דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ח ישיבה נ' הישיבה החמישים של הכנסת העשרים-וארבע יום שלישי, כ"ה באב התשפ"א (3 באוגוסט 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 נאומים בני דקה 6 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 6 אלון טל (כחול לבן): 7 אוריאל בוסו (ש"ס): 7 אבי מעוז (הציונות הדתית): 8 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 9 ענבר בזק (יש עתיד): 10 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 10 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 11 משה אבוטבול (ש"ס): 11 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 12 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 14 נירה שפק (יש עתיד): 15 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 16 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 17 משה טור פז (יש עתיד): 17 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 18 נאומי בכורה של חברי הכנסת 18 סימון דוידסון (יש עתיד): 18 שר התיירות יואל רזבוזוב: 26 עמיחי שיקלי (ימינה): 27 בנימין נתניהו (הליכוד): 30 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 30 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 31 הודעת הממשלה על מינוי שר 31 שר המודיעין אלעזר שטרן: 31 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 33 משה אבוטבול (ש"ס): 37 מאיר פרוש (יהדות התורה): 38 אופיר כץ (הליכוד): 39 אבי מעוז (הציונות הדתית): 41 אוריאל בוסו (ש"ס): 42 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 43 אורי מקלב (יהדות התורה): 44 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 47 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 49 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 50 אמיר אוחנה (הליכוד): 51 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 52 יואב בן צור (ש"ס): 54 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 55 ינון אזולאי (ש"ס): 56 דוד אמסלם (הליכוד): 57 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 58 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 65 ישראל כץ (הליכוד): 66 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 75 יריב לוין (הליכוד): 78 דוד ביטן (הליכוד): 79 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 82 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 83 משה ארבל (ש"ס): 86 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 88 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 91 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 93 יואב גלנט (הליכוד): 95 רון כץ (יש עתיד): 98 שלמה קרעי (הליכוד): 100 פטין מולא (הליכוד): 102 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 105 יעקב מרגי (ש"ס): 107 אופיר אקוניס (הליכוד): 109 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 111 יואב קיש (הליכוד): 112 אופיר סופר (הציונות הדתית): 113 יעקב אשר (יהדות התורה): 114 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 115 הצהרת אמונים של חבר הממשלה אלי אבידר 121 אלי אבידר: 123 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 124 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 124 הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 124 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 125 יואב קיש (הליכוד): 126 דוד ביטן (הליכוד): 135 ישראל כץ (הליכוד): 139 שלמה קרעי (הליכוד): 142 דוד אמסלם (הליכוד): 150 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 156 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 157 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 164 אוריאל בוסו (ש"ס): 166 מאי גולן (הליכוד): 175 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 188 מאיר פרוש (יהדות התורה): 195 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 199 ינון אזולאי (ש"ס): 210 אורי מקלב (יהדות התורה): 214 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 223 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 230 יואב קיש (הליכוד): 239 הודעה אישית של חבר הכנסת משה אבוטבול 258 משה אבוטבול (ש"ס): 258 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 262 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 262 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 263 אופיר כץ (הליכוד): 264 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 272 משה אבוטבול (ש"ס): 275 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 288 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 298 חילופים בוועדות הכנסת 307 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 307 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום כ"ה באב התשפ"א, 3 באוגוסט 2021, יום שלישי. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ה)1 לתקנון הכנסת, עקב מינויו של חבר הכנסת יאיר גולן לסגן שר ביום י"ז באב התשפ"א, 26 ביולי 2021, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שמספריהן פ/381/24, פ/382/24, פ/383/24, פ/489/24, פ/531/24, פ/532/24, פ/629/24 ופ/809/24, שהגיש כמציע יחיד. כמו כן, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. עוד אודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת אורי מקלב כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הטבות לתושבים יוצאי צבא ושירות לאומי ואזרחי בעיר מעורבת, התשפ"א–2021, שמספרה פ/2071/24. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב שכך. תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר לסעיף הבא – נאומים בני דקה. אני מפעיל את השעון. מי שרוצה – נא להצביע. בבקשה. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתמול בנאום בכנסת אמר ראש הממשלה נפתלי בנט שכבר שלוש שנים אנחנו בלי תקציב, ותקף את ראש הממשלה לשעבר. הוא פשוט לא יודע על מה הוא מדבר. היו לנו רק שנה וחצי. עובדה שהיה לנו שנתיים לפני כן תקציב, וזה פשוט להגזים. זה בהמשך לכך שהוא מטיל מס על חד-פעמי, ועל זה הוא יהיה ראש ממשלה חד-פעמי. מה שאני רוצה להעיר זה שיש לנו ממשלה מוזרה: שרת תחבורה שלא דואגת לתחבורה הציבורית ומעלה מחירים; שר אוצר שלא יודע מה זה רב-קו, הוא חושב שרב-קו זה איזה רב. הוא פשוט לא יודע ובגלל זה הוא תקף את זה. אז צריך להסביר לו שרב-קו זה כרטיס לנסיעה באוטובוסים. לפי זה, הדברים, כל הסנקציות – אין מיסים, יש מיסים – פשוט מיסים של מים, חשמל – הכול עולה. אז בהחלט צריך להתפטר מהממשלה מה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת טל, בבקשה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, במשך שלושה ימים תמימים עכשיו מתקיימים דיונים בנושא הארכת הוותמ"ל, אותן ועדות שמעריכות או מזרזות את תכנון המגורים. במרכז המחלוקת אותם 100,000 דונם של שטח חקלאי שבעצם נמחק והופך להיות מגורים. במהלך הדיונים ראינו שיתוף פעולה מבורך בין נציגים של המגזר החקלאי בקרב חברי הכנסת ובין אלה שמייצגים אינטרס ירוק, וזה לא בכדי. מי שעוסק בזה מבין שאי-אפשר להפריד בין שני האינטרסים והם שני צדדים של אותו מטבע. הרי זה לא רק מורשת וביטחון מזון שאנחנו משמרים אלא גם התמודדות עם משבר האקלים. החקלאות היא חיונית בנושא הזה, במיוחד בישראל, לא רק בגלל קיבוע הפחמן אלא מעצם העובדה שייצור מקומי הוא לאין שיעור ידידותי יותר לאקלים מיבוא. להמחיש – כאשר אנחנו מייבאים פירות וירקות, טביעת הרגל הפחמנית היא בערך פי 40 או פי 50 מייצור מקומי. ולכן, אני מברך על המאמצים שנעשו כדי למזער את הנזקים העתידיים לחקלאות מהוותמ"לים, ונאמר ונזכיר לכולנו שכשאתה מחריב שטח חקלאי, הוא לא יחזור לעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני כרגע קורא ציוץ של העיתונאי אריאל אלחרר: לשכת הגיוס ירושלים – בחור בעל צרכים מיוחדים מגיע ללשכה בליווי מבוגר. את המלווה השאירו בחוץ בהבטחה שהכול יהיה בסדר. המלווה הלך לדרכו, ובחלוף זמן קצר הבחור המיוחד נזרק על ידי החיילים החוצה בלי שום סיבה, על הרצפה, למשך כחצי שעה, כשהוא צועק ובוכה, עד שפונה על ידי אמבולנס לקבלת טיפול רפואי, ויש כאן תיעוד. אני אשמח אם היושב-ראש, שאני יודע עד כמה הנושאים האלה קרובים לליבו, אפילו יפנה ויעביר שאלה לשר הביטחון, שיבדקו את הנושא. יותר מדי תקלות קורות לנו עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. היום, בשעה זו, מתקיימת מול הכנסת סוג של הפגנה ומחאה לילדים בעלי צרכים מיוחדים שנפגעים פעם אחר פעם בכל החלק התקציבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם תוכל אפילו להעביר שאילתה דחופה – אני אתן לה קדימות או משהו כזה, שזה יבוא מטעמך, ונראה לאן אנחנו הולכים. אם המתואר על ידיך באמת נכון, זה חמור מאוד. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת פינטו. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 24, והפעם – על הבייס של השרה שקד. השרה שקד התראיינה בשבוע שעבר בערוץ 7 ואמרה שבסיס התמיכה שלהם הוא ציונות דתית, ימין שפוי וממלכתי, ויש מספיק אנשים כאלה שיתמכו בהם. גברתי השרה שקד, את צריכה להיות צינית באופן מיוחד ובעלת תודעת-על של רמאות והונאה כדי לומר לציבור שהשתמשת בו, נטשת אותו פעמיים, ריסקת את מפלגתו ובגדת בכל הערכים הכי בסיסיים שלו שהם בסיס התמיכה שלך ואת סומכת עליהם שישיבו לך כגמולך. נראה שהפנמת שאחרי מעשה הפרת האמונים שלכם, אין לכם ברירה אלא לשוב ולחזר אחרי הציבור הדתי-לאומי בתקווה שישכחו את מעלליכם ויעזרו לכם לעבור את אחוז החסימה. אני ממליץ לאנשי הציונות הדתית לא ליפול בפח הנדסת התודעה של השרה שקד. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פינטו, בבקשה. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: צפיתי אתמול בעונה החדשה של "סליחה על השאלה" בערוץ "כאן 11". הפרק עסק בשאלות לאנשים ועל אנשים חירשים וכבדי שמיעה. בסוף הפרק עלו בי רגשות מעורבים. חלק מהמשתתפים חירשים וכבדי שמיעה דוברי שפת הסימנים, שמבחינתם החירשות היא הזהות, כמו שאני מגדירה את עצמי כאישה יהודייה חירשת, זה חלק מהאני העצמי שלי, אני גאה בזה. חלק מהחירשים וכבדי השמיעה, שאינם דוברי השפה, מבחינתם החירשות היא חסם ומוגבלות. הם מהווים נדבך אחד במגוון של אוכלוסייה עצומה המונה כ-850,000 איש, ואין תפיסה או גישה שהיא הנכונה או העדיפה מרעותה. לצערי הרב, במקום לשקף ולהציג את הגישה הייחודית של כל אדם כלפי החירשות וכבדות השמיעה, כפי שניסו המשתתפים להציג באופן אותנטי בזמן הצילומים, הפקת התוכנית בחרה להתעסק בתעלולי עריכה ולהציג לצופים אג'נדה שמיעתנית בלי להציג צד שקיים, שאומר: החירשות שלי היא הזכות, אני שלם איתה על אף הקשיים שהחברה מציבה. ראיתי שהתוכנית ניסתה לתת משקל כבד יותר למסכנותם של דוברי שפת הסימנים, ולא טרחה להכניס את הזווית החיובית של אנשים שמרגישים טוב עם עצמם או שחס וחלילה רואים את המוגבלות כיתרון. נכון, אני לא מבקרת טלוויזיה ואני לא עורכת תוכן. מה שאני כן יודעת זה שאני חירשת, ואני דוברת את השפה, ובשבילי לראות את התוכן שהוצג באופן הזה משקף בדיוק את הרעה החולה של פער המודעות בחברה הישראלית לאנשים דוברי שפת הסימנים. לתקשורת יש תפקיד עצום וקריטי בשינוי המודעות בארץ, בטח בשידור ציבורי, ובעיצוב תפיסות ונורמות חברתיות על אזרחי המדינה על שלל גווניהם. אני מברכת על הניסיון הראוי להעלות את המודעות ולחשוף את עולמם של אנשים חירשים וכבדי שמיעה בישראל, רק בפעם הבאה אני ממליצה לצאת מהתבניות המחשבתיות המקובלות ולשקף לציבור את הייחודיות של כל קבוצה וקבוצה בתוך אוכלוסייה שלמה. תודה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פינטו. אבל אני מבקש, חברת הכנסת פינטו, להתרכז בדקה אחת. אלה נאומים בני דקה. היה מאוד חשוב לנו לשמוע אותך. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (אומרת בשפת הסימנים: אין בעיה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת בזק. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, האמת היא שהכנתי נאום אחר, ואחרי שהקשבתי לחבר הכנסת בוסו ולחברת הכנסת פינטו החלטתי לדבר על נושא אחר לגמרי. חבר הכנסת בוסו השתמש בביטוי "ילדים בעלי צרכים מיוחדים", ואחריו עלתה חברת הכנסת פינטו ודיברה על החוויה של חירשים. זה מתחבר גם לנאום הראשון שנאמתי פה בכנסת וסיפרתי שבטפסים בביטוח לאומי מגדירים את קבוצת היעד הזאת "קטינים נטולי יכולת". אני שמחה לספר שמאז הביטוי כבר השתנה ל"קטינים בעלי מוגבלויות". ואתם יודעים מה? אף אחד מהביטויים האלה לא נכון. הם לא בעלי צרכים מיוחדים, והם בטח לא נטולי יכולת. אני מסתכלת על חברת הכנסת פינטו – זאת לא אישה בעלת מוגבלות. מה שאני הולכת לעשות – אני הולכת לקבוע פגישה עם רשות המיסים ולבקש מהם לייצר טרמינולוגיה חדשה, כי מילים יוצרות מציאות; לשנות את כל הביטויים שהשתמשנו בהם עד היום ולקרוא לזה "אנשים בעלי יכולות מיוחדות", כי זה מה שהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מסתובב היום סרטון של קבלת פנים ללקוח שהגיע לבוסתן הגליל ורצה לבדוק שם נכס. היחס והצרחות הגזעניים כלפיו, השנאה, היו לי קצת מוזרים, כי הוא לא נתניהו והוא גם לא – למה כל כך כועסים עליו? הוא גם לא איש שמאל, כאילו, לצורך העניין, הוא בסך הכול חרדי. דרך אגב, שירלי פינטו שכנעה אותי להיות גאה בחלק הזה שבמוגבלות החרדית שלי, אז גם הוא בטח לא מרגיש לא בנוח עם זה. אבל אני כן חושב שכחברה אסור לנו לתת לתופעות כאלה לקרות. קובעי המדיניות צריכים לשים לב לדבר הזה. זהו סימפטום של משהו שקורה אצל ראשי ערים, מקבלי החלטות, ובסוף זה יורד גם לאזרחים – הפחד הזה שמישהו בא לקחת להם את כל המקום כשהם רואים מישהו שחור. אני חושב שכולנו צריכים לשים לב לדבר הזה. למילים האלה יש משמעות, וכפי שאמרתי, הן לא משום עמדות פוליטיות, הן באות סתם משנאת האחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. גם אני צפיתי כמוך בסרטון הזה, חבר הכנסת פינדרוס, ואני מזועזע. ראוי היה שאותו אחד יבוא ויאמר: טעיתי. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר בדקה הזאת על דבר שאני מניח שאתה מכיר אותו מקרוב. מדינות מודרניות אמורות להיות מדינות חוק. ליהודים יש גישה משלהם לגבי הכול, אז הם אמרו: אם כבר מדינת חוק, הם יעשו חוק ליהודים וחוק אחר לערבים. באירועים האחרונים שהיו בחודש מאי, תחילת יוני, היו כמויות אדירות של יהודים שתקפו ערבים, תקפו עסקים של ערבים, תקפו בתים של ערבים, ירו בערבים, עשו לינצ'ים בערבים. המשטרה החליטה לראות שהיה רק צד אחד תוקף באירועים האלה, שדרך אגב, היה הקורבן שניסה להגן על עצמו. אנחנו לא ראינו אוטובוסים של ערבים מלוד הולכים לתקוף ביצהר, ראינו את ההפך, אבל אנחנו כן רואים שכל מי שמגיע לחקירה, כל מי שמואשם, כל מי שמגיע לבית משפט, הוא ערבי, למרות שהערבים היו קורבנות באירועים האלה. באו מתנחבלים, טרוריסטים יהודים, תקפו ערבים בלוד, ברמלה, ביפו, בחיפה, בעכו, בכביש 6, בכל מיני מקומות, רק שהמשטרה במדינת ישראל החליטה שליהודים מותר. אומנם יש חוק במדינה, אבל זה חוק שונה. יש חוק שמטפל בערבים ויש חוק שנותן בונוסים ליהודים. עכשיו, הבונוסים האלה לא מתבטאים רק במה שנותנים להם בממשלה, בחוק הלאום ובכנסת בזכויות יתר בגלל שהם יהודים; זה גם ברמה של ביטחון אישי. ליהודים מגיע לא רק ביטחון אישי, מגיע להם במדינת היהודים גם לתקוף את הערבים, ועל זה הם לא יועמדו לדין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא יודע, אם זה לא אפרטהייד, למה אפשר לקרוא אפרטהייד, אדוני היושב-ראש. תודה לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, ואחריו – חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רואה לנכון, לנוכח ההתגברות של נגיף הקורונה, לקרוא את מכתבו של מרן נשיא מועצת חכמי התורה הרב הגאון הרב שלום כהן, ראש ישיבת פורת יוסף, שקורא לכל עם ישראל להתחסן בחיסון השלישי. כך הוא כותב: קריאה נאמנה, אל אחינו בית ישראל ה' עליהם יחיו. הינה ידוע כי תורתנו הקדושה תורת חיים היא ומצווה אותנו "וחי בהם", ועוד הורתנו התורה "ורפא ירפא", ודרשו חז"ל "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" – כך מופיע בבבא קמא – ובחסדי ה' החונן לאדם דעת, נמצא החיסון כנגד נגיף הקורונה. וכבר גילינו דעתנו דעת תורה לאחר היוועצות עם הרופאים והמומחים בתחום, כי על כל אחד ואחד ליטול את החיסון ואף בקרב הגילאים הצעירים שאושרו בכך. ועינינו הרואות את ישועת ה' כמה נפשות מישראל ניצלו מכך, ובפרט ששבנו אל חצרות בית ה' כבתחילה בפתיחת בתי המדרש והישיבות וקול התורה נשמע ברמה. והן עתה נוכחו אנשי הרפואה לדעת כי יש צורך במנת חיסון שלישית למבוגרים על מנת להקדים רפואה למכה ולמנוע חלילה התפשטות המגפה. והדבר ברור כי כל אדם אשר נקבע כי ייטול את החיסון השלישי, עליו לעשות כן כהוראת גורמי הרפואה. וה' יתברך ברחמיו הרבים יסיר מעלינו ומעל כל ישראל אחינו כל נגף ומחלה, וישלח ברכה ורפואה שלמה לכל אחד ואחד, וניוושע בקרוב בגאולה שלמה בביאת גואל צדק אמן במהרה בימינו אמן. הגאון הרב שלום כהן, ראש הישיבה ונשיא מועצת חכמי התורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת סלימאן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהתפרסמו היום נתונים שאמורים מאוד מאוד להדאיג את כולנו. התפרסם בעיתון ישראל היום, בין היתר בעקבות נתונים שהביאה תנועת אם תרצו: החוק בדרום לא נאכף – יותר מ-80% מהתיקים שנפתחו בגין ירי והחזקת אמל"ח בדרום נגנזו, ורק 12% הסתיימו בכתבי אישום. ב-77% מתיקי השוד המשטרה איננה מצליחה לאתר את העבריינים והתיק נסגר. זה המצב בדרום. כאשר רואים את האחוזים, המספרים מאוד מאוד מפחידים: 18,302 תיקים נפתחו בין – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני, אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, לא נהוג להפריע בנאום בן דקה. אני מבקש. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה באמת דרש ממני הרבה לא להתפרץ בזמן שהוא דיבר ואמר שקרים בוטים על מה שהלך בלוד, אז אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, בבקשה להתרכז בנאומך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני ניסיתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אודה לך. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. מתוך 18,302 תיקים שנפתחו בין 2017 ל-2021 נסגרו 7,375 תיקים בתוך שבוע. עכשיו, הם לא נסגרו בהעמדה לדין ואפילו לא במעצר של העבריין. בקיצור, אוזלת היד של המשטרה גורמת לנו להפסיד את הנגב. אנחנו רואים את זה קורה בנגב, ראינו את זה בערים המעורבות, ראינו לפני כמה ימים שהתפרסמו נתונים על מה שקורה – על זריקת אבנים ביהודה ושומרון – ומה שקורה – ושם הנתונים האלה הושגו גם על ידי ארגון לביא וגם על ידי אם תרצו. המציאות הזאת היא לא לגיטימית, היא לא הגיונית, וזה מתחבר לציוץ שהעלה היום כתב המשטרה לירן תמרי. הוא בא ואמר שמשטרת ירושלים חקרה באזהרה בעל דירה יהודי שירה בגבר שפרץ אתמול לביתו בשכונת שייח' ג'ראח והחרימה את נשקו. עכשיו, המשטרה הזאת אומרת שהפורץ הערבי שפרץ אליו הביתה סיכן את יושבי הבית. אדם משתמש בנשק שניתן לו למטרת הגנה עצמית, שהוא מחזיק אותו ברישיון, מול אדם שפרץ אליו הביתה. חוקרים אותו באזהרה, מחרימים לו את הנשק, מפקירים אותו לפורץ הבא, כאשר המשטרה יודעת שהפורץ סיכן את חייו. אז מדהימה אותי האפשרות של להתעלם מהפרת חוק בנגב, להתעלם מהפרת חוק מסכנת חיים גם ביהודה ושומרון, גם בנגב ובגליל – וחריצות אדירה בהחרמת נשק ובחקירה באזהרה של היהודים שמגינים על ביתם בשכונת שמעון הצדיק בירושלים. הכתב כתב "שייח' ג'ראח"; אני קורא לזה "שמעון הצדיק", כמובן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סלימאן, ואחריה – חברת הכנסת שפק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא – – – בעד שלטון חוק, אבל אותו חוק ליהודים ולערבים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, זה הישג שהוא מפריע לך. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מתאפק לא להגיב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תתאפק, תתאפק, חבר הכנסת יברקן. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, היום בבוקר, ב-08:30, הצבענו על העברת הסמכויות של כל זרוע העבודה ומה שמשתמע מכך ממשרד העבודה והרווחה – מעכשיו רווחה – למשרד הכלכלה. היום בצוהריים כבר פניתי, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, בשיתוף פעולה עם יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה בהולה לשרה ברביבאי: אנחנו קוראים לך להורות למנכ"ל המשרד שלך לחתום מיידית על מבחן התמיכות של המשרד בעניין מעונות היום והמשפחתונים. כפי שידוע, אי-אפשר שההורים ידעו כמה סבסוד הם יקבלו כאשר הם רושמים את הילדים שלהם למעונות היום ובמשפחתונים בלי מבחן התמיכות הזה. עד עכשיו זה לא נחתם. צריך איזה שבועיים או שלושה עד שמערכת המחשוב תתחיל. יש לנו פחד אמיתי שהרבה מההורים לא ירשמו את הילדים שלהם, והילדים לא ייכנסו למעונות היום בגלל שלא יודעים איזה סוג של סובסידיה הם מקבלים. כמובן, זה לא רק בהתייחס לסובסידיה שיש רצון למנוע אותה מהילדים החרדים, אלא אנחנו מדברים על כלל מעונות היום והמשפחתונים. אני מאוד מקווה שהבעיה הזאת עוד תיפתר היום והמנכ"ל יחתום על מבחן התמיכות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אינשאללה. חברת הכנסת שפק, ואחריה – חבר הכנסת יברקן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בחרתי לשתף בעצב רב שנקבע היום דיון בוועדת הכספים על אי-מתן פיצויים בשומר החומות לתושבי עוטף עזה ביישובים סמוכי גדר. דיברתי על זה כאן לא פעם ולא פעמיים. למרות הבטחות ולמרות שאילתה דחופה שהגשתי, שבה נאמר – אני מזכירה את נציגי משרד הביטחון שנתנו תשובה שבכל יישוב צמוד גדר או סמוך גדר יינתנו 250 שקל לנפש כפול מספר הימים. עד היום מעל 80% לא קיבלו את זה. אנשים שילמו מכיסם, הם מסתובבים עם חשבוניות; מקומות שאירחו מסתובבים עם חשבוניות ואין מי שמשלם. עשינו דיון דחוף וזימנו את נציגי המשרדים הרלוונטיים. משרד האוצר בחר לא להגיע, וכל משרדי הממשלה הגיעו בזום. אני חושבת שנגמרה התקופה שזה יקרה. אנחנו ממשלה שבאה – נבקש מאנשי המקצוע להגיע לדיונים ולא בזום ולתת תשובות. אני לא מתכוונת לוותר. אותי לא יתישו. תושבי העוטף יקבלו את מה שמגיע להם. תודה. הזום זה כלי לא ראוי, נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל ההוראה כרגע, לעת הזו, בגלל הקורונה, היא שניתן להזמין עד עשרה איש לוועדה. אם זה מעל עשרה איש – – – << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה נעשה ככה. אני מצטערת, היושב-ראש, עשינו וידוא, ראינו מי יהיה בזום ומי לא, וביקשנו שאנשים שאמונים על התחום יגיעו – כמו שאמר היושב-ראש, שהחליט לפוצץ את הדיון: להגיע לכאן, ולא מהמשרד, בנוחות; להסתכל לנו בעיניים ולתת תשובות. ספרנו על פי הנדרש, והם היו צריכים להיות בוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יפנה יושב-ראש הוועדה יחד עם היועץ המשפטי, יוציא מכתב לאותו גורם ויתרה בו. אם יהיה צורך, אני אתערב. כי הכנסת היא סמכות מפקחת – חובה על כולם להגיע ולהופיע. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. אחרי חבר הכנסת יברקן – חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי – יש מיקרופון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, כן. בבקשה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגזרות של הממשלה מגיעות לכל בית ולכל קהילה. היום התבשרתי שהתוכנית הכלכלית הכי טובה שעבדה בקרב יוצאי אתיופיה מאז שאנחנו עלינו לארץ ישראל הולכת להיסגר, הממשלה הולכת לסגור אותה. זו תוכנית משכנתאות לזוגות צעירים שאין ידם משגת, והממשלה מתערבת ונותנת סיוע כערבות בנקאית – תוכנית שהתחילה עוד כשהייתי סטודנט ב-2006, כשיצאנו למחאה מול ראש הממשלה אולמרט, ומשם, ב-2008, הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית חומש. התוכנית הזו – אחת מהתוכניות הייתה לתת סיוע לכל זוג צעיר, שהמדינה תיתן ערבות בנקאית. התוכנית המשיכה והממשלה לא רצתה לתת. הגשנו בג"ץ, הגשתי בג"ץ בשמי הפרטי, זכינו ב-2010, ואחר כך, ב-2013, היא הפכה לתוכנית שהצליחה. עד עכשיו בתוכנית למשכנתאות נרשמו 6,241 זוגות לרכוש דיור, דירה בערבות מדינה, 600,000 שקל לכל זוג צעיר. זאת אומרת, התוכנית הזאת המשיכה, והשנה היינו אמורים להמשיך אותה. בשנה שעברה התוכנית המשיכה, והיינו אמורים להאריך אותה בעשר שנים. ישבתי ושוחחתי על כך עם שר השיכון היוצא חבר הכנסת ליצמן, כולל מנכ"ל משרד השיכון יאיר פינס, שהוא עכשיו מנכ"ל משרד ראש הממשלה. עכשיו התוכנית הולכת להיסגר. לכל צעיר וצעירה, זוגות צעירים יוצאי אתיופיה – הבשורה מהממשלה הזאת מידפקת לכם בדלת, ובמקרה הזה לא תהיה לכם דלת, כי לא תוכלו לרכוש דירה כפי שתכננתם ולהקים את חלום חייכם. רכישת דירה לזוג צעיר מיוצאי אתיופיה זה לא דבר מובן מאליו, משום שאנשים שהגיעו – לא היה להם ההון העצמי הראשוני שיכלו לקבל מהמשפחה או מההורים. במקרה שלנו כל זוג צעיר או כל צעיר נושא על גבו בעצם את משפחתו וגם את הוריו ובני המשפחה. עד שהוא רוכש דירה, המדינה מעמידה לרשותו 600,000 שקל בערבות בנקאית, שגם אותה הם משלמים. הממשלה הנוכחית עצרה עכשיו את כל התוכנית למשכנתאות לכל זוג צעיר יוצא אתיופיה. הבשורה הגיעה עכשיו, ואני פשוט נדהם לראות שאף אחד בממשלה לא קם ולא הופך שולחן ואומר: זה נושא חברתי, כי אם לאנשים האלה עכשיו לא תהיה אפשרות לרכוש דירה, הם ימשיכו לחיות לנצח בסלון של ההורים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת טור פז. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אתמול הקראתי את שמות ההרוגים בתאונות הדרכים. היום אני רוצה להגיד מילה טובה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים. מיליארד שקל התווספו למלחמה בתאונות הדרכים, לטיפול בכבישים אדומים ולעוד נושאים. יש לנו עוד הרבה מה לעשות: לטפל בחינוך ללימודי נהיגה, ברוכבי אופנועים, ברכבים כבדים, בתחבורה אוטונומית – למרות שגם כאן יש בשורה בחוק ההסדרים. אבל זאת בהחלט התקדמות בכיוון חיובי. הרבה זמן לא ראינו את זה. על כך מגיעה מילה טובה לשרת התחבורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טור פז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ולדימיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמתם לב? חמש מילים: "אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה". לפני כמה ימים חזינו במחזה מביש כאן בכנסת של חבר כנסת, חבר הכנסת בן גביר, שסירב להשתמש בסכמה המקובלת כאן בכנסת ישראל, עד כדי כך שנאלץ סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אחמד טיבי להוציא אותו. מדובר בדרך ביטוי ראויה, במוסכמה המתקיימת כאן בכנסת, ומן הראוי שישתמשו בה. אני חושב שכאשר קראתי לך, אדוני היושב-ראש, "אדוני", לא הצהרתי שאני עבד ואתה אדון, אלא ניהלנו מערכת יחסים אנושית המקובלת בבית הזה, וכך מן הראוי שימשיכו וישתמשו ונתעקש על השימוש בה. ואם כבר, אדוני היושב-ראש, אולי ננסה להקפיד גם לא לומר "אדוני היושב-ראש" כאשר ה"א הידיעה מגיעה לפני ה"יושב", אלא נקפיד על דרך הביטוי הנכונה: "אדוני יושב-הראש", כשהה"א צמודה לראש שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מקבל את התיקון המבורך. תודה רבה, חבר הכנסת טור פז. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מתפעלים בימים האחרונים מההישגים של המשלחת שלנו באולימפיאדת טוקיו, אבל הייתה עוד אולימפיאדה בימים האחרונים – אולימפיאדת מתמטיקה בסנט פטרסבורג ברוסיה. נבחרת ישראל הגיעה לשיא היסטורי – למקום השביעי. היא זכתה בשלוש מדליות זהב, שתי מדליות כסף ומדליית ארד אחת. אלה השמות: יהל מנור מחיפה, יאיר שהם מנס ציונה, אלמוג ולד מפתח תקווה, עמרי זמר ממודיעין-מכבים-רעות, שחר פרידמן מרחובות ודרור פריד מתל אביב. הרבה כבוד, הרבה ברכה, יישר כוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בהחלט דור העתיד, מקור לגאווה. תודה רבה. סדר הדוברים בנאומים בני דקה הסתיים. << נושא >> נאומי בכורה של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סעיף 3 – נאום הבכורה של חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. בהצלחה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, ב-14 במאי 1970 נולד בבית החולים בווילנה שבליטא ילד בצבע כחול כהה. זה נדיר למדי. נראה לי שאני היחיד עד היום שנולד בצבע כזה בליטא. נולדתי לזוג הורים רופאים צעירים, מלאי שאיפות ורצון להצליח. אימא שלי, פסיה לבית קץ' ולוינסקי מצד אימה, ואבי לרנס דוידסון – אבא רופא מרדים ואימא רופאת ילדים; אח לארנסט, שכשהגיע לישראל הפך להיות אורן. סיפור חיי מתחיל בהיסטוריה של משפחתי, שכן כפי שאמר יגאל אלון, "אדם ללא עבר, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". ראשית, ברצוני להודות לאשתי, האישה המדהימה בעולם, נורית לבית שפר, בתם של מרים, שתזכה לחיים ארוכים, ובת לאדם הנפלא ביותר שהכרתי בחיי, חיים שפר ז"ל – איש שהיה עבורי דמות ומופת, אב משפחה ואיש עסקים מצליח, אדם שכל-כולו לב גדול ונתינה לזולת. כמה אתה חסר לי. אני מקווה שאתה צופה וגאה שם למעלה. בנותיי, רז, רומי ולירי, אתן הגאווה הגדולה של חיי. האישיות שלכן, התרומה שלכן לחברה והנשים שגדלתן להיות – אתן עושות אותי לאבא גאה. אימי נולדה ב-27 ביולי 1940, ישר לתוך תופת השואה, בעיר קובנה שבליטא. לפני כמה שנים יצא לאור ספר ששמו "ילדי גטו קובנה" ובו פרק על אימי. ברצוני להקריא לכם שתי פסקאות שמציגות בתמצית את הסבל הגדול שעברה משפחתי בשואה. סבתא שלי דבורה מספרת בספר: "ב-28 באוקטובר 1941, היום השחור משחור של הגטו, נשלחנו בזמן הסלקציה לצד השמאלי ושרדנו. אני עדיין יכולה לשמוע את הבכי המר שבקע מבתי הגטו בזמן הפעולה שנקראה 'אקציית הילדים'. הייתי בת מזל שהצלחתי להחביא אותך במטבח של חברתי. הדלת שהובילה למטבח הוסוותה מאחורי ציפוי קיר וכוסתה במחבתות ובסירים. היות שהיית חולה בשעלת דחפתי מגבת לתוך פיך בכל פעם ששמעו את הגרמנים. רק בנס לא התגלינו. אביך ואני חשבנו רבות כיצד נוכל להוציא אותך מהגטו. שיחדנו את השומרים, הכנסנו אותך לתוך שק תפוחי אדמה שמולא בקש, וכך הוצאנו אותך מהגטו והעברנו אותך לגברת ליטאית גויה בשם אנלה, שעם השנים קיבלה תואר חסידת אומות עולם מיד ושם". סבתא שלי הועברה למחנה הריכוז שטוטהוף. סבא שלי קפץ מהרכבת והצטרף לפרטיזנים ביער. משפחת לוינסקי, המשפחה של סבתי, נספתה כולה בשואה. את סיפור השואה של משפחתנו אני אסיים עם הפרק השני של הספר, שהוא פרק הגבורה. כך כותבת אימי: "סיימתי את לימודי הרפואה ב-1964. התחתנתי עם דוידסון, חברי ללימודים. בננו אורן נולד ב-1964 ובננו השני, סימון, נולד ב-1970. ב-1972 עלינו לישראל. יש לי שש נכדות ומשפחה נפלאה". החיבור של משפחתי לספורט החל אצל סבא שלי. סבא שלי היה קפטן נבחרת ליטא למכבייה השנייה בישראל. הוא הגיע למכבייה יחד עם אחיו הצעיר פסח, שאימא שלי קרויה על שמו. סבא שלי חזר לליטא, ופסח נשאר בארץ ממניעים ציוניים. הוא הצטרף לתנועת השומרים ונהרג בקרב בבית יוסף בעמק בית שאן ב-19 ביולי 1938. פסח קבור בשייח' אבריק לצידו של אלכסנדר זייד. משפחתו של אבי, סבא וסבתא דוד ואנה, ברחו מהנאצים בבלארוס והשתכנו בקובנה. אבי בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת סמולנסק ברוסיה, והיה לרופא מרדים בעל שם, ואת עיקר שנותיו עשה בבית החולים הלל יפה בחדרה. אימא שלי, רופאת ילדים מיתולוגית בעיר נתניה, טיפלה באלפי ילדים, ועד היום בכל מקום שאני הולך איתה כולם מחבקים, מנשקים וקוראים לה ד"ר דוידסון. לאחר שנים רבות שבהן השערים של ברית המועצות היו סגורים ליציאת יהודים, ב-1972 אושרה יציאתה של משפחתי מברית המועצות. לאחר העזיבה היהודים כולם הועברו לווינה, אוסטריה, ושם היו שלושה שלטים: קנדה, ארצות הברית, ישראל. הוריי הצעירים, מלווים בסבתא וסבא דבורה ומשה, ששרדו בשואה, בשל הרוח הציונית החליטו להגיע לישראל. בפברואר 1972 עלינו לישראל, ומייד הגענו לאולפן בצפת, ושם שהינו חצי שנה. לנתניה הגענו לאחר האולפן, ומאז משפחתי התגוררה בעיר האהובה עליי כל כך, העיר נתניה. החלום של אבא שלי היה לגור ליד הים היפה של נתניה, וכך היה. בזכות החריצות של הוריי והעבודה סביב השעון, החלום של אבי התגשם, ועברנו לגור לצד חופיה המדהימים של העיר נתניה. הים מהווה עד היום חלק מהותי בחיי, וגם בחייו של אבי, שלא מפסיד יום אחד בים גם בגיל 82. בגיל שבע, כמו ילד טוב ליטא, נשלחתי לחוג שחייה. כמובן, אי-אפשר בלי חוג פסנתר, ועניין הפסנתר מסתכם בשנתיים נגינה – יונתן הקטן. לא התפתחתי מאז, ואחרי שנתיים פטרו אותי מהמוזיקה ונשארתי בשחייה. במשך 11 שנים התאמנתי בשחייה באופן מקצועי. לענף קיבל אותי אדם שהשפיע עליי רבות, מורי הרוחני, המקצועי והחינוכי שמריהו נאבל, זיכרונו לברכה, שנפטר בגיל 99, רק לפני שנתיים. אני וחבריי לשחייה מודים לך על כל מה שעשית עבורנו במשך כל השנים. אומנם לא הגעתי למשחקים האולימפיים כמו יואל והסתפקתי רק בצמרת השחייה הישראלית, אך היום, כאדם בוגר ואבא לשלוש בנות, אני מבין לחלוטין שהתקופה של השחייה בהפועל נתניה הייתה המעצבת והמשמעותית ביותר בחיי. שם קיבלתי ערכים של משמעת, חינוך, עמידה בלחצים, עבודה קשה. חבריי לקבוצה ששחו איתי כולם אנשים נפלאים, מטובי בניה ובנותיה של הארץ הזאת, קצינים בצבא, טייסים, אנשי אקדמיה, יזמי הייטק, אבל החשוב ביותר – תרומתם לחברה הישראלית היא באמת יוצאת מהכלל. הפרק של השחייה בחיי עיצב אותי, לימד אותי להתמודד עם מצבים קשים ולהתגבר על מכשולים בחיי. מעל בימה חשובה זו אני רוצה לומר תודה ענקית לאיש והאגדה שמריהו נאבל. לאחר שחרורי מהצבא למדתי במכללה האקדמית בווינגייט, מקום שבו גדלים המורים, המאמנים והמנהלים של הספורט הישראלי. הדבר הכי טוב שקרה לי בווינגייט הוא הגברת היפה שיושבת פה למעלה, נורית שפר, כיום דוידסון. נורית היא המתנה הטובה ביותר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מתרגש, אה? משפחת דוידסון, בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – המתנה הטובה ביותר שיכולתי לקבל. אז תודה רבה למכללת וינגייט על הזיווג הזה. כשהכרנו, עבדנו ללא הפסקה. נורית – במחול, ואני כמאמן שחייה צעיר תחת שמריהו. כל כך אהבתי את עיסוקי כמאמן. נתתי את נשמתי וכל-כולי למען השחיינים שהתאמנו אצלי, וכל זאת היה כמעט בהתנדבות, אולם אין לי צער על כך. למדתי משמריהו מה שלא הייתי יכול ללמוד בשום מקום בעולם. בגיל 26 קיבלתי הצעה מאגודה צעירה וממנהלה, שהפך לימים להיות החבר, המנהל והשותף הכי מדהים שיכולתי לקבל – דוד סגל. שנה לאחר מכן מצאתי עצמי מאמן ראשי באגודה צעירה. קיבלתי מדוד סגל הזדמנות שעד היום אני מודה לו עליה, וכאן החלה תקופה מאתגרת ומעצימה. במשך עשר שנים מילאתי תפקיד של מנהל מקצועי באגודה שצמחה להיות מהר מאוד לאחת האגודות המובילות בישראל. השחיינים שהתאמנו אצלי היו לילדיי. בתנאים קשים, באימונים סיזיפיים במשך כל ימות השבוע, הגענו להצלחות, אבל חשוב יותר מההצלחות – הפכנו למשפחה, השחיינים, ההורים, מנהל האגודה וכל אדם שהיה חלק מהפרויקט המדהים שהקמנו, בני הרצליה. כל שחיין ושחיינית שהתאמנו בקבוצה גדלו להיות אנשים נהדרים ומובילים בתחומם. בשנים הללו הפכתי למאמן מוביל במדינת ישראל, חלק מצוות מאמני נבחרות ישראל, קדטים, נוער ובוגרים. זכיתי להוביל את נבחרות ישראל בתחרויות בין-לאומיות רבות. בו בזמן מילאתי את שליחותי – כן, כן, לא יודעים – מורה בבית ספר אורט גוטמן במשך עשר שנים. עשיתי זאת מתוך תחושת שליחות גדולה ומאהבה אמיתית למקצוע. חינכתי 34 גברים חסונים בכיתות י"א-י"ב, נערים בשיא התפתחותם ובשיא המרץ שלהם. היה מאתגר, אך האתגר דרבן אותי, ויחד הפכנו ליחידה אחת. כולם ללא יוצא מהכלל סיימו עם בגרות מלאה. התלמידים, שאיתם אני שומר על קשר עד היום, כולם אנשים נורמטיביים שתורמים לחברה, בעלי משפחות ומפרנסים בכבוד. אני גאה בכם, תלמידים שלי. כשהייתי בן 22, בצוהרי יום שישי, כהרגלי הלכתי לעשות קניות בשוק בנתניה ולאכול את הסנדוויץ' הכי טוב בעולם – חיים ידיים. פגשתי שם את איציק אלגבי, אדם מיוחד שליווה אותי מגיל צעיר בכל דרכי כשחיין. איציק אדם נפלא, תמיד נרתם לעזור לכל אדם שנקרה בדרכו. יש לי זיכרונות באמת מכל השנים שהכרתי את איציק. הזיכרון החד ביותר הוא אותו יום שישי. איציק חיבק אותי, כהרגלו, בשוק, ושאל אותי מה אני עושה בקיץ. לא הספקתי לענות והוא כבר פקד עליי שמיום א' אני מתחיל ללמד שחייה במרכז אביחיל. איציק, לצערי, נרצח במושב אביחיל בידי פורץ ב-22 באוקטובר 2012. בהשראתו של איציק נולד פרויקט חיי – מועדון השחייה הפועל דולפין נתניה, שהפך במשך השנים לאימפריה של שחייה, מועדון עם למעלה מ-1,000 שחיינים כל שנה, אלופי ישראל לבוגרים, שחיינים אולימפיים, נוער וצעירים. זה פרויקט הספורט, באמת אחד הנפלאים שיש במדינת ישראל, שמחנך דורות של ילדים ונוער עם תוכניות חינוכיות של עזרה לאוכלוסייה המוחלשת. גאווה גדולה גדולה בליבי על מפעל החיים שעדיין חי ובועט וימשיך עוד שנים רבות להשפיע על אלפי ילדים. כל זאת לא היה קורה לולא פגשתי אז בשוק את איציק היקר. בשנת 2016 נבחרתי לכהן כיושב-ראש איגוד השחייה בישראל וחבר בוועד האולימפי. אני מלא גאווה על חמש שנים מלאות בעשייה ועל מהפך גדול שעשינו באיגוד השחייה בישראל, משינוי של מערכת האיגוד, דרך המאמנים, ועל הדרך המקצועית. מ-2,000 שחיינים תחרותיים הגענו ל-8,000, הצלחות אדירות בזירה הבן-לאומית, וכמובן, גולת הכותרת – טוקיו 2020, 2021, תחרות השחייה הגדולה בהיסטוריה של המשלחת הישראלית. הדרך לוותה במאבקים רבים מאוד. היו מתנגדים, נתקלנו בקשיים. לא הרמתי ידיים. בעזרת אנשים טובים שאכפת להם, כמו חברי יואב ברוק וידידי הקרוב אלכס בלווטניק, שתרם לפרויקט אדיר של השחייה הישראלית, חברי הנהלה שתמכו בהחלטות הלא-פשוטות שהיו לנו לקבל – אני גאה שלאחר חמש שנים אני משאיר איגוד למופת, עם הצלחות והישגים. אני מלא תודה לכל חברי איגוד השחייה, ובעיקר לאדם הכי קרוב אליי, למנכ"ל איגוד השחייה, ששיתף איתי פעולה יד ביד, אמיר טיטו. תודה רבה. תמיד אהיה אוזן קשבת עבורכם. אני אוהב את השחייה הישראלית אהבת אמת, ואפעל מבית חשוב זה למען השחייה הישראלית ולמען הספורט הכללי בכלל. יצא, מה לעשות, שהנאום הזה מתקיים בעיצומם של המשחקים האולימפיים בטוקיו, האירוע הספורטיבי הכי גדול, הכי מתוקשר והכי נוצץ שנערך על פני כדור הארץ. מאות מיליונים של אנשים ברחבי העולם מרותקים למסכי הטלוויזיה וצופים באדיקות בענפי הספורט השונים. מדינות שלמות עוצרות את נשימתן, בחלקן אף עוצרים שיעורים בבתי ספר כדי להיות עדים להיסטוריה מקומית. כנראה שאף אחד, גם בבית הזה, לא ישכח היכן היה כשארטיום זכה בזהב אולימפי בהתעמלות קרקע עבור מדינת ישראל. אם זה לא היה ברור עד עכשיו, הספורט הוא מהתחומים החשובים ביותר עבור בני האדם מבחינת התרבות והחינוך, מבחינה הישגית, בריאותית, וכמובן – מקור לגאווה לאומית. דווקא בשנה שבה העולם עצר מלכת ואנשים נאלצו להסתגר בבתיהם, בשנה שבה מערכת הבריאות עמדה ועוד עומדת במבחן, קיבלנו חותמת נוספת לחשיבות הספורט בחיינו, ואני לא מדבר רק על הספורט המקצועני; ברמת היום-יום – החוגים שבהם משתתפים הילדים שלנו, חדרי הכושר, שיעורי הפילאטיס שמעבירה השכנה וההליכה שההורים עושים ברחובות אחרי ששוקעת השמש. כולנו מכירים את תחושת הסיפוק שמגיעה אחרי אימון, אם מדובר בריצה, משקולות, שחייה או משחק כדורגל שכונתי, זה לא משנה. מרגישים טוב, חזק ובריא יותר. כבר הוכח מדעית שספורט משפר את מצב הרוח, ולאנשים העוסקים בו סיכוי נמוך יותר לשקוע בדיכאון או לפתח מחלות. כפי שכבר הבנתם – אני מקווה שהבנתם – הספורט קרוב מאוד לליבי, יחד עם נושא החינוך, ואלה התחומים שאשאף לקדם בתפקיד. מדובר בעולם שלם, אך לשם פיתוחו יש צורך בגורמים רבים, אדוני היושב-ראש, בעבודה משותפת, בהזרמת כספים, בשינוי התודעה, במתקנים, תשתיות, אגודות ואיגודים, מאמנים ומדריכים. אל תיתנו למדליות שאנחנו זוכים בהן עכשיו להטעות אתכם: מדובר ביוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל בכלל. המרכיב המרכזי בספורט הוא החינוך. דרך הספורט אפשר להקנות לילדינו את החינוך הטוב ביותר, חינוך שיתקשו לקבל במקומות אחרים. החינוך בספורט חשוב לא פחות ממדליה אולימפית. קיבלנו לכך הוכחה, הדוגמה הטובה ביותר, בדמותו של ארטיום, שזכה בזהב היסטורי, אבל גם מבחינה אישיותית יכול לעמוד על הפודיום של החיים. ילד שעוסק בספורט במסגרת אגודתית תחת מאמן מוסמך מקבל ערכים שקשה מאוד לקבלם במערכת החינוך ולעיתים אף לא בבית: משמעת, עמידה באתגרים, כבוד לחברים בקבוצה ולמתחרים, שימוש בשפה תרבותית, סבלנות וסובלנות. ילד שיהיה במסגרת ספורטיבית ידע לנצח ולהפסיד בכבוד ולא יסתובב ברחובות ויסתבך בבעיות כלשהן. מבחינה סטטיסטית ספורטאים, לאו דווקא מקצוענים, יגיעו לאקדמיה באחוזים גבוהים ותרומתם לחברת תהיה גבוהה. אלה גם ילדים שמגיעים ליחידות מובחרות בצבא. על המדינה, עלינו, חברי הכנסת, להתכנס יחד ולפעול למען מטרה זו. כל ילד וילדה במדינה צריכים לעסוק בספורט. כבר בבית הספר היסודי עלינו לדאוג שיהיו להם התנאים לכך, וזה אפשרי, רק צריך לרצות ולהציב את התחום גבוה בסדר העדיפויות. ישנם הרבה מאוד אנשים טובים בוועד האולימפי ובמינהל הספורט, אנשים שבאמת רוצים, אבל עלינו להכין תוכניות לטווח ארוך הכוללות מרכיבים רבים, ממתקנים דרך מאמנים ועד אגודות. כמו בתחומים אחרים במדינת ישראל – רפואה, הייטק, מדעים, פרסי נובל – יש לנו פוטנציאל אדיר ואפשרות ריאלית להגיע להצלחות כבירות, אך עלינו ללמוד מהנעשה בעולם, ללמוד ולשכפל את הדברים הנעשים בצורה הטובה ביותר. בטח לא תופתעו: המצוקה הגדולה ביותר בספורט הישראלי היא המחסור במתקנים ובתשתיות. המצוקה קיימת בכל ענף וענף, והיא אמיתית. לצערי, ב-20 השנים האחרונות לא נעשה הרבה בנושא הזה. התנאים שבהם הספורטאים הצעירים מתאמנים בישראל הם מהגרועים בעולם. אני לאו דווקא מדבר על ספורטאי-העל. דבריי מכוונים לתחתית הפירמידה – הילדים הצעירים, שהם דור ההמשך. בישראל קודם כול בונים בית ספר ולאחר מכן חושבים על מתקני הספורט שצריכים להיות בתוך בית הספר, בדיוק כמו שמרימים גורדי שחקים ואז נזכרים במצוקת החניה בכבישים העמוסים. כפי שאמר יורם ארבל בעבר, ככה לא בונים חומה. המתקנים צריכים לשרת את בתי הספר, ואחר הצוהריים – את אגודות הספורט. חייב להיות קשר בין הגופים. אבל אנחנו במדינת ישראל רק הולכים אחורה. התנאים שבהם אנחנו התאמנו בשנות השמונים היו טובים יותר מהתנאים היום, ב-2021. מצוקת המתקנים משפיעה ישירות על מספר הספורטאים במדינת ישראל, והנתונים מול העולם הם דרמטיים. מצבנו בעולם עגום. מספר המשתתפים באגודות הספורט הוא מהנמוכים בעולם המערבי. לדוגמה, מדינה כמו דנמרק, שיש בה 6 מיליון תושבים – מעל מיליון אנשים רשומים באיגודים; בלוקסמבורג, מדינה של 600,000 תושבים, יש 120,000 ספורטאים. בנורבגיה – 38%, בפינלנד – 20%, וגם בצ'כיה המספר דומה. אצלנו, לא תאמינו למספר: בכל מדינת ישראל כ-150,000 ספורטאים רשומים באגודות ספורט. זה פשוט לא יאומן. מדובר על 50% מהם שהם בענף הכדורגל והכדורסל. השאר מייצגים 65 ענפי ספורט אחרים, וזהו הנתון הנמוך ביותר במדינות ה-OECD. זה מדבר בעד עצמו, והסיבות לכך רבות ומגוונות. אחת הסיבות המרכזיות היא התשלום הגבוה שההורים צריכים לשלם, מהגבוהים בעולם, בכל ענף וענף. הסיבה השנייה היא נושא מעמד המאמן – כבוד יושב-ראש הקואליציה, תתחבר אליי. מעמד המאמן הוא אחת המחלות הקשות בספורט הישראלי. אין הכרה במאמן כמקצוע אלא כעיסוק. צריך להבין: המאמן הוא לב ההצלחה בגידול הספורטאי. המאמן הוא הפסיכולוג, המלווה, מומחה בתורת הענף, האחראי לכושר הגופני והתזונה, ויש לו השפעה שווה לזו של הוריו, ואולי אף גדולה יותר, על עתידו של הילד. לפי מחקרים בעולם המאמן נתפס כמנהיג חינוכי של הילד, התומך בתהליך ההתבגרות והתאמת האהבה והערכים. עלינו לכבד את המאמנים. עלינו לשפר את תנאי העסקתם ושכרם. האם ידעתם, אדוני כבוד היושב-ראש, שמדינת ישראל היא המדינה היחידה בכל אירופה שבה האימון לא מוכר כמקצוע? אי-אפשר ללמוד אותו בתואר. האימון פשוט נמדד כעיסוק. אתם הולכים לביטוח לאומי וזה רשום כעיסוק, לא כמקצוע. לעומת זאת במדינות האיחוד האירופי – שם אפשר ללמוד עד השגת תואר שלישי, דוקטורט באימון ספורט. רק עבודה קבועה ובצידה זכויות סוציאליות תעודד כניסה של מאמנים צעירים לעסוק באימון. צריך להבין, חברים, ארטיום הוא יחיד סגולה, מיוחד במינו. במדינת ישראל – וזה מספר שאף אחד; גם חברינו בש"ס יהיו בשוק ממנו – בכל מדינת ישראל, בענף שזכה בו אלוף אולימפי, יש 250 ילדים, נערים ונוער, רשומים באיגוד ההתעמלות. בכל המדינה 250. שמעתם את המספר הזה? זה המספר. בשורה התחתונה, על מנת לעשות שינוי של ממש בספורט הישראלי אנחנו חייבים תמיכה כספית; חייבים מבנה מסודר שיארגן את הספורט ההישגי במדינה; חייבים לדעת לאתר ולטפח כישרונות צעירים, כמו שמצאו את מר יואל רזבוזוב בצפון הארץ; חייבים לתמוך בספורטאים בזמן הקריירה ואחריה; חייבים לבנות מתקני אימון – זה הדבר החשוב ביותר. הכול אפשרי. צריך לחלום, להקים תוכניות ולצאת לעבודה. אני לקראת סיום. בסרט האלמותי שנקרא "שדה החלומות" בכיכובו של קווין קוסטנר, הגיבור ריי נקרא בידי קול מסתורי לבנות אצטדיון בשדות התירס של איווה. הקול הזה, האלמוני, אומר: If you build it, he will come. שמע ובנה. אחרי שהאצטדיון היה מוכן, ריי הופתע לגלות את גדולי שחקני הבייסבול האמריקאים משחקים בו. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אופוזיציה או קואליציה, חרדים או לא חרדים, זה לא משנה. If we build it, they will come. אם נבנה מתקנים, הם יבואו – ההישגים, המדליות, הילדים, הספורטאים, כולם יבואו. זה תלוי בנו. לפני עשר שנים – יואל, תהיה איתי – לפני עשר שנים, בשנת 2012, היה יום מאוד מאוד חורפי, ממש חורף. התקשר אליי חברי היקר יואל רזבוזוב, הוא היה אז חבר מועצה, והציע לי לבוא למפגש שבו יאיר לפיד מכריז על הקמת המפלגה. זה היה בצורן. היה שם בוץ, אני זוכר. הסכמתי ובאתי. ביום הזה שבו שמעתי את יאיר, התחברתי לדרך ולמנהיגות שהציג, וחשוב מכול – האמנתי לו. האמנתי לכל מילה שיצאה לו מהפה. עד היום אני מאמין לו. מאז, במשך עשר שנים אני חלק ממשפחה מדהימה ומופלאה שנקראת יש עתיד, עם אנשים יוצאי דופן. הייתי שנים רבות ראש מטה נתניה, פעלתי עם הרבה מאוד אנשים מדהימים, בעיר שלי ובכלל בארץ, ואני מעביר את המטה לחברי רון פרי. אני מודה לכל מי שעבד איתי במשך שנים על שנים של ביחד למען מטרה משותפת. ולחבריי חברי הכנסת, אני אוהב אתכם. אתם אנשים מדהימים; גם אתה, אדוני היושב-ראש, אתה מדהים יותר מכולנו. אני רוצה להגיד לכם שבשלושת השבועות שאני פה הכרתי אנשים נפלאים מהאופוזיציה – חרדים, דתיים, חילונים, ערבים. יש פה אנשים מדהימים. אנחנו צריכים לשלב כוחות. אני יודע שזה קשה, קואליציה–אופוזיציה. היום אנחנו קואליציה ואתם אופוזיציה, מחר אנחנו נהיה קואליציה ואתם אופוזיציה, עוד שנה נהיה קואליציה ואתם אופוזיציה, אבל נעבוד ביחד – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא כל כך מהר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למען הילדים שלנו. אני רוצה להגיד תודה לצוות שלי, אוריין קריבושי, ערן פלגי ורז האובר. אני אוהב אתכם, ותודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא, בבקשה, בכנסת לא מוחאים כפיים. תודה לכם, משפחה יקרה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> יואל, מה לימדת אותו עם החודשים האלה? << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> למה? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> עוד שנה אתה רוצה להתחלף? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברי הכנסת. בבקשה לתפוס את המקומות. חבר הכנסת סימון, תפוס את המקום שלך. בבקשה, שר התיירות. << דובר >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחתו היקרה של סימון, חבריו שמלווים אותו כל כך הרבה זמן – אני רואה אותם כל הזמן איתו, והם הגיעו לכאן – המשנה לראש העיר נתניה שירי חגואל-סיידון, ראש המטה רון פרי – תתחדש – באמת כל מי שהגיע ומלווה את סימון, סימון לא הגיע לבד להישגים האלה, לא הגיע לבד להיות חבר כנסת. יש מאחוריו משפחה מדהימה, וחבריו – אני מכיר אישית. אז באמת אני מודה לכם על הזכות הזאת שאני עומד כאן ומברך את חברי חבר הכנסת סימון דוידסון. שמעתם את נאום הבכורה שלו – כמה עומק, כמה תוכן, כמה תשוקה. סימון הוא אחד – חבר הכנסת דוידסון, צריך להתרגל – הוא אחד שתמיד שובר שיאים. גם בנאום הבכורה הוא שבר שיא – הנאום הכי ארוך שהיה בכנסת אי פעם. אבל הוא באמת הוציא מעצמו את כל האג'נדה שלו, את כל מה שהוא חשב, וכל הדברים שהוא אמר כאן הם באמת אך ורק לקידום המדינה שלנו דרך הספורט. ובזה – הוא אמר מאוד נכון – אין כאן קואליציה ואין אופוזיציה. הספורט הוא בקונסנזוס, ואילו הילדים שלנו, שאחרי זה ייהפכו לאזרחים טובים יותר, והם יהיו השגרירים שלנו וידאגו לתדמיתה של המדינה. יש באמת המון המון ערך מוסף לספורט, אבל אני אתייחס לזה בהמשך. סיפור ההיכרות שלי עם סימון, לפני הרבה שנים – כבר הפסקתי לספור – הייתי חבר מועצה מתחיל בעיריית נתניה, ופגשתי מישהו עם אש בעיניים. הוא בא ואמר: אני רוצה להיות המועדון הכי חזק במדינה. בדקתי את הרשימה, וראיתי מועדון מס' 30 ומשהו. אמרתי: מה, הוא משוגע? הוא בא ורוצה להיות מועדון מס' אחת כשהפועל ירושלים זה המועדון השולט במשך עשורים. אבל הוא לא נירגע. הוא הציב לעצמו מטרה, יעד, ואמר: אני הולך על זה, אז האמנתי בו. אחרי שלוש שנים, לדעתי, פתאום מצלצלים אליי מאליפות ישראל בשחייה ואומרים: נתניה אלופי המדינה, אחרי שבאמת הפועל ירושלים היו שנים בטופ. אז הבנתי אילו יכולות יש לו. באמת, עם אופי כמו שלך, של הובלת פרויקטים בבני הרצליה, ומה שעשית בפועל דולפין נתניה, ויש המון המון פרויקטים מאחוריך; ולשלב את זה עם העולם העסקי – סימון הוא איש עסקים מוצלח, וכאיש עסקים הוא היה אחד התורמים שאני מכיר. כל מקום שבאים ומבקשים הוא ישר בא, ויש לו יכולות של נתינה, רצון לנתינה, שפשוט – עולמות מנוגדים, ואנחנו רואים איך הוא משלב אותם ביחד. ובסוף זה ספורט. אני פה כמעט כבר רציתי, איפה שהמליאה, איפה שהשרים, לחפור בריכה, בריכה אולימפית, לטובת העניין. סימון אמר: צריך לחלום וצריך להציב יעדים, ומי שלא חולם – לא יהיה. והוא חולם, וחולם בגדול. וגם בכנסת אני בטוח שהיכולות שהוא מביא, הרצון שהוא מביא איתו, הידע שהוא מביא – ופה אי-אפשר לזלזל בזה. הוא מביא ידע. הוא התחיל, הוא עבר את כל הדרך, גם בספורט וגם בחינוך. אז אני בטוח שאתה תגיע ותחבר פה את כל הכנסת, כי הנושא שאתה עוסק בו – שזה חינוך, שזה ספורט – מאחד את כל הבית. כמו שאמרתי, אין פה קואליציה ואופוזיציה. סימון, חבר הכנסת דוידסון, שיהיה לך המון המון הצלחה. אני בטוח שאתה תצליח מאוד כאן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר התיירות. שינוי קל בסדר: מכיוון שראש האופוזיציה חבר הכנסת נתניהו מאחר, והוא מברך את חבר הכנסת עמיחי שיקלי, אנחנו נשנה מעט וניגש לסעיף 5, ובין סעיף 5 לסעיף 6, אנחנו – זה לא מקובל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו, עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עכשיו? בבקשה. אני חוזר – חשבתי. בבקשה, חבר הכנסת שיקלי. ברוכים הבאים, משפחת שיקלי. בבקשה. << דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, עובדי הכנסת המסורים והיקרים, חברים, אורחים, צוות יקר, מכובדיי כולם, תרשו לי לפתוח בסיפור. פסח 1912, תלמידי התיכון העברי הראשון, הגימנסיה הרצליה בתל אביב, מתכוננים לטיול אביב בגליל העליון. לרגל המאורע כתבו והלחינו מורי הגימנסיה שיר לכת, אולי הראשון שבשירי הלכת בשפה העברית. בחלוף חמישה ימי נסיעה בעגלות, מגיעים התלמידים לעיירה ראש פינה. שם הם שרים בהתרגשות רבה בפעם הראשונה את שיר הלכת שהיה לאגדה: "פה בארץ חמדת אבות / תתגשמנה כל התקוות. / פה נחיה ופה ניצור / חיי זוהר חיי דרור. / פה תהא השכינה שורה, / פה תפרח גם שפת התורה". הם שרו את מילות השיר הללו בביטחון רב שאף כי עוד רבה הדרך, כאן בארץ הטובה הזאת יתגשם חזון הדורות. כמוהם האמינו בתחילה מעטים, ואחר כך רבים וטובים, כי ביישוב העברי שהיה למדינת ישראל טמון עתידו של עמנו. מארבע קצוות הארץ עלו ארצה יהודים רבים, ובהם גם סבא יוסף, אביה של אימא, שהלך מעימנו אך לפני שבועות ספורים. הוא סיפר לי פעם כיצד חלם בהקיץ מול אורות נמל תוניס על האורות של נמל חיפה. אבי, ז'אן ז'אק שיקלי, לימים איתן, נולד גם הוא בתוניס. פעם שאלתי אותו: כיצד נעשית לציוני? הוא סיפר לי איך כשהיה ילד קטן הייתה אימו בוכה מול מסך הטלוויזיה בכל פעם שדֻּווח על קרבות שבהם נהרגו חיילי צה"ל. הוא שאל אותה: מדוע את בוכה? והיא השיבה לו: החיילים האלה הם כמו הילדים שלי. אבי חשב בליבו: אם הם כמו הילדים שלך, הם האחים שלי. ביום ההולדת ה-19 שלו החליט אבא למרוד במציאות חייו. הוא השאיר את ארצו ואת בית אביו מאחוריו והלך בעקבות חלום ילדותו לחיות לצד אחיו. ברבות הימים נולדתי אני, לא רחוק מכאן, מעל פסגת הר הצופים שבירושלים. על מדרגות בית הספר התיכון, בסיומה של אחת מבחינות הבגרות, פגש אותי בחור צעיר מלא להט ומרץ. הוא דיבר איתי על ציונות ועל זהות, על חירות ואחריות, וסיפר על תוכנית שהוא קרא לה אז "מדרשה למנהיגות". הקול קרא והלכתי. חצי שנה מאוחר יותר הובלתי לראשונה סדרת ניווט עם חבריי למכינה, שאותה סיימנו על גדות נהר הירדן. בסיכום הסדרה אמר לי אותו בחור צעיר, אז המחנך שלי במכינה: עמיחי, אתה עוד תהיה למפקד צוות בסיירת גולני. אמר ולא ידע מה אמר. ואכן, שנתיים מאוחר יותר, על אותן גדות ירדן, צעדתי עם חייליי בסיירת גולני במסע לילי מפרך. במהלך שירותי הצבאי פגשתי גם מש"קית חינוך צעירה וחייכנית. זכיתי, ושניהם – המדריך שמלווה אותי מאז, ארז אשל היקר, והמש"קית שהייתה לרעייתי ואם ילדיי, הדס – מלווים אותי הערב, לצד יהונתן, נגה ואורי המתוקים. אדוני היושב-ראש, במרכז הבמה שעליה אנו ניצבים כעת חקוק סמלה של כנסת ישראל, סמלה של מדינת ישראל, מנורת המקדש ולצידה ענפי הזית, המופיעים בנבואת זכריה. המנורה הזאת מבטאת בעיניי את התגשמות הציונות והעשייה הישראלית: עלייה, התיישבות, ביטחון, חינוך, מדע, הייטק ועוד. אך המנורה הזאת אינה רק כל אלה, וכדי למלא את ייעודה עלינו ליצוק בה תוכן, שמן למאור. בלעדיו, בלי אותו תוכן רוחני-תרבותי ייחודי, בלי אותו שמן הזית שהעם היהודי משמר, יוצר ומחדש זה למעלה משלושת אלפים שנה, המנורה לא תוכל להאיר ושפת התורה לא תוכל לפרוח. ככל שהתפתחה המנורה, ככל שהרבינו נכסים של חומר, טושטשה חשיבותו של הממד הרוחני. היו שטעו לחשוב כי אין לנו צורך בשמן – "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו"; כוחנו ועוצם ידנו די בהם לעשות לנו חיל. אך "לא בחיל ולא בכוח", אמר המלאך לזכריה. כדי להבטיח שהמנורה תוכל להאיר, עלינו לחנך את צעירי ישראל לאהוב את מורשת עמם. בעשור האחרון הקדשתי את כל מרצי וכוחותיי, לצד צוות נפלא של מחנכים, למשימה הזאת, שאותה היטיב לתאר השופט מישאל חשין, זכרו לברכה: "לעצמי אבקש", אמר, "כי נכדיי יחונכו במורשת אבותיי – – – כי ידעו מהי שירת הים, מי הייתה דבורה – – – ומהי קינת דוד – – – כי ידעו מי היו הלל הזקן והרמב"ם – – – כי ידעו על מה נכתבה 'מגילת האש', מי היה ביאליק ומי הוא חיים גורי. כי ילמדו על השואה וידעו כי 'שנית מסדה לא תיפול'". אדוני היושב-ראש, הרצל, חוזה המדינה, שדיוקנו מתנוסס על הקיר מאחוריי, ידע לומר כבר בקונגרס הציוני הראשון: "הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו אל ארץ היהודים". זה סוד כוחנו, זהו מקור עוצמתנו, זו משימת דורנו.   