דברי הכנסת
דברי הכנסת
כ / מושב ראשון / ישיבות נ"ג–נ"ד /
כ"ג וכ"ה באלול התשפ"א / 31 באוגוסט ו-2 בספטמבר 2021 / 20
חוברת כ'
ישיבה נ"ג
כנס מיוחד
הישיבה החמישים-ושלוש של הכנסת העשרים-וארבע
יום שלישי, כ"ג באלול התשפ"א (31 באוגוסט 2021)
ירושלים, הכנסת, שעה 14:01
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
הצהרת אמונים של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין 4
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 4
הצעה לסדר-היום 4
התעלמות הממשלה מן ההתפתחויות החמורות בנושא איראן 4
צחי הנגבי (הליכוד): 5
השר לשירותי דת מתן כהנא: 8
אוריאל בוסו (ש"ס): 9
הצעות לסדר-היום 10
הקפאת התכנון והבנייה ביהודה ושומרון ומניעת ההסדרה של ההתיישבות הצעירה 10
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 10
אופיר אקוניס (הליכוד): 13
משה אבוטבול (ש"ס): 17
השר לשירותי דת מתן כהנא: 21
הצעות לסדר-היום 26
קריסת בתי החולים הציבוריים, הפסקת קליטת חולי קורונה והפקרתם של מיליוני אזרחים, שיישארו ללא בתי חולים ציבוריים 26
יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 27
ינון אזולאי (ש"ס): 30
השר לשירותי דת מתן כהנא: 35
היו"ר מיקי לוי: 46
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברי הכנסת, היום יום שלישי, כ"ג באלול התשפ"א, 31 באוגוסט 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א–2021; הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א–2021; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021; הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2021; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021; הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"א–2021.
עוד הונח על שולחן הכנסת ספר תקצירים של הדוח המיוחד של מבקר המדינה בנושא: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה.
כמו כן, אבקש להודיעכם, כי עם פטירתו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, זיכרונו לברכה, ביום רביעי, י"ז באלול התשפ"א, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה למזכירת הכנסת.
בהמשך להודעתה של מזכירת הכנסת על הנחת חוק התקציב והחוקים הנלווים, אנו ממשיכים במחויבות לכנסת ירוקה – הפחתה משמעותית בנייר ובהדפסות. כפי שהיה נהוג בשנים האחרונות, אתם מקבלים את מסמכי הצעת התקציב באמצעי דיגיטלי – החסן נייד, דהיינו דיסק און-קי. כמו כן ניתן לצפות בכל המסמכים בפורטל ובאתר הכנסת. תודה רבה.
<< נושא >> הצהרת אמונים של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אנחנו נעבור לסעיף הבא – הצהרת אמונים של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת יאסין, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם פטירתו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, זכרו לברכה, ביום רביעי, י"ז באלול התשפ"א, 25 באוגוסט 2021, באה במקומו חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.
בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אקרא בפנייך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואת תשיבי: "מתחייבת אני".
אם אפשר, את יכולה לעמוד, בבקשה. תודה רבה לך. וזה נוסח ההצהרה:
אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>
מתחייבת אני.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
ברוכה השבה. חברת הכנסת יאסין, ברוכה השבה.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> התעלמות הממשלה מן ההתפתחויות החמורות בנושא איראן << הלסי >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אנחנו נמשיך בסדר-היום – הצעה לסדר-היום מס' 306, בנושא: התעלמות הממשלה מן ההתפתחויות החמורות בנושא איראן, של חבר הכנסת צחי הנגבי. ישיב השר מתן כהנא. בבקשה.
<< דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, רבותיי חברי הכנסת, איראן חותרת להשגת נשק גרעיני למעלה משנות דור. רשמית, המשטר האיראני אינו מודה בכך, אולם לעיתים די באמירה אחת ברגע של היסח דעת כדי לחשוף את האמת. כך אכן קרה כאשר נשיא איראן לשעבר, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, הכריז בשנת 2001 כי ישראל היא מדינה של פצצה אחת. פצצה כזאת בתוך ישראל תשמיד הכול, בעוד שהפעלת פצצת אטום נגדנו רק תגרום נזק לעולם המוסלמי.
מי שלא ייחס את החשיבות הראויה לדברי נשיא איראן בשעתו ועדיין השלה את עצמו שהאיראנים אינם פועלים להשיג יכולת גרעין צבאית, התפכח סוף-סוף, כך אני מאמין, כאשר הגיע המבצע המופלא של ישראל בלב טהראן, שבמהלכו שמו לוחמי המוסד את ידם על ארכיון הגרעין החשאי של איראן. המסמכים שנחשפו, אדוני היושב-ראש, הוכיחו לעולם כולו – גם לכל המפקפקים – כי איראן פעלה לאורך שנים ארוכות כדי לפתח נשק גרעיני המבוסס על אורניום מועשר, הונתה את הקהילה הבין-לאומית ואת הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, ואף המשיכה את המאמצים האלה גם לאחר חתימתה על הסכם הגרעין עם המעצמות העולמיות, שאסר עליה מפורשות לעסוק בכך.
אם כן, אדוני היושב-ראש, השאלה היום היא פשוטה. לגבי הכוונות האיראניות וההתקדמות האיראנית הכול ברור וגלוי וידוע, ורק שאלה דרמטית אחת גורלית נותרה פתוחה: מה על מדינת ישראל לעשות כדי להבטיח שאיראן לא תשלים בהצלחה את תוכניתה הגרעינית ולא תהווה איום קיומי על מדינת היהודים בכך שמשטר פנאטי, פונדמנטליסטי, אוחז בנשק להשמדה המונית?
מה שצריך לעשות הוא בדיוק מה שבפגישת הנשיא ביידן עם ראש הממשלה בנט לא קרה. לא רק שזה לא קרה, אדוני, אלא שההפך הוא שקרה. לכן המפגש הזה, שתכף אני אתייחס אליו, שיקף את הבעיה החמורה שאליה נקלעה מדינת ישראל מאז חודש יוני האחרון. יש לנו ממשלה שהיא חסרת ניסיון, חסרת ביטחון, חסרת חזון, חסרת תעוזה, מהוססת, במידה רבה גם משותקת. הדברים הללו באים לידי ביטוי במישורים רבים: בהיעדר המענה להתרסה מעזה, שעלתה בחייו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי ז"ל; ראינו את הרפיון הזה בחוסר התשובה על הירי מלבנון לעבר יישובי הצפון, בפעם הראשונה מאז מלחמת לבנון ב-2006; לא ניתנה, לצערי, תגובה הולמת או תגובה בכלל על מתקפת הטרור הקטלנית של כוח איראני על ספינה בבעלות ישראלית במפרץ עומאן.
אנחנו חווים את ההססנות הזאת, את האיחור בקבלת החלטות מכריעות, גם בהתמודדות הכושלת של הממשלה עם הנסיקה בנתוני תחלואת הקורונה, ששוברת מדי יום ביומו שיאים חדשים, כולל היום. זה מאוד כואב, אני בטוח, לכל אחד בבית הזה, שבחודש הנוכחי, חודש אוגוסט, שמסתיים היום, מכסת הנפטרים עולה על 500 בני אדם, 500 משפחות שחוו אובדן טרגי של בן, אב, אח או אם. לב כולנו איתם.
אבל מה שראינו בפגישת בנט-ביידן, שם למעשה התבהר לנו שלא מדובר רק בחוסר הבנה, בחוסר ניסיון, ראש ממשלה בתחילת דרכו, אלא במדיניות שגויה מן היסוד, מדיניות שהיסוד המרכזי שלה הוא חוסר אחריות, כי היא למעשה מציבה לפתחה של ישראל סכנה קרובה וודאית. הציפייה שלי מראש הממשלה הייתה חד-משמעית: לתת פייט; לנהל מאבק; לא להשלים עם הגישה האמריקאית שמאמינה שצריך לחדש את ההסכם הגרוע עם איראן; לא לשבת שם כשהנשיא ביידן אומר שארצות הברית עדיין מחויבת למהלך הדיפלומטי, ואם לא, הם ישקלו איזה אופציות אחרות. ראש ממשלה שיושב שם ושומע את הדברים, הוא יודע שמאוד קשה לשנות את העמדה האמריקאית. זו לא משימה פשוטה, אולי היא אפילו בלתי אפשרית בעת הזאת, אבל הוא לא יכול להנהן ולמלמל ולקבל בהכנעה מדיניות שהוא יודע היטב – הוא היה שר ביטחון, הוא חי את הנושא האיראני לא פחות מכל אחד משרי הביטחון שקדמו לו ושבאו אחריו, והוא לא יכול, אדוני היושב-ראש, לקבל בהכנעה מדיניות שהוא מכיר בכך שהיא שגויה. זה התפקיד התובעני שההיסטוריה מטילה על שכמו של כל מנהיג ישראלי – לדעת לעמוד על שלו גם כשמדובר במחלוקת עם בעלת-הברית הקרובה, האינטימית, האוהדת ביותר שיש למדינת ישראל. זה לא קל, זה לא נעים ולא פשוט, אבל כשמדובר בגורלה של מדינת ישראל ובעתידו של עם ישראל, חובתו של ראש ממשלה לגלות מנהיגות ואומץ.
הסיטואציות הללו אינן חדשות לנו. כך נהג מנחם בגין כשהורה לחיל האוויר להשמיד את הכור העיראקי כשהוא יודע שזה נוגד עמדה חד-משמעית של ממשל רייגן, נשיא ארצות הברית אז, ב-1981; כך נהג יצחק שמיר כשהוא דחה בתוקף לחצים אמריקאיים לאמץ מדיניות פשרנית בנושא המשא ומתן לגבי עתיד יהודה ושומרון; כך נהג בנימין נתניהו כשהתעמת עם הנשיא אובמה בלי להסס, בלי למצמץ, כי הוא הבין שהסוגיה הזאת של הגרעין האיראני היא לא עוד סוגיה אחת שאפשר להגיע בה לפשרה, והיא מחייבת עמידה איתנה. זה לא היה להם קל, אדוני היושב-ראש, לראשי הממשלה בישראל, ולא נעים ולא פשוט, אבל מנהיגים ישראלים לא נבחרים כדי לקבל מחמאות מזויפות בבית הלבן.
