דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ב
ישיבה רע"ד
הישיבה המאתיים-ושבעים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש
יום שלישי, כ"ה באדר התשפ"ה (25 במרץ 2025)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 3
נאומים בני דקה 3
צגה מלקו (הליכוד): 4
הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה–2025 4
שר התיירות חיים כץ: 5
ולדימיר בליאק (יש עתיד): 6
עודד פורר (ישראל ביתנו): 9
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 11
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 13
מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 14
שר התיירות חיים כץ: 16
חילופים בוועדות הכנסת 19
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 20
הודעת ועדת הכנסת 20
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 20
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי כ"ה באדר התשפ"ה, 25 במרץ 2025. היום הוא היום ה-536 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם נמצאות כאן לנגד עינינו, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם.
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה–2025.
עוד הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66) (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יעקב אשר, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה וקבוצת חברי הכנסת. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. אני מפעיל הצבעה. בבקשה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני יצאתי לראות את ההפגנה. רואים את ההפגנה כשיוצאים, אנשים שמפגינים נגד המדיניות של הממשלה, למען החטופים, וקצת, 50 מטרים משם, רואים את יוצאי אתיופיה מפגינים לבד. על מה יוצאי אתיופיה מפגינים? וגם למה הם לבד? זה עוד יותר תעודת עניות לחברה הישראלית – הפגנה למען הילדה היימנוט קסאו, שנחטפה לפני שנה וחודש ממרכז קליטה צפת, מהמקום הכי הכי בטוח, ועדיין, האדמה בלעה אותה, אף אחד לא יודע.
בכנסת אני כל פעם נואמת נאום בן דקה. בוועדת העלייה והקליטה היו"ר הקודם, חבר הכנסת פורר, קיים תשעה דיונים, וגם בוועדה לביטחון לאומי היו דיונים, אבל הילדה עדיין לא חזרה. במקום הכי בטוח, האדמה בלעה אותה. אבל מה שהיה לי יותר עצוב זה שני דברים: א. בהפגנה הזאת רואים על בסיס צבע העור שלנו. זו פשוט תעודת עניות לישראלים, לכל ישראל, לחברה הישראלית. הילדה הזאת בת תשע, היא לא ימין, היא לא שמאל, היא לא בעד זה, היא לא נגד זה. המשפחה עולה חדשה, הגיעו רק לפני כמעט ארבע שנים. הילדה נחטפה במרכז קליטה, אבל לא ראינו את זה. כמו שפעם, בוועדת העלייה והקליטה, חברי חבר הכנסת פורר, היושב-ראש, קיים את הדיון, היינו רק שלושה חברי כנסת, שלושתנו במקרה יוצאי אתיופיה.
אני זועקת את הזעקה של המשפחה. הילדה הזאת יכולה להיות ילדה של כולנו, חבריי, נכדה של כולם, אחיינית של כולם. איך אפשר להיות בשקט ולא לדבר עליה? גם התקשורת לא מראה את התמונה שלה. אנחנו לא רואים את התמונה של היימנוט מתנוססת במגדלים. כל זה, מה זה אומר לנו? נכון, אנשים לא אוהבים לשמוע כשאומרים "גזענות", אבל בוא נקרא לזה בשמו. זו פשוט תעודת עניות וגזענות. זה כל כך כאב לי. אתם לא תאמינו, רק עכשיו חזרתי משם. חשבתי בהתחלה אולי לתת נאום בעברית – אני מסתכלת, כמעט אין מישהו שהוא לא יוצא אתיופיה, אז אמרתי: אני אנאם באמהרית. זה מה שעשיתי. זה כואב לי מאוד.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה. מחזק אותך. יישר כוח.
<< הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1852).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר חיים כץ להציג את הצעת החוק. אדוני השר, לרשותך עשר דקות. בבקשה.
<< דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >>
אני בטוח שתיתן לי עוד דקה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני אתן לך כמה שתרצה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום). אתה יודע, זו סגירת מעגל כזאת. אני העברתי פה בכנסת בקריאה השנייה והשלישית את חוק אלמנות צה"ל. בעבר – החוק הזה חיכה 62 שנה, ואלמנה שנישאה איבדה את התגמולים שלה. אז או שהיא נישאה כדת ולא כדין, לא דיווחה לשלטונות, או שהיא חיה עם מישהו, או שלא נישאה בכלל, ואז חוקקנו את החוק. אחרי זה הייתה עוד חקיקה, שנתנו מעמד לאחים שכולים. עד אז לא הייתה הכרה באחים שכולים, והם ביקשו ואמרו: לפחות שייתנו לנו את יום האזכרה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מתי זה? באיזו שנה?
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
ואללה, תגיד לה, היא תדבר עם רבי גוגל. אם רבי גוגל לא התגייס, לפחות ייתן לנו תשובות. היא תגיד לך באיזו שנה זה היה. אהוד ברק היה שר הביטחון, זה היה הקטע של אלמנות צה"ל, זה יהיה קל למצוא. שלוש שנים אחרי זה זה חוק אחים שכולים, ועכשיו אנחנו באים עם חוק משפחות, שקובע מעטפת – פה אני לא מעורב בכלל, אני רק מקריא, בוא; שם, אדוני היושב-ראש, הייתי מעורב בכל רמ"ח איבריי, בחוקים האלה.
חוק משפחות קובע מעטפת של זכויות הניתנות לבני משפחה של חייל שנספה במערכה, והוא מביא לידי ביטוי את חובה הערכי והמוסרי של המדינה כלפי מי שאיבדו את יקיריהם בשירות צבאי או ביטחוני, וכן את הכבוד וההוקרה שרוחשת מדינת ישראל לנופלים ולבני משפחותיהם. מטרת ההצעה לתת מענה ראוי ומיטבי לצרכים של המשפחות השכולות. עיקר התיקון נוגע להרחבת הסיוע ליתומים בוגרים בתחום הכלכלי, השיקומי והרגשי, בין היתר בעקבות המלצות ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין, אשר בחנה את נושא זכויותיהם ומעמדם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון. בתוך כך, הצעת החוק כוללת ההכרה בסטטוס היתום ככזה הנמשך לכל אורך חייו, מתן תגמול התפתחות אישית ליתום עד גיל 40, הגדלת מענק נישואין ודיור ומתן סל שיקום ליתום שאינו מסוגל להשתכר למחייתו.
בנוסף, הצעת החוק קובעת ומרחיבה זכויות של אלמנות צה"ל וכוחות הביטחון, בין היתר בנושא רכב, דיור, החזר עבור מטפלת ותוספת לתגמול בשלושת החודשים הראשונים שלאחר מות הנספה, מות החייל. אם אנחנו מדברים אז נגיד את זה – חייל או איש מערכת הביטחון.
הצעת החוק מתואמת על ידי משרד האוצר ומשרד הביטחון, זאת אומרת, אם היא מאושרת היא גם לא תקציבית. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ותעביר אותה להמשך דיונים בוועדת העבודה והרווחה. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר. יש לנו רשימת דוברים. נאור שירי – איננו; אלעזר שטרן – איננו. ולדימיר בליאק, בבקשה, אדוני. לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, אדוני השר.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
קל להגיד, אתה אומר.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
האמת שאני עליתי בעיקר כדי לברך אותך. זו הפעם הראשונה שאני מדבר כשאתה מנהל את הישיבה, וזה כיף גדול. כיף גדול לראות אותך פה. אני זוכר את היום הראשון שלך בכנסת, כשקלטנו אותך, והקליטה הייתה לא פשוטה.
<< קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >>
זה היום הראשון שאתה בתפקיד?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לא, פעם שנייה אני פה.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אבל אני מדבר בפעם הראשונה שהוא מנהל.
<< קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >>
היית אומר לי.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יש לך הזדמנות אחרי זה, אתה יכול להגיב כשר.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אתה מדבר על הקליטה שלו כאילו הוא הגיע לבקו"ם.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
האמת, זה היה יום מאוד קשוח כשהוא הגיע.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני אספר לך פעם מה היה באותו יום.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה סיפור נפרד. אז שיהיה המון בהצלחה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני שמח שאנחנו הולכים יחד את הדרך הזאת, שלעתים היא לא פשוטה, אבל אני חושב שזו הדרך הנכונה. נחת, רק נחת.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, ולדי. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הקואליציה העבירה היום את תקציב המדינה, ובדרך כלל העברת התקציב היא יום חג לקואליציה. אבל לא הרגשתי שהייתה פה אווירה חגיגית. אפילו על הסלפי המסורתי הם ויתרו וברחו מהמליאה.
