דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ' ישיבה נ"ד כנס מיוחד הישיבה החמישים-וארבע של הכנסת העשרים-וארבע יום חמישי, כ"ה באלול התשפ"א (2 בספטמבר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 10:00 תוכן העניינים הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2021 8 היו"ר מיקי לוי: 8 ינון אזולאי (ש"ס): 19 משה ארבל (ש"ס): 21 אוריאל בוסו (ש"ס): 22 משה אבוטבול (ש"ס): 23 אבי מעוז (הציונות הדתית): 24 יואב בן צור (ש"ס): 26 אופיר סופר (הציונות הדתית): 27 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 29 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 30 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 31 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 32 אורי מקלב (יהדות התורה): 37 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 40 יואב קיש (הליכוד): 42 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 44 משה גפני (יהדות התורה): 48 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 52 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 54 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 56 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 57 שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): 58 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 63 מוסי רז (מרצ): 66 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 69 מיכל רוזין (מרצ): 72 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 82 ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 86 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 89 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 90 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 91 יעקב אשר (יהדות התורה): 93 דוד אמסלם (הליכוד): 98 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 99 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 101 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 103 אלי כהן (הליכוד): 104 אופיר אקוניס (הליכוד): 105 ישראל כץ (הליכוד): 109 אופיר כץ (הליכוד): 110 עלי סלאלחה (מרצ): 112 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 113 קרן ברק (הליכוד): 114 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 116 צחי הנגבי (הליכוד): 118 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 119 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 123 יריב לוין (הליכוד): 125 יובל שטייניץ (הליכוד): 126 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 129 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 130 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 151 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 154 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 154 הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2021 155 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א–2021 160 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 160 משה אבוטבול (ש"ס): 162 יואב קיש (הליכוד): 164 ישראל כץ (הליכוד): 166 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 167 אורי מקלב (יהדות התורה): 169 פטין מולא (הליכוד): 172 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 174 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 175 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 176 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 176 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 177 משה אבוטבול (ש"ס): 178 אבי מעוז (הציונות הדתית): 179 משה גפני (יהדות התורה): 180 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 182 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 184 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 185 אופיר כץ (הליכוד): 188 ישראל כץ (הליכוד): 189 אוריאל בוסו (ש"ס): 194 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 194 אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): 197 דוד אמסלם (הליכוד): 198 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 201 דוד אמסלם (הליכוד): 209 קרן ברק (הליכוד): 215 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 217 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 220 שלמה קרעי (הליכוד): 229 אלי כהן (הליכוד): 233 יובל שטייניץ (הליכוד): 235 מאי גולן (הליכוד): 239 יואב קיש (הליכוד): 244 בנימין נתניהו (הליכוד): 247 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 248 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 335 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 335 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א–2021 336 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א–2021 336 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 336 אבי מעוז (הציונות הדתית): 337 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 338 אופיר כץ (הליכוד): 340 אורי מקלב (יהדות התורה): 341 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 347 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 349 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 351 יעקב מרגי (ש"ס): 354 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 356 ישראל כץ (הליכוד): 358 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 359 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 361 קרן ברק (הליכוד): 365 משה ארבל (ש"ס): 368 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 370 ענבר בזק (יש עתיד): 372 אמילי חיה מואטי (העבודה): 377 גבי לסקי (מרצ): 388 דוד אמסלם (הליכוד): 389 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 393 שלמה קרעי (הליכוד): 398 אופיר אקוניס (הליכוד): 399 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 401 יואב קיש (הליכוד): 402 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 406 פטין מולא (הליכוד): 407 אלון טל (כחול לבן): 408 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 409 שר האוצר אביגדור ליברמן: 427 הודעה אישית של חבר הכנסת יואב קיש 455 יואב קיש (הליכוד): 455 הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"א–2021 457 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 458 אבי מעוז (הציונות הדתית): 458 אוריאל בוסו (ש"ס): 459 הצעות לסדר-היום 461 מניעת פתיחת הקונסוליה הפלסטינית בירושלים 461 ניר ברקת (הליכוד): 462 אבי מעוז (הציונות הדתית): 465 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 468 הצעות לסדר-היום 470 התעלמות הממשלה מהצורך במתן מענקים לעסקים הנפגעים מהגל הנוכחי של משבר הקורונה 470 יעקב אשר (יהדות התורה): 470 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 473 חילופים בוועדות הכנסת 478 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 478 הצעות לסדר-היום 479 הרפורמה ההרסנית בחקלאות 479 אופיר סופר (הציונות הדתית): 479 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 481 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 485 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 485 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2021 486 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 486 << הצח >> הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1443).] (קריאה ראשונה) << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> חברי הכנסת, היום יום חמישי, כ"ה באלול התשפ"א, 2 בספטמבר 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. בוקר טוב. הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר האוצר אביגדור ליברמן. בבקשה, שר האוצר. שר האוצר, ברשותך, חצי דקה לפני שאתה מתחיל. אתה מוכן? אני מבקש להגיד משהו. אני מבקש להודות לך, שר האוצר, על שיתוף הפעולה. לא היה פשוט. נכון שחוק ההסדרים הוא חוק רחב בהיקפו, ובכל זאת מצאנו אוזן קשבת וניהלנו משא ומתן. במשא ומתן הזה צמצמנו, טרם הגשתו בחוברת הכחולה, כ-30% מההיקף – 30% מהרפורמות יועברו להליך חקיקה רגיל, בדרך המלך, ואני מבקש להודות לך על כך. גם אתמול ניהלנו שיחה, ניהלנו שיחה נוספת. << קריאה >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << קריאה >> כמה שיחות. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> כמה שיחות; גם בנושא חוק המטרו, שלא הייתי שלם איתו. בשיחה הזאת צמצמנו עוד כחמישה עמודים מחוק המטרו, בהסכמה. יותר מכך, לפחות מבחינתי ומבחינת האזרחים, פרק המיסוי לא ייעשה תוך פגיעה בזכויות ובאזרחים, ומבחינתי זה חשוב מאוד. המיסוי יבוצע בצורה מדורגת, תוך דירוג זמנים, עם התאמה להתקדמות הפרויקט. יש בזה חשיבות ובשורה בלתי רגילה, שהמיסוי לא יוטל עם העברת התקציב או עם העברת החוק, אלא יוטל בהתאם להתקדמות הפרויקט עצמו. זאת הקלה בלתי רגילה לאזרחים. פרק נוסף במטרו שירד בהסכמה זה נושא הוועדה המאסדרת. הוא יובא בנפרד, תוך תיאום עם מרכז השלטון המקומי. אני רוצה להודות לך באמת על האוזן הקשבת, ועל – לא הייתי אומר – משא ומתן קשוח שניהלנו, משא ומתן שבהחלט הניב פירות. תודה רבה לך על כך. בבקשה. << קריאה >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << קריאה >> אני רוצה לציין שהמשא ומתן היה הוגן, זה מה שחשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> הוא היה הוגן, הוא היה רציני, הוא היה מעמיק. אדוני היושב-ראש, תודה על ההזדמנות. שרים, כנסת נכבדה, נציגי משרד האוצר, הנהלת המשרד, זה באמת יום חגיגי. פעם ראשונה אחרי שלוש שנים וחצי שהבית הזה מקיים דיון על התקציב, דיון על השינויים המבניים, על החקיקה הפיסקלית. שלוש שנים וחצי לא התקיים במליאה דיון אמיתי על תקציב המדינה ועל יעדי כלכלת ישראל. זה דבר חסר תקדים. אני יושב בבית הזה הרבה שנים. אני לא זוכר תקופה כזאת, הפסקה כזאת של שלוש שנים וחצי בדיון – מה זה תקציב המדינה? זה סדר העדיפויות של הממשלה – בלי שהדיון הזה התקיים. אני חושב שהדיון היום מסמל יותר מכול את תום עידן הטרלול וחזרה לנורמליות. זה שאנחנו מתכנסים ודנים בתקציב זה אולי הוכחה שהממשלה הזאת מתפקדת, הקואליציה מתפקדת ואנחנו חזרנו לחיים שגרתיים, כפי שמצופה. כמה נתונים כללים: קודם כול, הכניסה שלנו למשבר הזה התחילה מנקודה מאוד לא טובה. אנחנו הגענו לגירעון מבני של 3.5% לפני תחילת המשבר, ולכן, המשבר הזה הביא אותנו בשיא לגירעון חסר תקדים – אנחנו הגענו ל-11.6% גירעון, מן הגבוהים בעולם. ולא רק הגענו; ראינו שגם ניהול המשבר – אני מסתמך על ההערכה הכי אובייקטיבית, של מבקר המדינה, שראש הממשלה הקודם כל כך לחץ לבחור בו. כשאתה מסתכל על דוח מבקר המדינה בנושא ניהול הקורונה, זה טירוף מוחלט – זרקו, שרפו כסף, זרקו מהמסוק: מענק של 750 שקל לכל אזרח, שרפו 6.5 מיליארד שקל; בהיסטריה רצים לקנות 7,000 מכונות הנשמה, והתברר שבשיא השתמשנו בפחות מ-400, עם כל המיליארדים ואנשי המוסד שרצים בעולם וקונים את מכשירי ההנשמה. כשאתה מסתכל על ניהול משבר הקורונה, אתה מבין איך הגענו לזה. כשאנחנו מסתכלים על כל הנתונים, אי-אפשר גם להתעלם מיחס חוב–תוצר. גם בזה הגענו לשיא של 2009 – 72.4%. כנראה גם השנה אנחנו אפילו קצת נעלה; מ-2023 נבלום את המגמה הזאת ונתחיל לרדת. מעבר לזה, תקציב 2021, התקציב נטו – 432 מיליארד ו-300 מיליון שקלים, ואני לא מכניס לכאן את תשלומי הריבית על החוב, וכמובן את הוצאות הקורונה. אותו הדבר, תקציב המדינה ל-2022 – 452 מיליארד ו-500 מיליון שקל. תקרת הגירעון כפי שהיא באה לידי ביטוי בהצעת התקציב לשנת 2021 היא 6.8%. תקרת הגירעון ל-2022 יורדת ל-3.9%, בהדרגה אנחנו יורדים ל-3%, 2.4%, וב-2025 נחזור למספר נורמלי – 1.8%. גם הצמיחה המתוכננת ב-2021, התחזית – 5.1%; ב-2022 – 4.7%. אלה נתוני המקרו. התחלת בהתחלה להודות, אז אני בהחלט רוצה להודות לכל האנשים שלקחו חלק בהכנת התקציב הזה – קודם כול, לאנשי משרד האוצר ומשרד המשפטים, שעמלו קשה. במשרד האוצר זה גם האגף המשפטי ואגף התקציבים, לשכת המנכ"ל וכמובן עובדי לשכתי. עד 03:00 היינו בלשכה ועבדנו, ואני חושב שהגענו לתוצאה יפה מאוד; וכמובן לאדוני יושב-ראש הכנסת, על ההבנה. אין מה לעשות, אין חכם כבעל ניסיון. היית גם בקואליציה וגם באופוזיציה וגם במשרד האוצר, אז אתה מכיר את כל המלאכה, ולכן המאמץ המשותף הזה הביא לתוצאה טובה מאוד, לדעתי. מה עוד אפשר להגיד על תקציב המדינה 2021–2022? זה התקציב הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל, ואני מכיר את כל התקציבים מאז 1996, הייתי מעורב בכל התקציבים משנת 1996. כשאני מדבר על הבשורה לעם ישראל, איזו בשורה בתוך התקציב – דבר ראשון, בואו נסתכל על כל המשרדים החברתיים: משרד הבריאות – תוספת של 2 מיליארד שקל לבסיס התקציב, בלי שום קשר לקורונה. תוספת תקציב של 2 מיליארד שקל. אותן החלטות שדיברו עליהן כל כך הרבה – יצרו כל כך הרבה אייטמים ויחסי ציבור ולא עשו כלום – הן כמובן ההחלטות על הקמת שני בתי חולים. ההחלטה על הקמת בית חולים בצפון, בקריית אתא, התקבלה בשנת 2000. אני רוצה שאנחנו נדע: בשנת 2000, מאז אותה סבתא באותו פרוזדור בנהריה – סוף-סוף זה מופיע. ההחלטה המפורסמת על הקמת בית חולים בבאר שבע, החלטה 2025 על הפיתוח, הבוסטר לנגב – ב-2014 התקבלה ההחלטה, ושום דבר לא קרה. הכול מופיע פה, בתקציב שאנחנו היום מביאים. תוספת של 700 מיליון שקל למשרד הרווחה, תוספת לבסיס התקציב, לא חד-פעמי. לאן זה הולך? אתה בוודאי זוכר את אותה החלטה מ-2017, הבין-משרדית, למאבק באלימות במשפחה. כלום לא קרה. פה מופיע כבר 100 מיליון שקל, ואפילו לא חיכינו לתקציב. זה מופיע בבסיס התקציב, זה רץ, וזה יגיע ל-250 מיליון שקל. ביטחון המזון – בבסיס התקציב, 50 מיליון שקל שבהם אנחנו מתחילים לתמוך בכל הגופים והמתנדבים והעמותות והארגונים שבאמת כל כך דואגים ועושים את הדבר הנפלא בעזרה לאותם נזקקים. תוספת של מיליארד שקל למשרד החינוך – 700 מיליון שקל מתוכם לבסיס התקציב ו-300 מיליון שקל לפרויקט מיוחד לסגירת הפערים בין הפריפריה למרכז. תוספת של מיליארד שקל למשרד הבט"פ, למשטרה – אדוני היושב-ראש, אתה יכול להיזכר, אתה מכיר את הארגון הזה טוב. מיליארד שקל תוספת לבסיס התקציב של המשטרה – 1,100 תקנים; אנחנו מגדילים את הסד"כ, וכרגע הם הולכים לגייס 1,100 שוטרים נוספים. אני חושב שגם זה חסר תקדים. תוספת של 1.5 מיליארד שקל לאזרחים ותיקים החיים על הבטחת הכנסה בלבד – זה מופיע בתקציב, 1.5 מיליארד שקל שיוציאו עשרות אלפים מעוני ויעלו אותם מעל קו העוני. אני מסתכל על אותם אנשים שאנחנו, כולנו, כל כך מזדהים איתם ותומכים בהם, ניצולי השואה – 300 מיליון שקל לניצולי שואה. פירוש הדבר הוא שהמענק השנתי, שעד היום היה 4,000 שקל עולה ל-6,500 שקל. תוספת של 1.8 מיליארד שקלים – אותה פעימה שלישית ורביעית שהבטיחו לנכים מופיעה בתקציב. עוד מיליארד שקל לאותה תוכנית לנכי צה"ל, וסך הכול 1.8 מיליארד לנכים כלליים ועוד מיליארד שקל לנכי צה"ל. 100 מיליון שקל הולכים לתוכנית ממדים ללימודים לטובת חיילים קרביים וחיילים בודדים, שילכו לרכוש השכלה גבוהה במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל. תוכנית מיגון הצפון, אותה תוכנית שאושרה בקבינט ב-2018, ואחרי שפרשתי ממשרד הביטחון דאגו מייד להקפיא אותה – 5 מיליארד שקלים לעשר שנים. זה מופיע בבסיס התקציב. זה לא רק מופיע – מכיוון שאנחנו לא יכולים לחכות, כבר התחילו העבודות. מי שייסע לכפר יובל או ייסע לאזור יראה כבר שיש עבודות למיגון הצפון, כבר התחילו. ולכן, אדוני היושב-ראש, כשאני גם מסתכל על הדבר חסר התקדים, הדיור הציבורי – מאז חוק רן כהן כל הדיור הציבורי למעשה נמכר, לא נשאר כלום. הכסף נעלם, התאדה. אף אחד לא דאג להשקיע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 27 מיליארד שקל מכירות. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> התאדה לגמרי. פעם ראשונה שהממשלה הולכת להגדיל את מלאי הדיור הציבורי. התקציב הזה מדבר על רכישת 1,700 דירות, למלא את המלאי, אותו מלאי של דיור ציבורי, וגם על בניית 3,000 יחידות דיור במקבצי דיור לאזרחים ותיקים, בהסכם עם הסוכנות. לכן אנחנו מדברים פה בהחלט על הרגישות – על התקציב, כמו שאמרתי, הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל. אבל בכלל, כשאני מסתכל על המשק, איך הכול מתאפשר – קודם כול, אני רוצה להגיד את האמת: המשק עובד יפה. אנחנו חזרנו לפעילות מלאה בחודש מרץ ועד עכשיו. אם אני לוקח את הפרמטרים הכי אובייקטיביים, נניח אני לוקח דוחות של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה, דוח רבעוני שהתפרסם לפני שבוע – אתה רואה פשוט ביצועים יפים; אני מסתכל על הפעילות בכרטיסי אשראי – זה פשוט מדהים. דיברתי עם כמה מנהלים של הפעילות בכרטיסי אשראי – זו פעילות שלא ראו גם ב-2019, לפני הקורונה. גם גביית מס ההכנסה בחודש יולי הייתה יפה מאוד, אני מודה, מעבר לכל המצופה. ואנחנו לא לוקחים כסף סתם. למשל ההחלטה להקדים תשלום, מה שקרוי בסלנג העממי "מס הכנסה שלילי", אותו מענק שמשלמים אותו שלוש פעמים בשנה – 96,000 משפחות, 96,000 איש יקבלו את המענק הזה, 4,400 שקל בממוצע, ב-1 בספטמבר, לפני החגים. הקדמנו כמעט בחודש וחצי את התשלום של אותו מענק. 4,400 שקל לכל האנשים עם הכנסה מינימלית לפני החגים – אני חושב שזה בהחלט מענק יפה וג'סטה יפה. גם אחת ההחלטות הקשות שקיבלנו בהתחלה – ואני מודה פה לכולם על שיתוף הפעולה – היא ביטול החל"ת. צריך להבין, ביטול החל"ת, רק מבחינה תקציבית, חסך למדינת ישראל 800 מיליון שקל, בלי לדבר על התרומה של אותם עובדים שחזרו לעבוד והם תורמים לתוצר הלאומי, לתמ"ג של מדינת ישראל. אני חושב שכל הצעדים האלה בהחלט אפשרו לנו להתקדם לכיוון משק צומח, ואני מקווה שגם בחודשים הבאים אנחנו נראה את הצמיחה, נראה ירידה באבטלה, וכל הביצועים – כפי שאמרתי, גם בכרטיסי האשראי, גם בדוחות הרבעוניים, גם בגביית המס – יוכיחו שאנחנו הולכים בנתיב הכי נכון. אני רוצה לגעת, ברשותך, בכמה דברים נוספים. התקציב הזה כולל בתוכו גם את חוק ההסדרים וגם חקיקה פיסקלית. מופיע בספר התקציב – בנפרד, ליד ספר התקציב, יש פירוט של 27 שינויים מבניים ו-15 חקיקות פיסקליות. אומנם זה הרבה, אבל אין מה לעשות, אדוני היושב-ראש – ואני מעריך את הנכונות שלך – כי ההפסקה הזאת של שלוש וחצי שנים ומשבר קורונה לא השאירו לנו שום ברירה. אני מסכים שמבחינת ההיקף חוק ההסדרים הוא גדול, הוא חסר תקדים, מעולם לא היה ולא ראינו בהיקפים כאלה, ולכן אני מקבל בהבנה את ההערות של היועצת המשפטית, אבל אני אומר לך, לא הייתה לנו ברירה. זה אומנם חוק גדול, חוק רחב, אבל הוא היחידי שמבטיח לנו צמיחה ו-boost לשנה הבאה. זה ה-booster האמיתי לכלכלת ישראל. מה כולל בתוכו אותו חוק הסדרים, אותם שינויים מבניים ואותה חקיקה פיסקלית? אני אזכיר רק כמה מהם: העלאת גיל הפרישה לנשים – זה בנושא של שינויים מבניים; קידום פרויקט המטרו; תשתיות תקשורת מתקדמות; תשתיות חשמל בגוש דן; בנקאות פתוחה; מעבר לאנרגיה ירוקה; רפורמה בניקוז; שקיפות בתאגידים ציבוריים. גם בנושאים פיסקליים – אני חושב שהרפורמה באג"ח מיועדות היא אחת הרפורמות הכי חשובות; וכמו שכבר הזכרתי, תוספת לגמלת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים, העלאת קצבאות נכות – כל אלה קיבלו ביטוי יפה באותו חוק הסדרים. ברשותך, אני גם רוצה לגעת בכמה סוגיות שעלו בתקשורת בחודש האחרון, ואני קודם כול רוצה לגעת ברפורמה בחקלאות, ואני רוצה לברך. יש לנו רפורמה בכל נושא הפירות והירקות, ונושא הפירות והירקות הוא קריטי. משנת 2000 עליית המחירים של פירות וירקות – הפירות זה כ-102%, לא כ-100% אלא בדיוק 102%, ובירקות – 81%; להשוואה, למשל, דיור זה רק 67%. אם אני לוקח את כל המחירים משנת 2000, אדוני היושב-ראש, תדמיין: פירות – 102%, ירקות – 81%. איך זה מתורגם לחיי היום-יום? זה לא רק יוקר המחיה, זה אומר שהצריכה של פירות וירקות בשני העשירונים הנמוכים ירדה ב-20%. כשיש ירידה של 20% בצריכה של ירקות ופירות זה תמרור אזהרה. ולכן, אני מאוד מאוד מעריך את עמיתיי חברי הכנסת בקואליציה, ואני באמת חושב שמגיע לפרגן פה גם לשר החקלאות וגם לאותם חברי כנסת שהיו כל כך פעילים בנושא הרפורמה בחקלאות, רם בן ברק, נירה שפק, אלון שוסטר, רם שפע ויאיר גולן. נפגשנו עם כל אחד בנפרד ועם כל הקבוצה ועם ארגוני חקלאים, והבשורה הזאת של רפורמה בפירות ובירקות היא בשורה גדולה – היא בשורה לחקלאים, שמקבלים 2.6 מיליארד שקל להשקעה במו"פ החקלאי בתמיכה ישירה, וכמובן, זה מצד אחד יחזק את החקלאות הישראלית ומצד שני יוריד את יוקר המחיה. נוסף לזה אני חייב לציין – כי אנחנו באמת, כמו שאמרנו, מכבדים את חוות הדעת של היועצת המשפטית, וניסינו עד כמה שאפשר להתחשב, וגם לפי בקשת אותם חברים, אותם חברי כנסת – את נושא ההטלה. אני חושב שבנושא ההטלה אני הרבה יותר רגוע, כי מחיר הביצים זה מחיר מפוקח, אין שם חשש מקפיצה גדולה במחירים, בניגוד לפירות וירקות, וגם אלה שווקים שונים – שוק הפירות והירקות זה 22 מיליארד שקל ושוק הביצים זה 2 מיליארד שקל. אנחנו הסכמנו עם אותם חברי כנסת לדחות בשלושה חודשים את כל הנושא של ההטלה, והתחייבנו שבתוך שלושה חודשים אנחנו נגיע להסכמה. דבר נוסף שהוא קריטי – אני לא רואה איפה אפרת רייטן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אז תקראי, מגיע לה פה פרגון. אנחנו ישבנו באמת לילות – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> כל הקואליציה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> – – לילות ישבנו עם כל חברות הכנסת בבית הזה, שחלקן פעילות שנים בנושא גיל הפרישה. אפרת, בואי, אני רוצה לפרגן לך על כל העבודה הנהדרת שעשית, ואת היחידה שחזרה מדיוני הלילה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני פשוט רצה לוועדה, יש לי דיון שמתחיל עוד דקה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> יאללה, אז תקבלי את הברכות ורוצי לוועדה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> תודה. אבל באמת, אני מבין את כל ההתלבטויות ואת כל המצוקות. ישבתי עם מיכל רוזין, שהיא שנים פעילה בארגוני נשים, ואני מבין עד כמה קשה היה להגיע פה למתווה מוסכם ומושכל, ואני חושב שהמתווה של גיל הפרישה הוא המתווה הכי נכון. הוא גם טומן בחובו רשת ביטחון צפופה לנשים מוחלשות, רשת ביטחון עבה מאוד, וגם נותן פרספקטיבה לאותן נשים שעוד מלאות אנרגיה, רוצות לעבוד ורוצות לתרום למשק הישראלי. וברור, אין מה לעשות, תוחלת החיים קפצה. כשאנחנו התחלנו במדינת היהודים כאן ב-1948, 1949, תוחלת החיים של אישה הייתה 67, והיום היא כבר 84, ועד 120, ולכן אנחנו היינו חייבים להכניס את התיקונים, והכנסנו פה גם כמו שאמרתי הרבה הרבה ביטחונות לטובת אותן נשים מוחלשות. לכן אני רוצה מאוד לברך את כל חברות הכנסת – גם אפרת רייטן, גם מיכל רוזין, גם נעמה לזימי, גם ג'ידא רינאוי זועבי – באמת עשית עבודה טובה ושקטה וסולידית – גם מירב בן ארי, שאני לא רואה אותה פה, אבל באמת, כמי שמייצגת את כל אותה קבוצת נשים, כל הכבוד. שאפו גם על הנכונות לשתף פעולה, גם להגיע לפשרות וגם בסופו של דבר להביא תוצאה טובה לאזרחי ישראל. אני חושב שזו אחת הרפורמות החשובות. גם לגבי חוק המטרו – תראה, חוק המטרו הוא מאוד לא פשוט. היום ברור לכולם שאם אנחנו לא נבנה מטרו, בעוד 20 שנה לא נוכל לזוז בגוש דן. מבחינתי, כל כניסה לתל אביב, כל יציאה מתל אביב, זה פשוט מסע ייסורים, עם כל הפקקים ועם כל התאונות בדרך. אם אנחנו רוצים להבטיח ניידות בגוש דן, אין ברירה, חייבים ללכת על פרויקט המטרו. המטרו זה הפרויקט הכי גדול מאז חורבן בית שני שעם ישראל ביצע: 150 מיליארד שקל זה רק הערכה התחלתית, וכמו ששנינו יודעים, זה ייגמר ב-250 מיליארד שקל לפחות. זה פרויקט שמשנה פה סדרי עולם, ולכן אנחנו גם טיפלנו בו בזהירות. אבל בסופו של דבר מה שאני רוצה להגיד – פרויקטים לאומיים גדולים אי-אפשר לבצע בלי חקיקה מיוחדת. אני עוד זוכר את חוק הוול"לים. הגיעה עלייה מברית המועצות, מיליון איש, ואמרנו: איך נתקדם? איך אפשר לפתור את בעיות הדיור? ואז אריק שרון ז"ל מונה ליושב-ראש קבינט הדיור, ויהושע מצא ז"ל היה יושב-ראש ועדת הפנים, והעבירו את חוק הוול"לים, שפטר מכל הביורוקרטיה ואפשר לבנות במהירות, וגם בדיעבד, כשאני מסתכל עם כל המינוסים והפלוסים, ברור שהמאזן הכולל הוא חיובי, וחוק הוול"לים אפשר לנו לקלוט, ובטח בלעדיו זה היה נראה אחרת לגמרי. גם חוק אחר – כביש חוצה ישראל, חוק חוצה ישראל. היום אנחנו נוסעים בכביש 6, ואני זוכר עוד ויכוחים. אחד מקודמיך בתפקיד, דב שילנסקי, זיכרונו לברכה, הוביל את חוק חוצה ישראל פה בכנסת ודחף. באמת, אני חושב שהיום, בדיעבד – עוד פעם, עם כל הוויכוחים, כי כביש שעובר עשרות רשויות מקומיות, לך תתחיל להתווכח עם כל רשות מקומית, עם כל ועדה מחוזית, ועדה מקומית – אי-אפשר ככה להזיז פרויקט. לכן גם חוק מטרו – אין ברירה, אנחנו חייבים לבנות אותו כמשק סגור, במעגל סגור, ולהעביר אותו כחקיקה נפרדת, כחוק נפרד, חוק המטרו. אנחנו הסכמנו פה להקים את הרשות הזאת, המטרו, ואנחנו נשייף בין קריאה ראשונה לשנייה את כל הדקויות הנוספות. עוד חוק שאני חייב לציין שעדיין יש לנו סביבו קצת ויכוחים הוא חוק הרגולציה. אני אתן לך רק דוגמה אחת למה אנחנו חייבים בכל זאת לבחון את הרגולציה שלנו במדינת ישראל, ואני לא מדבר על דוח OECD, הדוח הכי קטלני שאי פעם ראיתי בהקשר של מדינת ישראל, על כל עודף הרגולציה. אולי אזרח מן השורה לא כל כך מבין על מה אני מדבר. רק דוגמה אחת: בממוצע, לבנות יחידת דיור במדינת ישראל לוקח 32 חודשים. אותה יחידת דיור, בכמה זמן היא נבנית בארצות הברית? בדיוק חצי, 16 חודש; באנגליה – 15 חודש. לכן, אם אנחנו לא נפטור את עצמנו מכל עודפי הרגולציה האלה, אז אנחנו לא נפתור לא את משבר הדיור ולא את כל הדברים האחרים. אדוני היושב-ראש, ברשותך, לקראת סוף הנאום שלי – אני חושב שמעולם לא נאמתי פה, מדוכן הכנסת, חצי שעה. אני בכל זאת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כמעט 50 דקות, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר כמה דברים מקודמיי בתפקיד, שני שרי אוצר מן הטובים שהיו לנו, שני שרי אוצר מהליכוד, ואני חושב שכדאי, ככה, דווקא היום, אולי לצטט ממה שהם אמרו מעל אותו דוכן, מהמקום הזה, לפני הרבה מאוד שנים. קודם כול אני רוצה להביא מדברי שר האוצר יצחק מודעי מאותה תקופה מפורסמת, ממשלת האחדות שמיר-פרס, תוכנית לייצוב המשק. פה, ב-1 ביולי 1985, הוא דיבר כאן, ואני אצטט מדברי יצחק מודעי: "נקודת המוצא של התוכנית שנתקבלה הבוקר בממשלה היא ההכרה, שהכרחי וניתן להיחלץ מן המשבר הכלכלי לפני שהוא ילך ויחריף – – – אין אבטלה בישראל, יש מחסור בידיים עובדות, ואתם ממשיכים לזעוק אבטלה. תראו לנו היכן היא – – – אני אראה לכם מפעלים לעשרות המחפשים עובדים ולא בתפקידים הכי נמוכים, ואינם מוצאים, וזוהי מגבלה בפני התפתחות, גידול וצמיחה". ואני יכול להגיד לך גם היום: ידיים עובדות זה כרגע האתגר הכי גדול של המשק הישראלי. חסרים עובדים בחקלאות ובתעשייה, במלונאות ובחברות הניקיון – בכל מקום חסרות ידיים עובדות. ואני נפגשתי עם המסעדנים, ומה שאומרים לי המסעדנים: אין לנו בעיה עם הביקוש, יש בעיה עם ידיים עובדות. אז גם ב-1985 כנראה היינו באותו מצב, ולא הצלחנו להפיק לקחים. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אני ממשיך מאותם דברים של יצחק מודעי. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> חסרות ידיים עובדות? << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> "ההערה האחרונה שאני מבקש להעיר" – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אתה מתנכל להם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אין תוכנית להבראה כלכלית – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, תודה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – תתביישו לכם. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> "ההערה האחרונה שאני מבקש להעיר" – את זה אומר יצחק מודעי – "אין תוכנית להבראה כלכלית שאין עימה סיכונים. במצבו של המשק הישראלי – לא יכולה להיות תוכנית כזאת – – – התוכנית הזאת מוכרחה להתבצע ככתבה וכלשונה כדי להגדיל את סיכוייה להצליח ולהשיג את היעדים שהיא קבעה לעצמה". הדברים האלה מאוד נכונים גם היום. התוכנית הזאת חייבת להתבצע, כפי שאנחנו נאשר כאן בכנסת ישראל, כדי שנצליח, כדי שהתוכנית תצליח, ובעיקר – כדי שנוציא את המשק הישראלי מן המשבר ונוביל אותו לצמיחה, חייבים ליישם את כל התוכנית הזאת. והציטוט של שר האוצר השני המאוד-מוצלח שאני רוצה גם להביא כאן, מדוכן הכנסת, זה של שר האוצר בנימין נתניהו, שהופיע כאן ב-5 בנובמבר 2003 והציג תקציב לשנת 2004 בקריאה ראשונה, שאגב, עבר ב-60 קולות. וכך אמר נתניהו – אני מביא רק כמה ציטוטים מהדוכן הזה, תקציב 2004, ואני מקווה שמקלב יקשיב. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> "מספיק 60 תומכים כדי להעביר תקציב שטוב לכל אזרחי המדינה". << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> והדבר השני שהוא מציין: "השינוי הראשון, שכבר התחלנו בו, הוא המעבר מקצבאות לעבודה. בתקציב הזה יש המשך המעבר מקצבאות לעבודה. יש ביטול של כמה וכמה מונופולים חשובים ומעבר לתחרות בסקטורים קריטיים להתפתחות המשק". בסוף הוא מוסיף: "פנו אליי סיעות הבית בכמה וכמה נושאים, וכמובן גם סיעות הקואליציה. אנחנו קבענו, בנושאים שונים ומגוונים, לכל סיעה הפניות משלה, וזה בדיוק התשובה שלי. לכל סיעה יש הבעיות שלה, אבל כנהוג מימים ימימה, אנחנו נוהגים להתייחס להתאמות ולשינויים בתקציב ולדרישות השונות של חברי הבית בין הקריאה הראשונה לקריאה שנייה ושלישית. ואכן, אין לנו הסכמים. יש לנו רק הבנה עקרונית עם כל הסיעות שאנחנו נתייחס לבקשות שלהם, לדרישות שלהם, בין הקריאה הראשונה לקריאה שנייה ושלישית". אדוני היושב-ראש, א. תודה רבה על האפשרות להציג פה בצורה מכובדת ונינוחה. אני חייב להגיד שאני גם בהלם עד כמה התקציב הזה עובר פה בשקט. אני גם מופתע מכל – אתה יודע, היום הופתעתי לטובה, שמחתי בבוקר כשהקשבתי לחדשות, שזה לא נפתח בדיוני התקציב. אמרתי: אם לא פותחים בדיוני התקציב, אז סימן שגם הם יודעים שהוא עובר. אבל כשאני שומע ורואה את השקט והשלווה כרגע פה בבית הזה – בכל דיוני התקציב עוד לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בהצלחה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אדוני, תודה רבה, ושיהיה לנו בהצלחה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – כשהפסיקו לצעוק המצב היה – – – כשכולם צעקו – – – איזו צורה יש לתקציב הזה? מה עשו לך הנשים החרדיות שאתה מעוניין – – – חסרות לך ידיים עובדות, ואתה מתנכל להן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להמשך הדיון בהצעת חוק מסגרות התקציב. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> התקציב של מדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עומד פה שר אוצר ומספר לנו סיפורים. קודם כול, אני שמח מאוד מאוד שסוף-סוף, כמה חודשים לאחר שהמשטרה הכריזה על נעדר, אנחנו רואים אותו פה. שר האוצר, שנעדר מהמליאה קרוב לשלושה חודשים, הגיע לפה – הגיע לפה עם גזרות שהן נגד החלשים, גזרות שהן נגד אותם אנשים מסכנים ומוחלשים, ועומד פה ומספר לנו סיפורים. כבוד יושב-ראש הכנסת, אני יודע שאתה אוהב לשמוע אותי. אבל רק חצי דקה, היושב-ראש, רק להגיד לך – מיקי, היושב-ראש, רק דקה; דבר אחד שאני לא מסכים איתו – אני מנצל את זה שאתה פה. אני מסתכל על זה שעכשיו מביאים לנו את הגירעון. מי כמוך יודע שהגירעון לא צריך להיות בהתחלה. כשאני מסתכל על זה, לא אמורים להתחיל בגירעון בהצבעה הראשונה, אבל פשוט משנים פה, מבזים אותנו, משפילים את הכנסת – לא אותי באופן אישי; את הכנסת, ואני יודע שאתה נלחם למען כבודה של הכנסת. יכול להיות שהפעם אין לנו הרבה מה לעשות, אבל אני מבקש שתמשיך להילחם על כבודה של הכנסת ככל יכולתך. אתה עושה את זה, ותעשה למען הכנסת הזאת, למען עם ישראל, שרואה אותנו. אני קודם כול מודה לך על ההקשבה. אבל אני רוצה להגיד לכם, בתקציב הזה – אם אפשר, רק שיכבדו. הם יכולים לצאת החוצה, אני לא צריך אותם פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אדוני שר האוצר. אדוני שר האוצר, חבר הכנסת סימון, חבר הכנסת דוידסון, קוראים לכם ואתם לא מקשיבים. תודה. אני מוסיף לך את הזמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. אני עומד פה – אנחנו עוד נדבר בהמשך היום ונשמע על התקציב ונדבר על התקציב – על תקציב שהוא רע לשכבות החלשות, על תקציב שהוא רע לעם ישראל, לאזרחי מדינת ישראל. בבלפור יושבים להם מנהלי בתי החולים הציבוריים, שבעת מנהלי בתי החולים הציבוריים – לא הגעתם לפתרון, ואל תספרו סיפורים, אל תעבדו על החולים, אל תעבדו על האזרחים. בשבוע שעבר שר האוצר עולה לשידור ואומר: הועבר, והמשבר מאחורינו. איזה משבר מאחורינו? עומדים פה, מגיעים לפה שבעת מנהלי בתי החולים הציבוריים ואומרים שהמשבר קיים. החולים עדיין לא מקבלים את מה שמגיע להם. החולים עדיין נמצאים זרוקים במיטות בבתים שלהם במקום להגיע לבתי החולים. על מה, על אטימות של שר האוצר? על אטימות שלו כלפי החלשים? על מה הוא אומר לנו פה שהתקציב הזה הוא תקציב חברתי? זה תקציב חברתי? זה תקציב שהוא רע לעם ישראל, תקציב שהוא רע לאזרחי מדינת ישראל. השר במשרד האוצר, אדוני חמד עמאר, הבטחת לי שתטפל בזה. הנושא לא טופל. זה לא הגיע לכדי פתרון, ושבעת מנהלי בתי החולים יושבים שם כמו קבצנים. בשביל מי? בשביל סבתא שלי וסבתא שלך, אימא שלך ואימא שלך וכל אחד אחר, בשביל ההורים שלנו, בשביל המשפחות שלנו. איך אתם יכולים להסתכל עליהם ביום כזה רע ולהגיד להם: הינה, הבאנו לכם בשורה? זו בשורה? העיקר להביא תקציב. זו בשורה? זה רוע. זה רוע, זה לא בשורה. אני רוצה להגיד לכם, יכול להיות שעכשיו אתם חוגגים על התקציב, אבל אני אומר לכם דבר אחד: התקציב הזה הוא רע. זה עוד יחזור אליכם בפנים. עם ישראל לא יסלח לכם. ולך אדוני היושב-ראש, מילה אחרונה. היום אלעד ברזילי – אולי זה דבר שמאחד את כולנו – שנפצע בלינץ' בעכו, עובר ניתוח. המשפחה שלו ביקשה שכל עם ישראל יגיד פרק תהילים בשבילו, אז ב-30 השניות האלה אגיד בשם כולנו לרפואתו של אלעד ברזילי בן ג'וליה: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שמרך ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך. ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם". שתהיה לו רפואה שלמה, שיצליח הניתוח שלו. ולמען חולי עמך ישראל, תעשו טוב למען מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי. אנחנו מצטרפים לאיחולי ההחלמה המהירה והטובה. חבר הכנסת משה ארבל, כבודו, אדוני יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר במשרד האוצר, כבוד שר האוצר הנעדר, חבריי חברי הכנסת, התבשרנו לא מזמן, ממש לפני כחודש – בכל עיתוני המגזר, מה שנקרא, ראינו מודעות ממש יפות, מאוד, עם גרפיקה מיוחדת, של רשת מרכז ישיבות בני עקיבא, נעם-צביה, אמונה, אמי"ת, מועצת החמ"ד, באותיות קידוש לבנה: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו, ולוואי לא יסיר חסדו מעימנו, שלמי תודה, הוקרה וברכה למעלת ראש ממשלת ישראל מר נפתלי בנט, ה' ישמרהו ויזכהו, לאנשי צוותו, וגם לחגית משה, יושבת-ראש הבית היהודי, ולכל השותפים על הסדרת תקציבי החמ"ד – החינוך הציוני-דתי – ותקצובם של לימודי הקודש כראוי להם, בבסיס תקציב משרד החינוך. ברוך שומר הבטחתו. תהא השנה הזאת הבאה עלינו ועל ישראל לטובה שנת בריאות איתנה, חינוך ופריחה, כלכלה יציבה, שנת שלום, בניין, ביטחון ושלווה. סוף ציטוט. רבותיי, תראו איזו בושה. מימנתם, שילמתם על מודעות בכל כלי התקשורת המגזריים הדתיים-לאומיים, ובנט בנטט אתכם עוד פעם. זה לא בבסיס התקציב, זה לא בתקציב, והוא לא התכוון שזה יהיה בתקציב. ההבטחה לא הייתה הבטחה ליבתית. אם הייתם שואלים אותנו כמה דקות לפני, היינו חוסכים לכם הוצאות פרסום, חברים. והינה, עמד פה לפני כמה רגעים מר איווט ליברמן, שר האוצר, והכריז בפומפוזיות: התקציב הכי חברתי מימות עולם, מאז דוד המלך. הכי חברתי. בין הסעיפים התקציביים שמונחים לפניכם היום: העלאת גיל הפרישה לנשים, והבדיחה הזו, שסגרו כאן והשתיקו את הפה לנעמה לזימי ולעוד כמה חברות כנסת באמת טובות, וגם לך, חברת הכנסת זועבי – השתיקו לכן את ההתנגדות באיזשהו מנגנון של הכשרה מקצועית. אתם מבינים? אישה בת 63-62 שעבדה בניקיון יוצאת עכשיו לדרך ועושים לה טובה – הכשרה מקצועית. לאן היא תלך? אגרת גודש, מס על משקאות מתוקים, מס על כלים חד-פעמיים – התקציב הזה הוא תקציב שארגוני סיוע למשפחות במצוקה אומרים באופן מובהק ומפורש שהוא יביא להחרפת המשבר ולהגדלת הפערים החברתיים ולהגדלת העוני; תקציב שאילו היינו בסיטואציה שבה חבר הכנסת מיקי לוי לא היה יושב בראשות הכנסת, היינו שומעים אותו פה צועק מדם ליבו כנגד התקציב הרע הזה, הבלתי-חברתי הזה, הפוגעני הזה. לצערי הרב, הרוב הדורסני שנמצא כאן, שגם ממשיך בדורסנותו ופוגע גם בהפרדה ובאפשרות של הכנסת להיות מפקחת אפקטיבית על עבודת הממשלה גם בדיוני הוועדות, ככל הנראה עלול לאשר ויאשר גם את התקציב בקריאה ראשונה. אנחנו נהיה כאן, לכל הפחות, אזרחי ישראל, כדי להציב מראה, אם לא נוכל לעצור אותם, בפני הגורמים האנטי-חברתיים הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת משה אבוטבול – לא, הוא חזר. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היינו כחולמים. שמענו כאן את שר האוצר מכריז: משנת 1996 – ואני מכיר את כל התקציבים – התקציב הכי חברתי שהיה אי פעם בתולדות מדינת ישראל. ואני אומר לעצמי: האם אנחנו מדברים על אותו תקציב, או שמא הגישו תקציב אחר? בואו נפתח את הסעיפים, סעיף אחר סעיף. ציינו לפני כן את בתי החולים, שעומדים כעניים בפתח, את העלאת מחירי החשמל, את הפגיעה בשכבות החלשות – סעיף אחר סעיף. זה תקציב של אחיזת עיניים בהתגלמותה. אם נפתח את כל הסעיפים – במשרד הרווחה דובר על העלאה, אבל תיכנסו לתוך הסעיפים של תקציב משרד הרווחה. ביקשו לשנות את השם של המשרד; לשנות שם זה סמנטיקה, אבל את המהות של המשרד אתה לא משנה. תראו את כל המועדונים לאנשים הפגועים. איפה הם יקבלו את המענה? בתקציבי הבריאות אנחנו רואים שיש חיתוך אמיתי. מי מדבר בכלל על נושא הדת? ירידה דרמטית בשירותי הדת. חלק מהקואליציה זה השר לשירותי דת, השר כהנא – נמצאים כאן, חלק מהקואליציה – אבל תראו את הירידה בתקציבים למקוואות, לבתי כנסת. מי מדבר על תקציבי הישיבות, שהן חלק מהציונות הדתית? הוא עמד כאן לפני יומיים ואמר: 73 שנה לא עשיתם שום דבר ברבנות הראשית, כשהוא מדבר, כנראה, על כל ראשי המפד"ל לדורותיהם. זה התקציב שמוצע כאן היום. להגיד שקט – איזה שקט? אין שום שקט. אנחנו כאן הולכים להיות שעות על גבי שעות ולהילחם, ולאחר מכן בוועדות, אבל אנחנו יודעים שהרוב הדורסני שנמצא כאן בכנסת דורס את הכנסת ואת כל החלק הדמוקרטי שיש. אז אזרחי מדינת ישראל, שכביכול שומעים שהיום, לאחר כמעט שלוש שנים שבהן לא היה תקציב, היום הגיע תקציב – הייתם מעדיפים להישאר עם אי-תקציב וחוסר ודאות מאשר עם תקציב שמרגע שהוא יונח אתם תשלמו לפחות 20%–30% לכל משק בית? אדוני היושב-ראש, אני אתמול הלכתי לעשות קניות לחג ראש השנה. אומר לך באחריות, ואתה יכול לשאול כל אחד: לפחות 20%–30% יותר, על אותו סל שאתה קונה, אתה שילמת בסופרמרקט ובכל המרכולים, ואתה הולך לחפש את הדברים הזולים. ואני מסתכל על המשפחות. הרי מי קונה סל כל כך גדול? אלה אנשים שצריכים לא לארח אנשים אחרים אלא את המשפחה הגרעינית. ואנשים הולכים לשלם, ואני עומד ליד קופה ואני רואה אנשים שמבקשים לעשות ארבעה-חמישה תשלומים – לא 2,000 או 3,000 שקל אלא על כמה מאות שקלים בודדים, שיחלקו להם את זה לתשלומים. ואתה כואב, אתה אומר: ריבונו של עולם, זה רק ראש השנה, עוד מעט סוכות, כל החגים. אנשים מבקשים לשלם בתשלומים על הקניות של הבוקר, של היום-יומי. לכן, התקציב הזה הוא תקציב של גזרות, לא של בשורה, ובעזרת השם, את המלחמות שלנו נמשיך הלאה לעשות, גם כאן בכנסת וגם בוועדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר שנמצא איתנו, ראשית, אני רוצה באמת לנצל את הבמה הנפלאה הזאת ולאחל ברכת שנה טובה, שנה מבורכת, שנה של ברכה והצלחה לכל עם ישראל, שבעצם מחכים ומצפים שתהיה שנה אחרת מקודמתה. אני רוצה לאחל גם לכל חבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית, לא משנה קואליציה, אופוזיציה, ולשרים, שהקדוש ברוך הוא יתקן אתכם בשנה זאת בעצה טובה ונבונה, שנעשה דברים טובים למען העם היושב בציון, שאנחנו בעזרת השם גם בספר התקציב הזה נוכל לשתול הדבקת פערים במגזרים שנמצאים היום עמוק עמוק עמוק בתוך הבור. אני יודע שעל ספר התקציב יש לנו הרבה הערות. אנחנו כמובן נפרוס אותן במהלך היום והלילה בנאומים סדורים – שלי, של חבריי מהאופוזיציה, של חברי התנועה שלנו, תנועת ש"ס, שבאו כולם מוכנים, ובעזרת השם ודאי יתמקדו בהרבה הרבה דברים. המסר שלנו הוא שאנחנו נמצאים, מוריי ורבותיי, בשנה לא פשוטה, שנה שבה שכל אזרחי ישראל עברו מגפה, את הקורונה; שנה שהרבה אנשים היו בבידודים; שנה שהרבה מכל אלה שהיו בעלי עסקים לצערנו נאלצו, בצוק העיתים, לסגור את העסקים שלהם ונשארו מובטלים; שנה כזאת קשה שעולם הרפואה כיום קורס – אנחנו רואים בדיוק את בתי החולים קורסים, ואת זה גם שמענו בשדולה למען בתי החולים של חברת הכנסת גב' קטי שטרית, שהתריעה על הדברים האלה. כולנו עדים למה שקורה – הפגנה של מנהלי בתי החולים, שבוכים מדם ליבם: אנחנו רוצים הלאה לקיים את הצו האלוקי בתורה "ורפא ירפא", מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, אבל לא נותנים לנו כלים, ואנחנו צריכים ארגז כלים תקציבי לנושא הזה. לצערנו אין מי שישמע את קולם של אותם אלה שאמורים לספק לנו את אחד המ"מים המפורסמים – מרפא. את זה לצערנו אנחנו לא מוצאים בממשלה הזאת, שמתנתקת אט-אט מהציבור. אני אומר שבשנה כזאת, לאחר כל הבידודים וכל החל"תים וכל הדברים הקשים שעברנו, לצערנו, והמתים במגפה, והתהליכים הפוליטיים ומערכות הבחירות וכל האש שהייתה פה ברחוב, העם מצפה לספר תקציב אחר – ספר יותר רגיש, ספר עם הרבה יותר חמלה, ספר שבעצם מוכיח שאנחנו עם הספר ולא עובדים לפי הספר, אלא פשוט מאוד עושים גם מה שהציבור צריך לקבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, תנחומינו, תנחומיי, למשפחתו של החייל בראל שמואלי. חזקו ואימצו. ברכת רפואה שלמה לאלעד ברזילי, שעובר היום ניתוח, כפי שכבר נאמר. אדוני היושב-ראש, התקציב שהוצג על ידי שר האוצר כולל תקציב מקוצץ, פגוע, לעולם היהדות, עולם התורה. תקציב הישיבות קוצץ בשליש; תקציב המשרד לשירותי דת – בכ-15%; תקציב תלמודי התורה של החינוך המוכר שאינו רשמי – בכ-25%; תקציב התרבות היהודית – בכ-90%. מדובר בפגיעה ישירה והרסנית ביהדותה של מדינת ישראל. אז מעבר לשנאתו של שר האוצר לציבור החרדי, שבאה לידי ביטוי בדבריו על המריצות והמזבלה, הרוח – מהי הרוח שהתוותה את המגמה ההרסנית הזאת? זוהי רוחם של ראש הממשלה בנט ושל השר כהנא. זו רוחו של ראש הממשלה, שמדבר בארצות הברית על דוד מלך ישראל, שכתב ברוח קודשו את ספר תהילים, בצורה כזאת משפילה, כאילו הוא מותח ביקורת על מישהו כערכו, ומזלזל בצורה בוטה בדברי חז"ל, שהם מוסרי התורה שבעל פה. זה אפילו לא תנ"ך בגובה העיניים, זה כבר ממש המשך לביקורת המקרא של שונאי ישראל, שניתקו את התורה שבכתב מהתורה שבעל פה ורוקנו את היחס לתורה מכל ממד של קדושה ויראת שמיים. ראש הממשלה, אתה צריך לדעת: למלך ישראל היו שני ספרי תורה. אחד – מצד החובה האישית והפרטית שלו לכתוב ספר תורה, כפי שהיא מוטלת על כל אחד ואחד מישראל. הספר השני הוא כנגד כלל ישראל, הוא כנגד מדינת ישראל, ואתה לא יכול להרוס את יהדותה של המדינה. וגם זו רוחו של שר הדתות מתן כהנא, ידידי, שנוהג לספר בראיונות על הקפדתו במצוות ציצית לאורך כל שירותו הצבאי המפואר – באמת שירות צבאי מפואר, אני מוריד את הכובע בפניו. ההקפדה על ציצית היא דבר שבהחלט מעורר הערכה, כמו גם הנחת התפילין של ראש הממשלה, אבל כאשר במקביל מתעלמים ואף פוגעים בקיום הציבורי של התורה והמצוות על ידי המדינה, בשמירת השבת הציבורית, בכשרות הממלכתית, בקדושתו של הכותל המערבי, בגיור הממלכתי, ומעל לכול – במעמדה של הרבנות הראשית לישראל, זוהי תפיסה מעוותת שהופכת את קיום התורה והמצוות לעניינו של הפרט בלבד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מי ישמור על התורה וטוהרתה? מי ימשיך את העברתה מדור לדור? רק לומדי התורה בישיבות, שצומחים מתוך תלמודי התורה. ומי ישמור על הזהות היהודית של המדינה מפני אלו שרוצים להפוך אותה למדינת כל אזרחיה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק הרבנות הראשית לישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אופיר סופר. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כאישי ציבור, נושא הבריאות – תמיד עמדו מול עינינו בריאותם ושלומם של אזרחי ישראל. היום אני זועק כאן את זעקתם של בתי החולים הציבוריים, אשר קורסים תחת הנטל הכבד ללא כל סיוע מהממשלה, וזאת לאחר שנחתמו הסכמים איתם. הממשלה הזאת לא מקיימת את ההסכמים שנחתמו עם בתי החולים שחור על גבי לבן, מתעלמת מהם וממשיכה להתעלל בחולים עצמם, ולא דווקא בבתי החולים, כיוון שהם רוצים לעשות אבל אינם יכולים. טענותיי אינן נובעות משיקולים פוליטיים אלא מכורח המציאות שנכפתה עלינו. ממשלת ההפקרות קיבלה לידיה מדינה נקייה מתחלואה עם אפס חולים, מדינה שהייתה מודל לחיקוי בעולם בהתמודדות מול נגיף הקורונה והחזרה לשגרה בטוחה. לצערי ולמגינת ליבי, היום מדינת ישראל נמצאת בשפל חסר תקדים: למעלה מ-10,000 חולים ביום, עשרות נפטרים כל יום. כחברי אופוזיציה שמנו את השיקולים הפוליטיים בצד, ומתוך אחריות ומנהיגות גיבינו את פעולות הממשלה במיגור הנגיף. לצערנו, ממשלת ההפקרות פעלה בחוסר אחריות, לא קיבלה החלטות גורליות בזמן אמת, הפקירה את שערי נתב"ג לווריאנטים קטלניים ולזן הדלתא, פתחה את שנת הלימודים ללא מתווה מסודר. הממשלה הנוכחית, אשר הבטיחה להעביר תקציבים חיוניים לבתי החולים כדי למנוע קריסה בהם, רומסת ברגל גסה את ההסכמים ומונעת העברת תקציבים. כרגע בתי החולים הציבוריים בארץ קורסים; הממשלה הנוכחית, אשר אחראית לשלומם וביטחונם של אזרחי ישראל, מפקירה את האזרחים ללא כל מענה לשלומם. בריאיון שהתפרסם אצל העיתונאי ישי כהן, ד"ר אלרעי פרייס גילתה באומץ רב נתון מזעזע: מתווה הישיבות נפל בגלל חוסר תקציב. שר האוצר מתהדר ברפורמות, מתהדר בשינויים מבניים, מתהדר בדברים נוספים, אבל תקציב קטן, ממש זניח, כדי למנוע תחלואה, כדי להמעיט את מספר החולים הקיים – לזה לא היה תקציב. זו ממשלה מופקרת שפועלת בחוסר אחריות מזעזע, ממשלה אשר ראשיה לקחו את אזרחי ישראל בני ערובה לגחמות הפוליטיות שלהם. תקציבים קואליציוניים הזויים חולקו לכל דורש, אבל תקציב לבריאות הציבור הופקר ברשעות ובאכזריות. התקשורת, שתפקידה לבקר את מדיניות הממשלה וחבריה כדי לפעול לייעול ולשיפור אורח החיים של אזרחי ישראל, פועלת – אני מסיים – פועלת מיום כינונה של הממשלה כשופרות ומאתרגת את ראשיה הכושלים. אומנם התקשורת יכולה לטשטש את המציאות במסכים, אבל במציאות בשטח האמת זועקת זעקה קשה ומרה. כולי תקווה שהממשלה הנוכחית תתעשת, ובחסדי שמיים נעצור את התחלואה. לצערי, כיוון שהממשלה הזאת לא עובדת, אנחנו מצפים ומייחלים לנפילתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת יצחק זאב פינדרוס. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, עמד פה שר האוצר – יכול להיות שהאווירה של ראש השנה קצת מטעה אותו – והתפלא על כך שבעצם התקציב הולך לעבור בכל כך הרבה שקט. אז יש איזה ביטוי כזה: אם זה הולך כמו ברווז, נראה כמו ברווז – אז זה לא הולך כמו, אבל כן, זה נראה כמו בת יענה. אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על ממשלה שטומנת את ראשה בחול, פשוט טומנת את ראשה בחול; ממשלת הכול טוב, ממשלת בת יענה. אני לא חשבתי שהתקציב הזה לא יעבור, פשוט לי שהוא יעבור, כי אתם תעשו הכול – איך אומרים החבר'ה? אתם פשוט תמכרו את הכול בשביל לשרוד, ותספרו לכולם, בעיקר לעם ישראל, שהכול טוב. בתי החולים הציבוריים – היה הסכם, הכול היה סגור, מסודר. מתנהגים בהפקרות מוחלטת – הכול טוב. בת יענה. הקורונה נמצאת היום בשיא; לא היינו בשיא כזה. משהו מטורף. המזל הוא שיש פה את החיסון השלישי, שעוד ככה מצליח לעשות משהו, אבל הכול טוב, אנחנו עוצמים עיניים. אפס הרתעה בעזה – שפל שלא הגענו אליו שנים. חייל צה"ל נהרג בצורה זוועתית – אפס תגובה, אפס תגובה, אפס הרתעה. הכול טוב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> קיבלת אישור ממתן כהנא לדבר – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכול טוב. פשוט בושה לשמוע איך מתראיינים ומתארים לנו שהכול טוב. ממשלת הכול טוב, ממשלת בת יענה. כל אחד ייקח איזה גימיק, ימכור אותו, יספר להם שהוא הקים איזה מאחז, יישוב חדש באביתר, ובצד השני ימכור את כל הארץ. זאת האסטרטגיה, ככה הם עובדים. אבל אני גם אגיד את הדברים הטובים באמת, כי אני חושב שיש פה כמה חברי כנסת שעדיין יש להם קצת ערכים. אני מדבר על חברי חבר הכנסת רם שפע וחברי חבר הכנסת רם בן ברק, ואני אומר את זה כבן הגליל, כמישהו שגדל שם, חי שם. אתה יודע, אתמול ביקשו ממני לשלוח איזו תמונה כשהייתי ילד. חיפשתי באלבומים ומצאתי תמונה אחת שאני קוטף אגסים. אני מכיר את המציאות שהחקלאים חיים בה. עמד פה לפני כן שר האוצר, שמאוד התקשה עד אתמול ב-01:00 ללכת לסייר ולראות פעם מה זה חקלאות בגליל. אז אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת רם שפע וגם לחבר הכנסת רם בן ברק, שעמדו על המשמר ועמדו על כך שהרפורמה הזאת תוצא מחוק ההסדרים, ואני מקווה שתרד בכלל מהפרק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אלון שוסטר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי בסופו של יום – אני מייד מסיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני אומר שגם אלון שוסטר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסופו של יום – סליחה? חבר הכנסת אלון שוסטר. כי בסופו של יום אנחנו צריכים לדעת שאם אנחנו נאבד את הערכים שלנו – וזה אפרופו מה שקורה פה עם בת היענה שלנו – אנחנו עלולים לאבד חלקים גדולים מארצנו. אני לא רוצה להיות יותר בוטה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר סופר. חבר הכנסת יצחק זאב פינדרוס, ואחריו – חברת הכנסת אורית סטרוק. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים כאן ערב ראש השנה, ועמד כאן לפני כשעה שר האוצר, הציג בפתוס את התקציב הכי חברתי של מדינת ישראל וסיפר על המצב הקשה שבו הוא קיבל את משרד האוצר, והוא אפילו הביא נתון. אז יהיו לנו עוד כמה דיונים ואני איכנס במשך היום לפרטים, אבל אני רוצה קודם כול להתחיל עם דבר שקורה כרגע בתקציב החברתי שלו, כרגע, ברגעים אלו. ברגעים אלו חדרי הניתוח בירושלים סגורים; ברגעים אלו חדרי הניתוח בנצרת סגורים; ברגעים אלו חדרי הניתוח בנתניה ובבני ברק סגורים. חולים מירושלים נוסעים בפקקים לאיכילוב, במצב קשה, עם אמבולנסים. הם צריכים לעבור את הסבל הזה כי אין בית חולים בירושלים שיקבל אותם. אתם יודעים למה? אז החטא הראשון מתחיל כשהייתה פה שרת בריאות, שכיהנה ב-2014, ממפלגה מסוימת, והעבירו חוק של שוד, ששדדו את בתי החולים. אז נכון, הממשלה שהייתה אחר כך לא הצליחה להתגבר על כל הפשעים שעשו אז ב-2014, בחוק הגנבה. חתמו על הסכם – לא עשו שום דבר עם ההסכם הזה. אז עומד פה שר ואומר: אני חברתי. אתה חברתי? לשני מיליון אזרחים אין בית חולים להתפנות אליו היום ואתה חברתי? ובלי להיכנס לכל שלל הנתונים בכל התקציב בשלוש דקות, אני רוצה לשאול עוד משהו. עמד פה שר האוצר ודיבר על 11% גירעון, מהגבוהים בעולם. אדוני שר האוצר, גם גוגל אתה לא יודע לעשות? אתה לא יודע שהמדינות המתועשות – הממוצע שלהן הוא 15%? אתה לא יודע שיש מדינות עם 20%? הממוצע הוא 15%, ואנחנו נמצאים ב-11.4%. גם את זה אתה לא יודע לעשות? מנותק לגמרי? שכחת שיש חקלאים? שכחת ששמת שלושה-ארבעה מיסים חדשים, אם זה גודש, אם זה חד-פעמי, אם זאת שתייה מתוקה? את כל זה שכחת? שכחת שהחקלאים המסכנים שנמצאים בצפון ובדרום, על הגבול, הולכים בעצם לפשוט את הרגל? אולי תיתן להם מענק, כמו שנתת שוחד ב-2014 – נתנו שוחד לבתי החולים ב-2014 והם התמוטטו כמה שנים אחר כך. את כל זה שכחת ואתה עומד ומספר לנו סיפורים? רבותיי, אמרתי את זה שלשום ואני אגיד את זה שוב: בראבו לכם, הצלחתם להדיח את נתניהו מראשות הממשלה, אין ביבי. הצלחתם להוציא את החרדים מהממשלה, אין ביבי. אבל למען השם, תקימו כבר ממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים לדבר ולהצביע על התקציב, ואני רוצה לדבר על התקציב שאנחנו לא הולכים להצביע עליו, על התקציב של משכורות המחבלים. הצבענו עליו, לכאורה – אני אז לא הייתי חברת כנסת – הכנסת ישבה ודנה דיונים שלמים וקיבלה החלטות והחליטה שאנחנו, שמדינת ישראל לא תאפשר לרשות הפלסטינית לשלם משכורות למחבלים, ותקזז מדי חצי שנה, מדי שנה, את משכורות המחבלים מהכספים שמועברים לרשות הפלסטינית. זה חוק שהכנסת אז חוקקה, נכון או לא נכון, אדוני היושב-ראש? עכשיו בא בני גנץ – אבל זה לא באמת בני גנץ, כי הרי כל מה שהוא עושה הוא עושה בשליחות של נפתלי בנט; זה לא מקרה שנפתלי בנט חזר מארצות הברית עם בקשה לחזק כלכלית את הרשות הפלסטינית – ובאופן אקראי פתאום בני גנץ הולך להיפגש עם איש הטרור אבו מאזן. ומי שקרא לו איש הטרור, מי שקרא לו טרוריסט זה ראש הממשלה שלכם, נפתלי בנט – הוא שכינה את אבו מאזן טרוריסט ואמר שמי שמשלם משכורות למחבלים הוא טרוריסט. אז בנט חוזר מארצות הברית ושולח את בני גנץ, כאילו לא בשליחותו, להיפגש עם אבו מאזן. ואז ממציאים פטנט, פטנט נפלא, פטנט הדלת המסתובבת: אנחנו, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, נמשיך לפעול לפי החוק שלנו ונקזז את משכורות המחבלים, אבל בדלת המסתובבת נעביר לכם את אותו סכום בדיוק כדי לחזק אתכם, כדי שתוכלו לשלם משכורות למחבלים שרוצחים בנו. זה נשמע לך הגיוני? זה נשמע לך מוסרי? אני רוצה להגיד מה אמר נפתלי בנט על משכורות מחבלים. הוא אמר שהן מהוות "רוח גבית לטרור". הוא אמר שצריכים לקזז אותן כדי שרצח יהודים לא ישתלם. נפתלי בנט, איך שהוא נכנס למשרד הביטחון כשר ביטחון, הוא מייד עשה צעדים כאלה ואחרים כדי לתגבר את קיזוז משכורות המחבלים, ועכשיו מה? עכשיו, כשהוא הגיע לכיסא ראש הממשלה, הוא שולח את שר הביטחון שלו כדי לייצר דלת מסתובבת. מדינת ישראל במו ידיה תשלם משכורות למחבלים שרוצחים אותה, ממש באותם סכומים, כן? אנחנו מקזזים להם 600 מיליון שקל, ואנחנו ניתן להם 500 מיליון. זה ממש פטנט יפה. זה לא כתוב בספר התקציב בשום מקום; בשום שורה לא תמצא את זה. הכנסת לכאורה לא צריכה להצביע על זה, זה לא מעניין את הכנסת. יש כנראה איזושהי קופה קטנה של נפתלי בנט ושל בני גנץ שממנה משלמים למחבלים שרצחו אותנו ושעוד ירצחו אותנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואנחנו הרי יודעים שהם מסתכלים בחוק. יש חוק. גם לרשות הפלסטינית יש חוק, אתה יודע את זה? יש להם חוק משכורות מחבלים, המשכורות האלה משולמות לפי חוק. הן עולות מדי תקופה, משום שיוקר המחיה עולה, ומי שמממן את זה עכשיו – הדלת המסתובבת של נפתלי בנט. בושה, חרפה, כלימה, יריקה בפרצופן של המשפחות השכולות ובפרצופן של המשפחות השכולות שעוד יהיו כתוצאה מכך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. תודה רבה. חבר הכנסת יעקב ליצמן, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים אנחנו מתבשרים כל הזמן שיש ירידה במספר החולים הקשים. אין שקר יותר גדול מזה. נכון שיש ירידה סטטיסטית במספר החולים קשים, אבל לא מגלים לנו – והיו יומיים שמשרד הבריאות עיכב את הפרסום – שבמספר המתים יש עלייה דרמטית. אתמול היו 39 מתים ביום אחד, השם ישמור ויצילנו. אתמול, ביום אחד בלבד. אז כמובן שיש ירידה במספר החולים קשים – יש יותר שמתו. הרב-קו, שהוא דיבר עליו היום – הוא הסביר לנו שזה תקציב חברתי. הוא אמר שמעלים מיסים, נו, על שתייה קלה, מעלים מיסים על כלים חד-פעמיים, מבטלים את הרב-קו. זה הכול חברתי, שמבטלים. אני רוצה לתת לו עצה. כשהייתי סגן שר הבריאות בפעם הראשונה, ב-2009, מי שהיום מנכ"ל משרד האוצר, רמי בלינקוב, היה הממונה על התקציבים. אני התקפתי אותו. כשהוא אמר שהמצב קשה, אמרתי: אם לא היה תקציב והיינו מקבלים רק אחד חלקי 12, הממשלה הייתה מרוויחה. הוא התעמת איתי. הוא הביא אז הצעה לממשלה בחוק ההסדרים – אדוני היושב-ראש, תקשיב טוב: שישלם 50 שקל חולה אחרי שלושה ימים באשפוז על כל יום אשפוז. זאת ההצעה שהייתה בחוק ההסדרים: כל יום אשפוז אחרי שלושה ימים – 50 שקל. כשהיה תורי לדבר כסגן שר הבריאות, לא ידעתי אפילו איך להתייחס לזה. זה שיגעון כזה. אמרתי לראש הממשלה אז נתניהו שיש לי הצעה יותר טובה: שקל למעבר חצייה. כל מי שעובר במעבר חצייה – שקל אחד; נקבל יותר כסף. אז כמובן ירד הכול. אני מקווה שגם זה – שמעלים את ההשתתפות לרופאים, כל מיני דברים. מילה אחת על בתי החולים הציבוריים: המצב שלהם נורא ואיום, ואתן גם דוגמה למה זה. אם יש תוספת שכר לרופאים ואחיות שמגיעה להם בעקבות השביתה שהייתה, אז גם בתי חולים ציבוריים צריכים לשלם את זה לרופאים. ההבדל בין ציבורי לממשלתי הוא שאצל הממשלתי הממשלה מכסה את הגירעון ובציבורי הם צריכים לשלם, אז אוטומטית זה מכניס אותם לגירעונות גדולים. הממשלה תצטרך, וחייבת, לתת את הדעת לכל בתי החולים הציבוריים. בירושלים בכלל אין ממשלתיים, אז בירושלים בכלל אוי ואבוי אם הם יתמוטטו, והם לא רחוקים מהתמוטטות. אני חושב שבזה צריך להתאחד גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה ולחפש פתרון לבתי החולים הציבוריים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יעקב ליצמן. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב, ואני גם מודיע על סגירת רשימת הנואמים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מכיוון שזה נאום ראשון שלי במליאה לאחר מותו הטרגי של חברנו סעיד אלחרומי – וכשנכנסתי למליאה, באמת אתה מרגיש בחיסרון שלו, וכמובן שהיינו בהלוויה. זאת אבדה גדולה לחברה הערבית בכלל ולחברה הבדואית בדרום, בנגב. אללה ירחמכ, יא סעיד. אדוני היושב-ראש, הייתי בבוקר בהפגנה של בתי החולים הציבוריים ושמעתי את מנהלי בתי החולים. ועכשיו, כבוד השר, הם מקימים אוהל מחאה, והם עומדים לשהות באוהל הזה מהיום, ואפילו בשישי-שבת, ואפילו בראש השנה, אם צריכים. ואני שואל אתכם, ושמעתי את שר האוצר חצי שעה – פעם ראשונה שאני שומע את ליברמן חצי שעה, בדרך כלל אני לא שומע אותו. שר אוצר מציג חוק הסדרים, מציג תקציב מדינה לשנים 2021 ו-2022, ויש בפיו בשורה: התקציב הכי חברתי בתולדות המדינה. אפרופו חוק הסדרים וחוק תקציב, אדוני היושב-ראש, אתה יכול להגיד לי למה שינו את הסדר במקרה הזה ואנחנו מצביעים על חוק ההסדרים לפני חוק התקציב? בדרך כלל מצביעים על חוק תקציב, שזה העיקר. תקציב המדינה הוא העיקר, חוק ההסדרים וההתייעלות הכלכלית באים על מנת לתמוך בחוק התקציב. אז לא במקרה משנים את הסדר; רוצים להבטיח קודם כול שאלה שמורדים, סוררים, מנסים לאיים שלא יצביעו על חוק ההסדרים – קודם תצביעו על חוק ההסדרים, אחרי זה תבואו לחוק התקציב. ואני שואל כאן וזועק לא רק את זעקתם של בתי החולים הציבוריים – הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה, שלושת בתי החולים בנצרת. אני אמרתי בבוקר בהפגנה: האם יימצא אותו חבר כנסת צדיק או חברת כנסת צדיקה? אחד, אחד, אחת. חברת הכנסת ג'ידא זועבי, אנחנו מאותו אזור, עראבה, נצרת. עאידה – אה, אדוני היושב-ראש, התחלפת בינתיים. הפגנות. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חולים – – – << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> אוסאמה, אני רוצה להגיד – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ג'ידא, אז אני אומר: רק תגידו – – – << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> שבועיים אחרונים – שיחות אינטנסיביות – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מה קורה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא צריך שיחות, רק הסכם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שיעבירו את הכסף. ג'ידא, לא צריך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לא צריך שיחות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כמו שעשיתם – ג'ידא, כמו שעשיתם, כמו שעשיתם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קטי, כמו שעשיתם בחוק גיל פרישה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא לא לא, הם לא עשו כל כך טוב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי שזה טוב. אמרתי כאילו מבחינתם זה טוב. גם רפורמת החקלאות – איימתם. למה לא אומרים לאוצר: אנחנו היום לא מעבירים את חוק ההסדרים עד שתעבירו את הכסף? << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אמר מנהל בית החולים לניאדו – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – תקשיב ברדיו ולא – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שמעתי אותו, ראיתי אותו. אני לא צריך לשמוע אותו ברדיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מה בהסכם. אתה מכיר את ההסכם? << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק סליחה, הוא שותף. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה הוא אמר? << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמר שהוא, האוצר, העביר את הכסף – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, האוצר אמר שהוא תקצב. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו שמענו את מנכ"ל – אבל היינו בוועדת הבריאות, שיין. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אבל תראה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לא מכיר את הסכומים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שמענו, שמענו את מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב בוועדת הבריאות. הוא אמר: אנחנו תקצבנו סכום של 960 מיליון. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אמרו שהעבירו 300 מיליון. הוא אמר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תקצבו, אבל לא מעבירים. למה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צריך 960. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי אומרים עכשיו – קטי, למה את עוזרת לי? תאמיני לי, אני לא צריך את העזרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה יודע מה קורה, אוסאמה? הם לא מכירים את הנתונים. הם לא יודעים את הנתונים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא לא יכולה, היא לא יכולה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני נותן לך תוספת קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן. זה נכון, מגיע לך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני אומר, הנתונים הם כל כך ברורים. יש הסכם מינואר: 960 מיליון. 960 מיליון. העבירו 530 מיליון; עדיין יש 430 מיליון. שיעבירו 300 מיליון, ריבונו של עולם, מה צריך? בינתיים דוחים ניתוחים, שולחים חולים הביתה. בתי החולים בנצרת – יש אנגלי, צרפתי ואיטלקי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איטלקי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל ישראלי אין, כמו שאתה אומר, אדוני היושב-ראש. ישראלי אין. אבל לבתי החולים האלה לא נותנים, אין להם. שמענו את פרופ' מרין משערי צדק. הוא אומר: אני לא מקבל מנות דם מבנק הדם, כי הם רוצים במזומן; ספקים לא מעבירים תרופות. אדוני השר, עד מתי? אז אומרים: התקציב הכי חברתי. בבתי חולים ציבוריים, במקום שהחולים יקבלו את הניתוחים, במקום שהרופאים יהיו בבתי חולים, הם כל יום בהפגנות. די, תעבירו את הכסף, תצילו את בתי החולים הציבוריים האלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעדי, שזעק את זעקת בתי החולים. אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, שר האוצר הבליח פה לאיזה חצי שעה לכנסת. פנים חדשות הגיעו לכאן, שלא נמצאו מאז הקמת הממשלה. הוא מגיע לדיון שהוא צריך להציג אותו, דיון על התקציב, וגם סגנו לא נמצא פה. לא נמצאים; אנשים מנותקים, מנוכרים, זה לא מעניין בכלל. עומד פה שר האוצר ומדבר על התקציב החברתי, הבשורתי, הכלכלי-מאוד, הממנף דברים. לפני כנסת ריקה הוא דיבר. גם חברי סיעתו – חלקם אפילו הגיעו בסוף. כנסת ריקה שמכבדת – איפה הקואליציה, שצריכה לכבד תקציב ראשון אחרי הרבה שנים שהם היו באופוזיציה? לכבד אותו. הם לא מאמינים, בגלל שאי-אפשר להאמין. אתה זורה חול בעיני הציבור, ואתה בא ואומר להם – עומד פה בכנסת עם דפים, זה מאוד קל, ומקריא, וחוזר על איזה מנטרה שאין לה שום בסיס. איך אפשר להגיד שיש לזה בסיס כשהרקע להגשת התקציב הזה, כפי שאמרו קודמיי, זה ההפגנות? כמה זמן לקח לנו להגיע לכנסת? הפגנות ממגזרים שונים בציבור ובכלכלה הישראלית שמפגינים פה על העוולות שעושים להם, על זה שלא שומעים אותם. מנהלי בתי חולים, רופאים בכירים, מה שהם צריכים לעשות בתקופה הקשה הזאת של הקורונה – זה מה שהם צריכים? לשבות? יש מדינה בעולם שבה היו עכשיו פוגעים בבתי חולים? מנוכרים. על מה הם מדברים? אין אחד שיודע לתת תשובה אחת שהיא עניינית. היינו בפורומים כאלה ובפורומים אחרים, וחבר הכנסת טיבי, היטבת להגיד את הדברים האלה. מה הם מבקשים, תוספות? הם מבקשים השוואה למה שהממשלה עצמה נותנת לבתי החולים שלה. על זה אנחנו מדברים; לא מבקשים שום דבר אחר. ועומד כאן – ואומרים כאן ובאים כאן, והבשורה היא בסוף, מילות ההרגעה הן בסוף. חברי הכנסת היקרים – אני מצטט את שר האוצר כמעט בציטוט – בין הקריאה הראשונה לשנייה אנחנו נהיה קשובים לחברי הכנסת, נחלק תופינים, מה שאתם רוצים. אל תשמע את חברי הכנסת, תשמע קודם כול את הציבור. ואחרי שתשמע מה שהציבור אומר, עלי ידי חברי הכנסת נחלק את הדרישות שלכם – מבטיח לחברי הקואליציה – אל תדאגו. עושה שקט בתוך הקואליציה: אנחנו נחלק ואנחנו נסדר אתכם בין הראשונה לשנייה, שכל הממורמרים – העיקר שתצביעו עכשיו. זה מה שאנחנו אומרים. ובסופו של נאום אומר שר האוצר – עומד פה בפליאה, כולו מדושן עונג על השקט שהוא העביר את התקציב, או בכל אופן הציג את התקציב, ואומר: אני באמת מתפלא. אומר כאן שר האוצר, אדוני היושב-ראש: אני מתפלא על השקט שיש פה. וכבר אנשים מאמינים. התשובה היא אחת: כמו שאמרו יועציו של אותו רודן שגזר גזרות על בני עמו כל הזמן – באו אליו ועוזריו ואמרו לו: הציבור מפגין, הציבור כואב ובוכה, מודאג מאוד, סובל מאוד. והוא נשאר אדיש. ואמרו עוד פעם: אבל תראה מה שקורה – והוא גוזר עוד גזרות ועוד גזרות. הוא אומר להם: רבותיי, עוזריי היקרים, כשהם ישתקו, אז תבואו אליי. כל זמן שהם צועקים זה בסדר; כשהם ישתקו – שר האוצר, אתה אמרת את זה, לא מישהו אחר. הציבור כבר שותק, כאן שותקים, אין כבר מה להגיד כשאתה מנותק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התקציב הזה מלא – אפשר להוכיח את החורים והבורות השחורים שיש בתקציב הזה. יש לנו כמה דברים, אנחנו נדע להגיד בדיוק ולהוכיח גם בנושא של בתי החולים והבריאות בכלל, קופות החולים באופן כללי, על החקלאות ועל הנכים שהם פוגעים ועל גיל הפרישה. ועל המעונות. עומד כאן שר האוצר – בזה אני אסיים – ובא ואומר: אנחנו עוזרים לנשים המוחלשות, נשים מוחלשות, עם גיל הפרישה או לא. איזה נשים מוחלשות? אימהות לארבעה ולחמישה ולשישה ילדים שיוצאות במסירות לעבודה, במסירות עושות את זה, מקריבות הכול מהדברים האישיים שלהן כדי להביא טרף לביתן, לטפן. אותן אלה – אז מה יש כאן בתקציב? הן לא יקבלו מעונות. מה הן עשו רע? מה הנשים האלה, העובדות, האימהות, עובדות לפרוטות, יוצאות שלושה חודשים אחרי הלידה לעבוד, הן לא יכולות לקבל פתרון וסידור של מעון – מה הן עשו? בגלל מה? הבעל שלהן ככה, הבעל שלהן אחרת. מה זה קשור בכלל? איך קושרים דברים כאלה? באיזו אכזריות אפשר לבוא לנשים האלה ולקחת את פרנסתן, לא לתת להן את האפשרות ולהוציא אותן – לשלוח אותן לעוני מחפיר כשהן לא נמצאות שם? אתה זה שמביא אותן. איזו בשורה? אין מדינה – אין כלכלן בעולם שיבוא להגיד שיש כאן איזו תפיסה כלכלית, תפיסה חברתית, בעניין הזה. אין אחד שיבוא ויגיד את זה עם אחריות, שבא להפסיק ואומר: אנחנו משוועים לידיים עובדות. הידיים העובדות נמצאות פה, גם אלה של האימהות שעובדות, גם של ציבור שלם כמו הציבור החרדי שאני מייצג אותו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ועוד רצינו להביא מתכנתים מחוץ לארץ. יש פה, מתחת לפנס. רק רצון ורק שלא יהיו מנוכרים ולא יהיו אכזריים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חיים ביטון, חבר הכנסת – איננו; יואב קיש – איננו. חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אני נותן לו ארבע, כי הוא היה יושב-ראש. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לא זכור לי – אתה גם ותיק, אדוני – לא זכור לי שהרבה פעמים זכינו לדיון נפרד ולא לדיון משולב בקריאה הראשונה בכל החוקים האלה. אבל טוב, תמיד יש מקום לחידושים. ולא משנה, אני יכול לומר כמה מילים על התקציב. פורמלית זה עכשיו התקציב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יותר. אני מגלה נדיבות. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> בעזרת השם, נדבר גם בדיון נפרד על חוק ההסדרים. אבל על התקציב מה יש לי לומר? אני רואה את הדיווחים, רואה את הגאווה של מערכות שונות על תוספת תקציב שהן קיבלו, ומציע להן – בלי פוליטיקה, בצורה הכי אובייקטיבית, המספרים לא משקרים – לבדוק מה הייתה התוספת הממוצעת לתקציב משרדים שונים, מערכות שונות, בעשור האחרון ומהי התוספת עכשיו. למשל, אם ניקח את מערכת החינוך, אז התוספת בתקציב הנוכחי – בעצם העלייה – היא 4%, וכל שנה תקציב החינוך, מסיבות ברורות ומובנות, עלה ב-6%. לכאורה, מה שאנחנו רואים כאן זה קיצוץ ולא תוספת. דברים דומים אפשר לומר גם על מערכת הבריאות. שמעתי, בשמחה שמעתי, ודאי, את הדיווח על תוספת של 2 מיליארד שקלים, רק ששוכחים לומר שאם אנחנו הולכים לטרום-קורונה, מנטרלים את נושא הקורונה, התוספת, עם כל הגידול הטבעי והזדקנות האוכלוסייה, הייתה כ-9%. ועכשיו אנחנו עדים לתוספת של 5%, קרי במקום עכשיו לעזור למערכת הבריאות להשתקם ולהתחזק ולהתבסס עוד יותר, אחרי כל מה שהרופאים והרופאות והאחים והאחיות והמינהלה עשו למעננו בשנה-שנה וחצי האחרונות, אנחנו בעצם רואים קיצוץ ועוד ויכוחים אפילו על תוספת כוח אדם שניתנה למערכת רק לפני שנה. אבל, אדוני היושב-ראש, מה לעשות, שבע שנים פגשתי כאן את חוק ההסדרים בתפקידי כיושב-ראש הכנסת, ואת עיקר הדברים אני רוצה לומר על חוק ההסדרים. אפשר לדבר על זה שעות, ואני ודאי שלא אעשה זאת – אולי בקריאה השנייה והשלישית, אבל אני מקווה מאוד שחלק מן הדברים עד לקריאה השנייה והשלישית יהיו כבר לא רלוונטיים. אני אתחיל ואגיד שכשראיתי את חוק ההסדרים פגשתי הרבה חברים ותיקים, ממש מפגש עם חברים ותיקים. פתאום ראיתי הצעות ורפורמות וחוקים – ב-2013 שר האוצר החדש דאז, ראש הממשלה החליפי דהיום יאיר לפיד, הגיע ללשכתי עם ספר עבה מאוד של חוק ההסדרים, ובשמחה התחיל להסביר לי על כל מיני רפורמות חשובות שצריך לעשות, למשל רפואה פרטית וההון השחור ועוד כהנה וכהנה. תראו, צריך לדעת שבחוק ההסדרים אתה יכול למצוא אולי דברים טובים, הצעות טובות, רפורמות טובות. אבל אני שואל: אלוקים אדירים, מה הקשר של ההצעות האלה לתקציב המדינה? אולי בכלל, אדוני היושב-ראש, נעשה נוהג חדש: פעם אחת בשנה, בתחילת השנה, תבוא הממשלה לכנסת, תביא איזה 150–200 חוקים, תשים את הכול על השולחן, תגיד לכנסת: יש לכם עכשיו חודש לדון בזה, ונצביע כמקשה אחת על רפורמה בקולנוע ועל העלאת מיסים, על צער בעלי חיים ועל רפורמה בתחבורה. למה לא? הרי זה בדיוק – מי שיקרא את חוק ההסדרים, זה בדיוק מה שקורה. אני יודע שאפילו הדברים לפעמים נשמעים יפה. בנקים, כן, הרפורמה בבנקאות שמוצעת כאן, כן, אה, בנקים זה כסף. כסף זה תקציב. חברים, אין כל קשר בין הדברים המוצעים לתקציב המדינה – לא רק לתקציב המדינה של 2021–2022, כי זה לכאורה מה שחוק ההסדרים צריך להבטיח, אלא לתקציב המדינה בכלל. רגולציה: שלוש וחצי שנים משרד ראש הממשלה – אני זוכר את השיחות האלה בלשכתי בשבתי כיושב-ראש הכנסת עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הקודם לקודם לקודם, שהיה בא עם הצעות מאוד מעניינות, דרך אגב, בתחום של רגולציה. אני מציע לממשלה באמת לקחת את הנושא הזה ברצינות ולהביא אותו לכנסת בהקדם האפשרי; אבל בלי כל קשר לחוק ההסדרים, בלי כל קשר. ואני, אדוני היושב-ראש – אני יודע, זמני – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נתתי לך תוספת יו"ר לשעבר. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. אם כן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך כך: יש דברים מינימליים ששייכים לתקציב המדינה הנוכחי. רוב הדברים בחוק ההסדרים לא שייכים לשום דבר. התוצאה של העניין הזה – ואני אמשיך את זה בדיון הבא בסבב הדיונים – התוצאה יכולה להיות אחת ויחידה: בכייה לדורות. נצביע כמקשה אחת, ואחר כך שנים רבות נעסוק בתיקונים של הטעויות שנעשו בחיפזון של ההעברה הזאת של חוק ההסדרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש, שוב, לפנים משורת הדין. שמת לב שאני מגלה נדיבות הבוקר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חבל על הזמן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה תמיד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה שובר את כל הסטיגמות האפשריות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני נהנה לשבור סטיגמות, קטי. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> מתוך פחד מיואב קיש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש טענה כזאת. בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה, היושב-ראש. כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת קיש, שלוש דקות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כול אני רוצה לפתוח בברכות לשר החקלאות עודד פורר, שהבוקר הודיע שלפחות הנושא של מכסות הביצים וכל הרפורמה בשוק הביצים יוצאים מחוק ההסדרים, ובצדק. אין שום סיבה – אמר את זה לפניי גם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הרפורמה צריכה לצאת מחוק ההסדרים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כל נושא החקלאות צריך לצאת, הוא צריך לעבור בזמן ומסודר, תוך כדי שמירה, ולא בחאפ-לאפ ולא כלום. צעד ראשון בדרך היה לעשות את המהלך הזה של נושא המכסות של משק הביצים. מדובר בציבור שנמצא על קו הגבול, שאין לו דרכים רבות אחרות להתפרנס, בשוק מצומצם שאני חושב שכל היקפו הוא 2 מיליארד שקלים, ובחגים וכשצריך יש פתיחה חופשית ליבוא, ולמעשה – אפס אפקטיביות לצורך של כניסה לניהול מסוג אחר, ולכן אני מברך על ההחלטה. אבל פה אני רוצה לומר לגבי כל התקציב וחוק ההסדרים עצמו שני דברים מרכזיים: ראשית, כמו שקיבלתם מדינה כמעט בלי קורונה, מספרים אפסיים, מחוסנת, במצב הכי טוב שיכול להיות, אותו דבר קיבלתם משק עם רבעון הכי טוב אי פעם, התאוששות מדהימה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה, צמיחה בשיא כל השיאים, ואתם קיבלתם הזדמנות לקחת את המשק המצוין הזה, לפתוח חסמים, להזניק אותו לצמיחה ולתת בשורות. מה בחרתם לעשות? במקום בשורות – גזרות. לחנוק את המשק. היה פה פעם חבר כנסת שדיבר על תוכנית סינגפור, מה שנקרא. איפה סינגפור ואיפה ישראל? אנחנו כבר לא מופתעים שבנט מספר סיפורים ועושה ההפך, ואחרי זה מתהפך, ועוד פעם – שבשבת ידועה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יואב, אולי בגלל שלא הוא כתב את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> גם את סינגפור הוא לא כתב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אל תיאלצי אותי לתת לו תוספת, קטי. לכמה אנשים אני יכול לתת תוספת קטי? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קיבלתם משק מצוין, ובמקום להתכנס לכיוונים של צמיחה ולחזק במקומות שצריך, אתם הולכים לגזרות מיותרות. יש גם דברים טובים בתקציב, אני לא אומר – לקחתם והוספתם לתוכנית ארוכת הטווח של בתי החולים בקריית אתא ובבאר שבע, וכך צריך ונכון – אבל יש כל כך הרבה דברים שאתם שוגים בהם. איך אתם, איך ליברמן – וחבל שאתה לא פה, שר האוצר ליברמן – איך אתה מעז להפר את ההבטחה שלך להעלות את שכר חיילי החובה? איך זה יכול להיות שכל סיעת ישראל ביתנו חתמה על חוק בכנסת הזאת, כולל אלי אבידר לפני שהוא נהיה שר לענייני כלום, להעלאת שכר חיילי החובה, ובסוף אתם יורקים לחיילים בעיניים? מפזרים כספים על כל לחץ פוליטי, שוחד פוליטי – כן, אני קורא לזה שוחד פוליטי – ולחיילי החובה, שהבטחתם להם – השר ליברמן הבטיח להם גם כשהוא נהיה שר האוצר: אני אעמוד במילה שלי – אותם אתם שוכחים. זו בושה. זה תקציב רע, ואנחנו נילחם בזה, ננסה לתקן, ואם לא נצליח, נעשה הכול כדי שאתם תיפלו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי – מיש מווג'וד; עופר כסיף. אחרי עופר כסיף – משה גפני; אחרי משה גפני – עאידה תומא סלימאן; אחריה – ווליד טאהא, יעקב מרגי ורוטמן. ברוך רופא חולים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אני מקווה שעברתי את זה כמו שצריך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איך זה עבר עליך? איך הייתה המחלה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש לי כמה שניות לנצל? תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תוספת פוסט-קורונה סינדרום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל את הבימה הזאת, אם כבר ניתנת לי ההזדמנות, ולקרוא לכל הציבור לא להאמין לכל מיני תיאוריות קונספירציה והבלים שיוצאים נגד החיסונים. החיסונים האלה הם חיסונים – אני לא אומר שאין תקלות ואין בעיות, אבל בהשוואה למחלה האיומה הזאת החיסונים האלה הם הכרח, הם הכרח, ואני מפציר בכולם לא להסס ולקחת אותם. המחלה הזאת היא מחלה שלא דומה לשפעת. היא לא שפעת חמורה. אין שום קשר בין שני הדברים. למרות שאני יודע שיש גם הבדלים בין אדם לאדם בחוויה של המחלה, זו מחלה קשה. הייתי שבועיים על הקרשים. אני מודה לכל אלה שכתבו לי ברכות, וגם לכל אלה שאיחלו לי לא לצאת מזה; לפחות התייחסו אליי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מכיר את התופעה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד שהשבועיים האלה היו שבועיים מאוד מאוד קשים, לא רק מבחינת חום גבוה והחמצן שהייתי זקוק לו. אני רוצה להודות כמובן מאוד מאוד לצוותים הרפואיים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מגיע להם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם עושים עבודה באמת בלתי רגילה, בתנאים-לא-תנאים. הייתי באשפוז בית והיו מגיעים אליי פעמיים ביום, כל יום, אחות בבוקר ורופא בצוהריים, לתת לי עירוי ולבדוק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני חייב להגיד רק דבר אחד, אם כבר נתת לי את ההזדמנות – שאחת החוויות הגרועות ביותר, איך שאני עברתי את המחלה, זה הזיות. זאת אומרת, אני לא יודע אם הדברים האלה עוברים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הפכת להיות חבר קואליציה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> חבר כנסת זה מחלה יום-יומית. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה אומר שזו מחלה טבעית שלנו. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה לא קורונה. זה לא קורונה, זה מחלת כנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו מתחילים את שלוש הדקות, עופר. הרבה בריאות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ממשלות רבות בעולם עמדו בעקבות הקורונה על חרפת הניאו-ליברליזם והבינו סוף-סוף את גודל כישלונו ונזקיו החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והמוסריים. לא בכדי יותר ויותר ממשלות משנות עתה את דרכן ומתרחקות מהמודלים המרושעים והאוויליים של מילטון פרידמן וחסידיו. ובמחוזותינו? כאן ממשיכה הממשלה בדרכן הנלוזה של קודמותיה. זו ממשלת שינוי? זו ממשלת מינוי – כזאת שכל קיומה מבוסס על מינויים וג'ובים. מינויים לטובת מה – לטובת צדק חברתי, לטובת שוויון, לטובת סיום הכיבוש והאפרטהייד והשגת שלום צודק? לא ולא ולא. הממשלה הנוכחית הפכה מאמצעי להשגת יעדיו של דמגוג ועבריין נמלט למטרה בפני עצמה, וכך גם התקציב וחוק ההסדרים האנטי-דמוקרטי הנלווה אליו הפכו ללא יותר מאשר כלים לשימור הסטטוס קוו הימני הקיצוני ביותר, סטטוס קוו של טיהור אתני בשטחים הכבושים, של פגיעה במעמדות המנוצלים ובשכבות המוחלשות, של אפליה כלפי האזרחים הערבים, של קיפוח נשים ושל ניפוח כיסיהם של הטייקונים. התקציב הזה הוא אנטי-חברתי בעליל. תמיכתן בו מצד סיעות הטוענות להיות חברתיות – העבודה, מרצ ורע"מ – אינה רק מבישה ומפנה עורף לתומכיהם, היא גם מסווה, עלה תאנה ולגיטימציה לימין הקיצוני שבשלטון. בכל העולם מכריזים על מצב חירום סביבתי שבו הממשלה מבקשת להעביר את האחריות הסביבתית והבריאותית לגוף ביורוקרטי חדש שישרת את הטייקונים ואת ההון הגדול, לא את הציבור. כך, נשר, בז"ן וחי"ל, המזהמים והמסרטנים, יקבעו בלעדית את המדיניות הסביבתית במקום גורמים מקצועיים הפועלים לטובת כולנו. מניעי ההון הרי ברורים – עוד רווח ועוד מיליון, ובריאות ילדינו לא חשובה. ואם לא די בפגיעה בעתידם הבריאותי והסביבתי של הדורות הבאים, הממשלה גם מחליטה להמר על עתידם הכלכלי ולהעביר את כל החסכונות הפנסיונים לשוק ההון, כך שבמקרה של משבר, החוסכים כל חייהם עלולים להישאר ללא פרנסה. כמובן שהנפגעים העיקריים גם פה יהיו המוחלשים ממילא. הממשלה רוצה גם שנצביע בעד ביטול הקרן להתחדשות עירונית – מה שיחזק את הרשויות החזקות ממילא, יפלה לרעה את הרשויות המוחלשות, בעיקר בפריפריה, מה שנקרא, ויגדיל את הפער המעמדי. ואיפה התקצוב של בתי החולים הציבוריים שבקריסה תחת עול ההזנחה הממשלתית במשך שנים והקורונה? איפה ההשקעה בחינוך ובמעונות היום המפוקחים ובתנאי ההעסקה של המחנכות? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. איפה התמיכה בדיור הציבורי ובמגורשי גבעת עמל ואבו כביר, שיישארו ללא קורת גג? אבל פנסיות מנופחות לגמלאי צבא צעירים יש. מעבר לשחיתות שבכך וליריקה בפרצוף של המוני ישראל, הרי שיש בהחלטה זו התעלמות מוועדת ברודט, שקבעה עוד ב-2007 שמערכת הביטחון מבצעת מניפולציה בנתונים כדי לזכות בתוספת תקציב וכי יש לקצץ משמעותית בתקציב הביטחון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון, ברשותך. חברי הכנסת, את התקציב שלפנינו על נספחיו יש להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה, מוטב עם אלה שניסחו אותו, במריצות או בכל דרך אחרת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, ושוב הרבה בריאות. חבר הכנסת משה גפני; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אה, גפני פה. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, לא היו ימים טובים לאנשי משרד האוצר, ובעיקר לאגף התקציבים, כימים האלה. לא זוכר תקופה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> וכי למה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם יכולים להוציא מכל המגירות אצלם – אני מכיר את כל המגירות האלה, הייתי שם – להוציא מכל המגירות השטותיות ביותר, הרעות ביותר, את הגזרות שעושות נזק בל יתואר – להוציא את זה החוצה, לעמוד ולהגן על זה והכול בסדר. עומד פה שר האוצר, שלא מבין כלום בעניין הזה, ומעל כל הפקידים, והוא אומר: אין פה צעקות. אין פה צעקות בגלל שאין לאף אחד שום עניין לצעוק לו, להגיד לו. יודעים שהוא לא הכתובת. אז הוא עמד פה ודיבר – חברי הכנסת אפילו לא נכנסו כדי לשמוע אותו. פעם נאום של שר האוצר על התקציב היה אחד הדברים שהיו נתונים לוויכוח, מדברים. אני אתן לך דוגמה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> באו אליי. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, איש בכיר בקואליציה, לא באופוזיציה. הייתי בקואליציה, העברתי תקציבים, העברתי חוקי הסדרים. באו אליי למשל עם העלאת גיל פרישה לנשים. אמרתי להם: בסדר, אני בעד העלאת גיל פרישה לנשים. הבאתי את כל חברות הכנסת באותה תקופה וגם את חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני זוכר, כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה גם חתמת על החוק הזה. אמרתי: בסדר, אלה הדברים. קודם כול צריך לראות שאנחנו מסדרים את זה. לא שאתם מעבירים את זה פתאום באיזה חוק הסדרים עלום, בתוך מערכת שלמה, שיש איום שהממשלה תיפול ואחרי זה נדבר. את ה"אחרי זה נדבר" אני מכיר בעל פה. אמרתי להם: לא באלף רבתי. בניתי על חברי הכנסת בקואליציה; האמת, בעיקר חברות הכנסת. אני הייתי איתן גם בישיבה בזום לפני כמה ימים. הייתי גם בישיבה בוועדה אצלך, עאידה. היינו בדיון, וחתמתי על מה שביקשו ממני – וזה בצדק – שזה לא יהיה בחוק ההסדרים, בגלל שזאת מהפכה חברתית. זה לא סיפור של מה בכך, שיהיה יותר כסף לנשים עניות או פחות כסף לנשים עניות. קודם כול, יהיה להן פחות באופן דרמטי, מפני שקצבת זקנה הן כבר לא יקבלו – נשים שיצאו מהעבודה, נשים שהיו במקצועות שוחקים. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> חבר הכנסת גפני, אני ישבתי בוועדה הציבורית של כחלון. לא סוכם – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הכול היה בסדר. לא ידעתי שהיית בוועדת – – – << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, שהיושב-ראש ייתן לי – אני מוכן לדבר על זה עשר שעות. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. לא ידעתי שהיית חברה בוועדה הציבורית שכחלון הקים, שהוא היה צריך להקים על פי חוק. הוא הקים את הוועדה הציבורית, הגיעו מסקנות של הוועדה הציבורית, הוא הביא לי במכתב את המסקנות של הוועדה הציבורית והוא אמר: תחליט אתה. זה מה שהוא אמר. הוא ידע שאני לא אסכים לקבל את המסקנות של הוועדה הציבורית שבהן מעלים את גיל הפרישה ואחרי זה מדברים על נשים עניות. הוא ידע שאני לא אקבל את זה;; גם אמרתי לו. עכשיו, לא אמרתי את זה בהסתר באיזשהו מקום, אמרתי את זה על השולחן לפני כולם. החתמתי את כולם על הצעת חוק. אני הייתי במעמד כלכלי מאוד בכיר בקואליציה. לא באו ואמרו לי: בגללך הממשלה תיפול. שאלתי את אחת מחברות הכנסת עכשיו: מה קרה לך? את אישה חזקה. מה את פתאום מסכימה לזה? את יודעת שזה עוול. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא אומרת לי: אמרו לי שבגללי הממשלה תיפול. מה הממשלה תיפול? מה, אתם מפחדים מליברמן? ממי אתם מפחדים? << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תבואו, תסתכלו לו בפנים ותגידו לו: הכול בסדר. מעלים את גיל הפרישה – נדון בזה בחוק נפרד. אדוני היושב-ראש, אני יכול – יש לי יום שלם בשביל לדבר על העניין הזה, אבל אני רוצה רק חלק קטן, כדי לא לגלוש בזמן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כבר גלשת. היום אני מגלה נדיבות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רק לא זוכר מקרה כזה, באמת, שהיה בחוק ההסדרים. אני עוד אדבר על הדברים – על הרפורמה בחקלאות ועל הרגולציה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נותן לך דקה, תוספת פינדרוס. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אבל אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך על הנדיבות. אני מסיים. שמישהו יסביר לי על חוק הסדרים – הרי זה דבר נורא ואיום. אני נמצא פה כל כך הרבה שנים. חוק ההסדרים היה איזה דבר שהיה לו איזשהו קשר לתקציב. שמישהו יסביר לי: מה קשור הנושא של הכשרות לחוק ההסדרים? אומרת הממשלה בחוק ההסדרים – אתה יכול לקרוא את זה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי חוק ההסדרים לא כשר במקור. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא לא כשר. חוק ההסדרים לא כשר במקור. זה נכון, אבל זה סיפור בפני עצמו, וזה נכון. אבל הממשלה שמביאה את חוק ההסדרים כותבת: מה ההשלכה התקציבית של הכשרות? אין השלכה תקציבית. מה ההשפעה על תקני כוח אדם? אין השפעה על תקני כוח אדם. אין השפעה, אין תקציב אין כלום – מה זה קשור לחוק ההסדרים? אתה רוצה לעשות רפורמה בכשרות או רפורמה באי-כשרות – תביא חוק, תתמודד עם העניין הזה. תעמוד מול חברי הכנסת שידברו רק על זה, ולא על זה שאם אתה מצביע נגד הסעיף הזה בחוק ההסדרים, הממשלה נופלת. שתיפול כבר הממשלה הזאת. זה התקציב הכי אנטי-חברתי שהיה במליאת הכנסת שאני מכיר 33 שנה. התקציב הכי אנטי-חברתי. נדבר עוד היום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נדבר. עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מושיק, יישר כוח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי הוא עשה סימנים כל הזמן: תן לו, תן לו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, תרשו לי רק בהתחלה לפתוח בזה שזה הנאום הראשון, פעם ראשונה, שאני נמצאת במליאה לאחר פטירתו של חברנו והקולגה שלנו, המנוח, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אבדה כבדה לכולנו ואבדה כבדה, אני חושבת, לא רק לעשייה בתוך הכנסת אלא לכלל הציבור הערבי, ובמיוחד בנגב. סעיד היה לא רק נציג של האוכלוסייה הערבית, אבל הוא נשא בליבו – שכנראה לא יכול היה לשאת את כל העוולות שנעשות לציבור בנגב, ליבו לא יכול היה באמת להמשיך לתפקד. אבדה גדולה. (אומרת בערבית: עליו הרחמים, ולמשפחתו הסבלנות והנחמה.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אללה ירחמו. אני מתחיל מחדש. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני שואלת את עצמי, כאשר מגישים לנו את ערמת הספרים האלה ואת הדיסק-און-קי עם כל החומר: באמת? רציניים? ככה מתדיינים על תקציב מדינה ועל חוק הסדרים עבה במיוחד, מלא בכל מיני מה שקוראים לו רפורמות או שינויים כלכליים מהותיים, שנוגעים גם בחיים היום-יומיים של הציבור? אני חשבתי כל הזמן שהדרך להתאושש ממשבר כלכלי חמור כמו זה שעברנו בשנה האחרונה, וזה ידוע בכל העולם – כמעט שנתיים עכשיו – חייבת להיות בהשקעה ציבורית משמעותית באזרחים. התקציב הזה עושה את ההפך לגמרי ממה שאנחנו חושבים. במקום להכניס את היד עמוק לכיס ולפתח את השירותים כדי לתמוך בציבור הרחב, ובמיוחד בקבוצות המוחלשות, הממשלה דווקא עושה קיצוץ רוחבי. היא עושה קיצוץ רוחבי כמעט לכלל השירותים שצריכים להגיע לאזרח הפשוט, ודווקא מחזקת את אלה שיש להם: את העשירים, את ההון. שוב אנחנו רואים ממשלה שמקושרת עם ההון ורוצה לחזק אותו. אפילו אין עלייה של פרומיל אחד במיסוי על החברות הגדולות. לא נוגעים בהן. נוגעים רק בציבור המוחלש. כולם חושבים שמה שמעניין ואמור לעניין את חברי הכנסת הערבים זה רק לדבר על התקציב שמוקצה לאוכלוסייה הערבית. שוכחים שמעצם העובדה שרוצים לשלוח אותנו לדקדק רק בתקציב של האוכלוסייה הערבית בעצם מאששים את העובדה שלא מתייחסים לאוכלוסייה הערבית כאל אזרחים שווים. כאזרחים שווים אכפת לנו מכל סעיף בתקציב הזה, כי בסופו של דבר מי שפוגע במוחלשים, מי שפוגע באזרח הפשוט, קודם כול פוגע באזרח הערבי, כי ידוע שהאוכלוסייה הערבית היא הקבוצה הכי מוחלשת במדינה הזאת, אז אם פוגעים באזרחים, הפגיעה נגדנו היא כפולה. ולכן, כן אכפת לנו. אכפת לנו כאשר מקצצים, וכאשר בתי החולים שמשרתים אותנו חייבים עכשיו לצאת למאבק כדי לקבל כסף שהתחייבו לו בממשלה. זאת כבר בושה. חגגנו לפני שבועיים שיש תוספת תקציבית למשרד הבריאות, 2 מיליארד. כולם שכחו כמה מוסיפים למה שנקרא משרד הביטחון במקביל. בזמן שביטחוננו מעורער בעיקר בגלל מגפה, והצורך הוא לתמוך במערכת הבריאות, דווקא התוספת הכי גדולה היא למשרד שמוביל מיליטריזציה ומלחמות, דווקא במצב הזה. פוגעים בנשים מוחלשות, אבל מוסיפים תקציבים ופנסיות לגנרלים. אם זו לא הקלישאה הידועה של ממשלת גנרלים והון, אז אני לא מבינה כלום. מאוד חרה לי לשמוע היום בבוקר, כאילו זה ניצחון, על המתווה – לא בעניין גיל הפרישה של הנשים, אלא שלילת קצבת הזקנה מנשים. זה מה שקורה, ועוד קוראים לזה "שוויון מגדרי". כל מה שהגעתם אליו, האוצר ידע שצריך להגיע אליו, כי הוא כבר הגיע אליו במשא ומתן הקודם על עניין גיל הפרישה, כאשר חבר הכנסת גפני וחברות כנסת ואני כיושבת-ראש הובלנו את המאבק הזה; הובלנו את המאבק, וזה עוד היה חוק נפרד. למה הרמתן ידיים, חברות הכנסת מהקואליציה, והרשיתן שזה יישאר בחוק ההסדרים? למה עשו מכם גושפנקה לחוק הזה כאשר אתם מסכימים שזה יעבור בחוק ההסדרים? הרי המטרה היא שנקיים דיון רציני, עמוק, על עניין כזה חשוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם נתתם את ההכשר להמשך העוולה הזו נגד נשים. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני תמה. אנחנו מדברים על חוק שמשחק עם המספרים, משחק עם המתמטיקה, מנסה להגדיל את מסגרות ההוצאה של המדינה. לכאורה זה נושא די משעמם ודי יבש, חוץ מזה שמשמעותו כמובן היא צ'ק פתוח לממשלה להגדיל את הגירעון, להכניס את הילדים שלנו לחובות, והכול כדי לממש את ההסכמים הקואליציוניים, את הג'ובים, את התפקידים. שנים רבות, כשהייתה ממשלה אחרת, כל דרישה קואליציונית קיבלה את הכותרת "סחטנות". פתאום דרישות קואליציוניות זה בסך הכול דבר לגיטימי. אבל אני לא רוצה להתמקד בזה. אני התעניינתי דווקא בסמל שהופיע מעל הדפים. אני לא יודע אם אנשים רואים או יודעים איך נראית חוברת של הכנסת עם חוקים – יש מעל סמל כזה משונה, עם מנורה וענפי זית לידה, שזה הסמל של מדינת ישראל, וזה קצת הטריד אותי, כי אני לא כל כך מבין מה הקשר בין הצעת חוק ממשלתית לבין מדינת ישראל. הממשלה הנוכחית – הרגיעו אותנו שכאשר שר הביטחון גנץ נוסע להיפגש עם אבו מאזן הוא לא יקים מדינה פלסטינית, אפשר להיות רגועים, ואני אומר: הרגיעו אותנו בצדק. למה הפלסטינים צריכים שתי מדינות? יש להם כבר מדינה אחת – יש להם מדינה בראשות מנסור עבאס, שנמצאת פה. באמת, כמה חזירות אפשר – ארץ כל כך קטנה, שתי מדינות פלסטיניות? יש כבר מדינה פלסטינית אחת. עכשיו, בסדר, חשבתי שאולי מאחר שכל שר עושה מה בראש שלו, אז רק הממשלה של גנץ מקדמת מדינה פלסטינית, אולי עם מנסור עבאס. אבל אולי יש אנשים אחרים בממשלה שלא רוצים מדינה פלסטינית. ואז אני רואה שהממשלה הפלסטינית של מדינת ישראל מעבירה לממשלה הפלסטינית השלישית, שיושבת ברצועה – כבר שלוש מדינות פלסטיניות – היא מעבירה חומרי בנייה, כדי שהם יוכלו לשקם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני הוספתי – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה מאוד מפריע לי. אני מצטער. אני אשמח גם לטיפה תוספת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סליחה. תוספת עשר שניות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. אז המדינה הפלסטינית שפה, בראשות מנסור עבאס, מעבירה למדינה הפלסטינית של חמאס חומרי בנייה כדי שהם יוכלו לשקם את המנהרות, לייצר את הטרור, את החטיפות, חס ושלום את ההרג הבא של חיילים, של אזרחים. בסופו של דבר יש מדינה לבנות – המדינה שבדרך. רבותיי, המדינה הפלסטינית היא עובדה, היא קיימת, היא נמצאת. עומדים בראש הממשלה באופן חלופי נפתלי בנט ויאיר לפיד, אבל באמת הממשלה הזאת מקדמת בכל הכוח אך ורק את האינטרסים של הפלסטינים, של הערבים; את האינטרסים של העם היהודי היא שכחה לקדם. והאינטרסים של הערבים שגרים בעזה, ביהודה ושומרון, ולצערנו גם בתוך שטח מדינת ישראל, לא עולים בקנה אחד עם האינטרסים של העם היהודי. האינטרסים שלהם זה לראות כמה שיותר יהודים מתים, לצערי, וזה דבר שאני לא אני לא יכול להסכים לו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הערבים נתנו לך דקה יותר מהזמן המוקצב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, הערבים לא נתנו לי דבר, אתה נתת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ועכשיו אתה סיימת. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה לסדרן שדואג לבריאותנו. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל אין תקשורת. יש פרבדה מגויסת שמייפה את המציאות כשמדובר בממשלת שמאל שמקדמת את ערכיה לכל רוחב החזית, שמבקרת את הממשלה רק כאשר מדובר בממשלת ימין, ועוברת לבקר את האופוזיציה כאשר מדובר באופוזיציית ימין. אנחנו בעיצומה של טרגדיה. מה שקורה עכשיו עם הנתונים, עם העובדות ביחס לקורונה, הוא פשוט טרגדיה. אנחנו עם שיא של כל הזמנים במאומתים אתמול – 11,187 חולים. מעל 90,000 חולים נכון להיום במדינת ישראל. 7,000 מתים – חצינו את הקו הנורא והמזעזע הזה. על פי הנתונים הרשמיים, 633 חולים במצב קשה מאושפזים היום בבתי החולים, ועוד עשרות רבות עברו לאשפוז בבית, אז הסטטיסטיקות כביכול לא מכירות אותם. רק החודש הזה, אדוני השר, 599 אנשים נפטרו מקורונה – 599 עולמות מלאים, 599 משפחות. זה החודש הקטלני ביותר מאז חודש מרץ בשנה שעברה למניינם. ולמה? כי יש לנו ממשלת יחסי ציבור, שמה שחשוב לה זה להיראות טוב, שאין בה אומץ, אין בה מנהיגות. ובזה נמדדת מנהיגות – ביכולת לקבל החלטות לא פופולריות. ממשלה שגררה רגליים בשלבים הראשונים, אדוני השר, של ההתפרצות, ובמקום, כן, להקשיב לאנשי המקצוע – אתם הרי כל הזמן מדברים על זה: להקשיב לאנשי המקצוע במשרד הבריאות ולהטיל הגבלות רכות. אף אחד לא דיבר על סגר, אבל אם עוד לפני ההתפרצות הגדולה היה לכם את האומץ להטיל את ההגבלות הרכות, להחזיר את התו הירוק והסגול בשלבים הרבה הרבה יותר מוקדמים, לא היינו מגיעים למספרים האלה. אז נכון, יש חיסון שלישי, וגם ההחלטה עליו התקבלה הרבה יותר מדי מאוחר. ותראו בעיתונים ותראו במהדורות החדשות בטלוויזיה – אין מחדלים. תקשורת שידעה לספור את המתים יום-יום, שעה-שעה – ובצדק, כי כל אדם הוא עולם ומלואו; כי לא הפרנסה היא הערך המקודש, כי החיים הם הערך מקודש – נעלמה. בתי החולים הציבוריים בקריסה, והם בקריסה אמיתית, אדוני היושב-ראש – אני כבר מסיים – הם בקריסה אמיתית, הם לא בקמפיין. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שבעה בתי חולים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם עומדים היום בחזית המאבק, אנחנו יודעים. אז שוב, ממשלת יחסי ציבור אתמול מתהדרת באיזה גימיק: 55 מיליון; כל עובד רפואה יקבל 1,000 שקל – למה? לצריכת תרבות. אני לא נגד, אבל ככה נפתור את המשבר של מערכת הבריאות? מנהלי בתי החולים מאבדים את האמון בממשלה, במשרד הבריאות, והתקשורת – כלום. זאת לא ממשלת ימין, זאת לא ממשלת נתניהו – הכול טוב. אז חברים, לא הכול טוב. יש לנו ממשלה רעה, והחיים של כולנו בסכנה, והבריאות של כולנו בסכנה, ואני מציע לכולם להתעורר, להתעורר. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אלינה יאלוב – לא פה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, עוד שערורייה, שערורייה קשה מאוד: שלשום בטלוויזיה דני קושמרו פונה לחיים בר לב – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עמר. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לעמר בר לב, השר לביטחון פנים, והוא אומר לו שקצינים בדימוס אמרו לקושמרו – ואני מצטט: תן להם, זה אצלם, שיהרגו אחד את השני. כך קציני משטרה במדינת ישראל מתייחסים אל האזרחים הערבים. מה השר לביטחון פנים עמר בר לב עונה לו? לצערי, זה נכון. לצערי, זה נכון. כמה צדקנו. אבל ממש ממש לצערי, לצערי, אנחנו צדקנו. הלוואי שלא צדקנו. שערורייה נוספת, לפני חודש – יש קשר בין השב"כ לבין ארגוני הפשע המאורגן. דברים כאלה במדינה דמוקרטית, שבאמת חודרת לחיים של האזרחים שלה, אמורים להרעיד את אמות הסיפים של המדינה כולה, אבל זה לא קורה. אנחנו נדאג שהם כן ירעידו את אמות הסיפים של המדינה כולה. אם החיים של 20% מהאזרחים לא יהיו נורמליים, אז החיים של המדינה לא אמורים להיות נורמליים. נקודה. לכן, שלשום בוועדת המעקב קיבלנו החלטה לסגור את העורקים הראשיים של המדינה ביום חמישי הבא. אנחנו נעשה את זה. ברגע זה יש ישיבה של מזכירי המפלגות בוועדת המעקב, שאמורים להחליט על שביתה כללית – שביתה של ממש, שכוללת את הרופאים הערבים ואת כל הערבים שנמצאים בכל מקום ומקום במדינה, שביתה אמיתית, רצינית, שממש תשבית את המשק כולו. אם החיים שלנו לא יהיו נורמליים, אז החיים של המדינה לא אמורים להיות נורמליים. אם הממשלה לא דואגת לכך, אז אנחנו נדאג שזה מה שיקרה. אדוני היושב-ראש, לפני יומיים הייתי ביישוב ערבי בצפון. אמרו לי: ירו על הבן שלנו ופנינו למשטרה ואמרנו לה שהאחיין שלנו לווה כספים מהשוק האפור, אז פנו אליו, דברו איתו ותבינו ממי הוא קיבל את הכסף, אז מי אמור – מי זה יכול להיות, זה שירה עלינו. עד עכשיו עברו עשרה ימים ואף אחד לא פנה אליו. כי הם אכן מתייחסים אלינו במקרה הטוב כאל חצר אחורית, ובמקרה הרע, ויכול להיות האמיתי, מתייחסים אלינו כאל אויבים. לצערי הרב, אנחנו נדאג לעצמנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון רופא אופיר. זה נאום ראשון שלך, שרון? << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. אכן, אדוני היושב-ראש, זה נאום ראשון שלי. אומנם לא נאום בכורה, אבל זו הפעם הראשונה שאני כאן על הדוכן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא רשמית זה יהיה בכורה. היא מישראל ביתנו, נכון? << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מישראל ביתנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ישראל ביתנו. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, זה על חשבון הזמן שלי? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סתם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מגלה נדיבות היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היכרות, את יודעת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היכרות, כי היא שאלה אותך מאיזו מפלגה את. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מתלוצצת. אני מתלוצצת. מותר גם לחייך פה במליאה, נכון? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ואת היית עיתונאית ב-ynet? << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני הייתי כתבת של ידיעות אחרונות הרבה שנים, של קבוצת ידיעות אחרונות, ועכשיו יש לי את הכבוד להיות כאן, בקודש-הקודשים של הציבוריות הישראלית. אז תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שלום לחבריי חברות וחברי הכנסת. ראשית, אני מבקשת לנצל את הבמה המכובדת הזאת וכאימא לשלוח מכאן ניחומים והשתתפות בצער לניצה ויוסי, הוריו של לוחם צה"ל בראל חדריה שמואלי, זכרו לברכה. בראל שלכם היה לוחם במג"ב, אבל הוא גם היה לוחם בחיים; הוא נלחם במשך תשעה ימים עד נשימתו האחרונה. ומכאן אני מבקשת: מי ייתן שמורשתו תמלא את ליבכם במעט נחמה. יהי זכרו ברוך. אני גם מבקשת לשלוח מכאן השתתפות בצער לחברנו חבר הכנסת דוד ביטן על מות אביו. אדוני היושב-ראש, אתה בוודאי יודע שחודש אלול הוא חודש הסליחות והרחמים, וישנם אנשים שזוהי הזדמנות מצוינת עבורם להרכין ראש ולבקש סליחה. ממי, אתם שואלים, לבקש סליחה? אוה, הרשימה ארוכה, ממי לבקש סליחה. הם יכולים לבקש סליחה ממערכת הבריאות, שבמשך שנים לא דאגו להעביר אליה תקציבים ראויים; לבקש סליחה מאלפי אנשים שמצאו את עצמם מאושפזים במסדרונות, או כמו ששר האוצר אמר רק לפני שעה, כשהוא הציג את התקציב, מאותן סבתות ששכבו במסדרונות בבית החולים בנהריה ובבתי החולים ברחבי הארץ; לבקש סליחה מרופאים טרוטי עיניים שהיו צריכים לבחור במי לטפל קודם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תבקשי משר האוצר – – – << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> או אולי לבקש סליחה ממאות אלפי נשים וילדים שחיים יום-יום, שעה-שעה, במעגל האלימות, ובמשך שנים, חוץ מאשר לומר להם מילים מכובסות, לא עשו דבר כדי לעצור למנוע את הטרור שקיים אצלם בבית. הם גם יכולים לבקש סליחה על שהפקירו את ביטחון הפנים של מדינת ישראל, ששנתיים וחצי לא דאגו למנות מפכ"ל, לא העבירו תקציב, והפשיעה ברחוב הערבי הולכת וגואה, הולכת וגואה ופוגעת בכולנו – כן, לצערי, חברים, המילה "פרוטקשן" הפכה להיות חלק מהלקסיקון הישראלי; על שהעלימו עין במשך שנים ממאות אלפי כלי נשק לא חוקיים; על שבמשך 1,263 ימים ארוכים, ארוכים מדי, לא דאגו להעביר תקציב למדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את בקואליציה או באופוזיציה? << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לבקש סליחה על ששיסו ופילגו את העם; לבקש סליחה על חטא היוהרה. העם בישראל לא פראייר, העם ישראל זוכר ולא שוכח. אנחנו הגענו לכאן כדי לעשות סדר, אבל אני מציעה להם – בתפילת הסליחות אנחנו אומרים, אדוני היושב-ראש: "בן אדם מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים". עכשיו, בחודש הסליחות והרחמים, זאת ההזדמנות שלכם להרכין ראש ולבקש סליחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. הקריאה שלך לקואליציה נקלטה היטב. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הקריאה שלי – אני חושבת שהבנת היטב, ידידי האינטליגנט – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז אולי תבקשי משר האוצר לעמוד בהסכם. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברתי, אני שמחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש הסכם חתום, רק צריך לעשות אותו, זהו, וזה נמצא אצל השר שלך. זה לא יאומן – אצל השר שלך. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני נורא שמחה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה נאום ראשון שלה, נאום ראשון שלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, בגלל זה אני לא רוצה להגיד כלום. היא פשוט מתבלבלת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה נאום ראשון שלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה נאום של אופוזיציה לקואליציה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, זה נאום ראשון שלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, בגלל זה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תפרגני – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא יכולתי להתאפק, אתה יודע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זאת תכונה נלווית אלייך. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היא כנראה שכחה, חברתי, מה הם עשו 12 שנים, או שאולי לא עשו כלום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, עכשיו תפתרו. עכשיו. תפתרו עכשיו את הבעיות. עכשיו. כל הזמן אתם חיים בעבר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לימור מגן תלם – מיש מווג'ודה. סמי אבו שחאדה, תפדל, יא אבו נאג'י. (אומר בערבית: ברכות ליפו ולוד. הוא במקור מלוד, אבל הוא יפואי. שלום.) אתה תקבל תוספת יפו. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. זאת בטח תוספת גדולה. (אומר בערבית: אללה ייתן לך בריאות, אבו אל-כאמל.) מצב הרוח מרומם היום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, כשאני בשלטון אני מגלה נדיבות. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רואה, בניגוד למה שאנחנו רגילים אליו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בניגוד למה שקורה עכשיו, כן. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כן. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום אנחנו נדבר על הקריאה הראשונה של תקציב המדינה. לאחרונה, כבר כמה חודשים, האמת, אנחנו שומעים בתקשורת שיש נתון אחד חשוב בתקציב המדינה, ולא בדיוק ידוע מה ואיך בדיוק – זה 53 מיליארד, 32 מיליארד, 29 מיליארד, שאיכשהו בסוף אולי יגיעו לציבור הערבי. הדיון נעשה מחוץ לקונטקסט. אתה שואל את עצמך: למה כולם מדברים על 30 מיליארד של הערבים? מה, היהודים לא מקבלים כלום בתקציב? התקציב של המדינה הוא נגיד 31 מיליארד – הערבים מקבלים 30 והיהודים מיליארד? אתה שואל את עצמך למה כולם עסוקים בצורה היסטרית – דרך אגב, אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק: 32.5, 30, 53, מה כולל, מה לא כולל, איך זה עובד. מה, אין כסף ליהודים בתקציב? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בתקציב הזה כמעט אין. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> או שמה שמניע את כל הדיון הזה זה שליהודים מגיע ולערבים לא? הרי אי-אפשר להבין למה מתעלמים מ-420 מיליארד אחרים בתקציב וכולם מדברים על ה-30 מיליארד. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> תשאל את עבאס. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה 420 לא מעסיקים אף אחד? למה? כי מבחינת רוב מי שמדבר, הן בתקשורת, הן בכנסת, חלק גדול מהמפלגות, לערבים לא מגיע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 420 לכמה שנים? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לשנה ליהודים, ו-30 הם לחמש שנים לערבים, ואולי יקבלו, כאשר מחציתם עדיין לא. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי יברקן לא ידע את זה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, הוא לא ידע. לא ידע. אני מניח שגם הוא חושב ככה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, זה לעשר שנים. הקפיצו את זה ל-53 – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העניין פה הוא מניע – אתה שואל את עצמך: למה הם לא שמים את הדברים בקונטקסט? למה כשמדברים על הכסף לא מדברים על כל העוגה? למה זה הרבה פחות ממה שמגיע להם, לאוכלוסייה הערבית, אזרחי המדינה? כולם יודעים שהם מקבלים הרבה פחות ממה שמגיע להם. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> נכון, מסכים איתך. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כל מה שיוצא בתקשורת זה העניין הזה. אתה שואל את עצמך: למה? מה מניע? מה מאחורי זה? מאחורי זה יש מנטליות גזענית שחושבת שליהודים במדינת היהודים מגיע; לאוכלוסייה הילידית, הערבים הפלסטינים במדינה, לא מגיע. לכן, אחוז מאוד קטן מהתקציב הזה, שהוא הרבה פחות מהאחוז שלנו באוכלוסייה, מעסיק את כולם, אחרת אי-אפשר להבין את הדיון. הרי זה שטויות, יחסית. הרי בחמש שנים המדינה תנהל כמעט 2,250 מיליארד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סיימת, אבל – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים. אז אני אומר, מתוך הסכום הזה, אם אנחנו מדברים על ייצוג פרופורציונלי בתקציב, המספרים צריכים להיות שונים לגמרי. אז אני מבקש, חברים: מעכשיו והלאה, מי שרוצה להתייחס לתקציב – שיגיד כמה הערבים לא קיבלו, כמה הערבים עדיין לא יקבלו, כנראה, גם בתוך הממשלה הזאת, שממשיכה את אותה מדיניות. אנשים חדשים – מדיניות ישנה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. (אומר בערבית: אללה ייתן לך בריאות,) מוסי רז, שמדי פעם מדבר על הכיבוש, למרות שהוא בקואליציה. תן כבוד, סמי, לפעמים הוא מדבר על הכיבוש, מוסי, חבר שלנו. שלוש דקות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, ראשית, אני באמת שמח על כך שמוגש תקציב. זה כבר הישג גדול. גם יאושר עוד מעט, וזה כבר הישג גדול. יש מה לתקן, אבל בכיוון הנכון. אני רוצה לדבר על בעיה מציקה מאוד, שצריכה להציק לכל אזרחית ואזרח במדינה, וזאת הפשיעה בחברה הערבית. חברינו בחברה הערבית ננטשו. מסוכן; חלקם פוחדים מאוד לחייהם, לחיי ילדיהם. רק ביום שבת נרצח ילד בן 18, חניך בתנועת נוער, מצטיין. ראיתי, אדוני היושב-ראש – אתה פרסמת שלו היה יהודי, כולם היו מדברים עליו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> בהחלט. אני לא יכול להזכיר שמות של נרצחים רק מתחילת השנה, ומי שרואה את התגובות ברשתות החברתיות, תגובות מגעילות ומכוערות של שמחה ושמחה לאיד, פשוט מבישות, מביישות אותנו כמדינה, מביישות אותנו כחברה. אבל הם מביאים בתוקף את מה שקרה כאן – כולם חשבו שאם זה יקרה לערבים זה לא נורא, זה לא יגיע ליהודים. קודם כול, זה נורא גם אם זה לא יגיע ליהודים, אבל אני אומר לכם, זה גם יגיע ליהודים, כי פשע – אי-אפשר לשלוט בו. הוא יגיע לכל מקום. ויש כאלה שכותבים כל מיני הבלים, כאילו זה בתרבות הערבית. אם זה בתרבות הערבית, מדוע זה לא היה כך לפני 20 שנה או 30 שנה, אדוני היושב-ראש? מה, שכחתם אז את התרבות שלכם? מדוע זה לא כך בירדן? מה, הם לא ערבים? בשטחים הפלסטיניים הכבושים – מה, הם לא ערבים, הפלסטינים בשטחים הכבושים? איזה מין דיבורי הבל אלה? איזה מין דיבורי סרק? אנחנו כחברה, אנחנו ככנסת, הממשלה, כולנו צריכים להבין שנפל כאן מחדל עצום ב-10, 12, 15 השנים האחרונות שאפשר את הדבר הזה. לא ביום אחד ניתן יהיה להתמודד איתו, גם לא בשנה אחת. זה דורש שינוי בהתייחסות הציבורית של כולנו. זה מתחיל לקרות בתקשורת, אני חייב להגיד, ואני רוצה לברך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מוסי, אני אוסיף לך. ראית אולפן שישי, חדשות 12? דני קושמרו אמר לעמר בר לב, השר לביטחון פנים, שהוא שמע מקצינים שלא מטפלים בפשיעה כי הם יורים אחד בשני – שימשיכו. והשר לא הכחיש את זה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני אמרתי. אני רואה אנשים שכותבים ברשתות החברתיות שהם שמחים שכך קורה, בלי בושה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, קצינים בכירים. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ואני יודע שיש גם קצינים כאלה, לצערי הרב. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כסגן השר לביטחון פנים לשעבר, אני יכול להגיד לך שהאמירה הזאת איננה נכונה – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כסגן שר לביטחון פנים לשעבר אתה בטח מכיר את כל הקצינים ויודע מה שכל קצין אמר אי פעם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה יודע בדיוק מי דיבר עם קושמרו. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני לא מכיר את כל הקצינים, וכמוני – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני לא מכיר מדיניות כזאת. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – אתה יכול להבין בעצמך שכמו שיש אלפים – אני ראיתי שיש אלפים שכותבים כך ברשתות החברתיות, ביטויי שמחה – אז לצערי יש כאלה גם במשטרה. ברור שזה מיעוט. ברור שזה מיעוט. הבעיה היא שאנחנו מתייחסים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כרגע עושה עוול לכולם. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כשאני אומר שזה מיעוט אני עושה עוול לכולם? הפוך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – יש קציני משטרה שעובדים מצוין מאוד. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> את פשוט כנראה כמו אלה שכותבים ברשתות החברתיות, לכן חשוב לך לומר את דברי ההבל האלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? אתה ראית אותי כותבת? אולי זה הציבור שלך, הציבור שאתה מייצג, כותב דברי שטנה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כשאני אומר שזה מיעוט, אני עושה עוול לכולם? את לא יודעת להבדיל בין מיעוט לרוב? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> את לא יודעת להבדיל בין צודק ללא צודק? את לא יודעת להבדיל בין רשע לצדיק? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר, בוא תלמד אותי – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> את לא יודעת להבדיל בין מי שתומך ברצח למי שמתנגד לרצח? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה מבדיל יותר טוב? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שלא מתבטאים ככה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, קטי. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אנחנו כחברה, ימין ושמאל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה הקואליציה, בוא נראה מה תעשו. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אוקיי, לא 120 חברי כנסת – 119 חברי כנסת – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הרציחות הן גם מהתקופות שלכם ם. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – צריכים להתגייס כדי לעצור את האלימות הזאת, שכולנו נפגעים ממנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הרציחות הן מהתקופה של שניכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם חיים בעבר. אחמד, הם חיים כל הזמן בעבר. הם לא עושים כלום בהווה, ואני מבטיחה לך שהם לא יעשו כלום בעתיד. ככה זה יהיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט היסטורי של חברת הכנסת קטי שטרית. מיכל רוזין – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – חברת הכנסת שפעם דיברה על הכיבוש. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מה זה הציונים האלה שאתה מחלק עכשיו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תתרגל לשלטון החדש. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> ככה? טוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היום תהיה עוד נַגלה בערב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחמד – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אם תדברי על הכיבוש תקבלי עוד דקה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא. היום אני מגלה נדיבות לכולם, ללא קשר. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, שמת לב שמאז שהתחלת – – – לקבץ חברי כנסת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה ההסבר שלך? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מעניין, כנראה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מעניין. שלוש דקות לפחות. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אבל אל תעוף על עצמך יותר מדי. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> משהו נשבר פה, אני חייבת לומר. זה אלגורי – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה כמו כל מה שקורה בממשלה הזאת – הכול נשבר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא הרימה לך ל-volé. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> לגמרי. האמת שהרמתי לך, אבל אתה לא תפסת את זה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא רציתי פעמיים להגזים. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> קודם כול, האלימות בחברה הישראלית מושפעת מאוד מהאלימות בגדה המערבית, האלימות כלפי הפלסטינים שחיים תחת כיבוש. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> איך עוד פעם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זו הצבעה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> איך הגעת לזה בכלל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכל, מיכל, באמת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> א. אם את מאשימה את עצמך בכיבוש, זה יפה. בדרך כלל מאשימים את מפא"י בכיבוש, אבל בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אם לקחת את זה על עצמך, כליכוד, זה יפה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> קטי, סליחה. אתם נופלים לפח של מרצ עכשיו. במקום לדבר על התקציב, שהוא כולו פגיעה במוחלשים, בשכבות החלשות, אתם עכשיו מדברים על הגדה המערבית – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם אמורים לייצג – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תתייחסו – – – איפה מרצ? כל כך ציפינו לכם, שאתם תייצגו אותנו בממשלה, תייצגו את החלשים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איפה הנשים שעכשיו הייתם צריכים לדאוג להן? קברתם אותן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אוסיף לך זמן, מיכל. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני אשמח שתשמור על זכותי לדבר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בוודאי, בוודאי. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> כבוד הרב אריה דרעי, חבר הכנסת, השר לשעבר, אני איתך כל הלילה, עד הבוקר. אני עוד אדבר כמה וכמה פעמים, גם על התקציב, ואני גם אספר לך איך דאגנו לכל הקבוצות המוחלשות, מה ש-13 שנים של שלטון נתניהו ומפלגות הימין, כולל ש"ס, שבעיניי היא אחת החברתיות ביותר בכנסת, לא דאגו. אז אנחנו יכולים להתווכח, אבל אני ממש לא באתי לעלוב בך ולהתווכח ולהגיד לך – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> סליחה, אנחנו שמנו מיסים על כלים חד-פעמיים? אנחנו שמנו מיסים על חד-פעמי? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> סליחה, אנחנו נגד מיסים? מרצ מאז ומתמיד בעד מיסים, כדי להיטיב עם החברה. העלאת מיסים, אריה דרעי, מיטיבה עם המוחלשים בחברה ולא הפוך. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כן? באמת? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אבל תראו איך אתם לא רוצים לדבר על הסוגיה הכל-כך כואבת, כי לא נוח לכם, כי זה לא מעניין אתכם, כי אז מה אם נרצחו כמעט 80 בני אדם בחברה הישראלית. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא הכיוון עכשיו, עם כל הכבוד – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> מה אכפת לנו? זה אצל הערבים. למה זה מעניין אותנו שנרצחים ילדים ותינוקות ונשים? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תדברו על הדיון, על התקציב – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לא על התקציב, לא בזמן של התקציב. בתקציב תדברי לבוחרים שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מה עם התקציב – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> למה זה בכלל מעניין אתכם? את מי זה בכלל מעניין? בואו נדבר על השטחים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תדברי לבוחרים שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – בואו נדבר על נתניהו, בואו נדבר על כלים חד-פעמיים, העיקר לא לדבר על האלימות בחברה הערבית – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בגדתם בבוחרים שלכם. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – לא לדבר על הטרור שתחתיו הם חיים. הרי אם זה היה קורה בחברה היהודית, זה לא היה קורה לשנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> הרי הנתונים מראים שפענוח הפשעים – כן, כן, אתה היית עד לא מזמן בממשלה. מה עשית? מה עשית, אריה דרעי, כדי לפתור את זה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תצביעי על התקציב עד שלא יפתרו את הבעיה בחברה הערבית. אל תצביעי על התקציב. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> מה עשיתם כדי למנוע את זה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תצביעי על התקציב. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> מה עשית כדי שלא תהיה פשיעה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צבועים. סמרטוטים אתם. אתם סמרטוטים. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אם זה היה קורה בבני ברק או בירושלים, כבר היית מרים פה את הממשלה. על מה אתם מדברים? על מה אתם מדברים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סמרטוטים של הקואליציה. תלכו, תלכו הביתה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> ברגע שזה היה עובר את ואדי עארה והיו מתחילים לירות בוואדי עארה, הייתם מביאים את הצבא להשתלט. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אני הגשתי לקואליציה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אבל כל עוד זה בתוך הכפרים הערביים, כל עוד זה בתוך החברה הערבית, זה בסדר, זה לא נורא – שיהרגו אחד את השני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם סמרטוטים, בוגדים בבוחרים שלכם. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אתם חושבים שאנחנו לא שומעים איך אתם מדברים? אנחנו רואים את הציוצים שלכם, אנחנו רואים את מה שאתם אומרים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חבורה של צבועים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> המשטרה לא מפענחת; מפענחת 22% לעומת למעלה מ-70% בחברה היהודית. על מה אתם מדברים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תצביעי עד שיפתרו את הבעיה בחברה הערבית – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> תפסיקו. תפסיקו עם האפליה הזאת. יש פה אפליה קשה, יש פה עוני וקיפוח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צבועים. אתם סמרטוטים. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> ובכל העולם, כשיש עוני וקיפוח ואפליה וחוסר שוויון, יש אלימות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> והאלימות הזאת היא תוצר של האלימות של הממשלה נגד החברה הערבית. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איפה הנשים עכשיו? במשמרת שלהם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל רוזין. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תצביעו, אל תצביעו על התקציב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנשי הימין, נא להירגע. מיכל – האחרת, וולדיגר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הם החליפו את האידיאולוגיה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה זה המופע הזה שם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה זה המופע הזה? מיכל, שבי במקומך. מיכל. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – עור של צבי שווה יותר מאידיאולוגיה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כיסא שווה – – – מכרתם את האידיאולוגיה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, את התורנית היחידה מהליכוד היום? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני בשם כל ה-30 – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תבקשי שאנשים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני מהקואליציה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם החליפו את האידיאולוגיה בעור של צבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם גדי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גדי, כי הוא מחליף מקומות, תרתי משמע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החליפו את האידיאולוגיה בעור של צבי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלוש דקות למיכל. נא לא להפריע לה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני חוזר בי. מיכל רוזין צודקת. השמאל עלה לשלטון באמצעות בנט וליברמן וגדעון סער. היא צודקת, היא חוגגת היום. זה שהנשים העניות, לא יהיה להן איך לאכול, לא נורא, לזה גפני ידאג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה לא על חשבון מיכל וולדיגר. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה לא על חשבוני. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מתחיל עכשיו. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. אני רק חייבת להגיד מילה למיכל. מיכל, שכחת עובדה אחת – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שכחת עובדה אחת – שאת הצבעת נגד הקמת ועדת חקירה על הפשע בחברה הערבית. את הצבעת נגד, אנחנו הצבענו בעד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה טיעון חזק, מיכל. זה טיעון חזק. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוא נמשיך הלאה. אני רוצה לפתוח את הדברים שלי – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מיכל, אני רוצה לפתוח את הדברים שלי ברפואה שלמה לאלעד בן ג'וליה, המורה שנפצע קשות בפרעות בעכו וברגעים אלו ממש עובר ניתוח ראש נוסף, אז בואו בבקשה נתייחס לזה, וכמובן, תנחומיי למשפחת בראל חדריה שמואלי, השם ייקום דמו. ההגשה של התקציב – המועד שלה, התזמון שלה, מדהים בעיניי: יום אחרי פתיחת שנת הלימודים. ביום הזה אני מניחה שכולנו סיירנו, ביקרנו במסגרות החינוך השונות בכל רחבי הארץ. אני בחרתי לבקר במקומות שמשלבים ומכילים בתוך המערכות הרגילות את האוכלוסיות המיוחדות. לצד ההתפעלות וההתרגשות מהצוותים, מההון האנושי, המקצועי והחינוכי, פגשתי חוסרים רבים. החינוך המיוחד חייב שינוי מייד – השילוב, התקצוב, ההורים שנופלים בין הכיסאות ולעיתים קרובות שבויים ביד המערכת והיעדר אנשי מקצוע פארה-רפואיים כגון פסיכולוגים חינוכיים והתפתחותיים, עובדים סוציאליים ויועצות, בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה. אין השקעה בגיל הרך. רק השבוע הייתי בהפגנה של המטפלות והסייעות. פשוט אין. אין תוכנית ארצית לחוסן נפשי לכלל התלמידים, וגם לאלה שקשה להם אין די מענים. אנחנו הפכנו להיות רודפי ציונים. אני רוצה רגע להדגיש: אני חושבת שהחינוך למצוינות זה דבר חשוב, שציונים מעודדים קנאת סופרים וצמיחה, אבל – ואבל חשוב – מה שמעניין היום את המערכת זה בעיקר הציונים, חמש יחידות מתמטיקה, לימודי פיזיקה, אנגלית ועוד, ומוזנחים הדברים שבאמת יכולים להניע קדימה את הדור הבא שלנו. הדרישה לחוסן לא סותרת את הדרישה למצוינות. להפך, היא הבסיס, ובוודאי שמסייעת לה. התקציב כפי שהוא מונח היום ממשיך להזניח ולהתעלם מהצורך הזה. אתמול הייתי בגבעת שמואל, בבית הספר קשר, שהוא בית ספר לחינוך מיוחד שנפתח רק השנה, הכול מכספי העירייה בלבד, בלי עזרה של משרד החינוך, כרגע, לפחות. המנהלת שם קראה לנו סיפור, ואני חייבת להקריא לכם – "אי זקופי הקומה"; לא יודעת מי מכם מכיר אותו. מקור הפרנסה באי היה בתעשייה של קטיף פירות כתומים מעצים גבוהים. תוכנית הלימודים בכל בתי הספר התמקדה כמובן בצמיחה לגובה, כי ככל שהילד יגבה יותר, תעשיית הקטיף תהיה פורייה יותר. וכך, בסוף שנת הלימודים מדדו את גובה התלמידים. אלו שגבהו בממוצע קיבלו ציון ממוצע, אלה שגבהו מעל הממוצע קיבלו ציון לשבח, ואלה שלא גבהו מספיק ננזפו קשות על כך שלא השקיעו מספיק, שלא התאמצו, שלא היו מונעי מטרה. כשיצאו התלמידים לקטיף, אלה שהגיעו לגובה העצים, עסקו בקטיף הפירות הכתומים. אלה שלא הצליחו להגיע התחילו להפריע, גם בגלל הדימוי העצמי הקשה שלהם, שנפגע, נפגע קשות, וכמובן שהם לא הצליחו לקטוף מספיק פירות. תושבי האי המודאגים החליטו לשאול בעצתו של האיש החכם של האי. הציע החכם הצעה ראשונה: אפשר לנטוע עצים נמוכים יותר, שאליהם יוכלו להגיע גם הילדים הנמוכים; העצה השנייה הייתה שאפשר לספק סולמות כדי שהנמוכים יגיעו לגובה. שאלו אנשי העיר: וכיצד – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיכל. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיימת. וכיצד ניתן ציונים? האם ניתן לאלה שקטפו את הפירות מהעצים הנמוכים את אותו ציון כמו לאלה שקטפו מהעצים הגבוהים? האם הילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד שנעזר בסולם? אמר להם האיש החכם – אני מסיימת: אה, זו שאלה חשובה. עליכם להחליט החלטה חשובה, במה אתם מעוניינים – בפירות או בציונים. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמיר אוחנה; חבר הכנסת יבגני סובה; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> דוקטור – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קראתי, אבל אתה מבקש – אני אשקול את בקשתך בכובד ראש. חבר הכנסת דרעי, הדובר הבא הוא חבר הכנסת טיבי. אתה תדבר במקום חבר הכנסת טיבי, וחבר הכנסת טיבי ידבר במקומך בסוף. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> למה שאני לא אדבר בסוף? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי קראתי את שמך בהתחלה ולא היית. אתה רוצה שאני אנהג לפי שורת הדין? לא תדבר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דיר באלכ. רק בגלל גפני אני נותן לך לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא, תן לו גם בגללי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מי יאתגר את חבר הכנסת טיבי כשהוא בסוף? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תפדלי, (אומר בערבית: שלוש דקות.) << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> שוכרן, דוקטור. ראשית כול, ברצוני כמובן לנחם את משפחתו של המנוח סעיד אלחרומי – גם הייתי בלוויה, גם פגשתי את המשפחה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הלוחם, הלוחם, אני מבקש. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> לא, סליחה. דוד, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הלוחם. הרזרבי קרא לו "הלוחם". << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> אני מבקשת, please. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דוד, לא מתאים, מה שהערת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> לא, אני מבקשת. אני מבקשת. זה לזכרו של סעיד אלחרומי, איש יקר, עם לב נקי, נשמה טובה, איש מקצוע, איש עם יושרה, איש שאני עבדתי צמוד אליו מאוד בחודשים האחרונים. אני מבקשת לכבד אותו. אללה ירחמו. השבוע נרצח אנאס אל ווחוואח מלוד. בן 18 היה במותו. מאז הרצח, תמונתו של הילד היפה הזה עוברת שוב ושוב אל מול עיניי. איך ייתכן שבקלות כזאת נרצח נער צעיר וחכם בן 18? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אשקול. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> אנאס היה יכול והיה צריך להיות אחד ממנהיגי העתיד שלנו. תלמיד מצטיין. רבי גפני, אני רוצה לספר. רבי גפני, רבי דרעי, שלום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא מבקשת את תשומת ליבכם. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם על אנאס, בן 18, שנרצח בשבוע הזה. הוא היה יכול להיות אחד ממנהיגי העתיד שלנו – תלמיד בן 18, מצטיין, שזכה לאות הוקרה מקרן רמון והיה צריך להתחיל בקרוב לימודי רפואה. איך ייתכן שבקלות כזאת נלקח נער צעיר? ולוקח איתו משפחה שלמה שכבר לא תחזור לתפקד. שנים רבות ביישובים הערביים מתחולל מסע של טרור – טרור שמבוצע על ידי משפחות הפשע ששולטות ברחוב הערבי. ב-2019 היו 92 נרצחים, ב-2020 הנתון מגיע כבר ל-113, והיום, נכון לעכשיו, אנחנו כבר עומדים על 80 נרצחים, רובם צעירים. אני עומדת היום כאן מולכם, חברי וחברות הכנסת, מבקשת את תמיכתכם ודורשת מהממשלה פתרונות. דורשת – כי אני מפחדת, אני מפחדת כמו כל אימא ערבייה, שיודעת שיש סכנה מיידית לילדים שלה כל פעם שאחד מהם יוצא לרחוב. אני דורשת מהמשרד לביטחון הפנים והמשטרה להתחיל לעבוד. די להתחבא מאחורי התירוצים הגזעניים של אלימות במשפחה או סכסוך חמולות. אנחנו כבר לא מקבלים את זה. המספרים מדברים על יותר מחצי מיליון כלי נשק שמסתובבים חופשי. זה פשע מאורגן, אבל אכיפה זו רק התחלה. יש לגייס את כל המערכות הציבוריות ומשרדי הממשלה השונים, שיבינו שבעיית האלימות והפשע לא מתחילה ונגמרת רק במשרד לביטחון הפנים ובתפקוד הלקוי של המשטרה. על משרד החינוך להבין שחינוך איכותי יעניק לילדים את היכולת להגשים את עצמם ולהימנע מלהיכנס אל עולם הפשע; על משרד התחבורה להבין שהמחסור בתחבורה ציבורית והאי-יכולת של צעירים לצאת מתחומי היישוב לעבוד זה קרקע פורייה לאותן משפחות פשע בגיוס חיילים חדשים – כן, כל הצעירים האלה נקראים "חיילים חדשים". << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ג'ידא, חלאסטי. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> יאללה, תוואני. אי-אפשר לדבר על מצוינות, על חדשנות, על תרבות, על מוזיקה, על אומנות ועל תיאטרון כשמפחדים לצאת מהבית. כל משרד ומשרד ממשלתי אחראי למציאות שבה אנחנו חיים. היום אני עומדת בשם הציבור הערבי ואומרת לכם שאנחנו לא יכולים לבד; רק עם עבודה משותפת של חברי כנסת מכל הצדדים, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, נוכל, ביחד עם משרדי הממשלה, לשנות את המצב הקיים. רק ביחד נצליח. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריה דרעי, לפנים משורת הדין. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אני צריך להתכונן. אני לא יכול ככה בשנייה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נפשית. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אני לא ד"ר טיבי, שיודע לשלוף ישר נאומים. אני צריך להתכונן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז תתחמם על הקווים ואחר כך. רות, בבקשה, חברת הכנסת רות לנדה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-2019 אמרנו: 92 נרצחים בחברה הערבית; ב-2020 אמרנו: 113; ב-2021 – ואנחנו רק בחודש ספטמבר – אמרנו שעד כה 80. כיושבת-ראש השדולה למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית, יחד עם חבר הכנסת מוסי רז, אני אומרת: אנחנו עכשיו בממשלה, אנחנו בקואליציה, והמחדלים של עשר השנים האחרונות – עכשיו עלינו ובידינו לתקן. לכן הגשתי מסמך לשרה אורית פרקש הכהן, לשרה לשוויון חברתי מירב כהן ולשרת הכלכלה, שעוסקת גם בסוגיית התעסוקה, והצעתי הצעה אחת אופרטיבית במסגרת חוק ההסדרים. מדובר שם על פתרונות תעסוקה לצעירים מהחברה הערבית מעל גיל 25 על מנת שזה יהווה תרומה משמעותית – חברים, הרב אריה דרעי, בבקשה, אנחנו מדברים פה על חיי אדם – למיגור האלימות והפשיעה באותה אוכלוסייה. אגב, אלימות ופשיעה משפיעות על החברה כולה. זאת החברה של כולנו; אין הפרדה בין חברה לחברה, הפרדה אמיתית. בתוכנית הממשלה 852 מיולי 2020 הוצבה כיעד העלאה של שיעור התעסוקה בקרב נשים בחברה הערבית, ומנגד אוכלוסיית הגברים לא הוגדרה כאוכלוסיית יעד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתם יודעים שבשנים האחרונות יש ירידה של 8% בתעסוקה של גברים ערבים? עכשיו, דווקא אותם גברים, מגיל 18 עד גיל 25, הם הטרף הקל של ארגוני הפשיעה, ודווקא עליהם צריך להיות הזרקור. אנחנו צריכים לעשות את הכול כדי לעודד הכשרות ותעסוקה מגיל 18, לא מגיל 25. ואני אומרת לכולנו, קואליציה ואופוזיציה: חברים, זה לא ימין וזה לא שמאל. זה חיי אדם, וזאת החובה של כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רות לנדה על הדברים החשובים. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, זה הנאום הראשון שלי אחרי מותו של חברנו סעיד אלחרומי. אני מכיר את סעיד שנים רבות – אדם שלא קשה להיות חבר שלו. זה טבעי שאתה מתחבר לאיש, לרוגע שלו, לחריצות, לרצינות, לדבקות שלו במטרה. הנגב היה כל עולמו, והליכתו היא הפסד גדול, לא רק למשפחתו היקרה – שאני משתתף בצערה – אלא גם לכנסת כולה ולחברה בכללותה. אללה ירחמו. אדוני היושב-ראש, זה תקופה אני מלווה את מאבק בתי החולים הציבוריים – שבעת בתי החולים – שקורסים. בתי החולים קורסים. יש משהו הזוי בלראות מנהלי בתי חולים, רופאים ואחיות מפגינים ברחובות. מי שמביא מנהלי בתי חולים ורופאים להפגין ברחובות כדי לקבל תקציבים שיספיקו לספקים אחראי לכישלון המוסרי הזה. נחתם הסכם בקדנציה הקודמת, והממשלה הזאת לא מקיימת את ההסכם הזה, היא לא מעבירה את כל הסכום, ולכן, אם שמעתם את מנהלי בתי החולים, הם אומרים שיש מחסור כמעט בכל דבר. ספקים לא רוצים להתקשר עם בתי החולים, וניתוחים אלקטיביים – אלפי ניתוחים בוטלו. הבריאות של הציבור נפגעת. מי אחראי לדבר הזה? למה משרד האוצר ומשרד הבריאות לא באים לקראת הרופאים? את הפנסיות לאנשי הקבע – 1.2 מיליארד שקל – פתרו, אמרו, ב-45 דקות, אבל סכום קטן הרבה יותר אין כנראה לממשלה הזאת לתת לבתי החולים. ומהם בתי החולים האלה? ירושלים – שערי צדק, הדסה; לניאדו, מעייני הישועה – נתניה; בני ברק; שלושת בתי החולים בנצרת. הם משרתים כשני מיליון אזרחים, 20% מהמיטות. זו אוכלוסייה לא מבוססת, ויש כאלה שמרעיבים את בתי החולים האלה, מטפטפים להם תקציבים ומחזיקים אותם קצר. כמה חבל, כמה מביך, כמה מביש. אדוני היושב-ראש, שמעתי – ובזה אסיים – שכל מפלגה בקואליציה תפסה נישה, נושא חשוב, והתנתה את התמיכה היום בתקציב בהצבעה, למשל העלאת גיל הפרישה לנשים, למשל לובי החקלאות או רגולציה. אין אף חבר כנסת, אף מפלגה בקואליציה שאמרה: אם לא תפתרו את הבעיות של שבעת בתי החולים, לא נצביע עבור התקציב. אני אשאיר את האמירה הזאת מהדהדת, והיא אמורה להביך כל חבר קואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה הסקטוריאלית ביותר מאז קום המדינה היא הממשלה הזאת. היא בנויה מכמה וכמה סקציות, והממשלה הזאת עושה סלקציה בין הסקטורים השונים, ורוב הגזרות של חוק ההסדרים – עברתי עליהן – מכוונות נגד הסקטור החרדי, נגד משפחות ברוכות ילדים שמשתמשות בכלים חד-פעמיים, נגד אימהות חרדיות, שלא יקבלו הנחה במעונות – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בעד קוקה קולה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נגד תקציבי הילדים – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בעד קוקה קולה – נגד המיצים האחרים. בעד קוקה קולה – נגד המיצים האחרים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כי הילדים החרדים, אין להם כסף לקנות קולה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> המיצים הממותקים האחרים זה שחיטה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וגם – אני לא רוצה להרחיב – כל השתייה המשכרת, המסכנת בכבישים, גם עליה הם לא מדברים; רק על השתייה של ילדים קטנים, שלא רק אצל חרדים, אבל רובה אצל החרדים. אבל מה שקורה ברגע הזה בשדה התעופה זה סלקציה שכל העולם כולו צריך להזדעזע; זה גם התפרסם, לשבחן של תחנת גלי צה"ל והכתבת שלהם שהעלתה את זה – שאף אחד מהנוסעים לחוץ לארץ שיש לו תעודת תו ירוק לא נדרש לבדיקות מיוחדות, ואת היהודים הנוסעים לאומן, חסידי ברסלב, לקחו בנפרד לטרמינל 1, שיהיו נפרדים מאחרים, ולא מאמינים למסמכים, כי אתם יודעים הרי שהיהודים זייפנים, חושדים בהם בזיוף, וגם בחזרתם לא יסיעו אותם ברכבות אלא באוטובוסים נפרדים, וכל זה בגלל שהם חרדים. אבל אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, שזה לא יעזור להם. אנחנו אומרים בימים אלה, בחודש אלול, בתשרי, את פרק כ"ז בתהילים, ששם נאמר: "לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא" – אנחנו לא מפחדים מאף אחד – "ה' מעוז חיי ממי אפחד. בקרב עלי מרעים לאכֹל את בשרי צרי ואיְבַי לי המה כשלו ונפלו אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנֹעם ה' ולבקר בהיכלו. כי יצפנני בסכה" – יש לנו גם את סוכות – "ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני. ועתה ירום ראשי על אֹיְבַי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה לה'. שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני. לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה' אבקש. אל תסתר פניך ממני" – אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, לא מאף שלטון – "אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי. כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני. הורני ה' דרכך ונחני באֹרַח מישור למען שוררי". והפרק מסתיים בפסוקים האלה: "אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס. לולא האמנתי לראות בטוּב ה' בארץ חיים. קַוֵּה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'". תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר חמד עמאר, אתה יודע שאני אוהב אותך ומכבד אותך הרבה מאוד שנים. למה עושים לך את זה? איפה האיש האמיץ, שר האוצר החברתי? אגב, היום מגיע לו מזל טוב. הוא שר האוצר הכי חברתי שהיה במדינת ישראל. תכף נדבר על זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ונזכיר שהשר חמד עמאר הוא שר במשרד האוצר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מה שאני אומר. אבל אתה יודע, עם כל הכבוד – לתת לו כזה פרגון, להגיד לו: תקשיב, להציג את התקציב – אני אציג; כשתהיה הביקורת – שב אתה ותספוג את זה. אבל אני לא רוצה לסכסך בין חברים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא נראה לי שתצליח. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כי הוא שר אוצר חברתי, אל תשכח. הוא חברתי. אז היום, אדוני היושב-ראש – דודי, אתה יודע מה התבשרנו היום? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מוסיף לך, אבל, את – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שיש פה תקציב, פעם ראשונה במדינת ישראל, תקציב חב-ר-תי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט אני אענה על זה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני שואל: אבל לאיזה חבר'ה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יפה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה, לקחתי לך את הנאום? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אני כתבתי: לחבר'ה. לא התכוונתי חברתי. לחבר'ה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לחבר'ה, יפה. כי אני שואל שאלה: בוא נראה מי החברתי, חברים של מי. אלה שנוסעים עם הרב-קו – הוא אפילו לא יודע מה זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם אפילו לא חברים של – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא הוא, ואני חושב שגם לא ילדיו ולא חבריו הקרובים, הכירו אי פעם את הכרטיס הזה שנקרא רב-קו. אולי פאינה קירשנבאום הכירה את זה. עכשיו היא כבר חכ"לית, וחכ"ל מקבל רב-קו, אתם יודעים? חכ"ל מקבל רב-קו, אז אולי היא הכירה את זה. אז חברתי – של מי? של אלה שמשתמשים בכלים החד-פעמיים הפשוטים? אתה יודע, כל הרפורמה היא לא על הכלים החד-פעמים העבים, אלה של היוקרתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק הדקים, של המיקרון, הכי קטן שיש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לפי משקל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> במשקל שלהם, שהוא מיקרון ומשהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא הולך במיסוי רק על זולים. אתה לא הבנת? הוא הולך על מיסוי לפי משקל. עכשיו, לא מעניין אותו האיכות, אתה מבין? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, ואתה יודע שהחברים של שר האוצר החברתי, כולם אוכלים מהחד-פעמי, הפלסטיק הקטן, הדק הזה. כולם. כולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לצערי הרב הם אוכלים מהקריסטל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, אז חברתי של מי? אז בואו נעבור לשתייה המתוקה. איפה העלייה הכי גדולה? באותם בקבוקים – אני לא רוצה להגיד שמות של חברות כדי שאני לא אפגע בהן, אבל לא ביוקרתי. כשאתה משווה כמה משקאות יוקרתיים יותר, הקלים, אל מול – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא הגענו עוד לוויסקי. אני מדבר על המשקאות הקלים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הקוויאר לא יעלה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, שם הפגיעה הגדולה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כי לא מעלים באחוזים – – – עולה 4 שקל – מעלים לו ב-2, ואם בקבוק עולה 8 שקל, מעלים לו רק ב-2 – זה ב-50% וזה ב-25%. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וזה – כשאנחנו לא לומדים ליבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה – – – על המשקל. זה גם על המשקל של החד-פעמי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הזולים עולים יותר, היקרים עולים פחות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה אני מדבר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ואללה, לא ראיתי דבר כזה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו, הוא מחפש עוד חברים שיש לו, חקלאים מיוזעים שעובדים כל היום – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה שעובדים קשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – עובדים את האדמה. זה החבר'ה שלו, של שר האוצר החברתי שלנו. אתה יודע מי עוד החבר'ה שלו? החולים והתושבים בנצרת שצריכים את בתי החולים. זה החבר'ה שלו; להם הוא הולך לעזור. התקציב החברתי הגדול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אתה יודע מה? אין הרבה אנשים, נכון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין. רק אנחנו שומעים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שר אוצר חברתי, עלק. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. חברת הכנסת גבי לסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני חבר הכנסת חיים כץ, אני רוצה לענות לחבר הכנסת יעקב אשר. קודם כול הוא לא הגיש הצעת חוק חברתית, השר עמר, הוא הגיש הצעת חוק לחבר'ה, יענו, 30 נורבגים, 30 שרים, למנסור עבאס 53.3 מיליארד. עכשיו גנץ נתן לאבו מאזן – דרך אגב, כל אחד שם מפזר איך שהוא רוצה, סתם – הולך לאבו מאזן ואומר לו: אתה יודע מה? אבו מאזן, אחלה תהְווה, קח מיליארד וחצי. הלוואה. אבל לְמה אין כסף? לבתי החולים הציבוריים. דרך אגב, מי זה בתי החולים הציבוריים? ירושלים, 10% ממדינת ישראל, נשענת רק על בתי חולים ציבוריים. לנו אין בתי חולים. את מי זה מעניין? את הצפונבונים, כל אלה שגרים בתל אביב? ירושלים ממילא לא מצביעה עבורם, אז ככה זה עובד אצלם. הם ראשי ממשלה של האזור. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור לנושא אחר, שאותי יותר מרתק. הייתה כתבה בגלובס ב-4 באוגוסט שאומרת כך: מר גדעון סער קיבל ממישהו בשם יונתן קולבר, שהוא הבעלים של חברת פניציה, 4 מיליון שקל ערבות. דרך אגב, ערבות זה כסף, זה שוחד, זה cash flow; יש לה גם מחיר, בוודאי בבחירות, שאם אתה לא נבחר – תשאלו את אלקין, עד היום לא החזיר את הכסף. הבן אדם הזה, מר קולבר, 4 מיליון – דרך אגב, מתוך סך ערבויות של 16 מיליון, יענו, הבן אדם הביא לו 25% מהערבויות לבחירות. במה עוסקת החברה שלו? בקנביס. ואני שברתי את הראש איך בן אדם שמגיע לכנסת בגיל 50, או קרוב, עם משפחה עם ילדים, מכניס להסכמים הקואליציוניים קנביס. קנביס? זו הבשורה שלך לילדים? לא הבנתי את זה. אני אומר לכם, לא הצלחתי להגיע למעלות הנשגבות שיש לגדעון סער. פתאום התחוור לי הכול, במכה. הבן אדם נתן לו 4 מיליון שקל והוא קידם לו את חוק הקנביס, הכניס אותו להסכמים הקואליציוניים. ולמה הוא לא עבר? בגלל שמנסור עבאס החליט שהוא מוציא את החוק. דרך אגב, אותו קולבר, לפחות לפי מה שכתוב בגלובס, ב-4 באוגוסט רכש מניות בעסקאות חוץ-בנקאיות בגובה של יותר – אני אקריא לכם – מ-30% ממחיר המניה. רבותיי – מר מנדלבליט, אתה עדיין במקפיא? אתה יודע מה קורה? אתה קורא עיתונים כמוני? לא. אתה רק קורא שיכול להיות שבמלון מסוים שראש הממשלה נתניהו הלך לבקר שם יום אחד אולי נתנו לו איזה צ'ופר קטן באיזה דמות של איזו גבינה קטנה ב-4 שקלים. אותך זה מעניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה שקורה פה – פרשת שוחד, לטעמי, פר אקסלנס – חבל על הזמן, זה לא מעניין אותך. אתה לא שם. אתה עדיין במקפיא, היועץ המפלגתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דודי אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, אני לא מתכוון – אני מודיע לך, מנדלבליט – לא מתכוון לרדת מהנושא הזה עד שלא תחקור את הנושא, אתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת גדי יברקן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת שהמתנתי, חשבתי שאולי, מאחר שישנם ארגונים שמזוהים בין היתר עם אותם אנשים שנושאים דגלים חברתיים, שקוראים לעצמם "לוחמים חברתיים", שנמצאים בשולחן מקבלי ההחלטות, אמרתי לעצמי: בואי נחכה, אולי התוצר המוגמר שיגיע אלינו, אל שולחן הממשלה, אל שולחן הכנסת, אישור התקציב, יהיה שונה ממה שנדמה, אז בואו לא נקפוץ לפני שנראה את התוצר. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, כשאני רואה את התוצר הזה אני נרגשת בשביל כל אותן אוכלוסיות, נשים מוחלשות, דיירי הדיור הציבורי, אותם אנשים שנמצאים בפריפריה וזקוקים לטיפול רפואי, ואותם אנשים וזוגות צעירים שצריכים לשבור את הראש כי מחיר הדיור עולה ואין פתרונות באופק ואין פתרונות של דיור ציבורי – אבל הלב שלי נמצא עם אותן נשים מוחלשות, נשים שעובדות בדרך כלל במקצועות שוחקים, נשים שנמצאות בקצה השרשרת של שוק התעסוקה הישראלי, אותן נשים שנפלטות משוק התעסוקה עוד בטרם הגיען לגיל הפנסיה; אותן נשים שאני וחבר הכנסת חיים כץ כאן, ביחד עם חברתי שלי יחימוביץ', זהבה גלאון וכל הקשת הפוליטית, ניהלנו מאבקים כדי להגן עליהן מאותו אירוע נוראי שבא לפתחנו היום. ולא רק שראינו שקט בממשלה – מחיאות כפיים של השרים כשאישרו את התקציב הזה והסעיף הזה בתוך, מוחבא שם, בחוק ההסדרים: העלאת גיל הפרישה לנשים. הם שמים את כולן באותו סל. נשים שעובדות כעובדות ניקיון, חיים, חברות כוח אדם – מי מעסיק אותן אחרי גיל 60? אבל מה, אם הן רוצות להיות זכאיות לקצבת הזקנה, לקצבת הפנסיה, הן תצטרכנה לחכות עוד כמה שנים. שוק התעסוקה מעוות לגמרי, מהיסוד, באופן מגדרי, בין שזה בעבור השכר על אותה משרה, בין שזה מקצועות סיעוד, שלרוב הולכות לשם נשים, ומקצועות הטיפול – מורות, גננות, מטפלות, אחיות – אותם מקצועות ששוחקים את הגוף עם השנים. שמים אותן עם אותן מנהלות, אותן נגידות, אותן מנהלות ומנכ"ליות. ושלא יעבדו עליכם בעיניים, גם היום נשים חזקות שרוצות להישאר בשוק התעסוקה יכולות לעשות זאת לאחר גיל הפנסיה. אנחנו רואים פה את שתיקת הכבשים, כאילו כולם עברו ויפאסנה, סדנה ששותקים. ואם מדברים – מחמיאים אחד לשני; מציגים כהישג את ההפקרה וההפלה בין הכיסאות של כל אותן נשים מוחלשות שלא תהיה להן תעסוקה, ומנגד לא יהיו להן לא פנסיה ולא קצבת זקנה. ממה הן יחיו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אומרים להן: יהיה לכן מס הכנסה שלילי – כעידוד, כהישג. בשביל לזכות במס הכנסה שלילי קודם כול צריך שיהיה מי שירצה להעסיק אותך, ולעד, לצערי הרב, חברת כוח אדם תעדיף לקחת עובדת צעירה – עובדת פיזית, בין שזו מנקה ובין שזו עובדת סיעוד או אחרת – שיש לה עוד את הכוח. בניגוד לנשים חזקות, שכל שנה של ניסיון היא שנה שמעלה את הערך שלהן, אותן נשים במקצועות השוחקים, כל שנה הגוף שלהן הוא בבלאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הן כבר לא יכולות לעמוד בזה. תפתחו את הלב שלכם. אתם גוזרים עוני מחפיר על האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל. איפה אותם ארגוני נשים? איפה אותן חברות? אני אגיד לך, שלי יחימוביץ' אמרה הבוקר: אני מתביישת בכן. ציפיתי מכן ליותר. גם אני ציפיתי. אז שלי לא פה, זהבה לא פה, והחבר'ה פה רוצים להיאחז בכיסא ולזרוק את הנשים האלה בין הכיסאות. אני אומרת לכם, אני פה והחברים שלנו פה, וכשאנחנו היינו בקואליציה ובאופוזיציה מנענו את העוולה הזאת, ואנחנו נמנע אותה גם עכשיו. איפה הלב שלכם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יוסי שיין. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע מאיפה להתחיל, האמת. אדוני היושב-ראש, הנושא הזה הוא נושא שאני משוכנע שבבית הזה היה תמיד מחוץ לפוליטיקה, הנושא של נשים. מה שמגיע עכשיו בתקציב זה בעצם להעלות את גיל הפרישה לנשים, וזה בעצם להכניס נשים עובדות לעבדות, נשים עובדות לעבדות – מה שהממשלות לאורך השנים הביאו, ובבית הזה שמאל וימין התווכחו ללא הבדל של מגדר וללא הבדל, להערכתי, גם של דעות פוליטיות. היום בתקציב ובחוק ההסדרים אנחנו רואים שהממשלה הזו – אני רוצה להתייחס במאבק הזה לדגל של השמאל, השבע, העשיר, המדושן, שהרוויח פעמיים במאבק שלו על המאבקים החברתיים. כשהוא היה באופוזיציה הוא נשא על נס את החלשים, את המוחלשים, וכשהוא מגיע לשלטון הוא רומס אותם וממשיך ליהנות ולהעביר את התקציבים בדיוק לאותה אוכלוסייה – ההפך הגמור מהחברתי. במי מדובר? בנשים שעובדות, נשים עולות חדשות, אימהות חד-הוריות, כאלה שכף רגלן מעולם לא דרכה באוניברסיטה, בהשכלה הגבוהה, כאלה שלרובן אין תארים אקדמיים. הן מנקות את המשרדים, את השירותים, באמצעות חברות כוח אדם, שזאת עבדות נוספת. האחיות שלנו, האימהות שלנו, השכנות שלנו, שמתפרנסות משכר מינימום – היום מגיעה הממשלה הזאת ומונעת מהן את הפנסיה. בעצם, אישה שתתחיל לעבוד אחרי גיל 60, אותה סבתא, ואין לה גם יכולת להתפרנס, לא מגיעה לה פנסיה. אותו מעסיק ייקח את הצעירים והצעירות, ועוד מעט גם לא יהיה צורך בכוח אדם, בגלל הטכנולוגיה שנכנסה. זו בושה לשמאל הסהרורי, החזירי, המתנשא, שמכניס את כל תפיסות העולם שלו על החברה הישראלית, קבוצות-קבוצות, ועכשיו גם פוגע ברוב העובדות שאין להן את היכולת לתפקידי ניהול ומתפרנסות מעבודות כפיים. אדוני היושב-ראש, אני מבקש וקורא לממשלה, ספציפית בסוגיה הזאת: יש המון נושאים שאנחנו יכולים לריב עליהם פוליטית; אל תפגעו ב-51% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, שמתוכה אולי חצי מהנשים הללו עובדות בעבודות כפיים. אלה האחיות שלנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, רק מילה, אני מסיים. כנהוג, קודמך נתן לנו דקה. אני רוצה להגיד רק דבר אחד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא נותן דקה, כי יש לנו סדר-יום מאוד מאוד עמוס, הרבה מאוד נואמים, וכולם רוצים לדבר בזמנם. אנשים הגיעו, הם מחכים בתור. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה שהמליאה יחסית ריקה, אבל אני אסיים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא משנה, הבא בתור אחריך נמצא. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים רק במילה אחת. איך יודעים שהממשלה חלשה? ברגע שפקידי האוצר מוציאים את כל התוכניות שלא עבדו ולא עברו בחוק ההסדרים במהלך עשרות שנים ומעבירים את זה בממשלה. והיום הממשלה הזאת זה לא אנשים שתפסו את השלטון אלא זה שלטון שתפס אנשים לא מוכנים, כי מעולם הם לא חשבו להגיע לשלטון, אף פעם לא הייתה תוכנית. ולכן, כשמגיעים לשלטון כבדרך אגב, במקרה, אין תוכנית עבודה, והפקידים משתלטים על הממשלה; הפקידים הופכים את נבחרי הציבור לפקידים, לחותמת גומי, וזה מה שקורה עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יברקן. חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת שלמה קרעי. זאת הזדמנות לשלוח מפה תנחומים למשפחת קרעי על האובדן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יום הגשת התקציב הוא יום שמח וחשוב בכל עבודה של מדינה דמוקרטית. עבודתה של מדינה דמוקרטית למעשה נסבה על הרעיון של הקצאת המשאבים הסמכותית, דהיינו הגשת תקציבים, דהיינו קביעת סדרי עדיפויות, קביעת ערכים, סדר בתוך הממשל. מדינת ישראל, לצערי הגדול, עברה תהליכים בעייתיים – ואני מדבר פה בזהירות – של שנים ללא תקציב, של למעשה התנהלות בלתי אחראית בעליל לגבי משאבי המדינה, לגבי מטרותיה ולגבי עתידה. והינה אנחנו נמצאים, לשמחתי הגדולה, בשלב חדש: הוקמה כאן קואליציה שבאה לשנות סדרי עדיפויות, וקודם כול באה לשנות סדרי ממשל. עבודת התקציב שנעשתה כאן היא פשוט פנומנלית. מהיום שנבחרה הממשלה ושר האוצר איווט ליברמן, שאותו אני מכיר היטב, נכנס למשרד האוצר, נעשתה פה עבודה יוצאת דופן, של שבועות ארוכים, של חשיבה סטרוקטורלית, של חשיבה אחראית על איך להשתמש במשאבים של הציבור למען הציבור, בלי לזרוק כספים מהמסוק, כפי שאמר שר האוצר. אמר קודם ידידי חבר הכנסת יברקן שהפקידים השתלטו; דקה קודם שמענו שאיווט ליברמן הוא הדיקטטור, אז תחליטו, או פקידים או שר. היה פה שיתוף פעולה יוצא דופן, ממשברים שידענו במשרד האוצר לכבוד למקבלי ההחלטות, לשיתוף פעולה בין אנשי האופוזיציה – שלא היו כאן, אבל היו קודם ועכשיו הם אנשי קואליציה – שהשתתפו בתהליכי קבלת ההחלטות. קודם כול, לפני שאני אומר כמה מילים, אני רוצה להגיד תודה לאיווט ליברמן, אביגדור ליברמן, לידידי חמד עמאר ולכל העושים במלאכה, שעשו פה עבודה גדולה. שנית, לגבי התקציב, וזה חשוב לא פחות, התקציב הנוכחי, 2021-2022, בא לענות על שאלות יסוד בחברה הישראלית שלא נתנו להן תשומת לב. חלקן הוזנחו בצורה בלתי רגילה. קחו לדוגמה את כל הנושא שדיברנו עליו, בריאות. שני בתי חולים, ולפני שבוע ומחצה נסענו לצפון – בשורה אמיתית של פתיחת בית החולים בקרית אתא. אנחנו רואים פה תקציב נוסף לרווחה של 700 מיליון. אנחנו רואים פה תקציב למערכת החינוך של מיליארד שקל. אנחנו רואים פה תקציבים לנשים מוכות. אנחנו רואים פה סדרי עדיפויות שונים לגבי התוכנית ממדים ללימודים ועוד כהנה וכהנה. זה תקציב שבא במחשבה עמוקה לשיפור חיי מדינת ישראל וליצירת עתיד ואופק. כך גם נבנה חוק ההסדרים בתוך הדבר הזה. ולכן אני אומר לכם, חברים, היום זה חג. אתמול פתחנו את שנת הלימודים וראינו, בהחלטה אמיצה של הממשלה – ואני חבר בוועדת החינוך של הכנסת – קיבלנו את ההחלטה לפתוח, למרות כל הדילמות. הממשלה הזאת קיבלה החלטה גדולה גם בנושא החל"ת, כפי שקיבל אותה שר האוצר, ואנחנו ראינו את החיסכון של 800 מיליון. לכן אני אומר לכל החברים: למרות האינסטינקטים האופוזיציוניים שקיימים תמיד, מייד לנגח, למדו את התקציב, ראו את השיפור הגדול וברכו את העושים במלאכה, כי היום הוא יום חג לישראל, יום שבו אנחנו מציגים תקציב נהדר למדינה, ואני מאחל לכולנו בהצלחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסי שיין. חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אופיר אקוניס. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אגב, שמעתי קודם את חבר הכנסת יוסי שיין, שאומר שזה יום חג. למי בדיוק זה יום חג? למורי הדרך שנמצאים בחוץ ומפגינים, שאין להם שום הכנסה, ומיולי האחרון לא יקבלו שום פיצוי? לאלה שגרים בדיור הציבורי ואין כאן שום תוכנית? יש באמת כל כך הרבה נושאים לדבר עליהם במסגרת התקציב הרע הזה, שאין בו שום בשורה – לא לעסקים, לא לזוגות הצעירים, לא למחוסרי הדיור. אני רוצה לדבר איתכם על הנושא של החיילים, נושא שקרוב לליבנו. איך אמר ליברמן? מי שנותן יותר יקבל יותר. קשקוש מוחלט. בממשלה הזאת, שתלויה בקול אחד של כל אחד מהיושבים בה, שתלויה בגורמים אינטרסנטיים שחלקם מתנגדים למדינה יהודית ודמוקרטית, מי שסוחט יותר, מקבל יותר. ראינו שלמנסור עבאס יש 53 מיליארד שקלים; ראינו לפני שבוע איך דאגו לתת 1.1 מיליארד שקלים תוספת לפנסיה של פורשי צה"ל. אבל להעלות את שכר חיילי החובה לא היה. עבורם זה חג? ממש לא. התוכנית ממדים ללימודים, תוכנית שהייתה – פתאום משנים את הקריטריונים ומחייבים אותם לתת תוספת של השקעה בגין משהו שהם כבר ביצעו, וכאן הייתה פנייה לבוא ולתקן. תתביישו לכם. אם אתם נותנים לטייקונים, לחזקים, לאלה ממדינת תל אביב, ולא נותנים, כפי שאמרו, לאלה שנותנים יותר, לחיילים, לשכר שלהם, אז אנחנו, יש לנו עוד יום ארוך, ואנחנו נתמקד בהרבה נושאים, אבל זה הנושא הראשון. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ישראל כץ. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלה מושחתת מביאה לכנסת תקציב של דמי חסות, פרוטקשן, דמי חסות לתנועה האסלאמית. מתוך 432 מיליארד שקלים, תקציב המדינה, 53 מיליארד שקלים, 53 מיליארד שקלים – לתנועה האסלאמית. ממשלה רופסת ותבוסתנית מביאה לכנסת תקציב שיבטיח את שרידותה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה זה בדיוק? למה אתה מעוות? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלה שהוקמה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לשנים קדימה. למה אתה סתם מעוות ומסלף עובדות לציבור? למה? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלה שהוקמה בשקר ובהונאה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה היית שר, אופיר. למה אתה עושה את זה? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מביאה לכנסת תקציב של מיסים – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דבר עובדתית. למה אתה מסלף עובדות? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מיסים, מיסים ועוד מיסים – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בניגוד מוחלט – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה זורק מספרים וסתם מסלף, אופיר, באמת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לכל ההבטחות ולכל ההתחייבויות. אבל מה הפלא, אדוני היושב-ראש? כמו עצם קיומה וכמו עצם הקמתה, השקר הוא חייה. השקר הוא חייה של הממשלה הזאת, השר חמד עמאר. משקרים כמו שנושמים. אני מצטט את ראש הממשלה החליפי – הוא יודע על מה הוא מדבר. שקר התקציב וקניית הקולות בכסף הם חלק מן המחדל. המחדל – המחדלים הם רבים, חבר הכנסת סובה. הטיפול בקורונה – מחדל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא את זה שאלתי. איפה 53 מיליארד? למה אתה מסלף עובדות – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הטיפול בקורונה – מחדל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – וסתם זורק סיסמאות? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אובדן הביטחון – מחדל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה סתם מסלף עובדות, ואתה היית שר בממשלת ישראל. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני יומיים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחייך. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני יומיים, אדוני היושב-ראש, לפני יומיים נדמה לי שהיית כאן בספסלים הללו, ואני עמדתי כאן ושאלתי, השר חמד עמאר, את הממשלה: איפה התגובה שלכם על רצח בראל חדריה שמואלי, השם ייקום דמו? שאלתי. לא עברו 24 שעות – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בונים להם – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וקיבלתי תשובה. לא רק שלא מגיבים – שורה של הקלות, ריבון העולמים. שורה של הקלות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> העברת חומרי גלם, הרחבת מרחב הדיג, וגולת הכותרת: העברת הכסף הקטארי. ביקרו אותנו – עושים יותר גרוע: העברת הכסף הקטארי. ועדיין לא הגבתם. גם לא תגיבו. גם לא תגיבו. התגובה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם הגיבו, אופיר, הם הגיבו – איחוד משפחות, 5,000. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> התגובה, המדיניות החלשה, הרופסת, התבוסתנית, מרכיני ראש בפני טרוריסטים. עמד כאן קודם שר האוצר לשעבר – הוא שכח שהוא היה שר הביטחון. תגיד, גם הזיכרון אצלכם נפגם? מחדל הקורונה, מחדל הביטחון, מחדל התקציב. וכל היושבים בבית, כולל חברי הכנסת מן הסיעות הערביות, כולם יודעים שכשמגלים חולשה במזרח התיכון האויב מרים ראש – חוטפים, מושפלים, מפסידים. אדוני היושב-ראש, ממשלת השמאל הפרוגרסיבית בראשות נפתלי בנט היא החלשה והמסוכנת ביותר מאז הוקמה מדינת ישראל. עצם קיומה הוא סכנה לביטחון ישראל, לכלכלת ישראל ולבריאותם של אזרחי ישראל. מנותקים, מושחתים וחלשים, נמאסתם, נכשלתם – תתפטרו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ליברמן, שר האוצר, עמד כאן היום מעל הבמה והתגאה בהישג היחידי שהיה לו – הוא קיבל החלטה לבטל את החל"ת, והוא חיסל את האבטלה במדינת ישראל. אבל מה לעשות שעכשיו התפרסם הדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על המחצית הראשונה של חודש אוגוסט, ובום – האבטלה גדלה. עשרות אלפי מובטלים נוספו לרשימת האבטלה במדינת ישראל. לא מספיק לבוא ולהכות במובטלים, בעצמאים, בעסקים, ולחשוב שזאת מדיניות. אנחנו נתנו סיוע לעצמאים, לעסקים, למובטלים בחל"ת, ופעלנו כדי לפתוח את המשק. צמוד למתן החיסונים המשק נפתח, ואנשים שלא קרסו בזכות הסיוע שלנו, מיליון מובטלים, חזרו לעבודה בקצב הולך וגובר עם פתיחת המשק. גם התחלנו לעשות הכשרה מקצועית מתאימה, והוא סגר אותה. ודבר שני, העסקים והעצמאים קיבלו סיוע. פחות עסקים, אדוני היושב-ראש, נסגרו בשנת 2020 מאשר בשנת 2019, בניגוד לכל התעמולה, כי הם קיבלו עזרה והם היו ערוכים לחזור. הם לא היו זומבים; הם היו עצמאים, רובם, אגב, עצמאים קטנים, וקיבלו עזרה כמו שצריך. יחד עם זאת, השארנו את כלכלת ישראל בדירוג האשראי הכי גבוה בכל חברות הדירוג בעולם. גם סיוע וגם שמירת הכלכלה; לא אטימות ולא מתן מכות למוחלשים תוך אטימות והתנכרות. אנחנו נהגנו בחמלה, אנחנו היינו המשענת של מי שהיו צריכים לקבל עזרה, אזרחי ישראל שצריכים לקבל את הסיוע. היום אומרים: העצמאים – שיסתדרו לבד. די, זה נגמר. תיירות הפנים, התיירות הנכנסת – שיסתדרו לבד. עובדי התעופה – שיסתדרו לבד. זאת לא התנהגות ואחריות של ממשלה. אנחנו גייסנו כספים, אנחנו נתנו סיוע. הגירעון נוצר כדי לעזור, אבל עוד השנה הגירעון צפוי לרדת מתחת ל-7%. גם אם שר האוצר ייסע לחוץ לארץ, לא יהיה כאן, הגירעון ירד כל חודש, הצמיחה תעלה כל חודש, האבטלה תמשיך לרדת, אם הוא לא יקלקל, וגם דירוג האשראי של ישראל יישאר גבוה. אני עוד אדבר כאן היום על כמה סעיפים, אדוני היושב-ראש – לא אחרוג מהזמן – ואתאר את כל הטריקים שעושים כאן, גם בשבירת מסגרת תקרת ההוצאה של התקציב בסכומים של 13 מיליארד שקלים, בניגוד לכללים שאנחנו שמרנו בתקציבים ההמשכיים, וגם בסדרה של העלאות מיסים, שלא קוראים להם מיסים אלא חינוך מחדש של הציבור. אבוא ואוכיח ואראה באיזה קשיות לב נוהגת הממשלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל כץ. הנחתי שיהיה לך הרבה מאוד מה לומר. גם חיכיתי לדברים, אז אנחנו עוד נחכה בכיליון עיניים לדברים הבאים. בבקשה, אדוני חבר הכנסת אופיר כץ, ואחריו – חבר הכנסת עלי סלאלחה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שלום לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הממשלה הזאת פשוט שכחה שקיימת גם פריפריה במדינת ישראל. היא לקחה על עצמה כפרויקט להתעלם מהבעיות הקיימות, לטאטא הצידה את הטיפול ולרמוס את איכות חיי התושבים בפריפריה. התקציב שמונח מולנו לא רק שלא מביא אף בשורה לפריפריה אלא מהווה מסמך גזרות לתושבי הצפון והדרום. תושבי הפריפריה מופקרים, והממשלה מתעלמת מהם, לא רואה אותם; מבחינתה הם שקופים. אבל מה לעשות, יש הוצאות, אין מה לעשות: 500 מיליון ש"ח דמי כיס למנסור, או הלוואה של חצי מיליארד לרשות הפלסטינית, או איזה חוק נורבגי מנופח – צריך לשלם. בשביל כיסאות צריך לשלם. ומי יישא בתוצאות? מי סופג את המחיר? אזרחי ישראל, ובעיקר אלו שגרים בפריפריה. בשבוע שעבר הגעתי לצומת גולני להפגין יחד עם תושבי הגליל על ביטול רפורמת כביש 65. כנראה שבממשלה לא השקיעו זמן או נכנסו לעומק הפרטים כשזרקו את הרפורמה הזאת לפח. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מה זה כביש 65? מאיפה לאיפה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מעפולה לצומת גולני. זה כביש דמים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> מה, זה כביש מסוכן ביותר. מה זה, מה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. מדובר כאן – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הכנו 600 מיליון שקלים, אופיר, ורצינו לבצע אותו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אישרת, כן. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אישרנו, הכול היה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם זרקו את זה. יומיים לפני שזה עלה לתקציב הם זרקו את זה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כנראה שליברמן שמע שיש קצת חרדים שמגיעים לגור בעפולה, אז הוא הוריד את זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, תכף תשמע דווקא מי – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מי הפגין איתי. נראה שהממשלה לא השקיעה זמן, כפי שאמרתי. מדובר כאן פשוט על הצלת חיים, אבל הפריפריה, כבר אמרנו, את הממשלה הזאת פשוט לא מעניינת. כביש 65 בקטע עפולה–כפר תבור–גולני, כביש הדמים, משלב דרך צרה ומפותלת, אין בו שדה ראייה בטוח, המעבר להולכי רגל לא מסודר, חשוך ועוד מכשולים. בשנים האחרונות התרחשו בו 164 תאונות. עד היום נגבו בו חייהם של 95 קורבנות, ונפצעו 446 בני אדם. ידידי בועז טופורובסקי, שלא נמצא פה, מרגע שהוא נכנס לכנסת מוביל יוזמה באמת ברוכה, ואני מברך אותו על כך, שהוא עולה פה במליאה בנאום בן דקה ומנצל אותו לקרוא את שמות הקורבנות בתאונות דרכים כל שבוע. זו באמת יוזמה מבורכת, אבל אני שואל אותך, בועז: איך הרשית להם להוציא מהתקציב נושא שאתה מוביל יותר מכל אחד אחר ולהפקיר אותנו? זו רפורמה שיכולה באמת לחסוך מוות מיותר. אני אציין רק חלק מהיישובים שהכביש הזה משמש את תושביהם יום-יום: עפולה, אחוזת ברק, טמרה, דבוריה, עין דור, כפר תבור, אום אל-גנם, כפר קמא ועוד. מדובר על מאות אלפי תושבים ועוד רבים שעוברים שם יום-יום. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני למעלה משנה הושלם התכנון של שדרוג הכביש, שהיה אמור לשנות את איכות הבטיחות של תושבי האזור ובסופו של דבר להציל חיים, אך משרד האוצר החליט לבעוט את הרפורמה מהתקציב הנוכחי. למה? כי הפריפריה לא חשובה לממשלה הזאת; כי סכנת החיים מהכביש לא מטרידה את שר האוצר ליברמן; כי 95 הקורבנות לא מעניינים את הממשלה. אתם, חברי הכנסת והשרים, אתם חלק מהקואליציה והממשלה המנותקות ביותר שהיו במדינת ישראל. תתעשתו. אזרחי הפריפריה הם לא סוג ב'. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת עלי סלאלחה, אתה רוצה לדבר? בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת מוסי רז על העמידה האיתנה בהתנגדותו לרפורמת הרגולציה. השבוע האחרון היה שבוע מדמם במיוחד בחברה הערבית. זה לא יכול להימשך ככה. חברי הכנסת, זה לא יכול להמשיך ככה. מספר לא נתפס של נרצחים מהמגזר הערבי מתחילת השנה – תגידו, זה נשמע לכם הגיוני? תראו, המצב לא טוב, בלשון המעטה. אנשים פשוט נרצחים באמצע היום ברחובות מרכזיים. אין להם פחד והם לוקחים את החוק לידיים. אנחנו במרצ ואני בפרט לא נשקוט כל עוד הילדים שלנו לא מרגישים בטוחים ברחוב. אני קורא מכאן לחברי השר לביטחון הפנים, לשר המשפטים ולשר האוצר: בואו נעשה הכול למיגור התופעה. אנשים פשוט נרצחים כאן. אבל מעבר לחקיקה והעברת תקציבים, חבריי מהרשימה המשותפת או מרע"מ, זה המבחן הגדול שלנו. החברה שלנו צמאה וזקוקה למנהיגות. בואו נשאיר את הפוליטיקה לרגע בצד ונתאחד. חבריי, חברי איימן עודה, תבין, השיח של קואליציה ואופוזיציה זה שיח השייך לעבר. אנחנו כבר לא שם. אני אומר לך, בוא יחד איתי וביחד כולנו נעשה את השינוי לטובת ילדינו ונכדינו ולטובת החברה שלנו. הציבור הערבי קורא לנו, ומחובתנו לדאוג לו. חברים, התחייבנו להיות ממשלת שינוי. בואו באמת נהיה כאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סלאלחה. סגן השר יאיר גולן, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הקטל בחברה הערבית נמשך. הוא נמשך בממדים מפחידים. האלימות הזאת שאנחנו עדים לה היא מגפה קשה הרבה יותר ממגפת הקורונה. זו מגפה מסוכנת, מידבקת, הרסנית, שמאיימת על החברה הישראלית כולה. הרבה דברים דחופים יש על סדר-היום של הממשלה, והנושא הזה הוא ללא ספק אחד מהם. ברור לכולנו שהפתרון לא יהיה בן לילה, אבל אין מנוס ועלינו לגבש מענה, פתרון כולל, מרחיק ראות, רחב וארוך טווח. המענה הזה צריך בסופו של דבר להביא למיגור התופעה בדרך של צמצום התופעה משנה לשנה לשנה, והמטרה פה היא ברורה וחד-משמעית: לגעת באפס – לגעת באפס מבחינת כל התופעות האיומות והנוראיות האלה, ובראש וראשונה ביטחון וחיי אדם. די לרצח, די לחיסולים – זו צריכה להיות מטרה ראשית וחד-משמעית. בימים האלה אנחנו שוקדים במשרד הכלכלה על תוכנית ארוכת טווח ומקיפה להגדלת הפריון הכלכלי בחברה הערבית. במסגרת תוכנית זו נדאג להקמה של אזורי תעסוקה ומסחר, נטפל בהקמת פתיחת עסקים קטנים ובינוניים, נעודד את ההייטק בחברה הערבית, נקדם הכשרות מקצועיות, נתמוך ביצוא ועוד ועוד ועוד. במקומות שבהם יש השכלה, אופק כלכלי, תקווה, האלימות, חזקה עליה שתצטמצם ותיעלם. כמובן שאת כל העשייה הנרחבת הזאת נקדם יחדיו, יחד עם המשרד לביטחון פנים, באופן שיד ביד ילכו הביטחון אישי, ביטחון הרכוש והפיתוח הכלכלי. במקום שבו יש פרוטקשן לא יהיה פיתוח כלכלי, במקום שבו יש פרוטקשן לא יהיה ביטחון לחיי אדם, ולכן זו דוגמה אחת איך ביחד נחזק אחד את השני בעשייה ממשלתית מקפת. לכן, אדוני היושב-ראש, משרד הכלכלה והמשרד לביטחון פנים יצעדו יד ביד עם משרדים אחרים על מנת שביטחון אישי ופיתוח כלכלי יהיו שניהם יחדיו מהלכים מקבילים המחזקים אחד את השני. הגיע הזמן שננהג כלפי האלימות בנחישות וביעילות. אפעל בנושא זה ללא לאות, בתיאום מלא, למען החברה הערבית, למען מדינת ישראל, למען כל אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש לנו עוד הרבה חוקים היום, אז אני אדבר על נושא אחר, אבל עכשיו אני רוצה לעשות משהו כללי. ותיקי המשכן כאן משפשפים את העיניים ולא מצליחים להאמין שאנחנו היום נמצאים בדיון על תקציב המדינה. מעולם, מעולם הכנסת לא נראתה כל כך ריקה בחוק תקציב המדינה. זה יום חג. יש פה מריבות, יש פוליטיקה, יש יצרים, אנשים נמצאים פה כולם, וגם במסדרונות שמקיפים את המליאה נמצאים, והיום – כלום. אבל למה שאני אדבר? אני פשוט אקרא משהו שכתבה היום בטור בידיעות אחרונות מישהי שבכלל שייכת למחנה השני, שמתמצת את הכול: "על הפחדה ופחדנות", מאת שלי יחימוביץ': "שר האוצר אביגדור ליברמן יודע להטיל אימה. זו תכונה, שיחד עם ניסיון פוליטי אדיר וקור רוח שגובל בשוויון נפש, הוא מגייס כעת בהצלחה יתרה לטובת חוק ההסדרים המונח לצד חוק התקציב, כדי לנשוף 'פו' על שרים וח"כים בקואליציה ולראות אותם עפים בבהלה לאחור. להכניע אותם ללא קרב עוד לפני שיבינו מה קורה להם. זה מחזה מכמיר לב ומקומם" – חברי הטוב איתן גינזבורג, שהיה אמור לראות את מה שאני אומרת והיא ראתה. "לנגד עינינו עובר כעת חוק הסדרים חסר תקדים בהיקפו, גחמני ופוגעני. בו בזמן, לראשונה בהיסטוריה של הכנסת, יש כאן מפגן אימפוטנטיות של שרים" – אימפוטנטיות של שרים, לא פחות. לא אני אומרת את זה, חברה במחנה השני – "יו"ר כנסת וח"כים – שפשוט לא יודעים להיאבק. בעיקר ניכר כאן מחסור רציני באומץ לב, תכונה נדרשת למי שמבקש להילחם בשביל הציבור, בעיקר בשביל ציבור מוחלש". חברים, נבחרתם על ידי הציבור שהיה צריך אתכם לוחמים עכשיו, לא לשבת ככה כמו שאתם ולקבל בהכנעה תקציב שלא היה כמוהו מקום המדינה. "הדוגמה הבוטה ביותר לסעיף אכזרי היא הפרק הקרוי בחוק ההסדרים בשם האירוני 'הגברת השוויון המגדרי' או בשמו הנפוץ יותר העלאת גיל הפרישה לנשים. מי כמו פקידי האוצר יודע שמדובר בשקר. שגם כיום נשים יכולות לעבוד עד גיל 67. שהמטרה האמיתית היא לחלוב את קצבת הזקנה" שלהן, "מנשים שממילא כבר נפלטו משוק העבודה, וכעת יישארו בלי שכר, בלי פנסיה, ובלי קצבה. או להתעלל, אם אפשר, בנשים קשות יום בעבודות שוחקות". "מי היה מאמין שדווקא בקואליציה שלראשונה חברות בה מפלגות 'חברתיות' כביכול" – או הרבה מאוד נשים, את זה אני מוסיפה – "החרפה הזאת תעבור כמו סכין בחמאה רכה, אחרי שבכנסות קודמות היא נהדפה שוב ושוב על ידי ח"כיות מכל המפלגות, שאמרו – קודם תנו פתרון הולם למבוגרות העניות. עד אז – נעצור את זה בגופנו". אני חייבת להמשיך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, גברתי. יש לך עוד משפט אחרון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? תן לי להמשיך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כי נגמרו. אני לא יכול. יש הרבה דוברים אחרייך. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רק רוצה להוסיף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד הרבה נושאים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. לא, אין הרבה נושאים, כי כנראה זה יהיה דיון משולב, ולכן אני רוצה כן להוסיף עוד משפט. אף אחד, אף אחד – אמשיך את הטור הזה בהמשך, אבל אף אחד, אני חושבת שאפילו שר האוצר בעצמו, לא האמין, לא האמין, שהוא ייתקל בכזה רפיון ובכזאת חדלות אישים של כל אחד ואחד מחבריו השרים וחבריו חברי הכנסת בקואליציה. הוא אפילו לא האמין שמה שהוא יביא ככה יצא. אני זוקפת את זה לרעתכם. אתם אמורים לייצג ציבור, ואתם אמורים לקרוא את השורות הקטנות בתוך התקציב ולא לתת לזה יד. אני אמשיך את הטור הזה ובכלל את כל שאר הנושאים בנאומים הבאים שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, ואחריה – חבר הכנסת צחי הנגבי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יום חג היום, כמו שקרן חברתי פה אמרה, יום התקציב, ולכבוד היום הזה יש לי מסר אליכם מעופר מרין, מנכ"ל שערי צדק: כל חבר כנסת שיצביע בעד התקציב לפני שנפתור את המשבר צריך להתבייש בעצמו. במקום להציל חיים אני צריך לשלוח חולים הביתה. בנק הדם לא מוכן לספק לי יותר דם בלי תשלום מזומן, ואין לי. הוא מוסיף: הזעקה שלנו כנראה עוד לא הגיעה לאוזניים הנכונות. אנחנו פה מחוץ לבית ראש הממשלה – זה הכול מהיום, כן – כי הוא חייב להתערב במשבר הזה. אנחנו, שבעת המנהלים – אנחנו מדברים על שבעת בתי החולים הציבוריים – נשב במאהל עד שיהיה פתרון. השרה אילת שקד ישבה לפני כמה שבועות בקור מקפיא לב ובקור מקפיא דם ואמרה: אנחנו מתכוננים להכלת המתים, המונשמים, הגוססים והחולים קשה. בואו נראה איך זה בא לידי ביטוי אצל עוד מנכ"ל של בית חולים, הפעם בית החולים האנגלי בנצרת, פרופ' פהד חכים, שאומר היום כך: "ממשלת השינוי, אתם צריכים לבקש סליחה מאימא שלי. אימא, אני מצטער, את הניתוח שלך ביטלתי. לעובדים שלנו נמאס שהם לא מקבלים את מה שמגיע להם – – – אף ספק לא מוכן לעבוד איתנו יותר. לא מוכנים לתת לנו ציוד". אולי זה לא מספיק, אז בואו נפנה לעדות של מנכ"ל הדסה פרופ' יורם וייס, שאומר כך: "עצוב שאנחנו כבר שבוע מאז שהחלו העיצומים, ביטלנו אלפי חולים במרפאות וניתוחים". חברים יקרים, אלפי ישראלים שהיו אמורים לקבל ניתוח מציל חיים חזרו הביתה. זו העדות של מנכ"ל הדסה: "משרדי האוצר והבריאות לא מצאו דרך לקיים את ההסכם איתנו. רק מקרי הצלת חיים יתקבלו", וגם זה בקושי. אני ממשיכה בכותרת מישראל היום מהיום: "ההתרעה החמורה של רופאים בכירים בבתי החולים" – בכל בתי החולים, וזו ההתראה – אני מצטטת: "הצוותים הרפואיים קורסים – וחולים משלמים בחייהם". בואו נעבור לעדות של מנהל מחלקה בבית חולים אחר: יש לי כאן במחלקה אחיות ורופאים לא מיומנים שלא יודעים לטפל בחולים קשה, ועל זה משלמים חולים בחייהם. זו סכנת נפשות לחולים, וגם הרופאים יוצאים מהתורנויות שבורים ומרוסקים לגמרי. מנכ"ל יד שרה אומר אתמול: בשבוע הבא ראש השנה, חג, ובשבוע הבא לא יהיה עוד מחוללי חמצן לאף אזרח בישראל. הינה עדות של אישה שלא חלתה בקורונה, אבל חיכתה שנה, שנה, לניתוח, אישה מנתניה, אומרת כך: "אני נמצאת בטיפולים כבר שנה וברגע האחרון הודיעו לי שהניתוח בוטל. אני לא יכולה יותר לעבוד וקשה לי – – – בכיתי כשאמרו לי שהניתוח מבוטל. אני בכלל לא מבינה למה. אני מתחננת לעזרה. זה לא בסדר שאני משלמת את מחיר המאבק הזה". אלא שאין מאבק. אין מאבק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> סיימנו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אין, הוא לא נותן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ככה זה כשנהנים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> 11,000 מאומתים – שיא מאז פרוץ המגפה. 600 חולים באוגוסט. כל יום 20 איש מתים – זה הממוצע. אוטובוס מתפוצץ כל יום, אם זה היה טרור. 20 איש מדי יום. בכותרות שלהם: 12 היום. מספר החולים קשה ממשיך לרדת. אופטימיות. קושמרו אומר אתמול: בקרוב תהיה עלייה, אבל לא בטוח שאלה חדשות רעות. חבר'ה, הטיטניק שוקעת, והתקשורת הפילהרמונית מספרת לכם סיפורי אלף לילה ולילה. תתעוררו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אטבריאן. חבר הכנסת צחי הנגבי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, אני פחות אדבר על התקציב. התקציב הזה הוא תקציב של ניתוק – ניתוק מהצרכים החברתיים; ניתוק מהצרכים של בתי החולים הציבוריים; ניתוק מהפריפריה; ניתוק מהתשתיות הלאומיות – אבל עליו עוד נדבר כשנגיע לקריאה השנייה והשלישית, אם תעברו את כל המהמורות וכל המכשולים, ואני מקווה שלא. אבל אני רוצה לדבר על ניתוק, אדוני היושב-ראש, הרבה יותר מזעזע וכואב ומדמם, הניתוק, מה שאתם קוראים "ההכלה", האיפוק בכל מה שנוגע למאבק שלנו בגזרות השונות. הייתי חבר קבינט לאורך כל השנים האחרונות, ואני לא זוכר פעם אחת שהיה מישהו מחברי הקבינט – גם מן המתונים ביותר – שהציע לאמץ היעדר תגובה כמדיניות, כהשקפת עולם, כאסטרטגיה. לא הייתה תגובה על ירי חסר תקדים על אונייה בבעלות ישראלית שבו נהרגו שני אנשים. זה שהם לא ישראלים זה לא משנה, משנה מה הייתה הכוונה – הכוונה הייתה להרוג; הכוונה הייתה אולי לגרום ממש להטבעה של האונייה. אנחנו יודעים כעובדה שזה בוצע בהנחיה מגבוה של המשטר האיראני, בביצוע משמרות המהפכה האיראניים. כל גורם מודיעין בעולם יודע את זה. מכילים; לא מגיבים. ירי מלבנון. אדוני היושב-ראש, מאז 2006, מלחמת לבנון השנייה, המלחמה שכולנו היינו שותפים לתחושה שהיא הייתה קצת – החמיצה את מטרותיה, אבל בכל זאת ראינו שהחיזבאללה לאורך 15 שנים היה מורתע. נסראללה חי את חייו בתוך בונקר במעבה האדמה, בקושי הוציא את אפו. אבל מייד עם חילופי השלטון ראינו בפעם הראשונה אחרי 15 שנה נכונות של חיזבאללה לקחת אחריות על ירי מלבנון אל יישובי הצפון, שעבר ללא מענה. הירי נועד להרוג – הרי כיפת ברזל יירטה חלק מהטילים. כידוע, כיפת ברזל מיירטת אך ורק רקטות או טילים שאמורים לנחות באזור מיושב. זאת אומרת, הכוונה הייתה, הנכונות הייתה, חוסר הרתעה היה, ותגובה – אין, אפס, אדוני היושב-ראש. וכמובן הדבר החמור ביותר, שמקומם כל אזרח ישראלי, זה לא משנה אם הוא משמאל או מימין, קואליציה או אופוזיציה – ההוצאה להורג של חייל צה"ל, צלף מצטיין מיחידה מיוחדת, שפשוט בהנחיות – שאני לא יודע עד לרגע זה, כי לא הייתה הודעה אם זה דרג מדיני או דרג מבצעי או דרג צבאי, אבל פשוט ישב והמתין למרצחים שהגיעו עד אליו ויהרגו אותו, כי כך הורו לו. על הדבר הזה, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לעבור בשתיקה. ממשלת ההכלה הזאת חייבת לכלות את ימיה ולהיעלם מחיינו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צחי הנגבי. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לחבריי מהאופוזיציה. קודם כול, הביקורת שלכם כלפי התקציב היא סופר-לגיטימית. בשביל זה אנחנו עובדים כאן, בשביל זה אתם משרתים את עם ישראל מהאופוזיציה, וזה לגיטימי, אתם יכולים להשמיע את מה שלא טוב לכם. אני קורא לכם לשתף פעולה עם הקואליציה בוועדות המתאימות של הכנסת ולהביע את החשש שלכם, את הרצונות שלכם, ולא להחרים, ובטח ובטח לא להתעסק בדה-לגיטימציה. אני שמעתי עכשיו – לצערי, השר לשעבר צחי הנגבי יצא מהאולם, ואני מסכים גם לדברים שהוא אמר. גם ביקורת כלפי מדיניות חוץ היא לגיטימית. מה שלא לגיטימי הוא מה שאתם עושים בשבוע האחרון, ובמיוחד ביומיים האחרונים, כאשר קרתה הטרגדיה הנוראית, ואנחנו, עם ישראל, איבדו חייל. ומה שאתם עושים – ולצערי, אני מזהה את זה; לא רק אני, מזהים את זה גם ברשתות החברתיות – אתם עושים דה-לגיטימציה; אתם הופכים את צבא ההגנה לישראל לכלי ניגוח פוליטי, ואתם אלה שהורסים את המרקם העדין של החברה הישראלית. אני רוצה להגיד לכם שכולנו כואבים את נפילתו של החייל. אני חושב שבראל חדריה שמואלי הוא בן של כולנו, אין פה ויכוח, ואל תגידו שזה כואב לכם יותר מאשר כואב לנו. זה הדבר הכי נורא שיכול להיות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, אני אגיד לכם עוד משהו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רק בגלל שאתם בקואליציה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאתם אומרים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הקואליציה עם מנסור עבאס. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאתם אומרים שידיו של הצבא כבולות – – << קריאה >> משה ארבל: << קריאה >> בגלל זה הוא נהרג. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מה אתם רוצים להשיג בזה? כשאתם אומרים: הצבא לא יודע להגן על החיילים שלנו, מה אתם עושים? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתם מפחדים להגיב. בגלל רע"מ אתם מפחדים להגיב. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע שצבא ההגנה לישראל יודע לתחקר, צבא ההגנה לישראל יודע להגיב וצבא ההגנה לישראל יודע גם להגן על האזרחים. אבל אתם, אתם פוגעים כרגע בצבא ההגנה לישראל כשאתם אומרים: כובלים את הידיים של הצבא. חבר'ה, אני מבקש מכם, תירגעו ותרגיעו. אם אתם לא תירגעו ולא תרגיעו, אנחנו נגיע למדרון הכי חלקלק שיכול להיות. בואו נוציא את צה"ל מהוויכוח הפוליטי. השכול הוא שכול שווה לכולנו, וכולנו כואבים את נפילתו של החייל. אני מבקש מכם, כי אני מזהה את דפוס הפעולה שלכם, של הח"כים וגם של ח"כים לשעבר: תפסיקו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שמעת את מה שאמרה אימא של בראל? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תפסיקו לעשות את זה, משום שזה חייל של כולנו, וכולנו כואבים את נפילתו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה שמעת את מה שאמרה אימא של בראל? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש מכם, אל תידרדרו לשיח המסוכן הזה – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה שמעת את אימא של בראל בלוויה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שפוגע קודם כול בצבא ההגנה לישראל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היא האשימה את בנט. שמעת אותה, את אימא של בראל? אתה שמעת אותה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ותאמינו לי, צה"ל יודע גם להגיב. וגם – אני גם מצטט את השר הנגבי; הוא לא יושב עכשיו בקבינט, הוא ישב בקבינט – מאיפה אתם יודעים מה קורה עכשיו בקבינט? מאיפה אתם יודעים איזו תגובה ממשלת ישראל מכינה? אני אומר לכם ככה: אם אנחנו היינו מדברים על תגובה פה והיינו מכינים תגובה בתקשורת ובבית הזה, זאת לא תגובה. אני סומך על ממשלת ישראל, ותגובה צריכה לבוא כתגובת הפתעה, ולא לדבר לפני שהתגובה הזאת תגיע. תודה רבה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> תוך 24 שעות? תוך 24 שעות? 48 שעות? כמה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה לא אמרת בתחילת דבריי? היית משתתף בדיון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא תקבלי תוספת קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא? למה? נו, באמת, אחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תקבלי תוספת אחמד. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי, גם טוב. העיקר – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> ואללה, יש כבר תוספת אחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ואללה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא רוצה לסבך אותי בפריימריז. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רק אתם מחלקים תקציבים? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אנחנו צוחקים וזה, אבל המצב הוא מאוד קשה. היית, גם לשדולה למען בתי החולים הגעת, ואתה מלווה אותם לא פחות ממני, ואני רוצה להגיד לך, יושב פה שר ממשרד האוצר – אתם לא יודעים מה הולך בתקשורת: שקרים, ומסלפים, ומאשימים אותם שהם מתנשאים, שהם באים עם סיסמאות, שהם לא מטפלים בבעיה. יש הסכם – תעשו את ההסכם. ההסכם מצוין. ברגע שלא תפרו את ההסכם, הם יוכלו לעמוד על הרגליים. אבל מה? יש את אגף התקציבים, ובאגף התקציבים הם עצמם הניחו תמיד שבהצבעה בממשלה יהיו חלקים שיעופו, כנהוג, והם הכניסו כמה עיזים. הפעם, לתדהמתם, הם נתקלו בשרים רופסים שנכנעו כמעט מייד, ואפילו העיזים חזרו אל הדיר. כך כתבה שלי יחימוביץ', עד לא מזמן יושבת-ראש מפלגת העבודה: תמיד נמצאו ח"כים שהשכילו למזער את חוק ההסדרים. הם הבהירו שיצביעו נגד אותם סעיפים אכזריים, כאלה סעיפים שהחקיקה שלהם צריכה להיות נפרדת, והם כבר מידיינים על פשרות עלובות. אבל שימו לב מה קרה – אנחנו שומעים כבר יומיים-שלושה שבקואליציה יהיו כאלה שלא יצביעו. איך פתאום הכול היום נסגר? איך פתאום הכול – לגבי החקלאות? אה, נכון, לקחו את הביצים, הבדילו אותן מהפלפלים ומהעגבניות ומהמלפפונים. שימו לב כמה זה עלוב. מכרו אידיאולוגיה תמורת כיסא של עור צבי. כמה סמרטוטים יכולים להיות האנשים בקואליציה ששכחו את האידיאולוגיה, כל זה בשביל הכיסאולוגיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איך את מסבירה שלא היה ולו ח"כ אחד שלקח את זה על עצמו? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אף ח"כ אחד. אני אגיד לך למה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה ההסבר? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה ח"כים שלא חלמו להיות בכנסת. לא חלמו. פתאום שפר גורלם, והנורבגי, יותר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> התמזל מזלם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> התמזל מזלם. אתה יודע מה? כל מה שאנחנו לא העזנו לחלום עליו בחזון כזה ואחר – תראה איך הם הגשימו את זה. אין – אין תקשורת, אין פרקליטות, אין משטרה, אין כלום. עושים מה שרוצים. כסרא-סמיע, 9,000 תושבים – עושים הפרדת רשויות, כי יש פה עניין של הבטחה. אני מדברת על שיקום שכונות, הפרויקט האדיר של אביו של בני בגין. אתה יודע מה קורה? מבטלים את פרויקט שיקום שכונות בשביל התחדשות עירונית. מה זה התחדשות עירונית? אפילו לא מגדרה לחדרה, לא לא, ממש מרכז הארץ, והפריפריה נשכחה, אין שום פרויקט, שום כלום. עומדת פה חברת כנסת חדשה מישראל ביתנו ומטיפה לנו על מה שלא עשינו בחברה הערבית. אל תצביעי, אל תצביעי עד שיהיו פתרונות עכשוויים. אבל היא תצביע. שוסטר – גם אני מכבדת אותו; הוא שר נכבד – יושב היום באמצעי התקשורת ומסביר כמה שהם הגיעו להישגים, כמה שהם הגיעו להישגים בכל מה שקשור לרפורמה בחקלאות. עכשיו, כל הרפורמה של חקלאות זה לא עכשווי, זה בעתיד. היום אנחנו יודעים טוב מאוד כמה החקלאות סיפקה לנו תשובות בתקופה של הקורונה, בתקופה של המגפה. הם היו צריכים להצדיע להם ולמחוא להם כפיים, אבל לא מוחאים כפיים – לא לכל צוותי הרפואה, שכל כך עשו ועזרו לנו, ולא לחקלאות בישראל. זאת הממשלה הרעה ביותר והקשה ביותר לעם ישראל, ואני מאוד מקווה שבאמצעי התקשורת יבינו כמה – אחר כך הם עצמם יצטרכו לשלם מחיר גבוה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, חברת הכנסת קטי שטרית. יריב לוין. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, יושב כאן במליאה חברי לעיר מודיעין, חבר הכנסת בליאק, ואני רק תוהה איזה דברים אתה היית אומר כאן, מעל הדוכן הזה, לו היה עולה בדעתנו להביא תקציב כזה בממשלה הקודמת. מה היית למשל אומר על ההסדר המטורף הזה של אגרת הגודש? הרי אנחנו פעלנו באופן שיטתי כדי לבטל את ההבחנה שהייתה בין פריפריה למרכז, והדבר הזה מתחיל קודם כול בנושא התחבורה. השקענו משאבים עצומים בכבישים, במחלפים, בקווי רכבת, בהסדרת תחבורה ציבורית; אגב, אדוני היושב-ראש, גם ליישובים הערביים, שבכלל לא היו קיימים בעניין הזה במשך שנים ארוכות. והינה אתם מגיעים, ומה הדבר הראשון שאתם עושים בתחום התחבורה? אתם מטילים מס פריפריה על מי שעובד באזור המרכז, על מי שעובד בתל אביב, על מי שרוצה להגיע לבלות באזור המרכז. אתם בעצם באים ואומרים: מי שתל אביבי עשיר, הוא יכול להסתובב, לבוא לתל אביב והכול בסדר, כי הוא שם. מי שגר בפריפריה והאמצעים שלו הם פחות גדולים, שלא יתקרב לתל אביב, כי אם הוא ירצה להיכנס לתל אביב, אנחנו נגבה ממנו אגרה, נעניש אותו, הוא ישלם. ואם הוא עובד בתל אביב כל יום, הוא ישלם מס נוסף – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 37 שקלים כל יום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – 37 שקלים כל יום על כך שהוא מעז לבוא מהפריפריה כדי לעבוד ולהתפרנס בתל אביב. איזה מין דבר זה? מה אתם, אצבעות אוטומטיות? היה שיר בשעתו, "הרקדן האוטומטי"; מה, אתם כאלה? אין אחד שבא ואומר: רגע, רגע, לא יכול להיות? אדוני, ידידי הטוב השר חמד עמאר, איש הפריפריה, איך אתה מסכים? איך אתה מביא הצעה כזאת לכאן? איך יכול להיות שיהיה מס למי שגר בפריפריה להגיע לתל אביב? איזה מין דבר זה? אני חושב שזה דבר שלא יעלה על הדעת, שאף אחד לא יכול לקבל אותו, ואתם ממשיכים וממשיכים בקו הזה בשורה ארוכה של דברים בתקציב הזה. פוגעים במי שזקוק לשירותי בריאות – שוב, לא במי שיש לו, לא במי שיכול לשלם לבד, אלא במי שנזקק לשירותים של קופות החולים. זה תקציב אנטי-חברתי, תקציב אנטי-צמיחה, תקציב לא רק בלי בשורה, אלא תקציב עם בשורות שליליות, הרסניות, תקציב ששוב מחלק את המדינה בין מרכז לפריפריה, בין עשירים לבין עניים. ואנחנו, אדוני היושב-ראש, ניאבק בתקציב הרע הזה ונעשה כל מאמץ למנוע מכם להרוס את מה שבנינו במשך 12 שנה של עשייה ברוכה. אל תהרסו את ההישגים שלנו. אל תהיו רקדנים אוטומטיים. אל תלחצו עם האצבעות כמו מכונות. תתקנו את התקציב הזה, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. אני רואה שחבר הכנסת שלמה קרעי נמצא כאן. אני רוצה להשתתף בצערך וצער המשפחה על מות אחיינך. זה היה מוות כואב. חבר הכנסת שטייניץ. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, אני מייד אתייחס לתקציב, דווקא בהיבט שיעניין אותך, סגן השר סגלוביץ', אבל לפני זה אני באמת רוצה לציין את ההישג הבלתי-רגיל, הלא-ייאמן, של ממשלת ישראל החדשה. זה הישג שאין לו אח ורע בעולם. בתוך שלושה חודשים ישראל, המדינה שרק לפני שלושה חודשים הייתה המדינה המחוסנת ביותר בעולם נגד קורונה – בתוך שלושה חודשים עלינו למקום הראשון בשיעור הנדבקים למיליון נפש בקורונה, המקום הראשון בעולם. נכון שתמיד יש מדינה מסוימת במקום הראשון, אבל ראשית, זה מקום מפוקפק מאוד. למה ישראל צריכה להיות שם – מדינה מתקדמת, עם מערכת בריאות מתקדמת, עם ראש ממשלה לשעבר שדאג שהיא תהיה הראשונה שתקבל חיסונים לכל האוכלוסייה? למה? אבל בכל זאת ההישג הזה הוא יוצא דופן. אתה יודע למה, אדוני היושב-ראש? כי אין עוד מדינה שהגיעה מהמקום האחרון בשיעור הנדבקים, לפחות האחרון במערב, המקום הכי טוב – היינו בשיעור של שלושה-ארבעה נדבקים ליממה, שזה בערך נדבק אחד לשלושה מיליון תושבים; כלום, אחד לשלושה מיליון. מהמקום הכי טוב, לפחות בעולם המערבי, התחלפה ממשלה ובתוך שלושה חודשים אנחנו לא סתם במקום רע – אנחנו מס' אחת בשיעור הנדבקים בקורונה בעולם. אז אומרים לי: יש נגיף דלתא עכשיו, אבל נגיף דלתא יש גם באירופה, גם בגרמניה, גם באיטליה, גם בהולנד. אז למה אנחנו במקום הראשון? ועכשיו, אדוני היושב-ראש, לגבי התקציב. יש לי המון הערות – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי עוד כמה שניות. יש לי המון הערות, אבל יש לי הערה אחת מרכזית. המדינה בוערת, היום זה ברור יותר מאי פעם. אנחנו רואים את גל הרציחות הנורא, שפיכות הדמים בחברה הערבית. שני מיליון אזרחי ישראל הערבים צועקים הצילו. אנחנו רואים את ההשלכות על הערים שלנו, ראינו את זה במהומות של שומר החומות – מיליוני יהודים צועקים הצילו. אמר שר המשפטים גדעון סער, בצדק: האיום הכי חמור היום על מדינת ישראל, על הדמוקרטיה הישראלית, זה הפשע המאורגן, הנשק הבלתי-חוקי והאלימות, בעיקר בחברה הערבית; גם ביהודית. איפה בתקציב יש תשובה אמיתית לדבר הזה? איפה יש רפורמה ענקית במשטרה, בשב"כ, אולי בהקמת גופים חדשים, בהחזרת כושר ההרתעה של המשטרה, בנגב, בגליל, בציבור הערבי? גם בערים היהודיות המשטרה מאבדת את כושר ההרתעה. איפה בתקציב הזה אנחנו רואים מענה למה שהתחיל להצטבר כבר בשנים האחרונות, אבל ביתר שאת בשנה האחרונה ובחודשים האחרונים? איפה המענה לאזרחי ישראל שצועקים כלפי ממשלת ישראל: הצילו, אנחנו בוערים בגל של פשיעה ואלימות? איפה המענה לכל מדינת ישראל? בתקציב הזה אין שום בשורה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובעיקר אין בו בשורה – אולי יש בו כל מיני תוספות לתשתיות, וגם, במינימום. אין בו בשורה אמיתית – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רפורמה אמיתית, הקצבה אמיתית לכך שהמדינה בוערת ביישובים הערביים, ביישובים היהודיים, ביערות שמוצתים, בנשק הבלתי-חוקי. אין פה שום תשובה. ואני מקווה, מאחל לשר לביטחון פנים ולסגנו ולמשטרת ישראל ולמשרד המשפטים שידעו לאחוז את השור בקרניו, אבל צריכים פה השקעה תקציבית משמעותית בסדר גודל – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, יובל. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא היה קודם, כי המדינה בוערת והאזרחים, ערבים כיהודים, צועקים הצילו, ובתקציב אין מענה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דרעי, אחרון הדוברים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע איפה הבשורה? בטורקיה. הם פשוט מעשירים את קופת טורקיה עם היבוא של הירקות והפירות על חשבון החקלאים שלנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מודה לך על שלפנים ולפנים משורת הדין נתת לי לדבר. אני מודה לך על זה. אני רוצה בפתח דבריי קודם כול להשתתף בצערו של ידידי חבר הכנסת שלמה קרעי על האסון הנורא שהיה להם במשפחה, היות שאני מכיר את הסבא, אני מכיר את האבא. באמת אסון גדול מאוד. זו משפחה לתפארת. אסון שאי-אפשר להסביר אותו, אבל זה אסון. לאבד בן יקיר בצורה כזאת – אי-אפשר לתאר את הצער הגדול של המשפחה, ואני משתתף בצערם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, דיון תקציב כחבר אופוזיציה כשיש רוב מובטח מראש, רוב אוטומטי – אני יכול לפנות לא לשר האוצר ולא לממשלה האטומה הזאת; אני יכול לפנות רק לחברי הכנסת של הקואליציה, לחבריי ממרצ, ממפלגת עבודה, שאני יודע שיש שם כמה חברי כנסת שהנושאים החברתיים בוערים בליבם. אם אני אגיד לכם מה צריך לעשות, לא תשמעו לי; תגידו לי, בצדק, שאני חבר מהאופוזיציה. אבל אני אגיד לכם משהו אחר. אתמול שמעתי איזושהי אמירה, אבל מדויק, משר האוצר אביגדור ליברמן, שהיה אתמול באיזה מקום, באיזה בית, והוא אמר: הכנסתי כל כך הרבה עיזים לתוך חוק יסודות התקציב ולכל החבילה שאתם רואים היום, ציפיתי שהקואליציה תוריד לי חלק מהעיזים הללו, ואז יישארו לי הדברים העיקריים. והוא אומר: להפתעתי, אף אחד לא הוציא לי שום דבר. אין הגדרה יותר טובה מהדבר הזה, כיוון שמי שמכיר – ואני קצת ותיק בכנסת, ואני יודע מה נערי האוצר. יושב פה שר האוצר לשעבר ישראל כץ. הוא יודע שכל ההצעות הללו, חלקן הזויות, כל שנה, כל מחזור של נערי האוצר, לא משנה מי יושב שם, מביאים אותן באופן אוטומטי. הם יודעים שזה לצורכי משא ומתן. מכניסים, אחר כך כל חבר ועדת כספים מהקואליציה מבקש – מורידים, מורידים. אבל כשיש קואליציה שנפלה עליהם אימה של אביגדור ליברמן והם מפחדים מהצל שלהם, הם מוכנים לקנות דברים הזויים, כמו מיסים על משקאות. על מה מדובר פה? על החברה הכי חלשה, שבשבת, פעם בשבוע, מביאים תרכיז, מביאים איזו שתייה של קריסטל שעולה ב-50% פחות מקוקה קולה. על זה להטיל מיסים? או מיסים על כלים חד-פעמיים פשוטים, לא כלים חד-פעמיים יוקרתיים; או להטיל מיסים על רב-קו, שהוא אפילו לא יודע מה זה הרב-קו הזה. מי משתמש ברב-קו? אני משתמש? רק המשפחות שנוסעות באוטובוסים, לא אנחנו משתמשים בזה; המשפחות הכי פשוטות, הכי מוחלשות שיש, משפחות ברוכות ילדים. ועוד שורה שלמה של דברים – מס גודש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אריה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסיום, משפט אחד אני רוצה לומר, כתושב ירושלים, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע באיזה מילים להשתמש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בוש ונכלם. בוש ונכלם. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אין לי מילים קשות, חוץ מזה שאני לא מבין. הדם שלנו, של תושבי ירושלים, מיליון איש, והסביבה, שזה אולי מיליון ו-200,000, מיליון ו-300,000 איש, שזקוקים לבתי חולים, פיקוח נפש – ותראו איזה התעללות במיטב הרופאים שלנו, שהמדינה מתגאה בהם. שום דבר. הם שובתים, הם יוצאים לרחובות – על מה? על הסכמים שמבטלים. ואף אחד מכל השולחן הזה, מכל הקואליציה, לא אכפת לו. אומרים אמירות יפות. שמישהו יקום, יגיד בצורה הכי מפורשת: אני לא מצביע על התקציב היום אם לא גומרים את ההסדר עם בתי החולים הציבוריים בנצרת, בירושלים, בבני ברק ובנתניה. ריבון העולמים, מדובר פה על פיקוח נפש. לא מעניין אף אחד. אני לא מבין מאיפה האדישות הזאת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> השר חמד עמאר, אתה רוצה להשיב? תפדל. תהיה הצבעה שמית. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> כן, הצבעה שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי ביקש הצבעה שמית? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הממשלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כן, כן. אנחנו רוצים הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זכותם. זכותה של הממשלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ההצבעה תהיה הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השר, תענה על שבעה בתי החולים הציבוריים. תענה, תבוא עם בשורה. תעמדו בהסכמים שנערי האוצר חתמו עליהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי שלמה קרעי, אני רוצה להשתתף בצערך. כואב, מה שהיה. יהי זכרו ברוך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תעמדו בזה. הרגתם. ארבעה מיליון איש מתאשפזים בבתי חולים הללו. תתביישו. תתביישו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לפחות כשאני משתתף בצערו של חבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה נענה לחולים של ירושלים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מנות, מנות דם. הם נותנים מנות דם – – – מסכות הם רוצים. תתביישו. ראש הממשלה שלך אמר להם שזה מביש, מה שעושים להם, והוא בעצמו עושה את זה גרוע יותר. אין שום הבדל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש לתת לשר לדבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל השר שהציג זה שר האוצר. מסכם שר אחר. נראה לי שזה לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בדקנו את התקנון, זה אפשרי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> הכול אפשרי בממשלת השינוי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה. בושה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חמד, עוד פעם אתה עומד פה? איפה הבוס? איפה הבוס? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, תוכנית העבודה שלכם זה לצעוק. תוכנית העבודה זה לצעוק, וכשאתם צועקים אני שותק. תמשיכו לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שלכם זה לשקר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אחד הדברים המצחיקים כאן, אני רוצה להגיד לכם, חבריי בקואליציה, אני שמעתי כמעט את כל חברי הכנסת שעלו לדבר. תאמינו לי, אני לא רוצה להגיד: כמעט כולם לא קראו את החוק ולא את חוק ההסדרים; הרבה מהם לא קראו, כי לפי הדברים שהם אמרו והטענות שהם טענו, הרבה מהם לא קראו. אבל קודם כול אני רוצה להודות לשר האוצר אביגדור ליברמן, שהצליח לעשות בחודש וחצי מה שהממשלה הקודמת, האופוזיציה היום, הצעקנית, לא עשתה בשנה וחצי. בתוך חודש וחצי אנחנו מביאים תקציב למדינת ישראל. אתם יודעים שהתקציב האחרון שאושר במדינת ישראל היה במרץ 2018? רק עצם העובדה שאנחנו מצליחים להביא את התקציב – היינו צריכים לקבל קצת כבוד מהאופוזיציה. צריך להגביר את הקול של הרמקול. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הרמקול של השר. חברי הכנסת אשר ופינדרוס, תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הגברתם יפה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברי הקואליציה, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה לברך את שר האוצר אביגדור ליברמן על זה שהצליח בתוך חודש וחצי לאשר את התקציב בממשלה ובקצת יותר מחודשיים וחצי להביא את זה לכנסת. אני מאמין שהתקציב הזה, אנחנו נעביר אותו היום בקריאה ראשונה, וכבר בחודש נובמבר – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – בחודש נובמבר יהיה תקציב למדינת ישראל, מה שלא עשיתם בשנה וחצי. שנה וחצי לא הצלחתם להעביר תקציב. שנה וחצי. תקציב שעבדנו עליו פחות מחודשיים וחצי, אנחנו מביאים אותו להצבעה בקריאה ראשונה, והתקציב יעבור היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איזה תקציב אתם מעבירים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני גם רוצה לברך באמת ולהודות לכל עובדי משרד האוצר על המסירות שלהם בעבודה, על עבודה בשעות-לא-שעות. זה משרד שבכל שעה שאתה רוצה שהעובדים יהיו נוכחים, הם נמצאים שם. באמת תודה להם. תודה למנכ"ל המשרד, תודה לכל מי שעזר – למחלקה המשפטית במשרד, שעשתה עבודה מעולה, לאגף התקציבים, לכל אחד ואחד שעשה ועבד על מנת שנצליח להיום להביא את התקציב הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין פריפריה אצלכם. מחקתם את הפריפריה. מחקתם את הפריפריה. בושה. בושה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אוהב לשמוע אותם, אתה יודע? תן להם להוציא קיטור. תדברו. תצעקו. תצעקו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מחקתם את הפריפריה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני יודע שאתם מקנאים שאנחנו הצלחנו להכין את התקציב ולהביא אותו בתוך חודשיים וחצי לקריאה ראשונה. אני יודע. זה קשה, אבל תתרגלו לשבת באופוזיציה. תתרגלו. אני אומר לכם, נעביר אותו גם בקריאה שנייה ושלישית. תתרגלו. תתרגלו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מה הבשורה חוץ מהגזרות? תגיד לי, מה הבשורה חוץ מהגזרות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני רוצה להזכיר לך רק דבר אחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה רק להזכיר לך, אופיר כץ, אתה עלית לכאן ודיברת על כביש 65. אם אני לא טועה, רק לפני חודשיים וחצי אתה היית חלק מממשלה של יותר מ-12 שנים וחצי, ואתה דיברת על 95 הרוגים. זה כואב. זה קשה. אני כיושב-ראש השדולה הייתי מתבייש להגיד מה שאתה עמדת כאן ואמרת, כי אתה יודע שאתה היית חלק מהממשלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא מתבייש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה היית חלק מהממשלה, ושר התחבורה וראש הממשלה היו מממשלת הליכוד. אם ב-12 שנים וחצי לא הצליחו לעשות את זה, אל תבוא אחרי חודשיים וחצי לצעוק את הצעקות האלה. אתה מייצג את הצפון, אתה מייצג את הפריפריה. קצת צניעות לא תזיק. צניעות לפעמים עוזרת לאדם. קצת צניעות לא תזיק לכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אלה – – – איתם, הם רצו את השינוי הזה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה מחכה להודעה מהם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> דיברו כל כך – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבינה. זה שהוא גר בפריפריה – הוא לא יכול לדבר על פריפריה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – פריפריה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סילמן עידית, האם הוא צריך להסביר עוד? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם מדברים, ושמעתי גם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תסביר עוד, שיבינו. תסביר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר'ה, אני אסביר לכם, חברי הקואליציה. חבל שאתם לא ישבתם כאן ושמעתם את הדברים שאמרו באופוזיציה, אבל לא הפסדתם כלום. לא הפסדתם כלום. אם חבר הכנסת אופיר אקוניס עולה כאן ומדבר על התקציב של 2021 ואומר שמתוכו יש 53 מיליארד שקל למגזר הערבי, אני רוצה לעדכן אותך, אדוני השר לשעבר, חבר הכנסת, נראה לי שלא קראת את התקציב. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> קראתי כל מילה. כל מילה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל התוכנית של המגזר הערבי מתחילה לעבוד בשנת 2022 ולא ב-2021, והיא פרוסה עד 2025. אז היא לא ב-2021. אל תטעה את הציבור. אתה שר לשעבר, וכשאתה עולה להגיד דברים כאן אתה צריך לדייק. לדייק. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה את מה שאמרתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנשים שומעים אתכם, אנשים מאמינים לחברי כנסת. לדייק זה לא יזיק. תדייקו. תדייקו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> וזה לא 53. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פטין, אני אוהב לשמוע אותך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חמד, זה לא 53 כמו שהוא אמר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל מה שהוא אמר לא נכון, אז למה לי להיכנס לזה? הוא לא קרא את התקציב. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> קראתי כל מילה. כל מילה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלעזר, השר אלעזר שטרן, סליחה. פטין מולה שואל אותי מה עם תקציב הדרוזים, אז בוא אני אגיד לך משהו. עשיתי קצת עבודה לפני שעליתי לכאן – בדקתי כמה ממשלת הליכוד בראשות ביבי נתניהו מ-2009 עד 2021 לפני חודשיים וחצי, כמה תקציב היא אישרה למגזר הדרוזי בתוכניות חומש. התברר לי שזה 3 מיליארד שקל. כמה אנחנו אישרנו לשנתיים וחודש בממשלה הנוכחית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 3 מיליארד שקלים. מה שאישרו ב-12 שנים וחצי, אישרנו את זה לשנתיים. זה הבדל קטן בין ממשלת הליכוד לממשלה שאנחנו נמצאים בה, הממשלה שאנחנו מנהלים. חבל, חבר הכנסת פטין, ששאלת אותי. אם לא היית שואל אותי גם לא הייתי עונה לך על הנושא הזה, כי הנושא של המגזר הדרוזי, אתה יודע כמה הוא יקר לי וכמה אני עובד בשביל הנושא וכמה אני עושה. אני אומר לך, התקציב הזה, לא היה תקציב כמוהו במדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור שלא היה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, רק עכשיו, היום, אישרנו לחיזוק מערכת הבריאות 1.8 מיליארד – היום אושרו למלחמה בקורונה, לחיזוק מערך הבריאות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שבעה בתי חולים, ארבעה מיליון איש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו, הממשלה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה עם שבעת בתי החולים, הם שואלים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תענה על בתי החולים. תענה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו אישרנו – תאמינו לי, גם שבעת בתי החולים – אנחנו נפתור את הבעיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן? מתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו לא זורקים את הבעיות הצידה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תעמדו בהסכם שעשו ישראל כץ ויולי אדלשטיין. תעמדו בהסכם, רק תעמדו בהסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבטיח לך שנפתור את הבעיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חתומים שם פקידי האוצר והבריאות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו נקציב רק למשרד הבריאות בבסיס התקציב 2 מיליארד שקל, ומה שאושר היום, 1.8, זה לא בבסיס התקציב, זה תקציב ייעודי למלחמה בנגיף הקורונה, לחיזוק מערך הרפואה. זה מה שאנחנו עשינו. זאת ממשלה חברתית או לא חברתית? זה תקציב חברתי או לא חברתי? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בתקציב 2022 אין שקל לקורונה. << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> כשאנחנו מדברים על 1.5 מיליארד שקל תוספת – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בתקציב 2022 אין שקל לקורונה. אתם מתייחסים – – – שהקורונה תיעלם ב-2022. הסתכלתי על התקציב – אין שם ב-2022 אפילו לא שקל אחד להתמודדות מערכת הבריאות עם הקורונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כשאנחנו מדברים על 1.5 מיליארד שקלים תוספת לאזרחים הוותיקים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם מתעלמים מהקורונה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עד 70% משכר המינימום, 1.5 מיליארד שקל – לא עשתה את זה אף ממשלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין כל התמודדות עם הקורונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא עשתה את זה אף ממשלה. עשינו את זה, אישרנו את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה נמצא בתקציב, זה יהיה, זה חלק מהתקציב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – אין להם אחיזה בתקציב. אתם יוצרים – – – << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> את יכולה לצעוק. אני אשתה מים בינתיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תצעקי. תצעקי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה שאתה אומר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשב, תשב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מאשימים אותך. השר שלך שלח אותך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איפה עידית סילמן? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין. אתה לא יכול לענות לנו. אתה עצמך לא מבין. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עידית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קצת צניעות לא תזיק לך. אני בטוח שאת לא מבינה יותר טוב ממני. אין לך את הניסיון שיש לי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כמה כספים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> סליחה, אין לך את הניסיון שיש לי. אני יושב כאן 13 שנה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה ניסיון? אתה חודש וחצי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בושה שחברת כנסת אומרת לשר ככה. תתביישי לך. קצת צניעות לא תזיק לך. קצת צניעות לא תזיק לך. בושה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בושה, בושה שאתם יושבים כאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בושה, תתביישי לך. קצת צניעות לא תזיק לך. בושה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז תגיד לי כמה כסף מוקדש לקורונה בתקציב 2022. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בושה. בושה. בושה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כמה כסף – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על תוספת של 700 מיליון שקלים בבסיס התקציב למשרד הרווחה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תענה על העובדות. תענה על העובדות. כמה הוספתם למערכת הבריאות ל-2022 למערך הקורונה? אפס. << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> – – בתקציב משרד הרווחה, מהם 100 מיליון שקלים יוקצו למאבק באלימות במשפחה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 2022 – למה אתה לא עונה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אלימות במשפחה – 100 מיליון שקל – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דיור ציבורי – אפס תקציב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ו-50 מיליון שקלים לביטחון תזונתי. אנחנו ממשלה שעושים בה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אפס תקציב למאבק בקורונה ב-2022. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אנחנו לא ממשלה שמדברים. אנחנו במשרד האוצר יודעים שהבאנו את התקציב הכי טוב שיש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> התקציב הכי טוב שיש. ואני שומע הרבה חברי כנסת מהליכוד עולים לכאן ותוקפים את התקציב שקיבל המגזר הערבי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם עובדות הניקיון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מה, הם לא חלק מהמדינה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם המס על שירותי בריאות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ממשלת הליכוד לא אישרה 15 מיליארד שקלים? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין תקציב להתמודדות עם קורונה ב-2022. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הרי אישרתם 15 מיליארד שקלים. על מה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין תקציב לקורונה 2022. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם לא ישבתם עם חבר הכנסת מנסור? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין לכם תקציב לבתי החולים בפריפריה. אין לכם בשורה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מנסור לא הוזמן לבלפור? אתם עולים לכאן כולם ותוקפים. אמר לכם שצריך שיפוץ, המקום. תאמין לי, יש לו חדות עין – ראה שהמקום שיש לו צריך שיפוץ, אבל הייתה לו חדות עין יותר טובה, כי לא האמין לכל מילה שיצאה מהפה שלכם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עשיתם מאפס עד שלוש? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הוא ידע שתמכרו אותו ולא תיתנו לו כלום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הגיל הרך עובר למשרד החינוך. במה זה מתבטא? במה זה מתבטא? מעונות היום לגיל הרך קורסים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, זהו, מספיק. זהו. הוא יכול להמשיך מה שהוא רוצה עכשיו. מספיק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, תן לה לצעוק. יש לה מה לעשות חוץ מלצעוק? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> די, די. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יש לה מה לעשות חוץ מלצעוק? שתצעק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> די, די. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה לא מפריע לי. שתצעק, שתצעק. זה בכלל לא מפריע לי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תענה לי עניינית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> היא יכולה לצעוק עד מחר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה הבשורה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שום דבר לא מפריע לי. אני עומד כאן ואומר את האמת. האמת כואבת לפעמים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> האמת כואבת? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> האמת כואבת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – ביטלתם הטבת מס לעובדי משמרות על פס ייצור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> האמת כואבת. כשמגיע שר אוצר ומציע בחודש וחצי לעשות מה שאתם לא הצלחתם לעשות ביותר משנה וחצי, זה כואב לכם. מה שהוא עשה, אתם שנה וחצי ישבתם ולא הצלחתם לעשות. תקציב לא הצלחתם לעשות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נתתם למדינה להסתמך על תקציב שאושר במרץ 2018 יותר משלוש שנים וחצי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם לא הבאתם את הסחורה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם צריכים להתבייש, לא לצעוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם צריכים להתנהג איך שהתנהגתם בבוקר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בוא נדבר על הסעיפים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> או שבבוקר לא קמתם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא הייתם כאן כשהוצג התקציב והוסבר כל התקציב, כל סעיף וסעיף בתקציב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מס על שירותי בריאות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל אתם לא הייתם כאן. ישנתם, לא היה לכם זמן להגיע לכנסת בבוקר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מס על השר"פים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ישנתם, לא היה לכם זמן להגיע לכנסת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מס על ביקור רופא. מס על – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שר האוצר עמד כאן – – – << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> זה מה שהוספתם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שר האוצר עמד כאן – לא היה אף אחד חוץ משני כנסת מהאופוזיציה. כל האופוזיציה ישנה. הוא הציג את כל התקציב. עכשיו התעוררתם? תלכו לישון בצוהריים, אולי זה יעזור לכם – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עשיתם מאפס עד שלוש? מה עשיתם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – שיהיה לכם מרץ כל היום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם, לא רק שלא הבאתם בשורה לעצמאים, אתם גם מבקשים מהם לתת את המענקים בחזרה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו קראנו את ההצעה. הוא לא קרא את ההצעה. שיענה לנו. יש לנו שאלות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו הוספנו לבסיס התקציב של משרד החינוך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זאת לא שעת שאלות לשר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל שיענה על זה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תגישי שאילתה מסודרת, אני אענה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שאלות, אנחנו שואלים שאלות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תגישי שאילתה מסודרת, אני אענה לך. תתאמצי ותגישי שאילתה, ואני מבטיח לך שאני אענה לך, אתן לך פירוט עד הסוף. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא שאלה מה עם אפס עד שלוש. אתם הבטחתם – – – תענה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נראה לי, אדוני היושב-ראש, שיש חלוקת תפקידים באופוזיציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קורונה, מה התקציב של הקורונה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יש אנשים באופוזיציה שנמצאים כאן כל היום, משתתפים בדיונים. חלק מהאופוזיציה פעילה, ויש תפקיד אחר, של צעקנים, שבאים רק לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ביטלתם שיקום שכונות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> רק לצעוק, זה התפקיד שלהם. הם לא מגיעים בכלל, לא משתתפים בדיון. הולכים לישון ושכחו שבבוקר, ב-10:00, מציגים את התקציב; לא מגיעים להצגת התקציב, אבל לצעוק – זה התפקיד שלכם. אז אני מחלק לכם תפקידים היום. יש תפקיד של צעקנים ויש תפקיד של אנשים שנמצאים כאן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הינה, היא הודיעה לך שנגמר. זהו, עכשיו – – – היא הודיעה לך שנגמר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל אני חייב להגיד לכם, התקציב הזה יעבור גם בקריאה ראשונה וגם בקריאה שנייה ושלישית, ומדינת ישראל תתנהל על תקציב מאושר – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – לא שנה וחצי בלי תקציב, חלקי 12. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי, נא לשבת. נא לשבת. לפני ההצבעה, שתהיה הצבעה שמית, יש הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2021 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ובכן, אנחנו נעבור להצבעה שמית על הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עד עכשיו התוצאה בסדר. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו אלה שלא הצביעו – תקרא בשמם מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיקי לוי – אינו נוכח אורי מקלב – נגד מנסור עבאס – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת עמיחי שקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האם יש מישהו שלא הצביע? תודה רבה. תמה ההצבעה. תפדל. התוצאות: הצעת חוק מסגרת התקציב בקריאה ראשונה, נגד – 53, בעד – 59. ההצעה התקבלה בקריאה ראשונה, והיא עוברת להמשך טיפול, לקריאה שנייה ושלישית, בוועדת הכספים. תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כנסת, כנסת, ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ועדת הכנסת תכריע לאיזו ועדה זה ילך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יש ועדת ביזיון? אם יש ועדת ביזיון, אני מבקש להעביר את זה לשם. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1447).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד). יציג השר עמר בר לב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תעבור להצעה הבאה. הוא לא נמצא, תעבור להצעה הבאה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> או ההצעה הבאה או הדובר הראשון. שר הבריאות, האם אתה יכול להציג במקום עמר בר לב? שר הבריאות, בידוד בפיקוח טכנולוגי. איפה סגן השר? סגן השר מדלג לכאן. איפה איתן גינזבורג? בבקשה, סגן השר, תציג. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכוון להציג בפניכם את הצעת חוק הפיקוח הטכנולוגי. אני אתן כמה מילים על מטרת הצעת החוק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אומרים לי שלא שומעים בירכתי המליאה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מטרת הצעת החוק היא להסמיך את הממשלה להכריז על חובת פיקוח טכנולוגי על חייבי בידוד בכללותם, ולא כמו שזה קיים היום רק על מחויבי בידוד שנכנסו לישראל. זאת, לנוכח העלייה בתחלואה והצורך בהגברת הפיקוח וקיום חובת הבידוד. אני לא אאריך בדברים, כי יהיה דיון, למעשה היום, בוועדת החוקה של הכנסת. התיקון הזה – להוריד חשש מכל מי ששומע עכשיו ועדיין לא קרא את החוק. שום דבר בהצעת החוק הזאת לא נעשה בכפייה. יש שני כלים: יש את ההסכמון וכלים טכנולוגיים נוספים שיאפשרו לוודא שאכן האדם שנמצא בבידוד נמצא בבית. מי שיקבל החלטה שהוא לא מוכן ולא רוצה להסכים לכלים האלה – נלך בדרך המלך הרגילה, הקודמת, של ביקורים של המשטרה במקום. מי שיסכים – למעשה הכלי הזה יאפשר אכיפה יעילה וטובה יותר. אנחנו נמצאים בתקופה שמצד אחד המשק פתוח, ומצד שני, יש עלייה בתחלואה ובבידודים. אנחנו רוצים לייצר מהלך שמאזן בין שני הדברים הללו, וזו הצעת החוק שנמצאת בפניכם. על מנת להסיר חשש ממי שעדיין לא קרא את החוק, הצילום שמדובר עליו יהיה למשך הזמן המזערי שצריך אותו ולצורך זיהוי בלבד. הצילום לא יוקלט ולא יישמר. לא ייעשה במהלך הצילום או אחריו כל שימוש באמצעי זיהוי ביומטרי או בנתונים ביומטריים ולא יופקו מהצילום נתונים או אמצעים כאמור. החוק הזה מסמיך את הממשלה לעשות את הדברים האלה רק לאחר קבלת חוות דעת אפידמיולוגית, כמובן. החוק הזה מתווסף לשורת כלים שיאפשרו אכיפה יעילה ואפקטיבית של הבידוד, מצד אחד, בלי לפגוע בזכויות אזרחיות, כלומר, הוא לא נעשה בכפייה והוא נעשה אך ורק בהסכמה. כמובן, מי שלא יסכים, עדיין חובת הבידוד חלה, אבל אז המשטרה, או באמצעות טלפונים או באמצעות הגעה לבית – המשטרה מצידה תוכל למעשה למקד את האכיפה באותם אנשים שמסיבה כזאת או אחרת לא רוצים, לא מעוניינים, לא מסכימים לאמצעי הטכנולוגי שמוזכר כאן. עד כאן העיקרים של הצעת החוק. אני חושב שהיא הצעת חוק חשובה. אנחנו נמצאים בפתחם של החגים, עם תנועה מאוד מאוד גדולה של אזרחים בתוך הארץ, אירועים, חגים משפחתיים, מפגשים משפחתיים, נסיעות בארץ, נסיעות בעולם, חזרה מהעולם לארץ, ועל מנת שכל זה ימשיך ויקרה, ועל מנת שהמשק ימשיך לתפקד וימשיך לפעול כשגרה והכלכלה לא תיפגע, החוק הזה הוא גם נחוץ, הוא גם הכרחי, אבל מהעבר השני הוא מידתי מאוד ולא פוגע בזכויות אזרחיות, שלקחנו לתשומת הלב בניסוח החוק שלא ייפגעו במהלך החקיקה הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. הדוברת הראשונה – חברת הכנסת קרן ברק; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת משה אבוטבול – ישנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אחריו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יואב קיש. משה, תעלה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים כולנו במתיחות מאוד מאוד גבוהה בכל הנושא החברתי, בשסע החברתי במדינת ישראל. אנחנו יודעים את הקושי, שישנן משפחות רבות שנאנקות תחת הקושי של פרנסה, של כלכלה; אנחנו רואים בדיוק את אותן לשכות רווחה בכל הרשויות בארץ לא עומדות בעומס של הפניות שישנן מצד המשפחות ברוכות הילדים, מצד המשפחות של אימהות חד-הוריות, מצד אותן משפחות שיש בהן גם קשישים וגם זקנים וגם כאלה שהקצבה החודשית לא מספיקה להם. נכון, בשנה שעברה ראה יושב-ראש התנועה שלי, השר הרב אריה דרעי, ועשה את המיזם שנתן להם עזרה – סיוע באלפי שקלים רבים למשפחות על פי קריטריונים. באותו מיזם חילק לדתיים, לחילונים, לעולים חדשים, לוותיקים, לערבים, ליהודים – לכל המגזרים חילקו את זה. לצערנו אנחנו רואים שאותו מיזם, אנחנו לא שומעים דברים ברורים לגבי ההמשך שלו, לגבי אותן משפחות שנמצאות בסימני שאלה אם אותו כרטיס שהן קיבלו ימשיך הלאה לפעול, אם משרדי הממשלה, בפרט משרד הפנים, יטעינו את אותו כרטיס בפעימות נוספות לאותן משפחות שהמקרר שלהן ריק. וזה לא כפתגם, אותם ילדים שאומרים: אימא, הבטחת לנו עוף לשבת; זו לא סתם קלישאה, זה דבר אמיתי. אנחנו מכירים משפחות כאלה שההורים שם נמצאים מתחת לקו העוני, עמוק עמוק באדמה. אחד הדברים שהממשלה הזו החליטה הוא לעשות שינוי שם למשרד הרווחה. אז קודם כול, ידוע שביהדות מי שעושים לו שינוי שם זה בדרך כלל או לחולה או לחולה מסוכן, אז אני רוצה להבין: מה בדיוק שינוי השם הזה בא להורות לנו – שמה, שהמצב במשרד הרווחה, בשירותים הכלליים, החברתיים, האם שם המצב כזה מסוכן שעושים שינוי שם? אבל תקראו את הביקורת שאומרים העיתונאים, האנשים, כמה יעלה יקר אותו שינוי שם – להדפיס מחדש את אותם פרסומים, את אותם דפי נייר, את אותם בלנקים שעכשיו המשרד הזה משתמש בהם וצריך את הכול להחליף. מדובר פה במיליוני שקלים. הייתי מצפה שאת אותם המיליונים הללו – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – זה לא לעניין, סליחה שאני אומר לך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, זה מה שאומרים. אתה יכול לכמת את זה, אדוני השר? אתה יכול להגיד כמה זה עולה? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> כלום. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כלום לא עולה? להתחיל לעשות בלנקים, להתחיל לעבוד על זה, המיתוג מחדש? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> תקשיב טוב, היה משרד העבודה והרווחה. הוציאו את העבודה – משנים את השם. ממילא אין שום קשר. לגבי מה שאתה מדבר, אז חבל מאוד שאתה אומר את זה, כי אתה לא מכיר את הפרטים. אני מבין שאתה צריך לעשות את תפקידך ואני את תפקידי. ניפגש לכוס קפה ואתה תראה שמה שאתה אומר זה לא נכון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז קודם כול, אם אדוני השר בא ואומר שיש דברים חדשים, אני אשמח מאוד מאוד. תפקידנו להתריע על דברים שלנו לא מספיק ידועים והציבור שולח אותנו לשאול. זה תפקידנו. מאיר, אתה בטח לא כועס שאני עושה את תפקידי. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> חס ושלום. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בשמחה רבה. גם כשהיית ראש עיריית דימונה עזרת לי כשהייתי ראש עיריית בית שמש. נמשיך הלאה לעבוד. אבל אני אומר שוב, אני בסך הכול הפה של העם, ואם העם בא ואומר שיש כאן בזבוז מסוים, אני בא ואומר אותו. אדרבה, אם יש תשובות, נשמח לשמוע. אני מאוד מאוד מקווה שנוכל לשנות סעיפים בתוך ספר התקציב הזה, להיטיב עם העם היושב בציון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הנושא של התמודדות עם אי-שמירת הבידוד של מבודדי קורונה הוא נושא סופר-חשוב. אחד הגורמים המרכזיים להתפשטות התחלואה הוא אנשים שלא שומרים בידוד, בוודאי כשמדובר במספרים גדולים, שאין יכולת לא במשטרה ולא באכיפה לוודא שאנשים שומרים בידוד. איך פותרים את זה? כן, פותרים את זה בשימוש באמצעים טכנולוגיים. איפה הבעיה שלי בדבר הזה, בהסכמון הזה? בואו נהיה רציניים. אם אנחנו רוצים לתת פתרון, אנחנו רוצים לוודא שאנשים נשארים בבית. אנחנו לא רוצים לתת איזה משהו שחשבנו שנעשה, ומזה בסוף פתחנו פתח לקומבינות רבות. קודם כול, אני תומך בגישה העקרונית ללכת לאיכון טכנולוגי אפקטיבי, שיאפשר לפתור את הבעיה של אנשים שלא נשארים בבידוד. זה בסדר. מה שחשוב להבין זה איך עושים את זה. ואני אומר לכם, ככל שבדקנו – אלא אם כן יש דברים חדשים, ואני עוד לא ראיתי דברים חדשים, כי על ההסכמון דיברנו הרבה מאוד אז – ההסכמון הזה לא יעיל. הוא לא פותר בעיות למי שאין לו טלפון חכם, הוא לא פותר בעיות בשבת, הוא לא פותר בעיות בערבים. אנשים יצאו בערב, בלילה, ויגידו שישנו. יש פה המון מורכבות. תיאורטית, מצאת הפרה – הבן אדם יגיד: ישנתי; נכבה לי הטלפון. אם אתה באמת רוצה למנוע פרצות בבידוד, הדבר האפקטיבי היחידי זה הצימוד האלקטרוני, הצימוד הדיגיטלי. כל המנגנון קיים, החקיקה קיימת, התקציב קיים. זה נכון שזה יותר מורכב לתפעול בנתב"ג, יש פה יותר משמעויות תפעוליות. אני לא רוצה להשוות את זה לאזיק האלקטרוני, אבל בוודאי כשמדברים על צמיד שיושב לך פה על היד ואתה מבין שאם אתה יוצא אתה "נשרף", הפרות הבידוד יהיו אפסיות. אז יהיו מקרים של ונדליזם, מי שמוריד וזה; אתה תגלה את זה ותוכל גם להעניש. אבל אני אומר לך – הינה, ישב פה יו"ר ועדת חוקה. אני שמח שהחלמת מהקורונה. ברוך רופא חולים. ובאמת, אל תעשו צחוק, אל תלכו למקום שאתם אומרים: יש לנו הסכמון, ועכשיו המשטרה יכולה להרשות לעצמה לא לבדוק. אתם בעצם תמשיכו למצוא את הפרות הבידוד הרבות. הדבר האפקטיבי היחידי, וזה מה שנבדק – ואני מאוד מקווה שבוועדה תעשו את העבודה, כי היום אנחנו עדיין – לא הגיוני שלליכוד יש שני נציגים אצלך ולתקווה חדשה שלושה. אני עוד לא שמעתי על כזאת מתמטיקה. אז ביום שהמתמטיקה הזאת תסתדר, בשמחה גם אנחנו נבוא. אני אומר לכם, אם רוצים למנוע את תופעות הפרת הבידוד, הדרך היחידה היא עם צימוד דיגיטלי. כל השאר – אנחנו מחרטטים את עצמנו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעדי; חבר הכנסת אייכלר; חבר הכנסת דרעי; חבר הכנסת קושניר; חבר הכנסת כסיף; חבר הכנסת גלנט; חברת הכנסת אבקסיס; חבר הכנסת רוטמן; חברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מופיעה פה רשימה אחרת, היושב-ראש. היושב-ראש, מופיעה פה רשימה אחרת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה שומר לי את הזכות? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחריו. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לפי איזה רשימה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, אבל זה לא מעודכן, זה לא חופף – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמדתי כאן היום וציינתי ששר האוצר ליברמן פתח את ישיבת התקציב בחגיגיות כמקובל והתגאה בהישגו היחיד: הוא החליט על ביטול החל"ת, וכל האבטלה נעלמה. והינה, כמו שקורה הרבה פעמים, בצוהריים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הדוח על המחצית הראשונה של חודש אוגוסט, והופ, בניגוד לכל המגמה שהובלנו, של ירידה מתמשכת, האבטלה עלתה – האבטלה עלתה מ-7.6% ל-8.1%. זה עשרות אלפי מובטלים, לא כולל אלפי משפחות שנדחקו לקבלת קצבת הבטחת הכנסה. אז היה מתבקש שבסיכום הדיון באותו סעיף יבוא שר האוצר, למרות נציגו הנאמן, השר חמד עמאר – שבעצמו יבוא ויתייחס גם לזה. אבל שר האוצר נעלם. הוא לא הגיע, הוא אפילו לא בא לענות ולהשיב ולסכם, אבל האבטלה לא נעלמה. הדוגמה הזאת היא דוגמה לדרך ההתנהלות הלא-מקצועית, לשליפות, לאי-היסוס בחבטה בציבורים. למה הוא היה צריך לפגוע באנשים בני 45 עד 28 שעדיין, טרם מצאו עבודה? מה, הם לא רוצים לחזור לעבוד? אז ביטלנו לצעירים. הם רוצים לחזור. יש מצב מורכב במשק ויש עניין של ערבות הדדית ודאגה לציבורים. אנחנו ידענו – אדוני היושב-ראש, אתה יודע, ליווית את זה כח"כ אחראי באופוזיציה: נתנו סיוע לעצמאים, לעסקים, למובטלים בחל"ת, לנכים, למקבלי מס הכנסה שלילי, לכולם. סייענו להם, בערבות הדדית, לעבור את התקופה, כך שעם פתיחת המשק בעקבות החיסונים כולם חזרו ולא התמוטטו. אני מנעתי ממיליון מובטלים לרוץ רעבים ברחובות, ממאות אלפי עסקים לקרוס, והכול נפתח עם אפס תחלואה, עם פעילות כלכלית, עם מצב כלכלי מצוין, ירידה באבטלה, ירידה בגירעון, עלייה בצמיחה, שמירת דירוג האשראי המדהים של מדינת ישראל בכל התנאים, וכאן באים והורסים ברגל גסה. עכשיו, הדבר הנוסף שעשו כאן זה הטריק. אנחנו, למרות המשבר, שמרנו על מגבלת ההוצאה, וכשהעברנו תקציבים המשכיים – אדוני, אתה ישבת בוועדת הכספים כחבר בכיר – העברנו 411 מיליארד מתוך 412 ב-2020, תקציב לכל דבר. השארנו מיליארד רווח, לא לחרוג, והעברנו ב-2021 תקציב של 420, תקציב המשכי של 420 מיליארד מתוך 426, כי זה הגידול שהיה מתבקש עקב הגידול הטבעי ועליית המדד בפועל. מה עשתה הממשלה הזאת? מה עושה שר האוצר? טריק. הוא אומר: אני אחשיב את המדד לא כפי שהוא עלה בפועל אלא לפי התחזית של עליית המדד, שלא התממשה, והינה, הוסיפו עוד 6 מיליארד שקלים מעל מגבלת ההוצאה, מה שאנחנו לא עשינו בזמן הקורונה. הם מדברים על גירעונות? אנחנו לקחנו תקציב קורונה לסייע ישירות לעסקים ולמובטלים ולמשק, לא נגענו בתקציב הרגיל; הם, בתקופה של תקציב, לוקחים ומוסיפים 6 מיליארד. דרך אגב, זה 439, מה שלא ברור לי – אולי 13 מיליארד זה לתקציב הרגיל כדי לחלק. למי לחלק? אנחנו יודעים למי הם מחלקים, למי הם התחייבו. עבאס היה כאן, גם טיבי כבר זומם, אולי הוא יימנע ולא יתנגד. הדברים האלה הם עיוות מוחלט שמצטרף למכת מיסים ולתקציב בלתי אחראי ועיוות חוקי ההסדרים והרפורמות, ולכן אנחנו נפעל וננסה לשכנע את אותם חברי כנסת וחברות כנסת לבוא ולפעול ולשנות עכשיו ואחרי זה כדי להימנע מפגיעה קשה בציבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לוי, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, עליתי קודם ודיברתי על הצביעות הגדולה של אותן נשים שמכריזות על עצמן כפמיניסטיות גדולות, כמי שמגינות על נשים מוחלשות, אם זה בשוק התעסוקה ואם זה ברצון של הממשלה לפגוע באוכלוסיית הקצה, כמעט החוליה החלשה ביותר בשרשרת שוק התעסוקה בחברה הישראלית. כשאנחנו מדברים על העלאת גיל הפנסיה, ברור לכולנו שבמציאות הקיימת ישנו גירעון מסוים, ובהחלט ראוי לשקול ולחשוב איך אנחנו עושים את הדברים. אבל כפי שאנחנו רואים איך זה התקבל בחוק ההסדרים עכשיו, נדמה היה שחיכו באוצר לשעת כושר, כי פקידי האוצר – ומי כמוך יודע, אדוני היושב-ראש, היית חבר בוועדת הכספים, על המאבק הגדול שניהלנו כדי להחריג את כל אותם מקצועות שוחקים, את אותן נשים שהגוף שלהן, שהוא כלי העבודה שלהן, לא עומד עם השנים, בשל העומס, בשל הקושי, בשל השעות המרובות, והאבסורד הוא שככל שהעבודה פיזית קשה יותר, התשלום בעבורה קטן יותר. כשאנחנו חושבים על אותן נשים – כל ההישג שגאים בו במשרד האוצר, החברים מהקואליציה, כל אותן סיעות חברתיות, מדבר על מי שתוכלנה להמשיך ולהיות מועסקות מעבר לגיל 62 כפי שזה היום; זאת אומרת, מס הכנסה שלילי – קודם כול תמצאי מקום עבודה כדי שתיהני ממס הכנסה שלילי. כשאנחנו מדברים על מענק על החזקה בעבודה, זה שוב בולשיט, כי אותן נשים נפלטות משוק התעסוקה בגיל 55 ולא מוצאות את עצמן שוב בשוק התעסוקה. אותן נשים מחכות לקצבת הזקנה, שלפעמים זו ההכנסה היחידה שלהן, זה האוכל, זה אם לרכוש את התרופות מצילות החיים שלהן או לא. כאשר נשים אחרות, כל שנת ניסיון, שנת ותק, מעלה את המחיר שלהן בשוק, הנשים המוחלשות תישארנה ללא הכנסה, ללא פנסיה וללא קצבת זקנה. רוע, אטימות או פשוט טיפשות, כי מגיעים אותם חברי כנסת שחושבים או חושבות שהן מנהלות איזשהו מאבק מול שווה כוח, והאוצר עבד עליהם, וכפי שלא הצליחו לעשות זאת לנאבקים ולנאבקות כנגד חוסר הצדק הזה בעבר, הצליחו הפעם לסתום את הפיות לכל אותן אקטיביסטיות חברתיות, לכל אותן פמיניסטיות מגינות הנשים; אבל הן מגינות על הנשים עם הכיסאות בקואליציה; כל השאר – שייפלו בין הכיסאות. אני באה ואני אומרת: נשים חזקות, נשים שמרוויחות טוב, לא צריכות אפילו את החוק הזה, כי הן יכולות לבחור ולהמשיך לעבוד, כי יש מי שירצה להעסיק אותן. הנשים המוחלשות, לא רק שלא תוכלנה – ואדוני היושב-ראש, תוך כדי הנאום שלי שנשאתי קודם, קיבלתי אליי הודעה שאולי כדאי שחברי הקואליציה יקשיבו לה ויבדקו את מי הממשלה הזו רודפת. מי אמור לממן את כל ההרפתקנות שמשמרת את הקואליציה הזו? תקשיבו טוב, זה עובר מתחת לרדאר. חברי הכנסת אפילו לא יודעים מזה, אבל העובדים קיבלו את זה. איזה עובדים? עובדי הייצור. זיכוי משמרות – הם התבשרו עכשיו שיש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, תשמע רגע רק את ההודעה שקיבלו עכשיו: סיום מתן הזיכוי משכר אוגוסט. להזכירכם, עובדי משמרות שנייה ושלישית בתעשייה, שמרביתה מפעילה את קווי הייצור בשלוש משמרות מסביב לשעון, היו זכאים לזיכוי במס הכנסה עד סוף 2020 ועד אוגוסט 2021 – כי כשאנחנו יצאנו לבחירות הארכנו את זה אוטומטית. אבל מה קורה עכשיו עם האוצר? מבטלים לעובדי הייצור שעובדים במשמרות. הם לוקחים אותם לא כקהל שבוי – כעובד שבוי. אדוני, אתה יודע מה קורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מבין, זה עבר את – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הם קיבלו הודעה מהשכר – היא עומדת פה מולי – שהם לא יקבלו את הטבת השכר שלהם, שאנחנו רצינו לעודד את התעשייה במשק, את המשמרות, ואמרנו: אלה עובדים מוחלשים, כי העבודה בלילה מחלישה את הגוף, אבל יש לה גם אפקט על המצב הנפשי. וכשנתנו הטבת מס לאלה שעובדים משמרות בלילות, שאין להם לא יום ולא לילה אבל הם רוצים להביא פרנסה הביתה, אומרים להם: מה שהבאנו כדי לעודד אתכם, גם לתת לכם טיפה אוויר לנשימה – מתבטל. נמצא איתנו פה שר האוצר לשעבר ישראל כץ. ישראל, העובדים המוחלשים בפסי הייצור, במשמרות, הולכים לאבד את הטבת המס. עכשיו, מה חושבים שם, באוצר? אין להם אופציה אחרת. איפה הם ייקלטו? וכן, ירצו או לא ירצו, יעבדו כמו חמורים וגם לא יראו מזה – לא רק מספיק כדי להחזיק את הראש מעל המים, אלא לא יראו מזה אפילו את הטבת המס שאנחנו דאגנו, גם בוועדה, להבטיח שתהיה כדי לתמרץ את עובדי הייצור, עובדי כפיים, את אותה אוכלוסייה שמחזיקה איפשהו את המשק שלנו, ששווה וחשוב לנו כמדינה שפסי הייצור יעבדו שלוש משמרות כדי לא לעצור את המכונות. כל עצירה כזאת עולה המון כסף וזו הפקה, אז רצינו לעודד את זה. ועכשיו, באופן חד-צדדי – אני מבקשת ממך, אדוני היושב-ראש, אני יודעת שהנושאים האלה חשובים לך, היכנס בעובי הקורה. בואו נבטל גם את הגזרה הזאת, כי היא פוגעת שוב באותן אוכלוסיות ועובדים חרוצים אבל לא מתוגמלים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לוי. חבר הכנסת סמוטריץ' – איננו; חבר הכנסת טיבי – איננו; חבר הכנסת ארבל – איננו; חברת הכנסת בן ארי – איננה; חבר הכנסת יברקן – איננו; חברת הכנסת תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת סופר – איננו; חבר הכנסת סובה – איננו; חבר הכנסת מאזן גנאים – איננו; חבר הכנסת פינדרוס – איננו. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר חמד עמאר, נכנסת, אני רק רוצה לתקן אותך: אתה הטחת בכוח באופוזיציה שלא היו כאן הבוקר. אני רק רוצה להגיד לך שבזמן ששר האוצר עלה פה להציג את התקציב, אנחנו ישבנו בוועדת הכנסת ונלחמנו על זכויותינו, בלי הצלחה. הכנסת – היושב-ראש מאפשר גם הקמת ועדות וגם דיונים במליאה. ולכן, אתה כבר לא חבר כנסת, אז אני מודיע לך שהימים אחרים. זה שאתה לא רואה חלק מהאנשים פה זה לא אומר שהם לא נמצאים; הם לא יכולים להיות. מאוד רצינו, וגם היינו אחר כך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. אני עד. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה עד. הוא יודע, הוא מאפשר את זה, הוא אפשר את זה. ברגע שרק יכולנו להיות פה אנחנו כבר עלינו לפה, ובאמת חשוב להגיד את זה. אבל מי שלא היה פה – בלט מאוד מי שלא היה – זה הקואליציה שלא הייתה. קואליציה בזמן תקציב שלא נמצאת פה – זה לא כיבד את שר האוצר. אני מקווה שהם מאמינים לתקציב הזה ושהם לא נגדו. אתה יודע, וחשוב לדעת, שכל הניסיון להציג את זה כתקציב חברתי – אתה יודע מה אני הערתי בקריאת ביניים לשר האוצר, ואני אחזור ואגיד את זה: ליבי כואב, ליבי שותת דם לראות את הפגיעה הגדולה בנשים עובדות באופן מעשי. לקחת נשים שמתאמצות לעבוד, עובדות שנים, הן התבססו בעבודה שלהן, מצאו את העבודה, העבודה שלהן היא עבודה פורייה מאוד, עם מוסר עבודה גבוה, עם תפוקות מאוד גדולות, הן מבוקשות מאוד – הן ייאלצו להישאר בבית בגלל שאתם לא נותנים להן, סוגרים בפניהן את שערי המעון. על מה ולמה? מה הן עשו רע למדינת ישראל? מה הן עשו רע? הן רוצות לעבוד, רוצות לפרנס את משפחותיהן. מה אתה בכלל מתנה את זה בעבודה של הבעל שלהן או לא בעבודה של הבעל שלהן? מה זה קשור? מעונות נוצרו רק כדי לתת מענה לאותן נשים, אימהות לפעוטות, שעכשיו ילדו אותם או שעד גיל שלוש, שהן יוכלו לצאת לעבודה ויש מסגרת, וזה מה שהן עושות. למה אתם עושים את זה? זאת שאלה שתהדהד, זה קטרוג עלינו, שאנחנו לוקחים את הנשים האלה ואנחנו מובילים אותן בפועל לעוני מחפיר. אף אחד לא ימכור את אורח החיים שלו. הרי אתה יודע, ואתה שמעת מאיתנו והשר שמע מאיתנו – זה אורח חיים. הן עובדות כדי לאפשר לבעלים שלהן ללמוד. אין קשר בין הדברים. איך, איך, איך יכול להיות דבר כזה? שתי נשים שעובדות בחברה – בחברות הגדולות במשק, בהייטק, במקומות אחרים, עובדות עבודות דחק, זה לא משנה במה הן עובדות, כולן עובדות – אחת תהיה לה זכות לשלוח את הילד שלה למעון, אחת אין לה זכות לשלוח את הילד שלה למעון. איך אנחנו יכולים להגיד? זה דבר שאנחנו, מדינה יהודית, מדינת ישראל, יכולה להרשות לעצמה אפליה כזאת? על מה? על איזה חטא? מה החטא שלה, שבעלה עושה ככה? אם היא הייתה חד-הורית, זה בסדר? אם הוא היה נרקומן זה היה בסדר, ואם היה אלכוהוליסט זה בסדר, אבל מכיוון שהוא החליט והוא דבק באורח חייו להמשיך את מסורת השורשיות שלנו – אין הרבה כאלה – לכן אשתו לא זכאית למעון? בגלל שהוא דבק וממשיך בדרך מה שאבותיו, מה שאנחנו מצפים ממנו, מה שחסר לנו, הוא לומד, אז האישה – לא, את לא תשלחי, לא תוכלי לשלוח למעון, תשלמי את מלוא המחיר? נשים לא יוכלו לעבוד, לא יוכלו לעבוד. זו תפיסה כלכלית? זאת תפיסה אנושית? זאת תפיסה חברתית? על זה אנחנו באים וצועקים כאן: יש לנו תקציב טוב? איך אפשר? יש לנו נקודה שחורה. נקודה שחורה. הרבה יותר מנקודה – צל שחור על כל התקציב הזה, כל זמן שזה לא יתוקן. ובאיזו דבקות. כמה דברים באתם לקראת? כמה שינויים מכל חבר כנסת שמעתם? באים – לא צעקה שלנו – בגלל שהם חרדים אפשר ככה להמשיך? שום דבר לא זז? את הנוקשות הזאת שום דבר לא מזיז? דמעות של נשים, בכי של אימהות שלא יוכלו לעבוד, ילדים קטנים שלא יהיה להם מה לאכול – לא מזיז את הנוקשות הזאת? ועומדים חזק: אנחנו לא נוותר. איזה לב אנושי יכול לעשות דבר כזה ולחזור ולהגיד את זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני אסיים בעוד משהו אחד, אדוני, משהו שעלה השבוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הלכתי לנחם – וזו אולי גם הזדמנות לשלוח ניחומים לחברנו דוד ביטן על פטירת אביו – הייתי אצלו, ושאלנו שאלה, איפה הוא נקבר. ואז התברר שהנושא של קבורה – לא רק בירושלים, שידענו שיש מצוקה; גם בראשון לציון יש מצוקה גדולה מאוד של קברים. אנשים נדרשים לשלם עשרות אלפי שקלים על קבר יקירם. הזכות להיקבר, הזכות למות בלי לשלם, ואם אתה רוצה באזור שההורים שלך, כמו שאבא שלך רצה, בקבורת שדה – לא בא לו, אנשים לא ראו את עצמם קבורים, מחר, 120, הם לא רוצים בקומות. יש מקומות, הרבה אנשים – ההלכה לא מאפשרת קבורה בקומות. ההלכה אומרת שזו גם לא קבורה. ההלכה אומרת שקבורה בשדות, יש לה שורשים. חלק גדול ככה פוסקים, שהקומות האלה – זה אורח החיים שלו, הוא רוצה קבורת שדה. מה מבקשים? יש כל כך הרבה שטחים – הרי דיברו על זה – יש כל כך הרבה שטחים מתים על יד שדה התעופה. אי-אפשר, בגלל מטוסים, להגביה קומות היום, והרי לא בונים היום בנייה גבוהה, היא לא כדאית, היא לא משתלמת. זה מצוקות הקרקע, לבוא להגיד? זה גם לא משתלם. להכריח אנשים נגד אמונתם? כאב הלב לראות איך שהוא היה צריך. ומה הוא עשה בסוף? בסופו של דבר, על הקבר של אימא שלו, הוא העמיק את זה, הגביה את זה, כדי שהוא יוכל גם לקבור את אבא שלו. זו הצורה שהוא היה צריך לעשות בסופו של דבר. לא לכולם זה מתאים, לא לכולם זה נראה, לא כולם יכולים לעשות את זה, לא לכולם יש אבא ואימא שיכולים לעשות אחד על השני, לא באותו מקום. מדוע אנחנו מונעים, גם היום, כשאנחנו עושים את תקציב 2021 ו-2022, מונעים מאנשים להיקבר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ללא תשלום של עשרות אלפי שקלים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גולן – איננה; חבר הכנסת בוסו – איננו. חבר הכנסת מולה, חבר הכנסת פטין מולה, חבר הכנסת פטין מולה. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה להתחיל בתנחומים למשפחת שמואלי היקרה על אובדן בנם בראל, זכרו לברכה. אין דבר כואב יותר מהשכול. תהיה מנוחתו עדן. חבריי חברי הכנסת, לפני שבוע ימים הלך לעולמו חברנו חבר הכנסת סעיד אלחרומי, תושב הנגב. מכאן אני שולח את תנחומיי למשפחה. יהי זכרו ברוך. אני רוצה גם לברך את התלמידות והתלמידים לקראת תחילת שנת הלימודים החדשה. שמרו על עצמכם ואל תתביישו לשאול שאלות. אני רוצה לדבר על התקציב. התקציב החדש, שנכתב באזור חיוג 03, 09, תקציב תל אביב-רעננה, אדוני השר, הוא תקציב מנותק וחסר רגישות, שמתעלם, ברגל גסה, מהשכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית, אלו שנפגעו בצורה החמורה ביותר במשבר הקורונה. יש מאות דפים בתקציב החדש; לא נמצא פה פעם אחת את המילים "לחברה הדרוזית והצ'רקסית", כבוד השר. כבוד השר, אתה שומע? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רגיל שקוראים לו כבוד השר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא רגיל, הוא רגיל. כבוד השר חמד עמאר, הוא פונה אליך. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד השר חמד עמאר. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> חמד, מתכוונים אליך. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> מתכוונים אליך, אחר כך תקרא. אולי זה יעניין אותך לעתיד. אולי תיקח מזה נקודת מחשבה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אתה כל כך – – – << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> בזמן שהעברתם מעל 50 מיליארד שקל לחברה הערבית התעלמתם מהעדה הדרוזית, העדה שתרמה את נפשה ואת מיטב בניה ובנותיה למען מדינת ישראל. בתי החולים הציבוריים קורסים, בתי החולים שעמדו בקושי בקו האש כבר שנתיים מפרוץ המגפה. תקיימו את ההסכם בין האוצר לנציגי הרופאים על מנת לאפשר להם להמשיך לטפל בחולים בביתי החולים. במקום לתקצב אותם דאגתם לתוספת תקציבית למשרתי קבע. כל זה בזמן שלחיילים בסדיר לא העליתם משכורת, ויש להם משכורת רעב. עומדים כמו ברווזים במטווחים וחוששים להשתמש בנשק שלהם. לא מספיק שלא דאגתם לתעסוקה בפריפריה, מי שנאלץ להגיע מהפריפריה לעבוד במרכז יצטרך לשלם מחיר גבוה יותר באגרת גודש. אתם מחזקים את המרכז השמן על חשבון הפריפריה הרזה. במקום להעביר מענקים לאוכלוסייה הישראלית שנפגעה ממשבר הקורונה, העברתם הלוואה של מיליונים לרשות הפלסטינית כדי שתוכל להמשיך לשלם משכורות למחבלים. אדוני שר הביטחון, הלכת ופגשת את ראש הרשות הפלסטינית, שיזם את החקירה בבית הדין הבין-לאומי בהאג נגד חיילי צה"ל וקציני צה"ל. במקום להעניש את החמאס על הפרעות בגדר והרצח המתועב של בראל שמואלי ז"ל, נתתם להם הקלות בדיג וסחורה. אני פונה לממשלת ישראל: אני יודע שהרבה חברים בה הם נגד התקציב וחוק ההסדרים החדש. זה לא חדש בשבילך. זה מה שקורה כשבונים קואליציה שהדבר היחידי שקושר אותה הוא השנאה לנתניהו, סלידה מהמצביעים שלו. כבוד השר מתן כהנא, אני יודע שאמרת לפני ההשבעה שתשימו את האידיאולוגיה בצד. אני מקווה שכבר הבנת שזה בלתי אפשרי. גם האידיאולוגיה של המפלגה – לטובת העדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שכבר הבנת שזה בלתי אפשרי, אדוני השר. אי-אפשר להשיט את הספינה שנקראת מדינת ישראל כשכל אחד מסובב את ההגה לכיוון שונה. אתם צריכים הסכמות ואינטרסים משותפים; שנאה לנתניהו לא מספיקה. תשלימו עם זה וקחו אחריות לפני שיהיה מאוחר מדי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> או שהממשלה שלכם תתמוטט או המדינה. תוכיחו שאתם אוהבים את המדינה יותר מאשר את השלטון ותתפטרו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מולה. חברת הכנסת גמליאל – איננה; חבר הכנסת מעוז – איננו; חבר הכנסת טל, חבר הכנסת טל; חבר הכנסת מלכיאלי – איננו; חברת הכנסת וולדיגר – איננה. חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לא אקח יותר מדי זמן, כי אני רק בתחום השאלות, אדוני היושב-ראש – על חוק ההסדרים נדבר בהמשך – בנושא של המאבק בקורונה והצעת החוק המוצעת. השאלה הראשונה: מה בדיוק מתכוונים לעשות? כי זה עלה אצלנו הרבה בדיונים. הרי מדובר בפלאפון, מעקב אחרי פלאפון. מה יעשו עם כל החוכמולוגים שהסוללה שלהם בדיוק נגמרה, והם לא שמו לב שזה על שקט, ובדיוק נפל להם לכיור וכן הלאה וכן הלאה? לצערי הרב, אנחנו לא חשבנו שיש תשובות על השאלות האלה, לכן הצענו הצעות נוספות, מסוג של צמידים אלקטרוניים. אני מודה ומתוודה – עם סיום כהונת הממשלה ההצעות ההן לא קודמו. לא הייתה לזה איזושהי סיבה עניינית. על כל הטכניקות היה אפשר להתגבר. לכן אני שואל: אם יתגלה שהפיקוח הטכנולוגי הנוכחי המוצע לא ייתן תוצאות ואנחנו עדיין נראה את התופעה המצערת שרוב האנשים שאמורים להיות בבידוד לא שומרים את הבידוד כנדרש, האם יש בכוונת הממשלה לקבל אמצעים טכנולוגיים נוספים? ושאלה שנייה, אדוני היושב-ראש, היא יותר אישית. האם יש תשובה למישהו – גם לסגן השר שמציע את ההצעה וגם לחברים שעוד דקה יצביעו בעדה – האם יש להם תשובה על השאלה מה הם היו אומרים לי לפני שלושה חודשים, ארבעה חודשים, אילו אני, כשר הבריאות, הייתי מביא את ההצעה הזאת? האם היינו שומעים על דיקטטורה, על מעקב אחרי אזרחים תמימים, על פלישה לחיי האזרח וכן הלאה וכן הלאה? אני – איך אומרים בקופת חולים? אני רק שאלה. יש לי אולי תשובה וניחוש, אבל אני מקווה – אולי עכשיו סגן השר יסכם, אז הוא יענה מה הוא היה אומר לי אילו הייתי מביא את ההצעה הזאת למליאת הכנסת. כעצה כללית, תמיד כדאי להיות עקבי, לכן גם לא הצבעתי אף פעם, מאז שאנחנו באופוזיציה, נגד הצעות הממשלה המובאות בנושא קורונה. עצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אדלשטיין. סגן השר, בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> קודם כול, אני תמיד קונה הצעות טובות ואמירות של חבר הכנסת אדלשטיין, ואני אגיד לך, אני באמת הפקתי לקחים ממה שהיה בממשלה הקודמת. כפי שאתה יודע, אני הצבעתי לא פעם בעד ההצעות שהיו קשורות לקורונה. אני מזמין אותך לבדוק. אבל אני חושב שההצעה הזאת, בניגוד לדברים שלפעמים התנגדתי להם – ויעקב אשר, כיושב-ראש ועדת החוקה, יודע בדיוק למה התנגדתי. התנגדתי לדברים לא מידתיים שנעשים בהיסטריה. מה שנמצא בפניך בחוק הזה הוא מידתי, שקול, שרק בן אדם שאכן רוצה יכול להיות בתוכו, וכל היתר ימשיכו כמו שהיה בפעם הקודמת. לכן מה שאמרתי אז, באופוזיציה – לשמחתי, אני מציג היום חוק בקואליציה, ולשמחתי עוד יותר, כולנו מסכימים שהוא מידתי. ויכוחים יהיו בינינו, אני מניח, על הרבה מאוד דברים, אבל ההערכה שאני רוחש אליך היא מאוד גדולה, אז אני מקווה שלפחות בזה אין קואליציה ואופוזיציה. תודה רבה, ואני מבקש להצביע בעד החוק ושהוא יחוקק כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לתפוס את המקומות. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – תשעה, יחד עם סגן השר, נגד – אפס. יואב סגלוביץ' כמובן, סגן השר יואב סגלוביץ' – יירשם בפרוטוקול. לפיכך הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1443).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1443).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. זה יהיה משולב עם הצעת חוק ההתייעלות, כמובן, סעיפים 3 ו-4 יהיו משולבים. יציג את הצעת החוק השר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר האוצר אביגדור ליברמן הציג בבוקר את כל החוק, את כל החבילה, ואני אגע בכמה דברים כאן, אבל קודם כול אני באמת רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש. קיימנו כמה וכמה שיחות, אפילו אתמול דיברנו פעמיים על כל הנושא של המעורבות שלך, הנגיעה שלך, גם כאיש שהיה במשרד האוצר ומכיר את הדברים וגם כאן בתפקידך הרם כיושב-ראש הכנסת. עזרת מאוד. תודה רבה לך. תקציב המדינה מהווה הזדמנות לביצוע שינויים מבניים משמעותיים שהמשק הישראלי צמא להם. בתוכנית הכלכלית מובאים צעדים רבים להתמודדות ישירה עם הבעיות השורשיות במשק. צעדים אלו יסייעו לחזק את הכלכלה הישראלית, להסיר חסמי צמיחה ולהעלות את רמת החיים של כל אזרחי המדינה. הרפורמות שמונחות לפניכם הן בשורה של ממש עבור המשק הישראלי ועבור כל אזרחי ישראל. הרפורמות שמובאות כאן כוללות צעדים בעלי משמעות חסרת תקדים לפיתוח הכלכלה והמשק הישראלי. מובאות רפורמות שיאפשרו את הגברת התחרות, הסרת החסמים והפחתת רגולציה עודפת ושיפור תהליכי עשיית העסקים בישראל. בין היתר נקל בפתיחת עסק, נפחית את הרגולציה שבעלי עסקים מתמודדים איתה ביום-יום ונגדיל את התחרות בשוק הפיננסי. אדוני היושב-ראש, שמעתי את כל חברי הכנסת שדיברו, ואני אומר לך, התקציב שאנחנו מאשרים היום הוא תקציב חברתי, ואני אגע רק בכמה דברים: להוסיף 2 מיליארד שקל בבסיס התקציב למערכת הבריאות זה תקציב חברתי. לא עשתה את זה אף ממשלה – הוסיפה לבסיס התקציב 2 מיליארד שקל. היום אושרו 1.8 מיליארד שקל והועברו למאבק בנגיף הקורונה. זה לא קשור בתקציב של משרד הבריאות, זה תקציב תוספתי למשרד הבריאות. תוספת של 700 מיליון לבסיס התקציב של משרד הרווחה זה תקציב חברתי, ומתוכם 100 מיליון שקל הוקצו לטובת מאבק באלימות במשפחה ו-50 מיליון שקל – לביטחון תזונתי. מיליארד שקל תוספת למשרד החינוך, מתוכם 700 מיליון שקל לבסיס התקציב ו-300 מיליון שקל לפרויקטים מיוחדים לצמצום פערים בין פריפריה למרכז. תוספת תקציב של מיליארד שקל לביטחון הפנים, כולל הגדלת כוח האדם במשטרה ב-1,100 שוטרים. כולנו יודעים מה קורה היום ומכירים את האלימות המשתוללת במגזר הערבי. לכן הצעת חוק התקציב שאנחנו מביאים היום היא הצעת חוק חברתית, שתקדם אותנו, תעזור לנו, תוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל, ואני מאמין שהיום נהיה אחרי קריאה ראשונה בחוק התקציב, ובנובמבר נעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית, ומדינת ישראל תצעד קדימה עם תקציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. ראשון הדוברים בדיון המשולב, סעיף 3 ו-4 – הצעת חוק התוכנית הכלכלית והצעת חוק ההתייעלות – ראשון הדוברים, חבר הכנסת אזולאי – איננו; חברת הכנסת וולדיגר – איננה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמובן שאנחנו רואים שיש פה הצעות חוק לתיקוני חקיקה, ואנחנו בעצם מסתכלים – שים שעון, אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לגזול. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאנחנו רואים באמת את ההשתדלות של הציבור להביא את רחשי ליבם לתוך הממשלה, לחברי הכנסת שנמצאים כאן, אי-אפשר שלא לחזק אותם ולומר לכם: אנחנו איתכם. אני רוצה לומר דבר אחד: כשאנחנו באים ומדברים על כל מיני תוכניות כאלה ואחרות, אני חושב ששומה על הממשלה כולה לעזוב את הכול ולטפל באותו משבר שכולנו מודעים אליו, המשבר של בתי החולים. ואני קורא דווקא מתוך עיתון מעריב: "בתי החולים: ספקים לא מוכנים להעביר לנו תרופות ומנות דם". כשאתם מדברים על כל מיני רפורמות וכל מיני דברים שאתם מציגים כדברים שיכולים להועיל לחברה, אנחנו פה מדברים על הלחם והחלב, מדברים על הנושא הזה. ברגע שבאים מנהלי בתי החולים ומפגינים כלפי הממשלה על זה שלא מספקים להם אפילו כספים לציוד, לדברים מהסוג הזה, אני לא מבין איך השר ואיך סגן השר יכולים להישאר איתנו פה במליאה. הרי דברים כאלה יכולים רק להתפתח לדברים חמורים יותר, כמו שאנחנו רואים שמצד אחד התחלואה יכולה לעלות ולגאות, ומצד שני אנחנו רואים את מספר הנפטרים, ופה אנחנו מדברים על כל מיני רעיונות כאלה ואחרים שרוצים לעשות רפורמות בדברים שלא יכולים להוסיף לרפואה שלנו, ואני אומר את זה בצורה הזאת. ופה אני דווקא מצטט את מנכ"ל שערי צדק, שאומר פה משפט מאוד מאוד איכותי: אני לא מבין איך חברי הכנסת – והשרים, כמובן – מסוגלים לשבת בנחת על הכיסא הזה. איפה הכבוד של המדינה הזאת? עם כל הכבוד לכל מיני העברות כאלה ואחרות, אנחנו לא רואים בכך שום זיק של תקווה. לכן אני באמת קורא לממשלה להתעשת, לבוא ולהבין שהמספר של החולים – המשפחות הללו, מאחורי כל חולה יש משפחה, ולפעמים מדובר על משפחות ברוכות ילדים, ואנחנו בסופו של דבר נמצא את עצמנו במצב שלעולם לא נוכל לתקן אותו. אני קורא לכם: אנא, עזבו את הכול, שבו איתם, עם אותם אנשי בתי החולים, עם אותם אלה שבאמת עובדים קשה מאוד בשבילנו, עושים את כל המאמצים כדי שיהיה לנו טוב. מה הם סך הכול רוצים? אמרתי את זה קודם: לקיים את הצו האלוקי "רפא ירפא", כפי שחז"ל דרשו. מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא, אבל אנחנו לא מאפשרים להם את זה, לא נותנים להם ארגז כלים מינימלי, דברים שהם צריכים כדי לקיים את חייהם של אלה שנמצאים בבתי החולים. גם ככה תמיד המצב של בתי החולים לא היה קל, אבל אם אנחנו מוסיפים עכשיו את המשבר שאנחנו נמצאים בו, משבר נגיף הקורונה – איך אפשר להתעלם? איך אפשר לשבת בשקט? וצר לי שישנם גם שרים שמבלים להם בכל מיני חופשות למיניהן. יש זמן לחופשות? הרי אז, בזמנו, עם הממשלה הקודמת, צרחו: איך אתם יוצאים לחופשות? ופה מאפשרים לעצמם. אז בבקשה, אנא, שימו עין על החולים היקרים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת ביטון – איננו. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד יישר כוח ליועצת המשפטית של הכנסת. לפני הדיון הזה היא שלחה לנו מכתב מפורט שבו היא פירטה את כל הסעיפים של חוק ההסדרים – התוכנית הכלכלית, כפי שהיא נקראת – ואני רוצה לגעת באותה נקודה שהיא מדברת על פרק כ': ייעול מערך הכשרות. היא כותבת כך: הערות: התיקון יוצר מהפכה של ממש בהסדרת תחום הכשרות, מסדיר עיסוק וקובע הסדרים חדשים ומורכבים, תוך שינוי מעמדם של רבני ערים והרבנות הראשית. אין קשר לתקציב ולא ברור מדוע נכלל בחוק ההסדרים. מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל. אדוני היושב-ראש, אני חושב שמה שהיועצת המשפטית ראתה בצורה כל כך פשוטה – שאין שום קשר לחוק ההסדרים ושיש פה מהפכה של ממש בסמכותה של הרבנות הראשית, בתפקידם של רבני הערים, והיא ממליצה את הדבר הכל-כך פשוט שאתם, הממשלה, לא השכילה לעשות – היא ממליצה לפצל את זה להליך חקיקה רגיל. ואני שואל אתכם, הממשלה, חברי הקואליציה, אני שואל: האם תוכנית ההכלה שאתם נוקטים בזמן האחרון, הכלת המתים שבמגפה, כפי שטענה שרת הפנים, הכלת הטרור, כפי שאנחנו רואים במו עינינו, האם ההכלה הזאת לא כוללת גם את הכלת זהותה היהודית של מדינת ישראל? מדוע אתם מכניסים לחוק ההסדרים הצעת ייעול של מערך הכשרות שבאה להרוס את הרבנות הראשית? אתם בזה הורסים את הרבנות הראשית. מי יעמוד לנו כנגד הפיכתה של מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה? אני קורא לכם מעל במה נכבדה זו ועוד פעם פונה אליכם: אין קשר בין מהפכת הכשרות שאתם רוצים לעשות ובין חוק ההסדרים. תוציאו את זה מחוק ההסדרים. אדוני היושב-ראש, אני יודע שאתה עושה מאמצים להוציא מחוק ההסדרים חוקים שאינם קשורים לתקציב. אני מבקש ממך, תתגייס לעניין הזה. תמשיך במאמציך. מהפכת הכשרות, אין עניינה בחוק ההסדרים. זוהי רק פחדנות של השר מתן כהנא, של מי שרוצה להרוס את הרבנות הראשית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק – איננה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אני מבקש להודות לך, אדוני יושב-ראש הכנסת. דיברנו בבוקר. לא היה תקדים של ערב ראש השנה שיהיו פה המריבות על תקציב ועל חוק הסדרים, וביקשתי ממך אם אפשר לדחות את זה לאחר ראש השנה, ואני שמח שנענית לבקשתי, והגעת להסכמה גם עם יריב לוין, והגיעו להסכמה שערב ראש השנה נחזור בתשובה. זה עדיף על פני מריבות וכל מה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלא יעבירו את זה לערב יום כיפור. יכול להיות שגם ביום כיפורים יקיימו דיון. אין להם אלוהים, אלה, אתה יודע. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא ביקשתי. אני אמרתי לו ודיברנו – לא היה תקדים כזה שממש ערב ראש השנה מביאים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל מה שהם עושים לא היה לו תקדים בכנסת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב. על כל פנים אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על העניין הזה, ואני רוצה לדבר על מה שנעשה בחוק ההסדרים. יש דברים שהם לא ייאמנו. אני לא זוכר שהיה דבר כזה. חסר לי אותך באופוזיציה. חסר לי, באמת. לא היה דבר כזה. אנחנו מדברים על העלאת גיל הפרישה לנשים, דיברתי על זה היום. לא יאומן. זה כאילו באים הפקידים של משרד האוצר, ואת מה שהם יודעים שלא יעבור בדיון אמיתי, הם מביאים בחוק ההסדרים. מה זה קשור לחוק ההסדרים? מה זה הדבר הזה? אני לא מדבר על הרפורמה בחקלאות, כל הנושאים שאין עניינם חוק ההסדרים אלא ניסיון להביא את הכול ולהגיד שאם לא – הממשלה תיפול. רגולציה ומהפכה של ההתנהלות, של סדרי שלטון – את זה אפשר לעשות ככה, במהירות, כשצריך להעביר תקציב, כשיש תאריך שהוא דדליין, ובזה לגמור את העניין באלף ואחד נושאים? אבל אני רוצה לדבר על העניין הזה של הכשרות, או יותר נכון האי-כשרות. אני רוצה לדבר על העניין הזה, ולא לגופו של עניין; לגופו של עניין יכול להיות שיש כאלה שסבורים שזה טוב. אני חושב שהם טועים לחלוטין – זה רע מאוד. כל רבני ישראל כתבו וחתמו נגד החוק הזה. אבל שמישהו יסביר לי, אדוני היושב-ראש, אם מותר לך לשבת מהצד בעניין הזה. כותבת הממשלה בחוק ההסדרים שהחוק של הכשרות – אין לו עלות תקציבית. הוא לא עולה כסף. לא חוסכים בו כסף ולא מוסיפים בו כסף, ולא עוד אלא לא מוסיפים בו תקנים ולא מורידים בו תקנים. כלום. יש דיון אם צריך כשרות באופן כזה או באופן אחר, אם צריך כשרות או בכלל לא צריך כשרות – דיון של דת ומדינה, דיון שצריך להביא רבנים או אנשי מקצוע. אני גם לא מבין את ההסתדרות. הם אמרו לי שהם מתערבים בזה, אבל מדובר על 4,000 עובדים שהולכים להיפגע, הולכים להיפגע בזכויות שלהם וייתכן שגם במקום העבודה שלהם. יש לזה השלכה חברתית לפני שאנחנו מדברים על דת ומדינה. איפה ההסתדרות? למה היא שותקת? מה זה? הולכים פה לפגוע בפרנסה של אלפי משפחות. אתה רוצה לעשות שינוי – בבקשה, כמו שעושים שינוי בדבר כזה: הכנסת יושבת, יושבות ועדות, דנים בעניין הזה, זה לוקח זמן. מה זה המהירות הזאת? מה הרשעות הזאת כלפי אנשים? מה? אותו הדבר כמו שמגיע שר האוצר ובמחי יד הוא אומר שאישה שיוצאת לעבודה אבל בעלה לומד תורה ותורתו אומנותו – שהיא תישאר בלי מקום עבודה והיא תישאר בלי סבסוד של הילד במעון, היא לא תלך לעבוד. אכפת לו? כמו שאכפת לו מבתי החולים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, סיימתי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הרבה לפני, רק לא היה לי נעים להפריע. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, לא, בסדר, אז אני מסיים. אני מבקש ממך, אני רואה שהולך לי איתך. הינה, ערב ראש השנה סידרת, ובאמת, תבורך. הנושא הזה של החוק על הכשרות – אני ראיתי גם את המלצת הלשכה המשפטית. זה באמת דבר שלא יכול להיות בחוק ההסדרים. הוא לא יכול להיות. רוצים לקדם אותו? בבקשה. יש הליך בכנסת, יש עובדים, כל מה שנילווה לזה, וזה בסמכותך. אני לא אבוא אליך בטענות, אני בא אליך באופן הכי חברי: צריך להוציא את זה מחוק ההסדרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אמרת לי שזה תפקיד – – – << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> היית שואל אותי מראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סופר – איננו. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדיון ביום שלישי לא אהבת את הסיומת שלי כשאמרתי שאין ממשלה בישראל. הדיחו את ביבי, הצליחו, בראבו, אבל אין ממשלה בישראל, לצערי, ומתברר, אדוני היושב-ראש, ולתשומת ליבך, שהם בדרך לאין כנסת בישראל, כי ממשלה אין. אני מחזיק את הספר הזה ומנסה לקרוא מלמעלה את הפרקים שנכנסו לתוכו כחוק הסדרים. תאמין לי, יש פה דברים שהם חלומות רטובים שלי. אני הייתי חבר בוועדה לתכנון ובנייה במשך שניים וחצי עשורים, 25 שנים. 25 שנים הייתי חבר בוועדה לתכנון ובנייה. אני חי כל פרט. החוק של רישוי לתכנון ובנייה, אין לו שום קשר לשום דבר כלכלי. דרך אגב, אני בעדו ויש בו סעיפים טובים וסעיפים לא טובים, אבל מה בין זה לתוכנית כלכלית? החוק של היוועדות חזותית של אסירים – ריבונו של עולם, מה הקשר בינו לבין כלכלה? איך הוא נוגע לכלכלה? היו פה דיונים, כידוע, על היוועדות חזותית, דיונים בוועדת חוקה, דיונים רציניים ואמיתיים. אי-אפשר לקיים שום דיון. גם כנסת אי-אפשר לקיים. גיל פרישה לנשים – נושא קריטי ומהותי שיש מה לדון בו. דנים עכשיו על תקציב של שנתיים בסד זמנים קצר באופן יחסי, בגלל מה שקרה במשך השנה וחצי האחרונות והמשבר הפוליטי, הכול בסדר, אבל רבותיי, מה קרה לכם? אני כבר לא רוצה לדבר על נושא הכשרות, כפי שאמר הרב גפני, שהוא ממש סתם אצבע בעין. פעם אחת נגיד פה במליאה למה: מישהו הפסיד בבחירות לרבנות הראשית לישראל והוא מסית את השר – הטייס האסטרונאוט – שיביא רפורמה בכשרות כשהוא לא מבין שום דבר על מה הוא מדבר. מה זה קשור לכלכלת ישראל? ריבונו של עולם, מה זה קשור לכלכלת ישראל? תסביר לי מה זה הדבר הזה. הרי הדיונים האלה בוועדות – יהיו דיונים, אבל בואו נדון על כלכלה, בואו נדון על תוכנית לשנתיים כמו אנשים רציניים. אני אומר שוב: לצערי הרב, באמת לצערי הרב, אין כרגע ממשלה מתפקדת בישראל. אין. לפחות, לפחות, מינימום שייתנו לכנסת לתפקד, שהוועדות ידונו. אני רוצה גם להתייחס למה שאמר הרב גפני על הניסיון להגיע לפשרה בין קואליציה לאופוזיציה. תראה, יכול להיות, במסגרת הראש הגאוני של ממשלת ישראל למנות את יוליה מלינובסקי לוועדה לשירותי דת, יכול להיות, אם תציעו לנו שאחת הוועדות – דודי, אני רוצה להציע את זה גם לליכוד: להציע את הוועדה לטיפול בפשע באוכלוסייה הערבית – כי את זה אין – למנות את איתמר בן גביר. יכול להיות שזה יהיה מקובל ואז יהיה איזשהו איזון ובלם. אני מציע למנות אולי את מוסי רז לוועדה לענייני התיישבות, ואז אולי נגיע לאיזושהי הסכמה גם בוועדות המיוחדות. מישהו פה צריך קצת לנחות, להפסיק להיות אסטרונאוט, ולהבין את המצב שאנחנו נמצאים בו. אני רוצה ב-20 השניות שנשארו לי – אחד הדברים, אדוני היושב-ראש, שכואב גם לך, הוא פרק שלם פה שזה כבר שערורייה. החוק של 2014 צריך להיות מתוקן. כל הנושא של החוק של 2014 מקבל פה חיזוק ועוצמה של התחשבנות בתי החולים וההתחשבנות של ה-cap, מקבל פה פרק שלם ארוך של ההתחשבנות, שזה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. הוא נוגע אך ורק בשבעת בתי החולים, אני מזכיר לך, כי בתי החולים הממשלתיים, אחרי ההתחשבנות הזאת מקבלים את השכר ממשרד האוצר. זאת אומרת שאתה עכשיו ביודעין, היום, בעוד חצי שעה, שעה, הולך להצביע נגד אותם שבעה בתי חולים, כי זה מה שמופיע פה. זה הרי לא נוגע לבתי החולים הממשלתיים, כי גם אם ייתנו להם פחות כסף הם מקבלים את זה בשכר, הם מקבלים את זה בהוצאות, כי הבעלות היא של הממשלה. זה דבר שבטח ובטח אני לא חושב שיש מישהו שיכול להעלות על דעתו בצורה סבירה להסכים לדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני, אדוני היושב-ראש, בזמן שניהלת פגישה חשובה בניסיונות להגיע להסדר פה בכנסת, התייחסתי כבר לחוק ההסדרים גם בסיבוב הקודם, לכן אני רוצה להוסיף רק כמה הערות קטנות. למשל, אני אקח נושא – אנחנו בפרק המחמאות ואני מצטרף למחמאות לאדוני, שישב עם שר האוצר, אני מבין, והביא בשורה על ידי כך שהוציא כמה רפורמות מוצעות מחוק ההסדרים. אבל עדיין, אדוני, אי-אפשר בלי "אבל". חוק ההסדרים הזה הופך את המגמה של כל הכנסות האחרונות, ואדוני יודע את זה מצוין. חוק ההסדרים היה הולך ומצטמצם. ואני לא קיצוני, אני לא חושב שאנחנו עכשיו צריכים לבוא בדרישה שבכלל לא יהיה חוק הסדרים. יש דברים שנוגעים לתקציב, יש סיטואציות שונות, יש משברים, עיין ערך "קורונה", אז יש דברים פיסקליים באמת שאפשר גם לחוקק. אבל בין זה לבין הדברים המוצעים – ואתה באמת ראית את ההערות של הלשכה המשפטית, שתמיד עושה עבודה מצוינת, לא חשוב מי היושב-ראש – אתה, לוין, אני, רובי ריבלין – הערות חד-משמעיות: אין קשר לתקציב, אין שום השלכות תקציביות. הרפורמות טובות יותר, טובות פחות, אבל כשמחוקקים את הרפורמות האלה בחיפזון כזה זו בכייה לדורות. אחר כך אנחנו ככנסת נשב עוד שנים ארוכות ונראה איך לעשות ומה לעשות כדי לתקן את הנזק שנעשה. ואפילו בדברים הטובים. הינה, עלה פה סגני עד לא מזמן יואב קיש, בירך על כך שיש בשורה – בשורה בלי מירכאות – על כך שיש שני בתי חולים חדשים, אחד בבאר שבע ואחד בקריית אתא, נושא שכבר לפניי התחילו לתכנן במשרד הבריאות; אני אפילו לא מנסה לגנוב את הקרדיט, לא נוהג כך. עכשיו באו באמת בהחלטה אמיצה להתחיל את התהליך של הבנייה. כשזה בחוק ההסדרים אז זה אולי יעבור, והתושבים יחשבו בטעות שיהיו להם בתי חולים. אני אומר לך כמי שעד לא מזמן היה שר הבריאות, אדוני היושב-ראש: אם במקביל אנחנו עכשיו לא נתחיל את תהליך הכשרת הרופאים והרופאות והאחים והאחיות שיעבדו בבתי החולים האלה, זה כמו לבנות את הבריכה במקום שאין בו מים. אז לכן אני אומר: בכל דבר, בכל פרט כזה, אי-אפשר לדון בשישה שבועות. וגם כדאי לזכור דבר אחד: תמיד מה הלחץ של הממשלה? לא תצביעו על כל המקשה – תיפול הממשלה, כי אין תקציב. זה לא המקרה, כי בפנינו לא רק דיון נפרד, אדוני, אלא גם שתי חוברות – יש גם תקציב 2022. אנחנו ככנסת יכולים לפעמים לקבל לפחות את האופציה לגבי חלק מהדברים לדון עד סוף מרץ, כי תקציב 2022 לא מפיל את הממשלה אם הוא עובר עד סוף מרץ. אז אם רוצים עד 14 בנובמבר לגמור את כל החוקים והרפורמות, בלי להיות נביא אני אומר שהתוצאות יהיו הרסניות, בלי לדבר על כך שנפגע המעמד של הכנסת. אם רוצים לעבוד לפחות חצי ברצינות, יש כאן, בסיטואציה הנוכחית, אופציה לעשות זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אדלשטיין. השר חמד עמאר, אני חושב שלא שמעת את מה שאמר חבר הכנסת אדלשטיין, עם הערה מאוד נכונה. הוא נתן "כל הכבוד" לאוצר על כך שיש תקציב להקמת שני בתי חולים. אין בתקציב הזה שום שורה לגבי הכשרת הצוות הרפואי – רופאים ואחיות וטכנאים ועוד כהנה וכהנה. הוא נתן דעתו על כך ואמר: חברים, המבנה בסדר אבל תשומת ליבכם לנושא בניית הצוות. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אדלשטיין, זו הערה בהחלט טובה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – בתקציב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בן צור – איננו; חבר הכנסת ליצמן – איננו; חבר הכנסת אופיר כץ – איננו. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר חמד עמאר, אני הייתי רוצה לשמוע מה היה אומר חברי מיקי לוי על חוק ההסדרים הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוצאתי 30%. זה מה שיכולתי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון, הוצאת 30%, עשית עבודה יפה, אבל אני הייתי איתך, ואז, השר חמד עמאר, אני הייתי חבר כנסת חדש, שאך נכנס לכנסת ופתאום יש חוק ההסדרים, עם כל הלילות הלבנים שהיינו מבלים, אתה ואני, בוועדת הכספים. והייתי רואה ולומד ממי אם לא מיקי לוי, שאומר על חוק ההסדרים – איך שר האוצר אז, כחלון, הביא את כל הרפורמות. אתה זוכר? אתה היית איתנו. אתה זוכר את ספינת הדגל – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני זוכר את הצעקות של היושב-ראש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את הצעקות שלו. אתה זוכר את ספינת הדגל של כחלון, מיסוי דירה שלישית? מה זה, הפכו עולמות שכאילו הרפורמה הזאת היא שתציל את הכלכלה הישראלית. אתה ואני ניהלנו מאבק עיקש, והם בכוח העבירו את זה. בסוף, מה התוצאה? זה נפסל בבג"ץ וירד לטמיון. ולכן, כבוד השר חמד עמאר, אני ספרתי – אחרי שכבוד יושב-ראש הכנסת הוציא 30%, עדיין יש 44 חוקים, תיקוני חקיקה, ליישום המדיניות הכלכלית, ו-18 תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב. תשמע, אדוני השר – ואני משפטן, ואני יודע לקרוא ולא מפחד מהספרים – כל תיקון כזה הוא חתיכת תיקון ורפורמה יסודית, ענקית. אתם מצפים מהכנסת לעשות דיון ענייני, יעיל, בתוך שישה שבועות? זאת עבודה בעיניים. זאת עבודה בעיניים. יש דברים שבכלל לא קשורים לתקציב ומנסים תמיד להשחיל את זה. אנחנו מדברים על מאבק בפשיעה ובאלימות, אז שמעתי את שר האוצר, ואני יודע על ההחלטה להקצות מיליארד שקלים ולקלוט 1,100. אז איך שאמר שר הבריאות הקודם, אתם רוצים לבנות שני בתי חולים סוף-סוף, טוב, אבל אמרתי לשר הבריאות: למה בקריית אתא? אתה משפרעם, שפאעמר. עד שכל הזמן אומרים: בואו נקים בית חולים ביישוב ערבי – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני אעדכן אותך: בית החולים יותר קרוב לשפרעם – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל הוא נקרא קריית אתא, בית חולים קריית אתא. למה לא בשפאעמר? קריית אתא זה חיפה. בחיפה יש רמב"ם, יש הכרמל – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> זה שלוש דקות משפרעם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה שלוש דקות? אתם רוצים לתת מסר, ממשלת השינוי הזאת? אז תעשו את זה בשפאעמר ותגידו: הקמנו בית חולים ביישוב ערבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. הוא משלם ארנונה לקריית אתא, מה, זה בשטח של קריית אתא, לכן הערתי. אבל אני אומר, גם הכשרת רופאים והכשרת אחיות – זה לוקח זמן. אבל אתם גם אומרים לנו כל הזמן: אנחנו רוצים להיאבק בפשיעה ובאלימות. אני שמעתי את הנאום של חברתי ג'ידא זועבי, שדיברה על הנרצח אנאס ווחוואח, התלמיד, הנער. אני הייתי בלוויה שלו ועמדתי ליד אבא שלו, על הקבר שלו. הוא תלמיד מצטיין, התקבל לתוכנית רמון, רצה ללמוד הנדסה. לאור היום, במרכז לוד, ירו בו. תמיד אומרים לנו: תשמע, תחנות משטרה, עוד שוטרים. אדוני השר, תחנת המשטרה רחוקה ממקום האירוע כמה עשרות מטרים. יש תחנת משטרה בלוד. אנחנו רוצים החלטה למגר – ומשטרת ישראל יודעת, תמיד אני אומר, ויש לה את היכולות, והיא הוכיחה שהיא יכולה לרסק את ארגוני הפשיעה האלה, אדוני השר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מה, צריך מדיניות. אני מסיים במשפט: הקימו את יחידת סיף, חרב. אומרים: ניתן לה זמן. אתמול "התבשרנו", במירכאות כפולות ומכופלות, על הקמת יחידת מסתערבים; רוצים להכניס את השב"כ. די. ככה, עם הבלבול הזה, כשאין מדיניות וחוסר מדיניות, אתם לא תצליחו למגר את ארגוני הפשיעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, לפני שאני אתחיל אני חייב במילה להודות לך כאן מעל דוכן הכנסת. קיבלתי פנייה ממשפחה קשת יום שניתקו לה את החשמל. קיבלנו את הפנייה באמצעות הנציג שלנו, נציג הליכוד בעיריית בת ים. ניתקו להם את החשמל, בלי מזגן בחום – לא אפרט על הסיפור, סיפור קשה; גם קצת האוכל שהיה במקרר שם התחיל להתקלקל. פניתי לשרה, ואני רוצה להגיד לך שתוך דקות היא הרימה את חברת חשמל על הרגליים, עד שלא הגיע טכנאי והחזיר את החשמל לאותו בית. עכשיו היא גם ביקשה מהם שיעזרו לה להסדיר את התשלומים, כמה שיותר לרווח, כדי שהיא תוכל לעמוד בזה. שוב, אני רוצה מכאן להודות לך. יישר כוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – ותודה שאפשרת לי למרות שפספסתי – אני כל פעם חושב שהגיע הגבול מבחינת היחס לפריפריה של הממשלה הזאת, שכל פעם הוא נחצה, ואז לצערי אני נחשף למשהו חדש – כמה ההחלטות, כמה התקציב הזה, כמה אנחנו רואים שיש פה עניין אינטרסנטי, שמירה על הכיסאות. נראה שזה הערך העליון של הממשלה. הממשלה הזאת החליטה שהיא עובדת על מלא בשביל אוכלוסיות מסוימות – הפלסטינים, התנועה האסלאמית – ומפקירה לחלוטין אוכלוסיות אחרות, בעיקר כאלה שאני מנסה לקדם ולעזור להן: הפריפריה, נשים בהיריון, שהופקרו, עובדי ענף התעופה – בקיצור, האזרחים עצמם. אתמול נחשפתי לסיפור מקומם. בכנות, לא האמנתי שאפשר עד כדי כך לרמוס אזרחים במדינה. מכשיר דה וינצ'י הוא טכנולוגיה שפותחה לייעול הליכים כירורגיים. מדובר על רובוט שמסוגל לנתח בצורה מדויקת ביותר, לייצר טווחי תנועה גדולים יותר מהיד האנושית ולספק יציבות מקסימלית. הניתוח באמצעות דה וינצ'י חוסך למטופל כאבים עזים וממושכים והתאוששות ארוכה – באמת, קדמת הטכנולוגיה, פיתוח שמקל משמעותית על מטופלים ובנוסף מושך צוותים רפואיים איכותיים להגיע למרכזים רפואיים שיש בידיהם את הטכנולוגיה החשובה הזאת. לפי תקנות מכשירים רפואיים מיוחדים, הפריסה הקבועה היא שישה מכשירים בכל רחבי הארץ. אני רוצה להשמיע לכם, לשר הבריאות, שישמע את מצב הפריסה כיום: מרכז ותל אביב – שבעה מכשירים; ירושלים – שני מכשירים; דרום – מכשיר אחד; חיפה – מכשיר אחד; מחוז הצפון – אפס מכשירים. אפס מכשירים בפריפריה הצפונית. בית החולים גליל נהריה בראשות פרופ' ברהום אסף תרומות, ולקח לו זמן לאסוף את התרומות, ורכש את המכשיר המיוחל. הם אפילו כבר התחילו לקבוע תורים למטופלים, אבל – תקשיבו לזה – משרד הבריאות סירב לאשר את הפעלת הטיפולים, להפעיל את המכשיר שקיים, שהם קנו מכספי תרומות. הם לא מאשרים להם. למה? כי הניתוחים הללו באמצעות המכשיר עולים כסף, ומשרד הבריאות לא מוכן שתושבי הפריפריה "ייהנו" – במירכאות, כן – גם הם מהמכשיר המתקדם הזה, שקיים במרכז. במרכז כן מממנים את הטיפולים; בפריפריה לא, אין כסף. אתם מבינים? אין כסף להפעיל מכשיר אחד בפריפריה הצפונית. אני רוצה לשאול אותך, שר הבריאות: איך ייתכן שבתקנות נקבע כי אמורים להיות שישה מכשירים בכל רחבי הארץ, וישנם שבעה רק באזור המרכז ושניים בירושלים, ואתם אפילו לא מוכנים לאשר אחד למחוז הצפון? עד כדי כך לא אכפת לכם מהאזרחים שם? עד כדי כך אתם מנותקים מהפריפריה גם גיאוגרפית וגם תקציבית? למה תושבי הפריפריה הם עד כדי כך אוויר בשבילכם? למה? להם לא מגיעים שירותי רפואה ראויים? להם לא מגיעה איכות חיים? להם אין כסף? שתי מילים: תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב – איננו. חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מילה על הרפורמות. בחוקי ההסדרים, גברתי השרה, שמביאים כאן, היחידי בכל המערכת שיכול להעיד על מה שכלול בהם, מה יש בהם, מה אין בהם, זה אני. אני כשר האוצר הכנתי את תקציב 2021-2020 – לא דנו כרגע בנסיבות והסיבות שלא היה אפשר להגיש אותם באופן פורמלי כתקציב המשכי – והכנתי עשרות חוקי הסדרים. ישבתי מאות שעות של דיונים כדי לגבש דברים יצירתיים, נכונים, שיאפשרו מהפכה, כמו שעשיתי בתחבורה. אתמול חנכו את הנמל הראשון בחיפה, הנמל המשוכלל ביותר בעולם, ועוד מעט, עוד חודשיים, באשדוד, וארבעה נמלים, ומשדרגים – תחרות משוכללת שהופכת את ישראל למרכז בין-לאומי של סחר ימי מול המונופולים הגדולים בעולם. אותו דבר השמיים הפתוחים. מול הגורמים הכי חזקים פתחנו את השמיים לכל עם ישראל, את הלואו קוסט. לפני שנת הקורונה היו 25 מיליון עוברים בנתב"ג. חיברתי את הפריפריות עם כבישים ורכבות, ולא עשו את זה קודם לכן. אז אני יודע איך עושים דברים. בניתי עשרות חוקים שהיו משנים את פני המדינה. הרפורמה, התחרות במערכת הפיננסית עם חברות הפינטק והבנקים, התחדשות עירונית חברתית במרכזי הערים הגדולות עם השכונות הוותיקות – מי כמוך יודע שהביאו כאן את העולים והושיבו, והם גרים בבתים זולים על קרקע יקרה. סדרה שלמה של דברים – הכנו אותם, וחיכיתי לראות. עכשיו את רובם הגישו – ברור, הרי לא תוך שבועיים הכינו הכול חדש – אבל על הדבר הזה לקחו דבר שאני פסלתי על הסף. אמרתי ארבעה צבעים: ירוק, צהוב, לבן ואדום. מה שירוק – יש לכם אור ירוק לנוע; צהוב – אני בעד אבל רוצה לראות שזה ישים; בלבן אני אשקול; את האדום תחזירו למגירות, אלו כל המיסים והגזרות. עכשיו הם אמרו לי: אדוני השר, זה לא מיסים, זה להוריד את המפגע הסביבתי ולהפחית את כלי הרכב. אמרתי: חברים, עזבו, עליי אתם עובדים? זה מיסים. עכשיו הגיע ליברמן, הוא היה צריך עוד כסף, והוא היה יכול להגיש את אותו דבר. דרך אגב, הייתה לי דילמה אם לא לתמוך בנושא של ההסדרים. הוא הגיש והוא ביקש עוד כסף, והפקידים, אנשים מתוחכמים, פתחו את המגירה האדומה ושפכו את הכול. אגב, הם לא האמינו, הם חשבו שחלק זה עיזים. לדעתי, יש להם ייסורי מצפון שהקואליציה הזאת, בצורה כל כך פזיזה, הולכת לתמוך בדברים נוראיים. אפילו איתי כשהם דיברו הם – חלק אמרו: טוב, ניסינו, ניסינו. מה שאמרו "ניסינו" – כאן זה כבר הפך לתורה מסיני. בא שר אוצר שלא התעמק ודוחף את הדברים האלה ואומר: זה לא מיסים, זה לחנך את הציבור. אין לנו כאן ברוך השם מחנות לחינוך מחדש. אנחנו רוצים חוקים שנותנים תחרות למונופולים, הפעם לא רק בתחבורה – לבנקים, לכולם – ומיטיבים עם הציבור, עם הציבורים: פתיחת היבוא, תמרוקים. את זה אני עיצבתי. גם את הרפורמה בחקלאות במובנה האמיתי בתחום הצומח, של לתת תמיכה ישירה מול פתיחה והוזלה, אני עיצבתי, אבל בדרך נכונה. במקום זה הביאו כאן ערימת גזרות שמעוותות לחלוטין את הרפורמות האלה. ואני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, יש דבר יותר מזה: גם אם יצליחו להעביר כאן בכוח מול ח"כים נורבגים ושרים וסגני שרים וארבע אצבעות של עבאס, שיגבה את מלוא החופן עם הלבנת היישובים הלא-חוקיים בנגב, שהוא ישב שם וחילק כספים לשרים – איפה היה היועץ המשפטי לממשלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שעה שיושב – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מנסור עבאס – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך קוראים לו? << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כמו סולטאן ומחלק עשרות מיליארדים לשרים, אני אומר לך, חבר הכנסת אמסלם דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, ישראל, איך קוראים לו, ליועץ המשפטי? שכחתי את השם שלו. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא התערב. אגב, לי הוא אמר: 300 עמודים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אין, אין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה היועץ המפלגתי, לא המשפטי. המפלגתי. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, 300 עמודים, אני לא מאשר יותר. ואגב, אתה כיושב-ראש, אני חייב להעיר לך, היית צריך להיות יותר נחרץ ולהוריד חלק מהחוקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 30%. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני בא – לא, זה חוק המטרו, עזוב, בסדר, 150. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, זה לא רק שם. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> באתי ליריב לוין, ליכודניק, אמרתי לו: הבאתי לו את חוקי ההסדרים עם ניסנקורן, עם איתן גינזבורג, אחרי שזה היה אצל היועץ המשפטי. אמר לי יריב לוין: אני לא אאפשר לך להעביר, זה לא יהיה דומה אפילו. אני חייב להגן על הכנסת. אני חייב להגן על הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, גם כשאני הייתי יושב-ראש הקואליציה זה מה שאמר לי אדלשטיין. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אותו דבר. למרות שהוא מהליכוד ואני מהליכוד, ולמרות התקופה, הוא אמר: אני חייב להגן על הכנסת. אני לא יכול לאפשר דיון חפיף. בואו נקבע מה. הינה, גם אופיר היה מעורב בחלק מהדברים כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אופיר כץ. היום בעצם באו והנחיתו. היועצת המשפטית של הכנסת אומרת: תורידו חלק. שמעתי היום את אליקים רובינשטיין, הוא אומר: תורידו. עכשיו אין כאן קשב, כי מותר הכול, כי בשביל להוריד את ביבי ואת הליכוד כל התקשורת נותנת גיבוי, ואז בג"ץ לא מתערב, והיועץ המשפטי, שאמר לי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שתיקת הכבשים. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אין יותר מ-300 עמודים, הוא כבר נותן 500. ורגולציה – הוא אמר לי: אי-אפשר. הוא אמר לי: את חוק התמרוקים אני לא מאפשר, כי זה בדיעבד להפליל אנשים, ואם אתה בודק אותם רק בדיעבד, אתה עושה להם הפללה רטרואקטיבית. אז יש כאן איפה ואיפה, אבל מילא, היינו מסתדרים. הבעיה היחידה והעיקרית היא שזה פוגע בציבור. הולכים כאן לפגוע בציבור בעשרות חוקים וגזרות שנוחתים עליו, והוא ישלם. למה הפריפריה צריכה לשלם מיליארדי שקלים כשהיא נכנסת לגוש דן רבתי? לא רק שהוא נוהג באוטו מהדרום ומהצפון, הוא גם צריך לשלם כסף? וזה כדי להוריד את – זה לא יוריד רכב אחד מהכביש עד שהתחבורה הציבורית שהוצאתי לא תהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני פונה אליך, אני פונה לכולם, ואני אומר: תשקלו לפני ההצבעה הראשונה, אחרי ההצבעה הראשונה, איך בכל זאת באים בתקופה הזאת, שעדיין יש גזרות ויש דברים – ואגב, אתה, אדוני היושב-ראש, יודע שפעלנו ביחד למנוע לקיחת כסף חזרה מהעצמאים, ומה שקורה עכשיו זאת השתוללות – נתנו לרשות המיסים לחזור לתפקיד המקורי של גבייה במקום לתת, והם על רקע פרוצדורות ואטימות וסטיות קטנות מאוד בפרוצדורה הולכים ומנסים להחזיר את הכספים. את העניין הזה חייבים לעצור, ושמי שקיבל סיוע ימשיך לקבל אותו דווקא בתקופה הקשה, וחייבים לתת יד לציבור, כמו שעשינו, בקונסנזוס. תמכת בהרבה חוקים. אני מקווה שאני לא מסבך אותך בזה שאני אומר שחשבת שבצורה עניינית צריך לעשות. וגם ראש המפלגה שלך, שלא היססתי לפנות אליו לפעמים בענייני הקורונה, והוא גם – וכאן פתאום בורחים לפינה שהיא פינה נעולה שהולכת לפגוע – עזבו אותנו, כולם יסתדרו – הולכת לפגוע בציבור בתקופה קריטית. במקום להמריא ולצמוח, זה לקבל מכות ולהיזנח בצד הדרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת מכלוף דרעי – איננו; חבר הכנסת כסיף – איננו; חברת הכנסת סלימאן – איננה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ערב ראש השנה תשפ"ב, יש לנו הרבה על מה לבקש סליחה, כל אחד ברמה האישית, וכנראה גם ברמה הציבורית. זמן של חשבון נפש. כל שנה ושנה כל עסק עושה דוחות, הכנסות מול הוצאות, אבל אני דווקא רוצה לבקש מהממשלה את נאום הסליחה שלה, ממי היא צריכה לבקש: סליחה מבתי החולים שהפקרתם; סליחה מאלפי מטופלים שהזנחתם; סליחה מחיילי צה"ל על גדר הגבול ששכחתם; סליחה על תגובת הגמול שלא נתתם; סליחה מקודשי ישראל שרמסתם; סליחה מהקדוש ברוך הוא שביזיתם; סליחה על הנגיף שלא בלמתם; סליחה על המעברים שלא סגרתם; סליחה על החיסון השלישי שלא הקדמתם; סליחה מהנפטרים שהכלתם; סליחה על עושק המיסים שהטלתם; סליחה מילדי האברכים שהשלכתם; סליחה מנשות האברכים שאת פרנסתן השבתם; סליחה מרוב אזרחי ישראל שאת בחירתם נטלתם; גם אפשר לומר סליחה מששת המנדטים שבהבטחותיכם רימיתם. ואם לסכם במשפט אחד: סליחה מהציבור במדינת ישראל על כך שלא תפקדתם, הוניתם והרסתם. תודה ושנה טובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טאהא – איננו; חבר הכנסת מרגי – איננו; חבר הכנסת רוטמן – איננו; חבר הכנסת עודה. חבר הכנסת סמוטריץ', איננו – סליחה, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, לפני שנים רבות, אי שם במה שנראה היום כעידן הפרה-היסטורי, היה במדינת ישראל תפקיד שקראו לו היועץ המשפטי לממשלה. כיהן בו, נדמה לי, אחד בשם ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט. יכול להיות שאי פעם בחפירות ארכיאולוגיות עוד ימצאו שרידים שיוכלו לאשש את העובדה שהוא היה קיים. הוא ראה את עצמו כשומר סף, עמד על הסף ובלם ובלם ובלם. הרבה מים בירדן עברו כנראה מאז העידן הפרה-היסטורי הזה. אנחנו כבר לא זוכרים שהיה תפקיד כזה, שהייתה פונקציה כזאת במערכת השלטון הישראלית. היא נעלמה ונאלמה דום. פתאום הממשלה יכולה להעלות חוקים ממשלתיים ולא צריך לפרסם תזכיר חוק 21 יום קודם לכן לעיון והערות הציבור, למרות שתקנון עבודת הממשלה מחייב לעשות זאת; אפשר למנות מפקדת לגלי צה"ל – ממלאת מקום, אבל ספרו לי שאלטשטיין הייתה עוזבת משרה בכירה עם משכורת יפה בעיתון רק כדי לבוא לשלושה חודשים מילוי מקום – ולא צריך מכרזים ולא צריך ועדת מינויים. והיועץ המשפטי לממשלה – בחפירות הארכיאולוגיות, כשיחפרו עמוק עמוק, אולי ימצאו שרידים. חוק הסדרים – אדוני היושב-ראש, אתה זעקת נגד חוקים שהכילו בערך חצי ממנו. אני יודע שהתעקשת על דברים מסוימים. לא התעקשת מספיק. הרפורמה בכשרות, למשל, שבגוף החוק כתוב מפורש שאין לה שום השלכה ושום זיקה לתקציב המדינה – אנחנו כנראה ניאלץ להצביע עליה היום כחלק מאותה חבילה גדולה ודורסנית של חוק הסדרים. אגב, אני, גם כשהייתי בקואליציה, התנגדתי לחוקי הסדרים מנופחים. וכפי שאמר כאן קודם שר האוצר לשעבר, כשניסו בעבר להעביר חוקים כאלה, היועץ הפרה-היסטורי לממשלה עמד כחומה בצורה ואמר: לא, כי לא ככה עובדים ולא ככה מקדמים רפורמות ששנויות במחלוקת ושלא קשורות לתקציב. והינה התבשרנו היום בכותרת שבנט מדיח מהוועדה, הוועדה המייעצת למינוי בכירים, את פרופ' טליה איינהורן. זה אותו המנדלבליט שבעידן הפרה-היסטורי, אי שם לפני שנים, שנים רבות, כשעוד היה כזה תפקיד במדינת ישראל, הגן על דינה זילבר, שבניגוד לחוק ובניגוד לתקשי"ר ביקרה ותקפה פומבית את הממשלה שאותה היא הייתה אמורה לייצג, ועכשיו יש כאן שומרת סף, במירכאות או שלא במירכאות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שאין שום חוק או נוהל שמגביל אותה ביכולת להביע את דעתה בחופשיות בכל נושא, והינה היא מודחת מתפקידה – ובנט אפילו לא מכחיש; דברים אחרים הוא מכחיש, לא שאני מאמין לו, אבל כאן הוא אפילו לא מכחיש – מכיוון שהיא מעיזה להתבטא נגד הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני, ממש שני משפטים. תראו, אני בכלל נגד ועדות כאלה. אני חושב שהסמכות צריכה להיות של הממשלה, זה מה שיש בחוק, אבל זה אותו יועץ בעידן הפרה-היסטורי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – נעיף גם את היועץ וגם את הוועדה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שכבל את שיקול הדעת של הממשלה ביכולת למנות והעביר את הסמכויות לוועדות כאלה ואחרות. אבל אם אתה רוצה שתהיה ועדה בלתי תלויה שאין בה יס-מנים, אתה לא מדיח פרופסור מכובד, פרופסור מכובדת למשפטים – אגב, גברתי השרה, זכויות נשים: סוף-סוף נשים משולבות בתפקידים בכירים, ומן הראוי היה שאת ואתם תקימו כאן קול זעקה גדולה. אבל אותה אפשר להדיח, והיועץ המשפטי לממשלה, אולי אולי אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות ימצאו אותו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אופיר. חברת הכנסת אלינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נסגר עליו המקפיא, הוא בהקפאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את פה? בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שבניקיון של פסח ימצאו שהוא קיים. קיבלנו פרק מכם, אדוני היושב-ראש, אתה לא תאמין מה נעשה איתו. שכר לימוד קיבלנו שיכאב לכם הרבה שנים, מה שנעשה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני לא אענה. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שלום, שלום לחברי הכנסת. אני שומעת מהבוקר את הביקורת של חברי האופוזיציה על חוק התקציב ועל חוק ההסדרים, ואני שואלת את עצמי למה לא הצלחתם אתם לחוקק את חוק התקציב. הרי היו לכם מלא הזדמנויות. רק בפעם האחרונה, ב-2020, אתם הייתם יכולים לחוקק את חוק התקציב והייתם יכולים לעשות שם את כל הדברים שאתם מדברים עליהם כרגע, אם הם נראים לכם נכונים. אתם לא עשיתם את זה, ואני שואלת את עצמי למה. תכלס, יש לי רק תשובה אחת: כי אתם הפכתם את המסמך הכלכלי הכי חשוב במדינת ישראל, את חוק התקציב, לבן ערובה של הגחמות הפוליטיות שלכם, זה הכול. זאת הסיבה, אין סיבה אחרת. הייתם יכולים לעשות את זה, לא עשיתם, ועכשיו אתם מעבירים ביקורת על משהו שאנשים עושים. חבל. למה אמרתי שזה החוק הכי חברתי? לקחתי נתונים, לקחתי את חוק התקציב האחרון של 2019, ואני מסתכלת: תקציב הבריאות לשנת 2019 – כ-42 מיליארד, בשנת 2021 – 46.2 מיליארד; 2022 – 48.4 מיליארד שקל. אוקיי, לאן הכסף הזה ילך? לחיזוק רפואת הקהילה, חיזוק מערך בריאות הציבור, מניעת תחלואה, חיזוק מערך בריאות הנפש, שכל כך זקוק לחיזוק. אוקיי, אז נעבור לתקציב הרווחה, שנת 2019 – כ-10 מיליארד; 2021 – 12.5. נעבור ל-2019, משרד החינוך – 63 מיליארד; כרגע, 2021–2022 – כ-73 מיליארד שקל. אני מסתכלת על הרווחה, המלחמה בעוני, מניעה וצמצום של מצבי סיכון – כל הדברים האלה יהיו בתקציב הזה. אז אני חושבת שחוק התקציב שלנו הוא מצוין, הוא טוב, הוא חברתי, הוא הכי חברתי שיכול להיות, והוא יעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור מגן תלם – איננה; חבר הכנסת אבו שחאדה – איננו; חבר הכנסת רז – איננו; חברת הכנסת רוזין – איננה; חבר הכנסת ארבל – איננו; חבר הכנסת אוחנה – איננו; חבר הכנסת סובה – איננו; חברת הכנסת רות לנדה – איננה; חברת הכנסת רינאוי – איננה; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת לוין – איננו; חבר הכנסת אשר – איננו; חברת הכנסת לסקי – איננה; חברת הכנסת ברק – איננה. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני, גברתי השרה, אני רוצה שוב לחזור – אני לא אתייחס לנושא התקציב, אנחנו נדבר על זה בהמשך – רק אומר לגבי נבחרת הדירקטורים, הבנתי שאתם רוצים למנות, יושב-ראש המפלגה שלך, את הגב' פלמור ליושבת-ראש חברת החשמל. אני בספק, דרך אגב, אם האישה הזאת, בכישורים שלה, יכולה להיות בכלל דירקטורית בכפר הירוק, אבל בלי קשר, היא לא בנבחרת, היא לא הייתה בנבחרת, היא לא הייתה נכנסת לנבחרת. אבל מה, כשלפיד רוצה, אין לא מנדלבליט, לא דינה זילבר, לא שומרים פה. הכול נכנס להקפאה. למה? לצפונבונים שלנו מותר הכול. זה החבר'ה שלנו. בושה וכלימה. חברת דירוג עשר פלוס במדינת ישראל. לאמסלם דוד לא נתנו למנות. את ד"ר זקן, מוטי זקן, זיכרונו לברכה, לא נתנו לי למנות לדירקטור באשדוד, אבל פלמור, מלכת משרד המשפטים, שניהלה, הייתה אמרכלית – הרי את משרד המשפטים לא מנהלים כמנכ"ל; יש יועץ משפטי, יש פרקליט מדינה. אתה סוג של אמרכל, דואג לנייר הטואלט ולשעות העבודה של העובדים. אתה יושב-ראש חברת חשמל? ומי ממנה? לפיד, שאין לו 12 שנות לימוד. זה העולם שלכם. אני רוצה לחזור למה שאמרתי קודם, רבותיי. מר גדעון סער, תקווה חדשה, לקח 4 מיליון שקל ערבות ממישהו בשם יונתן קולבר. דרך אגב, בסך הכול נתנו לו ערבויות 10, 11 אנשים. הוא אסף 16 מיליון. 4 מיליון מהם, 25%, נתן לו בן אדם – את הערבות הכי גבוהה, 4 מיליון שקל – קולבר. סעיף 30 להסכם הקואליציוני – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> אני רוצה לענות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של תקווה חדשה אומר – הם החליטו בתקווה חדשה שהם רוצים לקדם את חוק הקנביס. הלכתי להסכם שלהם וראיתי, סעיף 30. מי כותב את זה שם? גדעון סער. אני חפרתי וחפרתי ולא הבנתי איך יכול להיות. בן אדם סביר והגיוני בוודאי לא לוקח את הסיפור של הקנביס כדי להרעיל את כל הילדים בבתי ספר במסגרת ההסכם הקואליציוני. לא הבנתי. חפרתי וחפרתי והשתאיתי, איך יכול להיות שבן אדם רציונלי כותב את זה בהסכם. זה הדבר הכי חשוב לו, בשביל זה הוא בא לכנסת. פתאום הסתבר לי שהאדם נתן לו 4 מיליון שקל ערבות. מה הוא טוען? זו לא תרומה, החזרנו לו את הכסף. אז הוא לא מבין. ערבות לבחירות, יש לה שווה כסף באופן מלא. זה שוחד מלא. ואתה מקדם לו חקיקה פה בכנסת, עוד על קנביס? ומה אתה טוען? בתגובה של העיתון: אף אחד מאנשי המפלגה לא הזכיר את עיסוקו – לא הכיר את עיסוקו של מר קולבר בעסקי הקנביס. אני מבין שאתה חשבת שמר קולבר – זאת אומרת אדם שנותן לך 4 מיליון שקל ערבות, אתה פשוט לא שואל אותו: סלח לי, מה אתה עושה באמת? מאיפה הכסף? אולי הוא סוחר סמים? מה חשבת, שהוא עשה את זה ממכירת בזוקה ונתן לך? הרי אתה משקר לכולם. אני שואל, אתה מינית פרקליט מדינה שהטריד נשים. תגיד לו, לפרקליט המדינה, שלא ידעת? הוא יצחק עליך. דרך אגב, אין פושע שאני מכיר שבא ואמר: אני ידעתי, ולא על דברים כאלה, על דברים הרבה יותר זוטרים. אתה לא ידעת? קיבלת 4 מיליון שקל, כאילו קיבלת 4 שקלים. לא ידעת מה עיסוקו, ובמקרה חלמת על חוק הקנביס, חשבת בכלל שקנביס זה סוג של מצופה, זה לא סמים, וקיבלת את הכסף בחדווה, ובאת לפה, אדוני. מר מנדלבליט, אני יודע שאתה כבר נמצא במקפיא, נעול שם כבר הרבה חודשים, מאז שבעצם אנחנו באופוזיציה. נכנסת למקפיא, הוא ננעל עליך. לא שמענו אותך, דרך אגב, בשום נושא. בכלל, כל מסיבות העיתונאים שהיית עושה לנו באילת, מזמין מכל העמותות והחברים שלך, שהיו מרימים את הקרן, מהג'ינג'י וחבריו – כן, פתאום נאלמת דום. אתה נעול במקפיא, קר לך. אתה בכלל משווה את מה שקרה כאן לפרשה שחקרת את ראש הממשלה בתיק 2000? Cash flow. דרך אגב, האם מותר לי לקחת ערבות, אני? אתם מתמחים בלקיחת ערבויות, גם אתה, גם אלקין, רק, הוא שכח להחזיר את זה, אלקין, למה הוא הפסיד בבחירות. אם היינו מחכים איתך עוד שבועיים, גם אתה לא היית מחזיר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בגלל שאתה היית יורד מאחוז החסימה. אתה מספר לנו שזה לא שוחד? אז גם לי מותר לקחת ערבויות ולא להחזיר? אני רוצה להבין, מר מנדלבליט, אתה חושב שאתה חי באיזו בועה עם עצמך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רואה, רק כשראש הממשלה נתניהו, אולי הלך לאיזה מלון ונתנו לו שם איזו חתיכת עוגייה, על זה – 2,000 חוקרים; סיגר – 2,000 חוקרים. מאות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל פה, אתה רואה את אלקין חייב 3.5 מיליון שקל כבר כמעט שלוש שנים. עכשיו כל אלה בניגוד עניינים. מה זה ניגוד עניינים – רשת של ניגודי עניינים. אחד שר המשפטים, השני שר השיכון והבינוי, ואתה עוד נרדם לי במקרר, אוכל ארטיקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. חברת הכנסת ברק, בבקשה. סליחה, תעלי, בבקשה. השרה ביקשה להשיב חבר הכנסת אמסלם, אז בבקשה. עוד שנייה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ירדנה, יש שינויים ברשימה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מאפשר לקרן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כשהם היו מדברים, הבוס וגם הם, הם היו יוצאים החוצה, מדברים ויוצאים. אלה ההנחיות שהם קיבלו. אני נשאר לשמוע אותך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מיקי, המיקרופון שלה לא עובד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה, תפתחו בבקשה לשרה את המיקרופון. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> נראה לי שזה עובד. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אמסלם, בוא, קצת עובדות, בסדר? בקשר לנבחרת הדירקטורים, זה אולי לא עולה בדעתך, בסדר, אבל שרת האנרגיה אלהרר היא שבחרה את אמי פלמור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל את יודעת שזה לא ככה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> ואללה, אתה לא היית מעלה על דעתך. זה עובד ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את יודעת שאני יודע מי ממנה אצלכם. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתה לא יודע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני גם מכיר את השם הפרטי שלו. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתה אפילו לא יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני גם יודע מי היה אצלו בראיונות. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך, אתה טועה ומטעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, זה לא לפיד. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתה טועה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מישהו מחוץ לכנסת. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתה טועה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא טועה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – ומטעה את הציבור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יודע מי היה אצלו בראיונות. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> עכשיו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא חבר כנסת, זה מישהו מחוץ לכנסת. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> תן לי להשיב לך. אתה, אני מבינה שאתה בפיקסציה על הרעיון שכל העולם נגדך. והעובדה השנייה – בוא נדבר על עובדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא כל העולם, זה אתם. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> בגלל שאתה היית – סגרת את נבחרת הדירקטורים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא סגרתי. דרך אגב, אני לא יכול לסגור. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> מ-2017 אין יותר – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא סגר. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – אין יותר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל איך אני יכול לסגור? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> מ-2017 אין יותר דירקטורים חדשים בנבחרת. הגב' אמי פלמור הייתה מנכ"לית משרד המשפטים דאז. היא לא יכלה להיות בנבחרת הדירקטורים, כי מאז אין רישום לנבחרת הדירקטורים. עכשיו אני אגיד לך דבר אחרון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז גם הוא יכול לבחור מחוץ לנבחרת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש להשיב לה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, אתה לא תשיב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה את בעצם אומרת? שאתם יכולים להכניס לנבחרת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> להשיב לה, כי היא אמרה עובדות, אז היא לא הבינה את העובדות. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – – העובדות. לא דיברתי איתה. העובדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, כשאני הגעתי, למה לא פתחו את הנבחרת? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, אתה תיתן לי כרגע להשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא פתחו את הנבחרת? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> תשאל את עצמך. אתה היית אז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני שואל אותך. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתה היית השר האחראי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנת. כשאני באתי – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> בסדר. והדבר האחרון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל רק שנייה, את רוצה עובדות? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את אהרונישקי – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, אתה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את רוצה עובדות או רק לדבר? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אבל תן לי להשיב, אחרי זה תגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. כן. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> עכשיו, דבר אחרון – תשמע, אני מאוד מכבדת אותך, ואני חושבת שאתה צריך להתבייש כשאתה אומר שאישה עתירת זכויות כמו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אני צריך להתבייש? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני אסביר לך. אישה עתירת זכויות כמו הגב' אמי פלמור, להגיד עליה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא חושב שהיא כזאת. לא. אני לא חושב שהיא עתירת זכויות. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – שהיא אחראית לנייר הטואלט? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על השעות. אני – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> ואללה, חבר הכנסת אמסלם, התבלבלת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – ועל השעות הנוספות. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> התבלבלת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יכול לענות לה, ברשותך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זו הזכות שלי. זו הזכות שלי. לא הבנתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היא הזכירה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ואתם כולכם סנגורים שלו? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל היא הזכירה אותו. תן לו לענות לה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. היא הזכירה אותי. רק אליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש לענות לה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנייה, אני אסביר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זו גם נבחרת שהם בחרו וגם הם יכולים להוסיף לה מבחוץ. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> גברתי השרה, אני אדייק את העניין בכמה דברים: 1. תפקיד מנכ"ל משרד המשפטים זה התפקיד כמעט הכי מיותר במדינת ישראל ברמת מנכ"ל. אני אסביר גם מדוע. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> זה מביש. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל שבאופן מעשי יש לך פרקליט מדינה שמנהל את הפרקליטים – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> פשוט מביש. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ויש לך יועץ משפטי שמנהל את כל המערכת. אז מה יוצא המנכ"ל? המנכ"ל בסוף דואג לאדמיניסטרציה. ולכן, בוודאי – את מקשיבה לי או שאת הולכת? << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> אני מקשיבה לך. תירגע, תירגע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא – – – לשמוע אותך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, צריך לעכל את מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. חכה, חכה, תקשיב, אני אסביר לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דבר כזה לא נשמע בכנסת ישראל, שמנכ"ל מיותר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, סובה, אני פקיד 30 שנה, אני מכיר הכול, זה ההבדל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מנכ"ל מיותר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה כשאני – – – בכנסת לפעמים אנשים לא מבינים מה אני אומר. למה? הם לא מבינים, לא מכירים את המציאות. אני פקיד 30 שנה, אני מספר לך. אני יודע כל משרד, יודע כל מנכ"ל, מה התפקיד שלו, מה כן ומה לא. אבל אני רוצה לחדד בפנייך משהו. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני באתי ממשרד – אני הייתי הממונה על רשות החברות. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. תני לי. להתבייש? בסדר, אמרת פעמיים להתבייש. טוב. בסדר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, קארין. השרה, תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בואו נתקדם. אני מבין שאם יש לי דעה, אני צריך להתבייש בה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, די. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה לדעתך. אם אני חושב שפלוני הוא אלמוני, אז אני צריך להתבייש. ככה זה אצלכם. את צודקת. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> תלמד להתבטא. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני הארץ, אסור להגיד להם שום דבר. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> תלמד להתבטא. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בואו נעבור לעניין, שנייה. אני באתי – אני הייתי ממונה על רשות החברות. ביום הראשון רציתי למנות דירקטורים, ביום הראשון. לא להכין נבחרת עוד שנה; עכשיו. אמרו לי: לא, לא, רק מהנבחרת. אני אומר: חבר'ה, זה לא נבחרת שאני מכיר. אמרו לי: לא, רק מהנבחרת. עכשיו באים מר ליברמן ואת, אתם חודשיים – – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> – – – כמה פעמים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. בוודאי. הרי את, במקרה – – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> מה קרה? לפני דקה אמרת – – – לא? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, תני לי. במקרה דנן את נותנת – – – כן – – – היא לא בנבחרת. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> מינוי שלי עד הסוף. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> היא לא בנבחרת הלכה למעשה, ברמת העובדה. גם אלה שאני רציתי למנות היו אנשים מוכשרים, והנבחרת מ-2017 לא הייתה. אני באתי רק עכשיו. אבל כמובן לאמסלם דוד, דינה זילבר ומנדלבליט בוודאי צריכים להפריע. עליתם פה, ייבבתם, כולל היושב-ראש: איך אתה מעז? תעשה לנו טובה, אל תפגע בנבחרת. אתם בזים לכל דבר, בכל מה שאתם אומרים. דרך אגב, לא נתנו לי למנות. היה לי חבר טוב, שנפטר בינתיים, מוטי זקן, ד"ר מוטי זקן. לפי חוק רשות החברות, מותר למנות לפחות אחד – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. – – עם תואר שלישי לא בתחום עיסוק החברה. כמובן, לא העבירו אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אמי פלמור, לחברה הכי רצינית במדינת ישראל, חברת חשמל? אהלן וסהלן, אהלן ביכום, עלק. זה, ככה אתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> חוצפה. צבועים. לא מתביישים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה, אתם שפלים ברמות הכי נמוכות שאני מכיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> דודי, כשאנחנו ננצח ויהיה לנו את התקדים, נעשה בדיוק את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנכ"ל משרד הביטחון – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא פייר, אחרי דודי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך אפשר לעלות אחריו, קרן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן. אחרי הרוק סטאר דודי אמסלם אתה מעלה אותי? זה לא פייר. אני, פשוט, אתה לא היית פה – אל תתחיל את הזמן. פשוט אתה לא היית פה ואיתן גינזבורג ישב בכיסאך, והוא ממש עצר על שלוש דקות, אז אני צריכה להמשיך את הנאום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, קרן. הוא ידע למי לפרגן עם עוד כמה דקות ולמי – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? הוא עצר אותי על השנייה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש את הקליקה של איתן גינזבורג. למי שהוא רוצה הוא מפרגן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> על השנייה הוא עצר אותי, באמצע נאום שקראתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש קליקה פה בכנסת. אל תטעו. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני ממשיכה במקום שהפסקתי את הטור. בנאום הקודם שלי על החוק הקודם התחלתי לקרוא את הטור שכתבה שלי יחימוביץ', חברת כנסת לשעבר שאינה נמנית עם המחנה שלנו, בלשון המעטה, אלא להפך – היא נמנית עם המחנה השני, של חברי הקואליציה. והיא בעיניים שלה מסתכלת על כנסת ישראל ומשפשפת עיניים ולא מצליחה להבין איך קרה שבדיוני התקציב – מה שכולנו רואים – איך קורה כזה מחדל ביום כזה שעובר כזה תקציב וכזה חוק הסדרים. ואני ממשיכה מאיפה שהפסקתי: "חוק ההסדרים הומצא 1985 כאקט חריג וחד-פעמי, כשהאינפלציה השתוללה. מאז שרי האוצר ואנשי אגף התקציבים התאהבו בו, ודחסו אליו בקביעות מכל הבא ליד, וכדי להעביר אותו בבליץ בצמוד לתקציב, במסלול עוקף דמוקרטיה ועוקף כנסת. הפעם זה קיצוני במיוחד. כאילו צבא שלם פשט על מרתפי האוצר ואסף מכל מגירה ומכל ערמה כל מה שהוא רק היה יכול". את זה אומר, דרך אגב, גם שר האוצר לשעבר ישראל כץ, שיושב פה, וגם אנחנו כחברי ועדת כספים, אנחנו מכירים את כל מה שאנשי אגף התקציבים – את כל החלומות הרטובים שלהם הם לקחו, את כל מה שהיה במגירות, שמנו על השולחן ולא האמינו בעצמם שיעבירו להם את זה היום. אני ממשיכה: "מכל ערמה נשכחת שברי הזיות, פנטזיות ותוכניות זדוניות ושטחיות המכונות 'רפורמות', ודחף אותן כלאחר יד אל חוק ההסדרים. באגף התקציבים הניחו שכמו תמיד, כבר בהצבעה בממשלה, הם חשבו, חלקים גדולים יעופו". זה ההיגיון. הם חשבו, אמרו: נשים הכול, יעוף חלק. אתה, לא נפקד מקומך בזה, כי אחרי הממשלה באים אליך, יושב-ראש הכנסת. אחרי הממשלה באה הכנסת. גם כאן חשבו שיעופו דברים, אבל לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 30%, קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 30%, זה – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אבל לא, 30% זה לא מספיק. היו צריכים לעוף 90%. גם אנחנו דיברנו על זה שצריכים לעוף 90%. "כנהוג הם הכניסו כמה 'עיזים'. הפעם, לתדהמתם, הם נתקלו בשרים רופסים שנכנעו כמעט מייד, ואפילו העיזים לא חזרו אל הדיר", זאת אומרת, העיזים נשארו בפנים. הם אפילו לא יודעים מה לעשות עם זה היום. אולי הם יוציאו את זה בעצמם תוך כדי הדיונים. "השרות והשרים כשלו, וכעת כושלים בעקבותיהם גם חברות וחברי הכנסת. 'אי-אפשר להפריד בין חוק ההסדרים לתקציב, כי זה משאיר את התקציב ללא מקור תקציבי', איים עליהם ליברמן. גם אם הבדיחה המוחלטת הזאת הייתה נכונה, זה מזעזע שבעתיים. לפי זה, את כל תקציבי המדינה יממנו נשים מבוגרות שתישלל מהן קצבת זקנה, שהרי לסעיפים האחרים שבמחלוקת – אין שום השפעה על התקציב". כל השאר זה רפורמות שלא קשורות לתקציב, רק את זה הנשים המבוגרות יממנו, את כל החלומות הרטובים של אגף התקציבים. "שנים, תמיד נמצאו ח"כים שהשכילו למזער את חוק ההסדרים. הם הבהירו שיצביעו נגדו אם סעיפים אכזריים כאלה ייכללו בו. לא זה לא קורה כעת. במקום פשוט לפצל כמה סעיפים לחקיקה נפרדת – הם כבר מתדיינים על פשרות עלובות בתוך חוק ההסדרים. נופלות ונופלים כטרף קל לכל התרגילים שבספר: נכלאים מרצון לשעות ארוכות של התשה באוצר; שר האוצר מואיל לתחוב את ראשו" בדלת ולהביא להם פיצה והם צוהלים, "מאיימים עליהם איומי סרק שהממשלה תיפול בגללם כאילו קיומה תלוי בכמה עיזים בחוק ההסדרים. מבחנם האמיתי של פרלמנטרים הוא ברגעי הלחץ האדיר האלה. הרגעים המפחידים והשוחקים ביותר הם גם מבחן האומץ, שאותו יש לגלות כשאתה נלחם על משהו שאתה מאוד מאמין בו. בלי זה, אין ניצחונות אמיתיים ואין הישגים אמיתיים. התוצאות כרגע, מאכזבות ביותר". חבר'ה, תתעוררו. גם אנחנו היינו בקואליציה. נלחמנו על מה שהאמנו. חברים, חברי כנסת בקואליציה, שרים בקואליציה, תילחמו. אתם נבחרי ציבור, תילחמו למען הציבור ששלח אתכם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יברקן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני, אתה מדלג עליי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. חברת הכנסת אבקסיס, בבקשה. חבר הכנסת יברקן – אחריה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושבת שהיום הזה מסמל יותר מכול את הניתוק של הממשלה החדשה לא רק מכל אותן אידיאולוגיות, אג'נדות – מכל אותה מערכת כלים שבהם הם השתמשו שנה אחרי שנה כדי להגיד: אנחנו מגיני החלשים, אנחנו מגיני המשק, אנחנו המגינים על הצדק החלוקתי, אנחנו המגינים על הצדק ההיסטורי. ביום אחד – לא ביום אחד, בעצם בתהליך הרכבת הקואליציה, הם הזדכו על כל האני-מאמין שלהם, על כל האג'נדות שלהם, כל אותם האנשים שנשאו את הדגלים האלה, שכמעט רבו עם אחרים, שחלילה וחס בימין לא יהיו נושאי דגל ונאבקים שיישאו גם הם את אותם נושאים, בין שזה הגנה על האוכלוסיות המוחלשות, בין שזה הגנה על נשים מוחלשות, בין שזה הגנה על הפריפריה. והאבסורד הגדול הוא שכשהם יושבים בשולחן הממשלה, הם עושים את ההפך הגמור גם ממה שהם הצהירו פה, ובריש גלי, בנאומים חוצבי להבות. אז הניתוק שלהם מתחיל מזה שהם מסרבים להעלות, כפי שהובטח, את התשלום לחיילים בשירות חובה. כאימא לשתי בנות שמשרתות – ההורים מממנים את החיילים שלנו, את הלוחמים שלנו, את בני השירות הלאומי. מעט הכסף, וגם הוא אחרי העלאה של הממשלה הקודמת, לא מספיק לקיום השוטף שלהם, הוא לא מספיק. אפילו ככה כשעוצרים בדרך, דודי, והחבר'ה יוצאים לאכול המבורגר או פחית קולה, ההורים מממנים את זה. אבל מה, גיל הפנסיה לנשים מוחלשות עולה כדי לממן את הפנסיה המוקדמת של אותה אוכלוסייה חזקה מאוד, ומי שמעביר אותו זה בעלי האינטרסים, בעלי האינטרס הכפול. מצד אחד הם אותם אנשים שייהנו מהתוספת של ה-1.5 מיליארד, ומצד שני הם מצביעים בהינף יד על כך שנשים תיפלטנה משוק התעסוקה ותהיינה עניות מרודות, בלי קצבת הכנסה, בלי פנסיה ובלי קצבת זקנה. הניתוק הזה ממשיך במס על שירותי בריאות. דודי, אתה רוצה ללכת לרופא? תצטרך לשלם מס. כאילו היום כל שירותי הבריאות הנוספים הם לא מס. הבסיס הוא קטן, אז אנשים מוציאים מהכיס הפרטי שלהם, קונים את הזהב, את הכסף, את המושלם, את האישי, את שלי. כל יום מוסיפים לנו עוד אחד, וגם על זה נצטרך לשלם מס. הניתוק הולך וגדל ומנצלים את חוסר הניסיון של הנורבגים. הייתי בוועדת הכלכלה, אדוני היושב-ראש, ראיתי שם – הצהרות על דיור ציבורי, כאילו הינה, באנו לפתור את הדיור הציבורי. ראיתי את יושב-ראש ועדת הכלכלה, שהוא בן אדם חברתי, נופל למלכודת של הכותרות ואומר: איזו בשורה. אז אני אגיד לך, עברתי על התקציב, מי כמוני מכירה את תקציב משרד השיכון. אפס שקלים לדיור ציבורי. וכל אותן סיסמאות – תלוי כמה דירות נמכור וכמה דירות ירדו מהמלאי, ואולי זה ישמש במקרה הטוב לקנייה בזעיר אנפין למה שצריך. בתמורה, מה עשה שר השיכון, אדוני השר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא ויתר על בכורה – הוא ויתר על הקצאה עתידית של קרקע לדיור ציבורי בכל תוכנית ממשלתית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אם פעם זה היה עד 7%, עכשיו 0%. ואנחנו רואים – לא בשורה בדיור הציבורי, לא בגיל הפנסיה, לא בבריאות, ושלא יגידו לכם וימכרו לכם שטויות. ב-2022 יש אפס תקציב לבריאות לקורונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מישהו בממשלה הזאת לא סופר את הקורונה. הם לא סופרים מתים, הם לא סופרים חולים, הם לא סופרים את הילדים, הם לא סופרים את החגים ואת ההדבקות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והם גם לא סופרים את ההוצאות של בתי החולים על הקורונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> 2022 – אפס. אבל – במשפט אחרון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את כבר כפול זמן הפעם. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה כל כך מרתיח אותי, כי הניתוק הטוטלי הוא מס הגודש, לא רק על הכניסה לתל אביב – על כל הכניסה לגוש דן. את השאר אני אמשיך בנאום הבא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה. מנותקים ואנשים רעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, בנושא נשים ציפיתי לראות פה היום את השרה מרב מיכאלי, שמייצגת את הנשים במדינת ישראל, ולאחר שראיתי את חוק ההסדרים והשוויון המגדרי, החלטתי שאני מייצג את הנשים, כי מרב מיכאלי איננה, ולכן אני רוצָה לדבר בזכותן של הנשים. אני לא אומר את זה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אשריך, גדי. אשריך. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אומר את זה כבדיחה, אלא, לצערי הרב, האישה הזאת בנתה קריירה שלמה על "אנחנו רוצות" ו"אנחנו רוצים", ואנחנו רוצות לקדם את זכויות הנשים בישראל. השרה אלהרר, אני רוצָה לבקש ממך – אני בשמה של השרה מרב מיכאלי – כי היום אני מבינה שזכויות הנשים ונשות ישראל הופקרו, ונשות ישראל מוצאות לעבדות, ואתם לוקחים לנו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא משרת את האג'נדה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מכיר את הרפורמה, שאתה מדבר על עבדות? גדי, באמת. אתה מכיר את הרפורמה, שאתה מדבר במושגים של עבדות? עזוב את ההיסטוריה. את הרפורמה הזאת אתה מכיר, שאתה מדבר על עבדות? נו, בחייך. 11 שנה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סובה, תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין שקצת קשה לך להבין, אבל – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא קשה לי. דבר עובדות. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא קשה לי, אבל דבר עובדות. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזו עבדות? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלת, אני אענה לך. שאלת, אני עונה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בסדר, אבל אל תדבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה חבר כנסת רציני. שאלת, אני עונה לך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עונָה. עונָה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה. אני עונָה. אני רוצָה לענות לך. הרי מה זה להעלות את גיל הפנסיה? בעצם נשים אחרי גיל 50, 60, לא יכולות לעבוד, כי פיזית או – – – כלכלי – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו לא יכולות לעמוד בזה. מה אתה עושה? לוקחים מאיתנו את הפנסיה. מה אתם מביאים? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מבין שנשים שרוצות להמשיך לעבוד חוסכות יותר לפנסיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצָה להגיד לך, חבר הכנסת סובה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת סובה, תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אפילו לא עברת. תקשיב, מה שעשיתי ביומיים האלה – עברתי על התקציב, ועשינו אפילו יום עיון מיוחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אם היית בקואליציה, לא היה לך – – – להסביר מדוע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, מספיק. קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הבושה והניתוק שאתם מביאים כאן, אתה יודע? אני במקומך בכלל לא הייתי מעיר את ההערה הזאת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עזוב אותו. איפה הפמיניסטיות הגדולות? איפה הן? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא הייתי מעיר הערה כזאת. אני במקומך לא הייתי מעיר הערה כזאת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, די. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא פונה אליי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, הוא לא פונה אליך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה שאני אשתוק? אני אשתוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אגיב בשלוש הדקות שלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אתה לא מכיר נשים שעובדות בשירותים, כנראה, מנקות בתי ספר וזורקות פחי אשפה של הבוסים בתל אביב. הרי עכשיו אותן נשים והילדים שלהן יצטרכו לשלם מס כדי להיכנס לתל אביב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יברקן, תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גדי, אתה מדבר כאילו נולדתי בצפון תל אביב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, הוא סיים את זמנו. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – אבל אתה מייצג את האג'נדה של צפון תל אביב, וזה בסדר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, עשינו הסכם. תענה לו בשלוש הדקות שלך. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצָה לסכם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, לסכם. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כשרה מרב מיכאלי. אני חושב שזה פשוט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני חושבת. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה. אני חושבת – אנחנו נתרגל לזה. אני חושבת שהשרות והשרים בממשלה צריכות לחשוב מחדש על התקציב הזה, משום שזה פוגע בנו, הנשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מבקש, אדוני היושב-ראש, ואני יודע שאתה לארג' – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקשת. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> מבקשת. אני מבקשת ממך לפנות לראש הממשלה, לשר האוצר, לא לפגוע במעמד הנשים ובזכויות הנשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שיין – איננו; חבר הכנסת קרעי – איננו; חבר הכנסת קושניר – איננו. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> קרעי פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. לא ראיתי אותו. הסתיר אותו חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת קרעי, אתה עולה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תהיה להם הזדמנות להעלות את הדיונים האלה בוועדות המתאימות, רק שלא יחרימו את הוועדות. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה הדבר היחיד שנשאר לנו. אין כנסת, אין דמוקרטיה, אין כלום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> את רוצה לשמוע או סתם לצעוק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> את רוצה לשמוע או שאת סתם צועקת? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תלמד את חוק הפנסיה לפני שאתה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הבנתי את זה – – – רק צועקת. לא הבנתי את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה וחברת הכנסת אבקסיס, בבקשה מכם, תיתנו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני עונה לה משהו, והיא מדברת – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא פשוט מצטט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. תכף אני אתן לך שלוש דקות. תודה לכם. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני קודם כול רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לכולם, באמת, מכל קצוות הקשת, שהתקשרו לנחם באסון הנורא שפקד אותנו. אני מודה לכם על כך. שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, היום כ"ה באלול, יום בריאת העולם. כך אומר המדרש: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן, ואמר לו: 'ראה מעשיי כמה משובחים הם, וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך". חברים, אנחנו עומדים לפני ראש השנה, לפני יום הדין. נקרא בפרשת השבוע: "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם". מתי נוכל להתייצב ולצאת זכאים בדין? כאשר כולנו יחד. כאשר "כלכם" – יש ערבות הדדית. חברים, אנחנו עוסקים כאן בדיון של התקציב, ובהקשר הזה, איך נוכל לעמוד בדין כשהתקציב שממשלת ישראל רוצה להעביר הוא תקציב שגוזר כליה על האוכלוסיות המוחלשות? תקציב כמעט ללא חמלה, עם פגיעה קשה כמעט בכל אוכלוסייה מוחלשת; תקציב שבא להפר את הסדר ולקלקל את האיזון העדין. יש איזשהו איזון בין "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" – שעניים תמיד יהיו, שזאת המציאות – לבין הציווי שמצווה אותנו "אפס כי לא יהיה בך אביון". יש איזון. אנחנו מצווים לעזור לאוכלוסיות החלשות. איזה פרדוקס זה שתקציב כזה פוגעני מוגש דווקא היום, ביום בריאת העולם. משפחות קשות יום שטרודות יומם וליל בטרדות הפרנסה ובניסיון לגמור את החודש והן לא יודעות את נפשן – דווקא להעלות את חשבון החשמל, אותו מס שפוגע יותר באוכלוסיות החלשות? הרי מי ירגיש יותר את העלייה בחשבון החשמל? מי שעשיר – אז עוד כמה שקלים, הצריכה לא משתנה. לפי הפרסומים, החשמל – ושרן השכל אמרה את זה בוועדה, שזה חלק מהמדיניות, והחשמל צפוי לעלות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה פתאום. מה פתאום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם פשוט פרסמתם את העלייה לכמה שנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם החשמל לא צפוי לעלות, אז אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. זה היה עז, נו. עזוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> והוצאתם את זה החוצה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בוא תגיד לי, נכון או לא נכון שפרסמתם את העלייה בחשמל לכמה שנים, כדי שלא ירגישו – – – העלייה היא של 25%. פחות – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לנו כאן התחייבות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. חברת הכנסת לוי, זה היה עז. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם כבר חתמו על זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היה. ישבנו בוועדה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היה פרסום בתקשורת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ישבנו בוועדה, וחברת הכנסת שרן השכל אמרה שאין מה לעשות, שצריך את זה בשביל אנרגיה ירוקה, שזה קשקוש אחר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> חבר הכנסת קרעי, אין עלייה בחשמל. אולי ב-2028. אולי. אין עלייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתם? הצהרה. אני אחזור על ההצהרה של השרה: אין עלייה בחשמל, אולי ב-2028. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ועם כל האנרגיה הירוקה שאנחנו עכשיו חותרים לכיוונה, גם ב-2028 אין סיבה שזה יקרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, 2028 זה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – עוד שנה אנחנו הולכים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מאוד שמח לשמוע את הבשורה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, אני מייד מסיים. סליחה, אדוני. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אגב, אם זה נכון, זה בסדר גמור. אנחנו נפרגן על זה, השרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם זה נכון, אז – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי השרה, למנוע קצבת זקנה מאימהות וסבתות תושבות הפריפריה, כאלה שבשבילן קצבת הזקנה הזאת היא כמו אוויר לנשימה – אם כל כך מתחשק לכם למנוע קצבת זקנה, להעלות את גיל הפרישה, תעשו את זה דיפרנציאלי, בהתאם למבחן ההכנסה: מי שמשתכרת פחות – תקבל; מי שלא משתכרת – לא תקבל. אבל למה לפגוע באנשים האלה? או משפחות שבהן האישה היא המפרנסת היחידה, מכל סיבה שלא תהיה – דווקא בהן אתם חפצים לפגוע? דווקא בהן שר האוצר רוצה לבוא ולהגיד: הן לא יקבלו סבסוד למעונות יום? הרי מי בסוף ייפגע? לא ההורים. מי שיותר ייפגע זה הילדים, אותם חסרי ישע. הם אלה שייפגעו. תביאו משהו עם יותר חמלה. תבואו לקראת המשפחות קשות היום. תבואו לקראת הפריפריה, לקראת החלשים. באמת, אם תעשו את זה, נוכל לבוא ליום הדין ולצאת זכאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר – איננו. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, לתקציב לרוב לשתי מטרות עיקריות: המטרה הראשונית זה להצמיח את המשק; המטרה השנייה זה לפעול בתחום החברתי ולצמצם פערים חברתיים. בתקציב הזה אין שום דבר משניהם. אין שום מחשבה לבוא ולראות – אין בשורה לעסקים; אין איך למשוך חברות חדשות; אין השקעה נוספת בפריפריה; אין בו שום חמלה, שום רגישות חברתית, שום צמצום פערים. התקציב הזה, מכיוון שמדובר בממשלה חד-פעמית והם יודעים שהם לא יחזרו בפעם הבאה, אז הם עסוקים בדבר אחד – בהישרדות פוליטית. כל התקציב כולו הוא שוחד פוליטי בין המפלגות השונות על מנת לראות איך הם מבטיחים את עצמם, לא שום דבר שנועד עבור האנשים והאזרחים. כולנו זוכרים את בנט עם סיסמאות סינגפור כאלה ואחרות, אבל היינו מצפים – מה זאת אומרת סינגפור? להוריד מיסים, אבל התקציב כולו מאופיין בהעלאות מיסים ועוד העלאות מיסים ועוד העלאות מיסים. אגב, אנחנו, כשהיינו בשלטון, אנחנו כן הורדנו מיסים: הורדנו את מס החברות, הורדנו את המע"מ, הורדנו ונתנו נקודות זיכוי לעובדים וכן הלאה. אביר קרא, שמדבר על סוגיית העצמאים – מישהו יכול לגלות לי, אגב, איפה בדיוק נמצאים סעיפים שמדברים על טובת העצמאים? טובת העסקים הקטנים? מחאת השולמנים? כלום. אגב, מה עושים? הוא נלחם להקים רשות לרגולציה. הרי כל המטרה היא דווקא להוריד רשויות, לבטל חוקים, להוריד גורמים. אז כאן עושים בדיוק את הדבר ההפוך – למעשה רוצים להקים רשות. ולכן, אפילו לחבר כנסת שבא ונבחר מהטעם הזה, שנמצא במפלגה של ראש הממשלה, אותה מפלגה קטנה ומצומקת, אין שום בשורה בנושא הזה. תקציב ללא חמלה. דיברנו על העלאת מיסים, על מיסים שפוגעים בפריפריה, במי שרוצה להיכנס לתל אביב. מי, אגב, שותה בכלים חד-פעמיים או בכוסות חד-פעמיות? מי? תאמינו לי, לא ראיתי שאיזה טייקון מגיש אצלו בבית בכלים חד-פעמיים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ליברמן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אל תדאגי, הוא טייקון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חד-פעמי. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא טייקון, זה בסדר. אז לכן, אתם לא תראו שום דבר גם בנושא הזה. אתם רואים את הנושא של החיילים – עד כמה חוסר רגישות יש. להוסיף 1.1 מיליארד ש"ח לטובת הפנסיה לפורשי צה"ל, לזה כמובן יש תקציב. לא היה תקציב להעלות את שכר חיילי החובה? לזה לא נמצא? לזה? בכל התקציב של 400 מיליארד שקל לא היה כמה מאות מיליוני שקלים? אגב, אומרים: נאה דורש – נאה מקיים. אנחנו העלינו את שכר חיילי החובה בממשלה שלנו ביותר מ-50%. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, משפט אחרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו התוכנית ממדים ללימודים, אפילו 100 מיליון שקל שהולכים לחיילים הקרביים ללמוד – מכניסים כאן טריקים. על זה, אגב, לא ראיתי את גנץ או את יתר גורמי הצבא באים ונלחמים. בושה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – ביקור רופא? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה. תקציב ללא חמלה, ללא בשורות – לא לעסקים, לא לעצמאים – ונגד הפריפריה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סלאלחה – איננו; חבר הכנסת גולן – איננו; חבר הכנסת גינזבורג – איננו. חבר הכנסת שטייניץ, בבקשה. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שלפני כל התייחסות לתקציב אנחנו קודם כול צריכים להעריך את הממשלה על הישג אחד שהוא באמת יוצא דופן בקנה מידה בין-לאומי. לפני שלושה חודשים היינו במקום האחרון בקרב המדינות המפותחות בעולם בשיעור הנדבקים לנפש. רק לפני שלושה חודשים ישראל הייתה המדינה הכי מחוסנת במערב, ושיעור הנדבקים לנפש ביום היה בערך אחד לשלושה מיליון; היו שלושה נדבקים ליום – זה בערך אחד לשלושה מיליון, פחות בהרבה מארצות הברית, מקנדה, מגרמניה, מאוסטריה, מצ'כיה, מיוון, מהולנד, משבדיה. והינה, הישג בלתי רגיל, ממש שיא אולימפי חדש, שיא עולמי חדש, שלא היה: בתוך שלושה חודשים הגענו מהמקום האחרון בשיעור הנדבקים בקורונה לנפש למקום הראשון. היום שיעור הנדבקים לנפש בישראל הוא מקום ראשון בעולם מתוך 200 מדינות. ההישג הוא כפול: לא רק שאנחנו היום המדינה עם התחלואה, עם ההידבקות הגבוהה ביותר בעולם – בתוך שלושה חודשים. לפני שלושה חודשים היינו במצב מצוין, לפני ארבעה חודשים, אלא שהגענו מהמקום האחרון – לא ממקום קדמי, לא שהמובילים התחלפו, שהיינו בין המובילים או איפשהו באמצע; הגענו מהמקום הכי טוב למקום הכי גרוע, או מהמקום האחרון למקום הראשון, בתוך שלושה חודשים. איזו עוד ממשלה בעולם יכולה להתברך בהישג כזה מרשים – להפוך למדינה עם התחלואה הכי גבוהה בעולם, מהמקום האחרון למקום הראשון? זה לא שהיינו בליגה הגבוהה. היינו בליגה התחתונה של הנדבקים. פתאום אנחנו לא בליגה העליונה, אנחנו מקום ראשון. במדינה נורמלית, דרך אגב, אם זה היה קורה בהולנד או בצ'כיה, הממשלה הייתה מתפטרת על הישג זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אותנו. מנסור פה יתפטר? << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אצלנו, אצלנו, אפילו התקשורת – לא שהסתירו את זה. ראיתי דיווחים על שאנחנו במקום הראשון בעולם בהדבקה, אבל התקשורת – בחולים קשים קצת ירדנו בדיוק, אז רואים בזה הקלה מסוימת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אל תפריע לו. אל תפריע. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו לעניין התקציב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ד"ר יובל שטייניץ הוא המורה שלי לפילוסופיה, אז תיזהר, דיר באלכ, אל תפריע לו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה אומר לי ככה – ואללה, לא מפריע לו. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל ייאמר לשבחו של היושב-ראש שאחרי שהוא כבר היה דוקטור, רופא שיניים, הוא בא לאוניברסיטה כדי להעשיר את עצמו ולמד מדע המדינה ופילוסופיה כדי להרחיב את אופקיו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה בשביל להרדים את הפציינטים. פילוסופיה מרדימה. זה עוזר לו להרדים. זה כמו הרדמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא ירדים את הפציינטים. הוא צודק. נתן לו חומר הרדמה – – – השיניים. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אבל לענייננו, לעניין התקציב עכשיו. אני אתייחס רק לשתי נקודות בתקציב הזה. מדברים גבוהה-גבוהה על התקציב, אבל כרגע, נכון לעכשיו, בפעם הראשונה בתקופת הקורונה, המשבר הבריאותי הזה, בתי החולים בעיר הבירה ירושלים – אני מתגורר במבשרת, זה האזור שלנו – הדסה, שערי צדק, אין להם יכולת לתפקד. הם על סף שביתה. אותו דבר, דרך אגב, באזור נצרת, בגליל התחתון. מדברים גבוהה-גבוהה על תקציב ואת הדבר הזה אי-אפשר לפתור? 1.2 מיליון תושבי ירושלים ועוד מאות אלפים מתושבי הגליל התחתון, ערבים ויהודים, עומדים מול בתי חולים שנאלצים לשבות ולהשבית כי יש הסדר אבל לא מממשים את ההסדר הזה, ואנחנו צריכים להצביע עכשיו על תקציב המדינה? דבר שני, אדוני היושב-ראש – וזה קשור למדינה כולה ולחברה הערבית – הרי בחודשים האחרונים באמת אפשר לומר שהאדמה בוערת, תרתי משמע, לא רק היערות. החברה הערבית בכל הארץ צועקת הצילו, יום-יום נרצחים יותר ויותר ערבים, ופחד להסתובב ברחובות בטירה, בטייבה, בנצרת, בראמה – בכל מקום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גם ביפו. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גם החברה היהודית צועקת הצילו מאז מהומות שומר החומות. ראינו את האלימות ואת חוסר האונים של המשטרה ואת חוסר היכולת שלה. אמר שר המשפטים, בצדק, שהפשע המאורגן והנשק הבלתי-חוקי והאלימות של הכנופיות זה הסכנה הכי גדולה היום לדמוקרטיה הישראלית. הערבים צועקים הצילו, היהודים, בצדק, מפחדים, ואיפה הרפורמה הענקית, התוכנית? איפה התקציב – לא תוספת קטנה – שבא ואומר: אנחנו מקימים גופים חדשים, רפורמה חדשה במשטרה, מגבירים את יכולת ההרתעה של המשטרה, מקיימים מערכת שלמה שתתמודד עם הדבר הזה, עם התבערה הזאת, שבחודשים האחרונים אנחנו מגלים באמת שהיא הולכת וגוברת וכמה היא חמורה? בתקציב הזה אין שום מענה אמיתי; קצת תוספת פה ושם. אין שום מענה אמיתי לבעיית הפשע המאורגן והאלימות הקשה, לא בחברה הערבית, לא בחברה היהודית ולא במדינת ישראל. אז אדוני היושב-ראש, זה לא תקציב טוב שעונה על הבעיות המרכזיות של מדינת ישראל, וציינתי בעיה אחת שמאיימת לא רק על החברה הערבית – החברה הערבית אולי מרגישה, בצדק, מאוימת יותר – היא מאיימת ממש על כלכלת ישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית: בעיית הפשע המאורגן והאלים, ובתקציב הזה אין מענה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יובל שטייניץ. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל יש כן עלייה של 30% במחיר החשמל, והמס על הפחמן שהם רוצים להעלות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תעלה ותבוא חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ולכן, עבודה בעיניים זה מה שאמרה שרת האנרגיה עכשיו. יש העלאה, ואני טעיתי – לא של 25% אלא של 30% במחיר החשמל. תמשיכו לעבוד על הציבור. החברה שלך חתיכת שקרנית. היא משקרת פה במליאה, כן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חשבתי ככה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אני רוצה פרגון כמו לפרופ' חבר הכנסת שטייניץ. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> קודם תלמדי אותו פילוסופיה, אחר כך נראה אותך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אלמד אותו דברים אחרים, קיש, אל תדאג. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, בשביל זה צריך להיות דוקטור לפילוסופיה – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, תמתין. אולי יש גם לי איזה תואר או שניים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה אתם מתערבים? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – מזלזלים בי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מזלזל בתארים שלי? לי יש תארים אחרים, לא פחותים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא דוקטור, אני לא מתמודד בזה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני צוחקת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה קורה כשיש שר שנותן נתונים לא אמיתיים במליאה? איזה סנקציות יש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות לחברת הכנסת מאי גולן. בבקשה, התחלנו לספור. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כמעט שנתיים שלמות חלפו מפרוץ אחד המשברים הקשים שידעה האנושות כולה מאז המאה הקודמת, וממשלת השינוי והריפוי כנראה לא מוצאת לנכון לתקצב את נפגעי הקורונה בתקציב המהולל שאנחנו עומדים לפגוש פה. עשרות אלפי מובטלים עדיין לא חזרו למעגל העבודה; על פי מדד ה-OECD, שוק העבודה הישראלי צפוי להיות האחרון להתאושש מבין המדינות החברות; אלפי עסקים קורסים ונאבקים ובקושי שורדים. ואני שואלת – אדוני היושב-ראש, אני שואלת שאלה: איפה בנט, הקמפיינר המהולל, שרץ רק לא מזמן מעיר לעיר, מעסק לעסק, מאיש לאישה, אותו בנט של "לא פרנסה – לא מעניין"? הוא אמר את זה בכל ריאיון: "לא פרנסה – לא מעניין". איפה הפרנסה של האזרחים עכשיו, מר בנט? עכשיו היא לא מעניינת אותו? איפה תוכנית סינגפור הגאונית? איפה הספרון המועתק שנמכר ב-19.90 ש"ח בכל חנות, שאפילו על פיו הוא לא פועל וזה אפילו לא קו מנחה בשבילו? עניים וקשישים שבקושי מתקיימים, מבחינתכם הם שקופים. כנראה שבעוד שלושה חודשים לא תהיה קורונה. כנראה היא תיעלם. הלוואי, בעזרת השם. אז כנראה שאין צורך באמת, שום צורך אמיתי, לתת מענה למצוקות של האזרחים, כי התקציב הזה הוא הכול חוץ מחברתי. תתביישו לכם. אתכם כנראה יותר מעניין להרגיע את החמאס. למה? כי אתם מפחדים. אתם מ-פ-ח-דים. אתם מפחדים מהחמאס כי הם יורים קסאמים, ואתם מה? מרחיבים את מרחב הדיג. הם מפריחים בלוני תבערה, ואתם מה? פותחים מעברים לבטון וברזל לבניית מנהרות טרור, כי אתם מכילים. אבל אתם לא מכילים, אתם מפחדים, זה מה שאתם. ממשלה של פחדנים, ממשלה של שפנים כאלה קטנים, שנכנסים לפה ובורחים ישר אחרי ההצבעות והנאומים שלכם. אין לכם אפילו אומץ להתעמת עם מה שיש לענות לכם. זאת לא ממשלה, זה מנזר השתקנים, אבל של מישהו אחד – של ראש הממשלה בפועל, אדוני היושב-ראש. אתה, מנסור עבאס. כבוד. אני אומרת את זה. הם רועדים מפחד, כמו שבנט עמד ורעד פה. הוא לא סתם רעד. ממי הוא רעד? הוא רעד ממועצת השורא, הוא רעד מהחמאס. עמד פה ורעד. אבל על הרצח של בראל אחיה חדריה שמואלי, הגיבור, ז"ל, ה' ייקום דמו, החייל שלנו – מזה לא רעדת, נכון, מר בנט? על זה אתה לא מגיב. פחדן עלוב וקטן שכמותך. מהכאב עליו ומהכאב של המשפחה שלו אתה לא פוחד. אין לך אפילו אומץ להתעמת, להגיע ולנחם. מעניין למה. תתביישו. אין יותר מזוודות של דולרים מקטאר, הוא אמר. גם אנחנו יודעים לחקות אותך, לא רק אתה יודע לחקות. את זה אתה אמרת, מר בנט. הרי אתה אומר דברים כאילו אתה גואל ישראל. הגעת לגאול אותנו באמת מהמצוקה הנוראית שהיינו בה, אחרי שהרסת את המדינה שהשארנו לך. עכשיו הוא שולח את גנץ, שר הביטחון שלו, לתת להם מזוודות כסף, אחרי שהוא אמר: אין יותר מזוודות דולרים מקטאר, ונוסף, אגב, למזוודות הכסף שעוברות לחמאס מהקטארים. אגב, אותו בנט רק לא מזמן גם אמר, ואני מצטטת: צריך להפסיק עם התפיסה המכילה; להכות בחמאס, להכות אותו. ככה, הוא דפק עם היד על השולחן. להכות אותו. היה, הוא אמר, אבל זה לא קרה. גם ליברמן אמר, וגם אותו אני מצטטת: אני נותן לאיסמאעיל הנייה 48 שעות. גם היה, גם לא קרה. ממשלה של רפיסות. במקום זה, שר האוצר החברתי ליברמן, שר האוצר החברתי של הממשלה הישראלית-פלסטינית הראשונה, דואג לרווחת הרשות הפלסטינית, להלוואה של 500 מיליון – תשמעו טוב, ציבור: 500 מיליון – ובנט, ראש הממשלה שלא רוצה להכיל, הוא דואג לפתיחת המעברים, הוא דואג להקלות. פחדנים, זה מה שאתם. ככה הממשלה שלכם תיזכר. פחדנים. אתם מפחדים. אתם אלופים בלדבר פקה-פקה כל היום. אבל הפקרתם את חיילי צה"ל ואת תושבי הדרום. אכפת לכם רק מההישרדות הפוליטית האישית שלכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, מאי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה קרה, אתה לא מסוגל? אתה כבר מבקש ממנו לסיים איתי? למה, למה, למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – כל אחד מקבל שלוש דקות. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, שנייה. יש לי עוד משפט. קשה לשמוע את האמת. קשה, אני יודעת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – כבר שש דקות. לא קשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, הינה, עוד משפט. עוד משפט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חצי משפט. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בנט, זה שארץ נהדרת בפגרה ואין את החיקוי של נפתול זה לא אומר שאתה צריך לשכוח מביטחון המדינה ומאזרחיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תלכו הביתה, תנו לנו להקים ממשלה אמיתית, ממשלה ימנית. אנחנו לפני כיפור, לפני ראש השנה. אם אתה עושה סליחות, אז תכה על חטא ותיתן לימנים אמיתיים לנהל את הממשלה הזאת. פחדן, רמאי, שקרן ונוכל, זה מה שאתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מאי גולן. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מאי, מאי, די כבר. חברת הכנסת מאי גולן, מה קרה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה שאני אומרת – הם מכילים, ממשלה של מכילים. הוא פחדן, אתם פחדנים. עובדים בשירות הדיקטטורה. פחדנים עלובים, זה מה שאתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת יואב קיש. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> המסגרת של – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פחדן. תודה רבה ששמרת על המסגרת. מה היינו עושים בלעדיך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תעזור לי. בסדר, אני אקפיד על הזמן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה שאתה מקפיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הפעם אני מקפיד על הזמן. חבר הכנסת יואב קיש, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה. אני רוצה לדבר על איך מעבירים תקציב בקואליציה מושחתת של כ-60 חברי כנסת, אז בואו אני אלמד אתכם איך עושים את זה. יש לנו כ-30 חברי ממשלה – זה חצי; חצי מה-60 האלה חברי ממשלה, חשוב להם הכיסא שלהם. בואו נספור אותם כמי שקיבלו שוחד פוליטי, לעניין. יש לך פה מעל 20 נורבגים; אלה 20 חברי כנסת מתוך ה-60 שכל קיומם בכנסת הזאת זה רק אם הם מצביעים בעד. 20 מ-60, כמה זה, חבר הכנסת סופר? שליש. שליש. אז יש לנו חצי ויש לנו שליש, עושים מכנה משותף – מקבלים חמש שישיות. נשארנו עם שישית, כ-10 חברי כנסת. מה עושים פה? לוקחים את הוועדות הקבועות של הכנסת וחותכים אותן כדי שיהיו לנו 10 יו"רים שנוכל להכניס פנימה, וככה כולם מסודרים, ואז, או שיש לך חבר ממשלה או יו"ר ועדה או נורבגי. זה המנגנון שלהם להעביר תקציב גרוע – פשוט שוחד פוליטי. אני חייב לומר שהם עושים פה, בממשלה הזאת, דברים שאני אפילו לא מבין – איך אתם לא מתביישים. השרה קארין אלהרר, איך את לא מתביישת, אחרי ששנים מפלגת יש עתיד דיברה על נבחרת הדירקטורים? עכשיו, אני לא מסכים לנבחרת הדירקטורים, אני חושב שזה לא המנגנון הנכון, אבל אתם אמרתם: לא יהיה דירקטור שלא נמצא בנבחרת הדירקטורים, נכון? והדבר הראשון שעושה השרה קארין אלהרר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה זה לא – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תסביר לי למה במינוי הראשון, לתפקיד הכי חשוב אולי במשרד שלה, יושב-ראש חברת החשמל, היא ממנה את גב' פלמור ליו"ר חברת החשמל כשהיא לא בנבחרת הדירקטורים. עוד פעם, אני לא מאמין בזה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – שהיא אישה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל יש נבחרת דירקטורים. לאיפה זה נעלם? כשאנחנו רצינו להכניס דירקטורים, תמיד אמרתם והיועץ המשפטי אמר: איך אתם ממנים? צריך נבחרת. אז אתם פשוט מבזים את עצמכם. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> – – – למה לא – – – בנבחרת? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אגיד לכם עוד דבר: מה שעכשיו הבהיר לי שראש הממשלה של השמאל נפתלי בנט כרת גט כריתות עם הימין זה המהלך שלו לחיסול פוליטי של פרופ' טליה איינהורן, חברה בוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה, שבגלל שדעותיה לא מוצאות חן בעיניו, הוא פועל להחליף אותה. אם אנחנו בימין היינו עושים משהו כזה, איך התקשורת הייתה משתוללת, איך כל השמאל היה מזדעק על המהלך הדורסני – סוף הדמוקרטיה. ואת זה בנט עושה לימין, ראש ממשלת השמאל נפתלי בנט. שלא נדבר על ההצבעה הכפולה של אביר קארה, ואני כבר גם לא יודע איפה זה נעשה; שלא נדבר על הצעת חוק של שרן השכל לפצל את מועצת כסרא-סמיע – שסמיע, כפר קטן עם אולי 2,000 מצביעים, 2,000 איש, יקבלו מועצה משלהם, בשביל 150 קולות בקלפי שתקווה חדשה קיבלה. אז אני אומר לכם – קודם כול, הסברתי איך אתם מעבירים את התקציב: כל אחד מ-60 חברי הכנסת הוא או חבר ממשלה או נורבגי או פיצל לעצמו ועדה. אתם מושחתים. אתם עושים את הדברים שאתם הטפתם נגדם כל הזמן לא לעשות פי עשרה מאיתנו. ואני אסיים בדבר שאותי מזעזע, ואמרתי לה את זה אישית, ליו"ר הקואליציה חברת הכנסת סילמן: איך יכול להיות שאת, שבאת מעולם הרפואה, עבדת בקופת חולים כללית, לוקחת ומסרסת את המבנה של ועדת העבודה והבריאות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. היא מסרסת אותה, מפצלת את הבריאות לעצמך והולכת להיות בתפקיד יו"ר הוועדה לבריאות, כשאת יודעת שאת עושה את זה משחיתות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת אלון טל – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אבל הוא יצא. חבר הכנסת קארה – אינו כאן. חבר הכנסת בנימין נתניהו, מלמעלה, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, התקציב שהובא היום הוא תקציב גרוע. יש בו גזרות והעלאת מיסים, בניגוד גמור להבטחות שלכם. פגעתם בחקלאים, פגעתם בשכבות החלשות, בפריפריה, במעמד הביניים. נתתם סכומי עתק למנסור עבאס ולמחמוד עבאס, כי אתם תלויים ב-53 מיליארד השקלים שהבטחתם לרע"מ. אבל מעבר לתקציב, הספקתם בזמן קצר להביא עוד שלושה מחדלי ענק. המחדל הראשון – הקורונה. רק לפני כמה חודשים העברנו לכם את המדינה במצב הטוב ביותר בעולם. בתוך חודשיים בלבד הבאתם אותנו למקום הגרוע ביותר בעולם, כמעט 11,000 נדבקים ביום. לא ייאמן. זה קרה משום שהתעלמתם מהקריאה שלי להביא מייד את החיסון השלישי לישראל והתעכבתם שישה שבועות מיותרים. אנחנו הוצאנו את ישראל ראשונה בעולם מהקורונה כי הבאנו לישראל את החיסון הראשון והשני לפני כולם. אתם התעכבתם, ובאוזלת היד שלכם אתם מדברים היום על להכיל את המתים, ואתם ממשיכים בהתקהלויות ענק, במסיבות, כאילו שום דבר לא קורה. זהו מחדל ענק ראשון – הקורונה. המחדל הענק השני – איראן. הדבר היחיד שיצא מהפגישה עם הנשיא ביידן הוא התחייבות של בנט לכך שישראל לא תצא פומבית נגד הסכם הגרעין עם איראן. במשך שנים סירבתי לתת התחייבות כזאת לארצות הברית, כפי שסירבתי להתחייב בפניה למדיניות של אין הפתעות, שלפיד נתן להם מייד עם הקמת הממשלה, בנכונות מדהימה לתת דבר כזה על נושא שקובע את עצם קיומנו. הסכם הגרעין עם איראן אכן מסכן את עצם קיומנו, ולכן פעלתי נגדו בכל דרך, בכל במה, בכל פורום. אלמלא עשינו זאת, הן במישור המדיני והן במישור המבצעי, לאיראן היה מזמן ארסנל של נשק גרעיני. ואתם, אתם, בתוך שמונה שבועות כבלתם את ידינו גם מדינית וגם מבצעית. מחדל ענק שני – איראן. המחדל הענק השלישי – הפלסטינים. נחמן שי חשף את האמת כשאמר שכדי להרוויח שקט בשביל הצילום בבית הלבן – מילים שלו – בנט לא הגיב על הרג הלוחם שלנו בראל שמואלי, זיכרונו לברכה. אני שוב שולח מכאן תנחומים עמוקים למשפחתו. אבל זה לא רק שבנט לא הגיב, הוא גם העביר חצי מיליארד שקלים לאבו מאזן. שימו לב, בעוד אנחנו עקפנו את הפלסטינים והבאנו ארבעה הסכמי שלום היסטוריים עם מדינות ערב בלי לתת להם אף מתנה, אף ויתור, אתם נותנים לפלסטינים מתנות חינם ומחזירים אותם למרכז סדר-היום העולמי. מחדל ענק שלישי. זאת לא ממשלת ריפוי, זאת ממשלת רפיון, ממשלת המחדלים הענקיים, והכול נעשה, רבותיי חברי הכנסת וגבירותיי, הכול נעשה בחיבוק תקשורתי ענק. אתם זוכרים את הימים שבממשלה שלנו כל מהדורת חדשות הייתה נפתחת בכותרת "מחדל" על זוטי-זוטות? אבל על המחדלים העצומים שלכם התקשורת שותקת. התקשורת משרתת את השלטון והשלטון משרת את התקשורת. ערב ראש השנה ולקראת סוכות, ברור שהתקשורת היא השופר של הממשלה ובנט הוא האתרוג של התקשורת. בראש השנה אנחנו נוהגים לבקש שנהיה לראש ולא לזנב. עכשיו זה בדיוק הפוך – הזנב, עם שישה מנדטים, הפך לראש. בימים הללו אין איחול מתאים יותר מאשר "תכלה שנה וקללותיה". בעזרת השם, בשנה הבאה עלינו לטובה – "תחל שנה וברכותיה". תודה רבה לכם. שנה טובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנה טובה. יסכם השר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, תשמע, כל פעם שאני שומע מישהו תוקף אותך ואומר "כסף למנסור עבאס", "כסף למנסור עבאס", "כסף למנסור עבאס", אני משתגע. אני לא מצליח להבין את זה. אני לא מצליח להבין את זה. הרי כולם יודעים – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – למה אתה משתגע, הוא שותף שלך. תגידו תודה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – שמנסור עבאס נפגש עם ביבי יותר מפעם אחת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כולם יודעים שביבי נתניהו, ראש ממשלת ישראל לשעבר, חבר הכנסת, הבטיח לעבאס: מה שייתנו לך, אני אתן לך יותר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, אני מציעה, אל תענו. אל תענו. אין לו נאום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הוא הבטיח לו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לו נאום, אני אומרת לך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר. אתה שקרן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כולם יודעים שמנסור עבאס לא האמין למילה אחת שיצאה מהפה שלו, לכן הוא לא הלך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תחזור על השקר הזה אלף פעם, זה לא יעזור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם צריכים להגיד תודה רבה רק לאדם אחד. אתם צריכים להגיד תודה רבה לאדם אחד. אם סמוטריץ' – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שקרן, שקרן, שקרן, שקרן, שקרן – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מנסור עבאס לא שקרן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת גלית, זה לא ראוי. זה לא ראוי לקרוא לשר שקרן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הוא משקר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. את צריכה לחזור בך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא משקר, אדוני – – – אלף פעם תחזור על השקר – לא יהפוך לאמת. מה תעשה? מה תעשה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> את מהצועקים או מאלה שיושבים כאן ושומעים דיונים? את מהצועקים. אתם כל כך מצחיקים, יש לכם מהצועקים. חילקתי את האופוזיציה לשניים: חלק קטן קטן קטן בא ושומע את הדיון; חלק גדול גדול גדול באים לצעוק, באים לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אין לו נאום. אנחנו רוצים לשמוע אותך, תנאם. תנאם, תנאם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני כל כך נהנה לשמוע אתכם צועקים, אתם לא מאמינים. אני נהנה. אני נהנה מכל שנייה שאני עומד כאן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – לא יהפוך לאמת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת גלית, את יכולה לשבת, בבקשה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לו נאום. אל תפריעו לו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני מסבירה – אין לו נאום, הוא מחכה שהחברים יגיעו ואנחנו – – – תנאם, אדוני, תיתן לנו תשובות, מה הבשורה שלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תני לו לנאום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעי, אני רוצה להגיד לך דבר אחד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תני לו לנאום. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – תדבר על זה, לא על ביבי. כל בתי החולים קורסים – הדסה, נצרת, עין כרם, שערי צדק. אנשים חולים חוזרים הביתה למות בבית. תדבר על זה במקום לחייך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה לך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> טוב שהיא הזכירה את בתי החולים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תבשר לנו על העתיד, לא על העבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> העברת את המסר. תודה לך, קטי שטרית, חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה עבאס, שיבשר לנו מה התשובות ומה הבשורות ולא מה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואי ניתן לשר להשלים את דבריו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לא מה שהיה, מה שיהיה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תשמע, הרימו לי כדור להנחתה. שיחקתי פעם כדורגל ואחרי זה עברתי לספורט אחר, אבל נהניתי גם מכדורגל, אז הבאתם לי שאלה להנחתה. היום אישרנו 1.8 מיליארד לבתי חולים רק לקורונה, לחזק את מערך הבריאות במדינת ישראל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מנהלי בתי החולים שובתים מול בית ראש הממשלה. למה אתה שוב משקר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 1.8 מיליארד היום אושרו, היום, אנחנו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אז למה הם שובתים? למה הם שובתים אם הכול דבש? למה בתי החולים שובתים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אילו בתי חולים? אילו בתי חולים? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים – – – אנשים מתים. תתעוררו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם המס על הרופא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה בתי חולים? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 500 – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> את יודעת, השרה, היום אישרנו 1.8 מיליארד שקל לחיזוק מערך הבריאות במדינת ישראל, כי אנחנו נמצאים עם נגיף מאוד קשה, נגיף הקורונה, ואנחנו חייבים לטפל, לחזק את בתי החולים. אנחנו מחזקים אותם, הקצינו 1.8 מיליארד. אנחנו הממשלה הראשונה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתם הממשלה הראשונה שהקריסה את מערכת הבריאות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ששמה בבסיס התקציב 2 מיליארד שקל תוספתי בבסיס התקציב של משרד הבריאות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אפס חולים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 2 מיליארד שקל בבסיס התקציב. לא עשתה את זה אף ממשלה. לא עשתה את זה אף ממשלה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אין בתי חולים היום שמקבלים ישראלים. הפכתם אותנו למדינת עולם שלישי. אנשים חולים, הולכים לבתי חולים, ואין רופאים. מה אתה מחייך? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בשביל זה באנו לתקן את מה שעשיתם – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה זה מצחיק אותך? אנשים מתים פה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ב-12 שנה וחצי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בשמונה שבועות, מדינת עולם ראשון, הפכתם למדינת עולם שלישי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו באנו לתקן. אנחנו חודשיים וחצי, ייקח לנו עוד זמן לתקן – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה מצחיק אותך? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – את ה-12 שנים וחצי שלכם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> השר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו מתקנים את מה שעשיתם. כל מה שאתם תוקפים עכשיו, זה בדיוק מה שאתם עשיתם – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מתי ב-12 השנים האחרונות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ואנחנו באנו לתקן. אם בבתי חולים – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מתי ב-12 השנים האחרונות חולה אחד הלך לבית חולים והחזירו אותו הביתה? מתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז אנחנו באנו לתקן. אנחנו באנו לעשות מה שצריך לעשות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בחודש וחצי 600 מתים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת גלית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה תיקון תיקנתם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לכן הקצינו, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבו עמאר, תגיד לנו בבקשה איזה בתי חולים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה אתם עוזרים לו? הרי אתם אומרים שאין לו נאום, אז תנו לו לסיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. ראש הממשלה עבאס, הוא אמר ש-1.5 – – – בתי חולים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 1.8 מיליארד, אני מתקן אותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 1.8 מיליארד שקלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך שני דברים: אין לו נאום, יש לו רופא שיניים – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> איזה בתי חולים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה עבאס, איזה בתי חולים? איזה בתי חולים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שערי צדק התמוטט, הדסה התמוטט, בית חולים בצפון התמוטט, יד שרה הודיעו היום שאין יותר מחוללי חמצן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פטין, אתה, יש לך זכות לצעוק כמה שאתה רוצה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> 20 איש ביום מתים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני נהנה לשמוע אותך, פטין. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פטין, כל מה שאתה רוצה – רק תגיד. אני מקבל כל מה שאתה אומר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבו עמאר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני יודע שעברת על חוק ההסדרים סעיף-סעיף. אני יודע שעברת על חוק התקציב סעיף-סעיף. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה עברת? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני יודע. כולכם ישבתם, חרשתם את התקציב – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חמד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אתם יודעים בדיוק מה שקורה שם, עברתם סעיף-סעיף. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חמד, את האמת, אתה עברת? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני עברתי. אני עברתי וגם אישרתי, וישבתי וקיבלתי הסברים. זה ההבדל ביני ובינך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חמד, בבקשה. מה תקציב משרד המשפטים? בבקשה, תגיד לנו מה תקציב משרד המשפטים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שהוא עבר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אחד הדברים החשובים שאנחנו עושים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה תקציב משרד המשפטים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אחד הדברים שאנחנו עושים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הייתה לך הזדמנות לנאום. תודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – שאלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, הוא עשה שני דברים. הוא אמר שהוא יודע את התקציב. שאלתי אותו – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אחד הדברים החשובים, אדוני היושב-ראש – אנחנו לא בשעת שאלות, תגיד לו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – מה תקציב משרד המשפטים. הוא לא יודע. דבר שני – הוא מקניט את חבר הכנסת פטין מולא בגלל שהוא דרוזי, הוא מתחרה איתו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תגיד לו שילך ללמוד, יש שעת שאלות. תכין לי שאלה שאתה רוצה. תכין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבו עמאר, כמה התקציב לדרוזים? תגיד, נו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה היתרי בנייה הבאתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> סיימתם לצעוק? אז תנו לי לענות לכם, שתיהנו מהתשובה שלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קבלו תשובה. קבלו תשובה, בבקשה. חבר הכנסת פטין מולא, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> סמוטריץ', סמוטריץ', בזכותך – – – כאן, כל הכבוד לך, עשית עבודה מעולה. הם לא רצו לשבת כאן, אבל אתה עשית עבודה טובה ודאגת, והם יושבים כאן. לפעמים טוב שהם יושבים כאן. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> תענה לי. אתה עברת על התקציב? למה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע. אחד הדברים החשובים – הוא הביא לי להנחתה עוד פעם. אמרתי לכם, אני שיחקתי כדורגל, ואתם מביאים לי להנחתה דברים קלים. תביאו דברים קשים. מ-2009 – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה הריסות עצרת במגזר הדרוזי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מ-2009 – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה הריסות עצרת במגזר הדרוזי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מ-2009 עד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לנו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עד 2021 – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא מעניין את הדרוזים. כמה הריסות עצרת? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – עד שקמה הממשלה הזאת, עד שקמה הממשלה הזאת, שזה מעל 12 שנים וחצי, תקציב הדרוזים שאושר בממשלה בתוכניות חומש היה 3 מיליארד שקל. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה היית בממשלה – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 3 מיליארד שקל. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – אל תבלבל, עמאר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא הייתי שר האוצר ואני לא הייתי ראש ממשלה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בוא, יש גם גבול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> התקציב שאושר לדרוזים – 3 מיליארד שקל. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יש גם גבול. ליברמן היה בכל הממשלות. שקרן. די כבר עם השקרים. באמת, מספיק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו אישרנו לפני חודשיים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – מה שאתה אומר זה לא נכון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – לפני פחות מחודש בממשלה, והיום נאשר את תקציב המדינה – אישרנו 3 מיליארד שקל בתקציב לדרוזים, 3 מיליארד שקל. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, זה לא מדויק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הכסף יתחיל ב-2021, 2022, 2023. מה שאתם עשיתם ב-12 שנים וחצי אנחנו נעשה בשנתיים וחודשיים. זה בדיוק מה שאנחנו עשינו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מקשקש? היית בממשלה. תגיד, אתה נורמלי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יפה. מה שאנחנו נעשה בבריאות אתם לא עשיתם ב-12 שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו הוספנו למערכת הבריאות 2 מיליארד שקל בבסיס התקציב. אתם לא עשיתם את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ב-2022-2021 אין שקל לקורונה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, אורלי, אורלי, יש משהו יותר מעניין. תסתכלו מה קורה שם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם לא משיגים אותה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין הסכמות, הוא מושך זמן – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – הם לא מסכימים, והוא יריב איתכם עכשיו – – – נחפור – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. חבר הכנסת יואב קיש, אתה יכול לשבת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין להם הסכמות. אין לכם הסכמות, התקציב נופל. זו האמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יואב, בוא אני אגיד לך, אתה חבר כנסת ותיק. אתה יודע – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הקואליציה ברחה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה את האמת? הינה. תסתכל על האמת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השאירו אותך לבד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זו הקואליציה שלך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יואב, אתה חבר כנסת ותיק. אתה יודע שאני יכול לעמוד כאן, לא לומר אף מילה, ואני יכול למשוך זמן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעשה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מושך זמן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מושך זמן. אני אומר לך – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – איפה כולם? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, בוא נצביע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מושך זמן. אני נהנה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, בוא נצביע. תראה את הקואליציה שלך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני נהנה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הינה, תראה – איך את אומרת, ראש הממששת שלו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו מחכים עד שתתגייסו כולם, שתהיו כאן מוכנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה חבר קבינט הקורונה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רציניים, רציניים, אנחנו – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> באוגוסט – 500 נפטרים. 500 נפטרים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא באים אליך בטענות, אתה לא מכיר את – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> נמאס מזה. אנשים מתים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, נא לשבת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתם השתגעתם? השתגעתם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת יואב קיש, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חברים, חברים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חברים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה הבעיה, אין רוב? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה גפני. בסדר, תנו לו להשלים. אתם עוזרים לו, לא? בסדר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא צריך את העזרה שלהם, תאמין לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם עוזרים לו. למה אתם עוזרים לו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מנסור עבאס, אדוני היושב-ראש, אני לא צריך את העזרה שלהם. אני, כואב לי שכל פעם שהם עולים לכאן אחד-אחד ומדברים על מנסור עבאס ותוקפים את מנסור עבאס ויורדים על מנסור עבאס – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא מה שאמרנו, אמרנו שהוא ראש הממשלה האמיתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – והעברתם כסף למנסור עבאס ונתתם כסף למנסור עבאס ועשיתם למנסור עבאס – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אמרנו את האמת. אל תסלף גם את מה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אנחנו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואתה בעצמך עמדת כאן – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שקרן, שקרן – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עבאס – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – וראש הממשלה לשעבר ישב כאן ואמרת לו: אני הייתי אצלך בבית, הבית שלך צריך שיפוץ. אתה אמרת את זה. לא אמרת את זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא אמרו לך, אתה אמרת את זה. אתה אמרת שנפגשת איתו ארבע פעמים, לא פעם אחת ולא שתיים. אתה אמרת את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לפני שנתיים ליברמן רצה להחזיר אותך – – – איש השמאל הגדול – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אבל חבר הכנסת חמד עמאר, לזכותו של הליכוד – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש הרבה זכויות לליכוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, לזכותו של הליכוד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שהוא יושב באופוזיציה עכשיו ורק צועק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני רוצה לדבר לזכותכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חיבוק דוב כזה. לזכותו של הליכוד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הוא רוצה לעשות לכם חיבוק דוב עכשיו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – עכשיו אתה מצטדק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אופיר, תנו לי להגיד מילה טובה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אופיר, אני לא – – – אותך מנבחרת הצועקים. אתה חבר כנסת פעיל, רציני, מגיע, מדבר, שומע. אל תהיה כמו אלה שרק באים לצעוק. אתה רציני מאוד, אתה כמו פטין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה כמו פטין. פטין רציני מאוד – מגיע, יושב, שומע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא, נא לשבת. לשבת. אבו מוחמד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא, נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא שומע אותם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. גם אני לא שומע אתכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעו, יש לכם מזל. יש לכם מזל. תשמעו, אתם יושבים כאן, צועקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא צועקים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא יכול לשמוע את כולכם ביחד. אני לא יכול לשמוע את כולכם ביחד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו נהפוך את זה לשעת שאלות. יאללה, בואו תשאלו, אני אענה לכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יאללה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בואו נהפוך את זה לשעת שאלות. האופוזיציה תעשה עכשיו שעת שאלות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אני אענה על השאלות שלהם. אני מבטיח לכם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זאת לא שעת שאלות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – כל שאלה שתשאלו אותי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, תנו לשר להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> למה את מאיימת עליי? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני לא מאיימת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> למה את מאיימת עליי? הפחדת אותי עכשיו. את יודעת שהפחדת אותי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> וואי וואי וואי. את מפחידה. אלוהים אדירים, הפחדתם אותי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלה. עמאר, האם אתה עדיין אוחז בתוכנית של החלפת שטחים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – בוואדי עארה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הנושא היום הוא התקציב ולא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האם אתה עדיין דבק בזה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קיבלתי שאלה מאוד טובה מחברי וידידי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> איפה הבוס שלך? איפה הבוס? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה תקבל ממני את זה בכתב, שיהיה לך, ואתה יכול למסגר את זה ולשים את זה אצלך במטבח, כי אתה מבלה הרבה שעות שם, אני רואה אותך. תשים את זה במטבח. כל פעם שתרצה לזכור אותי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – תסתכל על זה ותגיד: קיבלתי תשובה ממנו, ותשובה מאוד טובה. אני מבטיח לך שתהיה תשובה מעולה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז בוא תגיד לנו עכשיו. תן ספוילר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד החלפת שטחים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מתי תזמין אותנו? מתי תזמין אותנו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל מנסור? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. אתה בעד? דוד, אתה בעד? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יופי. תודה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תענה לנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לכן אמרתי לכם, יש לכם הרבה זכויות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כל מדינת ישראל. אני לא בעד החלפת שטחים – – – אף פעם לא אמרתי את המשפט הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בתי החולים הציבוריים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בשבילי כל המדינה, כל מדינת ישראל זה ארץ – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בתי החולים הציבוריים, כמה הם קיבלו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הינה, עברנו לשעת שאלות. חבר'ה, מה השאלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האם אתה אוחז עדיין בהחלפת שטחים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אמרתי לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> דוד, אני אענה לך, תן לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אל תדאג לחבר'ה שלי, אל תדאג. כל הקואליציה תגיע ותצביע, ונצליח היום – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – להעביר את התקציב בקריאה ראשונה, נעביר אותו גם בקריאה שנייה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ויהיה לך הרבה זמן לשאול שאלות ולבלות שם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אדוני השר, תרשה לי לפרט – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בתי החולים הציבוריים, מתי תשלמו להם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אדוני השר חמד עמאר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – לבתי החולים הציבוריים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קיבלתי שאלה. תראו, מבחינת החוק, אתה יודע, אסור לי להציג נייר, אבל אני קיבלתי שאלה ואני לא יכול שלא לענות לחברי וידידי פטין מולא. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> דבר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה יודע שאנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית ויש הפרדת רשויות. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יש הפרדת רשויות. אנחנו, משרד האוצר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – יחידת האכיפה יושבת אצלנו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה "היום"? מה זה "היום"? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אבל אין לנו את הסמכות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שמעת את מנדלבליט – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> במדינת ישראל יש הפרדת רשויות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שמעת את הקול של מנדלבליט בחודשיים האחרונים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – – הפרדת רשויות – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת, חבר הכנסת פטין מולא – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – קיבלת תשובה. נא לשבת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, זו לא תשובה מספקת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יש הפרדת רשויות במדינת ישראל – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זו לא תשובה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל זו לא תשובה. הוא אמר שאין שאלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נתתי לך – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – – לדבר – – – במדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כמו שהשר לביטחון פנים לא יכול להגיד למשטרת ישראל: אל תעצרו את x ואל תעצרו את y – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכם שאתם עוזרים לשר חמד עמאר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – כי אין לו סמכות לעשות את זה, אותו דבר עם יחידת האכיפה. כולכם יודעים את זה. אם אתם לא יודעים את זה אז תלכו ללמוד את זה, יהיה לכם יותר טוב. אבל אני רוצה לדבר קצת על מערכת הבריאות, אם כאן שואלים. אני חושב שאנחנו – ואני אמרתי את זה אבל הם לא שמעו, אני רוצה לחזור על זה עוד פעם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – קורונה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> היום, היום העברנו – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עם ההריסות בצפון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – 1.8 מיליארד שקלים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הדרוזים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – למערכת הבריאות כדי לחזק – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בנגב – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – את מערך הבריאות במדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחרי הקורונה בתי החולים לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה יושב במקום הבוס שלך. אתה יושב במקומו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ואיפה הבוס שלך? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הוא לא עונה לך, הוא נמצא כאן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה הבוס שלך. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא ענית על השאלה. לא ענית על השאלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, נא לשבת. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא ענית על השאלה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הינה הבוס שלך פה בדיוק. אולי תשאל אותו אם הוא יכול לענות על שאלות כמו שצריך – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – אם זה מקובל עליו שאתה מדבר ליד מנסור עבאס ראש הממשלה. מה דעתו על מנסור עבאס, תשאל את הבוס, הוא הרי אומר לכם מילה במילה מה להגיד. פתאום יש דמוקרטיה. הרי זו דיקטטורה אצלכם. תשאל אותו מה הוא אומר על מנסור עבאס שפתאום הוא כשר בשבילך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רוצה להעליב – – – הוא לא רוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תענה, נו, תענה על השאלה. האם מנסור עבאס – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מנסור, שנייה, אני אענה לכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעו, תשמעו את התשובה שלי עכשיו. מנסור עבאס, יש לך כסף לקשר עם הבוחר. תאמין לי, הם עושים לך אחלה עבודה, אתה צריך להעביר להם כסף. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בטח, אנחנו רק אומרים את האמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה צריך להעביר להם כסף מקשר עם הבוחר. אני, אם הייתי משקיע – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – את כל הכסף שיש לי בקשר עם בוחר, כל הכסף שאספתי בחיים, לא יכולתי לקבל פרסום כמו שאתה קיבלת פרסום מהם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הם עושים לך את הפרסום הכי טוב שיש. כל הכבוד לכם. אני אמליץ עליכם, תאמינו לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ברגע שתרצו המלצה אני אמליץ עליכם לפרסום – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם אנשים מעולים, אתם יודעים לפרסם – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – את האמת, את האמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אתם יודעים לריב. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מנסור – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה שלכם בפועל מנסור עבאס, האם הוא מקובל על הדיקטטורה אצלכם של ליברמן? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה הורדתם את חוק הקנביס? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> האם זה מקובל עליו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא החליט, אתה יודע את האמת. אם הוא עכשיו מחליט שאין רפורמה בחקלאות – אין. הינה, הוא יודע את זה, נכון או לא – – – עכשיו עוד בסדר, עד שתקבל את הג'ובות – 53 מיליארד – ואחרי זה תעשה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, חבר הכנסת דוד אמסלם. ברשותך, אדוני השר, אתה רוצה לפרט על נושא הבריאות? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אה, אתה עוזר לו – – – למשוך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני רוצה להשיב להם, ברשותך. כי ה-53 מיליארד שמדברים עליהם, זה הסיפור שלהם. 2.5 מיליארד שקלים זו החלטת ממשלה 852 שבראשה עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, למיגור הפשיעה והאלימות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> איזה מיגור פשיעה? כל יום נרצחים. כל יום נרצחים אנשים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון, נכון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יצאו לרחובות. מה אתם שותקים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה קרה לכם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה כל כך צודק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קיבלתם כיסא – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – חודשיים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – קיבלתם שיירה, אז הכול בסדר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה כל כך צודק שאנשים נהרגים כל יום. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה מזעזע, זה חיי אדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה צודק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, חבר הכנסת משה ארבל – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה קרה לכם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – תן לי להמשיך לפרט. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שש שנים וחצי הפקרתם אותו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש לכם מאבטחים מחוץ לבית אז הכול בסדר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא הייתה משילות. באנו לעשות סדר – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – במה שהפקרתם 12 וחצי שנים. הפקרתם את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה, איזה – – – מה אתם עושים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מה שעשיתם שם, מה שעשיתם – חשבתם: זה אצל השכנים, לא יהיה אצלי, אבל תאמין לי, פשע מתחיל שם ויכול להתפתח לכל מקום אחר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – 50% – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> השר לביטחון פנים לשעבר, שיושב לידך, יכול להגיד לך את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הערבים הם חלק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 12 וחצי שנים. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> כל מה שאתם היום מתגאים שעשיתם – אנחנו עשינו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 12 וחצי שנים. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> החלטה על הקמת אגף – – – אנחנו עשינו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 12 וחצי שנים – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – במגזר הערבי – אנחנו עשינו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – – הרוגים ופשע. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> כל מה שאתם היום – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אין משילות. אין משילות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> כלום לא עשיתם. ובאיזה ממשלות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> איבדנו את המשילות בגלל ההתייחסות שלכם לנושא. חשבתם שזה אצל השכן ולא אצלכם, אבל בכל מקרה, מה שנמצא אצל השכן יעבור גם אליך – את זה אתם צריכים להבין, את זה צריכים להבין. אתם לא יכולים לזרוק – אבל אני חייב לשמוע אותך – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אמרת 2.5 מיליארד שקלים – זה אושר על ידי ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו. אני רושם, כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הם יוצאים, לא? הם יוצאים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – קשה, קשה מאוד לשמוע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני עונה. אני יושב לשמוע אותך ואני נהנה מכל מילה שאתה אומר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה לא עונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ואני אומר לך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם, חברת הכנסת מאי גולן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מה שאתה רוצה. תשמע – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – כולכם לא יכולתם, כולכם יצאתם החוצה. כל הכבוד. ואללה, אני עושה עבודה טובה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> איפה החברים שלך? שיבואו למליאה, אחר כך נדבר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני עושה עבודה טובה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – האנשים שלך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל האופוזיציה יצאה החוצה. אני עושה עבודה טובה. תצאו החוצה, תלכו לשתות קפה. הרי בבוקר לא קמתם ולא שמעתם את התקציב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא רוצים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם לא באתם ולא שמעתם את התקציב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא רוצים שחס וחלילה תידבק בקורונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תהיה הצבעה שמית – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אוקיי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – הצבעה שמית של הממשלה. אנחנו מבקשים הצבעה שמית, הממשלה מבקשת הצבעה שמית, אנחנו רוצים הצבעה שמית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא רוצה הצבעה, אין לך רוב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה הצבעה שמית כשתהיה הצבעה, ותהיה הצבעה. אתם דיברתם יותר משלוש שעות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני צריך לענות לכם ולענות לכם בהרחבה ולענות לכם על כל דבר ששאלתם. אם אתם לא רוצים – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> רק על המעונות, רק על המעונות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שאלתם הרבה שאלות, הרבה שאלות לעניין, ואני עונה על השאלות שלכם. אתה לא יכול לעזוב אותי, אני יודע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – כסף לחיילים בסדיר, יש לך על מה לענות – קדימה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עד שיצאו, עד שיצאו, ככה אני אשתה מים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיקי, אתה לבד באולם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אמרת: 2.5 מיליארד שקלים אושרו על ידי ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו למיגור הפשיעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ומה עוד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התוכנית האסטרטגית לתחבורה בתוך היישובים הערביים הוצגה על ידי השרה מירי רגב, בכלל לא קשור לבחירות. אנחנו חשבנו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כמה אושר אז? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 20 מיליארד שקלים, זו העלות הכוללת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה אושר על ידי ממשלה נתניהו, 20 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו ביקשנו שהממשלה תאמץ את התוכנית כולה ותתקצב אותה ב-2 מיליארד שקלים בשלב הראשון, ואכן זה היה כך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה היה כך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> והתוכנית השלישית בעצם זו תוכנית חומש, לא תוכנית של שנה אחת, והיא 30 מיליארד שקלים, כולל כל מגזרי החברה הערבית. אתה יודע מה, כל הזמן, גם חברי יואב קיש, כאשר היינו נפגשים ומדברים, ועם שאר החברים מהליכוד, הם תמיד היו אומרים: אנחנו, בתחום האזרחי, בעד שוויון אזרחי, לסגור את כל הפערים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז איך אפשר לסגור פערים בלי לתקצב תקציב ראוי? אחרת הפערים ימשיכו ויגדלו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולכן, ולכן – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שמעולם – – – מספרים מטורפים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יואב, יואב – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולכן, יואב יקירי, אתה תמיד אמרת, יואב, שבנושא האזרחי – אני מודה, בנושא הלאומי אנחנו לא דיברנו, לא סיכמנו, אמרנו שזה במחלוקת, אבל בנושא האזרחי – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, נראה לי שהתבלבלת בתקנון. אתה לא מדבר פה, אתה רק מנהל את הישיבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה עוזר לו למשוך זמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בנושא האזרחי אתה וראש הממשלה תמיד אמרתם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, אז תן לי לענות, שלא ינצל את זכותו כיושב-ראש לפנות אליי ולא לתת לי להגיב. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם אתה מנהל את הישיבה אתה לא מביע דעה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יואב, יואב, בוא, אני אגיד לך, אני קצת אעשה חישוב. מה שאמר יושב-ראש המליאה וחבר הכנסת מנסור עבאס – הוא אמר ש-20 מיליארד שקל אושרו על ידי מירי רגב לחיזוק התחבורה הבין-עירונית במגזר הערבי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> העירונית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> העירונית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כמובן, תוכנית נתיבי איילון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תוכנית נתיבי איילון, זה – 1. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> סליחה, חמד, לא, הוא אמר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הוא אמר עוד דבר אחד. הוא אמר: 2.5 מיליארד שקל למיגור הפשיעה הערבית אושרו על ידי ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו. אנחנו כבר מגיעים ל-22.5 מיליארד שקל שאושרו על ידי הממשלה הקודמת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> חמד, אני יכול לומר משהו? חמד, אני אגיד דבר אחד. על מה שהממשלה עשתה אפשר להתווכח עד מחר. במשא ומתן שהיה אצלנו לא דובר על סכומים בכלל ולא היה שום כסף. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה נאמר אצלכם באופן ברור: כל מה שיציעו לכם, אתם תקבלו יותר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה מה שנאמר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, זה שקר. חמד, אתה פשוט לא יודע ואתה אומר בתמימות, כי מישהו הכין אותך. לא היה ולא נברא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה מה שנאמר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לך אמרו. הינה, אני אומר לך, לא היה ולא נברא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נאמר כאן, במליאה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. אתה שומע ואתה אומר מה שאתה חושב. אתה לא יודע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חמד, אתה יכול לעדכן אותנו מה קורה במשא ומתן מול מרצ? תן לנו עדכון מה קורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, משה ארבל, שבו במקומותיכם. חבר הכנסת משה ארבל, נא לשבת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם אתה מנהל פה שיח פתוח, בוא נדבר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע, לפי החישוב הקצר שעשיתי עכשיו, רק על התוכנית של המגזר – בתוכנית הקודמת למגזר הערבי, שאושרה על ידי הממשלה הקודמת, היו 15 מיליארד למגזר הערבי, היו 2 ומשהו למגזר הבדואי בנגב, היה עוד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. גם בנושא הזה אני אפרט. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שר האוצר מפרט. מה אתה תפרט? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא לא לא. אוסאמה, תראה איזו הונאה הייתה שם. קודם כול, תוכנית 922 היא לא 15 מיליארד שקל, היא 10.7 מיליארד שקל. נוצלו 35% בפועל – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועוד 3 מיליארד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תקשיב, אני מביא את זה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועוד 3 מיליארד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא חלק מ-922. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה לא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היא לא חלק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מנסור צודק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היא לא חלק. עכשיו, אנחנו צריכים לשים לב: תוכנית 2397, של הנגב, לכאורה העלות שלה היא 3.1 מיליארד שקל. 1.4 מיליארד שקל שאובים מ-922. אותו הדבר, החלטה 1480 לבדואים בצפון, אותו תרגיל – כמעט 35%, 40% מהכסף שם שאובים מ-922, כמובן גם 959, חלק ממנה שאוב מ-922. מה זאת אומרת? כאשר מישהו רוצה לדבר, קודם כול צריך לקרוא את התוכניות, והיום אנחנו כבר אחרי התוכניות. בבקשה שיפתח את הדוחות וילמד שלא היה הסכום הזה. אבל אני מדבר על נושא אחר לגמרי. אין ספק, לזכותו של הליכוד – שהוא קידם תוכניות, תוכניות שאני לא אומר שהן לא טובות, אבל תוכניות ששתלו שם סעיפים ותקנות שלא מאפשרים ניצול של הכסף הזה. ולכן אנחנו עד עכשיו – למה דרשנו בשנה שעברה להאריך את 922, ואכן, הממשלה הקודמת האריכה את זה בשנה? כי הכסף הזה לא נוצל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, השר חמד עמאר. הליכוד תמיד אמר שהוא בעד שוויון אזרחי לחלוטין. מה משמעות הקביעה הזאת? שאתה צריך קודם כול לאבחן איפה יש פערים, כמה פערים יש, ואז אתה אומר מה ההיגיון של תוכנית חומש. הרי תקציב יש בבסיס התקציב. בתוכנית חומש אתה אומר: אני רוצה לתת עוד כדי לסגור את הפערים. עכשיו, ב-60 מיליארד שקל אנחנו יודעים שהם לא יסגרו את הפערים. לכן, מה שקיבלנו זה המעט שבמעט, אבל אנחנו בכיוון הנכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע, אני אגיד לך דבר אחד: נשאלתי כאן הרבה, ולחברי הכנסת של הליכוד פתאום כל כך אכפת מהמגזר הדרוזי, וצועקים: מה עם המגזר הדרוזי, מה עם המגזר הדרוזי. הלכתי ועשיתי בדיקה קטנה. דיברו איתנו ב-959 כל הזמן על 2.3 מיליארד שקל. כולם דיברו על זה. הלכתי ובדקתי את התקציב, כמה באמת הייתה התוכנית הקודמת. התברר לי שזה 1.9 פלוס, זה לא 2.3. זה – 1. 2. להתחייב, זה 1.7, התוכנית אושרה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לארבע שנים, אני חושב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לחמש שנים. אושרה לפני שש שנים, הסתיימה ב-2019. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הסתיימה ב-2019. בדקתי ניצול תקציבי – ניצול תקציבי, אמרתי אולי. מלהתחייב, הניצול התקציבי הוא 51%, קצת פחות; מהמאושר, 1.9 מיליארד ומשהו, הניצול התקציבי הוא 48% וקצת. זה אומר שבתוך כמעט שבע שנים לא נוצל הכסף. בדקתי עוד כמה, מ-2009, מאז שביבי נתניהו היה ראש הממשלה ועד שהתחלפה הממשלה, כמה תוכניות אושרו למגזר הדרוזי, כסף. התברר לי שזה 3 מיליארד וקצת. אני לא רוצה להגיד 3 מיליארד בדיוק, היו 3 מיליארד וקצת. אנחנו עכשיו, בהחלטת ממשלה, בתקציב, אושרו 3 מיליארד שקל למגזר הדרוזי. אז מה שאושר ב-12 שנים וחצי אנחנו אישרנו עכשיו למגזר הדרוזי, עכשיו, עכשיו, אישרנו את זה, 3 מיליארד שקל. בתפיסת העולם שלך צריך לסגור פערים, אבל התוכניות שאנחנו צריכים לבנות צריכות להיות תוכניות – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היהודים במדינת ישראל לקחו משהו מהתקציב? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא שומע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני שומע כל הזמן שהערבים קיבלו, המגזר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, לא – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השארתם להם משהו? אני שואל, היהודים לקחו משהו מהתקציב? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מה שקרה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הנוצרים, האתיופים, המרוקאים, האשכנזים, לקחו משהו מהתקציב? נשאר להם משהו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – – אנחנו נתחיל להגיד על סגירת הפערים, ואני לא רוצה רק סגירת פערים, אני רוצה תוכניות שייתנו צמיחה למגזר הערבי, תוכניות שייתנו צמיחה למגזר הבדואי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – סגירת הפערים – – – אני שואל שוב: ליהודים השאירו משהו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – – שיכניסו כסף למועצות. זה התפקיד שלנו, על זה אנחנו עובדים. את זה אנחנו נעשה. אני אחזור לנושא. שמעתי את כולם: קורונה, קורונה, מה עשיתם בקבינט הקורונה? תאמינו לי, הדבר שהכי קל לעשות בקבינט הקורונה – להחליט על סגר. סגר זה דבר קל, אנחנו אמרנו. סגרנו את המדינה, עשינו את מה שצריך לעשות, וזה היה הכי קל בשבילנו כקבינט קורונה. אבל אנחנו כקבינט קורונה וכממשלה, מההתחלה העמדה שלנו הייתה לא להגיע לסגרים, לעשות הכול על מנת שלא להגיע לסגר. לכן הלכנו והשקענו הרבה כסף ביכולת הספיגה של בתי החולים והוספנו 1.8 מיליארד שקל עכשיו לחיזוק מערכת הבריאות, מעבר לתקציב הרגיל של משרד הבריאות, על מנת להגדיל את יכולת הספיגה של בתי החולים, כדי שבתי החולים יוכלו לקלוט חולים. לבוא ולהגיד: אנחנו עושים סגר – זה קל. שמעתי עכשיו אחד שאמר: היה צריך לעשות 30 יום סגר. אבל הקורונה לא עומדת לעזוב אותנו. אם היא הייתה תופעה חולפת, אם היינו יודעים שהקורונה תעזוב אותנו בעוד חצי שנה, בעוד ארבעה חודשים, בעוד חודשיים, הדבר הכי קל היה לבוא ולעשות סגר. אבל אם אנחנו רוצים לחיות עם הקורונה, ואף אחד לא יודע כמה זמן תישאר איתנו הקורונה, אנחנו צריכים גם ללמוד לחיות עם הקורונה. אנחנו לא יכולים להשבית את המדינה ולהגיד כל הזמן: יש קורונה, יש קורונה, צריך להשבית, צריך לעשות סגר. המשק הישראלי לא יכול לספוג עוד סגר. המשק הישראלי התחיל להתעורר, התחילה להיות צמיחה. עם התקציב שאנחנו מכינים – וזה תקציב טוב – תהיה צמיחה במדינת ישראל, ואנחנו נראה דברים אחרים ונראה עלייה בצמיחה במדינת ישראל. לכן, לבוא ולהגיד: אתם לא יודעים לטפל בקורונה – זאת אמירה לא נכונה, אמירה לא מדודה. לבוא להגיד לעשות סגר – סגר זה הדבר הכי קל לעשות. אם אנחנו מסתכלים היום על זן הדלתא בכל העולם, לא רק בישראל, אנחנו יודעים שהוא יותר מידבק, הוא יותר אלים מבחינת ההדבקה, יכולת ההדבקה שלו יותר מהירה מכל זן אחר, לכן מה שקורה אצלנו קורה בכל העולם. אבל קיבלנו החלטה מאוד קשה, וההחלטה שלנו הייתה שאנחנו לא הולכים על סגר. אנחנו מסתכלים ועוקבים בדאגה אחרי הנדבקים. אני בעצמי, אדוני היושב-ראש, נדבקתי. היום זה היום הראשון שאני חוזר אחרי שנדבקתי בקורונה. אבל אני מחוסן, התחסנתי בפעם הראשונה, בפעם השנייה, וברגע שפתחו את החיסון השלישי והתאפשר לי להתחסן, התחסנתי בפעם השלישית. לכן – חטפתי את הנגיף, אבל להגיד לכם את האמת, בגלל שהייתי מחוסן, ואולי זאת אחת הסיבות, אני לא הרגשתי בכלל. אם לא הייתי עושה בדיקה לעולם לא הייתי יודע שנדבקתי בנגיף הקורונה, לעולם לא הייתי יודע, כי שום דבר לא השתנה אצלי. לא הרגשתי שום דבר. ישבתי, הייתי בבידוד כמו שמתחייב וכמו ההוראות של משרד הבריאות עד שעברו עשרה ימים, וחזרתי לכאן. כבר ביום הרביעי התשובה שלי – ה-PCR שלי היה שלילי ביום הרביעי, אבל החוק והוראות משרד הבריאות מחייבים עשרה ימים. אני ישבתי עשרה ימים בבית וחזרתי היום. ואני אומר לעם ישראל: תלכו להתחסן. יש לנו קרוב ל-900,000 איש שלא התחסנו לא בזריקה הראשונה ולא בזריקה השנייה, בכלל לא התחסנו. אני מאמין שלא כולם לא התחסנו מבחינת אמונה ואידיאולוגיה ואנטי-חיסונים; פשוט הם החליטו לא להתחסן מכל מיני טעמים. לכן אני אומר לכם: תלכו להתחסן, זה עוזר. אני אומר לכם, איש עם ניסיון: תלכו להתחסן, זה עוזר. אפילו אם אתם חוטפים את הנגיף, אתם חוטפים אותו יותר קל ולא תרגישו אותו, לכן צריך להתחסן. ובמגזר הערבי –אדוני היושב-ראש, אני יודע שאתה עובד מאוד חזק היום בנושא – קרוב ל-30% מאלה שלא התחסנו לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה הם מהמגזר הערבי. לכן אני גם פונה למגזר הערבי ואומר להם: לכו להתחסן. לכו להתחסן. החיסונים עוזרים. החיסונים עוזרים לנו, עוזרים למדינת ישראל, מייצבים אותנו, מחזירים אותנו לשפיות שאנחנו רוצים לחזור אליה, ואנחנו נעשה את זה. ואני אומר לך, כמי שבקבינט קורונה, שאנחנו עוקבים בדאגה אחרי כל נדבק, אחרי כל חולה קשה. תאמינו לי, אני נמצא בקבינט קורונה ואני מעודכן לפחות בין שלוש לחמש פעמים ביום על המצב של הקורונה במדינת ישראל – כמה חולים, כמה נדבקים, כמה במצב קשה, כמה מונשמים, כמה מתים. כל מת זה עולם ומלואו, וכואב לנו על כל מת במדינת ישראל ועל כל מת בעולם מהקורונה, אבל אנחנו עוקבים, אנחנו עוקבים אחרי כל מה שקורה. ויש בשורה טובה – שמספר החולים הקשים יציב ולא עולה. יציב. אנחנו מצליחים לייצב את זה, וזה אומר מהחיסון השלישי, וזה עוזר, כי רוב החולים קשה היו מגיל 60 ומעלה, כמעט 85% היו מעל גיל 60. מעל 90% היו מעל גיל 50, מעל 90%. היום, ברגע שהורדנו ואפשרנו לכולם להתחסן ונתנו לכולם ללכת להתחסן, אנחנו – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> בסדר, תמשיך, תמשיך, תקריא את כל זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, בנושא הקורונה אנחנו מטפלים. ראש הממשלה מקבל החלטות קשות, החלטות טובות, החלטות מאוד אמיצות, והוא עושה את העבודה שלו בנושא של הטיפול בנגיף הקורונה בצורה הטובה ביותר. אני אומר לך, כל הממשלה מגויסת לנושא. כל הממשלה מגויסת לנושא. כל הממשלה מטפלת בנושא ועושה את העבודה בצורה הטובה ביותר, כל השרים. ההחלטה לפתוח את בתי הספר לא קלה. היה קל יותר להגיד: תשמעו, יש נגיף קורונה – בואו נדחה את הלימודים לאוקטובר, הרי יש רק שישה ימי לימודים. התלמידים צריכים להיות בבתי הספר. ילדים צריכים ללמוד. זה המקום שלהם, שם הם צריכים להיות. ומי שחושב שתלמיד שלא נמצא בבית הספר ננעל בתוך הבית – הוא טועה. הוא טועה. תלמיד שלא נמצא בבית הספר פוגש את החברים שלו, הוא יוצא החוצה, אבל בבית הספר יש מורה, הוא נמצא בתוך הכיתה, מקפידים שתהיה מסכה, מקפידים על כל הדברים, הילדים עושים בדיקות, ההורים עושים להם בדיקות בבוקר, שולחים אותם לבית הספר אחרי שעשו להם בדיקות. הממשלה הזאת משקיעה המון במלחמה בנגיף הקורונה, ואני מקווה שנעבור את הגל הרביעי ונעבור אותו בלי סגר, כי אמרתי לך, הדבר הכי קל לעשות זה סגר. אנחנו לא נלך על סגר, והמטרה שלנו היא שלא יהיה סגר, ואני אומר לך, לא יהיה סגר כי הממשלה מתפקדת בצורה הכי יעילה, והיא מקבלת – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> גם אם יהיו 2,000 מתים לא תעשו סגר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – החלטות הכי טובות למען המשק הישראלי, למען אזרחי ישראל ולמען תושבי ישראל. זה התפקיד שלנו. ולכן מה שאמרתי לך, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – נוסף לתוספת של 1.8 מיליארד שקל שהיום הועברה למשרד הבריאות לחיזוק מערך הרפואה ויכולת הספיגה של בתי חולים, הוספנו לבסיס התקציב עוד 2 מיליארד שקל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבו עמאר, אילו בתי חולים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ונוסף לזה, כל זה, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אילו בתי חולים? תענה, אילו בתי חולים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – תוספת של למעלה מ-1.8 מיליארד שקל לנכים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בתי חולים ממשלתיים? איזה בתי חולים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הוספנו 1.8 מיליארד שקל לנכים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שום בתי חולים. מה הם עושים פה? הכול שטויות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נוסף לכל זה – תוספת של מיליארד שקל לנכי צה"ל, נכי צה"ל, שהרבה זמן, הרבה זמן – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> בסוף תמשיך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעי, יש לי כל כך הרבה דברים להגיד. הם חשבו שאם הם יצאו והם לא יפריעו לי, לא יהיה לי מה להגיד. היה לי כל כך – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הינה, היא נותנת לו עוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא רצינו לשמוע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל חבל, לא שמעתם על מה שקרה ומה שהסברתי על הקורונה, על הטיפול היעיל שלנו בקורונה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לך תשובות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – להפך מכל אחד אחר ומהממשלה הקודמת – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לך תשובות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – מה שעשינו בטיפול בקורונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם בתי החולים הציבוריים? תענה. מה עם בתי החולים הציבוריים? ארבעה מיליון איש לא מקבלים רפואה. תענו על זה. אתה לא יודע לענות על זה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה קורה עם הרגולציה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, הסר דאגה מליבך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, בתי החולים הציבוריים. מיקי, לך יש מצפון, אתה לא מחפש את הכיסא. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, יש עוד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעו, אני אעדכן אתכם, מה שכתבו לי כאן ונתנו לי, אני אעדכן אתכם, ואתם תשמעו את זה ממני. הרי אנחנו מדינה שקופה, אנחנו מדינה דמוקרטית. על כל דבר שמגיעים אליו ועל כל ההסכמים שמגיעים אליהם אני חייב לעדכן אתכם. הרי אתם אופוזיציה מאוד פעילה, מאוד צעקנית, מאוד צעקנית. אמרתי לכם, החלוקה ביניכם: יש את אלה באופוזיציה, כמו אזולאי, חברי חבר הכנסת אזולאי, אופוזיציה אופוזיציה – מגיע, משתתף בדיונים, כל הזמן נמצא כאן, עושה את העבודה שלו כמו שצריך. עושה את העבודה שלו כמו שצריך, ואפילו כשאנחנו מדברים הוא בא לשמוע את התשובות, לא צועק. יש גם אופוזיציה אחרת, שמגיעה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – רק, רק כשבאים לסכם ולהצביע, אבל התפקיד שלה לצעוק. אוסאמה, אתה חבר כנסת מאוד פעיל. אני מכיר אותך מוועדת הכספים, ישבנו ביחד. היום דיברת על חוויות שהיו לנו בוועדת הכספים, אז אתה חבר כנסת פעיל מאוד – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הפרד ומשול לא יעזור. לא יעזור לכם הפרד ומשול. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ומגיע לכל הוועדות ועובד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תיתנו לנו את הנציגים שאנחנו צריכים לקבל בוועדות. גם את זה לקחתם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תסביר להם מה זה רב-קו. תסביר להם מה זה רב-קו. הם יודעים מה זה רב-קו? תראה אם הם יודעים מה זה רב-קו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעו, חבר הכנסת אזולאי בא להגיד לי שאתם לא יודעים מה זה רב-קו. אין מה לעשות, הם לא יודעים, מה נעשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבוס שלך לא יודע מה זה רב-קו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אני הייתי הולך אליהם, אני יודע, אתה צודק. הוא אומר שאתם לא יודעים מה זה רב-קו, חברי הליכוד, אז אני, תאמינו לי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך חשב – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אני, מאיפה שבאתי, תאמין לי, אני יודע מה זה רב-קו, ואני יודע מה זה לשלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך אמר בטלוויזיה שזה חד-פעמי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ואני יודע מה עושים, ואני יודע שאנחנו לא פגענו בכל אלה שמקבלים הטבות ברב-קו, לא בנכים, לא בקשישים. לא פגענו. תפסיקו לסלף דברים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כמו ששמעתי אתכם עכשיו אומרים שהעלינו את החשמל ב-25% – זה לא נכון, זה לא יהיה. אין העלאה במחירי החשמל. תפסיקו לדבר דברים לא ברורים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, גם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הציבור שומע אתכם וחושב שאתם ישבתם וקראתם את חוק ההסדרים, חושב שקראתם את התקציב, אבל אתם לא עשיתם את זה, לא קראתם ולא עשיתם את זה. ברב-קו לא תהיה פגיעה, לא תהיה פגיעה לא בקשישים, לא בנכים, לא בחיילים, לא באף אחד שקיבל את ההטבות, אז אני מרגיע אתכם בקשר לרב-קו, אני מרגיע אתכם לגבי העלאת מחיר החשמל. גם שמעתי את השרה עכשיו ודיברנו. לא תהיה העלאה בחשמל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ה-25% שדיברתם עליהם לא יהיו. אין העלאה במחירי החשמל, אז אתם יכולים גם להירגע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – 30%. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם יכולים להירגע. אתם יכולים להירגע. אם אתם דואגים לגבי עליית המחירים בחשמל, אני מרגיע אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא תהיה עלייה במחירי החשמל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – בתקציב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל מה לעשות, כואב לכם, כואב לכם שמגיע שר אוצר – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כואב – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – שתוך חודש וחצי עושה את מה שאתם לא הצלחתם לעשות בשנה וחצי. תוך חודש וחצי הוא עושה את מה שלא הצלחתם לעשות בשנה וחצי. זה לא קל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הרסתם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא קל להיות מתוסכל, ואתם מתוסכלים. אתם מתוסכלים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם מתוסכלים, ואני מתוסכל, כי לא יכולנו למצוא פתרון. כשבן אדם מתוסכל, מה שלא נעשה – לא נוכל למצוא לכם פתרון. אני יושב איתכם ומדבר איתכם אחד-אחד, ואני יודע כמה אתם מתוסכלים. אני יודע מה אתם אומרים כשאתם מדברים איתי בארבע עיניים, חלק גדול מכם, ואני יודע מה אתם אומרים כאן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מכיר את התקציב שאתה מגיש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני יודע מה בדיוק קורה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מכיר את התקציב – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר'ה, תירגעו, תירגעו. התקציב יעבור היום בקריאה ראשונה, ובנובמבר יעבור בקריאה שנייה ושלישית, ולמדינת ישראל יהיה סוף-סוף תקציב, ואתם לא הצלחתם לעשות את זה. הרי אנחנו לא שוכחים. השרה קארין אלהרר, את יודעת למה התפרקה הממשלה הקודמת? למה התפרקה? כי לא הצליחו להעביר תקציב. הם לא הצליחו להעביר תקציב, ואז התפרקה הממשלה, ואנחנו תוך חודש וחצי, שר האוצר אביגדור ליברמן מביא לממשלה חוק תקציב 2022-2021, חוק הסדרים, ואנחנו מצליחים להעביר אותו היום בקריאה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו רקע אדום מתחת לכנפיים – – – כל הכבוד, חבל על הזמן, אתם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תאמין לי, אני יודע את ההערכה שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רקע אדום מתחת לכנפיים – – – אנחנו לא יודעים איך עושים תקציב, רק אתם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מכיר את ההערכה שלך, גם לנו, גם לממשלה, אני יודע, ואתה מאוד מעריך את מה שאנחנו עושים. שמעתי אותך היום כמה אתה מתוסכל שלא הצלחת למנות אפילו דירקטור אחד. שמעתי אותך/ נהיית אדום, נהיית אדום. נהיית אדום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מעניין, על היום הראשון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא הצלחתי, לא הצלחתי זה לא תעודה. לא הצלחתי זה לא תעודה; הצלחתי זה תעודה, v; לא הצלחתי זה x. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני צודק, אדוני שר הבריאות ויושב-ראש הכנסת לשעבר? הייתי איתך סגן יושב-ראש הכנסת תקופה ארוכה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חמד, אני מצדיק אותך. אתה יודע למה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני צודק או לא? לא הצלחתי זה x, הצלחתי זה v. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מצדיק אותך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> והוא היום עמד כאן – מה זה, אני אמרתי לחבר'ה: חבר'ה, בואו נרגיע אותו, הוא נהיה אדום. לא הצלחתי ולא הצלחתי ולא הצלחתי ולא הצלחתי. לא שמעתי אותו פעם אחת אומר: הצלחתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק, אבל אני אגיד לך משהו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא הצלחת. אנחנו הצלחנו להעביר תקציב, אנחנו יכולים לשים v; אתה לא הצלחת – תשים x. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון, שמתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה אתה אמרת נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השר חמד עמאר, יש לכם יועץ מפלגתי, אז באמת אני שם עליו x, אתה צודק – היועץ המפלגתי מר מנדלבליט. הוא הרי מפחד – – – בספינה, אם אתם טובעים, מטביעים גם אותו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הקואליציה מחויבת להקמת רשות הרגולציה במסגרת חוק ההסדרים הקיים. סעיפים 21, 28 ו-30, הנוגעים לסמכויות הקצה של הרשות, יופרדו מחוק ההסדרים ויחוקקו בהסכמת כל סיעות הקואליציה – – הינה, אני מרגיע אתכם. רציתם להירגע – אני קורא לכם ומרגיע אתכם. נרגעתם? החוק יעבור היום. אתם דאגתם שהוא לא יעבור. אני יודע שדאגתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אל תדאג, תסיר דאגה מליבך, תסיר דאגה מליבך. – – במפוצל מסעיפי הקמת הרשות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוציאו עוד סעיף גדול מחוק ההסדרים, וזה יפה מאוד. הוציאו חוק גדול מחוק ההסדרים, רפורמה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – וסמכויות הייעוץ שלה. הליך החקיקה יושלם עד סוף מושב החורף 2022. הרשות תהיה בעלת סמכות לייעץ לכל משרדי הממשלה, והם יידרשו מצידם לחובת היוועצות עם הרשות בכל הנוגע למהלכים רגולטוריים שבתחום סמכותם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרווחת שני קולות. בדרך כלל הוא מצביע פעמיים, הרווחתם שני קולות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הצעת החוק האמורה תידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הקראתי את זה – תשמע, העברתי כאן עם החבר'ה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה ג'ובים יש ברשות? ג'ובים – כמה יש ברשות הזאת? איך אמרת, לפיד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותך שאלה. פעם איזה שר עמד כאן, העבירו לו שאלה והוא ענה על השאלה בצורה ברורה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא עשית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני עשיתי את זה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא עשית. די, עמאר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כאילו נולדנו אתמול. תגיד כמה ג'ובים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פעם ראית אופוזיציה בורחת משר שעונה על תקציב? בתקציב, אופוזיציה בורחת מהכנסת? כולם יוצאים החוצה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לרשות לאומית למניעת אובדנות לא היה לכם כסף. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תעודת עניות, תעודת עניות. נכשלתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לרשות למניעת אובדנות אין כסף – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נכשלתם. נכשלתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – אבל לרשות, לג'ובים, יש כסף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתביישו, תתביישו לכם. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות, בבקשה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> איפה אביר קארה? איפה אביר קארה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, שב. בבקשה לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא בדרך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ביזיון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אז לא יהיו חסרות שתי הצבעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא יהיו חסרות שתי הצבעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – חסרות שתי הצבעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, נא לתפוס מקומות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובר – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – על אביר קארה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. אני מאוד מודה לך. חברי הכנסת, הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. מטעם סיעת הליכוד הוגשו חתימות להצבעה שמית. מזכירת הכנסת תקרא את שמות חברי הכנסת. מזכירת הכנסת, בבקשה. אני מתנצל, אני רוצה להודיע משהו. אני מקוזז עם חבר הכנסת בן גביר ולכן אני לא אצביע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, תודה. חבר הכנסת קארה, תודה. חבר הכנסת קארה, במהלך ההצבעה – תזמין את חבר הכנסת גפני לקפה. בבקשה להמשיך. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסי שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד מירי רגב – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שנמצא במליאה, נוכח, ולא הצביע? מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרעי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא הצביע. תודה. תמה ההצבעה, בבקשה לספור. תודה רבה למזכירת הכנסת. ובכן, 59 בעד, 54 נגד. לפיכך, הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנת התקציב 2021-2022 עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדות לדיון והכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חברי הכנסת, אנחנו עוברים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לוועדת הכנסת. רגע, מיקי, לוועדת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי, ועדת הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל מותר לנו להגיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אמרתי ועדת הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שמעתי כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אמרתי ועדת הכנסת. ברור לי לחלוטין. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. על פי בקשת הקואליציה, ההצבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הממשלה. הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. בבקשה. בבקשה קצת שקט. חברים, אני מבקש משני צידי האולם קצת שקט. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא פעם נוספת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מנסור עבאס – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת במליאה שלא קראו בשמו ולא הצביע? תודה. ההצבעה תמה. מזכירת הכנסת, בבקשה לסכם. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 54 נגד, 59 בעד. לפיכך אני קובע שהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, עברה בקריאה הראשונה. הצעת החוק תועבר לוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדות לדיון והכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת – הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראות שעה) התשפ"א–2021, מטעם ועדת הכנסת. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת ההסכמים הבאים: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת נפאל בדבר פטור מאשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים; הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת טובלו בדבר פטור מאשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים, שירות ולאומיים; הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממלכת מרוקו בדבר פטור מדרישות אשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים או בדרכוני שירות; הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת סמואה בדבר פטור מאשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים, שירות ולאומיים; הסכם בין המשרד הכלכלי והתרבותי של ישראל בטייפה למשרד הכלכלי והתרבותי של טייפה בתל אביב בדבר תוכנית חופשת עבודה; הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת ממלכת מרוקו בדבר שיתוף פעולה בתחומי התרבות, הספורט והנוער. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1441).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1442).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א–2021, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> השר חמד עמאר, אתה איש טוב. אתה שלם עם זה – – – שהילדים לא – – – למעון? אתה שלם עם זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אסיים את הנאום, אני אשב איתך ואשמע את הדברים שלך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> יש לך בוס רשע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מציג בפניכם היום את חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022, אחרי שנה וחצי שבהן מדינת ישראל מתנהלת ללא תקציב, בלי התנעה של תהליכים להגברת הצמיחה ובלי קביעה של סדרי עדיפויות ברורים. במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות שיתוק פוליטי הוא שמנע גיבוש תקציב עדכני שייתן מענה לבעיות הבוערות במשק הישראלי. התקציב שמוגש היום לכנסת לשנים 2021 ו-2022 הוא תקציב אחראי, המאזן בין ההכרח שעומד בפני הממשלה להתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו על המשק ובין הצורך לקבל החלטות שקולות ואחראיות שיאפשרו למשק הישראלי להמשיך ולצמוח גם בשנים הקרובות. התקציב לשנת 2021 צפוי לעמוד על כ-432.3 מיליארד שקל, ללא החזרי החוב וללא התוכנית להתמודדות עם הקורונה בהיקף של כ-68 מיליארד שקל; התקציב לשנת 2022 צפוי לעמוד על כ-452.5 מיליארד שקל, ללא החזרי החוב. בתקציב זה אנחנו קובעים באופן ברור את סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת. בין היתר, התקציב מביא בשורות משמעותיות בדמות העלאת קצבאות הנכות בהיקף של למעלה מ-1.8 מיליארד שקל בשנה; נעלה את קצבת השלמת ההכנסה לקשישים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל בשנה; נגדיל את המענקים לניצולי שואה בעלות של מאות מיליוני שקלים. שר האוצר גם הציג את התקציב בבוקר. אני הצגתי את עיקרי התקציב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר במשרד האוצר חמד עמאר. למען הסר ספק, אני רוצה להדגיש שסעיפים 5 ו-6 בסדר-היום, דהיינו, הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021 הצעת חוק התקציב לשנת 2021, שניהם כמובן לקריאה ראשונה – זה דיון משולב. למען הסר ספק, דיון משולב. ניגש לסדר הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אזולאי, בבקשה – מוותר; חברת הכנסת וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת אבוטבול – מוותר; חבר הכנסת ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי דוחקים בי, השבת עוד מעט בפתח. אני רוצה לדבר קצת ולהתייחס לשרי הממשלה, לכמה הופעות מביכות שלהם במהלך השבוע ובמהלך הימים האחרונים. אני רוצה להקריא ציטוטים של השרה שקד – מה שאמרה בריאיון לעיתון בשבע לפני עשרה ימים. שואלים אותה: "קחי למשל את ההתלהבות והחגיגות שלכם מהכנסת תקציב החינוך הדתי לבסיס תקציב המדינה. זה עדיין לא קרה". מה תשובתה של השרה שקד? אני מצטט: "זה יקרה. יש על זה הסכמה מלאה של כל הגורמים הרלוונטיים. ולמרות מה שאומרים כל מיני אנשים, לא צריך החלטת ממשלה נוספת. זה יהיה בבסיס התקציב, וכולם יראו את זה ב-30 באוגוסט כשנציג אותו". ובכן, חיפשתי – לא מצאתי. אף אחד לא רואה את זה. שאלה נוספת: "זאת בדיוק הנקודה. חגגתם הישג היסטורי שעוד לא התרחש, ואולי יתרחש, וגם זה עוד לא בטוח". מה תשובתה של השרה שקד? אני מצטט: "הוא יתרחש, תבדקו אותנו". אז אני בודק. "אני מסכימה שזה עוד לא קרה, ובהחלטת הממשלה זה לא מופיע. אבל זה יקרה. יש סיכום כתוב וממוסמך עם משרד האוצר שבהצעה שתוגש לכנסת זה יהיה בבסיס התקציב". ובכן, סיכום כתוב וממוסמך – אנחנו בוחנים אתכם, אנחנו בודקים אתכם, וזה לא מופיע. אדוני היושב-ראש, בישיבת קבינט הקורונה שנערכה השבוע ביקש הקבינט, שבאחריות הקרן למורשת הכותל להשיג פסק הלכה שמאפשר השתתפות בסליחות באמצעות צפייה במסך – מה שמראה שאפילו הממשלה הזו מחליטה להפתיע בהזיות שלה כשהיא מזמינה מראש ואף מחליטה אלו פסקי הלכה היא צריכה. דברים נוספים: יומיים לפני תחילת שנת הלימודים קבינט הקורונה בראשות ראש הממשלה בנט מחליט שזריקת חיסון אחת, שלא מספיקה לטובת התו הירוק, תספיק לעניין מניין ה-70% בכיתות בערים האדומות,. אבל בעוד חודש כבר יהיה צורך בשתי זריקות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס בעדינות. הממשלה משחקת בנדמה לי, כאילו זה יעצור את ההדבקה. מה אומר שר האוצר, השר ליברמן? לרשת ב' הוא אמר את זה: "ראש הממשלה לשעבר נתניהו טיפל בעיקר ביחסי ציבור בסוגיה האיראנית, לא בבעיה עצמה", וכן שהוא מאמין, השר ליברמן, שכל מרכיבי הקואליציה יתמכו בפעולה למען ביטחון ישראל, כולל רע"מ. אדוני היושב-ראש, זה כבר לא משחק בנדמה לי; זה משהו שמעיד על ניתוק חמור מהמציאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים ערב ראש השנה. ערב ראש השנה זה זמן של חשבון נפש, ואני חושבת שאנחנו כולנו, כל יושבי הבית הזה, כל מי שיש לו תפקיד מנהיגותי במדינה הזו, חייבים חשבון נפש גדול מאוד ביחס – אני לא יודעת איך לקרוא לזה – לחיסול בטווח אפס של הלוחם בראל, השם ייקום דמו. אין לי, אין לי שם אחר לקרוא לזה, אדוני היושב-ראש, חוץ מחיסול מטווח אפס, למרות שזה בטח לא מה שהיה מגיע לבראל, שהיה חייל גיבור ואמיץ, ושמענו איך הוא באמת היה מאלה שמסתערים. אבל במקרה הזה הוא חוסל, הוא חוסל כמו ברווז במטווח, מטווח אפס. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – את מבינה את האבסורד. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומרת, כשבאים דברים כאלה על ציבור, זה צריך לצלצל, זה צריך לקרוא לחשבון נפש, זה צריך לזעזע. חברי השר נחמן שי, אני ממש מבקשת את הקשב שלך, כי בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה – סליחה, לחוק-יסוד: הצבא – גם אתה, כמו כל אחד מהשרים שיושבים סביב השולחן הזה, נושא באחריות ישירה למה שקורה עם הצבא; גם אנחנו בסופו של דבר, אבל קודם כול אתם. והאירוע הזה של בראל צריך להדיר שינה מעיניכם, להדיר שינה, והוא צריך לבוא ולומר לנו: הגיע הזמן לתקן – הגיע הזמן לתקן את הוראות האי-פתיחה באש. הגיע הזמן להפסיק להגיד שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, כי צבא מוסרי לא מעדיף אף פעם את החיים של האויבים שלו על החיים של החיילים שלו. זה לא יכול להיות שהחיים של האויבים מועדפים על החיים של החיילים. החיילים של המחבלים שווים יותר מהחיים של החיילים שלנו – זה מוסרי? זה צבא מוסרי? זה לא מוסרי. זה לא מוסרי, הוראות האי-פתיחה באש האלה. אתמול הייתי אצל המשפחה של בראל, השם ייקום דמו. הגיע לשם חבר צוות שלו, בחור שמשרת יחד איתו, שירת יחד איתו, והוא סיפר – הוא אמר שהמקרה של בראל לא בודד, שהרבה פעמים חיילים בערו באש מבקת"בים שזרקו עליהם והיה צריך לגלגל אותם בחול. אתם שומעים את הדבר הזה? חיילים בערו באש כי אסור היה להם לירות על מי שזורק עליהם בקת"בים וצריכים לכבות אותם בחול. זה צבא מוסרי, אדוני היושב-ראש? את הוראות האי-פתיחה באש חייבים לשנות. חייבים. זה עלינו, על מצפוננו, ובראש ובראשונה על המצפון שלכם, שרי הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת גפני – מוותר, תודה רבה; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו; חבר הכנסת פינדרוס – איננו; חבר הכנסת בן צור – איננו; חבר הכנסת ליצמן – איננו. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אחת הגזרות הבולטות שהביאה הממשלה על העם בתקציב הזה הוא מס הגודש, או כפי שראוי לקרוא לו מעכשיו "מס על תושבי הפריפריה". מה האוצר בעצם עושה? הוא חילק את מטרופולין דן לטבעות, ולפי זה קבע סכומים שייגבו בגין כניסה לאזור עם רכב פרטי. לפני שאני צולל לכמה אתם מתכננים לקרוע לתושבי הפריפריה את הכיס, אני רוצה לצטט חלק מדברי ההסבר של האוצר על סעיף אחר, הנוגע למטרו – מה הוא חושב בעצם על המרכז הזה: מטרופולין דן, "ליבה העסקי והפיננסי של מדינת ישראל האחראי למרבית התוצר במשק, בו פועלים למעלה מ-50% מהעסקים הרשומים בישראל, 68% מחברות ההייטק ו-77% מחברות האם בישראל וכן מרכזים של חברות בין-לאומיות רבות. במטרופולין כ-50% ממוסדות ההשכלה הגבוהה ומרבית בתי החולים בארץ – – – מספר הנסיעות במטרופולין עומד על כ-6 מיליון נסיעות ביום". מה שבעצם האוצר אומר פה זה איפה המרכז העסקי, האקדמי והבריאותי של מדינת ישראל. בכל זאת, החליט האוצר כי גם כאן הוא לא חוסך בפגיעה באזרחי ישראל, ובמיוחד בתושבי הפריפריה. להמחשה, מה זה אומר, המס על תושבי הפריפריה? תושב סביון שעובד בתל אביב ישלם 15 שקלים ליום; תושב נתיבות שעובד בתל אביב ישלם 37.5 שקלים. תושב שכונת צהלה שילך לבדיקה רפואית בתל אביב ישלם אפס שקלים; תושב נוף הגליל שירצה לעשות בדיקה בבית חולים בתל אביב ישלם 37.5 שקלים. תושב רמת אביב שירצה לקחת את הילדים שלו ליום בלונה פארק ישלם אפס שקלים ליום; לעומת זאת, תושב מגדל העמק שירצה לקחת את הילדים שלו ליום בלונה פארק ישלם 37.5 שקלים נוספים. תושב שכונת אפקה שיהיו לו סידורים בתל אביב ישלם על כך אפס שקלים; לעומת זאת, תושב אופקים שירצה לעשות סידור כלשהו בתל אביב ישלם גם הוא 37.5 שקלים. אתם לא רק שמים פס גדול על תושבי הפריפריה – אתם פוגעים פה בערכי היסוד, בשוויון, בחופש התנועה, בפרטיות. מי אתם חושבים שאתם? מס אך ורק על תושבי הפריפריה? אין לכם בושה? רק אם הוא תושב פריפריה הוא יצטרך לשלם? זה מה שהוא אומר החוק הזה. לראייתכם, תושב פריפריה שירצה להיכנס לתל אביב חייב לשלם. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אופיר, אבל זה חוק חברתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול אצלם חברתי, ברור. שינוי. הרי למה זה קורה, חיים? כי מישהו צריך לשלם את החובות למנסור. את ההלוואה לרשות הפלסטינית מאיפה יממנו? אז באים על תושבי הפריפריה, על הכי חלשים. מהם גובים את הכסף הזה. אתם מביאים את זה כמו גנבים בלילה, בחוק ההסדרים, בלי דיונים מעמיקים על הפגיעה הבוטה שאתם עושים פה. גם היועצת המשפטית של הכנסת אמרה את דעתה בנושא – שזה לא תקין שאתם מביאים את הדבר הזה בחוק ההסדרים. מה הלחץ שלכם? הרי אתם רשמתם בעצמכם שהחוק הזה ייכנס רק ב-2024, אז למה להביא אותו בחוק ההסדרים בחופזה כזאת? אם אתם רוצים – ואנחנו ניאבק בזה – תעשו את זה כחוק רגיל. אתם מפחדים שהציבור ישים לב למחדל שאתם עושים כאן, אתם חושבים שהוא לא יראה, אבל אנחנו פה בשביל להראות לו מה אתם עושים לתושבי הפריפריה, כמה אתם לא שמים עליהם בכלל. אתם מפחדים שהציבור יגלה שאתם קורעים לו את הכיס, אבל אנחנו תמיד נצעק פה בשבילם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> והם, כשהיום יגיע, יענישו אתכם חזרה על מה שאתם עושים פה וידיחו אתכם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת בן צור – סליחה, חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו לקראת ימי ראש השנה והחגים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא שומעים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו כן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו כן, תודה רבה. שכן טוב. אנחנו לקראת הימים הנוראים ולקראת התפילות, שהם מרכיב מרכזי. היהדות החרדית, היהדות הדתית, עושה הרבה מאמצים למצוא איך להתפלל בצורה שתשמור שלא תהיה התפרצות קורונה, למנוע הדבקות. יש כאלה שמתפללים בחוץ, יש כאלה שמתפללים בקפסולות, יש כאלה שמתפזרים יותר; כל אחד ואחד עושים, כל קהילה וקהילה. אנחנו כולנו שומעים לרבנים, שומעים לגדולי התורה וההלכה. אנחנו עושים מאמצים, אבל אני צריך את עזרתכם. אדוני היושב-ראש, יש איזו שמועה שהגיעה לאוזניי שיש בכל אופן איזה 2,000, 3,000 מתפללים שמחפשים אזור בדרום ורוצים להתפלל שם ביחד. תפילה לוקחת בערך ארבע שעות, מ-08:00 עד 12:00 – חמש שעות. הם רוצים להתפלל ביחד, ואנחנו רוצים למנוע את זה, ואנחנו לא יכולים למנוע את זה. אני אומר את זה. מה שאני אומר עכשיו זה במירכאות. אני רוצה להתריע על כך – לא על שמועה ולא על שום דבר. עשרות אלפים יורדים לאילת לפסטיבל. כבר ברגעים האלה – מה ברגעים אלה? מהבוקר יורדים לכמה ימים לאילת לפסטיבל שכל-כולו הדבקה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אילת זאת מגפה, עיר אדומה. אנשים חוזרים משם, בטח אלה שבטיסות, כולם חולים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בטיסות, בבריכות, באולמות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך, גם בני הבית שלי חזרו חולים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו זה יהיה הרבה הרבה יותר. אתה יודע על כמה אני מדבר, חבר הכנסת כץ? על כמה מדברים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל עמר בר לב דואג רק לאלה שחזרו מאומן. רק אומן. החבר'ה – הכול טוב. אלה מאומן – תבדקו אותם. ישימו להם צמיד אלקטרוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אומן? כל אלה שיחזרו מאילת לא יחזרו לשום בידוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הבריונים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם לא יחזרו לשום בידוד, לשום דבר. הם חוזרים אחרי זה לכל הארץ, מתפזרים בכל הארץ, והכול בסדר. מה שתגיד, באומן – באומן זה לא איזה 10,000 ביחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה לתת הנחיה רק לאלה. הוא רוצה לשמוע מהמשטרה שיעדכנו אותו בקטנים, על כל עבירת בנייה שעושים בנגב, מזרח ירושלים, ושיעקבו אחרי החבר'ה באומן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבעיה של מדינת ישראל היא אומן. לא הייתה בעיה בטורקיה ולא ביוון ולא עם מה שקורה עכשיו בנתב"ג, לא עם מה שקורה באילת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל מה שיש בו קצת קדושה משגע אותם, משגע אותם, מוציא אותם מדעתם. יהודים מוציאים אותם מדעתם כשהם מתפללים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואיפה התקשורת? וכששואלים את שר הבריאות מה יהיה? לא נחה דעתי מאילת. לא נחה דעתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה באומן? אבל בכותל, בכותל. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בכותל המערבי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מציע שתיתן להם רשות דיבור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס, מה קרה לך? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם אומרים דברים טובים. תיתן להם רשות דיבור, הם אומרים טוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזו בושה. מה אתה היית אומר, היושב-ראש, אם היית יושב פה עכשיו? נופל מהמרפסת. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על מקום פתוח, על מקום שהוא עם קפסולות, עם סדרנים צמודים. מי שמכיר את הכותל – הכותל כבר הוכיח את עצמו, והינה, על אילת אף אחד לא מדבר. ברגעים אלה נמצאים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה תיתן לי קצת, בגלל ההפרעות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הפרענו לך? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, הוספתם. לא בגלל ההפרעות. מעבר לזה, אדוני היושב-ראש, כל אלה שיחזרו אחרי זה לארץ בלי בידודים – מה אתם רוצים מאומן? עכשיו הפרויקט הוא הקורונה. בדעתו לנסוע לאומן לפקח על מה שיקרה שם – איזו מסירות של אנשי ציבור, איזו מסירות. איזו מסירות של שר הבריאות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם חכרו מטוס. כמו שלפיד לקח את – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל כשיש – – – מתחת לפנס. כאן נוסעים עשרות אלפים. תשמעו את נהג נמונית, תשמעו את אנשי המלון. הם אומרים – ההידבקות שיש אחד מהשני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קופצים ממסיבה למסיבה, מבריכה לבריכה. 25,000 סטודנטים מינימום, כל-כולם. נכון, השקיעו כסף והבטיחו להם, אף אחד לא אמר להם, ואי-אפשר ברגע האחרון לעצור את זה. זאת הסיבה לכך שלא יהיו שום תקנות. לא יעמדו שר הבריאות ופרויקטור הקורונה ויגידו: רבותיי, אסור לנסוע לשם, אי-אפשר לנסוע לשם, אנחנו ניתן שם אכיפה. כולם יודעים מה יהיה באכיפה כשיחזרו מאומן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה יהיה בבתי כנסיות? ראית איך המשטרה נערכת? ראית ממ"ז במשטרה: המשטרה נערכת. למה היא נערכת? לפיגועים, חס וחלילה, ואיך בתי כנסיות בראש השנה, איך אנחנו ננהג. צריך לעשות את זה, אנחנו לא מזלזלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל תראו, תראו על מה יוצא הקצף ועל מה לא יוצא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת בושה וכלימה שיש דבר כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לשמור, אבל תעשו דין אחד, תראו שלכולם יהיה אותו הדבר – אותה תקשורת. לאן התקשורת נעלמת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא הייתי רוצה לעלות לדבר, אבל אין לי ברירה, כי עבר היום תקציב של סלקציה, כחלק ממדיניות של שר שהכריז עוד לפני הבחירות שצריך לקחת את החרדים במריצות למזבלה. אמרו: האט ער געזאגט – אז הוא אמר. עכשיו הוא מבצע והעולם שותק. הסלקציה שדיברנו עליה היום, שבשדה התעופה עושים סלקציה, נגד הנוסעים לאומן – כל מה שדיבר הרב מקלב וכל החברים, מר דודי אמסלם ואחרים – הסלקציה שעושים לגבי יהודים חרדים, בעניין של הקורונה, ידועה, גם האכיפה הבררנית, אבל מה שעושים בתקציב? תארו לעצמכם שיקום שר אוצר ויגיד שהוא לא אוהב אתיופים או רוסים או ערבים, והוא מחליט לעשות קיצוצים דווקא אצלם. בשום מדינה דמוקרטית בעולם זה לא היה עובר, ואם זה היה קורה היו אומרים בכל העולם שזו מדינה גזענית. אפגניסטן, איראן – על הכול היו אומרים; אפרטהייד. אבל כשזה מגיע לאימהות חרדיות שאין להן מה לאכול והן רוצות לצאת לעבוד ולשלוח את הילדים למעון – בא שר האוצר לפגוע בהן, ובנשים מבוגרות. דיברו על הפגיעה בחקלאים, וכולם זעקו – ואני בעד הזעקה הזאת – אבל על האימהות האלה ועל הקשישות האלה אין מי שיזעק. כאשר הוא מתחיל את מסע המריצות בקיצוצי התקציב התקשורת שותקת, העולם שותק. אחד הדברים של הסלקציה הוא לגבי בתי החולים בירושלים. בירושלים יש כנראה יותר מדי חרדים, והם הקימו בתי חולים עוד מימי הטורקים והבריטים: משגב לדך, ביקור חולים, שערי צדק, הדסה אחר כך. הרמב"ם אומר שלא רק אדם עומד לדין בראש השנה, גם מדינה עומדת, אם רוב מעשיה טובים או רוב מעשיה רעים. תקציב כזה הוא חילול השם וקטרוג גדול בראש השנה על מדינת ישראל. זו מדינה עם תקציב של רוע, תקציב של אפרטהייד, תקציב של סלקציה. בתי חולים שאינם ממשלתיים – במקרה הם בנצרת, בירושלים, וגם בבני ברק ובנתניה – המדינה מרעיבה אותם. היא גורמת לזה. אדוני היושב-ראש, שמעתי אתמול דבר שאתה צריך – אתה בטח יודע שקופות החולים מקבלות הנחה של 20% מבתי החולים על פי חוק. בית חולים ממשלתי שנותן את ההנחה ונכנס לגירעון – המדינה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עד 20%. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עד 20%? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אומרים שמ-20% זה הכול פתוח – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עוד יותר מ-20%? ובית חולים ממשלתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היה צריך להתפלפל, להגיד "עד", ולא 20%, ואז הולכים ומבקשים יותר הנחה מבתי החולים – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יותר הנחה? יותר מ-20%? ומה קורה? בית החולים הממשלתי – מגיע סוף השנה, יש לו גירעון, והמדינה צריכה להשלים לו, לתת לו תקציב השלמה. ובתי החולים הפרטיים – הציבוריים, הם לא פרטיים – במקום שהמדינה תגיד: אני רוצה לעודד תרומות, לשבעה בתי חולים; צריכים לעודד תרומות, נכון? המדינה מעוניינת שיביאו תרומות, אז כל בית חולים שמביא תרומות לפיתוח צריך להיות מועדף מבית חולים שחי רק על חשבון המדינה. פה – בדיוק הפוך, ובמקרה זה בירושלים. אני שם פה אתגר, אדוני היושב-ראש: שמדינת ישראל תתחייב לבנות בית חולים גדול בירושלים – זה לא יהיה מיותר, אגב – נוסף, ממשלתי. בואו נראה כמה זה יעלה – הרבה יותר מאשר מה שהדסה ושערי צדק משלמים. לעומת זאת, גם קופות החולים צודקות. הרי יש חוק בריאות ממלכתי, אז שהמדינה תיתן להן את מה שמגיע להן ושהן לא יצטרכו לבקש הנחות, לחייב הנחות, ולעשות את בתי החולים פושטי רגל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, נא לסכם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז משפט מסכם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני קורא בערב ראש השנה: כולנו רוצים שתהיה שנה טובה לכל אחד, גם למדינה וגם לעולם. אפשר עוד לתקן; לא לאשר בשום אופן תקציב שיש בו סלקציה גזענית ויש בו עוולות נוראיות לכל החלשים בחברה. אתם יכולים עוד לתקן. תתעוררו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל כץ – איננו; חבר הכנסת אדלשטיין – איננו; חבר הכנסת דרעי – איננו. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אמשיך את הקו של קודמי במידה רבה. אחת מהעוולות הגדולות ביותר הכרוכות בתקציב ובחוק ההסדרים – ויש רבות כאלה – נוגעת לתפיסת האזרחות והצדק החברתי בישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת חיים כץ, זה מפריע לנואם. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חוזר: אחת מהעוולות הגדולות ביותר הכרוכות בתקציב ובחוק ההסדרים – ויש עוולות רבות בתקציב ובחוק הזה – נוגעת לתפיסת האזרחות והצדק החברתי בישראל. אזרחות אין פירושה סטטוס משפטי גרידא. אזרחות משמעה החברות בקהילה המקנה זכויות מתוקף החברות וללא שום התניה או אפליה; זכויות פוליטיות אזרחיות וחברתיות שלהן זכאי כל אזרח מעצם היותו חבר בקהילה ותו לא. צדק חברתי משמעו ביסודו חלוקה הוגנת של משאבי החברה לחבריה, דהיינו לאזרחיה. בחברה דמוקרטית יש לסוגיית האזרחות והצדק חברתי או החלוקתי שני היבטים מרכזיים: קודם כול, בחברה דמוקרטית האזרחות עצמה מחולקת באופן שוויוני. כל מי שנמצא דרך קבע תחת שלטונה של המדינה נחשב לאזרח ללא קשר למוצאו, דתו, מינו וכן הלאה; דבר שני, מעצם היותו אזרח, זכאי כל אחד ואחת לנתח הוגן במשאבים החברתיים, החומריים והאחרים. מדינת ישראל שולטת במיליון פלסטינים חסרי אזרחות. אלו לא רק סובלים מנחת זרועו הטרוריסטית של הכובש ושל שלוחיו, אלא גם משוללי זכויות מכל סוג – פוליטיות, אזרחיות, חברתיות, ובוודאי לאומיות – ומודרים מכל חלוקת משאבים. הפלסטינים החיים בשטחים הכבושים נתפסים במקרה הטוב, במירכאות, כ"נתינים" הנדרשים להרכין ראשם ולשלם בקנייה ובתחנונים עבור זכויות ומשאבים שהם למעשה זכאים להם מעצם חייהם במקום. התקציב הנוכחי, אף יותר מקודמיו, מעתיק את היחס לפלסטינים שתחת הכיבוש לתוך ישראל עצמה ומחיל את היחס כאל נתינים על הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל, שכן, כל גרוש שאמור לשרת את האזרחים הללו – ולמעשה אין הרבה יותר מגרוש בתקציב הזה – יינתן, אם בכלל, תמורת אתנן פוליטי וקנייה מתוך ציפייה להרכנת ראש ותחנונים, ולא מתוקף אזרחות וצרכים; לא בזכות, אלא בחסד, תמורת ויתור על השאיפות והזכויות הלאומיות וקבלת ההגמוניה הציונית. כדאי שאבישי בן חיים יבין שזאת ההגמוניה האמיתית, ולא מה שהוא מקשקש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון, ברשותך, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, שאלת התקציבים לחברה הערבית הפלסטינית בישראל איננה עניין של סכומים גרידא, אלא מעל הכול עניין של שוויון מהותי, פוליטי, אזרחי, חברתי ולאומי, ועל זה אל לו לציבור הערבי הפלסטיני ולציבור הדמוקרטי בישראל לוותר בשום מחיר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני חושבת שתמיד, בכל פעם שאני אתדיין בעניין תקציב המדינה, אני אצטרך להגיד את המשפט הזה, כי אני חושבת שהוא משפט מהותי בהבנת כל תקציב שמוגש לנו, אם נרצה לקרוא אותו לא רק במספרים, והוא שבדרך כלל תקציב מדינה משקף – הוא הראי של המדיניות שמובילה כל ממשלה. ממשלה מכריעה בתקציב שלה, לפי קווי היסוד שלה ולפי הראייה שלה, איך צריך לנהל את המדינה, איך צריך להתייחס לאזרחים, מה תרומתה של המדינה במאבקי השוק וכן בהגנה על האזרחים המוחלשים בתוכה. הרי בסופו של דבר, ההסכם הראשון שבין כל מדינה לאזרחיה הוא להבטיח לאזרחים את ביטחונם. כל העולם כבר מבין שביטחון הוא לא רק הביטחון שבא מצבא ומלחמות ולא רק הביטחון הלאומי, אלא הביטחון האנושי הבסיסי. הממשלה הזו, שמביאה את התקציב הזה, הבטיחה שתהיה ממשלת שינוי; הבטיחה ממשלה שתוביל מדיניות לטובת אזרחי המדינה ותוציא את המדינה מהמצב הכאוטי והמדורדר שהיה פה. אבל בעצם איזה סוג של תקציב היא מביאה? היא מביאה תקציב שמלטף את בעלי ההון, את החברות הגדולות, שלא נוגע בהם, שלא עושה להם שום מיסוי, אבל כן מתחילה במיסוי על אזרחים קטנים, על אזרחים מוחלשים, ופוגעת להם בחיי היום-יום. אני רוצה להבין איך הממשלה תכננה בתקציב הזה לענות על בעיה כל כך אקוטית במדינת ישראל, שנקראת עוני. 25% מהמשפחות במדינת ישראל, אין להן מספיק כסף לאוכל. איפה זה נמצא בתקציב שלכם, בתוכניות שלכם? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש, גברתי – מיסי גודש. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, מיסי גודש. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שייסעו לתל אביב וישלמו כסף. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והעניין של התחבורה הציבורית – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – לביקור רופא. 20 שקל לביקור רופא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, תומא, אז בגלל זה האימא גם לא תקבל מעונות, שיהיה קצת יותר כסף. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והאימא לא תקבל מעונות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז יהיה יותר כסף – ככה אומר היושב-ראש. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שנייה. היא לא תקבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת? הבנת? שהילדים יסתובבו לבד, שהילדים יסתובבו בבית לבד, אולי – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא לא תקבל מעונות, ואם היא עובדת, היא תצטרך לעבוד עוד שלוש שנים, ואם היא כבר פוטרה מהעבודה שלה, היא תצטרך לחכות עוד שלוש שנים כדי לקבל את הכסף, והעוני רק יעלה ויעלה ויעלה ויתפח. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חברת הכנסת תומא סלימאן, אני רואה איך קשה ליושב-ראש בתפקידו, איך הוא – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חבר'ה, יש לי זמן לדיון? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – קשה לו. הלב שלו במקום אחר. הלב שלו במקום אחר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה נותן לי תוספת? אני רוצה להתייחס. בתקציב הזה שמונח בידיים שלנו אמור להיות תקציב לאוכלוסייה הערבית. אני, מבחינתי, כל מספר נקוב בתקציב הזה הוא תקציב שמעניין אותי כאזרחית ערבייה ואמור לעניין את האזרחים הערבים, כי השותפות במשאבים אמורה להיות שוויונית. עכשיו, כשבאים ואומרים: לאוכלוסייה הערבית יש את הסכום הזה, אבל בינתיים אין תוכנית, תצביעו בלי תוכנית. אתם לא תדעו. יש מצ'ינג בתוך התקציב הזה, שחצי ממנו יביא האוצר, חצי ממנו יביאו המשרדים. המשרדים החשובים ביותר בינתיים אומרים: אנחנו, אין לנו כסף תוספתי לתת לאוכלוסייה הערבית. כלומר אנחנו לא יודעים במה מדובר, ובכל זאת נצטרך לעמוד ולהצביע בקריאה ראשונה כדי לעשות עבודה קלה לקואליציה, כדי שיעבירו תקציב, כדי שיהיה להם תקציב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – לרופא, לביקור רופא מומחה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לביקור רופא זה מס רחם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כמו שיש מס גודש, יש מס רחם. אנחנו גם נצטרך לשלם מס רחם כנשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לצערי הרב, זה תקציב שפוגע בכל הקבוצות המוחלשות, ואנחנו נצביע נגדו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת טאהא, תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני היום הקפדתי לא לדבר, לא להאריך, אבל אי-אפשר. חובת המחאה חייבת להיות. חוק ההסדרים הונח על שולחן הכנסת בעובי שלא היה כמותו; אולי ב-1985, כשהוא הומצא, אבל גם אז הצלחנו להוציא ממנו פרקים רבים. חוק ההסדרים שעבר היום בקריאה ראשונה הוא שערורייתי. אני אומר דברים – אני לא מתלהם בדרך כלל – הוא גם אות קלון, תחילה, בראש, לממשלה, אבל גם לכנסת. רבותיי, יש שם פרקים רבים שראויים להתייחסות. הינה, אני אומר לכם, אני לא מדבר כרגע נגד הרפורמות שנמצאות – כן, לא. תנו לוועדות הכנסת לסנן אותן בכברה, קודש-קודשים של דיון בוועדות. מה? איך אני יכול מחר, מוחרתיים, להסתכל על יועצת משפטית כיו"ר ועדה ולא להתרגש כשהיא תגיד לי: אבל למה אתה לא נותן לפתוח? יש נושא חדש, תן את זה עוד פעם בסבב של דיונים. אני אומר לה: לא. אני אומר לה לא. אני אגזול את זה מהציבור, מהגופים האזרחיים, כי הולך לעבור – לא במיקרו, במיקרוגל. הולכים להעביר ספר כזה עבה – לא העליתי אותו איתי, שהציבור בבית יראה – כמעט 600 עמודים ויותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, זה זה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה הספר העבה הזה. רבותיי, זה הליך חקיקה מזורז בגופי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, בבקשה. סליחה, אני אגיד לך כמה עמודים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בגופי תורה, מה שנקרא, בדברים שנוגעים לאזרח בחיי היום-יום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 1,391. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יעקב, 1,391 עמודים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, אני אומר לך, מכובדי השר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 1,391 עמודים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נחמן, אני אומר לך, אם אני הייתי יודע ש-10%, 20%, 30% ראויים וזקוקים להם על מנת להגיע ליעדי התקציב שמוגדרים בתקציב שאנחנו הולכים להעביר, יסלחו לי חבריי בקואליציה, לא הייתי מקים קול זעקה; ההכרח לא יגונה. אבל כש-95% מהספר הזה לא נוגע כלל להשגת יעדי התקציב ויכולים להיות מחוקקים – הרי זו כנסת רעבה, כנסת שלא עבדה הרבה זמן, חברי כנסת חדשים, חלקם בנורבגי, יש להם כל הזמן לעבוד, לחוקק. איפה המשפטנים? איפה הזעקה? אתה יודע מה, איפה חברי המפלגות החברתיות שזעקו? אתם יודעים, אני 19 שנה שמעתי פה נאומים חוצבי להבות על חוק ההסדרים. איפה זה עובר היום? זה לא יום חג. בדרך כלל זה יום חג כשמעבירים תקציב בחוק ההסדרים בקריאה ראשונה. זה לא יום חג, ואני לא אומר את זה כרגע בגלל גזרות, לא גזרות; בגלל תהליך החקיקה שיהיה מזורז. רבותיי, אין ועדה, אין קוסם. אין קוסם. הרי שר האוצר או משרד האוצר, לפני שמעבירים לוועדה, מפצלים, אדוני היושב-ראש, הם יבואו וישאלו את יו"ר הוועדה: אני מביא לך את זה לוועדה שלך, אתה תעביר את זה מהר? הוא חייב להתחייב להעביר את זה מהר, הוא חייב להעביר את זה. רבותיי, יש חוקים, חוק אחד שלפעמים לוקח לחוקק אותו באינטנסיביות חודש, חודשיים, שלושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שזו הזעקה, והייתי חייב לומר אותה, ועדיין לא מאוחר. אני חושב, ביושרה – ובזה אני מסיים – יושרה של שר האוצר, אם היא קיימת, של הממשלה, של שרי הממשלה כולה, לבוא, להגיד: סליחה, מה ששייך לתקציב – שיישאר; מה שלא שייך לתקציב – וזה לא פגיעה באגו של אף אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני לא רוצה להאריך בדברים, ואני לא אנצל את כל שלוש הדקות. רוב האנשים פה משכו. אני מדבר מאוד מאוד בקצרה. הצעת התקציב שאנחנו מדברים עליה ואנחנו דנים בה ואנחנו הולכים להצביע עליה היא צחוק מהעבודה. היא צחוק מהעבודה. אם שר הביטחון מעביר כסף חוץ-תקציבי לרשות הפלסטינית כדי לשלם משכורות למחבלים – אני לא ראיתי מילה, ועברתי על החוברת הזאת. לא ראיתי שום סעיף תקציבי – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – 500 מיליון – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 500 מיליון, כן. בכלל, לפי חוק-היסוד, זה נקרא תקציבי? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> נומרטור, יש נומרטור. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נומרטור, נומרטור. מעביר 500 מיליון שקלים לטובת תשלום משכורות למחבלים. לא ראיתי סעיף כזה, אני מצטער, והוא חסר בתקציב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק הלוואה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם הלוואה, אגב, צריכה להיות מתוקצבת, כידוע, אבל לא ראיתי סעיף תקציבי כזה. להפך, אני אפילו ראיתי חוק שאומר שצריך לקזז משכורות מחבלים. מעניין איך מקזזים מהלוואה – מלווים ומייד לוקחים? איך זה עובד? אני לא יודע. שטר ושוברו בצידו – אני חושב שזה הומצא בדיוק על הדבר הזה. אתה אומר: אני אקח לכם את הכסף, ומייד מביא להם שובר כדי לשלם את הכסף שאתה תיקח להם על מימון משכורות המחבלים. אבל גיליתי עוד חסר בחוק. יש בחוק שלנו הוראה שצריך לקזז כסף מהרשות הפלסטינית על כל שקל שהיא משלמת משכורת למחבלים. אולי כדאי במסגרת חוק ההסדרים לכלול הוראה שגם למדינת ישראל נקזז כסף על כל שקל שהיא מעבירה למחבלים. נראה לי שכל זמן שהסעיף הזה לא נמצא בחוק התקציב – בספר התקציב, אפשר לומר – העיקר חסר מן הספר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בסיום ההצבעה על חוק ההסדרים פגשתי בחוץ אדם אחד מרוצה. מה זה מרוצה? מנסור עבאס. הוא אומר: כולם נאבקים על הפירורים; אני מביא את העוגה הגדולה. הוא ישב במקביל לישיבת התקציב בממשלה, כשבנט כביכול ניהל את ענייני התקציב, וכל השרים עלו אליו לרגל, כמו הסולטן, והוא לקח עשרות מיליארדים והקצה למשרדי הממשלה. עכשיו אני שואל, השר שי ואחרים: מה היה קורה אם זה היה קורה בממשלת הליכוד? אני שואל אותך, אדוני יושב-ראש הכנסת: באיזו מהירות המשטרה הייתה מגיעה לעצור שם את האנשים? עוד בטרם היה מגיע השר השני, כבר היו שם צווי מעצר. מה זה הדבר הזה? זה לא קשור לסיוע למגזר הערבי. זה קורה, אגב, זה קרה ויקרה, וגם ח"כים ערבים מהאופוזיציה וכולם ידעו תמיד לפנות באופן ענייני כראשי רשויות, והדברים טופלו. אבל לתת לאדם אחד, באופן פוליטי, ללא קריטריונים, ללא שוויון, ללא אמות מידה, לחלק מיליארדים? אני לא מבין איפה היה היועץ המשפטי לממשלה, איפה היו רשויות החוק, כל גורמי המשפט. איך יכול להיות שיקרה דבר כזה? תאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, שיש ישיבת תקציב, נתניהו מנהל אותה, ויושבים ראשי הערים של הליכוד באיזה חדר, ועולים אליהם לרגל, והם קובעים לאיפה ילכו כל התקציבים ולאן מחלקים אותם. הדברים שקורים כאן במעטה הזה ובהגנה ההיקפית על הקואליציה ועל הממשלה, עוברים וחוצים את כל הגבולות. גם לגבי התכנים שעוברים כאן בערב הזה – מאחר שאני מכיר את הדברים, אני יודע את בסיס הדיונים, אני יודע איזה עיוות נוצר כאן. כל הפשרות – כולם עושים פשרות בשביל להחזיק את הקואליציה. מי משלם את המחיר על הפשרות האלה? האזרח הישראלי והאזרחית הישראלית, ובדרך כלל אלה שאין להם קשרים, אין להם יכולת להשפיע; האזרחים מן השורה, שדאגנו להם בשנת הקורונה. דאגנו למובטלים, לעצמאים הקטנים, הגדולים והבינוניים, לאנשי עסקים, לנכים ולכל מי שהממשלה הזאת פשוט מצפצפת עליו. היא מחלקת לפי מפתח פוליטי. לחלק עשרות מיליארדים באופן פוליטי למנסור עבאס זה אומר שאחרים יישארו ללא תקציבים. ולא במקרה אנחנו רואים כאן את השעטנז הזה – יקימו רשות מייעצת בנושא הרגולציה; כאילו בגן ילדים, ישבו ויקימו כל מיני ועדות פיקטיביות ללא תכלית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שהעובדה שבגלל רצון ההישרדות של הקואליציה דברים קורים בצורה כל כך מעוותת ופוגעים, זה דבר חמור. אני הזכרתי את נושא הכניסות לגוש דן. ככל שאדם יגור רחוק יותר והשירות שהוא יצטרך יהיה שירות דחוף יותר – נגיד ללכת לרופא. אדם מאופקים רוצה ללכת לרופא בתל אביב, הוא יגיע ויגבו ממנו כסף במעגל הראשון, השני והשלישי על הכניסה לתל אביב. אחרי זה הטיפול אצל הרופא – יעלו לו את השכר שהוא צריך לשלם, את המיסים. בעצם, ככל שאדם רחוק יותר וחלש יותר, הוא ייפגע יותר ממה שהולך לעבור כאן היום. לכן, כמובן, אנחנו נצביע נגד, נפעל ונשנה, ואני מבטיח לך, אדוני היושב-ראש, שכאשר נחזור, נתקן את העיוותים האלה לטובת אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ' – איננו; חברת הכנסת יאלוב – איננה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, אני רשום? << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, קודם כול מברוכ – מברוכ לאיאד שלבי, שקיבל מדליית זהב בפעם השנייה ברציפות באולימפיאדה בטוקיו. הרבה הרבה הערכה. הרבה הערכה. אלף מברוכ, איאד הגיבור. אלף מברוכ. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו תגיד: הביא כבוד למדינת ישראל, הביא כבוד למדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דרך אגב, למרות כל הגזענות, הוא הצליח. אין בריכת שחייה ראויה בשפרעם, ולמרות זאת, למרות האפליה, הוא הצליח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, נא להמשיך. עשר שניות עליי. בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברים, אתמול קראנו בדה-מרקר שהרופאים הערבים החדשים מהווים 46% מהרופאים במדינת ישראל. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> הדרוזים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הדרוזים הם בשר מבשרנו, הם חלק מהערבים, יא חביבי. 19% מהסטודנטים במדינת ישראל הם ערבים; כ-60% מהסטודנטים בחו"ל הם אזרחים ערבים – מעולה ממש, הישג היסטורי בכל הרמות. צריך להמשיך. עם זאת, יש לי חשש מסוים. על החשש הזה למדתי דווקא מההיסטוריה של היהודים באירופה. היהודים היו מצליחים באירופה, במיוחד במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הצלחה של מיעוט ללא אווירה דמוקרטית עלולה לפגוע דווקא במיעוט המצליח. דרך אגב, כשאנחנו הקמנו את המשותפת ועלינו ל-13 מנדטים ואחר כך עוד ל-15 מנדטים, זאת הייתה תקופת ההסתה הגדולה ביותר נגד נציגי הציבור הערבי. האם מוסר ההשכל הוא שאנחנו צריכים להיחלש בשביל שיקבלו אותנו? לא. מוסר ההשכל הוא שאנחנו תמיד צריכים להתחזק, ועם זאת, אנחנו צריכים לשים את המשקל הגדול שלנו למען אווירה דמוקרטית. זהו מוסר ההשכל. אותו הדבר לגבי תקציב המדינה. קיבלנו את תוכנית 923, שהיא המשך ל-922. יש בה עוד כמה מיליארדים בודדים נוספים, אבל הם אותם מיליארדים שלא מומשו ב-922, אז הם הועברו ל-923. מה שחשוב לי, וזה המבחן העיקרי, אדוני היושב-ראש, זה המבחן העיקרי: איש הרחוב – האם הוא ירוויח או יפסיד אחרי שנה? יש את התוכנית הזאת, אבל יש גם העלאת מחיר החשמל, העלאת מחיר הדלק, גיל הפרישה. כבוד היושב-ראש, קרנות הפנסיה העבירו את הכסף ממש בהימור בבורסה על חשבון השכירים. אז האם הבן אדם הפשוט ירוויח בסך הכול, כן או לא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה גם שזה כל כך פוליטי. 20% למה שנקרא ביטחון, סעיפי ביטחון וכל משרד אחר, וגם דברים שאנחנו לא יודעים כמו השב"כ, המוסד ודברים אחרים. הציבור המוחלש, לצערי הרב, ייפגע מהתקציב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הייתה איזו התייעצות. חברת הכנסת אופיר – איננה; חברת הכנסת תלם – איננה. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. נא לעמוד בזמנים. תודה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, לפני כמה ימים אירע עוד אסון כבד בלוד: נרצח תלמיד בן 18, אנאס ווחוואח, שהיה תלמיד מצטיין, היה פעיל חברתי, בחור מאוד מבטיח, נרשם ללימודים אקדמיים, המשפחה שלו הייתה מאוד שמחה, ונרצח אנאס, והוא מצטרף למאות הקורבנות של השנים האחרונות. אנחנו כל הזמן מדברים בנושא הזה, ואני שואל את עצמי מה המדינה עושה. הרי אף אחד לא באמת מאמין, אדוני היושב-ראש, שמדינת ישראל – אני לא יכול לדבר ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חברת הכנסת לוי, זה מפריע לו. בבקשה, קצת בשקט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא ביקש ממני, אחרת לא הייתי מעיר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מחילה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני אומר שאף אחד לא מאמין שמדינת ישראל לא יכולה להגן על האזרחים הערבים, אז מה ההסבר? למה היא לא מגינה על האזרחים הערבים ועל האזרחים היהודים כן? למה למשל לכל הפושעים וכנופיות הטרור של הפשיעה בחברה הערבית יש קו אדום ברור ולמשל הם לא מתעצבנים בכפר סבא, הם מתעצבנים רק בטירה? איך זה שהקו האדום כל כך ברור ביפו, נגיד, באותה עיר? אותם פושעים מאפשרים לעצמם לרצוח ערבים וחושבים מיליון פעמים כשזה יהודי. צריך להבין – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – כשהבן של ראש העיר – – – נעצר בלינץ', אתה מדבר איתי על תרבות? תחשוב גם על זה. בן של ראש עיריית לקיה עצור על לינץ' ביהודים בשומר החומות. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איתך אני לא מדבר על תרבות, ואני מניח שאתה גם לא יודע מה זה. עכשיו, לגבי העניין עצמו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש לך את זה ביותר מתנשא? יא חצוף. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לגבי העניין עצמו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש לך את זה ביותר מתנשא? יא חצוף. תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מדבר איתך על לינץ'. אדם נעצר בלינץ'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא מתנשא עליי, ומותר לי לענות לו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תעלה למעלה ותענה לו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מותר לי לקרוא קריאות ביניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, את כבר עולה. תשיבי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, על פי התקנון מותר לקרוא קריאות ביניים, בטח – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לי יש מנטליות להתעלם מאנשים כאלה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, קריאת ביניים היא לא הרצאה של 40 שניות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה משגע אותי? שהוא אומר שעל פי התקנון, וממתי מעניין אתכם התקנון? הוא לא מבין את זה. מה זה משנה – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, המדינה מציגה כאן לאחרונה גם פתרון. המדינה מציגה פתרון: עוד מסתערבים, עוד יחידות של מסתערבים. לי יש פתרון אחר. ללא ספק, בכל מדינה, בישראל כמו בכל מדינה אחרת, ברגע שיש פשיעה ברמה כזאת והם מגלגלים כל כך הרבה מיליארדים, ברור שגם למערכת הביטחון יש צד בעניין. ברור שיהיה חלק במשטרה, והמשטרה כבר אמרה שהשב"כ מעורב. אני רוצה להציע משהו הרבה יותר פשוט, אדוני: אני מציע שהמערכת תתחיל לנקות את עצמה. שלא יגעו בארגוני הפשיעה ושנתחיל לפחות עם ניקיון המערכת – שמערכת הביטחון, המשטרה וכל זרועות הביטחון יפסיקו לשתף פעולה עם ארגוני הפשיעה, יפסיקו לתמוך בהם, שהשב"כ יפסיק לפחות לתת חסינות לחלק מהם. לפחות שהמדינה תעשה את תפקידה בלנקות את עצמה מהפושעים האלה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, כי הוספתי לך כבר דקה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהיא בכלל תהיה איזשהו מודל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כדי שלפחות תהיה למערכת קצת אמינות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, לפנים משורת הדין, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה לדבר על מה שלא כתוב בתוכנית הכלכלית ומדוע זה מאוד מאוד חשוב לי. בתפקידי כיושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים, שזה תפקיד שאני נושאת אותו מהכנסת הקודמת וגם בכנסת הנוכחית אני ממשיכה לכהן כיושבת-ראש השדולה – מי שיודע, יודע שאני תמיד נלחמתי עבור אותם דברים. כשאנחנו היינו בממשלה ואנחנו ניהלנו את הממשלה, זאת אומרת שראש הממשלה היה שלנו ושר האוצר היה שלנו, עשיתי בדיוק, אבל בדיוק, את אותם מאבקים שאני עושה היום. רק שאז היה מי שיקשיב ומי שיבצע, והיום אני מרגישה שאני לבד במערכה, וזה בכלל לא משנה שאני באופוזיציה, כי אז הייתי בקואליציה והייתי בטוחה שבאירוע הזה אני אוכל לרתום אתכם, חבריי לקואליציה, שחושבים בדיוק אותם דברים, כדי שיפעילו לחץ על שר האוצר, על פקידי האוצר, בשביל שהם יבינו מה הם עושים. ומה הם עושים? אתם הרי לא מכריזים על סגר. מדוע אתם לא מכריזים על סגר? בגלל שאתם אומרים שסגר עולה כסף. כל דבר כזה שבו יש איזשהו אירוע משפטי כזה שנקרא סגר, זה עלות תקציבית למדינה. ולכן, מה אתם עושים? אתם מתחכמים. אתם לא עושים סגר מוחלט, אתם לא סוגרים הרמטית, אבל אתם מקשים על העסקים הקטנים במידה כזאת שהתוצאה שלהם היא סגר, כי אם בחופש הגדול ילדים לא יכולים להגיע למסעדות, ואם לבתי הקולנוע הם לא יכולים להגיע, ואם לבריכות הם לא יכולים להגיע, ואם לאירועי תרבות הם לא יכולים להגיע – כי התורים לבדיקות הם כאלה ארוכים שאף הורה לא רוצה לקחת את הילד שלו לעמוד שלוש שעות בתור כדי לקחת אותו אחרי זה לבריכה – אז מבחינת המקומות האלה המקומות האלה ריקים, הם ריקים לחלוטין. זאת אומרת, כשאנחנו היינו בממשלה אנחנו אמרנו: אתם סגורים, ואם יש ירידה בהכנסות של 40% – אחרי זה עוד הגדלנו לעשות, של 25% – אתם מקבלים פיצוי; אתם גם מקבלים מענקים ברמה האישית ואתם גם מקבלים החזרים כספיים על כל ההוצאות הקבועות שאתם נותנים. אנחנו עזרנו לעסקים הקטנים. עודד פורר, טוב שבאת. טוב שבאת. עודד, מצוין שהגעת לכאן. עודד ואני נלחמנו. עודד, כשהיה איתי, נלחם איתי, ואפילו שהיה באופוזיציה הגענו להישגים מאוד גדולים. אמרנו והבאנו הישגים: הבאנו את ההלוואות בערבות מדינה, הגדלנו אותן, הבאנו את חוק ימי הבידוד ביחד. עשינו – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> את יודעת מה החוכמה? החוכמה היא לא לפגוע בהם. לפגוע בהם – – – החוכמה היא לא לפגוע בהם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה שומע רק חצי. מה זה לא לפגוע? אם אתה אומר שצריך תווים ירוקים באמצע החופש הגדול למסעדות ולקניונים ולבריכה ולמופעי תרבות, אף אחד לא מגיע לשם. המקומות ריקים, ריקים לחלוטין. אתה יודע מה, בוא נלך למבחן שעשינו אז: אם יש ירידה של 40%, אז שיקבלו מענקים. אבל מה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קל מאוד לקבל כאלה החלטות על תו ירוק, תו סגול, בלי להדביק להם את תג המחיר שלהם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לזה עלות. יש לזה עלות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר עודד פורר, בבקשה, היא סיימה את זמנה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו את הפגיעה הכלכלית, ואם יש ירידה – תיתנו מענקים כמו שאנחנו עשינו, לא יותר מזה. רק אותו הדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תעזרו לעסקים הקטנים להמשיך להתקיים. אנחנו צריכים אותם חיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים אותם חיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – נעזור להם יותר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ' – איננו; חברת הכנסת יאלוב – איננה; חבר הכנסת מוסי רז – איננו; חברת הכנסת רוזין – איננה; חבר הכנסת דיכטר – איננו. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, גם הערב אנחנו ממשיכים באותה מתכונת של הצבעה דורסנית על חקיקות של חוקי תקציב שמכניסים בקרבם ובתוכם תהליכים שפוגעים בבית הזה כמקום שבאמת תפקידו – למי שיש בו טיפת יושרה – לבצע פיקוח אפקטיבי על עבודת הממשלה. זה היה תפקידנו גם כשהייתי בקואליציה. אני חבר כנסת לא הרבה שנים, אדוני היושב-ראש, אבל ארבע קדנציות, מתוכן שלוש קדנציות הייתי חבר בקואליציה, וידעתי – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> שלוש קדנציות לא הצלחתם – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, היו משברים, אני לא מתעלם מהם. יחד עם זאת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אני מעדיף, כבוד השר פורר, אני מעדיף שיהיה תקציב המשכי על פני תקציב פוגעני. התקציב הזה הוא תקציב פוגעני שמביא בתוכו בשורות קשות מאוד לאוכלוסיות החלשות ביותר במדינת ישראל, לאנשים הפגיעים ביותר. ויחד עם זאת, מגיע חוק הסדרים. חרתם על דגלכם – עמד פה לפני כחודשיים, חודש וחצי, השר אלעזר שטרן, עמד בפודיום הזה ואמר: שומרי הסף, תהיו רגועים, הממשלה הזו תכבד אתכם, הממשלה הזו תשמע לעצתם של היועצים המשפטיים. והינה, אדוני היושב-ראש, מגיעה היועצת המשפטית לכנסת, שהיא אישה ראויה – אתה מכיר אותה שנים כחבר ועדת הכספים – ומציינת בפניך עובדות חשובות: שרפורמת הכשרות, למשל, אין מקומה במסגרת חוק ההסדרים, זה לא מקומה, זה לא נכון, ונכון שיתקיים עליה דיון, היא ועוד רפורמות נוספות שאין עניינן בכלל בהעברת התקציב, בהשגת יעדי הגירעון. והיא מציינת בפניך, אדוני היושב-ראש, עובדות חשובות שמשמעותן המרכזית היא עיקור וסירוס תפקידנו כחברי הכנסת לבצע עבודה פרלמנטרית אמיתית – אין שום הבדל אם אנחנו מהקואליציה או מהאופוזיציה – לפקח על עבודת הממשלה. איננו מבקר המדינה, אנחנו לא אמורים להיות גוף ביקורת, אבל כן אנחנו אמורים להיות – גם אם אנחנו בקואליציה – חברי הפרלמנט שמבצעים מתוך עקרון הפרדת הרשויות את אותו פיקוח מיוחל ורצוי וחשוב. והינה, למרות חוות דעתה של היועצת המשפטית לכנסת – צפצוף מוחלט, רמיסת כל הכללים, רמיסת כל הנורמות. אין מעמד לשומרי הסף, אין מעמד לדרגי המקצוע, בזים להם, הם לא נספרים. אבל אני רוצה, לסיום דבריי, לפנות דווקא אלייך, חברתי חברת הכנסת גבי לסקי. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> ידעתי – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר כאן, וייאמר לפרוטוקול וייכתב לדורות עולם בדברי ימיה של הכנסת: יש בינינו תהום פעורה, אנחנו לא מסכימים כמעט – על רוב הדברים. אבל דבר אחד אני יודע לומר ואני אומר ועומד מאחורי הדברים: את חברת כנסת חדשה אומנם, אבל עם הרבה מאוד יושרה, עם הרבה מאוד יושרה פנימית, וגם כשהיינו בדיונים בוועדות וכשהצגתי בפנייך עובדות ונתונים שהם נכונים ואמיתיים, ידעת לעמוד עליהם ולהתווכח עליהם. המצע של מרצ שהגיע לכאן לכנסת, והוא מפורסם לכל דכפין בגוגל – עמדה וחרתה על דגלה עקרונות של שמירה על החקלאות, למשל, ולצערי שר החקלאות יצא. הפעולות של התקציב הזה, של חוק ההסדרים הזה – זה תקציב, אחד הקפיטליסטיים ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות. איך את היום בלילה תשימי את הראש על הכרית ותוכלי לישון טוב בלילה כשאת יודעת – כמו שאמר בזמנו אילן גילאון – שהאצבע שלך היא שתכריע, היא שתשפיע על העברתו או אי-העברתו של תקציב קפיטליסטי חזירי שפוגע בכל היסודות של סוציאליזם שעל דגלם ביקשת את אמון הציבור, קיבלת אותו ואת יושבת כאן בכנסת? תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. אמיר אוחנה. יבגני סובה, תפדל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיברו פה הרבה על האוכלוסיות החלשות ועל התקציב. אני מכיר את האוכלוסיות החלשות; חלק מהאנשים האלה גם מצביעים לנו. לכן, לא רק שאני לא מקבל את הביקורת, אני גם נגד סילוף העובדות, ואני רוצה להגיד לכם, להזכיר לכם, שאתם – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מס על חד-פעמי? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משה, למה אתה מפריע? אדוני, תוסיף לאחר מכן כמה שניות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מיסי גודש? כל הדברים הללו הם לא פגיעה בחלשים? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. אני שומע פה סיסמאות על 53 מיליארד למנסור עבאס, על העלאת תעריפי חשמל שלא יהיו ולא יעלו לפחות בשש השנים הקרובות. אבל מה שאני לא שומע – מכם בעיקר, מאנשי האופוזיציה – שבתקציב הזה יש תוספת 2 מיליארד לתקציב הבסיסי של מערכת הבריאות, אני רואה שיש פה תוספת 700 מיליון לתקציב של משרד הרווחה, אני רואה פה תוספת של כמעט מיליארד שקל למשרד החינוך, דווקא לאוכלוסיות החלשות, אני רואה שיש פה תוספת של מיליארד שקל לביטחון הפנים, כולל הגדלת הסד"כ של המשטרה באותן שכונות שהן שכונות בעייתיות, ומן הסתם צריך להגביר את הנוכחות של המשטרה. אני רוצה גם להגיד על התוספת של כמעט מיליארד וחצי שקל להבטחת הכנסה. אני חושב שהתוספת הזאת היא משמעותית, והיא מעלה את אותם אנשים לרמה של מינימום 70% משכר המינימום, כפי שמקובל במדינות ה-OECD. אני רואה פה 300 מיליון שקלים תוספת לניצולי שואה. הפעם האחרונה שניצולי שואה קיבלו קצבה שנתית – אני לא מדבר על קצבה חודשית; אלה שעלו אחרי שנת 1953 ולא זכאים לקצבה חודשית אלא לקצבה שנתית בלבד, פעם אחת בשנה הם מקבלים 3,900 שקל – מינואר 2022 הם יתחילו לקבל כמעט 6,500 שקל כל שנה. אם זה לא האוכלוסיות החלשות אז מיהן? אני רואה בתקציב הזה הגדלה של כמעט 1.8 מיליארד שקל לנכים; אני רואה פה תוספת של מיליארד שקל לנכי צה"ל; אני רואה פה 100 מיליון שקל לתוכנית ממדים ללימודים, שמאפשרת לחיילים משוחררים דווקא מהאוכלוסיות החלשות להשלים את הלימודים שלהם וכך גם לקוות לקבל השכלה אקדמית; אני רואה פה אישור להקמת שני בתי חולים, אחד בקריית אתא, השני באזור באר שבע. שנים דיברו על המשבר במערכת הבריאות. סיקרנו הפגנות רבות ומחאות רבות של הרופאים, אבל מה לעשות, הממשלה הקודמת, 12 שנה אפילו לא תכננה בניית בית חולים. אני רואה בתקציב הזה גם בסך הכול בשורה טובה בנושא של הדיור הסוציאלי. אני לא יודע כמה חברי כנסת יודעים בכלל כמה אנשים עומדים בתור לדיור הסוציאלי. אני בטוח שחלק מכם אפילו לא שמעו על התורים האלה במשרד השיכון וגם במשרד העלייה והקליטה. סוף-סוף יש בשורה טובה: 1,700 יחידות דיור יתווספו למלאי דירות הדיור הציבורי ועוד 3,000 ייבנו בזמן הקרוב. אני רואה גם – יש פה דברים חדשים שקשורים לרפורמה בחקלאות שאמורה להוזיל את הפירות והירקות. כל הדברים האלה – אם זה לא סיוע לאוכלוסיות המוחלשות אז מה זה? לכן, אני מבקש מכם, תהיו קונסטרוקטיביים, תהיו ענייניים, גם בביקורת שלכם. ותרשה לי, אדוני היושב-ראש – דווקא אתה בא מהחברה הערבית, אז יהיה לך כיף לשמוע את הבדיחה הקלאסית הסובייטית. אני אספר. פעם אנטישמים בברית המועצות רצו להאשים את היהודים בזה שיהודים מכרו את המדינה. מכרו – הייתה רוסיה הצארית. ואז, בשנות השמונים, התשעים, כשברית המועצות עדיין הייתה קיימת – זה בדיחה, כן? יהודי זקן מתקשר לקג"ב והוא שואל: תגיד, זה נכון שיהודים מכרו את רוסיה? אז הוא אומר: כן, זה נכון; ככה לימדו אותו. תחזור רגע, זה נכון שיהודים מכרו את רוסיה? אומר לו: אני אומר לך שיהודים מכרו את רוסיה. אז הוא אומר: איך אני בתור יהודי יכול לקבל את החלק שלי? אז אני מניח שהרבה אנשים ברע"מ – לא אתם, אבל ברע"מ – צריכים לשאול את עצמם, אם יש כל כך הרבה מיליארדים, איפה החלק שלהם. אז אני מבקש מכם, תהיו קונסטרוקטיביים בביקורת שלכם – אני פונה לאופוזיציה – כי התקציב הזה הוא התקציב הכי חברתי שאי פעם עבר בכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האמת, אהבתי את הבדיחה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אהבת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אהבתי. יש לה גם משמעות פוליטית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (אומר בערבית: מי עכשיו? התור של מי?) ענבר בזק, בבקשה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שישי האחרון הוזמנתי לעמק יזרעאל היפהפה לפגוש את חברי פרלמנט העמק המיתולוגי ואת אנשי מטה המאבק נגד הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל, שבימים אלו מוצאים את עצמם אובדי עצות ומודאגים. 24 שנים חלפו מאז הוחלט על הקמת נמל תעופה בין-לאומי נוסף על נתב"ג. 22 חלופות נבחנו, ובסופו של דבר התנקזו לשתי אפשרויות בלבד: רמת דוד בצפון ונבטים שבדרום; שתי חלופות בלבד, חלופות שאינן שוות ערך כלל. תושבי הנגב וראשי הרשויות בדרום מעוניינים בשדה תעופה בדרום. תושבי העמק גם הם רוצים ששדה התעופה יוקם בדרום. שדה התעופה בנגב יביא לתנופה כלכלית באזור ויסייע בחזון הציוני של הפרחת הנגב. לעומת זאת, שדה התעופה בעמק יזרעאל יביא להרס החקלאות והתיירות באזור ולחיסול של 270,000 דונם של קרקעות חקלאיות, רפתות ומאגרי מים. שדה התעופה בנגב יכול להיבנות בתוך שנים ספורות. לעומתו, שדה תעופה בעמק יזרעאל הוא פרויקט מורכב מאוד שיצריך לפחות עשור יותר ויעלה פי ארבעה. יש את כל הסיבות הטובות בעולם לבנות את שדה התעופה חדש דווקא בנגב, אז איך קרה שב-2014 קיבלה ממשלת נתניהו את החלטה 2050, החלטה אומללה הקובעת שהמקום המועדף לשדה התעופה המשלים הוא במרחב של בסיס רמת דוד שבעמק יזרעאל? מסתבר שיש גורם אחד עם אינטרס מובהק להקים את שדה התעופה דווקא בעמק. הגורם הוא חיל האוויר ומשרד הביטחון. נכון להיום הם מהווים את החסם להקמת שדה התעופה בנבטים שבדרום. בקווי היסוד שבהסכמים הקואליציוניים של הממשלה נכתב במפורש: הממשלה "תבטל את החלטה 2050 כך שלא יוקם שדה תעופה בעמק יזרעאל". חוק ההסדרים שמונח על שולחננו עכשיו מונה 1,391 עמודים וכמה עשרות רפורמות, ולא ראיתי שם התייחסות להתחייבות הזאת. אני שואלת אתכם למה. איך זה ייתכן? אני פונה כאן לחבריי בקואליציה ולחברי הממשלה: עמדו בהתחייבות שניתנה לתושבי הדרום ולתושבי העמק. בטלו את החלטה 2050 ועשו הכול כדי לקדם את הקמת שדה התעופה בנבטים, לטובת תושבי הנגב ולטובת כלל תושבי מדינת ישראל. אני קוראת גם לראשי משרד הביטחון לשקול מחדש את הנושא ולהתייחס למכלול השיקולים. יש לנו כאן הזדמנות היסטורית להפריח את הנגב ואסור לנו לפספס אותה. שר החוץ יאיר לפיד כבר פועל לביטול החלטה 2050. אני באופן אישי וכן חבריי למפלגת יש עתיד עומדים מאחורי התחייבותנו. נמשיך לפעול לקידום הפתרון ההגיוני, הכלכלי והנכון ביותר, שהוא הקמת שדה התעופה בנבטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא כבר דיברה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> התחלף יושב-ראש אז יש לי עוד זכות דיבור? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה לאל שקרן ברק לא עולה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל אם התחלף יושב-ראש אז יש עוד פעם זכות דיבור, לא? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי, רות וסרמן לנדה – לא פה; בוסו – לא כאן; ג'ידא רינאוי – לא כאן; אחמד טיבי – נדחה אותו; יריב לוין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר, דבר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> דבר בכובעך כחבר כנסת, זה וידיאו ששבר את יוטיוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעבור לכאן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא לא צריך לעבור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא יכול לעבור לשם, כי המליאה תישאר יתומה ללא יושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תחליף כובע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – פה אתה מעיר לעצמך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה היה כך: באופן חריג אני נותן רשות לחבר הכנסת אחמד טיבי לדבר מכאן, כי אין סגן יושב-ראש שיחליף אותו כי התור שלו הגיע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מוכנים לזה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נשמח מאוד לשמוע את דבריך המחכימים. יש לך גם הערות על התקציב, על החוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל נראה לי שמבחינת התקנון אסור, כי מי שמדבר מהכיסא – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש מחליט. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – הוא מדבר בשם היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מכיר כמה תפקידים בכנסת שיש להם שלטון כמעט אבסולוטי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו רואים מה שקורה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא אומרת מה החוק. אתה מכיר ראש ממשלה עם שישה מנדטים? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> המציאות עולה על כל דמיון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב אותך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הבעיה הגדולה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ודווקא זה בא ביום שאני מגלה נדיבות ונותן תוספות זמן לח"כים. טוב, אני אדחה את תורי. יריב לוין – לא פה. אמילי מואטי, תפדלי. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> טוב שאתם פה כולכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש לה אספירציות, לאמילי מואטי, היא עולה מימין. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מחכה שהם יפתרו את הבעיות ויוכלו להיות סגנים. << קריאה >> משה ארבל: << קריאה >> עד שאת לא יושבת-ראש ועדה אנחנו לא מוכנים. אני רוצה מזרחים במקומות מפתח. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> התראיינתי הערב ברשת ב' אצל יוסי אליטוב, ואמרתי לעצמי שהפעם האחרונה שזה קרה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שם הכול התחיל. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק. אז אני מקווה שלא האזנת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא הספקתי. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> יפה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני אאזין לפודקסט. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> לעומת זאת, אני מודיעה כאן שבחרתי באיש השנה בפוליטיקה – יאיר לפיד, והסגנים שלו: אוריאל בוסו מש"ס ומיכל וולדיגר מהציונות הדתית – ופירטתי מדוע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מניח שלא הכרת מספיק את אחמד טיבי, כנראה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא איש השנה שלי כבר 20 שנים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ידעה לענות. בגלל ההערה החשובה וההיסטורית הזאת את מקבלת תוספת טיבי. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> תוספת 20 דקות. דברי. מי איש הטוויטר שלך, גבי לסקי? בואו נפתח את זה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה תואר חשוב, איש הטוויטר. גבי, תודה רבה. ואתר המדיה, הקריאייטיב – ערוץ הכנסת. מסכימה, אמילי? << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה מסכים? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הדיגיטל שלהם. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, המכונה ממ"ז, האם אתם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מי קרא לו ממ"ז? מאיפה בא השם הזה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הקרדיט לפתחו של יושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. הוא המציא את המונח. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה הייתה הראשון שקרא לו ממ"ז? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כן, וזה סייע לו מאוד – – – << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> – – – כי זה שעשע – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה עזר לו בפריימריז ועל זה אתה משלם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – בפריימריז. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה עזר לו בפריימריז ועל זה אתה משלם – שהוא פה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, האם אנחנו תמימי דעים שמבחינת הקריאייטיב, כפי שאמר סגן יושב-ראש הכנסת – האם אנחנו תמימי דעים שהקריאייטיב של ערוץ הכנסת הוא הטוב במדינת ישראל? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא הטוב היום. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני חייב להודות – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> פה אחד, פה אחד. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני חייב להודות שחל שדרוג משמעותי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיקי, תשחרר את התשובה שלך. אנחנו שואלים עוד פעם: האם הקריאייטיב של ערוץ הכנסת הוא הטוב ביותר שיש כיום במדינה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ה-social והדיגיטל. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני יודע שאתם מאוד אובייקטיביים, כי אתם לא רוצים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אי-אפשר ככה., כמה הזדמנויות אני אתן לך? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מבין, תעשה לו מועד ג'. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> יש כאן קונסנזוס היסטורי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הקריאייטיב של ערוץ הכנסת הוא הטוב ביותר שראיתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> נרשם. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> הופה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להחזיר את חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> נרשם ונכנס לדברי ימי הכנסת. טוב, במעבר חד – מיכל וולדיגר, פספסת. בחרתי בך להיות סגנית איש השנה שלי בפוליטיקה ברשת ב'. יאיר לפיד הוא איש השנה ואת ואוריאל בוסו הסגנים שלו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה רק לשנה הזאת, היא אמרה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> יש לזה תוקף, שימי לב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש לה משהו ל-20 השנים האחרונות. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> טוב, במעבר חד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> חברות וחברים, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכתבת הדר גלעד פרסמה הבוקר ב-ynet על מחקר שערכה קבוצת גיאוקרטוגרפיה, של אגודת הידידות – של הקרן לידידות. לפי הנתונים שעלו שם – חברת הכנסת וולדיגר, אני שמחה שאת היחידה שמקשיבה לי – 22% מהציבור במדינת ישראל יצטרכו סיוע כדי להשלים את סל הקנייה לבית לקראת החגים. כעשירית ייעזרו לשם כך בבני משפחה, וכעשירית אינם יודעים במי להסתייע. 21% מהציבור הרחב מתקשים בקניית כל מוצרי המזון שהם צריכים לבית באופן כללי, לא לקראת החגים. 76% מבני ה-65 ומעלה חווים קשיים כלכליים בתקופת הקורונה, ונאלצו לצמצם בהוצאות על מצרכים לארוחות בתקופת החגים, כלומר, נכנסו לסטטיסטיקה עניים חדשים. 37% ירדו ברמת החיים יחסית לתקופה שלפני משבר הקורונה. מממצאי המחקר עולה גם שמי שספגו את הפגיעה המשמעותית ביותר הם כמובן השכבות המוחלשות. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> באתי לשמוע מפה, כי לא שומעים משם. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אה, לא שומעים משם? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, בואו נגמור עם זה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יש שם כפתור, אמילי. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> רק רגע, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן, אני איתך. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אוה, ליגה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תיקנו את זה, זה היה מקולקל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תתחילי מההתחלה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה רוצה את כל הנתונים? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בגלל שאני מאמין לכם, אני פשוט מופתע – – – << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מופתע מהממצאים, נכון, חבר הכנסת אקוניס? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מופתע מאוד מזה שאין כללים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא נדהם. נדהם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יש כללים, יש זמנים. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה רוצה לעלות לדבר ואני מפריעה לך? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חס וחלילה. אני רוצה לעלות לדבר, את לא מפריעה לי. הכללים פה פשוט נרמסים. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> במשך 20 שנה מדינת ישראל הרשמית עשתה מיקור חוץ של שירותי הרווחה. חברת הכנסת גבי לסקי. תודה. מילא אקוניס, את? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אני בצד שלהם, זה פשוט מידבק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אוי לרשע ואוי לשכנו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, לא נגמור ככה. יום שישי, יום שישי מתקרב. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> מה שחשוב לי להגיד זה שב-20 השנים האחרונות מדינת ישראל הרשמית עשתה מיקור חוץ לשירותי הרווחה שלה והפקירה והפקידה את המוחלשים בידיהן של עמותות ובידיו של המגזר השלישי. זה עד כדי כך נעשה נורמלי, שבמקום שאנחנו נדפוק את הראש בקיר נוכח המציאות הזאת וננסה למצוא פתרון, יש חברי כנסת – גם הטובים שבחברי הכנסת – שהולכים, אוספים מוצרי מזון לנזקקים, מחלקים מוצרי מזון, כאילו שזה הדבר הכי נורמלי לעשות. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> את רוצה חכה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לחיות במדינה שבה אדם יכול לקום בבוקר ולשאול את עצמו: מה אני יכול לעשות? למה אני מסוגל? מה חשוב לי? איך אני תורם? ולא רק מה אני צריך לעשות, חברת הכנסת וולדיגר, כדי לשרוד את הקיום המייגע הזה. כן, זה מה שאני רוצה, תקראי לזה חכות, תקראי לזה איך שתקראי לזה. אני חושבת שהתפקיד של מדינה הוא לדאוג שאדם יממש את מלוא הפוטנציאל שלו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ואיך זה בא לידי ביטוי בתקציב? << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> זה נכון גם מוסרית וזה נכון כלכלית, משום שכשאנשים מממשים את הפוטנציאל שלהם ועובדים במקצועות שהם בחרו לעבוד בהם, הם עובדים יותר, הם משלמים יותר מיסים, הם אנשים מאושרים יותר. אנשים מאושרים יותר הם אנשים טובים יותר לחברים שלהם. על כן, חברת הכנסת וולדיגר, כנבחרת ציבור יש לי אינטרס שתהיי מאושרת ושלא תהי בודדה, שלא תחיי חיים שיש בהם רק הישרדות, שלא תהיי נזקקת. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אין מחלוקת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ולכן תצביעי נגד התקציב. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אצביע בעד התקציב, חבר הכנסת משה אבוטבול, ואני אסביר למה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האמת היא שזה מעבר לדקה השמינית. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. אתה אחראי לזה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני עושה את זה ביודעין, חבר הכנסת אקוניס. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אז זה יחול על כולם. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אדוני היושב-ראש, אנחנו עושים פיליבסטר נגד עצמנו? אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא, אין כאן שום פיליבסטר. יש לך שלוש דקות שמשום מה התארכו, לא יודע למה. לכן, את מתבקשת לסיים בלי לפגוע באושר שלך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני אהיה מאושרת אם תפעלי להקמת הרשות למניעת אובדנות. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו יושבות-ראש במשותף, חברת הכנסת שטרית, של השדולה לבריאות הנפש. אלה דברים שנוכל לעשות מחר בבוקר ואנחנו נעשה אותם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> חברות וחברים, תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. יעקב אשר. גבי לסקי, תפדלי, גבי. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה שלוש דקות, גברתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אפשר לומר תמיד מעל הדוכן את מה שאמרת במושב. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כבוד היושב-ראש – ואני נהנית לקרוא לך כבוד היושב-ראש, מגיע לך – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה, כל פעם שאני אעלה לנאום במליאה, מעכשיו, אשאל תמיד שלוש שאלות בנוגע לקצין המודיעין שנפטר בכלא הצבאי, עד שאקבל עליהן תשובות: 1. מדוע לא יבוטל צו איסור הפרסום הגורף החל על פרטי מותו? 2. מדוע אין עדיין מסקנות על נסיבות מותו, אף שחלפו כבר למעלה מ-110 ימים? 3. למי יש מה להסתיר או מה מסתירה מערכת הביטחון בעניין הזה? ועכשיו לענייננו. אני רוצה לדבר על שריפה אבו מועמר. שריפה הייתה מורה בת 33, תושבת רמלה. לפני שנה, אחרי שהכינה את מערכי השיעור לקראת שנת הלימודים החדשה וקישטה את הכיתה לקראת החזרה של הילדים ללימודים, עמדה במטבח ביתה בזמן ששלושת ילדיה היו בבית וספגה שלוש יריות לחזה, התמוטטה על הרצפה ומתה. לא שריפה ולא מוחמד בן זוגה היו קשורים לארגוני הפשע, לפשיעה בכלל, ולא היו להם שום סכסוכים. הגורל הטרגי שלה קשור לעובדה שבמדינת ישראל 85% ממקרי הרצח הם בחברה הערבית. לצערנו, רק 22% מאותם מקרי רצח מפוענחים על ידי המשטרה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שריפה, אבו מועמר – לא רק שלא היו קשורים לפשע, היא הייתה מורה מאוד אהודה על כולם. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> כלומר, כבר זמן רב מדי אזרחים ואזרחיות רבים לא בטוחים, לא בביתם ולא במרחב הציבורי. זה מצב בלתי נסבל. שלא יספרו לנו שמדינה לא יכולה להגן על חלק מאזרחיה. המשטרה הצליחה להילחם בהצלחה בארגוני הפשיעה בחברה היהודית, אבל לא עושה את זה בחברה הערבית. מאז ששריפה נרצחה לפני שנה, נרצחו, עד היום, עוד 105 אזרחים ואזרחיות ישראלים מהחברה הערבית. הגיע הזמן להפסיק את ההפקרות. על כולנו לדאוג שלכל אזרח ואזרחית במדינה, ללא הבדל, תהיה הזכות לביטחון אישי במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> ולחברי משה ארבל יש לי הודעה אישית: אני מבטיחה לך שבעניין התחבורה הציבורית אני אילחם בתקציב הזה, כי זו באמת גזרה קשה ולא צודקת, ואין שום סיבה שזה יישאר בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר החקלאות, לפי כשעה בערך, כמה שעות, ככה בתחילת היום, שמענו ששר האוצר עלה לכאן, הציג את משנתו ואמר: זהו תקציב חברתי. אמרתי, האמת, הוא התבלבל, הוא התכוון שזה תקציב של החבר'ה, לא חברתי. יש הרבה עניים במדינת ישראל. אף אחד לא דואג להם. אבל מעניין מאוד, במסגרת התקציב, אדוני היושב-ראש, יש לנו ראש ממשלה חליפי – רזרבי, עלק – ואני שאלתי את עצמי, בהתחלה חשבתי שזה רק תואר. אמרתי, יש לו תפקיד ויש לו עוד תואר. לא ידעתי בכלל שמדובר במשרד, זאת אומרת, הרזרבי, יש לו משרד לענייני רזרבי. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – אתם התעליתם על עצמכם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמיתי, אתם לא, תבינו – ללפיד, שר החוץ. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – אתם המצאתם את זה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> חוץ מזה – לא הבנת. לנו היה ראש הממשלה נתניהו. ראש ממשלה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> וגנץ מה היה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. היות שבשמאל הם אנשים שהקיבה שלהם אף פעם לא שבעה, אז הוא היה גם שר הביטחון וגם ראש ממשלה חליפי. כפי שאמרתי, חשבתי שזה תואר. לא הבנתי שראש ממשלה החליפי הזה היה במשרד שעולה עכשיו 5.6 מיליון שקל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל לפיד מחק מהטוויטר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לפיד מחק את החליפי, שלא ידעו, אבל יש לו 13 תקנים, יש לו מנכ"ל חליפי, יש לו עוזרים חליפיים, לאותו מנכ"ל, יש עוזרים חליפיים, לאותו שר החליפי. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> שייתן לי קצת – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה עולה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> "חליפי" זה בעברית או בערבית? חליפי. המילה "ח'ליפה" באה אחרי, מחליף. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא, אתה יודע מה, יותר פשוט לי להגיד לך, אם נסכם, "הרזרבי", הגלגל הרזרבי. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה עברית. זה ממש עברית. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לגלגל הרזרבי מאחור, יש לו אוטו משל עצמו. לא ידעתי שיש דבר כזה. אזרחי מדינת ישראל, לפיד מחק את המילה "חליפי", יענו רק שר החוץ, אבל יש משרד חליפי, עולה 5.6 מיליון שקל. הצבוע הזה, שכל היום יושב בקפה דובנוב – מקפה דובנוב מצא את עצמו בשני המשרדים. והוא מספר לכם כמה הוא צדיק, כמה הוא מתייסר, כמה זה היה רק אילוצים. אבל איזה אילוץ? זה אתה, החליפי. אף אחד לא הכריח אותך להיות רזרבי. תפנה מחר את המשרד, סגור אותו, תחסוך למדינת ישראל 6 מיליון שקלים ובא לציון גואל. אבל אצלך, מר לפיד, וגם אצלך, בנט, וכנ"ל שר האוצר, הכסף הרי הוא מונופול, הוא לא באמת כסף. אתם חושבים שאתם משחקים במספרים סתם, כמו ילדים קטנים. אז אתה הרשית לעצמך, מר לפיד, לקחת את החבר'ה לפני שבועיים – נסעת למרוקו עם קרוב ל-100 איש. דרך אגב, הפניתי מכתב למשרד החוץ. חבר הכנסת קרעי, כמה לדעתך עלתה הנסיעה של לפיד למרוקו, ליומיים בערך? זרוק מספר. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> כמה זה בגימטרייה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה, לא ליפול מהכיסאות: 575,226 אלף שקל – זו התשובה שנתן לי מנכ"ל משרד החוץ. אני, כשבזמנו ראש הממשלה נתניהו ביקש ממני לנסוע עם השר גלנט לאתיופיה לקבל את פני העולים, אז אני אמרתי, היות שבעצם זה לא היה במסגרת עבודתי – אני הייתי אז שר הדיגיטל, או שר התקשורת. שר התקשורת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דודי, זה כולל את כל הח"כים והשרים? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הדבוקה. הוא הרי לא יכול לנסוע לבד; הזמין את כל קפה דובנוב איתו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כולל את כל הח"כים? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. עכשיו, מה קורה? אני אומר לו: תקשיב, זה לא במסגרת עבודתי כשר התקשורת, אז אני אממן את הכרטיס של עצמי ואת השהות שלי שם. זה לא קשור לעבודה שלי. הבן אדם נוסע בהפקרות מוחלטת. דרך אגב, נוסע בכל העולם, גם על כספי המפלגה שלו. אני רואה גם בתגובה שהוא כותב שהשרים מומנו מכספי יש עתיד. הוא רק לא יודע שכספי יש עתיד – מי שנוסע בהם לצרכים האלה זו עבירה פלילית. איך אני יודע? בגלל שגם אנחנו בדקנו את זה, במפלגה שלנו. הוא חושב שזה כסף שלו. כשאני אמרתי שהוא נסע בחמש השנים האחרונות בכספי מה שנקרא מימון המפלגות בכל העולם, לקח צלמים, לקח אנשים – ואמרתי לו: אתה לא שילמת. אני בטוח שהוא לא שילם, בגלל שאצלם זה נוהג, והם לא מבינים שהם עוברים על החוק. יכול להיות שהם מבינים, אבל מה עניין אותם החוק? ממתי עניין אותו החוק? אזרחי מדינת ישראל, הוא יצביע עבור זה שתשלמו על ביקור רופא, הוא יעלה לכם את המס, הבלו, אתם תשלמו גם על הנטפליקס, והילדים, החיילים, מה שאתם מזמינים מדי פעם ב-75 דולר מכל מיני אתרים בחוץ לארץ בפטור ממע"מ, אתם תשלמו – למה? בגלל שהוא צריך לנסוע עוד פעם למרוקו עם החבר'ה ולשאר העולם. אתם מבינים את הפערים שאנחנו מצויים בהם? קשה לי לעכל את זה. קשה לי לתפוס את זה כבן אדם. אתה עובר ממינוס 200 ל-6,000 מעלות. אתה לא יכולת, נשבר בדרך, אתה לא מאמין שזה יכול להיות. תראו את רמת הצביעות, הביזיון. האנשים האלה לא ראויים להיות אפילו – איך אמרתי פעם? מלצרים בסנוקר לא הייתי שם אותם. תראה מה זה. הוא היה עולה לפה, מטיף לנו כל שבוע. אני הייתי שר המקשר – שומע אותו: מושחתים, מושחתים. זה מה שידע להוציא מהפה שלו. דרך אגב, היה בא בערך שעתיים בחודש. אמרתי לו: אם אני בודק את ערך השעה שלך, זה כמעט 20,000 שקל לשעה. אז עכשיו שאלתי את המנכ"ל מי אישר לו את זה – הוא אומר: שר החוץ אישר. אתם מבינים, שר החוץ והמנכ"ל אישרו לעצמם. אתה מבין איך זה עובד? הוא מאשר לעצמו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דודי, ואם אתה היית עושה את זה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבי, אם אני הייתי נוסע עם שני העוזרים שלי, כבר כל הכתבים היו שואלים אותי איך מו, מה מֶה. 100 איש. החוצפה נמשכת, וכל זה בחודשיים. אני מקווה, באמת, בקצב הזה – נתחיל עם התקציב, שמא יבזבזו לנו את הכול על עצמם. יהיה לפנסיות של הצבא, הכול הכול, ובסוף לא יהיה לא לילדים, לא לקשישים. יגמרו לנו את התקציב על עצמם, יגידו: אין כסף. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אורלי לוי – מוותרת. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ביום ראשון שעבר, להערכתי, עשינו יום עיון בסיעת הליכוד כדי ללמוד את ספר התקציב, את מה שמובא בחוק ההסדרים, בתקציב כולו. מה אנחנו מגלים? אנחנו מגלים, אדוני היושב-ראש, שבתקציב הזה חילקו באמת באמת בין עניים לעשירים. ממשלה שבאמת שמה את הדבר הזה שעד היום היה אסור לדבר עליו – אני לא רוצה להתבטא במושגים של אשכנזים, ספרדים, מזרחים, אבל בין שמאל לימין, בין הפריפריה לבין תל אביב, ובסביבה של רמת השרון, רעננה. כל מי שחי בפריפריה, כל מי שמגיע מהמגזר המוחלש, מקהילות מוחלשות, הולך לממן את כל העשירים במדינת ישראל. לא רק זה, הגדילו עכשיו – אדוני היושב-ראש, אתה בטח ראית את זה, כמי שיושב בנשיאות הכנסת. כל מי שלא גר בתל אביב הולך לשלם דמי כניסה של 30 שקלים בכל פעם שהוא נכנס. בעצם, מדינת ישראל הכריזה על תקומתה של מדינת תל אביב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גדי, זה יותר גרוע – זה טבעות. אתה משלם עוד לפני הכניסה לתל אביב, בכניסה לגוש דן, ואז המחיר עולה ככל שאתה מתקרב לטבור, להיכל התהילה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש. מדינת תל אביב קיבלה היום חותמת אמיתית בממשלת ישראל. זה מה שנקרא מדינת תל אביב פר-אקסלנס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הזוי, הזוי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מי שחי בתוך תל אביב פטור מהדבר הזה, כי הוא, מה לעשות, הוא חי במדינה. מה שקורה עכשיו בתקציב הזה – בוודאי ששמעתי קודם את הנאום של חלק מחברי הכנסת ברשימה המשותפת, את הזעקה על התקציב הציבורי ועל התקציב שלא מגיע לאזרחי ישראל הערבים. ואני אמרתי את זה כל הזמן – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> וחוסר הטיפול בעוני – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה גידול העוני, זה לא חוסר טיפול. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – של כלל אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה עידוד עוני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בחלק מהציבור כן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> בחלק מהציבור זה עידוד עוני, ואני אמרתי את זה. אני מקווה שתוסיף לי את הדקה שנלקחה ממני פה בשיתוף. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תוספת diversity. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. אני – ואדוני היושב-ראש, אמרתי את זה כמה פעמים פה במליאה – הטעות האסטרטגית של מדינת ישראל היא בנושא של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. קודם כול, הטעות הראשונה – שלא מלמדים את השפה הערבית בבתי הספר בכל מדינת ישראל, קודם כול. זה לא קשור אפילו – אנחנו חיים במזרח התיכון; אנחנו צריכים לדבר את השפה שמדברים במזרח התיכון. זה – דבר אחד. בנושא התשתיות היו צריכים להשקיע, וצריך להשקיע. עכשיו, בוא ניכנס לאזרחים היהודים, המקופחים האמיתיים בממשלה הזאת. בפריפריה, נשים חד-הוריות, אנשים מסכנים – למשרד השיכון יש משהו כמו 170,000 בקשות בשנה לדיור ציבורי. היום גם הנושא הזה נפגע. כל מי שחלם לקבל דיור ציבורי מהמדינה – הממשלה הורידה את זה; כל מי שרצה לעשות פינוי-בינוי ותמ"א וכו' – הורידו את זה, כי מה לעשות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העיקר, הפינויים בדיור הציבורי חזרו בענק. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. עכשיו, הורידו, לקחו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אורנה ברביבאי, שמונתה על ידי הממשלה הקודמת – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לקחו את כל – מה רצית להשלים? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך את האבסורד והצביעות של הממשלה הזאת. הממשלה הקודמת, כאשר היה בה גלנט שר שיכון, דיברנו על מדיניות הפינויים מהדיור הציבורי. שמנו שם את אורנה ברביבאי – היא עוד לא הייתה פוליטיקאית – כתבה דוח, כתבה מסקנות, המלצות; היום היא מצביעה על פינויים בניגוד להמלצות שהיא המליצה כיושבת-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> כי רוב האנשים שהצביעו לממשלה הזאת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גדי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אני מסיים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> צבועים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסופו של תהליך אנחנו חיים באותה מדינה, והממשלה הזאת מגדילה את הפער בין העשירים לעניים. והיום והממשלה הזאת הקימה מדינה, מדינת תל אביב, בספר התקציב של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט סיום אדיר. תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. או-אה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יוסף שיין. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא נמצא. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא פה. שלמה קרעי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להגיד עוד פעם קרן ברק? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה איתך, תגיד לי, אה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש טלפון שמצלצל במליאה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> צודק, גדי, מדינת תל אביב. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הוקמה היום מדינת תל אביב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלוש דקות. גדי, תירגע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גדי, היום היא קיבלה את הגושפנקה החוקית. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> היום אני מנסה ללמוד ממורי ורבי דודי אמסלם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הממשלה הזאת, שכורתת גט כריתות בתקציב הזה מהעם, ממשלה מנותקת ממש כמו חללית שהתנתקה מחללית האם שלה, כשהיא כנראה מבינה שהיא יותר לא תינק מהאם הזאת, כי לא תהיה לה יותר תועלת מהעם הזה אחרי שהיא גנבה את קולותיו. מנותקים מבעלי העסקים – לא רוצים להצהיר על סגר, אבל בפועל העסקים קורסים. אם אתם צודקים והכול טוב, תפצו לפי מחזורים – אם המחזור נפגע ב-40%, תפצו. מה הבעיה? בתי החולים מגיעים לאי-ספיקה, והעיקר שיש ג'ובים לחבר'ה; מנותקת מהאוכלוסייה הבוגרת – בחוק ההסדרים מסירת הודעות באופן דיגיטלי היא ברירת מחדל, גם כשמדובר בהודעות פוגעניות שיכולות להביא לפגיעה מרשות המיסים, מהוצאה לפועל; מנותקת מנשים מבוגרות, בפרט מנשים בפריפריה ומעובדות כפיים; מנותקת מהאנשים העובדים, הופכת את הפונקציה הזאת, שהיא פונקציה הפוכה, עם מחיר מקסימלי של חניה – היא הופכת את זה לגמרי: המחיר המקסימלי הופך להיות מעכשיו מחיר מינימלי, והחניה תעלה הרבה יותר לאנשים העובדים; מנותקת משומרי המסורת, מנסה להכניס רפורמה פוגענית בכשרות במחטף, והייעוץ המשפטי כותב: אנחנו לא מבינים למה בכלל זה נכנס לחוק ההסדרים, מה הקשר של הרפורמה בכשרות לתקציב; מנותקת מהפריפריה – גדי, אתה יודע מי לא משלם את המס הזה? תושבי תל אביב. תושבי הטבעת הפנימית יכולים להמשיך לגדוש – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מדינת תל אביב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לגדוש – מדינת תל אביב יכולים להמשיך לגדוש את תל אביב עם הרכבים, שום מס אין על זה. לא צריכים לנסוע בתחבורה ציבורית. מס מחוצף על תושבי פריפריה שרוצים להגיע למרכז. המדינה משקיעה כל כך הרבה משאבים במרכז, ועכשיו היא רוצה לגבות עשרות שקלים מתושב פריפריה שרוצה להגיע למרכז. תגידו, אם כבר, אם כבר אתם רוצים לייצר איזשהו מס גודש כדי להוריד את הגודש, תייצרו אפליה מתקנת: במקום שתושב הטבעת הפנימית בתל אביב לא ישלם כלום, שתושב תל אביב ישלם אם הוא מסתובב עם הרכב שלו. שייסע בתחבורה הציבורית, יש לו. שתושבי הטבעות החיצוניות ישלמו כשהם עוברים לטבעת הפנימית, אבל שתושבי הפריפריה יהיו פטורים לגמרי. ככה גם הרווחתם צמצום וגם אפליה מתקנת. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. שמעתי קודם חברת כנסת חדשה ממפלגתו של שר האוצר – אני חושב שאתה ישבת כאן – שהמליצה לנו לבקש סליחה. אז אני באמת רוצה לבקש סליחה מאזרחי ישראל על כך שלא נאבקנו מספיק בחרב המונפת מעליהם. אני מבטיח שנעשה זאת ביתר שאת בשנה הקרובה, עד שנוכל לומר "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". אני רוצה לאחל שנה טובה ומבורכת לכם, חברים, לעובדי הכנסת ולכל בית ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר – לא פה; אלי כהן – לא פה; עלי סלאלחה. אה, אופיר אקוניס. הוא חיכה בקוצר רוח. שלוש דקות. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדברים שלי הם בעיקרם לפרוטוקול ולהיסטוריה, על שקרי ישראל ביתנו. שקריה של ישראל ביתנו: ראשית, אדוני, אין תקציב שלוש שנים – אגב, חלק גדול מכלי התקשורת גם הם שותפים להפצת השקר – התקציב האחרון אושר במליאת הכנסת במרץ 2018, הוא היה דו-שנתי, הוא היה עד לסוף 2019, ואחר כך היו תקציבים המשכיים. לא היה מצב שהמדינה פעלה ללא תקציב מדינה. זה – בעניין המקצועי. ובעניין הפוליטי, אדוני היושב-ראש, בדקתי, כיוון שגם שר האוצר היה כאן, וגם השר חמד עמאר היה כאן, ועדיין ישנו כאן, וחברים אחרים מסיעת ישראל ביתנו: אנחנו באנו לשנות, אנחנו באנו לעשות, אצלנו עובדים. ובכן, אדוני, בדקתי. ישראל ביתנו הייתה שותפה בכירה בקואליציה בין 2009 ל-2013, בכנסת השמונה-עשרה; בכנסת התשע-עשרה שוב, הפעם נכנסה על גבה של תנועת הליכוד, של סיעת הליכוד, באותו דבר מוזר, חברת הכנסת ברק, שהיה קרוי הליכוד ביתנו. הליכוד הוא באמת ביתי, אבל ישראל ביתנו אינה ביתנו. על חשבוננו נכנסה סיעה שכמעט לא עברה את אחוז החסימה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> על חשבוני. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם על חשבונך באופן אישי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה היה היום שהייתי צריכה להיבחר. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ב-2015, למעט שנה אחת, סיעת ישראל ביתנו הייתה שותפה בכירה מאוד; במאי 2016 – זה הכול מן הזיכרון, השר עמאר, הכול ממנו – שר הביטחון אביגדור ליברמן מונה לתפקיד. אני כבר לא מדבר על האולטימטום המדיני-ביטחוני שכולנו עדיין מחכים לו, לאותן 48 שעות שבהם יחוסל איסמאעיל הנייה אם לא יוחזרו הגופות. אנחנו מחכים. היום 2 בספטמבר, השנה היא 2021. הרי זה בלתי נתפס. וכל הזמן הזה אוחזת ישראל ביתנו בגרונה של הקואליציה, בגרונן של הקואליציות, בתפקידים הבכירים ביותר: שר החוץ ושר הביטחון. אגב, השר לביטחון הפנים, אפרופו מדברים על ביטחון הפנים ועל הנגב ועל המגזר הערבי, אדוני היושב-ראש, ישראל ביתנו דרשה אולטימטיבית את התיק לביטחון הפנים, את התיק לביטחון הפנים, כדי לטפל בפשיעה, לבוא ולומר לאזרחים: אם אין נאמנות, אין אזרחות, ועל אחרים שיעברו לשליטתה של המדינה הפלסטינית משטחי ואדי עארה, מן המשולש הקטן ומן המשולש הגדול, ועכשיו אדוני היושב-ראש, עם מי יושבת ישראל ביתנו? עם התנועה האסלאמית ועם רע"מ. ובכן, השקרים הללו חייבים להיות מופרכים. אנחנו נפריך אותם, ואנחנו נקיים פה את האמת, גם אם היא קשה לאנשי ישראל ביתנו. את השקרים שלהם הם יכולים להפיץ, אבל בסוף האמת מנצחת. תודה, שנה טובה וחג שמח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר כנסת עלי סלאלחה; חבר הכנסת יאיר גולן; חבר הכנסת איתן גינזבורג; יובל שטייניץ; אלון טל; מאי גולן. מיכאל מלכיאלי, שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, את תפילות ראש השנה אנחנו נתחיל, בעזרת השם, בפיוט "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". בכל שנה אנחנו שואלים את עצמנו למה צריך לכוון – איזו קללה הייתה השנה שצריכים להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא שתכלה שנה וקללותיה. אני את הבוקר התחלתי כשהגעתי לכאן בפקק גדול מאוד בכביש בגין. ואתה מזפזפ בין הערוצים; יש כמה ערוצי חדשות ואתה עובר מאחד לשני. הבוקר הייתה מקהלה של בכירים בקואליציה, וכולם באמירות מאוד מאוד ברורות: זה היום עשה ה'. יום חג, יום שמחה, אחרי כל כך הרבה שנים שאין תקציב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הם בירכו את ה' על העניין? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הם בירכו את הקבוצה פה, שאחרי כל כך הרבה שנים יש תקציב למדינת ישראל. באמת יום שמח, יום תקציב. מדינת ישראל מגישה תקציב, מגישה תכנון כלכלי למדינת ישראל. ואני על התקציב הזה אומר: תכלה שנה וקללותיה. תקציב שלא מביא אף בשורה לפריפריה; תקציב שלא מביא אף בשורה לבתי החולים. נצא החוצה, נראה את מנהלי בתי החולים של כמה מיליוני אזרחים שאומרים: אין לנו כסף לשלם לספקים. אמר השבוע בכנות מנהל אחד מבתי החולים הגדולים: יש ספקים שבגללי פשטו רגל, סגרו את העסק שלהם. לא שילמתי להם, אני עובד על שוטף 230, 260. מנהלי בתי החולים, במקום לנהל את בית החולים, נהפכו לשנוררים, למגייסי כספים. ברוב חוצפתו, אותו נוכל שאי-אפשר להאמין איך הוא כל פעם מידרדר למקום יותר נמוך, הבוקר בישיבת הסיעה אצלם אומר: החרדים איבדו את הגבינה במשרד הדתות, את הג'ובים של משרד הדתות. אילו מינויים אנחנו מינינו? על איזה מינויים הוא מדבר? איזו בושה. מאז שהם הגיעו, חוץ ממינויים – הממשלה הזאת, המנופחת, שגרירים בכל מקום, מינויים של מנכ"לים, סמנכ"לים, הכול במהירות, מהר, לחטוף, עוד מינוי, עוד גנבה, עוד ג'וב. הוא בא להטיף מוסר. המינוי הפוליטי היחיד שיש לשר הדתות מטעם ש"ס, ומינו אדם שהוא לא חרדי בכלל, דתי-לאומי, חבר שלו מרעננה, עו"ד פלוס, מוערך מאוד, איש מוכשר. הוא בא להטיף שאנחנו דואגים לג'ובים? מהיום שהם נכנסו למשרדים, קפצו ממקום למקום למנות, לפטר אנשים. אנחנו היום הצבענו נגד – נגד התקציב הרע הזה; נגד התקציב שמפלה את הפריפריה; נגד התקציב שמעמיק את הפערים הכלכליים במדינת ישראל. בעזרת השם, נתפלל "תחל שנה וברכותיה", שהממשלה הרעה, האכזרית והקשה הזאת, האטומה כל כך לאותם אנשים חלשים, לזקנים, לילדים, לפריפריה, למנהלי בתי החולים, תאבד מהעולם הזה, תתפזר, תעוף לאופוזיציה. בעזרת ה' תקום כאן ממשלה עם חמלה, שתדאג לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז ולא להרחיב אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. יואב קיש – מווג'וד. מווג'וד – יעני נמצא. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תעאל להון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תפדל להון. תעאל להון זה בדרך כלל במחסומים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ג'יב אל-הוויה זה במחסומים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הצעד הבא הוא ג'יב אל-הוויה, קודם תעאל להון. תפדל להון, פה זה לא מחסום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שוכרן, יא חביבי. כנסת נכבדה, אני מצטרף לכל מה שנאמר פה על התקציב, ואני פשוט לא יכול שלא להשתומם איך הממשלה הזאת מתנהגת. יש פה חוק הסדרים – אני לא הרבה שנים בכנסת, אני מ-2015. נמצא פה אולי מי שיותר ותיק ממני בכנסת, השר – – << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> מ-2009. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נחמן שי. אני לא זוכר כזה חוק הסדרים. אני לא זוכר אירוע כזה של כנסת מרוקנת מהשפעה. אני אומר את זה לציבור אזרחי ישראל מכל הקשת, מה שנקרא, כל המגזרים, כל המקומות, פריפריה: מתעללים בכם, לא סופרים אתכם ועושים פה מה שרוצים. הכנסת, שהייתה פעם בלם לממשלה, היום לא עושה את זה יותר. למה היא לא עושה את זה? אני אומר לך, השר נחמן שי, בוא נעשה חשבון. איך אתה בחשבון? << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> לא הצטיינתי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הצטיינת. בוא נגיד שיש לנו 60 חברי כנסת בקואליציה פלוס מינוס – אני מקווה שיהיה מינוס אבל בוא נגיד פלוס מינוס – מתוכם כ-30 חברי ממשלה. 30 חלקי 60, כמה זה יוצא בערך? 28 שרים ועוד סגנים, 30 מ-60 – כמה זה? זה חצי, נכון? אני צודק? << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נכשלנו. חצי. עכשיו, נורבגים, אתה יודע כמה יש פה בכנסת? << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> – – – 20. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה מעל 20, אבל בוא נגיד 20, אני לארג', ככה. 20 חלקי 60 כמה זה? שליש. אז יש לנו חצי פלוס שליש, צריך לעשות מכנה משותף שישיות, אנחנו בחמש שישיות – אז שישית, 10 ח"כים, מפצלים ועדות כדי שיהיו יותר יושבי-ראש. לא שמת לי זמן, יקירי. << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> היינו בספירה הזאת, אצלכם בדיוק. היו יותר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נמשיך. אנחנו נכשלנו בהעברת תקציב. אתם – – – << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> נכון, היו יותר, היו הרבה יותר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי. נורבגים, אתה יודע כמה יש פה בכנסת, חבר הכנסת? כמה? << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה מעל 20, אבל בוא נגיד 20. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מעל 20. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מעל 20. בוא נגיד 20, אני לארג' פה. 20 חלקי 60, כמה זה? שליש. אז יש לנו חצי פלוס שליש. צריך לעשות מכנה משותף שישיות. אנחנו בחמש שישיות. שישית – 10 ח"כים שצריך לדאוג להם. איך דואגים להם? << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> איך? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מפצלים ועדות, שיהיו יותר יושבי-ראש. אז ועדת הפנים והגנת הסביבה והבט"פ מתפצלת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שמת לי זמן, עוד לא התחלתי. לא שמת לי זמן, יקירי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים את השיעור בחשבון. לדעתי לא נתת לי, אבל לא משנה. אני אסיים את השיעור בחשבון שבזכות השר נחמן שי הצלחנו לעשות. חצי ועוד שליש – חמש שישיות, עשרה חברי כנסת, שישית אחת שנשארה כדי לטפל בה בפיצולי ועדות. כך הממשלה הזאת מרסקת את כנסת ישראל. כך עובר פה תקציב לא חברתי, תקציב של גזרות ולא בשורות, תקציב שאומר לישראל: לא סינגפור, אתם הרבה הרבה מתחת. לא סופרים אתכם. אזרחי ישראל, הממשלה הזו לא סופרת אתכם. היא מענישה אתכם, היא לוקחת את הכסף למקומות אחרים, למקומות רעים. אנחנו באופוזיציה נעשה הכול כדי שזה לא יקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. רם שפע. מיקי מכלוף זוהר, הרי הוא ממ"ז, שלוש דקות. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו דנים דיון חשוב ומשמעותי על תקציב המדינה. מדובר כמובן בתקציב שישמש את מדינת ישראל ואזרחי ישראל בשנים הקרובות, ואני חושב שמי שקרא את התקציב – ואני אחד מאלו שכן בחנו את הרפורמות ואת הסוגיות שנעשות שם – גילה שיש דברים שאני חושב שאנחנו כנבחרי ציבור לא יכולים לעבור עליהם לסדר-היום. אנחנו כולנו יודעים את עניין גיל הפרישה לנשים, שבסופו של דבר אם יעבור במתכונתו הנוכחית כפי שההסדר הזה רוצה להיות מוצע, אנחנו נראה נשים שהן יותר מוחלשות משלמות מחיר מאוד מאוד כבד, ולכן אני מקווה שמשרד האוצר יעשה את השינויים המתבקשים כדי לפתור את סוגיית הנשים המוחלשות וכל מה שקשור לנשים שהן מעל גיל 62. אנחנו מדברים גם על הרפורמה בחקלאות, שגם שם צריך לעשות מעשה ולטפל בסוגיה, משום שאנחנו יודעים שחקלאים רבים יכולים לקרוס כתוצאה מהרפורמה הזאת, ויש צורך לעשות תיקון משמעותי גם בנושא הזה. ולי חסר בתקציב הזה העלאת שכר החיילים. הרי אנחנו יודעים שמנסור עבאס, חברנו לכנסת וראש רע"מ, לא צמצם עלויות ודרש דרישות משמעותית. למיטב ידיעתי, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אני גם צודק, אבל גם הרשימה המשותפת דרשה לא מעט דרישות בתקציב וקיבלה. אבל חיילינו, אלו שמגינים על אזרחי ישראל, לא קיבלו אגורה שחוקה, ולכן אני חושב שיש חובה מוסרית אמיתית שלנו כמדינה, ולו בשביל להראות שאכפת לנו מהחיילים שלנו, שמגינים עלינו, להוסיף בתקציב הנוכחי סכום ראוי להעלאה לשכר חיילי חובה, ואני מקווה שהדבר הזה גם יקרה. לסיכום דבריי אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולכם חברי הכנסת: אנחנו לא נכנענו. אנחנו נפעל להפיל את הממשלה הזו, ובעזרת השם הממשלה הזאת תיפול מהר ממה שאנשים חושבים, משום שהשעטנז הזה – זו לא ממשלה שבסופו של יום אפשר לבוא לציבור ולומר: יש פה בשורה, לא בצד הכלכלי היום, לא בצד הביטחוני, שאנחנו יודעים שיש רפיון ביטחוני שאי-אפשר להתעלם ממנו, בטח בכל מה שקשור לסוגיה האיראנית ולגבול רצועת עזה, שאנחנו רואים מה קרה, לצערנו הרב, וגם לא בתחום הקורונה – 11,000 נדבקים ביום זו בשורה רעה לאזרחי ישראל, כי מי שמנהל את המדינה מנהל אותה באופן כושל לחלוטין. אני חושב שכל מי שרואה לנגד עיניו את הניהול הזה מבין שהממשלה הזו צריכה ליפול, וכמה שיותר מהר. כך אנחנו נעשה, כך אנחנו נפעל, ובעזרת השם גם נצליח. שנה טובה לכל אזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. פטין מולא. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, למרות שהמילה "דרוזים" בכלל לא נמצאת בתקציב המדינה, הקואליציה מתהדרת בתקציב שאישרה לעדה הדרוזית והצ'רקסית בסך 3 מיליארד שקל עד שנת 2023. התקציב לא הגיע דרך חברי הכנסת הדרוזים או שאריות שהגיעו מתוך מיליארדים שקיבל מנסור עבאס. האם 3 מיליארד שקל הם תקציב תוספתי או משרדי? אם זה משרדי, זו עבודה בעיניים על הדרוזים והצ'רקסים. למה 3 מיליארד ולא 6 מיליארד? ואם זה תוספתי, אני מציע לכם, כבוד השר חמד עמאר, הכנסת והעדה הדרוזית רוצים לדעת איזו בשורה אתם מביאים להם. על הנייר אפשר לחשוב שהתקציב לחברה הדרוזית והצ'רקסית הגיע ונוצל במלואו, אבל יש בעיה עיקרית במדינה, ולא תיקנו אותה, ושום שקל לא ינוצל: בעיית החסמים וההגבלות בבנייה בעדה הדרוזית והצ'רקסית – החסמים וההגבלות שלא מאפשרים לרשויות הדרוזיות להתפתח ולנצל אותו תקציב שהתלהבתם לספק להם. בזמן כהונתי במשרד ראש הממשלה, כבוד היושב-ראש, הגשנו תוכנית ייחודית להסרת חסמים והגבלות במגזר הדרוזי, הצ'רקסי והחברה הערבית בכלל, תוכנית שהוכנה בשיתוף פעולה עם ראשי רשויות דרוזיות, צ'רקסיות וערביות, נוסף לתמיכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ. התוכנית שהכנתי מכילה הסרת חסמים והגבלות, הרחבת תוכניות מתאר ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, הקצאות שטחי מדינה השייכים למינהל מקרקעי ישראל למוסדות ציבור ועוד בעיות רבות. ללא המלצות הוועדה להסרת החסמים, לא יהיה לנו איך ואיפה לבנות בתי מגורים, לא יהיו לנו שכונות לחיילים משוחררים ולא יהיו לנו מבני ציבור וחינוך. התקציב יעלה אבק במשרדי הממשלה ללא שימוש עד שבסוף יוחזר לאוצר. אני פונה וקורא לחבריי חברי הכנסת מהמגזר בקואליציה: זו השעה. תעשו צעד אמיץ ותציבו אולטימטום לממשלה ולאוצר ליישם את התוכנית שהכנו אני וחבריי. כמו שחלק מחבריכם בקואליציה נלחמו למען הפריפריה, העסקים והחקלאות, כך אתם חייבים להילחם נגד החסמים בעדה הדרוזית – בעיות שאתם מכירים מקרוב ונוגעות לכל המועצות והאזרחים הדרוזים, הצ'רקסים, הבדואים והערבים במדינת ישראל, חסמים שעומדים כמו עצם בגרון של ראשי המועצות שלנו ומפריעים להם לצמוח. תזכרו, בלי האצבעות שלכם אין תקציב. אני חוזר: תזכרו, בלי האצבעות שלכם אין תקציב. אני פונה אליך, אדוני השר חמד עמאר, ואל שרת הפנים, הממונה על המינהל והתכנון, בשאלה: מאז שהוקמה הממשלה החדשה הוטלו אלפי קנסות וצווים מינהליים ביישובים – 300,000 ליחידת דיור אחת, על בנייה ללא היתרים בשטחים פרטיים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר במשרד האוצר והממשלה, יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן, שממונים על היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה: מה אתם עושים ומתכננים לעשות עם צווי ההריסה בכפרים הדרוזיים? אני קורא לכם מכאן, מכנסת ישראל, להקפיא את כל ההליכים עד גמר התכנון ביישובים. זה מה שמצפים מכם לעשות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. משפט סיום קצר. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. שיהיה לכם חג שמח ושנה טובה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שנה טובה. אלון טל, ואחריו – בנימין נתניהו. זה מה שרשום – – – השר המקשר. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עוד מעט אנחנו חוגגים את ראש השנה, שלפי המורשת שלנו מציין את בריאת העולם. למעשה אנחנו חוגגים יום הולדת לכדור הארץ, אך למרבה הצער זה לא יהיה יום חג שמח מדי לכדור הארץ. הרי במשך עשרות שנים יש הזנחה ויש חמדנות ויש מפגעים, וכדור הארץ מוצא את עצמו במשבר אקלים שישנה את החיים כאן ללא הכר. מאז שהמשבר הזה התגלה, מדינת ישראל גילתה אטימות מסוימת, התעלמות. גם כשהיא לכאורה התגייסה למאמץ משותף של העולם, המאמצים שלה הסתיימו בעיקר במס שפתיים, בהכרזות ריקות ובחוסר ביצוע. לכן אני מביא לחוק התקציב שאנחנו הולכים לאשר הערב את ההצעה – יש כאן בשורה חדשה: לראשונה הייתה החלטת ממשלה לתמחר חלק מהנזקים הסביבתיים שאנחנו עושים באמצעות מס פחמן. המשרד להגנת הסביבה זוכה לתקציב של 600 מיליון ש"ח כדי להתחיל להתמודד עם המשבר – אני מדבר על אדפטציה ומיטיגציה. 2.5 מיליארד שקלים במשרד האנרגיה יתוקצבו לאנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית ועוד צעדים שאנחנו צריכים כדי להעביר את משק האנרגיה שלנו למשק אנרגיה מקיים. אנחנו נשקיע לכאורה בשנים הקרובות לטובת עצמנו, ובעצם המרוויחים אמורים להיות הדורות הבאים, שיהיה להם אולי סיכוי לחיות עם אקלים סביר. על כן אני מאחל לכל חברי הבית וחברות הבית שנה טובה עם חקיקה סביבתית שאפתנית, והלוואי שגם אקלים יציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בנימין נתניהו – לא כאן. השר המקשר חמד עמאר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אני לא השר המקשר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> השר במשרד האוצר, שיענה בשם הממשלה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הממונה על הריסות בתים לאוכלוסיות – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה, פטין? מה אתה רוצה להגיד? מה? שו, יא פטין? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת משה ארבל, לפני שאני אתחיל איתך – כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אתה אמרת משפט, ומשפט שהיית צריך לבדוק את עצמך. אנחנו מנסים לתקן מה שעשתה הממשלה הנוכחית – כל צווי ההריסה וכל הדברים, כל הדברים שהיא הובילה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ולכן – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו מנסים לעשות את זה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו חודשיים וחצי נמצאים, חודשיים וחצי, ואני מבטיח לך שאנחנו נעשה דברים שב-12 שנים וחצי לא עשיתם, ואנחנו נעשה את זה במשרד האוצר. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני גם רוצה – פטין – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> ההצבעה תחכה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פטין, אני רוצה לתת לך דבר. אתה הרי דיברת, עלית – לפני שאני אתחיל לדבר על כל מיני דברים אחרים – עלית לכאן, דיברת. אני רוצה לבשר לך שאתה – אני רוצה לבשר לך עכשיו שברגע הזה, ברגע הזה, עכשיו, עכשיו, שר האוצר אביגדור ליברמן חתם על צו של 90% בקרקע לחיילים דרוזים משוחררים, בקרקע. 90%. הוא עכשיו חתם על הצו שמאריך את ה-90% לשלוש שנים, מאריך את זה לשלוש שנים. אז לפחות – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עכשיו, עכשיו הוא עשה את זה. אז פטין, אתה דיברת ועכשיו הוא מבצע. ועוד דבר אחד אני רוצה לומר, גם לחבריי בליכוד. אדוני, חברי – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו חברים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא עשיתם את זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> דרך אגב, דרך אגב, דרך אגב, אני רוצה לעדכן אותך: ה-90% זה הישג שלי, היה – אני השגתי את זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. לא נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 90% בנייה, והיה שר האוצר אז לפיד, אז בוא לא ניקח קרדיט של מישהו אחר. אני רוצה להגיד לכם עוד דבר אחד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע – – – אני יודעת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חברתי מאי גולן, הפחדת אותי פעם, אל תבואי להפחיד אותי עוד פעם. אל תדברי איתי ככה עם האצבע. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> למה – – – גם אני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> את חברת כנסת מעולה, לא כמו אלה הצעקנים. בואי תשבי ותשמעי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מאי גולן – תשמעו, חברת הכנסת מאי גולן היא יסודית, היא לומדת את הדברים. היא לא צועקת; היא שומעת, היא מקשיבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז תלמדו ממנה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני דורשת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תלמדו ממנה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חמד, אני דורשת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תלמדו ממנה להקשיב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ואת כל זה אמרת על מאי גולן? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כן, שילמדו ממנה להקשיב. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, רגע, אבל אני מקווה שאת זה ערוץ הכנסת ישדרו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תלמדו ממנה. אני רוצה להגיד לכם עכשיו משהו, משהו שירגיע אתכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> רק שתדעו – – – את זה הם ישדרו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני שמעתי את ראש הממשלה לשעבר, חבר הכנסת וראש האופוזיציה ביבי נתניהו. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> והוא אמר: מחמוד עבאס ומנסור עבאס. מחמוד עבאס, מנסור עבאס. הלכתי, בדקתי. מה התברר לי? שראש הממשלה אישר הלוואה לרשות הפלסטינית בגובה של 800 מיליון שקל. אישר להם הלוואה בגובה 800 מיליון שקל. ומי לא הסכים לקבל את הכסף ממנו? הרשות הפלסטינית, כי אז התחיל העניין של חוק הקיזוז, אז הוא לא הסכים לקבל את 800 מיליון השקלים. ואני אומר לך, מי שמדבר – שיבדוק קצת את עצמו. הוא אישר בעצמו 800 מיליון שקל. למה הוא בכלל מעלה את הנושא? הרי הוא בעצמו אישר 800 מיליון שקל, ומי שלא הסכים לקבל זה הרשות הפלסטינית. היא אמרה לו: ממך אנחנו לא רוצים לקבל את הכסף הזה. אבל הוא אישר 800 מיליון שקל כשכחלון היה שר האוצר. זה דבר רק לידיעה כללית לחברי הכנסת מהליכוד, שתדעו דברים. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לענות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אולי אתם לא ידעתם, אבל אני בטוח שהשרים ידעו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני בטוח שהשרים ידעו, וגם שר האוצר ידע, כי ישב איתו. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לענות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה לא היית שר האוצר. כחלון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – לא מעניין שכר החיילים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל אתה, באו אליך אחרי זה, ואתה יכול – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חמד, מאי מדברת, תקשיב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מאי, אמרתי לך. מאי, תשבי, תשבי, מאי. את יותר רגועה כשאת יושבת. אני אקשיב לך בקשב רב. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שאתה לא מעלה – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אקשיב לך בקשב רב. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – שאתה לא מעלה את שכר החיילים כדי לא להסתכסך עם היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא שמעתי. לא שמעתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תבקשי שקט מהחבר'ה שלך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה, אתה שומע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תבקשי שקט מהחבר'ה שלך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אחמד, הוא לא רוצה. למה הוא לא מעלה את שכר החיילים? כך הוא אמר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא מעלה את שכר החיילים כדי לא להסתכסך איתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נכון? נכון או לא נכון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעי, ההבדל בינינו, ההבדל בינינו הוא שכל מה שאנחנו מבטיחים – מקיימים. אני מבטיח לך ששכר החיילים יועלה, ואביגדור ליברמן הבטיח את זה, והוא יעשה את זה. זה ההבדל בין מילה שהיא מילה, והאחרים – האחרים מדברים ולא עושים. ואני אמרתי לכם עכשיו, אמרתי לכם, ושר האוצר לשעבר יודע את זה, כי כשבאו אליך ואמרו לך: ראש הממשלה וכחלון אישרו 800 מיליון שקל, אנחנו רוצים את הכסף הזה, אני – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אישרו או לא אישרו? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא אישר ראש הממשלה 800 מיליון שקל? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אישר 800 מיליון שקל. יש לי את כל המסמכים – שהם לא הסכימו לקבל. הם לא הסכימו לקבל. לא הסכימו לקבל מכם את הכסף. אני מסתכל לך בעיניים, ואתה יודע שזה נכון, ואני לא אומר שום מילה לא נכונה כאן. ההבדל ביני לבינכם הוא שכל דבר שאני אומר כאן – אני מסתמך על נתונים ואני מאמת את הדברים שלי. ואת העלית את הנושא של חיילים סדירים. אני אומר לך, חיילים סדירים יקבלו תוספת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כי שר האוצר אביגדור ליברמן – מילה שלו זו מילה, והוא הבטיח. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא הבטיח על הנייר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ההבדל בינו ובין אחרים הוא שאחרים מבטיחים על הנייר – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נכון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – על נייר ריק – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אחמד, הוא לא עונה לך. הוא לא עונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ואנחנו מבטיחים על נייר מלא, כל מילה שאנחנו אומרים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא עונה על השאלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חלאס, מאי. << קריאה >> השר במשרד ראש הממשלה אלי אבידר: << קריאה >> – – – עם כל החברים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איך? איך? לא הבנתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה? מה? << קריאה >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << קריאה >> – – – עם החברים שלך. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא הבנו. מה הוא אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? לא הבנו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אה, לדבר. אין בעיה. מעולה. << קריאה >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << קריאה >> אחריו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בסדר גמור. אוקיי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא ענית על השאלה שלי. מה עם צווי ההריסה בכפרים הדרוזיים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מה שאתם ניסיתם להרוס, מה שאתם ניסיתם להרוס, אנחנו נתקן. אנחנו נתקן. עכשיו, פטין, אמרתי לך. עכשיו אמרתי לך. השר עכשיו, אביגדור ליברמן – תגיד מילת תודה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק – – – תגיד מה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – הוא אישר את ה-90% בקרקע לחיילים משוחררים לעוד שלוש שנים, אז תגיד תודה רבה. תגיד תודה רבה ותשב כשאתה מדבר. תשב, תשב. שב, שב, כן. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – אני רגוע – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה רגוע. יפה מאוד. יפה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מאי, מאי, תשתיקו אותו. תשתיקו אותו. אני סומך עלייך. אני יודע שיש לך את המילה שלך בליכוד היום. את אחת מחברות הכנסת המובילות בליכוד. תשתיקו אותו. תשתיקו אותו. תשתיקו אותו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אתקן את הנזק. אני אתקן את הנזק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא יכול. אתה צריך – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תראה, אתה יכול לסמוך על מאי גולן. היא תשתיק את כולם, יש לה את זה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא נגדך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא נכון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> היא תשתיק את כולם. תשמעו, חברים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חמד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעו, אני אתן לכם קצת על התקציב: תוספת מעל 1.8 מיליארד שקל לנכים, זה חברתי או לא חברתי? אתם תקבעו. אם זה לא חברתי, סימן שאתם לא חברתיים, אבל אם אתם חברתיים, זה חברתי. מיליארד שקל לנכי צה"ל, זה חברתי או לא חברתי? תאמינו לי, אני בעצמי נכה צה"ל, ואני יודע כמה זמן לא עדכנו להם כלום, לנכי צה"ל. לכן, זה חברתי או לא חברתי? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מס גודש זה חברתי לפריפריה? למה אתה לא עונה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אחד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – לפריפריה כתשלומים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 300 מיליון שקל לניצולי שואה, שמוסיפים להם עוד 2,500 שקל, זה חברתי או לא חברתי? זה חברתי או לא חברתי? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מס גודש זה חברתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תקציב למגזר הדרוזי, 3 מיליארד שקל, זה חברתי או לא חברתי? 1.5 תוספתי ו-1.5 משרדי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> חצי מיליארד היה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מה זה "נתנו"? אתה לא נתת את זה. תשאל את שר האוצר לשעבר, הוא לידך, הוא יגיד לך כמה זה 1.5 מיליארד שקל תוספתי. תסביר לו, תסביר לו מה זה תוספתי 1.5 מיליארד, כמה כסף זה. 100 מיליון שקל לממדים ללימודים, לחיילים בודדים, לחיילים קרביים, זה חברתי, מאי, או לא? אני שואל אותך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה חברתי לאפשר לאותם לוחמים, לאותם חיילים בודדים ללמוד ולסיים את התואר? זה חברתי או לא חברתי? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חברתי. הינה, מאי גולן איתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> השאלה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם מאי גולן איתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואבו מאזן זה חברתי – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה גם איתי, לא? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – למנסור עבאס 53 מיליארד – זה חברתי? זה חברתי? אתה מדבר עכשיו על הפנסיות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תראה. שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן אישר את מיגון הצפון – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> השאלה היא אם הוא מאשר את זה. הוא מאשר את זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – מה עשיתם אתם? שנתיים וחצי הקפאתם את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – זה חברתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה חברתי או לא חברתי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 53 מיליארד שקל זה החברתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אתן לשר האוצר. הוא רוצה להעביר לכם כמה מסרים. איווט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול. מה זה? זה לא במפלגה, זה לא בתקנון של הכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. שר האוצר ביקש לעלות ולסכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, הוא לא יכול. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מותר לשר האוצר לבקש לעלות ולענות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יודע. כשאנחנו היינו שרים, לא נתנו לנו לעלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא. הוא שמע, הוא שמע אתכם במסכים. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> קודם כול, אני מציע, דודי, שתתעניין שם בתקנון עבודת הכנסת. שר האוצר בתקציב יכול בכל רגע לעלות ולדבר, אז לפחות בפרטים הקטנים כדאי שתדייקו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> במיוחד שר האוצר שפוגע בכל השכבות החלשות. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> היום אתם כל הערב צורחים ומשקרים. כל הערב אתם צורחים ומשקרים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> במיוחד שר אוצר כמוך, שפוגע בכל השכבות החלשות – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> איפה פה יואב קיש החנטריש? איפה החנטריש יואב קיש? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – שפוגע בנשים. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> יואב קיש פתאום התחיל לדבר על חיילי הסדיר, על העלאת שכר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רשע. רשע. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> יואב קיש ב-2015 נבחר לכנסת. לא שמעתי אותו פעם אחת מדבר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רשע. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> פעם אחת הוא לא דיבר מ-2015 עד 2021 על העלאת שכר לחיילי הסדיר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל שהוא סמך על – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רשע. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> יתרה מזו, האיש נבחר, על מה הוא נבחר? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא גמרת לנקום – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> האיש נבחר על אהדה, על כל הנושא של שוויון בנטל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איפה המריצה שלך? רשע. רשע. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> מה הוא עשה עם שוויון בנטל בכנסת? כשהשוויון בנטל עלה בכנסת, יואב קיש ברח מהאולם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רשע. רשע. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> הרי הוא ישב עם מילואימניקים, הוא דיבר, הוא הבטיח, הוא התחייב שהוא יקדם שוויון בנטל. כל פעם שהשוויון בנטל עלה פה באולם הזה, יואב קיש ברח. וקחו גם נושאים אחרים. מי דאג לכל התוכנית למיגון הצפון? ב-2018 הקבינט אישר את הצעת שר הביטחון אביגדור ליברמן לתוכנית מיגון הצפון. מה קרה אחר כך? ראש הממשלה בנימין נתניהו, משיקולים פוליטיים – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תפסיק לשקר לכנסת. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> – – דואג להקפיא את התוכנית. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תפסיק לשקר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תפסיק לשקר. רשע. רשע. רשע. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> הסעיף הזה סוף-סוף נותן את התשובה. תוכנית מיגון הצפון אומנם לקחה שלוש שנים. זה מופיע בתקציב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – אבל למה אתה – – – אבל זה לא בסדר. אני יותר ותיק ממך בניהול ישיבות. זה לא בסדר. זה נראה רע במצלמות. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אותה תוכנית, ממדים ללימודים – ב-2018 אביגדור ליברמן שר הביטחון מאשר את תוכנית ממדים ללימודים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא רוצה לרדת. אני לא רוצה לרדת. אני לא רוצה לרדת. כולם שומעים. אני לא מסכים. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אותם חיילים קרביים ובודדים מקבלים תמיכה מהמדינה לרכישת תואר ראשון. מה קרה אחר כך? אין תקציב. רק בתקציב הזה ב-2021, 2022, מופיעים 100 מיליון שקל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איפה החוק של – – – איפה – – – לא שווה כלום. שקרן. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> גם בנושא של חיילי הסדיר זה יכול לקחת שנתיים, זה יכול לקחת שלוש שנים, אבל אנחנו הולכים להעביר את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? למה נתת להם את הפנסיות? אתה הבטחת עכשיו. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> התקציב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה עוד שנתיים-שלוש? אתם לא תהיו פה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> תקציב 2023 – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> תקציב 2023, 2024, יפעיל – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה משקר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת גפני, כמה פעמים? << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ההבדל היחיד – שאתם קשקשנים, אתם רק משקרים, ולא יודעים לעשות כלום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – תכתוב הודעה אישית – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז לא שיקרנו. אתה אמרת שאתה מביא לחיילים. אתה אמרת. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> מתי הבטחתם לבנות בתי חולים בצפון ובדרום? מתי הבטחתם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת. היית בממשלה בעשר השנים האחרונות. איפה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם בתי החולים הציבוריים? << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> מתי הבטחתם? כלום לא עשיתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היית שר הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – רשע. רשע מרושע. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> כלום לא עשיתם. כלום לא עשיתם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> רק דיברתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה היית שר הביטחון. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> 2014, החלטה 2025. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה – – – אתה עכשיו באת מחוץ לארץ? לא היית בממשלה יחד איתנו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ההחלטה על הקמת בית חולים בדרום, בבאר שבע – כלום לא קרה. עכשיו זה מופיע בתקציב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא היה שר עשר שנים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש ממך, לא רוצה לקרוא אותך פעם שנייה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> הייתי שר הביטחון, וכל מה ששר הביטחון היה צריך לעשות הוא עשה, בניגוד לאחרים. איפה נתניהו? הוא מדבר על המחנה הלאומי? מי הצביע בעד ההתנתקות? מי הוביל את ההתנתקות? מי עמד פה בכנסת ואמר: גם אם יהיה משאל עם, אנחנו נצביע בעד ההתנתקות? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה משתף פעולה איתם עכשיו. איך יכול להיות שאתה משתף פעולה עם עבאס? << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> מי החזיר את חברון לערפאת? נתניהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> תפסיקו לשקר. תפסיקו לשקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה עושה מעצמך צחוק. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> יש היום ממשלה שמתפקדת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא מכבד את עצמך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> – – יש היום ממשלה שנותנת תשובה לחמאס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע – – – אתה אמרת שהוא יצא. אתה אמרת שבנט יצא. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> סליחה, מי הזמין את מנסור עבאס ארבע פעמים הביתה לבלפור? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – אמרת שבנט יצא. עכשיו. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> סליחה. מי שהזמין אותו הביתה זה נתניהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת שבנט יצא. אתה נתת למנסור עבאס 53 מיליארד שקל. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> מי הבטיח למנסור עבאס? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת: תנו לו כסף עכשיו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> מי הבטיח למנסור עבאס: כל מה שייתנו לך, אני אתן יותר? נתניהו. זה מי שהבטיח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> תפסיקו לבלבל את המוח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קראת ובנט יצא. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> תפסיקו לבלבל את המוח. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הקמת ממשלת פלסטין. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אין תענוג יותר גדול מלראות אתכם צורחים. כל מה שנשאר לכם זה לצרוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קראת לבנט – – – אתה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> כל מה שנשאר לך זה רק לצרוח. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ותצטרכו לצרוח הרבה זמן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> הרבה זמן תצטרך להתייבש פה ולצרוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד נחיה ונראה. נחיה ונראה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> הרבה זמן תצטרך פה להתייבש ולצרוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נחיה ונראה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אבל בניגוד אליך, יהיה שכר לחיילי סדיר. אנחנו נביא את זה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם בתי החולים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו. עכשיו. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> היית עכשיו בממשלה. לא עשית כלום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נתת לגנץ. הוא איים עליך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> כלום לא עשית. עכשיו היית בממשלה. איפה היית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> איפה הייתם אתם? לא עשיתם כלום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שישה ראשי ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> לא תוכנית למיגון, לא ממדים ללימודים, לא שכר חיילים. כלום לא עשיתם, רק קשקשתם. מר קשקשן. אתם קשקשנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בנית – – – ובנית תקציב. לא ידענו מה זה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אנחנו נעשה את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עד שהגעת לא ידענו מה זה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> זה ההבדל. אנחנו נעשה את זה, נביא את זה, ותפסיקו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך עד היום אתה – איך הילדים שלך למדו? איפה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הילדים שלנו לא למדו עד היום? לא עשו? אתה המצאת את המדינה עכשיו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> חבר'ה, תמשיכו לצרוח. אני נהנה לראות אתכם צורחים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> – – ותאמינו, עוד הרבה שנים התענוג הזה שמור איתנו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – כפיים לליברמן. כל הכבוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא. לא מחיאות כפיים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא תזכה לזה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא תזכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, תודה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שנאת החינם שלך לא תנצח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, תודה. חברת הכנסת, חברת הכנסת גולן, שבי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שבי, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> צוחק מי שצוחק אחרון. צוחק מי שצוחק אחרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שבי. חבר הכנסת קיש, קיבלת אישור מקודמי להודעה אישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, אחרי ההצבעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. הממשלה ביקשה הצבעה שמית. בבקשה לשבת וקצת לשמור על השקט, כדי שמזכירת הכנסת תישמע כשהיא מכריזה על שמות חברי הכנסת. בקואליציה, בבקשה לשבת. בבקשה לשבת, קואליציה. תודה רבה. כל אחד שיתפוס את מקומו. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר. חבר הכנסת אופיר. חבר הכנסת אופיר. חבר הכנסת אופיר – קריאה ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר, קריאה שנייה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר, החוצה, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר, החוצה, בבקשה. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – נציג הפריפריה? תתביישו לכם. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אוסאמה סעדי – נגד << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – פעם ראשונה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשם חבר הכנסת) מנסור עבאס – בעד << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מחלקים את ירושלים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת, לקרוא פעם השנייה את שמות חברי הכנסת שלא ענו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יובל שטייניץ – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו או לא הצביע? בבקשה לסכם. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה ההודעות? אנחנו רוצים לשמוע מה ההודעות. מה ההודעות של החליפי? מה אמרת לו? מה ההנחיות שקיבלת? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – בתי החולים הציבוריים. בתי החולים הציבוריים. איזה – – – איזה רוע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה את מדברת על בתי החולים? מתי בניתם בית חולים? כמה אפשר לשמוע בית חולים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צודקת. לא, לא, לא, אל תשלמו לבתי החולים. תפקירו שלושה מיליון איש. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני מבאר שבע – – – את הנסיעה לכאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את לא – – – את לא מבינה בכלל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשמוע אותך – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם את מדברת ככה – איזו בורות, את לא מבינה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני האזרחית שישבה וחיכתה לתורים בסורוקה 20 שנה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שבי, שבי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אל תגידי לי לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה חייב לתת לו לדבר. אתה חייב לתת לו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את עמדת בתור בבאר שבע, בסורוקה. את, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא נותן לו זכות תגובה, ולחברים שלך אתה נותן בכל דקה. הוא אמר פה "קיש החנטריש". על זה אתה לא נותן לו לדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פשוט חנטריש. כדי שכולם ישבו. נותן לו שיהיה לבד פה. אתה מבין? אתה לא נותן לבן אדם לדבר. זה כאילו כסף שלך. אתה לא מתבייש? תבין מה אתה עושה פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה כנראה לא מקשיב. אני אתן לו לעלות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, הבנתי אותך. להלן התוצאות: נגד – 54, בעד – 59. לפיכך הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021 עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכספים לדיון. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכנסת. הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ועדת הכנסת, אין בעיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מרשה לנו? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין שום בעיה. אנחנו עוברים להצבעה השנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. הממשלה מבקשת גם עכשיו שמית. אין בעיה. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022 – הממשלה מבקשת הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת, לקרוא פעם נוספת בשמות הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה. אני מבקש, ספסלי הקואליציה, החלק האחורי של המזכירות, אני אבקש להוציא אתכן החוצה. אתן מפריעות ומפריעים מאוד. בבקשה לשמור על השקט. בבקשה להמשיך. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם לא הצביע והמזכירה לא קראה בשמו? אין. בבקשה לסכם. תודה. תודה רבה. להלן התוצאות: 53 נגד, 59 בעד. לפיכך אני קובע כי הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022 – אני מבקש לא, לא. אני מבקש בלי מחיאות כפיים, בבקשה – הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א, עברה, ותועבר לוועדת הכספים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הכנסת. הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לוועדת הכנסת? היא תועבר לוועדת הכנסת. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יואב קיש << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה אישית לחבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, בבקשה. שנייה. אני מבקש מחברי הכנסת, מי שעומד, לשבת. עומד כאן חבר הכנסת קיש – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה, מיקי. אני מעדיף כשהם פה, לפני שהם ילכו. אין לי בעיה, בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ההודעה שלי היא למי שמתחבק שם, שר האוצר איווט ליברמן. שר האוצר ליברמן, אתה היית פה על הפודיום, והאמת היא שהזכרת לי נשכחות. התנהגת כמו הילדים הקטנים שהיו כשהייתי בגן, אולי בכיתה א'; זה בערך השלב ששמעתי אותם מדברים ככה. אז שר האוצר איווט ליברמן, היית מגוחך. אתה, שקראת להשמיד את הנייה בתוך 48 שעות אם תהיה שר ביטחון – לאיפה זה נעלם? אתה, שאמרת: אין נאמנות, אין אזרחות, יושב בממשלה אנטי-ציונית, מעביר תקציב שפוגע בחלשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> איווט ליברמן, אתה מופע של גיחוך. ראינו מה עשית פה. אתה דורס את כל הקואליציה הזו, כי כולכם תלויים אחד בשני. אתם יודעים היטב שאם לא תהיו תלויים אחד בשני, אתם תהיו תלויים אחד ליד השני – פוליטית, כמובן. ועכשיו לנושא המשמעותי: השר ליברמן, השר חמד עמאר, הבטחתם להעלות את שכר חיילי הסדיר. אני רוצה לראות אתכם עומדים במילה הזו. אני רוצה לראות. למה זה לא בתקציב עכשיו? למה זה לא בתקציב עכשיו? מה החוכמה של איווט ליברמן לעלות לפה, לשקר בפה ובמצח נחושה לכל עם ישראל? הוא גם הבטיח שהוא מחסל את הנייה. מה קרה עם זה? הוא גם הבטיח שבלי נאמנות אין אזרחות. מה קרה עם זה? לא מאמין למילה של השקרן איווט ליברמן. שמעת? ואם הוא יעלה את שכר החיילים, אני אגיד לו – כי הוא שכח – מי העלה את שכר חיילי החובה בפעם האחרונה – אני הייתי חבר כנסת בממשלה הזאת, בממשלת כחלון-נתניהו – ב-50%. אמרנו ועשינו ואתם אומרים ומשקרים, אז אל תגיד לי שיש לך מילה. השר שלך, שר האוצר, הזכיר לי ילדים בגן שנהנו לשחק עם שם המשפחה "קיש". אני מאוד גאה בשם המשפחה שלי. זכויות גדולות יש לי לשם הזה. סבא שלי, זיכרונו לברכה, היה היהודי עם הדרגה הכי גבוהה בצבא הבריטי. ואני אומר לך, זכותו שמורה לכל עם ישראל, המעשים שלו והלוחמה שלו. הוא נהרג במלחמת העולם השנייה כשהוא הגן עלינו מפלישת הנאצים באפריקה. אז עם כל הכבוד לאיווט ליברמן, האמת, זה די מגוחך לעלות לפה ולדבר כמו ילד קטן בגן. אני אומר לך, 40, 50 שנה לא שמעתי שטויות כאלה. לבוא ולשקר ולומר שהוא יותר ממני פה בכנסת? הרי מתוך 15 השנים האחרונות הוא היה 13 שנים בממשלה והיה שותף לכל מה שקרה פה, לטוב ולרע, אז עכשיו הוא מצייר לנו ציורים ומשקר? אני אומר לך, אין לו בושה, הוא שקרן, הוא עלוב, והתקציב הזה נראה בדיוק כמוהו. אני אומר לך דבר אחרון, השר חמד עמאר: אתם הבטחתם פה להעלות את שכר חיילי הסדיר. אנחנו לא נוותר לכם. את הדברים האלה – ובתקציב הזה אתה לא עושה את זה. אין לך תקציב אחר, ואין לכם בושה שאתם משקרים לחיילי הסדיר. עשיתם את זה והבטחתם להם את זה לפני הבחירות, הבטחתם להם את זה אחרי הבחירות, והינה, עכשיו הוא גם מבטיח עוד פעם, אבל אין לכם מילה. אתם סמרטוטים, שקרנים, בלי מילה. הדבר היחיד שאתם עושים זה להמציא קללות וביטויים שאני אומר לך, שמעתי לפני 45 שנה, בכיתה א'. זה כל הסיפור של איווט ליברמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קיש. אם כך אנחנו – אני מבקש, אני לא יכול לנהל ככה את המליאה. בבקשה. סדרנים, אני מבקש להוציא את כל מי שמיותר שם. חברי הכנסת רוצים לשבת, אני לא יכול לנהל כך. בבקשה להוציא את כולם החוצה. זה בלתי אפשרי. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1446).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. סעיף 7 בסדר-היום – הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אמרתי שכל מילה וכל ההבטחות שלנו כישראל ביתנו – נעמוד בהן. אמרנו שנרים את השכר של החיילים הסדירים – נעשה את זה; נעשה את זה, כי מילה אצלנו זו מילה. הוכחנו את זה ואנחנו נמשיך עם התפיסה שלנו. מה שאומרים משם, אומרים מכאן, ומה שרואים משם, רואים עוד יותר טוב מכאן. זה ההבדל בינינו לבין כולם. זאת ישראל ביתנו. אני חושב שאני מציג את אחד החוקים הטובים ביותר – חוק המטרו, הרכבת התחתית בגוש דן, הוא מבין הצעדים הכי משמעותיים שממשלה בישראל יכולה לקדם. המשק הישראלי מצפה עשרות שנים להקמתה של רכבת תחתית, והגיע הרגע לעשות זאת, ואנחנו נעשה את זה. החוק, אשר בחלקו מובא במסגרת חוק ההסדרים וחלקו בחקיקה נפרדת, נועד לתת אישור עקרוני ומסגרת חוקית לקידום פרויקט המטרו, פרויקט שיאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי האורבני בגוש דן, באמצעות רכבת תחתית לתושבי האזור. החוק יאפשר לתעדף את הפרויקט, להסיר חסמי תכנון ורישוי, להסדיר תהליכי תיאום תשתיות עם חברות תשתיות ורשויות מקומיות, לקבוע מנגנון ליישוב סכסוכים בין גופי התשתיות ולהסיר חסמים רגולטוריים בתחומי העתיקות, רישוי העסקים ועוד. החוק כולל הגדלת חבילת התקציב והמימון הנדרשות למטרו, לרבות החלטות מינהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ובמיסים הנדרשים למימון הפרויקט. לחוק זה חשיבות מכרעת בקידום המשק בישראל. רכבת תחתית בגוש דן היא הכרח בעבור האזור כולו, אזור גוש דן ומרכז הארץ. בכל יום שהפרויקט הזה מתעכב, זה פוגע בצמיחה של הכלכלה הישראלית. כדי שהמשק הישראלי יוכל להמשיך לצמוח ולהתפתח גם בעוד 20, 30 ו-40 שנה, חשוב שנניח את היסודות כעת ונייצר את התשתיות הנדרשות לכך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. רשימת הדוברים: ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבוטבול – אינו נוכח; חברת הכנסת ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני לדבר על עוד שר שמוכיח שהממשלה מנותקת מהמציאות עד כדי גיחוך וסכנה, והפעם על שר החוץ לפיד. לאחר מותו של חבר הכנסת אלחרומי, שר החוץ של מדינת ישראל, חבר הכנסת לפיד, ספד למי שהיה לדבריו – אני מצטט: שותף לדרך ואחד האנשים שבזכותם הוקמה הממשלה. אוהב אדם. עד כאן סוף ציטוט. דובר הפת"ח אמר על השותף לדרך של לפיד – ואני מצטט: איבדנו חבר נאמן ואמיתי. השותפות ההדוקה הזאת עם מי שארגון טרור רואה בו חבר נאמן אומרת דורשני, במיוחד כשמדובר בשר לפיד, שלפני חמש שנים אמר על ח"כים ערבים שנפגשו עם משפחות מחבלים – אני מצטט: "זוהי חציית קו אדום. עצם הפגישה עם משפחות המחבלים היא קריאה לעידוד טרור ורצח – – – זה משפחות של טרוריסטים, שנהרגו בזמן שהם מנסים לרצוח חפים מפשע, וטוב שהם נהרגו – – – לא ייתכן שאנשים שנבחרו במדינה דמוקרטית ילכו לעשות כבוד לטרוריסטים". עד כאן, סוף ציטוט של השר לפיד. כעת, לעומת זאת, הוא בחר להגיע לסוכת האבלים בשגב שלום, ושם הצליח להתעלות –בלשון סגי נהור, כמובן – אפילו על עצמו. לדבריו, חבר הכנסת אלחרומי – אני מצטט: "נפל בקרב. הוא נלחם על האנשים שלו, על המשפחה שלו, על השבט שלו, על הדברים שהוא מאמין בהם", סוף ציטוט. על איזה קרב דיבר חבר הכנסת לפיד – קרב ההזדהות עם הפורעים ורוצחי היהודים מעכו ודברי הלל למחבלי החמאס? קרב על תמיכה במחבלים הכלואים בישראל ובראאד סלאח? האם חבר הכנסת לפיד, השר לפיד, התכוון לקרב שניהל אלחרומי על מתן פרס לעבריינות הבנייה באוכלוסייה הבדואית בנגב על ידי עצירת ביצוע אכיפת החוק? אולי כוונתו הייתה לקרב שניהל אלחרומי בהצלחה להכשיר את הפלישה הבלתי-חוקית של משפחתו לאדמות בשגב שלום? ללא קשר לכוונתו, חבר הכנסת והשר לפיד ממשיך בהתבטאויותיו ההזויות, להביך את עצמו ואת מדינת ישראל, שלבושתנו, הוא משמש כשר החוץ שלה. אני שב וממליץ לו, והפעם בפעם השלישית: אנא, תתמקד אך ורק בנושאים שבהם אתה מבין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפחות את הנאום האחרון שלי בשנת תשפ"א אבחר לסיים במשהו חיובי. אם מישהו שכח, אני לפחות לא שכחתי, ועוד כמה חברים: הערב, ברחבת בית החולים תל השומר שיבא, יתקיימו סליחות לרפואתו של איציק סעידיאן, שכזכור, לא הצית את עצמו אלא הצית את המחאה האמיתית של הנכים ושל אלה שעברו טראומה בצה"ל – ולא רק – ועדיין נמצא במצב לא טוב. אני אהיה שם ועוד חברים מחבריי חברי הכנסת יהיו. אני קורא גם לחברי הכנסת וגם לצופים שנמצאים, גם כסולידריות וגם כתפילה אמיתית, לבוא ולהשתתף. יהיו חזנים, הרב בצרי ועוד רבנים יהיו שם במקום. אין לנו ספק שעם ישראל יסיים שנה כזאת, שהייתה מפולגת ומשוסעת – אם נסיים אותה בדברים חיוביים, לבטח יביא עלינו שנה טובה ומבורכת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אדלשטיין – אינו נוכח; חבר הכנסת דרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח. חבר הכנסת רוטמן? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. חבר הכנסת סמוטריץ'; חברת הכנסת אלינה יאלוב – אינה נוכחת; איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר – אינו נוכח; שרון רופא אופיר, סליחה, חברת הכנסת – אינה נוכחת; חבר הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת מוסי רז – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת בזק – אינה נוכחת; חבר הכנסת סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – מוותרת. חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת זועבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת אשר – מוותר; חברת הכנסת לסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמסלם – אינו נוכח; חברת הכנסת לוי אבוקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת יברקן – אינו נוכח. חברת הכנסת יוסי שיין? << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מוותר. חבר הכנסת קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת בנימין נתניהו – אינו נוכח. השר במשרד האוצר, אתה רוצה לסכם, בבקשה? בבקשה, השר. חבריי חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות. הצעת חוק רכבת תחתית מטרו (תיקון), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"א–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 13, נגד – אפס, נמנע אחד. לפיכך אני קובע כי הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"א–2021, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מניעת פתיחת הקונסוליה הפלסטינית בירושלים << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק עוד לא מוכן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, החוק עוד לא מוכן? לא מוכן. לפיכך אנחנו ניגש להצעה לסדר-היום. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. הצעות לסדר-היום: מניעת פתיחת הקונסוליה הפלסטינית בירושלים, מס' 311 ו-312, של חברי הכנסת ניר ברקת ואבי מעוז. ישיב השר עודד פורר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רק מבקש – – – שלא יהיה ספק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, נבדק התקנון. אפשר גם כך וגם כך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> פניתי ליושב-ראש. לא אמרתי שאסור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ברקת. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עשר שנים בראשות העיר ירושלים הכשירו אותי לזהות סכנות גדולות במסווה של צעדים קטנים ותמימים לכאורה, אז בואו נקרע את המסכה מהבקשה האמריקאית הטכנית לפתוח קונסוליה פלסטינית בירושלים. מדובר בלא פחות מהצהרה אמריקאית לחתירה לפתרון שתי מדינות ולהקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. הקמת קונסוליה שתשרת פלסטינים מירושלים היא הכרה דה פקטו בעמדה הפלסטינית לגבי ירושלים, ונאמר זאת בבירור: זאת הכרה למעשה בירושלים כבירת פלסטין בצורה כזאת או אחרת. זה, רבותיי, קורה לנו מתחת לאף. זה הזוי, אבל אפילו האמריקאים מופתעים עד כמה זה עובר בשקט. חזרתי משם. דיברתי איתם. אני מזכיר לכולנו כי בעשור האחרון, תחת ממשלות הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו, בעקשנות ובנחישות הצלחנו להוריד כל יוזמה שקידמה את הקמתה של מדינה פלסטינית. כל יוזמה הורדנו מסדר-היום. אבל כעת אנחנו מופקרים לגמרי. ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד מאפשרים לזה לקרות; עומדים מהצד כמו צופים, אדישים לגמרי. אתם יודעים מה? אולי לא אדישים לגמרי. איך תסבירו שפתאום שר הביטחון גנץ, באישור ראש הממשלה, נפגש עם אבו מאזן? נוסיף לזה את מדיניות המתנות וההלוואות לרשות הפלסטינית, ואפשר להוסיף לזה גם את העובדה שדובר הבית הלבן חוזר ומדגיש את כוונת הממשל האמריקאי לפתוח קונסוליה פלסטינית בירושלים רק לאחר שיעבור התקציב. גבירותיי ורבותיי, משהו קורה כאן, והוא לא טוב. מלאכת ההסתרה וההכחשה של בנט-לפיד גוררת אותנו להקמת מדינה פלסטינית. הרי ממשלת השמאל הזאת חייבת הישג היסטורי, ובשמאל, הישג היסטורי זה שלום בכל תנאי ומחיר, גם כשירושלים על השולחן. אני מבקש מכולנו להתעורר ומהר. המאבק נגד פתיחת הקונסוליה הפלסטינית בירושלים הוא מאבק של כל מי שמחויב לשלמותה של ירושלים. זו לא קונסוליה, גבירותיי ורבותיי; זה סוס טרויאני שממנו יפעלו הדיפלומטים לכינונה של מדינה פלסטינית מתוך בירת ישראל. הרי מה יהיה תפקידו של קונסול פלסטין החדש – לדאוג לוויזות, לאישורי מעבר, לטיפול בפניות ציבור? לא ולא. זה נעשה בתוך השגרירות, נכון להיום. הוא ואנשיו יעבדו מכאן, מירושלים, ביחד עם אנשי הרשות הפלסטינית, כדי להקים את התשתית המדינתית, התודעתית והבין-לאומית להקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. זה יהיה טפטוף, ואחריו גשם של דרישות דומות ממדינות נוספות מכל רחבי העולם. ומה אז נגיד להם – למה הסכמנו לאמריקאים? מי כמוכם יודעים, חברות וחברים, את החיבור העמוק שלי לארצות הברית. אני מחובר לנבחרים משתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקאית. רק לפני חודש ביקרתי שם ופגשתי חברים טובים, אוהדי ישראל משתי המפלגות, בקונגרס ובסנאט. ארצות הברית של אמריקה היא החברה הטובה ביותר שלנו והשותפה האמיתית הקרובה ביותר של מדינת ישראל. כך היה וכך יהיה. אבל גם לחברים טובים, לחברים הטובים ביותר שלנו, צריך לומר את האמת כפי שהיא, והיא – שאנחנו לא נסכים לתהליך שיסתיים בחלוקת ירושלים דה פקטו. רק בשבוע שעבר ראינו, אדוני היושב-ראש, את התמונות מאפגניסטן, תמונות קשות של מדינה שבן לילה הפכה למדינת טרור, תמונות שמספרות את הסיפור כולו. 20 שנה חברינו האמריקאים שלטו בשטח, וברגע שהצבא האמריקאי יצא משם לא נותר ואקום – מייד הטרור הרים את הראש ונולדה מדינת טאליבן. סיפור אפגניסטן הוא סיפור דומה לסיפור עזה. כמו אפגניסטן, גם עזה, מייד אחרי עזיבת צה"ל, הפכה בן לילה למדינת טרור של חמאס. הבטיחו לנו סינגפור ובתמורה קיבלנו חמאסטן, רקטות, מנהרות תופת, פיגועים ומשטר אסלאמי טרוריסטי שפועל להשמדת ישראל. אבל לצערנו הלקח הזה לא נלמד כשמגיעים לאזור שלנו. הרי התוצאה ידועה מראש: מדינה פלסטינית, אם חלילה תקום, תהיה מדינת טרור אסלאמי בליבה של מדינת ישראל. לצערנו, ישנם נאיביים שלא מבינים את השפה במזרח התיכון. פה צריך להרוג יוזמות כאלה כשהן קטנות ולא להמתין שיתפוצצו לנו בפנים. הצעת החוק שהגשתי נגד הקמת הקונסוליה הפלסטינית נועדה למנוע בדיוק את זה. הצעת החוק באה לסייע לממשלת ישראל בעמידתה מול כל אומות העולם שיבקשו זאת ולא לאפשר לממשלה מרחב גמישות שעלול חלילה לאפשר למהלך שכזה לקרות – שראש הממשלה ושר החוץ יוכלו להסביר לממשל האמריקני, או לכל ממשל של מדינה אחרת, שאין בידיהם יכולת חוקית להיענות לבקשה שכזאת. לכן, גם תמוהה בעיניי מאוד השתיקה של חברי כנסת מתקווה חדשה, מימינה, מיש עתיד ומכחול לבן, שמגדירות את עצמן כמפלגות ימין או מרכז, שמאמינות באחדותה של ירושלים. פתאום קולכם נדם, וזה מטריד מאוד. אנחנו מדברים על צעד בלתי מתקבל על הדעת, צעד שישנה את פני ההיסטוריה ויפגע קשות במדינת ישראל, ואתם שותקים. חברות וחברי הכנסת, להזכירכם כי חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, קובע את ייחודה וחשיבותה של ירושלים ומדבר על הצורך לשמור עליה מכל משמר. מעל במה זו בכנסת אני קורא לכם: אל תסחרו בירושלים ואל תגמגמו כשאתם מדברים על ירושלים המאוחדת לנצח. שמעתי אתמול ששר החוץ יאיר לפיד אמר שהוא חושב שהקמת הקונסוליה הפלסטינית בירושלים היא רעיון רע. לפיד גם אמר שהממשל האמריקני רוצה לשמור על היציבות של הממשלה הנוכחית בישראל, ולכן הוא לא חושב שהם יעשו את הצעד הזה. זה מאוד מעודד אותי, אני חייב לומר, אך זה ממש רחוק מלהספיק. מצופה מראש הממשלה בנט ומשר החוץ לפיד לעמוד פומבית, ציבורית, ולהודיע שהם לא סוחרים בירושלים; שירושלים לא עומדת למכירה ושאין הסכמה ישראלית למהלך שכזה. ללא הסכמת ממשלת ישראל הממשל האמריקני לא יוכל להניע את המהלך, שכן כל יוזמה דיפלומטית בעולם מחייבת הסכמה של שני הצדדים – במקרה שלנו האמריקני והישראלי – ובהיעדר הסכמה מצד ישראל העניין ירד מסדר-היום. אז אני מבקש מהחברות והחברים: תנסו להתנתק מהמשחק הפוליטי הקטן, מהשנאות האישיות, ותזכרו לרגע שעתיד העם והמדינה חשוב יותר מהמשחקים של קואליציה ואופוזיציה. מכובדיי, הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק לברכה, ציווה עליי לפני מותו לשמור על ירושלים. הציווי הזה הוא ציווי לכולנו: תשמרו על ירושלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ברקת. ישיב השר עודד פורר. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. אני מתנצל, השר. אני שכחתי את – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני הופתעתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, הממשל האמריקני החל בהכנות לקראת פתיחה מחודשת של הקונסוליה בירושלים, שאמורה לשרת את ערביי מזרח ירושלים ויהודה ושומרון ושנסגרה על ידי הנשיא טראמפ. מדובר במהלך שיפגע בריבונותה של מדינת ישראל על ירושלים ויסיג לאחור את ההישגים שהצליח ראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת נתניהו להשיג בתקופת ממשל טראמפ, שקיבעו את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל – אחת, מאוחדת ובלעדית. ירושלים היא לב האומה והיא אחת ושלמה. מי שנותן יד לפגיעה בריבונותנו בירושלים פוגע בריבונותנו בכל הארץ. לפני כחודש פורסם שהנשיא ביידן דוחה את פתיחת הקונסוליה עד להעברת התקציב, לבקשת ראש הממשלה בנט, מחשש לשלומה של ממשלתו. השר לפיד ייעץ אתמול לממשל האמריקאי לוותר על פתיחת הקונסוליה בגלל הרכב הממשלה העדין. מה שמעניין אותם זה לא ירושלים אלא אך ורק שרידותם הפוליטית ורצונם לאחוז בכל הכוח בקרנות השלטון. בריאיון לניו יורק טיימס בשבוע שעבר סירב ראש הממשלה בנט להגיב ישירות על השאלה אם יחסום את מאמצי ממשל ביידן להקים מחדש את הקונסוליה בירושלים. האמת שזה די מפתיע. בדרך כלל השיטה של ראש הממשלה היא של הכחשות, אבל כנראה כשמדובר בכלי תקשורת אמריקני גדול לפני פגישה עם הנשיא ביידן האסטרטגיה הוחלפה בסירוב להגיב. אבל האמת, אין לנו שום ציפיות. השבוע נפגש שר הביטחון גנץ עם יושב-ראש הרשות הפלסטינית, כנראה בשליחותו של ראש הממשלה בנט. גורם בלשכת בנט הבהיר שאין שום תהליך מדיני מול הפלסטינים וגם לא יהיה. כשיוצאת כזאת הכחשה גורפת מכיוונו של ראש הממשלה בנט אנחנו מתחילים לדאוג. מדובר בדפוס פעולה שלפחות לגביו ראש הממשלה מפגין עקביות מרשימה. ראש הממשלה בנט נוהג בציניות, ערמומיות, ניצול ציבורים שלמים, רמייה והפרת אמונים. גם כשבוחנים את ההתנהלות בחודשים האחרונים רואים בדיוק את אותו דפוס פעולה. כשהחל מבצע שומר החומות נדמה היה כאילו ממשלת מדינת כל אזרחיה ירדה מהפרק. מפלגת ימינה הודיעה – ואני מצטט: "כשהנתונים משתנים, משנים גם את ההחלטות. אי-אפשר להרכיב ממשלה עם רע"מ. נעשה מאמצים גדולים להביא גורמים נוספים. אנחנו מבינים שבעת הזאת ההרכב של ממשלת השינוי לא רלוונטי". עד כאן, סוף ציטוט. בנט עצמו אמר אז בשיחות סגורות כי ממשלת השינוי ירדה מהפרק והשרה שקד הבהירה: "הפסקנו לחלוטין את המגעים להקמת ממשלת שינוי". אלא ששבועיים לאחר מכן, יום לאחר עוד הבהרה נחרצת של שקד כי בעיצומה של המלחמה הופסקו לחלוטין המגעים להקמת ממשלת השינוי ומאז, כך היא אמרה, לא היה שום מגע ישיר או עקיף להקמת ממשלה כזאת מצד ימינה – עד כאן ציטוט של השרה שקד – גילה חבר הכנסת מאיר כהן בריאיון שהמגעים נמשכים כל הזמן ויש העברת מסרים הדדית בין הצדדים. הדפוס ברור: הכחשות גורפות שוב ושוב מצד ראש הממשלה בנט הן סימן שמה שהוכחש הוא המציאות המדויקת. לכן, כשגורמים מלשכת ראש הממשלה מכחישים נחרצות קיום של משא ומתן על הקמת מדינה פלסטינית בהווה ובעתיד, וכשהשרה שקד, בריאיון בעיתון בשבע, חוזרת שלוש פעמים בתוך כמה שניות על כך שאין ולא יהיה שום משא ומתן איתם, אנחנו מבינים שזה בדיוק מה שמתרחש כיום. ממילא, גם כשלשכת ראש הממשלה מכחישה את הדיווחים על כך שהוא היה אמור להשתתף בפגישה מרובעת בקהיר עם נשיא מצרים, מלך ירדן ויושב-ראש הרשות, מובן שזה בדיוק מה שהיה מתוכנן. כאמור, שר הביטחון נשלח על ידי ראש הממשלה, מן הסתם בלחץ אמריקני, להציע מחוות שהן כמובן חד-צדדיות לחלוטין, ללא שום הדדיות, כלפי הרשות הפלסטינית, במטרה להחזיר אותם לשולחן המשא ומתן ולמרכז ההתעניינות הציבורית בארץ ובעולם. היעד של המגעים הללו ברור, והשר לפיד כבר הבהיר שזו מגמתו: פתרון שתי המדינות. גם הנשיא האמריקני התבטא שמבחינתו זהו הפתרון היחיד. בשבוע שעבר הסברתי עד כמה עצם המושג הזה, "פתרון שתי המדינות", הוא הנדסת תודעה לכל דבר ועניין. המילה "פתרון" היא תוצר של מכבסת מילים מהסוג היותר חריף ואגרסיבי. כשאתה אומר "פתרון" זאת אומרת שיש פתרון, כאילו מדובר בתהליך שיכול לפתור איזושהי בעיה והמחלוקת היא רק על רמת היעילות של תהליך זה. הרעיון כאילו לכל בעיה חייב להיות פתרון מיידי – שלום עכשיו, משיח עכשיו – וכאילו עדיף להציע גם אפשרויות מזיקות והרסניות, המשווקות כפתרונות, מאשר להישאר במצב קיים, הוא חלק מאותו שקר שהצליחו לכפות על התודעה הציבורית כחלק מתהליך ההכשרה המתמשכת למהלכי ה"שלום", במירכאות, וכיום כולם יודעים כמה נהרות של דם נשפכו בשל אותם מהלכים. גם המילים "שתי מדינות", שהן קיצור לביטוי "שתי מדינות לשני עמים", שייכות למחלקת הנדסת התודעה של השמאל הפרוגרסיבי. מילים אלו טומנות בתוכן את הנחת היסוד שיש כאן שני עמים; אלא כפי שהוכח פעמים רבות וכפי שהראתה ג'ואן פיטרס בצורה מפורטת בספרה "מאז ומקדם", לא מדובר בעם פלסטיני אלא באוכלוסייה שברובה המוחלט היא אוסף של מהגרים שמוצאם ממדינות רבות, שנהרו לארץ ישראל בהתאם להתקדמות שיבת ציון ובהתאם להתקדמות פיתוח האזור ופריחתה של ארץ ישראל לקראת בניה-בוניה, שהחלו לשוב אליה מארבע קצוות תבל. אין להם מוצא משותף, כמובן גם לא היסטוריה משותפת, השפה היא ערבית בניבים שונים, לפי ארצות המוצא השונות, ואין תרבות משותפת ולא מנהגים, ובקיצור – עם מומצא על ידי מהנדסי ומעוותי התודעה הבין-לאומית. לעומת זאת, עם ישראל הוא תופעה שקיימת במציאות כבר שלושת אלפים ושבע מאות שנה, עם היסטוריה מפוארת ותרבות רוחנית שהשפיעה על כל האנושות. מה שלא קרה בכל ההיסטוריה האנושית התקיים בעם הזה, שלאחר קרוב לאלפיים שנות גלות התקבץ אל ארצו מארבע קצוות תבל. לכן היה זה המעשה המתבקש והמוסרי לאשר בהצהרת בלפור, ואחריה בוועידת סן רמו, את זכותו הלאומית – הבלעדית – של עם ישראל על ארצו ולהבטיח לשאר יושבי הארץ רק את זכויותיהם האזרחיות, אבל לא, חלילה, שום זכות מדינית. לכן הקמת מדינת ישראל היא האירוע החשוב והמוסרי ביותר בדורות האחרונים. הגיע הזמן שנשתחרר מהמושגים המכובסים ומהנדסת התודעה שכפו עלינו בעשרות השנים האחרונות ונחזור לעמדה הפשוטה כל כך והטבעית כל כך, שיש פה ארץ אחת ועם אחד ששייך אליה והיא שייכת אליו, על פי דבר ה' מאז ומקדם. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יאיר גולן אמר – אני מצטט: פגישת שר הביטחון עם ראש הרשות הפלסטינית היא סימן מעודד וביטוי לשינוי החיובי שמביאה איתה הממשלה החדשה. המגמה ברורה מאוד: ממשלת מדינת כל אזרחיה, שעושה כל מאמץ לפרק כל מרכיב בזהותה היהודית של מדינת ישראל, תפרק במהרה גם את זהותה הלאומית של המדינה ותקדם אותנו אל מציאות הרת אסון של מדינת אויב בתוככי הארץ. השלב הראשון הוא פתיחת הקונסוליה האמריקנית על מנת לחלק את ירושלים בפועל, וכך תוכל להיות גם בירת המדינה הפלסטינית. היה לא תהיה. את הממשלה המסוכנת הזאת צריך להחליף בהקדם האפשרי, ואנחנו מתחייבים כלפי כל עם ישראל: נעשה כל מאמץ שזה אכן יקרה מהר. אני רוצה לסיים את נאומי בשנה הנוכחית בברכת שנה טובה ומבורכת לך, אדוני היושב-ראש, לכל חברי הכנסת, לכל עובדי הכנסת, לעובדי מזכירות הכנסת, למזכירת הכנסת, לסדרנים המסורים, לציונה, שעומדת פה בפרסה וממש כיף לקבל את כוס הקפה או כוס התה ממנה, ולכולם יחד עם כל בית ישראל: שנה טובה ומבורכת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כבר אז גם לרשמות. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כמובן, גם לתמלילנים ולרשמות ולכל עובדי הכנסת יחד עם כל בית ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן, שנה טובה. בבקשה, השר עודד פורר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני חייב לומר שנושא הדיון פה זה ראיית צל הרים כהרים, שהרי הדבר בכלל לא נמצא על סדר-היום. אז כדי להפיס את דעתכם אני חושב שיש לומר גם את המובן מאליו, גם אותו יש לומר: כמובן, ירושלים המאוחדת, בירתה הנצחית של מדינת ישראל ורק של מדינת ישראל, היא לא בירה של אף אומה אחרת, לא תהיה כזאת ולא הייתה כזאת. לכן בעניין הזה אני חייב קצת להיות תמה על הדחיפות לכאורה שאתם מנסים לייצר כאן על מהומה רבה על לא דבר. ארצות הברית הכירה בירושלים כבירת ישראל בשנת 2017, הכרה שאומצה, כידוע לכם, גם על ידי ממשל ביידן ומדינות נוספות. זאת אומרת, הרי ברור לחלוטין שאין היגיון בפתיחת קונסוליה בירושלים שמשרתת תושבים של ישות אחרת. אנחנו בעניין הזה מתואמים, אני חייב לומר, ומשוחחים באופן שוטף גם עם הגורמים הרלוונטיים בממשל האמריקני. כל מה שמנסים לייצר כאן זה דחיפות מלאכותית בנושא שלא על הפרק לטווח הזמן לא המיידי, לא הקרוב, ואני אומר לכם, גם לא הרחוק. תודה, אדוני. אגב, אני מציע להסתפק בזה. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> פורר, אני מבקש שתזכור את מה שאמרת, ובעזרת השם שזה לא יעלה אחרי התקציב, אוקיי? כי מהמידע שיש לנו, זה כן יעלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המציעים מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש שהנושא בכל זאת יידון בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. יש הצעה להעביר לחוץ וביטחון. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אפשר מפה, כן? << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> גם אני בעד. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – אחד. זה יועבר לוועדת חוץ וביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התעלמות הממשלה מהצורך במתן מענקים לעסקים הנפגעים מהגל הנוכחי של משבר הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: התעלמות הממשלה מהצורך במתן מענקים לעסקים הנפגעים מהגל הנוכחי של משבר הקורונה, מס' 313 ו-314, של חבר הכנסת יעקב אשר וחברת הכנסת קרן ברק. בבקשה, חבר הכנסת אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד השר – השר איתנו? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם בהאזנה? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא רוצה שתגיד אחר כך שאני רואה צל הרים כהרים, שלא יהיה אותו פתיח. מכובדי ואדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשבתי קודם לעצמי שאין לי שום ספק שאם יושב-ראש הבית הנכבד שלנו לא היה היום בתפקידו, הוא היה מעלה את הדבר הזה על סדר-היום. אין לי ספק. גם החושים המחודדים שלך בנושא כלכלה, ובמיוחד במצוקה של בעלי העסקים – אני מוכרח גם לומר, מאחר שאנחנו ממש בערב ראש השנה, ואני מקווה שלא יעלה לי ביוקר מה שאני אומר עכשיו, כבוד השר, אבל גם עם השר עבדנו כתף אל כתף בוועדת הכלכלה הרבה מאוד בשביל המגזר העסקי, הרבה מאוד בשביל העסקים הקטנים והבינוניים, ואין לי ספק שגם הוא יכול להתחבר להצעה לסדר-היום הזאת שביקשתי לעשות בפגרה. קורה כאן דבר בעייתי. אני לא בא לנאום נאום אופוזיציוני, אני מנסה ללכת אל השכל הישר. לא יכול להיות שאנחנו יודעים שיש מגזרים של עסקים שעדיין אינם עובדים, לא חזרו לעבודה; יש כאלה שהם כמעט בהשבתה מלאה, יש כאלה שעובדים על 20%, על 30%. אני לא מדבר על אלה של 80%. אני חושב לעצמי: מה קורה כאן? לא יכול להיות שמישהו לא יבוא ויגיד: חברים, זה הפתרון, בצורה כזאת או בצורה אחרת. אז יכול להיות שאי-אפשר ללכת על דברים גורפים כמו שהלכו בזמן שהיה סגר של כמעט שלושת רבעי מהמשק, אבל גם תמיד ידענו לעשות את ההבדלה. הרי בואו לא נשכח שגם בתקופות הסגר הקשות היו מגזרים שלא שבתו לרגע – רשתות מזון וכו' – אז ידעו להפריד אותם. פה צריך הפרדה הפוכה: לקחת את המיעוט שעדיין נפגע – זה קצת מפריע, חברים. אתה רוצה לעלות לנאום במקומי? לפחות תדבר בלחש. אנחנו נמצאים במצב שזה בדיוק הפוך – לא כמו בתקופת הסגר ש-80%, 90%, היו צריכים לקבל פיצויים ו-10%, 15% או 20% לא. פה זה הפוך. לא יכול להיות שמשאירים את האנשים בחוסר הוודאות הזה. אני רוצה לומר לך, אדוני השר, שאין ספק שהרבה עסקים יקרסו בגלל התנודתיות של מה שקרה אחרי הסגר הגדול ופתאום הפתיחה הגדולה. אנשים היו בטוחים שנכנסים עכשיו למצב הכי טוב בעולם, כי מדינת ישראל לפני חודשיים וחצי באמת הייתה במצב הכי טוב שיכול להיות, אז אנשים השקיעו יותר ורק חיכו להמונים שיגיעו, והינה, יש בעיות. ראינו עכשיו מה קורה באותם מקומות עם התו הירוק, שהוא די הסתבך בקטע של ילדים וכו' – בריכות השחייה ודברים מהסוג הזה. אני אומר לעצמי: יש פה מדיניות לא מובנת. אז אפשר לעשות את זה בצורה שהמדינה – משרד האוצר יקים גוף שייקח כמה וכמה סוגי עסקים ויתחיל פשוט לטפל בהם או לתת לאותם עסקים לבוא ולהוכיח את הבעיה שלהם, אבל לתת להם פתרון. אי-אפשר להשאיר אותם במצב כזה. יום עובר ויומיים עוברים ואף אחד מאיתנו לא רואה שהעניין הזה הולך להיגמר כל כך מהר, לכן, לא יכול להיות שלא יהיה פתרון. אבל כשאני מנסה לחשוב מה קורה פה – אני מקווה שאני טועה, אדוני היושב-ראש – אז יש כאן איזושהי מדיניות של הכחשה של המצב בגלל חוסר הרצון של הממשלה להכניס את היד לכיס. זה מפחיד אותי, בגלל שאם מגיעים להתבטאויות "להכיל את המתים" ודברים כאלה, אז מכילים גם קריסה של עסקים. בלשון תלמודית: לבו גס בו – כבר לא מתרגשים מעסקים שקורסים. וזה קורה. זה שאנחנו לא רואים את האנשים האלה כל יום ומחכים רק שמישהו ייתן בחדשות איזה follow up – זה קורה בכל מיני מגזרים שקטים יותר או שקטים פחות, ולא יכול להיות שממשלה לא תבוא עם איזושהי תוכנית. אז נכון שאתם מפחדים שזה יביא לכם גל של בקשות. בשביל זה יש טכניקות, בשביל זה יש פקידים שצריכים לקבוע קריטריונים, ופשוט לגרום לכך שלדבר הזה יהיה פתרון. יש פה מצב שאני מרגיש שהממשלה אומרת לעצמה: אנחנו לא נעשה שום הגבלות, מצד אחד – רק הגבלות לייט יותר שהורגות כל מיני עסקים – כי אנחנו לא מוכנים להכיל את הדבר הזה של הפיצויים. זה דבר שלא יכול לקרות. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, התפרסם השבוע דוח של מבקר המדינה. עם כל הכבוד למבקר המדינה, ויש לי כבוד אליו, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש – אנחנו עכשיו ערב ראש השנה וזה לא פוליטיקה, באמת שלא – אם היית שואל אותי, עדיפה לי ההתנהלות שהייתה בזמנו של ראש הממשלה, שהיה בחושים חדים – ואת זה אף אחד לא ייקח לו, עם כל הכבוד, בלי כל קשר באיזו מפלגה אני ועם מי אני בקואליציה. הוא היה עם חושים חדים ותגובות מהירות, והחטא שלו, לפי הדוח של המבקר, זה שהוא הלך ל-safe side. הוא הלך ל-safe side. ראיתי שתקפו בתקשורת על כך שקנו מכונות הנשמה בכמויות כאלה ושזה עלה למדינה הרבה כסף. היינו פה בתקופה שכולנו רעדנו. אם אתה זוכר, שלחו את המוסד, את השב"כ, אני לא יודע את מי, לחפש מכונות הנשמה בכל העולם. מי ידע לצפות דבר כזה? יושבים היום האנשים במשרד מבקר המדינה, עם כל הכבוד, ומדברים על ניהול סיכונים כשהם לא חוו את החוויה הזאת. אז כן, יש עוד 3,000 מכונות – שימכרו אותן מחר למקום אחר, ואם לא, אז לא, אבל לפחות אנחנו יודעים שלא מתו אנשים בגלל זה. עם כל הכבוד, אותו דבר אפשר היה לבוא ולהגיד גם על החיסונים. הוא היה אובססיבי: חיסונים, והרבה, ולקנות את כל העולם. הוא הצליח בזה. אז אחת הטענות היא שזה ניהול יחידני ופחות משתף. תאמין לי, אני מעדיף את זה על מה שקורה היום, כי מה שקורה היום הוא שאנחנו לאו דווקא מנהלים סיכונים – אנחנו כבר התרגלנו לדבר הזה. אני מאוד מודאג, אדוני היושב-ראש. אומנם המצב של חולים קשה לא עולה ודי נבלם, אבל יש לי הרגשה שהוא נשאר סטטי, זאת אומרת, זה לא שאחרי הבלימה הזאת תתחיל ירידה. אם אנחנו נמצאים היום במצב שעדיין 10,000–11,000 איש נדבקים, ובשבוע האחרון נפטרו 140 או 170 – לא זוכר – אז אנחנו רגועים, הכול בסדר. ההתפרצות לא גוועת, ובוודאי שהיא לא תגווע בחולים הקשים, בגלל שהמדינה מחוסנת פעם ראשונה, פעם שנייה ועכשיו פעם שלישית. אבל מי יודע כמה זמן זה עוד יימשך? אנחנו סופרים את המתים כל יום, וזה לא כמו המתים שהיו בתחילת המגפה הקודמת, כי אז היה מצב שלא היה חיסון ולא כלום. זה היה תלוי רק בהגבלות, תלוי רק בניהול המדינה, תלוי רק במה שאנחנו עשינו עם עצמנו. אבל החשש שלי, אדוני היושב-ראש, הוא שמתערבים פה גם שיקולים כלכליים, ושלא רוצים לעשות כל מיני דברים כדי שלא יצטרכו לשלם על זה. זאת אומרת שיכול להיות שהיו צריכים לעשות כמה הגבלות נוספות – לא סגר, אבל כמה הגבלות נוספות – אבל מישהו בשולחן הממשלה אמר: חבר'ה, זה יעלה לנו כסף, אני לא רוצה. אני מסיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, שמדובר כאן בפיקוח נפש מצד אחד ומדובר באנשים שעלולים לאבד את פרנסתם מצד שני, בגלל שזה לא 80% מהאוכלוסייה ובגלל שזה לא 80% או 90%, קולם אבד, ובשביל זה אנחנו כאן. אני מציע לך, אדוני השר, תהיה אתה השגריר לעניין הזה, כי הרגישות שלך כלפיהם גדולה – אני יודע את זה – בימים כתיקונם, לא בימים שאתה שר; למצוא איזושהי דרך, איזשהו מנגנון כירורגי שידע להציל את העסקים האלה בתקופה הזאת, ולא לחכות לאחרי החגים אפילו לא יום אחד. בהזדמנות זאת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לאחל לך ולכל חברי הכנסת ולכל אנשי צוות הבית – אני מצטרף לכל מילה שאמר אבי. הייתי גם בחוץ ליד ציונה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רואים אותך בטלוויזיה, אז תאחל גם לכל בית ישראל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע. אני מאחל לבית הזה ולכולם באופן אישי שנה טובה, שנה מבורכת ושנה שהקדוש ברוך הוא ימלא את משאלותינו לטובה, ובהזדמנות הזאת לכלל ישראל. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנה טובה. תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. ישיב השר עודד פורר, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אשר, אני חייב לומר לך, אצלנו יש תופעה מעניינת: מה שראינו משם אנחנו רואים גם מכאן. נוהגים אותו הדבר. מה שאתה ציינת – אני אתחיל דווקא מהסוף, שזה דוח מבקר המדינה על קניית מכונות ההנשמה וכו'. אחת הביקורות המרכזיות שבה ביקרנו את הממשלה היא על הזנחת מערכת הבריאות עשור לפני כניסת הקורונה. הרי ידענו שהמערכת הזאת במשבר. הרי נוהלו כאן עוד קמפיינים לפני שפרצה הקורונה על המשבר במערכת הבריאות, שלא הייתה יכולה להיות ערוכה בכלל לאירוע הזה. ההזנחה הזאת, שלא לתקצב ולהרעיב אותה ולהרעיב אותה ולהרעיב אותה שנים, הובילה לזה שבסוף, בקורונה, אתה שולח את המוסד עם מזוודות למצוא מכונות הנשמה בכל מיני מקומות כדי שיביאו אותן לכאן – כן מתאימות, לא מתאימות – ובסוף שילמת יותר ולא הייתה לך יכולת קליטה בבתי החולים, מה שהוביל אותך לעיתים לצעדים קיצוניים מדי. מה שאנחנו עשינו עכשיו בתקציב שעליו הצבעתם היום – לצערי, אתה הצבעת נגדו, אבל אני חושב שאם היית יורד לפרטים היית מצביע בעדו – הוספנו למשל 2 מיליארד שקל לבסיס התקציב של משרד הבריאות, לא כחלק מהתמודדות עם הקורונה כרגע – על זה הוא מתוקצב בנפרד – אלא כחלק מזה שאנחנו מבינים שמערכת הבריאות צריכה להיות במקום אחר, וצריך להכין אותה לאתגרים ולתרחישי הייחוס. חלק מתפיסת העולם – שגם עליה דיברנו כשהיינו באופוזיציה, ואנחנו נוהגים בה גם בדיוק בקואליציה – זה לייצר מערכת בריאות – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל הייתם גם בקואליציה הרבה שנים. בזמן העשור הזה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> כן, רק לא החזקנו לא את תיק הבריאות ולא את תיק האוצר. אני לא זוכר מי היה שר הבריאות בעשור האחרון, רוב העשור – אולי השר אבידר יזכיר לי. אני לא זוכר. אני חושב שאתה מכיר אותו. מי שהיה עשר שנים שר בריאות בתקופה הזאת – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> שנתיים לפיד היה שר אוצר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> שנה וחצי. עכשיו בוא נדבר על העניין עצמו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בוא נדבר לעניין. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בוא נדבר על העניין עצמו, גם מבחינת מה המשמעות של מערכת הבריאות והיכולת שלה לקלוט. הרי גם בממשלה הקודמת פעולות ההגבלה על המשק נבעו מזה שאנחנו אומרים: רגע, כמה מערכת הבריאות שלנו יכול לעמוד בהתפרצות? ככל שהמערכת ערוכה יותר, אתה יכול. זה כמו כיפת ברזל. אתה יכול – יש לך מרחב תמרון רחב יותר, וזה מה שאנחנו מייצרים כאן גם מבחינת סגירת המשק, כולל ההחלטה על הבוסטר, על החיסון השלישי; אגב, ראשונים בעולם שקיבלו את ההחלטה הזאת, שמוכיחה את עצמה – אתה רואה את ה-R, אתה רואה את המספרים. אני מקווה, באמת – אף אחד מאיתנו לא יודע איך המגפה הזאת תנהג. אני מקווה שלפחות בעניין הזה נמשיך לראות את המספרים יורדים, והמשימה שלנו היא להשאיר את המשק פתוח ככל הניתן, כמה שאפשר, כי בריאות הציבור – וגם את זה אמרנו כשהיינו באופוזיציה – היא לא רק מספר המאומתים לקורונה. בריאות הציבור היא היכולת להמשיך ולקיים שגרת חיים וטיפולים שהם טיפולים אחרים מלבד הקורונה בבתי החולים, ועבודה, כלכלה ופרנסה. וכן, מרגע שיצא – ואני אעבור עכשיו לנושא ההצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> השאלה היא כמה קורבנות – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תקבל תשובות על הכול. כרגע – תראה, גם כאן אני יכול להבטיח לך דבר אחד: סגר, כמו שכולם רצו כאן באופוזיציה, לא מוריד את מספר החולים. לפחות אין לנו ביטחון שהוא מוריד את מספר החולים. הסגר האחרון שנעשה לא עשה את זה. גם הביטחון של הציבור ואמון הציבור בצעד הזה לא קיימים. מה שכן, הוא בוודאות סוגר את העסקים ומחריף את מצב הכלכלה והורס בתים שלמים. על זה אין מחלוקת. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – סגר. אמרתי פעולות נקודתיות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לעניין הפעולות הנקודתיות – התו הירוק הוא פעולה נקודתית. התו הירוק התחיל להחיל הגבלות על המשק ב-18 באוגוסט. מדברים על לפני שבועיים. אגב, יש הגבלות שיש כאלה שמסכימים להן יותר, יש כאלה שמסכימים להן פחות. הגיעו להסכמה בקבינט הקורונה על ההגבלות הכי מצומצמות שאנחנו יכולים, כשברור לחלוטין – הינה, אני אומר לך כאן – שהן פגעו בחלק מהעסקים. הן פגעו בחלק מהעסקים, אבל את המבחן של כמה הם פגעו ובאיזו מידה, צריך לעשות אותו על פריזמה רחבה יותר. נפגשנו שר האוצר, אני, השר במשרד האוצר, מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים, יחד עם נשיא לה"ב, ארגון העסקים הקטנים, עם נשיא לשכת יועצי המס ועם נציגים של ארגונים אחרים כדי לשמוע מהם. נפגשנו בדיוק בשבוע שעבר, בתוך התקופה הזאת. הם בעצמם אומרים: תשמע, לעסקים מסוימים השבועיים האלה הם קטסטרופליים – כמו בריכות השחייה, למשל, שהגבילו שם כניסה של ילדים – מצד אחד. מצד שני, כשמסתכלים על החודשיים אחורה, על יולי ועד אמצע אוגוסט, הייתה להם את התקופה הכי טובה שהייתה להם בשנים האחרונות. ולכן, את הנתונים כדי להבין כמה הייתה פה פגיעה בעסקים האלה, כדי לתת – אם נצטרך בכלל – בפינצטה. נדע לעשות את זה, להערכתי, רק לאחר החגים. תראה, את דוחות המע"מ שלהם – כדי שגם אנחנו נדע כמה הם הכניסו, כמה הם הוציאו, איך נראה המאזן שלהם, כשהם יגישו אותו; אגב, יש גם דחייה של מע"מ בכמה ימים בגלל החגים, אז זה לא יהיה אפילו ב-15 לחודש. אז אני מציע שנמשיך ונדון בעניין הזה. אני חושב שהוא חשוב, ונמשיך לעקוב אחריו ונראה האם ישנה פגיעה, ככל שיש פגיעה שהיא פגיעה מחזורית ומשמעותית, האם יש צורך בסיוע, ואם – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש ענפים שעוד לא חזרו. יש ענפים שעוד לא חזרו לעבודה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אז גם הענפים האלה נמצאים באיזשהו מסלול ייעודי, והאוצר גם בקשר איתם. אני אומר לכם את האמת: הקורונה גם תשנה את הכלכלה. היא משנה אותה. יש אנשים שמבנה העסקים שלהם השתנה. זה חלק מהעניין. אני חושב שאת הדיון הזה – שחשוב שנמשיך – בואו ונמשיך אותו באמת בעוד כחודש. יהיו כבר נתונים על מה קרה באוגוסט, ונוכל לעשות את מה שהממשלה הקודמת לא עשתה, וזה לנהל דיון על בסיס נתונים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר עודד פורר. המציעים מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בעקבות הסיפה של השר, אני מציע שיהיה דיון בוועדת הכלכלה, או – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איזו ועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת כספים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, ועדת הכספים. נעבור לקיים הצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – שניים, אין נמנעים, אין מתנגדים. הנושא יובא לוועדת הכספים לדיון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, יושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה. אני מנצל את הבמה – א. לברך את שר החקלאות על העברת התקציב – אחת הרפורמות המשמעותיות בחקלאות – וגם אותך, אדוני היושב-ראש, יש לך חלק נכבד בהעברת התקציב. העברת שעות וגם הגעת לתוצאות יפות, ברשותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדת החינוך, התרבות והספורט, מטעם סיעת רע"מ – במקום חבר הכנסת ווליד טאהא תכהן חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ומטעם סיעת העבודה – כממלא מקום קבוע, במקום חברת הכנסת מיכל רוזין יכהן חבר הכנסת עלי סלאלחה; בוועדת הכספים, מטעם סיעת רע"מ – במקום חבר הכנסת ווליד טאהא תכהן חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; בוועדת הפנים והגנת הסביבה, במקום הפנוי לסיעת רע"מ יכהן חבר הכנסת ווליד טאהא; בוועדת הכנסת, במקום הפנוי לסיעת הרשימה המשותפת יכהן חבר הכנסת אחמד טיבי. זוהי ההודעה הראשונה. ההודעה השנייה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת: בהתאם להוראת סעיף 18(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון. הוועדה המשותפת תהיה בת 12 חברים, שישה מכל ועדה, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת הכספים: חברי הכנסת אלכס קושניר – יושב-ראש, יעל רון בן משה וניר אורבך; מטעם ועדת החוץ והביטחון: חברי הכנסת רם בן ברק, אמילי חיה מואטי, צבי האוזר ומיכל רוזין. נוסף לנציגים אלה יהיו בוועדה חמישה חברים מסיעות האופוזיציה. ניתן יהיה לקבוע את שמותיהם רק לאחר שסיעות האופוזיציה יודיעו את שמות נציגיהם בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והביטחון. לפיכך, הודעה נוספת תימסר לאחר שיושלם איוש החברים. אולי כאן זה המקום לציין גם, אדוני היושב-ראש, ש-60 הימים למסירת השמות יסתיימו ב-10 בספטמבר. קראתי היום לחבריי באופוזיציה למסור את השמות כדי שהם יוכלו להמשיך ולהצביע בוועדות. תודה רבה ושנה טובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר גם לפרוטוקול: היום התקיימה ישיבה אצלי, אופוזיציה-קואליציה, בנושא 60 הימים. הבהרתי למרכז האופוזיציה חבר הכנסת יריב לוין, ונרשם בפרוטוקול: אם 60 הימים יסתיימו ולא יהיו אנשים שנוכל לשלב אותם בתוך הוועדות עצמן, זה יהיה חבל, זה יהיה תקדימי. אחרי לחץ על הממשלה נתנו עוד מקום אחד, בוועדת החוקה; היה יתרון רק של אחד. נותרו שניים בכספים. אחרי שלוש שנים שלא היה פה תקציב אני יכול להבין את הממשלה. דעתי נחה בעניין הזה. קיבלתי הודעה, לצערי, שהאופוזיציה לא קיבלה את ההסדר הזה. אינני יודע מה, נותר בפניי רק העניין – אם כבר הזכרת את זה – להחזיר את תשובתי לבג"ץ. צר לי על המצב הזה. עשינו ככל יכולתנו, באמת, איזה חמישה או שישה דיונים אצלי בלשכה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הרפורמה ההרסנית בחקלאות << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: הרפורמה ההרסנית בחקלאות, מס' 315 ו-316, של חברי הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת אופיר סופר. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת. אני אגיד קודם כול שמייד אחר כך אני נוסע גם כן להשתתף בסליחות לרפואתו של איציק סעידיאן. אני אומר את זה ואני רוצה קצת להתייחס – יש איזשהו שיח ברשת, לא פשוט בעיניי, לגבי דבריו של הרמטכ"ל. יש ביקורת. קרה לנו מקרה מאוד עצוב במדינה בשנה האחרונה. הרמטכ"ל אמר על הוראות הפתיחה באש שהן חדות וברורות. אני מרשה לעצמי לומר את הדברים בצורה זהירה. אני אגיד שעוד שבועיים יחלפו 25 שנה מהאירוע שנפצעתי בו בתור מ"מ צעיר, אירוע שאני זוכר את עצמי מתווכח על הוראות הפתיחה באש עם מפקדי. זה היה אז בהשראת הסכמי אוסלו. אני ממש זוכר את עצמי בתור מפקד צעיר מתווכח עם מפקד בכיר ממני בשנים רבות. למרות זאת, אני רוצה לומר שהסוגיה של – אנחנו חייבים להשאיר את צה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי. כן, לפעמים יש ממשק בין הסוגיה המדינית, המדינית-ביטחונית, באופן טבעי, ממשק עם הצבא. אז הדיונים האלה צריכים להתבצע בדלתיים סגורות ובצורה נאותה ומכובדת. גם אם הדברים שאני אומר עכשיו אולי לא נשמעים פופולריים בקרב אנשים מסוימים, אני חושב שזה דבר שאנחנו צריכים מאוד לשים לב אליו. הבוקר התבשרנו על כך שבעם הגיעו להבנות לגבי הרפורמה בסוגיית חקלאות. אני בעד רפורמה, רק אני חושב שההבנות שהגיעו אליהן – כבוד השר, תקן אותי אם אני טועה – זה שבעצם הסוגיה של המטילות תמשיך להיות נידונה בחודשים הקרובים, היא לא ירדה מהפרק. עדיין יש פערים גם בסוגיית הגידולים – בעיקר אני אומר לגבי הפירות, אם כי יש הבנות שהדברים ייסגרו. יש הבנות. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יש הסכמות – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש הסכמות, אבל יש דברים שצריכים להיות מתוקנים ועליהם צריכים – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כמו למשל שהתמיכה בגידולים תהיה דיפרנציאלית וכאלה דברים. אני בכוונה מדגיש ואומר את הדברים האלה כיוון שאני אומר שכל עוד הדברים אינם סגורים הם אינם סגורים, והחרב החדה מוטלת עדיין על צווארם של החקלאים. אז כן, אני רוצה לומר שהחקלאות בישראל היא סוג של תמצית הציונות והיא בהחלט מבטאת את הקשר שלנו לארץ, את הקשר שלנו בעמל הארץ. וכשאנחנו מדברים – אתה יודע, דיברתי היום עם אחד מהמגדלים – אז איפה גדלים האגסים ואיפה גדלים התפוחים? איפה גדלים כל הפירות האלה, הנשירים? רק בהרים הגבוהים. מבחינתנו זה בהרי הגליל העליון, כבוד השר, וברמת הגולן – אזורי התיישבות מובהקים, שיא הגשמת החזון הציוני. אנחנו צריכים לשים את זה תמיד נגד עינינו ולזכור שבסופו של יום לא הכול עובר דרך החור של הגרוש, אלא יש ערכים נוספים שאנחנו צריכים לזכור שבשבילם שבנו לכאן, לארץ. בסופו של יום אנשי הגליל, אנשי הנגב, אנשי הבקעה, אנשי יהודה ושומרון, הם אנשים שנשלחו, שלקחו על עצמם ליישב את הארץ. לא אחת הדברים האלה, זאת אומרת – חלק מרכזי בהתיישבות הזאת זה החקלאות. אנחנו ביקשנו – אני ביקשתי מיושב-ראש ועדת הכלכלה לקיים סיור ודיון של ועדת הכלכלה, שתעסוק ברפורמה מתוך הבנה, באמת, שבין הקריאה השנייה לקריאה השנייה והשלישית עוד נמשיך לעסוק בסוגיה הזאת. ובאמת, לשמחתי, יושב-ראש ועדת הכלכלה הולך לקיים את הסיור הזה. אני חושב שיש חשיבות להגעה של חברי הכנסת לעמוד על הדברים מקרוב ולהיפגש עם האנשים. ובכל זאת אני רוצה לברך על ההבנות שהגיעו, לפחות בשלב זה, כדי לא לעשות פעולות חדות ואגרסיביות ולפגוע בחקלאות בצורה כזאת שאחר כך ייקח לנו הרבה הרבה זמן לתקן את זה. תודה רבה. שנה טובה, אדוני היושב-ראש, ברמה הכי אישית שיש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר. גם לך ולבני המשפחה שנה טובה ובריאות. בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, השאלה היא כמה אתה רוצה שהתשובה שלי תהיה מפורטת, אופיר, בשעה הזאת. בנושא הזה הייתי שמח אם היה פה קהל קצת יותר רב של חברי הכנסת. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> את כבר בקיאה ברפורמה הזאת כמעט כמוני, אחרי הדיונים שלנו מסביב לנושא הביצים, המלפפונים, העגבניות, החצילים והפירות. אבל עכשיו ברצינות. אני אנסה לקצר, לתת כמה עקרונות. אני גם אגיד בסוף מה סיכמנו. קודם כול, אני אפתח בזה: למטה, לא הכול עובר דרך החור של הגרוש, זה נכון. בציונות אנחנו לא מודדים את הערך דרך החור של הגרוש, את החשיבות של תפיסת הגבולות וערך עיבוד האדמה. אבל אתה יודע, כשהורים הולכים לקנות את הקניות לשבת והם סופרים תפוחים, זה דרך החור של הגרוש, וכשהם מחזיקים את אשכול הענבים ב-30 שקל לקילו ושואלים את עצמם: האם נקנה או לא נקנה, הם מסתכלים דרך החור של הגרוש. כשצריכת הפירות והירקות ירדה בשנים האחרונות ב-20% אז אתה מבין שהילדים והילדות במדינת ישראל אוכלים אוכל פחות טוב, יותר מזון מעובד, וכן – זה בגלל החור של הגרוש. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה בסדר גמור, רק צריך לזכור את פערי התיווך. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני זוכר הכול, הכול אני זוכר, תאמין לי. כשאני מסתכל על מדד מחירי הפירות, משנת 2000 ועד שנת 2020 הוא עלה ב-102%. מדד מחירי הירקות באותן שנים עלה ב-81%. המדד הכללי, כשאני מוציא ממנו את הפירות, הירקות והדיור – אגב, דיור עלה ב-67% – אנחנו נמצאים על עלייה של כ-23%-20%. מה אני מנסה לומר כאן? יש פה בעיה, והיא אחת ממיני הבעיות שבהן אנחנו מטפלים ברפורמה, והבעיה היא המחיר. יש פה גם בעיה של היצע. המבחר יכול להיות על פני כל השנה, גם בהתחשב בעונות שמגדלים בישראל, וגם מגוון הרבה יותר, אבל בסוף, בשביל להגן על חמישה מגדלי אננס, אוסרים יבוא אננס או מטילים מכס גבוה על אננס – אז מה? או על דובדבנים, שגם ככה זמן השילוח שלהם הוא כזה שקשה להוביל דובדבנים, וגם ככה אתה לא נותן הגנה. יש פה מין שיטת הגנה, לכאורה – אני אומר "לכאורה" כי היא לא הגנה על החקלאי הישראלי – שכבר לא מתאימה בימים אלה. מה שאנחנו עשינו ברפורמה – אמרנו: בואו נשנה את שיטת ההגנה. בואו נוריד את המכסים ונאפשר לפירות ולירקות שלנו להתמודד בתחרות. אבל אני רוצה שהתחרות תהיה הוגנת, אז מהצד השני ניתן תמיכה ישירה לחקלאי והיא תהיה דיפרנציאלית – זה הסיכום שהגענו אליו, אגב. זה מה שאני ביקשתי להוביל מתחילת הדרך, כי לא דין דונם אדמה במועצה האזורית שאני גר בה, גזר, כדין דונם אדמה איפה שאתה גר, בגליל – אני אומר את זה גם כשר לפיתוח הנגב והגליל – או דונם אדמה בערבה. מדינה שלא מסתכלת דרך החור של הגרוש יכולה להחליט שהיא תומכת בחקלאי באזורים האלה ונותנת לו יותר, כי חשוב שהוא יעשה שם את מה שהוא עושה. זה בגדול. עכשיו, מעבר לזה, באנו ואמרנו: לא רק זאת – אנחנו ניתן סכום של 2.7 מיליארד שקלים להשקעות, לחדשנות, להתייעלות. המשמעות היא שהחקלאי יוכל לקנות מכונה חדשה לבית האריזה שלו; יוכל לקנות מערכת השקיה חדשה, להתייעל, להוציא יותר מכל דונם קרקע, בכסף שהמדינה תתמוך בו. בנוסף, נשקיע עוד במחקר ופיתוח סכומים שלא הושקעו כאן כבר הרבה מאוד שנים, מתוך הבנה שאנחנו נמצאים באחד המשברים הכי גדולים שלנו בנושא המזון, שמחייב שינוי באיך עושים חקלאות. יש הרבה מאוד חקלאות שהצלחנו לפרוץ את המדבר ולעשות אותה במדבר, אבל עם משבר האקלים לא נוכל לעשות את זה יותר. אנחנו חייבים לעבור לחקלאות חדשנית. ואנחנו נסמן את תוצרת ארץ המקור, שהצרכן ידע, כי אולי אתה ואני נוכל לשלם על פרי מסוים עוד 2 שקל לקילו – אנחנו לא מסתכלים דרך החור של הגרוש במקרה הזה – ומישהו אחר לא. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה אנחנו עושים עם רשתות השיווק? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> רגע. ובמקביל נקים גם ועדה משותפת שלנו ושל משרד הכלכלה, לא רק כדי לבדוק את פערי התיווך, אלא את כשלי השוק שבמסחר בין רשת השיווק הגדולה, הענקית, עם הכיס העמוק, ובין החקלאי שמגיע עם תוצרת, שאם הוא לא שם אותה על המדפים, היא נרקבת והולכת. ברור, יש כאן כשלי שוק שאנחנו הולכים לטפל בהם בוועדה המשותפת, ובמחירי המים, לגבי מחירי המים לחקלאות, ובעוד שורה ארוכה של דברים, כמו חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. אבל בואו נודה על האמת: ישנם שולחנות מגדלים במדינת ישראל – בענבים, באבוקדו, בדברים אחרים – שפתאום מחליטים: שמע, נשלח יותר ליצוא, כדי שהמחיר פה לא ירד. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל זה לא רוב התמונה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אבל זה חלק מהתמונה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא רוב התמונה. רוב התמונה זה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> כל פעם אומרים: זה לא רוב התמונה, ואומרים: אל תטפל בזה. אני אומר לך: נטפל גם בזה וגם בזה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> כבוד השר, הדלתא המרכזית, שמהווה שני שלישים מהמחיר, יושבת ברשתות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> העובדה היא שבסוף, ההגנות המכסיות גרמו לחקלאים, בד בבד עם זה שהם לא מקבלים תמיכה של מימון השקעות ותמיכות אחרות, להשקיע פחות. בסיור שערכתי בשבוע שעבר בא ואומר לי חקלאי – מגדל שם על הרבה מאוד דונמים, חקלאי גדול ויחסית חזק: שמע, אני כבר לא משקיע במשק בעשור האחרון. אני לא משקיע. אני מגדל בשיטות שגידלו פה בשנות השמונים, לא בשיטות הכי חדשניות שאפשר. ואנחנו נשנה את זה ברפורמה הזאת. לכן הרפורמה הזאת נדרשת, נחוצה, חשובה ויוצאת לדרך, ואני גאה שהיא יוצאת לדרך בחוק ההסדרים הזה. וכן, גם בענף ההטלה זקוקים לרפורמה, ואתה יודע איך נראים חלק מהלולים. אתה גם יודע שמשטר המכסות שבו מתבצע מסחר על איזו מכסה שהמדינה מחלקת, אם זה בהגרלה ואם לא בהגרלה למישהו, ומתוך 2,856 מכסות, 1,239 בכלל מושכרות לאחר, והאדם הוא אפילו לא חקלאי שמגדל את המכסה הזו אלא הוא משכיר אותה לאחר – המשטר הזה גם הוא לא יוכל להמשיך להתקיים לאורך זמן. יחד עם זאת, מתוך רצון להגיע להסכמה – אני מבין כמה הנושא הזה רגיש – אמרנו: חברי הכנסת מהקואליציה בראשות רם בן ברק, יושב-ראש השדולה החקלאית, שביקש להוביל את זה, התחייבו לשלושה חודשים. אמרתי: בבקשה, ניתן שלושה חודשים ונדון בלי לחץ. הכול בסדר, שום דבר לא בורח. אנחנו כאן. יהיה לנו תקציב, יהיה לנו תקציב טוב, נעשה רפורמה טובה בחקלאות, וגם בענף ההטלה – ואגב, בלי לפגוע באלה שיושבים בגבולות, כי במקום הלול שלהם, שבחלק מהמקרים הם אפילו לא מגדלים בו – הם מגדלים בלול שפוגע בבעלי חיים ובצער בעלי חיים; הם מגדלים בשיטות שגם הן מאוד מאוד מיושנות, שגם פוגעות בסניטציה של הביצה – נגדל בשיטות אחרות ואולי דברים אחרים. אולי הם יעברו לגידול של פארמים, מה שנקרא, בתוך חוות גידול או חממות. בתוספת של הידרו-וולטאי, יכולת לעשות גם אנרגיה סולרית על החממה. העולם הוא רחב. יש כאן שינוי, ולא צריך לפחד ממנו. אני מחויב לחקלאות לא פחות ממך, תאמין לי. אנחנו נעשה את זה טוב, לטובת עם ישראל ומדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר, מסתפק בתשובת השר? << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, כן. יש לנו דיון בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר גמור. אם כך, המציעים מסתפקים בהצעת השר. המליאה תצא להפסקה. אנחנו ממתינים להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. על פתיחת המליאה מחדש גם יבואו צלצול וגם הודעה. אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 23:25 ונתחדשה בשעה 00:05.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לחדש את הישיבה. על סדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2021 << הצח >> [מס' מ/1447; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נציין שההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לילה טוב. חברי וחברות הכנסת הנכבדים שנותרו איתנו, נציג בקצרה את הצעת החוק. בפתח הדברים אני מבקש, ראשית, להודות לצוות הוועדה ולצוות הלשכה המשפטית, שעשו מאמץ מיוחד להתקין את הצעת החוק במהירות שיא במהלך יום אחד, וגם להודות לך על ההסכמה לאפשר לוועדה בנוהל חריג לקיים את הדיונים במקביל למליאה. חבריי וחברותיי, אדוני היושב-ראש, המטרה של הצעת החוק היא פשוטה: לאפשר למשרד לביטחון הפנים ולמשטרה, שמופקדים על אכיפת תקנות הקורונה, מנעד רחב יותר של כלי פיקוח טכנולוגיים על חייבי הבידוד. המטרה היא לאפשר הפעלה של יישומון שבעזרתו ניתן יהיה לוודא שחייבי בידוד אכן נמצאים במקום שבו הם שוהים, אמורים לשהות, במהלך הבידוד. כבר היום בחוק הסמכויות קיימת האפשרות לשימוש בכלים של פיקוח טכנולוגי, אבל על פי החוק הקיים, הכלים של הפיקוח הטכנולוגי יכולים להיות מופעלים רק ביחס לחייבי בידוד שחזרו מחו"ל, וגם החוק קובע זיקה בין הפעלת הכלים של הפיקוח הטכנולוגי לבין הפעלת המלוניות, והכלים לפיקוח טכנולוגי הם תחליף למלוניות. במסגרת הצעת החוק שמובאת לפני הכנסת ניתן יהיה להפעיל את כלי הפיקוח הטכנולוגיים על כל חייבי הבידוד, ומבוטלת הזיקה בין הפעלת המלוניות לבין השימוש בכלי פיקוח טכנולוגי. חשוב לציין שההצעה בעצם מבחינה בין שתי רמות של כלים לפיקוח טכנולוגי: כלי של פיקוח טכנולוגי שמבוסס על הצמדת מתקן לגופו של אדם, לדוגמה הצימוד האלקטרוני – הכלי הזה, שיש בו היבט יותר חריף של פגיעה בפרטיות האדם, עדיין ייוותר ככלי שניתן להפעיל אותו רק ביחס לשבים מחו"ל ובתנאים מאוד ספציפיים ומיוחדים; כלי הפיקוח הטכנולוגיים הרכים יותר, שלא קשורים בהצמדת מתקן לגופו של אדם אלא בשימוש ביישומון, אותם ורק אותם ניתן יהיה להפעיל ביחס לכלל חבי הבידוד. חשוב לומר שהפעלת הכלים הטכנולוגיים, גם בהצעת החוק או בחוק המתוקן, תלויה בהסכמתו של האדם. בחוק הקיים היום, בהיעדר הסכמה, אז קיימת האופציה של המלונית. בחוק המתוקן, בהיעדר הסכמה, כאשר האדם לא יסכים להפעלת הכלי הטכנולוגי ביחס לחובת הבידוד שלו, אז החוק קובע בעצם שיבוצע תיעדוף של האכיפה על אותו אדם באמצעות הכלי הבסיסי של ביקור שוטרים בביתו. זו בעצם תהיה התוצאה של האי-הסכמה של האדם להפעלת הפיקוח הטכנולוגי. הדבר השני שצריך לומר הוא שהחוק מנוסח באופן שיאפשר למשרד הבט"פ ולמשטרה להפעיל פיקוח גם על אנשים שאין ברשותם טלפונים חכמים, באמצעות שימוש בטלפון הנייח בביתם. והדבר האחרון שאני אבקש להזכיר הוא שהחוק משמר הוראות מאוד משמעותיות בכל הנוגע להגנה על הפרטיות, גם ההוראות שקיימות בחוק כרגע, וגם לנוכח העובדה שכלי הפיקוח שניתן יהיה לפתח עם התיקון כוללים למשל צילום וידיאו של האדם, כדי שהוא יציג תעודה מזהה ויראה שהוא נמצא במקום חובת הבידוד. הצעת החוק כוללת אמירות מפורשות וקביעות מפורשות שלא ניתן יהיה לשמור את הצילומים – לשמור במאגר מידע את הצילומים של האדם – ולא ניתן יהיה להצליב מול מאגרי מידע ביומטריים. הוועדה בהחלט עמדה על כל ההוראות של השמירה על הפרטיות. אני אסכם את העניין הזה באמירה שבחודשים האחרונים ועדת החוקה עמדה על כך שהאתגר הגדול שניצב בפני הממשלה בהתמודדות עם הקורונה הוא סוגיית האכיפה, וכיצד אנחנו באמת מוודאים שמי שחייב בחובת בידוד מבצע את המוטל עליו. אנחנו התגייסנו כוועדה, בהסכמת יו"ר הכנסת, באמת להעמיד לרשות משרד הבט"פ והמשטרה את היכולת לפתח מנעד של כלי אכיפה. נציין עוד נקודה אחת – שבמסגרת הצעת החוק ישנה גם הוספה של מערך הסייבר הלאומי לרשימת גופי הביטחון שמוחרגים מחוק הקורונה, מחוק סמכויות. לא הוגשו הסתייגויות להצעת החוק, ואני כמובן אבקש מהכנסת לאשר את ההצעה בנוסח שהותקן בוועדה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קריב, יושב-ראש ועדת החוקה. אם כך, אנחנו ניגש להצבעה על החוק בקריאה שנייה. בבקשה, חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, רוצים הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–13 – 4 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–13 נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ובכן, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) עברה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 5 נגד – אין נמנעים – אין חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ובכן, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2021, עברה בקריאה שלישית, והחוק יעבור וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בהצלחה. חבריי חברי הכנסת, לפני סגירת הדיון אני רוצה לאחל לכל מי שנוכח כאן שנה טובה; לכל עובדי הכנסת, שעברו איתנו כמה חודשים לא פשוטים בשלושת החודשים האחרונים, אם בוועדות השונות, אם במליאה עצמה – לרשמות, למזכירת הכנסת, ליועצים המשפטיים, למרכזים של כל הסיעות עצמן, וכמובן לסדרנים, משמר הכנסת – בקיצור, לכל עובדי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם בהזדמנות חגיגית זו תודה רבה. תודה רבה על כל העשייה בשלושת החודשים שחלפו. שנה טובה לחברי הכנסת. שנה טובה לעובדי הכנסת, לבני המשפחות שלכם. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ה בתשרי התשפ"ב, 4 באוקטובר 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:16. << סיום >>