אני זכיתי, אדוני היושב-ראש, ללוות את יצחק שמיר כשהייתי מנהל לשכת ראש הממשלה בפגישות האינטימיות ביותר עם המנהיגים האמריקאים בשנים קשות, מול ממשל האמריקאי מאוד קשוח. אתה זוכר שהיה אז מזכיר המדינה ג'יימס בייקר, שלא היה מאוהדי ישראל. ראיתי אותו עומד איתן, לא נסוג מעמדתו אפילו מילימטר. הוא לא התמוגג ונמס כשהרעיפו עליו ליטופי סרק. הוא לא הביט אל מבזק החדשות שיהיה למוחרת או אל הסקרים הנכונים לשעתם; הוא הביט, אדוני היושב-ראש, אל ההיסטוריה. זה מה שראש ממשלה ישראלי – מביט אל ההיסטוריה, אל העתיד, גם אל העבר. שם הוא צריך לעמוד.
אני זכיתי להיות גם חבר הכנסת היחיד שהתלווה, כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון אז בכנסת, לנאום של ראש הממשלה בקונגרס האמריקאי בשנת 2015. גם המעמד ההוא היה מאוד קשה לראש הממשלה נתניהו. זה לא פשוט להתייצב בסלון הפוליטי, בבית הפוליטי, של המנהיג החזק בעולם, כשמולך מאות מחוקקים אמריקאים מכל המפלגות, אבל גם אלה שלא במפלגה של הנשיא אובמה לא נהנים לשמוע דברי תוכחה לנשיא שלהם במשכן הדמוקרטיה שלהם. אבל יש רגעים בהיסטוריה, כאמור, שבהם מנהיג ישראלי יודע שהוא ממשיך שושלת ארוכה של מנהיגים חזקים, ועומדים, עומדים, ועומדים.
אז רגע כזה היה בשבוע שעבר בבית הלבן. אני חושב, חושש, וכואב לי שראש הממשלה בנט החמיץ את הרגע הזה. הוא "זרם", כמו שאומרים הצעירים, במקום להתייצב נגד הזרם. הייתי אומר אפילו שהוא קרס במקום שהוא היה צריך להתעלות ולגלות עוצמה. הוא לא אמר את מה שהיה חייב להיאמר: Mister President, אדוני הנשיא, אני מכבד מאוד את העמדה שלך, את ההחלטה של ארצות הברית לשוב להסכם הגרעין. גם אם קודמך יצא מההסכם הזה, זו זכותך, זו זכותה של ארצות הברית לפעול על פי האינטרסים שלה, על פי שיקול דעתה, היא לא צריכה אישור מאיתנו. אבל הזכות הזאת, אדוני הנשיא, שמורה גם לישראל. לכן חובתי כראש ממשלה להבהיר – היה חייב לומר – שאנחנו לא נראה את עצמנו מחויבים להסכם שמקדם את איראן לעבר מאגר בלתי מוגבל של פצצות גרעין. אנחנו לא נהסס לנקוט כל מהלך שיסכל את מאמציה של איראן להשיג יכולות שעלולות לסכן את עצם קיומנו. אחרי אלפיים שנות גלות זכינו לעצמאות, אנחנו בשנה ה-73 לעצמאותנו, אבל עדיין אנחנו המדינה היחידה בעולם שמדינה אחרת – ולא קטנה; ענקית, אימפריה מקומית, אימפריה אזורית – מתחייבת למחוק אותנו מעל המפה. בוודאי, אדוני הנשיא, אנחנו לא נראה את עצמנו מחויבים לקבל מאיש, גם לא מידידים קרובים, אישור להגן על עצמנו.
אלו הדברים, אדוני היושב-ראש, שלא נאמרו בבית הלבן. אני לא יודע אם הם נאמרו בחדרי-חדרים. לא היו אינדיקציות שכך אכן קרה. במפגש הפתוח לתקשורת נאמרו, כאמור, דברים אחרים. הלוואי שאין לספקות שלי בסיס, אבל לצערי, אני יודע איך נראה ראש ממשלה כשהוא יודע להיאבק על גורל של המדינה. לכן, כל עוד זאת תמונת המציאות, אין לאופוזיציה אמון בממשלה הנוכחית, ומייד כשתתחדש עבודת הכנסת, בקרוב, נמשיך לפעול במלוא התנופה כדי לקצר את תקופת כהונתה, הרעה לישראל. תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת הנגבי. השר מתן כהנא, בבקשה.
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
היושב-ראש, למה שר הביטחון לא יושב להקשיב להצעה לסדר-היום שכזאת?
<< דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >>
אני מתפלא עליך, זה עניין דתי לחלוטין.
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
– – – זה עניין כלכלי – – –
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
נס פורים היה בשושן.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
ראשית, הממשלה החדשה, שמכהנת כשלושה חודשים, קיבלה לטיפולה מצב נתון שבו תוכנית הגרעין האיראנית נמצאת בשלב המתקדם ביותר שלה. הממשלה, מיומה הראשון, נדרשת לנושא בכל תשומות הלב והמשאבים.
בביקורו בארצות הברית ראש הממשלה הביע את עמדתו שלפיה חזרה להסכם הגרעין – ה-JCPOA – תהיה טעות, וכי ישראל אינה צד להסכם. הוא הסביר לאמריקנים שבנקודת הזמן הזו הסרת הסנקציות תחזק מאוד את המשטר האיראני, וכי התועלת שבהגבלת ההעשרה מוגבלת מאוד, בהינתן ההתקדמות המשמעותית שהאיראנים כבר עשו. במקביל הבהיר כי ישראל שומרת על זכותה לחופש פעולה מול איראן.
ראש הממשלה הציע תוכנית שמתמודדת באופן רציף עם כל ההיבטים של תוכנית הגרעין, לא רק העשרה: בנוסף – עם התוקפנות האזורית של איראן, שהפכה נועזת ומסוכנת יותר לאחרונה. בנושא האיראני אנחנו מצפים לגיבוי גם מהאופוזיציה. מיותר לציין כי זה עניין שהוא בליבת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ואסור שיהיה כלי לניגוח פוליטי. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לשר כהנא. אנחנו ניגשים – בבקשה, עמדה מהצד, של חבר הכנסת בוסו. בבקשה. דקה לרשותך.
<< דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, קודם כול, בהחלט אני מסכים לדבריו של השר כהנא, שבנושאים ביטחוניים כאלה הקואליציה והאופוזיציה כאחד, אבל השר לשירותי דת, שעמוק בתוך משרדו, היה צריך להקריא מתוך טקסט בנושא כל כך חשוב ומהותי, שהוא באמת עניין לדאגה לאזרחי מדינת ישראל – זאת השאלה והתמיהה. אנחנו כן רוצים לתת גיבוי, אבל לדעת ששיתוף הפעולה והתיאום בנושא הזה הם עם שר הביטחון. מה יותר פשוט ששר הביטחון מר בני גנץ היה עונה – ולא מקריא מטקסט אלא מסביר באמת, בהיבטים הביטחוניים – על ההצעה לסדר-היום החשובה כל כך הזאת של חבר הכנסת צחי הנגבי? תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה.
הצעה לסדר-היום בנושא הקפאת התכנון והבנייה ביהודה ושומרון ומניעת ההסדרה – סליחה, חבר הכנסת הנגבי, אתה מסתפק בתשובת השר או שאתה מבקש להעביר את זה לאחת הוועדות?
<< קריאה >> צחי הנגבי (הליכוד): << קריאה >>
לוועדת החוץ והביטחון.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לחוץ וביטחון. יש התנגדות לבקשתו של חבר הכנסת הנגבי לוועדת חוץ וביטחון? אם לא, אני מקבל את זה כהצעה יחידה, ונצביע על העניין הזה.
בבקשה, הצבעה. הצבעה על הירוק, בעד, מאשרת את בקשתו.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
ובכן, בעד – שישה חברי כנסת, נגד – אפס, אין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת החוץ והביטחון.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הקפאת התכנון והבנייה ביהודה ושומרון ומניעת ההסדרה של ההתיישבות הצעירה << הלסי >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אנחנו ניגשים להמשך סדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: הקפאת התכנון והבנייה ביהודה ושומרון ומניעת ההסדרה של ההתיישבות הצעירה, מס' 309 ו-310, של חברי הכנסת אורית סטרוק ואופיר אקוניס. ישיב השר מתן כהנא, בשם ראש הממשלה. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק, עשר דקות בעבורך. בבקשה.
<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, מתן, אני מאוד שמחה לדבר ישירות אליך, ואני שמחה שאתה זה שתשיב לי. אני אשמח שאתה תשיב גם לעצמך על השאלות שאני רוצה לשאול אותך. אבל אני לא יכולה שלא לפתוח את הנאום הקצרצר הזה קודם כול באיזושהי התייחסות למוות הנורא של החייל, של בראל, שנגע כל כך בכולנו.
בראל, השם ייקום דמו, לא מת בקרב. לצערנו, הוא לא מת בקרב – הוא מת במלחמה שמתבצעת במעמד צד אחד. זה מה שקורה עכשיו, רבותיי השרים, בגבול עזה – יש שם מלחמה במעמד צד אחד בלבד. החיילים שלנו עומדים שם כשידיהם קשורות, הם לא יכולים להגיב למי שמתנפל עליהם ולמי שמאיים להרוג אותם ואותנו, את האזרחים. בניגוד למה שאתם אולי חושבים כשאתם יושבים פה סביב שולחן הממשלה, הדבר הזה לא מצוי באחריותו הבלעדית של שר הביטחון, אפילו לא של ראש הממשלה, אפילו לא של הקבינט המדיני-ביטחוני, אלא באחריותכם שלכם, משום שלפי חוק-יסוד: הצבא – סעיף 2 לחוק-יסוד: הצבא, ותבדקו, בבקשה – הצבא נתון למרות הממשלה. לכן המוות הנורא הזה, החיסול הנורא הזה מטווח אפס של בראל, צריך להדיר שינה מעיניכם, ואתם צריכים שניכם, גם חילי וגם מתן, לא לנוח ולא לשקוט עד שלא ישונו הוראות הפתיחה באש.