במשכן הזה יש המכנים אותי בשם "מורד". הלוואי שהייתי ראוי לתואר הזה. המורשת היהודית רצופה מרידות. אברהם מרד בעבודת האלילים של אביו, משה מרד בפרעה. אנחנו חלק מאומה קטנה שכדי לשמור על זהותה ועל חירותה, על השמן ועל המנורה, הייתה מוכנה להעז ולמרוד כנגד האימפריות החזקות ביותר בדברי ימיה של האנושות: אשור ובבל, יוון ורומא, גרמניה ובריטניה. אבל היהדות לא תובעת מאיתנו רק מרידות גדולות אלא גם מרידות קטנות של יום-יום. "יתגבר כארי", פותח השולחן ערוך, "לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר". היהדות תובעת מאיתנו הלימה ותואם בין מילים למעשים, נאמנות, מסירות ונכונות לשלם מחירים. לא באתי לכאן כדי למרוד באיש או במפלגה, אלא כדי למרוד באותן רוחות הזמן המבקשות לכבות את המנורה; ברוחות הזמן המבקשות לטשטש את ההבדל שבין אמת לשקר ומביאות איתן תרבות פוליטית של שקר ומרמה; ברוחות הזמן שפשו בחלקים של צמרת מערכת המשפט והמשטרה שלנו, רוחות זמן שהובילו אותנו לרפיון וחולשה, לאובדן ההרתעה, לאובדן המשילות ולאובדן הביטחון האישי בגליל, בנגב ובערים המעורבות. אני מורד ברוחות הזמן הללו עבור עתיד ילדיי. אני מורד ברוחות הזמן הללו עבור הדורות הבאים. אני מורד ברוחות הזמן הללו למען נצח ישראל. בעזרת השם, בכוחן של מילים ובכוחם של מעשים, נעשה ונצליח. אני מאמין שפה, בארץ חמדת אבות, עוד תתגשמנה כל התקוות. תודה, חברים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה לתפוס את המקומות. חבר הכנסת ראש האופוזיציה, בבקשה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש לברך אותך, חבר הכנסת עמיחי שקלי. עמיחי, כשמך כן אתה, נטוע במורשת החיה של עמנו. דיברת כאן על הערכים שמנחים אותך, וכולם כאן חשים שאלה לא דברי סרק, או מה שנהוג לפעמים במקומותינו – לדבר גבוהה-גבוהה על ערכים, לשים אותם במגירה, אבל בפועל לפעול בדרכים שסותרות את הערכים הללו ב-180 מעלות. בפוליטיקה יש הרבה פשרות, זה דבר שברור לכל אחד ואחת שיושבים כאן. לא תמיד אפשר לקיים כל הבטחה שניתנת, אבל קשה לזכור ולא הייתה גם מציאות שבה מפירים את כל ההבטחות שניתנו בריכוז כזה ובזמן כזה קצר. אתה נשארת נאמן בדיוק לערכים שפירטת כאן. אלה גם הערכים שהנחו אותם בחייך הבוגרים, גם כלוחם ואחר כך כמחנך, וגם במערכת הבחירות האחרונה. נשארת נאמן במדויק למה שהתחייבת לבוחר, בניגוד לחבריך, שהפרו כל הבטחה. אני חושב שאתה ראוי להערכה עמוקה על העמדה העקרונית הזאת, הערכית הזאת, שמעוררת אהדה רבה והערכה רבה הרבה מעבר לאולם הזה. אני רוצה לומר דבר נוסף. אתה מבטא את מחויבותך למורשת שלנו גם בבית. נודע לי שאתה מפרסם מתכונים של תבשילים תוניסאיים משובחים. אז קודם כול, אני מצפה להזמנה, זה – דבר ראשון. שנית, אני רוצה להגיד לך שבעניין הזה כנראה הצלחתך מוגבלת, משום שתבשיל כמו שרקחו חבריך לשעבר זה דבר שאף אחד לא יכול לדמיין אפילו. אבל אתה עומד איתן, וזה לא פשוט, וכולנו מבינים זה ומעריכים זאת. אני יכול רק לאחל לך שתמשיך להיות נאמן לערכים הללו ותמשיך ללכת בדרכך, שהיא גם דרכנו. הרבה ברכות. מזל טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נתניהו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142) (הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת שרן השכל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> הודעת הממשלה על מינוי שר << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כבר מחלקים את זה. רגע, עכשיו כרגע לא, עכשיו הודעת הממשלה כרגיל. סעיף 5 – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חבר הכנסת אלי אבידר לממשלה כשר בעל זיקה לראש הממשלה החלופי. ימסור את ההודעה השר אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה הנחות על רב-קו היה אפשר במקום המינוי הזה? << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> איך זה עובד? חבר הכנסת קינלי, היושב-ראש, אדוני, איך צריך להגיד עכשיו? אדוני היושב-ראש או אדוני יושב-הראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני היושב-ראש. זה התיקון של העברית של חבר הכנסת טור פז. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אז הוא אמר "אדוני יושב-הראש". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני יושב-הראש. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אה, מאה אחוז. ירדנה מזכירת הכנסת יודעת? אומרים אדוני היושב-ראש או יושב-הראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יושב-הראש. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יושב-הראש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל מה אתה מתעסק עם דקדוקי עניות – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מתעסק עם – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> עמיתיי חברי הכנסת, למרות ההפרעות שלך, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה, החליטה הממשלה לצרף את חבר הכנסת אלי אבידר לממשלה כשר בעל זיקה לראש הממשלה החלופי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי. חבר הכנסת דרעי, חבר הכנסת דרעי. תודה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול נפתלי בנט, כאן על הדוכן – אתמול אחר הצוהריים נפתלי בנט, כאן, מעל הדוכן – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מחויב על פי חוק לעשות את זה? אני מחויב על פי חוק לעשות את זה? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא? אז גמרנו. אז אל תעיר לי הערות, בסדר? אם אני מחויב על פי חוק, אני אעשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת דרעי ימשיך. תודה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> תאמין לי, מספיק שאני אומר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר אלעזר שטרן. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – את שמו המלא בלי תוספות – זאת גם עבודה של מידות שלי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> איזה מידות? << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני ממשיך, תסתפק בזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן. חבר הכנסת דרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> תסתפק. דרך אגב, השר שטרן, תלמד כלל: את השם שלך אף אחד לא ייקח ממך לעולם. את התארים זה יום אסל יום בסל, אז עזוב. תתרגל ככה, בוא נמשיך ככה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל בוא, חבל, אתה לוקח לי זמן. בוא, בוא, מספיק, אלעזר, אתה לוקח לי זמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן. אני אוסיף לך, חבר הכנסת דרעי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני לא אומר כלום, מה הוא רוצה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן, די. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> בסדר, אני לא אומר כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דרעי, אני מתחיל מהתחלה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתמול נפתלי בנט, מעל הדוכן, בוויכוח שאני האשמתי אותו בדברי שקר גסים – שלא היה אפשר להקים ממשלת ימין, ושכל המטרה שלנו הייתה בחירות, והוא חוזר על השקר הזה אלף פעמים – זרק איזו קטנה, כמעשי נוכלות הרגילים: נו, הרי הזמנתי אותך אליי הביתה; לא רוצה לפרט מה היה בפגישה. לא התייחסתי לזה, אבל היום נשאלתי הרבה שאלות על ידי אנשים ששאלו: מה, יכול להיות שאתה, הלוחם הגדול נגד הממשלה הזאת, נפגש עם נפתלי בנט? למה זה היה מובן כאילו בימים האחרונים נפגשנו, כן? ואכלנו ושתינו. אז אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם בשביל האמת לאמיתה. הפגישה הזאת התקיימה ב-2 במאי, כ' באייר, למוחרת ל"ג בעומר. הייתי בצפון, ונפתלי רצה לבוא אליי דחוף, בבהילות. אמרתי לו: אני בצפון, לא בירושלים, אני אקפוץ מהצפון לירושלים – אני אעבור ברעננה. הפגישה הייתה – נפתלי היה בלחץ גדול מקמפיין של ראש הממשלה דאז נתניהו שהוא מטרפד ממשלת ימין. זה היה יומיים לפני שהמנדט של נתניהו יפוג ויעבירו את המנדט ללפיד. הוא היה בלחץ מהקמפיין הזה. הוא ניסה לשכנע אותי שאין אפשרות להקים ממשלת ימין ושהכי טוב שניתן לו את המנדט, שהוא יקים ממשלה. אני מסביר לו שיש את כל האפשרויות להקים ממשלת ימין ושזה תלוי רק בו ורק בו ורק בו. לא חשוב, אני לא אפרט את השאר. אני מזמין את נפתלי בנט ואני מתחנן לפניו: היות שיש לי נדר שאני לא מפרט מה בפגישות אישיות, אני מבקש ממך, אנא, תתיר לי את הנדר הזה ותבוא אתה ותפתח מה היה בפגישה, כדי שאני אוכל לדבר. דרך אגב, תספר לאנשים גם את החלום שלך כבר אז – שאני יצאתי בהלם – שהנאום שלך באו"ם כראש ממשלה ישנה את כל מדיניות העולם בעד ישראל. אני, אחרי ששמעתי את הנאומים שלך פה מעל הדוכן, אני מאוד חושש שגם אלה שתומכים בנו יחזרו בהם מתמיכתם בישראל. זה – דבר ראשון. דבר שני – לצערי הרב, אתמול גם התפרצתי, ואני לא נוהג להתפרץ כך, אדוני היושב-ראש. אני נוהג להתנהג באיפוק. אני גם לא נוהג לצאת אף פעם בהתקפות אישיות על אנשים. גם אם אני אומר לאדם שהוא אומר דברי שקר, אני לא אומר לו שקרן. אתמול נסחפתי, בגלל – ואני מסביר את זה, לא שאני מצדיק את עצמי בעניין. אני חושב שנסחפתי מדיי, אבל אני חוזר ואומר: השקר הזה כל הזמן שלא היה אפשר להקים ממשלת ימין, שהחרדים מוזמנים לממשלה והם לא רוצים להיכנס לממשלה ועוד ועוד – שורה של שקרים, ובהתנשאות, ובלי בושה להגיד את זה – פשוט מאוד, גם אני, המתון, השקול, שבדרך כלל שותק, לא יכולתי להתאפק. אז אנא, זה ההסבר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דרעי. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת פרוש. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים בימים כאלה שרואים כמה יש שיסוי כלפי החברה החרדית בישראל. אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבם של אזרחי המדינה היקרים לסקר שנערך על ידי ארגון שנקרא "פנימה" – פתרונות ישראליים. שם, בסקר שנערך באמצעות מדגם – ייעוץ ומחקר בראשות מנו גבע, יש נתונים ממדגם שמייצג את כלל האוכלוסייה היהודית בישראל גילאי 18 ומעלה. המשיבים היו כמה מאות איש, למעלה מ-500 איש, ושם בעצם אנחנו רואים דברים קשים מאוד על החברה הישראלית. אנחנו רואים שם דברים שאמורים לגרום לנו לעצב. אנחנו רואים שם שהישראלים אומרים באותו סקר שהם חשים שנאה כלפי החרדים. 24% מאלה שנשאלו בסקר אומרים שהם שונאים חרדים, אתם מבינים? 24% זה רבע – שונאים חרדים. 38% מהחילונים ציינו שהם שונאים חרדים, ולעומתם רק 2% מהחרדים ציינו שהם שונאים חילונים. אני לא מבין את זה. זה משהו מדהים. למרות ששונאים אותנו, החרדים, למרות כל מה שאומרים עלינו בגלי הקורונה, במשך כל השנים האלה, אנחנו לא מחנכים לשנאה – רק 2%, וגם זה שוליים שבשוליים, אומרים שהם שונאים חילונים. לעומת זאת, בתוך המגזר החילוני 24% שונאים את החרדים. זה צריך לעורר חשבון נפש. זה סקר אמיתי, של שי פירון, שעומד שם בראש "פנימה", שהם בעצם עשו את הסקר. אני אומר לכם שוב, מוריי רבותיי, אדוני היושב-ראש, לדעתי, תפקידך כיושב-ראש הכנסת לגרום לאיחוי השסע האיום והנורא בחברה הזאת. לא ייתכן שהחרדים יצטרכו להיות בפחד, בהתגוננות, כל ימיהם בגלל שיש כמה כאלה שלא משלימים עם קיומנו שם. אנחנו רואים שגם קרו כמה דברים בתקופה האחרונה: בתי הכנסת בבני ברק שחיללו – מאיפה זה בא? על איזה קרקע זה צומח, אותם מקרים איומים ונוראים שמאז השואה אנחנו לא מכירים דברים מהסוג הזה? ואנחנו רואים גם את אותו אחד שהתקיף השבוע. באו רק להתעניין באיזה נכס, באיזה אזור – צרח עליהם בסרטון. הראו את זה בכל הרשתות: תסתלקו מפה, חרדים. מאיפה זה מגיע? חייבים למצוא את השורש. חייבים לבלום את הנושא הזה. אדוני היושב-ראש, אתה חייב לעשות מאמצים גדולים. אם נגיע ליתד נאמן, נגיע לשם, אני רואה שהותקפו במודיעין, ומה אומר להם אחד המאבטחים? אל תיגע בהם, בחרדים, למה ליברמן כבר יגמור איתם, את החרדים. תבינו לאיזה מצב אנחנו מגיעים. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, אתה אמור להיות בקונסנזוס של כולנו. תרים את הדגל הזה, תדאג להנמכת הלהבות, כי בסופו של דבר מילים מסוגלות לרצוח. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על הדברים המאוד-חשובים. אני אפילו מזדהה איתם. תודה לך, חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולנו לכאורה מתפעלים, כי באופן טבעי, כאשר רוצים למנות שר בממשלה, אותו אחד שמיועד להיות שר יושב באולם המליאה, מכבד את המעמד הזה. היה חבר הכנסת – הולך להיות שר. מתאים שכאשר הולכים למנות אותך, מעבר להצבעה – תשב, תשמע, תכבד את המעמד. משום מה, אלי אבידר לא נמצא פה, כאילו אנחנו מייצגים את ליברמן, והוא מוחה כנגדנו על זה שממנים אותו לשר. הוא כועס על ליברמן, אבל הוא לא נמצא פה. אני חושב שעצם הדבר הזה – יש מושג כזה בתקנון כנסת: התנהלות. לא יכול להיות שממנים בן אדם, המליאה צריכה לבחור בו – הוא לא נמצא במליאה. מה הוא עושה עכשיו? אני לא יודע. יכול להיות שהוא לא פה מכיוון שהוא מתבייש. אלי אבידר מתבייש להיות במצב כזה פה במליאה. למה הוא מתבייש? מי כמוך, אדוני היושב-ראש – אבידר היה נושא הדגל של טוהר המידות מטעם ישראל ביתנו כאן במליאה, נושא הדגל, עם הקול הצרחני. סמוך אליו ישב מי שמכהן כיושב-ראש הכנסת. הוא היה נושא הדגל. יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, היה נושא הדגל של טוהר המידות מטעם יש עתיד. יושב-ראש הכנסת – באמת, מגיע להם, הם עבדו קשה. אם הם יצרו מצב של אופוזיציה, זה שני אלה, אבידר ומיקי לוי. יושב-ראש הכנסת מיקי לוי קיבל תפקיד, תפקיד מכובד, ומסכן, אבידר, השאירו אותו כמו – לא הייתי רוצה – כמו לכלבים. ובאמת, אלי אבידר אומר לעצמו, ואומר גם לחברים: מי זה פורר שנהיה פתאום שר? מי זה חמד עמאר שנהיה שר? מי זה קושניר שנהיה יושב-ראש ועדת הכספים לפניי? אני, אלי אבידר, הייתי הכוכב של ישראל ביתנו. לא השאירו לו כלום. לא השאירו כלום לאלי אבידר. אז אני מתאר לעצמי, עומד פה אביגדור ליברמן ואומר לאלי: אלי, אני אומר לך, הכול פיסטה געשעפטן, אתה תהיה שר. לאף אחד לא מעניין כלום, מה שאתה תעשה. אותך לא צריך לעניין שום דבר ממה שאחרים עושים. העיקר – תהיה שר. אני מבטיח לך, אלי, ישביעו אותך היום להיות שר, שר בלי תיק. אתה תשמור על החליפי, תשמור על ראש הממשלה – על מי שאתה רוצה – תהיה שם במשרד ראש הממשלה. אתה לא צריך לעשות כלום. אני, אביגדור ליברמן, היום, כשישביעו אותך להיות שר, לא אהיה במליאה. אני ברוגז איתך, אתה ברוגז איתי. אתה שר עד הבחירות הבאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> במיוחד אחרי כל הגזרות החדשות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ירדנה, אדוני השר, אתה לקחת על עצמך להקריא את ההודעה הבאמת-מבישה הזאת, או שפשוט הנחיתו את זה עליך? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> על הזמן שלי, תענה, אני חייב לדעת את זה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> להתקדם. הנחיתו את עליך, אני מבין שהיה קשה לך. אחד הדברים שבאמת היה לך קשה זה להקריא את ההודעה המבישה הזאת על מינוי – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אופיר, למה אתה צוחק עליו – – – במקומו? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני רק שאלתי. אני בטוח שקשה לו עם זה. אז קיבלנו את התשובה: לקחו אותו להודיע את זה. למה היא מבישה? כי במצב שבו אנחנו רואים מה קורה עם הקורונה – היה היום דיון בוועדת הכלכלה עם עובדי התיירות, ענפי התיירות הנכנסת, מורי הדרך, אנשי אל על, רשות שדות התעופה, סוכני הנסיעות שאין להם עבודה. אין להם עבודה כבר תקופה, ושר האוצר גם הפסיק עכשיו את החל"ת, כי הוא היה בטוח שאנחנו כבר אחרי הקורונה, כי ככה הוא קיבל את זה מהממשלה. אבל לא רק שאנחנו לא עוצרים שום דבר, אלא הקורונה הולכת ומתפתחת לה, והמספרים הם באמת מספרים מטורפים – ביממה אחת הוכפל מספר הנדבקים. יש כאלה עסקים, הרבה עסקים, שחזרו לפעילות, אבל אותם ענפים שלא חזרו לפעילות עדיין יהיו בלי שכר, ואנחנו פשוט הפקרנו אותם. לשמוע אותם, את הכאב שלהם, את הבכי שלהם על המצב שהם הגיעו אליו – ופה ממנים שר; סתם שר, אבל ממנים. היום תעלה להצבעה גם התוכנית לימי בידוד ונשים בהיריון. הציעו להן תוכנית, באמת אני לא יודע איך לקרוא לה. נותנים להן 15% מדמי הלידה, להמשיך להתקיים מזה במשך ארבעה-חמישה חודשים. אני בקשר עם נשים בהיריון. הן שולחות, באמת מתוך כאב, עשרות אם לא מאות הודעות שהן פשוט לא יוכלו להתקיים במשך כמה חודשים. זו ההזדמנות לבקש ממך, אדוני היושב-ראש, אולי אתה – יש לי הסתייגות שמעלה את זה מ-15% ל-50%, שזה אומר שהן יוכלו לחיות את החודשים האלה בכבוד, כי אחרת הסכום הזה הוא מצחיק, לא יעזור. כל אחת שולחת לי את החישוב שלה. הן יישארו פשוט בלי כלום. הן מספרות לי איך הילדה ויתרה על קייטנה ואיך הם לא יודעים מה לקנות ומה לאכול ומה בקיץ. לא מדובר בכסף גדול. קיימת הסתייגות, היא על השולחן, היא תגיע היום בלילה. בואו נעזור לנשים בהיריון ולא נפקיר אותן. ואחרי כל הדברים האלה – וממש בקצרה אני מספר על מצוקות של אזרחי ישראל – הממשלה עומדת פה ומודיעה על מינוי שר. למה? כי הוא נעלב, כי לא התאים לו שמישהו אחר עקף אותו, אז אנחנו צריכים למנות אותו לשר. אנחנו צריכים אחרי זה לאשר פה גם את הנורבגי, כי זה לא מספיק – הוא הרי סתם שר, אבל הוא סתם שר מאוד עסוק, אז צריך להכניס פה גם נורבגי. מעניין אם אנחנו נצטרך להכניס נורבגי גם על העוזרים הפרלמנטריים שלו ועל היועצים שלו, אולי גם אז נצטרך חוק נורבגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לסיכום, אני רק אצטט את אותו שר שעכשיו הממשלה מודיעה עליו, מה הוא אמר על ממשלה מנופחת ונורבגי. כך הוא אמר: "מספר שרים ומשרדים בלתי נתפס הוקמו וניתנו כעסקת שוחד פוליטי הגדולה מאז קום המדינה. מציאות ההשחתה הפוליטית של ימינו עולה על כל דמיון". והמשיך: אתם "מקימים את הממשלה הבזבזנית ביותר שאי פעם הוקמה במדינת ישראל"; "ממשלה מנופחת, מנותקת, לא קשורה למציאות ולעם. אני מתבייש". וזה שהוא לא פה זה טוב מאוד, כי הוא באמת צריך להתבייש על המינוי שעכשיו הממשלה מודיעה עליו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לגבי המינוי של חבר הכנסת אלי אבידר, אינני יודע אם בעסקאות שנעשות בין שתי מפלגות שלא בקשר להרכבת הקואליציה אלא בקשר למינוי שרים חייבים להניח את ההסכמים על שולחן הכנסת. אני מבין שיש פה מינוי של אלי אבידר לשר בממשלה בתמורה לזה שהוא יתפטר מייד לאחר מכן על פי החוק הנורבגי, ואז השר ליברמן יוכל להכניס חבר כנסת נוסף מסיעתו. האם העסקה של אלי אבידר עם ראש הממשלה החלופי, השר יאיר לפיד – האם העסקה היא שהוא יקבל מקום ביש עתיד בבחירות לכנסת הבאה? הייתי שמח לקבל על זה תשובה. אני רוצה לעבור ולדבר על החידלון של הממשלה. מה שקורה היום בטיפול בקורונה זה מילה אחת פשוטה: העדפת חופשות יולי-אוגוסט על פני חגי תשרי. כבר לפני כמה שבועות פניתי אל ראש הממשלה מר נפתלי בנט וביקשתי ממנו: סגור עכשיו את נתב"ג כדי שלא תטיל סגר בחגי תשרי. תקפיד על הנחיות הבידוד בכניסה לישראל כדי למנוע את הכנסת המדינה לבידוד וסגר בחגים. אני רוצה להסביר מה זה חגי תשרי בשביל עם ישראל, מה העם כולו יונק מתקופת החגים הבאים עלינו לטובה. אנחנו יונקים שמחה, משפחתיות, חום, ובעיקר טהרה וקדושה שממלאים אותנו לכל השנה כולה. הציבור אומנם כואב כשפוגעים לו בפרנסה, אומנם כואב כשסוגרים את השמיים לחופשות ולטיולים בחוץ לארץ, אבל המושגים של אחוות אחים, קדושה, חיבור למסורת ישראל, שמיעת קול שופר, תפילות יום הכיפורים – כל אלה חשובים לא פחות מהטיול והחופשה בחוץ לארץ. רק בימים האחרונים ראש הממשלה אמר: אנחנו רואים הכפלה בחולים הקשים כל עשרה ימים. היינו ב-50, עברנו ל-100, כעבור עשרה ימים – ל-200, והצפי הוא שבעוד עשרה ימים יהיו 400 חולים. ועוד הוא אמר: אנחנו עם האצבע על הדופק כל הזמן וייתכן שנידרש לצעדים כואבים. אדוני ראש הממשלה, מה החידלון הזה? בוא נודה על האמת, התפקיד גדול עליך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התפקיד גדול עליכם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת גולן – אינה נוכחת. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שעכשיו שמענו את הרב אריה דרעי, שדיבר אתמול כביכול על ההתפרצות שלו כלפי מר נפתלי בנט. אז אנשים הסתכלו ושאלו מה באמת נאמר כאן. אז הרי נפתלי בנט אמר שהממשלה הזו קמה בגלל ציוץ של בצלאל סמוטריץ', אז כנראה שהוא נמצא ברשתות וזה מעניין אותו. אז הלכתי לרשתות לראות את התגובות, ואני אומר לך, הרב אריה, לעומת כל ציוץ של הממשלה הזו שמעלים ומגדפים אותם בחוסר אמון, על דבר אחד הייתה הסכמה אתמול: הזעקה של מי שמוביל את המוחלשים ואת האנשים שבאמת צריך לסייע להם כבר 30 שנה – זה הרב אריה דרעי. אתמול ראו צעקה אמיתית מעומק הלב. הרי הונח כאן התקציב האכזרי ביותר בעשרות השנים האחרונות. אתמול בלילה קראתי כאן פרק אחר פרק מהתקציב האכזרי הזה, שלא הראה שום חמלה. לא שמענו על תוספת למשרד הרווחה והעבודה ולא שמענו על תוספת אחרת בחינוך. ההפך, יש קיצוץ בפריפריה, בחינוך מגיל אפס עד ארבע. שם כן יש קיצוץ. זו הזעקה שנשמעה כאן אתמול. היום יצאתי החוצה לאיזה מחאה – אי-אפשר לקרוא לזה הפגנה – של ילדים פגועים ומשותקים, כי אי-אפשר להוציא אותם ב-35 מעלות חום; ילדים שנזנחו, אף אחד לא מדבר עליהם. לא רק שהם לא נמצאים בפרקים של התקציב – אפילו מאחור, אולי באיזה תת-סעיף. ילדים שרק האוכל שלהם זה 3,000 שקל. לא חל"ת, לא שום דבר. זו הזעקה שנשמעה כאן. אבל אתה רוצה להבין. יתרה מזו, הרי הכניסו בתוך כל הספר הזה של התקציב את הרפורמה של הכשרות. אין לזה שום שייכות לעניין כלכלי. ואתה תשאל את עצמך: מה הזעקה שלכם בנושא הכשרות, בנושא דת? אז השר שטרן, אני רוצה להגיד לך משהו: עכשיו פורסם באתר כיפה שעמותת חדו"ש – חופש, דת ושוויון – העבירה פנייה לרמטכ"ל ולשר הביטחון על אכיפת יתר בצבא בנושא הכשרות, ומבקשים לאפשר לאכול טרפות בבסיסי צה"ל. הבנתי ששר הביטחון והרמטכ"ל הגיבו שהנושא נבדק. תגיד לי אתה, בתור ראש אכ"א: הרי ברור לך שנושא הכשרות בצבא צריך להישמר, כצבא העם היהודי, כי רוב-רובו וכללו המכריע של הצבא, מי שנמצאים שם הם אנשים שומרי מסורת ושומרי דת, וגם לא שומרי דת – שומרי כשרות, גם אם זו כשרות מינימלית. אז עכשיו, במסגרת ההתרה האמיתית של כלל נושא הדת, ששבוע אחרי שבוע נרמס, גם בנושא הכשרות בצה"ל זו הבקשה. ברגע שמזהים מסביב כלל העמותות וכלל הגופים שאפשר להתחיל לטפל בנושא דת, אז גם הנושאים הללו מגיעים. אנה אנו באים? אנחנו לא מדברים כרגע – לא חייבנו אף אחד בצבא ליטול ידיים, לא חייבנו אף אחד בצבא לאכול בד"ץ, אבל לאפשר למי שכן רוצה לשמור מינימום של כשרות – לשמור בצבא. אבל ברגע שאתה מדבר על חוק הדיינים ואחר כך על כשרות ואחר כך על נושא התחבורה הציבורית בשבת ושאר הנושאים שאני אפילו לא רוצה להעלות על השפתיים, ומסיבת העיתונאים המיוחדת של שר הבריאות – תארו לכם שבזמן מלחמה אמיתית שיש עכשיו בצפון או בדרום יבוא הרמטכ"ל וידבר על איזו רפורמה מסוימת בצבא. יגידו לו: אדוני, במה אתה מתעסק? יש מלחמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אז לכו תראו במה שר הבריאות מתעסק בזמן מלחמה. זה מה שהממשלה הזו עושה, וזו הזעקה שנשמעה כאן. אנחנו נמשיך להשמיע את זעקתם של מי שמבקשים לרמוס אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להסביר מה קורה היום במצב במדינה. שר החוץ לא למד ליבה, אין לו בגרות – הוא שר החוץ. שר האוצר לא יודע מה זה רב-קו. הוא חושב שרב-קו זה הרב קו, בגלל זה הוא מתנגד; בטח, זה רב, אז הוא צריך להתנגד. שרת התחבורה צריכה לדאוג שהתחבורה הציבורית תפעל; בסך הכול רוב המדינה נוסעת בתחבורה הציבורית. אז מה? מבטלים את הרב-קו, מעלים את המחירים, פוגעים בחלשים בעיקר. לא יכול להיות שיפגעו בעיקר בכל החלשים. בעיקר זו כל המטרה של התקציב. זה מה שיש בתקציב. אין שום דבר. מבחינת הבריאות, אני יכול להגיד לכם שרוב הדברים היו כבר אצלי. אני התנגדתי שיוסיפו, שישלמו לרופאים. יש המון דברים שהתנגדנו להם כל הזמן. בתקופתי התנגדתי התנגדות נחרצת – לא להטיל מס על שתייה. אני זה שעשה את נושא האוכל עם הסימונים, שזה התקבל יפה מאוד בציבור. אי-אפשר להטיל מיסים בכל מיני שמות נלווים, וזה בדיוק מה שקורה כאן. מים, ארנונה – את כל הדברים הם מעלים. גם את תקציב הישיבות וגם את הביטוח הלאומי – את כל הדברים מקצצים. עכשיו, לגבי המינוי של השר אבידר, מה שקורה כאן: היום בבוקר הצבענו להוריד, לבטל משרדים, כי זה מיותר, ועכשיו ממנים שוב שרים, שזה מיותר. קודם זה היה שר המים, שר הדשא, שר אני לא יודע בדיוק מה, ועכשיו זה שר על כלום, על אוויר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין לי חיים – סליחה, אני דיברתי עם – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חשבתי שאתה אומר לי את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן, מה שאני אומר: צריך לשלם על הנורבגי. עוד מעט יהיה נורבגי על הנורבגי, ועוד מעט יהיה סגן נורבגי על הנורבגי. הממשלה הזאת יכולה לעשות את הכול, וכל העיתונים מרותקים, כולם שומעים, לא מגיבים ולא תוקפים. הכול בסדר, והכול בעיקר כדי שהממשלה תחזיק מעמד ושנתניהו לא יחזור. אני מבטיח לכם, בעזרת השם, בעזרת השם, רק בעזרת השם: הממשלה תיפול בקרוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חבריי חברי הכנסת, ואם יש פה שר אז מכובדי השר – אני לא רואה אותו, אבל אם נמצא שר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר שטרן כאן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. לא, רק שאלתי אם יש פה שר. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> זה אתה מדבר, אורי? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הכוכב. לא צריך שתקשיב, רק רציתי לדעת אם אתה נמצא. רציתי פשוט – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, מאה אחוז. רק רציתי לכבוד – אמרתי "מכובדי השר" ולא ידעתי אם השר נמצא. בכל אופן, כמובן שרציתי לברך את השר אלי אבידר על המינוי שלו, אבל הוא לא נמצא כאן, אז אפשר להגיד את כל שבחו. בפניו – כך היה אפשר להגיד רק מקצת שבחו, אבל כשהוא עכשיו לא נמצא, אפשר להגיד. אני כן רוצה לחבר את המינוי שלו, כאחד שעומד בראש מפלגת ישראל ביתנו, שבמשך שלוש מערכות בחירות התקיפו בכל אתר, ואלי אבידר מילא תפקיד בכיר מאוד במערכת התעמולה של ישראל ביתנו. הם דיברו הרבה – רוב רוב רוב הדיבורים ורוב התעמולה היו על הציבור החרדי. מה שראינו היום בבוסתן הגליל זה לא דבר שקורה פתאום: אדם קם בבוקר, ראה מולו חרדי, איבד עשתונות ואמר את מה שאמר. אני שמעתי בדבריך שאתה הזדעזעת מהדברים ושאתה חושב שבמסגרת שאילתה או במסגרת אחרת צריך לטפל בזה. אין ספק. זה נכון שזו הבמה הכמעט-יחידה שמגנה, שיכולה לגנות את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם זה וגם צלבי הקרס על בית הכנסת – לא במדינת היהודים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה אישרת את הדיון, את השאילתה הדחופה לחבר הכנסת פרוש, ואני נלוויתי אליו כמציע, הגשתי שעתיים יותר מאוחר. שנינו, ויכול להיות שעוד מישהו – שמעתי שעוד מישהו הגיש בעניין הזה, אבל נדבר על זה מחר במסגרת השאילתה. בכל אופן, כשאנחנו עדים לדבר כזה של שנאה, זה משהו שמשתרש עמוק – מכלי התקשורת, מההסתה, מהכפשות ומהשמצות. על מה מדובר? מי שעמד מולו זה גם אפילו זוג חילוני, מתווכים, והוא ראה בצד, ובקושי רואים את הדברים. עד איזו הידרדרות ועד איפה אפשר להגיע? זה דגל אדום ותמרור אזהרה. אבל תראו מה מילים עושות. אולי זה השכר. אני שואל את אלי אבידר אם המצפון שלו שקט. אבל לא רק זה, חוץ מזה שאנחנו שואלים מה אבידר עושה – ולאו דווקא אבידר. באופן אישי אנחנו מאוד מעריכים אותו ויש לנו עוד היכרות קודם, ואני חושב שהרבה דברים טובים שיש בו הוא יכול היה להוציא בכנסת גם כחבר כנסת, וחבל שהוא נמצא במסגרת הזו, שמה שמחייבים אותו זה באמת – התפקיד העיקרי זה להכפיש ולהשמיץ את הציבור החרדי, ובעצם את הדת במדינה בכלל ואת הגופים שאמונים על הדת כמו הרבנות, בתי הדין, כשרויות ועוד דברים. אנחנו שמענו הרבה הרבה הכפשות והשמצות. אבל אני באמת שואל, עוד לפני המינוי הזה – זה באמת מציף מאוד חזק את הנושא הזה של המינויים הרבים, את הדרך: מי מקבל את המינוי, איך מקבלים היום מינוי להיות שר בממשלה? על זה שאתה, באצבע שלך – ואנחנו יודעים על מקרים כאלה שהביאו הצבעות, גם אם המפלגה שלך נמצאת בקואליציה ואתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל ממורמר או כל נפגע מקבל תפקיד שר מיותר. אבל אני שואל: איך קרה דבר כזה? על מה? למה באמת אבידר לא קיבל את התפקיד שלו? כאן אנחנו צריכים – על הגישה, על הרודנות שיש במפלגה הזו, שמי שקצת לא בא בטוב בעיניים לראש המפלגה, לא בא לו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – אולי בגלל שהוא היה טוב בתפקיד שלו, הוא מוכשר, הוא יודע להתבטא וכלי התקשורת נותנים לו במה, אז מה שקורה איתו – הוא באמת לא מקבל תפקיד. זה מה שצריך, זה תמרור האזהרה הכי גדול, שאף אחד לא יחשוב – אני מוכן להמר אם הוא יהיה ברשימה בפעם הבאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחת דינו של מי שעושה ככה, וזו תופעה יותר מסוכנת מהמינוי שלו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, הנושא הוא המינוי של אלי אבידר, השר אלי אבידר. האמת שהמינוי הזה הוא רק עוולה אחת מיני עוולות רבות שהממשלה הזאת עושה, ואני רוצה לדבר על עוולה שהממשלה הזאת עושה לאנשים שעובדים בשבילה, שעובדים למען הממשלה. אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה הנוכחי הבטיח ערב הבחירות, בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו, שהוא יסדיר את ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון זה 20,000 איש, אישה וילד שנשלחו על ידי ממשלות ישראל ליישב את הארץ ועשו את זה במסירות נפש גדולה מאוד, חלוצים בני דורנו. חלקם עזבו בתים נוחים ואפילו מפוארים ביישובים ותיקים ועברו לגור בכל מיני קרוונים, חושות, אוהלים וצריפים, העיקר ליישב את ארץ ישראל. ממשלת ישראל הבטיחה להם שהיא תסדיר אותם, וראש הממשלה דהיום הבטיח להם שבישיבת הממשלה הראשונה בראשותו הוא מסדיר אותם. עכשיו עומדים להסדיר את ההתיישבות הבדואית, שלושה יישובים בדואיים, כאשר היה מובטח בממשלה הקודמת שלא יוסדרו היישובים הבדואיים אלא אם כן במקביל, אדוני היושב-ראש, תוסדר גם ההתיישבות הצעירה. ועכשיו שימו לב מה קורה: מנכ"ל משרד הפנים של הממשלה הזו, מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש, יצאו נגדו שצריכים לפטר אותו ולהדיח אותו מתפקידו כי הוא גר, שומו שמיים, בבית לא חוקי. הוא גר בבית לא חוקי. אתם יודעים למה הוא גר בבית לא חוקי, יאיר הירש? משום שראש הממשלה, גם ראש המפלגה שלו, מעכב את ההסדרה שלו. יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, הוא מעוכב הסדרה. ואתם יודעים משהו? הוא לא לבד. הוא לא לבד. יש עוד אנשים בכירים בממשלה, אדוני היושב-ראש, שהם מעוכבי הסדרה. אולי – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הבית של אלקין כן בהסדרה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה מה שאני אומרת לך, חבר הכנסת פרוש. זה מה שאני אומרת לך. אנחנו מדברים על 20,000 איש נורמטיביים, תורמים – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> והבית של עידית סילמן? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, עידית סילמן זה ברחובות, תעזוב אותה. אבל אני אומרת, יש הרבה מאוד עובדי מדינה ועובדי הממשלה הזו וקצינים בכירים בצה"ל ואנשים שתורמים רבות – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט הסיכום שלי הוא כזה: אני חושבת שהעוול במינוי של עוד שר ועוד שר ועוד שר לממשלה מנופחת השרים הזו הוא כזה, כזה קטן, ליד העוול של עיכוב הסדרתם של 20,000 איש, אישה וילד, חלוצים בני דורנו, שנפתלי בנט הבטיח להם שהוא יסדיר אותם בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו, ואנחנו מחכים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, יש נוהג כזה, מין ספורט לאומי, לקחת נאומים של חברי הקואליציה מתקופת ישיבתם באופוזיציה ולקרוא מילה במילה. האמת, זה יוצא לא רע, וחשבתי היום לעשות משהו דומה. ניסיתי למצוא נאום של חבר הכנסת אלי אבידר, המועמד לתפקיד שר. הרי שמענו אותו בשנה האחרונה מזדעק השכם והערב נגד השחיתות, נגד הבזבזנות, נגד חוסר המשילות – בעצם, על מה לא. כל דבר טוב ולא טוב שהתרחש כאן במדינה זכה לביקורת קשה מצידו. אבל לא יכולתי למצוא נאום שניתן להקריא כאן מעל הדוכן הזה – לא על החוק הנורבגי, לא על גודל הממשלה, לא על השחיתות ולא על הקורונה. לא יכולתי, כי דבריו נאמרו כל הזמן באופן קיצוני. כל משפט שיכול היה להיאמר במתינות נאמר במעטפת פרובוקטיבית לחלוטין. אבידר גם הצהיר בשלב מסוים שהוא לא מתכוון להתחסן, ובכך תדלק את מכחישי החיסונים, שמסיבים נזק אדיר במערכה נגד הקורונה. והיום, היום אנחנו ניצבים כאן בדיון במליאת הכנסת על מינויו של אבידר לשר. שר לענייני מה? שר לענייני כלום ושום דבר. אבידר לא קיבל מהדייסה, איים, ומכונת הג'ובים שלפה תפקיד שר והעניקה לו אותו ללא מצמוץ. בזמן שעוד ועוד משפחות עניות, אנשים עם מוגבלות, מתמודדי נפש ותחלואה כפולה ייאנקו בתת-תקצוב, אבידר ייהנה מתנאים של שר: לשכה, רכב שרד, יועצים, עוזרים של יועצים, מזכירות, משרד מפואר. ומילא אם היה בזה תועלת למשהו, אבל כלום. שר לענייני שום – שר בלי לעשות שום דבר. אנחנו עומדים בפתח תקופה לא פשוטה, שבועות שבהם המדינה תיכנס לסחרור התקציב. עדיין לא קיבלנו אותו לשולחננו, אבל מה שמסתמן זה תקציב גרוע – גרוע עבור האוכלוסיות החלשות ומעמד הביניים. אני כן אומר במאמר מוסגר שמדובר בתקציב שסוף-סוף מביט לבריאות הנפש בעיניים ומתחיל לטפל בה – בדגש על מתחיל – אבל התקציב לא נגמר בבריאות הנפש, לא נגמר ולא מתחיל. לכן אני קוראת לממשלה: אני מבינה שקשה לכם, מבינה שאתם לא מצליחים לראות את האנשים השקופים בחברה בישראל, אבל לפחות תעשו את עצמכם, לפחות תשחקו אותה שאתם רואים אותם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת להב, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר חברת הכנסת מאי גולן ואני שלחנו מכתב לכל סיעות הפרלמנט הפולני בקריאה להתנגד לחוק המונע השבת רכוש לניצולי השואה וצאצאיהם. על המכתב חתמו עוד 80 חברי כנסת מכל סיעות הבית, מימין ומשמאל. רבים ממי שיושבים במליאה חתמו, כי זיכרון השואה וכבוד ניצולי השואה אינו עניין פוליטי, ויש בכנסת ישראל הסכמה בנושא הזה מקיר לקיר. לצערי, בפולין פחות התלהבו מהנוסח ששלחנו, מה שבעיניי משקף הלכי רוח על רקע קידום החוק. מספיק עיון קצר בתגובות הפולניות שקיבלתי לפרסום המכתב בטוויטר כדי להבין מהו אותו סנטימנט פולני לאומי. הינה מבחר תגובות מתורגמות: יש תיאוריית קונספירציה – כפי שנכתב, ואני מצטט: שמתם לב שכל פעם שיש עודף תקציבי בפולין הראשונים להתייצב הם היהודים עם ידיים מושטות? יש שכתוב של ההיסטוריה, כמו הציוץ הבא: הדבר היחיד שגנבו בשואה הוא חייהם של פולנים וחורבן הארץ שהם בנו מחדש במו ידיהם. יש גבול לתאוות הבצע. וגם: עם ישראל תאב הבצע והצמא לדם שנוא בכל העולם. אולי תשאלו את עצמכם למה. יש גם שנאת ישראל ודה-לגיטימציה: מתנחל קולוניאליסטי ממדינת אפרטהייד מדבר על גנבת רכוש? האם זו התחלה של בדיחה? ושילוב מיוחד, כמו הציוץ הבא – ואני מצטט: אתה יודע למה גורשתם מכל מדינות אירופה? כי בכל מקום שאתם הולכים יש כאוס וטינופת כלכלית. רק כסף ושטח מעניינים אתכם. בגלל זה אתם טובחים בפלסטינים – כי אתם תאבי בצע, בדיוק כמו הנאצים. יש גם, אדוני היושב-ראש, תהיות תמימות של אזרח פולני מודאג. שימו לב, חבריי חברי הכנסת: למה כל היהודים משקרים כמו כלבים מטונפים כשזה מגיע למלחמת העולם השנייה? האם משה הבטיח לכם גם את ארץ פולין? ויש גם איומים מפורשים, כמו שהפליג המשתמש J.M. לשגר כלפיי: עד הפעם הבאה, יהודים. בפעם הבאה כבר לא יהיה מי שיציל אתכם. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, זוהי אנטישמיות טהורה. האנטישמיות הזאת לא נשארת רק בגבולות הרשתות או רק בקמפוסים או רק בקרב הארגונים הקיצוניים, והיא בהחלט אינה מסתכמת בטוקבקיסטים. היא מקבלת דרור כרגע דרך הדלת הראשית, בחקיקה ראשית, בתוך הפרלמנט הפולני, המבקש לשכתב את ההיסטוריה מתוך עיוורון ובורות. חוט השני מחבר בין השנאה והפחד בתגובות על החוקים המקודמים. חובתנו הדמוקרטית, חובתנו היהודית, חובתנו המוסרית, להשמיע קול ברור וחד נגד הדברים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לומר לא לשנאת יהודים, לא לשכתוב ההיסטוריה, לא לקידום החוק, לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוחנה, בבקשה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני, אני נוהג לומר בהקשרים שונים שהשלטון המקומי משפיע על חייו של האזרח לא פחות, ובדרך כלל אפילו יותר, מהשלטון המרכזי. ואני רוצה לנצל את ההזדמנות שבימים אלה אנחנו מציינים שלוש שנים לפטירתו של אחד מראשי הרשויות הוותיקים והמוערכים בישראל, דוד עמר, שהיה מבוניה וממייסדיה וגם מראשיה של עיריית נשר במשך כ-24 שנים. דוד נולד ב-1942 בסטאת שבמרוקו, בן לחנה ולשמעון. הוא עלה לארץ בגיל 13 יחד עם בני המשפחה, וכעבור שנה עבר להתגורר בנשר, שהייתה אז עדיין מועצה מקומית, ובה הוא חי ופעל ולה הקדיש את מיטב שנותיו. דוד היה איש ביצוע מכף רגל ועד ראש. הוא בא כדי לשנות. הוא היה מתחיל את הבוקר שלו בסיבוב ברחבי העיר ובודק ממסד ועד טפחות שהכול עובד, שהכול מתקתק. אפילו היה פותח את פחי האשפה לוודא שרוקנו אותם. הוא הוביל את הפיכתה של נשר ממועצה מקומית לעיר ואם בישראל בשנת 1995. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש עוד שליחי ציבור כאלה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. והדבר שהיה הכי חשוב לו היה החינוך. הוא הוביל את מערכת החינוך בנשר להישגים יוצאי דופן ברמה הבין-לאומית, ובוודאי ברמה הלאומית. הוא היה ראש העיר הראשון שהכניס את הלוחות החכמים אז לכל בתי הספר בעיר, והקים שכונות ומבנים שעד היום תושבי נשר נהנים מהם. אני זוכר בעצמי איך ב-2012 – אני אז פעיל פוליטי בתחילת דרכו, ודוד מזמין לבמה את ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, ומפגיש אותו עימי, שבשנות התשעים, בהיותו של נתניהו ראש ממשלה, הייתי ילד שקיבל ממנו את אחד המחשבים הראשונים בפרויקט מחשב לכל ילד, והילד הזה צמח לאזרח טוב ותורם למדינת ישראל, ובהתרגשות רבה הוא הודה לבנימין נתניהו, ראש הממשלה. זה היה מפגש מרגש שהדגים היטב את החזון של דוד להעניק את החינוך הטוב ביותר לילדי העיר שכל כך אהב. איש ישר והגון היה דוד עמר. דוד הותיר אחריו את בני המשפחה שכה אהב ושאהבו אותו ומוקירים את זכרו – סימה אשתו ואילן, יוסי, שלומי, זהבה וחן, בניו ובנותיו. יהי זכרו של דוד עמאר ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. יהי זכרו ברוך. תודה לך. חברת הכנסת ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין לי שום בעיה מיוחדת עם השר המיועד אלי אבידר יותר מאשר עם 28 השרים האחרים. רק מגוחך לחשוב על כל הנאומים והצעקות שלו מלמעלה ולמטה ומאחרים, על כל המילים הגבוהות שהם דיברו. אין לי בעיה עם זה; יש לי בעיה הרבה יותר גדולה, אדוני היושב-ראש – יש לי בעיה שאלי אבידר לא מונה מתוך מפלגה של ישראל ביתנו, ואני לא יודע מדוע. אני לא חושב שזה בגלל שהוא בא ממצרים והם באו ממקומות אחרים, אני לא בטוח שזאת הסיבה. אבל מה שלי מפריע זה שכאשר ישראל ביתנו הלכה לבחירות, היא גילתה בכמה מערכות הבחירות האחרונות שהערבים זה לא סחורה; לדבר נגד ערבים, לאיים עליהם, לנסות לגרש אותם וכל מיני דברים כאלה זה לא מביא קולות. אז הוא אמר: אוקיי, לא ערבים? יש חרדים. אולי הוא גילה את הסקר הזה ששונאים את החרדים יותר ממה ששונאים את הערבים, ולכן הוא עלה על החרדים. והוא הצליח. כולם מדברים עכשיו, כולם מזועזעים מהסרטון של אדם שצרח כמו חיה שהוא לא רוצה לראות חרדים פה, בבוסתן הגליל. הלוואי שהייתי יודע שזה אדם אחד, שונה, מוזר, מטורף. לא. אני חושש מאוד, גם לפי הסקר שפורסם, שהוא מייצג הרבה הרבה הרבה יותר מדי אנשים שבאמת מוסתים במשך שנים רבות על ידי התקשורת הישראלית שהחרדים הם הבעיה. היהודים החרדים הם אסוננו – זה מסר שעובר כבר עשרות שנים, וזה נהיה יותר גרוע ויותר גרוע, ומרגיש את זה כל יהודי חרדי בכל מקום שהוא הולך. אז יש אנשים מנומסים שלמרות שהם לא אוהבים אז הם לא יתפרצו ככה, ויש חיית טרף, שאם הוא היה ימני שמדבר ככה על ערבים או חרדי שמדבר ככה על אחרים, השם שלו היה מתנוסס בכל כלי התקשורת. עכשיו אף אחד לא אומר את השם שלו, למרות שהוא ידוע, השם שלו. היו כולם אומרים שזאת סכנה, וצריך להילחם באנטישמיות, וצריך להילחם בגזענות, וצריך להילחם. פה אני רוצה לשבח את המשטרה, שהזמינה אותו לחקירה. פעם גם זה לא היה. היום הם הזמינו אותו לחקירה, ואני מקווה שהחקירה הזאת תרתיע אחרים מלדבר בשפה כזאת, שאני אפילו לא רוצה לצטט. אבל מה שקרה שם – שהוא אומר דבר פשוט: אנחנו לא רוצים פה חרדים. מה אני רוצה מאיזה מישהו כפרי בבוסתן הגליל כאשר ראשי ערים אומרים את זה מפורשות? ראשי ערים גדולות – ומצווה לפרסם את שמותיהם ולעשות להם שיימינג כאנטישמים כשהם אומרים שהם לא רוצים פה חרדים. אם מישהו, איזה גוי, היה אומר באמריקה, או ראש עיר באירופה, שהוא לא רוצה פה יהודים, העולם היה מזדעזע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לסיכום? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לסיכום אני אומר, אדוני היושב-ראש, שכל זמן שישראל ביתנו לא תחזור בה מדרך ההסתה האנטישמית שהיא מובילה כבר שנים רבות, אל נתפלא אם חלילה יבוא יום והדיבורים האלה יהפכו למעשים, השם ירחם. ולאלי אבידר באופן אישי אני מאחל הצלחה, ומבקש ממנו שלא יהיה שותף לכל הגזרות ולכל הפשעים שהממשלה שלו עומדת לעשות נגד היהודים החרדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן צור. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אני לא רוצה להגיד מה שהוא אמר לי באוזן לומר אבל אני לא אומר. אנחנו נמצאים פה בדיון על מינויו של אלי אבידר, שאין לנו ספק, הבחור מוכשר – בא מהיותו שגריר במצרים, בא מעולם העסקים; בחור מוכשר מאין כמוהו. צר לי. אני מצד אחד רוצה לברך אותו ושמח על מה שהוא השיג באופן אישי – בדרך כזאת, בדרך אחרת, זה לא כל כך משנה, אבל בסך הכול צר לי, כי הוא בחור מוכשר, והיה מגיע לו הרבה יותר. אני חושב שהוא היה יכול להתאים לתפקידים. אני חולק עליו בהרבה אמירות שלו, אבל עדיין יש לנו בינינו איזשהו דבר אישי משותף שאני לא רוצה לחשוף אותו פה, ולכן אני מברך אותו על מינויו. אבל כשאנחנו מסתכלים בימים האלה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אמר שאין לו בעיה שתחשוף. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא, אין לו בעיה. לי יש בעיה. אנחנו נמצאים היום בדיון על מינוי שר נוסף לממשלה של מדושני עונג, ממשלה שמה שמעניין אותה זה העשירון העליון, אולי קצת מינוס מהעשירון העליון, אבל לא יותר. בכל הדברים האחרים הממשלה הזאת היא ממשלה של גזרות שפוגעות ישירות באוכלוסיות המוחלשות, בערבים – שומעים, חבר כנסת מאזן? חברת הכנסת ג'ידא? חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, תקשיבי טוב: הרב-קו פוגע בכם. ההנחות שמורידים מהרב-קו פוגעות בכם, פוגעות בנו, פוגעות במי שיש להם שימוש רב בתחבורה ציבורית. המשפחות שלנו, ברוב המקרים אין להן רכב בכלל. במיעוט המקרים יש להן איזה רכב מאיזו שנה מיושנת, מקרטע, שמשמש לכאן או לשם. אבל השימוש בתחבורה הציבורית הוא נרחב במיוחד באוכלוסיות המוחלשות האלה, ואנשים בלי חמלה – את ההנחה הקטנה הזאת, שהייתה נותנת קצת אוויר לאותן משפחות, קטעו באיבה. יהיה כסף לכול, יהיה כסף לתת למקומות הזויים, אבל לנושא הזה של האוכלוסיות המוחלשות – גודעים אותו. גורמים לכך שמשפחות ייכנסו למצוקה, גורמים לכך שמשפחות לא יוכלו להתקיים, יגיעו לפת לחם. ואוי לנו ואבוי לנו אם בזמן שאנחנו ממנים מינויים נוספים, שעולים מיליוני שקלים, אנחנו פוגעים במשפחות שהפגיעה בהן היא באלפי שקלים, שגורמת להם לחיות מתחת לקו העוני. בושו לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן צור. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כבוד השר, האמת, היום אנחנו אמורים לדון בהצעה לצרף את חבר הכנסת אלי אבידר כשר בממשלה, וכמו שאמרו קודמיי בדיון, אין לנו בעיה אישית עם חבר הכנסת אלי אבידר, והלוואי שכל הדיונים בכנסת יתנהלו כדיונים עניינים ולא לגופו של אדם אלא לגופו של נושא או בעיה. אבל האמת, לא יכולתי שלא לחשוב על הימים בשש השנים שאני כבר נמצאת במשכן מאז שנבחרתי, על כל הימים ששמעתי בהם דיונים על ממשלות נפוחות עם מספר גדול של שרים, על ממשלות שגוזלות הרבה מתקציב המדינה, על משרדים, על יועצים, על מכוניות שרד ועל ועל ועל. וכמעט כל פעם בדיון כזה השתכנעתי מאוד מהדברים שאומרים האנשים וחברי הכנסת וחברות הכנסת בלהט רב מעל הדוכן הזה, עד שהם עוברים לצד השני של האולם, מהאופוזיציה לקואליציה, וחוזרים על אותם דברים שהם בעצמם ביקרו. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהממשלה, לצערנו הרב – בגלל כל הבלמים שהם צריכים להכניס לתוך הממשלה ובגלל כל האיזונים והמאבקים הפנימיים של גם ימין, גם שמאל, גם מרכז, גם אנשים רדיקליים בעניינים הכלכליים וגם כאלה שחושבים שהם רדיקליים בעמדות החברתיות בתוך הממשלה – הייתה צריכה לצ'פר כמה אנשים ולתת להם להיות במצב שירגישו שהם שותפים דרך זה שהם שרים. ולצערנו הרב, אף אחד לא זוכר – או חלק כן זוכרים, אבל בתקציב המדינה שמגיע או-טו-טו לכנסת שכחו ממה שנקרא ביטחון תזונתי; שכחו שאולי בעלות של משרד אחד, של שמונת היועצים שיהיו לשר, עם השכירות של המשרד, עם עלויות המכוניות, הם יכולים לכסות את 250 המיליון שהוקצו בתקציב הקודם לביטחון תזונתי. חברי וחברות הכנסת, כולנו יודעים שיש ילדים רעבים במדינה הזו. אם רוצים לשכוח מזה ורוצים להתעסק רק במינויים ורוצים להוציא את הכסף, במקום על יועצים, בואו נוציא אותו על ילדים שסובלים מעוני, במיוחד אחרי שנה שלמה של קורונה. ההורים שלהם איבדו את מקור הפרנסה, את מקומות העבודה, אנחנו אולי בפתחו של גל חדש של קורונה, והילדים האלה, מספרם במדינה רק עולה. אולי הגיע הזמן, באמת, כמו שמקצים בהינף יד משרד חדש, שיקצו תקציב לביטחון תזונתי לילדים שסובלים מרעב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מחליף עם קרעי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מייד אחריו. אתם רוצים להתחלף? בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, עלה קודם חברי, מורי, הרב יואב בן צור, ואמר שהרב-קו פוגע בנו ופוגע באוכלוסייה הערבית. אז אני אומר לכם, כנראה שעוד מעט זה לא יפגע בנו. בקצב הזה יפסיקו לנו גם את התחבורה הציבורית, אז כבר לא יהיה במה לפגוע. מה יש להם לפגוע? הרי כל מה שיכולים לקצץ – יקצצו אותו. אם הם יכולים לפגוע בחקלאים – יפגעו, ואם יכולים לפגוע בחשמל, הם יפגעו. אני רק רוצה להזכיר לכם שמחאת האפודים הצהובים ב-2018 הגיעה לכנסת. מישהו פה זוכר מי לבש את האפוד הצהוב והתגאה, הוציא ציוץ? שלמה קרעי, אתה זוכר מי עשה את זה? ראש הממשלה הרזרבי כיום, יאיר לפיד. הוא שם עליו אפוד צהוב והוביל את המחאה, הוא וחבריו לסיעה הובילו את המחאה הזאת. הוא הצטלם ואמר עד כמה מעמד הביניים חשוב וכמה רוצים לגמור אותו. אז כנראה, כאשר הוא מגיע לשולחן הזה, מסביב, הוא פתאום שוכח, אבל הוא אפילו לא חושב על חמלה; אני לא יודע אם זה נמצא אצלו בלקסיקון. עלות השרים היא 138 מיליון שקל לקדנציה – תוספת של 28 מיליון שקל על הממשלה הקודמת. וזה עדיין לא נגמר; אנחנו עדיין לא יודעים עוד כמה יכניסו לנו בנורבגי. ותמיד אני אומר: אני, אין לי בעיה של נורבגי, אני חושב שזה דבר טוב ובריא, אבל אני תמיד אגיד על אותם אלה שבאו והתלוננו על הנורבגי ופתאום היום באים ומדברים בעד, מדברים בעד ועושים נגד הציבור, עושים נגד הציבור החלש. אנחנו רואים את זה. אין דבר אחד שלא פגעו בו. הציבור החלש – אבל אני אומר לכם, הציבור, אותם חלשים, הם החזקים, כי בסופו של דבר הם מחזקים אותנו, הם האנשים שלנו. הם פוגעים באוכלוסיות האלה. יושבים פה למטה הורים לילדים עם נכויות של 188%; עכשיו רוצים להוריד להם את זה ל-112%, מכל מיני חישובים. אני לא שומע את השר ליברמן, שר האוצר, בא ואומר: הינה, אנחנו נוריד מפה וניתן לאלה. אתם יודעים שבקצבאות הנכים עכשיו, עם כל ההפגנות שיש ומה שמוסיפים – לילדים האלה אין תוספת. אין לתוספת. לילדים הנכים האלה, עם המוגבלות – הם לא מקבלים שום תוספת. וכשאנחנו אומרים שאת הממשלה הזאת צריך להחליף כי זאת ממשלה רעה, כי אם אני רואה תקציב כזה – כולם מתגאים בתקציב שהוא תקציב רע לציבור, רע לאזרחים, רע לחלשים, רע למעמד הביניים וכל שכן הוא רע לאותם חלשים. אנחנו מקווים מאוד שנעשה את הכול על מנת שהממשלה הזאת תעבור מהעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ, היום שמענו את מר בנט מתבטא בסוגיה האיראנית. האמת, התחלחלתי. אמרתי: עדיף שתשתוק. אזרחי מדינת ישראל נמצאים בחרדה עצומה מאז שאתה ראש הממשלה. הם מבינים שהסוגיה הביטחונית מופקרת, ובוודאי ובוודאי מה שקורה בנושא של הקורונה. הרי אתה מזכיר לי – הרי אתה בסופו של דבר ראש ממשלה ללא לגיטימיות. בחרו בך שישה מנדטים, זה מה שאני רוצה להזכיר לך, ואם היית ממתין עוד קצת כנראה לא היית עובר גם את אחוז החסימה. אתה פשוט גונב שלטון, גונב דעת. אתה סוג של ליצן. ולכן, עד עכשיו אתה ואילת שקד חשבתם שאתם עובדים קצת על אורלב; חשבתם שאתם במפד"ל, עובדים קצת על אורלב, עושים לו איזה טריק. אבל פתאום, לאסוננו, אנחנו מבינים שמדובר במדינה שלמה שכמעט נלקחה כבת ערובה בסוגיות מהסוג הזה כשאתה ראש הממשלה. אתה יודע, אזרחים, גם אלה שתמכו בך, לשנייה לא חשבו שאתה מתאים להיות ראש ממשלה. זה פשוט הזוי, מה שקורה פה. אני היום שומע אותך ברדיו, ובאמת, עזוב עכשיו פוליטיקה – מתחלחל, מפחד, בדיוק מה שקורה ברחוב, בגלל שאתה לא ראוי. המשחק הזה – זה לא משחק, זה מדינה. זה לא במפד"ל, זה לא עשית איזה טריק קטן. אני גם שומע אותך ושומע את המסרים שמעביר דרכך מר עמוס ידלין, זה מהמכון השמאלני למחקרים אסטרטגיים, שמתפרנס יפה מאוד מזה. דרך אגב, מעולם הוא לא חזה שום תחזית – הוא הציע למדינת ישראל לרדת מהגולן עוד לפני שהיה המשבר בסוריה, הוא תמך בהסכמי אוסלו, והוא בכלל תמך בהסכם הגרעין. זה הבן אדם – מתפרנס יפה, אוסף תרומות מכל מיני שמאלנים בעולם ומקים לעצמו איזה מכון, ובא לערוץ 12 ומציג כאילו מדובר באיזה איש מקצוע, בן אדם שמביא תחזיות ביטחוניות סופר-חשובות. מר בנט, אתה מזכיר לי את הסיפור ברוח האולימפיאדה, שיום אחד הייתה, חבר הכנסת מיכאלי, אולימפיאדה של החיות, אתה יודע. אז היה מרוץ, הפיל השתתף במרוץ, התחיל לרוץ, ואז סיים, ובאמצע התיישב לו איזה זבוב על האוזן. מגיעים לסוף, אז הזבוב אומר לפיל: ראית, אחי, כמה אבק עשינו? מר בנט, אתה יותר גרוע מהזבוב. הזבוב אומר לפיל: שנינו עשינו את האבק, יענו 50-50. אתה רוכב על כל מה שעשה ראש הממשלה נתניהו ואתה מספר לציבור: אני עשיתי. אתה גונב קרדיטים. אתה בן אדם לא ראוי, ובאמת אני מציע לך, ככל שתזוז מהתפקיד, ככה ייטב לעם ישראל, ולפחות הציבור, כולל אלה שהצביעו עבורך, ירגישו יותר בטוחים. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אתמול שמעתי את חבר הכנסת דרעי מתייחס לאישור תקציב המדינה וקורא לו בלי למצמץ "התקציב הלבן". לטענה הזאת לא באמת אפשר להתייחס באופן ענייני, כי היא מנותקת מכל בסיס עובדתי. מה כן אפשר לומר – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כמו שהתקציב מנותק מהמציאות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גזענים – נמאסתם. שמעתי היום בבוקר חבר כנסת נוסף מאותה המפלגה מתייחס לעובדה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – < דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי ארטיום דולגופיאט, האלוף האולימפי הטרי, לא רשאי להתחתן בישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אמר אותו חבר כנסת על ארטיום? כדי להיות יהודי, לא מספיק לזכות במדליה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת בלתי נתפס. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אם מישהו מקבל מדליה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – מה אתה חושב, זה תחרות ספורט? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו טובים בלעבוד, לשרת, לשלם מיסים, להביא מדליות וגאווה למדינה, אבל עדיין לא מספיק כשרים בשביל אדוני הארץ מהמפלגות החרדיות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו גאווה אתם הבאתם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שר פנים שהורשע בקבלת שוחד וישב בכלא? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה חושב שאתה גאווה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הי הי הי – – – לא נוכל כמוהו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> "תקציב לבן"? 12 שנה הייתם בשלטון. מה עשיתם למען הפריפריה והחלשים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, לא הרשיתי להפריע לך. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> דאגתם להנציח את העוני ולהרחיב את הפערים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה יודע שהבוס שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – פאינה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו דואגים לסבסד ב-200 מיליון שקלים את עלויות החשמל לשכבות החלשות – מה שאתם לא עשיתם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתם מעלים את החשמל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מובלים רפורמה בהסכמה בחקלאות, שתחזק את חוסנה של החברה הישראלית – מה שאתם לא עשיתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – נגד? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מחזקים את מערכת הבריאות – מה שאתם לא עשיתם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מחזקים את העשירים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו משקיעים מיליארדים רבים בתשתיות שהוזנחו במשך שנים – מה שאתם לא עשיתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים תחבורה ציבורית בישראל – מה שאתם לא עשיתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנו מעלים את קצבאות השלמת ההכנסה, חבר הכנסת מלכיאלי – מה שאתם לא עשיתם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה שכץ עשה בתור שר התחבורה לא תעשו עוד מאה שנה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנו משפרים את איכות החיים בחברה הערבית – מה שאתם כמובן לא עשיתם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם מוכרים את המדינה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנו שמים סוף למונופול הרבנות הראשית בכשרות ומטפלים ביוקר המחיה על ידי הרפורמה ביבוא והורדת הרגולציה – מה שאתם לא עשיתם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנו משקמים את משרד החוץ – מה שאתם הרסתם; אנו מחזירים את הסולידריות ואת הערבות ההדדית בחברה הישראלית – מה שאתם רמסתם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומנסים לרמוס גם עכשיו, חבר הכנסת אזולאי. בסופו של דבר, בעוד שלושה חודשים למדינת ישראל יהיה תקציב – מה שאתם לא עשיתם במשך שנתיים וחצי, ובכך גרמתם נזק לא יתואר לכלכלת ישראל ולמדינת ישראל ולאזרחי המדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולאחר אישור התקציב יהיה כאן זול יותר לקנות בסופר, קל יותר לנהל עסקים, תהיה כאן פחות שנאה ויותר חמלה. תודה רבה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתה מנותק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש שתנחה את מזכירות הכנסת להדפיס את התקציב מנוקד. מה שנאמר כאן – כתוב כאן תקציב בלי ניקוד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מלכיאלי, תרשה לי להגיד: הבחור מקצוען, עזוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם הוא מקצוען, לפחות שיסביר לבוס שלו מה זה רב-קו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ומשרד החוץ – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרעי, נראה לי שטעית. בבקשה, חבר הכנסת בן גביר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אגב, אם אני לא הייתי אומר "אדוני", אני מניח שכבודו לא היה קופץ כמו שקפצו עליי כאן, אבל זה קרה, ונדבר על זה, וגם על זה שיושב-ראש הכנסת, במקום להפעיל כאן איזשהו איזון, נטה לטובת צד אחד, אבל זה לא מה שרציתי לדבר עליו. על זה נדבר בעת הנכונה והראויה. אני רוצה לדבר על דיון חשוב מאין כמוהו שהשתתפתי בו היום בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בעניינה של אותה מנחת טלוויזיה, דוגמנית, שחקנית, גל גברעם, שסיפרה דברים קשים, מחרידים, על התנהלות המשטרה. ובאמת, הצורה הזאת, הפרטאץ' הזה, איך שמשטרת ישראל מטפלת בנפגעות של תקיפות מיניות, והסאגה הזאת, הזלזול של היומנאי, הסחבת בחקירה – כל ההתנהלות הזכירה לי הפגנה שהייתי בה רק לפני כמה ימים בשכונת התקווה בעניינה של קשישה שנאנסה על ידי מסתנן לא חוקי מאריתריאה. בעניינה של אותה קשישה, בכנסת לפחות, נכון להיום, לא עשינו דיון, אדוני היושב-ראש, ולא זימנו את המפכ"ל, ולא זימנו את השר לביטחון פנים. צריך להבין שהאירוע הוא אירוע מאוד מאוד דומה – מגיעה גברת, מנסים להשתיק אותה, לא פותחים בחקירה, מספרים לה כל מיני סיפורים. מספרים לציבור אחר כך, כשזה מתגלה, כל מיני סיפורים: יש לה עבר, היא התלוננה פעם, כל מיני דברים כאלה, שאתה שואל את עצמך: מאיפה התעוזה? מה קרה לנו? מה קרה לנו? אנחנו מפקירים את שכונת התקווה, אנחנו מפקירים את דרום תל אביב, אנחנו מפקירים את אנשי השכונות. אנחנו מתנהלים כאילו זה משהו שלא קשור כאן לכנסת ישראל. אז אני הראשון שחושב שצריך לקיים כאן דיונים בעניינה של דוגמנית ושחקנית, וטוב שכך, ומצוין שכך, ותפקידנו להגן עליה. אבל האם, אדוני היושב-ראש, תפקידנו לא גם להגן על הקשישה משכונת התקווה? לטעמי התשובה על כך ברורה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן גביר. חברת הכנסת שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת שיקלי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה שהתיימרה להיות ממשלת השינוי, ממשלת הריפוי, נכשלה בטיפול בקורונה. היא נכשלה גם בהכנת התקציב. לקחו עשרות חוקים ורפורמות שאני הכנתי כשר אוצר – מטבע הדברים כעבור שבועיים לא יכלו לשנות הרבה – והגישו. וזה בסדר גמור, זו רציפות השלטון, אבל על זה הם הוסיפו עשרות סעיפים של העלאות מיסים, של גזרות, של היטלים. כל אותם דברים שהוריתי לפקידים בדיונים להחזיר חזרה למגירה האדומה ולא להביא אותם, הם שלפו אותם עכשיו, הם הביאו אותם, והם השיתו אותם כמס עבאס על אזרחי מדינת ישראל. חבר הכנסת מנסור עבאס, אתה גרמת לממשלה לעוות את כל התוכנית הכלכלית, לרעוד מפחד ולהטיל מיסים וגזרות בתחום ביקורי רופא, ארנונות, חשמל, מים, תחבורה ציבורית, היטלים על נכים, על חקלאים, על מגדלי הביצים בגליל, על עשרות תחומים, כלים, משקאות – כי הם צריכים לאסוף כסף כדי לממן את מס עבאס, אותו ביטוי שטבעתי, שמסמל ומשקף את כל מה שקורה. אנחנו משוחחים לפעמים, חולקים חוויות. שאלתי אותך פעם אם ראית את הסדרה הטורקית "ארטואורול", על אביו של עות'מאן, מייסד האימפריה העות'מאנית, בעצם התנועה שאתה שייך אליה, תנועת האחים המוסלמים. אתה ישבת אתמול – קראתי תיאור של כתב ערבי שקיבל מפיך את התיאור – ישבת אתמול בחדר מרווח במשרד ראש הממשלה כמו אפנדי, כמו ארטואורול, אביו של עות'מאן, וכל השרים עלו אליך לרגל והתבזו והתרפסו והתחננו לקבל תקציבים. ליברמן חילק מיליונים; אתה חילקת מיליארדים. כל שרי ממשלת ישראל במדינת היהודים עולים לרגל, באים אליך: תן לי פה – זאת עדות שאתה נתת. ובבוקר, כדי להסיר ספק, הצטלמת בפתח משרד ראש הממשלה בתמונת ניצחון להגיד: הינה, אני כאן, אני זה ששולט, אני אחד מראשי הממשלה. יש ראש ממשלה לענייני כלכלה, לענייני חינוך, לענייני בריאות, ויש גם אותך – אתה ראש ממשלת-על, שחילקת אתמול. וכך יצא, סוף-סוף, כשמביאים תקציב – ואני מברך על זה – במקום להביא תקציב שיעזור למדינת ישראל, לקחו את הדברים ואת הרפורמות שהכנו, עיוותו ושינו אותם והפכו אותם למתקפת מיסים שאביגדור ליברמן חתום עליה. והוא מתראיין אתמול או שלשום והוא אומר: לא, זה לא מיסים, זה לשנות את הרגלי הציבור. אז אנחנו במדינה שאין לנו שאיפה לבנות בה מחנות לחינוך מחדש כמו שהיו במקומות אחרים. זה מיסים, כי אם כותבים שביקורי רופא יעלו מיליארד שקל, אז זאת הכנסה לאוצר, וכלים ומשקאות יעלו 1.1 מיליארד – זאת הכנסה לאוצר. זה לא שינוי הרגלים, זאת כניעה. אתה יכול לברך את עצמך. במהירות רבה מאוד, הבאת ממשלה בישראל לא לסייע למגזר הערבי כמו שהיה נהוג בעבר, באמצעות קריטריונים – דברים שגם אנחנו עשינו; אני הכנסתי תחבורה ציבורית למגזר הערבי, ותשתיות, ודברים – אלא דרכך. ישבת כמו ארטואורול, ישבת כמו אפנדי, והם כולם עלו לרגל. וכולם קיבלו תקציבים; נקווה שגם יממשו אותם. ואני חושב שהמציאות הזאת שבאמצע המשבר שאנחנו נמצאים בו הם נכשלים בטיפול בקורונה, וגם לא מכינים את הכלכלה כראוי, ובמקום לשים את הכספים בדגשים הראויים ולהיערך למציאות, לגב כלכלי במגבלות וסגרים – שהם הובילו אליהם בחזרה, עד שיצאנו – עם כל זה, עושים תקציב פוליטי שיפגע בהמון אזרחים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא יביא את מדינת ישראל לעמדת הזינוק שאנחנו הבאנו אותה – עם ירידה באבטלה, עם ירידה בגירעון, עם עלייה בצמיחה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם דירוג אשראי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל כץ. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בקדמת דירוגי האשראי בעולם – שכל חברות דירוג האשראי חוזרות ומאשרות את דירוג האשראי הגבוה. הצלחת להביא אותם לעמוד על ברכיהם, לעלות לרגל. אולי תתאר לנו בהזדמנות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל כץ. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איך זה קרה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> קראתי אצל הכתב מוחמד מג'אדלה, נדמה לי, הוא נתן תיאור. אני מניח שהוא גם שוחח איתך ועם אחרים. ישבת בחדר מרווח? הם עלו אליך לרגל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דווקא לא היה חדר מרווח. תודה, חבר הכנסת ישראל כץ. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מרווח? חילקת? חילקת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מכיר אותו שם, אני – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> האם חילקת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אגיב לך. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עלו אליך שרים לרגל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אגיב לך. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, שנדע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, טוב, תודה לך. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי השקיפות חשובה לדמוקרטיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה, תודה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נשמח לשמוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת ישראל כץ. אני לא יודע אם התקנון מאפשר לי, אבל מכיוון – ברמה האישית, חבר הכנסת ישראל כץ, אין למנסור את התחושות האלה, אתה יודע את זה. אנחנו יושבים ומדברים ביחד. אני לא יהיר, ומכבד את כולם, ולא משחק את התפקיד הזה, ולא מנסה – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אתן לך דקה מהזמן שלי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני חבר כנסת, מקסימום סגן יו"ר הכנסת. הייתי סגנו של ידידי יריב לוין. אני צנוע במקרים כאלה. אל תציג אותי – לא ארטואורול ולא – אני מנסור עבאס – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הייתה עלייה לרגל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – אותו מנסור עבאס. עכשיו בקשר – כל הכלכלנים, גם בבנק ישראל, גם באוצר, ואני חושב שאתה, כשר אוצר טוב, יודע שההשקעה בחברה הערבית היא השקעה משתלמת לכלכלת ישראל. כל שקל שהמדינה משקיעה בחברה הערבית היום מניבה פירות בצורה טובה, וכל שקל יחזור, יגדיל את התל"ג, ישפר את – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת עבאס, האם השרים באו אליך ועלו לרגל לקבל תקציבים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא העניין. זה לא העניין. אתה יודע, גם כאשר היית שר אוצר השרים באו אליך – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> מעולם לא היה דבר כזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – והיו צריכים להסכים איתך. זה לא. כאילו אתה ועוד חברים מנסים לצייר תמונה לא נכונה. אני עושה את תפקידי כנבחר ציבור ומשרת לא רק את החברה הערבית במה שאני עושה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מכבד אותך. שאלתי שאלה: האם מה שכתב מוחמד מג'אדלה, עיתונאי אמין, שעלו אליך לרגל שרים כדי לקבל נתח מהתקציבים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה זה "עלו אליך לרגל"? לא עולים אל אף אחד לרגל. כולנו שווים. בערבית אומרים: כולנו בני תשע – כאילו, כולנו שווים, כל אחד עושה את התפקיד שלו, וכל שר – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – יעלה אליך לרגל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. אני מבין שיש צורך פוליטי להציג את הדברים אחרת. זה לא נכון. בישראל יש ממשלה ישראלית. נקודה. לא כמו שרצה החבר שלך להציג את זה. יש ראש ממשלה אחד, קוראים לו נפתלי בנט, יש שר אוצר אחד, ויש חבר כנסת אחד שמנסה לשרת את החברה הערבית, לא מעבר לזה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> האם השרים באו אליך לחדר, עלו לרגל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. אף אחד לא עלה אליי לרגל. כמו שבאו אליי, גם אני הלכתי לאחרים. זה לא העניין. זה לא. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> זה נראה לך תקין שבמקום לחלק לפי קריטריונים באים אליך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. לפי קריטריונים, לפי קריטריונים. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> האם המגזר הדרוזי צריך לקבל כסף דרכך? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> תראה איזה שיח מכובד, איך הוא מכבד אותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני ניהלתי – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ישראל, אתה לא יודע מה הקשר ביני לבין העדה הדרוזית. אתה יודע מה הקשר? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> ממע'אר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא רק שאני בן כפר מע'אר, אני מחשיב את עצמי אחד מהעדה הדרוזית. הם האחים שלי, הם המורים שלי, הם השכנים שלי. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אין כמו העדה הדרוזית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל למה הם צריכים לקבל דרכך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא דרכי. היינו בשיתוף פעולה עם כל חברי הכנסת הדרוזים, וכמובן חבר הכנסת חמד עמאר. היינו כולנו יחד. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה היום מאוד צנוע כאן על הדוכן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני תמיד צנוע, אתה מכיר אותי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. בואו נחזור. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. ישראל, התמונה הזאת שאתם מנסים לצייר של מנסור – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – בפתח משרד ראש הממשלה בבוקר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא? זה לא מנסור עבאס? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, הייתי גם במקומות אחרים, לא רק במשרד ראש הממשלה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולא רק במשרד של ראש הממשלה נפתלי בנט. הייתי. הייתי גם במשרד ראש הממשלה כאשר נתניהו היה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הצטלמת. אין לך התמונה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יריב, תגיד לו. חבל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה, אני רק רוצה לוודא – – – אני יוצא ידי חובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. הייתי שם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כמובן, אדוני ראש הממשלה מנסור עבאס, האמת היא שאני מאוד שמח שלפניי דיברתם על עלייה לרגל, כי במקרה – הינה, זה כתוב מראש, תראה. אנשים, הקהל בבית, לא יודעים שפה מאחורי המליאה יושבים בפרסה, ויש מסך אחד שמראה מה קורה פה, ומסך שני, בעוונותינו, מראה את האולימפיאדה. אני מגלה פה סודות מהחדר. כאשר אני רואה אנשים שעוסקים בספורט אני יודע שיש תופעה אצל ספורטאים, ובוודאי ספורטאים מצטיינים, שמבטחים את איברי הגוף שלהם. זה קורה גם אצל ספורטאים מצטיינים, גם אצל שחקנים. אז בדקתי קצת נתונים, ולמשל, הרגליים של רונאלדו מבוטחות ב-90 מיליון דולר; הרגליים של בקהאם – ב-195 מיליון דולר. יש דרגות. זה ישן, זאת כתבה ישנה קצת. עכשיו אני גיליתי שמסתובב בקרבנו אדם יקר מאין כמוהו; קוראים לו אלי אבידר. הוא לא פה, לצערי, אבל תעבירו לו את המסר – הוא בן אדם יקר מאין כמוהו, כי בשביל אצבע אחת שלו מדינת ישראל מבטחת ב-8 מיליון שקלים בשנה. 8 מיליון שקלים עולה לשכת שר יחד עם חבר הכנסת הנורבגי שייכנס במקומו. זה המחיר – 8 מיליון שקלים בשנה. ארבע שנים – אני מקווה שהממשלה לא תשרוד ארבע שנים – תעשו את החשבון. אבל כל זה רק לאצבע אחת. כמה אצבעות יש לו? 80 מיליון שקלים. שווה לבטח את האצבעות שלו, הן אצבעות יקרות. אז אני עשיתי בדיקה עד כמה אלי אבידר הוא איש יקר. ברשותך, אני רוצה לשתף גם אותך, אדוני היושב-ראש. אה, עוד לא הפעלת את הזמן? אז מההתחלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עם שמחה אנחנו מאבדים את ממד הזמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז מההתחלה, שלוש דקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כמה לתת לך עכשיו, דקה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה פתאום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא נתפשר על דקה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה פתאום. בקושי דיברתי דקה. תן שתי דקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, דקה, ואחר כך נראה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני רק רציתי להסביר כמה האצבעות של אלי אבידר הן עסק יקר. 80 מיליון שקלים לעשר אצבעות. אתה יודע, חבר הכנסת קרעי, בהגדה אומרים: "כמה לקו באצבע?" כמה אנחנו לוקים על האצבע הזאת – ווי, ווי, ווי, על כל אצבע – 8 מיליון שקלים. עשיתי בדיקה, ואני אעבור, ברשותכם, על כמה איברי גוף חשובים. יש כמה שבגלל שאני ממפלגת הציונות הדתית אני אדלג עליהם, ברשות הקהל הקדוש. המותניים של בטי דייוויס – הייתה פעם אחת כזאת – 543,000 דולר; הרגליים של ריהאנה, גברתי מזכירת הכנסת – מיליון דולר; החיוך של בטי המכוערת, אמריקה פררה שמה – לא מיליון דולר אלא 10 מיליון דולר; החיוך של ג'וליה רוברטס – 30 מיליון דולר; הקול של ברוס ספרינגסטין – 6 מיליון דולר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי זאת? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, ברוס, זה זמר. הוא "הבוס". האמת היא שאתה צריך לדעת יותר טוב מכולם מי זה ברוס ספרינגסטין. אתה יודע למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי הכינוי שלו הוא "הבוס", וגם אתה הבוס, אז היית צריך לדעת יותר טוב מכולם מי זה ברוס ספרינגסטין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> את השם אתה לא מצליח לבטא, אז איך אני אדע? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הבוס, הבוס. אולי נקרא לו עבאס במקום "הבוס", ואז יהיה יותר טוב. שווה הרבה. אז רק תבין שהקול של ברוס ספרינגסטין – 6 מיליון דולר, אבל הקול של אלי אבידר שווה לנו הרבה יותר, שווה לנו ולך. ניסיתי להבין למה משקיעים כל כך הרבה בבן אדם. אלי הוא בן אדם יקר, אנחנו רואים, אבל עד כדי כך יקר? לא ידענו. ואז הבנתי – ראיתי אותך מנהל את הישיבה ואמרתי: זה לא בשביל לבטח, חס ושלום, את האצבעות של אלי אבידר; זה בשביל לבטח את 53 המיליארד שלך. זה הרבה יותר שווה מאשר לבטח את האצבעות של אלי אבידר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה. משפט קצר אחרון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לכן, אדוני היושב-ראש, אלי אבידר הוא אדם יקר, האצבעות שלו הן יקרות, אבל את המחיר כולנו משלמים ביוקר. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, תראה עד כמה נמוך יורדת הממשלה הזאת ומבזה את הכנסת. אני כבר לא מדבר על החוק הנורבגי המורחב הזה, שהוציא את כל השרים מכאן, על ההפקרות המוחלטת ברמיסת כל כללי התקנון. אנחנו דנים עכשיו במינויו של חבר הכנסת אלי אבידר לשר, וחבר הכנסת אבידר אפילו לא טורח לשבת כאן באולם ולשמוע את הדיון שמתנהל בעניינו. אני לא זוכר דבר כזה. אני חושב שזה שפל נוסף שהממשלה הזאת מדרדרת אליו את הכנסת. אבל אני חושב שאלי אבידר לא נמצא כאן קודם כול ולפני הכול כי הוא מתבייש. 28 שרים, ואם נוסיף את סגני השרים נקבל מצב שבו למעלה ממחצית חברי הכנסת שתמכו בממשלה המצומקת הזאת – שקיבלה תמיכה של 60 חברי כנסת בקושי, אפילו לא השיגה כאן רוב כאשר היא הושבעה; למעלה ממחציתם עשו את זה כי סידרו להם ג'וב – קיבלו להיות שר, קיבלו להיות סגן שר, והרשימה כל הזמן מתרחבת. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, פעם "החברה הישראלית הוקיעה שלושה עריקים שקיבלו בתמורה שלושה רכבי מיצובישי, והיום מה? מספר שרים ומשרדים בלתי נתפס הוקמו וניתנו כעסקת שוחד פוליטית, הגדולה מאז קום המדינה. זוהי ממשלה מנופחת, לא קשורה למציאות. אני מתבייש". אלה מילותיו של חבר הכנסת אבידר עצמו רק לפני שנה. איזו צביעות, איזו בושה. חברות וחברי הכנסת, זה מזכיר לי את השיר המפורסם של להקת כוורת, השיר "המגפיים של ברוך": "הוא קנה אותן בזול / הן היו מלאות בחול". רבים רבים מכירים וזוכרים את השיר הזה. ואני רוצה להקדיש כמה מילים על בסיס השיר הזה לחבר הכנסת והשר המיועד אלי אבידר: הם קנו אותך בזול / הדיבורים שלך כמו חול / את עקרונותייך מכרת בשעתיים. // אז הבטחות – הפרת מהר / ושקרים – לא חסר. / אז חליפה וגם לשכה שתמיד באים קומפלט / קשה מאוד להצדיק אותן כעת. חבר הכנסת אבידר, שררה אולי תקבל, אבל את הכבוד העצמי איבדת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה חבר הכנסת יריב לוין. יעלה ויבוא חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי יברקן – גם הוא אינו נוכח. חבר הכנסת דוד ביטן. חבר הכנסת דוד. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> עוד פעם אני בא כשאתה מנהל. מה יהיה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, דוד, הייתה לנו, כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נהיה זוג יונים בסוף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתמול – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול היינו חצי שעה ביחד. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הייתי מקריא את מה שכתב עליך – – – הבוקר – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> היינו חצי שעה, לא? בינתיים אין שינוי במדליות. אתה שומע, מנסור? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> המדליות נשארו אותו דבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא נתן לנו שיעור על האולימפיאדה, הוא ממש מתמצא. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עסוק בזה יותר מדי, אבל יותר ממך, בוא נגיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אבל סיכמנו שנעשה אולימפיאדה לשמנים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא, מהשמנים אני ואתה נתחרה על מדליית הזהב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נהיה אלופים. שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני לא באתי לדבר על אבידר. אבידר חבר שלי עוד לפני שהיינו חברי כנסת, אני והוא, ולכן אני לא מתכוון – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> של מי הטלפון הזה? בבקשה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שלי, שלי, סגור את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני לא מתכוון לדבר על אבידר, למרות שאני חושב שהוא עשה טעות, אבל אני מאחל לו הצלחה. אני לא הולך נגד חברים. אבל אני רוצה להגיד לך – אני רוצה לדבר על המאבק בקורונה של הממשלה הזאת. אני לא מבין את מה שראש הממשלה הזה עושה. מצד אחד הוא אמר: אני לא זורע פניקה, אני לא אקיים מסיבות עיתונאים, ותראה מה הוא עושה – הוא כבר קיים כמה מסיבות עיתונאים. זאת אומרת שכנראה, כדי להעביר מסרים לציבור צריך לעשות מסיבות עיתונאים, אין ברירה. הרי איך אתה מעביר מסר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא, אני חושב שחבר הכנסת דוד ביטן רוצה שתקשיב לו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> בוודאי, אני מקשיב לו – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> והוא עושה מסיבות עיתונאים, אז הוא כבר הפר הבטחה ראשונה. לאחר מכן, הוא כל הזמן אומר, אני – פעם התו הירוק, פעם התו הכחול, פעם התו הצוחק, פעם התו המצחיק. בסופו של דבר, חוץ מספינים תקשורתיים הם לא עושים שום דבר, וכל שני וחמישי הם מביאים המלצה. אבל הדבר שהכי הכי הרבה הפריע לי זה שהוא הופיע בטלוויזיה, ומה הוא אמר? הוא אמר: אני יותר לא מסתכל כמה חולים יש. לא מסתכל כמה חולים קשים. אני מסתכל על היכולת של בתי החולים לבצע את העבודה. אבל בעצם מה הוא אומר? מתי הוא מתכוון להתחיל לעשות מניעה ולגרום לזה שיהיו פחות חולים? אם יש פחות חולים אז יש גם פחות חולים קשים, ואז יש פחות חולים בבתי החולים. מתי הוא מתכוון לעשות – רק כשבתי החולים יגידו: נכנענו? כשיהיו 900 חולים קשה – רק אז הוא יתחיל לעבוד כדי לעשות את הדברים. ברור שאז כבר יהיה מאוחר מדי. על מנת שנגיע למצב שלבתי החולים לא תהיה היכולת לעשות העבודה, הוא צריך להתחיל הרבה לפני זה. אז אני לא מבין את המדיניות הזאת. אם המדיניות שלך היא לא לעשות כלום, אז תבוא ותגיד: אני כמו ראש ממשלת בריטניה, שבא ואמר: אני, לא מעניין אותי כלום, אני פותח את הכול, נמאס לי מהקורונה, אנחנו נחיה יחד עם הקורונה, מה שיהיה יהיה. הוא אמר את זה במפורש לציבור. חלק מהבריטים מסכימים, חלק מהבריטים לא מסכימים. אבל מה עושה בנט? הוא אומר: אני מחכה לראות. אבל אם אתה מחכה לראות, אז בעצם אתה לא עושה כלום, ובסוף נגיע למצב הזה כי אין ברירה, אתה רואה שהחולים הקשים עולים כל יום. נכון או לא, גלית? עולים כל יום. אני רואה שאת היחידה שמסתכלת עליי, יחד עם היושב-ראש, אז פניתי אליך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה מעניין, ביטן, אני מרותקת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר: תגיד את האמת לציבור, תתחיל לעבוד, כי אם לא תעבוד נגיע למצב קשה מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה חבר הכנסת דוד ביטן. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. אחריה – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול עמד כאן נפתלי בנט וטען בהמון כריזמה מזויפת וזעם עשוי ומגויס מראש שאין ישראל הראשונה ואין ישראל השנייה וכולנו אחד. לדעתי הוא התאמן מול המראה באמבטיה על המימיקה מלאת הפתוס הזה. לדעתי הוא חושב שהוא חיקוי של מנחם בגין. ובכן, הוא לא. ובעודו מכחיש את קיומן של ישראל הראשונה והשנייה, לא יכולתי שלא להיזכר שלפני כמה שנים, בעודו מכהן כשר חינוך, הוא הזמין אותי לכנסת הזאת. נורא התרגשתי להגיע. נושא הוועדה שהוא הזמין אותי אליה היה: הקיפוח של ישראל המסורתית, של עדות המזרח, של תרבות המזרח בתוכניות החינוך, ושם היה בנט אחר, שטען שיש קיפוח מתמשך ושיש אפליה מתמשכת, ובאמת הוא תיאר כל כך יפה את ישראל הראשונה ואת ישראל השנייה – מה שגרם לי להבין שבנט הוא זיקית אנושית. בנט הוא אידיאולוג להשכיר. לבנט יש באמת משאלת לב אחת, וזה לשבת בכיסא הנכון, וכל מה שיוביל אותו לכיסא הזה הולך. לפני יומיים הוא היה הימין שמימין לימין; היום הוא הפך לשמאל, מזדהה עם השמאל האנטי-ציוני. הכול בסדר אצל בנט. עכשיו, מה שהכי הורג אותי בדבר הזה, אדוני היושב-ראש, זה שבנט בעצם לוקח ציבור לאומי עצום, גדול, מופלה ומודר וכואב ומוחרם ומדמם, ומכחיש את עצם קיומו. אותו ציבור שעל גבו הוא רכב כדי להגיע לכיסא הזה – זה לא שהוא מתכחש לציבור הזה היום, הוא לועג לו; הוא לועג לו והוא אימץ את הז'רגון השמאלני כשהוא לועג לו. הוא אימץ את המימיקה השמאלנית כשהוא לועג לו. הוא מגחיך אותו. פתאום הימין הזה הוא ימין לא שפוי. רק הימין של בנט הוא שפוי. הוא לוקח את האנשים שנתנו בו אמון, ששמו את השם שלו בקלפי, הוא לוקח אותם והופך אותם למושא ללעג. זה דבר שלא קרה מעולם בכנסת הזאת. לדעתי זה דבר שלא קרה מעולם בשום מדינה בעולם המערבי. נמצאים פה אנשים שהעניקו לו מנדט, שהושיבו אותו על הכיסא הזה ושהיום הוא פשוט מצביע עליהם ואומר: לא רק שאתם מגוחכים, אתם בעצם לא קיימים. ועל זה, אדוני היושב-ראש, על זה הוא ייפול מהר, בעזרת השם, במהרה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה חודשים נפתלי בנט שואג מנהמת ליבו, ואני מצטט אותו מתוך ריאיון לעיתונאי ישי כהן באתר כיכר השבת: שהממשלה תתחיל לזוז – צועק נפתלי בנט – לא יכול להיות שהממשלה מפקירה. ואז הגאון הגדול מסביר למה הממשלה לא ידעה לפעול: הם לא יודעים לנהל עסק, לא יודעים לנהל עסק. במשך שנה שלמה הבן אדם הזה מגיע לפה ומטיף מוסר לממשלה שלא יודעים לנהל עסק, לא יודעים לנהל את הקורונה, לא יודעים לנהל את האירוע. פעם בכמה ימים היה עולה כאן ומספר בצער רב: מספר ההרוגים הולך וגדל, מספר המאומתים הולך וגדל, החולי מתפשט בארץ, ואתם לא יודעים לעשות כלום, ונותן עצות ועצות ועצות. והבוקר אנחנו קוראים בכותרת ראשית בידיעות אחרונות: סגר בחגים על השולחן. אדוני היושב-ראש, לנצח את המחלה אפשר בתנאי אחד: ממשלה חזקה ואמון מלא מהעם. יש כאן ממשלה שלא נהנית מאמון של אף אחד בעם, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה. מדינה שלמה מרגישה שנמצא כאן רמאי בכיסא ראש הממשלה ולא מאמינה לאף מילה שלו. שימו לב, כל כמה ימים הממשלה מתכנסת, קבינט הקורונה – קבוצה של גאונים, כמו איזה תנועת נוער שמתכנסת לדון בקישוטים, ואז מה? דוחים ודוחים, וכל יום נכנסים למדינת ישראל אלפי אנשים חולים ממדינות אדומות, ולממשלה ולראש הממשלה אין את האומץ, אין את היכולת – הם לא מסוגלים לקבל החלטה אחת אמיצה, ככל שניתן, על סגר, על סגירת נתב"ג. אני לא חסיד של סגרים, אבל ברור שאנחנו צועדים לשם, וברור שהחגים, חגי ישראל, החגים של עם ישראל, התפילות של ראש השנה, התפילות של יום כיפור – ברור שהם על הכוונת. כי האיש הזה לא מסוגל לסגור את נתב"ג כשאנשים טסים לטיולים, הבן אדם הזה לא מסוגל לסגור את נתב"ג כשהחבר'ה שלו ברעננה באמצע הנופש, אז הוא מחכה אט-אט להשלים את המלאכה של פירוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ולהפיל את כל הסגר. ואני רוצה לומר לו: אני לא יודע איך אני אנהג. אנחנו נלך לרבותינו, נקבל שם הכרעה וכך ננהג. אבל העם לא יקשיב לך. העם לא איתך, העם לא מאמין לך. העם יודע שאתה שקרן ורמאי. העם לא מאמין באיש שעומד בראש הפירמידה. העם לא מאמין בו. ככה לא מנצחים קורונה. קורונה מנצחים כשיש עם שמאמין בהנהגה שלו. אז את זה, נפתלי בנט, אתה איבדת. אבל מה הכי מטריד בסיפור הזה? לא מדובר באיש שנחת אתמול מהירח. בן אדם שמספר לנו שהוא חיבר ספר על איך לנצח את הקורונה, ישב כאן ונתן והטריל: תסגרו ותשנו, אין-סוף עצות, ואף אחת מהעצות הנוראיות שהוא נתן – היום הוא לא מסוגל לקבל החלטות כאלה. אנחנו בהמשך היום נדבר על הממשלה הרעה הזאת מבחינה חברתית, על שר אוצר סתום שלא יודע מה זה רב-קו – שר אוצר לא יודע מה זה רב-קו, ושולח רפורמות קשות מאוד לאנשים שלא יוכלו להשתמש ברב-קו. איך אני יכול להאמין שהאיש הסתום הזה עושה רפורמות על חקלאות כשהוא לא יודע איך זה נראה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> השר שטרן, אתה נזעקת כשקראתי לו סתום. מי שלא יודע מה זה רב-קו ומקבל החלטה על אותם אלפי אנשים חלשים וחושב שזה לאותם אנשים עשירים, הוא סתום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת משה ארבל. אחריו – חבר הכנסת גדי יברקן. אנא ממועצת החכמים של הליכוד, לשמור על השקט. חבר הכנסת ישראל כץ, חבר הכנסת דוד ביטן וחבר הכנסת יואב גלנט, אומנם חבר הכנסת דוד אמסלם לא נוכח, אבל אתם מועצת החכמים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה סוכריה, מנסור? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת עבאס, נתנו לך כבוד כשהערנו איך השרים עלו לרגל. עזוב אותנו בשקט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אתם מפריעים לנואמים מהמחנה שלכם. בבקשה. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא אנשים עדינים כמו בקואליציה. שמור את הדברים בפרופורציה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> עבאס, ראית? נתת מחמאות וגם מתלוננים. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – את המחמאות – – – ישבת כמו סולטאן והם נכנסו אליך ועלו לרגל. מאיפה הוא יודע את זה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר לו. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> כן? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> בטח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נקשיב לדברי חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר שטרן, חבריי חברי הכנסת, כבוד שרת החינוך, כמו כל עם ישראל גם אני שמעתי אתמול והיום בחדשות על ישיבת שרי הממשלה עם היועצים והפקידים, איך כולם יושבים על המדוכה, חושבים ושוקלים איזה תקציב יהיה למדינת ישראל בשנה הבאה, אילו מקלות וגזרים יחולקו לציבור הישראלי. שמחתי. לאזרחי המדינה מגיע שידונו כמו שצריך בעתיד שלהם, באופן שבו המדינה תשתמש במיסים שהם משלמים. קיוויתי וציפיתי שההתכנסות הארוכה של הממשלה נועדה לדיון מעמיק בבעיות הקשות של החברה הישראלית – בעיות עומק של חוסר שוויון, שחיקת מדיניות הרווחה, בעיות הדיור – ובמציאת פתרונות לצמצום פערים ולחיזוק הפריפריה. לצערי, ברור היום שזה תקציב של גזרות. אין בו מקלות וגזרים, רק מקלות ומקלות על המגזרים החלשים ביותר בחברה הישראלית: העלאת גיל הפרישה לנשים; פגיעה בחקלאות הישראלית, בחקלאים, במגזר ההתיישבות; ייקור עלויות הרב-קו למשתמשי התחבורה הציבורית בישראל – כן, שר האוצר, זה רב-קו, וזה לא חד-פעמי; רב-קו – משתמשים בו כמה פעמים. לא ראית אוטובוס מימיך. זה רב-קו ואיתו עולים לאוטובוס כמה פעמים; מס גודש על כניסה לגוש דן; מיסים חדשים על שתייה, על כלים. כיצד יתפרנס מי שגר מחוץ לתל אביב וצריך להגיע לעבודה כשגם התחבורה הציבורית מתייקרת וגם עלות הכניסה לתל אביב ברכב פרטי מתייקרת? האם הממשלה מעלה על דעתה שישנם אזרחים שגרים מחוץ לתל אביב? מעלה על דעתה שיש במדינה הזו מגזר חקלאי או פריפריה? חבר הכנסת פרופ' שיין, המונח "גידור" במאה ה-16 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> המונח "גידור", גידור, היה מונח שבאמצעותו הלורדים באמריקה – סליחה, באנגליה – פשוט מנעו מרועי צאן לרעות בקרקעות, מנעו כניסה לקרקעות, ויצרו מציאות שהאיכרים הכפריים היו חייבים להישאר באזורים צפופים ובתת-תנאים. זה מזכיר לי מאוד את מס הגודש על תל אביב. זוהי לא ממשלת ישראל, זוהי ממשלת תל אביב, ממשלה שבה נמצאים אנשים שלא חוו קושי כלכלי מימיהם. התקציב הזה הוא הכרזת מלחמה על השכבות החלשות ביותר. לא במקרה הגזרות והמיסים, כולם מופנים כלפי השכבות החלשות. איפה מפלגת העבודה? היא התחייבה במצע שלה: נפעל לחיזוק ההתיישבות העובדת, וכעת היא מרימה יד לתוכנית שעלולה לרסק את החקלאים הישראלים. איפה נציגי מרצ ומפלגות השמאל, שהתחייבו תמיד להתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים? פמיניזם זה לא רק לדבר בלשון נקבה, מרב מיכאלי. איפה מפלגות השמאל, שהבטיחו לעודד שימוש בתחבורה הציבורית, שרת התחבורה? התקציב של איווט ליברמן לא רואה את השכבות החלשות, לא רואה פריפריה, לא רואה חקלאים, לא רואה שכירים, לא רואה ערבים ולא רואה חרדים. מפלגות הקואליציה מסרבות ולא מסוגלות לעמוד על זכויות הציבור הרחב. אני קורא לחברי הכנסת של מפלגות הקואליציה: התקציב עדיין לא עבר בכנסת. יש עוד זמן לתקן, הנר עוד דולק. אל תהיו חתומים על תקציב של גזרות ופגיעה בחלשים ביותר בחברה והגדלת הפערים בחברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת גדי יברקן. אחריו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה רב-קו, זה לא חד-פעמי. תסביר לאיווט שרב-קו זה לא חד-פעמי. משתמשים בו כמה פעמים. זה רב-קו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא יבין. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שיש דיון בבג"ץ – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנאום הזה מוקדש לאנשים שהם מלח הארץ, האנשים שעל בסיס עבודתם נבנתה מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שוב, חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת. גדי, דבר איתם. אתם מפריעים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי, אדוני שר האוצר לשעבר ולעתיד, הנאום הזה מוקדש גם לך, משום שאתה – הוא ידבר אליך. ברשותך, אדוני, אני אתחיל מהתחלה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואשמח – אם אחרוג בכמה בשניות – – – תתחשב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה על – אוקיי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הנאום הזה מוקדש לאנשים שהם מלח הארץ, האנשים שעל בסיס עבודתם נבנתה מדינת ישראל, אנשי אדמה, אנשי ארץ ישראל, אנשי עם ישראל. האנשים הללו הם החקלאים. אני רוצה להגיד לכם תודה על כך שבזכותכם דור אחרי דור ממשיכים לייצר חקלאות תוצרת ישראל. אני מצדיע לכם בהערכה ובכבוד רב. אתם הייתם תשתית לפיתוח הארץ הזו – אתם, שקמים בשמש היוקדת, בגשם, ברוחות סוערות, על מנת לגדל את פירות ארץ ישראל לתושביה ואפילו לייצא לחלק מהעולם. בעיניי, אתם, החקלאים, מלח הארץ הזו. החממות, הרפתות, הפרדסים, המטעים, השדות בצפון ובדרום – עבור מדינת ישראל לא מדובר רק בחקלאות. כפי שאמר יוסף טרומפלדור, "היכן שתעבור המחרשה האחרונה, שם ייקבע הגבול". לפני כמה דורות אבותיכם קבעו את גבולה של מדינת ישראל הצעירה, במחרשות קבעו. החקלאות היא חלק מהביטחון הלאומי האסטרטגי, כי ביום שהחקלאים יסגרו את החממות בגבול הצפון או הדרום, מייד ייכנסו גורמים עוינים למדינת ישראל, וכך אויבינו יכבשו את ארץ ישראל בלי לירות כדור אחד. לצערי הרב מדינת ישראל מובילה רפורמה שמחסלת את החקלאים. הממשלה לא פוגעת רק בחקלאים, כי אני מאמין שהם ימצאו להם מקור פרנסה אחר. אני מאמין. הרפורמה הזו פוגעת בביטחון הלאומי, אם הרפורמה הזאת תמומש. הממשלה פוגעת באזרחי ישראל פני עתיד. הממשלה הזו שמה את גורל אזרחי ישראל מבחינת תזונה בידי מדינות זרות. ממשלת ישראל נופלת כפרי בשל בידי כל תומכי ה-BDS בארץ ובעולם. הרי ה-BDS מחרים תוצרת ישראל לא רק בגלל שהיא מיוצרת ביהודה ושומרון אלא בגלל שזה בא מארץ ישראל, משנאת יהודים. שנאת יהודים תמיד הייתה, גם לפני הקמת מדינת ישראל, רק השם שלה שונה הפעם. רדפו אותנו בגלות רק כי היינו יהודים. נניח בעוד עשר שנים כל המזון יהיה יבוא מטורקיה וממדינות אחרות – ביום שהם ירצו לפגוע בישראל, הם מחליטים לא לייצא לישראל, מכל סיבה שהם יחפצו בה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תושבי הארץ הזו יורעבו ולא יהיה להם מה לאכול, משום שהחקלאות כבר לא תהיה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי הממשלה סגרה את החקלאות. זה ממש מצור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים, אדוני. תן לי דקה רק לסיים. הממשלה הזו בונה את המצור העתידי ובעצם מובילה שמדינת ישראל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תהיה על חרם כל הזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת גדי יברקן. תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לממשלת ישראל: לא מאוחר, זה לא פוליטיקה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי מי שהקים את הממשלה הזו אלה החקלאים, ואני מצדיע לכם שוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יברקן. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, זו ממשלה שנושאת לשווא את שמה של האחדות. עמד כאן אתמול בנט ונאם על אחדות אל מול פילוג ושנאה, אבל כשמעמיקים קצת, זו ממשלת מדינת תל אביב. אני רוצה לדבר קצת על תקציב משרד התחבורה, שהוא ללא כל ספק תקציב גדול, מרשים, גם לשנתיים הקרובות וגם בראייה קדימה של תוכנית החומש, שבעזרת השם, בשנה הבאה תצטרך להיכנס לתוקף. בתקציב הזה אין כביש אחד בפריפריה, לא בצפון ולא בדרום. כן, יש בו תשתיות ליישובים הערביים, מאוד מאוד נקודתי, בראייה פוליטית של ממשלה שתלויה במפלגת רע"מ; אין בו שקל אחד שמושקע מחוץ למטרופולין גוש דן. עכשיו תראו, אני – מי שעקב אחרי כשר תחבורה – הייתי פריק של תחבורה ציבורית. אני מאוד בעד, וצריך להשקיע הרבה מאוד בגוש דן, כי שם חיה מאסה משמעותית של אוכלוסייה, וצריך את המטרו וצריך את הרק"לים. צריך להודות באמת, ישב כאן עכשיו שר התחבורה הקודם-קודם ישראל כץ, שידע למצוא נכון את האיזונים האלה – לקדם את תשתיות הסעת ההמונים, את הקישוריות של נתיבי תחבורה ציבורית עם רכבות ורכבות קלות ושבילי אופניים, אבל ידע לאזן את זה נכון עם חיבור הפריפריה למרכז בכבישים, במחלפים וגם בתשתיות תחבורה ציבורית. זו ממשלה שמתמקדת בתל אביב, באזרחי תל אביב; אתם יודעים מה? באזרחי צפון תל אביב, לא חס וחלילה דרום תל אביב. היום מינו את אבתיסאם מראענה ליושבת-ראש הוועדה לעובדים זרים, וניצן הורוביץ הולך לתת לכולם ביטוח ממלכתי. מה המשמעות של זה לדרום תל אביב? זה לא מעניין אותם. הם ממשלת מדינת צפון תל אביב, ממשלה שמחרימה, קמה על החרמה של כל המחנה הלאומי, מיליון ומשהו בוחרי ליכוד, ציבור דתי, ציבור חרדי; הממשלה הכי סקטוריאלית בעולם, שהסקטור שלה נמצא בין גדרה לחדרה, והאמת, במרחבים עוד הרבה יותר מצומצמים. היא לא רואה את אזורי הפריפריה, היא לא רואה את ההתיישבות ביהודה ושומרון, היא לא רואה את התושבים במקומות האלה, ולכן היא מגדילה מיסי צריכה כבדים, שהם כמובן ייפגעו מהם הכי הרבה, והיא מבטלת את ההנחות בתחבורה הציבורית, והיא הולכת לייקר את מחירי החשמל וממילא את מחירי המים, כיוון שאנחנו מתפילים עם חשמל, ומייד אחר כך את כל מוצרי המזון והצריכה, כי מה לעשות, חשמל ומים הם מוצרים בסיסיים, חומרי גלם בסיסיים, שמשפיעים על כל עלות הייצור ויוקר המחיה של כולנו. זאת ממשלת אחדות מכובסת שמאחדת חלק מאוד קטן בעם ישראל ומדירה ופוגעת בצורה שיטתית בחלקים אחרים. ברשותך, אדוני, ממש עוד חצי דקה. שמעתי אתמול שאילת שקד הוציאה איזה הודעת יח"צ על תקציבים בכבישים ביהודה ושומרון. אז יש שם איזה 250 מיליון שקל, באמת לעג לרש, כביש 431. אני, עשרה חודשים כשר תחבורה בממשלת מעבר בלי תקציב עשיתי הרבה יותר מזה בכבישים, בצמתים, ברמזורים ובתקציב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל המשפט שתפס אותי שם זה שכל יתר הכבישים יבוצעו במסגרת תוכנית החומש, כמו בתוכנית החומש הקודמת. דא עקא שבתוכנית החומש הקודמת לא היה שקל אחד לכבישים ביהודה ושומרון – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – עיוות היסטורי; אני לא רוצה לדבר עליו. כשנכנסתי שיניתי אותו, הכול יצא החוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז לפחות בואו נאמר את האמת: ממשלת מדינת תל אביב, ממשלת מדינת צפון תל אביב. זאת לא ממשלת אחדות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש עוד חלקים בעם ישראל, ואנחנו, בעזרת השם, נדאג גם להם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אחריה – חבר הכנסת יואב גלנט. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> יש כל כך הרבה נושאים לדבר בהם, כי כשאנחנו מסתכלים על התקציב הזה, אי-אפשר לומר שזה תקציב בלי מיסים. אתה יודע, לימדו אותנו כשהיינו ילדים שאם זה הולך כמו ברווז, זה נראה כמו ברווז וזה מגעגע כמו ברווז, אז סביר להניח מבחינה לוגית שזה ברווז. כשאנחנו מסתכלים – חוץ מהקיצוץ הרוחבי בכל משרדי הממשלה, שבתוכם יש את משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרדים נוספים, וזה עובר מתחת לרדאר. אבל כשאנחנו מדברים על תחבורה ציבורית, מי שמחזיק בתיק התחבורה זה אותם אנשים ששנים זועקים להקל על אותם אנשים שנמצאים בפריפריה, על אותם אנשים שלא יכולים להחזיק רכב, על אותם אנשים שהילדים שלהם נאלצים להגיע – ואני אספר לך באופן אישי – ממקום למקום ללא תחבורה ציבורית. קשה מאוד לגור בפריפריה. אתה מנותק, אתה לא יכול להגיע למקום העבודה, אבל גם בבילויים הבסיסיים ביותר – ואני אומרת את זה כתושבת האזור שלנו, שאין בית קולנוע בבית שאן, אין בית קולנוע בעפולה, וכדי להגיע אתה צריך לנסוע עד חיפה כדי לראות סרט, משהו שהוא מאוד טריוויאלי בשביל בני נוער. אנחנו ההורים נורא חוששים, שלא ייסעו עם החברים שלהם שרק הוציאו רישיון, שחלילה וחס בכבישים הבין-עירוניים לא יקרה איזה משהו – בכל זאת חסרי ניסיון, בנהיגה, כמובן – ואנחנו נגלה שכשנמצא שר תחבורה חזק אז הוא גם יודע לעמוד מול שר אוצר, וכשנמצא שר תחבורה חזק הוא יודע לעמוד גם מול פקידי האוצר. אחד הדברים שבעיניי היו הזויים זה לא רק הנושא של הרב-קו, אבל הנושא של הרב-קו לא עוזר רק למשפחות המוחלשות, זה עוזר גם לבני נוער שנמצאים בפריפריה לנהל חיים נורמליים, כי אם אתה צריך להוציא אוטו לנסוע לחיפה בשביל לראות סרט, משהו פה לא נורמלי. והכול הפך להיות היום כלכלי, עד כדי כך ששרת התחבורה מקבלת את הקביעה ההזויה של משרד האוצר, שאומר: רכבת לפרפריה זה לא כלכלי. אם היינו בודקים כל מה שקשור במדינה הזאת היינו מבינים שהרבה מאוד דברים הם לא קשורים, הם לא כלכליים. אותה טענה בדיוק נטענה כאשר דובר על הרכבת לבית שאן. אני לא אשכח את זה שפקידי האוצר, ובהם היה שר אוצר שקראו לו יאיר לפיד, שאמר: אולי ארבעה נוסעים ביום, כמו שאמר על החיסונים – אולי 5%. אותו דבר, אני לא יודעת, יש לו משהו עם ארבע, חמש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו באנו לשר התחבורה דאז ישראל כץ, והוא היה מספיק חזק לעמוד מול שר אוצר ולהגיד לו: אתה תגיד לי כמה אתה רוצה שאני אקצץ – אני אחליט איפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> היום מבטלים את הרכבת לאילת; היום מבטלים את ההנחות על הרב-קו למשפחות מרובות ילדים. בואו נחשוב: לחלקן כבר לא יהיה חינוך לגיל הרך בצורה של סבסוד, חלקן ייאלצו לוותר על מקום עבודתן כי לא שווה כלכלית להחזיק שני ילדים במסגרת של הגיל הרך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הרב-קו, הרבה פעמים ההנחה הזו אומרת עוד ארוחה למשפחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אי-אפשר להיות מנותקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה, חברת הכנסת אורלי לוי. חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל אומנם גובלת סביבה בארבע מדינות שחולקות איתה גבול יבשתי – לבנון, סוריה, ירדן ומצרים – אבל בסופו של עניין מדינת ישראל היא מדינת אי במובן הזה שרוב התוצרת, רוב מכריע של התוצרת החקלאית, של אמצעי הייצור התעשייתיים, של האספקה הצבאית, רוב מכריע מגיע בדרך הים. בהיבט הזה צה"ל, באמצעות חיל הים, בדרך כלל עושה עבודה מצוינת ומבטיח את מה שמוגדר כאחד התפקידים המרכזיים של חיל הים, וזה חופש שיט חיוני ובכלל אל מדינת ישראל, מכיוון שהמדינה זקוקה לזה. בתקופה האחרונה, בימים האחרונים, שב ועולה הנושא הימי כתוצאה מהפיראטיות החדשה שמנהלת איראן נגד אינטרסים שנתפסים בעיניה כאינטרסים ישראליים או יהודיים, למרות שלא תמיד הם כאלה. והתהליך הזה, שמתרחש במרחק של אלפי קילומטרים – בוודאי בנתיבי השיט זה אלפי קילומטרים, גם בקו אווירי, מחופי מדינת ישראל; בשפה הימית אלפי מיילים ימיים – התהליך הזה הוא תהליך שנותן הזדמנות לישראל להבהיר לעולם מיהי איראן. אנחנו צריכים, הממשלה צריכה, לשים על דגלה שני דברים מרכזיים בעת הזאת: האחד – לגייס את הקהילה הבין-לאומית, את המעצמות. בדרך כלל מעצמות הן גם מעצמות ימיות, כך מזה מאות ואולי אלפי שנים, כי מי שמבצע פגיעה בנתיבי שיט בין-לאומיים הוא טרוריסט. הדבר הזה שראינו בימים האחרונים, כאשר מפעילים כלי טיס בלתי מאויש לפגוע באוניית סוחר ובסופו של עניין הורגים אזרח בריטי ואזרח רומני – הדבר הזה הוא פיראטיות לשמה. ולכן נוצרת למדינת ישראל הזדמנות, 1. להראות מי עומד מאחורי המסכה האיראנית, מי זה אותו גורם טרור; 2. ללכד סביב העניין הזה, בהובלה של האמריקאים, ציר פעולה בין-לאומי נגדם. ובנוסף – ופה אני פונה בנושא הזה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אל הממשלה ואומר: הרשע האיראני מבין כוח. זה לא אומר שצריך להגיב מחר או מוחרתיים, אבל אי-אפשר לעבור לסדר-היום על פגיעות, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים לבסס – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משוואת הרתעה, וטוב נעשה אם נפעל באופן כזה שמי שמנסה לפגוע במה שהוא חושב שהוא אינטרס ישראלי, ייפגע שבעתיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב גלנט. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש לעלות בנושא כזה, תגיד לי? באמת, אתם חסרי בושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שלמה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חסרי כבוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן – – – נושא כזה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מה קרה? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אין להם בושה. על מה אתה מדבר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אין להם בושה. על מה אתה מדבר? אין להם משהו אמיתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני שואל – שיענה. יש לו הזדמנות להגיד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת רון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה ולא מנומסת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רוצה לדבר על נושא חשוב פה שהתקשורת דנה בו בשבועות האחרונים, וזה התחום הפרוץ של הדוגמנים והשחקנים שנמצאים בארץ. אני יודע שזה לא כל כך מעניין את החלק פה. שלמה, אולי תקשיב, זה חשוב גם לך. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חשוב, חשוב, בוודאי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש במדינה תחום שכולו פרוץ, שכל אדם יכול לפנות לכל אחד, גבר או אישה, ולהציע לו חלומות. והיום אפשר לעשות את זה גם לקטינים; גם למישהו בן 16 אפשר לפנות ולהציע לו את כל העולם. זה בדיוק הנושא שאני מבקש לתקן, ואני חושב שכל הבית הזה יכול להיות מאוחד בנושא של שמירה על קטינים מפני סכנות. אני הצעתי הצעת חוק שאומרת דבר מאוד פשוט: כל מפגש עם קטינים יהיה מלווה באפוטרופוס, באדם בוגר שילווה אותו, יסביר לו את הסכנות, ובעיקר – ימנע את ההסתנוורות הזו שלעיתים קורית ומביאה לתוצאות קשות שאנחנו שומעים עליהן בימים האחרונים. אני רוצה גם לומר פה מילת פרגון לתקשורת. ההצעה הזו דווקא הגיעה מאיש תקשורת רן בוקר, שהעלה אותה ואמר: יש פה איזושהי לקונה חוקית שצריך לתקן. אז הרבה פעמים אנחנו מדברים על כמה שהתקשורת לא אובייקטיבית ונוטה ועוד המון דברים, אבל הינה, הגיע איש תקשורת רציני, איכותי, שראה איזושהי בעיה והציף אותה, ואני שמח לשתף איתו פעולה בנושא הזה. אני יכול לומר שאני כבר נפגש עם כל מי שרלוונטי לתחום הזה על מנת להסדיר יותר לעומק את הנושא – לא לסיים את זה רק באיזשהו פתרון נקודתי כזה או אחר אלא ממש להסדיר את התחום: מיהו סוכן, איך אמור להיראות המשרד, איך זה אמור להתנהל. ואני כבר מזמין פה את החברים מכל הסיעות לקחת חלק בנושא הזה, כי כשמדובר בהגנה על קטינים, אין פה באמת קואליציה ואופוזיציה, ואני יודע, שלמה, שגם אתה מסכים איתי בנושא הזה, ואנחנו נקדם את זה ביחד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני באמת רוצה לומר: אין נושא יותר חשוב מזה ברגע הזה. אנחנו רואים ועדים לכל מה שקורה בתקשורת. הגיע הזמן לשים לזה סוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך לגמרי – – – כמו העבריין המורשע – – – בפלילים, לא יכול להיות חבר כנסת, כל שכן שר האוצר של מדינת ישראל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אני לא, זה אני לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה, חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת שלמה קרעי, שלוש דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – איפה השר? אז אני מדבר בלי הגבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, יפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי הגבלה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אבידר, אתה יודע שהוא ניסה בעבר להיכנס לליכוד. נכון, ביטן? אבידר ניסה בעבר להיכנס לליכוד. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הוא התמודד בפריימריז. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסתובב בין חברי מרכז, התחנן על נפשו, אבל בליכוד יודעים לזהות אנשים ללא ערכים. הגמרא אומרת: "בוצין בוצין מקטפיה ידיע". הדלעת, כשהיא קטנה, יודעים כבר כשהיא קטנה, כשהיא תגדל, אם היא תהיה טובה – וגלגלו אותו מכל המדרגות. בסופו של דבר התגלגל אבידר תחת מגפיים של דיקטטור – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> איפה הוא נפל? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שכדי להראות לו מי הבוס ולגמור את הקריירה הציבורית שלו, גילה קבל עם ועולם ערוותו המוסרית. ליברמן הראה לכולם שתמורת ג'וב חלול, ריק מתוכן, אבידר מוכן להפוך למשרת עלוב שלו ולמכור את כל הערכים שסיפר לעדת האנרכיסטים שלו שהוא מאמין בהם. אבל דיברנו יותר מדי על אבידר, הוא לא שווה את זה. תכף, בעזרת השם, הוא ייעלם לנו ממליאת הכנסת וילך לצחצח נעליים לבוס ליברמן עד שיימחקו שניהם מהמפה הפוליטית. אני רוצה לדבר על הממשלה הזאת – ממשלה שנוחלת כישלון חרוץ, השרה שאשא ביטון, במאבק הרופס והמנומנם שלה בקורונה, והולכת וממנה מכחיש קורונה שמצטרף לחבורה ההזויה בראשות השרה שאשא ביטון; ממשלה שקוראת לאנשים להתחסן וממנה שר בלי תיק שסירב באופן ילדותי ומטופש להתחסן ועודד מתנגדי חיסונים. הוא אמר: אני לא אתחסן, זה האינטרס של נתניהו להכניס חיסונים לפה, או, עוד פעם, אני מאמין בגוף האדם ובעצירת הטירוף שהשתלט עלינו, שבו המטרה היא להמשיך את מרוץ החיים המודרניים המטורף בכל מחיר, ולכל בעיה רפואית חייבים להימצא תרופה או חיסון. הוא פשוט מאמין במוות. מטורף. זו ממשלת שוחד והונאה, ממשלה שבראשה עומד אדם שקיבל את כס ראש הממשלה כשוחד כדי למכור את בוחריו, וממשיכה לשחד חברי כנסת באמצעות ג'ובים ותפקידי שר ללא תיק. והכי גרוע – שאת השחיתות והנהנתנות שלהם הם מממנים באמצעות גזרות קשות על האוכלוסיות הכי חלשות בישראל. דעו לכם, אזרחי ישראל: כשהחשמל יעלה, כשהיוקר יאמיר, כשתצטרכו לשלם יותר על הרב-קו החד-פעמי או על הכלים חד-פעמיים שלכם, דעו לכם שאלי אבידר יושב באותו הזמן בבית ללא תיק, ללא כבוד עצמי וללא עבודה וצוחק על כולכם. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת חיים ביטון; חברת הכנסת מירי מרים רגב; חברת הכנסת גילה גמליאל; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. חבר הכנסת פטין מולא. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תן בראש. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> לא. אין ראש לתת. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מי הדובר הבא, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תן בראש. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> מה, אנחנו במלחמה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אלכס קושניר. אחריו – יצחק פינדרוס. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מחזיק כאן את הצעת תקציב המדינה לשנת 2022-2021 – 90 עמודים. ב-90 עמודים, כבוד היושב-ראש, אין מילה על העדה הדרוזית. לא מוזכרת במילה העדה הדרוזית. כבוד השרה, שרת החינוך, איך תפתחו את מערכת החינוך בעדה הדרוזית כששנתיים אין תקציב של הרשויות המקומיות? ואני שומע ואני רואה ברשתות החברתיות שכבוד היושב-ראש עבאס מנסור השיג 30 מיליארד שקל לחברה הערבית, כולל לעדה הדרוזית – 3 מיליארד שקל לבני העדה הדרוזית. מצד שני אני שואל את חמד עמאר, השר במשרד ראש הממשלה, ידידי – הוא אומר לי: 3 מיליארד שקל, זה מה שמצאנו. אף אחד לא הגיש תוכנית חומש לעדה הדרוזית ואין תקציב לעדה הדרוזית, וזה לא נכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל יש תוכנית ויש החלטת ממשלה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אין תוכנית ואין החלטת ממשלה. תשימו את זה על השולחן – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אשלח לך. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שכל חברי הכנסת והעדה הדרוזית יקבלו את התוכנית. התוכנית שיש במשרד ראש הממשלה, כבוד היושב-ראש, הכנו אותה והייתה בוועדת הכספים, על סך 3.7 מיליארד לכפרים הדרוזיים בגליל ובכרמל ו-1.5 מיליארד לרמת הגולן. זה 5.4 מיליארד שקל. אף אחד לא רואה את זה באוצר – ככה טען השר במשרד האוצר חמד עמאר. ומצד שני אתה אומר: אני הבאתי 3 מיליארד, והוא אומר: הבאתי 3 מיליארד. מי מכם באמת הביא את הכסף? ואם זה נכון, מתי הכסף הזה יעבור לרשויות המקומיות הדרוזיות כדי שיוכלו להתנהל בכבוד וברווחה? אני שואל היום שאלה: עם כל התקציב הזה – אתה אומר, ושמעתי את הנאום שלך שאתה אמרת שהתדיינתם עם חברי הכנסת. ידידי מופיד מרעי מכחול לבן, ידידי עלי סלאלחה ממרצ, האם מישהו דיבר איתכם על כזה דבר? האם מישהו הביא בפניכם שיש תוכנית לעדה הדרוזית? במה מדובר? על מה מדובר? באיזה סכום? באיזה היקף? מתי נראה את הכסף הזה ברשויות המקומיות? יש פורום של ראשי הרשויות המקומיות שהוא מכין. אנחנו הכנו במשרד ראש הממשלה תוכנית, הבאנו, עשינו סקר מה הצרכים של העדה הדרוזית עד לשנת 2035. העדה הדרוזית בשנת 2035 תהיה 197,000 איש; היום – 170,000 איש בלי תקציב. אתה היית במשרד האוצר. חילקו כספים. איפה העדה הדרוזית בעניין? << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> כשיאושר התקציב. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> איך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> כשיאושר התקציב. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אין תקציב, לא מוזכרת בשום מילה העדה הדרוזית. מאיפה יביאו את הכסף? מהיכן? אני מחזיק כאן מסמך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת פטין מולא. תודה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. אני כאן מחזיק מסמך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. הזמן תם. קיבלת תשובות. תודה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת – קשה לי לומר "נכבדה" באירוע שאנחנו נמצאים בו. זה אחד מהשיאים של מופעי הצביעות שאי-פעם הגענו אליו. אני זוכר כשאריק שרון, אבי ההתנחלויות, קיבל החלטה על התנתקות. כולם התקוממו על המהפך שהוא עבר, אבל זה היה תהליך. הוא שלח קודם כול את אהוד אולמרט להתראיין, מי שזוכר. היה תהליך ארוך עם התייעצויות בחווה, מה טוב לו, מה לא טוב לו – יש הרבה קונספירציות איך זה קרה – וכולם עמדו נפעמים: איך יכול להיות שאיש הימין, הדבר הזה, הולך להתנתקות, לסוג תוכנית; אף אחד לא מבין מה ההיגיון שעומד מאחורי זה, למה בורחים מעזה; אין אפילו הסכם שלום, זאת אומרת גם לשמאל אין בדיוק היגיון בדבר הזה; ארצות הברית לא הבינה בדיוק מה הוא רוצה, אבל אמרה: that's what the Israelis want – ok; זה מה שהישראלים רוצים – תפדל. זה היה תהליך. פה קורה מופע של צביעות וכולם שותקים. כמו שאתמול עמד פה מישהו שהמפלגה שלו – תזכירו לי איך קוראים לה? ימינה? הוא עמד פה ונאם בפתוס: אין הבדל בין ימין לשמאל. כשהלכת לרשם המפלגות לרשום את השם של המפלגה שלך, לא זכרת את הטנק ממלחמת לבנון השנייה? נזכרת – מתי? אבל אתם יודעים מה? עוד משחק מילים. בסדר, כבר ראינו דברים יותר גרועים מזה. הוא בכלל לא מבין מה אנחנו פסלנו את השמאל. אני זוכר אותו גם נואם פה בפתוס על הימין האמיתי, לא הפייק ימין, הימין האמיתי, והוא פתאום לא מבין למה אנחנו בכלל מדברים על כאלה דברים, מה יש לנו נגד השמאל. אני בטוח שהוא כבר החליף את השם של המפלגה שלו לשמאלה, נכון? השם יוחלף. היום קוראים לזה "שמאלה", לא קוראים לזה "ימינה". אבל מופע כזה – עמד פה אדם שנה וחצי, לא הפסיק לדבר על קניית שלטון בתפקידים ובכסף, לא הפסיק לדבר על נורבגים ועל שרים ללא כלום ועל שרים לשום דבר, הוא היה חוד החנית במאבק בשחיתות הזאת, עמד פה באיזה פתוס. היושב-ראש היה צריך תמיד להתחנן: אלי אבידר – כמה פעמים הוזכר פה במליאה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כמה הוזכר פה במליאה, בכזה מין דרמטיות, "שלטון החוק"? הוא הוביל את הדגלים השחורים שם בבלפור, הוביל אותם, צעק כמו שצריך: זה פיקוח נפש, צריך להפגין בשבת על הדבר הנורא הזה, על ממשלת שחיתות מנופחת, נורבגית. הוא הרי לא דיבר על בעיות מדיניות, כי הוא מייצג מפלגה ימנית. הוא דיבר על שני דברים: חיסונים ושרים. ובתוך שנה, בקול דממה, אנחנו עומדים פה בדיון – זה לא יאומן; אנחנו משחקים בנדמה לי, הכול בסדר – עומדים פה בדיון למנות אותו לשר לכלום – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שזה, דרך אגב, לא היה אפילו בחלום של הממשלה הקודמת, שר לכלום וכלום, והוא דאג להתחסן לפני השרות הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האם אין גבול לצביעות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת יעקב מרגי. סליחה, חבר הכנסת יואב קיש, חיים כץ, דוד ביטן, מירב בן ארי. בבקשה, אתם ממש מפריעים. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני יושב בשקט. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> האחריות שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירב, את עולה לדבר או לא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, מירב. מוותרת? תודה. חבר הכנסת יעקב מרגי. אחריו – חבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. תקציב מדינה הוא לא רק סכומים, מספרים וסעיפים תקציביים, תקציב מדינה הוא גם כלי ביטוי של מדיניות של ממשלה. ספר התקציב הוא מורה דרך לממשלה בעיצוב ומימוש מדיניותה. כשתקציב המדינה מכיל מספר רב של מרכיבים שכל-כולם העלאת מיסים, הוא מסמן ומורה לנו את אופייה של הממשלה – ממשלה, לצערי הרב, שמנותקת מהעם, ממשלה שלא מבינה בכלכלה. הרי תמיד לימדו אותנו, באוצר לאורך כל השנים התנגדו לכל חקיקה שמטילה מיסים או מגדילה את נטל המס על אזרחי מדינת ישראל, מה גם שמדינת ישראל הינה מהמדינות המובילות במיסים ישירים ועקיפים. החטא הגדול ביותר של כל המיסים האלה שרוצים להטיל בתקציב החדש – או ברפורמות, כך זה מתקרא – שהממשלה משיתה על האזרחים, המיסים, כל-כולם יוטלו על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים ללא רחם. רבותיי, כל המיסים שבכל אופן פורסמו ומופיעים בספר התקציב לא חלים, לא מזיזים, לא מדגדגים לעשירון העליון. הרי יש סוגיות, יש מיסים ששנים רבות יכלו לפתור אפילו את הגירעון בתקציב, אבל אף אחד לא העז להטיל אותם – לא על רווחי הון, לא על רווחים גדולים. ההפך הוא הנכון. גם הממשלה הקודמת נתנה פטורים ונתנה הקלות לגופים כלכליים חזקים, אבל לבוא בספר התקציב ולהשית כמה גזרות אחת אחר השנייה שכל-כולן על השכבות החלשות ומעמד הביניים, זה מורה עד כמה הממשלה הזאת עובדת אצל – אני לא אוהב להשתמש במילה אצל הטייקונים; אצל הכוחות החזקים במשק בכלכלה הישראלית. הממשלה הזאת לא העזה ולא תעז לגעת בכוחות השוק החזקים, כי מה לעשות, אותם כוחות גם שולטים במדיה שלנו, שולטים בנתחי פרסום הכי גדולים. זאת אותה ממשלה שנהנית מחסינות תקשורתית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא לא תפתח את פתחי הגיהינום, שיתחילו לבקר אותה. אדוני היושב-ראש, כמה משפטים אחרונים. אלה הימים הטובים והיפים של נערי האוצר, שקיבלו ממשלה חסרת ניסיון. שנים הם מנסים להעביר בכנסת את התוכניות שלהם ונהדפים כאן על ידי חברי כנסת שהיו שהיום בקואליציה ובעבר היו באופוזיציה. מה לעשות, ממשלה חסרת ניסיון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההפך, ההפך. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ממשלה חסרת ניסיון. גם אופוזיציה גם קואליציה נהדפו. נערי האוצר היום חוגגים, שמחים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אלה נערי האוצר בוגרי הפקולטות של הכלכלה החדשה, של הימין הכלכלי, וחבל, חבל שהרבה חברי כנסת מהקואליציה לא מבינים שהם משרתים את הימין הכלכלי האכזרי, שמשרת את הטייקונים בלבד. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר אקוניס. אחריו – חבר הכנסת יולי אדלשטיין. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברות הכנסת, אדוני, הקואליציה הזאת היא בור ללא תחתית של שחיתות, השרה שאשא ביטון. אתם מעלים מיסים כדי לממן את הג'ובים המיותרים והמומצאים שלכם, חבר הכנסת בן ברק. הקואליציה הזאת קונה שלטון בכסף, אבל הכסף, אדוני, הוא כסף של הציבור. מושחתים, אבדה לכם הבושה. הכול כדי לקנות שלטון. עמדתם עם שלטים ברחובות וצווחתם כאן צווחות אימה. היה כאן כבר התרגיל המסריח ומריח ביחס לקואליציה הזאת. היה כאן אלכס גולדפרב, שקיבל מיצובישי בתפקיד סגן שר. חשבנו שזה שיא השפל, אבל עכשיו, הערב הזה, אדוני היושב-ראש, ממנים – חשוב שהציבור בבית שצופה בנו, והוא צופה בנו בהמוניו, השרה שאשא ביטון – הערב אתם ממנים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש, חברת הכנסת עידית סילמן. חבר הכנסת דוד ביטן, אתה יכול לדבר בטלפון מחוץ לאולם. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הערב אתם ממנים, השרה שאשא ביטון, את אלי אבידר לשר מיותר – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא מפריע בכוונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, הוא מפריע לחבר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> דוד ביטן מפריע לאקוניס בכוונה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לשר מיותר כדי שלא יצביע נגד התקציב. אני אסביר את זה שוב לציבור הצופה בנו בבית, כי הופרעתי על ידך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא על ידי, על ידי חבריך. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא חשוב. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מתנצלים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אין שום בעיה, ההתנצלות מתקבלת, אבל הציבור רוצה לדעת למה ממנים את אלי אבידר, השר כץ. ובכן, למה ממנים הערב את אלי אבידר? למה ממנים את אלי אבידר, חבר הכנסת בן ברק? ממנים אותו לשר מיותר רק כדי שלא יצביע נגד התקציב. ועוד, כאתנן פוליטי, חבר הכנסת אדלשטיין, היושב-ראש, בעוד כמה שעות הוא יתפטר מהכנסת כדי להכניס עוד נורבגי, בשיא של כל הזמנים; עוד עובד זר. החוק הנורבגי המנופח, הענק, חסר התקדים, הגדול ביותר בתולדות המדינה, אדוני היושב-ראש – על חשבונם של מי? מי משלם את זה? הציבור משלם, חבר הכנסת כץ. הציבור משלם את הג'וב המיותר הזה, הכול כדי לקנות שלטון. אדוני, בממשלת נורבגיה יש 20 שרות ושרים בכל הממשלה. בכל הממשלה יש 20 שרות ושרים. כאן, חבר הכנסת בן ברק, יש כבר 24 שרים וסגני שרים שעשו את החוק הנורבגי. אבדה לכם הבושה. אתם מושחתים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת, איך קוראים לחוק הנורבגי בנורבגיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק הישראלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אולי יקראו לו החוק הישראלי שם? שלוש דקות. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אקח אפילו פחות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רק שלא יפריעו לך החברים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, החברים לא יפריעו לי. לגבי שאלתך, אני חושב שבנורבגיה מתביישים בזה שלחוק הזה קוראים החוק הנורבגי אחרי הפרשנות שנתנו לחוק הזה כאן בכנסת. חבריי חברי הכנסת, לגבי הדיון, מינויו של חבר הכנסת אלי אבידר, אין לי הרבה מה להוסיף. אני ודאי מאחל לו הצלחה בתפקידו החשוב. חשוב שגם יתפטר מהר מן הכנסת במסגרת החוק הנורבגי ויקדיש את כולו לפעילות המיניסטריאלית במשרד החשוב שהוא אמון עליו. שיהיה לו באמת בהצלחה מכל הלב. חבריי חברי הכנסת, שאלו אותי כמה חברים למה אני לא מתבטא עדיין בנושא הקורונה, הרי קורים סביבנו דברים נוראים. אני באמת לא שייך לאלה שלמוחרת עזיבת המשרד, אדוני היושב-ראש, כבר מתחילים לבקר את אלה שבאו ואת אלה שירשו והם לא עשו כלום, ועוד לא עברו 20 שעות. אני שותק כבר יותר מחודש, אבל אני מבטיח לכם שאני אתחיל לדבר. לא מספיקות הדקה או שתיים שנשארו לי. יש עוד הרבה דיונים במהלך היומיים הקרובים, ואני מבטיח לספר לכם כמה עובדות על הקורונה, וגם לספר מה צפוי לנו בשבועות הקרובים. לא כל כך טעיתי בעבר, לצערי הרב, ואני לא אטעה גם הפעם. אבל בדקה שנשארה לי, אני רוצה לשפוך משהו שעל ליבי, ואני פשוט לא יכול להחזיק את זה בפנים יותר. יחד עם עוד מיליוני אנשים, ביום ראשון, למרות כל מיני עיסוקים, התיישבתי ליד הטלוויזיה לקבל רגע של נחת, למרות שהיו גם דפיקות לב – מה יהיה בכל הלחץ עם אותו ארטיום דולגופיאט בגמר האולימפי. הבחור הצנוע הזה, המדהים הזה, הספורטאי המצטיין הזה, לא קרס גם בגמר, כנראה בגלל האופי והצניעות שלו. שמחתי יחד עם כל עם ישראל. דיברו גם על האחדות שהוא גרם לכולנו ורגעי נחת. חבריי חברי הכנסת, ביומיים האחרונים הנחת הלכה. קמה לה חבורה של עסקנים מגעילים, ולא חשוב אם הם נקראים אנשי ציבור או אנשי תקשורת או נבחרי ציבור – הם עסקנים מגעילים שמנסים להיכנס לארטיום הביתה וכמעט למיטה. אין להם כל קשר לא אליו ולא לספורט ולא לאולימפיאדה. ואני פשוט רציתי לומר לאותם אנשים, כאלה שגם שאלו אותו ברגע הנחיתה את השאלות המגעילות: אתם חבורה של עסקנים מגעילים. בא לי להקיא מכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אופיר סופר. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בוחר כן לדבר על נושא מינויו של אלי אבידר, ואני מניח שחבר הכנסת אבידר – בקרוב השר אבידר – כנראה צופה בנו. אני חייב לומר שבכנסות האחרונות הייתה לי חברות ויש לי חברות עם אלי אבידר, למרות שאנחנו הפוכים לגמרי בדעותינו; יש כזה בכנסת, זה קורה. אני הערכתי אותו על עמידה עקבית ואידיאולוגית גם כשהיא הפוכה לחלוטין מהעמדות שלי. אני חשבתי שנכון לעשות את חוק איכון השב"כ – הצלנו חיים של מאות אנשים בתקופת הקורונה; הוא התנגד נחרצות. אני ראיתי אותו בכל ההפגנות בבלפור – אני חושב שזה היה אסון למדינת ישראל, מה שקרה שם; הוא הלך והוביל את זה. אני שולל לחלוטין את כל הגישה שלו לגבי המגזר החרדי. אני חושב שהוא עושה פה טעות קשה מאוד ופוגע בעם ישראל. אבל לפחות היה עקבי, מה שבכנסת הזאת הפך להיות מוצר יקר במיוחד בממשלה בראשות בנט. עכשיו, מה קרה לאלי אבידר? הכלי היחידי שהיה לו – אני חושב שאפילו קיבל מגן הדמוקרטיה או משהו על הדברים שהוא עשה. אני אומר עוד פעם, אני חושב הפוך לגמרי ממנו. איך את כל זה הוא מוכר? אלי, אלי, אני שואל אותך, ותעלה לבמה ותסביר לנו: איך אתה מוכר את כל זה בשביל מה שאתה הטפת נגדו? מה שאתה אמרת שזה שוחד – אתה לוקח ועושה את אותו דבר? אז אני מצפה מחבר הכנסת אבידר, שהיה נגד המהלכים האלה כל-כולו, שהטיף וקיבל פרס לדמוקרטיה על כך שהוא התנגד לזה, שיסביר, לפחות שיסביר מדוע הוא מוכן לקבל שוחד פוליטי, לקבל שר לכלום ושום דבר. להתפטר מהכנסת – מילא עוד היה נשאר בכנסת. אני חושב שהתופעה הזאת של שרים שמתפטרים מהכנסת, זה פשוט הפך להיות נורמה. ראינו את זה בכנסת הקודמת, זה נעשה במשורה, והיום, כשזה נורמה, אני חושב שלכולם ברור שזו נורמה פסולה. אז אלי, אתה הפנת עורף לכל מה שאתה מאמין בו, לפחות למה שאמרת שאתה מאמין בו. איך אתה יכול להסביר את זה לבייס שלך, אלה שבחרו בך, החברים שלך? איך אתה יכול להסתכל על עצמך בראי ולומר: אני עושה את מה שאני מאמין בו? ואני מפנה את השאלה הזו גם לכל מפלגת ימינה, חוץ משיקלי, ולכל תקווה חדשה: איך אתם יכולים להסתכל בבוקר במראה ולהיות כנים עם עצמכם ולהבין שמכרתם את כל האמונה שלכם, את כל האידיאולוגיה שלכם, בשביל נזיד עדשים? כי בסוף, הכיסא, לא משנה מאיזה עור הוא, הוא נזיד עדשים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. אחריו, אחרון הדוברים – חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סגן השר אלון שוסטר, אני רוצה שתקשיבו. אתם עוזרים לנו במלאכה החשובה היום. עמד כאן אתמול ראש הממשלה נפתלי בנט וזעק כאן בדמעות תנין: לא פרנסה – לא מעניין; דיבר על חיבורים בעם ישראל; דיבר על ישראל הראשונה, דיבר על ישראל השנייה. וכשהוא מדבר בכל הכאב הזה, מבטו מצטלב במבטי. ואני חושב על אביבים, על דובב, על שתולה, על זרעית, ואני אומר: זה באמת לא מעניין אותו. זה לא נובע מכוונה רעה, זה נובע מחוסר מודעות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על ממשלת הניתוק – ממשלה שמנותקת מאיבריה; כל איבר ואיבר עושה מה שהוא רוצה – ומנותקת מהעם. אז באמת, הוא לקח כותרת, יוקר המחיה, והתנתק לגמרי מכל הגליל, מהנגב ומכל החקלאות, ופתאום עצמאים בגליל ובנגב לא נחשבים שולמנים. אותו דבר, בדיוק אותה חוסר מודעות עצמית, מגיע לידי ביטוי בתחבורה: לוקחים כותרת חברתית שקוראים לה "תחבורה ציבורית", אז ברור שתחבורה ציבורית עושים רק במרכז הארץ, ואז אנחנו מגיעים לאפס השקעות בנגב, בגליל. כלום. אז יכול להיות שבכפרים יעשו קצת תשתיות בתוך, כי הגיע הזמן לעשות את זה. אבל אדוני היושב-ראש, איך נוסעים ממע'אר לכרמיאל בשעה ורבע? איך? איך נוסעים לעבודה בעכו בשעה וחצי? בפריפריה אין פטנט כזה שנקרא תחבורה ציבורית. אני לא חושב ששרת התחבורה עושה את זה מכוונה רעה. אני פשוט חושב שמה שמאפיין את הממשלה הזאת זה ניתוק – ניתוק תרבותי, ניתוק גיאוגרפי, ניתוק מהעם. מחליטים לעשות מס שיתרום לאקלים – חד-פעמי, כלים חד-פעמיים. אבל זה אנשים שחיים, אתה יודע, ופחות צריכים את הכלים החד-פעמיים. הם יודעים מה זה משפחות מרובות ילדים? הם מבינים מה המשמעות של זה? לא מבינים. האם עומדת מאחורי זה כוונה רעה? לא עומדת מאחורי זה כוונה רעה. זה פשוט ניתוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הניתוק בזה? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על ממשלה שהיא מנותקת מעצמה – האיברים שלה, כל אחד פועל בצורה עצמאית – ומנותקת מהעם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר סופר. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לפעמים מותר גם לאנשים מהשכבות החלשות להיות בריאים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכותרת של הדברים שאני רוצה להגיד היא "איך נפלו גיבורים". איך אחד מחברי הכנסת שאני באופן אישי מחבב ומיודד איתו, למרות הרבה מאוד חילוקי דעות, למרות שהיינו קואליציה ואופוזיציה – הוא היה הפוך, אצלי בוועדה; איש של עקרונות, איש של דעות, איש אינטליגנטי ברמה גבוהה ביותר – איך יכול להיות שהדיון הזה מתקיים היום. ואני רוצה לדון אותו לכף זכות. אני רוצה לדון אותו לכף זכות, כי יש תופעות – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש כאלה. היושב-ראש, אתה יודע, אני אוהב לדבר איתך בחברותא. יש כאלה שצריכים להוריד שקית של זבל לביתן האשפה – הם לא יכולים. הריח מציק להם והם תמיד מחפשים את המתנדב בבית שיוריד את הזבל. יש כאלה שכבר עובדים שנים על גבי משאית, בתברואה, באיסוף אשפה, ועליהם הריח כבר לא עושה את הרושם. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו רואים היום, הדבר הזה שאדם כמו אלי אבידר, שהוא באמת מזן אחר, כנראה, עם הרבה מאוד חילוקי דעות על דברים קיצוניים שהיו, אבל תמיד אמרנו שזה מגיע מהשקפת עולם – אז מה קרה? איפה מנגנוני הבטיחות? הוא נמצא היום בממשלה, אדוני, שגם אתה חבר בה באופן כזה, ככה, באוונטה, קוראים לזה, שירדו לביבים הכי נמוכים של רמאות, של חוסר אמת, של כל הדברים שהם הטיפו עליהם, עמדו כאן והטיפו, דרכו על זה ברגל גסה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי לסיים. כשאדם כמו אלי אבידר, שהיינו בטוחים – אני בטוח עד היום – אבל גם אדם כזה, כשמסתובב במשאית הזבל הזאת, של הצורה הזאת של הממשלה, עם הריח הרע שמדיפים כל הצעדים הצבועים שלה, גם הוא כנראה לא שם לב לריח המצחין של מה שקורה כאן היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. השרה יפעת שאשא ביטון תסכם את הדיון. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – בהחלט כנסת נכבדה, למרות החריקות שיש מדי פעם בחוסר דוגמה האישית שאנחנו נותנים כאן, אבל בהחלט כנסת נכבדה – השבוע, אחרי תקופה מאוד ארוכה – שנתיים, אולי קצת יותר – התחלנו להעביר את תקציב המדינה. העברנו אותו בממשלה – תקציב דו-שנתי שאמור להכניס קצת סדר בעבודת הממשלה ובעבודת המשרדים אחרי שנתיים שבהן המשרדים גוררים את עצמם באחד חלקי 12 כדי לקיים פעילות שוטפת. אני רק אומר שבמשרד החינוך הצלחנו לתקצב פעילויות מאוד משמעותיות, שיביאו בשורה אמיתית לבתי הספר ולמנהלים. אני חושבת שהדגל המשמעותי הוא כל הנושא של האוטונומיה שתינתן לבתי הספר, גם בדמות תקציב, בדמות סל שעות ויכולת להכניס העשרה ותכנים ייחודיים, אבל לא רק; התחלנו גם באופן רשמי את המעבר של מעונות היום למשרד החינוך בהקצאה תקציבית שתבוא להקמה של תשתית עבור פיקוח ומערך בקרה שיאפשר שמירה טובה יותר על המסגרות שבהן יהיו הילדים שלנו; מנענו קיצוץ מאוד גדול של מעל 0.5 מיליארד שקלים; הכנסנו לבסיס התקציב את בית הספר של החגים ואת הצהרונים. חברים, זו בשורה אמיתית. ההורים כבר לא יצטרכו כל שנה לחכות עד לרגע האחרון כדי לדעת אם הדבר הזה יתקיים או לא. וזה רק בחינוך. בתקציב המדינה יש הרבה מאוד בשורות חשובות לציבור במדינת ישראל, ואני מקווה שנעביר אותו בצורה חלקה וטובה, כמו שזה היה בממשלה, בתהליך שיהיה בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשרת החינוך. בבקשה לשבת. על פי בקשת סיעת הליכוד – הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד סעיד אלחרומי – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים במליאה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – נגד צחי הנגבי – נגד מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו והוא נוכח במליאה? אין כזה. תמה ההצבעה. בבקשה לבצע את הספירה. תודה. תודה רבה. להלן התוצאות: בעד – 54, נגד – 48. הודעת הממשלה בדבר צירוף חבר הכנסת אלי אבידר לממשלה כשר עברה. תודה. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הממשלה אלי אבידר << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מזמין את השר – חבר הכנסת רז – אני מזמין את השר אלי אבידר לדוכן להצהיר אמונים. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש. תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרעי, חבר הכנסת קרעי, משההודעה עברה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. תתבייש לך. לך תפגין נגד עצמך. << קריאה >> אלי אבידר: << קריאה >> הייתה לך מפלגה. הפעלת את המפלגה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת אבידר, לא לנהל שיחות. חבר הכנסת קרעי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זרקו אותך מכל המדרגות בליכוד. תתבייש. לך תצחצח נעליים של ליברמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אנחנו הולכים להשבעה. בבקשה, כבד את המעמד. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה מעמד לכבד? איזה מעמד? בושה. זה שהפגין נגד השחיתות, מתברר שהוא המושחת הכי גדול. << קריאה >> אלי אבידר: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא לדאוג. יהיה לנו זמן איכות ביחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> המושחת הכי גדול. << קריאה >> אלי אבידר: << קריאה >> כבר אני ביקשתי להחליף את השר ניצן הורוביץ כדי שיהיה לנו זמן איכות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר אבידר, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר: << קריאה >> עדיין חבר כנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, כבר שר. ההצבעה עברה. << דובר >> אלי אבידר: << דובר >> אני, אלי אבידר, בן יצחק ופורטונה, זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה היה אומר על זה אלי אבידר אם היה עכשיו באופוזיציה? מה היה אומר על זה אלי אבידר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> אלי אבידר: << קריאה >> האמת היא, רציתי להיות שר הדיגיטל – לא רצו; אחרי זה ביקשתי את הכבלים – לא רצו; אחרי זה שר לנושא חלליות – גם לא רצו. אבל הכי חשוב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שר בלי תיק, הכי טוב. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – בא לברך אותך? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה ליברמן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברים. בבקשה שקט. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1413; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 37; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא, סעיף 6 – הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, ברכות לשר אבידר. בטרם אציג את הצעת חוק שמירת הניקיון, אבקש רק לציין שלפני דקות אחדות יושב-ראש הכנסת לשעבר דיבר על תחושת הבחילה שיש לו מההתייחסות של חלק מנבחרי הבית הזה לעובדה שהאלוף האולימפי לא יכול להינשא במדינתו. חבל שהוא לא חש בחילה מן העובדה שמדינת ישראל היהודית והדמוקרטית מונעת ממאות אלפי אזרחים להינשא במדינתם, ושהוא לא עסק בנושא הזה בין השאר כנציג של אוכלוסייה שנפגעת מן המדיניות המפלה. כל אחד והבחילות שלו. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני המליאה את הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2), התשפ"א–2021, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, קובע כי בקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי החוק ינוהל חשבון נפרד לכספים המתקבלים מהיטל ההטמנה שמשלמים מפעילי אתרים לסילוק פסולת לפי הוראות החוק. לפי החוק, כספים אלה יועדו בעיקר לפיתוח והקמה של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ולעידוד השימוש באמצעים אלה. לצד מטרות עיקריות אלה נקבע בחוק כי ניתן יהיה להשתמש באחוז מסוים מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו בשנה מסוימת, וככל שנותרה יתרה מאותם הכספים – עבור מטרות נוספות: חינוך והסברה, טיפול במפגעי אזבסט ושיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה. בשנת 2013 חוקק חוק שמירת הניקיון (הוראת השעה), ונקבעו בו מטרות נוספות שעבורן ניתן יהיה להקצות את כספי היטל ההטמנה, שעיקרן הסיוע לטיפול במפגעי פסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בדירוג החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד נקבע בהוראת השעה כי אחוז הכספים שניתן יהיה להקצות לטובת כלל המטרות הנוספות – הוותיקות ואלה שהותקנו בהוראת השעה – יהיה עד 35% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו בשנה מסוימת, ולא רק עד 25% כפי שנקבע בחוק המקורי. הוראת שעה זו הוארכה לראשונה בשנת 2017, וכעת מבוקש להאריכה שוב לתקופה נוספת של כשנה וחצי, עד לסוף שנת 2022. במהלך הדיונים בוועדה הוצגו בפנינו נתונים של הקרן לשמירת הניקיון בדבר הכספים שהתקבלו בה במהלך השנים האחרונות ולעניין המטרות שלשמן הוצאו כספים אלה. עוד הוצגו בוועדה, לדרישתה, דוחות הקרן לשמירת הניקיון בדבר הפעילות בשנת 2020, לאחר שאלה לא הוגשו במועדם כנדרש לפי החוק. מהנתונים שהוצגו בוועדה עלה כי במהלך השנים הצטברו בקרן כספים רבים שלא נוצלו לטובת המטרות העיקריות המנויות בחוק. עם זאת קיבלה הוועדה את עמדת הממשלה שלפיה הארכת הוראת השעה היא חיונית, ותאפשר לעת עתה להמשיך ולעשות שימוש בחלק קטן מכספי היטל ההטמנה גם לטובת המטרות החשובות של טיפול במפגעי פסולת קיימים ומניעת היווצרותם של מפגעי פסולת נוספים ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות הנמוכים בדירוג החברתי-כלכלי. בעקבות הצעותיו של חבר הכנסת אלון טל וביוזמת השרה להגנת הסביבה רשמה הוועדה לפניה במסגרת הדיונים את הודעת המשרד כי בשנה הקרובה, בין השאר באמצעות פנייה להנהלת הקרן, תיבחן הגדלת התמיכה בארגוני החברה האזרחית הפועלים בתחום הסביבה והגנתה, וגם על יסוד הודעה זו של השרה הוועדה קידמה את הצעת החוק. אני מבקש להודות לצוות הוועדה ולצוות הייעוץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות רבות, אך אבקש כי הכנסת תדחה הסתייגויות אלו ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יואב קיש, עשר דקות, אדוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שואל פה את חברי הכנסת: למה האופוזיציה אומרת שהממשלה הזו היא ממשלה מסוכנת? אני אגיד לכם מה הדבר המרכזי שאני רואה פה: זה לא המחדל בקורונה שעוד, לצערי, יעלה לנו גם ועולה לנו בחיים של אנשים; זה לא המחדל הנוראי בנושא הביטחון הלאומי עם איראן – יש פה אירועים שהם באמת מאוד מדאיגים. אני חושש מדבר אחד, וזה אובדן הזהות של מדינת ישראל. אנחנו במלחמה על זהותה של המדינה. יש שרים בממשלה הזו שרוצים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה וגם בקואליציה חברים כאלה. אבל אני אילחם ואעמוד על כל מה שאני יכול בכל כוחי לשמר את הזהות של המדינה – מדינה יהודית-דמוקרטית. שרים, חברות כנסת וראש ממשלה חליפי שאפילו לא יודעים את הבסיס של הזהות היהודית והחשיבות של הר הבית לעם היהודי. שמענו את ההתייחסות הכל-כך שגוייה וקטנה של ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד לאנטישמיות – הפך את זה לשנאה של ההוטואים והשווה את זה לכל מיני דברים אחרים, ופשוט פגע בהבנה של האנטישמיות. יש לנו בממשלה הזאת את חברי סיעת מרצ, את גבי לסקי, חברים בקואליציה מרע"מ, שפועלים בכל כוחם – שלום, גבי, שלום – חברים בקואליציה, נכון, שפועלים בכל כוחם לאזרח ולהכניס לתוך מדינת ישראל כמה שיותר פלסטינים. ויש לנו את יו"ר ועדת העובדים הזרים, אבתיסאם מראענה מהעבודה, שמצהירה פומבית שהיא רוצה לפעול כדי שכל המסתננים וכל השוהים במדינת ישראל, ביניהם בלתי חוקיים, ירגישו פה כמו בבית ויישארו פה. אז אני לא חרדי, חבר הכנסת קריב. אני לא חרדי ואני לא דתי, ואני מאמין שאיש באמונתו יחיה. אבל הזהות היהודית של מדינת ישראל חשובה לי. אני רוצה לגדל את ילדיי במדינה יהודית-דמוקרטית. אתה נמצא בממשלה שלא היית מעבירה את חוק הלאום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עד שחוקקתם פה את חוק הלאום לא הייתה פה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך שזה הישג עצום, שזה הישג עצום שחוקקנו את חוק הלאום. ואני מבין את הכעס והרגישות שלך ואת הכעס של גבי לסקי על העניין הזה – ומן הסתם של מנסור עבאס פה, שמכבד את מעמדו כיושב-ראש הכנסת ולא מפריע – אבל אני אומר לכם, היה מאמץ, והינה, יושב לידך בני בגין, שהיה לדעתי גם חלק מחקיקת חוק הלאום בכנסת העשרים; תתקן אותי אם אני טועה – – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> למזלם של מגישי החוק, פעלתי גם יחד עם חברי משה כחלון כדי לתקן אותו, ואז – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הקמתם ועדה, הקמתם ועדה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק הזה, חבר הכנסת בגין, בממשלה הזאת לא היה עובר, בוועדת שרים הזאת לא היה עובר. זאת הממשלה שאתה נמצא בה. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אילולא התיקונים שהכנסנו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כל חוק נכנס ויוצא עם תיקונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כל חוק נכנס ויוצא עם תיקונים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סירבתם להזכיר את מגילת העצמאות בחוק הלאום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הבעיה שלך עם מגילת העצמאות? אני לא מבין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לי יש בעיה? לך יש בעיה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. מה הבעיה שלך? אני שמח, אבל בוא נשמע את אבתיסאם מראענה, חברת הקואליציה שלך, מקבלת את מגילת העצמאות. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה החרדים שלא מקבלים את מגילת העצמאות? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מקבלים. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מקבלים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נשמע את גבי לסקי מקבלת את מגילת העצמאות. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> מקבלת את מגילת העצמאות על כל מילה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יופי, אני שמח, כי סיעת מרצ הורידה את המילה "ציון". אתם במרצ כבר לא יודעים מה זה להיות ציונים. הורדתם את המילה "ציונית" מהמפלגה שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מנסה לצעוק, אבל קשה לי עם זה. אתם במרצ הורדתם את המילה "ציוני", אתם מתביישים במילה "ציוני". חברת הכנסת לסקי, איך אתם לא מעיזים – שכחתם למה הגענו לפה? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שכחתם למה הקמנו פה מדינה בארץ של אבותינו זה אלפי שנים? והחשש הגדול שלנו – ואני אומר את זה לכם, מי שעוד מסתכל על אנשי הימין כביכול בממשלה הזאת, כביכול, אני אומר – השילוב של השמאל, שהוא הדומיננטי בממשלה הזאת, עם בג"ץ, שעושה מטרייה חוקתית, שנותן לכם לעשות מה שאתם רוצים, עם תקשורת שמגבה את השמאל ועובדת במשימה להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה – את הדבר הזה אנחנו נמנע. אנחנו נילחם בזה. שותפים שלכם מרע"מ, ממרצ – להם זה מתאים. הם לא באו לפה במסווה של ציונים, אבל איך אתם נותנים לזה יד? זה מה שאני לא מצליח להבין. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> פרוש הגיע – – – כציוני? פרוש הגיע כציוני? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך שאתם פועלים בניגוד לציונות. אתם עושים פה מדינת כל אזרחיה. אנחנו לא ניתן לכם את זה, ואני אומר לך עוד פעם: זה לא ייבחן על אם יש לך כיפה או אין לך כיפה. זה ייבחן על זה שיש לך זהות יהודית, על זה שאתה מצביע בעד חוק הלאום ואתה גאה בו, ולא שאתה מנסה לבטל אותו, ולא שעכשיו, בשביל להעביר תקציב, ליברמן ילך לרשימה המשותפת ואני לא יודע מה הוא ימכור להם. וכשאנחנו נלחמים על הנגב – וכן, יש גם בדואים אזרחי מדינת ישראל שמגיע להם שוויון זכויות. אנחנו לא במקום הזה. אנחנו רוצים שוויון זכויות – אישי. אבל יש פה רק מדינת לאום אחת. אין פה שוויון זכויות ללאומים. יש פה מדינת לאום אחת, וזאת מדינת הלאום של העם היהודי. ושיושב-ראש ועדת הפנים ייבחן לראות אם הוא מוכר את הנגב לפעילות בלתי חוקית – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אם הוא עכשיו, במקום הסדרה, עושה הפקרה. אנחנו נראה אם זו הפקרה או לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יואב, מי 12 שנים הפקיר את כל אוכלוסיית הנגב? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, קריב, חבר הכנסת קריב. הינה, יושב לידך בני בגין – הוא היה אמור לעשות את זה. לצערי – אני אומר לך את דעתי האישית – הוא נכשל. אורי אריאל, לדעתי, נכשל. נכשלנו. אני מקבל את מה שאתה אומר. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> לא לא לא, אדוני. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הצלחנו לעשות שינוי. דרך אגב, ניסו, עוד מתקופת אריק שרון עם יישובי אבו בסמה, מה לא ניסו לעשות, ולצערי, לא הצלחנו. אבל אנחנו דבר אחד לא עשינו – לא הפקרנו את הנגב ולא מכרנו אותו לבדואים, ואת זה אתם עושים. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> יואב, אל תספר לי שנכשלתי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה הצלחת. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> הימין הכשילו את זה, חברים בליכוד הכשילו את זה, יחד עם חברים אחרים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הפקרתם את כל תושבי הנגב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה היית אחראי לזה, חבר הכנסת בגין. בחיל האוויר מסתכלים על תוצאה סופית, ובזה אני מסכים עם קריב – אנחנו לא הצלחנו לעשות שינוי. נקודה. מי היה אחראי לשינוי? פעם אחת אתה, פעם אחת אורי אריאל, וממשלת ישראל בראשות נתניהו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, ראש הממשלה. ראש הממשלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הייתה צריכה לעשות את זה, לא הצליחה. אבל מעולם, מעולם לא מכרנו את הנגב כמו שאתם עושים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יואב, דבר איתנו עוד כמה שנים ונראה מי עשה מה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בלי בושה, בלי בושה. אנחנו נראה. ואני אומר לך, אני רוצה לראות את הממשלה שלך – זה ויכוח קצת תיאורטי, אבל אם היינו עכשיו מביאים את חוק הלאום להצבעה, מי בממשלה שלך – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> יואב, תגיד לו את האמת. תגיד לו את האמת – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היה מצביע בעד חוק הלאום. אביר קארה, אתה היית מצביע בעד חוק הלאום? היית מצביע בעד חוק הלאום. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> תגיד לו כמה כסף נתתם. תגיד לו כמה כסף נתתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא היה מצביע פעמיים בשביל חוק הלאום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אפס. לא דיברנו על כסף. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> הינה, תגיד. לא נתתם? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא דיברנו על כסף, לא דיברנו על שום דבר. אנחנו דיברנו על זה שלא נקים את הממשלה המסוכנת שלכם – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> דיברתם על כסף, דיברתם על שר פנים. תהיה כן, תהיה אמיתי. אתה הצעת לו את כל ההצעות האפשריות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא יודע פה, הוא נמצא לידי. אמר את זה ראש הממשלה. מעולם לא הוזכרו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת איוב קרא – תן לו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אביר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אביר, כן. סליחה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אביר, בנימה של התבדחות – אם הוא כבר קרא לך איוב קרא, אז אתה יכול גם להצביע בשביל איוב קרא. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אני יכול להצביע גם בשבילך, יואב. אני יכול להצביע גם בשבילך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אשלים את דבריי, ואני רואה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עם אחד כמוך בקואליציה לא צריך נורבגי בכלל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> שלמה, תבוא אלינו לקואליציה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אביר – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – יש לנו רק שר התיישבות לתת לשלמה, אם הוא רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יופי. תודה, תודה. בבקשה, חבר הכנסת יואב, תשלים את המשפט האחרון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מבין – יש פה שני סוגי אנשים בקואליציה שקשה להם לשמוע את הדברים שלי, אנשים, אולי, כמו אביר קארה, כמו בני בגין, שמכרו את כל האידיאולוגיה שלהם בשביל הכיסא, ויש אנשים מהשמאל כמו גבי לסקי ואחרים שלהם זה מתאים. אנחנו נילחם על זהותה של מדינת ישראל. לא ניתן לכם להפוך אותה למדינת כל אזרחיה. הזהות היהודית של מדינת ישראל, מדינה יהודית-דמוקרטית, תישמר על אפכם ועל חמתכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת שלמה קרעי. יש לך עשר דקות. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני נותן חמש דקות לישראל כץ, בסדר? אז אני – רק חמש דקות, ואחר כך הוא יהיה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מוכן לתת לך חמש דקות שלי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> איך? אין לך חמש דקות. אתה רוצה להמציא את חמש הדקות? לא, לא, רק חמש דקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, סליחה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אחר כך אתה, אחריי, ישראל. טוב, קודם כול, החוק הזה שבזמנו חוקק הוא חוק טוב, אלא מה? זה לא הצליח מי יודע מה, כיוון שיותר חשוב מאשר להטמין בנגב – ליצור אפשרויות אחרות של מחזור. ולכן ההשקעה צריכה להיות כמה שיותר גדול במחזור, יותר מאשר לעשות הטמנה בנגב – אם אין לך ברירה, וזו הטמנה מאוד יקרה, גם שינוע, גם מחיר גבוה. כמה שיותר אתה ממחזר, יש לך פחות להטמין בנגב, ולכן אני חושב שצריך להשקיע יותר בדברים האלה ולא – זה שמאריכים את הנושא הזה של קרן ההטמנה זה פחות טוב, כי זה נותן אפשרויות לרשויות המקומיות, במקום למחזר, לעשות דברים אחרים. ולכן, אני בעד החוק בלית ברירה, אבל תכלס עדיף דברים אחרים וכמה שפחות להטמין בנגב. התחלנו אז שיחה בינינו על כל מיני דברים, ואני שואל אותך שאלה באמת – תמיד כשאתה נמצא פה אז אני מדבר גם עליך, אתה יודע, אני לא משאיר אותך לבד בזירה. אני שואל אותך שאלה: באמת אתה מרוצה מהצעת התקציב? אתה לא מרוצה אבל אתה לא יכול להגיד את זה, כי מה עשו? אני לא מבין. אתה הפכת להיות – לקחת את כל התקציבים שהיו כל השנים, וזה באמת היה במשא ומתן הקואליציוני שאמרו לך: אני אתן לך 100 מיליארד שקל, כי 100 מיליארד שקל אנחנו מחלקים גם כך. אתה לא הפטרון של המגזר הערבי או של המגזר הדרוזי. אתה היית צריך להביא תקציבים נוספים במשא ומתן. לא שאני מבקר אותך על המשא ומתן – השגת תוצאות, אין ספק בכלל. אבל לבוא ולהגיד שאתה אחראי לכל התקציבים שגם כך נתנו בתקציב – הרי התקציב הזה הוא תקציב המשכי קודם כול. אתה יודע, קשה לשנות תקציבי ממשלה. זה כמו בעירייה. אני הייתי בעירייה. 95% – נכון, בני? 96% מהתקציב כבר מסודר, אתה יכול לשנות 2%-3% מהתקציב, וזה כאילו תקציב של סדרי עדיפויות. הרי אתה לא הולך ומפטר עכשיו את כל העובדים במדינה ועושה הכול חדש. לכן אני אומר לך, ואמרתי לך את זה כל הזמן, שבעצם הם עובדים עליך. אתה לא תקבל את מה – נכון שמבחינת יחסי ציבור זה טוב, כולם חושבים שבאמת אתה עושה את זה, אבל תכלס זה לא מה שייתן לך את הדברים האלה. לכן אני אומר לך, תחשוב שוב אם זה שווה לך, כל הסיפור הזה. תחשוב אם זה שווה לך. ואני מאמין שאתה בחור חכם, אתה תוכל לדעת אם זה שווה לך או לא שווה לך בסופו של דבר. כמו שזה נראה, זה לא שווה. בסוף המגזר הערבי יתפכח ויגידו לך: מה עשית בעצם? לא עשית לנו כלום. מה נתת לנו? שום דבר. אתה מבין? אני חושב שהגיע הזמן שתעשה בדק בית גם מבחינתך וגם תעשה חושבים מחדש. התחלתי לדבר קודם על הקורונה. אמרתי, ואני אומר, שאני לא מבין את הממשלה הזאת, איך היא מטפלת בקורונה. קודם כול התחילה בכך שהיא לא צריכה לעשות שום דבר. אנחנו נחיה לצד הקורונה – נכון, צריכים לחיות לצד הקורונה – ונראה מה יהיה. בהתחלה הם לא הקימו קבינט קורונה בכלל. אמרו: אין קורונה, הכול בסדר. אבל כולם ידעו שהווריאנטים יכולים להיכנס פנימה ואז יהיה לנו סיפור חדש. היו צריכים להתארגן על זה. אחר כך תקפו אותנו על כל חוקי הקורונה שעשינו, ועכשיו הם מעבירים את אותם חוקים בדיוק. אולי יושב-ראש הוועדה יגיד, אולי, שיש שינויים. אני לא עוקב אחרי זה כי אני לא יושב – בגלל הסכסוך בין האופוזיציה לקואליציה אנחנו לא באים לוועדות, אז אני לא יודע אם יש שינויים. << קריאה >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אין שינוי. מאריכים את החוק כפי שהוא. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מאריכים. אתה רואה? אז מה יצא? במקום לקחת את כל החוקים שהיו בתקופה הקודמת, בשנה הקודמת, ולהאריך את כולם בבת אחת ואז יש לך את כל מכלול החוקים כדי לטפל בקורונה, מאריכים כל שבועיים אחד. למה? כי פתאום רואים שיש בעיה שצריך לטפל בה. אז תעשו – תעבירו את כל החוקים, יהיו לכם את כל כלי העבודה כדי לטפל בקורונה בלי קשר אם אתה צריך אותם או לא צריך אותם, במקום כל פעם להגיד: אוה, יש איזושהי בעיה, עכשיו אני צריך לבודד, עכשיו אני צריך לסגור את נמל התעופה, עכשיו אני צריך – בשביל מה? אדוני יושב-ראש הוועדה, שייתנו לך את כל החוקים בבת אחת, תגמור את העניין לפחות לחצי שנה, ואחר כך, אם תרצה לשנות משהו לפי ההתרחשויות בשטח, תעשה את זה. אתה מבין? אבל לא עושים את זה ושוב לא מטפלים וכל הזמן הם באים. מה הם עושים? קחו לדוגמה את הנושא של נסיעות לחו"ל. מפחדים לבוא לציבור ולהגיד לו שאנחנו סוגרים את נמל התעופה, או לא נותנים לציבור לטוס בתקופת יולי-אוגוסט. מה הם עושים? כל יום הם מתכנסים, קובעים שמדינה מסוימת אדומה, אי-אפשר לנסוע אליה. תאמין לי, יש מדינות שהמצב שם הרבה יותר טוב מפה. הם מחליטים שהיא אדומה, אז עכשיו אף אחד לא יכול לנסוע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה, סיימתי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> איי, חבל, חבל. טוב, בסדר, סיכמנו – – – << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אין לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יהיו עוד הזדמנויות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה יהיה חבר הכנסת היחיד באופוזיציה שידבר על הצעת החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דיבר עניינית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני יורד ומעביר את השרביט לישראל כץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. אז יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל כץ. חמש דקות, אדוני. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אחרי שיצא לי לתאר קודם, הפעם באתי מצויד בתיאורו של מוחמד מג'אדלה, עיתונאי בעל מקורות. ומה הוא כותב? "האמת מאחורי מס עבאס. הדיונים על תקציב המדינה התנהלו במקביל בשני חדרים: בפורום ישיבת הממשלה ובחדרו של מנסור עבאס. השרים התחרו ביניהם על 35 מיליארדים שחילק עבאס – – – בזה אחר זה פקדו השרים ומנכ"לי המשרדים הממשלתיים את חדרו הצדדי של יושב-ראש רע"ם, מנסור עבאס, חדר שיועד לו במשרד ראש הממשלה בליל אישור תקציב המדינה בממשלה. עבאס, שלא השתתף בדיוני הממשלה עצמם כיוון שאיננו שר, ישב בסמוך וניהל את המשא ומתן מול המשרדים השונים לגבי החלוקה התקציבית". ואז הוא ממשיך לאחר מכן ואומר: "בכל פעם שהדיון בממשלה הופסק התחיל הדיון בחדרו הצדדי של עבאס במשרד ראש הממשלה, ולעיתים שני הדיונים התנהלו במקביל. גורם המעורב במשא ומתן תיאר זאת כך" – ציטוט: "'מנסור עבאס ישב בחדרו כמו סולטאן" – ארטואורול – "וחילק – –" << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז כנראה אתה תדרכת אותו. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ואללה, לא. "'– – וחילק את התקציב שיש לו לשרים שהתחרו ביניהם לקבל יותר מהתקציב'". ויש עוד תיאורים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת כץ, אתה מתכוון לישיבה של היושב-ראש בבלפור אצל ראש האופוזיציה? << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ויש עוד תיאורים. כלומר, בחדר הממשלה ישב – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא בבלפור? << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ראש ממשלה דמה, נפתלי בנט, ללא סמכויות, ובחדר ליד ישב הסולטאן מנסור עבאס וחילק את המיליארדים לשרים. הם עלו לרגל. זה לא קשור לדרך הסיוע למגזר הערבי. עשינו את זה, נמשיך לעשות את זה. זה קשור לעניין פוליטי. מס עבאס. הינה, הוא חוזר על זה. הוא מסביר מה זה מס עבאס. זה המס שבעצם אחרי שהכנתי את כל התוכניות, עשרות חוקים שהביאו אותם על רפורמות – הרי תוך שבועיים לא המציאו חוקים חדשים. לקחו מהמגירה אדומה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא אשם בזה, הם אשמים. – – את כל הגזרות שזרקתי לשם, המיסים, ההיטלים, ודחפו את זה לליברמן. ליברמן לא התעמק, לקח את הכול ואמר: זה לא מיסים, זה חינוך הציבור מחדש, שינוי התנהגות הציבור. נו, באמת. מה זה, מחנות לחינוך מחדש כאן? ולכן מה שקרה, שבשעה שסוף-סוף הייתה אפשרות להביא תקציב פורמלי, בעצם שעבדו ולקחו ושינו. ואני אמרתי – לא תיאור שלי, כן? דיברתי על אותה סדרה בשם "ארטורול", "התחייה", מנקודת מבט אסלאמית, איך הם מתמרנים ומנווטים מלהיות מיעוט כדי להיהפך לרוב בסופו של דבר ולכבוש את קונסטנטינופול ולהכריע את האימפריה הנוצרית. חבר הכנסת עבאס, אני מאוד מכבד אותך. יש לך השקפת עולם. אתה איש תנועת האחים המוסלמים שאל-בנא הקים ב-1928 ורוצה להשליט את האסלאם כאן על האזור. אבל אנחנו מדינת היהודים, לא הממלכה הנוצרית הכושלת והמתמוטטת בקונסטנטינופול. בירתנו ירושלים הייתה זה אלפי שנים ותישאר לנצח בירת העם היהודי במדינת ישראל, ואתה לא תכריע, לא בדרך הזאת ולא בדרך אחרת. תפסת ראש ממשלה חלש, תפסת שר אוצר פראייר שלא מבין את החומר, והפקידים דחפו לו את הגזרות. אבל יש כאן עם חזק, וישראל היא דמוקרטיה, והיא לא תאפשר, היא לא תאפשר את התהליך הזה שמנסה לעצב את הציונות לאותו כיוון שאתה רוצה להוביל אליו. יש לך יעדים. אתה מוכן להתפשר טקטית, בתחכום, אבל היעד שלך הוא ישות אסלאמית בכל רחבי האזור. זה היעד, אחרת אתה לא איש האחים המוסלמים. ארדואן הקים מפלגת-בת. אתה הולך בשם הזה ואתה מצליח, מצליח לכופף התאגדות – זו אפילו לא ממשלה שתלויה בך. ואתה יושב בחדר, והם עולים לרגל במדינת היהודים ומקבלים פירורים או נתחים ממך. הצלחה גדולה לך – כישלון חמור של הציונות, של מדינת היהודים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל המדינה והציונות ינצחו. וכמו שאמרתי, ירושלים היא לא קונסטנטינופול, וישראל היא לא האימפריה הצלבנית, ואתה – גם לא האימפריה הטורקית, שנעלמה לתמיד. לא ארדואן יקים אותה, לא אתה תקים אותה. אנחנו נשמור על מדינת ישראל, על החזון הציוני, נחזק אותה ונביא אותה לאותם מקומות שהיא צריכה להיות, ולא יעזור – הכניעה הזמנית הזאת והקנייה הזאת – הן ייעלמו. אנחנו נחזור ונוביל את מדינת ישראל ואת החזון הציוני – להעצים אותו, להגביר אותו ולהגן עליו מפני איומים בחוץ ובפנים – ולא נאפשר לתהליך המסוכן הזה של ניסיון לפורר להתממש. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לנו פה שר במליאה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השמאל מנסה בכל דרך לבצע דה-לגיטימציה לביקורת הנוקבת והאמיתית של הימין. בכל פעם הם מנסים להשתמש בדבק אחר לסתימת הפיות של הימין. הפעם הגדילו לעשות חבר הכנסת שפע וחברת הכנסת רוזין, וקבעו למחר דיון נימוסים והליכות בוועדת הכנסת. שמעת, דודי ?