אנחנו בוועדת הכספים, ינון, לא פעם מדברים על סייעתא דשמיא – אם יש לממשלה הזאת סייעתא דשמיא או אין לה סייעתא דשמיא. ואני חושב שאחרי שנתיים פלוס כבר ברור – – –
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
אתה אומר שאין; אני טוען שיש.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בסדר, אני מדבר בשמי.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
– – – סייעתא דשמיא מושג זה כבר הישג בתוך – – –
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אחרי שנתיים פלוס די ברור שאין, והתקציב הזה הוא תקציב פשוט רע – הוא תקציב רע מקצועית, הוא תקציב רע חברתית, הוא תקציב רע לכלכלת ישראל. במקום לפתור את בעיות היסוד של כלכלת ישראל, הוא מקבע אותן ומעמיק אותן. וגם אנחנו, אחרי שאתה נלחם כל כך הרבה שבועות לילות כימים, אחרי שאתה בסוף כאופוזיציה מן הסתם אתה מפסיד בהצבעה הסופית, אז יש ירידת מתח, אבל דווקא אין לי היום. אני ממשיך עם הרבה מוטיבציה. אני חושב שאנחנו הצד הצודק, ואנחנו בדרך לשנות את זה, וגם אם זה לוקח טיפה יותר זמן, אנחנו נמשיך בדרך הזאת, ואני רוצה לחזק את המפגינים שבאו היום לתמוך בנו. זה מאוד חשוב, ואני מאוד מאמין שבסוף אנחנו נצליח ונצליח לתקן את התחלואות של הממשלה הזאת, והיום הזה דווקא היום הוא יותר קרוב מתמיד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, ולדימיר בליאק. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – לא נמצא; חמד עמאר – איננו. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, היום, ביום הזה של אישור תקציב המדינה, ראיתם ממשלה מנותקת. והסיבה שאני אומר את זה היא כי לכאורה אומרים: תקציב המדינה, מספרים. אף אחד לא מבין מה זה כל ההצבעות האלה. תקציב מדינה הוא תוכנית העבודה של הממשלה. תקציב מדינה הוא סדרי העדיפויות של הממשלה. היא אומרת מה חשוב לה ומה פחות חשוב לה, ובהתאם לזה היא מביאה את המספרים האלה. זו המשמעות של המספרים שהצביעו עליהם פה היום. וממשלת 7 באוקטובר, שאחראית לטבח הקשה ביותר שספגנו פה, שנכבשו לנו יישובים, שנרצחו, נאנסו, נבזזו, בותרו אנשים חיים – אני מסתכל על סדר העדיפויות שהממשלה הזאת מביאה והוא פשוט הפוך. כי מאז 7 באוקטובר, למעלה מ-530 יום שמנהלים לחימה, החיילים שלנו, באומץ רב, בסדיר ובמילואים. אז אני רואה שבמקום כסף ללוחמים הממשלה הזאת מעבירה כסף למשתמטים; במקום מאבק ביוקר המחיה היא מעלה מיסים ומכניסה את היד לכיס של התושבים כדי לקחת עוד כסף, כדי לממן את ההוצאות הקואליציוניות שלה. אני מסתכל על המחירים, אדוני השר – מאז שקמה הממשלה הכול עולה. החשמל עולה, המים עולים, הארנונה עולה. הכול עולה. אתה יודע מה לא עולה? שכר החיילים לא עולה. אבל בתקציב הזה שאתם מביאים, כשאנשים עושים מאות ימי מילואים, למה יש לכם תקציב לתת לו עשרות מיליוני שקלים? למה אתם נותנים? נותנים עשרות מיליונים לתוכנית שתמנע נשירה מישיבות, והמשמעות היא בעצם עוד מיליונים לעידוד השתמטות. זה לא תקציב למדינה, אדוני השר. העברתם פה תקציב למשתמטים.