ומהנושא הזה אני רוצה לעבור למלחמה אחרת שמתבצעת במעמד צד אחד, וזו המלחמה על ארץ ישראל, על שטחי יהודה ושומרון. גם היא מתבצעת במעמד צד אחד, ואני רוצה לפתוח בהקראת דברים שאמר חבר כנסת שהיה מאוד minded לעניין – קוראים לו מתן כהנא – לפני פחות משנה; לא, סליחה, לפני שנה וחודש. זה מה שאמר חבר הכנסת מתן כהנא בוועדת חוץ וביטחון על הנושא הזה של המערכה של שטחי C. הוא אמר כך: מה שקורה עכשיו בשטחי C זה דירקטיבה ישירה – שהיא חלק מהתוכנית להקמת מדינה פלסטינית. אנחנו מאבדים בשטחי C שטחים יום-יום. הפלסטינים פשוט גונבים לנו את השטח, ואנחנו מנגד, לא עושים שום דבר. דברים נכוחים מאוד של חבר הכנסת מתן כהנא.
ואני שואלת אותך, מתן: אתה כבר לא חבר כנסת, אתה כבר לא באופוזיציה, אתה יושב סביב שולחן הממשלה. בהסכם הקואליציוני של כחול לבן – אתה יכול לשאול את חילי, שיושב לצידך, הם חתומים על זה – כתוב שהם צריכים להקים כוח שיילחם את המלחמה על שטחי C. זה קרה? זה לא קרה. במקום זה, מה שעושה בני גנץ – הוא מאשר את התב"ע הפלסטיניות, שאתה, מתן, מכיר אותן היטב ויודע יותר טוב מכל אחד אחר שהן תוכננו כדי לאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך לעשות מה שאתה אמרת: לגנוב לנו את השטח.
בני גנץ מאשר את זה ואתם שותקים. אתם שותקים. אתם מאפשרים לו להפוך את המינהל האזרחי לרגל המסיימת של הרשות הפלסטינית, שמקימה לנו את איראן ואת אפגניסטן כאן, במרחק אפס, בטווח אפס. כמו שהיורה הזה, יימח שמו, שירה בבראל היה בטווח אפס מהמצח שלו, כך הם מקימים לנו פה את איראן ואת אפגניסטן מעל נתב"ג, בגוש נתב"ג. אתה יודע מי המציא את הביטוי "גוש נתב"ג"? נפתלי בנט. הוא החליט שלגוש טלמונים צריכים לקרוא מעכשיו "גוש נתב"ג" כדי שכולם יבינו כמה האזור הזה הוא אסטרטגי והוא חשוב.
אז עכשיו, מה עושה נפתלי בגוש נתב"ג? קודם כול הוא מעיף את התוכנית של גוש נתב"ג החוצה מהתוכניות שמאושרות למועצת התכנון העליונה, ביחד עם כל התוכניות של המועצה האזורית בנימין, כי פשוט יש לו סכסוך פוליטי עם ראש המועצה. אדוני השר מתן כהנא, סכסוכים פוליטיים צריך לנהל לא על חשבון ארץ ישראל, לא על חשבון המלחמה שיש לנו עם האויבים שלנו על הארץ שלנו ועל הביטחון שלנו ועל השאלה אם תהיה פה או לא תהיה פה איראן או אפגניסטן בלב ארץ ישראל. לא על חשבון דבר כזה מנהלים סכסוכים פוליטיים. יש דברים שהם מחוץ למשחק, וזה אחד הדברים שהם מחוץ למשחק, מתן.
לכן, המצב הזה שבו ראש הממשלה שלך קוצב מכסות לבנייה בהתיישבות, מעיף החוצה 2,500 יחידות דיור רק בגלל שמי שחתום עליהן זה ישראל גנץ – בגלל שהוא מקורב לנתניהו ומקורב לבצלאל סמוטריץ' – מאפשר לשר הביטחון שלו לאשר את תוכניות ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על השטח – ובני גנץ עומד ואומר ומצהיר בתקשורת שהוא ימשיך, שפעם בכמה זמן הוא ימשיך לאשר, עד שהוא יגמור את כל 100 התוכניות של הרשות הפלסטינית – ואתם שותקים. סליחה, אתה יודע מה? אתם לא שותקים. כמה מכם אומרים פה ושם אמירות לתקשורת. אנחנו מכירים אתכם, כשאתם רוצים להפעיל כוח פוליטי זה לא מתחיל ולא נגמר באמירות לתקשורת; יש לכם כלים אחרים. איפה אתם? איפה אתם במערכה על הארץ שלנו? אתם מאפשרים להמשיך לנהל אותה במעמד צד אחד בלבד. ואל תגיד לי: אבל ביבי. אל תגיד לי: אבל ביבי, כי אתם באתם לשנות, אז תשנו. זה – בעניין של ההקפאה.
עכשיו בעניין של ההתיישבות הצעירה. אני רוצה להגיד לך, מתן, אני, בעזרת השם, אפתח את שנת הלימודים מחר ב-1 בספטמבר ביישוב שלך. אתה זוכר איזה יישוב אתה אימצת? אתה אימצת את עשהאל. הם כל כך שמחו שאימצת אותם. באת לבקר אותם, הם באו לבקר אותך. ראית את המצוקה שלהם – אנשים שגרים עשרות שנים בקרוואנים. הבנת עד כמה ההסדרה שלהם היא ככה, היא כלום, היא בהישג יד, היא מוכנה, הכול מוכן. דחפת לזה, השתדלת בעניין הזה. אני מאמינה שעשית את זה בכנות וברצון. מה קורה עכשיו? זהו? הגעת לכיסא עור הצבי וזהו? נגמר? הם לא מעניינים אותך יותר, עשהאל? ועוד עשרות יישובים של ההתיישבות הצעירה שאנשים שם חיים בתת-תנאים, בתת-תנאים, ואתה יודע את זה, כי ראית את זה במו עיניך, ונאמת על זה נאומים רבים וחשובים וטובים, וכי ראש הממשלה שלך נפתלי בנט הבטיח והתחייב שההתיישבות הצעירה תוסדר בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו. ועכשיו מה? ועכשיו מה, זרקתם אותם לכלבים?
את הבדואים בנגב אתם מסדירים ועוד איך, עוד לפי התוכניות של אלחרומי, ואת ההיאחזויות של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, שהן היאחזויות שנוצרו כדי לכבוש את הארץ, אתם מסדירים. את האחים שלכם, שיושבים עשרות שנים בתנאים-לא-תנאים – בלי חשמל כמו שצריך, בלי מים כמו שצריך, בלי הסעות לבית ספר כמו שצריך, בלי מדרכות ובלי מרכיבי ביטחון כמו שצריך – אתם מפקירים אותם? איך קורה המהפך הזה? אני רוצה שתסביר לי. אני רוצה שתסביר להם. אני הולכת מחר לילדים של עשהאל. מה אני אגיד להם, מתן? מה אני יכולה להגיד להם? אולי תיתן לי תשובה. אני ממש רוצה לבוא אליהם עם איזושהי בשורה. הרי לא יכול להיות שברגע אחד אתם מפנים עורף לאנשים שעד עכשיו לחמתם למענם. ולמה לחמתם למענם? כי הם לחמו למען כולנו. על מי אנחנו מדברים? מה, אנחנו מדברים על אנשים שבאו לגור בקרוואנים כי לא היה להם איפה לגור? הרי אתה ראית את זה – הם עזבו וילות מפוארות ביישובים קיימים כדי לקחת צעד אחד קדימה את ההתיישבות, בגיבוי של ממשלות העבר, וכדי שיהיה מישהו שיכבוש את הארץ גם עבורנו, גם עבור עם ישראל. הם עשו את זה במסירות עצומה כל כך, ואתה כל כך הכרת בצדק שלהם ובחשיבות שלהם, ורצית לעמוד לימינם, ועכשיו, כשאתה כבר יכול, וסוף-סוף אתה בשלטון – אז מה? מה עכשיו, מתן?
אני מבקשת תשובה לדבר הזה. אני עומדת פה לא רק בשמי, אני עומדת פה בשם 20,000 איש, אישה וילד שלא יודעים איך הם יעברו את החורף הקרוב, כי אתם הפניתם להם עורף. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת אקוניס, בבקשה.
<< דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים". אדוני, אני מגיע לכאן מניחום אבלים של משפחת חדריה שמואלי מבאר יעקב, אצל אימו ואביו של בראל הי"ד, ניצה ויוסי, אחיותיו ואחיו של גיבור ישראל הלוחם ללא חת בראל חדריה שמואלי הי"ד. ליבנו לא רק שהוא כואב, אדוני, הוא נשבר לרסיסים.
עשרה ימים חלפו מאז נורה בראל על ידי מחבל שהגיע לגדר, אבל שני דברים עדיין לא קרו: הראשון – איך הגיעו הפורעים, פראי האדם, ובהם המחבל לגדר ממש? מי אפשר זאת ולמה? השאלה השנייה, השר כהנא: איפה התגובה שלכם? איפה היא? עשרה ימים ללא כל תגובה של כוחותינו. אני אחסוך מהבית הזה את הדברים של ניצה. היא לא ביקשה שאני אפרסם אותם. אם היא תרצה היא בוודאי תדבר בקולה. אולי חבר הכנסת סופר, שנכנס אחריי לבית המשפחה, שמע, ואולי אתה, השר כהנא, שמעת, ואולי עוד תשמע. למה אתם לא מגיבים? למה? איפה הממשלה? איפה בנט? עצות – למכביר, עצות רבות מן הגבעה הזאת ומן הגבעה הסמוכה. מגדר הגבול בלבנון – גם שם לא הייתה תגובה; מגדר הגבול בעזה – שם, בכלל, סרטונים מבוקר עד לילה, כמובן, עם ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. אני גם אחסוך מן הציבור – כולם ראו היכן בילה בזמן שהחייל נלחם על חייו. אתם לא מתביישים. אבדה הבושה, אבדה.
