דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת א' ישיבה נ"ח הישיבה החמישים-ושמונה של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ב (6 באוקטובר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 51. פגיעה בתושבי הדרום לאור החלטת משרד התחבורה ורכבת ישראל 7 נירה שפק (יש עתיד): 7 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 7 אורי מקלב (יהדות התורה): 13 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 15 52. תאונות הדרכים בכלל ושל רוכבי אופנוע בפרט 15 חיים ביטון (ש"ס): 15 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 16 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 21 אופיר כץ (הליכוד): 21 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 22 יעקב מרגי (ש"ס): 22 מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): 23 קרן ברק (הליכוד): 28 שאילתות ותשובות 30 81. מהירות נסיעה בכביש 1 31 איתן גינזבורג (כחול לבן): 31 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 31 177. העברת בעלות רכב בירושה 33 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 33 178. העברת בעלות מקוונת ברכב משותף 33 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 33 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 34 שאילתות דחופות 35 50. מוגנות מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים 36 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 36 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 36 מיכל רוזין (מרצ): 40 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 41 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 43 הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גווייה), התשפ"א–2021 49 ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 49 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 52 משה גפני (יהדות התורה): 55 ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 57 חיים כץ (הליכוד): 57 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 63 ניר אורבך (ימינה): 63 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 63 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 64 הצעת חוק האקלים, התשפ"א–2021 64 גילה גמליאל (הליכוד): 64 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 67 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021 78 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 80 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021 85 משה גפני (יהדות התורה): 85 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021 92 ינון אזולאי (ש"ס): 93 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 104 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 117 משה גפני (יהדות התורה): 118 ינון אזולאי (ש"ס): 119 הצעת חוק מיגון עוטף עזה, התשפ"א–2021 144 יעקב מרגי (ש"ס): 144 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 149 יעקב מרגי (ש"ס): 152 הצעת חוק שכר לחיילים בשירות סדיר, התשפ"א–2021 154 אלי כהן (הליכוד): 154 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 164 אלי כהן (הליכוד): 173 ישיבה מיוחדת לזכרו של שר התיירות וחבר הכנסת רחבעם זאבי (גנדי), זיכרונו לברכה, במלאות 20 שנים להירצחו 183 היו"ר מיקי לוי: 183 ראש הממשלה נפתלי בנט: 184 בנימין נתניהו (הליכוד): 186 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 188 ניר אורבך (ימינה): 190 הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג האופוזיציה בוועדות הכנסת), התשפ"א–2021 191 צחי הנגבי (הליכוד): 191 שר התקשורת יועז הנדל: 195 הודעה אישית של חבר הכנסת יואב קיש 216 יואב קיש (הליכוד): 216 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשפ"א–2021 217 יריב לוין (הליכוד): 218 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 223 יריב לוין (הליכוד): 226 הודעה אישית של חבר הכנסת מוסי רז 233 מוסי רז (מרצ): 234 הצעת חוק יישוב תחת איום מיידי, התשפ"א–2021 237 ישראל כץ (הליכוד): 237 שלמה קרעי (הליכוד): 241 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 243 ישראל כץ (הליכוד): 252 שלמה קרעי (הליכוד): 253 הודעה אישית של חבר הכנסת אלכס קושניר 261 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 261 הודעה אישית של חבר הכנסת אריה דרעי 276 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 278 הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכות למגורים בדירה ציבורית לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"א–2021 279 מירי מרים רגב (הליכוד): 279 אופיר כץ (הליכוד): 281 שר התקשורת יועז הנדל: 282 מירי מרים רגב (הליכוד): 293 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – ביצוע מעצר וחקירת אדם בעל מוגבלות שכלית או נפשית), התשפ"א–2021 296 משה אבוטבול (ש"ס): 297 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 298 משה אבוטבול (ש"ס): 301 הצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, התשפ"א–2021 303 אורי מקלב (יהדות התורה): 303 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת קצבת הבטחת הכנסה בגיל זקנה לגובה של 80 אחוזים משכר המינימום), התשפ"א–2021 310 חיים כץ (הליכוד): 310 הצעות לסדר-היום 314 מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך 314 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 315 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 316 ינון אזולאי (ש"ס): 317 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 319 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 320 הצעות לסדר-היום 335 התנהלות המשטרה מול קבוצות אלימות ואלימות משטרתית מול קבוצות שומרות חוק 335 אבי מעוז (הציונות הדתית): 335 יעקב אשר (יהדות התורה): 337 אוריאל בוסו (ש"ס): 340 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 341 הצעות לסדר-היום 350 סכנת חיים ממשית ואובדן רכוש ללא פיצויים לדיירי מבנים המצויים בסכנת קריסה 350 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 350 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 352 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 354 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום ל' בתשרי התשפ"ב, 6 באוקטובר 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת הכנסת. על סדר-היום – שאילתות דחופות. שרת התחבורה נמצאת? הינה, השרה הגיעה. ברוכה הבאה. מזל טוב. בבקשה, את מוזמנת לכאן. אני מבקש משרת התחבורה לעלות על הדוכן. נירה שפק, בבקשה להקריא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 51. פגיעה בתושבי הדרום לאור החלטת משרד התחבורה ורכבת ישראל << שאילתה >> << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. שאילתה דחופה בנושא פגיעה בתושבי הדרום לאור החלטת משרד התחבורה ורכבת ישראל. החלטת המשרד להפסיק את הרכבות הישירות מהנגב למרכז הארץ פוגעת קשות בתושבי הנגב, וזאת נוסף לפגיעה הקיימת כתוצאה מעבודות התשתית בתוואי הרכבת, וכל זאת – ללא מענה. ברצוני לשאול: 1. מדוע בוטלו הרכבות הישירות? 2. מדוע בוטלו רכבות הלילה? 3. מדוע בוטלו כלל הרכבות בסופי שבוע? 4. מהו הפתרון לתושבי הדרום? תודה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> תודה רבה לך, חברת הכנסת. אני חושבת שאת מכולם מאלה שיודעות עד כמה הדרום, הנגב והנגב המערבי חשובים לי. למעשה אני חושבת שהמקומות שהייתי בהם עד היום כשרה הכי הרבה, פי כמה וכמה, הם בדיוק היישובים האלה. הייתי כבר בנתיבות, באופקים, הייתי בשער הנגב, הייתי כמובן בבאר שבע, הייתי בשדרות, ראיתי מקרוב את עבודות הפיתוח המרשימות, וגם התחלנו לקדם עוד תחבורה ציבורית ועוד מענים עבורכם שהם לא רק התחבורה הציבורית, שהיא באמת הדגל של משרד התחבורה בתקופתי, אלא גם בצמתים מסוכנים – בראש ובראשונה טיפול בצמתים מסוכנים בכבישים – בפיתוח השכונות החדשות ועוד. קודם כול אני רוצה להודות לראשי הרשויות, ובהם אופיר ליבשטיין, ניר זמיר, איציק דנינו ויחיאל זוהר, שפגשתי אותם והם דיברו איתי והפנו את תשומת ליבי למחאה ולמאבק של התושבות והתושבים בעניין הרכבת. אני מאוד מאוד מאושרת שיש לי בשורה בעניין הזה שנוגעת לכל תושבות ותושבי הנגב המערבי. לצערי, המידע שהתפרסם היה פשוט לא נכון, אבל הבשורה היא שממש בתוך כמה שבועות הרכבות חוזרות בגדול, בכל השעות, לכל היעדים, גם בשישי וגם במוצאי שבת, גם בלילה. יהיה קו חשמלי חדש. כל הסיבה להפסקות בנסיעות של הרכבת, ולא רק בשער הנגב אלא במקומות נוספים בארץ – הסיבה להפסקה בחלק מהשירות של הרכבת היא החשמול של הקווים. חשמול הקווים הוא פרויקט לאומי חשוב ממדרגה ראשונה לשירות של הנוסעות והנוסעים ברכבת, ליכולת שלה לנסוע בצורה יותר טובה, יותר שקטה, ובעיקר – יותר נקייה, לא לזהם. המעבר מדיזל לחשמל הוא מעבר שברמת איכות החיים של כולנו יש לו משמעות אדירה. לכן, לשמחתי, יתחיל לפעול קו חשמלי חדש בין תחנות אשקלון, תל אביב והרצליה. בקו הזה כל הרכבות כאמור תהיינה חשמליות, ומ-13 בנובמבר יחודש השירות הרכבתי באזור הדרום, ובכלל זה באופקים, בשדרות ובנתיבות, באופן מלא, כמו שאמרתי, בכל השעות, בכל הימים, לכל היעדים. במהלך שלב ההפעלה החדש התחנות בקו אשקלון–באר שבע ימשיכו לקבל שירות דיזל, כיוון שעדיין לא חושמל החלק הזה. אנחנו פנינו לוות"ל – ועדת התשתיות הלאומית, כדי להאיץ ולקדם מאוד מאוד את האישור לחשמול כל הקווים מאשקלון דרומה, וברגע שנקבל את האישור הזה – הכנו את התקציב במסגרת תוכנית החומש של הרכבת; הכנו תקציב מיועד, ייעודי, להאצה מאוד משמעותית של חשמול הקווים האלה. בינתיים, בזמן שהרכבת חוזרת, המשמעות היא שנעבור באשקלון מחשמל לדיזל, וזה אומר תוספת של סדר גודל של חמש דקות נסיעה בממוצע. למעשה זה יהיה ככה: משדרות לתל אביב זה שלוש דקות, מנתיבות – חמש דקות, ומאופקים זה 11 דקות. זה המחיר של המעבר ההדרגתי מדיזל לחשמל, אבל הוא מעבר הכרחי, הוא מעבר רצוי, הוא מעבר נחוץ בצורה בלתי רגילה. לאור בקשת התושבות והתושבים, הרכבת בוחנת עכשיו גם הפעלת קווים ישירים בחלק משעות היום ובעיקר בלילה – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, השרה, אני לא שומעת אותך בגלל הרעש פה. אני ממש לא שומעת אותה, והיא עונה לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא מופנה אלייך. זו בעיה שלי. בבקשה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לענות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לך שאלה נוספת, חברת הכנסת שפק? בסדר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, גברתי חברת הכנסת, הרכבת בוחנת עכשיו גם הפעלה של קווים ישירים בחלק משעות היום והלילה, מה שיוסיף אומנם רכבות דיזל אבל יסייע כמובן לשירות. אנחנו, גם משרד התחבורה וגם רכבת ישראל, עושות ועושים מאמצים מאוד מאוד גדולים לשיפור השירות הרכבתי בכל הארץ, אבל בפרט בדרום. בעשור האחרון נפתחו הרבה מאוד תחנות, נוספו קווי נסיעה ונחנכו מרכזיים תפעוליים רבים, שמחזקים את האזור כולו ואת התושבות והתושבים שלו. לשמחתי, אכן אנחנו רואות ורואים עלייה מתמדת במספר המשתמשות והמשתמשים ברכבת מהדרום, ואני מבינה שכשיש הפסקה לצורך החשמול ועבודות פיתוח הרכבת, זה אכן מאוד מתסכל, ולכן אני שמחה שעכשיו נוכל להחזיר את התנועה במלואה. אני רוצה להתייחס להבטחה שלי שניתנה בעניין השאטלים. כשנכנסתי לתפקיד דרשתי מהרכבת לספק בכל מקום שבו אין שירות רכבתי בגלל פרויקט החשמול – בכל מקום כזה להוסיף שאטלים. ואכן, נוספו שאטלים; ביולי נוספו עד תחנת אשדוד. כשפנית אליי בקיץ, הרכבת מייד הוסיפה שאטלים אחת לשעה בשעות הערב מאשדוד לאופקים, לנתיבות ולשדרות. ברור לי שהשאטלים לא מחליפים את הרכבת באופן מלא. עכשיו, לשמחתי, הרכבת חוזרת. כאמור, ברגע שיהיה לנו אישור ות"ל נוכל לצאת לפרויקט חשמול קווי ההמשך מאשקלון. אני מצפה לזה בכיליון עיניים, אפשר להגיד. אני מאוד מאוד מצפה לזה. בכל מקרה, אני רוצה להגיד עוד משהו לתושבות ולתושבי שער הנגב: בגלל הקושי שעבר עליכם בתקופה הזאת, ובגלל שהשאטלים לא הסתדרו באמת כמו שהיה צריך, אנחנו פנינו לרכבת ישראל ועשינו יחד איתם עבודה כדי שהדבר הזה לא יקרה שוב. עכשיו יש פרוטוקול מאוד ברור שבכל מקום שבו יש עבודות חשמול ויש הפסקה או ירידה מסוימת בשעות השירות של הרכבת, יהיה יידוע ראוי, תהיה הכוונה ראויה, ובעיקר – שאטלים מספיקים. אבל לשער הנגב, כאמור, ב-13 בנובמבר הרכבת חוזרת במלואה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי השרה. אני רוצה רק לחדד משהו לאור מה שאמרת. אני לא מייצגת את שער הנגב, אני מייצגת את תושבי הדרום, אני מייצגת את הנגב המערבי. את כל התשובות שלך נתת לכיוון שער הנגב. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לא, סליחה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלא אם כן התכוונת להגיד "נגב מערבי". בגלל זה אני רוצה לתקן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לא, לא, רק על מנת – – – << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק תני לי להשלים את השאלה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני רק אתקן, ברשותך. אני אמרתי מפורשות: דרום, נגב, נגב מערבי ושער הנגב. את כל אלה אמרתי וציינתי את כולם, משום שלכל החלקים האלה אני מתכוונת. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני רוצה להשלים את שאלתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שפק, קצר וקולע, בבקשה, כי זה לא דיון. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא דיון, כבוד היושב-ראש, אבל יש סעיפים שלא נענו, וקיבלתי את הבמה הזאת בגלל הדחיפות של הדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אני רוצה להבהיר לך שיש דברים – חברת הכנסת שפק, עם כל הכבוד, יש נושאים שהשרה רשאית להגיד לך: אני בודקת. אני רק יכול להביא את זה לתשומת ליבך. בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כול, אני רוצה באמת לברך – וזה לא מובן מאליו – שלמרות שהייתה החלטה מקורית לעשות את חשמול הרכבת רק עד אשקלון, בחרת לתת משאבים נרחבים ולהמשיך להרחיב את זה, ועל כך תודתי ותודת כל תושבי הדרום, לדעתי. הערך של זה לא יסולא בפז. אני לא מתייחסת לזה. אני רוצה להתייחס לשלוש שאלות משלימות שלא קיבלתי תשובה עליהן, לחדד אותן: 1. קו הרכבת – ניקח את נתיבות, לדוגמה. הובטח שייקח שעה ושש דקות. במהלכים שלפני, ותוספת תחנות, הגענו לשעה ו-32, בלי עיכובים שקיימים כבר היום. הקווים בדרום הם הקווים הכי מעוכבים בתחום. בפתרון שניתן, לא ניתנה נקודה מאזנת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שפק, עם כל הכבוד, שאלה צריכה להיות קצרה וקולעת. אני לא יכול להפוך את זה לדיון מרכזי. תודה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני אקצר. האם באמת הכרח לעשות החלפה באשקלון, כשהנושא נבחן בצפון ולא בוצעה החלפה – מה שיקל על תושבי הדרום, כי זה לא 11 דקות אלא 25 דקות? האם באמת ניתן להתחיל את זה ב-13 בנובמבר, כשבעצם, כפי שתיארת, המהלך התכנוני לא יסתיים, ולכן מקשים על התושבים לפני שיודעים מה יהיה אורך העבודות שיהיו במשך השנים? תודה. ואבקש לקיים דיון בנושא – אז זה יפטור אותנו מהשאילתות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, זה לא למקום הזה. בבקשה, תגישי אותו בצורה מסודרת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> א. לגברתי יש כלים פרלמנטריים לקיים דיון. היא יכולה להגיש הצעה לדיון בוועדת הכלכלה או בוועדות אחרות, והיא מוזמנת להשתמש בכלים נוספים אם ברצונה לקיים דיון. אנחנו, כמובן, נשמח בכל עת. לעניין הזמן הנוסף, את הזמנים שציינתי לעניין תוספת הנסיעה אני אומרת באחריות, משום שנעשתה עבודה ברכבת של התאמת הזמנים. ברור שאין דרך לעבור לרכבת חשמלית מרכבת דיזל כל זמן שהחשמול עוד לא קיים לאורך כל המסלול, ויש צורך בהחלפה. אבל ציינתי את הזמנים המסוימים והמאוד-ספציפיים האלה משום שנעשתה עבודה בדיוק בשביל שלא לעשות הארכה מיותרת של 25 דקות אלא לצמצם ככל הניתן. נעשתה התאמה מחודשת, וברגע שהקו הזה ייפתח ובאמת אפשר יהיה להגיע בחשמל לאשקלון, ומאשקלון הלאה – אלה יהיו הזמנים ולא יותר מזה. אני רוצה להגיד, אגב, שאני מודה לך על המחמאות, אבל חבר הכנסת סמוטריץ', שהיה שר התחבורה, הוא שהתחיל ופתח את המשך החשמול קדימה להמשך הדרום. אנחנו מאיצות את זה בכל הכוח, וכמו שאמרתי, פנינו לוות"ל, ואנחנו עושות כל מאמץ כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר, אבל קרדיט צריך לתת למי שמגיע. לגבי כל דבר אחר, כאמור, חברת הכנסת שפק, אנחנו נשמח לסייע בכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – בבקשה, חבר הכנסת מקלב. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרת התחבורה, ראשית, יש אמירה שאומרת: כל אומן שונא את בני אומנותו. במקרה הזה, כאחד שהיה סגן שר התחבורה לשעבר, אני אומר את ההפך. אני יודע, ורק לוקח את המשוואה – אני מכיר את העבודה המורכבת, הקשה והמאתגרת שיש לך. אני באופוזיציה, ואני חושב שאת עושה את זה לא רק בהצלחה – בהצלחה רבה. דיברנו עכשיו על תחבורה ציבורית, ואני חושב שהתחבורה הציבורית השתפרה אפילו בתקופות שלך, במשמרת שלך. היא עובדת מצוין, וודאי וודאי נראה את זה הרבה יותר כשיהיה התקציב של 2022. לחלק הזה אני מקווה שאני לא אצטרך להתנגד. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> זה יום רביעי בבוקר. ביום רביעי בבוקר הפרשנים של הטורים הפוליטיים כותבים את הטורים שלהם. מעניין מה הם יחשבו על הדברים האלה. תודה רבה לך, חבר הכנסת מקלב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה בסדר, לקחתי את הסיכון. לקחתי את הסיכון בעניין הזה, ואני עושה את זה באומץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יפה מאוד. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני גם מאמין בדרך הזאת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יתחילו עם מה שאמרת על סמוטריץ'. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברשותך, אני רוצה להעלות את הנושא של הטסטים. המצב היום הוא שטסטים שנקבעים – נדחים, ויש זמן ארוך עד קביעת הטסט, דהיינו, אדם שכבר מוכן למבחן המעשי, מחכה הרבה זמן. המצב לא בידיים של משרד התחבורה באופן ישיר, ואנחנו מכירים את אגף הרישוי בראשותו של אפי רוזן ואחרים שנמצאים שם. הם עושים עבודה נהדרת, אבל כפי שידוע, המבחן המעשי הוא על ידי זכיין חיצוני שעושה את זה. התופעה שיש – אנחנו לא צריכים להגיד. כולנו עברנו טסט ויודעים שיש הכנה למבחן, יש מתח, הצעירים מחכים לזה והזמן נמשך. זה גם הוצאות כספיות וגם עוגמת נפש והגבלה מאוד גדולה. מה שקורה הוא שהחברה נותנת תאריכים. נניח נותנים ל-1 בנובמבר, ב-26 באוקטובר מקבלים הודעה שהטסט נדחה, וזה חוזר שוב. אנשים מחכים חודשים רבים לטסטים. מה בדעת המשרד – איך את יכולה להתגבר? מה דעתכם לעשות את זה מול החברה הזכיינית, שגורמת לאנשים סבל רב וגם פגיעה כלכלית וכל הנלווה לכך מדחיית הטסטים? תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב, ואתה באמת נוגע בנקודה כואבת ומתסכלת בצורה בלתי רגילה. אני, כמי שמתנגדת בכלל להפרטה, כידוע, וחושבת ששירותים מסוג זה, כמו מבחנים של רישיון נהיגה למשל, לא צריכים בכלל להיות בידי זכיין פרטי אלא צריכים להיות בידי המדינה, אני חושבת שמה שתיארת, התפקוד הלקוי של חלק מהזכיינים, מוכיח שהפרטה היא לא מילת קסם והיא לא פותרת את כל הבעיות, גם אם היו קודם בעיות. בדרך כלל, אגב, אנחנו נוכחות שוב ושוב שכשיש גופים ממשלתיים שמתפקדים בצורה לא טובה, זה בדרך כלל משום שייבשו אותם, פגעו בהם ולא נתנו להם את הכלים לעשות את העבודה בצורה מספיק טובה. כשהם כבר מיובשים ופועלים בצורה לא אפקטיבית – אז מפריטים. והינה, אנחנו רואות שההפרטה, לא זו בלבד שלא פתרה את הבעיה, אלא לדעתי אפילו החמירה אותה בחלק מהמקרים מאוד מאוד. אנחנו מודעות מאוד לבעיה הזאת. פנינו לזכיינים ועשינו את כל מה שאנחנו – אתה יודע, יש הליך במסגרת ההתקשרות של המדינה עם גוף פרטי. פנינו אליהם, התרענו, ואם הדבר הזה יימשך אנחנו נשתמש גם בסמכותנו וביכולתנו להפקיע מהם את הסמכות ואת המכרז. אין ספק שהפגיעה הזאת בנבחנות ובנבחנים היא בלתי נסבלת, והיא לא יכולה להיות. משרד התחבורה פועל בעניין הזה מול החברות. אני אעשה כוכבית ואגיד שיש עוד עניין, וזה שיש טסטים שנדחים בגלל שיש בוחנים שחוששים לבחון נבחנות ונבחנים בלי תו ירוק. אני יכולה להבין את זה. אנשים יושבים באוטו במרחק קרוב מאוד מאוד, וחלק מהם לא צעירות וצעירים. משרד התחבורה דורש הרבה מאוד זמן להחיל תו ירוק רק במבחני נהיגה, משום ששם אנשים נמצאים במצב בלתי אפשרי, וזה, איך להגיד, במטחנות. אני מקווה שגם זה ייפתר בקרוב מאוד, וגם התורים האלה יפסיקו להיות מבוטלים. אני רק יכולה להבטיח לך שאנחנו לגמרי לגמרי על זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, בהמשך לשאלה של חברי חבר הכנסת מקלב על טסטים וזכיינים, אני רוצה לשאול על העניין של לימודי נהיגה באזור כרמיאל. יש שם בעיה קשה מבחינת העירייה, שסוגרת כבישים ועוד כבישים ועוד כבישים. מורי הנהיגה לא יכולים – אין להם אפשרויות לימוד שם. אני פניתי למשרד שלך בבקשה לבדוק את הנושא הזה ואפילו לקיים דיון עם עיריית כרמיאל בנושא הזה, כי אנחנו מקבלים המון המון פניות ותלונות מצד מורי נהיגה מהאזור שם, ערבים ויהודים. אני פניתי בנושא הזה לאפי רוזן אצלך במשרד, אז אני מבקש ממך לבדוק את העניין הזה ולתת תשובה, אפילו במועד מאוחר יותר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> ככה אני אעשה. תודה רבה, אוסאמה. אני רושמת לפניי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה. השאילתה הבאה היא שאילתה מטעם חבר הכנסת מלכיאלי, שאינו כאן. אני אישרתי לפנים משורת הדין שאת השאילתה יציג חבר הכנסת חיים ביטון. בבקשה. << שאילתה >> 52. תאונות הדרכים בכלל ושל רוכבי אופנוע בפרט << שאילתה >> << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה נהרגו 270 בני אדם בתאונות דרכים, כולל התאונה הנוראה שקרתה בשבוע שעבר בכביש 89. בתקופה המקבילה בשנה שעברה נהרגו 233 בני אדם. עוד נמסר כי עלה מספרם של רוכבי אופנוע הרוגים בכבישים. שאלתי: מה עושה משרדך בנושא? << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> תודה רבה לך, אדוני, ותודה לחבר הכנסת מלכיאלי, ששאל את השאלה במקור. הנתונים שאדוני נתן הם הנתונים הקשים שכולנו מכירות ומכירים, והם לא מפסיקים לזעזע בכל פעם מחדש. אתה ציינת את רוכבי האופנוע, שאנחנו יודעות ויודעים שהם מהיותר-נפגעים, אבל צריך להגיד שגם הולכות והולכי רגל, לצערי, הם קבוצה פגיעה, וגם תאונות שמעורבים בהם כלי רכב כבדים הם בעיה מאוד גדולה. בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת סעדי, אנחנו גם יודעות שביישובים ערביים יש יותר תאונות דרכים, למרבה הצער. חד-משמעית. כל הדברים האלה הם דברים שמשרד התחבורה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כל הדברים האלה הם דברים שמשרד התחבורה בראשותי בוודאי מאוד מודע להם. אני חייבת להגיד לך שהדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי למשרד – אמרתי שככל שאנחנו מעבירות ומעבירים את כובד המשקל של המשרד מסלילת כבישים לתחבורה ציבורית, עדיין אנחנו משאירות ומשאירים בראש התיעדוף את כל מוקדי הסיכון בכבישים. כל הכבישים האדומים, הצמתים המסוכנים וכו' – הם יטופלו ראשונים. זה דבר אחד. מעבר לזה, אני חייבת להגיד לך שההשקעה בתחבורה הציבורית, מעבר לזה שהיא הופכת את התחבורה ליותר שוויונית, יותר נגישה ומאפשרת לכל אחד ואחת יותר אפשרויות להגיע לאן שהן רוצות ורוצים בחיים – בסופו של דבר היא גם תפחית תאונות, כי יהיו פחות כלי רכב על הכביש, ויהיו פחות תאונות, לכן ההשקעה האדירה בתקציב חסר התקדים שהבאנו, בפעם הראשונה אי פעם, לתוכנית חומש לתחבורה הציבורית. ספציפית לעניין הבטיחות, אנחנו עובדות ועובדים עכשיו קודם כול על איוש המועצה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מצאתי שם מועצה כמעט ריקה. כמו הרבה מאוד דברים שמצאנו מממשלות קודמות בתחום ההזנחה של המערכת הציבורית, מצאנו רשות שיש בה מינויים זמניים, שהמועצה שלה ריקה, ואנחנו פועלות איתם במקביל גם על האיוש הזה וגם על מציאת האלמנטים מתוך התוכניות שלהם שהם לתפיסתנו הכי אפקטיביים ושנוכל להוציא אותם לפועל בתוך התקציב. אני רוצה להגיד לך מה כבר כן נעשה. קודם כול, ספציפית לאופנועים – אנחנו יודעות שיש עלייה בתאונות של אופנועים. תן לי לתת לך את הצעדים הקונקרטיים שנעשו: בנייה מחדש של תוכניות לימוד הנהיגה הבסיסיות לרוכבי האופנוע והטמעת תפיסת הסיכון בנהיגה, כי, צריך להגיד, באופנועים יש סיכון גדול הרבה יותר בנהיגה, וזה דבר שאי-אפשר להתעלם ממנו; פעילות הסברתית לרוכבים – אני הייתי אומרת "לרוכבות ורוכבים", אבל אני חושבת שהאחוזים שם הם מאוד מובהקים מגדרית. היית מסכים איתי, חבר הכנסת טופורובסקי, שיש יותר רוכבים מאשר רוכבות, בוודאי באופנועים הגדולים? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל יש הרוגים שהם נוסעים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> הרוגות והרוגים, כן, אבל הרוכבים עצמם. פעילות הסברתית לרוכבים בכלי תקשורת דיגיטליים וברדיו עם שימת דגש גדול על הסברה בשפה הערבית; שיתוף פעולה עם אגף התנועה שבמשטרת ישראל. זה דבר מאוד מאוד מרכזי וחשוב. חברי השר עמר בר לב ואני דיברנו על זה פעמים רבות, ואנחנו משתפים פעולה בכל אחד מתחומי הבטיחות, כי זה בראש מעיינינו – גם הסברה, גם אכיפה במרחב העירוני וגם תמריצים לכמה מערכות בטיחות לאופנועים, כדי לעודד הבאה של כלים יותר בטוחים לארץ. לגבי הציבור הערבי, הרלב"ד שותפה לתקציב של 75 מיליון ש"ח לחמש שנים על ידי הרשות לפיתוח כלכלי. הרי הרבה דברים אנחנו עושות ועושים בשיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי. במסגרת התוכנית הזאת יש בין השאר השלמת תוכניות תמרור ביישובים, שזה דבר חשוב מאוד; קידום מיזמים להורדה והעלאה בטוחה בסביבת בתי ספר יסודיים; הרחבת מיזם מרכזי ההדרכה, הדרכת צעירות וצעירים; מסעות הסברה מתואמים וממוקדים; הקמה, הכשרה ושיפור של גופי מתנדבים שיפעלו בחברה הערבית, כמו שפועלים בחלקים אחרים של מדינת ישראל. אני רוצה להגיד לך שבמאבק בתאונות הדרכים – בהרבה דברים בחיים אין בורג מרכזי. נגיד שוויון כללי – אין משהו אחד שאם תעשה אותו יבוא שוויון לעולם. גם המאבק בתאונות הדרכים הוא מאבק מאוד מורכב, וצריך לגשת אליו מהרבה מאוד כיוונים בהרבה מאוד חזיתות, ולהביא בחשבון שזה מאבק ארוך מאוד, אבל אנחנו מושקעות ומושקעים בו בכל הכוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה לך על המענה, גברתי השרה. ראשית, אני מבקש, במסגרת הנושא של תאונות דרכים – יש הרבה מאוד סיפורים עצובים ותאונות קשות, ובאחת התאונות העצובות שקרו קורקינט פגע ברב אברהם אדרת, והוא נפטר השבוע. אני מבקש מכאן להביע תנחומים למשפחתו. הדבר השני – אני רוצה להציג את זה בלשון שאלה, גברתי השרה, ובלא הקנטה. אני חושב שזו שאלה של רבים מאוד מעם ישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית. לא דווקא ברמה האישית, דווקא כאחת שיושבת בתפקיד של סמל שלטון, האם את לא חושבת שכפי שהיה בהיסטוריה לאורך כל השנים – ההקפדה היתרה שעשו השרים לאורך השנים, וראשי ממשלות, שלא לפגוע בציפור הנפש של השבת ולטוס דווקא בשבת; וזה לא ברמה האישית, אני לא שואל את השאלה בהקנטה. בלשון שאלה: האם את לא חושבת שבמדינה שלנו יש סיבה מספקת לכך שאפשר להתעכב עוד יום ולהגיע? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> א. תודה על השאלה; ב. כמו שמעיר בצדק היושב-ראש, אני לא סמל שלטון – אתה יודע, לטובה ולרעה – אני לא סמל שלטון; אני שרה בממשלת ישראל. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> סמל שלטון – נדמה לי שיושב-ראש הכנסת הוא סמל שלטון, ראש האופוזיציה הוא סמל שלטון, נשיא המדינה הוא סמל שלטון. מי עוד? יש כמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראש הממשלה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה, כמובן, וגם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שופטת בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> נשיאת בית המשפט העליון, ולדעתי כיסינו את כולם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל עדיין, את שרה במדינה יהודית, במדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אז ברוך השם, אני לפחות – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> את עדיין שרה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> העול של סמל שלטון – אני פטורה ממנו כרגע. יכול להיות שצריך לחשוב על השאלה הזאת שלך. אילו היה מדובר בנסיעה רשמית מטעם מדינת ישראל, יכול להיות שהיה מקום לשאול אם באמת ראוי לא לעשות אותה בשבת. זאת שאלה, שאלה שיש לתת עליה את הדעת. אבל משום שלא היה מדובר בנסיעה רשמית כלל ועיקר, אני חושבת שזה פשוט לא רלוונטי. אבל כאמור, תודה על השאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אל תרדי, בבקשה. מכובדיי, זה שבוע ראשון, ואני מבקש להגיע בזמן לשאלות המשך. לפנים משורת הדין אישרתי עוד חמישה לשאלות המשך, ברשותך. מה שתדעי להשיב, תדעי; מה שלא – יבקשו אחר כך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד רק שכחברת כנסת הרבה שנים אני משבחת אותך על הדבר זה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – כי אני יודעת שאין דבר מתסכל כמו זה שרצת רצת רצת, באת, וכבר אי-אפשר לשאול שאלת המשך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה על כך שאת מגלה הבנה לעניין. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, ואחריו – חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, חבר הכנסת מרגי וחבר הכנסת יצחק הלוי. קצר, בבקשה, וקולע, כולם יחד, אחד אחרי השני. השרה תרשום את השאלות כדי לחסוך בזמן. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, גם בתאונות הדרכים, לצערנו, אחוז האוכלוסייה הערבית, כמו שכולם יודעים, הרבה יותר גבוה מהאחוז שלנו באוכלוסייה, וחוסר השוויון בכל מה שנוגע לתחבורה פוגע בכל רמות החיים. אני רוצה לשאול אם לא הגיע הזמן – אני יודע שייקח המון זמן לבנות כבישים ותשתיות וכו', אבל האם לא הגיע הזמן לבנות תוכנית לאומית ארצית כדי לסגור את הפערים, הפערים בתוך כל ענייני התחבורה ותאונות הדרכים שקיימים בכלל בארץ בין החברה היהודית לערבית? אנחנו כל הזמן שומעים על כבישי הדמים, ואנחנו יודעים שהם יותר קרובים למקום שבהם חיה האוכלוסייה הערבית. המספרים תמיד מזעזעים וכל הזמן מדברים על זה, לפחות עכשיו יש מודעות. האם לא הגיע הזמן שתהיה תוכנית-על ברורה, שאמורה לסגור את הפערים האלה? כי זה עולה לנו בהמון דם וסבל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד שנייה. השואל הבא – נעשה את זה ברצף, בבקשה, ברשותך – חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. ראשית, נאחל לך מזל טוב, גברתי השרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כביש 65, הכביש בין עפולה לצומת גולני, נחשב כביש דמים. בעשר השנים האחרונות נהרגו על הכביש הזה כמעט 100 בני אדם. זה כביש מאוד מאוד קשה לנסיעה, מסלול אחד לכל כיוון, חשוך מאוד בלילה, ללא תאורה, ולכן יש גם הרבה תאונות דרכים עם הרבה הרוגים, כמו שאמרתי. אני יודע שהכביש הזה כן היה בתוכניות וכן הייתם אמורים לתקצב אותו על מנת להרחיב את המסלולים וגם לשים בו תאורה. משום מה, ממש יומיים לפני שהעברתם את התקציב, התוכנית הזאת של הרחבת הכביש ירדה מהפרק, והשאלה שלי היא למה זה ירד. כביש דמים בצורה כל כך מובהקת – למה לא להשקיע בו ולמנוע את התאונות הבאות? ואם אפשר שאלה נוספת – עד עכשיו לא שמענו אמירה מצידך לגבי מס הגודש, המס נגד תושבי הפריפריה, שהולך באמת להעלות להם את יוקר המחיה ואפילו להגביל אותם מלהגיע למרכז, אם כל תושב פריפריה שצריך לבוא לבדיקה רפואית או כל דבר אחר ישלם 37.5 שקלים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מרגי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גברתי השרה, שלום ותודה רבה על שאת באה לענות בנושא הזה. תקשיבי, בתור מי שנמצא ומתעסק הרבה בתאונות הדרכים וכמי שעמד בראש ועדת המשנה לתאונות הדרכים, ובוועדת הכלכלה גם נעשה תהליך מאוד גדול עוד כשהיה יושב-ראש ועדה ממפלגתך – לא מיושמות כמעט כל המסקנות שמתקבלות, לא של ועדת הכלכלה, לא של הרלב"ד, לא של ועדת שיינין ולא של שום ועדה. אני רואה את התקציב, אני רואה את תוכנית העבודה. לצערי, אין כרגע בשורה כך שנוכל להגיד להרבה אנשים שעולים על הכביש שעושים מה שאפשר בשביל להציל את החיים – לא בתחום הטכנולוגי, לא בתיקון תשתיות, לא לרוכבי אופנועים. אני חושב שכשרת התחבורה והבטיחות בדרכים – אפשר וראוי שנעשה יותר. יש יותר הרוגים בתאונות הדרכים מבכל מלחמות ישראל, והגיע הזמן שגם משרד התחבורה יתייחס לזה כאל מלחמה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השואל הבא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה על המחווה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, א. ברוכה הבאה, שוב. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הייתי רוצה להעלות בפנייך רעיון. כולנו מדברים על הפקקים וכולנו חווים את הפקקים. היום מיעד ליעד בתוך ירושלים, מרחק אווירי של 700 מטר מכאן – 40 דקות. כולנו רוצים שהציבור ישתמש בתחבורה ציבורית ושהיא תהיה נגישה לו. סוגיית הרב-קו: זה פתרון ישן, ארכאי. אני מודה לחבר הכנסת מקלב, שהעלה בדיונים בחוק ההסדרים את סוגיית האכיפה והקנסות. היום עברנו לטכנולוגיות של כרטיס נטען, שמחייב כל חודש – כמו כרטיס של חברות האשראי. אפשר לעשות את זה. אדם שהרב-קו שלו לא מתוקף, יחשוב פעמיים. אם יש לו רכב זמין ואין לו זמן, הוא ייקח את הרכב שלו. וגם נחסוך את סוגיית הקנסות, נחסוך את הסוגיה הזו של תופעות כאלה ואחרות. אני חושב שהגיע הזמן לבטל את הרב-קו המתוקף והנטען, לקחת כרטיס כמו כרטיס אשראי נטען לשימוש, בסכום מסוים, שמחויב בכל 1 בחודש, כמו שעושים בפנגו, כמו שעושים בהרבה דברים אחרים כאלה, ידידותיים וקלים, ועולים פחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת הלוי, בבקשה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בראש וראשונה תודה רבה על המחווה. גברתי השרה, ראשית לכול, אני מדבר כאיש דרומי, בקצה הדרומי של מדינת ישראל. אני מזדהה לחלוטין עם המאבק של נירה שפק, ואני רוצה להגיד שצריך להבין את המשמעות של עוד 20 דקות נסיעה למרכז. מבחינת חלק גדול מתושבי הפריפריה זה אירוע שאי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום. בואו נשער בעיני רוחנו שמבקשים מתושב רעננה להגיע לתל אביב בעיכוב של 30 דקות; אני מניח שמדינת ישראל הייתה נעצרת. אז כל דקה היא חשובה גם בחייו של איש דרומי, ולכן אני מזדהה עם המאבק. אני רוצה, ברשותך, שאלה והערה. שאלה אחת: משום נחיתת המטוסים הפנים-ארציים עכשיו בטרמינל 1, החשיבות של אותו אוטובוס אדום, שמתוקצב בנזיד עדשים, בנזיד עדשים – חשוב שהוא יחזור. הוא פונה בעיקר לאוכלוסיות חולות, גברתי השרה, ולכן אם יש קושי לאתר משאבים, הינה, אני מפנה אותך לתקבולים משדה דב, שכבר הביאו 4.5 מיליארד שקל לקופת המדינה, לא מתוכננים, ואנחנו מדברים, על פי מה שאת דיווחת לי, על פחות ממיליון שקל לשנה. תחשבו כמה פשוט להקל על הרבה מאוד אנשים שסובלים רק משום שהאוטובוס – שהובטח להם, יש לומר – יצא מהתוכניות, וחבל שכך. אני מבקש ממך להתערב, ונדמה לי שגם אמרת לי שתנסי לעשות את כל אשר לאל ידך. וכמובן – להגיד לך ולשר האוצר תודה על ההתקדמות המרשימה בנושא כביש הדמים, הלוא הוא כביש 90, כביש הערבה. אני בטוח שכבר בשנה הבאה עלינו לטובה נוכל לראות את – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מה עושים? << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> משדרגים – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – עד צומת הערבה. אנחנו מדברים על זה עם השרה ועם שר האוצר, וכבר בוועדת הכספים, לשמחתי, שמענו, והרבה תודה רבה על העניין. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> ובכן, כן, חבר הכנסת טופורובסקי, לשמחתי – ואני רוצה לציין באמת את שר האוצר על ההתגייסות לעניין הזה, כביש 90 – אמרתי לכם, כשנכנסתי למשרד אמרתי: להשאיר את הכבישים האדומים, את מוקדי הסיכון – לא להשאיר אותם, להעלות אותם, להשאיר אותם, את הכבישים – למרות שבאופן כללי המעבר היה לשים לב לתוספות שירות בתחבורה הציבורית ולתוספות של אמצעי תחבורה ציבורית וכו'. כבישים אדומים, מוקדי סיכון, צמתים, נשארו, וכביש 90, אנחנו במאמץ מאוד מאוד גדול עליו. בהקשר הזה צריך להגיד גם על כביש 65. כביש 65, אני מסכימה שהוא אכן כביש בעייתי, אבל פשוט הוא פרויקט עצום – הוא פרויקט עצום גם כלכלית וגם תפעולית, ולכן – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, הקשבתי בקשב רב, וכמו שאתה מבין, אני יודעת במה מדובר, ולכן הוא כן נכנס לחלק השני של תוכנית החומש, משום שהוא דורש מאיתנו גם היערכות וגם, בסופו של דבר, בזמן הזה אנחנו יכולות ויכולים להספיק הרבה יותר מוקדים שהם פחות עצומים. אז הוא יטופל, הוא יטופל בהמשך. הדברים כולם נמצאים על סדר-היום שלנו. בהקשר הזה, להגיד גם לחבר הכנסת טופורובסקי שאני קודם כול יודעת. אתה, חבר הכנסת גינזבורג ואחרות ואחרים כאן, שכל כך מושקעים במאבק בתאונות הדרכים, ובצדק – אתה יודע שהממדים הם עצומים, ההיקפים הם אדירים. אני חושבת רק על – יושב פה שר הבריאות, שתכף יעלה לענות על שאילתות – אני חושבת כמה זיהומים גורמים למקרי מוות בבתי החולים שלנו, אלפי אנשים בשנה, ואיזו היערכות צריך בשדרוג המערכת שלנו בשביל לטפל בדברים האלה. זה לגמרי לגמרי בראש מעיינינו, אנחנו לגמרי על זה. לצערי – לי לפחות, הייתי מאוד שמחה לקבל את כל התקציב בשביל לפתור את כל הבעיות שיש לנו. אנחנו, אתה יודע, חיות וחיים בשמיכה, ותקציב התחבורה לתקציב הקרוב, שנצביע עליו ונעביר אותו בתוך – כמה יש לנו, חודש לזה, אדוני היושב-ראש? הוא גדול באופן שבדיוק מתרכז בדברים שאמורים לצמצם את תאונות הדרכים: גם טיפול במוקדי סיכון, גם תחבורה ציבורית, גם לאופנוענים ואופנועניות – אינשאללה, אני מקווה שתהיה לי בשורה בימים הקרובים לעניין הבטיחות שלהם – ככה שהדברים לגמרי לגמרי מטופלים. אני רוצה לדבר על הכרטיס הנטען. הנחיתי את הצוות המקצועי לפתח רפורמת שירות מקיפה, חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת מרגי, אני רוצה להגיד לך שהנחיתי את הצוות המקצועי וביקשתי מהם, ואנחנו מפתחים היום ומפתחות רפורמת שירות מקיפה שתכלול, בין השאר, גם שדרוג של היכולות לשלם בכל כלי התחבורה בצורה הרבה יותר נוחה, הרבה יותר יעילה ובאמת תפשט גם את האופן – אני לא רוצה עוד להיכנס לפרטים, כי הדברים הם בעבודה, אבל אדוני מתפרץ לדלת נכונה ופתוחה, ואני מודה לך על שאתה מציף את הדברים. זה מאוד נכון. אנחנו מתכננות ומתכננים רפורמת שירות מהממת. אותי באופן אישי זה מאוד מרגש. כשהם הראו לי את הדברים שכבר בעבודה – זה ממש היה אחד הרגעים בעבודה שאת נמלאת שמחה, שלשם שינוי זה לא משהו שאתה אומר "אי-אפשר", אלא להפך: וואו, דבר חדש ומגניב. יש למה לצפות. אגב, הפקקים בירושלים – אני רוצה להגיד לך שכבר מתחיל לזוז הקו הנוסף של הרכבת הקלה בירושלים, שגם זה, אני בטוחה שמאוד יקל על הפקקים. זה אומנם ייקח את הזמן שזה ייקח, אבל לפחות כבר התחלנו את המסלול הזה. לגבי שאלתך הנוספת, חבר הכנסת כץ – לא, אתה יודע מה, לפני כן אני רוצה להגיד על היחס לדרום בהקשר הזה של כביש 90. אני חושבת, אדוני, מימיך הרבים והמצוינים כראש עיר ומביקוריי הלא-מבוטלים אצלך, אתה יודע היטב שלחשוד בי שיש לי העדפה לאנשים בצפון על פני אנשים בדרום – לא האדם הנכון להאשים אותו בזה. << קריאה >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << קריאה >> לא אמרתי את זה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אלוהים יודעת שגם כשיש חשמול צפונה אז אין שירות ברכבת צפונה, אין שירות לחיפה ברכבת כי אנחנו מחשמלים את הקווים, ואין מנוס מפרויקט החשמול, כי אנחנו לא יכולות ויכולים להישאר עם תשתיות ישנות ותשתיות מזהמות. אין מה לעשות, אין דרך אחרת. זה לא שאני יכולה לסלול במקביל קווים מקבילים. לכן ממש אין פה איזו קלות דעת ואין פה איזו גבהות לב, חלילה. יש מאמץ עצום. לכן אני עומדת על כך שבזמנים לא יהיו עיכוב של 20 דקות אלא של דקות ספורות, משום שנעשה מאמץ ברכבת לתזמן את הרכבות. זה לא החישוב של עכשיו, זה מה שיהיה ב-13 בנובמבר, כשיתחיל לפעול הקו החשמלי, והפגיעה תהיה מינימלית וההאצה של החשמול של הדרום תהיה מקסימלית. אופיר, אתה שאלת אותי, חבר הכנסת כץ, לגבי הגודש. כל קונספט אגרת הגודש איננו של משרד התחבורה, הוא של משרד האוצר. זה לא סוד. מה שמעניין אותי הוא לתת מענים של תחבורה ציבורית, ולכן תוכנית החומש. האוצר העמיד את זה: תוכנית חומש מול הגודש. הדרך היחידה שלי לקבל תוכנית חומש מקיפה, משמעותית, מסיבית, שבאמת משדרגת את התחבורה הציבורית באופן שהופך אותה לאלטרנטיבה אמיתית, שתעביר אזרחיות ואזרחים מלהיות נוסעות ברכב פרטי להיות נוסעות בתחבורה ציבורית, הולכות רגל, נוסעות באופניים וכל מיני קישוריות אחרות שרלוונטיות, הייתה להסכים. אני חייבת להגיד שדחינו את הכניסה של זה לתוקף כי אמרתי כל הזמן: אי-אפשר בכלל לדבר על זה, ואני אומרת את זה גם היום. ויכול להיות שצריך – ואשמח לעזרתך, אתה יודע – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו כבר כמה דיונים מנסים להיאבק. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> המאמץ של משרד התחבורה הוא בפיתוח תשתית של תחבורה ציבורית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אין כרגע חלופה, זה בדיוק העניין. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לכן זה גם לא נכנס לתוקף כרגע, זה חזון למועד. כרגע המאמץ של משרד התחבורה ממוקד בפיתוח תחבורה ציבורית בכל הכוח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז ברגע שזה יהיה, אפשר לדבר על מס גודש. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> Last but not least, כמו שאומרות – תוכנית אב לתחבורה בחברה הערבית. חבר הכנסת אבו שחאדה היקר, במשרד התחבורה יש בעבודה תוכנית אב לתחבורה בחברה הערבית. לשמחתי, בתקציב החדש, שבו יופנו משאבים ותקציבים גדולים ורבים לחברה הערבית, ואנחנו משתפות ומשתפים בזה, כמובן, את הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, וייעשו עבודות רבות ביותר. קודם כול, חברת נתיבי איילון כבר עובדת בתאוצה רבה על הרבה מאוד פרויקטים בהמון יישובים ערביים לשדרוג מסיבי של התשתיות, אבל יהיה הרבה יותר מזה. אני מבטיחה לך, בדיוק נעשית תוכנית אב. זה שקוראים לה "תוכנית אב" זו בעיה שאנחנו צריכות לדבר עליה באופן כללי, אבל בסדר – כאילו למה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מצוין, השאלה היא אם היא תכלול היבטים של בטיחות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> היא תכלול בוודאי גם היבטים של בטיחות. חלק מההיבטים של הבטיחות פירטתי בתשובתי הראשונה, שאומנם הייתה לגבי אופנועים, אבל פירטתי. לא אחזור על זה כדי לא לשעמם ולא להטריח, אבל פירטתי גם לגבי החברה הערבית מה נעשה בענייני הבטיחות. תודה לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. גברתי השרה, ברשותך, לפנים פנים פנים משורת הדין אישרתי שאלה נוספת לחברת הכנסת ברק. אם את יכולה לשמוע אז אני אודה לך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני משבח אותך על זה שאת הגעת וענית על כל כך הרבה דברים בהרחבה. תודה לך. << קריאה >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << קריאה >> גברתי, לא ענית לי על האוטובוס האדום. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בסדר, אחזור לבדוק את זה שוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת ברק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> השאלה שלי היא לגבי אל על. מה קורה עכשיו באל על? בעוד שלושה ימים נגמרים תשלומי החל"ת, ב-9 בחודש – היום אנחנו ב-6 – מפסיקים תשלומי החל"ת. זה מתקשר לזה שאין פתרון לתיירות ולתעופה במדינת ישראל. נוסף לכל זה, החברה הלאומית שלנו מצמצמת יעדים, וחברת-הבת שלה, סאן דור, הפסיקה את הפעילות שלה בשבתות וחגים בחודשים האחרונים, וזה גם מוביל לפיטורי עובדים. זאת אומרת, החל"ת מופסק, סאן דור מצמצמת יעדים ולא טסה בלי להגיד, וזו החברה הלאומית שלנו. כל זה מביא לעוד פיטורי עובדים. אשמח לתשובתך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> משרד התחבורה דרש – אני דרשתי גם ממשרד האוצר, וגם עירבתי בזה את ראש הממשלה כדי למצוא פתרון לחברות התעופה שלנו, שספגו פגיעה קשה ביותר בתקופת הקורונה, ובאמת הן היו מאלה שלא קיבלו מענה. יושבים עם חברות התעופה, אנחנו, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, ואני חייבת להגיד שנעשה מאמץ אמיתי כדי לסייע להן. הדברים שציינת, חלקם שיקולים מסחריים שמדינת ישראל לא יכולה להתערב בהם בחברה פרטית, אבל צריך להגיד שיש רצון טוב ונכונות מבחינת – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זו החברה הלאומית שלנו, אי-אפשר לצמצם אותה לחברה קטנה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> שוב אני אומרת: מדינת ישראל לא יכולה להתערב בשיקולים מסחריים של חברות, אבל בפירוש נעשה מאמץ רצוף – אני מדברת בכוונה בצורה לא מפורשת, לא מפורטת. יש משא ומתן כל הזמן עם החברות. עכשיו, אני יודעת שהמנכ"לית שלי נפגשה אתמול, למעשה – אתמול, ועוד לא התעדכנתי בפרטים, אבל ממש אמש הייתה לה עוד פגישה אחת עם אל על, ואנחנו על זה כל הזמן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – לא רק עם ההנהלה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> צריך להגיד שגם החברות וגם הבעלים של החברות, צריך להגיד את זה, גם הם צריכים לעשות מאמץ. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה, אין בעיה, אבל מה עם העובדים? יש בסוף – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אז זה לא שאין בעיה – יש בעיה. אנחנו עושות כמיטב יכולתנו. אין ספק שהעובדות והעובדים הם בראשי מעייניי, זה מובן מאליו. יותר מזה, אני באמת מאמינה שחברות התעופה הישראליות הן אינטרס אסטרטגי של מדינת ישראל. זה סופר-חשוב שתהיה לנו עצמאות תעופתית. עם כל הכבוד לשמיים הפתוחים, זה לא מספיק שיש חברות אחרות שטסות לכאן. אנחנו צריכות את האפשרות שלנו לטוס, חברות ישראליות. גם החברות הישראליות פעמים רבות הוכיחו שברגעי משבר הן היו אלה שנשארו לטוס, ויש לנו הערכה ובאמת רואות חשיבות מאוד גדולה בדבר הזה. המאמץ נמשך כל הזמן. שני הצדדים צריכים לעשות מאמץ. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – העובדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כן, על העובדות והעובדים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> גם הם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש – כדי לחסוך זמן, צירפנו לך את השאילתות הרגילות, כדי שלא תצטרכי לרדת ולעלות, אז בבקשה תמתיני על הדוכן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> נכון, עד עכשיו היו רק שאילתות דחופות. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השאילתה הראשונה – חבר הכנסת איתן גינזבורג. אחריו – חבר הכנסת פינדרוס פעמיים, שתי שאילתות. בבקשה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << שאילתה >> 81. מהירות נסיעה בכביש 1 << שאילתה >> << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לדעתי אנחנו נמצאים בשעת שאלות, לא בשעת שאילתות. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> אולי כדאי להחזיר אותה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> יכול להיות. אנחנו חושבים על זה ברצינות, על היוזמה שעשית יחד עם חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> הנגבי, חבר הכנסת צחי הנגבי היה אז יו"ר הקואליציה, ועשינו אז שעת שאלות. הינה, מזכירת הכנסת ירדנה מלר זוכרת בשמחה את האירוע הזה, שהיה באמת שמח. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז יכול להיות שנחזיר את החגיגה. גברתי השרה, בכביש 1, בקילומטר ה-26, המהירות המותרת משתנה מ-110 קמ"ש ל-90 קמ"ש. השינוי יוצר בלבול בקרב הנהגים, שכן מבנה הכביש נותר זהה ואין הצדקה הנראית לעין להפחתת המהירות באמצע מקטע נסיעה. רצוני לשאול: 1. מדוע קיים שוני במהירות הנסיעה באמצע הכביש בהיעדר שוני תשתיתי? 2. האם בכוונת המשרד לפעול לשינוי המצב ולהעלות את המהירות המותרת בכביש זה? << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> אוקיי, אז שים לב, אנחנו בדקנו מול גורמי המקצוע בחברת נתיבי ישראל. מה שקרה זה שבקטע הדרך המתואר נוסף נתיב שלישי על חשבון מה שהיה שוליים, וזה יוצר חתך מאולץ מבחינת הזרימה שלא עומד בהנחיות לדרך מהירה. זאת אומרת, בשביל שאפשר יהיה לנסוע בכביש 110 קמ"ש, מבחינה בטיחותית צריך להיות לו תוואי מסוים. ההוספה של הנתיב השלישי על חשבון השוליים גרמה לזה שהכביש לא עומד בדרישות שמאפשרות לנסוע בו 110 קמ"ש. נעשתה בדיקה נוספת על ידי פרופ' שלום הקרט מהטכניון – אני מקווה שאני אומרת את השם שלו נכון – זה היה יחד עם הרלב"ד – לבדוק אם אפשר להעלות את המהירות בקטע הזה למרות החתך המאולץ, ומסקנות הבדיקה הייתה שזה מאוד לא מומלץ להעלות שם את המהירות, למרות שברוך השם אין שם מי יודע מה תאונות. לכן המסקנה של המפקח על התעבורה במשרד התחבורה הייתה – באמת, אנחנו כל כך הרבה מדברות ומדברים פה על תאונות דרכים – שהדבר האחראי הוא להשאיר בקטע הזה את המהירות על 90 קמ"ש ולקוות – לא לקוות, לעשות כל מאמץ להפנות את תשומת לב הנהגות והנהגים שבקטע הזה באמת המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> גברתי, כל מי שנוסע בכביש 1, ואת ודאי נוסעת בו יום-יום – אף אחד לא מבחין בשינוי התשתיתי כפי שמתואר בספרים. הדבר יוצר מצב שכמובן המשטרה מציגה את השינוי הזה, מעבר לתמרור היחיד שמופיע שם, על ידי זה שפשוט עוצרים את הנהגים שמרגישים שממשיכים לנסוע באותו כביש ונותנים דוחות – בצדק, שם מותר לנסוע רק 90 ולא 100 – כשאין שום הבחנה באמת. הייתי מציע למשרד התחבורה לבחון זאת שוב. אני יודע שהיו חילוקי דעות בין גורמים בתוך המשרד וגם עם הממונה על התעבורה וגורמי המשטרה. מעבר לכך, אם תחליטו להישאר בהחלטתכם, שלדעתי היא לא סבירה – לחזק את הנראות שקטע הנסיעה שם משתנה, כי זה לא ניכר, זה פשוט לא נראה לעין בצורה בולטת, זה מאוד מאוד מבלבל הרבה אנשים וגורם לעוגמת נפש רבה. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בסדר גמור, חבר הכנסת גינזבורג. אני חייבת לומר כזה דבר: אעשה עוד סיבוב על הבדיקה הזאת, אבל בהנחה שאכן יחליטו להשאיר את המהירות שם 90, אני מבטיחה לך שנטפל בעניין התמרור באופן חד-משמעי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << שאילתה >> 177. העברת בעלות רכב בירושה << שאילתה >> << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי השרה, אני אגש לשאילתה, אבל בעשר שניות אני רוצה לומר שיש לי תחושה שבמשרד לא העבירו לך את כל המידע בנושא כביש מס' 1, כי מהמידע שיש בידי היו קצת אי-דיוקים במידע שהעבירו אלייך, בסיבות וגם במציאות. כמו שאמרת, אין שם תאונות, במציאות נוסעים שם מעל 110 קילומטר, והשוטרים חוגגים שם. זאת המציאות בשטח בסופו של דבר, ולכן מישהו היה צריך לחשוב מחוץ לקופסה ומישהו לא העביר לך את כל המידע, לפי מה שאני יודע. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> האשמה חמורה מאוד, אבל בסדר גמור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חושב כך. אני אגש לשאילתה שלי: מדי שנה רבבות אלמנות, אלמנים ויתומים נאלצים להגיע למשרד הרישוי ולבזבז שעות כדי להעביר בעלות על רכב בירושה. הממשלה החליטה לפני עשור ששירותים ותשלומים ממשלתיים יבוצעו באופן מקוון. ברצוני לשאול: מדוע לא ניתן לבצע העברת בעלות רכב ליורשים באופן מקוון, או לכל הפחות באמצעות משלוח בקשה ומסמכים במייל? << שאילתה >> 178. העברת בעלות מקוונת ברכב משותף << שאילתה >> << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בעצם השאילתה השנייה היא די חופפת לשאילתה הזאת. היא נוגעת לשני שותפים, שעל פי רוב זה גם כן – מכיוון שהם יורשים. שני שותפים שרשום על שמם רכב, בדרך כלל יורשים, אינם יכולים לבצע העברת בעלות מקוונת לרוכש באמצעות האזור האישי בממשלתי. ברצוני לשאול: מדוע לא ניתן, באמצעות האזור האישי, למחוק בעלות של שותף אחד כך שאחרי מחיקת שותף אחד השותף השני יוכל להעביר בעלות באופן מקוון באמצעות אזור האישי? << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> כן, תודה רבה לך, חבר הכנסת פינדרוס. אני חייבת להבהיר שפשוט, ככל שזה חשוב למשרד להעביר כמה שיותר פעולות, באמת, לאפשרויות נוספות, ודאי דיגיטליות, שתי הפעולות שציינת ספציפית – גם ירושה וגם שותפים – הן פעולות יותר מורכבות. פשוט הן הרבה הרבה יותר מורכבות, ולכן מבחינת התאמת המערכת כדי שתהיה יכולה לבצע את הדברים – עדיין לא הגיעו לזה, כי בסופו של דבר אלה דברים שיחסית מעט ציבור משתמש בהם, וזה היה מבחינת סדר העדיפויות במקום יותר נמוך. יגיעו אליהם, מן הסתם, אבל צריך להגיד פשוט שזה דרש משאבים כי זה יותר מורכב. יגיעו לזה; ייקח זמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל כמו שהצעתי גם בשאילתה, לכל הפחות – ויש את זה בביטוח לאומי – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> שישלחו מסמכים במייל? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בנושאים שאי-אפשר מקוון, שייתנו אפשרות לשלוח את המסמכים במייל ופקיד יטפל בזה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> את זה אני מבטיחה לבדוק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תישאר, השאילתה הבאה שלך גם כן? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איחדתי את שתיהן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, איחדת את שתיהן. יופי, אני מודה לך על העניין הזה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> הוא פשוט חסך מילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לשרת התחבורה. אין לי אלא לשבח אותך על זה שהגעת ובצורה כזאת רחבה – זה בהחלט מרענן – השבת לחברי הכנסת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> העונג, והכבוד, צריך להגיד, הם שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ממש תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר הבריאות, ניצן, בבקשה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. שאלת המשך? בבקשה. אני מוסיף עוד אחד, את חבר הכנסת אזולאי, ואני סוגר, כי זה בלתי אפשרי להמשיך כך, למרות שיש כבר שני שואלים. << שאילתה >> 50. מוגנות מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים << שאילתה >> << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד השרים, כבוד יושב-ראש הכנסת, החשוד ברצח ליטל מלניק עבד במוסד הפסיכיאטרי שבו היא התאשפזה. רצוני לשאול: 1. מהי ההכשרה וההשכלה של העובדים? 