שיא השיאים היה לשמוע פה את חבר הכנסת גפני מסכם את התקציב ומספר לנו איך הציבור החרדי והוא נכנסים מתחת לאלונקה. אני לא האמנתי שאני שומע את זה, איך הם לוקחים חלק בנטל. הם לוקחים חלק עד השירות הצבאי, עד שצריך לסכן את החיים; שם הם נעלמים. ואני אומר לכם – ומפה אני אסיים דווקא במילים לבני הציונות הדתית, כי בעיניי הביזוי הכי גדול שהקואליציה הזאת עושה זה שהיא מקבלת את הנרטיב הזה שמובילים גפני ואריה דרעי וגולדקנופ, כאילו שירות צבאי עומד אל מול לימוד תורה. כמה מבני הציונות הדתית שילמו את המחיר הכי כבד במלחמה הזאת, יחד עם התורה ביד אחת ולימוד התורה וביד השנייה אוחזים בנשק, והם עשו את קידוש השם הגדול ביותר. ומה שהממשלה הזאת עושה דווקא לקבוצה המופלאה הזאת, מה שהממשלה הזאת עושה, מה שאתם עושים בקואליציה, זה חילול השם הכי גדול.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי; חברת הכנסת מאי גולן; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; חברת הכנסת שרון ניר; חבר הכנסת איימן עודה. חברת הכנסת פנינו תמנו שטה, בבקשה.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
סימון, רואים שאתה חדש בתפקיד.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
למה?
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
לא, כי עשית – – –
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לאן יש לך למהר? אתה לא יכול לנסוע. שב.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
מה זה לא יכול לנסוע?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
הוא לא יכול. אני אסביר לך אחר כך.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, ינון, אל תלך, אני אצטרך את העזרה שלך.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
אני לא הולך.
<< דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אתה יודע, בתורה נכתב: "כל אלמנה ויתום לא תענון".
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
כל יתום ואלמנה לא תענון.
<< דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
כל יתום ואלמנה לא תענון, תודה רבה – אחד הציוויים המאוד-מאוד משמעותיים. ואני רוצה לומר לכם – קודם כול לברך על החוק הזה. הוא חשוב ביותר. הייתי רוצה שהוא יבוא לפני התקציב, אבל הוא בא ביום התקציב. הייתי רוצה שהוא יבוא הרבה הרבה זמן לפני היום הזה, ואני אומרת לכם, עינוי זה גם למשוך את הזמן.
אנחנו בתוך החוק הזה, ואני רוצה להתמקד – נמצאת פה חברתי חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם. תודה רבה על המסירות שלך. כאלמנת צה"ל, הדאגה שלך לנשים הצעירות, מאות נשים צעירות, מאות אם לא אלפי ילדים שנותרו ללא אבא, היא לא מובנת מאליה. את וכל הנשים שהגיעו לוועדה בשנה וחצי האחרונות, הוועדה לקידום מעמד האישה, שיש לי זכות לעמוד בראשה – שם אנחנו הכנסנו, אדוני היושב-ראש, התחלנו לדון בזה. קודם כול, אתה יודע, אני זוכרת שבפעם הראשונה הגיעו האלמנות. אני בכלל לא קוראת להן האלמנות, כי רק להתרגל לטייטל הזה זה כל כך קשה. הוא מגלם בתוכו כל כך הרבה, עולם ומלואו. אבל אני קוראת להן "נשות הנופלים וגיבורי ישראל". כמה היה להן קשה להגיע. אחת אמרה – וזה חקוק בזיכרוני – היא אמרה: אני לא עושה אקזיט על בעלי, אני לא רוצה להגיע לכאן, להרגיש שאני מבקשת צדקה. האחרת סיפרה שהילדים כבר בהומור שחור אומרים לה: אימא, את התקדמת בעבודה והפכת להיות מסגנית מנהלת בית ספר למנהלת בית יתומים. משפט מאוד קשה. משפטים שאנחנו צריכים לקחת איתנו. בסוף הנשים האלה הן היו הרוח הגבית והעורף לשלוח את הבעלים שלהן לחזית, והבעלים ידעו שיכול להיות שהם לא יחזרו, והם לא חזרו – החיילים שאנחנו חבים להם את חיינו, את חיי ילדינו, את זה שאנחנו מתהלכים בארצנו בבטחה.