השר נחמן שי – חבל שאיננו נמצא כאן – אמר, חבר הכנסת סופר: לא הייתה תגובה ולא תהיה תגובה, כדי לא לפגוע בביקורו של בנט בוושינגטון. השתגעתם? השתגעתם. חייל גסס, אתמול נקבע מותו. הביקור הכושל – אתם תעטפו את זה בסכריניות של ערוצי הטלוויזיה, או של חלקם; זה לא יעזור. הציבור ראה. הוא לא טיפש. הוא לא צריך את התיווך הזה, שהוא מביך. נדבר על זה בהזדמנות אחרת. "כלב השמירה של הדמוקרטיה" – העיתונות הישראלית?
חייל נרצח על ידי פרא אדם שעדיין מסתובב חופשי ברצועת עזה, אבל יכול להיות – זהו הדבר, אדוני, וזה המקום ללבן, כן, כאן, פה, במליאת הכנסת, בצורה יסודית עניינית, נוקבת, קשה, אבל זה המקום, זאת הבמה. אז הביקור בוושינגטון הסתיים. האם אתם עדיין לא מגיבים משום שאתם מפחדים שהממשלה תתפרק? משום שחבר הכנסת מנסור עבאס והתנועה האסלאמית, אחיהם של חמאס ברצועת עזה ושל האחים המוסלמים במצרים, לשיטתם – הם יאיימו שלא תהיה ממשלה, שהם לא יהיו בממשלה ואז אין ממשלה? השר כהנא, אתם כובלים את ידי כוחותינו כדי לשמור על הקואליציה שלכם. חרפה כזאת עוד לא הייתה.
ובינתיים, אדוני היושב-ראש, ברמאללה, שאיננה רחוקה מכאן, שר הביטחון מוצא לו זמן להיפגש במחשכים עם אבו מאזן, מכחיש השואה; אותו אדם שפועל לעיני כול – זה לא במחשכים – כדי להעמיד את כוחותינו לדין בבית הדין הבין-לאומי בהאג. זה האיש הזה. לא הוציאו תמונה, כן הוציאו תמונה. הוא התחייב להעביר לו כסף, התחייב לתת מכסה גבוהה מאוד של איחוד משפחות בישראל הריבונית. אולי הוא מצטלם לסדרת ילדים. מה סדר העדיפויות שלכם, ריבון העולמים? מה אתם עושים? אחד מבלה בבתי קפה, אחד בבר, האחר מצטלם לסדרת ילדים. מה הולך כאן? אתם השתגעתם לגמרי? אגב, אדוני, זה ביטוי פרלמנטרי שראש ממשלה לשעבר כבר השתמש בו.
אני שואל, חברת הכנסת סטרוק: האם הקואליציה הזאת תשלם כל מחיר כדי לשמור על שרידותה, על קיומה? אין בה טיפה של ערכיות. אין בה טיפה של יושרה כלפי העם בישראל. אבדה הבושה. אגב, זה לא רק מחדל ביטחוני, אדוני היושב-ראש – עוד פעם, חבר הכנסת גינזבורג, הסכריניות של חלק מאולפני הטלוויזיה, זה לא יעזור. יש נתונים.
פותחים מחר את שנת הלימודים. גם אנחנו פתחנו בשנה שעברה ב-1 בספטמבר. זה היה סוג של התעקשות כדי להראות שהכול חזר למקומו. אני לא בטוח שזה היה נכון אז. אני בטוח שזה לא נכון מחר. לא נכון. אבל יש מחדל קורונה, יש מספרים שמאמירים, יש חוסר טיפול משווע. קודם כול חודש וחצי קומה מוחלטת, תרדמת מוחלטת, של הממשלה בנושא הטיפול בקורונה.
החיסון השלישי – אני מברך. החלטה נבונה לתת אותו ולעודד אותו. אתם יכולים להודות. השר כהנא, באמת, לא יזיק מדי פעם. גם צניעות מדי פעם לא תזיק למר בנט. לא תכונה מאוד נפוצה אצלו, צניעות. אני מכיר אותו היטב, אולי אפילו לפני שאתה הכרת, את חוסר הצניעות. חוסר הצניעות – תכונה ידועה, בולטת, יסודית, אבל אפשר לומר, הממשלה הקודמת – בהתנגדותו של שר הביטחון, חבר הכנסת גינזבורג – קנתה את החיסון השלישי. למה לא נתתם אותו בזמן?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
כמה עוד תשקר?
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
למה לא נתתם אותו בזמן?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
כמה עוד תשקר? נאום שלם מלא שקרים.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
למה לא? למה לא נתתם אותו בזמן?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
שקר אחר שקר אחר שקר.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
תרדמת – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
קצת צניעות, השר לשעבר. קצת צניעות.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
תרדמת, מחדל ביטחון, מחדל קורונה – –
<< קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ומחדל ההתיישבות הצעירה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
הוא התנגד לחיסון?
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
השר כהנא – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
אתה לא מתבייש?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
השר כהנא – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
אתה לא מתבייש?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת גינזבורג, תודה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
תתבייש לך.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
השר כהנא, איש ארץ ישראל השלמה, לשיטתו – זה כבר לא ככה, אגב, השר כהנא. אי-אפשר לשבת בממשלת שמאל פרוגרסיבי ולהגיד שאתה תומך בשלמות הארץ, שאתה תומך בהתיישבות, כשאתה יודע שיש התחייבות להקפאה לנשיא ביידן ולממשל. אתם יודעים את זה. לא יהיו שתי מדינות? הרי מה האג'נדה של הממשל אם לא שתי מדינות והחרבת ההתיישבות ביהודה ושומרון? אמרתם שהממשלה הזאת תהיה ימנית מקודמתה, שאתם ימינה – לא יודע, כל פעם שם אחר, חבר הכנסת סופר: הבית היהודי, ימינה ושמאלה.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
עשר מעלות. מעלות, מעלות.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
זה הרבה יותר שמאלה.
<< קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >>
חבר הכנסת – –
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
זה בעצם – – –
<< קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >>
– – בחודשיים הזכירו את המילה פלסטין יותר ממה שהזכרנו בארבע שנים.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
טוב, נו, ודאי, זה לא מפתיע. הם בכל זאת כבולים לידיה של התנועה האסלאמית, ומתבססים על הרשימה הערבית המשותפת. ממש לא מפתיע. ובכן, התחייבו – אגב, בנט קידם, והוא בין הראשונים, יש לומר – אני חייב להודות, אדוני, לזכותו – בין הראשונים שקידמו את רעיון הריבונות בשטחי C. רעיון נכון, צודק. אני בעד ריבונות, ידוע, לא מסתיר את עמדותיי. אני איש ארץ ישראל השלמה.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
עכשיו הוא קורא לזה סיפוח.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
השר בנט – השר, היה שר, היה שר החינוך, היה שר הביטחון – הטיף מוסר להחיל את הריבונות קודם כול בשטחי C, אגב, עם שרת הפנים, חברת הכנסת סטרוק, גם עם שרת הפנים. ועכשיו בולמים בנייה. אגב, כמובן שהתחייבו, אדוני היושב-ראש, להתיישבות הצעירה. כל דבר שהתחייבו – עושים בדיוק הפוך. אתה רוצה לדעת מה לעשות – תשמע מה אומרים שלא יעשו. אתה רוצה לדעת מה תהיה המדיניות – תקשיב להפך המוחלט.
זוהי ממשלת השמאל הפרוגרסיבי הקיצונית ביותר בתולדות ישראל. האם היא עוברת את ממשלתו של יצחק רבין, זכרו לברכה, שעשתה את הסכמי אוסלו? התשובה היא כן. או את ממשלתו של אהוד ברק, שעשה את קמפ דייוויד? התשובה היא כן. ומי מאפשר את קיומה? נפתלי בנט, אילת שקד – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
זה עוד מזמנו של נתניהו, שהחזיר את חברון וחזר להסכם ואי.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – גדעון סער וזאב אלקין.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
למה אתם לא מזכירים את זה?
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
נכשלתם.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
למה אתה לא מזכיר את זה?
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
נכשלתם.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
העטיפה הסכרינית שלך – –
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
הסכרינית.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – הסכרינית, מתגמדת אל מול עטיפת השקרים שלך, אדוני.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
הסכרינית.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל איתן – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
עטיפת השקרים שלך פשוט כזאת גדולה – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
איתן, מזכ"ל מפלגת העבודה אמר את זה בעצמו.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – שהעטיפה הסכרינית מתגמדת אל מולה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
– – ולחברת הכנסת שטרית.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש – – –
<< קריאה << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מזכ"ל מפלגת העבודה אמר שזה לא היה קורה במשמרת של רבין.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת שטרית, תודה.
>> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מזכ"ל מפלגת העבודה אמר את זה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש – – –
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אני שמח שלך נותנים לדבר, בניגוד לגנץ.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת אקוניס, בבקשה לסכם.
<< דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, ממשלת השמאל הפרוגרסיבית הזאת מציינת היום 80 יום לקיומה, 80 ימים של כישלון. נכשלתם – תתפטרו.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אקוניס. השר כהנא, בבקשה.
<< דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את תשובת הממשלה על הטענה של האופוזיציה בעניין ההתיישבות וההסדרה. הנושא חשוב מאין כמותו לממשלה. הממשלה, שהוקמה אך לפני כמה חודשים, פועלת בנחישות כדי למצוא פתרונות.