תבוא מחר, יש סדנה. הם כותבים במכתב שלהם: "חברי הכנסת – – – מחויבים בדוגמה אישית וציבורית וכבוד הדדי". עכשיו, מיכל רוזין – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם עכשיו נזכרו בזה? איפה הם היו 12 שנה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חכה. מיכל רוזין רוצה ללמד אותנו דוגמה אישית וכבוד הדדי. דודי, זה כמו שיבוא אינדיאני משבט לא מתורבת שאוכל בידיים וינסה להעביר לנו סדנה איך אוכלים עם סכין ומזלג – זה בדיוק מיכל רוזין והחברים שלה ממרצ. תשמעו רק כמה ביטויים שלה ושל חבריה המתורבתים ויפי הנפש ממרצ: חבר הכנסת אילן גילאון התעמת עם חבר כנסת מהימין וקרא לעברו – תשמע, אדוני היושב-ראש: אתה המיץ של הזבל. אתה העורלה של הקו קלוקס קלאן היהודי. אתה הזבל שבזבל. ורוזין ישבה שם – מה חשבתם, שהיא אמרה לו: הלו, הלו, גילאון, תדבר יפה, כבוד הדדי? לא. היא החרתה החזיקה אחריו וקראה לו: פשיסט, טרוריסט. במקרה אחר מיכל רוזין יפת הנפש ציינה, בעדינות נפשה, כי מנהיגי הימין רוקדים על הדם, וחבר הכנסת מוסי רז אמר על תושבי אביתר – יהודים ציונים, מלח הארץ – לא, זה לא מה שהוא אמר עליהם, זה מה שאני אומר עליהם. הוא קרא להם טרוריסטים ועבריינים. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואפילו – לך תקרא קצת תנ"ך ותראה מה הגבולות של ארץ ישראל, שהקדוש ברוך הוא נתן ליהודים. אנחנו יושבים כאן מכוח התנ"ך – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מכוח זכות – – – על הארץ הזאת ולא בזכות כוח הזרוע שלך או של חבריך. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> ציונים הם בטוח לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מחקתם את המילה "ציונות" מהמצע שלכם, אז על מה אתה מדבר בכלל? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> גם זה לא נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, לא נכון? אולי החזרתם כי ראיתם שזה לא נראה טוב, אבל גם מחקתם. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> לא החזרנו ולא מחקנו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מחקתם. אתה יודע, אפרופו מיכל רוזין, שתכף אספר עליה, גם עליך – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – תגיד שטעית, וחבל, כי אני אחרי זה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב עוד דקה ותשמע. בדיוק באותה סיטואציה – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – לא מחקנו ולא הוצאנו ולא – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו מסגן השר המיותר יאיר גולן זכיתי לפנינים באופן אישי: פשיסט עלוב נפש, אפס – ככה הוא קרא לי. יפי הנפש המכובדים האלה ממרצ. מחר יש סדנה, מאי – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זכיתם – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מחר יש סדנה בוועדת הכנסת – מיכל רוזין הולכת ללמד אותנו איך להתנהג. ועוד היד נטויה. ואתם רוצים לשמוע מה הכי הזוי, אדוני היושב-ראש? אתה כבר נקלעת כאן להרבה דברים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלמה, יושב-הראש, לא היושב-ראש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאמרתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא חייב. אדוני היושב-ראש, בדקתי את הנוהל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא לא הבינה. סתם קפצת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מתקן בדקדוק בעברית. גם אני בטועים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תיקנת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז טוב עשית. לא אומרים אדוני היושב-ראש אלא אדוני יושב-הראש. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, כי אני רגילה מאיתן גינזבורג, שהוא מתקן איך להגיד, והוא טעה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא תיקן אותך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא טעה והוא לא הודה בטעות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בדקדוק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא טעה על פי הנוהל. הוא אמר לי שזה הנוהל וזה לא הנוהל. הוא טעה והטעה, אבל זה התנשאות – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה לשמוע מה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> טוב, את היית מאוד ספורטיבית וזרמת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זו טעות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תמשיכי לזרום, מאי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה לשמוע מה הכי הזוי, אדוני היושב-ראש? שבאמת הם חושבים שהם יפי נפש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שוב טעית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חושבים ככה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שוב טעית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה טעיתי? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היושב-ראש, אמרת פעמיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הקשבתי הפעם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תבדוק את ההקלטה. אני אומר את זה שנים, תמיד – אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי, זה נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תמיד אני אומר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אם לא שמעתי, אז Delete. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם תוסיף לי חצי דקה על התיקונים השגויים שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יתווסף. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עד כדי כך הם חושבים שהם יפי נפש, עדינים ומתורבתים, שהבוקר חברת הכנסת רוזין ראתה בטוויטר את הציוץ שלי, שבו כתבתי את הציטוטים שלה ושל חבריה שהקראתי. היא אמרה לי: זה שקר. אני עכשיו מגישה נגדך תלונה לוועדת האתיקה. מלשינונית. אמרתי לה: מייד תקבלי אסמכתאות בטלפון. היא לקחה כבר את הטלפון, התחילה להקליד – אומרת לי: בינתיים אני כבר מכינה את המכתב, מנסחת את המכתב. אבל לא היה מכתב בסוף, כנראה, כי היא קיבלה את הציטוטים שלה, ראתה את עצמה במראה וגנזה את המכתב. המוסר הכפול של השמאלנים האלה והצביעות הזאת – זה פשוט לא ייאמן. אדוני היושב-ראש, ממשלת עשר המעלות ימינה נסחפה עמוק עמוק שמאלה. חוץ משיתוף הפעולה של ניר אורבך עם הניסיון הזה לסתום פיות לימין מחר, היום הוא גם ישב ובירך – שמעת דודי? היום ניר אורבך ישב ובירך את מראענה כיושבת-ראש ועדת העובדים הזרים. הימין הזה, ממשלת עשר המעלות ימינה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יושבת-ראש לוועדה לאזרוח מסתננים. בוא, היא רוצה לקבל את כל מי שנכנס לפה ולאזרח אותו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוועדה להטבעת מדינת ישראל במסתננים. את אותה מראענה, שרק לפני כמה חודשים המפלגה של ניר אורבך הצביעה עליה בוועדת הבחירות המרכזית, לפסול אותה, כי היא מתנגדת למדינת ישראל. חברים, אתם לא השארתם אפילו עלה תאנה ימני או מסורתי אחד בממשלה הרעה הזאת. פורסם היום כי הגזרות הקשות על החלשים הולכות לממן גם הגדלה של הפנסיות התקציביות השמנות בצה"ל באמצעות תוספת הרמטכ"ל, שעד היום נחשבה ללא חוקית. זה כן, אבל להעלות את שכר החיילים – לא, בניגוד להבטחות הבחירות שלהם. מה כן עולה היום נגד החיילים? היום על סדר-היום הצעת חוק השיפוט הצבאי, או בשמה האמיתי: הצעת חוק הפקרת החיילים – חוק שיאפשר לפרקליטות הצבאית לפתוח בחקירה פלילית כנגד לוחמי צה"ל בלי למצמץ. הבטיחו חיזוק והגנה על לוחמי צה"ל, והם פשוט נלחמים בהם. נכשלים בכל אתגר. הגענו כמעט ל-4,000 מאומתים ביום, ולפי הפרסום של עופר חדד היום, 90% מהחוזרים מחו"ל לא עוברים בדיקה או שלא נכנסים לבידוד. אתם השתגעתם? שאשא ביטון, השרה, מה קורה איתכם? מה, שרן השכל עשתה עליכם פיילוט עם הלגליזציה שלה? בגלל זה אתם מנותקים? זו ממשלה ללא זכות קיום; ממשלה שמקעקעת את היהדות ורומסת את החלשים, לא תורה ולא מצווה, רפורמים, רמיסת הכשרות, דריסת השבת, ובקרוב מדינת כל אזרחיה; ממשלה ערלת לב. "אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה". אני רוצה לומר לבנט, למתן כהנא, לאורבך, לכלפון ולשאר עלי התאנה הפסאודו-ימנים בממשלה הזאת, בקואליציה הזאת: עם ישראל שרד גלות נוראה, גזרות קשות, תקופות שמד, אבל יצא אחרי הכול איתן ברוחו. כל שונאינו ומבקשי רעתנו נעלמו להם מן העולם והושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה. בנט, כהנא, אורבך, כלפון, לנו, לעם בישראל, אני לא דואג, הוא יעבור גם אתכם; אם תמכרו את ארץ ישראל, אם תפגעו במסורת, ביהדות, זו תהיה מכה קשה, אבל עם ישראל יחזיק מעמד. אבל מה יהיה עליכם? זו באמת המורשת שאתם רוצים להשאיר אחריכם? הרס היהדות, מכירת ארץ ישראל לאחים המוסלמים, שחיתות, פגיעה בחלשים – אנה תוליכו את חרפתכם? אדוני היושב-ראש, אם מעשים רעים היו מטילים צל, מדינת ישראל הייתה כבר שרויה בעלטה כבדה בגלל הממשלה הזאת. בושה וחרפה. לסיום, במעבר חד, בחצי הדקה שנשארה לי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מוסיף לך. אני מוסיף לך חצי דקה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אני רוצה לברך ליום ההולדת ה-36 את העוזר המסור והתותח שלי אלעד זמיר, היום, כ"ו באב. עליו אני יכול לקרוא את הפסוק "חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב". תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יצרת תקדים, קרעי, עכשיו כולם ירצו – – – << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אל תפעיל, עוד לא התחלתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אוסיף לך, הינה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עכשיו עושה רק הכנות, אתה רואה. אני רגיל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר הפנים לשעבר הרב אריה דרעי, אני קורא החלטה, רואה בעיתון, סליחה, בעיתון הארץ לפני שבוע: בר לב דורש לבחון כל החלטה להרוס בתים בנגב ובמזרח ירושלים. הוא קיים דיון לפני כחודש בנוכחות מפכ"ל המשטרה, והוא אמר שהוא מבקש לבחון כל החלטה באופן פרטני. חבר'ה, המדינה שלהם, אמרתי לך, אדוני הארץ. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מימים ימימה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדון – סגן השר, המדינה שלכם. זו עבירה פלילית, אתה יודע. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> תקשיב, דודי – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אל תגיד לי "תקשיב". << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> לא, אני אף פעם לא מתפרץ, לא מפריע אף פעם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תגיד לי "תקשיב". << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> אמרתי – חבר הכנסת בן צור, אמרתי, שנייה אחת הוא מסתכל שמאלה, רואה אותי – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. בגלל שמה אומרים בכירים במערכת אכיפת החוק? דרישה זו מהווה מכשול נוסף בדרך – אדוני המפכ"ל היה צריך להגיד לו במקום: אדוני השר, זאת לא הסמכות שלך. אתה עושה פה עבירה פלילית. אבל סגלוביץ', לכם מותר הכול. אתה יושב מצד ימין, הוא יושב מצד שמאל, כל הקצינים מפחדים מכם, הם שלכם, עובדים אצלכם. זה דבר שהיה צריך לפתוח את כל מהדורות החדשות, אבל אצלכם – מה פתאום, חס ושלום. אם אוחנה היה מעז לרמוז משהו, כל בכירי יח"א היו מזמינים אותו לחקירה, אבל פה נאלמו דום. למה? אתה יושב שם. אתה חינכת אותם, אמרת: הייתה לי הזכות, ויושב בר לב ונותן להם הנחיות. הוא חושב שהם טירונים בצבא. ועל מה? על כל ההריסות – 400,000, 500,000 הריסות במגזר הערבי ובנגב. אבל לגבי אביתר – כמה בתים, חבר'ה, חייבים להרוס. זאת מדינת חוק, ודבר שלא חוקי – צריך לטפל בו. אתה מבין את הצביעות שלכם? אתה מבין את המוסר הכפול שלכם? איפה שיש יהודים אתם מכים אותם, אתם כמעט שונאים אותם, בוודאי אם הם ביהודה ושומרון, וערבים – חס ושלום. למה? מנסור עבאס לא מרשה. איך נהרוס בנגב? הרי הורסים דבר לא חוקי, אתה יודע. לא הורסים בית חוקי. במזרח ירושלים לא הורסים בנייה חוקית, אתה יודע. במערב, דרך אגב, אין לו בעיה שיהרסו; צריך. במזרח ירושלים ובנגב – חס ושלום. למה? אנחנו צריכים לנסוע עוד עם המכוניות, אתה צריך להיות סגן שר עם העוזרים, הוא צריך את המכונית ואת המשרד. אבל מנסור עבאס כנראה לא יסכים לזה. אז תראו מה שאני אומר, אתם פוגעים בביטחון מדינת ישראל הלכה למעשה, אתם פוגעים בכל חוק וכל נורמה. אתם שמים את עצמכם לפני המדינה בכל נושא. אבל אתם עולים לפה – גם אתה – כמו צדיקים, מדברים בשקט – מה, אנחנו ממלכתיים. דודי אמסלם, איך אתה מדבר? חבר'ה, זאת לא שאלה, אדוני סגן השר, איך מדברים; איך מתנהלים ואיך מתנהגים – זה מה שצריך לבחון. בוודאי שאתה יוצא החוצה, לא נעים לך לשמוע את הדברים האלה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור, ברשותך, לנושא אחר. אנחנו שמענו את התוכנית הכלכלית של שר האוצר מר ליברמן. דרך אגב, אלה שיווקים, הרי ברור לך לחלוטין שהוא יושב על הכיסא חודש. הרפורמות האלה שהוא מתהדר בהן יושבות באוצר כבר שנים על גבי שנים, הם רק מחכים למי לשווק אותן, ובדרך כלל הם מצליחים איפה שבעצם אין שר שמבין את העניין, אז משווקים לו. אז הוא אומר: תשמע, יש לנו תוכנית, חבל על הזמן, יש לנו תקציב. אז אני אומר לו: תקשיב, התייקרות בנסיעה בתחבורה הציבורית – הרי אין דבר שהוא שגוי יותר מזה. הרי בכלל בלי קשר לנושא של התקציב, מדינת ישראל משקיעה הון עתק בתחבורה הציבורית, משום שיש פקקים, והם רוצים להעביר את האוכלוסייה מרכב פרטי לרכב ציבורי. אני כבר לא מדבר על השאלה מי בכלל נוסע, מי הם רוב משתמשי התחבורה ציבורית. הרי זה ברור – זה המגזר בעשירונים התחתונים, שאין להם כסף לכלי רכב. אז הוא אומר בטלוויזיה – אדוני שר האוצר לשעבר, מה הוא אומר? הוא אומר: לא, זאת נסיעה פרטנית. הוא אפילו לא יודע שאת הרב-קו אתה מטעין כל חודש ואתה נוסע איתו. והוא לא הבין שרוב הציבור, בעיקר המבוגר – בעיקר, דרך אגב, הפנסיונרים, ובעיקר גם העולים החדשים – הם משתמשים ברב-קו בגלל שאחרת כל נסיעה תעלה להם יותר. אבל מה, חס ושלום, למה שלא נעלה את זה? כי איזה פקיד שם שיווק לו את זה. הוא אפילו לא יודע על מה הוא מדבר. אגרת גודש – הוא מציע בעצם שישלמו בכניסה לתל אביב וביציאה מגוש דן, או מכל מיני טבעות, 25 שקלים ביום כמעט לכל כיוון. זאת אומרת, בכניסה – 25 שקלים, כשאתה יוצא זה בערך 50%, זאת אומרת, כמעט 40 שקלים כל יום. הרי מי ייסע שם? למי לא אכפת לשלם 40 שקלים ליום? מי שיש לו. אבל ברור שזה יפגע בעיקר באוכלוסיות החלשות ביותר. אני רוצה רק לספר לכם, כשהייתי בעיריית ירושלים האוצר העלה איזושהי מחשבה זדונית כזאת, לעשות אגרת גודש בכניסה לעיר – אז היה ראש העיר לופוליאנסקי – בשום פנים ואופן לא הסכמנו. בגלל שבסוף כל הדברים האלה מתנקזים לדבר אחד – שמי שיכול לחיות בארץ או במדינה הזאת זה העשירים, אין להם מגבלה, והחבר'ה שנמצאים בשכבות התחתונות יותר – יש להם מגבלה כזאת. אבל אני אמשיך – והוא גם רוצה להעלות את המס על המשקאות המסוכרים. איך הוא מסביר את זה? שיש הרבה סוכר וזה לא בריא. אז אמרתי: אם נלך לפי הלוגיקה הזאת, קודם כול בוא נמסה את הסוכר. הרי הסוכר הוא 100% סוכר; בשתייה יש 20% סוכר. אז קודם כול תמסה את הסוכר, אם אתה חושב שהסוכר לא בריא. ואיפה השוקולד? ואיפה הוופלים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תיתן לו רעיונות, דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני רק מסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תמשיך, תמשיך, דודי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – המע"מ? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. עוד מעט אני אספר. הוא גם רוצה לבטל את הפטור ממע"מ על כל ההזמנות שמזמינים מחוץ לארץ כל החבר'ה הצעירים, עד 75 דולר. מה שנשאר לחבר'ה הצעירים – פה הוא רוצה לקנות לו ג'ינס, פה זה. הרי על מי מדובר? מי שיש לו כרטיס האשראי של ההורים שלו לא מזמין מעלי אקספרס – הוא הולך ישר למותג, קונה אותו ב-1,000 שקל. זה חבר'ה צעירים שעובדים פה קצת, עושים כמה לירות בימי שישי בערב, מוכרים פרחים. רוצים לקנות איזה זוג נעליים שלהורים שלהם אין לקנות – לא, גם את הלוקסוס הזה אנחנו ניקח. כלים חד-פעמיים – המס הוא לפי משקל. לא ראיתי דבר כזה. קח את זה, נניח, לפי העלות. לא – לפי משקל. אז ברור שהמשקל כמעט זהה. אז אחד שקונה את הדברים הכי טובים ב-20 שקלים ישלם עוד שקל, אבל אחד שקונה ב-4 שקלים וישלם עוד שקל – זה 20%. הוא רוצה למסות את זה בעשרות אחוזים. ביקור רופא – אותו סיפור. אני לא מדבר על הבלו, על החשמל, ארנונה. חבר'ה, זה מיסים במיליארדי שקלים. אבל לרגע לא עלה בדעתו למסות את הקוויאר – דרך אגב, קוויאר זה דבר מסוכן, זה דבר לא בריא – בוודאי לא את הבנטלי ואת המרצדס. למה? חבר'ה נוסעים בזה, יכעסו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איזה חבר'ה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> החבר'ה שהוא מכיר. את בעלי היאכטות; לא את המשקאות החריפים – דרך אגב, יש ויסקי שעולה גם 100,000, 150,000 שקל לבקבוק. את זה – חס ושלום. בוודאי לא את שעוני היוקרה, ובוודאי לא מס עיזבון, שהיה מכניס למדינה עשרות מיליארדי שקלים. עכשיו אני אסביר לך גם מדוע. שאלתי את עצמי מדוע ליברמן עושה את זה. הרי הוא יודע שזה פוגע בחלשים והם לא יצביעו בשבילו. אני הגעתי למסקנה, אדוני היושב-ראש, שהוא ויתר עליהם. זו מפלגת נישה, והוא מחפש עוד שני מנדטים צפונבונים עשירים מתל אביב, והוא מדבר אליהם. אליהם הוא מדבר. הוא לא שר האוצר של כל עם ישראל, זה לא מעניין אותו. תסתכלו טוב, חבר'ה, הוא נקודתי, הוא נועץ איפה שיש לו אלקטורט. הוא אומר: אני אראה להם כאילו כלכלת שוק חופשי. אין לי זמן להרחיב את כל הנושא של סיפור הפגיעה בחקלאות – וזה מה שהוא עושה. אבל למנסור עבאס יש להם מספיק כסף. זה – הכול בסדר. הרי צריך לאסוף את הכסף. לא חשוב שאני חושב שגם מרמים אותו, אבל איך הוא אמר? זה הוא תדרך. מי יתדרך? ישב כמו שייח' בחוץ, הביאו לו video conference, הביאו לו אוכל, הזמין גם בקלאווה; אמר לו המלצר: בקלווה אתה רוצה? אמר לו: לא, בקלאווה. היה צפונבון, אתה יודע, אחד מהשרים; לא מבינים מה זה בקלאווה. בקלווה. הבן אדם ישב ואישר להם סעיף-סעיף בראש, עשה לבנט ככה – אם אני עושה ככה זה בסדר ואם אני עושה ככה אתה מבין שצריך לעצור. בושה וחרפה. אין לכם כבוד לאומי, אין לכם שום דבר. אתם ממשלה שמבזה את עם ישראל על בסיס יומי, על בסיס יומי. חבר הכנסת אלחרומי, אל תדאג, אתה תהיה יושב-ראש ועדת הפנים. הם יכשירו לך את 65 הדונם שהמשפחה פלשה אליהם. שטויות. אמרתי לך, תבקש עוד – צריך בשביל העיזים, הגמלים. צריך עוד איזה 200 דונם, זה לא עובד ככה. החבר'ה האחרים, יש להם אלפי דונמים, לכן גם זה יאושר. כשמנסור עבאס יושב בחדר שסידרו לו, חדר הממשלה הפרטי שלו, תגיד לו שיכניס גם את זה לחוק ההסדרים, נגמור את זה במכה, חבל בכמה שלבים. במכה שיחזירו לכם חצי מדינה והכול בסדר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. הצעה טובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאיזו ועדה להעביר את זה? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא השאירו לך כלום, אחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> החצי השני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אתה לוקח ייעוץ על זה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חצי לסעיד וחצי לנו. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני וסעיד נשתווה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, אני מניחה שהשם הודיה מונסונגו מוכר לכם. הודיה מונסונגו. אני אגיד את זה שוב, כי כבר אמרתי את זה פעם אחת פה על הדוכן וגם בכמה ועדות, ושלחתי גם בקשה בכתב לשר החוץ וגם לסגנו. לצערי, מאז הפעם האחרונה, ב-30 ביוני – עברו מאז 33 יום. אני לא יודעת אם מישהו מכם יודע מה זה להיות במעצר 33 יום בפרו. אני מניחה שאף אחד מכם לא רוצה לדעת. זה פשוט נורא. אני אגיד את שמה שוב: הודיה מונסונגו – תכניסו את השם הזה טוב לראש – היא בחורה בת 26 עם צרכים מיוחדים. הודיה עשתה שירות לאומי בתוכנית מיוחדת לאנשים עם צרכים מיוחדים בבת עמי, אחת מעמותות השירות הלאומי, ובזמנו נקבעה לה רמה שכלית תפקודית ייחודית של ילדה בת 12, לפי פסיכולוגים בארץ. היא נעצרה בפרו אחרי שישראלי טמן בתוך המזוודה שלה בלי ידיעתה סמים, והיא נעצרה על הסמים. היא הושמה בכלא נורא ואיום עם עכברושים ובתת-תנאים. שם במסגרת המשפט בדקו אותה פסיכיאטרים מקומיים ומצאו שרמתה היא גיל שמונה – הם עוד החמירו יותר. אז תחשבו שהבת שלכם, ברמת משכל של בת שמונה, יושבת בכלא בפרו על לא עוול בכפה. היא יושבת שם מעל 600 ימים, ממאי 2019, ואנחנו כמדינה לא עושים שום דבר כדי להחזיר אותה הביתה. היא שוחררה למעצר בית בעקבות מצבה. אנחנו יודעים שהבחור שטמן לה פח ושם אותה במצב הזה הודה בעניין, כלומר מבחינה משפטית מצבה צריך להיות טוב. עורכי הדין שההורים שלה שכרו – ולא מדובר בהורים עם יכולת כלכלית גדולה – מנסים ומנסים, ואף שלחו בקשות לפתרון מהנשיא שם, וזה לא צלח, ושוב הם מנסים, וזה לא צלח. אני שואלת: איפה המקום שלנו כמדינה, שלנו כחברי כנסת? יש בפרו צעירה שרמת המשכל שלה הוא של בת שמונה – היא עצמה בת 26 – שנמצאת שם במעצר בית. אני חייבת לקרוא לכם – אני גם בקשר עם אחותה, כי אחותה היא רכזת שירות לאומי באותה עמותה. היא שלחה לי איזו הקלטה שלה שבה אומרת הודיה כך: קשה לי לבד, אני רוצה לחזור כבר הביתה. בבקשה, תגידי לראש הממשלה שישחרר אותי כמו ששחרר את נעמה יששכר – זה מפברואר. שלחתי אליו מכתב. אני לא ילדה רגילה, אני עם צרכים מיוחדים, ברמת משכל של ילדה בת 12. הוא צריך לעזור לי כמו שהוא עזר לכולם. הוא רק צריך להרים טלפון לנשיא פרו ולהסביר לו שאני לא צריכה להישאר פה לא דקה ולא שנייה. והיא ממשיכה וכותבת: לפני שבוע פגעתי בעצמי. אני כבר הגעתי לסוף של עצמי, אבל אני לא רוצה לשים קץ לחיים שלי, אני רוצה לחיות ולחגוג בפסח – שוב, זה היה בפברואר – עם המשפחה שלי את יום ההולדת שלי. היא ממשיכה, ואני לא אלאה אתכם. אני חושבת שכולנו פה צריכים לצעוק צעקה ולבקש גם משר החוץ וגם מראש הממשלה בנט שיתערבו לטובת הודיה מונסונגו. היא חייבת, חייבת לחזור הביתה. אנחנו פה נמצאים לעיתים בלילות לבנים. תחשבו שהיא לבד שם, פשוט לבד, לבד. ההורים שלה לא יכולים לנסוע לשם בגלל הקורונה, לא יכולים לעזור לה. אנחנו, תפקידנו, חלק מהתפקיד שלנו זה לא רק להתנגח פה ולצעוק אחד על השני אלא לעזור לאזרחי ישראל, בוודאי אם הם אנשים עם צרכים מיוחדים, בוודאי להודיה, שנמצאת מעל 600 ימים בפרו. אז בהחלט, אני קוראת שוב מעל בימה זו ומקווה שהפעם הדברים שלי כן ייפלו על אוזניים קשובות. וכן, כל אחד ואחד מכם פה באולם – זה לא רבים – וגם אלה שלא באולם יעשו את המעשה ויפנו למי שצריך לפנות על מנת להחזיר את הודיה הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. מיכל, את רוצה לחזור? כי תיקנו את הדוכן. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה רבה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אחרי שיעור העברית שנתן כבוד היושב-ראש. אז לא אטעה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בדיוק. בדיוק. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> או שבערבית סייד א-ראיס, אומרים. אז – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חברתי וולדיגר דיברה על הודיה. כמה זמן היא הייתה – כמה זמן היא בבידוד? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה, הבחורה? היא מעל 600 יום כבר בפרו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 600 יום, וזה טירוף. באמת העניין הזה של הטיפול הנפשי הוא חשוב מאוד, וטוב שמשרד הבריאות ושר הבריאות עמדו על קבלת תקציב לעניין הזה של הטיפול הנפשי. אבל אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לדבר על מי שנמצא בכלא מאז אוגוסט 2020, מלפני שנה. אנחנו היינו ביחד במשפטים שלו ואחרי זה כשהוא נכנס לכלא – ואני מתכוון לשייח' ראאד סלאח – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהוא נמצא בכלא, במאסר, בבידוד. מאז היום הראשון, מאז היום הראשון שנכנס, השב"ס שם אותו בצינוק לבד. הוא לא רואה אף אסיר, אף אדם, תארו לעצמכם, במשך כמעט שנה שלמה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עונש – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה עונש על עונש על עונש, והכול – למה? כי הוא נשא איזה נאום ופירשו אותו, עם פסוקים מהקוראן. אז בית המשפט נתן עונש, אבל למה לשים עונש על עונש על עונש? למה להחזיק איש בבידוד? מה הוא יעשה? אם ישימו אותו בתא, מה יעשה? ועורכי הדין שלו חאלד אזברגה ועומר חמאיסי ביקרו אותו, והמצב שלו קשה מאוד. ולכן אני קורא לשר לביטחון הפנים – אנחנו גם פנינו, אני פניתי אליו באופן אישי וביקשתי לאפשר לנו לבקר אותו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לבקר, כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העניין הזה, אדוני היושב-ראש, של לאסור על חברי כנסת לבקר אסירים – הגיע הזמן לבטל את ההוראה הבלתי-חוקית, הבלתי-חוקתית הזאת. אוסרים על חברי כנסת ללכת לבקר בבתי כלא, לבקר אסירים, לראות, לתהות על תנאי המעצר ותנאי המאסר שלהם. נושא שני – היום התפרסמו תוצאות בחינות התאוג'יהי בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים המזרחית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לנו, מה זה תאוג'יהי? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בחינות תאוג'יהי זה בגרות, זה בחינות הבגרות. שם, אתה יודע, מחכים לזה באותו יום, מפרסמים את זה ומקבלים את התוצאה בסמ"ס, בג'וואל. ראינו חגיגות, באמת, עם תוצאות מרשימות ואחוזי הצלחה, גברתי שרת החינוך – בערך 72%. אני מנצל את ההזדמנות לברך את כל התלמידים והתלמידות המצטיינים. יש מלא מצטיינים – 99.7% – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש 99.9%. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מירושלים, מירושלים המזרחית, ממשפחת שוויקי, שאנחנו מכירים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון. מברוכ. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: ברכות לאלה המצליחים בבחינות התאוג'יהי האלה. ברכות עליהם.) אבל אני קורא שלא להשתמש בזיקוקים ולשמור על הבריאות, כי אנחנו ראינו זיקוקים – מה הם יכולים לעשות. אפשר לחגוג, צריך לחגוג, אבל גם יש דרך לחגוג. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (אומר בערבית: תאמר את זה בערבית.) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל לא רק זיקוקים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אנחנו קוראים לחגוג, אבל ללא זיקוקים, ללא רעש, ללא – אפשר לחגוג, יש לכם זכות לחגוג אחרי המאמץ והלימודים במשך שנים ארוכות, מגיע לכם לחגוג, אתם צריכים לחגוג, אתם והמשפחות שלכם, אבל בלי זיקוקים, כי הם יכולים גם לפגוע.) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, לפני שאתה יורד, תגיד: לא רק זיקוקים, כולל יריות באוויר וכל זה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הכול, גם יריות, בטח. אם אני מדבר על זיקוקים, אז בוודאי שיריות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, יריות. אז תגיד, תדגיש, שהחבר'ה לא יוציאו את הנשקים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: בלי ירי ובלי שום סוג של נשק.) משפט אחרון לעניין החוק הזה, אדוני היושב-ראש – אנחנו תומכים בחוק הזה. מדובר בהיטל ההטמנה. אנחנו יודעים שיישובים ערביים רבים סובלים מהעניין הזה של אשפה, וצריך לחלק את היטל ההטמנה הזה על מנת שהרשויות האלה, במיוחד – היינו בג'דיידה-מכר, ויש שם בעיה גדולה מאוד של הרי פסולת. טוב שהמשרד לאיכות הסביבה מעלה את האחוז מ-25% ל-35% לצרכים של המועצות והעיריות, לכן אנחנו מברכים על החוק הזה ואנחנו תומכים בחוק הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוסאמה, (אומר בערבית: דבר ראשון, אני רוצה להצטרף לברכות שלך לכל התלמידות והתלמידים שהצליחו בבחינת התאוג'יהי.) << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: ואני מצטער עבור מי שלא הצליח.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (אומר בערבית: לא היה להם מזל. כל הכבוד.) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תרגמו, תרגמו, תסבירו לנו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה זה, שעת סיפור? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא מצטרף – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, אני אתרגם: יש תוצאות חסרות תקדים. (אומר בערבית: יש תוצאות מדהימות – 99.9, 99.7, שוויקי – –) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה, התוכנית "סלם ותעלם"? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (– – בירושלים. כל הכבוד לו ולמשפחתו. ברכות לכולם, לכל המחוזות בגדה ובעזה. כל הכבוד ואלף ברכות.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרחבא, מרחבא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אלף מברוכ. אלף מברוכ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשו את הפזמון של "סלם ותעלם". << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האמת היא, דודו, שבגללכם, העם הפלסטיני, אין לו הרבה שמחות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אהה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז הייתה שמחה של הצלחה בבחינות התאוג'יהי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שיהיה להם אלף מברוכ. באמת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. זה שמחה של אבא, של אימא, של הילד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דוד, איפה לשים את הכיסא הזה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> של מי? באמצע. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין מקום. אין מקום. שמו את – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה של מנסור או מה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – זה מזהב. פה יושב משה, הוא אמר כמו סולטאן. פה באמצע הנגרים עובדים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (אומר בערבית: אוסאמה, שמו מוחמד שוויקי, התלמיד הראשון, הראשון בארץ, מירושלים, מוחמד השאם שוויקי. אללה ייתן לכם בריאות.) אוקיי. עאידה תומא סלימאן, תפדלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הם סגרו איתכם את התקציב או עוד לא? סגרו משהו? כמה מיליונים? לפחות מ-10 מיליארד אתם לא תסכימו. תחייך, תחייך. אני כבר יודע שהעבירו כמה משאיות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בברינקס, בברינקס. חמש דקות, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> דרך קטאר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרת לליברמן: אני מקבל רק מזומן – – – << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, האמת, אני התכוונתי ואני הולכת לדבר על נושא אחר, אבל אני מוסיפה בעניין החוק שעומד לדיון היום, שהיה מן הראוי אולי להביא הצעה שהיא מעבר ל-25% מההכנסות של הקרן הזו. בסופו של דבר, הכסף הזה מגיע מהאזרחים עצמם. אומנם מי שמשלם את זה זה הרשויות המקומיות. אבל היה – הרי כולנו יודעים את הקפיצה במיסים, במיוחד מיסי הארנונה בשנים האחרונות, ואיך עשו שינויי סיווגים כדי לגבות את ההבדל במחיר פינוי האשפה וההטמנה שעושה המדינה עכשיו. כאשר המדינה נכנסה לזה והממשלה החליטה מה שהחליטה, הקפיצו את המחירים שמשלמות הרשויות המקומיות על הפעולה הזו. גם כדאי מאוד שתהיה קצת שקיפות – איך משתמשים בכספים האלה והחלוקה שלהם. אני יודעת שהרבה מועצות מקומיות נהנו מהכסף הזה בנושאים שקשורים לפיתוח כל נושא הסביבה במועצות מקומיות. אבל שני דברים: היה כדאי להוסיף את האחוז של הכספים המחולקים, והיה כדאי מאוד גם קצת שקיפות בקרן שנשארה. אבל האמת, רציתי לדבר עכשיו על אחת ממה שקוראים לו הרפורמות שמגיעות עם התקציב, וזה הנושא של גיל פרישה לנשים, העלאת גיל פרישה לנשים, שקראו לו תחת כותרת מאוד מאוד מוזרה: שוויון מגדרי – כאילו קיבלנו שוויון בכול ונשאר רק העניין של גיל הפרישה. הנשים קיבלו שוויון בתעסוקה, קיבלו שוויון בהכנסה, קיבלו שוויון באפשרות להתקדם בסולם הדרגות בתוך מקום העבודה. קיבלנו שוויון, גם אין אלימות נגד נשים, אין כלום. שוויון מגדרי בתקציב הזה מתבטא בהעלאת גיל הפרישה. עכשיו, אני יודעת בקשר למחסור שקיים או יהיה קיים בגלל שנשים ותוחלת החיים שלהן עולה, וגם תוחלת החיים של הגברים – נכון, זה דבר טוב שתוחלת החיים של נשים יותר גבוהה משל גברים, אבל תראו מה קורה. רוצים לסגור את הפער? אז בואו נחשוב איך אפשר לסגור את הפער. אולי באמת לאכוף ולהבטיח שנשים יקבלו משכורת והכנסה שוויונית באותה עבודה שמבצעים הן והגברים. ידוע היום שממוצע השכר של הנשים לאותו תפקיד הוא 70% מההכנסה של הגברים. אם מישהו רוצה להעלות את ההכנסה של קרנות הפנסיה אז בבקשה, יעלו גם את ההכנסה של הנשים, שתשתווה להכנסה של הגברים תחת הכותרת של שוויון מגדרי ואז גם ההפרשות שלהן לפנסיה יעלו. דבר שני – יעשו מסלול של התקדמות בעבודה שהוא שוויוני, ואז גם נשים יכולות להגיע למשרות של מנהלים, עם משכורת יותר טובה, ויפרישו יותר כסף לקופות הגמל, ואולי סוף-סוף יעשו משהו, צעד חיובי, כלפי מה שנקרא עבודות או מקצועות של הצווארון הוורוד. כלומר, כל המקצועות שברובם המוחץ נמצאות בהם נשים – תסתכלו על ממוצע המשכורות שם, על תנאי ההעסקה, על הגזל שנעשה והניצול שנעשה לנשים האלה. אם משפרים את המצב הזה גם זה יכניס יותר לקופת הגמל והפנסיה של הנשים. אבל במקום זה אנחנו ניהלנו מאבק של שנים בכנסת הזו. חלק מחברות הכנסת, שהיום הן גם שרות והן נמצאות במוקד קבלת ההחלטות, היו חלק מהמאבק העיקש הזה שלא יעלו את גיל הפרישה לנשים לפני שייתנו פתרונות מאוד ברורים לקבוצות מוחלשות, שהחלטה מסוג זה תפגע בהם באופן ישיר. לצערנו הרב, הנוסח שהוסכם עליו, וגם הצביעו עליו בממשלה, לא מציין בפירוט את הפתרונות שנותנים לקבוצות המוחלשות. הוסמכה ועדה שאני מאוד מקווה שהיא תעמוד בזה וייתנו פתרונות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רק אזכיר: הקבוצות המוחלשות הן נשים במקצועות שוחקים, נשים שלא יכולות לעבוד עד גיל 65 או 67 במקצוע הזה; עקרות הבית – שאחוז העבודה והתעסוקה בקרב הנשים הערביות הוא 34% – לכל עקרות הבית יהיו עוד שנים שלא תהיה להן שום הכנסה; נשים מפוטרות בגיל 50 פלוס שאף אחד לא יקבל אותן לעבודה. אז אולי, אולי – אני פונה פה לוועדה שהקימו – לפני שיביאו את זה להצבעה בכנסת, שיעגנו את הפתרונות בתוך חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אחמד טיבי אמר משפט ברדיו 103. אני מסכים עם שתי האמירות שלו: יש ממשלת שיסוי ויש ממשלת מיסוי. מה לעשות, עם שתי המשפטים האלה אני מסכים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שני. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> עם שני, אני ספרתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מניתי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> עם שני המשפטים האלה אני מסכים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, קיבלתי הודעה האם אני מתקן רק ח"כים יהודים, כי לא תיקנתי את עאידה. היא אמרה שוָיון כל הזמן – אז זה שוְיון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לי מותר לטעות, כי כשתתחילו לדבר ערבית בדיוק כמו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מותר, מותר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתקן בזמן אמת, לא אחר כך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אוסאמה דיבר כל כך הרבה זמן קודם בשפה הערבית. הם גם משפחה. אם מכרתם אותנו או לא מכרתם, אנחנו לא יודעים, אבל אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, איחלנו מברוכ לאלה שהצליחו בבחינות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה לא עם קצת יריות באוויר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה מה שאני משאיר לך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> במה הדברים אמורים? היום הרי עלה סרטון של איזה אזרח ממושב בוסתן הגליל שהתבטא בצורה ממש מגעילה, מבזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בצורה מגעילה, מבזה, תת-רמה, גזענית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> גזענית ממדרגה ראשונה. ואני יודע שאתה תמיד גם מגיב אצלך שזה גזענות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, זה דאבל גזענות, הוא פעמיים גזען – נגד ערבים ונגד חרדים. הוא אמר לו: אני לא סובל חרדים – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אחמד, לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל זה מגיע ביחד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שתפו, שתפו. לא כולנו יודעים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה, לא ראית? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> היה איזה אזרח אחד במושב בוסתן הגליל – זה קיבוץ או מושב – ומישהו בא למכור את המשק שלו והוא הביא משקיעים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מתווך הגיע. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מתווך הגיע. הגיעו לשם כנראה משקיעים או אנשים שבאו לקנות, אנשים חרדים. מגיע לשם השכן והתחיל לצעוק על המתווכת שם, על המתווך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לקלל, מה זה "לצעוק"? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לקלל. אי-אפשר אפילו להגיד את המילים שלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת בוסו, רק נאמר שהוא היה אדם בודד. זה חשוב – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> היה אדם בודד, והבנתי שהוא גם נעצר, הוא זומן לחקירה. אבל – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת אדם בודד? ומה הקשר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת אדם בודד? לא הבנתי. למה התכוון הרב הרפורמי? לבן אדם מותר להרביץ ולקלל? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא משנה. הוא הבריח את האנשים וזה הוסרט. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר – – – זה מתרץ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב. אני רוצה להמשיך את הדברים, ושתדעי מה המשמעות של אדם בודד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גם כשחרדי עושה משהו אתה אומר: זה בודד, או שרק פה אתה מגונן? יאללה, תעשה לי טובה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, כשזה אדם בודד – – – בודד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, ציינת שזה בודד, אבל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בואו נמשיך. חברי הכנסת, בואו נמשיך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך את מה שאמר היושב-ראש הנוכחי ברדיו 103, שיש ממשלת שיסוי. כשיש ממשלת שיסוי זה לא מגיע על אדמה ריקה, ואז יש לך פירות באושים. גם אם מגיעים יחידים, מפוזרים, בסוף ההסתה מחלחלת לאזרחים. כשעמד פה שר האוצר, והוא היה לפני כן באופוזיציה ואמר לקחת את החרדים ולשים אותם במריצה – שומע בן אדם כזה ואומר: זה בן אדם שהוא ראש מפלגה, היום הוא שר אוצר. אם הוא יכול להגיד לקחת את החרדים, לשים אותם במריצה ולזרוק אותם לפח ואף אחד לא אמר לו "אתה מטורף", אז הוא מרשה לעצמו להגיד: למה אתם מביאים את הזבל הזה לפה. זה נקרא בן אדם יחיד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> להפך – הוא מקבל חיבוק בתקשורת, מלטפים אותו, מחבקים אותו. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> זו ממשלת שיסוי, כולל ממשלת מיסוי, לאחר התקציב אכזרי שהגיע לפה. אתמול בלילה ישבתי פה וציינתי – אתה שמעת את המושג – שמעבר לגזרות, זה גם תקציב קנסות. שמעתם שבן אדם שלא מגיע לרופא – מי בסוף מבטל בבלינסון איזה ביקור? בן אדם שאשתו חולה; הרי האנשים, הצפונים, הולכים לתל אביב, לאסותא, רופאים פרטיים. בן אדם מגיע לבית חולים – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ליברמן יודע מה זה קופת חולים? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא מבטל תור לרופא – הוא משלם קנס. רשום שם בתקנות: נטיל עליו קנס עד 50 שקל. תגיד לי, הבן אדם הזה מסכן. אתה יודע, פגשתי איזה בן אדם אחד, אמרתי לו: תגיד למה אתם לא הולכים? היום יש רב-קו משולב, שזה גם קווים וגם אפיקים. אומר: תראה, עוד 100 שקל להוסיף בחודש – וזה הרי נוחות, כשאתה יורד מאוטובוס – עוד 100 שקל בחודש להוסיף, אין לי את האפשרות. יש אנשים כאלה. אבל אלה שהגיעו לתקציב, הם מכירים בכלל את המושגים האלה? הם פגשו פעם את האנשים האלה ש-100 שקל בשבילם זה חשבון? אתה בשלוש דקות מוציא 100 שקל. אני יושב פה לפעמים בפרסה ואני רואה גם שמזמינים קפה. שר האוצר, אפילו פה בפרסה, הוא שותה קפה – אתם יודעים, אנחנו לוקחים חד-פעמי; הוא לוקח מכוסות הזכוכית היפות האלה, בצלחות מביאים לו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא לרמה שלו, חד-פעמי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> זו אוליגרכיה לשמה. אנחנו יודעים, אין מה לעשות – תקשיב, אתה לא מבין את המשמעות, ואתם חושבים שאנחנו סתם מתבטאים על הגזרות של החד-פעמי. אתה יודע, זה ששר האוצר אומר על רב-קו שזה חד-פעמי, זה כמו שישאלו אותך: אתה יודע, היושב-ראש, אתה יודע מי זה האבא של רבי שמעון בר יוחאי? אתה לא יודע מי? אז אני אקרא עוד פעם: אבא של רבי שמעון בר יוחאי – יוחאי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יוחאי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> רבי שמעון בר יוחאי. זה כמו ששואלים בן אדם: תגיד לי, כמה ימים הייתה מלחמת ששת הימים? והוא מתחיל לחשוב. זה המשך למה שאומר לך שר האוצר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זו לא אותה שאלה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נפלת – תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חשבתי שזה מישהו מוכר שאני לא מכיר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> זה בדיוק – תקשיב, כשעומד לך שר בערוץ 13 או 12 – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דווקא את יוחאי הזה לא הכרתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא ידעת ש"בר" זה "בן". << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> עומד לך שר האוצר – אם זה לא אמיתי, זו בדיחה – אומר לך: מה זה, רב-קו זה חד-פעמי. אבל רב-קו זה רב-פעמי. אנשים מטעינים כרטיסים, אני מטעין את הכרטיסים של הילדים שלי בטלפון, עוד 100 שקל ועוד 100 שקל – תקשיב, זה עוד 20 שקל. תגיד לאנשים – אז בסדר, אז אני יכול להתמודד עם עוד כמה מאות שקלים בחודש. לבטל את ההנחות האלה בהינף יד – הוא אומר לעמית סגל: מתי אתה נסעת באוטובוס עם רב-קו? תגיד לי, מה זה המשפטים האלה? עם מי אנחנו מתעסקים? עם איזה אזרחים? מי משתמש באוטובוסים? אני חשבתי, אגב, שחבר הכנסת בגין – אמרו שהוא נוסע באוטובוסים – הוא יילחם בזה. אחר כך נזכרתי שחברי כנסת, יש להם לכל החיים רב-קו חינם, אז כנראה שזה לא הפריע לו, הגזרות האלה, הוא חלק מהקואליציה. אבל זה הגזרות. לכן אני אומר, אותו אחד מבוסתן הגליל, כשהוא אמר את מה שהוא אמר, הוא הגיע מאדמה פורייה לשיסוי שמצא פה – לא מהאופוזיציה, עד כמה שאתם מנסים לצייר. אתה יודע מה? אם אנחנו ניקח כאן את הטקסטים שנאמרו מהצד הזה בזמן שהם היו באופוזיציה, על בני גנץ – כשנכנס לפה כל פעם, מלמעלה היו יושבים פה, בלי לנקוב בשמות; שמע, הם מכובדים היום – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה? תזכיר שמות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הם עמדו פה ואמרו: הינה הרזרבי והינה הגנב. הינה, בכלל, כשהיה נכנס לפה מר נתניהו – אז לכן, שלא ינסו לחנך אותנו ולהגיד מי ומי, וצריך לזכור תמיד שיש שני צדדים למטבע, תרתי משמע. אני מבטיח לך שאנחנו עדינים ליד מה שאתם עושים. אנחנו מוכיחים לאזרחי מדינת ישראל: אנחנו נשמיע את קולכם, גם אם הונו אתכם, גם אם לקחו לכם את הקולות וגנבו אתכם. אני תמיד אומר: תחשוב על אותה מצביעה שגרה בחיפה ונסעה שעתיים ברכבת כי כנראה הכתובת שלה בירושלים – נסעה שעתיים ברכבת, חיכתה שעה, לקחה פתק של חצי אגורה והצביעה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שמה את האות והצביעה ימינה והונו אותה. היא, כולה נאכלת, ואנחנו מייצגים אותה כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בוסו, מה עשית עם ההצעה החשובה שלך לשים את דגל נורבגיה כאן? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לציין – אמרו לי שבדגל נורבגיה יש גם צלב, ולא ראוי שאני אבקש לשים צלב מאחור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז ח"כ ערבי צריך להציע את ההצעה? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לפחות בהבנה שצריך להכיר בממשלת נורבגיה – למדינות תואמות יש ערים תואמות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לי פשרה: נלך על ההמנון הנורבגי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל בוסו, תציין שהוא נהנה מזה. זה לא רק שהוא עושה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, עד 20 דקות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> היא לקחה לי חמש דקות, אז היא צריכה לדבר מגרוני. חלק תדברי בסגנון שלי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני אשתדל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> פשרה: דגל התורה. ר << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גם הצעה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אחמד היום פתוח להצעות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גישה מכילה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> משהו לא בסדר עם הדוכן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אפשר לעזור למאי עם הדוכן, בבקשה? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבידר גם לקח שר בלי תיק וגם לקח את המדרגה. ראית מה זה, דודי? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להתחשב במאי. יש דרגש? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, לא נורא, אנסה להגביה את עצמי. אני רק אציין, חבר הכנסת בוסו – דיברת כל כך הרבה על מה שליברמן עשה, ותכף אני אדבר עליו באריכות – רציתי כל כך שתציין דבר חשוב. נכון, הוא מנותק, נכון, הוא לא יודע מה זה רב-קו, נכון, הוא לא יודע כלום, אבל הוא נהנה מזה. זו התעללות בחרדים, בפריפריה ובאוכלוסיות החלשות שהוא מתענג עליה, חבר הכנסת בוסו. הוא נהנה מזה, אני לא אומרת את זה סתם. מספיק להסתכל על הניתוק הזה שלו כדי להבין: זה לא מצמצום – הוא יכול לצמצם בעוד הרבה מקומות. הוא נהנה מזה. זה מהות הרוע, הרוע בבני אדם. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני מרגישה – רואים אותי נורמלי? דודי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רואים, רואים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רואים ושומעים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת? אני מרגישה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בעיקר שומעים אותך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> שומעים. זו הבעיה, שלא ישמעו בלי לראות. כנסת נכבדה, היום – אני אשתה מים. תחזיר לי את הדקה הזאת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אחזיר לך. שמת לב באיזה מצב רוח אני נמצא. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט יוציאו תקנה בכנסת שאסור לעשות את זה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הנוהל. איפה גינזבורג שיגיד לי שזה לא בנוהל? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא גינזבורג, זו משימה של הורוביץ וזנדברג. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> קארין בדיוק יצאה, חבל. הוא היה אומר שזה לא חלק מהרפורמה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גב' גולן, ברוח הדברים, במקום מאי גולן, נעשה סיוון גולן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי כמה שמות. אתה יודע, הזכרת לי משהו, הזכרת לי: יש הרבה אנשי שמאל, מהאליטה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> א.ב. יהושע. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. שבטוויטר, השם המלא שלי – דודי, תשמע, השם המלא שלי, אני קרויה פלורה, על שם סבתא שלי העיראקית, זיכרונה לברכה, פלורה מאי בדרה גולן. עכשיו, הם חושבים שאני מסתירה את זה, ואני מאוד גאה בזה. סבתי הגיעה מעיראק, מבגדד, וזה השם המלא שלי בתעודת זהות. לכל שדה תעופה שאני מגיעה, לקופת חולים, הם קוראים לי פלורה. מה עושים אותם אליטיסטים, אתה יודע, שלא מחבבים אותי? מתגזענים עליי, בלשון המעטה: הם קוראים פלורה בדרה בטוויטר וחושבים שזה מעליב אותי: פלורה, פלורה. אני אומרת להם: זה לא מעליב אותי, זה השם שלי, אני גאה בזה. לא, את פלורה, למה את קוראת לעצמך מאי? שתבין. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כמו אריה מכלוף. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אז מי ששומע אותי, אני פלורה בדרה גאה, וגם ביום לידתי הוסיפו לי מאי גולן, למקרה שתהיתם. רוצה לדעת למה אימא שלי הוסיפה לי? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תפדלי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> היא אהבה את המים שבגולן ואני נולדתי בחודש מאי, אז היא קראה לי על שם המים שבגולן ביחד עם שם סבתי העיראקית, זיכרונה לברכה. עכשיו אני אתחיל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה היה פרק בהיסטוריה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא מנצלת אותי עד תום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה במצב רוח. מתי עוד יצא לי? טוב, שוב, אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אז היום – אני לא הייתי פה, אז לא רציתי לפספס את ההזדמנות – היום כולנו התכבדנו בהשבעתו של חבר הכנסת אלי אבידר לתפקידו כשר. אני לא הייתי כאן כדי לברך, ולכן היה לי מאוד חשוב לעלות ולברך עכשיו. שר בלי תיק – אגב, לא משתמע – מי שלא רואה, אני לא יודעת אם המצלמה יכולה לצלם, יש פה באזור השרים כיסא אחד עודף, כי פשוט יש פה כל כך הרבה שרים בממשלה המנופחת הזו, שביקרה את הממשלה הקודמת, ואין מקום. הלוואי שמצלמות הכנסת יוכלו לצלם את זה. אוסאמה סעדי קודם, נכון? וגם את שאלת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מה זה הכיסא הזה. אני לא יודעת איפה ידחפו אותו. אולי ישימו אותו פה, באמצע. בכל זאת, שר בלי תיק זה חשוב. ולפני שאני אפתח את דבריי, אני רוצה לציין מעל לכל ספק שאין לי דבר וחצי דבר נגד האיש, משהו אישי נגד האיש עצמו, אבל – וזה אבל גדול – נגד ארגון הפשע, ארגון הפשע הרשמי שבו הוא חבר, זה כבר סיפור אחר. על ארגון הפשע יש לי הרבה מה להגיד – ארגון שבשנים האחרונות, בעשרות השנים האחרונות, משחית לבלי הכר את הפוליטיקה הישראלית, עד לתהום עמוקה שאין כדוגמתה. עכשיו אני רוצה להתחיל בדברי הסבר קצרים, באמת, מאוד, על מהו פשע מאורגן. פשע מאורגן זה ארגון מסודר והיררכי אשר נועד לעסוק בפעילות עבריינית ובדרך בכלל למטרת רווח כספי. עכשיו, איך זה, אתם שואלים, מתקשר אלינו, לפוליטיקה הישראלית? אז זה מתקשר, ובגדול. אז אמרנו ארגון מסודר, אז בבקשה, להלן, ברוח התקופה, רשימת קבוצת הספורט האולימפית לעבריינות בחסות הפוליטיקה. אלו הם העבריינים המורשעים של מפלגת ישראל ביתנו: פאינה קירשנבאום, דאוד גודובסקי ורמי כהן, וכמובן היד עוד נטויה. עכשיו אני אומרת, בכל זאת, למה שתאמינו לי? אני בסך הכול חברת כנסת פשוטה, מן המניין, אבל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> וגם שמך פלורה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> פלורה בדרה גולן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בדרה. בדרה. אגב, בדרה – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> באדר. ירח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> באדר, ירח. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. אגב, המשפחה שלי, אתה יודע, ברחה מפרעות הפרהוד, חבר הכנסת טיבי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אימא שלי ברחה מפרעות הפרהוד והגיעה לארץ בגיל מאוד צעיר. אתה יודע, היא הגיעה לפה כמקלט, אבל היא תמיד מספרת לי שדווקא מי שעזר להגן עליה שם היו אחיהם הערבים, שמאוד מאוד אהבו אותם. חבל שהגענו לפה ואין לנו פה את הדו-קיום שדווקא היה בארצות אחרות. אבל בעזרת השם, בעזרת השם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מקווה שתלכי בדרך של אימא שלך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הולכת בדרכה. בזכותה אני – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא בטוח. לא בטוח. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בטוח מאוד. אל תלכלך. בטוח מאוד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תזמיני אותה לכנסת לשיחה אצלי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי אותך. זה כבר – הבנתי אותך. עכשיו אני אומרת, למה שתאמינו לי? אני באמת חברת כנסת מן המניין, צעירה בסך הכול, אבל – ואני אגיד פה "אבל" הרבה, בדברים שלי היום – לאילי הצדק וחוכמה, דודי, אלו שזורם בהם דם אחר, לא כמו שלנו – דם אליטיסטי, כחול, טהור, מה שנקרא – להם הם יאמינו. אז אני החלטתי לצטט מן הכתובים, ואנחנו נקרא קצת היום מעט ממה שאמרו שופטי בית המשפט בכבודם ובעצמם. נתחיל עם הכוכבת פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר, מזכ"לית המפלגה – שנידונה, אגב, לעונש קשה של עשר שנות מאסר, והורשעה בריבוי, ריבוי של עבירות, כמו לקיחת שוחד, בקשת שוחד, הלבנת הון, עבירות מס, עבירות מרמה והפרת אמונים. וכך אמר השופט: קירשנבאום הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים ופגעה אנושות בעמותות ובעסקים שמהם נטלה שוחד. היא הזיקה לעצמה בשביל בצע כסף ושררה, ותוך סטייה עמוקה מדרך הישר לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם במשך שש שנים ומשמונה גורמים שלא קשורים זה לזה. זכויותיה הרבות כמשרתת ציבור שתרמה לחברה הישראלית מחווירות לנוכח הרקב המוסרי המשתקף משליחת ידה אל הקופה הציבורית שניתנה לה למשמרת. עוד הוא אומר, תקשיבו טוב: היא נהגה לדרוש תמורה כספית לשימושה האישי, למפלגה ולמקורבים בסך מצטבר של 2 מיליון שקלים. הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני. היא נשאה בתפקידים בכירים ומונתה על ידי יו"ר המפלגה לאחראית על הכספים הקואליציוניים. על ידי מי היא מונתה? אמר השופט: על ידי יו"ר המפלגה. לא טעיתי בציטוט של השופט. אין צורך להכביר מילים, אומר השופט, בעוצמה שהופקדה אצלה, והיא ניצלה את העוצמה להעדפות פסולות ולהעדפת אינטרס אישי. הדבר כמובן הוביל לנזקים משמעותיים – שימוש בתקציבי ציבור לצרכים פוליטיים. עכשיו אם כל זה לא הספיק לכם, אז אני אתן לכם עוד אחד. קבלו אותו: דאוד גודובסקי, בכיר נוסף במפלגת ישראל ביתנו, שהורשע בארבע עבירות של לקיחת שוחד, בשתי עבירות של בקשת שוחד ושלוש עבירות של הלבנת הון. הוא, אגב – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מאי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא בישראל ביתנו וקוראים לו דאוד? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> דאוד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מעניין. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> השם במקור רוסי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. מעניין. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, יש גם את זה. מעניין. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תחקור את זה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תבוא עם תשובה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מאיפה זה בא. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא, אגב, נידון לשש שנות מאסר. וכך אמר בית המשפט בעניינו – כדאי להקשיב, כי לא תשמעו את זה בשום מקום אחר, אני מבטיחה לכם: במעשיו – יש לתת משקל לכך שעשה שימוש פסול ומושחת בכספי ציבור, שימוש נלוז בכספי ציבור, כדי להיטיב באופן חסר בושה עם מקורבים – כמה מפתיע. הנאשם השחית את אנשי עמותת "איילים" וניצל באופן ציני את רצונם להשיג מטרות ציבוריות כמו אחרים. הענישה, אומר השופט, חייבת להיות מחמירה. יש בה מסר חד וברור – להרתיע כל עובד ציבור באשר הוא. עוד אמר בית המשפט: עוצמת פגיעת הנאשם בערכים המוגנים חמורה ביותר. הנאשם היה אמון על נושאים מהותיים בפעילות המפלגה. הוענק לו – אני אומרת לכם בין לבין, תזכרו על ידי מי הוענק לו – הוענק לו כוח שלטוני רב ושררה. הוא שימש כפני המפלגה. הוא בחר לנצל כוחו זה כדי להתנות הקצאת כספים ציבוריים בניכוי עמלה המיועדת לטובה אישית או לטובת המפלגה. עכשיו ככה, לקינוח, כדי שניהנה ככה מכל הטוב הזה ונצא מפה עם הרגשה טובה לגבי שר האוצר שלנו, יש עוד כוכב אחד שצריך להזכיר אותו, כוכב בשמי מפלגת ישראל ביתנו. תכירו, נעים מאוד, רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות בתקופה שבה המשרד נשלט על ידי שר – מאיפה? ניחושים? אתם בבית, אני יודעת, ניחשתם נכון: ישראל ביתנו. וכך הם הדברים: הנאשם לקח שוחד מאיגוד הכדורסל בסך 98,600 שקלים בתמורה להנעת הנאשמת להקצות מיליון שקלים לאיגוד. הוא ביקש מעמותת "שילה הקדומה" שוחד בסך 100,000 שקלים בתמורה לשימוש בקשריו במשרד התיירות לקידום, כמובן, העברת תקציב לעמותה. נוסף על כך – כי זה לא מספיק – זייף מסמכים שנועדו להסוות את כספי השוחד שקיבל מאיגוד הכדורסל ואת הכספים שניסה לקבל מעמותת "שילה הקדומה". הוא מסר דיווחים כוזבים לחטיבה להתיישבות ולמועצה האזורית חבל לכיש על שעות עבודה שביצעה כביכול רעייתו בתיה, שלא בוצעו בפועל, וכתוצאה מכך קיבל במרמה תשלומים עודפים. אם זה לא הספיק לכם, הנאשם גם הורשע באיום על קצין משטרה. נו. עכשיו, חברים, חבריי חברי הכנסת, צופים יקרים, כדי שנוכל ליהנות מכל הטוב הזה ולהתבשם בזה עד הסוף, ראינו במו עינינו איך מתבצע פשע מאורגן בישראל בחסות הפוליטיקה. ופה נשאלת שאלת השאלות, סברת הסברות, חידת החידות: מי עומד בראש המפעל המתופעל והמשומן הזה? מי עומד בראש ארגון הפשע חסר התקדים הזה? ניחשתם? אני בטוחה גם עכשיו שאתם בבית יודעים. דודי, אתה רוצה לנחש? מי עומד בראש המפעל הזה? דודי, אני אעזור לך: האחד והיחיד, שר האוצר שלנו מר אביגדור ליברמן, שבתקופת משפטו שלו דווקא נעלמו עדים באופן תמוה ומעורר חשד, אחד אחרי השני נעלמו עקבותיהם, ואף אחד לא שואל על מקום הימצאם. למי שתהה בינו לבין עצמו, אין צורך. זה אותו שר שהיום, בדקות אלה, בימים אלה, במשבר עולמי חסר תקדים, הוא שאחראי לחלוקת הכספים במדינת ישראל; הוא שמחזיק את השיבר לוועדת הכספים, למשרד האוצר, לכל שקל שיוצא מהכיס שלכם, אזרחי מדינת ישראל, בחסות הממשלה ההזויה והמנופחת הזאת. ולמרות ואחרי כל מה שקראתי, וכל מילה להוסיף באמת מיותרת, יש לי דווקא עוד כמה מילים להוסיף בנושא הזה, כי משום מה רבים רבים ממלאים את פיהם מים בנושא, אין להם מה להגיד. אולי אין להם מספיק אוויר כדי לדבר – כולם נהפכו לדגים נורבגיים ממנזר השתקנים בממשלה הנורבגית הזאת. שקט. דום שתיקה. אני, אדוני היושב בראש, באמת מאמינה, למרות חילוקי הדעות, שמעל הבימה החצי-קדושה הזאת צריך לומר דברי אמת. יכול להיות שהאמת שלי היא לא האמת שלך והאמת שלנו היא לא האמת של מישהו אחר, אבל את האמת שלנו אנחנו חייבים לומר. יש סיבה שאנחנו עומדים פה, ולכן האמת שלי היום, שהיא של רבים אחרים, שאף אחד לא מעז להגיד, זה שהמפלגה הזאת, מפלגת ישראל ביתנו, היא ארגון פשע מאורגן. אביגדור ליברמן הוא המאפיונר הראשי בארגון הפשע המאורגן הזה – אגב, ארגון פשע מאורגן היטב, ואת זה לא אני אמרתי, את זה אמר בית המשפט, אדוני חבר הכנסת. אני יודעת שאתם מפחדים – הרי זו דיקטטורה שבה אתם לא יכולים להגיד מילה, אחרת יורידו לכם את הראש בשנייה. אין לכם אפילו יכולת לפתוח את הפה. אני לא אסבך אותך. ארגון פשע. קשה להגיב על זה. בוא, בוא לאור, תגיד, שהדיקטטור יראה שאתה מגיב בשמו, זה חשוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מאי, אני לא חושב שבמשפט הופיע הביטוי הזה, "ארגון פשע". << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, את זה אני אמרתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. אני כבר עברתי את הציטוטים, זו פרשנות לגמרי שלי. מספיק להביא את כל הכרעות הדין של נבחרת ישראל ביתנו וכל בר-דעת ידע ויראה את זה, אני לא צריכה לתת את הפרשנות שלי. אגב, בל נשכח שזה ראש ארגון הפשע שהיה מאוד נוח לנוכל מרעננה, נפתלי בנט, מאוד נוח אפילו לתת לו את השליטה האבסולוטית, המוחלטת, הבלתי-מתפשרת על תקציבי המדינה – משהו שייזכר לך, נפתלי בנט, לדיראון עולם, הסכנה שבה אתה שם את המדינה הזאת. הרי אין חברה אחת בישראל, קטנה ככל שתהיה, שהייתה היום מפקידה את הנהלת החשבונות והגזברות שלה בידיים של ליברמן. אין. אין בעל דוכן שווארמה אחד שהיה נותן לו לחתום על צ'קים או לנהל לו את הקופה. לא היה ולא יהיה. אז אתם מעיזים לדבר על שחיתות? אתם לא מושחתים? חבל שאבידר לא פה, אבל הוא לא היה עונה גם ככה – אתם הרי לא מסוגלים להתמודד עם האמת, כי כולכם יודעים לאן הכספים הקואליציוניים שפאינה האומללה מדברת עליהם, לאן הם הלכו. אבל מה שמדהים אותי, אדוני היושב-ראש – איך יושב לו מר ליברמן באותם ראיונות קנויים שלו ומעז להשוות סיקור אוהד שכביכול, לכאורה, היה לראש הממשלה לשעבר – ולשעתיד, בעזרת השם – בנימין נתניהו, הוא משווה את זה לחשבון של הבת שלו, שעומד על 2.5 מיליון דולר. זה מאוד בר-השוואה, אבל ששש, על זה אף אחד לא ידבר בשום אולפן. כרטיס אשראי של חיילים לא הייתי נותנת לו להחזיק, אז את הכרטיס של המדינה אתם נותנים לו? תתביישו לכם. מכרתם את נשמתכם, לא תוכלו אפילו לקנות אותה בחזרה. אז כבוד השר, אומנם ללא תיק, לא נמצא פה. אני מבינה אותו, למה להתמודד? אבל אני בכל זאת אאחל לך ברכות. אתה מצטרף היום לרשימה מיוחדת, אפילו מיוחדת מאוד, רשימה של ארגון הפשע של ליברמן. אתה, שעמדת שעות בבלפור, קיללת, גידפת, הכחשת קורונה, אין מילה בספר, מטונפת ככל שתהיה, שלא אמרת על ראש הממשלה, הסתָּ בצורה חסרת אחריות שאין כדוגמתה, היית כמו חייל סובייטי נאמן שהולך בשבתות, חגים, ימי שישי, מפגין נגד ראש הממשלה, ואז אתה לא קיבלת כלום. היו חייבים לפצות אותך, להוציא אותך מהר מפה, שלא תעשה משהו. אבל לצערי, לצערי, השר אבידר, כבר יש לך פסק דין חלוט על ראשך. אצל ליברמן לא מעיזים להתקומם, לא מעיזים לפתוח את הפה, לא מצייצים, לא מתנגדים, אחרת אתה תגמור כמו העדים. בדיקטטורה של ליברמן יושבים בשקט ומקבלים מה שאומרים לך או שאין לך יותר קריירה פוליטית ואין לך קריירה בכלל. רחמיי עליך, השר אבידר. אני לא יודעת לעוד כמה זמן, אם בכלל, נזכור את שמך אחרי הקדנציה הזאת. אבל אתם, אתם בימינה ובתקווה חדשה, אתם המושחתים האמיתיים, שנתתם למושחת הזה כזה מקום. וגם אתם, אבירי השמאל, אבירי השמאל לנאורות מזויפת, לשלטון חוק טהור כל עוד הוא לא שלכם, כל עוד אתם לא בממשלה, אתם כולכם מרעילי בארות, אתם מהנדסי תודעה, חבורה של נוכלים, זה מה שאתם – אתם תעזו לדבר איתנו על ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום? יש לכם פה ארגון פשע מאורגן שהמלכתם אותו על אפם וחמתם של כל המסכנים, של אזרחי מדינת ישראל, על אפם וחמתם של האוכלוסיות החלשות, של החרדים, של הפריפריה, של כל מי שמעז להרים את הראש שלו מעל המים במדינה הזאת. מישהו מכם אולי יכול לספר לי, שם בפינה, מה לאביגדור ליברמן ולעמותת "יעלים"? אתה יושב שם, חבר הכנסת. אולי תענה לי? אתה אולי יודע מה הקשר שלו לאיגוד הכדורעף? אתם צריכים לדעת. ששש. אני מבינה, שימו מסכות, להיות בשקט. מנזר השתקנים, אין עליכם. אתם מראים למדינה איך מתפעלים את הדיקטטורות הטובות ביותר, שפוטין לא היה יודע ליישם. למה? יש לו בכלל אידיאולוגיה, לליברמן, לאיש המושחת הזה? הרי כל מה שמעניין את המפלגה הזאת זה מי שמחזיר להם את כספי השוחד. הם רצו לעזור לאיגוד הכדורעף או הכדורסל – הם הרי מפלגת עולים, לא? אבל על זה אף אחד לא מדבר, דום שתיקה, וגם לא ידברו. ככה זה ממשלת הדגיגונים הנורבגית בחסות הנוכל מרעננה. אגב, מישהו ראה איזה ריאיון מלטף קיבל אתמול אביגדור ליברמן, אחד מיני רבים? אף אחד לא העז לשאול אותו שאלות קשות. הם רק מלטפים ומחבקים, מחבקים ומלטפים, והוא ממשיך לשרוף את האולפנים כמו איזה רוק סטאר. אבל למה לא, בעצם? הרי בגוש השינוי והריפוי הם אומרים שלא כל מה שלא פלילי הוא מוסרי, או במילים אחרות: זה כשר אבל מסריח, חוקי אבל לא מוסרי. והכוונה המעוותת והחולנית שלהם כמובן הייתה לנתניהו, אבל לאיש המושחת ביותר בפוליטיקה הישראלית, לאביגדור ליברמן ולמפלגת העבריינים שלו, זה מוסרי. ברור. הרי אתם מדברים על סיקור אוהד? ישראל ביתנו הייתה צריכה לקבל מאסר עולם על סיקור אוהד, אבל למרות שבכל חומרי החקירה כתוב שחור על גבי לבן: הבוס יודע, הבוס רוצה, הבוס ביקש, הבוס, הבוס – למרות כל זה, אביגדור לא ידע. הוא לא ידע. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא פשוט לא ידע. הוא לא ידע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מאי, בגלל – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אמרת שתוסיף לי דקה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הזמן שלך הסתיים, אבל בגלל עדינות הדברים שלך, אני נותן לך עוד דקה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל הרוך, הרוך. הוא לא ידע – הוא לא ידע על הכסף, הוא לא ידע על השוחד, לא על המרמה, לא על ארגון הפשע שהוא הקים בעשר אצבעות, ואפילו הוא לא הוטרח להגיע לחקירה. מפעל השחיתויות מס' אחת בישראל, עבר את מפא"י, עבר את כולם. אתם תלמדו אותנו מוסר, חבורה של צבועים ומושחתים? מעניין למה על זה אביגדור ליברמן לא הזמין סקרים. הוא מזמין סקרים הרי כל היום. אז מזל טוב, כבוד השר ללא תיק אלי אבידר, על ההתקדמות במדרגות ההיררכיה של ארגון הפשע שבו אתה חבר – לצערך לא לעוד זמן רב. אבל אתה יודע, יש קודים בעולם העברייני שלא מפירים, ואתה הפרת. צערי איתך. ולך, מר נפתלי בנט – ובזה אני אסיים – אני מזכירה לך, שלא תשכח בטעות, גם זה, בנט, יהיה על ראשך, גם זה יהיה על ליבך, גם זה יהיה על מצפונך, שכבר לא קיים ממילא – גנבת את השלטון, ועכשיו אתה נותן לחתול הכי גדול פה לגנוב את השמנת אל מול העיניים שלך, אפילו לא מתחת לאף. שאפו, אני אומרת לכם כל הזמן. אני אמשיך להגיד לכם. אתה, נפתלי בנט, הולך ומקעקע את הכהונה שלך ככהונה המסוכנת, המושחתת והרעה ביותר שאי פעם הייתה במדינת ישראל. אני אחזור ואומר לך תמיד: אתה תישאר כתם מכוער על ההיסטוריה שלעולם לא יימחק. ולך, אביגדור ליברמן, אתה אולי עכשיו תגנוב את כל קופת המדינה, אבל סופו של כל צדק לצאת בסוף לאור, וכמו שהפלת את השחיתות שלך על המפלגה שלך, גם על ראשך תיפול השמנת הזאת, וכולם בסוף ידעו איזו שחיתות מסוכנת הבאת לפוליטיקה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, חברת הכנסת גולן. חבר הכנסת יעקב ליצמן, בבקשה. לליצמן לא תהיה בעיה של גובה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קשה לי להתחרות עם הדוברת הקודמת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן, היא בפתוס. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. חבל שלא הוספת לה עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוספתי, הוספתי. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עוד. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן, אני רוצה להגיד כמה דברים. חוק התקציב וחוק ההסדרים ששר האוצר הביא – פשוט אוסף של דברים שהיו באגף התקציבים. את חלקם אני הכרתי ובתקופתי התנגדתי להם – התנגדתי בתקופתי למס על משקאות קלים ולעוד דברים התנגדתי בתקופתי, לא נתתי להם לעשות את זה כשר הבריאות. אבל אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת אמסלם, תקשיב טוב: ב-2009, כשנבחרתי לסגן שר הבריאות בישיבת התקציב הראשונה, מי שהיה ממונה על התקציבים זה היום המנכ"ל של משרד הבריאות, רמי בלינקוב. הוא הציע לממשלה לחייב כל חולה שמאושפז מעבר לשלושה ימים לשלם 50 שקלים ליום. לא להאמין – זה מה שהביאו לממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא? זה בית מלון. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שיהיו בריאים, אתה מתכוון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, תקשיב. כשבא תורי לדבר אמרתי לראש הממשלה נתניהו שיש לי הצעה יותר טובה, למה צריך את זה? שקל למעבר חצייה. את זה הצעתי, תבדוק. כולם צחקו, כולם הבינו שזה צחוק, וזה ירד מהפרק. אני לא אתפלא שבאחד מהימים – תקשיב טוב – זה יעלה כאן עוד פעם. אנחנו מכירים את זה. הם לא רוצים לתת כסף. אגב, בתקופתי כשר הבריאות היה לי הסכם עם ראש הממשלה לשעבר נתניהו שאנחנו הולכים להעלות את מס הבריאות ב-0.5% ולהוסיף כמה מיליארדי שקלים לבריאות נטו. ראש הממשלה הסכים. הבעיה היא שהיו בחירות, הייתה ממשלה חדשה. אז הם לא חידשו כלום. מה שקורה כאן – יושב שר האוצר – אגב, מתי ראיתם אותו כאן בפעם האחרונה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אף פעם לא היה, לדעתי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא זוכר, אני לא ראיתי אותו. אדוני היושב-ראש, האם ראית את שר האוצר פעם במליאה כאן? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא זוכרים כבר, מבוגרים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פעם או פעמיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היה פה? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, פעמיים בטח לא. אולי פעמיים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אולי כשהוא נשבע כשר האוצר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא. הוא דיבר מעל הדוכן לפני כמה ימים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני ממליץ, אולי נשים תמונה שלו, שנדע; של כל השרים – אתה יודע, נורבגי. אתה יודע שראשי המפלגה גם לא עושים תורנויות פה, הם שולחים את השאווישים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, יש פטנט. ברגע שבוועדה לביקורת המדינה תהיה אופוזיציה – יש לך צו הבאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בעזרת השם, ונביא אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל בינתיים נשים תמונות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אפשר לעשות תיקון חקיקה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בינתיים. ובגלל זה כי הם לא רוצים ביקורת המדינה, ובגלל זה לא נותנים לאופוזיציה את המקומות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה, הם גם את זה ישנו עוד מעט, את התקנון של הכנסת, או-טו-טו, תוך שבוע – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם את זה ישנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – והם לוקחים גם את ועדת ביקורת – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אולי יעשו תקנון שלא צריך להיות חברי כנסת – מקבל משכורת בלי זה. מסתובבים פה אנשים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש שוקל שלא להכניס אותו; רק פעם בשבוע, ביום חמישי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האם ראית, אדוני, כמה שרים יושבים כאן? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מעט מאוד, מעט מאוד. אגב, טוב שהערת. אני חושב שצריך להוציא כמה כיסאות מכאן. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אי-אפשר, כי צריך להוסיף עוד, בגלל עבאס. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא. אנשים לא מגיעים בהרכב מלא. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה גבוה, זה מסתיר לנו. אפשר באמת להוריד. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש כמה כיסאות שצריך עוד להוסיף כאן. אל תשכח – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, נורבגים לא באים אף פעם יחד, זה מה שהוא אומר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע מי נורבגי ומי חבר כנסת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כמו עובדים זרים – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני באמת אומר לכם שאני לא מכיר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> המבחן הוא בהצבעה על אי-אמון – תסתכל כמה יש באי-אמון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אתן לך דוגמה: מה לדעתך עושה שר המשפטים? מה לדעתך עושה השר אלקין? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כולם בבית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יושבים בבית, אוכלים, שותים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ליצמן, מכובדי, אתה סיימת. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אדוני. בגלל זה הוספת לי עוד דקה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לוקח דקה ממה שנתתי למאי גולן ונותן לך. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני אסיים. כל הגזרות האלה שהם עשו זה לקט גזרות שאגף התקציבים עושה, והם הוציאו את זה עכשיו. הכי נוח זה איווט ליברמן: שונא חרדים, זורק אותם לאשפה, למזבלה, אז למה לא? לקחו את כל הדברים שפוגעים בחרדים. אחר כך בא בנט ברוב טובו ואומר: הצלתי אתכם, בואו לקואליציה. לא ולא. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פרוש. פָּרוש, פָּרוש, (אומר בערבית: תבקש,) תגיד (אומר בערבית: תבקש) בערבית. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, First I will speak in English to Mr. Tibi: סַ-תטלב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה אינגליש. אגב, זו מילה בערבית שקשה להגיד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תגיד שוב. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סַ-תטלב. נסביר לך פעם אחרת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מצליחה, אבל זאת מילה סופר-ספרותית. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו דנים בהצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), לקריאה שנייה ושלישית. החוק הזה חוקק ב-2013. ב-2013 מי שהיה שר אוצר היה יאיר לפיד. הוא הביא את החוק הזה של שמירת הניקיון והוא קיבל את המנדט. מה בעצם המנדט אומר? הייתה הוראת שעה שעוסקת בייעוד חלק מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו בקרן לשמירת הניקיון למטרות של טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול. תוקפו של החוק הזה פג לפני כחודש, וכעת מבקשים ארכה של שנה פלוס. אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תשאל. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מה היה קורה אם ליברמן היה שר אוצר ובמקרה יאיר לפיד היה באופוזיציה? מה יאיר לפיד כחבר כנסת היא אומר כאן לשר אוצר שרוצה להביא חוק כזה עם המילים שאני הזכרתי כאן? אני חושב שהנאום של מאי גולן, הגב' מאי גולן, היה מחוויר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חברת הכנסת מאי גולן, היה מחוויר, הנאום שלך, עד כמה שהיה עם דברים תקיפים, ויאה למי שאמרם, דברים תקיפים. אבל לפיד, בלשונו החד, היה גובר על הנאום התקיף שלך במה שהוא היה משמיע על ליברמן. אין לי ספק שזה מה שהיה קורה פה. עכשיו, אני לא רוצה להשתמש בכל הביטויים שלפיד אומר על בני אדם, אבל זה מה שצריכים לומר כעת. כאשר שר האוצר בא לבקש – מה הוא בא לבקש? עכשיו שר האוצר בא לבקש, הוא רוצה חלק – לא הזכרת את הנקודה הזאת – רוצה חלק מהכספים שייעדו בהיטל ההטמנה, הוא מבקש את זה כדי לטפל במפגעי פסולת ולהקים תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות המקומיות. זאת אומרת שליברמן כשר האוצר, האחראי לחוק הזה, יהיו לו כספים שאותם יוכל – לעסוק עם הרשויות המקומיות בהעברת כספים. זו המשמעות של החוק. לזה הם מבקשים מאיתנו היום שאנחנו ניתן יד, לדבר הזה, אדוני. איך אפשר לבוא אלינו ולבקש כזה דבר? אף אחד לא נמצא פה מהאופוזיציה. אני חושב שאנחנו צריכים עכשיו לומר: בואו נצביע ונוריד את החוק הזה. אין כל סיבה שנסכים שלאיווט ליברמן תהיה עוד איזושהי קרן של כסף שהוא יתעסק עם זה וייתן לרשויות המקומיות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה מה שיקרה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה מה שהם מציעים היום בלילה. אדוני היושב-ראש, רוצה לדעת מדוע אנחנו מתנגדים לדבר הזה? פשוט מאוד. אין שום סיבה, בחוק שאולי בשעתו היה טוב, אבל אם פג תוקפו – אין שום סיבה שאנחנו ניקח את הכספים שאגמו יחד וניתן את זה שוב לשליטת משרד האוצר כדי שמשרד האוצר יעסוק מול רשויות מקומיות וייתן להן עבור זה ועבור זה. אנחנו לא מאמינים באדם השפל הזה שקוראים לו איווט ליברמן, ולכן אנחנו מתנגדים לדבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מחויב להעיר לך לגבי כמה מילים על פי התקנון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> באיזה נושא? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> למשל להגיד "שפל". << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה את רוצה שאני אגיד, גבוה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תבחר מילים אחרות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כגון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ראשי תיבות – אביגדור ליברמן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך שאותנו – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> גם הוא לא יודע. גם הוא לא יודע. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך שאותנו – במשנה באבות כתוב: "מאוד הווה שפל רוח". מי שהוא שפל רוח – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני רק הערתי לך, לא נתתי לך אפשרות להרחיב. תודה רבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ביידיש, פרוש, ביידיש יש מילים יותר קשות. תגיד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע ששפל רוח – אם בן אדם עובד על עצמו והוא מגיע לדרגה הזאת, הוא אדם מובחר. יש שפל רוח ויש שפל, אבל זו לא פגיעה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יודע את התקנון בעל פה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכל כך הרבה שנים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא ממש, לא. זה מתוך ניסיון, אני מכיר חלק. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – יש מישהו – – – וזה אתה במקרה הזה, אדוני היושב-ראש. עליו אני יכול לסמוך, הוא יודע. אתה מקבל הרבה מחמאות מאגף הימין, אני לא יודע מה קרה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זיי געזונט. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> מושתרכ. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני אמרתי לו שזה מה שיקרה. אני צפיתי את זה מראש. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מסא אל-ח'יר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מסא א-נור. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מסא א-נור. נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אדוני היושב-ראש – סייד א-ראיס. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סייד א-ראיס? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סייד א-ראיס, מסא אל-ח'יר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מסא א-נור, עווד אל-כנסת אייכלר. אני מזהה אותך, לא כמו מישהו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, הייתי צוחק אם לא היינו דנים על חוק הניקיון. כשאני שומע שמשרד האוצר דואג לניקיון ורוצה לעשות ניקיון – ביידיש זה "ריין". כשהוא רוצה לעשות ניקיון אני מאוד פוחד, כי הוא הציע, חבר הכנסת אמסלם, שר האוצר הציע לקחת את החרדים במריצות למזבלות. עכשיו פתאום אני רואה שהוא עושה לי פה חוק ניקיון, אז אני כבר פוחד. הוא רוצה להטיל מס כדי שיהיה לו מריצות, לקנות מריצות כדי שיוכל לשמור על ניקיון – היטל הטמנה של חרדים בערמה של אשפה. זה מעורר אצלי אסוציאציות שאני לא רוצה אפילו להיזכר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לשם הוא כיוון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את בטוחה, חברת הכנסת מאי גולן? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כן. הוא נהנה לכוון לשם. הוא אוהב לכוון לשם. הוא רוצה גם ליצור את האסוציאציה הזאת בחברה הישראלית. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את יודעת, מה שאת אומרת – המהלכים שלו בתקציב מחזקים – שלושה מהלכים: 1. לפגוע באימהות חרדיות עובדות; 2. כלים חד-פעמיים; 3. הרב-קו. שימו לב. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> עכשיו גם – – – הוא לקח את כל המשכנתאות – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת אומרת, הוא באמת מתכוון לבצע את המזימה בצורה שעל זה נאמר: השם אל תפק זממו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, מדהים שהשנאה הזאת והאנטישמיות הזאת והגזענות הזאת, שמכוונת כלפי מגזר אחד, עוברת בחוק, מנרמל אותו חוק, אל מול ראש ממשלה חובש כיפה שאומנם בגד באמונתו, אבל אל מולו. זה מדהים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן אני פניתי לממשלה כולה ואמרתי שהם כולם לא יוכלו להגיד ביום המשפט: לא ידענו ולא שמענו ולא ראינו ולא התכוונו, קיבלנו פקודות. אדוני היושב-ראש, כמייצג מיעוט ערבי גדול של מיליון וחצי אנשים, שאותו ליברמן רצה להוציא מכלל מדינת ישראל וכל מיני דברים, אם אתה זוכר על המשולש, אנחנו צריכים להיות מאוחדים במאבק הדמוקרטי של ימין ושמאל, של עניים ובינוניים, וגם עשירים. אם מדינת ישראל תהפוך ממדינה דמוקרטית שבה כל אזרח הוא שווה, וגם כשיש ממשלה כזאת, ימינה, וממשלת שמאל, היא חייבת לשמור על זכויותיהם האזרחיות של כולם, אנחנו נגיע למצב שכשעולה שר אוצר כזה הוא נוקם באויביו בספר התקציב, מחר יבוא שר אוצר אחר וינקום באויביו, ובמקום להפוך את עם ישראל – זה נורא ואיום. עומד פה ראש ממשלה ואומר: כולנו ישראל אחת, אין ישראל שנייה. סליחה, הייתי רוצה, היית רוצה. מי לא היה רוצה שתהיה ישראל אחת? זו הרי השאיפה האוטופית. המציאות של ישראל הראשונה והשנייה והשלישית והחמישית ועשר הדרגות קיימת. ודווקא במדינה כזאת, שיש בה כל כך הרבה מיעוטים שרוצים לחיות בשלום – אני מניח שרוב האזרחים רוצים לחיות בשלום – הדבר הראשון שצריך להיות פה – אדוני היושב-ראש, אתה זוכר שאתה בירכת אותי ביידיש על שאנחנו תומכים בדמוקרטייה? אתה זוכר את זה? למה אני כל כך תומך בדמוקרטייה? שואלים אותי כל הנאורים: הרי הדמוקרטיה היא לכאורה נגד התיאוקרטיה, אז למה אני כל כך דמוקרט? הסיבה פשוטה: כי זאת הדרך היחידה – ואני מצטט את צ'רצ'יל, אני לא אומר משהו חדש. צ'רצ'יל אמר: דמוקרטיה היא שיטת שלטון מאוד גרועה, אבל היא טובה יותר מכל השיטות האחרות. לכן, כל זמן שיש לנו דמוקרטיה, כולנו יכולים לחיות, עם כל חילוקי הדעות פה, עם כל השוני שבין האנשים. אבל אם אנחנו מנצלים את המילה דמוקרטיה והופכים את זה לדמוקרטיה סובייטית עממית – אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה תרגום של המילים SSSR? זה היה "הדמוקרטיה העממית הסובייטית האינטרנציונלית", נדמה לי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רוצה לומר מה עניתי לך אז כשפנית אליי בערבית: (אומר דברים ביידיש.) << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא זה מה שאמרת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את זה בהזדמנות אחרת. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את זה תמחק, תמחק מן הפרוטוקול, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, אני יודע מה התרגום, לכן אני יודע למה הוא נבוך. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא את זה אמרת. אמרת: (אומר דברים ביידיש.) זה מה שאמרת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה הוא התכוון? תרגמו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תרגם לנו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו הערבים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כשהרקדנים נחים – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא זה. אל תגיד, לא כשאני עומד פה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זהו. אני אומר רק את החצי הראשון. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – רוצים לשמוע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא. לא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה היה: אני בירכתי אותו על המאבק למען הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, זה היה העלאת אחוז החסימה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, כן? אז זה היה בדיון הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן, בדיוק, בדיון ההוא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואז הוא אמר לי ביידיש: אנחנו, הערבים, מודים לכם על התמיכה בדמוקרטיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בדיוק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו מה זה – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה משהו אחר. זה משהו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים משהו אחר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הם דווקא רוצים משהו אחר. כשהוא ירד מהדוכן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשאני ארד, שיגיד לכם מה שהוא רוצה. כשאני פה, לא מדברים ניבול פה. בכל אופן, העניין הזה של המס על כרטיס הרב-קו הוא אחת השערוריות הגדולות ביותר, כי גם הציבור הרוסי, שכביכול הוא רוצה להגן עליו, גם הוא צורך אוטובוסים, בפרט האנשים הקשישים והאנשים הצעירים. הוא הופיע בטלוויזיה והוא אמר למישהו שם – אני לא זוכר, ראיתי הקלטה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עמית סגל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מתי אתה נסעת פעם אחרונה באוטובוס? רב-קו זה בכלל כרטיס חד-פעמי. הוא חשב שזה כלים חד-פעמיים שאימא חרדית מכינה ארוחת צוהריים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה כל כך מצחיק שזה עצוב. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה עצוב. זה שר האוצר. אני אומר שוב: כל הממשלה אשמה בזה שהוא שר האוצר. אדם עם שישה מנדטים לא יכול להיות שר אוצר אף פעם. ולכן, כשרציתי להוריד את אחוז החסימה, אז אמרו לי שכשמורידים אחוז חסימה יש סחטנות של המפלגות הקטנות. אין לך סחטנות גדולה יותר מאשר שיהיו מפלגות גדולים וחזקות, גושים גדולים, וכל חבר כנסת יקבל שר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – יחי הצבי. אין מקום לכיסאות. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וגם בממשלה הקודמת זה היה. איציק שמולי עם מנדט אחד קיבל שר עבודה ורווחה. כשאהרון אבוחצירה דרש בשביל ארבעה מנדטים – אז, תמ"י, אם אתם זוכרים – הוא ביקש את משרד העבודה והרווחה בשביל אהרון אוזן – הוא עוד חי? שיהיה בריא, אני לא יודע – אבל אז אמרו: הסחטנות של המפלגות הקטנות; חייבים לשנות את אחוז החסימה. והיום מתברר שזה הפתרון הטוב ביותר. אבל אני חייב לסיים בעניין הזה של הכלים החד-פעמיים. אני לא יודע אם גם באוכלוסייה הערבית משתמשים הרבה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. כל האוכלוסיות משתמשות בכלים חד-פעמיים, אולי חוץ מההיי-סוסייטי – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מהאלפיון העליון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – האלפיון העליון, או במסעדות יוקרה. כולם משתמשים בזה. למה הרשעות הזאת, להטיל מס על דבר – ועוד באיזה נימוק? לדאוג לאיכות הסביבה. מי שיחשוב. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא האחרון שאכפת לו – – – רק בקבוקי הוודקה שלו, שמזהמים את איכות הסביבה, הכי יקרים, ועל זה הוא לא ידבר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא הרי צריך את המזבלות בשביל לשים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את על טורבו הערב, מאי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כשיש רוע טהור – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> היא רק התחילה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אסיים את דבריי בתקווה שבעזרת השם עם ישראל יקום – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ויתקומם באופן חוקי ודמוקרטי – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אמן. בעזרת השם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נגד שלטון הרוע ולא יאפשר לפגוע בחלשים דווקא. או שרוצים תקציב שיהיה שוויוני והגון ומתאים או שלא יהיה תקציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. אני רוצה לענות את המשפט ההוא – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אני הולך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא של אמסלם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש לנו חוב – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (אומר דברים ביידיש). << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שטיצן. דמוקרטיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שטיצן. אני צריך לעשות קורס מזורז שוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש שתתרגל את זה בחדר לפני שאתה מעלה את זה פה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו תורו של – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אתה לא מתרגם? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – אורי מקלב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ינון אזולאי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ינון אזולאי, בבקשה. חבר הכנסת יעלה ויבוא. כן, ינון אזולאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יידיש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא, ביידיש? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> עד שחבר הכנסת ינון אזולאי יתחיל, אני חושב שהממשלה התאהבה בביטול חוקים נגד כלים חד-פעמיים. אולי בגלל זה גם חברי הכנסת שלהם מתחלפים בחוק הנורבגי באופן חד-פעמי. מה שאנחנו מצביעים עליו – הוא הולך להתפטר מייד אחרי ההצבעה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מרוקאי – – – תעשה כבוד לעדה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חמש דקות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי פותחת בעיראקית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין שר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש שר, השר במשרד האוצר. אמש, בערוץ 12, התראיין שר האוצר ואמר – שאלו אותו על התקציב – מה הוא אמר? אם נצטרך, נגייס אחד-שניים מהמשותפת. בלי בושה, כך הוא אמר. בלי בושה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, תכף אני אגיד לך למה בושה. אתה יודע מה? אתה שואל נכון. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – נאמנות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, אנחנו לא מתביישים, אבל אני אגיד לך, אולי אתה מכיר מי אמר: גם בסוף מלחמת העולם השנייה הוצאו להורג במשפטי נירנברג לא רק הפושעים אלא גם משתפי הפעולה עימם. אני מקווה שזה יהיה גם גורלם של משתפי הפעולה בבית הזה. אתה יודע מי אמר את זה? אמר את זה ליברמן על המפלגות האלה. מה הוא אמר לאחמד טיבי? לאחר שהוא שב מביירות, מה הוא אמר לו? אין לי בעיה שייסע, יש לי בעיה שיחזור. מה הוא אמר אחר כך? טיבי מסוכן מנסראללה. אז שלפחות תהיה לו בושה להיות צבוע ולשחק אותה רק כשהוא צריך אותו. בושה וחרפה איך שהוא מתנהג אליו. בושה וחרפה איך שהוא מדבר, אחד בפה ואחד בלב. זה בושה. זה בושה. לעמוד ולהתראיין ככה זה בושה. זה בושה להשתמש בבן אדם, וסליחה על הביטוי, ולזרוק אותו. זה בושה. מה הוא חושב, שאין להם כבוד? שהם לא בני אדם? זה בושה. וטוב שאתה לא עונה על זה. אבל היום זה משהו אחר. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אולי זה מפני שהוא שתה כוסית? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נגיע גם לכוס היין הלבן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חברים, היום אין לי הרבה זמן, אז תיתנו לי. אבל היום הוא אמר משהו אחר, ליברמן. הרי כל הזמן הוא אמר להם שהם רשת טרור, אז היום הוא הפך אותם מרשת טרור לרשת ביטחון. אמר עליהם "תומכי טרור" – היום הוא עשה אותם תומכי תקציב. זו בושה להשתמש בבן אדם כשאתה לא רוצה – הוא לא היה אומר לו שלום; היום הכול בסדר, הוא יכול לחבק אותם. למה? כי הוא צריך אותם. יום אחרי התקציב הוא לא יצטרך. אבל הם לא טיפשים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו בעידן של מוטציות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה אומר שליברמן מוטציה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, ההתנהגות משתנה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ההתנהגות. הבנתי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מאיזה זן זה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את זה עוד לא מצאו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> דלתא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה היה, דלתא כבר מזמן עבר. לדלתא יש כבר חיסון. אבל, אתה יודע, זה לא מעניין אותו. אף פעם לא הייתה לו אג'נדה ואף פעם לא הייתה לו אידיאולוגיה. מה שטוב לליברמן זה מה שטוב לו. הוא לא יודע מה זה חלש. הוא היה בור ונשאר בור. הוא לא יודע מה זה אדם, הוא לא יודע מה זה להרגיש את הרעב. היה שבע ומסתובב כל היום עם יין לבן; אולי גם יין אחר, אני לא יודע, אבל זה מה שהוא הצטלם איתו, זה מה שיש לו להראות לחלשים: יש לי יין לבן להסתובב איתו. ואני רק רוצה להגיד לו: חשמל זה לא שם של איזשהו מלאך, חשמל זה מוצר בסיסי שכל אחד מאיתנו צורך. יש אנשים שאפילו לא מדליקים את המזגן בחודשי הקיץ בגלל זה. יש אנשים שלפני שהם מכניסים את הבגד למכונת כביסה, הם חושבים פעמיים איזו מכונה להפעיל, כי אין להם את הכסף למים ולחשמל הזה. רב-קו – אמרו את זה – זה לא רב שליט"א, זה כרטיס נטען שמסייע לחלשים, מסייע למבוגרים, מסייע לתלמידים ולסטודנטים, נותן להם אפשרות לעבור ממקום למקום, לנסוע מהפריפריה למרכז. את זה הוא רוצה לבטל. למה? "פריפריה" זה מונח המשמש לציון אזורים המרוחקים גיאוגרפית מהמטרופולינים הגדולים, ושם גרים אנשים שהם אנשים טובים. אלה אנשים שאולי הוא לא מכיר אותם, אבל הם אנשים שנראים כמו בני אדם רגילים. אלה אנשים שיש להם יושר, יש להם תמימות מיוחדת. נכון, זה לא ברמה שלו, הוא לא יודע מהי תמימות, מהו יושר. למה דווקא בהם, אדון ליברמן, אתה פוגע? חקלאי זה לא רק אחד ששומר שמיטה. חקלאי יכול להיות גם אדם שלא שומר תורה ומצוות, אבל הוא חקלאי, מביא פרנסה לביתו, בעמל כפיו. יש להם גם ציונות, הם נמצאים בגבולות, הם גם שומרים פה על המדינה. למה אתה פוגע בהם? חולים הם אנשים שנזקקים דווקא ברגעים האלה לעזרה שלנו, לעזרה של המדינה, לעזור להם, לסבסד. ובתי החולים היום זועקים: אנא, עזרו לנו. למה אתה פוגע בחולים האלה? מוחלשים הם אוכלוסייה שמתקשה ביום-יום, אבל זה אפילו לא גימטרייה של "חרדים". אל תפגע בהם. די, מספיק לפגוע בהם. הממשלה הרעה הזאת – תפסיקו לפגוע בהם. כסף לדת החדשה – 40 מיליון יש, אבל למען החלשים אפילו שקל אין? רק לפגוע בהם? תפסיקו. אנחנו לא תמימים, אנחנו אנשים לא מטומטמים, אנחנו אנשים שמבינים עניין, וגם החלשים הם אנשים משכילים, מבינים, והם יבואו חשבון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כדי שלא תביך אותי ביידיש, אז עכשיו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא, אני מבטיח. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אני אדבר ואתה תשמע.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (אומר בערבית: אני שומע. דבר. אתה מדבר ואני שומע.) אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. הוא הבין, הוא הבין. ראיתי שהוא הבין מה שאני אומר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון, נכון, נכון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, נכון שספרותית הרבה יותר קשה ממדוברת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא היית פה לפני איזה שבע דקות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בטח. הסבים והסבתות שלנו דיברו ערבית שוטפת. הם היו אשכנזים ודיברו ערבית שוטפת. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הורידו את – – – הליגה. לכן, הוא מרוצה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה אובססיבי, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, עד שקבוצה ערבית עולה ליגה – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשהם לא רצו שאנחנו נבין – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> המשפט מחר בשעה 12:00. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מי השופט? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את זה אני לא יודע. אני אעדכן אותך. על קבוצת אכסאל אנחנו מדברים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשהסבא והסבתא שלנו רצו לדבר ושלא נבין, הם לא יכלו לדבר יידיש ועברית, אז הם דיברו ביניהם ערבית, אז זה מה שהיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איזו ערבית? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ערבית ירושלמית בסיסית, כמו שהאבא שלהם וכו'. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> (אומר דברים ביידיש.) << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> (אומר דברים ביידיש.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני שוקל לצאת להפסקה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בזמן הזה שאנחנו יושבים פה, אנחנו מקבלים את ההודעות לגבי הקורונה, על החלטות של קבינט הקורונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל איך – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ומה ההחלטות שלהם? מגמגמות; המלצות. אבל אתה רואה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לשים מסכות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לשים מסכות גם במקומות – ולהכניס לבידודים. המצב חמור, אי-אפשר להתעלם מכך. ואנחנו שואלים – זו לא תחילתה של קורונה. אנחנו מדברים, בסופו של תהליך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הקבינט קיבל החלטה: ישנים עם המסכות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא נושמים בכלל ולא מדברים בכלל ומטילים מס – מי שיחלה בקורונה נטיל עליו מס, וככה אנחנו נתגבר על הקורונה. בסופו של דבר, קיבלו – קראו לו "מצב מצוין". יודעים מה לעשות, והיוהרה לא נתנה לעשות, הכבוד. וההחלטות לפני זה, האמירות חסרות האחריות, שנאמרו בלי אחריות, רק לצורך פופוליסטי, רק לצורך פגיעה באחר – היום זה פועל כבומברג. אדם, שייזהר וידע שכשהוא עושה דברים, אחר כך זה יפעל כבומרנג. אם הוא לא יודע לצאת מזה, אנחנו, האזרחים, נסבול עוד לפני החגים. אנחנו לא יודעים מה יהיה בחגים. כאילו החגים – זה כאילו רק החרדים ייפגעו. אין מסחר בחגים, אנשים לא צריכים לצאת – כאילו החגים זה זמן טוב לעשות סגר. איפה? אנחנו יודעים מה זה חגים. חוץ מהחגים, יש חיים עד החגים, לפני החגים ובתוך החגים, ואנשים יסבלו – הכול בגלל כשל קולוסלי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא בחו"ל בחגים. הוא בחגים לא פה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל לפני זה אני רוצה לומר שאתמול ראו את שר האוצר מופיע בטלוויזיה בריאיון לא קשה, ריאיון מלטף. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מלטף, מחבק, עוד שנייה – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדיוק. המילה: מלטף. ריאיון מלטף, מאתרג אותך. לא שום דבר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה פתאום? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לשאלות שנשאלו – לכנסת הוא לא מגיע, כאן הוא מפחד, כאן אנחנו נדע לשאול את השאלות האמיתיות – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בחופשה בנורבגיה, התקשורת. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל שם הוא יכול להישאל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – – לא בא בחשבון. זה שהוא הגיע לשם – אנחנו קצת מבינים בתקשורת, מדוע הוא הגיע, והיה בסדר, אבל מה לעשות? כשיש יוהרה וכשיש ניתוק, כשהאדם מנותק, הוא נופל גם בדבר פשוט. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין גבול לצביעות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על מה הוא נופל? על דבר בסיסי, שכל אחד היום צריך לדעת אותו. היום הרב-קו זה דבר שלא צריך להיות שר התחבורה, בבית עם ילדים כאלה, כדי לדעת מה זה רב-קו. כל אחד נוסע. אבל להיות רק מנוכר – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה הרב-קו? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא הכרטיס שאתה נתת לאנשים לקנות וזהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא חשש שזה רב שקוראים לו קו, אז הוא מתנגד. אין דבר כזה. הרב ליצמן, רב בריח – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז הוא מייד נגד רבנים. הוא מייד מבטל כל דבר שיש לו קונוטציה של רבנים, או שהוא מוסיף מס על זה. ומה לעשות, מתברר שיש אנשים – אז אני רוצה להגיד לו כאן, לפני הציבור – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרב בריח הוא הבא בתור. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שהערך הצבור הזה זה מה שכולנו יודעים, שבמשך עשרות שנים, כשהיינו קונים כרטיסיות – כשההורים שלנו היו מקבלים כרטיסיות הם היו מקבלים כמה נסיעות חינם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נכון, והיינו שומרים על כל ניקוב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היינו מקבלים ארבע או חמש נסיעות חינם. בעצם, זה היה המחיר הבסיסי – המחיר הבסיסי היה לאחר הנחה. היום, אחרי עשרות שנים, אנחנו הולכים לבטל את זה. כשהוא אומר שהוא מבטל ערך צבור, הוא מבטל לכל אותם פועלים – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אל תוריד לו. אני וחברותיי, כשהיינו צעירות, היינו מחשבות – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שמת לב להוראות שאני מקבל ממאי? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, היושב-ראש, כי זה חשוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה פקודות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, זה חשוב. היינו מחשבות את כל הנסיעות של אותו יום לרב-קו כדי לעשות את זה ולחסוך ב-10.90 – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, מאי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל אביגדור ליברמן – לא הוא ולא כל הדורות – – – לא יודעים איך נראה אוטובוס. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני עוד חייתי בדור שאף שההורים שלי נתנו לי כרטיסייה, הלכתי ברגל כדי לחסוך להם את הכסף. ידעתי שהם נותנים לי מפת לחמם. אבל יש גם היום אנשים שהכרטיסייה – הערך הצבור זה בעצם המקביל של כרטיסיות שהיו לנו פעם – יש אנשים שנוסעים עם זה לעבודה, עם זה נוסעים לרופא, עם זה נוסעים לשוק, לקניות, ומחירי הנסיעה הם בהתאם לכרטיסייה. היום, כשאתה רוצה לבטל, אתה פשוט מייקר להם ב-25% את הנסיעה בתחבורה הציבורית. זה משהו מהותי ומשמעותי. לא צריך להיות כלכלן. כמה חוסכים? 250 מיליון. בעצם, ביטול הרב-קו זה 250 מיליון. זה לא גזרות? ממי נלקחו ה-250 מיליון? ההכנסה הזאת נלקחה מאנשים שעד היום קיבלו את זה, ואנשים יצטרכו לשלם את זה. זו לא גזרה? איך אפשר לרמות ככה? אבל אדוני, זה לא הדבר היחיד שהוא לא יודע. באמת היה מביך לראות שר אוצר, שדברים כל כך פשוטים – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אפילו לא העירו לו על זה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התגובות שלו, המנוכרות והיהירות, כאילו מי שנוסע זה רק אנשים כאלה שהם – סגל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תאר לעצמך שמישהו מהגוש שלנו היה אומר את זה. רק תאר לעצמך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נוסעים פועלים, קשי יום. שלא יגידו: יש חופשי חודשי. לא לכולם יש חופשי חודשי. בבוקר הוא נוסע בהסעה לעבודה, ואחרי הצוהריים, כשהוא חוזר, זה לא שווה לו, ויש לו עוד נסיעות לרופא או נסיעות לשוק, לכן יש לו כרטיסייה. לא שווה לו לעשות חופשי חודשי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא יבטל – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, אני רוצה להגיד שזה לא הדבר היחיד שהוא לא יודע. מה שהוא כן יודע זה שהחרדים לא יודעים את לוח הכפל. עומד שר האוצר בתקשורת, בכינוסים של איזה עיתון, ואומר: החרדים לא יודעים את לוח הכפל. אני מזמין אותו – לא ייתנו לו להיכנס – אני מוכן להתמודד, בכל מערכות החינוך החרדיות, בכיתה ג', לראות מי יודע את לוח הכפל – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך להוכיח לו כלום. לא צריך להוכיח לו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – וגם בחינוך הכללי. מה לעשות שאני קרוב לחינוך הכללי ומכיר את מה שקורה בכיתה ג', ואני יודע מה הפערים שיש בהבנת הנקרא, בעברית, בוודאי בחשבון, וגם בלוח הכפל. לבוא ולהגיד שלא יודעים את לוח הכפל; להטיח באחרים מומים שאתה באמת ספוג בהם. אבל יותר מכך, מעבר לכך, מה שצריך להדאיג אותנו ששר האוצר לא יודע, מה שהוא מתנכר לו, זה שעשרות ילדים לא יודעים מה זה שמע ישראל. מזה צריך לדאוג. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמע ישראל. את לוח הכפל שישאיר לנו. אבל מנתקים אותם לגמרי מהמורשת, מהמילים שכשאנשים היו הולכים, ברגע האחרון – כולם ידעו מה זה שמע ישראל, ואנחנו חיים היום במצב שגם מזה הם מנתקים אותנו, ומזה לא אכפת לאף אחד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת סמוטריץ'. 15 דקות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אשריך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב בשמיים, היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת בגין. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שבנאום הזה – רגע, למה זה לא עובד? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה מקולקל. זה מקולקל. זה לא יורד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה לא לגובה 1.65 מטר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תאר לעצמך שמאי גולן עמדה פה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ניסיתי, ניסיתי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני מבקש בנאום הזה להזהיר. אני מבקש בנאום הזה להזהיר את מי שעדיין הולכים שולל אחרי נפתלי בנט, אילת שקד ושותפיהם; את אלו שעדיין מגדירים את עצמם ימין או ציבור דתי ועוד קונים את ההונאות ואת השקרים בתמימות, בחוסר ידע; אלה שמתנגדים לממשלה שהורתה בחטא, לידתה בחטא וקיומה בחטא, אבל אומרים: תראו, אחרי שהיא קמה, בואו ניתן לה צ'אנס, נשתף איתה פעולה. נפתלי בנט חצה את הרוביקון. נפתלי בנט מבין מצוין שאין לו עתיד בימין. הוא יחפש לעצמו בסיס מצביעים אחר ולא יעצור באדום. איפה שהוא יזהה את בסיס המצביעים הזה – לשם הוא ילך. דיברתי כאן בעבר על הדיסוננס הקוגניטיבי של בנט, אותה תכונה אנושית-פסיכולוגית שלא מאפשרת לאדם לחיות עם פער בין המעשים שלו לאמונות שלו. עכשיו, אצל אנשים ערכיים הצורך להימנע מהדיסוננס הזה בדרך כלל מביא את המעשים להתיישר עם ההשקפות הערכיות, עם האידיאולוגיה – יש לנו אמונות, יש לנו ערכים, יש לנו אידיאולוגיה, ואנחנו מאוד משתדלים שהמעשים יתאימו לתפיסת העולם. מי שמהפך את היוצרות והמעשים מובילים אותו, השאיפות הפוליטיות הבלתי-נשלטות לכוח, לשלטון, להיות ראש ממשלה עם שישה מנדטים – מה שהביא אותו לממשלת שמאל עם גורמי שמאל קיצוני ואנטי-ציוני בחלקו, ואני, כמובן, נזהר מלבצע הכללות; עם תומכי טרור אנטי-ציונים – מי שהלך אחרי המעשים – האמת היא שהדיסוננס הקוגניטיבי הזה נמצא כבר בספר החינוך וברמב"ם: אחרי המעשים יימשכו הלבבות – בנט לא יכול לישון בלילה עם פער בלתי נסבל בין המעשים הנוכחיים שלו בממשלה, ותכף אפרוט אותם, לבין האמונות שלו, והתוצאה היא שהאמונות משתנות, האידיאולוגיה משתנה, תפיסת העולם ותפיסת הטוב משתנה, וזה הדבר המסוכן. נפתלי בנט עמד כאן אתמול על הדוכן בנאום שהוכיח למי שעוד צריך היה להוכיח שהוא אימץ לחלוטין קודם כול את השפה, את השיח, את הנרטיבים השקריים של מחנה השמאל, שעד אתמול ייחס לו את אותה טרמינולוגיה. כמה מהר הוא מיישר קו עם ההסתה: הימין, הימין משסה ומפלג ומלא שנאה, והשמאל, כמובן, הוא אחדותי בכל מהותו ונימי נפשו. כמה נמוך אפשר לרדת כדי לבוז ככה למחנה ולשותפים שעד אתמול היו בשר מבשרך והיית אתה בשר מבשרם. כמה מהר אתה בז להם וסונט בהם, כמה מהר אתה מאמץ את השפה ואת הטרמינולוגיה לא של השמאל, של מטורללי השמאל: בלפור, הקריים מיניסטר – הביטויים שהם השתמשו על המחנה שעד אתמול היית בשר מבשרו. עכשיו תשימו לב לתהליך שנפתלי בנט עובר בכל כך מעט זמן. בנט הרי בנה את ההצדקה להפניית העורף למחנה הלאומי, לבגידה בו, לחבירה אל המחנה הנגדי, הוא בנה את ההצדקה לזה בסלוגן הזה, בסיסמה הזאת של: שמים הכול בצד, מתעסקים אך ורק בקורונה ובכלכלה, ולא עוסקים – שני הצדדים, כמטפורה, כמובן, יניחו את נשקם, ולא נתעסק בסוגיות ששנויות במחלוקת, נתעסק ב-80% המכנה המשותף, אותה סיסמה נבובה. כבר לפני הבחירות הזהרנו ואמרנו: אין דבר כזה. אין דבר כזה עובדתית, כי המציאות מזמנת לנו דילמות שאנחנו צריכים לקבל בהן הכרעות ערכיות; אין דבר כזה כי אף אחד בצד השני לא שוקט על שמריו ולא מרים ידיים ולא מרפה מלנסות לקדם את האג'נדות שלו, שלא פעם הן אג'נדות מסוכנות, של מדינת כל אזרחיה, חילונית, פרוגרסיבית. השמאל ממשיך לחתור לקדם את ערכיו, מערכת המשפט ממשיכה לקדם את ערכיה – לפגוע בדמוקרטיה, לפגוע בערכים היהודיים, הציוניים, הלאומיים, של מדינת ישראל; ארגוני השמאל, הקהילה הבין-לאומית, מערכת הלחצים העולמית. יש נושאים שאם תרצה או לא תרצה חונים לפתחך, חוקים שאתה צריך להעביר, תקציב שאתה צריך להעביר, ותקציב הוא אחד מהאירועים הערכיים ביותר, ואי-אפשר לדלג על זה. תמיד אין כסף להכול – תיאוריות השמיכה הקצרה – וצריך לבחור, צריך לתעדף במה משקיעים. מתעדפים ערכים. תקציב משקף את סולם העדיפויות של החברה. אמרנו שאין דבר כזה לשים הכול בצד, מכיוון שבנט לא יכול לשלוט בזה, מכיוון שאולי יש לו זכות וטו על חוקים שיכולים לבוא לכאן, אבל כל שר במשרדו הוא מלך והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אז מרב מיכאלי, בחוק ההסדרים עכשיו, מקדמת את החוק שיאפשר לרשויות המקומיות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, בניגוד לסטטוס קוו שהיה מקובל כאן; שר הבריאות ניצן הורוביץ הולך לתת ביטוח בריאות ממלכתי לעשרות אלפי מסתננים, מהגרי עבודה, שפוגעים בשכונות, אבל פוגעים ברוב היהודי הדמוגרפי של מדינת ישראל; שר הבריאות, שמבקר היום, בשיא התפרצות המגפה, בבית החולים שיבא, לא חושב בכלל להיכנס, לעשות קפיצה למחלקת הקורונה ולראות מה קורה שם. הוא מתעסק עכשיו בקיצור תורים לניתוחים לשינוי מין – זה מה שמעסיק את האיש הזה. הבטחתם לנו ממשלת שינוי? קיבלנו ממשלת שינוי מין. בזה הם מתעסקים. זה צריך להיות בסל הבריאות וצריך לתקציב את זה וצריך לוודא קיצור תורים. הבטחתם לשים נושאים שנויים במחלוקת בצד, אז יש עכשיו 40 מיליון שקל לפעילות של הרפורמים כאן, במדינת ישראל. פתאום משרד התפוצות – אני מחכה לרגע שהיועץ המשפטי לממשלה ירים איזה יד ויגיד: חבר'ה, סליחה, זה משרד התפוצות; לא שאני חושב שליועץ, כמובן, יש זכות וטו. אז 35 קהילות של רפורמים בארץ – 40 מיליון שקל – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כמה אנשים יש בקהילות האלה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ו-90 מיליון שקל לקהילת הלהט"ב. עכשיו, על כל דבר כזה אפשר להתווכח, אבל אל תמכור לנו לוקשים שאפשר לשים הכול בצד. אתה שמת את ערכי הימין והציונות הדתית בצד, שותפיך חותרים בכל הכוח לקדם את השקפת עולמם, ורק דבר אחד יש במרכז: אתה, השאיפות הפוליטיות שלך, הרצונות הפוליטיים שלך. והתהליך הזה נמשך. בסדר-היום ללילה או למחר – חוק הפקרת לוחמי צה"ל. זה אותיות קטנות ונראות טכניות, בסך הכול מתקנים את חוק השיפוט הצבאי, שקובע חובת היוועצות של הפצ"ר. לפני שהוא מורה על חקירה פלילית בסוגיות מבצעיות, הוא צריך להתייעץ עם קצין בדרגת אלוף, ובסך הכול תוחמים עכשיו את בתקופת ההתייעצות ל-15 יום. מה קרה? יעילות. הרי ברור לכולם מה עומד מאחורי זה. הפצ"ר לא מחויב לקבל את ה"עצה", במירכאות, שהוא מקבל מהקצין, ולכן הפרקטיקה שנוצרה – שהמערכת המבצעית לא ממהרת לייעץ, ונוצר דיאלוג, והפצ"ר לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, והדיאלוג הזה מייצר איזון בין הצרכים המבצעיים והחשש מהפגיעה במורל ובמוטיבציה של הלוחמים כתוצאה מפליליזציית-יתר והחשש והתחושה של הלוחמים המפקדים שלא מקבלים גיבוי – אז עכשיו יש 15 יום; הפצ"ר שולח מכתב, ואם האלוף לא מגיב בתוך 15, הפצ"ר פותח בחקירה פלילית. אז מסבירים שזה חשוב כדי לחזק את עצמאות התביעה. אני לא אני רוצה לחזק את עצמאות התביעה הצבאית, מכיוון שאני מבין שלהכניס את היועצים המשפטיים לתוך החמ"לים ולייצר פליליזציית-יתר של המערכת המבצעית, יש לזה אפקט מצנן שפוגע בביטחונה של מדינת ישראל. עכשיו, לא אני אומר את זה. בנט אמר את זה; שקד אמרה את זה. ב-2018 ניסה הפצ"ר אז והיועץ המשפטי לממשלה להביא את זה לכאן, פורסם אז תזכיר חוק ממשלתי, ואנחנו בלמנו את זה. וכשנפתלי בנט עוד ניסה לעבוד על כולנו – אולי אז הוא היה ימין; דיברנו על הדיסוננס – אז הוא נתן כותרת: נוציא את היועצים המשפטיים מן החמ"לים. עכשיו אפשר להכניס אותם חזרה ולחזק את עצמאות התביעה. ומי יגן על לוחמי צה"ל? בקואליציה הזאת אין אף אחד שמגן על לוחמי צה"ל. והבנייה ביהודה ושומרון מוקפאת, ומדיניות האי-הפתעה בעניין האיראני מול ארצות הברית; ודיברתי קודם על השרים, כל אחד בגזרה שלו. אז הטרללת הזו של טשטוש המושגים של אנטישמיות והניסיון הזה ליישר קו עם הנרטיב השקרי של האוניברסליות של האנטישמיות – אין דבר שגורם נזק גדול יותר למאבק באנטישמיות מבלבול המושגים הזה. ואמרתי שאני רוצה להזהיר, מכיוון שאני הזהרתי במערכת הבחירות, ואולי לא הייתי בסדר, כי לא הזהרתי חזק מדי. נפתלי ואני נפרדנו מכיוון שאני ידעתי בדיוק לאן הוא הולך. שוחחנו על כך, ואמרתי בכל מערכת הבחירות: בנט חובר לשמאל אחרי הבחירות, מפרק את הימין ומגיש לשמאל את השלטון על מגש של כסף. ולא האמינו לי, וכעסו עליי, כי להיות נגטיבי ולדבר על מישהו אחר לשון הרע זה לא בסדר. והוא כמובן עמד והכחיש, הוא ושותפיו, ברדיו ובטלוויזיה, וחתם על התחייבויות לא להקים ממשלה עם השמאל, לא להפוך את לפיד לראש ממשלה, לא לשבת עם תומכי טרור, והלך והסביר כמה זה מסוכן, והוא יודע כמה זה מסוכן. ואחד מהשותפים תומכי הטרור שלו ברע"מ אמר אתמול ברדיו ערבי חד-משמעית – שאלו אותו: אם יהיה מבצע בעזה אתם תהיו חלק מהממשלה? הוא אמר: אין דבר כזה. יש לנו קווים אדומים. תקיפה בעזה – אנחנו מפרקים את הממשלה. עכשיו תספרו לי שזה לא משפיע על קבלת ההחלטות, במודע ובוודאי בתת-מודע. כשראש ממשלה יודע שאם הוא יוצא לתקיפה בעזה עכשיו הממשלה שלו מתפרקת והוא כנראה הולך לבחירות בלי לעבור את אחוז החסימה, הוא לא יצא למבצע בעזה. הוא יכשיר את זה בק"ן טעמים ויסביר למה באמת לא צריך ולמה עדיף להימנע מהסלמה. ואמרתי שאני מזהיר, כי בנט הוכיח שאין לו קווים אדומים. הוא לא סופר אף אחד – הוא לא סופר את הבוחרים שלו ואת המצביעים, הוא לא סופר את הרבנים, הוא לא סופר את הציבור והוא לא סופר את המילים שלו עצמו ואת ההתחייבויות שלו עצמו. הוא מסמן את היעד – להיות ראש ממשלה – ועכשיו היעד הוא לשרוד כראש ממשלה ולשרוד על הגלגל הפוליטי ולחפש בייס אחר. ובשנייה שהוא, או קלוגהפט, שחזר לייעץ לו, ימצא בסקרים בייס שאפשר להתלבש עליו בשמאל, יהיה כאן תהליך מדיני ויהיו כאן מחוות – עוד איזו מילה מכובסת שתמיד מתפוצצת לנו אחר כך בפרצוף עם אלפי הרוגים ופצועים בגלי טרור מטורפים, כן. הוא יקים מדינה פלסטינית והוא יפנה יישובים ויגרש מתיישבים. ראו הוזהרתם, לכל התמימים שעדיין מנסים לדון לכף זכות. כולנו יהודים טובים. אנחנו יודעים שהווי דן את כל האדם לכף זכות זו מידה גדולה. הדיסוננס הקוגניטיבי – מי שאצלו לא הפוליטיקה נועדה לשרת ערכים אלא ערכים נועדו לשרת את הפוליטיקה, והמעשים הם המובילים אצלו, ואחרי המעשים, כדי להימנע מהדיסוננס ולישון טוב בלילה, הוא מתאים את העמדות ואת ההשקפות – אני חוזר לשפה של אתמול. אתם יודעים מה? קחו את ניר אורבך, האיש שהוא ושותפיו – מתן כהנה צייץ איזה ציוץ על אבתיסאם מראענה אחרי שבג"ץ הכשיר אותה, כמה זה נורא, כמה זה אסון, כמה הלוואי שמפלגת העבודה לא תעבור את אחוז החסימה. אז מילא, כמי שכפאך השד, אין ברירה, רצינו להימנע מבחירות – גם כן שקר. מנעתם ממשלת ימין, לא מנעתם בחירות. שקר שתחזרו עליו אלף פעם לא יהפוך לאמת. אז היום ניר אורבך מברך את מראענה על מינויה ליושבת-ראש ועדת העובדות והעובדים, העובדים והעובדות, הזרות והזרים, עבודה זרה. שוב, זה לא כמי שכפו שד, זה הדיסוננס הקוגניטיבי שלא מאפשר לך את הפער וגורם לך ליישר קו השקפתית ולהזדהות עם המעשים שאתה עושה. ואין כאן קווים אדומים. ראו הוזהרתם. בנט ושותפיו חצו את הרוביקון. הם עמוק בשמאל פוליטית, מעשית. אין להם ברירה – שם נמצאת השרידות הפוליטית שלהם, ומהר מאוד הם יהיו עמוק בשמאל השקפתית. ואני חוזר לנאום של אתמול: שימו לב לשפה שכל כך מהר אימץ בנט, להסתה נגד הימין, להסתה נגד הציבור הדתי והחרדי, להטפות המוסר הצבועות. אז לא קיבלנו ממשלת שינוי, כן? אולי שינוי מין. לא קיבלנו ממשלת שינוי. קיבלנו – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> איזה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה לא היית בחלק הראשון של הנאום, אתה לא מבין את ההקשר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני רוצה שתחזור על זה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קיבלנו ממשלת שינוי עמדות של אנשים שבעבר הגדירו את עצמם אנשי ימין ערכיים, ציונים, לאומיים – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שמאוד מהר, במדרון חלק, משנים את עמדותיהם, ושום דבר לא יעצור בעדם. חבריי, הלוואי, הלוואי – אני מסיים – הלוואי שלא אגיע לרגע שאצטרך לומר "אמרתי לכם". אני מפציר בכם, תתפכחו, אלה שעדיין תומכים בבנט ובממשלתו הרעה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. תם סדר הדוברים. אגב, אמסלם, לפני שאני עובר להצבעה אני חייב לומר כי בדיון שהתקיים ב-1994 באקדמיה ללשון הותרו שתי דרכי היידוע: היושב-ראש וגם יושב-הראש, לכן גם זה נכון וגם זה נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי שאל את השאלה הזאת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי התווכחנו עם קרעי, אז שתי הצורות, שלמה, שתי הצורות נכונות, לפי האקדמיה ללשון. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אדוני, עם שבע שנות ניסיון אני מאשר מילה במילה את מה שאתה אומר. י << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היושב-ראש, יושב-הראש – מאשר את מה שאני אומר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ולמרות זאת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש צורה שהיא עדיפה, אתה אומר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. בכל מקרה אני אמרתי "יושב-הראש". << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון, נכון. בדקתי ואמרתי שאתה אמרת נכון. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. אה, לא, יו"ר הוועדה. יו"ר הוועדה, תעלה, אחר כך היא תסמן לך. קיש, מול מי אני עובד בהצבעות? קיש מדבר בטלפון. מול מי אני עובד בהצבעה על חוק הניקיון? מולך. תודה רבה. בבקשה, מכובדי. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מביאים להצבעה את חוק שמירת הניקיון, ובעוד רגע קט אתייחס כמובן להצעת החוק. אבל מכיוון שאנחנו עוסקים כאן, אדוני היושב-ראש, בעניינים של שמירת ניקיון והטמנת פסולת, אז ראוי לומר אולי משהו גם על ניקיון הלשון ועל הצורך להטמין באופן סמלי פסולת שהושלכה במליאה הזו לפני כמה שעות, כאשר חבר כנסת בחר להגיב על דבריו של חבר כנסת אחר, חברי ועמיתי חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בהערות גזעניות מן הדיוטה הנמוכה ביותר. ומכיוון שלא מדובר באיזושהי פליטת פה, כפי שקורה, אלא במנהג חוזר ונשנה של אותו חבר כנסת, אז מן הראוי לומר הערב – ובזה אסיים – שאת הפסולת הרעילה הזאת של ההסתה הגזענית ושל הפגיעה הגזענית שמפיץ בבית הזה חבר הכנסת משה אבוטבול – את הפסולת הזאת ראוי להטמין ולהיפטר ממנה. חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק, המשך בדרכך, בדרכנו, על תירא ואל תחת. תודה לך על כל מה שאתה עושה בבית הזה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רגע, רגע, הודעה אישית, הוא התייחס אליי. הוא התייחס אליי, אני מבקש הודעה אישית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש שתגיש לי נייר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני אגיש נייר, אין בעיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תן למזכירת הכנסת. אהלן, אלי, אתה יושב במקום מעניין. ובכן, רבותיי, נא לשבת. נא לשבת. נא לשבת. יש סעיף בתקנון שאני הכנסתי לתקנון לפני שבע שנים. רבותיי, הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021. המסתייגים – קבוצת סיעת הציונות הדתית: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. לפני סעיף 1 – הממשלה מבקשת שהצבעה תהיה שמית. הקואליציה חוזרת בה. לכן, אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 1, לפני סעיף 1 – הצבעה. מי שבעד הוא בעד, מי שנגד הוא נגד. יש ירוק ויש אדום. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 50 נמנעים – 2 ההסתייגות (1) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 39, נגד – 50, נמנעים – שניים. השר אלי אבידר הודיע לי שהוא מתנגד, ולכן 51 נגד, עם אלי אבידר. ההסתייגות לא מתקבלת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא התפטר מהכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ההתפטרות לא נכנסה לתוקף, רבותיי. עכשיו עוברים להסתייגות 2. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (2) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 41, נגד – 49, פלוס אלי אבידר – 50, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 3. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (3) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 42, נגד – 50, עם אלי אבידר, נמנעים – שלושה. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 4 – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 48 נמנעים – 3 ההסתייגות (4) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 42, נגד – 49. מכאן והלאה אוסיף את אלי אבידר באופן אוטומטי. נמנעים – שלושה. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 5 – נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 48 נמנעים – 3 ההסתייגות (5) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 41 בעד, נגד – 49, נמנעים – שלושה. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 6 – אנחנו עוברים להצבעה. קיש, מה נשמע? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> להמשיך. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (6) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד – אלי, תמיד תרים את ידך – נמנעים – שלושה. ההסתייגות לא התקבלה. רבותיי, אנחנו עוברים להסתייגות מס' 7. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (7) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 40, נגד – 50, שני נמנעים. הסתייגות מס' 7 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 8. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (8) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד, שני נמנעים. הסתייגות מס' 8 לא התקבלה. הסתייגות מס' 9 – נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (9) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 41, נגד – 49, ופלוס אלי אבידר – 50, נמנעים – שלושה. הסתייגות מס' 9 לא התקבלה. הסתייגות 10 – נא להצביע. מי שלא יודע, ההסתייגות אומרת שמטרת החוק הזה לאפשר לשרת הפנים להסתיר את סיבת כאב הבטן. לא יודע מי הגיש את ההסתייגות הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מניח שזה שלמה קרעי. מניח. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 49 נמנעים – 1 ההסתייגות (10) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הסתייגות מס' 10 לא התקבלה – 41 בעד, 50 נגד, נמנע אחד. לא התקבלה. רבותיי, עוברים להסתייגות 11. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (11) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 42, נגד – 50, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 12 – נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (12) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא עברה. עוברים להסתייגות 13. נא להצביע, רבותיי. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 48 נמנעים – 3 ההסתייגות (13) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 41, נגד – 50, שזה עם אלי אבידר וגינזבורג, שלושה נמנעים. הסתייגות מס' 13 לא התקבלה. עוברים ל-14, רבותיי. נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (14) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 41, מתנגדים – 50, נמנעים – שלושה. הסתייגות מס' 14 לא עברה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 16 אני מוריד, מ-14 עד 16. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוריד להם בכסף. הוא מוריד לכם בכסף? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> על 14 הצבענו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז עד 16 להוריד, 17 להצביע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז מורידים את 15 ו-16, עוברים להצבעה על 17. אתה אדם נדיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מוריד בכסף או לא? כי אם מוריד, אז – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 17. עוברים להסתייגות 17. נא להצביע, רבותיי. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (17) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא עברה. עכשיו 18. נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (18) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 42, נגד – 49, עם אלי – 50, נמנעים – שלושה. הסתייגות מס' 18 לא התקבלה. אנחנו עוברים ל-19. נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (19) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד, שני נמנעים. הסתייגות מס' 19 לא התקבלה. עוברים ל-20. נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות –42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (20) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 42, 50 מתנגדים, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא עברה. עוברים ל-21. נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 50 נמנעים – 2 ההסתייגות (17) של חבר הכנסת שלמה קרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 41 בעד, 51 נגד, שני נמנעים. הסתייגות 21 לא התקבלה. כן, חבר הכנסת קיש. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אחמד, עד 24, כולל, לא להצביע. 25 כן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עד 24, כולל, לא להצביע. על 22, 23, 24 לא מצביעים. על 25 כן מצביעים, ולכן, רבותיי, נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (25) של חבר הכנסת יואב קיש לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. הסתייגות מס' 25 לא התקבלה. עוברים ל-26. רבותיי, נא להצביע. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (26) של חבר הכנסת יואב קיש לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. הסתייגות מס' 26 לא עברה. עוברים ל-27. רבותיי, נא להצביע. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (27) של חבר הכנסת יואב קיש לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 41 בעד, 49 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא עברה. כן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 30 לבטל; על 31 להצביע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 50 נגד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו מבטלים את כל ההסתייגויות עד 30. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, 50 נגד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אלי, אתה הרמת אחרי שהצבעתי, ולכן ההצבעה הקריטית שלך, החשובה, בסעיף הזה, לא התקבלה. השעון הזה מבוטל, עצרנו אותו. סיום הצבעה. יואב, תגיד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 31, כולל. אפשר להצביע על 32. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 28, 29, 30 ו-31 מבוטל. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 32. רבותיי, נא להצביע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אי-אפשר להצביע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא התקיימה הצבעה. הייתה תקלה. רואים שהייתה תקלה. אני אחזור על ההצבעה לגבי הסתייגות מס' 32. רבותיי, נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (32) של חבר הכנסת דוד אמסלם לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 41, 50 מתנגדים, שלושה נמנעים. הסתייגות 32 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 33. נא להצביע. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (33) של חבר הכנסת דוד אמסלם לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 41, 50 מתנגדים, שלושה נמנעים. הסתייגות מס' 33 לא התקבלה. כן, יואב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אפשר לוותר על 34. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 34 בלבד מבוטל. אנחנו עוברים להסתייגות – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> דיברנו על 24 הסתייגויות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> 50 הסתייגויות. 50 הסתייגויות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איפה חבר הכנסת ביטן? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרו לי 50 הסתייגויות, בועז. אמרו לי 50 הסתייגויות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, התייעצות. כאשר חבר כנסת שמגיש הסתייגות לא נמצא, בדרך כלל לא מצביעים, אבל היות שהיה סיכום לגבי 50 הסתייגויות, אני חייב התייעצות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה? נחליף, נחליף. עזוב, אחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, יש ייעוץ משפטי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נחליף, נחליף. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> טוב, אני מוכן – עזוב, בוא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> להחליף, עזוב אותך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אחמד, עבור ל-41. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מסתייג שלא נמצא באולם – לא מצביעים על ההסתייגות שלו, גם אם הוא דוד ביטן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> 41. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 41. ובכן, רבותיי, אנחנו מדלגים, 31 עד 40 מבוטל; מ-35 עד 40 מבוטל. אנחנו עוברים ל-41. רבותיי, נא להצביע. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 48 נמנעים – 3 ההסתייגות (41) של חבר הכנסת יריב לוין לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוסאמה, ב-42 שווה לתמוך. 43 בעד, 49 מתנגדים, שלושה נמנעים. הסתייגות 41 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 42. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (42) של חבר הכנסת יריב לוין לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 44, נגד – 49, שני נמנעים. הסתייגות 42 לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שכחת את אלי אבידר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי הוא היה עסוק בדיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא הרים את היד אחרי שאני הכרזתי, רבותיי, אבל יפה שאתה מגן עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן לו 48 שעות ואז – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 44 להוריד, ולעבור ל-45. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 ו-44 יורדות. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 45. נא להצביע, רבותיי. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (45) של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא מצביע נגד אביב גפן, רבותיי. בעד – 43, 50 נגד, נמנעים – שלושה. הסתייגות מס' 45 לא התקבלה. לכן אנחנו עוברים להסתייגות 46. נא להצביע. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (46) של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. הסתייגות מס' 46 לא התקבלה. לכן עוברים ל-47, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 71 להוריד. 72. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כולל? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כולל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כל זה ירד, עד 71. אנחנו עוברים להצבעה. ליצמן נמצא. הסתייגות מס' 72. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (72) של חבר הכנסת יעקב ליצמן לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 בעד, 50 נגד, נמנעים – שלושה. הסתייגות 72 לא התקבלה. לכן אנחנו עוברים ל-73. נא להצביע. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (73) של חבר הכנסת יעקב ליצמן לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. הסתייגות 73 לא התקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אחמד, 74 – לא. לעבור ל-75. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 74 מבוטל. רבותיי, עוברים להצבעה על הסתייגות 75. נא להצביע. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (75) של חבר הכנסת אורי מקלב לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, נגד – 50, שלושה נמנעים. הסתייגות 75 לא התקבלה. עוברים להסתייגות מס' 76. נא להצביע. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 48 נמנעים – 2 ההסתייגות (76) של חבר הכנסת אורי מקלב לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 42, נגד – 49, שני נמנעים. הסתייגות 76 לא נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לדלג על 77, לעבור ל-78. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מדלגים על 77. עוברים להסתייגות מס' 78. נא להצביע. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 48 נמנעים – 2 ההסתייגות (78) של חבר הכנסת אורי מקלב לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 בעד, 49 נגד, שני נמנעים. הסתייגות 78 לא נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לדלג על 79, לעבור ל-80. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לדלג על 79, לכן היא מבוטלת, לא מצביעים עליה. עוברים להסתייגות מס' 80. בבקשה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 50 נמנעים – 2 ההסתייגות (80) של חבר הכנסת מאיר פרוש לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 42, 51 נגד, שלושה נמנעים. הסתייגות מס' 80 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 81. נא להצביע. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (81) של חבר הכנסת מאיר פרוש לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 43, 50 מתנגדים, שלושה נמנעים. הסתייגות 81 לא התקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 88 להוריד, להצביע על 89. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו לא מצביעים על 82, 83, 84, 85, 86, 87, 88. עוברים להצבעה על 89. נא להצביע. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (89) של חבר הכנסת ישראל אייכלר לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 43, נגד – 50, שלושה נמנעים. הסתייגות 89 לא התקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, עוברים ל-93. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יפה. 90, 91, 92 – לא מצביעים. רבותיי, מצביעים כעת על הסתייגות 93. נא להצביע. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (93) של חבר הכנסת יצחק פינדרוס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד, שני נמנעים. הסתייגות 93 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 94. נא להצביע. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (94) של חבר הכנסת יצחק פינדרוס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 41, נגד – 50, שלושה נמנעים. הסתייגות 94 לא התקבלה. כן, יואב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 109 לא, על 110 להצביע, ומ-110 לרוץ עד הסוף. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מ-95 עד 109, כולל, נמשכו ההסתייגויות. 110 אומרת: "מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לבטל את חוק הלאום". נא להצביע, רבותיי. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 49 נמנעים – 1 ההסתייגות (110) של חבר הכנסת אוריאל בוסו לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 40 בעד, 50 מתנגדים, נמנע אחד. הסתייגות 110 לא התקבלה. ולכן אנחנו עוברים להסתייגות 111. נא להצביע. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (111) של חבר הכנסת אוריאל בוסו לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 43, נגד – 50, שני נמנעים. הסתייגות 111 לא התקבלה. עוברים להסתייגות 112 – הצבעה. תכף נגיע ל-113, של חיים ביטון. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מכניס אותנו למתח. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (112) של חבר הכנסת חיים ביטון לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 42 בעד, 50 נגד, שני נמנעים. הסתייגות 112 לא התקבלה. הסתייגות 113, "מטרת החוק לאפשר לממשלה לבטל את יום השבת" – נא להצביע. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (113) של חבר הכנסת חיים ביטון לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. הסתייגות מס' 113 לא התקבלה. אנחנו עוברים ל-114. נא להצביע, רבותיי. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (114) של חבר הכנסת חיים ביטון לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. 115, רבותיי – נא להצביע. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (115) של חבר הכנסת משה ארבל לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 43, נגד – 50, שני נמנעים. הסתייגות 115 לא התקבלה. עוברים ל-116, בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (116) של חבר הכנסת משה ארבל לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, לדעתי לא היינו צריכים להצביע על ההצעה הזאת, כי משה ארבל לא נמצא במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז תבטל את זה ותלך אחד אחורה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תבטל את ההצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ותיקח אחת אחרת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי, לא משנה. 42 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. הסתייגות מס' 116 לא התקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז תדלג על 117. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מדלג על 117, בגלל חבר הכנסת. עוברים ל-118, של חבר הכנסת אריה דרעי, אגב – נא להצביע. 118 – נא להצביע. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות (118) של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 בעד, 50 מתנגדים, שלושה נמנעים. הסתייגות 118 לא התקבלה. עוברים להסתייגות 119, רבותיי. נא להצביע. ירוק זה בעד, אדום זה נגד. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 2 ההסתייגות (119) של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 43, נגד – 50, שני נמנעים. הסתייגות 119 לא התקבלה. הוסרו כל ההסתייגויות לפני סעיף 1. עכשיו נעבור להסתייגויות לסעיף 1. מס' 120, קבוצת סיעת הציונות הדתית – נא להצביע, רבותיי. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 49 נמנעים – 3 ההסתייגות של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 43 בעד, 50 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא עברה. ובכן, כל ההסתייגויות הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 כהצעת הוועדה. רבותיי, נא להצביע. הצבעה מס' 52 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 52 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 53, נגד – 43, אין נמנעים. סעיף 1, כהצעת הוועדה, התקבל. לאחר סעיף 1 – של ארבל, אבל הוא לא נמצא. לא מצביעים על הסתייגות של חבר כנסת שלא נמצא במליאה, גם אם הוא משה ארבל, אגב. אל תסתכל ככה. ובכן, תמה הקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שלישית, רבותיי. הצבעה מס' 53 בעד החוק – 52 נגד – 43 נמנעים – אין חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 52, נגד – 43, אין נמנעים. זה 53, אוקיי, עם אלי אבידר. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית. תודה רבה לכם. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת משה אבוטבול << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, אבוטבול, חמש דקות. הודעה אישית. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היות שביקשתי הודעה אישית, כי ראיתי שמנסים לחגוג קצת ברשתות על דברים שלא הובנו, דברים שהוצאו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ברשתות – זה לא הודעה אישית. אתה מגיב על דברים של חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> על הדברים של קריב, שהוא ניצל את זה דרך הרשתות והתחיל לבוא ולומר כל מיני דברים שהם שקריים, אז אנחנו נמצאים כאן כדי להגיב. היה כאן דיון רציני בכל מה שנקרא ספר התקציב, ומחינו על זה שבעצם נעשה כאן ספר תקציב ללא חמלה בכל מיני סעיפים, כולל בסעיף של משקאות קלים, ששם בעצם מעלים את המיסוי. אז שאלתי בתום לב, ומותר לי לשאול, למה עשו מיסוי רק על זה ולא על דברים אחרים – למה שר האוצר לא עושה את זה גם על המשקאות החריפים, על הוודקה, למשל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אבל יש לך חצי – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז פתאום מתחיל להיפגע לי איזה חבר כנסת. ממש הפכו להיות אניני טעם. במשך חודשים רודפים אותנו, אומרים לנו ביש עתיד: תעלו על המריצות, נזרוק אתכם לאשפה. פתאום שותקים. בעצמו שר החוץ בא וכותב על ראש המפלגה שלנו ועל ראש התנועה שלנו, בתוך – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תתנצל, חודש הרחמים והסליחות. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – וכותב שתביאו את המיליונים. שם כן מותר. שם שותקים כל הצבועים, אה? פתאום התעוררתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שכרך – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן. נפסיק להיות שק האגרוף שלכם. כל פעם שתפתחו את הפה, נראה לכם שאפשר להחזיר. נגמרו הימים שאתם רק משתיקים את האחרים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. אתה חצוף, אתה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך לטפל בכם – ביש עתיד, בישראל ביתנו, ברפורמי, בכל אחד ואחד שיבוא וידבר נגד החרדים. לא עוד. לא עוד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצוף שכמוך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אם אתם צבועים ושותקים על המריצות – אתה שותק על המריצות של ליברמן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תספיק לקשקש. תתבייש לך – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> איפה היית כשהוא דיבר על המריצות? שתקת, אה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יאללה, מדבר על וודקה. תתבייש לך. תתבייש לך. חצוף. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> איפה היית כשהיו גזענים? איפה הייתם? שתקתם – גם עכשיו תשתקו. על ראש הגנב בוער הכובע. תתביישו לכם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם לא תנסו לגמד אותנו. ככל שתכבדו אותנו, נכבד אתכם. אתם לא מרשימים אותנו עם הדיבורים שלכם. אנחנו נמשיך להשיב לכם על כל פתיחת פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כשאתם תתנהגו אלינו בכבוד, נכבד אתכם. כשאתם מבזים אותנו, תקבלו מאיתנו פי עשרה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצוף. מספיק שמענו אותך, מספיק – – – די, לך כבר. די. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> חרדים זה שק החבטות שלכם. לא עוד. לא עוד. לא עוד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. לא מוחאים כפיים, גם לנאום בינוני. לא מוחאים כפיים. אוקיי. בליאק, חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חצוף. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נתתי לו לפנים משורת הדין. אוקיי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הייתי מצפה מנציג מפלגת ש"ס, שכל כך הרבה שנים נלחמה בגזענות, פשוט לומר: סליחה, טעיתי, הגזמתי. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שר החוץ שלך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. רבותיי, נא לשבת. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1429; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבות 41 ו-43; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת קושניר. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את הצעת החוק, אני רוצה לפנות לחבר הכנסת אבוטבול. אתה יודע, אחרי מה שאמרת פה, אני פשוט בז לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ואני גם רוצה לפנות גם לחבר הכנסת נתניהו, שעשה הרבה מאוד קמפיינים בשפה הרוסית, אבל כשזה מגיע לגזענות כלפי הציבור הזה אז הוא פשוט שותק, כאילו הוא לא קיים, וזה חבל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה שאתם צועקים וצורחים זה רק אומר שאני צודק, וחלק מחברי הכנסת פה יושבים ולא נוח להם בכיסא, כי הם צריכים להיות יחד איתכם באופוזיציה. זה כולל – אגב, בתוך מפלגת ש"ס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> איפה היית – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021. הצעת החוק מאריכה עד סוף חודש אוקטובר את תוקפו של ההסדר לעניין דמי הבידוד לעובד, שפקע ביום 6 ביולי 2021, עם כמה שינויים מאוד מאוד משמעותיים: הורים שהחסירו ימי עבודה בשל ילד ששהה בבידוד יהיו זכאים לפיצוי כספי מלא בגובה שכר העבודה באופן רטרואקטיבי מתחילת שנת 2021. ההורים יוכלו גם להתחלף אחד עם השני, וימי המחלה ינוכו בהתאם לימי הבידוד של כל אחד בפועל. תוארך האפשרות להגיש בקשה להחזר כספי מביטוח לאומי בשל כניסה לבידוד מ-60 יום ל-90 יום. נוסף לסעיפים האלה, בוועדת הכספים הצלחנו להוסיף כמה תיקונים חשובים: צמצמנו את מספר ימי המחלה שמופחתים בגין הכניסה לבידוד מארבעה ימים לשלושה. עובד שטס לחול בשליחות המעסיק והנסיעה מחייבת אותו בבידוד יקבל את התשלום על פי המתווה הכתוב בחוק. הגדלנו את האחוזים של ההוצאות הנלוות של העובד מ-25% ל-30%, והם באים לידי ביטוי בעיקר בהפרשות סוציאליות. כמענה למצוקתן של נשים בהיריון שצפויות ללדת עד סוף שנת 2021 אך מתחילת חודש יולי אינן זכאיות לדמי אבטלה ובשל הריונן מתקשות במציאת עבודה, החלטנו בוועדה שנשים אלה יקבלו תוספת נוספת של עוד 15% לדמי הלידה, ותהיה להן האפשרות לקבל את מחצית הסכום כמקדמה. החוק הזה בא לסייע לראשונה להורים שנאלצו להיעדר מעבודה בשל הבידוד של הילדים ולעובדים ולמעסיקים שהתמודדו עם תקופה קשה מאוד במהלך משבר הקורונה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה, דובר ראשון – רבע שעה. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. גברתי יושבת-ראש הקואליציה, אני רואה שאת עסוקה בעניינים טכניים. חבל שלא הקדשת תשומת לב כשבאתי לדבר איתך על הנשים בהיריון. נפנפת אותי. אפילו לא הקשבת למה שיש לי להגיד. חבל. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> חבר הכנסת אופיר כץ – – – לפחות אל תשקר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד פעם את טוענת שאני משקר? זה מצולם. באתי לדבר איתך על סיוע לנשים בהיריון – נפנפת אותי, לא הקשבת לי. לא הקשבת אפילו על סיוע לנשים בהיריון. תתביישי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר חודש, מרגע הפסקת החל"ת, שאני נלחם פה למען פיצוי לנשים בהיריון. זה התחיל בזה ששר האוצר אפילו לא העלה על דעתו להחריג את הנשים בהיריון מהפסקת החל"ת, שהייתה ב-1 ביולי. הרי אם זה לא משרת את מנסור, למה להשקיע כסף? אחרי זה הבאתם פתרון מחורר, ביזיוני, של 15% מדמי הלידה. מדובר על סכום זעום, ונשים רבות צריכות לחיות ממנו חודשים. ואיזה חגיגות קרדיטים, סיבובים ותדרוכים של הקואליציה אנחנו רואים בתקשורת: הבאנו פתרון. השתגעתם? לא נתתם פה כלום, שום דבר. לנשים הללו אין איך לגמור את החודש. איך? איך אתם מפקירים כך את הנשים בהיריון? הן לא מצליחות למצוא עבודה, אף מעסיק לא מקבל אותן. הן תחת אחריות שלנו כמדינה. אני הגשתי הסתייגות בסיסית לחוק הכלכלי, להעלות את הפיצוי מ-15% ל-50%, על מנת שהנשים האלו יוכלו לחיות בכבוד. זו דרישה בסיסית וקיומית שהקואליציה תתמוך בהסתייגות הזו. תאמין לי, ליברמן, הן לא יתעשרו מזה על חשבונך, רק יוכלו לפרנס עצמן בצורה ראויה. אני מבקש שתשמעו, חבריי, את ההודעות שאני מקבל בימים האחרונים בעקבות הפעילות שלי בנושא. בדרך כלל אנחנו כחברי כנסת מקבלים אותו נוסח הודעה ממספרים שונים, ממאות מספרים שונים, אבל לא, כל הודעה שקיבלתי פה זה סיפור חיים בפני עצמו: התמודדות, חרדה, סיפורים שחודרים וקורעים את הלב על הנשים, על איך הנשים הללו מעבירות את התקופה הזו. בואו תקשיבו קצת לאזרחים. אני אגיד – אנחנו נבחרי ציבור ואני אגיד את מה שהציבור אומר, כי נדמה לי ששכחתם בכלל שהציבור קיים: אני בת 37, נשואה שנית עם שני ילדים ובהיריון עם תאומים בחודש שביעי. פוטרתי מעבודתי בתחילת הקורונה ועד עכשיו קיבלתי דמי אבטלה. אין לי יכולת לעבוד, הלוואי שהייתי יכולה. הכנסה אחת של בעלי בהחלט לא מספיקה בשביל הבית – שכירות, הוצאות שוטפות. איך ליברמן מצפה שנצליח לשרוד את החודשיים הנוספים ללא הכנסה נוספת? אין לי את היכולת להתמודד גם עם ההיריון וגם עם הפרנסה. אני ממש מוטרדת ומתוסכלת שכך הפקירו אותנו, הנשים בהיריון. אני בת 29, נמצאת בהיריון בחודש שישי ועם ילד בן שנה ושלושה חודשים בבית. אין באפשרותי לשלוח אותו כרגע לגן, זה עולה 3,000 שקל. בעלי הוא עצמאי ולא מכניס כל כך כסף לבית, ורוב התשלומים היו דרכי. המצב הזה שאני יודעת שלא תהיה לי הכנסה חודשית מכניס אותי לחרדה ופחדים. קשה לי מאוד לישון בלילה. הכסף שמגיע כל חודש עוזר לי לסגור את החודש ולהתקיים, לקנות לילד כל מה שהוא צריך, וכמובן מה שצריך לתינוקת שבדרך. אני כרגע בצמצום מאוד גדול, ולצערי הרב אפילו בסופר אני מחשבת טוב טוב מה לקנות ומה לא. אני בת 32. לפני הקורונה עבדתי כמעצבת מסחרית, משרה מלאה ופיזית מאוד. כרגע אני בשבוע ה-21 להיריון הראשון שלי. נכון להיום, בעקבות השינוי במתווה, אין לי שום הכנסה וגם איני מצליחה למצוא עבודה. שלחתי מעל 200 קורות חיים, גם לעבודות שלא בתחום שלי, ואולי עשרה מעסיקים חזרו טלפונית, ומתוך זה זומנתי לשני ראיונות עבודה והם לא צלחו. בחיים לא יגידו שזה בגלל ההיריון, ימצאו את כל הסיבות האחרות. ההחלטה להפסיק את האבטלה לנשים בהיריון היא אבסורדית. אני מוצאת את עצמי חוסכת בדברים בסיסיים, שחלילה לתינוק שיגיע לא יחסר כלום. אני לא עצלנית ואני לא מחפשת לחיות על חשבון המדינה ובטח לא להתעשר על חשבונה בזכות ה-4,800 שקלים שנכנסים לחשבון, אבל זה המעט, זה המעט שייתן לי להעביר את החודש. זה המעט שייתן לי להעביר את החודשים ברוגע לגבי ההוצאות השוטפות. למה אנחנו צריכות להגיע למצב שנשים בהיריון מתחננות לדמי אבטלה? אני בת 40, בחודש שביעי, ואמורה ללדת בחודש ספטמבר, אם יחידנית. פוטרתי בנובמבר האחרון בעיצומו של משבר הקורונה ובגל השלישי הקשה מכול. מאז אני בחיפושי עבודה אך לא מקבלים אותי בגלל היותי בהיריון. אפילו לשכת התעסוקה אמרה לי שאין מה לעשות איתי עד אחרי חופשת הלידה. ההחלטה שהתקבלה לא להמשיך את דמי האבטלה לנשים בהיריון היא גזרה כלכלית קשה עבורנו. זה מצב נורא, חוסר היכולת לפרנס ולהתפרנס. אני בת 35, אימא לשניים קטנים ובהיריון שלישי בחודש שביעי. מאז גיל 16 אני עובדת ללא הפסקה. מרגיש לי שהפקירו אותי ואת משפחתי. בלשכת התעסוקה אמרו לי שאין להם משרה עבורי, ומאידך גיסא הממשלה לא נותנת לנו דמי אבטלה, כך שנותרתי ללא הכנסה עד הלידה. המתווה של ה-15% זה גרושים וזה לא עוזר לי בכלל. בבקשה, עזרו לנו, תנו לנו לישון בשקט. הלחץ לא מועיל לנו, בלשון המעטה. אל תשליכו אותנו. אני בת 36, אימא לילדה בת חמש ואמורה ללדת בסוף ספטמבר. אני מפוטרת מאוקטובר 2020 עקב הקורונה. מאז הייתי באבטלה ונכנסתי להיריון. כרגע, עם המתווה שסגרו, אני בלחץ מטורף, בלי אפשרות להשתלב בשוק התעסוקה. המשכתי לחפש, אבל ברגע שהבטן יוצאת, לאישה בארץ אין הרבה סיכוי. אני מתחילה להרגיש אשמה על שאני נכנסתי להיריון בתקופה כל כך לא מתאימה, וזה לא אמור להיות ככה. אני לא יכולה להרשות לעצמי כלום, אבל כלום. אני הולכת לישון ואני בוכה, בוכה מרוב ייאוש שלא ישמעו אותנו. בכיתי כשראיתי את ההצבעה האחרונה בוועדת כספים, כשהאנשים בקלות הרימו ידיים נגד המשך תשלום דמי האבטלה לנשים הרות. באמת, זה מה שמגיע לי? אני לא בחרתי להיות בבית. תמיד הייתה לי אמונה שהמדינה נותנת גם לאוכלוסיות החלשות, ועכשיו אני מרגישה שכל הדלתות נסגרו מולי, שאני לבד עם עצמי, עם הסיטואציה הנוראית הזאת. אני בהיריון בחודש שביעי ומובטלת. פיטרו אותי במהלך הקורונה ונכנסתי להיריון ראשון לא מתוכנן. ניסיתי למצוא עבודה בתחום שלי, ועם הזמן גם לא בתחום שלי, אבל לא מצאתי, כי תמיד אמרתי את האמת – שאני בהיריון. כל חיי עבדתי. זו הפעם הראשונה בחיי שאני מובטלת בלית ברירה ובלי הכנסה. המשכורת של בעלי לא מספיקה ואי-אפשר לסיים את החודש אפילו. אני מתחננת אליכם, אל תשכחו אותנו. אני לא צריכה הרבה, רק תיתנו לי לעבור את החודשים הללו בכבוד. אני בהיריון בחודש שישי. ההחלטה לא להמשיך את דמי האבטלה לנשים בהיריון היא גזרה כלכלית קשה המשפיעה על מצבי האישי, הנפשי. אני לא ישנה בלילה מדאגה, מלחץ, ומודאגת מאוד מעתיד משפחתי. אף מקום עבודה לא מעוניין להעסיק אותי, בגלל שאני בהיריון. הייתי מנהלת תיקי לקוחות בעברי, חיפשתי עבודות גם במלצרות וגם בתור קופאית, וכשעולה עניין ההיריון מייד אני מקבלת סירוב ולא רוצים לקבל אותי. במקום לשמוח על המתנה שקיבלתי אני רק בוכה ומודאגת מהמתח. ממה נחיה? איך נשלם שכירות? איך נקנה לתינוקת את כל מה שהיא צריכה? אני באמת לא יודעת איך נעבור את התקופה הזאת. אני בחודש החמישי להריוני, נמצאת עם ילד בן שנה בבית עד ספטמבר. אני כותבת מנבכי נשמתי, אחרי לילות שלמים שלא נרדמת. אחרי המתווה הלא-הגיוני שהתקבל אני במחשבות אין-סופיות: מה יהיה על משפחתי וכיצד אני יכולה להתקיים עד דצמבר עם תוספת של 15% לדמי הלידה שלי, שזה תוספת של 2,000 שקלים לארבעה חודשים – 500 שקלים בחודש? זה המתווה שהתגאיתם בו? במקום שאחשוב מה אוכל לקנות בדמי לידה לתינוק החדש, אני רק חושבת על איך אני סוגרת את החודש בלי למצוא את משפחתי ברחוב. הבנק סירבו לי להלוואה היום. אני ממש חסרת אונים, לא נרדמת בלילות, ונהיו לי כבר לחצים בבטן מרוב מתח. הלוואי שמישהו ירים את הכפפה ויוכל לעזור לנו לצאת מהברוך הזה ולא להישאב לעוני. אני בהיריון בחודש שישי. אני אימא לפעוט בן שנתיים. עד לפני הקורונה ניהלתי מסעדה במשך עשר שנים, ולצערי היא קרסה בגלל המשבר. מאז חודש מרץ, כשהמשק החל להיפתח והמעונות חזרו לפעול, חיפשתי עבודה בתחום שלי ולא מצאתי. החלטתי לעשות הסבה מקצועית ולהתחיל ללמוד במקביל לחיפוש העבודה. מריאיון לריאיון הבטן יצאה, ושום מעסיק לא היה מוכן לקבל אותי בטענה ברורה. חשוב לי להבהיר שלאחת כמוני, שהמשכורת שלה הייתה בערך 6,000 שקלים לפני הקורונה, זה יוצא בסך הכול 2,700 שקלים, 665 שקלים לחודש. זה לא הגיוני שנצליח לשרוד ככה. איך נשלם שכירות? חשבונות? גנים? איך אצליח להאכיל את בני? לא לאפשר לי לקבל דמי אבטלה עד מועד הלידה מציב אותי ואת משפחתי בסכנה ממשית שניאלץ לרדת אל מתחת לקו העוני. אני בחודש שישי. אני נמצאת רק בחרדות ובחששות איך אדאג למשפחה שלי ולתינוקת החדשה מהתוספת של 15%. זה יוצא לי תוספת של 2,000 שקלים לשלושה חודשים, 660 שקלים לחודש. זה פשוט עצוב לי ורע לי. אני בהיריון עם תאומים, בסיכון גבוה, בחודש חמישי, ופשוט מרגישה שהמדינה נטשה אותי. השאירו אותי ללא מענה בתקופה הכי קשה. מיותר לציין שאני התייאשתי מלחפש עבודה. בכל עבודה כשהגעתי לריאיון ממש התלהבו מהרזומה, וברגע שציינתי שאני בהיריון הם פשוט התחמקו באלגנטיות. אף אחד לא רצה להעסיק אותי. המדינה פיטרה אותי. לא מבינה איך התקופה שאמורה להיות הכי שמחה ורגועה בחיי הפכה ללחץ כלכלי אטומי, חרדות וסטרס בלתי נפסק. אני לא מצליחה לישון בלילה. אני נמצאת בחודש חמישי להיריון וצפויה ללדת בחודש דצמבר. גם אני הצטרפתי למעגל האבטלה לפני כשלושה חודשים, וכיום מתקשה למצוא עבודה, עד גבול הבלתי-אפשרי. אני עבדתי כל חיי ושילמתי מיסים וביטוח לאומי על פי חוק, וכיום, כשאני צריכה תמיכה כלכלית מהמדינה, זה פשוט לא קורה. אף אחד לא סופר אותנו. אני הגעתי למצב של חרדות בשל חוסר יכולת להתקיים כלכלית. בעלי מפרנס יחיד ומכניס משכורת הכי מינימלית שיש שלא מאפשרת לנו להתקיים. אני מבקשת בכל לשון של בקשה את עזרתך כדי שנוכל לקבל מתווה ושגם אותנו יראו, כי נמאס לנו להיות שקופות. תקשיבו להן, עד כמה שנשארו פה חברות כנסת מהקואליציה, עד כמה שזה מעניין אותן. איך אתם מסוגלים ומסוגלות להפקיר אותן? הן הרי אומרות שהן לא מסוגלות להתקיים. על מה חגגתם? איזה פתרון הבאתם להן? אני מתרוצץ פה היום, באמת כל היום במליאה – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> הרבה יותר ממה שאתם הצלחתם להביא. הרבה יותר ממה שאתם הצלחתם להביא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תעשי מכל דבר פוליטי, בסדר? תנוחי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא עניין פוליטי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מקריא – – – משתמש בפניות שלהן. אני מכירה את הפניות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא עניין פוליטי. זה לא עניין פוליטי. תני לי לסיים. תני לי לסיים. את יכולה להעליב. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתה גם מוסיף ומעוות את מה שהן כתבו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתרוצץ פה – אדוני היושב-ראש. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> ממש. אתה צריך להתבייש – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל שהבאתם כזה דבר עלוב נשים בהיריון בוכות, אם הקשבת למה שאמרתי. הן בוכות, הן מתחננות שנעזור, והתשובה שלך: אתה צריך להתבייש. טוב, נשגב מבינתי. אני מתרוצץ פה כל היום במליאה בין חברות וחברי הכנסת של הקואליציה, ולצערי חלקן פשוט נפנפו אותי בצורה מבישה, עד כדי כך שאפילו לא רצו לשמוע אותי. ישנן גם כאלה שניסו לעזור, דיברו עם ראשי הקואליציה שלהן על מנת כן להביא לפתרון, כן להצביע בעד ההסתייגות. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> דיברת איתי? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אכפת לי מהיחס אליי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> דיברת איתי? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל איך אתם ואתן יכולות להישאר אדישות כל כך לכאב של הנשים האלה? תתביישו. אתם. אני באמת מבקש מכם, לסיום, חברי הקואליציה, חברות וחברי הכנסת: שימו לרגע אחד את הפוליטיקה בצד. יש הזדמנות לתקן ולסייע להן ולהציל אותן. שמעת מה הקראתי. זה להציל אותן ממש. עם 500 שקל בחודש אף אחד לא יכול להסתדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה הסתייגות שמונחת להגדיל את זה מ-15% ל-50%. בואו נשים את הפוליטיקה בצד, נצביע בעד ההסתייגות, נעשה צדק עם הנשים בהיריון. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> היושב-ראש, אני יכול להגיד משפט על מה שאמר אופיר כץ – – – זה חשוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מיכאל, עכשיו הזמן של השר לשעבר, יושב-ראש הכנסת לשעבר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> איך שכחת, אופיר? אני רק אגיד מפה, מהכיסא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל ברגע שהוא מתחיל לדבר – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> המאבק הזה למען נשים בהיריון כזה חשוב. גם אופיר מוביל אותו, גם אפרת רייטן, גם אני עסקתי בזה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> וגם אני עסקתי בזה, ואפילו – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> גם נירה. אני לא יכול להביא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני לא רוצה להביא אותו לוועדת הכלכלה, כי הוא בעבודה, מטופל בכספים לפני שהוועדות קמו. זה לא כסף גדול. כבר היה רצון טוב. שר האוצר, עוד מאמץ – יפתור את הנושא הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> זה באמת, אמיתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה על הערה שלך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע, בבקשה. לא להפריע. מהתחלה, בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים אני לא רואה כרגע, אבל ניחא. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> רואה, רואה, רואה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> יש שרים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר חמד עמאר. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> יש. סליחה, השר עמאר. אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, כפי שאמרתי כבר היום, אני לא שייך לאסכולה הזאת של אנשים שבערך שתי דקות אחרי שהם עוזבים את התפקיד כבר מתחילים להסביר איך נכשלו אלה שירשו אותם במשרד. ראיתי את מה שקורה עם נגיף הקורונה בשבועות האחרונים ושתקתי. אמרתי: אולי מוקדם מדי, אולי אני אראה עכשיו שבסך הכול הממשלה מתחילה להיערך. הרי לא מדובר פה בנושא פוליטי-אידיאולוגי, מדובר פה בבריאות של כולם. כפי שאמרתי לא פעם במהלך השנה הקודמת, קורונה לא מבדילה בין ימין, שמאל, קואליציה, אופוזיציה, דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, צעירים, לא צעירים. זו מחלה וצרה שבאו על כולנו. אבל אי-אפשר לשתוק יותר, אדוני היושב-ראש. יש עובדות, יש נתונים. אני עזבתי את משרד הבריאות, אדוני, עם 0.02% מאומתים מכלל הבדיקות. אני חוזר: 0.02% מאומתים. אנחנו היום ב-4% מאומתים. לגבי החולים הקשים, אני יכול בציניות לומר: הקידומת לא השתנתה. הקידומת היא 2. רק שאצלי, אצלנו, 2 הכוונה הייתה ל-20 ומשהו. היום הכוונה, לצערי, ל-200 ומשהו. זה 2 אבל רק התווספו כמה אפסים. אי-אפשר לשתוק, אדוני היושב-ראש, כי אני חשבתי איך הממשלה תתחיל את המאבק, ואני שמעתי, ראיתי אפילו כותרת: הסברה ואכיפה, הגברת ההסברה והגברת האכיפה. אני רוצה לומר לך, הוריי, שיהיו לי בריאים – חברי הכנסת רוזין וכץ, אני אשמח מאוד; אתם לא חייבים לשמוע, באמת לא חייבים, אבל זה קצת מפריע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – אם יש חברי כנסת, שיישארו. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, יכולים להישאר. אבל כמו שאמרתי – תמיד אמרתי, אדוני, שאין חובה לשמוע אבל יש חובה לא להפריע, כן. הוריי, שיהיו לי בריאים עד 120, למדו בשנות החמישים במוסקבה באוניברסיטה ביחד. בשנות החמישים במוסקבה היו כל הזמן אספות סטודנטים, עשו להם אספות סטודנטים. היה איזה נודניק – כך הם סיפרו לי – שכל פעם שהייתה כזאת אספה היה קם ומתחיל לדבר ולדבר ולדבר, אי-אפשר היה לעצור אותו, עד שגילו את הפטנט. מישהו מן הנוכחים שכבר התעייף לגמרי היה צועק: אז מה אתה מציע? ואז הוא היה נורא נבהל ואומר: צריך לארגן מקהלת סטודנטים. וכך זה היה כל שבוע, פעם אחר פעם: דיבר, דיבר, דיבר; מה אתה מציע? צריך לארגן מקהלת סטודנטים. חברים, אם אני עוד פעם אשמע על ההסברה והאכיפה, גם אני אתחיל להציע לארגן מקהלת סטודנטים. מה זה השטויות האלה? זו ממשלה? הגברת האכיפה והגברת ההסברה, נו, באמת. שנה כבר מגבירים את זה ומגבירים את זה. לא רוצים לקבל החלטות – תגידו. אל תסתתרו מאחורי הדברים האלה, שהם חסרי כל תוכן. המספרים מדברים בעד עצמם. אני רוצה להסביר משהו, ברצינות עכשיו, לא בסיפורים ציניים. אנחנו לפני שבוע היינו בכ-100 חולים קשה, 110, אם אני מדייק, ו-11,000 חולים בסך הכול במדינת ישראל, ואחוז המאומתים – 2% מכלל הבדיקות. עבר שבוע ואנחנו היום, כפי שכבר אמרתי, אדוני, ב-4% מאומתים, ביותר מ-200 חולים – חולים קשה, אני מתכוון – ויותר מ-20,000 חולים סך הכול. אם עכשיו תתכנס ממשלה בעוד כמה דקות וסוף-סוף תתעורר, ולא תצא מקבינט הקורונה עם התו הירוק, שכבר היה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לחו"ל – – – << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> לחו"ל, כן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – לחו"ל. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, כן. משרד הבריאות אפילו נבהל מלהביא את ההמלצות, כי יודעים שההמלצות לא תעבורנה. אז בבוקר הכותרת היא שיגדילו את הרשימה של מדינות אדומות ויהיה בידוד, והכותרת אחר כך היא שלא מבקשים את הבידוד מעכשיו, אולי מעוד שבוע. אבל אני אומר, אדוני היושב-ראש, שצריך להבין פה דבר מאוד פשוט שאנשים לא מבינים: אם מחר בבוקר אנחנו כולנו נוכנס לסגר מלא במדינת ישראל, עדיין בעוד שבועיים נהיה בהכפלה של המספרים של היום. איך אמרנו, יפה שעה אחת קודם? אז השעה קודם כבר עברה. ולכן המלצות, צריך לומר, כמו שכל פעם שומעים את ראש הממשלה: אני ממליץ, אני ממליץ – המלצות זה לא החלטות. הממשלה לא ממליצה, היא מחליטה. במסגרת ההחלטות האלה פועלים האזרחים. וההמלצה שלי – אני לא ממשלה, אז מותר לי להמליץ – היא להתחיל להקשיב למומחי משרד הבריאות. לא אני בחוכמתי הוצאתי את המדינה מקורונה. אותם מומחים בדיוק, אותם אנשים, הוציאו את המדינה מקורונה. הפסיקו להקשיב להם – אנחנו בגל רביעי ועם התפרצות חדשה; ימשיכו לא להקשיב להם – אוי ואבוי לאן נגיע. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת אדלשטיין. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו ננסה בדקות שעומדות לרשותי לנצל את זה קצת להרחיב בדיבור שדיברנו קודם, כי יש כאלה שמנסים בכוח להתקרנף ולהישאר עם אותה עמדה, כי נוח להם. יש כאלה, כמו למשל מר לפיד, שמגיבים על אותה סערה שהייתה פה. בטח, נו, הוא עסוק מאוד מאוד עם כל הדברים שהיום הוא עשה. הוא מאוד מאוד נעלב ממה שעשינו. בטח שהוא נעלב, ודאי שהוא נעלב, הרי כל היום הוא היה עסוק בלמנות שגריר פה, שגריר שם, כל מיני כאלה שהיו אצלו במפלגה לפני, ועכשיו פתאום, איך שאומרים, הם נעשו לשגרירים. אז בחסות הזאת, איך שאומרים, אני קצת הזכרתי לו את כל העסק הזה של הדברים שהוא עושה. שם הוא יודע להתארגן, לסדר ג'ובים לחבר'ה, אז היום הוא כבר קיבל שני חברים, ח"כים לשעבר מיש עתיד, לתפקידי שגריר, אז באמת הוא לא בא לפה לכנסת, כי הוא היה עסוק בנושא הזה. הוא אותו אחד שרוצה לבוא ולהאשים אותנו בגזענות? חבר'ה, הזיכרון הוא לא כזה קצר שאנחנו לא שמים לב ולא זוכרים מה שאז, בזמנו, הוא הקים. לפיד, שר החוץ, הקים קבוצה, השותפים הטבעיים הסופיים, ושם, בתוך הקבוצה הזאת, היה משמיץ בלי שום רחמנות את כל החרדים, את הימין. בין היתר, מה הוא כותב שם? שכאילו דרעי כותב בתוך הקבוצה של החברים: רוצים שאני אחתום? תביאו עוד טריליון שקל לישיבות. זה הסגנון. ואחרי זה הוא מציין שליצמן בא ואומר: אני רוצה את כל הכסף שיש לישראל. אז לפיד ידבר על גזענות? לפיד ידבר על הסתה? הוא אבי-אבות המסיתים. הוא יבוא וידבר על זה? הוא וכל המפלגה שלו, כל מיני כאלה שנמצאים שם, איפה הם כשצריכים אותם לבוא ולדבר? כשאיווט ליברמן בא ופתח את הפה שלו ואמר: ניקח את כל החרדים במריצות לאשפה, כולם שתקו, נכון? דממת אלחוט. שתיקת הכבשים. איפה כל אלה שמצייצים ומגיבים? יודעים לשתוק – אז תשתקו גם פה. לא ייתכן שיהיה פה מוסר כפול. כשרוצים – מדברים נגד; כשרוצים – מדברים בעד. אבל הכי הכי מצחיק – אנחנו נמצאים תוך כדי משבר מסוים של סערה כזאת, ואני בסך הכול באתי ואמרתי שאם מעלים במתוקים, שיעלו גם במשקאות החריפים, בין היתר וודקה. אני לא חוזר בי. אמרתי את זה גם בתקשורת כמה פעמים. אבל בין היתר, כשאתה בא ורואה מי הפגוע הגדול, אותו אנין טעם, אותו חבר כנסת ולדימיר – מה הוא אומר שם, באחד הראיונות שלו? החרדים הם כת קיצונית שרוצה רק כסף. כן, איפה הצבוע הזה? הוא היה פה עכשיו, מה הוא נעלם? בא ומיילל כמו איזה מסכן, אומלל: אמרו לי "וודקה". על מי אתה עובד? אתה בעצמך פותח את הפה על החרדים. החרדים הם כת קיצונית שרוצים רק כסף, ככה אתה אומר. הוא מוטרד ממספר בתי הכנסיות שיש במודיעין, איפה שהוא גר. הוא יבוא ויטיף לנו? הוא יבוא וידבר, אותו ולדימיר הזה? כל-כולו מטנף את הפה שלו על החרדים, והוא ירצה שנשתוק. אז בבקשה, טול קורה מבין עיניך לפני שאתה בא ואומר: טול קיסם מבין שינייך. שוב, אני מדגיש, אותו חבר הכנסת פגוע: החרדים הם כת קיצונית שרוצה רק כסף. אם הייתי בא ואומר הפוך, דברים איומים, הייתי בא ואומר שהרוסים הם כת קיצונית שרוצים רק וודקה – מה היו באים ואומרים? אז לו מותר לבוא ולהגיד את המילים האלה, לוולדימיר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר? הוא אמר לך את זה? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> ודאי, הינה. תראה מה שהוא כותב. אני אצייץ לך את זה. חבר הכנסת בערוץ 7. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> איזה ערוץ 7? תראה לי. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בערוץ 7. תסתכל ותחזיר לי את זה, שלא תמחק את זה, חלילה. זה לא יימחק לעולם. והרפורמי הזה מגן עליו, עוד איזה צבוע. על מי אתה מדבר? על מה אתה מדבר בכלל? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אסור לך? פה פתאום אתה שותק. תגנה אותו על זה, נראה אותך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני שתקתי? מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז תדבר גם על זה. החרדים הם כת קיצונית שרוצים רק כסף? הרפורמים הם כאלה. אתה תדבר? תלקק את האצבעות של הרבנים לפני שאתה מדבר, חוצפן. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> הרגע אמרת שאתה נגד, אז – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אנחנו לא ניתן שידברו נגדנו. אנחנו נמשיך להחזיר לכם. אתם לא תשבו פה ותיהנו מהצלילים. אתם תראו שמגנים אתכם. כשתגנו אותנו, נגנה אתכם. מה חשבתם, הפקרות? העולם הפקר? חשבתם שהתקשורת רק שלכם? נגמרו הימים האלה. אנחנו אופוזיציה לוחמת ועניינית. כשתהיו ענייניים, תקבלו אותנו ענייניים. כשאתם תדברו נגד חרדים, תדברו נגד הדת, תמצאו אותנו נאבקים עד זוב דם. אבל לפני שאתם ככה מתייפייפים, תסתכלו במראה. חתיכת צבועים, תסתכלו על עצמכם. למה אתם שותקים כשמדברים נגדנו? כשבא אותו לפיד עם כוס יין לבן – לא לפיד, שר האוצר, עם כוס יין לבן, ואומר: הכול טוב, הכול גן עדן, יש עניים שנמצאים במצב קשה. יש גזרות עבור אותם אלה בספר התקציבים, והוא מסתובב לי עם יין לבן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם הייתם – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כמו השיר. אולי נשיר גם כן: יין אדום, פרח לבן, פת במלח, זה כן. מה שנעמי שמר אומרת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מצטט את נעמי שמר. זה – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> פת במלח, את זה כן יש לנו. יין לבן, את זה אנחנו ראינו. הכול גן עדן. למי גן עדן? גן עדן של שוטים. איזה גן עדן? כולם פה סובלים ברחובות. חכו, המחאות מחכות לכם. אתם לא תיהנו על הכיסאות. אתם תדעו שהציבור יודע להחזיר, וכל ההפגנות שעשיתם אז יתהפכו עליכם. כמו הנורבגים האלה, שבאתם אז והוצאתם את הנשמה לקואליציה על בזבוזים. אתם אבי-אבות הבזבזנים. אז לפני שמטיפים מוסר, תסתכלו טוב במראה, ואם אתם צבועים, לפחות תהיו צבועים בצבע יפה. אל תרמו את עצמכם ואל תנסו פה לגונן על כל מיני אנשים שבטבעם כל היום הם רק מטיפים נגדנו. זה בפרק הזה. אני מאוד מאוד מציע שהחברים פה קצת ירסנו את עצמם, אם הם רוצים גם מאיתנו ריסון, הריסון פירושו של דבר לא לנסות לדרוך על ציבור שלם שהוא יותר מרבע במדינה הזאת. היום רק קראתי את הדוח של פנימה, שאומר שיותר מ-24% מהחילונים שונאים את החרדים – בושה וחרפה – כאשר מהחרדים רק 2% שונאים את החילונים, וגם זה אצלנו שורשים רעים. מי מביא את זה? מי מביא את זה אם לא ההתבטאויות שלכם? מי מביא את זה אם לא ההתבטאויות שלכם? לבוא ולהגיד דבר כזה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כן, אדון, החרדים הם כת קיצונית שרוצה רק כסף – מילים שלך. את מי אתה מרמה, אדוני? לך תתבע את ערוץ 7. לך תתבע את ערוץ 7. ריאיון שלך במודיעין. נגמרו הימים שתעבוד עלינו. בבקשה, אדוני, הלו, אני מחזיק פה ראיה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לך תתבע את ערוץ 7. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה חצוף. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אל תשחק אותה פתאום כזה אומלל. אמרו לך "וודקה", ממש רחמנות, דמעות של תנין. לך תנגב את הדמעות האלה. מה חשבת, שאתה תדבר ולא ידעו מה שאתה אומר עלינו? יש כללים בחיים. מי שמכבד אותי – נכבד אותו; מי שמבזה אותנו – נבזה אותו. אנחנו, דמנו לא הפקר. לכן, מה שאני מציע – ואמרתי את זה גם ליושב-ראש של הכנסת קודם: כדאי שתתאפסו על עצמכם ותכבדו אותנו גם כשאנחנו באופוזיציה. לא ביקשנו מכם כלום. זה שאתם רומסים את הזכויות שלנו עם אותם דברים רעים שאתם עושים, עם אותן גזרות – כמו המעונות האלה, לרמוס את החרדים, שחרדי שאשתו עובדת ובעלה לומד בכולל, כדי לגרום לו לצאת מהכולל, אז לא לתת לו את ההנחה למעונות יום. בושה וחרפה. בושה וחרפה. זאת גזענות. זאת שנאה. זאת שנאה. זאת גזענות. לכו תלמדו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה גזען, אתה גזען. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> מה חשבתם, שכל הזמן תעשו שטויות וכולם ישתקו לכם? אבל זה יגיע. הינה, גם החקלאים התעוררו והבינו שאתם סתם ממשלת שנאה. אתם לא עושים שום דבר טוב. כל הגזרות שלכם אחת-אחד זה רק שנאה כלפי ציבורים. אפילו חייל שרוצה לעצור לשתות פחית קולה חושב פעמיים עכשיו בגללכם, הוא צריך לחשוב פעמיים. למה? העלו את מחיר המתוקים, גם את זה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> חבל שאתה לא מקשיב לנאום שלך. חבל, אולי כדאי – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה צריך לדעת ולהבין: אנחנו נכבד את מי שמכבד אותנו בכיבוד מינימלי. אנחנו בני אדם, יש לנו את הזכויות שלנו, יש לנו את הדרישות שלנו. אם יש פה מישהו רפורמי שאין לו אפילו פרומיל של אחוז פה במקום, פתאום בא ומקבל פה רוח גבית מכם – על מה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה כבוד הבניין. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היקר, אתה בקושי נספר פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה כבוד הבניין. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה בקושי נספר. אין לך מאחוריך שום ציבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מסתבר שלא – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> עשו טעות שלקחו אותך. לך לאמריקה, שם אתה יכול להיספר. פה, אצלנו, ברגע – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר על כבוד. תסתכל, אנשים רואים – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> פה אצלנו, ברגע שאתה רק תצא מפה, מהכנסת, אתה תראה מי מסתכל עליך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – של המסורת. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> חתיכת רפורמי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "חתיכת רפורמי"? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם הרסתם את היהדות. לך תעשה בר-מצווה לכלבים. בר-מצווה לכלבים תעשה. לך תחתן גויות עם יהודים באמריקה, לא פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> פה זה ארץ הקודש, הכול על פי השולחן ערוך. הכול על פי השולחן ערוך. אתה לא תשנה את ההלכה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אנשי בית שמש זרקו אותך לפה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה כלומניק, אפס בנושא הלכה. אפס בנושא הלכה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא מבין כלום בהלכה. בור ועם הארץ. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה פה? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שולחן ערוך קובע פה, לא אתה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה זה? מה זה "יא חתיכת רפורמי"? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה היחס הזה? מה זה היחס שלו? הוא יבוא וידבר? מי שם אותו ראש עיריית בית שמש? רבבות של אנשים. תתפוצץ. תתפוצץ, תתפוצץ. רבבות של אנשים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> 25 שנה, 25 שנה בעירייה, נבחרתי בבחירה אישית, ועוד עשר שנים מתוך זה ראש עיר. שמעת אותי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וסילקו – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שם רואים את העיר מתפתחת, לא כמוך, שלא עשה כלום ונדחף לפה לרשימה של מפלגת העבודה. לא יודע מה, מיכאלי עשתה טעות של טירונית. מה הביא אותך בכלל לפה? חסר אנשים יותר מוצלחים ממך שתורה ועבודה יש להם? אתה לא תדבר פה על החרדים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא שואל אותך על מה לדבר. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא תדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא שואל אותך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה כן תשאל, ואם תדבר, תחטוף בכינון ישיר. אתה תחטוף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אף אחד לא שואל – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה רואה שאנחנו בורחים כשאתה מדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> יש גבול לחוצפה שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, בוא נרגיע את הרוחות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אף אחד לא שואל אותך – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו כן נגיד לך מתי לדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המחשבה שלך שאתם תקבעו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא נספר פה מבחינתנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הגסות שלך, הביזוי של מסורת ישראל – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני, הינה, לך לחברים הטובים שלך. יש לך את בנט, יש לך את כהנא – לך תשב איתם. תוכל לעשות עסקים ברפורמה של הכשרות שאתה מחבב יחד עם כל הצהר שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כל נאום שלך – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה, תדע לך, נגמרו הימים האלה. אתה נעלב, והוא נעלב מוודקה? ממש נעלב מוודקה. הלך, הרג אותנו במילים שלו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה לתורת ישראל. גס רוח. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, החרדים הם כת קיצונית ורוצים רק כסף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה לתורת ישראל שאדם כמוך נושא – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> ניקח אותם במריצות, הא? במריצות. ניקח אותך במריצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה אנטישמי – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> ישר במריצה לאמריקה, לטמפל של הרפורמים, תלך לשם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – בושה לתורת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת אבוטבול, תשלים את דבריך. חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשלים את דבריי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש, אם תוכל, בבקשה, מכיוון – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה רגע, אני פונה אליך, אם אפשר. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> רק שלא ייקחו לי את הזמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חס וחלילה. באמת, 15 דקות זה לא מספיק זמן. מכיוון שהגשת כל כך הרבה הסתייגויות, אז אפשר לפחות לדבר – אני לא אומר על מה לדבר; לפחות לכוון לא לגופם של אנשים אלא לגופו של עניין או של דיון, אם זה אפשרי. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ההסתייגויות שלנו היא אחת ויחידה: זהו ספר תקציב מושחת שעושה רע להרבה משפחות ברוכות ילדים, שעושה רע לחרדים, שעושה רע לחיילים, שעושה רע לחקלאים, שעושה רע לכולם, ועושה טוב רק לאדם אחד שאוהב לשתות "יין לבן, פרח אדום". תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך תשאל את הרב של חבר הכנסת דרעי עם מי הוא נפגש הערב. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה, תדבר עם עצמך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמעת? לך תבדוק אם מי הרב של אריה דרעי נפגש הערב כדי לדבר על הזכויות שלו בקרן הקיימת לישראל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – גש לטמפל באמריקה. רוץ לאמריקה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צבוע, צבוע שכמוך. הרב של אריה דרעי הערב – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תודה. חברי הכנסת, תודה. חברי הכנסת, תודה רבה. אנא כבדו את חבר הכנסת יצחק זאב פינדרוס. בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ערב טוב, לילה טוב. כנסת נכבדה, אנשים נכבדים. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו זקוקים לנאום רגוע. ממש צריכים את זה נפשית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגוע – אני אגיד לך. אני אתחיל אולי בתחילת נאומי ואני אומר את ההבדל – למה ידידי הרב אבוטבול מתייחס לקריאות ביניים מסוימות ואני לא. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> ספר להם שהילד הקטן שלך היה פה בכנסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבן שלי הקטן. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> תרגיע את העניינים, תרגיע אותם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשביל לחנך אותו איפה לא להיות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> לא, אבל תרגיע אותם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה צריך לא להיות. אבל בואי, אני אגיד לך בכנות. את יודעת מה שורש הוויכוח אצל החרדים בין ספרדים לאשכנזים? אוהבים לדבר על זה אצל החרדים. ממה בא שורש הוויכוח? הספרדים פחות קיצוניים, יותר קיצוניים; האשכנזים יותר חרדים, פחות חרדים. בואי אני אגיד לך ממה. בקום המדינה, כשהגיעה התנועה הציונית לארץ ישראל – וסיפרתי כבר בכנסת הקודמת שיש לי אחות של סבתא שקבורה ביד מרדכי. היא הגיעה מקלם והתאבדה שם, התאבדה בעקבות הפעילות של השומר הצעיר שהביא אותה לארץ; אני פירטתי בזמנו מה קרה וזה גם פורסם. הוויכוח היה ויכוח אחד במשך כל השנים. אנחנו אמרנו ליהדות צפון אפריקה הנכבדה: אתם לא מכירים אותם, אתם לא יודעים איך להתעסק איתם, עם החבר'ה האלה, שמנסים, ראשי התנועה הציונית החילונית אז, ראשי הרפורמה, ראשי ההשכלה, אתם לא מכירים אותם. אתם, יש בכם קצת נאיביות. סיפר לי פה אחד מחברי הכנסת של ש"ס, כשאני דיברתי על הרפורמים פה בלילה שנאמתי שבעה נאומים – הוא היה בהלם. הוא אומר לי: אחרי זה התברר לי על דברים שאמרת – לא הכרתי את הדבר הזה, לא הכרתי את התופעה הזאת. רוב תושבי מדינת ישראל לא מכירים את זה, והוויכוח שלנו זה על התמימות, לכן אנחנו אפילו לא מנהלים איתם ויכוח. אני מתעלם מקריאות ביניים. הוא נכנס לוויכוח, מדבר. אני, גם הודעה אישית הודעתי שאני לא מודיע יותר. לא מנהלים איתם ויכוח. הם בכלל לא בשיח, לכן אני רגוע. אין לי בעיה להתווכח. מי שמאמין בתורת ישראל, לא ישתמש בתורת ישראל כסיסמה או כדברים, אלא מאמין שתורה ניתנה מסיני, והקדוש ברוך הוא ירד להר סיני ונתן לכל בני ישראל את התורה – הוא נמצא רגוע ובטוח, ויקרא בפרשת השבוע וכבר ביום חמישי וקרא ביום שני שהברכה מגיעה על ידי קיום התורה והמצוות: ראה אנוכי נותן לפניך היום את הברכה ואת הקללה, את הברכה אשר תשמעו לעת מצוות השם. כשאני בא ואומר שאני מתווכח למשל כרגע על הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי ואני אומר שאין ברכה לכלכלת ישראל – עזבי אותי, עזבי את יריב לוין, לצורך העניין, עזבי חבר כנסת. אבל אם אין קצת הסתכלות, למשל, על קבוצה של נשים בהיריון, כי ההוא בדק ומבחינת סקרים ומבחינת טובת ההנאה הפוליטית שלו זה לא כל כך משנה לו ולא כל כך אכפת לו מנשים בהיריון, אז הדבר היחידי – אני לא יודע אם את יודעת, אבל הדבר היחידי שנמחק מהתוכנית הקודמת לתוכנית הזאת זה הנושא של נשים בהיריון. זה נמחק. למה? כי אותם בוגרי אוצר, זה לא מעניין אותם. אותו שר שנמצא שם, זה לא בדיוק באג'נדה שלו, ואת הדבר הזה הוציאו. כי הרי אישה בהיריון שסיימה את החל"ת לא יכולה לבוא למצוא עבודה. אישה בהיריון שנמצאת קצת יותר במצב שהיא הולכת ללדת ובין כה וכה היא עוד מעט יוצאת לחופשת לידה, היא יותר במצוקה. אין התחשבות בעניין הזה. בסוף, את יודעת למי זה מזיק? לא לאותה אישה. אנחנו, כמאמינים בתורת ישראל, נאמין שבסוף זה מזיק לכלכלת ישראל, כי כלכלה שאין בה חמלה היא לא מועילה והיא לא טובה. ולכן, הצעקה שאנחנו צועקים פה נגד התוכנית הכלכלית לא באה עכשיו מתפיסה שאני צריך לייצג ואני אקבל קולות מנשים בהיריון. את יודעת, לנו קל מאוד – חברי ש"ס ויהדות התורה לא עוברים פריימריז, לא עוברים בעיה של דעת קהל. לא משנה מה יכתבו עליהם בעיתונים; לא משנה מה יגידו עליהם בתקשורת. יש בסוף גוף בוחר של רב אחד, במקרים מסוימים שניים, במקרים חריגים שלושה רבנים, על פי רוב בני 90, שלא יושבים וקוראים כל היום עיתונים וחיים מסיסמאות. יש להם מדיניות. ולכן זה בכלל לא רלוונטי אם אני אביא עוד הישג או פחות הישג. אין להם גם מוסדות, אין להם מערכות, אני לא צריך להביא להם תקציב, אין להם משרות. הם לא נהנים ישירים ממשהו שקשור למנגנון המפלגתי. ולכן קל לנו, אנחנו יכולים לבוא בידיים נקיות ולהילחם על דברים שאנחנו מאמינים בהם. וכשבאה תוכנית כלכלית, עוברת בממשלת ישראל, וכולם אומרים "בראבו", מתרגשים, ויש שם בשורות קשות שבסוף – נכון, הן לא בהגדרה, נטל המס לא יעלה, כי נטל המס הוא כך וכך אחוז מהשכר ברוטו, והנטל של מס בריאות לא עלה, נשאר באותם אחוזים, והנטל של הביטוח לאומי לא עלה. אבל פתאום ביקור אצל רופא יעלה כסף, ופתאום יהיו דברים מסוימים שרוכשות משפחות שיעלו יותר כסף – אז חסר בה קצת חמלה. חסר בתקציב הזה חמלה, זה מה שמציק לנו. אז נכון, זה לא מס על חרדים, מס על חילונים, מס על ערבים, ממש לא, אבל זה תקציב של חוסר חמלה. עכשיו, כשיש תקציב שהוא עם חוסר חמלה – כן, זה בסוף יכול להזיק לכולנו, לכלכלת ישראל, כי אין בו ברכה. "ראה אנוכי נותן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה קרה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מצטער. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה? יש לי רבע שעה, כן. אני חושב שיש לכם טעות ברישום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חמש דקות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא לא, את אמרת לי: משה אבוטבול 15 דקות, ויצחק פינדרוס – חמש דקות. 15 דקות למשה אבוטבול וחמש דקות לפינדרוס, זה מה שהודיעו במזכירות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא לא, 15, 15 דקות. יש טעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב, זה מה שאת אמרת כשנכנסת, עליזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן – – – זה עשר דקות, הוספנו לו עוד חמש דקות – – – במקום העשר דקות – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – בדיון על נשים בהיריון ישבנו שנינו, חלק בכלל לא הגיעו לוועדה. מי שהרים את הנושא – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממש לא. אז אני אספר לך משהו: אני הייתי בוועדת כספים, כולל הסתייגויות – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כולל ניהול משא ומתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. אדוני, לפי מה שרשום במזכירות – חמש דקות. אתן לך עוד דקה לסיים את הדברים וזהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא עושה משא ומתן מהדוכנים. יש מזכירות, גברתי. דברי עם המזכירות. אני פועל לפי מה שקיבלתי מהמזכירות, אני פועל לפי הדברים האלה. אני לא ממציא דברים מגחמות. אני לא יכול – – – כאלה דברים שאת מביאה לי. יש מזכירות, והיא קובעת את הדברים לפי מה שסוגרים עם הסיעות השונות. בבקשה, אדוני. אתן לך עוד שתי דקות. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יכול להיות, דברו עם המזכירות. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם בדיון הזה, אני מזכיר לך, כשהייתה הפסקה בדיון, ישבנו יחד עם האוצר, אני ובצלאל סמוטריץ', שנכנס עכשיו, וינון אזולאי, וזה עוד בחוק הקודם, והתנהל דיאלוג. כמובן, כשבאה קואליציה ודואגת לרוב, שכל האופוזיציה כולה, 52 חברים – אני לא מדבר על הרשימה המשותפת – יחד, רק בשביל לסבר את האוזן, נמצאים חמישה חברים מול תשעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עם הרשימה המשותפת, אתה מתכוון, זאת אומרת ארבעה. אמרתי: 52 חברים – ארבעה, חלוקה מאוד הגיונית. ארבעה חברים – אני רוצה שתקשיבי, את רוצה גם שנופיע. זאת אומרת, כשאומרים לך מראש: אין לך מה לדבר פה, כי יש שישה לחברי האופוזיציה, שניים מהם של הרשימה המשותפת, בגלל הסכם של הקואליציה – בגלל הסכם של הקואליציה, לא בגללנו, שניים של הרשימה המשותפת – נשארים ארבעה חברים מתוך 15, נכון? סליחה, מתוך 16. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מזכיר לך, יש שם הפרש שניים פלוס שניים, זאת אומרת הפרש של ארבעה. אז תתארי לעצמך, וגם כאן, כן, אני משתדל לבוא לדיונים כאלה ולשים את ההערות. אבל את שואלת אותי בסוף, כשאנחנו נמצאים פה במליאה ומצביעים, צריכים לדעת את האמת – שתקציב שאין בו חמלה ומדינה שאין לה חמלה על אזרחיה אין בהם ברכה. בסופו של דבר, הברכה נמצאת ב"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". עוד דבר אני רוצה לומר, והתחלתי עם זה: אי-אפשר להשתמש בתורה לצד אחד. אי-אפשר לבוא לאומות המאוחדות ולהגיד: ישראל שלנו כי כתוב בתורה, אבל שבת זה כזה לא בדיוק. התורה לא התכוונה בדיוק, אז היא גם לא התכוונה בדיוק שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. היא התכוונה בערך, זה רק משהו תיאורטי כזה, בדיוק כמו שאכילת חלב זה משהו תיאורטי ואכילת בשר מפריס פרסה ומעלה גרה זה משהו תיאורטי. אז אם זה משהו תיאורטי, אז זכותנו בארץ היא תיאורטית, ואין לך מה לחפש פה, ואתה גזלן, כי גזלת את החברים של אדון גנאים – לקחת להם את האדמות שהם היו בהן, הם היו פה לפניך. אם תורה היא משהו מקרי כזה, משהו שהוא לא רציני, לא קושאן – כמו שהסתובב בן-גוריון ואמר: זה קושאן – כי לא כל מה שכתוב פה צריך לקיים, אלא אפשר לבחור פעם כן, פעם לא, אז במקום כזה קשה לך להיות, וזה בכלל לא משנה אם אתה איש נחמד או איש – איך הם קוראים לזה? פלורליסט. פלורליסט, כידוע, זה מישהו שאוהב רק את עצמו ואת החברים שלו, ומי שלא כמוהו, הוא לא יכול לסבול אותו – או סוג דבר כזה, זה לא הופך אותך למשהו אחר. אם אתה מאמין במה שאתה מאמין, אתה יכול להיות חלק ממנו, אתה יכול להאמין בזה ואתה יכול להישאר. אם לא, אין לך את הזכות הזאת. ולכן, כשתקציב בא בלי חמלה, אין לו שום משמעות. ואותו דבר אני יכול להגיד על שר האוצר, שהצליח להעביר לפה כרגע – איך הוא משחרר את הכסף של חוק שמירת הניקיון, ואין לי ספק שהוא העביר את זה כי הוא היה צריך כסף בשביל מריצות לשמירת הניקיון הכללי שלנו, נכון, השר אבידר? באיזו מפלגה אתה עכשיו? רק שאני אדע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שחרר אותי מהמריצות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שחרר אותך מהמריצות. יש לך כולה עוד 24 שעות פה כחבר כנסת. אני אומר לך אלי, 24 שעות. 24 שעות. תיהנה קצת. מה נראה לך, בממשלה, מה תשמע – דברי חוכמה, דברי הגות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני פינדרוס, הגם שאני לא יודע אם הגשת בכלל התפטרות או לא, מקומו סביב שולחן הממשלה גם בכנסת נכון לו ושמור לו, ויש לו פה עוד הרבה שעות, גם בתורנות וגם בתשובות על כל מיני שאילתות, והכול בסדר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שאילתות של איזה משרד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. אל תיפרד ממנו, אל תיפרד מהשר כל כך מהר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמרתי שהוא לא צריך לייצג פה בהצבעות איזושהי מפלגה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. חכה, חכה. אמרת 24 שעות – חכה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אגיד לך בכנות, אני במקומו גם הייתי בברוך שפטרנו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חכה. עוד נכונו לך עלילות, אבידר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שהוא חייב לייצג דברים שהוא לא מאמין בהם. גם ככה זה הפך להיות למשהו קבוע פה בכנסת, שאתה לא חייב לייצג משהו שאתה מאמין בו ומשהו שאתה נמצא איתו וחי אותו, רוצה אותו, אז הוא השתחרר מהדבר הזה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור לזמן – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האמת היא שאתה איש נחמד מדי. אנחנו נשחרר אותך מיום מינויך לשר בממשלת ישראל, שאני עוד לא יודע מי – תעדכן אותי גם אחר כך לא רק באיזו מפלגה אתה אלא מי ראש הממשלה שם, כי אני עוד לא התעדכנתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, כאמור, שחרר אותו מהמריצות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שחרר אותו מהמריצות. גם שם בטח לא נשים אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שחרר אותו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים ברכה – ואנחנו ערב ראש חודש אלול – ואם אנחנו רוצים הצלחה, ואנחנו עושים לקראת הימים הנוראים חשבון המעשים, נחזור לעצמנו ונזכור שני דברים. דבר ראשון, כמו שאמרתי, "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" – אם נשמור לעשות את המצווה, הובטחה לנו ברכה, הובטחה לנו הארץ הזאת, כמו שכתוב בפרשת עקב, הובטח לנו להיות כאן, ונוכל להיות, ואם לא – לא נוכל. אני רוצה לומר עוד משפט אחד על סילוף התורה. רש"י, בפרשת עקב – עכשיו, אלי, זה כבר לא מריצות. אלי, תשמע. רש"י – יש רש"י מאוד מעניין – אומר בפרשת ואתחנן שאם תשמור את המצווה, "השמר לך – – – פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך". יש מחלוקת בין רש"י לרמב"ן על מה הפסוק הזה הולך. רש"י אומר שזה הולך על כל המצוות כולן, והרמב"ן אומר שזה הולך על לזכור את מעמד הר סיני. אומר רש"י דבר מעניין. הוא אומר: אתה יכול לקיים את כל המצוות. אתה עם חכם ונבון, כי יש לך את התורה. הוא אומר: לא. אתה יכול להיות העם הכי טיפש, ואתה תיחשב כשוטה וטיפש רק אם תעשה דבר אחד – לא תזכור את הפרטים המדויקים איך לעשות את זה. אם תעשה את זה קצת בשינוי – אתה לא הופך להיות לא חכם; אתה הופך להיות טיפש וכסיל בעיני כולם, אם רק תשנה מהכללים שנאמרו לעיניך. זו תשובה לאלה שחושבים שזה משהו שנתון לפרשנות פתוחה ושבעים פנים. אומר רש"י: תקשיב, אם אתה לא תזכור בדיוק איך לעשות את זה ואתה קצת תשנה, תיחשב לעיניך כשוטה. אני באמת מאחל – כיוון שאנחנו עומדים לסיים את הכנסת הזאת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, את המושב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עומדים לסיים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את המושב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המושב של השנה הקרובה. ראש השנה אצלנו חל בעוד כחודש ושלושה ימים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בא' בתשרי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – וארבעה ימים, אז אני מאחל שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, ושעם ישראל יקום לממשלה חדשה, לממשלה שתוביל אותו לדברים הרבה יותר טובים – גם לחמלה, גם לגר, גם ליתום, גם לאלמנה וללוי אשר בשעריך גם כן. וככה נוכל במהרה – גם אלה שלא יודעים – להגיע להר בית ה' הבנוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ינעל את רשימת הדוברים, ולאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות עבורך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה לסדרנים שגם בשעת לילה מאוחרת דואגים לבריאותנו כאן על הדוכן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחלט. עכשיו מתחילות עשר הדקות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תראו, הקואליציה באה כבר הרבה זמן בטענות לאופוזיציה על חוסר ענייניות, על שיח ביקורתי ותקיף. אמרתי כבר פעמים רבות, ואני חוזר ואומר את זה על הדוכן: הקואליציה הזאת קיבלה החלטה עקרונית לדרוס את האופוזיציה, ועל הדרך לדרוס את כל הנוהגים שהיו נהוגים כאן ואת כללי המשחק. אני לא מדבר כבר על כל אותם תיקוני חקיקה – גם על זה כבר דיברתי לא פעם ולא פעמיים, חוקי-יסוד. כללי המשחק הדמוקרטיים, שבמדינה דמוקרטית אמורים להיות קבועים – הרי זה ההבדל בין מדינה שיש בה שלטון דמוקרטי למדינה שאין בה שלטון דמוקרטי. במדינה שיש בה שלטון דמוקרטי יש כללי משחק קבועים, והאילוצים הפוליטיים והרצונות הפוליטיים אמורים למצוא את עצמם ולהתארגן בתוך כללי המשחק. במדינה שאין בה שלטון דמוקרטי – אין בה כללי משחק, והשליט כל פעם מתאים את כללי המשחק למה שנוח לו כדי להגיע לתוצאה. זה אחד ממאפייני היסוד הכי בסיסיים של מדינה שיש בה משטר דמוקרטי. אבל עוד הרבה מעבר לכל אותם שינויי כללי משחק, וחקיקת-יסוד בשינוי הרכב הוועדה למינוי דיינים, כדי לייצר רוב מלאכותי שיאפשר להגיע לתוצאה רצויה מסוימת, הקואליציה הזאת, בהחלטה, מבקשת להדיר את האופוזיציה מהשתתפות במשחק הדמוקרטי ומהשפעה על תהליכי קבלת ההחלטות. קואליציה היא קואליציה, והיא אמורה ליהנות מרוב בכנסת, והיא כמובן קובעת את סדר-היום, אבל היא לא קובעת את זה באופן בלעדי. בדרך כלל נוצרים איזונים בין קואליציה לבין אופוזיציה, ויש דיאלוג, ויש הסכמות, ויש פשרות, ויש נכונות להכניס תיקונים ושינויים. נתתי כבר כאן לא פעם את הדוגמה של יושב-ראש ועדת הכספים – אני מדבר עליך, אלכס. הזכרתי כאן יותר מפעם אחת את יושב-ראש ועדת הכספים שקיבל החלטה לנהוג בדרך הזאת, לפחות באותו חוק של מתווה החל"ת המתוקן. ואכן, החוק עבר פה אחד גם בוועדה וגם במליאה, בלי פיליבסטרים, בלי משיכות זמן. אז הקואליציה לוקחת לעצמה רוב מיוחס בוועדות, בניגוד לחוק ולתקנון, ובעצם לא מאפשרת לאופוזיציה לקבל את כוחה, וממילא להפעיל את מנופיה ולאלץ את הקואליציה להגיע לאותן הסכמות בהתאם לכללי המשחק שנהוגים בין קואליציה לאופוזיציה. והקואליציה לקחה לעצמה את כל הוועדות המשמעותיות, ולא נותנת בכלל ועדות לאופוזיציה, וכשכבר מציעים, אז זה כל מיני הצעות מעליבות כאלה של ועדות לענייני כלום ושום דבר. וצריך להבין – האמת שאני מדבר עכשיו סתם על פסיכולוגיה אנושית. כשאופוזיציה היא חלק מהמשחק ויש לה יכולת לפעול ולעשות ולהשפיע ולהביא את ערכיה לידי ביטוי – שוב, באיזונים ומתוך הבנה שהיא אופוזיציה והיא מיעוט – פתחו סוגריים: מושגי "רוב" ו"מיעוט" התבלבלו פה, כי גנבו לנו את הבחירות, אבל בסדר. עכשיו ההרכב הקואליציוני עם רוב דחוק, אבל רוב. אם לקואליציה יש יכולת לתעל את הזמן ואת האנרגיות ואת הרצונות לעשייה והיא שותפה, אז באופן טבעי, לשם היא תוליך את זמנה. אם אין לה את האפשרות הזאת, אז מה נשאר לה? נשאר לה למשוך זמן ולנאום ולעשות פיליבסטרים ולהגיש הסתייגויות, מה אפשר לעשות? ולנסות לאלץ את הקואליציה להגיע להסכמות. זו החלטה מודעת. אמרתי את הדיאגנוזה שלי: אלקין ניהל את זה באיזה מסע נקמה אישי מול הליכוד, לא בשכל ישר ולא כפי שנעשה כאן בכנסות קודמות. ואמרתי: לי יש פרספקטיבה, הייתי באופוזיציה גם בקדנציה הקודמת. נדמה לי, אדוני היושב-ראש, שגם לך יש פרספקטיבה של איך אפשר לנהל יחסי קואליציה ואופוזיציה בצורה אחרת. תמיד יהיו מחלוקות ויהיו ויכוחים, ולפעמים גם יהיו אמוציות, כי אלה ויכוחים שנוגעים – אנחנו לא מתווכחים, אני יודע, אמרתי פעם, על איך להתמודד עם מגפת הזבובים בניו זילנד או אם הברים ייסגרו בשעה 18:00 או 19:00. אנחנו מתווכחים על סוגיות שהן בהחלט סוגיות ליבה, שנוגעות בשורשים, בעצבים החשופים ביותר של החברה הישראלית. אבל כשהאופוזיציה שותפה ופועלת ומצליחה להשפיע, היא כמובן תעדיף את זה על פני כלים אחרים. אני רוצה לתת שלוש דוגמאות מהימים האחרונים לצורת ההתנהלות הזאת של הקואליציה: העלתה כאן חברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שאין מי שלא יודע את הזיהוי והמיתוג שלה כמי שבאה מעולם בריאות הנפש, עם חוויה אישית כואבת שהיא זכתה לקחת למקום של צמיחה ועם הרבה מאוד שנות עיסוק בתחום והבנה בתחום; זו האג'נדה שאיתה היא באה לכנסת. בשבוע שעבר היא העלתה כאן הצעת חוק – אגב, מוסכמת מקצועית גם על משרד הבריאות וגם על השר העומד בראשו – שמבקשת להשלים את הרפורמה בבריאות הנפש ולהכניס גם את עולם בריאות הנפש וההתמכרויות והתחלואה הכפולה לאחריות קופות החולים. המציאות היום היא שהתחום הזה נופל בין הכיסאות – חלקו במשרד הבריאות, חלקו במשרד הרווחה, חלקו המסוים בקופות החולים. לשים את הכול בקופות החולים – זו הרגל המסיימת. אגב, דובר על זה כבר כשהעבירו את הרפורמה בבריאות הנפש. היה פה לחץ של קופות החולים, ואמרו: בסדר, נעשה את זה בהדרגה. ניהלה חברת הכנסת וולדיגר שיח והגיעה להסכמה, סוג של הסכמה – לא נכתבה; אני נזהר, לא הייתה התחייבות, אבל הגיעה לשיח עם שר הבריאות שהיא תעלה להציג את ההצעה ותהיה הסכמה על תשובה והצבעה במועד אחר, כיוון שאמר השר: אני רוצה את זה, אני מאמין בזה. אגב, עכשיו לפי מה שפורסם, השר, בסיכום התקציבי בליל התקציב, הגיע להסכמה על תקציב של 400 מיליון שקלים לבריאות הנפש, נדמה לי, ואני מקווה שהרפורמה הזאת היא חלק מזה, ועל כך צריך כמובן לברך. הנהלת הקואליציה התנגדה ודרשה להעלות את החוק להצבעה ולהפיל אותו. והפלא ופלא, השבוע הזה עידית סילמן הגישה את אותה הצעת חוק, מילה במילה, ככתבה וכשלשונה, ואפילו לא טרחה – אפרופו קצת אתיקה. הרי בסוף אנחנו יודעים להיות קולגיאליים גם כשאנחנו משני צידי המתרס. הרי כשאתה לוקח הצעת חוק שמישהו הגיש לפניך, אז אתה כותב בשורה למטה: הצעת חוק דומה הוגשה. חפש את הצעת החוק שהניחה עידית סילמן השבוע על שולחן הכנסת – קופי של ההצעה של מיכל, בלי לאזכר אפילו. כלומר, הכול זה ויכוח על קרדיט. הצעה טובה שאין עליה ויכוח, וחברת הכנסת וולדיגר לא ביקשה לשים אצבע בעין ולהביך את הקואליציה להעלות בהצבעה ו"תפילו" ו"נגיד שאתם לא חברתיים". היא הגיעה להסכמה עם שר הבריאות שהיא תציג אותה ויהיו תשובה והצבעה במועד אחר, כשינסו לקדם את זה עכשיו במסגרת התקציב. התעקשה הגברת סילמן להפיל את ההצבעה – תוך כדי, על הדוכן, התנהל פה דיאלוג. אומרת מיכל, פה על הדוכן: אבל שר הבריאות הסכים – לא, אנחנו לא מוכנים לדבר כזה, אין הסכמה. צריך להעלות את זה להצבעה כדי להפיל את זה, כדי להגיש השבוע, בנוכלות, בנבזות, לגנוב את הקרדיט על אותה הצעה בדיוק ולא לציין אפילו למי היא שייכת. עכשיו יספרו לי שזה ענייני. 73 שנה בריאות הנפש היא החצר האחורית של מדינת ישראל, בכל המדדים, אל מול מדינות מתוקנות אחרות – במיטות, בתקציבים, בבתי חולים, במערכות בקהילה. באנו, במסגרת השיח שהתנהל בין הקואליציה לאופוזיציה בהקמת הוועדות. אמרתם: ניתן לכם כמה ועדות, וביקשנו שאחת הוועדות תהיה הוועדה לבריאות הנפש וניתן למיכל לעמוד בראשה. אין לכם מה לחשוש מזה, הרי לכם יש רוב בכל הוועדות. הרי כשאיתן כבל בכנסת העשרים היה יושב-ראש ועדת הכלכלה מהאופוזיציה, מישהו בקואליציה חשב שהוא יכול לשחק? היה משחק – ועדת הכנסת לא מעבירה לו חוקים. יכולתם לפצל את ועדת הפנים לשלוש כדי לסדר פה תפקידים לכולם, כדי שכולם יהיו מרוצים; יכולתם לפצל פה אין-ספור ועדות ועשיתם את זה רק אתמול. באנו ואמרנו: בסדר, אנחנו רוצים להגיע להסכמות, תנו לנו להיות שותפים בעשייה. אנחנו לא רוצים לצעוק, אנחנו לא רוצים למשוך זמן בפיליבסטר – רוצים להיות שותפים בעשייה. יש פה את מיכל, אין חולק על זה, אז תהיה ועדת הבריאות, ותעמוד בראשה עידית סילמן, ותעשה עבודה טובה, ותהיה ועדה לבריאות הנפש, שסוף-סוף, אפילו דקלרטיבית, תשקף אמירה שלמדינת ישראל, לכנסת ישראל, חשוב לעסוק – לקחת את הרשות האחורית הזאת ולהפריח, להצמיח בה דברים טובים לאזרחי מדינת ישראל. ושוב, אדוני היושב-ראש, על אגו ועל קרדיטים אתם בלמתם את המהלך הזה, ובהצעות באמת מבזות. ביקשתם לתת לנו דברים – במשנה, בסוף מסכת פאה, כתוב: "אין פוחתין לעני" מכך וכך, כלומר עני שבא לבקש, צריך לתת לו איזשהו מינימום כדי שלא יהיה מבזה, ואם הוא נשאר לילה, ואם הוא נשאר שבת, צריך לתת לו כרים וכסתות. גם כשאתם מציעים לנו, איך נקרא לזה, פיצוחים – תנו לנו להיות שותפים. מה ביקשנו? אל תשימו אותנו בפינה שמה נשאר לנו? רק לתזז אתכם פה במליאה. והינה דוגמה שלישית. לפני שבועיים העלתה כאן חברתי חברת הכנסת אורית סטרוק הצעת חוק שתאפשר שלילת תושבות ואזרחות ממחבלים שהורשעו בטרור וריצו עונשי מאסר בכלא הישראלי ומקבלים קצבה מהרשות הפלסטינית. עמוד כאן אבי דיכטר ואמר את המשפט בערבית – אני לא זוכר, הוא חזר עליו הרבה זמן: מי שנותן לך את המשכורת שייתן לך את ההאוויה. חבר הכנסת גנאים, איך היה שם המשפט? מי שנותן לך את תלוש המשכורת, שייתן לך גם את תעודת הזהות. הפילה הקואליציה את הצעת החוק כדי שהיום אני אקרא בתקשורת שאילת שקד הורתה לאנשי משרדה, יחד עם משרד המשפטים, להגיש הצעת חוק מקבילה. עכשיו, כל מה שמעניין אתכם זה הקרדיט. אם הייתם עניינית אומרים לאופוזיציה – הרי אם מצפים לנו בדברים הטובים – הינה, אנחנו, לדוגמה, בחוק הזה לא מתכוונים להצביע נגד, בחוקי הקורונה אנחנו לא מצביעים נגד. אם אין איזושהי סיבה מיוחדת, כמו למשל בחוק האזרחות – ואני ממש מסיים – כשרצינו פשוט להציף את האבסורד המטורף של ממשלה שנשענת על תומכי טרור אנטי-ציוניים, אנחנו לא מצביעים נגד דברים טובים שאתם מביאים. פה נתתי שלוש דוגמאות לדברים טובים שאתם מסכימים להם, רוצים אותם ותומכים בהם, ומסיבות של אגו וקרדיט ובחוסר ישרות מינימלית אתם מדירים. היושב-ראש, אני מדבר איתך, ותודה שאני נותן לי את עשר השניות האלה, כי אני חושב שאתה אחד האנשים היותר-מקשיבים ואלה שרוצים. היית גם בקואליציה, ושנינו נפגשנו משני עברי המתרס בפעם הקודמת, ואנחנו יודעים שזה עבד אחרת. וזה בידיים שלכם, כי בסוף הכוח הוא בידיים שלכם. תאפשרו לאופוזיציה שותפות אמיתית, יכולת השפעה, יכולת עשייה – הדינמיקה בבית הזה תהיה אחרת לחלוטין; תמשיכו לקחת את כל האגו והקרדיט ולהדיר אותנו מהמשחק – לא תשאירו בידינו כלים אלא לפעול כפי שהחוק מאפשר לאופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חברי הכנסת, אם יושב-ראש ועדת הכספים לא נמצא כדי לסכם, אז אנחנו נעבור להצבעה. אדוני, אתה רוצה לסכם? לא. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אופיר, אתה הוא זה שירכז את ההצבעות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. חברי הכנסת, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. מה עכשיו? << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> היושב-ראש, שנייה, בבקשה. אתם מעבירים הסתייגויות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> הרי סיכמתי שאתה מצביע וסוגר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> שתיים, זה כל הסיפור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, כאמור, הוגשו הסתייגויות להצעת החוק, והן הוגשו גם לפי קבוצות. להלן שמות קבוצות חברי הכנסת. קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין אף אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אבל אני צריך לקרוא את השמות, נכון? זה כמצוות התקנון. מכיוון שהם לא נמצאים, הסתייגותם לא תידון. לפני סעיף 1 יש הסתייגויות של קבוצת הרשימה המשותפת, שכאמור אינם נמצאים. אבל, חברי הכנסת, אני עובר על השמות: מאי גולן, אורלי לוי אבקסיס, יצחק פינדרוס – נמצא, יעקב אשר, קטי שטרית, אמיר אוחנה, יואב קיש, יריב לוין – נמצא, אופיר כץ – נמצא, דוד אמסלם, דוד ביטן, שלמה קרעי, ישראל כץ, אלי כהן, גלית דיסטל אטבריאן, אבי מעוז, מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, אוריאל בוסו ומשה אבוטבול – נמצא, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אנחנו נצביע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מצביעים על כל אחת? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למעט סעיף 15, של יעקב מרגי, מסירים את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. לפי הודעת אופיר כץ – חבר הכנסת מרגי, האם זה מקובל עליך? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כן. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כולם, כולם. אף אחד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני צריך לשאול. פינדרוס – מקובל עליך. אם כך, כל ההסתייגויות למעט לסעיף 15 הוסרו. על כן, אנחנו נצביע על סעיפים 1 עד 14, כולל. הבנתי. מאה אחוז. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הסתייגויות – חברים, כל ההסתייגויות מהסתייגות 1 עד 15 הוסרו, ולכן אנחנו נצביע על סעיף 1 עד סעיף 14, כולל, כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד סעיפים 1–14 – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–14 נתקבלו. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> תהיו ענייניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 27, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי סעיפים 1 עד 14 כולל התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגות לסעיף 15, של חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תקרא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם מופיע לפניהם, לדעתי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא לכולם יש את – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> במקום "בעד 18 ימים" יבוא "בעד 54 ימים". חברי הכנסת, זו ההסתייגות. אנחנו נצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת מרגי. בבקשה, הסתייגות – הצבעה. הצבעה מס' 55 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 25 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת יעקב מרגי לסעיף 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אופיר, ההסתייגות אחרי סעיף 15 ירדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול, הכול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. בעד – חמישה, נגד – 25, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. לכן, מכיוון שגם אחרי סעיף 15 הוסרו ההסתייגויות, אנחנו מצביעים על סעיף 15 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 56 בעד סעיף 15, כהצעת הוועדה – 27 נגד – 3 נמנעים – 1 סעיף 15, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 27, נגד – שלושה, נמנע אחד. אני קובע כי הסעיף, סעיף 15, כנוסח הוועדה, עבר. מכיוון שהוסרו ההסתייגויות לאחר סעיף 15, נצביע על סעיף 16 כנוסח הוועדה. בבקשה, חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד סעיף 16 – 27 נגד – 1 נמנעים – 1 סעיף 16 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 27, נגד – אחד, נמנע – אחד. אני קובע כי סעיף 16 אושר. חברי הכנסת, תמה הקריאה השנייה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. בבקשה, חברים. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד החוק – 28 נגד – אין נמנעים – 1 חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 28, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, התקבל, ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת ניר אורבך. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברים וחילופי אישים בוועדות הבאות: מטעם סיעת ימינה – בוועדת הפנים והגנת הסביבה, במקום הפנוי לסיעה תכהן חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש; בוועדה העלייה, הקליטה והתפוצות, במקום הפנוי לסיעה יכהן חבר הכנסת יום טוב חי כלפון; בוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום הפנוי לסיעה תכהן חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש; בוועדה המיוחדת לפניות הציבור, במקום חבר הכנסת יום טוב חי כלפון יכהן חבר הכנסת עמיחי שיקלי; בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, במקום חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש יכהן חבר הכנסת יום טוב חי כלפון. כמו כן, בוועדת החוץ והביטחון יכהן חבר הכנסת יום טוב חי כלפון כממלא מקום קבוע במקום הפנוי לסיעה. תודה רבה. לילה טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום רביעי, כ"ו באב התשפ"א, 4 באוגוסט 2021, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:21. << סיום >>