החוק הישן, הארכאי, הוא לא באמת נותן את הפתרונות לעולמה של אישה שנכנסת לסיטואציה כזאת, במיוחד כשיש כל כך הרבה ילדים יתומים במלחמה הזאת. זו המלחמה שיש בה הכי הרבה ילדים יתומים ומשפחות ברוכות ילדים. והן מספרות לי שהן לא חוזרות לעבודה, או מפוטרות, יש אובדן הכנסה של האישה. וההסתכלות תמיד הייתה בפריזמה ובזווית של החייל שנהרג, של הבעל, והנגזרת הזאת חייבת להיפסק. אז אני רוצה לברך על זה שבתוך החוק הזה הכניסו פיצוי ושיפוי על אובדן הכנסה של האישה בשנה הראשונה, אבל רק לשלושה חודשים.
ומפה אני רוצה לומר גם לאנשי האוצר, לשר האוצר ולשר הביטחון – שלקח להם הרבה זמן, אגב, להביא את החוק, אבל הביאו, ואני מברכת על כך, אבל אני לא אברך, כי זה לא המוגמר, ואנחנו מצפים שהם ייתנו להן אובדן הכנסה לשנה שלמה, אם הן לא חוזרות לעבודה. זו בחירה שלהן והמציאות שלהן.
אני אספר לך משהו ובזה אני אסיים, כי אני רואה, אני מצטערת שזלגתי ממסגרת הדקות. כשנשות המילואים הגיעו אלינו לוועדה והן סיפרו שהבעל נמצא בחזית, הצלחנו להביא להן שיפוי ופיצוי על אובדן הכנסה כל עוד הוא במילואים. אז נוצר מצב אבסורדי שנשות המילואים מקבלות, אבל אישה שבעלה נפל בקרב לא מקבלת. אז שלושה חודשים זה לא מספיק; אנחנו ניאבק ביחד על 12 חודשים. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי; יצחק פינדרוס; גלית דיסטל. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה.
<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>
כבוד יושב-הראש, בהצלחה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל ושולי מועלם, חברת הכנסת לשעבר, האחת והיחידה, אז בהחלט מדובר בחוק חשוב, הכרחי, חיוני, מוסרי, חוק שנותן תיקון של עוול של שנים, בעיקר ליתומים. אני לא אפרט אותו, אבל אני באמת מברכת ומקווה שהוא יעבור כמה שיותר מהר וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אני רוצה לדבר רגע על נושא שהוא בעיניי כואב לכולנו, במיוחד לחברי חבר הכנסת מתן כהנא, שיחד הקמנו את השדולה, שדולת הדיבור, שכנס הפתיחה שלה היה לפני שבועיים, לדעתי, אם אני לא טועה. אחת שדיברה שם באותו כינוס, קוראים לה רננה מאיר-כהן, ואני רוצה לקרוא כמה מילים שהיא אמרה, ואני חושבת שכדאי שכולנו נכניס ונלמד את הדברים וניישם אותם.
קוראים לי רננה מאיר כהן. אני נשואה לאור, חייל מילואים, ואימא לטוּב, עדין וגפן. אני הבת של נתן ושל דפנה מאיר, שנרצחה בפיגוע בפתח ביתנו שבעתניאל לפני כתשע שנים. אני מקווה שעד שאהיה בת 120, יהיו לי עדיין הסיבות להגיד: קוראים לי רננה, ואני בתה של דפנה מאיר, מכיוון שמי שהייתה ומי שהיא הייתה במותה, הפכו אותי למי שאני היום. אימא שלי כתבה לכולם, כל הזמן. היא העיזה להתווכח עם הרב מנחם בורשטיין על סוגיות הלכתיות, עם רופאים במחלקה שבה עבדה על סוגיות רפואיות, עם מעבירת החוגים, עם ועד היישוב, עם אבא שלי, עם כולנו. תמיד לגופו של עניין ואף פעם לא לגופו של אדם. בניגוד לאתוס שמייחסים לאדם שנרצח על קידוש השם, לא היה קל לחיות לצידה. היא לא עשתה הנחות לאף אחד, אך העריכו אותה מאוד, מאוד מאוד, עוד בחייה. אני, שהייתי בת 17 כשהיא נרצחה, הייתי בשיא גיל ההתבגרות. אומרים שתהליך האבל הוא שלם כשזוכרים את האדם שאיבדנו כמכלול של מעלות וחסרונות שהיו בו ולא כמלאך. ואימא שלי, היא הייתה כל כך אנושית, שאי-אפשר להתייחס למעלותיה בלבד. והיום אני מתגעגעת לחסרונות שהיו לה לא פחות מלכל השאר.