בנוגע להתיישבות הצעירה, יש עשרות יישובים ועשרות אלפי תושבי מדינת ישראל שעובדים, משלמים מיסים, משרתים בצה"ל, ובמשך 12 השנים האחרונות הרגישו כמו אזרחים סוג ב'. ההנהגה בממשלות הקודמות נמנעה מלהכשיר את ההתיישבות הזאת גם בזמן ממשל טראמפ. אנחנו עובדים בממשלה למצוא פתרונות. יש דוגמאות רבות למה שנעשה ולמה שצריך להיעשות. הלכה למעשה, הממשלה, המכהנת זמן קצר, מעלה בהדרגתיות את הטמפרטורות ומפשירה את ההקפאה של הממשל הקודם. כך, יש פרסומים של תוכניות להפקדה – –
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אבל בנט אמר שזה יהיה בישיבה הראשונה. בישיבה הראשונה הוא אמר שהוא יעשה את זה.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
– – כך, יש תהליך מסודר של אישור יחידות; כך, הוחלט על נוהל תמיכות בגובה של 20 מיליון שקלים שיחולקו למועצות ביהודה ושומרון על מנת להקים מחלקות סיירים. משרד ההתיישבות התקשר עם חברת ייעוץ, והוא עמד על תקצוב על מנת להכין סקירה של הצרכים השונים של ההתיישבות הצעירה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מתן, אתה בטוח שאתה קורא את – – – של הממשלה הזאת? זה של הממשלה הקודמת.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
ההתקשרות הזאת נחתמה בסוף יולי 2021, ואנחנו מקווים כי התוצר יהיה מוגמר ברבעון הראשון של 2022.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
מה יהיה מוגמר?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
הממשלה היום פועלת בנושא באחריות ובאינטנסיביות. אלה רק כמה דוגמאות שמספרות את הסיפור כולו – –
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
מתן, אנחנו לא קולטים. מה יהיה מוגמר?
<< קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >>
מתן, אתה מאמין במה שכתבו שם?
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
– – על ממשלה שבאה לעבוד ולמצוא פתרונות. תודה.
<< קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >>
אתה מאמין במה שכתוב שם?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לשר כהנא. יש למציעים – – –
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
אנחנו רוצים דיון במליאה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת סטרוק, רק – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
גינזבורג, אם גנץ היה עונה לנו הוא היה עונה לנו אחרת.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת שטרית, השר סיים.
<< קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >>
דיון במליאה, אדוני.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת סטרוק וחבר הכנסת אקוניס, יש לכם – – –
<< קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >>
דיון במליאת הכנסת.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בבקשה?
<< קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >>
דיון במליאת הכנסת.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
שטרית, גנץ לא היה אמור להשיב על זה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
יש, יש – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא נתנו לו לדבר.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
הוא לא היה אמור להשיב על זה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא נתנו לו.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
הוא לא היה אמור להשיב על זה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת גינזבורג, שטרית – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
הפרטים לא חשובים.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
זה המשרד שלו. למה הוא לא השיב? למה שלא ישיב?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
– – אחרי החופשה נראה לי שהתגעגעתם.
המציעים ביקשו דיון במליאה. האם יש למישהו דרישה אחרת? שיגיד עכשיו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ועדה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
ועדה. אז קודם – ואז, אם יש דרישה נוספת, זה ילך לוועדת הכנסת.
הצבעה לגבי המליאה, בעד ונגד מליאה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 10
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בעד – עשרה, יש מתנגד אחד. חבר הכנסת גינזבורג, אתה מבקש ועדה?
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
תגיד ועדה. אנחנו נצביע – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לאיזו ועדה?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מליאה, מליאה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אוקיי. אז נקבע שבעד דיון במליאה.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> קריסת בתי החולים הציבוריים, הפסקת קליטת חולי קורונה והפקרתם של מיליוני אזרחים, שיישארו ללא בתי חולים ציבוריים << הלסי >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אנחנו עוברים להצעה הבאה – הצעות לסדר-היום מס' 307 ו-308, בנושא: קריסת בתי החולים הציבוריים, הפסקת קליטת חולי קורונה והפקרתם של מיליוני אזרחים, שיישארו ללא בתי חולים ציבוריים, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס וחבר הכנסת אזולאי. ישיב השר עודד פורר, בשם שר האוצר. בבקשה, ראשון הדוברים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אתה משיב. חבר הכנסת כהנא ישיב במקום.
<< קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >>
אני לא חבר כנסת.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
סליחה, השר כהנא ישיב במקום.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאתחיל, אני רוצה לומר שאני רואה סימן לדברים טובים שקורים. ממשלת ישראל כנראה הבינה שבפעולות היא חלשה, אז היא רוצה לעבור לתפילות, ולכן היא שולחת את שר הדתות לכאן גם בעניין איראן, גם בעניין ההתיישבות הצעירה וגם בעניין בתי החולים. ועוד יותר טוב זה שאני מקווה ששר הדתות יהיה עסוק בנושאים של ההתיישבות הצעירה ועסוק בנושאי איראן ובתי החולים הציבוריים ולא יטריד אותנו בנושאי דת – זה יהיה אך ורק לטובת עם ישראל ומדינת ישראל וארץ ישראל.
כבוד היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול להתחיל עם משהו שחלק מהקהילות אמרו היום בבוקר, חלק מהקהילות האשכנזיות, שאומרות סליחות רק השבוע – לא זכינו למה שאחינו הספרדים זכו, ל-40 יום של סליחות מראש חודש אלול. לנו יש קצר יותר. הפייטן שלמה הבבלי אומר כך: "אני יום אירא אליך אקרא. בל יעשקוני זדים עוזבי יקרה. גמול להשיב להם שב לבקרה. דין רשע ועוול מלואם יקרא. החושבים להשכיח שם קודש הנכבד. ולהרגיל שם טומאה נקלה ונאבד. זה דרכם טובי עם איבד. חשוך השאר מכתשם בבית הבד. טרוף טרף אדם לימדו כמדובר. ידו גורל כעל הפקר במדבר. כמעט כילו ולא יעדרו דבר. לולא רחמיך אדון בחסד דבר".
אנחנו נמצאים היום עשרה ימים – 11 יום; אתמול היו עשרה ימים – אחרי האירוע הטרגי בגבול עזה שבו נהרג החייל בראל שמואלי, השם ייקום דמו, ולא קרה כלום. אני זוכר את הימים שכשהיה קורה על הגבול משהו, דבר מסוג כזה, מדינת ישראל הייתה מזדעזעת, מדינת ישראל הייתה פועלת מיידית בצורה תקיפה מאוד. רק להזכיר את מלחמת לבנון השנייה, שהחליט עליה אהוד אולמרט כמה שעות אחרי שנחטפו שני חיילים בגבול; רק להזכיר, ואני לא צריך להכביר מילים, שמלחמת לבנון הראשונה התחילה כשנרצח שגריר ישראל בלונדון. מדינת ישראל הייתה שומעת על דם יהודי שנשפך – הייתה עוברת, משנה פאזה, עוברת מסך. אנחנו 11 יום אחרי האירוע של חייל גיבור שנשלח ונורה מטווח אפס, והכול כרגיל. מתעסקים אולי קצת אם ידעו את השם שלו, לא ידעו את השם שלו; מי ביקר אותו, מי לא ביקר אותו. רבותיי, מדינת ישראל לא הגיבה.
יודעים מה? אנחנו נמצאים 80 יום אחרי הקמת הממשלה. אנחנו זוכרים את בנט צועק פה: מה עשיתם למען הקורונה? כמה בדיקות תגברתם? אתם יודעים שהחינוך החרדי התחיל לפני שלושה שבועות? אף אחד לא ידע על זה, לא קרה כלום. 25% מילדי ישראל התחילו את הלימודים שלהם לפני שלושה שבועות – לא היה כלום. הרשתות היו ערוכות לבדיקות, היו ערוכות לבדיקות סרולוגיות, אבל לא קרה כלום. וראה זה פלא: התחלואה קפצה פתאום. מגזר שהייתה בו תחלואה אפס קפץ בשלושת השבועות האחרונים, אבל את מי זה מעניין? כמו שאמר המשורר בסליחות שאמרנו הבוקר: את מי זה מעניין.
אתם יודעים מתי ממשלת ישראל התכנסה וקיבלה החלטה אופרטיבית? כן, יש שני מיליון אזרחים – ואני אזכיר אותם פעם אחר פעם כאן – אזרחים מסורתיים במדינת ישראל, שקשורים בנימיהם לדת. האנשים האלה באים במסירות נפש יום אחרי יום ב-40 יום האלה שאומרים סליחות, בני עדות המזרח, באים לכותל המערבי. ויודעים שעכשיו זה הולך ומתגבר, אז ממשלת ישראל התכנסה וקיבלה החלטה אסטרטגית: במקום פתוח, אנשים מתכנסים לסדר גודל של 20 דקות עד חצי שעה, לא נמצאים כמה שעות יחד. מקום ענק, שיכול להכיל 40,000 איש, קבעו שם תו, 8,000 איש. משטרת ישראל נערכת סביב חומות העיר העתיקה למנוע מאנשים להגיע. פתאום נזכרו, פתאום יודעים מה לעשות. ואתם יודעים מה, גם היו שני צדיקים בסדום שהצביעו נגד בממשלה. ואללה, בראבו.
איפה הבושה? שלושה שבועות לומדים במערכת החינוך החרדית ואין אף אחד, את אף אחד זה לא מעניין; יש כינוסי ענק – את אף אחד זה לא מעניין. אבל יש כמה יהודים מסורתיים שזו הכמיהה שלהם, הם באים ב-04:00, 05:00, ב-02:00, באים לכותל המערבי לפנות בוקר לרבע שעה, עשר דקות – לא, לא ניתן להם לעשות את זה.
רבותיי, אתם שוכחים דבר אחד: צריך סייעתא דשמיא. גם כשראש ממשלה כבר עושה הכול בחטא ומגיע לארצות הברית ליפול בדיוק על אפגניסטן זה סייעתא דשמיא; לקבל ממשלה עם כמעט אפס קורונה ולעלות בכאלה – לזה צריך סייעתא דשמיא.
