דברי הכנסת

דברי הכנסת ב / מושב שני / ישיבות נ"ט–ס"א / ה'–ז' בחשוון התשפ"ב / 11–13 באוקטובר 2021 / 2 חוברת ב' ישיבה נ"ט הישיבה החמישים-ותשע של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, ה' בחשוון התשפ"ב (11 באוקטובר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:01 תוכן העניינים תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 נאומים בני דקה 9 דוד אמסלם (הליכוד): 9 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 10 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 11 לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 11 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 12 סימון דוידסון (יש עתיד): 12 אבי מעוז (הציונות הדתית): 13 נירה שפק (יש עתיד): 13 משה אבוטבול (ש"ס): 14 משה ארבל (ש"ס): 14 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 15 עלי סלאלחה (מרצ): 16 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 16 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 16 תקציב אנטי-חברתי, שמעלה מיסים ופוגע בחלשים, קשישים, ילדים, תינוקות, נכים, חקלאים, נשים עובדות ונוסעי התחבורה הציבורית 17 אורי מקלב (יהדות התורה): 17 אופיר אקוניס (הליכוד): 20 ינון אזולאי (ש"ס): 21 יעל רון בן משה (כחול לבן): 24 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 29 רם שפע (העבודה): 32 מאיר פרוש (יהדות התורה): 39 שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): 43 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 46 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 47 מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): 49 ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 65 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 72 מאי גולן (הליכוד): 80 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 85 שלמה קרעי (הליכוד): 88 גילה גמליאל (הליכוד): 90 נירה שפק (יש עתיד): 92 ראש הממשלה נפתלי בנט: 100 בנימין נתניהו (הליכוד): 134 ראש הממשלה נפתלי בנט: 158 בנימין נתניהו (הליכוד): 163 דברים לזכרו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי 164 היו"ר מיקי לוי: 164 מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 165 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 166 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 168 תקציב אנטי-חברתי, שמעלה מיסים ופוגע בחלשים, קשישים, ילדים, תינוקות, נכים, חקלאים, נשים עובדות ונוסעי התחבורה הציבורית 170 הודעת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020 174 עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): 174 הצעת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 175 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 176 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 176 אופיר כץ (הליכוד): 178 מאיר פרוש (יהדות התורה): 181 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 182 משה אבוטבול (ש"ס): 184 אוריאל בוסו (ש"ס): 185 אבי מעוז (הציונות הדתית): 186 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 187 חיים ביטון (ש"ס): 188 משה ארבל (ש"ס): 189 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 189 משה ארבל (ש"ס): 190 דוד אמסלם (הליכוד): 191 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 195 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 196 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 198 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 200 הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 204 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 204 מאיר פרוש (יהדות התורה): 208 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 212 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 213 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142 – הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשפ"א–2021 214 שרן מרים השכל (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 215 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 217 אופיר כץ (הליכוד): 218 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 219 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 220 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 221 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 228 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 229 אבי מעוז (הציונות הדתית): 231 אופיר סופר (הציונות הדתית): 233 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 234 יואב קיש (הליכוד): 235 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 237 שר המשפטים גדעון סער: 239 הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021 241 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 241 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021 245 שרת הפנים אילת שקד: 245 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 246 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 247 שלמה קרעי (הליכוד): 248 אבי מעוז (הציונות הדתית): 251 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 252 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 255 אפרת רייטן מרום (העבודה): 256 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 257 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 258 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 259 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 260 הודעה אישית של חברת הכנסת אורית סטרוק 262 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 263 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ"א–2021 265 שרת הפנים אילת שקד: 265 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 267 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 268 הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"א–2021 270 שרת הפנים אילת שקד: 270 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום יום שני, ה' בחשוון התשפ"ב, 11 באוקטובר 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/2253/24 וכלה בהצעת חוק פ/2285/24: הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת ניר אורבך; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – הרחבת תחולה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק השכלה גבוהה חינם, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבן זוג של סטודנטית), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק השבות (תיקון – צמצום הזכאים לזכויות), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – רשימות מעורבות), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הסדרת מעמדם של אנשי צוות בהפקות מקומיות, התשפ"ב–2021, מאת חברות הכנסת נעמה לזימי ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (עבירות משמעת), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת ענבר בזק, יסמין פרידמן, אלון טל, אבתיסאם מראענה, ג'ידא רינאוי זועבי, מירב בן ארי, ולדימיר בליאק, נירה שפק וגבי לסקי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכות למגורים בדירה ציבורית לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למענק כספי בשל הישג בתחרות ספורט), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון – הארכת מענק ההסתגלות), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק דמי הבראה, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת ועדה לעררים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ובועז טופורובסקי; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – מועד תשלום דו-שבועי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת מופיד מרעי, מיכאל מרדכי ביטון, אבתיסאם מראענה, אלון טל, פטין מולא ורם בן ברק; הצעת חוק יום לציון תשעה באב, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, בצלאל סמוטריץ', יריב לוין, מיכאל מלכיאלי, יצחק פינדרוס, ניר אורבך, רם שפע, מיכאל מרדכי ביטון, מירב בן ארי, מיכל שיר סגמן, עמיחי שיקלי, מיכל וולדיגר, יולי יואל אדלשטיין, יעקב מרגי, ישראל אייכלר, אמילי חיה מואטי, אלון טל, יום טוב חי כלפון, משה טור פז, רות וסרמן לנדה, ניר ברקת, מכלוף מיקי זוהר, שמחה רוטמן, צחי הנגבי, אמיר אוחנה, אופיר סופר, גילה גמליאל, קטי קטרין שטרית, אבי מעוז, קרן ברק, אופיר אקוניס, איתמר בן גביר, דוד אמסלם ושלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון סייעת לילדים שאינם יכולים לשהות במעון), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון הסעת יולדת באמבולנס), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ', שלמה קרעי, משה ארבל, ינון אזולאי, אופיר כץ, יצחק פינדרוס, איתמר בן גביר, קטי קטרין שטרית, אבי מעוז, עמיחי שיקלי, אופיר סופר, יואב קיש, קרן ברק, מיכל וולדיגר, גלית דיסטל אטבריאן, דוד אמסלם, אלי כהן, אמיר אוחנה, מיכאל מלכיאלי, יעקב אשר, יעקב מרגי, יריב לוין, חיים ביטון, אבי דיכטר, גילה גמליאל, ניר ברקת ואוריאל בוסו; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בכנסים במימון ציבורי), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכות טיעון לפני שלילת גמלה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יום טוב חי כלפון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, חיים ביטון, פטין מולא, אוריאל בוסו, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, שלמה קרעי, דסטה גדי יברקן, קטי קטרין שטרית ואבי מעוז; הצעת חוק הכנסת (תיקון – קביעת שכר חברי הכנסת בידי ועדה ציבורית), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, מירב בן ארי, רם בן ברק, ענבר בזק, יוראי להב הרצנו, נירה שפק, משה טור פז, רון כץ, ולדימיר בליאק, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן וסימון דוידסון; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה), מאת חברי הכנסת ניר ברקת, עמיחי שיקלי, יצחק פינדרוס, קרן ברק, קטי קטרין שטרית, מאי גולן, מיכאל מלכיאלי, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, שמחה רוטמן, אבי מעוז, מאיר פרוש, יעקב אשר, גלית דיסטל אטבריאן, דוד ביטן, אופיר סופר, אורית מלכה סטרוק, אלי כהן, אוריאל בוסו, בצלאל סמוטריץ', אבי דיכטר, פטין מולא, יעקב מרגי, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר אקוניס, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, יריב לוין, יואב בן צור, ינון אזולאי, חיים ביטון, משה אבוטבול, גילה גמליאל, צחי הנגבי ויעקב ליצמן. דין וחשבון על חריגות שכר לכאורה בגופים הציבוריים לשנת 2019 ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר בשנת 2020. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש להפעיל את ההצבעה למי שרוצה להירשם לנאומים בני דקה. בבקשה. עד שהרשימות יצאו מהמחשב, מישהו יכול להגיד לי מי נרשם? בבקשה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רציתי לומר לך, אדוני היושב-ראש, שבהנהגתך הכנסת הולכת ומידרדרת מיום ליום. אתם הגעתם – אתם כבר מגרדים את האספלט. היום באתי לוועדת הכספים – דרך אגב, זה ברוח המפקד, זו הרוח שלך – היושב-ראש קושניר חושב שאנחנו טירונים בצבא והוא המפקד; אנחנו לא מספיקים לדבר על כל הנושא של אגרת הגודש – תראה את זה במצלמות – והוא מוציא אותנו. ראשונה, שנייה, שלישית – החוצה. אז אני אומר, הבריונות שלכם פשוט הגיעה לי עד לפה. אתם יכולים להחליט שאנחנו לא חברי כנסת לגיטימיים, שלא נבחרנו בכלל, אבל הכנסת מתנהלת – תבין טוב, גן ילדים מתנהל יותר טוב מהכנסת. לא יעלה על הדעת מה שקורה. הייתי יושב-ראש ועדת הפנים – נדיר, אולי הוצאתי ארבעה אנשים בשלוש שנים. רק בנט נכנס לכאן, אתה ישר מוציא אותי. אני עוד לא פותח את הפה. אז תחליטו, הכנסת היא לא שלכם, לא רכשתם אותה בטאבו, זו לא הממשלה. אני מצפה ממך – אתה – להשתנות ולהבין שאנחנו – איך אמרת? גם לדבר אתם לא נותנים לנו. מילא אתם עושים מה שאתם רוצים, גם לדבר? זה שאורבך שם בוועדות ומתוך עשרה נותן לליכוד אחד, זה שוד אחר, אבל גם לדבר לא נותנים? תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני אקח את הדברים שלך לתשומת לב. אולי ששני הצדדים ייקחו את הדברים, אולי נוכל לנהל את זה קצת יותר טוב. חברת הכנסת שטרית, ביקשת? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, ביקשתי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. פשוט פנו אליי חבר'ה צעירים, והנושא הזה נגע לליבי. היות שאני מגיעה מתחום החינוך, אז זה ממש נגע לליבי, ואני רוצה להביא את זה לידיעתכם. ב-15 ביוני 2021 התקיימה בחינה במבוא לתורת השמאות, שהיא הבחינה הסופית, הראשונה מתוך שלוש, של המועצה לשמאות מקרקעין, וכפופה למשרד המשפטים. אחוז העוברים, חברים יקרים, היה 20%; 80% נכשלים. לאחר שפסלו שלוש שאלות עוד לפני פרסום תוצאות הבחינה, אחוז העוברים היה נמוך ולא היה כמוהו בעבר. בעקבות התוצאה העגומה הזאת נשלח מכתב למועצה ולכנסת – וכמובן שהוא נדון על ידי עורך דין שמייצג את הסטודנטים – שבו הם ביקשו להביא את הנושא לדיון דחוף בוועדת הכנסת על מנת להגיע לפתרון: פקטור, פסילת שאלות נוספות, מועד בחינה מיוחד. המועצה הגיבה במכתב לקוני המתעלם מהעובדות, ללא מציאת פתרון הולם, וטרם התקבלה תגובת משרד המשפטים בנדון. אנחנו צריכים לעזור להם, אדוני היושב-ראש. מדובר בחבר'ה מלח הארץ, ששירתו בצבא, היו בכל המערכות האפשריות. הם באים להיבחן כדי להיות שמאי מקרקעין, ורק 20% עברו. במקביל לכל מה שהם עשו, להליך ההשגה של השאלות שהוגש על ידי הסטודנטים, אז נפסלה עוד שאלה אחת, ואז אחוז העוברים עלה ל-23%. אני מבקשת מכנסת ישראל וגם מהיושב-ראש שנעשה את הכול כדי לסייע להם. כולנו תמיד מדברים על המתמחים במשפטים, שזו בעיה גדולה מאוד, ואנחנו יודעים את הכאב שלהם, אבל את השמאים שלנו אף אחד לא שומע, אז החלטתי היום שאני אשמיע את קולם של השמאים ושנוכל להעביר את זה למשרד המשפטים ולאחת הוועדות. אני מתכוונת להעביר את זה לאחת הוועדות, כדי שנוכל לסייע להם באמת לבדוק את הנושא הזה. לא הגיוני שכל כך מעט עוברים בסך הכול. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה לך, אדוני יושב-ראש הכנסת. חבריי חברות וחברי הכנסת, השבוע אציין את תאונות הדרכים הקטלניות שגבו חיי אדם בכבישי ישראל, כמו בכל שבוע. ביום שני, 4 באוקטובר, נהרג הולך רגל בן 72 ברחוב הרצוג בבני ברק. עוד באותו היום נהרג רוכב אופנוע בן 44 בכביש 241 סמוך לאופקים. בהמשך אותו יום נהרג גבר נוסף, בן 47, בכביש 60 סמוך לירושלים. למוחרת, 5 באוקטובר, נהרג הולך רגל, צעיר בן 22, ברחוב הרצל בטירת הכרמל. בהמשך היום נהרג רוכב אופניים בן 16 בלבד בכביש 80. ביום רביעי, 6 באוקטובר, נהרג הולך רגל בן 57 בכביש 200 סמוך לרמלה. באותו היום נהרג גבר בן 82 בנתיבות. אתמול, 10 באוקטובר, נהרג פנחס וייס, בן 17, בתאונת דרכים סמוך לקריית גת. עוד אתמול נהרגה שחר צור, בת 18, מקריית עקרון, בתאונת שרשרת בכביש 4 סמוך ליבנה. שחר הייתה אמורה להתגייס בחודש הבא. בשבוע החולף נהרגו תשעה אנשים בדרכים, ומתחילת השנה נהרגו 285. אני מודה לשרת התחבורה על זה שהודיעה שהיא הוסיפה עוד 20 מיליון שקלים לטיפול במעקות בטיחות לרוכבי אופנועים, שאולי ימנעו ויצילו חיים. יש לנו עוד הרבה מה לעשות, אבל זו התחלה, ובינתיים יותר מדי אנשים נהרגים בדרכים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מגן תלם, ומייד אחריה – חבר הכנסת אבו שחאדה. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש נושא שעלה וירד במהירות מהכותרות, לדעתי ירד מהר מדי, אבל חשף כשל עצום ממדים ורב-שנים. קריסת הבניין בחולון הביאה גל של דיווחים על סדקים ופינויים יזומים של בניינים רעועים. החוק לא מגדיר שום בדיקות תקופתיות למבנים. לא ייאמן, אבל בניינים יכולים פשוט לעמוד מאות שנים ללא כל בדיקה בסיסית. זוהי קריאת השכמה ענקית לכולנו. לא כל בניין יספק נורת אזהרה מהבהבת לפני קריסה כפי שקרה בחולון, למזלנו, למזלם של הדיירים. רק בנס לא היו הרוגים בנפש עד כה, אבל הנזק נעשה, ואנשים רבים איבדו את בתיהם ורכושם. זה המקום שלנו, המחוקקים, להילחם שתיסגר הלקונה בחוק, ועבורי כחברת כנסת ועורכת דין של רשות מקומית כ-20 שנה – להביא פתרונות מתוך הניסיון האישי שלי. הצעת החוק שלי, שדורשת חוות דעת מהנדס בעת מכירה של נכס בן למעלה מ-40 שנה, תעזור לנו למנוע מצבי סיכון כאלה בדיוק. אני מבקשת מכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק, שבסך הכול מגדירה את המינימום ההכרחי, שלא ייאמן שלא היה עד כה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דוידסון. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אמל מועמר נחלה עוראבי, נער פלסטיני בן 17, נחטף על ידי מדינת ישראל למה שהיא קוראת לו מעצר מינהלי. כשאין לה איך להביא ראיות נגד בן אדם, אז יש מעצרים מינהליים. אמל, אדוני, סובל ממחלה אוטואימונית נדירה וקשה מאוד שמחייבת אותו בטיפול רפואי קבוע, והוא נמצא כבר חודשים במעצר בכלא מגידו, ולאחר ששוחרר על ידי השופט הצבאי, הוא נעצר שוב. אמל סובל וכל המשפחה שלו סובלת, אבל בכלל אני רוצה לצאת פה נגד המעצרים המינהליים. יש להפסיק באופן מיידי את החטיפה של המדינה של אנשים שונים, גם אזרחים שלה וגם לא אזרחים שלה. חופש לאמל ולכל האסירים. (חוזר על המשפט בערבית.) תודה לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת דוידסון, ואחריו – חבר הכנסת מעוז. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, קודם כול אני שמח מאוד ששר הספורט מר חילי טרופר נמצא פה איתנו ואני רוצה קודם כול לברך אותו ואת השרה מירב כהן על תוכנית מתקני ספורט לחברה הערבית בעלות של 700 מיליון שקלים. ברצוני לדבר היום על הפשיעה במגזר הערבי ועל הפתרון שטמון בספורט. לא מכבר סיירתי ביישובים ערביים בצפון – טמרה, כאוכב, סח'נין, דיר חנא – ובדקתי את מצב מתקני הספורט, או יותר נכון את מצב האין-מתקנים. החזון שלנו לשלב צעירים בעולם הספורט מסתמך על מחקר של ה-OECD שטוען שיותר מ-50% מהצעירים הערבים בישראל מוגדרים חסרי מעש. חוסר מעש מוביל לאלימות ולפשע. אתן לכם דוגמה מענף השחייה: מתוך 80 אגודות באיגוד השחייה, רק ארבע אגודות בחברה הערבית, ארבע מתוך 80. האולימפיאדה האחרונה בטוקיו הייתה הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, 90 ספורטאים ישראלים, אבל אף אחד מהם לא מהחברה הערבית. מדובר על 21% מהאוכלוסייה בישראל, ולא צריך להיות מתמטיקאי גדול בשביל לעשות אחת ועוד אחת ולהבין שהצעירים הללו, שאמורים להיות מנותבים לספורט, נמצאים במקומות אחרים, בעולמות אחרים, בפשיעה. עלינו לקחת את הכלי של הספורט, הכלי של האגודות, הכלי של המסגרות, לנתב אותו לחברה הערבית ולמנוע פשיעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת שפק. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 26, והפעם על תפקודו של ראש הממשלה בנט כנהג ואחריותו לתאונה פוליטית קטלנית. לפני שבועיים אמר ראש הממשלה בנט בתדרוך לעיתונאים בניו יורק שהממשלה הנוכחית לא הייתה מתוכננת אלא תאונה פוליטית. מדובר בהמשך ישיר לשיטת הנדסת התודעה מבית מדרשו מהסוג של מגפת הדלתא – הנדסת תודעה של ניסיון הסרת אחריות מהכישלונות ומהנזקים. כשמתרחשת תאונה, אפילו אם בשגגה, הנהג הגורם לתאונה נענש. קל וחומר כשמדובר במה שכבר גלוי וידוע לכולם שקרה במכוון ובתכנון מראש, תוך הונאה והפרת אמונים של ציבור הבוחרים. במקרים מעין אלו אי-אפשר להסתפק בפחות משלילת רישיון. אני ממליץ לראש הממשלה בנט לקחת אחריות על מעשיו ולהתפטר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שפק, ואחריה – חבר הכנסת אבוטבול. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, גם להגיד כשמסתיים ולא להגיד רק כשיש בעיה. אז דיברתי פה על הפיצויים משומר החומות שעסקים לא מקבלים ושברשות המיסים האתר קורס. אני שמחה לעדכן שבעקבות פנייה שלי ושל חבר הכנסת ינון אזולאי – מה שנקרא, גם אופוזיציה וקואליציה יודעים לעבוד למטרה ביחד – בעקבות עבודה של שנינו, אישרו היום בוועדת כספים שרשות המיסים – שהאתר יישאר פתוח עד סוף דצמבר, מה שיאפשר לעסקים להמשיך ולהגיש את הבקשות שלהם לפיצויים. על כך תודה גם למשרד האוצר וגם לרשות המיסים וליושב-ראש ועדת כספים שניהל את זה. על העשייה – תודה. אפשר להגיע ביחד לדברים נפלאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ארבל. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת אני מבקש למחות על ההנחיה של שר הבריאות להרחיב את ימי העבודה של המכון לרפואה משפטית באבו כביר גם לשבתות ולחגי ישראל, שזה חילול שבת ממש, ומכשילים את היהודים העובדים שם ושומרים שבת. אז כמה דברים: א. צר לי שחברי כנסת המוגדרים כדתיים הרימו יד לאשר את העניין במליאת הכנסת ובכך ממשיכים לשנות אט-אט את צביון המדינה; ב. קודם כול, שהמכון, שנראה רעוע וגרוע, יתחיל לתפקד בימי חול בצורה תקינה ושיתגברו שם את הרופאים ואחר כך ייפנו לנושא השבתות. בואו ונראה שמאשרים שעות בלילה, בלילות השבוע, ואחר כך גם בשבת; ג. כמו המשל של בניית בית חולים מתחת לגשר במדינת חלם, במקום לתקן את הגשר, אנא טפלו במניעת המתים ולא בהחלתם, חלילה. אם תתמקדו בטיפול בנגיף הקורונה ובהדברתו, פחות תצטרכו למכון בימי שבת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת וולדיגר. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> והחוכמה מאין תימצא ואיזה מקום בינה "אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה." "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחֹסים בך נגד בני אדם." "מה יקר חסדך ה' ובני אדם בצל כנפיך יחסיון." "מנוחה נכונה בישיבה עליונה, במעלת קדושים וטהורים, כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים. וחילוץ עצמים, וכפרת אשמים, והרחקת פשע, והקרבת ישע, וחמלה וחנינה, מלפני שוכן מעונה. וחולקא טבא, לחיי העולם הבא, שם תהא מנת ומחיצת וישיבת נפש השם הטוב, מורנו ורבנו הראשון לציון ורבם של כל בני הגולה, רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה, שהשבוע פקודתו, רוח ה' תניחנו בגן עדן, דאתפטר מן עלמא הדין כרעות אלהא מרא שמיא וארעא. מלך מלכי המלכים ברחמיו ירחם עליו ויחוס ויחמול עליו. יסתירהו בצל כנפיו ובסתר אוהלו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. ולקץ הימין יעמידהו, ומנחל עדניו ישקהו. ויצרור בצרור החיים נשמתו, וישים כבוד מנוחתו. ה' הוא נחלתו. וילווה אליו השלום, ועל משכבו יהיה שלום. כדכתִיב: יבוא שלום, ינוחו על משכבותם. הולך נכחו. הוא וְכל בני ישראל השוכבים עימו, בכלל הרחמים והסליחות. וכן יהי רצון ונאמר אמן." תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. חברת הכנסת וולדיגר, ואחריה – חבר הכנסת סלאלחה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה ראשית לברך על השיח שמתעורר בכנסת בימים האחרונים סביב בריאות הנפש. כמי שעוסקת בתחום הזה במשך 15 שנה, זה מעודד ומשמח. בימים האחרונים – לפני כמה ימים ביקרתי במרכז הפסיכיאטרי בשלוותה. מנהל בית החולים אמר לי את המשפט הבא: הסטיגמה היא גורם למוות בקרב מתמודדי נפש. זה גורם להם לא לקבל טיפול ולעוד בעיות רבות ומרובות. בהקשר הזה, כך הוא אומר לי, היום שיזמת בכנסת בשלישי הקרוב הוא מציל חיים, כפשוטו. אני רוצה לנצל את הדקה הזאת כדי לקרוא לכם, חברי הכנסת, להצטרף אליי ואל חברת הכנסת אמילי מואטי ליום המיוחד שיתקיים ממש מחר בכנסת, ולהודות לך, יושב-ראש הכנסת, ליושבי-ראש הוועדות השונות שלקחו חלק, לחברותיי קטי ועידית, שהן יושבות יחד איתי בשדולה לבריאות הנפש. יהיו דיונים בוועדות, יהיה דיון במליאה, תהיה תערוכה מרגשת של עמותת "איכות בשיקום" ויהיה מפגש מיוחד עם מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים והחברה האזרחית. אני חושבת – ואני קוראת שוב לכל חברי הכנסת לקחת חלק ביום הזה – שאנחנו יחד יכולים להוריד את הסטיגמה ויחד להציל חיים. אז תודה שוב, ונתראה מחר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה. אחרון הדוברים. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> שלום לכולם. אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, היות שאני איש חינוך ואתמול חזרו הסטודנטים שלנו לספסלי האוניברסיטאות, מצאתי לנכון לברך את הסטודנטים של מדינת ישראל בברכת – איך אקרא לה? ברכותינו, ולאחל להם הצלחה, שיצליחו בלימודיהם ויתרמו את חלקם לטובת כלכלת מדינת ישראל, כמובן בכל תחום ותחום. בנוסף היו תוצאות של הבגרויות בשבוע שעבר, ומכאן מצאתי לנכון לברך את בתי הספר הדרוזיים, שהשיגו מקומות יפים מאוד לאורך זמן, ובעשירייה הראשונה היו שבעה בתי ספר דרוזיים, ואחד מהם, בוקעאתא, במקום השני; בית ג'ן במקום הראשון בתוצאות הבגרות ליישובים מעל 10,000 תושבים. יש שם גם את כסרא-סמיע, יש שם את חורפיש, יש שם גם פקיעין ונדמה לי עוד יישוב אחד, אני לא זוכר. אבל בכל זאת, אני חושב שהחינוך הוא הדבר הטוב ביותר לכולנו, ואם אלה בפריפריה הגיעו, אנחנו צריכים לחזק גם את אלה שהיו בתחתית הסולם, כמו ג'יסר א-זרקא ואחרים. אם החינוך יתרומם ויתקדם בחברה הערבית, הוא ייתן את תרומתו, כפי שאמרתי, לכלכלה, לחברה, לכל מה שצריך במדינה הזו. אני מאחל לכולנו הצלחה – לסטודנטים, לבתי הספר ולמערכת החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – דיון בהשתתפות ראש הממשלה: תקציב אנטי-חברתי, שמעלה מיסים ופוגע בחלשים, קשישים, ילדים, תינוקות, נכים, חקלאים, נשים עובדות ונוסעי התחבורה הציבורית. הוגש על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מקלב. בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> תקציב אנטי-חברתי, שמעלה מיסים ופוגע בחלשים, קשישים, ילדים, תינוקות, נכים, חקלאים, נשים עובדות ונוסעי התחבורה הציבורית << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יפתח את הדיון חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מן הראוי, אני חושב, שתכבד את ראש הממשלה לשבת במקומו. חבל שהוא עומד. תודה רבה, אדוני. היושב-ראש, מכובדיי השרים, מכובדי ראש הממשלה, לפני שבוע עמדת כאן על הדוכן הזה בנאום הפתיחה של מושב החורף ודיברת גם על נושא הקורונה, ואני מצטט ממה שאמרת: "הציבור מתחיל להבין את ההיגיון שהנחה אותנו" – "הציבור מתחיל להבין את ההיגיון שהנחה אותנו". במשפט השני אמרת: "את אומץ הלב הציבורי שלנו". ואני שואל אותך, אדוני ראש הממשלה, איזה היגיון ואומץ? איזה היגיון – על כך שאנשים נאבקים יום-יום על כל מכונת אקמו, על כל מיטה בטיפול נמרץ, על 1,400 נפטרים שנפטרו מאז הגל הרביעי, על 500,000 מאומתים – 500,000 מאומתים שהיו בגל הרביעי, מאז שנכנסת לתפקידך? צריכים להבין שגם מאומתים שמחלימים, יש לזה השלכות עתידיות וכו', ולא נרחיב בעניין. על מיליון ולמעלה מכך בידודים שאנשים עברו וילדים עברו, הסבל הרב, על הפגיעה בכלכלה בעקבות כך? על הכשל בנתב"ג? על כך שלא עצרתם את היבוא של הדלתא? על הכשל בבידודים ועל הכשל בבדיקות ועל כך ששלחתם במודע אנשים מאומתים בתחבורה הציבורית עד מטולה בצפון ועד אילת בדרום? שלחתם במודע. עמד כאן שר הבריאות ואמר: כן, לקחנו סיכון מחושב, בתחילת הדרך אנחנו שולחים אותם, ולא מוצאים פתרון אחר לאותם מאות אלפים שנסעו לחוץ לארץ והביאו לנו את הגל הרביעי, כשאתם קיבלתם את המשמרת שלכם בלי נפטרים וכמעט בלי מאומתים. לבוא ולהיתלות, אדוני ראש הממשלה, בנאום שלך, בנאום המרכזי, על כך שלא עשיתם סגר? השאלה הייתה סגר או לא סגר? אחרי החיסון גם לא היו צריכים סגרים. גם הממשלה הקודמת לא התכוננה לעשות סגרים. אז במה אתה מתגאה? במה אנחנו מתגאים, בכשל הארגוני של הממשלה ושל המשרדים השונים בתו הירוק ובמקומות הבדיקות? בכשל הארגוני בכלל בהסברה? הסחבת במתן החיסונים? אנחנו דיברנו והתרענו על כך. בקריסת בתי החולים היום? במה אנחנו מתגאים היום, בקבינט שלא מתכנס? בקבינט שאין בו שקיפות ולא מוציא פרוטוקולים? בממשלה שקשה לה לקבל החלטות בגלל הפערים האידיאולוגיים והמהותיים שיש? ממשלה בראשותך, ימין ימין, והממשלה הולכת להיפגש עם אבו מאזן? היכן ההיגיון והיכן האומץ הציבורי במצב הזה? אדוני ראש הממשלה, אין לנו עניין שתיכשל בזה. אנחנו רוצים שהממשלה תצליח במלחמה בקורונה. אין אופוזיציה וקואליציה, זה שייך לכולנו. אבל צריך לבוא ולתת תשובות לדברים האלה, ולא לתת נאומים שאין מאחורי הנאומים האלה שום דבר, שלא מתכתבים עם המציאות. על מה אנחנו צריכים לתת תשובות? הציבור מחכה לתשובות. צריך להגיד באומץ: נכשלנו. יכול להיות שלא היינו מספיק מיומנים, היינו עסוקים בהקמת הממשלה, חסרי ניסיון; היינו עמוק בתוך הקמפיין שמכחיש את הקורונה, שביקר מאוד מאוד את הממשלה הקודמת, ולכן לא היו לנו הכבוד או האומץ, ביוהרה הזאת, להגיד, לשמוע – כן, לשמוע לעצות שאחרים נתנו, מתוך רצון שבאמת נוכל להתמודד. אני לא יודע אם אתה זוכר שלפני כמה שנים היה לך קמפיין בחירות: "לא מתנצלים". אני לא יודע אם אתה זוכר את זה, אבל לפני שש-שבע שנים כיכבת ושיחקת בקמפיין בחירות של המפלגה שלך. דווקא היה לך כושר משחק לא רע, אני רוצה לציין. ראיתי את זה היום. שיחקת בהתחלה שאתה מתנצל על שפיכת כוס קפה הפוך על המלצרית, על תאונה שגרמת לה בעצירת פתאומית עם האופניים. בסוף אמרת: אנחנו לא מתנצלים. זה הקמפיין שלך. אדוני ראש הממשלה, ממשלה זה לא קמפיין בחירות וממשלה זה לא משחק. מהממשלה שאתם נמצאים בה זכותם של האזרחים לקבל התנצלות ומגיע להם לקבל הסברים. ברשותך, אני לא ארחיב על ההצלחות הגדולות בשליחות המדינית שלך – לא על הפגישה המנומנמת שלך מול הנשיא ביידן ולא הנאום באו"ם, שהוציא לצערנו דיבתנו רעה, על הממשלה, על תוכנו, וזה נעשה לפני כל העולם, לפני כל ישראל. אבל אני כן רוצה להתייחס למה שאתה אמרת בדברי הפתיחה שלך, על כך שהתקציב הזה מוריד מחירים. ואני שואל וכל האזרחים שואלים: על מה אתה מדבר? איזה הורדת מחירים? אנשים שנכנסים למרכולים, נכנסים למכולות, נכנסים לרשתות, נכנסים לירקנים, רואים עליית מחירים ויוקר מחיה גואה, והם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות רבים מן המוצרים. איך זה מסתדר עם מה שאתה אמרת, עם מס הגודש, ירידת מחירים? מה זה מס גודש, זה ירידת מחירים או עליית מחירים? מה זה מחירי החניה העירונית שעולים? רבים מהציבור עוד לא יודעים את זה, אבל הם ירגישו את זה. מה זה המס על שתייה קלה, זה נקרא ירידת מחירים? אתה יכול להסביר לנו מה זה המס על שתייה קלה? אתם מנסים להציג מיצג שקרי. אני עומד כאן באומץ ואומר: מיצג שקרי. הנושא שמוביל אתכם במס על שתייה קלה זה בריאות? אם רוצים להתמודד עם בריאות, חסר על מה להתמודד בבריאות? תתמודדו עם הפיצוחים, תעשו על זה מס. איפה המס על עוגות קרם וקצפת? על פלאפל? על שניצלים? על כל המקפיאים בכל הרשתות? מקפיאים מלאים בדברים מטוגנים – איפה מס הבריאות על זה? נוח לכם לעשות על דברים קלים מאוד, ששם ההכנסה גבוהה, ושהחלק הבריאותי ודאי לא עומד בשורה הראשונה של הבעיה. אתם שולחים את כולם לשתות מים. מה אתם רוצים? מה אתם צריכים? כן, זה מס על שתייה קלה, שבצורה קלה רוצים לכסות על גירעונות, על הסכמים קואליציוניים, על מס שפתיים ועל קניית שלטון לכל אחד כפי רצונו וכפי בקשתו. ומה זה המס על החד-פעמי, זה לא עליית מחירים, המס על החד-פעמי? מי ישלם את זה? אלה שאוכלים במסעדות, מייבשי כלים, אנשים שעושים שמחות ואירועים צנועים עם חד-פעמי, מוסדות חינוך, מוסדות רווחה, משפחות גדולות שמשתמשות בחד-פעמי. על מי זה ישפיע, על אנשים שנוסעים לחוץ לארץ? ומעל הכול, מס על התחבורה הציבורית. יש מס, עלייה של 25% בתחבורה הציבורית. מי שלא נמצא בקטגוריה של קשיש, של נוער או שהוא סטודנט – כל האזרחים מעל גיל 18 ועד גיל 60 ומעלה ישלמו 25% יותר על הנסיעות שלהם. הם היו מטעינים הרב-קו ב-100 שקלים – יצטרכו לשלם על זה מעכשיו, מהתקציב הזה, 125 שקלים. זה לא נקרא עליית מחירים? ומעל הכול, הקנס והמס הגבוה ללומדי תורה במשמרת שלך. בארץ ישראל – מי שלומד תורת ישראל בארץ ישראל ולמען עם ישראל ישלם מס מעונות יותר גבוה. זה הגיוני? על איזה היגיון דיברת? איזה היגיון כלכלי, חברתי, אנושי, לגרום לאימהות, לנשים עובדות, שעושות את זה במסירות, במאמץ, בכישרון, במוסר עבודה, במצוינות, בהערכה ממעבידים, כשהן תורמות למשק, לתועלת כלכלית ולאומית – להשאיר אותן בבית? לפגוע בהכנסות שלהן? לזרוק אותן לעוני? לפגוע במוטיבציה שלהן, ביכולת שלהן לתת תפוקות גדולות? אלפי האימהות האלה דורשות תשובות ממך: למה עשית להן את זה? מה הן פשעו? מה הן חטאו? מה הן לא עשו טוב? אם בעליהן היו נרקומנים או אלכוהוליסטים זה היה בסדר, אבל בגלל שהוא לומד תורה – מה אתה חושב, שהן ימכרו את הערכים שלהן, את הייעוד שלהן, את המאמץ שלהן בגלל שאתם גוזרים עליהן גזרות? הן לא ישליכו את הערכים שלהן. ואדוני ראש הממשלה, מעל הכול, שבירת המסגרות והקישורים הערכיים היהודיים השורשיים והמסורתיים של מדינת ישראל כמדינת היהודים – חקיקת חוקי הכשרות, הגיור, הרצון להקים מערכת נישואים חדשה ונפרדת שלא כהלכה המסורה, התקדים רק בשבוע שעבר בפתיחת גוף ממשלתי כמכון לרפואה משפטית בשבת ועוד דברים. המסגרת, אדוני ראש הממשלה, המסגרת והרקמה הדקה שעדיין קיימת בצביון, במסורת, נפרמת ונשברת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – במשמרת שלך. הכיפה הקטנה והדקה שעדיין נמצאת אצלנו, תעוף ברוח ותיעלם. אני גם אבקש ממך במסגרת הזאת להתנצל על עוד דבר – בזה אני מסיים, אדוני. דרך אגב, אני חייב את זה לעשרות אלפים שחזרו מאומן. כששמעת שיש איזה חשש שהם זייפו אישורים, מיהרת להאשים אותם בפלילים וביקשת מהמשטרה לחקור אותם. אדוני ראש הממשלה, נחקרו מאות, מאות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אף אחד לא הואשם. זכותם שתתנצל גם בפניהם, כמו בפני אחרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, נפתלי, זה גדול עליך. מה זה גדול? ענק. התפקיד הזה ממש לא נתפר למידותיך. בניגוד למה שאמרת כאן, מעל הדוכן הזה, כשהצגת את ממשלתך: הממשלה הוטלה עלינו –התפקיד הזה ממש לא הוטל עליך, אדוני. לא הייתה לך תמיכה ציבורית לתפקיד ראש הממשלה, אין לך כעת תמיכה ציבורית לתפקיד הזה, וארבעה חודשים לאחר שהושבעת כאן, מעל הדוכן הזה, לתפקיד, ברור שאין לך כל תמיכה מהציבור הישראלי. אתה מגרד, אדוני היושב-ראש, לעיתים, את אחוז החסימה, כמו שלא עברת בבחירות הראשונות שסיבכו את ישראל וגררו אותה לארבע מערכות בחירות. זה על ראשך, אדוני ראש הממשלה. אתה מנעת אז, בכך שלא עברת את אחוז החסימה, וגם השנה, ממשלת ימין אמיתית כפי שהציבור רצה – רצה, כן. עקרון הרצון של הרוב, אדוני היושב-ראש, בדמוקרטיה, יש לו מעמד, לעקרון הרוב, כן, לא רק לעריצות המיעוט. במקום זה, נפתלי בנט – השרה ברביבאי, אדוני, השרה ברביבאי מפריעה לראש הממשלה להקשיב לכך שהוא הקים במו ידיו ממשלת שמאל בכל מובן, בתמיכת התנועה האסלאמית ובהשתתפותה הפעילה. מר בנט, אתה עומד בראש ממשלת המעופפים. אדוני היושב-ראש, זוהי ממשלה מעופפת. השרים בחו"ל, מעופפים בכל מקום. לא נוסעים לנתיבות, לא מבקרים באופקים, בצפת, בטבריה או בקריית שמונה; מעופפים תרתי משמע, אגב, בעיקר לאיחוד האמירויות. ואתה, ראש הממשלה בנט, אולי תזכיר פעם אחת, פעם אחת – אגב, אדוני היושב-ראש, אתה, השר לפיד והשר בני גנץ כולם הזכירו היום, באירוע של השקת השדולה לקידום הסכמי אברהם, את חלקו האדיר של ראש הממשלה הקודם נתניהו, אבל מר בנט קטנוני וילדותי, לא מזכיר. הם נוסעים לעוד מקום, אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה בנט – הם נוסעים למוקטעה בהכנעה, בהרכנת ראש, מתרפסים ונוהרים למוקטעה. שרי הממשלה המעופפת נוהרים לרמאללה, למכחיש השואה אבו מאזן, לאיש אשר, אגב, שר בממשלה מסכים איתו, עם אבו מאזן, שצריך להעמיד לדין את חיילי צה"ל בהאג, בבית הדין הבין-לאומי בהאג. אדוני היושב-ראש, השר בנט כתב ספרון, "איך לנצח מגפה". אנחנו נדאג שהספרון הבא שיכתוב – ואנחנו נפנה לו הרבה מאוד זמן בקרוב: "איך להונות מדינה". נפתלי בנט, נכשלת. לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, האמת – קודם כול, תנועת ש"ס היא תנועתו של מרן רבנו עובדיה יוסף. נתחיל במשהו מיוחד, ואני מאמין שגם כבודו יוסיף על זה: נגיד משנה לעילוי נשמתו של מרן רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שבשבת היה יום פטירתו: "עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת – מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך – למקום עפר, רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון – לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". זו משנה באבות שהייתה לעילוי נשמתו של מרן רבנו עובדיה יוסף. חבל שראש הממשלה, גם למשנה שאמרנו לעילוי נשמת מרן הוא לא הקשיב, אבל ברוך השם היו אנשים שהייתה להם את הזכות במליאה והקשיבו והיו שותפים למשנה הזאת. אני רוצה לספר סיפור קצר על מרן, רבנו עובדיה, שמספר אותו ילד שהפך לרב ודיין בישראל: לפני למעלה מ-50 שנה – כך הוא מספר – ליד בית הוריי היה בית כנסת מרכזי בשכונה ולידו מגרש כדורגל שבו הייתי משחק עם חברים במשך השבוע, ובעיקר בשבתות, משחק שנקרא סטנגה. לא פעם היה הכדור עף לחצר בית הכנסת. פעם הוא אפילו ניפץ את אחת הזגוגיות של בית הכנסת. באחת השבתות היינו במגרש, הייתי אז כבן 15, ובשכונה היו מכנים אותי "עבריין". שיחקנו, ואני, בשובבות יתר, בעטתי חזק בכדור. הכדור יצא מן המגרש ועף לכיוון בית הכנסת. בדיוק באותו הרגע יצא מבית הכנסת מרן והכדור פגע במגבעת שלו והפיל אותה לאדמה, כך הוא מספר. אני וחבריי נפלנו על האדמה מרוב צחוק, התפקענו כשראינו איך הכובע של הדוס הופך לצלחת מעופפת. הרב הרים את הכובע וצעד אליי למגרש. שבת שלום, אמרתי לרב. כבודו רוצה לעשות לנו קידוש או להצטרף למשחק? שאלתי אותו בחוצפה. הוא לא נבהל, הוא הסתכל בי ושאל אותי: איפה ההורים שלך? אני עניתי בחוצפה: ההורים שלי מתו. הרב אמר לי: בוא איתי. זה נראה לי אז משעשע, אז החלטתי לשחק את המשחק והלכתי אחריו. הגענו לביתו, ואני אחריו. הוא עשה קידוש ונתן לי לשתות, ואז שאל: אתה רעב? מת מרעב, אמרתי. הרב סימן לרבנית וערכו לי בשולחן מקום ונתנו לי אוכל. אכלתי כמו אדם שלא ראה אוכל שבוע. הרב אכל מעט מאוד ורוב הזמן הסתכל בי ודיבר. לימים הבנתי שאכלתי גם את המנה שלו. כשסיימתי לאכול הוא שאל אותי: אתה עייף? אני מת מעייפות, עניתי. הרב הלך והציע לי מיטה. הלכתי לישון, ישנתי שם כל השבת. כשקמתי כבר היה מוצאי שבת. הרב שאל אותי: מה אתה רוצה לעשות? אמרת שאני רוצה ללכת לסינמה לראות סרט. כמה עולה סינמה? הוא שאל. לירה וחצי, אמרתי. הוא נתן לי כסף ושלח אותי. לפני שהלכתי, אמר לי: מחר תבוא עוד פעם. באתי גם למוחרת, אכלתי וישנתי, וקיבלתי כסף לסינמה, ועוד יום ועוד יום. עם הזמן התגלה לי שיש עוד 12 ילדים מהרחוב אצל הרב בבית. לא יכולתי להיות כפוי טובה, מה גם שאהבתי אותו באמת. עם הזמן הוא התחיל ללמד אותי מצוות, נטילת ידיים, קנה לי תפילין, היה לומד איתי חומש, משנה והלכות. לימים הלכתי בזכותו לישיבה והגעתי ללמוד רבנות, להסמכה, ולבסוף לדיינות. הוא חיתן אותי, השתתף בחתונת ילדיי והיה סנדק נכדיי. זה בעצם מסר, זה בעצם מה שמרן רבנו עובדיה יוסף אמר לכולנו: לדעת מה זה החלש, לדעת מה זה אותו אדם שאנחנו צריכים – ולפעמים אנחנו לא שמים לב. הוא יכול להיות עם חוצפה, הוא יכול להיות עם משהו שהוא התחצף היום, ואנחנו ממשיכים איתו. זו תנועת ש"ס, שקמה וחרתה על דגלה את הסיוע והעזרה לשכבות החלשות. אם אנחנו רוצים, אנחנו רואים כמה שש"ס באה ותומכת ועוזרת לחלשים. אך לצערנו קמה ממשלה בראשותו של נפתלי בנט, ראש הממשלה, שלא רק שפוגעת בחלשים אלא רומסת אותם וגם את טיפת הכבוד שיש להם אינה מוכנה לתת. בנט אומר ככה: "עצמאים רבים נופלים בין הפעימה הראשונה לשנייה", עצמאים רבים נופלים, "ובפועל לא מגיע שום פיצוי"; "בעברית פשוטה: דברים לא זזים, משהו לא עובד", ככה הוא אמר. בנט רכב על המצוקה של העצמאים בהיותו חבר כנסת באופוזיציה, ועכשיו הם מפגינים נגדו. בשבוע שעבר הוא הגיע במיוחד להצבעה נגד העצמאים, נגד אבטלה לעצמאים. ראינו אותו. לכל ההצבעות הוא לא הגיע אבל למה שהיה כנגד העצמאים, ביחד עם אביר קארה, הוא הצביע נגד. הוא הבטיח להפוך את ההלוואות בערבות מדינה ולהסדיר את הפחת המואץ, אבל כל זה, מה זה משנה? הבטחות לחוד ומעשים לחוד. "ישראל תהפוך לגן עדן" – אני מצטט מדבריו של ראש הממשלה, שאז היה חבר כנסת. "ישראל תהפוך לגן עדן למשפחות עובדות". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל סיכמנו שאתה נותן לי עוד דקה. צריך לעמוד בהסכמים, כבוד היושב-ראש. דקה, דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא אמר: "הורדה דרמטית של 15% במס ההכנסה" – בסופו של דבר קיבלנו מס גודש, מס חד-פעמי, מס על משקאות, פגיעה בשכבות החלשות, פגיעה בילדי המעונות, בחסרי ישע. בלי למצמץ פוגעים בהם, בנשים החרדיות. לא פעם התבטא ראש הממשלה ואמר על שר האוצר ועוד חברים בממשלה הקודמת: הם לא יודעים מה זה עצמאים, מה זה לכתוב חשבונית. אז זו הבעיה – אותם אנשים באו לעשות משימה לאומית בתפקיד שלהם; ראש הממשלה בנט, אתה באת לפה בשביל לעשות עוד אקזיט, אתה מתנהג למדינה כמו אל עסק. הגיע הזמן שתכתוב לנו חשבונית ותעזוב אותנו. קח את החשבונית, תביא אותה ולך הביתה. אפילו עצמאי אתה כבר לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת רון בן משה, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני קצת לא מבינה את נושא הדיון. חבר הכנסת אזולאי, אתה, שיכולת לסייע בהעברת התקציב רק לפני שנה, עשית אולי כל שביכולתך שלא יהיה תקציב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את זוכרת מי הצביע נגד התקציב? את זוכרת מי החברים שלך שהצביעו נגד התקציב? העובדות לא מבלבלות אותך, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו, שהיינו שותפים שלכם ועשינו כל מאמץ להעביר את התקציב, נתקלנו פעם אחר פעם בשיקולים לא ענייניים, שיקולים שאינם טובת מדינת ישראל, שהביאו אותנו לנקודה הזו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ליל החניונים, ליל החניונים. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> הנושא הזה הוא לא אישי, חברת הכנסת שטרית, הנושא הזה הוא לאומי, של מדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ליל החניונים – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתם הייתם מפלגת השלטון ודאגתם שלא יהיה תקציב. האין חוצפה גדולה מזו להטיח עתה בנו, שעושים מאמץ כל כך גדול להחזיר את המדינה למסלולה, בהאשמות האלה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עד שאתם הגעתם והבאתם תקציב – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> מתי נגיע לדיונים ענייניים? מתי תסתכלו פנימה? אנחנו שומעים אתכם כבר מתבטאים בראיונות בתקשורת – גם אותך, חבר הכנסת, קרעי, גם אותך, חברת הכנסת שטרית – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תספרי את זה לרם שפע. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – מכים על חטא על כך שלא העברתם תקציב, אומרים: טעינו – ואנחנו מוחלים, אבל לא על ההתנהגות הזו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזה נורבגי את? באיזו מפלגה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תספרי את זה לחברים שלך, חברת הכנסת בן משה. תספרי את זה לרם שפע, לאסף זמיר ולמיקי חיימוביץ. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> חבריי בקואליציה, האם אני מרוצה ושלמה במאת האחוזים עם כל סעיפי התקציב? לא. האם אני חושבת שניתן לעשות יותר? כן. אבל האם הכיוון הוא חיובי? בהחלט. איפה היינו לפני שנה ואיפה אנחנו היום. ישיבת ועדת שרים לענייני חקיקה שלא הצליחה במהלך שנה להעביר ולו חקיקה אחת – ותראו את ועדת השרים שהיום התקיימה וההצעות שמונחות בפנינו. איזו מראה אתם צריכים עוד מול פניכם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מס גודש, מס על החד-פעמי, מס על הפריפריה. איזה הישגים? << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> האם יש ראש עיר אחד, ראש עיר אחד בישראל, שחושב שטוב שלא היה תקציב במדינה בשנה החולפת? האם יש מנהל בית חולים אחד שאומר: כן, אני חושב שטוב שהיינו בשנה הזו ללא תקציב? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה 2,500 מתמחים התפטרו. בגלל זה 2,500 מתמחים התפטרו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> האם יש ראש אוניברסיטה אחד שתומך בעמדה הזו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, שב, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> האם יש איש תעשייה אחד שאומר: כן, טוב שבשנה הזו שיחקנו משחקי כבוד ואגו? תביאו אחד כזה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה את אומרת ל-2,500 מתמחים שהתפטרו? הם לא סומכים עלייך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> או ל-1,500 מתים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> והרכבת הזו, לאט ובטוח, בהנהגתו של ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר הביטחון, שר האוצר, שר המשפטים וכל הממשלה הזו, לאט-לאט חוזרת לנוע על המסילה, לא עם נהג משוגע שמנסה לקחת אותנו להרפתקאות שאנחנו אפילו לא מבינים מה תכליתן. הילדים שלי בני ה-15 מבינים את זה. איך אתם לא מבינים את הדבר הזה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> רגע, מה היא אמרה, משוגע? מה היא אמרה, משוגע? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כדאי שתשטפי את הפה שלך. איך את מדברת על ראש הממשלה – – – מי את בכלל שתגידי על ראש הממשלה משוגע? מי את בכלל – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> תביאו לי איש ציבור אחד שחושב שטוב שבשנת מגפה לא היה פה תקציב, איש ציבור אחד – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. תתביישי לך. כדאי שתתביישי שאת מדברת כך – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אם מישהו היה אומר "משוגע" – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא לא אמרה שם. היא לא אמרה שם. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> גם את כבר התראיינת ואמרת שזו הייתה טעות שלא היה תקציב. גם את כבר התראיינת, אז מה זה הנושא הזה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. לא תגיעי לגרם, לגרם ממה שהוא עשה לעם ישראל. מי את בכלל? מי את בכלל שתדברי על ראש ממשלה כך? חצופה. תתביישי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. חברת הכנסת גולן, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך מותר לה להגיד את זה, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אם מישהו היה אומר את זה על הצד השני, אתה בצדק היית אומר את זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא לא אמרה שם. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> והינה, הרכבת עולה על הפסים, והיום מתקיים כנס ברמת הגולן, וראש הממשלה השתתף בכנס הזה והודיע על השקעות שיהיו בגולן, על הכפלת האוכלוסייה ואחר כך הכפלה נוספת. וביום חמישי הקרוב ניפגש בכנס בעכו שיזמו האשכולות האזוריים יחד עם ראשי העיריות והמועצות, וגם שם אנחנו נגיד: הממשלה הזו תשקיע בגליל ובנגב ובבקעה ובכל מקום שאזרחי ישראל גרים בו והמערכות הציבוריות בהם הורעבו והוזנחו כבר יותר מדי שנים. ואני אהיה שם, וחברים נוספים יהיו שם, ואנחנו נמשיך לשרת את אזרחי ישראל ומדינת ישראל גם בשנה הקרובה וגם אחריה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רק אל תהיו במעלית, זה מסוכן. אל תהיו במעלית או בחניונים. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת פינטו, בבקשה. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אדוני יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה נפתלי בנט, שרי הממשלה, חברי וחברות הכנסת, בימים האחרונים הגשתי הצעת חוק חשובה שזכתה לתמיכה מכל סיעות הבית. הצעת החוק הזאת נותנת מענה לאוכלוסייה ענקית של אנשים עם מוגבלויות החיים בארץ, ומחייבת למעשה שבהצהרות ובמסיבות עיתונאים במצבי חירום מטעם המדינה יהיו תרגום לשפת הסימנים והנגשות נוספות לאנשים עם מוגבלויות. הצעת החוק הזאת תאפשר לאוכלוסייה שלמה, המונה כשני מיליון איש, להיות חלק מהנעשה בישראל ולקבל בזמן אמת את המידע הקריטי מההצהרות. אבל לצערי, בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה, מסרב לתמוך בחוק הכה-חשוב הזה. ראש האופוזיציה נתניהו אמר לי במילים אלה כשביקשתי את תמיכתו כהצעת החוק: את מהקואליציה, אני לא תומך בחוקים מהקואליציה, למרות שאמרתי לו שמדובר בהצעת חוק שמצילה חיים ונפשות של אנשים עם מוגבלויות. חבריי לאופוזיציה, על מה אנחנו דנים כאן היום? על תקציב המדינה. תקציב אנטי-חברתי, אתם אומרים? אני, כמי שעובדת שנים למען אנשים עם מוגבלות, יחד עם ראש הממשלה נפתלי בנט ובשיתוף עם שרת התחבורה הוספנו 6 מיליון שקלים שלראשונה מוקצים להנגשה של אוטובוסים בין-עירוניים למען אותם אנשים שרוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, לעבוד ולהתפרנס בכבוד. בנוסף, בעבודה משותפת עם שרת התחבורה, יוקצו עוד 90 מיליון שקלים להנגשה של תחבורה ציבורית לכלל הציבור – סכום חסר תקדים לצמצום פערים ויצירת שוויון הזדמנויות כלכלי ומוסרי לאנשים עם מוגבלות. יחד עם שר התרבות נמנף את חיי התרבות והפנאי לאנשים עם מוגבלויות, שמאז ומעולם לא קיבלו חשיבות ויחס מהמדינה: תקודם הנגשה לשונית בתיאטראות ובמוזיאונים באמצעות כלים טכנולוגיים, עובדים ייעודיים להנגשת המידע, ייבנו מתקני כושר מונגשים בפארקים ובגני ציבור לאנשים עם מוגבלויות. יחד עם שר הביטחון בני גנץ פעלנו למען הנגשת מערת המכפלה עבור אנשים עם מוגבלויות. אנחנו בונים יחד מסלול משופר ונגיש לחיילים וחיילות עם מוגבלות. נכון, יש עוד עבודה בנושא הנגשת שירותי הבריאות ועוד סגמנטים אחרים, אבל כולנו יחד עובדים על זה. יש תנועה סוף-סוף, ואנחנו נתקן את מה שלא תוקן מעולם. ראש האופוזיציה נתניהו הוא פצצת אטום אנטי-חברתית. זאת הסיבה שהממשלה בראשות נפתלי בנט צריכה לחוקק חוקים בסיסיים, אלמנטריים, למען האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל שנזנחו לאורך כל הקדנציה של נתניהו כראש ממשלה. אני הייתי שם, בצד השני של המתרס, כפעילה חברתית. צעקתי, הפגנתי, מחיתי, אבל דממה מכם. שום דבר. מעבר לאנשים עם מוגבלויות גובש פה תקציב טוב, אחראי ומאוזן שישרת 100% של הציבור הישראלי, וכל אזרח ירגיש כיצד הוא מקבל את מה שמגיע לו. תקציב 2022 יגדל ב-24 מיליארד שקלים ונותן מענה לנושאים קרדינליים שהוזנחו. זה הצריך עבודת נמלים ומלאכת מחשבת בין כל משרדי הממשלה – המגוונת ביותר שנראתה פה מזה תקופה. תקציב הבריאות יגדל בעוד 2 מיליארד שקל; עוד 700 מיליון שקל יוקצבו לתקציב הרווחה; לחינוך תהיה תוספת של מיליארד שקל, ביניהם 300 מיליון לצמצום פערים; לביטחון פנים עוד 700 מיליון שקל; עוד 1.5 מיליארד שקל ישולמו כתוספת לאזרחים הוותיקים שמקבלים תוספת הבטחת הכנסה; 1.8 מיליארד שקל יינתנו לנכים, ויועלה המענק השנתי לניצולי השואה באלפי שקלים לכל ניצול. זה רק על קצה המזלג.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (כל זה אחרי למעלה משנתיים של שיתוק וסחרור פוליטי ועוד בזמן מגפה, בראייה לאומית ומערכתית טובה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (טובת ישראל דרשה ממשלה מתפקדת, ועכשיו האופוזיציה לא קולטת. הינה, יש תקציב. התקציב יעבור, וסוף-סוף המעשה האנטי-חברתי שלכם יגיע לידי סיום ומדינת ישראל תוכל באמת לדאוג לאזרחיה שכל כך זקוקים לסיוע. תודה רבה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני הייתי חוזר בי מהמילים "נתניהו פצצת אטום". זה לא מכובד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, דווקא כן, הערתי, וחזרה בה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מערת המכפלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת רם שפע, בבקשה. << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: ראש הממשלה אישר לו כשהיה שר הביטחון, וגנץ המשיך את זה.) << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא חתם. << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: הוא חתם – – – במשך שנים נתניהו לא אישר.) << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שנתיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת שפע. חברת הכנסת שטרית, תודה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> חברת הכנסת שטרית, המליאה רק התחילה. תשמרי בינתיים על הקול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת שפע. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. ראיתי את מה שכתבו חברי האופוזיציה על הדיון הזה, הסתכלתי על המילים שהם בחרו, על הממשלה – מצליחה, לא מצליחה – הבנתי שלא היה להם הרבה מה להגיד על הממשלה הזאת. מה לעשות, קשה לתקוף אותה. במשך שנים התרגלנו פה לממשלות שחשבו שהתפקיד שלהן זה לשלוט, רק למשול. אין מהות, אין תוכן, אין עומק. אבל שאלתי את עצמי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רם, אתה זוכר מי הצביע נגד התקציב לפני שנה? << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> שאלתי את עצמי: מה תפקידה של ממשלה במדינה? בשביל מה אנחנו פה? למה באנו? ונתתי לעצמי שתי תשובות: האחת, כמובן – תפקידנו לעבוד בשביל האזרחים והאזרחיות; השנייה – ליצור אצלם תחושה שכיף לחיות פה, שהם יכולים ליהנות, לסמוך עלינו, שנעבוד בשביל האזרחים, שאפשר יהיה לחבר בינינו. הדבר המדהים ביותר שקרה בממשלה שלנו, חברי האופוזיציה היקרים – למרות שאתם אהבתם לפלג – זה שהפסקנו לחפש את השיסוי, את המפריד, את המפלג. מה לעשות, קל מאוד לפלג. קל לראש הממשלה לשעבר, היום חבר הכנסת בנימין נתניהו, תמיד לחפש איך להאשים את הערבים, איך להאשים את השמאלנים, אם אפשר אז גם לא לתת זכויות לקהילה הגאה. כל מי שאפשר, היינו מפלגים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> רק לשאול: לערבים בקהילה הגאה יש זכויות – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> כן, אדוני שלמה קרעי, גם אתה לקחת בזה חלק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת גולן – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 53 מיליארד שקל לאחים המוסלמים. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> החברה הערבית הם חלק מהחברה הישראלית, מה לעשות, וגם להם צריך לדאוג לזכויות האזרחיות, גם אם זה קשה, חברת הכנסת מאי גולן. והממשלה הזאת, מה לעשות – קשה לכם לצפות במה שקורה פה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. אתם ממשלה יהודית-פלסטינית. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> קשה לכם לראות אותי ואת ניר אורבך מסכימים על הרבה דברים; קשה לכם לראות את אילת שקד ותמר זנדברג מסכימות על הרבה דברים. אני יודע, זה מתסכל, אתם לא מבינים איך זה קורה. קשה לכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה שוד. הרי אם אתם הולכים לבחירות אתם לא עוברים את אחוז החסימה. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> דודי אמסלם, קשה לך לראות שיש ראש ממשלה שהוא לא כל היום אומר: אני, אני, אני ואני. הוא אומר: אנחנו. הוא מפרגן לשרים ולשרות שלו. אכפת לו ממה שהם עושים. מה לעשות, הממשלה הזאת עומדת במה שהיא הבטיחה. היא הבטיחה שיהיה קצת יותר משעמם, קצת יותר שקט, והיא עומדת בזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא הבטיחה שלא לשבת עם עבאס. היא הבטיחה שלא לשבת עם יאיר לפיד, לא עם מרצ. היא הבטיחה לא לעקור את מורשת ישראל. הוא הולך עם כיפה כאילו הוא יהודי דתי – – – מר בנט, השיירה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, רק לפני 20 דקות באת בטענות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא עובר את אחוז החסימה, הוא לא יכול לעבור לי, הבן אדם הזה, וגם לאזרחים, הוא לא יכול לעבור בגרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, נדמה לי שלפני חצי שעה באת בטענות. הבנתי אותך. בבקשה לשבת. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אפשר לדבר בלי לצעוק, אדוני אמסלם? אני שואל אותך שאלה אמיתית. איך אתה מרגיש בנוח לדבר על הפרת הבטחות? ראש הממשלה שלך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – תאר לך עכשיו שבן גביר ראש ממשלה עם שלושה מנדטים. מה אתם אומרים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק לפני חצי שעה באת ואמרת – ואמרתי לך: שני הצדדים. אז בבקשה, אתה לא יכול לנאום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני פה בפרלמנט ואני יכול לדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. אתה לא יכול לנאום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> וגם לקרוא קריאות ביניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קריאות ביניים זה לא נאום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא נאום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה נואם מהמקום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר איתו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תדבר איתו, תן לו לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ככה. חבר הכנסת אמסלם, ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תוציא אותנו עוד פעם. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני באמת תוהה לפעמים איך אתה מרגיש בנוח כשהיית כל כך הרבה שנים עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, מפר ההבטחות הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. איך אתה לא יושב וקצת יותר מצטנע כשאתה מדבר על הפרת הבטחות? באמת לא הבנתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סליחה, היית בחניון והפלת ממשלה. הפלת ממשלה וקיבלת תפקיד. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אני גאה שעזבתי את הממשלה הקודמת בשביל לחזור לכנסת ולהקים את הממשלה המדהימה שאנחנו הקמנו פה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> בממשלה הנוכחית יש הרבה דברים טובים שאנחנו עושים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. תשאל רק את הציבור ברחוב מה הוא חושב עליכם. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> המון דברים. יש פה תקציב עם כמה אלמנטים חברתיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשאל, תסתובב ברחוב קצת. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> ראיתי את הציבור, הוא חושב שאנחנו מטפלים טוב בקורונה. ראיתי את הציבור מתחיל להבין שהממשלה הזאת עושה טוב. אבל אני רוצה לסיים, ברשותך, ולדבר על מערכת החינוך שלנו. יש לנו שרת חינוך חדשה, ואיזה כיף שאני כבר לא צריך לנהל את המגעים שלי על מערכת החינוך עם שר החינוך גלנט, שהקשר והעניין שלו בחינוך הוא באמת, לצערי, מקרי בהחלט. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? היה לך מעניין. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> איתך היה לי מעניין, חברת הכנסת שטרית. אני רוצה לסיים ולהגיד שיש עוד מהלך מאוד חשוב שהממשלה הזאת צריכה לעשות. אדוני ראש הממשלה מר נפתלי בנט, אני יודע שהחינוך חשוב לך מאוד. שיתפנו פעולה עוד כשהיית שר החינוך, ואני מקווה ובטוח שאתה זוכר את התקופה שלך בשבט דרור, בסניף כרמל, אי שם בבני עקיבא לפני כמה שנים. אז כמה שנים אחרי שאתה היית בבני עקיבא, אני הייתי במחנות העולים, ורבים מחברי הקואליציה היו פה בתנועות נוער ובארגוני נוער. אני יודע שנתת את כולך שם; גם אני עשיתי את זה. יש לנו עדיין מחויבות קריטית להשלים, ממש בתקציב הנוכחי – התחייבנו יחד בקווי היסוד של הממשלה שאנחנו נגדיל את בסיס התקציב של תנועות הנוער, של ארגוני הנוער, שנות השירות, קבוצות המחנכים, המכינות. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שהתקציב הזה יעבור ביחד עם הגדלה בבסיס התקציב של החינוך הבלתי-פורמלי. אני יודע שזה בוער בך, בכל אחת ואחד מהיושבות והיושבים פה, זה בדמינו ובנפשנו, לצד המהלכים הגדולים שאתה מוביל, וכולנו כממשלה בקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רם, אתה זוכר מי הפיל את התקציב בשנה שעברה? מי צץ מהחניון ודאג לכך שעוד שנה לא יהיה תקציב? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הפלת ממשלה, קיבלת תפקיד. שיחדו אותך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, היטיב חברי לסיעה הרב מקלב להציג את הנושא שבגינו 40 הח"כים ביקשו את הדיון בנוכחותך. חמישה אנשי ימין כיהנו בעבר כראשי ממשלה. אולי יאפשרו לראש הממשלה לשמוע? ראש הממשלה, אולי תשמע? חמישה אנשי ימין כיהנו בעבר כראשי ממשלה. הראשון, בגין, האיש עם האידיאולוגיה, נשבה בקסם של תקופת האביב עם מצרים, החזיר את כל סיני וחתם על אוטונומיה. כאחד שעבר את כל הניסוחים עם האנגלים, ציפו ממנו שלא יסכים לאוטונומיה. שמיר, ימני אבל עקשן, התחמק מבוש האבא ובייקר, לפעמים גם בלי טקט ודיפלומטיה, אבל ייזכר כימני שלא ויתר. שרון ייזכר כחמקן, עם ההסבר של מה שרואים מפה לא רואים משם, וללא כל תמורה הוא ביצע התנתקות והוא גרם למפח נפש. אולמרט ייזכר כמקפיא הבנייה ביהודה ושומרון. נתניהו ייזכר כדיפלומט שהצהיר על שתי מדינות, מתוך הערכה שלו – וכנראה היא נכונה – שעם התנאים שהוא הציב, הפלסטינים לא יתקדמו לשתי מדינות, ובעקבות זאת העולם התחיל להבין שעם הערבים צריך להתנהל ביד תקיפה. והוא בעצם הכין את הקרקע, קרקע פורייה לטראמפ, שגם החליט בסוף על ירושלים כבירת ישראל, גולן של ישראל ועוד כל מיני פעולות. אתה ראש הממשלה השישי. איך אתה תצטייר? גב' סילמן, אולי את נותנת לראש הממשלה לשמוע? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> הרב פרוש – – – ראש האופוזיציה לא נמצא כאן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה השישי. איך אתה תצטייר? חשבתי שיש לך סיכום עם ראש הממשלה החליפי – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני לא מבין למה הדיון הזה ממשיך להתקיים. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> ראש האופוזיציה לא נמצא פה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה הזוי. מה שקורה פה הזוי. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> מה קורה פה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – למרות ההסכמים עם מפלגות השמאל – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הרב פרוש, ביקשתם 40 חתימות. צריך את ראש האופוזיציה, הוא לא נמצא. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שלא תמנה את הרביי הרפורמי לשר כדי לא לתת לרפורמים את ההכרה, אבל בחסותך הוא – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם סתם עובדים בשבילו. אתם כמו חיילים של הבן אדם, שלא נמצא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז תענישו אותנו, אל תיתנו מקום בוועדות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הרביי הזה נכנס עם ספר תורה לעזרת נשים בכותל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, בבקשה שב. חבר הכנסת קרעי, אתה מפריע לו. בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חשבתי שיש לך סיכום עם ראש הממשלה החליפי, למרות ההסכמים עם מפלגות השמאל, שלא יינקטו חס ושלום פעולות לרמיסת קדושת השבת, והינה, ללא חשיבה, מקדמים היום חוק לפתיחת המתקן באבו כביר בשבתות ורמיסת הסטטוס קוו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא שואל מה זה שבת. הוא שואל מה זה שבת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חשבתי שיש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנט שואל מה זה שבת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לך סיכום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא שואל מה זה שבת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה אתה מפריע? תן גם לי לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חשבתי שיש לך סיכום עם ראש הממשלה החליפי שהוא לא מקדם מדינה פלסטינית ואתה לא תתקוף את רעיון שתי המדינות. אבל בחסותך, אדוני, עלייה לרגל למוקטעה, ובדיוק כמו שאתה לא תוריד את הכיפה ואתה רואה בזה סמל, מדינה פלסטינית זו הכיפה של לפיד ושל השמאל, והם את הדגל הזה של מדינה פלסטינית לא יורידו, ואתה בחסותך גורם לכך שהעסק הזה יתעורר מחדש. איך אתה תצטייר? כל הדברים הערכיים שעם ישראל ניחן בהם מכוח התורה מנוכרים לחלקים גדולים מהקואליציה. אתה תצטייר כראש ממשלה שנתן רוח גבית לאותם אלה שהם השמאל ונתת בהם רוח חיים חדשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פרוש. חברי כנסת נכבדים, על פי פרק שני, סעיף 45, סעיף ד', סעיף קטן (4), "ראש האופוזיציה ישתתף בכל מהלך הדיון, והוא רשאי לנאום מייד אחרי ראש הממשלה כאמור בסעיף 14". מי שביקש לקיים את הדיון הזה ב-40 חתימות זה אתם, ולכן אני מבקש מאוד, אני מכריז על חמש דקות הפסקה, ואני מבקש שמישהו ידאג שראש האופוזיציה חבר הכנסת נתניהו יגיע לאולם. אני מאוד מודה לכולם. בין חמש לעשר דקות הפסקה. אנחנו נודיע על חידוש. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:12 ונתחדשה בשעה 17:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. אני מאוד אשמח אם אנחנו נכבד את תקנון הכנסת ואת המליאה וכולנו נימצא כאן, כולל מי שהגיש את הבקשה. הדובר הבא – חברת הכנסת רופא אופיר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לפי איזה סעיף? << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אני הבנתי שחבר הכנסת שמגיש את הבקשה צריך להיות כאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פרק שני, אם אתם כבר שואלים, סעיף ד', סעיף קטן (4). << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אי-הבנה. אם זה ראש האופוזיציה אנחנו לא הבנו את זה כך, אבל אנחנו מקבלים, מקבלים את תקנון הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה מוזר שאתה צריך להפסיק דיון כדי שראש האופוזיציה יגיע. אני מניחה שהוא מכיר את התקנון היטב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לא התחלנו את הדיון כשראש הממשלה לא הגיע, נכון? חיכינו, שינינו את סדר-היום והחלפנו – – – של ה-40 חתימות. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא שמעתי אתכם נזעקים על כך שראש האופוזיציה לא כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש, חבר הכנסת אופיר, חבר הכנסת אופיר. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – גם ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, אבל גם חיכיתי, לא מיהרתי להפסיק. בואו ננסה להרגיע, אנחנו אחרי זה. בבקשה. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, תמונתה של רחל אייזנשטט, זכרה לברכה, מלווה אותי מאז הותרה לפרסום – תמונה של אישה יפה המצטרפת לגלריית תמונות רבות, רבות מדי, ובגלריה ניבטות תמונותיהן של נשים מכלל המגזרים, מכלל החברות, המבקשות: תזכרו ותזכירו. אל תשכחו אותנו. זכרו שלא מצאנו את מותנו בשדה הקרב. כל מבוקשנו היה לקיים חיים. כדי למגר את תופעת האלימות יש לצאת לקרב. לא מדובר במערכה בדמות חוק בודד כזה או אחר אלא במלחמה שתעקור את התופעה מהשורש. בשנת 2017 יצאה לדרך בקול תרועה רמה התוכנית למניעת אלימות במשפחה, תוכנית שדרכה החלה ב-10 בספטמבר שנת 2014, בהקמת ועדה בין-משרדית בראשות המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. במסמך שהוגש בשנת 2018 לוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, שביקשה לעקוב אחר יישום התוכנית, נכתב כך: "תפקידי הוועדה היו גיבוש תמונת מצב עדכנית בנוגע לתופעת האלימות במשפחה, גיבוש מדיניות ודרכי פעולה מומלצות וסנכרון בין משרדי הממשלה והארגונים הפועלים בתחום. הנושא המרכזי בהמלצות הוועדה היה הצורך בשיתוף הפעולה בין גורמי המקצוע השונים המעורבים בטיפול בנפגעי האלימות במשפחה, וכן הצורך בהרחבת מעגל הסיוע לנפגעי האלימות במשפחה. הוועדה הגישה את המלצותיה הסופיות ביוני 2016, ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אימץ את המלצותיה והורה על הקמת ועדה בין-משרדית לגיבוש תוכניות פעולה אופרטיביות למימושה. לשם הכנת תוכניות הפעולה נבנו צוותים שדנו בנושאים השונים וגיבשו המלצות בנושא לפעולות שיש לבצע בתחומים תשתיתיים וכן המלצות הנוגעות לאוכלוסיות מסוימות. ועדת שרים למאבק באלימות (בראשות השר לביטחון הפנים) שהתכנסה ב-19 ביוני 2017, אימצה עקרונית את עיקרי תוכנית הפעולה המבוססת על המלצות הצוותים המקצועיים והתחייבה לפעול ליישומה בהקדם האפשרי. ב-7 ביולי 2017" – אז קיבלה הממשלה בראשותך, אדוני ראש האופוזיציה, את החלטה מס' 2820, "במסגרתה אימצה עקרונית את עיקרי תוכנית הפעולה ליישום המלצות הוועדה הבין-משרדית וקבעה כי יש לפעול למימושה בהקדם האפשרי. בשנת 2017 התקבלו המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה, תוכנית חומש בתקציב של 250 מיליון שקלים". תסכימו איתי – איזה חזון מרשים, רק מה, דיבורים לחוד ומציאות לחוד. הממשלה הקודמת שכחה, פשוט שכחה, לתקצב את המלצות הוועדה. בתקופה שחלפה מאז נרצחו כ-100 נשים, ורבות נוספות הצטרפו למעגל האלימות. בחודש יולי האחרון, זמן קצר לאחר הקמת הממשלה בראשותך, אדוני ראש הממשלה נפתלי בנט, הורה שר האוצר אביגדור ליברמן לקדם את יישום המלצות הוועדה למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה. הממשלה הזאת הופכת מילים למציאות, ועוד בטרם אישור תקציב המדינה תוקצבו באופן מיידי מענים בסך 55 מיליון שקלים והועברו למשרד הרווחה והשירותים החברתיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, את כבר הרבה מעבר. תודה. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מתכנסת לקראת סיכום, ברשותך. אני לא אעבור על כל עיקרי התוכנית, אבל היא מביאה חזון גדול, כי הגיעה הזמן לחשב מסלול מחדש. ברשותך, עוד שני משפטים: הנשים ששילמו בחייהן, במותן ציוו לנו את החיים. עלינו לזעוק יחד, גברים ונשים כאחד: לא עוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך על הדברים החשובים. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, לפני הבחירות הבטחת לנו את תוכנית סינגפור, ואני מצטט: "זוהי התוכנית שתהווה תנאי יסוד להקמת הממשלה. ישראל יכולה וצריכה להיות גן עדן לאנשים עובדים. תוכנית סינגפור", אמרת, אדוני ראש הממשלה, וכדאי שתסתכל לי בעיניים, אדוני ראש הממשלה; את ראש האופוזיציה חייבו לבוא – בוא גם אתה תסתכל בעיניים, תסתכל לי בעיניים – "כמו הרפורמות שביצעו תאצ'ר ורייגן בעבר, תזניק את ישראל קדימה. זו התוכנית הכלכלית הנועזת בתולדות המדינה". עברו חלפו להם פחות מחמישה חודשים. לצערי, את תאצ'ר ורייגן החלפת במנסור עבאס ווליד טאהא, תומכי הטרור, ואכן, חייבים להודות, אדוני ראש הממשלה, שישראל הפכה להיות גן עדן – גן עדן לפורעי חוק בדרום, בצפון, ואין דין ואין דיין. רק אתמול התקשרה אליי חיילת מכרמיאל, אדוני ראש הממשלה, ומיררה בבכי איך פורעים ערבים הרביצו לה ולחברים שלה, שבסך הכול באו לעשות פק"ל קפה, והמשטרה הגיעה אחרי חצי שעה, וכשהיא הגיעה – נפנפה אותם. גן עדן למחבלים שמנהלים את בתי הכלא, והשר לביטחון פנים משלום עכשיו, שאתה מינית, אפילו לא מוכן לחקור את תנאי הכליאה המופלגים שלהם; גן עדן למאיימים בהר הבית; גן עדן לגובי הפרוטקשן. מעולם לא היו ימים כל כך כואבים לחיילי צה"ל, לשוטרי משטרת ישראל, שלא רק פגעת בתנאי השכר שלהם אלא פגעת במורל שלהם, בגאווה שלהם. אולם בדבר אחד קיווינו שתקיים את ההבטחות שלך – בתקציב. בפועל, גם כאן סיפרתם סיפורים והוניתם את הציבור. רק בשבוע שעבר אתה וחברי הקואליציה שלך הצבעתם נגד חוק לדמי אבטלה לעצמאים. ריבונו של עולם, זה היה קמפיין הבחירות שלך, זה היה חלק מהמצע שלך, עם זה הלכת לשולמנים, בזכות זה נבחרת, יש לך נציג בכנסת שלא הפסיק לדבר על זה, אבל אתם הצבעתם נגד והוניתם את הציבור. העצמאים לא לבד. אתה כל הזמן מדבר על ממשלת איחוד, ואכן, איחדת את כולם נגדך. פגעת במשפחות ברוכות הילדים, פגעת בעצמאים, פגעת במתמחים, פגעת בחקלאים, פגעת במטפלות, פגעת בנשים חלשות לקראת גיל הפרישה ועוד ועוד ועוד. אדוני ראש הממשלה, את תוכנית סינגפור אפשר להחליף עתה, ואולי אפשר לומר, נפתלי, שהתחלת בתוכנית מי רוצה להיות מיליונר, אבל גמרת בהישרדות גרסת ערערה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 53 מיליארד שקלים למנסור עבאס – ואין כסף לשכונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, חברות וחברי הכנסת, עד היום נרצחו בשנה הזאת בחברה הערבית 98 אזרחים, ואנחנו עדיין לא סיימנו את השנה, אדוני היושב-ראש. ב-20 השנים האחרונות נרצחו במדינת ישראל כ-1,500 אזרחים ערבים. יש לנו כל מיני הסברים שיוצאים בתקשורת, מפוליטיקאים שונים, כדי להסביר את התופעה הזאת, כיצד במדינה שכולה צבא, כולה גוף ביטחוני אחד גדול שיש לו שמות שונים, זה קורה, מה הביא אותנו למצב הזה ולמה הממשלה לא מסוגלת, או למה המשטרה לא מסוגלת להתמודד עם התופעה הקשה מאוד של פשיעה מאורגנת בחברה הערבית. ואני חושב שיש הסבר אחד – כמובן שיש המון הסברים, אבל יש הסבר אחד בטוח בעניין הזה, וזה שבמדינת היהודים הדם הערבי שווה פחות. הרי ברור לך, ראש הממשלה, כמו שברור לשאר חברי הכנסת, שאם אלה היו אזרחים יהודים לא היינו מגיעים למצב הזה, כלומר, האמירה הברורה היא שבמדינת היהודים הדם הערבי שווה פחות. אנחנו כל יום שומעים על פתרונות הזויים שונים לפתרון הבעיה. כל מי שיש לו רעיון הזוי – כל יום בא מישהו הזוי אחר ומציע לנו פתרונות שונים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מי רצח את כל הערבים האלה? סמי, מי רצח את הערבים האלה? מי רצח אותם? למה אתם לא מטפלים בזה? למה אתם נגד פתיחת תחנות משטרה במגזר הערבי? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך לערב את הצבא בפתרון, צריך לערב את השב"כ בפתרון, צריך לחטוף אזרחים, במילים אחרות. היום אנחנו שומעים על מעצרים מינהליים. מה זה מעצרים מינהליים? זה לחטוף אנשים ללא משפט, זה מעצרים מינהליים. הפתרונות ההזויים האלה, יש ביניהם חוט מקשר אחד: המנטליות המיליטריסטית, שמובילה את כל מי שמדבר על הפתרונות האלה ברגע שמדובר באזרחים ערבים. אם אלה היו אזרחים יהודים לא היינו שומעים את הפתרונות האלה. יש לנו גם ניסיון. לפני שני עשורים המשטרה כן יכלה להתמודד עם הפשיעה המאורגנת, ברגע שהקורבנות היו יהודים במדינת ישראל. יש לה את הכלים. לפני שני עשורים היה לה הרבה פחות כוח אדם, הרבה פחות תקציבים והרבה פחות טכנולוגיה, והיא יכלה אז להתמודד עם התופעה. היום היא החליטה שהיא לא יכולה, ואנחנו שומעים את כל הפתרונות ההזויים האלה כדי לא לפתור את הבעיה. ראש הממשלה נפתלי בנט, תפקידה של כל ממשלה, כל מדינה, בראש ובראשונה הוא לספק ביטחון אישי לאזרחים שלה. מדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז למה הצבעתם נגד הקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים? אתם הצבעתם נגד הקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים. למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, תודה. חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חוזר על מה שאמרתי. תפקידה של כל ממשלה, כל מדינה, הוא בראש ובראשונה לספק ביטחון אישי לאזרחים שלה. מדינת ישראל החליטה שהיא רוצה לספק ביטחון אישי רק ליהודים במדינת היהודים. את זה היא יכלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד, אדוני. היא החליטה להפקיר את האוכלוסייה הערבית ולא לספק לה ביטחון אישי. בתפקיד הכי חשוב של מדינה וממשלה נכשלתם, ראש הממשלה. תתפטרו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק הלוי, בבקשה. חבר הכנסת יצחק הלוי. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברותיי וחבריי חברי כנסת ישראל, אני רואה את הנושא הכתוב כאן, תקציב אנטי-חברתי, ואני אומר ושואל מה יותר אנטי-חברתי מאי-אישור תקציב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שים לו שעון, היושב-ראש. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מה יותר פוגע באוכלוסיות חלשות מאשר אי-אישור תקציב, מה פוגע בנכים ובחקלאים יותר מאשר אי-אישור תקציב. ואני אומר זאת, אדוני היושב-ראש – זכיתי להעביר 18 תקציבים בחיי כראש עירייה, ועשיתי זאת משום שהייתי מחויב לתושבי עירי. ואם חלילה לא הייתי עושה זאת, אתם יודעים מה היה קורה לי? תשאלו את ראש עיריית טבריה מה קרה לו כשהוא לא אישר תקציב. אתם ודאי זוכרים גם מי פיטר אותו. ולכן אני אומר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תשאל את החברים שלך מכחול לבן, שצצו מהחניון והפילו את התקציב. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לכן אני אומר: תקציב, בראש ובראשונה תכליתו לסייע לאוכלוסיות חלשות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל היה תקציב, היה תקציב. העיקר – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מאי, מאי, שנייה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל היה תקציב, תפסיק לחזור על השקר הזה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מאי, מאי, מאי, אל תפריעי לי. מאי, אל תפריעי לי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל היה תקציב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, תודה. חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ולכן, בראש ובראשונה, כשלא מאשרים תקציב שלוש שנים – זו הפגיעה הקשה, זו הפעולה האנטי-חברתית, זה הדבר הגרוע ביותר שיכול להיות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שקר, שקר, שקר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אין דבר קשה מזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לשקר? היה תקציב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תודה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> וכל התרגילים הם לא רציניים. ואני חוזר ואומר – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שנה וחצי היה תקציב המשכי. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – אם ראש עירייה לא היה מאשר תקציב, היו תוך ארבעה חודשים משחררים אותו. דרך אגב, זה כבר נעשה, כפי שכבר אמרתי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה נואם על שקר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, אני נמנע מלרשום אותך אפילו. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס – כפי שהבטחתי שאני אעשה עד אשר יהיה שיפור – לתרבות השיח במשכן הזה. דיברתי בפעם הקודמת, הפריעו לי, חבר הכנסת גדי. אני רוצה שוב להתייחס לנושא הנורבגים. מאי, תקשיבי רגע, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני מקשיבה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תסתכלי עליי. אני נראה לך נורבגי, מאי? אני נראה לך נורבגי? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אולי – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו – – – זה בדיוק – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה חותמת גומי לנורבגי. אתה חותמת גומי. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתה, אני רוצה להגיד לך, של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר אליי. של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר אליי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תעז לצאת נגד ראש הממשלה שלך. אתה תצביע נגד בוועדת הכספים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כשאתה היית בתיכון אני כבר עשיתי מה שלא עשית ולא תעשה. תתבייש לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם תצביע נגד בוועדת הכספים השר יתפטר ואתה תעוף החוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הוא רשאי להגיד מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> של נעליך מעל רגליך. לא הגיוני, לא עולה על הדעת, לא עולה על הדעת שישבו פה אנשים – מותר להתווכח על החוק – אל תפריע לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה אתה מאשר תקציב פוגעני – כי אתה נורבגי, אתה חותמת גומי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מותר להתווכח על החוק הזה, אבל לא יכול להיות מצב שאתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אני לא רוצה להגיע כשיש לך – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שאתם תבקרו ברמה האישית. אי-אפשר לקרוא לפרופ' יוסי שיין עובד זר. בושה וחרפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חותמת גומי. חותמת גומי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתם? מה אתם – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אי-אפשר להגיד עליי מושתל. בושה וחרפה. אי-אפשר להגיד על חברת הכנסת שירלי שהיא עובדת זרה. תתביישו לכם. תתביישו לכם. אתם רוצים להתווכח על נושא החוק הנורבגי? לגיטימי. זה פולמוס מפרה, זה פולמוס מצוין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני אגיד לך עוד משהו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם חותמת גומי אנטי-דמוקרטית. זה לא אישי, זה מהותי. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ד"ר שלמה, תקשיב אליי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם חותמת גומי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני אצטרך להוסיף לו. בבקשה תנו לו להגיד. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> זה לא הגיוני, זה לא – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הדיון הוא מהותי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתם לא נותנים לי – ד"ר שלמה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר איתך עניינית. אנחנו רואים שבגלל שאתם נורבגים, בוועדות אין לכם אישור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא יעלה על הדעת, לא יעלה על הדעת – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רואים בוועדה איך זה נראה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, ראשונה. אחר כך אתה אומר למה אני מוציא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם נורבגים בוועדות, אין לכם אישור לשנות כלום – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מי שחוקק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> השרים לא סופרים אתכם בגלל שאתם נורבגים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מי שחוקק את החוק הזה בשנת 2015 זה מר בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל בעבר, הוא-הוא, ואם אתם רוצים שאתן לכם את רשימת הנורבגים אז כדאי שתקראו אותה עוד פעם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אחד היה נורבגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אקרא לכם כמה מהם. אבל דבר אחד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא רוצה לרשום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם – מאי, שנייה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא רוצה לרשום עכשיו. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם משהו, ד"ר שלמה, ד"ר שלמה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול לנאום בלי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תני לו לדבר. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם משהו – הכול עובדות. אגיד לכם דבר אחד: מה שאני רוצה לבקש, אדוני היושב-ראש – אני רוצה לבקש, זה באמת לגיטימי להתווכח על הנושא הנורבגי, דיון, אני מניח – עוד פעם – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, חבר הכנסת מולא, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אבל לא יכול להיות, לא יכול להיות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, ראשונה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – שאנשים כמו פרופ' יוסי שיין, חברת הכנסת שירלי פינטו, שהיא עטורת נכסים חברתיים, גב' רות וסרמן, חבר הכנסת מופיד מדעי ועוד ועוד אנשים ראויים ומכובדים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מה קשור? << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> קשור. את לא יכולה לקרוא להם עובדים זרים. אתם לא יכולים לקרוא מחפשי ג'ובים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתם פשוט מייצרים פה אווירה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – אווירת נכאים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, שנייה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – קבועה בתוך המשכן הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, די. אני מוציא אותך. בשנייה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא הגיוני, לא הגיוני. לכן, מה שאני רוצה לבקש בכל לשון של בקשה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא שייך לנושא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – בכל לשון של בקשה, בכל לשון של בקשה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא אמרתי כלום. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> תקשיב להבא – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתה תקשיב לי עכשיו. אני עומד על הדוכן. אתה תקשיב לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נראה אותך מתנגד למשהו בוועדת הכספים, נראה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתה תקשיב לי, אני עדיין עומד כאן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מה שאני רוצה להגיד – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שני משפטים. שני משפטים לסיום. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – מאחר – מה שאני מבקש להגיד – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אילתי שייסע לתל אביב ישלם מס. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני יותר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, די. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ד"ר שלמה, אני יותר מאשר אשמח לקיים דיון שהוא דיון לגופו של נושא, אבל בשום פנים ואופן, אני מבקש בכל לשון של בקשה, בפעם השלישית שאני עומד פה על הדוכן הזה, אני עומד שלוש פעמים: אנא מכם, תפסיקו עם העניין האישי. זה לא הגיוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא אישי, זה מהותי. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> זה אישי, זה אישי. אני לא עובד זר. אני לא עובד זר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא אישי, זה מהותי. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ורות וסרמן, היא לא מחפשת עבודה, תת-אלוף מופיד אינו עובד זר. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה על שנייה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> קצת דרך ארץ, קצת דרך ארץ – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, אתה על ראשונה, חבל. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – זה כל מה שאני מבקש. תודה רבה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אתה עכשיו – חבל, עזוב. אחר כך אתם מתלוננים שאני מוציא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו פגיעה בדמוקרטיה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא צריך לשאת נאום של שלוש דקות מהמקום. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רואים בוועדות – – – איך אין לכם מעמד בוועדות בגלל שאתם נורבגים. << קריאה >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << קריאה >> הכול אישי. הכול אישי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. חבר הכנסת אופיר, שב, בבקשה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לפנות אלינו, להעליב אותנו, ואחר כך להגיד לנו לא להגיב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אבל הוא לא אמר מילה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי העליב אותך? מי העליב אותך? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הרי יש ים של נתונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היינו מפלגה של 36 עם נורבגי אחד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אני כל כך מבקש, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מפלגה שלמה של נורבגים לעומת נורבגי אחד שהיה לנו. הם המפלגה השנייה בגודלה בכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נראה לי שאת צריכה לעלות. תשיבי לו – הינה הצעה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין לי זמן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את בתור – תשיבי לו. תודה. חבר הכנסת הלוי, שב, בבקשה. חבר הכנסת הלוי, שב. בבקשה, חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת גולן, תודה לכן. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, חברות וחברי הכנסת, אני תכף אעבור לדבר בערבית כדי להגיב על ההצגה שעשה חבר האופוזיציה לפני כמה ימים לגבי השפה הערבית. אני רוצה להעביר מסר לאזרחים הערבים על אותה הצגה שהייתה בערבית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא יושב שבעה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אנחנו כמובן משתתפים בצערו על מות אימו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בשבוע הקודם עלה לדוכן הזה אחד מחברי הכנסת מהאופוזיציה – –) << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הוא אומר? אנחנו צריכים תרגום. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (– – והחל לצעוק כיצד אני, חבר כנסת ערבי, מצביע נגד חוק השפה הערבית. אני עכשיו רוצה להבהיר: קודם כול, החוק לא קשור לשפה הערבית.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זכותו, זכותו על פי התקנון. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (הוא מדבר על לימוד השפה הערבית בבתי הספר היהודיים – –) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. שב, שב. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. זוהי זכותו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (– – והוא – – –) << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הוא היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה, בבקשה. שב, בבקשה. זוהי זכותו. שב, בבקשה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – זה מסוכן, הוא יכול להסית נגדנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, ראשונה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא מסית – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> דרך אגב, אדוני היושב-ראש, הוא ממחיש את הסוגיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בן גביר, ראשונה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אתה הבאת את חוק הלאום. זה שעלה לדבר הביא את חוק הלאום, שגזל מהשפה הערבית את הייחודיות שלה ואת המעמד שלה, והוא עלה לפה כדי לדבר אליי כאילו אני לא רוצה להצביע עם חוק של לימוד השפה הערבית. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – טרוריסט – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ולכן אני אומר: כל מי שהתפתה לחשוב – – –) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, שנייה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (כל מי שהתפתה לחשוב שהנאום הזה – –) << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה הצבעת נגד? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (– – והשיח הזה כביכול נסב על הצבעה נגד השפה הערבית, זה שקר וכזב ודיבה. הדיון נסב על לימודי השפה הערבית בבתי הספר היהודיים. ואני שואל: יושב כאן ראש הממשלה שלו, שהיה ראש ממשלה במשך 13 שנה. למה לא הם לא העבירו חוק השפה הערבית, ללמד אותה בבתי הספר היהודיים? למה הוא חיכה עד עכשיו, כשהוא סיים את הכהונה שלו, ומתוך האופוזיציה הוא מקדם חוק ללימוד השפה הערבית בבתי הספר היהודיים?) << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (ועושה הצגה, מחזה – –) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אתה עוד לא רשום. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (– – וזה כאילו עבד על אנשים.) << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה הצבעת נגד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ווליד, ווליד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> (אנחנו אלה ששומרים הכי הרבה על השפה הערבית.) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ווליד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> ואכן, השפה הערבית, מגיע לה מעמד רשמי, וחוק הלאום שהבאתם, שגזל מהשפה הערבית – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ווליד, אפשר לשאול שאלה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – את מעמדה הרשמי – עוד השפה הערבית תחזור ותהיה שפה רשמית, ואנחנו הכי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלה אחת אפשר? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה נגד חוק הלאום? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני נגד חוק הלאום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי קבע? שפה רשמית, הוא רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלתי: אתה נגד חוק הלאום? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לא, אני באתי לדבר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, בבקשה, משפט סיום. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> – – על חבר כנסת שעלה לנצל הזדמנות כדי כאילו לעשות שהוא דואג לשפה הערבית וזה לא היה מצב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ולדימיר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה הצבעת נגד, ווליד? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> זה היה הצגה. אני נגד תכסיסים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז מה? יכולת להרוויח, אז למה הצבעת נגד? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אתה נגד חוק הלאום? מנסור, אתה נגד חוק הלאום? אתם נגד חוק הלאום, כן? תבטל אותו, עכשיו אתה יכול לבטל מה שאתה רוצה. תבטל אותו, אל תדאג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל יש לך משהו חדש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תבטל אותו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חמש דקות לרשותך. אני מבקש שקט במליאה, חבר הכנסת אמסלם. בבקשה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמענו לאחרונה, כאן בדיון ובכלל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את הביטוי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמענו לאחרונה כאן ובכלל את הביטוי "תקציב אנטי-חברתי" פעם אחר פעם. אני חייב לומר לכם, חברי מהאופוזיציה, כי אחרי חשיבה מעמיקה הגעתי למסקנה שאתם צודקים. התקציב שאנחנו מביאים היום הוא כנראה פחות חברתי מהתקציב שהבאתם בשנת 2020. איזה תקציב חברתי ונהדר אישרתם בשלוש קריאות בשנת 2020. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> איפה הכבוד שלך? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלא לדבר על תקציב 2021, חברתי במיוחד – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> איפה הכבוד שלך – – – מה אתה רוצה מאיתנו – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שגם אותו הבאתם ואישרתם בשלוש קריאות – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> היה תקציב המשכי, ואתה יודע את זה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – במועד החוקי, נכון? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> היה תקציב שהביא הישגים מעולים. תפסיקו לשקר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יודעים, אני מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. יחד עם יושב-ראש הוועדה אנחנו מנהלים היום דיונים שונים בסעיפי חוק ההסדרים. לעיתים אני סבור, רבותיי, כי זה מיותר. הרי מדוע אנחנו מעלים את קצבת השלמת הכנסה לקשישים הכי עניים ל-70% משכר המינימום – שזה תוספת של 500 שקלים בחודש לכל קשיש? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> חייל מרוויח 1.20 שקל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי אתם כבר עשיתם את זה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, את ברשימת הדוברים. יהיה חבל מאוד. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ב-12 השנים האחרונות פעם אחר פעם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כולם צועקים שעה – – – אתה לא בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה ממש לא נכון. את יודעת שזה לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואנחנו מבזבזים שעות על דיונים בתוכנית דיור להשכרה, לאחר שאתם כבר בניתם כאן אלפי יחידות דיור להשכרה, והורדתם באופן דרסטי את מחירי הדיור. מדוע בעצם אנחנו מקדמים את רפורמת היבוא ומנסים להוריד מחירים לאזרחים לאחר שאתם ב-12 השנים האחרונות ריסקתם את יוקר המחיה, והיום פשוט זול לחיות כאן וזול לקנות בסופר? מה הטעם, רבותיי, להוסיף 2 מיליארד שקלים לבסיס תקציב הבריאות ולבנות שני בתי חולים חדשים בפריפריה לאחר שאתם בניתם כל כך הרבה בתי חולים ברחבי הארץ בשנים האחרונות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנינו באשדוד. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדוע בעצם להתעסק עכשיו בקיצור תורנויות המתמחים לאחר שאתם כבר קיצרתם אותן בשנים האחרונות? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה שואל – – – ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומדוע, חברים, בזבזנו ימים שלמים על הכנת חוק מיסוי משאבי טבע על מנת לגרום סוף-סוף לקרן העושר להתמלא במאות המיליארדים שהובטחו לפני שבע שנים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, שנייה. מספיק. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לאחר שאתם כבר מילאתם אותה עד אפס מקום כמעט? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ביקשתי כל כך יפה. אתה בשנייה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא חבל על הזמן של הכנסת ושל הממשלה? ומדוע ועדת הכלכלה יושבת שעות על חוק רישוי עסקים? הרי אתם כבר דאגתם לכך שהיום קל יותר לנהל עסקים בישראל, לרשום עסק, לקבל רישיון עסק; כל כך קל, תוך זמן קצר ובאופן מאוד פשוט ונגיש. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> במיוחד נגד העצמאים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר – אני בדיוק מגיע לזה. איזה יופי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> איזה יופי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר הכנסת הצביעה נגד חוק דמי אבטלה לעצמאים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לכם משהו. מדוע בכלל צריך את החוק הזה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אה, עכשיו – – – משפטי – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה צריך עוד חוק לאחר שאתם ב-12 השנים האחרונות לא הפסקתם לדאוג לציבור העצמאים? 12 שנה, חברים, זה המון זמן, ואתם ניצלתם אותו היטב כדי להעניק לעצמאים דמי אבטלה, דמי מחלה, דמי פגיעה ועוד שורה ארוכה מאוד של מרכיבי רשת ביטחון סוציאלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שר האוצר – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחרי כל העשייה החברתית הזאת שקידמתם ב-12 השנים האחרונות, כולל כאמור אישור תקציב חברתי לשנים 2020 ו-2021, אנחנו באנו עם התקציב שלנו והזזנו לכם את הצלחת – צלחת ההזנחה. אני אומר לכם כך: במשך 12 שנה הייתם בשלטון; לא עשיתם יותר מדי בכלכלה, ברווחה, בחינוך. בשלוש השנים האחרונות רק שירתם אינטרס אישי של אדם אחד. וכמה טוב עשתה לכם הישיבה באופוזיציה – תוך פחות מ-100 ימים גיליתם, להפתעתכם, שיש כאן גם ציבור אזרחים – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עצמאים, שכירים, חיילים, גמלאים, תלמידים. איזה גילוי מסעיר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה איתכם? עכשיו אתם בשלטון. מה איתכם? מה איתכם? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותמיד אומרים, חברת הכנסת דיסטל, שלא עוזבים מקום שהיה לנו טוב בו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הרי אתם – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> האופוזיציה עושה לכם טוב – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> משרד האוצר – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – סיבה טוב להישאר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה כבר בשנייה. אני ממש נמנע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – משרד האוצר – – – שנים האחרונות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת גולן, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה ראית את אותם שקרים – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תתחילו למשול. Grow up to do occasion. כמה אפשר לדבר על ביבי? כמה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> Rise to the occasion. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> Rise to the occasion. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> Rise to the occasion. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תראו את מאיר עוזיאל, "ממשלת רק לא ביבי". ממש מדהים. ממש מדהים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברה שלך, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ממש מדהים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש האופוזיציה מר בנט, אתה לא תסתכל עליי, אבל אני יודעת שאתה שומע. לפני שלוש שנים תמימות, בהיותך שר החינוך בממשלת הליכוד, היית איתי, מאי גולן, פעילה חברתית בדרום תל אביב, הלכת איתי בין הסמטאות, בין החמארות, פגשת קשישות שהותקפו, משפחות של קורבנות שנאנסו ונרצחו. לאחר ביקורת על הממשלה, אמרת לי, לי, כשהסתכלת לי בעיניים, שכשיבוא היום שתוכל, כשתהיה באיזושהי עמדת כוח, תעמיד דרישה בלתי מתפשרת בהסכם הקואליציוני, כשתיכנס לממשלה, תדרוש פסקת התגברות, תדרוש חקיקה, תדרוש מדיניות הגירה. זה יהיה קו אדום שלך, אמרת לי. לא תוותר על החזרת המסתננים. עכשיו, אני, מר בנט, בתור מי שידועה כמי שאומרת לך את האמת ככה בלי פוליטיקלי קורקט ובלי ממלכתיות, למרות שהיו רוצים – כשאני קוראת לך, מר בנט, רמאי ושקרן, זה משהו שכל אדם ישר והגון שנחשף לקצת מארכיון שלך יודע כי פשוט אמת דיברתי. אבל אני מוכנה, מר בנט, לתת לך ליהנות מהספק, אם תקיים ולו הבטחה אחת מכל מאות, מאות ההבטחות שפיזרת והפרת. והינה, רק השבוע מפרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד מאמר קשה על הדיין רג'א מרזוק, שמשחרר בסיטונאות מסתננים אריתריאים פדופילים ואנסים חזרה לרחוב. אז אולי, מר בנט, במקום לתקוף את ד"ר שרון אלרעי פרייס ואת טליה איינהורן, אולי תעשה דבר אחד קטן, פשוט, למען המחנה הלאומי. אולי נעשה החלפות בהתקפות – תחליף את הדיין רג'א מרזוק, שמכשיר אנסים אריתריאים תחת המשמרת שלך במקום רופאים שעושים את עבודתם נאמנה יום ולילה. אתה, שדיברת שנים על ניהול, הסברת כמה אתה מנהל מהולל ומחונן, נתת אין-ספור דוגמאות מהייטק, העתקת ספרון על ניהול מגפה, טרפת אולפני טלוויזיה – בקיצור, א-גרויסע מנהל אתה, מר נפתלי בנט. עכשיו יסביר לי מר אדון מנהל, שלא טורח אפילו להרים את הראש ולהסתכל על האמת בפנים: מי מנהל את הממשלה ה"נורמלית" הזאת שלכם? כשאתה קורא לאבו מאזן תומך טרור, שר הבריאות שלך, במקום לקרוא את הספרון המועתק שלך, מתניע את האוטו ונוסע לפגוש מכחיש שואה ומי שתומך ברוצחים ובמחבלים. אבל אתה, אתה, הרי, אין לך ניהול ואין לך סמכות. וכששר הביטחון החדש, או איך שהוא קורא לעצמו "רבין החדש", מעניק 5,000 אשרות כניסה למשפחות מעזה ומירדן שיגיעו ישר למזרח ירושלים, ואת זה אתה יודע היטב, מה אתה חושב? שאולי במסגרת החשיבה ה"נורמלית" והמכילה שלכם הם יזמינו אותם לרקוד איתך בריקוד הדגלים שאתה כבר לא מעז להראות שם את פרצופך? איפה בנט של האופוזיציה? אתה מנהל פה מיליציות או פלנגות. איפה בנט שהיה צועק ונלחם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון אני רוצה להגיד. מכיוון שאין לי זמן ואני לא יכולה להגיב על הנאום המהולל של בנט באו"ם, אני רוצה להגיד לו בשפתו – אולי הוא יעשה קופי-פייסט ויעתיק. כך אתה צריך, מר בנט, להציג את עצמך מעכשיו בעולם. אולי כך נשיא ארצות הברית לא יאבד איתך קשר עין. Hello everyone, My name is Naftali Bennett. I am the new Prime Minister of Israel – well, not really, since I have zero public legitimacy. But still here I am. The miracle of lies and frauds got me here. I actually pretended to be a right-wing candidate and ended up sitting with radical lefts who literally – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי. – – want to change the Jewish character of this country. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא להפריע. לא להפריע לה. תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> Yes, this is me, Naftali Bennett, the Israeli Madoff. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> You are more than welcome to go into business with me. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. די. לא, לא. חברת הכנסת גולן, תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בושה. אתה בושה למחנה הלאומי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כתם מכוער על ההיסטוריה של הימין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמחה שהרמת את הראש להסתכל איך אתה נראה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, תודה רבה. לא הפריעו לך. תסתכלי על הזמן שלך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הפריעו לי, כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא הפריעו לך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הפריעו לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא הפריעו לך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא הפריעו לך. תלמדי – – – בבקשה, חברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ברור. זה קשה לשמוע את האמת. זה קשה מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תתווכחי איתי. תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – 18 למה לא הזכרתם את המתווה שכתבתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, בבקשה. חברת הכנסת סובה, בבקשה. תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סובה, תודה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שבי, בבקשה. תודה. אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם זה היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, בבקשה לא להפריע. עומדת כאן חברת הכנסת דיסטל וממתינה. אני לא מפעיל את השעון. בבקשה שקט. בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. נפתלי, I come in peace. אתה יכול להרים את העיניים. אם אתה ראש ממשלה שאמור להתמודד מול עם הפצצה האיראנית, אתה בטח מסוגל להתמודד ח"כית איראנית מהאופוזיציה, לא? לא הולך לקרות? חבל. ישבתי אצלך בסלון, שתיתי קפה. אנחנו חברים, לא? אוקיי. לא חשבתי. תגיד, נפתלי, אחרי שנים שבהן היית בימין ואתה יודע מה זה להיות ימני, מה זה להיות נלעג, נרדף, פשיסט, מוקצה? איך זה? באמת מעניין אותי לדעת איך זה מרגיש לשבת סוף-סוף בספסל של המקובלים מהשמאל. נפתלי, איך זה מרגיש להיות אתרוג? זה ממש – אנחנו אכולי קנאה פה, אנחנו, שסובלים חרפת רעב מהימין. אתה עברת את זה על בשרך, אתה יודע. איך זה מרגיש, נפתלי, לשבת בתאורה המלטפת של ה-date, באולפנים הממוזגים, ולסיים שאלה? אנחנו שואלים כי אנחנו מרגישים שם כמו אינקוויזיציה כשלא נותנים לנו לסיים משפט אחד בתוך פאנל לא מאוזן. זה כיף, נפתלי? היה שווה למכור את הכול בשביל זה? איך זה מרגיש כשהאישה שמקבלת – שיאנית השכר בתאגיד היא אשתו של שר המשפטים, מאתרגת אותך ועושה fact checking לאויב הכי מר שלך מכספי הציבור? איך זה מרגיש להיות מאותרג עד כדי כך? כמה זה נעים? אני מתה לדעת, נפתלי. אני בחרפת הרעב של הימין. לנו אין את התנאים האלה. היה שווה את זה, נפתלי? אני מתה לדעת, מר הפוליטיקאי של החיילים – כך הגדרת את עצמך כל כך הרבה שנים; מגניב כזה, אחד של החבר'ה כזה. הם מרווחים 1.20 שקל לשעה, ואתה עומד בראש ממשלה שמנעה מהם העלאה, אחרי שהליכוד עשה העלאה של 50% – איך זה מרגיש פשוט למוטט את כל השקרים שבשמם נכנסת לכנסת? איך זה מרגיש להיות ראש הממשלה של האחים המוסלמים ולא ראש הממשלה של חיילי צה"ל, שיושבים בפילבוקס ולא מרוויחים שכר מינימום? איך זה מרגיש, נפתלי? איך זה מרגיש שהילדים שלך כל כך מוגנים, אתה יכול לישון בשקט, המשפחה שלך שמורה היטב? אתה יודע שיאיר נתניהו היה חרצוף בגיל שש, כיתה א', א', שרעייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו סבלה גיהינום. 12 שנים אתה דאגת שיהיה לך טוב, נפתלי, לך ולמשפחה שלך. גילת בנט מוזכרת רק כשהיא קונה שמלת מעצבים או רק כשהיא נותנת טיפ לשליח. נפתלי, האם זה היה שווה למכור את ביטחון ישראל בעבור כל היופי הזה? זה שמעניין אותי, כי אני יושבת בבלתי מקובלים. החוקים שחלים עליך לא חלים עלינו. איך זה מרגיש, נפתלי בנט, להיות הדרגש של לפיד, בדרך לאסון אוסלו הבא, אחרי שהבטחת לימין שמימין לימין שתאתרג את נתניהו מימינה? איך זה מרגיש? כמה טוב זה מרגיש לך כשמשפחות שכולות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דופקות על דלתות של ח"כיות שלך – איפה עידית סילמן – ומתחננות לשמוע אותן אחרי שאתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דיסטל, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק משפט אחרון. אדון בנט, אנחנו הבנו שקיבלת הצעת שוחד מוואלה, הבנו שאתה לא תיחקר, no Mendelblit for Naftali Bennet. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה כבר בשמאל, אתה מאותרג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת דיסטל – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק תזכור דבר אחד: מאתרוגים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לא. מספיק. את הרבה מעבר לזמן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מאתרוגים עושים ריבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה לך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> חכה תראה אחרי התקציב מה יעשה לך השמאל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גמליאל, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, אני מתנצל. חבר הכנסת סובה, בבקשה לא להפריע לחבר הכנסת קרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לא לא. אתה לא תפריע לו. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה מנסור עבאס, אדוני ראש הממשלה בעבר, ובעתיד, בעזרת השם, בנימין נתניהו – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וראש ממשלת ההונאה נפתלי בנט, כנסת נכבדה, שמעתי שלפני כמה ימים ביקשת ממזכירות הממשלה לרכז לך את הישגי הממשלה ואת מימוש הבטחותיך בארבעת החודשים האחרונים, אז החלטתי להפתיע אותך ודווקא לסייע לך קצת, אז הינה: הבטחת עשר מעלות ימינה, ונתת עשרות מיליארדים לתנועה האחות של החמאס, כדבריך; אישרת אלפי איחודי משפחות, תומכי טרור; חידשת מגעים מדיניים עם האויבים שלנו ונתת להם הטבות, תוך סיכון ביטחונה של מדינת ישראל; ח'אן אל-אחמר, ושוב ח'אן אל-אחמר. נחזור שוב, כי אתה חזרת על זה שוב ושוב: ח'אן אל-אחמר. הבטחת לשמור על הזהות היהודית, והבאת לנו רפורמה לא כשרה ורפורמת כוכבית גיור, רמיסת השבת ופגיעה בעולם התורה. ועל ראש עיצבונך עשית לך רב חדש – גלעד קריב הרפורמי. אתה מחסל את צביונה היהודי של מדינת ישראל. תגיד, אתה השתגעת? המדינה היהודית שלנו הולכת ומתה. הבטחת ימין כלכלי והבאת תקציב פוגעני: מס נטפליקס, מס גודש, על הפריפריה דווקא, מס על חד-פעמי ומשקאות מתוקים, מתווה מחפיר של העלאת גיל הפרישה לנשים. הצבעת נגד העלאת שכר החיילים ואישרת מיליארדים לפנסיות התקציביות של החברים של גנץ. הצבעת נגד דמי אבטלה לעצמאים ודאגת למינויים פוליטיים ולג'ובים לחבר'ה. ביזית את מדינת ישראל מעל בימת האו"ם וביזית את זכר השואה מול קנצלרית גרמניה באומרך שגרמניה היא המצפון של אירופה. וההישג הכי גדול שלך: רכבת על מערכת הבריאות בדרך לממששת המנדטים שלך, והבאת לנו 1,500 מתים במדינה המחוסנת בעולם, ועכשיו גם 2,500 מתמחים שהתפטרו, כי הם לא סומכים עליך, ועשרות, עשרות אלפי אנשים שנדבקו מקורונה ויסבלו מתסמינים קשים לעוד חודשים ושנים, רק כי אתה וממשלת ההונאה שלך הייתם שקועים בתרדמת. בהחלט הישגים כבירים, תוך הפרה בוטה של כל הבטחותיך בתוך ארבעה חודשים בלבד. חכמינו אמרו: מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה הוא ייפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מאחל לממשלת השקר וההונאה שלך – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שתקיים את ההתחייבות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של השקר למארה, בת זוגו לתיבת נח, מפרשת השבוע, ושממשלה שהורתה בשקר ולידתה במרמה תכלה אותה המארה במהרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אני מבקש לעמוד בזמנים. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אני מבקש לעמוד בזמנים. זה בלתי אפשרי שכל אחד מושך עוד דקה. ולא, אני לא רוצה להפסיק בבת אחת. חברת הכנסת גמליאל, בבקשה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ארבעה חודשים להקמת הממשלה. הפרשנית הפוליטית טל שלו פרסמה אתמול שלקראת הדיון הזה ממש, לשכת ראש הממשלה ביקשה מהשרים להעביר אליה את הישגי הממשלה מאז הקמתה, ואני מצטטת מהדיווח, "בדגש על דברים שהיו תקועים בממשלה הקודמת". בזה לשכת ראש הממשלה מתעסקת בזמן ביקור קנצלרית גרמניה בישראל. אולי כדאי שתסתכלו על עצמכם לפני כן – אילו מהלכים שאנחנו קידמנו, אתם תוקעים? תתחקרו את עצמכם, לא בשביל הנאום אלא בשביל המדינה שלנו, בשביל האזרחים, בשביל לעבוד. בממשלה הקודמת קידמנו מהלכים משמעותיים למען החברה והכלכלה שלנו במסגרת ועדה מיוחדת שהוקמה ביחד עם משרדי לשעבר, המשרד להגנת הסביבה, ביחד עם ראש הממשלה לשעבר נתניהו. הבאנו את מנכ"לי משרדי הממשלה להמליץ באופן ברור וחד-משמעי על פינוי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, עם מסקנות מפורטות לגבי עתיד האזור. כל מה שצריך עכשיו זה החלטת ממשלה המורה על הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ, אבל ממשלת ישראל תוקעת במשך ארבעה חודשים את המהלך, אחרי שאנחנו כבר השלמנו חלק גדול ממנו. במסגרת ההתחייבויות שהפרתם, הבטחתם גם – ואני מצטטת, "להוביל יעדים שאפתניים לצמצום הפליטה הפחמנית בישראל במסגרת חוק אקלים". אנחנו כבר הצגנו את החוק הזה בממשלה הקודמת, והעליתי אותו בשבוע שעבר להצבעה. כל מה שהייתם צריכים זה להצביע בעד. הממשלה תוקעת את המהלך רק בגלל שהוא מהלך שלנו, אבל בעיקר תוקעים אפשרות לעתיד טוב יותר למען הנכדים שלנו. ולגבי יעדים שאפתניים, אנחנו כבר הצגנו אותם בממשלה הקודמת: 95% של אנרגיות מתחדשות עד לשנת 2050. ואתם? במקום לאשר את היעדים הללו, בחרתם לתקוע אותם. בגללכם עלולות לקום תחנות כוח מזהמות חדשות, והחרפה הזאת תהיה על ראשכם לשנים הבאות. הממשלה שלנו, בראשות נתניהו, הוציאה את ישראל ראשונה בעולם מהקורונה. מדד בלומברג דירג את ישראל במקום החמישי בעולם בהצלחת המאבק בקורונה. אנחנו נלחמנו בטון תקיף ובכל במה כנגד הסכם הגרעין – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והבאנו את ארצות הברית לפרוש ממנו. ביצענו פעולות משמעותיות לסיכול הגרעין, כמדינה ריבונית ועצמאית. העלינו לקראת 2016 את שכר החיילים בכ-50%. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גמליאל. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואלת אותך, כבוד היושב-ראש – אני מאוד מעריכה אותך, אבל הממשלה הזאת, שאתה חלק מהקואליציה שבה, השבוע הם הצביעו נגד העלאה של השכר של החיילים שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת גמליאל. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיום, אני ברשותך אבקש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת, לצערי, היא בלי חזון, היא בלי ראייה לטווח ארוך וגם עם תקציב ללא חזון. על כן אני קוראת לכם גם להתעורר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> יש שם אנשים באמת טובים בקואליציה. להתעורר, לא להיות בובות ולא לבוא ולפעול לפי מה שאומרים לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת גמליאל, זה נאום שלם. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> ובהקשר הזה, תשנו את כל הדברים הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת שפק, בבקשה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הדרך זה להפיל את הממשלה, כמובן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שפק, בבקשה. בבקשה, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את לא קרובה למיקרופון, את לא קרובה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל הם צועקים שם, אז אני לא יכולה לשמוע את עצמי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גמליאל, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שהכנתי כמה דברים לדבר עליהם, אבל אני שומעת מה שנעשה כאן, מה שנאמר, וזה קצת מפתיע אותי. אני מעדיפה להיות מופתעת, כי בעצם כל מה שמניתם פה – זה נורא מפריע לי, אני לא יכולה ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, חברים, אני מבקש. הסדרנים, מי שרוצה להתווכח – להוציא החוצה, בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצרו לי את הזמן, מיקי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אעצור, אני אוסיף לך. בבקשה לצאת החוצה, כל מי שמתווכח. תתכבדו בקפה ובמים קרים – בטוח שיהיה רגוע יותר, תודה. בבקשה, אני אוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אמרתי שאני מאוד תמהה ממה שעלה כאן. אני ככה חושבת שמשייכים לנו, הקואליציה, כישורים של קוסמות. מה שלא נעשה שנים, מצפים ודורשים מאיתנו בכמה חודשים לעשות. אני יושבת בוועדת כספים ואני רואה את כל מה שלא נעשה. אני יושבת ומאשרת תקנות בדיעבד על דברים שפג תוקפם, על תקנה שעל תקנה שעל תקנה, שהיו צריכים להפוך אותה לחוקים ולהכניס את זה להסדרה, וזה לא נעשה. אז אני שמחה שאתם סומכים עלינו שהקצב שלנו יהיה מהיר, עכשיו גם בואו נהיה מציאותיים. אני לא רוצה לדבר כנגד. אני רוצה להגיד שמעבר לקואליציה ולאופוזיציה אסור לנו לשכוח שאנחנו עובדים למען העם, למען אזרחי ישראל. אני מבטיחה שכל מי שעמד וצעק כאן על נושאים שחשובים לו יקבל שיתוף פעולה מלא ממני, בכל נושא. בינתיים בוועדות רוב חברי האופוזיציה לא מגיעים. מצייצים הרבה, עושים פחות. יש כאלה שכן. יש בוועדת כספים ובוועדת חוץ וביטחון כאלה שמגיעים, יושבים, לומדים את החומר, קוראים אותו, שואלים שאלות נכונות ועושים שיתופי פעולה. לצערי זה לא הרוב. אפשר פשוט לבוא ולהסתכל בכניסה לכנסת על האורות שנדלקים כל פעם שח"כ נמצא במליאה ומגיע לכנסת. לצערי, האורות של האופוזיציה ברובם כבויים. נשאלת השאלה איפה אתם. למה רק פה נואמים, כשמצליחים להביא את החתימות? למה אתם לא עושים למען התושבים ביום-יום? אני רוצה לומר כמה דברים. 1. בואו אני אגיד לכם מה קואליציה מצליחה לעשות. רק אני, בתחום שלי כמייצגת את עוטף עזה – זה נורא מפריע. ביטן, ביטן, אתה מפריע לי, ושום סוכרייה לא תוכל למחות את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת כץ, תודה לכם. בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שומר החומות הסתיים ובעלי עסקים לא מצליחים להגיש את הטפסים שלהם, אז במקום לצייץ את זה, טיפלנו בזה – דרך אגב, קואליציה ואופוזיציה. היום רשות המיסים הודיעה שדוחים את סגירת היכולת להגיש, מאפשרים להגיש את התביעות לפיצויים עד סוף דצמבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק להזכיר לך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מוסיף לה עוד דקה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הפריעו לי, הוסיפו לי דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הפריעו לה, אני מוסיף לה עוד דקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יודע, אני יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מוסיף לה עוד דקה כי הפריעו לה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יודע, אני יודע. רציתי להזכיר לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לך, אני מודה לך. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מודה לך שהזכרת, אבל אתה יודע, חשוב גם לשמוע מה עושים בשביל האזרחים, לא רק מה יודעים – להרים קול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אתן לכם להדליק משואה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר השני שנעשה, וזה נעשה רק היום, ביום עבודה אחד, מעבר להארכת האפשרות להגיש פיצויים לשומר החומות: כל נושא פינוי התושבים ומוכנות העורף. ועדת חוץ וביטחון עוסקת בזה, נותנת את המענים שצריך היה לתת. אני מזכירה שבשומר החומות זה היה למרות דוחות מבקר המדינה, שפנה לממשלה, ואמרו שהדוח הוא מתקופת הממשלה הקודמת, ובאו והתריעו: אם לא תטפלו בזה, ביום פקודה לא יהיה מענה. אז ביום פקודה, לצערנו, בשומר החומות לא היה מענה. את זה אנחנו באים לתקן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. רבש"צים, חוק סיוע לתושבי שדרות ושער הנגב והעוטף בכללו, תנועת רכבות, חשמול הרכבת, רפורמה בחקלאות – את כל הדברים האלה באנו לעשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לכם שתי אופציות: או להצטרף אלינו או להמשיך לצייץ. אני ממליצה לכם להצטרף. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת, אני מבקש. חבר הכנסת בן ברק. חברת הכנסת גולן, בבקשה, תפסי מקום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני לא מוצאת את האוזנייה שלי, היא נפלה לי. אני מורשית לחפש אותה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לתפוס את מקומך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. תפסי את מקומך, בבקשה. אני מאוד מודה לך. אני מבקש שקט באולם. אני מבקש להזמין את ראש הממשלה, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש ממשלת – – – הנוכל הגדול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, נראה לי שלפני שעה אמרת משהו. אני מחזיק את עצמי, נראה מה יקרה. אני רק הארתי – הארתי, עם אל"ף. הארתי, עם אל"ף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא עולה לדבר – אתה רגיש אליו פתאום? מה, פתאום אתה רגיש. זה מה שאמרתי לך, איך שהוא עולה – להוציא אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תהיה בשקט. בבקשה תשמור על שקט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. ככה שאתה – זאת המשימה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תשמור – פעם שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, זאת המשימה שלך. פתאום נהיית רגיש לנוכל בנט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא אכפת לך שהוא מפריע לאחרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, פעם שלישית – החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יפה מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בריון, כרגיל. כל שבוע אותו טקס. בריון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כמה ביקשתי ממך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בריון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תתבייש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. אתה תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בושה וחרפה, ההתנהלות שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כמה המתנתי. החוצה, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא אלים, יא בריון. הכנסת של אבא שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה, בבקשה, ואל תיכנס אחר כך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תיכנס עד שאני אתן לך אישור. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא הרשמי של הדיון הזה הוא תקציב אנטי-חברתי, כביכול. אנחנו כולנו יודעים שבנאומים כאלה, לכאורה אין באמת משמעות ספציפית לכותרת, כל אחד באמת דן על מה שהוא רוצה ב-40 חתימות. אבל אני חייב להודות שכשראיתי את הנושא לא יכולתי שלא לגחך. באמת שאין גבול לחוסר המודעות העצמית שלכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מי שמדבר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> רבותיי, הממשלה הנוכחית, מכיוון שהיא משוחררת מרוב הכבלים הקואליציוניים והאינטרסנטיים שעטפו אתכם – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חלק מהימין, אתה מתכוון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה בשנייה, אתה בשנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה אתה מטיל מס גודש רק על הפריפריה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, אני אומר. אני מבקש ממך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, תהיי בשקט, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הממשלה העבירה כבר בקריאה ראשונה את התקציב הכי חברתי שהיה פה שנים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> הכי אכזר שהיה פה, הכי אכזר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, שלישית. החוצה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה, אדוני ראש הממשלה. חבר הכנסת מולא, אתה בשלישית – החוצה. החוצה. תצא בבקשה החוצה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מייד אני – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> נפתלי, מה האידיאולוגיה המשותפת שלכם? מה האידיאולוגיה? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מצביע נגד החיילים, אני לא מבין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תתכבד ותצא החוצה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר, עכשיו רק הצטרפת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר, עכשיו רק הצטרפת. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני רק שואל את נפתלי בנט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. תן לו לסיים את דבריו. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה האידיאולוגיה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תן לו לסיים את דבריו. חבר הכנסת זוהר – ראשונה. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עוד לפני שאני אפרט את תוכן התקציב – ואני מאוד גאה, יחד עם שרי הממשלה – אני רוצה להדגיש: אנחנו מעבירים תקציב. זה משהו שלא קרה במדינת ישראל, שימו לב, מאז חודש מרץ 2018. עכשיו, בפעם האחרונה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא משנה כמה פעמים תצעקו, זאת העובדה. כל אחד שיעשה גוגל ויפתח את ספר התקציב, יראה: התקציב האחרון שעבר במדינת ישראל – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לאיזה שנים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הוא תקציב מרץ 2018. מאז – חד-שנתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, שלישית – החוצה. חבר הכנסת כץ, בבקשה, החוצה. תודה. אין ברירה. אין. אתם מכריחים אותי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שקר וכזב. שקר. אל תשקר. לא לשקר. מדבר בנט תרחק. לא לשקר. לא לשקר, שקרן. לא להיות שקרן. לא יפה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> גם אם קשה לשמוע – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מותר לעמוד ולשקר? מותר בתקנון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> גם אם קשה לשמוע, זה דבר שלא קרה במדינת ישראל, רבותיי, שלוש וחצי שנים שלא עבר פה תקציב. זו האמת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שקר. שנה וחצי. שקרן. שנה וחצי. שקרן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, ראשונה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תפסיק לשקר. שקרן. רמאי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול – החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא רוצה. החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, לא אמרת שתיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא חייב. החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא אמרת שתיים, שתיים ושלוש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה. החוצה. בבקשה, החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תשקר. מה קרה? עלה לך השקר? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לכל מי שרוצה לוודא – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> פעם ראשונה, אמרת. ראש ממשלה שקרן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רמאי. שקרן, ראש הממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שיפתח כרגע את האתר שנקרא גוגל ויבדוק מתי עבר התקציב האחרון. שלוש וחצי שנים שלא הצליחו להעביר פה תקציב, כי כל פעם לקחו את התקציב כשבוי לצרכים פוליטיים. אבל אני אעסוק בנו. לראשונה זה שלוש וחצי שנים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא חושב שעם שקרים כל כך גסים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ישבנו ביחד – יכולנו לשבת ביחד, להתבונן בצרכים הגדולים, התשתיתיים, של מדינת ישראל, להיות קשובים לאזרחים ולנתב את משאבי המדינה בצורה נכונה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בצרכים הפוליטיים שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לדבר במילים גדולות. אתן דוגמאות. אגב, אני רוצה להודות ליוזמי הדיון מהאופוזיציה על שנתתם לי את ההזדמנות לפרוס את פעולות הממשלה, כי אני חושב שחשוב שהציבור יכיר. נתחיל בבריאות. הבשורה הגדולה היא כמובן היציאה מגל הדלתא בלי סגרים, בלי הגבלות גורפות שמרסקות את הכלכלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הצמיחה עולה, האבטלה יורדת, וזה בכלל נותן לנו את הבסיס לדיון כלכלי. רק היום בצוהריים פורסם על ירידת הגירעון שנצבר בתקופתכם. הרי אם היו ממשיכים במדיניות הסגרים של הליכוד – שהתמכרתם לזה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – היינו מגדילים את הגירעון בעוד 60 מיליארד שקלים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא 200 מיליארד אלא 260 מיליארד, על חשבון – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז בואו נכיל את המתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – על חשבון נגמ"שים לא ממוגנים, על חשבון לשלוח ילדים לניתוח מציל חיים. את הכול הייתם מבזבזים על עוד ועוד סגרים, כי זה מה שאתם מכירים. ובכן, בואו נדבר על התקציב. הוספנו 2 מיליארד שקלים לבריאות מעבר לתקציב הנוכחי. קיבענו 600 תקני רופאים, 1,500 תקני אחיות, מאות תקני עובדי מקצועות הבריאות, לבסיס התקציב. אישרנו תוכנית לפתיחת 270 כיסאות לימוד, רבותיי. תהיו גאים בקואליציה, תראו רק מקצת העשייה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אתה בשנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> 1,500 כיסאות לימוד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה בשנייה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם 1,500 מתמחים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, תהיה בבקשה בשקט. אני לא אתריע פעם נוספת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הוספנו 270 כיסאות לימוד לרופאים נוספים, 1,500 כיסאות לימוד לאחיות בכל שנה, וכמה המערכת הייתה זקוקה לזה אחרי שהרעבתם אותה, את מערכת הבריאות, משך שנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – 10% גידול כל שנה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, ראשונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל ראש הממשלה משקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. את היית על הדוכן – לא הפריעו לך. לא הפריעו לך, למיטב זיכרוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק 5% גידול. בעשור האחרון גידול ממוצע של 10% בשנה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, שנייה. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל רק התחלנו, חברים. רק התחלנו. עוד דבר שאנחנו מתייחסים אליו ברצינות והקצינו לו משאבים משמעותיים הוא תחום בריאות הנפש. התקופה של הקורונה והסגרים המרובים שהשתם – הקשתה, זה הקשה על אנשים רבים, ואנחנו, ממשלת ישראל, בתקציב הזה, מסייעים להם להתמודד. נעבור לתחבורה. יושבת פה שרת התחבורה. פה יש פרויקט ענק – 150 מיליארד שקלים – שהוא המטרו, שעצרתם, ואנחנו מתניעים – 150 מיליארד שקלים לזה, וזה יהפוך את גוש דן למטרופולין נורמלי, כמו בשאר העולם, ולא פקק אחד ענקי ורציף שאזרחי ישראל חווים יום אחרי יום. כבר בתקציב הקרוב אנחנו מקצים לכך 6 מיליארד שקלים. בואו נמשיך: 46 מיליארד שקלים לפיתוח הרכבת בתוכנית רב-שנתית. 8 מיליארד שקלים לנתיבי תחבורה ציבורית עירוניים ובין-עירוניים. 3.5 מיליארד שקלים להקמת מסופי אוטובוסים. 2 מיליארד שקלים לסלילת שבילי אופניים, כן. לא הכול זה מכוניות. שימו לב לחשיבות שאנחנו מייחסים לתחבורה הציבורית. הלאה. נושא שהוא בעיניי אחד המרכזיים – סל הקניות. העגלה בסופר של כל משפחה ישראלית מגיעה עם תג מחיר מהגבוהים בעולם. יקר בישראל. במשך שנים המחירים עולים ועולים. בזה אפשר לטפל רק על ידי עידוד תחרות. התוכנית שלנו בתקציב תקל על יבוא, רישוי עסקים, הכרה בתקנים, ותביא להורדת מחירים, שזה המס הכי אנטי-חברתי, כי לאנשים עשירים לא משנה בדיוק כמה עולה חלב, לא משנה כמה עולה עגלת תינוקות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> למה לא עשית – – – היית שר הכלכלה. למה לא עשית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה המס החמור ביותר. זאת מדיניות מתמשכת שלנו עם שר האוצר ליברמן, ונראה עוד ממנה בקרוב. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שר הכלכלה בנט לא עשה. דיבורים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הלאה. רפורמת הכשרות. רפורמת הכשרות תשבור את המונופול בכשרות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> רפורמת הכשרות תביא להורדת העלויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, תודה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, ראשונה. זה לא נעים לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נעים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לאלי אבידר יש יותר השפעה ממך בממשלה. אין לך השפעה על הממשלה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, החוצה, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> רפורמת הכשרות – רפורמה אמיצה של שר הדתות, שכולם יודעים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך השפעה על הממשלה שלך. לאלי אבידר יש יותר השפעה ממך בממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הרי כל מי שנכנס למסעדה רואה את זה, רואה את המונופול הזה, שאין בינו לבין כשרות דבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ליברמן מוחא כפיים לרפורמה הזאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אז אנחנו שוברים, וזה מייד יתגלגל לצרכן, כי אנחנו נלחמים. גם נקבל כשרות יותר טובה ובמחיר יותר טוב. הלאה. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שקרן, אתה שקרן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, מספיק. בבקשה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מי שבאמת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, מספיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה סוג של דבר שאפשר לעשות רק בממשלה כזאת, והאמת היא שכל אחד בלב יודע את האמת. אתם יודעים, אבל בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה לך ולאמת? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> מה לך ולאמת? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> רפורמת נפש אחת – 1.1 מיליארד שקלים. תקשיבו, אנחנו דואגים לנפגעי הנפש יוצאי צה"ל: מגדילים את סל הטיפולים לפצועים פוסט-טראומטיים, מסדירים להם תקציבים, עיגון זכויות. פה אני מניח ורוצה להאמין שיש הסכמה מקיר לקיר. בשעה טובה, מגדילים להם לראשונה תקנים, מבטלים את החיטוט בעברם של הפצועים שלנו, של נפגעי הנפש בצה"ל, ממנים נציב קבילות הנכים ועוד. הלאה. הפשיעה והאלימות בחברה הערבית – נושא ענק, אסטרטגי ליכולת של המדינה למשול. החודשים האחרונים – אובדן השליטה של המדינה במבצע שומר החומות ואז גל מעשי רצח ואלימות – מחייבים את כולנו להתעשת. זאת הזנחה מרובת שנים שהתפוצצה לכולנו בפנים, ולכן מינינו לראשונה פרויקטור לנושא הזה, סגן השר יואב סגלוביץ'. יש עכשיו אבא, פרויקטור, וצוות שרים. כבר התכנסנו, הקצינו משאבים גדולים – 2.5 מיליארד שקלים. כל זה לא קרה עד היום. פשוט הזנחה. המודעות הגדולה שיש היום גם בחברה היהודית לנושא הזה חשובה, אבל לא מספיקה. צריך אחת ולתמיד לעשות. נמשיך. ההסברה, ההסברה של ישראל – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – זה נושא שכולנו יודעים – כמו הפשיעה, הנושא הקודם, גם ההסברה בישראל, כולם יודעים, היא נושא שהוזנח במשך שנים, עד שקיבלנו טיפול בהלם גם במבצע שומר החומות, כאשר הבנו שמערך ההסברה הלאומי קרס, אין, איננו. חבורה של טרוריסטים בעזה ניצחה אותנו בדעת הקהל בעולם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – זה מה שקרס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הם ירו על ירושלים ותל אביב, אבל בכל העולם אנחנו יצאנו רעים. אני זוכר שעליתי לריאיון ב-CNN להגן על מדיניות הממשלה אף שהייתי באופוזיציה – יש דבר כזה, ממלכתיות – אבל התקשרתי, רציתי לדעת: תנו לי איזושהי אינפורמציה על בניין – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בקורונה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> רציתי לקבל אינפורמציה – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מישהו נותן הערה – – – בוא, אתה היושב-ראש של כולם. תתנהג כמו שצריך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תאמין לי, חבר הכנסת כץ – אז תהיה בשקט. הבנתי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני 20 שנה בכנסת – לא ראיתי בריונות כמו שאתה מתנהג. 20 שנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פשוט בושה. חבר הכנסת כץ, ראשונה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ברצינות? כל הכבוד לך. הינה, זכיתי אחרי 20 שנה לאזהרה פעם ראשונה. יש לך זכות גדולה. אתה צריך להדליק משואה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתישהו אתם תבינו את הסיטואציה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תאמין לי – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – הסיטואציה. אנחנו נמצאים בממשלה של נוכל – – – הציבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, לפני ההוצאה. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הלוואי שההסברה הישראלית הייתה נעשית באותה נחישות כמו צעקות האופוזיציה. והאמת היא שחמאס ירה טילים על ירושלים ועל תל אביב אבל אנחנו יצאנו אשמים, כי הסיפור שלנו פשוט לא סופר, ואין ישראלי שלא יודע את זה. גם בזה אנחנו מטפלים בלי דיחוי, כי אי-אפשר לדעת מה ילד יום. מינינו ראש מערך הסברה לאומי – לא פרטי, לא אישי, לאומי. קורס הצוערים במשרד החוץ הוא הגדול ביותר זה 30 שנה. מינינו 40 שגרירים שייצגו את האינטרסים של ישראל. הלוא אם מסיבות פוליטיות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת מלכיאלי, מספיק. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה האידיאולוגיה המשותפת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר – – – די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו מה זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תוציא אותי, כי אי-אפשר לשמוע אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה האידיאולוגיה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> גודל הצעקות כגודל ההבנה שאני צודק, אתם יודעים את זה. לא הייתה הסברה, לא היה טיפול בפשיעה בחברה הערבית, לא היה טיפול בדיור, לא היה טיפול במחירים. אתם יודעים את זה. גם באיראן לא היה טיפול כמו שצריך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ההיסטוריה יודעת את זה. גם את זה אתם יודעים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ממקום חמישי אתה הובלת אותנו למקום 41. כל מה שעשית עד עכשיו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, את בשנייה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כל מה שעשית עד עכשיו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, החוצה, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – נכשל. באיזה אומץ אתה עומד פה ומטיף לראש הממשלה הגדול ביותר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה החוצה. שמענו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה כנראה כואב. אולי כואב לכם שהראינו איך לראשונה יוצאים מגל קורונה בלי ההתמכרות הזאת לבידודים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> 35 מקומות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, החוצה. החוצה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה זה ההתמכרות? הרי את ואתה ואתה, כולכם אמרתם: זה מוביל לסגר וסגר וסגר. נכון, אבל לא היה סגר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, החוצה. שמעתי. (חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל יש לך חיסונים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את בשנייה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חברים, אנחנו פועלים. בואו, בואו נתקדם, יש לי פשוט כל כך הרבה פעולות שאנחנו עושים אחרי שנות הזנחה שחשוב להספיק. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, שנייה. החוצה, בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ככה. החוצה, בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אמרת: שנייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> 53 מיליארד שקל לעבאס, זה מה שנתת. 53 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה החוצה. (חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מינינו 40 שגרירים שייצגו את האינטרסים של ישראל יום-יום ברחבי העולם. משרד החוץ בראשות שר החוץ לפיד התעורר, פועל. סוף-סוף יש עם מי לדבר, ולא הכול נעשה מסיבות פוליטיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בן צור, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בואו נמשיך. הינה, חברתי – נושא לכאורה קטן אבל בעיניי הוא מראה בדיוק את ההבדל בין מי שקורא לעצמו חברתי לבין מי שעושה. תהיו איתי עכשיו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, אתה בשנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יש דבר כזה שנקרא – תהיו איתי, בואו אני אספר לכם סיפור. לשכבות החלשות ביותר אין כסף לשלם לעורכי דין בכל מיני עניינים, לכן מדינת ישראל מעניקה סעד שנקרא מינהלת הסיוע המשפטי. אלפי משפחות קשות יום שנקלעו לבעיה מול רשויות המשפט ואין להן אמצעים לקחת עורך דין – הגוף הזה באמת מציל אותן. אלא מה, המינהלת הזאת לא תפקדה כמה שנים. למה? כרגיל, כי החליטו לא למנות מנהל. אז כל הגוף הזה – באמת אכפת לכם מאנשים קשי יום? אז למה לא מיניתם? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי הייתה שרת המשפטים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> והינה אנחנו באנו, ולפני שבוע מינינו מנהלת לגוף החשוב הזה, ושוב אנחנו עוזרים לאלפי משפחות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. חמש שנים אילת הייתה שרת משפטים. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הינה דוגמה למשהו שכמעט אף אחד לא מכיר, אבל זה חברתי, לא דיבורים בעלמא. כן, אלפי משפחות. תסתכלו להן בעיניים. מה אכפת לכם? בשביל איזה משחק של ג'וב פוליטי כזה או אחר לא אכפת לכם שאלפי משפחות הן בלי סיוע, ששום דבר לא מתפקד. הלאה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אילת הייתה חמש שנים שרת משפטים, אז מה אתה מספר פה סיפורי נפתלי? סיפורי נפתלי. עוד סיפור. תכתוב ספרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס, באמת, חבר הכנסת אקוניס, ראשונה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> באמת, יש גבול, אדוני היושב-ראש. לשקר למליאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אקוניס, תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אגב, מי שרוצה לבדוק – פשוט לכו לפרוטוקול ישיבת הממשלה הקודמת. מינינו, הדלקנו מחדש, יש סעד, יש כתובת. זה כל כך יפה. ממשלה יכולה לפעול בצורה עניינית, יש דבר כזה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ממשלת שמאל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, החוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ככה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מסוגל – תוציא את כל הליכוד, תוציא את כל האופוזיציה, ושהוא ינאם לבד, אם הוא לא יכול לקבל אמת. אתה לא מסוגל לקבל שום דבר שאומרים לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה ההבדל, זה ההבדל בין צעקות לעשייה, בין צעקות לבין עשייה אמיתית. < קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> צעקות. אתה שקרן, נוכל, רמאי וגנב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה, בבקשה. < קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – יש לך שומר ראש אישי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, החוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתביישו. חבורה של פחדנים. (חברת הכנסת מאי גולן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני פונה דווקא לחברי הקואליציה והממשלה. יש המון רעש שמגיע, המון. תהיו גאים. תהיו גאים שכל אחד מאיתנו קם בבוקר ועושה ופועל ומניע את גלגלי המדינה אחרי שנתיים-שלוש של הזנחה. תהיו גאים בזה. אנחנו דואגים למדינת ישראל – המדינה ולא הפרט; אנחנו ולא אני. תהיו גאים. עכשיו מנושא קטן לנושא גדול – בעיה קשה, וכולם יודעים את הבעיה, וזה נושא הכנסת חרדים למעגל התעסוקה באמצעות הורדת גיל הפטור מגיוס. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן צור, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא בכדי יש פה צעקות, אבל בואו נפרוט את זה. אין בן אדם במדינה שלא מבין שיש פה מהלך של הזדמנות אדירה לדור של חרדים, כי מה לעשות, לא כל צעיר חרדי – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, שלישית. בבקשה החוצה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חצוף. חצוף. אתה לוקח את הנכדים שלנו – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אין שבוע שצעיר חרדי לא בא אליי ואומר: רק תעבירו את זה כבר, תעבירו את זה כבר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חצוף. חצוף. חצוף. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תעבירו, תנו לנו לעבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו, לא סתם מתפרצים פה, וזה בסדר, כל אחד יש לו את התפקיד שלו, אבל בואו נבין את זה, בואו נבין את זה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – חצוף. (חבר הכנסת יעקב אשר יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כולם יודעים כבר שנים, הבינו שזה המהלך הנכון, אבל מפחדים. אנחנו מגלים אומץ, דבר לא פופולרי במיוחד, ופשוט עושים. וכמו שאמרתי, אין שבוע שאיזשהו צעיר חרדי בן 21, 22 – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן צור, שלישית. בבקשה החוצה. תודה. (חבר הכנסת יואב בן צור יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – – אומרים: תאפשרו לנו לצאת ולעבוד. עכשיו, תראו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> נכון, אני רוצה להסביר את זה, והאמת שכרגע גם אתם יודעים שזאת האמת. מה קורה? הרי לא כל הצעירים החרדים הם עם יכולת ונטייה ללמוד תורה. אני, למשל, לא יודע – מבוקר עד ליל. אלהה תכונות מאוד מיוחדות, שמיעוט הצעירים יודעים. מה אנחנו בסך הכול אומרים? משך שנות דור מדינת ישראל הענישה את עצמה פעמיים: אם צעיר בן 21 רצה לצאת לעבודה, חרדי, אמרו: לא לא לא, אתה תלך לצבא קודם. אבל הוא פוחד. אז הוא מחכה באופן מלאכותי עד גיל 24, ובשנים האלה הוא יכול היה לרכוש מקצוע איכותי, הוא יכול היה להיכנס למעגל העבודה, ולא בגיל 24, עם שני ילדים, לקבל עבודה מאוד ירודה בסופר. מה רע בזה? זה דבר נפלא. מה רע? מה רע לתת צ'אנס לצעירים חרדים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו תראו, אני מודה, ויתרנו על עיקרון חשוב מאוד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אתה בשנייה. אתה בשנייה. חבל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ויתרנו – אני פה אומר לחבריי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני אומר לחבריי בקואליציה, כי גם זה היה מהלך לא פשוט: אנחנו מוותרים פה על עיקרון חשוב מאוד, עקרון השוויון בנטל בשירות הצבאי. זה לא קל, אבל המדינה חייבת להתבונן קדימה, לעשות את הדבר החכם. צריך שיהיה פה דור חרדי צעיר ויצרני, שעובד לפרנסתו, שדואג לילדיו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זורקים אותנו במריצות למזבלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> העמדה שלי ידועה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שר האוצר שלך זורק אותנו במריצות למזבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, מספיק. תודה. ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואני חב חובה להסביר את המדיניות הלא-פופולרית – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אמירה קשה. תוקיע את האמירה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני מרגיש חובה לכל מי שמשרת בצה"ל להסביר את המהלך הלא-פשוט שאנחנו הולכים לעשות. עמדתי ידועה: שירות בצבא ההגנה לישראל מוגדר שירות חובה, אבל הוא זכות, זכות שאין גדולה ממנה. ואני גם מאמין שבאיזשהו שלב גם אותם חרדים שהיום לא רוצים לשרת כן ירצו, אבל זה יתחיל דרך הכלכלה, דרך לשבת ביחד. יום אחד גם זה יקרה – לומדי התורה ילמדו תורה, המשרתים בצה"ל ישרתו, ובא לציון גואל. הלאה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה עם להעלות שכר לחיילי החובה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אזרחים ותיקים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעלה שכר לחיילי החובה. זה הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, אתה לא במקומך. אתה עומד וצועק. אני נמנע מלהוציא אותך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז הינה, אני אשב. אני אשב, ואני אשמח לתשובה לגבי שכר לחיילי חובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אבל – הבנו. שב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הבטחתם את זה – תקיימו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קיש, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אישרנו תוספת תקציבית משמעותית לניצולי שואה; העלינו את קצבת הבטחת הכנסה לגובה 70% משכר המינימום; הוספנו תקציב לטיפול באלימות נגד נשים – תראו כמה הישגים – שילכו לבנייה של מקלטים ותוספות של עובדים סוציאליים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה עם הפגיעה בחסרי הישע – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יש עוד אין-ספור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא בוסו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, אזולאי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סל העשייה שלנו מלא, גדוש, אני יכול עוד להמשיך שעה, אבל אני פה רוצה להודות לחברי ולחברות הכנסת מהקואליציה, שעושים לילות כימים על מנת להעביר בוועדות ובמליאה את התקציב החברתי הזה, התקציב הטוב הזה, התקציב הנועז הזה; שפועלים יום-יום ושעה-שעה לטובת אזרחי המדינה. לסיכום, חברים, אנחנו עובדים במרץ למען אזרחי ישראל, עם כמה שפחות שיקולים זרים או מפלגתיים; עובדים נקי, עובדים ביחד. עובדים נקי, עובדים ביחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מלכיאלי, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> רבותיי, פינה אחרי פינה אנחנו מדליקים מחדש את האור במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה. בבקשה. אני מבקש מהצד הזה לא להיגרר לשום פרובוקציה. אני מבקש מכם שקט מופתי, בבקשה. בבקשה, אני מבקש מכם אחרת. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אבל זה לא יכול להיות שאי-אפשר להוציא מילה פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה, בלי קריאות ביניים. תודה לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. תן לנו מדי פעם לזרוק איזו הערת אגב. אבל זה גם התפקיד. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש חבר הכנסת מיקי לוי, יש לי בקשה צנועה לפני שאני מתחיל. אני מבקש ממך, אל תוציא מהאולם יותר ממחצית מחברי הכנסת של הקואליציה שהוצאת מהאופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני חבר הכנסת נתניהו – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אני רוצה אולם מאוזן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אני אצטרך, אני אוציא גם מהצד הזה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ביקשתי מהצד הזה לא להפריע לך. אני אעמוד על זכותך לנאום כפי שאתה רוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט מהצד הזה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא יותר, לא יותר מחצי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אני אצטרך, אני אוציא יותר מחצי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה מוכן להכניס ח"כים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, כי לא משחקים על אותו מגרש פעמיים. לא אצלי. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, תודה לך, אורי מקלב, על הזמנת הדיון החשוב הזה. אני גדלתי בירושלים בשכונת קטמון. הייתי ילד קטן, היה לנו בית עם סלון ארוך, וכשהייתי בן שלוש סידרתי את הכיסאות בשורה ארוכה לאורך הסלון ואחר כך הוספתי בצדדים – עוד שורה כנף אחת, עוד שורה כנף שנייה, התיישבתי בכיסא המוביל ואמרתי: אני טייס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה היה בתקופת המנדט? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אימא, תראי, אני טייס, אני מטיס את המטוס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט, שקט שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא הייתי טייס, ישבתי בכיסא כאילו אני טייס. עכשיו, כשילד בן שלוש עושה את זה, מילא, זה חמוד. אבל כשבנט יושב על כיסא ראש הממשלה ואומר, כמו שהוא עשה עכשיו: אני טייס, אני מטיס את המטוס, אני מנווט – ובפועל הוא לא קובע כלום ולא מנווט לשום מקום, הוא אולי ראש ממשלה בתואר אבל הוא לא ראש ממשלה אמיתי – זה לא חמוד, זה לא פתטי – זה פתטי, סליחה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק אתה מבין. רק אתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק אתה מבין. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, זה אפילו מסוכן. הכול זה בכאילו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה לא בשלטון, אז הכול מסוכן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, פעם ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה לא בשלטון, המדינה מתמוטטת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, פעם שנייה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול זה בכאילו, וכולם מבינים שזה בכאילו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה זה האוריגינל. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משתי סיבות. הסיבה הראשונה – אין לבנט מנדט. אזרחי ישראל אומרים את זה, לא רק אנחנו אומרים את זה. אזרחי ישראל אומרים את זה בבירור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הסת נגד רבין, ואתה עושה את היום נגד ממשלה נבחרת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא קורא להם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר – אני מבקש. שקט, חברים. אני יודע להגן על חבר הכנסת נתניהו, תאמינו לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לבנט מנדט. מי שאומר את זה, מי שאומר את זה – כדאי לכם להקשיב: מי שאומר שלבנט אין מנדט ומי שאומרים את זה בבירור אלה אזרחי ישראל. יש פה תופעה מדהימה. אני חייב להגיד לכם, לא ראיתי דבר כזה. אחרי שלושה חודשים בלבד כראש ממשלה, עם אתרוג וליטוף תקשורתי שאני לא זוכר כמוהו – ואגב, זה לא מספיק להם; בשביל זה הם עושים מס על הנטפליקס, כדי להביא עוד לערוצי התעמולה שלהם. ועכשיו הם עושים עוד יותר: בואו נעביר חוק על הפייסבוק ועל אחרים, כדי שנוכל לשלוט גם בזה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי שם הימנים, חלילה – יש להם חופש דיבור. ובכן, אחרי אתרוג אדיר, אחרי ליטוף אדיר, בנט בקושי עובר את אחוז החסימה. לא היה דבר כזה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא שומעים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שפק, פעם ראשונה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – סוגרים גם את המיקרופון – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אתה שומע אותי, חבר הכנסת דרעי? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לפחות שישאירו את המיקרופון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת זוהר, אתה מפריע לראש מפלגתך, תאמין לי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היה דבר כזה בתולדות המדינה. אחרי שלושה חודשים בלבד, ראש ממשלה מכהן מתנדנד כעלה נידף ברוח על גבול אחוז החסימה. טוב, גם לא היה דבר כזה לקחת שלטון עם שישה מנדטים, שגם אותם הוא קיבל בהונאה, והציבור פשוט לא קונה את הבלוף הזה של מישהו שתכנן את דרכו לראשות הממשלה אחרי שהוא עצמו הצהיר שזה לא דמוקרטי להיות ראש ממשלה אפילו עם עשרה מנדטים. אז היום יש לו רק שישה – דרך אגב, בדרך למטה, כפי שאתם רואים. במצב הזה הציבור מביע אי-אמון חד-משמעי בבנט. כי כולם רואים דבר פשוט, ורואים את זה: אין לו דרך, אין לו חזון, אין לו הישגים, אין לו אידיאולוגיה. הוא אפילו אומר את זה: אין לי אידיאולוגיה. הוא פשוט – זו האמת הפשוטה – הוא פשוט לא מנהיג. ויש סיבה שנייה שבגללה הציבור מרגיש שהכול פייק, הכול כאילו – כי בממשלה הזאת כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אין פה ראש ממשלה, שרי הממשלה לא סופרים את בנט. רואים את זה בריאליטי החדש, "המרוץ למוקטעה". אני אומר לכם, זה יותר מותח מ"משחקי הדיונון". ריצת החנופה של השרים ללשכת אבו מאזן היא מדהימה, היא פשוט מרתקת. בני גנץ וניצן הורוביץ הגיעו ראשונים, תמר זנדברג ומרב מיכאלי מתחרות על המקום השני, השלישי והרביעי, ויש עוד אחרים שמתחממים על הקווים. הקרב צמוד, איזה מתח; אתה לא יודע מי יגיע, כמה יגיעו, אולי גם אלי אבידר יגיע. אבל תוצאה אחת כבר ידועה: אתם, במרוץ למוקטעה, החזרתם את אבו מאזן לחיים. הוא מחוזר על ידי שרי ממשלת ישראל כפי שלא קרה במשך שנים. זה לא קרה מאז אוסלו. הריאליטי הזה, חברי הכנסת, הריאליטי הזה היה מצחיק אם הוא לא היה כל עצוב וכל כך מסוכן. רק עכשיו – אדוני היושב-ראש, אני חושב שגם אתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש קצת שקט, בבקשה. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> רק עכשיו ציינו בכנסת מלאת שנה להסכמי אברהם, ארבעת הסכמי השלום ההיסטוריים שהבאנו עם מדינות ערב. הבאנו את ההסכמים הללו בגלל שפעלנו בדיוק הפוך, אבל בדיוק הפוך, מהדרך שאתם מתנהגים במרוץ למוקטעה. קודם כול, הפכנו את ישראל למעצמה. לא הקלנו ראש מול הפלסטינים, נלחמנו בכל העוצמה נגד הגרעין האיראני ולא התפשרנו לגביו. מייד אחרי נאומי בקונגרס התקשרו אליי מנהיגים ממדינות ערב, ביקשו לחזק את היחסים איתנו, ועוד לפני ממשל טראמפ קיימתי איתם פגישות חשאיות במדינות האזור – יצא לי להכיר לא מעט במדינות האזור אז, וגם היום, עדיין, בעיקר בשעות הלילה – אבל אני שמח שבזכות ההסכמים שעשינו, בזכות המאמצים האלה, שרי הממשלה לא מפסידים אפילו רגע ומבקרים שם בכל שעות היום. אבל הדבר המרכזי, הדבר המרכזי שהביא לשינוי ולהסכמי אברהם זה שאנחנו הפכנו את המשוואה הישנה על פיה. אמרנו דבר פשוט: שברנו את הווטו הפלסטיני על שלום עם מדינות ערב. במקום המרוץ למוקטעה, עקפנו את המוקטעה. כי אם הדבר היה תלוי בפלסטינים, לעולם לא היה שלום. במשך למעלה מ-100 שנים הפלסטינים שוללים בנחרצות את זכות קיומה של מדינת ישראל בארץ ישראל בגבולות כלשהם. הם עשו את זה לפני הקמת המדינה, והם עושים את זה ביתר שאת אחרי הקמת המדינה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה לא נכון. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שורש הסכסוך בינינו. אתה יכול להגיד את זה מאה פעמים. זה שורש הסכסוך בינינו. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא נכון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. תודה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אל תפריע. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם רוצים מדינה לצד מדינה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, לא, אני לא אתן לך להפריע. בבקשה לשבת. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פעם ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר – אני אגיד את מה שהוא לא אומר כאן אבל כל חבריו אומרים שם. חוסר הנכונות של הפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי זה שורש הסכסוך. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – גם את הסכמי וואי – – – שמסרת את הכול לפלסטינים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר פורר, השר פורר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר פורר, זה לא יהיה נעים להוציא שרים. אני מבקש. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה לא קורא אותו לסדר – – – על כל מילה קראת לסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת השכל, אל תעזרו לי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, הבנתי, נכנסו. הבנו, אנחנו לא מתעסקים עם זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, מספיק. הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מהיציע מותר לצעוק? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הקואליציה, אני ראיתי. אנחנו ניערך בפעם הבאה. הבנתי. כרגע אני לא מטפל בעניין הזה. בבקשה להיות בשקט ולאפשר לחבר הכנסת נתניהו לשאת את דברו. בבקשה להיות בשקט. אני אוציא אתכם. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא מוציא אותם? אפילו קריאה לא הייתה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש פה שאלה, אני חייב להגיד לך – פה ספרת: אחד, שתיים, שלוש, החוצה. פה אתה סופר: אחד פה, אחד פה, אחד פה. אם אתה רוצה לאזן, תאזן. אבל אני משאיר את זה בידיך הטובות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נתניהו, האמן לי, אם יפריעו לך, אני אוציא אותם. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הם מפריעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מה הם עושים עד עכשיו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, הבנתי. שקט. בבקשה שב. שב, שב. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה סולל את דרכו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת איימן – חבר הכנסת עודה, פעם ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, פעם ראשונה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> פעם שנייה. אחד ועוד אחד – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הפלסטינים, לצערי, המנהיגות שלהם במשך 100 שנה, מאז פייסל חוסייני ועד היום, לא רוצים מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל; הם רוצים מדינה פלסטינית במקום מדינת ישראל, וזהו שורש הסכסוך. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה משקר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, שנייה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, שלישית. בבקשה לצאת. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לצאת. תודה רבה. בבקשה לצאת. לא הספקת לבוא – כבר הוצאתי אותך. (חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן זה מסביר היטב איך הנציגים של החמאס והנציגים של הסרבנות הפלסטינית – איך הם הצביעו נגד הסכמי השלום ההיסטוריים שאנחנו מביאים כאן? כי הם לא רוצים שישראל תרחיב את מעגל השלום. הם לא רוצים את ישראל. נקודה. ובכן, בניגוד אליכם, חברי הקואליציה, אנחנו הוכחנו שהשלום עם מדינות ערב לא עובר ברמאללה, הוא עוקף את רמאללה. בניגוד לכם, אנחנו לא רק דיברנו שלום, אנחנו עשינו שלום. אנחנו חילצנו את ישראל מהתלות במוקטעה, ואתם רצים למוקטעה. בריאליטי שלכם, "המרוץ למוקטעה", יש רק מנצח אחד, וקוראים לו אבו מאזן. אחרי שמכרתם את הנגב למנסור עבאס, היום הרשות הפלסטינית פרסמה שישראל הסכימה לאיחוד של למעלה מ-440 משפחות בישראל. זה יישום בפועל של זכות השיבה שמסכנת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ולמה כל זה קורה? זה קורה בגלל שבנט תלוי במנסור עבאס ובתנועה האסלאמית. כשמנסור עבאס אומר: לכו למחמוד עבאס – אתם הולכים; כשמנסור עבאס אומר או דורש איחוד משפחות – אתם מאחדים. אותו הדבר קורה גם בכלכלה. גם פה, זה לא חשוב כמה ידברו ויפארו ותקציבים – קשקוש. זה הכול קשקוש. אגב, כל הזמן מדברים על מינויים, מינויים, מינויים. אתם חושבים שמינויים עושים פעולה? תוצאות מביאות פעולות, לא תוכניות ולא מינויים ולא בטיח. סליחה. ובכן, אותו הדבר קורה גם פה: כולם פה רואים שגם בכלכלה אין ראש ממשלה; כל אחד בממשלה הזאת חוטף כפי יכולתו. יאיר לפיד שאל בזמנו שאלה טובה, אני חייב להגיד. הוא שאל: איפה הכסף? שאלה מצוינת – איפה הכסף שהבטחתם להביא לחיילי החובה? איפה הכסף שקיצצתם מהדיור הציבורי? איפה הכסף לעצמאים? תשאלו את אביר קארה, דרך אגב. הוא הצביע בעד – נגד, סליחה. הוא הצביע נגד, אבל אני חייב להגיד שהוא הצביע פעם אחת הפעם, לא פעמיים. פעם אחת. איפה הכסף למתמחים? איפה הכסף לרופאים? איפה הכסף לחקלאים? איפה הכסף לעסקים? אם בנט לא יודע את התשובה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אולי באמת נשאל את יאיר לפיד, שהעלה אותה מלכתחילה. זה אותו לפיד שהתנגד בזמנו לתפקיד ראש ממשלה חלופי, והיום הוא מכהן כראש ממשלה חלופי. זה אותו לפיד ששפך אש וגופרית – אתם זוכרים? קיתונות של אש וגופרית על החוק הנורבגי, והיום הוא הפך את הכנסת לממלכת נורבגיה – טוב, זה הרי ברור, הם כולם רוצים לחזור להסכמי אוסלו, ואוסלו, אתם יודעים, זה בנורבגיה. ובכן, כשיש כל כך הרבה נורבגים, שרי הממשלה מעופפים בעולם, הם כולם נמצאים בחו"ל – ברוטציה, לפעמים לא ברוטציה. איך אני יודע? כי אומרים לי, האבטחה אומרת לי: שמע, אין לנו מאבטחים בארץ, הם כולם נמצאים בחו"ל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא היה דבר כזה, כולם בחו"ל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אולי תפסיק להעיר? באמת, תפסיק להעיר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תפסיק להעיר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מפסיק להעיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נראה לי שאני מסתדר לא רע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, תודה. חבר הכנסת קריב, אתה בשנייה. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חייב לתקן את מה שאמרתי. אני אמרתי שהם כל הזמן בחו"ל, וזה לא נכון. לפיד נמצא עכשיו בביקור רשמי בארץ – הוא נמצא עכשיו, זו עובדה – אבל רוב הזמן הוא מטייל בחו"ל. אז איפה הכסף? לפיד גם בחוץ לארץ יודע את התשובה: הכסף הוא במיסים, הוא בגזרות – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בגזרות שהטילו על אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הכסף אצל מנסור עבאס והתנועה האסלאמית, שזכו בפיס – 53 מיליארד שקל על חשבון כל ההבטחות שנתתם לאזרחי ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – גזענות – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ובכן, כמו במרדף, כמו במרוץ למוקטעה, כמו בכלכלה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מנסור. חבר הכנסת מנסור, תודה. חבר הכנסת מנסור, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו במרוץ למוקטעה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אין ספק, נותנים לחברה הערבית ולעמותות שלכם ולאנשי חמאס שקשורים בכם. מה אתם חושבים, שאנחנו לא יודעים? אתם חושבים שאנחנו תינוקות? זה מה שעושים עם 53 מיליארד שקל שהולכים לכל מיני צינורות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – צינורי-צינורות. אל תספרו לנו סיפורים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יושב שם, מנסור עבאס – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מנסור עבאס יושב בקומת הממשלה בזמן שמעבירים תקציב, וכל סעיף – הולכים אליו לאשר. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לאשר. ובכן, כמו במרוץ למוקטעה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת מנסור עבאס, שב, בבקשה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא השגתם כלום. לא השגתם כלום. נתנו לך את כל המדינה במכירת חיסול. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא קיבלת מאיתנו שום דבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת מנסור עבאס, זה פשוט לא נעים לי להוציא אותך, אבל אל תכריח אותי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אל תוציא את ראש הממשלה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת יברקן, שמעתי אותך. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה מפחד – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תיתן לי הוראות. פעם ראשונה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מפחד – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו במרוץ למוקטעה – דוד, תקשיב גם אתה, באמת, תקשיב, יכול להיות שאני אחדש לכם כמה דברים. כמו במרוץ למוקטעה, ששם רואים שאין ראש ממשלה, כמו בכלכלה, ששם רואים שאין ראש ממשלה, כך גם במאבק בטרור רואים שאין ראש ממשלה. מחבלים מפגיזים מלבנון את קריית שמונה – לא מגיבים; מחבלים צולפים – תשמעו מה זה, צולפים במקלעים על מרפסות בשדרות – אין תגובה, מתעלמים. למה הם מתעלמים? זה שוב בגלל מנסור עבאס והתנועה האסלאמית, כי התנועה האסלאמית לא מרשה להם להגיב בעוצמה, כי אם הם יגיבו בעוצמה לטרור, הממשלה תיפול. זה עד כדי כך פשוט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> וכמובן, גם במאבק בקורונה אין ראש ממשלה. במשך שבועות רבים, חברי הכנסת – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם ישבתם בחיבוק ידיים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סגן השר גולן, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זחוחים ושאננים. אני הפצרתי בכם, הפצרתי בכם מעל כל במה אפשרית: תביאו את החיסונים שכבר רכשנו לטובת אזרחי ישראל. הפצרתי, ולא עשיתם כלום. ב-1 ביולי אמרתי שמחיר הקדמת החיסונים יהיה אפסי, אבל מחיר האיחור בחיסונים, המחיר הזה יהיה קטלני. ב-12 ביולי אמרתי כאן בכנסת: החיסון השלישי נגד הקורונה חייב להיות בידינו כבר עכשיו. באותו זמן בנט אמר את ההפך – אני מצטט: החיסון פחות יעיל משמעותית נגד זן הדלתא – טוב, הוא כתב ספר, הוא ידע, כן. האמירה חסרת האחריות הזאת הפכה להחלטה חסרת אחריות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהביאה לתוצאה חסרת אחריות, תוצאה טרגית באמת. העיכוב בהבאת החיסונים הביא לשיאי תחלואה, הביא ל-1,500 מתים מיותרים מהקורונה והביא לעשרות אלפים שיישאו את צלקות הקורונה לשנים ארוכות ואולי לכל חייהם. 