אחד המשפטים המעצבנים ביותר שזכורים לי הוא שהיא הייתה אומרת לנו לעיתים קרובות: אם זה מעליב אותך, אז אל תעלבי, לא כהתרסה, אלא כדרך להסביר לי שהכול מתחיל ונגמר בי. אני לא יכולה לחנך אחרים. "אני פרח בר", היא הייתה קוראת לעצמה. היא באה ממציאות שלא יכלה לשנות בשום צורה וגדלה ברחוב בחלק גדול מילדותה, ובכל זאת היא בחרה לחיות את חייה כבחירה אחת גדולה. אפילו כבחירה אם להיפגע, גם אם בוודאות הייתה פגיעה. אני מסיימת. היום, במסגרת עיסוקיי כמובילת דעת קהל באינסטגרם, לפעמים אני מקבלת הודעות אם ראיתי את הפוסט המפלג הזה או את הפוסט המפלג ההוא ומה שההוא כתב ומה שההיא כתבה. ויש לי את הכבוד לענות כמו שאימא שלי הייתה עונה ולומר: אם זה מפלג אותך, אז אל תתפלגי. אנחנו מחויבים לפעול על מנת לקדם שיח לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. אך זה מה שבשליטתנו החלקית בלבד. בשליטתנו המלאה זה לא להתפלג, לא להיעלב, לא להיגרר לשיח לא ראוי, ובאמצעות זה לקדם שיח מאחד.
הוספתי אחר כך וצחקתי על זה שאני הולכת לכנסת כי בכנסת מותר לשכולים לומר הכול ולהגיד כל מה שאנחנו רוצים. אני מסיימת. אבל לא – היא ממשיכה וכותבת – והפעם, באיזה סיטואציה לא נעימה, כשראינו אישה שכולה מצפצפת על נהלים באיזשהו מקום, אימא שלי הסתכלה עלינו במבט מקפיא ואמרה שלאף אחד לא מותר לעשות או לומר כל מה שבא לו. כמשפחות שכולות, לא רק שאנחנו צריכים לדבר נעים למרות הכאב שלנו, יש לנו גם את ההזדמנות והמחויבות לתת דוגמה לשיח מכבד.
אז אני כן פונה לכולנו: באמת, הגיע הזמן שנפסיק לפלג ולשסע. בואו נאהב אחד את השני. נתווכח עד כלות, כי כל אחד מאיתנו אולי חושב אחרת, אבל אנחנו עדיין עם אחד. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.
<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, בניגוד למקובל בכנסת, אני רוצה לדבר דווקא על החוק שאנחנו עומדים להצביע עליו. ראשית, אני רוצה לברך על ההגעה של החוק הזה לקריאה ראשונה. זה חוק חשוב מאוד, שבא לתקן עוול ארוך שנים, בעיקר כלפי יתומי צה"ל שמעל גיל 21, שעד כה החוק פשוט התעלם מהם. היה פה איזה קמפיין שהיתומים האלה עשו: מזל טוב, הגעת לגיל 21, אתה לא יתום יותר. אז החוק הזה, דבר ראשון, הוא מתקן את העוולה הזאת. הוא מטפל גם בפיצוי כספי, אם בכלל אפשר לדבר על פיצוי בהקשר של יתמות, אבל כן, הוא דואג מבחינה כלכלית לאותם יתומי צה"ל גם אחרי גיל 21. כולנו יודעים שכהורים אנחנו נעשה כל מאמץ לעזור כלכלית לילדים שלנו. ואני חושב שאנחנו כולנו צריכים לדאוג ליתומי צה"ל, כי הם הילדים של כולנו. אנחנו שלחנו את האבות שלהם לקרב, שם הם נהרגו, ועכשיו הם הילדים של כולנו, של עם ישראל, ואנחנו צריכים לדאוג להם יותר טוב ממה שדאגנו להם עד כה.