אבל מיליון, שני מיליון היהודים האלה, תאמין לי, התפילה שלהם מתקבלת יותר מאשר שלי. זו תפילה טהורה של אנשים שאין להם שום דבר, הם באים לדבר עם בורא עולם, לא עושים את זה מצוות אנשים מלומדה; לא עושים את זה כמו שאני, ברוך השם, הורגלתי מילדות שצריך להתפלל שלוש תפילות ביום. הם באים באמת בלב נקי לבקש מריבונו של עולם. את זה אתם רוצים למנוע? את זה אתם רוצים לעצור? על מה? איפה השכל? איפה ההיגיון, כשיש לכם כל כך הרבה דברים שלא עשיתם?
לא סגרתם את נתב"ג בזמן – כשבא למחבר הספר שנסגור את נתב"ג. עמד בראשות הממשלה. לא דאגתם למתווים למערכת החינוך. כשיכולתם לעשות את זה בזמן, לא עשיתם. פה נזכרתם פתאום, כשאתם צריכים סייעתא דשמיא?
ופה אני מגיע לנושא שעליו התכנסנו היום לדיון, וחבל לי שאני מגיע רק בסוף, אבל כיוון שהפרוטוקול מגדיר עשר דקות, התחלתי ולא יכולתי שלא לומר את מה שיש על ליבי. יש בירושלים מיליון נפש. למיליון הנפשות האלה מדינת ישראל לא נותנת ומוכנה לתת שירותי בריאות כבר הרבה מאוד שנים. ולאלה שיגידו לי: הייתם בממשלה – אני אזכיר להם: מתי עבר החוק של השוד, של הגנבה של ה-18.5% כאן אחרי שבג"ץ אמר שזו גנבה ושוד? מתי עבר החוק הזה? תבדקו מי היה שר הבריאות ב-2014, כשהעבירו פה את החוק בכנסת, את החוק של השוד הכי גדול שיכול להיות.
באים לאזרחים ירושלמים ואומרים להם: תקשיבו, אתם תממנו את משרד הבריאות. אתם, לא יהיו לכם שירותי רפואה, כי אתם תיכנסו לבית חולים, הניתוח שלכם יעלה 100,000 שקל, מדינת ישראל תשלם 80,000 וה-20,000 הנוספים – מאיפה יבואו? תפשטו את הרגל; נפטר מנכ"לים. פעם אחת של הדסה, גומרים עם הדסה – אז שערי צדק פושט את הרגל; גומרים עם שערי צדק – חוזרים להדסה, חוזרים לזה, באים ללניאדו ושמים לו חשב מלווה; הולכים לנצרת – מה זה משנה, אלה ערבים, הם לא צריכים שירותי רפואה, את מי הם מעניינים? דרך אגב, גם בירושלים כנראה שזה חלק מהסיבה – יש פה יותר מדי ערבים וחרדים. לא מעניין את אף אחד. שוד לאור היום שכולם יודעים שהוא מתבצע שנה אחרי שנה.
ועולה על כולנה – הגענו לשיא שכבר לא היה בממשלה, לא ב-2014, וגם הממשלה הקודמת לא הצליחה לתקן את כל העוולות שנעשו. ואני אומר שזה היה עוול. אני גם אז כחבר קואליציה נלחמתי יחד עם ידידי היושב-ראש בוועדת כספים נגד הממשלה, נגד שר האוצר דאז ושר הבריאות דאז, להגיע להסכמה. לא התביישתי, גם כשהייתי חבר קואליציה, ועשינו את זה, והרב גפני הוביל את ההסכם הזה – יעידו חברי הקואליציה והאופוזיציה שהיו אז בוועדת כספים. כבר הגיעו להסכם, וההסכם הוא שוד, כי בהסכם מונח שהם צריכים להביא תרומות מחוץ לארץ, בניגוד לבתי החולים הממשלתיים, שמדינת ישראל משלמת להם בלנקו 3 מיליארד שקל – אתם יכולים לראות את זה בתקציב – כשהם רק 50% מבתי החולים; תעשו את החשבון לבד. 3 מיליארד שקל זה 1.2 מיליארד שקל לבתי החולים הציבוריים.
אבל השוד הזה עבר לאור היום. הגיעו להסכמה על 900 מיליון שקל וחתמו על הסכם. איזה פרצוף יש לנו כמייצגי מדינת ישראל על מדינה שחותמת על הסכם ועומד מנהל בית חולים ובוכה שבנק הדם לא רוצה לספק לו דם? עומד מנהל בית חולים ובוכה שספק של חמצן או של תחבושות או מזרקים לא מוכן לספק לו כי הוא לא משלם לו, ומה הוא אומר לו? יש לי הסכם חתום. אומרים לו: אז מה? אז יש לך הסכם חתום. אנחנו עוד לא גמרנו את הרגולציה.
שולחים שני מנכ"לי משרדים מכתב, רבותיי – קראתי את כל המכתב ואני יכול לתרגם לעברית במשפט אחד: משתתפים בצערכם. מן השמיים תנוחמו. חבר'ה, אתם חתומים על הסכם, לעזאזל. אתם חתומים, חתמתם על הסכם. איך אתם לא מתביישים? גם גנבתם, גם גנבתם, גם שדדתם, גם כמאפיה הכרחתם אותם לחתום על הסכם כניעה, וגם את הסכם הכניעה אתם לא מקיימים. ויש אלפי אנשים בירושלים, בנצרת, בבני ברק ובנתניה – יכול להיות שהם אזרחים סוג ד', אבל הם משלמים מס בריאות כמו כל אזרח. מגיעים להם שירותי בריאות. כבר שבועיים שהם לא מקבלים שירותי בריאות, ואין שר בריאות. במה הוא עסוק, לעזאזל? איפה הממשלה הזאת? איפה הוא, השר? למה אני לא רואה אותו פה? הוא שולח את שר הדתות, שהתפנה מהכשרות, לבוא לפה לענות לי על זה? איפה שר הבריאות? איפה שר האוצר? איפה האנשים האמונים, כשאלפי אנשים לא מקבלים שירותי בריאות? נמצא חולה קורונה כמעט גוסס, אין לו בית חולים לנסוע אליו, הוא נוסע לאיכילוב, והאמבולנס – לא נותנים לו להיכנס, כי הוא אומר לו: מה הגעת אליי? תחזור לירושלים. אין בושה לאנשים? דוח מבקר המדינה כותב שנים שגונבים אותם. חותמים הסכם ולא מקיימים? בושה. בושה. בושה.
אני אסיים רק עוד פעם עם מה שהתחלתי: "לולי רחמיך אדון בחסד דבר". לא סומך עליכם. אי-אפשר לסמוך עליכם. אני מציע לכל אחד, עם רכב השרד שלו: תעופו לנו מהעיניים, תנו למישהו. הדחתם את נתניהו – בסדר, הדחתם אותנו – בסדר, אבל תנו למישהו לנהל את המדינה הזאת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. הייתי חוסך את המשפט האחרון, אבל בסדר. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ברשות אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – מר פינדרוס, יישר כוח. קטי, אתמול באמת הייתה שדולה מכובדת, מכבדת. כבוד שר הבריאות – אה, הוא לא פה. מזלזל. אתם מבינים איפה אנחנו נמצאים? שר בריאות שלא יודע לתת נתונים בתקשורת; שר בריאות שלא יודע כמה חולי קורונה יש לו בכל יום; שר בריאות שלא מעודכן מה קורה בכלל עם שבעת בתי החולים הציבוריים ובכלל במדינה; שר בריאות שלרגע אתה חושב שאולי הוא אילם, הוא לא יודע לדבר, אבל כשהוא היה באופוזיציה שמענו אותו, שמענו איך הוא זועק על כל מיני עוולות שהוא חשב.
כשאני עומד פה אני בוש ונכלם, בוש ונכלם, ראשית, בפני מנהלי בתי החולים הציבוריים, שבעת בתי החולים – בנצרת, נתניה, בני ברק, ירושלים. היום לא יכולנו להסתכל להם בעיניים.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אמת.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
היינו בדיון – קטי, את היית שם – התביישנו.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אמת.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
התביישנו. התביישנו. אדוני היושב-ראש, אתה זוכר שאתה ניהלת מאבק עיקש – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
הוא היה איתנו.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
ניהלנו ביחד בוועדת הכספים את המאבק העיקש. הלכנו אליהם לאוהל המחאה, הבאנו אותם לוועדת הכספים. התביישנו, וחשבנו שזה נגמר.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
היה הסכם, הסכם, היושב-ראש. לא עומדים בהסכם.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
חשבנו שיש הסכם וזה נגמר. אני אגיד לך משהו באופן אישי: ביום כזה אני לא מקנא בתפקיד שלך, ואני אומר לך את זה מלב אל לב, כי אני יודע שאתה רוצה לצעוק על העוולה. אני יודע את זה, אני מרגיש אותך. לא פעם אמרת שאני תלמיד שלך. בוועדת הכספים למדתי ממך הרבה. אני יודע עד כמה המצב שלהם כואב לך, עד כמה המצב של החולים כואב לך. באת מהמקום הזה. הלב שלך שם, לא זזת משם. אני יודע עד כמה לכולנו פה, שאכפת לנו ובאנו ביום הזה, זה כואב.
אתמול היינו בבית חולים הדסה, בית חולים שאנחנו רגילים לראות אותו שוקק חיים – לפעמים חולים, אבל חיים. לצערנו אתמול היינו שם – אתה רואה שירד גם לאלה שהיו שם מצוותי הרפואה, אתה רואה אותם נפולים. כואב להם שבא חולה והם לא יכולים לטפל בו. כואב להם להגיד לאמבולנס: תעשה פרסה. כואב להם. ואני רק חושב, בואו נדמיין לעצמנו – הרי מה קורה? מגיע חולה מבית שמש, שגם הוא מתפנה לירושלים, מעלים אותו באמבולנס ותוך כדי אומרים: אני מפנה לירושלים. אומרים לו: סליחה, תעשה פרסה, אנחנו לא יכולים לקבל. מה אותו חולה מרגיש? מה אותה משפחה מרגישה?
