דברי הכנסת

דברי הכנסת א / מושב שני / ישיבות נ"ו–נ"ח / כ"ז–כ"ט בתשרי התשפ"ב / 4–6 באוקטובר 2021 / 1 חוברת א' ישיבה נ"ו הישיבה החמישים-ושש של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ב (4 באוקטובר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:03 תוכן העניינים דברי יושב-ראש הכנסת בפתיחת המושב השני 6 היו"ר מיקי לוי: 6 דברי נשיא המדינה בפתיחת המושב השני 13 נשיא המדינה יצחק הרצוג: 13 הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב 17 ראש הממשלה נפתלי בנט: 19 בנימין נתניהו (הליכוד): 50 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 66 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 66 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 70 1. כישלון הממשלה בטיפול בקורונה; 70 2. ממשלה אכזרית 70 יואב קיש (הליכוד): 70 השר לשירותי דת מתן כהנא: 73 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 75 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 77 איתן גינזבורג (כחול לבן): 81 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 87 אורי מקלב (יהדות התורה): 91 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 93 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 96 צבי האוזר (תקווה חדשה): 98 ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 100 סימון דוידסון (יש עתיד): 102 עידית סילמן (ימינה): 103 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 106 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021 123 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 123 שלמה קרעי (הליכוד): 126 אופיר כץ (הליכוד): 128 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 129 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 130 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 131 אופיר סופר (הציונות הדתית): 132 משה אבוטבול (ש"ס): 133 משה גפני (יהדות התורה): 136 אורי מקלב (יהדות התורה): 138 אבי מעוז (הציונות הדתית): 141 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 142 אופיר אקוניס (הליכוד): 143 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 144 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 146 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 147 יואב גלנט (הליכוד): 148 יריב לוין (הליכוד): 150 ישראל כץ (הליכוד): 153 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 155 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 161 דוד אמסלם (הליכוד): 163 מאי גולן (הליכוד): 165 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 167 אמיר אוחנה (הליכוד): 171 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 172 הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 173 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 173 שלמה קרעי (הליכוד): 179 אופיר כץ (הליכוד): 180 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 181 דוד אמסלם (הליכוד): 185 אבי מעוז (הציונות הדתית): 192 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 196 יריב לוין (הליכוד): 201 קרן ברק (הליכוד): 203 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 206 יואב קיש (הליכוד): 208 מאיר פרוש (יהדות התורה): 214 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 216 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 220 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 220 השלמת הרכב ועדות הכנסת 222 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 222 יריב לוין (הליכוד): 236 יואב קיש (הליכוד): 238 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 241 שלמה קרעי (הליכוד): 242 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 244 הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021 245 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 246 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 247 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 247 הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021 248 שלמה קרעי (הליכוד): 248 אבי מעוז (הציונות הדתית): 250 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 251 יריב לוין (הליכוד): 256 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 257 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 262 יואב קיש (הליכוד): 267 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 271 הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב–2021 272 שר התקשורת יועז הנדל: 273 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 276 יריב לוין (הליכוד): 279 קרן ברק (הליכוד): 281 ענבר בזק (יש עתיד): 287 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 289 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 292 יואב קיש (הליכוד): 293 שר התקשורת יועז הנדל: 295 << נושא >> דברי יושב-ראש הכנסת בפתיחת המושב השני << נושא >> << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אבקש מחברי הכנסת ומהאורחים לכבד בקימה את כניסת יושב-ראש הכנסת ונשיא המדינה. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת.) נא לשבת. << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> היום כ"ח בתשרי התשפ"ב, 4 באוקטובר 2021. אני מתכבד לפתוח את פתיחת המושב השני של הכנסת העשרים-וארבע, כולל דברי נשיא המדינה. כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל; אדוני ראש הממשלה חבר הכנסת נפתלי בנט; נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות; ראש הממשלה החליפי ושר החוץ חבר הכנסת יאיר לפיד; ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו; שרים וחברי הכנסת; מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ, מנכ"ל הכנסת גיל סגל, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק; ספורטאים ונציגי הוועדים האולימפיים והפראלימפיים, אזרחי ישראל, מכובדיי כולם. היום, בעת הפתיחה החגיגית של המושב, הזמנתי את המשלחת האולימפית והמשלחת הפראלימפית, שהביאו לכולנו גאווה לאומית ענקית בחודשים האחרונים, להתארח במליאת הכנסת. כולנו צפינו בכם מתעלים מעל כל הקשיים, נשארים ממוקדי מטרה ומוכיחים לכולנו שוב את ניצחון הרוח על הגוף. כאשר צפינו בכם, הצלחנו לשכוח ממחלוקות פוליטיות של ימין, מרכז ושמאל ומההבדלים בינינו. כאשר "התקווה" הושמעה באולמות האולימפיים, הרגשנו כולנו כעם מאוחד וגאווה גדולה. אישית, התגעגעתי לרגעים אלה של תחושת אחדות לאומית, ואני יודע שגם הציבור הישראלי ורבים מחבריי פה במליאה התגעגעו לתחושה זו. אני מקדם אתכם בברכה ביציע הכבוד ומצדיע לכם בשמי ובשם כנסת ישראל. זה כבוד גדול עבורנו. תודה רבה. (מחיאות כפיים) בנוסף לתחושת האחדות, אתם, הספורטאיות והספורטאים שלנו, נתתם השראה והוכחתם לנו שאנו יכולים להיות טובים יותר; שאנו יכולים להתעלות מעל האתגרים האישיים והלאומיים שלנו, ולנצח; שעל אף המחלוקות העמוקות בינינו, מטרתנו היא אחת ומשותפת, והיא טובת מדינתנו ועמנו. אלו השראה ודוגמה שלצערי אנו זקוקים להן בבית הזה. המחלוקות העמוקות בין הגושים ושיח השנאה שליוו אותנו לאורך כל מערכות הבחירות ובמושב הכנסת הקודם קיימים בינינו גם היום. בחודשים האחרונים מאז נכנסתי לתפקידי, עשיתי הכול – אבל הכול – כדי לגשר בין הצדדים. חשבתי שהרכב הוועדות שהציעה הקואליציה בתחילה לא היה מאוזן, ופעלתי לשנותו. הקואליציה הלכה כברת דרך ארוכה, ובסופה הוגדלו ועדות ונוספו חדשות כדי להגדיל את כוחה של האופוזיציה; הסכמתי למנות עוד שני סגנים מהאופוזיציה ליושב-ראש הכנסת, ואפילו החזרנו את נציג האופוזיציה בוועדה למינוי שופטים ודיינים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי בבג"ץ – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מודים לכם – – – << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> – – נחה דעתי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי החוק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה שאתה מאפשר לנו לשבת פה – – – << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> – – נחה דעתי, ואני חושב שההצעה המונחת על השולחן כעת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה, יא בריונים. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> – – היא הצעה הוגנת. תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה תודה רבה – – – זה המציאות. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> הגיעה העת להפסיק את ההחרמה הגורפת וחסרת התקדים של האופוזיציה. מעולם לא היה בכנסת מאורע כזה שגוש אופוזיציוני שלם מסרב להשתתף בעשייה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אף פעם לא התנהגו כמוכם. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> – – הפרלמנטרית באופן גורף ומוחלט – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – עד שבא אלקין, עלק החכם הגדול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> – – ומסרב לקחת חלק קריטי בדמוקרטיה הישראלית. במקביל, אני קורא לחבריי בקואליציה לקדם את הרכב הוועדות באופן המאוזן שהוצע. הבית הזה ידע להתגבר על מחלוקות גדולות הרבה יותר, וכולי תקווה שהמשבר הזה יסתיים במהרה ונצא לדרך חדשה. במושב הזה נהיה חייבים לשנות את אופי השיח שבו אנו מנהלים את הוויכוחים בינינו. אני יודע שגם אני חטאתי בכך בעבר. הציבור הישראלי, ששבע מריבים ומשנאת חינם, מסתכל על הבית הזה וכואב; כואב לו לראות את חברי הכנסת מקללים ומדברים בשיח נוראי אחד כלפי השני, וכואב לי לראות את חוסר היכולת לשתף פעולה בנושאים שקשורים בגורל כולנו. גם אני כואב את כאב הציבור, ואני קורא לכל אחד ואחת מכם, חבריי חברי הכנסת, לזכור כי על אף המחלוקות הפוליטיות בינינו, עם אחד אנו, וגורלנו קשור לנצח יחדיו. די לשיח האלים, די לשנאת החינם, די לחרמות; כן לכבוד הדדי, כן לשיתוף פעולה, כן לאחדות בעם. מכובדיי, כנס החורף שאנו פותחים היום יהיה כנס ארוך במיוחד, ובמרכזו נעביר את תקציב המדינה לראשונה זה שלוש שנים. בכך נשים סוף – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה משקר? שנה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – שלוש שנים. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> בכך נשים סוף לחוסר הוודאות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שקרים – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שנה וחצי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זו תעשייה של שקרים – – – << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת רגב, תודה. חבר הכנסת אמסלם, תודה. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנה. שנה. למה אתה משקר? << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> בכך נשים סוף לחוסר הוודאות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, התקציב הדו-שנתי שהעברנו לא נחשב? << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא נחשב? << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> צר לי, אני לא רוצה להוציא אותך דווקא בפתיחה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה שתוציא אותי? << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> התקציב יאפשר למשרדי הממשלה לעבוד באופן מסודר, לתכנן קדימה ולהוציא תוכניות אל הפועל. במקביל לעשייה, גם במושב הזה אנו ממשיכים להתמודד עם מגפת הקורונה, שגובה מחיר כבד בחיי אדם. הנתונים על חשיבות החיסון לא משקרים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אבל הקורונה הסתיימה – – – לא? << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> אני קורא לכל מי שטרם התחסן ללכת ולהתחסן. החיסון הזה מציל חיים, פשוטו כמשמעו. כדי שנוכל להמשיך לנהל את הכנסת באופן רציף ושוטף – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, כשהיינו בממשלה לפיד ובנט ספרו לנו את המתים כל יום. כל יום היו עומדים פה, סופרים – – – << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> – – ולמען השמירה על בריאותכם ובריאות עובדי המשכן, אני מבקש מכל אחד ואחד מכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 400, 500, 600. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עכשיו מכילים מתים. זו ממשלת ההכלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ממשלת ההכלה של המתים. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> אני מבקש מכל אחד – חברת הכנסת רגב, חבר הכנסת אמסלם, כבוד לכנסת, רק לכנסת ולמליאה, לא יותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פתאום יש לך כבוד לכנסת. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> אני מבקש מכל אחת ואחד מכם להקפיד על נוהלי הקורונה. אני מבקש מכולנו להקפיד על עטיית מסכות ברחבי המשכן ולפרסם את התו הירוק שלכם לציבור; בתקופה שבה מוטלות הגבלות על הציבור, מוטלת עלינו החובה לשמש דוגמה יותר מתמיד, ואין לי ספק שמעשה זה ייצור אמון מצד הציבור ויתמרץ עוד ועוד אזרחים ללכת ולהתחסן. בהזדמנות הזו אני מבקש לשלוח ברכת דרך צלחה לך, אדוני הנשיא יצחק הרצוג, ולמשלחת חברי הכנסת שיתלוו אליך, אדוני, לאוקראינה, כדי לחנוך מוזיאון חדש שינציח את טבח באבי יאר הנורא, טבח מזוויע שהשנה מציינים לו 80 שנה. זוהי עוד אבן דרך חשובה בהנצחת קורבנות השואה ובהבטחה שלנו להם: לזכור ולא לשכוח. לסיום, אני רוצה לברך את המשלחות שלנו לטוקיו ואת כולנו, חברי הכנסת, שנזכה להעניק לעם ישראל עוד הרבה רגעים מרגשים של גאווה ואחדות לאומית; שנזכה לתת לציבור דוגמה של שיח ראוי ומכבד ושנזכור כי על אף ההבדלים בינינו, בסוף טובת מדינת ישראל ורווחת אזרחי ישראל עומדות לנגד עינינו. תודה רבה. << נושא >> דברי נשיא המדינה בפתיחת המושב השני << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני הנשיא, אני מזמין אותך לשאת דברים, בבקשה. << דובר >> נשיא המדינה יצחק הרצוג: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי, ורעייתו נורית; ראש הממשלה נפתלי בנט; נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות; ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד; ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו; שרים; חברי כנסת; קצין הכנסת; מזכירת הכנסת; מנכ"ל הכנסת; נציגי הוועדים האולימפיים והפראלימפיים; חברי המשלחת שלנו לאולימפיאדה, ששבה עטורת מדליות והישגים; חברי המשלחת שלנו למשחקים הפראלימפיים, ששבה אף היא עטורת מדליות והישגים; מכובדיי כולם; אזרחיות ואזרחי ישראל. לפני כשלושה חודשים נשאתי מולכם מעל בימה זו שבועת אמונים למלא בנאמנות ובאהבה את תפקידי כנשיא מדינת ישראל. התחייבתי אז בפני הציבור הישראלי כולו לצאת אל מסע בין קווי השסע והשבר של החברה הישראלית, מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך ההבדלים, את המאחה בין הקרעים; מסע המיועד למצוא מחדש אותנו, אזרחיות ואזרחים, קהילות ומגזרים, תרבויות וניגונים שונים, הפורטים את אותן תפילות וכמיהות לב, אותם חלומות ותקוות – תמונת חיים מורכבת ונדירה, שהיא-היא מדינת ישראל היקרה שלנו, שלם הגדול מסך חלקיו. אחד האנשים האמיצים שפגשתי בדרך הוא סמל ראשון משה אלמליח. כשהכרנו ביקשתי שיספר לי את הסיפור שלו, את המציאות המורכבת, ההתמודדויות היום-יומיות, האתגרים שבדרך, אלה שצלח ואלה שעדיין בפניו. כמו לא מעט בני נוער שהיום-יום שלהם איננו פשוט ואיננו הוגן, אלה שלצערנו אינם זוכים לסיכוי אמיתי, גם משה הסתבך כנער והידרדר לעבריינות. המשך המדרון היה פרוס לפניו, אך ממש רגע לפני התהום משה החליט לבחור אחרת. הוא עבר הליך שיקומי יוצא דופן בכפר מלכישוע, התגייס לחוות השומר בצה"ל, שם השלים תעודת בגרות מלאה, ועבר בסופו של דבר לשרת בחטיבת גולני. משה הוא היום חייל בן 22, סמל ראשון, לוחם מצטיין בחטיבת גולני. חייל למופת, אחראי ומסור, אח גדול לחבריו-לוחמיו בפלוגה, והוא מגלם את יכולתו של אדם לבחור מחדש בכל יום לכפר, לתקן, לשנות, כי משה לא רק קיבל הזדמנות שנייה, הוא גם בחר לקחת אותה בידיים כדי לבנות לעצמו חיים טובים יותר. מכובדיי, היום בפתח המושב השני של הכנסת העשרים-וארבע, יותר מאי פעם הרי זו לכם, חברות וחברי הכנסת, לא הזדמנות שנייה אלא הזדמנות רביעית, שאל לכם להחמיץ, לבנות במדינת ישראל חיים טובים יותר למען כולנו, ואני קורא לכם לקחת את ההזדמנות הזו בשתי ידיים. אנו ניצבים בפתחה של שנה חדשה, בפתחו של מושב כנסת חדש, שבמהלכו תקציב המדינה, ואיתו תוכנית העבודה של הממשלה, יוצגו בפניכם ויובאו לאישורכם, נבחרות ונבחרי העם. גם נגיף הקורונה האכזרי והחמקמק, שלימד את כולנו שיעור בצניעות, יוסיף וילווה את חיי העולם כולו. במשרדי הממשלה מורגשת התכונה ותכנון קדימה. כך גם ברשויות המקומיות וגם במגזר השלישי המשווע לתקציבים. גם המשכן הזה, על כל מנגנוניו, חייב למצוא את הדרך לשוב במהרה לשיח מכבד, הוגן ושוטף בין קואליציה לאופוזיציה ובין אופוזיציה לקואליציה. במהלך המושב הזה יגיעו סוגיות רבות ומורכבות אל מליאת הכנסת. היאבקו על עמדותיכם בנחישות ובלהט. זו חובתכם כנבחרי ציבור וכשלוחיו של הציבור כולו. אך גם בתוך סערת העימותים אל תשכחו: ויכוחים עניינים – כן, לגיטימציה לבריונות – לא. הציבור הישראלי מביט בכם, מקשיב לכם, לטוב ולרע. ההתנגשויות היום-יומיות במשכן הזה, הסגנון, הבוטות, זה מה שרואים הילדים והילדות שלנו. הצעירות והצעירים בישראל הם הרי העתיד שלנו, שכן כל אחת ואחד מאיתנו במילותיו ובמעשיו משפיע על פניה של מדינת ישראל שלנו. הבחירות שכל אחת ואחד מאיתנו עושים כל יום מעצבות את המחר, ואין לנו אלא כוחה של הדוגמה האישית כדי להשפיע, להרגיע, לשנות כיוון. לכן אני קורא לכם לשוב ולבחור מחדש בכל יום לדבר. לבחור ולנהל שיח מכבד ונאות, ענייני והוגן, גם אם תקיף, כפי שהיטיב לנסח זאת ידיד ישראל, נשיא ארצות הברית חברנו ג'ו ביידן. הוא אמר זאת כך: Not merely by the example of our power, but by the power of our example. ואני אומר ומתרגם: לא מתוך הדגמת הכוח אלא מכוח הדוגמה. זה נכון בנקודות ההסכמה; זה נכון, בוודאי ובוודאי, בנקודות המחלוקת, כואבות ונוקבות ככל שיהיו. אני קורא לכם לשוב ולבחור מחדש בכל יום בממלכתיות הישראלית. כנשיא המדינה, אני אעשה הכול כדי לחזק את יסודות הממלכתיות הישראלית ולעצור את הכרסום בחוסן הלאומי הישראלי הפנימי בכך שנאכלת הממלכתיות הזאת. הממלכתיות היא הדבק המחבר אותנו כקהילה, כעם וכמדינה חזקה ומשגשגת. הממלכתיות היא אשר נותנת בידנו את הכוח והיכולת לראות מעבר לקבוצה או מגזר את הטוב והמשותף של כולם פה ביחד ואת האכפתיות לאחר. כשאנו מרשים לעצמנו לרמוס את הממלכתיות אנחנו מביסים את עצמנו. לכן אני קורא לכם, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, לסרטט קווים אדומים וברורים בשיח הציבורי, לנהל דיונים על מהותם של הנושאים, לעצור מופעי שיסוי, להיות מורי דרך, מקני ערך ומודל לחיקוי, להראות שאפשר למצוא את הדרך, כשירה של המשוררת זלדה, אל אותו "מעיין חבוי ששמו דו-שיח". המשימה הזו היא של כולנו, התיקון הזה הוא של כולנו, הוא יכול להיות והוא חייב להיות. במרחב הציבורי הזה נדונות הבעיות הכי קשות של הקבוצות הכי מוחלשות בחברה הישראלית, מוכרעים אתגרים מורכבים וחיוניים בדבר ביטחון ישראל בחוץ והאלימות המתפשטת מבית. גורלות של אזרחיות ואזרחים נחרצים פה בהינף הצבעה, כמו זה של משה אלמליח וחבריו, כמו זה של חברות וחברי המשלחת האולימפית של ישראל לאולימפיאדת טוקיו והמשלחת הפראלימפית הישראלית למשחקים הפראלימפיים, שנמצאים איתנו כאן היום, אלופות ואלופי תעצומות הנפש, שהסבו לכולנו נחת וגאווה עצומים – ותודה רבה לכם. בבקשה. (מחיאות כפיים) כמו זה של כשני מיליון אזרחיות ואזרחים ישראלים ערבים וערביות, שרק מבקשים לחיות חיים נורמליים ושקטים ולצאת מן הבית בבוקר ולשוב אליו בערב בשלום. זו זכותם היסודית, זו חובתה הבסיסית ביותר של מדינה לאזרחיה בכל רחבי המדינה. מאז ראשית השנה נרצחו כבר כ-100 אזרחים ואזרחיות חפים מפשע באירועי אלימות בחברה הערבית; 100 בני אדם שנבראו בצלם אלוהים, כפי שקראנו בפרשת השבוע, פרשת בראשית, רק לפני יומיים. בנות ובני אדם כמונו כולנו, עולמות שלמים שחרבו ברגע. הטיפול באלימות בחברה הערבית הוא אתגר לאומי חשוב ובוער ביותר, ואני בטוח שישנה פה הסכמה מקיר לקיר בנושא. אסור לנו להתרגל לרציחות ולחיסולים, ודאי לא להשלים עם מציאות יום-יומית של טרור אזרחי משתק. זוהי שעת חירום המחייבת את כולנו לפעולה נחושה ביחד, כמאמר המשורר, לעולם אל תשאלו למי צלצלו הפעמונים, לכם הם מצלצלים. וכמו כדי להוכיח את יכולתה של האלימות להתפשט כאש בשדה קוצים, לפני כמה שבועות נחצה קו אדום נוסף, עת שחבר הבית הזה, חברנו חבר הכנסת מאיר פרוש, יצא לשאת את תפילת שחרית והותקף ברחוב ליד ביתו. אלמונים התנפלו עליו וניסו לגזוז את זקנו, מראות שהדעת אינה סובלת. שכן, מכובדיי, האלימות אינה פוסחת, לצערנו, על אף קבוצה בתוכנו, היא עיוורת להבדלים בינינו. אירועים שבהם אזרחים מרשים לעצמם לקחת את החוק לידיים ולפגוע בחפים מפשע מתגברים, מידבקים, והם מסוכנים, ולכן אין לנו דרך אחרת אלא להתייצב מול האלימות ביחד ובקול רם וברור לעשות הכול להבטיח את הביטחון האישי והסדר החברתי, ואת קיומו של שלטון חוק חסר פשרות ונטול פניות. אלה אינם רק יסודות מארגנים של מדינת ישראל, הם תנאי בסיסי לקיומה של המדינה שלנו. חברות וחברי הכנסת, מאז נכנסתי לתפקידי פגשתי ועוד אפגוש את מנהיגי סיעות הבית הזה ורבים מחברותיו וחבריו, את ראשות וראשי מוסדות המדינה ומובילי המערכות הציבוריות, את מנהיגי העדות הדתיות וגורמים מגורמים שונים. לכל אחת ואחד זווית ראייה שונה של המציאות, כזו הנובעת באופן טבעי מתחומי הסמכות, האחריות ותפיסות העולם. אבל התמונה המצטברת, כמו במעין קליידוסקופ, מפת דרכים המבקשת לקדם טוב ישראלי משותף היא כזו. באופן טבעי ישנם תיקונים רבים שצריכים להתבצע בכל המערכות. ישנן החלטות מכריעות שצריכות להתקבל בממשקים בין רשויות למוסדות המדינה. אבל אין דרך אחרת מלבד לעשות זאת בהידברות, בתהליך מתמיד, ענייני ומושכל, של תיקון המערכות וחיזוק האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון השונות. באבחת חרב לא נצליח. ולסיום, מכובדיי, כשתרדו במדרגות מאולם המליאה אל קומת הממשלה, אני מזמין אתכם לעצור ליד ציורו של הצייר יוסף קוזקובסקי, יליד אוקראינה, שלמד אומנות בקייב, ציור ושמו "המובלים להורג – באבי יאר", ובו גברים, נשים וטף פוסעים דומם בחשכת מוות כשקלגסי השטן הנאצי מכוונים אליהם את נשקם, משלחים בהם כלבי טרף חדי-מלתעות. במרכזו – אישה האוחזת ביד אחת את ידה של בתה הקטנה ובידה השנייה מצמידה לחזה את תינוקה, מוקפת הורים וילדים, אחיות ואחים, בדרכם יחד אל מותם המחריד. בשנים הארוכות שבהן פקדתי את הבית הזה אלפי פעמים עברתי בין קירותיו, אך אל מול התמונה הזאת תמיד עצרתי לשנייה, נושם ומביט, זוכר – כדרישת פרקי אבות – מאין באתי ולאן אני הולך, ומזכיר לכולנו מאין באנו ולאן אנו הולכים. פעם אחר פעם הייתי מראה את התמונה למנהיגים זרים בביקוריהם כאן ומספר להם על טבח באבי יאר. מחר אצא כנשיאה של מדינת ישראל לייצג אתכם בטקס לציון 80 שנה לטבח הנורא ההוא, פרק שיש להמשיך וללמוד עד דור אחרון, פרק שצריך לשים בפרופורציה כל מחלוקת בינינו. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני מאחל לכולכם מושב כנסת פורה ויעיל, מושב שבו אזרחיות ואזרחי ישראל, המייחלים ליציבות, לצמיחה ולביטחון, ימצאו מקור לגאווה ואפילו לתקווה. איתכם אני מאחל לאזרחי ישראל בריאות טובה. אני שמח שאנו יוצאים בהצלחה מהגל הרביעי של הקורונה, וקורא לכולם להמשיך ולהתחסן, לנקוט משנה זהירות ולשמור על עצמנו ועל זולתנו. איתכם ובשמכם אני מאחל לציבור הישראלי שנדע ימים של שלום וביטחון. יחד איתכם אני מתפלל לשלומם ולביטחונם של חיילי צבא ההגנה לישראל, שוטרי משטרת ישראל וכוחות הביטחון וההצלה, ושולח חיזוק מיוחד לאנשי הרפואה, הרווחה והחינוך. אני מייחל יחד עם הציבור כולו שנזכה לומר השנה "ושבו בנים לגבולם" – הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, ואיתם כלל נעדרי מערכות ישראל. אני מבקש לאחל רפואה שלמה לכל פצועי צה"ל והלומי הקרב ולכלל חולי ישראל. שנה טובה ובריאה לכולנו, ומושב מוצלח במיוחד לכולכם. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לנשיא המדינה. << נושא >> הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> 1,400 מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה קרה, חברת הכנסת דיסטל? הוא עוד לא התחיל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תכריחו אותי – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, אל תכריחי אותי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – 1,300 – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> באמת, אל תכריחי אותי, אני מבקש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק תגיד לו שיעלה ברמה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – שלא יהיה כמו באו"ם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – שיעלה ברמה קצת, שיעלה קצת את הרמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתי הייתה הראשונה? מתי הייתה הראשונה? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הוא שכח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לפני שבועיים? לפני שיצאנו לפגרה? << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> כבוד נשיא המדינה, ידידי יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, אדוני יושב-ראש הכנסת מיקי לוי ורעייתו נורית, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ידידי ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה שהתחייבת לא לשבת איתו? זה שחתמת שלא תשב איתו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, פעם ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו לא הייתה התחייבות ליבתית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני לא אתן לכם להפריע. קחו בחשבון. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבריי חברי ממשלת ישראל, ידידיי השרים, מזכירת הכנסת ירדנה מלר, חברי המשלחת הפראלימפית והמשלחת הכללית לטוקיו – אנחנו גאים בכם מאוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם המשלחת לאבו מאזן? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, הממשלה הזו הושבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הממשלה הזו הושבעה לפני 113 ימים, ימים מלאי עבודה. רבים מתחומי הפעילות של המדינה היו מכוסים בשכבת אבק של הזנחה. שנתיים של חוסר מעש, של דחיינות, ניוון, החל בגרעין האיראני, דרך מחירי הדיור ועד הפקקים האין-סופיים שכל אזרח בישראל מרגיש – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני מצטערת. אני יוצאת. אני לא יכולה להמשיך לשמוע את השקרים האלה. הבן אדם שקרן. אי-אפשר לשמוע אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, חברי הקואליציה, חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה נוכל, אתה שקרן ואתה הדבר הכי גרוע שקרה למדינה הזו. אני בזה לך. בזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, החוצה. חברת הכנסת דיסטל, החוצה. תודה. אני מבקש מהצד הזה לא לעזור לי. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא קורא אותם לסדר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני מבקש מכם לא לעזור לי. אתם מפריעים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה אותם אתה לא קורא לסדר? פעם אחת תהיה שוויוני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, אני רוצה רק להזכיר לנוכל הזה שבעשר שנים, שמונה מהן הוא היה בממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. חבר הכנסת אמסלם, אני לא רוצה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה היית חבר בממשלה תשע שנים מתוך עשר. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, פעם שלישית. החוצה, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא פייר, זה לא פייר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ששת המנדטים שלך, תזכיר לנו את ששת המנדטים שיש לך. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן – שנייה. חברת הכנסת גולן – שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרסת את הדמוקרטיה במדינת ישראל. אופורטוניסט. חושב רק על עצמך מהבוקר עד הלילה. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת. להוציא אותו, בבקשה. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מסתכל עלינו? תוריד את העיניים למטה, אל תסתכל על עם ישראל בכלל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. הבנו. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש לך משהו להגיד לזיכרון המתים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הכול עמד מלכת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא היה ברור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר – ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> במשך שנתיים הכול עמד מלכת בזמן שאנחנו היינו עסוקים בארבע מערכות בחירות ובמגפה אחת. שלושה חודשים וחצי עברו בסך הכול מאז התחלנו, וכבר אפשר לראות, מעבר לאווירה העניינית ולשיתוף הפעולה – שגם זה חידוש – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 1,300 נפטרים אפשר לראות, כן, בגלל ההתנהלות שלכם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אנחנו רואים תוצאות. תוצאות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רואים את התוצאות, 1,300 נפטרים. רואים. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> מקום ראשון בעולם. מקום ראשון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר – ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה, זה מכובד – ממקום רביעי ל-41. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו בולמים את הדלתא בלי יום אחד של סגר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל 1,300 מתים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מדינת ישראל פתוחה. דבר שפעם היה מובן מאליו כבר לא מובן מאליו. את החגים חגגנו פתוחים על אף נבואות הזעם שיהיה סגר. חגגנו, ופתחנו שנת לימודים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש אנשים שמתו. מתו אנשים צעירים. יורם וקנין, בן 50 מבית שמש, מת בחג. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מזל שנתניהו הביא לכאן את החיסונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית – ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בן 50. בן 50. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית – שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תוציא אותי. יורם וקנין. יורם וקנין, אתה הרגת אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לצאת החוצה. בבקשה. הבנו. חברת הכנסת שטרית, תודה. (חברת הכנסת קטי קטרין שטרית יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. איך אתה ישן עם עצמך בלילה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן – שלישית. תודה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> 1,300 מתים ואתה ישן עם עצמך בלילה? תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה, חברת הכנסת גולן. תודה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הבאת את מדינת ישראל להישג הכי מכוער של מדינת ישראל. איך אתה יכול לישון עם המצפון שלך בלילה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, החוצה, בבקשה. הבנו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לאיזה הישג הבאת? איזה עוד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להוציא אותה. אני מבקש מהצד של הקואליציה, נראה לי שאני מסתדר, אני לא צריך את העזרה שלכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נפתלי בנט, 1,300 מתים, זה ההישג שלך. תתבייש. אתה כתם מכוער על ההיסטוריה של הימין במדינת ישראל. תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, בבקשה החוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה הכושל ביותר שהיה פה. כל המדינה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. (חברת הכנסת מאי גולן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> נרצחו שוטרים בנהריה, והממשלה שלך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר על זה? שוטרים נרצחו בנהריה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, בבקשה, החוצה. תתכבד. תוציאו אותו בבקשה החוצה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אני יוצא – – – אותי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> התקציב עבר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת, ויעבור בעזרת השם גם בקריאה שנייה ושלישית בקרוב. תקציב משמעותו בראש ובראשונה תפקוד. המדינה חזרה לתפקד. אבל גם בתקציב עצמו יש בשורות חשובות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – מדינת תל אביב. מה עם הפריפריה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> פחות רגולציה, פחות הגבלות על יבוא, יותר תחרות – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> יותר מיסים. יותר מיסים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – מה שיוריד את המחירים ואת סעיף ההוצאות של כל משפחה. אני רוצה לברך את ידידי שר האוצר ליברמן על ההישג הזה, ואת כל חברי הממשלה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> מריצות למזבלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> התחלנו בשעה טובה לטפל בצורה מערכתית – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר לאזרחית שלא מצאו לה מכשיר אקמו בבית החולים? מה אתה אומר לה? עם ההצלחה הגדולה שלך, בכל הארץ לא מצאו לה מכשיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר, פעם שנייה. חבר הכנסת אופיר, פעם שנייה. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה השתגעת? העם שלנו הולך ומת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עונה לאזרחית הזו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, החוצה. אתה לא תגיד לראש ממשלה "השתגעת". חבר הכנסת קרעי, החוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר את זה לנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר את זה לכולנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, החוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר את זה לכולנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הבנתי, החוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר את זה לכולנו. זה רק ציטוט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה. החוצה, חבר הכנסת קרעי. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני כל כך גאה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה רק ציטוט, אדוני היושב-ראש. לכם הכול מותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני כל כך גאה שכל אחד משרי הממשלה וחברי הקואליציה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וברוך השם יש הרבה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – נלחמו בשיניים על פרנסת אזרחי ישראל – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא על חייהם. לא על חייהם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> פרנסה זה קודש. נלחמנו – הצלחנו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם בריאות זה קודש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> התחלנו אחרי שנים רבות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תשאל את בעלי העסקים שנשארו בלי ההגנה שלכם. למה אתם לא עוזרים להם לאזן את העסק? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> התחלנו לטפל בצורה מערכתית סוף-סוף באלימות במגזר הערבי, שהתפרצה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כולנו ראינו איך זה התפרץ – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> ראינו בכפר קאסם מה קרה. ראינו בכפר קאסם איך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר – ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה מה שקורה כשנותנים לגיטימציה לתומכי טרור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר – שלישית. בבקשה החוצה. חבר הכנסת אופיר, בבקשה החוצה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זו תוצאה של ההתנהלות שלך, שאתה נותן להם לגיטימציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. (חבר הכנסת אופיר כץ יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> השנים האחרונות, כולנו מכירים, התאפיינו באובדן משילות בנגב; ראינו התפרצות קשה מאוד של אלימות במהלך מבצע שומר החומות, מה שהיווה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא רואה, אדוני ראש הממשלה, שאנחנו מאבדים את הנגב? אנחנו מאבדים את הנגב. אין משילות בנגב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר – שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ולכן אנחנו נחזיר גם את המשילות לנגב. במה שהוזנח במשך שנים – כולנו יודעים את זה – שהפך לאקס-טריטוריה של מדינת ישראל, בלי חוק, אנחנו מתחילים לטפל עכשיו, לטפל בנחישות. אנחנו מטפלים גם באתגר מחירי הדיור, שהאמירו בעשור האחרון למצב שישראלים צעירים פשוט לא יכולים אפילו לחלום על רכישת דירה. השנה יישבר שיא בשיווקי קרקעות לבניית יחידות דיור, ואנחנו נבנה עוד יותר בשנים הבאות. אנחנו נקדיש תשומת לב מיוחדת לרמת הגולן, עם יעד של הגדלה משמעותית של ההתיישבות ברמה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שיהיה שטח כבוש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו מסירים רגולציה, סוללים את הדרך עבור בעלי עסקים קטנים שהוזנחו. במשמרת שלנו, חבריי העצמאיים, אתם כבר לא אזרחים סוג ב'. חברים, אי-אפשר להתווכח עם העובדות: הצמיחה בעלייה, הגירעון מצטמצם יותר מהר מהצפוי, האבטלה יורדת. אלה הנתונים, אלה העובדות. אתם יודעים, הנאום הפחות או יותר מקביל בארצות הברית נקרא State of the Union, מצב האומה, והנוהג הוא שנשיא ארצות הברית מתאר את מצב האומה. בדרך כלל הוא משתמש במשפט: The state of the union is strong. גם אני יכול לומר פה: מדינת ישראל חזקה, והכיוון הוא טוב. אנחנו מחזקים בימים אלה את מעמדה של ישראל בעולם, מוושינגטון דרך ברלין ועד קהיר ומרוקו. היחסים עם ארצות הברית, עם הבית הלבן ועם הקונגרס טובים וחמים, למרות אלה שמנסים לאתגר אותם. היחסים עם אחינו בתפוצות, ובמיוחד עם יהדות ארצות הברית על כל גווניה, מתהדקים; היחסים עם מצרים וירדן שכנותינו מתחממים אחרי תקופה של קלקול מיותר שעלה באובדן חלקי ארץ ישראל. אנחנו מתקנים את מה שצריך, אבל במקביל אנחנו שומרים על מה שטוב, כמו הסכמי אברהם, שאנחנו מעמיקים ומרחיבים. שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד חזר עכשיו מבחריין אחרי שהתקבל בחום גם באמירויות ובמרוקו; קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל תגיע לכאן בתחילת השבוע הבא לביקור פרידה חשוב. חבריי – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם הפלסטינים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – למרבה הצער – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם הפלסטינים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – העולם לא מורכב – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה פלסטינים? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם פה אתה מתנער מהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה, ראשונה, לא נעים לי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש ממנו שלא יזכיר את הפלסטינים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבריי, למרבה הצער, העולם לא מורכב רק מידידים. יש לנו אויבים, והם לא נחים לרגע. איראן ממשיכה כל העת במאמציה לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה, גם בימים האחרונים, בפעולה שסוכלה בקפריסין. אנחנו פועלים בזירות רבות סביב השעון. במקביל אנחנו גם דואגים להבטחת עליונותו המוחלטת של צה"ל ומוכנותו לאתגרים הגדולים שניצבים בפניו – לא במילים, אלא בהשקעה אדירה של משאבים מתקציב המדינה. צה"ל מתעצם. אדוני היושב-ראש, תקציבים ומשאבים הם דבר חשוב, אבל העליונות הצבאית שלנו והחוסן הלאומי תלויים בעוד משהו: בערבות ההדדית בינינו ובמחויבות המוחלטת שלנו לאלה שאנחנו שולחים אל הקרב. אנחנו לא שוכחים אותם אף פעם, לא משנה כמה שנים עברו. אני מבקש לעדכן אתכם עדכון ביטחוני חשוב: בחודש שעבר יצאו נשות ואנשי המוסד למבצע שתכליתו לאתר מידע חדש על גורלו ומקום הימצאו של רון ארד. זה היה מבצע מורכב, רחב ממדים ונועז. זה כל מה שאפשר לומר כרגע. עשינו עוד מאמץ בדרך להבנה מה עלה בגורלו של רון. אני רוצה להודות ללוחמי המוסד בשמי, וגם בשם תמי ויובל ארד – שעימן שוחחתי – על המסירות, על המחויבות, ועל אחוות הלוחמים גם אחרי כל כך הרבה שנים. אני מבקש מכאן להודות גם לצה"ל ולשירות הביטחון הכללי על שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל במבצע הזה, ובכלל. אנחנו צריכים להתגאות ברצון הטוב ובשיתוף הפעולה. פדיון שבויים הוא ערך יהודי שהפך לאחד מערכיה המקודשים ביותר של מדינת ישראל, "עם אשר לא יחשה, שאת בניו לא יפקיר לזר". זה מסוג הדברים שנראים משונים, אפילו מוגזמים למי שמתבונן על מדינת ישראל מבחוץ, אבל זה מה שמגדיר ומייחד אותנו. אנחנו נמשיך לפעול להשבת כל בנינו הביתה מכל מקום שבו הם נמצאים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ותתחיל מזה שבגדה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבו שחאדה, תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבו שחאדה, קריאה ראשונה. תודה, אבו שחאדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתחיל עם אלה שבגדה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאה ראשונה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> פעם שנייה שלו, מה קריאה ראשונה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, מה שמנחה אותנו כממשלה ואותי כראש הממשלה הוא שאזרחי ישראל, לא אנחנו, נמצאים במרכז. אנחנו פה כדי לשרת את מדינת ישראל, כל שר וכל חבר כנסת בתחומו. לא להפך. ומתוך התפיסה הזאת התמודדנו בחודשים האחרונים כל יום כל היום עם הקורונה. גם כשהלחץ היה עצום מכל עבר, כולל מהאנשים שיושבים פה, לא איבדנו את המצפן שאומר: מדינת ישראל נשארת פתוחה. אי-אפשר להמשיך לחיות 200 ימי סגר בשנה. אי-אפשר. זה מרסק מדינה, זה מרסק פרנסה, זה מרסק חיים. לחנוק את האזרחים ולכלוא אותם בבית זה צעד שאולי יוריד תחלואה – גם כבר לא בטוח – אבל זה צעד עצל, פסיבי, עם השלכות נוראיות. זה כמובן קל. אני יודע כמה זה קל ללחוץ על כפתור הסגר – מייד מיליארדים יוצאים במשאיות לחל"תים; להושיב אנשים בבית, להגיד להם: אל תצאו, אל תעשו כלום, תהיו פסיביים, תהיו מול הזומים – אבל זאת לא הדרך. זאת דרך קלה אבל לא ראויה. אנחנו בחרנו בדרך הקשה, ואני רוצה להגיד לכם, זה לא היה קל. אני שמח שעכשיו, אחרי 3.5 מיליון מתחסנים בבוסטר וירידה משמעותית בחולים הקשים, כשמחלקות הקורונה בוולפסון ובאיכילוב נסגרות אחת אחר השנייה, כשמקומות העבודה פתוחים, בתי ספר מתנהלים, כשכולנו הולכים לקניון, למסעדה, להופעה – עכשיו מבינים, הציבור מתחיל להבין את ההיגיון שהנחה אותנו, את מאות הפעולות של חבריי בממשלה, הגדולות והקטנות, שנדרשות כדי לקיים חיים מלאים לצד מגפה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> למעלה מ-1,000 מתים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> את אומץ הלב הציבורי שנדרש לממשלה הזאת כדי לא ללכת אחרי אולפנים, לא ללכת אחרי צייצנים ופוליטיקאים, להילחם על מה שהאמנו בו, על ישראל פתוחה – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ו-1,300 מתים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – על מאסה – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> 1,300 מתים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – מאסה של בדיקות מהירות, שלא היו פה בכלל קודם; על הבוסטרים הראשונים בעולם, עוד לפני אישור FDA. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יש לך חיסון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> על התו הירוק – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – על פתיחת מערכת החינוך; על הימנעות מהגבלות חסרות הבחנה, גורפות – שזה קל לעשות, אבל המחיר, רבותיי, המחיר. וכמובן על זה שסגר הוא האופציה האחרונה – לא הראשונה, לא השנייה וגם לא השלישית. סגר זה האופציה האחרונה. כל אדם שנפטר וגם כל מאושפז הוא עולם ומלואו. וזה כואב הרבה יותר כי יש להם איך להתגונן. יש לכל אזרח ישראלי איך להתגונן. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תכיל אותם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו גם אישרנו וגם הבאנו מחו"ל את כל סוגי החיסונים הנדרשים מכל החברות, עם שלייקעס, הנגשנו – ואני מפה קורא באמת: מכל צידי הכנסת, כולם צריכים להירתם, לשכנע את כולם להתחסן. זה לא עניין של קואליציה או אופוזיציה. אני מצפה מכולם להירתם. המדינה מספקת לאזרחים את שכבת ההגנה בדמות חיסונים ובוסטרים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם – – – בני ה-67? מה עם תקופת ההסתגלות שלהם? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וכולם צריכים לגלות אחריות ולגשת להתחסן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זרקת את המספרים, בלי הסתגלות, בלי כלום. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה שאני – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם רעבים ללחם, הם רעבים לתרופות, אין מי שילווה אותם, ואתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לוי, תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זאת הערה עניינית, אדוני. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני גם רוצה לומר עוד משהו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – וזה רשת ביטחון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה שרת השוויון החברתי? היא דיברה בממשלה הקודמת על בני 67 – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, קריאה שנייה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – על – – – שקל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> 200 מיליארד השקלים שהוצאו זה בערך 100,000 שקלים למשפחה בישראל אוברדרפט, זה גם חיי אדם. וכשאנחנו מסתכלים על האיזונים, אנחנו לא רק מסתכלים על הקורונה, אנחנו מסתכלים על הכסף שחלילה – אם נוציא עוד 100 או 200 מיליארד שקלים, לא יהיה לנו כסף לשלוח חיילים עם נגמ"ש עם מיגון, זה חיי אדם. לא יהיה לנו כסף לסל תרופות – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בגיל 67 – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לילד חולה סרטן. גם זה חיי אדם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וזה הדבר – עשינו את הדבר הכי לא פופולרי. כי הכי פופולרי היה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבוקסיס, את על שנייה. לא כדאי. תודה. את מקילה עליי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כששר האוצר באחת הפעולות הראשונות ביטל את החל"ת לבני 45 ומטה – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל מה יצא – – – נכון, ומה יצא? האבטלה עלתה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – זה הוריד את האבטלה – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא הוריד – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ולא בדרך הפופוליסטית. אפשר היה גם להושיב עוד שלוש שנים בפופוליזם. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> האבטלה עלתה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואני חושב שעל זה, דווקא על המעשה, כי כולם אוהבים – אף אחד לא אוהב פוליטיקאי שמפסיק לשלוח מזומנים הביתה, אף אחד. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל תסתכלו, גם כשאנחנו מעלים את גיל הפרישה לנשים – שגם זה דבר לא פופולרי, אבל כולם יודעים, כולם יודעים שאנחנו בפשיטת רגל מבחינת הפנסיות – אז אנחנו בממשלה הזאת בוחרים להתעמת; לא דחיינות, לא לגלגל בעיות הלאה, לא להכניס את המדינה לאוברדרפט שמחק 15 שנות צמצום גירעון, ולכן בחרנו בדרך הקשה. אבל אני גם רוצה להדגיש – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מחירים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה להדגיש. אני לא – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מנסה להכיל את הכול – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אני לא – – – לא אתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, תודה. חבר הכנסת אשר, אתה לפני שלישית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה להדגיש לכולם, לאזרחי ישראל – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להפריע – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה להדגיש לכולם – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> האבטלה עלתה, אנשים נשארים ללא סיוע ונשארים ברחובות ללא תרופות וללא מזון. זו המציאות היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, הוא שמע אותך. תודה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> להאשים אותנו שסייענו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חשוב להדגיש גם, אני לא מכריז על סוף האירוע. אנחנו לא עושים מסיבה, אין אווירת סוף קורס הפעם. הנגיף הזה הוא חמקמק, ואנחנו עוד לא יצאנו מהדלתא, ועוד יכולים להגיע אומגה ועוד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – דלתא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כל המערכות שהקמנו תישארנה פתוחות. הפעם אנחנו לא סוגרים את כל המפקדות. אנחנו לא סוגרים הפעם את מגן אבות, כפי שנעשה. הייתי צריך לרדוף אחרי נמרוד מימון, לבקש ממנו שיסכים מחדש לעמוד בראש מגן אבות. הפעם אנחנו לא סוגרים את הדסק החרדי או את הדסק הערבי במגן ישראל. הפעם אנחנו לא עוזבים את נתב"ג, לא משאירים את נתב"ג פרוץ. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אחרי שהבאת את כל הווריאנטים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> 100% הנכנסים לישראל נבדקים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חודשיים לא הייתם – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הכול נשאר פעיל, מוכן לפקודה. חברים, העובדה שהאבטלה סוף-סוף בירידה, הגירעון מתחיל להתכווץ, שזה החוב של כל אחד מאיתנו – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אין מיסים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – והצמיחה עולה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> בא לידי ביטוי במלואה – – – פשוט מדהים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – היא תוצאה של מדיניות האין-סגר. כי אם היינו עכשיו עוד פעם עם סגרים בחגים ובשנת לימודים, ושומעים את השופר בבית, מכווצים בטריינינג, לא היינו יכולים לצאת מזה. תראו, המשק פתוח, זו האמת. רוב האנשים עובדים, גלגלי הכלכלה נעים, הצבע חוזר ללחיים. אשתי הייתה בהופעה, היא אמרה: השחקנים כל כך שמחים, סוף-סוף הם עובדים. הם לא רוצים לקבל פיצויים, הם לא רוצים חל"ת, הם רוצים לעבוד. הדרגה הגבוהה ביותר של הצדקה שהרמב"ם מדבר עליה זה לתת פרנסה. אף אחד לא רוצה לקבל כסף. אני רוצה להודות באמת לכל אחד מחברי וחברות הממשלה על המאמץ האדיר ועל הגמישות של כל אחד מאיתנו. אבל אני גם רוצה לבקש מחברי הממשלה ומחברי הקואליציה: הממשלה הזאת יציבה, התקציב בעזרת השם יעבור, ואנחנו בני קיימא, מתכוונים להיות ארבע שנים. בשביל זה גם אנחנו צריכים להיאחז באחריות יתרה. אף אחד מאיתנו לא נדרש לאפסן את האידיאולוגיה, את העמדות, אבל מכולם כן נדרש לרסן את ההתנהלות. כי הרי זו בדיוק החוכמה. כשאנחנו למדים כילדים על פשרה, על אחדות, בספרים זה נשמע נורא נחמד, בתיאוריה זה נורא נחמד; כשמביאים את זה לעולם המעשה של תקציב אמיתי, של בעיות אמיתיות, פה זה מתחיל להיות קשה. זו לא חוכמה לדבר גבוה על אחדות, על כל המילים האלה; החוכמה היא להתעמת עם זה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – את החרדים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אמרתי באו"ם דבר שאני עומד מאחוריו. מבחינתי במקור – אני מודה, אתם יודעים את זה – הייתה תאונה פוליטית. אבל היום, בדיעבד, אני גאה ושמח על זה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני גאה ושמח שאנחנו נאלצים להתמודד עם אנשים עם דעות שונות בתוך העם שלנו, ולהסתדר. זה לא בדיעבד היום מבחינתי, זה מלכתחילה, כי זו חוכמה קטנה להתחרות בקצוות ולהוכיח שאתה עוד יותר רועש, אתה עוד יותר מצייץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, שנייה. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו לחברי הכנסת מהאופוזיציה, שאמורים לייצג את העם: כולכם יכולים בכל רגע נתון לבחור את מי אתם מייצגים, את האנשים הנפלאים שבאמת אנחנו פוגשים בכל פינה בארץ, אנשים שדואגים למשפחות שלהם, תורמים לקהילה שלהם, שאכפת להם מהמדינה, שרואים מעבר להבדלים בינינו – אחים אנחנו; או להיות טוקבקיסטים בחליפה, לעודד מחלוקת ומדון, לשלוח גדודים גדודים של צייצנים, צייצני רעל, ולהתחבא בכל מיני מקומות ולהעדיף את האינטרס הפוליטי המיידי על עתיד המדינה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הכדור אצלכם. זה גם לא יהיה אפקטיבי. הגישה הזאת, לאורך זמן היא תישחק. אנשים לא – אני יודע, בתוך הקבוצה נשמע מאוד טוב, בטווח הארוך זה לא עובד. לא בכדי אנשים שולחים אנשים אחרים להישחק בצווחות ובעצמם נשמרים מאחור. אני מקווה שעם החודשים – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> שנתיים צווחת ולא עשית כלום – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> שנתיים עמדת כאן וצווחת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, שלישית. החוצה, בבקשה. (חבר הכנסת יעקב אשר יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני מקווה – ושלא תהיה טעות: ויכוחים זה בנשמת אפנו. אנחנו מתווכחים כל יום, כל הזמן, וזה טוב, זה לא דבר רע, זה ביסוד המורשת שלנו, אבל לשם שמיים ולא לשם דברים אחרים. אני מאמין שעם החודשים והשנים, כשהתוצאות של הממשלה הזאת ידברו בעד עצמן, והן כבר מדברות בעד עצמן, גם הרעש פה יירגע. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איזה רעש יירגע – – – החלשים – – – הנשים בהיריון – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבריי, לסיכום, ישראל בדרך הנכונה, בשעה טובה. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו. ואני מבקש בכל לשון של בקשה מהצד של הקואליציה לא להפריע, לא להפריע. חברת הכנסת דיסטל, החוצה, בבקשה. אני לא אישרתי לך להיכנס. כל אלה שהוצאו, לא אישרתי לכם, החוצה. חבר הכנסת אמסלם, החוצה. (חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה יהיה בשבוע הבא? אתה תאפשר לנו להיכנס בשבוע הבא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, החוצה. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, החוצה. סדרנים, בבקשה, כל אלה שהוצאו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה צבוע, מיקי לוי – – – חופש ביטוי. איפה הדמוקרטיה, אתה היית צועק פה מלמעלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, החוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה אי-אפשר לחזור? תתבייש לך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מיקי לוי, יחי חופש הביטוי. צבוע, צבוע שכמותך. (חברת הכנסת מאי גולן יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – בבקשה, החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני מבקש שקט במליאה. תאפשרו לחבר הכנסת נתניהו לשאת את דבריו. בבקשה לא להפריע לו. בבקשה, אדוני. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> מכובדיי נשיא המדינה ורעייתו, יושב-ראש הכנסת ורעייתו, נשיאת בית המשפט העליון, ראש הממשלה והשרים, ידידיי חברי הכנסת, לא מזמן, בחול המועד סוכות, טיילתי עם רעייתי בצפון הארץ. הגענו לרכס החרמון, שמוכר לי היטב, העפלנו להר דב וביקרנו שם בפסגת הר הבתרים. אני חייב להגיד לכם שזה היה מאוד מרגש להיות באתר שהמסורת מייחסת אותו לברית בין הבתרים עם אברהם אבינו לפני אלפי שנים. השקפנו מנקודות התצפית הללו על העמקים, השדות, המישורים, המים הכחולים, היישובים הפורחים, ובאותן דקות אני חשבתי על סבי הרב נתן מיליקובסקי נתניהו, זיכרונו לברכה, ש-100 שנים קודם לכן עלה להר כנען ליד צפת, שנשקפה ממנו. אז הארץ הייתה ריקה ברובה, אבל סבי התעודד מנקודות היישוב הבודדות שהוא ראה, כי הוא האמין שהחזון הציוני יביא לבניינם של יישובים רבים אחרים. אז זו הייתה רק תקווה, היום החלום הזה התגשם. הוא התגשם בזכות מאמצי הדורות. הקמנו ערים וכפרים, מושבים וקיבוצים; יישובים יהודיים ויישובים לא יהודיים שוכנים זה לצד זה; ארץ ישראל יפה, פורחת, משגשגת. כשהיינו למעלה בהר דב חשבתי על הפסגות שהגענו אליהן ב-100 השנים האחרונות. אבל כשירדנו מפסגת ההר אל תחתית העמק, כל זה התחיל להתפוגג. המחשבות הנשגבות על 100 השנים האחרונות התחלפו במחשבות העגומות על 100 הימים האחרונים. חברי הכנסת, את 100 הימים הראשונים של הממשלה הזאת אפשר לסכם במשפט אחד: הממשלה מכילה, התקשורת מאכילה ואזרחי ישראל אוכלים אותה. כשאני אומר "הממשלה מכילה", אני מתכוון קודם כול למדיניות הקורונה של הממשלה. איך אמרה אילת שקד, להכיל את המתים? מה זה אומר להכיל את המתים? זה אומר להשלים עם מוות של אנשים יקרים. לא להילחם מלחמת חורמה בתמותה, לא לעשות הכול, אבל הכול, כדי להציל חיים. פשוט להפקיר אנשים למותם. אפשר לעשות ספינים, אפשר לנסות להסתיר, אבל איך אומרים בכדורגל, הטבלה לא משקרת. לפני ארבעה חודשים, תחת ההנהגה שלנו, מדד בלומברג דירג את ישראל במקום החמישי בעולם בהצלחה במאבק בקורונה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עם 6,000 מתים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> היום, תחת ההנהגה שלנו – שלכם, יותר נכון. היום תחת הממשלה שלכם הוא מדרג אותנו במקום ה-41 מתוך 53 מדינות, כמעט בתחתית טבלת המדינות שנבדקו. דרדרתם אותנו עשרות מקומות למטה. בנט, אתה הבטחת שכשתהיה ראש ממשלה תביא שינוי דרמטי בקורונה. תוך חמישה שבועות, אמרת. אני חייב להגיד שלפחות בעניין הזה – רק בעניין הזה – צדקת. הבאת שינוי דרמטי, אבל שינוי נורא, שינוי לרעה ולא לטובה. רק לפני פחות מארבעה חודשים העברנו לכם מדינה עם כמעט אפס מתים ליום, אבל מאז שהקמתם את הממשלה ואימצתם את מדיניות ההכלה שלכם, 1,392 איש מתו. את רובם אפשר היה להציל. 1,392 משפחות איבדו את יקיריהן, וזה אחרי שנכנסנו לעידן החיסונים, במדינה שיש בה חיסונים. ואל תעשו לי השוואות נלוזות. הרי בתקופתנו לא היו חיסונים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל היו 6,000 מתים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> יאיר לפיד אמר שבמקרה הטוב אנחנו נביא חמישה חיסונים. ובכן, הבאנו מיליוני חיסונים, מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. אבל זה לא קרה רק בחיסון הראשון והשני. דאגנו להבטיח מלאי חיסונים גם לחיסון השלישי, למרות הניסיונות של חלק מכם להכשיל זאת. זה לא עצר אותנו. הזמנו את החיסונים, שילמנו תמורת החיסונים, הם כבר היו ארוזים, הם היו מוכנים בקונטיינרים, בקלקרים, למשלוח לארץ. הפצרתי בבנט ובניצן הורוביץ, אמרתי להם: תטיסו כבר ארצה את החיסונים האלה, תצילו את האנשים, תחסכו את המתים, תחסכו את החולים הקשים. אגב, מי הציע בכלל סגר? מה זה הדחליל הפיקטיבי הזה שאנחנו שומעים כאן? כל הנאום הזה היה על דחליל. לא הצענו שתעשו סגר, הצענו שתביאו את החיסונים השלישיים, שהיו חוסכים למעלה מ-1,000 איש את מותם. << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> 6,400 מתים היו אצלך. 6,400 מתים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> 6,000 איש היו כשלא היו חיסונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר כהנא, זה לא מכובד. תודה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ויחסית לעולם ולמדינות ה-OECD זה היה אחד משיעורי התמותה הנמוכים. אבל מהרגע שהיו חיסונים נפסקו התמותות כמעט לגמרי. הבאנו לכם ממשלה עם אפס מתים ליום, כמעט. << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> – – – סגר. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרנו לכם לא לעשות סגר. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר כהנא, תודה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אמרנו לכם לעשות דבר אחד, ואל תתחמקו מזה. אמרנו לכם: תביאו את החיסונים, תביאו את החיסון השלישי. ואם הייתם פועלים בזמן אתם לא הייתם מבזבזים זמן יקר בהססנות, בחוסר מנהיגות, בשאננות משוועת, בהכלה המשוועת הזאת. הייתם מצילים חיים רבים. כן, אני זועק כאן, זועק את זעקתן של למעלה מ-1,000 משפחות. ישראל כץ, זה פי שלושה, כמעט פי ארבעה ממספר הנספים כל שנה בתאונות דרכים. אני זועק את זעקתן של המשפחות הללו – – << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> של 6,400 – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאנשיהן מתו לשווא כשהיו חיסונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר כהנא. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – מקורונה – – – תשתוק כבר – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בחודשים האלה, חודשיים כמעט שבהם התעכבתם, המגפה השתוללה והגיעה לממדיה הנוכחיים. לו הייתם פועלים בזמן, הייתם חוסכים את המחלה מעשרות אלפי ישראלים שיסבלו מתופעות לוואי קשות, מתסמינים קשים, לשנים רבות ואולי לכל חייהם. ולזה אתם קוראים – – – << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – אוגוסט. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתה לכם האפשרות להביא את זה ולא הבאתם. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> הבאנו, הבאנו. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ועל זה אתם מדברים. אתם אומרים שלא עשיתם סגר. יכולתם לא לעשות סגר כי אנחנו הבאנו את החיסונים ואת החיסון השלישי. ולכישלון העצום – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז תחליט, הבאנו או לא? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בסוף הבאתם, אחרי שאנשים מתו, אחרי שאנשים חלו, אחרי שאנשים קיבלו תסמינים קשים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> 6,400 איש מתו – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לכישלון העצום הזה אתם לא מתביישים לקרוא הצלחה. ובכן, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת הנדל, אתה פופוליסט ואתה יודע את האמת. אתה לא אדם טיפש, אתה לא אדם טיפש, אתה לא, אז תפסיק כבר – – << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כלפון, קריאה ראשונה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – לחזור על המספר הזה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> גם חכם גדול הוא לא. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, הממשלה הזאת, אתם, אתם מכילים לא רק את הקורונה, אתם מכילים גם את הגרעין האיראני, שהוא האיום הגדול ביותר על קיומנו. בנט ולפיד התחייבו באופן שערורייתי שלא לפעול נגד החזרה של ארצות הברית להסכם הגרעין המסוכן. חברי הכנסת ואזרחי ישראל שצופים בנו, אני מבקש שתבינו מה אומר ההסכם הזה. על פי ההסכם, איראן תוכל לפתח צנטריפוגות מתקדמות ביותר, שיאפשרו לה תוך שנים ספורות להעשיר אורניום לפצצות אטום בלי שום הגבלה, בלי שום סנקציות בין-לאומיות. ההסכם הזה הופך את איראן – ואני אומר, הופך את איראן בהכשר בין-לאומי – למדינת סף, שתוכל לפתח ארסנל גרעיני של מאות פצצות אטום שמכוונות על הראש שלנו. << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> כל כך הרבה מילים, כל כך הרבה מילים – כלום, כלום לא עשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר כהנא. חברת הכנסת – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה? לא, מתן כהנא – – – הוא לא מבין בכלום, מה הוא מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא קשור – – – אני מסתדר. תודה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר כהנא, בבקשה. חברת הכנסת רגב. חבר הכנסת השר כהנא, תירגע. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ההסכם הזה לא רק שהופך את איראן למדינת סף גרעינית בהכשר בין-לאומי, הוא הסכם שמעמיד בסכנה את עתידנו. ולכן לא רק שלא הסכמתי לקבל את ההסכם הזה – לא רק שלא הסכמתי להסכם הזה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק, די. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מואטי, קריאה ראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הם יצאו מההסכם, זה לא שהם נכנסו להסכם, ואתה יודע את זה בדיוק כמונו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, קריאה ראשונה. אני מבקש מכם, חברי הכנסת – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> זה לא – – – יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, חברת הכנסת מואטי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן לא רק שלא הסכמתי לקבל את ההסכם הזה; נאבקתי נגדו בכל פורום, בכל תוקף, מעל כל במה. ולא רק זה, רבותיי וגבירותיי. אני הוריתי על אין ספור פעולות סיכול נגד תוכנית הגרעין, ומובן מאליו שמעולם לא הסכמתי להתחייב לתאם מראש עם ארצות הברית את כל הפעולות הללו נגד הגרעין האיראני, למרות, אני חייב להגיד לכם, בקשות חוזרות ונשנות מצידה של ארצות הברית. אלמלא המאמצים שלנו, המדיניים והמבצעיים, במשך השנים, לאיראן כבר מזמן היה ארסנל גרעיני. אבל בנט ולפיד כבר בשבוע הראשון של הממשלה האומללה הזאת התחייבו שלא להילחם בהסכם הגרעין האיראני. בני גנץ אפילו אמר שההסכם הזה הוא לא רע, אפשר לחיות איתו. התחייבתם שלא לבצע שום פעולה צבאית נגד הגרעין האיראני בלי לתאם אותה מראש עם ארצות הברית. איך אמר בנט, אדוני היושב-ראש, איך אמר בנט: אתם השתגעתם? עם מדיניות כזאת, איזו לגיטימציה תהיה לישראל לסכל את מאמצי הגרעין של איראן? עם מדיניות כזאת של אין הפתעות, איך תפעלו באיראן, איך תתקפו באיראן? נפתלי בנט, לפני שבוע נאמת באו"ם, אחת הבמות החשובות בעולם. כדי לצאת ידי חובה אמרת כמה מילים שבלוניות על איראן. אבל את הדבר החשוב באמת, את העיקר, את זה לא אמרת – שישראל מתנגדת בתוקף לחזרה להסכם הגרעין עם איראן ושהיא תמשיך לסכל אותו עם או בלי ארצות הברית. במקום לתקוף את ההסכם המתגבש בחרת לתקוף את מערכת הבריאות הנהדרת שלנו. אז שימו לב, ממשלת הריפוי תוקפת את הרופאים. במקום להתעמת עם חמינאי התנפלת על שרון אלרעי. אז הינה האמת הפשוטה: כשאתם מכילים את המתים בקורונה, אתם נכנעים לקורונה. וכשאתם מכילים את הסכם הגרעין האיראני, אתם נכנעים לגרעין האיראני. למעשה – וזה נורא לומר, אבל זו האמת – אתם מקבלים אותו כעובדה מוגמרת. ויש עוד דבר שאתם מכילים. את הטרור. איראן פוגעת באונייה בבעלות ישראלית? מכילים. מחבלים יורים מלבנון על קריית שמונה? מכילים. מחבלים מעזה יורים מטווח אפס בלוחם מג"ב בראל שמואלי, זיכרונו לברכה? מכילים. חמאס צולף במקלעים על מרפסות בשדרות? במקלעים על מרפסות בשדרות – מכילים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ואתה הכלת את – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מטהראן ועד עזה אויבינו מפנימים את החולשה זאת. הם יודעים יפה כל מה שאני אומר, לכן הם כל כך שמחו כשהתחלפו הממשלות. כמו עם הקורונה, כמו עם איראן – כשאתם מכילים את הטרור אתם נכנעים לטרור. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה עם – – – בנגב ובגליל? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אין מנהיגות, אין תגובה, אין יוזמה, אין מחץ. יש יח"ץ, יחסי ציבור שניתנים לכם בשפע על ידי התקשורת המגויסת. כי בממשלה שלכם יש לא רק הכלה, יש גם האכלה. התקשורת מאכילה את אזרחי ישראל בתפריט מגוון של לוקשים, ספינים, פייק ניוז, כל הבא ליד. מהדורות החדשות הפכו לפינת ליטוף יומית לממשלה. אתם זוכרים שלא מזמן הייתה מילה כזאת בעברית "מחדל"? הייתה מילה כזאת, השתמשו בה בוקר וערב. מחדל נתב"ג, מחדל הקבינט, מחדל בתי האבות, מחדל הקבינט של הקורונה. כל דבר היה מחדל. פתאום המילה הנפוצה הזאת נעלמה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> נעלמה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> נעלמה מחיינו, פשוט נעלמה, התאיידה. אין מחדל קורונה, אין מחדל איראן, אין מחדל טרור, כמובן שאין גם בדיקת עובדות בשידור חי. אתם זוכרים את זה? גם זה נעלם. כל זה נעלם. יש רק פרגון. בנט מאושר, בנט מרוצה, בנט מבסוט, בנט הציל תוכי. לא שואלים על ח'אן אל-אחמר, לא שואלים על התיישבות צעירה, לא שואלים על פתיחת קונסוליה אמריקנית לפלסטינים במזרח ירושלים, שהממשלה לא עושה שום דבר כדי לעצור את זה, לא שואלים על העברת הכסף שנועד לשכר חיילי החובה, הכסף הזה הלך. לאן הוא הלך? לתנועה האסלאמית. וכמובן שמנסים להסתיר מיהו ראש הממשלה בפועל: יאיר לפיד, בעזרתו של מנסור עבאס. מנסור עבאס זה האיש שאישר לבנט ללכת לאו"ם אבל לא אישר לו ללכת לאום אל-פחם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> האיש שישבת איתו כל כך הרבה פעמים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא רק ליטוף תקשורתי – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> זה לא נכון, זה לא נכון, זה לא נכון. אבו יאיר, זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת מנסור – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה לא נכון? אישרת או לא אישרת – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה, תודה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אישרת לבנט ללכת לאום אל-פחם? מה לא נכון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, שמעתי כל מיני הסברים בתקשורת – יש שם בעיה של ביטחון, יש הפגנות. כשבאתי לנצרת היו הפגנות, כשבאתי לאום אל-פחם היו הפגנות. זה לא עצר אותי. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> ועוד מפלגת רע"מ נותנת כבוד לשהיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה, אתה מפריע לראש מפלגתך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ובכן, זה לא רק ליטוף תקשורתי, זו גם לוליינות תקשורתית. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> המחוסן המיליון – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני הנאום של בנט באו"ם הפרשנים והפרשניות האכילו אותנו בהסברים מלומדים. נאום חשוב, במה מכובדת, אירוע היסטורי, בנט יבדל את עצמו כמנהיג מסוג אחר. אתם זוכרים את זה. אחרי הנאום, כשההר אפילו לא הוליד עכברון, הגיעו התירוצים: טוב, זאת לא במה חשובה כל כך, האולם היה ריק, כי מנהיגי העולם כבר חזרו הביתה, וחוץ מזה, לאף אחד לא אכפת מהאו"ם. עם תקשורת כזאת מה הפלא שאתם אומרים שסוף-סוף יש שקט? ברור שיש שקט. כי התקשורת דואגת להשתיק הכול והתקשורת דואגת להסתיר הכול. התקשורת דואגת לממשלה, והממשלה דואגת לתקשורת. היא מטילה מס על נטפליקס. למה? זה ניסיון נואש לאושש את הרייטינג הקורס של ערוצי התעמולה שלה. רבותיי, זה לא יעזור לכם. בתקשורת אולי יש שקט, אבל בציבור אין שקט. יותר ויותר אזרחים ואזרחיות מבינים שהשקט שלכם מלאכותי, שקט מדומה. וזה מביא אותי לנקודה השלישית. בשעה אתם מכילים, בשעה שהתקשורת מאכילה, אזרחי ישראל יודעים היטב שהם אוכלים אותה. הציבור יודע שממשלה אחראית בהובלת הימין האמיתי – ולא הימין המדומה שמתחזה כאן – ממשלה אמיתית, שלנו, הייתה נוהגת אחרת. היינו מביאים את החיסון בזמן ומצילים חיים רבים ומונעים חולים רבים שיישאו את הצלקות האלה כל חייהם. היינו הולמים בעוצמה בגורמי הטרור בעזה, כפי שעשינו רק לאחרונה במבצע שומר החומות. היינו מתייצבים בזקיפות קומה מול לחץ אמריקני, הן בדיבורים והן במעשים, כדי לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית. הציבור יודע שהיינו עושים כל זאת, כי זה בדיוק מה שעשינו תחת הנהגתנו. תוך 100 ימים קצרים הצלחתם לבזבז נכסי צאן ברזל ולהפוך את ישראל מכוח עולמי למדינה כנועה ורפוסה. ואתם עוד מעיזים לדבר על הירושה הקשה שקיבלתם מאיתנו. איזו ירושה קשה, על מה אתם מדברים? חבריי שיושבים כאן ואני הוצאנו את ישראל ראשונה בעולם מהקורונה. טיפחנו את עוצמתנו, כך שישראל דורגה כמעצמה השמינית בעולם שנה אחר שנה. הוצאנו את הגז מהמים. הפכנו את ישראל למעצמת סייבר. חיברנו את הפריפריה למרכז – מה שאתם עכשיו הורסים עם מס הגודש. הזנקנו את הכלכלה. אתם מדברים על הכלכלה שמזנקת? מה, בשלושה חודשים הזנקתם אותה? זה הכול עבודה שלנו. הקמנו גדר בגבול סיני. בלמנו את המסתננים. הבאנו ארבעה הסכמי שלום היסטוריים. יאיר לפיד, אני מקווה שהיה נחמד בבחריין, כן. ובניגוד – עשינו את זה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> גם במרוקו. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> גם במרוקו. אבל עשינו את זה בניגוד לתפיסתכם. לא ויתרנו על סנטימטר; שלום תמורת שלום. ובכן, הבעיה היא לא הירושה הקשה שהשארנו לכם, הבעיה היא הירושה הקשה שתשאירו לנו, לכולנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח שאתה מסכים איתי, ותודה רבה, תודה רבה. אבל יש כאן עוד דבר שחייבים לציין אותו; זה, בכלל, תוספת מדהימה לעוגה המוזרה הזאת: ככל שמחדלי הממשלה מתרבים כך מתרבות אמרות השפר החלולות של נציגי הממשלה ובראשם יאיר לפיד. יאיר לפיד הוא ראש הממשלה החליפי, שהתנגד כמובן לראש הממשלה החליפי, כמו לנורבגים וכל הדברים האלה – אני מדבר בעברית ולא בנורבגית, אני מקווה שהרוב יבינו אותי. שמענו כבר על ההבנה העמוקה של ראש הממשלה החליפי על תופעת האנטישמיות. מבחינתו, שנאת היהודים, שנמשכת כבר למעלה מ-2,500 שנה ומלווה בהסתה איומה חובקת דורות, היא איננה דבר ייחודי. אבל אני רוצה לצטט באוזניכם את הפנינה האחרונה של לפיד. הוא אמר, אני מצטט: זו ממשלה נורמלית, של אנשים נורמליים, שבאו מהמקום הנכון. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מדינת תל אביב. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו התנשאות. איזו רדידות. ואיפה בדיוק נמצא המקום הנכון של לפיד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהוואי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ברמת אביב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלב. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ברעננה? ברמת השרון? האם מיליוני אזרחי ישראל שאינם נמנים עם החוג של יאיר לפיד וחבריו, האם הם באים מהמקומות הלא-נכונים? ומה כל כך נורמלי בממשלה הזאת? ראש ממשלה עם שישה מנדטים זה נורמלי? ראש ממשלה שמפר, בזחיחות כזאת, בגאווה כזאת, כשהוא רומס ברגל גאווה את רצון העם, זה נורמלי? וראש ממשלה בפועל שנתמך על ידי התנועה האסלאמית ששולט בו רק עם ארבעה מנדטים, זה נורמלי? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מה הבעיה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כדי להנהיג את מדינת ישראל, כדי להנהיג את מדינת ישראל צריך דברים אחרים שהם לא נורמליים. מסירות לא נורמלית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, ראש ממשלה בלי כתב אישום. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דבקות לא נורמלית בארצנו. נכונות לא נורמלית להדוף את אויבינו, ויצירתיות לא נורמלית בעשיית שלום אמת עם שכנינו. כשישראל הקטנה משיגה את כל מעצמות העולם ויוצאת ראשונה בעולם מהקורונה זה לא נורמלי. כשהבאנו בעשור האחרון, בדבקות, בנחישות, ביצירתיות, את מדינת ישראל הזעירה, עם אלפית מאוכלוסיית העולם, להיות מדורגת כמעצמה השמינית בעולם, זה באמת לא נורמלי. חברי הכנסת, אנחנו בליכוד, עם שותפינו הנאמנים למחנה הלאומי, לימין האמיתי – ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית – אנחנו נמשיך לפעול כאיש אחד כדי להפיל את ממשלת השעטנז הזאת. ואל תשבו שם כל כך זחוחים. העולם הוא עגול. אנחנו היינו שם. הליכוד כבר היה עם 12 מנדטים, הם היו בטוחים שהם יישארו שם לעד, והם הוחלפו. הם הוחלפו כי העם לא טיפש, כי הוא יודע שאין לכם מעשים, אין לכם הישגים, אין לכם דרך, אין לכם מנהיגות. יש רק דבר אחד שמאחד אתכם, וכולם יודעים מהו, או מיהו. אבל זה לא יעזור לכם, כי אנחנו נפיל אתכם. ובעזרת השם נחזיר את מדינת ישראל מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, לפסגות של פריחה וצמיחה, של זקיפות קומה וגאווה, של עוצמה ושל תקווה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. לא, לא, חברת הכנסת רגב. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ככה, כי לא. תודה רבה לחבר הכנסת נתניהו, ראש האופוזיציה. בבקשה, מזכירת הכנסת. אני מבקש לכבד את הנשיא. אל תצאו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אבקש את חברי הכנסת והשרים לכבד את יציאת הנשיא בקימה. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.) נא לשבת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, בבקשה לשבת. חברי הכנסת, שרים, נא לתפוס מקומות. חברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה, אנחנו רוצים להמשיך בסדר-היום. חבר הכנסת רז, בבקשה לשבת. חבר הכנסת בן ברק, בבקשה לשבת. סדרנים, כל אלה שהוצאו יכולים לחזור פנימה. בבקשה לשבת. חבר הכנסת רז, חבר הכנסת שיין, בבקשה. חבר הכנסת שיין, חבר הכנסת שיין. תודה רבה לכולם, נא לשבת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ב–2021; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 100) (סמכות בלעדית לדון בתיקי פשיעה כלכלית), התשפ"ב–2021. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2187/24 וכלה בהצעת חוק פ/2252/24: הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), מאת חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר ויריב לוין; הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר ויריב לוין; הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – חובת ליווי בכתוביות תוכנית ותשדיר פרסומת), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת סמי אבו שחאדה, שירלי פינטו קדוש, אורי מקלב, ג'ידא רינאוי זועבי, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי, מאזן גנאים, מאיר פרוש, נעמה לזימי ויעקב מרגי; הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', אורית מלכה סטרוק, מיכל וולדיגר ושמחה רוטמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעקרת בית), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק הספורט (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תנאי לגביית אגרה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חיבור חשמל מטעמים הומניטריים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הוספת שיעורי חינוך גופני), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק הספורט (תיקון – מחיר נקוב לכרטיס לפעילות ספורט מאורגנת), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי העבודה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת נהג אוטובוס ציבורי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, אחמד טיבי, מוסי רז ומיכל רוזין; הצעת חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית (תיקון – החזר הוצאות כספיות עבור קבורה חילונית בתשלום), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק יכולת הציבור לחוקק, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יואב קיש ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך לסובלנות ולמניעת הטרדה מינית), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ושרון רופא אופיר; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – חופש הפולחן), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – הוצאות מומחים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת נהג אוטובוס), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית (תיקון – קבורה דתית חלופית), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – גט אוטומטי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת רות וסרמן לנדה, ענבר בזק, טטיאנה מזרסקי, אמיר אוחנה וגלעד קריב; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – ביטול רישיונות ציד), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בילדים, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק זכות ייצוג לקטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת הקמת מערכת סולארית לייצור חשמל במבנים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אלון טל; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מעבר לרכבים ידידותיים לסביבה בגופים ציבוריים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אלון טל; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת ניר ברקת, קטי קטרין שטרית, יצחק פינדרוס, משה אבוטבול, חוה אתי עטייה, מכלוף מיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, דוד ביטן, איתמר בן גביר, פטין מולא, יואב קיש, אופיר סופר, מיכל וולדיגר, יעקב מרגי, עמיחי שיקלי, יום טוב חי כלפון, יולי יואל אדלשטיין, גלעד קריב, ניר אורבך, משה טור פז, נירה שפק, אמילי חיה מואטי, אמיר אוחנה, אבי דיכטר, יריב לוין, רם בן ברק, רות וסרמן לנדה, אלון טל, יעל רון בן משה, מופיד מרעי, ענבר בזק, לימור מגן תלם, צבי האוזר ומשה ארבל; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה מחמת מראה והתניית רישיון עסק באיסור הפליה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הגבלת עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות (תיקון – פיקוח ואכיפה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עידית סילמן ומאיר יצחק הלוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, גבי לסקי ונעמה לזימי; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג דוגמנים, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חיוב רישום רכיבי תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מעמד החינוך הממלכתי המשלב), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת ענבר בזק, קטי קטרין שטרית, סימון דוידסון, משה טור פז, יסמין פרידמן, אלון טל, אבתיסאם מראענה, מירב בן ארי, ולדימיר בליאק ולימור מגן תלם; הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – עבודת נוער בהופעות וצילומים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, יוסף שיין, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב, שרון רופא אופיר, משה טור פז ועידית סילמן; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הקניית ידע פיננסי וכישורי חיים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה באולמות אירועים ובגני אירועים כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – תשלום קצבה חודשית במקום מענק שנתי), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שכר החיילים בשירות סדיר, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יואב קיש, אבי דיכטר וצחי הנגבי; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטפים צבאיים, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נירה שפק; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק החלת ריבונות על בקעת הירדן, גוש עציון, גבעת זאב, מעלה אדומים, ביתר עילית ועפרה, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות חולים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת ניר ברקת, יצחק פינדרוס, משה אבוטבול, חוה אתי עטייה, מכלוף מיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, דוד ביטן, איתמר בן גביר, פטין מולא, יואב קיש, אופיר סופר, יעקב מרגי, עמיחי שיקלי ואבי מעוז; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שינוי הגדרת קנבוס), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל ואולם שמחות), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק סימון רכיבים אלרגניים בתפריטים של בתי אוכל, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר לחם מלא), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, יוראי להב הרצנו, עידית סילמן וניר אורבך; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – הגמשת אמות המידה לזכאות לדיור ציבורי), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – היעדרות עקב לידה של בת זוג), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – העדפת בני מקום בשיווק קרקעות בפריפריה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, אבתיסאם מראענה ונעמה לזימי. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של איי מרשל בדבר פטור מאשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים, שירות ולאומי. דין וחשבון על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת 2020. תודה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול בקורונה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה אכזרית << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. בבקשה, חברי הכנסת, אני מבקש או לצאת, בבקשה, החוצה או לתפוס את המקומות. אנחנו חייבים להמשיך בסדר-היום. הצעת אי-אמון ראשונה. הצעת סיעות הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, התאחדות הספרדים שומרי התורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה, להביע אי-אמון בממשלה בנושאים – הראשון: כישלון הממשלה בטיפול בקורונה – הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי כנסת, אני קראתי לנאום הזה "ממשלת ההכלה", והאמת היא שכתבתי את זה לפני ששמענו פה את דבריו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. אבל אתם ביקשתם מאיתנו שנדע להכיל את המתים. אתם צדקתם. מעל 1,400 מתים בגל הרביעי, גל שניתן היה למנוע לחלוטין אם הייתה פה ממשלה נחושה ולא ממשלה מכילה. מדינת ישראל, בהישג עולמי יוצא מהכלל, בהנהגת ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, יצאה ראשונה בעולם ממשבר הקורונה. אני רוצה להזכיר לכם מה קרה פה ב-13 ביוני כשאנחנו נתנו את המושכות לממשלה הקיימת. התחלואה הייתה כך: תחלואה יומית – שני מאומתים באותו יום, 0.02% חיוביים מהבדיקות היומיות. סך הכול 262 איש היו חולי קורונה במדינת ישראל. לא חולים קשים, חולי קורונה. היום אנחנו בעשרות אלפים, ללא חולים קשים וללא נפטרים. הנזק שאתם עשיתם, ממשלת הריפוי כביכול, הממשלה המכילה, בזמן כל כך קצר, פשוט אינו נתפס. ואכן, אמר בנט באו"ם: אנחנו – האחריות היא שלנו, הממשלה קובעת. יושבים בקבינט הקורונה, שומעים את כולם, אבל אנחנו מחליטים. ובניגוד לעמדת משרד הבריאות, שבמשך 100 ימים דרש מכם לרסן את המחלה, לא עשיתם את זה. אנחנו ניסינו לעצור אתכם טיפה. ואני פשוט בשוק איך עולה פה בנט ומדבר על סגרים. ממתי מדינה מחוסנת צריכה סגר? זה פשוט מנותק מהמציאות. אין דבר יותר טוב מספינים שבנט יודע לעשות. ספין הסגר זה ספין השקר. לא צריך להיות סגר במדינה מחוסנת. יש קורונה עד החיסונים ויש קורונה אחרי החיסונים. 1,400 מתים, אלפי חולים קשים, מאות אלפים שנדבקו בגל רביעי מיותר – אתם משווים את זה למה שהיה בתקופתנו? השר מתן כהנא, אתה התפרצת קודם לדברי ראש הממשלה לשעבר, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. אני אתן לך השוואה מעולם הדימויים שאני ואתה מכירים היטב: קח מלחמה מול עזה, אירוע שבו לצה"ל יש כיפת ברזל מול אירוע שבו לצה"ל אין כיפת ברזל – וזה החיסונים, אם לא הבנת; איך אתה מעז להשוות אירוע שבו יש לך כיפת ברזל, ואתה לא צריך לספוג מתים, לאירוע שלא היה לך את זה? וזה מה שאתם קיבלתם. המדינה הראשונה בעולם קיבלה כיפת ברזל לקורונה, ועם זה ריסקתם אותנו. הגעתם למצב של שחיקה ועומס עצום על בתי החולים, חוסר ספיקה במערך האקמו, אנשים היו צריכים לקבל אקמו ולא קיבלו. וזה לא עניין של לקנות עוד עשר מכונות, כי גם שם היית מגיע לחוסר ספיקה; זה הכישלון המוחלט בעצירת התחלואה. ואיפה ה-Long COVID, אנשים שנהיים מאומתים וסובלים לאחר מכן חודשים רבים מתופעות נוספות? איפה כל נושא מאות אלפי המבודדים, הפגיעה בילדים, במשק? בנט, אתה נכשלת. את המחיר שילם עם ישראל. אתה לקחת הימור. אתה אמרת: נעשה הימור. אין לך מה להפסיד. לך אין, לנו יש. והשקר שלך, שבאת מעל הבמה הזו ממש לפני דקות ספורות, בנט, ואמרת: אנחנו בלמנו את הדלתא ללא יום של סגר – כמה ספינים במשפט אחד? הדלתא זה קורונה, החיסונים של הקורונה זה החיסונים לדלתא. אין פה המצאות. סגר זה שקר, ואתה לקחת מדינה מחוסנת, עם כיפת ברזל, וריסקת אותה, וזה עלה לנו ב-1,400 מתים. גם הצמיחה שאתה מתגאה בה זו צמיחה שאתה רואה בשני הרבעונים הראשונים. מי הביא את הצמיחה הזו? אנחנו הבאנו, כשהוצאנו את המדינה מהקורונה. ממשלה מכילה, זו הממשלה שלנו. כל שר הישר בעיניו יעשה. אז מה עושה שר הבריאות הורוביץ? חודש ללא קבינט קורונה. קם שר הבריאות הורוביץ באמצע קבינט הקורונה לפגישה מדינית, שלא באישור ראש הממשלה, ועוזב את הקבינט. ומה עושה ראש הממשלה בנט? מכיל. יש לנו שר ביטחון פנים, עמר בר לב. עמר בר לב קורא למפכ"ל לא להחרים דגלי אש"ף בהפגנות, זו הייתה בקשתו. לא מגבה שוטרים, מכיל אלימות נגד שוטרים. אני שואל: איפה תגובת המשטרה נגד המיליציה האלימה של התנועה האסלאמית מכפר קאסם? כשהייתה אלימות במגזר החרדי, ראינו איך המשטרה באה ללמד לקח. ככה לא מתנהגים, הגזימה לצד השני. מול המגזר הערבי – אפס, אפס פעילות, הכלה מלאה. אני רוצה לספר לכם על הממשלה הזו. אני לא קורא לה ממשלת ריפוי, אני קורא לה ממשלת מפלגות הזומבי. למה? יש בעולם הכלכלי מושג שנקרא "חברות זומבי". זו חברה שלמעשה אין לה זכות קיום כלכלי אבל היא עדיין פעילה. מתים מהלכים כלכלית. מה קורה? אני אסביר מה זה חברת זומבי. זו חברה שהמכירות שלה ירדו; חברות גדולות שעקב שינויי טכנולוגיה, עקב שינויי שוק, מפסיקות להיות מבוקשות. אז יש להן חוב גדול מאחורה, אבל ההנהלה שלהן לא זיהתה את השינוי הזה בזמן, והן כושלות בהחזרת החוב. הן מחזירות את הריבית, והן בהפסדים. למה הן מתקיימות? כיוון שהנושים עדיין לא החליטו שהם רוצים לקבל בחזרה את החברה, הם מעדיפים לקבל את תשלומי הריבית. מה עשתה הקמת ממשלת בנט-לפיד? היא העבירה מנדטים של ימין להקמת ממשלת שמאל, וייצרה לנו לראשונה בפוליטיקה הישראלית מפלגות זומבי. הן שותפות משמעותיות בקואליציה, אין להן מצביעים מאחוריהן – מדובר בתקווה חדשה ובמפלגת ימינה. ספק אם אותן מפלגות היו עוברות את אחוז החסימה לו היינו היום בבחירות. מה קורה למפלגות הזומבי? אין להן מה להפסיד. מתן כהנא, אתה במפלגת זומבי, שהיא מפלגת ימינה. אין לכם מה להפסיד, ולכן המפלגה שלך היא סכנה למדינת ישראל. ראינו את זה בקורונה. בקורונה אתם לקחתם הימור על הגב של תושבי ישראל, והפסדנו. בעולם הפוליטי אותן מפלגות זומבי מוצאות עצמן בשלטון. אמר, נדמה לי, בן כספית – שאני לא אקח קרדיט: לבנט אין בייס ואין מחויבות לקהל בוחרים, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אין לי ספק שאמירתו של נפתלי בנט בערוץ 12, ואני מצטט – ראש הממשלה נתניהו, אני חושב שאתה הרגשת אחרת מנפתלי בנט; נפתלי בנט אמר: כשנכנסתי למשרד ראש הממשלה השלתי מעליי את כל הפוליטיקה, את כל האידיאולוגיה. זו הסכנה הגדולה בראש ממשלת זומבי. הוא כבר בחר בכיוון המסוכן הזה. הוא מחפש נואשות תמיכה ציבורית חליפית. ובנט הוכיח שאין לו שום מעצור מוסרי או אידיאולוגי שימנע ממנו לפעול בצורה מסוכנת. זה מסוכן מאוד למדינת ישראל. מי יכול למנוע את זה? היכולת והאחריות למנוע מבנט מהלכים מסוכנים וחסרי אחריות נמצאת אך ורק בידי שותפיו לקואליציה, ומתוך כל שותפיו לקואליציה – הרי לפיד ועבודה ומרצ, מבחינתם ללכת להרפתקה מדינית מסוכנת – רק ליברמן וגנץ אולי הם אלה שיעצרו את מה שיקרה פה לאחר התקציב. אין לי ספק שלאחר התקציב אנחנו נהיה באירוע מסוכן מאוד למדינת ישראל ולא יהיה מי שיבלום. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר שעוד לפני? אני רואה את זה בקורונה – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – בליברמן? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי ליברמן אתה צודק. אני ראיתי היום את ליברמן בורח מוועדת הכספים אחרי שהוא הבטיח לחיילי צה"ל שהוא יעלה להם את השכר והוא הפר את הבטחתו, שיקר להם בצורה ברורה. כשר אוצר הוא אמר את זה ובתקציב הנוכחי הוא הפר את הבטחתו. אז מי קיבל? כל השרים קיבלו, מנסור עבאס קיבל, ורק חיילי צה"ל לא קיבלו שקל מליברמן. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסכם ואומר, אנחנו – ואני פונה לאזרחי מדינת ישראל, גם אתם צריכים להשמיע את קולכם. יש פה ממשלה מסוכנת, עם אנשים שאין להם עתיד פוליטי, אין להם בייס מאחוריהם, הם איבדו את המצביעים. הם מהמרים בגורל שלנו, הם עשו את זה בקורונה, הם נכשלו, אנחנו נהיה פה לשמור עליכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השר כהנא, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, במהלך ימי קיומה של הממשלה נעשו בהקשר הקורונה הצעדים הבאים: הוקם מערך של מעבדות עם יכולת ספיקה של 200,000 בדיקות ליום; הורחבו יכולות הדיגום’ בשיתוף עם פיקוד העורף ומפקדת אלון; הוקמו מפקדות שליטה של קורונה על ידי משרד הבריאות; הוקם מערך חקירות לאומי’ בשיתוף פיקוד העורף; פותחה מערכת לפיתוח והתאמה של מערכות מידע, כולל קישוריות בין ספקי השירות – קופות חולים, בתי חולים, מעבדות ועוד; הורחבו יכולות טיפוליות במסגרות האשפוז והרפואה בקהילה; נפתחו מחלקות קורונה ויחידות לטיפול נמרץ, כולל טיפול במונשמים ואקמו, יחידות לאשפוזי בית, יחידות להמשך טיפול ומעקב בקהילה על ידי קופות החולים – עד כ-2,000 מאושפזים במצב קשה וקריטי במקביל ועד 80,000 אנשים שמטופלים בקהילה; מבצעי חיסונים בשיתוף קופות החולים, מד"א, ספקי משנה – 6.2 מיליון מחוסנים בשתי מנות חיסון ויותר מ-3.5 מיליון מחוסנים במנת הבוסטר השלישית; מערך ייעודי לקטיעת שרשראות הדבקה; הקמת יכולות ריצוף גנומי של דגימות לזיהוי וניטור וריאנטים חדשים של הנגיף; הקמת יכולות ניטור במערכות הביוב; הצטיידות ורכש של ציוד רפואי, כולל ציוד רפואי מתקדם; מחקר ופיתוח בשיתוף גופי מחקר מובילים בישראל; חיסון של המכון הביולוגי; תרופות לטיפול בחולים למניעת תחלואה קשה. לכן אני ממליץ לא לקבל את הצעת האי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר כהנא. חבר הכנסת דרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מי שיקריא את ההצעה הבאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דרעי? חבר הכנסת דרעי איננו. תודה רבה, אני ממשיך בסדר-היום. בסדר, אני עובר הלאה, חבר הכנסת גינזבורג. נעבור להמשך סדר-היום. אין. חבר הכנסת אדלשטיין, חבר הכנסת אלדשטיין? חבר הכנסת בוסו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנושא הזה ירד מהפרק. ירד, אני הולך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הנושא ירד מהפרק. הוא לא פה. בבקשה, חבר הכנסת בוסו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצעת האי-אמון השנייה ירדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אדלשטיין, למרות שחבר הכנסת בוסו עלה, אני אכבד אותו, והוא יעלה אחריו כדי לדבר. הצעת האי-אמון השנייה ירדה מסדר-היום. בבקשה, התייחסות לראשונה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קראתי לך כמה וכמה פעמים. אני נורא מצטער. גם השר עזב. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – מסכה. הוא עלה לדקה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כיבדתי את חבר הכנסת דרעי. המתנתי מעל דקה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יצאתי לדקה. לא העליתי על דעתי שהוא יגמור אחרי דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תנצל את ארבע הדקות שמותר לך לדבר. אני אכבד אותך, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אנחנו פותחים היום את מושב החורף, ואני מוכרח לומר לכם שאני מודאג מאוד – אני מצטער שאני מדבר מהר, זה כדי להספיק. אני לא אומר את זה רק כאיש אופוזיציה, שחייב לומר זאת. אני מודאג כי לא זכורה לי ממשלה בישראל שאין לה שום קווים אדומים, הכול מוצע למכירה למען יצר ההישרדות. הממשלה הזאת דומה למשאית שאיבדה את הבלמים ודוהרת במדרון מסוכן. עשר ידיים אוחזות בהגה, כל אחד מושך לכיוון אחר. אחד מתחפש לימני, השני נפגש עם אבו מאזן באמצע קבינט הקורונה, השלישי תוקף את בכירי מערכת הבריאות והרביעי מחפש הקלות. הצרה הגדולה היא שאנחנו, אזרחי ישראל, נמצאים על המשאית ומשלמים את המחיר. ככה זה כשיש ראש ממשלה בלי שום גרעין תמיכה מהציבור, שהתכחש לכל הבטחה שנתן בבחירות ומרגיש היום משוחרר לעשות כל דבר רק כדי להבטיח את כיסאו. אנחנו רואים את זה בטיפול בקורונה, בבעיות הביטחוניות, בתקציב אנטי-חברתי ובפגיעה בערכי המדינה היהודית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אאפשר לחבר הכנסת אדלשטיין לעלות. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> שמעתי שליברמן היום אמר שני דברים, אני אתייחס לשניהם. הוא אמר בישיבת הסיעה שהוא לא יישאר בקואליציה אם חלילה וחס ש"ס ויהדות התורה מצטרפים. אני רוצה להרגיע אותו: ש"ס ויהדות התורה לא בדרך להיכנס לשם, לא מעוניינים להיכנס לממשלה הזאת שלכם. אני מבין שאתה מאוד מודאג, אביגדור ליברמן, שהממשלה – אתה, לפיד ובנט, ראינו את ההצהרות שלכם היום. אתם מרגישים שאתם יושבים על ממשלה על כרעי תרנגולת, אתם מבינים שעל חודו של קול ממשלה כזו לא יכולה להחזיק מעמד, ולכן אתם מודאגים. גם שמעתי את ליברמן אומר שהתקציב שהוא מביא לכנסת הוא הכי חברתי שהתקבל אי פעם. אני רוצה לומר לו: לא היה תקציב אנטי-חברתי כמו התקציב הזה. כל המיסים שיש בתקציב – על השכבות החלשות. כל משפחה – יש מחקרים על זה, המשפחות החלשות יצטרכו להוסיף מאות שקלים בחודש, אם לא יותר, כדי לקבל את הסל המינימלי שלהן. אם זה העלאות בחשמל, בחד-פעמי, מיסים על שתייה ממותקת, עבור זימון רפואי ללא תור, מס הגודש ועוד ועוד ועוד. מי ישלם את המחיר, המשפחות המבוססות, המקום הנכון של יאיר לפיד? לא. הן לא ירגישו את הגזרות. רק משפחות שנפגעו מהקורונה ונמצאות במעגל העוני הן ירגישו היטב את הסבל של ההוצאות החודשיות. בכל הממשלה הזו לצערי הרב אין שר חברתי אחד שידפוק על השולחן ויילחם למענם. לצערי הרב עוד יותר, הפגיעה הקשה בזהות היהודית של המדינה מגיעה דווקא מנציגים דתיים לכאורה, שמכניסים בדלת הראשית את הרוח ההרסנית של הרפורמים. הרפורמה בכשרות, שהובלעה בחוק ההסדרים, אני רוצה לומר לכם שלמדתי אותה היטב לפרטיה. אמרתי לעצמי, אולי יש בזה מהאמת, איזושהי בשורה. מסתבר שהיא גם תגרום לנזקים קשים בכל המושג של כשרות. אם עד היום יהודים תמימים ידעו שאם יש תעודת כשרות של הרבנות אז המקום באמת כשר מטעם הרבנות, כעת כל ארגון יחליט שהוא מבין בכשרות וינפיק תעודות ויכשיל רבים במאכלות אסורות, בשביל ההיבט העסקי. אבל מה שלא מספרים לכם הוא שהרפורמה הזאת תעלה לכם הרבה מאוד כסף. האוצר מתהדר בכך שהרפורמה תחסוך למשק 550 מיליון שקל, אבל זה בגלל שהיא תפטר את כל המפקחים ומנהלי מחלקות הכשרות של המועצות הדתיות. מה יעשו העסקים הקטנים? הם אלה שיצטרכו לשלם את זה במקום המדינה. כך עלות הכשרות תעלה, ואיתה יוקר המחיה ומחירי המזון הכשר. בסופו של דבר הציבור ישלם הרבה יותר כסף במסעדות ובתי המלון. כך גם בשינויים המתוכננים בתחום הגיור ובדברים אחרים. אני מודאג מאוד, כי אלו ערכים הנוגעים ליסוד קיומנו כאן. אני וחבריי בש"ס ממשיכים ונמשיך להיאבק למענם, בשליחותו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שבימים אלה אנחנו מציינים שמונה שנים להסתלקותו. אנחנו רואים איך הממשלה הזו מצופפת שורות, מחלקת מיליארדים כדי לשרוד, אבל אנחנו לא נבהלים. האמת והצדק איתנו, וסופם לנצח. לא ננוח ולא נשקוט עד שנפיל את הממשלה הרעה הזאת, בעזרת השם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תודה. אנחנו מתכבדים להזמין את יולי יואל אדלשטיין לשאת דברים. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר – אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר לך שחבל מאוד ששמעתי את הנאום של ראש הממשלה. הייתי עולה לכאן ואומר את הדברים שהכנתי; האי-אמון הוא בנושא קורונה – נושא שקצת מוכר לי, כפי שאתה יודע וכפי שאחרים גם יודעים. אבל אני פשוט חייב לשנות את הדברים. לעמוד כאן ולספר קבל עם ועדה שאנחנו סגרנו את תוכנית מגן אבות והממשלה הנוכחית הייתה צריכה להחזיר אותה? ואחר כך כועסים על מישהו כשצועקים "שקרן"? אני עדיין לא צועק "שקרן", אני לא נוהג כך, אבל זה שקר גס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא שיקר. איך אתה קורא למי שמשקר? << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא לו "שקרן" לא בקריאות ביניים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יפה. יפה. הוא שקרן. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> לספר שסגרתי את הדסקים כשבמסיבת הפרידה, באירוע הפרידה ממני, עמדו סביבי כל ראשי הדסקים, כשאני עזבתי את המשרד והם עבדו במשרד? אני סגרתי את הדסק החרדי? אני סגרתי את הדסק הערבי? מאיפה הביאו את הדברים האלה? מה עוד צריך לעשות? עכשיו אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני לא הכלתי את המתים. לי כאב על כל מת. ולכן אני לא אעשה את התרגיל הזה, הפשוט מאוד, בחשבון, כי כל אחד – גם כאלה שאין להם בגרות במתמטיקה יכולים לעשות אותו. שיעשו חישוב חודשי ללא שקלול. אני לא מבקש שקלול, לא על זה שבחודשים הראשונים הרופאים לא כל כך ידעו איך להתמודד עם חולי קורונה קשים וחיברו את כולם להנשמה ולכל מיני מכשירים – בוודאי, כמו שאמרתי, הם התמודדו מול בלתי נודע; אני לא מבקש שקלול על זה שיש תקופה של מדינה מחוסנת ותקופה של מדינה לא מחוסנת. אני רק מבקש שתיקחו את המחשבון ותעשו חשבון כמה מתים היו בחודש בתקופה עד לממשלה הזאת וכמה מתים בשלושת החודשים האחרונים בחישוב החודשי. לי אין לב לעשות את החשבון הזה, אבל אתם תראו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה כשהיו להם החיסונים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמרתי "לא מבקש אפילו שקלול", חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל כשהיו להם חיסונים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור שבמדינה מחוסנת מי בכלל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם, אני מכיר, ובזה באמת אין לי כבר מילים, מכיר את המשחק הזה. בונים איזה דחליל, סגר: אזרחי ישראל, הממשלה הנוכחית הצילה אתכם מסגר. איזה סגר? מי ביקש סגר? נתתי עשרות ראיונות עם ביקורת על הממשלה. כל פעם שאלו אותי: היית עושה סגר? הייתי אומר: לא. לא היינו מגיעים למצב הזה. למה צריך סגר? אבל השקר הגס ביותר הוא על ההחלטה האמיצה שקיבלה הממשלה על הבוסטר. אוי ואבוי לנו אם אנחנו, פוליטיקאים ללא השכלה רפואית, נקבל החלטות מי יקבל חיסון, מי לא יקבל חיסון וכמה חיסונים. את ההחלטה על החיסון השלישי קיבלו המומחים הנהדרים של משרד הבריאות וקבינט הקורונה והיועצים המקצועיים של משרד הבריאות – אותם אלה שכבוד ראש הממשלה בנט נסע לאו"ם לבקר אותם, לא פחות ולא יותר, מעל במת האו"ם. כששאלו אותי במהלך התקופה שלי במשרד הבריאות מה אני חושב על האנשים האלה, על שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי הבריאות, על נחמן אש, שהיה אז פרויקטור הקורונה, על המנכ"ל לשעבר פרופ' חזי לוי, אמרתי: זכיתי בפיס. זאת הייתה התשובה שלי. זכיתי בפיס. עם המינויים האלה שעשיתי זכיתי בפיס. האנשים האלה, שאנחנו חייבים להם את החיים שלנו, את הבריאות שלנו, לעלות על במת האו"ם ולתקוף אותם? זה שפל שפשוט אני לא יודע איך מגיעים אליו. לא יודע איך מגיעים לשפל הזה. ולסיכום אני רוצה לומר, עם כל האי-נעימות, שיש עניין כזה גם אצל מי שהחליף אותי בתפקיד, שר הבריאות ניצן הורוביץ. לניצן אני רוצה לומר – חבר שלי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מכיר אותו הרבה שנים בכנסת – שיש לפעמים רגעים שמשהו משתבש לך בסדר העדיפויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> בקבינט הקורונה, לקום ולנסוע לפגישה עם אבו מאזן? ניצן, אני מבטיח לך, אבו מאזן לא ילך לשום מקום. הוא נבחר לארבע שנים ונמצא כבר 17 שנה, גם בעוד עשר שנים אפשר לנסוע לבקר אותו. בעיצומו של קבינט, בעיצומו של מצב חירום במדינה, לעזוב את הכול ולנסוע – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסכם. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ניצן, זה שיבוש טוטלי של סדר העדיפויות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב – – – חודש ימים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לכם, באמת הממשלה הזאת לא ראויה לשום אמון מן הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. יעלה ויבוא חבר הכנסת איתן גינזבורג, ואחריו – חברת הכנסת עידית סילמן. עד ארבע דקות עומדות לרשותך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, יום פתיחת כנס החורף של הכנסת הוא יום חגיגי, יום שפותח כנס ארוך של שירות למען הציבור ושל עשייה למען אזרחי ישראל. אבל לצערי, הכנס הנוכחי, למרות החגיגיות שבפתיחתו, מלווה בטעם מר. בקרב חברי הכנסת יושבים כאלו שהחליטו – כחלק ממשחק פוליטי ציני, אני חייב לומר – לפגוע בפעילות הכנסת ואפילו בדמוקרטיה; כאלו שבוחרים להחרים ועדות כנסת, שמסרבים להכיר בתוצאות הבחירות ושחוטאים לתפקידם כמייצגי ציבור. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברי הכנסת שפיזרו את הכנסת העשרים-ואחת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת ברק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כרגע מציעים את הצעה הזו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת ברק, נא לא להפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואתם שודדים אותנו מהכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי אמסלם, חבר הכנסת דודי אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא רואה מעצמו כאילו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל מותר לו לומר מה שהוא רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כאילו הוא לא – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אומר את ההפך, אבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נעשה – מותר לו לומר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> את ההפך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> היום אין זכות תגובה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברי הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם תוקפים אותנו וגם רוצים שנשתוק. מספיק. זה מה שהוא רגיל, גינזבורג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת איתן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בעולם המושגים שלכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברי הכנסת שפיזרו את הכנסת העשרים-ואחת אחרי 29 יום, באפריל 2019, שמנעו באופן כרוני העברת תקציב, שרמסו כל תרבות דמוקרטית במשכן, הגיעו לשפל חדש והחליטו להחריב את בית הנבחרים. יושבים כאן חברי כנסת עם ניסיון מצטבר של מאות שנים, יש לכם, ואני שואל אתכם: מי כמוכם יודע מה תפקידו ומה תפקידן של ועדות הכנסת בפיקוח על הממשלה – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ולכן צריך ייצוג אמיתי. ייצוג אמיתי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – בטיוב חקיקה, בשירות הציבור? גם לאופוזיציה יש תפקיד במשחק הדמוקרטי – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> נכון, אבל ייצוג אמיתי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – אבל מה אתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ייצוג אמיתי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתם שוברים את הכלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרן. הוא לא שואל אותך. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא מוכנים לקבל את המציאות החדשה. אתם חוטאים לתפקיד האמיתי שלכם, ובמקום לבצע אותו אתם בוחרים להחרים ולהתקרבן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה ההצעה שלך? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> והכנסת והוועדות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנו את ההצעה. לא הבנו את ההצעה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז הינה ההצעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק אתה, כמה אחוזים אתם בכנסת? כמה אתם בכנסת? כמה אתם בקואליציה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> הכנסת והוועדות זה בדיוק המקום שלכם לדאוג לציבור שבחר אתכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה אתם בקואליציה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל אתם, אדוני חבר הכנסת אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה אתם בקואליציה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – אתם בוחרים אחרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, נא לאפשר לו. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו, חברי הקואליציה, באנו לעבוד למען הציבור כולו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם 61 איש. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> גם למען הציבור שלכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 61 איש. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך להגיע לוועדות, נמשיך לדון ולהתווכח, נשב לילות כימים בכנסת עד שיתקבלו ההחלטות הטובות ביותר עבור כל האוכלוסייה בישראל, לא משנה מה הם שמו בקלפי. נעשה את התפקיד שלנו כנבחרי ציבור, דבר שלצערי הרב אתם בוחרים לא לעשות. ובדיון הזה ביקשתם לקרוא לממשלה ממשלה אכזרית. זה אירוני, כי נראה לי שאם תסתכלו במראה, אתם תגלו היכן מסתתרת האכזריות. אופוזיציה שלא עושה את העבודה שלה, שלא עושה את מה ששלחו אותה לעשות, שלוקחת בני ערובה מחצית מהעם, שכבר חודשיים נמצאת בבית בתקופת פגרה כשאנחנו נמצאים פה ועובדים – זו אכזריות. אבל אנחנו נמשיך ונדאג, ונשרת גם אלה שלא הצביעו עבורנו. ואתם, חברי האופוזיציה, הגיע הזמן שתפסיקו עם הפעילות הזאת ועם ההתקרבנות הזאת. הגיע הזמן שתהיה אופוזיציה לממשלה ולא אופוזיציה למדינה ולישראל. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הגיע הזמן שתהיה דמוקרטיה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שתתחשבו בציבור ותייצגו אותו, כדי שתתחילו להיות אופוזיציה שמונעת מטובת ישראל ולא מאינטרסים פוליטיים צרים. מילה אחרונה דווקא לחברי הקואליציה. בחודשים האחרונים אנחנו מוכיחים כל בוקר שאפשר גם אחרת. אפשר לבנות גשרים, לייצר שיח מכבד ומאחד, לפתור מחלוקות גם כשיש קצוות אידיאולוגיים. אנחנו נעביר את התקציב הזה. לא נשיג את כל מה שהיינו רוצים, לא נממש את כל החלומות של כל אחד מאיתנו, יהיו פשרות, אבל בסופו של יום יעבור פה תקציב טוב, תקציב מאוזן, וכזה שרואה את רווחת אזרחי ישראל. התקופה הקרובה תהיה קשה, אבל בסופה אנחנו נסיים עוד פרק בהחזרת ישראל למסלול, וזאת המשימה העליונה שלנו. כך נעשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קיבלת עוד חצי דקה. תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יבגני סובה. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני, עד ארבע דקות עומדות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרבה פעמים שואלים אותי: למה אתה נואם מול אולם ריק? כי תמיד אחרי הישיבה אנשים שותים קפה, חברי הכנסת שותים קפה, ואז חוזרים רק להצבעה. אבל אני יודע בוודאות שהרבה ח"כים, גם כשהם שנמצאים בלשכות שלהם, הם שומעים ורואים את ערוץ הכנסת, אז הדבר הזה מגיע אליהם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד שבימים אלה אנחנו נזכרים בשמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שהלך לעולמו לפני חמש שנים. אני חייב להגיד שאני עליתי ארצה ב-1997, כשנתניהו כבר היה ראש ממשלה, שנה לאחר ההפסד של פרס לנתניהו. בחיים לא חלמתי שאני אגיע ליום שאני אכיר את ראש הממשלה נתניהו, כעיתונאי, שאני אלווה אותו בנסיעות לחוץ לארץ, שאני אהיה בתדרוכים איתו, שאני אראיין אותו כמה פעמים. אני הצבעתי לנתניהו ב-1999. היו שני פתקים. הצבעתי אז לישראל ביתנו, פעם ראשונה, ב-1999, וגם לבנימין נתניהו. מאוד כאב לי שהוא הפסיד לאהוד ברק. חשבתי שהשמאל עולה והגיע הסוף למדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היום לא כואב לך? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לספר לכם משהו שגיליתי כבר אחר כך, כשהייתי כבר חבר כנסת. כשנתניהו ניצח את שמעון פרס – חבר הכנסת אמסלם, אני מניח שאתה יודע את זה; אתה יודע שהוא ביצע כמה פגישות עם שמעון פרס בצורה חשאית, וביקש לא לספר את זה? שמעון פרס, כשהוא הפסיד כבר, כשהוא לא ראש ממשלה, העביר לבנימין נתניהו לא רק את הידע – גם את הדברים החשובים שקשורים לניהול המדינה, גם בנושא הפלסטיני, גם בנושאים קשים מול ערפאת. הוא נפגש איתו, בגלל שלשמעון פרס היה אכפת מהמדינה. מה אנחנו שומעים היום, בימים האלה, בשלושה החודשים? לא רק שאין גם שיחת עדכון שאמורה להיות בין ראש הממשלה לבין ראש האופוזיציה, גם לא הייתה העברה מסודרת של העניינים בלשכת ראש הממשלה, וכל הזמן יש את הניסיון ליצור דה-לגיטימציה. אתה הפסדת – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בנט יודע הכול. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תכבד את ההפסד שלך ותעביר את העניינים של המדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, כשנתניהו ניצח את פרס זה היה בבחירה ישירה, לא עם שישה מנדטים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רק שנייה. אתה ראש האופוזיציה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נראה לך שפרס היה יושב – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תביא את האנשים שלך לוועדות הכנסת, תעביר את השמות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתאים לך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תילחם על התקציב. לדעתך הוא תקציב לא טוב? תילחם על התקציב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתאים לך. שמעון פרס הפסיד בבחירה ישירה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תוכיח לעם ישראל שאתה יו"ר אופוזיציה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שישה מנדטים? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולא עושה סבוטאג'; המילה בצרפתית, אני מקווה שאני הוגה את זה נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליברמן קיבל יותר מנדטים ממנו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הזכרתי את הסיפור הזה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתאים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בשביל להראות את גודל האיש. כשהוא היה נשיא, שמעון פרס המנוח, גם שם הוא שירת את טובתו של נתניהו. תסתכלו, תבדקו אותי. הרבה פעמים, לפני כל נסיעה מדינית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמעון פרס היה נוסע, אם זה לארצות הברית, אם זה לרוסיה, אם זה לגרמניה, אם זה לצרפת. והוא, כנשיא המדינה, שהשקפת עולמו הייתה שונה לחלוטין מהשקפת עולמו של נתניהו, נרתם, בגלל שהיה חשוב לו לסייע לראש הממשלה המכהן. אז אם אתה רוצה לשחק במשחק שלך וכל הזמן לגרום לכך שאנשים שלך במפלגה לא יהיו מעורבים פוליטית – אני מרגיש את הלחץ הזה בליכוד. אנשים שיצטרכו לתת דין לבוחר ולהיבחר בפריימריז לא מרוצים מהמצב הזה. הם רוצים לעבוד, הם רוצים להיות בוועדות, הם רוצים להגיש הסתייגויות, הם רוצים לסכם דברים שטוב לציבור שבחר בהם. בסך הכול גם אתם נבחרתם, וכולנו נבחרנו, על ידי ציבור. אז לכן אני הייתי שואל אותו – אבל פשוט ראש האופוזיציה לא נמצא באולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם נגמר לך הזמן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם הוא היה רוצה לספר באמת מה היו הפגישות אז, ממש היה לי כיף, באמת היה לי כיף לשמוע על הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל קראנו שהבן שלו חמי החליט, לאחר כמה שנים, להוציא סיפורים ותמונות. יכול להיות שהוא יספר את זה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את זה אתה אמרת, אדוני, לא אני, אבל תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, אדוני, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר – הוא איננו נמצא כאן, אני רואה אותו בצד. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת דודי אמסלם, המקשיב המתמיד מספסלי האופוזיציה, אי-אמון בממשלה – אני רוצה להגיד לכם שאני חיפשתי במה כן אמון. לא שאני צריך לחפש במה אני לא מאמין לממשלה – איזה נושא שיש. המקרה שאנחנו בחרנו זה מקרה של אכזריות של הממשלה. במה כן יש לי אמון? לא בממשלה ולא במי שעומד בראשה. גם הציבור מאבד אמון בממשלה. על מה אני אאמין לממשלה? על הפגישה המנומנמת עם נשיא ארצות הברית, שגם לא היה שום סיקור? בושה. על הנאום כלום באו"ם? נאום מבייש ומביש שהיה לנו, בלי שום תוכן ובלי שום דבר, שהוציא דיבתנו רעה בפני אומות העולם? אחד הדברים הכי הכי גרועים שיש זה שמישהו מוציא בחוץ את הכביסה שבפנים, לפני כל מדינות העולם. זה ממש מוציא דיבתנו רעה. על הפערים האידיאולוגיים בקואליציה הזאת בין כאלה שהם ימין ימין, ממש ימין, עם כל המשמעות של ימין ימין, לבין שמאל, שהולכים להיפגש עם אבו מאזן? אבל לא סתם, שר בריאות במדינת ישראל, בתקופה קשה, שכל יום – אנחנו לא יכולים להכיל את המתים אבל גם אם אתה מכיל מתים, על איזה מספר מתים אנחנו מדברים – הולך לדבר עם אבו מאזן? אפרופו, כשאנחנו מדברים פה על ראש הממשלה – הוא דיבר פה והקשבנו טוב. הוא אומר: אנחנו כבר אחרי זה. השיטה שאנחנו נקטנו, אנחנו התעלמנו מזה, אנחנו השארנו את הכול פתוח, לא עשינו שום דבר. אבל מה קרה בדרך? איך אפשר להסתכל בעיני כל האלמנות, היתומים, האלמנים וההורים השכולים על כמעט 1,400 מתים. על זה אפשר להגיד שהשיטה שלנו הצליחה, כשלא היינו שם כבר? לא היינו שם. הכול בסייעתא דשמיא, כבר לא היינו שם. על זה אנחנו יכולים להגיד שאנחנו יכולים לעבור ככה? אנחנו מדברים על 450,000 מאומתים. אנחנו יודעים מה זה מאומתים. גם אם כולם החלימו, אנחנו יודעים ושומעים על הסבל הרב המתמשך. מה שקורה זה שהוא רק מספר שרק היה מאומת והוא רק עכשיו מחלים. אנחנו מדברים על יוקר המחיה, שמאמיר. אנחנו מדברים על עליית מחירים. אנחנו מדברים על תקציב ענק של עלייה, שהכול זה מיסים ועוד מיסים; על בריאות, על שר"פים, גם אם זה לא מגיע עכשיו זאת המטרה. אנחנו מדברים עכשיו על תחבורה ציבורית. רק עכשיו דיברנו על קנסות, רק היום ישבנו בוועדת הכלכלה על קנס ועוד קנסות שאנחנו רוצים לתת לאנשים, על כך שאנחנו מבטלים את כל ההנחות בתחבורה הציבורית לבעלי כרטיסיות. אנחנו מדברים על אגרות גודש. אנחנו מדברים על המעונות, שלא מתפקדים. אנחנו מדברים על כך שנשים ומשפחות שלמות, אלפי איש יצטרכו לשלם הרבה הרבה. בגזרה של שר האוצר, בלי שום היגיון ובלי שום בסיס, לא כלכלי, לא אישי, לא חברתי, שום מדיניות, זה לא מתכתב עם שום מדיניות, שר האוצר אומר: לא, אני אכריח, אני אמנע מאלפי נשים עובדות את המעונות שלהן. הן יצאו והוא יזרוק אותן לעוני. והוא עומד היום בישיבת סיעה ובא ואומר מה המסר של שר האוצר בתוך דיוני התקציב – הוא אומר: אם יש שמועות שהחרדים רוצים להיכנס, אני מתנגד לכך. אז כך היום, כפי שבכל התקופות האלה, מראיינים אותנו, הנציגות החרדית: למה לא תיכנסו לקואליציה? ואנחנו אומרים שאנחנו משלמים מחיר. אופוזיציה זאת דרך. אנחנו הלכנו על דרך של אמינות, על דרך של יציבות, אנחנו הלכנו עם האידיאולוגיה שלנו, אין לנו באמת בסיס ופלטפורמה לשבת באותה קואליציה. אבל בכל אופן, אנחנו גם יודעים את האמת, שהקואליציה הזאת נבנתה על כך, על הדרה ועל שנאת חרדים, ההסכם בין יש עתיד לבין ישראל ביתנו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. אני לא שמתי לב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והיום עומד שר האוצר, כיושב-ראש מפלגת ישראל ביתנו, ואומר את זה. אם יש מישהו שמעלה על דעתו – ומה אתם חושבים, אדוני היושב-ראש, אם הוא היה רוצה באמת להעביר מסר רגיל לחברי הקואליציה שלו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – יש ראשי מפלגות, יש ממשלה, הוא יכול להגיד להם, ראשי סיעות – אם מישהו חושב: אין מגעים, אין שום דבר. אבל יש מי שחושב. כל המסר – רוצה להמציא את עצמו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. רוצה להמציא את עצמו כל פעם מחדש, מה יש לו להגיד נגד החרדים, כדי שלא ידברו על עליית מחירים, על כל מה שאנחנו מדברים, על הלקונות, על המצב הכספי הקשה, על היוקר של הדירות; אין דבר אחד שהיום – היום המצב הכלכלי לא טוב, אבל על מה אנחנו מתחייבים, אנחנו מחלקים מתנות חינם כדי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה הוא לא רוצה שידברו. הוא רוצה שידברו על האם החרדים ייכנסו כשהוא לא רוצה אותם. הוא לא רוצה אותנו, ודאי וודאי שאנחנו לא יכולים לרצות אותו. באמונה שלנו, באידיאולוגיה שלנו, באורח החיים שלנו לא נוכל לשבת איתו ביחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי, אם יהיה כאן. עד ארבע דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הסדרן שדואג לבריאותנו – תודה רבה. יבוא יום ועוד ילמדו בהרבה מאוד פקולטות למדעי המדינה והחברה, אולי גם לפסיכולוגיה, את התופעה המאוד-מעניינת ומסוכנת שעוברת על נפתלי בנט בשבועות ובחודשים האחרונים. דיברתי כאן יותר מפעם אחת על הדיסוננס הקוגניטיבי, אותו פער בלתי נתפס בין מה שאדם עושה למה שהוא מאמין, שמחייב אותו לשנות את אמונותיו כך שהן תתאמנה לפעולות ולמקום הפוליטי שהוא נמצא בו. עמד כאן על הדוכן הזה לפני שעה בערך נפתלי בנט והתהדר בניצחון המהולל על הקורונה, לא פחות, המשך לדברי הרהב היהירים של הימים האחרונים שלו ושל שותפיו. הינה, הגל יורד, מספר החולים יורד, מספר החולים קשה יורד, ניצחנו. ניצחנו במחיר של 1,390 מתים מיותרים. צריך לומר את זה, מיותרים. עכשיו תראו, העובדה שהגל יורד היא עובדה טבעית, הרי היה ברור שהוא ירד. זה גל, לכן קוראים לו גל. הוא עולה ויורד. זה טיבם של גלים. כך הגלים הקודמים וכך, חלילה, אבל ככל הנראה גם יהיו הגלים הבאים. צריך להבין, גל הוא תוצר של מפגש בין הופעה של וריאנט חדש של הנגיף שמידבק יותר ואלים יותר עם וקטור נוסף של היחלשות המערכת החיסונית שלנו ככל שחולף הזמן מאז שהתחסנו. ואחר כך הגל יורד, הוא מיצה את עצמו, כיוון שמתחסנים בבוסטר נוסף. אבל השאלה היא מה עוצמת הגל, מה גובהו, מה המחירים שאנחנו משלמים עליו בחיים, בחולים, בילדים שנדבקים. למעלה מ-100,000 ילדים נדבקו מאז שנפתחה מערכת החינוך. אנחנו יודעים מה השלכות ה-Long COVID על הדבקה של ילדים? אנחנו יודעים, חלילה, מה הסיכונים העתידיים של כל מי שנדבק, גם אם נכון לעכשיו הוא פגש את זה בסימפטומים יחסית רגועים? דיבר כאן ראש האופוזיציה בצדק על הדחליל. מי דיבר על סגרים, אנחנו ביקשנו סגרים? אנחנו ביקשנו התנהלות אחראית עם הגבלות מידתיות, שיצמצמו קצת את המפגשים ואת ההתקהלויות. לא סגר, לא ריסוק הכלכלה, איזון, אכפתיות, אחריות שתאפשר לנו לעבור את הגל הזה נמוך יותר, חלש יותר, ועם פחות מתים וחולים קשים, עם פחות עומס עד כדי קריסה של מערכת הבריאות; עם פחות מתים שלא נספרים מכיוון שהם לא מתים מקורונה, הם מתים מהתקף לב אבל הם לא יכולים היו לקבל שירות בריאותי טוב כי מערכת קורסת, כי חדרי המיון מפוצצים עד אפס מקום, כי הצוותים הרפואיים בקריסה. עכשיו, נפתלי בנט לא מאמין במה שהוא אמר. איך אני יודע? הוא כתב את זה. אני אקריא לכם עוד רגע. לא בספר המהולל שלו. הרי נפתלי בנט כתב את תוכנית בנט לאפס הדבקה והסביר את כל מה שהסברתי עכשיו. אני אקרא שקף אחד מתוך התוכנית שהוא פרסם כשהיה באופוזיציה – האם החיסונים והחסינות של המחלימים לא מספיקים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שים לב לשעון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כותב נפתלי בנט, לצערי, לא. מבצע החיסונים קריטי בהגנה על אוכלוסיית הסיכון, הוא מתקדם בקצב מעורר השראה, אבל הוא ממש לא ממגר את הקורונה. והוא כותב כאן, הוא כותב, יש לנו עדיין 30% מהאוכלוסייה שלא יכולים להתחסן. ילדים מתחת לגיל 12 גם היום לא יכולים להתחסן עדיין. הוא מדבר על כל ההשלכות של הדבקת ילדים. למרות שכרגע התסמינים הם קטנים, מה עם ה-Long COVID? שנית, החיסונים לא מגינים הרמטית על אוכלוסיות בסיכון. יש אחוזים בודדים שלא מגיבים, שעלולים לפתח תחלואה קשה למרות הכול – ואחוזים בודדים במספרים גדולים של אוכלוסייה זה המון. ולבסוף, אנחנו לא יודעים עדיין מה אפקטיביות החיסונים לטווח ארוך ומה האפקטיביות שלהם מול מוטציות נוספות העשויות להגיע לישראל, וכו' וכו' וכו'. מה גורם לאדם שבנה קריירה במשך חודשים על תפיסה מאוד ברורה – אגב, היא הייתה נכונה אז ונכונה גם היום; צריך לצמצם את היקפי ההדבקה והתחלואה. זה המפתח. החיסונים עושים עבודה מצוינת. וגם כאן, אגב, קיבלו החלטה מאוחרת מדי לחסן. ואגב, גם לא עושים שום דבר כדי להאיץ ולהגדיל את קצב המתחסנים, חוץ מקצת דיבורים בתקשורת. הייתה כאן התנהלות מופקרת, ובנט יודע את זה. אז הוא חייב לשכנע את עצמו, והוא חושב שכולם טיפשים וישתכנעו בדבר והיפוכו. וזה לא המצב. ראינו עכשיו את הסקר של דיירקט פולס – ארבעה מנדטים לראש ממשלה מכהן, גבול אחוז החסימה. אצל בנט הרי תמיד ידוע שהתוצאה בסוף היא בערך חצי ממה שהוא מקבל עכשיו. שני מנדטים, זה מה שמקבלים היום נפתלי בנט ושותפיו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהלכו אחריו כעיוורים אחרי החלילן מהמלין אל תוך ההרפתקה המסוכנת הזו. דיברתי הרבה מאוד על כישלונותיה. נפתלי, הציבור הישראלי לא טיפש. הוא רואה את הכישלונות שלך, הוא רואה את הזגזוגים שלך. הוא יודע שאתה לא מאמין ושאתה עובר עכשיו תופעה פסיכולוגית מסוכנת, אגב, כי אתה תשנה עמדות ותאמץ עמדות אחרות בשלל נושאים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה מסוכן למדינת ישראל. לך הביתה כמה שיותר מהר. זה מה שנכון לך, זה מה שנכון לשותפיך הפוליטיים שאתה גורר איתך אל התהום, וזה מה שנכון למדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי, יעלה ויבוא אדוני. ואחריו חבר הכנסת צבי האוזר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, טוב לפגוש אותך שוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אותך. וקיבלת בונוס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ארבע דקות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המושב הזה מתחיל כאשר החברה הערבית ממשיכה לדמם כתוצאה מגל פשיעה ששוטף את כל היישובים הערביים כמעט. אנחנו שומעים על הנרצחים, מאה נרצחים עד היום, אבל לא שומעים על הפצועים או על מאות או אלפי נפגעי מקרי ירי, או על האיומים של דמי החסות. הממשלה הזאת, מאז שהיא קמה, התהדרה בזה שהיא תטפל בפשיעה וברציחות. ולצערי הרב, המצב הולך ומידרדר, הולך ומחמיר. ארגוני הפשיעה מרגישים יותר חזקים מהמשטרה, ובחלק מהמקומות על פיהם יישק דבר. זה דבר נורא. הנושא הזה הוא הנושא הכואב ביותר, המדאיג ביותר, החם ביותר בקרבנו. בנושא כזה לא מטפלים על ידי תקציב כאן ותקציב שם; לא על ידי מיליארד פה ומיליארד שם. ככה לא ממגרים ארגוני פשיעה. ארגוני פשיעה ממוגרים על ידי החלטה ברורה שמשטרת ישראל תעשה את מה שהיא הצליחה לעשות בנתניה, בנהריה, באשדוד, בגוש דן. היא משטרה מקצועית וחזקה כשהיא רוצה. אבל כשהיא, והציבור בכלל, מתייחסים לחברה הערבית כאל חצר אחורית, התוצאה היא המשך ההידרדרות. יש מסביב לפשיעה גם גורמי רקע – אבטלה, עוני, היעדר מקומות בילוי. דיברתי על עוני – אני קורא את סעיפי התקציב, תקציב זו אמירה אידיאולוגית, אין שם תוכנית עבודה; אין שם, בתקציב הזה, אמירה לגבי הטיפול ומיגור העוני. החברה הערבית היא חברה ענייה. יותר מ-60% מהילדים בחברה הערבית, הילדים הערבים, מתחת לקו העוני, וכשיש עוני יש זליגה בכיוון פשיעה ואלימות. וכאן הכישלון הגדול של כל הממשלות, לרבות הממשלה הזאת, וכבר עברנו את 100 הימים. פשיעה לא ממגרים על ידי הצהרות או מסיבות עיתונאים. אמרו שרוצים לערב את צה"ל. מהצבא נדרש רק דבר אחד – רק דבר, אנחנו עשר שנים אומרים את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שר הביטחון כבר הודיע שזה לא יקרה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. אבל אני אגיד לך מה נדרש ממנו כצבא, בלי להתערב בענייני החברה הערבית, אנחנו לא רוצים אותו שם, גמרנו עם הממשל הצבאי. 70% מהנשק שמוברח ליישובים הערביים בא מבסיסי הצבא. אנחנו כבר 10–15 שנים מבקשים לגדוע את מסלול ההברחה הזה בשיתוף עם המשטרה ועם הצבא, אלו הבסיסים שלו. אי-אפשר לגדוע את מסלול ההברחה הזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לגדוע את שרשרת ההדבקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שרשרת הדבקה בנגיף הנשק והפשיעה. אפשר וצריך. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. דברים כדורבנות. אדוני חבר הכנסת צבי האוזר יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני חבר הכנסת האוזר, בנאום בכורה בלוק החדש. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לרשותך ארבע דקות. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מה שנקרא כנסת ריקה, ב-1948 נוסד בארץ, בימים ראשונים, עיתון יומי חדש בישראל. גברתי מזכירת הכנסת לבטח מכירה אותו, העיתון היה נקרא "חרות", הוא היה קיים עד 1965, וכתבו בו, מעבר לאייזיק רמבה, שהיה העורך, גם יוחנן בדר, שהיה, נדמה לי, העורך הראשון, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, וגם מעת לעת מאמרים של אחד בשם מנחם בגין. אני רוצה להקריא לכם מה כתב מנחם בגין בינואר 1954, במלאת פחות משש שנים, חמש ומשהו שנים, לשלטון דאז. הוא אמר: תמציתה של הדמוקרטיה היא האפשרות לחילוף שליטים. אפילו אם הם מצליחים – השליטים – במעשיהם, הרי שתבונתם של העמים החופשיים מכתיבה להם את הצורך להחליפם מדי פעם, משום שיש מידה גדולה של אמת בכך שיש בכוח כדי להשחית את אלה שבידיהם נתון כוח זה, ושלטון מוחלט, חבריי – כתב בגין – מביא בסופו של דבר לידי שחיתות מוחלטת. אדוני היושב-ראש, גם בישראל תבונת העם החופשי הביאה להחלפת שלטון ב-2021 אחרי 12 שנים. אגב, לא שלא ניתנה הזדמנות לממשלת אחדות לפני חילופי השלטון האלה, ממשלת אחדות רחבה, אבל אותה הזדמנות נלקחה, הייתי מגדיר את זה, בדם קר ונזרקה לפח האשפה של ההיסטוריה; והיום יש מי שמצטער שהוא זרק את ממשלת האחדות כך לפח האשפה של ההיסטוריה. את מה שמנחם בגין, עליו השלום, כתב, חשב, ב-1954 – כנראה שיש כאן בכנסת, במה שמכונה האופוזיציה, ב-2021, אנשים שלא זוכרים, לא מכירים, לא מוקירים ולא מכבדים. חבריי חברי הכנסת, עברנו שמונה שבועות של עבודה פרלמנטרית במה שכונה מושב הקיץ הקצר, והאופוזיציה, חברים, לא התייצבה לתפקידה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, זה היה כנס הקיץ, או המושב הראשון של הכנסת העשרים-וארבע. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כנס הקיץ. צודק. המושב הראשון, כנס הקיץ, והאופוזיציה לא הפציעה, לא התעוררה, לא התייצבה לתפקידה. אומנם ז'בוטינסקי כתב פעם "אלוהים, לשלטון בחרתנו" – נדמה לי שזה מהשיר "כולה שלי" – אבל נעשה פה כלל חדש: אם אנחנו לא בשלטון, אז מתחיל מסע דה-לגיטימציה לשלטון, דה-לגיטימציה לממשלה, דה-לגיטימציה לכנסת, דה-לגיטימציה לכללים, לשיטה, לתוצאות המשחק. אגב, יש קשר ישיר בין הדה-לגיטימציה שהייתה עוד לפני הקמת הממשלה הזאת, של המשטרה, של הפרקליטות, של הרשות השופטת, ועכשיו לדה-לגיטימציה – תראו מה קורה כאן – של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת: לא ראש הממשלה שלי, לא מכירים בו. לא משחקים ונשבור את הכלים. אדוני היושב-ראש, הייתי היום בוועדת חוץ וביטחון והייתי באותו כנס ראשון. בוועדת החוץ והביטחון אין אופוזיציה; בוועדת הכספים אין אופוזיציה; בוועדת חוקה אין אופוזיציה. כל מי ששומע אותי עכשיו, אלה שבחרו במפלגות האופוזיציה, צריכים להבין: הם אינם מתפקדים כאופוזיציה. לעודד ריב ומדון בין חלקי אוכלוסייה זאת לא אופוזיציה. להשמיץ ראש ממשלה בעיצומה של שליחות מדינית זה אירוע חסר תקדים, זאת לא אופוזיציה. להשפיל את ידיד ישראל, נשיא ארצות הברית, לא להיזהר בכבודו, זו לא אופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מסיים. ההישג הפרלמנטרי המרכזי היחיד עד עכשיו היה טרפוד חוק האזרחות. היה מי שניסה להכשיל את הקואליציה והעניש את המדינה, עיוור מדינה שלמה כדי לנסות להוציא עין לקואליציה. זו המורשת האופוזיציונית של – איך אמרת, כנס הקיץ? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כנס הקיץ. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כנס הקיץ. זהו, אחרי הימים הנוראים – ואני מסיים כאן, אדוני היושב-ראש – אחרי ראש השנה ויום כיפור, יש מקום לחשבון נפש, יש מקום לשינוי כיוון. אני קורא לחבריי, אלה כאן בספסלים הריקים, לאותם ספסלים ריקים, לכיסאו הריק של ראש האופוזיציה: תתכבדו ותתיישבו על הכיסאות האלה. תתכבדו ותקבלו את ההכרעה הדמוקרטית. תשרתו את העם בעבודה, לא בצעקות, לא בציוצים, לא בצווחות, אלא דרך העבודה החשובה והקדושה של הבית הזה. תשרתו את העם דרך האופוזיציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי האוזר. תעלה ותבוא חברת הכנסת ג'ידא זועבי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה, גברתי, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, לפני בערך חמישה חודשים עמדתי כאן על בימת הכנסת באחד הנאומים הראשונים. במהלך הנאום הקראתי שמות של נרצחים – צעירות וצעירים ערבים, קורבנות של טרור, משפחות הפשע ביישובים הערביים. באותו זמן הרגשתי שהדבר החשוב ביותר שיש לי להגיד זה גם הדבר הברור ביותר: Arab lives matter. מאז אותו נאום, המצב נהיה עוד יותר גרוע. יום אחרי יום צעירות וצעירים, נשים וגברים, מתים ברחובות היישובים הערביים. בשבוע שעבר שמענו על מוות של שני תינוקות. רק בחודש שעבר 17 אזרחים נרצחו – בממוצע רצח בכל יומיים. טרור, אומרים. טרור. את אנאס אל-ווחוואח, תלמיד מצטיין בן 18, אף אחד כבר לא יכול להחזיר. גם לא את סוהא מנסור, בת 38, שנרצחה בתוך בית העסק שלה, ולא את שריפה אבו מועמר, מורה בת 30, שנרצחה יום לפני שהייתה אמורה לחזור ללמד ונרצחה מכדור תועה. כדור תועה. אבל בכוחנו לעשות פעולות שיעזרו למנוע את הרצח הבא ולהחזיר את הביטחון האישי לרחובות היישובים הערביים. זה לא יקרה אם נמשיך להתחבא מאחורי תירוצים גזעניים ושפלים של רצח על כבוד המשפחה או סכסוך בין חמולות. אני כל הזמן מתראיינת בתקשורת בעברית וכל הזמן שואלים אותי: אה, אצלכם. לא, זה לא "אצלכם", זה לא שערבים ככה. סליחה. אלה משפחות פשע שמטילות טרור על המשפחות שלנו. זה העניין. כבר שנים שאנחנו בציבור הערבי קוראים למשטרת ישראל לפעול ולהשליט סדר וחוק. זה תפקידה של המשטרה, והיא זו שאמונה על ביטחון הפנים של ישראל. הכנסה של השב"כ אינו פתרון, אלא רק החמרה של המציאות. כאשר בשנות התשעים שלטו בערים השונות בישראל משפחות פשע יהודיות לא ראיתי אף אחד שקפץ וחשב שצריך להכניס את השב"כ על מנת לטפל בבעיה. משטרת ישראל היא זו שעליה לטפל בענייני פנים. 500,000 כלי נשק שמסתובבים חופשי ומאות מיליוני שקלים מהשוק האפור זה פשע מאורגן, וכנגד זה צריכה לפעול המשטרה. כפי שידעה משטרת ישראל לפעול אז, בשנות התשעים, כך עליה לפעול היום נגד משפחות הפשע הערביות. אומרים שאנחנו סטרטאפ ניישן, אז אני אומרת: תפעילו את הסטרטאפ ניישן, תפעילו טכנולוגיות פיננסיות, כי זה גם הסיפור. השלטת סדר וחוק זה חשוב, אבל לא די רק בהגברת אכיפה; אנחנו צריכים גם לפעול בתוכנו. אנחנו צריכים גם לקחת אחריות על עצמנו – אנחנו, כחברה ערבית. צריך להתחיל לעבוד בשיתוף עם ראשי הרשויות. 15 שנה עבדתי איתם, ואני יודעת שהם גורם מפתח חשוב מאוד בתפר שבין משטרה לקהילה. צריך להתחיל לעבוד על תוכניות הבראה למערכת החינוך. בלי השקעה בתנועות נוער, בלי השקעה במוסדות חינוכיים, לא נצליח למגר את האלימות. צריך להתחיל לייצר תוכניות לשיפור תשתיות של תקשורת, של תרבות, של ספורט. אני רוצה לסיים בדבר הבא: בממשלת השינוי ישנם חברי וחברות כנסת ערבים במוקדי קבלת החלטות. אני חברה בוועדת הכספים. השרים וחברי הכנסת, כולם, חייבים להפנים את השינוי. לא עוד הסתכלות על החברה הערבית כחצר אחורית. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. אחריו תנעל את רשימת הדוברים חברת הכנסת עידית סילמן. בבקשה, אדוני, ארבע דקות לרשותך, ובהצלחה בנאום, נאום העבודה הראשון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני להגיב על הצעת האי-אמון בממשלה, להתייחס לטענה כי היא נכשלה בטיפול בקורונה. נציגי הממשלה הקודמת טוענים לכישלון הממשלה הנוכחית בטיפול בקורונה. נציגי הממשלה הקודמת חושבים שלעם ישראל יש זיכרון קצר, אבל – ואני מצטט – העם הזה חכם ונבון, והוא יודע באיזו ממשלה לתת אמון. הציטוט הזה הוא מדבריו של ראש הממשלה בגין, זיכרונו לברכה. עם ישראל לא שכח שהייתה כאן ממשלה שהכניסה אותו לשלושה סגרים, שלוש פצצות אטום שהוטלו על המשק הישראלי. עם ישראל לא שוכח שאת חגי תשרי אשתקד העברנו עם המשפחה המצומצמת ואת החגים השנה זכינו לחגוג עם סבא וסבתא, דודים ודודות. עם ישראל יודע שלהקריב את כלכלת ישראל על מזבח הקורונה זו לא תוכנית עבודה. חודשים ילדינו לא הלכו לבית הספר, למדו בזום והפכו להיות זומבים, ללא חברה, ללא ספורט וללא פעילות. אתם נלחמתם בקורונה עם פצצות, אנחנו נלחמנו בקורונה עם קרני לייזר; אתם נלחמתם בקורונה עם גזרות לא הגיונות, אנחנו נלחמנו בקורונה עם הגבלות נקודתיות שנכתבו בחרדת קודש; אתם נתתם לנו מדינה עם וריאנט הודי, ואנחנו ניצחנו אותו. לי רק נותר לחשוב מה היה קורה חלילה אם הממשלה הקודמת הייתה ממשיכה למשול גם עכשיו. התאורן של שלמה ארצי היה מוצא את עצמו מובטל בגלל תחלואה גבוהה בג'יסר א-זרקא, כי זו הייתה תוכנית העבודה שלכם – שליפות מהמותן, חוסר פרופורציות, עונשים קולקטיביים, וזה היה פשוט גדול עליכם. היום אפשר לומר כבר בפה מלא: הממשלה ניצחה את הגל הרביעי בלי לחסל את המשק הישראלי, בלי תמונות של בעלי עסקים בוכים, בלי מפעלים ועסקים שנסגרים ובלי אזרחים מדוכאים; עם ילדים שהולכים לבית הספר וצעירים שיוצאים ומבלים, תרבות שוקקת והופעות וחיים שממשיכים. הממשלה הנוכחית מכילה את החיים. ומהתמודדות שהורשתם לנו להתמודדות אחרת – האלימות בחברה הערבית. זו סוגיה שתנוהל בידי הפרויקטור הממשלתי לטיפול בפשיעה ואלימות בחברה הערבית, האיש המתאים ביותר, סגן שר הבט"פ יואב סגלוביץ', ניצב יואב סגלוביץ'. מדובר בבעיה רוחבית, שנבעה מהזנחה רחבת היקף. אמל"ח בכמויות כאלה לא אוספים בשלושה חודשים, מדובר על שנים רבות. גם כאן הפתרון יהיה הוליסטי – חיזוק כוחות השיטור בחברה ופתרון לבעיית התעסוקה. אדוני היושב-ראש, לפי דוח ה-OECD כ-50% מהצעירים הערבים בישראל מוגדרים חסרי מעש. חסרי מעש – הנושא הזה מוביל לאלימות ופשיעה. באווירה האולימפית ששוררת היום במשכן, הרשו לי להציג את הנתון העצוב הבא: לא היה מהם נציג אחד במשלחת האולימפית של מדינת ישראל שייצג אותנו בטוקיו. מדובר על 21% מאוכלוסיית ישראל, איך זה הגיוני שאין לנו נציג אחד מהחברה הערבית? כאיש ספורט ומחנך החזון שלי הוא שילוב של כמה שיותר צעירים ערבים במקצועות הספורט. הפתרון לא יגיע רק ממונופול של המדינה על אמצעי הלימוד. אנשים, ובמיוחד צעירים, צריכים תעסוקה, צריכים להיות עסוקים. והינה אתמול, אתמול התבשר הציבור כולו על תוכנית חומש של משרד התרבות והספורט בראשות השר טרופר והמשרד לשוויון חברתי בראשות השרה מירב כהן, בעלות 700 מיליון שקל, לבניית אצטדיונים, אולמות, מסלולי אתלטיקה ובריכות שחייה בחברה הערבית. מדובר בבשורה ענקית, שאין לי ספק שתשפיע גם במישור הורדת האלימות בחברה הערבית. הדרך ארוכה ועבודת התיקון מרובה. אנחנו נמשיך עם האמון שהעם נתן בנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת עידית סילמן. אחריה יסכם השר חמד עמאר. ה' עימךְ, ארבע דקות, גברתי. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> ה' עימךָ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, יברכך ה'. << דובר_המשך >> עידית סילמן (ימינה): << דובר_המשך >> נו, אז כבר עשינו משהו, אה, איתן? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הממשלה כולם, פתיחתו של מושב בכנסת היא תמיד אירוע מיוחד, סוער, מורכב ודרמטי. אודה על האמת, לא פשוט להיות יושבת-ראש קואליציה בקואליציה שהיא מורכבת, מגוונת, עם עמדות, דעות, קהלים ומגזרים שונים; מאתגר, ואפילו אם לומר את האמת, לעיתים אף קשה. אך כמו שלימד את העולם אלברט איינשטיין, הכול יחסי. קשה ביחס למה? האם המציאות שבה עמדנו עד להקמת הממשלה הנוכחית – ואני מזכירה לכם, כמעט שלוש שנים ללא תקציב מדינה, ארבע מערכות בחירות חוזרות ונשנות ללא תכלית, מתח פנימי בתוכנו, מדינה משותקת המתגלגלת ללא כיוון, עדר ללא רועה וללא מטרה – האם זו מציאות עדיפה? האם באמת מישהו מכם חושב שאזרחי מדינת ישראל היו כיום שמחים יותר, מאושרים יותר, אם היינו עכשיו בליבה של מערכת בחירות חמישית? האם היו לנו משאבי הממון והנפש למערכת בחירות נוספת, על הקרעים והשסעים החברתיים שהיא מביאה איתה? בואו לא נדבר גבוהה, ונהיה ספציפיים: האם הלומי הקרב היו מקבלים מענה טיפולי ראוי ללא ממשלה מתפקדת? האם מתווה קיצור שעות המתמחים בבתי החולים היה בא לעולם ללא העברת תקציב מדינה וממשלה מתפקדת? האם החרמת ועדות הכנסת, כפי שנעשה עד כה, ואי-הקמתן של אותן ועדות על ידי חברי האופוזיציה, תורמת איכשהו לשיפור איכות החיים של אזרחי מדינת ישראל שבחרו בהם? אני מבקשת לפנות לכל חברי הבית הזה מכל הסיעות ולבקש בפתחו של המושב הזה שנשמור על כבוד הבית הזה. הבית הזה, כנסת ישראל, הוא סמל, וסמל לדורות. בית המחוקקים של מדינת ישראל הוא הסממן של תקומת מדינת ישראל בארצנו, שאולי היום נראה לנו טבעי וטריוויאלי, אבל בל נשכח שדורות רבים של בני עמנו התפללו וייחלו ליום שבו תהיה לנו מדינה כאחד העמים ובית מחוקקים שמחוקק את חוקי הבית היהודי הלאומי. בואו ונשמור על הכבוד ההדדי בינינו, בואו ונשמור על מקצועיות וגם על ענייניות. המשימות שלפנינו הן אדירות, בראשן כמובן העברת התקציב, אחרי שנים שבהן תחומים רבים וחשובים הוזנחו, שנים שבהן סדרי העדיפויות איבדו מחשיבותם, שבהן אזרחים רבים לא קיבלו מענה ראוי ממנגנוני המדינה השונים. אני גאה על הבגרות והאחריות שגילו כל סיעות הקואליציה, ואין ספק שכאשר מביטים על התקציב, שגובש במקצועיות, ביעילות ובאחריות – כמעט חסר תקדים – מבינים שהשלם גדול מסך חלקיו. ביקורות על סעיפי התקציב תמיד היו ותמיד יהיו, וזה בסדר, אבל אני אומרת מכאן לאזרחי מדינת ישראל – אנחנו עובדים עבורכם לילות כימים במטרה להחזיר את המדינה למסלולה, את משרדי הממשלה לפעילותם ואת ועדות הכנסת לעשייה פרלמנטרית תקינה. בהזדמנות הזו עם פתיחת המושב אני קוראת לחברי האופוזיציה: החרמת הוועדות לא פוגעת בנו, חברי הקואליציה, אלא פוגעת בראש ובראשונה באזרחי מדינת ישראל ובחקיקה עבורם. האם אלה שבחרו בנו ובכם, לא משנה באיזה צד, כדי לעבוד כאן בשבילם, מרוצים מהמציאות הזאת? קיבלנו ביום הקמת הממשלה מדינה עם תחילת התפרצות של נגיף הדלתא, שהרבה מדינות סובלות ממנו. על אף ההתפרצות, הממשלה הקודמת קיפלה כמעט הכול – סגרה את מגן אבות ואימהות, ביטלה את חובת המסכות, פיטרה את הפרויקטור לחברה הערבית ועוד. ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט הציג לציבור תוכנית לאומית חדשה, שלא רק מורידה את התחלואה אלא מעוניינת לייצר תשתית לאומית לחיים לצד הקורונה – הורדת תחלואה בלי סגרים ובלי לימודים בזום – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עידית סילמן (ימינה): << דובר_המשך >> – – תשתית שתשרת אותנו כמדינה, אם חלילה נגיע לגלים נוספים. היינו המדינה הראשונה שהשלימה את החיסון השלישי – ואם טרם השלמתם אותו, עשו זאת מייד. ייצרנו תשתית להמון בדיקות, הגענו בשיא ל-200,000 בדיקות ביום. פתחנו את שוק הבדיקות הביתיות, שלא היו זמינות עד אז. החזרנו את מגן אבות ואימהות, את התוכנית להורדת התחלואה בחברה הערבית, סגרנו את פרצת נתב"ג. אנחנו משתדלים לנהל בחוכמה את הורדת התחלואה, בלי סגרים, בלי עוצר, בלי זומים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עידית סילמן (ימינה): << דובר_המשך >> וגם כיום, הקואליציה, בעזרת השם, תמשיך ותעבוד יחד במושב הקרוב, ויחד נעשה דברים גדולים למען אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עידית סילמן. יסכם את הדיון המשולב השר חמד עמאר, ואחריו נעבור להצבעות. מזכירת הכנסת, נא לצלצל בפעמון. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני הקשבתי לכל הדיון, ישבתי כאן, שמעתי את חברי הכנסת, הכנתי נאום, אבל לפני שאני אגע בדברים שאני רוצה לגעת בהם, אני מבקש מחברי הכנסת, מהאופוזיציה במיוחד, אל תעלו לכאן ותספרו מתים. זה לא מתאים לנו כחברי כנסת. אנחנו צריכים לכבד כל אחד ואחד מאלה שאיבדו את חייהם. לכן, לעלות לכאן ולהגיד כמה מתו בממשלה הזאת וכמה מתו בממשלה הקודמת זה אכזרי מדי. אסור לנו להגיע לוויכוח כזה ואני לא ממליץ לאף אחד, לאף אחד, להשתמש בזה ולהתנגח אחד עם השני בנושא הכואב הזה. לכל אחד מהמתים יש משפחות, יש קרובים, יש חברים, ואתם, מייצגי הציבור, אל תשתמשו בזה. אני מבקש מכם, אל תעשו את זה יותר, תכבדו אותם. היה אי-אמון שהייתי צריך לענות עליו – ממשלה אכזרית – אבל הוא לא היה כי לא נכחו חברי כנסת שהיו צריכים לעלות לכאן ולדבר על האי-אמון שלהם, להגיד לנו למה הממשלה הזאת אכזרית. לכן אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת: מדינת ישראל, ממשלת ישראל וכנסת ישראל היו עם תקציב שנבנה והוכן בשנת 2017, כי את התקציב לא מכינים ביום ההצבעה. הוצבע עליו במרץ 2018, אז התחילו להכין אותו ב-2017, ואנחנו הסתמכנו על התקציב הזה עד היום הזה. נכון שהיה תקציב למדינת ישראל בשנים 2019-2018, שהוכן ב-2017, אבל לא היה תקציב מתאים, כי היה צריך כל הזמן – כל הזמן – לעדכן את התקציב ולהתאים את התקציב, אבל זה לא נעשה. בשנתיים האחרונות, 2020, ו-2021, שכמעט נגמרת – אנחנו באוקטובר, ועד שיאושר תקציב זה נובמבר – אנחנו עובדים על אחד חלקי 12. זה אומר שאין שום פרויקטים חדשים, זה אומר שאותם משרדים לא יכולים לתפקד בתקופה הזאת, וכל זה למה? בגלל שיקולים פוליטיים צרים גררו את מדינת ישראל לארבע מערכות בחירות. ואני רוצה להגיד לכם – לא מתאים ולא יפה שמסובבים את הגב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צודק. חברת הכנסת שטרית, תודה. הפנית גב לנואם וזה לא מכובד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הגעתי רק עכשיו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם ליושב-ראש, לא רק לנואם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני, על כבודי אני מוחל, על כבודך אני שומר. חברי הכנסת, נא לתפוס מקומות ולשמור על השקט, השר מדבר. חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת בן ברק, אנא, תפסו מקומותיכם. חברת הכנסת עידית סילמן, לא להפנות את הגב, בבקשה. נא לשמור על השקט. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו יותר משנה וחצי מתנהלים לפי תקציב שהוכן ב-2017. כשנכנסנו לממשלה, ושר האוצר אביגדור ליברמן, יושב-ראש מפלגת ישראל ביתנו, קיבל את המשימה – בשבילו ובשבילנו כממשלה זו משימה לאומית, להעביר את התקציב. אני חושב שאין תקציב יותר טוב מהתקציב שאנחנו מעבירים. לא היה אף פעם, ומניסיון רב שלי כאן בכנסת, שתקציב יכול לתת פתרונות לכל הדברים שעולים על סדר-היום, אבל התקציב הזה הוא תקציב חברתי, הכי חברתי שהיה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איזה הכי חברתי. איזה הכי חברתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הכי חברתי שהיה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה עצמך לא מאמין בזה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כבוד השר, מה זה חברתי? כבוד השר, מה זה חברתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה הגשת אי-אמון על ממשלה אכזרית, ולא עלית – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איזה אכזרית – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ולא עלית לנמק את האי-אמון שלך, כי לא הייתם כאן, לא ש"ס ולא אגודת ישראל. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היינו, היינו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז אנחנו הורדנו את האי-אמון שלכם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> דיברנו, דיברנו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל אני אשאל אותך כמה שאלות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> השר, דיברנו, דיברנו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אשאל אותך כמה שאלות, ואתה תענה לי אם אתה רוצה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה השאלה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני יכול לנהל איתך שיח. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עד שתביאו את האנשים שלכם, מה השאלה? קודם כול מה זה רב-קו הוא לא יודע, שר האוצר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע, אני רוצה לשאול אותך: העלאת קצבאות הנכות והשקעה של 1.8 מיליארד שקל בקצבאות הנכות זה אכזרי או חברתי? אני שואל אותך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תוכניות של הממשלה הקודמת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה אכזרי או חברתי? אני שואל אותך. זה אכזרי או חברתי? תענה לי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אכזרי לעצור את סבסוד המעונות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> להוסיף להם 1.8 מיליארד שקל זה אכזרי? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אכזרי לעצור את המעונות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא עשתה את זה הממשלה הקודמת. אנחנו עשינו את זה. זה לא אכזרי, זה חברתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה, הממשלה הקודמת כן עשתה את זה. זה חלק מהתקציב של הממשלה הקודמת. זה החלק השני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני שואל אותך, אני שואל אותך. אני יודע כמה חשוב לך הנושא של הפריפריה. כמה חשוב לך, כמו שחשוב לי. גם אני בא משפרעם, אני מהצפון, אנחנו שכנים. מיגון הצפון אושר ב-2018. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שנתיים ויותר – כמעט שלוש שנים וחצי לא הושקע שקל אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו כאן אישרנו את זה. זה אכזרי או חברתי? אני שואל אותך, כמי שגר בצפון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני עונה לך, זה מצוין. למה אתם לא עושים את זה בדרום, כמו שקושניר רצה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה לא אכזרי, זה חברתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לא עושים בדרום גם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כשאני ואתה היינו ביחד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ישראל ביתנו – כל הזמן רציתם את מיגון הדרום. למה עכשיו אתם לא עושים את זה? למה דחיתם את זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> להקים – אני שואל אותך, אתה תענה לי אם אתה רוצה: האם הקמת שני בתי חולים, אחד בדרום, אחד בצפון, זה אכזרי? אני שואל אותך, זה אכזרי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה אנחנו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בית החולים הראשון אושר ב-2014, השני ב-2018, זה לא יצא לפועל ולא תוקצב. אנחנו מתקצבים את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מס גודש זה חברתי? מס על משקאות זה חברתי? מס על חד-פעמי זה חברתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה, שגר בפריפריה, שגר בצפון, אתה צריך לברך על זה. אנחנו עושים את זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מס על החד-פעמי זה חברתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם מדברים ואנחנו עושים את זה. זה לא אכזרי, זה חברתי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יצטרכו לשלם 40 שקל על בדיקה. למה? למה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מעביר לך הרצאה על מה זה חברתי ומה זה אכזרי, אבל בושה להגיש אי-אמון על ממשלה אכזרית כשהתקציב הוא תקציב חברתי בצורה חסרת תקדים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יצטרכו לשלם 40 שקל על בדיקה באיכילוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> העלאת השלמת הכנסה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת באזור הקואליציה, חברת הכנסת רוזין, חבר הכנסת האוזר, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – זה אכזרי? לכן התקציב החברתי ביותר שממשלה הכינה זה התקציב הזה. אני יודע שאתם מתוסכלים, אני יודע שזה קשה לכם, שמה שהצלחנו לעשות בשלושה חודשים אתם לא הצלחתם לעשות בשנה וחצי. אנחנו הצלחנו להעביר תקציב בקריאה ראשונה, אישרנו את זה בממשלה, עכשיו דנים בוועדות בתקציב. אנחנו נעביר את התקציב, נעביר את התקציב החברתי ביותר שהיה למדינת ישראל. לכן אני אומר לכם: שמעתי אתכם, דיברתם הרבה על נושא הקורונה וקבינט הקורונה. אני יושב שם. לא פספסתי אפילו ישיבה אחת. לא רק שלא פספסתי ישיבה אחת, נכחתי בכל הדיונים כל הדיון והבעתי את דעתי ושמעתי דעות של אחרים. ואני כאן בכנסת שמעתי אתכם מדברים גם על סגר. האופוזיציה דיברה על סגר. ואתם כאן עכשיו עולים ומדברים ואומרים: מי דיבר על סגר? מי אמר סגר? אתם דיברתם על סגרים, ואתם אמרתם: למה לא עושים סגרים? ואנחנו הצלחנו שעם ישראל יחגוג את החגים שלו בלי סגרים. ישבו משפחות ביחד. כשאתם לא הצלחתם לעשות את זה, אנחנו הצלחנו. מדברים על הזריקה השלישית, החיסון השלישי. אנחנו המדינה הראשונה בעולם שנתנה את החיסון השלישי. לא הייתה מדינה אחת לפנינו. ואנחנו איחרנו? אנחנו לא איחרנו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מי הביא את החיסון? מי? מרצ? אנחנו הבאנו את החיסון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פטין מולא, פטין מולא, פטין מולא, אני רוצה לשאול אותך שאלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מולא, חבר הכנסת מולא, תרד מהשולחן, בבקשה. תתחיל מזה. תרד מהשולחן ותשב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שב, תפסיק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יושב על השולחן. לאן הגענו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תגיד לו שישב. פטין מולא, שב. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הבאנו, לא אתה הבאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את זה עוד לא ראיתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אל תשב, פטין מולא. פטין מולא, אל תשב, תעמוד. אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני רוצה לשאול אותך שאלה. תענה לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, לא, סליחה, השר מולא – השר עמאר, סליחה. בבקשה לשבת. אתה רוצה לדבר? תשב, אל תעמוד. גם יושב על השולחן וגם מתווכח מהשולחן. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לחבר הכנסת פטין מולא: ממשלה אכזרית זו ממשלה שיותר משנתיים לא מאשרת למגזר הדרוזי תוכנית חומש. שנתיים השארתם את הרשויות המקומיות הדרוזיות בלי תקציב. שנתיים היו בלי תקציב. שנתיים לא אישרתם להם תוכנית חומש. אנחנו אישרנו להם, למגזר הדרוזי. האם זה אכזרי או חברתי? תוכנית תלת-שנתית חסרת תקדים, 3 מיליארד שקל. לא היה דבר כזה מאז קום המדינה, שאושר תקציב גדול לחברה הדרוזית, ואנחנו הצלחנו לעשות את זה ועשינו את זה. ואני מאמין שאנחנו נאשר את זה בקרוב בחלוקה לפי סעיפים, וניגע בכל דבר ודבר שנוגע לחברה הדרוזית. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> כמה הבאת? כמה מיליונים? כמה מיליארדים? תקציבים מאיזה משרדים? כמה? תפרט. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בדרך כלל כשמעירים לנואם צריכים לשבת. לא יכול להיות מצב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא, אני הערתי לך פעם אחת, מספיק. חבר הכנסת אלי כהן – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה לא יושב אני לא עונה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – חבר הכנסת אלי כהן, אתה עם הגב לנואם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יותר קל להגיד כשאין לך תשובה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, השר מאיר כהן, בבקשה, או לשבת או בצד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע, לענות ולסכם דיון כזה גדול, בדרך כלל כולם צריכים לשבת, להקשיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כן, אבל זה כנראה פחות מעניין. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל אחד שעולה מדבר כאן, אומר מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. אנא, שבו במקומותיכם. השרה, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, יש שם עוד כמה כאלה. אולי אתה לא זוכר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אני מעיר. הרגע הערתי לשרה, אם לא שמת לב. אתה כל כך מרוכז בעצמך שלא שמת לב שהערתי לשרת התחבורה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נזכיר לך. נזכיר לך ולמיקי לוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. חבר הכנסת סובה, בבקשה. חברת הכנסת מירב בן ארי, נא לשבת. אנחנו רוצים לעבור להצבעה תכף. בבקשה, אדוני השר. הוא מסכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם רק משפט אחד: ממשלה אכזרית היא ממשלה שלא מעבירה תקציב יותר משנה וחצי, והיא מסתמכת על תקציב שנבנה ב-2017. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יפה. יפה. כל הכבוד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הייתה ממשלה אכזרית. עכשיו יש ממשלה חברתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. חברי הכנסת, לפנינו שתי הצבעות. ההצבעה הראשונה – חברי הכנסת, השר מאיר כהן, בבקשה, חברת הכנסת שטרית, בבקשה. חברי הכנסת, אנא, שבו. חבר הכנסת מרעי, חבר הכנסת מרעי, חבר הכנסת מופיד מרעי, נא לשבת. חבר הכנסת ברקת, חבר הכנסת ברקת, אנחנו רוצים לעבור להצבעה, נא לשבת, בבקשה. חברי הכנסת, אנחנו עומדים להצביע עכשיו בשתי הצבעות. ההצבעה הראשונה תהיה על הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב. ההצבעה השנייה תהיה על הצעת סיעת הליכוד בדבר אי-אמון בממשלה. אנחנו – לבקשת הקואליציה תהיה הצבעה שמית על הודעת הממשלה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה הייתה ההודעה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התחלנו בהצבעה. נא לשמור על השקט, בבקשה. נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נמנע << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו לא מצליחים לשמוע את תשובותיהם של חברי הכנסת. אנא, שמרו על השקט, בבקשה. די, אני מבקש מהעוזרים לא לעזור. קרן, תודה. כן, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – נמנע יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. חבר הכנסת רם שפע, אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אוריאל בוסו – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, השר מאיר כהן, אנא קח את החבר'ה. הרב גלעד קריב, חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – נגד עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, האם יש מישהו שלא הקריאו בשמו או שלא הצביע? לא. אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית מייד בתום ההכרזה על התוצאות. נא לשבת במקומות. אם כך, חברי הכנסת, להלן התוצאות: בעד – 56, נגד – 44, נמנע אחד. אם כך, אני קובע כי הכנסת קיבלה את הודעת ראש הממשלה. אנחנו עוברים להצבעה על הנושא השני – הצבעה על הצעת אי-אמון של סיעת הליכוד. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. נא לשבת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה – 44 נגד – 55 נמנעים – 2 הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, תוצאות: בעד – 44, נגד – 55, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת האי-אמון לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1445).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר הביטחון, חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת – אנחנו רוצים לעשות שקט? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה תמיד כך אחרי הצבעות. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> להמשיך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט, עברנו לנושא הבא. מי שרוצה לדבר שיצא מהמליאה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אם כן, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021. בהצעת החוק מוצע, חבריי וחברותיי, לדחות ל-1 ביולי 2024 את קיצור שירות החובה שנקבע בשנת 2016 ותוכנן להיכנס לתוקף ביולי 2020, לפני שנה. על פי הצעת החוק המוגשת כעת, תקופת שירות החובה הסדיר של גבר יוצא צבא תעמוד על 32 חודשים וקיצור התקופה ל-30 חודשים לגברים יידחה וייכנס לתוקפו למתגייסים החל מ-1 ביולי 2024. חבר'ה, תשמעו, תשמרו על שקט. לא תדעו מתי להתגייס, מתי כדאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט, בבקשה. זה מפריע לדובר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן מוצע כי התיקון ייכנס לתוקפו עם פרסומו ויחול גם על חיילים שהתגייסו טרם פרסומו. בשנת 2016, במסגרת ההחלטות על התקציב, התקבלה החלטה מס' ב/136 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי שעסקה בתקציב הביטחון, ובכלל זה הוחלט על קיצור תקופת השירות החל מחודש יולי 2020. קיצור שירות החובה נקבע במקור בין היתר משיקולים כלכליים, תחת ההנחה כי שחרור מוקדם ישפיע על מספר המועסקים במשק וכתוצאה מכך יגדל התוצר. בעת קבלת ההחלטה ב-2016 נקבע כי במהלך שנת 2019 ייבחנו השלכות קיצור השירות ל-30 חודשים, ואם יהיה צורך, תפעל הממשלה לשינוי ההחלטה. בהתאם לאותה החלטה נערכה בשנת 2019 בחינה מחודשת ועדכנית לגבי ההשלכות של קיצור השירות הצפוי ל-30 חודשים. זאת, בין היתר על רקע הלקחים מיישום קיצור השירות ל-32 חודשים. הוא כבר קוצר והכוונה הייתה להמשיך במגמה זו. הבחינה העלתה כי קיצור השירות שכבר נערך הביא לירידה במצבת הלוחמים ומסגרות לוחמות חסרו כבר בעת ההיא בכוח אדם, דבר שהשפיע על כשירות היחידות לביצוע משימותיהם ועל מוכנותן לתרחישי הייחוס. כן עלה מהבחינה כי קיימים פערים בהיקפי כוח האדם בצה"ל במקצועות מסוימים, בדגש על תפקידי לחימה ותומכי לחימה, המערך הטכנולוגי ומקצועות חיוניים נוספים. בנוסף, לאור המציאות הביטחונית הדינמית ושינויים בפני המערכה, חלים שינויים בצורכי צה"ל בכוח אדם כדי לעמוד בכל משימותיו, בין השאר בהתחשב במשך ההכשרות בצה"ל. חרף הנתונים האמורים, בעיקר בשל תקופת הבחירות הרצופה לכנסות העשרים-ואחת, העשרים-ושתיים והעשרים-ושלוש, לא הובא הנושא לדיון בממשלה, והחוק נכנס לתוקפו בשנה הקודמת, ביום ט' באב התש"ף, 1 ביולי 2020. כלומר, עד 1 ביולי 2020 עמדה תקופת השירות על 32 חודשים. מאז עומדת תקופת השירות על 30 חודשים. יצוין כי בראי הצורך המבצעי ובהמתנה להבאת הנושא לדיון בממשלה צה"ל עדכן את המתגייסים מיום 1 ביולי 2020 ואילך כי משך שירות החובה אומנם קוצר לפי החוק ל-30 חודשים, אך קיימת אפשרות שלאחר גיוסם החוק יתוקן, כך שאם משך שירות החובה ישתנה החוק החדש יוחל עליהם. בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים-ושלוש נדון הנושא פעמים מספר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדיונים האלה הוצגה עמדת צה"ל כי קיצור השירות ל-30 חודשים פוגע בכשירותו של צה"ל וביכולתו לתת מענה לצרכים הביטחוניים. יודגש כי הממשלה לא מבטלת לחלוטין את קיצור התקופה, ומוצע לקבוע כי הקיצור יידחה וייכנס לתוקפו לגבי מתגייסים משנת 2024, החל מיום כ"ה בסיוון התשפ"ד, 1 ביולי 2024. החוק שאני מביא היום, חבריי וחברותיי, הוא חלק ממכלול פעולות שמקדם שר הביטחון בני גנץ ליצירת מתווה שירות משופר, שייתן מענה על הצרכים הלאומיים. וזאת במקביל לעבודה המקיפה של אגף כוח אדם בצה"ל על שינוי מודל אבחון החיילים ואופן הגיוס לצה"ל, שמטרתו שירות מותאם תוך העלאת שביעות הרצון והבאה לזינוק בהיקפי הגיוס לשירות גם הצבאי וגם האזרחי. במסגרתו גם יינתנו תמריצים ייעודיים ללוחמים. לאור האמור, ולאחר בחינת הצרכים שהוצגו והאתגרים שעומדים בפני צה"ל בשנים הקרובות, אבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון אלון שוסטר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשית, אני מודיע כי רשימת הדוברים סגורה. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יעקב מרגי, יעלה ויבוא. חבר הכנסת מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ויתרת. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. ושוב, טוב לראות אותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה היום דווקא ללמד זכות על זה שמכונה בפי העם "הנוכל", ולהסביר את הסתירות הרבות, לכאורה, בין אמירותיו למעשיו. סתירות שבאמת קשה להתעלם מהן גם אם עוצמים עיניים בחוזקה. ההבטחה הראשונה הליבתית שלו הייתה להקים ממשלה עשר מעלות ימינה. התחבטו והתלבטו הפרשנים איך אפשר להכניס להגדרת ממשלת ימין את הממשלה האנטי-ציונית הראשונה שקמה במדינת ישראל. אלא מאי? אמר עשר מעלות ימינה, אבל לא אמר מאיפה, והקים עשר מעלות ימינה מסמי אבו שחאדה. יצא לו מנסור עבאס. ההבטחה השנייה – שלא ישב תחת לפיד גם לא ברוטציה. והוא כנראה באמת לא מתכוון לשבת תחת לפיד, הוא מתכוון לעשות ללפיד ויברח ולא לשבת תחתיו. הוא הבטיח גם שאחרי הנאום הראשון שלו באו"ם היחס של מדינות העולם למדינת ישראל ישתנה לבלי הכר, והוא אכן השתנה. פעם היו נושאים אלינו עיניים בהערצה, והיום צוחקים עלינו בכל פה. הוא הבטיח להסדיר את ההתיישבות הצעירה, אבל לא אמר איזו, והוא אכן הסדיר גם הסדיר את ההתיישבות הצעירה של מנסור עבאס, של האחים המוסלמים. הוא גם הבטיח שיחולל שינוי דרמטי בקורונה בתוך חמישה שבועות, והוא אכן חולל שינוי דרמטי והכיל הרבה מאוד נפשות מישראל כשהמדינה שלו מחוסנת. ובהקשר להצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, הם הבטיחו לחבק את חיילי הסדיר, והם באמת חיבקו, רק לא אמרו איזה חיבוק. חיבוק דוב. גם מאריכים להם את השירות, גם מעבירים מיליארד וחצי ליושב-ראש המפלגה שלך, אדוני היושב-ראש, לפנסיות תקציביות של הבכירים. ולא מדובר, כמו שמנסים לתאר את זה, במשיכת כוחות איכותיים לצבא; מדובר על הבכירים שהתגייסו לפני שנת 2004. אתם יודעים, רבותיי, כמה אפשר להעלות את השכר לחיילי הסדיר, ובפרט ללוחמים שבהם, עם 1.5 מיליארד שקל בשנה? אפשר להכפיל את השכר שלהם, ואולי אפילו לשלש אותו. ואלו שהבטיחו לעשות את כל זה – מה הממשלה מביאה כאן לכנסת? גם הארכת שירות וגם תוספת שמנה לפנסיות התקציביות. אין בושה? אין בושה. חיילי צה"ל מסתכלים עלינו בעודם שומרים על גבולות ישראל, והם לא מבינים איך הממשלה הזו מחבקת טרור – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושולחת אותם לעזאזל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא דואגת להם. ולהפך, דואגת רק להחמיר את התנאים שלהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. משפט סיום. מה שעובר כחוט השני מכף רגלה ועד קודקודה של הממשלה הזו הוא התעתוע, מצג שווא ורמייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. ואחריו – חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני מברך על פתיחת כנס החורף של הכנסת, למרות שהיינו בפגרה לא מעט, זה תמיד טוב לחזור לשגרה ולשרת. הבוקר הגיע שר האוצר ליברמן לוועדת הכספים בפעם הראשונה, לשמוע את שאלות חברי הכנסת. ציפינו גם שיענה. בפועל, ראינו מופע יחיד עם פסקול קומוניקט מפרגן על איך הם מצילים את המדינה. והעובדות לא בלבלו אותו. לא בלבלה אותו העובדה שלאזרחי הפריפריה ייקרע הכיס ממס הגודש האכזרי שהוא מביא; לא בלבלה אותו העובדה שעסקים קורסים ולא מקבלים פיצוי; לא בלבלה אותו העובדה שנשים בהריון נשארו ללא הכנסה; גם ענף התיירות לא; גם עובדות המעון, שנאבקות בצדק על שכרן; או חיילי החובה, שהוא בעצמו הבטיח להעלות להם את השכר. כל אלה לא מנעו את ההאדרה העצמית חסרת התוכן. הניתוק והשקרים היו יוצאי דופן. זה היה פשוט אירוע מדהים. בזמן שליברמן ואנשיו אומרים לנו שאין העלאת מיסים, באותו הזמן היה שקף שמציג את המיסים שהולכים להעלות. זה היה פשוט הזוי: מס חד-פעמי, מס משקאות ממותקים, מס על הזמנות מחו"ל, ובל נשכח שוב את מס הגודש. הצפתי בפניו בעיה כואבת וקשה, המצוקה הכלכלית של אוכלוסיית בני 67 ומעלה. מפרוץ המשבר הם היו הראשונים להיפלט משוק העבודה, בשל היותם גם קבוצת סיכון וגם קבוצה חלשה יותר במשק. מאז שהגיעו התוכניות הכלכליות לוועדת הכספים נלחמתי, והצלחנו לשלב אותם פעמיים במענקי הסיוע, גם כשהייתי בקואליציה, כדי שהם יוכלו לחיות באמת בכבוד. תבינו, אלה אנשים שלא עובדים משעמום; הם עובדים כי פשוט אין להם פנסיה או שיש להם פנסיה הכי נמוכה שיכולה להיות. הם עבדו שנים, הם רוצים לעבוד, אבל הם פוטרו בגלל הקורונה. הם חיים מההכנסה הזו, הכסף הזה משמש אותם למחיה, למזון, לתרופות. אם הם לא יקבלו את המענק הזה, הם יישארו בלי כלום. מה לעשות, הקורונה לא נעלמה, והם לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה. הממשלה הזאת לא יכולה להתעלם מהם, הממשלה הזאת לא יכולה להפקיר אותם. והבוקר, למרות ששאלתי עשר פעמים, אני חושב, את שר האוצר, הצפתי בפניו את הבעיה ושאלתי אותו: אתה מתכוון לסייע להם או לא? אני אומר, עשר פעמים שאלתי אותו וכל פעם מחדש הוא התחמק והתחמק והתחמק, עד שבסוף הוא גם ברח מהישיבה. בכל זאת, הגשתי הצעת חוק שתאריך להם את מענק ההסתגלות בעוד שלושה חודשים, לתת להם את האוויר הזה. המענק יהיה בשיעור של 70% מהשיעור המקורי. זה לא סכום גדול, מדובר פה על 20,000 אזרחים בלבד. זה לא דורש הרבה תקציב, אבל זה יאפשר לאזרחים אלו להתקיים, ולהתקיים בכבוד. אני מאוד מקווה שהקואליציה תתמוך, ותתחיל לעבוד גם בשביל האזרחים ולא רק בשביל ההישרדות הפוליטית שלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברי הכנסת, אני מודיע: חבר כנסת שלא יהיה נוכח לא יקבל רשות דיבור, גם לא במעלה הרשימה. אז אני מבקש מכולם להקפיד על הדבר הזה, אני לא אתן לחרוג מרצף הדוברים. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר בזמן הקצר שיש לי גם על תופעות הפשיעה והאלימות הרצחניות בחברה הערבית כתוצאה מהזנחה והפקרה, שלא לומר הפקרות, של שנים. אלימות, כמו שכל אחד יודע או אמור לדעת, ובעיקר פשיעה, ועוד יותר מכך פשיעה מאורגנת, כל אלה פורחות בעיקר כאשר יש הזנחה ארוכת שנים ושורשית בחברה כזו או אחרת. זו תופעה די נפוצה שמיעוטים אתניים, לאומיים, דתיים וכן הלאה בעולם כולו, יש בהם פשיעה רחבה, בעיקר פשיעה מאורגנת, כאשר המדינה מזניחה, מפקירה ומפלה אותם. אין שום ספק, וצריך להיות עיוור או שקרן כדי לומר אחרת, שאותה פשיעה שמשתוללת בחברה הערבית היא תוצאה של עוני, של אבטלה, של אפליה – על ידי הבנקים, למשל, שלא נותנים משכנתאות והלוואות, מה שגורם לפריחה של השוק האפור. כל הדברים האלה הם אחריות של המדינה, בלי להוריד במאום, כמובן, מהאשמה של הפושעים עצמם. אבל בהרבה מקרים, ובוודאי במקרה הישראלי, יש נקודה נוספת: מדוע המדינה, על כמה ממשלותיה, במשך שנים, לא עשתה כלום כדי להילחם בפשיעה, ואפילו במובנים מסוימים עודדה אותה? כדי להבין את זה צריך פשוט להסתכל ולצטט, וזה מה שאני אעשה – אפשר להסתכל על מסמך שיצא ב-1959, מסמך שנקרא: המלצות לטיפול במיעוט הערבי בישראל. שימו לב מה המסמך הזה אומר, והוא יצא כאמור ב-1959, ואני מצטט: מדיניות הממשלה במשך עשר השנים האחרונות – כלומר פחות או יותר מאז קום המדינה זה היה – חתרה לפילוגה של האוכלוסייה הערבית לעדות ולאזורים. המדיניות העדתית והפילוג המשפחתי בכפרים פעלו למניעת גיבושו של היישוב הערבי בחטיבה אחת. קיימת אפשרות להאט את קצב ההתקדמות של הערבים על ידי המדיניות של הפילוג העדתי והחמולתי ואמצעים מלאכותיים אחרים. יש להמשיך ולמצות את כל האפשרויות של מדיניות הפילוג העדתי, אשר נתנה פירותיה בעבר והצליחה עד כה ליצור חיץ, אם גם לפעמים מלאכותי, בין חלקים מסוימים של האוכלוסייה הערבית. מדיניות זאת נתנה פורקן למנהיגי כל עדה ועדה לעסוק בענייניהם העדתיים במקום בעניינים ערבים כלליים. סוף ציטוט. ההשתוללות של הפשיעה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – היא כלי זהה למה שכרגע ציטטתי. המדינה עשתה הכול למען הפרד ומשול ולמנוע מהציבור הערבי הפלסטיני בישראל להיאבק על זכויותיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משתמשים בפשיעה בדיוק לאותה מטרה, לכן התעלמו מהפשיעה. ועל כך צריך לתת את הדעת ואת הדין. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. אני תמיד זוכר שפינדרוס נמצא במליאה. בבקשה, יצחק זאב פינדרוס, שלוש דקות לרשותך או, נכון יותר לומר, עד שלוש דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני, האמת היא, לא יודע איפה להתחיל במושב החורף אחרי המופע שהיה כאן קודם של אדון ראש הממשלה, אבל אני חייב לציין משהו לזכותו: המופע כאן שהוא עשה היום היה הרבה פחות מבייש מהמופע הבין-לאומי שהוא עשה בערב שמחת תורה בארצות הברית, הרבה פחות מבייש. ובזה לפחות אני מתנחם, שהוא קצת הוריד. הוא לפחות לא תקף מעל בימות חיצוניות אף שאת הדברים האלה, אם יש לו מה לומר כביקורת, הוא היה צריך להגיד בחדרי הממשלה. הוא כן נתן מוסר לחברי הקואליציה פה, מעל הבמה הזו, והיה צריך למצוא לעצמו במה, אבל לפחות לא בייש אותנו כמו שהוא בייש אותנו שם. אבל הוא אמר שם באנגלית משפט מאוד נכון, שהממשלה הזאת קמה כתאונה פוליטית. חוסר המשילות כאן הוא של המשטרה, כנראה, שלא לקחה את רישיון הנהיגה של הנהג שעשה את אותה תאונה ולכן הוא עדיין יושב כאן כראש ממשלה. אני מאוד מאוד מקווה שמהר מאוד תהיה כאן משילות במדינת ישראל, ומישהו ייקח לו את הרישיון וייתן לנהל את המדינה הזאת בצורה קצת יותר מסודרת, קצת יותר – איך הוא קרא לזה, נורמלית? אמר ראש הממשלה לשעבר: קצת בדרך לא נורמלית – ולא יתהדר בהורדת ישראל מהדירוג הרביעי לדירוג ה-41 בטיפול בקורונה; לא יביא 1,300 מתים, כשהוא עמד פה והסביר בדיוק איך צריך למנוע את זה, איך מונעים וריאנטים בבן-גוריון, והוא לא עשה את זה, איך מונעים כל מיני דברים שהוא לא עשה. הוא לא יכול להאשים אף אחד שדרש ממנו לעשות סגר, כי אף אחד לא דרש ממנו, הוא המציא המצאה. זה חלק מאותה תאונה פוליטית, אנחנו עדיין סובלים מההנגאובר של אותה תאונה פוליטית. אני מקווה שאנחנו במושב החורף הזה נמצא נהג כשיר, נהג שלא עושה תאונות, נהג שינהיג את מדינת ישראל אל חוף מבטחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת משה ארבל. משה ארבל אינו נוכח. חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום נפתח מושב חורף של הכנסת, וניסינו לתת קצת הדר וקצת כבוד למופע פה, ובמקום זה אנחנו קיבלנו ביזיון הכנסת. אנחנו חווים פעם אחר פעם – וזה מהדהד בציבור – התנהגות בלתי נסבלת כאן, שאינה קשורה לשום שאלה פוליטית, איננה קשורה לשום מחלוקת פוליטית, היא קשורה פשוט להתנהגות בלתי נסבלת של חברי פרלמנט, שהורסים בצורה יסודית את המוסד הזה ואת דימויו בחברה. אין שום מקום להתנהגות כזאת בתוך הכנסת, שמביישת את הכנסת עצמה, מביישת את מוסדות המדינה ומערערת את אמון הציבור לגבי המוסד המכובד הזה. אני חושב שהדבר הזה חייב לבוא לידי דיון עמוק וחייבים לשים לזה סוף. ואני קורא כאן ליושב-ראש ולסגניו ולכל מי שממלא את המקום – זה בלתי אפשרי, המופעים האלה שאנחנו רואים אותם כאן, כי זה מזעזע את הציבור. הוא מסתכל על הדבר הזה – יושב נשיא המדינה, יושבים אנשים מכובדים, יושבים פה בתוך הגלריה אנשים מחוץ לארץ, יושבים ספורטאים למופת, שאנחנו רוצים לעודד אותם, וההתנהגות שהייתה פה היא באמת בלתי נסבלת, ואני לא רוצה להיכנס פה לשמות של אנשים; התנהגות שאין לה מקום בפרלמנט דמוקרטי ואינה קיימת בפרלמנט דמוקרטי, כי אני מדבר על פרלמנטים דמוקרטיים. דבר נוסף, אדוני, אפשר לומר הכול; אתה יודע, יש משפט באנגלית – אני לא רוצה לצטט באנגלית – כל אדם רשאי להגיד את דעתו אבל הוא לא רשאי לעובדות משלו. וכאן נאמרים לעיתים דברים שאין להם שום מסד עובדתי, שום בסיס. ממשלת ישראל הנוכחית לקחה את המושכות במחצית יוני; תוך שלושה שבועות היא השתלטה על הדבר הזה שנקרא דלתא, קיבלה החלטות יסודיות בין-לאומיות, שמתייחסים אליהן, לגבי הבוסטר. אמר ראש הממשלה לשעבר שראוי לתת את הבוסטר – וראוי. הוא אמר שעד שני מיליון נצליח לחסן, ותסתכלו, אנחנו הצלחנו לחסן בגל הראשון הזה שלושה מיליון. ולכן יש פה התנהגות מופתית, התנהגות אחראית, התנהגות לא רברבנית. כך גם היה בכל נושא פתיחת בתי הספר. אני ישבתי שעות על גבי שעות בתוך ועדת החינוך של הכנסת ודנו סעיף-סעיף לראות איך אנחנו פותחים את בתי הספר, ושמענו מאנשי אופוזיציה שזה מסוכן, וגם שמענו מאנשי בריאות, וזה ראוי שהם ידברו. אבל לבטח ההחלטה שנתקבלה היא החלטה אמיצה. אין כאן עניין של bravado, אין כאן עניין של חגיגת סיום הקורונה, אלא ניהול נכון של הדבר הזה. ולבסוף, אדוני, אנחנו יושבים כאן בכנסת ישראל – כנסת ישראל ופרלמנט בכלל צריכים לנפק תקציב. מה זה תקציב? הגדרת התקציב – כל סטודנט למדע המדינה, אומרים לו. הגדרת התקציב נקראת באנגלית allocation of values. אתה בעצם נותן ערכים לתוך החברה, אתה מקצה, הקצאת ערכים לתוך החברה. לא נעשה כדבר הזה כאן שנים, בעיוות מוחלט של נושאי חקיקה, בעיוות מוחלט של כל תפיסת עולם, וכאן נעשה מעשה אמיץ של הקצאת משאבים מסודרת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – עם מינוי מנכ"ל למשרד האוצר, עם עבודה עמוקה בתוך המשרדים. ולכן אני רוצה לברך את הממשלה שתמשיך כך. אני מקווה שחוק התקציב הזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית וניכנס לנורמליות בתוך הפרלמנט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומרים שמדינת ישראל היא סטרטאפ ניישן, רק נראה לי שהפעם הלכנו עם הסטרטאפ ניישן הזה חזק מדי. הלכנו לניישן בלי מנהיג. לסטרטאפ ניישן בלי מלך, בלי קברניט, ללא מצפן וללא מגדלור. כך דומה עלינו ההתנהלות של ממשלת ישראל, ככה חווים אזרחי ישראל את ההתנהלות, כאילו מדינת ישראל, כאונייה בסערה, מפליגה ללא כיוון, כי אין קברניט, אין מצפן, אין מגדלור, אין כיוון ואין דרך. אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים את זה בביטחון הפנים, את ההפקרות המוחלטת, את זה שכל מיני ציירי קיר פותחים להם – ציורים של מחבלים, טרוריסטים שרצחו את אותם גיבורים שנהרגו על הר הבית; אנחנו רואים את זה במעונות: לית דין ולית דיין, כולם מכדררים, כלכלה-חינוך, חינוך-כלכלה. שיבוא המנהיג, שיגיד מה עושים. כלום. המעונות סגורים; ב-1 בספטמבר נפתחו הלימודים וקרה איזה נס קטן. אנחנו רואים את זה בהתנהלות בבריאות: אין מנהיג. כן, אין מנהיג גם בתחום המדיני. מי שמתיימר להיות המנהיג כאן, שקורא לעצמו מפלגת ימינה, אז השרים שלו הולכים ונפגשים ברמאללה. כשאני אומר שאין מצפן, אין כיוון, אין שום כיוון, לזאת הכוונה. איש הישר בעיניו יעשה, אין מלך בישראל, זו המציאות. יש לכך משמעות לאמון שרוחשים אזרחי ישראל, לאמון שרוחשים המתגייסים, לאמון שרוושים כולנו, שחווים את המציאות הכל-כך מורכבת הזו שאנחנו חיים בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סופר. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת משה אבוטבול, יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה. תודה. שלום, אדוני, ברוך הבא. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. ראשית, אאחל לכל עם ישראל שיהיה לכולנו חורף בריא, עם הרבה סייעתא דשמיא והצלחה. כאן המקום לברך את כל בני התורה ובני הישיבות ששבים לעולם התורה, חוזרים לתחילת זמן חורף, בהמון ברכה והצלחה וסייעתא דשמיא בלימודים שלהם, אמן ואמן. אני רוצה לדבר קצת לגבי הנושא של ראש הממשלה. ישנו עיתונאי בשם ארי שביט, שהוא עיתונאי, הוא שמאלני, הוא די מוכר לכולם. הוא פרסם טור בסוף השבוע שעבר, והייתי רוצה קצת לצטט מתוך הטור שלו, שהוא מתייחס לבעיה. לאיזו בעיה? לבעיה ושמה בנט, כך הוא מגדיר את זה. לכשל המובהק בבחירה של האיש לראשות הממשלה. וכך הוא כותב, דברים מאוד מאוד חריפים. כדאי שהעם היושב בציון יקשיב למה שהוא אומר. הוא אומר: "הנאום של נפתלי בנט בעצרת הכללית של האו"ם היה חשוב מאוד. הוא לא היה חשוב לקהילה הבין-לאומית, שהתעלמה ממנו, והוא לא היה חשוב לתקשורת האמריקנית, שלא שידרה אותו. הוא לא היה חשוב לרוב הדיפלומטים באו"ם", גם הם לא הקשיבו לו כי הם נעדרו ממנו, "אבל הוא היה חשוב" לנו "כדי לפענח את האיש העומד כיום בראש ממשלת ישראל". וכך הוא מתייחס בכמה משפטים לבנט, והוא אומר: "הנאום באו"ם חשף בדיוק מה יש בבנט ומה אין בו – – – לראש הממשלה המכהן עדיין אין דרך ואין מצפן. אין לו אמירה גדולה ואין לו רעיון גדול והוא איננו מעורר השראה. לכן ממשלתו היא ממשלה של יום קטנות. ממשלה של מהיום למחר ומהיד אל הפה. היא מיטיבה לתמרן פוליטית אבל אין בה מהות, אין לה זהות ואין לה נשמה". וזה לא הכול. עוד ממשיך שביט ואומר: "כך שאם נפתלי בנט חפץ חיים פוליטיים, עליו להבין שאופן הפעולה הנוכחי של ממשלתו עתיד למצות את עצמו בתוך זמן לא רב". ב-2021 הכול מצוין, "התקציב יעבור, הקורונה תיסוג, שותפות האינטרסים תעבוד ועם ישראל ימשיך ליהנות מהשקט שפתאום זכה לו. אבל ב-2022 השקט יהפוך לרפש. היעדר ההתמודדות שלו עם אתגרי היסוד של המדינה יהפוך לבלתי נסבל ולבלתי נסלח. וכאשר המציאות האיראנית או הפלסטינית או הכלכלית או הדמוגרפית תכה בעוז, אז מגדל הקלפים שלו יקרוס. עוד ממשיך ארי שביט ואומר דברים שבאמת חשוב לתת את הדעת עליהם, כי באמת, עד ששומעים מישהו שככה אומר דברים טובים ממחנה השמאל, זה דבר טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה, נראה לי, אדוני, יהיה כבר בנאום הבא. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כן, אני רק אסיים את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אדוני – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> רק מגדלור – עוד משהו, כדי שבאמת גם אני וגם אתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, יהיה לך עוד דיון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שתי שורות אחרונות, אתה תמיד נוהג ככה לוותר. "אמרת מגדלור? אינו רק מגדל בטון בקצה המזח. מגדלור הוא מקור של אור. אין ולא יהיה מגדלור ללא אור". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> "ראש הממשלה הצעיר חייב להחליט איזה אור הוא מבקש להפיץ בחשכה". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> "ועליו להתחיל להפיק את האור הזה". במילים פשוטות, אנחנו נמצאים בחושך, חברים. תתעוררו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – אין שרים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש. השרה פרקש הכהן שם, בירכתי המליאה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, כן, גברתי השרה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם מתביישים אז הם יושבים בירכתי המליאה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, יש להם ממה להתבייש. אני הולך לדבר על העניין של התקציב. אדוני היושב-ראש, שר האוצר הגיע היום לוועדת הכספים והסביר את הנושא של התקציב. ומשום מה אמרתי: אני מכיר את התקציב הזה. הביאו אליי את מס הגודש, שאני אעביר את זה, את מס הגודש, כדי שהמדינה תקבל כסף. למשל, שתקבל כסף מהרכב הדו-גלגלי, 50%, אף על פי שהרכבים הדו-גלגליים לא עושים גודש, להפך, הם מורידים מהגודש. מכניסים עוד כסף. הביאו את זה אליי, ואמרתי להם: רבותיי באגף התקציבים, אני לא הולך להביא דבר כזה, עם כל הכבוד. אני חבר כנסת חברתי, כמו רבים בבית הזה, ואני לא אלך לקחת איש בקריית שמונה שצריך לקבל טיפול באיכילוב בגלל שאין לו את זה בקריית שמונה, והוא עוד ישלם מס בגלל שהוא יגיע לתל אביב. לא מסכים בשום פנים ואופן. הביאו אליי – באמת, זה היה מחזה סוריאליסטי כזה, איך שישבו אצלי והסבירו לי – את הנושא של העלאת את גיל הפרישה לנשים. אמרתי להם, ומה תעשו עם הנשים העניות? ומה עם המקצועות השוחקים? ומה עם אלה שפרשו קודם? אי-אפשר להביא כזה חוק אנטי-חברתי אלא אם כן יש פתרונות. החתמתי את כל חברי הוועדה, מכל הסיעות, כולל ישראל ביתנו. פתאום אני רואה: הינה החוק הזה שלא הביאו בזמן שלי, בנושא של העלאת גיל הפרישה לנשים; בנושא של הרגולציה, להכתיר כמה פקידים שהם ינהלו את העניין הזה, אנטי-חברתי בעליל; פגיעה בחקלאים, שהגיעו איתם בסוף לאיזה הסכם והוציאו חלקים; רגולציה, שאני לא יודע איפה אביר קארה נעלם לנו. את כל הדברים האלה אני מכיר, הביאו לנו את זה ולא הסכמתי. עשינו טעות שלא הבאנו תקציב אז. היה צריך להביא תקציב, גם אם הוא לא היה עובר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טעות גדולה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. שיצביעו נגד, אבל היה צריך להביא את זה. בסדר, מותר לטעות. וזאת טעות. אגב, שנה וחצי, לא שלוש שנים, כבר מגיעים לשלוש וחצי שנים. שנה וחצי, בסדר. והיום אני רואה את התקציב הזה. מביאים תקציב, יש להם רוב אוטומטי בכנסת. זה לא ייאמן. אנשים שדיברו איתי, החתימו אותי על מכתבים, חברות כנסת, שיצא החוק של העלאת גיל הפרישה מחוק ההסדרים ויהיה בחקיקה רגילה. אני חתמתי, הן החתימו אותי. אני לא רוצה להזכיר שמות, מי היו היוזמות של ההליך הזה, אני לא רוצה לדבר לשון הרע. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פמיניסטיות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני חתמתי. ודאי שצריך להוציא את זה מחוק ההסדרים, ודאי שצריך לעשות את זה בחקיקה רגילה. ופתאום מתחילים לדבר בוועדת הכספים כאלה שכנראה לא מבינים במה מדובר, ומדברים בעד העלאת גיל הפרישה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה תקציב רע, האנטי-חברתי הגדול ביותר שהיה מאז קום המדינה. אני עברתי פה, נדמה לי, 29 או 30 תקציבים עברתי כאן. לא היה דבר כזה, לא היה כל כך הרבה רוע שמונח. היה פה חבר הכנסת שיין, שמעתי אותו ככה באוזן אחת, איך הוא אומר שתקציב זה תוכנית כלכלית. איזו תוכנית כלכלית? תדבר עם הנשים הללו העניות ששוטפות פה את הרצפות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממה הן יחיו? הן ירעבו ללחם. אני מסיים. נכון אני צריך לסיים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה מכאן מסר לשר האוצר, שלא כל כך נוגע לדיון הזה, אבל מדיון לדיון באותו דיון. על גחונך תלך ותתחנן אלינו שנלך איתך לקואליציה – עפר תאכל כל ימי חייך. פרשת השבוע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וואו. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה גפני, לאכול חול כל ימי חייו, זה מה שהוא מתעסק איתו, מה שהוא עושה בתקופה האחרונה במיוחד ולאורך התקופה של שלוש השנים האחרונות, שהוא יצא בקמפיינים ומערכות הסתה נגד הציבור החרדי. הוא זורה חול בעיני הציבור. כל יום אנחנו רואים את זריית החול בעיני הציבור, כמו שהוא עשה היום בישיבת הסיעה, על זה שהוא מתנגד לכך; כמו שעושים חברים ושליחיו וחברי מפלגתו יום-יום בוועדות העירייה. רק לפני שלשום ראינו את חברת מפלגתו שעומדת בראש ועדת דת, שמירה על שירותי הדת – אנשים אתאיסטים לגמרי, אתאיסטים לגמרי, שלא רק זה, גם באים ומכריזים בגאווה שהם אוכלים וקונים בחנויות לא כשרות שמוכרים שם בשר חזיר, כמו טיב טעם וכו', ואומרים: מפריע לנו שעל אחד המוצרים שאנחנו קונים בחנות יש איזו חותמת של כשרות. זה מפריע להם. מפריע. ועוד טענות. לא יכולים לסבול את מערכת הכשרות. היא לא רוצה לקנות. מי אמר לקנות? שתגיד לבעל החנות שהיא לא תקנה ושיביאו מוצרים אחרים. אין מוצר שלא קיים מוצר אחר כמוהו, יש תחרות, ואם יש בזה באמת שוק, שייצרו כאלה מוצרים בלי הכשרים ובלי חותמות בגלל שיש אנשים שזה מפריע להם. ולכן מחוקקים פה חוקי כשרות שבאים ואומרים: אנחנו לא נבטל, אנחנו לא ניתן לרבנות, לא ניתן הכשרים, ורק כך וכך וכך וכך, ואנחנו נפריט ואנחנו נוריד את המחירים. ובאופן מפגיע כל הרפורמה הזאת תהיה רפורמה שתייקר. ובכלל, באופן כללי, מה זה רפורמה בכשרות כשאנשים לא מבינים בכשרות? במדינת ישראל מי שרוצה ומי שדורש ומי שחשובה לו כשרות, הוא באמת רוצה כשרות. הוא לא חייב לאכול כשר. לא מחייבים שום חנות ושום מפעל לייצר משהו עם כשרות. אתה יכול לייצר את כל הדברים בלי כשרות ומי שלא רוצה לא צריך, לא חייב, לא מכריחים אותו. מצד אחד בעלי המפעלים או בעלי המסעדות או בתי המלון רוצים את הקהל הגדול ואת רוב המדינה, שרוצים כשרות, אבל הם רוצים שיסמכו על הכשרות של בעל המלון, הוא יקבע את הסטנדרטים של הכשרות. ואם הרב, אם המשגיח, יש להם דרישות – זה לא מוצא חן בעיניהם. אתם לא תקבעו, מה פתאום צריך ירק בלי תולעים, מה יקרה? הסבתא שלי הייתה בודקת לאור השמש את החסה, למה צריך שהמלון – אני אבדוק את זה. ועוד דברים בסגנון כזה. הכשרות היא דבר שצריך בו נאמנות, בשונה אפילו ממכון כזה או מכון אחר. טסטים, יכול להיות שאפשר להפריט את זה, לקבוע סטנדרטים ולהפריט. מה יקרה בסוף? אם לאותו מכון יש בודק, אפשר לפקח עליו. בסוף התהליך יעמוד מישהו בצד, "תגיד לי איך בדקת את זה". בכשרות זו שאלה של התהליך, זו לא רק שאלה של סוף המוצר. היצירה של המוצר ועוד דברים בסגנון כזה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. אבל לבוא ולהאשים את הציבור שבגללנו משלמים יותר על כשרות? מי שמשלם יותר על כשרות זה הציבור החרדי או הדתי, שדורש עוד כשרות. מי שלא רוצה, שישתמש בכשרות רגילה, למה זה עוד כסף? הכשרות הנוספת לא מחייבת אותך. ומי שמשלם – אנחנו משלמים. חנויות בגאולה, במקומות אחרים, שדורשים מהן עוד חוץ מהכשרות של הרבנות, רוצים מהן גם את הכשרות הרגילה. אנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים את זה. אותן מכריחים, לא מישהו אחר. ואני שואל את השאלה הכי פשוטה: מדוע אני צריך לשלם על הפרסומת ברוסית של אותו מוצר? זה עולה הרבה הרבה הרבה יותר מכל מערכת הכשרות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הכשרות על מוצר אחד אולי עולה מאית האגורה, לא יותר מזה. אולי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה אני צריך לשלם בגלל שאותו מפעל שמייצר מפרסם פרסומת? עולה לו הרבה הרבה יותר כסף, מי משלם על זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני, יש עוד דיון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מי שקונה. הקונים. למה אני צריך לשלם על זה? למה על זה אני לא יוצא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אני בטוח שנמשיך לשמוע את הדברים גם בדיון הבא. אדרבה. חבר הכנסת אבי מעוז. אני בטוח שהוא ירצה, במקרה שלך. בבקשה, חבר הכנסת אבי מעוז. עד שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנאום גטיסברג המפורסם שנשא הנשיא האמריקאי לינקולן במהלך מלחמת האזרחים הוא סיים את דבריו בהבעת תקווה שממשלה של העם, על ידי העם, למען העם, לא תכלה מן הארץ. הממשלה הנוכחית היא ההפך הגמור מדבריו של לינקולן: לא עוד שלטון וממשלה עבור העם, אלא עם ומדינה משועבדים עבור השלטון והממשלה. זה התחיל מעצם הקמתה, כאשר תוצאות הבחירות ורצון העם נרמסו בחוסר הגינות, בציניות ובנוכלות, כאילו העם הוא אספסוף שלא משנה מה הוא בוחר ושאינו ראוי שיתחשבו בדעתו. וכך במדיניותו בחודשים האחרונים: ביחס לקורונה, כאשר הממשלה החליטה להכיל את המתים ונמנעה מצעדים משמעותיים שיכלו לבלום את הגל הנוכחי בראשיתו, ביחס להכלת הטרור וביחס לרעיון המסוכן של היכולת להכיל את הסכם הגרעין שמתגבש בין איראן לבין המעצמות. חיי אזרחי ישראל לא שווים ולא מעניינים, העיקר האינטרס האישי. אפילו אנשי מערכת הבריאות, שפועלים כבר למעלה משנה וחצי במסירות שאין דומה לה למען בריאותם של אזרחי ישראל, הפכו למטרה לחיציו של ראש הממשלה בנט, ועוד בעצרת האו"ם, כי האינטרס האישי מעל הכול. מכאן אני קורא להם: חזקו ואמצו, אנשי מערכת הבריאות, אל תיראו ואל תחתו. אבל לא רק את כבודו של הדור הנוכחי רומסת הממשלה הזאת, אלא את כבוד העם היהודי לדורותיו, את שורשיו, את המסורת שלו ואת זהותו. העם היהודי, בעל הנאמנות המוחלטת לכשרות, לגיור, לשבת, למשפחה ולכותל המערבי, שריד בית מקדשנו – את כל אלו אתם שמים למרמס לטובת השרידות הפוליטית האישית שלכם. את כל עברנו אתם מנסים למחוק, ועם שאין לו עבר, גם עתיד אין לו. מה שעובר עליכם זו התופעה שנקראת דקדנס, שקיעה וניוון תרבותיים של מי שהתנתקו מזהותם היהודית והלאומית ומנסים למשוך איתם לאותו בור אפל את כל מדינת ישראל. במדיניות הזאת אתם גורמים לדה-מורליזציה של העם, שמאבד את אמונו בדמוקרטיה וביכולתו להשפיע על החיים הציבוריים. וממשלה שגורמת לדה-מורליזציה של העם, אין לה זכות קיום. אני רוצה לסיים בפנייה למנהיג רע"מ מנסור עבאס. חבר הכנסת מנסור עבאס, תראה, ראש הממשלה מתנהג כמי שהוא נרדף כל הזמן על ידי הצל של קודמו, מנסה להתחמק מההתמודדות וההשוואה שבין ממשלתו לבין ממשלת קודמו. אז אתה לא יכול, חבר הכנסת מנסור עבאס, לבוא – והשבוע, מה אמרת? אתה שופך מלח על הפצעים. מנסור עבאס אמר השבוע: כל המהלכים בממשלה הם העתק-הדבק של הממשלה הקודמת. למה לשפוך מלח על הפצעים של ראש הממשלה נפתלי בנט? תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, עד שלוש דקות, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני אגיד כמה מילים על החוק שאנחנו מדברים עליו, אני חושב שמצער מאוד שמדברים פה על הארכה של שירות החובה אבל לא דואגים לשכר חיילי החובה. הדבר הזה, בעיניי, בממשלה שאישרה פנסיות תקציביות אדירות למשרתי הקבע וכל מיני – חלקם בוודאי, אין ספק, אנשים שלא צריך לזלזל חלילה בתרומתם למדינה, אבל פה אנחנו מאריכים רטרואקטיבית, אפילו לחיילים שמשרתים כרגע בצבא, אנחנו מאריכים להם את תקופת השירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חודשיים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חודשיים. חודשיים זה הרבה מאוד בחיים. ואפילו לא דואגים להם לשכר הולם, שכר חיילי החובה. חלק מהמחויבויות של חלק מסיעות הקואליציה – אנחנו כבר התרגלנו שסיעות קואליציה לא בהכרח עומדות במחויבויות שלהן, אבל אפשר להוסיף גם את זה לרשימה. זה לגבי החוק הנדון. אבל אני רוצה להגיד משהו: אנחנו דואגים לביטחון המדינה, הצבא קיים לטובת ביטחון המדינה. חלק משמעותי מביטחון המדינה הוא השמירה על הגבולות שלנו. אני בתחילת השבוע הייתי ליד מעבר מיתר, והראיתי כיצד אל מול עיניהם הפקוחות של חיילי צבא ההגנה לישראל, השב"כ, המשטרה, עוברת שיירה של שוהים בלתי חוקיים. דרך המקומות האלו עוברים גם שוהים בלתי חוקיים, גם עובדים, גם נשים, במסגרת סחר בנשים שמתנהל שם. הרבה מאוד דברים עוברים דרך אותה פרצה בגדר, והכול אל מול עינינו הנדהמות – לא עושים דבר. לא רק החומות הפיזיות של מדינת ישראל פרוצות, גם החומות המשפטיות והחוקיות של מדינת ישראל פרוצות. פה, מעל הדוכן, לפני מספר חודשים לא רב, עמדה שרת הפנים אילת שקד ואמרה שאם יעבור חוק האזרחות, הוראת שעה, היא הגיעה לסיכום עם מפלגת רע"מ ועם מפלגת מרצ שהיא תאשר אלפי איחודי משפחות, שזה שם מכובס לזכות שיבה, אם החוק המחורר הזה יעבור. בוודאי לחוק הזה אנחנו לא יכולנו להסכים, ולכן גם התנגדנו. אבל החומה החוקית של מדינת ישראל פרוצה. היא פרוצה בתחום המסתננים, היא פרוצה בתחום איחודי המשפחות, היא פרוצה בהרבה מאוד דרכים. חוק-יסוד: ההגירה, שיעלה על הדוכן הזה השבוע, הוא חומת המגן של מדינת ישראל. אני קורא לכל אדם ציוני ולאומי בקואליציה לשים בצד את השיקולים הפוליטיים. אל תיתנו למנסור עבאס לנהל אתכם. תבחרו בביטחונה של מדינת ישראל ובזהותה כמדינה יהודית, ולא בפוליטיקה הקטנה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר אקוניס, אדוני, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שלוש שעות, אולי קצת פחות, אחרי נאום בנט, אני אומר לכם: ראש הממשלה משקר כמו שהוא נושם. ראש הממשלה נפתלי בנט, אדוני היושב-ראש, מנותק לחלוטין מן המציאות. מפריח סיסמאות – די חלולות, אגב, אני חייב להגיד לך – זיכרונו בוגד בו, וזה מדאיג ביחס לאדם צעיר. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אולי מעולם לא היה לו. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה. נדהמתי לשמוע את בנט, אדוני היושב-ראש, מדבר נגד הסיוע שהממשלה בראשותנו, שהוא היה חלק ממנה, העבירה לאזרחי ישראל. נפתלי בנט שוכח שהוא היה שותף מלא, אדוני היושב-ראש, לממשלות ישראל מ-2013 במגוון תפקידים: שר הכלכלה, שר החינוך, שר הביטחון; שוכח שאת הסכמי אברהם המצוינים השיגה הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו, בסיוע מרהיב, בדחיפה של הנשיא דונלד טראמפ – לא אומר מילה וחצי מילה. מוציא הודעות, עולה לדוכן הכנסת, שוכח. שוכח, אדוני היושב-ראש, שהוא נתן לבני גנץ, ואתמול לניצן הורוביץ, שר הבריאות שלו, אישור להיפגש עם אבו מאזן. והגרוע ביותר, הוא שכח, אדוני היושב-ראש, שכח לנאום באו"ם. הוא הופיע באו"ם, הופיע. טס לניו יורק, חכר מטוס על חשבון אזרחי ישראל במאות אלפי שקלים, הגיע לבימת האו"ם ובחר לתקוף את ראשי מערכת הבריאות. נפתלי בנט שכח שהוא וחברו הטוב, חברו החדש אביגדור ליברמן, שר האוצר, הנעלם הכי גדול בפוליטיקה הישראלית, זה שרק הוא – חבר הכנסת אבו שחאדה מבין ערבית; זה שרק הוא ידאג שאם לא תהיה נאמנות גם לא תהיה אזרחות; זה שרק הוא יעביר את הערבים באום אל-פחם לתחומי המדינה הפלסטינית. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – ולחסל את הנייה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שיחסל את הנייה תוך 48 שעות – הם שכחו, בנט וליברמן, שהבטיחו להעלות את שכר החיילים. לפי הנאומים, אדוני היושב-ראש, בנט גם שכח שהוא בכלל ראש הממשלה. אבל בעניין זה, אני חייב להגיד לך, טוב שכך. נפתלי בנט, זה גדול עליך. הציבור בישראל אומר לך: נכשלת, לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, יעלה ויבוא, ואחריו – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני זמן קצר עמד כאן ראש הממשלה נפתלי בנט ונשא נאום ארוך, והיה בו קטע שאני לא מבין. הוא דיבר על סקופ, ואני נדרכתי כי חשבתי שזה בסדר גודל של הודעת בן-גוריון על הישגי המוסד בשנות השישים. אבל הוא לא היה יכול לספר לנו מה הסקופ. חשבתי שאולי הוא עומד לבשר איזושהי בשורה בקשר לרון ארד או לפחות על גילוי התעלומה היכן הוא, ולהפתעתי שום דבר לא נשמע. ואני שואל, מה התועלת בלדווח שסוכני המוסד עמלים להשיג מידע על רון ארד, אבל אתה לא יכול לספר מה? עד שלא נדע למה התכוון המשורר בנט לא נבין לשם מה הוא השתמש ברון ארד ובמשפחתו. אנחנו ממתינים לתשובה. אבל מה שמסוכן יותר בנאומו הוא החלק שבו הוא שיבח את גזרותיו הגזעניות והממוקדות של שר האוצר איווט ליברמן ב-100 הימים שחלפו מאז הקמת הממשלה. אני שואל אותך, ראש הממשלה, תסתכל לאזרחי ישראל בעיניים: האם אתה באמת חושב שאיווט ליברמן הביא הישג כלשהו למדינת ישראל במלחמה נגד ילדים עניים, נגד הורים הנאלצים להשתמש בכלים חד-פעמיים ואימהות חרדיות עובדות עניות, או שמא נאלצת לשבח אותו כדי לתת לו מס שפתיים קואליציוני, כי אתה, כמו רבים אחרים, מפחד מהבריון איווט האיום? זה אולי נשמע בוטה, אבל זו השפה שלו. היום בצוהריים עמד ליברמן בחדר סיעת ישראל ביתנו ואמר שהוא שמע דיבורים על לצרף את ש"ס ויהדות התורה, ואומר: אם זה קורה, אנחנו לא נהיה שם. זה לא שמישהו מאיתנו, בש"ס או ביהדות התורה, ממהר להיכנס לקואליציה הרעה הזאת, שרודפת כל דבר של קדושה, רודפת את השכבות החלשות ועוקרת את קדושת השבת וערכי היהדות הבסיסיים ביותר, אבל כשליברמן מאיים שהוא לא יהיה בממשלה, זו הבשורה הכי טובה לעם ישראל. ומה שהכי מסוכן – כבר התרגלנו, וזה נראה נורמלי; להגיד משפטים גזעניים נגד הציבור החרדי זה בסדר. שלילת זכויות של אימהות חרדיות עובדות – אני לא שומע ציוץ מכל ארגוני הנשים הפמיניסטיות. אני שואל אתכם, זאת לא בריונות? האם הסימון הזה של ציבור מסוים זאת לא גזענות? באיזה עולם דמוקרטי זה לגיטימי להצהיר מראש, ובהכללה גמורה, כלפי אוכלוסייה מסוימת שצריך לשלוח אותה במריצות למזבלה? אתמול ביקשו ממנו – או, נדמה לי, היום – בוועדת הכספים לחזור בו, ונתנו לו הזדמנות, והוא לא רצה. ואלו לא האמירות הראשונות של ליברמן; כבר קדמו לכך אמירות רבות אחרות, חמורות יותר. לעולם לא נשכח, ולא נסלח על האמירות האלה. כולם יודעים בדיוק למי ליברמן מתכוון בגזרות על שתייה מתוקה, בגזרות על חד-פעמי ועוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אם ראש הממשלה רואה את עצמו כדמות ממלכתית, נפתלי בנט צריך לפטר את שר האוצר שלו עד שהוא יבוא ויתנצל על הדברים שלו. כנראה שלבנט אין את האומץ, לכן הוא מוותר לו ומאפשר לו להשמיע הערות אנטישמיות ללא כל תגובה. ואם לא די בכך, עוד משבח אותו על הישגיו. בושה לך, בנט, שאתה משבח דברי גזענות כאלה. תודה רבה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית ועל הרעיונות המאוד-בעייתיים שאנחנו שומעים לאחרונה, שהמשטרה לא יכולה להתמודד עם הפשע המאורגן בחברה הערבית ושצריך להכניס לשם את השב"כ, ואנחנו שומעים לאחרונה שגם את הצבא. אנחנו שומעים בדרך כלל את מספר הקורבנות, מספר הנרצחים. כמעט 1,500 אזרחים נרצחו בשני העשורים האחרונים, אדוני היושב-ראש. אבל העניין הוא, לצערי הרב, הרבה יותר חמור. יש גם מספר גדול יותר של אנשים שנפצעו, ויש גם מספר הרבה יותר גדול של אנשים שמשלמים פרוטקשן לפשע המאורגן, ויש גם מעורבות של הפשע המאורגן בחברה הערבית בפוליטיקה המקומית, ויש גם המון דברים אחרים. התמונה הרבה יותר קשה, לצערי הרב, מהמספר העצום של הקורבנות שנרצחו, בעיקר בגלל הפשע המאורגן. ואז באה המדינה, לאחר שני עשורים שאנחנו כל הזמן מדברים על העניין הזה, כל הזמן מתריעים – באה המשטרה, שהובילה אותנו עד לכאן. הרי מישהו היה אחראי לכך שהפשיעה המאורגנת בחברה הערבית גדלה כל כך, מישהו לא עשה את תפקידו, מישהו הפקיר את החברה הערבית לאנשי הפשע המאורגן. ואז אומרים לנו: טוב, תנו לאותם אנשים לנסות לעשות את אותה עבודה ואולי יהיו תוצאות אחרות. אם המדינה מודה שהמשטרה הובילה אותנו לקטסטרופה הזו, מי שילם בתפקידו מהמשטרה? מי שילם בתפקידו, מכל הבכירים של המשטרה שהובילו את החברה הערבית לאסון שבו היא נמצאת עם הפשיעה המאורגנת? ברור שאף אחד. לא רק שאף אחד לא שילם בתפקידו, אלה אנשים שקודמו בתוך המערכת. אלה אנשים שחלקם הפכו להיות פוליטיקאים, חלקם מנהיגים במקומות שונים וחלקם קודמו בתוך המערכת. אדוני, משטרת ישראל יודעת היטב איך לטפל בפשיעה המאורגנת. היא עשתה את זה לפני שני עשורים עם הרבה פחות משאבים, הרבה פחות כוח אדם והרבה פחות ידע. רק שאז הפשיעה המאורגנת התרכזה בחברה היהודית. ברגע שהקורבנות במדינת היהודים היו יהודים, המשטרה התנהגה בצורה שונה. אין יותר גזענות מזה. ברגע שהמערכת שאמורה לספק ביטחון לבני אדם חושבת שיש בני אדם ששווים יותר ובני אדם ששווים פחות – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לזה קוראים אפרטהייד, אדוני היושב-ראש. תודה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אני מאחל לכולנו שיהיה לנו מושב פורה, שנוכל לייצג את העם מן האופוזיציה וגם מהקואליציה. אדוני היושב-ראש, היום חזרתי מחו"ל, מאתיופיה, המדינה שבה נולדתי. הייתי שם שבועיים. לפני שהגעתי לכאן עשיתי סיור במוזיאון הלאומי באתיופיה, מדינה שקיימת מעל 3,500 שנה. זו המדינה, אחרי ירושלים, שקיבלה את דת ישראל, באתיופיה. כשבאתי למוזיאון, ראיתי במוזיאון את כל תולדות ישראל, איך מדינת אתיופיה קמה, ואת התרבות היהודית של ישראל וההשפעה של היהודים, שנמצאת באתיופיה עד היום, וכל כך התגאיתי. למה אני מספר את זה, אדוני? כי ברגע שהגעתי הביתה, אחרי שעשיתי את בדיקת הקורונה, חיכיתי בבית. אני פותח חדשות, בדרך כלל אין לנו זמן, ואני גם משתדל לא לראות חדשות, אני מקבל חדשות מזוהמות ומוטות-סיקור בתוך הפוליטיקה הישראלית, לצערנו. אבל אני יושב ורואה בחדשות ידיעה שאיש עסקים ישראלי ניצל מחיסול במדינה אירופית, ומשרד ראש הממשלה מבהיר שאלה היו איראנים שניסו לפגוע בדמויות ישראליות, ולא דווקא, חלילה, מדובר באירוע פלילי של אותו איש עסקים. אני יושב בבית ולא מבין. איך ראש ממשלה מוציא הודעה כזאת? מה, הוא דובר של אנשי עסקים ישראלים? אני לא מבין מה קרה לו. באמת לא הבנתי. אז אני שומע את ניר דבורי בערוץ 12 אומר שתמוה בעיניו שראש הממשלה מוציא הודעה לתקשורת, כי איש העסקים הזה לחץ על ראש הממשלה להוציא הודעה לתקשורת שחלילה הוא לא יהיה חשוד באירוע פלילי, שזה לא יפגע לו בעסקים. אני אומר לעצמי, רגע, עד עכשיו אני רגיל שחברי כנסת שנכנסו בחוק הנורבגי לוחצים על ראש הממשלה והוא נכנע; אנחנו רגילים שמנסור עבאס אפילו לא מרים טלפון, הוא מגיע לכאן, מרים את האצבע, חוק הקנביס לא עולה והוא נכנע. אני לא מבין. איך ראש ממשלת ישראל, האיש שיושב בלילה על הטלפון האדום, נכנע לכל שיחת טלפון של אנשי עסקים, ואירוע לאומני ביטחוני שהיה חסוי – הוא חושף את זה בפני הציבור? אני אומר לעצמי, לא יכול להיות. ואז ניר דבורי בעצמו לא מבין. אני מגיע לכנסת, לא הספקתי לשמוע את נאום ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וראש הממשלה אומר מעל הדוכן, שהמוסד עושה פעולות להביא את רון ארד. יש לי בשורה בשבילך: המוסד עובד 24 שעות כדי להביא את רון ארד. איך זה ידיעה? אז אני מבין שנאום ראש הממשלה הוא ריק. הוא היה חייב להכניס לתקשורת את עצמו בחשיפת סודות מדינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני בטוח שהמשך הסיפור יבוא בנאום הבא שלך, שכבר מופיע כאן ברשימה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני, עד שהדובר הבא עולה. אז אני מבין שכל מי שלוחץ מקבל. קומץ של שרים אפילו לא ביקשו – הלכו לאבו מאזן, נפגשו איתו. אבו מאזן רואה את האנשים האלה ואומר, ואללה, אני לא צריך להקים צבא, אני רואה את הפראיירים האלה, הם ייתנו לי את המדינה לבד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת גדי יברקן. חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יריב לוין. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מדבר כאן לבקשתו של חבר הכנסת דודי אמסלם, זאת זכות עבורי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יודע שאנחנו דנים בהצעת חוק שירות הביטחון, ואני חושב שבמקרה הזה אנחנו עושים את הדבר הנכון ואני רוצה להסביר. לפני כחמש שנים, בהעברת התקציב של 2016-2015 התקבלה החלטה שגויה. ההחלטה הייתה לקצר את השירות ל-32 חודשים וליצור גם את האופציה לקצר אותו ל-30 חודשים. הייתי השר היחיד שהתנגד לעניין הזה בקבינט המדיני-ביטחוני, שהתקיים תוך כדי הדיון בתקציב המדינה. לאחר מכן הייתי השר היחיד שהצביע כנגד הדבר הזה בהיותי חבר הממשלה, ולבסוף גם הצבעתי נגד זה במליאה בכנסת. הסיבה פשוטה, אני רוצה שהדבר הזה יהיה ברור: כאשר חיילים בצה"ל משרתים 36 חודשים, בממוצע יש להם 24 חודשים, שנתיים שהן שנתיים אפקטיביות. כלומר, שנה אחת בממוצע הולכת להכשרות ועוד שנתיים לשירות מועיל. כאשר אתה מוריד את זה ל-30 חודשים, קרי מוריד חצי שנה, המשמעות של העניין הזה היא שלמעשה אתה מקצר ברבע את השירות האפקטיבי, ואם אתה מוציא את בה"די החינוך וההדרכה של צה"ל, המשמעות של העניין היא שאתה משית סדר גודל של קיצוץ של 25% על הסד"כ האפקטיבי של צה"ל. כלומר, במקום ארבעה גדודי שריון – שלושה, במקום ארבע חטיבות – שלוש. אגב, מי שהביא את זה בשם צבא ההגנה לישראל אז, משרת היום כחבר כנסת מטעם הקואליציה וכסגן שר, אז הוא היה סגן רמטכ"ל. לכן התנגדתי אז למה שאמר הרמטכ"ל ולמה שאמר סגנו ולמה שאמר שר הביטחון ולמה שאמר שר האוצר דאז, לא שר האוצר של היום. חשבתי שזו החלטה שגויה, חשבתי ואני חושב עדיין שזה מחיר כבד, כי מי שלא יודע, במדינת ישראל יש כמה דברים שאי-אפשר להביא מחוץ לארץ: אדמה, חיילים שישרתו בצה"ל ועוד כל מיני דברים. לכן המשחק הזה היה משחק שאסור היה לעשות אותו, אסור היה לפגוע בסד"כ הזה. צה"ל דאז לא התנגד כמו שצריך. מערכת הביטחון, על מנת לקבל תקציב נוסף, עשתה עסקה מאוד מאוד לא חכמה עם האוצר. אני שמח שלפחות את החודשיים לא מורידים עכשיו, ואני קורא לממשלה להחזיר את השירות ל-36 חודשים. זה מה שצריך. לא פחות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> וגם להעלות את השכר. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> בהזדמנות זו, כפי שאומרת חברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני מציע גם שחיילי צה"ל יקבלו תגמול הוגן, כפי שהציע השר לשעבר אלי כהן, ואנחנו נתחיל לשלם להם – לא את מה שמגיע להם, כי מה שמגיע להם זה הרבה יותר, אבל לפחות כמו שעשתה ממשלת הליכוד בתקופות עברו, שהעלתה ב-50% את השכר. בואו נעלה אותו עוד פעם ב-50% או ב-100%, וגם זה מעט, כי מי כמונו יודע שאין מחיר עבור סיכון נפשך במעבר הגדר, בכניסה לשדה מוקשים, בירי על מחבלים או בכל דבר אחר. לכן אני שמח שאנחנו מביאים לזה שבלמנו. אני מציע לכולנו לחשוב על איך מחזירים את השירות בצורה משותפת, בהחלטת קואליציה-אופוזיציה, ל-36 חודשים, תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת שיין, חבר הכנסת שיין, שעומד עם הגב אליי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יוסי שיין. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר מפלגתו של שר האוצר אביגדור ליברמן מישראל ביתנו. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לכבוד הוא לי. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתם לא מתביישים? תגיד לי, איך אתם לא מתביישים? אתם הבטחתם, סיפרתם לחיילי החובה שאתם תדאגו לחיילי צה"ל. תדאגו לשכרם, תדאגו לתנאיהם, תדאגו לשירותם. ומה אתם עושים? מביאים לכאן חוק שערורייתי שבא וקובע שקיצור השירות, שכבר אושר ונחקק, יבוטל. לא רק שהוא יבוטל, אלא לחיילים שמשרתים עכשיו ושהתגייסו כאשר החוק היה בתוקף, אתם באים ואומרים: אנחנו נאריך לכם עכשיו את השירות. למה? ככה. סתם כך, בלי שום הסבר, בלי שום נימוק, בלי שום סיבה. הרי לא השתנה שום דבר מאז שהחוק ההוא נחקק לעכשיו. אבל שיא השיאים ושיא החוצפה – אתם מביאים תקציב מדינה שבו יש 53 מיליארד שקל כדי להחזיק את התנועה האסלאמית בקואליציה, ולא מצאתם שקל אחד כדי לתת לאותם חיילי חובה, לאותם חיילי חובה שביד השנייה אתם עכשיו מאריכים להם את השירות? מאיפה החוצפה הזו? מפלגה שנאמה פה במשך שנים שהיא תדאג לחיילי צה"ל, שהיא תדאג לאלה שמשרתים ולא משתמטים, שהיא תדאג כביכול לאלה שנושאים בנטל – איפה אתם, חבר הכנסת שיין? נותנים לתנועה האסלאמית. מה, הם נושאים בנטל? הם משרתים? << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמר לך שר האוצר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמר לך שר האוצר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו. אני לא מאמין למילה אחת שלו. הוא מביא תקציב, שייתן כסף לחיילים. חיילי צה"ל ימשיכו לקבל 1,700 או 1,800 שקל או 2,000 שקל בסוף השירות ללוחמים. חרפה, בושה וחרפה. חיילים אחרים מקבלים עוד הרבה פחות. אבל התנועה האסלאמית – 53 מיליארד שקל. לזה יש לכם כסף. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם העליתם את השכר לחיילים? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה צבועים. תתביישו לכם. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרו לכם, אמרו לכם – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו באמת העלינו, חבר הכנסת שיין. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. אמרתי לך, בתקציב 2023 כתוב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אזכיר לך שאנחנו העלינו את שכר החיילים ב-50%. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה קראת את התקציב? אתה קראת את התקציב? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ולא רק שהעלינו ב-50%, אלא גם אמרנו שבתקציב הקרוב נעלה עוד יותר. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> יריב, אתה לא קראת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואז בא שר האוצר שלך, שהבטיח שהוא ידאג לחיילים, ועשה הפוך. ממשלת בושה וחרפה. לשלוח את חיילי צה"ל לשירות ארוך יותר על חשבון היכולת שלהם להתחיל ללמוד, לצאת לשוק העבודה, וביד השנייה לקחת את הכסף שמגיע להם ולתת אותו למטרות תחזוקה פוליטית לתנועה האסלאמית. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. אביגדור ליברמן וישראל ביתנו, הפקרתם את חיילי צה"ל, שיקרתם אותם, רימיתם אותם. תתביישו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין, שגם עמד בדיוק בזמן שהוקצה לו. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שעה קלה עמד כאן ראש הממשלה נפתלי בנט ושיקר במצח נחושה. הוא פונה לשר האוצר, שלא נכח כאן, ומשבח אותו על זה שהוא ביטל את החל"ת והוריד את האבטלה. והינה, האמת היא שהאבטלה ירדה קצת בסוף יולי. ובכל המדידות האחרונות האבטלה עולה. לא רק שביטלו את מקור לחמם של בני 67 פלוס, שאנחנו הנהגנו – נתנו להם מענק הסתגלות 4,000 שקלים בחודש שיוכלו להתקיים – וזרקו אותם לרחוב בלי תרופות, בלי אוכל; פשוט פוגעים בעשרות אלפי משפחות וזורקים אותן לרחוב – משפחות ואנשים שאין להם עוד דרך לחזור לעבודה. אני הכנתי מענק, תמריץ למעסיקים שיקלטו מובטלים ותיקים. הדבר הראשון שהממשלה הזאת עשתה הוא לבטל את התמריץ הזה. ולכן גם אין הכשרה מקצועית, ובעצם זורקים המוני אנשים לרחוב. והדבר היותר-חמור הוא שעומד כאן ראש הממשלה ותוקף אותי כשר האוצר הקודם על זה שנתנו כסף לאזרחים ולאנשים. כן, אני גאה בזה שנתתי למובטלים, שנתתי לעצמאים, שנתתי לאנשי העסקים, לנכים, למקבלי מס הכנסה שלילי, שעזרנו לעם לעבור את התקופה הקשה עד שהגיעו החיסונים ועד שנפתחו הכלכלה והמשק ואנשים חזרו לעבודה. עומד כאן ראש הממשלה ותוקף את העובדה שנתנו 160 מיליארד, גם למי שהזכרתי וגם למשרדי הממשלה. משרד הבריאות קיבל תוספת של למעלה מ-20 מיליארד שקלים; משרד החינוך קיבל תוספת של 4.2 מיליארד שקלים; גם משרד הרווחה וכל המשרדים קיבלו תוספות. וגם השקענו בתשתיות מיוחדות מעל 5 מיליארד שקלים. ראש ממשלה מכהן לא יודע את העובדות ותוקף את העובדה שממשלה עמדה בחזית ועזרה לאזרחים ולעסקים ולכולם. אותו ראש ממשלה נוהג באופן לא פחות חמור מול האלימות במגזר הערבי, שחלק ממנה לאומנית ואסלאמיסטית וחלק ממנה עבריינית. הוא מבטל ביקור באום אל-פחם כי תוקפים אותו – אחמד טיבי בציוץ אחד, שזה יום השהידים, ורע"מ טוענת שזה בגללה, לכבוד השהידים. הם רבים מי הוריד את בנט על הברכיים ומשכיבים את ההרתעה הישראלית על הרצפה. והדבר האחרון שהיה בכפר קאסם, אדוני היושב-ראש, כאשר שוטרים באים למלא את תפקידם – שוטרים – ומותקפים באכזריות על ידי מיליציה של התנועה האסלאמית בכפר קאסם – איך יש שם מיליציה? איך היא חמושה בחלקה? איך הם מעיזים לתקוף שוטרים. וחצי יום לא דיברו על זה. השוטרים חסרי אונים, כי הם יודעים גם כן שלא נותנים להם לפעול משום שהממשלה הזאת תלויה ברע"מ, תלויה במועצת השורא, תלויה במנסור עבאס, והם לא יכולים להגן ולכפות את החוק. אדוני היושב-ראש, אם זה היה קורה בניו יורק או בכל מקום אחר – שוטרים נסוגים, מותקפים באכזריות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט האחרון. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק והסדר צריכים להיות עיוורי צבעים. הם צריכים להיאכף בכל מקום. צריכה להיות כאן מדינת חוק, ובאותו לילה היו צריכים כוחות מיוחדים של המשטרה – אדוני היושב-ראש, פעם היית ביניהם – לפשוט על הכפר הזה, לבער שם את מוקדי האלימות והטרור ואת כל מה שקורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים בפני פצצה מתקתקת שמלובה בגלל התלות בעבאס ובתנועה האסלאמית, וחייבים לשים לדבר הזה סוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל כץ. חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראה, היום אמור להיות יום כזה חגיגי. זה בכל זאת מושב חדש, פרחים, צילום פרחים מהמם, זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת, וגם נאומים של נושאי המשרה הבכירים במדינה שלנו, בין אם זה הנשיא, יושב-ראש הקואליציה – ראש הממשלה, כמובן – וראש האופוזיציה. מן הסתם כל אחד רוצה להביא את הסגנון שלו, את השוני שלו. ואני ישבתי והקשבתי לנאום של ראש הממשלה בנט. ואני מבינה את הרצון שלו לייחד, לבדל או להגיד כמה הוא שונה. אבל בן אדם עם היגיון בראשו ושכל בריא לא יכול שלא לשים לב להזיה, לחוסר ההבנה הלוגית בדברים שאמר פה ראש הממשלה. בנט ציין ואמר: אנחנו בסך הכול שלושה חודשים בממשלה החדשה הזו – שלושה, שלושה וחצי חודשים. הוא תקף את הממשלה הקודמת, בין אם זה על היעדר תקציב או בין אם זה על האבק שהוא מצא במשרדים או בין אם זה על כל ההתנהלות הכלכלית הלא-בסדר של הממשלה הקודמת ושל שר האוצר הקודם ישראל כץ, שיושב פה לידנו. ובאותה מידה, תוך כדי, אפילו לא החליף נשימה, הוא ציין את ההישגים המדהימים של הממשלה החדשה של שלושת החודשים. עכשיו, תראה, או שהוא תמים או שהוא חושב שהציבור מטומטם או שהוא חושב שהציבור כל כך תמים שלא יבדוק או שלא יבין שבתוך שלושה חודשים לא יכולים להביא את ההישגים האלו. ולמה אני אומרת את זה? כי אם אתם טוענים – וכשאני אומרת "אתם טוענים", אתה חלק מהקואליציה – שהממשלה הקודמת לא עשתה כלום ואין תקציב, אז תגידו לי, בתוך שלושה חודשים איך הצלחתם לעבוד, אם אין כסף? הרי התקציב עוד לא עבר, התקציב שלכם, אז איך אתם מנפנפים בהישגים הגדולים שלכם בכלכלה – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> שלנו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – באבטלה – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> שלנו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – במשק? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> שלנו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, זה התקציב או ההתאמות התקציביות ששר האוצר לשעבר ושהממשלה שלנו עשו. הפכתם להיות ממשלת גונבי הקרדיטים. תקשיב לי, בעיתונות, כשעיתונאי גונב קרדיט לעיתונאי אחר, כשהוא לוקח סיפור של מישהו אחר, שוחטים אותו. שוחטים אותו מעל כל במה אפשרית. העיתונאים היום שותקים. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> קוראים לזה קוקייה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> קוקייה שמטילה את הביצים בקינים של אחרים, ואחרים דוגרים עליהם. לכן יש פה אנומליה אחת מאוד גדולה. אם לא העברתם תקציב, לא יכולתם להוציא לפועל תוכניות; ואם לא היה תקציב, ואתם זועקים שהמדינה הייתה משותקת, אז איך הבאתם הישגים? כשאתם מדברים על ההישגים של השלום, זה שלום שהממשלה הקודמת עשתה. כשאתם מדברים על ההישגים הכלכליים, אלה הישגים שאתם מתהדרים בהם, מהממשלה הקודמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ראיתי את שרת התחבורה מדברת על המתנה לחג – זה עוד התחיל מישראל כץ – על כך שעד גיל 70 לא יצטרכו לחדש כל פעם רישיונות. אבל היי, זאת מתנה של שרה. ראיתי אותה מדברת על התחנה המרכזית בעפולה. אתם יודעים כמה זמן לוקח לתכנן תחנה חדשה ולהקים אותה? אבל הם גוזרים את הסרט, זו מתנה של שרת התחבורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> באותה מידה השבוע שמעתי אותה מדברת על הטיסות ממצרים לישראל כאילו זו עבודה שלה, כאשר מתברר שבמרץ 2021 אנחנו, בממשלה שלנו, העברנו את ההחלטה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבתי – תהיתי מתי תביני שגם אני הייתי איתך בממשלה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלכם זה שלכם, אבל – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, איתן, אמרתי שאתה חלק מהקואליציה הזאת. זאת אומרת שההישגים שמתהדרים בהם אלה הישגים שאתה שותף להם בממשלה הקודמת, ולא בזו, כי עדיין אין תקציב. אמרתם שהמדינה לא עבדה בלי תקציב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה משנה, בנט בכל מקרה משקר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו משפט אחרון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך שבהודעה של ראש הממשלה בנט, ההודעה הדרמטית על הפעולות של המוסד, נדרכתי כולי. כי ראש ממשלה שמשתף בנושאים ביטחוניים כאלה, בנושאים שהם ממש מתחת לרדאר, מתוך שלום החיילים שלנו, כוחות הביטחון וכדומה – אני אסיים את הנקודה כי היא מאוד מאוד חשובה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כי יש רבים שגם יבקשו זמן כמוך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ממש מבקשת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני זוכר שכשאת היית יושבת-ראש המליאה עמדת – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ונתתי. באמצע הטיעון נתתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נמצאים פה עד אמצע הלילה היום. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים את הטיעון שלי ואני אוותר בחוק הבא על הדיבור, בסדר? אני רק אסיים. תן לי לעטוף את זה בשלושה משפטים ואני מסיימת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרת "משפט", הפכו לשלושה? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז במה משתף אותנו ראש הממשלה? נדמה כאילו הוא לא היה חלק מהמדינה הזו ורק עכשיו הוא התעורר. האם הוא לא ידע שמאז קום המדינה שירותי הביטחון החשאיים שלנו עובדים כל הזמן? האם הוא לא מכיר את העבודה על נעדרי סולטאן יעקוב? האם הוא לא מכיר את העבודה על השרידים של אלי כהן? האם הוא לא מכיר את העבודה על כל אותם נעדרים, שהיום הוא בא ומספר לנו, אם אין פואנטה ואין חדשות? אנחנו כציבור ואנחנו נבחרי הציבור עומדים עם סימן שאלה גדול. יש פה מניפולציה רגשית שהיא בושה לראש הממשלה. בעיקר אם אנחנו שומעים היום כתבים מדיניים ביטחוניים שמדברים על כך שאותה פעולה שהתהדר בה ראש הממשלה נחלה כישלון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עצוב. ולדעתי הייתה פה לא רק סחטנות רגשית – הייתה פה מניפולציה כדי להעביר את הדיון מההישגים של הממשלה הקודמת שהממשלה הזאת מתהדרת בה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שהזיכרון שלך לא יהיה קצר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, אני עומד על זמנים. אני עומד על זמנים, גברתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני דורשת את אותו פרגון. אומנם פרגון אי-אפשר לדרוש, אבל אני עדיין דורשת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדיוק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> טוב שאתה מודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פרגון מקבלים, לא דורשים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל אמרת שאתה לפי התקנון, תחליט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עובד על פי התקנון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הבנתי. יושב-ראש ישיבה לשעבר, גם אורלי הייתה יושבת-ראש לשעבר. אנחנו, מי אנחנו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משתדלים לעמוד בזמנים, כי יש לנו סדר-יום עמוס וארוך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי יושב-ראש הכנסת, שמכבד את המליאה בנוכחותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את הדיון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני באמת לא מצליח להבין. נניח שיש צורך אמיתי לבטל את קיצור שירות החובה של לוחמי צה"ל, איך אתם עושים את זה בלי להביא במקביל את המינימום המתחייב והמתבקש שהתחייבתם לו, להעלות את שכר חיילי החובה? מעלים, מאריכים את השירות ל-32 חודש רטרואקטיבית, גם למי שהתגייסו וידעו שהם אמורים לשרת שירות מקוצר יותר, ולא מדובר על הרבה כסף. מצאתם כסף לפנסיות של אנשי הקבע, ומצאתם כסף לרפד ולשמן את התנועה האסלאמית בכל כך הרבה וקטורים. סבתא בישלה דייסה, נתנה לזה, נתנה לזה ונתנה לזה, ורק ללוחמי צה"ל – שעכשיו ישרתו יותר ויצאו לחיים בגיל מאוחר יותר וילכו לרכוש תואר והשכלה מאוחר יותר ויתפרנסו מאוחר יותר – לא מצאנו כמה גרושים כדי שיוכלו להביא שכר מכובד. זה אפילו לא שכר, זה דמי קיום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, יש להקפיד על זה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני באמת לא מצליח להבין. אדוני היושב-ראש, רע"מ תצביע בעד החוק הזה? השותפים שלכם בתנועה האסלאמית יתייצבו כאן ויצביעו בעד הארכת שירות חובה? אתם קואליציה, אתם הבאתם חוק. אדוני היושב-ראש, רע"מ תצביע בעד החוק הזה, או ששוב נחשפת ערוותה של הקואליציה הזו שנשענת על תומכי טרור אנטי-ציוניים, שבורחת ממליאת הכנסת של המדינה היהודית כל אימת שיש חוק שקשור במשהו לצבא ההגנה לישראל? צבא ההגנה לישראל הקדוש, היקר, החשוב. סמל הריבונות ששומר על ביטחוננו בסייעתא דשמיא גדולה, "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל" – אלה השותפים שלכם? אז 53 מיליארד לתת להם יש לכם, אבל כמה גרושים ללוחמים שלנו שאתם מאריכים להם את השירות אין לכם. זה מביא אותי, כמובן – ונדבר על זה בחודש הקרוב בהרבה במות כאן בבניין הזה, על סדרי העדיפויות המעוותים לחלוטין שמשקף התקציב הזה. בסוף תקציב משקף ערכים, סולם עדיפויות ערכי של חברה. יש תמיד שמיכה קצרה, אף פעם אין כסף לכול, וצריך להחליט מה יותר חשוב ממה, איפה שמים את הכסף של כולנו. ובתקציב הזה אתם שמים כל כך הרבה כסף במקומות מזיקים, הרסניים ומסוכנים, כמו השלמונים שבהם אתם מרפדים את התנועה האסלאמית, שתתחזק בחברה הערבית בדיוק כפי שחמאס עשה בעזה בראשית שנות השבעים, שהתחזק בפעילות אזרחית כביכול, אבל זה לא אזרחים, כי אם זה היה אזרחי אז הם היו מתייצבים ומצביעים גם על החוק הזה היום, אבל הם לרגע לא גנזו את המאבק ואת ההתנגדות, את השלילה שלהם את הלגיטימציה של ישראל כמדינה יהודית; ובחלק – דברים פחות חשובים. לא מצאתם כסף לדברים חשובים באמת. זה סולם עדיפויות ערכי מעוות לחלוטין. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, תמשכו את החוק הזה, תביאו אותו ביחד עם העלאת שכר החובה. תעשו את הדבר הנכון, הצודק, המתבקש, המוסרי, הערכי, שיודע להוקיר את השירות של לוחמי צה"ל. יכול להיות שאז גם אנחנו נתמוך בזה. במצב הנוכחי, לצערי, אנחנו לא יכולים לתמוך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחלט יש כוונה כזו. תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אמסלם ביקש להחליף איתי, אפשרי? בשביל ישראל כץ, שביקש לשמוע אותו. אפשרי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> הייתה לי הזכות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> מה אתה זומם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להפך, ביקשת בקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה שיש לך חיוך מתחת לשפם. מה אתה זומם? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> דודי, זאת ההצגה הכי טובה בעיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ביקשת בקשה – נענינו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מה זה מזכיר לכם: השתגעתם, נפלתם על הראש? כמה אתם מתעסקים בקורונה? דרך אגב, פעם בחודש הם עושים ישיבת קורונה. "מה עשיתם למען הקורונה? כלום. אתם הורסים את החיים של מיליוני אזרחי מדינת ישראל – – – הורגים אותם מבפנים – – – מה עוד אני צריך לעשות?" מר בנט, אתה לא עושה כלום, שום דבר, כלום ושום דבר. אתה משותק, אתה מפוחד. ככל שאתה עולה לכאן יותר, אזרחי מדינת ישראל מפחדים יותר. אני מציע לך לא לדבר יותר. אתה יודע, אתה מזכיר לי את הבדיחה, חבר הכנסת כץ, על איזה רועה שיצא עם הכבשים שלו למרעה. הוא רואה מרחוק איזה ג'יפ. מגיע אליו ג'יפ ירוק, יוצא פקח אומר לו: סלח לי, אדוני, של מי העדר? הוא אומר לו: שלי. אומר לו: תגיד, מה אוכלות הכבשים? הוא אומר לו: הן אוכלות קצת עשבים, קצת עצים. הוא אומר לו: תגיד, אני פקח מרשות שמורות הטבע, אתה לא יודע שזה אסור? כל הפרחים האלה הם צמחים מוגנים. הוא נותן לו קנס 5,000 שקל. טוב, למוחרת חוזר שוב: מתעוררים בבוקר, צריכים לתת לכבשים פרנסה. שוב פעם יוצאים, הוא מעלה אותן קצת יותר לגובה, להר. הוא רואה מרחוק איזה ג'יפ, אדום הפעם. מגיע אליו הג'יפ, יוצא פקח, ושואל אותו: תגיד, של מי הכבשים האלה? הוא אומר לו: שלי. הוא אומר לו: מה הן אוכלות? אומר לו: קצת נחשים, קצת עכברים, קצת פרפרים. הוא אומר לו: אני מתנו לחיות לחיות, אתה לא יודע שכל אלה חיות מוגנות? הוא אומר לו: לא. נותן לו קנס 5,000 שקל. חוזר הביתה מבואס. למוחרת שוב פעם, קמים בבוקר, צריכים לתת לעדר לאכול. עולים על קצה ההר, והוא רואה מרחוק איזה ג'יפ צהוב מגיע אליו. יוצא פקח ואומר לו: של מי הכבשים? הוא אומר לו: שלי. הוא אומר לו: מה הן אוכלות? אומר לו: אני אגיד לך את האמת, כל בוקר אני נותן להן 20 שקל וכל אחד הולך לאכול איפה שהוא רוצה. נפתלי בנט, מה שעשית בקורונה – חילקת כמה בדיקות חד-פעמיות לאזרחי מדינת ישראל ולילדים, ושכל אחד יעשה מה שהוא מבין. שימו מסכות, שבו בבית, תטפלו בעצמכם, מה שנקרא, בקורונה, בגלל שאני, נפתלי בנט, לא יודע לעשות שום דבר. אני לא יודע באמת לעזור לכם, אני רק סתם דיברתי. אז לכן אני עושה רעשים, רעשים. מחלקים פה, עושים בדיקות שם, הכול כלאם פאדי. הכול קשקושים. אבל כשאנחנו היינו בממשלה, גם אתה וגם לפיד כל שבוע – אני הייתי השר המקשר, שמעתי את ההבלים שלכם מבוקר עד לילה. אתם ממציאים שצריך סגרים. מישהו דיבר על סגר? אתה ממציא שנתת את הבוסטר. אתה יודע בכלל אם לתת בוסטר או לא? ואם הבוסטר היה הורג אנשים, היית נותן אותו? הרי זו מערכת הבריאות בדקה, ראתה שהנוגדנים יורדים, החליטה לתת עוד זריקה. דרך אגב, הזריקות, מי שרכש אותן ומי שרכש את כל החיסונים זה ראש הממשלה נתניהו. אז אתם כולכם חבורת – באמת, אני לא יודע איך להגדיר אתכם, אפילו. אני מציע לך, נפתלי בנט: תן לאזרחי מדינת ישראל פחות דאגות, תסתום את הפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דוד אמסלם. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את צודקת. גם אני הייתי מוותר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הייתי חולק על "מדהימה". כן, בבקשה, גברתי. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אמרתי את זה ליושב-ראש הלא-נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ככה, עד שלוש דקות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממש ככה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אנחנו פותחים את מושב החורף, אז בואו נפתח אותו בקצת חיבור למציאות, כי הרי יש פה ממשלה שמנותקת לחלוטין ממה שקורה, ומלבד סיסמאות ריקות ומאוד מאוד פופוליסטיות – ראיתי היום שבנט למד את השיטה: כותרות, כותרות פופוליסטיות, ריקות מתוכן. אז באמת, חוץ מזה הם איבדו את הבושה, ואנחנו מדברים עכשיו על חוק שקשור למי שמגן עלינו, למי שמחרף את נפשו יומם ולילה למען ביטחון אזרחי מדינת ישראל כדי שהם יישנו בשקט בלילה. אז בהקשר לחוק הזה אני רוצה לצטט דברים שאמר שר האוצר אביגדור ליברמן רק לפני חודשיים: "הייתי רוצה להגדיל משמעותית את השכר לחיילי הסדיר, חשוב לסמן לאותה קבוצה, שהולכת וקטנה משנה לשנה, שהם לא פראיירים אלא הם חלוצים, לא מזלזלים בהם אלא להפך, מעריכים אותם". זה מה שאמר אביגדור ליברמן. ומה הוא עשה בפועל? כלום ושום דבר, כמובן; אגב, כמו שהוא בדרך כלל עושה ואיך שהוא בדרך כלל פועל על פי ההבטחות שלו. ובינתיים מגיע התקציב, והפלא ופלא, אין תוספת לחיילים. אבל מה כן יש, מה כן יש? וזה באמת, אתה יודע, חשוב שידעו. יש תוספת למשרתי הקבע. עכשיו, מה אנחנו מבינים מפה? הרי אם הוא לא היה נותן תוספת למשרתי הקבע, חשוב שיגידו, וזה בסדר, זה לגיטימי, גנץ היה מתנגד. הבנתם איך זה עובד? זה חשוב שתבינו: גנץ מאיים, כי זה חשוב לו, ומקבל תוספת. מנסור עבאס מאיים, מקבל תוספת. אבידר כועס, אז הוא מקבל ג'וב, סליחה, חופשה, יותר נכון, עם משכורת ורכב ועשרה תקנים, משרד של שר, אתם יודעים. כל הח"כים שלא ידעו עדיין מה זה כנסת ישראל נהפכים לשרים, והופ, ממנים עובדים זרים מנורבגיה שיעבדו בכנסת, והם מטרטרים אותנו יום ולילה בחוסר מקצועיות משווע. עכשיו, אני שואלת: האם כל האינטרסנטים למיניהם שמרכיבים את הממשלה הזאת באמת מהדרגה הראשונה – האם הם ישבו שנייה מעבר לבועה האינטרסנטית שלהם וחשבו איך מסתכלים עליהם חיילי צה"ל? הרי לשלוחה של האחים המוסלמים היה כסף, זה ברור, אבל לחיילים אין. קחו 1%, 1% ממה שקיבל מנסור עבאס, לא יותר, וכל הסיטואציה פה עם חיילי צה"ל הייתה שונה. חיילים מרגישים מופקרים, ולכם זה לא אכפת. אני מזכירה, אלה אותם חיילים שמחרפים את נפשם, שנפצעים, שמשאירים אחריהם משפחות שכולות, שמסכנים את עצמם למעננו, והם מופקרים. בדיוק, אגב, כמו שהפקרתם את בראל חדריה שמואלי ולא טרחתם אפילו להגיב על הרצח שלו. יושב פה ראש ממשלה, בנט, שהוא כמו חייזר שנחת פה משום מקום ולא מבין מה הולך ומה קורה. חייזר שמתבלבל בשם של החייל כשהוא צריך להתקשר למשפחה השכולה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל רק – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט. – – ולא יודע אפילו אם לשלוח מברק או לבוא לנחם. אבל תהיו רגועים – משפט אחרון: יש לנו את ליברמן, שר האוצר של הממשלה הפלסטינית הראשונה, ואצלו, חברים, מילה זאת מילה. וכמו שהוא אמר היום בוועדת הכספים: אצלי מילה זאת מילה. אז תזכרו איך שהוא חיסל את הנייה תוך 48 שעות, איך שהוא אמר שהוא לא ישב עם תומכי טרור, ככה הוא עכשיו זורק את חיילי צה"ל לכלבים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. ממשלה הזויה ומנותקת של חייזרים, שלא יודעים אפילו איך להתנהל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת עלי סלאלחה – אינו נוכח. חבר הכנסת איתמר בן גביר, ואחריו – חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איפה השרים? מה, כולם אצל אבו מאזן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השרה פרקש הכהן נמצאת כאן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כאן, כן. חששתי שכולם הלכו לאבו מאזן. מה, לא יישארו שרים בממשלת ישראל? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זה החוק הנורבגי, זה החוק הנורבגי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בחול המועד סוכות אנחנו טיילנו ברחבי ארצנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתרפסים שם במוקטעה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ברחבי ארצנו הקדושה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הולכים לאכול שם. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הלכנו ליצהר. אני מזמין אותך לבוא לסייר איתי ביצהר. יש גם מקומות מחוץ לרמאללה. יש מקומות מחוץ לרמאללה. ואדוני, הגענו לגבעה שנקראת קומי אורי. ובקומי אורי, אדוני היושב-ראש, לפני שנתיים היה אירוע שאני לא מקל בו ראש: דחפו חיילים, וזה חמור מאוד, כי אלה חיילים שלנו. ומה עשתה משטרת ישראל, ומה עשו שוטרי מג"ב? הגיעו לשם, ובמשך שנתיים אין יוצא ואין בא חוץ מתושבי השכונה. סבא רוצה ללכת לבקר את הנכד – אין, עונש קולקטיבי. מה זה משנה שאלה תושבים תמימים, לא עשו כלום? כאן היה אירוע חמור. אבא ואימא רוצים ללכת לבית קפה, להביא בייביסיטר – אין, לא יכול להיכנס בייביסיטר. כאן היה אירוע חמור. ובדברים האלה נזכרתי, אדוני היושב-ראש, כאשר ראיתי את התמונות המזעזעות מכפר קאסם. פוגעים בשוטרים, משפילים שוטרים, פוגעים בריבונות, פוגעים במשילות, ומה התגובה? אפס תגובה. ואחר כך המפכ"ל הכושל והשר השלום-עכשיווניק שלנו, משלום עכשיו ודור שלום, מספרים לנו: כן, נתנו אישור, יהיו אלות. מה זה אלות, מה זה אלות? איפה המשילות? למה לא עשו כמו שעשו בבני ברק – יום למוחרת מאות אם לא אלפי שוטרים צבאו על המקום. איפה הצווים המינהליים? איפה המחסומים? איפה מה שעשיתם בקומי אורי? אתם ממשלה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – אי-אפשר לבלבל – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו גזענות. נכון, חברת הכנסת מאי גולן. זו גזענות, וזו אפליה בין דם לדם, בין דין לדין. אתם ממשלה גזענית. אתם קואליציה גזענית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – באמת. למה אתה חושב שלא מעלים את המשכורות של חיילי צה"ל, בגלל הכסף? מנסור עבאס הרי לא מסכים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מנסור עבאס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הם קוראים להם מחבלים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברת הכנסת סילמן, אי-אפשר להתכחש לזה. אני שמח שאת בשבילי, ואני כאן בשביל עם ישראל, ואני אומר לך, בשביל עם ישראל, עידית, בשביל עם ישראל: עדיין לא מאוחר. תשלחו את רע"מ הביתה. אפשר לעשות ממשלת ימין, ומה לעשות, לתת גב לחיילים שלנו, לשוטרים שלנו, כי זה לא קורה היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי זה לא קורה היום. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת ניר ברקת – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח. אם כך, חברי הכנסת, הסתיימה רשימת הדוברים. סגן השר אלון שוסטר, תרצה לסכם? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> רגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבר סגרתי את רשימת הדוברים. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אם אני אצטרך עוד שתי דקות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אנחנו – גם עכשיו עלית לפנים משורת הדין. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> ראיתי שחלק מהדוברים קיבלו קצת יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל עלית לפנים משורת הדין, אז זה מתקזז. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני שמח שיצא לי להיות אחרון הדוברים, כי אולי תהיה קצת יותר נוכחות ואפשר יהיה קצת יותר לשמוע. חברינו לקואליציה, אתם מוסיפים כאן חטא על פשע. ההצעה הזו שאתם מציעים כאן עכשיו, ואתם מבקשים שנצביע בעדה, פוגעת בחיילי צה"ל. אני הייתי בכנסת העשרים יושב-ראש ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל, ליוויתי את ההחלטה הזאת, ההחלטה לקצר את שירות החובה בצה"ל. בעצם, בקיצור הזה אנחנו מאפשרים לאזרחינו שמתגייסים, אלה שנושאים בנטל, אלה שנושאים בעול של שמירה על ביטחון ישראל, מאפשרים להם להשתחרר מוקדם יותר, להשתלב בחברה, אם זה בכלכלה, אם זה בלימודים, כל אחד לפי בחירתו, ולצאת לחיים. אתם מבקשים מאיתנו היום להאריך, כלומר, לבטל את אותו קיצור, להאריך את שירות החובה, בד בבד עם ההחלטה שלכם שלא להעלות את שכר חיילי החובה, הצעה שעלתה אתמול לוועדת השרים לחקיקה ונדחתה. למה חטא על פשע? מצד אחד אתם אומרים לחיילי החובה: אתם תשרתו יותר – ואין בזה צורך אמיתי, אני אומר כמי שליווה את הדיונים. אני אגיד לכם יותר מזה, בתמורה להסכמת הצבא לאותה החלטה שאתם היום מבקשים מאיתנו לדחות צה"ל קיבל – סגן שר הביטחון, אנא שמע אותי – 650 מיליון ש"ח. למה? כי זאת הייתה ההסכמה בין האוצר לבין הביטחון – אז היו כחלון ויעלון – כדי שיוכלו להשאיר בשירות סדיר נוסף, למשך חצי שנה, את מי שהצבא באמת צריך, מעבר לחצי השנה הזאת שקיצרו. אז קיבלו את 650 מיליון השקלים, ועכשיו הם יחזירו אותם? הם לא יחזירו אותם, אבל הם כן מבקשים שנבטל את הקיצור שעליו הסכמנו – דבר מבורך, שהציבור צמא לו, הציבור צריך אותו. אגב, מי שמדבר על צרכים ביטחוניים וכו', כדאי שידע שבזמן שמדינת ישראל ניצחה את הניצחון הכי מפואר שלה, הניצחון במלחמת ששת הימים, זה היה משך השירות, 30 חודשים, שירות החובה. ואז היינו מדינה הרבה יותר קטנה, צבא הרבה יותר קטן, עם איומים אולי אפילו יותר גדולים מאשר היום. הצבא מבחינתו – תן לו ארבע שנים, למה שלוש? תן לו ארבע שנים, בוודאי, מה אכפת לו? אבל אכפת לנו, אכפת לאזרחים. הבקשה שלכם היום פוגעת בחיילי צה"ל, היא פוגעת בדור הצעיר, היא פוגעת ביכולת שלו להשתלב מוקדם יותר בכלכלה, בחיים, בחברה, ואת הדבר הזה אתם עושים יום אחרי שהחלטתם לא להעלות את שכר חיילי החובה. אגב, למי שאומר: איפה הייתם 12 שנה – ועוד איך העלינו את שכר חיילי החובה. העלינו אותו בתוך שלוש שנים ב-50%, את שכר חיילי החובה. זה מה שאנחנו עשינו כשהיינו בממשלה. אז היום אתם מוסיפים חטא על פשע. אנא, תימלכו בדעתכם, תחשבו שנית, תדחו את ההחלטה הזאת, אל תצביעו בעדה, זו החלטה נגד חיילי צה"ל, חטא על פשע. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מצטער, אדוני. אני מצטער. סגן השר שוסטר, תרצה לסכם? חברת הכנסת סילמן, חברת הכנסת סילמן. אתה רוצה להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון? להעביר את הצעת החוק. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> כן, כן, ההצעה שלנו היא להעביר את הצעת החוק הזו לוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרי כן אנחנו נבקש את עמדתכם. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה אלקטרונית על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021, בקריאה הראשונה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> נגד הפגיעה בחיילי צה"ל. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, בעד – 14, נגד – תשעה. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נשמעה כספים, נשמעה חוץ וביטחון. זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/873).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, חברי הכנסת – הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, מטעם ועדת הכנסת. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ניר אורבך, יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, מטעם ועדת הכנסת. ההצעה כוללת שלושה נושאים – שניים מהם תיקוני קבע, ותיקון נוסף כהוראת שעה לכנסת הנוכחית. התיקון הראשון עוסק במספר המקסימלי של חברי הוועדות. במטרה להרחיב את הייצוג בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכספים מוצע לאפשר לוועדת הכנסת לקבוע, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון לא יעלה על 19, ומספר החברים בוועדת הכספים לא יעלה על 20, וזאת במקום המספר המקסימלי של 17, שקבוע כיום בחוק. יש לציין כי גם בכנסות החמש-עשרה, השש-עשרה, השבע-עשרה והעשרים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבין שיש לכם יותר מדי נורבגים. תכניסו עוד נורבגים – – – בוועדות. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – נחקקו הוראות שעה שאפשרו להגדיל את מספר החברים בוועדות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתבייש, יש ועדה של 20 איש. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – בעיקר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכספים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – של הוועדה במליאה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – והפעם מוצע לקבוע הוראת קבע בעניין. ואם אתה כבר מדבר, חבר הכנסת אמסלם, אז הערה אחת: מכל מהמשחק הזה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חצוף. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – אני חייב לומר כאן דבר אחר שמצער אותי: האופוזיציה, שמדברת גבוהה-גבוהה על התערבות יתר של בג"ץ, בחרה לפנות לבג"ץ בצורה פשוטה, שהיא בעצמה לא מאמינה בה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא פנינו לבג"ץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנתי. הבנתי, מצער אותך. מצער אותך. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חברי כנסת שהטיפו שנים, שנים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מצער אותך. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – נגד התערבות יתר של בג"ץ – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא פנינו לבג"ץ. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – הלכו לבג"ץ כמו לגננת שתתערב בעבודה השוטפת של הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפה. אתם לא מתביישים – – – עוד 20 נורבגים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא פנינו לבג"ץ. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> פניתם לבג"ץ, והחלטתם לערב אותו בעבודה. ויהיה לזה מחיר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – ואין לכם בושה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אחרי זה לא נוכל לבכות שבג"ץ מתערב לנו פה בעבודה השוטפת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תביא, תביא, תביא עוד נורבגים. תביא – – – שישה מנדטים, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה מה שמפריע, מכל הדיבורים הגבוהים, זה הדבר הכי חמור שקרה פה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא היית צריך להיות אפילו ממלא מקום יושב-ראש ועדה. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – הוזלה של העבודה של הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם הוזלתם את העבודה של הכנסת. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> התיקון השני עוסק בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם הבאתם לפה נורבגים כאילו הכנסת זה מונופול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם רומסים את הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שמענו על הנורבגים, ושמענו על המושג בושה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם שמעתם – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שמענו. בושה זה לפנות לבג"ץ שיתערב בעבודה של חברי הכנסת, זו בושה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא פנינו לבג"ץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? דרך אגב, אני מבין שאתה נגד בג"ץ? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כידוע, תקציב משרד הביטחון יידון בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון. לפי תקנון הכנסת, אם קבועה בחוק סמכות להקים ועדה משותפת, היושב-ראש יהיה מקרב חברי הוועדה ששמה נזכר ראשון בחוק. מכאן, שיושב-ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון צריך להיות מוועדת הכספים. בעבר נקבעו הוראות שעה שאפשרו לוועדת הכנסת לסטות מכלל זה ולבחור את יושב-ראש הוועדה המשותפת מקרב חברי ועדת החוץ והביטחון, שכן הטענה הייתה שהמומחיות הנדרשת מיושב-ראש הוועדה היא בתחומי הביטחון לא פחות מענייני התקציב. נוכח ניסיון העבר מוצע לקבוע כהוראת קבע כי ועדת הכנסת תהיה רשאית לבחור את יושב-ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון מקרב כל חבריה, ולא רק מאחת הוועדות המרכיבות אותה. התיקון השלישי, מטרתו להעניק סמכויות מכוח חוק לוועדות הקבועות החדשות. כזכור, ביום ג' באב תשפ"א, 11 באוגוסט 2021, תוקן סעיף 100 לתקנון הכנסת והתווספו שלוש ועדות חדשות לתקופת כהונתה של הכנסת העשרים-וארבע: ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות. כעת מוצע לקבוע כי סמכויות ותפקידים סטטוטוריים בתחומי הפעילות של הוועדות החדשות אשר היו מסורים לפני תיקון התקנון לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת הפנים, יעברו לוועדות החדשות. מדובר בעיקר בסמכות לאשר חקיקת משנה ולקבל דיווחים, אך גם סמכויות המסורות ליושב-ראש הוועדה, כמו הסמכות לשמש כמבקר רשמי בבתי הסוהר, שתעבור ליושב-ראש ועדת ביטחון הפנים. הצעת החוק מפרטת את החוקים שבהם נזכרות אותן סמכויות שמוצע להעביר. באמצעות תיקון זה יוכלו הוועדות החדשות למלא את תפקידן באופן מלא בתחומי סמכותן. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה על מנת שתחזור לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניר אורבך. חברי הכנסת, אני נועל בזאת את רשימת הדוברים. לא יירשמו יותר דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, היום בנאום שלך היו שבעה אנשים שכססו ציפורניים בדומייה, חיכו לראות מה הבקשות הנוספות שלך. הם יודעים שיש לנו כאן ראש ממשלה ושבעת הגמדים, שבעת ראשי הסיעות בקואליציה שעומדים דום, לשמאל שור. כל מה שיבקש מנסור עבאס אנחנו חייבים לבצע, אחרת אין ממשלה. אז כל הכבוד לך, אדוני, שאתה מצליח להחזיק משמעת קואליציונית של ממשלת האחים המוסלמים. עומד כאן – אה, יצא החוצה – חבר הכנסת ניר אורבך, יושב-ראש ועדת הכנסת, ומדבר על כך שכמה חברי כנסת באופן פרטי פנו לבג"ץ כי הם מרגישים שהמעמד שלהם כאן נפגע ושהם לא מצליחים לייצג את העם, והוא בא ומטיף לנו עכשיו – רגע, אביר, לא טוב לך שאני מדבר יותר – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – לא דיברת על פרשת השבוע. כשאתה מדבר על פרשת השבוע, אני מבקש תמיד להאריך לך את הזמן. כשאתה מדבר שטויות אני מבקש לקצר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מקבל. עומד כאן יושב-ראש ועדת הכנסת ומטיף לנו שפנו לבג"ץ אותם חברי כנסת, וזה קץ הדמוקרטיה. הוא מדבר כשבקואליציה שלו, ראש ממשלת ההונאה שלו והחבר'ה שלו מבינים שתיק 4000 של נתניהו הולך לקרוס, כל האישומים מתבררים כרדיפה שיטתית של מערכת המשפט ושל התקשורת נגד נתניהו, והינה, אז מה נעשה עכשיו? עם ישראל רוצה את נתניהו והתיקים מתפוררים, אז בואו נעלה מהאוב את פרשת הצוללות, בוא נסיט מהדרך את היריב היחיד שיכול לנצח אותנו. אגב, נתניהו, היום זה יום ההולדת ה-72 שלו, כ"ח בתשרי. "כח מעשיו הגיד לעמו". חבר הכנסת קארה, רצית פסוק. אז אנחנו גם מאחלים לו עוד אורך ימים ושנות חיים, ושיחזור להנהגת מדינת ישראל בקרוב. אז בא חבר הכנסת ניר אורבך ומטיף לנו שהם רוצים להביא חוק – אני שמח. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאתה הצהרת שלא תתמוך בחוק פרסונלי שמנסה להסיט מהדרך אדם שהוגש נגדו כתב אישום, כי הרי ברור לכולם – אני טועה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אמרתי שאנחנו שוקלים את זה – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, שוקלים את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ונתתי סימן שאנחנו כמובן נגד חוקים פרסונליים וכו'. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא רק חוקים פרסונליים, זה גם חוק שמקעקע את יסודות הדמוקרטיה. הוא נותן כוח בלתי נתפס לפקיד אחד, ליועץ משפטי, כשבמקרה היועץ המשפטי הנוכחי גם מעיד על עצמו שהוא מוחזק בגרון, אז אתה אפילו לא יודע מיהי אותה יד נעלמה שמסובבת את מנדלבליט. לתת כוח לפקיד כזה, שהוא יחליט מי יהיה ראש ממשלה ומי לא יהיה ראש ממשלה, זה באמת קץ הדמוקרטיה. אז אני מציע לחבר הכנסת ניר אורבך שייטול קורה מבין עיניו. כשהוא מדבר על קץ הדמוקרטיה שיראה את רמיסת האופוזיציה, את העניין הזה שבוועדות, אותן ועדות נוספות שאתם הולכים להקים, לאופוזיציה, לחצי מהעם ואף יותר – אין בכלל זכות הצבעה בוועדות האלה. הדבר הזה הוא חמור ביותר ואני מאוד מאוד מקווה שמישהו כאן יתעורר בקואליציה הזאת ויבין שלא לעולם חוסן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת אופיר כץ, שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. התרגלנו לכך שבנט מתבסס בדרכו על דבר והיפוכו. אומר משהו ובמציאות עושה כמובן משהו הפוך לגמרי. אבל היום זה היה פשוט בלתי אפשרי להישאר אדישים לדברים המרתיחים ששמענו ממנו. הוא עלה לדוכן והתפאר בהצלחה אדירה בקורונה. איזה בן אדם קר ומנותק יכול לדבר על הצלחה כשיש יותר מ-1,000 נפטרים? ואנחנו ממשיכים לספור, לצערנו, כל יום. איך הוא יכול לדבר על הצלחה כשיותר מ-1,000 משפחות איבדו את יקיריהן? איך הוא יכול לדבר על הצלחה כשאנחנו מגיעים למקום הראשון במאומתים בעולם? איך הוא יכול לדבר על הצלחה כשאדם נפטר בשל מחסור במכשירי אקמו, ומחפשים עכשיו בכל הארץ מכשיר בכדי להציל חיים של אזרחית אחרת? הוא נכשל, הוא לא הקשיב. אם הוא היה פועל מהר יותר להבאת החיסונים, כפי שהתרענו והזהרנו, חלק מהמקרים האלה היו נמנעים. הממשלה הזאת מודדת את ההצלחה שלה רק בכן סגר ולא סגר, אין באמצע. תפסיקו עם זה, זה פשוט מביך. עסקים עדיין קורסים, אזרחים נשארים בלי ביטחון כלכלי, אוכלוסיות שלמות הופקרו לגורלן. אנחנו התנהלנו ללא חיסונים, התנהלנו באחריות, לקחנו החלטות, קיבלנו החלטות, גם אם הן היו קשות. אתם מחליטים שלא להחליט. לא כינסתם את קבינט הקורונה מעל חודש, כשהיו פה המונים של מאומתים, מאות אלפי תלמידים עם משפחותיהם בבידוד. אנשים חיכו שעות בתורים לבדיקות. זו ההצלחה שלכם? תתביישו לכם. אבל מה לעשות, ככה זה נראה כשלראש הממשלה יש בסך הכול שישה מנדטים. פחדנות. הוא מפחד לכנס את הקבינט כדי להימנע מעימותים. הוא הרי לא יכול להתעמת עם אף אחד מראשי הסיעות. כל אחד יכול לאיים עליו בפירוק הממשלה. והאזרחים? שיתמודדו. המתים? כבר למדנו, הם מכילים אותם. העסקים? הם יסתדרו לבד. נפגעו או לא נפגעו, הם לא יראו שקל. כל עוד זה לא פוגע בשביעות הרצון של ידידנו היושב-ראש מנסור עבאס וחבריו, לא מעניין שום דבר את הממשלה. אתם לא רואים את האזרחים, אתם נכשלים. חוץ מהכיסאות שלכם שום דבר לא מעניין אתכם. אבל האזרחים, הם רואים את ההתנהלות שלכם, הם סופגים את ההשלכות של כל המשחקים הפוליטיים שלכם, והם, ורק הם, יבואו איתכם חשבון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במסגרת הקריאה הראשונה הקימו פה בכנסת – ואתה יודע, כבר לא שמים לב לזה מרוב דברים שקורים. איך כתוב בפרשת השבוע? "כי מלאה הארץ חמס", ושם "חמס" זה בעברית, לא בערבית. "חמס" זה גזל, בעברית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גזל? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בלשון הקודש זה גזל, חומסים. אחד חמס את השני, אחד חמס את אשתו של השני, כל אחד חמס את מה שחמס, ועל זה הגיע המבול. מלאה הארץ חמס. הקימו פה בחטף משהו שלא היה מקובל, שלוש ועדות, והביאו עכשיו את הסמכויות שלהן. מגדילים את הוועדות בשביל עוד פעם לסדר את הסידור לשמונה ראשי ממשלה – ואמרתי לשלמה, שאני הרבה פעמים מסכים איתו, שהפעם לא הסכמתי, כי הוא אמר "מהראש עד הרגליים", ולממשלה הזאת אין רגליים, יש שמונה ראשים, אלחמדולילה, שמונה ראשים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש ראש אחד, ושבעה גמדים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איזה, מי הראש, אני עוד לא יודע מי הראש. שמונה ראשים, אולי אחד גמד יש שם. יש שם שבעה ראשים ואחד גמד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תרשו לי לייעץ לכם. בקטע הזה אני לא חושב שאתם מצליחים להשפיע על דעת הקהל כי המשטר במדינת ישראל הוא מבוסס על העיקרון הזה. גם ממשלות הליכוד – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא לא לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – היו תלויות במפלגה זו או אחרת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש מישהו שמנהל. אתה יודע מה, בסוף גם האשימו אותנו כשהיינו בקואליציה שאנחנו הולכים אחרי נתניהו. היה מישהו שניהל ואנחנו אחריו, לטוב ולמוטב, אבל האשימו אותנו. בסוף יש מישהו שמנהל, יש בסוף בעל בית, שם על השולחן ומנהל. היום יש בעל בית שחוץ מלתקוף את שרון אלרעי פרייס באו"ם אין לו מה לומר. הוא לא יכול לדבר על הפלסטינים כי הוא יעצבן אותך. הוא לא יכול לדבר על האיראנים כי הוא יעצבן את לפיד – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חוץ מזה, הסקרים של – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הוא לא יכול לדבר על כלכלה כי הוא יעצבן את איווט. אז בסוף הוא מצא מישהי אחת שהוא יכול לדבר עליה, וזהו, אז עליה הוא מדבר כי אין לה כרגע בקואליציה מספיק אצבעות להרוס לו את הקואליציה. על זה הוא דיבר באו"ם, מצא לדבר. אז בואו נשים את הדברים בפרופורציה, אין בעל בית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת יצחק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל פה, יש פה דבר אחד, מה זה החמאס? הקימו דת חדשה, דת דמוקרטית – בוא, אני חרדי בסוף, דמוקרטיה זה לא – גם את זה, גם את זה קראו, צחקו, הקימו שלוש ועדות. למען הנראות לפחות היה צריך להגיד על שלוש הוועדות אילו סמכויות – לבלונים או לריקודי עם – הוא נותן להן, לשלוש הוועדות נוספות. לא. הוא בחוק בא, הקים שלוש ועדות – מגדיל את ועדת כספים, מגדיל ועדות ועושה ככל העולה על רוחו, ובסוף בא ואומר. ואני רוצה לסיים במה שסיים יושב-ראש המפלגה שלנו, הרב גפני, קודם. היה איזה מישהו שאמר היום שהוא שומע שמועות על החרדים לקואליציה והוא לא מוכן לתת לחרדים להיכנס לקואליציה. אז אני רוצה לספר לך פה, דיברו איתי אנשים לפני שהקימו את הממשלה ושאלו אותי: למה לא תיכנסו לממשלה והיה והיא תקום? ואמרתי להם אז שיש לנו בעיה עם מפלגות מסוימות. מתברר שהבעיה הכי גדולה שיש לנו עם המפלגות בקואליציה זה עם אותה מפלגה, שעוד פעם, באותה רמאות – מפלגת ימינה, שהיא המפלגה הכי שמאלית, מפלגת ימינה שהיא המפלגה הכי לא דתית בקואליציה שלך. תדע לך, כאיש דתי, להיזהר מזה, היא המפלגה הכי לא דתית. זאת הסיבה המהותית, זאת הסיבה המהותית שאין שום סיכוי בעולם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שנהיה אי פעם חלק מהקואליציה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יפה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> נמצא גם נמצא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נמצא ועוד – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> דודי, תעשה לנו משהו מעניין – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מעכב אותך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> כמה זמן יש לי, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, אז תגיד לי. כל פעם אתה אומר לי שלוש דקות, אז אתה יודע, בלי שאתה אומר לי את זה אני לא יכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אבל אני אומר לך שלוש דקות וחושב איך הן יספיקו לדוד אמסלם – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – אחרי פגרה ארוכה יש לו הרבה דברים להגיד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בוא תשמע, אני רוצה לדבר בקצרה על שלושה נושאים. 1. היום, יושב-ראש הכנסת, מר לוי, כשעלה ראש הממשלה, כשעלה מר בנט פה לדבר אנחנו הערנו לו כמה הערות, הוא קיבל הנחיות להעיף אותנו במקום. בריונות שלא ראיתי כמותה. רק לפיד יושב פה, הבן אדם יושב כאן, מפחד פחד מוות. הרי אנחנו פה בפרלמנט. דרך אגב, שבע שנים הוא לא הפסיק לצעוק. עד היום לפעמים אני מתעורר עם הרעשים של הצעקות שלו באוזן, אבל זה הבריונות והמוסר הכפול של הקואליציה הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מסכים איתי, דוד, שהקואליציה פעלה בהגינות ביחס לבנימין נתניהו מאשר האופוזיציה ביחס לראש הממשלה נפתלי בנט? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שלא. דרך אגב, אני הייתי השר המקשר, הם עלו כל שבוע לכאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אין מה להשוות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לכם אנרגיה אופוזיציונית מדהימה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש. מה אתה בכלל משווה? מה אתה משווה בין פרארי לקורקינט, מה יש פה בכלל להשוות? את ראש הממשלה נתניהו כשאתה שומע פה, אתה עצמך עוצר לשמוע, הזבובים פה עוצרים לשמוע אותו. הוא בא לאו"ם, כל מנהיגי העולם נכנסים לאולם לשמוע. כשנפתלי בנט נכנס לכאן, האנשים של ימינה יוצאים החוצה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אפילו הזבובים נרדמים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. ראיתי פה איזה זבוב נרדם כשהוא דיבר בקצה, הוא צודק. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות אליך בשאלה. אתה יודע, כשברחו המחבלים הייתה שמועה, השר לביטחון פנים אמר בתקשורת שהיו כמה ערבים ישראלים שדיווחו למשטרה, וכתוצאה מזה, דרך אגב, סייעו למערכות הביטחון לתפוס אותם. אני קראתי באחד העיתונים שאתה אמרת – אל תסכסכו אותנו עם הערבים הפלסטינים בגדה. אף ערבי לא עזר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שמעת ממני? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קראתי באחד המקומות, אז רציתי לוודא ולשאול אותך אם אתה שמח שתפסו את המחבלים, או שאתה עצוב על כך שתפסו אותם בגלל שאתה לא קורא להם "מחבלים" אלא "לוחמי חופש"? מה אתה אומר? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> שאלה טובה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי הבהרה. מנסור, הרי אתה איש שאומר דוגרי, בוא תגיד לנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז שתקתי, והיום לא אדבר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שיקולים שלי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה, נשמה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שיקולים שלי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> על חשבון הזמן שלי. דבר, נו, תענה לנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השיקולים שלי. אם הייתי רוצה לדבר, הייתי אז מדבר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי, אז אני אגיד. אני חושב שאני יודע מה אתה חושב, אלא מה אמרת? עד שאני לא אקבל את ה-53 מיליארד, לא מדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בסוף גם תקבל את הכסף וגם תעשה להם, מה שנקרא – אתה תגיד דברים שיהיה קשה להם לסבול. אבל מה שמעניין אותי בכלל – אני קורא שכל רבע שעה אתה מאיים עליהם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני רואה – היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. אין דבר כזה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שלשום. אני אומר לך משהו בדוגרי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לזכותה של רע"מ – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך את האמת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לזכותה של רע"מ – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה, חבורה של צפונבונים, לא מכירים אותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מכירים. רק שנייה, עוד משפט. לא מכירים את המנטליות הערבית. הם לא מבינים שאתה תקוע איתם יותר מאשר הם תקועים איתך. גם אם לא ייתנו לך שקל, אתה לא תצא. אז לכן יש פה שני צדדים כשאחד עובד על השני כל הזמן, ובסופו של דבר הם נכנעים לאיומים שלך, הם נותנים לך כמה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני שומר על זכות השתיקה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. יעלה ויבוא חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ר' דוד, התחלת טוב. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה השר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השרה פה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני איתך. מה זה משנה, אבי? << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה איתי פה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מקוזז, יושב שומע אותך. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אה, יש לנו ראש ממשלה בפועל פה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, זה מנסור. אני לא משאיר אותו לבד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש לנו שר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שר במליאה בכלל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אני חושב שהשרה אורית פרקש נמצאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה שרה, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אמרתי לכם, היא מתביישת, אז היא יושבת בפינה נמוך, שלא יראו אותה. בממשלה כזאת זה בושה להיות שר, אמיתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש לנו מושג חדש – – – << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם פניתי אליך, לא היית נוכח במליאה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז היית מודיע לי להגיע. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, היית בהתארגנות לעלות לכס היושב-ראש, אז לא רציתי להפריע לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשאתה סופר את הכסף אנחנו לא מפריעים. שלא תתבלבל במיליארדים, אנחנו לא מפריעים כשאתה סופר. הרי מה קרה פה? חיילי צה"ל לא קיבלו. למה? כי אתה לא מסכים. איך יכול להיות, לשיטתך, שמוסיפים משכורת למחבלים שקוראים להם חיילי צה"ל? שמעתי את ווליד טאהא, חבר שלך. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם צריכים לאסוף לך את ה-53 מיליארד. אז הם מורידים מהחיילים, מורידים מהקשישים. מאיפה יורידו? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני פניתי אליך קודם בבקשה: אני מבקש ממך, אל תזרה מלח על הפצעים של ראש הממשלה בנט. הוא רדוף על ידי נתניהו וממשלתו, וכשאתה אומר, מה שאנחנו עושים בממשלה הזאת זה העתק-הדבק של מה שהיה בממשלת נתניהו – אתה זורה לו מלח על הפצעים. אל תעשה את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. במישור של החברה הערבית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, במישור של החברה הערבית. זה מלח על הפצעים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כי ראש הממשלה בנימין נתניהו כל הזמן היה מתגאה שהוא השקיע מיליארדים בחברה הערבית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל למה להגיד העתק-הדבק? למה להגיד שאתה עושה אותו דבר, מה שעשתה ממשלת נתניהו? אתם רוצים להשתחרר מממשלת נתניהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תזכיר את נתניהו אצל בנט, לא יכול לשמוע. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש להפעיל את השעון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תפעיל לו, תפעילו לו, מנסור. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבורת השרים וחברי הכנסת מממשלתו של בנט, שעומדת בתור לחלות את פניו של הטרוריסט אבו מאזן, ומחיה מחדש את הגווייה הזאת, שנקראת בהנדסת תודעה "הסוגיה הפלסטינית", גורמת למדינת ישראל נזק עצום מבחינה מדינית וביטחונית. ראש הממשלה בנט, למרות כוחו הפוליטי הקטן וחוסר האונים שלו מול שותפיו, לא יכול להתנער מאחריותו לעניין, בשל היותו הגורם המרכזי להקמת הממשלה הרעה הזאת. אבל הנזק הגדול הזה מתגמד – מתגמד, אדוני היושב-ראש – אל מול הפיגוע הקשה שהממשלה הנוכחית, בהובלת ראש הממשלה בנט ובביצוע הקבלן שלו השר כהנא, מבצעת בזהותה היהודית של מדינת ישראל. לכן המחירים שעם ישראל משלם בעקבות הקמת הממשלה הנוכחית גדולים יותר לאין-שיעור. כפי שאמרתי בשבוע שעבר לשר כהנא בדיון על רפורמת הכשרות בוועדה לתשתיות לאומיות, שם משפחתו של השר כהנא מתחיל באות כ'. הרפורמות שהוא שואף לקדם הן שלוש רפורמות שמתחילות באות כ': רפורמת הכשרות, בכ'; רפורמת הכותל זה בכ'; ורפורמת הכניסה לעם ישראל, שזה הגיור, בכ'. והמגמה, גם היא בכ' – המגמה שאליה הוא מוביל את מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה. השר כהנא הוא לא רק נציגו של ראש הממשלה בניתוח ההמרה הזה שהם רוצים לבצע בזהותה של המדינה, אלא במודע או שלא במודע הוא שליחם של כמה ארגונים פרוגרסיביים שפועלים כבר כמה שנים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – במימון של קרנות בעלות אג'נדה ברורה ביותר, בניסיון להנדס את תודעת הציבור בישראל, כדי להכשיר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – את הפרטת כל ענייני היהדות שבמדינה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נו, מה קוצר הרוח הזה? אני כבר מסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה חוזר, אתה תחזור להשלים את הדברים בעוד – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני כבר מסיים. אני כבר מסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – בחוק הבא. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מדובר בתפיסה מעוותת, כאילו היהדות ותורת ישראל הן עניין של הפרט בלבד. תורת ישראל ניתנה לעם ישראל כאומה, כדי שיחיה על פיה כעם ויבנה את ממלכת הכוהנים שלה יועד על ידי בורא עולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. חברים, אנחנו נקפיד על הזמנים. אני מבקש מכל חברי הכנסת להקפיד לסיים בזמן. שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, האמת היא שהחוק שאנחנו מדברים עליו עכשיו, חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה) – היו לי הרבה שאלות לגביו, הרבה מאוד שאלות לגביו. אבל אני רוצה להתמקד בייחוד: איך אתה מנהל את הישיבה כשמקימים ועדה שמה שהיא עושה זה לקחת סמכויות מהוועדה שלך, מוועדת הפנים? לוקחים לך את הסמכויות, ואתה יושב, שותק, רגוע, גם מחייך. אני התפלאתי. בדרך כלל חברי כנסת וראשי מפלגות רבים על סמכויות, רוצים שייתנו להם עוד, לא מחוקקים חוקים מיוחדים, כשהם חלק מהקואליציה, שייקחו להם סמכויות. איך ויתרת? איך נתת שימכרו אותך, מנסור? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אני אתן לך תשובה. זה סותר בעצם את התיאוריה שאתם מנסים לקדם, שרע"מ מנסה להשתלט ולנהל וראש ממשלה בפועל. הינה דוגמה שרע"מ מוותרת על חלק מסמכויות הוועדה כדי לתת דוגמה שאנחנו רגועים, אנחנו – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> צדיק, צדיק הדור. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל הכבוד. כל הכבוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מאוד מודה לכם. אתם רואים? חברים, תראו איך אני נותן לכם תשובות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מצוין. אז זאת תשובה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, על זה היה הגשש אומר: איפה לשכת הסעד? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז, אדוני היושב-ראש, כמו שאמרת, אני כמובן אשמח שתוסיף לי מעט זמן, אבל כמו שאמרת, זאת תשובה אחת אפשרית. אחת. יש עוד תשובות אפשריות. ואני דווקא חשבתי על תשובה אפשרית אחרת. וזה מביא אותי למשהו שאנחנו גילינו בימים האחרונים, שלא כל מפלגה זוכה, אבל יש מפלגה שזוכה שיש לה משטרה פרטית משלה, וזו מפלגת רע"מ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו אני מבין למה הם הסכימו. יש עומס מאוד מאוד גדול בוועדת הפנים. אי-אפשר שנציג רע"מ יפקח גם על המשטרה של רע"מ וגם על משטרת ישראל. אני לא מדבר על ניגודי העניינים בסוגיה הזאת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמעתי שווליד טאהא בנה את זה, את המשטרה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זהו. אבל לפקח – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ההוא עם האדום שהרביץ לשוטר, מה הדרגה שלו במשטרה שלכם? מפקח משנה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רב-אגרוף בכיר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, אני מבקש, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אמסלם מפריע לי פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אתם מכריחים אותי תמיד לתת לכם תשובות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה, החברים שלך כולם הלכו. שים לב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש שר? אני לא רואה פה שר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עוד פה איתך כי לא נעים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שלום, גברתי השרה. << קריאה >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> השרה הביישנית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השרה מתביישת, היא שם מתחת לסככה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני תהיתי לעצמי והבנתי את התשובה: לא ייתכן שוועדה אחת תפקח על שתי משטרות. זה עומס עבודה גדול מדי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן העברתם את זה למירב בן ארי. אני בטוח שהיא תעשה עבודה טובה, היום היא עשתה באמת עבודה נפלאה בוועדה אצלה. היא תפקח על המשטרה בדרג הנמוך יותר, משטרת ישראל. בדרג הגבוה יותר, משטרת רע"מ תמשיך להיות מפוקחת כפי שהייתה מפוקחת קודם, על ידי חבר הכנסת ווליד טאהא בוועדת הפנים, ובא לציון גואל. ולכן אני קורא לחברי הכנסת שמעוניינים שיהיה פיקוח טוב על שני סוגי המשטרות הללו, לתמוך בהצעת החוק. לא? מה, אנחנו בעד? תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין חבר כנסת ואין מפלגה כמו רע"מ, שפועלת בימים האלו, בתקופה הזאת, כדי שהמשטרה תעשה את עבודתה ביישובים הערביים, תיכנס לשם. אנחנו מדברים שם על שלטון החוק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איזו משטרה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> על ממשק עבודה מסודר ומתקדם בין החברה הערבית לבין המשטרה. ואתם תראו את הפירות של זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר אקוניס; חברת הכנסת מיכל וולדיגר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת ישראל אייכלר; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; חבר הכנסת אריה דרעי; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; חבר הכנסת יואב גלנט. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, אני מקווה שלא תאתגר אותי בשאלות כמו חבריך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אאתגר אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חכה, חכה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני יכול להתרווח בכיסאו בנחת. אני דווקא מתכוון לדבר על נושא חשוב מאוד – הצעת החוק שמונחת בפנינו, תאמין או לא, אדוני היושב-ראש. אני חושב שמדובר בהצעת חוק שערורייתית, חמורה מאוד, המשך ישיר להחרבת הבית הזה עד היסוד, לצערי הרב, כפי שאנחנו עדים לה מתחילת הכנסת הזו. אני אומר את זה, אדוני, בכאב גדול. תמיד כשיש רוב קואליציוני יש לדבר הזה ביטוי ויש לדבר הזה השפעה. אף פעם לא קרה שברוב הקואליציוני ניסו לשנות את מאזן הכוחות ואת ההסדרים שנקבעו מאז ומתמיד ואת תוצאות הבחירות, כפי שהדבר נעשה עכשיו – מהלך אנטי-דמוקרטי, מסוכן וחסר תקדים, שאגב, יתהפך על מי שעושה אותו, משום שהחיים הם גלגל ומי שהיום בקואליציה יהיה באופוזיציה אחר כך. וכל התקדימים שנקבעים כאן, אף אחד כבר לא יוכל לסגת מהם; להפך, תהיה כל הזמן החמרה נוספת. אני רוצה לתת דוגמה שמתחילה בהצעת החוק הזו: יש מבנה של ועדות קבועות בכנסת; קיים שנים ארוכות. במבנה הזה נזהרנו מאוד לא לגעת. למה? משום שאם יש אילוץ קואליציוני כזה וגחמה קואליציונית אחרת, כל הבניין מתערער ואין פה שום סדר ושום דברים בסיסיים שקיימים בכל פרלמנט בעולם. והדרך של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני למחוק את הפרלמנט דרך השינויים הטכניים האלה כביכול, היא קלה ופשוטה. גם כאשר הקימו ועדות נוספות ועשו שינויים של ועדות שאינן סטטוטוריות, הדבר הזה נעשה תמיד בהסכמה ותמיד בחלוקה שווה בין קואליציה לאופוזיציה, כדי לשמור על האיזון הזה שהיה קיים. בפעם הראשונה בתולדות הכנסת מביאים לכאן הצעת חוק כזאת – מפצלים ועדות סטטוטוריות, מעבירים סמכויות מוועדה לוועדה, מקימים ועדות חדשות. ואת כל הדבר הזה עושים ברוב קואליציוני דחוק, בהתעלם באופן מוחלט מהאופוזיציה, תוך רמיסת ודריסת כל ההסדרים שהיו בעבר. ושלא יהיה ספק, מה שקורה עכשיו יהיה המודל שבו יעבדו תמיד. כל קואליציה וכל ממשלה חדשה יבואו לכנסת ויעשו בה כבתוך שלהן, בלי שום כללים ובלי שום בלם, כי כל הבלמים שהיו עד היום נמחקו. אותו הדבר קורה עם הרכבי הוועדות. היה כלל שאף פעם לא נסוגו ממנו: כל סיעה תקבל כפי כוחה בוועדה. למה? כי זאת הדמוקרטיה. אדוני היושב-ראש, תתאר לך שתבוא הקואליציה ותגיד: תראו, קשה לנו להעביר את התקציב. היתרון שלנו על חודו של קול. בוא נעשה חיים קלים: נחליט שמקטינים את כוח ההצבעה של סיעת הליכוד, שהיא הסיעה הגדולה במליאה – במקום 29 חברי כנסת ניתן לה רק 15, כדי שיהיה לנו קל להעביר את התקציב. אז יהיה לנו רוב גדול והכול יהיה פשוט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, הרי ברור שזה לא יכול להיות, כי היום עושים את זה לנו ומחר יעשו את זה לך, אדוני היושב-ראש. אגב, לך יהיה הרבה יותר קל, כי אתה מסיעה הרבה יותר קטנה. לפעמים יהיה יותר קל לדחוק אותך לשוליים, כי אתה לא נמצא במרכז המפה הפוליטית. אותו הדבר קורה בוועדות, ואתם משתפים עם זה פעולה. באים ואומרים לסיעת הליכוד: אומנם יש לך רבע מכלל חברי הכנסת, אבל בוועדת הכספים ניתן לך שני חברים; בדיוק כמו לסיעת הרשימה המשותפת, שיש לה שישה מנדטים – אותו הדבר; למה? כדי שיהיה לנו רוב, שיהיה לנו נוח לנהל את ההצבעות בוועדת הכספים על התקציב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מפצים אותך – אתה מקבל חמישה במעמד האישה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אסכם ואומר במילה אחת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו, רבותיי, ואני אומר את זה כאן: כל התקדימים האלה, כל הדברים האלה שאתם עושים עכשיו, מכאן ואילך זו הנורמה, זה מה שיקרה. כאשר אתם תמצאו את עצמכם על ספסלי האופוזיציה, אל תבואו בטענות ואל תתפלאו שכך יקרה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך עוד דבר, ואני אומר אותו בצער גדול: אני חושב שכל מי שהכנסת יקרה לו והדמוקרטיה יקרה לו לא רוצה שזה יהיה המצב, לא כשהוא בקואליציה ולא כשהוא באופוזיציה. ואני קורא לכם למשוך את הצעת החוק הזו. אני קורא לקואליציה לחזור בה מכל המהלכים הדורסניים האלה. הצילו את הכנסת לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יריב לוין. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אחזור על חלק מהדברים שאמר פה חברי יריב לוין, מהסיבה הפשוטה שהדבר הזה זועק לשמיים. ואם יש משהו שאני כועסת, כועסת ממש, ומתרעמת עליו הוא – בהמשך ישיר למה שבנימין נתניהו אמר פה על הדוכן – שיתוף הפעולה הזה, הנורא בעיניי, שמדרדר את המדינה שלנו כלפי מטה, בין התקשורת לבין הקואליציה; השמירה הזאת, השמירה ההדוקה, שחס וחלילה לא יקרה לקואליציה שום דבר רע, והיא מקבלת מהתקשורת את כל הגב שהיא צריכה. בסוף אני לא חושבת שנמצאים שם, באמצעי התקשורת, אנשים רעים. הם לא רואים שבמעשה הזה שלהם הם הורסים את המדינה; הם הורסים את ערכי הדמוקרטיה הכי, הכי, הכי, הכי, בסיסיים. אדוני היושב-ראש, אני בטוחה שגם לך חשובה הדמוקרטיה. הרי אתה אוהב את מדינת ישראל; אתה שמח שאתה חי כאן, כי זאת מדינה דמוקרטית. אבל דמוקרטיה זה דבר שביר. עבדנו מאוד מאוד קשה כדי שהיא תהיה כמו שהיא, והדרך להתרסקות שלה יכולה להיות מהירה וקלה. ומה אנחנו אומרים? הרי הכנסת הזאת, כשאנחנו יושבים כאן אנחנו מייצגים את הציבור. אתה מייצג את הציבור שלך. יועז, אתה מייצג את הציבור שלך. אפילו דודי פה מייצג את הציבור שלו, ואפילו סמוטריץ' – את הציבור שלו. כל אחד ואחד מכאן מייצג את הציבור שלו. אנחנו נשלחנו על ידי ציבור ואנחנו אמורים לייצג אותו, לא רק במליאה אלא גם בוועדות. היחס בתוך הוועדות חייב לשקף את היחס של הבחירה. אם יש 120 ח"כים וכל אחד מייצג את הציבור שלו – אותו יחס בין קואליציה לאופוזיציה חייב להישמר גם בוועדות. זאת אומרת שאם אנחנו 30 חברי כנסת בליכוד, אנחנו אמורים לקבל רבע מכל ועדה, כי ככה הציבור החליט; לא יכול מישהו לכופף רצון הציבור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא אלקין. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? לא אלקין, כמו שחברי אומר פה. לא אלקין, לא מיקי לוי. יש הרבה אנשים שחושבים – בהתחלה הם היו צנועים יותר. הם רואים שהולך להם, הם רואים שזה זורם להם, שהתקשורת – אף אחד לא אומר כלום. אני הייתי בטוחה, באמת הייתי בטוחה, עם כל הציניות מול התקשורת, הייתי בטוחה שבנושאים האלה ייפתחו מהדורות חדשות. אני יושבת באולפנים ואני אומרת: איך, איך, איך, אמות הסיפים לא רועדות; איך אתם לא פותחים את המהדורות. אתם מודעים לזה שהיום אנחנו לא יושבים בוועדות. גם אם אנחנו יושבים – דרך אגב, דודי, אני לא יודעת אם אתה יודע אבל אנחנו גם לא יכולים להצביע. הם יגידו: זה בגללכם, זה לא בגללנו. יש סעיף בתוך התקנון שלא התכוונו לו אז, כשקבעו את התקנון, שאם אנחנו לא ניתן שמות קבועים לא נוכל להצביע. לא התכוונו לזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הם אומרים: זה לא דמוקרטי. לא; הרבה הרבה הרבה יותר דמוקרטי, הרבה יותר דמוקרטי, שיש פה חברי כנסת נורבגים שאין להם שום זכות, שום זכות, חוץ מלהצביע לטובת מה שהשרים שלהם אמרו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה, קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי אחרת אין להם פה שום זכות קיום. אז זה כן דמוקרטי, וזה לא דמוקרטי, וכרגע חצי מהציבור לא מיוצג בוועדות והדמוקרטיה היא להיות מיוצגים בוועדות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, המסר הגיע. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להילחם בוועדות, וזה לא קורה. אני חושבת שכל אחד ואחד שעולה לפה צריך לשאול את התקשורת, איפה אתם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> וזו גם השאלה שלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; חבר הכנסת פטין מולא; חבר הכנסת ישראל כץ; חבר הכנסת אלי כהן; חברת הכנסת גילה גמליאל; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; חברת הכנסת מירב בן ארי; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כולנו מכירים את הרש"י הראשון על התורה שקראנו השבת בפרשת בראשית. אמר רבי יצחק – שאלה טובה: הרי התורה, כשמה כן היא, מלשון הוראה, מנחה אותנו, אז אם התורה מנחה אותנו הוראות מעשיות, אז מה הערך בחומש שלם, יותר מחומש שלם, שכולו סיפורים? אומר רבי יצחק, הייתה צריכה התורה לפתוח מ"החדש הזה לכם ראש חדשים" בספר שמות. שם מתחילות המצוות: קידוש החודש, פסח. עונה רבי יצחק, "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יבואו אומות העולם ויאמרו, ליסטים אתם שכבשתם את הארץ, אז נשלח אותם ללמוד את ספר בראשית: הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. לכאורה הסבר טוב. אומות העולם שיבואו לטעון שאנחנו גנבים בארץ ישראל והיא לא שלנו, נשלח אותם לספר בראשית, לפרשת בראשית, נלמד אותם מי ברא את העולם, נלמד אותם את השתלשלות הדורות, את ההתפתחות, ונסביר להם שהקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית על העולם והוא נתן לנו את ארץ ישראל. אבל על זה יש שאלה גדולה – אתה שומע, חבר הכנסת פרוש? על זה יש שאלה גדולה: תכלס, זה עובד? מה, בגלל שהתורה לא התחילה מ"החדש הזה לכם ראש חדשים" אלא התחילה מספר בראשית, אז אומות העולם מפסיקות לומר: ליסטים אתם? מי שיושב עכשיו בראש הישיבה הפסיק לחשוב שיש להם איזה זכויות, לעם המומצא הזה שנקרא פלסטינים, פה? הפסוק שרבי יצחק מביא זה "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". מה זה קשור לאומות העולם? אומות העולם לא לומדים תורה ולא מאמינים בתורה והמציאו לעצמם תורה משל עצמם, הכול חיקוי, כמובן, של היהדות. אנחנו רואים שלאורך כל שנות ההיסטוריה אומות העולם אומרות: ליסטים אתם. ראיתי מאמר מדהים, רעיון מדהים, בספר של הרב אברהם דב אוירבך, שנפטר לפני חודש – הוא היה הרב של טבריה, הבן של הרב שלמה זלמן אוירבך. הוא אומר: הסיפור הוא בכלל לא אומות העולם, ובאמת הפסוק אומר "כח מעשיו הגיד לעמו"; הסיפור הוא עם ישראל. מה זה ארץ ישראל כולם יודעים; יש גלובוס, יש עליו סרטוט. אחר כך, בתורה, בשלבים מאוחרים יותר, מסורטטים גבולות הארץ. אבל מה זה עם ישראל, שלו ניתנה ארץ ישראל – זה הסיפור שאנחנו פוגשים בספר בראשית, שמתחיל בבריאת העולם ועשרה דורות מאדם ועד נח. אני כבר מסיים, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבין שלא קל לך לשמוע, בכל זאת, תן לי עוד דקה. עשרה דורות מנח עד אברהם. האנושות בסוף מגיעה אל התמצית, לאברהם אבינו, שמגלה את בוראו, ויש לו בן, יצחק, ויעקב, ו-12 שבטים, ונכנסים לשעבוד מצרים, ויוצאים ממצרים, והופכים לעם שריבונו של עולם גואל, ועומדים למרגלות הר סיני ומקבלים תורה. זה עם ישראל שלו ניתנת ארץ ישראל. מי שרוצה להבין מה זה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל צריך לדעת מה זה ארץ ישראל – זה יחסית קל – אבל צריך להבין מה זה עם ישראל, איך הוא נוצר, מה הסגולה שלו, מה התפקיד שלו, מה הייעוד שלו, מה השליחות שלנו. אז זה נועד לנו, יואב, זה נועד לנו. שאנחנו נדע מי אנחנו, מה תעודת הזהות שלנו, מה הערכים והמחויבות שלנו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – וכשנתחבר לעצמנו, לכל ההשתלשלות של ספר בראשית וספר שמות, עד מתן תורה, עד שמתחילות המצוות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אז נהיה ראויים, בעזרת השם, גם לרשת את ארץ ישראל, ואומות העולם יגידו או לא יגידו – אז כבר אמר בגין המנוח: נכון, אז יהיה להם אף, ירימו את האף, שיהיה להם אף עקום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה שמעניין זה שאנחנו נכיר את עצמנו, את כוחנו, את סגולתנו, את תפקידנו ואת הקשר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – החזק מאוד שלנו מאוד לארץ ישראל, בעזרת השם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו; חבר הכנסת יוסי שיין – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נמצא פה יו"ר ועדת הכנסת חבר הכנסת אורבך. לא היית פה כשחבר הכנסת יריב לוין אמר את דבריו, אולי ראית את זה בחדר. אני מתלבט אם לחזור על הדברים שלו בשבילך או לנצל את ההזדמנות שאני יכול לשאול את יו"ר הישיבה פה שאלה בנושא חוק האזרחות, אבל אני אנסה בקצרה להתייחס לשני הדברים. מה שאמר פה חברי חבר הכנסת יריב לוין היה פשוט: אתם עושים פה תקדים, התקדים הרע הזה שאתם עושים, ההחלטות החד-צדדיות, הפגיעה בייצוג בוועדות, מעכשיו זה סטנדרט, כך תיראה הדמוקרטיה הישראלית. האירוע הגרוע הזה יתהפך עליכם בבית הזה במוקדם או במאוחר, ולי כואב, כי זה צריך לכאוב לכל חבר כנסת שאתם מרסקים את הבית הזה מהייצוג שאותו הוא אמור לייצג. אנחנו בוועדות לא מקבלים את הייצוג. אתם מפצלים ועדות בלי הסכמות ואתם דורסים את כל המוסכמות שהיו בבית הזה. ולחברי בסיעת ימינה, אני מקווה שהמסר הזה היה ברור. לגבי חוק האזרחות, היושב-ראש מנסור עבאס, אני רוצה לשאול אותך שאלה פשוטה: שרת הפנים אילת שקד הגיעה איתכם, עם סיעות רע"מ ומרצ, לסיכומים בנושא חוק האזרחות, וכנראה זו כוונת הקואליציה, להעביר את חוק האזרחות עם הסיכומים. האם אתה יכול להסביר לי מה הסיכומים שאתם הולכים לעשות בחוק האזרחות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שומר על זכות השתיקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה לא הזמן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה זמן מצוין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל אני יכול להזכיר לך שבזכותך, בזכות הליכוד, כמובן, החוק הזה נפל ולא עבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, כי למה הוא נפל ולא עבר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בזכותכם. יש לי תמונה היסטורית שאתם הצבעתם נגד החוק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ובצדק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואנחנו הצבענו בעדו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. עכשיו תודה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז על מה אתה מלין? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך על מה אני מלין. אני מלין על ממשלת השקרים, על שרת הפנים – ואני אומר מעל הבמה הזו – השקרנית, שבחוק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא מתאים, חבר הכנסת יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זו האמת, ואני לא נסוג כשאני אומר את האמת, ואני לא נסוג מדבריי. ואני אסביר, חשוב לי גם להסביר. בחוק יש לשרת הפנים סמכות לעשות איחוד משפחות. ומה היא רצתה לעשות? להגיד: העברנו את החוק, ברוך השם הכול בסדר, ובדלת האחורית – הינה, פה יושב-ראש רע"מ לא מוכן להגיד מה הסיכומים – לתת כניסה לאלפי משפחות פלסטיניות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בוא תגיד, בוא תגיד את הסיכומים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, יואב, אנחנו מדברים על אירוע אחר לגמרי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אני שואל אותך בצורה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך תשובה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך תשובה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי זה יגיע לפתח הוועדה, ואני אגיד לך יותר מזה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אני אתן לך תשובה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק אני אסיים את דבריי בקצרה. ביום רביעי חוק-יסוד: ההגירה מגיע, כמענה אמיתי לשמירה על זהותה של מדינת ישראל. שרת הפנים מכרה את חוק האזרחות לכם ולמרצ. אמר את זה עיסאווי פריג' בצורה ברורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה לך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא תגיד לנו מה אתם מקבלים בחוק האזרחות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש, אין קשר בין חוק האזרחות הישן והחדש ולזהות המדינה. אין קשר. כל האירוע שאנחנו מדברים עליו – כמה אלפי משפחות, אנשים שכבר חיים בתוך מדינת ישראל, מרכז החיים שלהם שם, הם חלק ממשפחות של אזרחים ערבים. תאר לעצמך אישה שהתחתנה לפני 20 שנה, אין לה – אנחנו לא מדברים על אזרחות; אין לה תושבות, אין לה זכויות סוציאליות, אין לה זכויות בריאות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת עבאס, אז אני שואל אותך: לא היו אמורים כל חודש, כל חודש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, יואב, יואב, אתה יודע מה? יואב, יואב, יואב – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, שאלה. כל חודש לא היו אמורים לבוא להתייצב אצלך בוועדה? כל חודש היו צריכים לבוא להתייצב אצלך בוועדה ולקבל ולהביא דיווח מה עבר, מה לא עבר, למה – זה נכון או לא נכון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, יואב – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק תענה לי על זה. תענה לי. הינה, אני יודע מה היה בסיכומים, אני שואל אותך אם הסיכום הזה של כל חודש היה צריך להיות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה רוצה להקשיב לי? יואב, אתה רוצה להשתמש בנושא הזה כנושא פוליטי. אני אומר לך, יואב, יש משפחות שסובלות, מרכז החיים שלהן כבר עשרות שנים בתוך מדינת ישראל, הם מנהלים את החיים שלהם כאזרחי מדינת ישראל ולא שואפים להיות אזרחים. תבין, הם שואפים לקבל את הזכויות הסוציאליות שלהם דרך מעמד של תושב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מבין את זה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני אגיד לך מה אני מבין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא אירוע פוליטי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, זה אירוע פוליטי, ואני אגיד לך למה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא הבנתי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו חיים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, יואב, אני מוכן – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל, ברשותך, תן לי דקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מוכן – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש לענות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מוכן שנשב ונדון בסוגיות האלו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש דקה להשיב, ולא אאריך יותר מזה. אנחנו במדינת ישראל, מדינה יהודית דמוקרטית. הזהות של המדינה היא מדינה יהודית. אנחנו מתנגדים לאיחוד משפחות. אנחנו מתנגדים לניסיון של פלסטיניזציה של מדינת ישראל. ואתם, דרך הלחץ על השרה שקד, שהייתה צריכה לבוא לוועדה שלך ולדווח כל חודש מה היא עשתה ומה היא לא עשתה, וכניעה מוחלטת לדרישות של מרצ, שחלקן היו אפילו יותר משלכם – יש פה אירוע שככה ממשלת הזדון הזו מתנהלת, ואנחנו נעצור אותה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת ניר ברקת – איננו. חבר הכנסת מאיר פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול שיהיה לנו חורף בריא. הכנסת עכשיו מתכנסת, היא נמצאת עכשיו כאן בשעה 22:00, וכנראה היא תשב עוד קצת בגלל חוק שהקואליציה מבקשת להביא לכאן למליאה. ומהו החוק? הולכים לתת לאופוזיציה כמה ועדות חדשות, לתת להם את הסמכויות, באיזה נושאים ידונו; אפשרות להרחיב ולהגדיל את מספר חברי ועדת הכספים, ועדת חוץ וביטחון, זה החוק. למה רוצים לעשות את זה? כי הקואליציה לקחה חלקים של האופוזיציה, וכדי לאזן – או היא מבינה שזה לא יכול להיות בדרך כמו שהיא מנסה להשיג, והיא מבקשת. זה הנושא שעכשיו המליאה דנה עליו. אז כבר יושב כאן ניר אורבך. ואמרתי את זה בבוקר: איזה זכות יש לקואליציה לבוא ולבקש מהאופוזיציה שתנהג בהבנה, בסלחנות, למה? הרי הקואליציה הזו בנויה מקרוב ל-30 שרים, סגני שרים, הנורבגים. כל אחד מאלה השותפים יש לו את מנעמי השלטון, מדושני עונג. עכשיו באים פה לקחת את כבשת הרש שיש לאופוזיציה כתוצאה מבחירות. מה הסיבה שאתם יכולים לבקש מאיתנו? אומר היום פה כאן, מעל הדוכן, חזר על מה שהוא אמר באו"ם, ראש הממשלה בנט: הייתה תאונה פוליטית, ואני מרוצה מזה. ואני רוצה לומר לראש הממשלה בנט: אתה הנהג. אתה הנהג של התאונה הזו, אותך מאשימים. אתה אשם בכל הדברים הנלווים כתוצאה מהנסיעה הזו – נסיעה טובה, נסיעה פרועה, נסיעה לא אחראית. התוצאות של כל מה שהתאונה הזו, הממשלה הזו, עושה – אתה הנהג. ואני רוצה לומר לך, טוב פעם שתדע גם, יש בהלכה מושג: טובל ושרץ בידו. מה בנט אומר? בנט אומר: אני ראיתי מדינה שבה שנתיים הולכים לבחירות, כאוס גדול, אני רוצה להציל את המדינה, רוצה לעשות מעשה טוב. המדינה הייתה במבוי סתום. אבל על אותו משקל של הטובל אמר בנט: אני רוצה לעשות את הדבר הטוב, ואני רוצה להיטהר, רוצה להקים ממשלה. ובנט הקים את הממשלה. איך הוא הקים את הממשלה אנחנו יודעים. מה יש לראש הממשלה בנט ביד? יש לו שרץ, מרצ. מה יש לו ביד? הוא אומר: אני רוצה להציל את המדינה, הקמתי עכשיו ממשלה, הכול יהיה בסדר, יהיה לנו תקציב. כל הריצות של שרי מרצ, של חברי הכנסת ממרצ לאבו מאזן, למוקטעה, זה הכול מכוחו של בנט הנהג. שבנט ידע: הוא רצה להציל את המדינה, הוא רצה לטבול, יש לו שרץ בידיים, מרצ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, טוב. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה כן? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סיימת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת אמירה חדשה, שהכנסת עוד לא שמעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בנט הוא הנהג של אותו מרצ, אותו שרץ, וכל התאונות הפוליטיות, וכל המשגים הרעים שיש, על הראש של הנהג שלנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קוראים לו נפתלי בנט. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת פרוש. ישיב או יסכם – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מי ישיב? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – יו"ר ועדת הכנסת חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מעבר לדברים שעלו פה, הדברים המהותיים, אז יש גם, אדוני היושב-ראש, את העניין של השיח. דיבר על זה גם נשיא המדינה פה, ודיבר על זה גם יושב-ראש הכנסת, הנושא של השיח. אנחנו צריכים לתת דוגמה אישית. ואני חושב שאמרתי את זה גם בבוקר בוועדה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אצטט מהתלמוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, מנהלי הסיעות. בבקשה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אצטט מהתלמוד הבבלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מסכת שבת, דף קי"ד. אמרתי את זה הבוקר בוועדת הכנסת. מדברת הגמרא שם על רבי אחא, על תלמיד חכם שנפל רבב בבגדו. נפל פגם בבגדו – חייב מיתה. כמובן שאפשר להסביר את זה במובן הפשוט, מי שהתלכלך, אבל אפשר גם כמובן ללכת להסבר קצת יותר עמוק, שמדבר על מי שנפל פגם בהתנהגות שלו. ואני חושב שאנחנו היום – תלמידי החכמים בעבר, היום אפשר להשוות אותם לנבחרי הציבור שלנו. נבחרי הציבור צריכים להוות דוגמה בהתנהגות שלהם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אנחנו שליחי ציבור, אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו מעצבי דרך. ואני חושב – נגביה את זה קצת – אני חושב שאנחנו בהתנהגות שלנו ובשיח שלנו חייבים גם להוריד את הטונים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מבקש ממנהלי הסיעות. בבקשה, אתם יכולים להישאר בשקט או לדבר בקול נמוך. בבקשה. זה לא יכול להיות. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> גם להנמיך טונים, גם להוריד את האש וגם להתחיל לדבר בצורה מכובדת ומכבדת. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ניר אורבך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> נא לשבת. הצבעה. קואליציה בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 16 חברי כנסת בעד, שבעה חברי כנסת מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק לענייני ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, עוברת בקריאה ראשונה וחוזרת לדיון בוועדת הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לוועדה למעמד האישה. מעמד האישה. מעמד האישה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, היא חוזרת לאותה ועדה, לוועדת הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לוועדת הכספים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ניר אורבך, הודעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, סליחה, רגע, רגע. היא צריכה להגיע לוועדת הכנסת, שתחליט לאיזו ועדה. זה קריאה ראשונה, זה לא טרומית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. זאת קריאה ראשונה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה זה, זה של הוועדה, או ממשלתית בקריאה ראשונה – אני יכול להחליט שאני מבקש להעביר את זה לוועדה אחרת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא ממשלתית, זאת הצעה מטעם ועדה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה זה? תעשו דיון בוועדת הכנסת על איזה ועדה, ותעבירו את זה לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז בהתאם לתקנון היא חוזרת לוועדת הכנסת להמשך דיון. תודה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת ניר אורבך. ואחר כך אנחנו מצביעים על ההודעה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי כמה הודעות, והודעה אחת שצריך להצביע עליה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב תשמ"ה–1985, וסעיף 110(א) לתקנון הכנסת, החליטה ועדת הכנסת על הקמת ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים לתקציב הכנסת. הוועדה המשותפת תהיה בת עשרה חברים, חמישה מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת הכנסת חברי הכנסת ניר אורבך, יושב-ראש, בועז טופורובסקי, איתן גינזבורג, נציג סיעת הליכוד, נציג סיעת הציונות הדתית; מטעם ועדת הכספים חברי הכנסת אלכס קושניר, אימאן ח'טיב יאסין, נעמה לזימי, נציג סיעת ש"ס ונציג סיעת יהדות התורה. זוהי ההודעה הראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כשתיתנו שמות. כשתיתנו שמות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אם הוא היה עושה, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה חברים מתוך העשרה יש לליכוד? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם היה עושה מעשר ועדות, הוא היה בוחר – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> כמה חברים יש לליכוד בוועדה הזאת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת את הרמאות? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מתוך עשרה חברים – – – << נושא >> השלמת הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה חבר הכנסת ניר אורבך, תמשיך. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני עובר להודעה הבאה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום ממלאי מקום קבועים לפי סעיף – לא, לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת את – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם האופוזיציה הייתה מגיעה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת את הנוכל? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – לוועדת הכנסת הבוקר, היא הייתה יודעת בדיוק. היא הייתה יודעת בדיוק. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> כמה חברים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה חברים – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הכלכלה – חברי הכנסת: מטעם סיעת כחול לבן איתן גינזבורג; מטעם סיעת יש עתיד, יסמין פרידמן. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה מובא למליאה כדי שאנשים – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מטעם סיעת ישראל ביתנו שרון רופא אופיר. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> כמה חברים יש לסיעת הליכוד? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הקראתי את השמות. הקראתי. הקראתי את השמות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא שמענו – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני, אני אקריא עוד פעם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. תרשו לו בבקשה להקריא את השמות. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אקריא עוד פעם: הוועדה המשותפת תהיה בת עשרה חברים. חמישה מכל ועדה – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה לליכוד? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – לפי ההרכב הבא – ובושה. אני כבר אומר אוטומטית – בושה. מטעם ועדת הכנסת חברי הכנסת ניר אורבך, יושב-ראש, בועז טופורובסקי, איתן גינזבורג; נציג סיעת הליכוד; נציג סיעת הציונות הדתית. מטעם ועדת הכספים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו 30 מנדטים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, בוא נשמע עד הסוף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחד, ועוד אחד לאופוזיציה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מטעם ועדת הכספים – חברי הכנסת אלכס קושניר, אימאן ח'טיב יאסין, נעמה לזימי, נציג סיעת ש"ס ונציג סיעת יהדות התורה. זו ההודעה הראשונה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אחד. אחד מעשרה. אחד מעשרה. ככה אתם דורסים את הכנסת. זה בדיוק מה שאתם עושים. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום ממלאי מקום קבועים לפי סעיף 103 לתקנון הכנסת, בוועדות הבאות: << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> 1. ועדת הכלכלה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חברי הכנסת דוד אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אחד מעשרה. הליכוד, שאנחנו אחד מארבעה חברי כנסת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה לכם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אחד מעשרה בוועדות. זו הסיבה שאנחנו לא באים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחד מתוך כמה? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, מטעם סיעת כחול לבן – איתן גינזבורג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 40% מהאופוזיציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה תגיד לנו: אחד מתוך כמה – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מטעם סיעת יש עתיד – חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודע חשבון, כמה זה אחד מתוך – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מטעם סיעת ישראל ביתנו – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אל תדבר איתנו על שיח. אתם דורסים את הכנסת. על עשרה חברי ועדה – אחד לליכוד, ואתה מדבר איתנו על שיח? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא. אנחנו לא ניתן לך – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מטעם סיעת ישראל ביתנו שרון רופא אופיר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נוכל, אתם שישה מנדטים – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> 2. בוועדת הפנים והגנת הסביבה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על שישה מנדטים אתה גונב 30 מנדטים, אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – מטעם סיעת יש עתיד חברות הכנסת יסמין פרידמן ומירב בן ארי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפה ועזות מצח – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אל תגיד לי – אתה, אתה תגיד לנו כמה הליכוד מקבל, אחד מתוך כמה? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת העבודה והרווחה וועדת החינוך, התרבות והספורט: מטעם סיעת יש עתיד חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל שאתם בריונים, אדוני היושב-ראש, בגלל שאתם יכולים? אני שואל. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הכספים: מטעם סיעת הרשימה המשותפת חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הרי יודע. אין לכם בושה? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בוועדת מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה יתהפך עליכם. אתם הרסתם את הכנסת הזו. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת גלעד קריב יכהן כממלא מקום על מכסת סיעת מרצ. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם גרמתם לכך שכנסת ישראל לא תייצג את העם. אין לכם בושה, ואתם עוד מדברים איתנו על שיח? אחד מעשרה לליכוד. אחד מעשרה לליכוד, זה נראה למישהו פה הגיוני? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש 30 מנדטים – – – לא מתבייש – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – מטעם ועדת הכספים חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי יכהן כממלא מקום של חברת הכנסת יעל רון בן משה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפה ועזות מצח שלכם. אלימים, נוכלים, גנבים – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חברת הכנסת נירה שפק תכהן כממלאת מקום – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקרא אלף פעם. אתה יודע שאתם רומסים פה את הכנסת. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חברת הכנסת נירה שפק תכהן כממלאת מקום של חבר הכנסת ניר אורבך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא דבר טכני. גנבים, נוכלים, שקרנים. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מטעם ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת איתן גינזבורג יכהן כממלא מקום של חבר הכנסת צבי האוזר. זוהי ההודעה השנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מבין? ככה אתה ואלה החברים שלך. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ההודעה השלישית – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. לא, זה לא יהיה פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. תקרא אותי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> צעקת די פעמים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלף פעם תקרא. הוא גנב, הוא נוכל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. הוא לא ייתן לנו אחד מעשרה לליכוד. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להודיע על איוש חברים בוועדות כדלקמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> די, נו. מספיק. צעקת די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא עובר את אחוז החסימה, אתה מבין איך הוא מדבר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה היושב-ראש. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> 1. בוועדת ביטחון הפנים ובוועדה המיוחדת לענייני הקרן לאזרחי ישראל תכהן חברת הכנסת נעמה לזימי במקום הפנוי לסיעת העבודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חצוף. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> 2. לבקשת סיעת הרשימה המשותפת, אבקש למסור – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחרי זה הוא אומר למה אנחנו לא באים לוועדות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – כי חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אתה מכבד את הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתה מכבד את הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מכבד את הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. נא להוציא אותו. בבקשה, אתה יכול לצאת החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תהיה מבסוט. יאללה, תהיה מבסוט, עם הנוכלים – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לבקשת סיעת הרשימה המשותפת, אבקש למסור כי חבר הכנסת אוסאמה סעדי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> באמת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להגן על הכנסת, לא אני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מנצל את הסובלנות שלי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – יחדל לכהן כחבר בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אתה לא מגן על כבודה של הכנסת. לא מתביישים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. בבקשה לצאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט לא תיתנו לנו גם להצביע פה. לא מתבייש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, אביר יצביע בשבילך גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תצביע פעמיים. אל תדאג, מר קרא. אתה הצבעת, אתה עבריין, הצבעת פעמיים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, עכשיו צא. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אלו היו שלוש ההודעות. כעת אני מעלה עוד הודעה, שצריך להצביע עליה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם מדברים על שיח? תראה איך אתם מתנהגים לכנסת הזו. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – אני מתכבד להציג את הצעת ועדת הכנסת להגדיל את מספר חברי ועדת העבודה והרווחה מ-14 ל-15. כיום יש 14 חברים בוועדת העבודה והרווחה: שמונה חברים לקואליציה ושישה חברים לאופוזיציה. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להציע לכנסת להוסיף חבר אחד מסיעת הליכוד בוועדה ולהגדיל את מספר חברי האופוזיציה בוועדה לשבעה חברים. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה, חבר הכנסת ניר אורבך. חבר הכנסת יריב לוין ביקש – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה נותן לליכוד אחד מעשרה. איך אתה לא מתבייש בכנסת הזו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת יריב לוין. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש גם לדבר. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שמח גם שאתה נמצא כאן על הדוכן וגם שמכובדנו יושב-ראש הכנסת מיקי לוי נמצא כאן במליאה. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אורבך, אני באמת שואל. בוא נעשה רגע אחד תרגיל בחשבון, כי אולי משהו אני לא מבין. בכנסת ישראל יש 120 חברים – חבר הכנסת אורבך, כדאי שתקשיב. בכנסת ישראל יש 120 חברים, נדמה לי שעל זה אין חולק. בכנסת ישראל, על פי תוצאות הבחירות הדמוקרטיות כפי שבחרו אזרחי ישראל, יש לסיעת הליכוד 29 חברי כנסת. כלומר, למעשה רבע מכלל חברי הכנסת פחות אחד. עד כאן אני צודק בחשבון, נכון? עכשיו, חבר הכנסת אורבך, אתה עומד בראש ועדת הכנסת ומקים ועדה משותפת לדיון בנושא מסוים, ובה עשרה חברי כנסת. רבע מעשרה, אם אינני טועה, זה 2.5, נכון? אי-אפשר לתת 2.5 מקומות לסיעה, על זה כולנו מסכימים. סיעת הליכוד היא רבע, אז היא יכולה לקבל או שניים או שלושה. זו האפשרות. אז הקואליציה, נדיבה היא לא רוצה להיות עם סיעת הליכוד, גם את זה אני יכול להבין. אבל בוא תסביר לי, חבר הכנסת אורבך, איך יכול להיות שסיעת הליכוד מקבלת חבר אחד, עשירית? איך זה יכול להיות, איפה נשמע כדבר הזה? על פי איזו חלוקה אתה עושה? מה, אתה יושב שם ועושה מה שבא לך? אין תוצאות בחירות, אין הרכב כנסת? ואני שואל כל אחת ואחד מכם שיושבים כאן – – – << קריאה >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> – – – אני יושב שם חודשיים כשהאופוזיציה לא מכבדת ולא באה, לא באה לפגישה אחת. לפגישה אחת, לישיבה אחת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, האופוזיציה לא מגיעה – לא מצביעה; היא, אגב, מגיעה לדיונים. היא לא מצביעה משום שאתם עושים את הדבר הזה. אתם מרכיבים את הוועדות לפי מה שמתחשק לכם, מייצרים לעצמכם רוב מלאכותי מופרך, מוחקים את הרכב הכנסת, מוחקים את ההצבעה הדמוקרטית ואז רוצים לעשות מראית עין של הצבעות מסודרות, כאילו ברוב ומיעוט, כאילו בהליך תקין. עכשיו, אני אומר לך, תבין, חבר הכנסת אורבך, הינה אני מסתכל כאן על חבר הכנסת טופורובסקי; חבר הכנסת טופורובסקי, אתה יודע מה, את חבר הכנסת אורבך אולי אני מבין, כי הוא כבר אומר לעצמו: ממילא ימינה כבר לא תהיה בכנסת הבאה, אז בכנסת האת נעשה מה שאנחנו רוצים. אגב, גישה חסרת אחריות, אבל אינטרסנטית. אתם, סיעת יש עתיד, תהיו גם בכנסת הבאה, אבל יכול להיות שאתם תשבו על ספסלי האופוזיציה, ואני אראה לך שאתה לחצת כאן שסיעה שיש לה רבע מחברי הכנסת מקבלת אחד מעשר בוועדה. אל תבוא אליי בטענות אחר כך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי אני לא אוכל להגן עליכם. מה עובר עליכם? מה זה הדבר הזה? חרפה, בושה. אני מציע לך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת אורבך, למשוך את ההודעה שלך ולהקים ועדות על פי הרכב הכנסת, ולא באופן המופקר והמביש הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יריב לוין. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב קיש. שלוש דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה הייעוץ המשפטי של הכנסת? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי, אני באמת לא יודע כבר למי לפנות, אתה נמצא פה, נמצא פה חבר הכנסת אורבך. חבר הכנסת יריב לוין הסביר את זה בצורה הכי פשוטה. אני מתחבר מזה גם לשיח על סוג השיח. איך אתם מצפים – עולה יושב-ראש ועדת הכנסת, בהחלטה שערורייתית של הקמת ועדה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו כמובן נסגור את רשימת הדוברים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בהחלטה שערורייתית של הקמת ועדה של 4:6, ואומר שאנחנו לא היינו בוועדה בשביל לשוחח. הרי כל האירוע הזה מתחיל מהדריסה חסרת הרסן בוועדות. ויש לכם פה דוגמה חיה. היושב-ראש מיקי לוי, איך אתה מאפשר במשמרת שלך דריסה כזו גסה של כנסת ישראל? הדבר הזה מעולם לא נעשה. מכוונים לעשות עשרה 4:6. הרי הפער הנורמלי זה של מנדט אחד, איש אחד בוועדות. זה ה-59:61. אז לא, ניקח שניים. לא רק שניקח שניים, גם נדרוס את הליכוד ונדרוס את האופוזיציה. יש פה אירוע מסוכן לדמוקרטיה הישראלית, והידיים שלכם חתומות על כך. מה זה הידיים שלכם? ראש וראשון זה יושב-ראש הכנסת מיקי לוי. אתה בעיניי המחסום. אתה צריך לייצג אותי, למנוע את הדבר הזה, דריסת הכנסת, בשבילי. לאחר מכן יו"ר הוועדה ניר אורבך. יכול להיות שאתה חושב שכנסת ישראל לא חשובה יותר ואתה לא רואה את עתידך פה. << קריאה >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> אני לא הגשתי בג"ץ על עבודת הכנסת, אז אל תגיד – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אני לא הגשתי בג"ץ על עבודת הכנסת. << קריאה >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> החברים שלך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש בין החברים שלי כאלה. סיעת הליכוד גם לא הגישה בג"ץ. סיעת הליכוד לא הגישה בג"ץ, ויש בין החברים שלי בליכוד – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אל תסלף. אל תסלף. להפך, הודיע לי בג"ץ שאין לו סמכות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יריב, סיעת הליכוד לא הגישה בג"ץ, ויש בין החברים שלי בליכוד – – << קריאה >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> אבל מחכים לתשובה של בג"ץ. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כאלה שנפגעו ואמרו: אולי נלך לבג"ץ. << קריאה >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שהם טועים. אני חושב שהם טועים. אני לא מחפש ישועה בבג"ץ. אני חשבתי שהבית הזה ידע להתנהל, ומה שקרה פה – וזה אולי המסר המרכזי, ואת זה אל תשכחו – אתם קובעים את הסטנדרטים עכשיו; אנחנו נעשה בדיוק אותו דבר כשאנחנו נהיה בשלטון. לא עשינו את זה בפעם שעברה, זה דבר חדש. מעולם הכנסת לא דרסה ככה את האופוזיציה. חלוקה כזו שרירותית ושקרית של הוועדות. אבל אם אתם קובעים את זה עכשיו כסטנדרט, אני לא רוצה לשמוע אף אחד מאלה שמצביעים עכשיו על הדבר הזה באים אליי בטענות. אני לא יודע עוד כמה זמן, אולי עוד ארבע שנים, אולי עוד שנה, אולי עוד שש שנים, אבל הדבר הזה יתהפך עליכם, ולצערי זה יתהפך על כל עם ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כנסת ישראל מרוסקת, ואתם באים ואומרים למה אנחנו צועקים, למה אתם שומעים אמירות כאלה. חבר הכנסת אורבך, זה מאוד יפה לפתוח פה בציטוטי גמרא וכאלה ולהגיד: בוא נסתכל על השיח, אבל כשביד אחת אתה אומר: בוא נסתכל על השיח, וביד השנייה אתה עושה פשע כנגד הכנסת, אל תתפלא שתשמע דברים קשים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תכף נענה לו גם בציטוטים. חבר הכנסת אורבך, סיעת הליכוד הודיעה לבג"ץ שאין לו סמכות לדון בעניין הזה. סיעת הליכוד הודיעה. אז אל תספר סיפורים. << קריאה >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> סיעת הליכוד משחקת משחק כפול. סיעת הליכוד משחקת משחק כפול. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> בניגוד לכם, שהולכים למנות שופטים שימשיכו את אותו קו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שאומרים כשמצטטים גמרות: לא עכברא גנב אלא חורא גנב. זה שיושבים פה אנשים שיש להם אינטרס לגנוב – אין מילה יותר יפה, אין מילה יותר יפה לוועדות שאין בהן שום יחס מתמטי למה שקורה ביחסי קואליציה–אופוזיציה; פה במליאה יש הפרש של אחד או של שניים, ובוועדות, שאמורות לייצג את הרכב הכנסת, פתאום ההבדל קופץ לשלושה או לשניים. אין מילה יותר יפה מאשר לגנוב. אבל אני לא בא בטענות לחבר הכנסת ניר אורבך שהוא מנסה לגנוב אותנו. האינטרס שלו ברור, והתועלת שלו מהמהלך הזה מאוד מאוד ברורה, והתשלום במזומן, אז למה לא? אני בא בטענות לחור. החור בהקשר הזה זה ייעוץ משפטי, הפעם של הכנסת, שאני יודע שמשמיע את עמדתו ואת קולו ברמה חלק מהפעמים, אבל בסופו של דבר סימני הקריאה ככל הנראה לא מספיק ברורים; החור השני והיותר-גדול והיותר-משמעותי בהקשר הזה – כי לפחות הייעוץ המשפטי לכנסת, וגם היועצת המשפטית של הוועדה ארבל – אני באוזניי שמעתי אותה כמה וכמה פעמים מסבירה שדעתה לא נוחה ממה שאתם עושים בוועדה, לא בנושא סגנים ולא בנושאים אחרים – החור העוד-יותר גדול הוא בג"ץ. כשהמפלגה של בועז טופורובסקי רצתה להחליף יושב-ראש כנסת בהליך בזק, באמצע הלילה שופטי בג"ץ קבעו דיון, כי זה נורא נורא דחוף. עזוב שמבחינה פוליטית לא היה רוב, שום דבר לא רלוונטי, אבל צריך לעזור ליש עתיד למנות יושב-ראש כנסת – מתגייסים מייד. הכול נורא דחוף, הכול נורא בוער. חמור מאוד שהוגשה עתירה לבג"ץ בנושא הזה, כי זה בדיוק מה שידעתי שיהיה וזה גם מה שהזהרתי את העותרים מפניו. אמרתי להם: זה מה שבג"ץ יעשה. בג"ץ ימרח את העתירה, ייתן לכם לעשות מה שאתם רוצים, ובסוף עוד יגיד איזו אמירה לצאת ידי חובה. אז החור פה הוא בג"ץ, שאתם יודעים שיאשר לכם כל מה שאתם רוצים, כי מפלגת בג"ץ היא חלק מהקואליציה שלכם. אבל זה שבג"ץ עושה את זה מסיבותיו הפוליטיות שלו, אני גם מבין; זה שאתם עושים את זה מסיבותיכם הפוליטיות שלכם, אני גם מבין. יש עוד חור שעוזר לכם בדבר הזה – התקשורת הישראלית גם היא עוזרת לכם בדבר הזה. גם היא מנסה להציג את זה כאילו יש חרם של האופוזיציה על הוועדות ולא להפך. אין חרם של האופוזיציה על הוועדות, יש חרם של הקואליציה על האופוזיציה בוועדות. יש אנשים רבים מהאופוזיציה שמתייצבים בדיוני הוועדות, וכשמגיע הזמן להצביע הם הולכים, כי אתם יצרתם לעצמכם רוב מלאכותי שאין לו שום דבר, שום קשר למציאות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואתם פשוט גונבים את הכנסת, גונבים את הדמוקרטיה, זה מתחבר להרבה מאוד מהלכים שאתם מנסים להוביל פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא מתאים, לא ראוי, ואני כבר לא קורא למצפון שלכם. אני לא מצליח להבין אתכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. אחרון הדוברים, חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני יושב-ראש הכנסת, זו ועדה שנועדה לאשר את תקציב הכנסת, הכנסת שאתה עומד בראשה. זה מה שאתה רוצה להשאיר אחריך, מסורת של שקר, של דורסנות, של רמייה, בוועדה שמאשרת את התקציב שלך? אדוני היושב-ראש, ככל שהשקר וההונאה יהיו גדולים יותר, כך ההתרסקות שלכם תהיה מרהיבה יותר. "לפני שבר גאון, ולפני כישלון גבה רוח". בשבת הקרובה אנחנו נקרא בפרשת השבוע על נח, שהכניס זוגות-זוגות לתיבה, "ומכל החי מכל בשר שניים מכל – – – יבאו אליך להחיות". האגדה מספרת שבא השקר לנוח וביקש להיכנס לתיבה – חבר הכנסת אורבך, תקשיב לציטוטים אחרים. << קריאה >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> אני מקשיב לך כל הזמן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר לו נח: אינך יכול להיכנס יחידי אלא עם בת זוג. הלך השקר ופגש במארה. שאל אותה: האם תרצי להיות בת זוגי? אמרה לו: ומה המוהר שאתה נותן לי? מה תשלם? אמר לה: כל מה שאני משיג בשקר ורמאות את נוטלת. הסכימה, ונכנסו לתיבה. ומאז ועד היום כל מה שהשקר משיג ברמאות – המארה נוטלת ממנו ומאבדת את הכול. כל מה שמרוויחים בשקר, לא שורה בו ברכה. אדוני היושב-ראש, הממשלה שקמה – הורתה בשקר ולידתה בהונאה. לא פלא שלא שורה ברכה בפעילות שלה. ואנחנו רואים את השקר והרמייה וההונאה שמחלחלים ושולחים זרועות בכל פעולה ופעולה, גם בפעולה כל כך פשוטה כמו הקמה של תקציב הכנסת. מה יקרה אם יהיה 5:6? מה יקרה אם יהיה רוב של אחד? בכל דבר מנסים לרמות ולשקר, כמו הלידה של הממשלה הזאת. אותו דבר גם בנושא של הקורונה. בנט הזכיר היום, הוא התרברב, גם מעל בימת האו"ם, בניצחון שלו על הקורונה. לכאורה, בשתי ידיים היה צריך לקבל את ההמלצה של נתניהו, האדריכל של הקורונה, הראשון בעולם שהוציא מדינה מהקורונה, לחסן מייד את החיסון השלישי. אבל לא, הוא לא הקשיב. למה? כי מה שנבנה בשקר והונאה, לא שורה בו ברכה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן בנט משיב חכמים אחור ודעתם יסכל. לא קיבל את זה. אני רוצה לאחל לממשלה הזו, שקמה בשקר ולא חוזרת בתשובה, ממשיכה עם השקר הזה לאורך כל הדרך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שתיקח אותה מארה במהרה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. ישיב חבר הכנסת ניר אורבך. אחר כך אנחנו עוברים להצבעה על ההודעה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת קרעי, רק לידיעתך, מספר חברי הוועדה המשותפת הוא עשרה חברים על פי החוק, אי-אפשר 5:6. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז שיהיה 5:5. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אי-אפשר 5:6. קבענו שיהיו שישה חברי קואליציה וארבעה חברי אופוזיציה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם האופוזיציה הייתה משתפת פעולה ומגיעה לוועדה, היא הייתה יכולה לבקש לחלק את זה איך שהיא רוצה. לאור העובדה שחברי האופוזיציה לא מגיעים ולא הגיעו לדיונים, נתנו חבר אחד לכל סיעה באופוזיציה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ניר אורבך. אנחנו עוברים להצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא להצביע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 15 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב ועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 15 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שהודעת יושב-ראש ועדת הכנסת מתקבלת. << הצח >> הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1449).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021, בקריאה ראשונה. תציג את החוק השרה יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעה לתיקון חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021, של משרד המשפטים, מבקשת להאריך בשנתיים נוספות את תוקפה של הוראת השעה שנקבעה בחוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח–2018. בהוראת שעה זו, שנקבעה לשלוש שנים, הוקמה היחידה לשחרור ממאסרים קצרים – יחידה מינהלית ייעודית הפועלת בשירות בתי הסוהר ואשר הוסמכה לבחון ולקבל החלטה בבקשות לשחרור על תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר שמשכם בין שלושה חודשים לשנה, למעט אסירים שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת בהתאם לסעיפים 11 ו-12 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, ולמעט קטין שנגזר עליו עונש מאסר העולה על שישה חודשים. הצורך בהקמת מנגנון זה עלה לאחר שהתחוור כי המנגנונים שהיו קיימים אותה עת לשחרור על תנאי ממאסר – קרי סמכות לנציב בתי הסוהר ביחס לאסירים השפוטים לעונשי מאסר שבין שלושה לשישה חודשים וסמכות לוועדת השחרורים ביחס לאסירים השפוטים למאסר העולה על שישה חודשים ואינו עולה על 12 חודשים – אינם נותנים מענה מיטבי ומותאם לאסירים השפוטים לעונשי מאסר לתקופות קצרות של עד שנה. המנגנון של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים מותאם לאסירים שנשפטו לתקופות מאסר קצרות, באופן שיאפשר בחינה במועד של בקשות שהגישו לשחרור על תנאי, תוך הקלת העומס המוטל על ועדות השחרורים. היחידה הוסמכה, ככלל, לקבל את החלטתה על יסוד בקשה בכתב של האסיר ועל בסיס מסמכים שיונחו בפניה, בלא שיתקיים בפניה דיון בנוכחות האסיר, בא כוחו או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בשונה מההליך המתקיים בפני ועדת השחרורים. מתכונת זו משקפת איזון בין הצורך בקיום דיונים יעילים, בלוח זמנים התואם את משך המאסרים ומועדי השחרור מצד אחד, ואת הצורך להבטיח בחינה מקצועית והפעלת שיקול דעת כנדרש, בגיבוש ההחלטה אם האסיר ראוי לשחרור ואם שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור מצד שני. כדי לשמור על איזון זה לא הוחלה סמכות היחידה על אסירים שנדרשות לגביהם חוות דעת מקצועיות מיוחדות ושיש מקום לקיים לגביהם דיון במעמד הצדדים, כלומר אסירים המרצים מאסר בשל עבירות מין או אלימות במשפחה, או אסירים הסובלים מהפרעה נפשית. בהצעת החוק הנוכחית, מטעם משרד המשפטים, מוצע להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה בשנתיים נוספות, כדי לאפשר את המשך פעילות היחידה בטרם קבלת החלטה בשאלה אם יש מקום לעגנה בהסדר של קבע, לבטלה או לשנות מתוכן ההסדר. מהניסיון המצטבר מתקופת פעילותה של היחידה נראה כי ככלל ישנה שביעות רצון מפעילותה בקרב כלל הגורמים הרלוונטיים, ועל כן יש מקום לאפשר את המשך פעילותה. יחד עם זאת, נראה כי בתקופת הוראת השעה השפיעו על עבודת היחידה אירועים הנובעים מההתמודדות עם נגיף הקורונה, באופן המקשה להסתמך על הנתונים מתקופה זו כבסיס מספק לצורך קבלת החלטה באשר להסדר הקבע שיש להחיל בעניין זה. בנוסף, עלו בעת האחרונה כמה סוגיות הנוגעות להיקף סמכות הוועדה ולהיבטים נוספים ביחס לפעילותה. הנושאים הללו מצריכים ליבון ודיון המצריכים פרק זמן נוסף. על כן מוצע להאריך את תקופת הוראת השעה בשנתיים נוספות. באופן זה יתאפשר המשך איסוף נתונים באשר לעבודת היחידה וכן יושלמו דיונים בנוגע להצעות לשינויים במתכונת עבודתה, לצורך גיבוש החלטה באשר להסדר הקבע שיחול בעניין זה. ככל שיוחלט על הפיכת הוראת השעה לקבועה או על תיקונה, יידרש להשלים בתוך פרק זמן זה את הליך החקיקה. אני מבקשת מהחברים לתמוך בהצעת החוק, תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשרה יפעת שאשא ביטון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפני שאנחנו עוברים לרשימת הדוברים – הודעה לסגנית מזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך את הקו שהזכרתי קודם. גם אם תעצמו את העיניים חזק מאוד לא תוכלו להתעלם ממצג השווא, מהרמייה ומהתעתוע של הממשלה הזאת. אני רוצה לספר מהחוויות של ועדת הכספים בימים האחרונים. אתמול הגיעה אלינו לוועדת הכספים שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. כשביקשתי ממנה, למרות שאני לא חבר ועדה – כי הייעוץ המשפטי לכנסת החליט ביחד עם הקואליציה שהרמיסה הזאת, שאין לנו זכות הצבעה, היא בסדר, היא לגיטימית, למרות שברור לכולם שהסעיף בתקנון שאומר שאחרי 60 יום לא תהיה זכות הצבעה נועד לסיעה מסוימת שמתמהמהת להגיש את השמות ולא לאופוזיציה שמשתמשת בזה ככלי פרלמנטרי, בגלל דורסנות. באה אורנה ברביבאי, ושאלתי אותה שאלה: תגידי, למה שירות התעסוקה – אם האוצר מציג לנו שיש 400,000 מובטלים, עדיין מספר גבוה מאוד, כמו בתקופת הקורונה, עדיין זה לא נגמר – למה התקציב נחתך בחצי? והיא אמרה לי: לך תשאל את היושב-ראש, את המנכ"ל. חושבת שאני משחק משחקים – כמו שהיא מכירה קבוצות לחץ ולוביסטים, אז גם אנחנו, כשאנחנו שואלים שאלות אז זה בגלל קבוצות לחץ ולוביסטים. והדבר החשוב ביותר זה ההתעלמות שלה ממעונות היום. יושבים כבר יומיים בבית 50,000 או 60,000 פעוטות בגילי לידה עד שלוש, והמטפלות שלהם שובתות כי הן סובלות מתת-תנאים בתנאי ההעסקה, והשרה מגיעה ולא אומרת מילה. לא שומעים ממנה ציוץ. הילדים האלה, התינוקות האלה, הפעוטות, יכולים להמשיך לשבת בבית, וההורים יכולים להמשיך לזעוק, אבל אותם, את הממשלה הזו, זה לא מעניין. בתקציב של שרת הכלכלה – מה מצג השווא שאני רוצה לדבר עליו בעניין הזה? היא הציגה שם, בתקציב שלה, את עידוד התעסוקה לשנים 2022-2021. ורואים שם שבשנת 2021 לעידוד תעסוקה, יש בערך 1.45 מיליארד, וב-2022 יש 1.18 מיליארד. והיום שר האוצר ליברמן מגיע, והתחיל לספר לנו סיפורים ולהגיד שאת כל עידוד התעסוקה לקחו מכל משרדי הממשלה – גם האוצר וגם הרווחה וגם עוד משרדים – לקחו את כל התקציבים של עידוד תעסוקה והעבירו למשרד הכלכלה. ואז אמרתי לו: אדוני שר האוצר, אבל אתמול הייתה כאן שרת הכלכלה, וראינו בתקציב שלהם שיש ירידה של 300 מיליון שקל, אז איך אתה בא ומספר לנו סיפורים? איך אתה אומר שאתם דואגים ושהתקציב שלכם חברתי, אבל בפועל בתקציב ראינו בדיוק להפך? ושאלנו אותו: מה אתה אומר על מס גודש? למה הפריפריה צריכה לממן את תל אביב? מה אתה אומר על גיל הפרישה לנשים, שהעליתם אותו ולא דאגתם לנשים במקצועות שוחקים, שעוד עשור, אישה בגיל 60 עד 65 תפרוש, ולא יהיה לה מענה בכלל? איפה התקציב החברתי? אבל לא, הם נהנים מהתקשורת, שצובעת את הכול בוורוד, מראה לאזרחי ישראל כאילו יש כאן ממשלה חברתית – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל בדיוק להפך, הם זורים חול בעיני הציבור, ויש כאן מצג שווא ורמייה של ממשלה וקואליציה כאילו חברתית – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל בפועל זו הממשלה האנטי-חברתית הגדולה ביותר שהייתה כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור; חבר הכנסת עופר כסיף; חבר הכנסת אוסאמה סעדי; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; חבר הכנסת אופיר סופר; חבר הכנסת יעקב אשר; חבר הכנסת משה אבוטבול; חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת משה גפני; חבר הכנסת דוד אמסלם; חבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרפורמה הראשונה שהשר כהנא מנסה להחיל עלינו היא הרפורמה בכשרות. בהתאם להתנהלות מפלגתו בחודשים האחרונים, שבה התגלו פניה כשיאנית המרמה והפרת האמונים, גם את הרפורמה הזאת הוא מנסה להעביר באופן נכלולי, בחסות חוק ההסדרים, למרות חוסר הקשר שלה לתקציב, מתוך פחד להעמיד אותה לדיון מהותי כחוק בפני עצמו. עיקר הרפורמה של השר כהנא זה תאגידי כשרות, שיתחרו על ליבם וכיסם של בעלי העסקים, כולל אפשרות ליצירת סטנדרטים כשרותיים משל עצמם, במטרה להעלות את רמת הכשרות ולהוריד את מחירה. אבל גם הרפורמה הזאת היא אחיזת עיניים והונאה של הציבור. בפועל, הרפורמה תגרום למסירת הכשרות לידי גופים עסקיים, שהאינטרס שלהם יהיה להגדיל את כמות העסקים שתחת השגחתם. לצורך כך הם יורידו את רמת הכשרות – דבר שלא יורגש כמובן על ידי הצרכנים. לשום גוף כשרות לא יהיה אינטרס לדווח על הונאה בכשרות, בשל הצורך בשמירה על כמות העסקים ועל הדימוי, זאת בניגוד לכשרות ממלכתית, שבה האינטרס של הרבנות הוא רק עצם הכשרות, ואין לה שום רווחים מכמות העסקים. רוב צרכני הכשרות, שאין להם את הידע והמומחיות, לא ידעו להבחין בין גופי כשרות איכותיים לבין גופים שמוכנים להקל בכשרות שלא כדין, כחלק מהתחרות. הרפורמה תפתח את הפתח למצב עתידי שבו גם גורמים שאין להם שום מחויבות להלכה ידרשו לאפשר להם לספק שירותי כשרות, והונאת הכשרות בישראל תגדל לאין-שיעור. התחרות תגרום גם שמפעלים ובעלי עסקים יאלצו לבקש השגחה מכמות גדולה של גופים, היות שחלקים שונים של הציבור הרחב יצרכו וידרשו כשרויות שונות, דבר שייקר את הכשרות. אך מעל הכול, הנזק העיקרי של הרפורמה הוא הפגיעה ברבנות הראשית והפיכת נושא הכשרות לעניין של הפרט, ממש כמו בחוץ לארץ. מי שמאוד ירצה והוא גם מבין בעניין יוכל למצוא כשרויות טובות, אבל הציבור הרחב שחפץ לאכול כשר ואין לו את הידע המספק ייכשל בהמוניו. זו בדיוק הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, שבה אומנם יהודי יכול לחיות כיהודי באופן פרטי, אבל היהדות הציבורית נמחקת. זו מגמתה של ממשלת כל אזרחיה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נעשה הכול כדי להפיל אותה בהקדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת שמחה רוטמן. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת – יש מסורת, אדוני היושב-ראש, אנחנו עומדים במסורת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חשבתי שאתה ממלכתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני ממלכתי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איפה חשבת כזה דבר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ככה הסבירו לי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מתי שידרתי מסר כזה בטעות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ככה הסבירו לי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. לא. אז אני משתדל להיות ממלכתי, ולכן מכבד את ראש הממשלה האמיתי. כך נהוג. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> זה הכי ממלכתי שיש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני חייב לומר, אדוני יושב-ראש הישיבה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, יפה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני יודע גם להגיד את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני חייב לומר לך שכאשר אני מנסה להבין מדוע נציגי מפלגות ציוניות מתוך הממשלה – אפילו, רחמנא ליצלן, אפילו יש עתיד, אבל בוודאי ובוודאי כחול לבן, תקווה חדשה; בימים אי-זוגיים אולי גם את ימינה אפשר לספור בתור מפלגה ציונית – כשאני שואל אותם, את כחול לבן, את מפלגת העבודה, חלקה לפחות: כיצד אתם מעיזים להתנגד לחוק-יסוד: ההגירה, שיעלה ביום רביעי? איך אתם מעיזים להצביע נגד? איך אתם מעיזים בוועדת שרים לחקיקה להצביע נגד חוק שאתם בעצמכם, אילת שקד עצמה היא זו שהגתה אותו, ניסחה אותו, הבטיחה לקדם אותו; אני שואל אותה: איך את מתנגדת לחוק שיסגור את הפרצות בחומתה של מדינת ישראל? התשובה: מנסור לא מרשה. זו התשובה. אז כאשר אתה אומר לי, אל תתייחס אליי כאל ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תגיד לי, שמחה, מה הצבעת על חוק האזרחות? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חוק האזרחות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יודע למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה הצבעת? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני, ודאי, התנגדתי. אתה יודע למה? אתה יודע למה? למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ומה אני הצבעתי? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ברור שאתה הצבעת בעד. כי פה, על הדוכן הזה, אני מבין – מנסור עבאס, ראש הממשלה ויושב-ראש הישיבה, אתה הצבעת בעד החוק כי אילת שקד עמדה פה מעל הדוכן, ואמרה, תעבירו לי את החוק הזה ואני נותנת למנסור עבאס אלפי אישורים. ככה אמרה. אמרה או לא אמרה? זה מה שנאמר או לא? שאלת. נעשה דו-שיח, גם אני שואל. היא אמרה את זה, ולכן הצבעת בעד. בדיוק מהסיבה שאתה הצבעת בעד, אני הצבעתי נגד. בדיוק מאותה סיבה. אם בחוק יש חור כזה גדול שיכולים לעבור דרכו ברכבת אלפי אישורים לפי בקשתו של מנסור עבאס, אני נגד חוק כזה. אני רוצה חוק שלא יכול לאפשר את הדבר הזה. אני רוצה חוק שישמור על חומותיה של מדינת ישראל. ולכן, בגלל שאתה הצבעת בעד, אני הצבעתי נגד. בגלל שאתה קיבלת הבטחות פה, מעל הדוכן הזה, מאילת שקד, לא נותרה לי ברירה אלא להצביע נגד. אני אגיד לך יותר מזה. עמד פה חבר כנסת שהציע יחד איתי את חוק-יסוד: ההגירה; הוא הבטיח לאילת שקד שהוא יצביע בעד החוק, אבל הוא שמע את ההבטחות שלה פה, שמע את מה שהיא אמרה שהיא מבטיחה לך, ולכן הוא הצביע נגד. לכן החוק נפל, כי היה רוב גם בלעדינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התשובה מאוד ברורה: הסיבה היחידה שסיעות ציוניות בממשלה הזו מצביעות נגד חוק-יסוד: ההגירה, שהוא חוק ציוני לעילא ולעילא, שבכל סיטואציה אחרת הן היו תומכות בו, היא אתה. ולכן, כאשר אני קורא לך ראש ממשלה זה לא חוסר ממלכתיות, זה הכרה במציאות. אתה שולט בממשלה הזו, ואני מברך אותך על כך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המציאות אומרת שאתה הצבעת נגד חוק האזרחות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי אתה הצבעת בעדו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה לעשות? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואתה הצבעת בעדו וקיבלת אלפי אישורים מאילת שקד – הבטחה פה על הדוכן. זו המציאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אזכיר לכם את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ודאי שתזכיר לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לדעתי, חוק ההגירה וחוק האזרחות לא רק שדורסים את הערכים הדמוקרטיים, אלא גם את ערכי היהדות. גם את ערכי היהדות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז למה הצבעת בעדו, מנסור? מנסור, למה הצבעת בעדו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תאר לעצמך שיש מדינה אחת בעולם שאומרת שליהודי לא מותר להתחתן עם יהודי כי לא רוצים לשנות את הדמוגרפיה של המדינה או של העיר. תודה לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מותר. תתחתנו בשמחה. אבל אני שואל: אם זה חוק לא מוסרי, למה הצבעת בעדו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל שאלה שאלתית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני שומר על זכות השתיקה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, הבנתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כשאין לך תשובות, אתה שומר על זכות השתיקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא; חבר הכנסת אופיר אקוניס; חברת הכנסת מיכל וולדיגר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת ישראל אייכלר; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; חבר הכנסת יואב גלנט. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשעת לילה מאוחרת זו, כאשר אנחנו יושבים כאן ודנים בעניינים כאלה ואחרים, לצערי הרב יש הורים רבים ששואלים את עצמם: מה אני עושה מחר בבוקר? מה אנחנו עושים מחר בבוקר? בשקט בשקט – שקט שמייצרת התקשורת באופן מכוון, כמובן – יש עיצומים במעונות היום המפוקחים ושביתה שמותירה עשרות אלפי הורים חסרי אונים. רבות מהם, אגב, אימהות עובדות, לא יכולות לצאת לעבודה משום שהמעונות סגורים או לא פועלים באופן מלא. ואני מוכרח לומר שאי-אפשר לבוא בשום טענה למי שמשביתים את המעונות, מכיוון שאין להם יכולת אמיתית לתפקד. הם לא מסוגלים לגייס את כוח האדם הדרוש בגלל שהתקצוב שהם מקבלים הוא כזה, והשכר שהם יכולים לשלם למטפלות גורם למצב שהמטפלות לא מוכנות לבוא לעבוד. זו המציאות הבלתי-נסבלת. אדוני היושב-ראש, מה עושים שרי הממשלה? הם עסוקים בלרוץ להתרפס בפני אבו מאזן. אבל לנהל משא ומתן אמיתי עם ראשי הארגונים שמפעילים את המעונות – מה פתאום. עליהם שר האוצר ליברמן הוא גיבור גדול. אני מוכרח לומר שאנחנו כאן בכנסת נמשיך לזעוק את הזעקה הזו. אני פונה אליך, השר הנדל, כמי שמייצג כאן כרגע את הממשלה. אני חושב שהנושא הזה חייב לבוא על פתרונו באופן מיידי, ויפה שעה אחת קודם. תיכנסו למשא ומתן אמיתי עם הארגונים, מייד וללא דיחוי, ותיתנו לעניין הזה פתרון. תיקחו אולי חלק מהתקציבים שפיזרתם לכל מיני מטרות הזויות ותעבירו אותם למקום שבאמת הם צריכים להיות בו. תנו פתרון להורים שלא יכולים לצאת לעבודה; תנו שכר הולם למטפלות האלה שעושות עבודת קודש. תפתרו את הבעיה, ומייד. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יריב לוין. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי שטרית; חבר הכנסת פטין מולא; חבר הכנסת ישראל כץ; חברת הכנסת מירב בן ארי; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח. חברת הכנסת גילה גמליאל; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. יעלה ויבוא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. אני רואה, היושב בראש, שאתה מאוד פעיל עכשיו, שותף ער בדיונים, אז אולי אתה מוכן לעזור גם לי. היה הבוקר דיון בוועדת הכספים. הגיע השר, בכבודו ובעצמו, להציג את תקציב המדינה. איתו הגיע השר במשרד האוצר חמד עמאר; הגיעו מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב וראש אגף התקציבים יוגב גרדוס. האמת, מצגת מרשימה. התחילו מנתוני מקרו-כלכלה, צמיחה, גירעון, מגבלות האוצר, התקרה וכו', תחזיות. בסך הכול נתוני מקרו-כלכלה – ברוך השם, נאמר תודה לקדוש ברוך הוא – הרבה יותר טובים מהציפיות. ואז דיברו על העקרונות של התקציב, על סעיפי התקציב השונים, על כל התוכניות הגדולות שאמורות להיות תומכות תקציב בחוק ההסדרים. דיברו הרבה מאוד על לאן הולך הכסף – רפורמות והעלאת קצבאות זקנה וכו' וכו' וכו'. האמת, עקבתי בריכוז שעה, שעה וחצי, שעתיים, ועוברים עוד שקף ועוד שקף ועוד שקף, ולא מגיעים לשקף של הכסף לרע"מ – אף מילה. זרקו פה מספרים, 53 מיליארד, ואני זוכר ימים שאמרו לך 50, אמרת באיזה זחיחות כזו: לא, 53 מיליארד. אז נכון, תוכנית חומש, חמש שנים. איפה? תראו, יש הנחיית יועץ משפטי לממשלה לכספים שמקורם בהסכמים פוליטיים, מה שמוגדר כספים קואליציוניים. זה חייב לעבור החלטות ממשלה, אחר כך צריך לקבל חוות דעת משפטיות ואז ועדת כספים בכנסת – ויה דולורוזה. אותנו מאכילים קש ומזחילים במסלול הוויה-דולורוזה הזה כל שקל שמעבירים לגרעינים תורניים, לחינוך דתי, אני יודע, לישיבות. אין אחד שלא יודע שרע"מ נכנסה לממשלה הזו בהסכם פוליטי שכולל הרבה מאוד תקציבים. דא עקא, אין זכר להסכם הפוליטי הזה. הייתה החלטת ממשלה על התקציב. בצידה, כמקובל, נספח, טבלת אקסל גדולה – כל הכספים הקואליציוניים. חיפשתי – עוד שורה ועוד שורה. אני הרבה שנים בוועדת הכספים, אני יודע לקרוא את זה – לא מצאתי. אין בשום מקום שורת תקציב שכתוב בה: הסכם פוליטי עם מפלגת רע"מ. אם הייתי חושב שאתה פראייר ונכנסת לממשלה כי אתה ציוני דגול, אוהב ישראל, לא רוצה בחירות חמישיות, ונכנסת תחת האלונקה ואתה לא צריך – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הרי כולם יודעים שנכנסת בתמורה לחבילת תקציבים שמנה, ואנחנו נדבר עוד. אנחנו לא נגד להשקיע בחברה הערבית. אמרתי פה, על הדוכן הזה, שאני בעשרה חודשים כשר תחבורה, נדמה לי שהשקעתי בחברה הערבית יותר מאשר ישראל כץ, קודמי, שהיה שר תחבורה מצוין, השקיע בה בעשר שנים. יש לי אחריות לחברה הערבית. אני גם רוצה שהיא תישאר ביישוביה – לא תלך ליישובים יהודיים, שיהיה להם טוב. אבל אתה הרי רוצה גם הרבה מאוד כסף דרך הרשויות, כי אחר כך זה מגיע לאותה משטרה פרטית בכפר קאסם ולכל מיני גופים ועמותות. הרי אנחנו יודעים איך הסיפור הזה עובד. עזוב, נדבר על זה בהמשך. אבל איפה? אני שאלתי את שר האוצר. אני מבין שהוא מתבייש. ליברמן, שאת כל הקריירה הפוליטית שלו עשה על "בלי נאמנות אין אזרחות" ו"לגרש את הערבים", ואני יודע מה – כשר האוצר עכשיו, אמרתי לו: אני מבין שאתה מתבייש. אתה לא יכול במצגת של התקציב, שאתה, שר האוצר, מציג בוועדת הכספים, להגיד: הינה, זה הולך לרע"מ. אני שואל אותך: תוכל לעזור לי? איפה אני מוצא את התקציבים, בספר התקציב, שמגיעים לחברה הערבית בעקבות הדרישות הפוליטיות שלך? ואז אני גם אשאל את היועץ המשפטי לממשלה: אלה כספים, אדוני – השר לוין לשעבר מבין בזה היטב – שמקורם בהסכם פוליטי; יש להם כללי התנהגות מאוד מאוד דווקניים. אני מזכיר, הנחיית היועץ אחרי פרשיית ישראל ביתנו. אמרתי, אגב, לשר האוצר – הזכרתי לו שהוא בא ממפלגה שמבינה מצוין בהעברות כספים. << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש הנחיית יועץ – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, שאלת, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל האם אתה יכול להסביר לי, איפה אני יכול למצוא את התקציבים היום בספר התקציב? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אסביר לך. תודה לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, נו, היית מאוד ערני פה, שיתפת פעולה עם כולם, ענית, התייחסת. תגיד לי איפה סעיפי התקציב, איזה תוכניות. הרי אתה מכיר את השפה – יש סעיף, יש תוכנית, אחר כך יש תקנה. איפה אני מוצא את הכספים האלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אשלח לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כמה במשרד הפנים? באיזה תקנות? אתה תשלח לי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אשלח לך לפחות את התוכנית המפורטת, תוכנית החומש, ונראה לי שחלק ממנה, כמובן, נמצא בתוך תקציבי המשרדים – בחינוך, ברווחה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בסדר. גם תקציב הישיבות נמצא במשרד החינוך בתקנה מסודרת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ועדיין הוא כסף שמקורו בהסכם פוליטי, וחלות עליו כל הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לכסף שמקורו בהסכם פוליטי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז נמתין עד שנגיע לקריאה השנייה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הרי אתם רוצים לשנות את הקריטריונים של מענקי האיזון ברשויות כדי שאתם תקבלו יותר. יש לדבר הזה כללים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר, תודה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שיר, אני מבין גם את הבושה שלך על כך שדנים בעובדה הזאת שאת שותפה לממשלה שמכרה את מדינת ישראל לתומכי טרור ואת משלמת על זה המון כסף – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבין את קוצר הסבלנות. הציבור הישראלי צריך לדעת איפה הכסף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איפה הכסף? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. תודה לך שאתה מעיר את ההערה הזאת. אנחנו נבדוק איך בדיוק עושים את זה. אני אשמח לקבל ייעוץ מחברינו בליכוד, כי הם מעבירים תקציב על גבי תקציב שנים רבות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוכנים לעזור, יואב ויריב? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> רק למטרות טובות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כספים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר, שמעדיף לשבת עם ווליד טאהא ולא עם ציונים שאוהבים את מדינת ישראל – זה אתה, יועז הנדל, זה אתה; צריך לומר את האמת. באת וסיפרת לכולם: אתה איש ימין, אתה לא תלך עם המשותפת. אבל ללכת עם האחים המוסלמים? למה לא? מה הכיסא עושה? מה הכיסא עשה לך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> איתמר, איפה עשית צבא? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> או, זו נקודה: איפה עשית צבא. כאילו אתה לא יודע שאני התחננתי שיגייסו אותי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז למה לא עשית שירות לאומי? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כאילו אתה לא יודע. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה לא הלכת לשירות לאומי? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כאילו אתה לא יודע שהלכתי והפגנתי מול לשכת גיוס. כאילו אתה לא יודע שאנשי השמאל, שאתה היום יושב איתם בממשלה, הלכו ערב הגיוס שלי ואמרו: בן גביר לא יכול להתגייס. אז אם היו עושים את זה למישהו אחר, אתה היית אומר – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה לא הלכת לשירות לאומי? מי מנע ממך את השירות הלאומי? מי מנע ממך את השירות הלאומי? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם היו עושים את זה למישהו אומר, אתה היום היית אומר: זה צבא פוליטי, זה לא בסדר. אבל אתה, מה שעשית, זה הרצחת וגם ירשת. הרצחת וגם ירשת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל למה לא שירות לאומי? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה. אני מבין אותך, השר הנדל. אני מבין אותך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מי מנע ממך? מי מנע – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יושב עם האחים המוסלמים בממשלה. אתה מכרת את כל הערכים שלך. אתה יושב לך ביישוב נס הרים, הולך לבית הכנסת שם – אנשים מתביישים בך – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מתביישים בממשלה שאתה יושב בה. מתביישים בהתנהלות שלך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תסביר למה לא עשית שירות לאומי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה, שהלכת כאן כמו טווס, ואמרת: אני? אני לא אלך עם המשותפת. אני לא אלך עם תומכי טרור. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> איתמר, יש לך זכות, יש לך מעמד, תבקש לעשות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עם מי אתה הולך? עם מי אתה הולך? רע"מ זה הציונות? ווליד טאהא, שקורא לרוצחים "אסירי חופש". << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יועז הנדל, אימא שלי שירתה באצ"ל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עזוב את אימא שלך – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אימא שלי נעצרה על ידי הבריטים בגיל 14, אבל אתה מעדיף את ווליד טאהא – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מעדיף את מנסור עבאס. אתה מעדיף את האנשים האלה, שחושבים שלפגוע בחיילי צה"ל זה לגיטימי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> איתמר, אני מעדיף שתלך לעשות שירות לאומי או שירות צבאי. שירות למען המדינה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היה לי עימות – אני כבר 30 שנה עושה שירות למען מדינת ישראל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה לא עשית שירות לאומי? למה התחמקת? או שתתגייס או שתעשה שירות לאומי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היה לי עימות עם מנסור עבאס ערב הבחירות. אמרתי לו: מנסור, תגנה פגיעה בחיילי צה"ל, תגנה פגיעה בחיילי צה"ל – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יודע מה הוא אמר לי? הוא התחמק. דב גילהר, המנחה, אומר לו: תגנה, תגנה פגיעה בחיילי צה"ל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מכרת את נשמתך, מכרת את האידיאולוגיה שלך, מכרת את כל העקרונות שלך כדי לשבת על כיסא שר. מה לא עושים – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תתבייש לך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – – ויהודי ציוני – לא. בושה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה ציוני גם עכשיו. למה לא לעשות שירות צבאי או שירות לאומי? למה התחמקת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה; חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מאיר פרוש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> ויתר לך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רואה שהיה פה דיון מאוד מעמיק על חיילי צה"ל. אני רוצה לומר כמה מילים לשר האוצר אביגדור ליברמן. חיילי צה"ל בחובה – יש כאלה הרבה שמסתכלים על הבית הזה, ומסתכלים עלינו, ומסתכלים עליך, השר הנדל, ומאוכזבים. איך אתם שיקרתם להם בעיניים. איך השר ליברמן, שר האוצר, שנכנס כבר לתפקידו כשר האוצר והתחיל להכין את התקציב, הבטיח להם: אנחנו נעלה את השכר שלכם. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי אתם השארתם בור תקציבי – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> משקר להם במצח נחושה. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי השארתם בור תקציבי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לך שהייתה לי הזכות בכנסת העשרים, בשנת 2017, להעלות את שכר החיילים ב-50%. אנחנו, ממשלת נתניהו וכחלון, עשינו את זה. ועכשיו אתם הבטחתם לעשות את זה – אתם והאוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם, כל ישראל ביתנו – בלי הנורבגים, סליחה; זה היה עוד לפני הנורבגי – כולל השר אלי אבידר, חתומים על הצעת חוק להעלאת שכר חיילי החובה. למה אתם משקרים להם? << קריאה >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה עשיתם עם – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לאיפה נעלמה הבושה שלכם? לאיפה נעלמה הבושה. השר הנדל, איך יכול להיות? עזוב אותי טייסים, עזוב אותי שייטת, עזוב אותי מטכ"ל. החיילים הפשוטים, שהולכים לשירות סדיר, למה אותם אתם שוכחים? הבטחתם להם. אתה יושב בממשלה שהבטיחה להם את זה ואתה שכחת אותם, איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נמאס לך להיות פופוליסט? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה פופוליסט? לבוא להיאבק בתקציב שאני יודע כמה הוא גרוע ולנסות לתקן זה פופוליסט? איך את לא מתביישת לומר דבר כזה. כואב לך הלב? כואב לך על חיילי צה"ל, שאתם משקרים להם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> השר ליברמן ברח היום מוועדת הכספים. אתם בורחים היום במליאה, אתם מורחים את חיילי צה"ל. יש לכם הזדמנות: ביום רביעי תעלה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אלי כהן מהליכוד – וכן, אם אתם תצביעו בעד, שני אנשים – – – << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה אתם הייתם? עכשיו נזכרתם? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> השר הנדל, אתה נורבגי? << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחרי כמה שנים שלא הבאת תקציב נזכרתם. אתם יודעים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה נורבגי, אז אתה מבין שאת הדילמה של מה תעשה חסכו לך, והנורבגיות והנורבגים יצביעו, כי אם לא – הם מחוץ לכנסת. זה חלק מהמנגנון שלכם לרסק את כנסת ישראל. << קריאה >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << קריאה >> הנורבגיות והנורבגים יתקנו את מה שאתם הרסתם. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תדבר בשמי ואל תעשה את זה. << קריאה >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לנו ארבע שנים לתקן את מה שהרסתם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> המנגנון המתועב, שניצלתם אותו ברמות כאלה שלא היו בכנסת הזו, של מעל 20 נורבגים –ואתה, אני מאמין, השר הנדל, הייתה בך היושרה הבסיסית המינימלית להצביע בעד העלאת שכר חיילי החובה, אחרי שכולם קיבלו כסף בממשלה הזו, כל השרים קיבלו. מנסור עבאס קיבל – הוא אמר: אני אספר לכם איך רע"מ מקבלת. כולם קיבלו. את מי שכחתם? כבשת הרש. חיילי צה"ל, שהבטחתם להם, שהשר ליברמן הבטיח להם מעל הבמה הזו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה כואב לכם? אז בואו נראה אתכם, הנורבגים והנורבגיות – – – << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> כואב לנו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, יש פה שר שאין לו אומץ להצביע, אז הוא יתפטר. בואו נראה אתכם, נורבגים ונורבגיות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אם תצביעו נגד הממשלה הזו, אתם לא תהיו עוד שעה אחת בכנסת. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כל הקיום שלכם. << קריאה >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. השרה יפעת שאשא ביטון, את משיבה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך, יפעת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין הצבעה? << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> לא – – – אפשר להצביע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז נוותר. אז אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021, בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 15 חברי כנסת בעד, אחד מתנגד. אני קובע שהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17) עוברת בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון – כן, הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק הינה ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז מעבירים לוועדת הכנסת. היא תחליט. << הצח >> הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1448).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר התקשורת יועז הנדל, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, היום אנחנו מתחילים בתיקון שהיה צריך להיעשות כבר מזמן. במדינת ישראל יש חברה ממשלתית שאמורה לשרת את כולנו, אבל לצערי איבדה את דרכה והיא לא מצליחה. חברת דואר ישראל היא חברה שנוגעת בחיי כולנו, אבל העובדות הן שכמעט כולם לא מרוצים – לא מרוצים מהשירות שהיא מספקת: מכתבים לא מגיעים, חבילות מאחרות, תורים ארוכים. אני יכול לתת לכם רשימה שלמה של תלונות שמגיעות למשרדי על סניפים אדומים. וברור לכם שכמו בכל שירות במדינת ישראל, כשהדואר עובד לא טוב במרכז הארץ, הוא עובד אפילו פחות טוב בפריפריה. וזו מציאות שאי-אפשר לחיות איתה ואני לא מוכן לקבל אותה. אבל אם לא הרגשתם את זה בעצמכם, כי אתם לא נזקקים לשירותי הדואר, אז תאמינו לי – אני מבצע ביקורים בעשרות סניפים, ואני רואה את הבעיות. אני רואה גם דברים טובים, אבל אני רואה את הבעיות’ ותיבת הפניות שלי בלשכה מלאה במאות תלונות. במשרד מי שעוסק בפניות ציבור מקבל אלפי תלונות, כי ככה לא נראית חברה מתקדמת במאה ה-21, ככה לא נראה שירות ראוי, ובעיקר, בעיקר, האיתנות הפיננסית של החברה הזאת. האמת היא שהיה צריך לטפל בדואר מזמן, בחברה הממשלתית. בחברות ממשלתיות אחרות טיפלו כבר בעבר. אבל נסיבות פוליטיות, חוסר אומץ מיניסטריאלי, התמקדות בטפל ולא בעיקר, הובילו אותנו למצב הנוכחי. אני מאמין שאפשר להפוך את הדואר לחברת מופת, תרתי משמע. חברה עסקית שמביאה רווח ולא תלויה בממשלה, והממשלה כל פעם שמה עוד ועוד מאות מיליונים; שממציאה את עצמה מחדש עם שירותים מתקדמים, שירות מעולה; חברה יעילה, עם עובדים מסורים, עם תודעת שירות ותודעת שליחות. אני אומר לכם את זה מכיוון שראינו בעבר מקרים דומים עם חברות ממשלתיות. מספיק לחשוב על תאגיד השידור ורשות השידור לפני הרפורמה, למה לא קרתה רפורמה, ומה קרה בעקבותיה. אני חושב שהמצב בדואר לא שונה בהרבה. ואם לא נקום ונטפל עכשיו בדואר, אני חושש שנגיע לקריסה ואז כולנו נפסיד. אם נפעל באומץ וניכנס בעובי הקורה, נגבש חקיקה אמיצה, ויחד עם הדואר נוביל שינוי, אני מאמין שנקבל גוף מדהים שייתן שירות ראוי לאזרחי ישראל. לצד המקל – והוא לא פשוט לחברה שקיימת כל כך הרבה שנים, עם נוהלי עבודה ותפיסות עולם ותיקות – חייב להיות גם גזר, וצריך להבין שיש לנו משימה. אנחנו צריכים לייצר לדואר כלים ויכולות להתחרות בשוק החופשי; להסיר מעליו מגבלות מיותרות; לאפשר יכולות העסקה גמישות; לייצר מנגנוני תמרוץ אפקטיביים לעובדים, למנהלים מצטיינים; להפוך את הדואר לחברה זריזה, יעילה, שיכולה להיות אטרקטיבית למשקיעים עתידיים. וזה הכיוון. זה העתיד. דואר ישראל הוא חברה לאומית; חברה שתפקידה לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל – שמאלנים – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> לא דיברנו על קצר? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> קצר, קצר. – – ימנים, דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, אנשים מרקע כלכלי חזק ומרקע כלכלי קשה. ואת מה שאנחנו מתכוונים לעשות עם דואר ישראל ירגישו כל אזרח ואזרחית במדינה. במציאות הגלובלית שבה אנחנו חיים, כל מה שרחוק התקרב. נפח החבילות שמגיעות לישראל עולה בכל המגזרים. אגב, הכי מעניין זה לבדוק את המגזר החרדי ואת המגזר הערבי, לראות את קצב החבילות ואת הגודל. ואנחנו עם משימה לאומית חשובה. אי-אפשר לשבת ולקפוא במקום. בשולי הדברים אני רוצה להגיד לכם שיש לדואר עובדים נהדרים, וגם אותם אני פוגש מדי יום. ואלו שאתם רואים בסניפים ונמצאים מאחורי הקלעים עובדים קשה. אבל מבחן התוצאה הוא זה שקובע. במבחן התוצאה אנחנו נכשלים. ולכן חייבים לייצר את השינוי הזה. אמרו לי, כשהגעתי למשרד, לא להסתבך עם הדואר – זה תפוח אדמה לוהט; יש ועדי עובדים, יש מסורות, יש קושי להתמודד עם האיתנות הפיננסית. אני לא יודע לעבוד ככה. אני גם מבין שאם לא עובדים, אז זה מגיע למצוק, ומהמצוק נופלים. אין ברירה. הכול בדואר צריך להיות מעולה, יעיל, בהתאם לעידן שבו אנחנו נמצאים, לטובת כולנו. מה שטוב – יישאר. ומה שבעייתי – יעוף. ואני מניח לפניכם, חבריי, את תיקון חוק הדואר, שיבטיח שירותי דואר טובים יותר. במסגרת הרפורמה, אנחנו נפתח את שוק המכתבים לתחרות מלאה. זה יאפשר לבעלי היתר לחלוקת דואר להיכנס לתחום פעילות שעד כה היה בבלעדיות של חברת הדואר; גמישות ניהולית לחברת דואר ישראל; חופש פעולה מלא לפתח שירותים נוספים ולהרחיב את העסקים – הם צריכים מקורות הכנסה נוספים; גמישות תעריפים; עיגון סמכויות פיקוח ואכיפה נרחבות על שוק הדואר; שיפור השירות לציבור, הנגשת השירותים. ובסוף בסוף אנחנו גם מדברים על הוצאת הדואר מחברה ממשלתית למקומות טובים יותר. זוהי יריית הפתיחה לצורך שירותי דואר טובים יותר. ואנחנו נמשיך ונביא לכם, חבריי חברי הכנסת, עוד ועוד חלקים עד שנשלים את המשימה. אני מבקש מכם להצביע היום בעד הרפורמה הזאת. אנחנו חייבים להתקדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר יועז הנדל. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור; חבר הכנסת עופר כסיף; חבר הכנסת אוסאמה סעדי; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חבר הכנסת משה ארבל; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חברת הכנסת יעל רון בן משה; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; חבר הכנסת אופיר סופר; חבר הכנסת יעקב אשר; חבר הכנסת משה אבוטבול; חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת משה גפני; חבר הכנסת דוד אמסלם – אני לא אוציא אותו פעם שנייה, את חבר הכנסת דוד אמסלם, איבדנו אותו הלילה; חבר הכנסת אורי מקלב; חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת שמחה רוטמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל תתרכז בנושא של הרפורמה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נוסיף לך דקה, אבל תדבר על הדואר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> האמת היא, שבשלב הזה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה – זה חייב להיות, זה מנהג. אתה יודע, מנהג זה חלק משמעותי מאוד מההלכה. הרבה מאוד מההלכה מבוססת על מנהג. אי-אפשר להפר מנהגים סתם ככה. פה אני רוצה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפי ההלכה מותר לך לקרוא למישהו שהוא לא ראש ממשלה – ראש ממשלה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוודאי. אלא אם כן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולבזות את המעמד? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה, זה מבזה אותך כשקוראים לך ראש ממשלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא אותי, אבל – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אסור לבזות אדם אחר, זאת ההלכה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זאת הלכה של פורים, ונהפוך הוא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אסור לבזות אדם אחר, זו ההלכה. אם זה מבזה אותך, תגיד, אני מפסיק. אבל אז יש לי כמה שאלות, שאני שאלתי אותך כבר בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בהחלט, אני מעוניין שכל אחד ישמור על כבודו של כל אחד, של כל מעמד רשמי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אין בעיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> להתנהל בצורה ממלכתית. ככה למדתי מחבר הכנסת יריב לוין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מאוד שמח שמי ששומר לכם על הממלכתיות הוא חבר הכנסת מנסור עבאס, שמונה כשומר חותם הממלכתיות. האמת היא שהוא באמת אחד היחידים שנוהג בממלכתיות בקואליציה הזאת שלכם. לכן הוא זכאי בצדק לתואר ראש הממשלה, בכל זאת, האחראי על הממלכתיות. אני דיברתי על מנהגים. באמת אני רוצה לברך את השר יועז הנדל על כך שהוא גם מקפיד על המנהגים, מצד אחד, אבל גם יודע מה צריך לשנות. בכל מה שקשור בדואר ישראל אני חושב שיש כמה מנהגים שמן הראוי לשנות, בייחוד בכל מה שקשור בזמני הגעת החבילות. כבר קיבלתי פה בדרך אמירה, שאם אני אמשיך לדבר יותר מדי, החבילות לא יגיעו. אבל אני מקווה שלמרות זאת החבילות יגיעו אליי. אבל, בכל זאת, מאחר שנראה לי שזאת הצעת החוק האחרונה הלילה – נכון, אדוני היושב-ראש – אז אני אתן תזכורת. פה אני רוצה לפנות באמת למנהלי הסיעות החרוצים שלנו, שיושבים, ושומרים באמת שכולם יתייצבו להצבעה. אני רוצה לפנות מפה למנהלי הסיעות הציוניות בכנסת ישראל, ולהזכיר להם שבעזרת השם ביום רביעי תהיה הצבעה על חוק-יסוד: ההגירה. אני חושב, כבוד השר יועז הנדל, אני לא יודע אם אתה כבר יצאת בנורבגי, לא יצאת בנורבגי – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יצאתי, אני נורבגי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם יצאת בנורבגי אז אנא בקש מהנורבגי שלך להצביע בשמך בעד חוק-יסוד: ההגירה, מאחר שאני יודע – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא יודע על ווליד, השאלה מה ראש הממשלה יעשה, אבל – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה חבר שלו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש, מפריעים לי כאן קצת. אני חושב שהיה לנו מספיק זמן לשיח בין חבר הכנסת איתמר בן גביר לשר יועז הנדל. אני רוצה מעט משלי. אני מבקש שתבקש מחבר הכנסת הנורבגי שלך ומשאר חבריך לסיעה, אדוני השר; כמי שעמד בראש המכון לאסטרטגיה ציונית, אני בטוח שנושא חוק ההגירה קרוב לליבך, אני יודע זאת. אני מבקש שתדאג שכל חברי הכנסת הציונים, שרוצים לכנות את עצמם ציונים בממשלה הזאת, בקואליציה הזאת, יצביעו ביום רביעי בעד חוק-יסוד: ההגירה. שימו בבקשה את ביטחון המדינה ואת גבולותיה לפני הפוליטיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת ווליד טאהא; חבר הכנסת אופיר אקוניס; חברת הכנסת מיכל וולדיגר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת ישראל אייכלר; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; חבר הכנסת אריה דרעי; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; חבר הכנסת יואב גלנט. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, האזנתי לסקירה שלך כאשר הצעת את הצעת החוק. אני מוכרח לומר שהתפלאתי מאוד. מי ששומע את הדברים שלך יכול אולי להבין שיש לדואר ישראל כל מיני בעיות, אבל הבעיה העיקרית זה עובדים ואולי אופן הניהול. אם רק נפתור את הבעיות האלה, הכול יסתדר. אני אומר לך חד-משמעית שההפך הוא הנכון. יש לדואר ישראל עובדים מעולים, אנשים יקרים, שעובדים בשכר שהוא חרפה. יש לדואר ישראל, רבותיי, גם הנהלה שעושה עבודה יוצאת מן הכלל בתנאים בלתי אפשריים. אני מציע שנשים את האמת על השולחן. קודם כול צריך לומר שכל המבנה של החברות הממשלתיות – היה משתמע מדבריך שבדואר ישראל יש בעיה ובשאר החברות הממשלתיות אנחנו בעולם שכולו טוב. אני אומר לכם שרשות החברות הממשלתיות, ראוי היה לפרק אותה. את חוק החברות הממשלתיות צריך לשנות מן היסוד. ספק בכלל אם יש הצדקה לקיומן של הרוב המוחלט של החברות הממשלתיות. במידה רבה, התכתיבים והאופן שבו רשות החברות הממשלתיות מנהלת את ענייני החברות הממשלתיות, הדבר הזה גורם להן נזקים קשים, כולל לדואר. אבל הבעיה בדואר, רבותיי, והגיע הזמן לומר את הדברים, היא בעיה הרבה יותר עמוקה. הרי צריך להחליט אחד משניים: אם רוצים שהדואר יהיה עסק כלכלי, אי-אפשר לכפות עליו לחלק מכתבים וחבילות ביישובים קטנים ומרוחקים, כי מה לעשות, זה הפסדי, זה לא יהיה כלכלי לעולם. אי-אפשר לחייב אותו לפתוח סניפים במקומות קטנים, במקומות מרוחקים ומבודדים, כי אין בזה שום היגיון כלכלי. אי-אפשר לחייב אותו לקיים שירות דואר נע, זה אף פעם לא יהיה רווחי, זה לעולם לא יוכל לשאת את עצמו. אבל זה שירות חיוני, זה שירות שהמדינה חייבת לתת. אתה לא בודק, כאשר אתה מקים בית ספר ביישוב קטן או גן ילדים, אם זה רווחי או כלכלי, אתה עושה את זה כי צריך. זה נכון גם לגבי שירות הדואר. יש לדואר בעיות אחרות. למשל, אני אתן לכם דוגמה. רבים הרי מקבלים וקונים חבילות שמגיעות אלינו מסין. לא הרבה אנשים יודעים או שואלים את עצמם איך יכול להיות כל כך זול לשלוח את החבילה לארץ. אז יש כל מיני הסדרים בין-לאומיים והסכמים, היסטוריים בכלל, שקובעים את התעריפים. בואו נראה מדינה בעולם שיכולה להגיד לסין הגדולה: אנחנו רוצים עכשיו לשנות את התעריפים. אז התעריפים הם הפסדיים בהגדרה, כמעט בלתי אפשריים, ברוב המקרים בלתי אפשריים ממש. יש תהליך של מעבר עצום ממכתבים לחבילות, בהיקפים גדולים מאוד. הדבר הזה מצריך השקעות אדירות – בציוד, במרכזי מיון, במשאיות. אני יכול לעשות רשימה שלמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, חברות וחברי הכנסת, לבוא ולהפיל את כל העניין הזה על הנהלת הדואר ועל עובדי הדואר, אני חושב שזאת שגיאה גדולה. אני אומר לך, אדוני השר הנדל, אני בהחלט מברך על הנכונות שלך לנסות לטפל בנושא הזה, צריך לטפל בו, אבל צריך לעשות את זה מתוך הבנה שכמו כל שירות חיוני, בטח בתנאים שהדואר פועל בהם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו נצטרך לעזור לדואר וגם להשקיע בו כסף, ויכול להיות שגם לתת לו מימון מסוים באופן שוטף כדי שכלל אזרחי ישראל בכל מקום יקבלו את השירות שהם צריכים לקבל. את זה צריך להבין, אחרת אנחנו נמוטט את השירות הזה, נפגע בעובדים ונביא את עצמנו למצב בלתי אפשרי, שבו יהיו כאלה שמקבלים שירות ואזרחים אחרים, סוג ב', במקומות קטנים ומרוחקים, לא יוכלו לקבל שירות או יקבלו שירות לקוי לחלוטין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אני מאוד מקווה שהמהלכים שאתה תוביל יהיו אכן בכיוון הזה, אמיתיים ורציניים. ובאותה הזדמנות, כפי שאמרתי, כדאי אולי לבחון בכלל את כל הרעיון הזה של החברות הממשלתיות ואופן התנהלותן. הגיע הזמן גם בעניין הזה לעשות סדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יריב לוין. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? חיסון שלישי. אנחנו התחסנו. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר לא על הדואר, צר לי – על העסקים הקטנים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> השעון, השעון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. למה שעון? הוא רוצה לתת לי את כל הזמן שבעולם. לא כמו היושב-ראש שיושב לידך, שהחליט שהוא לא מגיע לפתוח את השדולה שהוא התחייב לפתוח מחר, כמו שהוא הולך לכל השדולות ופותח את כל השדולות. לשדולה שלי מחר הוא לא יגיע. מדוע? בגלל השותפות העקומה שלכם פה עם חלק מהמפלגות – – – << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> את רוצה שאני אענה לך? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני לא רוצה שתענה לי. << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לענות. אתה יושב-ראש הכנסת. אבל אני – – – << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> מפאת כבודך, אני אענה לך בארבע עיניים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה. אני החלטתי שאני לא מתייחסת לזה בסלחנות יותר, כי הנחמדות שלי והניסיון להבין כל הזמן את המהלכים שמאחורי הקלעים לא מוסיפים כלום. כשאתה יושב-ראש הכנסת, ואתה יושב-ראש הכנסת, ואני מזכירה לך – כשהיית חבר כנסת לא היית בן אדם כל כך ממלכתי, וכל פעם שהיה מגיע לפה ראש המפלגה שלי, אתה קיללת וגידפת אותו. בעיניך זה לא קללות. הרי אולי היית – בעיניך זה לא קללות. כל פעם שהוא רק היה עולה, היית מדבר בצורה מאוד מאוד לא יפה. אז לא אהבתי את זה. אני לא אוהבת את הסגנון הזה. זה לא מי שאני. אבל אי-אפשר, מצד אחד, לדבר – – – << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> את רוצה שאני אענה לך? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> את רוצה שאני אענה לך באמת? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אם תרצה, אתה יכול לענות לי. << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> לא. אם את תרצי. לא יהיה לך נעים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יהיה לי נעים? << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לי לא יהיה נעים? << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לי לא יהיה נעים ממך? << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לענות. אין לי בעיה. אם זו שפה שנראית לך, שזו עוד שפה של איומים, אין בעיה. אתה יכול להמשיך לאיים. אל תאיים. אנחנו יודעים להתמודד יפה עם איומים. בכל מקרה, כשיושב-ראש הכנסת, שהיה יושב פה, ובכל פעם שעלה יושב-ראש המפלגה שלי היה רק מדבר ומדבר ומדבר, ועדיין יושב כאן ומדבר על שיח מכבד – אני חושבת שזה אחד בפה ואחד בלב; כי אי-אפשר, כשאתה יושב-ראש אופוזיציה, לצעוק את המילים הכי בוטות. אתה היית חבר הכנסת הכי הכי הכי הכי בולט פה בשפה. << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כן נכון. אנחנו היינו פה כולנו. הכי בולט בשפה שלו. << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> לא מקלל. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> לא מקלל. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי בעיניך זה לא קללה לקרוא "נוכל" או "שוחד", "הפרה". אולי בעיניך לא. בעיניי זה חוסר כבוד לקרוא כך לראש הממשלה כשהוא היה ראש הממשלה. << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> גם את זה לא אמרתי. גם את זה לא אמרתי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היית אומר "שוחד, מרמה והפרת אמונים"? << קריאה >> << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> גם את זה לא אמרתי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אמרת? << קריאה >>יושב-ראש הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, לא אמרת. לא אמרת. אמרת וגם אמרת, וגם לא רק בדיונים האלה אמרת. זה מה שהיית אומר. אני חושבת שזה לא היה מכבד, ולכן אחרי זה לדבר על שפה מכבדת זה בדיחה מבודחת, כמו שאומרים. בקיצור, נראה לי שהולך להיגמר לי הזמן. על העסקים הקטנים לא הספקתי לדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד, קרן. בבקשה, לסיים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק אגיד משפט אחד על העסקים הקטנים: אנחנו נלחמנו, גם כשהיינו חברי קואליציה, למען העסקים הקטנים. זה לא היה משנה בכלל ששר האוצר היה שלנו, שראש הממשלה היה שלנו – פשוט עמדנו ונלחמנו ואמרנו: אנחנו לא נלחמים בשביל העסקים, אנחנו נלחמים בשבילנו, כי העסקים הקטנים הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, הם משלמי המיסים, ולכן אנחנו חייבים לשמור אותם חיים; אם הם ימותו, גם הקופה תתרוקן, ואנחנו צריכים לשמור אותם חיים. מה שקורה עכשיו זה שאף אחד לא נותן עליהם את הדעת. יש מין כת כזאת שאומרת: אנחנו לא מחלקים כסף, לא מחלקים כסף. לכת הזאת קוראים "פקידי האוצר" כי הם לא יודעים לחלק כסף. פשוט אימצו את השיטה הזאת. בפועל הרבה מאוד עסקים, ובוודאי אלה שמתעסקים בתיירות ובאירועים ובתעופה, נשארים סגורים, לא מקבלים כסף. הם יקרסו. וכשהם קורסים, אנחנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת אומרת, אנחנו לא יכולים שהם ייסגרו ושאנחנו נפתח עסקים חדשים. הרבה יותר יקר למשק לפתוח אותם מחדש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, אני מציעה שתצאו מהמנטרה הזאת, לא מחלקים כסף. יש כמה ענפים שכן צריך לתת להם את הכסף, שישמרו את הראש מעל המים, שיוכלו לחזור לפעילות כשהכול ייגמר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת פטין מולא; חבר הכנסת ישראל כץ; חבר הכנסת אלי כהן; חברת הכנסת ענבר בָּזָק; חברת הכנסת מירב בן ארי – – – << קריאה >> ענבר בזק (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל אני פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? אה, סליחה. << קריאה >> ענבר בזק (יש עתיד): << קריאה >> וזה בֶּזֶק. לא בָּזָק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בֶּזֶק? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בֶּזֶק. מתי תלמד? בזק, בזק. יא אללה איתך. עד שאני למדתי, אתה עוד לא יודע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> בזק קשור למשרד התקשורת, אדוני. תן לה עוד דקה על זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אבקש שינקדו לי את השמות של חברי הכנסת כדי שלא אעשה את הטעות האיומה הזאת. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תבדוק קודם שלא יוסיפו עוד 20 נורבגים. תחכה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הוא היום הבין-לאומי למודעות לדיסלקציה ולקויות למידה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם לסרטן השד. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, מה זה בכלל דיסלקציה ולקויות למידה? יש אנשים שיש להם מנגנון אחר במוח – הם נולדים איתו – שמקשה עליהם ללמוד לקרוא ולכתוב, ומקשה עליהם במיומנויות למידה נוספות, כמו בחשבון ומיומנויות שונות. ובעצם הם יכולים להגיע לכל דבר. הם יכולים להגיע לרמת למידה גבוהה מאוד, אבל שיטת הלימוד שלהם היא שונה. כ-15% עד 20% מהאוכלוסייה סובלים מהתופעה הזאת, ונמצא קשר בין לקויות למידה ודיסלקציה לא מטופלות ולא מאובחנות לעבריינות. חלק מאוד גדול מעבריינות הנוער ומכלואים בבתי הכלא זה אנשים שסובלים מלקויות למידה שלא אובחנו ולא טופלו. מצד שני, אפשר למצוא באקדמיה ובענפי הרפואה והמדע פרופסורים ודוקטורים שיש להם דיסלקציה ולקויות למידה, שאובחנו בגיל צעיר, ובעצם הם למדו, וכמו שאמרתי, יכולים להגיע להישגים. אין שום קשר בין רמת אינטליגנציה ללקות למידה. למה אני מספרת לכם את כל זה ולמה אני מציינת את זה, מעבר לזה שזה היום הבין-לאומי למודעות לדיסלקציה? יש לי בן זוג שסובל מדיסלקציה, ושלושה ילדים, ואני חווה ביום-יום את הקושי של האנשים שסובלים מהלקות הזאת, שלא מבינים אותם, שיש עליהם סטיגמה, שאנשים מסתכלים עליהם וחושבים שהם עצלנים, שהם אולי פחות חכמים. ולמעשה, יש בעיה של חוסר מודעות מאוד מאוד גדולה ללקות הזאת. ואני רואה את המקום שלנו, את המשכן הזה – צריך לתקן. אנחנו צריכים לפעול, קודם כול לאבחון מוקדם, ולהעלות את המודעות לנושא הזה בקרב צוותי הוראה, בקרב הורים. ככל שהלקות מאובחנת בגיל צעיר יותר, אפשר לטפל ואפשר להתאים את שיטת הלמידה לילד. בראש ובראשונה זה מאפשר לילד לצמוח עם ביטחון וללא אותן סטיגמות וללא אותם קשיים שגורמים לו להרגיש שהוא פחות טוב מאחרים, ומובילים גם לאותן בעיות של עבריינות בעתיד; מניעת תסכול, מניעה של תדמית נמוכה. אנחנו צריכים להקצות תקציבים לנושא. אני פניתי וביקשתי דיון מיוחד בוועדת החינוך, והיום קיבלתי אישור. אני רוצה להודות ליו"ר ועדת החינוך שרן השכל. יהיה דיון מיוחד על זה בוועדת הכנסת בשבוע הבא, כדי לדבר על הדרכים לטפל באותם ילדים שנמצאים במערכת החינוך, להוסיף תקנים לצוותי הוראה, להכשיר את הצוותים, לזהות את זה בגיל צעיר. ובעיקר, בעיקר, אחרי שנה של קורונה ולמידה מרחוק, אותם ילדים שסובלים מלקות למידה בעצם סבלו מהידרדרות מאוד מאוד גדולה בלמידה. אני מקווה מאוד שבוועדה, בשבוע הבא, אנחנו נציג תוכנית ונוכל לקדם אותה. אני מזמינה את כולכם להשתתף בדיון. והכי חשוב, שלא נוותר על הילדים האלה ונעזור להם לממש את הפוטנציאל שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת ענבר בזק. נושא בהחלט חשוב. חברת הכנסת מירב בן ארי; חברת הכנסת גילה גמליאל; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, אחרי ששאלנו איפה הכסף ולא קיבלנו תשובה, בואו נדבר על איפה הוויכוח ואיפה המשבר המלאכותי כאילו בין רע"מ לקואליציה. אלה שתי הסוגיות שנמצאות היום על הפרק – האחת: חוק החשמל הידוע היה אמור לעלות לוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון האחרון. אדוני היושב-ראש, עם תיאבון גדול – בוא תקשיב איזו קונסטרוקציה – רצה ללכת על חוק רטרואקטיבי עם גרייס עד 2024. דהיינו, כל מבנה לא חוקי שנבנה בעבר, עד 2024, עם גרייס – זה מין יצור – מתחבר לחשמל. ואפילו אם עוד לא הוגשה תוכנית מתאר מפורטת שאמורה להסדיר אותו וכך אנחנו יודעים אם הוא עומד בתנאים או לא עומד בתנאים. אני יכול להבין היגיון – היה בזמנו חוק שבס, בנייה לא חוקית ישנה; חוק קמיניץ הרי מדבר על 2018. היה ויכוח בסוף 2017, 2018. מבנה ישן, נבנה לפני חוק קמיניץ, נמצא בתחום שבו כבר הוגשה תוכנית מפורטת שאושרה להפקדה, דהיינו עברה תנאי סף, זה לא איזה ישראבלוף שמישהו לקח סרטוט והגיש תוכנית – יאללה, הגשתי תוכנית; זו תוכנית שאו שהמדינה הגישה או שהיא עמדה בתנאי סף ואושרה להפקדה. המבנה הזה אמור להיות מוסדר על פי תנאי אותה תוכנית, הוא עומד בתנאים של התוכנית שהוגשה ואושרה להפקדה. הוא לא יושב על כביש והוא לא חורג מגבולות המגרש. אני יכול להבין: למה סתם לחכות עכשיו שלוש או ארבע שנים, כמה שהליכי התכנון לוקחים? ונניח שהוא יקבל חיבור חשמל – הוא כמובן יפקיד ערובה כדי לוודא שמייד אחרי שיש תוכנית הוא מגיש בקשה להיתר בנייה ומבצע את השינויים שהוא צריך בנכס, ואם לא, אז מחלטים לו את הערבות ומנתקים לו את החיבור, אין פה הפקרות. אני יכול לשמוע את ההיגיון. זה גם מה שלאורך השנים אמרו אנשי המשפטים שאפשר לשמוע. אבל תדעו לכם, זה לא מספיק למנסור עבאס. הוא לא מוכן שיהיה מדובר רק על מבנים ישנים, והוא לא מוכן שיהיה מדובר רק על תחומי תוכנית מתאר, והוא לא מוכן שידרשו הפקדה של ערובה, ואם כן, אז איזו בדיחה, 2.5 שקלים. והנושא השני – הסדרת אותם שלושה יישובים בדואיים בנגב. אז כן, הייתה החלטת ממשלה, טיוטה ראשונה שהוגשה אי אז באוגוסט-ספטמבר, אני לא זוכר. אבל אז זאב אלקין, שהיה שר בזמנו, וזכר מאיפה הוא בא ולאן הולך, עצר אותה ודרש כמה תנאי סף בסיסיים – אגב, גם צודקים: סך כל השטח שמוקצה היום להתיישבות הבדואית בנגב לא גדל; אם עושים קווים כחולים חדשים אז גורעים את זה מקווים כחולים אחרים. הרי גם היום ההתיישבות הזאת פרוסה בצורה שאין לה אח ורע במדינת ישראל. בבאר שבע יושבים 200,000 תושבים על 40,000 דונם – הינה, בגין פה, זה מצוין, הוא מבין בזה. עיקרון שאומר: סך השטח שמוקצה נשמר. עיקרון שני אומר: לכל יישוב כזה יש מרחב הסדרה, ולפחות 70% או 80% מהאוכלוסייה צריכה לחתום על הסדר להיכנס ליישוב. אבל אנחנו רוצים מפה, כדי שיהיה ברור מה מרחב ההסדרה, איזה מקבצים צריכים להיכנס, ואז אפשר למדוד 80% ממה. ואנחנו כמובן רוצים שהמפה תהיה בגוף החלטת הממשלה כדי שיהיה ברור שבזה זה תלוי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יודע שזה נורא מרגיז אותך, מנסור. חכה קצת. אני רוצה להרגיע אותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, הזמן נגמר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להרגיע אותך. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> חבר הכנסת סמוטריץ', כל זה היה ב-2013 – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, לא. אל תיקח אותי לשם, בני. וואי וואי וואי, אני יכול שעה לתת הרצאה עכשיו על מכירת החיסול של הנגב שאתה הובלת אחרי דוח פראוור וכו', לא ניכנס לזה עכשיו. << קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה הרי מסביר מה צריך להיות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. חבר הכנסת בצלאל, הזמן נגמר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רק יכול להרגיע אותך. לצערי הרב, אילת שקד תיתן לך כל מה שאתה רוצה. אתה תראה שאתה תקבל את חוק החשמל שאתה רוצה, ותהיה פה הפקרות, ויעודדו פה המשך בנייה בלתי חוקית והשתלטות על קרקעות. ואתה תקבל את החלטת הממשלה שאתה רוצה על היישובים, כי אחרת אתם פשוט תצביעו נגד התקציב והממשלה תיפול. וזו ממשלה, יועז, שאין לה קווים אדומים ואינטרסים ציוניים פשוטים ועניינים של שכל ישר שהם כל כך ברורים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כשעומדים לך עם אקדח לרקה ואתה נתון לחסדיהם של – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – תומכי הטרור האנטי-ציוניים אין קווים אדומים, וזה מסוכן למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה לך. תודה לך. חברת הכנסת מאי גולן; חבר הכנסת אלכס קושניר; חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר – שקודם ביקרתי אותו על הקשר עם ווליד טאהא, אבל צריך גם להגיד מחמאות כשצריך – הצלחתך היא הצלחתנו בעניין חוק הדואר. אני חושב שזה חוק חשוב וזו רפורמה מאוד מאוד מאוד חשובה. כמובן, אני מקווה שתשכילו לעשות את האיזון הנכון בין שוק חופשי וכלכלה חופשית לשיפור השירות, לכך שצריך גם בנקודות – כמו שאמר חבר הכנסת לוין, גם במקומות קטנים, גם במקומות לא רווחיים, לספק את השירות ולהצליח בכך. אצלנו בקריית ארבע הדואר לא תמיד מגיע, בטח לא בזמן. ואם כבר עסקינן בקריית ארבע, בעוד שלושה וחצי שבועות, היושב-ראש, אנחנו הולכים לחגוג את שבת חיי שרה. שבת חיי שרה זו השבת שבה אנחנו קוראים על קניית מערת המכפלה בכסף מלא. אברהם אבינו שלנו, האבא שלנו, קונה את מערת המכפלה ומוריש אותה לילדיו ולדורות הבאים. חברון – כולנו מכירים את עיר האבות, את העיר החשובה, את העיר שבה גם האבות קבורים, גם האימהות, גם דוד המלך התהלך שם, מלך שם במשך שבע שנים. אבל חבריי חברי הכנסת, צריך לדעת שהמצב היום בקריית ארבע-חברון לא כתמול שלשום. אין יום, אין לילה, שאין מאות יריות – לפעמים זה בצרורות, לפעמים זה בבודדות, אבל אנחנו מרגישים כמו במערב פרוע. פונים לצבא, פונים לכל מיני גורמים במשטרה. אומרים לנו: מה אתם רוצים? הם חוגגים. מה אתם רוצים? זה בינם לבין עצמם, זה ריב חמולות. מה אתם רוצים? אבל אנחנו יודעים בדיוק איך זה עובד. נשק שבסופו של דבר יורים בו, אפילו בחתונות, נשק שמשתמשים בו כדי לחסל ריב של חמולות, בסופו של דבר מופנה, חלילה וחס, גם לתושבי מדינת ישראל. וההפקרות הזאת לא יכולה להימשך. צריך לתת לצה"ל לנצח. צריך לתת לצה"ל להיכנס לכל מקום ברחבי העיר. צריך לקחת את כלי הנשק וצריך לדאוג לכך שהילדים שלנו, שהילדות שלנו, יישנו בבטחה, בשקט ובשלווה. לצערי זה לא קורה רק בחברון. לצערי גם בישראל הקטנה, מה שנקרא, זה מתרחש בכל מקום, אם זה בלוד, אם זה ברמלה, אם זה ליד הגבעה הצרפתית, אם זה ליד פסגת זאב, ואין דין ואין דיין, ובימים האלה אין שוטרים במשטרת ישראל שנותנים את ההוראה הנכונה. אז חבריי בקואליציה, גם אתם צריכים לקום ולהזדעק מהדבר הזה, כי בסופו של דבר הנשק הזה, חלילה וחס, יכול לפגוע בכולנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתמר בן גביר. חבר הכנסת יוסף שיין – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השר, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לדבר על השיח. דיבר פה קודם יושב-ראש ועדת הכנסת על השיח, וזה נושא שמאוד נוגע לכנסת משני הצדדים שלה. אני שותף להרגשה שהשיח קשה והידרדר, ואני שואל את עצמי מה הסיבה. אני אגיד לכם דבר אחד, חבריי בקואליציה – זה נכון שצריך לשמור על שיח ראוי משני הצדדים, אבל בסוף אני שואל אתכם איך אתם תגדירו דברים שקורים בבית הזה, ואני אומר לכם, על דבר אחד אני לא אוותר: אני לא אוותר על האמת, אני לא אוותר על לומר את האמת בצורה הכי ברורה שיש. אז אני שואל אתכם שאלה: שר האוצר ליברמן, שבתפקידו אומר שהוא יעלה את השכר של חיילי החובה, מתחייב על כך, וכשמגיע התקציב הוא אומר: לא, אני לא אעשה – איך אפשר בשיח להגיד משהו חוץ מאשר שהוא שיקר לחיילי צבא הגנה לישראל? זה מה שהוא עשה. אני לא מייפה את האמת, זו האמת. זה יכול להישמע שיח בעייתי. אני שואל אתכם שאלה אחרת. אני רואה שיש פה כמה חברים מסיעת יש עתיד. אני יודע כמה חשובה לכם רשימת הדירקטורים במינויי דירקטוריון, נלחמתם על זה שנים רבות, זה איזשהו בייבי של יאיר לפיד, שכל מינויי הדירקטורים – הינה, אתה אולי הולך למנות דירקטורים בחברות ממשלתיות, אז צריך שיהיה מינוי של אנשים שבנבחרת הדירקטורים. ואז שרת האנרגיה קארין אלהרר, יחד עם שר האוצר איווט ליברמן – המינוי אולי בין הכי חשובים, נגיד ככה, אני לא רוצה להגיד הכי, אבל בין הכי חשובים לדירקטור: יושב-ראש דירקטוריון חברת חשמל, חברים. יושב-ראש דירקטוריון חברת חשמל. הם רוצים לשים את אמי פלמור, שהיא לא בנבחרת הדירקטורים. עכשיו, מילא אם קארין אלהרר לא הייתה מיש עתיד, אבל מה אתה רוצה שאני אגיד על זה? איזה שיח אני יכול לומר על אירוע שכזה באמת, ובשביל להישאר עדיין מצד אחד נאמן לאמת ולמציאות, שמה שעשתה השרה קארין אלהרר – אני מאוד מעריך אותה ברמה האישית, יש לנו ידידות – זה דבר שאינו נתפס בעיניי? איך אתם יכולים לשקר בכזאת בוטות לציבור? כשאני אומר פה מעל הבמה שאתם משקרים בבוטות לציבור, זה תיאור המציאות הנכון לעכשיו. נתתי לכם שתי דוגמאות. אני לא משתמש פה בשיח מתלהם, בשיח מעליב. לא. בשיח מתאר מציאות, ואני אומר לכם שזו המציאות שאתם מנחילים פה למדינת ישראל. זה מתחיל בראש הממשלה בנט, ששיקר לבוחריו בצורה הכי בוטה שיכולה להיות; לקח קולות של ימין והעביר אותם לשמאל דקה לפני הבחירות. מה אתם רוצים שנגיד על זה שיישאר ברמת השיח? אנחנו אומרים את האמת. אני אומר לכם, אני לא מתלהם ואני לא בא ומעליב אף אחד, אני לא קורא לאנשים "אידיוט" או דברים שכאלה, זו לא השיטה, אבל את האמת אנחנו אומרים. כשאתם עושים דברים שהטפתם נגדם, נלחמתם – ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, מה הוא אמר על תפקיד ראש הממשלה החליפי? הוא אמר על זה "דיל בין נוכלים". את זה לא אני אמרתי, זה אותם אנשים שכשהם ישבו בצד הזה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אותם אנשים ישבו בצד הזה ודיברו בשפה – כן, שם השיח היה להם פחות חשוב – ועכשיו באים ואומרים לנו: שיח. ואני אומר לכם, אנחנו שומרים על השיח, אבל מה שקורה פה זו המציאות. אנחנו לא נתקשקש סביב, אנחנו נאמר את האמת בפרצוף: אתם משקרים, אתם מרמים. אנחנו נגיד את זה, ואני אומר לכם את זה עם לשמור על השיח, כי זו המציאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. השר יועז הנדל, אתה רוצה להשיב? בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אני אעשה את זה קצר. דקה. קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש, תודה, חבריי חברי הכנסת. אני רוצה להגיד לכם, ללא קשר לחוק הדואר, היה פה שיח חשוב. קודם כול, לאיתמר בן גביר – ניהלנו שיח על שירות משמעותי, וזה מה שכנסת ישראל צריכה לעשות, ולהתווכח על שירות צבאי ועל שירות לאומי, ואני בעד שזה יקרה כאן ושהאנשים יתאמצו – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שיפסיקו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כדי להוכיח שהם שירתו ולמה הם לא שירתו ואיך וכמה ולמה; ב. שיח על ציונות – אני שמח שאיתמר רוצה להיות בחיק הציונות ומתווכח. אני לא חושב שמנסור עבאס ציוני, אני חושב שהוא רוצה להשתלב במדינת ישראל כפי שהיא. ואני חושב שהכהניסטים במקור לא היו ציונים, ואני שמח, אם אתה רוצה להשתלב אני מאוד שמח. אני בעד שאנשים ייכנסו לחיק הציונות, זה חשוב. ואתה יודע מה הכי חשוב? שגם אתה וגם מנסור חושבים שיש שירות לאזרח שהוא ללא קשר לדעות פוליטיות, דוגמת תחבורה ודואר ותשתיות תקשורת. גם אתה רוצה תשתיות תקשורת בחברון, וגם הוא רוצה תשתיות תקשורת בחברה הערבית. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> רק שאיתו אתה מוכן לשבת ואיתי לא. זה מה שאמרת. על זה ביקרו אותך כל כך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> איתמר, אני ברוח יצחק שמיר לא יושב עם כהניסטים, וברוח רבין לא יושב עם המשותפת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> היית רוצה. היית רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל אני מאוד שמח שאתה עושה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> יצחק שמיר היה יושב עם מנסור עבאס? יצחק שמיר היה יושב עם ווליד טאהא? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מאוד שמח שאתה עושה מהלך – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> עם מי שאומר שרוצחים הם לוחמי חופש? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואם אתה לא כהניסט – אתה כבר לא כהניסט, איתמר? אני מוכן לשבת לדבר איתך מתי שתרצה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני בעד מדינת ישראל, וגם אתה צריך להיות בעד מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אחרי זה תסביר לי מה התפיסה הציונית שלך, אני מוכן להקשיב. תמיד. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מנסור בעד מדינת ישראל? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> איתמר, אם אתה תקרא לשירות צבאי או שירות לאומי ואתה בעד הציונות, אני מוכן תמיד לדבר איתך על זה. בוודאי שאני אשמח שגם רע"מ יבואו ויגידו שהם רוצים – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו מגינים על חיילי צה"ל, אתם נטשתם אותם. אנחנו מגינים עליהם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> איתמר, בינתיים אני הייתי חייל צה"ל, ואני מציע לדבר על חיילי צה"ל מתוך – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אימא שלי הייתה קצינה בצבא, ואתה יושב עם ווליד טאהא. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מודה לאימא שלך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה יושב עם ווליד טאהא. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מודה לאימא שלך, אני חושב שהיא עשתה דבר חשוב. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> ואתה יושב עם ווליד טאהא. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני אשמח שתקרא לשאר אזרחי ישראל לשרת שירות צבאי או שירות לאומי, מי שלא הצליח. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל רציתי לגעת בנקודה אחרת, רציתי לגעת דווקא באיזה – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה אתה רוצה, לשותפים שלו יש – כאילו השירות לאומי זה מיליציה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> משמר כפר קאסם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יועז, יועז – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני רוצה לשבח. לשבח, איתמר. לשבח אתכם שאתם בעד שירות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> קח עוד רבע שעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – החבילה מגיעה יותר מהר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בעד הדואר. ואני רוצה לשבח גם חברים אחרים בכנסת, זה חשוב לכלל אזרחי ישראל. ותראו, יש נקודות – – – וכולם יכולים להסכים עליהן. אז תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר יועז הנדל. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב–2021, בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שכחתי להגיד תודה לחברת הקואליציה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. תודה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שכחתי. אפילו יושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אנחנו נודה להם. 13 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב–2021, עוברת בקריאה ראשונה. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק הינה ועדת הכלכלה. חברי הכנסת, תודה רבה לכם. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ב, 5 באוקטובר 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:56. << סיום >>