בהקשר של יתומי צה"ל, אני הולך להצביע בעד החוק הזה, למרות שהוא עדיין לא מושלם. כי ליתומים שכבר מעל גיל 40 – ויש המון יתומים שמעל גיל 40, כל יתומי מלחמת יום כיפור – החוק הזה לא דואג להם מספיק טוב. החוק הזה צריך תיקון בהקשר הזה, ואני מקווה שבוועדה נוכל לדאוג גם לפיצוי הולם ליתומים שכבר עברו את גיל 40, או ליתומים שהחוק הזה לא תופס אותם בדיוק בגיל 21. זה מגיע להם.
והדבר המשמעותי ביותר זה הסיפור של האלמנות, ופה, החוק הזה – מחילה – החוק הזה הוא מעליב. החוק הזה ממש פוגע באלמנות צה"ל. היום, החוק הזה – ההצעה הנוכחית מדברת על כך שאלמנת צה"ל בעצם אחרי שלושה חודשים צריכה לחזור לחיים שלה כאילו כלום לא קרה; כאילו אחרי שלושה חודשים היא קמה מאבלה, היא שכחה, היא חוזרת לעבודה; הכול כרגיל, היא כבר לא אם חד-הורית, היא לא חברת הסעות שמסיעה את הילדים שלה לחוגים ולטיפולים וכו'. שלושה חודשים של משכורת ממוצעת במשק, זה מה שהחוק הזה מציע להן. זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. בתקציב הזה יש כל כך הרבה כסף. אני לא רוצה בנקודה כזאת להיכנס למקומות האלה, אבל כל כך הרבה כסף נשפך על מקומות אחרים, ורק לאלמנות צה"ל לא מצאנו מקור תקציבי כדי לעזור להן לחזור תעסוקתית לחיים הקודמים שלהן?
זה לא סביר, זה מעליב, ואני מקווה מאוד שבדיונים בוועדה נוכל למצוא דרך לעזור לאותן אלמנות, שהן אומרות שהמצב הכלכלי שלהן נפגע בצורה משמעותית בגלל חוסר היכולת שלהן לחזור לעבודה. הפיצוי הוא לא רק על אובדן ההכנסה של הבעל. גם הן בעצמן – היום, כולם יודעים, נשים הן חלק משמעותי מכלכלת משק הבית, ונשים שלא יכולות לחזור לעבודה שלהן, ויש נשים, המון נשים, רוב הנשים, שעובדות בעבודות משמעותיות, עם הכנסה גבוהה, והן לא יכולות לחזור לזה. לדבר הזה צריך לדאוג. שלושה חודשים של משכורת ממוצעת במשק זה עלבון, ואני מקווה מאוד שבוועדה נוכל לטפל בזה. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, אדוני. אני מזמין את השר חיים כץ לסכם את הדיון, בבקשה.
<< קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אדוני השר, תודה שאפילו לא הכרת את הסוגיה הזאת.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
השר כץ איתנו. השר כץ, שלושה חודשים לאלמנות זה לא מתקבל על הדעת. בכוחך לשנות את זה. הן מאבדות את ההכנסה, מפוטרות.
<< דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >>
פנינה, את יודעת למה עליתי? כי ראיתי את שולי. שולי הייתה בוועדת העבודה והרווחה כסגנית יו"ר ארגון אלמנות צה"ל, שבכנסת אחרת ובשלטון אחר לא רצו לתת רטרואקטיבית לאלמנות צה"ל את המענקים לאלה שמתחתנות. דובר על אלה שמתחתנות. ואז אני דיברתי עם הכלכלה של הרמטכ"ל. שר הביטחון היה אהוד ברק. אז הייתה בדיוק הפרשה שהוא נסע לסלון האווירי בפריז, והוא עזב את מלון נפוליאון כי הוא הלך למלון יותר טוב בפריז, וזה עלה לו עשרות מיליונים. הוא אמר: אתה יודע כמה זה יעלה לנו? אז אמרתי: אוקיי, כמה יעלה? הוא אומר: סדר גודל של 70 מיליון. אמרתי לו: בוא נתמחר בעל. בכמה אתה מתמחר את הדפיקה בדלת? כמה שווה הדפיקה בדלת? ואז היו שם צעקות מטורפות של האלמנות: וכמה עולה קידוש של שבת? וכמה זה אספת הורים? וכמה זה שהאבא לוקח את הילד בשבת על הכתפיים כשהולכים לטייל וזה נמנע מהילד? ואז הצעתי לאהוד – אמרתי לו: יש לך חצי שעה. או שאתה לוקח קרדיט – אני איתך, מתן – או שאני לא יודע מה אני עושה. אחרי חצי שעה הוא אמר: אני לוקח קרדיט. אמרתי לו: קח קרדיט – החוק עבר.