הבוקר סיפרתי מה שד"ר פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, מספר. הוא מספר ככה: אימא שלי – ככה הוא מספר על אימא שלו – הייתה צריכה לעבור ניתוח, והוא אמר לה: אימא, אני לא יכול לנתח אותך. אימא, אני לא יכול לנתח אותך. אתם מבינים את המושג הזה, "אימא"? אני רוצה לעזור לך אבל אני לא יכול, אימא. תביני, אני לא יכול. אתם יודעים מה הפירוש שאימא באה לבן שלה ואומרת לו: בני, אני צריכה את העזרה שלך, תן לי את היד שלך. הוא אומר לה: אימא, יש לי את היד, אבל אני לא יכול; יש לי את התרופה, אבל אני לא יכול. איך הוא יכול להסתכל עליה, על כיבוד אם? זו דוגמה קטנה. כמה אנשים מתוכנו, כמה אנשים שאנחנו מכירים, היו צריכים להתפנות לבתי החולים ודוחים להם עוד ניתוח? אתם חושבים שמנהלי בתי החולים צריכים את זה? הם רוצים את זה? אמרו להם היום: במקום לדבר סיסמאות, תדברו נתונים. בושה וחרפה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
כן. ככה אמרו להם: סיסמאות.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
מהמפלגה של אותו שר אוצר: במקום לדבר סיסמאות. תתביישו לכם. הם באו לפה לדבר סיסמאות? אין להם מה לעשות? באמת, חבריי השרים, אני באמת פונה אליכם: למה אתם לא פותחים את הלב שלכם? למה אתם לא עוזרים? חילי, כבוד השר, אני אוהב אותך, תעזרו לנו. לא לנו, תעזוב, תעזור לכולנו.
אנחנו יודעים מה זה בתי חולים, אנחנו יודעים מה זה המסירות שהם מוסרים שם 24/7. תדפקו על השולחן ותגידו: לא יזוז התקציב – אתם תגמרו את זה היום. הם עכשיו יושבים במשרד הבריאות, בגלל זה הם לא הגיעו. אני מקווה שאם הפגישה התארכה, זה סימן טוב. אני מאוד מקווה. אבל לא יכול להיות – יש לכם את הכוח. יש לכם את הכוח להעביר רפורמות בכשרות – תעבירו גם בזה; רפורמה בחד-פעמי – תעבירו גם בזה; רפורמת חקלאות – תעבירו גם את זה. אבל הרפורמה שאתם רוצים להעביר, היא בעצמה מזיקה, היא בעצמה מזיקה לאותם חולים. אומרים: מחלקות קורונה נסגרו. החולים ממשיכים להיות חולים. אין משילות, אין הנהגה.
ואי-אפשר להגיד לי: זה היה בתקופה שלכם, כי בתקופה שלנו נחתם ההסכם. ואני תקפתי. כשהיה צריך לתקוף, אני תקפתי, ויעיד על זה היושב-ראש. הוא יודע שתקפתי את משרד האוצר ואת העומד בראשו דאז בשביל להביא את ההסכם הזה. הייתי שותף לכל המחאה שלהם, עם כל הקושי כחבר קואליציה. אבל דווקא בגלל זה, כחברי קואליציה, יש לכם יותר אפשרויות ויותר סמכויות מאשר כחברי אופוזיציה. יש לכם את זה. אל תזלזלו בזה. תעשו למען אותם חולי קורונה הכול, למען אותם חולים. אלה שנפטרו כבר לא איתנו בחיים, הם לא נמצאים, הם לא יכולים לנשום, הפסיקו לנשום. בואו נעזור לאחרים לנשום.
הרי מה זה? כשאדם מגיע חולה והמצב שלו מידרדר, מחברים אותו למכשירים, לדעת דופק, נשימה. יש מסך וכל רגע רואים את הגרף עולה-יורד, עולה-יורד. אם יש איזו בעיה, יש צפצוף, יש צפצוף טו-טו-טו, ופתאום זה טו-טו-טו-טו, אבל פתאום יש איזה צפצוף ארוך ארוך, עד שיש שקט. כשיש שקט, זה אומר שאותו חולה עזב אותנו. מערכת הבריאות נמצאת במצב שזה כבר הצפצוף האחרון שלה. שבעת בתי החולים נמצאים במצב שזהו, זה נגמר. אין לנו חמצן, הם אומרים. אין לנו חמצן. תצילו אותנו בשביל אותם אלה שרוצים לבוא ולקבל ובשביל שאנחנו נוכל להציל את האזרחים, את המשפחות שלנו.
אין פה אחד, אני חושב – והלוואי שיש כאלה שלא זקוקים לרופאים, שלא זקוקים לבתי החולים, אבל לצערנו כל אחד מאיתנו היה זקוק. כל אחד מאיתנו היה זקוק. מה אתם רוצים, שחלילה גם אנחנו נזדקק ולא יהיה לנו לאן לגשת? תתעוררו. תתעוררו. תיתנו עכשיו לא מכשיר הנשמה – תיתנו להם לחיות, לא לשרוד.
אנחנו נמשיך ונתפלל: אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך. אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה לכל חולי עמך. אנחנו נתפלל, אבל זה גם בידיים שלכם. ה"אמן" זה בפה שלכם, אבל לעזור זה גם בידיים שלכם. פתחו לי פתח כחודו של מחט – אפתח לכם כפתחו של אולם. רק תגידו שאתם רוצים. מי כמוכם יודע – איתן, כשהיית רוצה ממשלה פריטטית, לא פריטטית, היית מפרטט את כולם ואומר: לא יעזור כלום, אני רוצה עכשיו משהו וזה יגיע – וקיבלת, כי אתם יודעים להילחם. אתם בקואליציה יודעים להילחם. תילחמו – תקבלו. הינה, שר הביטחון רצה חצי מיליארד – למי? לרשות הפלסטינית. קיבל. מקבל מה שהוא רוצה. 53 מיליארד – מקבלים.
אתה יודע איפה הבעיה שלנו, מדינת ישראל? אם חלילה היום קורה אסון במדינה רחוקה, אפילו שבכלל לא היו בקשרי ידידות איתנו, מדינת ישראל, עם הלב הרחמן שלנו, של העם היהודי, מוציאה מסוקים, מטוסים שלמים, עם ציוד רפואי לעזור. יעלה לנו עשרות מיליונים, מאות מיליונים, בשביל לעזור למדינה אחרת. אבל אנחנו קטנים בלעזור לעצמנו,. אנחנו קטנים בלעזור לחולים שלנו, לאזרחים שלנו בתוך מדינת ישראל. זה הזמן שלנו, זה הזמן שלכם להוכיח שעשיתם שינוי, בבקשה. אתם יודעים מה? אל תשנו, רק תקיימו את מה שהבטיחו. רק את זה תעשו.
ולך, אדוני היושב-ראש, סליחה שאני פונה אליך באופן אישי, אבל אני פונה אליך, כמו שאמרתי, כי אני מוקיר ומכיר. אני יודע שעשית ככל יכולתך בחוק ההסדרים, אבל אנא ממך, עוד מאמץ קטן, לתת מכה על השולחן ולהגיד: אני לא מוכן שהמצב הזה יימשך עד יום חמישי. המצב הזה ייפתר, הכסף יעבור לבתי החולים הציבוריים. אני לא מוכן שיהיו אזרחים שלא יהיה להם מענה. אני לא מוכן שימשיכו להיות נפטרים.
ואל תגידו שלא הזהרנו, ואל תגידו: ידינו לא שפכו את הדם הזה, כי כל מי שאחראי, יש לו אחריות. אנא מכם – כבוד השר, אתה ממהר? היושב-ראש הוסיף לי עוד שלוש דקות. אז תקרא לשר הבריאות, היה בא. למה אתה צריך למהר? שר הבריאות היה מגיע, תאמין לי, היה נותן פה תשובה. אתה יודע למה הוא לא בא? כי כשהייתי שואל אותו פה – אני אגיד לו את זה גם כשהוא יבוא, אני לא מדבר מאחוריו – היה עונה לי שטויות, סליחה שאני אומר לך. כי עכשיו הוא מוכיח שכל מה שהוא אמר הם דברים שהם לא נכונים, שהוא לא היה מעודכן; לא שהוא שיקר, הוא פשוט לא היה מעודכן. ולכן, זה שעכשיו תעלה לפה ותקרא לנו לפרוטוקול – הינה, אני אומר לך בלב שלם: אנחנו מוותרים. גם כי אתה ממהר אנחנו מוותרים, כי אנחנו מכירים את התשובה, ולכן אנחנו מוותרים לך. לך לדרכך לשלום. תביאו פתרון, ושעם ישראל יגיד: אנחנו מצדיעים לרפואה, ולא רק מצדיעים, גם עושים – הממשלה תעשה למען הרפואה – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
– – ובמקום לנצח את המגפה בספר, בוא ננצח את החולי במדינת ישראל, בוא לא נכיל את המתים ונתפלל לשנה טובה, לחיים טובים ומאושרים למען כלל עמך ישראל. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. השר כהנא, בבקשה.
<< קריאה >> קריאה << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אבל הוא כבר עלה, תחסוך את זה ממני, תאמין לי.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
רק שידליקו את המזגן, אנחנו לא יכולים להישאר פה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תנו לי את המנדט.
<< דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >>
לפני שאני מתחיל, חבר הכנסת פינדרוס, לשמוע אותך עומד פה ונותן לנו הצעות איך לשלוח את הילדים שלנו לקרב – פשוט, אני אפילו לא יודע איך להתחיל להגיב על זה, ואני צריך עכשיו איפוק מטורף כדי לעצור את עצמי כאן לכבוד ראש השנה.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אני מציע לך לא להתאפק.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
לא ייאמן.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אני מציע לך לא להתאפק.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
לא ייאמן שאתה עומד כאן – – –
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אני מציע לך לא להתאפק.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
לא ייאמן שאתה עומד כאן ונותן לנו הצעות ומטיף לנו איך לשלוח את הילדים שלנו לקרב.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אתה מדבר? אתה מדבר? אתה נותן לנו הצעות לכשרות כשזה מעניין את הסבתא שלך.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אין לך זכות לדבר בכלל.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת פינדרוס – – –
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אתה שר הדתות? לך תהיה שר – – –
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
ראינו מה עשיתם, ראינו מה עשיתם 73 שנה, פינדרוס.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
השר כהנא.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אתה מדבר? אני, יש לי – – –
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת סטרוק, בבקשה לשבת. חברת הכנסת סטרוק. השר כהנא, שנייה. חברת הכנסת סטרוק, שבי, בבקשה.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – – אני שלחתי ילדים לגבול עזה. אני שלחתי ילדים לגבול עזה. אתה תענה לי. תענה לי.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
לא, הוא לא יכול להגיד לך, כי אז הוא יצטרך לענות לך. אז הוא יצטרך לענות.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת סטרוק, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
הוא לא יכול להסית נגד – – – הוא לא יכול – – –
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
הוא לא יכול להגיד כי גנץ – – – אתה מדבר? איזו זכות יש לך לדבר על נושא צה"ל בכלל? מה אתה מבין בזה? תתבייש לך.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת – חברת הכנסת סטרוק.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת סטרוק, קריאה שנייה, בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. תודה.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת פינדרוס.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
פינדרוס, ראינו מה עשיתם עם שירותי הדת 73 שנה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת פינדרוס.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
ראינו לאן הבאתם אותם.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אני עשיתי בצה"ל יותר ממה שאתה עשית בשירותי הדת.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
ראינו איזה חילול השם אתם עושים פה.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
אתה ממשיך – – –
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אני הייתי בצבא יותר מאשר אתה היית בשירותי הדת.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת סטרוק, אל תקומי. אל תקומי. שבי, בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
ראינו איזה חילול השם אתם עושים פה.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
שבי בבקשה במקומך. זה לא ראוי.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – – אתה – – – מטוס מלמעלה. הילדים שלי בגבול – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת סטרוק, את בקריאה שנייה. חברת הכנסת סטרוק, לא נהוג לעמוד.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
את חילול השם שאתם עשיתם 73 שנה ראינו. בא עכשיו – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא, לא, לא, לא, לא, תעצור. המפד"ל והבית היהודי אשמים.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
– – שר לשירותי דת שבא לתקן את הדברים האלה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
המפד"ל והבית היהודי אשמים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת שטרית, תודה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת פינדרוס.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
60 שנה המפד"ל שלך שלטה שם.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
כל חוקי הדת זה המפד"ל.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
אפילו היסטוריה אתה לא יודע.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
כל חוקי הדת האלה זה המפד"ל. כל חוקי הדת האלה זה המפד"ל בינתיים. אלו לא חוקים – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ראש הממשלה שלך היה שר הביטחון.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אתם יודעים איך אתם נראים מכאן?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ראש הממשלה שלך היה שר הביטחון.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אלו לא חוקים של – – – אתה הורס את – – –
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
בגרות לא למדת. בגרות לא למדת.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
אני חושב – חבר הכנסת – – –
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
קצת היסטוריה. קצת היסטוריה. קצת פחות בורות. קצת פחות בורות. אתה לא יודע על מה אתה מדבר.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת פינדרוס, קריאה ראשונה. חבר הכנסת רוטמן, קריאה ראשונה. חברת הכנסת שטרית, גם קריאה ראשונה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ראש הממשלה היה שר הביטחון.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בסדר, אבל קריאה ראשונה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
שר הביטחון הכושל ביותר במדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה. תודה.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – – על מה אתה מדבר – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת רוטמן, קריאה שנייה.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
פחדן. אתה מדבר על איראן. אתה מבין בזה?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני רוצה לסיים את זה בלי – חבר הכנסת אבוטבול, מה קרה, התגעגעת? קצת שקט.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
בטח. הטייס. הטייס שלנו, שנמצא – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול.
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
אני מקריא פה את תשובת משרד האוצר על השאלות שעלו.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
זה לא בסדר. אתה – – –
<< דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >>
בהמשך להסכם שאליו הגיע שר האוצר עם מנהלי בתי החולים הציבוריים בתחילת השנה, הקציבה המדינה את כלל הסכומים שעליהם התחייבה במסגרתו עד לחודש יוני בסך 630 מיליון שקלים.
אנו מודעים לכך כי בשל מנגנוני העברת הכספים קיים באופן טבעי פער זמנים בין הקצבת תקצוב הסכומים על ידינו לבין מועד קבלתם על ידי בתי החולים, אשר נובע מן החובה לקיים מבחני תמיכה. אנו פועלים ללא לאות על מנת לקצר את פרקי הזמן הללו על מנת לאפשר לבתי החולים לפעול בצורה המיטבית ולטפל במגפת הקורונה.
כמו כן, 330 מיליון ש"ח נוספים הוקצבו לבתי החולים. משרדי הבריאות והאוצר יעבירו, בהתאם לסיכום התקציבי, את הכספים הדרושים לפי מבחני התמיכה שהוסכמו. תודה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ממש – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת שטרית, אל – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא, רק – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לא, לא, לא, את לא תפריעי לי, כי אני לוקח – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני לוקח – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – – הם לא עומדים בהסכמים. זה לא נכון, זה בניגוד להסכם. הם מציינים את זה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת שטרית, תני לי את זכות הדיבור. פעם ראשונה שאני מבקש – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אני יושבת-ראש השדולה, אני מכירה את המספרים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני מבקש זכות דיבור.
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
היושב-ראש רוצה לייצג אותנו.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אין בעיה. אה, נכון, אתה היית בוועדת הכספים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני מבקש זכות. אל תפריעו לי, בבקשה.
<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – –
<< דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >>
חברת הכנסת סטרוק, ביקשתי זכות דיבור. מגיע לי, יש לי מנדט.
השר כהנא, יש לי בקשה אליך. אני מעורב בנושא הזה עד מעל ראשי. בשבוע שעבר ביקרתי בבית החולים שערי צדק. הסבו את חדר האוכל של העובדים למחלקת קורונה על חשבון העובדים. ישבתי עם מנהל בית החולים הנוכחי ועם מנהל בית החולים הקודם – גם עם פרופ' עופר וגם עם פרופ' הלוי – ונחרדתי. אני הייתי שותף לחתימת ההסכם כחבר בוועדת הכספים בשנה הקודמת, וניסיתי בתפקידי הנוכחי לתמרן בין משרד הבריאות לבין משרד האוצר. ברור לחלוטין שזה זורק על זה וזה זורק על זה. אני אומר לך, לא הצלחתי – אני, כיושב-ראש הכנסת – לקבל תשובה חד-משמעית היכן התקציב והיכן הכסף.
המצב הנוכחי הוא ששבעה בתי חולים – אני הזמנתי את מנהלי בתי החולים להיות נוכחים ביציע. משום מה, הם לא הגיעו. אני אומר לך עכשיו כחבר כנסת מן השורה וגם כיושב-ראש הכנסת: לא יכול להיות מצב כזה. אנא מסור לממשלה בשמי – לא נהוג שיושב-ראש הכנסת מביע את דעתו מעל הדוכן הזה, אבל זה כואב לי, כי הייתי שותף להסכם הזה, וראיתי את בית החולים באמת במתכונת בעייתית: לא מסוגל לתת שירותים לאזרחי ירושלים. ומדובר בכל שבעת בתי החולים. אני לא רוצה לסקור כאן את המצב של כל שבעת בתי החולים האלה. מסור בשמי לשר האוצר, לממשלה, לשר הבריאות: תפסיקו לזרוק אחד על השני. תביאו את התקציב השנה באופן מיידי לשבעת מנהלי בתי החולים, ואת אותו תקציב גם ל-2021. הם לא רוצים יותר. מה שניתן השנה, לשנה הבאה – הם יסתדרו. לא מכובד – אני אומר לך כאחד שהיה שותף בוועדת הכספים לקיום ההסכם הזה. אנא העבר בקשתי זו לממשלה. תודה רבה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אני רוצה לתת את המספרים. בבקשה, אדוני השר, אתה יכול להקשיב שנייה?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אבל אחריי זה רק יעשה את זה יותר רע, תאמיני לי.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא, לא. יש מספרים, תבין. מטעים את הציבור.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
המספרים ידועים. חברת הכנסת שטרית, המספרים ידועים. העברתי אותם לשני הצדדים. אני מצוי באירוע הזה יותר משלושה שבועות באופן אישי.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אני רוצה את המספרים. אדוני היושב-ראש, בבקשה, רק את המספרים.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – – לא הבנתי.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אבל זה פשוט חבל. אני יודע.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא, זה לא. למה אני רוצה להגיד לך?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אבל אני מכיר.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
כדי שגם אתה תדע.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חברת הכנסת שטרית, האמיני לי, העברתי את המספרים, שמעתי את שני הצדדים.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
יושבת-ראש ועדת הבריאות לא ידעה את המספרים. אני אומרת לך, אתם לא יודעים את המספרים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אבל אני, כחבר ועדת הכספים לשעבר, יודע את המספרים.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל הם טוענים טענות שקריות.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אמרתי. אם שמעת את דבריי, אמרתי: זה מאשים את זה וזה מאשים את זה. תעבירו את הכסף, זה מה שביקשתי. זה מה שביקשתי.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
הם אומרים כל הזמן: תבחינים, תבחינים, תבחינים. הסיכום היה ללא תבחינים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
חבר הכנסת בוסו, אם תדבר אחריי אתה תעמעם את העניין. בקשתי כיושב-ראש הכנסת לממשלה היא מספיק חזקה כדי שהיא תגיע לאוזניים הכרויות, ואני הייתי שותף – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
זה צעד אמיץ.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
– – יחד עם חברים אחרים.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
זה צעד אמיץ מאוד.
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
ייצגת את דעתנו באופן ברור.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
חד-משמעית.
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
מוותר על זכות הדיבור.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה. המציעים מבקשים דיון היכן?
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
ועדת כספים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
כספים, כספים – – –
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
ועדת הכספים. הצעה אחרת?
הצבעה על ועדת הכספים. אפילו אני מצביע בעד.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בעד – תשעה. עבר לוועדת כספים.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום חמישי, כ"ה באלול התשפ"א, 2 בספטמבר 2021, בשעה 10:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:22. << סיום >>