1,500 משפחות איבדו את יקיריהן בזמן שבנט עסוק בלשחק כאילו הוא ראש ממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חשוב לי שתבינו, שכל אחד יבין מה קורה פה. אנחנו התמודדנו עם המגפה בלי חיסונים, אתם הזנחתם את הטיפול במגפה כשיש חיסונים. אין לכם שום תירוצים, אין לכם שום הסברים. במקום להתנצל, אתם עוד מתפארים – שמעתי את בנט עכשיו אומר את זה: אבל אנחנו לא סגרנו את המדינה. מי בכלל ביקש מכם לסגור את המדינה? אנחנו אלה שפתחנו את המדינה כשהיו לנו חיסונים. חודש לפני הבחירות כבר לא היו סגרים כי הבאנו חיסונים, כי חיסנו את האנשים, אבל אנחנו ידענו שהחיסון הזה פג ושצריך להביא את הבא. הבאנו לכם מדינה מחוסנת, ראשונה בעולם, מדורגת במקום החמישי במדד בלומברג, ואתם לקחתם את המדינה הזאת – עם אפס נדבקים, אפס מתים, אפס סגרים – ומה עשיתם? דרדרתם אותנו למקום ה-41 במדד בלומברג. כל מה שדרשנו הוא שתביאו בזמן את החיסון השלישי, אותם מיליוני חיסונים שאנחנו כבר קנינו אותם ושהיו מוכנים בקלקרים – היו מוכנים בקלקרים למשלוח – כל מה שהייתם צריכים לעשות זה לשלוח מטוס, הושט היד וגע בם, תביא אותם הנה. כשיש חיסונים, חברי הכנסת, אין סיבה לסגרים, ובוודאי שאין סיבה ל-1,500 מתים ולעשרות אלפי חולים עם תופעות לוואי. ותפסיקו להשתמש בדחליל הסגרים. לא היה צורך בסגר, לא קיבלתם שום החלטה, לא הייתה צריכה להתקבל החלטה על סגר. הייתה צריכה להתקבל החלטה על הבאת החיסון השלישי, וגם את זה לא עשית, בנט. ובכן, אין ראש ממשלה בקורונה, אין ראש ממשלה במאבק בטרור, אין ראש ממשלה בכלכלה, אין ראש ממשלה בביטחון, והמסוכן ביותר, המסוכן ביותר – שגם אין ראש ממשלה במאבק בגרעין האיראני. איך הבטחת לאמריקנים, איך הבטחת שלא תתנגד באופן פומבי להסכם הגרעין? איך הבטחת שתתאם כל פעולת סיכול שלנו מראש עם האמריקנים? היית צריך להגיד להם במקום זאת את מה שאני אמרתי להם – מה שאמרתי לאובמה מ-2010 ומה שאמרתי לביידן, כשבתווך עשינו אין-ספור פעולות סיכול ולא אמרנו להם מה, והתנגדנו להסכם הגרעין. כל הדברים האלה שעשינו, היית צריך להגיד להם את מה שאני אמרתי להם ומה שאני עשיתי: שגם עם או בלי הסכם גרעין, ועם או בלי הסכמת ארצות הברית, אנחנו נתנגד פומבית באופן תקיף להסכם הגרעין, ואנחנו נפעל בכל דרך לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית. כך צריך לדבר ראש ממשלה אמיתי, כך מדבר ראש ממשלה של מדינה עצמאית וגאה, ולא של מדינת חסות שמרכינה ראש. ובכן, מכל הסיבות הללו אני יכול להגיד מה שאזרחי ישראל אומרים לי – ותאמינו לי, אני הולך – פשוט לא ייאמן – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כל אזרחי ישראל? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> המון, המונים. מה שאזרחי ישראל אומרים לי – ותצאו לרחובות, תשמעו אותם – ואני אגיד לכם מה הם אומרים. הם אומרים: זה פשוט גדול עליו. זה פשוט גדול עליו. להתחפש לטייס לא הופך אותך לטייס, ולהתחפש לראש ממשלה, להחזיק בתואר ולהצטלם מאחורי קיר השיש הירוק באו"ם, גם זה לא הופך אותך לראש ממשלה אמיתי. זה מה שאזרחי ישראל בהמוניהם חושבים, ולכן בנט מגרד כרגע את אחוז החסימה מלמעלה, אבל בקרוב מלמטה, כמו כמה מחבריו פה. חברי הכנסת, המטוס של ממשלת לפיד-בנט מקרטע, בלי קברניט, בלי תוכנית טיסה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> והמטוס שלך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בלי יעד ועם כל כך הרבה ידיים על ההגאים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> וכשיש לך מצב כזה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה לא קורא לסדר? למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא קרא לו. קרא לו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ארבל, כבר סיכמנו שאתה לא אומר לי איך לעבוד. כשאהיה סגן שלך, תגיד לי. עכשיו אתה לא אומר לי. הבנתי, תודה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בלי קברניט, בלי תוכנית טיסה, בלי יעד ועם כל כך הרבה ידיים שמצטופפות על הקוקפיט, סופו של המטוס הזה להתרסק. אבל אני אומר לאזרחי ישראל: יש תקווה, כי יש מטוס אחר שמחכה על המסלול – זה המטוס שלנו. אנחנו ננהג אחרת, כפי שנהגנו בהצלחה עד לא מזמן. נגיב בעוצמה על התגרויות הטרור, נפעל בכל הכוח נגד הגרעין האיראני, נשמור על בריאותם של אזרחי ישראל מפני הקורונה ונבטיח שהשגשוג הכלכלי יימשך כדי שיגיע לכל אזרחי ישראל. אנחנו – אנחנו זה הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית – אנחנו נפיל את הממשלה הגרועה הזאת ואנחנו נחזיר את מדינת ישראל לגבהים שהייתה בהם ושהיא ראויה לשוב אליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, ראש הממשלה מבקש להשיב. בבקשה, ראש הממשלה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא לחזור על שקרים, אם אפשר. << דובר >>ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> שקר שחוזרים עליו אין-ספור פעמים לא הופך לאמת. רק דבר אחד, רק דבר אחד – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. בגלל זה כל הדברים שלך לא יהפכו לאמת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תנו לי שנייה. תאמינו לי, זה יעניין אתכם. זה יעניין אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צודק, נפתלי. אתה צודק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בואו תשמעו את יושב-ראש הליכוד – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שקרן אתה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תהיו איתי רגע, חבר'ה. מה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עוד לא אמרתי כלום. ממה אתם מתרגשים? מכתב שממוען על ידי חבר הכנסת בנימין נתניהו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם מפריעים לו. אוציא את מי שיפריע. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – שומר הסף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, החוצה. החוצה, מייד, עכשיו. אני מעלים עין. עכשיו – החוצה. (חברת הכנסת מאי גולן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> שני דברים נעשה ביחד. זה ייקח באמת לא יותר מדקה, תהיו איתי. בואו נעשה תרגיל מתמטיקה: נתניהו, מר נתניהו חוזר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מיקי, בוא, תן לי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה, בבקשה. חברים, חברת הכנסת שטרית, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כבוד גדול – – – כבוד גדול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכיר את עבודתי. אני כבר שלושה חודשים יושב פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בנט, לא לנסות – – – דובר אמת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני אקצר. מכתב שח"כ נתניהו כותב לשר הבריאות ביולי, והינה, אני אצטט את הנביא: "משיחות שקיימתי עם – – – טובי המומחים – – –" << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בגללך, שלא עשית שום דבר. איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה אכפת לך לשמוע? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה לא שמת מגבלות? 1,500 איש מתו בגללך, שלא עשית שום דבר, 1,500 איש בגל רביעי. אין לך בושה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, בבקשה החוצה. די. הייתי הרבה סבלני כלפיך. בבקשה החוצה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה אתם קופצים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה החוצה. תודה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני צריך לצאת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, כן. (חבר הכנסת יואב קיש יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הוא כותב לשר הבריאות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, החוצה, החוצה. שם כבר סגרתי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מיקי, באמת, זה ייקח 20 שניות, 20 שניות, כמו חיסון. "אני סבור" הוא כותב, נתניהו, "שיש להקדים את מתן החיסון השלישי לאוכלוסייה הבוגרת כבר בחודש אוגוסט". אנחנו התחלנו לחסן ב-29 ביולי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת נתניהו, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לחזור על המילים? לא הבנו מילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, החוצה. עכשיו, החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בשמחה רבה. עוד מעט יש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, החוצה. הבנתי. (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. אני מבקש שקט באולם המליאה. בבקשה שקט. בבקשה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> שמתם לב לדבר מעניין? סדרנים, גם אתם. שמתם לב לדבר מעניין? בנט ציטט מכתב שלי לשר הבריאות. ביולי, הוא אמר, אבל הוא לא אמר מה התאריך ביולי. התאריך היה 1 ביולי, ושם אמרתי לו: תביא את זה. אבל בתוך ארבעה-חמישה-שישה-שבעה ימים כבר היה ברור, ברור, שהמגפה טסה למעלה, ובקצב גיאומטרי, ופירוש הדבר שאנשים, אלפים, מאות אלפים יידבקו. תזכרו שהיה לנו כמעט אפס – היו 246 חולים בכל מדינת ישראל כשהעברנו לכם את המפתחות. אפס סגרים, אפס מתים ובסך הכול מלאי של 246 חולים, זאת אומרת אפס נדבקים, ואני ראיתי שהדבר הזה עולה. ובכן, מה שאמרתי ב-12 ביולי – ויש עוד ציטוטים, אני אמצא לכם גם כן – אמרתי ב-12 ביולי, 11 ימים לאחר מכן: החיסון השלישי נגד הקורונה חייב להיות בידינו מייד, כבר עכשיו, כי ראינו את זה. אז מה עשיתם? חיכיתם עוד שלושה שבועות. אתם יודעים מה זה שלושה שבועות בטור גיאומטרי? זה המתים האלה, זה הנדבקים האלה, זה אנשים שיישאו את התסמונות האלה כל חייהם. אי-אפשר לרמות. קודם כול, אתה כבר לא מרמה טוב, אף אחד לא מאמין לך, אבל לפחות אם אתה מרמה, תיזהר מדברים שאפשר לבדוק אותם ואל תבוא בתוכחה אלינו, כי אנחנו מנפצים את השקרים שלך ככה. זה לא קשה – ויש כל כך הרבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי << נושא >> << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> אני מבקש, לפני ההצבעה – אני ממשיך בסדר-היום, אני מבקש להמשיך בסדר-היום. לפני ההצבעה נעלה את זכרו של חבר הכנסת אלחרומי. מי שנמצא במליאה – בבקשה לעמוד. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) תודה רבה. בבקשה לשבת. ראש הממשלה, מכובדיי השרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, בני משפחת אלחרומי היקרים, מכובדיי כולם. לפני כחודש וחצי הלך לעולמו חבר הכנסת סעיד אלחרומי, זכרו לברכה, מי שכיהן כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. סעיד נולד בנגב, בן לשבט מסעודין אל-עזאזמה. בצעירותו עזב את ביתו ונסע צפונה לג'ת על מנת להשלים את לימודיו התיכוניים. סעיד התקבל ללימודי פיזיקה באוניברסיטה העברית, ועם סיום לימודיו חזר לביתו בשגב שלום כדי ללמד פיזיקה בתיכון. סעיד ראה בחינוך את המפתח לשיפור חיי הקהילה הבדואית בנגב, ומסירותו הרבה ליוותה אותו לאורך דרכו. בכל תחנות חייו – כתלמיד תיכון, סטודנט, מורה, ראש מועצה, כמזכ"ל התנועה האסלאמית וכחבר כנסת – סעיד מעולם לא שכח מהיכן הגיע. כחבר כנסת סעיד היה פרלמנטר למופת, ונלחם באופן מעורר כבוד למען קהילתו. הוא היה איש נעים הליכות שידע לעמוד על עקרונותיו ולומר את דבריו בחדות אך בנועם, ותמיד כיבד את יריביו הפוליטיים, אף שלא הסכים איתם. כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ידע לנהל את הישיבות במקצועיות ובאמינות הראויה להערכה. סעיד עשה הכול כדי למצוא את המשותף ולהגיע להסכמות כדי לקדם את תפיסת עולמו ואת קהילתו. ליבו החם והאוהב של סעיד ליווה אותו במסעו, אך אותו לב שפעם בחוזקה נדם בטעם עת. בשמי ובשם הכנסת כולה אני רוצה להביע צער גדול על לכתו בטרם עת ולשלוח לכם, בני משפחת אלחרומי, את תנחומינו הכנים. תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה נפתלי בנט, חבריי חברי הכנסת, את סעיד הכרתי ב-1993, אז היינו שנינו סטודנטים באוניברסיטה העברית. 30 שנה אני עוקב אחרי סעיד, אני חבר של סעיד; 30 שנה לא שמעתי ממנו מילה אחת שפגעה באיש, גם בקבוצה הכי קרובה אליו, חברי התנועה האסלאמית, חברי רע"מ, גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית. סעיד עמד בפעם הראשונה ב-2017 ונתן את נאום הבכורה, ואני עדיין זוכר את המילים שאמר: אני מושיט את היד שלי לכל חברי הכנסת מימין ומשמאל כדי לעבוד ביחד ולמצוא פתרונות למצוקות הרבות של הנגב. סעיד השאיר צוואה: לשמור על הנגב, לשמור על תושבי הנגב. לדעתי, ממה שהרגשתי בשבועות האחרונים, סעיד היה מאוד עצוב וגם כאבו לו יום-יום הפניות של התושבים הבדואים הערבים בנגב. הוא עצמו נשאר נאמן לתושבי הנגב, במיוחד תושבי הכפרים הלא-מוכרים. הוא לא בנה לעצמו בית, לא יצר לעצמו מקור פרנסה, חוץ ממה שעסק בו בחינוך, כראש מועצה מקומית וכחבר כנסת, אבל גם לא הקים משפחה. הוא נתן את כל-כולו, את כל מאמציו, את כל חייו, למען הנגב ואנשי הנגב. ולכן, חברים, אני לקחתי על עצמי את התפקיד של חבר הכנסת של הנגב, והיום אני מרגיש את ההרגשה של סעיד, את המחויבות שהייתה לו לשרת את האוכלוסייה המוחלשת הזאת בנגב. כל פעם שאנחנו שומעים שהנגב נמכר לרע"מ, או שהתושבים הבדואים, שהם אזרחי מדינת ישראל, פולשים, כובשים – כאילו שאנחנו מדברים על מדינה אחרת ועל אנשים, בני אדם, שבאו מהירח. לכן אני חושב שבמעמד הזה, המסר שאני יכול להעביר לכל חברי הכנסת, גם מימין וגם הליכוד עצמו, שלאורך שנים ניסו לתת פתרונות למען תושבי הנגב והקימו יישובים: בואו, חברים, נתאחד ביום הזה, שבו אנחנו מציינים את זכרו של סעיד; בואו ניתן מענה ל-144,000 אזרחים, לפי הסטטיסטיקה של מינהל התכנון, שכן רוצים להשתלב, שכן רוצים לחיות בכבוד, בדיוק כמו שהתכוון לעשות ולקדם חברי ואחי סעיד אלחרומי. אני לא מוצא דבר יותר מתאים ביום הזה מלהגיד ולהתחייב בתור חבר, בתור חבר כנסת, בתור כל המפלגות: בואו נשלב ידיים, בואו נוציא את הנושא של הנגב ממעגל היריבות בין ימין לשמאל, בין יהודים לערבים, ונעשה את המוטל עלינו. אין מוסרי ואין ערכי מאשר המשימה הזאת. סעיד אלחרומי עזב אותנו, אבל אנחנו ברע"מ נמשיך את דרכו ונישא את הדגל למען שלום, למען ביטחון הדדי לכולם, למען שותפות ולמען סובלנות, גם בתוך החברה הערבית, גם בין החברה הערבית ליהודית וגם בין כל אזרחי המדינה ועמי האזור. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השר מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, חברות וחברי הכנסת, כשנתבקשתי לשאת דברים לזכרו של סעיד למעשה התבקשתי להיפרד מחבר. סעיד אלחרומי היה הרבה דברים, אבל לפני שהוא היה חבר כנסת, לפני שהיה שותף בשיח בתוך הכנסת, לפני שהיה איש חינוך – מצוין, אגב – ולפני שהיה ראש רשות – מצוין, אגב – סעיד היה חבר. נפגשנו כשני אנשי הנגב, ותמיד הפגישות היו פגישות שהסתיימו עם טפיחה על השכם מתוך הרבה מאוד כבוד. כשפגשתי את משפחתו של סעיד בסוכת האבלים ביישוב שגב שלום, ליד היישוב, זכיתי לשמוע מהם על הקשר המיוחד והמורכב שהיה לסעיד עם הנגב. לא תמיד הסכמנו, אני חייב להגיד, והתווכחנו. או-הו, כמה שהתווכחנו; 15 שנה אנחנו מתווכחים. גם בפגישה האחרונה, כמה שעות לפני שהוא נפטר, בפגישה שלי איתו ועם סיגל, המנכ"לית של המשרד, התווכחנו, ולא הסכמנו על חלק מהדברים. אבל בוודאות גמורה אני יכול להגיד לכם שהוא ראה את טובת האנשים שהוא ייצג. הוא היה אינטלקטואל, איש ספר, איש חינוך. בדבר אחד הוא האמין, ויסכימו כולם, אנשי ימין, אנשי שמאל, כאלה ואחרים: סעיד היה מסוג האנשים שהאמינו ששיח טוב ואמיתי יכול לקדם הרבה מאוד פתרונות. ואני חושב שלא משנה אם הסכמנו לדעותיו – חלק הסכימו וחלק לא, הפרחנו לאוויר כל מיני אמירות, אבל דבר אחד בטוח, ואת זה חשוב לאמץ: שיח אמיתי ולא מתלהם, גם של שני ניצים הפוכים בדעותיהם, בסופו של דבר יכול לקדם פתרונות. חולות הנגב זרמו בעורקיו, ואנשי הנגב – גם יהודים וגם ערבים – היו חבריו. אני רוצה שתבינו שיש אווירה מסוימת כשאתה ראש רשות ואתה נושא עליך אחריות לכולם. לא רבים יודעים שסעיד השלים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים והיה מורה לפיזיקה, ובכל זאת, הוא תמיד הקדיש, גם כשהוא היה מורה – והכרתי אותו בתקופות האלה – הוא תמיד דיבר על הנגב, מכאוביו והדברים שצריך לתקן. הוא היה מאוד גאה באימו. כשהוא היה בן 13 היא בחרה לעבוד מאוד קשה. הם גרו בפזורה – מי שהיה במקום יודע איפה הם גרים – והיא שלחה אותו לצפון, לסיים בית ספר תיכון, ומשם לאוניברסיטה העברית ולסיים בהצלחה את לימודי הפיזיקה שלו. אני חייב להגיד שהייתי בהלם ביום ששמעתי. כמה שעות אחרי שאתה מדבר עם אדם ומסכם דברים, הוא הולך לעולמו. זה היה סבב של דיונים מאוד מאוד חשובים, ובסופו של דבר הוא השיג את מטרתו. אגב, לא דיברנו רק על הנגב ועל הבנייה, דיברנו על נושאי רווחה. היה חשוב לו מאוד, ואני אומר את זה, חשוב מאוד שנבין כולנו – ואת זה הבנתי ביחד עם סעיד ועוד הרבה אנשים טובים, ומבינים את זה אנשים מהקואליציה, מהאופוזיציה, ואלה הרגעים שיש ביננו מכנה משותף – שילד הוא ילד הוא ילד, ולא משנה אם הוא נמצא בפזורה הזאת או ביישוב הזה, וקשיש הוא קשיש הוא קשיש, ולא משנה איפה הוא נמצא. ובאמת סיכמנו על הקמת עוד מועדוניות והקמת האתרים שבהם יוכלו לבוא הבדואים מהפזורה ולמצוא שם רופא 24 שעות, ולמצוא תנועת נוער 24 שעות, ולדאוג שהמרפאות שהוקמו – יהיו אליהן דרכי גישה. אז זה הדבר שמבחינתנו הוא המשותף בין כולנו. הוא היה פרלמנטר מוכשר, טוב – אתם זוכרים כולם, ישבנו מאחור. הוא היה איש חכם. הוא ניהל את ועדת הפנים, הוא עשה את זה מעט זמן, אבל הוא עשה את זה – מי שהיה בדיונים – הוא עשה את זה בכישרון גדול מאוד. חברים, אלה רגעים שאתה מדבר על מישהו שישב כאן והלך, אבל דבר אחד נזכור, וזה היה אולי הדגל המיוחד אצל סעיד: לנהל שיח מכובד ולא מתלהם, גם אם אתה משני הקצוות, הרבה יותר טוב מאשר לקלל ולכעוס ולצעוק ולצאת בתחושה ששום דבר לא קרה. תתווכח עם ההפוכים בדעתך, אבל תעשה את זה מתוך שיח מכבד. תמיד מוצאים פתרונות. זאת החובה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר כהן. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אני מבקש שקט במליאה, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמן א-רחים. (אומר דברים בשפה ערבית, להלן תרגומם: "יש בין המאמינים אנשים אשר התחייבו לאלוהים בשבועת אמת. כמה מהם קיימו את נדרם, וכמה מהם עודם ממתינים, ולא שינו דבר מאשר התחייבו." דברי אללה העצום אמת.) << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אין אוזניות לתרגום לאלה שלא מבינים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אפשר לקבל אוזניות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. זו שפה שהוא יכול – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, אני פתחתי את הנאום בפסוק מהקוראן. יושב לידך ראש השב"כ לשעבר – הוא יתרגם לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קצת כבוד, קצת כבוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קצת כבוד למעמד. קצת כבוד למעמד. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אתה זה שמערב את השב"כ. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, רבותיי חברי הכנסת, זה רגע לא קל כאשר מספידים חבר שהיה איתנו רק לפני כמה ימים כאן, ודווקא את סעיד. למה את סעיד? זה האיש שתמיד חייך, תמיד היה רגוע, היה עדיף עלינו בכל התכונות של פייסנות, רוגע, כושר להכיל כל בעיה ולהיות המגשר בסופו של דבר. לכן רבים הרגישו באובדנו שזה אובדן כבד. אני הכרתי את סעיד לפני שנכנס לכנסת, אבל הכרתי אותו היטב כקולגה, עמית, חבר, מנהיג כאן בכנסת. היינו יחד ברשימה המשותפת, והוא היה אחד מעמודי התווך של הסיעה, גישר על פערים, ותמיד ניסה לחבק, להכיל ולצמצם פערים. סעיד הצטיין בענווה, בסובלנות, אבל בהחלט אפשר לקרוא לו סעיד אבן אל-נקב, סעיד בן הנגב. תמיד כשדיברת איתו הוא היה אומר לך: העיקר הנגב, אל-מוהם אל-נקב. כשדיברו איתו על התקציב, אמר: אל-מוהם אל-נקב; כשדיברו איתו על הקמת הממשלה, אמר: אל-מוהם אל-נקב; הוא היה חדור שליחות בעניין הציבור ששלח אותו לכנסת. אני רוצה לומר לכם רושם אישי ממה שאני הרגשתי. רבים מאלה שבאו ללוויה שלו – ותודה שהגעתם – ראו את הנגב ואת הסבל של האנשים בנגב בפעם הראשונה בחיים שלהם, במיוחד השרים שבאו. חלק מהם אמרו לי: זאת הייתה חוויה לראות את הפחונים, את הסבל, את התשתית שהיא לא תשתית ואת צורת החיים של אנשים המאוימים בהריסות – אותם ייצג סעיד אלחרומי כאן, בכנסת. הוא היה הקול שלהם. לכן, אולי כל אלה שהיו בלוויה ייקחו את החוויה הזאת איתם ויקשיבו לחלק מהדרישות של סעיד. הריסות בתים, כפרים לא מוכרים, היעדר תשתיות, תלמידים שצריכים ללכת ברגל או על חמורים, מים שאין וצריך ללכת מרחק גדול – תנאים קשים ביותר שעליהם דיבר סעיד בכל מקום. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: סעיד לא היה רק חבר כנסת אלא היה גם נציג שבא לשאת את בעיית הנגב, והמשא היה כבד מאוד. אבל הוא היה נאמן לכולם, רחוק מחילוקי הדעות, תמיד ניסה לקרב בין נקודות המבט, ולכן אני ביקשתי לדבר בהזדמנות זו כאן בשם הרשימה המשותפת כדי לומר שההפסד הוא לא רק של הרשימה המשותפת המאוחדת, ולא של הרשימה המשותפת – ההפסד הוא של החברה הערבית כולה. תנחומינו למשפחת אלחרומי ולאנשינו בנגב.) תנחומים לכל תושבי הנגב, לכל אוהבי סעיד, ואולי המבחן של כולנו והאתגר הוא למלא אחרי החוויות שהעביר לכם סעיד בפגישות האישיות ביניכם לבינו על הדרישות של תושבי הנגב. יהי זכרו ברוך. (אומר בערבית: ירחם אללה על סעיד אלחרומי. נוח על משכבך בשלום. אנחנו שייכים לאללה ואליו נחזור.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> תקציב אנטי-חברתי, שמעלה מיסים ופוגע בחלשים, קשישים, ילדים, תינוקות, נכים, חקלאים, נשים עובדות ונוסעי התחבורה הציבורית << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על העמדה שהציג ראש הממשלה. ההצבעה היא הצבעה שמית, לבקשת הממשלה. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא פעם נוספת, לטובת מי שלא נכח באולם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אלי כהן – נגד יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח אביר קארה – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו ונוכח? אין. תמה ההצבעה, בבקשה לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: 54 בעד, 52 נגד. הודעת ראש הממשלה אושרה. << הצח >> הודעת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020 << הצח >> [דברי הכנסת ה-23, כ/864, מושב שני, חוב' י"א, ישיבה 116.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נמשיך בסדר-היום. סעיף 5 – הודעת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי להחיל דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"א–2020. תמסור את ההודעה יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני מתכבדת להודיע כי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי החליטה בישיבתה בתאריך ל' בתשרי התשפ"ב, 6 באוקטובר 2021, להודיע לכנסת שברצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020. זאת, בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993. הצעת החוק האמורה התקבלה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת העשרים-ושלוש בתאריך 21 בדצמבר 2020. בהתאם לאמור בהצעת החוק, מוצע לחייב הפניה של גברים אלימים לקבלת תסקיר התאמה לטיפול. התסקיר יכלול בדיקה של המוכנות לטיפול. ההסדר המוצע בהצעת החוק מחייב בניית מערך מטפל בקהילה שייתן את המענה לגברים אלימים. הצעת החוק היא פורצת דרך ומכוונת לחשיבות הטיפול בגברים אלימים. לשמחתי, הממשלה תמכה בהצעה בכנסת העשרים-ושלוש, וגם כעת הודיעה הממשלה על תמיכתה בהצעת החוק ובהחלת רציפות עליה בכנסת העשרים-וארבע, בכפוף לתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים בהמשך תהליך החקיקה. החלת הרציפות על ההצעה תאפשר לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי להמשיך ולדון בה ולהשלים את הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אודה לכם אם תואילו להעמיד את ההודעה על סדר-היום, ואני קוראת לחברי הכנסת לאשר את החלת הרציפות עם הגעתה להצבעה לאחר חלוף התקופה המנויה בחוק. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ההודעה נמסרה למליאה, ובהתאם לסעיף 5 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק רשאית סיעה להציע, בתוך שבועיים מיום מסירת ההודעה בכנסת על החלת דין הרציפות, שדין הרציפות לא יחול על הצעת החוק, אז אנחנו נחכה ונתראה בעוד שבועיים. << הצח >> הצעת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 << הצח >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022). יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת ניר אורבך. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהמשך להודעה שמסרת לכנסת ביום ו' בתשרי התשפ"ב, 12 בספטמבר 2021, בדבר חלוקת הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, מ/1443, אני מתכבד להציג את המלצת ועדת הכנסת לפצל פרקים וסעיפים מסוימים מתוך הצעת החוק האמורה, בהתאם לסעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, ולהעבירם להמשך חקיקה בנפרד, כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בפרקים ובסעיפים הבאים: 1. פרק ב' – דיוור דיגיטלי; 2. פרק י"ט – אסדרה, רק סעיפים 21, 28 ו-30 המוצעים בסעיף 92 להצעת החוק, לשם השלמת החקיקה עד סיום כנס החורף של הכנסת בשנת 2022. ועדת הכלכלה תדון בפרקים הבאים: 1. פרק ט' – ניקוז; 2. פרק י"ב – חקלאות. ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים תדון בפרק כ"א – רכבת תחתית, מטרו, רק סימן ג' בפרק ב' – המועצה המאסדרת. אבקש את אישורה של הכנסת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ראשון הדוברים – יעלה ויבוא חבר הכנסת עופר כסיף, ובכך אני נועל את רשימת הדוברים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בימים האחרונים אנחנו שומעים על נשים אמיצות שמספרות על התקיפה שעברו ועל גברים פחדנים שמיישרים שורות ומפחדים להתעמת עם המטרידים. למה לא התלוננת אז? הם לא מתביישים להטיח בנשים שהותקפו. על פי הערכות איגוד מרכזי הסיוע, רק כ-10% מתוך כלל המגיעים לקבל עזרה במרכזי הסיוע ובבתי החולים מגישים תלונה במשטרה. הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, מה שנקרא ועדת ברלינר, פרסמה בדוח בסוף 2019 כמה המלצות חשובות שעוסקות במאפיינים הייחודיים לעבירות מין והקושי שחווים הנפגעות והנפגעים במסגרת ההליך הפלילי. ההמלצות לא נכללות בהצעת התקציב. בתרבות האונס והמאצ'ואיזם הפורח במחוזותינו מאוד קשה להתלונן על פגיעות מיניות. אדוני, זה מפריע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת דוד ביטן, זה מפריע לדובר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המדינה לא עושה את חלקה כדי להקל על הנשים והגברים נפגעי העבירות המיניות. אז אל תשאלו "למה לא התלוננת" – ישמו את המלצות ועדת ברלינר ועזרו לנפגעות ולנפגעי עבירות מין להתלונן. הוועדה המליצה שבשל המאפיינים הייחודיים יינקטו כמה צעדים משמעותיים שישנו את ההליך וילוו את הנפגע – או הנפגעת, בדרך כלל – מתחילתו ועד סופו. בהמלצותיה מבקשת הוועדה להבטיח מרחבים מותאמים לחקירה ולעדות של נפגעות ונפגעי עבירות מין, ליווי מקצועי לכל אורך ההליך ושיפור ההסדר החוקי באשר לפיצוי נפגעת ונפגע עבירות מין, שייתן מענה נגיש ומהיר יחסית לצורכיהם הייחודיים. בנוסף המליצה הוועדה על הקמת מערך חירום לנשים בשעת משבר, הוספת חדרים אקוטיים בבתי החולים, מתן סיוע משפטי ושיקום לנפגעת או לנפגע עבירות מין ואלימות, והקמת מרכזי הגנה ייעודיים למתלוננות ולמתלוננים בגירים בעבירות מין. אני מאמין לך, אני מאמין לכם. הקול שלכן חשוב, ואפעל עם חבריי לכך שיישמע. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש חברי איתן גינזבורג, כנסת נכבדה, שמענו כרגע את נאום השקרים של נפתלי בנט. אני חושב שהציבור צריך לדעת מה חברי מפלגת השלטון, מפלגת ימינה, עשו למענם בשבוע האחרון. הציבור צריך לדעת איך חברי הכנסת של מפלגת ימינה פעלו בשביל לקדם את האג'נדה שלהם, את הערכים, מה הם עשו בשביל האזרח הפשוט, אז אני אתנדב ואספר לכם. הכוכב אביר קארה התחיל את השבוע כשהפנה עורף למי ששלח אותו לכנסת, למי שדאגו להושיב אותו על הכיסא, העצמאים. אביר שלנו הצביע נגד החוק שבעד דמי אבטלה לעצמאים. אחרי דיבורי סרק בלתי נגמרים על כמה הוא יעשה ויפעל, בסוף לא עשה ולא פעל. אפשר עזרה עם החברים שלי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת חיים כץ, זה מפריע לדובר. חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת ביטן. מיכל, זה מפריע לאופיר כץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה נמשך. ביום חמישי האחרון היה דיון חשוב בוועדת הכספים על מס הגודש, אחת מהגזרות שהממשלה הזו מביאה, דיון שאסור לפספס. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> יו"ר הכנסת, שמעת, איתן? אומרים לי עכשיו שיולי הודיע בחדשות שהוא מתמודד מול ביבי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דמוקרטיה זאת דמוקרטיה, אני מניח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אופיר, אתה רוצה להגיב בלייב? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אין פריימריז. מתי יש פריימריז? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דמוקרטיה, אדוני, היא שמזכירות הליכוד צריכה לקבוע את המועדים עם המרכז. אני לא יודע איך זה עובד אצלכם. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> למה? הוא נבחר לארבע שנים, ביבי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר גמור. הוא לא אמר מתי הוא יתמודד. בבקשה, אדוני. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אז בשביל מה בחדשות בערוץ 2? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ותוסיף לי קצת? כי זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה נמשך. ביום חמישי היה דיון חשוב בוועדת הכספים על מס הגודש, דיון מאוד מאוד חשוב שאסור לפספס, שבאמת ייגע בכיס של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל; דיון שאסור לפספס – או כנראה את האופציה להצטלם בו. רגע לפני שנכנס אמר אביר ליועץ שלו: נעשה תמונה ונעוף. כמה שליחות ציבורית, כמה חריצות – תמונה ונעוף. וראש הממשלה נפתלי בנט, מה הוא עשה למען האזרחים? האיש של החיילים. אי-אפשר לשכוח את התמונות שלו איך הוא עם החיילים בשטח, אכפת לו מהם, הוא דואג להם. אז מה הוא עשה? הפיל את הצעת החוק להעלאת השכר לחיילי החובה. איך הוא לא מתבייש? איך הוא לא מתבייש למנוע מחיילי צה"ל להעלות את השכר שלהם? עידית סילמן, יושבת-ראש ועדת הבריאות, מה היא עשתה למען האזרחים? התנגדה להצעת החוק של מיכל וולדיגר על ייעול הטיפול בהתמכרויות, אבל העלתה אותה בעצמה לאחר מכן – פוליטיקות הכי קטנות שיכולות להיות על חשבון בריאות הנפש. עידית, אם הנושא הזה היה כל כך חשוב לך אז אולי תשקלי להפסיק לחפש קרדיטים, לרוץ אחריהם? תיישמי ותשתפי פעולה עם מי שהנושא באמת באמת בוער בה. יום טוב כלפון, מה הוא עשה למען הציבור, למען אנשי הימין שקולם נגנב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כשנשאל בריאיון מה יעשו כשיקימו קונסוליה פלסטינית, תשובתו הייתה: נראה. הבנתם? זה איש ימין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת האסטרטגיה של עשר מעלות ימינה לקונסוליה פלסטינית, "נראה". אילת שקד, לסיום, מה היא עושה? כל היום היא רודפת בציוצים אחרי המעשים של השמאל בממשלה, זה מה שהיא עושה. אילת, אף אחד לא קונה את זה, את כבר מזמן מזמן לא בימין. אין לכם גבולות, אין ערכים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אין אידיאולוגיה. כל מה שמעניין אתכם זה רק הכיסא שלכם. תתביישו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. חבר כנסת שלא נכח באולם, אני לא אחזיר אותו אחר כך, עם מישהו אחר. אנחנו בסדר-יום עמוס היום. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה שאנחנו רואים את זה ומרגישים את זה ושומעים על זה, אני כל פעם מחדש מתפעל מהתעצומות שלכם – תעצומות הנפש שלכם להיות כאלה שמטיפים מוסר, הטיפו לנו מוסר. ורק קיבלו את האפשרות להקים ממשלה ולהביא תקציב, והביאו ספר של חוק ההסדרים, חוק התקציב, ספר שגם מי שנמצא בקואליציה אמר: ריבונו של עולם, איך אפשר להביא ספר כזה כחוק הסדרים ולבקש מחברי הכנסת שילמדו את הנושאים, שיעיינו בזה, שיעירו הערות, שהדברים האלה יוצבעו בקריאה ראשונה, יעבירו אותם לוועדות? איך לא מתביישים, אדוני היושב-ראש? איך לא מתביישים? ואתה נמצא בכחול לבן, נמצא בקואליציה הזו שהוקמה. אומנם לא מכבדים את בני גנץ, אני יכול להבין את התסכול שיש לחברי כחול לבן, אבל בסופו של דבר מי שמקים את הקואליציה – ובעצם את הקואליציה הזו כל אחת מהמפלגות המרכיבות, גם הקטנות ביותר, אלה שמקימות את הקואליציה הזו, אם זה כחול לבן ואם זה מרצ ואם זה מפלגת העבודה ואם זה ימינה ואם זה תקווה חדשה ואם זה רע"מ – כל אלה היו בראש המטיפים, בקבוצת המטיפים נגד הממשלה הקודמת, שהביאה את חוק ההסדרים עם אלפי סעיפים, עם מאות מאות דפים של דברי מלל והסבר על כל דבר ודבר, ודברים שהם ממין העניין וגם דברים שהם לא ממין העניין. אז אני אומר, גם כאשר אני שומע וגם כאשר אני רואה וגם כאשר מדברים וגם כאשר מתווכחים, אני לא יכול להאמין למראה עיניי, איך הממשלה הזו לא מתביישת, לא מתביישת, מביאה לנו חוק הסדרים כזה. וכמובן שעכשיו אנחנו דנים על הפיצול, והוויכוחים סביב העניין הזה – איך מבצעים, את מה מבצעים, מה שייך למי, האם שייך בכלל, האם הוועדה הזאת תדון בזה, זה יכול לדון בזה, הוועדה הזו תדון שאולי היושב-ראש לא טוב, לא יעיל מספיק, ובסוף יביאו לפה מהר מהר את התקציב לקריאה שנייה ושלישית ויבקשו מאיתנו שאנחנו נהיה אחראים לתקציב שכבר דובר עליו קודם עד כמה הוא מאמלל את המסכנים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מדברים הרבה, מתווכחים הרבה, כולם, שראו פה את ההופעות של ראש הממשלה, של ראש האופוזיציה, ובצד נמצאים איזה תשעה מיליון אנשים שנמצאים תחת שלטון ביורוקרטי קשה לכל אזרח, בפרט לבני מיעוטים השונים – כשאני אומר "בני המיעוטים השונים" אני מתכוון לרוב האוכלוסייה, כי כמעט אין היום אוכלוסייה שלא מרגישה מיעוט לעומת הרבים האחרים, כי החברה הישראלית מפוצלת. פעם קרא לזה הנשיא ריבלין "שבטים", היום זה כבר הרבה הרבה יותר משבטים. אפשר להגיד אפילו – שבטים, בסדר, נשאיר את המילה שבטים, היא מילה יפה יותר. ומה שקורה זה שמי שלא נמצא ליד השולחן שבו יושב אותו פקיד שמחליט, הוא פשוט לא קיים. אני יכול לדבר הרבה בשלוש הדקות שיש לי על סבלו של כל אזרח, אם הוא ערבי, אם הוא חרדי, אם הוא חילוני, אם הוא ירושלמי, אם הוא מהפריפריה, כאשר הוא מגיע לפקיד שהוא לא מכיר אותו. מדובר הרבה הרבה הרבה על העניין של פרוטקציות; מדברים על שחיתות. במובן הפלילי ברור מה זה שחיתות, אבל יש שחיתות שהיא איננה פלילית – ההפך, שחיתות שנעשית בשם החוק ובכוח החוק. כאשר יושב פקיד, כל מי שהוא מכיר שהוא מכיר ושהוא מכיר – וזה גם טבעי – אז מקבל את השירות הטוב ביותר וגם פרוטקציה. איך אמרו? כשיש פרוטקציה לא צריך קשרים. אבל בעיקר הציבור החרדי, שאין לו בקרב מיליון עובדי השירות הציבורי כמעט גואל ומכר, כי באופן בסיסי בנו את המערכת – אדוני היושב-ראש, מדברים הרבה על שעשו בשנים האחרונות נבחרת הדירקטורים. זה אחד הפשעים – אה, חבר הכנסת אמסלם, אתה מדבר הרבה על זה – כשזה נוצר, הדירקטורים, אני זוכר מי שעשה אותו, אני אמרתי אז: אתם מבטיחים את השלטון שלכם ל-20 שנה הבאות, שלא משנה מי תהיה הממשלה, רק החבורה שלכם, של צפון רמת אביב שם, הם יוכלו להיות בזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצפונבונים של הממשלה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אמרתי את זה, ואנשים הסתכלו עליי: מה אתה מדבר? היום אנחנו כבר מרגישים את התוצאות של אותו רעיון. זה היה רעיון עצום. נדמה לי שיאיר לפיד המציא את זה כשהוא היה באופוזיציה. לקח את כל החברים שלו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשהוא היה שר האוצר הוא עשה את הנבחרת של החברים שלו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל אני חושב שמי שעשה את זה היה מישהו שאני לא זוכר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אורי יוגב והוא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יוגב, יוגב. יוגב עשה את זה ואז זה נקבע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם תפרו את הכול. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה בגדול. עכשיו אני מסיים, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אני מבין שאני צריך להגיד משפט אחרון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, דרך אגב, הם ממנים לא מהנבחרת. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן. רגע. ומה שאני טוען, שמה שקרה לנבחרת זה המשל. הנמשל הוא כל פקיד והנמשל הוא כל תקציב המדינה. זה תקציב של רוע ושל שחיתות שמדירים את הציבור החרדי בגלל שאנחנו איננו בנבחרת הזאת. כמו שיש נבחרת דירקטורים, יש נבחרת של מתוקצבים. אין לי זמן לדבר על זה, אולי בפעם הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תהיה לנו, מה שנקרא, עוד הזדמנות, ואתה השארת לנו טעם של עוד. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, אדוני. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבת האחרונה מלאו שמונה שנים לפרידתנו ולהסתלקותו של מרן אביר הרועים הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה. כמובן שלזכרו של מרן נערכו מאות אירועים בכל רחבי הארץ וגם בעולם כולו. הודלקו כמיליון נרות על ידי אזרחים בערב שבת קודש האחרונה, יחד עם נרות השבת הנהוגים בהדלקה כל שבת. זהו מיזם מיוחד של יושב-ראש התנועה שלנו חבר הכנסת הרב אריה דרעי, שהיה יד ימינו של מרן במשך עשרות בשנים וביצע את משנתו התורנית והחברתית בכנסת, בממשלה, בהסתדרות, ברשויות המקומיות, בכל מקום ומקום ובכל שאר המוסדות המדיניים. כיום ישנו חלל רב מחסרונו של מרן זצ"ל. אומנם ברוך השם, בסייעתא דשמיא, מוסדות החינוך הרבים הזרועים בכל רחבי הארץ, מאות תלמודי התורה של בני יוסף, פועלים וממשיכים, בסייעתא דשמיא, כמו גם אלה של אל המעיין; אלפי שיעורי התורה שנמצאים וזרועים בכל הארץ, הם ממשיכים לפעול ביתר שאת וביתר עוז. החיסרון הוא חיסרון נוסף – החיסרון של החיבוק החזק שידע מרן הרב עובדיה יוסף לתת גם לאחרון החילונים והמרוחקים ולקרב אותם על ידי סיפור או מעשה, כדבריו שהיה תמיד אומר: לא המדרש עיקר אלא המעשה, והיה מבקש מאותם אלה שמוסרים שיעורים לשלב גם סיפורים ומעשיות בתוך דבריהם. אותן מעשיות הצליחו למשוך רבבות של אנשים בעבותות של אהבה אליו ולמשנתו. חז"ל נחלקו בפרשת השבוע לגבי תיבת נוח, מה הכוונה בפסוק "צהר תעשה לתבה". חלק הסבירו שזה חלון וחלק הסבירו שזו אבן טובה. זה בעצם בא להורות כיצד לנהוג בתיבה, בתיבת נוח, שעד היום שטה במים ובמבול היום-יומי. מרן שילב את שני הדברים: גם חלון – הוא היה מציץ ורואה בדיוק מה קורה אצל כל אדם ואדם – אבל גם ידע לשמש כאבן טובה שהאירה על כל העולם כולו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בתפילת יום הכיפורים, שעדיין מהדהדת באוזנינו, עוד לא יבשו הדמעות מהווידוי המרטיט של רבנו ניסים: "ריבונו של עולם, אם באתי לפרט את חטאיי ולפרשם ולבארם – יכלה הזמן והמה לא יכלו. על אי זה מהם אתבע ועל איזה מהם אתוודה – – – על הכלל או על הפרט. על הנסתרות או על הנגלות. על הראשונות או על האחרונות. על החדשות או על הישנות. על הטמונות או על הידועות. על הנזכרות או על הנשכחות – – –". אנחנו עומדים היום כמעט 120 יום מאז הקומה הממשלה הזו, שזכתה לא בכדי בתואר הכושלת ביותר מאז תולדות המדינה. אם נבוא לפרט את החטאים, הקשיים והמחדלים של חברי הממשלה והעומדים בראשה, יכלה הזמן והמה לא יכלו. על איזה מהם אתבע ועל איזה מהם אתוודה? על ראש ממשלה שמעדיף להכיל מתים ולבייש את פני האומה באו"ם, או על חבילת השרים שלו, שפשוט לא עושים כלום? על השר לשירותי דת, שרוצה להפוך את משרדו למשרד לעקירת הדת, או על שר האוצר, שמה שעומד לנגד עיניו הוא גזרות כלכליות והרעבת לומדי התורה שומרי הדת? על שר הבריאות, שנטש את המגפה והקפיץ את התחלואה לשמיים, או על בתי החולים, שמשוועים למכונות הנשמה ואליכם נושאים עיניים? על שרת התחבורה, שקפצה לביקור בזק אחרי חודשיים, או על שרת הפנים, שהייתה שותפה לתרגיל ההונאה שבעתיים? על משטרה רופסת מול פורעים ערבים, או על חיבוק ולחיצת יד של חבר מממשלה לרב-מרצחים? וכפי שממשיך ומסיים רבנו ניסים בווידוי הגדול: "לגומרם אי-אפשר, ואין בי כוח לגלותם ולבררם. ולא אעצור חיל לחברם – – – ואם תבקש לנקותי כמטהר וכמצרף כסף, לא יישאר ממני מאומה". זוהי תמצית השפל והכישלון של הממשלה הנוכחית, שאותה אנחנו רוצים לנקות ולטהר עד שלא יישאר ממנה מאומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אבי מעוז. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכאן אני רוצה לשלוח תנחומים לחבר הכנסת יריב לוין. המקום ינחם אתכם, מן השמיים תנוחמו. נראה, אדוני היושב-ראש, שהשר כהנא החליט להצטרף למאמצי ההסברה שלנו כנגד רפורמת הכשרות המסוכנת שלו והדגים לנו בצורה חיה מה מהותה של הרפורמה ולאן היא תוביל את מצב הכשרות במדינת ישראל. במה הדברים אמורים? לפני כמה חודשים נפטר הרב מרדכי דיעי, זכר צדיק לברכה, רבה של חצור הגלילית. עד למינוי רב קבוע הועברה האחריות על הכשרות במועצה המקומית לרבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו שליט"א. בעקבות דיווחים על זיוף כשרות באחד מהמפעלים לקחו נציגי רבנות צפת סחורה מהמפעל לבדיקה במעבדה והתברר שישנה רמת נגיעות גבוהה של חרקים, כזו שלא מאפשרת מתן כשרות בשום פנים ואופן. כמו שאמור לעבוד גוף כשרות איכותי, ומתוך גודל האחריות על הכשרות, הסחורה נפסלה לשיווק, ומכאן אני רוצה לחזק את ידיו של רבה של צפת: יישר כוח. הנושא הגיע לשולחנו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף שליט"א, והוא ניסה להקל בכל כוחו כדי למנוע את ההפסד הגדול, אך לא היה אפשר להקל. השר מתן כהנא שמע על כך וזעם על הפסיקה. אומנם לא ניסה להתערב בפסיקה עצמה, אבל הוא החליט שבדיוק עכשיו הזמן להקים את הגוף הבוחר לרב לחצור הגלילית. הסחורה, דרך אגב, יצאה לשוק, אבל בזכות עבודת הקודש של רבנות צפת היא יצאה ללא כשרות. מדובר בדוגמה מעולה למה שהולך להתרחש במדינת ישראל אם חלילה תתממש רפורמת הכשרות המסוכנת של השר כהנא. מפעל שלא יהיה מרוצה מהחלטתו של הגוף המשגיח יחפש גוף אחר שיקל יותר. גופי הכשרות יהיו גופים עסקיים בעלי אינטרס כלכלי שייזהרו מלהקשות על בעלי עסקים כדי לא לאבדם, בניגוד מוחלט לרבנות, שאין לה שום אינטרס מלבד האחריות על הכשרות, ועל הכשלת הציבור לא יהיה מי שייקח אחריות. אני פונה מפה שוב לשר כהנא: הרף ידך מהרס פרצופה היהודי של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני יומיים, ביום שישי בלילה, קיבלתי סרטון וידיאו שגם התפרסם ברשתות החברתיות, שמראה כוח משטרתי שמגיע לאולם שמחות בכפר מג'ד אל-כרום בצפון בשעה 21:00, משהו כזה, לבקש שיכבו את המוזיקה בחתונה, כאשר זה עדיין אפילו לא השעה 23:00. מתחיל ויכוח עם השוטרים שלפי החוק מותר להם להמשיך בחתונה עד השעה 23:00, ויש הסכם בין האולם לבין המשטרה מקודם, וגם ראש המועצה המקומית, שהם יכבדו את החוק ולא יפעילו מיקרופונים אחרי השעה 23:00. אתם מבינים מה זה אומר מבחינת להיכנס לחתונה ולנסות להשבית את השמחה ולכבות את המיקרופונים, כאשר זה אפילו מנוגד לחוק? ובכל זאת, כאשר התחיל הוויכוח, פונה אחד מהנוכחים, שהוא עיתונאי במקצוע שלו, מבדא פרחאת, הוא פונה למשטרה ומצלם כאשר הוויכוח מתקיים. אז השוטר מתנפל עליו, מעיף לו את הטלפון מהיד, שובר את הטלפון וצועק עליו ועוד מושך רובה ודורך אותו. זה הפך להיות עניין של רגעים, שאם השוטר חס וחלילה היה דורך את הרובה, זה היה יכול להסתיים חס וחלילה במצב מאוד קשה. ואחר כך יגידו שתקפו את השוטרים. הדבר הטוב – העיתונאי לא שתק והתלונן על העניין, והווידיאו הופץ ברשתות, ואכן, השוטר, בינתיים, לפי מה שהבנו, הורחק מהתפקיד עד שיהיה בירור בעניין. אבל כנראה לראש העיר כרמיאל זה לא הספיק. מתברר שמי שהתלונן על החתונות ועל ה"רעש" של החתונות – כי כנראה שירים בערבית הפכו למטרד שאנשים בגישה גזענית לא מוכנים לקבל אותו – הצהיר ראש העיר כרמיאל שמעכשיו והלאה הוא לא יאפשר לרעש היוצא מחתונות בכפרים הערביים מסביב להפריע לתושבים שלו. אני חושבת שהגיע הזמן ששרת הפנים תתערב במקרים שבהם ראש עיר קודם כול מצהיר הצהרות כאלה. אין לו סמכות כזאת. האנשים כיבדו את החוק והם פעלו לפי החוק. זה היה יכול להיגמר באסון. אני פונה לשרת הפנים לשלוח איזושהי הערה או אזהרה לראש העיר כרמיאל ולהגיד לו שיתעניין במה שקורה בתוך העיר שלו ויפסיק להפיץ שנאה וגזענות מסוג זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון רופא אופיר – אינה נוכחת. חבר הכנסת חיים ביטון יעלה ויבוא. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, כפי שהעולם כולו יודע, מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שיום פטירתו חל בשבת האחרונה, שבאמת היה אחד שהוביל לא רק את הדור אלא את כל מאות שנים האחרונות, אפשר לומר. מי יודע אם אנחנו נוכל לקבל עוד, מי יודע מתי נקבל עוד אביר רועים מהסוג הזה. כפי שידוע גם לכולם, כמה הוא היה קשוב לעם ישראל, וכמובן הלכותיו ותורותיו מנחות אותנו בכל צעד ושעל שאנחנו עושים. רציתי להזכיר, וזה המקום כאן להזכיר, שהציבור כולו באמת מתאחד ויתאחד תחת זיכרונו. בשבת האחרונה פועלו המיוחד של יושב-ראש התנועה שלנו העלה פרויקט מיוחד להדלקת נר נוסף, וכמובן שמיליונים ברחבי העולם עשו זאת. זה דבר מרגש ומכונן, ויהי רצון שנהיה כפרת משכבו וזכרו יהיה לטוב תמיד. אני חושב – בזמן שנשאר, אני רוצה רגע לומר שהיום בנאומו של ראש הממשלה – הקצת-זחוח, אני חייב לומר, כי תפיסת העולם שבעצם הוא ניסה להציג פה, שהכול כל כך יפה והכול כל כך מצוין והתקציב כל כך כל כך חברתי, וקצת התפלאתי שאפילו לא הזכירו כאן את הסעיפים הכל-כך קיצוניים, אפשר לומר, שנמצאים בראש הפגיעה התקציבית. הוא בא לומר שהוסיפו כאן והוסיפו בכבישים והוסיפו כאן – הכול יפה ונחמד, אבל הכסף כולו הגיע מפגיעה בשכבות החלשות. כולם מכירים את סיפור החד-פעמי, כולם מכירים את סיפור הגודש, כולם מכירים את כל הסעיפים האלה, הקטנים לכאורה, שאמורים לנגוע באזרח הקטן, ומהכסף הזה האוצר בעצם אמור להביא לו את הכסף לרעיונות שהוא הציג כאן. אבל אני חושב שמן הראוי שראש הממשלה יאמר לו ולממשלה כולה, וכמובן לכל הוועדות שמתעסקות בסעיפים האלה: קצת רחמים, קצת הסתכלות כלפי האדם שבקצה, אותו בוחר המזולזל כל כך. לצערי הרב, בנאומו של ראש הממשלה הוא גם חזר שוב ושוב על נתונים שכל היושבים בבית פה לא ידעו שהם כל כך לא נכונים, והסיבה שהוא אמר אותם היא רק בגלל שהוא רצה להציג אותם לציבור, שהציבור ישמע אותם ולכאורה יתבלבל מהם. אפילו הוויכוח של כמה זמן לא היה תקציב במדינת ישראל – האם זה משנה מתי נוצר תקציב או כמה זמן לא היה תקציב? הוויכוח שהתנהל פה במליאה, אני חושב שיש בו משום זלזול באינטליגנציה של הציבור. לכן אני חושב שמן הראוי לעשות תיקון לדבר הזה ולהציב את העובדות כמו שצריך, וכמובן לבטל את כל הפגיעה בשכבות החלשות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חיים ביטון. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, אדוני, יעלה ויבוא. אחריו – חבר הכנסת דוד אמסלם. ברוך שובך, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מהגלות. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה תודה, חן-חן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אולי כדאי שיהיה לנו באמת, לכבודה של הכנסת – השרה התורנית תיקח חלק בדיונים. אבל בסדר, אני מקווה שהיא שומעת. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד שרת הכלכלה – – << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >> כן, אני פה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> – – לפני כמה ימים, בשבת קודש בפרשת נוח, ציינו שמונה שנים מאז התייתמנו מגדול הדור מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שהיה הרב הראשי הספרדי לישראל, חתן פרס ישראל – את זה הרבה לא יודעים – ומרים קרנה של יהדות ספרד. מגיל צעיר התבלט מרן הרב עובדיה בבקיאות בתורה כתלמיד חכם עצום. כבר בגיל 20 הוסמך הרב לרבנות ולדיינות על ידי הגאון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שהיה הראשון לציון באותה העת, ושימש מגיל צעיר דיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. בהמשך שימש אב בית הדין במצרים, דיין בעירי, בפתח תקווה, ובירושלים ראש ישיבה, רב ראשי של תל אביב ורב ראשי לישראל. כל זאת נוסף על התרומה העצומה שתרם לספרות התורנית ולהשפעתו הרבה בעולם הפסיקה התורנית – ספרי יביע אומר, יחווה דעת, חזון עובדיה – ואימוץ עקרון היסוד: כוח דהיתרא עדיף, כוח ההיתר גדול יותר. לצד ידיעותיו וכישרונו, הרב היה ידוע גם בתעוזתו ובמוכנותו להסתכן ולפסוק פסיקות אמיצות למען החלשים בחברה ולמען עם ישראל כולו. מחויבותו לעסוק בענייני הציבור והחברה – ידועות בעיקר פסיקתו להכיר ביהדותם של יהודי אתיופיה, שאפשרה את החלת חוק השבות על קהילת ביתא ישראל, והפסיקות האמיצות שלו להתיר את עגונות נעדרי צה"ל במלחמת יום הכיפורים. אחר שסיים את כהונתו כרב ראשי לישראל, הרב לא היה מוכן להתכנס בד' אמותיו, ביקש להמשיך ולסייע, לעזור לעם ישראל, ובמסגרת זו, כחלק מהמחויבות האדירה שלו לכלל ישראל, עמד בראש ובנשיאות מועצת חכמי תורה. הוא הנהיג את יהדות ספרד והוביל לא פחות ממהפכה חברתית בכל הקשור למעמד יהודי ספרד ולביטחונם העצמי ביחס לתרבותם ולמנהגיהם בעולם היהודי והישראלי. מאז לכתו לפני כשמונה שנים, אנו בסיעת ש"ס מבקשים ומנסים בכל כוחנו להיות ראויים ללכת באורו ובדרכו. שמונה שנים עברו מאז אותו יום מר ונמהר שבו נפלה עטרת ראשנו ונפטר גדול הדור, יחיד ומיוחד בתולדות ישראל. סימן רע הוא, לצערי הרב, לכנסת הנוכחית שטרם השכילה לקבוע ישיבה מיוחדת מדי שנה על מנת לציין את פועלו של הרב. סימן לא טוב הוא לכנסת שלא ראויה לכך, שלא הגיעה לדרגה הראויה לציין את זכרו של מרן. אציע לכל חבריי החברים בבית הזה לדבוק בדוגמה של הרב עובדיה, באהבת ישראל שכל כך אפיינה אותו, אהבת כל ישראל מגדול ועד קטן. חברת הכנסת תומא סלימאן, לרב עובדיה לא היה מפריע לשמוע מוזיקה ערבית. ידוע שהרב היה אוהב את לחניו של פריד אל-אטרש, והיה אפילו מלחין אותם לתוך סידור התפילה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועבד אל-והאב. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ועבד אל-והאב, ואום כולתום, והיה מנסח בנוסח התפילה את הלחנים הללו. מי ייתן ונהיה ראויים לכך, ללכת באמת בעקבותיו ולאורו באהבת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה על דברים. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין כמו עבד אל-והאב ואום כולתום, אין, אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה למסור את תנחומיי לחברי יריב לוין על מות אימו. שלא תדעו צער ותנוחמו מן השמיים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על היושב-ראש הקבוע מיקי לוי. הבן אדם מתנהל כחניך תורן של לפיד – בבריונות, באלימות, כעבד נרצע. לא מתבייש. תסתכל רק מה קרה היום. אנחנו עוד לא מדברים, רק בנט נכנס לכאן, או לפיד – מקבל הנחיה להוציא אותנו, כאילו אנחנו ילדים קטנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ערב של – אל תפריע לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הייתי רוצה בכל זאת – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, אני מבקש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, אדוני, בכל הכבוד, מותר ליושב-ראש גם להתערב בנאום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני יודע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> על מה, על תוכן דבריי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וזה חלק מסמכותי, ותן לי בבקשה לומר דברים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שמה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תן לי בבקשה לומר דברים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אוסיף לך על הדבר הזה, אבל לפחות את הסמכות שיש אל תיקח. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הייתי מציע – אני מבין את הלהט, אבל הייתי מציע, לפחות כשאתה מדבר על יושב-ראש הכנסת, חכה שהוא יהיה כאן. זה מה שאני מציע לך. בכבוד המקום, זה הכול. אוסיף לך את השניות שגזלתי לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר, בסופו של דבר, מה שהוא עושה כאן זה דבר שהורס את הכנסת. הוא חושב שהכנסת זה אירוע שלכם. הוא מתנהג כאילו הוא יושב-ראש, חניך תורן, כפי שאמרתי, של יש עתיד. לא מתבייש. עכשיו, לא איחר ללכת אחריו אלכס קושניר. היום באתי לוועדת הכספים, דיברנו בניחותא על הנושא של אגרת הגודש – לא עברו שלוש דקות והוא מוציא אותנו. למה? ככה. תזכרו, אני מודיע לכם, לכל הממשלה הכישלונית הזאת: הגלגל מסתובב, ואל תתלוננו אחרי זה כשאנחנו נוציא אתכם איך שתיכנסו. וזה יקרה מהר, הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. אבל רק תרשמו בפניכם את העניין הזה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור לנושא אחר. תראה, יש איזה אירוע עכשיו שקורה בממשלה. נפתחת, מה שנקרא, ממשלת השטיח המעופף – כולם נוסעים לבחריין, לאמירויות. אני מציע, דרך אגב, שתרכזו את כל הקואליציה ותוציאו מטוס אחד, אתם לא צריכים כל אחד עם מטוס. השר לפיד, לפני כחודש בערך, קצת פחות, נסע למרוקו – כתבתי מכתב – במטוס פרטי שהוא חכר, ג'מבו. כתבתי למשרד החוץ: כמה עלתה הטיסה? לקח איתו 100, בערך 100 אנשים. אז בהתחלה המנכ"ל ענה לי שזה עלה 575,226 שקל, ואחרי עשרה ימים הוא נזכר כנראה שהוא טעה, והנסיעה עלתה 849,540 שקל. רבותיי, זה כסף של מונופול, זה לא כסף של הציבור. אין כסף לחיילים, אין כסף לקשישים – החבר'ה בממשלה לוקחים מטוסים פרטיים. ממתי שר – דרך אגב, אני הייתי שנתיים שר, מעולם לא נסעתי אפילו לחו"ל, וכשנסעתי זה היה על חשבוני, ובוודאי ששרים אחרים נוסעים בטיסות סדירות. לא, השר לפיד נוסע למוסקבה עם מטוס חכור שלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כששר הביטחון גנץ רוצה לנסוע לצרפת – מטוס. יש להם מנהג עכשיו: חוכרים מטוסים, כאילו הכסף של אבא שלהם. זאת ממשלה מופקרת, וכל זה קורה, חבר'ה, בשלושה חודשים וחצי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה יקרה בעוד כמה חודשים? מה יקרה? הרי כל יושב-ראש ועדה ייקח מטוס, ייקח את החבר'ה, נוסעים. הפקרות מוחלטת. שחיתות. אני אפילו לא יודע איזה שומר סף לא קם – לא החשב הכללי, לא מר מנדלבלוף. כלום. שום דבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מסתכלים, לא רואים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת עמיחי שיקלי – אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אתמול פורסם שהמפכ"ל פועל לקדם מעצרים מינהליים בשביל לטפל בפשיעה בחברה הערבית. הבוקר הפרויקטור של הממשלה לטיפול בפשיעה, סגלוביץ', הבהיר שמעצרים מינהליים הם לא על הפרק. בין ההצהרה לבין ביטולה, עאסם סלטי, בן 28 מעילוט, נהרג מכדור תועה, חודשיים אחרי החתונה שלו. היום הייתי אצלם, ניחמתי. אבא שלו בוכה מדם ליבו, חיבקתי אותו, אבל חיי המשפחה נהרסו. לפני שבועיים המפכ"ל קרא להסמיך את השב"כ. השבוע היועץ המשפטי לממשלה הודיע שאין לשב"כ סמכות לפעול בנושאים פליליים. בין ההצהרה לבין ביטולה, חוסאם עותמאן, בן 24, נרצח בעיר שלי, בחיפה. לפני חודשיים המפכ"ל וראש הממשלה חנכו את מחוז סיף לטיפול בפשיעה בחברה הערבית והכריזו על תוכנית טיפול בפשיעה. מאז נרצחו 29 אזרחים ערבים – רצח בכל יומיים. משפחה שלמה נהרסה כל יומיים. לפני חודש, בערוץ 12, השר לביטחון הפנים אישר את הדברים של קצינים בדימוס, שהגישה במשטרה כלפי האלימות והפשיעה בחברה הערבית היא: תנו להם להרוג אחד את השני. בעיתון הארץ לפני כשבועיים, בדיוק ב-26 בספטמבר, פורסם שבכירים במשטרה אומרים שאין לאגף לסיכול הפשיעה כוחות אופרטיביים ואין שום תוכנית סדורה למאבק בפשיעה, והמפכ"ל רק מגיב על האירועים. שמעתם נכון: אנחנו משלמים בחיינו כבר 20 שנה, ועד היום למשטרה אין תוכנית לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. אבל בחודש האחרון התבשרנו: סוף כל סוף יש תוכנית. אבל לפי התוכנית, כמה זמן צריך לעבור עד שנראה תוצאות? הינה, תראו, זוהי התוכנית החדשה של הממשלה, של ממשלת בנט. בעמ' 39 כתוב כך: אנו מעריכים כי יידרש מאמץ מתמשך של עשור לפחות להפחתת התופעות הבלתי-רצויות עד לרמה שדומה בשיעורה לחברה הכללית. צריך עוד עשר שנים, כלומר זו תוכנית לרצח 1,200 אזרחים ערבים חדשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני המפכ"ל, אתה משקר במצח נחושה. המשטרה שלך שותפה לרצח של הבנים שלנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני קורא לראש הממשלה בנט ולשר לביטחון הפנים עמר בר לב: תדרשו מהמפכ"ל שיציג תוכנית אמיתית, תוכנית אמיתית. אם לא, אז שיפנה את מקומו, ואם לא, אז אתה, בנט, ואתה, השר לביטחון הפנים, תפנו אתם את מקומכם. זה מה שצריך להיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שמה שאנחנו מדברים עליו, הפיצול שנעשה בחוק ההסדרים, בסופו של דבר מדובר באחיזת עיניים. בסופו של דבר הוגש לכנסת ישראל חוק הסדרים שלא היה מנופח ממנו, לא היה גדול ממנו. הכנסת עובדת, וטוב שהיא עובדת, אבל היא עובדת בקצב ובהיקף שלא היה כדוגמתו, וזו לא מחמאה. כאשר חברי הכנסת במקביל צריכים להיות גם עם החוק הנורבגי – הוספתם עוד חברי כנסת וחמש ועדות שדנות בנושאים על סדר-היום, בוערים, בחוק הסדרים שכאמור לא היה מנופח ממנו, בנושאים שאין להם שום קשר לתקציב, פשוט לא. להפך, יש אפילו דברים שנכנסו לדיונים ועכשיו פוצלו, ועדיין רוצים להריץ אותם בסדר הזמנים רק כדי שיאחדו אותם אחר כך. הכול באחיזת עיניים. למשל פרק הכשרות, שאני לא יודע מה הוחלט לגביו, בסופו של דבר מדובר בפרק שאני לא מבין מי הרשה בכלל להכניס אותו מלכתחילה. כתוב בו במפורש שאין לו השלכות כלכליות. אומר השר: אין לו עלות כלכלית – עזוב שזה לא נכון – הוא לא משפיע על תקציב המדינה. אין, פשוט אין, רק מה, להריץ. למה? אני לפחות רואה בזה איזה סימן חיובי. מי שפועל כגנב בלילה, ממהר לעשות הכול בבת אחת, מהר מהר מהר, כנראה הוא חושב שאין לו הרבה זמן על הכיסא, אז לפחות אני אומר: אולי גם הם מרגישים – דודי, אולי גם הם מרגישים שאין להם הרבה זמן, לכן הם מריצים הכול. הם מבינים שהם חיים על זמן שאול. אתה יודע, כתוב בהלכה: בן אדם ששואל, יחזיר, נכון? הכול בסדר. אבל השואל שלא מדעת הוא גזלן. בן אדם שאומר: אני רק לוקח את זה בהשאלה, אני אחזיר אחר כך, הוא גזלן. אז יש פה איזה מישהו ששאל קולות שלא מדעת. הוא אמר לאנשים: אני לא אקים ממשלה כזאת, לקח להם את הכול בהשאלה. הוא יודע שזה לא אצלו; הם כבר הולכים, הקולות כבר הולכים, הוא אפילו לא צריך להחזיר אותם, הקולות בורחים ממנו – גזלן, גזלן קולות, אין מילה אחרת – אז הוא ממהר כגנב בלילה להעביר הכול, כמה שיותר מהר. אני אומר, הגזלה הזאת לא צריכה לעבור, היא לא צריכה להתקבל. אני מתפלא על אנשים שכאשר הם היו באופוזיציה הם נתנו הסברים מלומדים למה צריך להקטין את חוק ההסדרים, למה צריך להקטין את החוק הנורבגי, ידעו להסביר הכול. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. ואני רק אסיים, אדוני היושב-ראש, ואני אגיד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, משפט אחרון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אני גיליתי היום – נאמר באחת מתוכניות הרדיו שלאנשים עם העמדות הנכונות מותר לעשות הכול. אז כנראה שלאנשים עם העמדות הנכונות מותר גם להחריב את הכנסת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אריה דרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר את האמת: יש לנו כאופוזיציה בעיה, בעיה אמיתית, אין לנו עם מי – או נכון יותר במה – להיאבק. בדרך כלל בעולם נורמלי מפלגות מתגוששות, מתווכחות, מבררות ביניהן ערכים, אידיאולוגיה, השקפת עולם, תפיסות של טוב. קואליציה ואופוזיציה אמורות לשקף מחלוקת בחברה על מה טוב ומה נכון למדינת ישראל. איך אנחנו כאופוזיציה יכולים להתווכח עם איזה אוסף של אנשים חסרי דרך, חסרי אידיאולוגיה, חסרי השקפה או תפיסה? ואגב, אני אדם שיש לו הרבה מאוד הערכה לאנשים אידיאולוגיים שיש להם תפיסת עולם מובנית. גם אם היא הפוכה ב-180 מעלות משלי, יש שפה משותפת, יש על מה לדבר. הקואליציה הזאת – ואמרתי את זה כאן יותר מפעם אחת – מתעקשת כל יום להוכיח שלחבריה אין אמונות, אין דעות; יש פוזיציות. אני כבר לא מדבר על חברי ימינה, שמכרו את כל ערכיהם, אמונותיהם, בוחריהם, הבטחותיהם, מילותיהם, באיזה נזיד עדשים של שלטון, של מאוויים, אמביציות פוליטיות בלתי נשלטות; הם מסוגלים באותה נחישות, עם אותו אגרוף על השולחן, לומר דבר והיפוכו בתוך חודשים ספורים. אני לא מדבר עכשיו על קואליציה שיכולה להפיל חוק טוב, של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שמעביר את תחום ההתמכרויות אל משרד הבריאות, משלים את הרפורמה בבריאות הנפש – מפילים את זה, ועומדים כאן ומספרים שלא צריך חוק, וזו החלטת ממשלה, ואז איזה חברת קואליציה גונבת את הצעת החוק, מילה במילה, לא מציינת אפילו שיש הצעת חוק אחרת, מעלה את זה, וזה עובר ועדת שרים, וזה יעלה כאן להצבעה ביום רביעי. השמאל מכר את ערכיו, הפייק ימין מכר את ערכיו, והינה, עכשיו מתברר שגם אנשים ונשים שהערכתי – היה לי ויכוח נוקב עם זרמים מסוימים בפמיניזם, בפוסט-מודרנה, קבינט שוויון מגדרי – הכול פוזיציה. אז אלעזר שטרן יכול להתבטא כפי שהוא מתבטא, וכמובן אחר כך לומר שהוא לא אמר את מה שהוא אמר. מוקלט. היום הסרט קולט הכול, לא צריך אפילו סרט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא אמר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא אמר. הוא לא אמר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא אמר, הוא אמר בריאיון ברדיו. לכו לנקות את האוזניים. יש לי בחדר מקלות אוזניים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. לא להפריע. תודה רבה על ההערה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בסדר שמפריעות, אני מבין שזה נורא מעצבן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איזה, עוד לא עברו חמש דקות, מה אתה מדבר? גם לא שלוש. עוד דקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה לעשות. לא. לא דקה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו ממש ביום עמוס. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מקצרים את היום היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בגלל שמקצרים את היום, אנחנו מוגבלים בזמן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז עכשיו בחדשות 13 נחשפת עוד עדות. אתם הרי הייתם צולבים בכיכר העיר. אתם הרי מייד מאמינים למתלוננת. אתם הרי צולבים כל אדם חוץ מאשר אם הוא במחנה שלכם ומשרת עכשיו את האינטרס הפוליטי הצר שלכם של שרידות הקואליציה והתקציב. לא נשים מעניינות אתכם, לא מאבק חשוב וצודק ונכון בהטרדות מיניות מעניין אתכם. הכול פוליטיקה והכול פוזיציה, וזה מתסכל, אדוני היושב-ראש, כי אין עם מי ובעיקר אין על מה להתווכח כשהכול הכול סיסמאות נבובות חסרות כיסוי שמשרתות אינטרסים פוליטיים, באמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תסתכלו על עצמכם במראה, כולכם, ותתביישו מהבבואה שאתם רואים מולכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חברת הכנסת סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת קיש – אינו נוכח; חברת הכנסת אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח. אם כך, חברי הכנסת, הסתיימה רשימת הדוברים. האם חבר הכנסת אורבך רוצה לסכם, או שאתה מוותר על הסיכום? בבקשה, יושב-ראש ועדת הכנסת יסכם, ולאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, חברותיי חברות הכנסת, אדוני היושב-ראש, כפי ששמעתם פה את יושב-ראש האיחוד הלאומי, אין עם מי להתווכח, כל האמת נמצאת בצד אחד – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> לך, לך להופעות של אביב גפן. הרי אתה לא מאמין למה שאתה אומר – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כל האמת נמצאת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – מעולם לא האמנת. אין לך טיפת בושה. תתבייש לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> את מה שהיה לך להגיד כבר אמרת. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', לא הפריעו לך לדבר. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש. אתה יודע מה – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> יש רק אמת אחת. יש רק אמת אחת – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אני יוצא כשהריקים האלה מדברים. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה ממש היה מרגש. ההצגה הזאת מרגשת כמו הצגות נוספות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא הצגה. אתה הרי בושה וחרפה. אתה עושה חילול השם הכי גדול. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> גם ההצגות שלך מאוד מרגשות. אתה נעשית אחראי של הקדוש ברוך הוא בכנסת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, אתה לא מתבייש. עזוב אותו. אתה פא-פא-פא. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אז אני רק רוצה להגיד לך שמכבד את הכנסת – אתה לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. השאוויש של הנוכל. כל זה בשביל שתהיה חבר כנסת? אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני במקומך הייתי סותם את הפה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> משחקים פה בראש של הציבור עם טרללת של חוקים שמעלים לנו פה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ציבור-שמציבור. אתה נוכל. שיקרתם את הציבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, די. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – עם פייק של דברים שעולים פה. האופוזיציה מעלה דברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפה. הגנב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. די. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> האופוזיציה מעלה דברים ש-12 שנים לא העלו פה, והם יודעים שהם לא יעברו, והם יודעים שגם אם הם יעברו, אין מה לעשות איתם, כי זו חקיקה מלאת חורים שלא שווה כלום, רק הכותרות שוות. ברשותך, אני סיכמתי. אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אורבך. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ניתן לחבר הכנסת אורבך להגיע למקומו, כמובן. ההצבעה תהיה אלקטרונית. בבקשה, חברים. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת ועדת הכנסת – 14 נגד – 5 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 14, נגד – חמישה, אין נמנעים. אני קובע כי המליאה החליטה לקבל את הצעת החלטת ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [מס' כ/873; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 56; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, מטעם ועדת הכנסת. כזכור, לאחרונה הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות, והצעת החוק באה לתת להן סמכויות סטטוטוריות בתחומי פעילותן, בעיקר בקשר לאישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים, וכן סמכויות המסורות בחוק ליושב-ראש הוועדה. הוועדות החדשות שהוקמו כהוראת שעה לכנסת הנוכחית הן ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות. לפי ההצעה יועברו אליהן, בהוראת שעה, סמכויות המסורות כיום לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה. באמצעות תיקון זה יוכלו הוועדות החדשות לממש את תפקידן באופן מיטבי. תיקון נוסף עוסק במספר המקסימלי של חברי הוועדות. במטרה להרחיב את הייצוג בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכספים, מוצע לאפשר לוועדת הכנסת לקבוע, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה, מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון לא יעלה על 19 ומספר החברים בוועדת הכספים לא יעלה על 20, וזאת במקום המספר המקסימלי של 17 שקבוע כיום בחוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם את זה אתה גונב? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הוראות שעה שאפשרו להגדיל את מספר החברים בוועדות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במשך שבועיים אתה בא ומקריא לנו. אולי תעשו 80 ותיקחו 70? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – בעיקר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכספים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – נחקקו גם בעבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל היום אתה עולה כאן. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נו, באמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל שבוע. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> באמת, בפעם שעברה לא ידעת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מה שאלקין אומר לך? אין לך טיפת אחריות. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הפעם מוצע לקבוע הוראת קבע בעניין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין לך טיפת אחריות. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לבסוף, מוצע לקבוע כי יושב-ראש הוועדה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שוק מחנה יהודה עשית פה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – המשותפת לתקציב הביטחון יוכל להיות חבר ועדת הכספים או ועדת החוץ והביטחון, ולא רק חבר ועדת הכספים כפי שקבוע היום. גם בעניין זה נחקקו בעבר הוראות שעה, וכעת מוצע לקבוע כהוראת קבע כי ועדת הכנסת תהיה רשאית לבחור את יושב-ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון מקרב כל חבריה. להצעת החוק הוגשה רק הסתייגות אחת, של סיעת יהדות התורה. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגות ולאשר את הצעת החוק בנוסח שהציעה ועדת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורבך. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יהדות התורה. חבר הכנסת פרוש, תרצה לנמק את ההסתייגות? בבקשה, אדוני. בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש. אני בטוח שאם אני אשאל עכשיו את חברי הכנסת מהקואליציה: האם אתם מבקשים שאני ארד מהדוכן, נצביע ונלך הביתה? כולכם תגידו ודאי כן. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא, אנחנו בוועדות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממש לא? אין בעיה. אני בטוח כי יש לי רוב מהנוכחים מהקואליציה, כי אני רואה גם את החיוכים. אני רוצה רק לומר דבר אחד: אנחנו נמצאים כאן רק בגללכם. למה בגללכם? כי אתם לקחתם את מספר חברי הוועדות ובאמצעות המספר אתם מבקשים לעוות את תוצאות הבחירות. אם תוצאות הבחירות מדברות על כך שיש לכם 61, או 62 מול 58, אתם בחלוקת הוועדות לקחתם לכם את ההפרש, שהוא יותר גדול. על כן רציתם לבוא – כמובן שהליכוד, כסיעה הגדולה ביותר, היא שנפגעה מכך שהיא לא יכולה לתת לחברים שלה חברויות, אז הוספתם פה את האפשרות שבוועדת כספים אפשר להגדיל וגם בוועדת חוץ וביטחון אפשר להגדיל, והקימו עוד כמה ועדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשאל אותם איך עושים דיון עם 20 חבר'ה, תשאל אותו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל על האופציה הזאת שאתם משאירים לעצמכם, שאתם יכולים הלאה להמשיך ולעוות את תוצאות הבחירות, על זה אתם לא מוותרים. אני שוב שואל את מה ששאלתי בדיון הקודם: איך אתם, כמטיפי המוסר של הדור הזה – אני לא זוכר כאן בכנסת מטיפנים כאלה גדולים, שאמרו לנו מוסר על כל ההתנהלויות: כך מתנהלים? איפה היושר? איפה הצדק? מה לא אמרתם על הקואליציה הקודמת, והינה כאן, אתם רק קיבלתם את השלטון – את כל המנעמים, את כל התאווה, את כל מה שאפשר לקבל בשלטון אתם לוקחים, וכאילו אתם לא אמרתם שום דבר, כאילו אף פעם לא הייתם מטיפים מוסר. אז אנחנו היום בערב, בשעה 21:00, יושבים ודנים על חוק שהוא תוצאה מכך שהקואליציה מבקשת שתהיה לה את האפשרות לעוות את תוצאות הבחירות. אתם, הצופים בבית, יכולים להאמין לדבר כזה? אלה שטוענים שהם בעלי ניקיון כפיים, הם עם יושר, הם אנשים הגונים, חלילה וחס לא אומרים שקר, לא עושים דברים רעים, לא, הם הכי צדיקים שיש במדינה – הם שגורמים לעיוות תוצאות בחירות, לקחת את רצונו של הבוחר ולעוות אותו. אבל לא זה העיקר. האמת שאת ההסתייגות הזאת הגשתי כי אני חשבתי לתומי – כשדיברתי בוועדה אני אמרתי שבעצם יכול להיות מצב שהוועדה לא שמה לב, ואולי הייעוץ המשפטי לא שם לב, ואולי הייעוץ המקצועי לא שם לב, ויכול להיות שבאחד החוקים לא כתוב בדיוק או לא מוזכר השם של ועדת העבודה והרווחה, ואולי זה מוזכר בשם "שירותים מיוחדים" וכדומה, ואולי לא העברתם את זה לאפשרות של ועדת הבריאות. אז אני דיברתי על זה, והקואליציה הבינה שייתכן מאוד שיש צדק בדבריי, וזאת מהות ההסתייגות שלי. לגופו של דבר – ואמרתי את זה כבר כאן היום בדיון על 40 החתימות: במה בסופו של דבר ראש הממשלה בנט הצטיין? במה יזכרו אותו? אז כבר דיברו על זה כמה חודשים. ראש מפלגה של שישה מנדטים הפך להיות ראש ממשלה, דבר שאין לו תקדים וכנראה גם לא יהיה בעתיד. איך אומרים? הבייס שלו הוא ימין, וכנראה כל אלה שהצביעו עבורו – על כל פנים הוא ודאי שלא מתרומם בסקרים, מכיוון שרואים בו אחד שעשה את ההפך ממה שהבוחרים שלו רוצים. כי עם כל זה שהוא ראש ממשלה – נתניהו כשדיבר היום לא אמר את המשפט הזה – הוא לא יכול לומר לחברי הכנסת מהשמאל: אין לכם אפשרות ואין לכם רשות ללכת למוקטעה. אם יש מישהו שבשנים האחרונות גרם לכך שהמוקטעה זה לא מושג שצריך לדבר איתו, שהמוקטעה זה לא דבר ששווה לדבר איתו, שהמוקטעה – דבר שלא ראוי שיתייחסו אליו, יש בזה חלק גדול לנתניהו. הוא שהחדיר את זה בראש של כולם, במוח של כולם. ומה קורה תחת הנהגתו של בנט? הינה, המוקטעה פורחת לה, צומחת לה, מקבלת חיים חדשים. הסומק חוזר ללחיים. למה? כי שרים, שרים בכירים, שרים וראשי מפלגות בקואליציה של בנט, נוסעים למוקטעה. אז אם הייתי יודע שיש איזו הסכמה, נגיד שראש הממשלה בנט סיכם עם החליפי, עם לפיד, שהוא לא מקדם שתי מדינות והוא לא יפגע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה? חמש דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, עברו חמש דקות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבר עברו חמש דקות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רואה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי עוד חמש דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הזמן טס כשנהנים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אתה כן רוצה ללכת הביתה. אני יורד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. ההצבעות תהיינה על ההסתייגויות של חברי הכנסת מאיר פרוש, משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס – קבוצת סיעת יהדות התורה. ראשית, לסעיפים 1–3 אין הסתייגויות, ועל כן אנחנו מצביעים על פי נוסח הוועדה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–3 – 10 נגד – 4 נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ניקח את ענבר בזק, גם היא בעד. לא נוסיף אותה למניין, התוצאות יישארו כמו שהן: עשרה בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הסעיפים אושרו כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות לסעיף 4. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 13 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 4 של קבוצת סיעת יהדות התורה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – חמישה, נגד – 13, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 4 כנוסח הוועדה. חבריי הכנסת, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 15 נגד – 6 נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 15, נגד – שישה, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 4 אושר כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 5–22 לפי נוסח הוועדה. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 5–22 – 15 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 5–22 נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 15, נגד – שישה, אין נמנעים. אני קובע כי סעיפים 5–22 אושרו כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על החוק כנוסח הוועדה בקריאה השלישית. נא להצביע. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 14 נגד – 5 נמנעים – אין חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 14, נגד – חמישה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעות ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת ניר אורבך. בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הבריאות תדון בהצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גווייה), התשפ"א–2021, פ/2049/24, של חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס ומאזן גנאים לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"ט בסיוון התשפ"א, 9 ביוני 2021, להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021, פ/432/24, של חברת הכנסת יעל רון בן משה, לדיון בוועדת העבודה והרווחה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת העבודה והרווחה לדיון בוועדת הבריאות לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה. נוסיף את קולו של חבר הכנסת אורבך, שנמצא על הדוכן. הצבעה מס' 8 בעד הצעת ועדת הכנסת – 13 נגד – 3 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021, מוועדת העבודה והרווחה לדיון בוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 12, ובצירוף קולו של חבר הכנסת אורבך – 13 בעד, נגד – שלושה, אין נמנעים. אני קובע כי מליאת הכנסת אישרה את המלצת ועדת הכנסת. בבקשה, הודעה נוספת. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום ל' בתשרי התשפ"ב, 6 באוקטובר 2021, להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא: מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך, של חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, איתמר בן גביר, ינון אזולאי ועאידה תומא סלימאן, לדיון בוועדת הכלכלה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את ההצעה לסדר-היום האמורה מוועדת הכלכלה לדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על המלצתה של ועדת הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד הצעת ועדת הכנסת – 12 נגד – 3 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא: מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך מוועדת הכלכלה לדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 12, ואני מצרף את קולו של חבר הכנסת ניר אורבך, בעד – 13, נגד – שלושה, אין נמנעים. אני קובע כי הכנסת אישרה את המלצת ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142 – הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/872.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142 – הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת שרן השכל. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום שמענו כמה פעמים בנאומו של ראש האופוזיציה וחברי כנסת נוספים מהאופוזיציה על הביקורים במוקטעה וברמאללה, רק מה חבר הכנסת בנימין נתניהו וחברי הכנסת מהליכוד שכחו? נתניהו בעצמו הרי היה שולח את שר האוצר שלו כחלון למוקטעה על מנת לדון בשמו בכל כך הרבה נושאים כלכליים ותיאומים ביטחוניים. כאילו הדברים האלה ממש פורחים מזיכרונם. אבל לא לשם כך התכנסנו עכשיו. רק היה לי חשוב לשים את הדיוקים, במקום פעם אחר פעם את השקרים שאותם אנחנו שומעים. חבריי חברי הכנסת, עושה רושם שמעשי רצח במגזר הערבי כבר לא מפתיעים אף אחד. התרגלנו. אחת לכמה ימים אנחנו שומעים על אירוע ירי או חבלה שגבו חיי אדם: סכסוך חמולות שהסתיים ברצח, התנקשות ממארב מתוכנן או קטטות המוניות שמסתיימות בבית העלמין. הבוקר מת מפצעיו עורך דין מאום אל-פחם, גאנם ג'בארין, שנורה בערב שישי. זהו הנרצח האחרון לעת עתה. עאסם סלטי, אזרח תמים שכל חטאו היה שעמד במרפסת ביתו – רק לפני חודשיים האיש התחתן, חלם לבנות בית, להקים משפחה, וכדור שנורה במהלך קטטה בין שתי משפחות בכפר עילוט פגע בו והרג אותו בליל שבת. תקווה חדשה הבטיחה בבחירות האחרונות להיאבק בפשיעה במגזר הערבי. קידום חקיקת עונשי מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי הוא הוכחה לציבור כי יש נבחרים שעומדים מאחורי הבטחות הבחירות שלהם והופכים אותם להסכם בינינו לבין הציבור, ואנו מקיימים אותו. שורת הצעדים ששר המשפטים גדעון סער קידם בשבועיים האחרונים מצמצמים פער חקיקתי שנפער במהלך שבע השנים האחרונות. אדוני היושב-ראש, אני יכולה לעמוד כאן ולנצל את הדקות שיש לי כדי לקונן ולהתלונן על כל מה שלא נעשה בעבר ולתת לא מעט תשובות על השאלה איך הגענו למצב שבו אנו נמצאים היום, אבל אני מעדיפה להתרכז במה שניתן לעשות ובמה שהחוק שאני מביאה לפניכם היום יכול להשיג. נתונים שהתפרסמו על ידי ארגון Gun Policy וגם צוטטו בעיתון ידיעות אחרונות בסוף השבוע, הראו בבירור איך באוסטרליה חלה ירידה דרסטית של 60% במקרי המוות מירי בנשק ברגע שנכנסו לתוקף הגבלות מחמירות. מן העבר השני, במדינות אחרות, וישראל ביניהן, נמצא מתאם מובהק בין תפוצת הנשק, ובעיקר הנשק הלא-חוקי, לבין מספר מקרי המוות מירי לכל 100,000 נפש. ואני מבקשת להבהיר – חברים שם, אני מבקשת קצת שקט. שומעים אתכם פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, זה מפריע. שומעים את קולך. אני שומע עד כאן, זה בטח מפריע לדוברת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מבקשת להבהיר: אני לא מדברת כאן על אנשים שמחזיקים אקדח פרטי כי התחביב שלהם זה ללכת לירות במטווחים, אני מדברת על כלי נשק שנגנבים מבסיסי צה"ל ומתחנות משטרה, כלי נשק מאולתרים שמייצרים בבתי מלאכה, נשק שמוברח מהרשות הפלסטינית; נשק שהמחזיקים בו הם עבריינים שמשתמשים בנשק הזה כדי להשליט טרור בנגב, בגליל ובמרכז, בכפרים, בערים ובכבישים. מטרת החוק שאני מביאה לפניכם היום היא להחזיר את ההרתעה על ידי ענישה אמיתית, שתצרוב את חומרת העבירה בתודעה ותרתיע את אותם עבריינים. החוק קובע כי עונש המינימום יהיה שנתיים, ובכך ימנע כל מיני עסקאות לעבודות שירות על שימוש בנשק. כמובן שכאשר אנחנו מחמירים את הענישה וקובעים רף מינימלי של שנה על מנת להרתיע, כך גם נחמיר פי כמה בעונש מינימום את שנות המאסר על סחר בנשק בלתי חוקי. החקיקה תיכנס לתוקף לאחר שיתבצע מבצע איסוף נשק במגזר הערבי ולאחר שנוסיף ממד של קנסות בחקיקה. חברות וחברי הכנסת, אני מבקשת מכם לשים היום את הציניות הפוליטית בצד ולא לשחק את המשחק המוכר של קואליציה ואופוזיציה. אני לא חושבת שיש מישהו בבית הזה שחושב שהחוק הזה אינו נחוץ או אינו ראוי. אני בטוחה שכל יושבי הבית הזה מכל הסיעות יסכימו איתי שמוטב היה לו היה מחוקק מזמן. אני בטוחה שכל יושבי הבית מכל הסיעות יסכימו איתי שמי היה יודע כמה כלי נשק היינו יכולים לעצור מלהגיע לידיהם של עבריינים, ומי יודע, אולי הנשק הזה שירה בעאסם סלטי היה בין כלי הנשק האלה, ואולי הכדור לא היה נורה, ועאסם אפילו לא היה יודע שהוא ניצל ממוות; הוא פשוט היה ממשיך לחיות את חייו. תודה רבה לכם. אני קוראת לכולכם להצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת שרן השכל. אנחנו נפתח את רשימת הדוברים; אחר כך נסגור אותה. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אנחנו סוגרים את רשימת הדוברים. שלש דקות, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, כעורך דין, אדוני שר המשפטים, תמיד התנגדתי לעונשי מינימום, מכיוון שסברתי שהענישה היא פרטנית, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, וצריך לשפוט כל נאשם לפי נסיבותיו ונסיבות כל מקרה ומקרה. אפילו בחקיקה, בספרי החוקים, מספר החוקים שיש בהם עונשי מינימום, אדוני היושב-ראש, הוא מצומצם ביותר, ורק מספר מעט של חוקים, המחוקק מצא לנכון לקבוע בהם עונשי מינימום. התיקון בחוק העונשין נותן הבניית שיקול הדעת המשפטי והבניית הענישה, מתחם הענישה, אבל במקרה הספציפי הזה, אדוני שר המשפטים – וכבוד היושב-ראש זוכר שהיינו בפגישה לפני כמה חודשים אצל היועץ המשפטי לממשלה ועם צמרת הפרקליטות. אנחנו ביקשנו ואפילו פנינו, אדוני שר המשפטים, לנשיאת בית המשט העליון, ואמרנו: במקרים הספציפיים האלה, במקרים המיוחדים האלה, אנחנו מבקשים – וזו הייתה הבקשה שלנו – להגדיר את העבירות האלה כמכת מדינה. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל, אדוני שר המשפטים, בעבירות של גנבת רכב, בפסק דין גנימאת, ובעבירות של זריקת אבנים באינתיפאדה הראשונה, מדינת ישראל ובתי המשפט והמערכת הגדירו את העבירות האלה כמכת מדינה, ובהתאם לכך רמת העונשים עלתה, ובעבירות שמסכנות חיי אדם, שגובות חיי אדם – ושרן, את דיברת על עאסם סלטי. הבחור הוא בן יחיד למשפחה שלו, התחתן רק לפני חודשיים, והוא נהרג מכדור תועה. מה זה כדור תועה? מלא אצלנו נשקים. היום, עכשיו, בשעות אלה, מובא לקבורה עו"ד גאנם ג'בארין מאום אל-פחם, אדוני סגן השר, הפרויקטור. אנחנו כך הזמן זועקים וצועקים: תאספו את הנשק הזה שהורג אותנו. אנחנו בעד חקיקה שמחמירה בעונשים. אנחנו אלה שמבקשים ופונים: תחמירו את הענישה בגין העבירות האלה של החזקת נשק, פרוטקשן, שוק אפור. אנחנו אלה שתומכים. לכן, במקרה הזה, למרות שאנחנו עקרונית מתנגדים לענישת מינימום, במקרים האלה של החזקת נשק ופרוטקשן ושוק אפור, שהורגים את הילדים שלנו, את האחים שלנו, את הבנים שלנו – אנחנו תומכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי השרה, חברי הכנסת, ביומיים האחרונים קיבלנו כרטיסים בשורה הראשונה למופע הצביעות הגדול בישראל – מופע צביעות נשות השמאל. זה מופע שיש בו הדרן שלא נגמר. פעם אחר פעם נשות השמאל מוכיחות: נמחה ונצעק ונזעק, אך ורק אם זה מתאים לפוזיציה. זכינו לכמה הצצות מהמופע בתקופה האחרונה: בשתיקה על האונס הנורא בדרום תל אביב, בשתיקה על המיצגים האלימים, המזעזעים, נגד אשת ראש הממשלה לשעבר הגב' נתניהו ובשתיקות בכל מה שלא תואם את עמדותיהן. אבל ביומיים האחרונים הגענו לשובר הקופות – התראיינה חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל וחשפה: הנשיא לשעבר פרס הטריד אותה מינית. היינו מצפים מנשות השמאל, שחורתות על דגלן, ובצדק, את המלחמה בהטרדות המיניות, שוויון המגדרי, לפרוץ בזעם ולרתוח, אבל קיבלנו תגובות אחרות. התראיינה חברת הכנסת של מרצ מיכל רוזין ונשאלה אם לאור ההחרמה הקבועה של אירועי הזיכרון לגנדי, תחרים גם את אירועי הזיכרון של שמעון פרס. תשובתה: לא נחרים את זכרו של שמעון פרס. בוודאי שאנחנו לוקחים את זה בשקלול של כל מה שהוא עשה. איך אפשר לשכוח את מה שהוא עשה לטובת המדינה ואת עמדותיו הנכונות? אתם מבינים? זה לא שייך אם הוא הטריד מינית או לא הטריד מינית. מה שחשוב זה עמדותיו הנכונות. מרב מיכאלי, שזעמה גם היא ואמרה על גנדי: קריאת אתר הנצחה על שמו היא בבחינת יריקה בפרצופן של אותן נשים שבהן פגע לכאורה, ומסר של סובלנות מצד הממשלה להטרדה מינית – ועכשיו: דום שתיקה, שום גינוי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פשוט לא נכון. זה פשוט לא נכון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תמר זנדברג, שהגישה הצעת חוק לביטול האירוע לזכרו של גנדי – לדבריה, מורשת של תקיפות מיניות שלא ראוי לרומם ולהזכיר – איפה הצעת החוק עכשיו על שמעון פרס? ואתמול עלה השר אלעזר שטרן להתראיין ואמר שכראש אכ"א, תלונות אנונימיות על הטרדה מינית נגרסו. ושוב, היינו מצפים מנשות השמאל להפוך את השולחנות, לדרוש את פיטוריו, לגנות ולכעוס. אבל בפועל – תגובות מכילות, עדינות. נכנסו בו בשניים וחצי קמ"ש על במפר ליד בית ספר. מרב מיכאלי: אדם כמוהו, שיודע מה החשיבות של שוויון לנשים; מיכל רוזין: אז שטרן התנצל והבהיר: פליטת פה אומללה. אתן פשוט מבישות, צבועות, מדברות מפוזיציה ונלחמות אך ורק כאשר זה מגיע מהצד השני. פשוט מבחיל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת איתמר בן גביר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, אדוני השר, גברתי השרה, יש מקום אחד במדינת ישראל שבו יהודים מופלים לרעה בצורה הכי קשה והכי חמורה; יש מקום אחד שבו מתנהגים כלפי יהודים בגזענות; יש מקום אחד שהייתי מצפה מכם, חברי הקואליציה, שמדברים כל הזמן נגד אפליה ונגד פגיעה במיעוטים, לבוא ולהגיד: עד כאן. זה כמובן הר הבית, המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, המקום שאליו כל יהודי מתפלל ושאליו כל יהודי מבקש, מאמין, מייחל לבניית בית המקדש. יהודים מופלים בהר הבית. יש שעות מסוימות מאוד שהם יכולים להיכנס. רוב חלקי היום הכניסה ליהודים סגורה. יהודים מופלים בהר הבית. כשיהודים עולים, הם נבדקים על ידי מגנומטר, ולעומת זאת, בכל השערים האחרים שערבים עולים ונכנסים אין בדיקות. הגשתי עתירה לבית המשפט העליון, אמרתי: הלו, זו גזענות, מה קורה כאן? היעלה על הדעת שבמערת המכפלה, נניח, היה בא המפקד הצבאי ואומר: ערבים נבדקים ויהודים לא? בית המשפט העליון עם פיג'מות היה יוצא ומוציא צווים. אז השופטים זזו באי-נוחות, אבל אישרו את האפליה, אישרו את הגזענות, אישרו את הפגיעה. אבל בימים האחרונים נפל דבר בהר הבית. לא מספיק הגזענות, לא מספיק האפליה – מדיניות המשטרה הייתה לאפשר בשנים האחרונות תפילת לחש של יהודים. הינה פתאום נכנס שר חדש למשרד לביטחון הפנים, פיל בחנות חרסינה, פיל בחנות חרסינה; אם הוא יבעיר את המזרח התיכון, תאשימו רק אותו. הבן אדם בא עם מדיניות שלפיה ליהודים אסור להתפלל גם תפילת לחש בהר הבית. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, אני מעריך – אני לא יודע, אבל אני כן שומע את השטח, כן מרחרח, ואני אומר דבר פשוט: אני מעריך שאם משטרת ישראל תנסה לקיים את המדיניות האומללה הזאת של השר לביטחון הפנים, אז יעלו יהודים עם דגלים ועם תפילין ויסתובבו בהר הבית ויתפללו תפילה גלויה. אל תתנהלו כמו פיל בחנות חרסינה. אל תבעירו את המזרח התיכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. חבר הכנסת אמיר אוחנה; חברת הכנסת מירי מרים רגב; חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת אוריאל בוסו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חבר הכנסת עופר כסיף; חבר הכנסת יריב לוין; חבר הכנסת משה גפני; חבר הכנסת מאיר פרוש; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז בבקשה, עופר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חשוב מאוד לבלום את הפצת הנשק ברחובות, אבל כדי לעצור את הפשיעה המשתוללת חייבים לעשות צעד מאוד דרסטי שדורש הרבה אומץ – לטפל אחת ולתמיד בארגוני הפשיעה. משל ילידי אמריקאי מספר על הדרך שבה היו צדים זאבים: הצייד היה לוקח סכין, תוקע אותה בגוש קרח שעליו מעט דם ומחכה. הזאב היה מגיע ומתחיל ללקק את גוש הקרח בתאוותנות, בלי לשים לב שהוא בעצם פוצע והורג את עצמו. כך נהגו ממשלות ישראל באזרחי ישראל הפלסטינים. מתוך מטרה לדכא ולחסל את קיומם הפוליטי, הלאומי והתרבותי, הן עשו הכול כדי לפרק את יסודות החברה הפלסטינית והפקירו את חבריה, אזרחי המדינה, לחסדי משפחות הפשע. כשהבנקים לא מספקים אשראי, ארגוני הפשע יספקו. כשמתעלמים מאיומים ופגיעה בראשי רשויות מקומיות ערביות, משפחות הפשע יחגגו. וכן, אם מדינת ישראל לא תספק לצעירים דרך לשרוד, יהיו כאלה שיפנו לפשע כמפלט אחרון, בלי תמיד להבין שהם הורגים את עצמם ואת החברה שלהם. אנחנו חייבים לזכור שהצעירים האלה אינם האויב; הם צריכים שיקום וחיים נורמליים, בתי ספר טובים ובטוחים, תשתיות מתפקדות, דיור ותעסוקה הולמים. האויב הוא משפחות הפשע והמדיניות שבנתה אותן, לא הצעירים ההולכים אחריהן שולל. אסור שהדם הנשפך ישמש כצידוק להכנסת עוד כלים לדיכוי האזרחים בכלל והערבים בפרט. לא נסכים שבעיה אזרחית, קשה ככל שתהיה, תטופל בכלים צבאיים או רודניים דוגמת מעצרים מינהליים. לא נאפשר את החזרת המשטר הצבאי על האזרחים הפלסטינים. יש לוודא שהחוק הראוי הקובע עונש מאסר מינימום לעבירות נשק בלתי חוקי לא יהפוך לכלי נוסף בדיכוי האזרחים הערבים. כולנו זוכרים את המקרים בירושלים המזרחית הכבושה, בעיסאוויה ובשועפאט, שבהם שתלו שוטרים כלי נשק בבתיהם של תושבים פלסטינים לטובת צילומי הסדרה "מחוז ירושלים" ונפטרו ללא כל עונש. אני תובע מהממשלה לדאוג לאלתר למנגנונים ממשיים שימנעו חזרתם של מצבים כאלה. חברי הכנסת, המשטרה יודעת איך לטפל במשפחות הפשע. היא עשתה זאת היטב עם משפחות הפשע היהודיות, בלי שב"כ, בלי מעצר מינהלי, ובלי – במירכאות – "לחץ פיזי מתון". הגיע הזמן להפסיק את האפליה ולטפל גם במשפחות הפשע הערביות בכלים הראויים – בנחישות ובתקיפות, ללא פגיעה בקורבנות עצמם ובלי להפר כללים בסיסיים של דמוקרטיה והליך הוגן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, תראו, הצעת החוק הזו כשלעצמה היא הצעה טובה ובמקומה, למרות – אני אומר בסוגריים קטנים – שעל סוגיית עונשי מינימום, בכלל בעולם הקרימינולוגיה, יש דיון מאוד משמעותי, אם בסוף נזקם לא עולה על תועלתם בשל האפקט המצנן שמרתיע שופטים מלהרשיע – כששופט יודע שאם הוא מרשיע, הוא חייב עונש מינימום, הפתרון שלו הרבה פעמים יהיה פשוט לא להרשיע, ולכן יש נסיבות מיוחדות שמאפשרות לסטות מזה. אבל לא על זה אני רוצה לדבר, מכיוון שאני חושש שגם בסוגיה הזאת – אני שמח שסגן השר נמצא כאן – הממשלה הזאת מחפשת את המטבע מתחת לפנס, מכיוון שההגדרה והיעד העליון הוא המאבק בפשיעה בחברה הערבית. אבל כל עוד אתם תמשיכו לטמון את הראש בחול כמו בת יענה ולנתק את אותה הפשיעה, שאכן פוגעת הרבה מאוד בחברה הערבית פנימה, מהקונפליקט הלאומני – ואני בורר את מילותיי בעדינות – שבתוכו חיה החברה הערבית, או חלקים הולכים וגדלים בחברה הערבית במדינת ישראל חיים, אין לכם שום סיכוי למגר את הפשיעה. מכיוון שכשלא מגדירים נכון את הבעיה, כנראה שהפתרונות שתופרים הם פתרונות לא נכונים. וכשחברה שלמה מתחנכת לכפור בלגיטימציה – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סמוטריץ' – – – שחור, זה אתה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא רע שאתה תקשיב – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא רע שאתה תקשיב, מכיוון שאתה מגדולי הלאומנים הקיצוניים – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תראו מי שמדבר. תראה מי מדבר, תומך של תורת גזע. אתה תומך של תורת גזע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – תומכי הטרור והאלימות – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תומך של תורת גזע. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה הרי כופר בזכותה של מדינת ישראל להתנהל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנשים כמוך – – – אתה צריך להתבייש – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה תומך בגרועים שבאויביה, החפצים בהשמדתה. אתה וחבריך – אגב, גם במפלגתו של מי שמנהל עכשיו את הישיבה, שקצת עוטף את עצמו במתק שפתיים – אתם מחנכים את החברה שלכם כבר שנים לשלול את זכות קיומה של מדינת ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בינתיים האנשים האלה שאתה מדבר עליהם מטפלים בחולים ולא שמענו – – – אתה תתבייש לך. אתה והזבל הזה שכאן, אתם שניכם, ברקוביץ' קרא לך בשם האמיתי – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ומי ששולל את זכות קיומה של המדינה, לא יכול לחנך את ילדיו ואת אנשי ביתו לציות לחוקיה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני גאה בזה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עופר כסיף, הרי כשאתה פותח את הפה שלך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה, בואו ניתן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חתיכת מחבל אתה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, בבקשה, אתה יכול לשבת או לצאת. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, תנו לו להשלים, בבקשה. תנו לו להשלים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת עופר כסיף, כשאתה פותח את פיך – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אתה יכול לצאת בינתיים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – האחים המוסלמים – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשאתה פותח את פיך מפיק המרגליות אתה עושה לי את העבודה, עם הסגנון המכוער של השיח שלך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תומך תורת גזע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה מה שמתאים לך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה מה שאתה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> בריון אלים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – החבר שלך, לך אליו. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא מבין, האחים המוסלמים לא מרשים להוציא אותו? מה קרה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בדרך כלל אני מעדיף לא להוציא חברי כנסת מהאולם – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> במיוחד אם הם תומכי טרור. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בטח לא אם הם ח"כים ערבים שמפריעים לח"כ ימני לדבר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אם הם תומכי טרור, הוא לא מוציא אותם מהאולם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבריך בימין יודעים איך אני מנהל את המליאה. אוקיי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוד דקה, ברשותך. חברים, אפשר לטמון את הראש בחול כמו בת יענה עד מחר בבוקר, אבל כשהמנטליות היא של שלילת קיומה של המדינה, אי-אפשר לחנך לציות לחוקיה, מכיוון שאם אין מקור סמכות, אין לגיטימציה לסמכות, ואז אין דין ואין דיין, ויש חוקים פנימיים, ויש משטרה פרטית – כן, שלך, אדוני היושב בראש – ויש סולחות, כמובן. הכול מנוהל באיזו אוטונומיה, באיזו מדינה בתוך מדינה. ואז כשהמדינה כבר רוצה להיכנס ומקימה תחנות משטרה, אז שורפים אותן ומציתים את הניידות והופכים אותן, מפעילים אלימות על משטרה שמבקשת לאכוף את החוק. עד שאתם, איימן עודה, לא תוקעו על ידי החברה שלכם ועל ידי החברה הישראלית – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ולא תקום מנהיגות ערבית שרוצה להיות חלק ממדינת ישראל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כמה? כמה? זהו, נגמר העניין. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כמדינה יהודית, הפשיעה לא תמוגר, אדוני סגן השר סגלוביץ'. וזה נכון, מי שמשלם את המחיר ביום-יום זו החברה הערבית, וזה מחיר קשה וכואב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ראינו בשומר החומות את הפרומו של הקדימון, של קצת ממה שזה עלול להיות כשזה חלילה מופנה כלפינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה עלול, חס וחלילה, חס וחלילה, לפגוש אותנו במקומות הרבה הרבה יותר מסוכנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז חברת הכנסת שרן השכל, תרימו טיפה את הפנס ואל תחפשו את המטבע רק ממוקד מתחת. תזהו נכון את הבעיה. ת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה לך. חבר הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפעמים אני יושב במליאה ושואל: אם במדינת ישראל יעבור באמת חוק נגד הסתה וגזענות, מה יעשו רוב חברי הכנסת שנמצאים פה במליאה? איך הם יגיעו לפה? איך הם ידברו? מה יהיה להם להגיד? דברים כמו – סמוטריץ' ובן גביר. אני רוצה להגיד משהו טוב דווקא על התקציב, אדוני היושב-ראש. היום דיברנו על התקציב, כל מיני ביקורות, ואני רוצה להגיד עליו משהו טוב בעיניי שנמצא בתקציב, שזה כל מה שנוגע לבריאות הנפש. ההחלטה הזאת להסיר את הכפפה בכל מה שנוגע לבריאות הנפש ולהתחיל לעבוד על הנושא הזה של בריאות הנפש היא מאוד חשובה. לדעתי בריאות הנפש לא פחות חשובה מבריאות הגוף – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> ממש כך. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וזה נושא שכדאי מאוד להשקיע בו, ויש לי המלצה. ראיתי שראש הממשלה סובל מהכחשה רצינית. הוא יצא לאו"ם ובנאום שלו באו"ם הוא החליט להיות באיזשהו state of denial, הכחשה, ולזה יש טיפול. ואם כבר משקיעים בבריאות הנפש, אני חושב שיש לנו פה study case מאוד טוב. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אל תעליב את פגועי הנפש. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בן אדם שחי בהכחשה מוחלטת מזה שיש כיבוש ושהוא שולט על מיליוני בני אדם והוא פשוט חי במצב הזה של ההכחשה. אז אם כבר מקדמים את התקציב הזה של בריאות הנפש, ויש פה ראש ממשלה שהוא חייב טיפול, כי המצב הפסיכולוגי שלו לא מסוכן רק לו, זה מסוכן למיליוני בני אדם, אני חושב שאם כבר אז כדאי להשקיע חלק מהתקציב בראש הממשלה ולהתחיל בטיפולי הכחשה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת ינון אזולאי; חבר הכנסת פטין מולא; חבר הכנסת דוד אמסלם; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. אני אתן לך חצי דקה על חשבון אבו שחאדה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> או-אה, אני לא בטוח שמותר לי לדבר בזמן הזה. אני אבדוק בהנהלת האופוזיציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, האמת היא שהיום הבנתי למה אני כל הזמן קורא לך ראש הממשלה. אני רואה שגם אתה התבלבלת בשאלה מי ראש הממשלה, זה לא רק אני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, זה היה בכוונה, כדי להזכיר לו שכאשר היה ראש ממשלה, הוא ידע לנהל משא ומתן עם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני מאחל שפליטת הפה שלך תהפוך להיות גם מציאות. בכל מקרה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה אכפת לך? מה אכפת לך? כמעט הצלחתי להעביר את זה. זהו, אין קיזוזים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> קטנוניות – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין קיזוזים, אין קיזוזים. דבר ראשון, בקשר לגופה של הצעת החוק, אני מאוד מאוד בעד הגבלת שיקול הדעת השיפוטי ושמי שאמור לקבוע את מדרג הענישה, את עונש המינימום – כמובן את עונש המקסימום אנחנו גם קובעים – זה צריך להיות המחוקק. אני חושב שזה דבר נכון, ואני חושב שבוודאי ובוודאי ההצעה של חברת הכנסת שרן השכל, שמדברת כאן על משהו שהוא בהחלט בגדר מכת מדינה – הנשק הבלתי-חוקי, מספר האנשים שמתים ממנו בכל שנה – הם כמובן מתים ממי שאוחז בנשק, אבל התוצאה של הדברים הללו חמורה ביותר. בייחוד עם המעבר שלי לעיר לוד, אני מברך על כך עוד יותר. הבעיה היא שאנחנו עובדים על עצמנו. הבעיה היא שאנחנו עובדים על עצמנו. גם אם החוק הזה עכשיו היה עובר בטרומית ובשלוש קריאות והכול בסדר, אנחנו עובדים על עצמנו. בסופו של דבר, בזמנו הכנסת חוקקה את חוק הבניית שיקול הדעת בענישה – שיקול הדעת בענישה לא הובנה; בתי המשפט עדיין עושים כרצונם, מתעלמים לחלוטין מחומרת העבירה. אנחנו שומעים – שמענו בשבוע שעבר בוועדה לביטחון פנים על מקרים מזעזעים שהתרחשו כאשר בתי המשפט נתנו – הפרקליטות מלכתחילה ביקשה עונש קל, ובית המשפט נתן עונש קל. בסופו של דבר, אם אנחנו קובעים עכשיו עונשי מינימום, המוטיבציה – אם השופט היושב בדין, המוטיבציה שלו היא להקל בעונש, אם המוטיבציה של הפרקליטות היא להגיע להסדר טיעון, אז זה מה שיקרה. הם יוציאו את הסעיף הזה מהעבירה – הרי מרבית התיקים בכל מקרה נגמרים בהסדר טיעון – ויגידו: תודה בסעיף עבירה אחר, ובזה תם הטקס. וגם אם הבן אדם ינסה ויהיה לו את מזלו או את יומו בבית המשפט, והוא ינהל את התיק, ואז בשלב מסוים של התיק הוא יראה את הכיוון, תמיד יבוא מישהו בפרקליטות, יציע לו את עסקת הטיעון כדי לחסוך את הזמן, כדי לחסוך את הטיעונים, כדי לחסוך את הערעורים, ימירו את סעיף האשמה בסעיף אחר, ימצאו משהו אחר, ובסופו של דבר הסעיף הזה יהפוך לאות מתה. ולכן אנחנו צריכים לתת מענה לסוגיה שהיא הרבה הרבה הרבה יותר עמוקה. אני בעד הכיוון הזה, אבל הסוגיה היא באמת הרבה יותר עמוקה – הסוגיה היא איך אנחנו כמחוקקים יודעים שהמסר שלנו יועבר לשופטי בתי המשפט השונים, על כלל ערכאותיהם. אנחנו יודעים שלבית המשפט העליון יש לנו בעיה בלהעביר מסרים, הם ככל הנראה לא מקבלים אותם כמו שצריך, אבל גם בערכאות הנמוכות – איך המסרים עוברים ואיך בסופו של דבר אנחנו לא מחוקקים חוקים שקובעים עבירות מאוד מאוד מאוד חמורות, עונשים מאוד מאוד מאוד חמורים, ובסופו של דבר העבריינים צוחקים עלינו, על בתי המשפט, על הפרקליטות ועל המשטרה בעיניים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת ישראל אייכלר; חבר הכנסת יואב גלנט. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אופיר כץ אמר דברים דומים, ואני חושב שהדברים חשובים ואני אחזור עליהם, אם כי מההיבט האישי שלי. השר אלעזר שטרן אמר השבוע כי בתור ראש אכ"א הוא גרס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות שהגיעו אליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא אמר את זה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ומה היו תגובות הנאורים? הממשלה היושבת פה לפנינו, יש שם הרבה נאורים ונאורות. מרב מיכאלי, אני מצטט: כוונותיו טובות, אבל אמירותיו הן לא פוליטיקלי קורקט; ניצן הורוביץ: מה שאמר שטרן הוא פסול; מיכל רוזין: פליטת פה אומללה. מה שקרוי, זוהי מחאה רכה ביותר. אגב, זו אותה חברת כנסת מיכל רוזין שאמרה ביחס לתלונות החדשות על הנשיא שמעון פרס, זיכרונו לברכה, שלא נחרים את זכרו של שמעון פרס כי אי-אפשר לשכוח את מה שהוא עשה לטובת המדינה ואת עמדותיו הנכונות. אז כמה מסכן הנשיא לשעבר קצב, שלא היו לו העמדות הנכונות. אדוני היושב-ראש, ביום השבעת הכנסת התקיימה בחוץ הפגנה נגד בחירתי לכנסת בגלל – אני מצטט: שיח של שנאה והסתה נגד נשים. בין השאר, מי הפגין שם? אותן נשים פרובוקטיביות שקרויות נשות הכותל, דירקטוריות מובילות שינוי, בת קול, נעמת, אני אישה, רוח נשית, וכמובן שדולת הנשים בישראל. כאשר אמרתי בריאיון את האמירה הפשוטה כל כך, שאני לא מקבל את זה שגבר יכול להיות אישה, פרצו כל הארגונים במתקפה פראית: שוביניסט, פנאט, מיזוגן ועוד שלל כינויים. אפילו כרכו את דבריי עם רצח שירה בנקי, זיכרונה לברכה. אז אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול: מה יותר מיזוגיניה ושנאת נשים – האם להביע עמדה שלא מיושרת עם אג'נדות פרוגרסיביות קיצוניות, או לגרוס תלונות על הטרדה מינית? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ככה זה כשאין לנו את העמדות הנכונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת דוד ביטן; חבר הכנסת יעקב ליצמן; חבר הכנסת אורי מקלב; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה; חברת הכנסת מאי גולן; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; חבר הכנסת ווליד טאהא; חברת הכנסת מירב בן ארי; חבר הכנסת משה אבוטבול; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; חבר הכנסת אלכס קושניר; חבר הכנסת יעקב אשר; חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת חיים ביטון. חבר הכנסת אופיר סופר. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתה יודע, אני שמעתי את חברי חבר הכנסת רוטמן מדבר, ואמרתי: בעצם מה הממשלה הזאת רוצה לעשות בזה שהיא מחוקקת את החוק הזה? היא באמת רוצה להילחם בכל הנשק שמפוזר בכל הכפרים הערביים, בכל האוכלוסייה הערבית? אתה מאמין לזה, אדוני היושב-ראש? הממשלה הזאת עסוקה כל היום – קוראים לזה בצבא "לוחמה אלקטרונית" – מפזרת תחושה שהיא עושה דבר אחד, והיא בעצם עושה הפוך. אצלנו קוראים לזה "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" – הקול קול נפתלי בנט והידיים ידי יאיר לפיד, שהוא כבר עמוק באמצע תהליך מדיני; הקול קול בנט, שהוא – גם זה לא כזה מותג, אבל נגיד – ימינה, והידיים ידי ניצן הורוביץ, שהולך ורץ לאבו מאזן במוקטעה. הכול הצגה אחת גדולה. הוא יכול להזניח את כל ההתיישבות ביו"ש ולספר לנו שהוא מקים שני יישובים ברמת הגולן. וזה מטריד. למה זה מטריד? כי הכול קמפיין, ממשלת קמפיין בנט. פשוט קמפיין בנט, זאת הממשלה הזאת. עמד פה היום ראש הממשלה לשעבר נתניהו והסביר לכולנו עד כמה התפקיד הזה חשוב ועד כמה באמת על הכיסא הזה לא יושב ראש ממשלה. אני אומר לך ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, לנהל את מדינת ישראל זו לא בדיחה. סגן השר סגלוביץ', זו לא בדיחה. וכל היום עסוקים פה בלייצר קמפיין – ההוא מייצר את הקמפיין שלו וזה את הקמפיין שלו. מספרים לנו שמקימים את היישוב באביתר, ואנחנו רואים שלא קורה עם זה כלום; מספרים לנו שאין כבר קורונה, אבל יש מעל 1,500 מתים. הצגה אחת גדולה. והאמת היא שיש לנו אתגרים רציניים – יש לנו אתגרים רציניים בביטחון, יש לנו אתגרים מדיניים רציניים ויש לנו אתגרים רציניים בביטחון הפנים. אז לקחת את החוק הזה ולספר לנו שזה הפתרון – אני מזמן כבר הייתי מגייס איזושהי חטיבת חי"ר, מסב אותה למשטרה, SOS. הרי מה, כל שבוע זה עוד שלושה-ארבעה הרוגים במגזר הערבי, לא? תקן אותי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז עד שתיכנס התוכנית, ועוד תוכנית ועוד תוכנית, ואנחנו יודעים כולנו שעוד שנייה אחת זה גולש לאינתיפאדה שלישית, אנשים יושבים ויורים ברהט כאילו כלום לא קרה. אז מספרים לנו שמטפלים בזה. הם בינתיים מושכים את הזמן בממשלה, מושכים ומושכים ושום דבר אחר לא קורה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר סופר. חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב; חבר הכנסת מוסי רז. מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי הנכבדים, היום בבוקר הוגשה עתירה לבית המשפט. העותרים הם עמותת צדק לילדים, עמותה שמטפלת בילדים ובהורים שלהם שנפגעו בהתעללות בגנים, בבתי הספר, ואינם זוכים לטיפול פסיכולוגי המגיע להם על פי חוק במקומות הטיפול השונים – בבתי החולים, בקופות החולים. יחד איתם עותרים גם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שרואים את הציבור הנזקק שאינו זוכה למענה ולא יכולים לעשות מאומה. מי שמייצג אותם זה עורך הדין ופסיכולוג קליני בשם מרק מוספיר. העביר לי את העתירה, קראתי אותה – לבכות. אתמול חגגנו – ציינו את יום בריאות הנפש הבין-לאומי, שמצוין במעל 100 מדינות ברחבי העולם. גם במדינת ישראל. כרגע אין חוק – בעזרת השם יהיה – אבל הכנסת נעתרה לבקשתי, ומחר בבוקר – לא רק בבוקר אלא בכלל מחר, לאורך כל היום נציין את יום בריאות הנפש. זה מתחיל בוועדות השונות; גם במליאה יהיה דיון סיעתי, ותוך כדי גם יהיה כנס שלי, שארגנתי, וגם תערוכה של בני משפחה תהיה פה. אז אני מזמינה את כולכם להשתתף ביום הזה ולקחת בו חלק, כי בעיניי, כל אחד מכם שישתתף ביום וייקח חלק, בעצם בידיו מסיר סטיגמה שהורגת. אז זה דבר חשוב ביותר. אני חייבת לומר בהזדמנות זו שהרפורמה בבריאות הנפש שנכנסה לתוקף לפני חמש שנים וקצת היא מצוינת. היא מצוינת על הנייר. היא מדברת על שינוי מבני, על העברת הטיפול לקופות החולים ולקהילה; היא מדברת על העברת האחריות הביטוחית. היא מצוינת על הנייר. לדבר זה טוב, אבל לא מספיק. בפועל היא קטסטרופה: פחות מחמישית מהנזקקים לטיפול נפשי בקופות החולים מקבלים אותו, וגם אז, כשהם מקבלים אותו, ההמתנה לאינטייק – עוד לפני טיפול, רק לאינטייק, למפגש ראשוני – היא חצי שנה במקרה הטוב עד שנה במקרה הפחות-טוב. והטיפול עצמו, כדי לטפל בבן אדם שזקוק עכשיו לטיפול – את הטיפול הוא יקבל אחרי שנה וחצי עד שנתיים. כן, זה קורה במדינה שלנו, כשדיברו על רפורמה בבריאות הנפש. זו פשוט שערורייה. אני עצמי התעסקתי, עוד לפני שהייתי חברת כנסת, התעסקתי עם משהו קטן בבריאות הנפש, שמדבר על טיוטת חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות לקביעת סטנדרטים לזמני המתנה לטיפול. חיכיתי, חיכיתי, ואני עדיין מחכה. שר הבריאות ומנכ"לו נמנעים מלהוציא את החוזר הזה למרות שהוא כבר מוכן למעלה מחצי שנה. אני רואה שזמני תם אז אני אנסה לקצר. הרפורמה הזאת כושלת, ויחד איתה נפגעים למעלה מ-150,000 מתמודדי נפש כרוניים, בני המשפחות שלהם, ועוד לא דיברתי על מאות ואלפים של אזרחים שרק נזקקים לסיוע קצר – להתגבר על פיטורים, על משבר זוגי או סתם איזה עלבון שהם חטפו או קורונה כזאת או אחרת. לכן אני מבקשת מהממשלה שלנו – קראתי את התקציב. לצערי הרב הוא לא חברתי, הוא לא משקיע בבריאות הנפש. הגדילה שקיימת היא גדילה טבעית כי האוכלוסייה גדלה. אין שום כסף לרפורמות, אין שום כסף לדברים חדשים, ואני חושבת שכן הגיע הזמן שנעשה פה שינוי, כי אתם ממשלת שינוי – אז תעשו אותו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת. חבר הכנסת יעקב מרגי; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת, לגבי החוק, אני בהחלט מאמין שזה יכול להיות כלי נוסף בשביל להילחם באמת בפשיעה, ואני בסך הכול תומך בהצעת החוק. רציתי לדבר על משהו אחר – רציתי לדבר על שקרים. אמר פה נפתלי בנט שאם חוזרים על שקר הרבה פעמים הוא לא הופך לאמת. מי כמוהו יודע את זה. אבל לי מפריע שקר אחד שנעשה לחיילי צה"ל, שקר שהיה הבטחה מאוד ברורה של שר האוצר ליברמן – לא לפני הבחירות, אחרי הבחירות, כשר האוצר. הוא אמר: אנחנו נעלה את שכר חיילי החובה. עכשיו אני שמח, כמו הרבה מחבריי פה, להיות שותף למהלך הזה, שהיה בכנסת העשרים. העלינו את שכר החיילים ב-50%, בממשלת נתניהו עם כחלון. הגיעה הממשלה הזו – תקציב, הרבה כספים להרבה מקומות, אבל את חיילי החובה שכחתם. אני מודה שמבחינת שר האוצר ליברמן אני די איבדתי תקווה, אבל לא ניסיתי שרים אחרים. אני רואה שבמליאה יש את שר המשפטים גדעון סער, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, ואני יודע שלשניכם חיילי צה"ל יקרים. לא מדובר בסכומים מטורפים ולא מדובר באירוע שאי-אפשר להכיל. אני, כאופוזיציה, יש לי שתי אפשרויות: האחת, להמשיך לבוא ולתקוף ולהזכיר את הנקודה הזו כל הזמן – אתם הבטחתם, צריך לעשות את זה – ואת זה אני עושה; השנייה, אני באמת מתכוון לנסות להצליח באירוע הזה. זאת אומרת, אני לא בא ואומר עכשיו: בואו נקנטר, לא עשיתם ולא עשיתם. בואו תמצאו תקציב. להעלות ב-50% את שכר החיילים זה סדר גודל של 700 מיליון שקלים. בסדר, בואו לא נתחיל עם זה אם זה גדול מדי, אבל אפשר למצוא תקציב של 100–200 מיליון שקלים, לתת קריאת כיוון. אמר ליברמן שבתקציב הבא הוא יעלה את שכר החיילים. אני לא יודע אם להאמין לו, הוא אמר את זה גם על התקציב הזה. יעלה, לא יעלה – אין לי מושג, אבל עכשיו, בואו נסמן עכשיו לחיילים – הינה גם סגן השר סגלוביץ', אני בטוח שאתה רוצה לעשות את זה. מתוך ה-400 מיליארד – עוד פעם, לא איכנס לפופוליזם הזול של איפה חילקתם ומה חילקתם, שם בצד. חילקתם למי שרציתם. למה שכחתם את חיילי החובה? יש איזה קמפיין עכשיו ברשת: 1.40 שקל לשעה. למה שכחתם את חיילי החובה? והבטחתם להם. אז הבטחתם גם דברים אחרים – עצמאים – עזוב, שם הכול בצד. לפחות המטרה הזו – 200 מיליון שקלים, צעד ראשון, רק ללוחמים, ב-50%. אפשר לעשות מהלך שיסמן ויוציא אתכם מהברוך הזה – ואני מסיים. זה ברוך רע, זו פגיעה באמון של חלשים. כן, הם חלשים, כי הם באים ועושים שירות ולא מקבלים כסף. הם נשאו עיניים לישראל ביתנו ולליברמן ולשרי הממשלה הזו, ואתם עד לנקודת הזמן הזו רק אכזבתם אותם. אני מאוד מקווה שתעשו איזה שינוי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חברת הכנסת נירה שפק; חבר הכנסת ישראל כץ; חבר הכנסת יבגני סובה; חבר הכנסת מאזן גנאים; חברת הכנסת גילה גמליאל; חבר הכנסת רון כץ; חבר הכנסת שרון רופא אופיר; חבר הכנסת אלי כהן; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת אריה דרעי; חבר הכנסת עמיחי שיקלי; חבר הכנסת אופיר אקוניס. סגן השר יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק טוב. הוא חוק שהסתובב בכנסות הקודמות. גם חברי שר המשפטים חבר הכנסת גדעון סער הגיש אותו בכנסת הקודמת. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> זה החוק שאני הגשתי גם בכנסת הזאת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> לא רק בכנסת הקודמת – בכנסת הזאת ובכנסת הקודמת. אחרי שהתמניתי לממשלה, המשיכה אותו יושבת-ראש הסיעה שרן השכל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> הקדמת את מה שרציתי לומר. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אני הגשתי אותו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> נכון. אני אתן את כל הרשימה. אבל אני מתחיל ואומר: הוא חוק טוב, והוא עוד יהיה טוב יותר כאשר יתווספו לו קנסות בוועדת החוקה, כשיהיה הדיון בוועדת החוקה. אני רציתי לנצל את ההזדמנות שיש לי לתת איזה רקע קצת יותר רחב. ממשלת ישראל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – קיבלה החלטה לממש דברים שהסתובבו פה, באולם הזה, במקומות אחרים, בממשלות קודמות, ולעשות, וזאת סנונית ראשונה. זה נכון – מישהו זרק פה – ב-3 בחודש הייתה החלטה של צוות שרים שמינה אותי לפרויקטור לנושא של הפשיעה בחברה הערבית, וכחלק מהעניין הזה קמים וקמו כמה צוותי עבודה שעובדים כבר עכשיו. לא צוות במובן של "נעשה משהו, נספר את זה בכנסת הבאה עוד שנה, עוד שנתיים", אלא בתוך חצי שנה צריכים להגיע לקבלת החלטות בשורת נושאים כבדים. ראש הממשלה עומד בראש ועדת השרים הזו עם שרים נוספים, ובהם שר המשפטים, ומה שמוצג פה היום זו סנונית ראשונה של חבילת חקיקה. כדי שלא תופתעו בהמשך הדרך ושלא יהיה פה "זה לא קורה וזה לא קורה", אז אני אגיד לכם מה הפרומו: יהיה תיקון לחוק שדן בסחיטת דמי חסות; נמצא בעבודה. אני בצוות עבודה מול עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וברגע שזה יבשיל ויעבור זה יגיע לשר המשפטים, והוא ישים אותו ראשון בסדר העדיפויות בוועדת השרים לחקיקה. כך עובדת ממשלה שמחליטה לעשות. זה – על סחיטת דמי החסות. אותו דבר יהיה גם בחברות השמירה – שינוי בחוק. החוק הזה יאפשר למעשה למי שעוסק בשמירה והוא לא מורשה – זאת תהיה עבירה פלילית שהיא גם עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. כמו כן, יהיה שינוי בסעיף 23(ג) לחוק סדר הדין הפלילי, שמי שמחזיק נשק בידו, תהיה עילה נפרדת למעצר עד תום ההליכים, גם בנשק וגם בסחיטת דמי חסות, וגם יגיע לבית הזה עונש מינימום בסחיטת דמי חסות. כל חבילת החקיקה הזאת תתמוך במאבק הנחוש של הממשלה הזאת, של כל גופי האכיפה, שיתרכזו יחדיו על מנת לעשות שינוי. בראש צוות שהולך לעסוק בשוק האפור ובשוק השחור – דיברו על זה הרבה מאוד פעמים – יעמוד לא אחר ממנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב. בנושא המכרזים, שדובר עליו רבות ונכתב עליו רבות, יעמוד מנכ"ל משרד הפנים, ויהיה שינוי במכרזים ברשויות המקומיות. יהיה. רשות המיסים תתגייס והמשטרה תתגייס, וכן, יהיה פה שינוי בדרך שבה מטופלת הפשיעה בחברה הערבית. כן, זו עבודה קשה; כן, זו חובה שלנו – זו חובת המדינה לאזרחיה לשמור עליהם, על כולם. בתקופה האחרונה ובשנים האחרונות שכחנו – שכחה הממשלה הקודמת מה תפקידה, ואנחנו נחזיר את תפקידה של ממשלה כמו שצריכה להיות ממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, סגן השר יואב סגלוביץ'. יסכם את הדיון השר גדעון סער, שר המשפטים. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האלימות והפשיעה, בדגש על הפשיעה המאורגנת במגזר הערבי, אינה בעיה רק של אזרחי ישראל הערבים. הם אלה שסובלים ממנה בצורה הקשה ביותר, אבל היא בעיה של החברה הישראלית, היא בעיה של מדינת ישראל, ואנחנו נחושים לחולל שינוי בנושא הזה, ששנים טואטא מתחת לשטיח. ואני רוצה להגיד את זה בצורה הברורה ביותר: זה נושא שהוזנח, נושא שהופקר, והופקרו גם אזרחי ישראל. זאת האמת. אני אומר את זה גם כמי שמעל הדוכן הזה הביא את זה בתקופת הממשלה הקודמת, והדברים כבר זעקו. ומי שראה את המציאות הבין את ההכרח לחוקק חוק כזה, ועדיין, לצערי, באמת באטימות, לצערי שר המשפטים אבי ניסנקורן לא נתן להעביר את ההצעה אפילו בקריאה הטרומית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אחת מני רבות. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> נחוקק, ואני מבטיח לכם, אני אוביל את החקיקה. אני כבר מביא בשבוע הבא, ביום ראשון, לישיבת ועדת שרים לחקיקה הרחבת סמכויות המשטרה לגבי צו חיפוש כאשר יש חשד, במקרים של פשע חמור, להעלמת ראיות. זה יבוא ביום ראשון הקרוב לוועדת שרים לחקיקה. אני מביא בשבוע הבא לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצו שמרחיב את סמכויות בתי המשפט הכלכליים, כדי שיוכלו לטפל בצורה יותר יעילה גם בתיקים שהם תיקי מס מורכבים, בתיקים שהם תיקי הלבנת הון מורכבים, שלוקח הרבה מאוד זמן לנהל את התיקים האלה, והם חלק מאוד משמעותי מהמאבק באותם ארגוני פשיעה – לא רק בדברים האלה, אבל כן, זה ישפיע באופן משמעותי גם על ההתמודדות עם התופעות הללו. כל נושא וכל תיקון חקיקה שנדרש שנוגע למאבק בפשיעה בכלל ובפשיעה במגזר הערבי, יקבל עדיפות עליונה בוועדת השרים לחקיקה. וגם פה יש מחויבות – אני אומר את זה גם בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – לקדם את הנושאים האלה בכל הכוח. הצעת החוק הזאת הייתה במקור הצעה שלי. היום מובילה אותה במרץ יושבת-ראש סיעת תקווה חדשה חברת הכנסת שרן השכל, ואני רוצה להודות לה על ההתמדה והמאמצים. חבר הכנסת אוסאמה סעדי צדק: נכון שעונשי מינימום הם החריג, אבל יש יוצא מהכלל, ויוצא מהכלל זה אותם מקרים של מכת מדינה, שאתה רואה – ואני נתתי דוגמאות, ואני לא אחזור, בפעמים הקודמות שהופעתי בנושא הזה במליאה, של ענישה בעבודות שירות או בדרכים אחרות על עבירות נשק, שהיא לא מרתיעה והיא גם לא מגשימה את אותה פסיקה של בית המשפט העליון שאמרה שהדרך צריכה להיות עונשי מאסר בפועל בעבירות הללו. הצעת החוק הזאת היא חלק מהמצע שלנו, של תקווה חדשה. היא גם הצעת החוק הפרטית הראשונה שהעברנו בקריאה טרומית בכנסת הזאת. יהיה צריך לקראת הקריאה השנייה והשלישית לעשות שני דברים, כפי שאמרה חברת הכנסת השכל: להוסיף את ממד הקנסות; להחמיר באופן פרופורציונלי בעבירת הסחר בכלי נשק. כמו שהעונש המרבי הוא שונה בהחזקה, אז כמובן שעבירת הסחר היא עבירה הרבה יותר חמורה, וזה צריך לקבל ביטוי בנוסח הסופי שיגובש בוועדה. הבטחנו שנעשה את זה, ואנחנו נעשה את זה. זה כמובן רק ממד אחד. אני גם רוצה לומר ביושר: השורשים מאוד עמוקים. זה מאבק מאוד ארוך שידרוש הרבה מאוד נחישות. אני תמכתי בישיבת צוות השרים במינוי של סגן השר סגלוביץ'. אני מאמין בתרומתו, ביכולת לעשות שינוי, אבל צריך להגיד לאזרחי ישראל בצורה ברורה וגם לאזרחים במגזר הערבי: אנחנו נעשה כל מה שצריך, אנחנו מחויבים, אנחנו לא נחסוך במאמצים, אנחנו לא נחסוך במשאבים, אבל אתם מכירים את הסיטואציה, ואתם יודעים שזה יהיה מאבק ארוך וקשה, ואנחנו רק מבטיחים לא להרים ידיים עד למיגור התופעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, כבוד השר גדעון סער. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142 – הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשפ"א–2021, בקריאה הראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142 – הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשפ"א–2021, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 26 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שהצעת החוק חוק העונשין (תיקון מס' 142 – הוראת שעה) עברה בקריאה ראשונה ועוברת להמשך דיון לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021 << הצח >> [מס' מ/1449; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 56; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021, לקריאה השנייה והשלישית. יציג יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי וחברות כנסת נכבדים, מייד אגש להצגת הצעת החוק, ואעשה זאת בקצרה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אין פה שר. איפה השר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> השרה נמצאת, השרה שקד, לא? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא רואה אותה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נחכה לשרה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר גמור, הכול טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השרה מגיעה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נחכה לה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש סגן שר. זה לא תקף? סגן שר ישנו – סגן השר סגלוביץ' כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, הגיעה השרה שקד. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> טוב. אז אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, בעוד רגע קט אציג את הצעת החוק, ואעשה זאת בקצרה, אבל גם מול מליאה ריקה ברובה יש דברים שחייבים להיאמר, גם אם הם ייאמרו בקצרה. אנחנו שמענו לפני שעות אחדות את ראש האופוזיציה מכנה פעם אחר פעם את הממשלה שזכתה לאמון הבית הזה בכינוי "ממשלה לא לגיטימית". אם בעברו של ראש האופוזיציה לא היו כבר רגעים שבהם הוא כינה ממשלות נבחרות שזכו לאמון של הבית הזה בכינוי של "ממשלה לא לגיטימית" ו"ראש ממשלה לא לגיטימי" היה ניתן לייחס לו פליטת פה, אבל ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו חוזר כאן על תרגיליו הישנים, ותרגיליו הישנים כבר הוכיחו את מסוכנותם. ביום שני הקרוב אנחנו מציינים את יום הזיכרון הממלכתי לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, ואנחנו חייבים לעמוד על הדוכן הזה ולומר שניתן להטיח ביקורת בממשלה הנבחרת, וניתן לעשות זאת בתקיפות, בחריפות ובציניות. דבר אחד לא ניתן לסבול – שראש אופוזיציה יחזור פעם אחר פעם על הטענה שממשלה שנבחרה כאן בבית הזה וזכתה לאמון, תוצג לציבור הישראלי כממשלה לא לגיטימית. לאן הביטוי הזה מוביל אותנו – כולנו ראינו בשנת 1995. עכשיו לחוק, מה לעשות. בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס׳ 17 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021. הצעת חוק זו מבקשת להאריך בשנתיים נוספות הוראת שעה שבמסגרתה הוקמה יחידה לשחרור ממאסרים קצרים בשירות בתי הסוהר אשר הוסמכה לדון בבקשתם לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופות מאסר קצרות שבין שלושה חודשים לשנה. חוק שחרור על תנאי ממאסר מסדיר את האפשרות, בהתקיים תנאים מסוימים, לשחרר אסיר בטרם סיום תקופת מאסרו, אך לא לפני שריצה שני שלישים מתקופת המאסר, אם נמצא כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. בשנת 2018 התקבל תיקון לחוק שהסמיך, כאמור, יחידה מינהלית בשירות בתי הסוהר לבחון את בקשותיהם לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר של שלושה חודשים עד שנה; זאת, במקום נציב או נציבת שירות בתי הסוהר, שהיו מוסמכים עד אותה העת לעניין אסירים השפוטים לתקופה של עד שישה חודשים בלבד, ובמקום ועדת השחרורים, שהייתה מוסמכת לבחון את בקשותיהם של אסירים השפוטים לתקופה שעולה על שישה חודשים. תיקון החוק נועד לייעל את המנגנונים שהיו קיימים לעניין בחינת בקשות לשחרור על תנאי של אסירים כאמור, נוכח קשיים שונים ועיכובים בדיוני ועדות השחרורים. לקשיים אלו היו השלכות משמעותיות, בעיקר לעניין אסירים הנושאים תקופות מאסר קצרות, ויתרה מזו – לעניין אסירים שניכוי תקופת מעצרם לא הותירה זמן לדון בעניינם לפני המועד, כך שבקשתם לעיתים הייתה מתייתרת כליל. בשל כך נקבע מנגנון מינהלי ומהיר יותר לבחינת בקשות של אסירים השפוטים לתקופות קצרות כאמור. יצוין כי מסמכות היחידה הוחרגו מלכתחילה דיונים בעניינם של קטינים ושל אסירים המרצים מאסר בשל עבירות מין או עבירות אלימות במשפחה שנגזרו עליהם מעל שישה חודשים, בשל הצורך לקבל חוות דעת מקצועיות נוספות בעניינם. במטרה לבחון את השלכות התיקון, הוא נקבע מלכתחילה כהוראת שעה למשך שלוש שנים, וכן נקבעה בו חובת דיווח אחת לשנה לוועדה. ואולם, בשל הצורך בהרחבת מסד הנתונים לגבי פעילותה של היחידה והצורך בליבון הצעות שעלו לשינויים במתכונת עבודתה בטרם תתקבל החלטה אם יש לעגן את הוראת השעה כהוראת קבע, לבטלה, לשנותה או להכניס בה תיקונים, ביקשה הממשלה להאריך את תקופת תוקפה בשנתיים נוספות. לנגד עיני הוועדה עמדה גם העובדה ש-18 חודשים התנהלו בצל מגפת הקורונה. יצוין לסיום כי בפני ועדת החוקה הוצגו נתונים על היקף עבודת היחידה שלפיהם היחידה מצליחה לדון באופן יעיל ומהיר יותר בבקשות לשחרור על תנאי של אסירים השפוטים לתקופות קצרות. עם זאת, בוועדת החוקה נדונו סוגיות נוספות, ובהן אם ישנן מספיק תוכניות שיקום של אסירים השפוטים לתקופות קצרות המשתחררים במנגנון זה על תנאי, הצורך במתן סיוע לאסירים שאינם דוברי עברית להגיש את הבקשה בכתב לשחרור על תנאי, המידע שמועבר לאסיר בכל השפות ויכולתו להגיב עליו ותקופת הדיון בעתירה נגד החלטות היחידה. בכוונת ועדת החוקה לערוך דיוני מעקב בנושא בתקופת הארכת התוקף, בתיאום ושיתוף פעולה מלא עם הוועדה לביטחון פנים. אני מודה לצוות הוועדה ולצוות הייעוץ המשפטי, ואני מבקש מחברי וחברות הכנסת לתמוך בהצעת חוק זו בקריאה השנייה והשלישית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת גלעד קריב. חברי הכנסת, מכיוון שלא הוגשו הסתייגויות להצעת חוק בקריאה השנייה והשלישית, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק על פי נוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 1 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, 12 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021, נתקבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 14 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב–2021, עברה בקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1444).