוריתמי קירוב וכל מיני פתרונות פסאודו-פולינומיאליים שיכולים למצוא פתרונות מקורבים מאוד, אבל את הפתרון האופטימלי לא יודעים. זאת שאלה שהפתרון לה לא ידוע – האם קיים פתרון בזמן סביר לבעיה או לא. אנחנו מבינים שכמה עשרות שנים ביחס ל-38 מיליון שנה זה לא כל כך נורא. בעיה נוספת, שהיא למעשה בעיה כללית יותר מבעיית החלוקה שהזכרנו, היא "בעיית תרמיל הגב". שומע, אדוני השר, מכובדי? "תרמיל הגב". אפשר להוכיח בקלות ש"בעיית תרמיל הגב" גם היא בעיה קשה באמצעות רדוקציה, הפחתה, מבעיית החלוקה. כן, ההפחתה – בעצם לוקחים קלט של שתי הבעיות, ממירים קלט לקלט ומראים שאילו היה לנו פתרון לבעיה הזאת, היה לנו פתרון גם לבעיה הקודמת, וככה בעצם מוכיחים שגם הבעיה הזאת היא קשה. מה זה "בעיית תרמיל הגב"? היא בעצם בעייתו של כל מטייל ממיליוני המטיילים המסתובבים בעולם ונהנים מנפלאות הבריאה. לכל חפץ שרוצים לקחת איתנו לטיול יש נפח מסוים שהוא תופס בתוך התרמיל וערך מסוים בהתאם לחשיבות של אותו חפץ. המטרה היא למקסם את ערכי הפריטים בתרמיל תחת אילוץ הנפח – יש לנו נפח מוגבל בתרמיל. גם זו, כאמור, בעיה קשה שלא ידוע אם ניתן למצוא לה פתרון בזמן סביר. הבעיות שאני עסקתי בהן במחקר שלי עוסקות בבעיות תזמון – Scheduling – בעיה שבה יש לנו סט משימות ואנחנו נדרשים להקצות את המשימות האלה לסט של משאבים מוגבלים, והמטרה היא להגיע לאופטימיזציה בהתאם לפונקציית מטרה כלשהי. למשל, אנחנו רוצים להשלים את כל המשימות הכי מהר שאפשר – זאת פונקציית מטרה, הכי מהר שאפשר. בכל אופן, הבנתם שאנחנו ניצבים כאן בפני בעיות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע. לא הבנתי. כשיש לך סט משימות – מה הייתה המטרה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לתזמן אותו לסט של משאבים מוגבלים, כן? אין לי משאבים בלתי מוגבלים. יש לי למשל שורה של מכונות בקו ייצור, ואני רוצה לתזמן משימות שיש לי. כל מכונה יכולה לבצע סוגים שונים של פעולות על הג'ובים האלה, על המשימות, ואני רוצה לסיים את כל המשימות הכי מהר שאפשר. זאת פונקציית מטרה אחת. יש פונקציות מטרות שונות. למשל, אם יש לי דדליין, אם אני צריך לספק את הפריטים בזמן מסוים, אז המטרה שלי תהיה לא לאחר או שהאיחור יהיה מינימלי. יש אין-סוף פונקציות מטרה, אבל בעיקרון, כל מה שמשותף לבעיות שהזכרתי זה שבבסיסן הן בעיות קשות שלא ידוע אם קיים פתרון בזמן סביר לבעיות האלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סוגיית התזמון דומה ל"בעיית תרמיל הגב"? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> היא קשורה, יש קשר. אפשר להוכיח באמצעות הפחתה של קלט הבעיה בין בעיה לבעיה בבעיות ה-NP-complete האלה, בעיות ה-NP-hard, שיש להן קבוצה של בעיות סגורות שאפשר להוכיח שהן קשורות אחת לשנייה. אבל מה אני רוצה לומר לכם, אדוני השר? יש לה, לממשלת ההונאה שלנו, דרכים יצירתיות לפתור בעיות. עם הדרכים היצירתיות של לפיד ובנט הם עוד מסוגלים לקטוף את פרס מיליון הדולר שהקצו במכון קליי למתמטיקה לפתרון השאלה אם הבעיות הקשות האלה ניתנות לפתרון בזמן סביר. שאלה זו, אגב, נחשבת לאחת משבע בעיות המילניום. הרי תראו איזו ממשלה יצירתית: כל בעיה שיש לה היא פותרת ממש ברגע, בלי למצמץ. תרמיל הגב של הממשלה קטן מדי ואין מספיק מקום לשרים וסגנים שימקסמו את הערך? פשוט נקנה תרמיל גב גדול יותר. איזה פתרון מושחת ויצירתי – נגדיל, עוד שר בלי תיק, עוד סגן שר בלי תכלית. אין שום בעיה, יש מקום ללא הגבלה. רוצים לסיים את המשימות בזמן קצר יותר? נהפוך את השירות הציבורי למשאב בלתי מוגבל על חשבון הציבור ואין שום בעיה – המשאבים הופכים להיות בלתי מוגבלים. אחלה פתרון – עוד שרים בלי תיק, עוד ג'ובים לחברה, עוד סמנכ"לים שלא ידעו בין ימינם לשמאלם והם נכנסים לתפקיד רק כי הם במקום 80 במפלגת תקווה חדשה. רוצים לחלק את הסמכויות והג'ובים לשני חלקים שווים בממשלה הפריטטית, בין שתי המשאיות, ולא מצליחים? נוסיף עוד עגלה נגררת שתגדיל את הקיבולת של המשאיות, נוסיף נורבגים שיהיו סרח עודף של הגוש שלהם בממשלה, נוסיף ג'ובים בוועדות החשובות ונרמוס את הדמוקרטיה. הכול אפשרי בממשלת השחיתות וההונאה הזאת. כל הבעיות הקשות נפתרו. מיליון דולר, או בעצם 53 מיליארד שקל על חשבון כולנו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר למנסור עבאס, ראש הממשלה בפועל, שעובדים עליו. הרי כדי לממן את השוחד שנתנו לו כדי להיכנס לממשלה הם מטילים "מס עבאס", מס על שתייה – כי זה, אגב, לא רק "מס עבאס", זה "מס עבאס" והמס הנורבגי. יש כאן כמה מקצים שצריך לטפל בהם בבזבזנות ובשחיתות של הממשלה הזאת: מס על שתייה קלה, מס על החשמל, מס על הארנונה, מס על נטפליקס, מס על המשכנתה. אני בטוח, אגב, שהמס על המשכנתה שנכנס לחוק ההסדרים בסופו של דבר לא ייכנס. ההרגשה שלי היא שעדיין יש בקואליציה הזאת כאלה שיש להם לב שהוא לא לגמרי לב אבן, שהם עדיין לא מסוגלים להשית כאן גזרה שהיא חץ מדויק רק בלב של החלשים. להגדיל את הניקוד לזכאות למשכנתה מ-600 ל-2,000 זה דבר שלדעתי בסופו של דבר ליברמן לא יצליח להכניס לחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, מישהו צריך היה לבצע חקר ביצועים על מדינה ללא תקציב כל כך הרבה שנים, שזו בעיה מאוד קשה. על כן אני חושב שחקר הביצועים שאותו – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לידיעתך, מכובדי, זה שהתקציב לא אושר בקריאה שנייה ושלישית – עדיין היה פה תקציב. התנהלנו כאן בשנת 2020 בתקציב המשכי. העצמאים קיבלו, המובטלים קיבלו, האוכלוסיות המוחלשות קיבלו. בטח ובטח שלא העלינו בדעתנו לממן את השחיתות של הממשלה באמצעות השתת מיסים רק על החלשים בחברה. וזה מה שקורה, ואני תכף אפרט את הדברים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ככל שמוחו המעוות והיצירתי של ליברמן מאפשר לו להתפרע ולפגוע בחלשים, ככה המיסים יותר יצירתיים ויותר פוגעניים. אבל מנסור, שים לב: המס הוא גם על הציבור שלך. בעצם, הם הבטיחו לך 53 מיליארד, אבל כמה מיליארדים הם מממנים מהדלת האחורית של הציבור שאתה מייצג. אל תוותר על זה, מנסור. אתה מסוגל לדרוש מהם שכל המיסים האלה לא יחולו על האחים המוסלמים. האמת, אדוני היושב-ראש, שאתמול הופתעתי. אני כבר לא סגור עד כמה כוחו של מנסור במותניו. יכול להיות שהמשותפת מזנבת בו, וכבר יש הרגשה שהיא ממש רצועת הביטחון של הממשלה הזאת. אגב, ליברמן היום אמר בריאיון: "אם נצטרך, נגייס בלי בושה ח"כים מהמשותפת שיתמכו בתקציב". היום. הוא אמר רק לפני שנה: "לידיעת כל כתבי החצר מרחוב בלפור, ישראל ביתנו תשתף פעולה עם איימן עודה ואחמד טיבי רק אחרי שעמית סגל יצטרף לבל"ד" – כן, שחור על גבי לבן בחשבון הטוויטר של אביגדור ליברמן. אז כל הערכים וכל האידיאולוגיות – אנחנו כבר ידענו שהוא מכר את עצמו ומכר את נשמתו, אבל עדיין ניסה להציג את עצמו כאילו הוא ימני. אנחנו רואים שהכול קורס. אז אני לא סגור עד כמה כוחו של מנסור במותניו. אתמול שמעתי ההקלטה של אדם שחיקה את ליברמן. שמעת את ההקלטה הזאת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדם עשה חיקוי של ליברמן – התקשר למנסור ודרש ממנו בטלפון, אומר לו: מנסור, תשמע, אנחנו חייבים לרדת, לא יהיו 53 מיליארד, יהיו 25 מיליארד. ומנסור? לא צעק, לא השתולל, לא אמר: אני אפיל את הממשלה; גם לא אמר כן. אבל הוא כזה הנהן בחצי הסכמה, אמר: טוב, בוא ניפגש, אני צריך לראות. והוא דיבר איתו, אמר לו: תגיד לי, מה עם טיבי ועם המשותפת? ומנסור אומר לו בהקלטה, כשהוא חושב שזה ליברמן, הוא אומר לו: אני דיברתי עם טיבי בשבוע שעבר, אבל יש להם דרישות, אבל יש להם ככה, אבל יש להם פה. או שמנסור הפך להיות הנער השליח של הממשלה הזאת ופנצ'רתם לו לגמרי את הבלון, כי המשותפת כבר משתפת פעולה, או שמנסור וטיבי עובדים על כולנו בעיניים ופועלים יחד כנגד מדינת ישראל ועם זרוע ביצועית בממשלה ובקואליציה, כמו השוטר הטוב והשוטר הרע, כן? או שכמו שאמרתי, בממשלה המסוכנת הזאת אתם מוכנים כבר לשבת עם המשותפת, ועבאס כבר מרגיש שהוא לא בן יחיד, ואפשר להסתדר בלעדיו, ולכן חייבים להתפשר. בכל מקרה, כל אחת מהאפשרויות האלה מובילה אותנו לעברי פי פחת, אדוני היושב-ראש, ואנו, אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם עליו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בעיקר עליו. אדוני היושב-ראש, קראנו בפרשת השבוע "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה". חכמים אמרו: מה זה "והיה עקב תשמעון"? אלו מצוות שאדם דש בעקביו, שעליהן אדם צריך להקפיד כדי לזכות לכל הברכות. ואגב, תכף נדבר על מה שהממשלה הזאת באמת עושה, אבל כתבתי, מכיוון שהזמן התקצר, בתחילת הזמן כבר אתייחס לבקשות מהקהל. יש כאן בקשה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צריך להגיד לצופים שהפרשה הייתה פרשת ראה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> פרשת עקב הייתה הפרשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, ראה תהיה בשבוע הבא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אז יש כאן בקשה מהצופים לאחל מזל טוב לפנינה סולומוביץ, בת 70. יש לה היום יום הולדת 70. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברכות לפנינה. כולנו מצטרפים. מכנסת ישראל הישר אליך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אמרנו, אדם צריך להקפיד על המצוות – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יש עוד? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש עוד כמה, אבל קיצצתם לי משלוש שעות ל-40 דקות. אבל היא בת 70 היום, זה בהחלט משהו ששווה לעצור בשבילו את הנאום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאיפה פנינה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע, לא כתוב. לא חשוב – בארץ ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא אחת ויחידה. פנינה סולומוביץ היא אחת ויחידה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לו עמוד פייסבוק פעיל ושם ציבור הנאמנים צופה בו באדיקות, ותמיד הוא שואב משם שאלות מהקהל, ומפנה אותן בדרך כלל לשרים או לאוויר, לחלל האולם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו במשרד התקשורת מקימים רשות חדשה לפיקוח על שידורי שלמה בערוץ הכנסת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לפי החוק החדש שלכם לפחות זה לא רישיון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היתר. אני רואה שלאט-לאט, אדוני השר, העסק מחלחל, כולל – – – גם זה יכול להיות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, יש כבר 87 תגובות מהקהל בטוויטר. יש פה מישהו – אולי תעבירו לבנט – שמבקש לשאול את בנט מי סידר לו את העניבה היום. כנראה שהייתה, מההשתוללות שלו פה, מחוסר – משהו שם זז. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא מסתכלים על הקנקן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי נחזור תכף לקהל, אני רוצה להספיק לומר כמה דברים. פרשת השבוע, שקשורה בקשר הדוק – שתי הפרשות, אגב, גם הפרשה שקראנו וגם הפרשה הקרובה – ממש כאילו דופקת על החלונות של הממשלה ואומרת לכם: תתעוררו. אז אמרנו, כדי לזכות בכל הברכות, אדם צריך להקפיד על מצוות שהוא דש בעקביו. והממשלה הזאת – באמת בכאב אני אומר את זה; אמרתי את זה לפני שראיתי מה הם עושים – הממשלה דשה בעקביה את החלשים בחברה בלי למצמץ, בלי לחשוב פעמיים. אין כמעט סעיף בחוק ההסדרים ובתקציב שמגיע שלא פוגע בחלשים בחברה. מה אמר ליברמן רק לפני חודש וחצי? אנו מתנגדים להעלאת מיסים. לא תהיה השתוללות בנושא התקציב. לפני חודש וחצי. ועכשיו השתוללות, אדוני היושב-ראש, זאת ההגדרה המדויקת למה שליברמן עושה על החלשים. הוא משתולל על החלשים ללא רגישות, ללא חמלה חברתית. מעולם לא היה כאן, לפי מה שזקני המקום מספרים, חוק הסדרים שממש משתולל על החלשים. מס על משקאות ממותקים ועל חד-פעמי – לא סתם על חד-פעמי, אדוני היושב-ראש; לפי משקל. לא מייקרים את החד-פעמי באחוזים. מה קורה? בנט, ברעננה, שמשתמש בכלים חד-פעמיים יקרים, שעולים אולי 200 שקל לקילו, כלים מפוארים, אז על הקילו הזה מוסיפים לו עוד 10 שקלים או 11 שקלים, אז במקום 200 הוא ישלם 211 שקלים, שזה בערך קצת יותר מ-5% ייקור. אבל מישהו משדרות או מהפריפריה או משפחה ברוכת ילדים, שמשתמשת בכלים החד-פעמי הפשוטים, שעולים להם 20 שקל לקילו חד-פעמי, ה-20 שקל האלה יהפכו ל-31, כי המס הוא לפי משקל, זאת אומרת ייקור של למעלה מ-50%. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למען הסדר, צריך להגיד לטובת העיר רעננה – גם ברעננה יש אנשים רעבים. גם ברעננה יש אנשים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא דיברתי על תושבי רעננה, דיברתי על בנט ברעננה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הזכרת את רעננה, ואוהבים את רעננה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגמרי. הממשלה הזאת פוגעת בכל החלשים, לא משנה איפה הם גרים, בין שזה בנתיבות ובין שזה ברעננה. לזה אני מסכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא אמרתי שהיא פוגעת, אמרתי שגם שם יש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנת את מה שהתכוונתי לומר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עלייה במחירי החשמל וכל מה שהזכרתי קודם, ביטול סבסוד המעונות, ביטול ההנחות ברב-קו – אין לכם איך לממן את אלי אבידר, הפרזיט הזה, שר בלי תיק, שגם התפטר מהכנסת בנורבגי, ואתם מממנים אותו באמצעות ביטול ההנחות למשתמשי התחבורה הציבורית? לאיפה הגעתם? אין לכם בושה. אתה יודע, על כל זה אפשר היה לומר שזה איזה חוסר רגישות או סתם ממשלה של מנותקים, אבל מפרט אחד שהזכרתי קודם, שעולה על כולם, אפשר ללמוד על הכלל – אותו סעיף שמתעלל דווקא בחלשים: אותם אלו שהיו זכאים עד היום לקבל משכנתה בסבסוד מדינה עם ריביות נמוכות, כי בשוק החופשי הם היו מקבלים ריביות מאוד גבוהות – הם כבר לא יוכלו לקבל. העלו להם את הרף עד כדי כך שהחלשים ביותר ייזרקו לשוק של ריביות מוצצות דם. ומהסעיף הזה אנחנו מבינים שיש כאן לא סתם ממשלה מנותקת אלא ממשלה שיש בה שר אוצר שבחר להתעלל בחלשים בחברה. הם לא מעניינים אותו. הוא מונע מנקמה; הוא מונע משנאה לכל מי שלא חושב כמוהו ולכל מי שלא מתכון לבחור בו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מאמין לכל הדברים האלה שאתה אומר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בהחלט, באמונה שלמה. אני רואה, אתה רואה את הדברים. אתה רואה – שום הצדקה כלכלית – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה חושב שזו ההנעה שלו? מזה הוא מונע? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אחרת אין סיבה. לא יודע. זאת הנאה מהנקמה, אולי. אולי זאת נקמה שהוא נהנה ממנה. אני לא יודע להסביר את זה. זה משהו שצריך ללכת לטיפול כדי להבין מה עומד מאחורי המוח הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חקר ביצועים ובעיות קשות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגמרי. מדעי הרוח שנמצאים כאן יכולים לפתור את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> NP-hard, hard core. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. רק לפני שבועיים ממשלת הג'ובים המושחתת הזאת הפילה הצעת חוק שלי לביטול עמלת פירעון מוקדם, אותה אווזה שמטילה ביצי זהב לבנקים לאורך שנים ללא כל הצדקה כלכלית. העברת החוק הייתה מובילה לחיסכון של עשרות אלפי שקלים במחזורי המשכנתה ולשוק בריא ולתחרות גם לאורך חיי המשכנתה, ולא רק בעת לקיחתה. אולי, מכובדי השר, כדאי שתעביר איזה קורס מזורז, למרות שגם אצלך – בוא, התחרות לא באמת רוקדת לה בכל פינה בתחומי המשרד שלך, אבל התחלת משהו. אלי כדאי שתעביר להם קורס בתחרות, בשוק חופשי, ולא בהטלת מיסים, מיסים ומיסים ורק פגיעה בחלשים בחברה. ככל שעובר הזמן אפילו האתרוג התקשורתי לממשלה הזו הולך ונסדק. אומנם המטרה המשותפת של כולם היא "רק לא ביבי", בכל מחיר. זה עדיין קיים. אבל גם עיתונאי חצר מבינים לאט-לאט שעובדים עליהם בעיניים, שמה שמניע את הממשלה הזו ומרכיביה המרכזיים הוא השנאה לא רק לנתניהו אלא למה ולמי שהוא מייצג – אלו שבחרו בו, אותם שני מיליון האנשים שאמרו לסער ולבנט ולליברמן, אמרו להם "לא" בבחירות האחרונות, ורק על ידי גנבת קולם בידי צמד הנוכלים בנט ושקד ומכירת האידיאולוגיה של רבים משחקניה של הממשלה הזו קמה הממשלה. כאופוזיציה אנחנו מחויבים ועושים ככל יכולתנו להילחם בכל הכוח בממשלה הזו – ממשלה ערלת לב, ממשלה שמדרדרת את מדינת ישראל כמעט בכל תחום, כולל תחום הריפוי שעליו הכריזו ובו התהדרו. ממשלת הריפוי – אפילו במובן הפשטני של המילה, הריפוי, המצב הבריאותי של אזרחי ישראל, אפילו בזה נכשלו כישלון חרוץ. מארבעה מאומתים ביום, בתוך שישה שבועות – 2,400 מאומתים ביום. למעלה מ-60,000% – זה שיעור הגידול במספר המאומתים בתוך חודש וחצי. גם אם ייקח קצת זמן זה יקרה, בעזרת השם. בינתיים העם בישראל מפנים את היתרון של הניסיון האדיר של נתניהו, את חשיבותה ונחיצותה של ממשלה הומוגנית ולא מסוכסכת בינה לבין עצמה, והכי חשוב – ממשלה לגיטימית שקיבלה מנדט מהעם ולא גנבה אותו. על הממשלה הזו ושריה קראנו אתמול בפרשה: "והיה עקב תשמעון". אם לא תדושו בעקבכם את המסורת, אם לא תרמסו את החלשים בחברה, יש לכם סיכוי, אבל אם תמשיכו בהשתוללות הזו, אם תשימו עלינו אפיקורסים, עוכרי ישראל, אם תרמסו את החלשים בחברה ותגרמו צער לילדים הקטנים, תדעו כי השם אלוהינו, הוא עושה משפט יתום ואלמנה והוא יבוא עמכם חשבון. אם כבר הזכרנו את "והיה עקב תשמעון", אפשר לומר עוד כמה מילים בעניין הזה. אגב, השימוש במילה "עקב" ולא והיה אם תשמעון – הרי עקב זו בדרך כלל מילה שבאה למפרע, כמו שכתוב "עקב אשר שמע אברהם בְּקֹלִי" – בגלל מה שהיה, כך וכך. אבל פה לא. פה והיה – לעתיד – "עקב תשמעון". עקב זו מילה שהיא לא כל כך מתאימה. היה יותר נכון להשתמש במילים "והיה אם תשמעון", כמו שכתוב "והיה אם שמוע תשמעו", אז לכן, מכאן הדרשה שחכמים אמרו: אלו מצוות שאדם דש בעקביו. כך מביא "שפתי חכמים". הפרשה ממשיכה ואומרת מה יקרה אם תשמעון. אז "ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך", ובפסוק לאחר מכן: "לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך". יש פה שאלה – אתה אומר: "וברך פרי בטנך", זאת אומרת, פרי הבטן – שאלה הילדים שלך, הצאצאים – זה יהיה מבורך, אז למה צריך לאחר מכן לומר "לא יהיה בך עקר"? אם בירך פרי בטנך, אז ודאי שהוא לא יהיה עקר. לכן מפרש המדרש ואומר: "לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך". בדברים רבה הפסוק מדבר על דברי תורה. ו"בבהמתך" הכוונה בבהמין שלך, שאפילו אדם פשוט שבך יהיה מספיק פיקח כדי שידע מה להשיב לאפיקורוס. יש איזה סיפור על העניין הזה שאפילו הבהמין שלך, אפילו האנשים הפשוטים שבעם ישראל, יודעים להשיב. מסופר על רבי יהונתן אייבשיץ שידו תמיד הייתה על העליונה בוויכוחים עם הכומר. פעם אחת הכומר התייאש, אמר למלך – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יש לך עוד חמש דקות? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. הכומר התייאש, אמר למלך: תשמע, אדוני המלך, זה לא שרבי יהונתן אייבשיץ צודק, הוא לא צודק, הוא פשוט חכם מדי, לכן הוא מנצח אותי בוויכוח. יש לו שכל חריף, אבל אם תביא איזה עגלון פשוט, איזה יהודי פשוט מהרחוב, תראה שאני בקלות אצליח לשכנע אותו להמיר את דתו ולהיות נוצרי. יצאו לרחוב ועצרו עגלון יהודי שעבר שם והביאו אותו לפני המלך. המלך אומר לכומר: בבקשה, תפדל, בוא תנסה לשכנע אותו לעבור לנצרות. פנה אליו הכומר ואמר לו: תשמע, יהודי, אם תמיר את דתך אני גם אדאג לעולם הבא שלך שיהיה העולם הבא שלנו, הנוצרים, הרבה יותר טוב משלכם היהודים, וגם אני אתן לך ארנק זהובים. כך אמר הכומר לעגלון. העגלון אומר לו: תשמע, אדוני המלך, אני לא חכם גדול בדת, אין לי תשובות כדי להתווכח עם הכומר בדת, אבל מניסיוני המקצועי אני יכול להשיב לך. תשמע, מוסר השכל, מכובדי השר – כך אומר העגלון הפשוט לכומר – אומר לו: אבא שלי, עליו השלום, היה עגלון מקצועי – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הוא הגיע בזמן לשבת או שהעגלה נתקעה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הגיעה. המלך אירח אותו כיד המלך, אל תדאג, לא כמו שבנט אירח את דרעי – אמר לו: כמו שצריך, עם כוס קפה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לך תדע. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דרעי אמר לו. שאלתי אותו: מה זה כמו שצריך? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם דרעי אמר, הוא נתן ערבות על זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דרעי, מה זה כמו שצריך? אמר לי: כוס קפה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם דרעי לא נותן ערבות על הסיפור אני לא לוקח. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, אתה יכול לשאול אותו. ערבות של דרעי. ערבות של דרעי לא שווה כלום כשיש כמה מתחבאים בחניון שבאים והורסים אותה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כל אחד והערבות שלו. הרצפה תמיד עקומה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. הוא לא יכול לערוב לגנבים בלילה שמתחבאים בחניון ומפילים את הכול. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הכול צפוי והרשות נתונה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם לא היה את ליל החניונים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למשל, כמו תקציב דו-שנתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם לא היה את ליל החניונים, היה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תקציב דו-שנתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היה עובר תקציב דו-שנתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שלמה, אתה אחראי למילים שלך, נכון? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כל אחד אחראי למילים שלו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה שדרעי לא יכול להיות אחראי למיכל שיר, שנכנסה בנורבגי בזכות פיצוי מלא מלא שקיבלה – דאגו לה לחוק נורבגי על מלא, שגם במפלגה של שישה ייכנסו שלושה נורבגים, בגלל הפעולה בחניון – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> איכשהו תמיד יש תירוץ. איכשהו מישהו אחר אשם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה העובדות. תראה, אתכם העובדות אף פעם לא מבלבלות. זה לא ייאמן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אותי תמיד לימדו שאומרים: אני אחראי. כך לימדו אותי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> העובדות לא מבלבלות אתכם. אז העגלון אומר לו: אבא שלי לימד אותי כך – הוא אמר לו: תקשיב, בני, אם יבוא אליך בן אדם עם סוס ויגיד לך: בוא נחליף את הסוסים בינינו, בוא נעשה החלפות סוסים ואני אוסיף לך גם כמה מטבעות זהב, אז תיזהר ממנו, אל תחליף איתו בשום אופן. למה? כי אם הוא רוצה לתת לך זהובים, כנראה לסוס שלו יש בעיה. לא סתם הוא רוצה להחליף סוס בסוס ורוצה להוסיף לך זהובים. אומר העגלון לכומר: אתה הצעת לי להחליף את העולם הבא שלי כיהודי בעולם הבא שלך ככומר, של הנוצרים, ועוד הוספת לי ארנק של זהובים. כנראה יש בעיה מאוד מאוד רצינית בעולם הבא שלכם. ליברמן ושאר עוכרי ישראל בממשלה הזו, ולא כולם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא כולם. יש עוכרי ישראל בממשלה הזו, אל תגיד לי לא, לא. רוצים לעקור את הדת. אתה יודע, בערבית, אנחנו קוראים בליל הסדר, יש את הסיפור על אברהם אבינו. אנחנו אומרים שבאו לנמרוד, אמרו לו על אברהם אבינו: (אמר בערבית ומתרגם:) הילד הזה שנולד יחריב את המלכות ויבטל את הדת. יש פה כאלה – יש את קריב, יש את ליברמן, יש את מיכאלי. הינה, שמענו שמועה חדשה – שנכנס ברגע האחרון בחוק ההסדרים – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מלכיאלי? מלכיאלי? מה אתה רוצה ממלכיאלי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מיכאלי, בחוק ההסדרים, תחבורה ציבורית בשבת. התחלנו עם כשרות, עברנו לשבת, קריב על בתי הדין הרבניים, תכף לא יישאר כלום, (חוזר על דבריו בערבית.) תשאל את המשותפת, יסבירו לך את התרגום. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה יודע שבתקופה שעליה אתה מדבר, ערבית לא הייתה קיימת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל אנחנו קוראים את הסיפור בערבית. לא אמרתי שזאת הייתה האמירה, אני סיפרתי מתוך הנוסטלגיה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה יודע, אם היית אומר לי אכדית, הייתי זורם; פיניקית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני לא בטוח שאתה צודק. מסופר על יוסף הצדיק שעלה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> השפות השמיות היו מפיניקיה, מלוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, כתוב על יוסף שכשהוא עלה לפני פרעה – אתה מכיר את המדרש – הוא היה צריך לעלות 70 מדרגות, ובכל מדרגה היה צריך לדבר איתו בשפה אחרת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל ערבית לא הייתה אז. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יכול להיות שהייתה ונשכחה וחזרה, לך תדע. בכל מקרה, הם מנסים – ליברמן מנסה באמצעות גזרות כלכליות להכריח את החרדים להחליף את העולם הבא שלהם בגיהינום השמור לעוכרי ישראל כמוהו, אבל את מה שליברמן לא יודע, אפילו עגלון פשוט שבישראל יודע: לא מחליפים סוס בסוס תמורת ארנק של זהובים. ואמרתי שגם פרשת השבוע שנקרא באה ונותנת לכם מוסר השכל: "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך – – – לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון, כי פתח תפתח את ידך לו" – זה כפל: תרבה, תפתח. ועוד דבר, שגם רלוונטי לשנת השמיטה שהולכת ומתקרבת: "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון – – – נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו". מה כל אריכות הלשון הזו? התורה אומרת לנו: גם כבן אדם פרטי, כשאתה רוצה להתייעל בתוכנית הכלכלית הפרטית שלך או בעסק שלך, ובטח ובטח כשאתה מנהל את מדינת ישראל, אל תתלה את כל הרעות החולות שלך בשברירים שאתה מחלק לעניים. לא הם גורמים לזה שאתה לא מרוויח. לא, אל ירע לבבך בתיתך לו; אל תאמר: בגלל הצדקה שאני נותן לעני, בגלל זה הרווחים שלי נמוכים. לא. וזה בדיוק מה שהממשלה הזו עושה, אדוני היושב-ראש – את כל הרעות החולות שלה היא משליכה על העניים והחלשים. בקיבוצים לא מעיזים לנגוע, בטייקונים בוודאי שלא, ואפילו לא בבנקים, שהמדינה נתנה להם מיליארדים בריבית אפס בשנת הקורונה, כי הם אמרו שאוי ואבוי, מה יהיה, והם הרוויחו למעלה מ-10 מיליארד שקלים רווח נקי, אבל בהם לא נוגעים. על מי ניתן מס? על החד-פעמי של העניים; על התחבורה הציבורית של מי שאין לו מספיק וכן הלאה וכן הלאה. ואפשר להבין את הממשלה. למה? יותר קל להתעסק עם מי שאין לו כמעט פתחון פה, עם מי שעסוק בהישרדות יום-יומית, מאשר להתעסק בכאלה שהלוביסטים שלהם ממלאים כאן את הכנסת וכל היום יושבים על השרים וכל היום דואגים שלא ייפגעו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב – – – קיבוצים ומושבים – – – גזרות על חקלאות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רפורמת החקלאות זה משהו אחר, זה לא קיבוצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועוד איך, בחוק הוותמ"ל. מי הם אותם חקלאים? מושבים וקיבוצים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רפורמת החקלאות נוגעת – הקיבוצים היום הם כבר לא חקלאים, הקיבוצים היום זה תעשייה של זהב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, גם הם, וגם בחוק הוותמ"ל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רפורמת החקלאות בהחלט פוגעת בחלשים. אדוני היושב-ראש, כבר הגענו לקראת הסוף. אני רוצה לומר שבסיכומו של דבר, זאת ממשלה שאני לא מצליח למצוא לה אף נקודת זכות, שתהיה עבורה איזושהי זכות קיום. היא גם מקעקעת את היהדות, כמו שדיברנו עכשיו – התחלנו עם רפורמי, עברנו לכשרות, עוברים לשבת, נעבור לגיור ומדינת כל אזרחיה. ומחמוד עבאס צודק, גם לו מגיע חוק השבות, למה לא? איזה סממן יהודי יש במדינה הזאת שמגיעים ליהודים חוקים לאומיים משלהם? לא משאירים שום דבר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שירות צבאי, כי תאסור עליך מלחמה, לא תלין שכר – הרבה דברים – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> גם דרוזים משרתים בצבא. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שירות צבאי, פרוש. שירות צבאי, קרא בתורה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ויש את העניין החברתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מלחמת מצווה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת אנחנו ערב ראש חודש אלול, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר. יש לנו גזרות כלכליות מפה עד להודעה חדשה, כל הגזרות הכלכליות שיש בתקציב הזה, ויש לנו 40 יום להתפלל: "אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו", אדוני היושב-ראש. אני מקווה מאוד שהתקציב הזה לא יעבור, שהממשלה הזו תיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה ולא יישאר ממנה כלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. רק משהו אחד לא הבנתי מכל הנאום – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה קרה לעגלון, אם הוא הגיע לשבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא לא. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הוא הגיע או לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע. לא, הוא היה אצל המלך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תמיד העגלון מאחר לשבת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הפעם זה היה ביום ראשון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא הפעם היה באירוח אצל המלך כיד המלך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אוקיי, בחזור הוא איחר לשבת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה לא הבנת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הבנתי מה עמדתך בנושא הדיון – ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים. נושא הדיון זה ההחלטה לבטל את המשרד לנושאים אסטרטגיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה דיון משולב, אדוני היושב-ראש. יש דיון משולב. אני אסביר לך איך זה קשור לדיון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא הבנתי מה עמדתך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> על ביטול המשרד לעניינים אסטרטגיים? אני חושב שיותר חשוב לבטל את המשרד בלי תיק שנתתם לאלי אבידר, ובדרך יש עוד כמה משרדים לבטל, בהחלט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה לחבר הכנסת שלמה קרעי על הידע בנושא חקר ביצועים ובעיות קשות וה-NP-hard. אנחנו נזמין את חבר הכנסת מאיר פרוש. אדוני, בכבוד וברכה, יעלה ויבוא. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כאשר אנחנו צריכים לדבר על – בעצם היום זה יום אישור התקציב, למרות שעברה השעה 24:00 וזה כבר יום אחר. על כל פנים, היום זאת הייתה הכותרת – שאישרו את התקציב. אני בכל אופן רוצה להתייחס יותר לשאלת התקציב מאשר לשאלה שמתקיימת כרגע, הודעות הממשלה – להעביר מסעיף לסעיף או ממשרד למשרד, מאחריות של שר זה לשר אחר. כבר דובר, והזכירו את זה כאן, ואני לא חושב שדיברו על הנקודה שאני מבקש לומר: העילה האמיתית, למה רוצים לפגוע בכשרות. אנחנו כן יודעים למה. זה לא יפגע בכשרות שהציבור החרדי צורך ומאמין בה. אלה שאין להם כשרות של בד"ץ ומסתפקים גם בכשרות של הרבנות הראשית – לטעמנו הכשרות הזאת תיפגע, ואני לא נכנס כרגע לשאלה למה, אבל היא תיפגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה זה חשוב? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה חשוב לי כי ישראל ערבים זה לזה. חשוב לי שכל מי שאוכל יאכל כשר. זה חשוב לי, הדבר הזה. אני רוצה לומר לך שאחד מארבעת הדברים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבין שתהיה כשרות של הרבנים שהוכשרו על ידי הרבנות. אם אתה גם ככה לא מאמין בכשרות הזאת, למה חשוב לך להשאיר אותה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה ממש לא על רגל אחת. קודם כול אני רוצה לומר שאחד מארבעה הסעיפים – תקרא לזה עכשיו היהדות החרדית דאז; אז לא היו מפלגות אחרות, רק אגודת ישראל, ובעקבות זה שהאומות המאוחדות אמרו לבן-גוריון ולשרת: אתה אומר שאתה רוצה להקים בית לאומי לכל יהודי במדינת ישראל? יש עוד ארגונים פוליטיים, ואנחנו רוצים לשמוע אותם. מאחר שאגודת ישראל הייתה הארגון הפוליטי החרדי היחיד, אז היא ייצגה את היהדות החרדית, והיא באה בדברים עם ראשי הסוכנות היהודית דאז. ומה מבקשים? לטעמנו אנחנו חושבים שכאשר יש שלטון בידי יהודים, השלטון צריך להתנהל לפי ההלכה. אבל אנחנו הרי נמצאים במציאות מסוימת, ואנחנו יודעים שיש רוב שלא הולך לחיות בדרך הזו, אז לפחות תנו לנו, ליהדות החרדית, את האפשרויות, את המסגרות היהודיות, שאת אורח החיים החרדי אנחנו נוכל לנהל. וביקשנו גם כמה דברים מרכזיים. אתם רוצים לומר שזו המדינה של כל העם היהודי – בבקשה. אנחנו מבקשים ארבעה דברים, ואלה הם ארבעת הדברים: שבת יהיה יום המנוחה השבועי של המדינה; נישואים וגירושים יהיו על פי ההלכה; כשרות בכל המטבחים של מדינת ישראל; כל אבא יוכל לחנך את ילדיו לפי מצפונו. אלה ארבעת הדברים שהם הסטטוס קוו, ועם זה באנו, אני אומר, המשלחת של אגודת ישראל לאומות המאוחדות, ובהם אז גם סבי, זיכרונו לברכה. מורנו רבי יעקב רוזנהיים היה נשיא אגודת ישראל העולמית, היה הארי גודמן, שהיה מזכיר אגודת ישראל באנגליה, והיה משה פרוש, סבי, זיכרונו לברכה, והם היו באו"ם ב-1948-1947. הם אמרו שהם מחפשים את הדרך שתהיה להם הבטחה שנותנים להם לחיות. ולכן, כשאני מדבר על כשרות, אז זאת לא כשרות – כי לנו חשוב שתהיה כשרות כאן, חשוב לנו שכל מי שאוכל, לאו דווקא אני, אני לומר לך. הרי אני לא אוכל פה במזנון מלכתחילה. לא אמרתי שזה לא כשר, לא אמרתי את זה, אבל אם אני אוכל פה בכנסת אז זה את האוכל שאני מקבל מהבית. אני לא אוכל פה. אולי היו בעבר שנים שישבתי ואכלתי במזנון. אני לא אוכל במזנון הבשרי, לפחות. כשרות – כל אחד עם ההקפדות שלו. יש הרבה יהודים חרדים שלא יאכלו בשר באולמות שמחה של קרובי משפחה שלהם בירושלים, בבני ברק, בערים חרדיות. זאת הקפדה. אבל ודאי שאנחנו מאוד מעוניינים שהכשרות תהיה כשרות, שכל יהודי ששם משהו בפה – שזה יהיה כשר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל כשרות – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק רגע, רק רגע. נצא מתוך נקודת הנחה אחת: מי שמוביל בבתי המשפט אלו שופטי בית המשפט העליון. הם קובעים את ההלכה, לא מישהו אחר. גם אם מישהו אחר חושב אחרת, שופטי בית המשפט העליון קובעים את ההלכה. בוא נסכם שנינו שגם אם אתה לא חושב שרב ראשי בישראל, ראש אבות בתי הדין, יש לו אותו מעמד כמו שופט בבית המשפט העליון או כמו נשיא בית המשפט העליון, בציבור החרדי הרב הראשי הוא האוטוריטה הכי גבוהה. כאשר שר הדתות עושה מהלך כזה ולא בא בדברים עם מה שקרוי אהרן ברק או אסתר חיות או הגב' נאור, לא בא איתם בדברים – לצורך העניין שלנו הוא לא בא בדברים עם הרב לאו, לא בא בדברים עם הרב יצחק יוסף – אני לא צריך להסביר לך כבר גם מה. למה להיכנס לפרטים למה אותו רב בעיר הנידחת ההיא לא מוסמך לטעמה של הרבנות הראשית לתת את הכשרות? אתה תצא מתוך הנחה ותאמר שזה בסדר, אבל אסתר נאור של הרבנות החרדית – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מרים נאור. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מרים נאור; אסתר נאור הייתה חברת כנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אסתר חיות, כן. אסתר נאור, נכון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מרים נאור או הגב' חיות או אהרן ברק של הרבנות הראשית לא מסכימים למהלכים האלה. ולכן זה חשוב לנו. אבל מה כתוב שם? כדי שנוכל אפילו להוריד את יוקר המחיה – אם תהיה תחרות אז הכשרות תעלה פחות כסף. כאילו זורקים לי ככה: תדע, הרבנות הראשית, הכשרות, זה עולה אגרה, זה עולה כסף, זה מייקר את האוכל. אז אתה מבין? מצאת את השלושה, ארבעה שקלים שאולי יפחיתו כל אגרה. אם נניח זה יהיה פחות, זה מה שיציל את העניים פה. אני אביא לך את זה מהתחום המוניציפלי. אתה יודע מה זה להוציא היתר בנייה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה – אחרי שהוועדה לתכנון ובנייה מחליטה לאשר לבן אדם לבנות מרפסת; לא בניין בן 12 קומות, מרפסת; לא מרפסת, בניין של שלוש קומות – איזה מסמכים וטפסים הוא צריך למלא כדי לקבל את זה? כיבוי אש, הג"א, היטלים על דרכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השבחות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אגף העתיקות, הנושא של האשפה – רשימה ארוכה מאוד. עכשיו, אין ספק – אנחנו יודעים שהדירה לא אמורה לעלות את הסכומים שהיא עולה, אבל חלק נכבד מהיוקר של הדירה זה אותן טופסולוגיות. זה לוקח זמן, ועל כל דבר אתה צריך מומחה. אתה לא יכול שאחד שאין לו ידע בגינון יביא לך תשובה על איך הגינון ייראה. אתה צריך גנן, אתה צריך אדם מקצועי. כל דבר כזה עולה כסף. אתה שמעת שמשרד הפנים יביא בחוק ההסדרים שכדי להוזיל את אגרת הבנייה וכדי שהדירה תהיה יותר זולה נוותר על חלק מהדברים? נוותר על כיבוי האש – כי נסמוך על זה שמכבי אש עושה סיור פעם בשנה שם, לא צריך שכל יום יבוא משגיח, שכל יום יבוא בן אדם לבדוק את זה; נסמוך על הגנן שעושה סיור אחת לשלוש שנים ברחוב שבו אני גר, או שהוא בכלל אף פעם לא בא, נסמוך עליו. למה צריך להביא עוד? וככה תבוא השרה שקד, שרת הפנים, ותביא איזושהי בשורה. מה הבשורה? שכשבן אדם הולך להוציא היתר בנייה לבניין של שלוש קומות הוא לא יצטרך לעבור את כל המכשולים האלה, ופחות ישלם אגרות. זה הרבה הרבה הרבה יותר כסף מאשר במתן הכשרות, ויפחית יוקר המחיה. עכשיו, זה אחד הסעיפים שיהיו במתן הכשרות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל היא עושה את זה, אדוני. היא עושה את זה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מי עושה את זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אילת שקד. עכשיו מובילים את הרפורמה של רישוי עצמי. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו אדריכל יכול להוציא לעצמו את היתר הבנייה בלי כל הרשות המקומית. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תאמין לי שגם אם היא אומרת שהיא עושה את זה, ייקח שנתיים במדינת ישראל עד שהיא תעשה רפורמה ושינוי בחוקים כך שלא נצטרך את כל הדברים האלה. דרך אגב, אם זה מוזכר, מוזכר כבר משהו גם לגבי רישוי עסקים. אני הייתי, דרך אגב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, רישוי עצמי. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רישוי עצמי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוצאת היתר על ידי האדריכל עצמו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלה, גם על מעונות יום יוכלו להיות – בוא לא ניכנס לסוגיה הזו. אני אומר לך שזה לא יהיה בחודשיים הקרובים; אולי בשנתיים הקרובות, אם זה יהיה, בסדר? אבל יכולת לצאת עם בשורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב, גם עם התקנות עשינו שינוי גדול. עכשיו הרבה תקנות מקבלות פטור, לא צריך את כל הוויה דולורוזה וטופסולוגיה, כמו שאמרת. את זה עשינו בקדנציה הקודמת שלנו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על כל פנים, בתחרות של הכשרות לא הרווחנו הרבה כסף, אלא מה, ליברמן צריך הרי להראות שהוא רב עם החרדים, אז הינה, כדי להוריד את יוקר המחיה הוא – אני חייב, כשיש לי חצי שעה, לומר שהקטע הזה ודאי עוד לא לובן פה. אז על מי עובדים בעיניים? רבותיי, האזרחים שכן שומעים והתעניינו: ליברמן חיפש משהו כדי להטיל בוץ על הציבור החרדי, והוא יודע שכשיגידו: זה יעלה לך פחות כסף, אז הוא יקנה את ליבם של אלה שלא מבינים בדיוק מה קורה. אז הוא אומר: אנחנו נעשה תחרות בכשרות, וזה יעלה פחות באגרות, יהיה פחות, ואז המוצר או הבקבוק או קילו הבשר שתקנה או שקדי המרק שיקנו יעלו פחות כסף. ואני אומר שאם לממשלה הזו כל כך חשובים עשרה שקלים שמרוויחים על האגרות, שאולי יפחתו אם תהיה תחרות בכשרות, אפשר להפחית את כל ההיתרים שמבקשים כאשר מבקשים להוציא היתר בנייה. שם מדובר במאות ואלפי שקלים, אלא מאי? כשהממשלה תבוא ותגיד שאפשר להפחית באגרות בנייה, זה לא יהיה משהו נגד החרדים, לא ירוויחו שום דבר בקלפי; בקלפי מרוויחים אצל אלה שחשוב להם לפגוע בציבור החרדי על ידי זה שאומרים: אנחנו הולכים עכשיו לעשות תחרות בכשרות. אבל זאת הפתיחה שלי. מה זה אומר – שדיברתי כמה? שאני מדבר תשע דקות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נשארו עוד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נשארו עוד תשע דקות או עוד 20 דקות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נשארו עוד תשע. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, עכשיו אני מדבר רק עשר דקות, מדבר עשר דקות. אז אני רוצה לומר כך: אני גם לא יודע אם דיברו על מה שאני מבקש עכשיו לדבר. גם אם כן, חשוב שזה ייאמר. אתה יודע מה זה תוכנית סינגפור? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה היה בקמפיין הבחירות של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היה בקמפיין הבחירות של נפתלי בנט, ראש הממשלה. "עוד לפני" – תוכנית סינגפור, זה של בנט, על מה דיברה תוכנית סינגפור? הורדת מיסים, הזנקת הכלכלה, שירות מעולה לאזרח. הוא מתחיל ככה את התוכנית שלו: "עוד לפני הקורונה הכלכלה הישראלית לא עבדה בשביל האזרחים העובדים. זוג צעיר עם ילדים ששירת את המדינה עובד קשה ומשלם מיסים, בקושי מצליח לגמור את החודש, ורק רואה את חלום הדירה מתרחק. ואז באה הקורונה ופשוט שמטה את הקרקע מתחת לרגליהם של כל אותם ישראלים עובדים שהחזיקו את הראש מעל המים – – – אנחנו" – אומר בנט – "לא רוצים לשים על הכלכלה פלסטר של מענקים בדרך ליציאה מהמשבר – אלא לזנק מתוך הדשדוש הזה לצמיחה אדירה, לעושר ענק לכל משפחה עובדת". מספר עוד משהו בנט: איך אפשר לרכוש את ליבם של ציבור המצביעים? "עד 2003 הייתה סינגפור, שהיא רק דוגמה אחת למדינה שממנה אפשר ללמוד, ברמת חיים דומה לשל ישראל במונחי תמ"ג לנפש. מרגע שהחילו" בסינגפור "סדרת רפורמות שהורידו את המיסים, ייעלו את המגזר הציבורי ופתחו את השווקים – כלכלת סינגפור המריאה ותושביה הפכו עשירים כמעט פי שניים מאיתנו. עכשיו", אומר בנט במערכת הבחירות, "תורנו. בישראל יש את כל המרכיבים הדרושים למדינה כדי להצליח: אנשים איכותיים, אומת סטרטאפ, חזון, יצירתיות ושאפתנות". כך נראית הצמיחה לנפש בסינגפור לעומת ישראל החל בשנות הורדת המס. "נהוג לחשוב", אומר בנט בתוכנית סינגפור, "שהמיסוי הגבוה בישראל מקורו רק או בעיקר בהוצאות הביטחון הגבוהות". טענה זו אינה בגלל ההוצאה הצבאית בסינגפור, כי סינגפור דומה לישראל. "בסינגפור יש ביטוח בריאות חובה לכולם. תקציב החינוך לתלמיד בסינגפור הוא כמעט פי ארבעה במונחי כוח קנייה מזה של ישראל. המיסוי הנמוך והכלכלה הגמישה והחופשית מייצרים בסינגפור עושר גדול, המיתרגם גם לתקציבים – – – נדיבים". הוא ממשיך: "אנחנו מציגים בפניכם", כך בנט אמר, ומה שמתברר – עוד דקה נדבר על זה – בנט אומר כך בתוכנית שלו. דרך אגב, זו התוכנית שהיועץ ההוא טוען שזה שלו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה לא זה. זה משהו אחר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> "אנחנו מציגים בפניכם", אומר בנט בתוכנית סינגפור – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אולי כן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – "תוכנית שתיתן 'מכת חשמל'" – אתה שומע? "מכת חשמל לכלכלה הישראלית, תחזיר את הסומק ללחייה לאחר שנה קשה של אבטלה וסגרים ותקפיץ אותנו למציאות אחרת לחלוטין – מציאות של שגשוג אישי, של מקומות עבודה והצלחה", ואחר כך הוא עובר הלאה הלאה ואומר: "משתלם לעבוד – קיצוץ חד במיסים לאזרחים העובדים: נחתוך את מס ההכנסה ב-15 נקודות האחוז בכל דרגת מס. זה המון. מעולם לא עשו את זה בישראל" – כנראה לעולם לא יעשו את זה בממשלה הזו – "בכיס של משפחות עובדות יישאר הרבה הרבה יותר כסף – – – כלומר, המדרגה העליונה של 50% מס תרד ל-35%; מדרגת המס של 35% תרד ל-20%, וכך הלאה. נוריד את מס החברות – – – נילחם מלחמת חורמה בהון השחור" וזה יגרום לכך שיהיה הרבה יותר כסף בכיסים. אנחנו ניצור עם הפעולות האלה ביקוש ל-400,000 מקומות עבודה. ואז הוא גם מתחייב: יהיה חוק-יסוד, חוק-יסוד של 22 משרדי ממשלה בלבד. לאף אחד לא אכפת שיש יותר משרדי ממשלה. הבעיה זה משרד ממשלתי? הוא רוצה לחסוך – אפשר לחסוך במנכ"ל של המשרד. הבעיה היא – מה כאילו מנקר את העיניים, זה שיש משרד ממשלתי? לא. מנקר את העיניים זה שיש לך שר – פעם קראו לזה וולוו, יש לך שמונה עוזרים לשר, יש לך מנכ"ל המשרד – זה מה שמנקר את העיניים. אז מה חוק-יסוד? גם פה הוא לא דיבר ברור, אבל אני לא בטוח שיש היום חוק-יסוד שאין יותר מאשר 22 משרדים. יש יותר מ-22 משרדים. אפילו יוצרים משהו בשביל חבר הכנסת אבידר, לא? שהוא יהיה שר ללא תיק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כרגע הוא יהיה שר במשרד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, במשרד ראש הממשלה. כי יש ראש ממשלה, יש ח'ליפה, ויש עוד שר שיהיה במשרד ראש הממשלה, שישמור על האיזון בין ראש הממשלה לח'ליפה – כך נראה לי, שזה יהיה התפקיד שלו. אבל מה שמנקר את העיניים – יש הרבה יותר מאשר 22 שרים. "בפועל, התוכנית תייצר זינוק חד בהכנסות החברות והכנסות משלמי המיסים, וזינוק בצריכה הפרטית, כך שהעודף בהכנסות הממשלה יגדל בקצב הרבה יותר גבוה. את הכסף הזה לא נבזבז על הוצאות ממשלתיות מיותרות" כמו הנורבגי, למשל, "ותוכניות מפוקפקות, אלא נחזיר אותו לאזרחים באמצעות הורדת המיסים. התוכנית מתוכננת להתכנס ליעד החוב–תוצר ארוך הטווח הלאומי בתוך שנים ספורות, ולשמור על מסגרות היציבות הפיסקלית ארוכות הטווח." ואז יש עוד כמה מילים. מי ירוויח מהתוכנית? כל האזרחים העובדים ירוויחו: "בטווח הארוך, כולם ייהנו. הורדת המיסים" שבנט מבטיח בתוכנית סינגפור "תועיל לכל הישראלים, בזכות הצמיחה שהיא תביא ומאות אלפי מקומות עבודה ייחודיים שייווצרו – – – לאחר יישום התוכנית יחל תהליך, שאותו ראינו במדינות אחרות, של שגשוג ועושר. ישראל תכפיל את התוצר לנפש מ-40,000 דולר לנפש ל-80,000 דולר. כלומר, כולנו נהיה עשירים פי שניים והמדינה כולה תזנק". היא תזנק. זו הבטחת הבחירות. מעבר לשאלה של ימין, שמאל וכדומה, בכל אופן כנראה שהציבור לא קנה את תוכנית סינגפור. כי אם הוא היה קונה, אז הוא היה מקבל יותר מאשר שבעה מנדטים. הציבור לא קנה את זה, אבל זו הייתה הבטחת הבחירות של בנט. הבטחת הבחירות של בנט הייתה שלא יהיו מיסים. אנחנו יודעים שהולכים להטיל מיסים על שתייה מתוקה, אנחנו יודעים שהולכים להטיל מיסים על כלים חד-פעמיים, הולכים לייקר את הארנונה. ארנונה גם נחשבת – בפקודת העיריות איך קוראים לארנונה? מס ארנונה. קוראים לזה היום אגרת אשפה, ויש מס ארנונה. אז יש לנו כבר ככה: יש לנו המיסים על שתייה מתוקה, חד-פעמי, ייקור הארנונה, מס גודש. נס שחמי כבר לא גר בתל אביב. כשהתחתנתי, הוא היה גר בתל אביב. אם הוא היה חי היום עם חמותי והייתי נוסע לתל אביב עם הילדים שלי – תאר לך, 12 ילדים, אנחנו נבוא לתל אביב, ועל כל אחד נשלם מס גודש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה לא מעכשיו, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא עכשיו, בעוד כמה שנים. בסדר, הייתי בא עם נכדים, הייתי בא עם נינים. אתה יודע מה זה? משכורת של חבר כנסת לא הייתה מועילה ולא הייתה מספיקה לי כדי לשלם מס גודש כשאני נכנס עם אשתי והילדים והנכדים, וגם יהיו נינים, בעזרת השם, עוד מעט. נו, זה נס. אבל מס גודש יש. מה עוד יש? יש העלאה של מחיר התחבורה הציבורית, שזו שוב פגיעה בשכבות החלשות. הדלק הולך להתייקר. אדוני השר, אתה הרי נפגש עם ראש הממשלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כולי אוזן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אתה מסביר את הדבר הזה – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אין הסבר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שראש ממשלה – מה יש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה, חם? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, מה זה שם? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> השכינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 11 דקות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שנשארו לי? למה קודם אמרת תשע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבתי שתקצר. היה סיכום. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חצי שעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, היה סיכום שפחות, אבל ראיתי אותך מדבר בכזה להט, שהבאתי לך כבר את כל חצי השעה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רואה את השר, כל כך ערני. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מקשיב לכל מילה בעניין רב. חבל שנגמר הזמן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא נגמר לי הזמן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אנחנו נמשיך את השיחה בהמשך. זה חשוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האמת היא שהשר יועז ויתר על השר התורן הבא בתור. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השר כל כך ערני, ואני שואל אותך: אנחנו יודעים שבנט אמר שיהיה עשר מעלות ימינה יותר, כן? לא הייתה לו ברירה, לא יכול היה להקים ממשלה אלא רק אם הוא לוקח את מפלגת העבודה, לוקח את מרצ, לוקח את בל"ד, רע"מ – את רע"מ הוא לקח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רע"מ. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רע"מ, רע"מ. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בל"ד מהצד. ליברמן בתחום המדיני הפסיק לדבר. פעם ליברמן היה קיצוני, הוא זה שאמר שהוא לא ייתן לערבים, לא צריכים לתת להם זכות בחירה פה, שילכו למקום אחר, הוא יעשה להם טרנספר. פעם הוא היה הסמן הימני של הפוליטיקה הישראלית. היום ליברמן הוא הסמן הקיצוני שמדבר נגד הציבור החרדי. הוא, את הקולות שלו מקבל היום מזה – כמו שרפול פעם דיבר נגד חרדים וקיבל שמונה מנדטים, כמו ששינוי כשהתפרקה, או כשהיא קמה, כשטומי לפיד פתח אותה, היו לה שבעה מנדטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שישה מנדטים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שישה מנדטים. אחר כך הם עשו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 15. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – 15, אבל אחר כך התפרקו לגמרי. הוא רב עם פורז. אבל יש גרעין של מנדטים שליברמן אומר: אני אהיה נגד החרדים ואז אני אקבל שישה-שבעה מנדטים. זה מה שיש לו היום. אז בנט – היו לו רק שבעה מנדטים, והוא עושה ממשלה עם מפלגת העבודה, עם מרצ, אז יותר ימין מאשר ליכוד הוא לא. אבל יש לו עוד משהו. תשמע, התוכנית הרי כבשה לבבות. תוכנית סינגפור הייתה להיט בבחירות. זה היה רעיון של בנט לבד, לא של היועץ שלו – יש ויכוח אם הוא כן שילם, לא שילם; לא של היועץ שלו. ממש להיט, תוכנית סינגפור. מי לא שמע על זה? גם היושב-ראש אמר לי שהוא שמע על זה. הייתה תוכנית, וכל המדינה השתוקקה לשמוע איך מקבלים ואיך התוצר לנפש יעלה מ-40,000 דולר לנפש ל-80,000 דולר, כשהמדינה תזנק, כך התוכנית הבטיחה. אבל הבסיס של התוכנית היה שלא מעלים מיסים. והינה, רק שבעה שבועות, פחות מימי ספירת העומר שיש לנו, 49 יום, פחות מזה. יש ממשלה, העבירו היום בבוקר, או אתמול, תקציב, והתקציב הזה מדבר על מיסים, כשתוכנית סינגפור הייתה כמו read my lips: לא תהיה העלאת מיסים. איך אנחנו מרשים לעצמנו, כשיש לנו ראש ממשלה, הוא עומד בראש הפירמידה – זה שלא נותנים לו לנהל את העניינים זה ברור, כי כל אחד הוא מלך, אתה מבין? יש לך תקווה חדשה – זה מלך לבד; יש לך את ליברמן – הוא מלך לבד בישראל ביתנו. יש לך את גנץ – הוא בכלל מנותק; אני לא אדבר ליד היושב-ראש כי זה יכאב לו. אבל כל אחד מלך. הוא ראש הממשלה, הוא מייצג כלפי חוץ, הוא ראש הפירמידה, וההבטחות שלו הן הבטחות שווא, כאילו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא מאמין, ראש ממשלה שיש לו הבטחות שווא – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה נראה הבטחות שווא. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הרב פרוש, אתה תיתן לראש ממשלה שיהיו לו הבטחות שווא? שנים אתה הקפדת שיגידו פה אמת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני שואל אותך. זה לא עשר מעלות ימינה, זה גם לא תוכנית סינגפור, כי מעלים מיסים, אז מה נשאר, ריבונו של עולם? מה נשאר מכל הדבר הזה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם זה תוכנית סינגפור מול תוכנית ההתנתקות, עדיף סינגפור. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים על אריק שרון, כי הוא היה אתרוג. אני מאתרג אותו. אני חושב שאריק עשה את הדבר הכי נכון שיכול להיות, אני אומר לך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה זוכר מי היה שר האוצר שלו אז? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע שהיו בעיות עם הכפר. היו בעיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא זוכר. מי היה שר האוצר פרוש זוכר, היטב הוא זוכר, עד היום הוא זוכר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דווקא אריק שרון היה מאוד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ב-2003, אתה לא זוכר? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ב-2003 זה היה ביבי. אני הקמתי פה אוהל כשביבי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרתי לך שהוא זוכר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כשביבי העביר את תקציב 2003, עם כל הגזרות הכלכליות, אני צמתי פה 14 יום בחוץ. רק בלילה הייתי אוכל. לא הייתי שותה, לא מים ולא שום דבר. ישבתי פה באוהל מול בנק ישראל. אלפים באו להזדהות איתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כשהוא הצביע בעד ההתנתקות, מה עשית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הגזרות עליהם אז היו הרבה יותר כואבת מההתנתקות, אני חושב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כשהוא הצביע בעד ההתנתקות, מה עשיתם? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בהתנתקות אני הייתי בגוש קטיף. אני הייתי בגוש קטיף. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אבל מה עשית עם ביבי כשהוא הצביע בעד שלוש פעמים? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא הצבעתי בעד ההתנתקות, בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא היה באופוזיציה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא בגלל האופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היית באופוזיציה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם כשנכנסנו, אני לא הייתי בעד ההתנתקות. אני רוצה לספר לכם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל בינינו, הגזרות הכלכליות היו יותר קשות מאשר ההתנתקות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ב-2006-2005, כאשר הייתה רוטציה – כאשר שרון עזב, או כששרון רצה להקים את הממשלה והציעו לי להיות סגן שר התחבורה, אני אמרתי: ממשלה שעשתה התנתקות – אני לא אהיה בה, לא רוצה ליהנות ממנה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל היית עם ראש ממשלה כזה הרבה שנים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא הייתי חבר באותה ממשלה. לא נהניתי מהממשלה הזאת, מכיוון שאמרתי שממשלה שעוקרת יישובים בארץ ישראל – אני לא רוצה להיות בה סגן שר. מישהו שבא אחריי בתור במפלגה – הוא כבר לא נמצא היום בכנסת, חבר הכנסת הרב הלפרט – הוא היה סגן שר התחבורה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עשיתם קומבינה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא עשיתי שום קומבינה. אני לא. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה לא, המפלגה כן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמובן שלא נתתי שהדבר הזה יגרום נזק לציבור שלי, אם הוא יכול לקבל שירות במשרד התחבורה, אז בא מישהו אחר מאגודת ישראל והיה שם סגן שר. אני, מאיר פרוש, על מצפוני, אמרתי: אני לא אשמש בתפקיד סגן שר בממשלה הזאת. אז אני גם לא בהתנתקות. וכשביבי הטיל גזרות – ביבי, בנט, זה לא משנה בעיניי; אנחנו לא ימנים ולא שמאל, אנחנו אנשי תורה, יהדות, מסורתיים, זה מה שחשוב לנו. במקרה, הליכוד, המפלגה יותר קרובה למסורת ישראל מאשר אחרים, לכן אנחנו תומכים בצד הזה. אבל כשביבי עשה את מה שהוא עשה, אני הייתי בשביתת רעב פה, מחוץ לבניין, 14 יום. שבועיים ימים הייתי פה. לכן אני אומר, אתה כשר – אתה שר חרוץ; אני אומר לך, לא נעים לי לדבר בפניך, אבל מקצת שבחו מותר לומר. אתה שר חרוץ. זה לא מתאים לנו שבראש הפירמידה עומד אחד שגם בנושאים המדיניים – אני לא מדבר אם הוא כן מוצלח או לא מוצלח, יש בזה בעיה; לא פשוט הדבר הזה שרוסיה מודיעה לך משהו בעניין סוריה ושארצות הברית אחרת. אמר פה נתניהו בצדק: מה אתה, לפיד, רץ ומבטיח שכל פגיעה שתעשה באיראן או ביעדים באיראן, אתה תיידע קודם? איפה נשמע דבר כזה? אני לא מדבר על כן הצלחה, לא הצלחה, אני שואל: איך אנחנו יכולים להסכים? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי, זה הזמן שלי. איך אנחנו יכולים להסכים שבראש הפירמידה עומד אדם, ראש ממשלה, שבנושאים המדיניים הוא לא כמו שהבטיח לקהל, בנושאים הכלכליים זה לא כמו שהבטיח לקהל? הוא אמר שהוא ישמור על כל הנושאים של הציבור החרדי. אתה חושב שישמרו בתקציב על הנושאים של הציבור החרדי? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני חושב שהרגלתם אותנו בכך שראש ממשלה, שעומד בראש הפירמידה, לא דובר אמת. הוא אומר פעם אחת משהו אחד – 12 שנה התרגלנו. עכשיו סוף-סוף יש ממשלה שמנסה לעמוד בהבטחות. לא תמיד אפשר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיות פה זה שמגן על נתניהו וזה לא תפקידי, אבל אני חושב שההגדרה שלך היא ממש לא נכונה. אני מדבר על דברים שאני זוכר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את הסיפוח הוא ביצע? הבטחת הבחירות של נתניהו הייתה סיפוח, לא? אני חושב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן, ושינוי שיטת ממשל, ופינוי ח'אן אל-אחמר, ומשילות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הייתה מסיבת עיתונאים עם כל שרי הליכוד, עם מפה. ושינוי שיטת הממשל. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא בא להגן על ביבי, אבל לפני ארבעה חודשים היו לנו בחירות, וראש ממשלה שמכהן עכשיו הבטיח שהוא יהיה יותר ימין מימין. לך תשאל את הימין אם הוא יותר ימין מימין. מועצת התכנון ביהודה ושומרון לא התכנסה מאז שהממשלה הזאת קמה. אם אתה רוצה לבנות היום מרפסת, בית – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אדוני, היא לא התכנסה שמונה חודשים, זה עוד מהממשלה הקודמת, שהייתי חלק ממנה, צריך להגיד את האמת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אולי היא לא התכנסה בגלל שלא היה אכפת לך שהיא לא מתכנסת, אבל היום יש ממשלה מסודרת, וצריך שהיא תתכנס, אותה מועצה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תיתן לנו זמן, זה יקרה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא לא מתכנסת. אז בזה לא ובזה לא ובזה לא, אז איך אנחנו יכולים להשלים עם המציאות הזאת, שירגילו אותנו להבטיח ולא לקיים? ועוד לזכות בתפקיד ראש הממשלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הרב פרוש, אנחנו – מבחן התוצאה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הדבר הזה, קצרה בינתי מלהבין, ובושתי וגם נכלמתי שאני נמצא בקבוצה כזאת. תמצא לי את הדרך איך אני מרים פנים, איך אני מסביר לילדים שלי. איפה אתה נמצא בכלל? אתה נמצא בין אנשים שמבטיחים ומרמים? אומרים שסינגפור היא התוכנית הכי מועילה ועושים את ההפך ממה שכתוב בתוכנית סינגפור? עם מי אתה נמצא, אומרים לי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תגיד להם שבספר דברים – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שאני צריך להגיד להם אני אומר להם, אבל אני שואל אותך, איך זה נראה לך שאני נמצא עם הילדים שלי והם שואלים אותי: תראה באיזה חבורה אתה נמצא? חבורה שרק לפני חודשיים אמרו שתהיה תוכנית שמובילה את הממשלה, ואחר כך משהו הפוך. לכן אני מציע שנזרז את הפלת הממשלה מה שיותר מהר ונגרום לבחירות, ומצבנו יבוא יותר מהר. בינתיים אנחנו בחודש אב, צריכים להתפלל שייבנה בית המקדש במהרה בימינו. אמן. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמן. תודה רבה, אדוני. רק משהו אחד לא הבנתי: מה עמדתך בנושא הדיון – ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כואב לי על לפיד. אני לא מבין איך גנץ עשה לו את זה. יש ללפיד משרד עם אסטרטגיה. אסטרטגיה זה לא דבר שאפשר לוותר עליו. זה לא משהו שאברהם פורז היה או טומי לפיד, זה משהו יוקרתי. נמצא השר, שהוא השר לעניינים אסטרטגיים. עם התואר הזה אפשר לטוס בכל העולם. שמעתי גם – מי, שר הביטחון נסע לאנגליה או לצרפת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צרפת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לצרפת, עם מטוס ריק? כנראה שאתה לא היית לידו. אם היית לידו, היית אומר לו שזה לא מתאים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני הייתי איתך פה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על כל פנים, איך הדבר הזה קורה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אתה בעד ביטול המשרד או נגד ביטול המשרד? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חשוב לך הקול שלי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני שואל מה עמדתך בנושא הדיון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עד מחר ב-08:30 אני יכול לתת לך תשובה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוודאי. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז עד מחר ב-08:30 אני אענה לך תשובה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך מאוד, חבר הכנסת מאיר פרוש. אני מודה לך על הזמן. לאור העובדה שהדוברים הבאים לא נמצאים, אנחנו נצא להפסקה. אדוני השר, ברשותך, חברי הכנסת, אנחנו נצא להפסקה. הישיבה תחודש בשעה 08:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:39 ונתחדשה בשעה 08:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה לתפוס מקומות. השר שטרן, השר שטרן, השר שטרן, בבקשה. אתה נותן גב, ורעש. חברי הכנסת, בוקר טוב. היום יום שלישי. אני מתכבד להמשיך את המליאה שיצאה להפסקה. השר, בבקשה להמתין שנייה אחת. יש לי התחייבות קודמת לחבר הכנסת קרעי ואני מתכוון לכבד אותה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה, לדוכן. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: << קריאה >> קרעי, הולכים לישון איתך ומתעוררים איתך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, שלוש דקות לרשותך. ברגע שתתחיל לדבר אני אפעיל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אתמול דיברנו ארוכות על הפגיעה בציבור החלשים, פגיעה שלא נראתה כמותה. אבל מעבר לפגיעה באוכלוסייה, מעבר לפגיעה בחלשים, אתם פוגעים גם בחברים שלכם. זו ממשלה, אדוני היושב-ראש, שנודף ממנה ריח של אפליה, כאילו כל-כולה לא באה אלא לייצג את השבט הלבן, השוכן על אי בודד, מנותק ומנוכר, בין חדרה לגדרה. חבר הכנסת משה ארבל שלח מכתב בנוגע לשערורייה במפלגת העבודה. זה פשוט לא ייאמן. חברת הכנסת אמילי מואטי, חברת כנסת מוערכת ואהודה המשובצת במקום השני בסיעה אחרי היושבת-ראש, זוכה להתייחסות מבזה מצד היושבת-ראש שלה. חברת הכנסת מיכאלי חילקה תפקידים לכולם: נתנה לעמר בר לב את המשרד לביטחון פנים; לקחה שר חיצוני שלא נכנס בכלל לכנסת ונתנה לו את משרד התפוצות; נתנה למקום השלישי את ועדת החוקה; למקום הרביעי – את ועדת העבודה והרווחה; למקום החמישי – את רשות הסיעה; למקום השישי, לאותה אחת שלא רוצה לראות יהודים בכלל במדינת ישראל – את הוועדה לעובדים זרים, כנראה כדי שתטביע – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את מדינת ישראל בעובדים זרים. רק למקום השני, לחברת הכנסת אמילי מואטי, לא נשאר. למה, השרה מיכאלי? למה את חושבת שהיא לא ראויה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה את חושבת שהיא לא מספיק טובה? מה, העור שלה לא מספיק לבן בשבילך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – יושבים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי היא לא מספיק שמאלנית בשבילך? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> היא לא מספיק מקפידה – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לדבר באופן ההזוי שבו את – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מכריחה את חברייך וחברותייך לסיעה לדבר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, לאפשר – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בטח, קריב, גם לך זה בסדר, אתה, העיקר, קיבלת ועדה, וגם אבתיסאם קיבלה ועדה. רק מס' שתיים בסיעה שלכם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שאלה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – במקום שתהיו לויאליים ותגנו על הכבוד שלה, אתם לא מתביישים ועוד צועקים עליי. תצעקו על היושבת-ראש שלכם. בושה וחרפה. אני אגיד לך, השרה מיכאלי, הן והם בסיעה שלך לא רוצות ולא רוצים להיות הזויים כמוך. ואת יודעת מה, חברת הכנסת מיכאלי? את פשוט גזענית של שתיקה – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה גזען. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גזענית בלי לומר מילה – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – אתה, אתה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גזענית במעשים – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועם הרבה הרבה מילים לא יפות. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה גזען. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישי לך. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתבייש. אל תתערב לנו בענייני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. בוקר טוב. בבקשה להירגע. נא לתפוס את המקומות, כי אני מבקש לעבור להצבעה. בבקשה, נא לשבת. תודה רבה. בבקשה, אני ביקשתי שקט. אני מכבד את רצונו של השר לעלות. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> בוקר טוב לכולם. באמת צריך להתחיל את הבוקר בבוקר טוב. אני חושב שנרגעת. אני אתן לך תפקיד, שתחלק תפקידים במפלגת העבודה. אני מציע לך ללכת לשם, לשבת שם ולחלק את התפקידים במפלגת העבודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך מילה לומר על זה? אין לך מילה לומר על זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני חושב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא צובט לך בלב? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת, אני חושב שמן הכבוד שכל מפלגה תחלק את התפקידים שלה איך שהיא רוצה. אנחנו לא מחלקים תפקידים למפלגות אחרות. אני מישראל ביתנו, ולא אתערב בעבודה ולא אתערב בליכוד ולא אתערב בשום מפלגה אחרת. אתמול שמעתי את ראש הממשלה, שמעתי את חברי הכנסת מהליכוד, מהאופוזיציה, שדיברו על התקציב. עכשיו שמעתי את חבר הכנסת שדיבר לפניי ודיבר גם על התקציב ועל הפגיעה באוכלוסיות החלשות. אני רוצה להסביר לכם מה זה פגיעה באוכלוסיות חלשות: כשאתה מגדיל עד 70% משכר מינימום לקשישים שמקבלים הבטחת הכנסה, אתה פוגע פגיעה אנושה בקשישים. אתה מוסיף להם קרוב ל-14% בשכר – שלא עשיתם את זה אף פעם, לא עשיתם את זה 12 שנים. אנחנו מוסיפים 14% לשכר של אותו קשיש, של אותו מקבל קצבה – של אותו מקבל קצבה שהיה משקיע את כל המשכורת שלו רק בתרופות – אנחנו באים ומוסיפים לו 14%. אנחנו כאן פוגעים בחלשים, פגיעה אנושה בחלשים, ברגע שאנחנו מוסיפים להם, לשכר שלהם, 14%. חברים, אני מציע לכם, לפני שאתם מתחילים לתקוף את התקציב, שתקראו את התקציב. אני מבטיח לכם ש-99.9% לא קראו את התקציב בכלל, רק היו ניזונים מהתקשורת והיו ניזונים מכל מיני שמועות. מי שרוצה להתעמק בתקציב, לקרוא את התקציב ולראות איזה תוכנית הכנו – בתוכנית למיגון הצפון, משנת 2018 אף אחד לא נגע. הייתה החלטה של שר הביטחון ליברמן למגן את הצפון, כשר ביטחון, על מנת לשמור על חיי אדם. ארבע שנים, שלוש וחצי שנים, אף אחד לא נגע בזה ואף אחד לא דיבר על זה, אף אחד לא השקיע שקל בנושא הזה. באנו ועשינו תוכנית עכשיו שבחמש השנים הקרובות יושקעו 2.5 מיליארד שקלים, ונמשיך עד שנגיע ל-5 מיליארד שקלים. כבר בשנת 2022 יושקעו 250 מיליון שקלים, בשנת 2023 – 500 מיליון שקלים, ונמשיך הלאה. זה "אנחנו פוגעים בחלשים". אנחנו מאשרים רפורמה ברגולציה שהייתה קורעת את העסקים הקטנים, קורעת אותם, ממש קורעת אותם. אני אגיד לכם, אני אתן לכם רק דוגמה קטנה: פיקוד העורף מבקש שהדלת תיפתח החוצה, מכבי האש רוצה פנימה, ואז אחד דורש ככה ואחד דורש ככה, ולך תדע, אותו בעל עסק, איך יסתדר. כאשר מישהו רוצה לפתוח מסעדה קטנה, קטנה, מבקשים ממנו בקשות הכי קשות שיש. כך אנחנו פוגעים בחלשים. כאן אנחנו עוזרים לאותם עסקים קטנים. אתם כולכם יודעים מה יקרה במרכז הארץ בעוד כמה שנים עם הפקקים – תהיה שם קטסטרופה תחבורתית. לעבור ממקום למקום ייקח לך שעות. אני לא רוצה להגזים, אבל שעות ייקח לך. אנחנו אישרנו להתחיל במטרו בתקציב של 150 מיליארד שקל, מטרו בישראל, כאשר במדינות אחרות מתחילת המאה הקודמת כבר יש מטרו. במצרים, שקרובה אלינו, מתחילת המאה הקודמת יש מטרו, ואצלנו במדינת ישראל עדיין אין מטרו. ככה אנחנו פגענו באוכלוסייה החלשה. ההפך הוא הנכון. כאשר מוסיפים תקציב אדיר למשרד הבריאות, אנחנו פוגעים באוכלוסיות החלשות; כשאנחנו מוסיפים תקציב למשרד התחבורה, אנחנו פוגעים באוכלוסיות החלשות. להפך, אנחנו מפתחים את התחבורה הציבורית, השקעה אדירה בתחבורה הציבורית: אוטובוסים חשמליים, לאפשר את התנועה, את התחבורה הציבורית במדינת ישראל. שנים רבות לא הושקע שם כסף, לא חידשו את הנושא של התחבורה הציבורית. במדינות רבות בעולם אתה לא משתמש בכלל באוטו הפרטי שלך, לא משתמש בכלל באוטו הפרטי שלך. במדינת ישראל בכל מקום ומקום אתה זז עם האוטו הפרטי שלך, בגלל שאין תחבורה ציבורית מפותחת במדינת ישראל. אם אני אמשיך לדבר, רק על התקציב ייקח לי שעות. אתמול שמעתי את ראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת ביבי נתניהו מדבר על התקציב למגזר הערבי. האם המגזר הערבי לא אזרחי מדינת ישראל, אבו יאיר? הרי כל הפרסום שלך במגזר הערבי היה "אבו יאיר", "אבו יאיר", "אבו יאיר". אתה התגאית שקראו לך וכינו אותך "אבו יאיר". פתאום תקציב למגזר הערבי זה פגיעה? אני לא רוצה להתחיל לדבר על כך שזו פגיעה בביטחון המדינה, לתת תקציב למגזר הערבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. תודה. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר ההחלטה לבטל את המשרד לנושאים אסטרטגיים – על פי בקשת מפלגת הליכוד, ההצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכח מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח צחי הנגבי – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש במליאה חבר כנסת שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) סמי אבו שחאדה – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זהו. בבקשה לספור. תמה ההצבעה, תודה. נא לסכם את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, להלן התוצאות: 56 בעד, 48 נגד. ההצעה עברה. נא לשבת. ההודעה של הממשלה התקבלה. בבקשה לשבת. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. אנחנו עוברים להודעה השנייה, שמבקשת לקבוע כי השר יאיר לפיד יחדל לשמש כשר לנושאים אסטרטגיים וימשיך לכהן כראש הממשלה החלופי ושר החוץ. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד הודעת הממשלה – 55 נגד – 48 נמנעים – 2 הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 55 בעד, ואני מוסיף את חבר הכנסת גינזבורג, זה 56, נגד – 48. הודעת הממשלה עברה. אני עובר לסעיף הבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. על 2 ו-3 הייתה הודעה. אנחנו מצביעים על סעיף 4. בבקשה לעבור בלוח – אני ממתין – להעביר על הלוח את ההודעה עצמה: ההחלטה להעביר לשר הממונה על ביצוע חוק העתיקות, כיום שר התרבות והספורט, את הסמכות הנתונה לפי סעיף 29(ג) לחוק העתיקות. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הודעת הממשלה – 55 נגד – 48 נמנעים – 2 הודעת הממשלה על העברת סמכויות לשר התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, פלוס חבר הכנסת גינזבורג – 56, נגד – 48. הודעת הממשלה עברה. אני עובר לסעיף 5: זרוע העבודה, כהגדרתה בהחלטת ממשלה 3318 בעניין ממונה על זרוע עבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ותיקון החלטת ממשלה, אשר כוללת את היחידות שנמנו בהחלטת ממשלה 1754, ובכלל זה מינהל תעסוקת אוכלוסיות, תועבר למשרד הכלכלה והתעשייה, להוציא את התוכניות הבאות: תעסוקה נתמכת, תוכנית מעבר כולל מגמה לעתיד ותוכנית ענ"ן, ותוכנית תעסוקה לרווחה מתוך מינהל תעסוקת אוכלוסיות, אשר יוותרו במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד הודעת הממשלה – 55 נגד – 50 נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי שם משרד ועל העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, פלוס חבר הכנסת גינזבורג – 56, נגד – 50. הודעת הממשלה עברה. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר את הסמכויות הנתונות לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשרת הכלכלה והתעשייה – ישנה רשימה של נושאים בהמשך ההודעה עצמה – הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד הודעת הממשלה – 55 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשרת הכלכלה והתעשייה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, זה נקלט? לא. אוקיי. בעד – 56, יחד עם חבר כנסת גינזבורג, נגד – 51. הודעת הממשלה עברה. אני עובר לסעיף 6 – לעבור את כל סעיפי המשנה בהודעה הקודמת – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) – בבקשה לעבור על הלוח, כן, אני ממתין. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר לשרת האנרגיה את הסמכויות הנתונות לשרת משאבי המים לפי החוקים המפורטים – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משרת משאבי המים לשרת האנרגיה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. 56 בעד, נגד – 51. ההודעה התקבלה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> כן, נקלט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נקלט? יופי, תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. אנחנו עוברים להודעה הבאה – תעדכנו, בבקשה. עדכנתם, יופי. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לבטל את משרד משאבי המים – הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 48 נמנעים – 3 הודעת הממשלה על ביטול משרד משאבי המים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 48. הודעת הממשלה התקבלה. אני עובר להודעה הבאה, בבקשה לעדכן את הלוח: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים ולקבוע כי השרה קארין אלהרר תחדל לשמש בתפקיד שרת משאבי המים ותמשיך לכהן כשרת האנרגיה – הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מתי סוגרים את המשרד בלי תיק של אבידר? הצבעה מס' 12 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 51. הודעת הממשלה התקבלה. אנחנו עוברים לסעיף 7, להודעת הממשלה שמופיעה כשנייה – בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לבטל את המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. הביטול ייכנס לתוקפו במועד שבו יאושר בכנסת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, 2017, אשר יכלול את ההסדרים שלהלן וכן תיקונים משלימים ונוספים, ככל שיידרשו, לדעת השר לביטחון הפנים – הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 13 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 49 נמנעים – 2 הודעת הממשלה על ביטול המשרד לחיזוק וקידום קהילתי נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 49. הודעת הממשלה התקבלה. אני עובר לסעיף הבא – הודעת הממשלה לפי סעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולקבוע כי השר עמר בר לב יחדל לשמש כשר לחיזוק וקידום קהילתי וימשיך לכהן כשר לביטחון הפנים, וזאת במועד שבו ייכנס לתוקף ביטול המשרד – הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 14 בעד – 56 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 51. אני עובר לסעיף 8 – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר לשר האוצר את הסמכויות הנתונות לשר הדיגיטל הלאומי – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – על פי הסעיפים המפורטים – הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הדיגיטל לשר האוצר נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 51. הודעת הממשלה עברה. אני עובר ל-31(ד). רק לעדכן את הלוח, בבקשה. אני ממתין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד, הסברת לליברמן מה זה רב-קו או שהוא עדיין מנותק, כמו כל הממשלה המנותקת שלכם? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עם קרן וקסנר? מה קורה איתה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לך תפגין נגד עצמך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עם קרן וקסנר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבידר, בוקר טוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא עדיין מגדלת אנשים כמוך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סבלנות, יש תקלה במוניטור. בבקשה לשמור על השקט. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר כנסת קרעי, תזמין את אלי אבידר לכוס קפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תזמין אותו אתה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דוקטור להפסד בחירות אתה. לקחת מפלגה במצב הכי טוב והכשלת אותה. איזה כישרון, גאון אתה. אתה צריך לקבל פרופסורה בפוליטיקה, פרופסורה בלהפסיד בבחירות. 300,000 קולות לא באו להצביע כי רבת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבידר, הלוח עודכן. אני מבקש להמשיך בהצבעה על סעיף 8, הסעיף האחרון – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר את הסמכות לפי סעיף 59א(א) לחוק החברות הממשלתיות בעניין חברות בוועדת השרים להפרטה משר האוצר, שאליו הועברה בהתאם להחלטה 56, אל שר הכלכלה והתעשייה – הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 16 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משרד האוצר לשרת הכלכלה והתעשייה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 51. הודעת הממשלה התקבלה. בבקשה רק לעדכן את המוניטור. יופי. אני עובר להצבעה הבאה – הודעת הממשלה בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לבטל את משרד הדיגיטל הלאומי. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד הודעת הממשלה – 55 נגד – 50 נמנעים – 2 הודעת הממשלה על ביטול משרד הדיגיטל הלאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 50. הודעת הממשלה התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מספיק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, שלמה, זה נגמר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבידר, חבר הכנסת אבידר – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אולי עשיתי טעות ששחררתי אתכם ללכת לישון. אתם באתם כולכם מלאי אנרגיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לנצל את ההזדמנות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, אני עובר לסעיף הבא – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים ולקבוע כי ראש הממשלה יחדל לשמש בתפקיד שר הדיגיטל הלאומי וימשיך לכהן כראש הממשלה וכשר ההתיישבות – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד הודעת הממשלה – 55 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 51. הודעת הממשלה עברה. אני עובר לסעיף 9 – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה את סמכויות שר הכלכלה והתעשייה שהוקנו לו בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד–1984 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 50 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משרת הכלכלה והתעשייה לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 50. הודעת הממשלה התקבלה. אני עובר לסעיף 10, בבקשה לעדכן את המוניטור. תודה. הודעת הממשלה בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר לשרת החינוך את סמכויות שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה בתחום ההשכלה הגבוהה ובתחום ההשכלה המשלימה על פי החוקים המפורטים בהמשך – הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד הודעת הממשלה – 55 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משרת ההשכלה הגבוהה והמשלימה לשרת החינוך נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 51. הודעת הממשלה התקבלה. אני מבקש לעבור לסעיף הבא, 31(ג). לעדכן, בבקשה. תודה. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, לבטל את משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה – הצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה יישאר עכשיו לאלקין? הצבעה מס' 21 בעד הודעת הממשלה – 55 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על ביטול משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 51. הודעת הממשלה התקבלה. בבקשה לעדכן את הלוח, כן, 31(א). תודה. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – למה שלא נוכל לעקוב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, כולם קיבלו את זה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה עכשיו הצבעת על האחרון בדף שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כולם קיבלו את הטפסים שאני מחזיק. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה על השולחן שלי, אבל שיחלקו, שנדע מה נעשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה חולק אתמול, אבל למי שחסר, אני מוכן – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למי שחסר – זו ההצעה האחרונה, אבל – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה האחראי פה, אתה צריך לדאוג שלכל אחד יהיה חומר על השולחן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה צודק. אתמול בלילה הייתה חלוקה. אם הטפסים – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אימא שלי, עליה השלום, אמרה: יש מסבירים ויש מצליחים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הטפסים – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אז יש פה בעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתכבד לתת לך את שלי. תודה רבה. נא לשבת. אני עובר להצבעה הבאה – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולקבוע כי השרה יפעת שאשא ביטון תחדל לשמש כשרת ההשכלה הגבוהה והמשלימה ותמשיך לכהן כשרת החינוך – הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עדיף כבר לשים – – – אולימפית ביחד עם אבידר המושחת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ברחת למפלגה מושחתת – – – ברחת לדיקטטור שמשפיל אותך ושם אותך שר בלי תיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ושמתם את מכחישת הקורונה שרת החינוך. הצבעה מס' 22 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 51 נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. 56 בעד, נגד – 51. הודעת הממשלה עברה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום – אני מתנצל, חברת הכנסת מואטי, את מוותרת על זכותך? חברת הכנסת מואטי, שביקשה להגיב על דבריו של חבר הכנסת קרעי, מוותרת על זכותה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, בשעה 16:00, 3 באוגוסט 2021. בוקר טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:20. << סיום >>