אני חושב שהטענה שגם אתה וגם פנינה וגם כנראה ח"כים אחרים, שהן צריכות להיות מתוגמלות – עזוב את המילה מתוגמלות. אין תגמול. אין תגמול.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
רשת ביטחון – – –
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
המילה תגמול היא לא מילה טובה. הן צריכות בסיס לקליטה ולארגון חדש בחיים, והבסיס הזה כנראה צריך להיות הרבה מעבר לשלוש פעמים השכר הממוצע במשק. סביר להניח. אני רוצה לקוות שזה יתוקן בוועדה, כי ככה זה צריך להיות.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אבל תרים טלפון לשר הביטחון.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אני מקווה – אני לא מקווה, אני בטוח שהצעת החוק הזאת תעבור. אני מקווה שיהיו שינויים בוועדה, ואם תצטרכו עזרה שלי, אני אהיה שם. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר.
חברים, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה – – –
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
בוועדה לקידום מעמד האישה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תעבור לוועדת הכנסת לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני מזמין את יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ להודעה.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
למה היא שינתה ועדה?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לא יודע. פנינה, את בטוחה?
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
למה צעקת ועדה? זה סתם יעכב.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
הוועדה לקידום מעמד האישה.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
אבל זה סתם יעכב. לא צריך. תמשכי את זה.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
טוב, בסדר. ברגע ששולי אומרת שזה מעכב, אני מסירה את זה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
את מסירה את זה?
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אפשר ועדה משותפת.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
לא, פנינה, חבל – – –
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יש פה מישהו שמתנגד לעבודה והרווחה? אז פנינה, ברשותך.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
– – – עבודה והרווחה.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
תסירי, כי זה מעכב.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אני רק שואלת, אם אני מסירה – – –
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אז פנינה הסירה. זה יעבור לוועדת העבודה והרווחה.
<< קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אנחנו רוצים הצמדה של כל החוקים שלנו.
<< נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
תודה, אדוני. אדוני השר, היו"ר, חברי הכנסת – ברכות, שולי. ברכות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תודה, אופיר.
<< דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >>
אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הכנסת כמפורט להלן: מטעם סיעת עוצמה יהודית, בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת איתמר בן גביר, שהתמנה לשר, תכהן חברת הכנסת לימור סון הר מלך; בוועדת הכספים ובוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, במקום חבר הכנסת וסרלאוף, שהתמנה לשר, יכהן חבר הכנסת יצחק קרויזר; בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים ובוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי, במקום חברת הכנסת לימור סון הר מלך יכהן חבר הכנסת קרויזר; בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום חבר הכנסת עמיחי אליהו, שהתמנה לשר, תכהן חברת הכנסת לימון סון הר מלך; בוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, במקום חברת הכנסת לימור סון הר מלך יכהן חבר הכנסת צביקה פוגל; בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, במקום חבר הכנסת עמיחי אליהו, שהתמנה לשר, יכהן חבר הכנסת צביקה פוגל.
<< נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >>
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
הודעה נוספת, אדוני היושב-ראש: ועדת הכנסת החליטה כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, פ/394/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, ו-פ/4350/25, של חבר הכנסת צביקה פוגל; ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק הרשויות המקומיות (ניהול סיכונים תאגידי), התשפ"ג–2023, פ/3628/25, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה, אדוני.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"ו באדר התשפ"ה, 26 במרץ 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:36. << סיום >>