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה אילת שקד. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא לאישור המליאה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כעקרון יסוד כי זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות. מטרת החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים. בהצעת חוק זו מוצעים תיקונים שישפרו את יכולת האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ויחזקו את ההגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בתחומי החיים השונים. ראשית, התיקון כולל מתן סמכות לנציבות לתבוע בשמו של אדם עם מוגבלות שנפגעה זכותו לנגישות או לשוויון. התיקון יאפשר לאדם עם מוגבלות שהופלה או שנפגעה זכותו לנגישות לקבל ייצוג משפטי מהנציבות ללא תשלום, כולל גם בתביעות נגד רשויות המדינה. שנית, התיקון ייצור מסלול של אכיפה מינהלית נגד הפרות של הוראות חוק השוויון, אכיפה שתהיה יעילה יותר והוגנת יותר. אני מבקשת את תמיכת חברי הכנסת בהצעת החוק ואת קידומה המהיר בוועדת העבודה והרווחה לקראת קריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה אילת שקד. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עופר כסיף. שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כשבוע זכה הסרט "ויהי בוקר" בפרס אופיר היוקרתי, מה שמכונה "האוסקר הישראלי". כמיטב המסורת הקולוניאליסטית אוהבות ממשלות ישראל לנכס לעצמן לא רק משאבים לא להן אלא גם הצלחות שאינן שלהן, זכיות של אזרחים שהצליחו למרות ולא בזכות מדיניותן, וראו דוגמת זוכי האולימפיאדה. הסרט כולו – תוכנו, מטרתו והקאסט שלו – הם בדיוק ההפך ממדיניות הכיבוש, הגזל וההרג של ישראל. הסרט אינו מייצג את ישראל הכובשת והאלימה אלא את קורבנותיה ואת אלה העומדים באומץ וביושר נגד פשעיה – הפלסטינים אזרחי ישראל, ערביי 48', ובהם אלכס בכרי וג'ונה סולימאן, זוכי פרסי השחקן והשחקנית הראשיים הטובים ביותר, והיהודים הדמוקרטים, מתנגדי העליונות היהודית והדמוניזציה של הפלסטינים, ובהם ערן קולירין, זוכה פרסי הבמאי והתסריטאי הטובים ביותר. המתקפות הפרועות על יוצרי הסרט ומשתתפיו על כך ש"העזו" להשמיע את קולם הביקורתי, ההומני, רק מעידות שהסרט משמש כמראה בפני חובבי העליונות היהודית והאפרטהייד, מראה שממנה משתקף פרצופם המכוער של מחוללי הכיבוש והטיהור האתני. במקום לשנות את דרכם הנלוזה מעדיפים הפושעים לשבור את המראה שבה משתקפת בבואתם המפלצתית. ברכות ליוצרי הסרט ומשתתפיו. אני מאחל להם שיזכו באוסקר בשם קורבנות הקולוניאליזם הציוני ולמען אלו הנאבקים נגדו ולמען שוויון, חופש ושלום צודק. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. אני נועל את רשימת הדוברים. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חוק מאוד חשוב שמדבר על שוויון לחלק גדול מאוד מהאוכלוסייה שבמשך עשרות שנים נשכחו, אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות בחברה. אדוני היושב-ראש, הפוליטיקה הופכת להיות יותר מוסרית ברגע שהיא מנסה לעזור ולקדם את הזכויות של האנשים היותר מוחלשים בחברה, ברגע שהיא עוזרת לאנשים שיותר נזקקים לעזרה, ואנחנו פה מקדמים חוק שהוא מאוד חשוב. לצערנו הרב, גם בנושא הזה מצב האוכלוסייה הערבית הרבה יותר קשה מהממוצע בארץ, בגלל סיבות רבות, חלק מזה זה גם נישואין בתוך המשפחה, אבל לא רק. גם ההנגשה של בדיקות, גם המודעות וגם בכלל ההשקעה בתשתיות פגעה מאוד באוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית, יותר מאשר בממוצע. החוק שאנחנו אמורים לאשר עכשיו, לפחות בקריאה הראשונה שלו, הוא מאוד חשוב, הוא מקדם את הזכויות האלה, אבל אנחנו גם צריכים לזכור שיש לנו עוד דרך ארוכה מאוד כדי להגיע לשוויון אמיתי ועמוק בחברה בין מרכיביה השונים. אנחנו עובדים על זה גם בכמה רמות. בעיניי, אני אסכם בשני דברים שגם אפשר לעשות. מאוד חשוב מה שאנחנו עכשיו מנסים לעשות, וזו גישה חשובה מאוד, והיא לשפר את איכות החיים של האנשים עם מוגבלויות. לקדם שוויון זה חלק מהדבר הזה, ושוויון הזדמנויות הוא דבר בסיסי בכלל בקידום כל שוויון בתוך חברה. אנחנו גם צריכים לחשוב על עוד צעד מאוד חשוב שיכול לעזור מאוד לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות, והוא לחשוב כיצד בעתיד להוריד את שיעור לידת התינוקות עם מוגבלויות בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט, שלצערנו היא אולי 350% מעל הממוצע הארצי. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת יואב בן צור; חברת הכנסת קרן ברק; חבר הכנסת שלמה קרעי; חבר הכנסת מאיר פרוש; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חברת הכנסת רות וסרמן; חבר הכנסת אלכס קושניר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דילגת עליי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמד כאן קודם אחד שממשיך לנסות לסתום את הפיות למחנה הלאומי, כמו כל ממשלת ההונאה הזו. הוא אומר שאם אנחנו אומרים שהממשלה לא לגיטימית אז זה כבר הסתה לרצח. השתגעו לגמרי. לא מסוגלים להכיל ביקורת נוקבת. רוצים רק ליטופים. לא מספיק שהתקשורת מאתרגת אותם ואתה לא שומע בתקשורת לאורך כל התקופה הזאת לא על מחדלים של קורונה, ואפילו כל אלה שרוממות הפמיניזם בגרונן, וכביכול הנשים מאוד חשובות להן, אתה רואה כשהן שומעות על דברים מזעזעים, על התבטאויות קשות, פתאום כולן דממה, כולן סותמות את הפה. חברותיי וחבריי ולכן ולכם וכל הקשקושים האלה לא עומדים ביום פקודה. ביום שבו צריך תגובה אמיתית על משהו שקורה, על התבטאויות, על מעשים – דממה. התקשורת מאתרגת, והינה, בא האדם הכי לא לגיטימי בכנסת הזאת ועוד אומר לנו שאם אנחנו אומרים שהממשלה לא לגיטימית, זו הסתה לרצח. אז תתביישו לכם, סותמי הפיות בקואליציה. חשבת שתהיה פה לבד ואנחנו לא נבוא להגיב? אז הינה, בטח שאני אגיב לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תגיב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש לך. מה אתה מנסה לסתום פיות? אתה יושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת. אתה מנסה לסתום פיות עכשיו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> באיומים כאלה שנפחד לומר שהממשלה לא לגיטימית? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – יום אחרי מה שעשיתם פה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שנפחד לומר שהממשלה לא לגיטימית? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מפחדים? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כאן ראש ממשלה אחד, זה שיושב כאן, ושבעה גמדים, שבעה ראשי סיעות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה קיבלה אמון על אפכם וחמתכם. היא הממשלה של מדינת ישראל שזכתה פה לאמון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלה לא לגיטימית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם נכשלתם בבחירות והודחתם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלה לא לגיטימית, הפרה אמונים, בגדה באמון הבוחרים, הלכה לקלפי, התחייבה אלף ואחת הבטחות והתחייבויות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זכתה לאמון בבית הזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שום אמון. לממשלה הזאת אין אמון העם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זכתה לאמון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רואה בסקרים שאין לכם אמון. תקווה חדשה נמחקת, ימינה שמאלה נמחקת, לא נשאר שום דבר. זו ממשלה בלי אמון, בלי לגיטימציה, והיא ממשלה לא לגיטימית. אתה לא תעלה לכאן ותגיד שאם נאמר לכם – אוי אוי אוי, אז אמרנו שאתם לא לגיטימיים, אז אתה הופך את זה להסתה לרצח? תתבייש לך. אתה יושב-ראש ועדת חוקה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אעלה ואגיד מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מנסה לסתום פיות לימין. אתה מנסה לסתום פיות למחנה הלאומי. העיקר אתה עושה דיונים על חוק השוויון. אתה רוצה לעקור מכאן את היהודים, להפוך אותם למדינת כל אזרחיה. אז עכשיו אתה בא בשם מה? בשם מה, תגיד לי? בשם מה אתה סותם פיות למחנה הלאומי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי סתם לך את הפה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בשם מה אתה מספר סיפורים ואגדות? תתבייש לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שלמה, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי סתם לך את הפה? היחידים שמנסים לסתום פיות זה אתם לממשלה שזכתה באמון של הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת מאיר פרוש; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה; חבר הכנסת אלכס קושניר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חבר הכנסת משה אבוטבול; חבר הכנסת משה גפני; חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. בואו נירגע, חברים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו לא רואים פה מי הבא בתור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת ינון אזולאי, אופיר כץ, יעקב מרגי. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אתה ממשיך לקרוא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. מיכל, את בדרך. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמובן שאנחנו תומכים בחוק, גברתי השרה. בימים הקרובים מתוכנן להתרחש בעיר ערד, לצערי הגדול, מיזם תועבה המוני. מדובר באירוע שנערך על ידי מי שמתחזה להיות אומן ואשר מתמחה בצילומי תועבה המוניים ברחבי העולם. למותר לציין כי מדובר במיזם שעומד בסתירה חריפה לכבוד האדם באשר הוא, וקל וחומר לזהותה היהודית של מדינת ישראל, אשר שם את העיר ערד ואת מדינת ישראל בשורה אחת עם אלו שבליברליות הקיצונית שלהם איבדו את הבושה הבסיסית אשר קיימת במין האנושי מאז אדם הראשון ועד היום. אדוני, האם לסדום היינו ולעמורה דמינו? פניתי אתמול לשר התיירות, שעל פי הפרסומים משרדו שותף בתמיכה באירוע המתועב – דבר שלא נעשה מעולם על ידי משרד ממשלתי במדינת ישראל – וקראתי לו למנוע תמיכה זו ולעשות כל שביכולתו שלא יהיה כדבר הזה בפרהסיה הציבורית של מדינת ישראל. אני רוצה לקרוא שיר שכתבה תושבת ערד, שבמקרה היא גם קרובת משפחתי: ערד אדומה אל מול ים המלח, על שפת סדום, זורם ים של דמע מלוח, כי מנסים לדבר כאן בשפת סדום. / מגפה נוראה מאיימת להתפשטף ועירי כולה נצבעה באדום, / כי איך אפשר כך להתפשט ולחצות כל קו אדום? / במרמה ועורמה, עם קמפיין ללא כיסוי, נטול בגדים, בוגדים בעירי, / מותירים אותה ערומה, המומה: והיכן הוא מותר האדם מן הבהמה? / לא הקורונה צבעה את עירי באדום, כי אם הקמפיין הנתעב – סטייל סדום / עירי מסמיקה, אדומה, מתמלאת לה בושה, / היאך תתערטל היא מכל לבושה? / וים המלח? האוזניים תצילנה משמוע, על הקמפיין להצלתו. ים המוות מת מבושה. / תכריכים הוא לובש, נכלם כולו, מתבייש לא לחינם כלה, מתייבש. / עורי עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש. אני רוצה לפנות לגברתי השרה ולומר: זה יהיה על הראש שלכם. אתם מאפשרים לעשות אותו, את המופע המתועב הזה, אתם מאפשרים לעשות אותו בעקבות הממשלה הנוראה שהקמתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברתי השרה אילת שקד, אילת, חברתי השרה אילת שקד, אני אשמח שתקשיבי, כי אני רוצה לדבר אלייך. אני קמתי משבעה על אימי, זיכרונה לברכה, ומאז הגעתי לכנסת בחזרה ביום ראשון, אני יושבת שבעה, מוצאת את עצמי יושבת שבעה או מתאבלת על ריקי כהן. אתם זוכרים את ריקי כהן מחדרה? ריקי כהן מחדרה, של לפיד, זאת שהוא רצה להביא לה את הכסף. יאיר לפיד אמר וכתב והסביר שהמאמצים שלנו בנושא התקציב צריכים להתמקד בה משום שהיא זאת שמייצגת את מעמד הביניים הישראלי, היא זאת שתורמת למדינה ולכן המדינה צריכה לעבוד בשבילה וריקי כהן צריכה לגלות ולהרגיש שהמדינה מכירה לה תודה ומשקיעה בה את התקציב שלה. יאיר לפיד, שנכנס לפוליטיקה עם האמירה איפה הכסף, שאמר שהכסף יושב בין יצהר לאיתמר. אילת, את יודעת מי יושב ביצהר ואת יודעת מי יושב באיתמר. יאיר לפיד בא לפוליטיקה כדי לקחת את הכסף מגיבורי יצהר, ממשפחת פוגל באיתמר, מהחייל אריאל בן שטרית שנפצע ביצהר, מתושבי יצהר, שהם היישוב עם הכי הרבה תורמי כליה בארץ, ולהעביר את זה לריקי כהן מחדרה. אבל עכשיו מה קורה, אילת? את ויאיר לפיד מעבירים את הכסף של המדינה, שהוא יהיה לא בין יצהר לאיתמר; התקציב של המדינה עכשיו יהיה בין כפר קאסם לאום אל-פחם. זה מה שלמדתי ביומיים האחרונים בוועדת העבודה והרווחה בראשות – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כנראה שגיאוגרפיה לא למדת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אפרת. למדתי שיש 50 מיליון שקל להנגשה דווקא לנכים מהמגזר הערבי. הסתכלתי במצגת שהציגו לנו אנשי השלטון המקומי, ולא ראיתי שהמגזר הערבי הוא עם בעיית ההנגשה הכי קשה. לא ראיתי. ראיתי שבערי הפיתוח יש בעיית הנגשה יותר קשה ובמועצות האזוריות יש בעיית הנגשה יותר קשה. אבל מכיוון שהיושב-ראש כאן הוא ראש הממשלה בפועל, לא יאיר לפיד ולא נפתלי בנט, אז הכסף עובר להיות – לא רק שהוא לא בין יצהר לאיתמר, הוא כבר גם לא בחדרה, הוא בין כפר קאסם עם תקיפת השוטרים לבין אום אל-פחם עם קיר ההצדעה למחבלים. לשם ילך הכסף של המדינה, וזה בזכות ראש הממשלה בפועל שיושב כאן לשמאלי, אילת. תסתכלי על הדבר הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ומה שלמדנו גם בוועדת העבודה וגם בוועדה של היושב-ראש ביום זה, כמו שאמרה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורית. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הגברת מאגף התקציבים, שעכשיו יתעדפו בתקציב מגזר אחד. זאת העדיפות הלאומית. העדיפות הלאומית של הממשלה שלכם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – היא בין כפר קאסם עם תקיפת השוטרים לאום אל-פחם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – עם קיר התמיכה בטרור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תתביישו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר; חבר הכנסת אורי מקלב; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי הנכבדים, עמנואל כהן, אבא לילד אוטיסט בן 22, שובת רעב מול הכנסת כבר 13 ימים, ואיפה אתם? איפה אתם? הוא שואל אותי, ואני מניחה שאני לא היחידה שקיבלתי ממנו הודעת ווטסאפ. אני הלכתי אליו. ביקרתי אותו. הצטרף אליו לשביתה עודד, אבא לצעירה אוטיסטית בת 23. עמנואל מייצג במאבקו את כל המשפחות לבוגרים עם אוטיזם בתפקוד נמוך מעל גיל 21, שנמצאים במסגרות תעסוקה המבזות את כבוד האדם. ולמה? הוא כותב לי: כי משרד הרווחה אטום בנושא. עד גיל 21 משרד החינוך משקיע תקציבים מרשימים בחינוך המיוחד וגם בתגמול של הצוות וגם בפעילויות החינוכיות, אבל ברגע שהם מגיעים לגיל 21, משרד הרווחה שוכח אותם ולא מתייחס לצרכים שלהם, לצרכים המיוחדים שלהם. התקציבים שמשרד הרווחה נותן – בכסף הזה אי-אפשר לגייס ולשמר אנשי צוות, אי-אפשר להביא פעילויות מיוחדות, אי-אפשר לטפל במבוגרים הללו, שאין להם מה לעשות והם נידונים לחיים מנוונים לחלוטין, ואין עם מי לדבר. הוא מספר לי על הבן שלו ועודד מספר לי על הבת שלו שיושבים באיזה מפעל מוגן, והם מעבירים במשך יום שלם בורג מפה לפה, מפה לפה. אפילו לצאת לשירותים או לגינה, מה שהם צריכים לעשות, הם לא יכולים, כי אין אנשי צוות מספיקים שישמרו על מי שנמצא בתוך המפעל ויצאו עם האחרים. וככה המדינה שלנו – בואו נעזוב רגע את האנושיות שבדבר – המדינה שלנו השקיעה מיליוני שקלים בחינוך שלהם עד גיל 21, מפתחת בהם תקווה שיש להם מה לעשות בעולם שבחוץ ונותנת להם את כל הכלים שאפשר, ובום – הם מגיעים לגיל 21 ונגמר התקציב, נגמרת ההשקעה, הם מוחזרים להורים שלהם שיצטרכו לטפל בהם, ואין להם שום דבר מה לעשות איתם. מספר לי עודד על הבת שלו, שהיא לא יכולה לדבר. היא לא תקשרה איתם כלום, שום דבר. הם חשבו שחוץ מן האוטיזם יש לה גם פיגור, אבל בדרך נס הם הגיעו לאיזו תוכנית שלימדה אותה בקושי רב לכתוב על המחשב וכך לתקשר איתם, והיא מתקשרת איתם ואומרת להם: אני סובלת במפעל המוגן הזה. תנו לי טיפה יותר, לא הרבה, טיפה יותר. ולא נותנים לה. אז כן, אני שוב ושוב קוראת לממשלת השינוי – יושבות איתי פה חברות טובות, אתם ממשלת שינוי; אני לא מדברת על סכומי עתק – לבוא לפתוח את הלב ולפתוח את הכיס ולתת לאוטיסטים, לחבר'ה שהם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בתפקוד נמוך, שכרגע זרוקים בחצר האחורית. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון רופא אופיר; חבר הכנסת חיים ביטון; חבר הכנסת ווליד טאהא. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות כנסת נכבדים, קודם כול אני רוצה להתייחס לחברת הכנסת אורית סטרוק ולדברייך, ולומר לך באמת בכנות רבה מאוד שפשוט היה עצוב לי לשמוע את דברייך. אני לא כועסת, זה אפילו לא עצבן אותי, פשוט עצוב לי לשמוע איך לקחת עבודה של אנשים טובים בממשלה, לקחת עבודה של אנשים בנציבות, לקחת באמת את כל הרצון הטוב להנגיש כמה שיותר מהר את כל המקומות בארץ עבור אנשים עם מוגבלויות, עבור הילדים – לקחת והפכת את זה למשהו פוליטי פרנואידי, משהו שמנסים לעשות כאן איזשהו סיבוב על הגב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, עכשיו אני מדברת. הקשבתי לך קודם בשקט ולא התפרצתי. יש לך נטייה הרי כמובן להתפרץ לדברים – כמו בוועדה, ככה גם כאן. אני מבקשת ממך עכשיו להקשיב, כי הדברים שאת אמרת גם כאן וגם בוועדה כל כך חסרי שחר, כל כך חסרי בסיס וכל כך מסיתים, שאין בהם פשוט דבר וחצי דבר, ואת צריכה באמת – את צריכה להתנצל ולהתבייש בפני כל האנשים עם המוגבלויות. זה דבר ראשון. הדבר השני שאני רוצה לומר הוא שהצעת החוק הזו שהיום עולה, שעמדנו עליה באמת במלוא הכוח שלנו – גם חברת הכנסת פינטו, גם עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, גם בעזרתם האדיבה של שר המשפטים ויוראי להב, חברי הוועדה – עמדנו על כך שההצעה הזאת, התיקון שהיום עולה כאן להצבעה בקריאה ראשונה, יעלה כבר עכשיו ובמועד הזה בד בבד עם הדיונים שלנו על חוק ההסדרים, כדי שאפשר יהיה באמת לקבל, לדון בבקשה של הממשלה לפרוס מחדש את מועדי ההנגשה של המקומות הציבוריים. לא יעלה על הדעת שפעם אחר פעם הממשלה תבקש מאיתנו לדחות את המועדים האלה, ממש לפרוס את המועדים של ההנגשה באלפי בניינים ציבוריים, עיריות, בריאות. לא ייתכן שמה שאנחנו דורשים מכל העסקים הפרטיים, מדינת ישראל לא תיקח את זה על עצמה. ובאמת בדיון שלנו ראינו את המצב העגום, העגום מאוד מאוד, של ההנגשה ברשויות המקומיות, ראינו את המצב העגום בכל מה שקשור למרפאות, לבתי החולים. דווקא במקומות האלה שאליהם האנשים עם המוגבלויות והילדים צריכים להגיע, דווקא שם הממשלה והמדינה שלנו בהחלט יש לה עוד כל כך הרבה מה להשתפר. המסלול הזה של האכיפה המינהלית באמצעות עיצומים כספיים שיאפשרו אכיפה יעילה ומידתית – אנחנו בהחלט תומכים. אנחנו מבקשים כמובן שחברי הכנסת כולם יצביעו ויתמכו בהצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אפרת רייטן. חברת הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז אנחנו מצביעים עניינית בעד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ברור שזה עניינית. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> ברור, אבל הממשלה, הקואליציה, מצביעה נגד חוקים ענייניים. זה עצוב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמובן שבהצעת החוק הספציפית הזאת אנחנו תומכים. גם, אפרת, אנחנו תמכנו בהנגשה. אבל אני רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, על שביתת הרעב של שישה אסירים, עצורים מינהליים, שחלקם כבר ממש בסכנת חיים. עכשיו קיבלנו, ואני חושב שכולכם קיבלו, הודעה שיש הידרדרות במצב הבריאותי של העצור המינהלי מוקדאד קוואסמה ושנשקפת לו סכנת חיים. ישנם שישה עצורים מינהליים ששובתים רעב במחאה על המעצר המינהלי שלהם: כאיד אל-פספוס, 89 יום; מוקדאד קוואסמה, 82 יום; עלא אל-אערג', 64 יום; הישאם אבו הוואש, 56 יום; ראיק קשאראת, 51 יום; שאדי אבו עכר, 48 יום. ישנם עוד כמה אסירים ששובתים רעב במחאה על תנאי המעצר שלהם, אבל אני מתייחס למעצר המינהלי, והעמדה שלי, אדוני היושב-ראש, הייתה ועודנה שאנחנו מתנגדים למעצרים מינהליים. אפרופו מעצרים מינהליים, כמובן שאנחנו התנגדנו לרעיונות שהעלה מפכ"ל המשטרה, אבל טוב שסגן השר לביטחון פנים חבר הכנסת יואב סגלוביץ' ישר קם ואמר שזה לא על הפרק. אנחנו מתנגדים באופן עקרוני למעצרים מינהליים, בין של ערבים, בין של יהודים, גם בתחום הפשיעה. אנחנו חושבים שמי שעובר עבירה צריך לחקור, להגיש כתב אישום, להביא ראיות, לתת הזדמנות נאותה והליך הוגן לאותם עצורים במקרים כאלה. אני סבור שמדובר במעצרים מינהליים. כבר מאות עצורים פלסטינים נעצרים ועצורים במעצרים מינהליים. העצורים האלה שהזכרתי את השמות שלהם, באמת נשקפת להם סכנת חיים. בית המשפט העליון התנה חלק מהצווים, אבל בכל זאת הם חושבים – הם ממשיכים בשביתת הרעב שלהם עד לשחרור. אנחנו מטילים את האחריות לשלומם ולבריאותם על ממשלת ישראל וקוראים לשר הביטחון ולמפקד הצבאי לבטל את הצווים של המעצרים המינהליים ולהורות על שחרורם המיידי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת משה ארבל; חבר הכנסת דוד אמסלם; חבר הכנסת עמיחי שיקלי. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני מפנה את דבריי לשרת הפנים אילת שקד. אילת, ביקרת באמירויות ואמרת שם שלא תוקם מדינה פלסטינית, ודיברת גם בשבח השלום הכלכלי. חשוב לי לומר לך שאת יכולה לעשות שלום כלכלי עם כל עמי האזור, אבל לא איתנו, לא עם העם הערבי הפלסטיני. איתנו לא תצליחי. לא הצלחתם במשך 100 שנה ולא תצליחו היום. לא הצלחתם בתקופת הממשל הצבאי, כשהיינו 156,000, לא מעבר, תחת ממשל צבאי ותחת איומים קשים. איך תצליחו היום? אני לא מבין. האזרחים הערבים במדינת ישראל היום מגיעים ל-1.7 מיליון. אנשים מתחזקים בכל הרמות, למרות האפליה הגזענית. העם הפלסטיני הוא לא אותו העם של פליטים אחרי 48'. כמה גזענות צריכה להיות בשביל להאמין שהיהודים הם עם אבל אנחנו קבוצה של נתינים, של אזרחים, שמגיעות להם זכויות, אולי אזרחיות, אולי כלכליות, אבל לא זכויות לאומיות? כמה גזענות? אני רוצה ללמד אותך לקח על רוחו של האדם, על רוחו של האדם. לא רק בתקופת עוני הוא נאבק למען הזכויות שלו; גם כשהתנאים שלו משתפרים הוא לא יאבד את הרצון לחיות בשוויון, הן ברמה האזרחית, הן ברמה הלאומית. אני אתן לך דוגמה, למשל על אנשים – את יודעת מה? אני אתן לך דוגמה על העם שלי. מתי עשינו, למשל, את יום האדמה? אחרי 67' השתפר המצב הכלכלי של האזרחים הערבים במדינת ישראל בענף הבנייה, אבל עשינו את יום האדמה. אחרי שנות התשעים, אחרי שיפור כלכלי במצב האזרחים הערבים בשנות התשעים, היה אוקטובר 2000. גם האינתיפאדה הראשונה ב-1987 הייתה אחרי שיפור כלכלי בעזה. השיפור הכלכלי לא יעזור. אנחנו עם, ניאבק גם למען מדינה פלסטינית בגבולות 67' לצד מדינת ישראל, וגם למען זכויות לאומיות ואזרחיות בתוך מדינת ישראל. אנחנו אנשים כל כך הגונים, שמבינים שיש פה שני עמים. מגיע לשניהם שוויון לאומי, מגיע לשניהם מימוש זכות הגדרה עצמית. לא כמוך, חתיכת גזענית. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; חבר הכנסת פטין מולא; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; חבר הכנסת אלי כהן; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, כמובן – אסור לי כבר לסטות מהמנהג, אתה יודע, אדוני – אני יכול לדבר על כך שהממשלה הזאת היא ממשלה של דבר והיפוכו, ולא רק במובן ההרכב הקואליציוני שלה. היא ממשלה של דבר והיפוכו באמירות הסותרות, בכיוונים המדיניים המנוגדים, בכך שיכול שר אחד להבטיח שאין תהליך מדיני ושר שני לקדם תהליך מדיני. יכולה שרה אחת להגיד שהיא תבנה בהתנחלויות, ויכולה מפלגה אחרת להגיד שהם יעצרו כל בנייה בהתנחלויות. הכול יכול להיות בממשלת דבר והיפוכו. גם מה שאנחנו רואים היום זה דבר והיפוכו. באותו זמן שמתנהל בוועדת חוקה דיון על פרק הרגולציה של חוק ההסדרים, ובאים ואומרים כמה קשה לבעלי עסקים, כמה צריך להקל עליהם, כמה צריך למנוע מהם את ההתמודדות עם רגולציה יקרה, שגם פוגעת ביוקר המחיה, גם מכבידה עליהם, כמה קשה לפתוח עסק במדינת ישראל – באותו זמן מעבירים חוק אחר, שיטיל עליהם רגולציה של הנגשה. הנגשה זה מצוין, אני לא מתנגד להנגשה, אני רוצה שתהיה הנגשה, אנשים שיש להם מוגבלויות צריכים שתהיה להם הנגשה, אבל זו אחריות של מדינה, זו לא אחריות של בעל עסק קטן. אם חשוב לנו שבעיר מסוימת יהיו, לצורך העניין, כך וכך דוכני פלאפל שנגישים לנכים, נעשה בדיקה כמה יש, נעשה מכרז מי ינגיש, המדינה תשלם, והציבור של הנכים באותה עיר יקבל את ההנגשה. בסדר גמור. כנ"ל ברשויות מקומיות, כנ"ל בכל מקום אחר, כי זה אינטרס ציבורי, ומי שראוי שישלם על אינטרס ציבורי זה הציבור. לא ייתכן שאנחנו נטיל חובת הנגשה על בעל עסק קטן שמבחינה כלכלית הוא רק מפסיד מזה, כי בכל העיר יש אדם אחד. נכון, צריך לדאוג לאותו אדם, וגם לאדם אחד עם מוגבלויות צריך לדאוג, אבל אנחנו כמדינה צריכים לדאוג, לא להטיל את זה על בעל העסק. ואנחנו מטילים את זה עליהם, ועכשיו אנחנו מטילים גם אפשרות לאכיפה מינהלית, וקנסות, וסכומים, ואז יבואו ויסבירו לי כמה הממשלה הזאת מצמצמת רגולציה. אומרים שהם רוצים להפחית מיסים – מטילים מס גודש ומס משקאות ומס כלים ומס זה. בסופו של דבר אנחנו עושים צחוק מעצמנו. אם רוצים להקל על בעלי עסקים, אני בעד. שיהיה. אם רוצים להנגיש, שינגישו. בשביל זה יש מדינה, יש אחריות. לא ייתכן להטיל על בעל עסק לשלם עבור אינטרס ציבורי, ועוד להטיל עליו קנסות כשהוא לא עומד בזה. ואם בסופו של דבר בגלל הנטל הרגולטורי – וחובת ההנגשה הוא אחד הנטלים הרגולטוריים האלה – בעל העסק יסגור, בסופו של דבר לא יהיה דוכן פלאפל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לא לאותם בעלי מוגבלויות ולא לציבור הרחב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי; חבר הכנסת יבגני סובה; חבר הכנסת יואב גלנט; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת. חברת הכנסת שירלי פינטו. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אדוני היושב-ראש, שרת הפנים הגב' אילת שקד, חברי וחברות הכנסת, היום עולה כאן הצעת חוק לקריאה ראשונה, הצעת חוק שמבקשת להגדיל את סמכויות האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מה הצעת החוק הזאת נותנת? כבר לפני 49 שנה, ב-1972, נחקק חוק התכנון והבנייה, שמחייב להנגיש כל מבנה ציבור שנבנה לאנשים עם מוגבלויות. 49 שנה עברו, והרשויות המקומיות, מוסדות המדינה ומערכת הבריאות לא עומדים בדרישה של החוק ומבקשים הארכה על גבי הארכה על גבי הארכה, עם שלל תירוצים למה אי-אפשר ולא ניתן. אין, סיימנו. גם ההורים שלי גדלו ככה, גם סבא וסבתא שלי גדלו ככה, וגם בכל מקום שאני מגיעה במדינת ישראל אני רואה כמה הוא לא נגיש. אני רוצה להתחיל להנגיש במערכת הבריאות, שזה המקום הכי מזעזע, כי שום מדובר על חיי אדם, חיים ומוות. אנשים חירשים וכבדי שמיעה עוברים ניתוחים בשנת 2021 ללא הסכמה ובלי להבין מה הפרוצדורה. אדם חירש מורדם ללא הסכמתו, בלי שהחתימו אותו על מסמך, בלי שהסבירו לו מה הסיכונים ומה ההשלכות, בניגוד מוחלט לחוק זכויות החולה. זה מקרה מזעזע, נורא ואיום; דברים שאנחנו, חברי הכנסת, ואתם, לא יכולים לדמיין שקורים במדינה שלנו אלא במדינת עולם שלישי, וזה קורה פה, במדינת ישראל, שאנשים עם מוגבלויות וחירשים וכבדי שמיעה סובלים מחוסר הנגשה מוחלט במערכת הבריאות. אנשים עם מוגבלויות לא יכולים לקבל את הטיפול כי האמצעים הרפואיים לא נגישים להם, לא מותאמים. מה אומר משרד הבריאות? אנחנו רוצים להאריך ולהאריך, אנחנו עושים ועושים. אבל לא מדובר פה בצעצועים, מדובר פה בחיי אדם, באזרחים שזקוקים לטיפול הרפואי הזה. אלה אנשים שזקוקים לטיפול, אזרחי מדינת ישראל שחיים פה, בארץ. הצעת החוק החשובה שעולה כאן לקריאה ראשונה נותנת לנציבות שוויון זכויות סמכויות אכיפה, לפקח ולאכוף בעיצומים כספיים נגד מי שמפר את החובה להנגשה של המוסד שבו הוא פועל, אם זה מוסד ממשלתי ואם זו מערכת הבריאות. זה לא משנה. זה נותן כוח לנציבות שוויון זכויות, ובצדק. זה לתקן עוול של 49 שנה. לסיום אני רוצה להודות ליושבת-ראש הקואליציה עידית סילמן, לראש הממשלה נפתלי בנט וליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן ולכל חברי הוועדה, שדחפו וקידמו את העלאת הצעת החוק החשובה הזאת כבר היום, בשביל לדחוף אותה ביחד עם התקציב וחוק ההסדרים. אני חושבת שאנחנו מדליקים פה כחברי כנסת נקודת אור קטנה בעוול מתמשך של כמעט 50 שנה. תודה רבה.) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת שירלי פינטו. חברת הכנסת אילת שקד, את רוצה לסכם? << קריאה >> שרת הפנים אילת שקד: << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא צריך. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 17 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות עברה בקריאה ראשונה. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא, אני מבקשת להגיב. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת אורית סטרוק << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק ביקשה להגיב על דבריה של חברת הכנסת רייטן. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. לצערי הרב חברת הכנסת רייטן נזפה בי מעל הבמה הזו ונעלמה ולא מקשיבה לדבריי, אבל אני בכל אופן רוצה להגיב, משום שהיא דיברה עליי בצורה מאוד לא יפה ולא ראויה. אני, לא רק שאני לא נגד ההנגשה, אני בעד ההנגשה. הגעתי לוועדת העבודה והרווחה כדי לטעון בעדה, הצבעתי עכשיו בעדה; אני פועלת במשך שנים למען הנגשה לנכים. אבל אני פתחתי צוהר – ולא אני הראשונה שפתחתי את הצוהר; הראשון שפתח את הצוהר הוא נציג משרד הפנים בוועדה של אפרת רייטן. בוועדת העבודה והרווחה נציג משרד הפנים אמר ביוזמתו – לא ביקשתי ממנו להגיד, הוא אמר – ש-50 מיליון שקל הוקצבו לטובת הנגשה אך ורק לחברה הערבית. כשחבר כנסת פרוש באותה ועדה שאל אותו מה עם החברה החרדית, אמר נציג משרד הפנים בלי להתבלבל: לחברה החרדית אין לנו תקציבים. אם אתם רוצים – שיתכבדו חברי הכנסת של החברה החרדית ויביאו תקציב להנגשה לחרדים. רבותיי, נכה הוא נכה הוא נכה. נכה באום אל-פחם לא צריך לקבל לא פחות וגם לא יותר מנכה ברעננה או בחדרה או בקדומים או באילת. גם המצגת שראינו בוועדה מציגה בצורה ברורה וחד-משמעית – מצגת של השלטון המקומי, של מרכז השלטון המקומי – שאין שום אפליה לרעת אום אל-פחם או יישובים ערביים אחרים. הפוך – בעיירות הפיתוח יש יותר מצוקה בהיבט של ההנגשה, ואותו דבר במועצות האזוריות, ככה שזה פשוט לגמרי לא נצרך משום כיוון. ואני פתחתי את הצוהר הזה וחשפתי את העוול הנורא שהממשלה הזאת עושה, שהיא לוקחת – חברת הכנסת סילמן והשרה שקד, הממשלה שלכם לוקחת את כספי משלם המיסים הישראלי ומעבירה אותם באופן לא פרופורציונלי, חסר כל סבירות הגיונית, רק מסיבות פוליטיות, רק בגלל שהממשלה הזאת משועבדת לך, אדוני היושב-ראש – רק בגלל זה היא מעבירה את הכסף הזה לנכים הערבים, עם תיעדוף ברור ובוטה על פני כל נכה אחר בארץ, במדינה שלנו. על זה אני מחיתי. לבוא אחרי מחאה כזאת ולהציג אותי כאילו שאני נגד הנגשה לנכים, כאילו שאני נגד העבודה החשובה שנעשית בסוגיית ההנגשה, זה עוול, זה עיוות של המציאות, זה הצגה מכוערת של המגמה שלי. אני בעד ההנגשה לנכים, אני הצבעתי עכשיו בעד ההנגשה הזאת, אבל אתם, אתם לוקחים את הכסף של משלם המיסים הישראלי – ולא רק בסוגיית ההנגשה לנכים; בכל הסוגיות. היום שמענו את זה בוועדה שבראשותך, שמענו, נאמרו דברים מאוד מאוד ברורים מפי נציגת אגף התקציבים, שיש הנחיה להעביר תקציבים בסדר גודל עצום לטובת המגזר הערבי, משום שזה מוגדר כעדיפות לאומית. זאת העדיפות הלאומית של ממשלת בנט-עבאס – המגזר הערבי. אתה יכול להתברך בזה, בהחלט. מבחינת המגזר שלך מגיע לך צל"ש, אבל מה מבחינתכם? מה מבחינתכם, בועז, אתם, שרציתם לדאוג לריקי כהן בחדרה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מבחינתנו הגיע הזמן להשקיע במגזר הערבי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, בדיוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. ואנחנו אומרים את זה בלי בושה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני לא שואלת אותך, גלעד. אני לא שואלת אותך, גלעד קריב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בלי בושה אנחנו אומרים את זה. 20% מאזרחי ישראל, והגיע הזמן לרפאות את הקשר בין יהודים וערבים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והינה, סתם לדוגמה, כעת, כעת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גאים בזה ולא מתביישים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משפט אחד, משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט אחרון. כעת חבר הכנסת קריב צועק קריאת ביניים בזמן שאני מדברת, וזה בסדר גמור, חבר הכנסת קריב – זה מקובל, זה נורמלי, זה קורה במליאה, זה קורה בוועדות, וכל אחד יודע את זה. לבוא ולעמוד על הבמה הזו ולטעון כלפיי שזה לא בסדר שאני קוראת קריאת ביניים, תסלחו לי, זה לא נורמלי. זה לא נורמלי. ואני, למרות שחברת הכנסת רייטן לא נמצאת כאן, אני מצפה שהיא תבוא ותתנצל בפניי על הצורה המכוערת שהיא דיברה עליי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1440).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק שרת הפנים אילת שקד. רוצים להגביל אותך לשלוש דקות. מסכימה? << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> דקה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית) – טוב, זאת הצעת חוק שתאפשר רכבים אוטונומיים בישראל, תאפשר ניסויים – רגולציה מאוד מאוד חשובה, בטח למדינה שיש בה את מובילאיי. אני מבקשת לתמוך. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה אילת שקד. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת אלכס קושניר; חברת הכנסת שרון רופא אופיר; חבר הכנסת מאיר פרוש; חבר הכנסת אבי מעוז; חבר הכנסת אופיר כץ; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חבר הכנסת משה גפני; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; חבר הכנסת דוד אמסלם; חבר הכנסת אמיר אוחנה; חבר הכנסת עמיחי שיקלי; חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; חבר הכנסת פטין מולא; חברת הכנסת קרן ברק; חבר הכנסת ישאל אייכלר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; חבר הכנסת שלמה קרעי; חבר הכנסת אופיר סופר; חבר הכנסת אלי כהן; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; חברת הכנסת מיכל וולדיגר; חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. אנחנו לא מוותרים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מה? אני ממתין כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא, תן נאום. בוא. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אדבר בקצרה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר עמדתי, הייתי מוכן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מוכן שהוא יהיה לפניי. אם אני לא מאבד את התור – שיהיה לפניי. הוא כל כך חיכה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, בוא נלך לפי התקנון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> טוב. אני – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נקשיב, חברים, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שנתבקשתי – את רוצה להסתכסך איתי בכוח עם הקטע הזה עם השעון. נתבקשתי על ידי חברותיי מנהלות הסיעות לקצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם ינסו, הם ינסו, זה לא יצליח וזה רק יאריך את הזמן. אני רוצה לדבר בעצם על הרכב האוטונומי, שזה הנושא שלנו פה עכשיו. יש לנו פה הצעת חוק שמסדירה נושא חשוב מאוד: רכב אוטונומי – איך להתמודד איתו במסגרת חוקית. כאשר התחילו לדבר על רכבים אוטונומיים, התעוררו כל מיני דילמות מוסריות, מייד כשהתחילו לקדם את הנושא. כאשר אתה מייצר אלגוריתם לרכב אוטונומי, איך הוא יפעל, לפעמים הוא צריך לקבל החלטות של חיים ומוות. מה קורה כאשר הרכב נוסע במהירות רבה ופתאום הוא מזהה אדם על הכביש והוא סוטה, ואם הוא סוטה הוא פוגע באדם שנמצא על המדרכה? האם הוא מעדיף את החיים של זה שעל הכביש או מעדיף את החיים של זה שעל המדרכה? ואם יש כמה אנשים על הכביש ואדם אחד על המדרכה, האם הוא מעדיף את החיים? הדברים האלה באתיקה הם שאלות שפילוסופים עסקו בהם פעמים רבות, מה שנקרא "דילמת הקרונית": מה אתה מעדיף – חיים של אדם אחד מול חיים של כמה. זה מעורר הרבה דילמות מוסריות, ובעצם עכשיו אנחנו מעבירים את הדילמות המוסריות האלה למכונה. הדבר הזה דורש בעצם שאנחנו נחוקק, או צריכים לחוקק, עקרונות מוסריים. כי בסופו של דבר כאשר עד היום העמדנו אדם מאחורי ההגה, בסופו של דבר שפטנו אותו תמיד בדיעבד: האם הוא פעל נכון? פעל לא נכון? הרבה פעמים העדפנו שלא לשפוט אותו. אבל עכשיו אנחנו צריכים לתכנן מלכתחילה כיצד אותו רכב אוטונומי יפעל, ואם הוא יפעל בצורה מוסרית מסוימת או מוסרית אחרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצגת את הדילמה. בוא, תן לנו פתרון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אתן את התשובה. אז לא, לדילמות מוסריות טובות אין תשובה, בוודאי לא תשובה אחת. אבל כמובן שהרכב האוטונומי הוא משל. בסופו של דבר, כאשר אתה מקבל החלטה בשיטת "שגר ושכח", קיבלת החלטה גרועה בתחילת הדרך – הרכב האוטונומי לא ידע לתקן אותה. אתה חייב להכניס למערכת איזשהו שיקול דעת אנושי כדי לתקן, אחרת משורש דבר רע לא יצא דבר טוב. רק לבני אדם יש את היכולת – בוודאי אנחנו, מאמינים בני מאמינים – לחזור בתשובה ולתקן את ההחלטות שהם עשו בתחילת הדרך. זו יכולת אנושית. מכונה לא יכולה לחזור בתשובה. מה שהוכנס פגום מלכתחילה, ימשיך פגום. במידה מסוימת גם ממשלה היא קצת כמו רכב אוטונומי. אם ממשלה הוקמה באופן לא מוסרי, לא טוב ולא נכון, היא לא יודעת לתקן את עצמה. רק הכנסת – שיקול דעת אנושי, ואני מאוד מקווה שחלקם גם יחזרו בתשובה – יוכלו לתקן את המסלול הלא-טוב שהרכב האוטונומי של ממשלת ישראל נמצא עליו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת רוטמן, אני רוצה להגיד לך משהו: לפעמים לא צריך להתפלסף יותר מדי אלא להציל חיים. וכשיש יותר מ-300 איש הרוגים מדי שנה, 95% מהם מתים בגלל טעויות אנוש, ויש טכנולוגיה שמבטלת את טעויות האנוש, אנחנו צריכים כמדינה לעשות הכול בשביל שהיא תהיה כמה שיותר מהר כאן, בשביל שנשתמש בה ונציל חיים. הרכב האוטונומי הולך לשנות את פני החברה – לא רק הישראלית, אלא החברה האנושית. אנשים הולכים להשתמש ברכב האוטונומי, לישון בו, להתקלח בו, לעבוד בו וגם לנסוע בו ולהגיע איתו ממקום למקום. זה עוד התחלה בדרך לרכבים מעופפים, וכבר יש היום ניסויים ברחפנים שמוצאים אותם. אני שמח ששרת התחבורה הביאה את החוק הזה ואני שמח שאנחנו מביאים ומחוקקים אותו כמה שיותר מהר. מדינת ישראל ראויה וצריכה להיות המרכז העולמי לתחבורה אוטונומית, להיות האוונגרד, הראשונים. זה גם ישפר את הכלכלה הישראלית, זה גם יציל חיים וזה גם יהפוך את העולם למקום טוב יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. חבר הכנסת יעקב מרגי; חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי; חבר הכנסת יבגני סובה; חבר הכנסת יואב גלנט; חבר הכנסת אוריאל בוסו; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. אני מניח שהשרה אילת שקד מוותרת על הסיכום. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מוותרת על להשיב, אילת? << קריאה >> שרת הפנים אילת שקד: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אז אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129), התשפ"א–2021. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ"א–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שבעה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129) עברה בקריאה ראשונה. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1423).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה אילת שקד. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (הוראת שעה) מבקשת להפוך את הוראת השעה שחוקקה לפני שלוש שנים – להפוך אותה להוראת קבע. זו הצעה חשובה, שמבקשת לטפל במקרים שבהם סרבני גט ישראלים נמלטים מהארץ ומשאירים כאן בת זוג עגונה, כמובן, ללא יכולת להינשא שוב ובלי מזונות. בזכות הוראת השעה הזאת הצליחו עשרות נשים לקבל את הגט, ולכן אנחנו רוצים לעשות את זה כחקיקת קבע. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה אילת שקד. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת עופר כסיף; אלכס קושניר; משה אבוטבול, אוסאמה סעדי; ינון אזולאי; אוריאל בוסו; ישראל אייכלר; אחמד טיבי; קרן ברק; שרן מרים השכל; יעקב ליצמן; משה גפני; עאידה תומא סלימאן; ווליד טאהא; אבי מעוז; אורי מקלב; יואב בן צור; יריב לוין. כל חברי הכנסת רשומים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; קטי שטרית; איימן עודה; יוליה מלינובסקי; אמיר אוחנה; יעקב אשר; אלי אבידר; מאיר פרוש; גלית דיסטל; אורלי לוי; מירי רגב; דוד אמסלם; מנסור עבאס; אבתיסאם מראענה; בצלאל סמוטריץ'; מאי גולן; מיכל וולדיגר; מירב בן ארי; שמחה רוטמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ממש ביקשו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלמה קרעי; יואב קיש; דסטה גדי יברקן; יואב גלנט; אופיר כץ; אלי כהן; ניר ברקת; פטין מולא; אורית מלכה סטרוק; גילה גמליאל; אופיר סופר; יעקב מרגי; רות וסרמן לנדה; משה ארבל; חיים ביטון; רון כץ; מיכאל מלכיאלי; דוד ביטן; אלון טל; יאיר גולן; יסמין פרידמן; גלעד ארדן – מה זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גלעד ארדן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איפה זה? כן. מיכל שיר סגמן; יום טוב חי כלפון; ישראל כץ; יצחק פינדרוס; אלינה יאלוב; מוסי רז; נירה שפק; יבגני סובה; מאזן גנאים; יעל רון בן משה; שרון רופא; אופיר אקוניס; אימאן ח'טיב; אריה דרעי; עמיחי שקלי. סיימנו את רשימת הדוברים. מי אמור לסכם? מוותרת, השרה אילת שקד? אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4). נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לילה טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לילה טוב לכם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה. בואו נסיים את זה בצורה נכונה. שמונה חברי כנסת בעד. אני קובע שהצעת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים עוברת בקריאה ראשונה. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש שהוועדה לענייני החברה הערבית – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. חברי הכנסת, תודה רבה לכם. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ו' בחשוון התשפ"ב, 12 באוקטובר 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:35. << סיום >>