2. האם המשרד עורך בדיקות רישום פלילי לעובדים או דורש זאת מהמפעילים? 3. איך המשרד שומר על המוגנות של המטופלים שאינם יכולים להגן על עצמם? << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> תודה על השאלה. הרצח של ליטל יעל מלניק הוא מזעזע. זה דבר טרגי, ואסור לתת למקרים כאלה לקרות. חובתה של מערכת הבריאות – אגב, ושל כל מערכת אחרת, אם זה מערכת רווחה ואם מערכת חינוך, ששם נמצאים אנשים תחת חסות – להפיק לקחים ולפעול בעניין כדי להבטיח שהמקרים האלה לא יחזרו על עצמם. המקרה הספציפי נמצא בחקירת רצח של המשטרה, לכן אני לא יכול למסור פרטים ספציפיים על האנשים, אבל אני יכול להגיד לך שכבר היום אני מכנס את בכירי משרד הבריאות – בצוהריים, עוד כמה שעות – כדי לבדוק בדיוק מה הנהלים ומה האפשרויות לתת הגנה, ועם מיצוי מסקנות החקירה של המשטרה אנחנו נעשה בדיקה מעמיקה של האירוע במסגרת מה שנמצא בסמכותנו במשרד הבריאות. עכשיו, אני רוצה לומר שמערכת הבריאות צריכה להיות מקום בטוח עבור אנשים שנמצאים במצבים הפגיעים ביותר, בוודאי במערך בריאות הנפש. בכלל חולה מטופל הוא פגיע, הוא חלש, הוא חשוף, הוא נתון לחסדי המערכת, הוא חסר ישע בהרבה מאוד – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> שלא לומר היא, אז בכלל. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן. ושם צריך הקפדה יתרה. איפה הבעיה? ואגב, את בקיאה, כי את מעלה את העניין, וטוב שכך. שהמערכת בכלל מצויה בחוסר גדול ובמשאבים חסרים, והכול במצוקה, ואין מספיק אנשים, ואין מספיק כוח אדם, ואין מספיק תשומת לב, ואז גם נוצרות פגיעות. עכשיו ספציפית לגבי מה ששאלת – הכשרה והשכלה של העובדים. טוב, אז בבית חולים יש עובדים מכל מיני סוגים, לרוב במקצועות הרפואה. כוח אדם מקצועי שמוסדר בחקיקה – רופאים, אחים, אחיות, קרימינולוגים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים – מחזיקים ברישוי ממשרד הבריאות, והם עומדים בדרישות החוק לעיסוק במקצוע שלהם. הסדרת הרישוי נותנת בידי משרד הבריאות לא רק סמכות לתת את הרישיון אלא גם לפעול במישור משמעתי בכל מקום שאיש מקצוע כזה כשל מקצועית או מוסרית בתפקיד שלו ולנקוט אמצעי משמעת שונים כנגדו, ובכללם התליה או שלילה של רישיון לעסוק במקצוע. במהלך ההכשרה המקצועית והאקדמית יש מקום משמעותי להכשרה גם בתחום האתיקה. בבריאות הנפש יש דגש מיוחד – וגם מלמדים את זה – על שמירת הגבולות בין מטפל למטופל, כי לפעמים במצבים האלה הגבולות מטבע הדברים מיטשטשים, ורע מאוד שזה יקרה. שאלת אם המשרד עורך בדיקות רישום פלילי לעובדים או דורש זאת מהמפעילים, אז ככה: בבתי חולים ממשלתיים – זאת אומרת, כל בתי החולים לבריאות הנפש בישראל הם בתי חולים ממשלתיים חוץ משניים, של קופת חולים כללית – המשרד מבצע לכל המועסקים בדיקת רישום פלילי טרם קבלתם לעבודה לתפקיד. אגב, נבדקים גם עובדי קבלן, שלא מועסקים כעובדי מדינה; מתנדבים, מדריכים, מורים, גם לגביהם בודקים רישום פלילי. חוץ מזה, כחלק מתהליך הרישוי המקצועי במקצועות האלה נעשית גם בדיקת רישום פלילי למועמדים לקבלת רישוי, וזה, אגב, בלי קשר לשאלה אם הם עוסקים או פונים לעבודה בבית חולים. כל בית חולים פסיכיאטרי נדרש טרם קבלת עובד חדש לעבודה לקבל אישור משטרה לפי החוק למניעת העסקת עברייני מין. בתי החולים נכללים בחוק הזה. שאלת איך המשרד שומר על המוגנות של המטופלים שאינם יכולים להגן על עצמם, אז ככה: קודם כול, לגבי מוגנות ילדים ונוער במערכת, יש שלושה רבדים. הרובד הראשון: סינון. הבסיס העיקרי לשמירת מוגנות הוא סינון המועסקים ובדיקת התנהלות עבר, זאת אומרת, רישום פלילי. העובדים עוברים אוריינטציה ופיקוח מעצם מבנה המערכת. אח או אחות או מטפל לא עובדים בחלל ריק של מחלקה, הם עובדים תחת אחראי משמרת, אחראי מחלקה, אחראי חטיבה, והגבולות מובהרים כל הזמן בהדרכות ובישיבות צוות. גם בכניסה לעיסוק במקצוע וגם בכניסה לעיסוק במערכת יש יישור קו ביחס למועסקים עם בדיקת רישום פלילי. הרובד השני במעטפת זה הדרכות והכשרות שוטפות לכוח האדם שמועסק במחלקות, ורובד שלישי זה ביטחון פיזי – מצלמות ומאבטחים. עכשיו, אני יכול להגיד לך, מיכל, ואני אומר לך, האם יש מספיק מאבטחים בבתי חולים? ואגב, לפעמים יש תקיפות של אנשי צוות על ידי מטופלים. לא, אין מספיק מאבטחים בבתי חולים. זאת גם אחת הסיבות שקשה לגייס כוח אדם לעבודה במקומות האלה, כי הרבה פעמים יש שם אלימות, וזאת מציאות קשה. אני חושב שהקטנת הסיכון היא תוצאה ישירה של יחס טוב או יחס גבוה של מטפל–מטופל. במחלקות הנוער היחס מטפל–מטופל גבוה ביחס למחלקות המבוגרים. בנוסף, המחלקות כוללות אנשי צוות אחרים: מדריכים, מתנדבים, אנשי חינוך מיוחד. יש במחלקות טיפול אינטנסיבי פרטני וקבוצתי שמפגיש את הילד עם הרבה גורמים שמאפשרים להציף מצוקות וצרכים, ובכלל זה גם מצבים, חס וחלילה, שילד או ילדה, נער או נערה, נפגעים על ידי גורם כלשהו במחלקה. אני אומר, כחלק מהאמצעים קיימות באזורים הציבוריים גם מצלמות. ברור לך שאי-אפשר לשים את המצלמות גם בתוך החדרים, יש גם עניין של פרטיות. כל הנושא הוא נושא קשה במציאות קשה, טעונה. והייתי אומר עוד דבר; זאת לא השאלה שלך אבל אני יודע שאת בקיאה. תראי, ברגע שיש צפיפות כזאת בבית חולים וכזה לחץ, ובמקום שניים בחדר יש חמישה בחדר ואין אפילו רווח בין המיטות, והכול צפוף ובתנאים קשים, אז זה פתח לדברים, זה פתח לדברים, לדברים לא טובים. לכן אני חושב שצריך גישה יותר – זה לא רק להביא עוד מאבטח, שזה חשוב, או לתת תיבת תלונות או באמת לנקוט צעדים, זה פשוט לשפר את התנאים במקומות האלה, ואז אני מאמין שהרבה דברים גם ישתנו לטובה מעבר לזה. כאמור, אני עושה עוד מעט פגישה עם בכירי המשרד כדי לבדוק בדיוק מה אנחנו יכולים לשפר, ואגב, את מוזמנת לבוא אלינו. אולי נעשה פגישה איתך, אם יש לך רעיונות ספציפיים, כדי שנשפר עוד יותר. אני כל הזמן שומע ממטופלים, ממשפחות, על כל מיני דברים, סיטואציות לא פשוטות. אני עושה הכול כדי לנסות לתקן את זה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קודם כול תודה, השר, ותודה על ההזמנה. אני בהחלט אבוא כשיזמינו אותי, אני ארוץ, בשמחה. לחלק מהדברים בוודאי הסכמתי. הנושא של מערכת מורעבת מלכתחילה – בהחלט בעיה. אבל אני כן רוצה להתרכז. ענה כבוד השר לגבי העובדים, שיש אחים ואחיות ורופאים שהם בהחלט עם הכשרה ולימוד, אבל כבוד השר בדיוק דיבר על מאבטחים. אנחנו מכירים, מן הסתם, גם כבוד השר וגם אני, את המכתב שנשלח לראשת בריאות הנפש במרץ 2021 על אותו מאבטח בבית החולים – אותו בית חולים שאושפזה שם ליטל, זכרה לברכה – שהייתה בעיה דומה. לשמחתי הרבה זה לא נגמר ברצח, אבל זה נגמר בתקיפה מינית. אני כן רוצה לשאול את כבוד השר. כתוב שם: מה נעשה בעקבות המכתב ההוא שנשלח במרץ? האם חודדו הנהלים, הופקו לקחים בכל הנוגע למנגנוני הפיקוח והגנה על ילדים ובני נוער השוהים באשפוז במרכזים הרפואיים? אני רוצה לצטט את מה שכתוב במכתב ממרץ: כדי שמקרים חמורים וקשים מעין אלה לא יישנו. לצערי הרב, המקרים האלה נשנו, והינה הראיה. לכן, שוב, ההכשרות שדיברתי עליהן ורציתי לשאול עליהן את כבוד השר הן לגבי כל הרצף, מראשון המנקים ועד מנהלי המחלקות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – איזה הכשרות מעבירים להם ביחס לחסויים, לבני נוער בסיכון, לילדים שהם נטולי כל יכולת לעזור לעצמם? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברים, שאלת המשך היא בת משפט ורבע. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לגבי המכתב הזה אני אברר, זה היה לפני תקופתי. גם התקופה שהיא הייתה מאושפזת הייתה לפני תקופתי, אבל אנחנו כמובן נבדוק את זה; קודם כול המשטרה בודקת את זה, ואנחנו נבדוק את זה אחר כך. לגבי מנגנונים לבירור תלונות, קודם כול, יש אחראי או אחראית פניות ציבור בתפקיד. הכול גם מפורסם באתר. יש פניות יזומות של אנשי צוות למטופלים באופן רציף – שואלים אותם אם יש משהו לא בסדר. יש תמיד אפשרות לפנות למנהלים במחלקה בבית החולים ולמנהל בית החולים במכתב במייל. כמובן, אפשר גם להגיש תלונה לנציבות התלונות למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ואפשר גם להגיש את זה באופן אנונימי. עכשיו, כן, אני יודע, אדם שהוא חסר ישע, שמאושפז, יש לו בעיה אינהרנטית, כי הוא, מה שנקרא, חסר כול. קשה לו. אין לו מייל. אז יש קושי לבטא את המצוקה, ויש גם לפעמים אנשים שקשה להם לבטא את זה מכל מיני סיבות, וקשה גם להעביר את התלונה החוצה. כשמבררים תלונה כזאת צריך רגישות ומקצועיות, כי יש גם תלונות שהן לא בדיוק לעניין – את בוודאי יודעת. לפעמים בנפגעי נפש, מתמודדי נפש, צריך להפריד בין התלונה כשלעצמה למה שקורה בעקבות המחלה. פה צריך איש מקצועי שיוכל לדבר עם הבן אדם ולהבין. אין ספק, צריך פה מערך בדיקה ייחודי לחסרי ישע, וזה צריך להיות פרואקטיבי, כי לפעמים בגלל המצבים אנשים לא מתלוננים ומפחדים. זה סיפור מסובך. אני חושב שגם לגבי עובדים אחרים שהם לא עובדים מקצועיים ברישיון צריך לעשות את ההכשרה הזאת, בין הם עובדי משק, עובדי ביטחון, קבלנים, מנקים. אבל צריך גם להבין עוד דבר: האנשים האלה עובדים קשה, בשכר מאוד נמוך, ומלכתחילה קשה גם להביא עובדים למקומות האלה, ומלכתחילה יש שם לחץ גדול, אז אני אומר, יש כאן מערכת שהיא לחוצה מכל הכיוונים. גם כאן צריך להבין את העובדים. לא פשוט לפעמים לעבוד במקום כזה. אנחנו משתדלים. אני חושב שהפתרון יבוא קודם כול על ידי משאבים למקום – ייראה טוב יותר, יהיה פחות צפוף, יהיו יותר אנשי צוות, יותר אחים ואחיות, יהיה מאבטח, תהיה עוד עובדת סוציאלית, אז פשוט יהיו יותר אנשים, יותר תשומת לב. היום, כשזה בן אדם אחד על הרבה חולים, מטבע הדברים קשה לו לקבל את כל התלונות. אבל כאמור, אני אשמח לשתף אותך בהמשך הדרך, כי ברור שיש פה בעיה שצריך לפתור. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלות נוספות, כבוד השר: חברת הכנסת רוזין, אחריה – חברת הכנסת לוי, ואחריהן – חבר הכנסת אזולאי. בבקשה, ברצף, והשר יענה על כל שאלות ההמשך ברצף. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כבוד השר, אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני עומדת פה ושואלת פה את כבוד השר שלי שאלה, שאלת המשך בשאילתה. אני יודעת עד כמה אתה מחויב לנושא בריאות הנפש וכמה גם תקציבית וגם עניינית יש כוונה מלאה לשפר את המצב בכל המוסדות הפסיכיאטריים. לצערנו, נחשפנו למה שקרה בבית החולים הפסיכיאטרי מעלה הכרמל, גם לרצח המזעזע של ליטל יעל מלניק, אבל גם הבוקר עובד בית החולים מתראיין ומספר על תרבות של השתקה – הטרדות מיניות ומנסים להשתיק תלונות. בסוף, אתה יודע, פגיעות מיניות יהיו בכל מקום, בכל מוסד, בכל ארגון, לצערי גם בבית הזה, אבל השאלה או המבחן הם אם יש יכולת להגיש תלונות, אם מגישים תלונות. אנחנו יודעים שככל שיש תלונות זה מעיד דווקא על כך שהמוסד מטפל והמוסד נגיש להגשת התלונות, וכשיש פחות תלונות זה רק מעיד עד כמה העובדים והעובדות או השוהים והשוהות מפחדים להגיש תלונות. לכן זה מאוד חשוב, וענית על כך בהרחבה. אני רוצה בכל זאת לשאול – יש לי הצעת חוק בנושא וגם בעבר עסקנו בכך: לאפשר או לשקול לאפשר בחלק מהדיונים שתקיים במשרדך היום, כפי שציינת, לתת אלטרנטיבה או בחירה לאותם שוהים ושוהות, ילדים וילדות, וגם מבוגרים, אם להיות במחלקה מעורבת של נשים וגברים ואם להיות מטופלת על ידי נשים וגברים. ראינו שזה מאוד משמעותי גם ביכולת הטיפול וגם בשיקום. אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד, כי אותן נשים – ונערות בוודאי – שנמצאות במקום הכי מוחלש והכי קשה שלהן, להתמודד גם עם הנושא המגדרי וההטרדות, וגם אם הן הטרדות וגם אם זה לכאורה בהסכמה – ובוודאי, אין פה הסכמה חופשית – אני חושבת שראוי לשקול את הדבר הזה כחלק מההתמודדות הנכונה, נתינת אלטרנטיבה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לוי, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> כבוד השר, ביחס לדברים שאמרה חברת הכנסת מיכל רוזין אני רק אזכיר שכבר בשנת 2010 סגן שר הבריאות ושר הבריאות בפועל יעקב ליצמן הציע לעשות הפרדה במחלקות הפסיכיאטריות בטיפול הנפשי בין גברים לנשים. לצערי הרב היה ויכוח מאוד גדול בוועדת הבריאות בין חברי הכנסת ממפלגת העבודה לחבר הכנסת ליצמן, וטענו שם שהוא רוצה לעשות משטר אייתולות. חבר הכנסת פינס – יש לי פה, דרך אגב, אם אתם רוצים, גם כלכליסט וגם הארץ שמדווחים על אותו אירוע שבו האשימו את השר שבגלל שהוא חרדי הוא רוצה לעשות הפרדות. אני חושבת שיש טעם מהותי, אמיתי, להפרדה בין גברים לנשים בטיפול הפסיכיאטרי. אדוני השר, לגבי דבר שציינת כבר קודם – דיברת על עניין של מניעת העסקתם של עברייני מין בכל מוסד שיש בו נגיעה לקטינים. זה חוק שאני העברתי, ושם לא דיברנו רק על מערכת החינוך; דיברתי על כל גוף, מוסד, גם אם זה בהפרטה, כי זה היה בעקבות אירוע שעמותה העסיקה מתנדבים בבית החולים והסתבר שאחד המתנדבים, הדוד המבוגר והטוב, היה מטריד סדרתי וניצל את העניין. אני רוצה לדעת מה עושה המשרד כדי למנוע הישנות של מקרים כאלה. האם יש בדיקות תקופתיות? מדוע המשרד לא יערוך עכשיו את הבדיקה אם כל העובדים שנמצאים בתוך המסגרות הפסיכיאטריות של טיפול נפשי בכלל הגישו את אותו מסמך שמחויב לפי החוק? לצערי הרב, אני מגלה שבנושאים של הפסיכיאטריה החוק הזה לא מתקיים, לפחות לפי התשובה שלך. אנחנו צריכים לדעת אם יש לנו פדופילים ואם בכלל יש לנו עברייני מין בתוך המוסדות הללו. עכשיו לעניין שאנחנו מדברים פה. אתה צודק, המערכת הורעבה יותר מדי זמן. כאשר הייתי שרה בממשלה הקודמת הגשתי תוכנית יחד עם ארגוני הפסיכיאטריה הארצית, יחד עם רופאים וכל אותם גורמים שאמונים בקהילה, וישבנו על חלק מהמרכיבים שלה עם מנכ"ל משרד הבריאות דאז חזי לוי; מאז התחלף הצוות. אני שואלת אותך: האם אתה מודע לתוכנית שהוגשה, שמדברת על החיזוק של הטיפול הנפשי בקהילה לכל אותם נערים ונערות שאין להם מקום? אנחנו מגלים את זה גם מתוך ועדה שהייתה, בין שזאת ועדה לזכויות הילד, שנאמר בה על ידי ד"ר טל ברגמן, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, כי המשרד לא תמיד מודע לאישומים או להרשעות של עובדים במערכת; קיים היעדר פיקוח במוסדות סגורים, שרובם מופרטים; יש היעדר שיתוף פעולה ושיתוף מידע בין הגופים. יתרה מזו, לפי דוח מבקר המדינה משנת 2019, 195 נערים ונערות בסיכון מחכים להיכנס למסגרות חוץ-ביתיות, ואין להם מקום בגלל תורי ענק. במקביל, חוסר המענים בקהילה גורם לכך שהם מגיעים למוסדות שלא מתאימים להם. עכשיו תראה, ההידרדרות בתקופת הקורונה היא מאוד מאוד מהירה. לא סתם הגשנו הצעה מאוד גדולה לקבוע שזה מקצוע במצוקה. אנחנו מדברים על תקנים, 200 תקנים במיידי, שצריך להכניס, אנחנו מדברים על חיזוק הרפואה הנפשית בקהילה, ואולי גם מניעת אשפוזים מיותרים. בגלל המחסור באותם רופאים בקהילה, אנחנו נאלצים לשלוח אותם לבתי חולים שלא תמיד מתאימים להם. עכשיו שאלה נוספת ואחרונה, אדוני השר, בנוגע לכל אותו רצף טיפולי. גם כאשר הם משתחררים מהאשפוז הפסיכיאטרי, הם מגיעים לקהילה ואין להם רצף טיפולי, אין מי שילווה אותם. הקהילה לא יודעת מהן הבעיות שלהם, אין מי שמחכה להם, לכן כל ההישגים, אם היו הישגים באשפוז, לא יכולים להישאר לאורך זמן, ואנחנו לא יכולים לעקוב אחרי הטיפול באותם ילדים והם נזרקים בין הכיסאות. לצערי הרב, הרבה פעמים זה נגמר בטרגדיה אחת גדולה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. יש בקשה נוספת שנעתרתי לה, בגלל שאנחנו בשבוע הראשון, אבל אני ממש מבקש, תקצרו את השאלות. זה לא נאום בן שלוש דקות; גם יותר מדי נתונים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני ממש מעריכה. זה לא מובן מאליו, אבל אני כל כך בטוחה שהנושא הזה קרוב לליבך, לכן גם אישרת לי משפט וחצי. כיושבת-ראש השדולה למניעת אובדנות ובריאות הנפש, אדוני השר, היה פרויקט אדיר בקופות החולים: נתנו שלושה טיפולים חינם לאנשים שמגיעים עם מצוקות נפשיות. הם פוגשים בפעם הראשונה את האדם שיכול לאבחן ויכול לדעת אם אכן האדם הזה זקוק לטיפול הרבה יותר מקצועי. אדוני השר, אנחנו בגל הרביעי, וכתוצאה מהגל הרביעי יש תופעה של חרדות, דיכאונות וכו'. אנא, תחזירו את זה, ואם אפשר יהיה לתגבר את זה – האמן לי, אני חסידת המניעה. אם אנחנו ננגיש שוב את הטיפולים האלה לציבור הרחב, נוכל למנוע בעתיד מצבים הרבה יותר גרועים. למערכת זה אפילו יעלה זול יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. רק עוד רגע, בבקשה. חברת הכנסת סילמן, לפנים משורת הדין – איננה. היא ביקשה כל כך הרבה. בבקשה להשיב. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> טוב. קודם כול בעניין השאלה של חברת הכנסת מיכל רוזין – קשה, קשה. אנחנו יודעים כמה קשה להגיש תלונה על הטרדה מינית או פגיעה מינית, לא רק בבית חולים או בבית חולים פסיכיאטרי; במקום עבודה. כשאתה נפגש עם הממונֶה או הממונָה עלייך כל יום, קשה לעשות את זה. אז תחשבו שאתה מטופל, אתה חסר ישע, אתה סגור ואתה באמת נתון באופן מוחלט למרות בית החולים, המטפל הוא שולט בחייך, אז קשה לעשות את זה, ולכן גם צריך כאן, כמו שאמרתי, גישה פרואקטיבית. לגבי מחלקות מעורבות או הפרדה מגדרית – נשים, גברים – צריך לבדוק את זה. זה דבר שהוא משליך על כל המערכת. הוא גם משליך על ענייני כוח אדם. לא תמיד יש רופאות או רופאים מספיקים. אני גם לא חושב שצריך תמיד לעשות את ההבחנה הזאת בין אנשי הצוות. זו סוגיה אתית לא פשוטה, לא פשוטה. אחר כך זה זולג גם לתחומים אחרים. יש כללי אתיקה ברורים מאוד למטפלים, לרופאים, לאחיות, לגבי גבולות שצריך לשים עם המטופל או המטופלת. הטיפול בזה לא יכול להסתיים רק בזה שנפריד בין גברים לנשים ובין רופאות לרופאים, אלא המטפלים עצמם צריכים להפנים את זה. עכשיו, רובם הגדול כמובן עושים זאת, והם אנשים וכו', אבל בבעיות הקשות צריך לטפל. עכשיו לגבי השאלה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני מסכים לגבי העסקת אנשים עם עבר של תקיפות מיניות, מורשעי מין, במסגרות אחרות. צריך לוודא שזה מתקיים. אנחנו עושים את הבדיקות האלה במוסדות הממשלתיים. אני אבדוק לגבי מוסדות אחרים. אני חושב שזה נעשה, אבל השאלה היא עד כמה זה נעשה בקפדנות. לגבי הטיפול הנפשי בקהילה, אני מאוד מסכים. בית החולים הוא מוצא האחרון, וצריך שיהיו בקהילה מספיק כלים כדי למנוע הגעה לבית החולים. היום, במצב הקיים, תור לטיפול פסיכותרפי בקהילה יכול גם לקחת חצי שנה ושמונה חודשים, ועד שבן אדם מקבל תור בקהילה בקופת חולים, הוא כבר עלול לפגוע בעצמו או חלילה להידרדר ואז גם להגיע לאשפוז. לכן צריך לחזק את זה. בתקציב הזה – שיאושר בעוד חודש, אני מקווה, שלושה שבועות – בתקציב המדינה יש 400 מיליון שקלים תוספת לבריאות הנפש. אחת התוכניות המרכזיות שם היא קיצור תורים בפסיכיאטריה בקהילה, תורים בפסיכיאטריה בקהילה, אוקיי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, לתגבר כוח אדם. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, אבל זה בדיוק – כדי לקצר תורים צריך עוד כוח אדם, אז אנחנו מביאים לזה כסף. יש בעיה נוספת, שיש מחסור בפסיכיאטרים במדינה, כחלק ממחסור – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע למה – – – רבע משרה פה, רבע משרה שם. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> רגע, רגע. לא, כי פסיכיאטריה היא מקצוע מאוד מבוקש וזה בחוסר. יש לנו למשל תקנים פנויים בבתי חולים לבריאות הנפש, פנויים, ואנחנו לא מצליחים לאייש אותם בפסיכיאטרים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם מעדיפים להיות בשוק הפרטי. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – כי אין להם חלקיות משרה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נכון. הם מעדיפים, כי שם משלמים יותר, נכון, יפה מאוד. צריך פה להבין שהטיפול צריך להיות טיפול רחב, אוקיי? אני גם לא יכול להכריח אנשים לעבוד במוסד מסוים. יש זכות לאדם לעבוד איפה שהוא רוצה. לכן אנחנו צריכים לתת את – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – יעלו את השכר – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, אז אנחנו – תראי, זה לא רק עניין של שכר, זה לא רק עניין של שכר, כי רופאים מקבלים שכר יפה. זה לא רק העניין הזה. זה עניין של סטיגמה, זה עניין של בטיחות, זה עניין של ביקוש וזה עניין של תחרות. עכשיו, לפעמים למערכת הציבורית הממשלתית קשה מאוד להתחרות במערכות פרטיות. את יודעת את זה היטב. לכן, צר לי, למשל, אדוני היושב-ראש, שנפלה כאן הצעת החוק הממשלתית להטיל היטל על ביטוחים פרטיים כדי לתמוך במערכת הבריאות הציבורית, אבל זה סיפור אחר. אבל פשוט חושבים שכל דבר אפשר – הדברים תלויים זה בזה. לכן, בתקציב הזה יש לנו תקציב להוצאת מאות חולים כרוניים מבתי החולים לבריאות הנפש. בבתי חולים לבריאות הנפש יש מצב שבגלל שאין לאן להעביר את האנשים, אז אנשים נשארים בבית חולים לפעמים עשרות בשנים. הייתי באיזשהו בית חולים – בבאר יעקב, נדמה לי – שבן אדם היה שם 30 שנה. עכשיו, בית חולים זה לא בית; הוא לא אמור לגור שם, הוא לא אמור להיות שם 30 שנה, אבל פשוט אין לאן להעביר אותו. מה יעשו? אין משפחה שתיקח אותו, לא נזרוק אותו לרחוב, אז הוא נשאר בבית חולים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> עכשיו, במסגרת התקציב הזה – ולכן אני מקווה שגם את תתמכי בו ולא תתנגדי לו – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – של שנת 2022 – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, נו, אבל 2021 נגמרת, הכוונה לשנת 2022. כבר יוצאים מכרזים. זה כמובן כפוף לאישור התקציב בחודש הבא. רק שתבינו מה התקציב הזה ייתן, כי שלוש שנים לא היה תקציב ולא היה אפשר לעשות כלום – לא היה אפשר לעשות שום פיתוח, שום התקשרות, שום דבר. אז עכשיו התקציב סוף-סוף יאפשר לפתוח את זה. אז אנחנו רוצים להוציא מאות חולים כרוניים, שגם תופסים מקום וזה גם לא מתאים להם להיות בבית חולים שנים על שנים, למסגרות אחרות כמו קהילות משקמות – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אבל אני מסביר. הכול מאה אחוז, נכון, אבל בהשוואה למה שהיה עד עכשיו, זה בערך פי כמה וכמה וכמה. אז כמובן שזה לא כל מה שצריך – אני רציתי כפול – אבל גם זה תקציב יפה מאוד שעד עכשיו בכלל לא היה. אז אנחנו נעשה את זה, וזה העניין של מסגרות, מה שנקרא, חוץ-ביתיות, כי להרבה מהם אין כל כך בית לחזור אליו, את זה צריך להגיד בצער. עכשיו אני רוצה להגיד, קטי, לגבי האובדנות. ראינו בעקבות הקורונה, שנה וחצי של קורונה, תכף שנתיים, שיש עלייה מאוד גדולה בפניות, כולל צעירים, בני נוער, אפילו ילדים – דיכאונות, הפרעות אכילה, כולל מצבים של ניסיונות אובדנות. בבתי החולים, מחלקות הנוער עמוסות. עכשיו, אי-אפשר גם לקבל את כולם, כי יש עלייה. אתמול בדיוק ישבתי אצל שר האוצר ודיברתי איתו על הצורך להוסיף מקומות, להוסיף מיטות, במיוחד, בדגש על בני נוער – הפרעות אכילה, אבל זה לא רק הפרעות אכילה, אלה כל מיני דברים של דיכאונות וחרדות במצבים קשים, ואני רוצה גם לשבח אותו בעניין הזה. פה יידרש מהלך נוסף. אנחנו מגבשים את זה עם האוצר, אנחנו מודעים לזה. אני מקווה שניתן מענה. כל המערכת ממילא מתוחה, אבל פה באמת מדובר בהצלת חיים, חד-משמעית, ובילדים שאתה ממש רואה, אם מטפלים טוב, איך האשפוז מחזיר להם את הרצון לחיות, כן? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע, קצת לפני, בתוך הקופות אתה מתחיל לאתר אותם. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בתוך הקופות התורים ארוכים מאוד היום ומאוד קשה להגיע, במיוחד – לא רק בפריפריה, אבל בכל הארץ. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בפריפריה זה שנה פלוס. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זה חודשים אם אתה רוצה תור, אבל שוב, יש לנו גם לזה תקציב מסוים. אנחנו רוצים לקצר תורנויות, יש לנו מבחני תמיכה שאנחנו נפרסם לקופות לצורך קיצור תורנויות בטיפול פסיכותרפי, וצריך לדחוף את זה כל הזמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה לגבי השאלה שלי? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אמרתי לך לגבי חרדות, דיכאונות. לגבי התוכנית לחיזוק הטיפול הנפשי בקהילה – זה מה שאנחנו עושים. אני לא קיבלתי את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה מודע לתוכנית שאני הגשתי? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני לא יודע ספציפית לגבי התוכנית שלך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ישבתי עם הגורמים המקצועיים, פסיכיאטריה, זה הכול לפי נתונים, וגם כמי שעוסקת תמיד בנושאים הללו, זה באמת משהו מובנה, מסודר. יש שם גם הדרגתיות בביצוע, כדי שיהיה יותר קל מבחינת יכולת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> בסדר, אני אבקש את זה מטל ברגמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לגבי הרצף הטיפולי – זה לא תמיד עניין של כספים, זה עניין של היערכות בקהילה לקבל את המשוחררים האלה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זה נמצא בדיון עם הקופות. כן, יש לזה משמעות תקציבית, וגם יש לזה משמעות בכוח אדם, כמו שאמרה קטי. לא תמיד קל לגייס את אנשי המקצוע, אבל אנחנו עושים מאמץ. זה בראש סדר העדיפויות שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – השר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא ענה לה. אם לא שמתם לב, הוא ענה לה. אם לא, אני מניח שקפה בתוך הסיעה עצמה יפתור הרבה יותר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא היית פה, מה לעשות? תודה רבה לשר הבריאות על התשובה הרחבה מאוד. תודה לכם. אני באמת מעריך ששרים מגיעים הנה ומשיבים בעצמם ולא דרך תיווך. תם זמן השאילתות. << הצח >> הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גווייה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2049/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נעבור להמשך סדר-היום, לחקיקה – הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גווייה). החוק הזה הוא בתמיכת הממשלה. חבר הכנסת ווליד טאהא, וחברי הכנסת מנסור עבאס וגנאים מצטרפים לחוק הזה. ינמק את החוק הזה חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד שר הבריאות, אני מביא היום הצעת חוק להסדרת עבודת המכון לפתולוגיה באבו כביר בצורה שתבטיח את הזכות האחרונה של האדם לפני שטומנים אותו באדמה. על פי כל ההלכות ועל פי כל הדתות, כבוד נותנים לאדם מת בהבאתו לקבורה מהירה. מה שקורה בפועל הוא שכ-20% מתושבי המדינה שאינם יהודים לא הצליחו להביא את יקיריהם המתים שמסיבה כלשהי הגיעו למכון הפתולוגי – זה יכול להיות מוות כתוצאה מתאונת דרכים, זה יכול להיות מוות כתוצאה מתאונת עבודה, זה יכול להיות מוות שנגרם מרצח, זה יכול להיות מוות שהסיבות שלו מחייבות בדיקה משפטית של הגופה לפני שמביאים אותה לקבורה. על כן, 20% מאזרחי המדינה היו תלויים בסדר-היום של המכון הזה, שאיננו הולם את ההלכה שמבקשת מאיתנו לתת את הכבוד האחרון לאדם מת בהבאתו לקבורה מהירה. אני חבר כנסת מזה שנתיים, לא יותר, אבל מהרגע הראשון שנכנסתי לכנסת, אני מקבל פניות בצורה מתמדת על כך שצריך להסדיר את עבודת המכון הזה בצורה שתבטיח את הכבוד של המתים הלא-יהודים. ברור שאנחנו מדברים על סוגיה שהיא על-מפלגתית, א-פוליטית. אני לא מתכוון להתנגח על זה עם אף אחד. אני מתכוון לעשות דבר אחד פשוט: לכבד את המת בהבאתו לקבורה מהירה, בצורה שלא תשאיר אותו לעיתים יומיים ושלושה במקררים של המכון הפתולוגי אך ורק בגלל שהוא לא יהודי. בעניין הזה אני רוצה להבהיר שאין לי שום כוונה לפגוע בדת היהודית, ואני לא קורא מכאן להפר את הכללים שמקובלים על החברה היהודית ועל הדת היהודית. מצד אחר, אני מבקש להבהיר ש-20% מתושבי המדינה צריכים לקבל את הזכות הבסיסית הזו שלהם במכון משפטי רפואי. רבותיי, אנחנו לא מדברים על בית עסק שצריך לסגור בסוף שבוע. זה לא בית עסק, זה מכון משפטי רפואי; זה מכון רשמי שצריך לתת שירות לכל אזרחי המדינה, והכללים שצריכים לחול עליו הם כללים שחלים על מוסד רפואי. מוסדות רפואיים, אדוני היושב-ראש, לא סוגרים את הדלתות שלהם בסופי שבוע. הם חייבים לעבוד, הם חייבים לתת שירות לאוכלוסייה. מכאן אני אומר שהנושא הזה והסדרת הנושא הזה הם כל כך חשובים לחברה הערבית, שסובלת קשות מהסוגיה הזאת. משפחה שמאבדת את אחד מבניה גם ככה נכנסת לטראומה, אז אם מוסיפים על הקושי, על הכאב ועל האובדן שלהם שהם צריכים לחכות יומיים-שלושה עד שהם מקבלים את הגופה של היקיר שלהם, אנחנו עושים פה עוול בלתי יתואר למשפחות האלה. שוב, אינני מתכוון להתנגח עם אף אחד. התחלתי את המגעים שלי עם שר הבריאות הקודם, מר יולי אדלשטיין, כאשר הצפתי בפניו את הבעיה. מר יולי אדלשטיין ציין אז שיש פה בעיה תקציבית. נכון, מעבר לפעילות שתאפשר שחרור גופות, כולל שחרור גופות אחרי נתיחה, מחייב עבודת צוות של המכון ולא עבודת תורן אחד במכון, כי תורן אחד איננו יכול לנתח, איננו יכול לעשות CT לגופה, איננו יכול לעסוק ברנטגן ובכל הדברים האחרים שהוא חייב לעשות. על כן, צריכים את הצוות הזה שעושה את כל העבודה, כולל כתיבת הדוח על סיבת המוות, ועל כן היה ברור שצריך להוסיף כסף וגם להתארגן מבחינת כוח אדם למשימה הזו. שר הבריאות הנוכחי – אני רוצה להודות לו. אני דיברתי איתו על הנושא הזה לפני חודשים רבים, והוא הביע הסכמה שצריך להגיע לפתרון בסוגיה הזו ואמר שאכן מדובר בסוגיה כואבת הגורמת סבל לאוכלוסייה רחבה. צריך לפתור אותה. הוא גם הוציא הנחיה לפני יומיים-שלושה שהוא מנחה את צוות המכון להתארגן לעבודה שבעה ימים. אדוני שר הבריאות, אדוני שר הבריאות, אני מבין שאנחנו צריכים להמשיך מכאן בוועדת הבריאות. אנחנו נגיע לכל ההסכמות הנדרשות כדי לעשות את זה בצורה שמצד אחד מבטיחה את הכבוד של המת הלא-יהודי, ומצד אחר אנחנו לא רוצים לפגוע בשום דת אחרת ולא חס ושלום להתגרות בשום גורם אחר. אנחנו מתייחסים לנושא הזה בצורה ספציפית, אנושית ומכבדת. כל אזרח שמגיע לסיטואציה הזאת חייב להרגיש שהוא לא עבר עינויים נוספים, נוסף לזה שיש לו מת מהמשפחה שלו,. ומכאן גם לעשות צדק עם החברה הערבית. אמרתי, זה לא נושא פוליטי, ואין לי כוונה להפוך אותו לכזה. כל מי שירצה להרגיש שהוא היה חלק, מוזמן להצטרף לתמיכה בהצעת החוק – והוא כבר חלק. אנחנו לא באים לחלק קרדיטים לאף אחד, אנחנו ביחד הולכים להירתם כדי לפתור סוגיה שעושה טוב לצדק במדינה, לחתך גדול מאוד של החברה. ברשות היושב-ראש, אני רוצה לעבור לכמה משפטים בערבית, יש לי עוד שתי דקות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני פונה לאנשינו ולחברה הערבית ואומר: אנחנו יודעים טוב מאוד שהנושא הזה, העבודה במכון הרפואי באבו כביר, הוא נושא כואב מאוד לכל המשפחות אשר מאבדות את האהובים שלהן, בין שזה נגרם מתאונת דרכים תאונת עבודה או תאונה קטלנית מצערת מאוד. בעקבות זאת אני כרגע מקדם הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק לפעילות של המכון הרפואי באבו כביר במשך שבעה ימים באופן שייתן את הזכות לכל משפחה שאיבדה את היקר לה לנקוט את הפעולות הנחוצות כדי לשחרר את הגופה לאחר קיום כל הפעולות הנחוצות מהצד החוקי והרפואי, והבאה של הנפטר למנוחתו האחרונה בדרך שראויה לבן אדם, דרך שתואמת את אמונותינו הדתיות, אשר מצוות להביא את המת למנוחתו האחרונה מהר ככל האפשר. זה לא הגיוני שהבן אדם יישאר יומיים או שלושה ימים במכון הרפואי ויחכה לסיומו של החופש כדי שהעבודה ההכרחית על הגופה תסתיים כדי לשחרר אותה. לכן החוק הזה הוא חוק אנושי מהדרגה הראשונה, הוא חוק שנותן לנו את הזכות לקבור את המתים שלנו בהתאם לאמונות שלנו ולהלכה שלנו, בהתאם לדת שלנו בחברה הערבית. לכן זהו חוק שהוא א-פוליטי, מעל לכל ויכוח. אנחנו רוצים באמצעותו לתת פתרונות לאזרח כדי שירגיש שהוא ממלא את חובתו כלפי מי שהוא איבד ברגעיו האחרונים לפני הקבורה שלו.) אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעה, כי היא הצעה שעושה סדר ועושה הוגנות כלפי החברה הערבית. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שר הבריאות, בבקשה. << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – עם כניסתי לתפקיד לפני שלושה חודשים נדהמתי לגלות שהמכון לרפואה משפטית באבו כביר, שהוא המכון היחיד בארץ שנותן שירותים – איזה רעש, כמו בשוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מהסדרנים לעבור ולהושיב את חברי הכנסת. יש רעש במליאה, לא ניתן לשמוע את השר. בבקשה שקט. מי שרוצה לדבר – בבקשה לצאת החוצה. אני מבקש, בתאים של הסיעות, להיות בשקט. אני אוציא אתכם החוצה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> טוב, ננסה. כשנכנסתי לתפקיד נדהמתי לגלות שהמכון לרפואה משפטית באבו כביר, שהוא המכון היחיד בארץ שנותן שירותים של נתיחות פורנזיות לקורבנות שנפטרו ברצח, בתאונות דרכים, בהתאבדות או שיש חשד לפלילים במותם, אינו פועל שבעה ימים בשבוע. כך למשל באסון מירון, המכון עבד בלחץ גדול עד כניסת השבת כדי לזהות את הגופות של 32 מקורבנות האסון, ועם כניסת השבת פסק התהליך, כאשר 13 גופות לא זוהו. בצאת השבת עובדי המכון הוקפצו לתורנות כדי לסייע בהמשך מלאכת זיהוי הגופות. מדי סוף שבוע אנשי משרד הבריאות – הצוות שלי וגם אני באופן אישי – מקבלים שיחות של משפחות המתחננות לקבור את יקיריהן בהתאם לערכי הדת והמסורת שלהן. אני מקבל הרבה מאוד פניות מחברי הכנסת הערבים בעניין הזה, ואני מסכים עם חבר הכנסת טאהא שנכון להרחיב את ימי הפעילות במכון לרפואה משפטית ונכון לעשות זאת בהקדם. לאור זאת, ולאחר שחברי כנסת מרע"ם, הרשימה המשותפת וכמובן ממרצ פנו אליי בבקשה להקל על משפחות שניתוח הגופות של יקיריהן התעכב בשבת בגלל סגירת המכון, הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד למצוא מודל מאוזן להרחיב את ימי הפעילות של עובדי המכון לרפואה משפטית באבו כביר בראשות הד"ר חן קוגל – שהוא, אפשר לומר, איש מקצוע מסור – שישים סוף לעוול שנגרם למשפחות שממתינות שעות, יממה, יומיים לקבור את יקיריהן. אני שמח להגיד שכבר קיבלנו הסכמה לתוספת תקנים ותקציב לצורך העניין הזה, והשלמת המהלך צפויה להתבצע בפועל עד סוף השנה. חודשיים. אני רוצה להגיד ביחס להצעת החוק ככלל שקביעה של היקף פעילות וזמינות השירות של נתיחות בעניין המוות היא לא בהכרח עניין לעיגון בחקיקה ראשית, אלא בהסדרה בנוהלי עבודה, בשיקול דעת של מנהל המוסד – איזה רעש, מה זה? זה באמת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רבותיי, בבקשה, אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת. בתאים של הסיעות, אם אתם לא תהיה בשקט אני אפנה גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. אני מבקש שקט במליאה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זה תלוי בשיקול הדעת של מנהל המוסד, ובהתאם ליכולות כוח האדם והתשתיות שעומדים לרשותו ובהסכמי העבודה של הרופאים ושל עובדי מינהל ומשק שצריכים לתפעל את המקום. חשוב לציין שבהצעת החוק הזאת יש גם בעיות נוספות, כמו הרחבת שעות הפעילות ל-24 שעות ביממה, שזה מטיל עלינו בעיות מבחינת המבנה הארגוני וכוח האדם שנמצא היום במכון לרפואה משפטית. כמו כן, ההצעה חלה על כל מוסד שמבצע נתיחות לאחר המוות, אף כי נכון להחיל אותה רק על המכון לרפואה משפטית, שנותן שירות יחיד מסוגו לציבור. בצד ההסתייגויות האמורות, והיות שיש לבחון מענה לצרכים של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, וזה נושא רגיש, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק המוצעת, והגעתי להבנה עם חבר הכנסת טאהא שהמשך הליך החקיקה ייעשה בתיאום איתנו, עם משרד הבריאות, במסגרת הדיון בוועדת הבריאות של הכנסת. אני חושב שבכך, באמצעות הפעולה המשותפת הזו, אפשר יהיה – חברת הכנסת סילמן, חברת הכנסת סילמן. אני אומר – בהמשך אפשר יהיה להביא לסיום הסאגה הזאת ולהסדרה של פעילות המכון לרפואה משפטית 24 שעות; לא 24 שעות, אבל שבעה ימים בשבוע. עכשיו אני רוצה להגיד שהמהלך הזה הוא חלק מהרחבה של שירותים נוספים במסגרת משרד הבריאות, בעקבות התוספת התקציבית שאנחנו מקבלים בתקציב הזה. במסגרת הזאת הובאו התקנים הזמניים של הקורונה – תקני הקורונה הזמניים, שנתנה הממשלה הקודמת – והופכים לתקני קבע במערכת הבריאות. נוספו תקנים נוספים, מאות תקנים, במסגרת מה שנקרא הפעימה הראשונה לגל הדלתא הנוכחי, וגם אלה בהסכמה עם האוצר. הם יהיו תקני קבע במערכת הבריאות, ויישארו הרבה אחרי הקורונה. הדבר הזה יאפשר לנו לחזק את מערכת הבריאות גם בעידן שלאחר הקורונה, ומי כמונו יודע עד כמה מערכת הבריאות בישראל צריכה חיזוק וצריכה תמיכה. ובהזדמנות הזו, במליאת הכנסת, אני רוצה להביע את הערכתי לצוותי הרפואה, לעובדי הניקיון, לעובדי המשק, לעובדי התחזוקה, לכוח העזר, לאחיות, לאחים, לרופאים, למנהלי המחלקות וגם לכל העובדים בארגונים, ארגוני ההצלה, ובראשם עובדי מגן דוד אדום, שבאמת נותנים את הלב ואת הנשמה בטיפול בחולי הקורונה ובכלל. לשמחתי, בשבועות האחרונים יש ירידה ברורה במספר הנבדקים, בשיעור החיוביים ובמספר החולים קשה שמאושפזים במחלקות בתי החולים. אנחנו מתחילים לראות ירידה גם במספר המונשמים כתוצאה מהקורונה. אנחנו עכשיו עומדים כבר על פחות מ-500 חולים קשה בבתי החולים, ואני מקווה שהירידה הזאת תימשך ושנוכל לצאת מהגל הזה. יחד עם זאת, אני רוצה להגיד שאנחנו לא מתכננים שום מסיבות לסיום הקורונה. אני חושב שזאת הייתה שגיאה בעבר לפרק מנגנונים שעסקו במאבק בקורונה, ונאלצנו להקים אותם מחדש. אנחנו מתכוונים להשאיר את כל המסגרות בתוקף, פועלות – מגן ישראל, מגן אבות, שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף וצה"ל ומערכת הביטחון – כדי שנהיה ערוכים אם חלילה יהיה גל נוסף ואם נעמוד בפני צרכים אחרים של חירום במערכת הבריאות. איש מאיתנו, לצערי, לא יודע מה יהיה בעתיד וכיצד ניאלץ להגיב מול איומים. אני רוצה לסיים – חברת הכנסת סילמן, אני מסיים את דבריי, מודה לכם על הקשב וקורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזו, כפי שהחליטה ועדת השרים לחקיקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות. חבר הכנסת גפני מתנגד. בבקשה. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, 33 שנים אני בכנסת. אני לא זוכר מקרה אחד שבו הלכתי נגד ההלכה המוסלמית. לא היה דבר כזה. להפך, אני יכול להצביע על הרבה מאוד דברים שתמכתי. זו גם חובתי, גם כחבר כנסת, אפילו כאדם דתי, לשמור על הדת של המוסלמים. אני מציע לא להביא את זה לשם, מכיוון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש. אני אוציא אתכם החוצה. בתאים של הסיעות, אתם מפריעים לחבר הכנסת גפני. הפרעתם קודם לשר הבריאות. אני מבקש שקט במליאה, לתת כבוד לחבר כנסת שעומד על הדוכן. אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש חובה הלכתית, על פי הדת המוסלמית, לקבור מת בלי להלין אותו זמן רב מדי ולעשות את זה באופן מיידי. זאת, אגב, גם ההלכה היהודית. אסור להלין את המת, אלא אם כן יש שבת באמצע. ואז אנחנו נכנסים לבעיה שהמכון המשפטי, המכון לרפואה משפטית, פועל לא רק שישה ימים בשבוע – הוא גם פועל חצי יום; הוא לא פועל בלילה, הוא לא פועל בערב. הוא פועל רק במקום אחד. מדינה מתוקנת ונורמלית – כשחבר כנסת כמו ווליד טאהא מציע הצעה כדי לפתור בעיה של המוסלמים, כמו שעשו בעבר – יש חוק שעות עבודה ומנוחה; ליהודים זה שבת, למוסלמים זה יום שישי. מדינה מתוקנת מחפשת פתרון, לא להביא חקיקה. מה החקיקה הזאת תעשה? אני אגיד לכם בדיוק. הוא אמר את זה, השר, אתם לא שמתם לב. הוא יבוא למכון לרפואה משפטית והוא יגיד שצריך לעבוד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ויגידו לו: תביא תקציב. מאיפה הוא יביא תקציב? משרד האוצר ייתן לו? וזה מה שיהיה עכשיו – שיפתחו את המקום בשבת, כשחלק גדול, 80% מהאוכלוסייה, לא קובר בשבת. הצעת החוק, הכוונה שלה נכונה. היישום של החוק הוא טעות ממדרגה ראשונה, מכיוון שלא יהיה מזה שום דבר, חבר הכנסת ווליד טאהא. זה מס שפתיים ששר הבריאות משלם לך כדי להגיד לך: אני תומך בזה. אבל כשאתה תבוא מול האזרחים הערבים, המוסלמים, וישאלו אותך: אבל למה אי-אפשר לטפל בבעיה הזאת בפועל? הרי העברת חוק מה תגיד, תגיד שבינתיים זה לא מתקדם? מה שהיה צריך לעשות הוא לשבת עכשיו, לשבת – מה שאמר השר לשעבר יולי אדלשטיין – לשבת על פתרון שהוא פתרון יצירתי, ואחד מהם – אני רוצה להגיד לכם אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. זה רגיש מאוד. אני מבקש רק עוד דקה, שתיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני, למשל, מציע כמובן לדחות את ההצבעה על החוק הזה. אל תכריחו אותנו להצביע. אנחנו לא נגד, אל תכריחו אותנו לעשות את זה, אבל למה אי-אפשר לקחת למשל את בית החולים בנצרת, בית החולים הערבי שפועל, ויש שם רופאים מוסלמים והכול? למה שלא תהיה שם שלוחה, ששם ינתחו את הגופות, כשצריך לעשות את זה בשבת? למה? למה לא בא לפה שר הבריאות עם רעיון יצירתי, אמיתי, עם פתרון? בינתיים, על הדרך, גם נעזור לבית החולים הזה, וכשיהיה נפטר מוסלמי – אפילו לא, אפילו מרון. למה הם היו צריכים לנסוע בכלל לתל אביב? למה הם היו צריכים לנסוע לאבו כביר? למה לא היה אפשר בצפון לזהות אותם? למה אי-אפשר בנצרת? יש שם רופאים ברמה גבוהה מאוד – אני מכיר את הרופאים – עם פתרון מהיום למחר. רק רצון טוב. מה שהם עושים לך, חבר הכנסת ווליד טאהא, אני אומר לך מניסיון – הם אומרים לך: אנחנו בעד, אנחנו תומכים בחוק, ולך אין פתרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מציע לך, תעלה לכאן ותגיד: בואו נדחה את ההצבעה בשבוע. תבחנו את ההצעות. הרי הרופאים לא יסכימו להיות שם 24 שעות – השר אמר את זה. למצוא פתרון, והפתרון הוא בהישג יד, ואנחנו תומכים בך ומתנגדים לחוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת טאהא, אתה רוצה להשיב? בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני סומך את ידיי על הדברים שאמר שר הבריאות. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> לא שומעים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אני רוצה לסמוך את ידי על כל מה שאמר שר הבריאות. העניין של 24 שעות הוא לא העיקרון – העיקרון הוא לנתח גופות שבעה ימים. זו יכולה להיות עבודה של עשר שעות, שמונה שעות, תשע שעות, 11 שעות – זה לא העניין. אני לא מתעקש על כך שעבודת המכון תהיה 24 שעות, אבל כן מבקש את העיקרון של להביא מת לקבורה, כפי שההלכה מבקשת, בזמן הנכון וביום הנכון. אמרתי, הרב גפני, החוק עובר מפה לוועדת הבריאות. אנחנו נמצא את כל הניסוחים שיעשו כבוד לכולם. לא באנו לרמוס אף אחד ולא לפגוע באף אחד, ואנחנו מבקשים שכל האחרים לא יפגעו בנו. אז עקרון ה-24 שעות, אדוני שר הבריאות, זה לא עקרון ברזל. אנחנו נדבר על זה. הכוונה היא להביא לעבודה של שבעה ימים. למה זה לא נעשה? אמרת: השר לשעבר יולי אדלשטיין – אני התחלתי מולו לפני שנה ומשהו. למה לא נעשתה חלופה? אפשר לשאול הרבה מאוד שאלות. לא נעשה כלום, והגיע הזמן לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. האופוזיציה הגישה בקשה של 20 חתימות להצבעה שמית ומשכה אותה. בעקבות זאת הממשלה הגישה בקשה להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא להקריא את שמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט במליאה. זה לא מכובד באמצע הצבעה. תודה. קחו אותו לכוס קפה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לקרוא בסיבוב שני את אלה שהשם שלהם נקרא והם לא היו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל ביטון – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח פטין מולה – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע? תודה. תמה ההצבעה. ובכן, לתוצאות, רבותיי: נגד – 46, בעד – 62. הצעת החוק עברה בטרומית ותעבור לוועדת הבריאות להמשך דיון. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> ועדת המדע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי, ועדת הכנסת תכריע. תודה רבה. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמרתי ועדת בריאות. יש בקשה לוועדות אחרות. ועדת הכנסת תכריע. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ניר אורבך, בבקשה, הודעה בשם ועדת הכנסת. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תידון בהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021, מ/1449; ועדת חוץ וביטחון תדון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א–2021, מ/1445. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אורבך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק האקלים, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2126/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת גילה גמליאל) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה – הצעת חוק האקלים, של חברת הכנסת גילה גמליאל. בבקשה, גברתי. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מזכירת הכנסת ירדנה האהובה, חברות וחברי הכנסת, אני נרגשת לקראת ההצבעה על חוק האקלים הישראלי. מושב החורף עמוס בכל כך הרבה נושאים ובכל כך הרבה מחלוקות. אחד הדברים שצריך להיות בהסכמה כמעט גורפת של כלל סיעות הבית הוא נושא הגנת הסביבה. בשנה אחת בלבד כשרה להגנת הסביבה אני גאה בכך שהצלחנו להביא להבנה שהעולם כולו נמצא במצב חירום אמיתי. משבר האקלים כבר כאן, והוא הולך ומתעצם. מדינות הים התיכון, ובהן ישראל, צפויות לחוות אירועים קשים במיוחד כתוצאה ממנו. לצד הבשורות הרעות יש עוד תקווה. מדינות העולם כבר הבינו כי משבר האקלים כבר כאן, והתחילו לפעול על מנת למגר ולצמצם את הנזקים שלו. את חוק האקלים שהנחתי על שולחן הכנסת ועולה היום להצבעה הצגתי כבר בחודש אפריל כשרה להגנת הסביבה. יחד עם אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה ויחד עם עמותת אדם טבע ודין גיבשנו אותו במטרה לקחת את המאבק במשבר האקלים שלב נוסף קדימה ולהביא אסטרטגיה לחזון של עולם ירוק ודל פחמן. חוק האקלים הוא הפתרון למיגור משבר האקלים. חוק האקלים הוא ההוכחה לכך שגורלנו בידינו; למעשה, גורלנו באצבעותינו – מספיק אצבעות יצביעו בעד כאן, במליאה, ומדינת ישראל עוברת להילוך הרבה יותר גבוה במאבק במשבר ומצטרפת למדינות העולם שכבר נמצאות על המסלול הירוק. מדינת ישראל מהווה מגדלור בעיני מדינות העולם בתחומים רבים: בהייטק, בטכנולוגיה חקלאית, במים, בטכנולוגיה בכלל, ברפואה. אבל מה עם משבר האקלים? העוצמה שלנו מאפשרת לנו לנקוט צעדים משמעותיים ולתרגם את היוזמות והיצירתיות שלנו לטובת הפחתת פליטות והיערכות לשינויי אקלים. מעבר לחובה המוסרית שיש לנו כלפי כדור הארץ ולחובה הסביבתית והבריאותית שיש לנו בעבור האנושות, המאבק במשבר האקלים מהווה אינטרס כלכלי מובהק. הגופים הפיננסיים השמרנים ביותר כבר מדברים בשפת כלכלת אפס פליטות, בין שמדובר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שכיום אני מכהנת בהנהגה הבוגרת שלו, ובין שמדובר גופים אחרים, כמו קרן המטבע העולמית, שמתחייבים לשרשרות אספקה דלות פחמן. לפני כחמש שנים מדינת ישראל חתמה על הסכם פריז ונטלה על עצמה שורה של מחויבויות בנושא משבר האקלים. במהלך חמש השנים הללו מדינת ישראל קידמה החלטות ממשלה שונות בנושא, אבל מדינות העולם כבר חוקקו חוקי אקלים שמגדירים דרכי פעולה במאבק במשבר, ואנחנו יכולים להפסיק להיות מאחור עם מספיק אצבעות כאן, במליאה, שיעשו את הדבר הנכון והמוסרי. חוק האקלים ייצור מסגרת ארגונית מתכללת שתוביל את ההתמודדות של מדינת ישראל עם משבר האקלים. יחד נשים דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות שנדרשת במישור הלאומי. ההיבט הראשון הוא מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה. יישום ההיבט הזה יביא ליישום המחויבות שלנו לאמנת האקלים. הוא יסייע למניעת החרפה של תהליכי שינויי אקלים, וכרוך במעבר הדרגתי לכלכלה דלת פחמן, כלומר מעבר של המשק לתחליפים בני-קיימא בפיתוח תחום האנרגיות המתחדשות. ההיבט השני הוא קידום ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים. יישום ההיבט יעזור לנו להגן על הציבור ולשמור על בריאותו, ובעיקר על הדורות הבאים, שהם אלה שייאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של המשבר. חוק האקלים שהצגתי כשרה להגנת הסביבה ועולה היום להצבעה במליאה כולל שבעה מרכיבים שיענו על שני ההיבטים הללו. התחום הראשון, ולמעשה החשוב ביותר, הוא הצבת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה. גזי החממה גורמים לאפקט החממה, כלומר להתחממות האטמוספרה ולעלייה הדרגתית של הטמפרטורה בארץ ישראל והטמפרטורה בכדור הארץ בכלל. היעדים להפחתת הפליטות שהגדרנו מחולקים לשתי תקופות – עד לשנת 2030 ועד לשנת 2050. חוק האקלים קובע הפחתה של לפחות 27% בפליטות גזי החממה עד שנת 2030. עד שנת 2050 החוק קובע הפחתה של לפחות 85%. נכון, לאחר שגיבשנו את היעדים הללו בממשלה הקודמת, הממשלה הנוכחית אישרה אותם, אבל רק במסגרת החלטת ממשלה. כל עוד היעדים הללו לא מעוגנים בחוק, אין להם ערך אמיתי. אין למשרדים השונים, שחלקם לא רואים את המאבק במשבר האקלים כערך עליון, מחויבות אמיתית לממש אותם. בעשור הקרוב צפויות לעמוד לרשותנו טכנולוגיות נוספות, הכוללות בין היתר ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת. החוק קובע שיהיה ניתן לבצע הערכה מחודשת ולקבוע יעדים שאפתניים אפילו יותר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אלך לעיקר. לצורך השגת היעדים שהצבנו נדרש תכנון אסטרטגי לטווח הארוך. לכן יצירת תוכניות לאומיות להפחתת פליטות גזי חממה היא דבר חשוב. עיקרון נוסף בחוק האקלים הוא הקמת ועדת מומחים עצמאית לעניין משבר האקלים. מרכיב נוסף באסטרטגיה ארוכת הטווח לטיפול במשבר האקלים הוא תמחור הפחמן, שמהווה כלי משמעותי להפחתת פליטות בכלכלה מודרנית. מהלך נוסף הוא ביצוע תזכיר לשינויי אקלים, על מנת שתוכניות ממשלתיות יובילו לכך שהן ייצרו את הפירוט המתבקש על מנת לקדם את הצרכים. חברותיי וחבריי חברות וחברי הכנסת, החוק שנצביע עליו ממש עוד מעט הוא לא עוד חוק שניתן לחלק לקואליציה ואופוזיציה. הצבעה בעד היא הצבעה בעד הילדים והנכדים שלנו ובעד כדור הארץ, הצבעה על הצטרפותה של מדינת ישאל למדינות המתקדמות בעולם, שבחרו להקשיב למומחים ולמדע ושבחרו להילחם על עולם טוב יותר, עולם דל פחמן. עלינו להישיר מבט אל המציאות ולהבין כי אנחנו במצב חירום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו? טוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוון שנגמר הזמן, אומר משפט סיום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט מחץ כזה, איכותי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קוראת לכולם פה בבית הזה לזנוח שיקולים לא רלוונטיים – לא של קרדיטים, לא של מהלך קואליציה, של אופוזיציה–קואליציה – ולתכנן מדיניות סביבתית לטווח ארוך ולהצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת גילה גמליאל. תשובת הממשלה – חבר הכנסת, השר ניצן הורוביץ, בשם השרה להגנת הסביבה, הנמצאת היום בדובאי. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני כאמור משיב על הצעת החוק הזו במקום השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, חברתי. מדינת ישראל והעולם כולו ניצבים בפני משבר אקלים שמאיים על בריאותנו, איכות חיינו, ובעצם על עצם קיומנו. אני חושב שההכרה בכך הולכת ומעמיקה. זאת חובתנו, למען הדורות הבאים ולמען הדורות שכבר כאן, להתגייס למאבק במשבר האקלים, לקבוע מדיניות מיידית שתסייע במיתונו ולהיערך בכל הרמות לאסונות הבלתי-נמנעים שיגיעו בעקבותיו. במסגרת הזאת נדרשת חקיקה אקלימית מתקדמת, יעילה, שמבטיחה שנוכל להתמודד עם האתגרים שעומדים בפנינו. חברת הכנסת סילמן, אני רק מתריע שהתשובה לא תהיה ארוכה, בסדר? הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת גילה גמליאל, לשעבר השרה להגנת הסביבה, אומנם מבוססת על תזכיר חוק ממשלתי שהפיץ המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור בחודשים האחרונים, אך בימים אלו עמל המשרד על עדכון ושיפור ההצעה, בין השאר בעקבות הערות הציבור החשובות שהתקבלו לתזכיר החוק שהופץ כחלק מההליך התקין של חקיקה ממשלתית. אבקש להדגיש את מחויבותה של הממשלה החדשה לנושא הזה ולציין את החלטת הממשלה המשמעותית שעברה כבר בחודש הראשון להקמתה, והציבה לראשונה יעדים אבסולוטיים למעבר לכלכלה דלת פחמן. השרה להגנת הסביבה סבורה שאין זה נכון לקדם חקיקת מסגרת רחבה מעין זו כהצעה פרטית, אלא יש לקדמה כהצעת חוק ממשלתית שאליה רתומים כלל משרדי הממשלה. כאמור, חקיקה ממשלתית בנושא כבר מצויה בתהליכי עבודה מתקדמים, והיא עתידה להיות מוגשת לאישור ועדת שרים לחקיקה כבר בשבועות הקרובים. לנוכח זאת, אבקש להתנגד לקידום הצעת החוק המובאת כעת להצבעה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> רגע, אני רוצה לעלות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הצבעה. הצבעה. אנחנו הולכים להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת הצבעה, אמרת הצבעה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא תקבע. מה שירדנה תגיד – אני אעשה. מיקי, המזכירה קובעת, מזכירת הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה היושב-ראש, אתה קובע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עידית סילמן ביקשה הצבעה שמית, והורוביץ ביקש הצבעה שמית בשם הממשלה. נא להתחיל בהצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלמה, שלמה, אני תומך בחוק, אבל אני הולך לפי התקנון. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> עבודה בעיניים. עבודה בעיניים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אל תתחצף. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. שב בשקט. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. צא החוצה. אל תגיד ככה ליושב-ראש. יאללה, צא החוצה, צא החוצה, צא החוצה, צא החוצה. אתה תצביע ואתה תצא. אתה תצביע ואתה תצא. בחיים אל תפנה ככה ליושב-ראש. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אלמד אותך. אני אלמד אותך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שב, חצוף. שב, חצוף. שב. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אלמד אותך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא אומר ליושב-ראש "עבודה בעיניים". חצוף שכמוך. נא להתחיל בהצבעה. אני לא מכופף את התקנון לפי מה שאתה רוצה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה מה שעשית עכשיו – – – למה עיכבת את ההצבעה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שב בשקט. אתה יוצא מייד אחרי ההצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אם אתה לא מצביע, צא החוצה. אתה תצביע בסיבוב השני. נא להוציא אותו החוצה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אצביע בסיבוב השני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> צא החוצה. תוציאו אותו. נא להוציא אותו. נא להוציא אותו מייד. איפה הסדרנים? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא יכול להוציא באמצע הצבעה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איפה הסדרנים? נא להוציא אותו. אתה תצביע בסיבוב השני. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא יודע? תלמד את התקנון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה רוצה להצביע עכשיו? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> תלמד את התקנון, יש הצבעה. אתה יודע מה זה הצבעה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא אותו והוא יחזור בסיבוב השני, כפי שהוא ביקש. כפי שהוא ביקש. (חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – נגד << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> בעד. בעד. בעד. בעד. בעד. בעד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אבל היא עוד לא אמרה את הצבעתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרה "נגד". << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אמרה "נגד". היא אמרה את הצבעתה, ואני לא יכולה לשנות. אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות אלה שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יואב קיש – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש מישהו באולם שלא הצביע? ההצבעה הסתיימה. חבר הכנסת בן גביר, לא אישרתי לך לחזור. אני מבקש שתחכה בחוץ בינתיים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> העיקר שלימדתי אותך פרק בתקנון, זה מה שחשוב. אני אלמד אותך. אתה תלמד את זה. אתה תלמד את זה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני שמח שלימדתי אותך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לך תשתה קפה בחוץ. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אחלה קפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חזור שנית, מה היה פה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא חשב שאפשר להוציא חבר כנסת באמצע הצבעה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לפעמים אנשים שבורים בתקנון מלמדים את אלה שמכירים אותו בעל פה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> יפה, אתה מודה שלמדת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לפעמים. נא לצאת. אני לא רוצה שהם יגררו אותך. תצא ברוגע החוצה ותשתה קפה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אצא ברוגע. לימדתי אותך וזה טוב. בכל פעם שאני אלמד אותך אני אצא ברוגע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. נא לצאת. נא לצאת. לא אישרתי לך, נא לצאת. (חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה.) ובכן, לתוצאות: בעד – 47, נגד – 56. חבר הכנסת פרוש מבקש לומר שהוא התכוון לתמוך ולא להתנגד. תודה רבה. ההצעה לא עברה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1592/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים). יציג אותה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. יש שתי הצעות מוצמדות אחרי ההצעה של סמי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, כתוב בתקנון שהיושב-ראש קובע את סדר ההצבעה. ברגע שהכרזת על הצבעה הם לא יכולים להגיד כלום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני שמעתי את עידית סילמן, באוזניי, מבקשת הצבעה שמית, והשר ביקש. מותר בכל שלב להגיד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפני שאמרת "הצבעה" או אחרי? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כשאני אומר הצבעה, אז יש אופציה אחרי שאני מכריז על הצבעה לבקש הצבעה שמית בשם הממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד כמה שאני זוכר, כשבאנו לבקש שמית אחרי שהוכרזה הצבעה אמרו לנו שאי-אפשר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי אתה אופוזיציה, אתה צריך להגיש רשימה של 25 חתימות. בניגוד אליך, יש מין פריבילגיה לממשלה שכשאני אומר הצבעה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה ברור, אבל כשאני הייתי מגיש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – הם שוקלים לרגע, והם מבקשים הצבעה שמית או שותקים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה ברור, אבל כשאנחנו באים להגיש 25 חתימות אחרי שהוכרזה הצבעה, אומרים לנו: זהו, כבר הוכרזה ההצבעה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא, לא. אם הייתי מפעיל את ההצבעה, שלמה, זה כאילו הקטר יצא, אבל פה רק אמרתי: הצבעה. בבקשה. ואני רציתי שההצעה תעבור, אגב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז תגיד "הצבעה" ותלחץ. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, יש מעט מאוד נושאים שכמעט כל סיעות הבית עסקו בהם ויש עליהם הסכמה, וזה בדיוק הנושא של החוק שאני מציג עכשיו, שזה דמי אבטלה לעצמאים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> זה מס, זה מס אוסאמה-אוחנה. בגלל זה אתם מצביעים על זה ביחד. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חוק הביטוח הלאומי – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> מס נוסף לעצמאים, מס אוסאמה-אוחנה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, אביר, אתה לוקח כסף מעצמאים, אתה לוקח להם וקורא לזה דמי אבטלה – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת דרעי, אריה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה לוקח להם את כספי הפנסיה שלהם וקורא לזה דמי אבטלה. חוצפן – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – מס אוסאמה-אוחנה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה לוקח את הכסף האישי שלהם ונותן להם את זה, שלא תהיה להם לא פנסיה ולא אבטלה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – לשלם עוד כסף לביטוח לאומי – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> חוצפן. חוצפן. חוצפן. אתה נכנס להם לחשבון בנק, לוקח להם את הכסף, וגם כשהם יהיו בפנסיה לא יהיה כסף. זה מה שאתה עושה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל מה שהוא עשה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> חוצפן. חרטוט החרטוטים אתה. כל מה שאתה עושה זה נגד העצמאים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת ברק, תודה רבה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – לדאוג לעצמאים איפה הייתם? אם הייתם דואגים לעצמאים לא הייתם – – – לפה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת קארה, תודה רבה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סגן השר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה ואני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. אני קורא את שניכם לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אדוני היושב-ראש, חוק הביטוח הלאומי (דמי אבטלה – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – ארץ ישראל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> תתביישו. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מ-1995 יוצר מצב של אפליה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העיקר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – גונב את הכסף מהחשבון האישי שלהם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרן. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בין העובדים השונים במשק – בין השכירים לבין העצמאים – וזה פוגע בזכויות העצמאים לדמי אבטלה, למרות שההיגיון דווקא אומר שיכול להיות שאלה שסוגרים את העסק שלהם הם העצמאים שלא מסוגלים להמשיך את העבודה שלהם. יכול להיות שהפגיעה שהביאה אותם לשם תהיה יותר כבדה דווקא משל השכירים, אבל החוק פשוט יצר את האפליה הזאת והעצמאים במדינת ישראל לא זכאים לדמי אבטלה. כמעט כל סיעות הבית הגישו הצעות חוק דומות, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אני רוצה לקרוא בשמותיהם של חברי הכנסת שהציגו הצעות חוק דומות למה שאני הצעתי. אני אתחיל עם היושב-ראש, ד"ר אחמד טיבי – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תפדל. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וחברי במשותפת אוסאמה סעדי. נוסף אליהם גם ראש הממשלה החליפי ושר החוץ מר יאיר לפיד, יושב-ראש הכנסת המכהן מיקי לוי, השר מאיר כהן, השר גדעון סער, השרה יפעת שאשא ביטון, השר עודד פורר, סגן יו"ר הקואליציה בועז טופורובסקי, יו"ר ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בנוסף, חברי הכנסת גדי יברקן, חוה אתי עטייה, השר לשעבר איציק שמולי וגם חבר הכנסת אופיר סופר. כלומר, יש קונסנזוס בכנסת בין הקואליציה לאופוזיציה שיש פגיעה וצריך לתקן אותה. כל מה שאנחנו מבקשים פה דרך החוק הזה זה לספק דמי אבטלה לעצמאים. מובן לכולם למה זה חשוב. חלק גדול מסיעות הבית הגישו את ההצעות האלה, מה שאומר שלפחות על הדבר הזה – שהוא גם לא יעלה יותר מדי לקופת המדינה, הוא גם נמצא בקווי היסוד של הממשלה, הוא גם נמצא בחלק גדול מתוכנית העבודה של סיעות האופוזיציה – ישנו איזשהו קונסנזוס. אני אמרתי שדווקא עכשיו, בתקופה של הקורונה, שהציפה בצורה הרבה יותר חזקה, אדוני היושב-ראש, את הנושא הזה של החשיבות של דמי אבטלה לעצמאים, הייתה פגיעה קשה מאוד במשק. אנחנו עדיין לא מכירים או לא יודעים מה יהיה גודל הפגיעה במשק, בענפים השונים במשק, אבל ללא ספק, אחד החלקים שהכי הרבה נפגעו כתוצאה מהקורונה היו העצמאים. יש לנו הזדמנות להגיד שאנחנו רואים אותם. יש לנו פה הזדמנות להגיד שהממשלה כן רואה את הצעקה של העצמאים במדינה ושהיא מוכנה ללכת לקראתם צעד אחד קטן, פשוט, בדמי האבטלה. הממשלה מבינה את חשיבות הנושא הזה, זה היה על סדר-יומה, גם סיעות האופוזיציה, וזה גם על סדר-יומנו. אנחנו רוצים שהדבר הזה יעבוד, ודווקא יעבור בקונסנזוס, וייתן איזושהי בשורה לעצמאים. אדוני היושב-ראש, החברה הערבית, שחלק גדול ממנה הם עצמאים, נפגעה בצורה מאוד קשה בגלל חוסר השוויון הקיים בעניין דמי האבטלה. זו ההזדמנות לעזור לעצמאים. זה נושא שהוא בקונסנזוס, אין איזושהי מחלוקת בנושא הזה. אני מבקש מכל סיעות הבית לתמוך בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל הכבוד – – – הרבה הערכה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1783/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו, המוצמדת הראשונה היא של חבר הכנסת משה גפני. שלוש דקות למוצמדות. אוסאמה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – חברי הכנסת, פעמים רבות הממשלה ובעיקר משרד האוצר באים בהודעות אידיאולוגיות, וכתוצאה מזה הם רוצים לחסוך כסף או להכניס כסף לאוצר המדינה – כמו שהם עושים עכשיו בתקציב עם מס גודש, עם העלאת גיל הפרישה לנשים, עם רפורמה בחקלאות, עם הנושא שמעלים פעם אחר פעם, ומסבירים, באים לוועדה ומסבירים למה זה חשוב, כשהכוונה היא ברורה. שיגידו לנו, לחברי הכנסת, איזה צדק יש בעניין הזה שהעצמאים לא מקבלים דמי אבטלה. השכירים מקבלים דמי אבטלה והעצמאים לא. העצמאים הם חלק מרכזי בכלכלה של ישראל, הם חלק מרכזי בכל ההתפתחות של המסחר, של העסקים. כולנו יודעים את זה. אנחנו קיבלנו פה הרבה מאוד תזכורות בעניין הזה. כולנו גם משתתפים בפנלים ובוועידות ואנחנו אומרים, אנחנו בעד דמי אבטלה לעצמאים. חבל שראש הממשלה לא כאן. כמה פעמים אמר בנט שימינה תביא את הנושא הזה של דמי אבטלה לעצמאים. הינה, אנחנו מביאים, מביא חבר הכנסת שחאדה, אנחנו מביאים את זה, חבר הכנסת ינון אזולאי. זאת הזדמנות שלך, בנט, לבוא ולהצביע בעד. חסר לי אביר קארה, אני משום מה לא רואה אותו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא היה כאן ואמר שהוא מתנגד להצעת חוק הזאת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מתנגד להצעת החוק? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. אביר העצמאים, עכשיו הוא עשה עליהם סיבוב ולא מעניין אותו. הוא היה פה, צעק – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא מתנגד להצעת החוק הזאת? זה מיזמים חדשים שיש בממשלה הזאת. זה היה הסמל שעליו הוא דיבר כל הזמן, הנושא של העצמאים. אם הוא היה בא והיה אומר: אני בקואליציה, אני נלחם על זה בתקציב המדינה, שבתקציב המדינה שמביאים עכשיו יהיה דמי אבטלה לעצמאים – בסדר, אז אני לא רוצה הצעת חוק פרטית. אבל זה לא נמצא, אין את זה בתקציב. אין יכולת, וגם לא תהיה. אם לא נתמוך עכשיו בהצעת החוק הזאת, זה כאילו אומר שאני נגד מה שאתה אמרת עכשיו – חבר הכנסת קרעי בשמו – זה כאילו שהוא אומר בפועל: אני נגד דמי אבטלה לעצמאים. זה היה הדגל שלו. אני מייצג את יהדות התורה. זה לא היה הדגל שלנו, אבל זה היה חלק מהמצע של יהדות התורה, צדק לעצמאים. לא על זה הלכנו לבחירות, אבל אין רגע שאנחנו לא מעלים את העניין הזה שוב ושוב, האי-צדק הזה שנגרם לעצמאים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה הוא בא, גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא מאמין להם. אתה נגד החוק הזה? << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> חד-משמעית, חד-משמעית. אני יכול להשיב, אם תרצו, אבל לא נותנים לי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, הבנתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אביר קארה, בלי שתייה. נא לצאת החוצה, בבקשה, או שתיכנס בלי השתייה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא מבין את הדבר הזה. נשברו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה בגלל שהוא נגד. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכנסת הנוכחית נשברו שיאים בלתי נתפסים. אמר ראש הממשלה שהוא לא הולך עם השמאל. הוא חתם – לעיני כל ישראל הוא חתם שהוא לא הולך עם השמאל, וחתם איתם. יושב פה ניר אורבך ומצביע על חילולי שבת – לפתוח את המכון הפתולוגי בשבת. ניר אורבך. אני לא הכרתי אותו קודם. אתם אמרתם לי שהוא דווקא מאוד דתי והוא זה – ככה אמרתם לי, האמנתי לכם. אז הוא מצביע נגד. למה? מה, מישהו מאיתנו, חס וחלילה, רוצה לפגוע בדת המוסלמית? הכול כשר? אביר קארה, מה אתה אומר לי, שאני בגללך עכשיו לא אישן בלילה? אני שמעתי אותך, התרשמתי ממך – לא הכרתי אותך קודם – התרשמתי ממך שאתה איש רציני. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> זה מס. אתם מציעים להשית עוד מס על עצמאים כדי אולי לתת להם בצורה מאוד אגרסיבית דמי אבטלה. ההצעה הזאת היא הצעה גרועה. 29 הצעות גרועות, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אביר קארה, אני מודיע לך, אני את הנושא של דמי אבטלה לעצמאים – אתה יכול לראות את זה – העליתי פעם אחר פעם. היו לי מאבקים על העניין הזה. אם זה היה הדגל כפי שהוא הדגל אצלך, בצדק – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> זה יעבור, זה יעבור. ב-11 בנובמבר זה יעבור, אל תדאגו – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני הייתי מצפה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יעבור? יעבור – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני הייתי מצפה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש? אין לך מילה, אתה סמרטוט. איך אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת קיש – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הם חוסכים, אתה לוקח – נכנס לחשבון הבנק שלהם ולוקח להם כסף. זה לא דמי אבטלה, זה פנסיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה פנסיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פעם שנייה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה סיימת, אבל הפריעו לך, לכן אתן לך כמעט דקה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, תודה. חבר הכנסת אביר קארה, כבר לא נשאר לי זמן. היושב-ראש, באדיבותו, מאפשר לי עוד דקה. השרה – אה, לא, החברה, חברת הכנסת, רק תני לי משפט איתו. אנחנו ככה מדברים מפעם לפעם. לא עושים דבר כזה. זה היה דגל אצלך באמת. אצלנו זה לא היה הדגל. אנחנו תמכנו בזה תמיד, הובלנו את זה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> לעשות נזק לעצמאים? אתם רוצים לעשות נזק לעצמאים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאמין לעצמך. לעצמך אתה לא מאמין. איזה סמרטוט אתה יכול להיות? איך אתה לא מאמין לעצמך במה שאתה אומר? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – החוק שלך ביטחון לעצמאים. מה אתה מבלבל את המוח – – – בכסף של עצמו? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איפה אתה? הבטחת, הבטחת. הינה, נראה אותך מצביע, נראה אותך נותן את הקול לעצמאים. אין לך בושה? << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – תתבייש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת קיש, מה קראת לו? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרתי איך הוא לא מתבייש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קראת לו סמרטוט. אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרתי איך הוא לא מתבייש להתנהג כמו סמרטוט. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, אמרת לו סמרטוט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא לא. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> היית צריך לראות איך הוא התנהג – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא להפריע לי. דקה, אני מסיים. חבר הכנסת אביר קארה, אני מסיים בשקט. יש שתי תחנות הנראות לעין עכשיו בנושא של העצמאים: האחת – הצעות החוק הפרטיות שיש עכשיו, והשנייה זה תקציב המדינה. אלו שתי תחנות שאנחנו יכולים – באמת, האי-צדק הזה כלפי ציבור כזה גדול של עצמאיים. אתה יכול להצביע עכשיו בעד, שזה יעבור טרומית, ואתה יכול להודיע לנו שבתקציב המדינה זה יהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל 12 שנה לא העליתם את ההצעה הזאת. למה, אם זה כל כך חשוב? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל עוד זה לא קורה, אז זה לא בסדר. מה יש לדבר בכלל? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאמין בעצמך לדברים האלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. מי עונה בשם הממשלה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה דגל, זה היה סיבוב. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1795/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אה, יש עוד אחד, שהוא חבר הכנסת ינון אזולאי – הצעה שהיא גם תזכה לשלוש דקות. הוא הצמיד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק סיבוב ידעת לעשות על העצמאים, אביר. רק סיבוב. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> זה סיבוב שאתה עשית. זה מה שאתה עשית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הכנסת להם עז – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> רק אתה עושה סיבוב. מה עשיתם? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הם יודעים שעשית סיבוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הכנסת להם עז ואז הוצאת את העז. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. תודה, חבר הכנסת קרעי. תודה רבה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – מה, אנחנו כמוך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרן, את בשנייה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – דיבורים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, תתחיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה בשנייה, אני מתאפק. בשנייה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תוציא לי אותו, אני צריך אותו כמה דקות. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך. לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תוציא את אביר קארה. אל תוציא. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה נושא שחשוב לך, אז אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, זו הצעת דגל ממש, ממצע הבחירות של ימינה, והם מצביעים נגד. הם מצביעים נגד – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> כשההצעות גרועות – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כל השולמנים, כל הזה – מסע בחירות שלם – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> זו לא הייתה הצהרת בחירות שלהם שהם לא יצטרפו לשמאל? הם עושים מה שהם מציעים? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא אמר: תתביישו לכם. זו לא סיבה לקריאה ראשונה. הוא אמר שזה חשוב לו, לכן – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז איך הוא מצביע אם זה חשוב לו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תכף נראה. אני לא יודע איך הוא יצביע. דקה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לו שתי ידיים, אחת בעד ואחת נגד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם שלחו אותו. הם שמו אותך על הכיסא. אתה רק מאכזב אותם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, אופיר. תן למיקי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זרקת אותם שוב לזבל. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אביר קארה, סגן השר. יא זלמה, אתה בשנייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זרקת את השולמנים לזבל. הכיסא שאתה יושב עליו זה בזכותם, ואתה – – – אותם. תתבייש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מיקי זוהר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה מנצל את מושבך כיושב-ראש הישיבה כדי לסכסך בין הקואליציה לאופוזיציה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הדבר הזה לא מוכר לי. אני לא יודע מאיפה זה בא, וכשהאשמה הזאת באה ממך, זה מרענן. אה, זה מיקי זוהר החדש. סליחה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא משכנע אתכם להצביע נגד החוק שהוא בגללו נכנס לכנסת. הוא הראיה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרן, אני קורא אותך קריאה שנייה לסדר, פעם שלישית קריאה שנייה. זו עדיין לא שלישית. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא, הוא נבחר עליו לכנסת. היום אתה לוקח – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עשינו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו לפני הצבעה, רבותיי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – ואנחנו לא בוגדים בקהל שבחר בנו, לא כמוך, שאתה בוגד במה שאתה עושה פה בכל מי שבחר בך, ורוצה עוד לקחת להם את כספי הפנסיה. לא דמי אבטלה – את כספי הפנסיה אתה רוצה לקחת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרן ברק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא דמי אבטלה – את כספי הפנסיה אתה רוצה – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> 12 שנים – – – אתם – – – הצבעתם נגד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> את כספי הפנסיה אתה רוצה לקחת להם, לא – – – גם את הפנסיה אתה רוצה לקחת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שניכם בשנייה, אגב. אני לא רוצה להוציא אתכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להקשיב לחבר הכנסת אזולאי. בדרך כלל הוא אומר דברים חשובים מאוד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ידע שהוא כזה בכלל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא ידע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בתחילת יולי השנה הודיע השר אביגדור ליברמן, שר האוצר, כי חוק דמי אבטלה לעצמאים לא ייכנס לתקציב הקרוב. למה? סיבה חשובה מאוד: לא נספיק בתקציב הנוכחי להעביר את זה, אבל נעשה את זה בזה שיבוא אחריו. אתה שומע, כבוד היושב-ראש? אנחנו נמצאים בוועדת הכספים, רואים איזה רפורמות בחוק ההסדרים, דברים שלא היו ראויים בכלל להגיע מגיעים, אבל לזה אין זמן. יושב פה סגן השר אביר קארה, שהוא כביכול היה אביר השולמנים – נהפכת לשונא הגדול של השולמנים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אם לא היה חוק כזה גרוע, הייתי מצביע – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> השולמנים היום מסתכלים וצוחקים עליך, מתביישים בך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה מאמין לעצמך? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אביר, אביר קארה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאמין לעצמך כשאתה אומר את זה. אם יש בעיות – נתקן בוועדה, אבל אתה לא עושה כלום, אתה רק דיבורים, כלאם פאדי. אתה מכרת אותם, אתה זרקת אותם לזבל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה שכחת. אתה הגעת למקום הזה – שכחת מה זה עצמאים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כלאם פאדי, אתה לא שווה כלום. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אתה רוצה רשת ביטחון לעצמאים? תוריד את הרגולציה – – – לממשלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רק דיבורים. רק דיבורים. תעשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אביר קארה, אתה יודע מה? אני לא כועס עליך. אביר קארה, אני מרחם עליך, כי אתה נמצא במפלגה שהונתה את הציבור, ואתה ממשיך להונות את ציבור העצמאים ששלחו אותך. אמרת שהמקום שלך על העצמאים, וכל ששת המנדטים – אולי ארבעה מהם הבאת, אני לא יודע כמה. אבל אתה צחקת על הציבור. אתה זורה חול בעיניים של העצמאים. ישבת אצלי בחדר וכמעט אצל כל אחד מחברי הכנסת שפה, והיית מבכה את מצבם של העצמאים. יש לך את ההזדמנות לעזור ולסייע להם. מה אתה עושה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא עושה מה שראש הממשלה שלו עושה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה בסך הכול עושה הפוך. יאיר לפיד הגיש הצעת חוק, וגם הוא נעלם מפה; גדעון סער הגיש הצעת חוק, וגם הוא נעלם מפה. כל חברי הכנסת שהיום בקואליציה, חברי הממשלה, הגישו הצעת חוק כזאת ונעלמו. מה קרה? נעלמת. אביר, הם מתביישים בך, העצמאים מתביישים בך. תתבייש לך. אתה היום – הם מסתכלים עליך ואומרים: חבל ששלחנו אותו. עוד הונאה של הציבור מבית היוצר של ימינה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – לא שלח אותי. מתי שלחת אותי? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם, אני אומר לך – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – החלטה גרועה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך: הם מתביישים בך. אביר, זו ההזדמנות שלך לחזור ולהגיד: אני מצביע איתכם. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה יבוא, זה יכבד אותך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היחיד – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מאיפה? אתה שכחת מה זה עצמאים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – בעולם לא סבל כמו – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אביר, אתה הגעת, אביר – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אביר, סגן השר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה רבה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – הטיפול – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אביר קארה, אתה הגעת ממקום – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי, אתם מתמקדים בהתקפות עליו, ואני לא יכול להוציא אותו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא יכול להוציא אותו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי אתם תוקפים אותו כל הזמן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא מתחיל, אתה לא שם לב? אנחנו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אה, הוא התחיל. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא התחיל, אנחנו מגיבים. הוא עשה את הונאת הבחירות הגדולה ביותר שהייתה, אפילו גדולה יותר משל ראש המפלגה שלו. הונאת הבחירות הגדולה ביותר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם הוא ירים שתי ידיים, ההצעה תעבור. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא עוד עונה לנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא שמעתי את קרעי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אחמד, אם הוא מצביע עם שתי ידיים ההצעה עוברת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם הוא מצביע עם שתי ידיים ההצעה עוברת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה תמשיך. אני מוסיף לך חצי דקה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. אביר קארה, אביר, תקשיב, זו ההזדמנות שלך עכשיו להראות לעצמאים שאתה באמת איתם. הרי אתה, בסופו של דבר, אמרת שאתה רוצה לדאוג להם. אתה רומס אותם. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> 12 שנים לא עשיתם כלום. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תסתכל איך אתה רומס אותם. אתה צוחק עליהם. אבל את האמת, שים את המסכה, שלא יכירו אותך. חבל. אם אתה עושה שתי הצבעות בהצבעות שלך, אז עכשיו שים את המסכה. לא מכירים אותך. אני מקווה שתתחרט ותצביע בעד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. השר מאיר כהן משיב, בשם הממשלה, על שלוש ההצעות יחד. בבקשה. אגב, הממשלה ביקשה הצבעה שמית על כל הצעה, על כל ההצעות – דבר חסר תקדים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ולדימיר, איך אתה מצביע? אנחנו יושבי-ראש השדולה. גם אתה מצביע נגד העצמאים? << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אכן – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך הצבעת בכנסת הקודמת? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אכן, חברת הכנסת ברק – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה תצביע אותו דבר? אוקיי. אתה מצביע נגד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרן, נא להקשיב לשר כהן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שוב, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני יודע שהנושא הזה מעורר הרבה מאוד תחושות והרבה מאוד יצרים, ואנחנו כן שלמים ולא שלמים, והלוואי שבתוך שלושה חודשים, כמו שהתחייבנו, אנחנו נצליח לעשות סינתזה בין שני החוקים ולהגיש חוק בשם הממשלה. כיום קובע חוק הביטוח הלאומי כי עובדים שכירים ועובדים עצמאים יהיו זכאים באופן שווה לרוב הזכויות בחוק – למעט לעניין ביטוח אבטלה וביטוח בגין פשיטת רגל של המעסיק, שאינם חלים לעניין עובדים עצמאים. הבדל חשוב נוסף נוגע לשאלת החיוב בדמי הביטוח. לגבי העובד השכיר, חלה חובה על מעסיקו, ולכן אי-תשלום דמי ביטוח אינו פוגע בעובד. אם עובד לא משלם את דמי הביטוח שלו, חלה על המעסיק חובה – הוא יקבל את התנאים שלו בכל מקרה. מי שהוא עובד עצמאי חייב בדמי ביטוח, וכאן זה הוויכוח הגדול מאוד שיש: האם העצמאים ייקחו חלק בהקמת הקרן הזאת וישלמו. חלק מארגוני העצמאים אומרים: אנחנו רואים בזה מס נוסף ואנחנו מסרבים, או כלשון החוק שאני הגשתי – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל – – – זה לא נכון, מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שנייה, ברק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> את בוודאי שומעת את קארה, שמייצג – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> קארה רוצה לקחת את הכסף מכספי הפנסיה שהאדם חסך לעצמו. הוא רוצה שיבזבז את זה, במקום בפנסיה – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תיתן לזה לקרות. הוא רוצה שיבזבז את זה תוך כדי החיים – הכי גרוע. זה מה שקארה רוצה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לכן, ברק, כשהיה אצלי שלשום חבר הכנסת אבו שחאדה וישבנו, אמרתי לו – אני, אגב, תומך במה שאת אומרת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> במה שאני אומרת? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אז אמרתי לו: תן לנו שלושה חודשים לשבת ולהביא הצעה שכולנו חתומים עליה. גם שמך הוזכר שם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז תעביר את זה בטרומית. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעביר בטרומית ונעשה את זה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> חברים, יש מחויבויות – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תעביר את החוק – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> יש מחויבות, אז חבל להגיד את זה, כי אתה יודע שזה לא יקרה. בסדר, שמעתי – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – לחוקק שלושה חודשים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שמעתי, אבל אני אומר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה הבנת – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני אומר באומץ גדול, אני לא מפחד. אני עולה ואומר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא אומר – – – זה הכי גרוע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני עולה ואומר את זה. מה שניסחנו הוא מצוין, את יודעת את זה, ברק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה שהוא אומר זה הכי גרוע לעצמאים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא משנה להגיד את זה, עזבי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אבל – – – תהיו מסונכרנים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כמו כן, מטבע הדברים, אופן חישוב הכנסתם של עובדים עצמאים שונה מזה של עובדים שכירים. לפיכך, הצעת החוק שבנדון מבקשת להשוות – חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מתייחס להצעת החוק שלך, אז אתה רוצה שאני אגיד את זה במרוקאית ותבין? תקשיב. מדובר בנקודות שאנחנו דיברנו עליהן. הצעת החוק שבנדון מבקשת להשוות את מעמדם של עובדים עצמאים לזה של עובדים שכירים לעניין הזכאות דמי האבטלה. זאת הצעת החוק שלך. אני רוצה להדגיש כי הוגשו הרבה מאוד הצעות חוק דומות, בניואנסים כאלה ואחרים, ובעיקרן הונחו על שולחן הכנסת הרבה מאוד פעמים, ועל חלק מהן אפילו אני הייתי חתום – אפילו על ידי, ואני אומר את זה כאן. יתרה מזו, גם חברים שלי – וקראו בשמו של ולדימיר – קרן ברק, אנשים שייאמר לזכותם שמהיום שאני מכיר אותם בכנסת הזאת הם מתעסקים רק עם זה. מתעסקים רק עם זה. אציין שנושא זה חשוב לי באופן אישי. לפני חודשיים הייתי בכנס של העצמאים והתחייבתי שאנחנו נעשה סינתזה של ההצעות. היו שם שתי הצעות על השולחן – אחת שהרוב תמך בה ואחת שהרוב לא תמך בה. אני אומר לכם שהכנסת הזאת והממשלה הזאת יצטרכו לתת תשובה על זה, כי התחייבנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם דוחים את זה, מאיר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שנייה. אז אנחנו – ראה, מטבעה של קואליציה, שיש א' ויש ב' ורוצים להגיע יחד עם המציעים למשהו מסודר. לא ביקשנו לדחות בשישה חודשים, לא עשינו קונצים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מכניסים את זה – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אמרנו למציע העיקרי: בוא נשב, ואחרי הישיבה הזו נלך לשר האוצר ונשב עם קארה, כי הוא חלק מהקואליציה, ונראה איך אנחנו מייצרים משהו טוב שנוכל להעביר אותו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא הכנסתם את זה לתקציב וזו הבעיה המרכזית. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> תאמין לי, אתה יודע שיש המון דברים שלא – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם מתחמקים מזה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא, לא, אתה טועה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> הרחבת ביטוח האבטלה לדמי העצמאים, לרבות אוכלוסיית המשתתפים החופשיים, הפרילנסרים, שגם בהם נצטרך לטפל, היא צעד ראוי שאני תומך בו. צעד זה עשוי לשפר את – כן, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רואה שיש הרבה – – – לחוק – – – יש הצעה פשוטה – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> יואב אמר את זה בשמך, יואב אמר את זה בשמך, ואני מתנגד, כי אני אמרתי – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא אמרתי את זה בשמו. אין לי שום סמכות לדבר בשמו על שום דבר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> בשמם של התומכים ברעיון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני הצעתי לך את הדבר הזה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שמענו את ההצעה. זה לא הסיכום של הקואליציה – ואני עומד בסיכום של הקואליציה, אני חלק ממנה, למרות שאני חייב להגיד שזה קשה, כי אני הייתי בין אלה שתומכים, ואני אהיה כאן, בעזרת השם, עד שזה יעבור. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> השר, אתה חבר כנסת או שאתה רק שר? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני חבר כנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז אתה מצביע נגד עכשיו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כן, אני חבר כנסת. אני פה איתך ביום ובלילה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, כי אתה אומר "קשה", אבל יש שרים שזה אולי קשה להם והם לא נמצאים פה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> עכשיו, צריך לבחון בזהירות את התנאים של הרחבת ענף ביטוח האבטלה כך שיוכל להיות מותאם למאפייני התעסוקה הייחודיים של העצמאים. זה מה שאומר קארה, וצריך להקשיב לזה, כי חלק מהעצמאים באים ואומרים – ואני רוצה עוד פעם להסביר: הצעתנו אומרת שאנחנו נקים קופה שהמדינה תשים בה כסף, שהעצמאים ישימו בה כסף – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שנייה, אני רוצה להסביר לאלה שלא מבינים, שזה לא ייראה כאיזה דו-שיח. – – ונכתוב כללים מתי עצמאי יוכל לגעת בקופה הזאת. זאת אומרת, עצמאי שם כסף והמדינה שמה כסף, ואחרי שנה – רק אז, אחרי שבקופה יהיו – אני הצעתי שהמדינה תשים 350 מיליון ונגייס עוד 350 מיליון. יהיה הסדר מתי עצמאי יוכל לקחת כסף ובאילו תנאים. חלק מהעצמאים אומרים: לא, אנחנו רוצים שתהיה קופה וולונטרית – צודק קארה – ואם אנחנו רוצים למשוך את הכסף, נמשוך את הכסף. אני מתווכח על זה עם קארה, אבל עד שלא נגיע להסכם – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אנחנו נתווכח איתו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> קארה – כמו שאת מתווכחת עם חלקים מהקואליציה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא כבר לא מייצג את העצמאים, זה מה שאני מנסה להסביר לך. הוא כבר לא מייצג אותם. אני לא צוחקת איתך. הוא לא מייצג את העצמאים ובטח לא את הדעות שלהם. כדאי שתבדוק בכל ארגוני העצמאים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרן, תוכלי לשבת, בבקשה? תודה רבה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה כזה שקרן וחצוף. הוא לא מייצג אותם בכלל. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> תראו, קרן, יש איזה משהו צודק בטענה של העצמאים שבאים ואומרים: אם אתה רוצה שאני אשים כסף, אני העצמאי, אז אל תשית עליי כללים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ומה עשו עם הפנסיה? עובדה שעשו עם הפנסיה משהו מאוד דומה. הייתה פנסיה חובה, נכון? גם הכרחתם אותם. זה לא נכון, מה שאתה אומר. פה אתה כופה עליהם. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לגבי הפנסיה, אני מסכים איתך לגמרי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בעיתות משבר כאלה זה בדיוק אותו הדבר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> בכל אופן, זה אחד הטיעונים. הטיעון השני שהם אומרים: אנחנו אחרי קורונה ואנחנו נמצאים במשבר גדול – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הם לא אומרים את זה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> הם אומרים את זה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה אביר אומר. הם לא אומרים את זה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> זה לא נכון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני יושבת-ראש השדולה לעצמאים. נפגשתי עם כל הארגונים. הם לא אומרים את זה, רק אביר אומר את זה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> יכול להיות שאת פוגשת את העצמאים שבאים לשדולות, אבל יש הרבה מאוד עצמאים עם עסקים מאוד קטנים שאומרים: אתם לא יכולים להשית עלינו היום. אנחנו רוצים שתיתנו לנו דמי אבטלה בלי שאנחנו נשלם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הם לא אומרים את זה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> יש בינינו ויכוח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם את זה אתם לא נותנים להם. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כיום פטורים העובדים העצמאים מתשלום דמי ביטוח בעד רכיב ביטוח אבטלה ופשיטות רגל, ולפיכך הרחבת הביטוח תחייב מציאת מקור מימון חלופי. אני מציע שביטוח אבטלה לעובד עצמאי ינוהל כענף ביטוח נפרד על ידי קרן שמיועדת לכך. זאת הקרן שאני הסברתי – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני רק רוצה לומר עוד מילה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כל הארגונים, כל הענפים – אתה יכול לבדוק שבזמן הקורונה ישבתי עם כולם – חוץ מאביר קארה, כולם בעד המנגנון הזה, כולם, כולם. רק הוא לא. אני גם לא מבינה את מי הוא מייצג. הוא לא מייצג את העצמאים. השדולה שלנו, יחד עם עודד פורר, לאורך שנה ישבנו עם כולם. זה בדיוק מה שרצינו. אתה גם לא יודע כל כמה זמן הם יוכלו למשוך את הכסף. אם אתה שם כסף, לא כל חצי שנה אתה יכול למשוך אותו. יש באמת כללים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> מנגנון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל עצמאי חייב לשים בקופה. גם המדינה צריכה לשים. הפתרון של קארה הוא לשבור את כספי הפנסיה, לשבור את קופות הפנסיה, ותוך כדי החיים לבזבז אותם. זה גם גרוע לעת הזאת וזה גם גרוע לזמן הפנסיה. המנגנון שאתה אומר מקובל על כל הארגונים. אני אגיד לך יותר מזה: היושב-ראש פה לא נתן לי להצמיד את החוק. החוק הראשון בנושא הזה הוא שלי, פשוט היושב-ראש לא נתן לי להצמיד בגלל עניינים פרוצדורליים. אז יש לנו על מה לדבר, ואני אומרת לך שהמנגנון שאתה אומר עכשיו הוא המנגנון הנכון. ואתה לא יכול להתייחס אליו כמייצג העצמאים, כי הוא לא, הוא פשוט לא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעבירו בטרומית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעבירו בטרומית את כל ההצעות. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אמרתי – וקרן חיזקה את החשיבות של העניין: עלות החל"ת, ביטוח אבטלה בלבד על אוכלוסיית העובדים העצמאים, היא 600 מיליון שקלים להתנעת התהליך, ומכאן העלויות ימומנו באמצעות הפרשת דמי ביטוח על ידי העובדים העצמאים. לכן, אני מציע – אבו שחאדה והחבר'ה שמגישים – שלא נעשה על זה הצבעה, ונשב ביחד איתכם ועם כולם, עם הביטוח הלאומי, עם האוצר, ותוך שלושה חודשים – גם עם קארה. למרות מה שנאמר, הוא חלק מהקואליציה והוא בהחלט מייצג – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> הנושא הזה כבר סגור. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אומר קארה: הנושא הזה כבר סגור. אני חושב שבסופו של דבר כולנו נהנה מזה שדווקא בנקודה הזאת תהיינה הסכמות של כולם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אז מה אם הוא אומר? הוא הורס את העצמאים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> בתוך שלושה חודשים זה יגיע לכאן, זאת התחייבות שלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מאיר, מה הבעיה להעביר בטרומית ולדון בוועדה כמו בני אדם? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אתה יודע שיש בעיה עם הדבר הזה. יש החלטות קואליציוניות. בוועדת השרים לא סוכם שזה יעבור בטרומית, ואנחנו מכבדים את זה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מה עמדתך לגבי הצעת השר? תפדל, סמי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, שמעתי את השר, ואני רואה כמה הוא אמין וכמה שהנושא חשוב לו, וגם לנו. אני גם רוצה לחשוב על איזושהי פשרה שתעזור לשני הצדדים. אני מבין. קראתי פה בשמותיהם של 15 חברי כנסת שהציעו את ההצעה הזאת. הם חלק גדול מאוד מסיעות הבית, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, ואני לא רוצה לפגוע בהצעה החשובה הזאת בגלל איזושהי ציניות פוליטית וחישובים ושיקולים קטנים של פוליטיקה צרה. לכן, אני רוצה להציע לשר, להציע לממשלה, פשרה: אנחנו יכולים לקבל את – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> השר מאיר כהן, יש תשובה, הוא רוצה להציע לך משהו. תפדל, סמי, תציע. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההצעה מאוד פשוטה. אנחנו יכולים, כל המציעים, להעביר את זה עכשיו בטרומית ולהביא את זה בעוד שלושה חודשים רק בהסכמה, אחרי שכל הדברים שהצעת פה יעברו דיון רציני ועמוק, גם באוצר, גם במשרד, עם כל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו נשמח להיות חלק מהדיונים האלה. נעשה את העבודה כמו שצריך. שמעתי את ההצעה שלך. יש לי גם מה להגיד בעניין הקרן הזאת. אני לא רוצה להגיע למצב שהעצמאי משלם 100 שקלים ומחזירים לו 20. אני רוצה לדעת שדברים כאלה לא יקרו, יש לנו מה להגיד בנושא הזה. אפשר לשבת, להקים צוות שיעשה עבודה רצינית ולהביא את זה לפה בעוד שלושה חודשים רק בהסכמה בינינו לבין הקואליציה. אז אני מציע להעביר את זה עכשיו בטרומית. השלב הבא: נעבוד ביחד, ונעבוד רק בהסכמות. תודה רבה, אדוני השר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. שלוש דקות לחבר הכנסת גפני, זכות התשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, השר מאיר כהן – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש לפזר את ההפגנות באגף הקואליציה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השר מאיר כהן, אנחנו התייעצנו, שלושתנו, חבר הכנסת שחאדה, חבר הכנסת ינון אזולאי ואנוכי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא שומעים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לשבת, רבותיי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו התייעצנו, שלושת המציעים, ואנחנו לוקחים אותך מאוד ברצינות. מאיר כהן, אני מדבר אליך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הסדרנים, תעברו אחד-אחד, ומי שעומד, תעירו לו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מאיר כהן, אתה הצעת לנו הצעה, ואנחנו לוקחים אותך מאוד ברצינות. אתה אדם הגון. השם שלך הולך כאן די הרבה שנים בעניין הזה של דמי אבטלה לעצמאים. אתה הגשת הצעות חוק. אתה עלית כאן במליאת הכנסת ודיברת. אני מאמין לך, אנחנו מאמינים לך שבעוד שלושה חודשים תביא איזשהו פתרון לעניין הזה. אנחנו מאמינים לך בעניין הזה, אבל אתה יושב עם כאלה שלא כל כך אפשר להאמין להם, מה אפשר לעשות? ואז אנחנו באים ואומרים, אנחנו הסכמנו שלושתנו שאנחנו לא נביא את זה בלי הסכמה, ולכן אנחנו מקדמים את העניין שלך. זה יעבור בטרומית ולא ממשיכים הלאה בלי הסכמה, ואז אתם לא מובכים, בגלל שחלק גדול אצלכם דיברו על דמי אבטלה לעצמאים. הרי מה שייצא עכשיו – אם יהיה לכם רוב ואנחנו נצביע גם על הטרומית וניפול בטרומית, אנחנו מייד נניח את הצעת החוק מחדש, ואם כנים דבריכם ותביאו בעוד שלושה חודשים, אנחנו ניצמד אליכם ואנחנו נביא גם את החוקים האלה. אבל למה, למה צריך על כל דבר מחלוקת? אדוני השר, אמרת את הדבר הכי נורא מבחינתי – אמרת שלא היה זמן ועשו את הדברים. תגיד לי, היה לכם זמן להביא את החוק המטורף הזה של הכשרות? לזה היה זמן? לא היה אפשר להביא את הדבר המובן מאליו של דמי אבטלה לעצמאים אם הכוונה בסופו של דבר להביא את זה? אי-אפשר להביא את זה בטרומית? יש דברים בחוק ההסדרים שאתם הבאתם שאנחנו פשוט מתפלצים מזה. למה, סתם לפגוע בציבור? אני מציע מה שהציע חבר הכנסת אבו שחאדה. אני מציע: תתמכו בחוקים הללו בקריאה טרומית. אנחנו לא נמשיך את החקיקה אלא בהסכמה איתכם, ואז המציאות תהיה כזאת שאנחנו וגם אתם יכולים לחיות עם האמירה הזאת. אני מסתכל על חבר הכנסת אביר קארה. הוא יוצא מהדיון הזה נורא, נורא. הוא ילך אחרי זה לבחירות – אם הוא ילך לבד, הוא לא יקבל קול אחד. הוא דיבר כל הזמן על עצמאים ופה הוא מצביע נגד? תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, ברשות היושב-ראש, השרים, אני רוצה להגיד דבר אחד: אני מצטרף לכל מילה ומילה שאמרת. אבו שחאדה, אנחנו רוצים להגיד לשר – הוא חתום על ההצעה הזאת. הוא חתום עליה, ואני אומר: בוא, תעביר את זה טרומית. אבל אביר קארה, תדע לך, עכשיו קיבלתי טלפון מכמה עצמאים, והם אמרו שהם מתביישים בך, שאתה לא מייצג אותם. בושה וחרפה – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ואני קורא לך להצביע בעד – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בעד, בעד. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> 12 שנה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך, כלפון, אין לכם – – – על השבת, רמסת – – – לפחות העצמאים, תדאג להם. תודה רבה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה שמית. נא להתחיל. ההצעות המוצמדות – אלקטרוניות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – בעד משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך אתה נגד העצמאים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ירדנה, דקה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – רמאי, נוכל – – – לא יפה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – מכרת את העצמאים. מכרת את העצמאים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. המחאה נשמעה. אנחנו באמצע הצבעה. אני חושב שהבנתי מה הכוונה. תנו להמשיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, קטי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אלכס קושניר – נגד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו באמצע. אני אתן לך, אני אתן לך אחרי סיום ההצבעה לשאול אותי מה שאתה רוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – דע מאין באת ולאן אתה הולך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה, קטי. מזמן לא היה דבר כזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עוד לא הצבעתי – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבו מוחמד, (אומר בערבית: אבו מחמד, תירגע, גבר. גבר, תירגע. גבר, תירגע קצת. יאללה. אנחנו באמצע ההצבעה, גבר.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יאללה, אוקיי. אנחנו באמצע הצבעה, יא זלמה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יואב? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בעד העצמאים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לקרוא בשמות אלה שלא ענו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד מיקי לוי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש מישהו באולם שלא הצביע ורוצה להצביע? בני בגין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הצביע, אני חושבת. רגע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הצבעת? מולא, מולא. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אתה הצבעת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פטין מולא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הצביע, לא? אתה הצבעת. מה לא? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פטין, פטין, אתה לא אביר קארה, תירגע. תמה ההצבעה. אגב, אני רוצה להודיע שהממשלה שינתה את דעתה, וגם שתי ההצבעות הבאות יהיו שמיות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ובכן, לתוצאות: בעד – 54, נגד – 55. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יש, יש. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ההצעה של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה על דמי אבטלה לעצמאים לא התקבלה בהפרש של קול אחד בלבד. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של משה גפני בהצבעה שמית. אם מישהו רוצה לשנות הצבעה – מותר לפי החוק. מותר. הכול מותר. קרעי, שאלת אם מותר. בין הצבעה אחת לשנייה – מותר, בתשובה על השאלה שלך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא יכול בשתי ההצבעות הבאות להצביע בעד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תוך כדי הצבעה לא. שתי הצבעות – מותר, בהצבעות שונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יואב, יואב, יואב, מה רצית? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הסברתי – – – שעל הקול שלו החוק יעבור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. שמענו אותך. אנחנו מתחילים בהצבעה. גפני, אנחנו מתחילים עכשיו בהצבעה על ההצעה שלך, שמית. בבקשה, תפדלו. כמה חבל, סמי. הצעה טובה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד יואב – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אפשר שקט? אנחנו באמצע הליך הצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את נגד? איך את נגד? איך את נגד – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> מיכל וולדיגר – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – הלוואי שהיית מבינה בעד מה את מצביעה. הלוואי שהיית מבינה משהו. איך הגעת לפה בכלל? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אנחנו באמצע ההצבעה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו באמצע הצבעה. גלית, אנחנו באמצע ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו באמצע ההצבעה, רבותיי. אני אתחיל לקרוא לסדר. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לקרוא שוב את אלה שלא היו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד רם בן ברק – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח עופר כסיף – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע? אורבך, ניר אורבך? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אתה הצבעת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – את הפיקניק – – – יאיר לפיד – – – יש עתיד. תמשיכו לעשות צחוק מהציבור שבחר בכם. תתביישו. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – איפה היית 12 שנה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא עשיתי פיקניק עם העצמאים והבטחתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ובכן רבותיי, יש תוצאות: נגד – 55, אבל בעד – 54. לא התקבלה. גפני, צר לי. הצעה חשובה. אנחנו עוברים להצעה הבאה, של חבר הכנסת ינון אזולאי. גם היא תהיה שמית, ינון. הזדמנות אחרונה. נא להתחיל. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לפזר את ההפגנה סביב דוד ביטן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר, יש לו סוכריות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, להוציא את זה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד קרן ברק – בעד איתן גינזבורג – לא משתתף בנימין גנץ – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד חיים כץ – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת מנסור עבאס – נגד יצחק פינדרוס – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש חברי כנסת שלא הצביעו, שלא הקריאו את שמם? תמה ההצבעה. נא להביא לי את התוצאות, בבקשה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש שינוי בתוצאות, יש שינוי: בעד – 54, נגד – 56. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ההצעה לא התקבלה, גם לא של ינון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מזל שיש – – – בקואליציה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז אני קובע שההצעה שלך – בעצם הכנסת קבעה, לא אני – לא עוברת. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מודיע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודיע. רציתי להודיע הודעה אחרת, אבל קצרה ידי. אוקיי. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתם עשיתם? מה אתם עשיתם? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה אתם עשיתם? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתביישו לכם. בושה וחרפה. אין לכם כבוד גם לעצמאים. תתביישו. אין לכם כבוד אפילו לעצמאים. איבדתם את הבושה. אתם איבדתם את הבושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מרגי, מרגי. חבר הכנסת מרגי. קיש, אני מבקש ממך להירגע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – שמקבל את הכסף, לא יהיה לך למי לתת. הם יסגרו את העסקים. החברים שלך יסגרו את העסקים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא עשיתם כלום, קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אביר קארה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קטי – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם בחרתם נציג. אתם בחרתם נציג, לא בנימין נתניהו. למה אתה – – – בנימין נתניהו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתם הבאתם נציג, אבל הבאתם נציג, נציג למען העצמאים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מאי – – – << הצח >> הצעת חוק מיגון עוטף עזה, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1650/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ובכן, חבר הכנסת מרגי, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מיגון עוטף עזה, של חברי הכנסת יעקב מרגי ואוריאל בוסו. יעלה ויבוא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נציג העצמאים – מה הוא עושה למענם? אנחנו לא הבאנו נציג שבחרו אותו ולא עושה כלום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה קורה, מאי? מה קורה? << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תצביע פעמיים. תצביע פעמיים, יא צבוע. אין מי שיבחר בך עכשיו – – – איך אתה יכול להסתכל להם בעיניים? << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – זהו. אולי יש עוד מישהו שיפגין לך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אביר קארה וחברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תצביע עוד כמה פעמים, אולי יהיה לך. צבוע ושקרן. אין גבול לצביעות שלכם. אתם חיים בבועה של אטימות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא יעשה – – – יעשה לו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, מאי. תודה רבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חצוף. לא, אין דברים כאלה. יש גבול לטמטום ולאטימות. הוא נבחר על ידי העצמאים. הוא יושב פה, מצביע פעמיים וגם הולך נגדם. איזה דבר זה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – ולא קיבלת כסף לציבור שלך. אבל מנסור עבאס קיבל לציבור שלו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה לו למי לתת. אחמד, לא יהיה לו למי לתת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה לו למי לתת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה לך. תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מביא בפניכם להצבעה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עשר דקות, מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הצעת חוק פרטית, הצעת חוק מיגון עוטף עזה. הצעת החוק מדברת על הצורך במיגון עוטף עזה במובן הרחב, שמעבר ל-7 ק"מ. הרי ידוע שכל יזם הבונה דירות בישראל – מאי גולן, תודה – הרי ידוע שכל יזם שבונה דירות בישראל מחויב, לפי תקנות ההתגוננות האזרחית, להתקין בדירה מרחב מוגן. תקנות אלו, אשר הותקנו לנוכח לקחי מלחמת המפרץ, מבטאות שינוי בתפיסת העולם בהתגוננות המבוססת על מקלוט. בעת האחרונה, טווח הטילים של אויבינו גדל והשתפר, וחלקים נרחבים מתושבי היישובים הסמוכים לרצועת עזה מטווחים בתדירות גבוהה. כמו כן העיר אשקלון, מעצם היותה עיר גדולה ויעד אסטרטגי מבחינת אויבי ישראל, הפכה ליעד מועדף לשיגור רקטות וטילים על ידי החמאס – מה שגורם להרוגים ולפגיעה בתחושת הביטחון של תושבי העיר. בידוע שטווח הזמן הקצר בין ההתרעה על מתקפת הטילים לבין פגיעתה מחייב הקמתם של מרחבים מוגנים גם בבתים אשר הוקמו טרם תוקנו התקנות, ויש למגן וליצור מרחבים מוגנים בכל היישובים השוכנים בטווח של עד 10 ק"מ מגדר המערכת, כמובן, המקיפה את רצועת עזה, כפי שנעשה בעבר, וכפי שעשינו בעבר כאן בבית הזה, עד קו 7 ק"מ. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לכלול את העיר אשקלון אף היא, למרות שהיא מחוץ לטווח של 10 ק"מ, מתוקף הנימוקים שנימקתי. מתוקף מציאות ביטחונית זו, על המדינה לממן מתקציבה מרחבים מוגנים בדירות מגורים אשר הוקמו לפני שנת 1992, במטרה להבטיח את שלום תושביה, החיים בגבורה ובתושייה באזור העימות. לאחרונה אף יצאה קריאה בכתב של פיקוד העורף לממשלה שיש למגן 10,000 בתי אב באשקלון. הצעת החוק נתמכת גם על בקשתם ופנייתם של גורמי מקצוע בפיקוד העורף. בפיקוד כתבו מכתב לראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת בנימין נתניהו ולשר הביטחון בנימין גנץ, וזו לשון המכתב: עיריית אשקלון מממשת את אחריותה ומשקיעה כספים רבים לטובת החזקת המקלטים הציבוריים, ויש צורך לא רק במיגון ובשיפוץ של מקלטים ציבוריים ומוסדות חינוך. אך בשל המגמות שהשתנו ונוצר צורך למגן בתי אב שנבנו לפני 1992. כולנו זוכרים – אני מקווה שאלכס קושניר, חבר הכנסת אלכס קושניר ויושב-ראש ועדת הכספים, שומע אותי. אני מקווה שהוא נמצא פה, הוא הרי תושב אשקלון. והשר – שלום לך, אדוני, ברוך הבא. אני זוכר שראש עיריית אשקלון ישב כאן ביציע מתמוגג מנחת. כולנו זוכרים את ההנאה הצרופה והחיוך המלבב של יושב-ראש ועדת הכספים הנוכחי, חבר הכנסת אלכס קושניר, כשקרא בלהט ובהנאה לחברי הכנסת לתמוך בעד הצעת החוק שמעניקה הטבת מס לאשקלון, והבטיח פעם אחר פעם לעשות הכול למען תושבי אשקלון. וככה הוא אמר: חברים אשקלונים זכאים להטבה הזאת בזכות ולא בחסד. הם, יחד עם תושבי העוטף, מהווים חומת מגן אמיתית של מדינת ישראל. זה ציטוט מילה במילה ממה שאמר חבר הכנסת אלכס קושניר. הוא גם טרח להזמין את השר ליברמן שיהיה נוכח בזמן הדיונים, ואת ראש עיריית אשקלון. אז הגיע הזמן לעשות, לא רק לשבח את העורף, ולהעניק להם את ההטבות המגיעות להם ואת הביטחון המגיע להם. אז כאן אנו מביאים לא הטבה, לא הטבת מס, אלא מעגנים בחוק את הזכות של תושבי אשקלון ועוטף עזה עד טווח 10 ק"מ לחיות בביטחון, אשקלון יחד עם היישובים בתחום 10 ק"מ. כתב ערוץ 13 אלמוג בוקר, תושב הנגב, לאחרונה תושב נתיב העשרה, זועק את סוגיית המיגון. גם אז, כשהעברנו את ההחלטה על מיגון עוטף עזה עד טווח 7 ק"מ, זעקו, וכל חבריי שישבו בוועדות הכספים למיניהן, לדורותיהן – אני חושב שחלק גדול, הארי, של חברי הכנסת לא היו נוכחים, חלקם הגדול כאן חדשים, אבל גם אז הייתה זעקה: תקציב המדינה, זה ימוטט את הכלכלה, ימוטט את תקציב המדינה. אז מיגנו את עוטף עזה, ותראו מה זה עשה ליישובים, תראו מה זה עשה לשדרות – אין היום דירה אחת פנויה בעיר שדרות. ביישובי העוטף, בטווח 7 ק"מ יש הגירה חיובית. אנחנו לא רוצים שבגל הבא – שלא יקרה, אני מקווה – נמצא את תושבי העוטף ותושבי אשקלון בתחושת ביטחון מעורערת, לכן הצעת החוק הזאת מחייבת. אני, ברשותכם, רוצה לצטט את מה שאמר ראש העיר תומר גלאם באותו דיון: "החלטתי לדבר מדם ליבי. אני כראש עיר רוצה להיות ציוני ולהמשיך את הבנייה, ובאותה נשימה אשקלון לא נספרת. העוטף ממוגן; אשקלון לא ממוגנת. אין לנו את הכלים הבסיסיים כדי לתת לאנשים להתמגן. אני מכתת רגליים בין משרדי הממשלה" – את כל זה אומר ראש עיריית אשקלון מר תומר גלאם. "שלא נתבלבל, אף אחד לא עושה טובות לתושבים. התושבים שלנו נותנים את החוסן הלאומי לשרים, למדינה. תפסיקו פוליטיקה", זועק תומר גלאם, "מדובר בדיני נפשות. רקטות של 350 גרם יודעות להגיע רק לעיר אשקלון, ואם הרקטה הייתה נופלת ליד התושבים כולם היו קופצים. מה יעשו כשיהרגו שם 200, 300 ו-500 אנשים?" את זה אומר ראש העיר. אז, בזמנו, הוא אמר: לא מעניקים לא אזור "פיתוח א', לא עדיפות לאומית. זה ביזיון. הפכו את אשקלון לחצר האחורית של מדינת ישראל. קצ"א עושה הסכמים עם האמירויות ואני צריך להתחנן? על 400 דונם משלמים לי כמו על 15 דונם. המדינה מקבלת דיבידנד של 700 מיליון שקל. מי יפנה את הזבל? מי ייתן שירות? חבר'ה, די. אני אמשיך להילחם". זה ציטוט מראש עיריית אשקלון. בזמן הנותר אני אמשיך בציטוט שאמר בזמנו אלכס קושניר, אלכס קושניר מישראל ביתנו, יושב-ראש ועדת הכספים הנוכחי: "אני לא אתחיל מההתחלה, אני רק אגיד למי שפספס שמספרים לנו שבין צוק איתן לשומר החומות היו שבע שנים של שקט, ואולי בתל אביב יאמינו לזה, אבל אנחנו באשקלון יודעים שאלה לא היו שנים של שקט אלא אולי שנים של שקר" – ככה הוא מגדיר. "ילדי אשקלון חיים בפחד ובחרדה. התושבים חסרי אונים בפני האיום הרקטי המתמיד על הבתים שלנו, על בתי הספר שלנו, על העסקים שלנו ועל הרחובות שלנו. במהלך השנים הללו הממשלה הצטיינה בלהבטיח. פעם אחר פעם חברי הממשלה השונים ובראשם ראש הממשלה" – ככה הוא מלין אז – "הגיעו לעיר ו'הופתעו' לגלות שאשקלון היא העיר המטווחת ביותר בישראל. הופתעו, הבטיחו פתרונות ונעלמו. כך גם באוגוסט שנה שעברה", הוא אומר, "כאשר העליתי את החוק הזה להצבעה כאן, במליאת הכנסת, היו הרבה חברים בקואליציה שהצביעו נגד או שפשוט נעלמו מההצבעה. אני מאוד שמח שהתפקחתם". רבותיי, אלה ציטוטים של חבר הכנסת אלכס קושניר, שהיום הוא והבוס שלו, יו"ר מפלגתו, יושבים על הקופה – להשתמש בטיעונים שלו כדי להציל ולשפר את המצב הביטחוני באשקלון ובעוטף עזה, אבל עד טווח 10 ק"מ. רבותיי, אם מישהו התלבט אם כדור הארץ עגול או מרובע, אלכס קושניר היום הוכיח לנו שהוא עגול. איך שגלגל מתגלגל ואיך שמסתובב לו. אני הייתי מציע לו לבוא ולהיכנס עכשיו לכאן – לא רק בהצבעה – ושיסתכל לי בעיניים: למה הוא לא נלחם על כך שוועדת השרים תתמוך בחוק הזה? לא לחינם, בפחדנות של השרים בוועדת השרים הם ביקשו לדחות את זה בשלושה חודשים. רבותיי, תספרו את זה לנורבגים, מה זה דחייה בוועדת השרים, לא לי. כחבר ועדת השרים אני יודע איך גלגלנו חוקים. זה חוק נדרש, ואני קורא לכל חברי הכנסת, הן בקואליציה, הן באופוזיציה – אלון שוסטר, אתה יודע שגם במאבקים שניהלנו כאן בוועדות, יחד עם שי חרמש, על ה-7 ק"מ, איימו ואמרו: תקציב מדינה. תאמינו לי, זה תרם לכלכלה לא פחות מההשקעה שעשינו, לכן אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. ישיב מטעם הממשלה סגן שר הביטחון חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, אדוני יעלה ויבוא. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, חבריי, הצעת החוק שמובאת היום על ידי ידידי הטוב – – איפה מרגי? נמצא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא נמצא פה. הוא נמצא פה ליד הרב דרעי. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> בסדר גמור. – – יש בה כוונות טובות וראויות. אין מי שמבין יותר ממני את החשיבות בעניין המיגון, כתושב עוטף עזה כל חיי וכמי שכיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב 16 שנה, בתקופות המסיביות, מחוסרות המיגון, מחוסרות ההגנה האקטיבית, ללא הגנה על הגדר. הממשלה פועלת כיום לפי שתי תוכניות מרכזיות, רב-שנתיות, למיגון: מיגון הצפון ומיגון בעוטף עזה ובאשקלון, בהתאם למקורות תקציביים שהועמדו לטובת נושאים אלו בהחלטות ממשלה בשנים האחרונות, וכך נמשיך לעשות גם בשנים הבאות, על בסיס הערכה מקצועית של האיומים ובהתחשב בתקציב הקיים. בנוסף, משרד הביטחון ומשרדי הממשלה מקדמים מגוון רחב של פרויקטים. אנחנו נמצאים לקראת השלמה של פרויקט הקיר הסלארי המגן על עוטף עזה, הגדר, החומה לעיתים, והקיר התת-קרקעי, עם האמצעים, והוא נמצא לקראת השלמה. זה פרויקט שהושקעו בו מיליארדי שקלים בשנים האחרונות ומביא לשיפור משמעותי בביטחון ובתחושת הביטחון, שהיא קריטית באזור צמוד הגדר. כמו כן אנחנו שוקדים, על פי סדר עדיפויות, על שיפור המיגון בעוטף בגני ילדים ובחלונות של ממ"דים, חלונות מאוימים. כמו כן, בהמשך לדברים עם חבר הכנסת מרגי, נשפר את המיגון בעיר אשקלון על פי ההחלטות הקיימות. אנו ערוכים לקיום מערך של הפגות לתושבי העוטף ביישובים סמוכי גדר בעת לחימה. בימים האלה ממש – והתקציב שיעבור, אני מקווה, בחודש הבא יאפשר את זה – יוקצה תקציב של מאות מיליוני שקלים, כמעט מיליארד שקלים, כולל שנת 2023-2022, לתחילת מימון פרויקט מגן הצפון. אנו עובדים גם על שיפורים במרחב התפר בגבול המזרחי ובאיו"ש. כל התוכניות מבוצעות בהתאם להערכת מצב מקצועית של הפיקודים המרחביים של פיקוד העורף ושל אגפי משרד הביטחון. אדוני יושב-ראש הישיבה וחבריי חברות וחברי הכנסת, אני לא רואה מקום לפרוץ את התוכניות הרב-שנתיות הללו באמצעות הצעת חוק פרטית. בכל מקרה, הנושא לא מתאים לקביעה בחקיקה אלא בהחלטות ביצועיות של הממשלה, בהתאם למקורות התקציביים ובהתאם להחלטות שתתקבלנה מעת לעת. אני מציע כי מליאת הכנסת תדחה את הצעת החוק ותוריד אותה מסדר-היום. מכיוון שאנחנו נמצאים בעידן שבו רצוי להרחיב ולהבהיר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן, בוודאי. אני רוצה, ברשותכם – מתוך ההיכרות האישית, מתוך הידע שלי בתחום הזה, אני מבקש להביא לתשומת ליבכם, חבריי חברות וחברי הכנסת, מהן הנקודות או מהם האמצעים שבהם חשוב וראוי להשקיע השקעות תקציביות משמעותיות. ובכן, אני אספר לכם שלפני 14-13 שנה, אולי כבר 15 שנה, היה ראש ממשלה ששמו אהוד אולמרט, והוא שאל שאלה: עד מתי נמגן את עצמנו לדעת? הוא שאל את השאלה הזאת – באמת, זה בא ממקום אמיתי, לא כהתרסה. אני זוכר היטב ביקור שלו באישון לילה בקיבוץ גבים. נפגשנו בבית ילדים, שהיה המקום היחיד שהיה ממוגן, והוא נפגש עם הורים בני המקום בזמן שלא היה עדיין מיגון. הוא שמע את אחת מחברות הקיבוץ מספרת לו – אדוני היושב-ראש, אני אדבר אליך; אני חושב שאתה המאזין העיקרי – ובכן, היא סיפרה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> גם אנחנו. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן? היא סיפרה שיש לה ארבעה ילדים, יש לה ארבעה ילדים ושני חדרי שינה ללא מיגון, ללא כיפת ברזל, והיא אמרה לו: כשיש צבע אדום – כבר הייתה התראה בתקופה הזאת, היו גם שנים ללא התראה – אני צריכה לבחור, בחירתה של שרה מגבים, לאיזה חדר לגשת במהירות, בשניות שיש לי, ועל איזו מיטה לשכב כדי להגן על הילד שלי או הילדה. זה בלתי אפשרי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – הצעת חוק. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> זה כדי להסביר. מייד אני אגיע לפואנטה. אנחנו הגענו למסקנה שכך אי-אפשר. כך אי-אפשר. לכן התשובה שלי לאהוד אולמרט, ראש הממשלה בזמנו – ששאל שאלה נכונה: עד מתי נמגן את עצמנו לדעת? כל עוד קבוצה קטנה, קבוצה מצומצמת, לאורך זמן, תיפגע פגיעה משמעותית גם בתחושת הביטחון שלה וגם בביטחון עצמו, כל עוד זה קורה – קבוצה קטנה לאורך זמן, פגיעה משמעותית – כל עוד זה קורה, המדינה צריכה להתגייס. אני רוצה לומר לשבחה של מדינת ישראל, לשבחן של ממשלות ישראל במהלך 15, 16 השנים האחרונות, שכשהיה צורך לעסוק בסוגיה הזאת, ברגעים הקריטיים ידעו כל הממשלות למצוא את הנקודה הקריטית ואת הייעוד הנכון שבלעדיו לא היה אפשרי לקבוצת האוכלוסייה הזאת לעמוד במשא. אני אתן לכם את הצמתים העיקריים. צומת אחד הוא הצומת של מיגון הגנים. אמרה השרה מגבים – סיפרה את הסיפור על הילדים. יש הבדל גדול בין מיגון של המרחב הציבורי לבין מיגון של מוסדות החינוך. במוסדות החינוך ישנם בני אדם צעירים, חלקם גם לא יכולים ללכת או לרוץ, אבל מגיל שלוש הם מחויבים בחוק חינוך חובה להגיע למוסדות החינוך. לכן, השילוב הזה של ילדים שלא יכולים להגיע לבד למיגון והעובדה שהם מחויבים להגיע לבית הספר – או לגן, במקרה הזה – חייב את הממשלה במחצית העשור הראשון למאה ה-21 לעסוק במיגון גני הילדים. נדמה לי שזה היה בתקופה שעמיר פרץ היה שר ביטחון. הוא קיבל החלטה להתחיל לעסוק בנושא של מיגון בתי הספר. זו הייתה החלטה חשובה, החלטה מכוננת. בהתחלה היה ניסיון למצוא דרך של מיגון לא על ידי בנייה חדשה אלא על ידי מיגון חלק מהכיתות, על ידי פתיחת דלתות. פיקוד העורף עשה תרגילים ובדק אם באמת ב-15 שניות ילדים בגילים שונים יכולים לפרוץ מהדלתות מהכיתות הלא-ממוגנות לכיתות הממוגנות. הנושא הזה הוכרע בסופו של דבר, כנסת נכבדה, לא להאמין, בבית המשפט העליון, בעתירה שהוגשה על ידי תושבי עוטף עזה, אם אני זוכר נכון, בהובלת עו"ד אדי ווסר, ידידי מכפר עזה. הוא העלה את הנושא, ובדיונים מאוד לא פשוטים ובהכרעה מאוד ייחודית, בית המשפט העליון, שבדרך כלל אין לו מקום להתערב בהחלטות פרקטיות של מיגון, החליט שהוא אכן מורה למדינה למגן באופן מלא – לא כיתה פה כיתה שם – למגן באופן מלא את בתי הספר. והינה, הצומת הזה של מיגון מוסדות חינוך היה קריטי. בלתי אפשרי היה לייצר חיים נורמליים בעיר שדרות, בקיבוצים, במושבים לאורך רצועת עזה, ללא הפתרון, המהלך הזה. המהלך הזה בוצע, ואנחנו הרווחנו מערכת חינוך מחודשת, חדשנית וממוגנת. אני חושב שכ-20 בתי ספר חדשים נבנו כך ומאות גני ילדים ומעונות. זה היה במחצית העשור הראשון. לאחר מכן, כאשר ברבות השנים האיום נמשך, השאלה הגדולה הייתה באיזה אופן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נקיים מה שקוראים "הגנה אקטיבית", כלומר, לא נחכה לרקטה, לחומר הנפץ, אצלנו בבית אלא אנחנו נפגוש את האיום הזה, האיום האקטיבי הזה, בשמיים, בשחקים. אם אתם זוכרים, התחולל ויכוח גדול בשאלה הטכנית, מקצועית, כלכלית, כספית, אם ההגנה האקטיבית תהיה הגנה באמצעות טיל נגד רקטות או באמצעות תותח לייזר; דיון מאוד מעניין. אני יכול לספר לכם על מפקדי חיל האוויר שהיו בעד הקונספט הזה ומפקדים שהיו בעד הקונספט האחר והתווכחו ביניהם. היו פרופסורים לפיזיקה גרעינית שחשבו ככה ואחרת. כך או כך, חברים יקרים, על ההמשך נעשה אולי פודקאסט על הנושא הזה; מאוד מעניין. אם כן, אנחנו מתנגדים לקונספט של קביעת המיגון באמצעות חקיקה, בוודאי חקיקה פרטית, ואני מבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוודאי, בוודאי. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך להשיב, אדוני, ומייד לאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אלון, ידידי אלון שוסטר, סגן השר, ראש מועצת שער הנגב לשעבר, תביט לי בעיניים, אלון. אלון, מותר לך להביט בי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר שוסטר. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רחמיי, ליבי עליך. שלחו אותך. לא הגשתי שאילתה בסוגיית מה משרד הביטחון עושה בעוטף עזה. שלחו לך סקירה מה במשרד הביטחון. לעניין לא ענית. לעניין לא ענית. אני לא הייתי רוצה שיישמע מכאן שראש מועצת שער הנגב לשעבר נגד מיגון יישובים עד 10 ק"מ, ומנמק את זה – אני אומר לך, אני לא מאמין שהקראת את זה, שאתה מסתפק במה שעושים במכשול וזה מבורך, ואתה, בפעולות פסיכולוגיות תיתן תחושת ביטחון. אלכס קושניר – אני מקווה שהוא לא יתקזז – גם הוא היום יופיע כתושב אשקלון. אני אומר לכם, רבותיי, איך שגלגל מסתובב לו. אתם מכירים את זה, עם הלחן? איך שגלגל מסתובב לו. הדברים שאתם אמרתם ונלחמתם בעדם – היום אתם נגדם. אני אומר לכם, זאת פחדנות של אותם שרים בוועדות שרים. למה לא התנגדתם? אם התשובה כפי שהגשת אותה – למה ועדת שרים לא התנגדה? למה היא דחתה את זה בשלושה חודשים אם אין כוונה בכלל? אתה בא ומציג שהמכשול מספק והכול מספק, ושומר החומות היה איזה תסריט שחלמנו עליו, ולא היה, ואשקלון לא סבלה, אז למה לא התנגדתם בוועדת שרים? למה שלושה חודשים? מילא, שיקרתם, הקמתם ממשלה – לשקר גם בשוטף בכל יום ראשון בוועדת שרים? בושה וחרפה. גם ההצגה שהייתה פה – הצגה מבישה, וחבל לי שזה אתה. יש לנו שני חברי כנסת משער הנגב. תושבי אשקלון – באמצעות אבי דיכטר. חבר הכנסת דיכטר, באמצעותך יועבר המסר: יו"ר ועדת הכספים, שהבוס שלו הוא שר האוצר, כל ההבטחות שהבטיח, ועשה על זה קמפיין בבחירות, היום הוא מתנגד למיגון אותם בתים שאין בהם מרחב מוגן, שנבנו לפני 1992. הוא בעצמו מתנגד להם, יחד עם שר האוצר שלהם, ובפחדנות הם לא הפילו את זה בוועדת שרים; דחו את זה בשלושה חודשים. עכשיו מספרים לנו סיפורי מעשיות מה עושים במכשול. תודה רבה. אני קורא לחברי הכנסת לקחת את היושרה והאומץ הציבורי שלהם ולהצביע בעד מיגון עוטף עזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. חברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא אלקטרונית, ולכן נעבור להצבעה. חברים, מי בעד? מי נגד? הצבעה הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מיגון עוטף עזה, התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברים, בעד – 45, נגד – 52, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק שכר לחיילים בשירות סדיר, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2182/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלי כהן) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק שכר לחיילים בשירות סדיר, של חבר הכנסת אלי כהן. בבקשה, אדוני – הצעת חוק שמספרה 2182. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל אחד מאיתנו יודע מה החשיבות של חיילי צה"ל, מה הם עושים עבורנו 24/7, בכל עונה, בכל זמן ובכל מקום. בשנת 2017 הייתי שותף להעלאת שכרם ב-50%, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. הגיע הזמן להעלות זאת שוב. אבל אני רוצה להתחיל בסיפור. השר לפיד, השר לפיד, השר לפיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר יאיר לפיד. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> השר יאיר לפיד שיוצא החוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא נסע לחו"ל. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, אגב, רוצה לספר לכם סיפור שקשור אליו, והסיפור הזה נועד לטובת חברי הקואליציה. כשהייתי שר הכלכלה והתעשייה היינו בקואליציה. הביא בזמנו חבר הכנסת לפיד מהאופוזיציה הצעה להוסיף תקציב למשפחות עם ילדים אוטיסטים; יש לו קשר לנושא. אני מכיר לא מעט משפחות שיש להן ילדים אוטיסטים, ואני יודע עד כמה החיים שלהם קשים, עד כמה זה לא פשוט, עד כמה התוספת שהמדינה נותנת לא מספיקה. באתי אז לשר הבריאות ליצמן, שנמצא עכשיו בארצות הברית, ואמרתי לו: השר ליצמן, אני לא אוכל להסתכל לאנשים האלה בעיניים. אני מכיר אותם, אני רואה את הילדים. חייבים לתת להם את הסכום הזה. חשב ליצמן – ואתם יודעים שליצמן ולפיד, צמד-חמד זה לא – ואמר לי: אתה יודע מה, בוא נראה איך אנחנו נפתור את זה. ודאגנו להעביר את זה לטובת הילדים האוטיסטים, כי אמרנו שזה חשוב, כי זה לא קואליציה ואופוזיציה. עשיתי את זה על מנת שאני אוכל להסתכל לאותם הורים בעיניים, לדעת שעשינו את השליחות שלנו. ואני אומר לכם, חברי הקואליציה, תסתכלו בעיניים, היום כשאתם יורדים כאן מהכנסת עם הנהגים והעוזרים, לחיילים שעומדים בטרמפיאדה, לחיילי גולני שנמצאים עכשיו ברובאי, לתצפיתניות שנמצאות עכשיו בסוריה, ללוחמים שלנו בצנחנים, בנח"ל, בגבעתי, בכיפת ברזל, בקרק"ל, בחטיבות, ביחידות; תסתכלו על הילדים האלה, שנותנים את הנשמה שלהם 24/7, ותגידו להם שלא מגיע להם. תחשבו עליהם כשאתם עושים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מציע לך לא להרים יותר מדי. אם תתנגדו, זה בגלל שאין לכם אומץ. אין לכם אומץ להגיד להם שלא מגיע להם. אני רק אומר לכם מה אמר לפני זמן קצר בנט – שאגב, לא נמצא כאן; מעניין למה הוא לא נמצא: לחיילים שלנו מגיע שכר נורמלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות, אומר בנט – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכי, לכי, לכי לאבו מאזן, שרוצה להעמיד את חיילי צה"ל לדין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לכי לאבו מאזן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכי, סעי לאבו מאזן. סעי אליו, סעי אליו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> זו הקואליציה שלכם. אתם רוצים ללכת נגד חיילי צה"ל. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישי לך, מיכל רוזין. תתביישי שהלכת למי שרוצה להעמיד את חיילי צה"ל לדין. תתביישי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם ראש הממשלה שלך, הבובה, שלא נמצא כאן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> ומה אומר אותו בובה, ראש הממשלה בנט? הוא אומר: לא יכול להיות שהחיילים נשענים על הכיס של ההורים. נעלה את השכר של החיילים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אומר – בוא נשמע – גברת רוזין, ב-2017 אנחנו העלינו ב-50%. אומר, אגב, שר האוצר ליברמן: נגדיל משמעותית את השכר של חיילי הסדיר. אומר, נוסף לכך: אנחנו נעלה את חיילי הסדיר לא רק על ראש שמחתנו, גם על ראש תקציבנו. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכי לאבו מאזן. זה המקום שלך. יש לך כרטיס חד-כיווני, את יכולה ללכת. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אומר ליברמן: נעלה אותם לא רק על ראש שמחתנו – נעלה אותם על ראש תקציבנו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – נורבגי – – – נגד חיילים. תתביישי לך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> בתקציב של 452 מיליארד שקל, 452 מיליארד שקל, לא מצאו סכום להעלות – אפילו בתקציב כזה רק ללוחמים לא מצאו סכום. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. את הולכת נגד חיילים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, אני רוצה לומר לכם, בתקציב של 452 מיליארד שקל, מה כן מצאתם שאפשר לתת: מצאתם את מספר השרים הכי גדול ביחס לח"כים, שר בלי תיק, סגני שרים מיותרים, שני שרים במשרד האוצר; חוק נורבגי שלא היה כדוגמתו; 53 מיליארד שקלים למנסור עבאס; קרקעות הקיבוצים – מה שביקשו במפלגת העבודה; הולך גנץ, 500 מיליון לרשות הפלסטינית – את זה יש, על זה הוא נלחם; 1.1 מיליארד שקל פנסיות לפורשי צה"ל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לזה יש. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לחיילי החובה אין? תתביישו לכם, אתם, היום כשתצביעו נגד. תתביישו. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> בנט, בנט – אני עכשיו רוצה לומר לכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> מוזר, מוזר, מוזר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו העלינו לכם. אנחנו העלינו לכם. אנחנו העלינו – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם שאלה השותפים שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו שאלה השותפים שלכם, נגד חיילי צה"ל. תתביישו. שכולם יראו איזו ממשלה אתם. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלי, אלי, אלי, תסביר שהעלינו ב-50%. היא פשוט – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית, שיתביישו שזאת השותפה שלהם. שיתביישו. ואני רוצה לשאול אתכם: איפה בדיוק נמצא עכשיו גנץ? אותו גנץ שנלחם עבור הפנסיה, אותו גנץ שהלך ודאג להדליף שהוא נתן 500 מיליון שקלים למנסור עבאס – על גנץ אני יכול לומר: הרצחת וגם ירשת? רק ביום שני האחרון הוא הביא חוק להאריך את השירות של חיילי החובה בחודשיים, ביום שני האחרון; להעלות – הוא לא מצא את הזמן. ואני רוצה לספר לכם, ראיתי את גנץ השבוע. אמרתי לו: המטרה שלי היא לא להביך אותך, המטרה שלי היא להעביר את החוק. בוא נקדם את זה בטרומית, נתחיל עם הלוחמים. ומה אתם חושבים? הינה, כרגיל, כאן הוא ברח. אגב, לא רק הוא ברח. כל הפנסיונרים המדושנים של צה"ל לא נמצאים כאן, כל אלו שמקבלים פנסיות של עשרות אלפי שקלים. איפה אורנה ברביבאי? איפה יאיר גולן, שמקבל פנסיות כפולות? איפה הם נמצאים כאן בדיוק, כל אלה שמקבלים את הפנסיות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, להבטיח לעצמם רוב – אל תדאגו, הרשימה המשותפת נותנת להם כרית ביטחון. הם לא יצביעו איתם. בזכות זה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אתה פנסיונר וגם אתה צריך להצביע לחיילי החובה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אתה צריך להצביע. אנחנו העלינו ב-50%. אנחנו לא מתביישים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, ללכת עם חיילים ולהצטלם – את זה אתם יודעים. אבל אני רק אגיד לכם, את אותה בושה, הפנסיונרים כאן שרוצים להרים את הקול – חיילי צה"ל מרוויחים בממוצע שלושה שקלים לשעה. שלושה שקלים לשעה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שפק, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. חברת הכנסת שטרית, את רוצה לדבר עם חברת הכנסת שפק? את יכולה ללכת לדבר איתה. חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית, אני מדבר אלייך. את רוצה לדבר אליה? תיגשי אליה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבר קראתי לה, גברתי. מרוב שאת צועקת, את לא שומעת. אני מבין. מרוב שאת צועקת, את לא שומעת. את מפריעה לו לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה רבה. זה בזמן שלו. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שתדעו, זה לא על הזמן שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני עצרתי לך, אדוני, אם לא שמת לב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך, גברתי. אני מודה לך, גברתי. אני מודה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שפק, רק שתדעי, השכר הממוצע של חיילי החובה הוא שלושה שקלים לשעה. לזה הם מתנגדים; לזה אתם לא מוצאים בכל התקציב של 452 מיליארד שקל. אגב, גנץ, אם הוא היה גיבור, לפני שהוא נותן כסף לפנסיונרים – תן לחיילים. אל תברח מכאן היום. הייתם צריכים לראות, כשהייתה ישיבת הממשלה על הפנסיונרים, הגיעו כולם, עשו מאמרים, נלחמו. אצלנו, בשכונה שאני גדלתי בה, קודם כול אתה דואג לחלש, לפני שאתה דואג לזה שמרוויח עשרות אלפי שקלים. זה מה שאתה עושה. לכן אתם צריכים להתבייש לכם אם אתם תלכו נגד החוק הזה. אגב, בנט הוא ראש הממשלה החלש ביותר שהיה מקום המדינה – אומר לכולם כן; תראו אחד שהוא אמר לו לא. אגב, אם היום יקומו ביניכם שני צדיקים – אגב, היה מספיק אחד, אבל הרשימה המשותפת. ברור, אגב, שמנסור עבאס איתכם, שהרשימה המשותפת מתנגדת. שני צדיקים שיגידו לא – ב-452 מיליארד נמצא את התקציב, ונוכל להעביר את החוק הזה. אבל אתם לא תוכלו לבוא ולהסתכל לחיילים שלנו בעיניים. חברים יקרים, לסיכום, ממשלת בנט, לפיד, סער וליברמן, איבדתם את הדרך, או כמו שהחיילים הטובים שלנו אומרים, התברברתם בניווט. השרים שלכם מחזרים אחרי אבו מאזן, שרוצה להעמיד לדין את חיילי צה"ל. במקום עשר מעלות ימינה, לקחתם עשר מעלות שמאלה ממרצ. חברתם לאחים המוסלמים. כסף לחיילי צה"ל לא מצאתם; כסף לחיילים של האחים המוסלמים מצאתם גם מצאתם. תתביישו. אני מציע לכם היום להצביע בעד החוק החשוב הזה, אחרת לא תוכלו להסתכל לחיילי צה"ל בעיניים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי כהן. ישיב מטעם הממשלה סגן שר הביטחון חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, מערכת הביטחון והממשלה כולה רואות ערך רב בשירות הסדיר, בשיפור התנאים של המשרתים ובשיפור זכויותיהם במהלך השירות וגם אחרי שחרורם. ביוזמת שר הביטחון ושר האוצר מתקיימת בימים אלה עבודה מקצועית בין משרד האוצר למשרד הביטחון מתוך כוונה להעלות את שכר החיילים, כפי שאמר גם שר האוצר וכפי שביקש או הציע בהצעת החוק חבר הכנסת כהן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם שכחתם את החיילים. זה לא בתקציב. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> הינה, אני בא להרחיב. במסגרת השיח השוטף עם משרד האוצר הבאנו לתקציב פרויקטים חברתיים. הרי פה מדובר על "עם הפנים לחברה", ואם צריך להתבייש, חס וחלילה – לא. הממשלה הזו ניצבת בגאווה מול הציבור כולו, מול המשפחות, וכמובן שמול הבנים שלנו, החיילים המשרתים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני השתבחתי בשלושה חיילים קרביים – אחד בבה"ד 1 היום, השני השתחרר לא מזמן – ואני מודיע לכם, חברים יקרים, שאין לנו שום נקיפות מצפון. להפך, אנחנו גאים במורשת של הגב של ממשלות ישראל כולן, ובפרט בשיתוף הפעולה המדהים שהולך לקרות כאן בשנים הקרובות. אם כן, מה רציתי לספר לכם? בשבועות הקרובים יובא על ידי הממשלה לאישור הכנסת תיקון חקיקה שיעגן בחוק ובתקציב המדינה – מה שלא היה בעבר – את תוכנית ממדים ללימודים, אותה תוכנית שמיועדת לחיילים משוחררים מאוכלוסיות ספציפיות וללוחמים – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל מה עם ההבטחה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> רגע, תשמע. – – המסדירה מימון שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה – מהלך שהיה צריך לעשות. אגב, מהלך שכמו רבות מההחלטות החשובות, רבים מהפרקים שיבואו לידי ביטוי בתקציב הקרוב, נמנעו ממנו, משום שלא הצלחנו לייצר תקציב בממשלה או בממשלות האחרונות. הבאנו לתקצוב ולקידום מלא של רפורמת נפש אחת למען נכי צה"ל ששילמו בנפשם ובגופם למען המדינה, ואנחנו גאים בכך. עשינו את הדבר הנכון, עושים את הדבר הנכון, ואני מקווה שלו בשביל הפרויקט החשוב הזה כל כך, שלא צריך להסביר אותו, כל סיעות הבית יתייצבו סביב התקציב ויתמכו בתוכנית האנושית הזאת. אנחנו, בעזרת התקציב – שאני מקווה שנצליח להעביר אותו, ושגם חבריי מהאופוזיציה יתמכו בו בשמחה – נאפשר את תוכנית מגן בצפון למיגון היישובים סמוכי הגדר, כפי שאמרתי, כמעט במיליארד שקלים. אגב, זו החלטה ותיקה של הממשלה, משנת 2018, שבעקבות העובדה שלא הצלחנו – ניקח אחריות קולקטיבית; מדינת ישראל, רשויות השלטון של הרפובליקה הישראלית הראשונה – לייצר תקציב. לא הצלחנו לבצע גם את אותה החלטה של 5 מיליארד שקלים למיגון הצפון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל עכשיו אתם מביאים תקציב. אתה מביא תקציב. לכולם אתה נותן ולחיילי צה"ל לא נותן. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני מעריך שמשהו כמו 800 מיליון שקל נוכל להשקיע בשנתיים הקרובות – מייד ייגמר התקציב – לשנת 2023-2022. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה לא מסביר – למה נתת לכל העולם ורק לחיילי צה"ל לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כמובן, התקציב, שנצליח סוף-סוף – רצינו שזה יקרה לפני שנה; זה יהיה כנראה באיחור אלגנטי של שנה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חברים שלך יצאו מהקניון. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> התקציב יאפשר התעצמות ובניין הכוח של צה"ל ושל סוכנויות הביטחון האחרות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה היה יותר חשוב מחיילי צה"ל? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כשאתה מדבר, אתה לא יכול להקשיב למה שאני אומר. תראה כמה חשוב. אני באתי לפה כדי לדבר איתך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה היה יותר חשוב מחיילי צה"ל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כל העת מתקיים שיח עם משרד האוצר, כל הזמן, בנושאים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה היה יותר חשוב מחיילי צה"ל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת מולא, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – – מתוך הבנה שדווקא החוסן החברתי הוא חלק מהביטחון הלאומי. ואני שב ואומר שאני מקבל את האמירה העקרונית שהחוסן הלאומי שלנו, היכולת שלנו לעמוד בפני אתגרים, הוא לא רק פונקציה של מיגון פיזי; הוא בהחלט פונקציה של תחושת מעורבות, תחושת אחריות ושל הרגשה של שותפות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל הם הכי חלשים. אותם אתם שוכחים? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ולכן מה שצריך לעשות זה לגלות אחריות ולהעביר בקרוב ממש תקציב שיאפשר למדינה שלנו לפעול. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אין כסף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מולא, תודה. חבר הכנסת מולא, אתה גם עומד וגם צועק. שב, בבקשה, ועכשיו אל תדבר. מספיק עם הפרעות. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הפרעת גם לדובר הקודם וגם לדובר הנוכחי. מספיק. מספיק עם זה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אם כן, חבריי הלהוטים, יוקם צוות ממשלתי שיעסוק במתווה שירות חדש, והוא יעסוק בדיוק בסוגיה או המסר – אם תרצו סיסמה יפה שאני נותן לכם חינם: לא מוותרים לאף אחד ולא מוותרים על אף אחד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> על הפנסיות שלהם היה צוות? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> קטי, את לא שומעת. תראי איזו הצעה יפה: לא מוותרים לאף אחד ולא מוותרים על אף אחד. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מולא, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת מולא, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מתווה השירות החדש, חברותיי וחבריי, יאפשר – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> רגע, תן לי לגמור את הרעיון. – – מסלולי שירות נוספים, ובמסגרתו יועלה השכר למי שמשרתים בשירות משמעותי וארוך. זאת אומרת, אנחנו רואים את כל המהלכים שנעשים גם להכנסת אוכלוסיות נוספות לשירות אזרחי וגם צבאי כמכלול אחד. במסגרת הזו אנחנו כמובן נעסוק בדיוק באותה הצעה שחבר הכנסת כהן מציע שנעסוק בה – גם בהגדלת המשכורת, השכר של החיילים, של הבנות והבנים שלנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך אתם עושים את זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אנחנו מניחים שזה הפתרון ארוך הטווח היחיד להמשך קיומו של צבא העם ולשמירה על ביטחון המדינה, לאור הצרכים הביטחוניים. וצריך להגיד, לנוכח מגבלות תקציב, שום ארגון כלכלי חברתי-מדיני לא יכול לקחת על עצמו להיכנס לגירעונות בלתי הגיוניים – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין תקציב? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – אלא הוא יוצר דירוג, הייתי אומר, במשימות שלו. ועל כן – אמר גם שר האוצר, ותומך שר הביטחון – המהלך הזה יקרה, והוא יקרה בקצב הנכון שהממשלה האחראית שאנחנו מובילים, לשמחתי, תחליט עליו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא מאמינים לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת קיש. די. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ואנחנו, כמובן, נוכל לשמוע, להתייעץ, לשמוע את ההערות על המהלך הכל-כך חשוב הזה של השירות המשותף. התהליכים האלה, כפי שאמרתי, מובלים על ידי משרד הביטחון ביחד עם משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים, וזוהי בדיוק הדרך הנכונה לקדם אותם. בכל מקרה, התשלום לחיילים בשירות סדיר שאנחנו עוסקים בו לא מתאים לחקיקה. התשלום היום נקבע בפקודות ובהתאם למקורות התקציביים, וראוי שיימשך כך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הבאנו בחקיקה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לכן אני מציע, חברותיי וחבריי, שמליאת הכנסת תדחה את הצעת החוק ותוריד אותה מסדר-היום, ותאפשר למשרדי האוצר והביטחון לבצע את עבודתם בדרך המלך. למה להפריע לאנשים שצריכים לעבוד לעשות את עבודתם? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> את הפנסיות התקציביות כן הבאתם בחקיקה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אלו המשרדים. אנחנו יכולים להיעזר כמובן בחוות הדעת, במקצוענות, במעקב של ועדות הכנסת, אבל ההחלטות תתקדמנה בעזרת הממשלה, ולא בדרך שמבקשת, הייתי אומר, להביך את הממלכה, את הממשלה – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לא הבאתם בתקציב? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – בידי מי שמנעו מאזרחי המדינה את התקציב עד עכשיו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא הבאת את זה בתקציב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> הרי זה דבר מגוחך, שמי שמנע – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הרי אנחנו כבר שמענו את זה. שלוש פעמים אמרת את זה, לא יכולנו לפספס. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – את האפשרות להתקדם ולתקצב, ואולי כבר בעבר להעלות את שכר הבנים והבנות שלנו, בא בטענות שאנחנו מנסים עכשיו לגבש, על פי סדר עדיפויות נכון, את התקציב המשותף שלנו. שמעתי קודם הערה לגבי אומץ הלב של הממשלה או של השרים. אני מניח שזה נאמר מתוך ניסיון ללקט, למצוא איזשהן אמירות שקצת יסעירו או יעוררו את הדיון הרדום. אני מוכרח לומר לכם שאני מלא גאווה, חבריי וחברותיי, על היותי שותף לממשלה שאומרת את האמת; ממשלה שמייצבת סוף-סוף את השלטון במדינת ישראל, סוף-סוף ממשלה שמביאה תקציב. כל כך רצינו שזה יקרה בשנה הקודמת. לצערי, היה מי שסבר שלא מגיע למדינת ישראל שיהיה לה תקציב. הקמנו ממשלה אחרת, ממשלה משותפת, ואני מוכרח לומר לכם שאני מלא גאווה על השותפות הזאת, מקיר לקיר, של יהודים וערבים, דתיים ומאמינים בדברים אחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אומר כלום. עבר הזמן. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – שהעלה את שכר החיילים ב-50%. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> חבריי וחברותיי, אם לא היה ברור, אני מציע באמת להוריד את ההצעה הראויה הזאת מסדר-היום, ואנחנו נקדם את המהלך הזה בתקופה הקרובה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 1.5 מיליארד שקל לפנסיות התקציביות – לא הייתם צריכים שום ועדה מיוחדת. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> תסתכלו על שולחן הממשלה כאן. כשתראו את שולחן הממשלה כאן, אתם תראו את הממשלה המושחתת והמנותקת. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אלי, תוריד את המיקרופון, כדי שישמעו אותך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תסתכלו כאן מסביב לשולחן הממשלה, ותראו את הממשלה המושחתת והמנותקת ביותר מקום המדינה. כל אחד שלא יושב כאן בכיסא – זה 9 מיליון שקל לקדנציה. לזה, אגב, הם לא הקימו ועדות; את זה הם אישרו באופן מיידי. שר בלי תיק שהוא גם נורבגי – זה מה שנקרא חטא על פשע, גם עשו. כל הפנסיונרים של צה"ל, שמרוויחים עשרות אלפי שקלים, נעלמו. אגב, עוד מעט נראה כאן את האלוף אלעזר שטרן. מה רשמו בבית הספר לקצינים? ממני תראו וכן תעשו. תתבייש לך. ממני תראו וכן תעשו? דאגתם לפנסיות שלכם, להעלות אותן, אבל בחיילי צה"ל, שמרוויחים 3 שקלים בשעה, לא טיפלתם? לא הייתם? חבר הכנסת לפיד, שיושב – אגב, הוא ראש הממשלה בפועל; כל האחרים נעלמו. גנץ נעלם, אמר שיעלה, ליברמן נעלם. אגב, שם את חמד עמאר כשר בלי תיק, שנמצא איתו. אגב, לפיד, לפני שיצאת, הזכרתי סיפור מלפני שלוש שנים. כשאתה הבאת את החוק של האוטיסטים, אני הייתי בקואליציה, אתה היית באופוזיציה. הלכתי לליצמן, שאתה והוא לא בדיוק חברים, ואמרתי לו: תעביר את זה. אתה יודע למה אמרתי לו? כי יש לי חברים עם ילדים אוטיסטים. רציתי להסתכל להם בעיניים. אבל היום, לפיד, כשאתה תיסע הביתה עם הנהג שלך, כשתראה את החיילים, אתה לא יכול להסתכל להם בעיניים, לא אתה ולא אף אחד מהחברים שלכם. 452 מיליארד שקל מצאתם לכל דבר. 200 מיליון שקל – אמרתי לגנץ: תתחיל בלוחמים – את זה הוא לא מצא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הנורבגים עולים יותר מ-200 מיליון – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל דבר אחד: כל היום מחזרים אחרי מנסור עבאס. תפתחו את רשימת הדרישות של ה-53 מיליארד שקל. הולכים השרים בממשלה הזאת לאבו מאזן, להיפגש איתו, זה שרוצה להעמיד לדין את חיילי צה"ל. תתביישו לכם, אתם לא ראויים. רואים כמה שאתם מושחתים. תסתכל סביב שולחן הממשלה, תראה כמה אתם מושחתים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא העברתם את זה עד עכשיו? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, 25. אני אגיד לך, אנחנו אמרנו ועשינו. אנחנו העלינו ב-50% בזמן שאתה הצבעת, ולדימיר בליאק, בעד חוק נורבגי, בעד שר בלי תיק, בעד סגני שרים מיותרים, בעד 1.1 מיליון, בעד אותו בני גנץ, שלא נמצא כאן עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא בעצמו נורבגי. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> 500 מיליון שקל היו לאבו מאזן. אדון שוסטר, אדון שוסטר, אתה החזרת אותנו לימי מפא"י, למלמולים. אי-אפשר להבין ממך שום דבר. ממדים ללימודים, ממדים למדים. יכולת להגיד בצורה ברורה: נעביר את ההצעה הזאת, לא כמו הבוס שלך גנץ, שברח, לא רצה להיות כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> כשגם אתה וגם גנץ תלכו לבסיסי צה"ל, אל תסתכלו לחיילים בעיניים. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי כהן. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, על פי בקשת האופוזיציה. על פי דרישת 29 חברי כנסת, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. על כן, אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על השקט ולאפשר לסגנית מזכירת הכנסת לקרוא את השמות. סגנית מזכירת הכנסת, בבקשה, נא להתחיל בהצבעה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע באמצע ההצבעה. חברת הכנסת גולן, אנחנו באמצע ההצבעה. חבר הכנסת כץ, אנחנו באמצע ההצבעה, תודה רבה. חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ. כן, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו משתתף בהצבעה יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בבקשה בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל ביטון – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד מיכל וולדיגר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלעזר שטרן – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אביר קארה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אביר קארה – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד חבר כנסת שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נגד החיילים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – הקואליציה. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – נגד החיילים, בעד הכיסא, בעד הכיסא שלך. מושחתים. בעד הכיסא שלך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נגד כל דבר, בעד הכיסא. נגד העצמאים, נגד החיילים. ווי ווי על הכיסא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ממשלה נגד חיילי צה"ל, תתביישו לכם. איזה – – – נגד חיילי צה"ל, בושה. איזה ביזיון. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – נגד החיילים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בעד מי אתם? בעד הרפורמים. בעד הרפורמים – הו, בזה אתם תומכים, בעד הרפורמים. נגד האזרחים, נגד החיילים, נגד העצמאים ובעד הרפורמים. אחלה ממשלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרפורמים נגד צה"ל. הרפורמים נגד צה"ל. הרפורמים נגד צה"ל. הרפורמים נגד צה"ל. הרפורמים נגד צה"ל. הרפורמים נגד צה"ל. הרפורמים נגד חיילי צה"ל. הרפורמים נגד צה"ל. הרפורמים נגד צה"ל. בושה וחרפה, הרפורמים נגד צה"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, מספיק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – הרפורמים נגד צה"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, מספיק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרפורמים נגד צה"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. די. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – שלך, לשאול איפה הוא שירת? אתה יודע מה הוא עשה למען מדינת ישראל ואתה לא? אין לך זכות לשאול את זה. אין לך זכות לשאול את זה. אין לך זכות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין לך זכות לייצג את – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי שמייצג את חיילי צה"ל – – – אזרחי ישראל – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת גולן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, חברת הכנסת גולן, אני מבקש להקריא את תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 53 נגד. לפיכך, הצעת החוק לא עברה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << נושא >> ישיבה מיוחדת לזכרו של שר התיירות וחבר הכנסת רחבעם זאבי (גנדי), זיכרונו לברכה, במלאות 20 שנים להירצחו << נושא >> << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> אני מבקש להמשיך בסדר-היום – סעיף 4. אני מבקש שקט. חבר הכנסת אבוטבול, אני עובר להמשך סדר-היום. בבקשה. תודה לכם. המשך סדר-היום – ישיבה לזכרו של חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר רחבעם זאבי גנדי, זכרו לברכה. אני מבקש שקט במליאה. מכבדים אותנו בנוכחותם בני המשפחה. משפחת זאבי היקרה, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הכנסת מציינת היום 20 שנה להירצחו של האלוף, השר וחבר הכנסת לשעבר רחבעם זאבי, זכרו לברכה. הרצח המזוויע ההוא היה ללא ספק אחד מאירועי השיא של האינתיפאדה השנייה. בבוקרו של 17 באוקטובר 2001 ארבו מחבלים של החזית העממית וירו בשר התיירות של מדינת ישראל מטווח אפס. ההתנקשות בשר זאבי תוכננה ואורגנה במשך זמן רב; עקבו אחריו ואספו מידע מודיעיני על אודות סדר-יומו. ההחלטה קרת הרוח לרצוח שר בישראל הייתה ועודנה חצייה של כל הקווים האדומים. זו התקפה נפשעת על מדינת ישראל, על סמליה, ופגיעה בלתי נסבלת בריבונותה, בשלטון שלה ובשר בישראל. ברמה האישית אני זוכר את הבוקר הנורא ההוא כמפקד מחוז ירושלים. הגעתי במהירות למלון היאט, שנמצא דקות ספורות מבניין המטה הכללי של משטרת ישראל. כשהגעתי למקום נחרדתי לגלות ששר בישראל נרצח. זה היה יום טראומתי בעבורי ונורא מאוד במסגרת תפקידי. לאחר מכן ארגנתי את כוחות המרדף, יחד עם שירות הביטחון הכללי, כדי לתפוס את המחבלים השפלים. במהלך השנים מדינת ישראל רדפה אחרי מבצעיו ומתכנניו של פיגוע ההתנקשות, ובשנת 2006, במסגרת המבצע "הבאת ביכורים", סוף-סוף שמה ידיה על המרצחים הנתעבים, שעמדו להשתחרר מהכלא ביריחו. יש לכך חשיבות עליונה במאבק בטרור ובמשמעויות הקשות של האירוע החמור הזה. יהי זכרו של השר רחבעם זאבי ברוך. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי, שרים, חברי כנסת, משפחת זאבי היקרה ומוקירי זכרו של רחבעם זאבי, זכרו לברכה, מכובדיי כולם. לפני 50 שנה בדיוק פנה האלוף רחבעם זאבי למשורר חיים חפר בבקשה: כתוב שיר אשר ייטיב לשקף את סיפורה של ארץ המרדפים. "ארץ המרדפים" היה כידוע הכינוי שליווה באותן שנים את בקעת הירדן, בעת שמחבלים חדרו מירדן לתוך ישראל בניסיון לפגוע באזרחי ישראל. אז חיים חפר כתב את השיר "האיש מן הבקעה", ובעבור רבים האיש הזה היה גנדי – האיש מן הבקעה, אלוף פיקוד המרכז הבלתי-נשכח, מי שהוביל את המרדפים אחרי חוליות המחבלים לפני יובל שנים, וכך שמר על ביטחון אזרחי מדינת ישראל וחייהם. "האגדות יפות הן", כתב חיים חפר, "עד שפתאום עפות הן, רק אלוהים ידע לאן". ואומנם, גם גנדי היה במידה רבה אגדה – אגדה בחייו, אגדה במותו; לא אגדה נוטפת דבש, גם לא אגדה שמחפשת להיות בלב הקונסנזוס החם והנעים, ובכל זאת, אגדת גנדי ליוותה את המעשה הביטחוני וההתיישבותי בארץ ישראל במשך עשרות שנים, מיום שעמד על דעתו ועוד כנער צעיר בחר להתגייס לשורות הפלמ"ח ועד שנפל בידי מחבלים בני עוולה והוא שר בממשלת ישראל. גנדי לא רק חי על משמרתו, הוא גם נפל על משמרתו. האיש, אשר מרבית חייו הבוגרים הוקדשו לביטחונה של ישראל ולתקומתה, נפל בבירתה, ירושלים. רבותיי, "מולדת", אמר פעם גנדי, "היא אותו נוף, אותו תא שטח, שאני ועמי גדלנו בו וקיימנו חיים חומריים, ממלכתיים ורוחניים. וכשאני אומר עמי," המשיך גנדי, "אני מתכוון לאבותינו ואבות אבותינו, כפי שממחישים זאת לנו ספרי התנ"ך והתפילה". ואומנם, את חייו הוא הקדיש כדי לצקת תוכן ממשי למילים אלה – להידוק הזיקה שבין עם ישראל לארץ ישראל. הוא ידע היטב שמה שמחבר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא לא רק הצורך הפיזי, הפרקטי, במדינת מקלט, אלא שורשים של העם שלנו, שנטועים כאן כמעט ארבעת אלפים שנה, מאז צוּוה אברהם אבינו לקום ולהתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה. הוא ידע שכל צעד שאנחנו דורכים בארץ קושר אותנו לארץ; הוא ידע שכל פסוק שאנחנו קוראים מהתנ"ך מעמיק את אותו הקשר; הוא גם ידע היטב לשזור את גבורתם של השופט גדעון ולוחמיו עם גבורת לוחמי הפלמ"ח, שעימם נמנה גנדי. יש היום משקפיים כאלה, שאפשר להסתכל דרכם במציאות רבודה, שמלבישים על המציאות תמונות, אז גנדי כאילו הסתובב עם משקפיים כאלה ברחבי הארץ והוא ראה את ההיסטוריה שלנו שכבות-שכבות על מציאות חיינו בהווה. הוא היה יריב חד למול החולקים על דעתו, בר-פלוגתא משובח ועתיר ידע. לשונו הייתה חדה, שנונה ומושחזת, מיטיבה לשקף את תפיסת עולמו. בעולם של מעט שחור, מעט לבן והרבה מאוד אפור, גנדי היה איש של שחור ולבן. הוא לא חשש להילחם על תפיסותיו, גם אם הן הוציאו אותו מלב הקונסנזוס. בצמתים שבהם רבים ניצבו וחיפשו כיוון, לגנדי לא היה ספק לאן הדרך צריכה להוביל. הדסקית, שלא משה מצווארו, זאת אשר סימלה את דאגתו לשבויי צה"ל ולנעדריו, המחישה גם דבר נוסף: גנדי היה חייל של ארץ ישראל עד יומו האחרון – חייל עיקש, אדוק ולא מתפשר. גם כאשר פשט את מדיו, שירותו כחייל לא באמת הסתיים. שליחותו של גנדי כאן, בין כותליה של כנסת ישראל, ארכה כ-13 שנים, וגם מעל הדוכן הזה ממש המשיך גנדי להילחם על דעותיו, על אמונותיו, על דאגתו לארץ ישראל ועל עתידה. משפחת זאבי היקרה, 20 השנים שחלפו בלי אבא, בלי סבא שהכרתם ואהבתם, הן ודאי רצופות בגעגוע ובכמיהה למי שהוא היה בעבורכם. אומרים שאדם חי כל עוד הוא קיים בזיכרון אחרים, לכן אני בטוח שכפי שהיה נוכח בחייכם, כך הוא נצור גם בליבכם ובליבם של רבים בעם הזה. נזכור את רחבעם זאבי כאוהב מושבע של ארץ ישראל, נזכור אותו כיהודי הגאה במורשת שלנו, נזכור אותו כלוחם מושבע על תקומתה ועל הבטחת עתידה של מדינת ישראל. יהי זכרו של רחבעם זאבי ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו, בבקשה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> מכובדי יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי, בני משפחת זאבי היקרים, חברי הכנסת, לפני כמה חודשים, בזמן מבצע שומר החומות, תקפו פורעים ערבים בירושלים אדם בעל חזות חרדית בשער שכם. הם גידפו אותו, הם הפילו אותו ארצה, פניו שתתו דם. האיש הצעיר הזה הוא נתן זאבי, נכדו של גנדי. התוקפים נמלטו, אבל המשטרה פעלה במהירות לאתר את החשודים באירוע הנפשע הזה, והכי חשוב – נתן זאבי קם ושב לאיתנו. כששמעתי על כך בזמן המבצע חשבתי על גנדי ועל משמעות המבצע שאליו יצאנו. לפורעים בירושלים ובערים האחרות, למי שתקף אותנו בירי טילים מרצועת עזה ולכל אויבינו, המבצע הראה את נחת זרוענו. באותם ימים גורמי הטרור הרגישו את עוצמת פעולתנו. מי שביקש לפגוע בנו נשא בתוצאות. כמו במקרה של נתן זאבי, אין מתאימים יותר מדברי הנביא מיכה: "אל תשמחי אֹיַבְתי לי כי נפלתי קמתי." מבצע שומר החומות לא היה המערכה הראשונה שעברנו בדורות התקומה, והוא גם לא יהיה המערכה האחרונה. זהו צו חיינו, כי רק מי שנכון להגן על המולדת במסירות, בהתמדה ובהקרבה זוכה לראות בבניינה. זה בדיוק גנדי: חייל ומפקד, אוהב הארץ, בונה הארץ, מגן הארץ. הוא התחיל בפלמ"ח, בברית השיבולים והחרב, ש-80 שנה מלאו עכשיו להקמתה. איך אמר גנדי? עשינו זאת בלי ציוד, אבל עם אמונה; בלי נשק, אבל עם הכרה; בלי מדים, אבל עם מורל. זה היה בדיוק באותן שנים שגנדי ספג את אהבת ארץ ישראל שלו – אהבה עזה, נלהבת, אמיתית, לכל רגב אדמה של ארצנו. הצעידה והמסעות בנגב ובגליל, מסעות מים אל ים, לימדו אותו, לדבריו, שלא ניתן להסתפק בשאלה איפה אפשר להציב מרגמות. בד בבד חייבים להכיר את המשמעות ההיסטורית של המקומות הללו בתולדות עמנו. אני יכול לומר לכם – הרי כל אחד חייב לספר על קשריו האישיים, אז אני אומר את הקשרים האישיים שלי, החזקים ביותר, עם גנדי. אני יכול לומר לכם מניסיון אישי שגנדי צדק: צעידה בנתיבי המולדת היא הדרך הטובה ביותר להקנות את אהבת המולדת. כשצעדתי עם חבריי וחייליי בסיירת מטכ"ל מאות קילומטרים – יכול להיות שדיכטר יכול לספור יותר טוב – מאות קילומטרים, אני חושב אלפי קילומטרים, בגיאיות ובהרים, בוואדיות ובג'בלאות, כמו שהיינו אומרים, בנחלים ובמדבריות, פגשתי אין-ספור אתרים היסטוריים מימי התנ"ך, המשנה, התלמוד וגם מתקופות מאוחרות יותר. הידיעה שאני דורך ברגליי על אותה קרקע שעליה התהלכו קדמונינו, הידיעה הזאת העלתה אותי לגבהים. החוויה הזאת הייתה טבועה בגנדי. הוא דיבר איתי עליה כל הזמן. כשהוא היה פוגש גל אבנים קדום, הוא רצה להבין אם מדובר בנוטרה, בשומרה, במלונה, בסוכה או במגדל. הרי בכרם, כך מלמד התנ"ך, יש לפחות חמישה-שישה מבנים שתפקידם לשמור על פרי הגפן, וחשוב לדעת את ההבדל ביניהם. איך כתוב בישעיהו? "כרם היה לידידי – – – ויבן מגדל בתוכו" – שם זה המגדל. להכרות הקרובה הזאת עם משעולי המולדת דרך הרגליים הצטרפה תאוות הקריאה של גנדי. אני ראיתי במו עיניי את הספרייה הכבירה שלו. זה אוסף מרשים ביותר של ספרים, כתבי יד נדירים, שהוא טיפח במשך שנים. אני חושב שהעושר העצום הזה נתן המחשה לאימרה המחויכת: ביתי הוא ספרייה וסביבה חדרי מגורים. זה פשוט היה כך. הוא חי סביב הספרים הללו, וזה היה עוד חיבור אמיתי בין גנדי לביני. כשדיברנו על ספרים שעוסקים בחקר ארץ ישראל או בספרים שעוסקים באבות אבותינו העיניים שלו זרחו, וגם שלי. למען הסדר הטוב אני חייב להבהיר לכם, חברי הכנסת, שבמונח "אבות אבותינו" אני מתכוון ל-our forefathers, לא לארבעת האבות, כפי שאמר מי שאמר. חברי הכנסת, גנדי היה לוחם ומפקד במלחמות ישראל בעשורים הראשונים של המדינה. כאלוף פיקוד המרכז בסוף שנות השישים הוא עיצב ושכלל את תורת המרדף אחר המחבלים בבקעת הירדן, ובזה הוא יצק נדבך עיקרי במאמץ לחסום את גבולנו המזרחי מפני איומי הטרור, שהיו אז מירדן. אני זוכר היטב את המרדפים הללו; בחלקם השתתפתי, לפעמים מצידו האחד של הנהר, לפעמים מצידו השני. הפעילות הזאת הייתה כרוכה בסכנות, והיא הייתה כרוכה גם בקורבנות. טובי חברינו נפלו, והם הונצחו באנדרטת הבקעה, שגנדי יזם את הקמתה. לכן, לא פלא שלגנדי היה יחס מיוחד לבקעת הירדן. הוא אף קרא לכמה וכמה יישובים שם – נתן להם את שמם, בבקעה. באותה מידה היה לו יחס מיוחד למרחבי השומרון, שבהם נאחזו שבטי ישראל לפני אלפי שנים. השומרון זה שורשים, השומרון זה ביטחון, השומרון זה חלוציות, לכן אני שמח מאוד על הזכות שניתנה לי, יחד עם חבריי, לקדם את הקמתו של מרכז ההנצחה והמורשת לגנדי ולרעייתו היקרה יעל בברקן בשומרון. בשעה טובה, בימים אלה, אחרי מאמצים שעשינו במשך שנים לקבל את האישורים, לתכנן, לתקצב – ואני מודה לכל החברים שעזרו בזה – בשעה טובה הדחפורים עלו על הקרקע ועבודות הפיתוח במקום החלו. זה יהיה מרכז חדיש ומרהיב שיחנך להכרת הארץ בכלל ולהכרת השומרון בפרט, בהתאם לפועלו של גנדי. חברי הכנסת, לפני 20 גנדי נלקח מאיתנו בפיגוע טרור נפשע בירושלים. המאמר האחרון שהוא כתב, שהוא הספיק לכתוב לפני הירצחו, היה על הטרור, על המתקפה הנפשעת ב-11 בספטמבר בארצות הברית. לדאבון הלב גנדי עצמו נפל קורבן לטרור הנתעב. מחבלים צמאי דם גדעו את חייו כשהוא בעיצומה של עשייה נמרצת. אבל הטרור לא ניצח אז והוא לא ינצח היום. כשאני אומר את זה יש תנאי: התנאי הוא שנילחם בו במלוא עוצמתנו ללא מורא וללא סייג. לצערי, הממשלה הנוכחית לא עושה זאת. היא מגלה חולשה תהומית בתחום זה, כמו גם בתחומים אחרים. מול ירי רקטות על קריית שמונה – אין תגובה; מול אש מקלעים על מרפסות בשדרות – אין תגובה. פשוט לא עושים כלום. גנדי היה מזדעק למראה הריצה הבהולה של שרים אל אבו מאזן, שהסומק חזר ללחייו; גנדי היה מוחה על קיפוח לוחמי צה"ל, שלא קיבלו כל תוספת לשכרם בשעה ש-53 מיליארד ש"ח הובטחו לרע"מ; גנדי היה תוקף בשצף-קצף את מחדלי הקורונה, את הפגיעה בחקלאים, את ההשלמה עם הסכם הגרעין המתגבש עם איראן; גנדי לא היה משלים עם ממשלה שהעומד בראשה בקושי עובר את אחוז החסימה והיא מתקיימת רק בזכות קולות התנועה האסלאמית; גנדי בטוח לא היה משלים עם דיבורי סרק על ממשלה שהיא 10 מעלות ימינה בעוד שהיא בפועל 180 מעלות שמאלה. קולו האישי של גנדי חסר, אבל זעקתו מושמעת על ידי המוני אזרחי ישראל. צאו לרחובות, תשמעו אותם. זכרו חי, חי מאוד בתודעת העם. נכיר כולם את תרומתו לעמנו ולארצנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בנימין נתניהו. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בלי קריאות ביניים, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, בני המשפחה – בנות, בנים, נכדים – חברים ומוקירי זכרו, לפני 20 שנה, באותו יום מר ונמהר, חשבתי שאותו מחבל, בן החזית העממית, שלף אקדח ורצח את רחבעם זאבי גנדי האיש. היום אני מבין שהוא למעשה נטל פטיש וניתץ במכוון מראה. גנדי לא נרצח כאדם פרטי – הוא נרצח כי הוא היה גנדי; הוא נרצח בגלל מי ובעיקר מה שהוא. גנדי היה מראה – מראה לכל כך הרבה תהליכים שעוברים היום על החברה הישראלית, על המערכת הפוליטית שלה, מראה שכל כך כל כך חסרה לנו היום; מראה של נאמנות ערכית, אידיאולוגית, רעיונית, לדרך מול מי שמעדיפים כיסאות ומנעמי שלטון. פעם אחר פעם אחר פעם היה לגנדי משפט מפתח: "המולדת קודמת למולדת" – כן, קודמת למפלגה ולאינטרסים הפוליטיים שלה. גנדי ויתר על כיסאו והתפטר בשל חוסר תגובה על ירי של טרוריסטים לעבר חברון, כי זאת הייתה המחויבות, השליחות, האחריות והנאמנות שלו. גנדי היה מראה של מבט מפוקח על המציאות הדמוגרפית והגיאו-פוליטית, מראה שידעה להסתכל נכוחה אל התהליכים, תהליכי העומק המסוכנים שעוברים על החברה הערבית בישראל. הוא יודע, אגב, להבחין בין התקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, שאז עברה החברה הערבית תהליכי ישראליזציה – היה שם סוג של השלמה עם הניצחון היהודי בתש"ח – ועד למלחמת ששת הימים והמפגש של המכונים "ערביי ישראל" עם ערביי יהודה ושומרון והתקווה שהחלה מפעפעת בהם שהינה, אם הם יכולים לקבל, לדרוש, לנהל משא ומתן, אז גם אנחנו יכולים. גנדי, במבט מאוד חד, מפוקח וקורא עתידות – והיום אנחנו יודעים עד כמה הוא צדק – ידע לקרוא לילד הזה בשמו בלי לגמגם, בלי לטשטש, בלי לעצום עיניים; להבין את הסכנה ובעיקר להבין את דרישת הנאמנות חסרת הפשרות שאנחנו צריכים להציב לערבי הארץ הזו כתנאי להישארותם כאן כאזרחים שווי זכויות. גנדי היה מראה של יושרה אל מול גל של צביעות ששוטף את מי שדוגלים וחותרים לטרנספר של יהודים ומזדעזעים מהמילה הזו כל אימת שהיא מוזכרת ביחס לאויבים. גנדי היה מראה לשורשיות שנטועה עמוק בתנ"ך, במסורת, במורשת, בהיסטוריה המפוארת של העם היהודי, ויציאה אל מרחבי העשייה מתוך אותה שורשיות עמוקה וחזקה, שכל הרוחות שבעולם באות ונושבות בה ואינן מזיזות אותה ממקומה מול גלים של ניתוק פרוגרסיבי שאיבד את הדרך. כמה חסרה לנו בימים האלה המראה הזו. עכשיו תראו, חברים, אל מול מראה ברורה כל כך, עם דמות ברורה כל כך, יש שתי תגובות אפשריות. רובנו, כשנתבונן במראה, נמצא פערים גדולים. אנחנו לא מגיעים אל הסטנדרטים האלה – כל אחד וחולשותיו, כל אחד ומעידותיו. אבל יש מי שרואה את הפער בינו ובין המראה ומקבל על עצמו להידמות לה, מקבל על עצמו להידמות ולהיות כמה שרק אפשר קרוב – כדי שהבבואה שאני רואה במראה תהיה גם הבבואה שלי, של מה שאני מאמין, חותר, מקדם וחי. יש מי שלא מסוגל לחיות עם הפער הזה ושובר את המראה – שובר את המראה כדי לא לראות את עמוד השדרה ואת קריאת הכיוון שהיא נותנת לו. אז היה מי ששבר את המראה אז, כי הוא הבין שגנדי עם אמונותיו ומורשתו מאיים עליו. יש מי שמנסה לשבור את המראה היום, וזו כנראה הסיבה שמי שמתהדרים בנוצות של ממלכתיות בימים כתיקונם מרשים לעצמם להחרים – כן, להחרים – את טקס האזכרה הממלכתי לשר וקצין, אלוף ומפקד, ציוני, לוחם שנפל על משמרתו בשל היותו שר בממשלת ישראל במדינת ישראל היהודית המתחדשת. אבל – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – רק לכם, בני המשפחה, ולרבבות רבבות אוהדיו ומוקיריו, ובעיקר ממשיכי דרכו – יש לנו המון סיבות לאופטימיות. המונים המונים המונים בעם ישראל, בחברה הישראלית, מתבוננים אל המראה שהציב לנו גנדי במרכזו של הסלון בהערצה, ועובדים קשה ועושים את כל יכולתם כדי להיות דומים עד כמה שרק ניתן אל המראה, והמראה הזו תנצח ותהיה מודל לכולנו. יהי זכרו של רחבעם זאבי גנדי, השם ייקום דמו, ברוך. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, שרים, חברי וחברות הכנסת, משפחת זאבי היקרה, שלוש נקודות. על גנדי אפשר לומר ולכתוב הרבה, אבל אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות. נקודה ראשונה – רחבעם זאבי, שכונה גנדי, למה הוא כונה גנדי? יש על זה כמה גרסאות. אחת הגרסאות אומרת שבקיבוץ, כשהיה נהוג לגלח את ראש הבנים, הוא נכנס לחדר האוכל קירח, רזה ויחף והזכיר לחברים את מהטמה גנדי, ומאז דבק בו הכינוי. לא סתם פתחתי בסיפור על שמו. השם הוא המהות. שמות ילדיו של גנדי מעידים על הדמות שהוא היה, על אהבת ארץ ישראל ועם ישראל שבערה בעצמותיו. לבנו הבכור קרא יפתח פלמ"ח ולקטנים יותר סייר בנימין, מצדה, צאלה וערבה. אהבת הארץ והעם הייתה חלק ממנו, מאופיו וממהלך חייו. היא החלה מהחינוך שקיבל בביתו, כשנולד בימין משה, המשיכה בקיבוץ גבעת השלושה, שם למד והתחנך, ולאחר מכן בתיכון, בגימנסיה העברית רחביה, שם הושפע מאוד ממוריו בכל הנוגע לאהבת הארץ. גם כשהמשיך ללימודים גבוהים, הם היו לימודי ארץ ישראל. בהיותו בתפקידים בכירים בצבא, ארץ ישראל ועם ישראל עמדו תמיד לנגד עיניו. נקודה שנייה – היכולת לחלוק אך גם לכבד; היכולת לעבוד עם אנשים גם עם האידיאולוגיה שלהם שונה לחלוטין, להצליח לקדם דברים בשותפות, לנצח מלחמות, לעבוד למען עם ישראל גם כשהוא לא מסכים עם השותף שלו, כי הוא עדיין שותף – הוא שותף כי בסוף הבסיס משותף והמטרה היא משותפת. אנחנו אולי נחלוק על הדרך, אולי נחלוק על הטקטיקה, אבל מה שצריך לעמוד לנגד עינינו הוא טובת עם ישראל, תמיד ומעל הכול. נקודה שלישית – על כרטיס החבר של תנועת מולדת, התנועה שגנדי הקים, היה כתוב: ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל. גנדי, כידוע, לא היה אדם דתי במובן המקובל, אבל הוא היה אדם שאוהב את המסורת. הוא הבין שעם ישראל קיבל את ארץ ישראל על פי המסורת ומכוח המסורת זכותנו על ארצנו. מכוח המסורת זכותנו על ארצנו, מכוח המסורת אנחנו עם. שלוש נקודות פשוטות, אבל הן עולם ומלואו. אלה שלוש נקודות שיכולות לשנות סדרי עולם. שלושה מחבלים רצחו את גנדי, שלושה מחבלים שקיבלו מאסרי עולם. ברגע אחד ומטווח קצר הם רצחו את הגבורה הצבאית, את הגאווה הלאומית, את האהבה ואת הנתינה. לפעמים כל מה שיש לנו זה רק שלוש – שלוש שניות, דקות, שעות, ימים, שבועות ואפילו שנים. אפשר לשנות בהם סדרי עולם. השאלה היא תמיד: באיזה צד אנחנו בוחרים להיות? שלוש הנקודות הללו הן מורשתו הלאומית והציבורית של שר וגדול בישראל, רחבעם בן מינה ושלמה זאבי, השם ייקום דמו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניר אורבך. תמה הישיבה לזכרו של חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר רחבעם זאבי גנדי, זכרו לברכה. תודה רבה למשפחה על השתתפותכם באירוע זה. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג האופוזיציה בוועדות הכנסת), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2179/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צחי הנגבי) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נמשיך בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג האופוזיציה בוועדות הכנסת), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת צחי הנגבי. בבקשה. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. רבותיי חברי הכנסת, יש חוקים שלא אמורים להגיע לחקיקה ויש נושאים שלא אמורים להיות מוסדרים בחקיקה. כשהם מגיעים לחקיקה, אדוני היושב-ראש, זה אומר שמשהו תמוה, בלתי נסבל, קרה, משהו שאף אחד לא האמין שיקרה, ולכן גם אף אחד לא חשב ליזום את העיגון של הדבר הזה בחקיקה. באמת, למעלה משבעה עשורים הכנסת לא נדרשה להגן בחוק על הזכויות הבסיסיות של האופוזיציה. היה ברור לכל ממשלה כי העובדה שהיא נהנית מרוב בכנסת אין פירושה שמותר לה לעשות שימוש ברוב הזה כדי לנהוג בדורסנות כלפי המיעוט. בדיוק ההפך – בגלל שהכנסת העניקה לה את האמון, הממשלה מחויבת לשמור על מעמדה של הכנסת. מעמדה של הכנסת, בשונה ממעמד הממשלה, הרשות המבצעת, מעמד הכנסת הוא גם מעמדה של האופוזיציה. מעמדה של הכנסת הוא גם הכבוד שרוחשים כלפי אלה שאינם מיוצגים ברשות המבצעת. זה הבסיס למשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי שלנו, ולפי המסורת הזו אכן ניתנים לאופוזיציה כדבר שבשגרה, שאיננו מעוגן ומעולם לא היה מעוגן בחקיקה, כלים יעילים לתת ביטוי ראוי להשקפות שלה, לבטא את הקול שלה, שהוא למעשה קול של רבים רבים בציבור. בין שהאופוזיציה גדולה מאוד, כמו שהיא היום, או כמו בעבר – האופוזיציות שנהנו מפחות משקל פרלמנטרי – תמיד הקול של האופוזיציה היה קול בעל חשיבות. לכן, מאז ומעולם נתנו לאופוזיציה לנהל ועדות קבועות משמעותיות וגם ייצוג הולם בכל הוועדות, כשהמושג "ייצוג הולם" תמיד היה תרגום מדויק של התפלגות הקולות כפי שהריבון, כפי שהעם הכתיב. כך נהגנו אנחנו בכל הממשלות שהובלנו. נדמה לי שמכל יושבי האולם הזה השר דרעי זכה להיות השר הראשון מכל 120 חברי הכנסת. באיזו שנה כיהנת לראשונה בממשלה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> 1989. זאת הוכחה לכך שהיו ממשלות – גם אלה שאתה כיהנת בהן וגם אלה שאני זכיתי לכהן בהן, החל בשנת 1996 – שפעלו על פי המסורת הזאת. היה לממשלה רוב, אבל הרוב הזה לא נהג בדורסנות כלפי האופוזיציה. דרך אגב, כך נהגו גם ממשלות השמאל. כאשר השמאל זכה בבחירות ובראשו עמדו שמעון פרס, יצחק רבין, אהוד ברק, תמיד השמאל נתן כבוד למסורת שהבית הזה נהג בה של כיבוד האופוזיציה. אבל משהו קרה. כמו שאמרתי בתחילת הדברים, נפל דבר. זאת כבר לא ממשלת ימין, זאת כבר לא ממשלת שמאל; ממשלת "אחדות", ממשלת "הריפוי", ממשלת "הנמכת הלהבות", "איחוי הקרעים", "הפחתת השסעים". אני שם את כל הדברים האלה במירכאות כפולות ומכופלות. אבל לפחות, אם באתם לאחד, איך זה, אדוני היושב-ראש, שדווקא הממשלה הזאת, עם כל ההתיימרות הזאת, המופרכת, קורעת לגזרים את כל כללי המשחק שהיו נהוגים פה בבית הזה עשרות בשנים? מאיפה השחצנות הזאת כלפי האופוזיציה? כאילו זכו ב-90% מן הקולות. זאת דווקא ממשלה שיש בה, מה שנקרא "על הקשקש". רוב דחוק שבדחוקים, חיים על זמן שאול מהצבעה להצבעה. ראינו היום בהצבעה חשובה – 55 ו-54 בקושי, על קול אחד, תלויים על בלימה של כל רסיס של כל מפלגה, בכל נורבגי. אנחנו לא שוכחים, אדוני היושב-ראש, שדווקא במעמד המכובד ביותר והחגיגי ביותר שהקואליציה הזאת תזכה לחוות בקדנציה הזאת, מעמד השבעת הממשלה – אפילו במעמד השבעת הממשלה בקושי הצליחו לקושש 60 חברי כנסת, מחצית מן הבית הזה. אפילו לא רוב מספרי. והינה, דווקא הממשלה הזאת, שהייתה צריכה מכוח העובדות האלה שפירטתי, אדוני היושב-ראש, לנהוג מנהג של צניעות, לכבד את יחסי הכוחות האמיתיים בכנסת, להבין שאומנם זה יהיה מאוד קשה ובכל ועדה אנחנו לא נעשה להם חיים קלים, אבל לפחות הם לא מתבזים בניסיון חסר תקדים לקעקע מסורות של 73 שנים. אז עדיין לא מאוחר מדי. עדיין יש לממשלה הזאת, לפחות בתחום הזה – אני לא מצפה שבתחומים המדיניים, בתחומי הביטחון, בתחום הקורונה, בכל היעדר התפקוד היסודי הכואב בנושאים מהותיים – יהיה שינוי. כי אי-אפשר שיהיה שינוי כשמדובר בממשלה שהיא חסרת ניסיון, חובבנית, מקבעת כללי משחק שך לא להגיע לשום מקום, לא לבצע שום מדיניות, לא לגבש שום מדיניות. גם אדם אופטימי כמוני לא מעריך שיחול שינוי. תהיה פה תקופה לא קלה לעם ישראל, ואנחנו נתמודד איתה. אבל לפחות בנושא הבסיסי הזה, של איך אנחנו חיים אחד עם השני בתוך הכנסת, בתוך הוועדות, אנחנו מצפים לחישוב מסלול מחדש, לנטישה של הדרך הרעה הזאת, המוזרה הזאת, שאין בה באמת רווח, כי הרי אנחנו לא מוכנים להשלים עם הסיטואציה הזאת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמרתי כמה שהוא צודק. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מוכנים ולא נשלים, וילווה אתכם הצל הזה של הפגיעה במסורת של הכנסת מבוקר עד ערב בכל יום כנסת. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אתה מדבר לאנשים שעשו מבצע חד-פעמי. לא מעניין אותם מה יהיה מחר. הם יודעים שזה חד-פעמי. אין חזון, לכן לא מעניין אותם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה לדבר ככה? למה להגיד ככה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא ידעתי – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – בקול רם. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני חוזר לשר שאמור להשיב. אני לא מציע שנעשה את הדברים האלה באמצעות הוראה של בית המשפט או בלחצים של דעת הקהל או אפילו בתקשורת. אני כבר שמעתי קולות בתקשורת, שבדרך כלל איננה מזדהה עם הזעקה שלנו בשום נושא. אפילו בנושא הזה שמעתי כמה וכמה דברי ביקורת חריפים לא נעימים של התקשורת. לכן אני מציע שלא להתחפר בעמדות האלה, לכבד את האופוזיציה, לכבד את הזכות שלנו להיות שותפים מלאים בוועדות על פי המשקל של ההתפלגות של יחסי הכוחות בכנסת, להמשיך את הקו האידיאולוגי, הענייני, המהותי על סוגיות, על נושאים, על תוכניות, על מדיניות, על חזון, על השקפות עולם, ולהפסיק כבר עם העימות הזה על הדרך הראויה לנהל את הבית הזה. זה יהיה לכבוד לממשלה ובראש ובראשונה לכנסת. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת צחי הנגבי. ישיב על הצעת החוק השר יועז הנדל. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> את הממשלה, את הממשלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> לא, אני מסכים. אם לא הייתי מסכים הייתי מדבר אחרת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה להודות לחבר הכנסת צחי הנגבי. אני חושב שזה השיח שצריך להתנהל כאן, שיח ענייני, ולהתווכח אידיאולוגית. אני פחות מתחבר לצעקות שרצות פה מדי כמה ימים. אנחנו יכולים להתווכח על המון נושאים ולהסכים על המון נושאים, והבית הזה צריך לקיים את הפולמוס היהודי הידוע. דיבר קודם ראש האופוזיציה על אבות אבותינו, אז לא רק אבות אבותינו הציונים אלא גם אבות אבותינו בסנהדרין ובמקומות אחרים בתולדות העם שלנו. הממשלה מתנגדת להצעת החוק, מכיוון שהרכבת הוועדות של הכנסת זה לא נושא שמתאים לחקיקה, כך אנחנו סבורים. מאז ומעולם הרכבת ועדות הכנסת נעשתה בהתאם ליחסי הכוחות הפוליטיים. הם משתנים מכנסת לכנסת ומקדנציה לקדנציה. גם מציע הצעת החוק הזאת יודע זאת היטב. אתה נבחרת לראשונה ב-1988, אם אני לא טועה, וב-33 השנים שחלפו מאז לא הוגשה הצעת חוק מהסוג הזה, וגם אתה לא הגשת. יתרה מזו, אני חושב שיש משהו מעניין – ושוב, ויכוח אידיאולוגי שהוא חשוב ומעניין: אלה שמתנגדים למוסדות מסוימים – קח לדוגמה את בג"ץ. אלה שהשכם והערב אומרים שאי-אפשר לעתור לבג"ץ, ומה פתאום שבג"ץ יעסוק בעבודת הכנסת, ואיך זה ניתן ואיך זה אפשרי, וחס וחלילה, ובית המשפט שלהם וזה שלנו – דווקא אלה, כשהם צריכים הם עותרים לבג"ץ. יש כאן – 1. צביעות גדולה; 2. סימני שאלה אידיאולוגיים גדולים על התהליכים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עתרנו באופן אישי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עזבי, לא באופן אישי. אף אחד מאיתנו הוא לא אדם פרטי. אנחנו שליחי ציבור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – בניגוד להחלטה סיעתית – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנחנו שליחי ציבור. לעתור – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה משקר. הלכנו באופן פרטי, אישי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> קטי, את לא אדם פרטי. את עותרת על עניין פוליטי-ציבורי. אם התפיסה שלך היא שאסור לעתור לבג"ץ בגלל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא – – – אתה רואה? אנחנו, יש לנו מגוון של רעיונות – – – אנחנו לא הולכים אחרי אדם אחד – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנחנו יכולים לחלוק על זה, אם את הולכת אחרי אדם אחד או לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ברמה האישית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חברת הכנסת קטי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד, אני מבין את מה שאמרת. אדוני היושב-ראש, אני מקבל את דבריה וגם עליהם אני חולק. אני חושב שכאשר יש מפלגה שבה יום אחד מצביעים בעד ההתנתקות כי יושב-ראש המפלגה הוא בעד ההתנתקות, ויום אחרי הם נגד ההתנתקות כי היושב-ראש נגד – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תפסיק עם השקרים. תתבייש לך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ויום אחד הם בעד שחרור מחבלים כי היושב-ראש בעד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יושב עם תומכי טרור בממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ויום שני הם נגד שחרור מחבלים כי היושב-ראש נגד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ויום אחד כולם מצייצים כמה חשוב לעשות שיתוף פעולה עם מפלגת רע"מ ולנהל איתם משא ומתן, ויום אחר, כשעושים הקבוצה האחרת עם רע"מ, הם נגד, אז אני קורא לזה הליכה אחר אדם אחד. זה פולחן אישיות – כך אני תופס את הדברים. יכול להיות שאחרים יתפסו את זה אחרת. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אז תענה עניינית – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גם על זה בתולדות העם היהודי ידענו משברים – אחרי קבוצות שהלכו אחרי אדם אחד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני רוצה לחזור לעניינו, להצעת החוק הזאת: מרכז האופוזיציה הנוכחי הוכיח, כאשר קיים – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל אריה דרעי, ביהדות שלנו – ביהדות שלי, אני לא זוכר שכתבו במסכת בבבלי שסופרים מנדטים ולפי זה הולכים אחרי אדם כלשהו. אולי בנצרות הולכים אחרי האפיפיור. אצלנו, בעם היהודי, הולכים אחרי הרעיון, וגם כשיש אדמו"ר ורב חשוב, שואלים את עצתו ולא הולכים אחרי אדם אחד. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יועז, לא, לא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה יודע מתי הלכנו אחרי אדם אחד? עם שבתאי צבי. ולאן הגענו בסוף? חלק מהעם התאסלם ונמצא עד היום בטורקיה עם השבתאים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – שלך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנחנו לא הולכים אחר אדם אחד, לא משנה מה הוא אומר. הולכים אחר רעיון, ומפלגה שהולכת אחר רעיון, הולכת אחר תפיסת עולם, ולכן כשיש התנתקות – הם נגד, ולכן כשמשחררים מחבלים – הם נגד, והם לא משנים את דעתם בהתאם למה שאותו אדם אומר – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין אף אחד מאחוריך, אבל. על מה אתה מדבר? אתה מחוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולכן, כשיואב קיש מנהל משא ומתן עם רע"מ ומסביר שזה בסדר, וכולם אומרים שזה בסדר – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קיש, תודה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יועז, בשם מי אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ויום אחרי זה אנחנו הולכים ואומרים שזה לא בסדר – זו הליכה אחר אדם אחד. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> יועז, בשם מי אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני הולך – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – לא עברת את אחוז החסימה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני הולך – מה זה משנה? אריה, אתה עבד של סקרים? אנחנו עבדים של רעיונות. העם היהודי הוא עבד של רעיונות, לא של סקרים. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא לא לא, סליחה, אתה משרת ציבור – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הסקר הכי חשוב הוא הקלפי. אתה הרי יודע – מי יודע יותר ממך שבכל סקר הליכוד לוקח את כל המנדטים של ש"ס, ובקלפי ש"ס מקבלת את המנדטים של הליכוד. מה זה משנה? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כל מי שיושב פה הוא שליח ציבור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לך אין בכלל מנדטים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה זה משנה? חברים, אני נבחרתי לכנסת בבחירות חוקיות. כך זה במדינת ישראל, לא על פי סקרים, והמבחן הכי חשוב הוא מבחן הקלפי, ובקלפי העם קבע שיש ממשלה, ממשלת אחדות. גם כשהעם אמר לכם בקלפי לא ללכת להתנתקות אז הלכתם, מפלגת הליכוד, וגם כשהעם אמר שהוא לא רוצה לשחרר מחבלים אז שחררתם 1,027 מחבלים, ועכשיו מלאו עשר שנים לשחרור גלעד שליט. וגם כשהעם אמר נגד הקפאה, אתם הקפאתם בנייה, וכולכם אמרתם אמן – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יועז, בכמה מפלגות היית? תענה לציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, קטי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כאילו המלך המשיח אמר לכם. גם כאשר אמרו לכם: תכריעו את החמאס בעזה, הבטחתם ולא עשיתם את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בכמה מפלגות היית? תענה לציבור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וגם כאשר העם זעק כי איבדתם את המשילות בנגב ובגליל, לא עשיתם כלום. מתי נזכרתם? כשאתם באופוזיציה. באופוזיציה פתאום אתם נזכרים בכול. הכול צריך לעשות. פתאום גיליתם שיש נגב וגליל, לא רק קיסריה ורחביה. פתאום גיליתם שיש ערים מעורבות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פתאום גיליתם שיש ערים מעורבות. פתאום גיליתם שיש ציבור. פתאום יואב קיש, שניהל משא ומתן עם רע"מ, גילה שהוא בעצם לא רוצה לנהל משא ומתן עם רע"מ, כי עכשיו הוא באופוזיציה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כשאנחנו היינו בשלטון שמענו את – – – אתם, אפילו את זה לא עושים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פתאום גיליתם שאתם רוצים חוק על ועדות הכנסת. למה? כי עכשיו אתם באופוזיציה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, כי באתם – – – למשול? באתם להראות שיש חוק אחר – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פתאום גיליתם שבג"ץ חשוב, מלכי השלטון, מלכי המשפטים. תכף תספרו עד כמה שלטון החוק משמעותי והשופטים חשובים, כי אתם עותרים לבג"ץ, נורא חשוב לכם עכשיו בית המשפט. ותכף תגלו שאתם רוצים אקטיביזם שיפוטי שישפיע על מה שקורה בכנסת, זה הפך להיות חשוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יועז, אתה לא תצליח לשכנע עם השקרים שלך את אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אתם, העמדות שלכם נקבעות אך ורק על פי דבר אחד: המלך המשיח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, קרעי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואם המלך המשיח אומר לפנות יישובים – מפנים יישובים; אם הוא אומר לשחרר 1,000 מחבלים, אז אתם בעד שחרור 1,000 מחבלים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה אפס בסקרים. אתם גנבתם את המנדט והקמתם ממשלה פוסט-ציונית – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואם הוא אומר שאין בעיה בנגב ובגליל, אז אתם אומרים: הכול בסדר. יש אירועי דמים בערים המעורבות ואתם בשקט, הכול בסדר. ציפורים מצייצות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואז, מתי אתם נזכרים בכל הבעיות של מדינת היהודים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מתי גיליתם שיש בעיות? מתי? כשאתם באופוזיציה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם אפילו לא עוברים בסקרים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פתאום מעניין אותך, שלמה, שכר החיילים. איזה מזל שאתם יושבים באופוזיציה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך משהו אחר להגיד. פתאום – – – פתאום – – – אנחנו העלינו את שכר החיילים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פתאום מעניין אתכם בג"ץ, פתאום מעניינת אתכם המשילות בנגב ובגליל – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נגד בג"ץ – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – פתאום אתם נגד שחרור מחבלים, פתאום אתם נגד הקפאת בנייה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא אמין, יועז, מה שאתה אומר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – פתאום גיליתם עד כמה זה חשוב. מה הדבר הבא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, לא בעמידה. קריאות ביניים לא בעמידה. גלית, לא בעמידה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן, צעקות השבר של האופוזיציה, צעקות השבר של האופוזיציה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה הפתרון שאתה מציע? מה הפתרון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. גלית, בישיבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – הן צביעות גדולה. הן צביעות גדולה. ואני כל כך שמח שגיליתם את המשפט האלמותי של בגין: לא לשלטון בחרתנו. לא לשלטון. תחזרו למקורות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – רבותיי, לחזור למקורות, תקראו את מה שאמרו ז'בוטינסקי ובגין – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תגלו עד כמה חשובה המשילות בנגב והגליל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – עכשיו אתה שר. מה אתה עושה? אתה בממשלה עכשיו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יועז, מה אתה תעשה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – אולי תגלו – – – לא להיות עבדים – – – תהיו עבדים של עם ישראל, של ארץ ישראל, של מדינת ישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – של הציונות, ואז אולי, אולי, לשם שינוי, תצביעו בהתאם לעמדות האידיאולוגיות שלכם – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> יועז, מה אתה עושה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולא נראה פה תופעות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, לאפשר לו לנאום. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – נגד חוק ציוני של איחוד משפחות רק כי המולך אמר להם להצביע, ולא תגלו תופעות של אנשים שמשחררים מחבלים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – רק כי ראש האופוזיציה אמר להם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא מאמינים לכם. אתם אפס בסקרים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> חוץ מלהביא את עבאס לממשלה, מה אתה עושה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא מאמין לכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולא נראה את התופעות – – – והאידיאולוגיה היחידה שחלחלה בליכוד ב-12 השנים האחרונות זה מה אומר היושב-ראש. ובשקט בשקט, בחדרים הסגורים, הרי אנחנו מדברים – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה מביך, יועז. זה מביך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואנחנו יודעים למה אתם מחכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני יודע שאתם מחכים לדור שאחרי. אני יודע שאתם מחכים שוב לשחרר את העצמות – חזון העצמות היבשות – לשחרר את הגוף, להגיד מה אתם חושבים באמת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – רואים שהתיקים נגד נתניהו מתפוררים – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא עובר את אחוז החסימה. אתה לא עובר את אחוז החסימה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – לגלות אידיאולוגיה, תפיסה לאומית, ציונית, אהבת הארץ – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – < דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אהבת העם, עם ישראל וארץ ישראל, כן, ולא כל הזמן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסכם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – אלא לשאול את עצמכם מי אתם, לא כל הזמן נגד מי. אנחנו יודעים נגד מי אתם – אתם נגד השמאלנים ונגד הקיבוצניקים ונגד הערבים ונגד כל מי שהוא לא ביבי ונגד מי שהוא בעד ביבי. תתעסקו במי שאתם. זמן האופוזיציה לכהן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת, חבר הכנסת קרעי. חברת הכנסת – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> יועז הנדל, מי אתה ואת מי אתה מייצג? מי מצביע עבור יועז הנדל? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – תודה רבה לכם. אה, לא לרדת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לכם. סליחה, לפי התקנון – עשר דקות. אני מאפשר, אם המציע רוצה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> סיימת את דבריך. סיימת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפי התקנון, השר משיב עשר דקות אחרי המציע. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת הנגבי, רוצה להשיב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש נוהל. הממשלה הגישה בקשה להצבעות שמיות על כל החוקים, ולכן – הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא להקריא את שמות חברי הכנסת. אנחנו מתחילים בהצבעה. נא לשמור על השקט בזמן ההצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרעי, זה מפריע בזמן ההצבעה. לא קוראים קריאות ביניים בזמן ההצבעה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי – – – זה מפריע. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. חבר הכנסת רומן, רומן, מנהל סיעת ישראל ביתנו. סדרנים, נא לפזר שם את – – – בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת סילמן, חברת הכנסת בן ארי. סדרנים, נא להושיב גם את מי שנותן גב לנואם. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד נפתלי בנט – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אורי מקלב – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש חברי כנסת במליאה שלא קראו בשמם ורוצים להצביע, או שקראו בשמם? << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> בעד. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) גילה גמליאל – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק תוודאו לפני הספירה אם תיקנתם את הספירה של בועז טופורובסקי, כי הוא תיקן לפני התשובה. נודיע לפרוטוקול. תמה ההצבעה. נא להגיש לי את התוצאות. להלן תוצאות ההצבעה: 46 חברי כנסת בעד, נגד הצביעו 50. אי לכך, הצעת החוק לא עברה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יואב קיש << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להודעה אישית של חבר הכנסת קיש בעקבות הזכרת שמו על ידי השר יועז הנדל. בבקשה, הודעה אישית. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאני לא אזדקק לחמש דקות. השר הנדל, היה לנו פה ויכוח. הרי החוק הזה עוסק בהגנה על זכויות האופוזיציה. באת ודיברת על דרך, על אידיאולוגיה, דיברנו על הציבור שנמצא מאחוריך. אני הייתי צריך להסתכל בוויקיפדיה כדי להיזכר, השר הנדל, בדרכך הפרלמנטרית. לפני שהיית בפרלמנט, הכרתי אותך, הערכתי אותך. אני חושב שהפרלמנט גרם לך לתזזיתיות יתר. אני מזכיר לחברים פה: התחלת במפלגת תל"ם עם בוגי, נדמה לי ב-2019, לפני כשנתיים. אחרי זה הם הפכו להיות כחול לבן, והיית חבר כנסת מטעם כחול לבן, ואחרי זה פרשת מכחול לבן והקמתם את דרך ארץ. לדעתי, הייתה תקופה שלא נכנסתם לאיזושהי כנסת, ובסוף הצטרפתם לתקווה חדשה. אז אתה כל הזמן מחפש שמות – פעם זאת דרך ארץ, פעם זו תקווה חדשה. בסוף, אני אומר לך את האמת בפרצוף, רואים את זה בסקרים. אין מאחוריכם ציבור, לא מאמינים בכם, אתם אופורטוניסטים, אין לכם דרך, וכל מה שיש לכם לעשות זה ללמוד מהליכוד איך אנחנו עובדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, זה לא ייגמר, זה לא ייגמר. זה פינג פונג. אין בתקנון, אי-אפשר. מכובדי, אי-אפשר. יש תקנון. סמוך עליי שאם היה מתאפשר, לא הייתי מקפח את זכותך. << הצח >> הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1690/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יריב לוין) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), של יריב לוין. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, למען האמת, עצוב מאוד שבכלל צריך להביא הצעת חוק כזאת לדיון, משום שנדמה שכל מי שחי באזור הזה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפשר להרגיע את האזור השמאלי? חברת הכנסת סילמן, רם שפע. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכל מי שחי במדינת ישראל אמור לתהות, נדמה לי, איך ייתכן שלמרות שחיים בתוכנו כ-20% מאזרחי ישראל שהם דוברי השפה הערבית, ושבאזור סביבנו רוב מוחלט של המדינות דוברות ערבית – אפילו באזור המרוחק, לא רק מסביב לגבולותינו – במציאות הזו יש בקושי אלפים בודדים של תלמידים בבתי הספר הממלכתיים שלומדים ערבית. הדבר הזה לא היה כך בעבר, אלא שכתוצאה משורת החלטות שערורייתיות של שרי חינוך לאורך השנים, מספרם של לומדי הערבית הלך וירד, הלך וירד, הלך וירד, והגיע בעצם למצב שמעטים מאוד הם אזרחי ישראל היהודים שדוברים את השפה. יתרה מזו, אדוני היושב-ראש, אם בעבר לפחות התברכנו בלא מעט יהודים שהגיעו ועלו מארצות דוברות ערבית והייתה להם את השפה, או כשפת אם או לפחות כשפה שהייתה להם בקיאות מסוימת בה, הרי שגם הדבר הזה, מטבע הדברים, הולך ונעלם, והדור החדש איננו בקי ואיננו יודע ואיננו מכיר. אני חושב שזה מצב בלתי נסבל, זה מצב נורא ואיום. הוא תולדה של הזנחה מתמשכת של משרד החינוך, של שרי החינוך. הוא גם תולדה – וצריך לומר את זה בגילוי לב – של רתיעה של לא מעט אנשים בחברה היהודית מכך שמטבע הדברים הערבית היא שפתם של אלה שלא פעם נמצאו בצד שנלחם בנו. הדבר הזה מרתיע אנשים ויצר איזושהי תדמית שלילית לעניין הזה. אבל אני חושב שהיום, דווקא היום, כאשר אנחנו נמצאים שנה לאחר חתימת הסכמי אברהם, עם שינוי מאוד גדול שהצלחנו לייצר במזרח התיכון, עם רוחות של שלום ועם פוטנציאל מאוד מאוד גדול לעתיד ולהמשך – הדבר הזה, הצורך הזה בלימודי הערבית הופך לחיוני יותר ויותר, ומולו חוסר מעש, והייתי אומר אפילו ההפך – הליכה אחורה ורגרסיה. אגב, אני רוצה לומר דבר נוסף בעניין הזה: יש כאלה שמתפארים בכך שישנם מקומות שבהם כבר מלמדים משהו, מלמדים קצת ערבית מדוברת. אני חושב שאין טעות גדולה מזו. אין שום דרך אמיתית ללמוד ערבית בלי לימוד יסודי של ערבית ספרותית. אגב, אדוני היושב-ראש, קיבלנו עכשיו דוגמה עד כמה הנושא הזה מעניין את שרת החינוך ואת משרד החינוך. אפילו להשיב להצעה שלי, לשמוע את הדברים מתחילת הדרך – שרת החינוך לא חשבה שהנושא מספיק חשוב, והגיעה רק עכשיו. לא פלא, האמת, לא מפתיע. לא ציפיתי למשהו אחר. אני רוצה לפנות לחברי הכנסת רוזין, לסקי, לחברות הכנסת רוזין ולסקי, שנמצאות כאן. אני רוצה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם מוסי רז. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> וחבר הכנסת רז, שנמצא כאן. אני רוצה לשאול אתכם באמת שאלה אמיתית. הרי אתם יודעים היטב שהצעת החוק הזאת, הצעת החוק הזה, חברת הכנסת לסקי, אתם הרי יודעים היטב שהצעת החוק הזו היא לא איזו – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – את זה פה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבי עד הסוף. – – פרובוקציה שעשיתי עכשיו מספסלי האופוזיציה. כי את הצעת החוק הזו אני הגשתי ביחד עם חברכם לסיעה, השר דהיום, עיסאווי פריג', עוד בכנסת התשע-עשרה, כאשר הייתי חבר כנסת, והינה, ההצעה הזו סוף-סוף מובאת לכאן לדיון. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> היא עברה בכנסת התשע-עשרה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לצערי הרב, זה לא הגיע למליאה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> היא עברה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא הגיע למליאה, ואני אסביר לכם גם למה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא עונה לכם, הוא עונה לכם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אענה לכם. אני אענה לכם. האמינו לי, אתם מכירים אותי שאני לא רק אומר דברים, אז תקשיב, חבר הכנסת מוסי רז. חבר הכנסת רז, אי-אפשר לשאול ואז – תקשיב. אני אספר לך מה היה. אני ידעתי ששר החינוך – חבר הכנסת רז, אני עונה לך. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> הוא משיב לו כבר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ידעתי ששר החינוך דאז מתנגד להצעת החוק, ידעתי, אבל למרות זאת אני עשיתי את המקסימום שיכולתי והבאתי אותה לדיון בוועדת שרים לחקיקה על חשבון המכסה שהגיעה לי, ונאבקתי וניסיתי לשכנע. לצערי הרב, כפי שאתה יודע, הסיעה שלי משכה את ההצעה מהשולחן ולא יכולתי להביא אותה להצבעה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> יש לי הצעה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע אותי עד הסוף. ביקשתי אז, ואמרתי לחבר הכנסת פריג': בוא נגיש את זה עוד פעם. הפעם אתה תגיש, ונגיש את זה על המכסה הסיעתית שלך. לצערי הרב, לא הספקנו. עכשיו אני אומר לך בצורה הברורה ביותר: אתם בסיעה, הדבר הזה – אי-אפשר לחשוב על איזה פסיק במה שאתם מאמינים בו שהדבר הזה סותר אותו. ההפך הוא הנכון. אתם הייתם יכולים לעשות מה שעושות פה סיעות אחרות כשמגיע משהו שחשוב להן. הינה, לדוגמה, בא חבר הכנסת ווליד טאהא – אל תרוצי כל כך מהר ותתרגזי, חברת הכנסת רוזין, כי זה דווקא משקף את האבסורד ואת הצביעות שלכם. בא חבר הכנסת טאהא, וכשהוא רצה לפתוח את המכון הפתולוגי בשבת הוא אמר: רבותיי, אם אני לא אקבל א', ב' וג', לא תהיה ממשלה. אבל אתם כבר הצבעתם בעד חוק הכניסה לישראל, ועכשיו אתם הולכים להצביע נגד הצעת החוק הזו, ואתם הולכים להצביע נגד הדבר הכי בסיסי ביכולת לייצר חיבור וקשר בין כלל אזרחי ישראל ובינינו לבין העולם הערבי. הרי איך נתקשר עם אנשים אם אנחנו לא מבינים את שפתם, אם אנחנו לא מסוגלים לקרוא ולהכיר את תרבותם, אם אנחנו לא מסוגלים להבין את המצוקות שלהם או את מה שחשוב להם? איך נעשה את זה, מכלי שני? מכלי שלישי? מתיווך של מישהו כזה אחר? איך אתם מעיזים להתנגד להצעה הזו? << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> למה אנחנו נתנגד להצעה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו צביעות. בושה וחרפה. עכשיו, אני אומר לכם, זה עוד לא מאוחר. זה עוד לא מאוחר. חברת הכנסת אמילי מואטי, את נבחרת לכנסת בשביל להפיל את החוק הזה? << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, לא? אז איפה אתם? תשמיעו קול זעקה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה לא מדבר אל רע"מ? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה אתם כשהממשלה מחליטה אפילו, אגב, לא לדחות את הדיון? מחליטה במכה, מתנגדים על הסף. אני קורא לכל חברות וחברי הכנסת – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה מזלזל במנסור? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיש להם דרך, שיש להם יושרה, שבאמת מאמינים ביכולת לייצר שיח אמיתי, שבאמת מבינים את החשיבות שכל ילד וילדה בחינוך הממלכתי – והדגשתי שהצעת החוק הזו נועדה לטפל בחינוך הממלכתי, במה שמדינת ישראל נותנת לתלמידים שהולכים לזרם החינוך הממלכתי שלה. כל הילדים האלה – אתם עצמכם היום, כל מי שירים יד נגד החוק הזה, אתם פוגעים בהם, אתם שוללים מהם את הזכות, את הדבר הבסיסי הזה של ידיעת השפה הערבית, הכל-כך חשובה כאן. אני קורא לכם לא ללכת כעיוורים אחרי ההחלטה השערורייתית הזאת של הממשלה ולתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לוין. מה את קופצת? את ותיקה ואת יודעת שזה רק אחרי ההצבעה, וזה תלוי בשיקול דעתו של יושב-ראש הישיבה, אז אנא, נא לא ללחוץ במקומות – תשיב על הצעת החוק שרת – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> בינתיים, עד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מוסי רז, זה מפריע למהלך הדיון. – – שרת החינוך חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית אתחיל בדברים כלפיך, חבר הכנסת יריב לוין, על כך שלא הייתי מראשית דבריך. מחילה. זה עניין טכני, אבל הפך למהותי, אז באמת אני מבקשת מחילה. אני אתייחס לנושא של לימוד ערבית בבתי הספר. אני מוכרחה לפתוח ולומר שהנושא של לימודי ערבית, ובכלל השפה הדבורה, ערבית אצל היהודים ועברית אצל הערבים, כחלק מניסיון לחבר ולגשר ולייצר פה מרקם חיים משותף, זה משהו שהוא מהותי וחשוב. יחד עם זאת – אני מכירה את זה גם מהכנסת העשרים, כשאני בעצמי הגשתי הצעת חוק ללימודי ערבית כבר מכיתה א', כי אני חושבת אפילו שלא צריך להתחיל את זה בתיכון או בחטיבת הביניים, צריך להתחיל את זה עוד הרבה קודם, כדי לייצר תשתית טובה יותר, מיטבית יותר, גם של החיבור והקשר וגם של השפה, ולכן, כמה שנתחיל מוקדם יותר אנחנו נרוויח יותר. ובכל זאת, לא נהוג במשרד החינוך שתוכניות לימודים מבוססות על חקיקה או מקודמות באמצעות חקיקה. אני בהחלט מזמינה אותך להיות שותף בשיח לקידום השפה הדבורה, כי זה נושא שנמצא על סדר-היום של משרד החינוך – אגב, גם לגבי הערבית, אבל גם לגבי האנגלית כשפה בין-לאומית, שאני חושבת שזה אחד הכלים החשובים והמשמעותיים עבור כולם, וגם השפה העברית בבתי הספר הערביים, ששם אנחנו גם משקיעים תקציבים ושעות כדי לקדם את זה. אני רוצה לתת, בכל זאת, איזושהי סקירה לגבי לימודי ערבית היום במערכת החינוך. שוב, אנחנו ממש לא במנוחה והנחלה – יש הרבה מה לעשות, אבל גם היום נעשה. יש לימודי ערבית חובה בכיתות ז'–ט' בבתי הספר העבריים בהיקף של שלוש שעות שבועיות לכל כיתה. כ-95% מהתלמידים בחטיבות הביניים לומדים את השפה הערבית. מדובר בכ-125,000 תלמידים. בכיתות י', י"א, י"ב, אנחנו מדברים על שיעורי בחירה במקצוע הערבית או עולם הערבים והאסלאם או לימודי המזרח התיכון. אנחנו מדברים שם על כ-12,000 תלמידים הלומדים את תחומי הדעת האלה. שוב, זה לא מספיק. צריך לקדם את זה עוד, אבל זה בהחלט קיים. בדרך כלל בחטיבות העליונות אנחנו גם מעניקים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לא יודעים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז אני אתייחס לזה, הערה מצוינת. אני אתייחס לזה, הערה מצוינת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – 95% לומדים – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> 95% מקרב 12,000 התלמידים שעושים בגרות חמש יחידות או בלימודי הערבית או בלימודי עולם הערבים והאסלאם. פשוט פילחתי את 12,000 התלמידים. 95% מהם זה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לצערנו הרב, חמש יחידות – כל הזמן בתי הספר מונעים מהתלמידים לגשת לחמש יחידות בערבית, כי זה מוריד את – – – הממוצע – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> לפי דעתי, זה ספקולציה. אני לא אתייחס לזה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא ספקולציה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> רגע, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני אתן את הנתונים. אחר כך אני אתייחס גם במהות למה שאתם מציינים, אבל לפחות שתהיה לנו איזושהי תמונת מצב לגבי מה שקורה היום – ומכאן יש רק לאן לצמוח. התחלתי לומר שבחטיבות העליונות גם מדי שנה מוענקות שעות סיוע, שעות תגבור, כדי לעודד יותר ויותר תלמידים להשתלב בלימודי הערבית, בלימודי התחומים הללו, והשנה אנחנו נעניק לחטיבות העליונות כ-1,800 שעות לטובת עידוד לימודי הערבית. חשוב לציין שבבתי הספר היסודיים מדובר אומנם במקצוע בחירה, זאת אומרת, בית הספר יכול לבחור אם ללמד או לא, למעט באזור הצפון ובחיפה – במחוז צפון ובחיפה, משום מרקם החיים שם, שם לימודי הערבית הם לימודי חובה. עכשיו אני רוצה לומר לכם שכל מה שאמרתי הוא יפה, ובאמת נעשים מאמצים מאוד מאוד גדולים לקדם את הנושא של לימודי השפה הערבית, ועדיין אנחנו רואים שילדים, גם כאלה שעושים חמש יחידות ערבית, יוצאים והם לא יודעים לדבר, כי אין דגש על השפה הדבורה. ולכן התחלתי בראשית דבריי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> לא, אתה צודק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מאוד בעד הרעיון – – – האחריות – – – שמה שקורה עכשיו הוא ברמה מאוד בעייתית, גם לגבי – – – צעד בכיוון הנכון – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אני רוצה לומר לך משהו: שום הצעת חוק – גם בהנחה שאפשר היה לקבע תוכניות לימודים באמצעות הצעת חוק, שום הצעת חוק לא באמת תהפוך את זה למשהו משמעותי אם אנחנו לא נשנה את דרכי הלמידה וההוראה של השפה, כי הדגש צריך להיות בסוף על השפה הדבורה. זה נכון לערבית, זה נכון לעברית שלומדים בבתי הספר הערביים – אולי הם לומדים את הספרות, אולי הם לומדים קצת לכתוב, אבל הם לא באמת יודעים לדבר ולתקשר בסוף ברמה שאנחנו רוצים – וזה נכון גם לשפה האנגלית. אז אם אסכם את דבריי, חברים, הנושא הוא חשוב. אני כן חושבת שצריך לקדם ולחזק את הנושא של לימודי השפה הערבית במערכת החינוך במדינת ישראל, בדגש על הערבית הדבורה, אבל לא נהוג במשרד החינוך שתוכניות לימודים יהיו מעוגנות בחקיקה, ולכן אני מבקשת מחברי הכנסת להתנגד להצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשרה, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. המציע רוצה? בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך; שלוש, סליחה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: חבר הכנסת ווליד טאהא, אין שום מפלגה אסלאמית בכל רחבי העולם אשר מצביעה נגד השפה הערבית, נגד שפת הקוראן המכובד. אתם מפלגה אסלאמית?) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מוחאים כפיים, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> (חבר הכנסת טאהא, הכיסא – –) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. פטין מולא, לשבת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> (– – הכיסא חשוב מהשפה. הכיסא חשוב מהשפה. אתם מפלגה אסלאמית או מפלגה של כיסאות?) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> (חברת הכנסת מראענה, את הולכת להצביע נגד השפה הערבית? הולכת להצביע נגד השפה הערבית?) תראו איך היא מתביישת. תראו איך היא מתביישת. תראו איך הם מתביישים – יושבים, מדברים אחד עם השני כאילו הם לא שומעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני שומע – – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מי מקשיב בכלל? מי מתבייש? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: את הולכת להצביע נגד השפה הערבית.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> (המוסלמים במדינה צריכים לדעת: חברת הכנסת מראענה נגד לימודי השפה הערבית, נגד לימודי הערבית.) << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> צריך תרגום, תרגום. לא מבינות. לא מבינות. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> (נגד השפה הערבית. מה, ווליד טאהא, המפלגה האסלאמית.) << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> יריב, יריב, אבל היית 15 שנה בשלטון. למה לא העברת את חוק השפה הערבית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מוחאים כפיים במליאה, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> (בושה עליכם. בושה. בושה.) << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אבל למה לא העברת אותו? הייתה בשלטון. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אנחנו צריכות תרגום. נא לתרגם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> די, די. באמת. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת. גם הממשלה ביקשה שמית וגם חבר הכנסת קרעי, בשם אופוזיציה, לכן אנחנו עוברים להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא להקריא שמות, אבל לפני כן, סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת. חברת הכנסת קטי שטרית, קטי שטרית, את השתלט גם על המיקרופון. אי-אפשר לשמוע. נא לשבת. בבקשה, מזכירת הכנסת. נא להושיב את חברי הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי כנסת שלא הצביעו, שלא נכחו באולם. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אורי מקלב – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח מיכל רוזין – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש מי מחברי הכנסת שלא הצביע ורוצה להצביע? << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) איתמר בן גביר – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמה ההצבעה. בעד הצעת החוק הצביעו 47 חברי כנסת, נגדה הצביעו 51 חברי כנסת. אי לכך אני מודיע שהצעת החוק לא עברה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מוסי רז << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת מיכל רוזין ומוסי רז הגישו בקשה להודעה אישית בעקבות אזכור של חבר הכנסת יריב לוין. אני מאשר לאחד מכם לדבר, אם אתם חפצים בכך. בבקשה, עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעתו של חבר הכנסת לוין היא הצעה טובה. אני תומך בה, למרות שהצבעתי נגדה, בדיוק – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה עושה צחוק – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – בדיוק כפי שעשה חבר הכנסת לוין בפעמים הקודמות. אני ביקשתי לדבר קודם לכן, כשהזכרת אותנו, חבר הכנסת לוין, משום שגם לנו יש – בדיוק כפי שאמרת – הצעות חוק דומות, אולי אפילו זהות; יש הצעה של סיעת מרצ, יש כאן הצעות של סיעות אחרות. השפה הערבית במדינת ישראל צריכה להיות משודרגת, צריכה להיות במעמד של שפה רשמית. בשביל זה יש לבטל גם את חוק הלאום – אני מקווה שגם בזה תהיה איתנו. היא צריכה להיות בחובת לימודים בדיוק כפי שהצעת. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא הצבעת בעד? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> בדיוק בגלל זה עליתי לכאן – להסביר את הדבר הזה. בדיוק כמו שאתה אמרת, חבר הכנסת לוין, שאתה נאבקת, גם אנחנו ניאבק. הצבעת נגד – גם אנחנו נאלצנו להצביע נגד. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא הצבעתי נגד אף פעם. לא נכון. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אני לא הצבעתי נגד אף פעם, אתה הצבעת נגד. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לשדרג מהותית את מצבה של השפה הערבית על ידי זה שיהפכו אותה לשפה רשמית – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אבל חבר הכנסת רז, אתה מדבר ומצביע הפוך. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – ועל ידי זה שנבטיח את זכויותיו של המיעוט הפלסטיני – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה הכול דיבורים. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – במדינת ישראל ועל ידי זה שנבטיח שלא תהיה הדרה ועל ידי זה שנבטיח שלא תהיה אפליה, כי זה לא מספיק רק לדעת את השפה. אני מסכים שזה תנאי, תנאי שבהחלט יכול להועיל. אם כבר עליתי לכאן, אני לא יכול לרדת מפה בלי שאזכיר – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע איך קוראים למה שאמרת? כלאם פאדי, זה מה שקוראים לזה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – בלי שאזכיר את מה שקרה לפני שבוע – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מפריע לי חבר הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת לוין. בבקשה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני לא יכול לרדת מפה בלי שאזכיר את מה שקרה לפני שבוע, בעיצומו של חג שמחת התורה, במופאקרה שבדרום הר חברון – פוגרום שבו באו עשרות רעולי פנים, פגעו באנשים, פגעו בכלי רכב, פגעו בבתים, יידו אבן ופגעו בראשו של ילד בן שלוש ועשרה חודשים – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מוסי, זאת לא הודעה אישית. זאת לא הודעה אישית. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – ולא הסתפקו בזה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר לו. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – וניסו לפגוע בו גם כשהיה ברכב – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להבא לא להזכיר שמות כשאתה לא רוצה שיעלו. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – גם כשהיה באמבולנס, ברכב הפינוי בדרכו לבית החולים. לסדום היינו, לעמורה דמינו. כך היה. ביקרתי את הילד בן השלוש ועשרה חודשים, מוחמד חממדה. ההורים שלו לא היו איתו. תבינו עד לאן מגיע הכיבוש שצריך לשנות – הם אפילו לא חשבו שמישהו ייתן להם אישור כניסה לישראל כשהם גרים מחוץ לישראל, בשטחים הכבושים. הם לא חשבו אפילו שיסכימו לתת להם אישור כניסה לישראל, אפילו שילדם בן השלוש שוכב פצוע בבית החולים. תבינו עד כמה הדברים האלה נוראיים. אני מודה לאלוף שמייד סידר את הדבר הזה, אבל תראו איך חיים תחת כיבוש – אותו כיבוש שחייבים לסיים. אני קורא גם מכאן לשר הביטחון בני גנץ: השמע את קולך המוסרי. נמאסה עלינו השתיקה שלך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא הלך לאבו מאזן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק יישוב תחת איום מיידי, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2015/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק יישוב תחת איום מיידי, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת ישראל כץ ואחרים. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני 21 שנה, כחבר כנסת באופוזיציה, בהיות ברק ראש ממשלה ובייגה שוחט שר האוצר, הגשתי את הצעת חוק הנגב המקורית, והצלחתי להשיג רוב בשלוש קריאות להעביר את חוק באר שבע והנגב דאז, שבא לתת הטבות מס, הנחות במס, ביישובי הנגב מקו קריית גת ואשקלון ודרומה בשש קטגוריות והנחות במס מ-7% עד 25%. החוק עבר, ויישובי הנגב חוו בפעם הראשונה סיוע שאפשר להם לצמצם במידה מסוימת את הפערים שנפערו בינם לבין שאר חלקי המדינה. אמר לי ראש עיריית באר שבע דאז, טרנר: זאת השנה הראשונה שבה הייתה הגירה חיובית למגורים לתוך הנגב במקום עזיבת הנגב. לימים החוק שונה – הבסיס שלו נשאר, אבל חלק מהיישובים הוצאו. כרגע אנחנו נמצאים במצב דומה – חלה הרעה וחל גידול בפער בין יישובי הנגב לבין מקומות מרכזיים במדינת ישראל. מאחר שרציתי להצמיד את הצעתי ליוזמה של הממשלה, שנקבעה לפי טווח ההתראה של מספר השניות בכל התראה – שר האוצר דהיום נלחם כארי עבור הטבת מס לאשקלון, טווח התראה של 30 שניות, יו"ר ועדת הכספים דהיום, תושב אשקלון – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היום הוא התנגד לזה. היום הוא התנגד לזה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חכה, אנחנו בונים את המתח. – – נלחם להגיש ממש בחירוק שיניים, ועכשיו הם כל פעם דוחים בשלושה חודשים. אז רציתי להצמיד ואמרתי: נעביר את זה בטרומית ואז נתייעץ עם חברינו הוותיקים, המנוסים, והחדשים ונתאים את זה. מאחר שזה הולך על בסיס של התראה – למרות שאין כאן עניין ביטחוני – גם חלק מיישובי הצפון הרחוק יוכלו להיכנס ולקבל סיוע. לכן טבעי – אני יכול להגיד לכם מי היו חברי הכנסת שהיו חתומים על החוק הזה ותמכו בו, מהם שהיו גם בקואליציה, אגב. טוב, הייתי אני, היה טלב אלסאנע – אגב, כל היישובים הבדואיים נכללו בדבר הזה וגם עכשיו ייכללו, בחוק החדש. הטיעון היה שצריך שוויון, לכן קבענו קטגוריות, והוא כלל גם יישובים בדואיים באזור באר שבע, וגם בתיקון הזה הם ייכנסו לתוך החוק. אגב, אני לא רואה כאן את חבר הכנסת מאזן גנאים, שחתם לי על הצעת החוק. נדמה לי שהוא גר בסח'נין. אז קודם התנגדו לשפה הערבית? טוב, זה עניין סמנטי. אבל אם הוא יצביע נגד או לא יתמוך בחוק, זאת תהיה פעם ראשונה שאני מכיר שחבר כנסת מצביע נגד העיר שלו, שעד כמה שדיווחו לנו גם רוצה לחזור להיות שם ראש עיר. אריה, אתה היית שר פנים. הגיוני שיבחרו באדם שמצביע נגד הטבה לעיר שלו, שהיא כלולה? עכשיו, זה גם נוף הגליל, זה גם נצרת, זה גם באר שבע וגם אשקלון, זה גם מועצות אזוריות וגם יישובים שנכללו ונכללים בהצעת החוק החדשה. מדובר על יישובים כמו קריית גת, וגם כאלה שלא נכללים היום, כמו המועצות האזוריות מרחבים, יישובים כמו רהט, לקיה, חורה, שגב שלום, תל שבע, כסייפה, וכמובן כל היישובים שבכוונתי לשדרג את הטבת מס: דימונה, ירוחם, אילת, מצפה רמון, נתיבות, אופקים ושדרות. אני בונה כאן מבנה שאושר על ידי בג"ץ בזמנו, הוא שוויוני, מקו קריית גת, שגם תיכלל, מאשקלון ודרומה, וגם יישובים בצפון. אנחנו נמצאים בתקופה שהממשלה הזאת מביאה גזרות קשות מאוד על כלל הציבור, אבל הגזרות שלה, באופן לא מפתיע, פוגעות בעיקר בפריפריה. אגרת גודש על כניסות לתל אביב וגוש דן היא לא – אני אומר את זה כשר תחבורה לשעבר שעשה הרבה מיזמי תחבורה – היא בכל השנים האלה לא תפחית פקק אחד ולא תמנע צפיפות של רכב אחד, אבל תהיה מקור הכנסה גבוה של 1.3 מיליארד שקלים בכל שנה. מי ישלם את הרוב? אלה שחייבים לבוא לתל אביב לטיפול רופא מומחה, למשהו עסקי; כל הפריפריה שאנחנו עמלנו לחבר אותה בכבישים ורכבות, ועשינו את זה – אתה גר בדרום, בנגב: רכבות בנתיבות, בשדרות, באופקים, בעפולה, במגדל העמק, בעמק יזרעאל – בכל המדינה – כרמיאל – בכל מקום. עכשיו אומרים להם: תבואו לגוש דן ותשלמו כסף. 1.3 מיליארד שקלים בשנה על חשבון הפריפריה, על חשבון שכבות מוחלשות? כל הדברים האלה יחלישו אותם, ולכן חייבים לחזק אותם. זה הזמן היום באמת להוביל את החוק הזה, שיש לו בסיס אמיתי, בסיס כלכלי אמיתי, בסיס חברתי אמיתי, ולחזק את אותם יישובים בדרום, בנגב, וגם חלק מיישובי הצפון, שגם הם חשופים. מי שחושב שטילים מעזה יצרו את האיום העיקרי על מדינת ישראל – אנחנו לא שוכחים לרגע את החזית הצפונית ואת הפוטנציאל שלה ואת כל מה שקורה שם, ולכן, אנחנו באים ומציעים באופן שוויוני. הממשלה, לכאורה – יעלה כאן השר במשרד האוצר ויגיד: אנחנו בעד הדברים, אנחנו יזמנו. אבל זה אף פעם לא קורה. כבר פעם שנייה אתם דוחים. הרי הייתם ממש להוטים להעביר את ההצעה על אשקלון, ואתם דוחים אותה פעם שנייה. אז אני מציע לכם, תתמכו כאן בקריאה הטרומית בהצעת החוק הזאת, בואו נראה אתכם משיגים אותה, ונגבש ביחד דבר מדויק ונכון שבאמת ייתן את ההטבה הראויה לכל אחד באופן שוויוני. ואני חוזר ואומר: עת צרה לישראל, עת צרה למדינת ישראל, עת פגיעות קשות. אנחנו הכנו עשרות חוקי הסדרים ותחרות, והממשלה החדשה אימצה את רובם, וזה לגיטימי, ואני מברך על זה. אבל כאן לקחו את מה שהשלכתי למגירה האדומה – את כל הגזרות והעלאות המיסים, ואני מכיר אותן, ואני הייתי בדיונים שניסו למכור לי אותן, ואמרו לי: זה לא מיסים. אמרתי: באמת, תפסיקו. אתם קוראים לזה אגרה להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים – אז למה אתם רושמים סעיף הכנסה של 800 מיליון שקל בסעיף הזה? כי אתם יודעים שהשימוש לא יפחת, אבל המחיר יעלה. 300 מיליון שקלים על משקאות קלים – אם הייתם חושבים שזה יבלום שימוש במשקאות, לא הייתם רושמים 300 מיליון שקלים בסעיף הזה כמקור ההכנסה, כי השימוש לא יפחת. אתם גם הכנסתם אגרה, ייקור של הליכה לרופא. אתם גם הכנסתם העלאת ארנונה על משקי הבית. אבל מה? כשאתם רואים את ההתנגדות, אתם שולפים רגע החוצה, ותנסו להכניס את זה אחרי זה פנימה. כל הדברים האלה הם בתוכנית שלכם, שפרסמתם. מעל מיליארד שקל לקחת ממי שקופות החולים מפנות אותו לביקור אצל רופא מומחה? גם זה כבר אסור לאנשים? ואז, כשהוא יגיע לאזור תל אביב, הוא ישלם גם את אגרת הגודש. משום מה הפגיעה הכוללת בציבור תמיד הולכת לאותן פינות. ואדוני השר, אני מכיר את החומר, אני מכיר היטב את החומר. כמו שעמד כאן ראש הממשלה נפתלי בנט ואמר: האבטלה ירדה, אני מברך את שר האוצר – אבל האבטלה ירדה באמצע יולי, ומאז היא כבר עולה, כי התוכנית ליציאה מהחל"ת שעשיתם הייתה לא נכונה חברתית ולא נכונה כלכלית. אנחנו הכנו מענק לתת למובטלים ותיקים לחזור – המענק הזה קיים; אבל גם לתת למעסיקים שיקלטו מובטלים ותיקים, לתת להם תמריץ – ביטלתם את הכסף, אני לא יודע לאן הוא הולך. ביטלתם דברים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת חיים כץ. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא רק שביטלתם – בני 67 פלוס – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאנחנו נתנו להם רשת ביטחון – אתם הולכים ומבטלים. נתנו ל-50,000 אנשים. 30,000 חזרו לעבודה, בני 67 פלוס, 20,000 לא חזרו, ואתם שולחים אותם לרחוב בלי כסף לתרופות ולמזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. תהיה לך הזדמנות לתגובה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו דבר עם עשרות אלפי משפחות שלא זכאיות אפילו להבטחת הכנסה – אתם שולחים. אז לפחות תאפשרו להעביר כאן חוק שיקל על מי שיכול להשתכר, שההכנסה הפנויה שלו תהיה יותר גבוהה, כדי שיוכל להתקיים ולקיים את האחרים. ואני קורא לכולם, כמו שהיה לפני 21 שנה, לתמוך בחוק הזה, כי הוא חוק ראוי ונחוץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ישיב על הצעת החוק השר חמד עמאר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק יישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1877/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שלמה קרעי) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, יש עוד? סליחה, סליחה. הוצמדה להצעת החוק הצעתו של חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, זו ממשלת שקר והונאה. ישראל ביתנו הרימו את אשקלון על ראש שמחתם, עשו קמפיין על חשבון התושבים שיושבים שם פוחדים, הילדים שרועדים מאימת הטילים, והבטיחו בכל פה, מעל כל במה, החתימו על עצומות, תקפו אותנו. והינה, בואו תראו מה הם כתבו – אני מקריא לכם ציוצים שלהם, רק שתבינו את האבסורד, את ממשלת ההונאה הזו. ציוץ של ישראל ביתנו: החוק של ישראל ביתנו להעניק הטבות מס לתושבי אשקלון עבר אתמול בוועדה המסדרת. אז למה הוא לא מקודם? כי נשיאות הכנסת בראשות הליכוד החליטה להקפיא לשבועיים. לא נעבור על כך בשתיקה. חתמו על העצומה של יוזם החוק, חבר הכנסת אלכס קושניר. הינה עוד ציטוט: חוק הטבות המס יעלה לדיון הכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכספים בשבוע הבא. זו הצעת חוק פרטית של קושניר, והיא מוערכת במאות מיליוני שקלים. העוזר ליאור שפירא כותב: הצעת החוק של קושניר למתן הטבות מס עברה בקריאה טרומית בכנסת – מלפני ארבעה חודשים, ב-2 ביוני. גאה על העבודה של כל צוות הלשכה, ושאפו ענק לאלכס קושניר על העברת חוק סופר-חשוב בקריאה טרומית. אין ספק שאחרי התקופה המזעזעת, מגיע להם הטבות מס ומגיע להם לחיות טוב יותר. אלכס, 30 שנה ישראל ביתנו בפוליטיקה – שום הישג, כלום, חוץ מקומבינות ושחיתות. והינה, יש לכם הזדמנות, אבל הכול כלום, הכול כלאם פאדי, שום כלום. תושבי אשקלון חשובים בעיניכם לא יותר מקליפת השום. מה שהיה טוב לקמפיין כבר לא טוב למציאות. יבוא אלכס ויעלה ויגיב, ויבוא חמד עמאר השר ויגיב: כן, אנחנו בתקופה של תקציב, זאת הייתה ועדה זמנית – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל פנסיות תקציביות – אין שום בעיה, מיליארד וחצי ברגע, ככה אישרתם, בלי ועדות ובלי סיפורים. כל מה שאמרתם על תושבי אשקלון – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היה שווה אפס מאופס. הם לא שווים בעיניכם כלום, הם רק לעשות סיבוב עליהם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. אתה הרבה זמן אחרי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לצורך קמפיין בחירות, זה הכול. זה מה שאתם שווים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ישיב על הצעות החוק כבוד השר חמד עמאר. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אגיד לכם, אני מתפעל מכם – למדתם כל כך מהר להיות אופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גילה גמליאל, אתי חוה עטייה. הם לא שומעים אותי. חברת הכנסת אתי חוה עטייה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הם מפריעים לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו כבר לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הם לא מפריעים ככה? אתה שומע אותם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתי, אני שומע את הדיון שאתם מקיימים שם ואני נהנה. אתם יכולים להמשיך. אתם יכולים להמשיך, אם אתם רוצים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – תגיד, על מה אנחנו מדברים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמעו, חבר'ה, אני אומר לכם, אני מתפעל מכם כל פעם מחדש כשאני יושב כאן ומקשיב לכם. למדתם כל כך מהר להיות אופוזיציה – משהו בלתי רגיל. חברי – והוא חברי – חבר הכנסת יריב לוין עולה ומדבר בערבית כאן, ואתה מסתכל על חוק הלאום ורואה שם מה מעמדה של השפה הערבית ומי הוביל את זה ומי הביא את זה לחוק במדינת ישראל, ואתה בא – ורואים את החבר'ה נלחמים בשביל השפה הערבית. לפחות תעשו דברים שאתם מאמינים בהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם תושבי אשקלון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אענה לך על אשקלון, אל תדאג. יש לי עשר דקות, אני אנצל אותן עד הסוף. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, תשאל את שר האוצר לשעבר מה הוא הצביע בחוק אשקלון באוגוסט בשנה שעברה בוועדת השרים וכאן בכנסת. תשאל אותו. הוא יגיד לך שהצביע נגד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמיד הולכים אחורה – אבל ביבי, אבל אתם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> באוגוסט שנה שעברה. מה, השתנה משהו? אם השתנה משהו, תגיד לי. לא השתנה שום דבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קברתם את זה בוועדת הכספים עכשיו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פשוט הוא אופוזיציה עכשיו, אז הוא הולך בשביל הצעות חוק כאלה, ואני בא ושומע. אני מנסה להיזכר מי ישב מסביב לשולחן הזה 12 שנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפחות ישבו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל החוקים שאתם מביאים עכשיו – למה לא העברתם? למה לא העברתם? למה? אני שואל אותך למה. היית קואליציה. למה לא עשית את זה? למה לא עשית את זה בשביל אשקלון? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עשיתי. אלי אבידר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר עמר, אתה פונה אליו אישית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> למה? למה? לא עשית את זה כי לא רצית לעשות את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה היה הדגל שלכם. עשיתם עליהם סיבוב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא עשית את זה כי לא רצית לעשות את זה. לפחות אנחנו עושים מה שאנחנו מאמינים בו, ואני מבטיח לך דבר אחד: כל מה שישראל ביתנו הבטיחה – תקיים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא עושה. אתם משקרים לחיילים. אין לך בושה. אל תגיד שכל דבר. אתה משקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קיש. בישיבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא אוותר לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בוא תעלה לכאן. בוא תעלה לכאן. פטין מולא, שב. שב. תירגעו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבטחת חוק לאום. אתה מקיים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חברת כנסת מוכשרת, תשבי, תירגעי. תיקחי אוויר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאות ביניים – בישיבה. בישיבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אמרתי עלייך שאת מוכשרת, אז תירגעי. תראי איך אני רגוע. אתם רואים כמה אני רגוע. אני מאוד רגוע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אתה לא רגוע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם יודעים למה אני רגוע? כי אני יודע שמה שהבטחתי אני אקיים, וכל מה שאמרתי לפני הבחירות, אני אעשה אחרי הבחירות. לא כמוכם. כל מה שהבטחתם – לא עשיתם. 12 שנה ישבתם כאן – לא עשיתם כלום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם רק דיבורים. דיבורים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא דאגתם לפריפריה. אני שמעתי עכשיו את שר האוצר לשעבר – ואני מקווה שיישאר לשעבר ארבע וחצי שנים ועוד עשר שנים – שמעתי אותו אומר שמהפריפריה באים לתל אביב לקבל שירותי רפואה. למה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> למה? למה אין לנו רפואה בפריפריה? למה אין לנו בתי חולים בפריפריה? למה אני צריך לנסוע למרכז? כי אתם לא עשיתם כלום. כלום לא עשיתם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הצבענו בעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם לא עשיתם כלום. תתביישו לכם. תתביישו. הייתם 12 שנה – לפחות תראו לי דברים שעשיתם בפריפריה. רק דיברתם. כלום לא עשיתם. כלום לא עשיתם. כלום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר עמאר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> טוב שליברמן מעצבן אתכם, מוציא לכם את העצבים, כי הוא עושה עבודה נכונה. הוא הצליח לעשות מה שאתם לא הצלחתם לעשות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפס מאופס. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גררתם את מדינת ישראל שלוש שנים וחצי בלי תקציב. אישרתם תקציב אחרון במרץ 2018, שעבדתם עליו ב-2017. בושה. גררתם את מדינת ישראל – לאיפה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפס מאופס. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מציע לכם שתירגעו. איתי לא כדאי. כולכם תצעקו ביחד – אני אצעק כאן. אני יותר חזק מכם, ואני לא מציע לכם לצעוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם "בלי נאמנות אין אזרחות"? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> חמד, אמרת שאתה רגוע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מאוד רגוע. אני צוחק. אתה רואה שאני מתעצבן? אני צוחק. אני צוחק עליכם. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איך אתה רגוע? עכשיו תן שואו של עצבני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מאוד רגוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר עמאר, אבל ב-12 שנה, לפחות בחלקן, ישראל ביתנו הייתה בקואליציה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע, אני אתן לך דוגמה הכי פשוטה. אני עשיתי חישוב: 12 שנה הליכוד היה בשלטון, והעביר למגזר הדרוזי 3.2 מיליארד שקל, וחלק גדול עדיין לא הגיע לשם. אנחנו רק שלושה חודשים – אישרנו תוכנית של 3 מיליארד שקל למגזר הדרוזי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נחכה, נראה מה תעביר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אישרנו תוכנית, ואנחנו נעביר את הכסף. זו דוגמה הכי קטנה שיש. זו דוגמה. 12 שנים, 12 שנים, אני אומר לכם, חברים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפס מעשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> טוב מאוד שליברמן עושה לך ככה. אתה כל כך מתעצבן. אני נהנה מזה, נהנה מזה. עד שתגיע למה שהשר ליברמן, אתה צריך עוד כמה וכמה אלפי קילומטרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה הוא עשה? תן הישג אחד. אחד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אלפי קילומטרים עד שתגיע למה שהוא עשה. המים שאתה שותה, אם הוא לא היה מתחיל ברעיון של התפלת המים – אני נותן לך רק דבר אחד – אם הוא לא היה מתחיל בהתפלת המים, מדינת ישראל לא הייתה עם מים עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני דיברתי על זה – אני מציע לדחות את זה בשישה חודשים. אם אתם לא רוצים, אני אצביע עכשיו, כי אנחנו, ישראל ביתנו, כל מה שהבטחנו – נקיים. הממשלה הזאת היא ממשלה חדשה, ממשלה של עשייה, ממשלה שבאה לעבוד למען האזרח, לא באה לדבר ולעבוד למען איש אחד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה הצבעתם נגד העצמאים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פטין מולא, בישיבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המציעים מעוניינים להשיב. חבר הכנסת ישראל כץ ראשון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ז'בוטינסקי אמר פעם: כשאין לך טיעונים, תדבר הרבה ותרים את קולך. אפשר לעשות את זה בשקט ולהגיד: כל ההבטחות של ישראל ביתנו על הקרח. שר האוצר לא עומד בהתחייבות שהוא דחף אליה, לתת הטבת מס לעיר אשקלון, ולא רק שהוא לא עושה את זה – הוא פוגע היום בפריפריות בסדרת גזרות ומחליש אותן. אנחנו היום באים לחזק אותן. אני יכול לומר שאנחנו דאגנו לעצמאים ודאגנו לבעלי עסקים ודאגנו למובטלים בחל"ת, ובא ליברמן ואמר: אני גיבור. במקום לצאת בהדרגה מהחל"ת, הוא ביטל לבני 67 פלוס, לנשים בהיריון, לעשרות עשרות אלפי מובטלים שאין להם עבודה, והוא זרק אותם לרחובות. הוא לא נותן פיצוי, אדוני היושב-ראש, לעסקים שנפגעו. לא. אני נגד סגר, זה טוב מאוד שלא יהיה סגר. גם הבאנו חיסונים, החיסונים קיימים. אבל איך אתה יכול לא לפצות עסקים שנפגעים? אנחנו פיצינו, נתנו סיוע לעצמאים, לבעלי עסקים, למובטלים, לנכים, למקבלי מס הכנסה שלילי. אני גאה בזה. עומד כאן ראש ממשלה כמו בנט, גם לא יודע שהאבטלה עלתה, ותוקף אותי על זה שנתתי סיוע לעם הזה, למדינה הזאת. אני גאה בזה, אני גאה בסיוע שנתנו לכל אזרחי המדינה כדי לעבור את התקופה הכי קשה בהיסטוריה, ודאי ב-100 השנים האחרונות. מה הוא רצה, שמאות אלפי מובטלים ירוצו רעבים ברחובות? שמאות אלפי עסקים יקרסו? הם מפסיקים את הסיוע, ולכן חייבים היום לחזק את הפריפריה. ואני אומר לכם שיישובים כמו נוף הגליל, יישובים כמו עפולה ומגדל העמק, יישובים כמו אשקלון ובאר שבע ומרחבים, וגם יישובי הבדואים בנגב, רהט ויישובים אחרים, ועוד יישוב אחד – חבר הכנסת מאזן גנאים, אמרו לנו שאתה שואף לחזור ולהיות ראש העיר סח'נין. איך אתה הולך להצביע היום נגד הטבת מס ישירה לכל תושבי סח'נין? הם נמצאים במפה של החוק. איך אתה יכול לעשות דבר כזה? איך תסביר להם את הדבר הזה לאחר מכן? כמו שעשיתי לפני 21 שנה, באופן שוויוני, שעמד בבג"ץ ובכל המקומות – אני אתן סיוע למרוחקים, לפריפריות, לחלשים, כמו שעשינו בשנה הקודמת. היה כאן שר הפנים אריה דרעי, שאני, ביחד איתו – הוא פעל, הביא והעניק סיוע של 700 מיליון שקלים למשפחות נזקקות במדינת ישראל במהלך תקופת הקורונה הזאת. אנחנו סייענו לכל מי שצריך לעבור, מתוך ערבות הדדית, מתוך ראייה של הצורך לתת כתף בתקופה הקשה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, נא לסיים. עברת את זה בכמה דקות. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש, ואני פונה לחברי הכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא להתכחש לאמונתם, לתת כתף. אני קורא לאנשי ישראל ביתנו לא לדחות בשלושה חודשים ולבוא להצביע היום בעד מה שהם הבטיחו שלשום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר כץ, תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> השר עמאר, אין לכם שום הישגים. לא עשיתם כלום. לא עשיתם כלום 30 שנה, או שבעצם כן עשיתם – שחיתות ושחיתות. אתם המפלגה המושחתת ביותר בתולדות ישראל. אני, ב-200 שנה – אתה צודק – לא אצליח לעשות את מה שליברמן עשה. המפלגה שלי לא הייתה קשורה בפרשת השחיתות החמורה והגדולה ביותר בתולדות ישראל, והכי חשוב – אני לא עברתי לשמאל הפוסט-ציוני. יש לכם קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים; יש לכם שר אוצר; יש לכם שר במשרד האוצר; יש לכם יושבת-ראש ועדת רפורמות. חילקתם לאחים המוסלמים, חילקתם לפנסיות התקציביות, חילקתם לכולם, ורק לתושבי אשקלון לא נשאר לכם כלום. אפשר לעלות ולספר סיפורים, אבל אם הייתם כמו אריה דרעי כשהיה שר הפנים, הייתם יודעים להוציא דברים לפועל. אבל אתם אפס במעשים – נותנים הכול לשמאל הפוסט-ציוני. זאת ממשלת שקר והונאה, אדוני היושב-ראש. ראינו כאן היום מצג של ביזיון, מצג של רמיסת כל ההבטחות שהבטיחו לכל החלשים. התחלנו עכשיו עם החוק הזה. לפני כן אני רוצה להקריא לכם ציטוט של יאיר לפיד: "ביקשנו להעלות מחר בכנסת את חוק דמי אבטלה לעצמאים. חוק פשוט: העצמאים יהיו זכאים לדמי אבטלה כמו השכירים. כי מגיע להם. כי כל החיים הם שילמו – – – שמנו את ההצעה על השולחן. הממשלה החליטה שיש להם משהו חשוב יותר. החוק הנורבגי. הצעת חוק שמסדרת להם עוד חברי כנסת, עוד ג'ובים ועוד תקציבים – – – חבורה של מנותקים יהירים. לא יודעים, לא אכפת להם ולא מעניין אותם החיים האמיתיים". זאת החבורה שיושבת כאן, חבורת יש עתיד – יודעים לשבת בפיקניק, פיקניק יש עתיד. "עצמאים עושים שינוי", "זום לעתיד". אביר קארה, ענבר בזק, ולדימיר בליאק, רוממות העצמאים בגרונכם וחרב פיפיות בידיכם. אתם דוקרים אותם ומסובבים את הסכין. ראינו אתכם גם מצביעים כאן היום נגד החיילים. נגד החיילים. פנסיות תקציביות שמנות לחבר'ה יש לכם, ולא היה צריך ועדה מיוחדת, השר שוסטר, אבל לחיילי החובה אין לכם שקל. שוסטר, שפק וקושניר, הצבעתם נגד מיגון תושבי העוטף. אתם תושבי העוטף, ובגדתם בתושבים שלכם. הם ימשיכו לשבת בחדרי מדרגות ולא ימגנו אותם. תתביישו לכם. ממשלה מנותקת, ממשלה של יהירים. לא מכירים בטעם של הרעב, לא מכירים בפחד של תושבי העוטף. מושחתים, נמאסתם. היום שלכם יגיע בקרוב, והממשלה הזאת תבוא אל קיצה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצבעה. להזכיר: ההצבעה הראשונה תהיה שמית – חבר הכנסת קרעי, תהיה מרוכז. ההצבעה הראשונה תהיה שמית והשנייה – אלקטרונית. אם אתם חפצים גם בשנייה שמית, נא להגיש בקשה, כי הממשלה לא ביקשה שמית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ביקשנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נגיש עוד אחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תגיש. אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעתו של חבר הכנסת ישראל כץ. מזכירת הכנסת, נא להקריא את השמות. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להקריא את שמות חברי הכנסת שנית – אלה שלא היו נוכחים או לא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל ביטון – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם נגד תושבי אשקלון. בנט, אתם נגד תושבי אשקלון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרעי, בזמן ההצבעה לא קוראים קריאות ביניים. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין גנץ – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש מי מחברי הכנסת שלא קראו בשמו או שלא השתתף בהצבעה ורוצה להצביע? אין. תמה ההצבעה. נא להגיש לי את תוצאות ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל כץ: בעד הצביעו 47 חברי כנסת, נגדה – 51 חברי כנסת. אי לכך אני מודיע שהצעת החוק לא עברה. אנחנו עוברים להצבעה שנייה – הצבעה שמית על הצעתו של חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה, מזכירת הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתם עושים את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוגשה בקשה לשמית. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> למה? עידית – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> יש הסכם. יש הסכם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תסדרו את זה ביניכם. אני לא כפוף לשום הסכם. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על הצעת החוק של חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 38, נגדה – 49. אני מוסיף את קולו של יושב-ראש הכנסת, שלא נקלטה לו ההצבעה. אי לכך אני מעדכן את התוצאות: נגד – 50, בעד – 38. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלכס קושניר << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, יש לי שתי בקשות להודעה אישית משני חברי כנסת, הראשונה של חבר הכנסת אלכס קושניר, ואחריו – חבר הכנסת אריה דרעי. בבקשה, אלכס קושניר. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אחלק את הנאום שלי לשני חלקים, ברשותך. בחלק הראשון אני רוצה לפנות לחיילי צבא ההגנה לבנימין נתניהו. אתם כנראה עברתם טירונות מאוד קשה. זה כלל קורס שקר, קורס הטרלה, והכי חשוב – קורס כישורי משחק. יכולות המשחק שאתם מביאים פה לבמה הזאת – באמת, זה פשוט מדהים. כל אחד מכם יכול להתקבל להוליווד מה זה בקלות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, אתה לא צריך להתאמץ – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל הבעיה היא – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לכישורי השקר שלכם – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שבגלל הטירונות המפרכת שעברתם כדי להתקבל לצבא ההגנה לבנימין נתניהו, היו לכם גם תופעות לוואי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מגינים על אשקלון – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אשקלון – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מהן תופעות הלוואי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם אשקלון? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איבדתם את הזיכרון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מספיק עם הסיפורים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איבדתם את הזיכרון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם לא זוכרים שרק לפני ארבעה חודשים יכולתם לעשות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם המפלגה הכי מושחתת בישראל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – את כל הדברים האלה שפתאום כל כך חשובים לכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם המפלגה הכי מושחתת בישראל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל כך אכפת לכם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם מאותרגים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מהפריפריה והחיילים ותושבי אשקלון – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז מה, אתם עושים דווקא? אתם עושים דווקא? אז דווקא אתם עושים? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפני שנה בדיוק, באוגוסט – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אלכס – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – העליתי את החוק בפעם הראשונה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הצבענו בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי שטרית, קריאת ביניים מותר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ועדת השרים לחקיקה, שלכם, התנגדה לחוק – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם רק – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כולכם פה, כולם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שרים בלי תיק. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הצביעה נגד, וצעקתם שמדובר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלכס, זה בהסכם הקואליציוני שלכם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בהצעת חוק פופוליסטית – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה בהסכם הקואליציוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, קטי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אנחנו המשכנו להילחם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה בהסכם הקואליציוני שלכם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – והעברנו את החוק הזה בקריאה טרומית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עשינו לכם טובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי, תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חשבתי שאני אגיע לוועדת הכספים, ועם חברי חמד עמאר וראש המפלגה שלי אביגדור ליברמן, נגיע למשרד האוצר, נפתח את המסמכים ונראה המון עבודות מטה בנושא, כי זה היה כל כך חשוב לכם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה סיפורים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ויש כבר את כל הנתונים והכול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה סיפורים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל מה? חברים, אני אגלה לכם סוד, חבריי לקואליציה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אין כלום. אפס נתונים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על איזה עבודת מטה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אפס עבודה, אפס תוכניות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לך לממ"מ, הם יביאו לך את מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז מה לעשות, צריך להתחיל הכול מהתחלה, וזה מה שאנחנו עושים. זה החלק הראשון, אדוני. עכשיו החלק השני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם גם מושחתים וגם שקרנים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תושבי אשקלון והסביבה, אנחנו הבטחנו לכם שנדאג לכם ונעביר חוק שידאג לכם להטבות, ואנחנו עושים את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הינה, הבאתם את זה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון שהחוק הזה עבר בקריאה טרומית וכבר היה דיון בוועדה שלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ונכון – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ונכון שאנחנו נמשיך ונקדם את זה, כי אנחנו מחויבים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה זה נמצא בתקציב? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני בטוח שאתם תבחנו אותנו – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה זה בתקציב? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – במעשים ולא בדיבורים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה זה בתקציב? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי אתם, החברים בצבא ההגנה לבנימין נתניהו – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה זה בתקציב? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לא הבאתם כסף לאשקלון. אתם יודעים מה הבאתם לאשקלון? הבאתם טילים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – בסיפורים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מה שהבאתם – 12 שנה של טילים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלכס – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מציע לכם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלכס, תן תאריך, תאריך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – חבריי – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נצביע בעד, תן תאריך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – חבריי היקרים למפלגת הליכוד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – צוות ההטרלה וצוות הציוצים וצוות השקרים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי היה שר הביטחון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני מציע לכם קצת ענווה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה שלום איסמעיל הנייה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> העובדות לא מבלבלות, כנראה. העובדות לא מבלבלות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וקצת בושה, ולא ללכת על דברים כל כך ציניים וכל כך נמוכים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלכס – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> להשתמש בחיילי צה"ל – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אלכס – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – להשתמש בתושבי הדרום – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כמו שעשיתם כשהייתם בממשלה – השתמשתם בהם רק כשהייתם צריכים, לצרכים אלקטורליים, ואתם ממשיכים לעשות את זה. אבל עזבו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יאללה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כנראה שאנחנו לא נסכים, אבל הציבור, הציבור לא מטומטם. הציבור ישפוט – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אותנו על מעשים. וכן, חבריי בצבא ההגנה לבנימין נתניהו – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתי אשקלון יקבלו הטבות? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – חובת ההוכחה עלינו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתי אשקלון יקבלו הטבות? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עלינו. ואנחנו נביא את התוצאות – לעומתכם. לעומתכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ליברמן ושבעת הגמדים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן, אני בטוח שיום אחד תתפכחו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלכס, אני מדברת בנועם. תן לנו תאריך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ותבינו שטובתו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלכס, אני – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – של ראש האופוזיציה וטובתה של המפלגה זה מה זה דברים שונים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה מה זה לא אותו דבר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלכס, אלכס – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וטובתה של המפלגה וטובתה של המדינה זה גם לא אותו דבר. וכשתתפכחו, תבינו שאנחנו – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בממשלת השינוי עושים את הדבר הנכון – מעבירים תקציב הכי חברתי שהיה כאן – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> קושניר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מעבירים רפורמות לקשישים – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בצבא ההגנה לליברמן מצדיעים, קושניר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא בעמידה. לא בעמידה, בבקשה. נא לשבת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לנכי צה"ל; מביאים תוכנית ממדים ללימודים בבסיס התקציב – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> קושניר, בצבא ההגנה לליברמן, מצדיעים אצלכם? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מגדילים תקציבים בפריפריה, מגדילים תקציבים במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה ובמשרד החינוך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וכשהתקציב יעבור – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל בצבא ההגנה לליברמן מצדיעים או לא? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – האזרחים יתחילו להרגיש שהוקל להם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לאפשר לו לסיים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ויבינו – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה מצדיע כשליברמן נכנס לחדר? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – עד כמה עבדתם עליהם 12 שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קושניר, תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לכם שיום אחד תתפכחו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אריה דרעי << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת הרב אריה דרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם. אתם הפכתם להיות צבא ההגנה של האחים המוסלמים – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> צבא ההגנה של ליברמן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – איסמעיל הנייה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם בזה אין לכם יצירתיות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> צבא ההגנה של ליברמן. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לקחתם את מה שאני אמרתי – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה מצדיע כשליברמן נכנס? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלכס קושניר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דיברתי בנימוס, ביקשתי תאריך, אלכס. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה הדרגה שלך בצבא ההגנה של ליברמן, אלכס? אתה טוראי בצבא ההגנה של ליברמן? מה אתה, אתה סרן בצבא ההגנה של ליברמן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד חמש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע, חברי הכנסת. בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התגעגענו לשקט הזה. << דובר_המשך >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שרים, חברי כנסת, חברות כנסת, אני מבקש, ברשותכם, דקה, לא יותר מזה, ותבינו למה אני מבקש דקה של הקשבה. בשבת הקרובה יחול יום הפטירה השמיני של מרן רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה. שמונה שנים עברו. מי שהכיר אותו, מי שגדל עליו, מי שהיה איתו, תחתיו, מרגיש את החוסר הגדול, אבל גם כל עם ישראל יודע שאיבדו מנהיג גדול, מנהיג רוחני גדול, מנהיג שחולל מהפכה גדולה ושהרים את קרנה של יהדות ספרד. אנחנו פונים – אני פונה מכאן לכל מי ששומע אותנו, כמובן גם לחברי הכנסת, חברות הכנסת, לכל מי ששומע אותנו: אנחנו רוצים ביום שישי, בהדלקת נרות, להוסיף נר, נוסף לנרות שמדליקים לפני שבת, נר לעילוי נשמתו של רבנו עובדיה יוסף בן גורג'יה, לכבוד עילוי נשמת המנהיג הגדול הזה. יהי זכרו ברוך. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכות למגורים בדירה ציבורית לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2169/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירי רגב) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הלוואי שנצליח לשמור על המכובדות הזו גם בהמשך – הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכות למגורים בדירה ציבורית לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), של חברת הכנסת מירי מרים רגב. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> כל הכבוד לך. מירי מרים – אימא שלי תשמח שאתה אומר את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למזכירות כל הכבוד, כי כך רשמו. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני לא טועה, בעבר הגשתי חוק כזה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? היום הורשע אלירן מלול ברצח מיכל סלה, זכרה לברכה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וצפוי לקבל מאסר עולם. דיאנה רז, לטרישיה לני פוינטר, וופא עבאהרה, אירנה גריבנב, נג'אח מנסור, אוקסנה סימנוביץ', נורה אל-כעביה, וופא ג'והר, רואן אל-כתנאני, מאיה וישניאק, טטיאנה חייקין, מאסטוול אלאזה, ילנה יצחקבייב, סובחיה טאטור, חנין אלעביד, ניבין אל-עמרני, שאדיה אבו סריחאן – כולן אינן עוד. כולן נרצחו בשנה שעברה על ידי בני הזוג וקרובי משפחתן – נשים יהודיות וערביות כאחת. כולן ככולן סבלו במשך שנים מאלימות מתמשכת, לרוב מצד בני הזוג האלימים, ובחברה הערבית אנו עדים לעלייה מתמשכת וכואבת במקרי רצח. הקורונה הציבה בפתחנו אתגרים רבים, לצד תמונת מראה של תחלואות בחברה הישראלית הדורשות טיפול מיידי. בתקופת הקורונה עלו הפניות על מקרי אלימות במשפחה בעשרות, אם לא במאות אחוזים. בשנה האחרונה פנו אליי עשרות נשים שבעקבות הקורונה האלימות בבית גברה, הילדים מפוחדים. הם מפחדים מאבא שבא הביתה; הם מחכים ומפחדים מהרגע שתגיע המכה הבאה – הסטירה לאימא, השרפה במגהץ, הסכין שהוא הוציא, העצבים שמוציא האבא על הילדים ועל האישה. הנשים הללו מוצאות את עצמן במקלט לנשים מוכות, ואין להן לאן לחזור, כי פעמים רבות האלימות מלווה לא רק במכות אלא בניתוק מהמשפחה, ניתוק מהחברים, ניתוק מהסביבה. אז הן חוזרות אל הבית הקודם – כי אין להן ברירה – אל הבעל המכה, אל הגיהינום, אל הפחד, אל ההשתנה של הילדים במיטות; חוזרות ומוצאות שם את מותן. מדוח מבקר המדינה עולה כי 7.5% מתוך כלל הנשים ששהו במקלטים הועברו לתוכנית שיקום בדיור ציבורי. היתר, כ-50%, חזרו למקלטים או חזרו אל מותן או אל המוות – אולי לא הפיזי – המוות הרגשי, המכות הרגשיות והפיזיות שהן מקבלות, כשהן עושות הכול כדי לשמור על הילדים שלהן שלא יהיו ברחובות. אותן אימהות שלא הצליחו לצאת ממעגל האלימות, אילו הן היו מקבלות דיור מוגן שאליו הן היו יכולות לברוח ולהתחיל התחלה חדשה ללא כל חשש כלכלי, הן היו יכולות לשרוד עם הילדים שלהן, כי אימהות הן חזקות, כי נשים הן חזקות, כי יש להן סביבה תומכת באותם מקומות שאליהם הן הולכות. אבל לא, ועדת שרים לחקיקה, קואליציית השינוי והריפוי, שטובה בדיבורים – הן גם מדברות בנקבה, כולן. אתה שומע, אופיר? אתה אופירה, אתה כולן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אתה אופירה, אתה כולן, כי הן מדברות. הן טובות בלדבר בנקבה, אבל כשמגיעות לזמן אמת, איפה הן? הן לא פה. איפה כל הנשים שבעד הנשים? איפה כל הנשים שבעד נשים? הן לא פה. למה? כי הן טובות בכתיבת פוסטים של ניחומים, הן טובות בלצייץ, הן טובות בלדבר בלשון נקבה – נכון, אפרת? כולל חברה שלך מרב מיכאלי – אבל מה, הן לא טובות בלקום ולהגיד: רגע, איך נציל חיים של נשים? איך נציל חיים של נשים? ציפיתי שלפחות אחרי הצעת החוק שהובילה תמר זנדברג, לפחות מרצ ישבו פה; לפחות מרצ יגידו: לא, אנחנו נצביע בעד החוק, כי אנחנו בעד נשים, כי אנחנו בעד להציל חיים. אבל גם הם לא פה. אז מה הן עושות? רק מדברות ומדברות ומדברות. לוחמות צדק, עלק לוחמות צדק. איזה לוחמות צדק? לוחמות צדק בטוויטר, בטיקטוק? במה אתן לוחמות צדק? ואתן, שפעם אחר פעם מצהירות, מסבירות, נואמות ומטיפות לנו איך לשמור על זכויות של נשים, כמה חשוב להיאבק באלימות נגד נשים, אתן לא פה היום כדי להצביע בעד הנשים, כדי להצביע בעד החיים. למה? כי אתן צריכות לשרוד. הכיסא הזה – מה שווה הכיסא הזה אם איבדתן את כל האג'נדות שלכן, אם איבדתן את כל הערכים שלכן? מה שווה הכיסא הזה? איפה מנסור עבאס, שאמור לייצג, עם הסיעה שלו, את הנשים שרוצחים בחברה הערבית? איפה הוא, שהיה צריך להיות פה ולהגיד: לא, אני אמנע את זה. כולם נעלמים, כולם הולכים, כי מה חשוב? חשוב הכיסא. אבל הציבור רואה לכם, הציבור רואה לכם. ואתם יודעים עוד משהו? אני מאמינה גדולה, אני מאמינה בקדוש ברוך הוא. כל מה שנעשה בדרך של נוכלות, בדרך של שקר, חוזר ויחזור אליכם. על מי שהיום לא יצביע בעד החוק הזה – כל אחת ואחת מכן, בנות ונשות הקואליציה – תהיה רשומה האישה הבאה שתירצח על ידי בן זוגה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעת החוק השר יועז הנדל, בשמו של שר הבינוי והשיכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יעשו להם כמו שעשו לנו, עם החוק? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת רגב, השארת ארבע דקות; יכולת לדבר עוד. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זה נושא אמיתי שאנחנו צריכים להיות רציניים בו. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מירי רגב, ממשלת ישראל עומלת בימים אלה על תוכנית לטיפול בזכות למגורים לנשים – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> כל חוק שעולה – אתם עמלים עליו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ששהו במקלט לנשים מוכות, ולכן ועדת השרים לחקיקה לא קבעה עמדה לגבי הצעת חוק זו, אלא קבעה המשך דיון בו בעוד כמה חודשים. אני ממליץ לחברת הכנסת שלא להעלות את ההצעה להצבעה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זה מסמוס. אתה מכיר את זה, לא? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כך שהממשלה תוכל לגבש תוכנית הולמת לנושא כל כך חשוב. אם המציעה איננה מוכנה לחכות עד שהממשלה תגבש תוכנית לטיפול הולם בנושא ובוחרת להעלות את זה ללא עמדת הממשלה, הקואליציה תיאלץ להצביע נגד הצעת החוק ולהמשיך בגיבוש הטיפול בעניין ברמה הממשלתית. עכשיו, מכיוון שנותרו לי תשע דקות ו-17 שניות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומדות לרשותך. אתה לא חייב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> נותרו לי, עד שחבריי יופיעו פה במליאה ונוכל להצביע בעניין. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> עכשיו הוא יתווכח איתנו על ההישגים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הינה, יפה, הרב דרעי קלע לדעת הדובר, כן. אני חייב להגיד שאני מופתע. אני מאוד מופתע, חברת הכנסת רגב. אני זוכר שאת היית דוברת צה"ל ושרה בממשלה לא מעט שנים. היית בעמדת מפתח, ידעת להשפיע על התרבות, על חיי הספורט שלנו, הופעת על פודיומים, באולימפיאדות, בכל כך הרבה אירועים חשובים בתולדות מדינת ישראל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה היה תחום אחריותה, בגלל זה היא הצליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> נשאת נאומים, באמת – חלק מרשימים יותר, חלק מרשימים פחות – ואני תמה: האם בכל התקופה הזאת, שדיברת בה כל כך הרבה פעמים, האם שכחת את מה שעכשיו עמדת כאן והטפת עליו? איך קרה שכל כך הרבה שנים את בעמדות מפתח כאישה מובילה, פורצת דרך, ורק עכשיו שמת לב שנשים סובלות? פתאום, רק עכשיו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יועז, תגיד ביושר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לפני רגע עמד כאן – אופירה, איך קראה לך חברת הכנסת רגב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אופיר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אופיר, סליחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לאפשר לשר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מקדם דברים שלא קשורים למשרד התקשורת? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין – כן, כן, כן, אני מרגיש שיש לי אחריות – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, משרד התקשורת מקדם דברים בתחום התקשורת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – בממשלה על נושא המשילות בנגב ועל נושא הסיבים ותחום התקשורת. חשוב שיהיו סיבים בעפולה – אצלך, אופיר – וחשוב שיהיו סיבים אופטיים במקומות אחרים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יפה, זה התחום שלך. הוא חשוב ואתה מטפל בו, אבל אתה לא מטפל בדברים אחרים. זו דמגוגיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל אני לא מצליח להבין מאיפה עזות המצח לעמוד כאן, מעל הבמה הזאת, ולתת נאומים מלאי פתוס על מה שבמשך שנים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר, שאלה. שאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כן, ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בתפיסת עולם, לפי התפיסה הזו, האופוזיציה לא תגיש שום הצעת חוק כי לא עומדת הזכות, כי היא הייתה בשלטון. על כל חוק אתה יכול לומר את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה נותן טיעון טוב, אדוני היושב-ראש, אבל אני חייב להגיד שאחרי שנתת את הטיעון הזה, על התשובה שלי, שאני אחראי היום – ולכן כשחברת הכנסת רגב באה אליי בטענות, היא צודקת צדק מוחלט, כי אני אחראי היום ולא היא. אבל עדיין נשאלת השאלה: מה קרה עד עכשיו? ואם לא נתחקר את זה – אתה יודע, בצבא אנחנו מתחקרים איך קרה, למה קרה ומה נעשה טוב יותר – לא נדע להיות מדויקים. אני לא מצליח להבין איך יושבים כאן אנשים מכובדים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם יש לי תשובה, ברשותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כן. ברשותך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר שהיום אתם גוזרים סרטים, מוציאים תוכניות מגירה וניירות עבודה של הממשלה הקודמת – עומדת לכם הזכות, אבל גם לחברי הקואליציה עומדת הזכות היום להגיש הצעות מספסלי האופוזיציה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא מבטל את זכותה של האופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, כי אני שומע – זה לא דווקא אליך. אני שומע כל היום: מה עשיתם? מה עשיתם? מה עשיתם? לפחות באותה נשימה, כששרת התחבורה מתפארת בהישג של משרד התחבורה, שתזכיר את השרה הקודמת שהייתה, וכן את משרד הבינוי וכן את משרד האוצר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה צודק. אני רוצה לחלק פה שבחים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה בשביל היושרה, בשביל היושרה, אני אומר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא עשינו כלום. המדינה לא פעלה, לא נשמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפריעי לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני רוצה לחלק שבחים פה לשר התקשורת הקודם על נושא הסיבים, וגם ליושב-ראש ועדת הכלכלה הקודם, שעזר מאוד בנושא העברת מתווה הסיבים. ללא שיתוף הפעולה הזה עם מפלגת ש"ס ועם יושב-ראש ועדת הכלכלה הקודם זה לא היה בא לעולם. אבל אחרי שאמרנו שבחו של אדם – של יושב-ראש – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אני חייב להגיד – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יועז, היית בחומה ומגדל? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אחרי שאמרתי את זה, אני חייב להגיד שעדיין, עדיין, יש כאן טעם לפגם. ואני רוצה להציע לכם הצעה מהפכנית, הצעה מהפכנית בבית הזה, שלא תעלו על דעתכם: אולי נפתח ענייניות, ואם גיליתם במקרה שחוסר המשילות בנגב, בגליל, בערים המעורבות, פתאום זה נושא שמטריד אתכם, אז בואו נשתף פעולה ביחד כדי שתהיה משילות, כי 12 שנה נכשלנו. ואם גיליתם שהנשים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יועז, תגיד – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך סובלות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאי גולן, בישיבה. קריאת ביניים בישיבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אז בואו ביחד נטפל בזה, ולא נגיש הצעות כדי לקנטר אחד את השני. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת להגיד לו. יועז, תגיד שהמדינה הוקמה כשהמפלגה שלך הוקמה. אתה מצחיק, סטנדאפיסט. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואם גיליתם במקרה, במקרה גיליתם שנושא ההתיישבות הוא דגל שלכם – פתאום גיליתם אחרי 12 שנה – אז בואו ביחד נבנה יישובים. אתם יודעים מה קרה היום בשנת 1946 – היום? עלו ליישובים בנגב, הנקודות בנגב, הקימו יישובים, ציונות. אם זה מעניין אתכם, אז בואו ביחד נעשה את זה. אפשר להיות ענייניים. אז חברת הכנסת רגב, אם מעניין אותה נשים ודיור ציבורי – אני מקבל את זה, ואני מציע כאן, בשם הממשלה, לעשות את זה ביחד ולדחות את ההצבעה. ואם מחליטים שלא לדחות כדי לקנטר את הקואליציה אז בסוף אנחנו מנהלים דיון לא ענייני, ואז, אדוני היושב-ראש, אני לא יכול שלא לתהות על כך שהחברים שיושבים כאן במשך שנים כל כך ארוכות לא עשו דבר בעניין, ועכשיו, כשיש להם הזדמנות לעשות, הם לא עושים. כאשר מדברים על ציונות ועולה חוק איחוד משפחות, אני לא יכול שלא לתהות איך אותם אנשים מצביעים עם הרשימה המשותפת נגד והקואליציה מצביעה בעד; ואני לא יכול שלא לתהות איך בנושא הדיור הציבורי, שכל כך הרבה שנים מפלגת השלטון ישבה ויכלה להשפיע, היא לא עשתה את זה; ואני לא יכול שלא לתהות מה קרה לשב"ס ולמשטרה בתקופה שאותה המפלגה שיושבת כאן וזועקת מספסלי האופוזיציה הייתה בשלטון. לאן הם נעלמו? זו הייתה שנת חורף? זו הייתה שנת 12 השנים? מה קרה? ואני שואל שוב מה קרה בכל אותם תחומים שהאנשים שיושבים כאן וזועקים היו מופקדים עליהם. איך קרה שאיבדנו את הנגב והגליל? איך קרה שהפכנו את רצועת עזה לאיום על מדינת ישראל כל כך הרבה שנים? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עכשיו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> איפה ההבטחות על הכרעת החמאס? איפה ההבטחות על כך שאנחנו נתיישב בכל מקום? איפה ההבטחות על החלת הריבונות על בקעת הירדן? ואני יודע שיש לי חברים בממשלה שלא מסכימים איתי, אבל אני הייתי בממשלה הקודמת, הייתי האצבע העודפת שיכלה להצביע על החלת החוק בבקעת הירדן – אירוע היסטורי. אני זוכר תמונות של חברים רוקדים ברחובות וושינגטון. ריקודים כאלה לא היו מאז ריקודי ההורה בהקמת המדינה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וכל הרוקדים והעולצים, ברגע שזה התפוגג, התפוגגו גם כן; שכחו מזה, הפסיקו לבקר, הפסיקו לשאול שאלות – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יועז, תשמע בדיחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – הפסיקו לברר למה וכמה ואיך זה קורה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יועז, תנשום, תנשום רגע. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בבקשה. סליחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש לי בדיחה ממש מקסימה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה מרשה להם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, רגע, שלא יהיו אי-הבנות – זה על זמנך, אם אתה מרשה להם – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – בדיחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> היושב-ראש קובע, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זוכר את המערכון של אריק איינשטיין, שהוא מגיע ואומר: יש פה חול וחול וחול. הוא אומר לו: איזה חול? זה חול מאתמול. זה אותו דבר – אתה חול וחול ולא עשיתם כלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית, אני מסתכל על המדינה יפה שלנו, ואני מאוהב בארץ הזאת ובאנשים שלה. אני מעולם לא חטאתי בחטא המרגלים, לא כשנתניהו היה ראש ממשלה ולא כשנפתלי בנט ראש ממשלה ולא כשהיו ראשי ממשלה אחרים. אני לא חמוץ אז ולא חמוץ היום. אני מסתכל מה טוב למדינה, מה ראוי למדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל פעם שאתה עולה להגיב אתה מעורר עניין פה, אני רואה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בעיניי, אנשים שאוהבים את המדינה הזאת לא יכולים להחמיץ עליה לפי הפוזיציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עוד בדיחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה מאפשר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הוא לא מאפשר, אני מצטער. אני הייתי שמח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. לא מאשר, זה לא זמן מערכונים. זה לא זמן מערכונים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כשאני מסתכל על הצעות החוק שעולות כאן יש לי תחושה בבטן – אתם יודעים, יש לנו בקואליציה תחושות – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יועז – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – יש לי תחושה שאתם לא מביאים את הצעות החוק האלה ברצינות, שאתם לא מתכוונים למה שאתם מעלים לשולחן הזה, שאתם לא לוקחים את הכנסת הזאת ברצינות ומצביעים על מה שראוי ונכון, ויש לי תחושה ויותר מתחושה שההצבעות שלכם לא נובעות משיקולים אידיאולוגיים. כי כשאני הסתכלתי בחוק איחוד משפחות על ההצבעה שלכם, קשה לי להגיד שזה היה ממניעים אידיאולוגיים. וכשאני מסתכל על התמיכה שלכם בשנים האחרונות – ואני חוזר על זה שוב – בשחרור מחבלים ובהקפאת בנייה ובהתנתקות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ובעוד אלף ואחת נקודות שבהן אתם לא פעלתם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אני חושב שזה לא נבע משיקולים אידיאולוגיים, ולכן אני מציע לכם ולנו ענייניות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. המציעה רוצה להשיב? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לי תחושה שאת הממשלה שלכם לא הקמתם ממניעים אידיאולוגיים, השר הנדל. השר הנדל, יש לי תחושה שאת הממשלה שלכם לא הקמתם ממניעים אידיאולוגיים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נגמר לי הגרון. שלמה, עשר דקות, נגמר לי הגרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. שלוש דקות לרשותך. תודה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיב על התשובה הלא-עניינית של ועדת השרים לחקיקה. הם אמרו: עוד חצי שנה – אמר יועז הנדל. אתה יודע מה זה אומר עוד חצי שנה? עוד חצי שנה זה אומר שאני יכולה להעלות את החוק שוב, עוד חצי שנה. בחצי שנה הזאת נשים יכולות להירצח על ידי הבעלים שלהן והכול בסדר. לא, זה חוק שאתם צריכים להוכיח שאתם עומדים במה שאתם אומרים. ריפוי ושינוי – איזה ריפוי ואיזה שינוי? אתם חולי, אתם יודעים מה? אין שקל אחד במדינה לדיור ציבורי. אנחנו העברנו הצעת מחליטים על מלאי תכנון של דיור ציבורי, ואתם מחר הולכים לדון בפינויים של אנשים מדיור ציבורי – ילדים שלא יהיה להם לאן ללכת, שיישנו ברחובות, שיישנו על ספסלים, שיבקשו אוכל כשאנשים עוברים שם. תתביישו לכן, כל הנשים שיושבות כאן ומדברות בלשון נקבה, שבאות ומחבקות את שירה איסקוב, כן? אבל לא יודעות למנוע את שירה איסקוב הבאה – שתודה לאל שהיא בריאה וחיה. אז אתם צבועים. על מה אתם מדברים? אתם ממשלה מנותקת ושבעה שמשקרת פעם אחר פעם לציבור שלה. אתם, כל חברי הכנסת הערבים, ואת, שהיית יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – אתם צריכים להצביע, כולל רע"מ, בעד ההצעה – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – יש בישראל – – – גברת. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הזאת, כי כל יום נרצחות עוד ועוד נשים ערביות. אז כל הנשים שיושבות כאן, בצד שמאל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> את תומכת, אני יודעת. דיברתי על מנסור עבאס וכל החבורה שלו. ואת, כאן – מפלגת העבודה מדברות על נשים, נשים, כן, מרב מיכאלי, כל היום: אתן ואתן, והמזגנים והרכבות ואתן ואתן. למה אתן לא מצביעות בעד החוק הזה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתן לא מצביעות בעד החוק הזה? אתן בעד נשים, נכון? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בכלל בעד נשים, אתה? בעד מה אתה? אתה רק בעד הרפורמים. בעד מה אתה? אתה נגד תורת ישראל ונגד נשים. תתביישו לכם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכן, כל הנשים שיושבות כאן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית בכנסת, גברת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השלטון שלך חיסל את הדיור הציבור במדינת ישראל. << קריאה >> רם שפע (העבודה): << קריאה >> בוקר טוב לחברת הכנסת מירי רגב. בוקר טוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הנשים שיושבות כאן, שם, שם, אנחנו נעשה לכן שיימינג בתקשורת. כל אישה שתירצח – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> איפה היית – – – בדיור הציבורי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא תירצח בגלל שאתן לא מתעניינות באמת בנושא נשים. אם נושא הנשים כל כך חשוב לכן, שימו בצד ימין ושמאל, קואליציה–אופוזיציה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותצביעו בעד החוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא אלקטרונית. הצבעה, חברי הכנסת. עברנו להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכות למגורים בדירה ציבורית לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 39, נגד הצעת החוק הצביעו 44. אי לכך אני מודיע שהצעת החוק לא עברה בקריאה טרומית. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – ביצוע מעצר וחקירת אדם בעל מוגבלות שכלית או נפשית), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1944/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – ביצוע מעצר וחקירת אדם בעל מוגבלות שכלית או נפשית), התשפ"א–2021 – להבא נא לכתוב "עם מוגבלות" ולא "בעל מוגבלות" – של חבר הכנסת משה אבוטבול וקבוצת חברי הכנסת. ישיב על הצעת החוק סגן השר לביטחון פנים, סגן השר יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה, בעזרת השם, להציג את אותה בקשה, ואני פונה אליכם לתמוך כאיש אחד בלב אחד – בסך הכול בקשה: בביצוע מעצר וחקירת אדם בעל מוגבלות שכלית או נפשית – שהצטרפו אליה חברי כנסת מכל סיעות הבית, מהרבה סיעות בבית, שתמכו בנושא הזה – מוצע לחייב את משטרת ישראל להכשיר חלק מעובדיה, מהשוטרים, להתנהלות עם אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ולדאוג לכך שבכל משמרת עבודה יהיו שוטרים שיש להם הכשרה להתנהלות עם אוכלוסייה כזאת, בעלת מוגבלות. כמו כן, מוצע ליצור מאגר שיכלול את פרטיהם של אותם אנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית שאינה מאפשרת תקשורת סדירה ולחייב את המשטרה להפנות שוטרים מוכשרים בלבד לביצוע פעולות חקירה או מעצר מול אדם הנכלל במאגר. אני רוצה לציין, חברים יקרים: אנחנו לא סתם הגשנו את הצעת החוק הזאת, וזה קרה דווקא בגלל שקרו מקרים מאוד מזעזעים שפורסמו גם בתקשורת, על בעלי מוגבלות שהשוטרים התנהגו אליהם באגרסיביות, בצורה מאוד מאוד קשה, ורק לאחר שהם התנהגו אליהם כך והיכו אותם או פנו אליהם בצורה מאוד מאוד קשה, לאחר מכן רק גילו שמדובר באדם עם בעיה שכלית או בעיה של מוגבלות כזאת או אחרת. אז הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות הוא למנוע מעצמנו מבוכות מהסוג הזה, שיכולות גם להגיע לפגיעה בחיי אדם. אני מבקש מהחברים גם בקואליציה וגם באופוזיציה, ללא יוצא מן הכלל, להצטרף להצעת החוק הזאת. למדינה זה לא עולה כסף. זאת הכשרה די פשוטה, לעשות את זה לשוטרים, שיהיו מיומנים בנושא הזה, כך שעניין של עלות – דחייה עד בחינה תקציבית לא קשורה לנושא הזה. בסך הכול צריך להיות פה רצון טוב של היושבים בבית הזה, לבוא ולחבר את עצמם לאותם ילדים בעלי מוגבלות. לאחר מכן, כאשר אנחנו מגלים שאין להם את היכולת, וכשראינו שהם בעלי מוגבלות, אז מתחילים כל התירוצים של משטרת ישראל ושל רשויות החוק שאומרות: לא ידענו, אילו ידענו. אז בואו נגרום לאותם שוטרים לדעת מראש מיהו אותו ילד מוגבל, מיהו אותו מבוגר מוגבל, ולא להגיע לטעויות. אני מצפה ומקווה מאוד שהממשלה תכיר בנושא הזה ותדאג לחופש הצבעה ולתמיכה בחוק החשוב הזה, לתועלת הציבור שנמצא גם ככה בקשיים עם עצמו, ציבור של חינוך מיוחד, של בעלי מוגבלויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. ישיב על הצעת החוק סגן השר לביטחון פנים חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם אני אומר לחברי חבר הכנסת אבוטבול – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. חברי הכנסת והיועצים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> קודם כול אני אומר לחבר הכנסת אבוטבול שהנושא הוא נושא חשוב, ועכשיו אני איכנס לפרטים. כמובן שקראתי, כמובן שבדקתי, ואני אתייחס לדברים החשובים שאמרת ולנושא החשוב. הדבר הראשון הוא שלמעשה הצעת החוק – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועצים, יועצי הקואליציה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> הנושא של חקירת אדם בעל מוגבלות שכלית או נפשית מוסדר כבר היום בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), ששם הוא קובע הסדרים ביחס לזימון אנשים עם מוגבלות שכלית לחקירה. בנוסף, כבר היום המשטרה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, נא להושיב את כל מי שעומד ולהשתיק את כל האזור השמאלי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> כבר היום המשטרה מכשירה את כלל שוטריה העוסקים בתחומים האלה שיש להם מפגש עם אזרחים בהכשרה בתחום המוגבלות השכלית או הנפשית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אתם מספיק מכירים אותי כדי לדעת שקראתי – תקשיבו ואחר כך ננהל על זה דיון. אני לא שולף מהמותן, והאמינו לי, אני לא רק מקריא, אני גם בדקתי. השוטרים, הסיירים, סיירי התנועה, מגזר האג"ם, חוקרים ובלשים עוברים הכשרות, קורסים והשתלמויות בתחום המוגבלות השכלית והנפשית ואף מונו רפרנטים בכל תחנת משטרה, והיא צפויה למנות רפרנטים נוספים בנושא. המשטרה גיבשה מתווה לפי נוהל מהשנה הזאת לטיפול באירוע שבו מעורב אדם עם מוגבלות נפשית. הנוהל קובע את העקרונות הכלליים לטיפול באירועים שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות נפשית, גם את פעולות המשל"ט באירוע שבו דווח על אדם עם מוגבלות נפשית החשוד בביצוע העבירה, וכן את פעולות השוטר באירוע שבו מעורב אדם עם מוגבלות נפשית. כך, לפי הנוהל שגובש באירוע שבו דווח על מעורב שהוא אדם עם מוגבלות נפשית, המוקדן יבצע בדיקה במערכת המשטרתית, וכן יבצע תחקור מעמיק של המודיע בנוגע לאותו אדם. כמו כן, הנוהל קובע את סדר הפעולות של השוטר באירוע, לרבות האופן שבו ייגש שוטר לאותו אדם, בדיקת האדם במערכות המשטרתיות, זיהוי רמת האיום, התנגדות מצד אותו האדם ופעולות השוטר במקרים שבהם יש להפעיל סמכות כפייה – ויש מקרים כאלה – וכן במקרים שבהם, להתרשמות השוטרים, לא נעברה עבירה פלילית, או שנעברה עבירה פלילית אך יש אפשרות לטיפול רפואי. אני רוצה לציין, אני לא מתעלם – אני מניח שהצעת החוק נולדה גם בעקבות אירועים שכולנו מכירים אותם, ולכן אני מתייחס לזה, כי היו שינויים בעקבות אותם אירועים, ואני שם אותם, חבר הכנסת אבוטבול, גם בפניך. בעקבות האירועים הקודמים של מפגש שוטרים עם אזרחים בעלי מוגבלויות מינה מנכ"ל בית הנשיא בחודש יוני 2020 ועדה בין-משרדית לטיפול בהכשרות בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון מול אנשים עם מוגבלויות. זה לא רק נהלים משטרתיים – יש גם ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אשר בחנה את הנושא, ובעקבות המלצות הוועדה, קידמה המשטרה הכשרות נוספות לשוטרים, מעבר להכשרות הקודמות שתיארתי לכם. המלצות נוספות של הוועדה טרם יושמו במלואן, והעבודה ממשלתית לפעול ליישומן נמשכת, לדוגמה, הקמה של צוותי התערבות במשבר וצוותים רב-מקצועיים אשר יתערבו בקריאה או בתלונה הנוגעת לאנשים עם מוגבלויות ויציעו סיוע מיידי, נקודתי, להם ולבני משפחותיהם, לרבות הערכת מצבם הנפשי ותיווך בינם לבין גורמי האכיפה במידת הצורך. ועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה ב-3 באוקטובר 2021, החליטה לדחות את הדיון בהצעה בשלושה חודשים, על רקע הפעילות הממשלתית המתקיימת כבר היום בנושא, כמפורט לעיל, וכן על מנת לבחון את המשך יישום המלצות הוועדה הבין-משרדית שקמה בעקבות התערבות מנכ"ל בית הנשיא ולבחון את הצורך בעיגון הדבר הזה, הנושא הזה בכלל, בהצעת חוק במסגרת חקיקה ראשית. אני כן אומר שיש פה שני ראשים להצעת החוק. הראש הראשון הוא כיצד בפועל, כאשר מתקבלת קריאת 100, נניח ממישהו שאומר, איך להגיע ואיך לטפל. זה סיפור של הכשרת האנשים במשטרת ישראל ובכוחות האכיפה, זה פן אחד. יש צד שני להצעה, שאני אומר אותו פה וצריך לשים עליו סימן שאלה; אני לא שם סימן קריאה, אני שם סימן שאלה: האם נכון שיהיה מאגר של אנשים עם מוגבלויות? איפה שאלת הפרטיות של האנשים? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לפני המאגר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חברים, הרי אתם רואים שאני לא שולף מהמותן. אני מנסה לנהל איתכם הבנה ולהסביר לכם שהעניין הזה של להעביר מידע – הרי מה אתם אומרים פה? שאותו איש, אישה, מישהו, שיש לו קושי – יהיה עליו סימון אצלנו. זה מה שאומרת ההצעה. אני לא אומר כן, אני לא אומר לא, אני אומר שיש פה קושי משפטי חוקתי אמיתי שצריך ללבן אותו. ההצעה שלי אליכם – אני אומר לכם מה ההצעה. אני לא בא מהמקום של לא רוצה. יש באמת עבודה, יש עבודה ממשלתית שהתחילה קודם – התחילה ביוני 2020. בשל הרצינות, גם של הצעת החוק וגם של הנושא שמתייחס אליה, בדקתי מעבר לעניין: האם בשנים האחרונות השוטרים כולם עוברים הכשרות במערכים השונים – אני לא יכול להגיד לכם שבדקתי 20 שנה אחורה, אבל כן בדקתי מה קרה בחמש השנים האחרונות, וההתקדמות שיש שם בהקשר הזה, בכל הקורסים – זה בלשים, אנשי שטח, נקרא לזה, זה לא משרדי החקירות – הם עוברים את ההכשרות האלה. הצעה שלי לחבר הכנסת אבוטבול: תדחה את זה בשלושה חודשים, בהידברות עם המשרדים. אני ערב לך על ההצעה הזאת שלמרות כל העיסוקים האחרים, אני אתערב גם בזה שההידברות תהיה הידברות אפקטיבית, ונעשה דבר טוב, משותף לכולם. כרגע זה איננו בשל להצבעה, לפחות מבחינתי. אני אצביע נגד אם תתעקשו להעלות את זה, למרות שהנושא הוא נושא חשוב. זאת הצעתי אליך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. המציע רוצה להשיב? בבקשה, אדוני. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> סגן השר, יש מערך שעובד, שהתחיל כבר ביוני 2020. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל אדוני, זה מה שאני מסביר פה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אז תסביר את זה לחבר הכנסת אבוטבול, ושימתין שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> גם לפני כמה שבועות היה חוק שביקשו להעביר אותו, לגבי נושא של ילדים שנשכחים ברכב, ובאמת, לא רציתם להעביר את החוק הזה בגלל שזה קידם את מירי רגב, שביקשה את זה. לאחר מכן, כשלא העברנו את זה ועברו עוד כמה חודשים, בינתיים קרה אסון עם ילד שנשכח ברכב. יואב, לא ניתן לשחק עם חיי אדם. זה יכול להגיע לילד מפגר, לא עלינו, או חינוך מיוחד או מוגבל שיקרה לו משהו, ואני לא יכול להמתין עם זה שלושה חודשים. אני מציע, אם אדוני באמת רוצה לקדם את הנושא – אדרבה, תתמכו בזה ותביאו את זה לוועדה. נשב בוועדה, נדסקס, נשמע מה הרעיונות שלכם. תעשו את זה. זה חינוך מיוחד, דחילק. גם בדברים כאלה מהסוג הזה שלא עולים כסף, סך הכול הבנה – גם את זה לא? אז אוקיי, אני רק רוצה לומר לך, אם זה הכיוון שלכם – לא לתמוך בנושא הזה – אז אני רוצה לומר לך, כתבתי משהו קטן – מי שיש לו ומי שאין לו: כסף למפלגת רע"מ, 53 מיליארד – יש ויש; פנסיות לאנשי גנץ ולגנרלים – יש ויש. כמו בשיר – איווט עשתה עוגה: נתנה לנושאים הערביים; נתנה לגנרלים; נתנה לרפורמים. למי לא נשאר? לחיילים לא נשאר; לעצמאים לא נשאר; לחרדים לא נשאר; לעוטף עזה לא נשאר; ליישובים תחת איום לא נשאר; לזכויות מגורים לנשים מוכות לא נשאר; הגדלת הבטחת הכנסה לקשישים – דוחים את זה בינתיים, כי לא נשאר; וגם להדרכת שוטרים על חינוך מיוחד, שזה לא עולה כסף – גם לזה לא נשאר. רק לערביי ישראל, לרפורמים, לגנרלים, לכל נושאי השמאל, נשאר ונשאר. איך מסיים השיר? הלך, בכה, הלך, בכה, הלך, בכה – איבכי עליכום, ממשלה אכזרית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי-אפשר להשיב. אין בתקנון דבר כזה. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – ביצוע מעצר וחקירת אדם בעל מוגבלות שכלית או נפשית), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 27 חברי כנסת, נגדה – 32 חברי כנסת. אי לכך ההצעה לא עברה. לפרוטוקול אני מודיע – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, הוא לא הספיק – אז הוא לא הספיק. לא משנה תוצאות. << הצח >> הצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2165/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, התשפ"א–2021. אני מודיע מראש שתשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כפי שאמר היושב-ראש, אנחנו דנים בהצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית. זה דבר שכולם מסכימים לו, רק חסר בכותרת איך עושים אותו – איך אנחנו מפחיתים את השימוש ברכב הפרטי ומעודדים עוד ועוברים לשימוש בתחבורה הציבורית. והינה, ראו זה פלא, יש דבר אחד שקל מאוד לעשות אותו: ברגע שאנחנו לא מחייבים את כל העובדים שמקבלים אחזקת רכב – ואני אתמקד בעיקר במגזר הציבורי ובשלטון המקומי, נשאיר רגע את המגזר הפרטי. כפי שכולנו יודעים, כל מי שמקבל אחזקת רכב צריך גם להחזיק רכב בפועל. אי-אפשר לקבל אחזקת רכב בלי שיש לך רכב. לכן, מה עושים אנשים שרוצים ומעוניינים – ומי לא מעוניין לקבל אחזקת רכב או לא מעוניין לקבל תוספת במשכורת? אין מי שמוכן לוותר על התוספת הזאת. מה עושים אנשים? קונים רכב. כשקונים רכב מה עושים עם הרכב? נוסעים ברכב. הפיתוי נמצא, קל יותר, זמין יותר – למה שייסעו ברכב ציבורי? מה אנחנו עושים בזה שאנחנו מתנים אחד בשני? אנחנו גורמים לכך שאנחנו מעודדים אנשים לקנות רכב פרטי, ויש לנו תמריץ שלילי לנסוע בתחבורה הציבורית. אנחנו רוצים להפוך את הקערה על פיה בצורה הכי פשוטה והכי הגיונית – שדרך אגב, כולם מסכימים לה – והיא לא להתנות את אחזקת הרכב בזה שאדם צריך לקנות את הרכב. תקבל אחזקת רכב. אבל איפה הבעיה? למה בכל אופן אנחנו קוראים לזה אחזקת רכב? אז הסיפור הוא כזה – הסיפור הוא ידוע. במסגרת משאים ומתנים שהיו בין ועדי העובדים לבין הממשלה היה פתרון. זה רצה תוספת במשכורת, ולחלק מהתוספת היו גם סיבות: אנחנו נוסעים לעבודה, יש לנו נסיעות ודברים כאלה. מצד שני הממשלה והאוצר מאוד לא רצו להעלות את המשכורת, מכיוון שזה עלויות גדולות מאוד, אז אמרו: נעשה משהו אחר, מה שנקרא בונוסים, שלא נמצאים בגוף המשכורת. זה לא תחשיב, זה לא מרכיב שהוא חלק מהפנסיה. ניתן אחזקת רכב. אחזקת רכב אתה מקבל כל זמן שאתה עובד. כשאתה לא עובד אתה לא מקבל אותה, והיא גם לא בתחשיב. אז אם אדם מרוויח 10,000 שקל ועוד 3,500 שקל על אחזקת רכב – ביחד 13,500 שקל, על 10,000 הוא מקבל פנסיה ועל 3,500 הוא לא מקבל. אנחנו אומרים את הדבר הכי פשוט: אל תתנה אחד בשני. תיתן להם. עכשיו אני אוסיף לך עוד דרגה – החוק מדבר על עוד משהו: המצב היום הוא שאנשים שיש להם פחות מ-100% נכות וזכאים לגמלת ניידות, אנחנו מחייבים גם אותם להחזיק רכב. אותו אחד שיש לו נכות חייב להחזיק רכב, הוא לא יקבל את הניידות בלי זה. אם הוא אומר שהוא גר במרכז העיר וקשה לו לנהוג והוא רוצה להמיר את גמלת הניידות בנסיעה במוניות, בתחבורה הציבורית, הוא לא יקבל את זה, אנחנו אומרים לו לא. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא יקבל את זה עם קבלות? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא את הכול. זה – למי שיש לו מעל 100%. אנחנו מדברים על כאלה שיש להם פחות מ-100%. שם ההתניה היא דווקא ברכב פרטי. מעבר לזה, נחזור רגע לעובדים. מה קורה לעובדים שאין להם היכולת לקנות רכב? גם אם יש לו אחזקת רכב אבל אחזקת עולה לו יותר מהאחזקה שהוא מקבל – הוא מקבל 2,000 שקל אחזקת רכב, ואחזקת רכב עולה לו 3,000 שקל והוא לא יכול לעמוד בזה – אנחנו אומרים לו: אתה לא מקבל את זה. אנחנו מפלים את העובדים החלשים. לא זו אף זו, מעבר לכך, אנשים שיש להם מגבלות ראייה ומגבלות אחרות שלא יכולים לנהוג ברכב או הם אנשים עם מוגבלויות והם לא יכולים לקנות את הרכב – הם לא יקבלו את אחזקת הרכב. סדרה שלמה של אפליה ודברים מעוותים שאנחנו עושים. דרך אגב, כשדיברנו על גמלת ניידות – יש כאלה שאם יש להם נניח בעיית ראייה, הם לא יכולים לנהוג ולא יכולים לקבל את אחזקת הרכב. זאת ועוד, אנחנו גורמים כך לעוול ולתמריץ ומצב שלילי שאנשים נוסעים ברכבים פרטיים וגורמים לזיהום אוויר, להוצאות דלק, לעומסים בכבישים – שזה החלק העיקרי. כולנו יודעים, ופורסם גם בעיתון, שידוע שבירושלים בימי חמישי יש פחות לחץ בכניסה לירושלים. מדוע יש פחות לחץ בכניסה לירושלים? עובדי הממשלה לא באים, נמצאים בתל אביב. עד לפני תקופה לא ארוכה הייתי במשרד התחבורה. במשרד התחבורה, באיזה מנהג קודם, בימי שלישי עובדים בתל אביב. יש משרד גדול של משרד התחבורה בתל אביב, אז עובדים בתל אביב. זה תענוג לאלה שנשארים פה – החניון ריק, אפשר להשיג חניה, אתה לא צריך להסתובב עשר פעמים עד שאתה מוצא חנייה. אנחנו רואים כמה אחזקת הרכב הזאת היא משמעותית לזיהום האוויר, להוצאות על דלק ולפקקים. אין על זה חולק. זה עבר כמה ורסיות, ואני רוצה לספר לכם שהממשלה החליטה ב-2007 שהיא מתמרצת. היא עשתה ועדה ירוקה בין-משרדית, ואחת ההחלטות – לעבור ולהוביל שימוש ברכב ציבורי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, ברשותך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בלי שאנחנו מתנים תשלום אחזקת רכב בהחזקת רכב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל הממשלה פועלת בכיוון הפוך בדיוק מהרציונל – וזה מבורך, מה שאתה עושה – בסוגיה של הצמדת רכב שירות, רכב ליסינג. יש לה אינטרס והיא מפיצה. העומסים בכבישים – זה לא פחות באשמת הממשלה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה הכול כלול באחזקת רכב. עכשיו יש לך שתי אפשרויות: או שאתה רוצה לקנות רכב או רכב ליסינג. זה לא משנה כאן בעניין הזה, הוא חייב לקנות רכב או לקבל ליסינג. הוא לא יכול להגיד: אל תיתנו לי לא ליסינג, לא רכב שלי, תן לי את הכסף הזה במשכורת. לא נותנים לו את זה. וזה נסחב איתנו אחרי החלטת הוועדות כבר 13 שנה של החלטות ממשלה, דוח של בנק ישראל שמדבר על כך, החלטת ממשלה נוספת לפני שמונה שנים, לאחר הדוח ולאחר ההסכם עם ה-OECD – שגם את זה צריך לעשות – והממשלה לא מתקדמת עם העניין הזה. כולם מסתירים את זה. במקום שהממשלה תציג את החוק הזה ותביא את ההסכם הזה – לא, האוצר לא עומד. כל זה מהפחד שזה יהיה בתור מרכיב, והאקטואריות של הרבה שנים נמדדת בסכום גדול, ואם אנחנו נצטרך להפוך את כולם למשכורת בסיסית, ועל זה לשלם לכל הפנסיונרים ובכל הפנסיה התקציבית, לשלם לכולם על זה פנסיה, ודאי שלא. אבל היה עוד משהו, עוד ציון דרך באמצע: הייתה תקופה שלא ביקשו את זה, ובעקבות זאת הייתה תביעה לבית המשפט להכיר, ובית המשפט הכיר בזה כחלק – אם זה לא ישולם בצורה של אחזקת רכב אלא כמרכיב בתוך המשכורת, זה יחויב בתוך הפנסיה. לכן, אנחנו מציעים בהצעת החוק הזאת שהחוק יגיד בפירוש: אומנם אתה לא מקבל את זה – אתה מקבל אחזקת רכב ואין לך רכב, אבל אנחנו מכירים בזה בגלל עידוד התחבורה הציבורית. אנחנו גם מאפשרים לאנשים – המעביד יכול לדרוש מ-10% מהעובדים שלו שהוא רוצה דווקא שיהיו ברכב – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שמה? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שדווקא כן יחזיק רכב. יש זכות למעביד ל-10% מהעובדים שלו – באמת יש הלימה בין אחזקת הרכב לבין השימוש ברכב – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אחזקת רכב מחייבת שיהיה לי אוטו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום היא מחייבת ואנחנו רוצים שלא תחייב, אבל אנחנו רוצים שלמעביד תהיה הזכות, בכל משרד ממשלתי ל-10% מהעובדים, שאנחנו יודעים שיש סוג של הלימה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא יכול לבחור, ואז מי שהוא לא אוהב – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יכול להיות, על זה לא חשבתי, ואתה, כיושב-ראש ועד עובדים, יודע את זה, אבל החוכמה שיש בך היא לבוא לוועדה ולחשוב איך אנחנו מתגברים על זה, ואם זה לא נכון וזה לא טוב, אז נוריד את הדבר הזה. אנחנו עשינו כמה וכמה דברים שייתנו מענה גם למעביד, ומצד שני – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סגן השר יאיר גולן, סגן השר יאיר גולן – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשיש אוזנייה לא שומעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – אתה לא שומע אותנו. אנחנו שומעים אותך בשיחת הטלפון שלך. בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, בדיונים האחרונים שהיו בהסתדרות – אני עצמי הייתי אצל ניסנקורן כשהיה יושב-ראש ההסתדרות החדשה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אצל מי? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אצל ניסנקורן. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע, היה אחד, יושב-ראש ההסתדרות החדשה, אבי ניסנקורן – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> היה איפה? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בהסתדרות החדשה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ואללה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא היה? בהסתדרות הוא היה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עזוב אותך – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא היה? היה. ישבנו והועלו כמה נושאים – עזוב, במקרה הזה הוא עבד נכון. הועלו כמה דברים. לכול יש פתרונות, לכול יש פתרונות. הבאנו חוות דעת משפטית בעניין הזה. כשהייתי יושב-ראש ועדת המדע בכנסת ניהלתי וקיימתי כמה דיונים בנושא הזה, מכיוון שזה קשור למדע, להפחתת – אין מי שלא חושב ככה. בסוף, יוצא כאן שאנחנו נמצאים באותו מצב כמו של סוף שנה, ולכן אני מביא זאת כהצעת חוק פרטית. אבל הממשלה ביקשה בכל אופן שלושה חודשים לבדיקה, למשא ומתן בין-משרדי שמשרד המשפטים יוביל אותו, משרד התחבורה יוביל אותו ומשרד האוצר, כדי שנוכל להביא את הצעת החוק הזאת בצורה מוסכמת. בהזדמנות הזאת, אני רוצה להודות על שיתוף הפעולה, וראשית – לסגנית ראש עיריית תל אביב הגב' מיטל להבי, שהיא דרבנה הרבה. אנחנו עובדים ביחד הרבה שנים. היא פנתה אליי כשהייתי יושב-ראש ועדת המדע, ואנחנו ממשיכים בעניין הזה; לחבר הכנסת רם שפע, שהיה שותף בעניין הזה; לשר המשפטים גדעון סער ולשרת התחבורה מרב מיכאלי; אריאל יעקובי, יושב-ראש הסתדרות עובדי המדינה, שאנחנו בקשר איתו ואנחנו רוצים להמשיך את הקשר הזה בעניין הזה – – ואני מבין שאתה מכיר אותו כבר, נכון? ואתה גם מוקיר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא בן אדם קשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ולקובי בר נתן, הממונה על השכר באוצר, וגם לשר במשרד האוצר חמד עמאר, שדיבר איתי היום והוא מוכן להיכנס ולשבת עם כל מי שקשור לעניין הזה באוצר. אני מקווה מאוד שב-90 היום האלה נצליח להגיע להסכמה כדי שהדבר הזה, השינוי הזה – כדי שאנשים יוכלו לקבל את החזר הכסף בתוך המשכורת במזומנים והם גם לא יצטרכו לקנות רכב אלא ייסעו הרבה בתחבורה הציבורית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נראה באופן מעשי את ההפחתה של – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתי בטוח שאתה תמצה את עשר הדקות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת קצבת הבטחת הכנסה בגיל זקנה לגובה של 80 אחוזים משכר המינימום), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1544/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר שלהצעת החוק הזאת התשובה וההצבעה במועד אחר, אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת החוק של חבר הכנסת חיים כץ, נכון? הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת קצבת הבטחת הכנסה בגיל זקנה לגובה של 80 אחוזים משכר המינימום), התשפ"א–2021. כפי שאמרתי, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת החוק של חבר הכנסת חיים כץ וחוה אתי עטייה, שהיום הייתה בפעילות יתר והפריעה הרבה ליושב-ראש. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> ואללה? חברי אדוני היושב-ראש, וזה חברי על אמת, זה לא כמו אצל עורכי הדין – חברי המלומד, ואחר כך הוא אומר: איך אני אתפור אותו? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – העלות התקציבית של הצעת החוק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתה מוטרד, השר עיסאווי פריג'? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש הרבה הצעות חוק שאני מסכים איתן אבל עלות תקציבית – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מבלבל בינו לבין ישראל כץ. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, עיסאווי, כשאני הגעתי לכנסת – קודם כול, לפני שאני מדבר על הצעת החוק, אני רוצה להודות לחברתי חברת הכנסת אתי חוה עטייה, שהייתה שותפה בגיבוש, נכנסה לנושא כשהייתה ממונה על הביטוח הלאומי והייתה פעילה והביאה נתונים ועשתה את העבודה שלה, ובהצעת החוק היא ביוזמים יחד איתי בזכות; לא כמו שמחתימים פה כאילו, בכאילו, אז היא בזכות. אני מודה לה על שהיא אמרה לי: לך תציג את הצעת החוק. כשאני נכנסתי בזמנו לכנסת, לפני 22 שנה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תציג אותה לפחות טוב כמו שהיא הייתה מציגה אותך. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אמרתי שאני הולך לטפל בנושא של עובדים וגמלאים, לא הולך לדבר לא על חוץ, לא על ביטחון, לא על גבולות, לא כלום. נכון שזה נותן יותר תקשורת ויותר מעניין מחברה וכלכלה, חוץ וביטחון הרבה יותר מעניין. אמרתי שאלה הנושאים שאני בא לטפל בהם בכנסת. הייתי יו"ר ועדת העבודה והרווחה הרבה מאוד שנים, וב-2015 מוניתי להיות שר העבודה והרווחה. כשהגיע דוח העוני, הסתכלתי וראיתי ש-20% מהעניים בישראל הם אזרחים ותיקים. 20% מתוך 1,198,800, לפי הנתונים שביקשתי מהביטוח הלאומי – נגיד 198,396 אנשים מתחת לקו העוני הם מעבר לגיל עבודה, 67 לגברים ו-62 לנשים. ואמרתי, כשאני מסתכל על דוח העוני כל שנה, איזה תיקון דרמטי יכול להתבצע בדוח העוני – מרצ, שיושבים פה, שהיו באופוזיציה וצעקו: הילדים עניים, הזקנים עניים, אתם לא נותנים, אתם כן לוקחים – אמרתי: איזה תיקון אנחנו יכולים לעשות לאוכלוסיות האלה ולדוח העוני? אני לא סחורה בשבילך? הבאת לי חדש? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> חיים, שדרג אותך, שדרג אותך. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, תעצור רגע את השעון, תן לי את שלוש הדקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אני לא עולה לפה הרבה. טוב, בוא נדבר לעניין. אמרתי: זאת הזדמנות עצומה, הזדמנות עצומה לתקן את דוח העוני גם כלפי ה-OECD, גם כלפי העולם. אם אנחנו נשנה את ההצמדה, אז נוכל להגיד שלא יהיו אזרחים ותיקים עניים במדינת ישראל בכלל. פניתי ליחידת המחקר שלך, הביטוח הלאומי, ואמרו לי: 800 מיליון. אז יכול להיות שעכשיו – כשאני מסתכל על ה-198,396, 52,900 מהם ניצולי שואה, שהם 30% מניצולי השואה שחיים בישראל. זה דור הולך ונעלם, כי לפני ארבע שנים, בנתונים שלי, היו 220,000, והיום יש 160,000. רק בחלק המצומצם, לפני שכחלון הוסיף, נפטרו 66,800, ואלה צריכים למות בעוני? באתי והנחתי את הצעת החוק. אמרתי שבשביל להיות on the safe side, ניתן להם 80% משכר המינימום ונשנה את ההצמדה לחציוני, כי המדד יחזיר אותם מתחת לקו העוני. מתחת לקו העוני זה לא אומר שהם לא יהיו עניים; כי אם הוא יעבור בשני שקלים את קו העוני, אני לא נכנס לעומק העוני. אני לא נכנס לעומק העוני. אני מדבר סטטיסטית כלפי העולם, כלפי ה-OECD, כלפיי – כלפיי, שהצלחתי להביא חקיקה שמוציאה את האזרחים הוותיקים מעל קו העוני. שמע, בשבילי, אם זה יעבור – וזה יעבור תוך שבועיים, תכף אני אגיד למה – זה יום חג, כי בשביל זה באתי לכנסת. שתבין: אני הנחתי על שולחן הכנסת – כשכל ח"כ יכול להניח 100,000 הצעות ליום, לא לעלות לדיון, אבל להניח במזכירות – אני הנחתי הצעה אחת. זהו. אני לא משחק במשחקי כלום. וראיתי את חוק הסדרים, ולהפתעתי, איווט העלה את זה בחוק ההסדרים. פניתי אליו לפני חודש בנושא הגמלאים, שהיו צריכים להוריד להם בינואר, והוא הלך לקראתי. הוא אמר לי: חיים, לא מפריע לי ללכת איתך, אבל אני רוצה שתצמיד את הצעת החוק שלך להצעת החוק בחוק ההסדרים. היום בבוקר פתחתי את העיתון – והיום רק ידעתי שאני מעלה את ההצעה – וראיתי הישג: כ-6,500 ניצולי שואה יקבלו פנסיה חודשית. אמרתי: ואללה, תראו, אנחנו יכולים לעלות את זה פי עשרה. להוריד ממעגל העניים עוד 60,000 או 59,800 ניצולי שואה – אני אגיד לך בדיוק כמה: 52,900 ניצולי שואה – ולהוציא אותם ממעגל העניים. ופניתי לאיווט היום בבוקר, והוא אמר לי: חיים, אבל אצלך זה 80%. אמרתי: אצלי זה 70%. נכון שבחוק כתוב 80% – אני יורד ל-70%, אני מתיישר עם הוועדה. ואני חייב להגיד שהוא אמר לי: דחה את ההצבעה בשבוע. אנחנו נעביר את ההצבעה בשבוע הבא, נצרף אותה לחוק ההסדרים, ואתה – אני מגשים לך חלום. כשבאת לכנסת וסימנת – סימנתי את העניים במדינת ישראל. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה רואה מה זה ממשלת שינוי? תבין. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין מה זה שחבר כנסת עומד פה ולא מחרטט, ומבין על מה הוא מדבר, ויודע את המספרים, והוא מתייצב מול האוצר? ומה לעשות שלפעמים הם לא יכולים להתמודד מולו כי הוא יודע יותר מהם, כי הוא מתמקצע בנושא? אתה מבין את זה שעומד חבר כנסת ולא מחרטט ומדבר באוויר, בעננים ובזה. ואללה, אני יכול לדבר, לספר לך סיפורים שעות, אבל על הנושאים של אנשים, של איגוד מקצועי, של פנסיה, של מה שאני עוסק בו – אז אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ואני יורד לפרטים הקטנים, ואני עוזר לאנשים באשר הם האנשים, כי אני חושב שבשביל זה אני פה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> יש לך רגישות חברתית. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בשביל זה באתי לכנסת. והיום איווט הושיט לי יד, וואללה, ואני מודה לו. אני מודה לו, למרות שגם בלעדיי החוק הזה היה עובר. יכול להיות שעוד אני אעשה בוועדה שפצורים קטנים. אני אתיישר, אני אמרתי שאני אתיישר. אבל יכול להיות שישמעו את דעתי ונעשה שפצורים קטנים. ואללה, אבל אני יודע להגיד תודה. לא מעניין אותי לא פוליטיקה, לא אללה, לא כלום. אני לא בודק מי האנשים האלה, מי האנשים האלה שיעלו מעל קו העוני. לא בודק, כי אני יודע שאף אחד מהיושבים פה, נכון לעכשיו, לא שם. יכול להיות שיהיו בעתיד כאלה שהבאתם – הסודנים שהבאתם בחוק הנורבגי, שהבאתם אותם ככה בעוונטה, ואחר כך הם יהיו בדוח הזה. יכול להיות. אבל אני כבר בטח לא אהיה שם, סביר להניח, או בטוח שלא אהיה שם. אבל אנחנו פה, אנחנו נהיה שותפים למהלך, ואני מקווה שבהצמדה תהיה לנו הזכות שיבוא עבאס בעוד 20 שנה ויגיד: אני חלק ממהלך שקבע שאין אזרחים ותיקים מתחת לקו העוני במדינת ישראל. זה מהלך דרמטי. הייתי פה בכמה הצעות חוק דרמטיות: אלמנות צה"ל, אכיפת דיני עבודה, שיוך של עובדי קבלן למעסיק אחרי תשעה חודשים. הייתי בטעות גם בפנסיית חובה, שזה היה רע למשק – רע למשק כי זה דופק את האנשים. הצבעתי נגד, אבל מה לעשות – לא הצבעתי כי זה היה צו הרחבה של פואד, אללה ירחמו, ועופר עיני; כי הם שיחקו פוליטיקה ופגעו באנשים. ואני פה עכשיו כשותף למהלך שימנע מאזרחים ותיקים להיות מתחת לקו העוני. אני חושב שזה הישג מדהים, ואני מודה לשני אנשים: לחווה עטייה, שכתבה איתי את החוק, ולאביגדור ליברמן, שהושיט לי את היד ואמר לי: אתה תהיה חלק מההצלחה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה לך, חבר הכנסת חיים כץ. מי אמור להשיב? סיכום? אין הצבעה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך, מס' 324, 345, 354, 359 ו-369. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעה דחופה לסדר-היום זו לא הייתה בכלל מתקיימת היום במליאה, אך כנראה שישנם גורמים בממשלה הזאת שלא רוצים להגיע לפשרות מול מעונות היום. במשך ארבעה ימים, אדוני השר, במשך ארבעת הימים האחרונים יושבים להם 70,000 פעוטות בבית. ולמה הם יושבים בבית? כי לצערנו, שר האוצר ליברמן אינו מצליח לגבש פתרונות על מנת לפתור את המשבר הזה. השביתה במעונות היום פוגעת בעיקר באוכלוסייה החלשה ביותר בישראל. יום עבודה שהורה במעמד סוציו-אקונומי נמוך מחסיר בעקבות אותה שביתה משפיע הרבה יותר על חיי המשפחה ועל המשכורת החודשית שלו, ובעיקר על הפעוטות שלא חזרו לשגרה ונותרו בבית. נועם ואפרת הם בני זוג בשנות ה-30 לחייהם שמתגוררים בשכונת הקטמונים בירושלים. אחרי למעלה משנה וחצי של מציאות קורונה, כשסוף-סוף חזרנו לסוג של שגרה, נועם ואפרת מוצאים את עצמם שוב במצב שבו הם נאלצים להיעדר מהעבודה או להוציא סכומי כסף עבור בייביסיטר בעקבות אותה שביתה, ובעיקר בעקבות אטימות הלב של האוצר. שכר המטפלות במעונות היום המפוקחים עומד על 5,700 שקלים – נמוך ב-40% משכר הסייעת בגן בעירייה, גן עירייה. בנוסף, מעונות היום המפוקחים סובלים ממחסור של מאות עובדות ועובדים, וזאת, בין היתר, עקב השכר הנמוך – מי בא לעבוד? נוכח התנאים המורכבים ביחס לאלטרנטיבות, המביאות אותם לידי נטישה. האחריות לגיל הרך התפצלה לשלושה משרדים. אם רק היו לוקחים את השכר של הפקידים באותם שלושה משרדים ומחלקים אותו למטפלות, דיינו. זה מחולק ככה: משרד העבודה והביטחון החברתי, משרד הכלכלה ומשרד החינוך – וכך המטפלות נופלות בין הכיסאות. בתקופה של התמודדות עם משבר הקורונה זה עוד יותר מגביר את חוסר הוודאות שלהן. ב-19 ביולי 2021 התקבלה החלטת ממשלה על העברת מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. הבעיה היא לא המעבר – אני מברכת על השינוי בתפיסה שהטיפול בגיל הרך צריך להיות חינוכי ולא רק טיפולי. הבעיה במעבר היא הדרך שבה הוא נעשה. ארגונים שונים עוברים בין המשרדים השונים ולא מקבלים פתרון לבעיותיהם. בנוסף, לא קם צוות מתכלל בין-משרדי של המשרדים הללו שמטפלים כדי לטפל ולתת מענה לאותם מעונות יום ולהקל על הקליטה שלהם במשרד החינוך. לכן אני קוראת מכאן לשר האוצר מר ליברמן וגם לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי לפתוח במשא ומתן מיידי וקצוב בזמן עם הארגונים השונים ומעונות היום עוד היום כדי לפתור את המשבר, אשר פוגע ב-70,000 הפעוטות. אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לתת לזה יום אחד נוסף. הילדים האלה נפגעים, ההורים נפגעים, ואתה יודע, אני מסתובבת בארץ ורואה עסקים נסגרים. הם לא נסגרים בגלל שסוגרים את השערים שלהם אלא בגלל שאנשים לא מגיעים לא למסעדות – מה אנחנו רוצים, שיסגרו את המעונות האלה? זה הפתרון? צריך לעזור למעונות, צריך לעזור למטפלות, להשאיר אותן עם שכר נורמלי ומכובד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קטי שטרית. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתמר בן גביר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין, אדוני היושב-ראש, כשעשינו זום כולם היו. דיבורים, דיבורים, ולא מעשים. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, בעוד 20 דקות, חצי שעה, נצא כולנו מכאן ונחזור איש-איש לביתו, וכאשר אני אלך לביתי, כמו רובנו, אמצא בו ילדים – במקרה שלנו, ברוך השם, שישה ילדים מתוקים, חמודים; אחד מהם פעוט של ממש. יש משהו שהוא מעבר לכל מחלוקת ושסע בבית הזה והוא הילדים שלנו, המלאכים המתוקים שאנחנו כל כך אוהבים ושניתן הכול, הכול, למענם. אנו נמצאים היום ביומה הרביעי של שביתת המטפלות במעונות היום המפוקחים, במחאה על התנאים הכל-כך קשים. לפיכך, עשרות אלפים של פעוטות נמצאים בבית מאז תחילת השבוע. השביתה הזאת באה לעולם לאחר שהארגונים שמפעילים את המעונות הללו מתריעים כבר חודשים רבים, מנסים ליצור דיאלוג עם ממשלת ישראל – השר עיסאווי, לדבר איתכם, לפנות אליכם, לבקש מכם, אבל אתם לא הייתם מוכנים לשמוע אותם. המטפלות הללו מחזיקות באוצר הכי חשוב של כולנו. לפיכך היינו צריכים לפרגן להן, להעניק להן, לצ'פר אותן, לתת להן, אך במקום זאת, צריך להודות שהן עובדות בתנאי עבדות – שעות ארוכות, ימים ארוכים, בשכר נמוך מאוד מאוד. יום העבודה של המטפלות הללו מתחיל מוקדם בבוקר, יום אינטנסיבי, רווי בפעילות שעוסקת בדבר הכי חשוב – בילדים רכים, צעירים, שזקוקים לעיניים שמשגיחות עליהם, לאוזניים ששומעות אותם ולאהבה כה רבה. אבל אתם, ממשלת מנותקים, אתם ממשלה שמרשה לעצמה להפר את כל הבטחות הבחירות שלכם. אתם ממשלה שרק ביממה האחרונה ראינו איך אתם פוגעים בחיילים משוחררים, מפירים הבטחות על דמי אבטלה לבעלי העסקים, ובעצם פוגעים בחברה הישראלית. במקום שממשלת ישראל תתייחס בכובד ראש, באהבה, בחמלה, למי שמחזיקות באוצר הכי חשוב שלנו, אתם מתנכרים להן, אתם פוגעים בהן. בואו נראה אתכם מרוויחים 5,700 שקלים בחודש ומסתדרים. יכול להיות שממשלת ישראל צריכה מטפלת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב בראש, כבוד השר, סגן השר, סגני השר, חבריי חברי הכנסת, אלה שעדיין נשארו אחרי יום כזה, השבוע ביקר אצלנו שר האוצר בוועדת הכספים והציג. שאלתי אותו על המטפלות, על המאבק. תשובתו הייתה: הנושא בטיפול, כבר היום פגישה. התעדכנתי על הפגישה – התעדכנתי דרך התקשורת, גם באופן אישי. בפגישה דיברו על הכול, אפילו על האקלים, על כל מה שרק אפשר, אבל בתכלס לא על שכר המטפלות. עם זה – תמתינו לעוד שלושה, ארבעה חודשים. מה תמתינו? אין להן ילדים בבית? הן לא צריכות להאכיל אותם? מה אתם רוצים, שהן יפגעו בילדים מבחינת העבודה שלהן? הרי הן נותנות את הנשמה כל השנה, כל רגע. הן מטפלות בילדים שלנו. גם לי יש ילד במעון. אשתי מנהלת מעון – אני יודע את זה מהמקום הזה, אני תמיד אומר. אז מה אתם רוצים? לדרוך עליהן? לפגוע בילדים האלה זה התעללות בחסרי ישע. אתם לא פוגעים רק במטפלות. שרת הכלכלה הייתה, והיא לא ידעה לענות על זה. כן, כן, זה בטיפול. מה בטיפול? גם עוד שלושה חודשים לא תיפתר הבעיה. ואני כבר מבקש מסגן השר לא להגיד לנו: הייתם פה, לא טיפלתם. אתם אומרים שאתם ממשלת שינוי – תטפלו. לא טיפלנו? תטפלו. היו עוד הרבה דברים שטיפלנו בהם ועשינו, ויש דברים שלא טיפלו בהם. וכשלא טיפלו – תעיד על זה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שהיינו ביחד, וגם אני הרמתי קול שם ועשיתי מאבק, היא תעיד על זה, כי אני חושב שמגיע למטפלות האלה בזכות ולא בחסד. ילדים הם שמחה. ילדים הם שמחה זה לא סיסמה, זאת מציאות. אנא מכם, תשמרו על החיוך שלהם, אל תהרסו להם אותו. החיוך הזה שלהם בריא לנו, הוא קודם כול בשבילנו. המטפלות האלה שבאות ונותנות את הנשמה לילדים האלה – תבינו אותן. הן מגיעות בערב הביתה, אחרי יום עבודה קשה ומפרך – אני יודע מה זה מהמקום האישי – הן מגיעות הביתה ויש להן לטפל בעוד ילדים, לפעמים באותם גילים. הן רוצות להגיע ולחייך גם אליהם ולהיות מראה ולקבל את החיוך בחזרה. הן לא איזה שפחות, הן לא עובדות סתם. אתה יודע, פעם הייתה שפחה. זה לא שאומרים: טוב, יש פה שפחה – שהיא תעשה את הכול. אין, נגמרו הימים האלה. זה מגיע להן. תנו להן. תנו לילדים לחייך. אתם יודעים שאם משביתים את המעונות, מושבת המשק. ולקראת סיום אני רק רוצה להגיד מילה אחת למטפלות: תודה. תודה רבה לכן. מטפלות יקרות, אתן עושות עבודה טובה, עבודת קודש. לאחרונה יצא על כל מיני מטפלות שזאת מתעללת, זאתי מתעללת, אבל תדעו לכם שרוב-רובן, הרוב המוחלט, לא מתעללות. הן משפרות ומייפות את התינוקות; הן משפרות ומטפלות בילדים שלנו בצורה הכי טובה. כל אחת מהן היא כמו אימא. תעזרו להן. אני לא תוקף, לא כלום. אני רוצה שתעזרו להן, אני רוצה שבאמת יצאו לקראתן. אני רוצה שבאמת תהיה להן עבודה מכובדת עם משכורת מכובדת, שהן ירגישו שבאמת כיף להן לבוא לעבודה. בואו נתאר לעצמנו שאם היינו באים פה לעבודה בשביל כמה שקלים – האמת, במצב של היום אנחנו באים על פחות משכר מינימום, עם ה-24 שעות שאנחנו עובדים פה, אבל בואו נגיד שכל אחד מאיתנו היה בא ועובד ואומר: תשמע, יש לי סיפוק בעבודה, אבל הכסף – הכסף נשחק. אני מגיע הביתה ואין לי במה לקנות לחם לילדים שלי. זה המצב שלהן. תעשו למען תינוקות של בית רבן שלא חטאו. ושוב, תודה רבה למטפלות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – תודה רבה לכן. תמשיכו לעשות את העבודה שלכן. אנחנו איתכן במאבק שלכן. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, סגן השר, חברי וחברות הכנסת, השר וסגן השר, אני יודעת שהשביתה היא שביתה של המטפלות המחנכות עצמן, אבל זה לא כל הסיפור. השביתה הזו צריכה להיות בעיני הממשלה שביתה למען חינוך יותר טוב לילדים. זה לא רק מאבק עובדות, זה מאבק על איך ייראה החינוך במדינת ישראל ואם באמת הממשלה, לפי ההחלטה שקיבלה להעביר את האחריות למעונות היום למשרד החינוך – זה אומר שאתם מבינים שמיום לידה עד גיל שלוש אלה שלוש השנים הכי חשובות בחינוך הילדים ובפיתוח וטיפוח הילדים האלה, הפעוטות האלה. כיום, כאשר עוברים כמה ימים של השביתה הזו בהתעלמות מוחלטת מהארגונים – ואני מלווה אותם צעד אחרי צעד, נכחתי בישיבות שיזמנו, בפגישות עבודה שיזמנו, אני ויושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד חברת הכנסת מיכל שיר, בין האוצר לבין הארגונים, ואני חייבת להגיד דבר אחד: לא יכול להיות שימשיכו לזלזל במה שנקרא "המקצועות הוורודים". אי-אפשר, בגלל שהרוב המוחץ של העובדות הן נשים, להגיד בהיסח הדעת: תחכו ארבעה חודשים. נגמרו הימים שבהם עבודת נשים הייתה סוג של תרפיה לנשים. היום במדינת ישראל הנשים עובדות כדי לעזור בקיום היום-יומי של המשפחות שלהן. שני בני הזוג עובדים, ולמרות זאת עולה מספר המשפחות שיורדות מתחת לקו העוני כאשר שני בני הזוג עובדים. אני רוצה להבין איך יכול להיות שמקבלים החלטה על העברת סמכות למשרד החינוך ודחייה לעוד כמה חודשים של ההתחלה לחשוב איך פותרים את הבעיות ומה התוכניות. השארתם אותן באזור דמדומים שאף אחד לא לוקח אחריות עליו. משרד הכלכלה הוא האחראי לסל המחירים, סל המחירים שלא עודכן מ-2012. מ-2012. בינתיים יש רגולציה שמכבידה יותר ויותר ונוגסת מהחלק שאמור להיות של העובדות האלה. אני גם סבתא לנכדים שהולכים למעונות יום, ואני לא רוצה שתטפל בהן מטפלת מתוסכלת שחושבת איך להביא את פת הלחם לבית. אני רוצה שתטפל בהם מטפלת שמרגישה שהיא עושה את זה גם בגלל שהיא אוהבת את המקצוע ובגלל שמתגמלים אותה יפה. ב-2017 יזם חבר הכנסת השר לשעבר כץ תוספת של 400 שקל, תוספת שניתנה, וקראו לה "תוספת כץ". אני פונה לשר האוצר: תעשה "תוספת אביגדור" הפעם. אל תחכה ארבעה חודשים. תן תוספת עכשיו, תפתח את סל המחירים לדיונים. אל תתעלמו מהמלצות הוועדה הבין-משרדית, ששלוש שנים עבדה על ההמלצות, וביניהן – שצריך לשנות שני דברים: המשכורת וההכנה של המטפלות; התקינה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבינה שעניין התקינה נמשך עד שמשרד החינוך יקבל על עצמו, אבל עכשיו מה שנחוץ זה לסיים את השביתה. מסיימים את השביתה על ידי תמיכה במטפלות, אפילו בתוספת שהולכת ישר אליהן עכשיו, ומתחילים משא ומתן ישיר עם הארגונים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. ישיב סגן השרה יאיר גולן, בבקשה. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נאמרו פה דברים של טעם ודברים מרגשים על ידי חברי הכנסת, ואני מודה לכם על הדברים היפים. אבל לפני שאני אתייחס עניינית – עניינית; אני לא מתכוון לסגור חשבונות עם העבר, למרות שאפשר – אני רוצה דווקא לשבח את חבר הכנסת אורי מקלב, שבהתייחסותו לנושא התחבורה הציבורית, התחבורה הפרטית, להוריד כלי רכב מהכביש, שיבח את חברת מועצת העיר תל אביב וסגנית ראש העיר מיטל להבי ואת חבר הכנסת רם שפע – לא שותפיו הפוליטיים, אבל ידע להחמיא גם כשמישהו נמצא בצד השני. אני חושב שזו דוגמה ומופת לתרבות פוליטית ראויה. אם כולנו מצד אחד נדע להתווכח ומן הצד השני גם לשתף פעולה סביב נושאים ראויים וטובים – יש לנו המון סביב מה לשתף פעולה – הרי מדינת ישראל רק תרוויח, ואמון האזרח הישראלי במוסדות השלטון אך ילך ויצמח. ועכשיו עניינית לנושא שמועלה פה לסדר-היום. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נחושים לתת מענה, והוא יהיה מענה קבוע. המענה הקבוע הזה יגדיל את התגמול הכספי של המטפלות והסייעות במעונות הציבוריים המפוקחים על ידי המשרד והעתידים לעבור לאחריותו של משרד החינוך ב-1 בינואר 2022. אנחנו נחושים לעשות את זה. שרת הכלכלה דהיום היא שרה חברתית מובהקת, והנושאים האלה בראש מעייניה, ואנחנו ניתן בעניין הזה טיפול הולם. אני מנצל את הדוכן הזה על מנת לפנות אל המטפלות והסייעות: קודם כול, חזרו לעבודה. דבר שני – נשב יחדיו ונמצא את הפתרון ההולם. אכן אתן זכאיות וצריכות לקבל תגמול כספי ראוי וגבוה יותר, חד-משמעית, חד-משמעית, ולשם אנחנו חותרים. אנחנו מסוכמים בנושא הזה עם האוצר, ונמצא את הדרך לעשות את זה בצורה הראויה והנכונה ביותר. רק בואו נשב עכשיו למשא ומתן ובואו נסיים את השביתה לאלתר, כי חבל – מי שמשלם את המחיר זה הילדים היקרים של כולנו. של כולנו. אני רוצה לומר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לא לשבת איתן עכשיו? << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני סגן השר, למה לא לקרוא להן עכשיו? << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> עכשיו אני קורא להן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל לא מנהלים איתן משא ומתן. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> עכשיו, עכשיו. אני רוצה להגיד שהיו שיחות של השרה עם הנציגות של המטפלות והסייעות. לצערי, זה לא התחבר לכדי ישיבה משותפת, ואני מקווה מאוד שאחרי הערב הזה הן יגידו: כן, אנחנו רוצות לשבת. אני אומר לכם, השרה מוכנה בכל מקום ובכל שעה לשבת עם הסייעות ועם המטפלות ולתת פתרון הולם. ואני אומר שוב: בקצה יהיה להן תגמול כספי גדול יותר, כי מגיע להן. אין בינינו ויכוח על הנושא הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה לתת לך הצעה? << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אין ויכוח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היה מסלול מ-2015, זה נקרא מסלול תעסוקה. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> הלאה, הלאה. אנחנו לא רוצים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין ישיבה ביום ראשון – אין בוועדת הכלכלה ואין בוועדת העבודה. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת תומא סלימאן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ישבו ולא נתנו להם מענה; אמרו להם: תחכו לאחר התקציב. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אנחנו לא נמתין לאחר התקציב, אנחנו ניתן פתרון עכשיו. אנחנו רוצים לתת פתרון עכשיו. אני אומר לך, יש לנו סיכום עם משרד האוצר לתת פתרון עכשיו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סגן השר – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> רק אני קורא להן: בואו, שבו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגיד מה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סגן השר, רק בקשה קטנה. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> יש, כרגיל – אני לא צריך לספר לחברי הכנסת הנכבדים שיש, כרגיל, עמדות פתיחה למשא ומתן. אני קורא לכל השותפים לעניין לשים את העמדות האלה עכשיו בצד. בואו נישב יחדיו, ניתן פתרון, אבל בינתיים בואו נחזור לעבודה, ולא נהפוך את הילדים האלה לקורבנות של סכסוכי העבודה וסכסוכי שכר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סגן השר, אבל יש לי בעיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סגן השר, יש פתרון. יש פתרון. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> עכשיו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש בעיה קטנה. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> עכשיו, קודם כול, רבותיי, חבריי חברי הכנסת, מי שיש לו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש בעיה קטנה – – – שבסופו של דבר, יפילו על ההורים. תדאגו רק – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> לא. בדיוק זה. חבר הכנסת אזולאי, אתה כל כך צודק. אני מסכים איתך. אנחנו רוצים להביא פתרון שלא ייפול על ההורים, חד-משמעית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז אני אגיד לך, יש פתרון. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> היום ההורים משלמים בין 2,100 ל-2,800 שקל לילד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> עכשיו, זה כמובן מחיר נמוך משמעותית ממה שנלקח במעונות אחרים, והפער הזה בתשלום הוא לפי המצב הסוציו-אקונומי של כל משפחה ומשפחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, לפי מדרגות. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> ואנחנו לא רוצים, חד-משמעית, לא רוצים שהתשלום יעלה למשפחות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לאף מגזר. לאף מגזר. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> הכי קל זה לגלגל את זה על המשפחות; לא רוצים שזה יקרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לאף אחד, לאף מגזר. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> לכן אני אומר: בואו שבו איתנו, בואו שבו איתנו, נמצא את הדרך להעלות לכן את התגמול הכספי, ומצד שני לא להשית – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> גם הם רוצים, אבל – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> – – לא להשית את הנטל הנוסף על ההורים, כי הרי מדובר פה בחלק מהמקרים במשפחות קשות יום באמת, ואנחנו לא רוצים לעשות אותן לקשות יום יותר, חס וחלילה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל יש מסלול שאפשר לתת להן ישירות מהמשרד, לתת להן תוספת על מה שנותנים להן באופן קבוע. זה העידוד – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרנו. תוספת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – מסלול תעסוקה, כמו מסלולי תעסוקה – ישר לחשבונות. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת קטי שטרית, הרי אני מכיר את הרגישות שלך לענייני חינוך – חלקנו כאן פעם יחד את ועדת החינוך – ואני לא צריך להסביר בפורום הזה כמה הנושא קרוב לליבך. לכן אני מבקש ממך להפעיל את כל השפעתך ולומר לנציגות הבכירה של המטפלות והסייעות: בואו מחר בבוקר, מחר בבוקר מוכנה השרה – לא סגן השרה, אלא היא עצמה, בכבודה ובעצמה – לשבת עם הנציגות – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> – – לשבת עם הנציגות, למצוא את הפתרון ההולם ולהפסיק לאלתר את השביתה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> ואני אומר בקצה, חד-משמעית, שנמצא את הדרך – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מוכנה להתחייב, אבל אני צריכה – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> – – נמצא את הדרך המהירה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הבעיה היא לא עם השרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הבעיה היא לא אצלכם, הבעיה היא באוצר, שהוא מתעלם. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אז אני מסביר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני בטוחה שאתם באים לקראתן ומבינים את החשיבות. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> עשינו עם האוצר כברת דרך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אנחנו דנים בזה, מטפלים בזה. עשינו עם האוצר כברת דרך ארוכה. ככל שידי משגת, אנחנו קרובים לסיכום עם האוצר. לכן אני אומר, במצב הזה, כשיש כבר כמעט סיכום עם האוצר ויש נכונות עצומה של השרה לטפל בזה מהר ולאלתר – לכן אני אומר: בואו נפסיק את השביתה, נישב יחדיו, ניתן את הפתרון ההולם ביותר, המהיר ביותר. ואני אומר, הפתרון הזה ישמור על שני עקרונות שמבחינתי הם חיוניים לפתרון המשבר: שכר גבוה יותר למטפלות או תגמול כספי גבוה יותר למטפלות ולסייעות, ולא לגלגל את התגמול הגבוה יותר הזה למשפחות עצמן, להורים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – היום, ויגיד להן את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה עמדתכם בקשר להצעה? אתם מקבלים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה. אני חושב שכך יהיה נכון וראוי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם מסכימים? ועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, בערוץ 20 עכשיו פרסמו שהנהלת ויצ"ו, משאבי אנוש, שלחה לעובדים הנחיה לקבל עובדים זרים למעונות. תשמע, זה דבר הזוי, שרוצים לקבל למעונות עובדים זרים בגלל המצב של השכר. אז צריך להביא את זה בחשבון. עכשיו, אם חסר להם עובדים זרים – – – נורבגי – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> זה ייבדק. אני לא מכיר דבר כזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני במקומם הייתי – – – שהמדינה תטפל בילדים. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי, אני לא מכיר דבר כזה. אני אבדוק את זה. אני אבדוק את זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שהממשלה תיקח את המעונות ותטפל בילדים. אני במקומם הייתי סוגרת. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם מסכימים להעביר לוועדת העבודה והרווחה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לכלכלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא העבודה והרווחה. אדוני היושב-ראש, האם אני – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו מעבירים לוועדת הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מכירה את הפעילות של סגן השר. אני יודעת שסגן השר – – – יושבים איתם היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אנחנו מצביעים על ההצעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה לבוא אליהם בפנייה אם יגידו להם שעכשיו יושבים איתם, אבל אם לא ישבו איתם, על מה הם יסגרו? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קטי, הם ישבו. אני נכחתי בישיבה. הם לא רוצים להגיע איתם לכלום עד שלא יגמרו את עניין התקציב, וזאת עמדת האוצר. עד שהאוצר לא יכריז על עמדה אחרת, הכול סתם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא חושב – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ולא, לא ועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. ועדת הכלכלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – את זה עושים בכלכלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו מצביעים לכלול את זה בסדר-היום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עאידה, ועדת הכלכלה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אם המציעים מסכימים, אפשר להעביר לוועדת הכלכלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן. כל מי שהגיש את ההצעה לסדר-היום רוצה ועדת כלכלה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה הדיון? למה לא מצביעים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אין צורך. אנחנו מציעים. מה – – – מה שאנחנו רוצים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אפשר גם דיון במליאה, אגב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאיר, סגן השרה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר להצביע, אדוני היושב-ראש. הייתי פעם סגן היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר להצביע, אם המציעים מסכימים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> המציעים מבקשים להעביר לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא הציע ועדת העבודה והרווחה. אתם רוצים כלכלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. ועדת הכלכלה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז אנחנו מצביעים להעביר לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו לא רוצים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז אתם יכולים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מצביעים נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאיר, אתם מסכימים להעביר לוועדת הכלכלה? << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אין לי שום בעיה. אין לי שום בעיה להעביר את זה לוועדת הכלכלה. בסדר גמור. אני חושב שיותר נכון – אבל אם, מה שנקרא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז אנחנו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כותרת: דרמה במליאה – – – דרמה במליאה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מצביעים על העברה לוועדת הכלכלה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שישה חברי כנסת בעד. אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא: מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך עוברת להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רמקול, רמקול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה. שישה חברי כנסת בעד. אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא: מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך עוברת להמשך דיון בוועדת הכלכלה. אוקיי. תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התנהלות המשטרה מול קבוצות אלימות ואלימות משטרתית מול קבוצות שומרות חוק << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: התנהלות המשטרה מול קבוצות אלימות ואלימות משטרתית מול קבוצות שומרות חוק, מס' 327, 328, 329 ו-332. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, סגן השר, השר – נמצא פה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני כאן, אני כאן. אמרו לי גם שאתה מתכונן טוב – ככה אמר חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הפעם זה לא על מזגנים. בשבת האחרונה הותקפו שני שוטרים בכפר קאסם על ידי בריונים מהמיליציה אלחיראסה – אני מקווה שאני מבטא את זה נכון – שהיא סוג של משטרה פרטית שפועלת בחסות התנועה האסלמית ובמימונה, זו שמפלגת רע"ם היא נציגתה בכנסת ובממשלה. ראשית, אני רוצה לחזק את השוטרים שהותקפו ואת כלל שוטרי המשטרה. אבל בניגוד למקרים אחרים, שבהם כשמותקפים שוטרים על ידי אזרחים ישנה תגובה נחרצת מאוד של המשטרה – כמו למשל האירוע שאירע בשנה שעברה בבני ברק, כאשר בלשים שלא הזדהו הותקפו, ובעקבות זאת המשטרה פשטה על העיר באלימות קשה, שכללה זריקת רימוני הלם ליד אזרחים חפים מפשע – במקרה הנוכחי, במה שראינו עד עתה, המשטרה ניסתה להכיל את האירוע, כדרכה בהכלה בשאר התחומים, ואף לגמד את משמעותו, ולא נצפתה עד לרגע זה שום תגובה משמעותית בשטח. מדובר בהתנהלות רופסת אל מול קבוצות אוכלוסייה אלימות שהיא המשך ישיר להתנהלות שכולנו צפינו בה במהלך אירועי הפרעות לפני כמה חודשים בערים המעורבות, אירועים שבראשיתם הופקרו מוקדי האלימות החמורה, והמשטרה התמקדה בגבולות האזורים הללו והותירה את התושבים לנפשם. כזכור, באירועים הללו נרצחו שלושה יהודים ונפצעו עשרות. גם לאחר ההפתעה של ערב האלימות הראשון המשטרה לא נערכה ללילות הבאים ולא אכפה את העוצר שהוטל. גם במצבי קיצון, שבהם הייתה סכנת חיים ממשית, כמו ירי חי על אזרחים ושוטרים, זיקוקים בכינון ישיר והשלכת בקבוקי תבערה על בתי מגורים ובתי כנסיות, לא נעשה שימוש בנשק חם. בחלק מהפעמים מי שזכו להיות היעד של פעילות המשטרה היו דווקא היהודים שניסו להגן על משפחותיהם ועל שכניהם. אני רוצה לפנות אל השר בר לב, השר לביטחון פנים: תפקידך לא לאפשר שדברים מעין אלו יקרו. תפקידך, תפקידכם במשרד לביטחון פנים, לתת לשוטרים את כל הגיבוי להגיב בעוצמה ובנחישות כנגד כל אותם פורעים ומחבלים. תפקידכם לדאוג שהשב"כ יהיה מעורב במאבק הזה בטרור שבתוככי מדינת ישראל, ובוודאי שתפקידכם לוודא שבמדינת ישראל מליציות כאלה ואחרות לא יוכלו להתנהל כגופים עצמאיים וכמשטרה פרטית, גם אם הם בני חסותם של חבריכם לקואליציה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת יעקב אשר. כמובן, חבר הכנסת אבי מעוז, לעירייה, ראש העיירה, וגם לנו כרע"מ, הייתה עמדה ברורה: גינינו את האירוע. הוא אירוע נקודתי. מי שהיום מקדם את העבודה מול המשטרה, את מערכת היחסים, ומנסה ליצור ממשק עבודה סדיר עם המשטרה ולקיים שותפות ושהמשטרה תפעל בתוך היישובים, תחת עיקרון של שמירה על שלטון החוק, זה אנחנו. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מאוד מקווה. אני קצת חולק על זה שזה אירוע חד-פעמי. אנחנו כולנו יודעים שזה מתחולל כמעט כל ערב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מתח בין משטרה לאזרחים קיים בכל העולם. מתח בין משטרה לאזרחים קיים, ולפעמים המשטרה תוקפת, מבקרים אותה, ולפעמים היא נתקפת. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> האם אדוני אומר שהארגון הזה, בתור משטרה פרטית, זה ארגון מקומי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה לא ארגון, זה חברת משטרה. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> – – זה אירוע חד-פעמי או שזה קיים בכל עיר ועיר שמתארגנים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. זו חברת שמירה ששייכת לעירייה, ויש כמובן שמתנדבים ועושים עבודה בשיתוף פעולה עם המשטרה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כבן כפר קאסם אני חייב לציין – – – ויתרונותיהם הם הרבה יותר מחסרונותיהם, אם בכלל. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> של מי? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> של החבר'ה, המתנדבים. האירוע הנקודתי זה סיפור אחר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו בעד התנדבות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, יעקב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלום לך. אני סומך על ההגינות שלך, יעקב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר, ידידי – ידידי זה השר – וידידי סגן השר, אני מאחל לכולם שתהיה להם הצלחה גדולה. גם כשהייתי ראש עיר אני מאוד דאגתי שיהיה קשר, במיוחד בערים שבהן יש סוגי אוכלוסייה שלא תמיד יש להם אמון במשטרה – דאגתי מאוד שיהיה קשר בין המשטרה לבינם. אני אגיד לך למה אני עומד פה על הבמה עכשיו – כי כשל יכול לקרות, דבר כזה יכול לקרות, למרות שאסור שהוא יקרה, ואני חושב שגם אתה גינית, וזה בסדר גמור. אתה יודע למה אני עומד כאן? כי אני אצטט לך משהו, ותגיד לי מה היית עושה כשהיית שומע את זה היום, כשאתה בממשלה, ככה, חצי כזה: יש לסגור את העיר אום אל-פחם – – אום אל-פחם? לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כפר קאסם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כפר קאסם, סליחה. יש לסגור את העיר כפר קאסם לנכנסים ויוצאים עד שכל פראי האדם שהיו שותפים לו ייתפסו וייענשו בחומרה. לא נקבל מצב של מדינה בתוך מדינה. תחשוב שאבי מעוז היה עולה כאן והיה אומר את זה כך: נסגור את העיר בגלל פראי האדם. מה הייתם עושים? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אין יוצא ואין בא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין יוצא ואין בא. ואם זה היה עוד שר שאיתך בתוך ממשלה, מה היית עושה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האירוע הזה בבני ברק? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, אל תהרוס לי את הפאנץ'. בואו נהיה רגע גלויים, אנחנו כמעט בארבע עיניים. אם ליברמן, שרק עד לפני שלוש-ארבע שנים לא היה מוכן להסתכל לכם בעיניים ולשבת לידכם – הוא הפך פה את מזכירות הכנסת כי כשהוא עבר לאופוזיציה הושיבו אותו ליד איימן עודה – אם ליברמן היה אומר את זה היום – פיניטו ממשלה, נכון? וליברמן הוא איש אמיץ, הוא חיסל את ההוא ב-24 שעות והכול – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> מה פתאום. מה פתאום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל את המילים החמורות הללו, שיש לסגור את העיר לנכנסים ויוצאים עד שכל פראי האדם שהיו שותפים לו ייענשו בחומרה, הוא אמר על בני ברק. כשהיה אירוע – ובתחילת האירוע אנחנו הראשונים שגינו את אותם נערים שעשו את מה שעשו – לא הספקנו לסיים להוציא את ההודעות שלנו החוצה, המשטרה – בטעות גדולה, לדעתי; אני בטוח שהם גם מצטערים עליה עד היום – נכנסה למסע נקם בעיר, עם רימוני עשן, כשאנשים קשישים לא יכלו לישון בלילה, כדי לבוא ולהראות שלטון. וליברמן, כשהרימונים עוד מתפוצצים שם בבני ברק, אמר שכל פראי האדם האלה – נסגור את העיר עד שנחנך אותם. האמיץ הגדול הזה, היום הוא לא מעז להגיד את זה אם הוא לא היה בממשלה. אם הוא היה חבר של נתניהו ולא היה ביניהם איזה סכסוך אישי, הוא היה אומר את זה גם עליכם, ודאי. אבי מעוז היה מחוויר לעומת מה שהוא היה אומר פה. הוא היה עולה לפה והוא היה אומר: צריך לסגור את העיר שלך, ידידי השר. והתקשורת, שנתנה כל כך הרבה להבות על בני ברק אז, על הדבר הזה שקרה אז, כשרוב-רובם של תושבי העיר, של עסקני היהדות החרדית, גינו את הדבר הזה, ושם זה עוד היה בלשים, שיכולת להגיד שהנערים גם לא ידעו אם זה שוטרים או לא, מה שאתה רוצה – אם היה מקרה כזה של מיליציה חרדית שממומנת אולי על ידי יהדות התורה, או אולי מועצת גדולי התורה, מה היו עושים מאיתנו? קציצות היו עושים מאיתנו. קציצות היו עושים מאיתנו. זה האבסורד. זה הצביעות. ואתה יודע, אנחנו תמיד מסיימים באיזה דבר תורה. אני כל פעם אומר לך איזו גמרא, איזה תלמוד, איזה משהו. יואב ידידי, הכי הרבה צריך להיזהר לא מאלה שאומרים ככה ולא מאלה שאומרים ככה, הכי הרבה צריך להיזהר מהצבועים. הצבועים. אני חושב שאנחנו צריכים להגן על שוטרים, אנחנו צריכים לתמוך בהם – הם באים לעזור לאוכלוסייה. הם גם עושים טעויות לפעמים, וכולם משלמים על זה. אבל פראי אדם – אין לו אומץ להגיד את זה ואני לא רוצה שיגיד את זה על האזרחים שלך, אבל אני רוצה שאתה תמחה כשהוא אומר את זה על האזרחים שלי. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו. שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, למעשה, מי שהיה ראש עיריית בני ברק, חבר הכנסת יעקב אשר, ביטא באופן מאוד מאוד ברור ומובהק את ההבדלים בתגובות, קודם כול בזמן האירוע. הוא ציין פה את יושב-ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, בהתקפות חסרות רסן, ובהתקפה שקרתה עכשיו באירוע בכפר קאסם עד עכשיו, לדעתי, הוא לא הגיב. שום דבר. להחליש את המשטרה. אנחנו רואים גם מה קורה בדרום, באזור המשולב שם, גם עם הבדואים, ובבאר שבע אתה שומע על אנשים שמפחדים לצאת. אבל אם לא ניתן את הכוח במקרה הזה למשטרה, אז איש את רעהו בלעו. אבל התמונות עדיין עומדות למול עינינו. מה שקרה בשנה שעברה בבני ברק – שהיו שם בלשים. האנשים שהגיעו בהתחלה לתקוף אותם לא ידעו שמדובר פה באנשי ביטחון או בשוטרים, אלא הבינו שמישהו בא פה לעשות בהם פוגרום, וזאת הייתה התגוננות גרידא. הגיעו מליציות שלמות. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> לפני זה השוטרים שם לא נפצעו בכלל. זה לא כמו – אין דמיון. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא ירד דם לאף אחד, זאת לא הייתה סכנת חיים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כי המיליציה של בני ברק היא לא כמו המיליציה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הגיעו מליציות, ב-24:00 זרקו רימוני עשן, ובאמת הרעידו שם את הילדים, הכניסו שם לטראומה. היה גיבוי קולקטיבי, לפחות מהצד שבא לגנות, שבאו לקחת קורבן ולהראות: אנחנו כאן במעשה של שופוני, בהתרסה אמיתית. אנחנו תמיד מדברים – קודם דיברו פה על הסיפור של להכשיר את השוטרים מול בעלי מוגבלויות, לבנות אמון תמיד עם הגוף שאתה נמצא בו עכשיו, המשטרה, שאתה מגיע ממנו. בצורה כזאת בטח לא בונים אמון. אבל כרגע, כשראינו את המקרה שקרה בכפר קאסם וקורה בעוד מקומות, ואת התגובות – כמה זמן, כמה שעות לקח – אפילו לאחראים במשרדים הללו ולראש הממשלה, לקח להם זמן להגיב לעומת המקומות האחרים. אנחנו לא מבקשים להתקיף את האזרחים האלה יותר. קודם כול, כמו שאמר חבר הכנסת מעוז, צריך לחזק את כוחות הביטחון, במקרים האלה בוודאי. צריך לתת להם גיבוי אמיתי. עכשיו, אני חושב שהיום חתמתי על הצעת חוק של להתחיל לתת חסינות לחיילים ולשוטרים, כדי שלא יפחדו להפעיל כוח, כמו שעד היום מפחדים להוציא נשק או לפחות להזהיר. אבל מצד שני, צריך לדעת גם: הפוליטיקאים שמנסים להשתמש גם בכוחות הביטחון במקרים הללו בשביל לנגח ציבור שלם – תסתכלו ותלמדו ממקרים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי – לא נוכח. ישיב סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ'. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קראתי כמובן את ההצעות לסדר-היום, וזה התפתח והלך למקומות אחרים. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> זה הכול לאותו מקום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא. אז יש שתי אפשרויות: אחת – שאתן את התשובה היבשה, וחבר הכנסת אשר יודע שאני יבשוש מאוד; השנייה – שאני אתן סיפור. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> סיפור, סיפור. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זאת כבר שעת סיפור. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> תראו, בואו נסכים על הדבר הראשון, ואני חושב שזה הכי חשוב מהכול כרגע אל מול מה שנאמר – שהמשטרה מחוץ למשחק הפוליטי. פשוט מחוץ למשחק הפוליטי. המשטרה מחוץ למשחק הפוליטי והפוליטיקאים בפעילות הציבורית, פוליטית, עמדות, דעות. והמשטרה צריכה לעשות את עבודתה על פי חוק, על פי דין, בצורה מקצועית, עניינית, נוקשה כשצריך, רכה שצריך. והיא צריכה גיבוי ציבורי לעבודה שלה, ואם היא עושה עבודה טובה – היא תקבל אותו. אבל כשאנחנו מסתובבים, כל אחד – ואין מה לעשות, אני שומע – פה מתחיל הסיפור: כל אחד מאיתנו מסתובב ובכיסו יש לו את סרגל המדידה שלו. אנחנו כל היום מסתובבים ומודדים את הזולת. אבל דווקא לי קל לענות מפה, מהדוכן, ממש קל לי, כי לא על זה דיברתי ולא על זה דיברתי, ולא על זה אמרתי ולא על זה אמרתי, ולא אמרתי לא לסגור פה ולא לסגור שם. אני חוזר על מה שאמרתי לפני שהייתי בתפקיד שלי היום: המשטרה במשטר דמוקרטי מחוץ למשחק הפוליטי. זה התפקיד שלנו לדאוג שהיא תהיה מחוץ למשחק הפוליטי. זה אומר שאנחנו לא יכולים להסתובב כל היום ולמדוד אותה בסרגלים שמתאימים לנו באותו רגע ועושים השוואה: המקרה הזה, המקרה ההוא. עכשיו אני בתפקיד אחר, אבל אם היה נמצא מישהו מעמדה פוליטית אחרת, היינו שומעים על פעילות כוחנית של משטרת ישראל במקומות אחרים – ביהודה שומרון או במקום אחר, תלוי בזווית הפוליטית. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> למה זה נקרא "משחק פוליטי"? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> כי מה שבשאילתה זה הרי משחק פוליטי. הרי שאלתם אותי שאלה פשוטה, ואני אחזור לתשובה היבשה. רציתם סיפור ואתם חוזרים לתשובה היבשה. היבשה היא נורא פשוטה: היו עבריינים בכפר קאסם. כשהגיעו לשם שוטרים הם תקפו את השוטרים. היו שם שוטר ומתנדב. עשו פעילות, ביצעו מעצר. הוארך המעצר. מחר יוגש כתב אישום לבקשת מעצר עד תום ההליכים על תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מצוין. עכשיו אתה אומר לי יבש. עכשיו תגיד לי: למה לא היה אפשר לעשות את זה יבש לפני שנה? בתור איש משטרה, איש מקצוע, תענה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> יעקב, הרי סיכמנו שאתה לא רוצה רק יבש. יבש קיבלת – עכשיו תקבל רטוב. הרטוב שאני מבקש – אתה יודע מה? אני מבקש. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> סגן השר, ההשוואה בין בני ברק לבין כפר קאסם היא השוואה פוליטית? היא לא פוליטית. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא עשיתי השוואה בכלל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא לא עשה השוואה, אתם עשיתם. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, אני אומר שאני עשיתי השוואה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – זה פוליטי? זה פוליטי? מה שאני השוויתי זה פוליטי? מה פתאום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> שנייה. אתם יודעים מה? אני אגיד הפוך – טעיתי ואני חוזר בי: אני הייתי פוליטי ואתם לא. אני הייתי פוליטי. מתנצל. מחילה, מחילה. תמחל. אבל אני כן רוצה לנצל – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אם לא הייתה היום שותפות כזאת או אחרת, המשטרה הייתה יוצאת במסע – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מה אתה רוצה לומר? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – מסע נקם, למען ישמעו וייראו. נקודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> יעקב, מה שאתה אומר עכשיו – סליחה, חבר הכנסת אשר. מה שאתה אומר עכשיו, יעקב, זו האמירה שעליה אני מתריע, ממנה. אני אקח את דבריך כמו שהם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא רוצה להגיע לשם. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> הרי מה אתה אומר? אתה אומר שהפעילות של המשטרה מותנית בממשלה – זה מה שאתה אומר. על זה אני אומר לך: לא נכון. על זה אני אומר לך שאתה, באמירה הזאת – אני אומר מתוך כבוד גדול אליך, ואתה יודע את זה – היא אמירה מסוכנת, כי ביום שאזרח שרואה אותנו או לא רואה אותנו, מקשיב לנו, מאמין לנו או לא מאמין לנו, יחשוב שכך אנחנו פועלים בשגרה: לא משנה, הכול זה משחק. ואני אומר: לא הכול משחק. משטרה בחברה דמוקרטית יש לה אג'נדה, והאג'נדה הלוא היא שמירת החוק. משטרה – אני אומר לכם מניסיון של אחד שטעה, לא אחד שתמיד צדק, שהמשטרה גם טועה והיא גם תטעה. אבל הטעות שהיא עשתה או תעשה היא כאין וכאפס לעומת הטעות שאתה מגלם במה שאתה אמרת, כי מה שאתה אומר הוא שאם מחר תהיה ממשלה אחרת, אני אבוא ואגיד שהמשטרה היא פוליטית. ואתה יודע שכשבממשלה הקודמת אני ישבתי כחבר כנסת מהאופוזיציה, וכל פעם שנאמר הדבר הזה, למרות שהייתי באופוזיציה, לא הסכמתי לשמוע את הדבר הזה; לא אמרתי את המילים האלה בוועדה שאתה ניהלת מעולם. אז אני לא אומר לך, למרות שאתה צעיר ממני – לא אומר לך, למרות שאתה צעיר ממני: תלמד ממני. לא. אני אומר לך רק דבר אחד: תקשיב למה שאני אומר, כי יש לנו תפקיד משותף, לכל מי שיושב כאן: לגרום לכך שאזרחים לא יחשבו – לא רק שלא יחשבו; שלא תהיה מחשבה מן הסוג הזה. זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. הכי מסוכן. ולכן אני אומר לכם עכשיו, בכובע שלי כסגן השר לביטחון הפנים – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל מה לעשות שהם חושבים ככה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – שגילויי אלימות כנגד שוטרים, ללא הבדל מי האלים – חרדי, ערבי, חילוני, נוצרי – יטופלו ביד קשה, בכל חומר הדין, וזה האחריות שלי לדאוג שזה יקרה; וזה יקרה. בכובע השני שלי – ואתם יודעים שקיבלתי כובע נוסף, ובכובע הנוסף אני גאה. אני שותף של היושב-ראש שיושב כאן עכשיו, מנסור עבאס, וגאה; אני שותף כי יש לנו אותה ראייה כמו שיש לך, יעקב, שצריך לעשות שינוי. כי יש היום אזרחים ערבים שסובלים ממכה קשה של אלימות, ונשתמש שם בכל האמצעים ובכל הכוח להחזיר שקט ושלווה על פי חוק ועל פי דין. לזה אני אחראי. לזה אני אחראי. ואם ירימו יד על שוטרים, לא משנה היכן, זה דבר שלא יהיה מתקבל על הדעת. ופה אני קורא לכל חברי הבית הזה להבין שמרגע שמרימים יד על שוטר, ללא הבדל – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> את זה אתה לא צריך להגיד – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא אומר לך, אני אומר עכשיו לחלל. – – אין סלחנות – לא בשל הסיבה, ולא בשל העובדה, ולא בשל התירוץ, ולא בשל המוצא. זה חובה על כולנו ביחד. ולכן אני חוזר ומסכם ביבשושיות: מחר כנראה יוגש כתב אישום כנגד האנשים החשודים, ואולי מחר, אם יהיו מספיק ראיות – וכנראה יש – הם יעמדו לדין, וזה צריך להיות הסמל והדוגמה לא רק שם – בכל מקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דעה נוספת – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אני ארצה דעה נוספת. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה אמרת – ואני הולך איתך – שהמשטרה בנויה על אמון הציבור, והציבור צריך לתת גיבוי למשטרה. אנחנו העלינו פה שאלה אחת, ואתה טוען שהיא באה מהצד הפוליטי, ואני אומר לך שהיא לא באה מהצד הפוליטי. בתור אזרח פשוט, אני מסתכל איך המשטרה הגיבה בבני ברק ואיך המשטרה הגיבה בכפר קאסם. הסבר איך יכול להיות שוני כזה בין התגובות – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אז שאלת ואני אנסה לענות לך. אני אנסה לענות לך. שאלת הסרגלים היא שאלה טובה. אני תמיד – – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, בתור אזרח. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> תן לי. בתור אזרח, אזרח עם סרגל, בתור אזרח עם סרגל אני אומר לך שהיה פה אירוע אחר. אני הייתי באירועים – לא הייתי בתפקיד הזה, אבל שמעתי פה על אירועים שבאו בתלונות על התנהלות של המשטרה – כוחנית, נכונה או לא נכונה – בצומת אום אל-פחם. לא שמעתי התרעמות פה. למה? כי כל אחד הולך עם סרגל. עכשיו אני לא אומר נכון, לא נכון, צודק, לא צודק. אני לא שופט. אני לא. אני רק אומר: כשמדברים על משטרה, קחו את הסרגלים, זרקו אותם לפח ותהיו ענייניים. זה הכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השר. דעה נוספת – לחבר הכנסת ישראל אייכלר. דעה נוספת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לקבל רמקול? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפתוח לו את הרמקול, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, כבוד חברי הכנסת, כבוד השר, אתה הצגת שתי אפשרויות: או שמאשימים שהמשטרה היא פוליטית לפי הממשלה והיא פועלת כאן ככה ובמקום אחר ככה לפי סרגל מסוים, או שהמשטרה היא אובייקטיבית לחלוטין. יש לי בשבילך אפשרות אחרת, והאפשרות הזאת זועקת בהבדל בין היחס של המשטרה בבני ברק לבין מה שהיה בכפר קאסם, והיא הרוח התקשורתית שהיא מפעילה – לא רק המשטרה; היא מפעילה את כל מערכות השלטון באופן טבעי, כי דבר שנותנים לו פוקוס ציבורי, תקשורתי – בעניין בני ברק התקשורת הישראלית, לצערי הגדול, עוינת מאוד לבני ברק, עד כדי כך שאדם כמו ליברמן היה יכול להגיד שצריך לסגור את העיר הזאת, אין יוצא ואין בא. וליברמן הוא לא בן אדם שזורק מילים לא פופולריות בחוגים שהוא רוצה להיות בהם פופולרי. הוא הבין שיש רוח שאת בני ברק עכשיו צריך לכבוש, והמשטרה הגיעה כאילו במצעד כיבוש בידיעה שמדובר בסך הכול בכמה אנשים – שאותם צריך לגנות – שעשו את הדברים נגד האוטו, אבל מי שנפגע זה כל האזרחים. לעומת זאת, בכפר קאסם הרוח התקשורתית היום, ברוח התקופה, היא להכיל. וזה יכול להיות. ולמה אני קם ואומר את זה? גם בעתיד אני לא רוצה, אני רוצה שיהיה כמו שאתה אמרת – שהמשטרה תהיה אובייקטיבית לחלוטין, ולא יהיה שום הבדל בין הקבוצה החרדית שמתנהגת ככה לבין קבוצה חילונית או קבוצה ערבית – אותו יחס, אותה תגובה. והיא משטרה, תפקידה להגיב, היא לא יכולה לא להגיב. ואם המשטרה תדע את זה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר, זה כבר נאום. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים את המשפט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הנקודה מאוד ברורה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואם המשטרה תהיה מקצועית לחלוטין – כפי שפעם התפאר בפניי מפכ"ל המשטרה לשעבר שברוך השם, רואים שפה בארץ אין יריות על שוטרים ואין את כל מה שקורה באמריקה, כי פה בארץ הציבור מאמין בבסיס שהמשטרה פועלת בלי שייכות פוליטית או חברתית. צריך לשמור מאוד שכל אזרח ידע שהשוטר לא פוגע בגלל שהוא חרדי, בגלל שהוא ערבי, בגלל שהוא ימני או בגלל שהוא שמאלני, אלא שיש פה הפרת חוק וככה המשטרה פועלת, והרוח התקשורתית היא סכנה גדולה מאוד לאמון הציבור במשטרה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני חושב שבזה אנחנו מסכימים. המשטרה צריכה להיות חסרת פניות, אין לי ויכוח איתך. לגבי התקשורת, אני לא רואה את עצמי מומחה. אני יודע דבר אחד: אני שירתי הרבה מאוד שנים במשטרה, ואני אומר שהמשטרה היא אחד הגופים – לא אחד הגופים. מדברים פה הרבה על ביטחון לאומי. הרבה פה מדובר בכנסת, אנחנו שומעים פה – על הכול מגיע מכל מיני מקומות חיצוניים. מי שמדבר – וזו דעתי, אני אומר את דעתי בשעה המאוחרת הזאת: מדובר על ביטחון לאומי. צריך להתחיל יותר להתייחס, ואמרתי את זה מעל דוכן הכנסת יותר מפעם אחת: ביטחון לאומי הוא קודם כול ולפני הכול פנימה, כי כשהפנים חזק, הוא מקרין החוצה חוזק. אם על זה נסכים, אז לדעתי – ואני לא אסכם את הישיבה במקום היושב-ראש, ולדעתי, אני אחרון האנשים, אז באמת, תודה לכולם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, סגן השר. מבחינת עמדה, לאן אתם מבקשים להעביר את ההצעה? << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> ביטחון פנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ביטחון הפנים. אתה מסכים, אדוני השר? << קריאה >> קריאה: – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו מצביעים על העברת ההצעה לסדר-היום בנושא: התנהלות המשטרה מול קבוצות אלימות ואלימות משטרתית מול קבוצות שומרות חוק לוועדה לביטחון הפנים. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלושה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדה לביטחון הפנים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סכנת חיים ממשית ואובדן רכוש ללא פיצויים לדיירי מבנים המצויים בסכנת קריסה << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעה לסדר-היום בנושא: סכנת חיים ממשית ואובדן רכוש ללא פיצויים לדיירי מבנים המצויים בסכנת קריסה, מס' 352, 361, 368, 379. המציע, חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר עיסאווי פריג', הנושא שאני הולך לדבר עליו הוא לא פוליטי בעליל, ויכול להיות שלכן יש רגיעה כזאת במליאה, למרות שהוא הדבר הכי חשוב לכולם, אבל זו שעה מאוחרת, אני לא דן אף אחד. בתאריך 12 בספטמבר למניינם, לפני שבוע-שבועיים, קרס בניין שלם בעיר חולון על כל תכולתו. מי שראה בחודשים האחרונים את הנפילה הנוראה, האסון הנורא שהיה במיאמי, כשבניין קרס ואנשים ישנו שם במיטותיהם, יכול להבין את הנס הגדול ולהודות לקדוש ברוך הוא, איך אנשים ניצלו על ידי יוזמה של שוטר שהוציא את האנשים. אנשים לא רוצים לעזוב את הבית עד שהוא לא נופל על הראש שלהם, וברוך השם שהבניין קרס בלי אנשים, אבל בניין קרס, ובנס נמנע אסון נוראי בנפש. כך היה גם ברעננה, בקריית גת, ברחובות, בירושלים ובחולון, שבעקבות הקריסה החלו אזרחים רבים לשים לב למצב הדירות שלהם. נבנו פה הרבה דירות בשנות החמישים. אנחנו בירושלים – אני לא אומר שבירושלים אין סכנה, אבל בכל זאת בונים באבן, בונים מסיבי יותר. כל הבניינים שבנו לעולים החדשים בשנות החמישים והשישים, כל שכונות עמידר ועמיגור, רובם ככולם יכולים להתפורר אחרי יובל שנים, זאת אומרת, יש פה סכנה גדולה מאוד. רבים התלוננו על סדקים רחבים שהתגלו בחדרי המדרגות ואפילו ביסודות. יש כאלה שבאו לדווח מתוך חרדה, וגם זה טבעי, אבל לא מעט מקרים התגלו על ידי אנשי המקצוע כמסוכנים, גם בבני ברק, גם בבית שמש – בכל מיני מקומות. בכל יום יש דיווחים אל הרשויות על מבנים מסוכנים. ועכשיו הדיירים נכנסים לסחרחורת נפשית, אדוני היושב-ראש. מה הוא יעשה? אם יש לי בניין כזה, אני אלך לעירייה להגיד שהבית שלי סדוק – יוציאו אותי החוצה. לאיפה אני אלך? לגלות. לכן הוא לא רוצה להגיד. מצד שני, הוא פוחד לגור בבית, כי זה פיקוח נפש. לכן המדינה והעיריות צריכות להתחיל לפעול, לבדוק בעצמן ולא לחכות שיבואו להגיד להם; כשבא האזרח להגיד, זה כבר לפני הנפילה. והשאלה המרכזית, אדוני היושב-ראש: מה אחריותה של המדינה באופן ישיר או עקיף דרך הרשות המקומיות לחייו ולראשו של אזרח שנקלע לחורבן כזה שלא באשמתו? אני טוען: יש דירות שיש עליהן משכנתאות, והבנקים הבטיחו את עצמם בביטוח מבנה כדי שהמשכנתה שלהם לא תיפגע, אבל יש אלפי דירות שאין עליהן משכנתה גדולה. האם לא מדובר במפגע שעל המדינה להקצות עבורו ביטוח מיוחד? זה לא צריך לעלות הרבה כסף למדינה. חברות הביטוח ישמחו, במחיר מוזל, לבטח מבנים בכל הארץ, אבל ברור לכולם שהמבנים שנמצאים בסכנת קריסה לא נמצאים בסביון או בצפון תל אביב. ברוב השכונות המבוססות האזרחים משלמים ביטוח מבנה בגלל שהם רוצים לשמור על המבנה, ובעיקר בגלל שאין שם משכנתאות, אבל דווקא בשכונות מצוקה או בפריפריה חברתית, שאין להם כסף לביטוח – אלה אנשים שקורת הגג שלהם היא הרכוש היחיד שלהם, והאובדן הוא אובדן כל עולמם, אין להם תחליף ראוי אחר, והם עלולים להעדיף להישאר בבית המסוכן מאשר ללכת לנדוד. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע קודם כול, אדוני השר, שהמדינה תיקח ביטוח מבנים – על חשבונה, לדעתי; זה לא הרבה כסף – לכל המבנים הרעועים בכל הארץ, שאם חלילה יקרה משהו, יהיה לאנשים ביטוח על המבנה, שתהיה להם קורת גג. הדבר השני – הגיע הזמן להחזיר מחדש את פרויקט תמ"א 38, אשר ראשי עיריות רבים עשו כל ביורוקרטיה אפשרית כדי להתחמק ממנו, ובמבצע שומר החומות נחשף שעשרות אלפי דירות בישראל נמצאות ללא חדרי מיגון – דבר שתמ"א 38 מבטיחה, כי צריך לבנות ממ"ד על כל דירה. גם כשהייתי בוועדה להגנת העורף, כחבר ועדת חוץ וביטחון, הבאתי בפני מליאת הכנסת בקשה לדרוש לחייב את ראשי הערים שלא לבלום מיזמי תמ"א 38 לבניית ממ"דים, ושיעשה את זה פיקוד העורף, כי תוכנית תמ"א 38 נועדה – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – לחיזוק מבנים ישנים ולהוספת ממ"דים להגנת העורף, וזה הצלת חיים. הגשתי אפילו שאילתה בעניין לשר הביטחון, ושאלתי מה תוכנית משרד הביטחון מול הרשויות שלא מאפשרות בנית ממ"דים על ידי ביורוקרטיה. משרד הביטחון השיב אז שראשי הרשויות רשאים לאפשר בניית ממ"דים, אבל הם לא עושים את זה. הם מיגנו עד 7 ק"מ – לא רוצה להאריך, אדוני – ושם יודעים שיש איזה מיגון, אבל טווח הטילים כבר התרחב לכל המדינה, ומי לוקח אחריות לזה שלא בונים את ההתחדשות העירונית ותמ"א 38 ואין ממ"דים? כשיבנו את תמ"א 38, יהיו גם ממ"דים וגם תהיה הרחבה וגם ירדו מחירי הדיור. לכן, אדוני היושב-ראש, על הכנסת לדון בנושא בדחיפות, בטרם יתגולל עלינו אסון נוראי שימצא אותנו ללא כל מוכנות. ביצוע תמ"א 38 והתחדשות עירונית הוא פתרון מהיר, זול ויעיל ביותר, לפני שיקרסו הבניינים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. חבר הכנסת דסטה גדי יברקן. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ישראל אייכלר, אתה ציינת בנאומך לפני כמה שניות שרוב הבתים הם בפריפריה. אני רוצה להגיד לך שגם בפריפריה יש פריפריה, תלוי לאיזו קהילה אתה שייך. בהיותי סגן השר לביטחון פנים קיבלתי פניות מתושבי בית שמש. שם נאמר לי כי מבנה מגורים ברח' הנרקיס 135 נמצא בסכנת קריסה, וחיי אדם בסכנה ממשית. בתאריך 24 בפברואר 2020 פנו דיירי הבניין ברח' הנרקיס, אדוני השר, לראש העיר בית שמש והסבירו לה כי הבניין נמצא בסכנת קריסה בכל רגע ואינו ראוי למגורי אדם. הדיירים ביקשו תשובה מיידית, אך לא קיבלו כל מענה. כמו כן, הם הדגישו כי הצד של הבניין עומד באוויר ללא כל אחיזה, והדבר מגביר את החשש לנפילתו, וציינו כי יש בעיות תשתיות רבות. חמישה ימים קודם לכן הגיע לבניין המגורים המהנדס אייל כהן מטעם עמידר ואישר שהבניין אינו ראוי למגורי אדם בשום אופן. בתאריך 1 במרץ 2020 פורסמה חוות דעת מקצועית של המהנדס ביחס לתקינות בניין המגורים, ושם נכתב כי בבניין ישנו תפר המחלק את הבניין לשני חלקים, ותפר זה נפתח, ככל הנראה כתוצאה מתזוזה של חלק אחד או שני חלקים של הבניין. מכיוון שהבנייה היא סוג בנייה טרומית, יש חשש שתהיה קריסה מיידית בלא התרעה מוקדמת. לעניות דעתו של המהנדס, הבניין אינו ראוי לאכלוס כלל, ויש בו סכנה ממשית, וצריך לפנות את הדיירים במיידי, כותב המהנדס. לאחר פניות רבות שקיבלתי בלשכתי, בתאריך 3 ביוני 2021, כסגן שר לביטחון פנים, ערכתי ביקור בבניין, ונדהמתי לראות מבנה מדאיג המהווה סכנה אמיתית לדיירים המתגוררים בו, ונוכחתי לראות כי הוא בהחלט אינו ראוי למגורי אדם. בתאריך 6 ביוני 2021 פניתי בכתב לראש העיר עליזה ברוך, ועד היום אני מחכה לתשובה. ועדיין גרים שם הדיירים. שום קבלן לא היה מוכן לקחת אחריות ולבצע שיפוץ במבנה הנ"ל, מאחר שמבחינתם המבנה עלול לקרוס בכל רגע, ולא רצו לקחת אחריות, ובצדק. העירייה מתעלמת מהתושבים לחלוטין ולא לוקחת שום אחריות. במקום שהעירייה תמצא להם מקום חלופי ללינה, לפני כמה ימים, לאחר הקריסה של בניין בחולון, כשלוחם כבאות והצלה הציל את תושביו, נזכרו בעירייה בפנייה של אותם תושבים. במקום להוציא את הדיירים עכשיו, למצוא להם מקום חלופי ללינה, העירייה תובעת אותם. מדובר באנשים קשי יום, קשישים; 99% מהדיירים הם דיירים שקנו את הדירה מדיור ציבורי. לכן אמרתי שיש פריפריה בתוך הפריפריה. במקרה הזה מדובר ב-99% מהדיירים שהם עולים חדשים יוצאי אתיופיה. האם יש קשר למצב החברתי של האנשים הללו? אינני רוצה ללכת למחוזות אפלים, אבל לא יכול להיות שבניין יקרוס בחולון והעירייה תפנה אותם; בניין עלול לקרוס ברעננה – לפני שבוע קראתי פרסום – העירייה פינתה אותם. אני לא חושב שהדיירים הם מאותה קהילה ברעננה או בחולון, אבל האם יש כאן דפוס פעולה, התנהגות פושעת כלפי ציבור מסוים, בגלל שהוא הגיע לא יודע מאיזה מוצא, ומסמנים את האנשים האלה? אתה יודע מה עצוב? אפילו העיתונאים לא היו מוכנים לסקר את האירוע הזה, ועד עכשיו – יכלו היום אנשים להיהרג. ולמה אני כועס? כי אני לא רוצה לעלות על בימת הכנסת ולדבר פה על דברים – אני לא רוצה להתבטא בביטויים כאלה ואחרים, אבל המעשים הללו, כנראה – אני מפנה את השאלה לראש העיר. מה מביא אותי, אדוני – וכאן אני מסיים: שרשרת של אירועים שכנראה היד קלה על ההדק, ובמקרה הזה: לא להתייחס לאוכלוסייה מסוימת. נרצח יהודי בשם דסטאו ביסטאי ברמלה לפני ארבעה חודשים על ידי ערבים, והמשטרה יודעת את זה, כחלק, בזמן המלחמה, שומר החומות. בדיוק היו חילופי שלטון. בזמן שאני הייתי סגן שר לביטחון פנים, השב"כ היה מעורב בחקירה; הממשלה נכנסה – השב"כ יצא מהתמונה. ארבעה חודשים לא יודעים להביא את הטרוריסטים הללו לדין. האם זה בגלל מוצאו? אין לי מושג, אבל זה בהחלט סימן שאלה. לא יכול להיות שבניין שכל מי שגרים בו יוצאי אתיופיה – המדינה מתעלמת מזה שהבניין עלול לקרוס עליהם. אני אומר לכם עכשיו, ארבעה חודשים אחרי הרצח של יהודי שנרצח רק בגלל שהוא יהודי – הוא לא נרצח בגלל שהוא אתיופי; הוא נרצח בגלל שהוא יהודי – והמדינה עדיין לא מצאה פתרון איך להביא את האנשים האלה לחקירה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אינני רוצה לקחת גם את זה לשיח פוליטי, משום שמדובר בחיי אדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הזמן. זה באמת מדם ליבי, ואתה יודע שבדרך כלל אני לא מעלה דברים כאלה, אבל כשאני מחבר את התמונות האלה, את הפאזל הזה, אז בלתי נמנע להוביל את הדבר הזה לשיח – אני לא רוצה לקרוא לו שיח – אני באמת משתדל, אבל אני מאמין שהציבור מבין לאן הדבר הזה יכול להוביל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. ישיב השר עיסאווי פריג', בשם שרת הפנים. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת אייכלר ויברקן, שמעתי את הדברים. זה לא נעים לשמוע אותם. זה כואב, זה קשה. אתה העלית שתי סוגיות: סוגיית ביטוח המבנים ותמ"א 38; חבר הכנסת יברקן העלה את השתלשלות העניינים, מקרה שהוא עבר אישית בבית שמש כסגן שר. אני קראתי את התשובה של השרה, ואני חושב שהיא נותנת מענה לשתי הסוגיות שהעליתם. אני אקריא אותה. כיום, אופן ההתמודדות עם מבנים מסוכנים ברשויות המקומיות הוא באמצעות פקודת העיריות, המסמיכה את הרשות המקומית לחוקק חוקי עזר מקומיים שמטרתם לחייב בעלי נכסים לשמור על מבנים בשטח הרשות במצב תקין ושאינו מסכן את הציבור. בהתאם לכך, ככל שהרשות המקומית חוקקה חוק עזר בנושא הריסת מבנים מסוכנים, חוק העזר העירוני כולל סעיף המחייב את תושבי הרשות לטפל במבנים המסוכנים. שר הפנים עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 262 לפקודת העיריות. החוק קובע כי על בעלי בניין להחזיקו במצב המבטיח את שלום הבעלים, הציבור והמבנים הסמוכים. במקרה של מבנה הנחשד כמסוכן, תבצע העירייה בדיקות במבנה, ואם תוצאות הבדיקה יגדירו את המצב כמבנה מסוכן, יוצא צו מבנים מסוכנים על ידי מחלקת ההנדסה האזרחית של העירייה המקומית. מרגע שיוצא צו מסוג זה, האחריות על כל הפעולות מוטלת על בעלי הדירות בבניין. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא העירייה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שנייה, תשמע את התשובה עד הסוף. עליהם לאתר את הסיבות להגדרת המבנה כמסוכן ולהגיש לעירייה הצעת תוכנית שיפוץ מפורטת. ככל שבעלי הדירות אינם מטפלים בכשלים ההנדסיים ההופכים את המבנה למסוכן, יכולה הרשות המקומית, באמצעות התובע העירוני, להגיש תביעה פלילית כנגד בעלי הדירות בבניין ולהביא לטיפול בליקויים בידי בעלי הדירות באמצעות ההליך המשפטי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אשלים ואני אתייחס לזה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שנייה, חבר הכנסת יברקן, אני אתייחס לזה. מאות תביעות פליליות מוגשות בשנה על ידי התובעים העירוניים עקב אי-טיפול של בעלי הדירות במבנים מסוכנים, אולם הליכים פליליים רבים מסתיימים ללא הכרעת בית משפט, לאחר שבעלי הדירות מטפלים בליקויים שעליהם הצביעו מהנדסי הרשויות המקומיות. אם כך, שלב א' זה פקודת העיריות. בא חוק עזר – שר הפנים עשה חוק עזר – והשתלשלות הדברים. נוסף לכל אלה, ישנם כלים ממשלתיים – וזה חשוב – להתמודדות עם הסכנות הטמונות במבני מגורים. אני אפרט אותם. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני מבין את הנקודה, אבל חוק העזר הזה בא להפוך את האנשים האלה לעבריינים – – – במקום לדאוג להם למקום חלופי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא. יש את הסוגיה של אחריות העירייה. הכלים הממשלתיים שאני אפרט עכשיו באו לתת מענה לסוגיה שהעלית וגם לתמ"א 38, והם: 1. קידום תוכניות להתחדשות עירונית או קידום של תמ"א 38 החדשה ומימון תכנונן – רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מממנות באמצעות תקציב המדינה תוכניות נרחבות להתחדשות עירונית. בנוסף, חלופת תמ"א 38 החדשה, שבאה ביוזמתה של שרת הפנים אילת שקד, תובא לחקיקה בתקופה הקרובה, ואמורה לתת מענה לקשיים שהועלו בידי ראשי הרשויות המקומיות, כמו מענה לצורכי ציבור, לדוגמה כדי להמשיך ולקדם בעיקר פינוי-בינוי או חיזוק של בניינים שנבנו לפני 1980. בתוך כך, מקדמת שרת הפנים מסלול מיוחד, שיתייחס למבנים שנמצאו כמסוכנים, ובמסגרתו יקוצר מאוד משך הזמן שייקבע לדיון. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תן לי, אני אשלים ואני אתייחס, אדוני. 2. הרי יש דירות שכדי לפנות להתחדשות עירונית, אתה צריך חתימה של אחוז מבעלי הדירות בעניין. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא העניין. לא מדברים על אלה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה כן העניין. תשמע אותי עד הסוף. זה העניין. סעיף שני בהתחדשות – הפחתת אחוז הסכמת בעלי הדירות הנדרש לקידום תוכנית להתחדשות עירונית בחוק ההסדרים הקיים, הצפוי להיות מאושר בכנסת הזו, הקרובה. מובא שינוי חקיקה להורדת אחוז הדיירים המסכימים לקידום התחדשות עירונית ל-66% במתחם, ואף ישנה יוזמה להפחתה נוספת, ל-51% מהדיירים. זאת, כדי להביא להתחדשות עירונית בהיקף רחב יותר באופן משמעותי. 3. עבודת מטה ממשלתית בנושא תחזוקת מבנים, להקל על תחזוקת מבנים – משרדי הממשלה ביצעו עבודת מטה בשנים האחרונות בנושא תחזוקת מבנים גבוהים שתוכל להוות בסיס לחקיקה עתידית שתקדם ותיתן מענה משמעותי לכלים עבור בעלי דירות בבתים משותפים בסוגיית התחזוקה והשמירה על מבנה המגורים לאורך שנים. 4. תקציבים ייעודיים במסגרת החלטות ממשלה למבנים בסיכון באזור קו השבר הסורי אפריקני. 5. תקציבים ייעודיים לשיפוץ מבני מגורים במסגרת תוכנית שיקום שכונות של משרד הבינוי והשיכון שהוקצו לכך. אם כך, חמשת הדברים האלה, שאמורים להיות חלק מחוק ההסדרים, לפי דעתי ייתנו גם מענה רציני למה שהועלה כאן. עקב האירועים האחרונים בחולון ובערים נוספות, שבהם פונו בנייני מגורים עקב חשש לחיי אדם, החלה עבודה ממשלתית בין-משרדית בנושא מבנים מסוכנים, והיא צפויה לשלב גם את השלטון המקומי וגופים מקצועיים נוספים שיהיו שותפים להצעת כלים שונים להתמודדות עם סוגיה חשובה זו. זו תשובת השרה, שהיא מפורטת בעיניי. לגבי מה שאמרת, חבר הכנסת יברקן – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> כבוד השר, רק הערה אחת: אני ישבתי בוועדת הפנים של ווליד טאהא השבוע. אמר שם היועץ המשפטי של הוועדה שאין פרוטה אחת בתקציב לצורך התחדשות עירונית, למרות שנציג האוצר אמר שיהיה חצי מיליארד שקל. בספר התקציב זה לא מופיע. פרוטה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני הזכרתי את חמשת הכלים הממשלתיים שאמורים להיות חלק מחוק ההסדרים על פי התשובה המקצועית של השרה. תעקוב אחרי זה, וגם אני אעקוב אחרי זה. לגבי מה שאמרת, זו סוגיה נקודתית. אני מבין את הכאב שאתה מדבר עליו. נכון, יש בעיה, ויש הליכים משפטיים של עיריות, אבל סוגיה ספציפית כזאת – אני מוכן להעביר את זה לשרה ולקחת מעקב וטיפול אחרי זה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תודה לכם. זאת התשובה. תודה, אדוני. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, מה הבאתי – הבאתי את זה לדוגמה, אבל יש מאות ואולי אפילו אלפי בתים שנוגעים בדיוק בדוגמה שהבאתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו מצביעים להעביר את זה – לאיזו ועדה? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לוועדת הפנים? אדוני השר, אתה מסכים? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן, אני מסכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעה לסדר-היום בנושא סכנת חיים ממשית ואובדן רכוש ללא פיצויים לדיירי מבנים המצויים בסכנת קריסה. נא להצביע. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זו אולי הזדמנות להגיד ליושב-ראש הכנסת שאולי בפעמים הבאות שרים שהשאילתות נוגעות למשרד שלהם – שהם בעצמם יבואו לענות. כי אם אנחנו רוצים עכשיו – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני מעביר את – – – הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ארבעה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת הפנים. תודה לכם. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ה' בחשוון התשפ"ב, 11 באוקטובר 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:42. << סיום >>